ויקיטקסט:ארגז חול

<mediawiki xmlns="http://www.mediawiki.org/xml/export-0.11/" xmlns:xsi="http://www.w3.org/2001/XMLSchema-instance" xsi:schemaLocation="http://www.mediawiki.org/xml/export-0.11/ http://www.mediawiki.org/xml/export-0.11.xsd" version="0.11" xml:lang="he">
  <siteinfo>
    <sitename>ויקיטקסט</sitename>
    <dbname>hewikisource</dbname>
    <base>https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99</base>
    <generator>MediaWiki 1.47.0-wmf.2</generator>
    <case>first-letter</case>
    <namespaces>
      <namespace key="-2" case="first-letter">מדיה</namespace>
      <namespace key="-1" case="first-letter">מיוחד</namespace>
      <namespace key="0" case="first-letter" />
      <namespace key="1" case="first-letter">שיחה</namespace>
      <namespace key="2" case="first-letter">משתמש</namespace>
      <namespace key="3" case="first-letter">שיחת משתמש</namespace>
      <namespace key="4" case="first-letter">ויקיטקסט</namespace>
      <namespace key="5" case="first-letter">שיחת ויקיטקסט</namespace>
      <namespace key="6" case="first-letter">קובץ</namespace>
      <namespace key="7" case="first-letter">שיחת קובץ</namespace>
      <namespace key="8" case="first-letter">מדיה ויקי</namespace>
      <namespace key="9" case="first-letter">שיחת מדיה ויקי</namespace>
      <namespace key="10" case="first-letter">תבנית</namespace>
      <namespace key="11" case="first-letter">שיחת תבנית</namespace>
      <namespace key="12" case="first-letter">עזרה</namespace>
      <namespace key="13" case="first-letter">שיחת עזרה</namespace>
      <namespace key="14" case="first-letter">קטגוריה</namespace>
      <namespace key="15" case="first-letter">שיחת קטגוריה</namespace>
      <namespace key="104" case="first-letter">עמוד</namespace>
      <namespace key="105" case="first-letter">שיחת עמוד</namespace>
      <namespace key="106" case="first-letter">ביאור</namespace>
      <namespace key="107" case="first-letter">שיחת ביאור</namespace>
      <namespace key="108" case="first-letter">מחבר</namespace>
      <namespace key="109" case="first-letter">שיחת מחבר</namespace>
      <namespace key="110" case="first-letter">תרגום</namespace>
      <namespace key="111" case="first-letter">שיחת תרגום</namespace>
      <namespace key="112" case="first-letter">מפתח</namespace>
      <namespace key="113" case="first-letter">שיחת מפתח</namespace>
      <namespace key="116" case="first-letter">מקור</namespace>
      <namespace key="117" case="first-letter">שיחת מקור</namespace>
      <namespace key="710" case="first-letter">TimedText</namespace>
      <namespace key="711" case="first-letter">TimedText talk</namespace>
      <namespace key="828" case="first-letter">יחידה</namespace>
      <namespace key="829" case="first-letter">שיחת יחידה</namespace>
      <namespace key="1728" case="first-letter">אירוע</namespace>
      <namespace key="1729" case="first-letter">שיחת אירוע</namespace>
    </namespaces>
  </siteinfo>
  <page>
    <title>ויקיטקסט:ארגז חול</title>
    <ns>4</ns>
    <id>1349</id>
    <revision>
      <id>3016321</id>
      <parentid>3016102</parentid>
      <timestamp>2026-05-13T15:58:35Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <origin>3016321</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4532" sha1="qcyv3jqmca7m1cgrve0shrs7issiatd" xml:space="preserve">{{ארגז חול}}
&lt;!-- נא לערוך מתחת לשורה זו בלבד, תודה. --&gt;


&lt;div style=&quot;text-align:center; background:wite; border:2px solid #6b46c1; margin:10px 0; padding:12px; border-radius:8px;&quot;&gt;

'''[[ביאור:הל&quot;מ_{{{1}}}_{{{4}}}|&lt;&lt;]] · [[ביאור:הלכה_ממקורה/מסכת_{{{1}}}|{{{1}}}]] · {{#if:{{{פרק|}}}|[[ביאור:הל&quot;מ_{{{1}}}_{{{פרק}}}|פרק {{{פרק}}}]] · |}} [[ביאור:הל&quot;מ_{{{1}}}_{{{2}}}_{{{3}}}|{{{2}}} {{{3}}}]] · [[ביאור:הל&quot;מ_{{{1}}}_{{{5}}}|&gt;&gt;]]'''

{{מרכז|{{גדול|{{גדול|'''[[ביאור:הלכה ממקורה]]'''}}}}}} 

&lt;div style=&quot;margin:10px 0;&quot;&gt;
'''[[#{{{מפרש1|רש&quot;י}}}|{{{מפרש1|רש&quot;י}}}]] {{!}} [[#{{{מפרש2|תוספות}}}|{{{מפרש2|תוספות כולל שמע🎧}}}]] {{!}} [https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php/פרשני:בבלי:{{{1}}}_{{{2}}}_{{{3}}} ביאור &quot;חבורתא&quot;] {{!}} [https://www.kolhalashon.com/he/regularSite/searchResults/100/{{#switch:{{{1}}}|ברכות=1|שבת=2|עירובין=3|פסחים=4|שקלים=5|יומא=6|סוכה=7|ביצה=8|ראש השנה=9|תענית=10|מגילה=11|מועד קטן=12|חגיגה=13|יבמות=14|כתובות=15|נדרים=16|נזיר=17|סוטה=18|גיטין=19|קידושין=20|בבא קמא=21|בבא מציעא=22|בבא בתרא=23|סנהדרין=24|מכות=25|שבועות=26|עבודה זרה=27|הוריות=28|זבחים=29|מנחות=30|חולין=31|בכורות=32|ערכין=33|תמורה=34|כריתות=35|מעילה=36|תמיד=37|מידות=38|קינים=39|נידה=40|#default=1}}/בבלי%20תלמוד?urlFilters=20:{{#switch:{{{2}}}|א=1|ב=2|ג=3|ד=4|ה=5|ו=6|ז=7|ח=8|ט=9|י=10|כ=20|ל=30|מ=40|נ=50|ס=60|ע=70|פ=80|צ=90|ק=100|#default={{{2}}}}}%7C 🎧&quot;קול הלשון&quot;] {{!}} [https://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta={{#switch:{{{1}}}|ברכות=1|שבת=2|עירובין=3|פסחים=4|שקלים=5|יומא=6|סוכה=7|ביצה=8|ראש השנה=9|תענית=10|מגילה=11|מועד קטן=12|חגיגה=13|יבמות=14|כתובות=15|נדרים=16|נזיר=17|סוטה=18|גיטין=19|קידושין=20|בבא קמא=21|בבא מציעא=22|בבא בתרא=23|סנהדרין=24|מכות=25|שבועות=26|עבודה זרה=27|הוריות=28|זבחים=29|מנחות=30|חולין=31|בכורות=32|ערכין=33|תמורה=34|כריתות=35|מעילה=36|תמיד=37|מידות=38|קינים=39|נידה=40|#default=1}}&amp;daf={{גימטריה|{{{2}}}}} צורת הדף] {{!}} [https://steinsaltz-center.org/he/portal/library/Talmud/{{#switch:{{{1}}}|ברכות=Berakhot|שבת=Shabbat|עירובין=Eiruvin|פסחים=Pesachim|יומא=Yoma|סוכה=Sukkah|ביצה=Beitzah|ראש השנה=Rosh_Hashanah|תענית=Taanit|מגילה=Megillah|מועד קטן=Moed_Katan|חגיגה=Chagigah|יבמות=Yevamot|כתובות=Ketubot|נדרים=Nedarim|נזיר=Nazir|סוטה=Sotah|גיטין=Gittin|קידושין=Kiddushin|בבא קמא=Bava_Kamma|בבא מציעא=Bava_Metzia|בבא בתרא=Bava_Batra|סנהדרין=Sanhedrin|מכות=Makkot|שבועות=Shevuot|עבודה זרה=Avodah_Zarah|הוריות=Horayot|זבחים=Zevachim|מנחות=Menachot|חולין=Chullin|בכורות=Bekhorot|ערכין=Arakhin|תמורה=Temurah|כריתות=Keritot|מעילה=Meilah|נידה=Niddah}}/chapter/{{גימטריה|{{{2}}}}}.{{#switch:{{{3}}}|א=a|ב=b}} ביאור שטיינזלץ]'''
&lt;/div&gt;

&lt;!-- לחצן אפשרויות התצוגה --&gt;
&lt;div class=&quot;NavFrame&quot; style=&quot;border:none; background:none; margin-top:5px;&quot;&gt;
    &lt;div class=&quot;NavHead&quot; style=&quot;background:white; color:black; font-weight:normal; cursor:pointer; padding:2px; border:1px solid #ccc; display:inline-block; border-radius:4px; font-size:0.9em;&quot;&gt;
        {{הל&quot;מ-רק-גמרא|רק בבלי}} {{הל&quot;מ-רק-ריף|רק רי&quot;ף}} {{הל&quot;מ-רק-ראש|רק רא&quot;ש}} {{הל&quot;מ-גמרא-ריף|רי&quot;ף\בבלי}} {{הל&quot;מ-גמרא-ראש|ראש\בבלי}} {{הל&quot;מ-ריף-ראש|רי&quot;ף\רא&quot;ש}} {{הל&quot;מ-גמרא-ריף-ראש|בבלי\ריף\ראש}} (לחץ לפתיחה)
    &lt;/div&gt;
    &lt;div class=&quot;NavContent&quot; style=&quot;display:none; text-align:right; padding:10px; background:white; border:1px solid #50C878; margin-top:10px; border-radius:4px;&quot;&gt;
        &lt;!-- כאן הוספתי את התחילית ביאור:הל&quot;מ_ לשם המסכת --&gt;
        {{#section:ביאור:הל&quot;מ_{{{1}}}_{{{2}}}_{{{3}}}|ג}}
    &lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
{{#section:{{{1}}} {{{2}}} {{{3}}}|ג}}
&lt;/div&gt;
 &lt;div style=&quot;display:none;&quot;&gt;</text>
      <sha1>qcyv3jqmca7m1cgrve0shrs7issiatd</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3016323</id>
      <parentid>3016321</parentid>
      <timestamp>2026-05-13T16:53:14Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <origin>3016323</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="52204" sha1="k54oihk8cxy1rzxrhx0n63i7pcut0b2" xml:space="preserve">{{ארגז חול}}
&lt;!-- נא לערוך מתחת לשורה זו בלבד, תודה. --&gt;
{{פרשני}}

{{מקור|ברכות|  ב|  ב}}

==חברותא==

&lt;span style='font-size:17px; line-height: 140%'&gt;&lt;b style='font-size:20px; color:black;'&gt;דילמא&lt;/b&gt; כוונת הכתוב ל&lt;b style='font-size:20px; color:black;'&gt;ביאת אורו,&lt;/b&gt; דהיינו זריחת אור השמש בבוקר למחרת, &lt;b style='font-size:20px; color:black;'&gt;ומאי &quot;וטהר&quot;, וטהר גברא,&lt;/b&gt; שהאדם יטהר עצמו על ידי הבאת קרבנותיו, ורק לאחר מכן יאכל בתרומה?&lt;/span&gt;
&lt;BR&gt;&lt;span style='font-size:17px; line-height: 140%'&gt;מתרצת הגמרא: &lt;b style='font-size:20px; color:black;'&gt;אמר רבה בר רב שילא&lt;/b&gt;: אם &quot;וטהר&quot; הכוונה לצוות לאדם שיביא קרבנותיו, &lt;b style='font-size:20px; color:black;'&gt;אם כן, לימא קרא &quot;ויטהר&quot;,&lt;/b&gt; שהוא לשון צווי לעשות. &lt;b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'&gt;&amp;nbsp;28&amp;nbsp;&lt;/b&gt; &lt;b style='font-size:20px; color:black;'&gt;מאי &quot;וטהר&quot;,&lt;/b&gt; למה נאמר &quot;וטהר&quot; שמשמעותו היא שבכך הוא נטהר מאליו? בהכרח כוונת הכתוב ש&lt;b style='font-size:20px; color:black;'&gt;&quot;טהר יומא&quot;,&lt;/b&gt; ש&quot;נטהר&quot; היום, שהסתלק האור לגמרי עד כדי שיצאו כוכבים, שזה דבר הנעשה מאליו. &lt;b style='font-size:20px; color:black;'&gt;כדאמרי אינשי &quot;איערב שמשא&lt;/b&gt; (שקעה החמה) &lt;b style='font-size:20px; color:black;'&gt;ואדכי יומא&quot;&lt;/b&gt; (ונטהר היום). &lt;b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'&gt;&amp;nbsp;29&amp;nbsp;&lt;/b&gt; וזו היא גם כוונת הכתוב &quot;וטהר&quot;, שהיום &quot;נטהר&quot;. &lt;b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'&gt;&amp;nbsp;30&amp;nbsp;&lt;/b&gt; 

&lt;span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'&gt; &lt;b style='background-color:RGB(15,74,172);  color:white; font-size:10px; font-family:arial;'&gt;&amp;nbsp;28.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; אף שבכמה מקומות נאמר &quot;וטהר&quot; והוא צווי על האדם, היינו במקומות שאין אפשרות לטעות שהכוונה על היום, אבל כאן, שאפשר לטעות, היתה התורה צריכה לומר &quot;ויטהר&quot;. &lt;b&gt;תוס'&lt;/b&gt;.&amp;nbsp;  &lt;b style='background-color:RGB(15,74,172);  color:white; font-size:10px; font-family:arial;'&gt;&amp;nbsp;29.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; &quot;דכי&quot; תרגומו טהור. &lt;b&gt;ערוך&lt;/b&gt;. &lt;b&gt;ורש&quot;י&lt;/b&gt; כתב, שהוא לשון עבר מן העולם.&amp;nbsp;  &lt;b style='background-color:RGB(15,74,172);  color:white; font-size:10px; font-family:arial;'&gt;&amp;nbsp;30.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; ביאור השקלא וטריא כפירוש &lt;b&gt;רש&quot;י&lt;/b&gt;, ולביאורו הקושיא על האמור בברייתא ש&quot;ביאת שמשו&quot; מעכבתו. אולם &lt;b&gt;התוס'&lt;/b&gt; (ד&quot;ה דילמא) פירשו ששאלת הגמרא היא על עצם זמן &quot;צאת הכוכבים&quot; מנין ש&quot;בא השמש&quot; הוא שקיעת החמה, ו&quot;טהר&quot; הוא שנסתלק היום לגמרי בצאת הכוכבים, והרי יתכן ש&quot;ובא השמש&quot; הוא תחילת שקיעת החמה, ואין צורך להמתין עד צאת הכוכבים שהוא שיעור מהלך של חמישה מילין (פסחים צג ב), אלא מתחילת השקיעה מותרים כבר באכילת תרומה, ועל כך נאמר &quot;וטהר&quot; שהאדם נטהר כשמגיע תחילת שקיעת החמה, וכן נקט &lt;b&gt;הרמב&quot;ם&lt;/b&gt; (תרומות ז ב. וכתב &lt;b&gt;בעל&lt;/b&gt; &lt;b&gt;המאור&lt;/b&gt;, שגרסו &quot;ממאי דביאת אורו היא? דילמא ביאת שמשו היא&quot;, כי לא יתכן שביאת אורו תקדם לביאת שמשו, שהרי אחר שקיעת גוף השמש עדיין יש אור. ועיין בהקדמת &lt;b&gt;אגלי טל&lt;/b&gt; מה שכתב. ולכאורה, פירוש התוס' מתאים רק עם שיטת ר&quot;ת שמתחילת שקיעת החמה עדיין יום הוא עד שיעור מהלך שלושה ורבע מילין, ורק אז מתחיל בין השמשות כשיעור שלושת רבעי מיל עד צאת הכוכבים, ולפיו יתכן שכוונת הפסוק להתיר בתחילת שקיעת החמה. אך לשיטת הגאונים שמתחילת שקיעת החמה נחשב &quot;בין השמשות&quot;, שהוא ספק יום או לילה (כמבואר להלן), אין צריך מקור להתיר משקיעת החמה, כיון שמאותה עת הוא כבר ספק צאת הכוכבים, וראה ב&lt;b&gt;השגות הראב&quot;ד&lt;/b&gt; שצריך שני סימנים &quot;אורו&quot; ו&quot;שמשו&quot;. ו&lt;b&gt;הגרעק&quot;א&lt;/b&gt; הקשה לפירוש תוס', מה מקשינן &quot;דילמא ביאת אורו&quot;? והרי עדיין אסורין בתרומה מספק, שמא צריך &quot;ביאת שמשו&quot; ! ? וביאר, שיהיו מותרין מפני ספק ספיקא, כי אפילו אם צריך ביאת שמשו, הרי בבין השמשות הוא ספק ביאת שמשו. (ובעצם קושייתו יש לומר, שקושיית הגמרא שב&quot;ביאת אורו&quot; תהיה ודאי טהרה, ואין זה ספק לגמרא. וראה &lt;b&gt;אגרות&lt;/b&gt; &lt;b&gt;משה&lt;/b&gt; או&quot;ח ח&quot;א פח, &lt;b&gt;זכרון שמואל&lt;/b&gt; טז, ו&lt;b&gt;באר&lt;/b&gt; &lt;b&gt;יעקב&lt;/b&gt; יד). וב&lt;b&gt;ביאור הגר&quot;א&lt;/b&gt; (רסא ס&quot;ק יב) נקט, ש&quot;ביאת השמש&quot; בתרומה אינה תלויה כלל ב&quot;לילה&quot;, והנידון בסוגיין הוא האם טהרתו תלויה בהתכסות החמה או בצאת כל הכוכבים בחשיכה, כאשר כלה כל האור. ופשטו שהוא בשקיעה. ולרבי יהודה בכיסוי החמה הוא טהור ודאי, ואינו תלוי בספק ביהש&quot;מ, ולרבי יוסי הוא זמן שלישי, בתחילת צאת הכוכבים קודם חשיכה, ואז הוא טהור ודאי, וראה &lt;b&gt;עמודי אור&lt;/b&gt; (ה).&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;
&lt;BR&gt;&lt;span style='font-size:17px; line-height: 140%'&gt;&lt;b style='font-size:20px; color:black;'&gt;במערבא,&lt;/b&gt; בארץ ישראל (שהיא במערבה של בבל) &lt;b style='font-size:20px; color:black;'&gt;הא,&lt;/b&gt; הוכחתו &lt;b style='font-size:20px; color:black;'&gt;דרבה בר שילא לא שמיע להו. ו&lt;/b&gt;לכן &lt;b style='font-size:20px; color:black;'&gt;בעו ליה מבעיא: האי,&lt;/b&gt; זה שאמר הכתוב &lt;b style='font-size:20px; color:black;'&gt;&quot;ובא השמש&quot;&lt;/b&gt;, האם &lt;b style='font-size:20px; color:black;'&gt;ביאת שמשו הוא&lt;/b&gt; (שקיעת החמה), &lt;b style='font-size:20px; color:black;'&gt;ומאי &quot;וטהר&quot;&lt;/b&gt; - &lt;b style='font-size:20px; color:black;'&gt;טהר יומא&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;
&lt;BR&gt;&lt;span style='font-size:17px; line-height: 140%'&gt;&lt;b style='font-size:20px; color:black;'&gt;או דילמא,&lt;/b&gt; &quot;ובא השמש&quot;, &lt;b style='font-size:20px; color:black;'&gt;ביאת אורו&lt;/b&gt; (זריחת החמה) &lt;b style='font-size:20px; color:black;'&gt;הוא, ומאי &quot;וטהר&quot;?&lt;/b&gt; - &lt;b style='font-size:20px; color:black;'&gt;טהר גברא.&lt;/b&gt; שיביא את הקרבנות לכפרתו, ורק לאחר מכן יטהר גם לגבי אכילת תרומה.&lt;/span&gt;
&lt;BR&gt;&lt;span style='font-size:17px; line-height: 140%'&gt;&lt;b style='font-size:20px; color:black;'&gt;והדר,&lt;/b&gt; לאחר שנסתפקו, חזרו &lt;b style='font-size:20px; color:black;'&gt;ופשטו לה&lt;/b&gt; לספק זה &lt;b style='font-size:20px; color:black;'&gt;מברייתא.&lt;/b&gt; &lt;b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'&gt;&amp;nbsp;31&amp;nbsp;&lt;/b&gt; 

&lt;span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'&gt; &lt;b style='background-color:RGB(15,74,172);  color:white; font-size:10px; font-family:arial;'&gt;&amp;nbsp;31.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; &lt;b&gt;תוס'&lt;/b&gt; הקשו, מדוע הסתפקו בכך בני מערבא ולא פשטו מהמשנה בנגעים (יד ג) שכשהעריב שמשו מותר בתרומה. והעלו מכך כביאורם, שהנידון הוא מהו &quot;ובא השמש&quot;, אם תחילת שקיעת החמה או סופה, ובנגעים לא מצינו אלא ש&quot;העריב שמשו&quot; מותר בתרומה, ועדיין יש להסתפק מהו &quot;הערב שמש&quot;, ולכן הוצרכו להוכיח מהברייתא שהכוונה לצאת הכוכבים. &lt;b&gt;ובעל המאור ותוס' הרא&quot;ש&lt;/b&gt; הקשו, שהיה אפשר לפשוט ממשנתנו, שנכנסין לאכול רק ב&quot;ערבין&quot;, (והעלו מכך כביאור התוס', וראה &lt;b&gt;מהרש&quot;א&lt;/b&gt; למה תוס' לא הקשו כן). וה&lt;b&gt;גרעק&quot;א&lt;/b&gt; (בתוס' למשניות) תירץ, שבמערבא לא ידעו שאפילו טעימה אסורה לפני ק&quot;ש, ולכן הבינו שיתור לשון התנא במשנה בא ללמד שמותר לטעום, וממילא אין ללמוד ממנו שגם כהנים מחוסרי כפרה אוכלים, ולכן דקדקו מהברייתא ששנינו בה &quot;משעה שהכהנים &lt;b&gt;זכאין&lt;/b&gt; לאכול&quot;. &lt;b&gt;ורבינו פרץ&lt;/b&gt; כתב, שהנידון בסוגיין מנין שהפסוק מדובר בתרומה, והרי יתכן שרק בקדשים צריך ביאת אורו כדי שיביא קרבנותיו קודם אכילתו, אך בתרומה יכול לאכול מהשקיעה, ובכך דנו גם בני מערבא, ולכן הוצרכו לפשוט מהברייתא, וראה &lt;b&gt;פני יהושע&lt;/b&gt; &lt;b&gt;וצל&quot; ח&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;
&lt;BR&gt;&lt;span style='font-size:17px; line-height: 140%'&gt;&lt;b style='font-size:20px; color:black;'&gt;מדקתני בברייתא,&lt;/b&gt; ממה ששנינו בברייתא המובאת בסמוך: וחכמים אומרים, משעה שהכהנים זכאים לאכול בתרומתן. &lt;b style='font-size:20px; color:black;'&gt;סימן לדבר, צאת הכוכבים.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;
&lt;BR&gt;&lt;span style='font-size:17px; line-height: 140%'&gt;הרי, שמזמן צאת הכוכבים מותרים הכהנים באכילת תרומה, ואין הבאת הקרבן לכפרה מעכבת אותם מאכילת תרומה.&lt;/span&gt;
&lt;BR&gt;&lt;span style='font-size:17px; line-height: 140%'&gt;&lt;b style='font-size:20px; color:black;'&gt;שמע מינה&lt;/b&gt; מהברייתא, כי &quot;ובא השמש&quot;, &lt;b style='font-size:20px; color:black;'&gt;ביאת שמשו הוא, ומאי &quot;וטהר&quot;?&lt;/b&gt; - &lt;b style='font-size:20px; color:black;'&gt;טהר יומא.&lt;/b&gt; וכיון שנטהר חלף היום, מותרים הכהנים באכילת תרומה.&lt;/span&gt;
&lt;BR&gt;&lt;span style='font-size:17px; line-height: 140%'&gt;&lt;b style='font-size:20px; color:black;'&gt;אמר מר,&lt;/b&gt; אמר התנא במשנתנו: מאימתי קורין ... &lt;b style='font-size:20px; color:black;'&gt;משעה שהכהנים נכנסים לאכול&lt;/b&gt; &lt;b style='font-size:20px; color:black;'&gt;בת רומתן&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;
&lt;BR&gt;&lt;span style='font-size:17px; line-height: 140%'&gt;ומקשה הגמרא סתירה, לכאורה, מברייתא אחרת:&lt;/span&gt;
&lt;BR&gt;&lt;span style='font-size:17px; line-height: 140%'&gt;&lt;b style='font-size:20px; color:black;'&gt;ורמינהו&lt;/b&gt; מהא דתניא, &lt;b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'&gt;&amp;nbsp;32&amp;nbsp;&lt;/b&gt; &lt;b style='font-size:20px; color:black;'&gt;מאימתי קורין את שמע בערבין? מ&lt;/b&gt;שעה &lt;b style='font-size:20px; color:black;'&gt;שהעני&lt;/b&gt; אשר אין לו נר להאיר בסעודתו, &lt;b style='font-size:20px; color:black;'&gt;נכנס לאכול פתו במלח&lt;/b&gt;, &lt;b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'&gt;&amp;nbsp;33&amp;nbsp;&lt;/b&gt; ונמשך זמן קריאת שמע &lt;b style='font-size:20px; color:black;'&gt;עד שעה שעומד&lt;/b&gt; העני &lt;b style='font-size:20px; color:black;'&gt;ליפטר מתוך סעודתו&lt;/b&gt;. 

&lt;span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'&gt; &lt;b style='background-color:RGB(15,74,172);  color:white; font-size:10px; font-family:arial;'&gt;&amp;nbsp;32.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; אין בקושית הגמרא הוכחה שאין הדין נכון, שהרי יתכן שהברייתא סוברת אחרת מהמשנה, אלא כוונת הגמרא רק להביא דעה סותרת למה שנאמר במשנה.&amp;nbsp;  &lt;b style='background-color:RGB(15,74,172);  color:white; font-size:10px; font-family:arial;'&gt;&amp;nbsp;33.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; &lt;b&gt;תוס'&lt;/b&gt; (ד&quot;ה משעה) פירשו, שאין הכוונה דוקא משעה שנכנס לאכול, שהרי גם העני צריך להתפלל, ומשעה שהתחיל זמן ק&quot;ש אסור להתחיל בסעודה (ולא מסתבר שנתנו סימן לזמן לפי עניי עכו&quot;ם שאינם קורין). אלא הכוונה לזמן מועט קודם, והוא זמן שיכול לקרא ולהתפלל עד שיכינו לו את הסעודה וכן דקדק &lt;b&gt;הרשב&quot;א&lt;/b&gt; מלשון &quot;נכנס&quot; לאכול, ולא אמרו שהוא אוכל, דהיינו שנכנס לאכול ואחרים מתקנין לו סעודה, ובאותה עת הוא קורא ק&quot;ש. וב&lt;b&gt;תוס' הרא&quot;ש&lt;/b&gt; כתב, ש&lt;b&gt;רבינו חננאל&lt;/b&gt; גרס &quot;עד שעה שעומד לישן&quot; וכוונתו שיקרא ק&quot;ש אחר אכילתו (עי&quot;ש שדחאו). ומשמע מדבריו שהקושיא היתה שהרי יעבור זמן ק&quot;ש, ולא משום איסור אכילה בתחילת הזמן, וראה &lt;b&gt;צל&quot;ח&lt;/b&gt; &lt;b&gt;וראש יוסף&lt;/b&gt; שדנו בזה.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;
&lt;BR&gt;&lt;span style='font-size:17px; line-height: 140%'&gt;ומבארת הגמרא את קושיתה: זה ששנינו ב&lt;b style='font-size:20px; color:black;'&gt;סיפא&lt;/b&gt; של הברייתא, שזמנה נמשך רק עד לשעה שהעני נפטר מסעודתו, &lt;b style='font-size:20px; color:black;'&gt;ודאי פליגא אמתניתין&lt;/b&gt;, שהרי זמן זה קודם לכל הזמנים ששנינו במשנה, שהרי זמנו של רבי אליעזר הוא מוקדם מכולם, והוא נמשך עד סוף אשמורה ראשונה.&lt;/span&gt;
&lt;BR&gt;&lt;span style='font-size:17px; line-height: 140%'&gt;אבל יש לדון, האם גם מה ששנינו ב&lt;b style='font-size:20px; color:black;'&gt;רישא&lt;/b&gt; של הברייתא, שתחילת זמנה משעה שהעני נכנס לאכול פתו, &lt;b style='font-size:20px; color:black;'&gt;מי לימא,&lt;/b&gt; ברייתא זו &lt;b style='font-size:20px; color:black;'&gt;פליגא אמתניתין&lt;/b&gt;, שקבעה כי תחילת זמנה הוא משעה שכהנים נכנסים לאכול בתרומתן, דהיינו מצאת הכוכבים. או לא.&lt;/span&gt;
&lt;BR&gt;&lt;span style='font-size:17px; line-height: 140%'&gt;משיבה הגמרא: &lt;b style='font-size:20px; color:black;'&gt;לא.&lt;/b&gt; אין הברייתא נחלקת עם משנתנו לגבי תחילת הזמן, כי השעה ש&lt;b style='font-size:20px; color:black;'&gt;עני&lt;/b&gt; נכנס לאכול פיתו, &lt;b style='font-size:20px; color:black;'&gt;ו&lt;/b&gt;השעה ש&lt;b style='font-size:20px; color:black;'&gt;כהן&lt;/b&gt; נכנס לאכול בתרומה &lt;b style='font-size:20px; color:black;'&gt;חד שיעורא הוא&lt;/b&gt;, שתיהן הן אותה שעה, דהיינו, בצאת הכוכבים. &lt;b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'&gt;&amp;nbsp;34&amp;nbsp;&lt;/b&gt; 

&lt;span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'&gt; &lt;b style='background-color:RGB(15,74,172);  color:white; font-size:10px; font-family:arial;'&gt;&amp;nbsp;34.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; למרות שאין לעני נר, צריך לומר שיש עדיין אור מועט, וכן צריך לפרש במסקנא שהעני נכנס לאכול לאחר צאת הכוכבים. אך &lt;b&gt;הנצי&quot;ב&lt;/b&gt; כתב, שלמסקנא פירשה הגמרא ש&quot;עני&quot; היינו פועל, וראה הערה 39.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;
&lt;BR&gt;&lt;span style='font-size:17px; line-height: 140%'&gt;אך עדיין מצאנו סתירה מברייתא אחרת.&lt;/span&gt;
&lt;BR&gt;&lt;span style='font-size:17px; line-height: 140%'&gt;&lt;b style='font-size:20px; color:black;'&gt;ורמינהו&lt;/b&gt; מהא דתניא: &lt;b style='font-size:20px; color:black;'&gt;מאימתי מתחילין לקרות קריאת שמע בערבית?&lt;/b&gt; - &lt;b style='font-size:20px; color:black;'&gt;משעה שבני אדם נכנסין לאכול פתן בערבי שבתות&lt;/b&gt;. שבליל שבת מקדימין לאכול &lt;b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'&gt;&amp;nbsp;35&amp;nbsp;&lt;/b&gt; יותר משאר ימות השבוע, לפי שהסעודה מוכנה מבעוד יום, &lt;b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'&gt;&amp;nbsp;36&amp;nbsp;&lt;/b&gt; &lt;b style='font-size:20px; color:black;'&gt;דברי רבי מאיר.&lt;/b&gt; &lt;b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'&gt;&amp;nbsp;37&amp;nbsp;&lt;/b&gt; &lt;b style='font-size:20px; color:black;'&gt;וחכמים אומרים, משעה שהכהנים זכאים לאכול בתרומתן.&lt;/b&gt; 

&lt;span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'&gt; &lt;b style='background-color:RGB(15,74,172);  color:white; font-size:10px; font-family:arial;'&gt;&amp;nbsp;35.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; &lt;b&gt;הרשב&quot;א&lt;/b&gt; הקשה שהרי אסורים לאכול לפני ק&quot;ש ומתי יקראו, וביאר שהכוונה לזמן מועט קודם (כביאור תוס' בעני). וב&lt;b&gt;ראש יוסף&lt;/b&gt; ביאר שתוס' לא הקשו כן על רבי מאיר, כי &lt;b&gt;הט&quot;ז&lt;/b&gt; (רלה ג) כתב, שהקורא מבעוד יום בביהכ&quot;נ וסומך על ק&quot;ש שעל המטה, יכול לאכול ואינו נחשב כעובר על דברי חכמים, ולכן הקשו רק על עני שזמן אכילתו נמשך עד אחר זמן ק&quot;ש, ויש חשש שלא יקרא. ויתכן שלא הקשו על רבי מאיר כי סעודת שבת היא מצוה, (וכדברי הצל&quot;ח על הכהנים האוכלים תרומה), ומשום כך לא הקשו גם על הברייתא בסמוך, כי ביארו לעיל (ד&quot;ה אימתי) ש&quot;נכנסין להסב&quot; היינו בערב שבת. (אך בב&quot;י רסז משמע שאסור לאכול סעודת שבת קודם ק&quot;ש, וראה &lt;b&gt;שפת אמת&lt;/b&gt; שאינה כתרומה שאכילתה עבודה והיא מדאורייתא, משא&quot;כ סעודת שבת דרבנן ולכן אסורה).&amp;nbsp;  &lt;b style='background-color:RGB(15,74,172);  color:white; font-size:10px; font-family:arial;'&gt;&amp;nbsp;36.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; כך פירש &lt;b&gt;רש&quot;י&lt;/b&gt; כאן, ולהלן (ג א ד&quot;ה קשיא) פירש שזמן זה מאוחר מזמן ש&quot;הכהנים נכנסים&quot;, וביאר &lt;b&gt;תוס' ר&quot;י החסיד&lt;/b&gt; שמסתבר שאין בני אדם ממהרין כל כך בערב שבת לאכול קודם זמן טבילת הכהנים. (ויתכן שכאן נקט כהו&quot;א שזמן עני ככהן וזמן בני אדם קודם, ולמסקנא זמן בני אדם כעני שהוא מאוחר מכהן, וראה הערה 42). אולם &lt;b&gt;הריטב&quot;א&lt;/b&gt; שם נקט שזמן &quot;שבני אדם נכנסים&quot; הוא מוקדם, כשעה &quot;שקדש היום&quot;, כי כיון שקדש היום כל אדם ממהר להכנס לאכול, וראה &lt;b&gt;ביאור הגר&quot;א&lt;/b&gt; (רצט ס&quot;ק ג) שהעלה מדברי הרמב&quot;ן ב&lt;b&gt;מלחמות ה'&lt;/b&gt; (פסחים קה ב) שמצות עונג שבת מתחילה בספק חשכה קודם צאת הכוכבים. ואין להקשות למה לא נקטה הברייתא &quot;צאת הכוכבים&quot; (כקושיית הגמרא לעיל על המשנה), כי רק לגבי התליה בזמן הכהנים הקשו כן, שהרי גם זמנם תלוי בצאת הכוכבים, אבל כניסת העני אינו תלויה בצאת הכוכבים, אלא הוא סימן מתי הוא זמן ק&quot;ש וראה &lt;b&gt;פני יהושע וצל&quot;ח&lt;/b&gt;.&amp;nbsp;  &lt;b style='background-color:RGB(15,74,172);  color:white; font-size:10px; font-family:arial;'&gt;&amp;nbsp;37.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; &lt;b&gt;הר&quot;י מלוניל&lt;/b&gt; כתב, &quot;אע&quot;ג שממהרים לסעוד שהכל מתוקן, אפילו הכי זמן שכיבה הוא לקצת בנ&quot;א המעונגין ברוב השינה&quot;. והנה &lt;b&gt;הרשב&quot;א&lt;/b&gt; ביאר שנחלקו אם זמן ק&quot;ש תלוי בזמן &quot;לילה&quot; או בזמן &quot;שכיבה&quot; (ויבואר בהערה 43), אך ב&lt;b&gt;שו&quot;ת הרא&quot;ש&lt;/b&gt; (ד ה) נקט שהמחלוקת בזמנים אלו היא נידון ב&quot;זמן שכיבה&quot;, כי יש מעונגין המקדימין לשכב קודם &quot;לילה&quot;, ולכולי עלמא הזמן מתחיל בזמן שכיבה. וכן הסיק &lt;b&gt;הגר&quot;א&lt;/b&gt; שהזמן &quot;שהכהנים נכנסין&quot; הוא סימן לזמן שכיבה שהוא בצאת הכוכבים. ובספר &lt;b&gt;עטרת ראש&lt;/b&gt; כתב, שזמן זה יש לו מקור מהתורה, שנאמר בהשבת העבוט &quot;כבא השמש ושכב בשלמתו&quot;, והיינו שזמן שכיבה הוא ב&quot;בא השמש&quot;, ולדבריו מובן איך תלו את זמן ק&quot;ש בזמן תרומה, כי זמן שכיבה נקבע ב&quot;בא השמש&quot; ואם ביהש&quot;מ הוא ספק מתי הוא &quot;בא השמש&quot; הרי הוא ספק גם לק&quot;ש אף לשיטת הבבלי (ראה הערה 3).&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;
&lt;BR&gt;&lt;span style='font-size:17px; line-height: 140%'&gt;&lt;b style='font-size:20px; color:black;'&gt;סימן לדבר,&lt;/b&gt; אימתי הוא זמן זה - &lt;b style='font-size:20px; color:black;'&gt;צאת הכוכבים.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;
&lt;BR&gt;&lt;span style='font-size:17px; line-height: 140%'&gt;&lt;b style='font-size:20px; color:black;'&gt;ואף על פי שאין ראיה לדבר&lt;/b&gt; שבצאת הכוכבים נגמר היום ומתחיל הלילה, מכל מקום, מצינו &lt;b style='font-size:20px; color:black;'&gt;זכר לדבר, שנאמר&lt;/b&gt; (נחמיה ד טו): &lt;b style='font-size:20px; color:black;'&gt;&quot;ואנחנו עושים במלאכה. וחצים מחזיקים ברמחים, מעלות השחר עד צאת הכוכבים&lt;/b&gt;&quot;.&lt;/span&gt;
&lt;BR&gt;&lt;span style='font-size:17px; line-height: 140%'&gt;&lt;b style='font-size:20px; color:black;'&gt;ואומר,&lt;/b&gt; ועוד נאמר שם (טז): &lt;b style='font-size:20px; color:black;'&gt;&quot;והיה לנו הלילה משמר, והיום מלאכה&lt;/b&gt;&quot;. הרי שהיום הוא מעלות השחר עד צאת הכוכבים. ואם כן, מצאת הכוכבים עד עלות השחר הוא הלילה.&lt;/span&gt;
&lt;BR&gt;&lt;span style='font-size:17px; line-height: 140%'&gt;ובמאמר המוסגר, לפני שהגמרא מפרשת מה היא באה להקשות מברייתא זו, היא מקדימה לדון בביאור דברי הברייתא:&lt;/span&gt;
&lt;BR&gt;&lt;span style='font-size:17px; line-height: 140%'&gt;&lt;b style='font-size:20px; color:black;'&gt;מאי &quot;ואומר&quot;?&lt;/b&gt; לשם מה מביאה הברייתא גם את הפסוק השני, והרי בפסוק הראשון כבר נאמר שזמנו של יום הוא מעלות השחר ועד צאת הכוכבים?&lt;/span&gt;
&lt;BR&gt;&lt;span style='font-size:17px; line-height: 140%'&gt;ומבארת הגמרא: הפסוק השני נצרך, היות &lt;b style='font-size:20px; color:black;'&gt;וכי תימא,&lt;/b&gt; אילו נאמר רק הפסוק הראשון, &lt;b style='font-size:20px; color:black;'&gt;מכי ערבא שמשא&lt;/b&gt;, משקיעת החמה, עוד קודם צאת הכוכבים, &lt;b style='font-size:20px; color:black;'&gt;לילי הוא&lt;/b&gt;, וכן בבוקר, רק עם הנץ החמה מתחיל היום ולא מעלות השחר. &lt;b style='font-size:20px; color:black;'&gt;ואינהו,&lt;/b&gt; עושי המלאכה, הם &lt;b style='font-size:20px; color:black;'&gt;דמחשכי ומקדמי,&lt;/b&gt; הקדימו להתחיל במלאכתן לפני תחילת היום, שהוא בהנץ החמה, והמשיכו מלאכתן לתוך הלילה, לכן מוסיפה הברייתא, &lt;b style='font-size:20px; color:black;'&gt;תא שמע&lt;/b&gt;, בא ולמד ראיה מהפסוק השני, &lt;b style='font-size:20px; color:black;'&gt;&quot;והיה לנו הלילה משמר, והיום מלאכה&lt;/b&gt;&quot;, הרי ש&quot;היום&quot; שהוא עת מלאכתן, כלה בזמן שהחל ה&quot;לילה&quot;, שהוא זמן השמירה. ונמצא ש&quot;היום&quot; נמשך עד צאת הכוכבים, שאז החלה השמירה. &lt;b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'&gt;&amp;nbsp;38&amp;nbsp;&lt;/b&gt; 

&lt;span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'&gt; &lt;b style='background-color:RGB(15,74,172);  color:white; font-size:10px; font-family:arial;'&gt;&amp;nbsp;38.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; &lt;b&gt;רבנו יונה&lt;/b&gt; תמה &quot;היאך אמר שאין ראיה לדבר, שהרי בפירוש נראה מהפסוקים שיציאת הכוכבים הוא לילה ואין לך ראיה גדולה מזו, וגם במסכת מגילה מוכיח בפירוש מאלו הפסוקים שזהו נקרא לילה&quot;. וכן הקשו &lt;b&gt;תוס'&lt;/b&gt; (ד&quot;ה אע&quot;פ, ובמגילה כ ב ד&quot;ה והיה), ופירשו שתחילת זמן קריאת שמע תלוי ב&quot;זמן שכיבה&quot; ולא ב&quot;לילה&quot;, ולכך אין לכך ראיה גמורה מהפסוק, רק זכר לדבר, כיון שנקרא לילה, מסתמא זמן שכיבה הוא. אכן &lt;b&gt;רש&quot;י&lt;/b&gt; (ד&quot;ה שאין) פירש, שאין ראיה מתי נגמר היום (ואין הנידון על זמן שכיבה), ודקדק ב&lt;b&gt;ראש יוסף&lt;/b&gt; שנחלק על תוס'. &lt;b&gt;והרשב&quot;א&lt;/b&gt; כתב, שאין ראיה שזהו זמן של המקרא.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;
&lt;BR&gt;&lt;span style='font-size:17px; line-height: 140%'&gt;ועתה ממשיכה הגמרא ומסיימת את קושייתה מהברייתא:&lt;/span&gt;
&lt;BR&gt;&lt;span style='font-size:17px; line-height: 140%'&gt;&lt;b style='font-size:20px; color:black;'&gt;קא סלקא דעתך, ד&lt;/b&gt;השעה ש&lt;b style='font-size:20px; color:black;'&gt;עני&lt;/b&gt; נכנס לאכול פיתו בכל יום, &lt;b style='font-size:20px; color:black;'&gt;ו&lt;/b&gt;השעה שרוב &lt;b style='font-size:20px; color:black;'&gt;בני אדם&lt;/b&gt; שאינם עניים אוכלים את סעודתם בלילות שבת, &lt;b style='font-size:20px; color:black;'&gt;חד שעורא הוא&lt;/b&gt;. &lt;b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'&gt;&amp;nbsp;39&amp;nbsp;&lt;/b&gt; 

&lt;span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'&gt; &lt;b style='background-color:RGB(15,74,172);  color:white; font-size:10px; font-family:arial;'&gt;&amp;nbsp;39.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; ה&lt;b&gt;מאירי&lt;/b&gt; ביאר שההוה אמינא לומר שהם שיעור אחד, נבעה מדקדוק תוספת הלשון שהעני אוכל פת &quot;במלח&quot;, ומשמע שאין לו שום דבר הדורש הכנה, ושוה לשאר בני אדם בערבי שבתות, שהכל מתוקן להם לסעודה ואין סיבה לעיכוב. ו&lt;b&gt;הגר&quot;א&lt;/b&gt; ביאר, שבהכרח מדובר לגבי סעודת עני ביום חול, כי למסקנא אינו שיעור אחד עם בני אדם, ואילו בערב שבת הוא מחויב בהדלקת הנר ושוה לשאר אדם, וראה הערה 34.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;
&lt;BR&gt;&lt;span style='font-size:17px; line-height: 140%'&gt;&lt;b style='font-size:20px; color:black;'&gt;ואי אמרת שגם&lt;/b&gt; השעה ש&lt;b style='font-size:20px; color:black;'&gt;עני&lt;/b&gt; נכנס לאכול פיתו, והשעה ש&lt;b style='font-size:20px; color:black;'&gt;כהן&lt;/b&gt; נכנס לאכול בתרומתו &lt;b style='font-size:20px; color:black;'&gt;חד שעורא הוא&lt;/b&gt;, דהיינו, בצאת הכוכבים, אם כן, נמצא ששיעור הזמן שאמרו &lt;b style='font-size:20px; color:black;'&gt;חכמים&lt;/b&gt; בברייתא &quot;משעה שכהנים נכנסים לאכול בתרומה&quot;, &lt;b style='font-size:20px; color:black;'&gt;היינו&lt;/b&gt; כשיעור הזמן שאמר &lt;b style='font-size:20px; color:black;'&gt;רבי מאיר&lt;/b&gt; &quot;משעה שבני אדם נכנסים לאכול פתן בערב שבת&quot;, שהרי &quot;עני&quot; ו&quot;כהן&quot; שיעור אחד, ו&quot;עני&quot; ו&quot;בני אדם&quot; שיעור אחד, ואם כן, במה נחלקו רבי מאיר וחכמים בברייתא?&lt;/span&gt;
&lt;BR&gt;&lt;span style='font-size:17px; line-height: 140%'&gt;&lt;b style='font-size:20px; color:black;'&gt;אלא, שמע מינה,&lt;/b&gt; שזמן אכילתו של &lt;b style='font-size:20px; color:black;'&gt;&quot;עני&quot; שיעורא לחוד, ו&quot;כהן&quot; שעורא לחוד.&lt;/b&gt; ונמצא שהרישא בברייתא הראשונה חולקת על משנתנו. ובזה נחלקו חכמים ורבי מאיר בברייתא השניה, שחכמים סוברים משעה שכהנים נכנסים דהיינו צאת הכוכבים. ורבי מאיר סובר משעה שבני אדם נכנסים, שהוא כשיעור הזמן שעני נכנס לאכול פיתו בימות החול, והוא זמן מוקדם מזמן הכהנים.&lt;/span&gt;
&lt;BR&gt;&lt;span style='font-size:17px; line-height: 140%'&gt;הגמרא דוחה את ההוכחה: &lt;b style='font-size:20px; color:black;'&gt;לא!&lt;/b&gt; - באמת זמנו של &lt;b style='font-size:20px; color:black;'&gt;&quot;עני&quot;&lt;/b&gt; הנכנס לאכול פיתו, וזמנו של &lt;b style='font-size:20px; color:black;'&gt;&quot;כהן&quot;&lt;/b&gt; הנכנס לאכול בתרומה &lt;b style='font-size:20px; color:black;'&gt;חד שיעורא הוא&lt;/b&gt;, דהיינו צאת הכוכבים, והברייתא הראשונה אינה נחלקת בזה על משנתנו, &lt;b style='font-size:20px; color:black;'&gt;ו&lt;/b&gt;אולם שיעור של &lt;b style='font-size:20px; color:black;'&gt;&quot;עני&quot;&lt;/b&gt; הנכנס לאכול פיתו, &lt;b style='font-size:20px; color:black;'&gt;ו&lt;/b&gt;שיעור של &lt;b style='font-size:20px; color:black;'&gt;&quot;בני אדם&quot;&lt;/b&gt; הנכנסים לאכול בערבי שבתות &lt;b style='font-size:20px; color:black;'&gt;לאו חד שיעורא הוא,&lt;/b&gt; ובזה נחלקו חכמים ורבי מאיר בברייתא השניה, שלדעת חכמים הזמן הוא משעה שהכהנים נכנסים שהוא שוה לזמן שעני נכנס לאכול פיתו, ולדעת רבי מאיר הזמן הוא כשבני אדם נכנסים לאכול בערבי שבתות, והוא זמן מוקדם מ&quot;כהן&quot; ו&quot;עני&quot;.&lt;/span&gt;
&lt;BR&gt;&lt;span style='font-size:17px; line-height: 140%'&gt;הגמרא ממשיכה לשאול על כך: &lt;b style='font-size:20px; color:black;'&gt;ו&lt;/b&gt;כי &lt;b style='font-size:20px; color:black;'&gt;&quot;עני&quot; ו&quot;כהן&quot; חד שיעורא הוא?&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;
&lt;BR&gt;&lt;span style='font-size:17px; line-height: 140%'&gt;&lt;b style='font-size:20px; color:black;'&gt;ורמינהו&lt;/b&gt; סתירה מברייתא נוספת: &lt;b style='font-size:20px; color:black;'&gt;מאימתי מתחילין לקרות שמע בערבין?&lt;/b&gt; - &lt;b style='font-size:20px; color:black;'&gt;משעה&lt;/b&gt; &lt;b style='font-size:20px; color:black;'&gt;שקדש היום בערבי שבתות.&lt;/b&gt; דהיינו, משעת &quot;בין השמשות&quot;, שהוא זמן מסופק אם עדיין יום או שכבר החל הלילה, ומספק נאסרים במלאכה, &lt;b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'&gt;&amp;nbsp;40&amp;nbsp;&lt;/b&gt; &lt;b style='font-size:20px; color:black;'&gt;דברי רבי אליעזר&lt;/b&gt;. 

&lt;span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'&gt; &lt;b style='background-color:RGB(15,74,172);  color:white; font-size:10px; font-family:arial;'&gt;&amp;nbsp;40.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; כך פירש &lt;b&gt;רש&quot;י&lt;/b&gt;, וראה להלן (נא ב ד&quot;ה וכבר) שבביה&quot;ש רק אם קבלו עליו נחשב שהתקדש, ויתכן דהיינו רק לענין ברכה על היום (ראה רא&quot;ש פסחים קה א) אך איסור מלאכה חל מספק גם אם לא קדשו. וכבר הבאנו לעיל שלדעת הגאונים זמן בין השמשות (לשיטת רבי יהודה להלן) מתחיל משקיעת החמה (דהיינו כשכדור השמש שוקע מתחת האופק), ולדעת ר&quot;ת שיעור מהלך ג' מילין ורביע אחר שקיעת החמה עדיין נחשב יום, ורק אז מתחיל זמן בין השמשות (והוא כשאור החמה נעלם מכל כיפת הרקיע), וראה ב&lt;b&gt;ביאור הלכה&lt;/b&gt; (רסא) שבירר כל השיטות. ו&lt;b&gt;הרשב&quot;א ותוס' הרא&quot;ש&lt;/b&gt; (בשם רב האי גאון) ביארו שכוונת רבי אליעזר שקדש היום מתחילת שקיעת החמה, ולא בבין השמשות. והיינו אף לשיטת ר&quot;ת שהוא עדיין יום, כי אין הכוונה שזמן זה גורם לאיסור מלאכה, אלא שמזמן זה ראוי לקבל תוספת שבת. וראה הערה 43&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;
&lt;BR&gt;&lt;span style='font-size:17px; line-height: 140%'&gt;&lt;b style='font-size:20px; color:black;'&gt;רבי יהושע אומר: משעה שכהנים מטוהרים לאכול בתרומתן.&lt;/b&gt; דהיינו צאת הכוכבים.&lt;/span&gt;
&lt;BR&gt;&lt;span style='font-size:17px; line-height: 140%'&gt;&lt;b style='font-size:20px; color:black;'&gt;רבי מאיר אומר&lt;/b&gt;: משעה &lt;b style='font-size:20px; color:black;'&gt;שכהנים&lt;/b&gt; טמאים &lt;b style='font-size:20px; color:black;'&gt;טובלין&lt;/b&gt; כדי &lt;b style='font-size:20px; color:black;'&gt;לאכול&lt;/b&gt; בלילה &lt;b style='font-size:20px; color:black;'&gt;בתרומתן.&lt;/b&gt; דהיינו, זמן מועט לפני בין השמשות כשהוא עדיין יום, ומקדימים לטבול כדי שיהא &quot;הערב שמש&quot; אחר הטבילה.&lt;/span&gt;
&lt;BR&gt;&lt;span style='font-size:17px; line-height: 140%'&gt;&lt;b style='font-size:20px; color:black;'&gt;אמר לו רבי יהודה&lt;/b&gt; לרבי מאיר: איך יתכן שעל זמן זה נאמר &quot;בשכבך&quot;? &lt;b style='font-size:20px; color:black;'&gt;והלא כהנים, מבעוד יום הם טובלים!&lt;/b&gt; דהיינו, לפני &quot;בין השמשות&quot;, &lt;b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'&gt;&amp;nbsp;41&amp;nbsp;&lt;/b&gt; ועדיין יום הוא ואינו זמן שכיבה. 

&lt;span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'&gt; &lt;b style='background-color:RGB(15,74,172);  color:white; font-size:10px; font-family:arial;'&gt;&amp;nbsp;41.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; רבי יהודה סובר שזמן בין השמשות הוא מהלך חצי מיל לפני צאת הכוכבים, ולכן תמה שאם הכהנים טובלים לפני בין השמשות נמצא שאין זה זמן שכיבה (&lt;b&gt;רש&quot;י&lt;/b&gt;). והקשה &lt;b&gt;הגרע&quot;א&lt;/b&gt; שהרי בשבת (לה א) מבואר שלדעת רבי יהודה השיעור הוא או שלשה רבעי מיל או שני שלישי מיל ולא חצי מיל. וב&lt;b&gt;שאגת אריה&lt;/b&gt; (ג) כתב, שטעות סופר היא ברש&quot;י, וכן הגיה &lt;b&gt;הגר&quot;א&lt;/b&gt; &quot;יותר מחצי מיל&quot;. אך בהגהות &lt;b&gt;מהר&quot;ב מרנשבורג&lt;/b&gt;. הביא שרש&quot;י פירש כן גם בנדה (נג א), וראה &lt;b&gt;מצפה&lt;/b&gt; &lt;b&gt;איתן&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;
&lt;BR&gt;&lt;span style='font-size:17px; line-height: 140%'&gt;&lt;b style='font-size:20px; color:black;'&gt;רבי חנינא אומר: משעה שעני נכנס לאכול פיתו במלח&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;
&lt;BR&gt;&lt;span style='font-size:17px; line-height: 140%'&gt;&lt;b style='font-size:20px; color:black;'&gt;רב אחאי, ואמרי לה רבי אחא, אומר: משעה שרוב בני אדם נכנסין&lt;/b&gt; להסב לסעודתן. &lt;b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'&gt;&amp;nbsp;42&amp;nbsp;&lt;/b&gt; (עד כאן לשון הברייתא). 

&lt;span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'&gt; &lt;b style='background-color:RGB(15,74,172);  color:white; font-size:10px; font-family:arial;'&gt;&amp;nbsp;42.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; &lt;b&gt;רש&quot;י&lt;/b&gt; הביא שיש מפרשים שהכוונה לסעודתם בימות החול, ויש המפרשים שהכוונה לסעודת ליל שבת, ולשני הביאורים הוא זמן מאוחר מעני וכהן (ראה רש&quot;י ותוס' ג א ד&quot;ה קשיא ומהרש&quot;א כאן). וביאר &lt;b&gt;רב האי גאון&lt;/b&gt; (ברשב&quot;א וריטב&quot;א) לפי שתחילת הלילה מספרים ברחוב העיר על פתחיהן זה עם זה. ו&lt;b&gt;תוס'&lt;/b&gt; (ע&quot;א ד&quot;ה אימתי) כתבו שהכונה לסעודת ליל שבת, ונקטו שזמנה מוקדם מכל הזמנים, והוא מבעוד יום (והסיקו שלדעת רבי יהודה זמנה מפלג המנחה, אך הרא&quot;ש והרשב&quot;א נקטו ששיטתו רק בזמן תפילה, אך זמן ק&quot;ש מצאת הכוכבים). ו&lt;b&gt;הרשב&quot;א&lt;/b&gt; כתב להוכיח שהכוונה לסעודה בימות החול, שהרי ההנחה שזמני &quot;עני&quot; ו&quot;בני אדם בערב שבת&quot; אינם שוין נדחתה רק משום שהוכחנו כי &quot;עני&quot; ו&quot;כהן&quot; שוין, אך למסקנא ש&quot;שעורא דעני לחוד ושעורא דכהן לחוד&quot; נמצא ש&quot;עני&quot; ו&quot;בני אדם בערב שבת&quot; שוין, וכיון שרבי חנינא תלה בזמנו של &quot;עני&quot; בהכרח שרב אחא החולק עליו ותולה בזמן &quot;שבני אדם נכנסין&quot; היינו בסעודת יום חול.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;
&lt;BR&gt;&lt;span style='font-size:17px; line-height: 140%'&gt;ומסיימת הגמרא את קושייתה: &lt;b style='font-size:20px; color:black;'&gt;ואי אמרת&lt;/b&gt; שזמנו של &lt;b style='font-size:20px; color:black;'&gt;&quot;עני&quot; ו&lt;/b&gt;זמנו של &lt;b style='font-size:20px; color:black;'&gt;&quot;כהן&quot; חד שיעורא הוא&lt;/b&gt;, אם כן נמצא שהזמן שאמר &lt;b style='font-size:20px; color:black;'&gt;רבי חנינא&lt;/b&gt; &quot;משעה שעני נכנס&quot; &lt;b style='font-size:20px; color:black;'&gt;היינו&lt;/b&gt; כזמן שאמר &lt;b style='font-size:20px; color:black;'&gt;רבי יהושע&lt;/b&gt; &quot;משעה שהכהנים מטוהרים&quot;, ואילו בברייתא מבואר שנחלקו בתחילת זמן קריאת שמע.&lt;/span&gt;
&lt;BR&gt;&lt;span style='font-size:17px; line-height: 140%'&gt;&lt;b style='font-size:20px; color:black;'&gt;אלא לאו, שמע מינה, שעורא ד&quot;עני&quot; לחוד, ושיעורא ד&quot;כהן&quot; לחוד&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;
&lt;BR&gt;&lt;span style='font-size:17px; line-height: 140%'&gt;ומסקנת הגמרא: &lt;b style='font-size:20px; color:black;'&gt;שמע מינה.&lt;/b&gt; אכן שני זמנים חלוקים הם.&lt;/span&gt;
&lt;BR&gt;&lt;span style='font-size:17px; line-height: 140%'&gt;דנה הגמרא: &lt;b style='font-size:20px; color:black;'&gt;הי מינייהו מאוחר,&lt;/b&gt; זמן שעני נכנס לאכול וזמן שכהנים נכנסים לאכול בתרומה, מי מהם הוא הזמן המאוחר יותר?&lt;/span&gt;
&lt;BR&gt;&lt;span style='font-size:17px; line-height: 140%'&gt;מוכיחה הגמרא: &lt;b style='font-size:20px; color:black;'&gt;מסתברא ד&lt;/b&gt;זמן ש&lt;b style='font-size:20px; color:black;'&gt;עני&lt;/b&gt; נכנס לאכול פיתו מאוחר מזמן שכהנים נכנסים לאכול בתרומתן שהוא בצאת הכוכבים. &lt;b style='font-size:20px; color:black;'&gt;דאי אמרת ד&lt;/b&gt;זמן של &lt;b style='font-size:20px; color:black;'&gt;&quot;עני&quot; מוקדם&lt;/b&gt; והוא לפני צאת הכוכבים, אם כן, &lt;b style='font-size:20px; color:black;'&gt;רבי חנינא&lt;/b&gt; שאמר שהזמן &quot;משעה שעני נכנס לאכול פיתו&quot; &lt;b style='font-size:20px; color:black;'&gt;היינו&lt;/b&gt; כזמנו של &lt;b style='font-size:20px; color:black;'&gt;רבי אליעזר&lt;/b&gt; שאמר &quot;משעה שקידש היום בערבי שבתות&quot; שאף זמן זה לפני צאת הכוכבים. &lt;b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'&gt;&amp;nbsp;43&amp;nbsp;&lt;/b&gt; 

&lt;span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'&gt; &lt;b style='background-color:RGB(15,74,172);  color:white; font-size:10px; font-family:arial;'&gt;&amp;nbsp;43.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; ואף שזמן קידוש היום הוא בתחילת בין השמשות, ויתכן ששיעור של &quot;עני&quot; הוי קודם או אחר כך, מכל מקום לא מסתבר לחלק כל כך בשיעורי זמן שכיבה, ולומר שנחלקו מתי הוא זמן השכיבה בתוך הזמן הקצר שלפני צאת הכוכבים. (&lt;b&gt;תוס'&lt;/b&gt; ד&quot;ה ואי, ע&quot;פ מהרש&quot;א, וראה פנ&quot;י). ו&lt;b&gt;הרשב&quot;א&lt;/b&gt; ביאר שלא יתכן להקדים את שיעורו של רבי חנינא (עני) לשיעורו של רבי אליעזר (קידוש היום), שהרי &lt;b&gt;רב האי גאון&lt;/b&gt; ביאר מקור לזמנו של כל תנא, שרבי אליעזר סבר ש&quot;ובא השמש&quot; הוא ביאת שמשו בתחילת השקיעה (כמבואר בהערה 40), ורבי יהושע סבר שהוא ביאת אורו, וזמניהם קרובים זה לזה, ואי אפשר להוסיף זמן אחר ביניהם, אלא שרבי מאיר הקדים לזמן רבי יהושע כדי שיעור טבילה ואילו רבי אחא איחר את הזמן שאינו בתחילת הלילה אלא בשעת שכיבה כשבני אדם נכנסין לאכול, ונמצא שאם זמנו של רבי חנינא קודם לרבי יהושע, בהכרח הוא כזמנו של רבי אליעזר. וגם לדעת רש&quot;י שזמנו של רבי אליעזר הוא בין השמשות, ביאר הרשב&quot;א, שאם זמנו של רבי חנינא קודם לו, נמצא שהוא בשקיעת החמה, והוא זמן ידוע, ולא היה מביא סימן מעני.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;
&lt;BR&gt;&lt;span style='font-size:17px; line-height: 140%'&gt;&lt;b style='font-size:20px; color:black;'&gt;אלא, לאו, שמע מינה ד&lt;/b&gt;זמן כניסתו של &lt;b style='font-size:20px; color:black;'&gt;&quot;עני&quot;&lt;/b&gt; לאכול &lt;b style='font-size:20px; color:black;'&gt;מאוחר&lt;/b&gt; הוא לאחר צאת הכוכבים.&lt;/span&gt;
&lt;BR&gt;&lt;span style='font-size:17px; line-height: 140%'&gt;ומסקנת הגמרא: &lt;b style='font-size:20px; color:black;'&gt;שמע מינה.&lt;/b&gt; אכן זמן ה&quot;עני&quot; הוא אחר צאת הכוכבים.&lt;/span&gt;
&lt;BR&gt;&lt;span style='font-size:17px; line-height: 140%'&gt;&lt;b style='font-size:20px; color:black;'&gt;אמר מר,&lt;/b&gt; בברייתא (השלישית) לעיל: &lt;b style='font-size:20px; color:black;'&gt;אמר ליה רבי יהודה&lt;/b&gt; לרבי מאיר: &lt;b style='font-size:20px; color:black;'&gt;והלא כהנים מבעוד יום הם טובלים?!&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;
&lt;BR&gt;&lt;span style='font-size:17px; line-height: 140%'&gt;שואלת הגמרא: &lt;b style='font-size:20px; color:black;'&gt;שפיר קאמר לה רבי יהודה לרבי מאיר,&lt;/b&gt; ומה יענה על כך רבי מאיר? &lt;b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'&gt;&amp;nbsp;44&amp;nbsp;&lt;/b&gt; 

&lt;span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'&gt; &lt;b style='background-color:RGB(15,74,172);  color:white; font-size:10px; font-family:arial;'&gt;&amp;nbsp;44.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; הקשו &lt;b&gt;התוס'&lt;/b&gt;, הרי לדעת רבי יהודה מתפללים ערבית מפלג המנחה, והוא קודם לזמנו של רבי מאיר. ותירצו, שרבי יהודה סובר שזמן ק&quot;ש אינו תלוי בזמן שכיבה, וקושייתו היא רק לשיטת רבנן, שתלוי בזמן שכיבה. ותמה &lt;b&gt;הב&quot;ח&lt;/b&gt; (רלה), וכי רבי יהודה סובר כבית שמאי? שהרי להלן (יא א) שנינו שרק הם חולקים על דרשה זו. ולכן ביאר, שרבי יהודה הקשה רק לרבנן הסוברים שמפלג המנחה נחשב &quot;יום&quot; לגבי מנחה, אך לשיטתו שנחשב &quot;לילה&quot; לגבי מנחה, הוא הדין שנחשב זמן שכיבה לק&quot;ש.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;
&lt;BR&gt;&lt;span style='font-size:17px; line-height: 140%'&gt;משיבה הגמרא: &lt;b style='font-size:20px; color:black;'&gt;ורבי מאיר, הכי קאמר ליה: מי סברת דאנא אבין השמשות דידך קא אמינא,&lt;/b&gt; שהוא מתחילת שקיעת החמה, ולשיטתך הכהנים טובלים לפני שקיעת החמה!? &lt;b style='font-size:20px; color:black;'&gt;אנא, א&quot;בין השמשות דרבי יוסי&quot; קא אמינא.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;
&lt;BR&gt;&lt;span style='font-size:17px; line-height: 140%'&gt;&lt;b style='font-size:20px; color:black;'&gt;דאמר רבי יוסי&lt;/b&gt;: משך זמנו של &lt;b style='font-size:20px; color:black;'&gt;בין השמשות&lt;/b&gt; הוא קצר &lt;b style='font-size:20px; color:black;'&gt;כהרף עין,&lt;/b&gt; כשיעור שאורכת קריצת עין ברפיון, &lt;b style='font-size:20px; color:black;'&gt;זה&lt;/b&gt; (הלילה) &lt;b style='font-size:20px; color:black;'&gt;נכנס וזה&lt;/b&gt; (היום) &lt;b style='font-size:20px; color:black;'&gt;יוצא.&lt;/b&gt; ורגע המעבר הזה הוא הנקרא &quot;בין השמשות&quot;, ולפני כן הוא ודאי יום. &lt;b style='font-size:20px; color:black;'&gt;ו&lt;/b&gt;כיון שהוא כל כך קצר, &lt;b style='font-size:20px; color:black;'&gt;אי אפשר לעמוד עליו&lt;/b&gt; ולקבוע מתי הוא בדיוק, וכיון שזמן זה הוא סמוך לצאת הכוכבים, &lt;b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'&gt;&amp;nbsp;45&amp;nbsp;&lt;/b&gt; יכולים הכהנים לטבול לאחר שקיעת החמה עד סמוך לצאת הכוכבים, &lt;b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'&gt;&amp;nbsp;46&amp;nbsp;&lt;/b&gt; וכיון שהוא סמוך לחשכה, נחשב זמן שכיבה. 

&lt;span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'&gt; &lt;b style='background-color:RGB(15,74,172);  color:white; font-size:10px; font-family:arial;'&gt;&amp;nbsp;45.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; למסקנת הגמרא בשבת (שם) זמן בין השמשות של רבי יוסי מתחיל לאחר בין השמשות של רבי יהודה. ונחלקו הראשונים אם זמנו מיד לאחר בין השמשות של רבי יהודה או מעט אחר כך, ראה &lt;b&gt;תוס'&lt;/b&gt; שם (ד&quot;ה אלא) &lt;b&gt;ואור&lt;/b&gt; &lt;b&gt;זרוע&lt;/b&gt; (ח&quot;ב יד).&amp;nbsp;  &lt;b style='background-color:RGB(15,74,172);  color:white; font-size:10px; font-family:arial;'&gt;&amp;nbsp;46.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; &lt;b&gt;רש&quot;י&lt;/b&gt; (ג א ד&quot;ה קשיא) פירש שטובלין קודם בין השמשות ואז הוא זמן ק&quot;ש. אך כאן כתב שטובלין סמוך לחשיכה, וראה ב&lt;b&gt;מאירי&lt;/b&gt; שהכהנים מאחרין טבילתן שמא יטמאו אח&quot;כ ונמצא שטבלו בחנם, וכן נקט ב&lt;b&gt;אליהו רבה&lt;/b&gt; (זבים ב ג, ולכאורה נחלקו בזה הרמב&quot;ם והראב&quot;ד במקואות א ו). &lt;b&gt;והרשב&quot;א&lt;/b&gt; הביא בשם &lt;b&gt;הראב&quot;ד&lt;/b&gt; שלדעת רבי מאיר זמן ק&quot;ש הוא בשעה שטובלין לפי רבי יוסי והוא במשך כל בין השמשות של רבי יהודה, אך רבי מאיר עצמו סבר בביהש&quot;מ כרבי יהודה, וכיון שטובלין קודם, הרי הוא יום גמור ואין קורין בו של ערב. (ואין לתמוה שא&quot;כ היינו רבי אליעזר, שהרי הרשב&quot;א ביאר שזמנו של רבי אליעזר מתחילת השקיעה שיכול לקבל שבת מבעוד יום). והרשב&quot;א עצמו כתב לעיל (ד&quot;ה ונשאל) ש&quot;אין לך בברייתא מוקדם ליציאת הכוכבים אלא או ר&quot;א או ר&quot;מ, ושעוריה דר&quot;מ אי אפשר לעמוד עליו קודם יציאת הכוכבים, וכדאיתא בגמרא דבין השמשות דר&quot;י קאמר&quot;. ותמה ה&lt;b&gt;פני יהושע&lt;/b&gt; אם הזמן הוא רק כהרף עין, הרי כתבו תוס' שלא נחלקו מתי הוא זמן שכיבה בתוך זמן קצר (ראה הערה 43). וביאר, שרבי יהושע דרש ש&quot;בשכבך&quot; הוא צאת הכוכבים ורבי מאיר נחלק עליו בעיקר הדרשה וסבר שהוא זמן מועט קודם הערב, ואין זו מחלוקת על השעה, אלא על מקור קביעת הזמן.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;
&lt;BR&gt;
&lt;!--$~--&gt;
&lt;BR&gt;&lt;nowiki name=&quot;HtmpReportNum0003_L2&quot;&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;nowiki name=&quot;דףBגB-Bא&quot;&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;br&gt;&lt;span style=&quot;font-size:28px; &quot;&gt;
&lt;/span&gt;

==דרשני המקוצר==

{{תבנית:ניווט מסכת ברכות (פרשני)}}

[[קטגוריה:בבלי ברכות (פרשני)]]


&lt;div style=&quot;text-align:center; background:wite; border:2px solid #6b46c1; margin:10px 0; padding:12px; border-radius:8px;&quot;&gt;

'''[[ביאור:הל&quot;מ_{{{1}}}_{{{4}}}|&lt;&lt;]] · [[ביאור:הלכה_ממקורה/מסכת_{{{1}}}|{{{1}}}]] · {{#if:{{{פרק|}}}|[[ביאור:הל&quot;מ_{{{1}}}_{{{פרק}}}|פרק {{{פרק}}}]] · |}} [[ביאור:הל&quot;מ_{{{1}}}_{{{2}}}_{{{3}}}|{{{2}}} {{{3}}}]] · [[ביאור:הל&quot;מ_{{{1}}}_{{{5}}}|&gt;&gt;]]'''

{{מרכז|{{גדול|{{גדול|'''[[ביאור:הלכה ממקורה]]'''}}}}}} 

&lt;div style=&quot;margin:10px 0;&quot;&gt;
'''[[#{{{מפרש1|רש&quot;י}}}|{{{מפרש1|רש&quot;י}}}]] {{!}} [[#{{{מפרש2|תוספות}}}|{{{מפרש2|תוספות כולל שמע🎧}}}]] {{!}} [https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php/פרשני:בבלי:{{{1}}}_{{{2}}}_{{{3}}} ביאור &quot;חבורתא&quot;] {{!}} [https://www.kolhalashon.com/he/regularSite/searchResults/100/{{#switch:{{{1}}}|ברכות=1|שבת=2|עירובין=3|פסחים=4|שקלים=5|יומא=6|סוכה=7|ביצה=8|ראש השנה=9|תענית=10|מגילה=11|מועד קטן=12|חגיגה=13|יבמות=14|כתובות=15|נדרים=16|נזיר=17|סוטה=18|גיטין=19|קידושין=20|בבא קמא=21|בבא מציעא=22|בבא בתרא=23|סנהדרין=24|מכות=25|שבועות=26|עבודה זרה=27|הוריות=28|זבחים=29|מנחות=30|חולין=31|בכורות=32|ערכין=33|תמורה=34|כריתות=35|מעילה=36|תמיד=37|מידות=38|קינים=39|נידה=40|#default=1}}/בבלי%20תלמוד?urlFilters=20:{{#switch:{{{2}}}|א=1|ב=2|ג=3|ד=4|ה=5|ו=6|ז=7|ח=8|ט=9|י=10|כ=20|ל=30|מ=40|נ=50|ס=60|ע=70|פ=80|צ=90|ק=100|#default={{{2}}}}}%7C 🎧&quot;קול הלשון&quot;] {{!}} [https://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta={{#switch:{{{1}}}|ברכות=1|שבת=2|עירובין=3|פסחים=4|שקלים=5|יומא=6|סוכה=7|ביצה=8|ראש השנה=9|תענית=10|מגילה=11|מועד קטן=12|חגיגה=13|יבמות=14|כתובות=15|נדרים=16|נזיר=17|סוטה=18|גיטין=19|קידושין=20|בבא קמא=21|בבא מציעא=22|בבא בתרא=23|סנהדרין=24|מכות=25|שבועות=26|עבודה זרה=27|הוריות=28|זבחים=29|מנחות=30|חולין=31|בכורות=32|ערכין=33|תמורה=34|כריתות=35|מעילה=36|תמיד=37|מידות=38|קינים=39|נידה=40|#default=1}}&amp;daf={{גימטריה|{{{2}}}}} צורת הדף] {{!}} [https://steinsaltz-center.org/he/portal/library/Talmud/{{#switch:{{{1}}}|ברכות=Berakhot|שבת=Shabbat|עירובין=Eiruvin|פסחים=Pesachim|יומא=Yoma|סוכה=Sukkah|ביצה=Beitzah|ראש השנה=Rosh_Hashanah|תענית=Taanit|מגילה=Megillah|מועד קטן=Moed_Katan|חגיגה=Chagigah|יבמות=Yevamot|כתובות=Ketubot|נדרים=Nedarim|נזיר=Nazir|סוטה=Sotah|גיטין=Gittin|קידושין=Kiddushin|בבא קמא=Bava_Kamma|בבא מציעא=Bava_Metzia|בבא בתרא=Bava_Batra|סנהדרין=Sanhedrin|מכות=Makkot|שבועות=Shevuot|עבודה זרה=Avodah_Zarah|הוריות=Horayot|זבחים=Zevachim|מנחות=Menachot|חולין=Chullin|בכורות=Bekhorot|ערכין=Arakhin|תמורה=Temurah|כריתות=Keritot|מעילה=Meilah|נידה=Niddah}}/chapter/{{גימטריה|{{{2}}}}}.{{#switch:{{{3}}}|א=a|ב=b}} ביאור שטיינזלץ]'''
&lt;/div&gt;

&lt;!-- לחצן אפשרויות התצוגה --&gt;
&lt;div class=&quot;NavFrame&quot; style=&quot;border:none; background:none; margin-top:5px;&quot;&gt;
    &lt;div class=&quot;NavHead&quot; style=&quot;background:white; color:black; font-weight:normal; cursor:pointer; padding:2px; border:1px solid #ccc; display:inline-block; border-radius:4px; font-size:0.9em;&quot;&gt;
        {{הל&quot;מ-רק-גמרא|רק בבלי}} {{הל&quot;מ-רק-ריף|רק רי&quot;ף}} {{הל&quot;מ-רק-ראש|רק רא&quot;ש}} {{הל&quot;מ-גמרא-ריף|רי&quot;ף\בבלי}} {{הל&quot;מ-גמרא-ראש|ראש\בבלי}} {{הל&quot;מ-ריף-ראש|רי&quot;ף\רא&quot;ש}} {{הל&quot;מ-גמרא-ריף-ראש|בבלי\ריף\ראש}} (לחץ לפתיחה)
    &lt;/div&gt;
    &lt;div class=&quot;NavContent&quot; style=&quot;display:none; text-align:right; padding:10px; background:white; border:1px solid #50C878; margin-top:10px; border-radius:4px;&quot;&gt;
        &lt;!-- כאן הוספתי את התחילית ביאור:הל&quot;מ_ לשם המסכת --&gt;
        {{#section:ביאור:הל&quot;מ_{{{1}}}_{{{2}}}_{{{3}}}|ג}}
    &lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
{{#section:{{{1}}} {{{2}}} {{{3}}}|ג}}
&lt;/div&gt;
 &lt;div style=&quot;display:none;&quot;&gt;</text>
      <sha1>k54oihk8cxy1rzxrhx0n63i7pcut0b2</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3016325</id>
      <parentid>3016323</parentid>
      <timestamp>2026-05-13T16:54:03Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <origin>3016325</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="52205" sha1="17x5cxyozfv92dv12d8bxwgwc9dwrsd" xml:space="preserve">{{ארגז חול}}
&lt;!-- נא לערוך מתחת לשורה זו בלבד, תודה. --&gt;
{{פרשני}}

{{מקור1|ברכות|  ב|  ב}}

==חברותא==

&lt;span style='font-size:17px; line-height: 140%'&gt;&lt;b style='font-size:20px; color:black;'&gt;דילמא&lt;/b&gt; כוונת הכתוב ל&lt;b style='font-size:20px; color:black;'&gt;ביאת אורו,&lt;/b&gt; דהיינו זריחת אור השמש בבוקר למחרת, &lt;b style='font-size:20px; color:black;'&gt;ומאי &quot;וטהר&quot;, וטהר גברא,&lt;/b&gt; שהאדם יטהר עצמו על ידי הבאת קרבנותיו, ורק לאחר מכן יאכל בתרומה?&lt;/span&gt;
&lt;BR&gt;&lt;span style='font-size:17px; line-height: 140%'&gt;מתרצת הגמרא: &lt;b style='font-size:20px; color:black;'&gt;אמר רבה בר רב שילא&lt;/b&gt;: אם &quot;וטהר&quot; הכוונה לצוות לאדם שיביא קרבנותיו, &lt;b style='font-size:20px; color:black;'&gt;אם כן, לימא קרא &quot;ויטהר&quot;,&lt;/b&gt; שהוא לשון צווי לעשות. &lt;b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'&gt;&amp;nbsp;28&amp;nbsp;&lt;/b&gt; &lt;b style='font-size:20px; color:black;'&gt;מאי &quot;וטהר&quot;,&lt;/b&gt; למה נאמר &quot;וטהר&quot; שמשמעותו היא שבכך הוא נטהר מאליו? בהכרח כוונת הכתוב ש&lt;b style='font-size:20px; color:black;'&gt;&quot;טהר יומא&quot;,&lt;/b&gt; ש&quot;נטהר&quot; היום, שהסתלק האור לגמרי עד כדי שיצאו כוכבים, שזה דבר הנעשה מאליו. &lt;b style='font-size:20px; color:black;'&gt;כדאמרי אינשי &quot;איערב שמשא&lt;/b&gt; (שקעה החמה) &lt;b style='font-size:20px; color:black;'&gt;ואדכי יומא&quot;&lt;/b&gt; (ונטהר היום). &lt;b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'&gt;&amp;nbsp;29&amp;nbsp;&lt;/b&gt; וזו היא גם כוונת הכתוב &quot;וטהר&quot;, שהיום &quot;נטהר&quot;. &lt;b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'&gt;&amp;nbsp;30&amp;nbsp;&lt;/b&gt; 

&lt;span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'&gt; &lt;b style='background-color:RGB(15,74,172);  color:white; font-size:10px; font-family:arial;'&gt;&amp;nbsp;28.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; אף שבכמה מקומות נאמר &quot;וטהר&quot; והוא צווי על האדם, היינו במקומות שאין אפשרות לטעות שהכוונה על היום, אבל כאן, שאפשר לטעות, היתה התורה צריכה לומר &quot;ויטהר&quot;. &lt;b&gt;תוס'&lt;/b&gt;.&amp;nbsp;  &lt;b style='background-color:RGB(15,74,172);  color:white; font-size:10px; font-family:arial;'&gt;&amp;nbsp;29.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; &quot;דכי&quot; תרגומו טהור. &lt;b&gt;ערוך&lt;/b&gt;. &lt;b&gt;ורש&quot;י&lt;/b&gt; כתב, שהוא לשון עבר מן העולם.&amp;nbsp;  &lt;b style='background-color:RGB(15,74,172);  color:white; font-size:10px; font-family:arial;'&gt;&amp;nbsp;30.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; ביאור השקלא וטריא כפירוש &lt;b&gt;רש&quot;י&lt;/b&gt;, ולביאורו הקושיא על האמור בברייתא ש&quot;ביאת שמשו&quot; מעכבתו. אולם &lt;b&gt;התוס'&lt;/b&gt; (ד&quot;ה דילמא) פירשו ששאלת הגמרא היא על עצם זמן &quot;צאת הכוכבים&quot; מנין ש&quot;בא השמש&quot; הוא שקיעת החמה, ו&quot;טהר&quot; הוא שנסתלק היום לגמרי בצאת הכוכבים, והרי יתכן ש&quot;ובא השמש&quot; הוא תחילת שקיעת החמה, ואין צורך להמתין עד צאת הכוכבים שהוא שיעור מהלך של חמישה מילין (פסחים צג ב), אלא מתחילת השקיעה מותרים כבר באכילת תרומה, ועל כך נאמר &quot;וטהר&quot; שהאדם נטהר כשמגיע תחילת שקיעת החמה, וכן נקט &lt;b&gt;הרמב&quot;ם&lt;/b&gt; (תרומות ז ב. וכתב &lt;b&gt;בעל&lt;/b&gt; &lt;b&gt;המאור&lt;/b&gt;, שגרסו &quot;ממאי דביאת אורו היא? דילמא ביאת שמשו היא&quot;, כי לא יתכן שביאת אורו תקדם לביאת שמשו, שהרי אחר שקיעת גוף השמש עדיין יש אור. ועיין בהקדמת &lt;b&gt;אגלי טל&lt;/b&gt; מה שכתב. ולכאורה, פירוש התוס' מתאים רק עם שיטת ר&quot;ת שמתחילת שקיעת החמה עדיין יום הוא עד שיעור מהלך שלושה ורבע מילין, ורק אז מתחיל בין השמשות כשיעור שלושת רבעי מיל עד צאת הכוכבים, ולפיו יתכן שכוונת הפסוק להתיר בתחילת שקיעת החמה. אך לשיטת הגאונים שמתחילת שקיעת החמה נחשב &quot;בין השמשות&quot;, שהוא ספק יום או לילה (כמבואר להלן), אין צריך מקור להתיר משקיעת החמה, כיון שמאותה עת הוא כבר ספק צאת הכוכבים, וראה ב&lt;b&gt;השגות הראב&quot;ד&lt;/b&gt; שצריך שני סימנים &quot;אורו&quot; ו&quot;שמשו&quot;. ו&lt;b&gt;הגרעק&quot;א&lt;/b&gt; הקשה לפירוש תוס', מה מקשינן &quot;דילמא ביאת אורו&quot;? והרי עדיין אסורין בתרומה מספק, שמא צריך &quot;ביאת שמשו&quot; ! ? וביאר, שיהיו מותרין מפני ספק ספיקא, כי אפילו אם צריך ביאת שמשו, הרי בבין השמשות הוא ספק ביאת שמשו. (ובעצם קושייתו יש לומר, שקושיית הגמרא שב&quot;ביאת אורו&quot; תהיה ודאי טהרה, ואין זה ספק לגמרא. וראה &lt;b&gt;אגרות&lt;/b&gt; &lt;b&gt;משה&lt;/b&gt; או&quot;ח ח&quot;א פח, &lt;b&gt;זכרון שמואל&lt;/b&gt; טז, ו&lt;b&gt;באר&lt;/b&gt; &lt;b&gt;יעקב&lt;/b&gt; יד). וב&lt;b&gt;ביאור הגר&quot;א&lt;/b&gt; (רסא ס&quot;ק יב) נקט, ש&quot;ביאת השמש&quot; בתרומה אינה תלויה כלל ב&quot;לילה&quot;, והנידון בסוגיין הוא האם טהרתו תלויה בהתכסות החמה או בצאת כל הכוכבים בחשיכה, כאשר כלה כל האור. ופשטו שהוא בשקיעה. ולרבי יהודה בכיסוי החמה הוא טהור ודאי, ואינו תלוי בספק ביהש&quot;מ, ולרבי יוסי הוא זמן שלישי, בתחילת צאת הכוכבים קודם חשיכה, ואז הוא טהור ודאי, וראה &lt;b&gt;עמודי אור&lt;/b&gt; (ה).&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;
&lt;BR&gt;&lt;span style='font-size:17px; line-height: 140%'&gt;&lt;b style='font-size:20px; color:black;'&gt;במערבא,&lt;/b&gt; בארץ ישראל (שהיא במערבה של בבל) &lt;b style='font-size:20px; color:black;'&gt;הא,&lt;/b&gt; הוכחתו &lt;b style='font-size:20px; color:black;'&gt;דרבה בר שילא לא שמיע להו. ו&lt;/b&gt;לכן &lt;b style='font-size:20px; color:black;'&gt;בעו ליה מבעיא: האי,&lt;/b&gt; זה שאמר הכתוב &lt;b style='font-size:20px; color:black;'&gt;&quot;ובא השמש&quot;&lt;/b&gt;, האם &lt;b style='font-size:20px; color:black;'&gt;ביאת שמשו הוא&lt;/b&gt; (שקיעת החמה), &lt;b style='font-size:20px; color:black;'&gt;ומאי &quot;וטהר&quot;&lt;/b&gt; - &lt;b style='font-size:20px; color:black;'&gt;טהר יומא&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;
&lt;BR&gt;&lt;span style='font-size:17px; line-height: 140%'&gt;&lt;b style='font-size:20px; color:black;'&gt;או דילמא,&lt;/b&gt; &quot;ובא השמש&quot;, &lt;b style='font-size:20px; color:black;'&gt;ביאת אורו&lt;/b&gt; (זריחת החמה) &lt;b style='font-size:20px; color:black;'&gt;הוא, ומאי &quot;וטהר&quot;?&lt;/b&gt; - &lt;b style='font-size:20px; color:black;'&gt;טהר גברא.&lt;/b&gt; שיביא את הקרבנות לכפרתו, ורק לאחר מכן יטהר גם לגבי אכילת תרומה.&lt;/span&gt;
&lt;BR&gt;&lt;span style='font-size:17px; line-height: 140%'&gt;&lt;b style='font-size:20px; color:black;'&gt;והדר,&lt;/b&gt; לאחר שנסתפקו, חזרו &lt;b style='font-size:20px; color:black;'&gt;ופשטו לה&lt;/b&gt; לספק זה &lt;b style='font-size:20px; color:black;'&gt;מברייתא.&lt;/b&gt; &lt;b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'&gt;&amp;nbsp;31&amp;nbsp;&lt;/b&gt; 

&lt;span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'&gt; &lt;b style='background-color:RGB(15,74,172);  color:white; font-size:10px; font-family:arial;'&gt;&amp;nbsp;31.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; &lt;b&gt;תוס'&lt;/b&gt; הקשו, מדוע הסתפקו בכך בני מערבא ולא פשטו מהמשנה בנגעים (יד ג) שכשהעריב שמשו מותר בתרומה. והעלו מכך כביאורם, שהנידון הוא מהו &quot;ובא השמש&quot;, אם תחילת שקיעת החמה או סופה, ובנגעים לא מצינו אלא ש&quot;העריב שמשו&quot; מותר בתרומה, ועדיין יש להסתפק מהו &quot;הערב שמש&quot;, ולכן הוצרכו להוכיח מהברייתא שהכוונה לצאת הכוכבים. &lt;b&gt;ובעל המאור ותוס' הרא&quot;ש&lt;/b&gt; הקשו, שהיה אפשר לפשוט ממשנתנו, שנכנסין לאכול רק ב&quot;ערבין&quot;, (והעלו מכך כביאור התוס', וראה &lt;b&gt;מהרש&quot;א&lt;/b&gt; למה תוס' לא הקשו כן). וה&lt;b&gt;גרעק&quot;א&lt;/b&gt; (בתוס' למשניות) תירץ, שבמערבא לא ידעו שאפילו טעימה אסורה לפני ק&quot;ש, ולכן הבינו שיתור לשון התנא במשנה בא ללמד שמותר לטעום, וממילא אין ללמוד ממנו שגם כהנים מחוסרי כפרה אוכלים, ולכן דקדקו מהברייתא ששנינו בה &quot;משעה שהכהנים &lt;b&gt;זכאין&lt;/b&gt; לאכול&quot;. &lt;b&gt;ורבינו פרץ&lt;/b&gt; כתב, שהנידון בסוגיין מנין שהפסוק מדובר בתרומה, והרי יתכן שרק בקדשים צריך ביאת אורו כדי שיביא קרבנותיו קודם אכילתו, אך בתרומה יכול לאכול מהשקיעה, ובכך דנו גם בני מערבא, ולכן הוצרכו לפשוט מהברייתא, וראה &lt;b&gt;פני יהושע&lt;/b&gt; &lt;b&gt;וצל&quot; ח&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;
&lt;BR&gt;&lt;span style='font-size:17px; line-height: 140%'&gt;&lt;b style='font-size:20px; color:black;'&gt;מדקתני בברייתא,&lt;/b&gt; ממה ששנינו בברייתא המובאת בסמוך: וחכמים אומרים, משעה שהכהנים זכאים לאכול בתרומתן. &lt;b style='font-size:20px; color:black;'&gt;סימן לדבר, צאת הכוכבים.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;
&lt;BR&gt;&lt;span style='font-size:17px; line-height: 140%'&gt;הרי, שמזמן צאת הכוכבים מותרים הכהנים באכילת תרומה, ואין הבאת הקרבן לכפרה מעכבת אותם מאכילת תרומה.&lt;/span&gt;
&lt;BR&gt;&lt;span style='font-size:17px; line-height: 140%'&gt;&lt;b style='font-size:20px; color:black;'&gt;שמע מינה&lt;/b&gt; מהברייתא, כי &quot;ובא השמש&quot;, &lt;b style='font-size:20px; color:black;'&gt;ביאת שמשו הוא, ומאי &quot;וטהר&quot;?&lt;/b&gt; - &lt;b style='font-size:20px; color:black;'&gt;טהר יומא.&lt;/b&gt; וכיון שנטהר חלף היום, מותרים הכהנים באכילת תרומה.&lt;/span&gt;
&lt;BR&gt;&lt;span style='font-size:17px; line-height: 140%'&gt;&lt;b style='font-size:20px; color:black;'&gt;אמר מר,&lt;/b&gt; אמר התנא במשנתנו: מאימתי קורין ... &lt;b style='font-size:20px; color:black;'&gt;משעה שהכהנים נכנסים לאכול&lt;/b&gt; &lt;b style='font-size:20px; color:black;'&gt;בת רומתן&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;
&lt;BR&gt;&lt;span style='font-size:17px; line-height: 140%'&gt;ומקשה הגמרא סתירה, לכאורה, מברייתא אחרת:&lt;/span&gt;
&lt;BR&gt;&lt;span style='font-size:17px; line-height: 140%'&gt;&lt;b style='font-size:20px; color:black;'&gt;ורמינהו&lt;/b&gt; מהא דתניא, &lt;b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'&gt;&amp;nbsp;32&amp;nbsp;&lt;/b&gt; &lt;b style='font-size:20px; color:black;'&gt;מאימתי קורין את שמע בערבין? מ&lt;/b&gt;שעה &lt;b style='font-size:20px; color:black;'&gt;שהעני&lt;/b&gt; אשר אין לו נר להאיר בסעודתו, &lt;b style='font-size:20px; color:black;'&gt;נכנס לאכול פתו במלח&lt;/b&gt;, &lt;b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'&gt;&amp;nbsp;33&amp;nbsp;&lt;/b&gt; ונמשך זמן קריאת שמע &lt;b style='font-size:20px; color:black;'&gt;עד שעה שעומד&lt;/b&gt; העני &lt;b style='font-size:20px; color:black;'&gt;ליפטר מתוך סעודתו&lt;/b&gt;. 

&lt;span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'&gt; &lt;b style='background-color:RGB(15,74,172);  color:white; font-size:10px; font-family:arial;'&gt;&amp;nbsp;32.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; אין בקושית הגמרא הוכחה שאין הדין נכון, שהרי יתכן שהברייתא סוברת אחרת מהמשנה, אלא כוונת הגמרא רק להביא דעה סותרת למה שנאמר במשנה.&amp;nbsp;  &lt;b style='background-color:RGB(15,74,172);  color:white; font-size:10px; font-family:arial;'&gt;&amp;nbsp;33.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; &lt;b&gt;תוס'&lt;/b&gt; (ד&quot;ה משעה) פירשו, שאין הכוונה דוקא משעה שנכנס לאכול, שהרי גם העני צריך להתפלל, ומשעה שהתחיל זמן ק&quot;ש אסור להתחיל בסעודה (ולא מסתבר שנתנו סימן לזמן לפי עניי עכו&quot;ם שאינם קורין). אלא הכוונה לזמן מועט קודם, והוא זמן שיכול לקרא ולהתפלל עד שיכינו לו את הסעודה וכן דקדק &lt;b&gt;הרשב&quot;א&lt;/b&gt; מלשון &quot;נכנס&quot; לאכול, ולא אמרו שהוא אוכל, דהיינו שנכנס לאכול ואחרים מתקנין לו סעודה, ובאותה עת הוא קורא ק&quot;ש. וב&lt;b&gt;תוס' הרא&quot;ש&lt;/b&gt; כתב, ש&lt;b&gt;רבינו חננאל&lt;/b&gt; גרס &quot;עד שעה שעומד לישן&quot; וכוונתו שיקרא ק&quot;ש אחר אכילתו (עי&quot;ש שדחאו). ומשמע מדבריו שהקושיא היתה שהרי יעבור זמן ק&quot;ש, ולא משום איסור אכילה בתחילת הזמן, וראה &lt;b&gt;צל&quot;ח&lt;/b&gt; &lt;b&gt;וראש יוסף&lt;/b&gt; שדנו בזה.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;
&lt;BR&gt;&lt;span style='font-size:17px; line-height: 140%'&gt;ומבארת הגמרא את קושיתה: זה ששנינו ב&lt;b style='font-size:20px; color:black;'&gt;סיפא&lt;/b&gt; של הברייתא, שזמנה נמשך רק עד לשעה שהעני נפטר מסעודתו, &lt;b style='font-size:20px; color:black;'&gt;ודאי פליגא אמתניתין&lt;/b&gt;, שהרי זמן זה קודם לכל הזמנים ששנינו במשנה, שהרי זמנו של רבי אליעזר הוא מוקדם מכולם, והוא נמשך עד סוף אשמורה ראשונה.&lt;/span&gt;
&lt;BR&gt;&lt;span style='font-size:17px; line-height: 140%'&gt;אבל יש לדון, האם גם מה ששנינו ב&lt;b style='font-size:20px; color:black;'&gt;רישא&lt;/b&gt; של הברייתא, שתחילת זמנה משעה שהעני נכנס לאכול פתו, &lt;b style='font-size:20px; color:black;'&gt;מי לימא,&lt;/b&gt; ברייתא זו &lt;b style='font-size:20px; color:black;'&gt;פליגא אמתניתין&lt;/b&gt;, שקבעה כי תחילת זמנה הוא משעה שכהנים נכנסים לאכול בתרומתן, דהיינו מצאת הכוכבים. או לא.&lt;/span&gt;
&lt;BR&gt;&lt;span style='font-size:17px; line-height: 140%'&gt;משיבה הגמרא: &lt;b style='font-size:20px; color:black;'&gt;לא.&lt;/b&gt; אין הברייתא נחלקת עם משנתנו לגבי תחילת הזמן, כי השעה ש&lt;b style='font-size:20px; color:black;'&gt;עני&lt;/b&gt; נכנס לאכול פיתו, &lt;b style='font-size:20px; color:black;'&gt;ו&lt;/b&gt;השעה ש&lt;b style='font-size:20px; color:black;'&gt;כהן&lt;/b&gt; נכנס לאכול בתרומה &lt;b style='font-size:20px; color:black;'&gt;חד שיעורא הוא&lt;/b&gt;, שתיהן הן אותה שעה, דהיינו, בצאת הכוכבים. &lt;b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'&gt;&amp;nbsp;34&amp;nbsp;&lt;/b&gt; 

&lt;span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'&gt; &lt;b style='background-color:RGB(15,74,172);  color:white; font-size:10px; font-family:arial;'&gt;&amp;nbsp;34.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; למרות שאין לעני נר, צריך לומר שיש עדיין אור מועט, וכן צריך לפרש במסקנא שהעני נכנס לאכול לאחר צאת הכוכבים. אך &lt;b&gt;הנצי&quot;ב&lt;/b&gt; כתב, שלמסקנא פירשה הגמרא ש&quot;עני&quot; היינו פועל, וראה הערה 39.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;
&lt;BR&gt;&lt;span style='font-size:17px; line-height: 140%'&gt;אך עדיין מצאנו סתירה מברייתא אחרת.&lt;/span&gt;
&lt;BR&gt;&lt;span style='font-size:17px; line-height: 140%'&gt;&lt;b style='font-size:20px; color:black;'&gt;ורמינהו&lt;/b&gt; מהא דתניא: &lt;b style='font-size:20px; color:black;'&gt;מאימתי מתחילין לקרות קריאת שמע בערבית?&lt;/b&gt; - &lt;b style='font-size:20px; color:black;'&gt;משעה שבני אדם נכנסין לאכול פתן בערבי שבתות&lt;/b&gt;. שבליל שבת מקדימין לאכול &lt;b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'&gt;&amp;nbsp;35&amp;nbsp;&lt;/b&gt; יותר משאר ימות השבוע, לפי שהסעודה מוכנה מבעוד יום, &lt;b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'&gt;&amp;nbsp;36&amp;nbsp;&lt;/b&gt; &lt;b style='font-size:20px; color:black;'&gt;דברי רבי מאיר.&lt;/b&gt; &lt;b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'&gt;&amp;nbsp;37&amp;nbsp;&lt;/b&gt; &lt;b style='font-size:20px; color:black;'&gt;וחכמים אומרים, משעה שהכהנים זכאים לאכול בתרומתן.&lt;/b&gt; 

&lt;span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'&gt; &lt;b style='background-color:RGB(15,74,172);  color:white; font-size:10px; font-family:arial;'&gt;&amp;nbsp;35.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; &lt;b&gt;הרשב&quot;א&lt;/b&gt; הקשה שהרי אסורים לאכול לפני ק&quot;ש ומתי יקראו, וביאר שהכוונה לזמן מועט קודם (כביאור תוס' בעני). וב&lt;b&gt;ראש יוסף&lt;/b&gt; ביאר שתוס' לא הקשו כן על רבי מאיר, כי &lt;b&gt;הט&quot;ז&lt;/b&gt; (רלה ג) כתב, שהקורא מבעוד יום בביהכ&quot;נ וסומך על ק&quot;ש שעל המטה, יכול לאכול ואינו נחשב כעובר על דברי חכמים, ולכן הקשו רק על עני שזמן אכילתו נמשך עד אחר זמן ק&quot;ש, ויש חשש שלא יקרא. ויתכן שלא הקשו על רבי מאיר כי סעודת שבת היא מצוה, (וכדברי הצל&quot;ח על הכהנים האוכלים תרומה), ומשום כך לא הקשו גם על הברייתא בסמוך, כי ביארו לעיל (ד&quot;ה אימתי) ש&quot;נכנסין להסב&quot; היינו בערב שבת. (אך בב&quot;י רסז משמע שאסור לאכול סעודת שבת קודם ק&quot;ש, וראה &lt;b&gt;שפת אמת&lt;/b&gt; שאינה כתרומה שאכילתה עבודה והיא מדאורייתא, משא&quot;כ סעודת שבת דרבנן ולכן אסורה).&amp;nbsp;  &lt;b style='background-color:RGB(15,74,172);  color:white; font-size:10px; font-family:arial;'&gt;&amp;nbsp;36.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; כך פירש &lt;b&gt;רש&quot;י&lt;/b&gt; כאן, ולהלן (ג א ד&quot;ה קשיא) פירש שזמן זה מאוחר מזמן ש&quot;הכהנים נכנסים&quot;, וביאר &lt;b&gt;תוס' ר&quot;י החסיד&lt;/b&gt; שמסתבר שאין בני אדם ממהרין כל כך בערב שבת לאכול קודם זמן טבילת הכהנים. (ויתכן שכאן נקט כהו&quot;א שזמן עני ככהן וזמן בני אדם קודם, ולמסקנא זמן בני אדם כעני שהוא מאוחר מכהן, וראה הערה 42). אולם &lt;b&gt;הריטב&quot;א&lt;/b&gt; שם נקט שזמן &quot;שבני אדם נכנסים&quot; הוא מוקדם, כשעה &quot;שקדש היום&quot;, כי כיון שקדש היום כל אדם ממהר להכנס לאכול, וראה &lt;b&gt;ביאור הגר&quot;א&lt;/b&gt; (רצט ס&quot;ק ג) שהעלה מדברי הרמב&quot;ן ב&lt;b&gt;מלחמות ה'&lt;/b&gt; (פסחים קה ב) שמצות עונג שבת מתחילה בספק חשכה קודם צאת הכוכבים. ואין להקשות למה לא נקטה הברייתא &quot;צאת הכוכבים&quot; (כקושיית הגמרא לעיל על המשנה), כי רק לגבי התליה בזמן הכהנים הקשו כן, שהרי גם זמנם תלוי בצאת הכוכבים, אבל כניסת העני אינו תלויה בצאת הכוכבים, אלא הוא סימן מתי הוא זמן ק&quot;ש וראה &lt;b&gt;פני יהושע וצל&quot;ח&lt;/b&gt;.&amp;nbsp;  &lt;b style='background-color:RGB(15,74,172);  color:white; font-size:10px; font-family:arial;'&gt;&amp;nbsp;37.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; &lt;b&gt;הר&quot;י מלוניל&lt;/b&gt; כתב, &quot;אע&quot;ג שממהרים לסעוד שהכל מתוקן, אפילו הכי זמן שכיבה הוא לקצת בנ&quot;א המעונגין ברוב השינה&quot;. והנה &lt;b&gt;הרשב&quot;א&lt;/b&gt; ביאר שנחלקו אם זמן ק&quot;ש תלוי בזמן &quot;לילה&quot; או בזמן &quot;שכיבה&quot; (ויבואר בהערה 43), אך ב&lt;b&gt;שו&quot;ת הרא&quot;ש&lt;/b&gt; (ד ה) נקט שהמחלוקת בזמנים אלו היא נידון ב&quot;זמן שכיבה&quot;, כי יש מעונגין המקדימין לשכב קודם &quot;לילה&quot;, ולכולי עלמא הזמן מתחיל בזמן שכיבה. וכן הסיק &lt;b&gt;הגר&quot;א&lt;/b&gt; שהזמן &quot;שהכהנים נכנסין&quot; הוא סימן לזמן שכיבה שהוא בצאת הכוכבים. ובספר &lt;b&gt;עטרת ראש&lt;/b&gt; כתב, שזמן זה יש לו מקור מהתורה, שנאמר בהשבת העבוט &quot;כבא השמש ושכב בשלמתו&quot;, והיינו שזמן שכיבה הוא ב&quot;בא השמש&quot;, ולדבריו מובן איך תלו את זמן ק&quot;ש בזמן תרומה, כי זמן שכיבה נקבע ב&quot;בא השמש&quot; ואם ביהש&quot;מ הוא ספק מתי הוא &quot;בא השמש&quot; הרי הוא ספק גם לק&quot;ש אף לשיטת הבבלי (ראה הערה 3).&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;
&lt;BR&gt;&lt;span style='font-size:17px; line-height: 140%'&gt;&lt;b style='font-size:20px; color:black;'&gt;סימן לדבר,&lt;/b&gt; אימתי הוא זמן זה - &lt;b style='font-size:20px; color:black;'&gt;צאת הכוכבים.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;
&lt;BR&gt;&lt;span style='font-size:17px; line-height: 140%'&gt;&lt;b style='font-size:20px; color:black;'&gt;ואף על פי שאין ראיה לדבר&lt;/b&gt; שבצאת הכוכבים נגמר היום ומתחיל הלילה, מכל מקום, מצינו &lt;b style='font-size:20px; color:black;'&gt;זכר לדבר, שנאמר&lt;/b&gt; (נחמיה ד טו): &lt;b style='font-size:20px; color:black;'&gt;&quot;ואנחנו עושים במלאכה. וחצים מחזיקים ברמחים, מעלות השחר עד צאת הכוכבים&lt;/b&gt;&quot;.&lt;/span&gt;
&lt;BR&gt;&lt;span style='font-size:17px; line-height: 140%'&gt;&lt;b style='font-size:20px; color:black;'&gt;ואומר,&lt;/b&gt; ועוד נאמר שם (טז): &lt;b style='font-size:20px; color:black;'&gt;&quot;והיה לנו הלילה משמר, והיום מלאכה&lt;/b&gt;&quot;. הרי שהיום הוא מעלות השחר עד צאת הכוכבים. ואם כן, מצאת הכוכבים עד עלות השחר הוא הלילה.&lt;/span&gt;
&lt;BR&gt;&lt;span style='font-size:17px; line-height: 140%'&gt;ובמאמר המוסגר, לפני שהגמרא מפרשת מה היא באה להקשות מברייתא זו, היא מקדימה לדון בביאור דברי הברייתא:&lt;/span&gt;
&lt;BR&gt;&lt;span style='font-size:17px; line-height: 140%'&gt;&lt;b style='font-size:20px; color:black;'&gt;מאי &quot;ואומר&quot;?&lt;/b&gt; לשם מה מביאה הברייתא גם את הפסוק השני, והרי בפסוק הראשון כבר נאמר שזמנו של יום הוא מעלות השחר ועד צאת הכוכבים?&lt;/span&gt;
&lt;BR&gt;&lt;span style='font-size:17px; line-height: 140%'&gt;ומבארת הגמרא: הפסוק השני נצרך, היות &lt;b style='font-size:20px; color:black;'&gt;וכי תימא,&lt;/b&gt; אילו נאמר רק הפסוק הראשון, &lt;b style='font-size:20px; color:black;'&gt;מכי ערבא שמשא&lt;/b&gt;, משקיעת החמה, עוד קודם צאת הכוכבים, &lt;b style='font-size:20px; color:black;'&gt;לילי הוא&lt;/b&gt;, וכן בבוקר, רק עם הנץ החמה מתחיל היום ולא מעלות השחר. &lt;b style='font-size:20px; color:black;'&gt;ואינהו,&lt;/b&gt; עושי המלאכה, הם &lt;b style='font-size:20px; color:black;'&gt;דמחשכי ומקדמי,&lt;/b&gt; הקדימו להתחיל במלאכתן לפני תחילת היום, שהוא בהנץ החמה, והמשיכו מלאכתן לתוך הלילה, לכן מוסיפה הברייתא, &lt;b style='font-size:20px; color:black;'&gt;תא שמע&lt;/b&gt;, בא ולמד ראיה מהפסוק השני, &lt;b style='font-size:20px; color:black;'&gt;&quot;והיה לנו הלילה משמר, והיום מלאכה&lt;/b&gt;&quot;, הרי ש&quot;היום&quot; שהוא עת מלאכתן, כלה בזמן שהחל ה&quot;לילה&quot;, שהוא זמן השמירה. ונמצא ש&quot;היום&quot; נמשך עד צאת הכוכבים, שאז החלה השמירה. &lt;b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'&gt;&amp;nbsp;38&amp;nbsp;&lt;/b&gt; 

&lt;span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'&gt; &lt;b style='background-color:RGB(15,74,172);  color:white; font-size:10px; font-family:arial;'&gt;&amp;nbsp;38.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; &lt;b&gt;רבנו יונה&lt;/b&gt; תמה &quot;היאך אמר שאין ראיה לדבר, שהרי בפירוש נראה מהפסוקים שיציאת הכוכבים הוא לילה ואין לך ראיה גדולה מזו, וגם במסכת מגילה מוכיח בפירוש מאלו הפסוקים שזהו נקרא לילה&quot;. וכן הקשו &lt;b&gt;תוס'&lt;/b&gt; (ד&quot;ה אע&quot;פ, ובמגילה כ ב ד&quot;ה והיה), ופירשו שתחילת זמן קריאת שמע תלוי ב&quot;זמן שכיבה&quot; ולא ב&quot;לילה&quot;, ולכך אין לכך ראיה גמורה מהפסוק, רק זכר לדבר, כיון שנקרא לילה, מסתמא זמן שכיבה הוא. אכן &lt;b&gt;רש&quot;י&lt;/b&gt; (ד&quot;ה שאין) פירש, שאין ראיה מתי נגמר היום (ואין הנידון על זמן שכיבה), ודקדק ב&lt;b&gt;ראש יוסף&lt;/b&gt; שנחלק על תוס'. &lt;b&gt;והרשב&quot;א&lt;/b&gt; כתב, שאין ראיה שזהו זמן של המקרא.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;
&lt;BR&gt;&lt;span style='font-size:17px; line-height: 140%'&gt;ועתה ממשיכה הגמרא ומסיימת את קושייתה מהברייתא:&lt;/span&gt;
&lt;BR&gt;&lt;span style='font-size:17px; line-height: 140%'&gt;&lt;b style='font-size:20px; color:black;'&gt;קא סלקא דעתך, ד&lt;/b&gt;השעה ש&lt;b style='font-size:20px; color:black;'&gt;עני&lt;/b&gt; נכנס לאכול פיתו בכל יום, &lt;b style='font-size:20px; color:black;'&gt;ו&lt;/b&gt;השעה שרוב &lt;b style='font-size:20px; color:black;'&gt;בני אדם&lt;/b&gt; שאינם עניים אוכלים את סעודתם בלילות שבת, &lt;b style='font-size:20px; color:black;'&gt;חד שעורא הוא&lt;/b&gt;. &lt;b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'&gt;&amp;nbsp;39&amp;nbsp;&lt;/b&gt; 

&lt;span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'&gt; &lt;b style='background-color:RGB(15,74,172);  color:white; font-size:10px; font-family:arial;'&gt;&amp;nbsp;39.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; ה&lt;b&gt;מאירי&lt;/b&gt; ביאר שההוה אמינא לומר שהם שיעור אחד, נבעה מדקדוק תוספת הלשון שהעני אוכל פת &quot;במלח&quot;, ומשמע שאין לו שום דבר הדורש הכנה, ושוה לשאר בני אדם בערבי שבתות, שהכל מתוקן להם לסעודה ואין סיבה לעיכוב. ו&lt;b&gt;הגר&quot;א&lt;/b&gt; ביאר, שבהכרח מדובר לגבי סעודת עני ביום חול, כי למסקנא אינו שיעור אחד עם בני אדם, ואילו בערב שבת הוא מחויב בהדלקת הנר ושוה לשאר אדם, וראה הערה 34.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;
&lt;BR&gt;&lt;span style='font-size:17px; line-height: 140%'&gt;&lt;b style='font-size:20px; color:black;'&gt;ואי אמרת שגם&lt;/b&gt; השעה ש&lt;b style='font-size:20px; color:black;'&gt;עני&lt;/b&gt; נכנס לאכול פיתו, והשעה ש&lt;b style='font-size:20px; color:black;'&gt;כהן&lt;/b&gt; נכנס לאכול בתרומתו &lt;b style='font-size:20px; color:black;'&gt;חד שעורא הוא&lt;/b&gt;, דהיינו, בצאת הכוכבים, אם כן, נמצא ששיעור הזמן שאמרו &lt;b style='font-size:20px; color:black;'&gt;חכמים&lt;/b&gt; בברייתא &quot;משעה שכהנים נכנסים לאכול בתרומה&quot;, &lt;b style='font-size:20px; color:black;'&gt;היינו&lt;/b&gt; כשיעור הזמן שאמר &lt;b style='font-size:20px; color:black;'&gt;רבי מאיר&lt;/b&gt; &quot;משעה שבני אדם נכנסים לאכול פתן בערב שבת&quot;, שהרי &quot;עני&quot; ו&quot;כהן&quot; שיעור אחד, ו&quot;עני&quot; ו&quot;בני אדם&quot; שיעור אחד, ואם כן, במה נחלקו רבי מאיר וחכמים בברייתא?&lt;/span&gt;
&lt;BR&gt;&lt;span style='font-size:17px; line-height: 140%'&gt;&lt;b style='font-size:20px; color:black;'&gt;אלא, שמע מינה,&lt;/b&gt; שזמן אכילתו של &lt;b style='font-size:20px; color:black;'&gt;&quot;עני&quot; שיעורא לחוד, ו&quot;כהן&quot; שעורא לחוד.&lt;/b&gt; ונמצא שהרישא בברייתא הראשונה חולקת על משנתנו. ובזה נחלקו חכמים ורבי מאיר בברייתא השניה, שחכמים סוברים משעה שכהנים נכנסים דהיינו צאת הכוכבים. ורבי מאיר סובר משעה שבני אדם נכנסים, שהוא כשיעור הזמן שעני נכנס לאכול פיתו בימות החול, והוא זמן מוקדם מזמן הכהנים.&lt;/span&gt;
&lt;BR&gt;&lt;span style='font-size:17px; line-height: 140%'&gt;הגמרא דוחה את ההוכחה: &lt;b style='font-size:20px; color:black;'&gt;לא!&lt;/b&gt; - באמת זמנו של &lt;b style='font-size:20px; color:black;'&gt;&quot;עני&quot;&lt;/b&gt; הנכנס לאכול פיתו, וזמנו של &lt;b style='font-size:20px; color:black;'&gt;&quot;כהן&quot;&lt;/b&gt; הנכנס לאכול בתרומה &lt;b style='font-size:20px; color:black;'&gt;חד שיעורא הוא&lt;/b&gt;, דהיינו צאת הכוכבים, והברייתא הראשונה אינה נחלקת בזה על משנתנו, &lt;b style='font-size:20px; color:black;'&gt;ו&lt;/b&gt;אולם שיעור של &lt;b style='font-size:20px; color:black;'&gt;&quot;עני&quot;&lt;/b&gt; הנכנס לאכול פיתו, &lt;b style='font-size:20px; color:black;'&gt;ו&lt;/b&gt;שיעור של &lt;b style='font-size:20px; color:black;'&gt;&quot;בני אדם&quot;&lt;/b&gt; הנכנסים לאכול בערבי שבתות &lt;b style='font-size:20px; color:black;'&gt;לאו חד שיעורא הוא,&lt;/b&gt; ובזה נחלקו חכמים ורבי מאיר בברייתא השניה, שלדעת חכמים הזמן הוא משעה שהכהנים נכנסים שהוא שוה לזמן שעני נכנס לאכול פיתו, ולדעת רבי מאיר הזמן הוא כשבני אדם נכנסים לאכול בערבי שבתות, והוא זמן מוקדם מ&quot;כהן&quot; ו&quot;עני&quot;.&lt;/span&gt;
&lt;BR&gt;&lt;span style='font-size:17px; line-height: 140%'&gt;הגמרא ממשיכה לשאול על כך: &lt;b style='font-size:20px; color:black;'&gt;ו&lt;/b&gt;כי &lt;b style='font-size:20px; color:black;'&gt;&quot;עני&quot; ו&quot;כהן&quot; חד שיעורא הוא?&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;
&lt;BR&gt;&lt;span style='font-size:17px; line-height: 140%'&gt;&lt;b style='font-size:20px; color:black;'&gt;ורמינהו&lt;/b&gt; סתירה מברייתא נוספת: &lt;b style='font-size:20px; color:black;'&gt;מאימתי מתחילין לקרות שמע בערבין?&lt;/b&gt; - &lt;b style='font-size:20px; color:black;'&gt;משעה&lt;/b&gt; &lt;b style='font-size:20px; color:black;'&gt;שקדש היום בערבי שבתות.&lt;/b&gt; דהיינו, משעת &quot;בין השמשות&quot;, שהוא זמן מסופק אם עדיין יום או שכבר החל הלילה, ומספק נאסרים במלאכה, &lt;b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'&gt;&amp;nbsp;40&amp;nbsp;&lt;/b&gt; &lt;b style='font-size:20px; color:black;'&gt;דברי רבי אליעזר&lt;/b&gt;. 

&lt;span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'&gt; &lt;b style='background-color:RGB(15,74,172);  color:white; font-size:10px; font-family:arial;'&gt;&amp;nbsp;40.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; כך פירש &lt;b&gt;רש&quot;י&lt;/b&gt;, וראה להלן (נא ב ד&quot;ה וכבר) שבביה&quot;ש רק אם קבלו עליו נחשב שהתקדש, ויתכן דהיינו רק לענין ברכה על היום (ראה רא&quot;ש פסחים קה א) אך איסור מלאכה חל מספק גם אם לא קדשו. וכבר הבאנו לעיל שלדעת הגאונים זמן בין השמשות (לשיטת רבי יהודה להלן) מתחיל משקיעת החמה (דהיינו כשכדור השמש שוקע מתחת האופק), ולדעת ר&quot;ת שיעור מהלך ג' מילין ורביע אחר שקיעת החמה עדיין נחשב יום, ורק אז מתחיל זמן בין השמשות (והוא כשאור החמה נעלם מכל כיפת הרקיע), וראה ב&lt;b&gt;ביאור הלכה&lt;/b&gt; (רסא) שבירר כל השיטות. ו&lt;b&gt;הרשב&quot;א ותוס' הרא&quot;ש&lt;/b&gt; (בשם רב האי גאון) ביארו שכוונת רבי אליעזר שקדש היום מתחילת שקיעת החמה, ולא בבין השמשות. והיינו אף לשיטת ר&quot;ת שהוא עדיין יום, כי אין הכוונה שזמן זה גורם לאיסור מלאכה, אלא שמזמן זה ראוי לקבל תוספת שבת. וראה הערה 43&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;
&lt;BR&gt;&lt;span style='font-size:17px; line-height: 140%'&gt;&lt;b style='font-size:20px; color:black;'&gt;רבי יהושע אומר: משעה שכהנים מטוהרים לאכול בתרומתן.&lt;/b&gt; דהיינו צאת הכוכבים.&lt;/span&gt;
&lt;BR&gt;&lt;span style='font-size:17px; line-height: 140%'&gt;&lt;b style='font-size:20px; color:black;'&gt;רבי מאיר אומר&lt;/b&gt;: משעה &lt;b style='font-size:20px; color:black;'&gt;שכהנים&lt;/b&gt; טמאים &lt;b style='font-size:20px; color:black;'&gt;טובלין&lt;/b&gt; כדי &lt;b style='font-size:20px; color:black;'&gt;לאכול&lt;/b&gt; בלילה &lt;b style='font-size:20px; color:black;'&gt;בתרומתן.&lt;/b&gt; דהיינו, זמן מועט לפני בין השמשות כשהוא עדיין יום, ומקדימים לטבול כדי שיהא &quot;הערב שמש&quot; אחר הטבילה.&lt;/span&gt;
&lt;BR&gt;&lt;span style='font-size:17px; line-height: 140%'&gt;&lt;b style='font-size:20px; color:black;'&gt;אמר לו רבי יהודה&lt;/b&gt; לרבי מאיר: איך יתכן שעל זמן זה נאמר &quot;בשכבך&quot;? &lt;b style='font-size:20px; color:black;'&gt;והלא כהנים, מבעוד יום הם טובלים!&lt;/b&gt; דהיינו, לפני &quot;בין השמשות&quot;, &lt;b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'&gt;&amp;nbsp;41&amp;nbsp;&lt;/b&gt; ועדיין יום הוא ואינו זמן שכיבה. 

&lt;span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'&gt; &lt;b style='background-color:RGB(15,74,172);  color:white; font-size:10px; font-family:arial;'&gt;&amp;nbsp;41.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; רבי יהודה סובר שזמן בין השמשות הוא מהלך חצי מיל לפני צאת הכוכבים, ולכן תמה שאם הכהנים טובלים לפני בין השמשות נמצא שאין זה זמן שכיבה (&lt;b&gt;רש&quot;י&lt;/b&gt;). והקשה &lt;b&gt;הגרע&quot;א&lt;/b&gt; שהרי בשבת (לה א) מבואר שלדעת רבי יהודה השיעור הוא או שלשה רבעי מיל או שני שלישי מיל ולא חצי מיל. וב&lt;b&gt;שאגת אריה&lt;/b&gt; (ג) כתב, שטעות סופר היא ברש&quot;י, וכן הגיה &lt;b&gt;הגר&quot;א&lt;/b&gt; &quot;יותר מחצי מיל&quot;. אך בהגהות &lt;b&gt;מהר&quot;ב מרנשבורג&lt;/b&gt;. הביא שרש&quot;י פירש כן גם בנדה (נג א), וראה &lt;b&gt;מצפה&lt;/b&gt; &lt;b&gt;איתן&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;
&lt;BR&gt;&lt;span style='font-size:17px; line-height: 140%'&gt;&lt;b style='font-size:20px; color:black;'&gt;רבי חנינא אומר: משעה שעני נכנס לאכול פיתו במלח&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;
&lt;BR&gt;&lt;span style='font-size:17px; line-height: 140%'&gt;&lt;b style='font-size:20px; color:black;'&gt;רב אחאי, ואמרי לה רבי אחא, אומר: משעה שרוב בני אדם נכנסין&lt;/b&gt; להסב לסעודתן. &lt;b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'&gt;&amp;nbsp;42&amp;nbsp;&lt;/b&gt; (עד כאן לשון הברייתא). 

&lt;span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'&gt; &lt;b style='background-color:RGB(15,74,172);  color:white; font-size:10px; font-family:arial;'&gt;&amp;nbsp;42.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; &lt;b&gt;רש&quot;י&lt;/b&gt; הביא שיש מפרשים שהכוונה לסעודתם בימות החול, ויש המפרשים שהכוונה לסעודת ליל שבת, ולשני הביאורים הוא זמן מאוחר מעני וכהן (ראה רש&quot;י ותוס' ג א ד&quot;ה קשיא ומהרש&quot;א כאן). וביאר &lt;b&gt;רב האי גאון&lt;/b&gt; (ברשב&quot;א וריטב&quot;א) לפי שתחילת הלילה מספרים ברחוב העיר על פתחיהן זה עם זה. ו&lt;b&gt;תוס'&lt;/b&gt; (ע&quot;א ד&quot;ה אימתי) כתבו שהכונה לסעודת ליל שבת, ונקטו שזמנה מוקדם מכל הזמנים, והוא מבעוד יום (והסיקו שלדעת רבי יהודה זמנה מפלג המנחה, אך הרא&quot;ש והרשב&quot;א נקטו ששיטתו רק בזמן תפילה, אך זמן ק&quot;ש מצאת הכוכבים). ו&lt;b&gt;הרשב&quot;א&lt;/b&gt; כתב להוכיח שהכוונה לסעודה בימות החול, שהרי ההנחה שזמני &quot;עני&quot; ו&quot;בני אדם בערב שבת&quot; אינם שוין נדחתה רק משום שהוכחנו כי &quot;עני&quot; ו&quot;כהן&quot; שוין, אך למסקנא ש&quot;שעורא דעני לחוד ושעורא דכהן לחוד&quot; נמצא ש&quot;עני&quot; ו&quot;בני אדם בערב שבת&quot; שוין, וכיון שרבי חנינא תלה בזמנו של &quot;עני&quot; בהכרח שרב אחא החולק עליו ותולה בזמן &quot;שבני אדם נכנסין&quot; היינו בסעודת יום חול.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;
&lt;BR&gt;&lt;span style='font-size:17px; line-height: 140%'&gt;ומסיימת הגמרא את קושייתה: &lt;b style='font-size:20px; color:black;'&gt;ואי אמרת&lt;/b&gt; שזמנו של &lt;b style='font-size:20px; color:black;'&gt;&quot;עני&quot; ו&lt;/b&gt;זמנו של &lt;b style='font-size:20px; color:black;'&gt;&quot;כהן&quot; חד שיעורא הוא&lt;/b&gt;, אם כן נמצא שהזמן שאמר &lt;b style='font-size:20px; color:black;'&gt;רבי חנינא&lt;/b&gt; &quot;משעה שעני נכנס&quot; &lt;b style='font-size:20px; color:black;'&gt;היינו&lt;/b&gt; כזמן שאמר &lt;b style='font-size:20px; color:black;'&gt;רבי יהושע&lt;/b&gt; &quot;משעה שהכהנים מטוהרים&quot;, ואילו בברייתא מבואר שנחלקו בתחילת זמן קריאת שמע.&lt;/span&gt;
&lt;BR&gt;&lt;span style='font-size:17px; line-height: 140%'&gt;&lt;b style='font-size:20px; color:black;'&gt;אלא לאו, שמע מינה, שעורא ד&quot;עני&quot; לחוד, ושיעורא ד&quot;כהן&quot; לחוד&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;
&lt;BR&gt;&lt;span style='font-size:17px; line-height: 140%'&gt;ומסקנת הגמרא: &lt;b style='font-size:20px; color:black;'&gt;שמע מינה.&lt;/b&gt; אכן שני זמנים חלוקים הם.&lt;/span&gt;
&lt;BR&gt;&lt;span style='font-size:17px; line-height: 140%'&gt;דנה הגמרא: &lt;b style='font-size:20px; color:black;'&gt;הי מינייהו מאוחר,&lt;/b&gt; זמן שעני נכנס לאכול וזמן שכהנים נכנסים לאכול בתרומה, מי מהם הוא הזמן המאוחר יותר?&lt;/span&gt;
&lt;BR&gt;&lt;span style='font-size:17px; line-height: 140%'&gt;מוכיחה הגמרא: &lt;b style='font-size:20px; color:black;'&gt;מסתברא ד&lt;/b&gt;זמן ש&lt;b style='font-size:20px; color:black;'&gt;עני&lt;/b&gt; נכנס לאכול פיתו מאוחר מזמן שכהנים נכנסים לאכול בתרומתן שהוא בצאת הכוכבים. &lt;b style='font-size:20px; color:black;'&gt;דאי אמרת ד&lt;/b&gt;זמן של &lt;b style='font-size:20px; color:black;'&gt;&quot;עני&quot; מוקדם&lt;/b&gt; והוא לפני צאת הכוכבים, אם כן, &lt;b style='font-size:20px; color:black;'&gt;רבי חנינא&lt;/b&gt; שאמר שהזמן &quot;משעה שעני נכנס לאכול פיתו&quot; &lt;b style='font-size:20px; color:black;'&gt;היינו&lt;/b&gt; כזמנו של &lt;b style='font-size:20px; color:black;'&gt;רבי אליעזר&lt;/b&gt; שאמר &quot;משעה שקידש היום בערבי שבתות&quot; שאף זמן זה לפני צאת הכוכבים. &lt;b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'&gt;&amp;nbsp;43&amp;nbsp;&lt;/b&gt; 

&lt;span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'&gt; &lt;b style='background-color:RGB(15,74,172);  color:white; font-size:10px; font-family:arial;'&gt;&amp;nbsp;43.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; ואף שזמן קידוש היום הוא בתחילת בין השמשות, ויתכן ששיעור של &quot;עני&quot; הוי קודם או אחר כך, מכל מקום לא מסתבר לחלק כל כך בשיעורי זמן שכיבה, ולומר שנחלקו מתי הוא זמן השכיבה בתוך הזמן הקצר שלפני צאת הכוכבים. (&lt;b&gt;תוס'&lt;/b&gt; ד&quot;ה ואי, ע&quot;פ מהרש&quot;א, וראה פנ&quot;י). ו&lt;b&gt;הרשב&quot;א&lt;/b&gt; ביאר שלא יתכן להקדים את שיעורו של רבי חנינא (עני) לשיעורו של רבי אליעזר (קידוש היום), שהרי &lt;b&gt;רב האי גאון&lt;/b&gt; ביאר מקור לזמנו של כל תנא, שרבי אליעזר סבר ש&quot;ובא השמש&quot; הוא ביאת שמשו בתחילת השקיעה (כמבואר בהערה 40), ורבי יהושע סבר שהוא ביאת אורו, וזמניהם קרובים זה לזה, ואי אפשר להוסיף זמן אחר ביניהם, אלא שרבי מאיר הקדים לזמן רבי יהושע כדי שיעור טבילה ואילו רבי אחא איחר את הזמן שאינו בתחילת הלילה אלא בשעת שכיבה כשבני אדם נכנסין לאכול, ונמצא שאם זמנו של רבי חנינא קודם לרבי יהושע, בהכרח הוא כזמנו של רבי אליעזר. וגם לדעת רש&quot;י שזמנו של רבי אליעזר הוא בין השמשות, ביאר הרשב&quot;א, שאם זמנו של רבי חנינא קודם לו, נמצא שהוא בשקיעת החמה, והוא זמן ידוע, ולא היה מביא סימן מעני.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;
&lt;BR&gt;&lt;span style='font-size:17px; line-height: 140%'&gt;&lt;b style='font-size:20px; color:black;'&gt;אלא, לאו, שמע מינה ד&lt;/b&gt;זמן כניסתו של &lt;b style='font-size:20px; color:black;'&gt;&quot;עני&quot;&lt;/b&gt; לאכול &lt;b style='font-size:20px; color:black;'&gt;מאוחר&lt;/b&gt; הוא לאחר צאת הכוכבים.&lt;/span&gt;
&lt;BR&gt;&lt;span style='font-size:17px; line-height: 140%'&gt;ומסקנת הגמרא: &lt;b style='font-size:20px; color:black;'&gt;שמע מינה.&lt;/b&gt; אכן זמן ה&quot;עני&quot; הוא אחר צאת הכוכבים.&lt;/span&gt;
&lt;BR&gt;&lt;span style='font-size:17px; line-height: 140%'&gt;&lt;b style='font-size:20px; color:black;'&gt;אמר מר,&lt;/b&gt; בברייתא (השלישית) לעיל: &lt;b style='font-size:20px; color:black;'&gt;אמר ליה רבי יהודה&lt;/b&gt; לרבי מאיר: &lt;b style='font-size:20px; color:black;'&gt;והלא כהנים מבעוד יום הם טובלים?!&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;
&lt;BR&gt;&lt;span style='font-size:17px; line-height: 140%'&gt;שואלת הגמרא: &lt;b style='font-size:20px; color:black;'&gt;שפיר קאמר לה רבי יהודה לרבי מאיר,&lt;/b&gt; ומה יענה על כך רבי מאיר? &lt;b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'&gt;&amp;nbsp;44&amp;nbsp;&lt;/b&gt; 

&lt;span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'&gt; &lt;b style='background-color:RGB(15,74,172);  color:white; font-size:10px; font-family:arial;'&gt;&amp;nbsp;44.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; הקשו &lt;b&gt;התוס'&lt;/b&gt;, הרי לדעת רבי יהודה מתפללים ערבית מפלג המנחה, והוא קודם לזמנו של רבי מאיר. ותירצו, שרבי יהודה סובר שזמן ק&quot;ש אינו תלוי בזמן שכיבה, וקושייתו היא רק לשיטת רבנן, שתלוי בזמן שכיבה. ותמה &lt;b&gt;הב&quot;ח&lt;/b&gt; (רלה), וכי רבי יהודה סובר כבית שמאי? שהרי להלן (יא א) שנינו שרק הם חולקים על דרשה זו. ולכן ביאר, שרבי יהודה הקשה רק לרבנן הסוברים שמפלג המנחה נחשב &quot;יום&quot; לגבי מנחה, אך לשיטתו שנחשב &quot;לילה&quot; לגבי מנחה, הוא הדין שנחשב זמן שכיבה לק&quot;ש.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;
&lt;BR&gt;&lt;span style='font-size:17px; line-height: 140%'&gt;משיבה הגמרא: &lt;b style='font-size:20px; color:black;'&gt;ורבי מאיר, הכי קאמר ליה: מי סברת דאנא אבין השמשות דידך קא אמינא,&lt;/b&gt; שהוא מתחילת שקיעת החמה, ולשיטתך הכהנים טובלים לפני שקיעת החמה!? &lt;b style='font-size:20px; color:black;'&gt;אנא, א&quot;בין השמשות דרבי יוסי&quot; קא אמינא.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;
&lt;BR&gt;&lt;span style='font-size:17px; line-height: 140%'&gt;&lt;b style='font-size:20px; color:black;'&gt;דאמר רבי יוסי&lt;/b&gt;: משך זמנו של &lt;b style='font-size:20px; color:black;'&gt;בין השמשות&lt;/b&gt; הוא קצר &lt;b style='font-size:20px; color:black;'&gt;כהרף עין,&lt;/b&gt; כשיעור שאורכת קריצת עין ברפיון, &lt;b style='font-size:20px; color:black;'&gt;זה&lt;/b&gt; (הלילה) &lt;b style='font-size:20px; color:black;'&gt;נכנס וזה&lt;/b&gt; (היום) &lt;b style='font-size:20px; color:black;'&gt;יוצא.&lt;/b&gt; ורגע המעבר הזה הוא הנקרא &quot;בין השמשות&quot;, ולפני כן הוא ודאי יום. &lt;b style='font-size:20px; color:black;'&gt;ו&lt;/b&gt;כיון שהוא כל כך קצר, &lt;b style='font-size:20px; color:black;'&gt;אי אפשר לעמוד עליו&lt;/b&gt; ולקבוע מתי הוא בדיוק, וכיון שזמן זה הוא סמוך לצאת הכוכבים, &lt;b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'&gt;&amp;nbsp;45&amp;nbsp;&lt;/b&gt; יכולים הכהנים לטבול לאחר שקיעת החמה עד סמוך לצאת הכוכבים, &lt;b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'&gt;&amp;nbsp;46&amp;nbsp;&lt;/b&gt; וכיון שהוא סמוך לחשכה, נחשב זמן שכיבה. 

&lt;span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'&gt; &lt;b style='background-color:RGB(15,74,172);  color:white; font-size:10px; font-family:arial;'&gt;&amp;nbsp;45.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; למסקנת הגמרא בשבת (שם) זמן בין השמשות של רבי יוסי מתחיל לאחר בין השמשות של רבי יהודה. ונחלקו הראשונים אם זמנו מיד לאחר בין השמשות של רבי יהודה או מעט אחר כך, ראה &lt;b&gt;תוס'&lt;/b&gt; שם (ד&quot;ה אלא) &lt;b&gt;ואור&lt;/b&gt; &lt;b&gt;זרוע&lt;/b&gt; (ח&quot;ב יד).&amp;nbsp;  &lt;b style='background-color:RGB(15,74,172);  color:white; font-size:10px; font-family:arial;'&gt;&amp;nbsp;46.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; &lt;b&gt;רש&quot;י&lt;/b&gt; (ג א ד&quot;ה קשיא) פירש שטובלין קודם בין השמשות ואז הוא זמן ק&quot;ש. אך כאן כתב שטובלין סמוך לחשיכה, וראה ב&lt;b&gt;מאירי&lt;/b&gt; שהכהנים מאחרין טבילתן שמא יטמאו אח&quot;כ ונמצא שטבלו בחנם, וכן נקט ב&lt;b&gt;אליהו רבה&lt;/b&gt; (זבים ב ג, ולכאורה נחלקו בזה הרמב&quot;ם והראב&quot;ד במקואות א ו). &lt;b&gt;והרשב&quot;א&lt;/b&gt; הביא בשם &lt;b&gt;הראב&quot;ד&lt;/b&gt; שלדעת רבי מאיר זמן ק&quot;ש הוא בשעה שטובלין לפי רבי יוסי והוא במשך כל בין השמשות של רבי יהודה, אך רבי מאיר עצמו סבר בביהש&quot;מ כרבי יהודה, וכיון שטובלין קודם, הרי הוא יום גמור ואין קורין בו של ערב. (ואין לתמוה שא&quot;כ היינו רבי אליעזר, שהרי הרשב&quot;א ביאר שזמנו של רבי אליעזר מתחילת השקיעה שיכול לקבל שבת מבעוד יום). והרשב&quot;א עצמו כתב לעיל (ד&quot;ה ונשאל) ש&quot;אין לך בברייתא מוקדם ליציאת הכוכבים אלא או ר&quot;א או ר&quot;מ, ושעוריה דר&quot;מ אי אפשר לעמוד עליו קודם יציאת הכוכבים, וכדאיתא בגמרא דבין השמשות דר&quot;י קאמר&quot;. ותמה ה&lt;b&gt;פני יהושע&lt;/b&gt; אם הזמן הוא רק כהרף עין, הרי כתבו תוס' שלא נחלקו מתי הוא זמן שכיבה בתוך זמן קצר (ראה הערה 43). וביאר, שרבי יהושע דרש ש&quot;בשכבך&quot; הוא צאת הכוכבים ורבי מאיר נחלק עליו בעיקר הדרשה וסבר שהוא זמן מועט קודם הערב, ואין זו מחלוקת על השעה, אלא על מקור קביעת הזמן.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;
&lt;BR&gt;
&lt;!--$~--&gt;
&lt;BR&gt;&lt;nowiki name=&quot;HtmpReportNum0003_L2&quot;&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;nowiki name=&quot;דףBגB-Bא&quot;&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;br&gt;&lt;span style=&quot;font-size:28px; &quot;&gt;
&lt;/span&gt;

==דרשני המקוצר==

{{תבנית:ניווט מסכת ברכות (פרשני)}}

[[קטגוריה:בבלי ברכות (פרשני)]]


&lt;div style=&quot;text-align:center; background:wite; border:2px solid #6b46c1; margin:10px 0; padding:12px; border-radius:8px;&quot;&gt;

'''[[ביאור:הל&quot;מ_{{{1}}}_{{{4}}}|&lt;&lt;]] · [[ביאור:הלכה_ממקורה/מסכת_{{{1}}}|{{{1}}}]] · {{#if:{{{פרק|}}}|[[ביאור:הל&quot;מ_{{{1}}}_{{{פרק}}}|פרק {{{פרק}}}]] · |}} [[ביאור:הל&quot;מ_{{{1}}}_{{{2}}}_{{{3}}}|{{{2}}} {{{3}}}]] · [[ביאור:הל&quot;מ_{{{1}}}_{{{5}}}|&gt;&gt;]]'''

{{מרכז|{{גדול|{{גדול|'''[[ביאור:הלכה ממקורה]]'''}}}}}} 

&lt;div style=&quot;margin:10px 0;&quot;&gt;
'''[[#{{{מפרש1|רש&quot;י}}}|{{{מפרש1|רש&quot;י}}}]] {{!}} [[#{{{מפרש2|תוספות}}}|{{{מפרש2|תוספות כולל שמע🎧}}}]] {{!}} [https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php/פרשני:בבלי:{{{1}}}_{{{2}}}_{{{3}}} ביאור &quot;חבורתא&quot;] {{!}} [https://www.kolhalashon.com/he/regularSite/searchResults/100/{{#switch:{{{1}}}|ברכות=1|שבת=2|עירובין=3|פסחים=4|שקלים=5|יומא=6|סוכה=7|ביצה=8|ראש השנה=9|תענית=10|מגילה=11|מועד קטן=12|חגיגה=13|יבמות=14|כתובות=15|נדרים=16|נזיר=17|סוטה=18|גיטין=19|קידושין=20|בבא קמא=21|בבא מציעא=22|בבא בתרא=23|סנהדרין=24|מכות=25|שבועות=26|עבודה זרה=27|הוריות=28|זבחים=29|מנחות=30|חולין=31|בכורות=32|ערכין=33|תמורה=34|כריתות=35|מעילה=36|תמיד=37|מידות=38|קינים=39|נידה=40|#default=1}}/בבלי%20תלמוד?urlFilters=20:{{#switch:{{{2}}}|א=1|ב=2|ג=3|ד=4|ה=5|ו=6|ז=7|ח=8|ט=9|י=10|כ=20|ל=30|מ=40|נ=50|ס=60|ע=70|פ=80|צ=90|ק=100|#default={{{2}}}}}%7C 🎧&quot;קול הלשון&quot;] {{!}} [https://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta={{#switch:{{{1}}}|ברכות=1|שבת=2|עירובין=3|פסחים=4|שקלים=5|יומא=6|סוכה=7|ביצה=8|ראש השנה=9|תענית=10|מגילה=11|מועד קטן=12|חגיגה=13|יבמות=14|כתובות=15|נדרים=16|נזיר=17|סוטה=18|גיטין=19|קידושין=20|בבא קמא=21|בבא מציעא=22|בבא בתרא=23|סנהדרין=24|מכות=25|שבועות=26|עבודה זרה=27|הוריות=28|זבחים=29|מנחות=30|חולין=31|בכורות=32|ערכין=33|תמורה=34|כריתות=35|מעילה=36|תמיד=37|מידות=38|קינים=39|נידה=40|#default=1}}&amp;daf={{גימטריה|{{{2}}}}} צורת הדף] {{!}} [https://steinsaltz-center.org/he/portal/library/Talmud/{{#switch:{{{1}}}|ברכות=Berakhot|שבת=Shabbat|עירובין=Eiruvin|פסחים=Pesachim|יומא=Yoma|סוכה=Sukkah|ביצה=Beitzah|ראש השנה=Rosh_Hashanah|תענית=Taanit|מגילה=Megillah|מועד קטן=Moed_Katan|חגיגה=Chagigah|יבמות=Yevamot|כתובות=Ketubot|נדרים=Nedarim|נזיר=Nazir|סוטה=Sotah|גיטין=Gittin|קידושין=Kiddushin|בבא קמא=Bava_Kamma|בבא מציעא=Bava_Metzia|בבא בתרא=Bava_Batra|סנהדרין=Sanhedrin|מכות=Makkot|שבועות=Shevuot|עבודה זרה=Avodah_Zarah|הוריות=Horayot|זבחים=Zevachim|מנחות=Menachot|חולין=Chullin|בכורות=Bekhorot|ערכין=Arakhin|תמורה=Temurah|כריתות=Keritot|מעילה=Meilah|נידה=Niddah}}/chapter/{{גימטריה|{{{2}}}}}.{{#switch:{{{3}}}|א=a|ב=b}} ביאור שטיינזלץ]'''
&lt;/div&gt;

&lt;!-- לחצן אפשרויות התצוגה --&gt;
&lt;div class=&quot;NavFrame&quot; style=&quot;border:none; background:none; margin-top:5px;&quot;&gt;
    &lt;div class=&quot;NavHead&quot; style=&quot;background:white; color:black; font-weight:normal; cursor:pointer; padding:2px; border:1px solid #ccc; display:inline-block; border-radius:4px; font-size:0.9em;&quot;&gt;
        {{הל&quot;מ-רק-גמרא|רק בבלי}} {{הל&quot;מ-רק-ריף|רק רי&quot;ף}} {{הל&quot;מ-רק-ראש|רק רא&quot;ש}} {{הל&quot;מ-גמרא-ריף|רי&quot;ף\בבלי}} {{הל&quot;מ-גמרא-ראש|ראש\בבלי}} {{הל&quot;מ-ריף-ראש|רי&quot;ף\רא&quot;ש}} {{הל&quot;מ-גמרא-ריף-ראש|בבלי\ריף\ראש}} (לחץ לפתיחה)
    &lt;/div&gt;
    &lt;div class=&quot;NavContent&quot; style=&quot;display:none; text-align:right; padding:10px; background:white; border:1px solid #50C878; margin-top:10px; border-radius:4px;&quot;&gt;
        &lt;!-- כאן הוספתי את התחילית ביאור:הל&quot;מ_ לשם המסכת --&gt;
        {{#section:ביאור:הל&quot;מ_{{{1}}}_{{{2}}}_{{{3}}}|ג}}
    &lt;/div&gt;
&lt;/div&gt;
{{#section:{{{1}}} {{{2}}} {{{3}}}|ג}}
&lt;/div&gt;
 &lt;div style=&quot;display:none;&quot;&gt;</text>
      <sha1>17x5cxyozfv92dv12d8bxwgwc9dwrsd</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>עין איה על ברכות ט רנז</title>
    <ns>0</ns>
    <id>164505</id>
    <revision>
      <id>3016346</id>
      <parentid>2695515</parentid>
      <timestamp>2026-05-14T04:14:20Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>~2026-28963-60</username>
        <id>45529</id>
      </contributor>
      <origin>3016346</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1146" sha1="sxbmgkz4wobk7mg6w78wjsnp9kdarer" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|עין איה על ברכות|ט|רנו|רנז|רנח}}
{{צתב|
ומאי צניעותא כו' תנא גדר לפנים מגדר ומערה לפנים ממערה, להסך, אר&quot;א שסיכך עצמו כסוכה|ברכות|סב|ב}}.

הצניעות ראויה לאדם משני צדדים, מצד יחוסו אל החברה האנושית, שהצניעות היא אחת מיסודי בנין אושר הקיבוץ ובטחונו. והשנית מצד עצמו, מעצם מעלת נפשו האלהית. ע&quot;כ בערך הצניעות החברותית היא ההרחקה היתירה המקומית והצנעתה. והצניעות העצמית היא מחייבת הסיכוך והכיסוי גם בחדרי חדרים. כי &quot;מלא כל הארץ כבודו&quot;י, וכבוד ד' מלא גם כל משכיות נפשו של אדם, &quot;נר ד' נשמת אדם חופש כל חדרי בטן&quot; , ולעולם יראה אדם כאילו קדוש שרוי בתוך מעיו .


{{סרגל ניווט|עין איה על ברכות|ט|רנו|רנז|רנח}}
&lt;noinclude&gt;
[[קטגוריה:עין איה|ברכות ט רנז]]&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>sxbmgkz4wobk7mg6w78wjsnp9kdarer</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>גיטין עח א</title>
    <ns>0</ns>
    <id>168328</id>
    <revision>
      <id>3016322</id>
      <parentid>1179058</parentid>
      <timestamp>2026-05-13T16:53:04Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>~2026-28913-77</username>
        <id>45527</id>
      </contributor>
      <comment>/* */ תיקנתי שגיאת סימון</comment>
      <origin>3016322</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="11433" sha1="t7wn52zh30fog2w78q7hf21keeufuxf" xml:space="preserve">{{כותרת לעמוד בגמרא|גיטין|עח|א|עז ב|עח ב}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;שם לווי אבל אית ליה שם לווי אע&quot;ג דלא גבוה עשרה ואע&quot;ג דלא הוי ארבע אמות:

אפילו הוא עמה במטה כו':

אמר רבא {{שוליים|א}}לא שנו אלא במטה שלו אבל במטה שלה מגורשת תניא נמי הכי רבי אליעזר אומר במטה שלו אינה מגורשת במטה שלה מגורשת: ובמטה שלה מגורשת כליו של לוקח ברשות מוכר הוא שמעת מינה כליו של לוקח ברשות מוכר קנה לוקח לא צריכא {{שוליים|ב}}דגבוה עשרה והאיכא מקום כרעי אמקום כרעי לא קפדי אינשי:

לתוך חיקה או לתוך קלתה מגורשת:

אמאי כליו של לוקח ברשות מוכר הוא אמר רב יהודה אמר שמואל כגון שהיתה קלתה תלויה בה וכן אמר ר' אלעזר אמר רבי אושעיא כגון שהיתה קלתה תלויה בה ור' שמעון בן לקיש אמר קשורה אע&quot;פ שאינה תלויה רב אדא בר אהבה אמר כגון שהיתה קלתה מונחת לה בין ירכותיה רב משרשיא בר רב דימי אמר כגון שהיה בעלה מוכר קלתות ר' יוחנן אמר מקום חיקה קנוי לה מקום קלתה קנוי לה אמר רבא מ&quot;ט דר' יוחנן {{שוליים|ג}}לפי שאין אדם מקפיד לא על מקום חיקה ולא על מקום קלתה תניא נמי הכי זרקו לה לתוך חיקה או לתוך קלתה או לתוך כל דבר שהוא כקלתה הרי זו מגורשת כל דבר שהוא כקלתה לאיתויי מאי לאיתויי טסקא דאכלה בה תמרי:

'''מתני'''' {{שוליים|ד}}אמר לה כנסי שטר חוב זה או שמצאתו מאחוריו קוראה והרי הוא גיטה אינו גט עד שיאמר לה הא גיטיך {{שוליים|ה}}נתן בידה והיא ישנה ניעורה קוראה והרי הוא גיטה אינו גט עד שיאמר לה הא גיטיך:

'''גמ' '''כי אמר לה הא גיטיך מאי הוי הוה ליה טלי גיטיך מעל גבי קרקע ואמר רבא {{שוליים|ו}}טלי גיטיך מעל גבי קרקע לא אמר כלום אימא ששלפתו מאחוריו שלפתו נמי הא בעינא ונתן בידה {{שוליים|ז}}וליכא לא צריכא {{שוליים|ח}}דערק לה חרציה ושלפתיה תניא נמי הכי אמר לה כנסי שטר חוב זה או ששלפתו מאחוריו קראתו והרי הוא גיטה אינו גט עד שיאמר לה הא גיטיך דברי רבי רבי שמעון בן אלעזר אומר לעולם אינו גט עד שיטלנו הימנה ויחזור ויתננו לה ויאמר לה הא גיטיך נתנו בידה והיא ישנה ניעורה וקוראה והרי הוא גיטה אינו גט עד שיאמר לה הא גיטיך דברי רבי רבי שמעון בן אלעזר אומר עד שיטלנו הימנה ויחזור ויתננו לה ויאמר לה הא גיטיך וצריכא דאי איתמר בהך קמייתא בההיא קאמר רבי משום דבת איגרושי היא אבל נתן בידה והיא ישנה דלאו בת איגרושי היא אימא מודי ליה לרבי שמעון בן אלעזר ואי איתמר בהא בהא קאמר ר' שמעון בן אלעזר אבל בהך אימא מודי ליה לרבי צריכא אמר רבא כתב לה גט ונתנו ביד עבדה ישן ומשמרתו ה&quot;ז גט ניעור אינו גט דהויא ליה חצר המשתמרת שלא לדעתה ישן ומשמרתו הרי זה גט אמאי חצר מהלכת היא וחצר מהלכת לא קנה וכי תימא ישן שאני והא אמר רבא כל שאילו מהלך לא קנה עומד ויושב לא קנה {{שוליים|ט}}והלכתא בכפות:

'''מתני'''' {{שוליים|י}}היתה עומדת ברשות הרבים וזרקו לה קרוב לה מגורשת קרוב לו אינה מגורשת מחצה על מחצה מגורשת ואינה מגורשת {{שוליים|כ}}וכן לענין קדושין {{שוליים|ל}}וכן לענין החוב אמר לו בעל חובו זרוק לי חובי וזרקו לו קרוב למלוה זכה המלוה קרוב ללוה הלוה חייב מחצה על מחצה שניהם יחלוקו:

'''גמ' '''היכי דמי קרוב לה והיכי דמי קרוב לו אמר רב ארבע אמות שלה זהו קרוב לה ארבע אמות שלו זהו קרוב לו היכי דמי מחצה על מחצה אמר ר' שמואל בר רב יצחק כגון שהיו שניהן עומדין בארבע אמות {{שוליים|מ}}וליחזי הי מינייהו קדים וכי תימא דאתו תרוייהו בהדי הדדי והא אי אפשר לצמצם אלא אמר רב כהנא הכא בח' אמות מצומצמות עסקינן&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;

==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;

'''שם לווי''' -  כולהו פיסלא מיקרו ואי הוי להאי שם לעצמו הוה ליה חשוב ולא בטיל:

'''אבל במטה שלה''' -  אע&quot;פ שבתוך ביתו מגורשת וקא סלקא דעתין טעמא משום דקסבר כליו של לוקח ברשות מוכר קונה חפץ הנתון לתוכו לבעליו ופלוגתא היא בב&quot;ב (פה:):

'''דגבוה י'''' -  דהוי רשותא לנפשיה ולא חשיב ההוא אוירא רשות מוכר לבטל את רשות הכלי:

'''והא איכא מקום כרעי''' -  שמונחים לארץ:

'''ה&quot;ג אמקום כרעי לא קפדי אינשי''' -  הואיל וגבוה מן הארץ עשרה שנוחה להשתמש תחתיה:

'''קשורה אע&quot;פ שאינה תלויה''' -  אלא נגררת בקרקע וקשור בה ולא גרסי' תלויה אע&quot;פ שאינה קשורה:

'''בין ירכותיה''' -  ואע&quot;פ שמונח בקרקע אין אדם מקפיד על כל מקום מושב אשתו ועד עכשיו היה אותו מקום קנוי לה:

'''מוכר קלתות''' -  לכך אינו מקפיד על מקומה שיש לו בית לכך:

'''תניא נמי הכי''' -  דמשום דאינו מקפיד. הוא מדקתני או בכל דבר שהוא כקלתה שמיוחד לתשמישה תמיד שהמכניס אשתו לתוך ביתו על מנת להיות כלי תשמישיה קטנים עמה הוא מכניסה:

'''טסקא''' -  טשק&quot;א {{קטן|(שק)}}  בלע&quot;ז:

'''מתני' עד שיאמר לה הא גיטיך''' -  ואפי' לאחר שבא לידה אומר לה כן ודיו:

'''קוראה והרי הוא גיטה''' -  כשהיא קוראה בו רואה שהוא גיטה:

'''גמ' טלי גיטיך מעל גבי קרקע לא אמר כלום''' -  דבעינן ונתן:

'''שלפתו''' -  שהיה תחוב בין חגורו למתניו ושלפתו משם:

'''דעריק לה חרציה''' -  עקם לה מתניו להקריב לה הגט:

'''שלפתו''' -  גרס בברייתא:

'''לעולם אינו גט''' -  הואיל ובא לידה שלא בהכשר עד שיטלנו כו':

'''דבת איגרושי היא''' -  שהרי ניעורה ולא מיחסרא אלא אמירת הי גיטך הלכך כי אמר לה בתר הכי שפיר דמי שקבלתה הוגנת:

'''הרי זה גט''' -  דהוי חצרה המשתמרת לדעתה הואיל והוא ישן אינו משתמר אלא על ידה:

'''ניעור אינו גט''' -  שהעבד משמר את עצמו ואת מה שבידו והויא לה חצרה המשתמרת שלא לדעתה:

'''חצר מהלכת לא קנה''' -  רבא גופיה אמרה בשנים אוחזין בטלית:

'''כל שאילו מהלך כו'''' -  רבא נמי אמרה התם היה מהלך בספינה וקפצו דגים לתוך הספינה כו':

'''בכפות''' -  שאינו ראוי להלך בההוא קאמר רבא דהוי גט:

'''מתני' קרוב לה''' -  מפרש בגמ':

'''אמר לו''' -  מלוה ללוה:

'''זרוק לי חובי''' -  ברה&quot;ר:

'''וזרקו לו''' -  ואבד:

'''גמ' ד' אמות שלו''' -  שאין בינו לגט ד' אמות דאמרינן בשנים אוחזין (ב&quot;מ דף י.) דד' אמות של אדם קונות לו:

'''כגון שהיו שניהם עומדים בד' אמות''' -  לגט זו מכאן וזה מכאן שכל הגט מונח בתוך ארבע אמות שלו ובתוך ארבע אמות שלה ולא גרסינן מצומצמות:

'''וליחזי הי מינייהו קדים''' -  לבא במעמדו אם קדם הוא לבא זכה בכל ארבע אמות ואם קדמה היא לבא זכתה בכל ד' אמות הסמוכות לה ושוב לא נכנסה זכותו לתוכו:

'''א&quot;א לצמצם''' -  שלא יקדים האחר:

'''מצומצמות''' -  שהיו שניהם עומדים בח' אמות מצומצמות לא פחות ולא יותר יש בין שניהם:&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;
==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;

'''אמקום''' כרעי לא קפדי אינשי. לכל הפחות באשתו וכן באויר המטה:

''' כגון''' שקלתה תלויה בה. וא&quot;ת ותיפשוט איפכא מדמתרצי כל הני ובהמוכר את הספינה (ב&quot;ב דף פה:) רוצה לפשוט מדברי אמוראי ואינו יכול ויש לומר דהכא לכולהו מספקא להו אלא דדחו למתני' דלא נפשוט מינה א&quot;נ אפי' בעלמא כליו של לוקח ברשות מוכר קנה הכא לענין גט דלרחוקה קאתי לא קנה:

''' מקום''' חיקה קנוי לה. וא&quot;ת פשיטא דהא חיקה הוי ממש כידה ואומר ר&quot;י דר' יוחנן קשורה ותלויה בעי ומיירי כשבגדיה נגררין בארץ והשתא אי לאו טעמא דמקום חיקה קנוי לה לא הוי מהני מידי כיון דאינה קשורה ותלויה:

''' אינו''' גט עד שיאמר לה הא גיטיך. ר&quot;י היה מצריך . לנותן גט לאשתו לומר הי גיטיך וגם הרי את מותרת לכל אדם כדמשמע בהמגרש (לקמן דף פה.:) שהיו רגילים לומר ג&quot;כ ודן ומיהו קשה דבהניזקין (לעיל דף נה.) משמע דאפילו לא אמר. כשר גבי מעדותו של רבי יוחנן בן גודגדא נשמע אמר לעדים ראו גט זה וכו' וי&quot;ל דהתם נמי אחר כך יגידו לה העדים שהיא מגורשת אף על פי דהאשה מתגרשת בעל כרחה מכל מקום צריך לומר לה הי גיטיך והרי את מותרת לכל אדם שתדע שהיא מגורשת ולא תהא חוזרת דבעינן שיהא משלחה ואינה חוזרת:&lt;קטע סוף=ת/&gt;
&lt;/div&gt;

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/גיטין/פרק ח|עח א}}
[[קטגוריה:בבלי מסכת גיטין]]
[[קטגוריה:בבלי סדר נשים]]
{{מפרשים לדף גמרא|גיטין|ח|עח|א}}</text>
      <sha1>t7wn52zh30fog2w78q7hf21keeufuxf</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3016324</id>
      <parentid>3016322</parentid>
      <timestamp>2026-05-13T16:53:58Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>~2026-28913-77</username>
        <id>45527</id>
      </contributor>
      <comment>/* */</comment>
      <origin>3016324</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="11432" sha1="9mgoi57pt7o9swccnrcl6hss9z8g7kb" xml:space="preserve">{{כותרת לעמוד בגמרא|גיטין|עח|א|עז ב|עח ב}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;שם לווי אבל אית ליה שם לווי אע&quot;ג דלא גבוה עשרה ואע&quot;ג דלא הוי ארבע אמות:

אפילו הוא עמה במטה כו':

אמר רבא {{שוליים|א}}לא שנו אלא במטה שלו אבל במטה שלה מגורשת תניא נמי הכי רבי אליעזר אומר במטה שלו אינה מגורשת במטה שלה מגורשת ובמטה שלה מגורשת כליו של לוקח ברשות מוכר הוא שמעת מינה כליו של לוקח ברשות מוכר קנה לוקח לא צריכא {{שוליים|ב}}דגבוה עשרה והאיכא מקום כרעי אמקום כרעי לא קפדי אינשי:

לתוך חיקה או לתוך קלתה מגורשת:

אמאי כליו של לוקח ברשות מוכר הוא אמר רב יהודה אמר שמואל כגון שהיתה קלתה תלויה בה וכן אמר ר' אלעזר אמר רבי אושעיא כגון שהיתה קלתה תלויה בה ור' שמעון בן לקיש אמר קשורה אע&quot;פ שאינה תלויה רב אדא בר אהבה אמר כגון שהיתה קלתה מונחת לה בין ירכותיה רב משרשיא בר רב דימי אמר כגון שהיה בעלה מוכר קלתות ר' יוחנן אמר מקום חיקה קנוי לה מקום קלתה קנוי לה אמר רבא מ&quot;ט דר' יוחנן {{שוליים|ג}}לפי שאין אדם מקפיד לא על מקום חיקה ולא על מקום קלתה תניא נמי הכי זרקו לה לתוך חיקה או לתוך קלתה או לתוך כל דבר שהוא כקלתה הרי זו מגורשת כל דבר שהוא כקלתה לאיתויי מאי לאיתויי טסקא דאכלה בה תמרי:

'''מתני'''' {{שוליים|ד}}אמר לה כנסי שטר חוב זה או שמצאתו מאחוריו קוראה והרי הוא גיטה אינו גט עד שיאמר לה הא גיטיך {{שוליים|ה}}נתן בידה והיא ישנה ניעורה קוראה והרי הוא גיטה אינו גט עד שיאמר לה הא גיטיך:

'''גמ' '''כי אמר לה הא גיטיך מאי הוי הוה ליה טלי גיטיך מעל גבי קרקע ואמר רבא {{שוליים|ו}}טלי גיטיך מעל גבי קרקע לא אמר כלום אימא ששלפתו מאחוריו שלפתו נמי הא בעינא ונתן בידה {{שוליים|ז}}וליכא לא צריכא {{שוליים|ח}}דערק לה חרציה ושלפתיה תניא נמי הכי אמר לה כנסי שטר חוב זה או ששלפתו מאחוריו קראתו והרי הוא גיטה אינו גט עד שיאמר לה הא גיטיך דברי רבי רבי שמעון בן אלעזר אומר לעולם אינו גט עד שיטלנו הימנה ויחזור ויתננו לה ויאמר לה הא גיטיך נתנו בידה והיא ישנה ניעורה וקוראה והרי הוא גיטה אינו גט עד שיאמר לה הא גיטיך דברי רבי רבי שמעון בן אלעזר אומר עד שיטלנו הימנה ויחזור ויתננו לה ויאמר לה הא גיטיך וצריכא דאי איתמר בהך קמייתא בההיא קאמר רבי משום דבת איגרושי היא אבל נתן בידה והיא ישנה דלאו בת איגרושי היא אימא מודי ליה לרבי שמעון בן אלעזר ואי איתמר בהא בהא קאמר ר' שמעון בן אלעזר אבל בהך אימא מודי ליה לרבי צריכא אמר רבא כתב לה גט ונתנו ביד עבדה ישן ומשמרתו ה&quot;ז גט ניעור אינו גט דהויא ליה חצר המשתמרת שלא לדעתה ישן ומשמרתו הרי זה גט אמאי חצר מהלכת היא וחצר מהלכת לא קנה וכי תימא ישן שאני והא אמר רבא כל שאילו מהלך לא קנה עומד ויושב לא קנה {{שוליים|ט}}והלכתא בכפות:

'''מתני'''' {{שוליים|י}}היתה עומדת ברשות הרבים וזרקו לה קרוב לה מגורשת קרוב לו אינה מגורשת מחצה על מחצה מגורשת ואינה מגורשת {{שוליים|כ}}וכן לענין קדושין {{שוליים|ל}}וכן לענין החוב אמר לו בעל חובו זרוק לי חובי וזרקו לו קרוב למלוה זכה המלוה קרוב ללוה הלוה חייב מחצה על מחצה שניהם יחלוקו:

'''גמ' '''היכי דמי קרוב לה והיכי דמי קרוב לו אמר רב ארבע אמות שלה זהו קרוב לה ארבע אמות שלו זהו קרוב לו היכי דמי מחצה על מחצה אמר ר' שמואל בר רב יצחק כגון שהיו שניהן עומדין בארבע אמות {{שוליים|מ}}וליחזי הי מינייהו קדים וכי תימא דאתו תרוייהו בהדי הדדי והא אי אפשר לצמצם אלא אמר רב כהנא הכא בח' אמות מצומצמות עסקינן&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;

==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;

'''שם לווי''' -  כולהו פיסלא מיקרו ואי הוי להאי שם לעצמו הוה ליה חשוב ולא בטיל:

'''אבל במטה שלה''' -  אע&quot;פ שבתוך ביתו מגורשת וקא סלקא דעתין טעמא משום דקסבר כליו של לוקח ברשות מוכר קונה חפץ הנתון לתוכו לבעליו ופלוגתא היא בב&quot;ב (פה:):

'''דגבוה י'''' -  דהוי רשותא לנפשיה ולא חשיב ההוא אוירא רשות מוכר לבטל את רשות הכלי:

'''והא איכא מקום כרעי''' -  שמונחים לארץ:

'''ה&quot;ג אמקום כרעי לא קפדי אינשי''' -  הואיל וגבוה מן הארץ עשרה שנוחה להשתמש תחתיה:

'''קשורה אע&quot;פ שאינה תלויה''' -  אלא נגררת בקרקע וקשור בה ולא גרסי' תלויה אע&quot;פ שאינה קשורה:

'''בין ירכותיה''' -  ואע&quot;פ שמונח בקרקע אין אדם מקפיד על כל מקום מושב אשתו ועד עכשיו היה אותו מקום קנוי לה:

'''מוכר קלתות''' -  לכך אינו מקפיד על מקומה שיש לו בית לכך:

'''תניא נמי הכי''' -  דמשום דאינו מקפיד. הוא מדקתני או בכל דבר שהוא כקלתה שמיוחד לתשמישה תמיד שהמכניס אשתו לתוך ביתו על מנת להיות כלי תשמישיה קטנים עמה הוא מכניסה:

'''טסקא''' -  טשק&quot;א {{קטן|(שק)}}  בלע&quot;ז:

'''מתני' עד שיאמר לה הא גיטיך''' -  ואפי' לאחר שבא לידה אומר לה כן ודיו:

'''קוראה והרי הוא גיטה''' -  כשהיא קוראה בו רואה שהוא גיטה:

'''גמ' טלי גיטיך מעל גבי קרקע לא אמר כלום''' -  דבעינן ונתן:

'''שלפתו''' -  שהיה תחוב בין חגורו למתניו ושלפתו משם:

'''דעריק לה חרציה''' -  עקם לה מתניו להקריב לה הגט:

'''שלפתו''' -  גרס בברייתא:

'''לעולם אינו גט''' -  הואיל ובא לידה שלא בהכשר עד שיטלנו כו':

'''דבת איגרושי היא''' -  שהרי ניעורה ולא מיחסרא אלא אמירת הי גיטך הלכך כי אמר לה בתר הכי שפיר דמי שקבלתה הוגנת:

'''הרי זה גט''' -  דהוי חצרה המשתמרת לדעתה הואיל והוא ישן אינו משתמר אלא על ידה:

'''ניעור אינו גט''' -  שהעבד משמר את עצמו ואת מה שבידו והויא לה חצרה המשתמרת שלא לדעתה:

'''חצר מהלכת לא קנה''' -  רבא גופיה אמרה בשנים אוחזין בטלית:

'''כל שאילו מהלך כו'''' -  רבא נמי אמרה התם היה מהלך בספינה וקפצו דגים לתוך הספינה כו':

'''בכפות''' -  שאינו ראוי להלך בההוא קאמר רבא דהוי גט:

'''מתני' קרוב לה''' -  מפרש בגמ':

'''אמר לו''' -  מלוה ללוה:

'''זרוק לי חובי''' -  ברה&quot;ר:

'''וזרקו לו''' -  ואבד:

'''גמ' ד' אמות שלו''' -  שאין בינו לגט ד' אמות דאמרינן בשנים אוחזין (ב&quot;מ דף י.) דד' אמות של אדם קונות לו:

'''כגון שהיו שניהם עומדים בד' אמות''' -  לגט זו מכאן וזה מכאן שכל הגט מונח בתוך ארבע אמות שלו ובתוך ארבע אמות שלה ולא גרסינן מצומצמות:

'''וליחזי הי מינייהו קדים''' -  לבא במעמדו אם קדם הוא לבא זכה בכל ארבע אמות ואם קדמה היא לבא זכתה בכל ד' אמות הסמוכות לה ושוב לא נכנסה זכותו לתוכו:

'''א&quot;א לצמצם''' -  שלא יקדים האחר:

'''מצומצמות''' -  שהיו שניהם עומדים בח' אמות מצומצמות לא פחות ולא יותר יש בין שניהם:&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;
==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;

'''אמקום''' כרעי לא קפדי אינשי. לכל הפחות באשתו וכן באויר המטה:

''' כגון''' שקלתה תלויה בה. וא&quot;ת ותיפשוט איפכא מדמתרצי כל הני ובהמוכר את הספינה (ב&quot;ב דף פה:) רוצה לפשוט מדברי אמוראי ואינו יכול ויש לומר דהכא לכולהו מספקא להו אלא דדחו למתני' דלא נפשוט מינה א&quot;נ אפי' בעלמא כליו של לוקח ברשות מוכר קנה הכא לענין גט דלרחוקה קאתי לא קנה:

''' מקום''' חיקה קנוי לה. וא&quot;ת פשיטא דהא חיקה הוי ממש כידה ואומר ר&quot;י דר' יוחנן קשורה ותלויה בעי ומיירי כשבגדיה נגררין בארץ והשתא אי לאו טעמא דמקום חיקה קנוי לה לא הוי מהני מידי כיון דאינה קשורה ותלויה:

''' אינו''' גט עד שיאמר לה הא גיטיך. ר&quot;י היה מצריך . לנותן גט לאשתו לומר הי גיטיך וגם הרי את מותרת לכל אדם כדמשמע בהמגרש (לקמן דף פה.:) שהיו רגילים לומר ג&quot;כ ודן ומיהו קשה דבהניזקין (לעיל דף נה.) משמע דאפילו לא אמר. כשר גבי מעדותו של רבי יוחנן בן גודגדא נשמע אמר לעדים ראו גט זה וכו' וי&quot;ל דהתם נמי אחר כך יגידו לה העדים שהיא מגורשת אף על פי דהאשה מתגרשת בעל כרחה מכל מקום צריך לומר לה הי גיטיך והרי את מותרת לכל אדם שתדע שהיא מגורשת ולא תהא חוזרת דבעינן שיהא משלחה ואינה חוזרת:&lt;קטע סוף=ת/&gt;
&lt;/div&gt;

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/גיטין/פרק ח|עח א}}
[[קטגוריה:בבלי מסכת גיטין]]
[[קטגוריה:בבלי סדר נשים]]
{{מפרשים לדף גמרא|גיטין|ח|עח|א}}</text>
      <sha1>9mgoi57pt7o9swccnrcl6hss9z8g7kb</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:משנה מכות פרק ב</title>
    <ns>106</ns>
    <id>172210</id>
    <revision>
      <id>3016362</id>
      <parentid>2865534</parentid>
      <timestamp>2026-05-14T09:08:33Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <comment>/* עונש הגלות לרוצחים בשגגה */</comment>
      <origin>3016362</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="17387" sha1="k9k9axkz7cfu6l1i11t7n6677ahtkem" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{הבהרת מרחב ביאור}}&lt;/noinclude&gt;
{{ביאור:תוכן למשנה מכות|ב}}
==עונש הגלות לרוצחים בשגגה==
===חטיבה I: מי גולה, ומי אינו גולה?===
{{עוגן|משנה א}}&lt;קטע התחלה=א/&gt;
{{הע-שמאל|ההורג נפש בשגגה גולה, ולא אף אחד אחר. המשנה מעצבת את הגלות כעונש ולאו דווקא כהצלת הרוצח בשגגה ממוות; וראו [[ביאור:מכילתא/נזיקין#פרשה ד|מכילתא נזיקין ד.]]

לכן לפי המשנה, בניגוד לפשט התורה, יתכן שההורג נפש לא יהרג ולא יגלה. 

קשה למצוא לכלל שבמשנה &quot;כל שבדרך ירידתו&quot; טעם ענייני (ראו למשל נסיון להסבר ב[[רמב&quot;ם הלכות רוצח ושמירת נפש ו יב|רמב״ם]], ובדף שיחת הביאור כאן), וסביר יותר שמדובר בנסיון להמעיט במספרי הגולים. וראו כללים שונים [[ביאור:תוספתא/מכות/ב#ב|בתוספתא ב, ב-ד.]]

בסוף המשנה מובאת מחלוקת על פירוש הפסוק ב[[דברים יט ה]], וראו גם [[ביאור:ספרי דברים/שופטים/יט-כא#פיסקה קפג|ספרי דברים קפג.]] לפיכך אפילו הסיטואציה ההיא, המובאת כדי להמחיש מהי הריגה בשגגה, הופכת למעורפלת. מתי מתקיים דין הגלות, אפוא?}}
(א) אלו הן הגולין: ההורג נפש בשגגה.

היה {{ב|מעגל במעגילה,|כובש את הגג במכבש מלמעלה למטה}} ונפלה עליו והרגתו, 

:היה משלשל בחבית, ונפלה עליו והרגתו, היה יורד בסולם, ונפל עליו והרגו, 

:הרי זה גולה.

אבל אם היה '''מושך''' במעגילה, ונפלה עליו והרגתו, 

:היה '''דולה''' בחבית, ונפסק החבל ונפלה עליו והרגתו, 

:היה '''עולה''' בסולם, ונפל עליו והרגו, 

:הרי זה אינו גולה.

זה הכלל: כל שבדרך ירידתו - גולה, ושלא בדרך ירידתו - אינו גולה.

נשמט {{ב|הברזל|של הגרזן}} מקתו והרג - רבי אומר: אינו גולה, וחכמים אומרים: גולה.

מן העץ המתבקע - רבי אומר: גולה, וחכמים אומרים: אינו גולה:
&lt;קטע סוף=א/&gt;

{{עוגן|משנה ב}}&lt;קטע התחלה=ב/&gt;
{{הע-שמאל|השוו לעניין חובת הפיצוי בנזק, [[ביאור:משנה בבא קמא פרק ג#משנה ז|ב&quot;ק ג, ז,]] וכן [[ביאור:משנה בבא קמא פרק ה#משנה ב|שם ה, ב-ג.]] גם שם, אם הניזק חרג מרשותו - המזיק פטור. על נזקים כספיים שנגרמו לנהרג ההורג פטור אפילו אם אינו גולה, ראו [[ביאור:תוספתא/בבא קמא/ו#יג|תוספתא ב&quot;ק ו, יג.]] 

ר' אליעזר בן יעקב מוסיף פטור לאנוס. ת&quot;ק מדגיש רק את יסוד הרשות, ואינו עוסק במידת האשמה של הרוצח, וראו [[ביאור:ספרי דברים/שופטים/יט-כא#פיסקה קפב|ספרי דברים קפב.]]

התלמוד הבבלי מצמצם את המונח &quot;רשות הרבים&quot; במשנה זו וכמעט מבטל אותו. בכך הוא ממשיך את מגמת המשנה, המקטינה את הסיכוי לגלות.

לדברי אבא שאול האב והרב אינם גולים אם הרגו את הבן או את התלמיד במכותיהם החינוכיות. כך גם שליח בית הדין אינו גולה אם הרג במלקות שנפסקו לנאשם (ראו [[ביאור:משנה מכות פרק ג#משנה יד|לקמן ג, יד.]]) הם פטורים גם מפיצוי על חבלה, אם נגרמה - ראו [[ביאור:תוספתא/בבא קמא/ט#ג|תוספתא ב&quot;ק ט, ג.]] וראו [[ביאור:תוספתא/גיטין/ג#יג|תוספתא גיטין ג, יג,]] שמנמקים את הפטור משום תיקון העולם, ולא כאבא שאול. וראו [[ביאור:תוספתא/מכות/ב#ה|תוספתא ב, ה,]] שחולקת על אבא שאול ומחייבת את המכים ברשות - בגלות; וראו [[ביאור:תוספתא/בבא קמא/ו#ה|תוספתא בבא קמא ו ה-ו,]] שהעושים ברשות פטורים מדיני אדם וחייבים בדין שמים.}}
(ב) הזורק אבן לרשות הרבים והרג - הרי זה גולה.

:רבי אליעזר בן יעקב אומר: אם מכשיצאתה האבן מידו, 

::הוציא הלז את ראשו וקבלה - הרי זה פטור.

זרק את האבן '''לחצרו''' והרג: אם יש רשות לניזק ליכנס לשם - גולה, ואם לאו - אינו גולה

:שנאמר ([[דברים יט ה]]) &quot;ואשר יבא את רעהו '''ביער'''&quot;. 

::מה היער - רשות לניזק ולמזיק ליכנס לשם, 

::יצא חצר בעל הבית, שאין רשות לניזק ליכנס לשם.

:אבא שאול אומר: מה חטיבת עצים - רשות

::יצא האב המכה את בנו, והרב הרודה את תלמידו, ושליח בית דין:
&lt;קטע סוף=ב/&gt;

{{עוגן|משנה ג}}&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
(ג) האב גולה על ידי הבן, והבן גולה על ידי האב.
{{הע-שמאל|המשנה מנוגדת [[ביאור:ספרי במדבר/מסעי#פיסקה קנט|לספרי במדבר קנט,]] שם נאמר שהמכה אביו ואמו אינו גולה כי התחייב מוות, ונראית כמנוגדת גם למשנה ב לעיל, שהאב המכה את בנו ומת אינו גולה; ויתכן שהמשנה מבחינה בין האב המכה את בנו מכות חינוכיות לבין אם ניסה בבירור להרגו.

דין עיר מקלט הוא דין של מדינה ולא של היהודים בלבד, כי גם גר תושב גולה לעיתים (אבל גוי אינו גולה, ראו [[ביאור:ספרי זוטא במדבר/לה#פסוק יד|ספרי זוטא לבמדבר לה יד]].) וראו [[ביאור:ספרי דברים/שופטים/יט-כא#פיסקה קפא|ספרי דברים קפא,]] שדורשים את זהות הגולה מהמילה 'רעהו'. וראו גם [[ביאור:ספרי דברים/שופטים/יט-כא#פיסקה קפג|שם קפג.]] [[ביאור:ספרי במדבר/מסעי#קס|בספרי במדבר קס,]] לפס' טו נראה שישראל שרצח במזיד גר תושב אינו נהרג, ואילו אם גר תושב הרג ישראל בשוגג נהרג, ויתכן שההלכות הבעייתיות הן מימי מרד בר כוכבא או הגזירות שאחריו.

ר' יהודה אינו רואה את הסומא כאדם רגיל, וראו [[בבא קמא פו ב]], [[ביאור:תוספתא/מכות/ב#ט|תוספתא ב ט,]] [[ביאור:משנה מגילה פרק ד#משנה ו|ומגילה ד, ו.]]

להגדרת השונא ראו [[ביאור:משנה סנהדרין פרק ג#משנה ה|סנהדרין ג, ה.]]

ר' יוסי אינו קובע שכל שונא שהרג נהרג, אלא שאם הזיד - נהרג, ואין צורך בהתראה. הוא אינו מתיחס במפורש להריגה בשוגג, אבל נראה שהוא מסכים עם ת&quot;ק, שאינו נהרג ואינו גולה, וראו דעת איסי בן עקביא [[ביאור:ספרי במדבר/מסעי#פיסקה קס|בספרי במדבר קס.]] 

לדעת ר' שמעון, רק אם יש סיכוי שמדובר ברצח בכוונה אין השונא גולה. יוצא, שאדם רגיל גולה רק אם '''יש''' סיכוי שמדובר ברצח, והשונא גולה רק אם '''אין''' סיכוי כזה.}}
{{ב|הכל גולין על ידי ישראל,|אפילו עבד או כותי שהרג ישראל - גולה}} וישראל גולין על ידיהן - {{ב|חוץ מעל ידי גר תושב.|ישראל שרצח גר תושב אינו גולה!}}

וגר תושב אינו גולה, {{ב|אלא על ידי גר תושב.|ואם הרג ישראל - נהרג!}}

הסומא - אינו גולה, דברי רבי יהודה.

רבי מאיר אומר: גולה.

השונא אינו גולה.

:רבי יוסי [בר יהודה] אומר: השונא נהרג, מפני {{ב|שהוא כמועד.|כאילו התרו בו והזהירו אותו שאסור לרצוח.}}

:רבי שמעון אומר: יש שונא גולה, ויש שונא שאינו גולה.

[זה הכלל]: כל שהוא יכול לומר &quot;לדעת הרג&quot; - אינו גולה.

:ו&quot;שלא לדעת הרג&quot; - הרי זה גולה:
&lt;קטע סוף=ג/&gt;

===חטיבה II: לאן גולים?===
{{עוגן|משנה ד}}&lt;קטע התחלה=ד/&gt;
(ד) להיכן גולין? - לערי מקלט.
{{הע-שמאל|יש קשר בין נחלת א&quot;י ע&quot;י עם ישראל לבין דין ערי מקלט, וראו משנה ג לעיל, שגם גר תושב גולה לעיתים, כי בארץ חלים דיני ישראל. 

ערי המקלט קשורות זו לזו ולנחלת הארץ, ויוצרות שלוש שהן אחת. וראו [[ביאור:ספרי דברים/שופטים/יט-כא#פיסקה קפה|ספרי דברים קפה,]] וכן [[ביאור:תוספתא/מכות/ג#י|תוספתא ג י,]] שלעתיד לבוא יהיו 9, 12 או 15 ערי מקלט, כתוצאה של גידול א&quot;י.

וראו [[ביאור:תוספתא/מכות/ב#יב|תוספתא ב, יב,]] שטוענת שכבר במדבר חל דין ערי מקלט והיו גולים למחנה לווייה.}}
לשלש שבעבר הירדן, ולשלש שבארץ כנען, 

:שנאמר ([[במדבר לה יד]]): &quot;את שלש הערים תתנו מעבר לירדן.

::ואת שלש הערים תתנו בארץ כנען&quot; וגו'.

עד שלא נבחרו שלש שבארץ ישראל - לא היו שלש שבעבר הירדן קולטות

:שנאמר ([[במדבר לה יג]]) &quot;שש ערי מקלט תהיינה&quot; - עד שיהיו ששתן קולטות כאחד:
&lt;קטע סוף=ד/&gt;

{{עוגן|משנה ה}}&lt;קטע התחלה=ה/&gt;
{{הע-שמאל|יתכן שמשנה זו חולקת על ר' יוסי במשנה ו, ולדעתה הרוצח מגיע קודם לבית דין ורק אם התחייב גלות הוא נשלח לעיר מקלט עם ליווי של ת&quot;ח. אפשרות אחרת היא לקרוא את המשנה הזו אחרי משנה ו.

&quot;וידברו אליו&quot; - לשון מקרא, וראו [[דברים כה ח]], וכן [[ביאור:ספרי דברים/כי תצא/כה#פיסקה רצ|ספרי דברים רצ]]: שמיעצים לגואל הדם שלא יהרגנו, כשם שמייעצים ליבם &quot;אל תכניס קטטה לביתך&quot;. אין לת&quot;ח נשק, אלא כוחם בפיהם.

[[ביאור:תוספתא/מכות/ג#ה|בתוספתא ג, ה]] מופיעה תשובת חכמים לר' מאיר &quot;הרבה שליחות עושה&quot;.}}
(ה) ומכוונות להן דרכים מזו לזו, שנאמר ([[דברים יט ג]]) &quot;תכין לך הדרך ושלשת&quot; וגו'.

:ומוסרין להן שני תלמידי חכמים, שמא יהרגנו בדרך, וידברו אליו.

רבי מאיר אומר: [אף] הוא מדבר על ידי עצמו, שנאמר ([[דברים יט ד]]) &quot;וזה דבר הרוצח&quot;:
&lt;קטע סוף=ה/&gt;

{{עוגן|משנה ו}}&lt;קטע התחלה=ו/&gt;
(ו) רבי יוסי בר יהודה אומר: 

:בתחילה, אחד שוגג ואחד מזיד מקדימין לערי מקלט, ובית דין שולחין - ומביאין אותו משם.
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:ספרי דברים/שופטים/יט-כא#פיסקה קפו-קפז|ספרי דברים קפו.]]

בית הדין שמחייב גלות הוא תוצאה של השינוי בתפקיד ערי המקלט מהגנה על הרוצח לעונש גלות.

לדברי ר' יוסי התפקיד של גואל הדם הוא רק לאכוף על הרוצח להשאר בעיר המקלט. וראו [[ביאור:תוספתא/מכות/ג#ו|תוספתא ג, ו]]}}
מי שנתחייב מיתה בבית דין - הרגוהו.

:ושלא נתחיב מיתה - פטרוהו.

:מי שנתחיב גלות - מחזירין אותם {{ב|למקומו,|לעיר המקלט}} 

::שנאמר ([[במדבר לה כה]]): &quot;והשיבו אתו העדה אל עיר מקלטו&quot; וגו'.

===חטיבה III: החזרה מהגלות===
{{הע-שמאל|כהן גדול שמת מחזיר את הרוצח גם אם עבר ממשיחתו, שהרי בבית ראשון לא היה כהן גדול עובר ממשיחתו, ועצם ההעברה הזו אינה לגיטימית. לכן הכהן הגדול נשאר מקודש ומחזיר את הרוצח.

וראו [[ביאור:משנה הוריות פרק ג|הוריות פרק ג,]] לגבי סוגי הכוהנים הגדולים.

מותר להרוג אדם בתפילה!}}
אחד משוח בשמן המשחה, ואחד המרובה בבגדים, ואחד שעבר ממשיחתו - [מחזירין את הרוצח].

:רבי יהודה אומר: אף משוח מלחמה מחזיר את הרוצח.

לפיכך, אמותיהן של כהנים מספקות להן מחיה וכסות 

:כדי שלא יתפללו על בניהם, שימותו.

משנגמר דינו מת כהן גדול - הרי זה אינו גולה.

אם עד שלא נגמר דינו מת כהן גדול, ומינו אחר תחתיו

:ולאחר מכן נגמר דינו - חוזר במיתתו של שני:
&lt;קטע סוף=ו/&gt;

{{עוגן|משנה ז}}&lt;קטע התחלה=ז/&gt;
(ז) נגמר דינו בלא כהן גדול, ההורג כהן גדול, וכהן גדול שהרג - אינו יוצא משם לעולם.

{{ב|ואינו יוצא,|כל גולה}} לא לעדות מצווה, ולא לעדות ממון, ולא לעדות נפשות.
{{הע-שמאל|יואב ברח לבית המקדש ([[מלכים א ב]], כח-לד), והוא הדוגמא הקרובה ביותר במקרא לרוצח בעיר המקלט, אבל כמובן הוצא משם, כיוון שרצח במזיד.

המשנה קושרת בין דיני תחום שבת לבין דיני עיר מקלט; וראו גם [[ביאור:מכילתא/נזיקין#פרשה ד|מכילתא נזיקין ד,]] שלומדת את הקשר מגזירה שווה 'מקום'. 

לדעת ר' עקיבא, אין חייבים על הריגת הרוצח, כי עקרונית הוא חייב מיתה, אבל אסור להרגו לכתחילה. הוא מבטא את התפיסה שהגלות היא בעיקר עונש לרוצח בשוגג, ולא הצלתו מידי גואל הדם. וראו [[ביאור:ספרי דברים/שופטים/יט-כא#פיסקה קפא|ספרי דברים קפא.]]

לגבי האילן - ראו [[ביאור:משנה מעשרות פרק ג#משנה י|מעשרות ג, י.]]

ערי המקלט היו גם ערי הלוויים, ([[במדבר לה ו]]), שגרו בהן כבעלי הבית. וראו גם במשנה ח.}}
:ואפילו ישראל צריכים לו, 

:ואפילו שר צבא ישראל, כיואב בן צרויה - אינו יוצא משם לעולם, 

שנאמר ([[במדבר לה כה]]): &quot;אשר נס '''שמה'''&quot;, 

:'''שם''' תהא דירתו, '''שם''' תהא מיתתו, '''שם''' תהא קבורתו.

כשם שהעיר קולטת, כך תחומה קולט.

רוצח שיצא חוץ לתחום ומצאו גואל הדם

:רבי יוסי הגלילי אומר: {{ב|מצווה|להרגו}} ביד גואל הדם - ורשות ביד כל אדם.

:רבי עקיבא אומר: רשות ביד גואל הדם - וכל אדם {{ב|אין חייבין עליו.|אבל אין להם רשות להרגו לכתחילה.}}

אילן שהוא עומד בתוך התחום, ונופו נוטה חוץ לתחום

:או עומד חוץ לתחום, ונופו נוטה לתוך התחום, 

::הכל הולך אחר הנוף.

הרג באותה העיר - {{ב|גולה משכונה לשכונה.|כי אסור לו לצאת מהעיר}}

{{ב|ובן לוי|שגר בעיר לא כרוצח, והרג בה בשוגג}} - גולה מעיר לעיר:
&lt;קטע סוף=ז/&gt;

{{עוגן|משנה ח}}&lt;קטע התחלה=ח/&gt; 
{{הע-שמאל|ועיינו [[ביאור: משנה שביעית פרק י#משנה ח|שביעית י, ח.]]

האם יש קלון בגלות?

למחלוקת על השררה שהיה בה ראו [[ביאור:ספרי במדבר/מסעי#פיסקה קס|ספרי במדבר סוף קס.]]}}
(ח) [כיוצא בו]: רוצח שגלה לעיר מקלטו, ורצו אנשי העיר לכבדו - יאמר להם &quot;רוצח אני&quot;.

:אמרו לו &quot;אף על פי כן&quot; - יקבל מהן, שנאמר ([[דברים יט ד]]) &quot;וזה דבר הרוצח&quot;.

מעלים היו שכר ללויים, דברי רבי יהודה. רבי מאיר אומר: לא היו מעלים להן שכר.

וחוזר לשררה שהיה בה, דברי רבי מאיר. רבי יהודה אומר: לא היה חוזר לשררה שהיה בה:
&lt;קטע סוף=ח/&gt;
{{כותרת תחתונה משנה מבוארת|מכות|ב}}</text>
      <sha1>k9k9axkz7cfu6l1i11t7n6677ahtkem</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3016366</id>
      <parentid>3016362</parentid>
      <timestamp>2026-05-14T09:15:36Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <comment>/* חטיבה III: החזרה מהגלות */</comment>
      <origin>3016366</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="17445" sha1="sf54oesky0wxrx8kcpafldc4vkwoclu" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{הבהרת מרחב ביאור}}&lt;/noinclude&gt;
{{ביאור:תוכן למשנה מכות|ב}}
==עונש הגלות לרוצחים בשגגה==
===חטיבה I: מי גולה, ומי אינו גולה?===
{{עוגן|משנה א}}&lt;קטע התחלה=א/&gt;
{{הע-שמאל|ההורג נפש בשגגה גולה, ולא אף אחד אחר. המשנה מעצבת את הגלות כעונש ולאו דווקא כהצלת הרוצח בשגגה ממוות; וראו [[ביאור:מכילתא/נזיקין#פרשה ד|מכילתא נזיקין ד.]]

לכן לפי המשנה, בניגוד לפשט התורה, יתכן שההורג נפש לא יהרג ולא יגלה. 

קשה למצוא לכלל שבמשנה &quot;כל שבדרך ירידתו&quot; טעם ענייני (ראו למשל נסיון להסבר ב[[רמב&quot;ם הלכות רוצח ושמירת נפש ו יב|רמב״ם]], ובדף שיחת הביאור כאן), וסביר יותר שמדובר בנסיון להמעיט במספרי הגולים. וראו כללים שונים [[ביאור:תוספתא/מכות/ב#ב|בתוספתא ב, ב-ד.]]

בסוף המשנה מובאת מחלוקת על פירוש הפסוק ב[[דברים יט ה]], וראו גם [[ביאור:ספרי דברים/שופטים/יט-כא#פיסקה קפג|ספרי דברים קפג.]] לפיכך אפילו הסיטואציה ההיא, המובאת כדי להמחיש מהי הריגה בשגגה, הופכת למעורפלת. מתי מתקיים דין הגלות, אפוא?}}
(א) אלו הן הגולין: ההורג נפש בשגגה.

היה {{ב|מעגל במעגילה,|כובש את הגג במכבש מלמעלה למטה}} ונפלה עליו והרגתו, 

:היה משלשל בחבית, ונפלה עליו והרגתו, היה יורד בסולם, ונפל עליו והרגו, 

:הרי זה גולה.

אבל אם היה '''מושך''' במעגילה, ונפלה עליו והרגתו, 

:היה '''דולה''' בחבית, ונפסק החבל ונפלה עליו והרגתו, 

:היה '''עולה''' בסולם, ונפל עליו והרגו, 

:הרי זה אינו גולה.

זה הכלל: כל שבדרך ירידתו - גולה, ושלא בדרך ירידתו - אינו גולה.

נשמט {{ב|הברזל|של הגרזן}} מקתו והרג - רבי אומר: אינו גולה, וחכמים אומרים: גולה.

מן העץ המתבקע - רבי אומר: גולה, וחכמים אומרים: אינו גולה:
&lt;קטע סוף=א/&gt;

{{עוגן|משנה ב}}&lt;קטע התחלה=ב/&gt;
{{הע-שמאל|השוו לעניין חובת הפיצוי בנזק, [[ביאור:משנה בבא קמא פרק ג#משנה ז|ב&quot;ק ג, ז,]] וכן [[ביאור:משנה בבא קמא פרק ה#משנה ב|שם ה, ב-ג.]] גם שם, אם הניזק חרג מרשותו - המזיק פטור. על נזקים כספיים שנגרמו לנהרג ההורג פטור אפילו אם אינו גולה, ראו [[ביאור:תוספתא/בבא קמא/ו#יג|תוספתא ב&quot;ק ו, יג.]] 

ר' אליעזר בן יעקב מוסיף פטור לאנוס. ת&quot;ק מדגיש רק את יסוד הרשות, ואינו עוסק במידת האשמה של הרוצח, וראו [[ביאור:ספרי דברים/שופטים/יט-כא#פיסקה קפב|ספרי דברים קפב.]]

התלמוד הבבלי מצמצם את המונח &quot;רשות הרבים&quot; במשנה זו וכמעט מבטל אותו. בכך הוא ממשיך את מגמת המשנה, המקטינה את הסיכוי לגלות.

לדברי אבא שאול האב והרב אינם גולים אם הרגו את הבן או את התלמיד במכותיהם החינוכיות. כך גם שליח בית הדין אינו גולה אם הרג במלקות שנפסקו לנאשם (ראו [[ביאור:משנה מכות פרק ג#משנה יד|לקמן ג, יד.]]) הם פטורים גם מפיצוי על חבלה, אם נגרמה - ראו [[ביאור:תוספתא/בבא קמא/ט#ג|תוספתא ב&quot;ק ט, ג.]] וראו [[ביאור:תוספתא/גיטין/ג#יג|תוספתא גיטין ג, יג,]] שמנמקים את הפטור משום תיקון העולם, ולא כאבא שאול. וראו [[ביאור:תוספתא/מכות/ב#ה|תוספתא ב, ה,]] שחולקת על אבא שאול ומחייבת את המכים ברשות - בגלות; וראו [[ביאור:תוספתא/בבא קמא/ו#ה|תוספתא בבא קמא ו ה-ו,]] שהעושים ברשות פטורים מדיני אדם וחייבים בדין שמים.}}
(ב) הזורק אבן לרשות הרבים והרג - הרי זה גולה.

:רבי אליעזר בן יעקב אומר: אם מכשיצאתה האבן מידו, 

::הוציא הלז את ראשו וקבלה - הרי זה פטור.

זרק את האבן '''לחצרו''' והרג: אם יש רשות לניזק ליכנס לשם - גולה, ואם לאו - אינו גולה

:שנאמר ([[דברים יט ה]]) &quot;ואשר יבא את רעהו '''ביער'''&quot;. 

::מה היער - רשות לניזק ולמזיק ליכנס לשם, 

::יצא חצר בעל הבית, שאין רשות לניזק ליכנס לשם.

:אבא שאול אומר: מה חטיבת עצים - רשות

::יצא האב המכה את בנו, והרב הרודה את תלמידו, ושליח בית דין:
&lt;קטע סוף=ב/&gt;

{{עוגן|משנה ג}}&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
(ג) האב גולה על ידי הבן, והבן גולה על ידי האב.
{{הע-שמאל|המשנה מנוגדת [[ביאור:ספרי במדבר/מסעי#פיסקה קנט|לספרי במדבר קנט,]] שם נאמר שהמכה אביו ואמו אינו גולה כי התחייב מוות, ונראית כמנוגדת גם למשנה ב לעיל, שהאב המכה את בנו ומת אינו גולה; ויתכן שהמשנה מבחינה בין האב המכה את בנו מכות חינוכיות לבין אם ניסה בבירור להרגו.

דין עיר מקלט הוא דין של מדינה ולא של היהודים בלבד, כי גם גר תושב גולה לעיתים (אבל גוי אינו גולה, ראו [[ביאור:ספרי זוטא במדבר/לה#פסוק יד|ספרי זוטא לבמדבר לה יד]].) וראו [[ביאור:ספרי דברים/שופטים/יט-כא#פיסקה קפא|ספרי דברים קפא,]] שדורשים את זהות הגולה מהמילה 'רעהו'. וראו גם [[ביאור:ספרי דברים/שופטים/יט-כא#פיסקה קפג|שם קפג.]] [[ביאור:ספרי במדבר/מסעי#קס|בספרי במדבר קס,]] לפס' טו נראה שישראל שרצח במזיד גר תושב אינו נהרג, ואילו אם גר תושב הרג ישראל בשוגג נהרג, ויתכן שההלכות הבעייתיות הן מימי מרד בר כוכבא או הגזירות שאחריו.

ר' יהודה אינו רואה את הסומא כאדם רגיל, וראו [[בבא קמא פו ב]], [[ביאור:תוספתא/מכות/ב#ט|תוספתא ב ט,]] [[ביאור:משנה מגילה פרק ד#משנה ו|ומגילה ד, ו.]]

להגדרת השונא ראו [[ביאור:משנה סנהדרין פרק ג#משנה ה|סנהדרין ג, ה.]]

ר' יוסי אינו קובע שכל שונא שהרג נהרג, אלא שאם הזיד - נהרג, ואין צורך בהתראה. הוא אינו מתיחס במפורש להריגה בשוגג, אבל נראה שהוא מסכים עם ת&quot;ק, שאינו נהרג ואינו גולה, וראו דעת איסי בן עקביא [[ביאור:ספרי במדבר/מסעי#פיסקה קס|בספרי במדבר קס.]] 

לדעת ר' שמעון, רק אם יש סיכוי שמדובר ברצח בכוונה אין השונא גולה. יוצא, שאדם רגיל גולה רק אם '''יש''' סיכוי שמדובר ברצח, והשונא גולה רק אם '''אין''' סיכוי כזה.}}
{{ב|הכל גולין על ידי ישראל,|אפילו עבד או כותי שהרג ישראל - גולה}} וישראל גולין על ידיהן - {{ב|חוץ מעל ידי גר תושב.|ישראל שרצח גר תושב אינו גולה!}}

וגר תושב אינו גולה, {{ב|אלא על ידי גר תושב.|ואם הרג ישראל - נהרג!}}

הסומא - אינו גולה, דברי רבי יהודה.

רבי מאיר אומר: גולה.

השונא אינו גולה.

:רבי יוסי [בר יהודה] אומר: השונא נהרג, מפני {{ב|שהוא כמועד.|כאילו התרו בו והזהירו אותו שאסור לרצוח.}}

:רבי שמעון אומר: יש שונא גולה, ויש שונא שאינו גולה.

[זה הכלל]: כל שהוא יכול לומר &quot;לדעת הרג&quot; - אינו גולה.

:ו&quot;שלא לדעת הרג&quot; - הרי זה גולה:
&lt;קטע סוף=ג/&gt;

===חטיבה II: לאן גולים?===
{{עוגן|משנה ד}}&lt;קטע התחלה=ד/&gt;
(ד) להיכן גולין? - לערי מקלט.
{{הע-שמאל|יש קשר בין נחלת א&quot;י ע&quot;י עם ישראל לבין דין ערי מקלט, וראו משנה ג לעיל, שגם גר תושב גולה לעיתים, כי בארץ חלים דיני ישראל. 

ערי המקלט קשורות זו לזו ולנחלת הארץ, ויוצרות שלוש שהן אחת. וראו [[ביאור:ספרי דברים/שופטים/יט-כא#פיסקה קפה|ספרי דברים קפה,]] וכן [[ביאור:תוספתא/מכות/ג#י|תוספתא ג י,]] שלעתיד לבוא יהיו 9, 12 או 15 ערי מקלט, כתוצאה של גידול א&quot;י.

וראו [[ביאור:תוספתא/מכות/ב#יב|תוספתא ב, יב,]] שטוענת שכבר במדבר חל דין ערי מקלט והיו גולים למחנה לווייה.}}
לשלש שבעבר הירדן, ולשלש שבארץ כנען, 

:שנאמר ([[במדבר לה יד]]): &quot;את שלש הערים תתנו מעבר לירדן.

::ואת שלש הערים תתנו בארץ כנען&quot; וגו'.

עד שלא נבחרו שלש שבארץ ישראל - לא היו שלש שבעבר הירדן קולטות

:שנאמר ([[במדבר לה יג]]) &quot;שש ערי מקלט תהיינה&quot; - עד שיהיו ששתן קולטות כאחד:
&lt;קטע סוף=ד/&gt;

{{עוגן|משנה ה}}&lt;קטע התחלה=ה/&gt;
{{הע-שמאל|יתכן שמשנה זו חולקת על ר' יוסי במשנה ו, ולדעתה הרוצח מגיע קודם לבית דין ורק אם התחייב גלות הוא נשלח לעיר מקלט עם ליווי של ת&quot;ח. אפשרות אחרת היא לקרוא את המשנה הזו אחרי משנה ו.

&quot;וידברו אליו&quot; - לשון מקרא, וראו [[דברים כה ח]], וכן [[ביאור:ספרי דברים/כי תצא/כה#פיסקה רצ|ספרי דברים רצ]]: שמיעצים לגואל הדם שלא יהרגנו, כשם שמייעצים ליבם &quot;אל תכניס קטטה לביתך&quot;. אין לת&quot;ח נשק, אלא כוחם בפיהם.

[[ביאור:תוספתא/מכות/ג#ה|בתוספתא ג, ה]] מופיעה תשובת חכמים לר' מאיר &quot;הרבה שליחות עושה&quot;.}}
(ה) ומכוונות להן דרכים מזו לזו, שנאמר ([[דברים יט ג]]) &quot;תכין לך הדרך ושלשת&quot; וגו'.

:ומוסרין להן שני תלמידי חכמים, שמא יהרגנו בדרך, וידברו אליו.

רבי מאיר אומר: [אף] הוא מדבר על ידי עצמו, שנאמר ([[דברים יט ד]]) &quot;וזה דבר הרוצח&quot;:
&lt;קטע סוף=ה/&gt;

{{עוגן|משנה ו}}&lt;קטע התחלה=ו/&gt;
(ו) רבי יוסי בר יהודה אומר: 

:בתחילה, אחד שוגג ואחד מזיד מקדימין לערי מקלט, ובית דין שולחין - ומביאין אותו משם.
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:ספרי דברים/שופטים/יט-כא#פיסקה קפו-קפז|ספרי דברים קפו.]]

בית הדין שמחייב גלות הוא תוצאה של השינוי בתפקיד ערי המקלט מהגנה על הרוצח לעונש גלות.

לדברי ר' יוסי התפקיד של גואל הדם הוא רק לאכוף על הרוצח להשאר בעיר המקלט. וראו [[ביאור:תוספתא/מכות/ג#ו|תוספתא ג, ו]]}}
מי שנתחייב מיתה בבית דין - הרגוהו.

:ושלא נתחיב מיתה - פטרוהו.

:מי שנתחיב גלות - מחזירין אותם {{ב|למקומו,|לעיר המקלט}} 

::שנאמר ([[במדבר לה כה]]): &quot;והשיבו אתו העדה אל עיר מקלטו&quot; וגו'.

===חטיבה III: החזרה מהגלות===
{{הע-שמאל|כהן גדול שמת מחזיר את הרוצח גם אם עבר ממשיחתו, שהרי בבית ראשון לא היה כהן גדול עובר ממשיחתו, ועצם ההעברה הזו אינה לגיטימית. לכן הכהן הגדול נשאר מקודש ומחזיר את הרוצח.

וראו [[ביאור:משנה הוריות פרק ג|הוריות פרק ג,]] לגבי סוגי הכוהנים הגדולים.

מותר להרוג אדם בתפילה! (ראו דיון בנושא בדף שיחת הביאור)}}
אחד משוח בשמן המשחה, ואחד המרובה בבגדים, ואחד שעבר ממשיחתו - [מחזירין את הרוצח].

:רבי יהודה אומר: אף משוח מלחמה מחזיר את הרוצח.

לפיכך, אמותיהן של כהנים מספקות להן מחיה וכסות 

:כדי שלא יתפללו על בניהם, שימותו.

משנגמר דינו מת כהן גדול - הרי זה אינו גולה.

אם עד שלא נגמר דינו מת כהן גדול, ומינו אחר תחתיו

:ולאחר מכן נגמר דינו - חוזר במיתתו של שני:
&lt;קטע סוף=ו/&gt;

{{עוגן|משנה ז}}&lt;קטע התחלה=ז/&gt;
(ז) נגמר דינו בלא כהן גדול, ההורג כהן גדול, וכהן גדול שהרג - אינו יוצא משם לעולם.

{{ב|ואינו יוצא,|כל גולה}} לא לעדות מצווה, ולא לעדות ממון, ולא לעדות נפשות.
{{הע-שמאל|יואב ברח לבית המקדש ([[מלכים א ב]], כח-לד), והוא הדוגמא הקרובה ביותר במקרא לרוצח בעיר המקלט, אבל כמובן הוצא משם, כיוון שרצח במזיד.

המשנה קושרת בין דיני תחום שבת לבין דיני עיר מקלט; וראו גם [[ביאור:מכילתא/נזיקין#פרשה ד|מכילתא נזיקין ד,]] שלומדת את הקשר מגזירה שווה 'מקום'. 

לדעת ר' עקיבא, אין חייבים על הריגת הרוצח, כי עקרונית הוא חייב מיתה, אבל אסור להרגו לכתחילה. הוא מבטא את התפיסה שהגלות היא בעיקר עונש לרוצח בשוגג, ולא הצלתו מידי גואל הדם. וראו [[ביאור:ספרי דברים/שופטים/יט-כא#פיסקה קפא|ספרי דברים קפא.]]

לגבי האילן - ראו [[ביאור:משנה מעשרות פרק ג#משנה י|מעשרות ג, י.]]

ערי המקלט היו גם ערי הלוויים, ([[במדבר לה ו]]), שגרו בהן כבעלי הבית. וראו גם במשנה ח.}}
:ואפילו ישראל צריכים לו, 

:ואפילו שר צבא ישראל, כיואב בן צרויה - אינו יוצא משם לעולם, 

שנאמר ([[במדבר לה כה]]): &quot;אשר נס '''שמה'''&quot;, 

:'''שם''' תהא דירתו, '''שם''' תהא מיתתו, '''שם''' תהא קבורתו.

כשם שהעיר קולטת, כך תחומה קולט.

רוצח שיצא חוץ לתחום ומצאו גואל הדם

:רבי יוסי הגלילי אומר: {{ב|מצווה|להרגו}} ביד גואל הדם - ורשות ביד כל אדם.

:רבי עקיבא אומר: רשות ביד גואל הדם - וכל אדם {{ב|אין חייבין עליו.|אבל אין להם רשות להרגו לכתחילה.}}

אילן שהוא עומד בתוך התחום, ונופו נוטה חוץ לתחום

:או עומד חוץ לתחום, ונופו נוטה לתוך התחום, 

::הכל הולך אחר הנוף.

הרג באותה העיר - {{ב|גולה משכונה לשכונה.|כי אסור לו לצאת מהעיר}}

{{ב|ובן לוי|שגר בעיר לא כרוצח, והרג בה בשוגג}} - גולה מעיר לעיר:
&lt;קטע סוף=ז/&gt;

{{עוגן|משנה ח}}&lt;קטע התחלה=ח/&gt; 
{{הע-שמאל|ועיינו [[ביאור: משנה שביעית פרק י#משנה ח|שביעית י, ח.]]

האם יש קלון בגלות?

למחלוקת על השררה שהיה בה ראו [[ביאור:ספרי במדבר/מסעי#פיסקה קס|ספרי במדבר סוף קס.]]}}
(ח) [כיוצא בו]: רוצח שגלה לעיר מקלטו, ורצו אנשי העיר לכבדו - יאמר להם &quot;רוצח אני&quot;.

:אמרו לו &quot;אף על פי כן&quot; - יקבל מהן, שנאמר ([[דברים יט ד]]) &quot;וזה דבר הרוצח&quot;.

מעלים היו שכר ללויים, דברי רבי יהודה. רבי מאיר אומר: לא היו מעלים להן שכר.

וחוזר לשררה שהיה בה, דברי רבי מאיר. רבי יהודה אומר: לא היה חוזר לשררה שהיה בה:
&lt;קטע סוף=ח/&gt;
{{כותרת תחתונה משנה מבוארת|מכות|ב}}</text>
      <sha1>sf54oesky0wxrx8kcpafldc4vkwoclu</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3016368</id>
      <parentid>3016366</parentid>
      <timestamp>2026-05-14T09:26:59Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>/* עונש הגלות לרוצחים בשגגה */</comment>
      <origin>3016368</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="17450" sha1="3k47pzz8i8lme164nr6b40agxz8lwor" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{הבהרת מרחב ביאור}}&lt;/noinclude&gt;
{{ביאור:תוכן למשנה מכות|ב}}
==עונש הגלות לרוצחים בשגגה==
===חטיבה I: מי גולה, ומי אינו גולה?===
{{עוגן|משנה א}}&lt;קטע התחלה=א/&gt;
{{הע-שמאל|ההורג נפש בשגגה גולה, ולא אף אחד אחר. המשנה מעצבת את הגלות כעונש ולאו דווקא כהצלת הרוצח בשגגה ממוות; וראו [[ביאור:מכילתא/נזיקין#פרשה ד|מכילתא נזיקין ד.]]

לכן לפי המשנה, בניגוד לפשט התורה, יתכן שההורג נפש לא יהרג ולא יגלה. 

קשה למצוא לכלל שבמשנה &quot;כל שבדרך ירידתו&quot; טעם ענייני (ראו למשל נסיון להסבר ב[[רמב&quot;ם הלכות רוצח ושמירת נפש ו יב|רמב״ם]], ובדף שיחת הביאור כאן), וסביר יותר שמדובר בנסיון להמעיט במספרי הגולים. וראו כללים שונים [[ביאור:תוספתא/מכות/ב#ב|בתוספתא ב, ב-ד.]]

בסוף המשנה מובאת מחלוקת על פירוש הפסוק ב[[דברים יט ה]], וראו גם [[ביאור:ספרי דברים/שופטים/יט-כא#פיסקה קפג|ספרי דברים קפג.]] לפיכך אפילו הסיטואציה ההיא, המובאת כדי להמחיש מהי הריגה בשגגה, הופכת למעורפלת. מתי מתקיים דין הגלות, אפוא?}}
(א) אלו הן הגולין: ההורג נפש בשגגה.

היה {{ב|מעגל במעגילה,|כובש את הגג במכבש מלמעלה למטה}} ונפלה עליו והרגתו, 

:היה משלשל בחבית, ונפלה עליו והרגתו, היה יורד בסולם, ונפל עליו והרגו, 

:הרי זה גולה.

אבל אם היה '''מושך''' במעגילה, ונפלה עליו והרגתו, 

:היה '''דולה''' בחבית, ונפסק החבל ונפלה עליו והרגתו, 

:היה '''עולה''' בסולם, ונפל עליו והרגו, 

:הרי זה אינו גולה.

זה הכלל: כל שבדרך ירידתו - גולה, ושלא בדרך ירידתו - אינו גולה.

נשמט {{ב|הברזל|של הגרזן}} מקתו והרג - רבי אומר: אינו גולה, וחכמים אומרים: גולה.

מן העץ המתבקע - רבי אומר: גולה, וחכמים אומרים: אינו גולה:
&lt;קטע סוף=א/&gt;

{{עוגן|משנה ב}}&lt;קטע התחלה=ב/&gt;
{{הע-שמאל|השוו לעניין חובת הפיצוי בנזק, [[ביאור:משנה בבא קמא פרק ג#משנה ז|ב&quot;ק ג, ז,]] וכן [[ביאור:משנה בבא קמא פרק ה#משנה ב|שם ה, ב-ג.]] גם שם, אם הניזק חרג מרשותו - המזיק פטור. על נזקים כספיים שנגרמו לנהרג ההורג פטור אפילו אם אינו גולה, ראו [[ביאור:תוספתא/בבא קמא/ו#יג|תוספתא ב&quot;ק ו, יג.]] 

ר' אליעזר בן יעקב מוסיף פטור לאנוס. ת&quot;ק מדגיש רק את יסוד הרשות, ואינו עוסק במידת האשמה של הרוצח, וראו [[ביאור:ספרי דברים/שופטים/יט-כא#פיסקה קפב|ספרי דברים קפב.]]

התלמוד הבבלי מצמצם את המונח &quot;רשות הרבים&quot; במשנה זו וכמעט מבטל אותו. בכך הוא ממשיך את מגמת המשנה, המקטינה את הסיכוי לגלות.

לדברי אבא שאול האב והרב אינם גולים אם הרגו את הבן או את התלמיד במכותיהם החינוכיות. כך גם שליח בית הדין אינו גולה אם הרג במלקות שנפסקו לנאשם (ראו [[ביאור:משנה מכות פרק ג#משנה יד|לקמן ג, יד.]]) הם פטורים גם מפיצוי על חבלה, אם נגרמה - ראו [[ביאור:תוספתא/בבא קמא/ט#ג|תוספתא ב&quot;ק ט, ג.]] וראו [[ביאור:תוספתא/גיטין/ג#יג|תוספתא גיטין ג, יג,]] שמנמקים את הפטור משום תיקון העולם, ולא כאבא שאול. וראו [[ביאור:תוספתא/מכות/ב#ה|תוספתא ב, ה,]] שחולקת על אבא שאול ומחייבת את המכים ברשות - בגלות; וראו [[ביאור:תוספתא/בבא קמא/ו#ה|תוספתא בבא קמא ו ה-ו,]] שהעושים ברשות פטורים מדיני אדם וחייבים בדין שמים.}}
(ב) הזורק אבן לרשות הרבים והרג - הרי זה גולה.

:רבי אליעזר בן יעקב אומר: אם מכשיצאתה האבן מידו, 

::הוציא הלז את ראשו וקבלה - הרי זה פטור.

זרק את האבן '''לחצרו''' והרג: אם יש רשות לניזק ליכנס לשם - גולה, ואם לאו - אינו גולה

:שנאמר ([[דברים יט ה]]) &quot;ואשר יבא את רעהו '''ביער'''&quot;. 

::מה היער - רשות לניזק ולמזיק ליכנס לשם, 

::יצא חצר בעל הבית, שאין רשות לניזק ליכנס לשם.

:אבא שאול אומר: מה חטיבת עצים - רשות

::יצא האב המכה את בנו, והרב הרודה את תלמידו, ושליח בית דין:
&lt;קטע סוף=ב/&gt;

{{עוגן|משנה ג}}&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
(ג) האב גולה על ידי הבן, והבן גולה על ידי האב.
{{הע-שמאל|המשנה מנוגדת [[ביאור:ספרי במדבר/מסעי#פיסקה קנט|לספרי במדבר קנט,]] שם נאמר שהמכה אביו ואמו אינו גולה כי התחייב מוות, ונראית כמנוגדת גם למשנה ב לעיל, שהאב המכה את בנו ומת אינו גולה; ויתכן שהמשנה מבחינה בין האב המכה את בנו מכות חינוכיות לבין אם ניסה בבירור להרגו.

דין עיר מקלט הוא דין של מדינה ולא של היהודים בלבד, כי גם גר תושב גולה לעיתים (אבל גוי אינו גולה, ראו [[ביאור:ספרי זוטא במדבר/לה#פסוק יד|ספרי זוטא לבמדבר לה יד]].) וראו [[ביאור:ספרי דברים/שופטים/יט-כא#פיסקה קפא|ספרי דברים קפא,]] שדורשים את זהות הגולה מהמילה 'רעהו'. וראו גם [[ביאור:ספרי דברים/שופטים/יט-כא#פיסקה קפג|שם קפג]].{{ש}}[[ביאור:ספרי במדבר/מסעי#קס|בספרי במדבר קס,]] לפס' טו נראה שישראל שרצח במזיד גר תושב אינו נהרג, ואילו אם גר תושב הרג ישראל בשוגג נהרג, ויתכן שההלכות הבעייתיות הן מימי מרד בר כוכבא או הגזירות שאחריו.

ר' יהודה אינו רואה את הסומא כאדם רגיל, וראו [[בבא קמא פו ב]], [[ביאור:תוספתא/מכות/ב#ט|תוספתא ב ט,]] [[ביאור:משנה מגילה פרק ד#משנה ו|ומגילה ד, ו.]]

להגדרת השונא ראו [[ביאור:משנה סנהדרין פרק ג#משנה ה|סנהדרין ג, ה.]]

ר' יוסי אינו קובע שכל שונא שהרג נהרג, אלא שאם הזיד - נהרג, ואין צורך בהתראה. הוא אינו מתיחס במפורש להריגה בשוגג, אבל נראה שהוא מסכים עם ת&quot;ק, שאינו נהרג ואינו גולה, וראו דעת איסי בן עקביא [[ביאור:ספרי במדבר/מסעי#פיסקה קס|בספרי במדבר קס.]] 

לדעת ר' שמעון, רק אם יש סיכוי שמדובר ברצח בכוונה אין השונא גולה. יוצא, שאדם רגיל גולה רק אם '''יש''' סיכוי שמדובר ברצח, והשונא גולה רק אם '''אין''' סיכוי כזה.}}
{{ב|הכל גולין על ידי ישראל,|אפילו עבד או כותי שהרג ישראל - גולה}} וישראל גולין על ידיהן - {{ב|חוץ מעל ידי גר תושב.|ישראל שרצח גר תושב אינו גולה!}}

וגר תושב אינו גולה, {{ב|אלא על ידי גר תושב.|ואם הרג ישראל - נהרג!}}

הסומא - אינו גולה, דברי רבי יהודה.

רבי מאיר אומר: גולה.

השונא אינו גולה.

:רבי יוסי [בר יהודה] אומר: השונא נהרג, מפני {{ב|שהוא כמועד.|כאילו התרו בו והזהירו אותו שאסור לרצוח.}}

:רבי שמעון אומר: יש שונא גולה, ויש שונא שאינו גולה.

[זה הכלל]: כל שהוא יכול לומר &quot;לדעת הרג&quot; - אינו גולה.

:ו&quot;שלא לדעת הרג&quot; - הרי זה גולה:
&lt;קטע סוף=ג/&gt;

===חטיבה II: לאן גולים?===
{{עוגן|משנה ד}}&lt;קטע התחלה=ד/&gt;
(ד) להיכן גולין? - לערי מקלט.
{{הע-שמאל|יש קשר בין נחלת א&quot;י ע&quot;י עם ישראל לבין דין ערי מקלט, וראו משנה ג לעיל, שגם גר תושב גולה לעיתים, כי בארץ חלים דיני ישראל. 

ערי המקלט קשורות זו לזו ולנחלת הארץ, ויוצרות שלוש שהן אחת. וראו [[ביאור:ספרי דברים/שופטים/יט-כא#פיסקה קפה|ספרי דברים קפה,]] וכן [[ביאור:תוספתא/מכות/ג#י|תוספתא ג י,]] שלעתיד לבוא יהיו 9, 12 או 15 ערי מקלט, כתוצאה של גידול א&quot;י.

וראו [[ביאור:תוספתא/מכות/ב#יב|תוספתא ב, יב,]] שטוענת שכבר במדבר חל דין ערי מקלט והיו גולים למחנה לווייה.}}
לשלש שבעבר הירדן, ולשלש שבארץ כנען, 

:שנאמר ([[במדבר לה יד]]): &quot;את שלש הערים תתנו מעבר לירדן.

::ואת שלש הערים תתנו בארץ כנען&quot; וגו'.

עד שלא נבחרו שלש שבארץ ישראל - לא היו שלש שבעבר הירדן קולטות

:שנאמר ([[במדבר לה יג]]) &quot;שש ערי מקלט תהיינה&quot; - עד שיהיו ששתן קולטות כאחד:
&lt;קטע סוף=ד/&gt;

{{עוגן|משנה ה}}&lt;קטע התחלה=ה/&gt;
{{הע-שמאל|יתכן שמשנה זו חולקת על ר' יוסי במשנה ו, ולדעתה הרוצח מגיע קודם לבית דין ורק אם התחייב גלות הוא נשלח לעיר מקלט עם ליווי של ת&quot;ח. אפשרות אחרת היא לקרוא את המשנה הזו אחרי משנה ו.

&quot;וידברו אליו&quot; - לשון מקרא, וראו [[דברים כה ח]], וכן [[ביאור:ספרי דברים/כי תצא/כה#פיסקה רצ|ספרי דברים רצ]]: שמיעצים לגואל הדם שלא יהרגנו, כשם שמייעצים ליבם &quot;אל תכניס קטטה לביתך&quot;. אין לת&quot;ח נשק, אלא כוחם בפיהם.

[[ביאור:תוספתא/מכות/ג#ה|בתוספתא ג, ה]] מופיעה תשובת חכמים לר' מאיר &quot;הרבה שליחות עושה&quot;.}}
(ה) ומכוונות להן דרכים מזו לזו, שנאמר ([[דברים יט ג]]) &quot;תכין לך הדרך ושלשת&quot; וגו'.

:ומוסרין להן שני תלמידי חכמים, שמא יהרגנו בדרך, וידברו אליו.

רבי מאיר אומר: [אף] הוא מדבר על ידי עצמו, שנאמר ([[דברים יט ד]]) &quot;וזה דבר הרוצח&quot;:
&lt;קטע סוף=ה/&gt;

{{עוגן|משנה ו}}&lt;קטע התחלה=ו/&gt;
(ו) רבי יוסי בר יהודה אומר: 

:בתחילה, אחד שוגג ואחד מזיד מקדימין לערי מקלט, ובית דין שולחין - ומביאין אותו משם.
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:ספרי דברים/שופטים/יט-כא#פיסקה קפו-קפז|ספרי דברים קפו.]]

בית הדין שמחייב גלות הוא תוצאה של השינוי בתפקיד ערי המקלט מהגנה על הרוצח לעונש גלות.

לדברי ר' יוסי התפקיד של גואל הדם הוא רק לאכוף על הרוצח להשאר בעיר המקלט. וראו [[ביאור:תוספתא/מכות/ג#ו|תוספתא ג, ו]]}}
מי שנתחייב מיתה בבית דין - הרגוהו.

:ושלא נתחיב מיתה - פטרוהו.

:מי שנתחיב גלות - מחזירין אותם {{ב|למקומו,|לעיר המקלט}} 

::שנאמר ([[במדבר לה כה]]): &quot;והשיבו אתו העדה אל עיר מקלטו&quot; וגו'.

===חטיבה III: החזרה מהגלות===
{{הע-שמאל|כהן גדול שמת מחזיר את הרוצח גם אם עבר ממשיחתו, שהרי בבית ראשון לא היה כהן גדול עובר ממשיחתו, ועצם ההעברה הזו אינה לגיטימית. לכן הכהן הגדול נשאר מקודש ומחזיר את הרוצח.

וראו [[ביאור:משנה הוריות פרק ג|הוריות פרק ג,]] לגבי סוגי הכוהנים הגדולים.

מותר להרוג אדם בתפילה! (ראו דיון בנושא בדף שיחת הביאור)}}
אחד משוח בשמן המשחה, ואחד המרובה בבגדים, ואחד שעבר ממשיחתו - [מחזירין את הרוצח].

:רבי יהודה אומר: אף משוח מלחמה מחזיר את הרוצח.

לפיכך, אמותיהן של כהנים מספקות להן מחיה וכסות 

:כדי שלא יתפללו על בניהם, שימותו.

משנגמר דינו מת כהן גדול - הרי זה אינו גולה.

אם עד שלא נגמר דינו מת כהן גדול, ומינו אחר תחתיו

:ולאחר מכן נגמר דינו - חוזר במיתתו של שני:
&lt;קטע סוף=ו/&gt;

{{עוגן|משנה ז}}&lt;קטע התחלה=ז/&gt;
(ז) נגמר דינו בלא כהן גדול, ההורג כהן גדול, וכהן גדול שהרג - אינו יוצא משם לעולם.

{{ב|ואינו יוצא,|כל גולה}} לא לעדות מצווה, ולא לעדות ממון, ולא לעדות נפשות.
{{הע-שמאל|יואב ברח לבית המקדש ([[מלכים א ב]], כח-לד), והוא הדוגמא הקרובה ביותר במקרא לרוצח בעיר המקלט, אבל כמובן הוצא משם, כיוון שרצח במזיד.

המשנה קושרת בין דיני תחום שבת לבין דיני עיר מקלט; וראו גם [[ביאור:מכילתא/נזיקין#פרשה ד|מכילתא נזיקין ד,]] שלומדת את הקשר מגזירה שווה 'מקום'. 

לדעת ר' עקיבא, אין חייבים על הריגת הרוצח, כי עקרונית הוא חייב מיתה, אבל אסור להרגו לכתחילה. הוא מבטא את התפיסה שהגלות היא בעיקר עונש לרוצח בשוגג, ולא הצלתו מידי גואל הדם. וראו [[ביאור:ספרי דברים/שופטים/יט-כא#פיסקה קפא|ספרי דברים קפא.]]

לגבי האילן - ראו [[ביאור:משנה מעשרות פרק ג#משנה י|מעשרות ג, י.]]

ערי המקלט היו גם ערי הלוויים, ([[במדבר לה ו]]), שגרו בהן כבעלי הבית. וראו גם במשנה ח.}}
:ואפילו ישראל צריכים לו, 

:ואפילו שר צבא ישראל, כיואב בן צרויה - אינו יוצא משם לעולם, 

שנאמר ([[במדבר לה כה]]): &quot;אשר נס '''שמה'''&quot;, 

:'''שם''' תהא דירתו, '''שם''' תהא מיתתו, '''שם''' תהא קבורתו.

כשם שהעיר קולטת, כך תחומה קולט.

רוצח שיצא חוץ לתחום ומצאו גואל הדם

:רבי יוסי הגלילי אומר: {{ב|מצווה|להרגו}} ביד גואל הדם - ורשות ביד כל אדם.

:רבי עקיבא אומר: רשות ביד גואל הדם - וכל אדם {{ב|אין חייבין עליו.|אבל אין להם רשות להרגו לכתחילה.}}

אילן שהוא עומד בתוך התחום, ונופו נוטה חוץ לתחום

:או עומד חוץ לתחום, ונופו נוטה לתוך התחום, 

::הכל הולך אחר הנוף.

הרג באותה העיר - {{ב|גולה משכונה לשכונה.|כי אסור לו לצאת מהעיר}}

{{ב|ובן לוי|שגר בעיר לא כרוצח, והרג בה בשוגג}} - גולה מעיר לעיר:
&lt;קטע סוף=ז/&gt;

{{עוגן|משנה ח}}&lt;קטע התחלה=ח/&gt; 
{{הע-שמאל|ועיינו [[ביאור: משנה שביעית פרק י#משנה ח|שביעית י, ח.]]

האם יש קלון בגלות?

למחלוקת על השררה שהיה בה ראו [[ביאור:ספרי במדבר/מסעי#פיסקה קס|ספרי במדבר סוף קס.]]}}
(ח) [כיוצא בו]: רוצח שגלה לעיר מקלטו, ורצו אנשי העיר לכבדו - יאמר להם &quot;רוצח אני&quot;.

:אמרו לו &quot;אף על פי כן&quot; - יקבל מהן, שנאמר ([[דברים יט ד]]) &quot;וזה דבר הרוצח&quot;.

מעלים היו שכר ללויים, דברי רבי יהודה. רבי מאיר אומר: לא היו מעלים להן שכר.

וחוזר לשררה שהיה בה, דברי רבי מאיר. רבי יהודה אומר: לא היה חוזר לשררה שהיה בה:
&lt;קטע סוף=ח/&gt;
{{כותרת תחתונה משנה מבוארת|מכות|ב}}</text>
      <sha1>3k47pzz8i8lme164nr6b40agxz8lwor</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>רמב&quot;ם הלכות רוצח ושמירת נפש ו</title>
    <ns>0</ns>
    <id>187417</id>
    <revision>
      <id>3016359</id>
      <parentid>280237</parentid>
      <timestamp>2026-05-14T09:02:14Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <comment>/* הלכה א */</comment>
      <origin>3016359</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="8489" sha1="kxkifsxy82ykh6f75gi7t7kqyj0rz0t" xml:space="preserve">{{רמב&quot;ם פרק|ספר נזקים|הלכות רוצח ושמירת נפש|פרק ששי|הלכות רוצח ושמירת נפש ה|הלכות רוצח ושמירת נפש ז|b506|11|68|6|[[#דפוס|דפוס וורשא-ווילנא]] · [[#הגהה|הגהה על פי כתבי-יד]]}}
==דפוס==
===[[רמב&quot;ם הלכות רוצח ושמירת נפש ו א|הלכה א]]===

&lt;קטע התחלה=א דפוס/&gt;שלשה הם ההורגים בלא כוונה.&lt;קטע סוף=א דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות רוצח ושמירת נפש ו ב|הלכה ב]]===

&lt;קטע התחלה=ב דפוס/&gt;יש הורג בשגגה והעלמה גמורה וזהו שנאמר בו ואשר לא צדה ודינו שיגלה לערי מקלט וינצל כמו שביארנו.&lt;קטע סוף=ב דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות רוצח ושמירת נפש ו ג|הלכה ג]]===

&lt;קטע התחלה=ג דפוס/&gt;ויש הורג ותהיה השגגה קרוב לאונס והוא שיארע במיתת זה מאורע פלא שאינו מצוי ברוב מאורעות בני אדם ודינו שהוא פטור מן הגלות ואם הרגו גואל הדם נהרג עליו.&lt;קטע סוף=ג דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות רוצח ושמירת נפש ו ד|הלכה ד]]===

&lt;קטע התחלה=ד דפוס/&gt;ויש הורג בשגגה ותהיה השגגה קרובה לזדון והוא שיהיה בדבר כמו פשיעה. או שהיה לו להזהר ולא נזהר. ודינו שאינו גולה מפני שעוונו חמור אין גלות מכפרת לו ואין ערי מקלט קולטות אותו שאינן קולטות אלא המחוייב גלות בלבד. לפיכך אם מצאו גואל הדם בכל מקום והרגו פטור.&lt;קטע סוף=ד דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות רוצח ושמירת נפש ו ה|הלכה ה]]===

&lt;קטע התחלה=ה דפוס/&gt;ומה יעשה זה ישב וישמור עצמו מגואל הדם.  וכן כל הרצחנים שהרגו בעד אחד או בלא התראה וכיוצא בהן אם הרגן גואל הדם אין להם דמים לא יהיו אלו חמורים מההורג בלא כוונה.&lt;קטע סוף=ה דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות רוצח ושמירת נפש ו ו|הלכה ו]]===

&lt;קטע התחלה=ו דפוס/&gt;כיצד הזורק אבן לרשות הרבים והרגה או הסותר כתלו לרשות הרבים ונפלה אבן והמיתה. בין שסתרו ביום בין שסתרו בלילה הרי זה קרוב למזיד ואינו נקלט מפני שזו פשיעות היא שהרי היה לו לעיין ואחר כך יזרוק או יסתור.&lt;קטע סוף=ו דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות רוצח ושמירת נפש ו ז|הלכה ז]]===

&lt;קטע התחלה=ז דפוס/&gt;סתרו לאשפה בלילה אם הרבים מצויין בה הרי זה קרוב למזיד ואינו נקלט ואם אין הרבים מצויין בה כלל הרי זה קרוב לאונס ופטור מן הגלות.&lt;קטע סוף=ז דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות רוצח ושמירת נפש ו ח|הלכה ח]]===

&lt;קטע התחלה=ח דפוס/&gt;היתה האשפה עשויה להפנות בה בלילה ואינה עשויה להפנות בה ביום ונקרה אדם וישב שם ונפלה עליו אבן בשעת סתירה ומת הרי זה גולה. ואם אחר שנפלה האבן בא זה וישב ונפלה עליו ומת הרי זה פטור מן הגלות.&lt;קטע סוף=ח דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות רוצח ושמירת נפש ו ט|הלכה ט]]===

&lt;קטע התחלה=ט דפוס/&gt;וכן הזורק את האבן ואחר שיצאת מידו הוציא הלה את ראשו וקבלה פטור מגלות שנאמר ומצא את רעהו פרט לממציא עצמו.&lt;קטע סוף=ט דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות רוצח ושמירת נפש ו י|הלכה י]]===

&lt;קטע התחלה=י דפוס/&gt;א השונא שהרג בשגגה אינו נקלט שנאמר והוא לא אויב לו חזקתו שהוא קרוב למזיד. ואי זהו שונא זה שלא דבר עמו שלשה ימים מפני האיבה. וכן אם נכנס לקרן זוית והמיתו שם בשגגה או שדחפו בגופו או נתכוון לזרוק שתים וזרק ארבע. או שעלה על דעתו שמותר להרוג. או שנתכוון להרוג זה והרג את זה אפילו נתכוון להרוג עובד כוכבים או בהמה ונמצא ישראל הרי כל אלו קרובין למזיד ואינן נקלטין.&lt;קטע סוף=י דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות רוצח ושמירת נפש ו יא|הלכה יא]]===

&lt;קטע התחלה=יא דפוס/&gt;הנכנס לחצר בעל הבית שלא ברשות והרגו בעל הבית בשגגה פטור מן הגלות שנאמר ואשר יבא את רעהו ביער מה יער שיש רשות לנהרג להכנס לשם אף כל כיוצא בו. לפיכך הנכנס לחנות הנגר שלא ברשות ונתזה בקעת וטפחה לו על פניו ומת פטור מגלות. ואם נכנס ברשות הרי זה גולה.&lt;קטע סוף=יא דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות רוצח ושמירת נפש ו יב|הלכה יב]]===

&lt;קטע התחלה=יב דפוס/&gt;מי שהיה דולה את החבית להעלותה לגג. ונפסק החבל ונפלה על חבירו והרגתהו. או שהיה עולה בסולם ונפל על חבירו והרגו פטור מן הגלות. שזה כמו אנוס הוא. שאין זה דבר הקרוב להיות ברוב העתים אלא כמו פלא הוא. אבל אם היה משלשל את החבית ונפלה על חבירו והרגתהו. היה יורד בסולם ונפל על חבירו. היה מעגל במעגלה ונפלה על חבירו והרגתהו גולה. שנאמר ויפל עליו וימת שיפול דרך נפילה. שהרי דרך נפילה מצוי ברוב העתים להזיק ודבר קרוב הוא להיות. שהרי טבע הכבד לירד למטה במהרה. והואיל ולא זירז עצמו ותיקן מעשיו יפה בשעת ירידה יגלה. וכן כל כיוצא בזה.&lt;קטע סוף=יב דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות רוצח ושמירת נפש ו יג|הלכה יג]]===

&lt;קטע התחלה=יג דפוס/&gt;קצב שהיה מקצב והגביה ידו בקופיץ לאחוריו והחזירו לשבר העצם כדרך שעושין הקצבים כל שימות בהולכה שהיא ההגבהה מלפניו וירידה מאחריו אינו גולה עליו. וכל שימות בחזרה שהיא עלייה מאחריו וירידה מלפניו גולה. זה הכלל כל שבדרך ירידתו גולה שלא בדרך ירידתו אינו גולה. ואפילו בירידה שהיא צורך עלייה אינו גולה.&lt;קטע סוף=יג דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות רוצח ושמירת נפש ו יד|הלכה יד]]===

&lt;קטע התחלה=יד דפוס/&gt;כיצד היה עולה בסולם ונשמטה שליבה מתחת רגליו ונפלה והמיתה פטור מן הגלות. וכן המתכוין לזרוק בצד זה והלכה לה לצד אחר או שהיתה לו אבן מונחת בחיקו ולא הכיר בה מעולם ועמד ונפלה והמיתה. וכן [א] הסומא שהרג בשגגה. כל אלו פטורין מן הגלות מפני שהן קרובין לאונס.&lt;קטע סוף=יד דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות רוצח ושמירת נפש ו טו|הלכה טו]]===

&lt;קטע התחלה=טו דפוס/&gt;היתה אבן בחיקו והכיר בה ושכחה ועמד ונפלה והמיתה גולה שנאמר בשגגה מכלל שהיתה לו ידיעה. נשמט הברזל מן העץ המתבקע אינו גולה מפני שאין זה בא [ב] מכחו אלא מכח כחו ונמצא כמו אונס. וכן הזורק אבן לתמר להפיל תמרים ונפלו מן התמרים על תינוק והרגוהו פטור מפני שנפלו מכח כחו וכן כל כיוצא בזה משאר הסיבות.&lt;קטע סוף=טו דפוס/&gt;

==הגהה==
{{אין טקסט מוגה במשנה תורה|נזקים|הלכות רוצח ושמירת נפש|פרק ששי|הלכות רוצח ושמירת נפש ה|הלכות רוצח ושמירת נפש ז|b506|11|68|6}}</text>
      <sha1>kxkifsxy82ykh6f75gi7t7kqyj0rz0t</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3016360</id>
      <parentid>3016359</parentid>
      <timestamp>2026-05-14T09:02:58Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <comment>/* הלכה י */</comment>
      <origin>3016360</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="8486" sha1="tjo50qdijaqba2s8o78ytxccofftqyx" xml:space="preserve">{{רמב&quot;ם פרק|ספר נזקים|הלכות רוצח ושמירת נפש|פרק ששי|הלכות רוצח ושמירת נפש ה|הלכות רוצח ושמירת נפש ז|b506|11|68|6|[[#דפוס|דפוס וורשא-ווילנא]] · [[#הגהה|הגהה על פי כתבי-יד]]}}
==דפוס==
===[[רמב&quot;ם הלכות רוצח ושמירת נפש ו א|הלכה א]]===

&lt;קטע התחלה=א דפוס/&gt;שלשה הם ההורגים בלא כוונה.&lt;קטע סוף=א דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות רוצח ושמירת נפש ו ב|הלכה ב]]===

&lt;קטע התחלה=ב דפוס/&gt;יש הורג בשגגה והעלמה גמורה וזהו שנאמר בו ואשר לא צדה ודינו שיגלה לערי מקלט וינצל כמו שביארנו.&lt;קטע סוף=ב דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות רוצח ושמירת נפש ו ג|הלכה ג]]===

&lt;קטע התחלה=ג דפוס/&gt;ויש הורג ותהיה השגגה קרוב לאונס והוא שיארע במיתת זה מאורע פלא שאינו מצוי ברוב מאורעות בני אדם ודינו שהוא פטור מן הגלות ואם הרגו גואל הדם נהרג עליו.&lt;קטע סוף=ג דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות רוצח ושמירת נפש ו ד|הלכה ד]]===

&lt;קטע התחלה=ד דפוס/&gt;ויש הורג בשגגה ותהיה השגגה קרובה לזדון והוא שיהיה בדבר כמו פשיעה. או שהיה לו להזהר ולא נזהר. ודינו שאינו גולה מפני שעוונו חמור אין גלות מכפרת לו ואין ערי מקלט קולטות אותו שאינן קולטות אלא המחוייב גלות בלבד. לפיכך אם מצאו גואל הדם בכל מקום והרגו פטור.&lt;קטע סוף=ד דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות רוצח ושמירת נפש ו ה|הלכה ה]]===

&lt;קטע התחלה=ה דפוס/&gt;ומה יעשה זה ישב וישמור עצמו מגואל הדם.  וכן כל הרצחנים שהרגו בעד אחד או בלא התראה וכיוצא בהן אם הרגן גואל הדם אין להם דמים לא יהיו אלו חמורים מההורג בלא כוונה.&lt;קטע סוף=ה דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות רוצח ושמירת נפש ו ו|הלכה ו]]===

&lt;קטע התחלה=ו דפוס/&gt;כיצד הזורק אבן לרשות הרבים והרגה או הסותר כתלו לרשות הרבים ונפלה אבן והמיתה. בין שסתרו ביום בין שסתרו בלילה הרי זה קרוב למזיד ואינו נקלט מפני שזו פשיעות היא שהרי היה לו לעיין ואחר כך יזרוק או יסתור.&lt;קטע סוף=ו דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות רוצח ושמירת נפש ו ז|הלכה ז]]===

&lt;קטע התחלה=ז דפוס/&gt;סתרו לאשפה בלילה אם הרבים מצויין בה הרי זה קרוב למזיד ואינו נקלט ואם אין הרבים מצויין בה כלל הרי זה קרוב לאונס ופטור מן הגלות.&lt;קטע סוף=ז דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות רוצח ושמירת נפש ו ח|הלכה ח]]===

&lt;קטע התחלה=ח דפוס/&gt;היתה האשפה עשויה להפנות בה בלילה ואינה עשויה להפנות בה ביום ונקרה אדם וישב שם ונפלה עליו אבן בשעת סתירה ומת הרי זה גולה. ואם אחר שנפלה האבן בא זה וישב ונפלה עליו ומת הרי זה פטור מן הגלות.&lt;קטע סוף=ח דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות רוצח ושמירת נפש ו ט|הלכה ט]]===

&lt;קטע התחלה=ט דפוס/&gt;וכן הזורק את האבן ואחר שיצאת מידו הוציא הלה את ראשו וקבלה פטור מגלות שנאמר ומצא את רעהו פרט לממציא עצמו.&lt;קטע סוף=ט דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות רוצח ושמירת נפש ו י|הלכה י]]===

&lt;קטע התחלה=י דפוס/&gt;השונא שהרג בשגגה אינו נקלט שנאמר והוא לא אויב לו חזקתו שהוא קרוב למזיד. ואי זהו שונא זה שלא דבר עמו שלשה ימים מפני האיבה. וכן אם נכנס לקרן זוית והמיתו שם בשגגה או שדחפו בגופו או נתכוון לזרוק שתים וזרק ארבע. או שעלה על דעתו שמותר להרוג. או שנתכוון להרוג זה והרג את זה אפילו נתכוון להרוג עובד כוכבים או בהמה ונמצא ישראל הרי כל אלו קרובין למזיד ואינן נקלטין.&lt;קטע סוף=י דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות רוצח ושמירת נפש ו יא|הלכה יא]]===

&lt;קטע התחלה=יא דפוס/&gt;הנכנס לחצר בעל הבית שלא ברשות והרגו בעל הבית בשגגה פטור מן הגלות שנאמר ואשר יבא את רעהו ביער מה יער שיש רשות לנהרג להכנס לשם אף כל כיוצא בו. לפיכך הנכנס לחנות הנגר שלא ברשות ונתזה בקעת וטפחה לו על פניו ומת פטור מגלות. ואם נכנס ברשות הרי זה גולה.&lt;קטע סוף=יא דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות רוצח ושמירת נפש ו יב|הלכה יב]]===

&lt;קטע התחלה=יב דפוס/&gt;מי שהיה דולה את החבית להעלותה לגג. ונפסק החבל ונפלה על חבירו והרגתהו. או שהיה עולה בסולם ונפל על חבירו והרגו פטור מן הגלות. שזה כמו אנוס הוא. שאין זה דבר הקרוב להיות ברוב העתים אלא כמו פלא הוא. אבל אם היה משלשל את החבית ונפלה על חבירו והרגתהו. היה יורד בסולם ונפל על חבירו. היה מעגל במעגלה ונפלה על חבירו והרגתהו גולה. שנאמר ויפל עליו וימת שיפול דרך נפילה. שהרי דרך נפילה מצוי ברוב העתים להזיק ודבר קרוב הוא להיות. שהרי טבע הכבד לירד למטה במהרה. והואיל ולא זירז עצמו ותיקן מעשיו יפה בשעת ירידה יגלה. וכן כל כיוצא בזה.&lt;קטע סוף=יב דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות רוצח ושמירת נפש ו יג|הלכה יג]]===

&lt;קטע התחלה=יג דפוס/&gt;קצב שהיה מקצב והגביה ידו בקופיץ לאחוריו והחזירו לשבר העצם כדרך שעושין הקצבים כל שימות בהולכה שהיא ההגבהה מלפניו וירידה מאחריו אינו גולה עליו. וכל שימות בחזרה שהיא עלייה מאחריו וירידה מלפניו גולה. זה הכלל כל שבדרך ירידתו גולה שלא בדרך ירידתו אינו גולה. ואפילו בירידה שהיא צורך עלייה אינו גולה.&lt;קטע סוף=יג דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות רוצח ושמירת נפש ו יד|הלכה יד]]===

&lt;קטע התחלה=יד דפוס/&gt;כיצד היה עולה בסולם ונשמטה שליבה מתחת רגליו ונפלה והמיתה פטור מן הגלות. וכן המתכוין לזרוק בצד זה והלכה לה לצד אחר או שהיתה לו אבן מונחת בחיקו ולא הכיר בה מעולם ועמד ונפלה והמיתה. וכן [א] הסומא שהרג בשגגה. כל אלו פטורין מן הגלות מפני שהן קרובין לאונס.&lt;קטע סוף=יד דפוס/&gt;

===[[רמב&quot;ם הלכות רוצח ושמירת נפש ו טו|הלכה טו]]===

&lt;קטע התחלה=טו דפוס/&gt;היתה אבן בחיקו והכיר בה ושכחה ועמד ונפלה והמיתה גולה שנאמר בשגגה מכלל שהיתה לו ידיעה. נשמט הברזל מן העץ המתבקע אינו גולה מפני שאין זה בא [ב] מכחו אלא מכח כחו ונמצא כמו אונס. וכן הזורק אבן לתמר להפיל תמרים ונפלו מן התמרים על תינוק והרגוהו פטור מפני שנפלו מכח כחו וכן כל כיוצא בזה משאר הסיבות.&lt;קטע סוף=טו דפוס/&gt;

==הגהה==
{{אין טקסט מוגה במשנה תורה|נזקים|הלכות רוצח ושמירת נפש|פרק ששי|הלכות רוצח ושמירת נפש ה|הלכות רוצח ושמירת נפש ז|b506|11|68|6}}</text>
      <sha1>tjo50qdijaqba2s8o78ytxccofftqyx</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>אקדמות</title>
    <ns>0</ns>
    <id>193498</id>
    <revision>
      <id>3016283</id>
      <parentid>3007447</parentid>
      <timestamp>2026-05-13T12:35:17Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>בן עדריאל</username>
        <id>9444</id>
      </contributor>
      <origin>3016283</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="10027" sha1="oqiq3eslbo5oaafw7py4iu2gqnzjpec" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
{{הור2|פיוט הנאמר בקהילות אשכנז בקריאת התורה של (יו&quot;ט ראשון של) חג השבועות. במנהג אשכנז המערבי אומרים אותו אחר קריאת הפסוק הראשון של קריאת התורה, ובמנהג אשכנז המזרחי הונהג על פי הט&quot;ז לאמרו קודם תחילת הקריאה.}}
&lt;/noinclude&gt;{{הור|סימן: '''א&quot;ב''' כפול, '''מאיר ביר רבי יצחק יגדל בתורה ובמעשים טובים אמן וחזק ואמץ'''}}
&lt;poem&gt;
{{סי|אַ}}קְדָמוּת מִלִּין וְשָׁרָיוּת שׁוּתָא
{{סי|אַ}}וְלָא שָׁקִילְנָא הַרְמָן וּרְשׁוּתָא
{{סי|בְּ}}בָבֵי תְּרֵי וּתְלַת דְּאֶפְתַּח בְּנַקְשׁוּתָא
{{סי|בְּ}}בָרֵי דְבָרֵי וְטָרֵי עֲדֵי לְקַשִּׁישׁוּתָא	
{{סי|גְּ}}בוּרָן עָלְמִין לֵהּ וְלָא סִפֵּק פְּרִישׁוּתָא
{{סי|גְּ}}וִיל אִלּוּ רְקִיעֵי קְנֵי כָּל חֻרְשָׁתָא
{{סי|דְּ}}יוֹ אִלּוּ יַמֵּי וְכָל מֵי כְּנִישׁוּתָא	
{{סי|דַּ}}יְרֵי אַרְעָא סַפְרֵי וְרַשְׁמֵי רַשְׁוָתָא
{{סי|הֲ}}דַר מָרֵי שְׁמַיָּא וְשַׁלִיט בְּיַבֶּשְׁתָּא
{{סי|הָ}}קֵם עָלְמָא יְחִידָאֵי וְכַבְּשֵׁהּ בְּכַבְּשׁוּתָא
{{סי|וּ}}בְלָא לֵאוּ שַׁכְלְלֵהּ וּבְלָא תְשָׁשׁוּתָא
{{סי|וּ}}בְאָתָא קַלִּילָא דְּלֵית בָּהּ מְשָׁשׁוּתָא
{{סי|זַ}}מִּין כָּל עֲבִידְתֵּהּ בְּהַךְ יוֹמֵי שִׁתָּא
{{סי|זֵ}}הוֹר יְקָרֵיה עֲלִי עֲלֵי כּוּרְסֵהּ דֶּאֱשָׁתָא
{{סי|חֲ}}יָל אֶלֶף אַלְפִין וְרִבּוֹא לְשַׁמְשׁוּתָא
{{סי|חַ}}דְתִּין נְבוֹט לְצַפְרִין סַגִּיאָה טְרָשׁוּתָא
{{סי|טְ}}פֵי יְקִידִין שְׂרָפִין כְּלוּל גַּפֵּי שִׁתָּא
{{סי|טְ}}עֵם עַד יִתְיְהֵב לְהוֹן שְׁתִּיקִין בְּאַדִּשְׁתָּא
{{סי|יְ}}קַבְּלוּן דֵּין מִן דֵּין שָׁוֵי דְלָא בְּשַׁשְׁתָּא
{{סי|יְ}}קַר מְלֵי כָל אַרְעָא לִתְלוֹתֵי קְדֻשְׁתָּא
{{סי|כְּ}}קָל מִן קֳדָם שַׁדַּי כְּקָל מֵי נְפִישׁוּתָא
{{סי|כְּ}}רוּבִין קֳבֵל גַּלְגַּלִּין מְרוֹמְמִין בְּאַוְשָׁתָא
{{סי|לְ}}מֶחֱזֵי בְּאַנְפָּא עֵין כְּוַת גִּירֵי קַשְׁתָּא
{{סי|לְ}}כָל אֲתַר דְמִשְׁתַּלְּחִין זְרִיזִין בְּאַשְׁוָתָא
{{סי|מְ}}בָרְכִין בְּרִיךְ יְקָרֵהּ בְּכָל לְשָׁן לְחִישׁוּתָא
{{סי|מֵ}}אֲתַר בֵּית שְׁכִינְתֵּהּ דְלָא צָרִיךְ חִישׁוּתָא
{{סי|נְ}}הִים כָּל חֵיל מְרוֹמָא מְקַלְּסִין בַּחֲשַׁשְׁתָּא
{{סי|נְ}}הִירָא מַלְכוּתֵהּ לְדָר וְדָר לְאַפְרַשְׁתָּא
{{סי|סְ}}דִירָא בְּהוֹן קְדוּשְׁתָּא וְכַד חַלְפָא שַׁעְתָּא 
{{סי|סִ}}יוּמָא דִלְעָלַם וְאוּף לָא לִשְׁבוּעֲתָא
{{סי|עֲ}}דַב יְקַר אַחֲסַנְתֵּהּ חֲבִיבִין דְּבִקְבַעְתָּא 
{{סי|עֲ}}בִידִין לֵיהּ חֲטִיבָא בִּדְנַח וּשְׁקַעְתָּא
{{סי|פְּ}}רִישָׁן לְמָנָתֵהּ לְמֶעְבַּד לֵיהּ רְעוּתָא
{{סי|פְּ}}רִישׁוּתֵהּ שְׁבָחֵהּ יְחַוּוּן בְּשָׁעוּתָא
{{סי|צְ}}בִי וְחָמִיד וְרָגִיג דְּיִלְאוּן בְּלָעוּתָא
{{סי|צְ}}לוֹתְהוֹן בְּכֵן מְקַבֵּל וְהַנְיָא בָּעוּתָא
{{סי|קְ}}טִירָא לְחֵי עָלְמָא בְּתָגָא בִּשְׁבוּעֲתָא
{{סי|קֳ}}בֵל יְקַר טוֹטֶפְתָּא יְתִיבָא בִקְבִיעוּתָא
{{סי|רְ}}שִׁימָא הִיא גוּפָא בְּחָכְמְתָא וּבְדַעְתָּא
{{סי|רְ}}בוּתְהוֹן דְּיִשְׂרָאֵל קְרָאֵי בִשְׁמַעְתָּא
{{סי|שְׁ}}בַח רִבּוֹן עַלְמָא אֲמִירָא דַכְוָתָא
{{סי|שְׁ}}פַר עֲלֵיהּ לְחַווּיֵהּ בְּאַפֵּי מַלְכְּוָתָא
{{סי|תָּ}}אִין וּמִתְכַּנְשִׁין כְּחֵיזוּ אַדְוָתָא
{{סי|תְּ}}מֵהִין וְשַׁיְילִין לֵיהּ בְּעֵסֶק אַתְוָתָא
{{סי|מְ}}נָן וּמָאן הוּא רְחִימָךְ שַׁפִּירָא בְּרֵיוָתָא
{{סי|אֲ}}רוּם בְּגִינֵהּ סָפִית מְדוֹר אַרְיְוָתָא
{{סי|יְ}}קָרָא וְיָאָה אַתְּ אִין תַּעַרְבִי לְמַרְוָתָא
{{סי|רְ}}עוּתֵךְ נַעֲבֵיד לִיךְ בְּכָל אַתְרְוָתָא
{{סי|בְּ}}חָכְמְתָא מְתִיבָתָא לְהוֹן קְצַת לְהוֹדָעוּתָא
{{סי|יְ}}דַעְתּוּן חַכְּמִין לֵיהּ בְּאִשְׁתְּמוֹדָעוּתָא
{{סי|רְ}}בוּתְכוֹן מָה חֲשִׁיבָא, קֳבֵל הַהִיא שְׁבַחְתָּא
{{סי|רְ}}בוּתָא דְיַעֲבֵּד לִי, כַּד מַטְיָא שַׁעְתָּא
{{סי|בְּ}}מֵיתֵי לִי נְהוֹרָא, וְתַחֲפֵי לְכוֹן בַּהֲתָא
{{סי|יְ}}קָרֵהּ כַּד אִתְגְלֵי, בְּתוּקְפָא וּבִגְבוּרְתָּא
{{סי|יְ}}שַׁלֵם גְמוּלַיָּא, לְסַנְאֵי וְנַגְוָתָא
{{סי|צִ}}דְקָתָא לְעַם חָבִיב, וְסַגְיָא זַכְוָתָא
{{סי|חֲ}}דוּ שְׁלֵמָא בְּמֵיתֵי, וּמָנָא דַכְוָתָא
{{סי|קִ}}רְיְתָא דִירוּשְׁלֵם, כַּד יְכַנֵּשׁ גַלְוָתָא
{{סי|יְ}}קָרֵהּ מָטִיל עֲלֵהּ, בְּיוֹמֵי וְלֵילְוָתָא
{{סי|גְ}}נוּנֵהּ לְמֶעְבַּד בָּהּ, בְּתֻשְׁבְּחָן כְּלִילָתָא
{{סי|דְּ}}זֵהוֹר עֲנָנַיָּא, לְמִשְׁפַּר כִּילָתָא
{{סי|לְ}}פוּמֵיהּ דַּעֲבִידְתָּא, עֲבִידָן מְטַלַּלְתָּא
{{סי|בְּ}}תַכְתַּקֵּי דְהַב פִּיזָא, וּשְׁבַע מַעֲלָתָא
{{סי|תְּ}}חִימִין צַדִּיקֵי, קָדָם רַב פָּעֳלָתָא
{{סי|וְ}}רֵיוֵיהוֹן דָּמֵי, לְשָׂבְעָא חֶדְוָתָא
{{סי|רְ}}קִיעָא בְּזֵיהוֹרֵהּ, וְכוֹכְבֵי זִיוָתָא
{{סי|הֲ}}דָרָא דְּלָא אֶפְשַׁר, לְמִפְרַט בִּשִׂפְוָתָא
{{סי|וְ}}לָא אִשְׁתְּמַע וְחָמֵי, נְבִיאָן חֶזְוָתָא
{{סי|בְּ}}לָא שָׁלְטָא בֵהּ עֵין, בְּגוֹ עֵדֶן גִּנְּתָא
{{סי|מְ}}טַיְּלֵי בֵהּ חִנְגָּא, לְבַהֲדֵי דִשְׁכִינְתָּא
{{סי|עֲ}}לֵהּ רַמְזֵי דֵין הוּא, בְּרַם בְּאֶמְתָנוּתָא
{{סי|שַׂ}}בַּרְנָא לֵיהּ בְּשִׁבְיָן, תְּקוֹף הֵמָנוּתָא
{{סי|יַ}}דְבֵּר לָן עָלְמִין, עֲלֵמִין מְדַמּוּתָא
{{סי|מְ}}נָת דִּילָן דְּמִלְּקַדְמִין, פָּרֵשׁ בַּאֲרָמוּתָא
{{סי|טְ}}לוּלָא דְלִוְיָתָן, וְתוֹר טוּר רָמוּתָא
{{סי|וְ}}חַד בְּחַד כִּי סָבִיךְ, וְעָבִיד קְרָבוּתָא
{{סי|בְּ}}קַרְנוֹהִי מְנַגַּח בְּהֵמוֹת, בְּרַבְרְבוּתָא
{{סי|יְ}}קַרְטַע נוּן לְקִבְלֵהּ, בְּצִיצוֹי בִּגְבוּרְתָּא
{{סי|מְ}}קָרֵב לֵיה בָּרְיֵהּ, בְּחַרְבֵּהּ בְּרַבְרְבוּתָא
{{סי|אֲ}}רִיסְטוֹן לְצַדִּיקֵי יְתַקֵן, וְשֵׁרוּתָא
{{סי|מְ}}סַחֲרִין עֲלֵי תַכֵּי, דְכַדְכֹּד וְגוּמַרְתָּא
{{סי|נְ}}גִידִין קָמֵיהוֹן, אֲפַרְסְמוֹן נַהֲרָתָא
{{סי|וּ}}מִתְפַּנְּקִין וְרַוֵּי, בְּכַסֵּי רְוָיָתָא
{{סי|חֲ}}מַר מְרַת דְּמִבְּרֵאשִׁית, נְטִיר בֵּי נַעֲוָתָא
{{סי|זַ}}כָּאִין כַּד שְׁמַעְתּוּן, שְׁבַח דָּא שִׁירָתָא
{{סי|קְ}}בִיעִין כֵּן תֶּהֱווּן, בְּהַנְהוּ חֲבוּרָתָא
{{סי|וְ}}תִזְכּוּן דִּי תֵיתְבוּן, בְּעֵלָּא דָרָתָא
{{סי|אֲ}}רֵי תְצִיתוּן לְמִלַּי, דְּנָפְקִין בְּהַדְרָתָא
{{סי|מְ}}רוֹמָם הוּא אֱלָהִין, בְּקַדְמָא וּבַתְרָיְתָא
{{סי|צְ}}בִי וְאִתְרְעִי בָן, וּמְסַר לָן אוֹרָיְתָא.
&lt;/poem&gt;&lt;noinclude&gt;
{{ראה-W}}

[[קטגוריה:פיוטי שבועות]]
[[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]]
[[קטגוריה:נוסח אשכנז]]
[[קטגוריה:חתימה]]
[[קטגוריה:שירים מהמאה ה-11]]
[[קטגוריה:ארמית]]
[[קטגוריה:רבי מאיר ש&quot;ץ]]
[[קטגוריה:פיוטי רשות למתרגם]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>oqiq3eslbo5oaafw7py4iu2gqnzjpec</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>קל&quot;ח פתחי חכמה/פתח נג</title>
    <ns>0</ns>
    <id>259254</id>
    <revision>
      <id>3016294</id>
      <parentid>2900429</parentid>
      <timestamp>2026-05-13T15:14:07Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>1אברהם1</username>
        <id>4446</id>
      </contributor>
      <origin>3016294</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2766" sha1="cu5j5bf8p5go5r6jyv6zsi6uglwnbvw" xml:space="preserve">{{ניווט ספר|שם הספר=קל&amp;#34;ח פתחי חכמה/פתח|נג}}
 

פתח נג

&lt;סדר מהלך התיקון&gt;:

'''כל מה שנתקלקל בזמן השבירה הוא מה שצריך ללכת לתקן מעט מעט. והיינו בין ירידת אחורי או&quot;א, בין שבירת שאר הספירות, כל מה שנחסר באותו הזמן - הרי התחיל מילואו בזמן התיקון. וסוף מילוי הכל - הוא התיקון השלם שיהיה לעתיד לבוא:'''

אחר שנתבארו הפרטים העיקרים של השבירה, עתה צריך לבאר איך נמשך אחריהם ענין התיקון:

חלקי המאמר הזה ב'. ח&quot;א, כל מה שנתקלקל, והוא הקדמה על ענין תיקון השבירה. ח&quot;ב, והיינו בין ירידת, והוא סדר מהלך ענין התיקון הזה:

חלק א:

א. '''כל מה שנתקלקל'''. כי הלא הכוונה היתה להראות מה נולד מן הדין בלתי מיתוק, כדי להראות אחר כך איך המיתוק מתקן הכל. והנה כל מה שנתקלקל בשבירה הוא כל מה שהיה יכול להיולד מן הדין בלתי מיתוק. אם כן, זה כל מה שהיה צריך להראות בו המיתוק, שהוא התיקון:

ב. '''הוא מה שצריך ללכת לתקן מעט מעט''', והוא סוד ההדרגה, שלא רצה הרצון העליון שתתגלה השלמות בבת אחת, אלא אדרבא, מעט מעט. וזה עצמו נותן מקום לזכות בו בני האדם:

חלק ב:

א. '''והיינו בין ירידת אחורי או&quot;א, בין שבירת שאר הספירות''', והיינו כי זה חסרון בשרשי הבריות, וזה חסרון בתיקוני השרשים, והם כללות הקלקולים, ושניהם צריכין ליתקן. ונתקנו שניהם ביחד, שהתיקון הא בבת אחת - כשנתקן זה נתקן זה. דאם הג&quot;ר מתקנים תמיד את הז&quot;ת, הרי הז&quot;ת מתוקנים תמיד, וכן להיפך, אם הז&quot;ת מתוקנים תמיד - אין חסר הארת הג&quot;ר שמתקנות אותם:

ב. '''כל מה שנחסר באותו הזמן'''. הוא הפרטות של התיקונים שהיה להם לימצא, שבקלקולי השבירה חסרו, והם רבים:

ג. '''הרי התחיל מילואו בזמן התיקון. וסוף מילוי הכל - הוא התיקון השלם שיהיה לעתיד לבוא''', והוא מה שכתוב כבר למעלה, שהמחשבה העליונה הרי נתנה תיקון לדברים מצד עצמה מה שנתנה, ואחר כך הניחה הסוף לעשותו מעט על ידי בני אדם:</text>
      <sha1>cu5j5bf8p5go5r6jyv6zsi6uglwnbvw</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>קל&quot;ח פתחי חכמה/פתח נד</title>
    <ns>0</ns>
    <id>259255</id>
    <revision>
      <id>3016311</id>
      <parentid>2900430</parentid>
      <timestamp>2026-05-13T15:46:20Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>1אברהם1</username>
        <id>4446</id>
      </contributor>
      <comment>עריכה</comment>
      <origin>3016311</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4685" sha1="4nrqdy4jv0tuww9sknvpngawdgzeozu" xml:space="preserve">{{ניווט ספר|שם הספר=קל&amp;#34;ח פתחי חכמה/פתח|נד}}
 

פתח נד

&lt;ענין רפ&quot;ח ניצוצין [נד -נז]&gt;:

&lt;הקדמה לענין רפ&quot;ח&gt;:

'''מן שנשברו הכלים - ניטל מהם כח ההנהגה. וגם לא היו עומדים בסוד צורה שלמה, אלא מיני כח בלתי שלמים ובלתי ראוים לפעול פעולה. ומקורם היה מקיימם כך, עד בא הארה חדשה שתשלימם, ותתן להם צורה ופעולה:'''

אחר שנתבאר ענין השבירה, עכשיו צריך לבאר מה היה אחר כך:

חלקי המאמר הזה ב'. ח&quot;א, בזמן שנשברו הכלים ניטל וכו', והוא כללות מה שנעשה בכלים בזמן השבירה. ח&quot;ב, ומקורם היה, והוא מה שהיה בין השבירה והתיקון:

חלק א:

א. '''בזמן שנשברו הכלים - ניטל מהם כח ההנהגה''', והוא מה שר&quot;ל שבירה - דברים שאינם ראוין למלאכתן. דבר זה מתפרש בשני דרכים שהם אחד. כי הנה כבר שמעת איך הספירות הם שיעורי הנמצאים, והם הם חקות ההנהגה. אך הענין הוא, שהנמצאים הם נושאי ההנהגה, והם{{הערה|&lt;small&gt;נראה שהכוונה במילה &quot;הם&quot; לספירות ולא לנמצאים, כי במשפט הקודם כתב באותה לשון &quot;הספירות הם שיעורי הנמצאים והם הם חוקות ההנהגה&quot;, וכך גם מסתבר, כי אם הנמצאים הם הנושאים של ההנהגה, הם לא חוקות ההנהגה -- ויקיעורך&lt;/small&gt;}} - הם חקות ההנהגה עצמה, שבשלוט חלק אחד בנמצאים - תמצא הנהגה אחת, ובשלוט חלק אחר - הנהגה אחרת. ונמצא, שכאשר שיערה המחשבה העליונה הנמצאים בלתי מתוקנים, ר&quot;ל לפי ענין הדין בלתי ממותק, הנה נראה התולדה מזה - שבאלה הנמצאים לא יכולים לימצא אלא קלקולים, והיינו קלקול הנמצאים בהם עצמם. ואז נראו הנמצאים נפסדים מענינם הטוב, ואין שולט בם אלא חלקיהם הרעים, העושים לצורתם הפסד. ונראה למעלה הנהגות מקולקלות, שאי אפשר להם לעשות מעשה. והוא החרבן שפירשנו למעלה, שלא היה מניח מציאות לחוקים הטובים, וכן לנמצאים:

ב. '''וגם לא היו עומדים בסוד צורה שלמה''', שבירה ר&quot;ל שני דברים: שאין הכלי ראוי למלאכתו, וגם שאין צורתו שלמה. והנה נמשך זה מזה, שמשום שאין צורתו שלמה - אין ראוי למלאכתו. ואמנם יכול להיות שבירה שישאר לו צורה למלאכה אחרת. אבל מה שהוא שבירה גדולה - אין נשאר לו שום צורה לשום מלאכה. ושבירת הכלים היתה שבירה אחת שלא היתה מנחת שום צורה כלל, והיינו שיעור הנמצאים בלי שום מציאות מתוקן. והם עצמם הנהגות שאינם יכולים לעשות שום פעולה של הויה:

ג. '''אלא מיני כח בלתי שלמים ובלתי ראוים לפעול פעולה''', לא שנתבטלו ההויות והחוקים, אלא שישנם, אבל שאי אפשר להם לפעול כלום, מפני החרבן המגביר ההפסד עליהם, שאי אפשר להם לצאת ממנו. ונמצא שישנם, אלא שחסר מהם מה שהיה צריך להם כדי שיוכלו לפעול:

חלק ב:

א. '''ומקורם היה מקיימם כך''', כי הנה לא נתבטל מציאותם, ועל כן נמצא שמקורם קיים ומקיימם, אלא שמקיימם כך, ולא ניתן להם שום תיקון, עד בא הארה חדשה, כדלקמן:

ב. '''עד בא הארה חדשה''', והיינו כי זה היה רק ענין אחד לבד, כמ&quot;ש למעלה בסוד זריקת הניצוצין. ואחר כך רצה הרצון העליון להשלים דמות האדם בכל עניניו. ואז באה הארה חדשה והשלימה אותם, והיינו שם מ&quot;ה, כדלקמן:

ג. '''שתשלימם''', על ידי שתתן להם מציאות, וה&quot;ס הבירור, ששם מ&quot;ה מברר ומאסף אליו חלקים מב&quot;ן, כדלקמן:

ד. '''ותתן להם צורה ופעולה''', זה מציאות הפרצופים, שנעשים אחר כך בסוד התיקון, וכדלקמן:</text>
      <sha1>4nrqdy4jv0tuww9sknvpngawdgzeozu</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>בראשית רבה צג ו</title>
    <ns>0</ns>
    <id>268875</id>
    <revision>
      <id>3016345</id>
      <parentid>522403</parentid>
      <timestamp>2026-05-13T21:13:30Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Ori229</username>
        <id>476</id>
      </contributor>
      <comment>פיסוק</comment>
      <origin>3016345</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3239" sha1="2oi85dx8yni4qsz7kgg3bs2zmte10me" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|בראשית רבה|צג|ה|ו|ז|}}{{פמ|בראשית רבה|צג|ו}}

ד&quot;א &quot;וַיִּגַּשׁ אֵלָיו יְהוּדָה&quot;: ר' יהודה, ר' נחמיה ורבנן.
ר' יהודה אומר: הגשה למלחמה, היך מד&quot;א ([[שמואל ב י]]): &quot;ויגש יואב והעם אשר עמו למלחמה&quot;.
רבי נחמיה אומר: הגשה לפיוס, המד&quot;א ([[יהושע יד]]): &quot;ויגשו בני יהודה אל יהושע&quot; – לפייסו.
רבנן אמרי: הגשה לתפלה, ([[מלכים א יח]]): &quot;ויגש אליהו הנביא ויאמר ה' אלהי וגו'&quot;.
ר&quot;א אמר: פשט להון – &quot;אם למלחמה אני בא, אם לפיוס אני בא, אם לתפלה אני בא&quot;.

&quot;בי אדוני&quot;: בי, ולא ביה. אם לממלא מיא – אנא, אם לשמשא – אנא, אם למפצע קיסין – אנא.
ד&quot;א &quot;בי אדוני&quot;: בייה את מעביר עלינו, אדוני! שכך אמרת לנו: &quot;הורידוהו אלי וגו'&quot;, זו היא השמת עין? נהפך הדבר שאמרת לסמיות עינים!
אמר רבי סימון: בנימוסות שלנו כתיב ([[שמות כב]]): &quot;ואם אין לו ונמכר בגניבתו&quot;, וזה יש לו לשלם!

&quot;ידבר נא עבדך&quot;: יכנסו דברי באזנך.
זקינתו של זה, ע&quot;י שמשכה פרעה לילה אחת, לקה בנגעים הוא וכל ביתו, דכתיב ([[בראשית יב]]): &quot;וינגע ה' את פרעה&quot; – הזהר שלא ילקה אותו האיש בצרעת!
אמו של זה לא מתה אלא מקללתו של אבא, ומן תמן מיתת לה ([[בראשית לא|שם לא]]): &quot;עם אשר תמצא את אלהיך לא יחיה&quot; – הזהר שלא יחול בך קללה אחת, ואותו האיש מת!
שנים ממנו נכנסו לכרך אחד שלם והחריבוה. להלן בשביל נקבה, כאן בשביל זכר, על חיבת העין, בא על אכסניא של הקב&quot;ה שנאמר בו ([[דברים לג]]): &quot;חופף עליו כל היום&quot; – על אחת כמה וכמה!

ד&quot;א &quot;ידבר נא עבדך וגו'&quot;, אמר רבי ירמיה בר שמעיה: &quot;דבר אני מוציא מבפנים, ומכניס דבר בנא, ומכלה אתכם!&quot;.
אמר רבי חנין: בשעה שהיה יהודה מעלה חמה, היו שערות לבו בוקעות כליו ויוצאות, והיה נותן עששיות של ברזל לתוך פיו ומוציאן כאבק.
&quot;כי כמוך כפרעה&quot;: מה פרעה גוזר ואינו מקיים – אף את גוזר ואינך מקיים. מה פרעה להוט אחר הזכרים – אף אתה כן. מה פרעה מלך ואתה שני לו בארץ מצרים – כך אבא מלך בארץ כנען ואני שני לו. ואם שולף אני את חרבי – ממך אני מתחיל ובפרעה רבך אני מסיים!
אלו אמר &quot;מפרעה אני מתחיל&quot; – היה מניחו. כיון שאמר &quot;ממך אני מתחיל&quot;, רמז למנשה ורפש חד רפש, וזעת כל פלטין.
אמר: &quot;דין רפש מן בית אבא!&quot;.
כיון דחמי מיליה כן, שרי משתעי מילין רכיכין: &quot;אדוני שאל:&quot;.</text>
      <sha1>2oi85dx8yni4qsz7kgg3bs2zmte10me</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחת ביאור:משנה מכות פרק ב</title>
    <ns>107</ns>
    <id>363622</id>
    <revision>
      <id>3016342</id>
      <parentid>900115</parentid>
      <timestamp>2026-05-13T20:59:37Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>יוסף אומץ</username>
        <id>30741</id>
      </contributor>
      <comment>/* טעם לכלל */ פסקה חדשה</comment>
      <origin>3016342</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1152" sha1="ks7e3d796x5e0tgk43qz4guikv1uk75" xml:space="preserve">למי שניסה לתקן בביאור למשנה ג: הבעיה היא הניסוח &quot;X גולה ע&quot;י Y&quot;, שמשמעו שאם X הרג את Y - הוא גולה. לכן הניסוח &quot;חוץ מע&quot;י גר תושב&quot; נראה כאילו הכוונה היא שאם מישהו אחר הרג גר תושב הוא אינו גולה. הדין הזה אינו נכון ואינו הגיוני, ולכן כתבתי שיש כאן בעיית ניסוח.[[משתמש:Ahituvrs|Ahituvrs]] ([[שיחת משתמש:Ahituvrs|שיחה]]) 22:18, 16 במאי 2019 (IDT)

== טעם לכלל ==

כתבתם:

״קשה למצוא לכלל שבמשנה &quot;כל שבדרך ירידתו&quot; טעם ענייני, וסביר יותר שמדובר בנסיון להמעיט במספרי הגולים. וראו כללים שונים [[ביאור:תוספתא/מכות/ב#ב|בתוספתא ב, ב-ד.]]״

הרמב״ם כותב טעם משכנע לענ״ד, שנפילה בדרך ירידה היא קרובה לאונס כיוון שיש כח המשיכה. [[משתמש:יוסף אומץ|יוסף אומץ]] ([[שיחת משתמש:יוסף אומץ|שיחה]]) 23:59, 13 במאי 2026 (IDT)</text>
      <sha1>ks7e3d796x5e0tgk43qz4guikv1uk75</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3016343</id>
      <parentid>3016342</parentid>
      <timestamp>2026-05-13T21:01:12Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>יוסף אומץ</username>
        <id>30741</id>
      </contributor>
      <comment>/* תפילה כנגד אדם */ פסקה חדשה</comment>
      <origin>3016343</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1532" sha1="htz7lmng4554sf7j5x1jt92z0na8lhm" xml:space="preserve">למי שניסה לתקן בביאור למשנה ג: הבעיה היא הניסוח &quot;X גולה ע&quot;י Y&quot;, שמשמעו שאם X הרג את Y - הוא גולה. לכן הניסוח &quot;חוץ מע&quot;י גר תושב&quot; נראה כאילו הכוונה היא שאם מישהו אחר הרג גר תושב הוא אינו גולה. הדין הזה אינו נכון ואינו הגיוני, ולכן כתבתי שיש כאן בעיית ניסוח.[[משתמש:Ahituvrs|Ahituvrs]] ([[שיחת משתמש:Ahituvrs|שיחה]]) 22:18, 16 במאי 2019 (IDT)

== טעם לכלל ==

כתבתם:

״קשה למצוא לכלל שבמשנה &quot;כל שבדרך ירידתו&quot; טעם ענייני, וסביר יותר שמדובר בנסיון להמעיט במספרי הגולים. וראו כללים שונים [[ביאור:תוספתא/מכות/ב#ב|בתוספתא ב, ב-ד.]]״

הרמב״ם כותב טעם משכנע לענ״ד, שנפילה בדרך ירידה היא קרובה לאונס כיוון שיש כח המשיכה. [[משתמש:יוסף אומץ|יוסף אומץ]] ([[שיחת משתמש:יוסף אומץ|שיחה]]) 23:59, 13 במאי 2026 (IDT)

== תפילה כנגד אדם ==

״מותר להרוג אדם בתפילה!״

המשנה לא אמרה שסה מותר, אלא תיארה את המציאות שאנו מנסים להימנע ממנה, ואולי כי זה אפילו אסור. [[משתמש:יוסף אומץ|יוסף אומץ]] ([[שיחת משתמש:יוסף אומץ|שיחה]]) 00:01, 14 במאי 2026 (IDT)</text>
      <sha1>htz7lmng4554sf7j5x1jt92z0na8lhm</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3016358</id>
      <parentid>3016343</parentid>
      <timestamp>2026-05-14T08:58:13Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <comment>/* תפילה כנגד אדם */</comment>
      <origin>3016358</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1532" sha1="l69yjx97rx6k14hwtb4rtv7idjh72an" xml:space="preserve">למי שניסה לתקן בביאור למשנה ג: הבעיה היא הניסוח &quot;X גולה ע&quot;י Y&quot;, שמשמעו שאם X הרג את Y - הוא גולה. לכן הניסוח &quot;חוץ מע&quot;י גר תושב&quot; נראה כאילו הכוונה היא שאם מישהו אחר הרג גר תושב הוא אינו גולה. הדין הזה אינו נכון ואינו הגיוני, ולכן כתבתי שיש כאן בעיית ניסוח.[[משתמש:Ahituvrs|Ahituvrs]] ([[שיחת משתמש:Ahituvrs|שיחה]]) 22:18, 16 במאי 2019 (IDT)

== טעם לכלל ==

כתבתם:

״קשה למצוא לכלל שבמשנה &quot;כל שבדרך ירידתו&quot; טעם ענייני, וסביר יותר שמדובר בנסיון להמעיט במספרי הגולים. וראו כללים שונים [[ביאור:תוספתא/מכות/ב#ב|בתוספתא ב, ב-ד.]]״

הרמב״ם כותב טעם משכנע לענ״ד, שנפילה בדרך ירידה היא קרובה לאונס כיוון שיש כח המשיכה. [[משתמש:יוסף אומץ|יוסף אומץ]] ([[שיחת משתמש:יוסף אומץ|שיחה]]) 23:59, 13 במאי 2026 (IDT)

== תפילה כנגד אדם ==

״מותר להרוג אדם בתפילה!״

המשנה לא אמרה שזה מותר, אלא תיארה את המציאות שאנו מנסים להימנע ממנה, ואולי כי זה אפילו אסור. [[משתמש:יוסף אומץ|יוסף אומץ]] ([[שיחת משתמש:יוסף אומץ|שיחה]]) 00:01, 14 במאי 2026 (IDT)</text>
      <sha1>l69yjx97rx6k14hwtb4rtv7idjh72an</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3016361</id>
      <parentid>3016358</parentid>
      <timestamp>2026-05-14T09:04:22Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>/* טעם לכלל */</comment>
      <origin>3016361</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1594" sha1="mjllr19pnt406r3w33x27fjsh3f5tdk" xml:space="preserve">למי שניסה לתקן בביאור למשנה ג: הבעיה היא הניסוח &quot;X גולה ע&quot;י Y&quot;, שמשמעו שאם X הרג את Y - הוא גולה. לכן הניסוח &quot;חוץ מע&quot;י גר תושב&quot; נראה כאילו הכוונה היא שאם מישהו אחר הרג גר תושב הוא אינו גולה. הדין הזה אינו נכון ואינו הגיוני, ולכן כתבתי שיש כאן בעיית ניסוח.[[משתמש:Ahituvrs|Ahituvrs]] ([[שיחת משתמש:Ahituvrs|שיחה]]) 22:18, 16 במאי 2019 (IDT)

== טעם לכלל ==

כתבתם:

״קשה למצוא לכלל שבמשנה &quot;כל שבדרך ירידתו&quot; טעם ענייני, וסביר יותר שמדובר בנסיון להמעיט במספרי הגולים. וראו כללים שונים [[ביאור:תוספתא/מכות/ב#ב|בתוספתא ב, ב-ד.]]״

[[רמב&quot;ם הלכות רוצח ושמירת נפש ו יב|הרמב״ם]] כותב טעם משכנע לענ״ד, שנפילה בדרך ירידה היא קרובה לאונס כיוון שיש כח המשיכה. [[משתמש:יוסף אומץ|יוסף אומץ]] ([[שיחת משתמש:יוסף אומץ|שיחה]]) 23:59, 13 במאי 2026 (IDT)

== תפילה כנגד אדם ==

״מותר להרוג אדם בתפילה!״

המשנה לא אמרה שזה מותר, אלא תיארה את המציאות שאנו מנסים להימנע ממנה, ואולי כי זה אפילו אסור. [[משתמש:יוסף אומץ|יוסף אומץ]] ([[שיחת משתמש:יוסף אומץ|שיחה]]) 00:01, 14 במאי 2026 (IDT)</text>
      <sha1>mjllr19pnt406r3w33x27fjsh3f5tdk</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3016363</id>
      <parentid>3016361</parentid>
      <timestamp>2026-05-14T09:11:33Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <comment>/* טעם לכלל */ תגובה ([[mw:c:Special:MyLanguage/User:JWBTH/CD|CD]])</comment>
      <origin>3016363</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2222" sha1="akzvqzmxp6tipmgct3xb1bkf7syhe4u" xml:space="preserve">למי שניסה לתקן בביאור למשנה ג: הבעיה היא הניסוח &quot;X גולה ע&quot;י Y&quot;, שמשמעו שאם X הרג את Y - הוא גולה. לכן הניסוח &quot;חוץ מע&quot;י גר תושב&quot; נראה כאילו הכוונה היא שאם מישהו אחר הרג גר תושב הוא אינו גולה. הדין הזה אינו נכון ואינו הגיוני, ולכן כתבתי שיש כאן בעיית ניסוח.[[משתמש:Ahituvrs|Ahituvrs]] ([[שיחת משתמש:Ahituvrs|שיחה]]) 22:18, 16 במאי 2019 (IDT)

== טעם לכלל ==

כתבתם:

״קשה למצוא לכלל שבמשנה &quot;כל שבדרך ירידתו&quot; טעם ענייני, וסביר יותר שמדובר בנסיון להמעיט במספרי הגולים. וראו כללים שונים [[ביאור:תוספתא/מכות/ב#ב|בתוספתא ב, ב-ד.]]״

[[רמב&quot;ם הלכות רוצח ושמירת נפש ו יב|הרמב״ם]] כותב טעם משכנע לענ״ד, שנפילה בדרך ירידה היא קרובה לאונס כיוון שיש כח המשיכה. [[משתמש:יוסף אומץ|יוסף אומץ]] ([[שיחת משתמש:יוסף אומץ|שיחה]]) 23:59, 13 במאי 2026 (IDT)
: חיך אוכל יטעם, ומה שנשמע משכנע לאחד, פחות משכנע את האחר. לי הקטן (וחלילה לי מלבקר את רבינו הנשר הגדול) נראה בקוצר עיניי הטרוטות שאין זה אלא נסיון דחוק למצוא &quot;טעמא דקרא&quot; בדבר שבעיקרו הוא ככל הנראה, בסופו של דבר, סוג של &quot;גזירת הכתוב&quot; או גדר שגדרו חכמים (וכפי שכתב בביאור כאן: &quot;להמעיט במספרי הגולים&quot;).-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 12:11, 14 במאי 2026 (IDT)

== תפילה כנגד אדם ==

״מותר להרוג אדם בתפילה!״

המשנה לא אמרה שזה מותר, אלא תיארה את המציאות שאנו מנסים להימנע ממנה, ואולי כי זה אפילו אסור. [[משתמש:יוסף אומץ|יוסף אומץ]] ([[שיחת משתמש:יוסף אומץ|שיחה]]) 00:01, 14 במאי 2026 (IDT)</text>
      <sha1>akzvqzmxp6tipmgct3xb1bkf7syhe4u</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3016364</id>
      <parentid>3016363</parentid>
      <timestamp>2026-05-14T09:12:48Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>/* טעם לכלל */</comment>
      <origin>3016364</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2235" sha1="o7iypyz14uf4bg1lv435p6h1p053tdv" xml:space="preserve">למי שניסה לתקן בביאור למשנה ג: הבעיה היא הניסוח &quot;X גולה ע&quot;י Y&quot;, שמשמעו שאם X הרג את Y - הוא גולה. לכן הניסוח &quot;חוץ מע&quot;י גר תושב&quot; נראה כאילו הכוונה היא שאם מישהו אחר הרג גר תושב הוא אינו גולה. הדין הזה אינו נכון ואינו הגיוני, ולכן כתבתי שיש כאן בעיית ניסוח.[[משתמש:Ahituvrs|Ahituvrs]] ([[שיחת משתמש:Ahituvrs|שיחה]]) 22:18, 16 במאי 2019 (IDT)

== טעם לכלל ==

כתבתם:

״קשה למצוא לכלל שבמשנה &quot;כל שבדרך ירידתו&quot; טעם ענייני, וסביר יותר שמדובר בנסיון להמעיט במספרי הגולים. וראו כללים שונים [[ביאור:תוספתא/מכות/ב#ב|בתוספתא ב, ב-ד.]]״

[[רמב&quot;ם הלכות רוצח ושמירת נפש ו יב|הרמב״ם]] כותב טעם משכנע לענ״ד, שנפילה בדרך ירידה היא קרובה לאונס כיוון שיש כח המשיכה. [[משתמש:יוסף אומץ|יוסף אומץ]] ([[שיחת משתמש:יוסף אומץ|שיחה]]) 23:59, 13 במאי 2026 (IDT)
: חיך אוכל יטעם, ומה שנשמע משכנע לאחד, פחות משכנע את האחר. לי הקטן (וחלילה לי מלבקר את רבינו הנשר הגדול) נראה בקוצר עיניי הטרוטות שלכאורה אין זה אלא נסיון דחוק למצוא &quot;טעמא דקרא&quot; בדבר שבעיקרו הוא ככל הנראה, בסופו של דבר, סוג של &quot;גזירת הכתוב&quot; או גדר שגדרו חכמים (וכפי שכתב בביאור כאן: &quot;להמעיט במספרי הגולים&quot;).-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 12:11, 14 במאי 2026 (IDT)

== תפילה כנגד אדם ==

״מותר להרוג אדם בתפילה!״

המשנה לא אמרה שזה מותר, אלא תיארה את המציאות שאנו מנסים להימנע ממנה, ואולי כי זה אפילו אסור. [[משתמש:יוסף אומץ|יוסף אומץ]] ([[שיחת משתמש:יוסף אומץ|שיחה]]) 00:01, 14 במאי 2026 (IDT)</text>
      <sha1>o7iypyz14uf4bg1lv435p6h1p053tdv</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3016367</id>
      <parentid>3016364</parentid>
      <timestamp>2026-05-14T09:17:51Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <comment>/* תפילה כנגד אדם */ תגובה ([[mw:c:Special:MyLanguage/User:JWBTH/CD|CD]])</comment>
      <origin>3016367</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2725" sha1="omx7kom49ze4swa5sy3k7e4595gwos7" xml:space="preserve">למי שניסה לתקן בביאור למשנה ג: הבעיה היא הניסוח &quot;X גולה ע&quot;י Y&quot;, שמשמעו שאם X הרג את Y - הוא גולה. לכן הניסוח &quot;חוץ מע&quot;י גר תושב&quot; נראה כאילו הכוונה היא שאם מישהו אחר הרג גר תושב הוא אינו גולה. הדין הזה אינו נכון ואינו הגיוני, ולכן כתבתי שיש כאן בעיית ניסוח.[[משתמש:Ahituvrs|Ahituvrs]] ([[שיחת משתמש:Ahituvrs|שיחה]]) 22:18, 16 במאי 2019 (IDT)

== טעם לכלל ==

כתבתם:

״קשה למצוא לכלל שבמשנה &quot;כל שבדרך ירידתו&quot; טעם ענייני, וסביר יותר שמדובר בנסיון להמעיט במספרי הגולים. וראו כללים שונים [[ביאור:תוספתא/מכות/ב#ב|בתוספתא ב, ב-ד.]]״

[[רמב&quot;ם הלכות רוצח ושמירת נפש ו יב|הרמב״ם]] כותב טעם משכנע לענ״ד, שנפילה בדרך ירידה היא קרובה לאונס כיוון שיש כח המשיכה. [[משתמש:יוסף אומץ|יוסף אומץ]] ([[שיחת משתמש:יוסף אומץ|שיחה]]) 23:59, 13 במאי 2026 (IDT)
: חיך אוכל יטעם, ומה שנשמע משכנע לאחד, פחות משכנע את האחר. לי הקטן (וחלילה לי מלבקר את רבינו הנשר הגדול) נראה בקוצר עיניי הטרוטות שלכאורה אין זה אלא נסיון דחוק למצוא &quot;טעמא דקרא&quot; בדבר שבעיקרו הוא ככל הנראה, בסופו של דבר, סוג של &quot;גזירת הכתוב&quot; או גדר שגדרו חכמים (וכפי שכתב בביאור כאן: &quot;להמעיט במספרי הגולים&quot;).-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 12:11, 14 במאי 2026 (IDT)

== תפילה כנגד אדם ==

״מותר להרוג אדם בתפילה!״

המשנה לא אמרה שזה מותר, אלא תיארה את המציאות שאנו מנסים להימנע ממנה, ואולי כי זה אפילו אסור. [[משתמש:יוסף אומץ|יוסף אומץ]] ([[שיחת משתמש:יוסף אומץ|שיחה]]) 00:01, 14 במאי 2026 (IDT)
: אם זה היה אסור, כיצד מועילה התפילה? הרי זו תפילה הבאה בעבירה, וראוי היה שלא יקבל ה' תפילה שכזו. גם מצינו בתהילים תפילות למיתתם של רשעים (כמובן שיש לחלק בין רשע לסתם כהן גדול אבל העיקרון שמותר להתפלל למות אדם כבר קיים).-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 12:17, 14 במאי 2026 (IDT)</text>
      <sha1>omx7kom49ze4swa5sy3k7e4595gwos7</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>מלאכת שלמה על מעשר שני ג</title>
    <ns>0</ns>
    <id>365210</id>
    <revision>
      <id>3016317</id>
      <parentid>3015978</parentid>
      <timestamp>2026-05-13T15:50:44Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>יוסי סרי</username>
        <id>24557</id>
      </contributor>
      <origin>3016317</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="42071" sha1="ndvw9tdlehean22ws5f9waai9b4egt4" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|מלאכת שלמה|על מעשר שני|ב|ג|ד}}
 
===[[משנה מעשר שני ג א|משנה א]]===
&lt;קטע התחלה=מלא&quot;ש א/&gt;{{דה מפרש|לא יאמר אדם וכו'. לחלק}} בנקודת סגול גרסינן החי&quot;ת והלמ&quot;ד, וכדפירש ר&quot;ע ז&quot;ל. ופירש הרמב&quot;ם ז&quot;ל שאין שנוי בענין אלא נקיות לשון דבין שיאמר שנאכלם שיורה שהוא יתן לו חלק מהם ובין שיאמר לחלק שיורה שהוא יתן לו חלק, אבל (ברחו) [בחרו] מאמרם לחלק מפני שיהיה כמי שנתן פירות מעשר שני שכר למי שהעלם וזה אסור לפי שהוא בעצמו חייב להגיעם שם ע&quot;כ. ובירושלמי קאמר שהוא מהלכות של עמעום כלומר שאין לו טעם. ועיין במה שכתבתי בפ&quot;ח דשביעית סימן ד': 

{{דה מפרש|וְשנשתם בירושלם}} גרסינן: 

{{דה מפרש|אבל נותנין זה לזה מתנת חנם}} קשה לעניות דעתי דהכא שייך למיתני או נותנין זה לזה מתנת חנם דכיון דתנא חד גוונא להתרא שייך למיתני או דהוא נמי גוונא אחרינא להתרא, ונראה לעניות דעתי דבקושיא אחריתי יתורצו שתיהן והוא דהכא שייך למיתני או נותן לו מתנת חנם, אלא על כרחנו צריכין אנו לומר דאשגרת לישנא דתנא לעיל ריש פרקא קמא נקט נמי הכא:  &lt;קטע סוף=מלא&quot;ש א/&gt;

===[[משנה מעשר שני ג ב|משנה ב]]===
&lt;קטע התחלה=מלא&quot;ש ב/&gt;{{דה מפרש|מפני שהוא ממעט באכילתו}} גרסינן, והקפידא הוא משום מעשר שני דמעיקרא שרי לזרים ולטבול יום והשתא אסיר. ובירושלמי פריך אמאי לא חשו נמי דהא ממעט באכילת תרומה דמעיקרא שריא לאונן וחומה נמי לא בעיא והשתא אסירא לאונן וחומה בעיא, ומשני אשכח תני מפני שהוא ממעט באכילתו ובאכילתה ומתניתין חדא מינייהו נקט. 

ובפרק התערובת דף ע&quot;ו מייתי ברייתא דגרסינן בה באכילתה משמע דאתרומה קפיד כדפירש שם רש&quot;י ז&quot;ל, והיינו האי תנא דהכא דחייש אף למיעוט אכילת תרומה. וקושיית התוספות שהקשו לרש&quot;י ז&quot;ל אינה קושיא דמתניתין מודה לברייתא אלא דחדא מינייהו נקט, והא דנקט התם ההיא ברייתא ולא נקט מתניתין משום דקאי אהך ברייתא דתניא התם שביעית אין לוקחין בדמיה תרומה מפני שממעט באכילתה, ומשום דלעיל חייש לדין תרומה מייתי נמי ברייתא דחייש לה הר&quot;ש שירילי&quot;ו ז&quot;ל. והרמב&quot;ם ז&quot;ל נראה קצת דגריס במתניתין שהוא ממעט באכילתם שפירש שממעט באכילת מעשר וגם ממעט באכילת תרומה, וכן כתב בחבורו ומהתם אין ראיה לומר דהכי הוה גריס במתניתין: 

{{דה מפרש|ונותר}} כגון אם הותיר מהן אחר שני ימים ולילה יש בהן כרת, מה שאם כן במעשר שני: 

{{דה מפרש|ויוצא}} גרסינן, ולא גרסינן וטמא דהא גבי מעשר שני נמי אית בהו איסור טמא בין טומאת הגוף בין טומאת עצמו כדאיתא בפרק הערל. ויוצא חוץ לחומה אסור באכילה דנפקא לן מובשר בשדה וכו' ואפילו חזר למקומו כדאיתא בזבחים, מה שאם כן במעשר שני דיוצא חוץ לחומה יכול להחזירו ושרי כדאיתא בראש פרק בהמה המקשה, ושוב מצאתי בפרק התערובות בתוספות דלא גרסינן וטמא. ור&quot;ש אזיל לטעמיה דתנן התם פרק התערובות אשם שנתערב בשלמים ר&quot;ש אומר שניהם ישחטו בצפון ויאכלו כחמור שבהן, אמרו לו אין מביאין קדשים לבית הפסול: 

{{דה מפרש|שכן מותרים לזרים}} ולית בזה מיעוט אוכלין אף על גב דאית בהו מיעוט זמן: 

{{דה מפרש|נקל בתרומה שהיא אסורה לזרים}} ולא אשכחן דהתיר הכתוב במיעוט אוכלין, הר&quot;ש שירילי&quot;ו ז&quot;ל: 

בפירוש ר&quot;ע ז&quot;ל שלא כל הדברים המטמאין את הקדש וכו', פירוש כי השלישי פסול בתרומה והרביעי בקדש כדתנן בפרק חומר בקדש:   &lt;קטע סוף=מלא&quot;ש ב/&gt;

===[[משנה מעשר שני ג ג|משנה ג]]===
&lt;קטע התחלה=מלא&quot;ש ג/&gt;{{דה מפרש|מי שהיו לו מעות וכו' וְצָרַךְ להם}} גרסינן בלי יו&quot;ד, ודכוותה כתבתי גם כן בפ&quot;ז דשביעית סימן ד': 

{{דה מפרש|וחלה}} יתכן שהוא מלשון הלאה, וכן גם כן בלשון חכמים להלן וכמו שאתה אומר על המקום שהוא רחוק קצת ממקום זה לשון הלאה כך אתה אומר על אדם אחר נפרד מחברו שהרי הם שני גופים מוחלקין לשון הלה, כך נראה לעניות דעתי: 

{{דה מפרש|ולא יאמר כן לעם הארץ}} מפרש בירושלמי דאין מוסרין ודאי לעם הארץ שאינו נזהר בו:  &lt;קטע סוף=מלא&quot;ש ג/&gt;

===[[משנה מעשר שני ג ד|משנה ד]]===
&lt;קטע התחלה=מלא&quot;ש ד/&gt;{{דה מפרש|פירות בירושלם ומעות במדינה}} כולה מתניתין כשיש לו מעות וצרך להן ולחברו פירות, ה&quot;ר שמשון ז&quot;ל: 

{{דה מפרש|שיעלו הפירות}} בנקודת ציר&quot;י גרסינן לה ליו&quot;ד כמו ויֵאכלו, אך ה&quot;ר יהוסף ז&quot;ל כתב בספר אחד היה נקוד שיֲעלו ע&quot;כ:   &lt;קטע סוף=מלא&quot;ש ד/&gt;

===[[משנה מעשר שני ג ה|משנה ה]]===
&lt;קטע התחלה=מלא&quot;ש ה/&gt;  &lt;קטע סוף=מלא&quot;ש ה/&gt;

===[[משנה מעשר שני ג ו|משנה ו]]===
&lt;קטע התחלה=מלא&quot;ש ו/&gt;{{דה מפרש|ועברו בתוך ירושלם יחזור וכו'}} מפרש בירושלמי א&quot;ר יונה בדין היה דאפילו בתים שבירושלים לא יטבילו שהן של כל ישראל וקיימא לן דבית שאינו שלו אינו טובל לו אלא דוקא ביתו, הלכך בתים שבירושלם לא טבלן וכל שכן העיר גופה, אלא זאת אומרת ירושלם עשו אותה כחצר בית שמירה שלו מה חצר בית שמירה שלו טובלת אף זו טובלת וכל העומד ליעשר כמעושר דמי וכמי שהורמו דמי וקלטוהו מחיצות: 

{{דה מפרש|ר' שמעון בן יהודה אומר וכו'}} ובירושלמי מייתי ברייתא אליבא דר&quot;ש בן יהודה מאי אהדרו בית שמאי לבית הלל ובית הלל לבית שמאי עיין שם. והביאה רבינו שמשון ז&quot;ל בלשון אחר כדאיתה בתוספתא וזה לשונו, ר&quot;ש בן יהודה אומר בשם ר' יוסי כך אמרו בית הלל לבית שמאי אי אתם מודים בפירות שלא נגמרה מלאכתן שיפדה מעשר שני שלהן ויאכל בכל מקום אף פירות שנגמרה מלאכתן כיוצא בהן, אמרו להו בית שמאי לא אם אמרתם בפירות שלא נגמרה מלאכתן שיכול להפקירן להוציאן מידי תרומה ומעשרות, אמרו להו בית הלל אף פירות שנגמרה מלאכתן יכול הוא לעשותן תרומה ומעשר על מקום אחר פירוש דתרומה ומעשר לא בעו חומה ע&quot;כ בקיצור. וכתב שהוא יותר עיקר וחזר ויישב גם גרסת הירושלמי עיין שם: 

{{דה מפרש|שיפדה מעשר שני שלהן}} עדיין יש לו פדייה דכיון דלא נגמרה מלאכתן כולהו מודו דלא קלטו ליה מחיצות: 

{{דה מפרש|יחזור מעשר שני שלהם ויאכל בירושלמי}} דקסברי בית שמאי כמי שהורמו דמיין וראו פני החומה ואין לו פדייה: 

{{דה מפרש|יפדה ויאכל בכל מקום}} דכיון דהוו בטבלייהו לאו כמי שהורמו דמיין ולא קלטו ליה מחיצות, דקליטת מחיצות מדרבנן היא וכי גזור רבנן כי איתיה בעיניה בטבליה לא גזור רבנן: 

בפירוש ר&quot;ע ז&quot;ל אי נמי אפילו כמי שהורמו דמיין הני מילי וכו'. אמר המלקט לשון הר&quot;ש ז&quot;ל ר&quot;ש בן יהודה בשם ר' יוסי סבר מתנות שלא הורמו לאו כמי שהורמו דמיין דמוקי פלוגתייהו בנגמרה מלאכתן ואמרי בית הלל יפדה ויאכל בכל מקום, ודוקא לענין מחיצה לקלוט דרבנן אבל לענין שאר דברים סבר כמי שהורמו דמיין כדאיתא בפרקא בתרא דמכות ע&quot;כ: 

{{דה מפרש|והדמאי נכנס ויוצא}} מפרש בירושלמי טבל של דמאי נכנס ויוצא ונפדה אבל מעשר שני של דמאי גופיה אסור להוציאו לכתחלה אלא אם יצא מותר לפדותו בחוץ דלא קלטוהו מחיצות, והכי תנן נמי בפרקא קמא דדמאי ואיתה נמי בפרק הזהב, ומכאן נראה כגרסת הרמב&quot;ם ז&quot;ל בפרקא קמא דדמאי דגריס ונכנס לירושלם ויצא דהיינו דיעבד ולא גרסינן ויוצא הר&quot;ש שירילי&quot;ו ז&quot;ל. ועיין במה שכתוב שם פרקא קמא דדמאי סימן ב' דהרמב&quot;ם ז&quot;ל בפירוש המשנה מפרש דהא דקתני מתניתין והדמאי נכנס ויוצא רוצה לומר מעשר שני של דמאי הפך ממה שפירש בחבורו שם, עיין שם: 

בפירוש ר&quot;ע ז&quot;ל לתנא קמא איצטריכא הך ואליבא דבית הלל, פירוש וכל שכן לתנא קמא אליבא דבית שמאי, ולא אתא למעוטי אלא אליבא דר&quot;ש בן יהודה דלא איצטריך למתנייה דהשתא ומה טבל גמור קאמרי בית הלל יפדה ויאכל בכל מקום כל שכן דמאי, והאי דמאי מיירי אף בשנגמרה מלאכתו:  &lt;קטע סוף=מלא&quot;ש ו/&gt;

===[[משנה מעשר שני ג ז|משנה ז]]===
&lt;קטע התחלה=מלא&quot;ש ז/&gt;{{דה מפרש|אילן שהוא עומד וכו'}} וצריך לדקדק בפירוש ר&quot;ע ז&quot;ל דגבי אילן פירש מכנגד החומה ולפנים כלפנים לאכול שם מעשר שני ולא הזכיר קדשים קלים, וגבי בית הבדים פירש מכנגד החומה ולפנים כלפנים לאכול מעשר שני וקדשים קלים, ומצאתי שכתוב בתי&quot;ט משום דבשר אין רגילין לאכול כו'. אכן הרא&quot;ש ז&quot;ל קודם שהזכיר בבא דבית הבדים פירש כלפנים לענין קדשים קלים ומעשר שני ושלוח מצורעים ע&quot;כ: 

{{דה מפרש|מכנגד החומה ולפנים כלפנים}} מדאמרינן בירושלמי אבבא דבתי הבדים דהא דאמרי בית הלל מכנגד החומה ולפנים וכו' דהוי לחומרא, משמע דהכא ברישא דוקא קתני בין לקולא בין לחומרא, לקולא דלפנים נאכלין בלא פדיון ולחומרא דאין פודין שם דגבי מחיצות איכא בעלמא בין בפנים בין בחוץ חדא לקולא וחדא לחומרא, חומר בפנים מבחוץ שבחוץ יכול לפדותן בפנים אינו יכול לפדותן דקלטי ליה מחיצות וחומר בחוץ מבפנים דבחוץ אינו נאכל בלא פדיון ובפנים אוכלו בלא פדיון, ואם כן פליגא אההיא דמסכת מעשרות בסוף פרק המעביר דתנן התם ובירושלם הלך אחר הנוף, ואמרינן התם בירושלמי דאי עיקרו לפנים והעלהו דרך עיקר דכבר קלטו עיקר ומוקי לה כבית שמאי דהכא. ובפרק אלו הן הגולין רמינן להו אהדדי, ומשני דמתניתין דהכא כרבנן ומתניתין דהתם כר' יהודה, ור' יהודה אית ליה גבי מעשר שני דבמערה הלך אחר פתחה ובאילן הלך אחר נופו {{קטן|*{{שולייםלמטה|1}}}}: 

{{דה מפרש|בית שמאי אומרים הכל כלפנים}} דכשפתחן תוך ירושלם דמעשר שני הנכנס בו דרך פתחן נכנס קולטין אותו פתחן, ובשפתחן לחוץ כיון דכל חללן לפנים אין דרך להניח מה שמכניסין לבית בפתח אלא להכניסו לחלל וקלטו חללן, והואיל וחללן לפנים כלפנים הן ואוכלין שם קדשים קלים ומעשר שני בלא פדייה וכל שכן שאין פודין שם. מכנגד החומה ולפנים כלפנים כשכל חללן לחוץ אף על גב דפתחן לפנים פשיטא דהן כלחוץ, אלא כשחציין לפנים וחציין לחוץ ופתחן לפנים מכנגד החומה ולפנים כלפנים לכל דבר ומכנגד החומה ולחוץ כלחוץ להחמיר הוא דאין אוכלין שם, אבל אין פודין שם להחמיר וכשפתחן לחוץ מכנגד החומה ולחוץ כלחוץ הוא לכל דבר ומכנגד החומה ולפנים כלפנים להחמיר דאין פודין שם אבל אין אוכלין שם כיון דפתחן לחוץ, הכי מפרש לה בירושלמי הר&quot;ש שירילי&quot;ו ז&quot;ל. אבל הרמב&quot;ם ז&quot;ל פירש בשם התוספתא דבית שמאי אומרים הכל כלפנים לחומרא רוצה לומר שלא יפדה בהן מעשר שני ולא יאכלנו. ועיין תו במה שכתוב שם סוף פ&quot;ג דמעשרות:   &lt;קטע סוף=מלא&quot;ש ז/&gt;

===[[משנה מעשר שני ג ח|משנה ח]]===
&lt;קטע התחלה=מלא&quot;ש ח/&gt;{{דה מפרש|בנויות בקדש ובחול ופתוחות לקדש ולחול}} מפרש בתוספתא כגון לשכת בית המוקד, דתנן במסכת תמיד ובמסכת מדות דארבע לשכות היו בה ושתי לשכות היו בקדש ושתים בחול וראשי פספסין היו שם להבדיל בין קדש לחול והיתה פתוחה לעזרה ופתוחה נמי לחול, מכנגד הקדש ולקדש קדש משמע דאתוכן וגגותיהן קאי, אבל בירושלמי לא קאמר הכי אלא דתוכן קדש דבתר דפתחן דקדש שדינן להו ובגגותיהן תנן מכנגד הקדש ולקדש קדש, ומתניתין נמי דייקא דתנן ברישא דמתניתין דגג בתר מקום הבנין שדינן ליה ה&quot;ר שלמה שירילי&quot;ו ז&quot;ל. 

ותוכן קדש דקתני מתניתין מפרש בירושלמי אליבא דר' עקיבא דהיינו דוקא לאכילת קדשי קדשים, אבל אין שוחטין שם קדשים קלים והנכנס לשם בטומאה פטור, וכן כתב הרמב&quot;ם ז&quot;ל שם פרק ששי והוא הפך ממה שפירש כאן במשנה. וכתב ה&quot;ר שמשון ז&quot;ל בפרק איזהו מקומן מסיק בבנויות בחול ופתוחות לקדש דאין שוחטין ואין חייבין, והאי דאוכלין לפי שהתורה רבתה אכילות הרבה דכתיב בחצר אהל מועד יאכלוה ע&quot;כ: &lt;קטע סוף=מלא&quot;ש ח/&gt;

===[[משנה מעשר שני ג ט|משנה ט]]===
&lt;קטע התחלה=מלא&quot;ש ט/&gt;{{דה מפרש|בין בפנים בין בחוץ}} בין שנטמא בפנים בין שנטמא בחוץ נחלקו בית שמאי ובית הלל: 

{{דה מפרש|בית שמאי אומרים הכל יפדה ויאכל בפנים חוץ וכו'}} כך צריך להיות. ומתניתין ר' יהודה היא אבל ר&quot;מ מוקי פלוגתא דבית שמאי ובית הלל בגוונא אחרינא בתוספתא דסוף פ&quot;א דמעשר שני, ור&quot;ש בן אלעזר מוקי לפלוגתייהו בגוונא אחרינא, ור' אליעזר ור' עקיבא אית להו סברות אחרות כהנהו סברות דאית ליה לכל חד מינייהו בפרקא בתרא דשקלים גבי בשר קדשי קדשים: 

בפירוש ר&quot;ע ז&quot;ל ובירושלמי מוקי לה כגון שהכניסו על מנת שלא יקלטוהו מחיצות וכו'. אמר המלקט כתב ה&quot;ר שמשון ז&quot;ל והדר פריך בירושלמי אטו מעשר שני, טהור שהכניסו על מנת שלא תתפשנו מחיצה אין מחיצה תופשתו כלומר והאי נמי דבר תורה טהור ע&quot;כ:  &lt;קטע סוף=מלא&quot;ש ט/&gt;

===[[משנה מעשר שני ג י|משנה י]]===
&lt;קטע התחלה=מלא&quot;ש י/&gt;{{דה מפרש|ר' יהודה אומר יקבר}} מפרש בירושלמי מאי טעמא דר' יהודה אמר קרא הכסף כסף ראשון ולא כסף שני אלא אינון מתיבין קל וחומר והוא אותיב לון ק&quot;ו כלומר לדידי אית לי קרא לדידכו ק&quot;ו פריכא הוא ופירש הר&quot;ן ז&quot;ל בפרק בני העיר טעמא דר' יהודה דאמר יקבר משום דלא אלים למתפס פדיוניה כמעשר גופיה ע&quot;כ והוא פירוש רש&quot;י ז&quot;ל שם בפסחים. ותוספות שם פרק הזהב כתבו דבספרי מפיק טעמא דר' יהודה משום דכתיב הכסף כסף ראשון ולא כסף שני ואם תאמר דבריש פירקין אמרינן כסף ראשון ואפילו כסף שני ויש לומר דהני מילי כסף על כסף אבל לחלל שני פעמים פירות על כסף לא ואם תאמר למה לי קרא בספרי הא טעמא אחרינא אית ליה לר' יהודה במתניתין וי&quot;ל דאסמכתא בעלמא הוא אי נמי טרח וכתב לה קרא ע&quot;כ. ושם בפסחים כתבו דלר' יהודה דדריש כסף ראשון ולא כסף שני לכך אינו נפדה טהור בריחוק מקום ולא טמא בקירוב מקום דתרווייהו מחד קרא נפקי מלא תוכל שאתו ורבנן לא דרשי כסף ראשון ולא כסף שני וסברי דלקוח טהור נפדה בריחוק מקום והוא הדין טמא בקירוב מקום ומתניתין דפרכינן מינה בפרק איזהו מקומן דאשכחן דטפל חמור וכו' מדקתני הלקוח בכסף מעשר שני שנטמא יפדה דשמעת מינה נטמא אין לא נטמא לא והיינו בריחוק מקום דכהכי גרסינן מעשר עצמו נפדה ובענין אחר לא הוי טפל חמור מן העיקר אלמא לקוח לרבנן נמי אינו נפדה טהור בריחוק מקום תירץ ר&quot;י דהתם בפרק איזהו מקומן מיירי מדרבנן ע&quot;כ. ועיין עוד שם בפרק איזהו מקומן בדבריהם ז&quot;ל. ואף על גב דמדקאמר תאמרו בלקוח וכו'. משמע דחכמים מודו ליה לר' יהודה בזה כגון זו אשכחן בפרקא קמא דתמורה גבי והלא במוקדשין האומר רגלה וכו' כמו שכתבתי שם בתמורה סימן ג' ובראש פרק בהמה המקשה עיין שם. ועיין במה שכתוב לעיל פרק שני סימן ז' גבי הכסף כסף: 

{{דה מפרש|הלקוח בכסף מעשר שני שנטמא אינו דין שיפדה}} כדתניא בתוספתא אמר ליה התחמיר בטפלה יותר מן העיקר וקשיא דלדידהו נמי תיקשי מצינו טפל חמור מן העיקר דמעשר גופיה נפדה טהור בריחוק מקום ולא לקוח ותירץ רבינו שמשון ז&quot;ל דמעשר עצמו נפדה כדי לקנות בדמיו בירושלם צרכי סעודה כדכתיב בקרא אבל אם לקח פירות חוץ לירושלם כדי לאכלם בירושלם הרי זה כאילו קנאם בירושלם דלא חזו לפדייה וטעם הדבר כיון דלקח צרכי סעודה מן הכסף וגלי אדעתיה דלא היה קשה בעיניו להעלותו דהא חוץ לירושלם לא מצי אכיל ליה הלכך קנסוהו דיעלהו ולא מצי פריק ליה דהוי זלזולו של מעשר שני ע&quot;כ. ובתוספתא מסיים אמר להם מצינו שהתמורה טפלה חמורה מן העיקר שהתמורה חלה קדושתה על בעלת מום ואינה יוצאה לחולין להגזז וליעבד והקדש אינו חל על בעל מום קבוע כדתנן בפרק שני דבכורות דכל שקדם מום קבוע להקדשן יוצא לחולין ליגזז וליעבד אמרו לו ממקום שבאת מה להלן תמימים אין נפדין ובעלי מומין נפדין אף כאן טהורין לא יפדו טמאים יפדו:  &lt;קטע סוף=מלא&quot;ש י/&gt;

===[[משנה מעשר שני ג יא|משנה יא]]===
&lt;קטע התחלה=מלא&quot;ש יא/&gt;בפירוש ר&quot;ע ז&quot;ל דתנא קמא סבר אין פודין וכו'. כתב עליו ה&quot;ר יהוסף ז&quot;ל בירושלמי לא קאמר כן אלא הטעם הוא דבעי העמדה והערכה אבל כשנשחט לא בעי העמדה והערכה משום דהוי כפירות ור' יוסי סובר דגם שחוט בעי' העמדה והערכה ע&quot;כ: 

{{דה מפרש|יקבר ע&quot;י עורו}} דעשו אותו כקדשי בדק הבית ליטען העמדה והערכה כשלקחו חי ונראה דמיירי שלקחו לשלמים אבל לא לבשר תאוה דכיון דגמרינן בגזירה שוה דצריך לקנות שלמים דקדשי מזבח והוא לקח חיה דלא חזיא למזבח ולדמי עורו הוא דקנאו ולפדיון הוא עומד ודנו ביה דין קדשי בדק הבית: רש&quot;א יפדה. אזיל לטעמיה דסבירא ליה פ' יש בקדשי מזבח ואיתה נמי בירושלמי דקדשי בדק הבית לא היו בכלל העמדה והערכה ומוקי התם קרא דוהעמיד והעריך גבי קדשי מזבח הר&quot;ש שירילי&quot;ו ז&quot;ל. ופלוגתא דר&quot;ש ורבנן במשנת כל הקדשים שקדם מום קבוע דבפרק עשירי דחולין ובפרק שני דבכורות וכמו שכתבתי שם בחולין פרק עשירי: 

{{דה מפרש|בפירוש ה&quot;ר עובדיה ז&quot;ל}} דכיון דלקחו חי אין לו ריחוק מקום וכו'. כתב עליו ה&quot;ר יהוסף ז&quot;ל טעם זה שאמר איני יודע לישבו כי מה הטעם שאין לו ריחוק מקום הרי הוא לקוח בכסף מעשר ואינו מעשר ע&quot;כ: 

{{דה מפרש|לקחו חי ושחטו ונטמא יפדה}} דאף על גב דלקחו חי לשלמים כיון דשחטו דמי לפירות לקוחין שנטמאו הואיל וחזי לאכילה. ר' יוסי אומר יקבר כיון דלקחו חי לשלמים ובעי העמדה והערכה אפילו שחטו קנסוהו רבנן ויקבר אבל אם לקחו שחוט אפילו ר' יוסי מודה שהוא כפירות שנטמאו ופודין אותו דהא לא קנאוהו שלמים לענין העמדה והערכה ולא זכי ביה מעשר כי הוי חי ובקדשי בדק הבית נמי ילפינן מקראי בירושלמי דאי אקדיש מתה דלא בעי העמדה והערכה. הרי הוא לו כפירות ובאנו למחלוקת ר' יהודה ורבנן. הר&quot;ש שירילי&quot;ו ז&quot;ל:  &lt;קטע סוף=מלא&quot;ש יא/&gt;

===[[משנה מעשר שני ג יב|משנה יב]]===
&lt;קטע התחלה=מלא&quot;ש יב/&gt;{{דה מפרש|המשאיל קנקניו למעשר שני}} פירש ה&quot;ר יהוסף ז&quot;ל שלא קנה אותם בדמי מעשר אלא שנטלם מביתו ע&quot;כ. עוד כתב זילף לתוכן סתם וכו' משגפן קנה מעשר פירוש והקנקן קדוש כל זמן שלא שתו את היין אבל אחרי ששתו את היין בודאי יצא לחולין דלא גרע מאילו קנהו בדמי המעשר שיצא לחולין אחרי ששתו את היין ע&quot;כ: 

{{דה מפרש|זילף לתוכן סתם}} שהכניס לתוכן יין של טבל עכ&quot;ל ר&quot;ע ז&quot;ל. אמר המלקט כן פירש ר&quot;ש ז&quot;ל אבל הרמב&quot;ם ז&quot;ל פירש זילף לתוכן סתם מעשר אלא שלא פירש שנתן אותן הקנקנים בתורת שאלה למעשר וברישא דלא פליג בין גפן ללא גפן מיירי שפירש בהדיא שהן לבד מושאלים למעשר שני וכן פירש ר&quot;ש גם כן. הרש&quot;ש ז&quot;ל. ועוד פירש ז&quot;ל משגפן מקדשות בכל שהן כדתנן בפ&quot;ג דערלה וחביות סתומות בהדי דברים שאוסרין בכל שהן. עד שלא גפן פירוש קרא שם והכי מיפרשא כולה מתניתין בירושלמי. תורם מאחת על הכל בדין תורם מן המוקף מיירי ונראה לי אם בא לקרות שם בחביות של יין אם עד שלא סתם את פיהם בא לקרות שם תרומה ולתורמן תורם מאחת על הכל דכיון דפתוחות הן ראויות ליערות בגת וכתורם מן הגת דמי דחלוק חביות לא חשיב חלוק וכבית הלל דבסמוך אבל אם בא לקרות שם אחר שסתם את פיהם לאו מוקף מיקרו ותורם מכל אחת ואחת עכ&quot;ל ז&quot;ל. ואמרינן עלה בתוספתא במה דברים אמורים בשל יין אבל בשל חומץ ושל ציר ושל דבש ושל שמן בין גפן בין לא גפן לא קנה מעשר הקנקן:  &lt;קטע סוף=מלא&quot;ש יב/&gt;

===[[משנה מעשר שני ג יג|משנה יג]]===
&lt;קטע התחלה=מלא&quot;ש יג/&gt;{{דה מפרש|בית שמאי אומרים מפתיח וכו'}} עיקר זו ההלכה כי כשמכר אדם יין בירושלם וקנה ממנו במעות מעשר שני בית שמאי אומרים שפותחין הקנקנים ומערין אותם מכל מה שבהן לגת ומוכר לגת ואז יצאו הקנקנים לחולין אבל אם מכר היין והוא בקנקניו לא יצא קנקן לחולין ואמרו בית הלל שאם היה דרכן למכור אותן הקנקנים סתומות ומכרן פתוחות יצא קנקן לחולין ואינו צריך לערות ואז ימכור לפי שכיון שפתחן גילה דעתו שאין רצונו למכור הקנקן ואם מכר במדה ואמר מדת כך וכך בכך וכך דמים יצא קנקן לחולין ואפילו היו סתומות ודברי ר&quot;ש אמת ואין חולק הרמב&quot;ם ז&quot;ל. ובחבורו רפ&quot;ח מפרשה כו' כמ&quot;ש בתי&quot;ט. וכתב ה&quot;ר יהוסף ז&quot;ל ברוב ספרים גרסינן אבל במקום שדרכן לימכר פתוחות יצא קנקן לחולין ועל כן נראה לי לפ' כמו שפירשתי למטה דיצא זה הקנקן שזילף לתוכו סתם לחולין ואף על גב דלעיל תנא לא קנה מעשר ואם כן הוה ליה למימר גם כאן לא קנה מעשר מכל מקום לשון יצא קנקן לחולין נמי אתי שפיר כלומר אף על פי שקרא שם לקנקן סתם מכל מקום היין דוקא נתקדש אבל הקנקן יצא לחולין עכשיו ומותר להריק היין ממנו ולהשתמש בו ואין צריך לחלל את הקנקן אם בא לחלל את היין. ואפשר לומר נמי דאיידי דתנא בסיפא לשון יצא קנקן לחולין תנא נמי ברישא הכי אך אין פירושם שוה כי זה פירושו לא קנה מעשר וזה פירושו יצא לחולין אחרי ששתו את היין ואינו תימה כי במקום שנתן מעות של מעשר שני בעבור הקנקן אין שייך לומר שיצא לחולין תכף קודם שישתו את היין אבל המשאיל אין שייך לפרשו אלא יצא לחולין תכף כי מה שיצא לחולין אחרי שתיית היין אין צריך להיות דפשוט הוא כיון שלא נתן מעות בעבורו עכ&quot;ל ז&quot;ל {{קטן|*{{שולייםלמטה|2}}}}: 

{{דה מפרש|ואם רצה להחמיר על עצמו למכור במדה יצא הקנקן לחולין}} לא בעי למימר שימכור מעשר שני במדה דאין מעשר שני נמכר כדתנן בריש מכלתין דאין מוכרין אותו ואין מחליפין אותו אלא משום דאמרינן בירושלמי כדפרישית בפרקא קמא דאם היה המוכר או הלוקח אומן נעשה כלוקח קנקן בפני עצמו ויין בפני עצמו ואין יוצא הקנקן לחולין מידי דהוה אמוכר במדה וה&quot;ה בגבולין אם הוא אומן דמשגפן קרא שם לא קנה מעשר דכל היכא דבירושלם אין הקנקן טפלה ליין בגבולין נמי אין הקנקן טפלה ליין והשתא הכי קאמר אם רצה להחמיר על עצמו זה האומן שהוא כמוכר במדה שכנס היין בקנקן וגפה וקרא שם ומן הדין כיון שהוא אומן יצא הקנקן לחולין ולא קנה מעשר אלא אם רצה יכול להחמיר על עצמו ה&quot;ר שמשון ז&quot;ל. וז&quot;ל הר&quot;ש שירילי&quot;ו ז&quot;ל מפתח ומערה לגת בירושלמי פליגי אמוראי אהייא קאי פלוגתא דבית שמאי ובית הלל אי אמעשר או אמילתא דתרומה דהיינו דקתני עולות בק&quot;א אבל אדין מוקף שהוא דין שלישי דסליק מיניה פשיטא להו דחלוק חביות לא שמיה חלוק דומיא דשקין בגרן ולכולי עלמא אין צריך לערות. במה דברים אמורים במקום שדרכן לימכר סתומות וכו' נראה לי לפרשו כן במה דברים אמורים דכי קרא שם אחר שגפן דקנה מעשר וצריך להתפיס מעות אף כנגד הקנקן אם בא לחללו בגבולין כשהיה אותו מקום שגפן מנהגו שהקונים יין בחביות דרכן לקנותן סתומות ואין צורך להם לבודקן שמוחזק אותו מקום שהיין הוא טוב הלכך בטל הקנקן לגבי היין אבל אם המקום אינו מוחזק שיינו טוב ואין אדם בטוח בחבית ללוקחה סתומה אלא אם כן בודקה ופותחה וטועמה לא מהני אפילו שקרא שם אחר שגפן ולא יצא קנקן לחולין כלומר לא קנה מעשר ואין צריך להתפיס מעות בגבולין אלא בכדי היין לחוד. לא {{קטן|*{{שולייםלמטה|3}}}} יֵצֵא קנקן לחולין כלומר אין צריך להוציא הקנקן לחולין דלא תפסו המעשר כדי שיצא לחולין שהרי לא נכנס ואינו יוצא מחמת פדיונו ודכוותה אשכחן בפרקא קמא דתנן לא יֵצֵא העור לחולין ומפרש לה ר' אלעזר בירושלמי דהיינו לא קנה מעשר. הכי גרסינן ואם רצה להחמיר על עצמו וכן הוא בספר ישן ולא גרסינן אבל אם רצה וכו' ונתקשה בו רבינו שמשון ז&quot;ל מאי למכור במדה דהא אין מעשר שני נמכר כדתנן בריש מכלתין ופירש הוא פירוש דחוק מאד ואין דבריו נראין ועוד קשה דקתני בהדה ר&quot;ש אומר אף וכו' משמע דדמי רישא לסיפא ויצא קנקן לחולין דקתני ר&quot;ש על כרחין לא קנה מעשר הוא דקאמר כדמוכח בירושלמי ובתוספתא הלכך רישא נמי צריך לפרשה כן לכך הנכון דברי הראב&quot;ד ז&quot;ל שפירש בהשגותיו כך דבירושלים קיימא והכי פירושו שמדקדק המוכר בירושלם היין שמוכר ללוקח שנותן לו שם מעות מעשר שני מדקדק עם הלוקח שישוו כל מעותיו של הלוקח מדות היין ואינו מבליע לו הקנקן בשיעור המעות כאילו בא למכור במדה מכירה כזאת הרי הקנקן חולין שלא חלה עליו קדושת המעות ומצי הלוקח ליקח מעות בקנקנים קודם שישתה היין ולפרוע חובו בהן דלא תפסן המעשר ולומר דנתקדשו ואינו יכול למכרן עד שישתה היין דדרשא דביין דדרשינן בירושלמי לעיל בפרקא קמא יש בה קולא וחומרא דלוקחין קנקן אגב יין ונתקדש ואינו יכול למכרו לקנקן ולפרוע חוב במעותיו דמעשר שני הוא וכששתה היין יצא קנקן לחולין דשמירה הוה ליין וכיון דיין אזל ליה בטל הוא ואין צורך לאכול כנגדו וכי קתני הכא יצא לחולין היינו לגבי קדושה דהתם דעד שלא ישתה היין יכול לפרוע חובו ולקושיית מכירה שהקשה רבינו שמשון ז&quot;ל אינה קושיא דכיון דתני מכירה ודאי בירושלם קא מיירי דמוכר חולין הוא דקא זבין ליה וביד הלוקח הוא דנתפס ואם תאמר היכי תני מתניתין תרי לשני הפוכות זו מזו ואינהו חדא ודמיין אהדדי מעיקרא תני לא יֵצֵא קנקן לחולין והיינו לא קנה מעשר והשתא תני יצא קנקן לחולין דהיינו לא קנה מעשר תשובתך ברישא אין שם מוכר אלא בעל היין שבא להתפיס הקדושה אין צריך להוציא קנקן לחולין ובסיפא דאיכא מוכר דרצה להחמיר על עצמו ולתת לו יין בשיעור המעות ודקדק בסך המעות ונתכוון שיהא הקנקן חולין ובדעתו יצא הקנקן חוץ מן הדמים ומתנה הוא דיהיב ליה מוכר ובערך המוכר קתני יצא כלומר המוכר הוציאו כדבריו ולצד החולין נשאר הקנקן שלא חלה עליו קדושת המעות מה שאין כן ברישא דליכא מוכר ולרבינו שמשון ז&quot;ל שפירש דמלא יצא נולד יצא אתי שפיר והשתא אתי ר&quot;ש שפיר לאשמועינן דאף יש דין אחר בלוקח יין בירושלם במעות מעשר שני דהמוכר לחברו חבית של יין של חולין בירושלם בדמי מעשר שני ואמר ליה כל חבית זו אני מוכר לך בדמי מעשר שני שאתה נותן לי חוץ מקנקנה דהיינו חוץ משיעור קנקן שאני נוטל בה יין הימנה שאני מפקיד בה אצלך דלהוי חולין בשוליה לעצמי יצא קנקן לחולין כלומר יצא חבית לחולין ואגב רישא דתנא קנקן קתני הכא קנקן דכיון דמשייר לנפשיה שיעור קנקן אף על גב דמוכרה סתומה כפתוחה דמי ויצא לחולין ולא קנה מעשר ודקדקו מכאן בירושלמי דאף אם אמר לו המוכר רביעית חולין יש לי בחבית זו יצא קנקן לחולין ולא קנה מעשר כדאיתא בתוספתא אף אם בירושלם דרכן לימכר סתומות דדוקא כשמכר לו כל יין שבחבית הוא דתנן בפרקא קמא דקנה מעשר עכ&quot;ל ז&quot;ל. ובמשנת החכם הר&quot;ר יהוסף אשכנזי ז&quot;ל מצאתי מוגה אבל במקום שדרכן לימכר פתוחות יצא קנקן לחולין וכו' ועבר הקולמוס על מלת לא. כמו שכתבתי כבר. ומצאתי שכתב עוד אבל אם רצה להחמיר וכו' נראה לי לישב משנה זו ולומר חסורי מחסרא והכי קאמר במה דברים אמורים בזמן שלא פירש אבל אם רצה להחמיר וכו' וקאי אמתניתין דפרקא קמא דתנן כדי יין פתוחות או סתומות מקום שדרכן לימכר סתומות לא יצא קנקן לחולין ופירושו שכיון שהוא פתוח הוי כאילו קנה הקנקן בפני עצמו במעות של מעשר ועל כן צריך לאכול כנגד הקנקן ועלה קאי האי אבל לומר שאם המוכר אמר ללוקח איני רוצה להטעותך אלא הריני מוכר לך את היין לפי מדתו והקנקן הרי הוא לך בחנם שאיני מבקש ממך אלא דמי היין לפי מדתו יצא הקנקן לחולין אחרי ששתה היין ואין צריך לאכול כנגדו. ובא ר&quot;ש והוסיף לומר על מה שאמרנו לעיל במה דברים אמורים במקום שדרכן לימכר סתומות וכו' שרוצה לומר שהמשאיל קנקניו למעשר אף על פי שקרא לו שם אחרי שגפן מכל מקום יצא הקנקן לחולין ובא ר&quot;ש לומר שאף האומר חבית זו אני מוכר וכו' יצא קנקן אף על פי שהוא סתום ולא אמרינן שכבר הקדישו היין ויהיה אסור להוציא ממנו עכ&quot;ל ז&quot;ל:  &lt;קטע סוף=מלא&quot;ש יג/&gt;

==הערות==

* {{שולייםלמטה|1}} {{קטן|הגה&quot;ה: לשון החכם הר&quot;ם ז&quot;ל פירש ר&quot;ע ז&quot;ל והיינו דתנן במסכת מעשרות ובירושלם הלך אחר הנוף כלומר אף אחר הנוף שם פירוש דאזלינן לחומרא ועיין שם בפירושו ז&quot;ל ואם כן איך יצדק עם מה שפירש כאן דאזלינן בתר החומה ואין משגיחין לא בעיקר ולא בנוף בין לקולא בין לחומרא ור&quot;ש ז&quot;ל הביא בפירושו הסוגיא דפרק אלו הן הגולין עיין שם בפירושו וגם בפירוש הרא&quot;ש ז&quot;ל ועיקר הדברים שיש שני תירוצים בגמרא תירוץ רב כהנא הוא שמשנה זאת היא רבנן וההיא דמעשרות היא ר' יהודה עוד יש תירוץ רב אשי שם בגמרא וכך פירש ר&quot;ש ז&quot;ל כולה רבנן היא ופירוש הלך אחר הנוף כלומר הלך אחר החומה ואף אחר הנוף כלומר בין בנוף בין בעיקר אין משגיחין אלא בחומה כמו שכתב בכאן רבינו עובדיה ז&quot;ל ומה שפירש שם במעשרות הוא כפי תירוץ רב כהנא שתירץ דההיא ר' יהודה היא עכ&quot;ל ז&quot;ל.}}

* {{שולייםלמטה|2}} {{קטן|הגה&quot;ה: בלשון ר&quot;ע ז&quot;ל הלכך בחולין נמי לא קנה מעשר הגיה החכם הר&quot;ם ז&quot;ל הלכך בגבולין נמי לא קנה מעשר ע&quot;כ. ועל מה שפירש ר&quot;ע ז&quot;ל יצא קנקן לחולין ואפילו הקנקנים סתומות כתב לשון הרא&quot;ש ז&quot;ל לא בעי למימר שימכור מעשר במדה דאין מעשר שני נמכר כדתנן אין מוכרין אותו ואין מחליפין אותו אלא משום דאמרינן בירושלמי כדפרישית לעיל בפרקא קמא דאם היה המוכר אומן יוצר כלי חרס נעשה כלוקח יין בפני עצמו וקנקן בפני עצמו ואין הקנקן יוצא לחולין מידי דהוה אמוכר במדה וה&quot;ה בגבולין אם הוא אומן לא קנה מעשר דכל היכא שבירושלם אין הקנקן טפלה ליין בגבולין נמי לא קנה מעשר והשתא הכי קאמר אם רצה להחמיר על עצמו זה האומן שדינו כמוכר במדה והוא רוצה שיהא דינו כהדיוט ואז דינו שיצא קנקן לחולין בירושלם השתא נמי בגבולין קנה מעשר עכ&quot;ל ז&quot;ל. עוד כתב על מה שכתב ר&quot;ע ז&quot;ל הכי גרסינן ר' שמעון אומר וכו' צריך עיון מה דחקו לגרוס כן ע&quot;כ.}}

* {{שולייםלמטה|3}} {{קטן|הגה&quot;ה: ה&quot;ר יהוסף ז&quot;ל כתב ברוב ספרים לא גרסינן מלת לא אלא הכי גרסינן אבל מקום שדרכן לימכר פתוחות יצא קנקן לחולין ואם רצה להחמיר וכו' ע&quot;כ. עוד כתב הפירוש יצא זה הקנקן שהשאיל אפילו משגפן לתולין כיון שהדרך הוא שנמכרין הקנקנים פתוחות והרי הקנקן נקנה בפני עצמו ואינו טפל ליין אם כן גם כאן גבי שאלה לא הוי הקנקן טפל ליין אך לספרים דגרסי לא יצא הוי פירושו מגומגם ע&quot;כ.}}

&lt;noinclude&gt;
[[קט:מלאכת שלמה על המשנה|מעשר שני ג]]
[[קט:משנה מסכת מעשר שני|ג]]&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>ndvw9tdlehean22ws5f9waai9b4egt4</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3016372</id>
      <parentid>3016317</parentid>
      <timestamp>2026-05-14T10:23:42Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>יוסי סרי</username>
        <id>24557</id>
      </contributor>
      <origin>3016372</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="42286" sha1="ms2axx753kqn35rfb2mup7fbbjkhxdu" xml:space="preserve">{{סרגל ניווט|מלאכת שלמה|על מעשר שני|ב|ג|ד}}
 
===[[משנה מעשר שני ג א|משנה א]]===
&lt;קטע התחלה=מלא&quot;ש א/&gt;{{דה מפרש|לא יאמר אדם וכו'. לחלק}} בנקודת סגול גרסינן החי&quot;ת והלמ&quot;ד, וכדפירש ר&quot;ע ז&quot;ל. ופירש הרמב&quot;ם ז&quot;ל שאין שנוי בענין אלא נקיות לשון דבין שיאמר שנאכלם שיורה שהוא יתן לו חלק מהם ובין שיאמר לחלק שיורה שהוא יתן לו חלק, אבל (ברחו) [בחרו] מאמרם לחלק מפני שיהיה כמי שנתן פירות מעשר שני שכר למי שהעלם וזה אסור לפי שהוא בעצמו חייב להגיעם שם ע&quot;כ. ובירושלמי קאמר שהוא מהלכות של עמעום כלומר שאין לו טעם. ועיין במה שכתבתי בפ&quot;ח דשביעית סימן ד': 

{{דה מפרש|וְשנשתם בירושלם}} גרסינן: 

{{דה מפרש|אבל נותנין זה לזה מתנת חנם}} קשה לעניות דעתי דהכא שייך למיתני או נותנין זה לזה מתנת חנם דכיון דתנא חד גוונא להתרא שייך למיתני או דהוא נמי גוונא אחרינא להתרא, ונראה לעניות דעתי דבקושיא אחריתי יתורצו שתיהן והוא דהכא שייך למיתני או נותן לו מתנת חנם, אלא על כרחנו צריכין אנו לומר דאשגרת לישנא דתנא לעיל ריש פרקא קמא נקט נמי הכא:  &lt;קטע סוף=מלא&quot;ש א/&gt;

===[[משנה מעשר שני ג ב|משנה ב]]===
&lt;קטע התחלה=מלא&quot;ש ב/&gt;{{דה מפרש|מפני שהוא ממעט באכילתו}} גרסינן, והקפידא הוא משום מעשר שני דמעיקרא שרי לזרים ולטבול יום והשתא אסיר. ובירושלמי פריך אמאי לא חשו נמי דהא ממעט באכילת תרומה דמעיקרא שריא לאונן וחומה נמי לא בעיא והשתא אסירא לאונן וחומה בעיא, ומשני אשכח תני מפני שהוא ממעט באכילתו ובאכילתה ומתניתין חדא מינייהו נקט. 

ובפרק התערובת דף ע&quot;ו מייתי ברייתא דגרסינן בה באכילתה משמע דאתרומה קפיד כדפירש שם רש&quot;י ז&quot;ל, והיינו האי תנא דהכא דחייש אף למיעוט אכילת תרומה. וקושיית התוספות שהקשו לרש&quot;י ז&quot;ל אינה קושיא דמתניתין מודה לברייתא אלא דחדא מינייהו נקט, והא דנקט התם ההיא ברייתא ולא נקט מתניתין משום דקאי אהך ברייתא דתניא התם שביעית אין לוקחין בדמיה תרומה מפני שממעט באכילתה, ומשום דלעיל חייש לדין תרומה מייתי נמי ברייתא דחייש לה הר&quot;ש שירילי&quot;ו ז&quot;ל. והרמב&quot;ם ז&quot;ל נראה קצת דגריס במתניתין שהוא ממעט באכילתם שפירש שממעט באכילת מעשר וגם ממעט באכילת תרומה, וכן כתב בחבורו ומהתם אין ראיה לומר דהכי הוה גריס במתניתין: 

{{דה מפרש|ונותר}} כגון אם הותיר מהן אחר שני ימים ולילה יש בהן כרת, מה שאם כן במעשר שני: 

{{דה מפרש|ויוצא}} גרסינן, ולא גרסינן וטמא דהא גבי מעשר שני נמי אית בהו איסור טמא בין טומאת הגוף בין טומאת עצמו כדאיתא בפרק הערל. ויוצא חוץ לחומה אסור באכילה דנפקא לן מובשר בשדה וכו' ואפילו חזר למקומו כדאיתא בזבחים, מה שאם כן במעשר שני דיוצא חוץ לחומה יכול להחזירו ושרי כדאיתא בראש פרק בהמה המקשה, ושוב מצאתי בפרק התערובות בתוספות דלא גרסינן וטמא. ור&quot;ש אזיל לטעמיה דתנן התם פרק התערובות אשם שנתערב בשלמים ר&quot;ש אומר שניהם ישחטו בצפון ויאכלו כחמור שבהן, אמרו לו אין מביאין קדשים לבית הפסול: 

{{דה מפרש|שכן מותרים לזרים}} ולית בזה מיעוט אוכלין אף על גב דאית בהו מיעוט זמן: 

{{דה מפרש|נקל בתרומה שהיא אסורה לזרים}} ולא אשכחן דהתיר הכתוב במיעוט אוכלין, הר&quot;ש שירילי&quot;ו ז&quot;ל: 

בפירוש ר&quot;ע ז&quot;ל שלא כל הדברים המטמאין את הקדש וכו', פירוש כי השלישי פסול בתרומה והרביעי בקדש כדתנן בפרק חומר בקדש:   &lt;קטע סוף=מלא&quot;ש ב/&gt;

===[[משנה מעשר שני ג ג|משנה ג]]===
&lt;קטע התחלה=מלא&quot;ש ג/&gt;{{דה מפרש|מי שהיו לו מעות וכו' וְצָרַךְ להם}} גרסינן בלי יו&quot;ד, ודכוותה כתבתי גם כן בפ&quot;ז דשביעית סימן ד': 

{{דה מפרש|וחלה}} יתכן שהוא מלשון הלאה, וכן גם כן בלשון חכמים להלן וכמו שאתה אומר על המקום שהוא רחוק קצת ממקום זה לשון הלאה כך אתה אומר על אדם אחר נפרד מחברו שהרי הם שני גופים מוחלקין לשון הלה, כך נראה לעניות דעתי: 

{{דה מפרש|ולא יאמר כן לעם הארץ}} מפרש בירושלמי דאין מוסרין ודאי לעם הארץ שאינו נזהר בו:  &lt;קטע סוף=מלא&quot;ש ג/&gt;

===[[משנה מעשר שני ג ד|משנה ד]]===
&lt;קטע התחלה=מלא&quot;ש ד/&gt;{{דה מפרש|פירות בירושלם ומעות במדינה}} כולה מתניתין כשיש לו מעות וצרך להן ולחברו פירות, ה&quot;ר שמשון ז&quot;ל: 

{{דה מפרש|שיעלו הפירות}} בנקודת ציר&quot;י גרסינן לה ליו&quot;ד כמו ויֵאכלו, אך ה&quot;ר יהוסף ז&quot;ל כתב בספר אחד היה נקוד שיֲעלו ע&quot;כ:   &lt;קטע סוף=מלא&quot;ש ד/&gt;

===[[משנה מעשר שני ג ה|משנה ה]]===
&lt;קטע התחלה=מלא&quot;ש ה/&gt;  &lt;קטע סוף=מלא&quot;ש ה/&gt;

===[[משנה מעשר שני ג ו|משנה ו]]===
&lt;קטע התחלה=מלא&quot;ש ו/&gt;{{דה מפרש|ועברו בתוך ירושלם יחזור וכו'}} מפרש בירושלמי א&quot;ר יונה בדין היה דאפילו בתים שבירושלים לא יטבילו שהן של כל ישראל וקיימא לן דבית שאינו שלו אינו טובל לו אלא דוקא ביתו, הלכך בתים שבירושלם לא טבלן וכל שכן העיר גופה, אלא זאת אומרת ירושלם עשו אותה כחצר בית שמירה שלו מה חצר בית שמירה שלו טובלת אף זו טובלת וכל העומד ליעשר כמעושר דמי וכמי שהורמו דמי וקלטוהו מחיצות: 

{{דה מפרש|ר' שמעון בן יהודה אומר וכו'}} ובירושלמי מייתי ברייתא אליבא דר&quot;ש בן יהודה מאי אהדרו בית שמאי לבית הלל ובית הלל לבית שמאי עיין שם. והביאה רבינו שמשון ז&quot;ל בלשון אחר כדאיתה בתוספתא וזה לשונו, ר&quot;ש בן יהודה אומר בשם ר' יוסי כך אמרו בית הלל לבית שמאי אי אתם מודים בפירות שלא נגמרה מלאכתן שיפדה מעשר שני שלהן ויאכל בכל מקום אף פירות שנגמרה מלאכתן כיוצא בהן, אמרו להו בית שמאי לא אם אמרתם בפירות שלא נגמרה מלאכתן שיכול להפקירן להוציאן מידי תרומה ומעשרות, אמרו להו בית הלל אף פירות שנגמרה מלאכתן יכול הוא לעשותן תרומה ומעשר על מקום אחר פירוש דתרומה ומעשר לא בעו חומה ע&quot;כ בקיצור. וכתב שהוא יותר עיקר וחזר ויישב גם גרסת הירושלמי עיין שם: 

{{דה מפרש|שיפדה מעשר שני שלהן}} עדיין יש לו פדייה דכיון דלא נגמרה מלאכתן כולהו מודו דלא קלטו ליה מחיצות: 

{{דה מפרש|יחזור מעשר שני שלהם ויאכל בירושלמי}} דקסברי בית שמאי כמי שהורמו דמיין וראו פני החומה ואין לו פדייה: 

{{דה מפרש|יפדה ויאכל בכל מקום}} דכיון דהוו בטבלייהו לאו כמי שהורמו דמיין ולא קלטו ליה מחיצות, דקליטת מחיצות מדרבנן היא וכי גזור רבנן כי איתיה בעיניה בטבליה לא גזור רבנן: 

בפירוש ר&quot;ע ז&quot;ל אי נמי אפילו כמי שהורמו דמיין הני מילי וכו'. אמר המלקט לשון הר&quot;ש ז&quot;ל ר&quot;ש בן יהודה בשם ר' יוסי סבר מתנות שלא הורמו לאו כמי שהורמו דמיין דמוקי פלוגתייהו בנגמרה מלאכתן ואמרי בית הלל יפדה ויאכל בכל מקום, ודוקא לענין מחיצה לקלוט דרבנן אבל לענין שאר דברים סבר כמי שהורמו דמיין כדאיתא בפרקא בתרא דמכות ע&quot;כ: 

{{דה מפרש|והדמאי נכנס ויוצא}} מפרש בירושלמי טבל של דמאי נכנס ויוצא ונפדה אבל מעשר שני של דמאי גופיה אסור להוציאו לכתחלה אלא אם יצא מותר לפדותו בחוץ דלא קלטוהו מחיצות, והכי תנן נמי בפרקא קמא דדמאי ואיתה נמי בפרק הזהב, ומכאן נראה כגרסת הרמב&quot;ם ז&quot;ל בפרקא קמא דדמאי דגריס ונכנס לירושלם ויצא דהיינו דיעבד ולא גרסינן ויוצא הר&quot;ש שירילי&quot;ו ז&quot;ל. ועיין במה שכתוב שם פרקא קמא דדמאי סימן ב' דהרמב&quot;ם ז&quot;ל בפירוש המשנה מפרש דהא דקתני מתניתין והדמאי נכנס ויוצא רוצה לומר מעשר שני של דמאי הפך ממה שפירש בחבורו שם, עיין שם: 

בפירוש ר&quot;ע ז&quot;ל לתנא קמא איצטריכא הך ואליבא דבית הלל, פירוש וכל שכן לתנא קמא אליבא דבית שמאי, ולא אתא למעוטי אלא אליבא דר&quot;ש בן יהודה דלא איצטריך למתנייה דהשתא ומה טבל גמור קאמרי בית הלל יפדה ויאכל בכל מקום כל שכן דמאי, והאי דמאי מיירי אף בשנגמרה מלאכתו:  &lt;קטע סוף=מלא&quot;ש ו/&gt;

===[[משנה מעשר שני ג ז|משנה ז]]===
&lt;קטע התחלה=מלא&quot;ש ז/&gt;{{דה מפרש|אילן שהוא עומד וכו'}} וצריך לדקדק בפירוש ר&quot;ע ז&quot;ל דגבי אילן פירש מכנגד החומה ולפנים כלפנים לאכול שם מעשר שני ולא הזכיר קדשים קלים, וגבי בית הבדים פירש מכנגד החומה ולפנים כלפנים לאכול מעשר שני וקדשים קלים, ומצאתי שכתוב בתי&quot;ט משום דבשר אין רגילין לאכול כו'. אכן הרא&quot;ש ז&quot;ל קודם שהזכיר בבא דבית הבדים פירש כלפנים לענין קדשים קלים ומעשר שני ושלוח מצורעים ע&quot;כ: 

{{דה מפרש|מכנגד החומה ולפנים כלפנים}} מדאמרינן בירושלמי אבבא דבתי הבדים דהא דאמרי בית הלל מכנגד החומה ולפנים וכו' דהוי לחומרא, משמע דהכא ברישא דוקא קתני בין לקולא בין לחומרא, לקולא דלפנים נאכלין בלא פדיון ולחומרא דאין פודין שם דגבי מחיצות איכא בעלמא בין בפנים בין בחוץ חדא לקולא וחדא לחומרא, חומר בפנים מבחוץ שבחוץ יכול לפדותן בפנים אינו יכול לפדותן דקלטי ליה מחיצות וחומר בחוץ מבפנים דבחוץ אינו נאכל בלא פדיון ובפנים אוכלו בלא פדיון, ואם כן פליגא אההיא דמסכת מעשרות בסוף פרק המעביר דתנן התם ובירושלם הלך אחר הנוף, ואמרינן התם בירושלמי דאי עיקרו לפנים והעלהו דרך עיקר דכבר קלטו עיקר ומוקי לה כבית שמאי דהכא. ובפרק אלו הן הגולין רמינן להו אהדדי, ומשני דמתניתין דהכא כרבנן ומתניתין דהתם כר' יהודה, ור' יהודה אית ליה גבי מעשר שני דבמערה הלך אחר פתחה ובאילן הלך אחר נופו {{קטן|*{{שולייםלמטה|1}}}}: 

{{דה מפרש|בית שמאי אומרים הכל כלפנים}} דכשפתחן תוך ירושלם דמעשר שני הנכנס בו דרך פתחן נכנס קולטין אותו פתחן, ובשפתחן לחוץ כיון דכל חללן לפנים אין דרך להניח מה שמכניסין לבית בפתח אלא להכניסו לחלל וקלטו חללן, והואיל וחללן לפנים כלפנים הן ואוכלין שם קדשים קלים ומעשר שני בלא פדייה וכל שכן שאין פודין שם. מכנגד החומה ולפנים כלפנים כשכל חללן לחוץ אף על גב דפתחן לפנים פשיטא דהן כלחוץ, אלא כשחציין לפנים וחציין לחוץ ופתחן לפנים מכנגד החומה ולפנים כלפנים לכל דבר ומכנגד החומה ולחוץ כלחוץ להחמיר הוא דאין אוכלין שם, אבל אין פודין שם להחמיר וכשפתחן לחוץ מכנגד החומה ולחוץ כלחוץ הוא לכל דבר ומכנגד החומה ולפנים כלפנים להחמיר דאין פודין שם אבל אין אוכלין שם כיון דפתחן לחוץ, הכי מפרש לה בירושלמי הר&quot;ש שירילי&quot;ו ז&quot;ל. אבל הרמב&quot;ם ז&quot;ל פירש בשם התוספתא דבית שמאי אומרים הכל כלפנים לחומרא רוצה לומר שלא יפדה בהן מעשר שני ולא יאכלנו. ועיין תו במה שכתוב שם סוף פ&quot;ג דמעשרות:   &lt;קטע סוף=מלא&quot;ש ז/&gt;

===[[משנה מעשר שני ג ח|משנה ח]]===
&lt;קטע התחלה=מלא&quot;ש ח/&gt;{{דה מפרש|בנויות בקדש ובחול ופתוחות לקדש ולחול}} מפרש בתוספתא כגון לשכת בית המוקד, דתנן במסכת תמיד ובמסכת מדות דארבע לשכות היו בה ושתי לשכות היו בקדש ושתים בחול וראשי פספסין היו שם להבדיל בין קדש לחול והיתה פתוחה לעזרה ופתוחה נמי לחול, מכנגד הקדש ולקדש קדש משמע דאתוכן וגגותיהן קאי, אבל בירושלמי לא קאמר הכי אלא דתוכן קדש דבתר דפתחן דקדש שדינן להו ובגגותיהן תנן מכנגד הקדש ולקדש קדש, ומתניתין נמי דייקא דתנן ברישא דמתניתין דגג בתר מקום הבנין שדינן ליה ה&quot;ר שלמה שירילי&quot;ו ז&quot;ל. 

ותוכן קדש דקתני מתניתין מפרש בירושלמי אליבא דר' עקיבא דהיינו דוקא לאכילת קדשי קדשים, אבל אין שוחטין שם קדשים קלים והנכנס לשם בטומאה פטור, וכן כתב הרמב&quot;ם ז&quot;ל שם פרק ששי והוא הפך ממה שפירש כאן במשנה. וכתב ה&quot;ר שמשון ז&quot;ל בפרק איזהו מקומן מסיק בבנויות בחול ופתוחות לקדש דאין שוחטין ואין חייבין, והאי דאוכלין לפי שהתורה רבתה אכילות הרבה דכתיב בחצר אהל מועד יאכלוה ע&quot;כ: &lt;קטע סוף=מלא&quot;ש ח/&gt;

===[[משנה מעשר שני ג ט|משנה ט]]===
&lt;קטע התחלה=מלא&quot;ש ט/&gt;{{דה מפרש|בין בפנים בין בחוץ}} בין שנטמא בפנים בין שנטמא בחוץ נחלקו בית שמאי ובית הלל: 

{{דה מפרש|בית שמאי אומרים הכל יפדה ויאכל בפנים חוץ וכו'}} כך צריך להיות, ומתניתין ר' יהודה היא. אבל ר&quot;מ מוקי פלוגתא דבית שמאי ובית הלל בגוונא אחרינא בתוספתא דסוף פ&quot;א דמעשר שני, ור&quot;ש בן אלעזר מוקי לפלוגתייהו בגוונא אחרינא, ור' אליעזר ור' עקיבא אית להו סברות אחרות כהנהו סברות דאית ליה לכל חד מינייהו בפרקא בתרא דשקלים גבי בשר קדשי קדשים: 

בפירוש ר&quot;ע ז&quot;ל ובירושלמי מוקי לה כגון שהכניסו על מנת שלא יקלטוהו מחיצות וכו'. אמר המלקט כתב ה&quot;ר שמשון ז&quot;ל והדר פריך בירושלמי אטו מעשר שני, טהור שהכניסו על מנת שלא תתפשנו מחיצה אין מחיצה תופשתו כלומר והאי נמי דבר תורה טהור ע&quot;כ:  &lt;קטע סוף=מלא&quot;ש ט/&gt;

===[[משנה מעשר שני ג י|משנה י]]===
&lt;קטע התחלה=מלא&quot;ש י/&gt;{{דה מפרש|ר' יהודה אומר יקבר}} מפרש בירושלמי מאי טעמא דר' יהודה אמר קרא הכסף כסף ראשון ולא כסף שני אלא אינון מתיבין קל וחומר והוא אותיב לון קל וחומר, כלומר לדידי אית לי קרא לדידכו קל וחומר פריכא הוא, ופירש הר&quot;ן ז&quot;ל בפרק בני העיר טעמא דר' יהודה דאמר יקבר משום דלא אלים למתפס פדיוניה כמעשר גופיה ע&quot;כ, והוא פירוש רש&quot;י ז&quot;ל שם בפסחים. ותוספות שם פרק הזהב כתבו דבספרי מפיק טעמא דר' יהודה משום דכתיב הכסף כסף ראשון ולא כסף שני, ואם תאמר דבריש פירקין אמרינן כסף ראשון ואפילו כסף שני, ויש לומר דהני מילי כסף על כסף אבל לחלל שני פעמים פירות על כסף לא, ואם תאמר למה לי קרא בספרי הא טעמא אחרינא אית ליה לר' יהודה במתניתין, ויש לומר דאסמכתא בעלמא הוא אי נמי טרח וכתב לה קרא ע&quot;כ. ושם בפסחים כתבו דלר' יהודה דדריש כסף ראשון ולא כסף שני לכך אינו נפדה טהור בריחוק מקום ולא טמא בקירוב מקום דתרווייהו מחד קרא נפקי מלא תוכל שאתו, ורבנן לא דרשי כסף ראשון ולא כסף שני וסברי דלקוח טהור נפדה בריחוק מקום והוא הדין טמא בקירוב מקום, ומתניתין דפרכינן מינה בפרק איזהו מקומן דאשכחן דטפל חמור וכו' מדקתני הלקוח בכסף מעשר שני שנטמא יפדה דשמעת מינה נטמא אין לא נטמא לא והיינו בריחוק מקום דכהאי גוונא מעשר עצמו נפדה ובענין אחר לא הוי טפל חמור מן העיקר אלמא לקוח לרבנן נמי אינו נפדה טהור בריחוק מקום, תירץ ר&quot;י דהתם בפרק איזהו מקומן מיירי מדרבנן ע&quot;כ, ועיין עוד שם בפרק איזהו מקומן בדבריהם ז&quot;ל. ואף על גב דמדקאמר תאמרו בלקוח וכו' משמע דחכמים מודו ליה לר' יהודה בזה, כגון זו אשכחן בפרקא קמא דתמורה גבי והלא במוקדשין האומר רגלה וכו' כמו שכתבתי שם בתמורה סימן ג' ובראש פרק בהמה המקשה עיין שם. ועיין במה שכתוב לעיל פרק שני סימן ז' גבי הכסף כסף: 

{{דה מפרש|הלקוח בכסף מעשר שני שנטמא אינו דין שיפדה}} כדתניא בתוספתא אמר ליה התחמיר בטפלה יותר מן העיקר, וקשיא דלדידהו נמי תיקשי מצינו טפל חמור מן העיקר דמעשר גופיה נפדה טהור בריחוק מקום ולא לקוח, ותירץ רבינו שמשון ז&quot;ל דמעשר עצמו נפדה כדי לקנות בדמיו בירושלם צרכי סעודה כדכתיב בקרא, אבל אם לקח פירות חוץ לירושלם כדי לאכלם בירושלם הרי זה כאילו קנאם בירושלם דלא חזו לפדייה, וטעם הדבר כיון דלקח צרכי סעודה מן הכסף וגלי אדעתיה דלא היה קשה בעיניו להעלותו דהא חוץ לירושלם לא מצי אכיל ליה הלכך קנסוהו דיעלהו ולא מצי פריק ליה דהוי זלזולו של מעשר שני ע&quot;כ. ובתוספתא מסיים אמר להם מצינו שהתמורה טפלה חמורה מן העיקר, שהתמורה חלה קדושתה על בעלת מום ואינה יוצאה לחולין להגזז וליעבד, והקדש אינו חל על בעל מום קבוע כדתנן בפרק שני דבכורות דכל שקדם מום קבוע להקדשן יוצא לחולין ליגזז וליעבד, אמרו לו ממקום שבאת מה להלן תמימים אין נפדין ובעלי מומין נפדין אף כאן טהורין לא יפדו טמאים יפדו:  &lt;קטע סוף=מלא&quot;ש י/&gt;

===[[משנה מעשר שני ג יא|משנה יא]]===
&lt;קטע התחלה=מלא&quot;ש יא/&gt;בפירוש ר&quot;ע ז&quot;ל דתנא קמא סבר אין פודין וכו'. כתב עליו ה&quot;ר יהוסף ז&quot;ל בירושלמי לא קאמר כן אלא הטעם הוא דבעי העמדה והערכה אבל כשנשחט לא בעי העמדה והערכה משום דהוי כפירות, ור' יוסי סובר דגם שחוט בעינן העמדה והערכה ע&quot;כ: 

{{דה מפרש|יקבר ע&quot;י עורו}} דעשו אותו כקדשי בדק הבית ליטען העמדה והערכה כשלקחו חי, ונראה דמיירי שלקחו לשלמים אבל לא לבשר תאוה, דכיון דגמרינן בגזירה שוה דצריך לקנות שלמים דקדשי מזבח והוא לקח חיה דלא חזיא למזבח ולדמי עורו הוא דקנאו ולפדיון הוא עומד ודנו ביה דין קדשי בדק הבית: 

{{דה מפרש|רש&quot;א יפדה}} אזיל לטעמיה דסבירא ליה פרק יש בקדשי מזבח ואיתה נמי בירושלמי דקדשי בדק הבית לא היו בכלל העמדה והערכה, ומוקי התם קרא דוהעמיד והעריך גבי קדשי מזבח הר&quot;ש שירילי&quot;ו ז&quot;ל. ופלוגתא דר&quot;ש ורבנן במשנת כל הקדשים שקדם מום קבוע דבפרק עשירי דחולין ובפרק שני דבכורות, וכמו שכתבתי שם בחולין פרק עשירי: 

{{דה מפרש|בפירוש ה&quot;ר עובדיה ז&quot;ל}} דכיון דלקחו חי אין לו ריחוק מקום וכו'. כתב עליו ה&quot;ר יהוסף ז&quot;ל טעם זה שאמר איני יודע לישבו, כי מה הטעם שאין לו ריחוק מקום הרי הוא לקוח בכסף מעשר ואינו מעשר ע&quot;כ: 

{{דה מפרש|לקחו חי ושחטו ונטמא יפדה}} דאף על גב דלקחו חי לשלמים כיון דשחטו דמי לפירות לקוחין שנטמאו הואיל וחזי לאכילה, ר' יוסי אומר יקבר כיון דלקחו חי לשלמים ובעי העמדה והערכה אפילו שחטו קנסוהו רבנן ויקבר, אבל אם לקחו שחוט אפילו ר' יוסי מודה שהוא כפירות שנטמאו ופודין אותו דהא לא קנאוהו שלמים לענין העמדה והערכה ולא זכי ביה מעשר כי הוי חי, ובקדשי בדק הבית נמי ילפינן מקראי בירושלמי דאי אקדיש מתה דלא בעי העמדה והערכה הרי הוא לו כפירות ובאנו למחלוקת ר' יהודה ורבנן. הר&quot;ש שירילי&quot;ו ז&quot;ל:  &lt;קטע סוף=מלא&quot;ש יא/&gt;

===[[משנה מעשר שני ג יב|משנה יב]]===
&lt;קטע התחלה=מלא&quot;ש יב/&gt;{{דה מפרש|המשאיל קנקניו למעשר שני}} פירש ה&quot;ר יהוסף ז&quot;ל שלא קנה אותם בדמי מעשר אלא שנטלם מביתו ע&quot;כ. עוד כתב זילף לתוכן סתם וכו' משגפן קנה מעשר פירוש והקנקן קדוש כל זמן שלא שתו את היין, אבל אחרי ששתו את היין בודאי יצא לחולין דלא גרע מאילו קנהו בדמי המעשר שיצא לחולין אחרי ששתו את היין ע&quot;כ: 

{{דה מפרש|זילף לתוכן סתם}} שהכניס לתוכן יין של טבל עכ&quot;ל ר&quot;ע ז&quot;ל. אמר המלקט כן פירש ר&quot;ש ז&quot;ל, אבל הרמב&quot;ם ז&quot;ל פירש זילף לתוכן סתם מעשר אלא שלא פירש שנתן אותן הקנקנים בתורת שאלה למעשר, וברישא דלא פליג בין גפן ללא גפן מיירי שפירש בהדיא שהן לבד מושאלים למעשר שני וכן פירש ר&quot;ש, גם כן הרש&quot;ש ז&quot;ל. ועוד פירש ז&quot;ל משגפן מקדשות בכל שהן כדתנן בפ&quot;ג דערלה וחביות סתומות בהדי דברים שאוסרין בכל שהן, עד שלא גפן פירוש קרא שם והכי מיפרשא כולה מתניתין בירושלמי, תורם מאחת על הכל בדין תורם מן המוקף מיירי, ונראה לי אם בא לקרות שם בחביות של יין אם עד שלא סתם את פיהם בא לקרות שם תרומה ולתורמן תורם מאחת על הכל דכיון דפתוחות הן ראויות ליערות בגת וכתורם מן הגת דמי דחלוק חביות לא חשיב חלוק וכבית הלל דבסמוך, אבל אם בא לקרות שם אחר שסתם את פיהם לאו מוקף מיקרו ותורם מכל אחת ואחת עכ&quot;ל ז&quot;ל. ואמרינן עלה בתוספתא במה דברים אמורים בשל יין, אבל בשל חומץ ושל ציר ושל דבש ושל שמן בין גפן בין לא גפן לא קנה מעשר הקנקן:  &lt;קטע סוף=מלא&quot;ש יב/&gt;

===[[משנה מעשר שני ג יג|משנה יג]]===
&lt;קטע התחלה=מלא&quot;ש יג/&gt;{{דה מפרש|בית שמאי אומרים מפתיח וכו'}} עיקר זו ההלכה כי כשמכר אדם יין בירושלם וקנה ממנו במעות מעשר שני, בית שמאי אומרים שפותחין הקנקנים ומערין אותם מכל מה שבהן לגת ומוכר לגת ואז יצאו הקנקנים לחולין, אבל אם מכר היין והוא בקנקניו לא יצא קנקן לחולין, ואמרו בית הלל שאם היה דרכן למכור אותן הקנקנים סתומות ומכרן פתוחות יצא קנקן לחולין ואינו צריך לערות ואז ימכור לפי שכיון שפתחן גילה דעתו שאין רצונו למכור הקנקן, ואם מכר במדה ואמר מדת כך וכך בכך וכך דמים יצא קנקן לחולין ואפילו היו סתומות, ודברי ר&quot;ש אמת ואין חולק הרמב&quot;ם ז&quot;ל. ובחבורו ראש פ&quot;ח מפרשה כו' כמו שכתוב בתי&quot;ט. 

וכתב ה&quot;ר יהוסף ז&quot;ל ברוב ספרים גרסינן אבל במקום שדרכן לימכר פתוחות יצא קנקן לחולין, ועל כן נראה לי לפרש כמו שפירשתי למטה דיצא זה הקנקן שזילף לתוכו סתם לחולין, ואף על גב דלעיל תנא לא קנה מעשר ואם כן הוה ליה למימר גם כאן לא קנה מעשר מכל מקום לשון יצא קנקן לחולין נמי אתי שפיר, כלומר אף על פי שקרא שם לקנקן סתם מכל מקום היין דוקא נתקדש אבל הקנקן יצא לחולין עכשיו ומותר להריק היין ממנו ולהשתמש בו ואין צריך לחלל את הקנקן אם בא לחלל את היין, ואפשר לומר נמי דאיידי דתנא בסיפא לשון יצא קנקן לחולין תנא נמי ברישא הכי, אך אין פירושם שוה כי זה פירושו לא קנה מעשר וזה פירושו יצא לחולין אחרי ששתו את היין, ואינו תימה כי במקום שנתן מעות של מעשר שני בעבור הקנקן אין שייך לומר שיצא לחולין תכף קודם שישתו את היין, אבל המשאיל אין שייך לפרשו אלא יצא לחולין תכף כי מה שיצא לחולין אחרי שתיית היין אין צריך להיות דפשוט הוא כיון שלא נתן מעות בעבורו עכ&quot;ל ז&quot;ל {{קטן|*{{שולייםלמטה|2}}}}: 

{{דה מפרש|ואם רצה להחמיר על עצמו למכור במדה יצא הקנקן לחולין}} לא בעי למימר שימכור מעשר שני במדה דאין מעשר שני נמכר כדתנן בריש מכלתין דאין מוכרין אותו ואין מחליפין אותו, אלא משום דאמרינן בירושלמי כדפרישית בפרקא קמא דאם היה המוכר או הלוקח אומן נעשה כלוקח קנקן בפני עצמו ויין בפני עצמו ואין יוצא הקנקן לחולין מידי דהוה אמוכר במדה, והוא הדין בגבולין אם הוא אומן דמשגפן קרא שם לא קנה מעשר דכל היכא דבירושלם אין הקנקן טפלה ליין בגבולין נמי אין הקנקן טפלה ליין, והשתא הכי קאמר אם רצה להחמיר על עצמו זה האומן שהוא כמוכר במדה שכנס היין בקנקן וגפה וקרא שם ומן הדין כיון שהוא אומן יצא הקנקן לחולין ולא קנה מעשר אלא אם רצה יכול להחמיר על עצמו ה&quot;ר שמשון ז&quot;ל.

וזה לשון הר&quot;ש שירילי&quot;ו ז&quot;ל מפתח ומערה לגת בירושלמי פליגי אמוראי אהייא קאי פלוגתא דבית שמאי ובית הלל אי אמעשר או אמילתא דתרומה דהיינו דקתני עולות במאה ואחד, אבל אדין מוקף שהוא דין שלישי דסליק מיניה פשיטא להו דחלוק חביות לא שמיה חלוק דומיא דשקין בגרן ולכולי עלמא אין צריך לערות. במה דברים אמורים במקום שדרכן לימכר סתומות וכו' נראה לי לפרשו כן, במה דברים אמורים דכי קרא שם אחר שגפן דקנה מעשר וצריך להתפיס מעות אף כנגד הקנקן אם בא לחללו בגבולין כשהיה אותו מקום שגפן מנהגו שהקונים יין בחביות דרכן לקנותן סתומות ואין צורך להם לבודקן שמוחזק אותו מקום שהיין הוא טוב הלכך בטל הקנקן לגבי היין, אבל אם המקום אינו מוחזק שיינו טוב ואין אדם בטוח בחבית ללוקחה סתומה אלא אם כן בודקה ופותחה וטועמה לא מהני אפילו שקרא שם אחר שגפן ולא יצא קנקן לחולין כלומר לא קנה מעשר ואין צריך להתפיס מעות בגבולין אלא בכדי היין לחוד. 

{{דה מפרש|לא {{קטן|*{{שולייםלמטה|3}}}} יֵצֵא קנקן לחולין}} כלומר אין צריך להוציא הקנקן לחולין דלא תפסו המעשר כדי שיצא לחולין שהרי לא נכנס ואינו יוצא מחמת פדיונו ודכוותה אשכחן בפרקא קמא דתנן לא יֵצֵא העור לחולין ומפרש לה ר' אלעזר בירושלמי דהיינו לא קנה מעשר. הכי גרסינן ואם רצה להחמיר על עצמו וכן הוא בספר ישן ולא גרסינן אבל אם רצה וכו', ונתקשה בו רבינו שמשון ז&quot;ל מאי למכור במדה דהא אין מעשר שני נמכר כדתנן בריש מכלתין ופירש הוא פירוש דחוק מאד ואין דבריו נראין, ועוד קשה דקתני בהדה ר&quot;ש אומר אף וכו' משמע דדמי רישא לסיפא ויצא קנקן לחולין דקתני ר&quot;ש על כרחין לא קנה מעשר הוא דקאמר כדמוכח בירושלמי ובתוספתא הלכך רישא נמי צריך לפרשה כן, לכך הנכון דברי הראב&quot;ד ז&quot;ל שפירש בהשגותיו כך דבירושלים קיימא והכי פירושו, שמדקדק המוכר בירושלם היין שמוכר ללוקח שנותן לו שם מעות מעשר שני מדקדק עם הלוקח שישוו כל מעותיו של הלוקח מדות היין, ואינו מבליע לו הקנקן בשיעור המעות כאילו בא למכור במדה מכירה כזאת הרי הקנקן חולין שלא חלה עליו קדושת המעות ומצי הלוקח ליקח מעות בקנקנים קודם שישתה היין ולפרוע חובו בהן דלא תפסן המעשר ולומר דנתקדשו ואינו יכול למכרן עד שישתה היין, דדרשא דביין דדרשינן בירושלמי לעיל בפרקא קמא יש בה קולא וחומרא דלוקחין קנקן אגב יין ונתקדש ואינו יכול למכרו לקנקן ולפרוע חוב במעותיו דמעשר שני הוא, וכששתה היין יצא קנקן לחולין דשמירה הוה ליין וכיון דיין אזל ליה בטל הוא ואין צורך לאכול כנגדו, וכי קתני הכא יצא לחולין היינו לגבי קדושה דהתם דעד שלא ישתה היין יכול לפרוע חובו.

ולקושיית מכירה שהקשה רבינו שמשון ז&quot;ל אינה קושיא דכיון דתני מכירה ודאי בירושלם קא מיירי דמוכר חולין הוא דקא זבין ליה וביד הלוקח הוא דנתפס, ואם תאמר היכי תני מתניתין תרי לשני הפוכות זו מזו ואינהו חדא ודמיין אהדדי, מעיקרא תני לא יֵצֵא קנקן לחולין והיינו לא קנה מעשר והשתא תני יצא קנקן לחולין דהיינו לא קנה מעשר, תשובתך ברישא אין שם מוכר אלא בעל היין שבא להתפיס הקדושה אין צריך להוציא קנקן לחולין, ובסיפא דאיכא מוכר דרצה להחמיר על עצמו ולתת לו יין בשיעור המעות ודקדק בסך המעות ונתכוון שיהא הקנקן חולין ובדעתו יצא הקנקן חוץ מן הדמים ומתנה הוא דיהיב ליה מוכר, ובערך המוכר קתני יצא כלומר המוכר הוציאו כדבריו ולצד החולין נשאר הקנקן שלא חלה עליו קדושת המעות מה שאין כן ברישא דליכא מוכר, ולרבינו שמשון ז&quot;ל שפירש דמלא יצא נולד יצא אתי שפיר, והשתא אתי ר&quot;ש שפיר לאשמועינן דאף יש דין אחר בלוקח יין בירושלם במעות מעשר שני, דהמוכר לחברו חבית של יין של חולין בירושלם בדמי מעשר שני ואמר ליה כל חבית זו אני מוכר לך בדמי מעשר שני שאתה נותן לי חוץ מקנקנה דהיינו חוץ משיעור קנקן שאני נוטל בה יין הימנה שאני מפקיד בה אצלך דלהוי חולין בשוליה לעצמי יצא קנקן לחולין כלומר יצא חבית לחולין, ואגב רישא דתנא קנקן קתני הכא קנקן דכיון דמשייר לנפשיה שיעור קנקן אף על גב דמוכרה סתומה כפתוחה דמי ויצא לחולין ולא קנה מעשר. ודקדקו מכאן בירושלמי דאף אם אמר לו המוכר רביעית חולין יש לי בחבית זו יצא קנקן לחולין ולא קנה מעשר כדאיתא בתוספתא, אף אם בירושלם דרכן לימכר סתומות דדוקא כשמכר לו כל יין שבחבית הוא דתנן בפרקא קמא דקנה מעשר עכ&quot;ל ז&quot;ל. 

ובמשנת החכם הר&quot;ר יהוסף אשכנזי ז&quot;ל מצאתי מוגה אבל במקום שדרכן לימכר פתוחות יצא קנקן לחולין וכו' ועבר הקולמוס על מלת לא, כמו שכתבתי כבר. ומצאתי שכתב עוד אבל אם רצה להחמיר וכו' נראה לי לישב משנה זו ולומר חסורי מחסרא, והכי קאמר במה דברים אמורים בזמן שלא פירש אבל אם רצה להחמיר וכו' וקאי אמתניתין דפרקא קמא דתנן כדי יין פתוחות או סתומות מקום שדרכן לימכר סתומות לא יצא קנקן לחולין, ופירושו שכיון שהוא פתוח הוי כאילו קנה הקנקן בפני עצמו במעות של מעשר ועל כן צריך לאכול כנגד הקנקן ועלה קאי האי, אבל לומר שאם המוכר אמר ללוקח איני רוצה להטעותך אלא הריני מוכר לך את היין לפי מדתו והקנקן הרי הוא לך בחנם שאיני מבקש ממך אלא דמי היין לפי מדתו יצא הקנקן לחולין אחרי ששתה היין ואין צריך לאכול כנגדו, ובא ר&quot;ש והוסיף לומר על מה שאמרנו לעיל במה דברים אמורים במקום שדרכן לימכר סתומות וכו' שרוצה לומר שהמשאיל קנקניו למעשר אף על פי שקרא לו שם אחרי שגפן מכל מקום יצא הקנקן לחולין, ובא ר&quot;ש לומר שאף האומר חבית זו אני מוכר וכו' יצא קנקן אף על פי שהוא סתום ולא אמרינן שכבר הקדישו היין ויהיה אסור להוציא ממנו עכ&quot;ל ז&quot;ל:  &lt;קטע סוף=מלא&quot;ש יג/&gt;

==הערות==

* {{שולייםלמטה|1}} {{קטן|הגה&quot;ה: לשון החכם הר&quot;ם ז&quot;ל פירש ר&quot;ע ז&quot;ל והיינו דתנן במסכת מעשרות ובירושלם הלך אחר הנוף כלומר אף אחר הנוף שם פירוש דאזלינן לחומרא ועיין שם בפירושו ז&quot;ל, ואם כן איך יצדק עם מה שפירש כאן דאזלינן בתר החומה ואין משגיחין לא בעיקר ולא בנוף בין לקולא בין לחומרא, ור&quot;ש ז&quot;ל הביא בפירושו הסוגיא דפרק אלו הן הגולין עיין שם בפירושו וגם בפירוש הרא&quot;ש ז&quot;ל, ועיקר הדברים שיש שני תירוצים בגמרא תירוץ רב כהנא הוא שמשנה זאת היא רבנן וההיא דמעשרות היא ר' יהודה, עוד יש תירוץ רב אשי שם בגמרא. וכך פירש ר&quot;ש ז&quot;ל כולה רבנן היא ופירוש הלך אחר הנוף כלומר הלך אחר החומה ואף אחר הנוף כלומר בין בנוף בין בעיקר אין משגיחין אלא בחומה כמו שכתב בכאן רבינו עובדיה ז&quot;ל, ומה שפירש שם במעשרות הוא כפי תירוץ רב כהנא שתירץ דההיא ר' יהודה היא עכ&quot;ל ז&quot;ל.}}

* {{שולייםלמטה|2}} {{קטן|הגה&quot;ה: בלשון ר&quot;ע ז&quot;ל הלכך בחולין נמי לא קנה מעשר הגיה החכם הר&quot;ם ז&quot;ל הלכך בגבולין נמי לא קנה מעשר ע&quot;כ. ועל מה שפירש ר&quot;ע ז&quot;ל יצא קנקן לחולין ואפילו הקנקנים סתומות כתב לשון הרא&quot;ש ז&quot;ל לא בעי למימר שימכור מעשר במדה דאין מעשר שני נמכר כדתנן אין מוכרין אותו ואין מחליפין אותו, אלא משום דאמרינן בירושלמי כדפרישית לעיל בפרקא קמא דאם היה המוכר אומן יוצר כלי חרס נעשה כלוקח יין בפני עצמו וקנקן בפני עצמו ואין הקנקן יוצא לחולין מידי דהוה אמוכר במדה, והוא הדין בגבולין אם הוא אומן לא קנה מעשר דכל היכא שבירושלם אין הקנקן טפלה ליין בגבולין נמי לא קנה מעשר, והשתא הכי קאמר אם רצה להחמיר על עצמו זה האומן שדינו כמוכר במדה והוא רוצה שיהא דינו כהדיוט ואז דינו שיצא קנקן לחולין בירושלם השתא נמי בגבולין קנה מעשר עכ&quot;ל ז&quot;ל. עוד כתב על מה שכתב ר&quot;ע ז&quot;ל הכי גרסינן ר' שמעון אומר וכו' צריך עיון מה דחקו לגרוס כן ע&quot;כ.}}

* {{שולייםלמטה|3}} {{קטן|הגה&quot;ה: ה&quot;ר יהוסף ז&quot;ל כתב ברוב ספרים לא גרסינן מלת לא אלא הכי גרסינן אבל מקום שדרכן לימכר פתוחות יצא קנקן לחולין ואם רצה להחמיר וכו' ע&quot;כ. עוד כתב הפירוש יצא זה הקנקן שהשאיל אפילו משגפן לחולין כיון שהדרך הוא שנמכרין הקנקנים פתוחות והרי הקנקן נקנה בפני עצמו ואינו טפל ליין אם כן גם כאן גבי שאלה לא הוי הקנקן טפל ליין, אך לספרים דגרסי לא יצא הוי פירושו מגומגם ע&quot;כ.}}

&lt;noinclude&gt;
[[קט:מלאכת שלמה על המשנה|מעשר שני ג]]
[[קט:משנה מסכת מעשר שני|ג]]&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>ms2axx753kqn35rfb2mup7fbbjkhxdu</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>משנה בבא מציעא ט ניקוד</title>
    <ns>0</ns>
    <id>379695</id>
    <revision>
      <id>3016332</id>
      <parentid>2679591</parentid>
      <timestamp>2026-05-13T19:14:06Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <origin>3016332</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="9562" sha1="o5zn7bs5mflr5yitzjwjq6aj2cuewrd" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{התחלת משנה מנוקדת|משניות=13|בבא מציעא|ח|ט|י}}&lt;/noinclude&gt;
{{המשנה|א|ט|בבא מציעא}}
&lt;קטע התחלה=א/&gt;הַמְּקַבֵּל שָׂדֶה מֵחֲבֵרוֹ, 
:מָקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ לִקְצֹר, יִקְצֹר, 
::לַעֲקֹר, יַעֲקֹר, 
::לַחֲרֹשׁ אַחֲרָיו, יַחֲרֹשׁ; 
:::הַכֹּל כְּמִנְהַג הַמְּדִינָה. 
:כְּשֵׁם שֶׁחוֹלְקִין בִּתְבוּאָה, 
:::כָּךְ חוֹלְקִין בְּתֶבֶן וּבְקַשׁ; 
::כְּשֵׁם שֶׁחוֹלְקִין בְּיַיִן, 
:::כָּךְ חוֹלְקִין בִּזְמוֹרוֹת וּבְקָנִים. 
::וּשְׁנֵיהֶם מְסַפְּקִין אֶת הַקָּנִים:&lt;קטע סוף=א/&gt;

{{המשנה|ב|ט|בבא מציעא}}
&lt;קטע התחלה=ב/&gt;הַמְּקַבֵּל שָׂדֶה מֵחֲבֵרוֹ, 
::וְהִיא בֵּית הַשְּׁלָחִין אוֹ בֵּית הָאִילָן, 
:יָבַשׁ הַמַּעְיָן וְנִקְצַץ הָאִילָן, 
::אֵינוֹ מְנַכֶּה לוֹ מִן חֲכוּרוֹ. 
:אִם אָמַר לוֹ: 
::חֲכֹר לִי שְׂדֵה בֵּית הַשְּׁלָחִין זֶה, 
:::אוֹ שְׂדֵה בֵּית הָאִילָן זֶה, 
::יָבַשׁ הַמַּעְיָן וְנִקְצַץ הָאִילָן, 
:::מְנַכֶּה לוֹ מִן חֲכוּרוֹ:&lt;קטע סוף=ב/&gt;

{{המשנה|ג|ט|בבא מציעא}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;הַמְּקַבֵּל שָׂדֶה מֵחֲבֵרוֹ, וְהוֹבִירָהּ, 
::שָׁמִין אוֹתָהּ כַּמָּה רְאוּיָה לַעֲשׂוֹת וְנוֹתֵן לוֹ; 
::שֶׁכָּךְ כּוֹתֵב לוֹ: 
:אִם אוֹבִיר וְלֹא אַעֲבִיד, 
::אֲשַׁלֵּם בְּמֵיטְבָא:&lt;קטע סוף=ג/&gt;

{{המשנה|ד|ט|בבא מציעא}}
&lt;קטע התחלה=ד/&gt;הַמְּקַבֵּל שָׂדֶה מֵחֲבֵרוֹ, 
:וְלֹא רָצָה לְנַכֵּשׁ, 
:וְאָמַר לוֹ: 
::מָה אִכְפַּת לְךָ, 
::הוֹאִיל וַאֲנִי נוֹתֵן לְךָ חֲכוּרְךָ? 
:אֵין שׁוֹמְעִין לוֹ, 
::מִפְּנֵי שֶׁיָּכוֹל לוֹמַר לוֹ: 
:::לְמָחָר אַתָּה יוֹצֵא מִמֶּנָּה, 
:::וּמַעֲלָה לְפָנַי עֲשָׂבִים:&lt;קטע סוף=ד/&gt;

{{המשנה|ה|ט|בבא מציעא}}
&lt;קטע התחלה=ה/&gt;הַמְּקַבֵּל שָׂדֶה מֵחֲבֵרוֹ וְלֹא עָשְׂתָה, 
::אִם יֵשׁ בָּהּ כְּדֵי לְהַעֲמִיד כְּרִי, 
:::חַיָּב לְטַפֵּל בָּהּ. 
:אָמַר רַבִּי יְהוּדָה: 
::מַה קִּצְבָּה בִּכְרִי? 
::אֶלָּא אִם יֵשׁ בָּהּ כְּדֵי נְפִילָה:&lt;קטע סוף=ה/&gt;

{{המשנה|ו|ט|בבא מציעא}}
&lt;קטע התחלה=ו/&gt;הַמְּקַבֵּל שָׂדֶה מֵחֲבֵרוֹ, 
:וַאֲכָלָהּ חָגָב אוֹ נִשְׁדְּפָה, 
::אִם מַכַּת מְדִינָה הִיא, 
:::מְנַכֶּה לוֹ מִן חֲכוּרוֹ; 
::אִם אֵינוֹ מַכַּת מְדִינָה, 
:::אֵינוֹ מְנַכֶּה לוֹ מִן חֲכוּרוֹ. 
:רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: 
::אִם קִבְּלָהּ הֵימֶנּוּ בְּמָעוֹת, 
:::בֵּין כָּךְ ובֵין כָּךְ אֵינוֹ מְנַכֶּה לוֹ מֵחֲכוּרוֹ:&lt;קטע סוף=ו/&gt;

{{המשנה|ז|ט|בבא מציעא}}
&lt;קטע התחלה=ז/&gt;הַמְּקַבֵּל שָׂדֶה מֵחֲבֵרוֹ בַּעֲשָׂרָה כֹּר חִטִּים לְשָׁנָה, 
::וְלָקְתָה, 
:::נוֹתֵן לוֹ מִתּוֹכָהּ. 
:הָיוּ חִטֶּיהָ יָפוֹת, 
::לֹא יֹאמַר לוֹ: הֲרֵינִי לוֹקֵחַ מִן הַשּׁוּק, 
:::אֶלָּא נוֹתֵן לוֹ מִתּוֹכָהּ:&lt;קטע סוף=ז/&gt;

{{המשנה|ח|ט|בבא מציעא}}
&lt;קטע התחלה=ח/&gt;הַמְּקַבֵּל שָׂדֶה מֵחֲבֵרוֹ לְזָרְעָהּ שְׂעוֹרִים, 
::לֹא יִזְרָעֶנָּה חִטִּים; 
:חִטִּים, 
::יִזְרָעֶנָּה שְׂעוֹרִים. 
::רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹסֵר. 
:תְּבוּאָה, לֹא יִזְרָעֶנָּה קִטְנִית; 
::קִטְנִית, יִזְרָעֶנָּה תְּבוּאָה. 
::רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹסֵר:&lt;קטע סוף=ח/&gt;

{{המשנה|ט|ט|בבא מציעא}}
&lt;קטע התחלה=ט/&gt;הַמְּקַבֵּל שָׂדֶה מֵחֲבֵרוֹ לְשָׁנִים מוּעָטוֹת, 
::לֹא יִזְרָעֶנָּה פִּשְׁתָּן; 
::וְאֵין לוֹ בְּקוֹרַת שִׁקְמָה. 
:קִבְּלָהּ הֵימֶנּוּ לְשֶׁבַע שָׁנִים, 
::שָׁנָה רִאשׁוֹנָה יִזְרָעֶנָּה פִּשְׁתָּן, 
::וְיֵשׁ לוֹ בְּקוֹרַת שִׁקְמָה:&lt;קטע סוף=ט/&gt;

{{המשנה|י|ט|בבא מציעא}}
&lt;קטע התחלה=י/&gt;הַמְּקַבֵּל שָׂדֶה מֵחֲבֵרוֹ לְשָׁבוּעַ אֶחָד בִּשְׁבַע מֵאוֹת זוּז, 
::הַשְּׁבִיעִית מִן הַמִּנְיָן. 
:קִבְּלָה הֵימֶנּוּ שֶׁבַע שָׁנִים בִּשְׁבַע מֵאוֹת זוּז, 
::אֵין הַשְּׁבִיעִית מִן הַמִּנְיָן:&lt;קטע סוף=י/&gt;

{{המשנה|יא|ט|בבא מציעא}}
&lt;קטע התחלה=יא/&gt;שְׂכִיר יוֹם, גּוֹבֶה כָּל הַלַּיְלָה; 
::שְׂכִיר לַיְלָה, גּוֹבֶה כָּל הַיּוֹם. 
:שְׂכִיר שָׁעוֹת, 
::גּוֹבֶה כָּל הַלַּיְלָה וְכָל הַיּוֹם. 
:שְׂכִיר שַׁבָּת, 
::שְׂכִיר חֹדֶשׁ, 
::שְׂכִיר שָׁנָה, 
::שְׂכִיר שָׁבוּעַ, 
:::יָצָא בַּיּוֹם, גּוֹבֶה כָּל הַיּוֹם; 
:::יָצָא בַּלַּיְלָה, גּוֹבֶה כָּל הַלַּיְלָה וְכָל הַיּוֹם:&lt;קטע סוף=יא/&gt;

{{המשנה|יב|ט|בבא מציעא}}
&lt;קטע התחלה=יב/&gt;אֶחָד שְׂכַר אָדָם, וְאֶחָד שְׂכַר בְּהֵמָה, וְאֶחָד שְׂכַר כֵּלִים, 
::יֵשׁ בּוֹ מִשּׁוּם &quot;בְּיוֹמוֹ תִתֵּן שְׂכָרוֹ&quot; {{ממ|דברים|כד|טו}}, 
::וְיֵשׁ בּוֹ מִשּׁוּם &quot;לֹא תָלִין פְּעֻלַּת שָׂכִיר אִתְּךָ עַד בֹּקֶר&quot; {{ממ|ויקרא|יט|יג}}. 
:אֵימָתַי? בִּזְמַן שֶׁתְּבָעוֹ; 
::לֹא תְּבָעוֹ, 
:::אֵינוֹ עוֹבֵר עָלָיו. 
::הִמְחָהוּ אֵצֶל חֶנְוָנִי אוֹ אֵצֶל שֻׁלְחָנִי, 
:::אֵינוֹ עוֹבֵר עָלָיו. 
:שָׂכִיר, 
::בִּזְמַנּוֹ, נִשְׁבָּע וְנוֹטֵל; 
::עָבַר זְמַנּוֹ, 
:::אֵינוֹ נִשְׁבָּע וְנוֹטֵל. 
::אִם יֵשׁ עֵדִים שֶׁתְּבָעוֹ בִּזְמַנּוֹ, 
::::הֲרֵי זֶה נִשְׁבָּע וְנוֹטֵל. 
:גֵּר תּוֹשָׁב, 
::יֵשׁ בּוֹ מִשּׁוּם &quot;בְּיוֹמוֹ תִתֵּן שְׂכָרוֹ&quot;, 
::וְאֵין בּוֹ מִשּׁוּם &quot;לֹא תָלִין פְּעֻלַּת שָׂכִיר אִתְּךָ עַד בֹּקֶר&quot;:&lt;קטע סוף=יב/&gt;

{{המשנה|יג|ט|בבא מציעא}}
&lt;קטע התחלה=יג/&gt;הַמַּלְוֶה אֶת חֲבֵרוֹ, 
::לֹא יְמַשְׁכְּנֶנּוּ אֶלָּא בְּבֵית דִּין, 
::וְלֹא יִכָּנֵס לְבֵיתוֹ לִטֹּל מַשְׁכּוֹנוֹ,
:::שֶׁנֶּאֱמַר {{ממ|דברים|כד|יא}}: &quot;בַּחוּץ תַּעֲמֹד&quot;. 
:הָיוּ לוֹ שְׁנֵי כֵּלִים, 
::נוֹטֵל אֶחָד וּמַנִּיחַ אֶחָד. 
:וּמַחֲזִיר אֶת הַכַּר בַּלַּיְלָה, 
::וְאֶת הַמַּחֲרֵשָׁה בַּיּוֹם. 
:וְאִם מֵת, אֵינוֹ מַחֲזִיר לְיוֹרְשָׁיו. 
:רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: 
::אַף לְעַצְמוֹ אֵינוֹ מַחֲזִיר, 
:::אֶלָּא עַד שְׁלֹשִׁים יוֹם; 
:::וּמִשְּׁלֹשִׁים יוֹם וּלְהַלָּן, מוֹכְרָן בְּבֵית דִּין. 
:אַלְמָנָה, בֵּין שֶׁהִיא עֲנִיָּה בֵּין שֶׁהִיא עֲשִׁירָה, 
::אֵין מְמַשְׁכְּנִין אוֹתָהּ, שֶׁנֶּאֱמַר ([[דברים כד יז|שם, יז]]): 
:::&quot;וְלֹא תַחֲבֹל בֶּגֶד אַלְמָנָה&quot;. 
:הַחוֹבֵל אֶת הָרֵחַיִם, 
::עוֹבֵר בְּלֹא תַעֲשֶׂה, 
::וְחַיָּב מִשּׁוּם שְׁנֵי כֵּלִים, שֶׁנֶּאֱמַר ([[דברים כד ו|שם, ו]]): 
:::&quot;לֹא יַחֲבֹל רֵחַיִם וָרָכֶב&quot;. 
:וְלֹא רֵחַיִם וְרֶכֶב בִּלְבַד אָמְרוּ, 
::אֶלָּא כָּל דָּבָר שֶׁעוֹשִׂין בּוֹ אֹכֶל נֶפֶשׁ, 
:::שֶׁנֶּאֱמַר (שם): &quot;כִּי נֶפֶשׁ הוּא חֹבֵל&quot;:&lt;קטע סוף=יג/&gt;
&lt;noinclude&gt;
{{סוף משנה מנוקדת|בבא מציעא|ח|ט|י}}
[[קטגוריה:משנה מנוקד|בבא מציעא ט]]
[[קטגוריה:מסכת בבא מציעא|ט]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>o5zn7bs5mflr5yitzjwjq6aj2cuewrd</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>משנה שבועות ח ניקוד</title>
    <ns>0</ns>
    <id>394682</id>
    <revision>
      <id>3016339</id>
      <parentid>2679899</parentid>
      <timestamp>2026-05-13T20:11:41Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <minor />
      <origin>3016339</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="6618" sha1="fmz8fq8vjybnys4zjjqqof8krmbpwbp" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;{{התחלת משנה מנוקדת|משניות=6|שבועות|ז|ח|}}&lt;/noinclude&gt;
{{המשנה|א|ח|שבועות}}
&lt;קטע התחלה=א/&gt;אַרְבָּעָה שׁוֹמְרִין הֵן: 
::שׁוֹמֵר חִנָּם, וְהַשּׁוֹאֵל, נוֹשֵׂא שָׂכָר, וְהַשּׂוֹכֵר. 
:שׁוֹמֵר חִנָּם נִשְׁבָּע עַל הַכֹּל, 
::וְהַשּׁוֹאֵל מְשַׁלֵּם אֶת הַכֹּל. 
:נוֹשֵׂא שָׂכָר וְהַשּוֹכֵר 
::נִשְׁבָּעִין עַל הַשְּׁבוּרָה וְעַל הַשְּׁבוּיָה וְעַל הַמֵּתָה, 
::וּמְשַׁלְּמִים אֶת הָאֲבֵדָה וְאֶת הַגְּנֵבָה:&lt;קטע סוף=א/&gt; 

{{המשנה|ב|ח|שבועות}}
&lt;קטע התחלה=ב/&gt;אָמַר לְשׁוֹמֵר חִנָּם: הֵיכָן שׁוֹרִי? 
::אָמַר לוֹ: מֵת, 
:::וְהוּא שֶׁנִּשְׁבַּר אוֹ נִשְׁבָּה אוֹ נִגְנַב אוֹ אָבַד; 
::נִשְׁבַּר, 
:::וְהוּא שֶׁמֵּת אוֹ נִשְׁבָּה אוֹ נִגְנַב אוֹ אָבַד; 
::נִשְׁבָּה, 
:::וְהוּא שֶׁמֵּת אוֹ נִשְׁבַּר אוֹ נִגְנַב אוֹ אָבַד; 
::נִגְנַב, 
:::וְהוּא שֶׁמֵּת אוֹ נִשְׁבַּר אוֹ נִשְׁבָּה אוֹ אָבַד; 
::אָבַד, 
:::וְהוּא שֶׁמֵּת אוֹ נִשְׁבַּר אוֹ נִשְׁבָּה אוֹ נִגְנַב; 
::מַשְׁבִּיעֲךָ אֲנִי, וְאָמַר אָמֵן, 
:::פָּטוּר:&lt;קטע סוף=ב/&gt; 

{{המשנה|ג|ח|שבועות}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;הֵיכָן שׁוֹרִי? 
:אָמַר לוֹ: אֵינִי יוֹדֵעַ מָה אַתָּה סָח, 
::וְהוּא שֶׁמֵּת, אוֹ נִשְׁבַּר אוֹ נִשְׁבָּה, אוֹ נִגְנַב אוֹ אָבַד, 
::מַשְׁבִּיעֲךָ אֲנִי, וְאָמַר אָמֵן, 
:::פָּטוּר. 
:הֵיכָן שׁוֹרִי? 
::אָמַר לוֹ: אָבַד; 
::מַשְׁבִּיעֲךָ אֲנִי, וְאָמַר אָמֵן, 
::וְהָעֵדִים מְעִידִין אוֹתוֹ שֶׁאֲכָלוֹ, 
:::מְשַׁלֵּם אֶת הַקֶּרֶן. 
::הוֹדָה מֵעַצְמוֹ, 
::מְשַׁלֵּם קֶרֶן וְחֹמֶשׁ וְאָשָׁם. 
:הֵיכָן שׁוֹרִי? 
::אָמַר לוֹ: נִגְנַב; 
::מַשְׁבִּיעֲךָ אֲנִי, וְאָמַר אָמֵן, 
::וְהָעֵדִים מְעִידִין אוֹתוֹ שֶׁגְּנָבוֹ, 
:::מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי כֶּפֶל. 
::הוֹדָה מֵעַצְמוֹ, 
:::מְשַׁלֵּם קֶרֶן וְחֹמֶשׁ וְאָשָׁם:&lt;קטע סוף=ג/&gt; 

{{המשנה|ד|ח|שבועות}}
&lt;קטע התחלה=ד/&gt;אָמַר לְאֶחָד בַּשּׁוּק: 
::הֵיכָן שׁוֹרִי שֶׁגָּנַבְתָּ? 
::וְהוּא אוֹמֵר: לֹא גָּנַבְתִּי, 
::וְהָעֵדִים מְעִידִים אוֹתוֹ שֶׁגְּנָבוֹ, 
:::מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי כֶּפֶל. 
::טָבַח וּמָכַר, 
:::מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה. 
:רָאָה עֵדִים שֶׁמְּמַשְׁמְשִׁין וּבָאִין, 
::אָמַר: גָּנַבְתִּי, 
::אֲבָל לֹא טָבַחְתִּי וְלֹא מָכַרְתִּי, 
:::אֵינוֹ מְשַׁלֵּם אֶלָּא קֶרֶן:&lt;קטע סוף=ד/&gt; 

{{המשנה|ה|ח|שבועות}}
&lt;קטע התחלה=ה/&gt;אָמַר לַשּׁוֹאֵל: הֵיכָן שׁוֹרִי? 
::אָמַר לוֹ: מֵת, 
:::וְהוּא שֶׁנִּשְׁבַּר אוֹ נִשְׁבָּה אוֹ נִגְנַב אוֹ אָבַד; 
::נִשְׁבַּר, 
:::וְהוּא שֶׁמֵּת אוֹ נִשְׁבָּה אוֹ נִגְנַב אוֹ אָבַד; 
::נִשְׁבָּה, 
:::וְהוּא שֶׁמֵּת אוֹ נִשְׁבַּר אוֹ נִגְנַב אוֹ אָבַד; 
::נִגְנַב, 
:::וְהוּא שֶׁמֵּת אוֹ נִשְׁבַּר אוֹ נִשְׁבָּה אוֹ אָבַד; 
::אָבַד, 
:::וְהוּא שֶׁמֵּת אוֹ נִשְׁבַּר אוֹ נִשְׁבָּה אוֹ נִגְנַב; 
::מַשְׁבִּיעֲךָ אֲנִי, וְאָמַר אָמֵן, 
:::פָּטוּר:&lt;קטע סוף=ה/&gt; 

{{המשנה|ו|ח|שבועות}}
&lt;קטע התחלה=ו/&gt;:הֵיכָן שׁוֹרִי?{{הערה|פסקה זו היא המשך המשנה הקודמת}}
:אָמַר לוֹ: 
::אֵינִי יוֹדֵעַ מָה אַתָּה סָח, 
::וְהוּא שֶׁמֵּת אוֹ נִשְׁבַּר אוֹ נִשְׁבָּה אוֹ נִגְנַב אוֹ אָבַד; 
::מַשְׁבִּיעֲךָ אֲנִי, וְאָמַר אָמֵן, 
:::חַיָּב.

אָמַר לְנוֹשֵׂא שָׂכָר וְהַשּוֹכֵר: הֵיכָן שׁוֹרִי? 
::אָמַר לוֹ: מֵת, 
:::וְהוּא שֶׁנִּשְׁבַּר אוֹ נִשְׁבָּה; 
::נִשְׁבַּר, 
:::וְהוּא שֶׁמֵּת אוֹ נִשְׁבָּה; 
::נִשְׁבָּה, 
:::וְהוּא שֶׁמֵּת אוֹ נִשְׁבַּר; 
::נִגְנַב, וְהוּא שֶׁאָבַד; 
::אָבַד, וְהוּא שֶׁנִּגְנַב; 
::מַשְׁבִּיעֲךָ אֲנִי, וְאָמַר אָמֵן, 
:::פָּטוּר. 
:מֵת אוֹ נִשְׁבַּר אוֹ נִשְׁבָּה, 
::וְהוּא שֶׁנִּגְנַב אוֹ אָבַד, 
::מַשְׁבִּיעֲךָ אֲנִי, וְאָמַר אָמֵן, 
:::חַיָּב. 
:אָבַד אוֹ נִגְנַב, 
::וְהוּא שֶׁמֵּת אוֹ נִשְׁבַּר אוֹ נִשְׁבָּה. 
::מַשְׁבִּיעֲךָ אֲנִי, וְאָמַר אָמֵן, פָּטוּר. 
:זֶה הַכְּלָל: 
::כָּל הַמְּשַׁנֶּה מֵחוֹבָה לְחוֹבָה, 
::וּמִפְּטוֹר לִפְטוֹר, 
::וּמִפְּטוֹר לְחוֹבָה, 
:::פָּטוּר; 
::מֵחוֹבָה לִפְטוֹר, 
:::חַיָּב. 
:זֶה הַכְּלָל{{הערה|שני כללים אלו אינם מצויים יחד בחלק מהמקורות ומכתה&quot;י, ומי שגורס זה, אינו גורס זה}}: 
::כָּל הַנִּשְׁבָּע לְהָקֵל עַל עַצְמוֹ, חַיָּב. 
::לְהַחֲמִיר עַל עַצְמוֹ, פָּטוּר:
&lt;קטע סוף=ו/&gt;

===הערות===
&lt;references /&gt;


&lt;noinclude&gt;
{{סוף משנה מנוקדת|שבועות|ז|ח|}}
[[קטגוריה:משנה מנוקד|שבועות ח]]
[[קטגוריה:מסכת שבועות|ח]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>fmz8fq8vjybnys4zjjqqof8krmbpwbp</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>בן סירא/כתב יד B/מד</title>
    <ns>0</ns>
    <id>463853</id>
    <revision>
      <id>3016374</id>
      <parentid>3016176</parentid>
      <timestamp>2026-05-14T11:57:31Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Editor259</username>
        <id>28663</id>
      </contributor>
      <origin>3016374</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3659" sha1="37ru4jvbc7zz7uiv43tv2uyfysv3nl1" xml:space="preserve">{{להשלים}}

(מד, א) &lt;קטע התחלה=א/&gt;שבח אבות עולם{{ש}}&lt;קטע סוף=א/&gt;

(מד, א) &lt;קטע התחלה=א/&gt;אהללה נא אנשי חסד \ אבותינו בדורותם:&lt;קטע סוף=א/&gt; ''[יש גירסה שולית שטרם הוקלד]''

(מד, ב) &lt;קטע התחלה=ב/&gt;רב ... חלק עליון \ ...ל...מות עולם:&lt;קטע סוף=ב/&gt;

(מד, ג) &lt;קטע התחלה=ג/&gt;דורי ארץ במלכותם \ ... שם בגבורתם:&lt;קטע סוף=ג/&gt;

(מד, ג, שולי) [דורי ארץ במלכותם \ ... שם] בגבורם:

(מד, ג) היועצים &lt;small&gt;(שול': יועצים)&lt;/small&gt; בתבונתם \ ... כל בנבואתם:

(מד, ד) שרי גוים במזמתם \ ... במחקרותם:

(מד, ד) חכמי שיח [...] \ [...]תם:

(מד, ה) חוקרי [...] על חוק \ נושאי [...]ל [...]תב:

(מד, ו) אנשי חיל [...] כח \ ושוקטים על מכונתם:

(מד, ז) כל אלה בדורם \ ומימיהם [...]:

(מד, ח) יש מהם [...] שם \ ל[...]חלתם:

(מד, ט) &lt;קטע התחלה=ט/&gt;ויש מהם אשר אין לו זכר \ וישבתו כאשר שבתו:{{ש}}&lt;קטע סוף=ט/&gt;

(מד, ט) &lt;קטע התחלה=ט/&gt;כאשר לא היו היו \ ובניהם מאחריהם:&lt;קטע סוף=ט/&gt;

(מד, י) &lt;קטע התחלה=י/&gt;ואולם אלה אנשי חסד \ ותקותם [...]:&lt;קטע סוף=י/&gt;

(מד, יא) &lt;קטע התחלה=יא/&gt;עם זרעם נאמן טובם \ ונחלתם [...]&lt;קטע סוף=יא/&gt;

(מד, יב)

(מד, יג) &lt;קטע התחלה=יג/&gt;עד עולם יעמד [...] \ וצדק[...] ל[...]&lt;קטע סוף=יג/&gt;

(מד, יד) [...]ל[...] \ [...]דור:

(מד, טו) ''[יש גירסה שולית שטרם הוקלדה]'''

(מד, טז) &lt;קטע התחלה=טז/&gt;חנוך [נמצ]א תמים והתהלך עם ייי ו[נל]קח אות דעת לדור ודור:&lt;קטע סוף=טז/&gt;

(מד, יז) &lt;קטע התחלה=יז/&gt;[...] צדיק נמצא תמים \ לעת כלה היה תחליף:{{ש}}&lt;קטע סוף=יז/&gt;

(מד, יז) &lt;קטע התחלה=יז/&gt;בעבורו היה שארית \ ובבריתו חדל מבול:&lt;קטע סוף=יז/&gt;

(מד, יח) &lt;קטע התחלה=יח/&gt;באות עולם נכרת עמו \ לבלתי השחית כל בשר:&lt;קטע סוף=יח/&gt;

(מד, יט) &lt;קטע התחלה=יט/&gt;אברהם אב המון גוים \ לא נתן בכבודו מום:&lt;קטע סוף=יט/&gt;

(מד, כ) &lt;קטע התחלה=כ/&gt;אשר שמר מצות עליון \ ובא בברית עמו:{{ש}}&lt;קטע סוף=כ/&gt;

(מד, כ) &lt;קטע התחלה=כ/&gt;בבשרו כרת לו חק \ ובניסוי נמצא נאמן:&lt;קטע סוף=כ/&gt;

(מד, כא) &lt;קטע התחלה=כא/&gt;על כן בש[...]עה לו \ לברך בזרעו גוים:{{ש}}&lt;קטע סוף=כא/&gt;

(מד, כא) &lt;קטע התחלה=כא/&gt;להנחילם [...]ם [...] ים \ ומנהר ועד אפסי ארץ:&lt;קטע סוף=כא/&gt;

(מד, כב) &lt;קטע התחלה=כב/&gt;וגם ליצחק הקים בן \ בעבור [...]הם אביו:{{ש}}&lt;קטע סוף=כב/&gt;

(מד, כב) &lt;קטע התחלה=כב/&gt;ברית כל [...] נתנו \&lt;קטע סוף=כב/&gt; (מד, כג) &lt;קטע התחלה=כג/&gt;וברכה נחה על ראש ישראל:{{ש}}&lt;קטע סוף=כג/&gt;

(מד, כג) &lt;קטע התחלה=כג/&gt;ויכוננהו בברכה \ ויתן לו נחלתו:{{ש}}&lt;קטע סוף=כג/&gt;

(מד, כג) &lt;קטע התחלה=כג/&gt;[...]ציבהו לשבטים \ לחלק שנים עשר:{{ש}}&lt;קטע סוף=כג/&gt;

(מד, כג) &lt;קטע התחלה=כג/&gt;[...] ממנו איש \ מוצא [...] כל [...]:&lt;קטע סוף=כג/&gt;

[[קטגוריה:בן סירא]]</text>
      <sha1>37ru4jvbc7zz7uiv43tv2uyfysv3nl1</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:ספרי זוטא במדבר/ה</title>
    <ns>106</ns>
    <id>611022</id>
    <revision>
      <id>3016298</id>
      <parentid>2996591</parentid>
      <timestamp>2026-05-13T15:38:21Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Michaelkimmel2</username>
        <id>44530</id>
      </contributor>
      <origin>3016298</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="82626" sha1="b681cd4cjjf3ujk47823g66kg3jw2du" xml:space="preserve">==פרק ה==

===פסוק ב===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|היולדת אסורה לבוא למקדש ולאכול קדשים, אבל לטבולי יום מותר להכנס לחיל שבמקדש, ומותר להם גם לאכול מעשר שני, ומכאן מסיק הדרשן שמותר גם ליולדת לאכול מעשר שני; וראו גם [[ביאור:ספרא/יולדת#פרק א|ספרא יולדת פרק א ח.]]}}לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר &quot;בְּכָל קֹדֶשׁ לֹא תִגָּע&quot; {{ממ|ויקרא|יב|ד}}, יָכוֹל אַף בְּמַעֲשֵׂר? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;וְאֶל הַמִּקְדָּשׁ לֹא תָבֹא&quot;, קֹדֶשׁ שֶׁהוּא כַּמִּקְדָּשׁ. 
אֵין בָּאִין אֶלָּא אַחַר בִּיאַת שֶׁמֶשׁ – אַף קֹדֶשׁ אֵין בָּאִים לוֹ אֶלָּא אַחַר בִּיאַת שֶׁמֶשׁ. 
אַף אֲנִי אֲרַבֶּה קָדְשֵׁי קָדָשִׁים! תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;בְּכָל קֹדֶשׁ לֹא תִגָּע&quot;, שֶׁאֲנִי אוֹמֵר: 
מַה מִּקְדָּשׁ, אֵין בָּאִין לוֹ אֶלָּא לְאַחַר בִּיאַת הַשֶּׁמֶשׁ – אַף הַקֹּדֶשׁ, אֵין בָּאִין לוֹ אֶלָּא לְאַחַר בִּיאַת הַשֶּׁמֶשׁ. 
אוֹ: מַה מִּקְדָּשׁ, אֵין מְחֻסְּרֵי כַּפָּרָה בָּאִין לוֹ – אַף הַקֹּדֶשׁ, אֵין מְחֻסְּרֵי כַּפָּרָה בָּאִין לוֹ? 
אֵלּוּ קָדְשֵׁי מִקְדָּשׁ; אַף אֲנִי אָבִיא קָדְשֵׁי הַגְּבוּלִין, שֶׁאֵין בָּאִין אֶלָּא לְאַחַר בִּיאַת הַשֶּׁמֶשׁ. 
וְלָמָּה מִעַטְתָּ הַמַּעֲשֵׂר? מִפְּנֵי שֶׁהוּא נֶאֱכָל בִּטְבוּל יוֹם. 

{{הע-שמאל|מרחיב את האיסורים המוטלים על היולדת גם לטמאים אחרים המטמאים במגע, שנאמר &quot;וידבר ה' אל משה... דבר אל בני ישראל וישלחו מן המחנה...&quot; [[במדבר ה א]]-ב.}} אֵין בְּמַשְׁמַע &quot;בְּכָל קֹדֶשׁ לֹא תִגָּע&quot;, אֶלָּא הַיּוֹלֶדֶת. 
כְּשֶׁאָמַר &quot;וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר&quot; – רִבָּה. 
אֲבָל אוֹמֵר אֲנִי: מַה הַיּוֹלֶדֶת, שֶׁהִיא מְטַמְּאָה בְּמַגָּע וּבְמַשָּׂא – אַף אֲנִי מְרַבֶּה כָּל הַמִּטַּמְּאִים בְּמַגָּע וּבְמַשָּׂא כָּמוֹהָ. 
כְּשֶׁאָמַר &quot;צַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל&quot; – לְרַבּוֹת אֶת הַטְּמֵאִין בְּמַגָּע אֲבָל לֹא בְּמַשָּׂא. 

{{הע-שמאל|החובה ליציאה מהמחנה חלה הן כאיסור על מי שנטמאו מחוץ למחנה להכנס לתוכו, הן כחובה על מי שנטמאו בתוכו – לצאת ממנו. אם עברו על כך בשוגג חייבים חטאת.}}אֵין בְּמַשְׁמַע אֶלָּא בְּמִי שֶׁנִּטְמָא בַּחוּץ אַל יִכָּנֵס לִפְנִים; אֲבָל הַמִּיטַּמֵּא בִּפְנִים אַל יֵצֵא לַחוּץ? 
אָמַרְתָּ '''&quot;צַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וִישַׁלְּחוּ מִן הַמַּחֲנֶה&quot;'''. 
'''&quot;וִישַׁלְּחוּ&quot;''' – הֲרֵי בַּעֲשֵׂה; וּמִנַּיִן בְּלֹא תַעֲשֶׂה? אָמַרְתָּ &quot;וְלֹא יְטַמְּאוּ אֶת מַחֲנֵיהֶם&quot;. וּמִנַּיִן אִם יִהְיוּ שׁוֹגְגִין יְהוּ בְּהֲבָאַת חַטָּאת? 
אָמַרְתָּ &quot;אוֹ נֶפֶשׁ אֲשֶׁר תִּגַּע בְּכָל דָּבָר טָמֵא וגו' וְהֵבִיא אֶת אֲשָׁמוֹ לַה' עַל חַטָּאתוֹ וגו'&quot; {{ממ|ויקרא|ה|ו}} 

{{הע-שמאל|הנטמא בטומאה קלה אמנם חייב לצאת מן המחנה, אבל אם לא נכנס למקדש הוא פטור מקרבן.
אם נכנס למקדש בשגגה הוא חייב חטאת, ואם עשה כך במזיד הוא חייב כרת, שנאמר &quot;ונכרתה הנפש ההיא&quot; ([[במדבר יט כ]]).
החומרה בכניסה למקדש בטומאה חלה גם על מחוסרי כפרה ועל טבולי יום; אמנם מותר למחוסר כיפורים להכנס לעזרת הנשים, ולטבול יום גם לחיל (ראו לעיל) – אבל לא מעבר לכך; וראו [[ביאור:משנה כלים פרק א#משנה ח|כלים א ח.]]}}יָכוֹל אַף הַמִּטַּמֵּא טֻמְאָה קַלָּה בְּתוֹךְ הַשּׁוּק יְהֵא בְּהֲבָאַת חַטָּאת? 
וְכִי הֵיכָן הִיא עֲשֵׂה וְלֹא תַעֲשֶׂה שֶׁל הֲבָאַת חַטָּאת? עַל מִי שֶׁנִּטְמָא '''וְנִכְנַס לַמִּקְדָּשׁ''' שׁוֹגֵג! 
וּמִנַּיִן אִם הָיוּ מְזִידִין בְּהִכָּרֵת? אָמַרְתָּ &quot;וְאִישׁ אֲשֶׁר יִטְמָא וגו'&quot; {{ממ|במדבר|יט|כ}}! 
אֵין בְּמַשְׁמַע אֶלָּא מִי שֶׁלֹּא הֻזָּה כָּל עִקָּר. 
&quot;טָמֵא&quot; – {{ב|לְרַבּוֹת שֶׁהֻזָּה|ביום השלישי}} וְלֹא {{ב|שָׁנָה|ביום השביעי}}.
&quot;יִהְיֶה&quot; – לְרַבּוֹת שֶׁהֻזָּה וְשָׁנָה וְלֹא טָבַל. 
&quot;עוֹד&quot; – לְרַבּוֹת שֶׁהֻזָּה וְשָׁנָה וְטָבַל וְלֹא הֶעֱרִיב שִׁמְשׁוֹ.
&quot;בּוֹ&quot; – לְרַבּוֹת שֶׁהֻזָּה וְשָׁנָה וְטָבַל וְהֶעֱרִיב שִׁמְשׁוֹ וְלֹא הֵבִיא כַּפָּרָתוֹ. 
לְכֻלָּם בַּעֲשֵׂה וְלֹא תַעֲשֶׂה, בְּהֲבָאַת חַטָּאת וּבְהִכָּרֵת. 

{{הע-שמאל|הצרוע והזב משולחים מן המחנה, אבל אינם משולחים לאותו המקום: השילוח תלוי בסוג הטומאה; וראו גם את הדרשה על המחיצות [[ביאור:ספרי במדבר/נשא/ה#פיסקה א|בספרי א.]]}}'''&quot;וִישַׁלְּחוּ... טָמֵא&quot;''' – יִשְׁתַּלַּח טְמֵא מֵת מִמְּקוֹם טְבוּל יוֹם וּמִמְּקוֹם מְחֻסְּרֵי כַּפָּרָה. 
'''&quot;וִישַׁלְּחוּ... זָב&quot;''' – יִשְׁתַּלַּח זָב מִמְּקוֹם טְמֵא מֵת. '''&quot;וִישַׁלְּחוּ... צָרוּעַ&quot;''' – יִשְׁתַּלַּח מְצֹרָע מִמְּקוֹם הַזָּב. 
יָכוֹל כֻּלָּם יִשְׁתַּלְּחוּ חוּץ לְמַחֲנֶה אַחַת? אָמַרְתָּ '''&quot;צַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וִישַׁלְּחוּ מִן הַמַּחֲנֶה&quot;''', רִבָּה כָּאן מַחֲנֶה אַחַת. 
&quot;אֶל מִחוּץ לַמַּחֲנֶה תְּשַׁלְּחוּם&quot;, רִבָּה כָּאן שְׁתֵּי מַחֲנוֹת; &quot;וְלֹא יְטַמְּאוּ אֶת מַחֲנֵיהֶם&quot;, רִבָּה כָּאן שָׁלֹשׁ מַחֲנוֹת! 
יָכוֹל כֻּלָּן יִשְׁתַּלְּחוּ חוּץ לְשָׁלֹשׁ מַחֲנוֹת? אֶפְשָׁר שֶׁהֵן נֶחֱלָקִין: זֶה לְמָקוֹם זֶה, וְזֶה לְמָקוֹם זֶה, וְזֶה לְמָקוֹם זֶה. 
הֵא, מָה הַדָּבָר הֶחָמוּר שֶׁבְּכֻלָּן חוּץ לְשָׁלֹשׁ מַחֲנוֹת? זֶה מְצֹרָע. וְהַזָּב חוּץ לִשְׁתֵּי מַחֲנוֹת, וּטְמֵא מֵת חוּץ לְמַחֲנֶה אַחַת. 

{{הע-שמאל|השוו [[ביאור:משנה כלים פרק א#משנה ו|כלים א ו-ט:]] שם הניסוח שונה: דרגת הקדושה השניה - א&quot;י המערבית – חסרה שם, ואילו כאן מונים את ההיכל יחד עם &quot;בין האולם ולמזבח&quot;; וראו את ההערה של ר' יוסי בסוף משנה ט שם, המופיעה גם כאן. הייחוס של מיעוט הכניסה למקום כלשהו לדרגת קדושתו מביא לטענה אבסורדית, שהמקום המקודש ביותר הוא הגג של ההיכל.}} מִכָּאן נָתְנוּ חֲכָמִים מְחִצּוֹת וְאָמְרוּ: עֶשֶׂר קְדֻשּׁוֹת הֵן: אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל מְקֻדֶּשֶׁת מִכָּל הָאֲרָצוֹת. 
וּמַה הִיא קְדֻשָּׁתָהּ? שֶׁמְּבִיאִין מִמֶּנָּה הָעֹמֶר וּשְׁתֵּי הַלֶּחֶם וְהַבִּכּוּרִים, מַה שֶּׁאֵין מְבִיאִין כֵּן מִכָּל הָאֲרָצוֹת. 
אֶרֶץ כְּנַעַן מְקֻדֶּשֶׁת מֵעֵבֶר הַיַּרְדֵּן, שֶׁאֶרֶץ כְּנַעַן כְּשֵׁרָה {{ב|לְבֵית הַשְּׁכִינָה,|להקים בה את בית המקדש}} אֵין עֵבֶר הַיַּרְדֵּן כָּשֵׁר לְבֵית הַשְּׁכִינָה. 
עָרֵי חוֹמָה מְקֻדֶּשֶׁת מִן הָאָרֶץ, שֶׁמְּצֹרָעִין הוֹלְכִין בְּכָל הָאָרֶץ וְאֵינָם הוֹלְכִין בְּעָרֵי חוֹמָה. 
יְרוּשָׁלַם מְקֻדֶּשֶׁת מֵעָרֵי חוֹמָה, שֶׁקָּדָשִׁים קַלִּים וּמַעֲשֵׂר שֵׁנִי נֶאֱכָלִין בִּירוּשָׁלַם וְאֵין נֶאֱכָלִין בְּעָרֵי חוֹמָה. 
הַר הַבַּיִת מְקֻדָּשׁ מִירוּשָׁלַם, שֶׁזָּבִים וְזָבוֹת נִכְנָסִים בִּירוּשָׁלַם וְאֵין נִכְנָסִים בְּהַר הַבַּיִת. 
הַחֵיל מְקֻדָּשׁ מֵהַר הַבַּיִת, {{ב|שֶׁאֲרָמִיִּים|כינוי לגויים – רומאים}} וּטְמֵאֵי מֵת נִכְנָסִין בְּהַר הַבַּיִת וְאֵין נִכְנָסִין לַחֵיל. 
עֶזְרַת הַנָּשִׁים מְקֻדֶּשֶׁת מִן הַחֵיל, שֶׁטְּבוּל יוֹם נִכְנָס לַחֵיל וְאֵינוֹ נִכְנָס לְעֶזְרַת הַנָּשִׁים. 
עֶזְרַת יִשְׂרָאֵל מְקֻדֶּשֶׁת מֵעֶזְרַת הַנָּשִׁים, שֶׁמְּחֻסְּרֵי כִּפּוּרִים נִכְנָסִין לְעֶזְרַת הַנָּשִׁים וְאֵין נִכְנָסִין לְעֶזְרַת יִשְׂרָאֵל. 
יִשְׂרָאֵל מְעֹרְבֵי שֶׁמֶשׁ נִכְנָסִים לְעֶזְרַת הַכֹּהֲנִים עַל רֹחַב אַחַת עֶשְׂרֵה וְעַל אֹרֶךְ מֵאָה וּשְׁלֹשִׁים וְחָמֵשׁ, 
אֲבָל לֹא הָיוּ עוֹמְדִים עַל הַדּוּכָן, וְהַלְוִיִּם הָיוּ עוֹמְדִים עַל הַדּוּכָן אֲבָל לֹא הָיוּ נִכְנָסִים לִפְנִים מִכָּאן. 
וּבַעֲלֵי מוּמִין כֹּהֲנִים, פְּרוּעֵי רֹאשׁ וּשְׁתוּיֵי יַיִן, הָיוּ נִכְנָסִים לִפְנִים מִכָּאן, 
אֲבָל לֹא הָיוּ נִכְנָסִים בֵּין הָאוּלָם וְלַמִּזְבֵּחַ, וְלֹא לָאוּלָם וְלֹא לַהֵיכָל וְלֹא לִסְבִיבוֹת הַמִּזְבֵּחַ אַרְבַּע אַמּוֹת. 
וּשְׁאָר הַכֹּהֲנִים נִכְנָסִים לָאוּלָם וְלַהֵיכָל וְלִסְבִיבוֹת הַמִּזְבֵּחַ אַרְבַּע אַמּוֹת, אֲבָל לֹא הָיוּ נִכְנָסִין לְבֵית קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים. 
וְכֹהֵן גָּדוֹל הָיָה נִכְנָס לְבֵית קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים אַרְבַּע פְּעָמִים בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים. 
אָמַר רַבִּי יוֹסֵי: בַּחֲמִשָּׁה דְּבָרִים בֵּין הָאוּלָם וְלַמִּזְבֵּחַ שָׁוֶה לַהֵיכָל: 
שֶׁאֵין פְּרוּעַ רֹאשׁ וּשְׁתוּי יַיִן וְשֶׁלֹּא רְחוּץ יָדַיִם וְרַגְלַיִם נִכְנָסִין לְשָׁם. 
וּכְדֶרֶךְ שֶׁהֵן פּוֹרְשִׁין מִן הַהֵיכָל בִּשְׁעַת הַקְטָרָה, כָּךְ הָיוּ פּוֹרְשִׁין מִבֵּין הָאוּלָם וְלַמִּזְבֵּחַ בִּשְׁעַת הַקְטָרָה. 
אַבָּא שָׁאוּל אוֹמֵר: הָעֲלִיָּה הָיְתָה מְקֻדֶּשֶׁת מִכֻּלָּם, שֶׁלֹּא הָיוּ עוֹלִים לְשָׁם אֶלָּא אִם כֵּן הָיָה לָהֶם צֹרֶךְ! 
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: הַגָּג הָיָה מְקֻדָּשׁ מִן הָעֲלִיָּה, שֶׁלֹּא הָיוּ עוֹלִים לְשָׁם אֶלָּא פַּעַם אַחַת לְשָׁלֹשׁ שָׁנִים, לְתַקֵּן כּוֹלֶה עוֹרֵב. 

{{הע-שמאל|השילוח תקף לא רק לטמאים הוודאיים אלא גם לאלו הנמצאים בתהליך שיתכן שיביא אותם לטומאה וודאית, כגון מצורע מוסגר, שאם יתפתח הנגע שלו הוא יהיה מוחלט (ראו למשל [[ויקרא יג ד]]-ח); וכן זב שראה זוב פעם אחת, ואם יראה אותו שוב פעמיים במשך 2-3 ימים הוא יחשב כזב גמור (ראו [[ביאור:משנה זבים פרק א#משנה ג|זבים א ג.]])
הדרשן קורא &quot;כל טמא לנפש&quot; כמורה על חפצים טמאים מנגיעה במת או בשרץ, שגם אותם יש להוציא מן המקדש עד שיטוהרו במי חטאת.}}&quot;צָרוּעַ&quot; – זֶה מֻחְלָט; &quot;'''כָּל''' צָרוּעַ&quot; – זֶה מֻסְגָּר. 
&quot;זָב&quot; – זֶה זָב גָּמוּר; &quot;'''כָּל''' זָב&quot; – לְרַבּוֹת זָב שֶׁרָאָה שְׁתֵּי רְאִיּוֹת; &quot;'''וְ'''כָל זָב&quot; – לְרַבּוֹת זָב שֶׁרָאָה רְאִיָּה אַחַת. 
'''&quot;כָּל צָרוּעַ וְכָל זָב וְכֹל טָמֵא לָנֶפֶשׁ&quot;''', יָכוֹל שֶׁאֵין לִי שֶׁהוּא מִשְׁתַּלֵּחַ אֶלָּא אָדָם, שֶׁהוּא יָכוֹל לְהִשְׁתַּלֵּחַ? 
כְּשֶׁאָמַר &quot;טָמֵא&quot; – לְרַבּוֹת כֵּלִים הַנּוֹגְעִים בְּמֵת. &quot;'''כָּל''' טָמֵא&quot; – לְרַבּוֹת כֵּלִים הַנּוֹגְעִין בְּשֶׁרֶץ. 
&quot;'''וְ'''כֹל טָמֵא&quot; – לְרַבּוֹת שְׁאָר כָּל הַמִּטַּמְּאִין שֶׁיֵּרָאוּ קֹדֶם לָרֶגֶל. 

{{הע-שמאל|שורת דרשות אלטרנטיביות, מהצד השני: יש להוציא את המצורע לא רק מירושלים אלא מכל ערי החומה (ראו [[ביאור:משנה כלים פרק א#משנה ז|כלים א ז]]) אפילו אם הפסח נעשה בטומאה, אין הזבים וכו' אוכלים ממנו לכתחילה (ראו [[ביאור:תוספתא/פסחים/ח#ט|תוספתא פסחים ח ט,]] כר' יהושע.)}}'''&quot;צַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל&quot;''', לְרַבּוֹת עָרֵי חוֹמָה. 
{{ב|וּבַצַּד הַשֵּׁנִי|דבר אחר}}: '''&quot;וִישַׁלְּחוּ... זָב&quot;''', שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁהֵן עוֹשִׂין הַפֶּסַח בְּטֻמְאָה, זָבִין וְזָבוֹת יוֹלְדוֹת לֹא הָיוּ אוֹכְלִין מִמֶּנּוּ. 
וְאִם אָכְלוּ – הֲרֵי אֵלּוּ פְּטוּרִין. 

{{הע-שמאל|מחוסרי כפרה הם בדרך כלל נשים שעדיין לא הביאו את קרבן היולדת; ממילא דורשים &quot;נקבה&quot; עליהן, ומכאן שבן הזוג – הזכר – הוא טבול היום. הם משולחים מרוב המקדש – ראו לעיל &quot;אין במשמע...&quot;; לעניין שילוח המצורעים - יש להוציאם משלושת המחנות, ראו לעיל &quot;אל מחוץ למחנה...&quot;}}'''&quot;מִזָּכָר&quot;''', זֶה טְבוּל יוֹם; '''&quot;וְעַד נְקֵבָה&quot;''', לְרַבּוֹת מְחֻסְּרֵי כַּפָּרָה. 
'''&quot;אֶל מִחוּץ לַמַּחֲנֶה תְּשַׁלְּחוּם&quot;''' {{ב|חוּץ לְשָׁלֹשׁ מַחֲנוֹת|יש לשלח את המצורעים.}}.
}}

===פסוק ד===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ישראל, כולל הטמאים עצמם – לא התנגדו להוצאת הטמאים ועשו כפי שהצטוו; וראו גם [[ביאור:ספרי במדבר/נשא/ה|ספרי סוף א.]]}}'''&quot;וַיַּעֲשׂוּ כֵן בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיְשַׁלְּחוּ אוֹתָם&quot;''', רַבִּי אֶלְעָזָר בֵּירַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: אֵין בַּמַּשְׁמָע אֶלָּא הַמְשַׁלְּחִים לֹא הֻצְרְכוּ; 
וּמִנַּיִן אַף הַמִּשְׁתַּלְּחִים לֹא הֻצְרְכוּ? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר ה' אֶל מֹשֶׁה כֵּן עָשׂוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל&quot;''' – 
הֵן מֵעַצְמָן עָשׂוּ, לֹא הֻצְרְכוּ שֶׁיַּעֲשִׂיאוּם מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן! 
}}

===פסוק ה===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|השוו [[ביאור:ספרא/חובה#פרשה י|ספרא חובה פרשה י א,]] שם לומדים את חובת הוידוי והסמיכה מעבודת יום הכיפורים.}} '''&quot;וַיְדַבֵּר... דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אִישׁ אוֹ אִשָּׁה&quot;''', לְפִה שֶׁנֶּאֱמַר &quot;וְהִתְוַדָּה אֲשֶׁר חָטָא עָלֶיהָ&quot; {{ממ|ויקרא|ה|ה}} 
יִתְוַדֶּה עַל חֵטְא אֲשֶׁר חָטָא. &quot;עָלֶיהָ&quot; – עַל הַחַטָּאת כְּשֶׁהִיא קַיֶּמֶת, לֹא מִשֶּׁנִּשְׁחֲטָה. 

{{הע-שמאל|בתורה שבכתב אין, לפי פשוטה, תפילת חובה חוץ מוידוי מעשרות ומקרא ביכורים, הנעשים פעם אחת בשנה, והוידוי על קרבן עולה ויורד, המובא ע&quot;י המטמא את המקדש. הדרשה מתאמצת לבסס את חובת הוידוי של היחיד והציבור בזמן הזה, לאחר החורבן.
ההקשר של הפסוק מויקרא הוא של טומאת המקדש, בדומה להקשר של פס' ב לעיל. הדרשה מרחיבה את חובת הוידוי לכל עבירות היחיד והציבור, ומנתקת אותו מהמקדש – עד שהיא מחייבת וידוי אפילו לציבור שבגלות. בסופה מצוטטת תפילת דניאל הכוללת וידוי ציבורי, שנאמרה בחו&quot;ל.}}אֵין בַּמַּשְׁמָע שֶׁיִּתְוַדֶּה הַיָּחִיד אֶלָּא עַל בִּיאַת הַמִּקְדָּשׁ. וּמִנַּיִן אַתָּה מְרַבֶּה שְׁאָר כָּל הַמִּצְווֹת? 
אָמַרְתָּ &quot;דַּבֵּר... וְהִתְוַדּוּ&quot;. וּמִנַּיִן אַף מִיתוֹת וּכְרִיתוֹת? אָמַרְתָּ 'חַטָּאת' &quot;חַטָּאתָם&quot;. 
&quot;כָּל חַטֹּאת&quot; – לְרַבּוֹת מִצְוָה בְּלֹא תַעֲשֶׂה; &quot;כִּי יַעֲשׂוּ&quot; – לְרַבּוֹת מִצְוַת עֲשֵׂה. 
אֵין בַּמַּשְׁמָע וִדּוּי אֶלָּא לַיָּחִיד. מִנַּיִן אַף לַצִּבּוּר וִדּוּי? אָמַרְתָּ &quot;דַּבֵּר... וְהִתְוַדּוּ&quot;. 
יָכוֹל בִּזְמַן שֶׁהֵן מְבִיאִין מִתְוַדִּין? וּמִנַּיִן אַף בִּזְמַן שֶׁאֵין מְבִיאִין? אָמַרְתָּ &quot;בְּנֵי יִשְׂרָאֵל... וְהִתְוַדּוּ&quot;. 
וּמִנַּיִן אַף מִיתוֹת וּכְרִיתוֹת? אָמַרְתָּ 'חַטָּאת' &quot;חַטָּאתָם&quot;. 
&quot;כָּל חַטֹּאת&quot; – לְרַבּוֹת מִצְוָה בְּלֹא תַעֲשֶׂה; &quot;כִּי יַעֲשׂוּ&quot; – לְרַבּוֹת מִצְוַת עֲשֵׂה. 
אֵין בַּמַּשְׁמָע וִדּוּי אֶלָּא בָּאָרֶץ, וּמִנַּיִן אַף בַּגָּלוּת וִדּוּי? אָמַרְתָּ &quot;וְהִתְוַדּוּ אֶת עֲוֺנָם וְאֶת עֲוֺן אֲבֹתָם&quot; {{ממ|ויקרא|כו|מ}} 
וְכֵן דָּנִיֵּאל אוֹמֵר &quot;לְךָ ה' הַצְּדָקָה וְלָנוּ בֹּשֶׁת הַפָּנִים&quot; {{ממ|דניאל|ט|ז}}, מִפְּנֵי מָה? &quot;כִּי חָטָאנוּ לָךְ&quot;. 

{{הע-שמאל|הוידוי נעשה בנוכחות ציבור מישראל (כולל גרים) ולא מהגויים.}}'''&quot;דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל&quot;''', עַל יְדֵי יִשְׂרָאֵל מִתְוַדִּים, וְאֵין מִתְוַדִּים לֹא עַל יְדֵי גּוֹיִם וְלֹא עַל יְדֵי תּוֹשָׁבִים. 
אוֹ &quot;בְּנֵי יִשְׂרָאֵל&quot; פְּרָט לַגֵּרִים? אָמַרְתָּ &quot;אִישׁ&quot; – לְרַבּוֹת הַגֵּרִים. 

{{הע-שמאל|דורש &quot;כי יעשו&quot;, ומרחיב את חובת הוידוי גם למחשבות על חטאים, למרות שאין עליהן עונש. הוידוי הוא לא רק על חטאים שבין אדם לחברו אלא גם על חטאים המחייבים קרבן אשם, כגון מעילות, וכן על חטאים שאינם מחייבים אפילו בקרבן, כגון הנשבע לשקר; ואף אם חשב לעשות חטא ולא עשה אותו.}} '''&quot;אִישׁ אוֹ אִשָּׁה כִּי יַעֲשׂוּ&quot;''', שֶׁחָשְׁבוּ לַעֲשׂוֹת וְלֹא עָשׂוּ. 
'''&quot;מִכָּל חַטֹּאת הָאָדָם&quot;''', מִמַּה שֶׁבֵּינוֹ לְבֵין חֲבֵרוֹ: עַל הַגְּנֵבוֹת וְעַל הַגְּזֵלוֹת וְעַל לָשׁוֹן הָרָע. 
'''&quot;לִמְעֹל&quot;''', אַף עַל אֲשָׁמוֹת מִתְוַדִּים. יָכוֹל בִּזְמַן שֶׁהֵן מְבִיאִין מִתְוַדִּין? מִנַּיִן בִּזְמַן שֶׁאֵין מְבִיאִין? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;לִמְעֹל&quot;. יָכוֹל אָשָׁם שֶׁהוֹדַע שֶׁלּוֹ טָעוּן חַטָּאת? וּמִנַּיִן אַף אָשָׁם שֶׁאֵין הוֹדַע שֶׁלּוֹ טָעוּן חַטָּאת? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;לִמְעֹל מַעַל&quot;, לְרַבּוֹת הַנִּשְׁבָּע בַּשֵּׁם לַשֶּׁקֶר וְהַמְקַלֵּל. 

{{הע-שמאל|חייבי מיתות בית דין חייבים להתוודות בשעת הוצאתם להורג, ראו [[ביאור:משנה סנהדרין פרק ו#משנה ב|סנהדרין ו ב;]] והשוו [[ביאור:ספרי במדבר/נשא/ה#פיסקה ב|ספרי סוף ב.]]}}'''&quot;וְאָשַׁם... וְאָשְׁמָה&quot;''' – לְרַבּוֹת כָּל חַיָּבֵי מִיתוֹת שֶׁיִּתְוַדּוּ. 
יָכוֹל אַף הַנֶּהֱרָגִין עַל פִּי זוֹמְמִין? אָמַרְתָּ: לֹא אָמַרְתִּי אֶלָּא &quot;וְאָשְׁמָה הַנֶּפֶשׁ הַהִיא&quot;. 
}}

===פסוק ו===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|לכאורה הגזלן חוטא חטא גדול מהגנב, הן משום שהשתמש בכח, הן משום שנשבע לשקר שלא גזל; למרות זאת הגנב המשלם כפל או ארבעה וחמישה - פטור מהחומש ומהאשם ואילו הגזלן, שעיקר תשלומו הוא הקרן הנגזלת עצמה - חייב בהם, שנאמר &quot;בראשו&quot;.}}'''&quot;וְהֵשִׁיב אֶת אֲשָׁמוֹ בְּרֹאשׁוֹ&quot;''', כְּשֶׁהוּא בְּרֹאשׁוֹ – מְבִיאִין עָלָיו חֹמֶשׁ וְאָשָׁם, 
אֵין מְבִיאִין עַל תַּשְׁלוּמֵי כֶּפֶל וְעַל תַּשְׁלוּמֵי אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה חֹמֶשׁ וְאָשָׁם! 
מְמַעֵט אֲנִי בַּגַּנָּב, שֶׁאֵינוֹ מְשַׁלֵּם לְאַחַר שְׁבוּעָה; לֹא אֲמַעֵט בַּגַּזְלָן, שֶׁהוּא מְשַׁלֵּם אַחַר שְׁבוּעָה? 
תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;וְהֵשִׁיב אֶת אֲשָׁמוֹ בְּרֹאשׁוֹ&quot;''': כְּשֶׁהוּא בְּרֹאשׁוֹ – מְבִיאִין עָלָיו חֹמֶשׁ וְאָשָׁם, 
אֵין מְבִיאִין עַל תַּשְׁלוּמֵי כֶּפֶל וְעַל תַּשְׁלוּמֵי אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה חֹמֶשׁ וְאָשָׁם. 

{{הע-שמאל|החומש הוא מחוץ לקרן, כלומר 25% מהגזילה. הוא מועבר לנגזל כקנס לגזלן.}}'''&quot;וַחֲמִישִׁתוֹ יֹסֵף עָלָיו&quot;''' – עַל הַחֹמֶשׁ לְבַד מִמֶּנּוּ. 
'''&quot;וְנָתַן לַאֲשֶׁר אָשַׁם לוֹ&quot;''' – לְמִי שֶׁנִּגְזַל מִמֶּנּוּ.
 }}

===פסוק ח===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:ספרי במדבר/נשא/ה#פיסקה ד|ספרי ד;]] 
אין להשיב את הגזילה לקטן, אלא לאפוטרופסים שלו או ליורשיו, אבל ניתן להחזיר אותה לאשת הנגזל.
הדרשה מזהה את האיש שאין לו גואל עם הגר שמת ואין לו יורשים; וראו גם ספרי שם [[ביאור:משנה בבא קמא פרק ט#משנה יא|וב&quot;ק ט יא.]]
הכהנים זוכים בתשלום הקרן והחומש של הגר שמת בלי יורשים. הכספים הללו אסורים לזרים אבל הם רכוש הכהנים, ואינם כספי הקדש; וראו גם [[ביאור:ספרי במדבר/נשא/ה#פיסקה ד|ספרי ד.]] '''לאחר''' התשלום, על הגזלן שנשבע לשקר להביא גם קרבן איל לאשם, והאימורים שלו ניתנים למשמרת הכהנים שזכו בכסף; וראו [[ביאור:משנה בבא קמא פרק ט#משנה יא|ב&quot;ק ט יא-יב,]] הטוענת – בניגוד לדרשתנו – שאם הביא כסף ליהויריב ואשם לידעיה יצא.
אם הגזלן מת לפני שהביא את איל האשם – אין מקריבים את האיל, כדין אשם שמתו בעליו. אם האיל מת – על הגזלן להביא איל אחר.}}'''&quot;וְאִם אֵין לָאִישׁ גֹּאֵל&quot;''', לָאִישׁ מַחֲזִירִין, וְאֵין מַחֲזִירִין לְקָטָן. אֵין לִי אֶלָּא אִישׁ; מִנַּיִן אַתְּ מְרַבֶּה אִשָּׁה וְיוֹרְשֵׁי קָטָן? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;וְאִם אֵין לָאִישׁ גֹּאֵל&quot;'''. וְאֵיזֶה הוּא הָאִישׁ שֶׁאֵין לוֹ גֹּאֵל? זֶה הַגֵּר שֶׁמֵּת וְאֵין לוֹ יוֹרְשִׁין! 
לְמִי הוּא גְּזֵלוֹ? הֱוֵי אוֹמֵר: לַכֹּהֵן. 

{{הע-שמאל|השוו [[ביאור:משנה ערכין פרק ז#משנה ג|ערכין ז ג;]] גם בדיני חרמות אין מניחים לכהן המחזיק בשדה לזכות בו בעצמו, אלא כל הכהנים שותפים בו. דורש &quot;לה'&quot;, וראו גם [[ביאור:ספרי במדבר/נשא/ה#פיסקה ד|ספרי ד.]]}}'''&quot;לְהָשִׁיב הָאָשָׁם אֵלָיו&quot;''', מִכָּאן אָמְרוּ: הֲרֵי כֹּהֵן שֶׁגָּזַל אֶת הַגֵּר, וּמֵת הַגֵּר, 
מִנַּיִן שֶׁמּוֹצִיאִין מִיָּדוֹ וְנוֹתְנִין לְכֹהֵן אַחֵר? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;הָאָשָׁם הַמּוּשָׁב לַה' לַכֹּהֵן&quot;'''! 
'''&quot;הָאָשָׁם&quot;''' – זֶה הַקֶּרֶן; '''&quot;הַמּוּשָׁב&quot;''' – זֶה הַחֹמֶשׁ; '''&quot;לַה'&quot;''' – לְאָסְרוֹ לְזָרִים. 
אוֹ יָכוֹל יְהֵא מְקֻדָּשׁ לַשֵּׁם? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;לַכֹּהֵן&quot;'''. 
'''&quot;מִלְּבַד אֵיל הַכִּפֻּרִים אֲשֶׁר יְכַפֶּר בּוֹ עָלָיו&quot;''', מִכָּאן אָמְרוּ: מִשְׁמָרָה שֶׁזָּכַת בַּכֶּסֶף – תִּזְכֶּה בָּאַיִל. 
'''&quot;אֲשֶׁר יְכַפֶּר&quot;''' – פְּרָט שֶׁיַּקְדִים אַיִל לַכֶּסֶף; '''&quot;בּוֹ&quot;''' – פְּרָט לְאַיִל {{ב|שֶׁמֵּת|הגזלן}}; '''&quot;עָלָיו&quot;''' – לְרַבּוֹת הָאַיִל {{ב|שֶׁמֵּת|האיל}}. 
וּבַצַּד הַשֵּׁנִי אַתָּה אוֹמֵר: '''&quot;עָלָיו&quot;''' – מְכַפֵּר הוּא אֲשָׁמוֹ עָלָיו! 
}}

===פסוק ט===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|מפרש &quot;וכל תרומה&quot; במובן רחב – החל על כל מתנות הכהונה.}}'''&quot;וְכָל תְּרוּמָה לְכָל קָדְשֵׁי בְנֵי יִשְׂרָאֵל&quot;''' – רִיבָּה קֳדָשִׁים אֲחֵרִים סְתוּמִין, שֶׁאֵין מְפֹרָשִׁין בָּעִנְיָן הַזֶּה. 
וְאֶת מָה אֲנִי מְרַבֶּה? הַחַלָּה, וְהַחֲרָמִים, וְהָעוֹרוֹת, וְהַבְּכוֹרוֹת, וּפִדְיוֹן הַבֵּן, וּפִדְיוֹן פֶּטֶר חֲמוֹר. 

{{הע-שמאל|בניגוד [[ביאור:ספרי במדבר/נשא/ה#פיסקה ד|לספרי ד,]] שכספי גזל הגר מתחלקים בין כל כהני המשמרת, כאן טוענים שרשאי אדם לבחור לאיזה כהן לתת את הכספים, בדומה לשאר הקדשים - ראו [[ביאור:ספרי במדבר/נשא/ה#פיסקה ו|ספרי ו.]] כאן מובאת דעת רבן גמליאל ור' נתן ושם דעת ר' עקיבא.
רבן גמליאל מנסה להשוות את מעמדו של הכהן שלו נמסרה המתנה לדין החתן, הזכאי להפר את נדרי אשתו. ר' עקיבא טוען ששאר כהני המשמרת כבר זכו בחלקם לפני שהמתנה נמסרה לכהן אחד מביניהם, ולכן על כולם להתחלק בה. רבן גמליאל דורש בסופו של הדיון את הפסוק &quot;איש... לכהן לו יהיה&quot;.}}וּמִנַּיִן אַתָּה אוֹמֵר: רַשַּׁאי הוּא אָדָם לִיתֵּן אֶת קָדָשָׁיו לְכֹהֵן אֶחָד? אָמַרְתָּ: '''&quot;אֲשֶׁר יַקְרִיבוּ לַכֹּהֵן לוֹ יִהְיֶה&quot;'''. 
קַל וָחֹמֶר אָמַר רַבָּן גַּמְלִיאֵל לִפְנֵי רַבִּי עֲקִיבָא: וּמָה אִם דָּבָר שֶׁאֵין לִי בּוֹ חֵלֶק, אִם תִּתְּנֵהוּ לִי הֲרֵי הוּא שֶׁלִּי; 
דָּבָר שֶׁיֵּשׁ לִי בּוֹ חֵלֶק, אִם תִּתְּנֵהוּ לִי – לֹא יִהְיֶה שֶׁלִּי? 
אָמַר לוֹ רַבִּי עֲקִיבָא: לֹא! אִם אָמַרְתָּ בְּדָבָר שֶׁאֵין לְךָ בּוֹ חֵלֶק, אִם אֶתְּנֵהוּ לְךָ יִהְיֶה שֶׁלְּךָ, שֶׁכֵּן אֵין לְאַחֵר עִמְּךָ בּוֹ חֵלֶק; 
תֹּאמַר בְּדָבָר שֶׁיֵּשׁ לְךָ בּוֹ חֵלֶק, אִם אֶתְּנֵהוּ לְךָ יִהְיֶה שֶׁלְּךָ? שֶׁכֵּן יֵשׁ לְאַחֵר עִמְּךָ בּוֹ חֵלֶק! 
אָמַר רַבָּן גַּמְלִיאֵל: וּמָה אִם אִשָּׁה, שֶׁאֵין לִי בָּהּ חֵלֶק, אִם אֲקַדְּשֶׁנָּה לִי הֲרֵי הִיא שֶׁלִּי, 
זַכַּיי בְּהָפֵר נְדָרֶיהָ וְאֵין אַחֵר אוֹסֵר עַל יָדִי! 
אָמַר לוֹ רַבִּי עֲקִיבָא: לֹא! אִם אָמַרְתָּ בְּאִשָּׁה, שֶׁאֵין לְךָ בָּהּ חֵלֶק, אִם אֲקַדְּשֶׁנָּה לְךָ תְּהֵא שֶׁלְּךָ, 
זַכַּיי בְּהָפֵר נְדָרֶיהָ וְאֵין אַחֵר אוֹסֵר עַל יָדֶיךָ, שֶׁכֵּן אֵין לְאַחֵר עִמְּךָ חֵלֶק בָּהּ; 
תֹּאמַר בְּדָבָר שֶׁיֵּשׁ לְךָ בּוֹ חֵלֶק, אִם אֶתְּנֶנּוּ לְךָ יִהְיֶה שֶׁלְּךָ? שֶׁכֵּן לְאַחֵר עִמְּךָ בָּהּ חֵלֶק! 
אֲמַרְתָּ: '''&quot;אִישׁ אֲשֶׁר יִתֵּן לַכֹּהֵן לוֹ יִהְיֶה&quot;'''!
}}

===פסוק י===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|יש קדשים הנאכלים ע&quot;י הבעלים, ויש כאלו  הניתנים לכהן. על שני המקרים  נאמר &quot;ואיש את קדשיו לו יהיו.&quot;}}'''&quot;וְאִישׁ אֶת קֳדָשָׁיו לוֹ יִהְיוּ&quot;''', קָדְשֵׁי יִשְׂרָאֵל לְיִשְׂרָאֵל: מַעֲשֵׂר כַּסְפּוֹ וּמַעֲשֵׂר בְּהֶמְתּוֹ וּשְׁלָמָיו.
קָדְשֵׁי כֹהֵן לַכֹּהֵן: חַטָּאתוֹ וַאֲשָׁמוֹ, מַעֲשְׂרוֹ וּבְכוֹרוֹ.

{{הע-שמאל|לפני שהלך לזפרין טען ר' עקיבא שיש לוודא שהמשמרת שזכתה בכספי הגזילה היא שמקריבה את איל האשם; כאמור לעיל פס' ח, אבל אחרי ששב משם שינה ר' עקיבא את דעתו וטען שאין להקפיד על כך, אלא המשמרת המשרתת בזמן הבאת האשם היא שזוכה בו, וראו גם [[ביאור:ספרי במדבר/נשא/ה#פיסקה ד|ספרי ד.]] כשם שאין מוציאים את הכסף מהכהנים אם מת הגזלן – כך אין מוציאים אותו אם הגזלן הביא את האשם באיחור.}}'''&quot;אִישׁ אֲשֶׁר יִתֵּן לַכֹּהֵן לוֹ יִהְיֶה&quot;''', לְפִה שֶׁאָמַרְתָּ: מִשְׁמָרָה שֶׁזָּכַת בַּכֶּסֶף – תִּזְכֶּה בָּאַיִל;
הֲרֵי מִי שֶׁנָּתַן כֶּסֶף לַכֹּהֵן, לֹא הִסְפִּיק לְהָבִיא אֶת הָאַיִל עַד שֶׁמֵּת הָאִישׁ –
יָכוֹל יִטּוֹל הַכֶּסֶף מִכֹּהֵן וְיַחֲזִיר לְיוֹרְשֵׁי הָאִישׁ? אָמַרְתָּ: '''&quot;אִישׁ אֲשֶׁר יִתֵּן לַכֹּהֵן לוֹ יִהְיֶה&quot;!'''
אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר בֵּירַבִּי שִׁמְעוֹן: זוֹ הָיְתָה מִשְׁנַת רַבִּי עֲקִיבָא עַד שֶׁלֹּא בָּא מִזַּפְרִין.
מִשֶּׁבָּא מִזַּפְרִין אָמַר לִי: בֵּין יְהוֹיָרִיב נוֹטֵל אֶת הַכֶּסֶף, בֵּין יְדַעְיָה נוֹטֵל אֶת הַכֶּסֶף;
הֲרֵי מִי שֶׁנָּתַן כֶּסֶף לִיהוֹיָרִיב, לֹא הִסְפִּיק לְהָבִיא אֶת הָאַיִל עַד שֶׁנִּכְנְסָה יְדַעְיָה –
יָכוֹל יִטּוֹל הַכֶּסֶף מִיהוֹיָרִיב וְיַחֲזִיר לִידַעְיָה? אָמַרְתָּ: '''&quot;אִישׁ אֲשֶׁר יִתֵּן לַכֹּהֵן לוֹ יִהְיֶה&quot;!'''
'''&quot;אִישׁ אֲשֶׁר יִתֵּן&quot;''' – מַתְּנַת אִישׁ מַתָּנָה, אֵין מַתְּנַת קָטָן מַתָּנָה.

{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה תרומות פרק א|תרומות א א.]] והשוו לעיל פסוק ח – הצד השני: שם עסקו בגביית החזר הגזלה וכאן בתשלום להקדש.}}אֵין לִי אֶלָּא מַתְּנַת אִישׁ, וּמִנַּיִן אַתְּ מְרַבֶּה מַתְּנַת אִשָּׁה וְיוֹרְשֵׁי קָטָן? אָמַרְתָּ '''&quot;וְאִישׁ אֲשֶׁר יִתֵּן לַכֹּהֵן לוֹ יִהְיֶה&quot;!'''
}}

===פסוק יב===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|הלכות קינאוי. הדרישה לעדי קינוי היא חידוש של התושב&quot;ע ביחס לתושב&quot;כ, והיא הופכת את הסתירה לעניין משפטי החורג מהזוגיות של הבעל ואשתו. העדות על הקינוי היא של שני עדים יהודים או גרים – ראו [[ביאור:משנה סוטה פרק א|סוטה א א.]] הגרים יכולים לקנא, שנאמר &quot;איש איש&quot;, ומכאן שהם יכולים גם להעיד על קינוי.}}'''&quot;דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל&quot;''' – עַל יְדֵי יִשְׂרָאֵל מְקַנִּין, אֵין מְקַנִּין לֹא עַל יְדֵי גּוֹיִם וְלֹא עַל יְדֵי תּוֹשָׁבִים. 
אוֹ '''&quot;בְּנֵי יִשְׂרָאֵל&quot;''' פְּרָט לְגֵרִים? אָמַרְתָּ '''&quot;אִישׁ אִישׁ&quot;''', לְרַבּוֹת אֶת הַגֵּרִים. 

{{הע-שמאל|גם בשומרת יבם החשודה בכך יש לקנות, ואם היא נסתרה אחר כך אין ליבם אותה וראו שם משנה ב.
הקינוי נעשה גם לאנשים נוספים שאינם יכולים לקנות, כגון שהתחרש וכו' – וראו [[ביאור:משנה סוטה פרק ד#משנה ח|סוטה ד ח;]] ואפילו השכן יכול לקנא לאשת שכינו; אמנם להשקות את מי שנסתרה יכול רק הבעל עצמו.}}וְאֵשֶׁת אָחִיו שֶׁסָּטְתָה מֵאָחִיו לְאַחַר מִיתַת אָחִיו, שֶׁיְּקַנֵּא לָהֶם – בַּעֲשֵׂה; 
וּמִנַּיִן בְּלֹא תַעֲשֶׂה? אָמַרְתָּ: '''&quot;וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה {{ב|לֵאמֹר&quot;|דורש לאמור – לאו אמור}}''' 
וַעֲדַיִן אֵין בַּמַּשְׁמָע אֶלָּא אִשְׁתּוֹ הַנְּשׂוּאָה לוֹ לְקִנּוּי; וּמִנַּיִן אַתָּה מְרַבֶּה אֲרוּסָתוֹ וִיבִמְתּוֹ וְכֹל שֶׁהִיא לוֹ מִשּׁוּם אִישׁוּת? 
אָמַרְתָּ: '''&quot;לֵאמֹר וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם&quot;'''. לְפִה שֶׁנֶּאֱמַר '''&quot;וְהֵבִיא הָאִישׁ אֶת אִשְׁתּוֹ אֶל הַכֹּהֵן&quot;''' – הָאִישׁ מַשְׁקֶה וְאֵין בֵּית דִּין מַשְׁקִין, 
אוֹ הָאִישׁ מְקַנֵּא וְאֵין בֵּית דִּין מְקַנִּין? אָמַרְתָּ: '''&quot;יִשְׂרָאֵל... וְקִנֵּא&quot;''', לְרַבּוֹת בֵּית דִּין שֶׁיְּקַנּוּ. 
מִכָּאן אָמְרוּ: אֵלּוּ שֶׁבֵּית דִּין מְקַנִּין לָהֶן: מִי שֶׁנִּתְחָרֵשׁ בַּעְלָהּ אוֹ נִשְׁתַּטָּה אוֹ שֶׁהָיָה בִּמְדִינָה אַחֶרֶת אוֹ שֶׁהָיָה חָבוּשׁ בְּבֵית הָאֲסוּרִין. 
לֹא לְהַשְׁקוֹתָהּ אָמְרוּ, אֶלָּא לְפָסְלָהּ מִכְּתֻבָּתָהּ. '''&quot;הָאִישׁ... וְקִנֵּא&quot;''' לְרַבּוֹת שְׁכֵנוֹ שֶׁיְּקַנֵּא לוֹ.

{{הע-שמאל|אם הבעל בגד באשתו עם אחת מקרובותיה, ואפילו עם אימה או עם אחותה – אין אשתו אסורה לו, אבל אם קינא לאשתו והיא נסתרה עם מושא הקינוי - היא אסורה עליו; וראו גם [[ביאור:ספרי במדבר/נשא/ה#פיסקה ז|ספרי ז.]]}}'''&quot;אִישׁ אִישׁ כִּי תִשְׂטֶה אִשְׁתּוֹ&quot;''', אִשְׁתּוֹ אֲסוּרָה, אֵין קְרוֹבוֹתֶיהָ אוֹסְרוֹת אוֹתָהּ; 
וַהֲלֹא תֹּאמַר: וְכִי דִּין הוּא? הוֹאִיל וְהוּא אוֹסֵר עָלֶיהָ וְהִיא אוֹסֶרֶת עָלָיו! 
מַה לִּמֵּד בְּאִסּוּר שֶׁהוּא אוֹסֵר עָלֶיהָ: אִם בָּא עָלֶיהָ אֶחָד מִכָּל הָאֲסוּרִים לָהּ – נֶאֶסְרָה עָלָיו מִיָּד, 
יָכוֹל אַף בְּאִסּוּר שֶׁהִיא אוֹסֶרֶת עָלָיו: אִם בָּא עַל אַחַת מִכָּל הָאֲסוּרוֹת לוֹ – תֵּאָסֵר אִשְׁתּוֹ וְלֹא תְּהֵא מֻתֶּרֶת לוֹ? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;אִשְׁתּוֹ&quot;''' – אִשְׁתּוֹ אֲסוּרָה עָלָיו, אֵין קְרוֹבוֹתֶיהָ אוֹסְרוֹת אוֹתָהּ. 
מְמַעֵט אֲנִי בִּקְרוֹבוֹתֶיהָ וְלֹא אֲמַעֵט בְּאִמָּהּ וַאֲחוֹתָהּ? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;אִשְׁתּוֹ&quot;''' – אִשְׁתּוֹ אֲסוּרָה עָלָיו, אֵין קְרוֹבוֹתֶיהָ אוֹסְרוֹת אוֹתָהּ! 

{{הע-שמאל|האשה המועלת בבעלה (בלשון חכמים: משַנָּה) מועלת בכך בחברה כולה וגורמת למתירנות כבחברה המודרנית, ובכך פוגעת ביסודות החברה בכלל.}}'''&quot;וּמָעֲלָה בוֹ&quot;''', שִׁנַּת בּוֹ. אֵין לִי אֶלָּא בּוֹ, מִנַּיִן אַתָּה מְרַבֶּה שְׁאָר כָּל בְּנֵי אָדָם? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;וּמָעֲלָה בוֹ מָעַל&quot;'''.
 }}

===פסוק יג===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|אין קינוי לבהמה, ואם הזהיר אותה שלא תיסתר עם בהמה מסוימת – אין בכך כלום.
זמן הסתירה המחייב את הבעל להשקות את אשתו קצר מאד, וראו בביאור [[ביאור:תוספתא/סוטה/א|לתוספתא סוטה א א,]] שלהגדרות השונות כאן יש גם משמעויות סימבוליות למין.}}'''&quot;וְשָׁכַב אִישׁ&quot;''' – עַל יְדֵי אִישׁ הוּא מְקַנֵּא אוֹתָהּ, אֵינוֹ מְקַנֵּא אוֹתָהּ עַל יְדֵי בְּהֵמָה; &quot;אֹתָהּ&quot; – זוֹ שֶׁהִתְרוּ בָּהּ: 
'''&quot;וְנֶעְלַם מֵעֵינֵי אִישָׁהּ&quot;''' – אֵין לִי אֶלָּא מֵאִישָׁהּ, מִנַּיִן אֲנִי מְרַבֶּה כָּל בְּנֵי אָדָם? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;וְנֶעְלַם מֵעֵינֵי&quot;. 
'''&quot;וְנִסְתְּרָה וְהִיא נִטְמָאָה&quot;''' – אֵינִי יוֹדֵעַ {{ב|כַּמָּה|זמן לפחות נמשכת הסתירה}}? אָמַרְתָּ &quot;שִׁכְבַת זָרַע&quot; – כְּדֵי שִׁכְבַת זָרַע. 
הֱוֵי אוֹמֵר: כַּמָּה הִיא סְתִירָה? כְּדֵי טֻמְאָה; כַּמָּה הִיא טֻמְאָה? כְּדֵי בִּיאָה; 
כַּמָּה הִיא בִּיאָה? כְּדֵי הַעֲרָיָה; כַּמָּה הִיא הַעֲרָיָה? כְּדֵי חֲזָרַת דֶּקֶל, דִּבְרֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל. 
רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: כְּדֵי מְזִיגַת כּוֹס. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: כְּדֵי לִשְׁתּוֹתוֹ. 
בֶּן עַזַּאי אוֹמֵר: כְּדֵי לִצְלוֹת בֵּיצָה. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: כְּדֵי לְגָמְעָהּ. 
רַבִּי יְהוּדָה בֶּן בְּתֵירָא אוֹמֵר: כְּדֵי לִגְמוֹת שָׁלֹשׁ בֵּיצִים מְגֻלְגָּלוֹת זוֹ אַחַר זוֹ. 
רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן פִּנְחָס אוֹמֵר: כְּדֵי שֶׁיִּקְשֹׁר גַּרְדִּי אֶת הַנִּימָה.
פְּלוֹמוֹ אוֹמֵר: כְּדֵי שֶׁתּוֹשִׁיט יָדָהּ וְתִטֹּל כִּכָּר מִן הַסַּל, 
אַף עַל פִּי שֶׁאֵין רְאָיָה לַדָּבָר, זֵכֶר לַדָּבָר: &quot;כִּי בְעַד אִשָּׁה זוֹנָה עַד כִּכַּר לָחֶם&quot; {{ממ|משלי|ו|כו}} 

{{הע-שמאל|בניגוד לעדי הקינוי, שהם עדים כשרים בבית הדין, עדי הטומאה אינם חייבים להיות עדים כשרים, ואפילו עבד יחיד שראה את האשה נטמאת עם מושא הקינוי פוסל אותה מלשתות וכן פוסל אותה מלקבל כתובה.}}'''&quot;וְעֵד&quot;''' – שֶׁהוּא כָּשֵׁר לְהוֹעִיד; וּמִנַּיִן אַף עֵד שֶׁאֵינוֹ כָּשֵׁר לְהוֹעִיד? תַּלְמוּד לוֹמַר: 'עֵד' &quot;'''וָ'''עֵד&quot;. 
מִיכָּן אָמְרוּ: אָמַר עֵד אֶחָד: &quot;אֲנִי רְאִיתִיהָ שֶׁנִּטְמֵאת&quot; – לֹא הָיְתָה שׁוֹתָה. 
וְלֹא עוֹד, אֶלָּא אֲפִילּוּ עֶבֶד אֲפִילּוּ שִׁפְחָה – הֲרֵי אֵלּוּ נֶאֱמָנִין לְפָסְלָהּ מִכְּתֻבָּתָהּ, וְאֵינָהּ שׁוֹתָה, וְתֵאָסֵר עַל בַּעְלָהּ לְעוֹלָם! 

{{הע-שמאל|אשה שהעיד בה עד שנטמאה (לא רק שנסתרה) אסורה לבעלה, לבועלה ואם בעלה כהן – אינה אוכלת את התרומה; וראו [[ביאור:ספרי במדבר/נשא/ה#פיסקה ז|ספרי ז.]] אבל [[ביאור:משנה סוטה פרק א#משנה ב|בסוטה א ב]] וכן [[ביאור:משנה סוטה פרק ה|בסוטה ה א]] דורשים רק פעמיים &quot;נטמאה... נטמאה&quot;.}}'''&quot;וְהִיא נִטְמָאָה&quot;''' – רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: מַה תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;נִטְמָאָה&quot; שְׁלֹשָׁה פְּעָמִים? 
אֶלָּא טְמֵאָה לַבַּעַל, טְמֵאָה לַבּוֹעֵל וּטְמֵאָה לַתְּרוּמָה! 
}}

===פסוק טו===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|למרות שבית דין מוסמכים לקנות אם הבעל לא עשה זאת – אין הם יכולים להשקות את האשה שנסתרה. וראו [[ביאור:משנה סוטה פרק ד#משנה ה|סוטה ד ה.]]}}'''&quot;וְהֵבִיא הָאִישׁ אֶת אִשְׁתּוֹ אֶל הַכֹּהֵן&quot;''', זֶה הוּא שֶׁאָמַרְנוּ הָאִישׁ מַשְׁקֶה וְאֵין בֵּית דִּין מַשְׁקִין. 

{{הע-שמאל|דורש &quot;קרבנה&quot; – קרבן המביא לטהרת האשה, שהרי היא נכנסת למקדש, ואינה יכולה להכנס אם היא מחוסרת כיפורים על נגעה או על זיבתה; אבל קרבנות אחרים שהתחייבה בהם, כגון חטאת על חילול שבת בשגגה או נדרים ונדבות שנדרה – אינו חייב להביא עבור אשתו כשמשקה אותה; וראו דעת חכמים [[ביאור:ספרי במדבר/נשא/ה#פיסקה ח|בספרי ח.]]}}'''&quot;וְהֵבִיא אֶת קָרְבָּנָהּ עָלֶיהָ&quot;''', יָכוֹל אַף בִּזְמַן שֶׁחִלְּלָה שַׁבָּת? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;קָרְבָּנָהּ&quot;'''. 
כְּשֶׁאָמַר '''&quot;אֶת קָרְבָּנָהּ&quot;''' - לְרַבּוֹת קָרְבַּן נִגְעָהּ וְזִיבָתָהּ. 
וּמָה רָאִיתָ לְרַבּוֹת אֶת אֵלּוּ וּלְמַעֵט אֶת אֵלּוּ? 
מְרַבֶּה אֲנִי אֶת שֶׁהֵן בָּאִין לְטָהֳרָה, 
וּמְמַעֵט אֲנִי אֵלּוּ שֶׁאֵין בָּאִין אֶלָּא לְכַפָּרָה! 

{{הע-שמאל|מותר לכהן להוסיף שמן לשיירי המנחה כשהוא אוכל אותם, אבל בזמן הטקס והקרבת הקומץ המנחה צריכה להיות יבשה.
האיסורים לתת על מנחת הסוטה שמן ולבונה חלים על כל אדם, ולא רק על הבעל ועל הכהן המקריב את המנחה. אבל אם בטעות הוסיף שמן או לבונה ופסל את המנחה, והכין מנחה אחרת – אין בכך כלום. דווקא על מנחת &quot;זכרון&quot;, כלומר זו המוקרבת בטקס השקיית הסוטה נאסר לצקת שמן ולתת לבונה, ולא על מנחה פסולה.}}'''&quot;לֹא יִצֹק עָלָיו שֶׁמֶן&quot;''' - צֹק הוּא עַל שְׁיָרָיו. 
'''&quot;וְלֹא יִתֵּן עָלָיו לְבֹנָה&quot;''' - מַגִּיד שֶׁהוּא בִּשְׁתֵּי אַזְהָרוֹת: מִשּׁוּם 'בַּל יִצֹק עָלָיו שֶׁמֶן' וּמִשּׁוּם 'בַּל יִתֵּן עָלָיו לְבֹנָה'. 
'''&quot;כִּי מִנְחַת קְנָאֹת הוּא&quot;''', לְשֵׁם שֶׁהוּא מִנְחַת קְנָאוֹת - כָּל הָעָם עוֹבְרִין בּוֹ. 
יָכוֹל יְהוּא עוֹבְרִין בְּפִסּוּלוֹ? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;זִכָּרוֹן&quot;'''. 

{{הע-שמאל|אם הסוטה עברה בשלום את המבחן, וניקתה ממנו – יש בטקס כדי להזכיר אותה לטובה; אבל אם חטאה – הטקס מזכיר את עוונה והקב&quot;ה פוגע בה, וכן כל אדם הרואה אותה מזכיר את חטאה; וראו לעניין ההזכרה לטובה [[ביאור:תוספתא/סוטה/ב#ד|תוספתא סוטה ב ד,]] ולעניין &quot;מזכרת עוון&quot; [[ביאור:ספרי במדבר/נשא/ה#פיסקה יח|ספרי יח.]]}} נֶאֱמַר כָּאן &quot;זִכָּרוֹן&quot; וְנֶאֱמַר לְהַלָּן &quot;זִכָּרוֹן&quot; {{ממ|ויקרא|ו|ח}};
מַה &quot;זִכָּרוֹן&quot; אָמוּר לְמַטָּן, הוֹשָׁעָה וַהֲטָבָה - אַף &quot;זִכָּרוֹן&quot; הָאָמוּר כָּאן, הוֹשָׁעָה וַהֲטָבָה. 
יָכוֹל אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא חָטְאָה? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;מַזְכֶּרֶת עָוֹן&quot;. 
דָּבָר אַחֵר: '''&quot;מַזְכֶּרֶת עָוֹן&quot;''', שֶׁכָּל הָרוֹאֶה אוֹתָהּ מַזְכִּיר עֲוֹנָהּ וַעֲוֹן אֲבוֹתֶיהָ שֶׁגִּדְּלוּ אוֹתָהּ. 
}}

===פסוק טז===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|בניגוד לזקן ממרה, שמשהים את המתתו לרגל כדי לפרסם את מותו (ראו [[ביאור:משנה סנהדרין פרק יא#משנה ד|סנהדרין יא ד]]), את השקיית הסוטה אין דוחים לרגל דווקא, אלא כשהיא מועלית למקדש מבצעים את הטקס מיד.
יש לפנות את העזרה בזמן הטקס, כדי שייראה משער ניקנור (ראו [[ביאור:משנה סוטה פרק א#משנה ה|סוטה א ה]]) פתח ההיכל ועליו הטבלה שעשתה הילני המלכה, ראו [[ביאור:תוספתא/יומא/ב#ג|תוספתא יומא ב ג.]]}}  '''&quot;וְהִקְרִיב אֹתָהּ הַכֹּהֵן&quot;''' – אֵינָהּ בָּאָה בְּתוֹךְ הָרֶגֶל. 
'''&quot;וְהֶעֱמִידָהּ לִפְנֵי ה'&quot;''' – יְפַנֶּה עָלֶיהָ הָעֲזָרָה. 
}}

===פסוק יז===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה סוטה פרק ב#משנה ב|סוטה ב ב.]] אם אין עפר מתחת הטבלה – הכהן מביא עפר ממקום אחר, מניח אותו שם ואז לוקח כמות שניכרת לעין לערבוב במי הכיור, שנאמר &quot;יקח הכהן&quot;; והשוו גם [[ביאור:ספרי במדבר/נשא/ה#פיסקה י|ספרי י,]] שם דורשים את הדין שמביא עפר ממקום אחר מלשון העתיד &quot;יהיה&quot;, וכאן – מ&quot;הכהן&quot;.}}'''&quot;וְלָקַח הַכֹּהֵן מַיִם קְדוֹשִׁים&quot;''' – מְקֻדָּשִׁין מִן הַכִּיּוֹר, וְשִׁעוּרָן חֲצִי לוֹג. 
אִי '''&quot;חֶרֶס&quot;''', יָכוֹל בְּשֶׁבֶר שֶׁל חֶרֶס? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;בִּכְלִי חֶרֶס&quot;''' – הָא מָה הַדָּבָר? בִּקְעָרָה שֶׁל חֶרֶס. 
'''&quot;וּמִן הֶעָפָר אֲשֶׁר יִהְיֶה בְּקַרְקַע הַמִּשְׁכָּן&quot;''' – יְהֵא לוֹ מָקוֹם מְתֻקָּן שָׁם. 
כֵּיצַד? נִכְנָס לַהֵיכָל וּפָנָה לִימִינוֹ, וּמָקוֹם הָיָה שָׁם אַמָּה עַל אַמָּה, 
וְטַבְלָה שֶׁל שַׁיִשׁ וְטַבַּעַת הָיְתָה קְבוּעָה בָּהּ, כְּשֶׁהוּא מַגְבִּיהָהּ – נוֹטֵל עָפָר מִתַּחְתֶּיהָ. 
מִנַּיִן אַתָּה אוֹמֵר: אִם אֵין שָׁם עָפָר, מְתַקֵּן שָׁם? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;יִקַּח הַכֹּהֵן&quot;'''. 
דּוֹסְתַּאי בֶּן יְהוּדָה אוֹמֵר: '''&quot;יִקַּח הַכֹּהֵן&quot;''' – וְלֹא זָר. '''&quot;וְנָתַן עַל הַמַּיִם&quot;''' – כְּדֵי שֶׁיֵּרָאֶה. 

{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה סוטה פרק ב#משנה ב|סוטה ב ב,]] [[ביאור:משנה יבמות פרק יב#משנה ו|יבמות יב ו,]] וכלשון הדרשה [[ביאור:תוספתא/סוטה/א#ו|תוספתא סוטה א ו.]]}}עֲפַר שׂוֹטָה – כְּדֵי שֶׁיֵּרָאֶה; אֵפֶר פָּרָה – כְּדֵי שֶׁיֵּרָאֶה; רֹק יְבָמָה – כְּדֵי שֶׁיֵּרָאֶה; דַּם צִפּוֹר מְצֹרָע – כְּדֵי שֶׁיֵּרָאֶה! 
}}

===פסוק יח===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה סוטה פרק א#משנה ו|סוטה א ו.]] החבל שומר שלא יחשפו שדי הסוטה מבעד לבגדים הקרועים.}}יַחְגְּרֶנָּה בְּחֶבֶל שֶׁל מְגָג; רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: שְׁנֵי חֲגוֹרִים הָיָה חוֹגְרָהּ – אֶחָד לְמַעְלָה מִדַּדֶּיהָ וְאֶחָד לְמַטָּה מִדַּדֶּיהָ. 

{{הע-שמאל|אם האשה קיטעת (גידמת) או חיגרת אינה שותה.}} מַה תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;'''וְהֶעֱמִיד... וְנָתַן'''&quot;? – וְלֹא קִטַּעַת וְחִגֶּרֶת. 

{{הע-שמאל|ראו לעיל בדרשה לפס' טו.}}&quot;'''וְנָתַן עַל כַּפֶּיהָ אֵת מִנְחַת הַזִּכָּרוֹן'''&quot; – נֶאֱמַר כָּאן &quot;זִכָּרוֹן&quot;, וְנֶאֱמַר לְמַעָּלָן &quot;זִכָּרוֹן&quot; {{ממ|ויקרא|ו|ח}}; 
מַה &quot;זִכָּרוֹן&quot; הָאָמוּר לְמַעָּלָן – הוֹשָׁעָה וַהֲטָבָה, אַף &quot;זִכָּרוֹן&quot; הָאָמוּר כָּאן – הוֹשָׁעָה וַהֲטָבָה! 

{{הע-שמאל|כל הכנת המנחה צריכה לכתחילה להיות לשם הסוטה המסוימת שלפנינו, אבל בדיעבד היא כשרה גם אם לא כיוון לשמה.}}&quot;'''מִנְחַת קְנָאֹת הִוא'''&quot; – שֶׁיִּהְיוּ כָּל מַעֲשֶׂיהָ לְשֵׁם קִנְאָה. 
יָכוֹל אִם לֹא הָיוּ כָּל מַעֲשֶׂיהָ לְשֵׁם קִנְאָה לֹא תְּהֵא כְּשֵׁרָה? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;הִיא&quot;. 
&quot;'''וּבְיַד הַכֹּהֵן יִהְיוּ מֵי הַמָּרִים הַמְאָרֲרִים'''&quot; – יַרְאֶה אוֹתָהּ אֶת הַמַּיִם. 
}}

===פסוק יט===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו את ההלכות הללו [[ביאור:תוספתא/סוטה/א#ד|בתוספתא סוטה א ד,]] [[ביאור:ספרי במדבר/נשא/ה#פיסקה ט|וספרי ט,]] [[ביאור:משנה פרה פרק ד#משנה ד|פרה ד ד,]] [[ביאור:תוספתא/נגעים/א#ח|תוספתא נגעים א ח,]] [[ביאור:משנה סנהדרין פרק ו#משנה ח|סנהדרין ו ח,]] [[ביאור:משנה נגעים פרק ג|ונגעים ג א.]]}} '''&quot;וְהִשְׁבִּיעַ אֹתָהּ הַכֹּהֵן&quot;''' – אֵין מַשְׁבִּיעִין שְׁתֵּי סוֹטוֹת כְּאַחַת, וְלֹא שׂוֹרְפִין שְׁתֵּי פָרוֹת כְּאַחַת, 
וְלֹא עוֹרְפִין שְׁתֵּי עֲגָלוֹת כְּאַחַת, וְלֹא הוֹרְגִין שְׁנֵי אֲנָשִׁים כְּאַחַת, 
וְלֹא מַסְגִּירִין שְׁנַיִם כְּאַחַת, וְלֹא מַחְלִיטִין שְׁנַיִם כְּאַחַת.
 {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה סוטה פרק ז|סוטה ז א.]] החשודים כגנב וכגזלן נשבעים שבועת הפיקדון, ראו שם. חשוב שהסוטה תבין את תוכן הטקס.
ההשבעה כוללת גם סטיות נוספות, שיכול אדם לקנא להן, למרות שאין משקים אותה עליהן - ראו [[ביאור:משנה סוטה פרק ב#משנה ה|סוטה ב ה,]] והשוו לעיל בדרשה לפס' יב.}}'''&quot;וְאָמַר אֶל הָאִשָּׁה&quot;''', בִּלְשׁוֹנָהּ; אֶל הַגַּנָּב וְאֶל הַגַּזְלָן – בִּלְשׁוֹנָם. 
'''&quot;אִם לֹא שָׁכַב אִישׁ אֹתָךְ&quot;''' – לְרַבּוֹת הַמְּעָרֶה אוֹתָהּ מִכָּל צַד. 
'''&quot;וְאִם לֹא שָׂטִית טֻמְאָה תַּחַת אִישֵׁךְ&quot;''' – לְרַבּוֹת אֵשֶׁת אָחִיו שֶׁסָּטְתָה מֵאָחִיו לְאַחַר מִיתַת אָחִיו. 
יָכוֹל כָּל אֵלּוּ שׁוֹתוֹת? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;תַּחַת אִישֵׁךְ&quot;'''; אֶת שֶׁהוּא תַּחַת אִישָׁהּ – שׁוֹתָה, אֵין כָּל אֵלּוּ שׁוֹתוֹת! 
'''&quot;טֻמְאָה&quot;''' – {{ב|לְהוֹצִיא דֶּרֶךְ אֵיבָרִים.|לא שנגע בה אלא שקיים איתה יחסי מין מלאים}} 
}}

===פסוק כ===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|הטקס כולל האשמה בוטה כלפי הסוטה, המובנת רק לפי פרשנות חז&quot;ל, שהוסיפו את איסור הסתירה של האשה. לעניין גלגול השבועה והרחבתה ראו [[ביאור:משנה סוטה פרק ב#משנה ה|סוטה ב ה.]] וראו בדרשה לפס' יט.}}'''&quot;וְאַתְּ&quot;''' – מְזִידָה הָיִית! 
'''&quot;כִּי שָׂטִית תַּחַת אִישֵׁךְ וְכִי נִטְמֵאת&quot;''', לְרַבּוֹת בֶּן תֵּשַׁע שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד, שֶׁיְּקַנּוּ לָהּ וְיַשְׁקוּ אוֹתָהּ מִתַּחַת יָדוֹ. 
דָּבָר אַחֵר: '''&quot;וַיִּתֵּן אִישׁ בָּךְ אֶת שְׁכָבְתּוֹ מִבַּלְעֲדֵי אִישֵׁךְ&quot;''', לֹא עַל זוֹ אָנוּ מַשְׁבִּיעִין אוֹתָךְ בִּלְבַד, 
אֶלָּא עַל כָּל מַה שֶּׁשָּׂטִית מִבַּלְעֲדֵי אִישֵׁךְ! 
}}

===פסוק כא===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|&quot;שבועת האלה היא שבועה שיש בה קללה. השימוש בה הוא רק בהשבעת הסוטה; הכהן אינו חייב להשביע דווקא בלשון הקללה; אם השביע בלעדיה יצא, אבל אם השתמש רק בקללה ולא בלשון שבועה – לא יצא; והשוו [[ביאור:ספרי במדבר/נשא/ה#פיסקה יד|ספרי יד,]] לימוד הפוך: &quot;כל השבועות שבתורה אינה אלא באלה ובשבועה&quot;}} '''&quot;וְהִשְׁבִּיעַ הַכֹּהֵן אֶת הָאִשָּׁה בִּשְׁבֻעַת הָאָלָה&quot;''', יָכוֹל אַף שְׁבוּעַת הַדַּיָּנִין בְּאָלָה? 
אָמַרְתָּ &quot;וְהִשְׁבִּיעַ הַכֹּהֵן&quot; וְגוֹ'; שְׁבוּעַת הָאִשָּׁה בְּאָלָה, אֵין שְׁבוּעַת הַדַּיָּנִין בְּאָלָה. 
מַה תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;וְהִשְׁבִּיעַ הַכֹּהֵן אֶת הָאִשָּׁה בִּשְׁבֻעַת הָאָלָה&quot;? 
אִם הִשְׁבִּיעָהּ בִּשְׁבוּעָה – יָצָא; אִם הִשְׁבִּיעָהּ בְּאָלָה – לֹא יָצָא. 

{{הע-שמאל|החרשת, כמו הגידמת והחיגרת – אינה שותה. כאן מפרטים את הקללה: מדובר בהוקעה חברתית של הסוטה בפי הציבור, וראו גם לעיל בסוף הדרשה לפס' טו.}}'''&quot;וְאָמַר הַכֹּהֵן לָאִשָּׁה&quot;''' – פְּרָט לְחֵרֶשֶׁת. 
'''&quot;לְאָלָה וְלִשְׁבֻעָה&quot;''', יָכוֹל עַצְמָהּ שֶׁל אִשָּׁה לְאָלָה וְלִשְׁבוּעָה? אָמַרְתָּ &quot;בְּתוֹךְ עַמֵּךְ&quot;, 
שֶׁיִּהְיוּ כָּל הַנָּשִׁים נִשְׁבָּעוֹת בָּךְ, וְ{{ב|לָטוֹת|מקללות}} זוֹ אֶת זוֹ וְאוֹמְרוֹת: אִם עָשִׂית חֵפֶץ זֶה – יְהֵא סוֹפֵךְ כְּסוֹפָהּ שֶׁל פְּלוֹנִית! 

{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה סוטה פרק א#משנה ז|סוטה א ז.]] הדוגמאות של דור המבול, אנשי סדום והמצריים מובאות [[ביאור:תוספתא/סוטה/א#ב|בתוספתא ג ב-ג]] כדוגמאות לכלל אחר: &quot;בטובה שהטלתי לכם, בה אתם מתגאים לפני? – בה אני נפרע מכם!&quot;}}'''&quot;בְּתֵת ה' אֶת יְרֵכֵךְ נֹפֶלֶת וְאֶת בִּטְנֵךְ צָבָה&quot;''' – מִמָּקוֹם שֶׁהִתְחִילָה הָעֲבֵרָה, מִשָּׁם הִתְחִיל הַפֻּרְעָנוּת. 
הַיָּרֵךְ הִתְחִילָה בָּעֲבֵרָה תְּחִלָּה, וְאַחַר כָּךְ הַבֶּטֶן; לְפִיכָךְ תִּלְקֶה הַיָּרֵךְ תְּחִלָּה, וְאַחַר כָּךְ הַבֶּטֶן – וּשְׁאָר הַגּוּף לֹא פָּלַט. 
וְכֵן הוּא אוֹמֵר &quot;וַיִּמַח אֶת כָּל הַיְקוּם... מֵאָדָם וְעַד בְּהֵמָה&quot; {{ממ|בראשית|ז|כג}}; 
מִי שֶׁהִתְחִיל בָּעֲבֵרָה תְּחִלָּה – מִמֶּנּוּ הִתְחִילָה הַפֻּרְעָנוּת! 
וְכֵן הוּא אוֹמֵר &quot;וְאַנְשֵׁי הָעִיר אַנְשֵׁי סְדֹם נָסַבּוּ עַל הַבַּיִת&quot;, וּכְתִיב &quot;וְאֶת הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר פֶּתַח הַבַּיִת הִכּוּ בַּסַּנְוֵרִים&quot;;{{הפניה לפסוקים|בראשית|יט|ד|יא}} 
מִי שֶׁהִתְחִיל בָּעֲבֵרָה תְּחִלָּה – מִמֶּנּוּ הִתְחִילָה הַפֻּרְעָנוּת! 
וְכֵן הוּא אוֹמֵר &quot;וּמֵת כָּל בְּכוֹר אֶרֶץ מִצְרַיִם&quot; {{ממ|שמות|יא|ה}}; מִי שֶׁהִתְחִיל בָּעֲבֵרָה תְּחִלָּה – מִמֶּנּוּ הִתְחִילָה הַפֻּרְעָנוּת! 

{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה סוטה פרק א#משנה ח|סוטה א ח.]] הדוגמא של שמשון עדיין נכנסת תחת הכלל &quot;מקום שהתחיל בעבירה - ממנו התחילה הפורענות&quot;}}שִׁמְשׁוֹן הָלַךְ אַחַר עֵינָיו, וּלְפִיכָךְ נִקְּרוּ פְּלִשְׁתִּים אֶת עֵינָיו. 
}}

===פסוק כב===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה סוטה פרק א#משנה ז|סוטה א סוף ז:]] &quot;ושאר הגוף לא פלט&quot;.}}'''&quot;וּבָאוּ הַמַּיִם הַמְאָרְרִים הָאֵלֶּה בְּמֵעַיִךְ&quot;''', אֵין לִי אֶלָּא בְּמֵעַיִךְ; וּמִנַּיִן אַף בְּכָל אֵבָר וְאֵבָר וּבְכָל שַׂעֲרָה וְשַׂעֲרָה? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;וּבָאוּ&quot;''' – וּבָאוּ אַף בְּכָל אֵבָר וְאֵבָר וּבְכָל שַׂעֲרָה וְשַׂעֲרָה! 

{{הע-שמאל|הכפילויות &quot;בטן... ירך&quot;, ו&quot;אמן אמן&quot; נדרשות שהעונש אינו מוגבל רק לאשה הנואפת אלא משיג גם את הגבר שעמו נאפה, למרות שהוא אינו נוכח בטקס בעצמו; וראו גם [[ביאור:משנה סוטה פרק ה|סוטה ה א,]] שם דורש ר' עקיבא כפילות אחרת &quot;ובאו... ובאו&quot;. כמו כן נדרשות הכפילויות על גלגול השבועה שמוטלת על האשה – ראו [[ביאור:משנה סוטה פרק ב#משנה ה|סוטה ב ה;]] וראו לעיל בדרשות לפס' יט-כ.}}'''&quot;לַצְבּוֹת בֶּטֶן וְלַנְפִּל יָרֵךְ&quot;''', 
רַבָּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: וּמִנַּיִן כְּדֶרֶךְ שֶׁהַמַּיִם בּוֹדְקִין אֶת הָאִשָּׁה כָּךְ הֵן בּוֹדְקִין אֶת הָאִישׁ? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;לַצְבּוֹת בֶּטֶן וְלַנְפִּל יָרֵךְ&quot;'''. 
'''&quot;אָמֵן אָמֵן&quot;''', אָמֵן עַל הָאָלָה – אָמֵן עַל הַשְּׁבוּעָה; אָמֵן מֵאִישׁ זֶה – אָמֵן מֵאִישׁ אַחֵר; 
אָמֵן לְשֶׁעָבַר – אָמֵן לֶעָתִיד לָבוֹא; אָמֵן שֶׁלֹּא נִטְמֵאתִי מִן הָאֵרוּסִין – אָמֵן שֶׁלֹּא נִטְמֵאתִי מִן הַנִּשּׂוּאִין! 
}}

===פסוק כג===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|השוו [[ביאור:ספרי במדבר/נשא/ה#פיסקה טז|ספרי טז.]] בניגוד לגט, כאן אין הבעל יכול לכתוב את המגילה.}}'''&quot;וְכָתַב אֶת הָאָלוֹת&quot;''', יָכוֹל כָּל הָאָלוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה הוּא כּוֹתֵב? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;הָאֵלֶּה&quot;'''. 
'''&quot;הַכֹּהֵן&quot;''' – שֶׁאִם כְּתָבָהּ יִשְׂרָאֵל אוֹ כֹּהֵן קָטָן – פְּסוּלָה. 
}}

===פסוק כד===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ר' עקיבא מסכים בסופו של דבר עם ר' אליעזר, אבל מסייג את דבריו לזמן שבו המגילה כבר נכתבה, ומאפשר לה להודות לפני כן; וראו גם [[ביאור:משנה סוטה פרק ג#משנה ג|סוטה ג ג,]] [[ביאור:תוספתא/סוטה/ב#ג|ותוספתא סוטה ב ג]] בכל מקרה הלחץ הנפשי על הסוטה גדול מאד ויש חשש שהיא תגיע להודאת שוא כדי שלא לשתות.}}'''&quot;וְהִשְׁקָה אֶת הָאִשָּׁה&quot;''' – עַל כָּרְחָהּ. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: מַכִּין אוֹתָהּ בְּרָחְבּוֹ שֶׁל סַיִף, וּמְעַרְעֲרִין אוֹתָהּ, וּמַשְׁקִין אוֹתָהּ עַל כָּרְחָהּ. 
אָמַר לוֹ רַבִּי עֲקִיבָא: לֹא נֵדַע אִם טְהוֹרָה הִיא, אִם אָמְרָה 'טְמֵאָה אֲנִי' וְאִם אָמְרָה 'טְהוֹרָה אֲנִי'. 
אֵימָתַי מַשְׁקִין אוֹתָהּ עַל כָּרְחָהּ? מִשֶּׁהַשֵּׁם נִמְחַק! 

{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה סוטה פרק ג#משנה ד|סוטה ג ד.]] הדרשה והמשנה מתארות את הפורענות הבאה על האשה. כאן יש גם חריזה.}}'''&quot;וּבָאוּ בָהּ הַמַּיִם הַמְאָרְרִים לְמָרִים&quot;''', מַה תַּלְמוּד לוֹמַר? אֶלָּא יְהוּ עוֹשִׂין בָּהּ מִינֵי פּוּרְעָנִיּוֹת מְשֻׁנּוֹת; 
הָיְתָה {{ב|מְלֻבֶּנֶת|בעלת עור בהיר}} – עוֹשִׂין אוֹתָהּ שְׁחוֹרָה; מְאֻדֶּמֶת – עוֹשִׂין אוֹתָהּ {{ב|יְרוֹקָה;|צהובה}} 
יִתְרַע פִּיהָ, יִתְפַּח צַוָּארָהּ, יְהֵא בְּשָׂרָהּ נִצָּל, תְּהֵא זָבָה מִבֵּית הַשְּׁלָחִים; 
תְּהֵא מְפַהֶקֶת, תְּהֵא מִתְעַטֶּשֶׁת, תְּהֵא מִתְפָּרֶקֶת אֵיבָרִים אֵיבָרִים! 
}}

===פסוק כה===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|טקס הסוטה מלמד שגם בהבאת הביכורים יש מצוות תנופה; וראו [[ביאור:ספרי דברים/כי תבוא#פיסקה ש|ספרי דברים ש,]] שמייחסים את הדרשה לר' אליעזר בן יעקב.
גם אם האשה נסתרה פעמיים, או עם שני גברים שונים - היא מביאה מנחה אחת. 
המנחה צריכה להיות בכלי אחד, ואין לחלק אותה לשני כלים.}}'''&quot;וְלָקַח הַכֹּהֵן מִיַּד הָאִשָּׁה&quot;''' – נֶאֱמַר כָּאן &quot;מִיָּד&quot;, וְנֶאֱמַר לְהַלָּן &quot;הַטֶּנֶא מִיָּדֶךָ&quot; {{ממ|דברים|כו|ד}}; 
מַה &quot;מִיָּד&quot; שֶׁנֶּאֱמַר לְהַלָּן – תְּנוּפָה, אַף &quot;מִיָּד&quot; שֶׁנֶּאֱמַר כָּאן – תְּנוּפָה! 
'''&quot;אֶת מִנְחַת הַקְּנָאֹת&quot;''' – מַגִּיד שֶׁמְּבִיאָה מִנְחָה אַחַת לְשֵׁם שְׁתֵּי קְנָאוֹת! 
'''&quot;וְהֵנִיף אֶת הַמִּנְחָה לִפְנֵי ה' וְהִקְרִיב אֹתָהּ אֶל הַמִּזְבֵּחַ&quot;''' – מְלַמֵּד שֶׁהִיא טְעוּנָה תְּנוּפָה וְהַגָּשָׁה! 
'''&quot;וְקָמַץ הַכֹּהֵן מִן הַמִּנְחָה&quot;''' – מִן הַמִּנְחָה הַמְּחֻבֶּרֶת, שֶׁלֹּא תְּהֵא מֻנַּחַת בְּתוֹךְ שְׁנֵי כֵּלִים וְקוֹמֵץ! 
}}

===פסוק כו===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|השוו [[ביאור:ספרי במדבר/נשא/ה#פיסקה יז|ספרי יז:]] שם נאמר שהקטרת המנחה מעכבת, כלומר אין להשקות את האשה לפניה. כאן חולק על כך ר' שמעון.}}'''&quot;וְהִקְטִיר הַמִּזְבֵּחָה&quot;''' – מַקְטִיר הַקֹּמֶץ, וְהַשְּׁאָר נֶאֱכָל לַכֹּהֲנִים. 
'''&quot;וְאַחַר יַשְׁקֶה אֶת הָאִשָּׁה אֶת הַמָּיִם&quot;''' – אַחַר כָּל הַמַּעֲשִׂים הַלָּלוּ. וּמִנַּיִן אַף לְמַעֲשֶׂה יְחִידִי? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;וְאַחַר&quot;. 
רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: נֶאֱמַר הַשְׁקָאָה קֹדֶם לַמִּנְחָה וְנֶאֱמַר הַשְׁקָאָה לְאַחַר הַמִּנְחָה, וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;וְאַחַר&quot;? 
אֶלָּא: אִם קָדְמָה מִנְחָה – כְּשֵׁרָה, וְאִם קָדְמָה הַשְׁקָאָה – כְּשֵׁרָה. 
}}

===פסוק כז===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו לעיל פס' כד. אם האשה נאפה בשוגג, כגון שלא ידעה עם מי היא שוכבת – אינה נענשת כששותה את המים. חז&quot;ל ממשיכים את המגמה של פרשנות טקס הסוטה כעונש על חטא ולא כאורדיליה; והשוו לעיל בדרשה על פס' כ.}}'''&quot;וְהִשְׁקָהּ אֶת הַמָּיִם&quot;''' – זוֹ הִיא שֶׁאָמַרְנוּ: מִשֶּׁנִּמְחֲקָה הַמְּגִלָּה – מַשְׁקִין אוֹתָהּ עַל כָּרְחָהּ. 
'''&quot;וְהָיְתָה אִם נִטְמְאָה וַתִּמְעֹל מַעַל בְּאִישָׁהּ&quot;''' – פְּרָט לְשׁוֹגֶגֶת. 
}}

===פסוק כח===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|גלגול השבועה כלל, כפי שראינו לעיל בדרשה על פס' כב, גם תנאי לעתיד, כלומר התנאי &quot;וטהורה היא&quot; אינו מתקיים כל זמן שהאשה בחיים.
יש אומרים ורבן גמליאל חולקים בשאלה אם הסוטה עשויה להיות מעוברת. 
ר' אלעזר עונה לר' ישמעאל [[ביאור:ספרי במדבר/נשא/ה#פיסקה יט|בספרי יט,]] &quot;אם כן ילכו כל העקרות ויקלקלו&quot;, וטוען שהפקידה היא פיצוי הולם לסבל ולבזיון שבטקס ההשקאה. נראה שזו גם דעתו של ר' עקיבא בספרי שם. 
לדברי ר' יהודה ראו דברי ר' יהודה בן בתירא [[ביאור:תוספתא/סוטה/ב#ד|בתוספתא סוטה ב ד.]]
לדברי ר' שמעון ראו ספרי שם: אם לא נטמאה - טהורה היא ומותרת לבעלה.}}'''&quot;וְאִם לֹא נִטְמְאָה הָאִשָּׁה&quot;''' – לְשֶׁעָבַר, '''&quot;וּטְהֹרָה הִיא&quot;''' – לֶעָתִיד לָבֹא.
וְיֵשׁ אוֹמְרִים: '''&quot;וּטְהֹרָה הִיא&quot;''' – טָהוֹר הוּא הַוָּלָד; 
רַבָּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: '''&quot;וְנִקְּתָה וְנִזְרְעָה זָרַע&quot;''' – פְּרָט לִזְרוּעָה, לוֹמַר: אֵין עֻבָּרָה שׁוֹתָה!
'''&quot;וְנִזְרְעָה זָרַע&quot;''', רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר: כְּדַאי הוּא הַצַּעַר שֶׁיִּנָּתֵן לָהּ שְׂכָרָהּ בָּנִים, שֶׁאִם הָיְתָה עֲקָרָה – נִפְקֶדֶת.
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: הָיְתָה יוֹלֶדֶת כְּעוּרִים – תֵּלֵד נָאִים, שְׁחוֹרִים – תֵּלֵד לְבָנִים, קְצָרִים – תֵּלֵד אֲרֻכִּים,
נְקֵבוֹת – תֵּלֵד זְכָרִים; הָיְתָה יוֹלֶדֶת לִשְׁתֵּי שָׁנִים – יוֹלֶדֶת בְּכָל שָׁנָה, יוֹלֶדֶת אֶחָד – תֵּלֵד שְׁנַיִם שְׁנַיִם.
רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: אֵין נוֹתְנִין לָעֲבֵרָה שָׂכָר!
אֶלָּא לְפִי שֶׁהָיְתָה אֲסוּרָה לַזֶּרַע לְשֶׁעָבַר, יָכוֹל תְּהֵא כֵּן לֶעָתִיד? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;וְנִזְרְעָה זָרַע&quot;''' – מֻתֶּרֶת הִיא לַזֶּרַע מֵעַתָּה.
}}

===פסוק כט===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:ספרי במדבר/נשא/ה#פיסקה כ|ספרי במדבר כ,]] דעת ר' יאשיה: השקאת הסוטה נוהגת גם בעתיד, במקדש, ולא רק במשכן; אבל לא בבמה.
מחלוקת האם משקים גם נשים פסולות, כמפורט בפנים.
וראו [[ביאור:משנה עדיות פרק ה משנה ו|עדיות ה ו,]] שעקביא בן מהללאל התנגד להשקיית שפחה.}}&quot;'''זֹאת תּוֹרַת הַקְּנָאֹת'''&quot; – הַמְקַנֵּא יְקַנֵּא בְּשִׁילֹה וּבְבֵית הָעוֹלָמִים. יָכוֹל אַף בַּבָּמָה? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;'''זֹאת'''&quot;! 
&quot;'''אִשָּׁה תַּחַת אִישָׁהּ'''&quot;, מַה תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;אִשָּׁה&quot;, &quot;אִשָּׁה&quot; בְּכָל הַפָּרָשָׁה? 
לְרַבּוֹת אַלְמָנָה לְכֹהֵן גָּדוֹל, גְּרוּשָׁה וַחֲלוּצָה לְכֹהֵן הֶדְיוֹט, מַמְזֶרֶת וּנְתִינָה לְיִשְׂרָאֵל, 
בַּת יִשְׂרָאֵל לְמַמְזֵר וּלְנָתִין, וּלְעַמּוֹנִי וּלְמוֹאָבִי, מִצְרִי וַאֲדוֹמִי, פְּצוּעַ דַּכָּא וּכְרוּת שָׁפְכָה, לְכוּתִי וּלְחָלָל – 
לְרַבּוֹת כָּל הַפְּסוּלוֹת, שֶׁיִּשְׁתּוּ. רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: אֵין מַשְׁקִין אֶת הַפְּסוּלוֹת! 
}}

===פסוק ל===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|אשת כהן שותה, ואם אינה טמאה היא נטהרת, למרות שהיתה אסורה עליו בדרך למקדש ולמרות שהכהנים החמירו וגירשו את נשיהם שנשבו.
אשת סריס שותה, למרות שאינו יכול לעבר אותה, וראו [[ביאור:משנה סוטה פרק ד#משנה ד|סוטה ד ד.]] כנראה הובא דינה כאן בעקבות המשנה.
כשמדובר באשת כהן שיירי המנחה אינם נאכלים; ראו [[ביאור:תוספתא/סוטה/ב#ז|תוספתא סוטה ב ז,]] אבל שאר דיני ההשקאה זהים לאלו של ישראל.}}&quot;'''אוֹ אִישׁ אֲשֶׁר תַּעֲבֹר עָלָיו'''&quot;, 'אִישׁ' &quot;'''אוֹ''' אִישׁ&quot;, לְרַבּוֹת כֹּהֵן וְהַסָּרִיס, שֶׁיְּקַנּוּ.
וְהָיָה בַּדִּין שֶׁלֹּא יְקַנֵּא כֹּהֵן; וַהֲלֹא אוֹמֵר, וְכִי דִּין הוּא:
וּמָה אִם שְׁבוּיָה, שֶׁאֵינָהּ אֲסוּרָה אִסּוּר שָׁעָה לְיִשְׂרָאֵל – הֲרֵי הִיא אֲסוּרָה אִסּוּר עוֹלָם לְכֹהֵן הֶדְיוֹט;
שׂוֹטָה, שֶׁהִיא אֲסוּרָה אִסּוּר שָׁעָה לְיִשְׂרָאֵל – אֵינוֹ דִּין שֶׁתְּהֵא אֲסוּרָה אִסּוּר עוֹלָם לְכֹהֵן?
תַּלְמוּד לוֹמַר: 'אִישׁ' &quot;'''אוֹ''' אִישׁ&quot; – לְרַבּוֹת כֹּהֵן וְהַסָּרִיס!
&quot;'''וְהֶעֱמִיד אֶת הָאִשָּׁה לִפְנֵי ה''''&quot;, לְרַבּוֹת אֵשֶׁת כֹּהֵן וְאֵשֶׁת סָרִיס, שֶׁהֵן שׁוֹתוֹת!
&quot;'''וְעָשָׂה לָהּ הַכֹּהֵן'''&quot;, יָכוֹל כָּל הָאָמוּר בָּעִנְיָן?
וּמִנַּיִן אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא עָשָׂה לָהּ, אֶלָּא הִשְׁבִּיעָהּ וְהִשְׁקָהּ וְהִקְטִיר קֹמֶץ מִנְחָתָהּ, דַּיּוֹ?
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;'''וְעָשָׂה לָהּ הַכֹּהֵן אֵת כָּל הַתּוֹרָה הַזֹּאת'''&quot;.
}}

===פסוק לא===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|אם הבעל קינא לאשתו הוא חייב להשלים את התהליך ולהשקות אותה את המים.
לעניין זה ולעניין יסורי המצפון של הבעל השוו [[ביאור:ספרי במדבר/נשא/ה#פיסקה כא|ספרי במדבר כא.]]
ר' חלפתא ור' שמעון חולקים בשאלה אם אשה טמאה מתה מיד או שזכויותיה מעכבות את מותה; וראו דברי ר' עקיבא שם. ר' שמעון טוען שהשהיה בעונשה של הסוטה עלולה לחלל את השם ולפגוע בהרתעה של המים המרים; וראו גם [[ביאור:משנה סוטה פרק ג#משנה ד|סוטה ג ד-ה.]]}}'''&quot;וְנִקָּה הָאִישׁ מֵעָוֹן&quot;''' – מַגִּיד שֶׁהוּא בִּנְשִׂיאוּת עָוֹן עַד שֶׁלֹּא תִּשְׁתֶּה הָאִשָּׁה. 
וּמִנַּיִן אַף הָאִשָּׁה תְּהֵא בִּנְשִׂיאוּת עָוֹן? אָמַרְתָּ: '''&quot;וְהָאִשָּׁה הַהִוא תִּשָּׂא אֶת עֲוֹנָהּ&quot;'''. 
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: הֲרֵי שֶׁשָּׁתַת וְנִמְצֵאת טְמֵאָה, אֵין בַּעְלָהּ חוֹשֵׁשׁ שֶׁמָּא נִסְתְּרָה פַּעַם אַחֶרֶת 
וְנִטְמְאָה וְלֹא הָיָה יוֹדֵעַ בָּהּ; שֶׁנֶּאֱמַר: '''&quot;וְנִקָּה הָאִישׁ מֵעָוֹן&quot;'''. 
רַבִּי חֲלַפְתָּא אוֹמֵר: הֲרֵי אִשָּׁה שֶׁשָּׁתַת מַיִם וְהָיוּ בְּיָדֶיהָ זְכֻיּוֹת – יִתְלוּ לָהּ לְשָׁעָה. 
וּמִנַּיִן שֶׁסּוֹפָן לְבָדְקָהּ אַחַר זְמַן? אָמַרְתָּ: '''&quot;וְהָאִשָּׁה הַהִוא תִּשָּׂא אֶת עֲוֹנָהּ&quot;'''. 
רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: חִלּוּל הַשֵּׁם הָיָה בַּדָּבָר, שֶׁאִלּוּ לֹא הָיוּ הַמַּיִם בּוֹדְקִין אוֹתָהּ עַל אֲתַר, 
כֵּיוָן שֶׁהָיְתָה יוֹרֶדֶת מִן הַמִּקְדָּשׁ הָיְתָה אוֹמֶרֶת לַחֲבֵרוֹתֶיהָ:
'אַל תִּמָּנְעוּ מִלַּחֲטֹא! כְּבָר שָׁתִיתִי וְלֹא פָּגְעוּ בִּי הַמַּיִם, דּוֹמֶה שֶׁאֵין בָּהֶן {{ב|צֹרֶךְ|ממשות, תועלת}} כְּלָל!'
לְכָךְ נֶאֱמַר '''&quot;וְהָאִשָּׁה הַהִוא תִּשָּׂא אֶת עֲוֹנָהּ&quot;''' – מִיָּד!
}}</text>
      <sha1>b681cd4cjjf3ujk47823g66kg3jw2du</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:ספרי זוטא במדבר/ו</title>
    <ns>106</ns>
    <id>881608</id>
    <revision>
      <id>3016299</id>
      <parentid>2997835</parentid>
      <timestamp>2026-05-13T15:39:00Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Michaelkimmel2</username>
        <id>44530</id>
      </contributor>
      <origin>3016299</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="98652" sha1="5d38igctjtztzneoeum83y1loyfhf06" xml:space="preserve">==פרק ו==

===פסוק א===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|הדרשה מרחיבה את איסור התער לכל הכלים: לנזיר אסור לפגוע בשערו גם במספרים או במריטה. אבל הורדת שיער באמצעים כימיים היא אמנם עבירה על מצוות גידול השיער אבל אינה אסורה בלאו; וראו [[ביאור:משנה נזיר פרק ו#משנה ג|נזיר ו ג,]] שת&quot;ק אינו מזכיר את איסור החפיפה באדמה, ור' ישמעאל מציג אותו כדומה לשאר איסורי התגלחת.}} לְפִה שֶׁנֶּאֱמַר: '''&quot;קָדֹשׁ יִהְיֶה גַּדֵּל פֶּרַע שְׂעַר רֹאשׁוֹ&quot;''' – יְגַדֵּל בִּקְדֻשָּׁה. 
אַל יַעֲבִיר בְּתַעַר וּבְמִסְפָּרַיִם, אַל יִתְלֹשׁ וְאַל יִמְרֹט, וְאַל יָחוּף בָּאֲדָמָה, וְאַל יִתֵּן {{ב|סַמָּנִין|חומר או משחה להסרת שיער}} – בַּעֲשֵׂה. 
וּמִנַּיִן בְּלֹא תַעֲשֶׂה? אָמַרְתָּ: '''&quot;תַּעַר לֹא יַעֲבֹר עַל רֹאשׁוֹ&quot;'''. 
אֵין בְּמַשְׁמַע בְּלֹא תַעֲשֶׂה אֶלָּא הַתַּעַר! כְּשֶׁאָמַר '''&quot;וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר&quot;''' – רִבָּה הַכֹּל. 
אֲבָל אוֹמֵר אֲנִי: מָה הַתַּעַר, שֶׁהוּא בְּהַעֲבָרַת שֵׂעָר וּכְלִי – 
אַף אֲנִי אֲרַבֶּה אֶת הַמִּסְפָּרַיִם, שֶׁהוּא בְּהַעֲבָרַת שֵׂעָר וּכְלִי. 
מַה בֵּין תַּעַר לְמִסְפָּרַיִם? שֶׁהַתַּעַר מְכַלֶּה וְהַמִּסְפָּרַיִם מְשַׁיְּרוֹת. 
'''&quot;דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל&quot;''' – רִבָּה הַתּוֹלֵשׁ וְהַמּוֹרֵט. '''&quot;וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם&quot;''' – רִבָּה הַ{{ב|מְסַפְסֵף בָּאוּר|חורך באש}}. 
הָא מַה שִּׁיַּרְתִּי בְּמִצְוַת עֲשֵׂה? הַחוֹפֵף בָּאֲדָמָה וְהַנּוֹתֵן סַמָּנִין. 
}}

===פסוק ב===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|השוו לעיל פרק ה פס' יב: דין נזיר דומה לדין הסוטה – שניהם חלים רק על יהודים.}}'''&quot;דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל&quot;''', בְּנֵי יִשְׂרָאֵל נוֹדְרִין נְזִירוּת, אֵין הַגּוֹיִם נוֹדְרִין נְזִירוּת! 
וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;אֲשֶׁר יַקְרִיב קָרְבָּנוֹ לְכָל נִדְרֵיהֶם וּלְכָל נִדְבוֹתָם אֲשֶׁר יַקְרִיב לַה' לְעֹלָה&quot; {{ממ|ויקרא|כב|יח}}; 
לְעוֹלָה הֵן נוֹדְרִין, אֵין נוֹדְרִין לִנְזִירוּת. 

{{הע-שמאל|אשה יכולה, בניגוד לעבד, לנדור נזירות; אבל אם היפר לה בעלה היא פטורה. אין מנגנון דומה לדין העבד וכאן טוענת הדרשה שהנזירות לא חלה עליו כלל. השוו [[ביאור:משנה נזיר פרק ט|נזיר ט א.]] שם נראה שעבדים יכולים לנזור, והם משלימים את הנזירות כשהם משתחררים.
למרות שהבעל רשאי להפר את נזירות אשתו אין הוא רשאי לכוף את אשתו לנזירות, אלא אם היא נדרה בעצמה.}}בְּנֵי יִשְׂרָאֵל נוֹדְרִין נְזִירוּת, אֵין הָעֲבָדִים נוֹדְרִין נְזִירוּת, מִפְּנֵי שֶׁרַבּוֹ כּוֹפֵהוּ 
וְאוֹמֵר לוֹ לִשְׁתּוֹת יַיִן – וְהוּא שׁוֹתֶה; לְגַלֵּחַ – וְהוּא מְגַלֵּחַ; לִטָּמֵא לְמֵתִים – וְהוּא מִטַּמֵּא! 
אוֹ &quot;בְּנֵי יִשְׂרָאֵל&quot; פְּרָט לְגֵרִים? אָמַרְתָּ '''&quot;אִישׁ&quot;''' – לְרַבּוֹת אֶת הַגֵּרִים! 
'''&quot;אִישׁ אוֹ אִשָּׁה&quot;''', רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר: יָכוֹל כְּשֶׁיַּדִּירֶנָּה בַּעְלָהּ? 
מִפְּנֵי שֶׁהָיָה לִי בַּדִּין: מָה אִם בְּמָקוֹם שֶׁאֵינוֹ מֵפֵר, נִדְרֵי עַצְמוֹ – הֲרֵי הוּא אוֹסֵר עָלָיו נְדָרִים, 
מָקוֹם שֶׁהוּא מֵפֵר, נִדְרֵי אִשְׁתּוֹ – אֵינוֹ דִּין שֶׁיֶּאֱסֹר עָלֶיהָ נְדָרִים? 
אָמַרְתָּ: &quot;וְאִשָּׁה כִּי תִדֹּר נֶדֶר&quot; {{ממ|במדבר|ל|ד}}, לֹא כְּשֶׁיַּדִּירֶנָּה בַּעְלָהּ! 

{{הע-שמאל|הנזירות היא אישית; ולכן בניגוד לכהונה, שבה לקטן אסור להיטמא, ולאשה מותר – האשה הנזירה אסורה להיטמא, ואילו קטן שנדר נזירות נדרו בטל, ולכן מותר לו להיטמא – ראו [[ביאור:ספרי במדבר/נשא/ו#פיסקה כב|ספרי כב]] וכן [[ביאור:משנה נידה פרק ה#משנה ו|נידה ה ו.]]}}רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: יָכוֹל אַף הַנְּזִירָה לֹא תְּהֵא מִטַּמְּאָה לְמֵתִים? 
וַהֲלֹא אוֹמֵר, וְכִי דִּין הוּא: וּמָה אִם בְּמָקוֹם שֶׁעָשָׂה קְטַנִּים כִּגְדוֹלִים, בַּכֹּהֲנִים – לֹא עָשָׂה בָּהֶן נָשִׁים כַּאֲנָשִׁים, 
מָקוֹם שֶׁלֹּא עָשָׂה קְטַנִּים כִּגְדוֹלִים, בַּנְּדָרִים – אֵינוֹ דִּין שֶׁלֹּא נַעֲשֶׂה בָּהֶן נָשִׁים כַּאֲנָשִׁים? 
אָמַרְתָּ: '''&quot;אוֹ אִשָּׁה... עַל נֶפֶשׁ מֵת לֹא יָבֹא&quot;'''. 

{{הע-שמאל|הרעיון וההרהור שמא להיות נזיר אינם מחייבים את המהרהר לממש את מחשבתו; אבל אם החליט לנדור והוציא מפיו  אמירה – גם אם היא מעוותת לחלוטין – הנזירות חלה. כלומר כל זמן שהביטוי אינו חד משמעי שמורה לנודר אפשרות לטעון שלא החליט סופית לנדור, אבל הביטוי הברור &quot;הריני נזיר&quot; או ההחלטה הסופית שלו לנזור, אפילו אם לא היה ביטוי ברור - מחייבים אותו; וראו [[ביאור:ספרא/חובה#פרשה ט|ספרא חובה ט ב.]] זו פרשנות [[ביאור:משנה נזיר פרק א|לנזיר א א.]]}}'''&quot;אִישׁ כִּי יַפְלִיא&quot;''' – כְּשֶׁיְּפָרֵשׁ. '''&quot;לִנְדֹּר&quot;''' – פְּרָט לִמְהַרְהֵר בַּלֵּב! וּמִנַּיִן אַתָּה מְרַבֶּה הַגּוֹמֵר בַּלֵּב? תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;נֶדֶר&quot;. 

{{הע-שמאל|נזירות היא סוג של נדר, ולכן חלים עליה דיני הנדר: חיוב לביטוי כלשהו בפה, וכן איסור &quot;לא תאחר&quot;; וראו גם [[ביאור:ספרי במדבר/נשא/ו#פיסקה כב|ספרי כב.]]}}&quot;נֶדֶר&quot;, נֶאֱמַר כָּאן &quot;נֶדֶר&quot; וְנֶאֱמַר לְהַלָּן &quot;נֶדֶר&quot; {{ממ|דברים|כג|כב}}. 
מַה נֶּדֶר הָאָמוּר כָּאן, &quot;כִּי יַפְלִיא&quot; – אַף נֶדֶר הָאָמוּר לְהַלָּן, כִּי יַפְלִיא. 
וּמַה נֶּדֶר הָאָמוּר לְהַלָּן, &quot;אַל תְּאַחֵר לְשַׁלְּמוֹ&quot;, 
אַף נֶדֶר הָאָמוּר כָּאן, אַל תְּאַחֵר לְשַׁלְּמוֹ. 

{{הע-שמאל|לעניין נזירות בתוך נזירות ראו [[ביאור:תוספתא/נזיר/א#ח|תוספתא נזיר א ח.]] וראו דוגמאות [[ביאור:משנה נזיר פרק ב#משנה ט|בנזיר ב ט-י.]] גם בעניין זה הנזירות היא סוג של נדר, כאמור בתוספתא שם, שנאמר &quot;נזיר להזיר&quot;; זאת למרות שבענייני נגעים אין נגע נוסף באותו מצורע גורם להסגרה של המצורע או להחלטתו, ראו [[ביאור:משנה נגעים פרק ג|נגעים ג א.]]}}'''&quot;נָזִיר לְהַזִּיר&quot;''' – נוֹדֵר הוּא נְזִירוּת בְּתוֹךְ נְזִירוּת. 
וְהָיָה בַּדִּין שֶׁלֹּא יַזִּיר, הוֹאִיל וְהַנְּגָעִים גּוֹרְמִים לְהָבָאַת קָרְבָּן – וְהַנְּזִירוּת גּוֹרֶמֶת לְהָבָאַת קָרְבָּן. 
מָה מָצִינוּ בַּנְּגָעִים, שֶׁאִם נוֹלַד לוֹ נֶגַע בְּתוֹךְ נִגְעוֹ – אֵינוֹ גּוֹרֵם לוֹ לְהָבִיא קָרְבָּן שֵׁנִי עַד שֶׁיֵּצֵא יְדֵי רִאשׁוֹן, 
וְכֵן הַנְּזִירוּת, שֶׁאִם נוֹלְדָה לוֹ נְזִירוּת בְּתוֹךְ נְזִירוּתוֹ – אֵינָהּ גּוֹרֶמֶת לוֹ שֶׁיָּבִיא קָרְבָּן שֵׁנִי עַד שֶׁיֵּצֵא יְדֵי רִאשׁוֹן! 

{{הע-שמאל|הזרת הבן ע&quot;י אביו אפשרית דווקא אם הבן הקטן ושאר האחים הסכימו, וראו [[ביאור:משנה נזיר פרק ד#משנה ו|נזיר ד ו.]]
הנזירות עשויה לקדש את הנזיר, אבל רק בתנאי שהיא דרך קדושה, וראו הדגמה [[ביאור:תוספתא/נזיר/ד#ו|בתוספתא נזיר ד ו.]]}}{{ב|בְּצַד הַשֵּׁנִי|דבר אחר}}: אַתָּה אוֹמֵר '''&quot;נָזִיר לְהַזִּיר&quot;''', מַזִּיר הוּא בְּנוֹ הַקָּטָן כְּשֶׁיִּרְצוּ הַקְּרוֹבִים. 
'''&quot;לַה'&quot;''', מַגִּיד שֶׁהַנְּזִירוּת לַשֵּׁם כְּשֶׁהִיא דֶּרֶךְ קְדֻשָּׁה. 
}}

===פסוק ג===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|מותר לנזיר לגלח במקום מצווה (תגלחת אם היה מצורע ונרפא הנגע), ולהיטמא למת מצווה; אבל אסור לו לשתות יין מצווה (כגון יין של מעשר שני), למרות שמותר לו לאכול ולשתות מעשר שני להוציא גפן ומוצריה. גם לכהן אסור לשתות יין בעת עבודתו אבל כהן שעבד במקדש שתוי חייב מיתה ואילו הנזיר לא; וראו [[ביאור:משנה נזיר פרק ו#משנה ה|נזיר ו ה.]]}}'''&quot;מִיַּיִן וְשֵׁכָר יַזִּיר&quot;''', נֶאֱסַר הַנָּזִיר בְּשָׁלֹשׁ מִצְווֹת: מִלִּשְׁתּוֹת יַיִן, וּמִלְּגַלֵּחַ וּמִלִּיטַּמֵּא לְמֵתִים. 
וְהֻתַּר בִּשְׁתַּיִם מֵהֶן בִּמְקוֹם מִצְוָה: לְגַלֵּחַ תִּגְלַחַת מִצְוָה, וּלְהִיטַּמֵּא לְמֵת מִצְוָה. 
יָכוֹל יְהֵא מֻתָּר בְּיֵין מִצְוָה? וַהֲלֹא דִּין הוּא: וּמָה אִם הָאוֹנֵן, שֶׁהוּא מֻתָּר בְּיֵין הָרְשׁוּת – הֲרֵי הוּא אָסוּר בְּיֵין מִצְוָה. 
נָזִיר, שֶׁהוּא אָסוּר בְּיֵין הָרְשׁוּת – אֵינוֹ דִּין שֶׁיְּהֵא אָסוּר בְּיֵין מִצְוָה? 
לֹא! אִם אָמַרְתָּ בָּאוֹנֵן, שֶׁהוּא אָסוּר בְּאֹכֶל מִצְוָה – תֹּאמַר בַּנָּזִיר, שֶׁהוּא מֻתָּר בְּאֹכֶל מִצְוָה? 
הֲרֵי כֹּהֵן יוֹכִיחַ, שֶׁהוּא מֻתָּר בְּאֹכֶל מִצְוָה, וְאָסוּר בְּיֵין מִצְוָה. 
וְכֵן אַל תִּתְמַהּ עַל הַנָּזִיר, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁהוּא מֻתָּר בְּאֹכֶל מִצְוָה – הֲרֵי הוּא אָסוּר בְּיֵין מִצְוָה! 
לֹא! אִם אָמַרְתָּ בְּכֹהֵן, שֶׁהוּא בְּמִיתָה – תֹּאמַר בַּנָּזִיר, שֶׁאֵינוֹ בְּמִיתָה? 
הוֹאִיל וְאֵינוֹ בְּמִיתָה, יְהֵא מֻתָּר בְּיֵין מִצְוָה! – אָמַרְתָּ &quot;מִיַּיִן&quot; – לְרַבּוֹת יֵין מִצְוָה! 

{{הע-שמאל|ר' אלעזר מוכיח מכינוי היין בנסכים &quot;שיכר&quot; שגם כאן שיכר הוא 100% יין, ואינו מזוג במים. 
בהמשך הוא הולך ודורש את כל רשימת האיסורים המוטלים על הנזיר.}}'''&quot;מִיַּיִן וְשֵׁכָר&quot;''', רַבִּי אֶלְעָזָר הַקַּפָּר אוֹמֵר: &quot;מִיַּיִן&quot; – זֶה יַיִן מָזוּג, &quot;שֵׁכָר&quot; – זֶה חַי. 
אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא &quot;יַיִן&quot; – זֶה חַי, &quot;וְשֵׁכָר&quot; – זֶה מָזוּג? 
תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;וְנִסְכּוֹ רְבִיעִת הַהִין... נֶסֶךְ '''שֵׁכָר'''&quot; {{ממ|במדבר|כח|ז}}. חַי אַתָּה מְנַסֵּךְ, וְאִי אַתָּה מְנַסֵּךְ מָזוּג! 
הָא אֵין עָלֶיךָ לוֹמַר כַּלָּשׁוֹן הָאַחֲרוֹן, אֶלָּא כַּלָּשׁוֹן הָרִאשׁוֹן: &quot;יַיִן&quot; – זֶה מָזוּג, &quot;שֵׁכָר&quot; – זֶה חַי. 
יָכוֹל שֶׁאֵין לִי אֶלָּא יַיִן? מִנַּיִן אֲפִילּוּ חֹמֶץ? תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;חֹמֶץ&quot;! אִי &quot;חֹמֶץ&quot;, יָכוֹל אַף חֹמֶץ שֶׁל תֶּמֶד? 
תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;חֹמֶץ יַיִן&quot;! הִתִּיר בִּמְעֹרָב שֶׁאֵינוֹ בְּנוֹתֵן טַעַם. 
אֵין לִי אֶלָּא חֹמֶץ יַיִן, מִנַּיִן אַף הַמַּטִּיל מַיִם לְתוֹךְ עֲנָבִים וְהִבְאִישׁוּ? תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;מִשְׁרַת עֲנָבִים&quot;. 
וּמִנַּיִן אַף מִשְׁרַת בֹּסֶר? תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;וְכָל מִשְׁרַת&quot;. 

{{הע-שמאל|מותר לנזיר להשתמש ביין כחומר ריפוי ולהשתתף בדריכת היין, וכן לאכול ענפים ועלים צעירים של גפן ואת פרחי הענבים – הסמדר; ונאסרו עליו רק אכילת הענבים – כולל בוסר וצימוקים - ושתיית היין.}}יָכוֹל לֹא יִתֵּן עַל מוֹחוֹ וְעַל מַגֵּפָתוֹ, וְלֹא יֵרֵד בְּתוֹךְ הַגַּת? 
תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;לֹא יִשְׁתֶּה&quot;: מִשּׁוּם שְׁתִיָּה הוּא עוֹבֵר, אֵינוֹ עוֹבֵר מִשּׁוּם כָּל אֵלֶּה. 
יָכוֹל שֶׁאֵינוֹ עוֹבֵר אֶלָּא בִּשְׁתִיָּה? וּמִנַּיִן אַף בַּאֲכִילָה? תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;וַעֲנָבִים לֹא יֹאכֵל&quot;. 
לְפִי שֶׁאָמַרְתָּ גֶּפֶן יַיִן בְּעֹנֶשׁ, אֵין {{ב|טְרוּקְטֵי|גפן מאכל}} בְּעֹנֶשׁ; וּמִנַּיִן אַתָּה אוֹמֵר טְרוּקְטֵי בְּאַזְהָרָה? 
תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;וַעֲנָבִים לֹא יֹאכֵל&quot;. אֵין לִי אֶלָּא עֲנָבִים; מִנַּיִן אֲפִילּוּ בֹּסֶר? תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;לַחִים&quot;. 
וּמִנַּיִן אַף יְבֵשִׁים? תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;וִיבֵשִׁים&quot;. יָכוֹל אַף הַחוּטִין וְהֶעָלִים וְהַלּוּלָבִין וּמֵי גְפָנִים וְהַסְּמָדַר? 
תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;מֵחַרְצַנִּים וְעַד זָג&quot;; יָצְאוּ אֵלּוּ, שֶׁאֵינָן פְּרִי וְלֹא פְּסֹלֶת פְּרִי, אֶלָּא כְּעֵץ הֵן חֲשׁוּבִין! 
}}

===פסוק ד===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|השוו [[ביאור:משנה נזיר פרק ו#משנה ב|נזיר ו ב,]] לפי פשט המשנה, שמדובר במחלוקת. אבל השוו [[ביאור:ספרי במדבר/נשא/ז#פיסקה כג|ספרי כד,]] שר' יוסי דק נותן סימן להלכה של ר' יהודה.
ר' אלעזר בן עזריה מחמיר ביחס לר' עקיבא, וטוען שגם על אכילת החרצנים והזג הנזיר מגלח, למרות שהם פחות מכזית; המסורת העתיקה &quot;בראשונה&quot; במשנה א שם, מקילה עוד יותר ביין, כי שיעורו לפיה הוא רביעית.}}'''&quot;מֵחַרְצַנִּים וְעַד זָג&quot;''', אֵלּוּ הֵן הַחַרְצַנִּים וְאֵלּוּ הֵן הַזַּגִּים? 
הַחַרְצַנִּים אֵלּוּ הַחִיצוֹנִים, וְהַזּוֹגִים אֵלּוּ הֵן הַפְּנִימִיִּים – דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. 
רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: שֶׁלֹּא תִּטְעֶה, כְּזוֹג שֶׁל בְּהֵמָה: הַחִיצוֹן זוֹג וְהַפְּנִימִי עִנְבּוֹל. 
נִמְצָא: הַחַרְצַנִּים הֵן הַפְּנִימִיִּין שֶׁזּוֹרְעִין אוֹתָן; וְהַזּוֹגִין הֵן הַקְּלִפָּה הַחִיצוֹנָה. 
'''&quot;מֵחַרְצַנִּים&quot;''', אָמַרְתָּ מִעוּט חַרְצַנִּים שְׁנַיִם; '''&quot;וְעַד זוֹג&quot;''' זֶה זָג אֶחָד. 
רַבִּי עֲקִיבָה הָיָה מַרְבֶּה בְּכֻלָּן כַּזַּיִת, שֶׁנֶּאֱמַר '''&quot;מִכֹּל אֲשֶׁר יֵצֵא מִגֶּפֶן הַיַּיִן&quot;'''; הֶחֱזִירָן לַכְּלָל שֶׁהָיוּ בּוֹ! 
}}

===פסוק ה===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|אין נזירות של פחות מ30 יום; ראו [[ביאור:תוספתא/ערכין/א#ה|תוספתא ערכין א ה.]] ראו גם [[ביאור:משנה נזיר פרק ב#משנה ד|נזיר ב ד,]] שאין נזירות בלי שלושת האיסורים הנ&quot;ל.}}'''&quot;כָּל יְמֵי נֶדֶר נִזְרוֹ&quot;''', יְמֵי נִזְרוֹ לֹא יְגַלֵּחַ, יְמֵי נִזְרוֹ לֹא יִשְׁתֶּה יַיִן, יְמֵי נִזְרוֹ לֹא יִטַּמָּא לְמֵתִים. 
מִי שֶׁאָמַר 'הֲרֵנִי נָזִיר לִשְׁתּוֹת יַיִן בְּשַׁבָּת זוֹ', 'לְגַלֵּחַ בְּשַׁבָּת זוֹ', 'לִיטַּמֵּא בְּמֵתִים בְּשַׁבָּת זוֹ' – אֵין זֶה אֶלָּא כְּנוֹדֵר בְּנָזִיר. 

{{הע-שמאל|ראו דברי בית הלל [[ביאור:תוספתא/נזיר/ב#ו|בתוספתא נזיר ב ו:]] נזיר שלא אמר במפורש &quot;הריני נזיר 30 יום&quot;, אלא נזר סתם, לכתחילה עליו לגלח ביום 31, אבל אם עבר וגילח ביום שלושים – יצא. אבל אם שתה יין ביום 30 יחזור וינזור מההתחלה.}}מְמַעֵט אֲנִי בְּנוֹדֵר סְתָם, שֶׁאִם גִּלַּח יוֹם שְׁלֹשִׁים – שֶׁיַּעֲלֶה לוֹ. 
יָכוֹל אַף {{ב|בִּמְפָרֵשׁ|&quot;נזיר 30 יום&quot;}} כֵּן? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;יְמֵי נִזְרוֹ... לֹא יְגַלֵּחַ&quot;'''. 
מִי שֶׁאָמַר 'הֲרֵנִי נָזִיר עַל מְנָת שֶׁאֲגַלֵּחַ בֵּין נְזִירוּת לִנְזִירוּת', 
הוֹאִיל וְהָרְשׁוּת בְּיָדוֹ לְגַלֵּחַ, יָכוֹל תְּהֵא רְשׁוּת בְּיָדוֹ לִשְׁתּוֹת יַיִן? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;יְמֵי נִזְרוֹ... לֹא יִשְׁתֶּה יַיִן עַד מְלֹאת הַיָּמִים&quot;''' וְגוֹ'. 

{{הע-שמאל|אם נדר כמה נזירויות רצופות, והתנה מראש שבין נזירות לנזירות יגלח- מותר לו לגלח בין הנזירויות, אבל לא לשתות יין ולהיטמא למת, כי מיד אחרי שגילח חלה עליו הנזירות הבאה.
אם לא התנה כך בפירוש, וכן אם עלה אחרי נזירות אחת לא&quot;י – אינו מגלח בין נזירות לנזירות אלא משלח את שערו פרע.
הסיפור על הליני המלכה מופיע גם [[ביאור:משנה נזיר פרק ג#משנה ו|בנזיר ג ו,]] כדוגמא לנזירות ארוכה, שהמלכה לא התכוונה לנזור.}}מִי שֶׁאָמַר 'הֲרֵנִי מוֹסִיף עַל נְזִירוּתִי עוֹד שְׁלֹשִׁים יוֹם', אָמַרְתָּ: '''&quot;עַד מְלֹאת הַיָּמִים אֲשֶׁר יַזִּיר לַה'&quot;'''. 
מִי שֶׁנִּזּוֹר בְּאֶרֶץ טְמֵאָה וּבָא לוֹ לְאֶרֶץ טְהוֹרָה, יָכוֹל יְגַלֵּחַ וִישַׁלַּח פֶּרַע שֵׁנִי? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;קָדֹשׁ יִהְיֶה גַּדֵּל פֶּרַע&quot;''' – גִּדֵּל פֶּרַע הוּא. 
מַעֲשֶׂה בְּהִלְנִי הַמַּלְכָּה שֶׁהָלַךְ בְּנָהּ לַמִּלְחָמָה, וְאָמְרָה: 'אִם יָבֹא בְּנִי מִן הַמִּלְחָמָה בְּשָׁלוֹם – הֲרֵנִי נְזִירָה שֶׁבַע שָׁנִים'. 
וּבָא בְּנָהּ מִן הַמִּלְחָמָה וְהָיְתָה נְזִירָה שֶׁבַע שָׁנִים. וּלְסוֹף שֶׁבַע שָׁנִים עָלָת לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, 
וְהוֹרָה בֵּית הִלֵּל שֶׁתְּהֵא נְזִירָה עוֹד שֶׁבַע שָׁנִים אֲחֵרוֹת. וּלְסוֹף שֶׁבַע שָׁנִים נִטְמֵאת, 
וְנִמְצֵאת נְזִירָה אַחַת וְעֶשְׂרִים שָׁנָה! 

{{הע-שמאל|השוו [[ביאור:ספרי במדבר/נשא/ו#פיסקה כה|ספרי כה.]] הזמן המינימלי של 30 יום נקבע כדי שיהיה ניכר בשיער הנזיר; אבל יתכן נזיר קרח.}}'''&quot;קָדֹשׁ יִהְיֶה&quot;''', מִכָּן אָמְרוּ: סְתָם נְזִירוּת שְׁלֹשִׁים יוֹם, מִנְיַן 'יִהְיֶה'. 
'''&quot;גַּדֵּל פֶּרַע&quot;''' – מִצְוַת עֲשֵׂה. '''&quot;גַּדֵּל פֶּרַע&quot;''', אֵין לִי אֶלָּא מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ פֶּרַע, מִי שֶׁאֵין לוֹ פֶּרַע מִנַּיִן? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;קָדֹשׁ יִהְיֶה&quot;''' – כְּמַה שֶׁהוּא! וְאֵין לִי אֶלָּא מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ פֶּרַע, מִי שֶׁאֵין לוֹ מִנַּיִן? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;שְׂעַר רֹאשׁוֹ&quot;''', מַה שֶׁהוּא. 
}}

===פסוק ו===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|הנזיר צריך להימנע לא רק מטומאת מת, אלא גם מרביעית דם מן המת; והשוו [[ביאור:ספרא/אמור|ספרא אמור פרשה א ב,]] שם מדובר באזהרה לכהנים שלא יטמאו. דורש &quot;נפש&quot; ככינוי לדם, שנאמר &quot;כי הדם הוא הנפש&quot; ([[דברים יב כג]].)}}'''&quot;כָּל יְמֵי הַזִּירוֹ לַה' עַל נֶפֶשׁ מֵת&quot;''' – יֹאמַר &quot;מֵת&quot;, מַה תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;נֶפֶשׁ&quot;? לְהָבִיא אֶת הַדָּם.
}}

===פסוק ז===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו דברי ר' עקיבא [[ביאור:ספרי במדבר/נשא/ו#פיסקה כו|בספרי כו:]] ארבעת איזכורי הקרובים באים ללמד על ארבעה שאינם נטמאים לקרוביהם, אבל מיטמאים כדי לקבור מת מצווה (גופה שאין מי שיקברנה): נזיר, מי שהולך לשחוט את פסחו ואמור לשמור על טהרה, מי שאינו קרוב פיזית למת המצווה ואפילו מי שהולך לשחוט את פסחו והוא מרוחק מהגופה. הפירוט של הארבעה אינו זהה לזה שבספרי, אבל מספרם ארבעה כמו שם.
לעניין &quot;קטנים כגדולים&quot; השוו לעיל פסוק ב.}}'''&quot;לְאָבִיו... לֹא יִטַּמָּא&quot;''', יָכוֹל לֹא יִטַּמָּא עַל מֵת מִצְוָה? 
וַהֲלֹא אוֹמֵר, וְכִי דִּין הוּא: הוֹאִיל וְהַכֹּהֲנִים בְּלֹא תַּעֲשֶׂה מִלִּיטַּמֵּא לְמֵתִים, 
אִם מִטַּמֵּא הַכֹּהֵן עַל מֵת מִצְוָה – אַף הַנָּזִיר יִטַּמֵּא עַל מֵת מִצְוָה! 
קַל וָחֹמֶר: וּמַה בְּמָקוֹם שֶׁעָשָׂה קְטַנִּים כִּגְדוֹלִים – בְּכֹהֲנִים, 
הֲרֵי הֵן מִטַּמְּאִין עַל מֵת מִצְוָה; 
מָקוֹם שֶׁלֹּא עָשָׂה קְטַנִּים כִּגְדוֹלִים – בְּנָזִיר, 
אֵינוֹ דִּין שֶׁלֹּא יִטַּמֵּא? מִטַּמֵּא הוּא עַל מֵת מִצְוָה! 
יָכוֹל לֹא יִטַּמֵּא עַל מֵת מִצְוָה בָּרֶגֶל? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;לְאִמּוֹ... לֹא יִטַּמָּא&quot;''', אֲבָל מִטַּמֵּא הוּא עַל מֵת מִצְוָה בָּרֶגֶל. 
יָכוֹל יִטַּמֵּא הוּא עַל מֵת מִצְוָה {{ב|בִּקְרוֹבִים|פיזית, ולא ברחוקים}}? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;לְאָחִיו לֹא יִטַּמָּא&quot;''', מִטַּמֵּא הוּא עַל מֵת מִצְוָה בִּרְחוֹקִים. 
יָכוֹל יִטַּמֵּא עַל מֵת מִצְוָה בִּקְרוֹבִים בָּרֶגֶל, אֲבָל לֹא יִטַּמֵּא עַל מֵת מִצְוָה בִּרְחוֹקִים בָּרֶגֶל? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;וּלְאֲחוֹתוֹ... לֹא יִטַּמָּא&quot;''', מִטַּמֵּא הוּא עַל מֵת מִצְוָה בִּרְחוֹקִים בָּרֶגֶל! 

{{הע-שמאל|אם נגע הנזיר בשפוד מתכת שנגע במת אינו מגלח ואינו סותר את נזירותו, וראו [[ביאור:משנה נזיר פרק ז#משנה ג|נזיר ז ג.]] אבל אם נגע בשדרה וכו' – עליו לגלח ולהתחיל את הנזירות מתחילתה; וראו [[ביאור:משנה נזיר פרק ט#משנה ב|שם משנה ב.]]
כשהנזיר מגלח – אינו צריך לגלח את שערות כל גופו אלא את אלו שבראשו בלבד.}}'''&quot;לְאָבִיו וּלְאִמּוֹ לְאָחִיו וּלְאֲחוֹתוֹ לֹא יִטַּמָּא לָהֶם&quot;''' – פְּרָט לְנוֹגֵעַ בַּשַּׁפּוּד! 
'''&quot;בְּמוֹתָם&quot;''' – רִבָּה דָּבָר אַחֵר שֶׁיִּטַּמֵּא כְּמֵת שָׁלֵם, וְאֶת מָה אֲנִי מְרַבֶּה? 
הַשִּׁדְרָה וְהַגֻּלְגֹּלֶת וַחֲצִי לֹג דָּם וַחֲצִי קַב עֲצָמוֹת וְאֵבֶר מִן הַמֵּת וְאֵבֶר מִן הַחַי שֶׁיֵּשׁ עֲלֵיהֶן בָּשָׂר כָּרָאוּי.
'''&quot;כִּי נֵזֶר אֱלֹהָיו עַל רֹאשׁוֹ&quot;''', מַגִּיד שֶׁהַנְּזִירוּת בָּרֹאשׁ. 
}}

===פסוק ח===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|הנזירות היא דרך להתקדשות אם היא נעשית מהמניעים הנכונים; וראו [[ביאור:משנה נזיר פרק ז|נזיר ז א,]] שמשווים את קדושת הנזיר לקדושת כהן גדול.
לעניין המניעים של 'דרך פרישות וטהרה' ראו דוגמא בסיפור [[ביאור:תוספתא/נזיר/ד#ו|שבתוספתא נזיר ד ו.]]}}'''&quot;כֹּל יְמֵי נִזְרוֹ קָדֹשׁ הוּא לַה'&quot;''', מִפְּנֵי שֶׁנָּזַר דֶּרֶךְ פְּרִישׁוּת וְטָהֳרָה – נִקְרָא קָדוֹשׁ.
וְלֹא עוֹד, אֶלָּא שֶׁשְּׁקָלוֹ הַכָּתוּב כְּנָבִיא; שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וָאָקִים מִבְּנֵיכֶם לִנְבִיאִים וּמִבַּחוּרֵיכֶם לִנְזִירִים&quot; {{ממ|עמוס|ב|יא}}! 
}}

===פסוק ט===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|שתי דוגמאות לטומאה העלולה להתרחש בלי שהנזיר ציפה לה, ונטמא בה לאנסו.}}'''&quot;וְכִי יָמוּת מֵת עָלָיו&quot;''', לְרַבּוֹת שֶׁנָּפַל עָלָיו הַבַּיִת וְעַל הַמֵּת. 
'''&quot;בְּפֶתַע פִּתְאֹם&quot;''', לְרַבּוֹת שֶׁמֵּת עָלָיו בְּפֻנְדָּקִי. 

{{הע-שמאל|הדרשה מחמירה ביחס [[ביאור:משנה נזיר פרק ז#משנה ב|לנזיר ז ב,]] ומחייבת את הנזיר לגלח גם על נגיעה באיבר מן החי שאין עליו בשר כראוי, וראו לעיל פס' ה.}} '''&quot;וְטִמֵּא רֹאשׁ&quot;''', יָכוֹל שֶׁאֵין לִי שֶׁהַנָּזִיר מְגַלֵּחַ אֶלָּא כְּשֶׁהוּא נוֹגֵעַ בְּמֵת שָׁלֵם, 
וּבַשִּׁדְרָה וּבַגֻּלְגֹּלֶת, וּבַחֲצִי לֹג דָּם וּבַחֲצִי קַב עֲצָמוֹת, 
וְאֵבֶר מִן הַחַי וְאֵבֶר מִן הַמֵּת שֶׁיֵּשׁ עֲלֵיהֶן בָּשָׂר כָּרָאוּי?
כְּשֶׁאָמַר 'טִמֵּא' - רִבָּה אֵבֶר מִן הַמֵּת וְאֵבֶר מִן הַחַי שֶׁאֵין עֲלֵיהֶן בָּשָׂר כָּרָאוּי. 
'טִמֵּא' &quot;'''וְ'''טִמֵּא&quot; - רִבָּה כַּזַּיִת מִן הַמֵּת וְכַזַּיִת מִן הַנֵּצֶל וּמְלֹא תַּרְוָוד רַקָּב וְרֹב בִּנְיָנוֹ וְרֹב מִנְיָנוֹ. 
'''&quot;נִזְרוֹ&quot;''' - רִבָּה עֶצֶם כַּשְּׂעוֹרָה, שֶׁיְּטַמֵּא בְּמַגָּע וּבְמַשָּׂא.

{{הע-שמאל|הנזיר מגלח רק את שערות ראשו, ולא את זקנו או שיער אחר. 
בתגלחת טהרה הגילוח מתרחש ביום ה-31, ולא בלילה; וראו לעיל פס' ה, שלדעת בית הלל אם גלח ביום ה30 יצא.}}'''&quot;וְגִלַּח&quot;''', יָכוֹל יְגַלַּח אֶת כָּל שְׂעָרוֹ? אָמַרְתָּ: לֹא אָמַרְתִּי אֶלָּא רֹאשׁוֹ! 
מְמַעֵט אֲנִי בְּכָל שְׂעָרוֹ וְלֹא אֲמַעֵט בִּזְקָנוֹ, שֶׁהוּא בִּכְלַל רֹאשׁוֹ? אָמַרְתָּ '''&quot;וְגִלַּח רֹאשׁוֹ&quot;''' פְּרָט לִזְקָנוֹ. 
'''&quot;וְגִלַּח&quot;''', יָכוֹל עַד שֶׁלֹּא טָהַר? אָמַרְתָּ לֹא אָמַרְתִּי אֶלָּא '''&quot;בְּיוֹם טָהֳרָתוֹ&quot;'''.
יָכוֹל בֵּין בַּיּוֹם בֵּין בַּלַּיְלָה? אָמַרְתָּ &quot;'''בַּיּוֹם''' הַשְּׁבִיעִי&quot;: בַּיּוֹם וְלֹא בַּלַּיְלָה! 
}}

===פסוק י===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|בניגוד לקרבנות ציבור, כגון תמידים ומוספים, שאי אפשר להקריב אותם ביום אחר – את קרבנות היחיד, כגון קרבן הנזיר – ניתן להקריב גם אחרי יום הגילוח; וראו גם [[ביאור:משנה נזיר פרק ו#משנה ו|נזיר ו ו.]]}}&quot;וּבַיּוֹם הַשְּׁמִינִי יָבִיא שְׁתֵּי תֹרִים&quot;, הָיָה רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן נְחוּנְיָא אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבִּי שִׁמְעוֹן: 
הוֹאִיל וְנֶאֶמְרָה הֲבָאַת קָרְבָּן בְּיָחִיד, וְנֶאֶמְרָה הֲבָאַת קָרְבָּן בְּצִבּוּר. 
מָה לָמֵד בְּצִבּוּר? אִם עָבַר יוֹמוֹ - עָבַר קָרְבָּנוֹ; יָכוֹל מַה הֲבָאַת קָרְבַּן צִבּוּר, אִם עָבַר יוֹמוֹ - עָבַר קָרְבָּנוֹ, 
כָּךְ הֲבָאַת קָרְבָּן בְּיָחִיד, אִם עָבַר יוֹמוֹ - עָבַר קָרְבָּנוֹ? 
אָמַרְתָּ 'בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי' &quot;'''וּ'''בַיּוֹם הַשְּׁמִינִי&quot;, רִבָּה תְּשִׁיעִי וַעֲשִׂירִי! 

{{הע-שמאל|הבאת קרבנות העוף מנוסחת בצורה מסורבלת. הדרשה מראה שאף מילה אינה מיותרת. לעניין &quot;פרידה אחת...&quot; ראו [[ביאור:משנה קנים פרק ב#משנה ה|קינים ב ה.]]}}&quot;יָבִיא... תֹרִים&quot;, יָכוֹל הַרְבֵּה? אָמַרְתָּ: לֹא אָמַרְתִּי אֶלָּא &quot;'''שְׁתֵּי''' תֹרִים&quot;. 
יָכוֹל יָבִיא תֹּרִים וּבְנֵי יוֹנָה? אָמַרְתָּ: &quot;שְׁתֵּי תֹרִים '''אוֹ''' שְׁנֵי בְנֵי יוֹנָה&quot;. 
יָכוֹל יָבִיא {{ב|פְּרִידָה אַחַת מִזּוֹ וּפְרִידָה אַחַת מִזּוֹ|תור אחד ובן יונה אחד}}? אָמַרְתָּ: &quot;'''שְׁתֵּי תֹרִים''' אוֹ '''שְׁנֵי בְנֵי יוֹנָה'''&quot;. 
לֹא מָצָא תֹּרִים, וּמִנַּיִן שֶׁיָּבִיא בְּנֵי יוֹנָה? אָמַרְתָּ: &quot;שְׁתֵּי תֹרִים - אוֹ שְׁנֵי בְנֵי יוֹנָה&quot;! 
}}

===פסוק יא===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|החטאת מכפרת על הטומאה של הנזיר – ראו להלן. ו החיבור של המילה &quot;ועשה&quot; מלמדת שגם העולה משלימה את הכפרה.
בהמשך חולקים התנאים על מהות החטא שחטא הנזיר, שעליו להביא כפרה אפילו לאונסו (ראו לעיל פס' ט:) ת&quot;ק מזהה את החטא, כדעת ר' ישמעאל בספרי, עם הטומאה, למרות שהטומאה נכפתה על הנזיר; ר' שמעון טוען שעצם נדר הנזירות הוא בגדר חטא.
לאחר שגילח - הנזיר חייב להשלים את נדרו למרות שלא חזר ונזר; את ימי ההשלמה מונים מהיום שבו נטהר, שהוא גם יום הגילוח, ולא מיום הבאת הקרבנות - וראו [[ביאור:ספרי במדבר/נשא/ו#פיסקה ל|ספרי ל-לא.]]}}'''&quot;וְעָשָׂה הַכֹּהֵן אֶחָד לְחַטָּאת וְאֶחָד לְעֹלָה&quot;''' – חַטָּאת כַּפָּרָה, אֵין בָּעוֹלָה כַּפָּרָה! 
יָכוֹל שֶׁאֵין בָּעוֹלָה שִׁיּוּרֵי כַּפָּרָה? תַּלְמוּד לוֹמַר 'עָשָׂה' – '''&quot;וְעָשָׂה&quot;'''! 
'''&quot;וְכִפֶּר עָלָיו מֵאֲשֶׁר חָטָא עַל הַנָּפֶשׁ&quot;''' – מִשּׁוּם טֻמְאַת הַמֵּתִים. 
רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: '''&quot;מֵאֲשֶׁר חָטָא עַל הַנָּפֶשׁ&quot;''' – מִשּׁוּם שֶׁחָטָא עַל נַפְשׁוֹ. 
'''&quot;וְקִדַּשׁ אֶת רֹאשׁוֹ&quot;''' – יַחֲזֹר וִיגַדֵּל בִּקְדֻשָּׁה; '''&quot;בַּיּוֹם הַהוּא&quot;''' – בְּיוֹם שֶׁטָּהַר. 
}}

===פסוק יב===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|נזיר שגילח תגלחת טומאה חוזר ומתחיל את תקופת הנזירות מתחילתה. 
גילאי הקרבנות הם לעצמם, כלומר מזמן המלטתם, כדברי רבי [[ביאור:תוספתא/פרה/א#ד|בתוספתא פרה א ד,]] ולא כדברי חכמים שם.
האשם הוא מעין קנס לנזיר שנטמא, ואינו מיועד לכפרה. ר' שמעון מוכיח שהאשם אינו מכפר מכך שהנזיר חוזר על הנזירות מתחילתה, ויש לו הזדמנות שניה להשלים את נזירותו, הזדמנות שאין לשאר מביאי האשם; וראו גם [[ביאור:ספרי במדבר/נשא/ו#פיסקה לא|ספרי לא.]]
בהמשך מובאת רשימת טומאות בינוניות, שאינן מחייבות גילוח אבל במהלכן אין מונים ימי נזירות; וראו [[ביאור:משנה נזיר פרק ז#משנה ג|נזיר ז ג.]]
לדברי ר' עקיבא ראו [[ביאור:משנה נזיר פרק ז#משנה ד|שם משנה ד.]] חכמים קבעו שהנזיר מגלח רק על חצי לוג דם, למרות שרביעית דם (חצי הכמות הנ&quot;ל) מספיקה לטמא באוהל.}}'''&quot;וְהִזִּיר לַיהוָה אֶת יְמֵי נִזְרוֹ&quot;''' – יַחֲזִיר וְיַשְׁלִים יְמֵי נְזִירוּתוֹ שֶׁהִזִּיר. 
'''&quot;וְהֵבִיא כֶּבֶשׂ&quot;''' – לֹא אַיִל. 
'''&quot;בֶּן שְׁנָתוֹ&quot;''' – בֶּן שָׁנָה לְעַצְמוֹ, לֹא בֶּן שָׁנָה לַשָּׁנִים. 
'''&quot;לְאָשָׁם&quot;''' – הֲרֵי זֶה קְנָס! 
אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן: לֹא מָצִינוּ אָשָׁם שֶׁיָּבֹא לְבַטֵּל – אֶלָּא זֶה בִּלְבַד, 
שֶׁכֵּן כְּתִיב אַחֲרָיו '''&quot;וְהַיָּמִים הָרִאשׁוֹנִים יִפְּלוּ&quot;'''! 
'''&quot;וְהַיָּמִים הָרִאשׁוֹנִים יִפְּלוּ&quot;''' – {{ב|מַפִּיל הוּא|אינו מונה}} לְאַחַר {{ב|בְּדַם רְבִיעִית,|שנטמא בדם רביעית, וכך גם בהמשך}} 
לְאַחַר בְּרֹבַע עֲצָמוֹת, עַל מַגַּע שַׁפּוּד וְעַל יְמֵי חִלּוּטוֹ שֶׁל מְצֹרָע. 
יָכוֹל שֶׁהוּא סוֹתֵר בְּכָל אֵלּוּ? 
תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;כִּי טָמֵא נִזְרוֹ&quot;''': טֻמְאָה סוֹתֶרֶת, אֵין כָּל אֵלּוּ סוֹתְרִים! 
אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא: דַּנְתִּי לִפְנֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר: מָה אִם עֶצֶם כַּשְּׂעוֹרָה, 
שֶׁאֵינוֹ מְטַמֵּא אֶת הָאָדָם בְּאֹהֶל – הַנָּזִיר מְגַלֵּחַ עַל מַגָּעוֹ וְעַל מַשָּׂאוֹ; 
רְבִיעִית דָּם, שֶׁהִיא מְטַמְּאָה אֶת הָאָדָם בְּאֹהֶל – אֵינוֹ דִּין שֶׁיְּהֵא הַנָּזִיר מְגַלֵּחַ עַל מַגָּעָהּ וְעַל מַשָּׂאָהּ? 
נָזַף בִּי וְאָמַר לִי: אֵין דָּנִין בְּנָזִיר מִקַּל וָחֹמֶר! 
וּכְשֶׁבָּאתִי אֵצֶל רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ, אָמַרְתִּי לוֹ אֶת הַדָּבָר. 
אָמַר לִי: רוֹאֶה אֲנִי {{ב|לְהָקֵל וּלְהַחְמִיר,|ללמוד קל וחומר}} אֲבָל מָה אֶעֱשֶׂה שֶׁגָּזְרוּ חֲכָמִים &quot;חֲצִי לֹג&quot;! 

{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה נזיר פרק ג#משנה ד|נזיר ג ד,]] וראו [[ביאור:ספרי במדבר/נשא/ו#פיסקה לא|ספרי לא.]] נראה שר' עקיבא סובר כאן כר' אליעזר במשנה.}}'''&quot;וְהַיָּמִים הָרִאשׁוֹנִים יִפְּלוּ&quot;''', רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: בִּזְמַן שֶׁיֵּשׁ לוֹ אַחֲרוֹנִים – הוּא סוֹתֵר אֶת הָרִאשׁוֹנִים, 
לֹא בִּזְמַן שֶׁאֵין לוֹ אַחֲרוֹנִים! 
רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: '''&quot;הַיָּמִים הָרִאשׁוֹנִים יִפְּלוּ&quot;''' – מַה שֶּׁגָּזְרוּ הָרִאשׁוֹנִים, שְׁלֹשִׁים יוֹם. 
}}

===פסוק יג===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|חציו הראשון של הפסוק נדרש כמסכם את תגלחת הטומאה, וחציו השני נתפס כפותח את דיני תגלחת הטהרה שבסוף הנזירות.
גם נזירות לזמן ארוך, ואפילו נזיר עולם – מגלחים תגלחת טומאה אם נטמאו; אבל בבמה אין מקריבים קרבן נזירות, בדומה לדין הסוטה; וראו [[ביאור:ספרי זוטא במדבר/ה#פסוק כט|לעיל פרק ה דרשה לפס' כט;]] וכדעת חכמים [[ביאור:משנה נזיר פרק ה#משנה ד|בנזיר ה ד.]]
הדרשה מתנגדת לדעת ר' יהודה [[ביאור:תוספתא/נזיר/א#ה|בתוספתא נזיר א ה]], המאפשר לנזור &quot;נזירות שמשון&quot;, שאינה כוללת איסור טומאה למתים, וכמובן נזיר שמשון אינו מגלח על הטומאה.}}'''&quot;וְזֹאת תּוֹרַת הַנָּזִיר&quot;''' – תּוֹרָה אַחַת לְכָל הַנְּזִירִים, שֶׁיָּבִיא קָרְבַּן טֻמְאָה. 
יָכוֹל אַף בַּבָּמָה? תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;זֹאת&quot;. וּמִנַּיִן אַתָּה מְרַבֶּה הַנָּזִיר נְזִירוּת עוֹלָם? תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;תּוֹרַת&quot;. 
יָכוֹל שֶׁאַתְּ מְרַבֶּה הַנָּזִיר נְזִירוּת שִׁמְשׁוֹן? תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;זֹאת&quot;. 

{{הע-שמאל|ראו לעיל בסוף הדרשה לפס' ט; למחלוקת בית הלל ובית שמאי על המגלח בדיעבד ביום שלושים ראו לעיל בדרשה לפס' ה ובתוספתא הנזכרת שם, וכן [[ביאור:משנה נזיר פרק ג|בנזיר ג א.]]}}'''&quot;בְּיוֹם מְלֹאת&quot;''' – בַּיּוֹם יָבִיא אוֹתוֹ, לֹא בַּלַּיְלָה! 
'''&quot;בְּיוֹם מְלֹאת יְמֵי נִזְרוֹ&quot;''' – רָאוּי לְגַלֵּחַ תִּגְלַחַת טָהֳרָה, בְּיוֹם אֶחָד וּשְׁלֹשִׁים. 
וּמִנַּיִן שֶׁאִם גִּלַּח בְּיוֹם שְׁלֹשִׁים יָצָא? תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;בְּיוֹם מְלֹאת יְמֵי נִזְרוֹ יָבִיא אוֹתוֹ&quot;! 

{{הע-שמאל|הדרשה תומכת בדעת בית הלל, שהנזיר חייב להביא את קרבנות התגלחת שלו על חשבונו. לדעתם אין להתנדב קרבנות של תגלחת הטהרה עבור נזיר אחר, מחשש שמא עניים ינזרו כדי ליהנות מבשר השלמים שנכלל בקרבן תגלחת הטהרה. בית שמאי התירו להתנדב את קרבנות התגלחת, בטענה שהאיסורים של הנזיר מרתיעים דיים, ולכן אין חשש שאנשים ינזרו כשכל כוונתם לאכול סעודה אחת; וראו [[ביאור:משנה נזיר פרק ב#משנה ה|נזיר ב ה-ו,]] כדעת בית שמאי.}} '''&quot;יָבִיא&quot;''' – יְבִיאֵם בְּעַל כָּרְחוֹ! מִכָּאן הָיוּ בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: נוֹדְרִין לִנְזִירוּת. 
וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: אֵין נוֹדְרִין, {{ב|שֶׁמָּא יִנָּזֵר לְחַיָּיו.|ינזור לכל חייו, בהמתנה למישהו אחר שיממן את הקרבנות והוא יאכל את בשר כבש האשם.}} 
אָמְרוּ לָהֶם בֵּית שַׁמַּאי: מִפְּנֵי מָה אַתֶּם אוֹמְרִים, שֶׁלֹּא יִלְמֹד לֶאֱכֹל מִשֶּׁל בְּרִיּוֹת? 
אִם אֵינוֹ נָזִיר, וְהוּא אוֹמֵר 'נָזִיר אֲנִי': 
נִמְצָא מוֹנֵעַ עַצְמוֹ מִלִּשְׁתּוֹת יַיִן וּמִלִּטָּמֵא לְמֵתִים – בִּשְׁבִיל לֶאֱכֹל סְעוּדָה אַחַת! 
}}

===פסוק יד===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|דרשת אגדה על הכינוי &quot;אחד&quot; לקב&quot;ה. לעניין גיל הקרבנות השוו לעיל פס' יב.
לעניין גילוח שתי נזירויות השוו [[ביאור:ספרי זוטא במדבר/ה#פסוק יט|לעיל בדרשה לפרק ה פס' יט.]]}}'''&quot;וְהִקְרִיב אֶת קָרְבָּנוֹ לַה'&quot;''', מַגִּיד שֶׁהַבְּהֵמָה מְקֻדֶּשֶׁת לַשֵּׁם. '''&quot;כֶּבֶשׂ אֶחָד&quot;''' – לֹא שְׁנַיִם. 
אָמַרְתָּ '''&quot;אֶחָד&quot;''', שֶׁיְּהֵא הֶקְדֵּשׁ לְשֵׁם {{ב|אֶחָד|הקב&quot;ה}}.
'''&quot;בֶּן שְׁנָתוֹ&quot;''' – בֶּן שָׁנָה לְעַצְמוֹ, לֹא בֶּן שָׁנָה לַשָּׁנִים; '''&quot;לְעֹלָה&quot;''' – שֶׁיְּהֵא הֶקְדֵּשׁוֹ לְשֵׁם עוֹלָה. 
'''&quot;וְכַבְשָׂה&quot;''' – יָכוֹל שְׁתַּיִם? אָמַרְתָּ '''&quot;אַחַת&quot;''', לֹא אָמַרְתִּי אֶלָּא אַחַת. אָמַרְתָּ '''&quot;אַחַת&quot;''', אֵין מְגַלְּחִין שְׁתֵּי נְזִירוֹת כְּאַחַת! 
'''&quot;בַּת שְׁנָתָהּ&quot;''' – בַּת שָׁנָה לְעַצְמָהּ, לֹא בַּת שָׁנָה לַשָּׁנִים; '''&quot;לְחַטָּאת&quot;''' – שֶׁיְּהֵא הֶקְדֵּשָׁהּ לְשֵׁם חַטָּאת! 
'''&quot;וְאַיִל&quot;''', יָכוֹל שְׁנַיִם? אָמַרְתָּ '''&quot;אֶחָד&quot;''', לֹא אָמַרְתִּי אֶלָּא אֶחָד. אָמַרְתָּ '''&quot;אֶחָד&quot;''', מְגַלֵּחַ הוּא עַל זֶבַח אֶחָד. 
'''&quot;בֶּן שָׁנָה&quot;''' – לְעַצְמוֹ, לֹא בֶּן שָׁנָה לַשָּׁנִים! '''&quot;לִשְׁלָמִים&quot;''' – שֶׁיְּהֵא הֶקְדֵּשׁוֹ לְשֵׁם שְׁלָמִים!
}}

===פסוק טו===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|את החלות והרקיקים יש להביא בכלי. החלות בלולות והרקיקים רק משוחים בשמן בצורת X; ראו [[ביאור:משנה מנחות פרק ו#משנה ג|מנחות ו ג;]] וראו גם [[ביאור:ספרא/נדבה#פרשה י|ספרא נדבה פרשה י ד.]]}}&quot;וְסַל מַצּוֹת&quot;, יָכוֹל מִצְוָה שֶׁיָּבִיא בְּסַל? אֵין לִי אֶלָּא בְּסַל, מִנַּיִן אַתָּה מְרַבֶּה שְׁאָר כָּל הַכֵּלִים? תַּלְמוּד לוֹמַר 'סַל' &quot;'''וְ'''סַל&quot;. 
&quot;סֹלֶת חַלֹּת בְּלוּלֹת בַּשֶּׁמֶן&quot;, יָכוֹל יִתֵּן לַחַלּוֹת מְשִׁיחָה וְלָרְקִיקִים בְּלִילָה? 
תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;מַצּוֹת&quot; – לְמַצָּה שָׁווּ, לֹא שָׁווּ לִבְלִילָה וְלִמְשִׁיחָה! 
&quot;וּרְקִיקֵי מַצּוֹת מְשֻׁחִים&quot;, יָכוֹל כְּדֶרֶךְ הַמּוֹשְׁחִין? אָמַרְתָּ &quot;בַּשֶּׁמֶן&quot;, כְּדֵי קִיּוּם שֶׁמֶן. 
כֵּיצַד הוּא עוֹשֶׂה? טוֹבֵל אֶצְבָּעוֹ וְנוֹתֵן אַחַת עַל זוֹ וְאַחַת עַל זוֹ, {{ב|כְּמִין כִּי|בצורת X}}. 

{{הע-שמאל|על הנזיר להביא נסכים לעולה ולשלמים, אבל לא לחטאת; וראו מקבילה [[ביאור:ספרי במדבר/נשא/ו#פיסקה לד|בספרי לד.]]}}&quot;וּמִנְחָתָם וְנִסְכֵּיהֶם&quot;, אֲבָל אוֹמֵר אֲנִי: מָה הָאַיִל, שֶׁהוּא בָּא בְּנֵדֶר וּנְדָבָה – שֶׁהוּא טָעוּן נְסָכִים, 
אַף אֲנִי אֲרַבֶּה אֶת הָעוֹלָה, שֶׁהוּא בָּא בְּנֵדֶר וּנְדָבָה. 
וְלָמָּה מִיעַטְתִּי אֶת הַחַטָּאת? שֶׁאֵינָהּ בָּאָה אֶלָּא לְכַפָּרָה! 
}}

===פסוק יז===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|לעניין ההקדשה של האיל ראו גם לעיל בדרשה לפס' יד.
שחיטת האיל צריכה להיות רק אחרי שהביא את סל המצות לעזרה, וראו דין דומה לעניין קרבן תודה [[ביאור:משנה מנחות פרק ז#משנה ג|במנחות ז ג.]]}} '''&quot;וְאֶת הָאַיִל יַעֲשֶׂה זֶבַח שְׁלָמִים לַה' עַל סַל הַמַּצּוֹת&quot;''' – שֶׁיַּקְדִּים הֶקְדֵּשׁוֹ לְזִבְחוֹ. 
זְבִיחַת תּוֹדָה מְעַכֶּבֶת אֶת לַחְמָהּ; זְבִיחַת שְׁנֵי כִּבְשֵׂי עֲצֶרֶת מְעַכֶּבֶת אֶת לַחְמָן. 
אֵימָתַי? בִּזְמַן שֶׁהַזֶּבַח בִּירוּשָׁלַיִם וְהַלֶּחֶם בִּירוּשָׁלַיִם, וְלֹא בִּזְמַן שֶׁהַזֶּבַח בִּירוּשָׁלַיִם וְהַלֶּחֶם {{ב|בְּבֵית פָּגֵי|מחוץ לעזרה}}! 

{{הע-שמאל|ראו מחלוקת בין ר' יהודה לר' אלעזר איזה קרבן נשחט ראשון [[ביאור:משנה נזיר פרק ו#משנה ז|בנזיר ו ז.]]}}רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: '''&quot;יַעֲשֶׂה זֶבַח שְׁלָמִים לַה'&quot;''' – יַעֲשֶׂה שֶׁל שְׁלָמִים תְּחִלָּה.
}}

===פסוק יח===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל| ראו [[ביאור:תוספתא/נזיר/ד#ה|תוספתא נזיר ד ה,]] [[ביאור:משנה נזיר פרק ו#משנה ח|ונזיר ו ח]] דעות נוספות והחלפת ר' מאיר בר' יהודה.
הדעה שכל הטקסים מסתיימים בשריפת השיער תחת הדוד מבוססת כנראה על תפיסת השער כקרבן.}}'''&quot;וְגִלַּח הַנָּזִיר פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד&quot;''' – יָכוֹל אַף {{ב|בַּמְּדִינָה|מחוץ למקדש}}? אָמַרְתָּ: 'גִּלַּח' – &quot;'''וְ'''גִּלַּח&quot;, אַף בַּמְּדִינָה! 
מַה בֵּין מְגַלֵּחַ פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד לִמְגַלֵּחַ בַּמְּדִינָה? 
הַמְּגַלֵּחַ פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד מְשַׁלֵּחַ שְׂעָרוֹ תַּחַת הַדּוּד, וְהַמְּגַלֵּחַ בַּמְּדִינָה אֵינוֹ מְשַׁלֵּחַ אֶת הַשֵּׂעָר תַּחַת הַדּוּד. 
וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: אֶחָד זֶה וְאֶחָד – שׁוֹלְחִין שֵׂעָר תַּחַת הַדּוּד. 
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: מְגַלֵּחַ פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד מְשַׁלֵּחַ שֵׂעָר תַּחַת הַדּוּד, 
וְהַמְּגַלֵּחַ בַּמְּדִינָה '''בְּטֻמְאָה''' קוֹבְרוֹ בִּמְקוֹמוֹ. 

{{הע-שמאל|ר' שמעון שזורי ור' יוחנן הסנדלר מבחינים בין תגלחות הטהרה של נזיר ושל נזירה. הראשון מתנגד לגילוח הנזירה, כדי לא לפגום ביפיה, וראו [[ביאור:משנה נזיר פרק ד#משנה ה|נזיר ד ה,]] והשני מתנגד לכניסת הנזירה לפתח ההיכל כדי להצניע את הנזירה מעיני הציבור. על שתי הדרשות חלקו חכמים.
לעניין הסוטה ראו [[ביאור:משנה סוטה פרק א#משנה ה|סוטה א ה-ו,]] שיש מגמה לנוול אותה, ובכל זאת טוען ר' יהודה [[ביאור:תוספתא/סוטה/א#ה|בתוספתא שם]] שיש לשמור על הצניעות מפני פרחי כהונה.
שתי ההסתייגויות הללו פוגעות בנזירות האשה.}} '''&quot;וְגִלַּח הַנָּזִיר&quot;''' – רַבִּי שִׁמְעוֹן הַשְּׁזוּרִי אוֹמֵר: לֹא הַנְּזִירָה!  
רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: 'גִּלַּח' &quot;'''וְ'''גִּלַּח&quot; – אַף הַנְּזִירָה. 
רַבִּי יוֹחָנָן הַסַּנְדְּלָר אוֹמֵר: נָזִיר '''&quot;אֶל פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד&quot;''', אֵין הַנְּזִירָה '''&quot;פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד&quot;'''! 
אָמְרוּ לוֹ: לָמָּה? אָמַר לָהֶם: שֶׁלֹּא לְהַרְגִּיל פִּרְחֵי כְּהֻנָּה לַעֲבֵרָה. אָמְרוּ לוֹ: וַהֲלֹא שׂוֹטָה תּוֹכִיחַ! 
אָמַר לָהֶם: לֹא דּוֹמָה שׂוֹטָה לִנְזִירָה, שֶׁשּׂוֹטָה לֹא גּוֹדֶלֶת וְלֹא כּוֹחֶלֶת וְלֹא פּוֹקֶסֶת, וְהַנְּזִירָה מֻתֶּרֶת בְּכָל אֵלּוּ!  

{{הע-שמאל|מסביר את הלשון המסורבלת &quot;שער ראש נזרו&quot;, ומפרש את איזכור השלמים כדוגמא שאינה דווקא.}}'''&quot;פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד אֶת רֹאשׁ נִזְרוֹ&quot;''' – יָכוֹל בִּזְמַן שֶׁלֹּא נִטְמָא? מִנַּיִן אַף בִּזְמַן שֶׁנִּטְמָא? 
תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;שְׂעַר רֹאשׁ נִזְרוֹ&quot;'''. 
'''&quot;תַּחַת זֶבַח הַשְּׁלָמִים&quot;''' – נִטְמְאוּ שְׁלָמִים, מִנַּיִן שֶׁיִּתֵּן תַּחַת זֶבַח אַחֵר? 
תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;זֶבַח&quot;'''. 
נִטְמָא הַזֶּבַח מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;וְנָתַן עַל הָאֵשׁ&quot;''', מִכָּל צַד. 
}}

===פסוק יט===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|דורש &quot;בשלה מן האיל&quot; שתתבשל עם האיל; וראו הלכות הבישול [[ביאור:משנה נזיר פרק ו#משנה ט|בנזיר ו ט,]] [[ביאור:ספרי במדבר/נשא/ו#פיסקה לו|ובספרי לו.]]}}'''&quot;וְלָקַח הַכֹּהֵן אֶת הַזְּרֹעַ בְּשֵׁלָה&quot;''' – שֶׁתְּהֵא שְׁלוּקָה. 
'''&quot;מִן הָאַיִל&quot;''' – לְרַבּוֹת אֶת הָאַיִל, שֶׁיִּשָּׁלֵק כֻּלּוֹ! 

{{הע-שמאל|מהפסוק בויקרא נראה שהבעלים מניף, ומהפסוק בפרשת קורח נראה שהכהן עושה זאת. הכהן אינו מניח את הזרוע בידי ישראל, שהרי עליו להניף בעצמו, שנאמר &quot;כחזה התנופה&quot; [[במדבר יח יח]]. לכן הכהן והבעלים מניפים יחדיו את כל התנופות, והראיה מפסוקנו; לפירוט על דרך ההנפה ראו [[ביאור:משנה מנחות פרק ה#משנה ו|מנחות ה ו,]] וכן [[ביאור:ספרא/צו#פרק טז|ספרא צו פרק טז ב-ג.]]}}'''&quot;וְנָתַן עַל כַּפֵּי הַנָּזִיר וְהֵנִיף&quot;''', יָכוֹל בְּיִשְׂרָאֵל הָיָה מֵנִיף? 
תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;הַמַּקְרִיב&quot;''' {{ממ|ויקרא|ז|כט}} הַמַּקְרִיב יָנִיף. 
אִי אֶפְשָׁר לוֹמַר &quot;הַמַּקְרִיב&quot; יָנִיף – שֶׁכְּבָר נֶאֱמַר '''&quot;לְךָ וּלְבָנֶיךָ&quot;''' {{ממ|במדבר|יח|יט}},
וְאִי אֶפְשָׁר לוֹמַר &quot;לְךָ וּלְבָנֶיךָ&quot; – שֶׁכְּבָר נֶאֱמַר &quot;הַמַּקְרִיב&quot; יָנִיף. יָכוֹל יְהוּ עוֹשִׂין שֶׁמַּנִּיחַ כֹּהֵן? 
תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;הַמַּקְרִיב יָנִיף&quot;. יָכוֹל יְהוּ עוֹשִׂין כְּשֶׁמַּנִּיחַ כֹּהֵן מוֹשִׁיט לַכֹּהֵן? 
תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;הַמַּקְרִיב יָנִיף&quot;. יָכוֹל בְּיִשְׂרָאֵל הָיָה מֵנִיף? תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;לְךָ וּלְבָנֶיךָ&quot;;
אוֹ &quot;לְךָ וּלְבָנֶיךָ&quot; אַהֲרֹן וּבָנָיו הָיָה מֵנִיף? תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;הַמַּקְרִיב יָנִיף&quot;; 
אִי אֶפְשָׁר לוֹמַר &quot;הַמַּקְרִיב&quot; יָנִיף – שֶׁכְּבָר נֶאֱמַר &quot;לְךָ וּלְבָנֶיךָ&quot;,
וְאִי אֶפְשָׁר לוֹמַר &quot;לְךָ וּלְבָנֶיךָ&quot; – שֶׁכְּבָר נֶאֱמַר &quot;הַמַּקְרִיב&quot; יָנִיף! 
הֵא מָה הַדָּבָר? מַה שֶּׁלִּמֵּד בְּנָזִיר! 
וּמָה לִמֵּד בְּנָזִיר? אָמַרְתָּ '''&quot;וְנָתַן עַל כַּפֵּי הַנָּזִיר... וְהֵנִיף הַכֹּהֵן&quot;''' – 
אַף בְּמָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר &quot;הַמַּקְרִיב&quot; יָנִיף – כֹּהֵן מַנִּיחַ יָדוֹ תַּחַת יְדֵי יִשְׂרָאֵל וּמֵנִיף.
}}

===פסוק כ===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:ספרא/צו#פרק טז|ספרא צו פרק טז ב.]] נראה שלפנינו דחיית הצעה לפתרון שונה לבעיה דלעיל: יכול יניף הבעלים ויניף הכהן אחריו? ת&quot;ל תנופה, אחת ולא שתים! 
לעניין &quot;לפנים&quot; ראו ספרא שם: התנופה מתבצעת ממזרח למזבח, ופני המניפים למערב, אל ההיכל.}}'''&quot;וְהֵנִיף אֹתָם הַכֹּהֵן תְּנוּפָה&quot;''' – תְּנוּפָה אַחַת וְלֹא שְׁתַּיִם. '''&quot;לִפְנֵי ה'&quot;''' – שֶׁתְּהֵא תְּנוּפָה לִפְנִים מִן הַמֵּנִיף.

{{הע-שמאל|&quot;חזה התנופה ושוק התרומה&quot; הם ביטויים שנזכרו בקרבן שלמים (ראו [[ויקרא ז לד]]), הייחוד באיל הנזיר הוא התוספת של הזרוע הבשלה, שאינה באה במקום החזה והשוק אלא כתוספת עליהם.}}'''&quot;עַל חֲזֵה הַתְּנוּפָה וְעַל שׁוֹק הַתְּרוּמָה&quot;''', אַף אֵיל נָזִיר הָיָה בִּכְלַל שְׁלָמִים; 
יָצָא מִכְּלַל שְׁלָמִים – לְטָעֲנוֹ בִּזְרוֹעַ בְּשֵׁלָה. 
יָכוֹל שֶׁבָּא לְפָטְרוֹ בְּחָזֶה וְשׁוֹק? אָמַרְתָּ '''&quot;עַל חֲזֵה הַתְּנוּפָה וְעַל שׁוֹק הַתְּרוּמָה&quot;''' –
הָא יָדַעְתָּ שֶׁלֹּא בָּא לְפָטְרוֹ מִן הֶחָזֶה וְשׁוֹק! וְלָמָּה בָּא? לְטָעֲנוֹ זְרוֹעַ בְּשֵׁלָה! 

{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה נזיר פרק ו#משנה ט|נזיר ו ט]] מרבה מו החיבור שגם מעשה אחד בגוף הנזיר מסיים את הנזירות ומתיר לנזיר לשתות יין ולהיטמא למתים, וראו שם משנה יא.}}'''&quot;וְאַחַר יִשְׁתֶּה הַנָּזִיר יָיִן&quot;''' – אַחַר כָּל הַמַּעֲשִׂים הַלָּלוּ. וּמִנַּיִן אַף לְאַחַר מַעֲשֶׂה יְחִידִי?
תַּלְמוּד לוֹמַר 'אַחַר' '''&quot;וְאַחַר&quot;'''.
מִשֶּׁיִּזָּרֵק עָלָיו אַחֵר מִן הַדָּמִים – הֻתַּר, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נָתַן עַל כַּפָּיו וְלֹא הֵנִיף וְלֹא גִּלַּח. 
}}

===פסוק כא===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|הנזירות חלה רק באהל מועד, במשכן שילה ובבית המקדש; וראו לעיל בדרשה לפס' יג.
לעניין ההשוואה בין שער הנזיר לקרבן ראו [[ביאור:משנה מסכת נזיר|במבוא למסכת נזיר,]] שלפנינו אחת התפיסות של נזירות בכלל; וראו ברשימת איסורי ההנאה המופיעה כמה פעמים במשנה, והכוללת את שער הנזיר שעליו להישרף או להיקבר – למשל [[ביאור:משנה תמורה פרק ז#משנה ד|תמורה ז ד.]] לפי דברי ר' שמעון שזורי לעיל פס' יח אין הנזירה מגלחת וכך היא אינה מעלה קרבן!}} '''&quot;זֹאת תּוֹרַת הַנָּזִיר&quot;''' – תּוֹרָה אַחַת לְכָל הַנְּזִירוֹת; שֶׁיָּבִיא קָרְבַּן טָהֳרָה וְתִנְהֹג בְּשִׁילֹה וּבְבֵית עוֹלָמִים. 
יָכוֹל אַף בַּבָּמָה? תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;זֹאת&quot;'''. 
'''&quot;אֲשֶׁר יִדֹּר קָרְבָּנוֹ&quot;''' – זֶה הָאוֹמֵר &quot;הֲרֵי עָלַי נְזִירוּת&quot;, שֶׁיָּבִיא שָׁלֹשׁ בְּהֵמוֹת {{ב|וְיָקוּם|ויקיים את הנזירות}}.
'''&quot;קָרְבָּנוֹ לַיהוָה עַל נִזְרוֹ&quot;''' – הֲרֵי נִזְרוֹ כְּקָרְבָּן, לוֹמַר: כְּדֶרֶךְ שֶׁמּוֹעֲלִין בְּקָרְבָּן כֵּן מוֹעֲלִין בַּשֵּׂעָר. 
רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: אֵין מוֹעֲלִין בַּשֵּׂעָר. 

{{הע-שמאל|רשאי הנזיר לנדור קרבנות נוספים ולהקריבם, ובלבד שלא יפחת משלוש בהמות.
הנוזר &quot;נזירויות כחול הים&quot; הוא למעשה נזיר עד מותו, והוא רשאי פעם ב30 יום לגלח את שערו, כדי להקל את משקלו. לעומת זאת הנוזר סתם – אינו רשאי לגלח במהלך 30 ימי הנזירות.}}'''&quot;מִלְּבַד אֲשֶׁר תַּשִּׂיג יָדוֹ כְּפִי נִדְרוֹ&quot;''' – '''&quot;כְּפִי נִדְרוֹ&quot;''' שֶׁלֹּא יִפְחֹת! 
אוֹ '''&quot;כְּפִי נִדְרוֹ&quot;''' שֶׁלֹּא יוֹסִיף? 
אָמַרְתָּ '''&quot;מִלְּבַד אֲשֶׁר תַּשִּׂיג יָדוֹ כְּפִי נִדְרוֹ&quot;''' שֶׁלֹּא יִפְחֹת, וְלֹא '''&quot;כְּפִי נִדְרוֹ&quot;''' שֶׁלֹּא יוֹסִיף! 
'''&quot;כֵּן יַעֲשֶׂה עַל תּוֹרַת נִזְרוֹ&quot;''' – זֶה הַנּוֹדֵר בִּנְזִירוּת 'כְּחוֹל הַיָּם', 
שֶׁבְּכָל שָׁעָה שֶׁרוֹצֶה לְהָקֵל מֵרֹאשׁוֹ – יָקֵל. 
יָכוֹל אַף הָאוֹמֵר 'הֲרֵי עָלַי נְזִירוּת' כֵּן? 
אָמַרְתָּ: לֹא אָמַרְתִּי אֶלָּא '''&quot;כֵּן יַעֲשֶׂה עַל תּוֹרַת נִזְרוֹ&quot;'''. 
}}

===פסוק כג===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|השוו [[ביאור:ספרא/נדבה#פרק ב|ספרא נדבה פרק ב א-ד,]] שם טוענת הדרשה בהתאם לפסוק שלנו, שבכל מקום שנאמר &quot;ויאמר ה' אל אהרון&quot; (למשל [[במדבר יח א]]), למעשה הדיבור נאמר רק למשה, והוא שהעביר את הדברים לאהרון; וראו גם [[ביאור:ספרא/בחוקותי#פרק ח|ספרא בחוקותי ח י,]] וכן [[ביאור:ספרי במדבר/נשא/ו#פיסקה לט|ספרי לט.]]
כאן מוסיפה הדרשה שכל ישראל שמעו שהקב&quot;ה דיבר עם משה, בניגוד לאמור [[ביאור:ספרא/נדבה#פרק ב|בספרא נדבה פרק ב ח-י.]]}}'''&quot;דַּבֵּר אֶל אַהֲרֹן&quot;''', יָכוֹל הַדָּבָר הַזֶּה שֶׁנֶּאֱמַר לְאַהֲרֹן, שֶׁשְּׁמָעוֹ מִפִּי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא? 
אָמַרְתָּ '''&quot;אֵלֶּה הַחֻקִּים וְהַמִּשְׁפָּטִים&quot;''' וגו' {{ממ|ויקרא|כו|מו}} הָא כָּל הַמִּצְוֹת, 
הַקַּלּוֹת וְהַחֲמוּרוֹת, הַזְּדוֹנוֹת וְהַשְּׁגָגוֹת, הַכְּלָלִים וְהַפְּרָטִים, הַגּוּפִים וְהַדִּקְדּוּקִים – נֶאֶמְרוּ לְמֹשֶׁה מִסִּינַי. 
וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;לְאַהֲרֹן&quot;'''? אֶלָּא כָּל דָּבָר שֶׁהָיָה {{ב|הוֹגֵין|מתאים}} לְאַהֲרֹן, הָיָה נִתְלֶה בְּאַהֲרֹן; 
וְכָל דָּבָר שֶׁהָיָה הוֹגֵין לְיִשְׂרָאֵל, הָיָה נִתְלֶה בְּיִשְׂרָאֵל. 
הָא, לְפִי שֶׁהַדִּבּוּר הָיָה הוֹגֵין לְאַהֲרֹן – לְפִיכָךְ נִתְלָה בְּאַהֲרֹן; אַף עַל פִּי כֵן כֻּלָּם שָׁמְעוּ אֶת הַדִּבּוּר! 
'''&quot;וְשָׂמוּ אֶת שְׁמִי עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל&quot;''', אֵין לִי אֶלָּא יִשְׂרָאֵל; גֵּרִים וַעֲבָדִים מְשֻׁחְרָרִין מִנַּיִן? 
תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;אָמוֹר לָהֶם&quot;''', מִכָּל מָקוֹם! 

{{הע-שמאל|הלכות ברכת כהנים: הם אינם מברכים אלא חוזרים על אמירת החזן; וראו [[ביאור:ספרי במדבר/נשא/ו#פיסקה לט|ספרי סוף לט.]]}}'''&quot;אָמוֹר לָהֶם&quot;''', יָכוֹל יְהוּא מְבָרְכִין אוֹתָן עַד שֶׁלֹּא יִהְיֶה הַחַזָּן אוֹמֵר? 
תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;אָמוֹר לָהֶם&quot;'''; הַחַזָּן אוֹמֵר תְּחִלָּה – וְהֵן מְבָרְכִין אַחַר כֵּן! 
}}

===פסוק כד===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ת&quot;ק מבחין בין ברכה, של הצלחה ופריון – לבין שמירה מאבדן; ר' יצחק טוען שהשמירה היא לא ממזיקים חיצוניים אלא מהיצר הרע; וראו גם [[ביאור:ספרי במדבר/נשא/ו#פיסקה מ|ספרי מ.]]}} '''&quot;יְבָרֶכְךָ ה'&quot;''' – זוֹ בְּרָכָה הָאֲמוּרָה בַּתּוֹרָה: &quot;בָּרוּךְ תִּהְיֶה מִכָּל הָעַמִּים&quot; {{ממ|דברים|ז|יד}}, 
&quot;בָּרוּךְ פְּרִי בִטְנְךָ&quot; וְגוֹ', &quot;בָּרוּךְ אַתָּה בְּבֹאֶיךָ וּבָרוּךְ אַתָּה בְּצֵאתֶךָ&quot; {{ממ|דברים|כח|ו}},
&quot;בָּרוּךְ אַתָּה בָּעִיר וּבָרוּךְ אַתָּה בַּשָּׂדֶה&quot; – הֲרֵי הֵן מְבֹרָכִין! מִנַּיִן אַף שְׁמוּרִין? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;וְיִשְׁמְרֶךָ&quot;'''. 
רַבִּי יִצְחָק אוֹמֵר: אַתָּה, אִם מְבֹרָכִין הֵן – שְׁמוּרִין הֵן; וְאִם שְׁמוּרִין הֵן – מְבֹרָכִין הֵן! 
וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;וְיִשְׁמְרֶךָ&quot;'''? אֶלָּא '''&quot;וְיִשְׁמְרֶךָ&quot;''' – מִיֵּצֶר רָע, שֶׁלֹּא יוֹצִיאֲךָ מִן הָעוֹלָם. 
דָּבָר אַחֵר: '''&quot;וְיִשְׁמְרֶךָ&quot;''' – יִשְׁמָרְךָ מִן הַמַּזִּיקִין הַמַּקִּיפִין אוֹתְךָ, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;יִפֹּל מִצִּדְּךָ אֶלֶף&quot; וְגוֹ' {{ממ|תהלים|צא|ז}} 

{{הע-שמאל|הדרשה מתקדמת ומראה את החידוש והצריכות בשתי הברכות: ברכת הצלחה ושמירה ממזיקים, וברכת השראת שכינה, דעת ובינה.}}הֲרֵי הֵן מְבֹרָכִין וּשְׁמוּרִין, וּמִנַּיִן אַף שְׁכִינָה תְּהֵא בֵּינֵיהֶן?
תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;יָאֵר ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ&quot;''', אַף שְׁכִינָה תְּהֵא בֵּינֵיהֶן. 
דָּבָר אַחֵר: '''&quot;יָאֵר ה' פָּנָיו&quot;''' – יָגֵן עָלֶיךָ, {{ב|מִמְּאוֹר הַשְּׁכִינָה|על ידי מאור השכינה}} 
הֲרֵי הֵן מְבֹרָכִין וּשְׁמוּרִין וּשְׁכִינָה בֵּינֵיהֶן, וּמִנַּיִן אַף חֲנוּנִים בְּדַעַת וּבְבִינָה? 
תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;וִיחֻנֶּךָ&quot;''', אַף חֲנוּנִים בְּדַעַת וּבְבִינָה. 
דָּבָר אַחֵר: '''&quot;וִיחֻנֶּךָ&quot;''' – יִתֵּן בָּהֶם דַּעַת שֶׁתְּהוּ חוֹנְנִים זֶה אֶת זֶה וּמְרַחֲמִים זֶה אֶת זֶה, 
כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וְנָתַן לְךָ רַחֲמִים וְרִחַמְךָ&quot; {{ממ|דברים|יג|יח}}. 

{{הע-שמאל|מכאן עד סוף פס' כה נראה שמדובר בהעתקה ישירה [[ביאור:ספרי במדבר/נשא/ו#פיסקה מ|מספרי מ-מא,]] וראו שם; כך מוסברת התופעה שהמדרש התקדם לפס' כה וחזר לעסוק בפס' כד.
הדרשות השונות מסכימות ש&quot;יברכך&quot; הוא ברכת הנכסים, כבספר דברים דלעיל. הן שונות זו מזו בדרשותיהן את &quot;וישמרך&quot;.
הדרשות מסודרות החל משמירת הנכסים, דרך שמירת הגוף – אל שמירת הנשמה לאחר המוות מאבדן ומגיהינום, והחזרתה בעולם הבא.
בין הדרשות משולבות גם דרשות על שמירה מיצר הרע ומן המזיקים, וכן דרשות לאומיות, על שמירה משלטון זר ושמירת הקץ והגאולה – בזכות האבות.
הדגשתי בפסוקים המצוטטים את השימוש בביטויי השמירה.}}דָּבָר אַחֵר: '''&quot;יְבָרֶכְךָ&quot;''' בִּנְכָסִים, '''&quot;וְיִשְׁמְרֶךָ&quot;''' בִּנְכָסִים. רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: '''&quot;יְבָרֶכְךָ&quot;''' בִּנְכָסִים, '''&quot;וְיִשְׁמְרֶךָ&quot;''' בַּגּוּף. 
רַבִּי יִצְחָק אוֹמֵר: '''&quot;יְבָרֶכְךָ&quot;''' בַּגּוּף, '''&quot;וְיִשְׁמְרֶךָ&quot;''' מִיֵּצֶר רָע. וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;כִּי ה' יִהְיֶה בְכִסְלֶךָ '''וְשָׁמַר''' רַגְלְךָ מִלָּכֶד&quot; {{ממ|משלי|ג|כו}}. 
דָּבָר אַחֵר: '''&quot;וְיִשְׁמְרֶךָ&quot;''' – שֶׁלֹּא יַשְׁלִיט עָלֶיךָ אֲחֵרִים, 
וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;יוֹמָם הַשֶּׁמֶשׁ לֹא יַכֶּכָּה... ה' '''יִשְׁמָרְךָ''' מִכָּל רָע&quot; וְגוֹ' {{הפניה לפסוקים|תהלים|קכא|ו|ז}}. 
דָּבָר אַחֵר: '''&quot;וְיִשְׁמְרֶךָ&quot;''' – יִשְׁמֹר לְךָ בְּרִית אֲבוֹתֶיךָ, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;'''וְשָׁמַר''' ה' אֱלֹהֶיךָ לְךָ אֶת הַבְּרִית&quot; וְגוֹ' {{ממ|דברים|ז|יב}}. 
דָּבָר אַחֵר: '''&quot;וְיִשְׁמְרֶךָ&quot;''' – יִשְׁמֹר לְךָ אֶת הַקֵּץ, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;מַשָּׂא דּוּמָה אֵלַי קֹרֵא מִשֵּׂעִיר שֹׁמֵר מַה מִּלַּיְלָה... 
אָמַר שֹׁמֵר אָתָא בֹקֶר&quot; {{הפניה לפסוקים|ישעיה|כא|יא|יב}}. 
דָּבָר אַחֵר: '''&quot;וְיִשְׁמְרֶךָ&quot;''' – יִשְׁמֹר אֶת נַפְשְׁךָ בִּשְׁעַת הַמִּיתָה, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וְהָיְתָה נֶפֶשׁ אֲדֹנִי צְרוּרָה בִּצְרוֹר הַחַיִּים&quot; {{ממ|שמואל א|כה|כט}} 
שׁוֹמֵעַ אֲנִי בֵּין צַדִּיקִים בֵּין רְשָׁעִים? – שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וְאֵת נֶפֶשׁ אֹיְבֶיךָ יְקַלְּעֶנָּה בְּתוֹךְ כַּף הַקָּלַע&quot; {{ממ|שמואל א|כה|כט}}. 
דָּבָר אַחֵר: '''&quot;וְיִשְׁמְרֶךָ&quot;''' – יִשְׁמָרְךָ בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;רַגְלֵי חֲסִידָיו '''יִשְׁמֹר'''&quot; {{ממ|שמואל א|ב|ט}}.
דָּבָר אַחֵר: '''&quot;וְיִשְׁמְרֶךָ&quot;''' – יִשְׁמָרְךָ לֶעָתִיד לָבֹא, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וְקוֹיֵ ה' יַחֲלִיפוּ כֹחַ&quot; וְגוֹ' {{ממ|ישעיה|מ|לא}} 
}}.

===פסוק כה===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל| שלוש דרשות על 'יאר ה' פניו': המאור הוא של פני המתברך; המאור הוא של שכינת הקב&quot;ה; המאור הוא התורה.}}'''&quot;יָאֵר ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ&quot;''' – יִתֵּן לְךָ מְאוֹר פָּנִים.
וְרַבִּי נָתָן אוֹמֵר: זֶה מְאוֹר הַשְּׁכִינָה, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;קוּמִי אוֹרִי כִּי בָא אוֹרֵךְ&quot; {{ממ|ישעיה|ס|א}},
וְאוֹמֵר: &quot;כִּי הִנֵּה הַחֹשֶׁךְ יְכַסֶּה אֶרֶץ וַעֲרָפֶל לְאֻמִּים וְעָלַיִךְ יִזְרַח ה'&quot; {{ממ|ישעיה|ס|ב}},
וְאוֹמֵר: &quot;אֱלֹהִים יְחָנֵּנוּ וִיבָרְכֵנוּ יָאֵר פָּנָיו אִתָּנוּ סֶלָה&quot; {{ממ|תהלים|סז|ב}}.
דָּבָר אַחֵר: זֶה מְאוֹר הַתּוֹרָה, וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;כִּי נֵר מִצְוָה וְתוֹרָה אוֹר&quot; {{ממ|משלי|ו|כג}}.

{{הע-שמאל| גם כאן רוב הדיון המדרשי הוא על סוף הפסוק – המילה 'ויחונך'. הדרשות נעות מ'יתן לך', דרך 'תמצא חן' ושבות לבסוף לפרשנות 'יתן לך' – דרשה אחת מסבירה שהקב&quot;ה יתן לך יכולת ללמוד את התורה, והדרשה האחרונה עוסקת בעצם הנתינה בחינם.}}'''&quot;וִיחֻנֶּךָּ&quot;''' – יְחָנְּךָ בְּמִשְׁאֲלוֹת לִבֶּךָ, וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;וְחַנֹּתִי אֶת אֲשֶׁר אָחֹן&quot; {{ממ|שמות|לג|יט}}.
דָּבָר אַחֵר: '''&quot;וִיחֻנֶּךָּ&quot;''' – יִתֵּן לְךָ חֵן בְּעֵינֵי בְּרִיּוֹתָיו.
וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;וַיְהִי ה' אֶת יוֹסֵף וַיֵּט אֵלָיו חָסֶד וַיִּתֵּן חִנּוֹ בְּעֵינֵי שַׂר בֵּית הַסֹּהַר&quot; {{ממ|בראשית|לט|כא}},
וְאוֹמֵר: &quot;וַתְּהִי אֶסְתֵּר נֹשֵׂאת חֵן בְּעֵינֵי כָּל רֹאֶיהָ&quot; {{ממ|אסתר|ב|טו}},
וְאוֹמֵר: &quot;וַיִּתֵּן ה' אֶת דָּנִיֵּאל לְחֶסֶד&quot; וְגוֹ' {{ממ|דניאל|א|ט}}, וְאוֹמֵר: &quot;וּמְצָא חֵן וְשֵׂכֶל טוֹב בְּעֵינֵי אֱלֹהִים וְאָדָם&quot; {{ממ|משלי|ג|ד}}.
דָּבָר אַחֵר: '''&quot;וִיחֻנֶּךָּ&quot;''' – {{ב|בְּדַעַת בְּחָכְמָה|ראו לעיל בדרשה לפס' כד: כפילות!}} וּמוּסָר וּבִינָה וְהַשְׂכֵּל.
דָּבָר אַחֵר: '''&quot;וִיחֻנֶּךָּ&quot;''' – בְּתַלְמוּד תּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;תִּתֵּן לְרֹאשְׁךָ לִוְיַת חֵן כִּי לִוְיַת חֵן הֵם לְרֹאשֶׁךָ&quot; {{ממ|משלי|ד|ט}}.
דָּבָר אַחֵר: '''&quot;וִיחֻנֶּךָּ&quot;''' – יְחָנְּךָ בְּמַתְּנוֹת חִנָּם, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;הִנֵּה כְעֵינֵי עֲבָדִים אֶל יַד אֲדוֹנֵיהֶם... עַד שֶׁיְּחָנֵּנוּ&quot; {{ממ|תהלים|קכג|ב}},
וְאוֹמֵר: &quot;חָנֵּנוּ לְךָ קִוִּינוּ&quot; {{ממ|ישעיה|לג|ב}}.
דָּבָר אַחֵר: '''&quot;וִיחֻנֶּךָּ&quot;''' – אִם יֵשׁ לְךָ – יִתֵּן לְךָ, וְאִם אֵין לְךָ – יַלְוֶה לְךָ.
}}

===פסוק כו===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:ספרי במדבר/נשא/ו#פיסקה מב|ספרי מב:]] המונח &quot;נתינת פנים&quot; הוא לאו דווקא לטובה; ראו למשל [[ויקרא כ ו]] והדרשה עליו בספרא ([[ביאור:ספרא/קדושים#פרשה ד|ספרא קדושים פרשה ד ה]]). גם כאן &quot;נתינת הפנים&quot; היא לרעה, ודווקא '''נשיאת''' הפנים, כלומר העלאתם והרחקתם ממך - היא לטובה.}}&quot;'''יִשָּׂא ה' פָּנָיו'''&quot; – יַעֲבִיר כַּעֲסוֹ מִמְּךָ, וְיַהֲפֹךְ פָּנָיו כְּלַפֵּי אֶצְלְךָ.

{{הע-שמאל|כאן חוזרת הדרשה לפרשנות הרגילה, לפיה נתינת הפנים היא התבוננות לטובה. הדרשה מדמה את ההבטחה הזאת לברכה הכרוכה בהתבוננות במבורך פנים אל פנים.}}לֹא דּוֹמֶה אָדָם שׁוֹאֵל שְׁלוֹם חֲבֵרוֹ בְּתוֹךְ פָּנָיו כְּשׁוֹאֵל שְׁלוֹמוֹ מִן הַצְּדָדִין, 
אֶלָּא &quot;'''יִשָּׂא ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ'''&quot;, יוֹפֵךְ פָּנָיו אֶצְלְךָ.

{{הע-שמאל|גם כאן יש דמיון רב בין ספרי זוטא לספרי, ראו [[ביאור:ספרי במדבר/נשא/ו#פיסקה מב|ספרי מב.]] הדרשה מסבירה את נשיאת הפנים כהבטחה להיענות מיידית לתפילת המבורך, בזכות אברהם אבינו. התיאולוגיה היא של מידת החסד, שהרי לפי הדרשה האל אמור להיענות לתפילה של כל יהודי מצאצאי אברהם.}}דָּבָר אַחֵר: &quot;'''יִשָּׂא ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ'''&quot;, בְּשָׁעָה שֶׁאַתָּה עוֹמֵד וּמִתְפַּלֵּל; 
וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;וַיֹּאמֶר אֵלָיו: הִנֵּה נָשָׂאתִי פָנֶיךָ&quot; {{ממ|בראשית|יט|כא}}.
וַהֲלֹא דְּבָרִים קַל וָחֹמֶר: אִם לְלוֹט נָשָׂאתִי פָנִים מִפְּנֵי אַבְרָהָם אוֹהֲבִי, 
לְךָ לֹא אֶשָּׂא פָנִים מִפָּנֶיךָ וּמִפְּנֵי אֲבוֹתֶיךָ?

{{הע-שמאל|ר' יוסי מעמיד מול הברכה לנשיאת פנים פסוק הטוען שהקב&quot;ה אינו נושא פנים, ועל כך תפארתו. התשובה מבוססת על דברי ר' אלעזר [[ביאור:משנה יומא פרק ח#משנה ט|ביומא ח ט,]] ומבחינה בין חטאים שבין אדם למקום, שעליהם מבטיח לנו הקב&quot;ה נשיאת פנים ומחילה – לבין חטאים שבין אדם לחברו, שעליהם אין הקב&quot;ה מוחל. גם ר' עקיבא עושה את ההבחנה הזאת, לא בהקשר של יום הכיפורים ולא בהקשר של ברכת הכהנים אלא ישירות מ13 מידות.}}רַבִּי יוֹסֵי בֶּן דּוֹסְתַּאי אוֹמֵר: כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר &quot;'''יִשָּׂא ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ'''&quot;,
וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר &quot;אֲשֶׁר לֹא יִשָּׂא פָנִים&quot; {{ממ|דברים|י|יז}} –
וְכִי הֵיאַךְ אֶפְשָׁר לְקַיֵּם שְׁנֵי כְּתוּבִים הַלָּלוּ?
אֶלָּא &quot;'''יִשָּׂא ה' פָּנָיו'''&quot; – בִּדְבָרִים שֶׁבֵּינְךָ לְבֵינוֹ;
&quot;אֲשֶׁר לֹא יִשָּׂא פָנִים&quot; – בִּדְבָרִים שֶׁבֵּינְךָ לְבֵין חֲבֵירְךָ!
רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר &quot;וְנַקֵּה&quot;, וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר &quot;לֹא יְנַקֶּה&quot; {{ממ|שמות|לד|ז}} –
וְכִי הֵיאַךְ אֶפְשָׁר לְקַיֵּם שְׁנֵי כְּתוּבִים הַלָּלוּ?
אֶלָּא &quot;וְנַקֵּה&quot; – בִּדְבָרִים שֶׁבֵּינְךָ לְבֵינוֹ; &quot;לֹא יְנַקֶּה&quot; – בִּדְבָרִים שֶׁבֵּינְךָ לְבֵין חֲבֵירְךָ!

{{הע-שמאל|ראו דברי ר' אלעזר [[ביאור:תוספתא/יומא/ד#ט|בתוספתא יומא ד ט,]] המבחין לא לפי אופי העבירה אלא לפי התשובה ממנה. כאן מיוחסת ההבחנה לבן עזאי.}}מִיכָּן הָיָה בֶּן עַזַּאי אוֹמֵר: &quot;וְנַקֵּה לֹא יְנַקֶּה&quot; – מְנַקֶּה הוּא וְאֵינוֹ מְנַקֶּה;
מְנַקֶּה לַשָּׁבִים וְאֵינוֹ מְנַקֶּה {{ב|לַמַּחֲזִיקִים|לממשיכים בחטאם}}.

{{הע-שמאל|הדרשה מציגה את נשיאת הפנים כגמול לעשיית רצונו; אבל קצת קשה, שהרי אם ישראל עושים רצונו, הרי הם זכאים לגמול טוב, וממילא אין הגמול בגדר 'נשיאת פנים', אלא הוא מגיע להם בזכות! 
התיאולוגיה המצטיירת כאן היא של מידת הדין, שאינה נושאת פנים, אלא נותנת לכל אדם את הגמול המגיע לו; וראו גם [[ביאור:ספרי במדבר/נשא/ו#פיסקה מב|ספרי מב.]]}}דָּבָר אַחֵר: כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר &quot;'''יִשָּׂא ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ'''&quot;,
וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר &quot;אֲשֶׁר לֹא יִשָּׂא פָנִים&quot; –
הֵיאַךְ יִתְקַיְּמוּ שְׁנֵי כְּתוּבִים הַלָּלוּ? כְּשֶׁיִּשְׂרָאֵל עוֹשִׂין רְצוֹנוֹ &quot;יִשָּׂא&quot;; וּכְשֶׁאֵין יִשְׂרָאֵל עוֹשִׂין רְצוֹנוֹ &quot;לֹא יִשָּׂא&quot;!

{{הע-שמאל|ראו קיצור אותה דרשה [[ביאור:ספרי במדבר/נשא/ו#פיסקה מב|בספרי מב,]] במסגרת דרשות &quot;גדול השלום&quot;. כאן מעמת ר' שמעון את השלום מול כבוד ה' ומכריע שהשלום גדול יותר!}}הָיָה רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: חָבִיב הוּא הַשָּׁלוֹם, שֶׁאִלּוּ בָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִדָּה יָפָה יָתֵר מִן הַשָּׁלוֹם – נְתָנָהּ לַצַּדִּיקִים.
שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁהֵן נִפְטָרִין מִן הָעוֹלָם שָׁלֹשׁ כִּתּוֹת שֶׁל מַלְאֲכֵי שָׁלוֹם מַקְדִּימוֹת אוֹתָן;
הָרִאשׁוֹנָה אוֹמֶרֶת &quot;יָבוֹא שָׁלוֹם&quot;, הַשְּׁנִיָּה אוֹמֶרֶת &quot;יָנוּחוּ עַל מִשְׁכְּבוֹתָם&quot;, וְהַשְּׁלִישִׁית אוֹמֶרֶת &quot;הֹלֵךְ נְכֹחוֹ&quot; {{ממ|ישעיה|נז|ב}}.
וְאִלּוּ לֹא דַּיָּן לַצַּדִּיקִים, שֶׁמִּיתָתָן בִּידֵי כָּבוֹד; שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וְהָלַךְ לְפָנֶיךָ צִדְקֶךָ כְּבוֹד ה' יַאַסְפֶךָ&quot; {{ממ|ישעיה|נח|ח}}.
וְלֹא עוֹד, אֶלָּא שֶׁהֵן מְקַלְּסִים לִפְנֵיהֶם וְאוֹמְרִים: &quot;יָבוֹא שָׁלוֹם יָנוּחוּ עַל מִשְׁכְּבוֹתָם הֹלֵךְ נְכֹחוֹ&quot;.
דָּבָר אַחֵר: אַתָּה אוֹמֵר חָבִיב הוּא הַשָּׁלוֹם, שֶׁאִלּוּ בָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִדָּה יָפָה יָתֵר מִן הַשָּׁלוֹם – מְנָעָהּ מִן הָרְשָׁעִים.
שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁהֵן נִפְטָרִין מִן הָעוֹלָם שָׁלֹשׁ כִּתּוֹת שֶׁל מַלְאֲכֵי חַבָּלָה מַקְדִּימוֹת אוֹתָן;
הָרִאשׁוֹנָה אוֹמֶרֶת &quot;אֵין שָׁלוֹם&quot;, הַשְּׁנִיָּה אוֹמֶרֶת &quot;אָמַר ה' לָרְשָׁעִים&quot; {{ממ|ישעיה|נז|כא}}, הַשְּׁלִישִׁית אוֹמֶרֶת &quot;לְמַעֲצֵבָה תִּשְׁכָּבוּן&quot; {{ממ|ישעיה|נ|יא}}.
וְאִם לֹא דַּיָּן לָרְשָׁעִים, שֶׁמִּיתָתָן בִּידֵי מְחַבְּלִים; שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וַתִּקְרַב לַשַּׁחַת נַפְשׁוֹ וְחַיָּתוֹ לַמְמִתִים&quot; {{ממ|איוב|לג|כב}},
&quot;יֶהְדְּפֻהוּ מֵאוֹר אֶל חֹשֶׁךְ וּמִתֵּבֵל יְנִדֻּהוּ&quot; {{ממ|איוב|יח|יח}}, &quot;יִהְיוּ כְּמֹץ לִפְנֵי רוּחַ וּמַלְאַךְ ה' דּוֹחֶה&quot; {{ממ|תהלים|לה|ה}}.
וְלֹא עוֹד, אֶלָּא שֶׁהֵן מִתְקַנְטְרִין לִפְנֵיהֶם וְאוֹמְרִין: &quot;אֵין שָׁלוֹם אָמַר ה'... לְמַעֲצֵבָה תִּשְׁכָּבוּן&quot;.

{{הע-שמאל|אלפי הרבבות של המלאכים המתלווים לה' – מתלווים אליו כאשר הוא &quot;עושה שלום&quot;. כשהוא יוצא למלחמה הוא פועל לבדו!}}דָּבָר אַחֵר, הָיָה רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: גָּדוֹל הַשָּׁלוֹם! שֶׁלֹּא כְּמִדַּת בָּשָׂר וָדָם מִדָּתוֹ שֶׁל מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא;
מִדַּת בָּשָׂר וָדָם, כְּשֶׁהוּא הוֹלֵךְ לְמִלְחָמָה – הוּא הוֹלֵךְ בְּאֻכְלוֹסִין וּבְלִגְיוֹנִין, וּכְשֶׁהוּא הוֹלֵךְ לְשָׁלוֹם – אֵינוֹ הוֹלֵךְ אֶלָּא יְחִידִי.
וּמִדָּתוֹ שֶׁל מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, כְּשֶׁהוּא הוֹלֵךְ לְשָׁלוֹם – הוּא הוֹלֵךְ בְּלִגְיוֹנוֹת וּבְאֻכְלוֹסִין,
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;אֶלֶף אַלְפִין יְשַׁמְּשׁוּנֵּהּ&quot; {{ממ|דניאל|ז|י}}, וְאוֹמֵר: &quot;'''עֹשֶׂה שָׁלוֹם בִּמְרוֹמָיו – הֲיֵשׁ מִסְפָּר לִגְדוּדָיו'''&quot; {{ממ|איוב|כה|ג}},
וְאוֹמֵר: &quot;רֶכֶב אֱלֹהִים רִבֹּתַיִם אַלְפֵי שִׁנְאָן אֲדֹנָי בָם סִינַי בַּקֹּדֶשׁ&quot; {{ממ|תהלים|סח|יח}}.
וּכְשֶׁהוּא הוֹלֵךְ לְמִלְחָמָה – אֵינוֹ הוֹלֵךְ אֶלָּא יְחִידִי, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;פּוּרָה דָּרַכְתִּי '''לְבַדִּי''' וּמֵעַמִּים אֵין אִישׁ אִתִּי וְאֶדְרְכֵם&quot; וגו' {{ממ|ישעיה|סג|ג}}.
וְכֵן אַתְּ מוֹצֵא, כְּשֶׁפָּרַע מִדּוֹר הַמַּבּוּל – לֹא פָּרַע מִמֶּנּוּ אֶלָּא יְחִידִי,
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;'''וַאֲנִי הִנְנִי מֵבִיא''' אֶת הַמַּבּוּל מַיִם עַל הָאָרֶץ לְשַׁחֵת כָּל בָּשָׂר אֲשֶׁר בּוֹ רוּחַ חַיִּים מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם כֹּל אֲשֶׁר בָּאָרֶץ יִגְוָע&quot; {{ממ|בראשית|ו|יז}}.
וְכֵן אַתְּ מוֹצֵא, כְּשֶׁפָּרַע מִדּוֹר הַפַּלָּגָה – לֹא פָּרַע מִמֶּנּוּ אֶלָּא יְחִידִי, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וּמִשָּׁם '''הֱפִיצָם ה'''' עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ&quot; {{ממ|בראשית|יא|ט}}.
וְכֵן אַתְּ מוֹצֵא, כְּשֶׁפָּרַע מֵחֲמֵשֶׁת כְּרַכֵּי סְדוֹם – לֹא פָּרַע מֵהֶן אֶלָּא יְחִידִי,
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וַה' '''הִמְטִיר''' עַל סְדֹם וְעַל עֲמֹרָה גָּפְרִית וָאֵשׁ מֵאֵת ה' מִן הַשָּׁמָיִם&quot; {{ממ|בראשית|יט|כד}}.
וְכֵן אַתְּ מוֹצֵא, כְּשֶׁפָּרַע מִן הַמִּצְרִיִּים – לֹא פָּרַע מֵהֶן אֶלָּא יְחִידִי, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;'''וַה'''' הִכָּה כָל בְּכוֹר&quot; {{ממ|שמות|יב|כט}}.
וְכֵן אַתְּ מוֹצֵא, כְּשֶׁפָּרַע מִדּוֹר הָאֱמוֹרִי – לֹא פָּרַע מֵהֶן אֶלָּא יְחִידִי,
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;הֵם בְּמוֹרַד בֵּית חוֹרֹן '''וַה' הִשְׁלִיךְ''' עֲלֵיהֶם אֲבָנִים גְּדֹלוֹת&quot; {{ממ|יהושע|י|יא}}.
וְכֵן אַתְּ מוֹצֵא, כְּשֶׁפָּרַע מִסַּנְחֵרִיב – לֹא פָּרַע מִמֶּנּוּ אֶלָּא יְחִידִי, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;'''וַיֵּצֵא מַלְאַךְ ה'''' אֶל מַחֲנֵה אַשּׁוּר&quot; {{ממ|ישעיה|לז|לו}}.

{{הע-שמאל|השלום נקשר בצדיקים, אברהם, יעקב, אהרון ופנחס; והשוו דברי ר' שמעון לעיל &quot;שאילו ברא&quot; וכו'.}} דָּבָר אַחֵר: אַתָּה אוֹמֵר חָבִיב הוּא הַשָּׁלוֹם, שֶׁכָּל מַעֲשִׂים וּזְכִיּוֹת שֶׁעָשָׂה אַבְרָהָם אָבִינוּ 
לֹא נָתַן לוֹ הַמָּקוֹם שְׂכָרוֹ, אֶלָּא שָׁלוֹם; שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וְאַתָּה תָּבוֹא אֶל אֲבֹתֶיךָ בְּשָׁלוֹם&quot; {{ממ|בראשית|טו|טו}}.
וְכֵן אַתָּה מוֹצֵא בְּיַעֲקֹב אָבִינוּ, שֶׁלֹּא בִּקֵּשׁ מִן הַמָּקוֹם אֶלָּא שָׁלוֹם; שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וְשַׁבְתִּי בְשָׁלוֹם אֶל בֵּית אָבִי&quot; {{ממ|בראשית|כח|כא}}.
וְכֵן אַתָּה מוֹצֵא בְּאַהֲרֹן, שֶׁלֹּא נִשְׁתַּבַּח לִפְנֵי הַמָּקוֹם אֶלָּא בְּשָׁלוֹם; שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;בְּרִיתִי הָיְתָה אִתּוֹ הַחַיִּים וְהַשָּׁלוֹם&quot; {{ממ|מלאכי|ב|ה}}.
וְכֵן אַתָּה מוֹצֵא בְּפִינְחָס, שֶׁלֹּא נָתַן לוֹ הַמָּקוֹם שְׂכָרוֹ אֶלָּא שָׁלוֹם; שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;הִנְנִי נֹתֵן לוֹ אֶת בְּרִיתִי שָׁלוֹם&quot; {{ממ|במדבר|כה|יב}}.

{{הע-שמאל|הקשרים בין השלום לתורה וללימודה, שהיא הערך העליון בתרבות חז&quot;ל - מופיעים גם [[ביאור:ספרי במדבר/נשא/ו#פיסקה מב|בספרי מב.]] וראו שם גם בעניין שלום מלכות בית דוד. כאן נקשר השלום למלכות המשיח מבית דוד העתיד למלוך בירושלים.}}וְכֵן אַתָּה מוֹצֵא, שֶׁלֹּא נִמְשְׁלָה הַתּוֹרָה אֶלָּא בְּשָׁלוֹם; שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וְכָל נְתִיבוֹתֶיהָ שָׁלוֹם&quot; {{ממ|משלי|ג|יז}}.
וְכֵן אַתְּ מוֹצֵא, שֶׁלֹּא נָתַן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שְׂכַר תַּלְמוּד תּוֹרָה אֶלָּא שָׁלוֹם; שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;שָׁלוֹם רָב לְאֹהֲבֵי תוֹרָתֶךָ&quot; {{ממ|תהלים|קיט|קסה}}.
וְכֵן אַתְּ מוֹצֵא, שֶׁלֹּא נָתַן הַמָּקוֹם שְׂכַר עוֹשֵׂי צְדָקוֹת אֶלָּא שָׁלוֹם; שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וְהָיָה מַעֲשֵׂה הַצְּדָקָה שָׁלוֹם&quot; {{ממ|ישעיה|לב|יז}}.
וְכֵן אַתְּ מוֹצֵא, שֶׁלֹּא נִמְשְׁלָה יְרוּשָׁלַם אֶלָּא בְּשָׁלוֹם; שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;יְהִי שָׁלוֹם בְּחֵילֵךְ&quot; {{ממ|תהלים|קכב|ז}}.
וְכֵן אַתְּ מוֹצֵא, שֶׁאֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עָתִיד לְנַחֵם אֶת יְרוּשָׁלַם אֶלָּא בְּשָׁלוֹם; שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וְיָשַׁב עַמִּי בִּנְוֵה שָׁלוֹם&quot; {{ממ|ישעיה|לב|יח}}.
וְכֵן אַתְּ מוֹצֵא, שֶׁלֹּא כּוֹנֵן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת מַלְכוּת בֵּית דָּוִד אֶלָּא בְּשָׁלוֹם; שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;לְמַרְבֵּה הַמִּשְׂרָה וּלְשָׁלוֹם אֵין קֵץ&quot; {{ממ|ישעיה|ט|ו}}.

{{הע-שמאל|הדהוד לדברי ר' שמעון לעיל &quot;שאלו ברא הקדוש ברוך הוא מדה יפה יתר מן השלום - מנעה מן הרשעים&quot;.}} וְכֵן אַתְּ מוֹצֵא, שֶׁלֹּא פָּרַע הַמָּקוֹם מִן עַמּוֹנִים וּמוֹאָבִים אֶלָּא שֶׁמָּנַע מֵהֶן שָׁלוֹם; שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;לֹא תִדְרֹשׁ שְׁלֹמָם&quot; {{ממ|דברים|כג|ז}}.
}}

===פסוק כז===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|הדרשה קושרת את הברכה לאיזכור השם המפורש, הפועל לברך את ישראל בדרך הקרובה למאגיה. ה&quot;פרוצים&quot; הרחיקו לכת והשתמשו בו למאגיה ממש, ולכן הוא הוצנע, ונאמר רק במקדש ורק ע&quot;י הכהן הגדול, ואף אז הוא נשמר בסוד; וראו גם [[ביאור:ספרי במדבר/נשא/ו#פיסקה מג|ספרי מג.]]}} '''&quot;וְשָׂמוּ אֶת שְׁמִי&quot;''' – שְׁמִי הַמְּיֻחָד שֶׁלִּי. מַגִּיד שֶׁהֵן מִתְבָּרְכִין בַּשֵּׁם הַמְּיֻחָד. 
יָכוֹל אַף בַּגְּבוּלִין יְהוּ מִתְבָּרְכִין בַּשֵּׁם הַמְּיֻחָד? 
תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;וְשָׂמוּ אֶת שְׁמִי&quot;''', וּלְהַלָּן הוּא אוֹמֵר &quot;לָשׂוּם שְׁמוֹ שָׁם&quot; {{ממ|דברים|יב|כא}} 
מַה לְּהַלָּן, מִקְדָּשׁ – אַף כָּאן, מִקְדָּשׁ! – אֶלָּא מִשֶּׁרַבּוּ הַפְּרוּצִים חָזְרוּ לִהְיוֹת מוֹסְרִין אוֹתוֹ לַצְּנוּעִים שֶׁבַּכְּהֻנָּה. 
אָמַר רַבִּי טַרְפוֹן: מַעֲשֶׂה וְהָיִיתִי עוֹמֵד עִם אַחַי הַכֹּהֲנִים בַּשּׁוּרָה, וְהִטִּיתִי אָזְנִי כְּלַפֵּי כֹּהֵן גָּדוֹל, 
וּשְׁמַעְתִּיו שֶׁאֲמָרוֹ בְּתוֹךְ נְעִימַת אֶחָיו הַכֹּהֲנִים! 

{{הע-שמאל|למרות שאין מברכים בשם המפורש מחוץ למקדש – אין נמנעים שם מברכה בכלל, אלא מברכים בכינוי. והשוו לדרשה של הלל [[ביאור:תוספתא/סוכה/ד#ג|בתוספתא סוכה ד ג,]] על הפסוק משמות, המציגה את היחס בין העליה למקדש לברכה החלה על העולה כיחס גומלין, של סיבה (הביקור במקדש) ותוצאה (ברכת ה'), ואינה תולה את הברכה בברכת הכהנים.
כאן היחס בין הברכה של בני האדם במקדש לבין השראת השכינה הוא יחס היררכי: ברכת הכהנים מחוץ למקדש אינה כוללת את השם המפורש, אבל היא קיימת.
הדרשה מונה גם הבדלים נוספים בין ברכת הכהנים במקדש לזו שבגבולין, וראו [[ביאור:משנה סוטה פרק ז#משנה ו|סוטה ז ו.]]}}אוֹ בַּמִּקְדָּשׁ מְבָרְכִין וְאֵין מְבָרְכִין בַּגְּבוּלִין? 
אָמַרְתָּ: &quot;בְּכָל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַזְכִּיר אֶת שְׁמִי אָבוֹא אֵלֶיךָ וּבֵרַכְתִּיךָ&quot; {{ממ|שמות|כ|כא}} – אַף בַּגְּבוּלִין. 
אֶלָּא שֶׁבַּגְּבוּלִין אוֹמֵר שָׁלֹשׁ בְּרָכוֹת – {{ב|וּבַמִּקְדָּשׁ בְּרָכָה אַחַת|לא היו עונים אמן על כל פסוק אלא רק בסופם.}} 
בַּמִּקְדָּשׁ אוֹמֵר הַשֵּׁם כִּכְתָבוֹ – וּבַמְּדִינָה בְּכִנּוּיוֹ. 
בַּגְּבוּלִין נוֹשְׂאִין יְדֵיהֶן כְּנֶגֶד כִּתְפוֹתֵיהֶן – וּבַמִּקְדָּשׁ עַל גַּבֵּי רָאשֵׁיהֶן. 

{{הע-שמאל|הקב&quot;ה מברך את ישראל, ולכן אין הברכה תלויה בכהנים אלא בו.}}'''&quot;וַאֲנִי אֲבָרְכֵם&quot;''', יָכוֹל אִם רָצוּ הַכֹּהֲנִים לְבָרֵךְ אֶת יִשְׂרָאֵל הֲרֵי הֵן מְבֹרָכִין, 
וְאִם לָאו אֵינָן מְבֹרָכִין? 
תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;וַאֲנִי אֲבָרְכֵם&quot;''': בֵּין רוֹצִים בֵּין אֵינָם רוֹצִים – אֲנִי אֲבָרְכֵם מִן הַשָּׁמַיִם. 

{{הע-שמאל|בניגוד לדרשה הקודמת, המושא של &quot;אברכם&quot; אינו ישראל דווקא, אלא גם הכהנים המברכים!}}הַכֹּהֲנִים מְבָרְכִים אֶת יִשְׂרָאֵל; מִי מְבָרֵךְ אֶת הַכֹּהֲנִים? 
תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;וַאֲנִי אֲבָרְכֵם&quot;''': הַכֹּהֲנִים מְבָרְכִים אֶת יִשְׂרָאֵל, וַאֲנִי אֲבָרֵךְ אֶת אֵלּוּ וְאֶת אֵלּוּ.
}}</text>
      <sha1>5d38igctjtztzneoeum83y1loyfhf06</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:ספרי זוטא במדבר/ז</title>
    <ns>106</ns>
    <id>1344645</id>
    <revision>
      <id>3016300</id>
      <parentid>3000971</parentid>
      <timestamp>2026-05-13T15:40:02Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Michaelkimmel2</username>
        <id>44530</id>
      </contributor>
      <origin>3016300</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="33753" sha1="ikn739iicbw8cu12pkpq28yrsh1lbbu" xml:space="preserve">==פרק ז==

===פסוק א===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|משיחת המשכן התקיימה רק לאחר שהושלמה כל בנייתו.}}&quot;וַיְהִי בְּיוֹם כַּלּוֹת מֹשֶׁה... וַיִּמְשַׁח אֶת הַמִּשְׁכָּן&quot;, אֵינִי יוֹדֵעַ אִם בַּיּוֹם שֶׁהִתְחִיל בּוֹ אוֹ בַּיּוֹם שֶׁגְּמָרוֹ? 
כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר &quot;וַיְהִי בְּיוֹם '''כַּלּוֹת''' מֹשֶׁה&quot; אֵינוֹ בַּיּוֹם שֶׁהִתְחִיל בּוֹ, אֶלָּא בַּיּוֹם שֶׁגְּמָרוֹ! 

{{הע-שמאל|הדרשה מונה את כל הקדושות שהיו במדבר; של אנשים – משה, אהרון והכהנים, הלוויים וכל ישראל – ושל המשכן. הקידוש נעשה בדרך כלל ע&quot;י פעולות ומצוות, חוץ ממשה שהתקדש ישירות בענן כבוד ה'.
קידושם של אהרון, בניו והמשכן מפורטים בתיאור מלא, ולא רק במקורות מהפסוקים.}}&quot;וַיִּמְשַׁח אֹתוֹ וַיְקַדֵּשׁ אֹתוֹ&quot;, מֹשֶׁה נִתְקַדֵּשׁ בֶּעָנָן כָּל שִׁבְעָה, 
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וַיִּשְׁכֹּן כְּבוֹד ה' עַל הַר סִינַי שֵׁשֶׁת יָמִים, וַיִּקְרָא אֶל מֹשֶׁה בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מִתּוֹךְ הֶעָנָן&quot; {{ממ|שמות|כד|טז}}. 
אַהֲרֹן וּבָנָיו נִתְקַדְּשׁוּ בְּשֶׁמֶן וּבְדָם, 
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וַיִּקַּח מֹשֶׁה מִשֶּׁמֶן הַמִּשְׁחָה וּמִן הַדָּם אֲשֶׁר עַל הַמִּזְבֵּחַ וַיַּז עַל אַהֲרֹן&quot; וְגוֹ' {{ממ|ויקרא|ח|ל}}. 
מְשִׁיחַת אַהֲרֹן כֵּיצַד? כָּל שִׁבְעַת יְמֵי הַמִּלּוּאִים הָיָה מֹשֶׁה מוֹשֵׁחַ אֶת אַהֲרֹן. 
הָיָה מַפְשִׁיטוֹ וּמַרְחִיצוֹ, וְסָךְ בֵּין עֵינָיו {{ב|כְּמִין כִּי|בצורת X}} וְחוֹזֵר וּמַלְבִּישׁוֹ, 
וּשְׁמוֹנָה בְּגָדִים מְעַכְּבִין זֶה אֶת זֶה. 

{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:תוספתא/מנחות/ו#ו|תוספתא מנחות ו ו.]]}}מְשִׁיחַת בָּנָיו כֵּיצַד? כָּל שִׁבְעַת יְמֵי הַמִּלּוּאִים הָיָה מֹשֶׁה מוֹשֵׁחַ אֶת בָּנָיו. 
הָיָה מַפְשִׁיטָן וּמַרְחִיצָן, וְסָךְ בֵּין עֵינֵיהֶם כְּמִין כִּי וְחוֹזֵר וּמַלְבִּישָׁן, 
וּבְנֵי אַהֲרֹן מְעַכְּבִין זֶה אֶת זֶה. 

{{הע-שמאל|יתכן שגם כאן מדובר על בגדי הכהנים ההדיוטות; ראו [[ביאור:תוספתא/מנחות/ו#ו|מנחות שם.]]}}הַלְוִיִּם נִתְקַדְּשׁוּ בְּהַזָּיָה וּבְתִגְלַחַת, בְּקָרְבָּן וּבִתְנוּפָה. 
בְּהַזָּיָה מִנַּיִן? &quot;הַזֵּה עֲלֵיהֶן מֵי חַטָּאת&quot; {{ממ|במדבר|ח|ז}}. בְּתִגְלַחַת מִנַּיִן? &quot;וְהֶעֱבִירוּ תַעַר עַל כָּל בְּשָׂרָם&quot; (שם). 
בְּקָרְבָּן מִנַּיִן? &quot;וְלָקְחוּ פַּר בֶּן בָּקָר...&quot; {{ממ|במדבר|ח|ח}}. 
בִּתְנוּפָה מִנַּיִן? &quot;וְהֵנִיף אַהֲרֹן אֶת הַלְוִיִּם תְּנוּפָה לִפְנֵי ה'&quot; {{ממ|במדבר|ח|יא}}. 
יִשְׂרָאֵל נִתְקַדְּשׁוּ בְּפָרַת חַטָּאת, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ פָרָה אֲדֻמָּה&quot; {{ממ|במדבר|יט|ב}}.
הַמִּשְׁכָּן נִתְקַדֵּשׁ בַּעֲמִידָה וּבְפֵרוּק וּבְשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה. 
בַּעֲמִידָה מִנַּיִן? &quot;וַיְהִי בַּחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן... הוּקַם הַמִּשְׁכָּן&quot; {{ממ|שמות|מ|יז}}, 
בְּפֵרוּק מִנַּיִן? &quot;וְלֹא יָבֹאוּ לִרְאוֹת כְּבַלַּע אֶת הַקֹּדֶשׁ&quot; {{ממ|במדבר|ד|כ}}. 
בְּשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה מִנַּיִן? &quot;וַיִּקַּח מֹשֶׁה מִשֶּׁמֶן הַמִּשְׁחָה... וַיִּמְשַׁח אֶת הַמִּשְׁכָּן&quot; {{ממ|ויקרא|ח|י}}. 

{{הע-שמאל|משה היה מעמיד את המשכן, מושח אותו מבחוץ פנימה ומפרקו מבפנים החוצה שבעה ימים, וביום השמיני העמיד אותו ומשח אותו ולא פירקו. וראו מקבילה [[ביאור:ספרי במדבר/נשא/ז#פיסקה מד|בספרי מד.]]}}מְשִׁיחַת הַמִּשְׁכָּן כֵּיצַד? כָּל שִׁבְעַת יְמֵי הַמִּלּוּאִים הָיָה מֹשֶׁה מוֹשֵׁחַ אֶת הַמִּשְׁכָּן, הָיָה מוֹשְׁחוֹ וּמַעֲמִידוֹ וּמְפָרְקוֹ, 
וּבַשְּׁמִינִי הָיָה מוֹשְׁחוֹ וּמַעֲמִידוֹ וְלֹא מְפָרְקוֹ! 
רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: אַף בַּשְּׁמִינִי הָיָה מוֹשְׁחוֹ וּמַעֲמִידוֹ וּמְפָרְקוֹ. 
כְּשֶׁהָיָה מֹשֶׁה מוֹשֵׁחַ אֶת הַמִּשְׁכָּן, הָיָה מוֹשְׁחוֹ מִבַּחוּץ – וְנִכְנָס, 
כְּשֶׁהָיָה מֹשֶׁה מְפָרְקוֹ, הָיָה מְפָרְקוֹ מִבִּפְנִים – וְיוֹצֵא! 
}}

===פסוק ב===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|הנשיאים היו כאלה כבר במצרים, ולא מונו ע&quot;י משה, וראו [[במדבר ב]]; והם שפקדו את השבטים במדבר והובילו אותם במסעם; וראו [[ביאור:ספרי במדבר/נשא/ז#פיסקה מה|ספרי מה.]]}}'''&quot;וַיַּקְרִיבוּ נְשִׂיאֵי יִשְׂרָאֵל... הֵם נְשִׂיאֵי הַמַּטּוֹת&quot;''' – בְּמִצְרָיִם,
'''&quot;הֵן הָעוֹמְדִין עַל הַפְּקוּדִים&quot;''' – הֵם שֶׁהָיוּ עוֹמְדִין עַל הַמִּנְיָן וְעַל הַדְּגָלִים. 
}}

===פסוק ג===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|התרגום בישעיה מט של &quot;בחוצן&quot; הוא &quot;בציבייה&quot;. ר' ישמעאל דורש צב – צבע.}} '''&quot;שֵׁשׁ עֶגְלֹת צָב&quot;''', אֵין צָב אֶלָּא קְמוּרוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;בַּצַּבִּים וּבַפְּרָדִים&quot; {{ממ|ישעיה|סו|כ}}.
רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: אֵין צָב אֶלָּא צְמוּדוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וְהֵבִיאוּ בָנַיִךְ בְּחֹצֶן&quot; {{ממ|ישעיה|מט|כב}}.
רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: אֵין צָב אֶלָּא מְצֻיָּרוֹת. רַבִּי נְחֶמְיָה אוֹמֵר: כְּצִבְעוֹ שֶׁל רָקִיעַ. 
'''&quot;עֲגָלָה עַל שְׁנֵי הַנְּשִׂאִים וְשׁוֹר לְאֶחָד&quot;''', מְלַמֵּד שֶׁשְּׁנֵי נְשִׂיאִים הֵבִיאוּ עֲגָלָה אַחַת, וְכָל שֵׁבֶט וְשֵׁבֶט הֵבִיא פָּר. 
וְהָיָה מֹשֶׁה מִתְיָרֵא: שֶׁמָּא יָמוּת שׁוֹרוֹ שֶׁל אֶחָד מֵהֶן? שֶׁמָּא תִּשָּׁבֵר עֲגָלָה שֶׁל אֶחָד מֵהֶן? 
וְנִמְצָא אוֹתוֹ הַשֵּׁבֶט – אֵין לוֹ חֵלֶק בַּמִּשְׁכָּן. 
מִנַּיִן אַתָּה אוֹמֵר שֶׁבִּשְּׂרוֹ הַמָּקוֹם שֶׁאֵין אֶחָד מִן הַשְּׁוָרִים מֵת, וְלֹא אַחַת מִן הָעֲגָלוֹת נִשְׁבֶּרֶת? 
אָמַרְתָּ: &quot;וְהָיוּ לַעֲבֹד אֶת עֲבֹדַת אֹהֶל מוֹעֵד&quot;. 
}}

===פסוק ה===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|משה חשש מהמנהיגות של הנשיאים ורצה לפגוע בה ע&quot;י סירוב לקבל את תרומתם, אבל הקב&quot;ה הבטיח לו שהוא הנביא החשוב בעם, ואילו היה דורש מהנשיאים להביא את תרומותיהם בפירוט היה עושה זאת ע&quot;י משה, ודרש ממנו לקחת את התרומה. מסתבר שמדובר ביוזמה של הנשיאים ולא בדרישה אלוהית בנבואה.
ביאור אחר: משה חשש שאם יקבל את קרבנות הנשיאים יהיה בכך חילול הקודש ועירוב שלו עם יוזמה אנושית כמו במעשה נדב ואביהו. הקב&quot;ה מלמד אותו שיוזמה אנושית מקובלת ומבורכת בתנאי שהיא יוזמה של ציבור ולא של יחידים.}}'''&quot;קַח מֵאִתָּם&quot;''', הָיָה מֹשֶׁה מִתְיָרֵא וְאוֹמֵר: דּוֹמֶה שֶׁמָּא עָבְרָה מִמֶּנּוּ רוּחַ הַקֹּדֶשׁ וְשָׁרְתָה עַל הַנְּשִׂיאִים! 
אָמַר לוֹ הַמָּקוֹם: אִלּוּ אֲנִי אָמַרְתִּי לָהֶן לְהַקְרִיב, לֹא לְךָ הָיִיתִי אוֹמֵר שֶׁתֹּאמַר לָהֶן? אֶלָּא הֵן הִתְנַדְּבוּ בְּעַצְמָן! 
וְהָיָה מֹשֶׁה מְסָרֵב לָקַחַת מִיָּדָם; אָמַר לוֹ הַמָּקוֹם: '''&quot;קַח מֵאִתָּם!&quot;''' 
}}

===פסוק ז===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|קושר את המשימות של הלוויים לעגלות שקבלו.}}'''&quot;אֵת שְׁתֵּי הָעֲגָלוֹת&quot;''' וְגוֹ', מָה הָיְתָה עֲבוֹדָתָם בְּאֹהֶל מוֹעֵד? 
אָמַרְתָּ: &quot;וְנָשְׂאוּ אֶת יְרִיעֹת הַמִּשְׁכָּן...&quot; {{ממ|במדבר|ד|כה}}
'''&quot;וְאֵת אַרְבַּעַת הָעֲגָלוֹת&quot;''' וְגוֹ', וּמָה הָיְתָה עֲבוֹדָתָם בְּאֹהֶל מוֹעֵד?
אָמַרְתָּ: &quot;וּפְקֻדַּת מִשְׁמֶרֶת בְּנֵי מְרָרִי קַרְשֵׁי הַמִּשְׁכָּן&quot; וְגוֹ' {{ממ|במדבר|ג|לו}}
}}

===פסוק יא===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''&quot;וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה&quot;''', חֲמִשָּׁה עָשָׂר פַּעַם נִדְבַּר עִם מֹשֶׁה בְּיוֹם אֶחָד, וְאֵיזֶה? זֶה יוֹם הוּקַם הַמִּשְׁכָּן. 
וְאֵלּוּ הֵן:
&quot;אָדָם כִּי יַקְרִיב מִכֶּם קָרְבָּן&quot; {{ממ|ויקרא|א|ב}}, &quot;צַו אֶת אַהֲרֹן&quot; {{ממ|ויקרא|ו|ב}}, &quot;קַח לְךָ עֵגֶל&quot; {{ממ|ויקרא|ט|ב}},
&quot;יַיִן וְשֵׁכָר אַל תֵּשְׁתְּ&quot; {{ממ|ויקרא|י|ט}}, &quot;אִישׁ אִישׁ מִבֵּית יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר יִשְׁחַט&quot; {{ממ|ויקרא|יז|ג}}, &quot;כְּמַעֲשֵׂה אֶרֶץ מִצְרַיִם&quot; {{ממ|ויקרא|יח|ג}},
&quot;קְדֹשִׁים תִּהְיוּ&quot; {{ממ|ויקרא|יט|ב}}, &quot;אֱמֹר אֶל הַכֹּהֲנִים&quot; {{ממ|ויקרא|כא|א}}, &quot;וִישַׁלְּחוּ מִן הַמַּחֲנֶה&quot; {{ממ|במדבר|ה|ב}}, 
&quot;כֹּה תְבָרְכוּ&quot; {{ממ|במדבר|ו|כג}}, &quot;קַח מֵאִתָּם&quot; {{ממ|במדבר|ז|ה}}, &quot;נָשִׂיא אֶחָד לַיּוֹם&quot; {{ממ|במדבר|ז|יא}}, 
&quot;בְּהַעֲלֹתְךָ&quot; {{ממ|במדבר|ח|ב}}, &quot;קַח אֶת הַלְוִיִּם&quot; {{ממ|במדבר|ח|ו}}, &quot;וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ פָּרָה אֲדֻמָּה&quot; {{ממ|במדבר|יט|ב}} 

{{הע-שמאל|לפי הדרשה הסכימו כל הנשיאים בעצמם שנחשון יקריב ראשון; והשוו [[ביאור:ספרי במדבר/נשא/ז#פיסקה מז|ספרי מז,]] שם משה קבע בנבואה שיקריבו לפי סדר המסעות.}}'''&quot;וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה נָשִׂיא אֶחָד לַיּוֹם נָשִׂיא אֶחָד לַיּוֹם&quot;''', אָמַר לָהֶם מֹשֶׁה: לְכֻלְּכֶם נֶאֱמַר לִי שֶׁתַּקְרִיבוּ,
אֲבָל לֹא נֶאֱמַר לִי מִי מִכֶּם יַקְרִיב רִאשׁוֹן? 
נָתְנוּ עֵינֵיהֶם בְּנַחְשׁוֹן; אָמְרוּ: זֶה קִדֵּשׁ שְׁמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל הַיָּם, וְהוּא רָאוּי לְהוֹרִיד הַשְּׁכִינָה –
וְהוּא מִכֶּם יַקְרִיב רִאשׁוֹן! לְכָךְ נֶאֱמַר &quot;הַמַּקְרִיב בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן... נַחְשׁוֹן&quot;. 
בְּכֻלָּם כְּתִיב &quot;קָרְבָּנוֹ&quot;, וּבוֹ כְּתִיב &quot;וְקָרְבָּנוֹ&quot;; בְּכֻלָּם כְּתִיב &quot;עַתֻּדִים&quot; חָסֵר, וּבוֹ כְּתִיב &quot;עַתּוּדִים&quot;.
}}

===פסוק יג===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|הקערה והמזרק הם כלי קודש ולכן אם הוכנס לתוכם דבר מה, אפילו בטעות – המוכנס אליהם קדוש, וראו [[ביאור:תוספתא/זבחים/א#ח|תוספתא זבחים א ח,]] &quot;שקדשו בכלי&quot;. אם נטמאו הכלים הם פסולים, וכן אם השתמש בהם כהן מחוסר כפרה הם פסולים.}}'''&quot;קַעֲרַת כֶּסֶף&quot;''', מַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;אַחַת&quot;'''? '''&quot;מִזְרַק כֶּסֶף&quot;''', מַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;אֶחָד&quot;'''? 
אֶלָּא מְלַמֵּד שֶׁהֵן מְקַדְּשִׁין אֶת הַנּוֹפֵל לְתוֹכָן, וְנִפְסָלִין בְּטֻמְאָה וּבְלִינָה וּבִמְחֻסְּרֵי כַּפָּרָה. 
וְכֵן הוּא אוֹמֵר: '''&quot;קְעָרֹתָיו וְכַפֹּתָיו וּקְשׂוֹתָיו וּמְנַקִּיֹּתָיו אֲשֶׁר יֻסַּךְ בָּהֵן&quot;''' {{ממ|שמות|כה|כט}}, 
וְכִי בָּהֵן הָיוּ מְנַסְּכִין? וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר '''&quot;וְאֵת קְשׂוֹת הַנָּסֶךְ&quot;''' {{ממ|במדבר|ד|ז}}! 
וּמָה אֲנִי מְקַיֵּם '''&quot;אֲשֶׁר יֻסַּךְ בָּהֵן&quot;'''? 
אֶלָּא מְלַמֵּד שֶׁהֵן מְקַדְּשִׁין אֶת הַנּוֹפֵל לְתוֹכָן, וְנִפְסָלִין בְּטֻמְאָה וּבְלִינָה וּבִמְחֻסְּרֵי כַּפָּרָה.
}}

===פסוק יז===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|בדרך נס קרבנות הנשיאים היו זהים, למרות שלא תיאמו ביניהם מראש. לכן קרבן של כל נשיא נקרא על שמו, שהרי הרכבו הוא יוזמה של הנשיא.}}&quot;'''זֶה קָרְבַּן נַחְשׁוֹן'''&quot;, מִנַּיִן אַתָּה אוֹמֵר שֶׁכֻּלָּן נִתְנַדְּבוּ מֵעַצְמָן, וְהָיָה קָרְבַּן כֻּלָּן שָׁוֶה? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;'''זֶה קָרְבַּן נַחְשׁוֹן'''&quot;, 
&quot;זֶה קָרְבַּן נְתַנְאֵל&quot;, &quot;זֶה קָרְבַּן אֱלִיאָב&quot;, &quot;זֶה קָרְבַּן אֱלִיצוּר&quot;! 

{{הע-שמאל|משה היה מלך, אהרון אחיו כהן גדול, נדב ואביהו סגני כהונה. והשוו לסיפור על קמחית, [[ביאור:תוספתא/יומא/ג#כ|בתוספתא יומא ג כ.]] נראה שלמרות שהיה אבל אחד בלבד – הוא גבר על השמחות.}}בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם רָאֲתָה אֱלִישֶׁבַע בַּת עַמִּינָדָב אַרְבַּע שְׂמָחוֹת וְאֵבֶל אֶחָד:
רָאֲתָה יְבָמָהּ – מֶלֶךְ, אָחִיהָ – נָשִׂיא, בַּעְלָהּ – כֹּהֵן גָּדוֹל, שְׁנֵי בָּנֶיהָ – סְגָנֵי כְּהֻנָּה; וְאֵבֶל אֶחָד – עַל שְׁנֵי בָּנֶיהָ. 
עַל אוֹתוֹ הַיּוֹם הוּא אוֹמֵר:
&quot;עוּרִי צָפוֹן וּבוֹאִי תֵימָן, הָפִיחִי גַנִּי יִזְּלוּ בְשָׂמָיו...&quot; {{ממ|שיר השירים|ד|טז}}, &quot;בָּאתִי לְגַנִּי אֲחֹתִי כַלָּה&quot; {{ממ|שיר השירים|ה|א}}.
}}

===פסוק יח===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|לפי הדרשה היוזמה לתת עגלות היתה של שבט יששכר, ולכן הוא הקריב ביום השני. הדרשה אינה מזכירה את סדר המסעות כעיקרון לסדר ההקרבה.}}'''&quot;בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי הִקְרִיב נְתַנְאֵל בֶּן צוּעָר&quot;''', לָמָּה כְּתִיב בְּיִשָּׂשכָר &quot;הִקְרִיב&quot;? 
לְפִי שֶׁהִקְרִיב שֵׁנִי לַמֶּלֶךְ, מִפְּנֵי שֶׁהוּא בֶּן תּוֹרָה, וְהוּא שֶׁנָּתַן עֵצָה לַשְּׁבָטִים שֶׁיָּבִיאוּ עֲגָלוֹת. 
וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;יָשִׁיב וְשִׁמְרוֹן&quot; {{ממ|דברי הימים א|ז|א}}, וַהֲלֹא שְׁמוֹ &quot;יוֹב וְשִׁמְרוֹן&quot; {{ממ|בראשית|מו|יג}}! 
וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמוֹ יָשִׁיב? שֶׁ'''הֵשִׁיב''' עֵצָה לַשְּׁבָטִים לַעֲשׂוֹת עֲגָלוֹת! לְפִי כָּךְ נֶאֱמַר בּוֹ &quot;הִקְרִיב&quot;, 
כְּאִילּוּ הוּא לְבַדּוֹ שֶׁהִקְרִיב, וְאֵינוֹ טְפֵלָה לַאֲחֵרִים! 
}}

===פסוק פד===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו לעיל פס' א, וכן [[ביאור:ספרי במדבר/נשא/ז#פיסקה נג|ספרי נג.]] המזבח נמשח במשך שמונה ימים, ולכן מדייקת הדרשה שמדובר ביום שבו סיים משה למשוח אותו, כלומר ביום השמיני.}}'''&quot;זֹאת חֲנֻכַּת הַמִּזְבֵּחַ בְּיוֹם הִמָּשַׁח אֹתוֹ&quot;''', אֵין יָדוּעַ אִם בְּיוֹם שֶׁגְּמָרוֹ אוֹ בְּיוֹם שֶׁהֵחֵל לְהַעֲמִידוֹ! 
כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר '''&quot;וַיְהִי בְּיוֹם כַּלּוֹת מֹשֶׁה לְהָקִים אֶת הַמִּשְׁכָּן&quot;''' – הָא כְּבָר כִּלּוּי אָמוּר; 
וּכְשֶׁהוּא אוֹמֵר '''&quot;אַחֲרֵי הִמָּשַׁח אֹתוֹ&quot;''', עֲדַיִן הַדָּבָר חָלוּק! – הָא יָדַעְתָּ שֶׁאֵינוֹ אוֹמֵר כֵּן; 
'''&quot;זֹאת חֲנֻכַּת הַמִּזְבֵּחַ בְּיוֹם הִמָּשַׁח אֹתוֹ&quot;''', לֹא בְּיוֹם שֶׁגְּמָרוֹ – אֶלָּא בְּיוֹם שֶׁהֵחֵל לְהַעֲמִידוֹ! 

{{הע-שמאל|הקדשת המזבח ומשיחתו, וכן משיחת הכהנים היו חד פעמיות, ולעולם לא יחזרו וימשחו, לא בימות המשיח ולא בעולם הבא!
שתי דרשות עם אותו המסר, אחת על במדבר והשניה על ויקרא.}}'''&quot;בְּיוֹם הִמָּשַׁח אֹתוֹ&quot;''', יָכוֹל שֶׁהוּא נִמְשָׁח מֵעַתָּה? אָמַרְתָּ &quot;זֹאת&quot;, עוֹד אֵינוֹ נִמְשָׁח מֵעַתָּה! 
אֲדַיִן אֲנִי אוֹמֵר: לֹא יִמָּשַׁח לִימוֹת הַמָּשִׁיחַ, אֲבָל יִמָּשַׁח לֶעָתִיד לָבֹא! 
אָמַרְתָּ '''&quot;זֹאת חֲנֻכַּת הַמִּזְבֵּחַ אַחֲרֵי&quot;''' וְגוֹ', עוֹד אֵינוֹ נִמְשָׁח לֶעָתִיד לָבֹא! 
וְכֵן הוּא אוֹמֵר: '''&quot;זֹאת מִשְׁחַת אַהֲרֹן וּמִשְׁחַת בָּנָיו&quot;''' {{ממ|ויקרא|ז|לה}}, יָכוֹל שֶׁהֵן נִמְשָׁחִין מֵעַתָּה? 
אָמַרְתָּ &quot;זֹאת&quot;, אֵינָן נִמְשָׁחִין מֵעַתָּה. 
עֲדַיִן אֲנִי אוֹמֵר: לֹא יִמָּשְׁחוּ לִימוֹת הַמָּשִׁיחַ, אֲבָל יִמָּשְׁחוּ לֶעָתִיד לָבֹא? 
אָמַרְתָּ &quot;זֹאת&quot;, אֵינָן נִמְשָׁחִין לֶעָתִיד לָבֹא! 

{{הע-שמאל|ראו [[אבות דרבי נתן לד#ד|אדר&quot;נ לד ד.]] למרות שהם מכונים &quot;בני היצהר&quot;, כהן הצדק ומלך המשיח לא ימשחו בעצמם אלא אבותיהם נמשחו.}}וּמָה אֲנִי מְקַיֵּם '''&quot;אֵלֶּה שְׁנֵי בְנֵי הַיִּצְהָר הָעֹמְדִין עַל אֲדוֹן כָּל הָאָרֶץ&quot;''' {{ממ|זכריה|ד|יד}}? 
זֶה אַהֲרֹן וְדָוִד: זֶה מְבַקֵּשׁ כְּהֻנָּתוֹ, וְזֶה מְבַקֵּשׁ מַלְכוּתוֹ! 

{{הע-שמאל|ראו לעיל בדרשה לפס' יז, שבדרך נס היו כל הקרבנות זהים. הנשיאים חלקו כבוד זה לזה (ראו לעיל בדרשה לפס' יא) והשיוויון בקרבנות מאפשר לראות אותם כקרבנות ציבור הדוחים את השבת, שבודאי חלה לפחות פעם אחת במהלך ההקרבה.}}'''&quot;מֵאֵת נְשִׂיאֵי יִשְׂרָאֵל&quot;''', מַה תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;מֵאֵת נְשִׂיאֵי יִשְׂרָאֵל&quot;? 
אֶלָּא מְלַמֵּד שֶׁנִּתְנַדְּבוּ מֵעַצְמָן, וְהָיָה קָרְבַּן כֻּלָּן שָׁוֶה, כְּאָרְכָּן כֵּן רָחְבָּן כֵּן מִשְׁקָלָן! 
רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: מַה תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;מֵאֵת נְשִׂיאֵי יִשְׂרָאֵל&quot;? 
אֶלָּא מְלַמֵּד שֶׁנִּתְנַדְּבוּ מֵעַצְמָן, וְהָיָה קָרְבַּן כֻּלָּן שָׁוֶה, וְלֹא הִקְרִיב אֶחָד מֵהֶן יוֹתֵר עַל חֲבֵרוֹ; 
שֶׁאִלּוּ הִקְרִיב אֶחָד מֵהֶן יוֹתֵר עַל חֲבֵרוֹ – לֹא הָיָה קָרְבַּן אֶחָד מֵהֶן דּוֹחֶה אֶת הַשַּׁבָּת! 
אָמַר לָהֶם הַמָּקוֹם: אַתֶּם חֲלַקְתֶּם כָּבוֹד אֶחָד לַחֲבֵרוֹ, וַאֲנִי {{ב|חוֹלֵק לָכֶם כָּבוֹד|ומאפשר לכם להקריב גם בשבת}},
שֶׁנֶּאֱמַר: '''&quot;וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה נָשִׂיא אֶחָד לַיּוֹם נָשִׂיא אֶחָד לַיּוֹם&quot;'''! 
}}

===פסוק פה===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|לעניין משקל הכלים השוה ראו [[ביאור:ספרי במדבר/נשא/ז#פיסקה נד| ספרי נד-נה.]] כאן מוסיפים שגם הבהמות היו זהות זו לזו בגדלן ואפילו בצבעיהן.}}'''&quot;שְׁלֹשִׁים וּמֵאָה הַקְּעָרָה הָאַחַת כֶּסֶף, כֹּל כֶּסֶף הַכֵּלִים אַלְפַּיִם וְאַרְבַּע מֵאוֹת&quot;'''.
וְכִי אֵין יָדוּעַ שֶׁ'''&quot;אַלְפַּיִם וְאַרְבַּע מֵאוֹת בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ&quot;'''?
יָכוֹל בִּזְמַן שֶׁהוּא שׁוֹקְלָן כֻּלָּן כְּאַחַת הָיוּ יְתֵרִים, וּבִזְמַן שֶׁהוּא שׁוֹקְלָן אַחַת אַחַת הָיוּ חֲסֵרִים?
אָמַרְתָּ: '''&quot;כֹּל כֶּסֶף הַכֵּלִים אַלְפַּיִם וְאַרְבַּע מֵאוֹת בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ&quot;''': בֵּין שׁוֹקְלָן כֻּלָּן כְּאַחַת, בֵּין שׁוֹקְלָן אֶחָד אֶחָד!
'''&quot;כֹּל כֶּסֶף הַכֵּלִים אַלְפַּיִם וְאַרְבַּע מֵאוֹת בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ&quot;''', אֵין לִי אֶלָּא מִדַּת הַכֵּלִים, שֶׁיִּהְיוּ שָׁוִין;
מִדַּת בְּהֵמָה גַּסָּה מִנַּיִן, אִם שְׁחוֹרוֹת – שְׁחוֹרוֹת, אִם לְבָנוֹת – לְבָנוֹת?
אָמַרְתָּ: '''&quot;כָּל הַבָּקָר לָעֹלָה שְׁנֵים עָשָׂר פָּרִים&quot;'''.
אֵין לִי אֶלָּא מִדַּת בְּהֵמָה גַּסָּה, מִדַּת בְּהֵמָה דַּקָּה מִנַּיִן?
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;אֵילִם שִׁשִּׁים, עַתּוּדִים שִׁשִּׁים, כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה שִׁשִּׁים&quot;''':
}}

===פסוק פח===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו לעיל בדרשה לפס' פד.}}'''&quot;זֹאת חֲנֻכַּת הַמִּזְבֵּחַ אַחֲרֵי הִמָּשַׁח אֹתוֹ&quot;''' – זֶה הוּא שֶׁאָמַרְנוּ '''&quot;בְּיוֹם הִמָּשַׁח אֹתוֹ&quot;''' לְמַעְלָה. 
}}

===פסוק פט===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|האופי של השראת השכינה כאן ובספר שמות הוא שונה: כאן השכינה במגמה של עליה מהארץ למעלה, ולכן היא נחשפת לפני משה פה אל פה, ואילו בספר שמות היא יורדת מן השמים והיא מסכנת את הנכנסים למשכן. יתכן שההבדל בכיוונים נובע מקרבנות הנשיאים, שבאו מהארץ למשכן, ואם כך הרי הקרבנות הללו הם שאיפשרו למשה להכנס למשכן ולשוחח בו עם הקב&quot;ה!}} '''&quot;וּבְבֹא מֹשֶׁה אֶל אֹהֶל מוֹעֵד&quot;''', כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר '''&quot;וּבְבֹא מֹשֶׁה אֶל אֹהֶל מוֹעֵד&quot;''', 
וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר &quot;וְלֹא יָכֹל מֹשֶׁה לָבוֹא אֶל אֹהֶל מוֹעֵד&quot; {{ממ|שמות|מ|לה}}, כֵּיצַד נִתְקַיְּמוּ שְׁנֵי כְּתוּבִים הַלָּלוּ? 
אֶלָּא בִּזְמַן שֶׁשְּׁכִינָה מַגַּעַת לָאָרֶץ, מַהוּא אוֹמֵר? &quot;וְלֹא יָכֹל מֹשֶׁה&quot;, מִפְּנֵי שֶׁנִּתְּנָה רְשׁוּת לַמְחַבְּלִים לְחַבֵּל;
וּבִזְמַן שֶׁשְּׁכִינָה מִסְתַּלֶּקֶת מִן הָאָרֶץ, מַהוּא אוֹמֵר? '''&quot;וּבְבֹא מֹשֶׁה אֶל אֹהֶל מוֹעֵד לְדַבֵּר אִתּוֹ&quot;'''! כֵּיוָן שֶׁהָיָה נִכְנָס - הָיָה מְדַבֵּר עִמּוֹ. 

{{הע-שמאל|שלושה יתרונות בנבואת משה על נבואת בלעם, ושלושה יתרונות בנבואת בלעם על זו של משה. ברקע לדרשה עומדת הדרשה [[ביאור:ספרי דברים/וזאת הברכה#פיסקה שנז|מספרי דברים שנז,]] על הפסוק &quot;ולא קם עוד בישראל כמשה&quot; ([[דברים לד י]]), שבאומות העולם קם נביא כמשה, הוא בלעם; היתרונות היחסיים מציגים את נבואת בלעם כעדיפה על נבואת משה מבחינה טכנית; ואת נבואת משה כעדיפה על זו של בלעם בכבוד ובמידות מוסריות. בלעם היה כטבח, המחליט מי יתברך ומי יתקלל, ומשה כשר הנפגש עם המלך רק בהזמנה מראש; והשוו לדברי ריב&quot;ז על ההבדל בינו לבין ר' חנינא בן דוסא, ב[[ברכות לד ב]].
אחד היתרונות של נבואת בלעם הוא שבלעם יכול היה תמיד לזכות לנבואה כרצונו, שנאמר &quot;נופל וגלוי עיניים&quot;, התכונה הזאת לא היתה למשה, ולעיתים היתה הנבואה נמנעת ממנו – בניגוד לפשט כאן, המציג את משה כנכנס למשכן - וזוכה מיד בהתגלות; ואכן ר' שמעון טוען שאין בידי בלעם יתרון על משה בעניין זה.}}שָׁלֹשׁ מִדּוֹת הָיָה בּוֹ בְּיַד מֹשֶׁה, מַה שֶׁלֹּא הָיָה בְּיַד בִּלְעָם:
מֹשֶׁה הָיָה מְדַבֵּר עִמּוֹ עוֹמֵד, שֶׁנֶּאֱמַר &quot;וְאַתָּה פֹּה עֲמֹד עִמָּדִי&quot; {{ממ|דברים|ה|כח}};
וְעִם בִּלְעָם לֹא הָיָה מְדַבֵּר עִמּוֹ אֶלָּא נוֹפֵל, 
שֶׁנֶּאֱמַר &quot;נֹפֵל וּגְלוּי עֵינָיִם&quot; {{ממ|במדבר|כד|ד}}.
מֹשֶׁה הָיָה מְדַבֵּר עִמּוֹ פֶּה אֶל פֶּה, שֶׁנֶּאֱמַר &quot;פֶּה אֶל פֶּה אֲדַבֶּר בּוֹ&quot; {{ממ|במדבר|יב|ח}};
וּבְבִלְעָם כְּתִיב &quot;נְאֻם שֹׁמֵעַ אִמְרֵי אֵל&quot; {{ממ|במדבר|כד|ד}}, 
שֶׁלֹּא הָיָה מְדַבֵּר עִמּוֹ פֶּה אֶל פֶּה.
מֹשֶׁה הָיָה מְדַבֵּר עִמּוֹ פָּנִים אֶל פָּנִים, 
שֶׁנֶּאֱמַר &quot;וְדִבֶּר ה' אֶל מֹשֶׁה פָּנִים אֶל פָּנִים&quot; {{ממ|שמות|לג|יא}};
וְעִם בִּלְעָם לֹא הָיָה מְדַבֵּר כִּי בִּמְשָׁלִים, 
כְּמָה דְּאַתְּ אָמַר &quot;וַיִּשָּׂא מְשָׁלוֹ וַיֹּאמַר&quot; וגו' {{ממ|במדבר|כד|טו}}. 
שְׁלֹשׁ מִדּוֹת הָיוּ בְּיַד בִּלְעָם מַה שֶׁלֹּא הָיָה בְּיַד מֹשֶׁה:
מֹשֶׁה לֹא הָיָה יוֹדֵעַ מִי מְדַבֵּר עִמּוֹ, בִּלְעָם הָיָה יוֹדֵעַ מִי מְדַבֵּר עִמּוֹ,
שֶׁנֶּאֱמַר &quot;נְאֻם שֹׁמֵעַ אִמְרֵי אֵל אֲשֶׁר מַחֲזֵה שַׁדַּי יֶחֱזֶה&quot; {{ממ|במדבר|כד|ד}}.
מֹשֶׁה לֹא הָיָה יוֹדֵעַ אֵימָתַי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְדַבֵּר עִמּוֹ; 
וּבִלְעָם הָיָה יוֹדֵעַ מַה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עָתִיד לְדַבֵּר עִמּוֹ,
שֶׁנֶּאֱמַר &quot;וְיֹדֵעַ דַּעַת עֶלְיוֹן&quot; {{ממ|במדבר|כד|טז}}. 
מָשְׁלוּ מָשָׁל: לְטַבָּחוֹ שֶׁל מֶלֶךְ, שֶׁהוּא יוֹדֵעַ מַה הַמֶּלֶךְ מַקְרִיב עַל שֻׁלְחָנוֹ, 
וְיוֹדֵעַ כַּמָּה הוֹצָאוֹת יוֹצְאוֹת לַמֶּלֶךְ עַל שֻׁלְחָנוֹ;
כָּךְ הָיָה בִּלְעָם יוֹדֵעַ מַה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עָתִיד לְדַבֵּר עִמּוֹ.
בִּלְעָם הָיָה מְדַבֵּר עִמּוֹ בְּכָל שָׁעָה שֶׁיִּרְצֶה, 
שֶׁנֶּאֱמַר &quot;נֹפֵל וּגְלוּי עֵינָיִם&quot; {{ממ|במדבר|כד|ד}},
הָיָה מִשְׁתַּטֵּחַ עַל פָּנָיו - וּמִיָּד הָיָה גְּלוּי עֵינַיִם עַל מַה שֶׁשּׁוֹאֵל;
וּמֹשֶׁה לֹא הָיָה מְדַבֵּר עִמּוֹ בְּכָל שָׁעָה שֶׁיִּרְצֶה! 
רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: אַף מֹשֶׁה הָיָה מְדַבֵּר עִמּוֹ בְּכָל שָׁעָה שֶׁיִּרְצֶה, שֶׁנֶּאֱמַר '''&quot;וּבְבֹא מֹשֶׁה אֶל אֹהֶל מוֹעֵד&quot;''';
כֵּיוָן שֶׁהָיָה רוֹצֶה - הָיָה נִכְנָס וְהוּא מְדַבֵּר עִמּוֹ. 

{{הע-שמאל|השוו דברי ר' יוסי [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/בחדש#פרשה ד|במכילתא בחדש ד:]] &quot;השמים שמים לה'; לא עלה אליהו למעלה ולא ירד הכבוד למטה&quot;. ר' יוסי ובנו ר' אליעזר מדגישים את ההפרדה בין מלכות השמים לבין העולם הזה, שהוא בידי האדם. לדעתם אין הקב&quot;ה יורד לארץ ממש, אלא הוא משמיע את קולו מהשמים לבני האדם הנביאים שבארץ, ומשה לא דיבר עם הקב&quot;ה ישירות אלא עם הסילון – שליחו של הקב&quot;ה, שירד לארץ כמו קולו.}} רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בְּנוֹ שֶׁל רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר: שׁוֹמְעַנִי כְּאִלּוּ לֹא יָרְדָה שְׁכִינָה לָאָרֶץ מֵעוֹלָם, 
שֶׁנֶּאֱמַר &quot;מִן הַשָּׁמַיִם הִשְׁמִיעֲךָ אֶת קֹלוֹ לְיַסְּרֶךָּ&quot; {{ממ|דברים|ד|לו}}, &quot;אַתֶּם רְאִיתֶם כִּי מִן הַשָּׁמַיִם דִּבַּרְתִּי עִמָּכֶם&quot; {{ממ|שמות|כ|יט}};
וּמָה אֲנִי מְקַיֵּם '''&quot;וּבְבֹא מֹשֶׁה אֶל אֹהֶל מוֹעֵד&quot;'''? אֶלָּא כְּמִין סִילוֹן שֶׁל אֵשׁ הָיָה יוֹרֵד מִן הַשָּׁמַיִם לְבֵין שְׁנֵי הַכְּרוּבִים - וּמְדַבֵּר עִמּוֹ,
מִשּׁוּם שֶׁנֶּאֱמַר &quot;מִבֵּין שְׁנֵי הַכְּרוּבִים וַיְדַבֵּר אֵלָיו&quot;.
}}</text>
      <sha1>ikn739iicbw8cu12pkpq28yrsh1lbbu</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:ספרי זוטא במדבר/ח</title>
    <ns>106</ns>
    <id>1645906</id>
    <revision>
      <id>3016301</id>
      <parentid>3000976</parentid>
      <timestamp>2026-05-13T15:40:37Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Michaelkimmel2</username>
        <id>44530</id>
      </contributor>
      <origin>3016301</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="14305" sha1="ioj6y8m3pi4drgl3jro5o6dzfhq93m1" xml:space="preserve">==פרק ח==

===פסוק ב===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|מילוי השמן בנרות מכונה &quot;הטבת הנרות&quot;, או &quot;סידור הנרות&quot;. הכהן מיטיב את הנרות בבקר, אבל המצווה היא להדליק אותם ולהעלותם.
הדלקת הנרות מתבצעת אחד אחד, בזה אחר זה, לכל שבעת הנרות ע&quot;י כהן אחד, שהרי בספר שמות נראה שמדובר בנר יחיד – נר התמיד. את הטבת והדלקת הנרות עושים הכהנים בסבב ביניהם &quot;כמין עטרה&quot;, וראו גם [[ביאור:ספרא/אמור#פרשה יג|ספרא אמור פרשה יג י]] [[ביאור:משנה תמיד פרק ג#משנה ט|ותמיד ג ט.]]
פירוש אחר: &quot;כמין עטרה&quot; - לפי הדרשה כאן היו שאר הנרות מקיפים בעיגול את הנר המערבי, ולא היו בשורה אחת! - וראו במדרש &quot;מאור האפילה&quot;.
כאן הנר החשוב הוא הנר האמצעי; במשנה שם נראה שהנר החשוב הוא הנר המערבי, הקרוב ביותר לקדש הקדשים.}}'''&quot;בְּהַעֲלֹתְךָ אֶת הַנֵּרֹת&quot;'''; אֵין יָדוּעַ אִם '''&quot;בְּהַעֲלֹתְךָ&quot;''' – לְהַעֲלוֹתָם, אוֹ '''&quot;בְּהַעֲלֹתְךָ&quot;''' – לְסַדְּרָם. 
כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר '''&quot;יָאִירוּ שִׁבְעַת הַנֵּרוֹת&quot;''' – לְהַעֲלוֹתָם, אֲבָל לֹא לְסַדְּרָם. 
יָכוֹל שֶׁהָיָה מַעֲלֶה כֻּלָּהּ כְּאַחַת? אָמַרְתָּ &quot;לְהַעֲלֹת נֵר תָּמִיד&quot; {{ממ|ויקרא|כד|ב}} – אֶחָד אֶחָד. 
יָכוֹל אַהֲרֹן לֹא הָיָה מַעֲלֶה כֻּלָּהּ כְּאַחַת, אֲבָל בָּנָיו יְהוּא מַעֲלִים כֻּלָּהּ כְּאַחַת? 
תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;יָאִירוּ שִׁבְעַת הַנֵּרוֹת&quot;''', &quot;יַעֲרֹךְ אֹתוֹ אַהֲרֹן וּבָנָיו&quot; {{ממ|שמות|כז|כא}} – אֶחָד אֶחָד. 
וּמִנַּיִן {{ב|שֶׁיְּהוּ חוֹזְרִין חָלִילָה|הכהנים או הנרות, ראו בהערה}} כְּמִין עֲטָרָה? תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;יָאִירוּ שִׁבְעַת הַנֵּרוֹת&quot;'''. 
וּמִנַּיִן שֶׁיִּהְיוּ כָּל הַנֵּרוֹת מֻסְטָרִין כְּנֶגֶד נֵר הָאֶמְצָעִי? תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;אֶל מוּל פְּנֵי הַמְּנוֹרָה&quot;'''. 
וְכֵן הוּא אוֹמֵר &quot;וְהוּא יֹשֵׁב מִמֻּלִי&quot; {{ממ|במדבר|כב|ה}}. 
אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן: כְּשֶׁהָלַכְתִּי לְרוֹמִי וְרָאִיתִי שָׁם אֶת הַמְּנוֹרָה – הָיוּ כָּל הַנֵּרוֹת מֻסְטָרִין כְּנֶגֶד נֵר הָאֶמְצָעִי! 
}}

===פסוק ג===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו ניסוח אחר [[ביאור:ספרי במדבר/ח#פיסקה ס|בספרי ס.]]}}'''&quot;וַיַּעַשׂ כֵּן אַהֲרֹן&quot;''' – עָשָׂה מַה שֶּׁנִּתְפַּקֵּד; לֹא פָּחַת וְלֹא הוֹסִיף. 
}}

===פסוק ד===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ייצור המנורה, כולל הקנים והפרחים, היה ע&quot;י הכאה בפטיש ומתיחת הזהב, המכונים [[ביאור:ספרי במדבר/ח#פיסקה סא|בספרי סא]] &quot;מקשה&quot; ו&quot;מעשה קורנס&quot;; אבל כלי העבודה שבאמצעותם טיפלו בפתילות היו מגוש נפרד של זהב.}}'''&quot;וְזֶה מַעֲשֵׂה הַמְּנוֹרָה&quot;'''; מִנַּיִן שֶׁהַמְּנוֹרָה מִן הַמָּשׁוּךְ? אָמַרְתָּ: &quot;מִקְשָׁה תֵּעָשֶׂה הַמְּנוֹרָה&quot; {{ממ|שמות|כה|לא}}. 
אֵין לִי אֶלָּא מַעֲשֵׂה הַמְּנוֹרָה; מִנַּיִן לְרַבּוֹת קָנִים וּפְרָחִים? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;תֵּעָשֶׂה&quot;. 
יָכוֹל אַף הַצְּבָתִים וְהַמַּחְתּוֹת? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;הִיא&quot;. 
אִי אֶפְשָׁר לוֹמַר 'הִיא' – שֶׁכְּבָר נֶאֱמַר 'תֵּעָשֶׂה', וְאִי אֶפְשָׁר לוֹמַר 'תֵּעָשֶׂה' – שֶׁכְּבָר נֶאֱמַר 'הִיא'. 
{{ב|אַחַר שֶׁרִבָּה הַכָּתוּב מִעֵט|לפנינו ריבוי – &quot;תעשה&quot; – ומיעוט – &quot;היא&quot;; מה ההגיון בפרשנות שהקנים והפרחים הם מן המשוך ואילו כלי העבודה לא?}} 
הֲרֵי הֵן מֻקָּשִׁים לַמְּנוֹרָה: מַה מְּנוֹרָה, מְשַׁמֶּשֶׁת וְאֵינָהּ זָזָה – אַף אֲנִי אֲרַבֶּה אֶת כָּל הַכֵּלִים שֶׁהֵן מְשַׁמְּשִׁין וְאֵינָן זָזִין. 
יָצְאוּ הַצְּבָתִים וְהַמַּחְתּוֹת, שֶׁהֵן נִכְנָסִין וְיוֹצְאִין. 

{{הע-שמאל|דרשה בניסוח מעט שונה מקודמתה על אותו עניין: המשוך מככר הזהב.}}וּמִנַּיִן שֶׁהַמְּנוֹרָה מִן הַכִּכָּר? אָמַרְתָּ: &quot;כִּכָּר זָהָב טָהוֹר יַעֲשֶׂה אֹתָהּ&quot; {{ממ|שמות|כה|לט}}. 
מִנַּיִן לְרַבּוֹת קָנִים וּפְרָחִים? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;יַעֲשֶׂה אֹתָהּ&quot;. 
יָכוֹל אַף הַצְּבָתִין וְהַמַּחְתּוֹת? תַּלְמוּד לוֹמַר: 'אֹתָהּ'. 
אִי אֶפְשָׁר לוֹמַר 'אֹתָהּ' – שֶׁכְּבָר נֶאֱמַר 'יַעֲשֶׂה', וְאִי אֶפְשָׁר לוֹמַר 'יַעֲשֶׂה' – שֶׁכְּבָר נֶאֱמַר 'אֹתָהּ'. 
הָא כֵּיצַד? אַחַר שֶׁרִבָּה הַכָּתוּב מִעֵט. 
הֲרֵי הֵן מֻקָּשִׁין לַמְּנוֹרָה: מַה מְּנוֹרָה, מְשַׁמֶּשֶׁת וְאֵינָהּ זָזָה – אַף אֲנִי מְרַבֶּה אֶת כָּל הַכֵּלִים שֶׁמְּשַׁמְּשִׁין וְאֵינָן זָזִין. 
יָצְאוּ הַצְּבָתִים וְהַמַּחְתּוֹת – שֶׁהֵם נִכְנָסִים וְיוֹצְאִין. 

{{הע-שמאל|ריב&quot;ק עוסק בכפילות של מידת ככר הזהב למנורה ב[[שמות לז כד]] וב[[שמות כה לט]]. הוא מפרש שהככר השניה, בפרק לז, נועדה להיקש בין המנורה לבין כליה, שכולם עשויים מזהב טהור.}}רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קָרְחָה אוֹמֵר: אִם לוֹמַר שֶׁהַמְּנוֹרָה מִן הַכִּכָּר – הֲרֵי כְּבָר נֶאֱמַר &quot;כִּכָּר זָהָב טָהוֹר&quot; {{ממ|שמות|כה|לט}}.
וּמָה אֲנִי מְקַיֵּם &quot;וְאֶת כָּל כֵּלֶיהָ&quot;? אֶלָּא מַה מְּנוֹרָה, זָהָב טָהוֹר – אַף כֵּלֶיהָ, זָהָב טָהוֹר. 

{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:ספרי במדבר/ח#פיסקה סא|ספרי סא]] [[ביאור:תוספתא/מנחות/ט#ט|ותוספתא מנחות ט ט.]] במנורה מעכבת המקשה, ואילו בחצוצרות מעכב החומר – כסף.}}חֹמֶר בַּמְּנוֹרָה מִבַּחֲצוֹצְרוֹת, וּבַחֲצוֹצְרוֹת מִבַּמְּנוֹרָה: 
שֶׁהַמְּנוֹרָה אֵינָהּ אֶלָּא מִן הַמָּשׁוּךְ; אִם אֵין לוֹ מִן הַמָּשׁוּךְ – אַל יַעֲשֶׂה מִשֶּׁאֵינוֹ מָשׁוּךְ! 
אִם אֵין לוֹ שֶׁל זָהָב – עוֹשֶׂה הוּא מִן הַכֶּסֶף אוֹ מִן הַנְּחֹשֶׁת! 
חֹמֶר בַּחֲצוֹצְרוֹת מִבַּמְּנוֹרָה, שֶׁהַחֲצוֹצְרוֹת אֵינָן אֶלָּא מִן הַמָּשׁוּךְ; 
אִם אֵין לוֹ מִן הַמָּשׁוּךְ – עוֹשֶׂה הוּא מִשֶּׁאֵינוֹ מָשׁוּךְ! אִם אֵין לוֹ שֶׁל כֶּסֶף – אַל יַעֲשֶׂה מִן הַזָּהָב וּמִן הַנְּחֹשֶׁת! 

{{הע-שמאל|המילה &quot;המנורה&quot; חוזרת ארבע פעמים בפס' ב-ד	 הדרשן מסיק שמשה ראה את המנורה ארבע פעמים.}}'''&quot;כַּמַּרְאֶה אֲשֶׁר הֶרְאָה ה'&quot;''', מְלַמֵּד שֶׁהֶרְאָה אוֹתָהּ לוֹ אַרְבָּעָה פְּעָמִים. 
רָאָה אוֹתָהּ עִם שְׁאָר כָּל הַכֵּלִים וּשְׁכֵחָהּ, וְחָזַר וְרָאָה אוֹתָהּ שְׁנִיָּה – מִיכָאֵל עוֹמֵד וּמַמְשִׁיחַ בָּהּ. 
וְרָאָה אוֹתָהּ {{ב|וְנַעֲשֵׂית|כשנעשתה}}, וְחָזַר וְרָאָה אוֹתָהּ עֲשׂוּיָה. לְכָךְ נֶאֱמַר: &quot;כֵּן עָשָׂה אֶת הַמְּנוֹרָה&quot;! 
}}

===פסוק כג===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|נראה שיש לתקן את הנוסח של הקל וחומר. להלן הנוסח המתוקן: והלט דין הוא, ומה במקום שלא פסלו השנים פסלו המומים (בכהנים) – כאן וכו'. קל וחומר המבקש להחמיר ולפסול גם לוי בעל מום, והוא נדחה שנאמר &quot;זאת אשר ללוויים&quot;; וראו [[ביאור:ספרי במדבר/ח#פיסקה סב|ספרי סב;]] והשוו לקמן בדרשה לפס' כו, הצד השני של הקל וחומר.}}&quot;וַיְדַבֵּר... '''זֹאת אֲשֶׁר לַלְוִיִּם'''&quot;, הַשָּׁנִים פּוֹסְלוֹת בַּלְוִיִּם, וְאֵין הַמּוּם פּוֹסֵל בָּהֶן.
וַהֲלֹא אוֹמֵר, וְכִי דִּין הוּא? וּמָה אִם בְּמָקוֹם שֶׁלֹּא פָּסְלוּ מוּמִין, פָּסְלוּ שָׁנִים –
כָּאן, שֶׁפָּסְלוּ שָׁנִים – אֵינוֹ דִּין שֶׁיִּפְסְלוּ מוּמִים?
תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;'''זֹאת אֲשֶׁר לַלְוִיִּם'''&quot;; הַשָּׁנִים פּוֹסְלִין בַּלְוִיִּם, אֵין הַמּוּמִין פּוֹסְלִין בַּלְוִיִּם.
}}

===פסוק כה===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|בשנת החמישים של הלוי הוא אינו עובד עוד בנשיאת המשכן, ולמעשה הוא מפסיק כשהוא בן 49 שנים ועוד מעט.}}'''&quot;וּמִבֶּן חֲמִשִּׁים שָׁנָה יָשׁוּב מִצְּבָא הָעֲבֹדָה&quot;''' – זוֹ עֲבוֹדַת הַמַּשּׂוֹי. 
'''&quot;וְלֹא יַעֲבֹד עוֹד&quot;''' – רַבִּי אוֹמֵר: הוֹאִיל וְאָמְרָה תּוֹרָה 'יַעֲבֹד', אָמְרָה תּוֹרָה שֶׁ'לֹּא יַעֲבֹד'. 
אִם לָמַדְתָּ שֶׁהוּא עוֹבֵד שְׁנַת עֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ, יָכוֹל יַעֲבֹד כָּל עֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;וְלֹא יַעֲבֹד עוֹד&quot;'''! 
}}

===פסוק כו===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|כבר במדבר הלוויים המשיכו להיות שוערים ומשוררים (אלא אם נפסל קולם משירה) גם מעל גיל 50, ואחרי שנכנסו לארץ ובטל הצורך לשאת את המשכן – בטלה הפסקת העבודה של הלוויים בגיל 50.
הצד השני של הדרשה לפס' כד מבקש לפסול כהנים מבוגרים מלעבוד במקדש, והוא נדחה שנאמר &quot;ככה&quot;. לעניין כהנים צעירים ראו [[ביאור:ספרא/אמור#פרשה ג|ספרא אמור פרשה ג א,]] שבדיעבד אם עבד מי שהביא שתי שערות – עבודתו כשרה, אבל למעשה החמירו והתירו לכהנים לעבוד רק מגיל 20; והשוו לדעת רבי [[ביאור:תוספתא/זבחים/יא#ד|בתוספתא זבחים יא ד.]]
הדרשה על &quot;במשמרותם&quot; עוסקת במשמרות הכהונה והלוויה שעבדו במקדש בתורנות, וראו [[ביאור:משנה תענית פרק ד#משנה ב|תענית ד ב.]]}}'''&quot;וְשֵׁרֵת אֶת אֶחָיו&quot;''' – אַף עַל פִּי שֶׁנִּפְסַל מִן הַמַּשָּׂא, חָזַר לִהְיוֹת שׁוֹעֵר, שׁוֹמֵר וּמְשׁוֹרֵר, 
שֶׁנֶּאֱמַר: '''&quot;לִשְׁמֹר מִשְׁמֶרֶת&quot;'''. 
'''&quot;וַעֲבֹדָה לֹא יַעֲבֹד&quot;''' – זֶה מַשָּׂא שֶׁהָיָה בַּמִּדְבָּר, וּמִשֶּׁבָּא לָאָרֶץ – כְּשֶׁיִּתְקַלְקֵל קוֹלוֹ נִפְסַל מִלּוֹמַר שִׁירָה! 
'''&quot;כָּכָה תַּעֲשֶׂה לַלְוִיִּם בְּמִשְׁמְרֹתָם&quot;''', הַשָּׁנִים פּוֹסְלוֹת בַּלְוִיִּם וְאֵינָן פּוֹסְלוֹת בַּכֹּהֲנִים. 
וַהֲלֹא אוֹמֵר: וְכִי דִּין הוּא? וּמָה אִם בְּמָקוֹם שֶׁלֹּא פָּסְלוּ הַמּוּמִין – פָּסְלוּ הַשָּׁנִים, 
מָקוֹם שֶׁפָּסְלוּ הַמּוּמִין – אֵינוֹ דִּין שֶׁיִּפְסְלוּ שָׁנִים? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;כָּכָה תַּעֲשֶׂה לַלְוִיִּם&quot;'''; הַשָּׁנִים פּוֹסְלוֹת הַלְוִיִּם, אֵינָן פּוֹסְלוֹת בַּכֹּהֲנִים! 
'''&quot;בְּמִשְׁמְרֹתָם&quot;''', מַגִּיד שֶׁהֵן עֲשׂוּיִין מִשְׁמָרוֹת הַרְבֵּה, וְהֵן אַרְבָּעָה וְעֶשְׂרִים מִשְׁמָר, מִשְׁמָר לְכָל שַׁבָּת, וְחוֹזְרִין חָלִילָה!
}}</text>
      <sha1>ioj6y8m3pi4drgl3jro5o6dzfhq93m1</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:ספרי זוטא במדבר/ט</title>
    <ns>106</ns>
    <id>1692923</id>
    <revision>
      <id>3016302</id>
      <parentid>3000977</parentid>
      <timestamp>2026-05-13T15:41:12Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Michaelkimmel2</username>
        <id>44530</id>
      </contributor>
      <origin>3016302</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="32021" sha1="52quoyu057tbdt6rx7x0pz8s98qrzgl" xml:space="preserve">==פרק ט==

===פסוק א===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|המצוות נאמרו למשה מאוהל מועד שמחוץ למחנה (ראו [[שמות לג ז]]), כולל אלו הנוגעות למשכן! והשוו [[ביאור:ספרא/בהר|ספרא בהר פרשה א א,]] דרשה מקבילה על הר סיני.}}'''&quot;וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה בְּמִדְבַּר סִינַי&quot;'''. נֶאֱמַר כָּאן 'בְּמִדְבַּר סִינַי', וְנֶאֱמַר בְּרֹאשׁוֹ 'בְּמִדְבַּר סִינַי' {{ממ|במדבר|א|א}};
מַה 'מִדְבַּר סִינַי' הָאָמוּר בְּרֹאשׁוֹ – 'בְּאֹהֶל מוֹעֵד', אַף מִדְבַּר סִינַי הָאָמוּר כָּאן – בְּאֹהֶל מוֹעֵד.
מֵאֹהֶל מוֹעֵד נֶאֶמְרוּ כָּל הַמִּצְוֹת:
מֵאֹהֶל מוֹעֵד נֶאֱמַר לוֹ לִמְשֹׁחַ אֶת הַמִּשְׁכָּן, מֵאֹהֶל מוֹעֵד נֶאֱמַר לוֹ לִשְׂרֹף אֶת הַפָּרָה,
מֵאֹהֶל מוֹעֵד נֶאֱמַר לוֹ לְהַעֲמִיד אֶת הָאֹהֶל, מֵאֹהֶל מוֹעֵד נֶאֶמְרוּ לוֹ כָּל הַטֻּמְאוֹת וְהַטָּהֳרוֹת.
}}

===פסוק ב===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|את הפסח מקריבים אפילו בשבת – ראו [[ביאור:תוספתא/פסחים/ד#יג|תוספתא פסחים ד יג,]] ואם רוב הקהל טמאים – מקריבים את הפסח בטומאה; וראו [[ביאור:משנה פסחים פרק ז#משנה ו|פסחים ז ו,]] [[ביאור:ספרי במדבר/ט#פיסקה סה|וספרי סה;]] וגם אם חלו שתי ההגבלות: היו רוב הקהל טמאים והיתה זו שבת – יש להקריב את הפסח במועדו!}}'''&quot;וַיַּעֲשׂוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַפֶּסַח בְּמוֹעֲדוֹ&quot;''', מַה תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;בָּרִאשׁוֹן&quot;? – מְלַמֵּד שֶׁלֹּא קְדָמוֹ אַחֵר.
&quot;בְּמוֹעֲדוֹ&quot; – דּוֹחֶה אֶת הַשַּׁבָּת; &quot;בְּמוֹעֲדוֹ&quot; – דּוֹחֶה אֶת הַטֻּמְאָה.
יָכוֹל שֶׁאֵין לִי שֶׁאֵינוֹ דּוֹחֶה אֶת הַטֻּמְאָה אֶלָּא בְּחוֹל? וּמִנַּיִן אַף בְּשַׁבָּת? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;בְּמוֹעֲדוֹ&quot;.

{{הע-שמאל|רק הפסח דוחה את השבת, שהרי את קרבן החגיגה אפשר להקריב בחול המועד. אם פסח חל בחול, ובשרו אינו מספיק להשביע את כל המנויים אפשר להביא איתו גם את החגיגה; וראו [[ביאור:משנה פסחים פרק ו#משנה ג|פסחים ו ג-ד.]]}}יָכוֹל אַף {{ב|הַשְּׁלָמִים הַבָּאִים עִמּוֹ|קרבן חגיגה}} יִהְיוּ דּוֹחִין אֶת הַשַּׁבָּת וְאֶת הַטֻּמְאָה? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;תַּעֲשׂוּ אֹתוֹ&quot;.
'אֹתוֹ' – דּוֹחֶה אֶת הַשַּׁבָּת וְאֶת הַטֻּמְאָה; 
אֵין הַשְּׁלָמִים הַבָּאִים עִמּוֹ דּוֹחִין לֹא אֶת הַשַּׁבָּת וְלֹא אֶת הַטֻּמְאָה!
אֵימָתַי מְבִיאַת עִמּוֹ חֲגִיגָה? בִּזְמַן שֶׁהוּא בָּא בְּחוֹל וּבְמוּעָט. 
חֲגִיגָה הָיְתָה בָּאָה מִן הַבָּקָר וּמִן הַצֹּאן.

{{הע-שמאל|הפסח דוחה את השבת גם במלאכות שאחרי שחיטתו; וראו [[ביאור:משנה פסחים פרק ו|פסחים ו א-ב.]] ר' אליעזר טוען שהשבת נדחית עבור כל דבר שקשור להקרבת ואכילת הפסח, אפילו בעקיפין; וראו גם [[ביאור:משנה שבת פרק יט|שבת יט א,]] שם מתיר ר' אליעזר מלאכות הקשורות למילה בשבת.}}'''&quot;וַיַּעֲשׂוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל&quot;''', יָכוֹל אֵין לִי שֶׁהוּא דּוֹחֶה אֶת הַשַּׁבָּת אֶלָּא בְּשְׁחִיטָתוֹ?
אָמַרְתָּ: 'וַיַּעֲשׂוּ' 'וַיַּעֲשׂוּ', רִבָּה קִבּוּל דָּמוֹ וּזְרִיקָתוֹ וּמִחוּי קְרָבָיו וְהֶקְטֵר חֲלָבָיו.
רַבִּי אֱלִיעֶזֶר מוֹסִיף אַרְבָּעָה דְּבָרִים: חֲתִיכַת יַבַּלְתּוֹ, {{ב|וְנוֹתֵן מַשְׁכּוֹן וְלוֹקֵחַ,|קניית הפסח בשבת באמצעות משכון}}
הַרְכֵּבוֹ מִירוּשָׁלַיִם לְהַר הַבַּיִת, וַהֲבָאָתוֹ מִחוּץ לַתְּחוּם.
שֶׁהָיָה רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: הֲבָאָתוֹ מִחוּץ לַתְּחוּם אֵינָהּ דּוֹחָה אֶת הַשַּׁבָּת.
רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: דּוֹחָה הִיא! מִקַּל וָחֹמֶר: אִם הִתַּרְתָּ שְׁחִיטָה, שֶׁהִיא מִשּׁוּם מְלָאכָה – לֹא נַתִּיר הֲבָאָה, שֶׁהִיא מִשּׁוּם שְׁבוּת?
אָמַר לוֹ רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ: הֲרֵי {{ב|שְׁחִיטָה, שֶׁהִיא בְּמִקְרָאֵי קֹדֶשׁ בַּגְּבוּלִין|שחיטת חולין ביום טוב}} תּוֹכִיחַ,
שֶׁהִתִּיר בָּהּ מִשּׁוּם מְלָאכָה וְאָסַר בָּהּ מִשּׁוּם שְׁבוּת.
אָמַר לוֹ רַבִּי אֱלִיעֶזֶר: מַה זֶּה יְהוֹשֻׁעַ? אֵין דָּנִין רְשׁוּת מֵחוֹבָה וְלֹא חוֹבָה מֵרְשׁוּת,
אֶלָּא רְשׁוּת מֵרְשׁוּת לִגְזֵרָה שָׁוָה, וְחוֹבָה מֵחוֹבָה לִגְזֵרָה שָׁוָה!
נִסְתַּלֵּק רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ וְקָפַץ רַבִּי עֲקִיבָא, אָמַר לוֹ: הֲרֵי {{ב|מִי שֶׁהֻזָּה הַזָּאָה רִאשׁוֹנָה|טמא מת בתהליך ההיטהרות}}
וְאֵירַע יוֹם שְׁבִיעִי שֶׁלּוֹ בְּיוֹם שַׁבָּת בְּעֶרֶב פֶּסַח; אוֹמֵר אַתָּה לוֹ שֶׁיַּזֶּה בִּשְׁבִיל שֶׁיֹּאכַל אֶת הַפֶּסַח?
אָמַר לוֹ רַבִּי אֱלִיעֶזֶר: {{ב|הוּא עִקַּר דִּינִי:|אכן יזה עליו}} אִם הִתַּרְתָּ שְׁחִיטָה, שֶׁהִיא מִשּׁוּם מְלָאכָה – לֹא נַתִּיר הַזָּאָה, שֶׁהִיא מִשּׁוּם שְׁבוּת?
אָמַר לוֹ רַבִּי עֲקִיבָא: אַתָּה כּוֹפֵר בִּי וַאֲנִי כּוֹפֵר בָּךְ!
אִם אָסַרְתָּ הַזָּאָה, שֶׁהִיא מִשּׁוּם שְׁבוּת – לֹא נֶאֱסֹר שְׁחִיטָה, שֶׁהִיא מִשּׁוּם מְלָאכָה?
אָמַר לוֹ רַבִּי אֱלִיעֶזֶר: עֲקִיבָא, אֵין אַתָּה יָכוֹל לִכְפֹּר בִּי לְעוֹלָם, מִפְּנֵי שֶׁאָמְרָה תּוֹרָה &quot;בְּמוֹעֲדוֹ&quot; –
'בְּמוֹעֲדוֹ' דּוֹחֶה אֶת הַשַּׁבָּת, 'בְּמוֹעֲדוֹ' דּוֹחֶה אֶת הַטֻּמְאָה!
אָמַר לוֹ: הָבֵא לִי &quot;מוֹעֵד&quot; {{ב|לְאֵלּוּ|להבאת הפסח למקדש בשבת}} כְּמוֹעֵד לִשְׁחִיטָה!
כְּלָל אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא: כָּל מְלָאכָה שֶׁאֶפְשָׁר לָהּ לֵיעָשׂוֹת מֵעֶרֶב שַׁבָּת – אֵינָהּ דּוֹחָה אֶת הַשַּׁבָּת,
וְשֶׁאִי אֶפְשָׁר לָהּ לֵיעָשׂוֹת מֵעֶרֶב שַׁבָּת – דּוֹחָה אֶת הַשַּׁבָּת.
}}

===פסוק ג===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|הביטוי 'בין הערבים' מופיע ב[[ויקרא כג ה]], וכאן בפס' ג, ה ויא. הדרשה מסיקה שמדובר על אחרי הצהרים, וראו גם [[ביאור:ספרא/אמור#פרק יא|ספרא אמור פרק יא א,]] בין הזמן שבו נוטה השמש למערב לבין זמן שקיעתה; וראו [[ביאור:משנה פסחים פרק ה|פסחים ה א,]] כר' עקיבא.}}'''&quot;בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ הַזֶּה בֵּין הָעַרְבַּיִם יַעֲשׂוּ אֹתוֹ בְּמוֹעֲדוֹ&quot;'''. בְּאַרְבָּעָה מְקוֹמוֹת הוּא אוֹמֵר &quot;בֵּין הָעַרְבַּיִם&quot;. 
יָכוֹל בְּעַרְבּוֹ שֶׁל עֶרֶב, וּבְעַרְבּוֹ שֶׁל שַׁחַר וּבַחֲצוֹת הַיּוֹם {{ב|כֵּיוָן|מיד}} הִיא שְׁחִיטַת הַפֶּסַח? 
תַּלְמוּד לוֹמַר 'בֵּין הָעַרְבַּיִם', בָּא לַחֲלֹק בֵּין הָעַרְבַּיִם – שְׁנַיִם. 
אוֹ בָּעֶרֶב מִשֶּׁחָשֵׁכָה? אָמַרְתָּ בַּשְּׁלִישִׁי 'בֵּין הָעַרְבַּיִם'. 
אוֹ 'בֵּין הָעַרְבַּיִם' – בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת? אָמַרְתָּ בָּרְבִיעִי 'בֵּין הָעַרְבַּיִם', בָּא לַחֲלֹק בֵּין חֲצוֹת יוֹם וּבֵין לַיְלָה, לְכַוֵּן שְׁמוֹנֶה וּמֶחֱצָה. 
כָּל יְמוֹת הַשָּׁנָה הָיָה הַתָּמִיד נִשְׁחָט בִּשְׁמוֹנֶה וּמֶחֱצָה וְקָרֵב בְּתֵשַׁע וּמֶחֱצָה. 
עֶרֶב פְּסָחִים הָיָה נִשְׁחָט בְּשֶׁבַע וּמֶחֱצָה וְקָרֵב בִּשְׁמוֹנֶה וּמֶחֱצָה, וְהַפֶּסַח – אַחֲרָיו. 
בִּזְמַן שֶׁחָל עֶרֶב פְּסָחִים לִהְיוֹת עֶרֶב שַׁבָּת – הָיָה נִשְׁחָט בְּשֵׁשׁ וּמֶחֱצָה וְקָרֵב בְּשֶׁבַע וּמֶחֱצָה. 
בִּזְמַן שֶׁחָל לִהְיוֹת בְּשַׁבָּת, רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: כְּסִדּוּרוֹ בְּעֶרֶב שַׁבָּת; רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: כְּסִדּוּרוֹ בְּחֹל. 

{{הע-שמאל|ששה ריבויים מהביטוי &quot;ככל חוקותיו וככל משפטיו&quot;. הדרשה קושרת באמצעותם את הלכות פסח דורות לפסח מצרים; וראו [[ביאור:משנה פסחים פרק ט#משנה ה|פסחים ט ה,]] רשימת ההבדלים בין שני הפסחים הללו.}}'''&quot;כְּכָל חֻקֹּתָיו וּכְכָל מִשְׁפָּטָיו&quot;''', 'כְּחֻקּוֹת', 'כְּחֻקָּתִי', 'חֻקֹּתָיו', וְ'כְכָל חֻקֹּתָיו'; 'כְּמִשְׁפָּט', 'כְּמִשְׁפָּטִי', 'מִשְׁפָּטָיו' וְ'כְכָל מִשְׁפָּטָיו' – 
לִיתֵּן בְּפֶסַח דּוֹרוֹת מַה שֶּׁלִּימֵּד בְּפֶסַח מִצְרָיִם. 
וּמַה לִּימֵּד בְּפֶסַח מִצְרָיִם? אָמַרְתָּ '''&quot;שֶׂה תָמִים זָכָר בֶּן שָׁנָה&quot;''' {{ממ|שמות|יב|ה}} – אַף שֶׁל דּוֹרוֹת כֵּן. 
מַה לִּימֵּד בְּפֶסַח מִצְרָיִם? אָמַרְתָּ '''&quot;מִן הַכְּבָשִׂים וּמִן הָעִזִּים תִּקָּחוּ&quot;''' (שם) – אַף שֶׁל דּוֹרוֹת כֵּן. 
כְּלָלוֹ שֶׁל דָּבָר: כֹּל שֶׁלִּימֵּד בְּפֶסַח מִצְרָיִם – לִימֵּד בְּפֶסַח דּוֹרוֹת! 
}}

===פסוק ד===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|שתי דרשות בגנותם של ישראל, שבמשך 40 שנה חגגו את הפסח פעם אחת בלבד, וכן שמרו רק שבת אחת. וראו מקבילה [[ביאור:ספרי במדבר/ט#פיסקה סז|בספרי סז.]]}}'''&quot;וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה... לַעֲשֹׂת הַפָּסַח וַיַּעֲשׂוּ אֶת הַפֶּסַח בָּרִאשׁוֹן.&quot;'''
רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר: אִם לִמֵּד שֶׁהַפֶּסַח בָּרִאשׁוֹן – כְּבָר לִמֵּד! 
הָא מָה אֲנִי מְקַיֵּם '''&quot;וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לַעֲשֹׂת הַפָּסַח&quot;'''? 
אֶלָּא מְלַמֵּד שֶׁלֹּא עָשׂוּ יִשְׂרָאֵל פֶּסַח כָּל אַרְבָּעִים שָׁנָה שֶׁהָיוּ בַּמִּדְבָּר, אֶלָּא בַּפֶּסַח הָרִאשׁוֹן בִּלְבָד! 
כַּיּוֹצֵא בּוֹ רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֵּירַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: '''&quot;וַיִּשְׁבְּתוּ הָעָם בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי&quot;''' {{ממ|שמות|טז|ל}} –
מְלַמֵּד שֶׁלֹּא עָשׂוּ יִשְׂרָאֵל שַׁבָּת כָּל אַרְבָּעִים שָׁנָה שֶׁהָיוּ בַּמִּדְבָּר, אֶלָּא שַׁבָּת הָרִאשׁוֹנָה בִּלְבָד.
}}

===פסוק ה===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|הסתירה בין נבואת עמוס לבין פס' ה נפתרת בטענה שהיו שהקריבו (שבט לוי וכשרי ישראל) והיו שלא (כל השאר); וראו דברי רשב&quot;י בספרי שם.
הניסוח של אמצע הדרשה בעייתי: הקטע המוסגר נראה מיותר.}}'''&quot;כְּכֹל אֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת מֹשֶׁה כֵּן עָשׂוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל&quot;''', יָכוֹל שֶׁלֹּא הָיוּ מַקְרִיבִין? 
אָמַרְתָּ '''&quot;כְּכֹל אֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת מֹשֶׁה כֵּן עָשׂוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל&quot;''', מַקְרִיבִין הָיוּ! 
(יָכוֹל מִשֶּׁל צִבּוּר הָיוּ מַקְרִיבִין וַדַּאי? 
אָמַרְתָּ '''&quot;הַזְּבָחִים וּמִנְחָה הִגַּשְׁתֶּם לִי בַמִּדְבָּר אַרְבָּעִים שָׁנָה בֵּית יִשְׂרָאֵל&quot;''' {{ממ|עמוס|ה|כה}}, מְלַמֵּד שֶׁלֹּא הָיוּ מַקְרִיבִין!) 
אֵין לִי אֶלָּא לְעִנְיַן הַפְּסָחִים; מִנַּיִן אַתְּ מְרַבֶּה חַטָּאוֹת וַאֲשָׁמוֹת וּשְׁאָר כָּל קָרְבְּנוֹת צִבּוּר? 
אָמַרְתָּ '''&quot;כְּכֹל אֲשֶׁר צִוָּה ה' כֵּן עָשׂוּ&quot;''', מַקְרִיבִין הָיוּ! 
אִי אֶפְשָׁר לוֹמַר שֶׁהָיוּ מַקְרִיבִין, שֶׁהֲרֵי כְּבָר נֶאֱמַר '''&quot;הַזְּבָחִים וּמִנְחָה הִגַּשְׁתֶּם&quot;''' וְגוֹ', מְלַמֵּד שֶׁלֹּא הָיוּ מַקְרִיבִין; 
וְאִי אֶפְשָׁר לוֹמַר שֶׁלֹּא הָיוּ מַקְרִיבִין, שֶׁהֲרֵי כְּבָר נֶאֱמַר '''&quot;וַיַּעֲשׂוּ כְּכֹל אֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת מֹשֶׁה כֵּן עָשׂוּ&quot;'''. 
הָא מָה הַדָּבָר מְלַמֵּד? שֶׁהָיָה שִׁבְטוֹ שֶׁל לֵוִי מַקְרִיב מִשֶּׁלּוֹ כָּל קָרְבְּנוֹת צִבּוּר אַרְבָּעִים שָׁנָה שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר, 
וּכְשֵׁרֵי יִשְׂרָאֵל סְמוּכִין לוֹ! 
}}

===פסוק ו===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|השוו [[ביאור:ספרי במדבר/ט#פיסקה סח|ספרי סח:]] ת&quot;ק כאן כר' יצחק שם; ור' אלעזר כאן כת&quot;ק שם.}} '''&quot;וְלֹא יָכְלוּ לַעֲשֹׂת הַפֶּסַח בַּיּוֹם הַהוּא&quot;''', {{ב|שֶׁבְּאוֹתוֹ הַיּוֹם נִטְמְאוּ|נטמאו בי&quot;ד ניסן למת מצווה}}.
אִיסִי בֶּן יְהוּדָה אוֹמֵר: 'וְלֹא יָכְלוּ לַעֲשֹׂת' – {{ב|מְתַקְּנִין הָיוּ עַצְמָן לֶעָתִיד לָבֹא|השאלה תיאורטית ולמעשה הם היו טהורים. דורש &quot;יכלו&quot; בעבר.}}.
רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: יְכוֹלִים הָיוּ לַעֲשׂוֹתוֹ בַּיּוֹם שֶׁלְּאַחֲרָיו, מִפְּנֵי שֶׁהָיָה {{ב|שְׁלִישִׁי לְהַזָּיָתָן|היזו עליהם הזאה של היום השלישי, אבל לא הזאה של היום השביעי לפני יד ניסן. דורש &quot;ביום ההוא&quot;.}}.
}}

===פסוק ז===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|הטמאים היו אנשים מכובדים. 
אילו היו רוב הציבור טמאים היו עושים פסח בטומאה, ראו [[ביאור:משנה פסחים פרק ז#משנה ו|פסחים ז ו.]] 
מי שלא היה יכול להקריב את הפסח הראשון, ובשני לא הקריב בזדון – פטור; אבל מי שהזיד בפסח הראשון – חייב כרת; וראו דברי רבי [[ביאור:תוספתא/פסחים/ח#ז|בתוספתא פסחים ח ז.]]
הטמאים ויתרו על אכילת הקרבן, אבל ביקשו להשתתף בהקרבתו, כלומר בשחיטת הפסח, שנאמר &quot;לבלתי הקריב&quot;; וראו [[ביאור:ספרי במדבר/ט#פיסקה סח|ספרי סח.]]}}'''&quot;וַיֹּאמְרוּ הָאֲנָשִׁים&quot;''' – בַּעֲלֵי שֵׁמוֹת הָיוּ. '''&quot;הָהֵמָּה אֵלָיו&quot;''' – הֵם מֵעַצְמָן דִּבְּרוּ, לֹא הֻצְרְכוּ לִשְׁלֹחַ שָׁלִיחַ. 
'''&quot;אֲנַחְנוּ&quot;''' – יְחִידִים. מִכָּן אָמְרוּ: יְחִידִים לְפֶסַח שֵׁנִי, אֵין הַמְרֻבִּין נִדְחִין. 
'''&quot;טְמֵאִים לְנֶפֶשׁ אָדָם&quot;''' – אֵין בְּתוֹכֵנוּ לֹא זָבִין וְלֹא מְצֹרָעִין. '''&quot;לָמָּה נִגָּרַע&quot;''' – לָמָּה אָנוּ נִגְרָעִין מִיִּשְׂרָאֵל? 
'''&quot;לְבִלְתִּי הַקְרִיב אֶת קָרְבַּן ה' בְּמוֹעֲדוֹ&quot;''' – אֶת שֶׁהוּא בְּמוֹעֲדוֹ בְּהִכָּרֵת, אֵין שֵׁנִי בְּהִכָּרֵת! 
דָּבָר אַחֵר '''&quot;בְּמוֹעֲדוֹ&quot;''' – מִשֶּׁעָבַר זְמַנּוֹ אִי אֶפְשָׁר לַעֲשׂוֹת! 
'''&quot;בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל&quot;''' – לָמָּה נִהְיֶה כִּמְנֻדִּים בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל? לֹא שֶׁאָנוּ מְבַקְּשִׁים אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה אֶלָּא שֶׁיִּזָּרֵק עָלֵינוּ הַדָּם! 
}}

===פסוק ח===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|משה מחמיא לטמאים ואומר להם שהם ראויים לנבואה, שנאמר &quot;יצוה ה' לכם&quot;, או לפחות לנבואה שתחול על משה בזכותם.}}'''&quot;וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם מֹשֶׁה: עִמְדוּ וְאֶשְׁמְעָה מַה יְצַוֶּה ה' לָכֶם&quot;''' – כְּדַיִּים אַתֶּם שֶׁיְּדַבֵּר עִמָּכֶם! 
דָּבָר אַחֵר: כְּדַיִּים אַתֶּם שֶׁיְּדַבֵּר עִמִּי עַל יְדֵיכֶם! 
}}

===פסוק י===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|גר שהתגייר בין יד ניסן ליד אייר אינו עושה פסח שני, כיוון שבפסח הראשון לא השלים את הגיור אבל אם התגייר לפני יד ניסן - חייב בו אפילו אם המילה היתה בשבוע שלפני פסח ולכן לא נטהר, וראו [[ביאור:משנה פסחים פרק ח#משנה ח|פסחים ח ח.]] 
קטן שהגיע לחיוב פסח בתאריכים הנ&quot;ל אינו עושה פסח שני.
ר' שמעון לומד מכאן שאם היו רוב הקהל טמאים אין עושים פסח שני, אלא עושים את הראשון בטומאה; וראו [[ביאור:משנה פסחים פרק ז#משנה ו|פסחים ז ו.]]}}'''&quot;דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל&quot;''', בְּנֵי יִשְׂרָאֵל עוֹשִׂין פֶּסַח שֵׁנִי, וְאֵין הַגֵּרִים עוֹשִׂים פֶּסַח שֵׁנִי! 
'''&quot;אִישׁ&quot;''' – הָאִישׁ עוֹשֶׂה פֶּסַח שֵׁנִי, אֵין הַקָּטָן עוֹשֶׂה פֶּסַח שֵׁנִי! 
רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: הָאִישׁ עוֹשֶׂה פֶּסַח שֵׁנִי, אֵין הַצִּבּוּר עוֹשִׂין פֶּסַח שֵׁנִי! 

{{הע-שמאל|מי שלא עשה – גם בזדון - את הפסח הראשון, או שהיה טמא בו - עושה פסח שני; וראו [[ביאור:תוספתא/פסחים/ח|תוספתא פסחים ח א.]] אבל מי שהיה '''בסכנת''' (כגון זב שראה ראיה אחת, או המפקח את הגל) טומאה או '''בסכנת''' דרך רחוקה (כגון בבית האסורים, והבטיחו לו שישתחרר בערב פסח) – ממנה שליח שישחט עליו וינסה להגיע לפסח הראשון; וראו [[ביאור:משנה פסחים פרק ח#משנה ה|פסחים ח ה-ו.]]}}'''&quot;אִישׁ&quot;''' – לְרַבּוֹת אֶת כֹּל שֶׁלֹּא נִזְרַק עֲלֵיהֶם אֶת הַדָּם, שֶׁיִּהְיוּ עוֹשִׂים פֶּסַח שֵׁנִי! 
'''&quot;כִּי יִהְיֶה טָמֵא... וְעָשָׂה פֶסַח&quot;'''. יָכוֹל כָּל הַטְּמֵאִים יִהְיוּ עוֹשִׂים {{ב|פֶּסַח|שני}}?
הֲרֵי מִי שֶׁהֻזָּה הַזָּאָה אַחַת, וְזָב שֶׁרָאָה רְאִיָּה אַחַת, 
וְהַקָּטָן, וְהַחוֹלֶה, וּטְבוּל יוֹם, וּמְחֻסַּר כִּפּוּרִים, 
וְהָאוֹנֵן, וְהַמְפַקֵּחַ בַּהַגָּל, וְכֵן מִי שֶׁהִבְטִיחוּהוּ לְהוֹצִיאוֹ מִן בֵּית הָאֲסוּרִין? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;כִּי יִהְיֶה טָמֵא לָנֶפֶשׁ&quot;''': טְמֵא מֵת עוֹשֶׂה פֶּסַח שֵׁנִי, 
{{ב|אֵין כָּל אֵלּוּ עוֹשִׂים פֶּסַח שֵׁנִי|אלא פסח ראשון}}!

{{הע-שמאל|כאמור לעיל בדברי ר' שמעון, אם היו רוב הקהל טמאים בפסח ראשון אין עושים פסח שני. פסח שני הוא מצוות עשה הנהוגה לדורות, ולא כהוראת שעה.}} '''&quot;אוֹ בְדֶרֶךְ רְחֹקָה לָכֶם&quot;''' – יָכוֹל לְיוֹצְאֵי מִצְרַיִם, מִנַּיִן אַף לְדוֹרוֹת? אָמַרְתָּ '''&quot;לְדֹרֹתֵיכֶם&quot;''' – אַף לְדוֹרוֹת! 
'''&quot;וְעָשָׂה פֶסַח לַה'&quot;''' – אֶת הַיְּחִידִים. '''&quot;וְעָשָׂה&quot;''' – בַּעֲשֵׂה! 
}}

===פסוק יא===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|את הביכורים אוכל הכהן רק בירושלים, ולכן, לדעת ר' יוסי, אינו רשאי לצאת בהם (בעיטורי הביכורים, שיכלו להיות מחיטה או שעורה) ידי חובת מצה; וראו [[ביאור:תוספתא/פסחים/ב#יח|תוספתא פסחים ב יח.]]
חלות תודה ורקיקי נזיר שהכינו לעצמם – אינם יכולים להחשב כמצת מצווה, כי עליו לאכלם ביום הבאתם, וראו [[ביאור:משנה פסחים פרק ב#משנה ה|פסחים ב ה.]]
ר' עקיבא לומד את שני הדינים הללו מההשוואה בין המצה למרור.}}רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר: לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר &quot;'''בְּכֹל מוֹשְׁבֹתֵיכֶם תֹּאכְלוּ מַצּוֹת'''&quot; {{ממ|שמות|יב|כ}} 
מַצָּה הַנֶּאֱכֶלֶת בְּכָל מוֹשָׁבוֹת – אַתָּה יוֹצֵא בָּהּ יְדֵי חוֹבָתְךָ; אִי אַתָּה יוֹצֵא יְדֵי חוֹבָתְךָ בְּבִכּוּרִים! 
וְאוֹמֵר &quot;'''שֵׁשֶׁת יָמִים תֹּאכַל מַצּוֹת'''&quot; {{ממ|דברים|טז|ח}} – מַצָּה הַנֶּאֱכֶלֶת כָּל שִׁשָּׁה;
אִי אַתָּה יוֹצֵא יְדֵי חוֹבָתְךָ בְּחַלּוֹת תּוֹדָה וּבִרְקִיקֵי נָזִיר, מִפְּנֵי שֶׁהֵן נֶאֱכָלִין לְיוֹם אֶחָד, (תַּלְמוּד לוֹמַר). 
רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: (מָה אִם) שׁוֹמֵעַ אֲנִי בְּדָבָר קָצָר מִשְּׁנֵיהֶן? לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר בְּפֶסַח קָטָן &quot;'''עַל מַצּוֹת וּמְרֹרִים יֹאכְלֻהוּ'''&quot;;
שֶׁאֵינוֹ צָרִיךְ לוֹמְרוֹ, וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר &quot;כְּחֻקַּת הַפֶּסַח וּכְמִשְׁפָּטוֹ&quot;, הֲלֹא בִּכְלַל חֻקַּת הַפֶּסַח מַצָּה וּמָרוֹר! 
אֶלָּא הִקִּישׁ מַצָּה לְמָרוֹר: מַה מָּרוֹר, שֶׁאֵינוֹ בִּכּוּרִים – אַף מַצָּה, שֶׁאֵינָהּ בִּכּוּרִים; 
מַה מָּרוֹר, נֶאֱכָל כָּל שִׁשָּׁה – אַף מַצָּה, נֶאֱכֶלֶת כָּל שִׁשָּׁה; 
אֵין אַתָּה יוֹצֵא יְדֵי חוֹבָתְךָ בְּחַלּוֹת תּוֹדָה וּבִרְקִיקֵי נָזִיר, שֶׁאֵין נֶאֱכָלִין אֶלָּא לְיוֹם אֶחָד. 
}}

===פסוק יב===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|לאיסור שבירת העצם ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/מסכתא דפסחא בא#פרשה טו|מכילתא פסחא טו.]]
אם הפסח בא בטהרה, וקרבן הפסח נטמא לפני שנאכל או אם יצא מהחבורה או נותר למחרת, ולכן נפסל – מותר לשבור את עצמותיו. הרחבה של הדין במשנה, שעסקה רק בפסח הטמא; ראו [[ביאור:משנה פסחים פרק ז#משנה יא|פסחים ז יא]] [[ביאור:תוספתא/פסחים/ו#ט|ותוספתא פסחים ו ט.]]
דיני אכילת הפסח דומים בפסח ראשון (&quot;גדול&quot;) ובפסח שני (&quot;קטן&quot;), וראו השוואה מפורטת [[ביאור:תוספתא/פסחים/ח#ז|בתוספתא פסחים ח ז-ח.]]}} '''&quot;לֹא יַשְׁאִירוּ מִמֶּנּוּ עַד בֹּקֶר&quot;''', לִמֵּד עַל פֶּסַח שֵׁנִי, שֶׁאַף הוּא בְּ'בַל תּוֹתִירוּ'. 
'''&quot;וְעֶצֶם לֹא יִשְׁבְּרוּ בוֹ&quot;''', יָכוֹל עֶצֶם שֶׁאֵין עִמּוֹ בָּשָׂר, אֲבָל עֶצֶם שֶׁיֵּשׁ עִמּוֹ בָּשָׂר – שְׁבֹר וֶאֱכֹל אֶת הַבָּשָׂר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ? 
תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;וְעֶצֶם לֹא תִשְׁבְּרוּ בוֹ&quot;'''. 
'''&quot;לֹא תִשְׁבְּרוּ בוֹ&quot;''' – פְּרָט לְטָמֵא, פְּרָט לְיוֹצֵא וּלְנוֹתָר. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: 'בּוֹ' – לְמַעֵט שְׁאָר כָּל הַפְּסוּלִין! 
'''&quot;כְּכָל חֻקַּת הַפֶּסַח יַעֲשׂוּ אֹתוֹ&quot;''' – כָּל שֶׁלִּמֵּד בַּגָּדוֹל לִמֵּד בַּקָּטָן. 
}}

===פסוק יג===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה פסחים פרק ט|פסחים ט א,]] מחלוקת ר' יוסי הגלילי ור' עקיבא. אם נטמא, בין לפני השחיטה בין לאחריה ולא אכל מהקרבן, וכן אם נאנס או שגג או טעה ולא עשה פסח ראשון – פטור מכרת, ואם יטהר עד יד באייר – יעשה פסח שני.}}'''&quot;וְהָאִישׁ אֲשֶׁר הוּא טָהוֹר וּבְדֶרֶךְ לֹא הָיָה&quot;''', הֵיכָן הָיָה? {{ב|בְּבֵית הַמִּטְבָּחַיִם|בעזרה}}.
רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: אֶת {{ב|שֶׁהוּא בְּבֵית הַמִּטְבָּחַיִם|נמצא בעזרה ואינו שוחט את הפסח}} – חַיָּב בְּהִכָּרֵת. 
רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: כֹּל שֶׁהוּא מִן הַמּוֹדִיעִים וְלַחוּץ – פָּטוּר מִן הַהִכָּרֵת. 
'''&quot;וְחָדַל לַעֲשׂוֹת הַפֶּסַח&quot;''' – פְּרָט לְשֶׁנִּטְמָא קֹדֶם לִשְׁחִיטַת הַפֶּסַח. 
יָכוֹל שֶׁהוּא חַיָּב? אָמַרְתָּ '''&quot;וְחָדַל&quot;''', לֹא מִמַּה שֶׁחָדַל זֶה, 
לְרַבּוֹת שֶׁהָיָה שָׁם וְנִטְמָא, יָצָא לַשּׁוּק וְנִטְמָא, הָלַךְ לוֹ לְבֵיתוֹ טָהוֹר וְנִטְמָא. 
'''&quot;וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ&quot;''' – לֹא הַצִּבּוּר; '''&quot;הַהִוא&quot;''' – כְּשֶׁהִיא יְחִידִית; '''&quot;הַהִוא&quot;''' – לֹא אֲנוּסָה, לֹא שׁוֹגֶגֶת, לֹא מֻטְעֵית. 
'''&quot;כִּי קָרְבַּן ה' לֹא הִקְרִיב בְּמֹעֲדוֹ חֶטְאוֹ יִשָּׂא הָאִישׁ הַהוּא&quot;''', 
לְפִי שֶׁרִבִּינוּ: הָיָה שָׁם וְנִטְמָא, יָצָא לַשּׁוּק וְנִטְמָא, הָלַךְ לוֹ לְבֵיתוֹ טָהוֹר וְנִטְמָא – לוֹמַר שֶׁאֵינוֹ בְּהִכָּרֵת, 
יָכוֹל שֶׁאֵינוֹ בִּנְשִׂיאוּת עָוֹן? אָמַרְתָּ '''&quot;חֶטְאוֹ יִשָּׂא הָאִישׁ הַהוּא&quot;'''! 
}}

===פסוק יד===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|גר שהשלים את תהליך הגיור לפני יד בניסן – חייב לעשות פסח בזמנו, ואם נמנע מכך בזדון – חייב כרת כישראל, ויעשה פסח שני; וראו לעיל בדרשה לפס' י.}}'''&quot;כְּחֻקַּת הַפֶּסַח וּכְמִשְׁפָּטוֹ כֵּן יַעֲשֶׂה&quot;''' – כָּל שֶׁלִּמֵּד בָּאֶזְרָח לִמֵּד בַּגֵּר.
'''&quot;חֻקָּה אַחַת יִהְיֶה לָכֶם וְלַגֵּר וּלְאֶזְרַח הָאָרֶץ&quot;''':
מָה אֶזְרָח – לֹא הֻכְשַׁר לוֹ לֶאֱכֹל אֶת הַפֶּסַח עַד שֶׁיִּזָּרֵק עָלָיו דַּם הַבְּרִית,
אַף הַגֵּר – לֹא הֻכְשַׁר לוֹ לֶאֱכֹל אֶת הַפֶּסַח עַד שֶׁיִּזָּרֵק עָלָיו דַּם הַבְּרִית.
מָה אֶזְרָח – אִם הֵזִיד וְלֹא עָשָׂה אֶת הָרִאשׁוֹן, יַעֲשֶׂה אֶת הַשֵּׁנִי,
אַף הַגֵּר – אִם הֵזִיד וְלֹא עָשָׂה אֶת הָרִאשׁוֹן, יַעֲשֶׂה אֶת הַשֵּׁנִי;
לְכָךְ נֶאֱמַר: '''&quot;תּוֹרָה אַחַת יִהְיֶה לָכֶם וְלַגֵּר וּלְאֶזְרַח הָאָרֶץ&quot;!'''
}}</text>
      <sha1>52quoyu057tbdt6rx7x0pz8s98qrzgl</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:ספרי זוטא במדבר/י</title>
    <ns>106</ns>
    <id>1695844</id>
    <revision>
      <id>3016303</id>
      <parentid>3001065</parentid>
      <timestamp>2026-05-13T15:41:50Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Michaelkimmel2</username>
        <id>44530</id>
      </contributor>
      <origin>3016303</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="61709" sha1="5obudcvut1stxwb243jissn6u0vw5hp" xml:space="preserve">==פרק י==

===פסוק ב===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|השוו [[ביאור:ספרי במדבר/י|ספרי עב,]] כדברי ר' יאשיה. לדרשה &quot;לא נעשו ליהושע&quot; ראו [[ביאור:ספרי במדבר/י#פיסקה עה|שם פיסקה עה.]]
אלעזר בן מתיא מסיק לעניין מסחר, שמעשה מקשה בכסף ובזהב יקר יותר מיציקה.
לדברי ר' יהודה השוו [[ביאור:משנה יומא פרק ו|יומא ו א,]] על הדמיון בין שני השעירים.}}&quot;'''וַיְדַבֵּר ה' עֲשֵׂה לְךָ שְׁתֵּי חֲצוֹצְרֹת כֶּסֶף'''&quot; – עֲשֵׂה לְךָ – מִשֶּׁלְּךָ. לְךָ – לֹא נַעֲשׂוּ לִיהוֹשֻׁעַ. 
&quot;'''חֲצוֹצְרוֹת'''&quot;, כַּמָּה? אָמַרְתָּ שְׁתַּיִם. שֶׁל מָה? אָמַרְתָּ שֶׁל &quot;'''כֶּסֶף'''&quot;. 
&quot;'''מִקְשָׁה תַּעֲשֶׂה אֹתָם'''&quot; – מִן הַקָּשֶׁה, לֹא מִן הָרַךְ. 
אֶלְעָזָר בֶּן מַתְיָא אָמַר: לִמְּדַתְךָ תּוֹרָה לִהְיוֹת שֻׁלְחָנִי, לוֹמַר: כֶּסֶף מִן הַקָּשֶׁה, זָהָב מִן הַקָּשֶׁה – יָפֶה מִן הָרַךְ. 
לְפִה שֶׁנֶּאֱמַר &quot;'''שְׁתֵּי חֲצוֹצְרֹת כֶּסֶף'''&quot; – מִצְוָה. יָכוֹל אִם הָיוּ שֶׁל זָהָב יְהוּ כְּשֵׁרוֹת? תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;'''כֶּסֶף'''&quot;. 
בִּזְמַן שֶׁהֵן כֶּסֶף – כְּשֵׁרוֹת; אִם אֵינָן כֶּסֶף – אֵינָן כְּשֵׁרוֹת. 
לְפִה שֶׁנֶּאֱמַר &quot;'''שְׁתֵּי חֲצוֹצְרֹת כֶּסֶף'''&quot;, יָכוֹל שֶׁאֵין אַתְּ עוֹשֶׂה לִכְנוֹס? אָמַרְתָּ &quot;'''תַּעֲשֶׂה'''&quot; – עוֹשֶׂה אַתְּ לִכְנוֹס. 
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: מָה אִם שׁוֹמֵעַ אֲנִי מִיעוּט חֲצוֹצְרוֹת שְׁתַּיִם, הָא מָה אֲנִי מְקַיֵּם &quot;'''שְׁתֵּי'''&quot;? – שֶׁיְּהוּ שְׁתֵּיהֶן שָׁווֹת! 
&quot;'''וְהָיוּ לְךָ לְמִקְרָא הָעֵדָה וּלְמַסַּע אֶת הַמַּחֲנוֹת'''&quot;, שֶׁתְּהֵא מְזַמֵּן בָּהֶן אֶת הָעֵדָה וּמַסִּיעַ בָּהֶן אֶת הַמַּחֲנוֹת.
}}

===פסוק ג===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:ספרי במדבר/י#פיסקה עג|ספרי עג:]] שם מופיעה הדרשה על פס' ד, שבו לא מפורש לאן יקהלו הנשיאים. כאן היא מופיעה גם בפס' ג, כפשט.}}'''&quot;וְתָקְעוּ בָהֵן וְנוֹעֲדוּ אֵלֶיךָ כָּל הָעֵדָה&quot;''', אֵינִי יוֹדֵעַ לְאֵיכָן? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד&quot;.
}}

===פסוק ד===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|מפרש &quot;באחת&quot;-כאחת, ביחד; לא בחצוצרה אחת. דורש את לשון הרבים. לעניין מקום ההתכנסות ראו לעיל פס' ג.}}'''&quot;וְאִם בְּאַחַת יִתְקָעוּ&quot;''' – '''&quot;בְּאַחַת יִתְקָעוּ&quot;''', וּבִשְׁתֵּיהֶן יִכְלוּ כְּאַחַת. 
אוֹ '''&quot;בְּאַחַת&quot;''', יָכוֹל בְּאַחַת מֵהֶן? אָמַרְתָּ '''&quot;אִם בְּאַחַת יִתְקָעוּ&quot;''' – וּבִשְׁנֵיהֶן יִכְלוּ כְּאַחַת. 
אוֹ '''&quot;וְנוֹעֲדוּ אֵלֶיךָ הַנְּשִׂיאִים רָאשֵׁי אַלְפֵי יִשְׂרָאֵל&quot;''' – 
נֶאֱמַר כָּאן '''&quot;וְנוֹעֲדוּ אֵלֶיךָ&quot;''', וְנֶאֱמַר בָּעֵדָה '''&quot;וְנוֹעֲדוּ אֵלֶיךָ&quot;'''; 
מַה '''&quot;וְנוֹעֲדוּ&quot;''' שֶׁנֶּאֱמַר בָּעֵדָה – &quot;אֶל פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד&quot;, אַף '''&quot;וְנוֹעֲדוּ אֵלֶיךָ&quot;''' שֶׁנֶּאֱמַר כָּאן – אֶל פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד!
}}

===פסוק ה===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|המחנה המזרחי נוסע כשתוקעים ומריעים פעם אחת; וראו להלן.}}'''&quot;וּתְקַעְתֶּם תְּרוּעָה וְנָסְעוּ הַמַּחֲנוֹת הַחוֹנִים קֵדְמָה&quot;''' – בַּמִּזְרָח יִסְעוּ תְּחִלָּה. 
כְּשֶׁאָמַר &quot;וּתְקַעְתֶּם&quot; – רִבָּה תְּרוּעָה אַחַת לְכָל מַחֲנֶה וּמַחֲנֶה. 
}}

===פסוק ו===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|התקיעה בחצוצרות מתוארת כדומה לתקיעה בשופר בראש השנה. הדרשה על &quot;תרועה שנית&quot; אינה מסבירה את המספר שלוש, אלא את החיוב בתקיעה לפני התרועה וגם אחריה; והשוו [[ביאור:ספרי במדבר/י#פיסקה עג|ספרי עג,]] שם דורשים לעניין זה את &quot;תרועה יתקעו&quot;. לעניין &quot;שלוש של שלוש שלוש&quot; ראו [[ביאור:משנה ראש השנה פרק ד#משנה ט|ראה&quot;ש ד ט.]]}}'''&quot;וּתְקַעְתֶּם תְּרוּעָה שֵׁנִית וְנָסְעוּ הַמַּחֲנוֹת הַחֹנִים תֵּימָנָה&quot;''' – הַחוֹנִים בַּדָּרוֹם יִסְעוּ שְׁנִיָּה. 
כְּשֶׁאָמַר &quot;וּתְקַעְתֶּם&quot; &quot;וּתְקַעְתֶּם&quot;, רִיבָּה שְׁתֵּי תְּרוּעוֹת לְכָל מַחֲנֶה וּמַחֲנֶה. 
וּמִנַּיִן שֶׁהֵן שָׁלֹשׁ שֶׁל שָׁלֹשׁ שָׁלֹשׁ? תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;וּתְקַעְתֶּם תְּרוּעָה שֵׁנִית&quot;'''; 
אִם לִמֵּד שֶׁיְּהֵא שְׁנִיָּה, שֶׁלְּפָנֶיהָ קְדָמַתָּה אַחֶרֶת – יוֹדֵעַ אֲנִי שֶׁהִיא שְׁנִיָּה לָהּ! 
וּמָה אֲנִי מְקַיֵּם '''&quot;וּתְקַעְתֶּם תְּרוּעָה שֵׁנִית&quot;'''? אֶלָּא זוֹ שֶׁלְּפָנֶיהָ תְּהֵא פְּשׁוּטָה, אַף מֵאַחֲרֶיהָ תְּהֵא פְּשׁוּטָה! 
}}

===פסוק ז===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ההבדל בין כינוס הנשיאים לכינוס כל העדה הוא בכך שלכינוס הנשיאים היתה תרועה ולכינוס כל הקהל היתה תקיעה; וראו לעיל בדרשה לפס' ד.}}'''&quot;וּבְהַקְהִיל אֶת הַקָּהָל תִּתְקְעוּ וְלֹא תָרִיעוּ&quot;''' – מֵרִיעַ אַתָּה בְּשֶׁל נְשִׂיאִים.
}}

===פסוק ח===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|בניגוד לתקיעה בחצוצרות, תקיעת שופר אינה ע&quot;י כהן כשר דווקא.}}'''&quot;וּבְנֵי אַהֲרֹן&quot;''', יָכוֹל בְּנֵי חֲלָלָה וּבְנֵי גְרוּשָׁה וּבְנֵי חֲלוּצָה? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;הַכֹּהֲנִים&quot;'''. 
'''&quot;יִתְקְעוּ בַּחֲצֹצְרוֹת&quot;''' – לֹא בַּשּׁוֹפָרוֹת! '''&quot;וְהָיוּ לָכֶם לְחֻקַּת עוֹלָם&quot;''' – לִפְנֵי שִׁילֹה. '''&quot;לְדֹרֹתֵיכֶם&quot;''' – לְבֵית הָעוֹלָמִים.
}}

===פסוק ט===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|השוו [[ביאור:משנה תענית פרק ג#משנה ה|תענית ג ה.]] מתריעים גם על מלחמה בא&quot;י שאינה נגד ישראל, ראו [[ביאור:תוספתא/תענית/ב#י|תוספתא תענית ב י-יא.]] בחו&quot;ל מתריעים רק בזמן מלחמת כיבוש שטחים, ובא&quot;י - על כל צרה!
לעניין היחס בין החצוצרות לשופרות ראו [[ביאור:משנה ראש השנה פרק ג#משנה ד|ראה&quot;ש ג ד.]]
לעניין הזכרון לטובה ראו [[ביאור:ספרי זוטא במדבר/ה#פסוק טו|לעיל בדרשה לפרק ה טו,]] על הזכרון לטובה של הסוטה שלא חטאה.}}'''&quot;וְכִי תָבֹאוּ מִלְחָמָה&quot;''', יָכוֹל כֵּיוָן שֶׁתָּבֹאוּ בִּשְׁעַת מִלְחָמָה? 
וּמִנַּיִן עַל שִׁדָּפוֹן וְעַל יֵרָקוֹן וְעַל חָסִיל וְעַל כָּל צָרַת צִבּוּר? 
אָמַרְתָּ: '''&quot;עַל הַצַּר הַצֹּרֵר אֶתְכֶם וַהֲרֵעֹתֶם&quot;''', מִכָּאן אָמְרוּ: עַל אֵלּוּ מִתְעַנִּין וּמַתְרִיעִין: 
עַל הֲצָרַת שׂוֹנְאֵי יִשְׂרָאֵל לְיִשְׂרָאֵל, וְעַל הַחֶרֶב, וְעַל הַדֶּבֶר, וְעַל חַיָּה רָעָה, וְעַל הָאַרְבֶּה, וְעַל הֶחָסִיל, 
וְעַל הַשִּׁדָּפוֹן, וְעַל הַיֵּרָקוֹן, וְעַל הַמַּפֹּלֶת, וְעַל הַחֳלָיִים, וְעַל הַמְּזוֹנוֹת, וְעַל הַמָּטָר. 
שֶׁנֶּאֱמַר: '''&quot;עַל הַצַּר הַצֹּרֵר אֶתְכֶם&quot;''' – כֹּל שֶׁיָּצֵר לָכֶם! 
'''&quot;עַל הַצַּר הַצֹּרֵר אֶתְכֶם&quot;''', אֵין בַּמַּשְׁמָע אֶלָּא אִם הָלַכְתָּ אֶצְלָם – הָרֵעַ! 
וּמִנַּיִן אִם בָּאוּ עָלֶיךָ – הָרֵעַ? אָמַרְתָּ: '''&quot;עַל הַצַּר הַצֹּרֵר אֶתְכֶם - וַהֲרֵעֹתֶם&quot;'''. 
אוֹ מַה לִּימֵּד? בְּחוּצָה לָאָרֶץ, מְקוֹם הַמִּלְחָמָה – הָרֵעַ; יָכוֹל אַף בָּאָרֶץ כֵּן? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;בְּאַרְצְכֶם וַהֲרֵעֹתֶם&quot;'''! 
'''&quot;וַהֲרֵעֹתֶם בַּחֲצֹצְרוֹת&quot;''', לֹא בַּשּׁוֹפָרוֹת.
'''&quot;וְנִזְכַּרְתֶּם לִפְנֵי ה' אֱלֹהֵיכֶם&quot;''', נֶאֱמַר כָּאן &quot;זִכָּרוֹן&quot; וְנֶאֱמַר לְמַטָּה &quot;זִכָּרוֹן&quot; {{ממ|במדבר|ה|טו}};
מַה &quot;זִכָּרוֹן&quot; הָאָמוּר כָּאן – הוֹשָׁעָה וַהֲטָבָה, אַף זִכָּרוֹן הַנֶּאֱמָר לְמַטָּן – הוֹשָׁעָה וַהֲטָבָה! 
}}

===פסוק י===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|הדרשה מרבה קרבנות שונים המוקרבים גם בשבת: תמידים, מוספים, קרבן הפסח וכבשי עצרת. על כולם תוקעים בחצוצרות.
בסוף מופיעה שוב הדרשה שהובאה גם לעיל פס' ט, על הזכרון לפני ה'.}}&quot;'''יוֹם'''&quot; – זֶה יוֹם טוֹב; &quot;'''בְּ'''יוֹם&quot; – זֶה יוֹם הַשַּׁבָּת; &quot;'''וּ'''בְיוֹם&quot; – זֶה יוֹם הַכִּפּוּרִים.
&quot;'''שִׂמְחַתְכֶם'''&quot; – אֵלּוּ הָרְגָלִים. &quot;'''מוֹעֲדֵיכֶם'''&quot; – אֵלּוּ הַתְּמִידִים; כְּשֶׁאָמַר &quot;וּמוֹעֲדֵיכֶם&quot; – רִבָּה כָּל תָּמִיד וְתָמִיד.
&quot;'''וּבְרָאשֵׁי חָדְשֵׁיכֶם'''&quot; – אֵלּוּ רָאשֵׁי חֳדָשִׁים; &quot;וְרָאשֵׁי חָדְשֵׁיכֶם&quot; – רִבָּה רֹאשׁ הַשָּׁנָה.
&quot;'''וּתְקַעְתֶּם בַּחֲצֹצְרוֹת'''&quot; – לֹא בְּשׁוֹפָרוֹת! &quot;'''עַל עוֹלוֹתֵיכֶם'''&quot; – אֵלּוּ עוֹלוֹת חוֹבָה; &quot;וְעַל זִבְחֵיכֶם&quot; – זוֹ זְבִיחַת הַפֶּסַח.
'עַל זֶבַח' – &quot;זִבְחֵי&quot;, רִבָּה כָּל כְּתֻבָּתָם; &quot;'''וְעַל זִבְחֵי שַׁלְמֵיכֶם'''&quot; – רִבָּה שְׁנֵי כִּבְשֵׂי עֲצֶרֶת!
&quot;'''וְהָיוּ לָכֶם לְזִכָּרוֹן'''&quot;: נֶאֱמַר כָּאן זִכָּרוֹן וּלְמַעְלָה זִכָּרוֹן;
מַה זִּכָּרוֹן הָאָמוּר לְמַעְלָה – הוֹשָׁעָה וַהֲטָבָה, אַף זִכָּרוֹן הָאָמוּר לְמַטָּה – הוֹשָׁעָה וַהֲטָבָה.
&quot;'''וְהָיוּ לָכֶם לְזִכָּרוֹן לִפְנֵי אֱלֹהֵיכֶם אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם'''&quot;
}}

===פסוק כח===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|סדר המסע לא היה חד פעמי אלא בכל מסעות ישראל במדבר.}}'''&quot;אֵלֶּה מַסְעֵי בְנֵי יִשְׂרָאֵל לְצִבְאֹתָם&quot;''' – כְּסֵדֶר חֲנִיָּתָן כָּךְ סֵדֶר נְסִיעָתָן. 
וּמִנַּיִן שֶׁבְּכָל הַמַּסָּעוֹת לֹא הָיוּ נוֹסְעִין אֶלָּא כַּסֵּדֶר הַזֶּה? תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;וַיִּסָּעוּ&quot;'''!
}}

===פסוק כט===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|לדעת ת&quot;ק יתרו הוא בנו של רעואל. ר' יוסי מזהה את רעואל עם יתרו. לאגדות מקבילות על יתרו וצאצאיו ראו [[ביאור:ספרי במדבר/י#פיסקה עח|ספרי עח-פא,]] [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#פרשה ב, א|מכילתא עמלק ב א-ב]] [[ביאור:ספרי דברים/וזאת הברכה#פיסקה שנב|וספרי דברים שנב.]]
הדרשות מציגות, באמצעות מדרש על הפסוק הנדון יחד עם [[דברי הימים א ד]] ועם הסיפור על בני רכב שב[[ירמיה לה]] וב[[דברי הימים א ב]] את צאצאיו של יתרו כתלמידי חכמים וכצדיקים, ומזהה אותם עם בני רכב.}}וְכִי חוֹבָב הָיָה חוֹתְנוֹ שֶׁל מֹשֶׁה? וַהֲלֹא רְעוּאֵל הָיָה חוֹתְנוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר &quot;וַתָּבֹאנָה אֶל רְעוּאֵל אֲבִיהֶן&quot; {{ממ|שמות|ב|יח}}! 
אָמַרְתָּ &quot;וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה לְחֹבָב בֶּן רְעוּאֵל הַמִּדְיָנִי חֹתֵן מֹשֶׁה&quot; – חוֹבָב הָיָה חוֹתְנוֹ שֶׁל מֹשֶׁה, לֹא רְעוּאֵל הָיָה חוֹתְנוֹ! 
וּמִי הָיָה רְעוּאֵל? אֲבִי אֲבִיהֶן שֶׁל תִּינוֹקוֹת.
רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: רְעוּאֵל הָיָה שְׁמוֹ, שֶׁהָיָה רֵעוֹ שֶׁל אֱלֹהִים,
שֶׁנֶּאֱמַר &quot;וַיָּבֹא אַהֲרֹן וְכֹל זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל לֶאֱכָל לֶחֶם עִם חֹתֵן מֹשֶׁה לִפְנֵי הָאֱלֹהִים&quot; {{ממ|שמות|יח|יב}}! 
רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: שְׁלֹשָׁה שֵׁמוֹת נִקְרְאוּ לוֹ; נִקְרָא שְׁמוֹ יִתְרוֹ, שֶׁהוֹתִיר דָּבָר אֶחָד בַּתּוֹרָה.
וּמַה דָּבָר אֶחָד שֶׁהוֹתִיר בַּתּוֹרָה? שֶׁאָמַר לְמֹשֶׁה &quot;וְאַתָּה תֶחֱזֶה מִכָּל הָעָם&quot; {{ממ|שמות|יח|כא}},
הָא כְּשֵׁם שֶׁהוֹתִיר דָּבָר אֶחָד בַּתּוֹרָה – כָּךְ הַמָּקוֹם הוֹתִיר אוֹת אַחַת עַל שְׁמוֹ.
שֶׁבָּרִאשׁוֹנָה נִקְרָא שְׁמוֹ יֶתֶר, חָזַר לִהְיוֹת נִקְרָא יִתְרוֹ; נִקְרָא שְׁמוֹ קֵינִי, שֶׁקִּנֵּא לַמָּקוֹם בַּעֲבוֹדָה זָרָה; 
נִקְרָא שְׁמוֹ חוֹבָב, שֶׁהָיָה מְחַבֵּב אֶת הַתּוֹרָה. 
הָא כְּשֵׁם שֶׁהָיָה מְחַבֵּב אֶת הַתּוֹרָה – כָּךְ בָּנָיו חִבְּבוּ אוֹתָהּ מֵאַחֲרָיו,
שֶׁכֵּן הַמָּקוֹם אוֹמֵר לְיִרְמְיָה &quot;הָלוֹךְ אֶל בֵּית הָרֵכָבִים... וְהִשְׁקִיתָ אוֹתָם יָיִן... וַיֹּאמְרוּ לֹא נִשְׁתֶּה יָּיִן&quot; {{ממ|ירמיה|לה|ב}}. 
וְכֵן אַתְּ מוֹצֵא, בְּשָׁעָה שֶׁעָלוּ מִיְּרִיחוֹ הֲרֵי הֵן מַנִּיחִין כָּל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, בֵּית פֵּרוֹת מַאֲכָל וּמַשְׁקֶה –
וְהָלְכוּ לָהֶן לַעֲרָד, לַמִּדְבָּר אֵצֶל יַעְבֵּץ! הָא כְּשֵׁם שֶׁהָיָה מְחַבֵּב אֶת הַתּוֹרָה – כֵּן בָּנָיו חִבְּבוּ אוֹתָהּ מֵאַחֲרָיו,
וּכְשֵׁם שֶׁעָשָׂה מֵאַהֲבָה – כָּךְ הַמָּקוֹם נָתַן לוֹ מֵאַהֲבָה.
שֶׁכֵּן הַמָּקוֹם אוֹמֵר לְיִרְמְיָה &quot;לֹא יִכָּרֵת אִישׁ לְיוֹנָדָב בֶּן רֵכָב עֹמֵד לְפָנַי כָּל הַיָּמִים&quot; {{ממ|ירמיה|לה|יט}} –
שֶׁלֹּא יִפְסְקוּ מִמֶּנּוּ יוֹשְׁבֵי סַנְהֶדְרִין לְעוֹלָם. 
הָא אִם מִי שֶׁהָיָה מִגּוֹיֵי הָאֲרָצוֹת וּמִמִּשְׁפְּחוֹת הָאֲדָמָה, עַל שֶׁעָשָׂה מֵאַהֲבָה נָתַן לוֹ הַמָּקוֹם מֵאַהֲבָה –
עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה אִלּוּ הָיָה מִיִּשְׂרָאֵל! 

{{הע-שמאל|גם רחב זוכה לדרשות מפליגות, הנשענות על הסיפור שב[[יהושע ב]] ועל מגילות היוחסין שב[[דברי הימים א ד]]; וראו גם [[ביאור:ספרי במדבר/י#פיסקה עח|ספרי עח]]. סיכום הדרשה עליה דומה לסיום הדרשה על יתרו דלעיל.}}וְכֵן אַתְּ מוֹצֵא בְּרָחָב הַזּוֹנָה, שֶׁהִטְמִינָה אֶת מְרַגְּלֵי יְהוֹשֻׁעַ;
שֶׁנֶּאֱמַר &quot;וַיִּשְׁלַח יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן מִן הַשִּׁטִּים שְׁנַיִם אֲנָשִׁים מְרַגְּלִים חֶרֶשׁ לֵאמֹר&quot; {{ממ|יהושע|ב|א}}. 
יֵשׁ אוֹמְרִין {{ב|כְּלֵי נַגָּרוּת הָיוּ בְּיָדָן|דורש &quot;חֶרֶשׁ&quot;-חָרָשׁ}}, וְיֵשׁ אוֹמְרִין {{ב|כְּלֵי קַדָּרוּת הָיוּ בְּיָדָן|דורש &quot;חרש&quot;-חרס.}}.
רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: אָמַר לָהֶן עֲשׂוּ עַצְמְכֶן כְּחֵרְשִׁין, וְאַתֶּם עוֹמְדִין עַל רָזֵיהֶן. 
&quot;וַיֵּלְכוּ וַיָּבֹאוּ בֵּית אִשָּׁה זוֹנָה&quot;, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אַרְבָּעָה שֵׁמוֹת שֶׁל גְּנַאי הָיָה לָהּ: 
נִקְרָא שְׁמָהּ רָחָב הַזּוֹנָה – כִּשְׁמָהּ.
דָּבָר אַחֵר: רָחָב הַזּוֹנָה – שֶׁהָיְתָה מְזַנָּה עִם בְּנֵי הַמְּדִינָה מִבִּפְנִים וְעִם הַלִּיסְטִים מִבַּחוּץ,
שֶׁנֶּאֱמַר &quot;כִּי בֵיתָהּ בְּקִיר הַחוֹמָה וּבַחוֹמָה הִיא יוֹשָׁבֶת&quot; {{ממ|יהושע|ב|טו}}. 
דָּבָר אַחֵר: רָחָב הַזּוֹנָה – שֶׁהָיְתָה מֵאֶרֶץ כְּנַעַן, וְלֹא הָיָה בְּאֶרֶץ כְּנַעַן בְּנֵי אָדָם רָעִים וְקָשִׁים מֵהֶם. 
דָּבָר אַחֵר: רָחָב הַזּוֹנָה – שֶׁהָיְתָה מֵאַנְשֵׁי יְרִיחוֹ, מֵאוֹתָן שֶׁכָּתוּב בָּהֶן כְּלָיָה, שֶׁנֶּאֱמַר &quot;כִּי הַחֲרֵם תַּחֲרִימֵם&quot; {{ממ|דברים|כ|יז}};
וְעָלֶיהָ הוּא אוֹמֵר &quot;וּמִשְׁפְּחוֹת בֵּית עֲבֹדַת הַבּוּץ&quot; {{ממ|דברי הימים א|ד|כא}} – שֶׁהָיְתָה עֲסוּקָה בְּבוּץ.
דָּבָר אַחֵר: שֶׁהִטְמִינָה אֶת הַמְּרַגְּלִים בְּבוּץ. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר שֶׁהָיְתָה עֲסוּקָה בְּ{{ב|בֵי סִינָן|בגדי בוץ (bússinon)}},
&quot;לְבֵית אַשְׁבֵּעַ&quot; – לַבַּיִת שֶׁנִּשְׁבְּעוּ לָהּ הַמְּרַגְּלִים, שֶׁנֶּאֱמַר &quot;וְעַתָּה הִשָּׁבְעוּ לִי בַּה'&quot; {{ממ|יהושע|ז|יב}};
וְנֶאֱמַר &quot;וַתֵּשֶׁב בְּקֶרֶב יִשְׂרָאֵל עַד הַיּוֹם הַזֶּה&quot; {{ממ|יהושע|ו|כה}}. 
רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: לְפִי שֶׁהַיּוֹם הַזֶּה רוֹדֶה בָּרָקִיעַ – כָּךְ יְהֵא זַרְעֵךְ קַיָּם לְפָנַי לְעוֹלָם;
שֶׁעָמְדוּ מִמֶּנּוּ שְׁמוֹנָה נְבִיאִים, וְכוּלָּהֶם כֹּהֲנִים, וְאֵלּוּ הֵן: יִרְמְיָה וְחִלְקִיָּהוּ, שְׂרָיָה, מַחְסֵיָה, בָּרוּךְ בֶּן נֵרִיָּה, חֲנַמְאֵל, שַׁלּוּם 
וְיֵשׁ אוֹמְרִין אַף יְחֶזְקֵאל, וּבּוּזִי, וְאַף חֻלְדָּה הַנְּבִיאָה מִבְּנֵי בָנֶיהָ הָיְתָה.
כְּתִיב הָכָא &quot;אֵשֶׁת שַׁלֻּם בֶּן תִּקְוָה&quot; {{ממ|מלכים ב|כב|יד}} וּכְתִיב הָתָם &quot;אֶת תִּקְוַת חוּט הַשָּׁנִי תִּקְשְׁרִי בַּחַלּוֹן&quot; {{ממ|יהושע|ב|יח}}. 
וּמָה אִם מִי שֶׁהָיְתָה מִגּוֹיֵי הָאָרֶץ וּמִמִּשְׁפְּחוֹת הָאֲדָמָה, עַל שֶׁעָשְׂתָה מֵאַהֲבָה – נָתַן לָהּ הַמָּקוֹם מֵאַהֲבָה,
עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה אִלּוּ הָיְתָה מִיִּשְׂרָאֵל! 

{{הע-שמאל|גם הגבעונים זוכים לדרשות אוהדות, למרות שעשו מה שעשו במרמה; אבל השוו [[ביאור:משנה קידושין פרק ד|קידושין ד א,]] המכנה את הגבעונים &quot;נתינאי&quot; ואוסרת ליהודים להתחתן איתם.}}וְכֵן אַתְּ מוֹצֵא בַּגִּבְעוֹנִים, עַל שֶׁקֵּרְבוּ אֶת עַצְמָן – קֵרְבָן הַמָּקוֹם,
שֶׁנֶּאֱמַר &quot;וְיוֹקִים וְאַנְשֵׁי כֹזֵבָא&quot; {{ממ|דברי הימים א|ד|כב}} יוֹקִים – שֶׁקִּיֵּם לָהֶם יְהוֹשֻׁעַ בְּרִית.
כֹּזֵבָא – שֶׁכִּזְּבוּ בִּיהוֹשֻׁעַ שֶׁאָמְרוּ לוֹ &quot;מֵאֶרֶץ רְחוֹקָה בָּאוּ עֲבָדֶיךָ&quot; {{ממ|יהושע|ט|ט}} וַהֲלֹא לֹא הָיוּ אֶלָּא מֵאֶרֶץ כְּנַעַן! 
וּמָה אִם מִי שֶׁהָיָה מִגּוֹיֵי הָאָרֶץ וּמִמִּשְׁפְּחוֹת הָאֲדָמָה, עַל שֶׁקֵּרְבוּ אֶת עַצְמָן – קֵרְבָן הַמָּקוֹם,
עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה אִלּוּ הָיָה מִיִּשְׂרָאֵל! 

{{הע-שמאל|רות המואביה מצטיירת כגיורת העדיפה על מחלון וכליון, למרות שאין לה ייחוס מכובד כמו שיש להם. שכרה הוא שהאריכה ימים עד ימי שלמה ששפט את הזונות.}}וְכֵן אַתְּ מוֹצֵא בְּרוּת הַמּוֹאֲבִיָּה, עַל שֶׁאָמְרָה לַחֲמוֹתָהּ &quot;עַמֵּךְ עַמִּי וֵאלֹהַיִךְ אֱלֹהָי&quot; {{ממ|רות|א|טז}} –
נִתַּן לָהּ שֶׁתְּהֵא הַמַּלְכוּת שֶׁלָּהּ בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא;
וְעָלֶיהָ הוּא אוֹמֵר &quot;וְיוֹאָשׁ וְשָׂרָף&quot; {{ממ|דברי הימים א|ד|כב}} – זוֹ מַחְלוֹן וְכִלְיוֹן; 
יוֹאָשׁ – שֶׁנִּתְיָאֲשׁוּ מִן הַחַיִּים, וְשָׂרָף – שֶׁשָּׂרְפוּ אֶת הַתּוֹרָה. 
דָּבָר אַחֵר: יוֹאָשׁ – שֶׁנִּתְיָאֲשׁוּ מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וְשָׂרָף – שֶׁשָּׂרְפוּ אֶת בְּנֵיהֶם וְאֶת בְּנוֹתֵיהֶן לַעֲבוֹדָה זָרָה,
&quot;אֲשֶׁר בָּעֲלוּ לְמוֹאָב&quot; – שֶׁנָּשְׂאוּ לָהֶם נָשִׁים מוֹאֲבִיּוֹת. 
דָּבָר אַחֵר: שֶׁהִנִּיחוּ אֶת כָּל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וְהָלְכוּ וְנִסְתַּחֲפוּ בִּשְׂדֵה מוֹאָב. &quot;וְיֹשְׁבֵי לָחֶם&quot; – זוֹ נָעֳמִי הַשָּׁבָה בֵּית לָחֶם. 
&quot;וְהַדְּבָרִים עַתִּיקִים&quot; – כְּבָר כָּל אֶחָד וְאֶחָד מְפֹרָשׁ בִּפְנֵי עַצְמוֹ. &quot;הֵמָּה הַיּוֹצְרִים&quot; – זֶה בֹּעַז וְרוּת.
&quot;וְיֹשְׁבֵי נְטָעִים&quot; – זֶה שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ, שֶׁהוּא דּוֹמֶה לְנֶטַע. &quot;וּגְדֵרָה&quot; – זוֹ סַנְהֶדְרִין הַיּוֹשֶׁבֶת עִמּוֹ וְגוֹדֶרֶת דִּבְרֵי תוֹרָה.
&quot;עִם הַמֶּלֶךְ בִּמְלַאכְתּוֹ יָשְׁבוּ שָׁם&quot;, מִנַּיִן אַתָּה אוֹמֵר שֶׁלֹּא מֵתָה רוּת עַד שֶׁרָאֲתָה שְׁלֹמֹה בֶּן בְּנָהּ יוֹשֵׁב בַּדִּין שֶׁל זוֹנוֹת? 
שֶׁנֶּאֱמַר &quot;עִם הַמֶּלֶךְ בִּמְלַאכְתּוֹ יָשְׁבוּ שָׁם&quot;;
וְאוֹמֵר {{ממ|מלכים א|ב|יט}} &quot;וַיָּשֶׂם כִּסֵּא לְאֵם הַמֶּלֶךְ&quot; – זוֹ בַּת שֶׁבַע; &quot;וַתֵּשֶׁב לִימִינוֹ&quot; – זוֹ רוּת הַמּוֹאֲבִיָּה. 
הָא כָּל כְּלִי שֶׁהוּא עוֹשֶׂה דָּבָר אֶחָד בִּפְנֵי הַמָּקוֹם – הַמָּקוֹם נוֹתֵן לוֹ שְׂכָרוֹ.

{{הע-שמאל|הדרשה חוזרת ליתרו ושואלת כיצד אמר לו משה &quot;אנחנו&quot;, והרי הוא לא הגיע לא&quot;י! – לשאלה ניתנות שלוש תשובות: משה האמין בטעות שיכנס עם העם תוך זמן קצר לא&quot;י; משה ניסה למשוך את יתרו; משה טען בטעות שהכניסה לא&quot;י היא ישירות מהמדבר.}} וְכֵן הוּא אוֹמֵר &quot;וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה לְחֹבָב בֶּן רְעוּאֵל הַמִּדְיָנִי חֹתֵן מֹשֶׁה&quot;, {{ב|זוֹ הָיְתָה לוֹ כְּנֶגֶד הַכֹּל|הכבוד הגדול ביותר שזכה לו}}, שֶׁהָיָה נִקְרָא חוֹתְנוֹ שֶׁל מֶלֶךְ.
&quot;נֹסְעִים אֲנַחְנוּ&quot;, וְכִי מֹשֶׁה הָיָה נוֹסֵעַ עִמָּהֶן? וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר &quot;וּרְאֵה בְעֵינֶיךָ כִּי לֹא תַעֲבֹר אֶת הַיַּרְדֵּן הַזֶּה&quot; {{ממ|דברים|ג|כז}}! 
יֵשׁ אוֹמְרִין: עֲדַיִן לֹא הָיָה הַדָּבָר בְּיָדוֹ. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: כְּבָר הָיָה הַדָּבָר בְּיָדוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר &quot;כִּי אָנֹכִי מֵת בָּאָרֶץ הַזֹּאת&quot; וְגוֹ'. {{ממ|דברים|ד|כב}} 
דָּבָר אַחֵר: &quot;נֹסְעִים אֲנַחְנוּ&quot; בִּשְׁבִיל לְחַזֵּק יָדוֹ שֶׁל יִתְרוֹ. 
דָּבָר אַחֵר: &quot;נֹסְעִים אֲנַחְנוּ&quot;, לֹא כְּמוֹת שֶׁהָיִינוּ נוֹסְעִים בְּכָל שָׁעָה, שֶׁהָיִינוּ נוֹסְעִים מִן הַמָּקוֹם הַזֶּה וְחוֹנִים בָּזֶה,
אֶלָּא עַכְשָׁיו אָנוּ נִכְנָסִים {{ב|כֵּיוָן|ישירות}} אֶל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל מִיָּד.

{{הע-שמאל|הדרשה טוענת בנגוד לפשט, שיתרו לא הלך לארצו אלא נשאר במחנה ישראל וזכה ביריחו ובסביבתה, כפיקדון זמני עד בניית בית המקדש. בניגוד לטענה דלעיל, שמשה ניסה לפתות את יתרו להשאר במחנה ישראל, כאן הוא מודיע לו מראש שהפקדון הוא זמני, ל400 שנים בלבד.
לפי דעת 'יש אומרים' צאצאי יתרו יצאו מאיזור יריחו כבר עם מות יהושע, והלכו לערד במדבר כדי ללמוד תורה מחכם ששמו יעבץ.}}&quot;אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אָמַר ה' אֹתוֹ אֶתֵּן לָכֶם&quot;, לָכֶם הוּא, אֵין לַגֵּרִים חֵלֶק בּוֹ! 
שֶׁלֹּא תְּהֵא סָבוּר שֶׁאַתְּ בָּא וְנוֹטֵל כְּאֶחָד מִן הַשְּׁבָטִים, וְעַכְשָׁיו אַתָּה אוֹמֵר לִי הִטְעֵיתַנִי; 
אֶלָּא עַל מְנָת כֵּן אַתְּ בָּא, עַל מְנָת שֶׁאֵין לַגֵּרִים נַחֲלָה בָּאָרֶץ! אַף עַל פִּי כֵן, &quot;לְכָה אִתָּנוּ וְהֵטַבְנוּ לָךְ&quot;. 
&quot;כִּי ה' דִּבֶּר טוֹב עַל יִשְׂרָאֵל&quot;, וַהֲלֹא בְּכָל הַשָּׁעוֹת הַמָּקוֹם מְדַבֵּר טוֹבוֹת עַל יִשְׂרָאֵל! 
אֶלָּא הַמָּקוֹם אָמַר לָנוּ לִהְיוֹת מְטִיבִים לַגֵּרִים, וּלְךָ אָנוּ מְטִיבִים מִכָּל הַגֵּרִים! 
וּמָה הָיְתָה הַטּוֹבָה שֶׁהֵטִיבוּ לוֹ? כְּשֶׁבָּאוּ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הִפְרִישׁוּ דִּשְׁנָהּ שֶׁל יְרִיחוֹ חֵלֶק בָּרֹאשׁ,
וְאָמְרוּ: אֵיזֶה שֵׁבֶט שֶׁיַּעֲלֶה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ בִּתְחוּמוֹ – יְהִי נוֹטֵל אֶת יְרִיחוֹ וְאֶת תְּבוּאָתָהּ 
תַּחַת מְקוֹם בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, לְקַיֵּם בָּהּ &quot;בְּאַחַד שְׁבָטֶיךָ&quot; {{ממ|דברים|יב|יד}}. 
וְנָתְנוּ אוֹתָהּ לְיִתְרוֹ, וְהָיָה אוֹכֵל פֵּרוֹתֶיהָ אַרְבַּע מֵאוֹת וְאַרְבָּעִים שָׁנָה;
שֶׁנֶּאֱמַר &quot;וַיְהִי בִשְׁמוֹנִים שָׁנָה וְאַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה לְצֵאת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְגוֹ' וַיִּבֶן הַבַּיִת לַה'&quot; {{ממ|מלכים א|ו|א}} 
בְּאוֹתָהּ שָׁעָה כְּשֶׁנִּבְנָה הַמִּקְדָּשׁ לַה' הָלְכוּ לָהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר &quot;וּבְנֵי קֵינִי חֹתֵן מֹשֶׁה עָלוּ מֵעִיר הַתְּמָרִים אֶת בְּנֵי יְהוּדָה&quot; {{ממ|שופטים|א|טז}}. 
וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁהָיוּ יוֹשְׁבִין שָׁם כָּל זְמַן שֶׁהָיָה יְהוֹשֻׁעַ קַיָּם, שֶׁהָיוּ מוֹצְאִין לִלְמֹד תּוֹרָה.
לְאַחַר מִיתָתוֹ אָמַר: כָּל עַצְמִי לֹא בָּאתִי וְהִנַּחְתִּי כָּל מַה שֶׁהָיָה לִי – אֶלָּא לִלְמֹד תּוֹרָה; 
וְעַכְשָׁיו אֲנִי זוֹרֵעַ וְקוֹצֵר, וְאֵימָתַי אֲנִי לָמֵד תּוֹרָה? אָמְרוּ לוֹ: יֵשׁ אָדָם לָמֵד תּוֹרָה בָּעִיר, 
וְזֶה הַמָּקוֹם צוֹנֵן הוּא מִדְבָּר וְאֵין שָׁם חִטִּים! כֵּיוָן שֶׁשָּׁמַע מֵהֶם כָּךְ – הָלַךְ, שֶׁנֶּאֱמַר &quot;וּבְנֵי קֵינִי חֹתֵן מֹשֶׁה עָלוּ מֵעִיר הַתְּמָרִים&quot;.
הָלְכוּ וּמָצְאוּ אֶת יַעְבֵּץ יוֹשֵׁב בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ, וְכֹהֲנִים וּלְוִיִּם וּמְלָכִים יוֹשְׁבִין עִמּוֹ וְכָל יִשְׂרָאֵל יוֹשְׁבִין שָׁם.
אָמְרוּ: אָנוּ גֵּרִים, אֵיךְ נֵשֵׁב עִם אֵלּוּ? מֶה עָשׂוּ? יָשְׁבוּ עַל שַׁעֲרֵי בֵּית הַמִּדְרָשׁ, וְהָיוּ שׁוֹמְעִין וְלוֹמְדִין;
שֶׁנֶּאֱמַר {{ממ|דברי הימים א|ב|נה}} &quot;וּמִשְׁפְּחוֹת סוֹפְרִים יֹשְׁבֵי יַעְבֵּץ תִּרְעָתִים&quot; – שֶׁהָיוּ יוֹשְׁבִין עַל הַשַּׁעַר; 
&quot;שִׁמְעָתִים&quot; – שֶׁהָיוּ שׁוֹמְעִין וְלוֹמְדִין; &quot;סוּכָתִים&quot; – שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל {{ב|מַסְכִּין|מאזינים}} לָהֶם.
}}

===פסוק ל===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|דורש את הכפילות &quot;ארצי ומולדתי&quot; – הקרקעות והמשפחה, או: הנכסים והמקום (כבוד) בעירי; וראו [[ביאור:ספרי במדבר/י#פיסקה עט|ספרי עט.]]}}'''&quot;וַיֹּאמֶר אֵלָיו לֹא אֵלֵךְ כִּי אִם אֶל אַרְצִי&quot;''', אָמַר לוֹ: אִם בִּשְׁבִיל אֶרֶץ - אִם בִּשְׁבִיל נְכָסִים; אֲנִי הוֹלֵךְ! 
יֵשׁ לְךָ אָדָם שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֶרֶץ וְאֵין לוֹ נְכָסִים, יֵשׁ לוֹ נְכָסִים וְאֵין לוֹ מִשְׁפָּחָה. 
אֲנִי אֵינִי כֵּן; אֶלָּא יֵשׁ לִי אֶרֶץ, וְיֵשׁ לִי נְכָסִים, וְיֵשׁ לִי מִשְׁפָּחָה, וּמָקוֹם הָיָה בְּעִירִי.
אִם לֹא אֵלֵךְ בִּשְׁבִיל אַרְצִי - אֵלֵךְ בִּשְׁבִיל מִשְׁפַּחְתִּי; אִם לֹא אֵלֵךְ בִּשְׁבִיל מִשְׁפַּחְתִּי - אֵלֵךְ בִּשְׁבִיל אַרְצִי! 

{{הע-שמאל|לפי הדרשה הזאת חזר יתרו לארצו וגייר את משפחתו ואת בני מדינתו ואיתם חזר וישב ביריחו. כך ניתן ליישב את הפשט בפסוקנו עם הזיהוי של יתרו עם &quot;הקיני חותן משה&quot; המופיע ב[[שופטים א טז]]; וראו דברי ר' אלעזר המודעי [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#ב פרשה ב|במכילתא עמלק ב ב.]]}}דָּבָר אַחֵר: '''&quot;וַיֹּאמֶר אֵלָיו לֹא אֵלֵךְ&quot;''' לָמָּה חָזַר לְאַרְצוֹ? אֶפְשָׁר שֶׁכְּמוֹת יִתְרוֹ מְסָרֵב עַל דִּבְרֵי מֹשֶׁה? 
אֶלָּא כָּךְ הָיָה יִתְרוֹ מְחַשֵּׁב וְאוֹמֵר: וְכִי מָה הַנֵּר הַזֶּה בֵּין חַמָּה לִלְבָנָה? מֹשֶׁה – חַמָּה, וְאַהֲרֹן - לְבָנָה. 
מָה אוֹר יֵשׁ לִי בֵּינֵיהֶם? - אֶלָּא הֲרֵינִי הוֹלֵךְ לְאַרְצִי וּמְגַיֵּר אֶת כָּל בְּנֵי מְדִינָתִי וּמַכְנִיסָן תַּחַת כַּנְפֵי הַשְּׁכִינָה. 
לְפִי כָּךְ הוּא אוֹמֵר &quot;כִּי אִם אֶל אַרְצִי וְאֶל מוֹלַדְתִּי אֵלֵךְ&quot;! יָכוֹל הָלַךְ וְלֹא עָשָׂה? 
תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;וּבְנֵי קֵינִי חֹתֵן מֹשֶׁה עָלוּ מֵעִיר הַתְּמָרִים... וַיֵּשֶׁב אֶת הָעָם&quot; {{ממ|שופטים|א|טז}} מְלַמֵּד שֶׁהָיָה עִמָּהֶן עַם רָב. 

{{הע-שמאל|לפי הדרשות הבאות היה יתרו חייב כספים לאנשים שהפקידו אצלו את כספיהם, או שלווה מהם כספים עבור צדקה למי שלא עמדו במחיר הגבוה של החיטה (שנגרם כתוצאה מהברד שפגע בשעורים), והיה חשוב לו לפרוע את החובות.}}דָּבָר אַחֵר: '''&quot;וַיֹּאמֶר אֵלָיו לֹא אֵלֵךְ&quot;''' לָמָּה חָזַר לְאַרְצוֹ? אֶלָּא כָּךְ הָיָה יִתְרוֹ מְחַשֵּׁב וְאוֹמֵר: 
כָּל הַשָּׁנִים הַלָּלוּ הָיוּ בְּנֵי אָדָם מַפְקִידִין אֶצְלִי פִּקְדוֹנוֹת, שֶׁאֲנִי הָיִיתִי הַנֶּאֱמָן שֶׁבָּעִיר. 
וְאִם אֲנִי מַנִּיחָן וְהוֹלֵךְ לִי - הֵן אוֹמְרִין: בָּרַח לוֹ יִתְרוֹ, וְלָקַח כָּל פִּקְדוֹנוֹתָיו וְנָתַן לַחֲתָנוֹ! נִמְצֵאתִי מוֹצִא שֵׁם רָע עָלַי וְעָלֶיךָ! 
אֶלָּא הֲרֵינִי הוֹלֵךְ וּמַחֲזִיר אֶת כֻּלָּן! 
דָּבָר אַחֵר: '''&quot;וַיֹּאמֶר אֵלָיו לֹא אֵלֵךְ&quot;''', לָמָּה חָזַר? אֶלָּא הָיָה מְחַשֵּׁב וְאוֹמֵר: 
הַשָּׁנָה הַזֹּאת שְׁנַת בַּצֹּרֶת הָיְתָה, וַאֲנִי לָוִיתִי וּפִרְנַסְתִּי אֶת הָעֲנִיִּים. 
וְאִם אֵין אֲנִי הוֹלֵךְ וּפוֹרֵעַ אֶת הַחוֹבוֹת - נִמְצֵאתִי מְחַלֵּל שֵׁם שָׁמַיִם! אֶלָּא הֲרֵינִי הוֹלֵךְ וּפוֹרְעָן! 
וּמִנַּיִן שֶׁשְּׁנַת בַּצֹּרֶת הָיְתָה? שֶׁנֶּאֱמַר &quot;וְהַפִּשְׁתָּה וְהַשְּׂעֹרִים נֻכָּתָה&quot; {{ממ|שמות|ט|לא}} -
אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא לָקוּ הַחִטִּים אֶלָּא הַשְּׂעוֹרִים, אִם אֵין שְׂעוֹרִים - הַחִטִּים מִתְיַקְּרִים: 
}}

===פסוק לא===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|לפי הדרשה הזאת גזר משה על יתרו ואסר עליו לעזוב את ישראל, כדי שלא יצא על ישראל שם רע שאינם מקבלים גרים. נראה שהדרשה מושפעת מתנועה רחבה של גיור שהיתה לפני עליית הנצרות , ומראייה של היהדות כדת מיסיונרית המעוניינת בגיור, כי הוא מכבד שם שמים; וראו[[ביאור:ספרי במדבר/י#פיסקה פ| ספרי פ.]]
המילים &quot;אל נא&quot; מכוונות גם ל&quot;תעזוב אותנו&quot; וגם ל&quot;והיית לנו לעיניים&quot;, כלומר לדוגמא בעיני הגויים לאי קבלת גרים.}}&quot;'''וַיֹּאמֶר אַל נָא תַּעֲזֹב אֹתָנוּ'''&quot;, אֵין 'נָא' אֶלָּא לְשׁוֹן בַּקָּשָׁה: אָמַר לוֹ, אִם אֵין אַתְּ בּוֹא וְלֵךְ עִמָּנוּ 
בְּבַקָּשָׁה, בִּגְזֵרָה – אֵין אַתְּ מֻתָּר לְהַנִּיחֵנוּ! 
וְ&quot;'''כִּי עַל כֵּן יָדַעְתָּ חֲנֹתֵנוּ בַּמִּדְבָּר'''&quot; אָמַר לוֹ: אִלּוּ אָדָם שֶׁלֹּא הִכִּיר נִסָּיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְהוֹלֵךְ עִמָּנוּ – לֹא הָיָה לוֹ לְהַנִּיחֵנוּ; 
אֶפְשָׁר אַתָּה, שֶׁהָלַכְתָּ עִמָּנוּ וְהִכַּרְתָּ נִסָּיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא – עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה! בִּגְזֵרָה! אֵין אַתְּ מֻתָּר לְהַנִּיחֵנוּ! 
&quot;'''וְהָיִיתָ לָּנוּ לְעֵינָיִם'''&quot; – שֶׁלֹּא תְּהֵא &quot;לָּנוּ לְעֵינָיִם&quot;, לְעֵינֵי כָּל בָּאֵי הָעוֹלָם, וְיֹאמְרוּ: דּוֹמֶה שֶׁאֵין אָנוּ רוֹצִים לְקַבֵּל אֶת הַגֵּרִים! 
וְעוֹד דָּנִים אֶת הַדְּבָרִים מִקַּל וָחֹמֶר, וְאוֹמְרִין: מָה אִם מִי שֶׁהָיָה נִקְרָא חוֹתְנוֹ שֶׁל מֶלֶךְ – לֹא רָצוּ לְקַבְּלוֹ, 
עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה שְׁאָר כָּל הַגֵּרִים! נִמְצֵאתָ מוֹנֵעַ אֶת הַגֵּרִים לָבוֹא עִמָּנוּ, וּמְמַעֵט כְּבוֹדוֹ שֶׁל מָקוֹם! 
אֶלָּא אַף אַתְּ בּוֹא וְלֵךְ עִמָּנוּ, וְנִמְצֵאתָ מַרְגִּיל אֶת הַגֵּרִים לָבוֹא עִמָּנוּ וּמַרְבֶּה כְּבוֹדוֹ שֶׁל מָקוֹם, 
לְקַיֵּם מַה שֶּׁכָּתוּב &quot;בְּרָב עָם הַדְרַת מֶלֶךְ&quot; {{ממ|משלי|יד|כח}}. 
}}

===פסוק לב===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|שלוש הגדרות ל&quot;טוב&quot;: על התורה, ועל העבודה ועל גמילות חסדים, המותאמות לשלוש האליטות בסוף ימי בית שני – כהנים, חכמים וחסידים. מבני בניו של יתרו היו כהנים (ראו [[ביאור:ספרי במדבר/י#פיסקה עח|ספרי עח,]]) תלמידי חכמים וחסידים.}} '''&quot;וְהָיָה כִּי תֵלֵךְ עִמָּנוּ וְהָיָה הַטּוֹב הַהוּא&quot;''', 'הַטּוֹב' – זֶה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;הָהָר הַטּוֹב הַזֶּה וְהַלְּבָנוֹן&quot; {{ממ|דברים|ג|כה}}. 
דָּבָר אַחֵר: 'הַטּוֹב' – זוֹ תּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;כִּי לֶקַח טוֹב נָתַתִּי לָכֶם תּוֹרָתִי אַל תַּעֲזוֹבוּ&quot; {{ממ|משלי|ד|ב}}. 
דָּבָר אַחֵר: 'הַטּוֹב' – זֶה מַתַּן שְׂכָרָן שֶׁל צַדִּיקִים, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;מָה רַב טוּבְךָ אֲשֶׁר צָפַנְתָּ לִּירֵאֶיךָ&quot; {{ממ|תהלים|לא|כ}}. 
הִבְטִיחוֹ שֶׁיֵּשׁ לְבָנָיו חֵלֶק בְּכָל אֵלּוּ.
}}

===פסוק לג===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|&quot;דרך שלושת ימים&quot; אינה זמן ההליכה אלא מרחק ההליכה שעשו ביום יצאו מהר סיני. ר' שמעון דורש זאת לזכותם, שהיו רוצים להכנס לא&quot;י, אפילו אם יהרגו במלחמה! 
מכאן עד סוף הדרשה על ענני הכבוד – ראו [[ביאור:ספרי במדבר/י#פיסקה פב|ספרי פב-פג.]]}}'''&quot;וַיִּסְעוּ מֵהַר ה' דֶּרֶךְ שְׁלֹשֶׁת יָמִים&quot;''', וְכִי דֶּרֶךְ שְׁלֹשֶׁת יָמִים הָיָה? וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר '''&quot;אַחַד עָשָׂר יוֹם מֵחֹרֵב&quot;''' {{ממ|דברים|א|ב}}! 
מָה אֲנִי מְקַיֵּם '''&quot;דֶּרֶךְ שְׁלֹשֶׁת יָמִים&quot;'''? אֶלָּא מְלַמֵּד שֶׁהִלְּכוּ בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם כְּדֶרֶךְ שֶׁהָיוּ מְהַלְּכִין בִּשְׁלֹשֶׁת יָמִים;
שֶׁבְּכָל יוֹם הָיוּ מְהַלְּכִין שְׁנֵים עָשָׂר מִיל, וְאוֹתוֹ הַיּוֹם הִלְּכוּ שְׁלֹשִׁים וְשִׁשָּׁה מִיל. 
הָיָה רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: בּוֹא וּרְאֵה חִבָּתָהּ שֶׁל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כַּמָּה הִיא חֲבִיבָה,
שֶׁכָּל מִי שֶׁהוּא הוֹלֵךְ לַמִּלְחָמָה - הֲרֵי הוּא רָץ וְהוֹלֵךְ, כְּשֶׁהוּא מַגִּיעַ לַמִּלְחָמָה - הֲרֵי רַגְלָיו מִשְׁתַּבְּרוֹת.
אֲבָל יִשְׂרָאֵל אֵינָן כֵּן, אֶלָּא כְּשֶׁהָיוּ קְרוֹבִים לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הָיוּ רַגְלֵיהֶם נוֹשְׂאוֹת אוֹתָן, 
וְאוֹמְרִין אֵלּוּ לְאֵלּוּ: אִלּוּ אָנוּ נִכְנָסִין לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וּמֵתִים מִיָּד - אֵין אָנוּ כְּדַאי? 
שֶׁאָנוּ נִכְנָסִין אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר נִשְׁבַּע ה' לַאֲבוֹתֵינוּ לָתֵת לָנוּ! 

{{הע-שמאל|האם היה הארון לפני ישראל או בתוך המחנה, בין הדגלים? הסתירה נפתרת ע&quot;י הכפלת הארון, וראו גם [[ביאור:משנה סוטה פרק ז#משנה ט|סוטה ז ט.]]}}'''&quot;וַאֲרוֹן בְּרִית ה' נֹסֵעַ לִפְנֵיהֶם&quot;''', וְנֶאֱמַר '''&quot;וַאֲרוֹן בְּרִית ה' וּמֹשֶׁה לֹא מָשׁוּ מִקֶּרֶב הַמַּחֲנֶה&quot;''' {{ממ|במדבר|יד|מד}}! 
יֵשׁ אוֹמְרִין: שְׁתֵּי אֲרוֹנוֹת הָיוּ עִמָּהֶן, אֶחָד לִפְנִים מִן הַמַּחֲנֶה וְאֶחָד בְּאֶמְצַע הַמַּחֲנֶה;
זֶה שֶׁהָיָה לִפְנִים מִן הַמַּחֲנֶה - הָיְתָה הַתּוֹרָה בְּתוֹכוֹ, וְזֶה שֶׁהָיָה בְּאֶמְצַע הַמַּחֲנֶה - הָיוּ שִׁבְרֵי הַלּוּחוֹת בְּתוֹכוֹ. 
'''&quot;לָתוּר לָכֶם מְנוּחָה&quot;''', רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: מוֹשְׁלוֹ מָשָׁל, לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה?
לְקַנְסוֹר הַזֶּה, שֶׁהוּא מַקְדִּים לִפְנֵי הָאֻמּוֹת קֹדֶם שְׁלֹשָׁה יָמִים לְתַקֵּן לָהֶם אֶת הַדֶּרֶךְ,
שֶׁנֶּאֱמַר '''&quot;וּבַדָּבָר הַזֶּה אֵינְכֶם מַאֲמִינִם בַּה' אֱלֹהֵיכֶם, הַהֹלֵךְ לִפְנֵיכֶם בַּדֶּרֶךְ לָתוּר לָכֶם מָקוֹם לַחֲנֹתְכֶם&quot;''' {{הפניה לפסוקים|דברים|א|לב|לג}}.
'''&quot;וַעֲנַן ה' עֲלֵיהֶם יוֹמָם&quot;''' וְגוֹ' וְנֶאֱמַר '''&quot;וַיִּסַּע מַלְאַךְ הָאֱלֹהִים הַהֹלֵךְ לִפְנֵי מַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל&quot;''' {{ממ|שמות|יד|יט}}.
וְנֶאֱמַר '''&quot;כִּי עֲנַן ה' עַל הַמִּשְׁכָּן יוֹמָם&quot;''' {{ממ|שמות|מ|לח}} וְנֶאֱמַר '''&quot;לֹא יָמִישׁ עַמּוּד הֶעָנָן יוֹמָם&quot;''' {{ממ|שמות|יג|כב}}.
וְנֶאֱמַר '''&quot;וַה' הֹלֵךְ לִפְנֵיהֶם יוֹמָם בְּעַמּוּד עָנָן&quot;''' {{ממ|שמות|יג|כא}} מְלַמֵּד שֶׁהָיָה עִמָּהֶם שִׁבְעָה עַנְנֵי כָּבוֹד: 
אֶחָד לִפְנֵיהֶם וְאֶחָד אַחֲרֵיהֶם, וְאֶחָד מִימִינָם וְאֶחָד מִשְּׂמֹאלָם, וְאֶחָד עַל גַּבֵּי רָאשֵׁיהֶם מִפְּנֵי הַחַמָּה,
וְאֶחָד מִתַּחַת רַגְלֵיהֶם כְּדֵי שֶׁלֹּא יְהוּ מְהַלְּכִין יְחֵפִים;
וַעֲנַן שְׁכִינָה הָיָה מְקַדֵּם לִפְנֵיהֶם קֹדֶם לִשְׁלֹשָׁה יָמִים, מַשְׁפִּיל לָהֶם אֶת הֶהָרִים וּמַגְבִּיהַ אֶת הַגֵּיָאיוֹת,
הַנָּמוּךְ – מַגְבִּיהוֹ, וְהַגָּבוֹהַ – מַשְׁפִּילוֹ, וְעוֹשֶׂה לָהֶם דֶּרֶךְ וְאִיסְרָט לְהַלֵּךְ. 
חָבִיב הוּא הָאָרוֹן, שֶׁהַמִּשְׁכָּן כֻּלּוֹ לֹא נַעֲשָׂה אֶלָּא בִּשְׁבִיל הָאָרוֹן, וְכָל נִסִּים שֶׁהָיוּ נַעֲשִׂין בְּיִשְׂרָאֵל - בָּאָרוֹן הָיוּ נַעֲשִׂין.
וְכֵן הוּא אוֹמֵר '''&quot;וַאֲרוֹן בְּרִית ה' נֹסֵעַ לִפְנֵיהֶם&quot;''' שֶׁהָיָה הוֹרֵג נְחָשִׁים וְעַקְרַבִּים וְהָיָה הוֹרֵג לִפְנֵיהֶם שׂוֹנְאֵיהֶן שֶׁל יִשְׂרָאֵל. 
דָּבָר אַחֵר: '''&quot;וַעֲנַן ה' עֲלֵיהֶם יוֹמָם&quot;''' אֲפִילּוּ יָחִיד מִיִּשְׂרָאֵל הָיָה נִמְשָׁךְ חוּץ לַמַּחֲנֶה - הָיָה עַמּוּד הֶעָנָן נִמְשָׁךְ וּמֵגִין עָלָיו בִּמְקוֹמוֹ.
יָכוֹל שֶׁהָיָה מֵגִין עַל אֲחֵרִים? תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;עֲלֵיהֶם&quot;''': עֲלֵיהֶם הָיָה מֵגִין, לֹא הָיָה מֵגִין עַל אֲחֵרִים!
יָכוֹל שֶׁהָיָה מֵגִין בַּלַּיְלָה? תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;יוֹמָם&quot;''': בַּיּוֹם הָיָה מֵגִין, לֹא הָיָה מֵגִין בַּלַּיְלָה! 
יָכוֹל עַמּוּד הֶעָנָן לֹא הָיָה מֵגִין בַּלַּיְלָה, אֲבָל עַמּוּד הָאֵשׁ יְהֵא מֵאִיר בַּיּוֹם? 
תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;וְאֵשׁ תִּהְיֶה לַיְלָה בּוֹ&quot;''' {{ממ|שמות|מ|לח}}: עַמּוּד הֶעָנָן בַּיּוֹם, וְעַמּוּד הָאֵשׁ בַּלַּיְלָה.
'''&quot;בְּכָל מַסְעֵיהֶם&quot;''', אֲפִילּוּ יָחִיד מִיִּשְׂרָאֵל הָיָה נִכְנָס חֶדֶר לִפְנִים מִן הַחֶדֶר - הָיָה עַמּוּד הָאֵשׁ נִכְנָס וּמֵאִיר עָלָיו בִּמְקוֹמוֹ.
יָכוֹל שֶׁהָיָה מֵאִיר עַל אֲחֵרִים? תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;לְעֵינֵי כָל בֵּית יִשְׂרָאֵל&quot;''': לְעֵינֵי יִשְׂרָאֵל הָיָה מֵאִיר, לֹא הָיָה מֵאִיר עַל אֲחֵרִים! 

{{הע-שמאל|[[ביאור:ספרי במדבר/י#פיסקה פד|בספרי פד]] מסיקים מהשיעור של 85 אותיות שהפרשה נחשבת כחומש בפני עצמו, וספר תורה שנותרו בו 85 אותיות מטמא את הידים, וראו גם [[ביאור:משנה ידים פרק ג#משנה ה|ידים ג ה.]] כאן מסיקים מסקנה הפוכה: ספר שיש בו 85 טעויות אינו כשר לקריאה בתורה, אבל נראה שאם יש בו פחות מכך – אפשר לקרוא בו!
המשל מבוסס על דרשה בגנותם של ישראל, שהתלוננו על אריכות הדרך של שלושת ימים, במקום להודות על עמוד הענן.}}כָּל סֵפֶר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ שְׁמוֹנִים וְחָמֵשׁ טָעִיּוֹת - לֹא יִקָּרֵא בּוֹ עַד שֶׁיּוּגַּהּ. 
יֵשׁ אוֹמְרִין: לֹא נֶאֶמְרוּ כָּל הַשִּׁעוּרִין הַלָּלוּ, אֶלָּא שֶׁאֵינָהּ מְקוֹמָהּ שֶׁל פָּרָשָׁה.
הָיָה צָרִיךְ לוֹמַר '''&quot;וַעֲנַן ה' עֲלֵיהֶם יוֹמָם בְּנָסְעָם מִן הַמַּחֲנֶה&quot;''', '''&quot;וַיֹּאמֶר&quot;''', '''&quot;וַיְהִי הָעָם כְּמִתְאֹנְנִים&quot;'''! 
אֶלָּא מוֹשְׁלִין אוֹתוֹ מָשָׁל, לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לִבְנֵי מְדִינָה שֶׁהָלְכוּ אֵצֶל מוֹשֵׁל שֶׁבְּעַכּוֹ,
אָמְרוּ לוֹ: הִיגַעְתָּ עִמָּנוּ! נֵלֵךְ אֵצֶל מוֹשֵׁל שֶׁבְּצוֹר! הִגִּיעוּ לְצוֹר וְהָלְכוּ לְצִידוֹן, וּמִצִּידוֹן הָלְכוּ לְכִידוֹן. 
מִשֶּׁנִּתְיַגְּעוּ אָמְרוּ: הוֹגַעְתָּנוּ וְטֵרַפְתָּנוּ הִיגַעְתָּ!
שֶׁלֹּא נֶאֶמְרוּ כָּל הַשִּׁעוּרִין הַלָּלוּ אֶלָּא שֶׁאֵינָהּ מְקוֹמָהּ שֶׁל פָּרָשָׁה.
}}

===פסוק לה===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|מי יזם את ההליכה והכתיב את הקצב שלה: הענן, המסמל את הקב&quot;ה – או משה? הדרשה טוענת שמשה גרם לענן להתרומם, בהחלטתו לצאת לדרך. משה הפעיל את הקב&quot;ה, שסמך עליו שיוביל! – וראו גם [[ביאור:ספרי במדבר/י#פיסקה פד|ספרי פד.]]}}&quot;'''וַיְהִי בִּנְסֹעַ הָאָרֹן וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה'''&quot; – מְלַמֵּד שֶׁהָיוּ נוֹסְעִין עַל פִּי מֹשֶׁה. 
כְּתִיב &quot;וַיְהִי בִּנְסֹעַ הָאָרֹן וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה... וּבְנֻחֹה יֹאמַר שׁוּבָה ה'&quot;, וּכְתִיב &quot;עַל פִּי ה' יַחֲנוּ וְעַל פִּי ה' יִסָּעוּ&quot; {{ממ|במדבר|ט|כג}}. וְכִי הֵיאַךְ אֶפְשָׁר לְקַיֵּם כָּל הַכְּתוּבִים הַלָּלוּ? הָא כֵּיצַד? 
בִּזְמַן שֶׁהָיוּ נוֹסְעִין הָיָה עַמּוּד הֶעָנָן נֶעֱקָר מִמְּקוֹמוֹ עַל פִּי הַמָּקוֹם, וְלֹא הָיָה לוֹ רְשׁוּת לַהֲלֹךְ עַד שֶׁיֹּאמַר לוֹ מֹשֶׁה. 
נִמְצֵאתָ מְקַיֵּם &quot;עַל פִּי ה'&quot; וְ&quot;עַל פִּי מֹשֶׁה&quot;! 
מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְמֶלֶךְ שֶׁאָמַר לְעַבְדּוֹ 'הֲרֵינִי יָשֵׁן לִי עַד שֶׁתְּעִירֵנִי מִשְּׁנָתִי'. 
כָּךְ אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: אֵינִי מְהַלֵּךְ עַד שֶׁתֹּאמַר לִי 'לֵךְ'. 

{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:ספרי במדבר/י#פיסקה פד|ספרי פד]] דרשות דומות עד סוף הפסוק.}}&quot;קוּמָה ה' וְיָפֻצוּ אֹיְבֶיךָ&quot;, מְלַמֵּד שֶׁכֻּלָּן בְּשָׁעָה שֶׁהֵן מִתְכַּנְּסִין לַמִּלְחָמָה. 
&quot;וְיָנֻסוּ מְשַׂנְאֶיךָ מִפָּנֶיךָ&quot;, בְּשָׁעָה שֶׁפָּנֶיךָ עִמָּנוּ – הֵם נָסִים. וְכֵן הוּא אוֹמֵר &quot;אִם אֵין פָּנֶיךָ הֹלְכִים אַל תַּעֲלֵנוּ מִזֶּה&quot; {{ממ|שמות|לג|טו}}. 
&quot;וְיָפֻצוּ אֹיְבֶיךָ וְיָנֻסוּ מְשַׂנְאֶיךָ&quot;, וְכִי מָה הֵם כָּל גּוֹיֵי הָאָרֶץ וְכָל מַמְלְכוֹת הָאֲדָמָה, שֶׁהֵם קְרוּאִים אוֹיְבִים וְשׂוֹנְאִים לַמָּקוֹם? 
אֶלָּא כָּל שֶׁהוּא אוֹיֵב וְשׂוֹנֵא לְיִשְׂרָאֵל – כְּאִלּוּ הוּא אוֹיֵב וְשׂוֹנֵא לַמָּקוֹם, וְכֵן הוּא: אוֹיְבֵי הַמָּקוֹם. 
שֶׁנֶּאֱמַר &quot;וְאָיַבְתִּי אֶת אֹיְבֶיךָ וְצַרְתִּי אֶת צֹרְרֶיךָ&quot; {{ממ|שמות|כג|כב}}, וְנֶאֱמַר &quot;וַאֲבָרְכָה מְבָרְכֶיךָ וּמְקַלֶּלְךָ אָאֹר&quot; {{ממ|בראשית|יב|ג}}. 
וְאוֹמֵר &quot;הֲלוֹא מְשַׂנְאֶיךָ ה' אֶשְׂנָא... תַּכְלִית שִׂנְאָה שְׂנֵאתִים&quot; {{הפניה לפסוקים|תהלים|קלט|כא|כב}}. 
וְאוֹמֵר &quot;בְּכָל צָרָתָם לוֹ צָר&quot; {{ממ|ישעיה|סג|ט}}, אֲבָל אֵין אַתָּה יוֹדֵעַ אִם צַר הוּא לוֹ, וְאִם אֵינוֹ צַר לוֹ; 
כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר &quot;עִמּוֹ אָנֹכִי בְצָרָה&quot; {{ממ|תהלים|צא|טו}} – 
הָא יָדַעְתָּ שֶׁכָּל זְמַן שֶׁיִּשְׂרָאֵל בְּצָרָה, אַף הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כְּאִלּוּ עִמָּהֶן בְּצָרָה. 
וְכֵן אַתְּ מוֹצֵא: בְּשָׁעָה שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל מְשֻׁעְבָּדִין בְּמִצְרַיִם, לֹא נִגְלֵית שְׁכִינָה עַל מֹשֶׁה אֶלָּא מִתּוֹךְ הַצַּעַר וּמִתּוֹךְ הַסְּנֶה. 
וְכֵן הוּא אוֹמֵר &quot;וַיִּרְאוּ אֵת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל וְתַחַת רַגְלָיו כְּמַעֲשֵׂה לִבְנַת הַסַּפִּיר&quot; {{ממ|שמות|כד|י}} – זֵכֶר לַלְּבֵנִים שֶׁהָיוּ בָּנָיו עוֹשִׂים בְּמִצְרַיִם. 
אָמַר לָהֶם: אַתֶּם הֱיִיתֶם מְשֻׁעְבָּדִים בְּמִצְרַיִם בִּלְבֵנִים שֶׁל טִיט, וּלְפָנַי יְהוּ מְשֻׁעְבָּדִים בִּלְבֵנִים שֶׁל סַפִּיר! 
וְכֵן הוּא אוֹמֵר &quot;אֲשֶׁר פָּדִיתָ לְּךָ מִמִּצְרַיִם גּוֹי וֵאלֹהָיו&quot; {{ממ|שמואל ב|ז|כג}}. 
רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר: מְלַמֵּד שֶׁעָבְרָה עִמָּהֶן עֲבוֹדָה זָרָה בַּיָּם! 
אָמַר לוֹ רַבִּי עֲקִיבָא: חַס וְשָׁלוֹם, לֹא עָבְרָה עִמָּהֶם עֲבוֹדָה זָרָה בַּיָּם, אֶלָּא כָּךְ אָמַר לָהֶם: 
כְּדֶרֶךְ שֶׁהֱיִיתֶם מְשֻׁעְבָּדִים – כִּבְיָכוֹל הַשִּׁעְבּוּד לְפָנָי. 
וְכֵן הוּא אוֹמֵר &quot;כִּי הַנֹּגֵעַ בָּכֶם נֹגֵעַ בְּבָבַת עֵינוֹ&quot; {{ממ|זכריה|ב|יב}}. 
רַבִּי אֶלְעָזָר בְּנוֹ שֶׁל רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר: כְּאִלּוּ הוּא מוֹשִׁיט אֶצְבָּעוֹ בְּתוֹךְ עֵינוֹ שֶׁל עַצְמוֹ וְעוֹקְרָהּ! 
אָמַר לוֹ רַבִּי שִׁמְעוֹן: אֵין הַדָּבָר כֵּן! כְּלַפֵּי הַקֹּדֶשׁ הַכָּתוּב מְדַבֵּר; 
וְכָל מִי שֶׁעוֹזֵר אֶת יִשְׂרָאֵל כְּאִלּוּ עוֹזֵר אֶת מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם. 
שֶׁנֶּאֱמַר &quot;אוֹרוּ מֵרוֹז וגו' כִּי לֹא בָאוּ לְעֶזְרַת ה' לְעֶזְרַת ה' בַּגִּבּוֹרִים&quot; {{ממ|שופטים|ה|כג}}. 
}}

===פסוק לו===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|השלמה לדרשה שבתחילת הפסוק הקודם: גם הפסקת ההליכה, כמו היציאה אליה – היתה ביוזמתו של משה, והשוו לדברי רבי [[ביאור:ספרי במדבר/י#פיסקה פד|בספרי פד,]] שהענן סימן למשה שיאמר &quot;שובה ה'...&quot;.
בעניין הברכה לישראל שיהיו רבבות ואלפים ראו שם בסוף הפיסקה.}}'''&quot;וּבְנֻחֹה יֹאמַר שׁוּבָה ה'&quot;''', הָא כְּדֶרֶךְ שֶׁהָיוּ נוֹסְעִין עַל פִּי מֹשֶׁה – הָיוּ חוֹנִין עַל פִּי מֹשֶׁה. 
'''&quot;וּבְנֻחֹה&quot;''', בְּהֵ&quot;י, כְּנֶגֶד אַרְבָּעָה דְּגָלִים וְהָאָרוֹן; מְלַמֵּד שֶׁאַף הָאָרוֹן לֹא הָיָה נוֹסֵעַ, אֶלָּא עַל פִּי מֹשֶׁה. 
'''&quot;שׁוּבָה ה' רִבְבוֹת אַלְפֵי יִשְׂרָאֵל&quot;''', רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אָמַר מֹשֶׁה 'אֵינִי מַנִּיחַ שְׁכִינָה שֶׁתֵּרֵד בָּאָרֶץ עַד שֶׁתְּבָרֵךְ אֶת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל!
וּבַמֶּה אֲנִי רוֹצֶה שֶׁתְּבָרְכֵם? שֶׁיֵּעָשׂוּ אֲלָפִים וּרְבָבוֹת! שׁוּב וַעֲשֵׂם אֲלָפִים וּרְבָבוֹת.' 
עַל כָּל מַסָּע וּמַסָּע שֶׁיְּהוּ נוֹסְעִין – יְהוּ אֶלֶף נַעֲשֶׂה רִבּוֹא! לְקַיֵּם מַה שֶּׁנֶּאֱמַר: '''&quot;ה' אֱלֹהֵי אֲבוֹתֵיכֶם יֹסֵף עֲלֵיכֶם כָּכֶם אֶלֶף פְּעָמִים&quot;''' {{ממ|דברים|א|יא}}.
רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: תֵּרֵד שְׁכִינָה לָאָרֶץ, וִיהִי שָׁם אֲלָפִים וּרְבָבוֹת. 
שֶׁאֵין הַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה עַל פָּחוֹת מִשְּׁנֵי אֲלָפִים וּשְׁתֵּי רְבָבוֹת – כְּדֶרֶךְ שֶׁהִיא שׁוֹרָה לְמַעְלָן;
שֶׁנֶּאֱמַר: '''&quot;רֶכֶב אֱלֹהִים רִבֹּתַיִם אַלְפֵי שִׁנְאָן&quot;''' {{ממ|תהלים|סח|יח}},
אַף בָּאָרֶץ אֵינָהּ שׁוֹרָה אֶלָּא בְּתוֹךְ אֲלָפִים וּרְבָבוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: '''&quot;שׁוּבָה ה' רִבְבוֹת אַלְפֵי יִשְׂרָאֵל&quot;'''!
}}</text>
      <sha1>5obudcvut1stxwb243jissn6u0vw5hp</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:ספרי זוטא במדבר/יא</title>
    <ns>106</ns>
    <id>1696323</id>
    <revision>
      <id>3016304</id>
      <parentid>3001090</parentid>
      <timestamp>2026-05-13T15:42:24Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Michaelkimmel2</username>
        <id>44530</id>
      </contributor>
      <origin>3016304</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="90615" sha1="4bxafyl0uz65d1ybzc91nvwpl121xw5" xml:space="preserve">==פרק יא==

===פסוק א===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|דרשה על &quot;ויהי&quot;; והשוו [[מגילה י ב]], שם &quot;ויהי&quot; (או &quot;ויהי בימי&quot;) - לשון צרה. וראו גם [[ביאור:ספרי במדבר/יא#פיסקה פה|ספרי פה,]] שם הנוסח מוצלח יותר: &quot;אין 'ויהי' אלא שהיה להם דבר מתחילה&quot;, כלומר בעיה שחזרה כמה פעמים: הרשעים בעם חיפשו עילה לפרוש מהקב&quot;ה. דורש 'מתאוננים' – מתאנים, מחפשים תירוץ לדרכם. המניע המיוחס להם הוא דיני עריות - ראו [[ביאור:ספרי במדבר/יא#פיסקה צ|ספרי צ.]]
לדרשות ר' אליעזר ור' יהודה ראו [[ביאור:ספרי דברים/דברים#פיסקה כד|ספרי דברים כד.]]}}'''&quot;וַיְהִי הָעָם&quot;''', אֵין &quot;וַיְהִי&quot; אֶלָּא דָּבָר שֶׁלֹּא הָיָה לָהֶם תְּחִלָּה. 
מְלַמֵּד שֶׁהָיוּ לְמוּדִין לִהְיוֹת מְקֻלְקָלִין וְחָזְרוּ לְקִלְקוּלָן הָרִאשׁוֹן. 
וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;וַיְהִי הָאִישׁ הַהוּא גָדוֹל&quot; {{ממ|איוב|א|ג}}. &quot;וַיְהִי&quot; – אֵין וַיְהִי אֶלָּא דָּבָר שֶׁלֹּא הָיָה לָהֶם תְּחִלָּה לַמַּעֲשֶׂה הַטּוֹב. 
וְכֵן הוּא אוֹמֵר {{ממ|שמואל א|א|א}}: &quot;וַיְהִי אִישׁ אֶחָד מִן הָרָמָתַיִם צוֹפִים&quot;; אֵין &quot;וַיְהִי&quot; אֶלָּא דָּבָר שֶׁלֹּא הָיָה תְּחִלָּה. 
אַף כָּאן – דָּבָר שֶׁלֹּא הָיָה לָהֶם תְּחִלָּה! מְלַמֵּד שֶׁהָיוּ לְמוּדִין לִהְיוֹת מְקֻלְקָלִין, וְחָזְרוּ לְקִלְקוּלָן הָרִאשׁוֹן. 
'''&quot;וַיְהִי הָעָם&quot;''' - אֵין &quot;הָעָם&quot; אֶלָּא רְשָׁעִים, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;אָנָּא חָטָא הָעָם הַזֶּה חֲטָאָה גְדֹלָה&quot; {{ממ|שמות|לב|לא}}. 
אֲבָל כְּשֶׁהוּא קוֹרֵא אוֹתָם &quot;עַמִּי&quot; - אֵין &quot;עַמִּי&quot; אֶלָּא כְּשֵׁרִים, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;שַׁלַּח אֶת עַמִּי וְיַעַבְדֻנִי&quot; {{ממ|שמות|ז|טז}}. 
'''&quot;כְּמִתְאֹנְנִים&quot;''' – אֵין מִתְאוֹנְנִים אֶלָּא כִּמְבַקְּשִׁים עֲלִילָה הֵיאַךְ לִפְרוֹשׁ מֵאַחֲרֵי הַמָּקוֹם, 
שֶׁכֵּן הוּא אוֹמֵר בְּיוֹרָם בֶּן אַחְאָב: &quot;כִּי אַךְ דְּעוּ נָא וּרְאוּ כִּי מִתְאַנֶּה הוּא לִי&quot; {{ממ|מלכים ב|ה|ז}}, 
וְכֵן הוּא אוֹמֵר בְּשִׁמְשׁוֹן: &quot;כִּי תֹאֲנָה הוּא מְבַקֵּשׁ מִפְּלִשְׁתִּים&quot; {{ממ|שופטים|יד|ד}}. 
רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר: אֵין מִתְאוֹנְנִים אֶלָּא מִתְלַהֲמִים, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;דִּבְרֵי נִרְגָּן כְּמִתְלַהֲמִים&quot; {{ממ|משלי|כו|כב}}. 
אֲבָל סַכִּין יָרְדָה מִשָּׁמַיִם וּבָקְעָה אֶת כְּרֵסָן, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וְהֵם יָרְדוּ חַדְרֵי בָטֶן&quot;. 
רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: אֵין כְּמִתְאֹנְנִים אֶלָּא כְּמַאֲנִינִים, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;לֹא אָכַלְתִּי בְאֹנִי מִמֶּנּוּ&quot; {{ממ|דברים|כו|יד}}. 
'''&quot;כְּמִתְאֹנְנִים רַע&quot;''' – אֵין רַע אֶלָּא עֲבוֹדָה זָרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;כִּי תַעֲשׂוּ אֶת הָרַע בְּעֵינֵי ה' לְהַכְעִיסוֹ בְּמַעֲשֵׂה יְדֵיכֶם&quot; {{ממ|דברים|לא|כט}}. 

{{הע-שמאל|העם רצו שהקב&quot;ה ישמע את תלונותיהם כדי להרגיז אותו. דורש &quot;באזני ה'&quot;.}}'''&quot;בְּאָזְנֵי ה'&quot;''' - מְלַמֵּד שֶׁהָיוּ מִתְכַּוְּנִים לְהַשְׁמִיעַ לַמָּקוֹם. מוֹשְׁלִין אוֹתוֹ מָשָׁל, לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? 
בְּאֶחָד שֶׁהָיָה עוֹמֵד וּמְקַלֵּל אֶת הַמֶּלֶךְ בְּתוֹךְ הַשּׁוּק. נִמְצָא הַמֶּלֶךְ עוֹבֵר. אָמְרוּ לוֹ: &quot;שְׁתֹק, שֶׁלֹּא יִשְׁמַע הַמֶּלֶךְ!&quot; 
אָמַר לָהֶם: &quot;מִי יֹאמַר לָכֶם, שֶׁלֹּא נִתְכַּוַּנְתִּי אֶלָּא לְהַשְׁמִיעוֹ!&quot; כָּךְ הָיוּ יִשְׂרָאֵל מִתְכַּוְּנִין לְהַשְׁמִיעַ אֶת הַמָּקוֹם. 

{{הע-שמאל|שני הסברים לאש: דורש &quot;ויחר אפו&quot; – התחמם–חימה-אש, או ששלח בהם את כבודו שבו פגעו. הסיבה שכאן לא עצר אהרון את הפגיעה היא שלא היה מקום &quot;בין המתים לבין החיים&quot;, בניגוד למגפה בזמן קורח. וראו [[ביאור:ספרי במדבר/יא#פיסקה פה|ספרי פה.]]}}'''&quot;וַיִּשְׁמַע ה' וַיִּחַר אַפּוֹ&quot;''' - נִתְמַלֵּא עֲלֵיהֶן חֵמָה, וְיָרְדָה אֵשׁ מִן הַשָּׁמַיִם וְהָיְתָה קוֹפֶלֶת בָּהֶן מֵאַחַת יָד וְהוֹלֶכֶת, 
וְלֹא הָיָה בֵּין הַמֵּתִים לְבֵין הַחַיִּים כְּלוּם, כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וַיַּעֲמֹד בֵּין הַמֵּתִים וּבֵין הַחַיִּים&quot; {{ממ|במדבר|יז|יג}}. 
'''&quot;וַתִּבְעַר בָּם אֵשׁ ה'&quot;'''. רַבָּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: לְפִי שֶׁהִלְשִׁינוּ יִשְׂרָאֵל עַל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, 
וְאָמְרוּ: &quot;הֲיוּכַל אֵל לַעֲרֹךְ שֻׁלְחָן בַּמִּדְבָּר&quot; {{ממ|תהלים|עח|יט}}. 
וְרָאָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁהִלְשִׁינוּ עַל כְּבוֹדוֹ, וּכְבוֹדוֹ אֵשׁ אֹכְלָה - שָׁלַח בָּהֶן אֵשׁ וְאָכְלָה אוֹתָן, 
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וַתִּבְעַר בָּם אֵשׁ ה'&quot;. 
מִכָּאן אַתָּה לָמֵד שֶׁכָּל הַמַּלְשִׁין עַל חֲבֵרוֹ בַּסֵּתֶר - אֵין לוֹ רְפוּאָה, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;מְלָשְׁנִי בַסֵּתֶר רֵעֵהוּ אוֹתוֹ אַצְמִית&quot; {{ממ|תהלים|קא|ה}}. 

{{הע-שמאל|הנכחת הקב&quot;ה והשראת שכינתו מסומלת באש, הן במובן החיובי, של קבלת הקרבנות או פגישה עם מלאכים – הן במובן של פגיעה בבני אדם.}}שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה פְּעָמִים יָרְדָה אֵשׁ מִן הַשָּׁמַיִם. שִׁשָּׁה לְשֶׁבַח, וְאֵלּוּ הֵן: רִאשׁוֹנָה שֶׁל &quot;וַיְהִי בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי&quot; {{ממ|ויקרא|ט|כד}}, 
שְׁנִיָּה שֶׁל גִּדְעוֹן {{ממ|שופטים|ו|כא}}, שְׁלִישִׁית שֶׁל מָנוֹחַ {{ממ|שופטים|יג|כ}}, 
רְבִיעִית בִּימֵי דָּוִד, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וַיִּקְרָא אֶל ה' וַיַּעֲנֵהוּ בָאֵשׁ מִן הַשָּׁמַיִם&quot; {{ממ|דברי הימים א|כא|כו}}, 
חֲמִישִׁית בִּימֵי שְׁלֹמֹה, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וְאֵשׁ יָרְדָה מִן הַשָּׁמַיִם&quot; {{ממ|דברי הימים ב|ז|ג}}, 
שִׁשִּׁית בְּהַר הַכַּרְמֶל {{ממ|מלכים א|יח|לח}}. 
וְשִׁשָּׁה לִגְנַאי, וְאֵלּוּ הֵן: רִאשׁוֹנָה שֶׁל נָדָב וַאֲבִיהוּא {{ממ|ויקרא|י|ב}}, שְׁנִיָּה שֶׁל מִתְאוֹנְנִים {{ממ|במדבר|יא|א}}, 
שְׁלִישִׁית שֶׁל קֹרַח {{ממ|במדבר|טז|לה}}, רְבִיעִית בִּימֵי אִיּוֹב: &quot;וְאֵשׁ אֱלֹהִים נָפְלָה מִן הַשָּׁמַיִם&quot; {{ממ|איוב|א|טז}}, 
חֲמִישִׁית וְשִׁשִּׁית בִּימֵי אֵלִיָּהוּ כְּשֶׁבָּאוּ אֵלָיו שְׁלוּחֵי אֲחַזְיָה {{הפניה לפסוקים|מלכים ב|א|י|יב}}. 

{{הע-שמאל|ת&quot;ק מפרש 'קצה' – כפשוטו, לדעתו חטאו ונפגעו הגרים – הערב-רב. ר' שמעון מפרש 'קצה' -קצין, מנהיג. לדעתו חטאו המנהיגים של העם, בדומה לחטא בעל פעור, והם שנענשו; וראו ספרי שם.}}'''&quot;וַתֹּאכַל בִּקְצֵה הַמַּחֲנֶה&quot;''', רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן מְנַסְיָא אוֹמֵר: אֵלּוּ הַגֵּרִים שֶׁהָיוּ עוֹמְדִין בִּקְצֵה הַמַּחֲנֶה. 
רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: &quot;וַתֹּאכַל בִּקְצֵה הַמַּחֲנֶה&quot; – בַּגְּדוֹלִים שֶׁבָּהֶם וּבַמֻּקְצָעִין שֶׁבָּהֶן! 
}}

===פסוק ב===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:ספרי במדבר/יא#פיסקה פו|ספרי פו.]] הפניה למשה היא כאל בעל קשרים עם הקב&quot;ה, והפונים אליו מנצלים את הקשרים הללו, בדומה לדמות האדמו&quot;ר בחסידות.}}&quot;וַיִּצְעַק הָעָם אֶל מֹשֶׁה&quot;, וְכִי מָה הָיָה מֹשֶׁה יָכוֹל לְהוֹעִיל לָהֶם? וַהֲלֹא לֹא הָיָה צָרִיךְ לוֹמַר אֶלָּא &quot;וַיִּצְעַק הָעָם אֶל ה'!&quot; 
מוֹשְׁלִין אוֹתוֹ מָשָׁל: לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְמֶלֶךְ שֶׁכָּעַס עַל בְּנוֹ, וְהָלַךְ לוֹ אוֹתוֹ הַבֵּן אֵצֶל אוֹהֲבוֹ שֶׁל אָבִיו.
אָמַר: 'צֵא וּבַקֵּשׁ לִי מֵאַבָּא', כָּךְ אָמְרוּ יִשְׂרָאֵל לְמֹשֶׁה: 'צֵא וּבַקֵּשׁ לָנוּ מִן הַמָּקוֹם!' 
יָכוֹל שֶׁעִכֵּב בְּיָדָם מֹשֶׁה? אָמַרְתָּ &quot;וַיִּתְפַּלֵּל מֹשֶׁה אֶל ה'&quot;. יָכוֹל שֶׁעִכֵּב בְּיָדוֹ הַמָּקוֹם? אָמַרְתָּ &quot;וַתִּשְׁקַע הָאֵשׁ&quot;. 

{{הע-שמאל|ראו ספרי שם; האש נשארה נוכחת במחנה, וכך היא המשיכה לאיים על חוטאים פוטנציאליים.}}שָׁקְעָה הִיא בִּמְקוֹמָהּ, שֶׁאִלּוּ הָלְכָה לְאַחַת מִכָּל הָרוּחוֹת - סוֹפָהּ הָיְתָה לְכַלּוֹת אֶת כָּל הָרוּחַ, 
אוֹ אִלּוּ עָלְתָה לַשָּׁמַיִם - סוֹפָן הָיָה לַחֲזֹר לְקִלְקוּלָן הָרִאשׁוֹן! אֶלָּא &quot;וַתִּשְׁקַע הָאֵשׁ&quot; - שָׁקְעָה הִיא בִּמְקוֹמָהּ. 

{{הע-שמאל|ר' יהודה מזהה את האש המסמלת את קבלת הקרבנות עם האש הממיתה בני אדם, ולטענתו האש הזאת נשארה במשכן ואחריו במקדש; וראו לעיל רשימת הירידות של האש לטובה ולרעה.}}רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אוֹתָהּ הָאֵשׁ שֶׁיָּרְדָה מִן הַשָּׁמַיִם - שָׁקְעָה בָּאָרֶץ, וְלֹא חָזְרָה לִמְקוֹמָהּ לַשָּׁמַיִם. 
אֶלָּא נִכְנְסָה לְאֹהֶל מוֹעֵד, וְכָל הַקָּרְבָּנוֹת שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל מַקְרִיבִין בַּמִּדְבָּר הָיְתָה הָאֵשׁ יוֹצְאָה וְאוֹכֶלֶת אוֹתָן. 
שֶׁנֶּאֱמַר: 'וַתֵּרֶד אֵשׁ מִן הַשָּׁמַיִם וַתֹּאכַל' {{ממ|ויקרא|ט|כד}} אֵין כְּתִיב, אֶלָּא &quot;'''וַתֵּצֵא'''&quot;! 
וְאוֹתָהּ הָאֵשׁ, הִיא שֶׁאָכְלָה נָדָב וַאֲבִיהוּא, שֶׁנֶּאֱמַר &quot;וַתֵּצֵא אֵשׁ מִלִּפְנֵי ה' וַתֹּאכַל אוֹתָם&quot; {{ממ|ויקרא|י|ב}};
וְהִיא שֶׁאָכְלָה עֲדַת קֹרַח, שֶׁנֶּאֱמַר &quot;וְאֵשׁ יָצְאָה מֵאֵת ה' וַתֹּאכַל אֵת הַחֲמִשִּׁים וּמָאתַיִם אִישׁ&quot; {{ממ|במדבר|טז|לה}}; 
וְאֵין אָדָם נִפְטָר מִן הָעוֹלָם אֶלָּא עַד שֶׁיַּעֲבֹר עָלָיו מֵאוֹתָהּ הָאֵשׁ, שֶׁשָּׁקְעָה בָּאָרֶץ, שֶׁנֶּאֱמַר &quot;וַתִּשְׁקַע הָאֵשׁ&quot;. 
}}

===פסוק ג===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו ספרי שם. המקום נקרא 'תבערה' והשם הזה מנציח את נוכחות האש המאיימת; ושם משה הוא הקורא לתשובה של ישראל.}}'''&quot;וַיִּקְרָא שֵׁם הַמָּקוֹם הַהוּא תַּבְעֵרָה&quot;''', אֵין 'תַּבְעֵרָה' אֶלָּא כְּאָדָם שֶׁהוּא אוֹמֵר לַחֲבֵרוֹ &quot;תִּבְעַר אֵשׁ פְּלוֹנִי בִּמְקוֹמוֹ&quot;. 
כָּךְ אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל: אִם עֲשִׂיתֶם תְּשׁוּבָה – &quot;וַתִּשְׁקַע הָאֵשׁ&quot;, וְאִם לָאו – אֲדַיִן הִיא בִּמְקוֹמָהּ! 

{{הע-שמאל|ראו ספרי שם. השמות שקוראים בהם למקומות הם חדשים ומקוריים, על שם ההתרחשויות שהיו במקום.}}יָכוֹל כֵּן הָיָה שְׁמוֹ מִקּוֹדֶם? תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;כִּי בָעֲרָה בָם אֵשׁ ה'&quot;. 
מִשֶּׁאֵירַע הָיָה נִקְרָא, לֹא כֵן הָיָה שְׁמוֹ מִקּוֹדֶם! 
כַּיּוֹצֵא בּוֹ אַתָּה אוֹמֵר &quot;וַיִּקְרָא שֵׁם הַמָּקוֹם מַסָּה וּמְרִיבָה&quot; {{ממ|שמות|יז|ז}}, 
יָכוֹל כֵּן הָיָה שְׁמוֹ מִקּוֹדֶם? 
תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;עַל רִיב בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְעַל נַסֹּתָם אֶת ה'&quot;. מִשֶּׁאֵירַע הָיָה נִקְרָא, לֹא כֵן הָיָה שְׁמוֹ מִקּוֹדֶם! 
}}

===פסוק ד===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו מקבילה בספרי שם. לעניין זיהויים של המתאוים חוזרות הדרכים שפגשנו לעיל בפס' א: הערב רב או המנהיגים של ישראל. 
מפרש 'בני האלוהים' – בני הדיינים, בניגוד ל[[ספר היובלים/ה|ספרי היובלים]] ו[[חנוך א/פרק ו|חנוך]], המתארים מרד של המלאכים בקב&quot;ה; וראו [[בראשית רבה כו ה]].}}&quot;'''וְהָאסַפְסֻף אֲשֶׁר בְּקִרְבּוֹ'''&quot;, אִי אַתָּה יוֹדֵעַ מִי אֵלּוּ שֶׁהָיוּ מַרְגִּילִים אֶת יִשְׂרָאֵל לַעֲבֵרָה? 
רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן מְנַסְיָא אוֹמֵר: אֵלּוּ הַגֵּרִים, שֶׁנֶּאֱמַר &quot;וְהָאסַפְסֻף אֲשֶׁר בְּקִרְבּוֹ&quot;. 
רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: אֵלּוּ הַזְּקֵנִים, שֶׁנֶּאֱמַר &quot;אֶסְפָה לִּי שִׁבְעִים אִישׁ מִזִּקְנֵי יִשְׂרָאֵל&quot; {{ממ|במדבר|יא|טו}}. 
אִם כֵּן עָשׂוּ הַזְּקֵנִים – עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה שְׁאָר {{ב|הַטַּרְטִינִים|האנשים הפשוטים}}!
וְכֵן הוּא אוֹמֵר &quot;וַיִּרְאוּ בְנֵי הָאֱלֹהִים אֶת בְּנוֹת הָאָדָם&quot; {{ממ|בראשית|ו|ב}}, מְלַמֵּד שֶׁהָיוּ אוֹחֲזִין בַּנָּשִׁים וּמְעַנִּין אוֹתָן בַּשְּׁוָקִים; 
אִם כֵּן עָשׂוּ בְּנֵי הַדַּיָּנִין – עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה שְׁאָר בְּנֵי אָדָם! 
&quot;'''הִתְאַוּוּ תַּאֲוָה'''&quot;, יָכוֹל שֶׁהָיוּ מִתְרַעֲמִין עַל דָּבָר שֶׁלֹּא טָעֲמוּ מִימֵיהֶן? תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;הִתְאַוּוּ תַּאֲוָה&quot; – 
עַל הַמָּן שֶׁהָיָה יוֹרֵד לָהֶם בְּכָל יוֹם הָיוּ מִתְרַעֲמִין, לֹא עַל דָּבָר שֶׁלֹּא טָעֲמוּ מִימֵיהֶן! 
&quot;'''וַיָּשֻׁבוּ וַיִּבְכּוּ גַּם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל'''&quot;, {{ב|רַבִּי שִׁמְעוֹן|בן מנסיא}} אוֹמֵר: הָא יָדַעְתָּ שֶׁהָרִאשׁוֹנִים לֹא הָיוּ מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל! 
רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: &quot;בְּנֵי יִשְׂרָאֵל&quot; – &quot;'''גַּם''' בְּנֵי יִשְׂרָאֵל&quot;, אַף הָרִאשׁוֹנִים הָיוּ מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל! 
&quot;'''וַיֹּאמְרוּ מִי יַאֲכִלֵנוּ בָּשָׂר'''&quot;, יָכוֹל מִפְּנֵי שֶׁלֹּא הָיָה לָהֶם בָּשָׂר לֶאֱכֹל הָיוּ מִתְרַעֲמִין? 
וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר &quot;וְגַם עֵרֶב רַב עָלָה אִתָּם וְצֹאן וּבָקָר, מִקְנֶה כָּבֵד מְאֹד&quot; {{ממ|שמות|יב|לח}};
יָכוֹל מִפְּנֵי שֶׁאֲכָלוּם בַּמִּדְבָּר? וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר בִּכְנִיסָתָן לָאָרֶץ &quot;וּמִקְנֶה רַב הָיָה לִבְנֵי רְאוּבֵן וְלִבְנֵי גָד עָצוּם מְאֹד&quot; {{ממ|במדבר|לב|א}};
אֶלָּא שֶׁהָיוּ מְבַקְשֵׁי עֲלִילָה הֵיאַךְ לִפְרֹשׁ מֵאַחֲרֵי הַמָּקוֹם! 
}}

===פסוק ה===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:ספרי במדבר/יא#פיסקה פז|ספרי פז.]] הזכרונות של ישראל ממצרים אינם אותנטיים, ונאמרו רק כדי להתרחק מהקב&quot;ה ומהחיוב במצוות, וראו לעיל פס' ד. וראו גם את דברי ר' אלעזר המודעי [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/ויסע|במכילתא ויסע א]] - תשובה אחרת לאותה שאלה.}}'''&quot;זָכַרְנוּ אֶת הַדָּגָה אֲשֶׁר נֹאכַל בְּמִצְרַיִם חִנָּם&quot;''', אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן: וְכִי יֵשׁ בְּעֵינֶיךָ שֶׁהָיוּ הַמִּצְרִים נוֹתְנִין לָהֶם דָּגִים חִנָּם? 
וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר: '''&quot;וְעַתָּה לְכוּ עִבְדוּ וְתֶבֶן לֹא יִנָּתֵן לָכֶם&quot;''' {{ממ|שמות|ה|יח}}, 
מַה תֶּבֶן לֹא הָיוּ נוֹתְנִין לָהֶם חִנָּם, אֲבָל דָּגִים יְהוּ נוֹתְנִין לָהֶם חִנָּם? אִם כֵּן מָה אֲנִי מְקַיֵּם &quot;חִנָּם&quot;? חִנָּם מִן הַמִּצְוֹת! 

{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/ויסע#פרשה ד|מכילתא ויסע ד,]] שהמן היה מתאים עצמו לצפיות האוכלים אותו; ר' שמעון מחריג את הקישואים וכו', שאינם מאכלים בריאים ולכן המן לא הפך לקישואים, בצלים וכו', אבל ישראל פירשו את ההחרגה הזאת כחולשה של הקב&quot;ה.
חכמים טוענים שטעם המן היה נהפך לכל מה שרצו, אבל צורתו החיצונית היתה נשארת כבתחילה, וישראל רצו לראות את הקישואים וכו' ולא הסתפקו בטעם.}}'''&quot;אֵת הַקִּשֻּׁאִים וְאֵת הָאֲבַטִּחִים וְאֶת הֶחָצִיר וְאֶת הַבְּצָלִים וְאֶת הַשּׁוּמִים&quot;''' 
רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: מִפְּנֵי מָה הָיָה מָן מִשְׁתַּנֶּה לָהֶן לְכָל מִין, חוּץ מֵחֲמֵשֶׁת הַמִּינִים הַלָּלוּ? 
אֶלָּא מוֹשְׁלִין אוֹתוֹ מָשָׁל: לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְמֶלֶךְ שֶׁמָּסַר אֶת בְּנוֹ לְפֵדָגוֹגוֹ. 
אָמַר לוֹ: הִזָּהֵר בִּכְבוֹד בְּנִי, שֶׁלֹּא יֹאכַל בְּנִי מַאֲכָל רַע, וְשֶׁלֹּא יִשְׁתֶּה מַשְׁקֶה רַע. 
וְכָל שֶׁכֵּן הָיָה אוֹתוֹ הַבֵּן אוֹמֵר: 'לֹא בִּשְׁבִיל שֶׁהוּא אוֹהֲבֵנִי, אֶלָּא {{ב|שֶׁאִי אֵפְשׁוֹ לֶאֱכֹל|שאינו רוצה שאוכל}}'
וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: אַף הַמָּן הָיָה מִשְׁתַּנֶּה לָהֶן לְכָל מִין, אֶלָּא שֶׁלֹּא הָיוּ רוֹאִין בְּעֵינֵיהֶן אֶלָּא הַמָּן בִּלְבַד. 
שֶׁנֶּאֱמַר: '''&quot;אֵין כֹּל בִּלְתִּי אֶל הַמָּן עֵינֵינוּ&quot;''', אֵין לָנוּ אֶלָּא הַמָּן בַּשַּׁחַר וְהַמָּן בָּעֶרֶב! 
}}

===פסוק ו===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:ספרי במדבר/יא#פיסקה פח|ספרי פח.]] המן הוא מאכל מוצלח, שכולו נספג בגוף האוכל ואינו גורם לצואה, ודווקא משום כך הוא חשוד בעיני ישראל. והשוו לדברי ר' שמעון בתחילת פס' ה, המצביעים על בעיה דומה.
את הפסוק מדברים, המוכיח שגם במדבר היו משתמשים ביתד לכיסוי הצואה – מפרש ר' שמעון על צואה ממאכלים שקנו במדבר מסוחרים זרים, ולא מהמן.}}&quot;וְעַתָּה נַפְשֵׁנוּ יְבֵשָׁה אֵין כֹּל&quot;, אָמְרוּ: עָתִיד הוּא הַמָּן לְהִתְפַּח בְּתוֹךְ כְּרֵסֵינוּ לְהָרְגֵנוּ! 
וְכִי יֵשׁ לְךָ יְלוּד אִשָּׁה שֶׁאֵינוֹ מוֹצִיא מַה שֶּׁהוּא אוֹכֵל? כָּךְ הָיוּ אוֹמְרִין! 
רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: מָה אַתָּה מֵשִׁיב &quot;וְיָתֵד תִּהְיֶה לְךָ עַל אֲזֵנֶךָ וְהָיָה בְּשִׁבְתְּךָ חוּץ&quot; וְגוֹ' {{ממ|דברים|כג|יד}}? 
אֱמֹר לָהֶן: מַה שֶּׁהָיוּ תַּגָּרֵי גוֹיִם מוֹכְרִין לָהֶן – יָצָא מֵהֶן, 
אֲבָל הַמָּן לֹא יָצָא מֵהֶן לְעוֹלָם,
שֶׁנֶּאֱמַר &quot;לֶחֶם אַבִּירִים אָכַל אִישׁ&quot; {{ממ|תהלים|עח|כה}} – לֶחֶם שֶׁהוּא נִיטּוֹחַ בָּאֵיבָרִים. 

{{הע-שמאל|ראו ספרי שם. דרשות המחלקות פסוק באמצעו ומייחסות כל חלק לדובר שונה, או לנמען שונה; וראו גם [[ביאור:תוספתא/סוטה/ט#ה|תוספתא סוטה ט ה.]]
הפסוק מבראשית ב מוכיח שהמן הוא טוב, שהרי עינו כעין הבדולח המוצג שם כ&quot;טוב&quot;.
הדרשה על יהודה מפרשת &quot;ולא יסף&quot; – לא הוסיף, כבפשט ולא כדברי ר' שמואל בר אמי ב[[סוטה י ב]].
הדרשה על עמלק מנוגדת לדברי אחרים [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#א, א|במכילתא עמלק א א,]] ומחלקת את הפסוק לשני מושאים שונים.
הדרשה על סיסרא מחלקת בין פס' ל לפס' לא.
הדרשה על הפלישתים מחלקת בין דברי הצדיקים שבהם לבין דברי הרשעים, וכך גם הדרשה על משפט ירמיהו.
הדרשה על רות מטעימה שבועז לא נגע בה, ומחלקת את דבריו לפי הנמענים שלהם.}}&quot;בִּלְתִּי אֶל הַמָּן עֵינֵינוּ, וְהַמָּן כִּזְרַע גַּד&quot;, אַתָּה סָבוּר מִי שֶׁאָמַר זֶה אָמַר זֶה? 
לֹא מִי שֶׁאָמַר זֶה אָמַר זֶה! 
יִשְׂרָאֵל אָמְרוּ: &quot;אֵין כֹּל בִּלְתִּי אֶל הַמָּן עֵינֵינוּ&quot;,
וְהַמָּקוֹם מְפַיֵּס לְכָל בָּאֵי הָעוֹלָם, וְאוֹמֵר לָהֶם: רְאוּ מִפְּנֵי מָה הֵן מִתְרַעֲמִין עָלַי; 
&quot;וְהַמָּן כִּזְרַע גַּד הוּא וְעֵינוֹ כְּעֵין הַבְּדֹלַח&quot;! 
כַּיּוֹצֵא בַּדָּבָר אַתָּה אוֹמֵר: &quot;וַיַּכֵּר יְהוּדָה וַיֹּאמֶר צָדְקָה מִמֶּנִּי&quot; וְגוֹ' {{ממ|בראשית|לח|כו}} – אַתָּה סָבוּר מִי שֶׁאָמַר זֶה אָמַר זֶה? לֹא מִי שֶׁאָמַר זֶה אָמַר זֶה! 
יְהוּדָה אָמַר: &quot;צָדְקָה מִמֶּנִּי... עַל כֵּן לֹא נְתַתִּיהָ לְשֵׁלָה בְנִי&quot;, וְהַמָּקוֹם אוֹמֵר: &quot;וְלֹא יָסַף עוֹד לְדַעְתָּהּ&quot;, 
מִשֶּׁיָּדַע יְהוּדָה שֶׁהִיא כַּלָּתוֹ – לֹא יָסַף עוֹד לְדַעְתָּהּ. 
כַּיּוֹצֵא בַּדָּבָר אַתָּה אוֹמֵר: &quot;וְאַתָּה עָיֵף וְיָגֵעַ וְלֹא יָרֵא אֱלֹהִים&quot; {{ממ|דברים|כה|יח}} – אַתָּה סָבוּר עַל מִי שֶׁנֶּאֱמַר זֶה נֶאֱמַר זֶה? 
לֹא: עַל יִשְׂרָאֵל נֶאֱמַר &quot;וְאַתָּה עָיֵף וְיָגֵעַ&quot;, וְעַל עֲמָלֵק נֶאֱמַר &quot;וְלֹא יָרֵא אֱלֹהִים&quot;! 
כַּיּוֹצֵא בַּדָּבָר אַתָּה אוֹמֵר בְּסִיסְרָא: &quot;מַדּוּעַ בֹּשֵׁשׁ רִכְבּוֹ לָבוֹא מַדּוּעַ אֶחֱרוּ פַּעֲמֵי מַרְכְּבוֹתָיו&quot; {{ממ|שופטים|ה|כח}},
עַד כָּאן אָמְרָה אִמּוֹ; &quot;חַכְמוֹת שָׂרוֹתֶיהָ תַּעֲנֶינָּה... הֲלֹא יִמְצְאוּ יְחַלְּקוּ שָׁלָל&quot; – עַד כָּאן אָמְרָה אִשְׁתּוֹ.
נִתְגַּלּוּ דְּבָרִים שֶׁאָמְרָה {{ב|אִמּוֹ שֶׁל סִיסְרָא לִדְבוֹרָה בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ|רוח הקודש לדבורה על אמו של סיסרא}};
אַף הִיא אָמְרָה: 'אַל תְּצַפִּי לְסִיסְרָא בְּנֵךְ עוֹד מֵעַתָּה', &quot;כֵּן יֹאבְדוּ כָל אוֹיְבֶיךָ ה'&quot;! 
כַּיּוֹצֵא בַּדָּבָר אַתָּה אוֹמֵר: &quot;אוֹי לָנוּ מִי יַצִּילֵנוּ מִיַּד הָאֱלֹהִים הָאַדִּירִים הָאֵלֶּה&quot; {{ממ|שמואל א|ד|ח}} – עַד כָּאן אָמְרוּ כְּשֵׁרִים שֶׁבָּהֶן,
הָרְשָׁעִים אָמְרוּ: &quot;אֵלֶּה הֵם הָאֱלֹהִים הַמַּכִּים אֶת מִצְרַיִם בְּכָל מַכָּה בַּמִּדְבָּר&quot;.
אָמְרוּ: עֶשֶׂר מַכּוֹת הָיוּ לוֹ לַהֲבִיאָן עַל הַמִּצְרִים, וּשְׁאָר מַכּוֹת כִּלָּה בְּעַמּוֹ בַּמִּדְבָּר; מֵעַכְשָׁיו אֵין לוֹ מַכָּה עוֹד מֵעַתָּה.
אָמַר לָהֶן הַמָּקוֹם: אַתֶּם אֲמַרְתֶּם שֶׁאֵין לִי עוֹד מַכָּה מֵעַתָּה – אַף אֲנִי אָבִיא עֲלֵיכֶם מַכָּה שֶׁלֹּא נִהְיָה בְּכָל הָעוֹלָם כַּיּוֹצֵא בָּהּ! 
הֵא כֵּיצַד? הָיָה אֶחָד מֵהֶן יוֹשֵׁב {{ב|בַּטְּחוֹר|בבית שימוש}} – וְעַכְבָּר עוֹלֶה מִן הָאָרֶץ וְשׁוֹמֵט אֶת מֵעָיו וְנִבְלָע בַּתְּהוֹם! 
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וַתִּכְבַּד יַד ה' עַל הָאַשְׁדּוֹדִים... וַיִּשָּׁתְרוּ לָהֶם טְחֹרִים&quot; {{ממ|שמואל א|ה|ט}}. 
דָּבָר אַחֵר: הָיָה אֶחָד מֵהֶן יוֹשֵׁב עַל הָאָרֶץ – וְעַכְבָּר עוֹלֶה מִן הָאָרֶץ וְשׁוֹמֵט בְּנֵי מֵעָיו וְיוֹרֵד לַתְּהוֹם! 
עָשׂוּ לָהֶם סְפָלִים, וְהָיָה אֶחָד מֵהֶן יוֹשֵׁב {{ב|בְּתוֹךְ הַסֵּפֶל|במקום סגור}} – וְעַכְבָּר עוֹלֶה וְאוֹמֵר לַסֵּפֶל 'תֵּן כָּבוֹד לְמִי שֶׁבְּרָאֲךָ';
וְהָיָה הַסֵּפֶל נִבְקָע מֵאֵלָיו, וְעַכְבָּר עוֹלֶה וְשׁוֹמֵט אֶת בְּנֵי מֵעָיו וְיוֹרֵד לַתְּהוֹם! 
כַּיּוֹצֵא בַּדָּבָר אַתָּה אוֹמֵר: &quot;וַיָּקֻמוּ אֲנָשִׁים מִזִּקְנֵי הָאָרֶץ, וַיֹּאמְרוּ אֶל כָּל קְהַל הָעָם לֵאמֹר: 
מִיכָה הַמּוֹרַשְׁתִּי הָיָה נִבָּא בִּימֵי חִזְקִיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה, וַיֹּאמֶר אֶל כָּל עַם יְהוּדָה לֵאמֹר: 
כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת – צִיּוֹן שָׂדֶה תֵחָרֵשׁ וִירוּשָׁלַיִם עִיִּים תִּהְיֶה וְהַר הַבַּיִת לְבָמוֹת יָעַר. 
הֶהָמֵת הֱמִיתֻהוּ חִזְקִיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה וְכָל יְהוּדָה וְגוֹ'&quot;? {{הפניה לפסוקים|ירמיה|כו|יח|יט}} – עַד כָּאן אָמְרוּ כְּשֵׁרִים;
רְשָׁעִים מָה אָמְרוּ? &quot;וְגַם אִישׁ הָיָה מִתְנַבֵּא בְּשֵׁם ה', אוּרִיָּהוּ בֶּן שְׁמַעְיָהוּ מִקִּרְיַת הַיְּעָרִים,
וַיִּנָּבֵא עַל הָעִיר הַזֹּאת וְעַל הָאָרֶץ הַזֹּאת כְּכֹל דִּבְרֵי יִרְמְיָהוּ. וַיִּשְׁמַע הַמֶּלֶךְ יְהוֹיָקִים וְגוֹ'&quot; {{הפניה לפסוקים|ירמיה|כו|כ|כג}} – לֹא רָצָה לְקָבְרוֹ.
וְאָמְרוּ: כְּשֵׁם שֶׁנֶּהֱרַג אוּרִיָּה – כָּךְ יִרְמְיָה חַיָּב לֵיהָרֵג,
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;אַךְ יַד אֲחִיקָם בֶּן שָׁפָן הָיְתָה אֶת יִרְמְיָהוּ לְבִלְתִּי תֵּת אֹתוֹ בְיַד הָעָם לַהֲמִיתוֹ&quot;. 
כַּיּוֹצֵא בַּדָּבָר אַתָּה אוֹמֵר בְּבֹעַז: &quot;חַי ה' שִׁכְבִי עַד הַבֹּקֶר&quot; {{ממ|רות|ג|יג}}, 
מְלַמֵּד שֶׁהָיָה יֵצֶר הָרַע מְסַעֲרוֹ כָּל הַלַּיְלָה וְאוֹמֵר לוֹ: אַתָּה מֻפְנֶה מְבַקֵּשׁ אִשָּׁה וְהִיא מֻפְנָה מְבַקֶּשֶׁת אִישׁ –
עֲמֹד וּבְעָלָהּ, וּתְהִי נָא לְךָ לְאִשָּׁה!
נִשְׁבַּע בֹּעַז לְיִצְרוֹ וְאוֹמֵר: &quot;חַי ה'&quot; שֶׁלֹּא אֶקְרַב בָּהּ, וְאֶל הָאִשָּׁה אָמַר: &quot;שִׁכְבִי עַד הַבֹּקֶר&quot;;
וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;אֵין כֹּל בִּלְתִּי אֶל הַמָּן עֵינֵינוּ&quot;, וְהַמָּקוֹם מְפַיֵּס לְכָל בָּאֵי הָעוֹלָם: &quot;וְהַמָּן כִּזְרַע גַּד הוּא&quot;! 
}}

===פסוק ח===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:ספרי במדבר/יא#פיסקה פט|ספרי פט.]] והשוו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/ויסע#פרשה ב|מכילתא ויסע ב,]] שם נאמר שהמן לא ירד בתוך המחנה אלא במדבר, מחוץ למחנה, כדי למנוע גזל: &quot;'וְיָצָא הָעָם וְלָקְטוּ', שֶׁלֹּא יִהְיוּ יוֹצְאִין לַחֲצֵרוֹת וּמְלַקְּטִין, אֶלָּא יִהְיוּ יוֹצְאִין לַמִּדְבָּרוֹת וּמְלַקְּטִין.&quot;}}'''&quot;שָׁטוּ הָעָם וְלָקְטוּ&quot;'''. יָכוֹל מִשֶּׁהָיוּ מִצְטַעֲרִים בִּשְׁעַת לְקִיטָתוֹ הָיוּ מִתְרַעֲמִין? 
תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;שָׁטוּ הָעָם וְלָקְטוּ&quot;''', לְפֶתַח בֵּיתוֹ הָיָה יוֹצֵא וּמְפַרְנֵס צָרְכּוֹ וְצֹרֶךְ בֵּיתוֹ, וְאַחַר כָּךְ &quot;וְחַם הַשֶּׁמֶשׁ וְנָמָס&quot;. 

{{הע-שמאל|בניגוד לדרשה הקודמת, הדרשה הנוכחית טוענת שאכן הרשעים טרחו יותר מאחרים לחפש את המן, והיו צריכים לשוט (ללכת הרחק) לשם כך.}}כְּתִיב '''&quot;שָׁטוּ הָעָם וְלָקְטוּ&quot;''', וּכְתִיב &quot;וְיָצָא הָעָם וְלָקְטוּ&quot; {{ממ|שמות|טז|ד}},
וּכְתִיב &quot;וּבְרֶדֶת הַטַּל עַל הַמַּחֲנֶה&quot; {{ממ|במדבר|יא|ט}}.
הָא כְּאֵיזֶה צַד? – צַדִּיקִים מוֹצְאִין אוֹתוֹ עַל פֶּתַח בָּתֵּיהֶן; בֵּינוֹנִים יוֹצְאִין לִלְקֹט; רְשָׁעִים &quot;שָׁטוּ&quot; וְלוֹקְטִין. 

{{הע-שמאל|ראו ספרי שם. טעם המן היה משתנה לפי רצון האוכל - ראו לעיל פס' ה, [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/ויסע#פרשה ד|מכילתא ויסע ד,]] [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#ב, א|ושם עמלק ב א.]]}}'''&quot;וְטָחֲנוּ בָרֵחַיִם&quot;''', וַהֲלֹא לֹא יָרַד לָרֵחַיִם מֵעוֹלָם! אֶלָּא מְלַמֵּד שֶׁהָיָה מִשְׁתַּנֶּה לְכָל הַנִּטְחָנִים בָּרֵחַיִם! 
'''&quot;אוֹ דָכוּ בַּמְּדֹכָה&quot;''', וַהֲלֹא לֹא יָרַד לַמְּדוֹכָה לְמֵעוֹלָם! אֶלָּא מְלַמֵּד שֶׁהָיָה מִשְׁתַּנֶּה לָהֶן לְכָל הַנִּדּוֹכִין בַּמְּדוֹכָה! 
יָכוֹל שֶׁאֵין לִי שֶׁהָיָה מִשְׁתַּנֶּה לָהֶן אֶלָּא לְכָל אֵלּוּ? 

{{הע-שמאל|ראו ספרי שם. המן שימש לא רק לאכילה אלא גם לבישום; דורש &quot;או&quot;.}}וּמִנַּיִן אַתָּה אוֹמֵר, כָּל אַרְבָּעִים שָׁנָה שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר לֹא הֻצְרְכָה אִשָּׁה לְמִינֵי בְּשָׂמִים אֶלָּא הָיוּ מִתְעַשְּׁנוֹת מִן הַמָּן? 
תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;אוֹ דָכוּ בַּמְּדֹכָה&quot;''', וְנֶאֱמַר &quot;זֶה אַרְבָּעִים שָׁנָה ה' אֱלֹהֶיךָ עִמָּךְ לֹא חָסַרְתָּ דָּבָר&quot; {{ממ|דברים|ב|ז}} 
לֹא הָיוּ חֲסֵרִין אֶלָּא 'דָּבָר'; כְּלוֹמַר כָּל מַה שֶּׁאַתָּה שׁוֹאֵל הָיָה נִתָּן לְךָ אִלּוּ דִּבַּרְתָּ בְּפִיךָ! 
'''&quot;וּבִשְּׁלוּ בַּפָּרוּר&quot;''' וַהֲלֹא לֹא יָרַד לַקְּדֵרָה לְעוֹלָם! אֶלָּא מְלַמֵּד שֶׁהָיָה מִשְׁתַּנֶּה לָהֶן לְכָל הַמִּתְבַּשְּׁלִין בַּקְּדֵרָה! 
'''&quot;וְעָשׂוּ אֹתוֹ עֻגוֹת&quot;''', וַהֲלֹא לֹא יָרַד לָהֶם לַתַּנּוּר מֵעוֹלָם! אֶלָּא מְלַמֵּד שֶׁהָיָה מִשְׁתַּנֶּה לָהֶן לְכָל הַנֶּאֱפִים בַּתַּנּוּר! 
יָכוֹל שֶׁאֵין לִי שֶׁלֹּא הָיָה מִשְׁתַּנֶּה לָהֶן אֶלָּא לְכָל אֵלּוּ? וּמִנַּיִן לְכָל הַנִּלְקָטִין בַּשָּׂדֶה? תַּלְמוּד לוֹמַר 'לָקְטוּ' '''&quot;וְלָקְטוּ&quot;'''. 
מָשָׁל בְּאָדָם שֶׁהוּא אוֹמֵר לַחֲבֵרוֹ 'רוֹצֶה אֲנִי לֶאֱכֹל תְּאֵנִים' 'רוֹצֶה אֲנִי לֶאֱכֹל עֲנָבִים';
כָּךְ הָיָה הַמָּן מִשְׁתַּנֶּה לָהֶן לְכָל הַנִּלְקָטִים בַּשָּׂדֶה! 

{{הע-שמאל|ראו ספרי שם. ליש (בצק) שמן דבש – ראשי תיבות לשד. מתואר כאן מאכל הדומה לכנאפה של ימינו.}}'''&quot;וְהָיָה טַעְמוֹ כְּטַעַם לְשַׁד הַשָּׁמֶן&quot;''' – הַדָּבָר הַזֶּה אָמוּר נוֹטָרִיקוֹן; 
הַדָּבָר הַזֶּה מְשַׁמֵּשׁ לִשְׁלֹשָׁה דְּבָרִים: לַיִשׁ וְשֶׁמֶן וּדְבַשׁ.
כְּלַיִשׁ שֶׁהוּא עָרוּךְ בְּשֶׁמֶן וּמְקֻטָּף בִּדְבַשׁ – זוֹ הָיְתָה בְּרִיָּתוֹ שֶׁל מָן, וְכָךְ הָיוּ כְּשֵׁרִים אוֹכְלִים אוֹתוֹ! 

{{הע-שמאל|ראו ספרי שם. ארבע הדרשות הבאות משוות את המן לחלב אם, ודורשות לשד – שד – דד. הראשונה מציגה את המן כמאכל העיקרי של ישראל, השניה טוענת שהיה אפשר לאכול תמיד את המן ולמרות שאין גיוון לא היה הדבר מזיק לאוכלים אותו, השלישית עוסקת בגיוון של טעמי המן והרביעית עוסקת בקשיי הגמילה מן המן בימי יהושע.
וראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/ויסע#פרשה ה|מכילתא ויסע ה,]] דעות שונות כמה זמן אחרי מות משה עוד היו אוכלים את המן.}}'''&quot;לְשַׁד הַשָּׁמֶן&quot;''', מָה הַדַּד הַזֶּה, שֶׁהוּא עִקָּר לַתִּינוֹק וְהַכֹּל טְפֵלָה לוֹ – 
כָּךְ הָיָה הַמָּן עִקָּר לְיִשְׂרָאֵל וְהַכֹּל טְפֵלָה לוֹ. 
דָּבָר אַחֵר: '''&quot;לְשַׁד הַשָּׁמֶן&quot;''', מָה הַדַּד, שֶׁהוּא מִין אֶחָד וּבוֹ מִינִים הַרְבֵּה – 
לְכָךְ אוֹמְרִין לָאִשָּׁה 'אַל תֹּאכְלִי שׁוּם' 'אַל תֹּאכְלִי בָּצָל', בִּשְׁבִיל הַתִּינוֹק. 
דָּבָר אַחֵר: '''&quot;לְשַׁד הַשָּׁמֶן&quot;''', מָה הַדַּד, הַתִּינוֹק יוֹנֵק מִמֶּנּוּ כָּל הַיּוֹם וְאֵינוֹ נִזּוֹק – 
כָּךְ הָיוּ יִשְׂרָאֵל אוֹכְלִין הַמָּן וְאֵינָן נִזּוֹקִין! 
דָּבָר אַחֵר: '''&quot;לְשַׁד הַשָּׁמֶן&quot;''', מָה הַדַּד הַתִּינוֹק מִצְטַעֵר בְּשָׁעָה שֶׁהוּא פּוֹרֵשׁ מִמֶּנּוּ – 
כָּךְ נִצְטַעֲרוּ יִשְׂרָאֵל בְּשָׁעָה שֶׁפֵּרְשׁוּ מִן הַמָּן! 
&quot;וַיִּשְׁבֹּת הַמָּן מִמָּחֳרָת&quot; וְגוֹ' {{ממ|יהושע|ה|יב}}, אִלּוּ {{ב|הָיָה לְיִשְׂרָאֵל|נשאר לישראל עוד מן}} מֵאוֹתָהּ {{ב|הַקְּנִיטָה שֶׁקָּנְטוּ|לקיטה שליקטו}} בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם שֶׁמֵּת מֹשֶׁה,
שֶׁהָיוּ אוֹכְלִין מִמֶּנָּה אַרְבָּעִים יוֹם – לֹא אָכְלוּ מִתְּבוּאַת אֶרֶץ כְּנַעַן! 
כְּתִיב &quot;לֶחֶם&quot; וּכְתִיב &quot;שֶׁמֶן&quot; וּכְתִיב &quot;דְּבַשׁ&quot;; הָא כְּאֵיזֶה צַד? לֶחֶם לַנְּעָרִים, שֶׁמֶן לַתִּינוֹק, דְּבַשׁ לַזְּקֵנִים! 
}}

===פסוק ט===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו מקבילות [[ביאור:ספרי במדבר/יא#פיסקה פט|בספרי פט,]] וראו גם [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/ויסע#פרשה ג|ובמכילתא ויסע ג.]]}}'''&quot;וּבְרֶדֶת הַטַּל עַל הַמַּחֲנֶה יָרַד הַמָּן עָלָיו&quot;''', מַגִּיד שֶׁהָיָה יוֹרֵד עַל הָ{{ב|אַסְכּוּפִים|משקופים}} וְעַל הַמְּזוּזוֹת. 
אוֹ לְפִי שֶׁהָיָה יוֹרֵד עַל הָאַסְכּוּפִים וְעַל הַמְּזוּזוֹת, יָכוֹל יְהוּ אוֹכְלִין אוֹתוֹ מְלֻכְלָךְ וּמְטֻנָּף? 
אָמַרְתָּ: '''&quot;וַתַּעַל שִׁכְבַת הַטָּל&quot;''' {{ממ|שמות|טז|יד}}, 
הָא כֵּיצַד? גְּלִיד הָיָה יוֹרֵד תְּחִלָּה, וְנַעֲשֶׂה כְּאִסְקוּטְלִין, וְהַמָּן יוֹרֵד עָלָיו. 
הֲרֵי מִלְּמַטָּן, אֲבָל מִלְּמַעְלָן יִהְיוּ שְׁרָצִים וּזְבוּבִים שׁוֹכְנִים עָלָיו? אָמַרְתָּ: &quot;וַתַּעַל שִׁכְבַת הַטָּל&quot;, שֶׁהָיָה מֻנָּח {{ב|כִּבְגְלוּסְקִים!|כאילו הוא בקופסא}} 
וְהָיוּ קוֹרְאִין אֶת שְׁמַע וּמִתְפַּלְּלִין, וְאָדָם יוֹצֵא אֶל פֶּתַח בֵּיתוֹ, מִתְפַּרְנֵס צָרְכּוֹ וְצֹרֶךְ בֵּיתוֹ, וְאַחַר כָּךְ '''&quot;וְחַם הַשֶּׁמֶשׁ וְנָמָס&quot;''' {{ממ|שמות|טז|כא}}.

{{הע-שמאל|דרשה בגנות ישראל, המתיחסים לקב&quot;ה רק כשהם זקוקים ללחמו. כדי שיתיחסו אליו בכל יום נאלץ הקב&quot;ה לחלק את המן במנות קטנות בכל יום. המן היה מתקלקל בכל יום ובכך משרה חוסר בטחון קיומי ומחייב את ישראל להתפלל בכל יום לחזרתו של הנס.}} רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: מִפְּנֵי מָה לֹא הָיָה הַמָּן יוֹרֵד לְיִשְׂרָאֵל פַּעַם אַחַת בַּשָּׁנָה? – כְּדֵי שֶׁלֹּא יוֹפְכוּ אֶת פְּנֵיהֶם מֵאֲבִיהֶן שֶׁבַּשָּׁמַיִם. 
מוֹשְׁלִין אוֹתוֹ מָשָׁל, לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְמֶלֶךְ שֶׁכָּעַס עַל בְּנוֹ, וְגָזַר לִהְיוֹת מְפַרְנְסוֹ פַּעַם אַחַת בַּשָּׁנָה, 
וְלֹא הָיָה הַבֵּן מַבִּיט לְהַקְבִּיל פְּנֵי אָבִיו אֶלָּא בִּשְׁעַת פַּרְנָסָתוֹ! גָּזַר לִהְיוֹת מְפַרְנְסוֹ בְּכָל יוֹם וָיוֹם, 
וְהָיָה אוֹתוֹ הַבֵּן אוֹמֵר: 'אִלּוּ אֵינִי מַקְבִּיל פְּנֵי אַבָּא אֶלָּא בִּשְׁעַת פַּרְנָסָתִי – דַיִּי'. 
כָּךְ הָיָה בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ שֶׁל אָדָם חֲמִשָּׁה זְכָרִים אוֹ חָמֵשׁ נְקֵבוֹת, 
וְהוּא יוֹשֵׁב וּמְצַפֶּה וְאוֹמֵר: 'אוֹי לִי, שֶׁמָּא לֹא יֵרֵד הַמָּן לְמָחָר, וְנִמְצְאוּ בָּנַי מֵתִים בָּרָעָב! 
יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ שֶׁיֵּרֵד!' – נִמְצְאוּ הוֹפְכִין פְּנֵיהֶן לַאֲבִיהֶן שֶׁבַּשָּׁמַיִם. 
דָּבָר אַחֵר: כְּדֵי שֶׁיֹּאכַל אוֹתוֹ {{ב|חַם|טרי}}! דָּבָר אַחֵר: מִפְּנֵי מַשּׂוֹי הַדֶּרֶךְ. 

{{הע-שמאל|גם העליה למקדש בירושלים, כמו המן, היא הזדמנות לגילוי שכינה; ולכן אין בירושלים מעיינות חמים, כדי שהמיקוד של הביקור יהיה בהתגלות (מצווה לשמה) ולא בהנאות הגוף.}}יוֹסֵי בֶּן יְהוּדָה אוֹמֵר: מִפְּנֵי מָה לֹא בָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא חַמִּים בִּירוּשָׁלַיִם? 
שֶׁלֹּא יְהֵא אָדָם אוֹמֵר לַחֲבֵרוֹ: 'לְכָה לְךָ וְאָנוּ עוֹלִים לִירוּשָׁלַיִם', וְהוּא אוֹמֵר לוֹ: 'לָמָּה?' 
וְהוּא אוֹמֵר לוֹ: 'אִלּוּ בִּשְׁבִיל רְחִיצָה אַחַת אָנוּ עוֹלִין לִירוּשָׁלַיִם – דַּיֵּנוּ'; נִמְצֵאת עֲלִיָּתָן שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ! 
}}

===פסוק י===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:ספרי במדבר/יא#פיסקה צ|ספרי צ:]] דורש 'למשפחותיו' – על פירוק משפחותיו, שנגרם מדיני העריות; והשוו [[נחמיה ח ט]]. הבכי היה למעשה לא על המן ועל הירקות במצרים אלא מאחורי הטענות הללו עמדו דיני העריות, וראו לעיל פס' ד-ה, 'מבקשים עלילה לפרוש מן המקום'.}}'''&quot;וַיִּשְׁמַע מֹשֶׁה אֶת הָעָם בֹּכֶה לְמִשְׁפְּחֹתָיו&quot;''', 
רַבִּי נְהוֹרַאי אוֹמֵר: מְלַמֵּד שֶׁהָיוּ בּוֹכִין בְּשָׁעָה שֶׁאָמַר לָהֶן לִפְרֹשׁ מִן הָעֲרָיוֹת. 
הָיָה כָּל אֶחָד מֵהֶן נוֹשֵׂא לַאֲחוֹתוֹ, לַאֲחוֹת אָבִיו, לַאֲחוֹת אִמּוֹ, לַאֲחוֹת אִשְׁתּוֹ; 
וְכֵיוָן שֶׁאָמַר לָהֶם לִפְרֹשׁ מִן הָעֲרָיוֹת – הִתְחִילוּ מִתְרַעֲמִין. 

{{הע-שמאל|ראו שם; דרשה שונה מזו של ר' נהוראי, העוקבת אחרי הפשט: הבכי היה על זכרון המאכלים במצרים ולא על דיני העריות – אלא שהיו מתכנסים משפחות שלמות לבכות עליו.
הבכי היה מכוון בעיקר למשה, ולכן התחילו לבכות דווקא כשראו את משה (&quot;איש&quot;) יוצא מאהל בית המדרש שלו.}}'''&quot;בֹּכֶה לְמִשְׁפְּחֹתָיו&quot;''', כֵּיוָן שֶׁגָּבַהּ לִבָּם בַּחֵטְא – נִזְדַּוְּגוּ מִשְׁפָּחוֹת, 
וְאָמְרוּ אֶת הַדְּבָרִים בָּרַבִּים. 
'''&quot;אִישׁ לְפֶתַח אָהֳלוֹ&quot;''' – כֵּיוָן שֶׁהָיוּ מְשַׁמְּרִים אֶת מֹשֶׁה יוֹצֵא מִן הַמִּדְרָשׁ –
הָיוּ יוֹשְׁבִין וּמִתְרַעֲמִין. 

{{הע-שמאל|ראו שם; והשוו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/ויסע#פרשה ו|מכילתא ויסע ו:]] כאן כעס משה על ישראל, והקב&quot;ה התפייס עימם ופייס את משה, ואילו במעשה העגל כעס הקב&quot;ה ומשה פייס אותו. 
ואין הדרשה מובנת, שהרי נאמר בפירוש 'ויחר אף ה' מאד'! – ונראה שהדרשה היא על פס' יא-טו, שם הקב&quot;ה מרגיע את משה ומונע את תלונותיו על העם.}}'''&quot;וַיִּחַר אַף ה' מְאֹד וּבְעֵינֵי מֹשֶׁה רָע&quot;''' – כָּאן הַמָּקוֹם מַגְבִּיהַּ וּמֹשֶׁה מֵמִיךְ, 
וּבְמָקוֹם אַחֵר מֹשֶׁה מַגְבִּיהַּ וְהַמָּקוֹם מֵמִיךְ. 
}}

===פסוק יא===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:ספרי במדבר/יא#פיסקה צא|ספרי צא;]] בפסוק משמות לב אכן מופיע הציווי &quot;להנחות&quot; את בני ישראל, ונראה שהכוונה להנהגה 'רכה', המספקת את צרכיהם; אבל באותו פסוק מופיעה הפניה לדיבור קודם &quot;אשר דברתי&quot;, המזוהה כאן עם שמות ו, שם כופה הקב&quot;ה על משה ואהרון את ההנהגה של ישראל.}}'''&quot;וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל ה' לָמָה הֲרֵעֹתָ לְעַבְדֶּךָ&quot;''', עָלָיו הַכָּתוּב אוֹמֵר '''&quot;וְעָשִׁיר יַעֲנֶה עַזּוֹת&quot;''' {{ממ|משלי|יח|כג}} 
'''&quot;כִּי תֹאמַר אֵלַי שָׂאֵהוּ בְחֵיקֶךָ&quot;''', 
אֵימָתַי אָמַר לוֹ אֶת הַדָּבָר? 
בְּשָׁעָה שֶׁאָמַר לוֹ &quot;לֵךְ נְחֵה אֶת הָעָם... וּבְיוֹם פָּקְדִי וּפָקַדְתִּי עֲלֵיהֶם חַטָּאתָם&quot; {{ממ|שמות|לב|לד}} – 
עֲדַיִן הַדָּבָר תָּלוּי וְלֹא תָּלוּי. 
כַּיּוֹצֵא בַּדָּבָר אָמַרְתָּ &quot;וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן וַיְצַוֵּם אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל&quot; {{ממ|שמות|ו|יג}} –
אָמַר לָהֶן: 'בָּנַי סַרְבָנִין הֵן, טַרְחָנִין הֵן, עַל מְנָת כֵּן תְּהוּא מְקַבְּלִין עֲלֵיכֶם, שֶׁיְּהוּ מְקַלְּלִין אֶתְכֶם וּמְסַקְּלִין אֶתְכֶם בָּאֲבָנִים'! 
}}

===פסוק יג===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|דורש &quot;לכל העם הזה&quot;.}}'''&quot;מֵאַיִן לִי בָּשָׂר לָתֵת לְכָל הָעָם הַזֶּה&quot;''' – וְכִי אֶחָד הוּא, אוֹ שְׁנַיִם? 
}}

===פסוק טו===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו שם; דורש &quot;אל אראה ברעתם&quot;, אלא שכנה הכתוב, (ראו [[ביאור:ספרי במדבר/י#פיסקה פד|ספרי פד]]), שמשה בקש מהקב&quot;ה שיהרוג אותו כדי שלא יראה את הפורענות שתפגע בישראל. לפי דבריו מבטא כאן משה אהבה ואמפתיה לעם ישראל ולא כעס. והשוו לסוף פס' י.}}'''&quot;וְאִם כָּכָה אַתָּה עֹשֶׂה לִּי הָרְגֵנִי נָא הָרֹג&quot;''', לְפִי שֶׁהֶרְאָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה הַפּוּרְעָנוּת הָעֲתִידָה לָבוֹא עֲלֵיהֶן, 
אָמַר מֹשֶׁה: '''&quot;הָרְגֵנִי נָא הָרֹג אִם מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ וְאַל אֶרְאֶה בְּרָעָתִי&quot;'''. 
מוֹשְׁלִין אוֹתוֹ מָשָׁל, לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְאֶחָד שֶׁהָיָה יוֹצֵא, הוּא וּבָנָיו – לֵיהָרֵג, 
אָמַרְתָּ {{ב|לַסְּפֶּקְלָטוֹר|לתליין}} רִבּוֹנִי הָרְגֵנִי תְּחִלָּה, עַד שֶׁלֹּא תַּהֲרֹג אֶת בָּנִי. 
לֹא כְּמוֹת שֶׁהוּא אוֹמֵר בְּצִדְקִיָּהוּ: '''&quot;וְאֶת בְּנֵי צִדְקִיָּהוּ שָׁחֲטוּ לְעֵינָיו&quot;''' {{ממ|מלכים ב|כה|ז}} 
אֶלָּא הָרְגֵנִי תְּחִלָּה, עַד שֶׁלֹּא תַּחֲרִים אֶת בָּנִי. 
כָּךְ אָמַר מֹשֶׁה: הָרְגֵנִי נָא הָרֹג תְּחִלָּה, וּבַל אֶרְאֶה בַּפּוּרְעָנוּת הָעֲתִידָה לָבוֹא עֲלֵיהֶן.
}}

===פסוק טז===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:ספרי במדבר/יא#פיסקה צב|ספרי צב;]] התלונה של משה היא על בדידותו בהנהגה, ולכן הפתרון לה הוא הסמכת 70 הזקנים, שעשויה להתפרש גם כפגיעה בסמכותו של משה.}}'''&quot;וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה אֶסְפָה לִּי&quot;''', לְפִי שֶׁאָמַר מֹשֶׁה &quot;לֹא אוּכַל לְבַדִּי לָשֵׂאת&quot;, 
אָמַר לוֹ הַמָּקוֹם: מֹשֶׁה, הֲרֵי מַה שֶּׁבִּקַּשְׁתָּ נָתוּן לָךְ. 

{{הע-שמאל|ראו שם; כל דבר שהיה שייך לקב&quot;ה הוא נצחי מעצם ההגדרה.
לעניין &quot;פסיפס&quot; השוו [[ביאור:ספרי דברים/דברים#פיסקה יג|ספרי דברים יג:]] כנראה הכוונה שדעתם שקולה ומאוזנת.
הכבוד לזקנים יהיה אפילו באחרית הימים, כאשר ירבו המלאכים והנביאים.}}'''&quot;אֶסְפָה לִּי&quot;''' – שֶׁתְּהֵא סַנְהֶדְרִין לִשְׁמִי, 
כָּל מָקוֹם שֶׁהוּא אוֹמֵר 'לִי' – הֲרֵי זֶה קַיָּם לְעוֹלְמֵי עַד! 
'''&quot;שִׁבְעִים&quot;''' – שֶׁתְּהֵא סַנְהֶדְרִין שֶׁל שִׁבְעִים. 
'''&quot;אִישׁ&quot;''' – שֶׁיְּהֵא בַּעַל כֹּחַ וּבַעַל חָכְמָה וּבַעַל גְּבוּרָה חֲתִיכָה וּפְסִיפָס. 
'''&quot;מִזִּקְנֵי יִשְׂרָאֵל&quot;''', לֹא בְּמָקוֹם אֶחָד וְלֹא בִּשְׁנַיִם הַמָּקוֹם חוֹלֵק כָּבוֹד לַזְּקֵנִים. 
וּמָה אִם מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים בָּרוּךְ הוּא חוֹלֵק כָּבוֹד לַזְּקֵנִים, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה בָּשָׂר וָדָם צָרִיךְ לַחֲלֹק לָהֶם כָּבוֹד! 
וּמִנַּיִן אַף לֶעָתִיד לָבוֹא הַמָּקוֹם חוֹלֵק כָּבוֹד לַזְּקֵנִים? אָמַרְתָּ &quot;וְחָפְרָה הַלְּבָנָה וּבוֹשָׁה הַחַמָּה וגו'&quot; {{ממ|ישעיה|כד|כג}},
אֵינוֹ אוֹמֵר לֹא 'נֶגֶד מַלְאָכָיו' וְלֹא 'נֶגֶד כֹּהֲנָיו' וְלֹא 'נֶגֶד נְבִיאָיו', אֶלָּא &quot;נֶגֶד '''זְקֵנָיו''' כָּבוֹד&quot;.
וּמָה אִם מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים בָּרוּךְ הוּא חוֹלֵק כָּבוֹד לַזְּקֵנִים, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה בָּשָׂר וָדָם צָרִיךְ לַחֲלֹק לָהֶם כָּבוֹד! 
וְכֵן אַתְּ מוֹצֵא, שֶׁהַמָּקוֹם מִצְטַעֵר עַל זָקֵן אֶחָד,
שֶׁנֶּאֱמַר &quot;קָצַפְתִּי עַל עַמִּי, חִלַּלְתִּי נַחֲלָתִי, וָאֶתְּנֵם בְּיָדֵךְ לֹא שַׂמְתִּי לָהֶם רַחֲמִים, עַל זָקֵן הִכְבַּדְתְּ עֻלֵּךְ מְאֹד&quot; {{ממ|ישעיה|מז|ו}}.
כִּבְיָכוֹל מָחוּל לָךְ עַל כָּל מַה שֶּׁעָשִׂית – חוּץ מ&quot;עַל זָקֵן הִכְבַּדְתְּ עֻלֵּךְ מְאֹד&quot;! 

{{הע-שמאל|ראו שם; לפנינו שתי דרשות הפוכות בהגדרת הזקנים המכובדים: ההגדרה היא לפני הקב&quot;ה ומשה יגלה מי ראוי לכבוד בעתיד או: ההגדרה היא בידי משה, והקב&quot;ה יסכים עם מה שהוא יקבע, לפי דעת הבריות; וראו גם [[ביאור:משנה אבות פרק ג#משנה י|אבות ג י.]]}}'''&quot;אֲשֶׁר יָדַעְתָּ&quot;''', אַתָּה צָרִיךְ לֵידַע; כְּבָר הֵן גְּלוּיִין לְפָנַי. 
דָּבָר אַחֵר: וְכִי צָרִיךְ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לוֹמַר לְמֹשֶׁה &quot;אֲשֶׁר יָדַעְתָּ&quot;? וַהֲלֹא גָּלוּי לְפָנָיו מִי שֶׁהוּא רָאוּי לִגְדֻלָּה! 
אֶלָּא מְלַמֵּד שֶׁכָּל זָקֵן שֶׁחָלַק לוֹ רֹאשׁ הַדּוֹר כָּבוֹד – מִן הַשָּׁמַיִם הִסְכִּימוּ עַל יָדוֹ! 
שֶׁכֵּן הַבְּרִיּוֹת מְשִׁיבִין וְאוֹמְרִין: כָּשֵׁר הוּא אִישׁ פְּלוֹנִי וְחָסִיד, וְנָאֶה לִקָּרֵא חָכָם! 

{{הע-שמאל|ראו שם; השוטרים נאספו כשכר לקושי המיוחד שהיה עליהם במצרים ולאחריות שבה נשאו שם.
הקב&quot;ה מייעץ למשה כיצד לרכוש את ליבם של הזקנים: בתחילה יש להדגיש בפניהם את צד הזכות שבהנהגה – ראו [[ביאור:ספרי דברים/דברים#פיסקה טו|ספרי דברים טו]], ולאחר שיכנסו לה וישאו באחריות יש להציג להם את החובות והקשיים שבהנהגה.
לעניין משה עצמו השוו לעיל פס' יא.
שבעים הזקנים יכנסו לאהל מועד ויזכו למעמד ציבורי כמו משה, למרות שלא יהיו נביאים כמוהו.}}וְלָמָּה אָמַר לוֹ '''&quot;וְשֹׁטְרָיו&quot;'''? לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר &quot;וַיֻּכּוּ שֹׁטְרֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל&quot; {{ממ|שמות|ה|יד}}.
אָמַר לוֹ: כְּשֵׁם שֶׁרָאוּ עִמָּהֶן בַּצַּעַר שֶׁבְּמִצְרַיִם, וּמָסְרוּ עַצְמָם עִמָּהֶם וְלָקוּ בַּעֲבוּרָם –
יָבֹאוּ וְיִרְאוּ עִמָּהֶן בָּרֶוַח שֶׁרָאָן וְיִנְהֲגוּ עֲלֵיהֶם בִּשְׂרָרָה וּגְדֻלָּה! 
'''&quot;וְלָקַחְתָּ אֹתָם לִי&quot;''' – קָחֵם בִּדְבָרִים: בַּתְּחִלָּה אָמַרְתָּ לָהֶם דִּבְרֵי שֶׁבַח, חֲזֹר וֶאֱמֹר לָהֶם דִּבְרֵי פְּגָם: 
'עַל מְנָת כֵּן תְּהוּ מְקַבְּלִין עֲלֵיכֶם, שֶׁיִּהְיוּ מְקַלְּלִין אֶתְכֶם בָּאֲבָנִים!'
'''&quot;אֶל אֹהֶל מוֹעֵד&quot;''' – הַכְנִיסֵם עִמְּךָ לְאֹהֶל מוֹעֵד, לֹא שֶׁיִּשְׁמְעוּ אֶת הַדִּבֵּר – אֶלָּא שֶׁיִּהְיוּ כָּל הַבְּרִיּוֹת נוֹהֲגִין בָּהֶן בְּכָבוֹד וּמַרְאֶה, וְאוֹמְרִין: 
'אַשְׁרֵיהֶן אֵלּוּ, שֶׁנִּכְנְסוּ עִם מֹשֶׁה לִשְׁמֹעַ אֶת הַדִּבֵּר מִפִּי הַקֹּדֶשׁ!'
}}

===פסוק יז===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:ספרי במדבר/יא#פיסקה צג|ספרי צג,]] וראו גם [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/בחדש#פרשה ג|מכילתא בחדש ג.]] וראו רשימת עשר הירידות [[אבות דרבי נתן לד#ו|באבות דר' נתן לד ו.]]
משה הוא גדול הנביאים, ושבעים הזקנים זוכים לכבוד אבל לא לנבואה ברמה שלו – ראו לעיל בסוף הדרשה לפס' טז.
לעניין הנשיאה בעול ההנהגה ראו לעיל בתחילת הדרשה על פס' טז.}}'''&quot;וְיָרַדְתִּי&quot;''', הֲרֵי זוֹ אַחַת מֵעֶשֶׂר יְרִידוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה, שֶׁהָיָה יוֹם מִנּוּי זְקֵנִים גָּדוֹל כְּיוֹם מַתַּן תּוֹרָה! 
בְּמַתַּן תּוֹרָה הוּא אוֹמֵר '''&quot;וַיֵּרֶד ה' עַל הַר סִינַי&quot;''' {{ממ|שמות|יט|כ}}, וּבְמִנּוּי זְקֵנִים הוּא אוֹמֵר '''&quot;וְיָרַדְתִּי&quot;'''! 
'''&quot;וְדִבַּרְתִּי עִמְּךָ שָׁם&quot;''' – וְדִבַּרְתִּי עִמְּךָ שָׁם, וְלֹא עִמָּהֶם! 
'''&quot;וְאָצַלְתִּי מִן הָרוּחַ&quot;''', כְּאָדָם שֶׁהוּא אוֹצֵל עַל חֲבֵרוֹ.
'''&quot;וְאָצַלְתִּי מִן הָרוּחַ אֲשֶׁר עָלֶיךָ וְשַׂמְתִּי עֲלֵיהֶם&quot;''', לְמָה הָיָה מֹשֶׁה דּוֹמֶה? לְנֵר שֶׁהָיָה מֻנָּח עַל גַּבֵּי מְנוֹרָה 
וְדָלְקוּ מִמֶּנּוּ נֵרוֹת הַרְבֵּה, אֲבָל אוֹרוֹ שֶׁל נֵר לֹא הָיָה חָסֵר כְּלוּם. כָּךְ לֹא הָיְתָה חָכְמָתוֹ שֶׁל מֹשֶׁה חֲסֵרָה כְּלוּם! 
'''&quot;וְנָשְׂאוּ אִתְּךָ בְּמַשָּׂא הָעָם&quot;''', לְפִה שֶׁאָמַר מֹשֶׁה '''&quot;אֵיכָה אֶשָּׂא לְבַדִּי טָרְחֲכֶם וּמַשַּׂאֲכֶם וְרִיבְכֶם&quot;''' {{ממ|דברים|א|יב}} –
אָמַר לוֹ '''&quot;וְנָשְׂאוּ אִתְּךָ בְּמַשָּׂא הָעָם&quot;''', וְלֹא תִּשָּׂא אַתָּה לְבַדֶּךָ. 
}}

===פסוק יח===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|'התקדשו' – במובן התכוננו למותכם, ראו גם מקבילה [[ביאור:ספרי במדבר/יא#פיסקה צד|בספרי צד.]]
כי בכיתם – ראו לעיל פס' א. גם כאן, כמו בתבערה, היה הבכי מכוון לאזני הקב&quot;ה.
כאמור לעיל פס' ד, היו להם בהמות, אבל הם רצו בשר בחינם!}}'''&quot;וְאֶל הָעָם תֹּאמַר הִתְקַדְּשׁוּ לְמָחָר&quot;''', אֵין 'הִתְקַדְּשׁוּ' אֶלָּא הַתְקִינוּ עַצְמְכֶם לְפוּרְעָנוּת, 
כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;הַתִּקֵם כַּצֹּאן לְטִבְחָה וְהַקְדִּשֵׁם לְיוֹם הֲרֵגָה&quot; {{ממ|ירמיה|יב|ג}}. 
'''&quot;כִּי בְכִיתֶם בְּאָזְנֵי ה'&quot;''' – מְלַמֵּד שֶׁהָיוּ מִתְכַּוְּנִין לִפְנֵי הַמָּקוֹם. 
'''&quot;מִי יַאֲכִלֵנוּ בָּשָׂר&quot;''' – לְפִי שֶׁשָּׁאֲלוּ אֶת הַבָּשָׂר מִמְּלֹא מֵעַיִן – לְפִיכָךְ נִתְחַיְּבוּ כְּלָיָה. 
וְכִי לֹא הָיָה בְּיָדָם מַה לֶּאֱכֹל וּמַה לֹּא לֶאֱכֹל? אֶלָּא מְלַמֵּד שֶׁבִּקְּשׁוּ לֶאֱכֹל שֶׁלְּחִנָּם! 
}}

===פסוק יט===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו גם [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/ויסע#פרשה ג|מכילתא ויסע ג,]] ובדומה לכך [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/שירה#פרשה ה|מכילתא שירה ה,]] לפס' ה; והשוו [[ביאור:ספרי במדבר/י#פיסקה צד|ספרי צד,]] וכן [[ביאור:מכילתא דרשב&quot;י/פרק טו#פסוק ה|מכילתא דרשב&quot;י לשמות טו ה,]] שם החליפו את הכשרים ברשעים.}}'''&quot;לֹא יוֹם אֶחָד תֹּאכֵלוּן... עַד חֹדֶשׁ יָמִים&quot;''', וּכְתִיב '''&quot;הַבָּשָׂר עוֹדֶנּוּ בֵּין שִׁנֵּיהֶם&quot;''' – הָא כֵּיצַד? 
הַכְּשֵׁרִים, כֵּיוָן שֶׁהָיָה נוֹתְנוֹ לְתוֹךְ פִּיו – לֹא הָיוּ מַסְפִּיק לְחַתְּכוֹ עַד שֶׁנַּפְשׁוֹ יוֹצְאָה; 
וְהָרְשָׁעִים הָיוּ {{ב|מִתְבַּלְּסִים בּוֹ וּמִתְבַּלְּקְטִים בּוֹ|סובלים ממנו}} – עַד שֶׁנַּפְשָׁם יוֹצְאָה! 
}}

===פסוק כ===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''&quot;עַד חֹדֶשׁ יָמִים&quot;''' - מְלַמֵּד שֶׁנִּשְׁתַּהָה הַשְּׂלָיו אֶצְלָם שְׁלֹשִׁים יוֹם. 
'''&quot;וְהָיָה לָכֶם לְזָרָא&quot;''', שֶׁתְּהֵא מַרְחִיקִין אוֹתוֹ יוֹתֵר מִמַּה שֶׁקֵּרַבְתֶּם אוֹתוֹ! 

{{הע-שמאל|הנוכחות של הקב&quot;ה בישראל, &quot;בקרבכם&quot;, מתפרשת על ידיהם בטעות כהסכמה שלו עם מעשיהם, וכך פוגעת בכבודו. וראו ספרי שם.}}'''&quot;יַעַן כִּי מְאַסְתֶּם אֶת ה' אֲשֶׁר בְּקִרְבְּכֶם&quot;''' - מוֹשְׁלִין אוֹתוֹ; מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? 
לְמֶלֶךְ שֶׁהָיוּ בָּנָיו וַעֲבָדָיו גּוֹנְבִין וּמְבִיאִין לְפָנָיו - וְהוּא מְקַבֵּל מֵהֶם, 
וְהָיוּ הַכֹּל אוֹמְרִין: 'תֵּדְעוּ שֶׁהוּא {{ב|שָׁפוּי|מסכים}} בְּמַעֲשֵׂיהֶם, שֶׁהוּא מְקַבֵּל מִיָּדָם'. 
כָּךְ אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל: מִי גָּרַם לָכֶם שֶׁתִּכָּנְסוּ לַדְּבָרִים הַלָּלוּ? שְׁכִינָתִי לְבֵינֵיכֶם; 
שֶׁאִלּוּ סִלַּקְתִּי שְׁכִינָתִי מִבֵּינֵיכֶם - לֹא נִכְנַסְתֶּם לַדְּבָרִים הַלָּלוּ! 
}}

===פסוק כא===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:ספרי במדבר/יא#פיסקה צה|ספרי צה.]] לפי הדרשה של ר עקיבא משה פקפק ביכולתו של הקב&quot;ה לפתור את הבעיה, והשוו [[ביאור:תוספתא/סוטה/ו#ד|תוספתא סוטה ו ד,]] שם אומר ר' עקיבא שדברי משה כאן חמורים יותר מחטא מי מריבה, אלא שהם היו בסתר, ולכן משה לא נענש עליהם.
ר' שמעון בדרשתו הראשונה טוען שמשה הצביע על כך שהתלונות הן תלונות שוא, שהרי יש לישראל בהמות ודגים – ראו לעיל פס' ד. לכן הם לא יסתפקו בבשר ובדגים ואין להם תקנה.}}'''&quot;וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה: שֵׁשׁ מֵאוֹת אֶלֶף רַגְלִי... הֲצֹאן וּבָקָר יִשָּׁחֵט לָהֶם&quot;''' וְגוֹ'.
רַבִּי שִׁמְעוֹן הָיָה אוֹמֵר: רַבִּי עֲקִיבָא הָיָה דּוֹרֵשׁ בּוֹ דָּבָר אֶחָד, וַאֲנִי דּוֹרֵשׁ בּוֹ דָּבָר אֶחָד, וְנִרְאִים דְּבָרַי מִדְּבָרָיו.
רַבִּי עֲקִיבָא הוּא אוֹמֵר: וְכִי אֵינוֹ? אֲפִלּוּ אַתְּ מְכַנֵּס כָּל הַצֹּאן שֶׁבָּעוֹלָם, הֵן סְפִיקוֹת לָהֶן?
&quot;אִם אֶת כָּל דְּגֵי הַיָּם יֵאָסֵף לָהֶם&quot; - וְכִי אֵינוֹ? אֲפִלּוּ אַתְּ מְכַנֵּס כָּל דָּגִים שֶׁבָּעוֹלָם, הֵן סְפִיקִין לָהֶן?
וַאֲנִי דּוֹרֵשׁ בּוֹ דָּבָר אֶחָד, וְנִרְאִין דְּבָרַי מִדְּבְרֵי רַבִּי: &quot;הֲצֹאן וּבָקָר יִשָּׁחֵט לָהֶם וּמָצָא לָהֶם?&quot;
יָכוֹל מִפְּנֵי שֶׁלֹּא הָיָה לָהֶם בָּשָׂר לֶאֱכֹל הָיוּ מִתְרַעֲמִין?
וַהֲלֹה כְּבָר נֶאֱמַר: &quot;וְגַם עֵרֶב רַב עָלָה אִתָּם וְצֹאן וּבָקָר מִקְנֶה כָּבֵד מְאֹד&quot; {{ממ|שמות|יב|לח}}
יָכוֹל מִפְּנֵי שֶׁאֲכָלוּם בַּמִּדְבָּר? וַהֲלֹה כְּבָר נֶאֱמַר בִּכְנִיסָתָן לָאָרֶץ: &quot;וּמִקְנֶה רַב הָיָה לִבְנֵי רְאוּבֵן וְלִבְנֵי גָד&quot; {{ממ|במדבר|לב|א}}
אֶלָּא מְלַמֵּד שֶׁהָיוּ מְבַקְּשִׁין עֲלִילָה, הֵיאַךְ לִפְרֹשׁ מֵאַחֲרֵי הַמָּקוֹם!
&quot;אִם אֶת כָּל דְּגֵי הַיָּם יֵאָסֵף לָהֶם וּמָצָא לָהֶם&quot; – יָכוֹל מִפְּנֵי שֶׁלֹּא הָיוּ לָהֶם דָּגִים לֶאֱכֹל הָיוּ מִתְרַעֲמִים?
וַהֲלֹא בְּאֵר הָיְתָה עִמָּהֶן, וּמַעֲלָה לָהֶם דָּגִים שְׁמֵנִים כָּל צָרְכָּן!
אֶלָּא מְלַמֵּד שֶׁהָיוּ מְבַקְּשִׁין עֲלִילָה, הֵיאַךְ לִפְרֹשׁ מֵאַחֲרֵי הַמָּקוֹם!

{{הע-שמאל|ראו ספרי שם. הדרשה השניה של ר' שמעון מציגה את משה כמתווך בין הקב&quot;ה לעם: משה טוען שהמתת המתאוים תוציא על הקב&quot;ה שם רע, כי אין הגיון בכך שישראל יקבלו את הבשר וישלמו עליו בחייהם, (כנראה דורש &quot;ומצא&quot;-מוצאת, ראו [[שמואל ב יח כב]], כלומר המתת המתאוים תוציא על הקב&quot;ה שם רע.) אבל כאשר משה מנסה לפייס את העם ולהוביל אותם לאמונה בקב&quot;ה הוא נכשל. 
והשוו [[ביאור:תוספתא/סוטה/ו#ד|תוספתא סוטה ו ד.]]}}דָּבָר אַחֵר: &quot;הֲצֹאן וּבָקָר יִשָּׁחֵט לָהֶם&quot;, לְפִה שֶׁהֶרְאָה הַמָּקוֹם לְמֹשֶׁה הַפּוּרְעָנוּת הָעֲתִידָה לָבוֹא עֲלֵיהֶן.
אָמַר מֹשֶׁה רַבֵּינוּ: וְכִי הוֹגֵן? אוֹמְרִין לַחֲמוֹר 'הֵא לְךָ כּוֹר שְׂעוֹרִים וְיִנָּטֵל רֹאשֶׁךָ'?
אוֹמְרִין לְאָדָם 'טֹל כִּכָּר וְרֵד שְׁאוֹל'? אָמַר לוֹ: וּמָה אַתָּה אוֹמֵר? אָמַרְתָּ לּוֹ: אֲנִי הוֹלֵךְ וּמְפַיְּסָן!
אָמַר לוֹ: עַד שֶׁאַתָּה אוֹמֵר כֵּן, אֲנִי אוֹמֵר לְךָ שֶׁאֵינָן שׁוֹמְעִין לְךָ! '''&quot;עַתָּה תִרְאֶה הֲיִקְרְךָ דְבָרִי אִם לֹא&quot;'''.
כֵּיוָן שֶׁהָלַךְ מֹשֶׁה לְפַיְּסָן, אָמַר לָהֶם: '''&quot;הֲיַד ה' תִּקְצָר?&quot;'''
אָמְרוּ לוֹ: &quot;הֵן הִכָּה צוּר וַיָּזוּבוּ מַיִם וּנְחָלִים יִשְׁטֹפוּ, הֲגַם לֶחֶם יוּכַל תֵּת, אִם יָכִין שְׁאֵר לְעַמּוֹ?&quot; {{ממ|תהלים|עח|כ}}
אָמְרוּ: {{ב|פְּטוֹרֶת|התחמקות}} הִיא, שֶׁאֵין בּוֹ כֹּחַ לָתֵת אֶת שְׁאֵלָתֵנוּ!
}}

===פסוק כד===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|הדרשה תומכת בדרשה השניה של ר' שמעון, לעיל פס' כג.}}'''&quot;וַיֵּצֵא מֹשֶׁה וַיְדַבֵּר לָעָם אֶת דִּבְרֵי ה'&quot;''' – מְלַמֵּד שֶׁפִּיְּסָן בִּדְבָרִים, וְלֹא רָצוּ לְקַבֵּל מִמֶּנּוּ.
}}

===פסוק כה===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו ספרי שם: הנבואה של שבעים הזקנים היתה חד פעמית, ומכאן שהם לא פתרו את בעיית ההנהגה של משה.}}'''&quot;וַיְהִי כְּנוֹחַ עֲלֵיהֶם הָרוּחַ&quot;''', מְלַמֵּד שֶׁשָּׁרְתָה עֲלֵיהֶם רוּחַ נְבוּאָה, 
וְהִתְחִילוּ לְדַבֵּר בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ כָּל זְמַן שֶׁהָיְתָה הָרוּחַ עֲלֵיהֶם בִּלְבַד; שֶׁנֶּאֱמַר: '''&quot;וַיִּתְנַבְּאוּ וְלֹא יָסָפוּ&quot;''' – 
שֶׁלֹּא יָסְפוּ עוֹד לְהִתְנַבְּאוֹת מֵאַחַר אוֹתָהּ שָׁעָה! 
}}

===פסוק כו===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו ספרי שם: משה משתמש בקלפי כדי לפתור בעיות של אי שיוויון, ומעביר באמצעותו את התלונות הצפויות לקב&quot;ה, כשם שיהושע חילק את הנחלות בגורל. כך נוצר המצב שאלדד ומידד לא נכללו בין 70 הזקנים.}}'''&quot;וַיִּשָּׁאֲרוּ שְׁנֵי אֲנָשִׁים בַּמַּחֲנֶה&quot;''', יֵשׁ אוֹמְרִים: בַּקַּלְפִּי נִשְׁתַּיְּרוּ. 
שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁאָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה: &quot;אֶסְפָה לִּי שִׁבְעִים אִישׁ מִזִּקְנֵי יִשְׂרָאֵל&quot;, 
אָמַר מֹשֶׁה: כְּאֵיזֶה צַד אֶעֱשֶׂה? אֶבְרֹר חֲמִשָּׁה מִכָּל שֵׁבֶט – נִמְצְאוּ עֲשָׂרָה חֲסֵרִין. שִׁשָּׁה מִכָּל שֵׁבֶט – נִמְצְאוּ שְׁנַיִם יְתֵירִין. 
אֶבְרֹר שִׁשָּׁה מִשֵּׁבֶט זֶה וַחֲמִשָּׁה מִשֵּׁבֶט זֶה – נִמְצָא אֲנִי מֵטִיל קִנְאָה בֵּין הַשְּׁבָטִים! 
מֶה עָשָׂה? בֵּירֵר שִׁשָּׁה מִכָּל שֵׁבֶט וְשֵׁבֶט, וְהֵבִיא שִׁבְעִים וּשְׁנַיִם פִּטְקִין. עַל שִׁבְעִים מֵהֶן כָּתַב &quot;זָקֵן&quot; וּשְׁנַיִם חֲלָקִים. 
וּבְלָלָן וּנְתָנָן בַּקַּלְפִּי, וְאָמַר לָהֶם: בּוֹאוּ וְטִלּוּ פִּטְקֵיכֶם! מִי שֶׁעָלָה בְּיָדוֹ &quot;זָקֵן&quot; – אָמַר לוֹ: &quot;כְּבָר קִדְּשְׁךָ הַמָּקוֹם&quot;. 
וּמִי שֶׁעָלָה בְּיָדוֹ חָלָק – אָמַר לוֹ: &quot;הַמָּקוֹם לֹא חָפֵץ בְּךָ; אֲנִי מָה אֶעֱשֶׂה לְךָ?&quot;. 

{{הע-שמאל|ראו ספרי שם: לפי דברי ר' שמעון אלדד ומידד לא נפסלו ע&quot;י הקלפי, אלא נשארו במחנה מתוך צניעות; ודווקא משום כך זכו לנבואה יציבה ונמשכת, שאינה תלויה במשה. לפי דברי ת&quot;ק הם התנבאו על מותו של משה, ולדברי ר' אליעזר הם שהביאו בנבואתם את השליו.}}רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: בַּמַּחֲנֶה נִשְׁתַּיְּרוּ. שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁאָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה: &quot;אֶסְפָה לִּי שִׁבְעִים אִישׁ&quot;, 
אָמַר אֶלְדָּד וּמֵידָד: אֵין אָנוּ רְאוּיִים לִגְדֻלָּה זוֹ! הָלְכוּ וְהִטְמִינוּ אֶת עַצְמָן. 
אָמַר לָהֶן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: הוֹאִיל וּמִעַטְתֶּם אֶת עַצְמְכֶם – הֲרֵינִי מוֹסִיף לָכֶם גְּדֻלָּה עַל גְּדֻלַּתְכֶם! 
וּמַה גְּדֻלָּה הוֹסִיף לָהֶם? שֶׁכָּל הַנְּבִיאִים כֻּלָּן נִתְנַבְּאוּ וּפָסְקוּ; הֵן הִתְנַבְּאוּ וְלֹא פָסְקוּ! 
וּמַה נְּבוּאָה נִתְנַבְּאוּ? אָמְרוּ: &quot;מֹשֶׁה מֵת וִיהוֹשֻׁעַ מַכְנִיס אֶת יִשְׂרָאֵל לָאָרֶץ&quot;. 
אַבָּא חָנִין אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבִּי אֱלִיעֶזֶר: עַל עִסְקֵי שְׂלָו נִתְנַבְּאוּ: &quot;עֲלֵה שְׂלָו, עֲלֵה שְׂלָו!&quot;. 
}}

===פסוק כז===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|היכן היה יהושע? לפי יש אומרים ור' שמעון הוא הנער שבישר למשה על נבואת אלדד ומידד, ולפי ת&quot;ק הוא היה באוהל מועד ואינו הנער המבשר; והשוו [[ביאור:ספרי במדבר/יא#פיסקה צו|ספרי צו,]] שם ר' שמעון סובר כת&quot;ק כאן.
&quot;שאמרנו&quot; -לעיל פס' כו.}}'''&quot;וַיָּרָץ הַנַּעַר וַיַּגֵּד לְמֹשֶׁה&quot;''', יֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁהָיָה יְהוֹשֻׁעַ. 
וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר &quot;וּמְשָׁרְתוֹ יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן נַעַר לֹא יָמִישׁ מִתּוֹךְ הָאֹהֶל&quot; {{ממ|שמות|לג|יא}}, הָא יָדַעְתָּ שֶׁלֹּא הָיָה יְהוֹשֻׁעַ! 
רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: &quot;וַיַּעַן יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן מְשָׁרֵת מֹשֶׁה מִבְּחֻרָיו וַיֹּאמַר&quot;, הֵאִיר עַתָּה שֶׁאַף הָרִאשׁוֹן הָיָה יְהוֹשֻׁעַ! 
'''&quot;אֶלְדָּד וּמֵידָד מִתְנַבְּאִים בַּמַּחֲנֶה&quot;''' - זֶה הוּא שֶׁאָמַרְנוּ, שֶׁהָיוּ מִתְנַבְּאִין וְהוֹלְכִין עַד יוֹם מוֹתָן! 
}}

===פסוק כח===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו ספרי שם, [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#א, פרשה א|ומכילתא עמלק א א.]]
יהושע וגיחזי מציגים את היחס הראוי לרבותיהם, כבעלי כוחות להמית ולהחיות.}} '''&quot;אֲדֹנִי מֹשֶׁה כְּלָאֵם&quot;''', אָמַר לוֹ: רַבֵּינוּ מֹשֶׁה, כַּלֵּה אוֹתָם מִן הָעוֹלָם! בְּנֵי אָדָם שֶׁבִּשְּׂרוּ אוֹתְךָ הַבְּשׂוֹרָה הַקָּשָׁה הַזֹּאת. 
דָּבָר אַחֵר: כְּלָאֵם – אָסְרֵם בְּזִקִּים וּבְקוֹלָרִים, וְלֹא כְּמוֹת שֶׁהוּא אוֹמֵר בְּיִרְמְיָהוּ &quot;וּנְתַתֶּם אוֹתוֹ אֶל בֵּית הַכֶּלֶא&quot; {{ממ|ירמיה|לז|יח}}. 
דָּבָר אַחֵר: '''&quot;אֲדֹנִי מֹשֶׁה כְּלָאֵם&quot;''', מִיהוֹשֻׁעַ לָמַדְנוּ &quot;מוֹרָא רַבְּךָ כְּמוֹרָא שָׁמַיִם&quot; ([[ביאור:משנה אבות פרק ד#משנה יב|אבות ד יב]]) 
שֶׁאָמַר לְמֹשֶׁה: רַבִּי, כְּשֵׁם שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְכַלֶּה אֶת הַמּוֹרְדִים – אַף אַתָּה כַּלֵּה אוֹתָם! 
וְכֵן אַתְּ מוֹצֵא בְּגֵיחֲזִי, כְּשֶׁאָמַר לוֹ רַבּוֹ &quot;קַח מִשְׁעַנְתִּי בְיָדְךָ וָלֵךְ&quot; {{ממ|מלכים ב|ד|כט}} הִתְחִיל מִסְתַּמֵּךְ וְהוֹלֵךְ עַל מַקְלוֹ. 
פָּגְעוּ בּוֹ בְּנֵי אָדָם, אָמְרוּ לוֹ: לְאֵיכָן אַתָּה הוֹלֵךְ? אָמַר לָהֶן: לְהַחֲיוֹת אֶת הַמֵּת! 
אָמְרוּ לוֹ: וַהֲלֹא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁמֵּמִית וּמְחַיֶּה! אָמַר לָהֶן: אַף רַבִּי מֵמִית וּמְחַיֶּה! 
}}

===פסוק כט===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו ספרי שם: הדרשה מבוססת על הדרשה דלעיל פס' כו, שתוכן הנבואה היה שמשה ימות ויהושע ימלוך במקומו. משה טוען שאין בו קנאה ביהושע ואין בכוונתו להפגע מהנבואה או לפגוע ביהושע, וככל שירבו הנביאים כן ייטב.
המשאלה של משה היא שכל העם יהיו נביאים כיהושע, ולא כמוהו עצמו.}}'''&quot;וַיֹּאמֶר לוֹ מֹשֶׁה הַמְקַנֵּא אַתָּה לִי&quot;?''' אָמַר לוֹ מֹשֶׁה: יְהוֹשֻׁעַ, סָבוּר אַתְּ שֶׁאֲנִי מְקַנֵּא בְּךָ? 
אַלְוַאי כָּל יִשְׂרָאֵל כַּיֹּצֵא בְּךָ, אַלְוַאי בָּנַי כַּיּוֹצֵא בְּךָ, וּ&quot;מִי יִתֵּן כָּל עַם ה' נְבִיאִים&quot;! 
}}

===פסוק ל===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו ספרי שם; דינם של ישראל לא נגזר בלי נוכחותם של הצדיקים בתוכם, שמא יטו את הכף וימנעו את הפורענות.}}'''&quot;וַיֵּאָסֵף מֹשֶׁה אֶל הַמַּחֲנֶה, הוּא וְזִקְנֵי יִשְׂרָאֵל&quot;''', מְלַמֵּד שֶׁלֹּא הֵבִיא הַמָּקוֹם עֲלֵיהֶם מַכָּה עַד שֶׁנִּכְנְסוּ צַדִּיקִים לַמַּחֲנֶה. 
}}

===פסוק לא===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:ספרי במדבר/יא#פיסקה צז|ספרי צז:]] דורש 'ויגז' – כגיזי צמר או מלשון גזז ראש – שהרוח הרגה מישראל וחתכה את ראשיהם, והרגה יותר מאלו שמתו באכילת השלו.}}'''&quot;וְרוּחַ נָסַע מֵאֵת ה' וַיָּגָז שַׂלְוִים מִן הַיָּם&quot;''', מְלַמֵּד שֶׁהָיָה עוֹלֶה מִן הַיָּם כְּמִין גִּזֵּי צֶמֶר וְנִרְטֶשֶׁת עַל גַּבֵּי הַמַּחֲנֶה. 
וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁהָרְגָה בִּירִידָתָהּ יָתֵר מִמַּה שֶּׁהָרְגָה בַּאֲכִילָתָהּ. 

{{הע-שמאל|ראו ספרי שם וכן [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/ויסע#פרשה ג|מכילתא ויסע ג.]] לפי ת&quot;ק השליו, שהגיע מן המערב, כיסה את המחנה ויצר מלבן הבולט מהמחנה מרחק של יום הליכה לצפון ולדרום. ר' מאיר מוסיף שגם לכיוון מערב. 
השליו הוגש בשפע, בניקיון, ובדרך המקילה על האיסוף שלו.}}'''&quot;וַיִּטֹּשׁ עַל הַמַּחֲנֶה כְּדֶרֶךְ יוֹם כֹּה&quot;''' וְגוֹ': &quot;כְּדֶרֶךְ יוֹם כֹּה&quot; – כְּלַפֵּי הַדָּרוֹם, &quot;וּכְדֶרֶךְ יוֹם כֹּה&quot; – כְּלַפֵּי הַצָּפוֹן. 
רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: אַף &quot;כְּדֶרֶךְ יוֹם כֹּה&quot; – כְּלַפֵּי הַמַּעֲרָב! 
'''&quot;וּכְאַמָּתַיִם עַל פְּנֵי הָאָרֶץ&quot;''', מְלַמֵּד שֶׁהָיָה עוֹלֶה מִן הָאָרֶץ עַל רוּם שְׁתֵּי אַמּוֹת, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִהְיוּ מִצְטַעֲרִין עָלֶיהָ בִּשְׁעַת לְקִיטָה. 

{{הע-שמאל|ר' יוסי דורש &quot;סביב&quot;, שהשליו היה על המחנה – ועל סביבו: המחנה היה בגודל שלוש פרסאות על שלוש, ומכאן שהשליו כיסה 9X9 פרסאות.
אחרים מכפילים את הכמות וטוענים שהשליו כסה את סביבות המחנה במרחק 80 פרסאות(!) – אבל לא על הדרכים.}}רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: '''&quot;וַיִּטֹּשׁ עַל הַמַּחֲנֶה כְּדֶרֶךְ יוֹם כֹּה&quot;''' וְגוֹ' – שָׁלֹשׁ פַּרְסָאוֹת לְכָל רוּחַ. 
וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;וַיַּפֵּל בְּקֶרֶב מַחֲנֵהוּ סָבִיב לְמִשְׁכְּנֹתָיו&quot; {{ממ|תהלים|עח|כח}}. 
אֲחֵרִים אוֹמְרִים: &quot;וַיִּטֹּשׁ עַל הַמַּחֲנֶה כְּדֶרֶךְ&quot; – כְּדֶרֶךְ הִלּוּכוֹ הַבֵּינוֹנִי, עֲשָׂרָה פַּרְסָאוֹת; &quot;יוֹם&quot; – עֶשְׂרִים; &quot;כֹּה&quot; – אַרְבָּעִים. 
מַה תַּלְמוּד לוֹמַר שׁוּב &quot;וּכְדֶרֶךְ יוֹם כֹּה&quot;? הֲרֵי שְׁמוֹנִים, כְּלַפֵּי מַעְלָה. 
וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;תַּעֲרֹךְ לְפָנַי שֻׁלְחָן נֶגֶד צֹרְרָי&quot; {{ממ|תהלים|כג|ה}}. 
יָכוֹל שֶׁהָיוּ {{ב|אַסְתַּרְסֵוָאוֹת|הדרכים}} מְקֻלְקָלוֹת? תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;וּכְאַמָּתַיִם עַל פְּנֵי הָאָרֶץ&quot;''', עַל הַפָּנוּי שֶׁבָּאָרֶץ. 
וּלְהַלָּן הוּא אוֹמֵר: &quot;וַיַּפֵּל בְּקֶרֶב מַחֲנֵהוּ סָבִיב לְמִשְׁכְּנֹתָיו&quot;, שֶׁהָיָה מְסוֹבָב לַמִּשְׁכָּנוֹת, וּשְׁתֵּי אַמּוֹת הָיְתָה נְטוּלָה מִן הָאָרֶץ. 

{{הע-שמאל|גם המן היה מוגבה מהאדמה, ולקטו אותו כמעל שולחנות זהב; וראו מכילתא שם, ולעיל פס' ט.}}רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בְּנוֹ שֶׁל רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר: אַף מָן, לֹא אָכְלוּ אוֹתוֹ יִשְׂרָאֵל אֶלָּא מִן הַגָּבוֹהַּ. 
כֵּיצַד? יָצְאָה רוּחַ צְפוֹנִית וְכִבְּדָה אֶת הַמִּדְבָּר, וְיָרַד מָטָר וְכִבֵּשׁ אֶת הָאָרֶץ, וְיָרַד הַטַּל עָלָיו, וְהָרוּחַ מְנַשֶּׁבֶת בּוֹ, 
וְנַעֲשָׂה כְּמִין שֻׁלְחָנוֹת שֶׁל זָהָב, וְהַמָּן הָיָה יוֹרֵד עָלָיו, וּמִמֶּנּוּ יִשְׂרָאֵל מְלַקְּטִין וְאוֹכְלִין! 
וַהֲלֹא דְּבָרִים קַל וָחֹמֶר: אִם כָּךְ חָס הַמָּקוֹם עַל עוֹבְרֵי רְצוֹנוֹ בָּעוֹלָם הַזֶּה –
עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה שֶׁיְּשַׁלֵּם שָׂכָר טוֹב לַצַּדִּיקִים לֶעָתִיד לָבֹא! 
}}

===פסוק לב===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:ספרי במדבר/יא#פיסקה צח|ספרי צח.]]}}'''&quot;וַיָּקָם הָעָם כָּל הַיּוֹם הַהוּא וְכָל הַלַּיְלָה&quot;''', אָמְרוּ: הָעֲצֵלִים וְהַחִגְּרִים וְהַקְּטַנִּים שֶׁבָּהֶן לִקְּטוּ מֵאָה כּוֹר! 

{{הע-שמאל|ר' יהושע לומד מכאן את החובה לשחוט עופות, וראו ספרי שם. בספרי רבי הוא הלומד מתהלים ולא מכאן, ומפרש את הפסוק כפשטו.}}'''&quot;וַיִּשְׁטְחוּ לָהֶם שָׁטוֹחַ סְבִיבוֹת הַמַּחֲנֶה&quot;''', רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קָרְחָה אוֹמֵר: אַל תִּקְרֵי שָׁטוֹחַ אֶלָּא שָׁחוּט, 
מַגִּיד שֶׁהִיא טְעוּנָה שְׁחִיטָה. 
אָמַר לוֹ רַבִּי יוֹסֵי: מִיכָּן אַתָּה לָמֵד שֶׁיָּרַד לָהֶם דָּבָר הַנִּטְעָן שְׁחִיטָה? 
וְהַלֹּא כְּבָר נֶאֱמַר '''&quot;וַיַּמְטֵר עֲלֵיהֶם כֶּעָפָר שְׁאֵר וּכְחוֹל יָם עוֹף כָּנָף&quot;''' {{ממ|תהלים|עח|כז}}, מַגִּיד שֶׁהִיא טְעוּנָה שְׁחִיטָה! 
אֶלָּא מַה תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;שָׁטוֹחַ&quot;? שֶׁיָּרַד לָהֶן מַשְׁטוֹחֵי מַשְׁטוֹחֵי, 
מְלַמֵּד שֶׁעֲשָׂאוּ מַשְׁטוֹחִים מַשְׁטוֹחִים סְבִיבוֹת הַמַּחֲנֶה. 
}}

===פסוק לג===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו ספרי שם וכן לעיל פס' יט.}}'''&quot;הַבָּשָׂר עוֹדֶנּוּ בֵּין שִׁנֵּיהֶם&quot;''' – כֵּיוָן שֶׁהָיָה נוֹתְנוֹ לְתוֹךְ פִּיו, לֹא הָיָה מַסְפִּיק לְחָתְכוֹ עַד שֶׁנַּפְשׁוֹ יוֹצְאָה. 
אָמְרוּ: רָשָׁע שֶׁבָּהֶן אָכַל – {{ב|נִרְתַּז|נתרז, מת}} מִיָּד; כָּשֵׁר שֶׁבָּהֶן – נִרְתַּז לְאַחַר שְׁלֹשִׁים יוֹם. 
'''&quot;וְאַף ה' חָרָה בָעָם וַיַּךְ ה' בָּעָם מַכָּה רַבָּה מְאֹד&quot;''', מְלַמֵּד שֶׁלֹּא הֵבִיא עֲלֵיהֶם הַמָּקוֹם מַכָּה קָשָׁה כַּיּוֹצֵא בָּהּ מִשָּׁעָה שֶׁיָּצְאוּ מִמִּצְרָיִם, 
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;לֹא זָרוּ מִתַּאֲוָתָם עוֹד אָכְלָם בְּפִיהֶם וְאַף אֱלֹהִים עָלָה בָהֶם&quot; {{הפניה לפסוקים|תהלים|עח|ל|לא}}. 
}}

===פסוק לד===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|השוו ספרי שם ולעיל פס' ג.}}'''&quot;וַיִּקְרָא שֵׁם הַמָּקוֹם הַהוּא קִבְרוֹת הַתַּאֲוָה&quot;''', יָכוֹל כֵּן הָיָה שְׁמוֹ מִקֹּדֶם? 
אָמַרְתָּ: '''&quot;כִּי שָׁם קָבְרוּ אֶת הָעָם הַמִּתְאַוִּים&quot;''' – מִשֶּׁאֵירַע הָיָה נִקְרָא, לֹא כֵן הָיָה שְׁמוֹ מִקֹּדֶם! 
}}

===פסוק לה===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|קושר את פרשת קברות התאוה לעניין מרים הבא בחצרות.}}'''&quot;מִקִּבְרוֹת הַתַּאֲוָה נָסְעוּ הָעָם חֲצֵרוֹת&quot;''', זוֹ הָיְתָה בְּשָׁעָה שֶׁנִּצְטָרְעָה מִרְיָם; 
מְלַמֵּד שֶׁחָזְרוּ חֲנִיָּה אַחַת לַאֲחוֹרֵיהֶם בִּשְׁבִיל מִרְיָם.
}}</text>
      <sha1>4bxafyl0uz65d1ybzc91nvwpl121xw5</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3016305</id>
      <parentid>3016304</parentid>
      <timestamp>2026-05-13T15:43:28Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Michaelkimmel2</username>
        <id>44530</id>
      </contributor>
      <origin>3016305</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="90627" sha1="cf2l0z4l0axugvnhs1b5s0oftdpuham" xml:space="preserve">==פרק יא==

===פסוק א===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|דרשה על &quot;ויהי&quot;; והשוו [[מגילה י ב]], שם &quot;ויהי&quot; (או &quot;ויהי בימי&quot;) - לשון צרה. וראו גם [[ביאור:ספרי במדבר/יא#פיסקה פה|ספרי פה,]] שם הנוסח מוצלח יותר: &quot;אין 'ויהי' אלא שהיה להם דבר מתחילה&quot;, כלומר בעיה שחזרה כמה פעמים: הרשעים בעם חיפשו עילה לפרוש מהקב&quot;ה. דורש 'מתאוננים' – מתאנים, מחפשים תירוץ לדרכם. המניע המיוחס להם הוא דיני עריות - ראו [[ביאור:ספרי במדבר/יא#פיסקה צ|ספרי צ.]]
לדרשות ר' אליעזר ור' יהודה ראו [[ביאור:ספרי דברים/דברים#פיסקה כד|ספרי דברים כד.]]}}'''&quot;וַיְהִי הָעָם&quot;''', אֵין &quot;וַיְהִי&quot; אֶלָּא דָּבָר שֶׁלֹּא הָיָה לָהֶם תְּחִלָּה. 
מְלַמֵּד שֶׁהָיוּ לְמוּדִין לִהְיוֹת מְקֻלְקָלִין וְחָזְרוּ לְקִלְקוּלָן הָרִאשׁוֹן. 
וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;וַיְהִי הָאִישׁ הַהוּא גָדוֹל&quot; {{ממ|איוב|א|ג}}. &quot;וַיְהִי&quot; – אֵין וַיְהִי אֶלָּא דָּבָר שֶׁלֹּא הָיָה לָהֶם תְּחִלָּה לַמַּעֲשֶׂה הַטּוֹב. 
וְכֵן הוּא אוֹמֵר {{ממ|שמואל א|א|א}}: &quot;וַיְהִי אִישׁ אֶחָד מִן הָרָמָתַיִם צוֹפִים&quot;; אֵין &quot;וַיְהִי&quot; אֶלָּא דָּבָר שֶׁלֹּא הָיָה תְּחִלָּה. 
אַף כָּאן – דָּבָר שֶׁלֹּא הָיָה לָהֶם תְּחִלָּה! מְלַמֵּד שֶׁהָיוּ לְמוּדִין לִהְיוֹת מְקֻלְקָלִין, וְחָזְרוּ לְקִלְקוּלָן הָרִאשׁוֹן. 
'''&quot;וַיְהִי הָעָם&quot;''' - אֵין &quot;הָעָם&quot; אֶלָּא רְשָׁעִים, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;אָנָּא חָטָא הָעָם הַזֶּה חֲטָאָה גְדֹלָה&quot; {{ממ|שמות|לב|לא}}. 
אֲבָל כְּשֶׁהוּא קוֹרֵא אוֹתָם &quot;עַמִּי&quot; - אֵין &quot;עַמִּי&quot; אֶלָּא כְּשֵׁרִים, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;שַׁלַּח אֶת עַמִּי וְיַעַבְדֻנִי&quot; {{ממ|שמות|ז|טז}}. 
'''&quot;כְּמִתְאֹנְנִים&quot;''' – אֵין מִתְאוֹנְנִים אֶלָּא כִּמְבַקְּשִׁים עֲלִילָה הֵיאַךְ לִפְרוֹשׁ מֵאַחֲרֵי הַמָּקוֹם, 
שֶׁכֵּן הוּא אוֹמֵר בְּיוֹרָם בֶּן אַחְאָב: &quot;כִּי אַךְ דְּעוּ נָא וּרְאוּ כִּי מִתְאַנֶּה הוּא לִי&quot; {{ממ|מלכים ב|ה|ז}}, 
וְכֵן הוּא אוֹמֵר בְּשִׁמְשׁוֹן: &quot;כִּי תֹאֲנָה הוּא מְבַקֵּשׁ מִפְּלִשְׁתִּים&quot; {{ממ|שופטים|יד|ד}}. 
רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר: אֵין מִתְאוֹנְנִים אֶלָּא מִתְלַהֲמִים, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;דִּבְרֵי נִרְגָּן כְּמִתְלַהֲמִים&quot; {{ממ|משלי|כו|כב}}. 
אֲבָל סַכִּין יָרְדָה מִשָּׁמַיִם וּבָקְעָה אֶת כְּרֵסָן, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וְהֵם יָרְדוּ חַדְרֵי בָטֶן&quot;. 
רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: אֵין כְּמִתְאֹנְנִים אֶלָּא כְּמַאֲנִינִים, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;לֹא אָכַלְתִּי בְאֹנִי מִמֶּנּוּ&quot; {{ממ|דברים|כו|יד}}. 
'''&quot;כְּמִתְאֹנְנִים רַע&quot;''' – אֵין רַע אֶלָּא עֲבוֹדָה זָרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;כִּי תַעֲשׂוּ אֶת הָרַע בְּעֵינֵי ה' לְהַכְעִיסוֹ בְּמַעֲשֵׂה יְדֵיכֶם&quot; {{ממ|דברים|לא|כט}}. 

{{הע-שמאל|העם רצו שהקב&quot;ה ישמע את תלונותיהם כדי להרגיז אותו. דורש &quot;באזני ה'&quot;.}}'''&quot;בְּאָזְנֵי ה'&quot;''' - מְלַמֵּד שֶׁהָיוּ מִתְכַּוְּנִים לְהַשְׁמִיעַ לַמָּקוֹם. מוֹשְׁלִין אוֹתוֹ מָשָׁל, לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? 
בְּאֶחָד שֶׁהָיָה עוֹמֵד וּמְקַלֵּל אֶת הַמֶּלֶךְ בְּתוֹךְ הַשּׁוּק. נִמְצָא הַמֶּלֶךְ עוֹבֵר. אָמְרוּ לוֹ: &quot;שְׁתֹק, שֶׁלֹּא יִשְׁמַע הַמֶּלֶךְ!&quot; 
אָמַר לָהֶם: &quot;מִי יֹאמַר לָכֶם, שֶׁלֹּא נִתְכַּוַּנְתִּי אֶלָּא לְהַשְׁמִיעוֹ!&quot; כָּךְ הָיוּ יִשְׂרָאֵל מִתְכַּוְּנִין לְהַשְׁמִיעַ אֶת הַמָּקוֹם. 

{{הע-שמאל|שני הסברים לאש: דורש &quot;ויחר אפו&quot; – התחמם–חימה-אש, או ששלח בהם את כבודו שבו פגעו. הסיבה שכאן לא עצר אהרון את הפגיעה היא שלא היה מקום &quot;בין המתים לבין החיים&quot;, בניגוד למגפה בזמן קורח. וראו [[ביאור:ספרי במדבר/יא#פיסקה פה|ספרי פה.]]}}'''&quot;וַיִּשְׁמַע ה' וַיִּחַר אַפּוֹ&quot;''' - נִתְמַלֵּא עֲלֵיהֶן חֵמָה, וְיָרְדָה אֵשׁ מִן הַשָּׁמַיִם וְהָיְתָה קוֹפֶלֶת בָּהֶן מֵאַחַת יָד וְהוֹלֶכֶת, 
וְלֹא הָיָה בֵּין הַמֵּתִים לְבֵין הַחַיִּים כְּלוּם, כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וַיַּעֲמֹד בֵּין הַמֵּתִים וּבֵין הַחַיִּים&quot; {{ממ|במדבר|יז|יג}}. 
'''&quot;וַתִּבְעַר בָּם אֵשׁ ה'&quot;'''. רַבָּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: לְפִי שֶׁהִלְשִׁינוּ יִשְׂרָאֵל עַל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, 
וְאָמְרוּ: &quot;הֲיוּכַל אֵל לַעֲרֹךְ שֻׁלְחָן בַּמִּדְבָּר&quot; {{ממ|תהלים|עח|יט}}. 
וְרָאָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁהִלְשִׁינוּ עַל כְּבוֹדוֹ, וּכְבוֹדוֹ אֵשׁ אֹכְלָה - שָׁלַח בָּהֶן אֵשׁ וְאָכְלָה אוֹתָן, 
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וַתִּבְעַר בָּם אֵשׁ ה'&quot;. 
מִכָּאן אַתָּה לָמֵד שֶׁכָּל הַמַּלְשִׁין עַל חֲבֵרוֹ בַּסֵּתֶר - אֵין לוֹ רְפוּאָה, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;מְלָשְׁנִי בַסֵּתֶר רֵעֵהוּ אוֹתוֹ אַצְמִית&quot; {{ממ|תהלים|קא|ה}}. 

{{הע-שמאל|הנכחת הקב&quot;ה והשראת שכינתו מסומלת באש, הן במובן החיובי, של קבלת הקרבנות או פגישה עם מלאכים – הן במובן של פגיעה בבני אדם.}}שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה פְּעָמִים יָרְדָה אֵשׁ מִן הַשָּׁמַיִם. שִׁשָּׁה לְשֶׁבַח, וְאֵלּוּ הֵן: רִאשׁוֹנָה שֶׁל &quot;וַיְהִי בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי&quot; {{ממ|ויקרא|ט|כד}}, 
שְׁנִיָּה שֶׁל גִּדְעוֹן {{ממ|שופטים|ו|כא}}, שְׁלִישִׁית שֶׁל מָנוֹחַ {{ממ|שופטים|יג|כ}}, 
רְבִיעִית בִּימֵי דָּוִד, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וַיִּקְרָא אֶל ה' וַיַּעֲנֵהוּ בָאֵשׁ מִן הַשָּׁמַיִם&quot; {{ממ|דברי הימים א|כא|כו}}, 
חֲמִישִׁית בִּימֵי שְׁלֹמֹה, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וְאֵשׁ יָרְדָה מִן הַשָּׁמַיִם&quot; {{ממ|דברי הימים ב|ז|ג}}, 
שִׁשִּׁית בְּהַר הַכַּרְמֶל {{ממ|מלכים א|יח|לח}}. 
וְשִׁשָּׁה לִגְנַאי, וְאֵלּוּ הֵן: רִאשׁוֹנָה שֶׁל נָדָב וַאֲבִיהוּא {{ממ|ויקרא|י|ב}}, שְׁנִיָּה שֶׁל מִתְאוֹנְנִים {{ממ|במדבר|יא|א}}, 
שְׁלִישִׁית שֶׁל קֹרַח {{ממ|במדבר|טז|לה}}, רְבִיעִית בִּימֵי אִיּוֹב: &quot;וְאֵשׁ אֱלֹהִים נָפְלָה מִן הַשָּׁמַיִם&quot; {{ממ|איוב|א|טז}}, 
חֲמִישִׁית וְשִׁשִּׁית בִּימֵי אֵלִיָּהוּ כְּשֶׁבָּאוּ אֵלָיו שְׁלוּחֵי אֲחַזְיָה {{הפניה לפסוקים|מלכים ב|א|י|יב}}. 

{{הע-שמאל|ת&quot;ק מפרש 'קצה' – כפשוטו, לדעתו חטאו ונפגעו הגרים – הערב-רב. ר' שמעון מפרש 'קצה' -קצין, מנהיג. לדעתו חטאו המנהיגים של העם, בדומה לחטא בעל פעור, והם שנענשו; וראו ספרי שם.}}'''&quot;וַתֹּאכַל בִּקְצֵה הַמַּחֲנֶה&quot;''', רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן מְנַסְיָא אוֹמֵר: אֵלּוּ הַגֵּרִים שֶׁהָיוּ עוֹמְדִין בִּקְצֵה הַמַּחֲנֶה. 
רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: &quot;וַתֹּאכַל בִּקְצֵה הַמַּחֲנֶה&quot; – בַּגְּדוֹלִים שֶׁבָּהֶם וּבַמֻּקְצָעִין שֶׁבָּהֶן! 
}}

===פסוק ב===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:ספרי במדבר/יא#פיסקה פו|ספרי פו.]] הפניה למשה היא כאל בעל קשרים עם הקב&quot;ה, והפונים אליו מנצלים את הקשרים הללו, בדומה לדמות האדמו&quot;ר בחסידות.}}'''&quot;וַיִּצְעַק הָעָם אֶל מֹשֶׁה&quot;''', וְכִי מָה הָיָה מֹשֶׁה יָכוֹל לְהוֹעִיל לָהֶם? וַהֲלֹא לֹא הָיָה צָרִיךְ לוֹמַר אֶלָּא &quot;וַיִּצְעַק הָעָם אֶל ה'!&quot; 
מוֹשְׁלִין אוֹתוֹ מָשָׁל: לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְמֶלֶךְ שֶׁכָּעַס עַל בְּנוֹ, וְהָלַךְ לוֹ אוֹתוֹ הַבֵּן אֵצֶל אוֹהֲבוֹ שֶׁל אָבִיו.
אָמַר: 'צֵא וּבַקֵּשׁ לִי מֵאַבָּא', כָּךְ אָמְרוּ יִשְׂרָאֵל לְמֹשֶׁה: 'צֵא וּבַקֵּשׁ לָנוּ מִן הַמָּקוֹם!' 
יָכוֹל שֶׁעִכֵּב בְּיָדָם מֹשֶׁה? אָמַרְתָּ &quot;וַיִּתְפַּלֵּל מֹשֶׁה אֶל ה'&quot;. יָכוֹל שֶׁעִכֵּב בְּיָדוֹ הַמָּקוֹם? אָמַרְתָּ &quot;וַתִּשְׁקַע הָאֵשׁ&quot;. 

{{הע-שמאל|ראו ספרי שם; האש נשארה נוכחת במחנה, וכך היא המשיכה לאיים על חוטאים פוטנציאליים.}}שָׁקְעָה הִיא בִּמְקוֹמָהּ, שֶׁאִלּוּ הָלְכָה לְאַחַת מִכָּל הָרוּחוֹת - סוֹפָהּ הָיְתָה לְכַלּוֹת אֶת כָּל הָרוּחַ, 
אוֹ אִלּוּ עָלְתָה לַשָּׁמַיִם - סוֹפָן הָיָה לַחֲזֹר לְקִלְקוּלָן הָרִאשׁוֹן! אֶלָּא &quot;וַתִּשְׁקַע הָאֵשׁ&quot; - שָׁקְעָה הִיא בִּמְקוֹמָהּ. 

{{הע-שמאל|ר' יהודה מזהה את האש המסמלת את קבלת הקרבנות עם האש הממיתה בני אדם, ולטענתו האש הזאת נשארה במשכן ואחריו במקדש; וראו לעיל רשימת הירידות של האש לטובה ולרעה.}}רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אוֹתָהּ הָאֵשׁ שֶׁיָּרְדָה מִן הַשָּׁמַיִם - שָׁקְעָה בָּאָרֶץ, וְלֹא חָזְרָה לִמְקוֹמָהּ לַשָּׁמַיִם. 
אֶלָּא נִכְנְסָה לְאֹהֶל מוֹעֵד, וְכָל הַקָּרְבָּנוֹת שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל מַקְרִיבִין בַּמִּדְבָּר הָיְתָה הָאֵשׁ יוֹצְאָה וְאוֹכֶלֶת אוֹתָן. 
שֶׁנֶּאֱמַר: 'וַתֵּרֶד אֵשׁ מִן הַשָּׁמַיִם וַתֹּאכַל' {{ממ|ויקרא|ט|כד}} אֵין כְּתִיב, אֶלָּא &quot;'''וַתֵּצֵא'''&quot;! 
וְאוֹתָהּ הָאֵשׁ, הִיא שֶׁאָכְלָה נָדָב וַאֲבִיהוּא, שֶׁנֶּאֱמַר &quot;וַתֵּצֵא אֵשׁ מִלִּפְנֵי ה' וַתֹּאכַל אוֹתָם&quot; {{ממ|ויקרא|י|ב}};
וְהִיא שֶׁאָכְלָה עֲדַת קֹרַח, שֶׁנֶּאֱמַר &quot;וְאֵשׁ יָצְאָה מֵאֵת ה' וַתֹּאכַל אֵת הַחֲמִשִּׁים וּמָאתַיִם אִישׁ&quot; {{ממ|במדבר|טז|לה}}; 
וְאֵין אָדָם נִפְטָר מִן הָעוֹלָם אֶלָּא עַד שֶׁיַּעֲבֹר עָלָיו מֵאוֹתָהּ הָאֵשׁ, שֶׁשָּׁקְעָה בָּאָרֶץ, שֶׁנֶּאֱמַר &quot;וַתִּשְׁקַע הָאֵשׁ&quot;. 
}}

===פסוק ג===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו ספרי שם. המקום נקרא 'תבערה' והשם הזה מנציח את נוכחות האש המאיימת; ושם משה הוא הקורא לתשובה של ישראל.}}'''&quot;וַיִּקְרָא שֵׁם הַמָּקוֹם הַהוּא תַּבְעֵרָה&quot;''', אֵין 'תַּבְעֵרָה' אֶלָּא כְּאָדָם שֶׁהוּא אוֹמֵר לַחֲבֵרוֹ &quot;תִּבְעַר אֵשׁ פְּלוֹנִי בִּמְקוֹמוֹ&quot;. 
כָּךְ אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל: אִם עֲשִׂיתֶם תְּשׁוּבָה – &quot;וַתִּשְׁקַע הָאֵשׁ&quot;, וְאִם לָאו – אֲדַיִן הִיא בִּמְקוֹמָהּ! 

{{הע-שמאל|ראו ספרי שם. השמות שקוראים בהם למקומות הם חדשים ומקוריים, על שם ההתרחשויות שהיו במקום.}}יָכוֹל כֵּן הָיָה שְׁמוֹ מִקּוֹדֶם? תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;כִּי בָעֲרָה בָם אֵשׁ ה'&quot;. 
מִשֶּׁאֵירַע הָיָה נִקְרָא, לֹא כֵן הָיָה שְׁמוֹ מִקּוֹדֶם! 
כַּיּוֹצֵא בּוֹ אַתָּה אוֹמֵר &quot;וַיִּקְרָא שֵׁם הַמָּקוֹם מַסָּה וּמְרִיבָה&quot; {{ממ|שמות|יז|ז}}, 
יָכוֹל כֵּן הָיָה שְׁמוֹ מִקּוֹדֶם? 
תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;עַל רִיב בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְעַל נַסֹּתָם אֶת ה'&quot;. מִשֶּׁאֵירַע הָיָה נִקְרָא, לֹא כֵן הָיָה שְׁמוֹ מִקּוֹדֶם! 
}}

===פסוק ד===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו מקבילה בספרי שם. לעניין זיהויים של המתאוים חוזרות הדרכים שפגשנו לעיל בפס' א: הערב רב או המנהיגים של ישראל. 
מפרש 'בני האלוהים' – בני הדיינים, בניגוד ל[[ספר היובלים/ה|ספרי היובלים]] ו[[חנוך א/פרק ו|חנוך]], המתארים מרד של המלאכים בקב&quot;ה; וראו [[בראשית רבה כו ה]].}}&quot;'''וְהָאסַפְסֻף אֲשֶׁר בְּקִרְבּוֹ'''&quot;, אִי אַתָּה יוֹדֵעַ מִי אֵלּוּ שֶׁהָיוּ מַרְגִּילִים אֶת יִשְׂרָאֵל לַעֲבֵרָה? 
רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן מְנַסְיָא אוֹמֵר: אֵלּוּ הַגֵּרִים, שֶׁנֶּאֱמַר &quot;וְהָאסַפְסֻף אֲשֶׁר בְּקִרְבּוֹ&quot;. 
רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: אֵלּוּ הַזְּקֵנִים, שֶׁנֶּאֱמַר &quot;אֶסְפָה לִּי שִׁבְעִים אִישׁ מִזִּקְנֵי יִשְׂרָאֵל&quot; {{ממ|במדבר|יא|טו}}. 
אִם כֵּן עָשׂוּ הַזְּקֵנִים – עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה שְׁאָר {{ב|הַטַּרְטִינִים|האנשים הפשוטים}}!
וְכֵן הוּא אוֹמֵר &quot;וַיִּרְאוּ בְנֵי הָאֱלֹהִים אֶת בְּנוֹת הָאָדָם&quot; {{ממ|בראשית|ו|ב}}, מְלַמֵּד שֶׁהָיוּ אוֹחֲזִין בַּנָּשִׁים וּמְעַנִּין אוֹתָן בַּשְּׁוָקִים; 
אִם כֵּן עָשׂוּ בְּנֵי הַדַּיָּנִין – עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה שְׁאָר בְּנֵי אָדָם! 
&quot;'''הִתְאַוּוּ תַּאֲוָה'''&quot;, יָכוֹל שֶׁהָיוּ מִתְרַעֲמִין עַל דָּבָר שֶׁלֹּא טָעֲמוּ מִימֵיהֶן? תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;הִתְאַוּוּ תַּאֲוָה&quot; – 
עַל הַמָּן שֶׁהָיָה יוֹרֵד לָהֶם בְּכָל יוֹם הָיוּ מִתְרַעֲמִין, לֹא עַל דָּבָר שֶׁלֹּא טָעֲמוּ מִימֵיהֶן! 
&quot;'''וַיָּשֻׁבוּ וַיִּבְכּוּ גַּם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל'''&quot;, {{ב|רַבִּי שִׁמְעוֹן|בן מנסיא}} אוֹמֵר: הָא יָדַעְתָּ שֶׁהָרִאשׁוֹנִים לֹא הָיוּ מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל! 
רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: &quot;בְּנֵי יִשְׂרָאֵל&quot; – &quot;'''גַּם''' בְּנֵי יִשְׂרָאֵל&quot;, אַף הָרִאשׁוֹנִים הָיוּ מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל! 
&quot;'''וַיֹּאמְרוּ מִי יַאֲכִלֵנוּ בָּשָׂר'''&quot;, יָכוֹל מִפְּנֵי שֶׁלֹּא הָיָה לָהֶם בָּשָׂר לֶאֱכֹל הָיוּ מִתְרַעֲמִין? 
וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר &quot;וְגַם עֵרֶב רַב עָלָה אִתָּם וְצֹאן וּבָקָר, מִקְנֶה כָּבֵד מְאֹד&quot; {{ממ|שמות|יב|לח}};
יָכוֹל מִפְּנֵי שֶׁאֲכָלוּם בַּמִּדְבָּר? וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר בִּכְנִיסָתָן לָאָרֶץ &quot;וּמִקְנֶה רַב הָיָה לִבְנֵי רְאוּבֵן וְלִבְנֵי גָד עָצוּם מְאֹד&quot; {{ממ|במדבר|לב|א}};
אֶלָּא שֶׁהָיוּ מְבַקְשֵׁי עֲלִילָה הֵיאַךְ לִפְרֹשׁ מֵאַחֲרֵי הַמָּקוֹם! 
}}

===פסוק ה===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:ספרי במדבר/יא#פיסקה פז|ספרי פז.]] הזכרונות של ישראל ממצרים אינם אותנטיים, ונאמרו רק כדי להתרחק מהקב&quot;ה ומהחיוב במצוות, וראו לעיל פס' ד. וראו גם את דברי ר' אלעזר המודעי [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/ויסע|במכילתא ויסע א]] - תשובה אחרת לאותה שאלה.}}'''&quot;זָכַרְנוּ אֶת הַדָּגָה אֲשֶׁר נֹאכַל בְּמִצְרַיִם חִנָּם&quot;''', אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן: וְכִי יֵשׁ בְּעֵינֶיךָ שֶׁהָיוּ הַמִּצְרִים נוֹתְנִין לָהֶם דָּגִים חִנָּם? 
וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר: '''&quot;וְעַתָּה לְכוּ עִבְדוּ וְתֶבֶן לֹא יִנָּתֵן לָכֶם&quot;''' {{ממ|שמות|ה|יח}}, 
מַה תֶּבֶן לֹא הָיוּ נוֹתְנִין לָהֶם חִנָּם, אֲבָל דָּגִים יְהוּ נוֹתְנִין לָהֶם חִנָּם? אִם כֵּן מָה אֲנִי מְקַיֵּם &quot;חִנָּם&quot;? חִנָּם מִן הַמִּצְוֹת! 

{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/ויסע#פרשה ד|מכילתא ויסע ד,]] שהמן היה מתאים עצמו לצפיות האוכלים אותו; ר' שמעון מחריג את הקישואים וכו', שאינם מאכלים בריאים ולכן המן לא הפך לקישואים, בצלים וכו', אבל ישראל פירשו את ההחרגה הזאת כחולשה של הקב&quot;ה.
חכמים טוענים שטעם המן היה נהפך לכל מה שרצו, אבל צורתו החיצונית היתה נשארת כבתחילה, וישראל רצו לראות את הקישואים וכו' ולא הסתפקו בטעם.}}'''&quot;אֵת הַקִּשֻּׁאִים וְאֵת הָאֲבַטִּחִים וְאֶת הֶחָצִיר וְאֶת הַבְּצָלִים וְאֶת הַשּׁוּמִים&quot;''' 
רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: מִפְּנֵי מָה הָיָה מָן מִשְׁתַּנֶּה לָהֶן לְכָל מִין, חוּץ מֵחֲמֵשֶׁת הַמִּינִים הַלָּלוּ? 
אֶלָּא מוֹשְׁלִין אוֹתוֹ מָשָׁל: לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְמֶלֶךְ שֶׁמָּסַר אֶת בְּנוֹ לְפֵדָגוֹגוֹ. 
אָמַר לוֹ: הִזָּהֵר בִּכְבוֹד בְּנִי, שֶׁלֹּא יֹאכַל בְּנִי מַאֲכָל רַע, וְשֶׁלֹּא יִשְׁתֶּה מַשְׁקֶה רַע. 
וְכָל שֶׁכֵּן הָיָה אוֹתוֹ הַבֵּן אוֹמֵר: 'לֹא בִּשְׁבִיל שֶׁהוּא אוֹהֲבֵנִי, אֶלָּא {{ב|שֶׁאִי אֵפְשׁוֹ לֶאֱכֹל|שאינו רוצה שאוכל}}'
וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: אַף הַמָּן הָיָה מִשְׁתַּנֶּה לָהֶן לְכָל מִין, אֶלָּא שֶׁלֹּא הָיוּ רוֹאִין בְּעֵינֵיהֶן אֶלָּא הַמָּן בִּלְבַד. 
שֶׁנֶּאֱמַר: '''&quot;אֵין כֹּל בִּלְתִּי אֶל הַמָּן עֵינֵינוּ&quot;''', אֵין לָנוּ אֶלָּא הַמָּן בַּשַּׁחַר וְהַמָּן בָּעֶרֶב! 
}}

===פסוק ו===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:ספרי במדבר/יא#פיסקה פח|ספרי פח.]] המן הוא מאכל מוצלח, שכולו נספג בגוף האוכל ואינו גורם לצואה, ודווקא משום כך הוא חשוד בעיני ישראל. והשוו לדברי ר' שמעון בתחילת פס' ה, המצביעים על בעיה דומה.
את הפסוק מדברים, המוכיח שגם במדבר היו משתמשים ביתד לכיסוי הצואה – מפרש ר' שמעון על צואה ממאכלים שקנו במדבר מסוחרים זרים, ולא מהמן.}}'''&quot;וְעַתָּה נַפְשֵׁנוּ יְבֵשָׁה אֵין כֹּל&quot;''', אָמְרוּ: עָתִיד הוּא הַמָּן לְהִתְפַּח בְּתוֹךְ כְּרֵסֵינוּ לְהָרְגֵנוּ! 
וְכִי יֵשׁ לְךָ יְלוּד אִשָּׁה שֶׁאֵינוֹ מוֹצִיא מַה שֶּׁהוּא אוֹכֵל? כָּךְ הָיוּ אוֹמְרִין! 
רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: מָה אַתָּה מֵשִׁיב &quot;וְיָתֵד תִּהְיֶה לְךָ עַל אֲזֵנֶךָ וְהָיָה בְּשִׁבְתְּךָ חוּץ&quot; וְגוֹ' {{ממ|דברים|כג|יד}}? 
אֱמֹר לָהֶן: מַה שֶּׁהָיוּ תַּגָּרֵי גוֹיִם מוֹכְרִין לָהֶן – יָצָא מֵהֶן, 
אֲבָל הַמָּן לֹא יָצָא מֵהֶן לְעוֹלָם,
שֶׁנֶּאֱמַר &quot;לֶחֶם אַבִּירִים אָכַל אִישׁ&quot; {{ממ|תהלים|עח|כה}} – לֶחֶם שֶׁהוּא נִיטּוֹחַ בָּאֵיבָרִים. 

{{הע-שמאל|ראו ספרי שם. דרשות המחלקות פסוק באמצעו ומייחסות כל חלק לדובר שונה, או לנמען שונה; וראו גם [[ביאור:תוספתא/סוטה/ט#ה|תוספתא סוטה ט ה.]]
הפסוק מבראשית ב מוכיח שהמן הוא טוב, שהרי עינו כעין הבדולח המוצג שם כ&quot;טוב&quot;.
הדרשה על יהודה מפרשת &quot;ולא יסף&quot; – לא הוסיף, כבפשט ולא כדברי ר' שמואל בר אמי ב[[סוטה י ב]].
הדרשה על עמלק מנוגדת לדברי אחרים [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#א, א|במכילתא עמלק א א,]] ומחלקת את הפסוק לשני מושאים שונים.
הדרשה על סיסרא מחלקת בין פס' ל לפס' לא.
הדרשה על הפלישתים מחלקת בין דברי הצדיקים שבהם לבין דברי הרשעים, וכך גם הדרשה על משפט ירמיהו.
הדרשה על רות מטעימה שבועז לא נגע בה, ומחלקת את דבריו לפי הנמענים שלהם.}}&quot;בִּלְתִּי אֶל הַמָּן עֵינֵינוּ, וְהַמָּן כִּזְרַע גַּד&quot;, אַתָּה סָבוּר מִי שֶׁאָמַר זֶה אָמַר זֶה? 
לֹא מִי שֶׁאָמַר זֶה אָמַר זֶה! 
יִשְׂרָאֵל אָמְרוּ: &quot;אֵין כֹּל בִּלְתִּי אֶל הַמָּן עֵינֵינוּ&quot;,
וְהַמָּקוֹם מְפַיֵּס לְכָל בָּאֵי הָעוֹלָם, וְאוֹמֵר לָהֶם: רְאוּ מִפְּנֵי מָה הֵן מִתְרַעֲמִין עָלַי; 
&quot;וְהַמָּן כִּזְרַע גַּד הוּא וְעֵינוֹ כְּעֵין הַבְּדֹלַח&quot;! 
כַּיּוֹצֵא בַּדָּבָר אַתָּה אוֹמֵר: &quot;וַיַּכֵּר יְהוּדָה וַיֹּאמֶר צָדְקָה מִמֶּנִּי&quot; וְגוֹ' {{ממ|בראשית|לח|כו}} – אַתָּה סָבוּר מִי שֶׁאָמַר זֶה אָמַר זֶה? לֹא מִי שֶׁאָמַר זֶה אָמַר זֶה! 
יְהוּדָה אָמַר: &quot;צָדְקָה מִמֶּנִּי... עַל כֵּן לֹא נְתַתִּיהָ לְשֵׁלָה בְנִי&quot;, וְהַמָּקוֹם אוֹמֵר: &quot;וְלֹא יָסַף עוֹד לְדַעְתָּהּ&quot;, 
מִשֶּׁיָּדַע יְהוּדָה שֶׁהִיא כַּלָּתוֹ – לֹא יָסַף עוֹד לְדַעְתָּהּ. 
כַּיּוֹצֵא בַּדָּבָר אַתָּה אוֹמֵר: &quot;וְאַתָּה עָיֵף וְיָגֵעַ וְלֹא יָרֵא אֱלֹהִים&quot; {{ממ|דברים|כה|יח}} – אַתָּה סָבוּר עַל מִי שֶׁנֶּאֱמַר זֶה נֶאֱמַר זֶה? 
לֹא: עַל יִשְׂרָאֵל נֶאֱמַר &quot;וְאַתָּה עָיֵף וְיָגֵעַ&quot;, וְעַל עֲמָלֵק נֶאֱמַר &quot;וְלֹא יָרֵא אֱלֹהִים&quot;! 
כַּיּוֹצֵא בַּדָּבָר אַתָּה אוֹמֵר בְּסִיסְרָא: &quot;מַדּוּעַ בֹּשֵׁשׁ רִכְבּוֹ לָבוֹא מַדּוּעַ אֶחֱרוּ פַּעֲמֵי מַרְכְּבוֹתָיו&quot; {{ממ|שופטים|ה|כח}},
עַד כָּאן אָמְרָה אִמּוֹ; &quot;חַכְמוֹת שָׂרוֹתֶיהָ תַּעֲנֶינָּה... הֲלֹא יִמְצְאוּ יְחַלְּקוּ שָׁלָל&quot; – עַד כָּאן אָמְרָה אִשְׁתּוֹ.
נִתְגַּלּוּ דְּבָרִים שֶׁאָמְרָה {{ב|אִמּוֹ שֶׁל סִיסְרָא לִדְבוֹרָה בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ|רוח הקודש לדבורה על אמו של סיסרא}};
אַף הִיא אָמְרָה: 'אַל תְּצַפִּי לְסִיסְרָא בְּנֵךְ עוֹד מֵעַתָּה', &quot;כֵּן יֹאבְדוּ כָל אוֹיְבֶיךָ ה'&quot;! 
כַּיּוֹצֵא בַּדָּבָר אַתָּה אוֹמֵר: &quot;אוֹי לָנוּ מִי יַצִּילֵנוּ מִיַּד הָאֱלֹהִים הָאַדִּירִים הָאֵלֶּה&quot; {{ממ|שמואל א|ד|ח}} – עַד כָּאן אָמְרוּ כְּשֵׁרִים שֶׁבָּהֶן,
הָרְשָׁעִים אָמְרוּ: &quot;אֵלֶּה הֵם הָאֱלֹהִים הַמַּכִּים אֶת מִצְרַיִם בְּכָל מַכָּה בַּמִּדְבָּר&quot;.
אָמְרוּ: עֶשֶׂר מַכּוֹת הָיוּ לוֹ לַהֲבִיאָן עַל הַמִּצְרִים, וּשְׁאָר מַכּוֹת כִּלָּה בְּעַמּוֹ בַּמִּדְבָּר; מֵעַכְשָׁיו אֵין לוֹ מַכָּה עוֹד מֵעַתָּה.
אָמַר לָהֶן הַמָּקוֹם: אַתֶּם אֲמַרְתֶּם שֶׁאֵין לִי עוֹד מַכָּה מֵעַתָּה – אַף אֲנִי אָבִיא עֲלֵיכֶם מַכָּה שֶׁלֹּא נִהְיָה בְּכָל הָעוֹלָם כַּיּוֹצֵא בָּהּ! 
הֵא כֵּיצַד? הָיָה אֶחָד מֵהֶן יוֹשֵׁב {{ב|בַּטְּחוֹר|בבית שימוש}} – וְעַכְבָּר עוֹלֶה מִן הָאָרֶץ וְשׁוֹמֵט אֶת מֵעָיו וְנִבְלָע בַּתְּהוֹם! 
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וַתִּכְבַּד יַד ה' עַל הָאַשְׁדּוֹדִים... וַיִּשָּׁתְרוּ לָהֶם טְחֹרִים&quot; {{ממ|שמואל א|ה|ט}}. 
דָּבָר אַחֵר: הָיָה אֶחָד מֵהֶן יוֹשֵׁב עַל הָאָרֶץ – וְעַכְבָּר עוֹלֶה מִן הָאָרֶץ וְשׁוֹמֵט בְּנֵי מֵעָיו וְיוֹרֵד לַתְּהוֹם! 
עָשׂוּ לָהֶם סְפָלִים, וְהָיָה אֶחָד מֵהֶן יוֹשֵׁב {{ב|בְּתוֹךְ הַסֵּפֶל|במקום סגור}} – וְעַכְבָּר עוֹלֶה וְאוֹמֵר לַסֵּפֶל 'תֵּן כָּבוֹד לְמִי שֶׁבְּרָאֲךָ';
וְהָיָה הַסֵּפֶל נִבְקָע מֵאֵלָיו, וְעַכְבָּר עוֹלֶה וְשׁוֹמֵט אֶת בְּנֵי מֵעָיו וְיוֹרֵד לַתְּהוֹם! 
כַּיּוֹצֵא בַּדָּבָר אַתָּה אוֹמֵר: &quot;וַיָּקֻמוּ אֲנָשִׁים מִזִּקְנֵי הָאָרֶץ, וַיֹּאמְרוּ אֶל כָּל קְהַל הָעָם לֵאמֹר: 
מִיכָה הַמּוֹרַשְׁתִּי הָיָה נִבָּא בִּימֵי חִזְקִיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה, וַיֹּאמֶר אֶל כָּל עַם יְהוּדָה לֵאמֹר: 
כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת – צִיּוֹן שָׂדֶה תֵחָרֵשׁ וִירוּשָׁלַיִם עִיִּים תִּהְיֶה וְהַר הַבַּיִת לְבָמוֹת יָעַר. 
הֶהָמֵת הֱמִיתֻהוּ חִזְקִיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה וְכָל יְהוּדָה וְגוֹ'&quot;? {{הפניה לפסוקים|ירמיה|כו|יח|יט}} – עַד כָּאן אָמְרוּ כְּשֵׁרִים;
רְשָׁעִים מָה אָמְרוּ? &quot;וְגַם אִישׁ הָיָה מִתְנַבֵּא בְּשֵׁם ה', אוּרִיָּהוּ בֶּן שְׁמַעְיָהוּ מִקִּרְיַת הַיְּעָרִים,
וַיִּנָּבֵא עַל הָעִיר הַזֹּאת וְעַל הָאָרֶץ הַזֹּאת כְּכֹל דִּבְרֵי יִרְמְיָהוּ. וַיִּשְׁמַע הַמֶּלֶךְ יְהוֹיָקִים וְגוֹ'&quot; {{הפניה לפסוקים|ירמיה|כו|כ|כג}} – לֹא רָצָה לְקָבְרוֹ.
וְאָמְרוּ: כְּשֵׁם שֶׁנֶּהֱרַג אוּרִיָּה – כָּךְ יִרְמְיָה חַיָּב לֵיהָרֵג,
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;אַךְ יַד אֲחִיקָם בֶּן שָׁפָן הָיְתָה אֶת יִרְמְיָהוּ לְבִלְתִּי תֵּת אֹתוֹ בְיַד הָעָם לַהֲמִיתוֹ&quot;. 
כַּיּוֹצֵא בַּדָּבָר אַתָּה אוֹמֵר בְּבֹעַז: &quot;חַי ה' שִׁכְבִי עַד הַבֹּקֶר&quot; {{ממ|רות|ג|יג}}, 
מְלַמֵּד שֶׁהָיָה יֵצֶר הָרַע מְסַעֲרוֹ כָּל הַלַּיְלָה וְאוֹמֵר לוֹ: אַתָּה מֻפְנֶה מְבַקֵּשׁ אִשָּׁה וְהִיא מֻפְנָה מְבַקֶּשֶׁת אִישׁ –
עֲמֹד וּבְעָלָהּ, וּתְהִי נָא לְךָ לְאִשָּׁה!
נִשְׁבַּע בֹּעַז לְיִצְרוֹ וְאוֹמֵר: &quot;חַי ה'&quot; שֶׁלֹּא אֶקְרַב בָּהּ, וְאֶל הָאִשָּׁה אָמַר: &quot;שִׁכְבִי עַד הַבֹּקֶר&quot;;
וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;אֵין כֹּל בִּלְתִּי אֶל הַמָּן עֵינֵינוּ&quot;, וְהַמָּקוֹם מְפַיֵּס לְכָל בָּאֵי הָעוֹלָם: &quot;וְהַמָּן כִּזְרַע גַּד הוּא&quot;! 
}}

===פסוק ח===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:ספרי במדבר/יא#פיסקה פט|ספרי פט.]] והשוו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/ויסע#פרשה ב|מכילתא ויסע ב,]] שם נאמר שהמן לא ירד בתוך המחנה אלא במדבר, מחוץ למחנה, כדי למנוע גזל: &quot;'וְיָצָא הָעָם וְלָקְטוּ', שֶׁלֹּא יִהְיוּ יוֹצְאִין לַחֲצֵרוֹת וּמְלַקְּטִין, אֶלָּא יִהְיוּ יוֹצְאִין לַמִּדְבָּרוֹת וּמְלַקְּטִין.&quot;}}'''&quot;שָׁטוּ הָעָם וְלָקְטוּ&quot;'''. יָכוֹל מִשֶּׁהָיוּ מִצְטַעֲרִים בִּשְׁעַת לְקִיטָתוֹ הָיוּ מִתְרַעֲמִין? 
תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;שָׁטוּ הָעָם וְלָקְטוּ&quot;''', לְפֶתַח בֵּיתוֹ הָיָה יוֹצֵא וּמְפַרְנֵס צָרְכּוֹ וְצֹרֶךְ בֵּיתוֹ, וְאַחַר כָּךְ &quot;וְחַם הַשֶּׁמֶשׁ וְנָמָס&quot;. 

{{הע-שמאל|בניגוד לדרשה הקודמת, הדרשה הנוכחית טוענת שאכן הרשעים טרחו יותר מאחרים לחפש את המן, והיו צריכים לשוט (ללכת הרחק) לשם כך.}}כְּתִיב '''&quot;שָׁטוּ הָעָם וְלָקְטוּ&quot;''', וּכְתִיב &quot;וְיָצָא הָעָם וְלָקְטוּ&quot; {{ממ|שמות|טז|ד}},
וּכְתִיב &quot;וּבְרֶדֶת הַטַּל עַל הַמַּחֲנֶה&quot; {{ממ|במדבר|יא|ט}}.
הָא כְּאֵיזֶה צַד? – צַדִּיקִים מוֹצְאִין אוֹתוֹ עַל פֶּתַח בָּתֵּיהֶן; בֵּינוֹנִים יוֹצְאִין לִלְקֹט; רְשָׁעִים &quot;שָׁטוּ&quot; וְלוֹקְטִין. 

{{הע-שמאל|ראו ספרי שם. טעם המן היה משתנה לפי רצון האוכל - ראו לעיל פס' ה, [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/ויסע#פרשה ד|מכילתא ויסע ד,]] [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#ב, א|ושם עמלק ב א.]]}}'''&quot;וְטָחֲנוּ בָרֵחַיִם&quot;''', וַהֲלֹא לֹא יָרַד לָרֵחַיִם מֵעוֹלָם! אֶלָּא מְלַמֵּד שֶׁהָיָה מִשְׁתַּנֶּה לְכָל הַנִּטְחָנִים בָּרֵחַיִם! 
'''&quot;אוֹ דָכוּ בַּמְּדֹכָה&quot;''', וַהֲלֹא לֹא יָרַד לַמְּדוֹכָה לְמֵעוֹלָם! אֶלָּא מְלַמֵּד שֶׁהָיָה מִשְׁתַּנֶּה לָהֶן לְכָל הַנִּדּוֹכִין בַּמְּדוֹכָה! 
יָכוֹל שֶׁאֵין לִי שֶׁהָיָה מִשְׁתַּנֶּה לָהֶן אֶלָּא לְכָל אֵלּוּ? 

{{הע-שמאל|ראו ספרי שם. המן שימש לא רק לאכילה אלא גם לבישום; דורש &quot;או&quot;.}}וּמִנַּיִן אַתָּה אוֹמֵר, כָּל אַרְבָּעִים שָׁנָה שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר לֹא הֻצְרְכָה אִשָּׁה לְמִינֵי בְּשָׂמִים אֶלָּא הָיוּ מִתְעַשְּׁנוֹת מִן הַמָּן? 
תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;אוֹ דָכוּ בַּמְּדֹכָה&quot;''', וְנֶאֱמַר &quot;זֶה אַרְבָּעִים שָׁנָה ה' אֱלֹהֶיךָ עִמָּךְ לֹא חָסַרְתָּ דָּבָר&quot; {{ממ|דברים|ב|ז}} 
לֹא הָיוּ חֲסֵרִין אֶלָּא 'דָּבָר'; כְּלוֹמַר כָּל מַה שֶּׁאַתָּה שׁוֹאֵל הָיָה נִתָּן לְךָ אִלּוּ דִּבַּרְתָּ בְּפִיךָ! 
'''&quot;וּבִשְּׁלוּ בַּפָּרוּר&quot;''' וַהֲלֹא לֹא יָרַד לַקְּדֵרָה לְעוֹלָם! אֶלָּא מְלַמֵּד שֶׁהָיָה מִשְׁתַּנֶּה לָהֶן לְכָל הַמִּתְבַּשְּׁלִין בַּקְּדֵרָה! 
'''&quot;וְעָשׂוּ אֹתוֹ עֻגוֹת&quot;''', וַהֲלֹא לֹא יָרַד לָהֶם לַתַּנּוּר מֵעוֹלָם! אֶלָּא מְלַמֵּד שֶׁהָיָה מִשְׁתַּנֶּה לָהֶן לְכָל הַנֶּאֱפִים בַּתַּנּוּר! 
יָכוֹל שֶׁאֵין לִי שֶׁלֹּא הָיָה מִשְׁתַּנֶּה לָהֶן אֶלָּא לְכָל אֵלּוּ? וּמִנַּיִן לְכָל הַנִּלְקָטִין בַּשָּׂדֶה? תַּלְמוּד לוֹמַר 'לָקְטוּ' '''&quot;וְלָקְטוּ&quot;'''. 
מָשָׁל בְּאָדָם שֶׁהוּא אוֹמֵר לַחֲבֵרוֹ 'רוֹצֶה אֲנִי לֶאֱכֹל תְּאֵנִים' 'רוֹצֶה אֲנִי לֶאֱכֹל עֲנָבִים';
כָּךְ הָיָה הַמָּן מִשְׁתַּנֶּה לָהֶן לְכָל הַנִּלְקָטִים בַּשָּׂדֶה! 

{{הע-שמאל|ראו ספרי שם. ליש (בצק) שמן דבש – ראשי תיבות לשד. מתואר כאן מאכל הדומה לכנאפה של ימינו.}}'''&quot;וְהָיָה טַעְמוֹ כְּטַעַם לְשַׁד הַשָּׁמֶן&quot;''' – הַדָּבָר הַזֶּה אָמוּר נוֹטָרִיקוֹן; 
הַדָּבָר הַזֶּה מְשַׁמֵּשׁ לִשְׁלֹשָׁה דְּבָרִים: לַיִשׁ וְשֶׁמֶן וּדְבַשׁ.
כְּלַיִשׁ שֶׁהוּא עָרוּךְ בְּשֶׁמֶן וּמְקֻטָּף בִּדְבַשׁ – זוֹ הָיְתָה בְּרִיָּתוֹ שֶׁל מָן, וְכָךְ הָיוּ כְּשֵׁרִים אוֹכְלִים אוֹתוֹ! 

{{הע-שמאל|ראו ספרי שם. ארבע הדרשות הבאות משוות את המן לחלב אם, ודורשות לשד – שד – דד. הראשונה מציגה את המן כמאכל העיקרי של ישראל, השניה טוענת שהיה אפשר לאכול תמיד את המן ולמרות שאין גיוון לא היה הדבר מזיק לאוכלים אותו, השלישית עוסקת בגיוון של טעמי המן והרביעית עוסקת בקשיי הגמילה מן המן בימי יהושע.
וראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/ויסע#פרשה ה|מכילתא ויסע ה,]] דעות שונות כמה זמן אחרי מות משה עוד היו אוכלים את המן.}}'''&quot;לְשַׁד הַשָּׁמֶן&quot;''', מָה הַדַּד הַזֶּה, שֶׁהוּא עִקָּר לַתִּינוֹק וְהַכֹּל טְפֵלָה לוֹ – 
כָּךְ הָיָה הַמָּן עִקָּר לְיִשְׂרָאֵל וְהַכֹּל טְפֵלָה לוֹ. 
דָּבָר אַחֵר: '''&quot;לְשַׁד הַשָּׁמֶן&quot;''', מָה הַדַּד, שֶׁהוּא מִין אֶחָד וּבוֹ מִינִים הַרְבֵּה – 
לְכָךְ אוֹמְרִין לָאִשָּׁה 'אַל תֹּאכְלִי שׁוּם' 'אַל תֹּאכְלִי בָּצָל', בִּשְׁבִיל הַתִּינוֹק. 
דָּבָר אַחֵר: '''&quot;לְשַׁד הַשָּׁמֶן&quot;''', מָה הַדַּד, הַתִּינוֹק יוֹנֵק מִמֶּנּוּ כָּל הַיּוֹם וְאֵינוֹ נִזּוֹק – 
כָּךְ הָיוּ יִשְׂרָאֵל אוֹכְלִין הַמָּן וְאֵינָן נִזּוֹקִין! 
דָּבָר אַחֵר: '''&quot;לְשַׁד הַשָּׁמֶן&quot;''', מָה הַדַּד הַתִּינוֹק מִצְטַעֵר בְּשָׁעָה שֶׁהוּא פּוֹרֵשׁ מִמֶּנּוּ – 
כָּךְ נִצְטַעֲרוּ יִשְׂרָאֵל בְּשָׁעָה שֶׁפֵּרְשׁוּ מִן הַמָּן! 
&quot;וַיִּשְׁבֹּת הַמָּן מִמָּחֳרָת&quot; וְגוֹ' {{ממ|יהושע|ה|יב}}, אִלּוּ {{ב|הָיָה לְיִשְׂרָאֵל|נשאר לישראל עוד מן}} מֵאוֹתָהּ {{ב|הַקְּנִיטָה שֶׁקָּנְטוּ|לקיטה שליקטו}} בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם שֶׁמֵּת מֹשֶׁה,
שֶׁהָיוּ אוֹכְלִין מִמֶּנָּה אַרְבָּעִים יוֹם – לֹא אָכְלוּ מִתְּבוּאַת אֶרֶץ כְּנַעַן! 
כְּתִיב &quot;לֶחֶם&quot; וּכְתִיב &quot;שֶׁמֶן&quot; וּכְתִיב &quot;דְּבַשׁ&quot;; הָא כְּאֵיזֶה צַד? לֶחֶם לַנְּעָרִים, שֶׁמֶן לַתִּינוֹק, דְּבַשׁ לַזְּקֵנִים! 
}}

===פסוק ט===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו מקבילות [[ביאור:ספרי במדבר/יא#פיסקה פט|בספרי פט,]] וראו גם [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/ויסע#פרשה ג|ובמכילתא ויסע ג.]]}}'''&quot;וּבְרֶדֶת הַטַּל עַל הַמַּחֲנֶה יָרַד הַמָּן עָלָיו&quot;''', מַגִּיד שֶׁהָיָה יוֹרֵד עַל הָ{{ב|אַסְכּוּפִים|משקופים}} וְעַל הַמְּזוּזוֹת. 
אוֹ לְפִי שֶׁהָיָה יוֹרֵד עַל הָאַסְכּוּפִים וְעַל הַמְּזוּזוֹת, יָכוֹל יְהוּ אוֹכְלִין אוֹתוֹ מְלֻכְלָךְ וּמְטֻנָּף? 
אָמַרְתָּ: '''&quot;וַתַּעַל שִׁכְבַת הַטָּל&quot;''' {{ממ|שמות|טז|יד}}, 
הָא כֵּיצַד? גְּלִיד הָיָה יוֹרֵד תְּחִלָּה, וְנַעֲשֶׂה כְּאִסְקוּטְלִין, וְהַמָּן יוֹרֵד עָלָיו. 
הֲרֵי מִלְּמַטָּן, אֲבָל מִלְּמַעְלָן יִהְיוּ שְׁרָצִים וּזְבוּבִים שׁוֹכְנִים עָלָיו? אָמַרְתָּ: &quot;וַתַּעַל שִׁכְבַת הַטָּל&quot;, שֶׁהָיָה מֻנָּח {{ב|כִּבְגְלוּסְקִים!|כאילו הוא בקופסא}} 
וְהָיוּ קוֹרְאִין אֶת שְׁמַע וּמִתְפַּלְּלִין, וְאָדָם יוֹצֵא אֶל פֶּתַח בֵּיתוֹ, מִתְפַּרְנֵס צָרְכּוֹ וְצֹרֶךְ בֵּיתוֹ, וְאַחַר כָּךְ '''&quot;וְחַם הַשֶּׁמֶשׁ וְנָמָס&quot;''' {{ממ|שמות|טז|כא}}.

{{הע-שמאל|דרשה בגנות ישראל, המתיחסים לקב&quot;ה רק כשהם זקוקים ללחמו. כדי שיתיחסו אליו בכל יום נאלץ הקב&quot;ה לחלק את המן במנות קטנות בכל יום. המן היה מתקלקל בכל יום ובכך משרה חוסר בטחון קיומי ומחייב את ישראל להתפלל בכל יום לחזרתו של הנס.}} רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: מִפְּנֵי מָה לֹא הָיָה הַמָּן יוֹרֵד לְיִשְׂרָאֵל פַּעַם אַחַת בַּשָּׁנָה? – כְּדֵי שֶׁלֹּא יוֹפְכוּ אֶת פְּנֵיהֶם מֵאֲבִיהֶן שֶׁבַּשָּׁמַיִם. 
מוֹשְׁלִין אוֹתוֹ מָשָׁל, לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְמֶלֶךְ שֶׁכָּעַס עַל בְּנוֹ, וְגָזַר לִהְיוֹת מְפַרְנְסוֹ פַּעַם אַחַת בַּשָּׁנָה, 
וְלֹא הָיָה הַבֵּן מַבִּיט לְהַקְבִּיל פְּנֵי אָבִיו אֶלָּא בִּשְׁעַת פַּרְנָסָתוֹ! גָּזַר לִהְיוֹת מְפַרְנְסוֹ בְּכָל יוֹם וָיוֹם, 
וְהָיָה אוֹתוֹ הַבֵּן אוֹמֵר: 'אִלּוּ אֵינִי מַקְבִּיל פְּנֵי אַבָּא אֶלָּא בִּשְׁעַת פַּרְנָסָתִי – דַיִּי'. 
כָּךְ הָיָה בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ שֶׁל אָדָם חֲמִשָּׁה זְכָרִים אוֹ חָמֵשׁ נְקֵבוֹת, 
וְהוּא יוֹשֵׁב וּמְצַפֶּה וְאוֹמֵר: 'אוֹי לִי, שֶׁמָּא לֹא יֵרֵד הַמָּן לְמָחָר, וְנִמְצְאוּ בָּנַי מֵתִים בָּרָעָב! 
יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ שֶׁיֵּרֵד!' – נִמְצְאוּ הוֹפְכִין פְּנֵיהֶן לַאֲבִיהֶן שֶׁבַּשָּׁמַיִם. 
דָּבָר אַחֵר: כְּדֵי שֶׁיֹּאכַל אוֹתוֹ {{ב|חַם|טרי}}! דָּבָר אַחֵר: מִפְּנֵי מַשּׂוֹי הַדֶּרֶךְ. 

{{הע-שמאל|גם העליה למקדש בירושלים, כמו המן, היא הזדמנות לגילוי שכינה; ולכן אין בירושלים מעיינות חמים, כדי שהמיקוד של הביקור יהיה בהתגלות (מצווה לשמה) ולא בהנאות הגוף.}}יוֹסֵי בֶּן יְהוּדָה אוֹמֵר: מִפְּנֵי מָה לֹא בָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא חַמִּים בִּירוּשָׁלַיִם? 
שֶׁלֹּא יְהֵא אָדָם אוֹמֵר לַחֲבֵרוֹ: 'לְכָה לְךָ וְאָנוּ עוֹלִים לִירוּשָׁלַיִם', וְהוּא אוֹמֵר לוֹ: 'לָמָּה?' 
וְהוּא אוֹמֵר לוֹ: 'אִלּוּ בִּשְׁבִיל רְחִיצָה אַחַת אָנוּ עוֹלִין לִירוּשָׁלַיִם – דַּיֵּנוּ'; נִמְצֵאת עֲלִיָּתָן שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ! 
}}

===פסוק י===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:ספרי במדבר/יא#פיסקה צ|ספרי צ:]] דורש 'למשפחותיו' – על פירוק משפחותיו, שנגרם מדיני העריות; והשוו [[נחמיה ח ט]]. הבכי היה למעשה לא על המן ועל הירקות במצרים אלא מאחורי הטענות הללו עמדו דיני העריות, וראו לעיל פס' ד-ה, 'מבקשים עלילה לפרוש מן המקום'.}}'''&quot;וַיִּשְׁמַע מֹשֶׁה אֶת הָעָם בֹּכֶה לְמִשְׁפְּחֹתָיו&quot;''', 
רַבִּי נְהוֹרַאי אוֹמֵר: מְלַמֵּד שֶׁהָיוּ בּוֹכִין בְּשָׁעָה שֶׁאָמַר לָהֶן לִפְרֹשׁ מִן הָעֲרָיוֹת. 
הָיָה כָּל אֶחָד מֵהֶן נוֹשֵׂא לַאֲחוֹתוֹ, לַאֲחוֹת אָבִיו, לַאֲחוֹת אִמּוֹ, לַאֲחוֹת אִשְׁתּוֹ; 
וְכֵיוָן שֶׁאָמַר לָהֶם לִפְרֹשׁ מִן הָעֲרָיוֹת – הִתְחִילוּ מִתְרַעֲמִין. 

{{הע-שמאל|ראו שם; דרשה שונה מזו של ר' נהוראי, העוקבת אחרי הפשט: הבכי היה על זכרון המאכלים במצרים ולא על דיני העריות – אלא שהיו מתכנסים משפחות שלמות לבכות עליו.
הבכי היה מכוון בעיקר למשה, ולכן התחילו לבכות דווקא כשראו את משה (&quot;איש&quot;) יוצא מאהל בית המדרש שלו.}}'''&quot;בֹּכֶה לְמִשְׁפְּחֹתָיו&quot;''', כֵּיוָן שֶׁגָּבַהּ לִבָּם בַּחֵטְא – נִזְדַּוְּגוּ מִשְׁפָּחוֹת, 
וְאָמְרוּ אֶת הַדְּבָרִים בָּרַבִּים. 
'''&quot;אִישׁ לְפֶתַח אָהֳלוֹ&quot;''' – כֵּיוָן שֶׁהָיוּ מְשַׁמְּרִים אֶת מֹשֶׁה יוֹצֵא מִן הַמִּדְרָשׁ –
הָיוּ יוֹשְׁבִין וּמִתְרַעֲמִין. 

{{הע-שמאל|ראו שם; והשוו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/ויסע#פרשה ו|מכילתא ויסע ו:]] כאן כעס משה על ישראל, והקב&quot;ה התפייס עימם ופייס את משה, ואילו במעשה העגל כעס הקב&quot;ה ומשה פייס אותו. 
ואין הדרשה מובנת, שהרי נאמר בפירוש 'ויחר אף ה' מאד'! – ונראה שהדרשה היא על פס' יא-טו, שם הקב&quot;ה מרגיע את משה ומונע את תלונותיו על העם.}}'''&quot;וַיִּחַר אַף ה' מְאֹד וּבְעֵינֵי מֹשֶׁה רָע&quot;''' – כָּאן הַמָּקוֹם מַגְבִּיהַּ וּמֹשֶׁה מֵמִיךְ, 
וּבְמָקוֹם אַחֵר מֹשֶׁה מַגְבִּיהַּ וְהַמָּקוֹם מֵמִיךְ. 
}}

===פסוק יא===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:ספרי במדבר/יא#פיסקה צא|ספרי צא;]] בפסוק משמות לב אכן מופיע הציווי &quot;להנחות&quot; את בני ישראל, ונראה שהכוונה להנהגה 'רכה', המספקת את צרכיהם; אבל באותו פסוק מופיעה הפניה לדיבור קודם &quot;אשר דברתי&quot;, המזוהה כאן עם שמות ו, שם כופה הקב&quot;ה על משה ואהרון את ההנהגה של ישראל.}}'''&quot;וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל ה' לָמָה הֲרֵעֹתָ לְעַבְדֶּךָ&quot;''', עָלָיו הַכָּתוּב אוֹמֵר '''&quot;וְעָשִׁיר יַעֲנֶה עַזּוֹת&quot;''' {{ממ|משלי|יח|כג}} 
'''&quot;כִּי תֹאמַר אֵלַי שָׂאֵהוּ בְחֵיקֶךָ&quot;''', 
אֵימָתַי אָמַר לוֹ אֶת הַדָּבָר? 
בְּשָׁעָה שֶׁאָמַר לוֹ &quot;לֵךְ נְחֵה אֶת הָעָם... וּבְיוֹם פָּקְדִי וּפָקַדְתִּי עֲלֵיהֶם חַטָּאתָם&quot; {{ממ|שמות|לב|לד}} – 
עֲדַיִן הַדָּבָר תָּלוּי וְלֹא תָּלוּי. 
כַּיּוֹצֵא בַּדָּבָר אָמַרְתָּ &quot;וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן וַיְצַוֵּם אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל&quot; {{ממ|שמות|ו|יג}} –
אָמַר לָהֶן: 'בָּנַי סַרְבָנִין הֵן, טַרְחָנִין הֵן, עַל מְנָת כֵּן תְּהוּא מְקַבְּלִין עֲלֵיכֶם, שֶׁיְּהוּ מְקַלְּלִין אֶתְכֶם וּמְסַקְּלִין אֶתְכֶם בָּאֲבָנִים'! 
}}

===פסוק יג===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|דורש &quot;לכל העם הזה&quot;.}}'''&quot;מֵאַיִן לִי בָּשָׂר לָתֵת לְכָל הָעָם הַזֶּה&quot;''' – וְכִי אֶחָד הוּא, אוֹ שְׁנַיִם? 
}}

===פסוק טו===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו שם; דורש &quot;אל אראה ברעתם&quot;, אלא שכנה הכתוב, (ראו [[ביאור:ספרי במדבר/י#פיסקה פד|ספרי פד]]), שמשה בקש מהקב&quot;ה שיהרוג אותו כדי שלא יראה את הפורענות שתפגע בישראל. לפי דבריו מבטא כאן משה אהבה ואמפתיה לעם ישראל ולא כעס. והשוו לסוף פס' י.}}'''&quot;וְאִם כָּכָה אַתָּה עֹשֶׂה לִּי הָרְגֵנִי נָא הָרֹג&quot;''', לְפִי שֶׁהֶרְאָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה הַפּוּרְעָנוּת הָעֲתִידָה לָבוֹא עֲלֵיהֶן, 
אָמַר מֹשֶׁה: '''&quot;הָרְגֵנִי נָא הָרֹג אִם מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ וְאַל אֶרְאֶה בְּרָעָתִי&quot;'''. 
מוֹשְׁלִין אוֹתוֹ מָשָׁל, לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְאֶחָד שֶׁהָיָה יוֹצֵא, הוּא וּבָנָיו – לֵיהָרֵג, 
אָמַרְתָּ {{ב|לַסְּפֶּקְלָטוֹר|לתליין}} רִבּוֹנִי הָרְגֵנִי תְּחִלָּה, עַד שֶׁלֹּא תַּהֲרֹג אֶת בָּנִי. 
לֹא כְּמוֹת שֶׁהוּא אוֹמֵר בְּצִדְקִיָּהוּ: '''&quot;וְאֶת בְּנֵי צִדְקִיָּהוּ שָׁחֲטוּ לְעֵינָיו&quot;''' {{ממ|מלכים ב|כה|ז}} 
אֶלָּא הָרְגֵנִי תְּחִלָּה, עַד שֶׁלֹּא תַּחֲרִים אֶת בָּנִי. 
כָּךְ אָמַר מֹשֶׁה: הָרְגֵנִי נָא הָרֹג תְּחִלָּה, וּבַל אֶרְאֶה בַּפּוּרְעָנוּת הָעֲתִידָה לָבוֹא עֲלֵיהֶן.
}}

===פסוק טז===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:ספרי במדבר/יא#פיסקה צב|ספרי צב;]] התלונה של משה היא על בדידותו בהנהגה, ולכן הפתרון לה הוא הסמכת 70 הזקנים, שעשויה להתפרש גם כפגיעה בסמכותו של משה.}}'''&quot;וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה אֶסְפָה לִּי&quot;''', לְפִי שֶׁאָמַר מֹשֶׁה &quot;לֹא אוּכַל לְבַדִּי לָשֵׂאת&quot;, 
אָמַר לוֹ הַמָּקוֹם: מֹשֶׁה, הֲרֵי מַה שֶּׁבִּקַּשְׁתָּ נָתוּן לָךְ. 

{{הע-שמאל|ראו שם; כל דבר שהיה שייך לקב&quot;ה הוא נצחי מעצם ההגדרה.
לעניין &quot;פסיפס&quot; השוו [[ביאור:ספרי דברים/דברים#פיסקה יג|ספרי דברים יג:]] כנראה הכוונה שדעתם שקולה ומאוזנת.
הכבוד לזקנים יהיה אפילו באחרית הימים, כאשר ירבו המלאכים והנביאים.}}'''&quot;אֶסְפָה לִּי&quot;''' – שֶׁתְּהֵא סַנְהֶדְרִין לִשְׁמִי, 
כָּל מָקוֹם שֶׁהוּא אוֹמֵר 'לִי' – הֲרֵי זֶה קַיָּם לְעוֹלְמֵי עַד! 
'''&quot;שִׁבְעִים&quot;''' – שֶׁתְּהֵא סַנְהֶדְרִין שֶׁל שִׁבְעִים. 
'''&quot;אִישׁ&quot;''' – שֶׁיְּהֵא בַּעַל כֹּחַ וּבַעַל חָכְמָה וּבַעַל גְּבוּרָה חֲתִיכָה וּפְסִיפָס. 
'''&quot;מִזִּקְנֵי יִשְׂרָאֵל&quot;''', לֹא בְּמָקוֹם אֶחָד וְלֹא בִּשְׁנַיִם הַמָּקוֹם חוֹלֵק כָּבוֹד לַזְּקֵנִים. 
וּמָה אִם מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים בָּרוּךְ הוּא חוֹלֵק כָּבוֹד לַזְּקֵנִים, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה בָּשָׂר וָדָם צָרִיךְ לַחֲלֹק לָהֶם כָּבוֹד! 
וּמִנַּיִן אַף לֶעָתִיד לָבוֹא הַמָּקוֹם חוֹלֵק כָּבוֹד לַזְּקֵנִים? אָמַרְתָּ &quot;וְחָפְרָה הַלְּבָנָה וּבוֹשָׁה הַחַמָּה וגו'&quot; {{ממ|ישעיה|כד|כג}},
אֵינוֹ אוֹמֵר לֹא 'נֶגֶד מַלְאָכָיו' וְלֹא 'נֶגֶד כֹּהֲנָיו' וְלֹא 'נֶגֶד נְבִיאָיו', אֶלָּא &quot;נֶגֶד '''זְקֵנָיו''' כָּבוֹד&quot;.
וּמָה אִם מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים בָּרוּךְ הוּא חוֹלֵק כָּבוֹד לַזְּקֵנִים, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה בָּשָׂר וָדָם צָרִיךְ לַחֲלֹק לָהֶם כָּבוֹד! 
וְכֵן אַתְּ מוֹצֵא, שֶׁהַמָּקוֹם מִצְטַעֵר עַל זָקֵן אֶחָד,
שֶׁנֶּאֱמַר &quot;קָצַפְתִּי עַל עַמִּי, חִלַּלְתִּי נַחֲלָתִי, וָאֶתְּנֵם בְּיָדֵךְ לֹא שַׂמְתִּי לָהֶם רַחֲמִים, עַל זָקֵן הִכְבַּדְתְּ עֻלֵּךְ מְאֹד&quot; {{ממ|ישעיה|מז|ו}}.
כִּבְיָכוֹל מָחוּל לָךְ עַל כָּל מַה שֶּׁעָשִׂית – חוּץ מ&quot;עַל זָקֵן הִכְבַּדְתְּ עֻלֵּךְ מְאֹד&quot;! 

{{הע-שמאל|ראו שם; לפנינו שתי דרשות הפוכות בהגדרת הזקנים המכובדים: ההגדרה היא לפני הקב&quot;ה ומשה יגלה מי ראוי לכבוד בעתיד או: ההגדרה היא בידי משה, והקב&quot;ה יסכים עם מה שהוא יקבע, לפי דעת הבריות; וראו גם [[ביאור:משנה אבות פרק ג#משנה י|אבות ג י.]]}}'''&quot;אֲשֶׁר יָדַעְתָּ&quot;''', אַתָּה צָרִיךְ לֵידַע; כְּבָר הֵן גְּלוּיִין לְפָנַי. 
דָּבָר אַחֵר: וְכִי צָרִיךְ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לוֹמַר לְמֹשֶׁה &quot;אֲשֶׁר יָדַעְתָּ&quot;? וַהֲלֹא גָּלוּי לְפָנָיו מִי שֶׁהוּא רָאוּי לִגְדֻלָּה! 
אֶלָּא מְלַמֵּד שֶׁכָּל זָקֵן שֶׁחָלַק לוֹ רֹאשׁ הַדּוֹר כָּבוֹד – מִן הַשָּׁמַיִם הִסְכִּימוּ עַל יָדוֹ! 
שֶׁכֵּן הַבְּרִיּוֹת מְשִׁיבִין וְאוֹמְרִין: כָּשֵׁר הוּא אִישׁ פְּלוֹנִי וְחָסִיד, וְנָאֶה לִקָּרֵא חָכָם! 

{{הע-שמאל|ראו שם; השוטרים נאספו כשכר לקושי המיוחד שהיה עליהם במצרים ולאחריות שבה נשאו שם.
הקב&quot;ה מייעץ למשה כיצד לרכוש את ליבם של הזקנים: בתחילה יש להדגיש בפניהם את צד הזכות שבהנהגה – ראו [[ביאור:ספרי דברים/דברים#פיסקה טו|ספרי דברים טו]], ולאחר שיכנסו לה וישאו באחריות יש להציג להם את החובות והקשיים שבהנהגה.
לעניין משה עצמו השוו לעיל פס' יא.
שבעים הזקנים יכנסו לאהל מועד ויזכו למעמד ציבורי כמו משה, למרות שלא יהיו נביאים כמוהו.}}וְלָמָּה אָמַר לוֹ '''&quot;וְשֹׁטְרָיו&quot;'''? לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר &quot;וַיֻּכּוּ שֹׁטְרֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל&quot; {{ממ|שמות|ה|יד}}.
אָמַר לוֹ: כְּשֵׁם שֶׁרָאוּ עִמָּהֶן בַּצַּעַר שֶׁבְּמִצְרַיִם, וּמָסְרוּ עַצְמָם עִמָּהֶם וְלָקוּ בַּעֲבוּרָם –
יָבֹאוּ וְיִרְאוּ עִמָּהֶן בָּרֶוַח שֶׁרָאָן וְיִנְהֲגוּ עֲלֵיהֶם בִּשְׂרָרָה וּגְדֻלָּה! 
'''&quot;וְלָקַחְתָּ אֹתָם לִי&quot;''' – קָחֵם בִּדְבָרִים: בַּתְּחִלָּה אָמַרְתָּ לָהֶם דִּבְרֵי שֶׁבַח, חֲזֹר וֶאֱמֹר לָהֶם דִּבְרֵי פְּגָם: 
'עַל מְנָת כֵּן תְּהוּ מְקַבְּלִין עֲלֵיכֶם, שֶׁיִּהְיוּ מְקַלְּלִין אֶתְכֶם בָּאֲבָנִים!'
'''&quot;אֶל אֹהֶל מוֹעֵד&quot;''' – הַכְנִיסֵם עִמְּךָ לְאֹהֶל מוֹעֵד, לֹא שֶׁיִּשְׁמְעוּ אֶת הַדִּבֵּר – אֶלָּא שֶׁיִּהְיוּ כָּל הַבְּרִיּוֹת נוֹהֲגִין בָּהֶן בְּכָבוֹד וּמַרְאֶה, וְאוֹמְרִין: 
'אַשְׁרֵיהֶן אֵלּוּ, שֶׁנִּכְנְסוּ עִם מֹשֶׁה לִשְׁמֹעַ אֶת הַדִּבֵּר מִפִּי הַקֹּדֶשׁ!'
}}

===פסוק יז===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:ספרי במדבר/יא#פיסקה צג|ספרי צג,]] וראו גם [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/בחדש#פרשה ג|מכילתא בחדש ג.]] וראו רשימת עשר הירידות [[אבות דרבי נתן לד#ו|באבות דר' נתן לד ו.]]
משה הוא גדול הנביאים, ושבעים הזקנים זוכים לכבוד אבל לא לנבואה ברמה שלו – ראו לעיל בסוף הדרשה לפס' טז.
לעניין הנשיאה בעול ההנהגה ראו לעיל בתחילת הדרשה על פס' טז.}}'''&quot;וְיָרַדְתִּי&quot;''', הֲרֵי זוֹ אַחַת מֵעֶשֶׂר יְרִידוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה, שֶׁהָיָה יוֹם מִנּוּי זְקֵנִים גָּדוֹל כְּיוֹם מַתַּן תּוֹרָה! 
בְּמַתַּן תּוֹרָה הוּא אוֹמֵר '''&quot;וַיֵּרֶד ה' עַל הַר סִינַי&quot;''' {{ממ|שמות|יט|כ}}, וּבְמִנּוּי זְקֵנִים הוּא אוֹמֵר '''&quot;וְיָרַדְתִּי&quot;'''! 
'''&quot;וְדִבַּרְתִּי עִמְּךָ שָׁם&quot;''' – וְדִבַּרְתִּי עִמְּךָ שָׁם, וְלֹא עִמָּהֶם! 
'''&quot;וְאָצַלְתִּי מִן הָרוּחַ&quot;''', כְּאָדָם שֶׁהוּא אוֹצֵל עַל חֲבֵרוֹ.
'''&quot;וְאָצַלְתִּי מִן הָרוּחַ אֲשֶׁר עָלֶיךָ וְשַׂמְתִּי עֲלֵיהֶם&quot;''', לְמָה הָיָה מֹשֶׁה דּוֹמֶה? לְנֵר שֶׁהָיָה מֻנָּח עַל גַּבֵּי מְנוֹרָה 
וְדָלְקוּ מִמֶּנּוּ נֵרוֹת הַרְבֵּה, אֲבָל אוֹרוֹ שֶׁל נֵר לֹא הָיָה חָסֵר כְּלוּם. כָּךְ לֹא הָיְתָה חָכְמָתוֹ שֶׁל מֹשֶׁה חֲסֵרָה כְּלוּם! 
'''&quot;וְנָשְׂאוּ אִתְּךָ בְּמַשָּׂא הָעָם&quot;''', לְפִה שֶׁאָמַר מֹשֶׁה '''&quot;אֵיכָה אֶשָּׂא לְבַדִּי טָרְחֲכֶם וּמַשַּׂאֲכֶם וְרִיבְכֶם&quot;''' {{ממ|דברים|א|יב}} –
אָמַר לוֹ '''&quot;וְנָשְׂאוּ אִתְּךָ בְּמַשָּׂא הָעָם&quot;''', וְלֹא תִּשָּׂא אַתָּה לְבַדֶּךָ. 
}}

===פסוק יח===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|'התקדשו' – במובן התכוננו למותכם, ראו גם מקבילה [[ביאור:ספרי במדבר/יא#פיסקה צד|בספרי צד.]]
כי בכיתם – ראו לעיל פס' א. גם כאן, כמו בתבערה, היה הבכי מכוון לאזני הקב&quot;ה.
כאמור לעיל פס' ד, היו להם בהמות, אבל הם רצו בשר בחינם!}}'''&quot;וְאֶל הָעָם תֹּאמַר הִתְקַדְּשׁוּ לְמָחָר&quot;''', אֵין 'הִתְקַדְּשׁוּ' אֶלָּא הַתְקִינוּ עַצְמְכֶם לְפוּרְעָנוּת, 
כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;הַתִּקֵם כַּצֹּאן לְטִבְחָה וְהַקְדִּשֵׁם לְיוֹם הֲרֵגָה&quot; {{ממ|ירמיה|יב|ג}}. 
'''&quot;כִּי בְכִיתֶם בְּאָזְנֵי ה'&quot;''' – מְלַמֵּד שֶׁהָיוּ מִתְכַּוְּנִין לִפְנֵי הַמָּקוֹם. 
'''&quot;מִי יַאֲכִלֵנוּ בָּשָׂר&quot;''' – לְפִי שֶׁשָּׁאֲלוּ אֶת הַבָּשָׂר מִמְּלֹא מֵעַיִן – לְפִיכָךְ נִתְחַיְּבוּ כְּלָיָה. 
וְכִי לֹא הָיָה בְּיָדָם מַה לֶּאֱכֹל וּמַה לֹּא לֶאֱכֹל? אֶלָּא מְלַמֵּד שֶׁבִּקְּשׁוּ לֶאֱכֹל שֶׁלְּחִנָּם! 
}}

===פסוק יט===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו גם [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/ויסע#פרשה ג|מכילתא ויסע ג,]] ובדומה לכך [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/שירה#פרשה ה|מכילתא שירה ה,]] לפס' ה; והשוו [[ביאור:ספרי במדבר/י#פיסקה צד|ספרי צד,]] וכן [[ביאור:מכילתא דרשב&quot;י/פרק טו#פסוק ה|מכילתא דרשב&quot;י לשמות טו ה,]] שם החליפו את הכשרים ברשעים.}}'''&quot;לֹא יוֹם אֶחָד תֹּאכֵלוּן... עַד חֹדֶשׁ יָמִים&quot;''', וּכְתִיב '''&quot;הַבָּשָׂר עוֹדֶנּוּ בֵּין שִׁנֵּיהֶם&quot;''' – הָא כֵּיצַד? 
הַכְּשֵׁרִים, כֵּיוָן שֶׁהָיָה נוֹתְנוֹ לְתוֹךְ פִּיו – לֹא הָיוּ מַסְפִּיק לְחַתְּכוֹ עַד שֶׁנַּפְשׁוֹ יוֹצְאָה; 
וְהָרְשָׁעִים הָיוּ {{ב|מִתְבַּלְּסִים בּוֹ וּמִתְבַּלְּקְטִים בּוֹ|סובלים ממנו}} – עַד שֶׁנַּפְשָׁם יוֹצְאָה! 
}}

===פסוק כ===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''&quot;עַד חֹדֶשׁ יָמִים&quot;''' - מְלַמֵּד שֶׁנִּשְׁתַּהָה הַשְּׂלָיו אֶצְלָם שְׁלֹשִׁים יוֹם. 
'''&quot;וְהָיָה לָכֶם לְזָרָא&quot;''', שֶׁתְּהֵא מַרְחִיקִין אוֹתוֹ יוֹתֵר מִמַּה שֶׁקֵּרַבְתֶּם אוֹתוֹ! 

{{הע-שמאל|הנוכחות של הקב&quot;ה בישראל, &quot;בקרבכם&quot;, מתפרשת על ידיהם בטעות כהסכמה שלו עם מעשיהם, וכך פוגעת בכבודו. וראו ספרי שם.}}'''&quot;יַעַן כִּי מְאַסְתֶּם אֶת ה' אֲשֶׁר בְּקִרְבְּכֶם&quot;''' - מוֹשְׁלִין אוֹתוֹ; מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? 
לְמֶלֶךְ שֶׁהָיוּ בָּנָיו וַעֲבָדָיו גּוֹנְבִין וּמְבִיאִין לְפָנָיו - וְהוּא מְקַבֵּל מֵהֶם, 
וְהָיוּ הַכֹּל אוֹמְרִין: 'תֵּדְעוּ שֶׁהוּא {{ב|שָׁפוּי|מסכים}} בְּמַעֲשֵׂיהֶם, שֶׁהוּא מְקַבֵּל מִיָּדָם'. 
כָּךְ אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל: מִי גָּרַם לָכֶם שֶׁתִּכָּנְסוּ לַדְּבָרִים הַלָּלוּ? שְׁכִינָתִי לְבֵינֵיכֶם; 
שֶׁאִלּוּ סִלַּקְתִּי שְׁכִינָתִי מִבֵּינֵיכֶם - לֹא נִכְנַסְתֶּם לַדְּבָרִים הַלָּלוּ! 
}}

===פסוק כא===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:ספרי במדבר/יא#פיסקה צה|ספרי צה.]] לפי הדרשה של ר עקיבא משה פקפק ביכולתו של הקב&quot;ה לפתור את הבעיה, והשוו [[ביאור:תוספתא/סוטה/ו#ד|תוספתא סוטה ו ד,]] שם אומר ר' עקיבא שדברי משה כאן חמורים יותר מחטא מי מריבה, אלא שהם היו בסתר, ולכן משה לא נענש עליהם.
ר' שמעון בדרשתו הראשונה טוען שמשה הצביע על כך שהתלונות הן תלונות שוא, שהרי יש לישראל בהמות ודגים – ראו לעיל פס' ד. לכן הם לא יסתפקו בבשר ובדגים ואין להם תקנה.}}'''&quot;וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה: שֵׁשׁ מֵאוֹת אֶלֶף רַגְלִי... הֲצֹאן וּבָקָר יִשָּׁחֵט לָהֶם&quot;''' וְגוֹ'.
רַבִּי שִׁמְעוֹן הָיָה אוֹמֵר: רַבִּי עֲקִיבָא הָיָה דּוֹרֵשׁ בּוֹ דָּבָר אֶחָד, וַאֲנִי דּוֹרֵשׁ בּוֹ דָּבָר אֶחָד, וְנִרְאִים דְּבָרַי מִדְּבָרָיו.
רַבִּי עֲקִיבָא הוּא אוֹמֵר: וְכִי אֵינוֹ? אֲפִלּוּ אַתְּ מְכַנֵּס כָּל הַצֹּאן שֶׁבָּעוֹלָם, הֵן סְפִיקוֹת לָהֶן?
&quot;אִם אֶת כָּל דְּגֵי הַיָּם יֵאָסֵף לָהֶם&quot; - וְכִי אֵינוֹ? אֲפִלּוּ אַתְּ מְכַנֵּס כָּל דָּגִים שֶׁבָּעוֹלָם, הֵן סְפִיקִין לָהֶן?
וַאֲנִי דּוֹרֵשׁ בּוֹ דָּבָר אֶחָד, וְנִרְאִין דְּבָרַי מִדְּבְרֵי רַבִּי: &quot;הֲצֹאן וּבָקָר יִשָּׁחֵט לָהֶם וּמָצָא לָהֶם?&quot;
יָכוֹל מִפְּנֵי שֶׁלֹּא הָיָה לָהֶם בָּשָׂר לֶאֱכֹל הָיוּ מִתְרַעֲמִין?
וַהֲלֹה כְּבָר נֶאֱמַר: &quot;וְגַם עֵרֶב רַב עָלָה אִתָּם וְצֹאן וּבָקָר מִקְנֶה כָּבֵד מְאֹד&quot; {{ממ|שמות|יב|לח}}
יָכוֹל מִפְּנֵי שֶׁאֲכָלוּם בַּמִּדְבָּר? וַהֲלֹה כְּבָר נֶאֱמַר בִּכְנִיסָתָן לָאָרֶץ: &quot;וּמִקְנֶה רַב הָיָה לִבְנֵי רְאוּבֵן וְלִבְנֵי גָד&quot; {{ממ|במדבר|לב|א}}
אֶלָּא מְלַמֵּד שֶׁהָיוּ מְבַקְּשִׁין עֲלִילָה, הֵיאַךְ לִפְרֹשׁ מֵאַחֲרֵי הַמָּקוֹם!
&quot;אִם אֶת כָּל דְּגֵי הַיָּם יֵאָסֵף לָהֶם וּמָצָא לָהֶם&quot; – יָכוֹל מִפְּנֵי שֶׁלֹּא הָיוּ לָהֶם דָּגִים לֶאֱכֹל הָיוּ מִתְרַעֲמִים?
וַהֲלֹא בְּאֵר הָיְתָה עִמָּהֶן, וּמַעֲלָה לָהֶם דָּגִים שְׁמֵנִים כָּל צָרְכָּן!
אֶלָּא מְלַמֵּד שֶׁהָיוּ מְבַקְּשִׁין עֲלִילָה, הֵיאַךְ לִפְרֹשׁ מֵאַחֲרֵי הַמָּקוֹם!

{{הע-שמאל|ראו ספרי שם. הדרשה השניה של ר' שמעון מציגה את משה כמתווך בין הקב&quot;ה לעם: משה טוען שהמתת המתאוים תוציא על הקב&quot;ה שם רע, כי אין הגיון בכך שישראל יקבלו את הבשר וישלמו עליו בחייהם, (כנראה דורש &quot;ומצא&quot;-מוצאת, ראו [[שמואל ב יח כב]], כלומר המתת המתאוים תוציא על הקב&quot;ה שם רע.) אבל כאשר משה מנסה לפייס את העם ולהוביל אותם לאמונה בקב&quot;ה הוא נכשל. 
והשוו [[ביאור:תוספתא/סוטה/ו#ד|תוספתא סוטה ו ד.]]}}דָּבָר אַחֵר: &quot;הֲצֹאן וּבָקָר יִשָּׁחֵט לָהֶם&quot;, לְפִה שֶׁהֶרְאָה הַמָּקוֹם לְמֹשֶׁה הַפּוּרְעָנוּת הָעֲתִידָה לָבוֹא עֲלֵיהֶן.
אָמַר מֹשֶׁה רַבֵּינוּ: וְכִי הוֹגֵן? אוֹמְרִין לַחֲמוֹר 'הֵא לְךָ כּוֹר שְׂעוֹרִים וְיִנָּטֵל רֹאשֶׁךָ'?
אוֹמְרִין לְאָדָם 'טֹל כִּכָּר וְרֵד שְׁאוֹל'? אָמַר לוֹ: וּמָה אַתָּה אוֹמֵר? אָמַרְתָּ לּוֹ: אֲנִי הוֹלֵךְ וּמְפַיְּסָן!
אָמַר לוֹ: עַד שֶׁאַתָּה אוֹמֵר כֵּן, אֲנִי אוֹמֵר לְךָ שֶׁאֵינָן שׁוֹמְעִין לְךָ! '''&quot;עַתָּה תִרְאֶה הֲיִקְרְךָ דְבָרִי אִם לֹא&quot;'''.
כֵּיוָן שֶׁהָלַךְ מֹשֶׁה לְפַיְּסָן, אָמַר לָהֶם: '''&quot;הֲיַד ה' תִּקְצָר?&quot;'''
אָמְרוּ לוֹ: &quot;הֵן הִכָּה צוּר וַיָּזוּבוּ מַיִם וּנְחָלִים יִשְׁטֹפוּ, הֲגַם לֶחֶם יוּכַל תֵּת, אִם יָכִין שְׁאֵר לְעַמּוֹ?&quot; {{ממ|תהלים|עח|כ}}
אָמְרוּ: {{ב|פְּטוֹרֶת|התחמקות}} הִיא, שֶׁאֵין בּוֹ כֹּחַ לָתֵת אֶת שְׁאֵלָתֵנוּ!
}}

===פסוק כד===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|הדרשה תומכת בדרשה השניה של ר' שמעון, לעיל פס' כג.}}'''&quot;וַיֵּצֵא מֹשֶׁה וַיְדַבֵּר לָעָם אֶת דִּבְרֵי ה'&quot;''' – מְלַמֵּד שֶׁפִּיְּסָן בִּדְבָרִים, וְלֹא רָצוּ לְקַבֵּל מִמֶּנּוּ.
}}

===פסוק כה===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו ספרי שם: הנבואה של שבעים הזקנים היתה חד פעמית, ומכאן שהם לא פתרו את בעיית ההנהגה של משה.}}'''&quot;וַיְהִי כְּנוֹחַ עֲלֵיהֶם הָרוּחַ&quot;''', מְלַמֵּד שֶׁשָּׁרְתָה עֲלֵיהֶם רוּחַ נְבוּאָה, 
וְהִתְחִילוּ לְדַבֵּר בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ כָּל זְמַן שֶׁהָיְתָה הָרוּחַ עֲלֵיהֶם בִּלְבַד; שֶׁנֶּאֱמַר: '''&quot;וַיִּתְנַבְּאוּ וְלֹא יָסָפוּ&quot;''' – 
שֶׁלֹּא יָסְפוּ עוֹד לְהִתְנַבְּאוֹת מֵאַחַר אוֹתָהּ שָׁעָה! 
}}

===פסוק כו===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו ספרי שם: משה משתמש בקלפי כדי לפתור בעיות של אי שיוויון, ומעביר באמצעותו את התלונות הצפויות לקב&quot;ה, כשם שיהושע חילק את הנחלות בגורל. כך נוצר המצב שאלדד ומידד לא נכללו בין 70 הזקנים.}}'''&quot;וַיִּשָּׁאֲרוּ שְׁנֵי אֲנָשִׁים בַּמַּחֲנֶה&quot;''', יֵשׁ אוֹמְרִים: בַּקַּלְפִּי נִשְׁתַּיְּרוּ. 
שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁאָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה: &quot;אֶסְפָה לִּי שִׁבְעִים אִישׁ מִזִּקְנֵי יִשְׂרָאֵל&quot;, 
אָמַר מֹשֶׁה: כְּאֵיזֶה צַד אֶעֱשֶׂה? אֶבְרֹר חֲמִשָּׁה מִכָּל שֵׁבֶט – נִמְצְאוּ עֲשָׂרָה חֲסֵרִין. שִׁשָּׁה מִכָּל שֵׁבֶט – נִמְצְאוּ שְׁנַיִם יְתֵירִין. 
אֶבְרֹר שִׁשָּׁה מִשֵּׁבֶט זֶה וַחֲמִשָּׁה מִשֵּׁבֶט זֶה – נִמְצָא אֲנִי מֵטִיל קִנְאָה בֵּין הַשְּׁבָטִים! 
מֶה עָשָׂה? בֵּירֵר שִׁשָּׁה מִכָּל שֵׁבֶט וְשֵׁבֶט, וְהֵבִיא שִׁבְעִים וּשְׁנַיִם פִּטְקִין. עַל שִׁבְעִים מֵהֶן כָּתַב &quot;זָקֵן&quot; וּשְׁנַיִם חֲלָקִים. 
וּבְלָלָן וּנְתָנָן בַּקַּלְפִּי, וְאָמַר לָהֶם: בּוֹאוּ וְטִלּוּ פִּטְקֵיכֶם! מִי שֶׁעָלָה בְּיָדוֹ &quot;זָקֵן&quot; – אָמַר לוֹ: &quot;כְּבָר קִדְּשְׁךָ הַמָּקוֹם&quot;. 
וּמִי שֶׁעָלָה בְּיָדוֹ חָלָק – אָמַר לוֹ: &quot;הַמָּקוֹם לֹא חָפֵץ בְּךָ; אֲנִי מָה אֶעֱשֶׂה לְךָ?&quot;. 

{{הע-שמאל|ראו ספרי שם: לפי דברי ר' שמעון אלדד ומידד לא נפסלו ע&quot;י הקלפי, אלא נשארו במחנה מתוך צניעות; ודווקא משום כך זכו לנבואה יציבה ונמשכת, שאינה תלויה במשה. לפי דברי ת&quot;ק הם התנבאו על מותו של משה, ולדברי ר' אליעזר הם שהביאו בנבואתם את השליו.}}רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: בַּמַּחֲנֶה נִשְׁתַּיְּרוּ. שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁאָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה: &quot;אֶסְפָה לִּי שִׁבְעִים אִישׁ&quot;, 
אָמַר אֶלְדָּד וּמֵידָד: אֵין אָנוּ רְאוּיִים לִגְדֻלָּה זוֹ! הָלְכוּ וְהִטְמִינוּ אֶת עַצְמָן. 
אָמַר לָהֶן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: הוֹאִיל וּמִעַטְתֶּם אֶת עַצְמְכֶם – הֲרֵינִי מוֹסִיף לָכֶם גְּדֻלָּה עַל גְּדֻלַּתְכֶם! 
וּמַה גְּדֻלָּה הוֹסִיף לָהֶם? שֶׁכָּל הַנְּבִיאִים כֻּלָּן נִתְנַבְּאוּ וּפָסְקוּ; הֵן הִתְנַבְּאוּ וְלֹא פָסְקוּ! 
וּמַה נְּבוּאָה נִתְנַבְּאוּ? אָמְרוּ: &quot;מֹשֶׁה מֵת וִיהוֹשֻׁעַ מַכְנִיס אֶת יִשְׂרָאֵל לָאָרֶץ&quot;. 
אַבָּא חָנִין אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבִּי אֱלִיעֶזֶר: עַל עִסְקֵי שְׂלָו נִתְנַבְּאוּ: &quot;עֲלֵה שְׂלָו, עֲלֵה שְׂלָו!&quot;. 
}}

===פסוק כז===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|היכן היה יהושע? לפי יש אומרים ור' שמעון הוא הנער שבישר למשה על נבואת אלדד ומידד, ולפי ת&quot;ק הוא היה באוהל מועד ואינו הנער המבשר; והשוו [[ביאור:ספרי במדבר/יא#פיסקה צו|ספרי צו,]] שם ר' שמעון סובר כת&quot;ק כאן.
&quot;שאמרנו&quot; -לעיל פס' כו.}}'''&quot;וַיָּרָץ הַנַּעַר וַיַּגֵּד לְמֹשֶׁה&quot;''', יֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁהָיָה יְהוֹשֻׁעַ. 
וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר &quot;וּמְשָׁרְתוֹ יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן נַעַר לֹא יָמִישׁ מִתּוֹךְ הָאֹהֶל&quot; {{ממ|שמות|לג|יא}}, הָא יָדַעְתָּ שֶׁלֹּא הָיָה יְהוֹשֻׁעַ! 
רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: &quot;וַיַּעַן יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן מְשָׁרֵת מֹשֶׁה מִבְּחֻרָיו וַיֹּאמַר&quot;, הֵאִיר עַתָּה שֶׁאַף הָרִאשׁוֹן הָיָה יְהוֹשֻׁעַ! 
'''&quot;אֶלְדָּד וּמֵידָד מִתְנַבְּאִים בַּמַּחֲנֶה&quot;''' - זֶה הוּא שֶׁאָמַרְנוּ, שֶׁהָיוּ מִתְנַבְּאִין וְהוֹלְכִין עַד יוֹם מוֹתָן! 
}}

===פסוק כח===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו ספרי שם, [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#א, פרשה א|ומכילתא עמלק א א.]]
יהושע וגיחזי מציגים את היחס הראוי לרבותיהם, כבעלי כוחות להמית ולהחיות.}} '''&quot;אֲדֹנִי מֹשֶׁה כְּלָאֵם&quot;''', אָמַר לוֹ: רַבֵּינוּ מֹשֶׁה, כַּלֵּה אוֹתָם מִן הָעוֹלָם! בְּנֵי אָדָם שֶׁבִּשְּׂרוּ אוֹתְךָ הַבְּשׂוֹרָה הַקָּשָׁה הַזֹּאת. 
דָּבָר אַחֵר: כְּלָאֵם – אָסְרֵם בְּזִקִּים וּבְקוֹלָרִים, וְלֹא כְּמוֹת שֶׁהוּא אוֹמֵר בְּיִרְמְיָהוּ &quot;וּנְתַתֶּם אוֹתוֹ אֶל בֵּית הַכֶּלֶא&quot; {{ממ|ירמיה|לז|יח}}. 
דָּבָר אַחֵר: '''&quot;אֲדֹנִי מֹשֶׁה כְּלָאֵם&quot;''', מִיהוֹשֻׁעַ לָמַדְנוּ &quot;מוֹרָא רַבְּךָ כְּמוֹרָא שָׁמַיִם&quot; ([[ביאור:משנה אבות פרק ד#משנה יב|אבות ד יב]]) 
שֶׁאָמַר לְמֹשֶׁה: רַבִּי, כְּשֵׁם שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְכַלֶּה אֶת הַמּוֹרְדִים – אַף אַתָּה כַּלֵּה אוֹתָם! 
וְכֵן אַתְּ מוֹצֵא בְּגֵיחֲזִי, כְּשֶׁאָמַר לוֹ רַבּוֹ &quot;קַח מִשְׁעַנְתִּי בְיָדְךָ וָלֵךְ&quot; {{ממ|מלכים ב|ד|כט}} הִתְחִיל מִסְתַּמֵּךְ וְהוֹלֵךְ עַל מַקְלוֹ. 
פָּגְעוּ בּוֹ בְּנֵי אָדָם, אָמְרוּ לוֹ: לְאֵיכָן אַתָּה הוֹלֵךְ? אָמַר לָהֶן: לְהַחֲיוֹת אֶת הַמֵּת! 
אָמְרוּ לוֹ: וַהֲלֹא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁמֵּמִית וּמְחַיֶּה! אָמַר לָהֶן: אַף רַבִּי מֵמִית וּמְחַיֶּה! 
}}

===פסוק כט===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו ספרי שם: הדרשה מבוססת על הדרשה דלעיל פס' כו, שתוכן הנבואה היה שמשה ימות ויהושע ימלוך במקומו. משה טוען שאין בו קנאה ביהושע ואין בכוונתו להפגע מהנבואה או לפגוע ביהושע, וככל שירבו הנביאים כן ייטב.
המשאלה של משה היא שכל העם יהיו נביאים כיהושע, ולא כמוהו עצמו.}}'''&quot;וַיֹּאמֶר לוֹ מֹשֶׁה הַמְקַנֵּא אַתָּה לִי&quot;?''' אָמַר לוֹ מֹשֶׁה: יְהוֹשֻׁעַ, סָבוּר אַתְּ שֶׁאֲנִי מְקַנֵּא בְּךָ? 
אַלְוַאי כָּל יִשְׂרָאֵל כַּיֹּצֵא בְּךָ, אַלְוַאי בָּנַי כַּיּוֹצֵא בְּךָ, וּ&quot;מִי יִתֵּן כָּל עַם ה' נְבִיאִים&quot;! 
}}

===פסוק ל===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו ספרי שם; דינם של ישראל לא נגזר בלי נוכחותם של הצדיקים בתוכם, שמא יטו את הכף וימנעו את הפורענות.}}'''&quot;וַיֵּאָסֵף מֹשֶׁה אֶל הַמַּחֲנֶה, הוּא וְזִקְנֵי יִשְׂרָאֵל&quot;''', מְלַמֵּד שֶׁלֹּא הֵבִיא הַמָּקוֹם עֲלֵיהֶם מַכָּה עַד שֶׁנִּכְנְסוּ צַדִּיקִים לַמַּחֲנֶה. 
}}

===פסוק לא===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:ספרי במדבר/יא#פיסקה צז|ספרי צז:]] דורש 'ויגז' – כגיזי צמר או מלשון גזז ראש – שהרוח הרגה מישראל וחתכה את ראשיהם, והרגה יותר מאלו שמתו באכילת השלו.}}'''&quot;וְרוּחַ נָסַע מֵאֵת ה' וַיָּגָז שַׂלְוִים מִן הַיָּם&quot;''', מְלַמֵּד שֶׁהָיָה עוֹלֶה מִן הַיָּם כְּמִין גִּזֵּי צֶמֶר וְנִרְטֶשֶׁת עַל גַּבֵּי הַמַּחֲנֶה. 
וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁהָרְגָה בִּירִידָתָהּ יָתֵר מִמַּה שֶּׁהָרְגָה בַּאֲכִילָתָהּ. 

{{הע-שמאל|ראו ספרי שם וכן [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/ויסע#פרשה ג|מכילתא ויסע ג.]] לפי ת&quot;ק השליו, שהגיע מן המערב, כיסה את המחנה ויצר מלבן הבולט מהמחנה מרחק של יום הליכה לצפון ולדרום. ר' מאיר מוסיף שגם לכיוון מערב. 
השליו הוגש בשפע, בניקיון, ובדרך המקילה על האיסוף שלו.}}'''&quot;וַיִּטֹּשׁ עַל הַמַּחֲנֶה כְּדֶרֶךְ יוֹם כֹּה&quot;''' וְגוֹ': &quot;כְּדֶרֶךְ יוֹם כֹּה&quot; – כְּלַפֵּי הַדָּרוֹם, &quot;וּכְדֶרֶךְ יוֹם כֹּה&quot; – כְּלַפֵּי הַצָּפוֹן. 
רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: אַף &quot;כְּדֶרֶךְ יוֹם כֹּה&quot; – כְּלַפֵּי הַמַּעֲרָב! 
'''&quot;וּכְאַמָּתַיִם עַל פְּנֵי הָאָרֶץ&quot;''', מְלַמֵּד שֶׁהָיָה עוֹלֶה מִן הָאָרֶץ עַל רוּם שְׁתֵּי אַמּוֹת, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִהְיוּ מִצְטַעֲרִין עָלֶיהָ בִּשְׁעַת לְקִיטָה. 

{{הע-שמאל|ר' יוסי דורש &quot;סביב&quot;, שהשליו היה על המחנה – ועל סביבו: המחנה היה בגודל שלוש פרסאות על שלוש, ומכאן שהשליו כיסה 9X9 פרסאות.
אחרים מכפילים את הכמות וטוענים שהשליו כסה את סביבות המחנה במרחק 80 פרסאות(!) – אבל לא על הדרכים.}}רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: '''&quot;וַיִּטֹּשׁ עַל הַמַּחֲנֶה כְּדֶרֶךְ יוֹם כֹּה&quot;''' וְגוֹ' – שָׁלֹשׁ פַּרְסָאוֹת לְכָל רוּחַ. 
וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;וַיַּפֵּל בְּקֶרֶב מַחֲנֵהוּ סָבִיב לְמִשְׁכְּנֹתָיו&quot; {{ממ|תהלים|עח|כח}}. 
אֲחֵרִים אוֹמְרִים: &quot;וַיִּטֹּשׁ עַל הַמַּחֲנֶה כְּדֶרֶךְ&quot; – כְּדֶרֶךְ הִלּוּכוֹ הַבֵּינוֹנִי, עֲשָׂרָה פַּרְסָאוֹת; &quot;יוֹם&quot; – עֶשְׂרִים; &quot;כֹּה&quot; – אַרְבָּעִים. 
מַה תַּלְמוּד לוֹמַר שׁוּב &quot;וּכְדֶרֶךְ יוֹם כֹּה&quot;? הֲרֵי שְׁמוֹנִים, כְּלַפֵּי מַעְלָה. 
וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;תַּעֲרֹךְ לְפָנַי שֻׁלְחָן נֶגֶד צֹרְרָי&quot; {{ממ|תהלים|כג|ה}}. 
יָכוֹל שֶׁהָיוּ {{ב|אַסְתַּרְסֵוָאוֹת|הדרכים}} מְקֻלְקָלוֹת? תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;וּכְאַמָּתַיִם עַל פְּנֵי הָאָרֶץ&quot;''', עַל הַפָּנוּי שֶׁבָּאָרֶץ. 
וּלְהַלָּן הוּא אוֹמֵר: &quot;וַיַּפֵּל בְּקֶרֶב מַחֲנֵהוּ סָבִיב לְמִשְׁכְּנֹתָיו&quot;, שֶׁהָיָה מְסוֹבָב לַמִּשְׁכָּנוֹת, וּשְׁתֵּי אַמּוֹת הָיְתָה נְטוּלָה מִן הָאָרֶץ. 

{{הע-שמאל|גם המן היה מוגבה מהאדמה, ולקטו אותו כמעל שולחנות זהב; וראו מכילתא שם, ולעיל פס' ט.}}רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בְּנוֹ שֶׁל רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר: אַף מָן, לֹא אָכְלוּ אוֹתוֹ יִשְׂרָאֵל אֶלָּא מִן הַגָּבוֹהַּ. 
כֵּיצַד? יָצְאָה רוּחַ צְפוֹנִית וְכִבְּדָה אֶת הַמִּדְבָּר, וְיָרַד מָטָר וְכִבֵּשׁ אֶת הָאָרֶץ, וְיָרַד הַטַּל עָלָיו, וְהָרוּחַ מְנַשֶּׁבֶת בּוֹ, 
וְנַעֲשָׂה כְּמִין שֻׁלְחָנוֹת שֶׁל זָהָב, וְהַמָּן הָיָה יוֹרֵד עָלָיו, וּמִמֶּנּוּ יִשְׂרָאֵל מְלַקְּטִין וְאוֹכְלִין! 
וַהֲלֹא דְּבָרִים קַל וָחֹמֶר: אִם כָּךְ חָס הַמָּקוֹם עַל עוֹבְרֵי רְצוֹנוֹ בָּעוֹלָם הַזֶּה –
עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה שֶׁיְּשַׁלֵּם שָׂכָר טוֹב לַצַּדִּיקִים לֶעָתִיד לָבֹא! 
}}

===פסוק לב===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:ספרי במדבר/יא#פיסקה צח|ספרי צח.]]}}'''&quot;וַיָּקָם הָעָם כָּל הַיּוֹם הַהוּא וְכָל הַלַּיְלָה&quot;''', אָמְרוּ: הָעֲצֵלִים וְהַחִגְּרִים וְהַקְּטַנִּים שֶׁבָּהֶן לִקְּטוּ מֵאָה כּוֹר! 

{{הע-שמאל|ר' יהושע לומד מכאן את החובה לשחוט עופות, וראו ספרי שם. בספרי רבי הוא הלומד מתהלים ולא מכאן, ומפרש את הפסוק כפשטו.}}'''&quot;וַיִּשְׁטְחוּ לָהֶם שָׁטוֹחַ סְבִיבוֹת הַמַּחֲנֶה&quot;''', רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קָרְחָה אוֹמֵר: אַל תִּקְרֵי שָׁטוֹחַ אֶלָּא שָׁחוּט, 
מַגִּיד שֶׁהִיא טְעוּנָה שְׁחִיטָה. 
אָמַר לוֹ רַבִּי יוֹסֵי: מִיכָּן אַתָּה לָמֵד שֶׁיָּרַד לָהֶם דָּבָר הַנִּטְעָן שְׁחִיטָה? 
וְהַלֹּא כְּבָר נֶאֱמַר '''&quot;וַיַּמְטֵר עֲלֵיהֶם כֶּעָפָר שְׁאֵר וּכְחוֹל יָם עוֹף כָּנָף&quot;''' {{ממ|תהלים|עח|כז}}, מַגִּיד שֶׁהִיא טְעוּנָה שְׁחִיטָה! 
אֶלָּא מַה תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;שָׁטוֹחַ&quot;? שֶׁיָּרַד לָהֶן מַשְׁטוֹחֵי מַשְׁטוֹחֵי, 
מְלַמֵּד שֶׁעֲשָׂאוּ מַשְׁטוֹחִים מַשְׁטוֹחִים סְבִיבוֹת הַמַּחֲנֶה. 
}}

===פסוק לג===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו ספרי שם וכן לעיל פס' יט.}}'''&quot;הַבָּשָׂר עוֹדֶנּוּ בֵּין שִׁנֵּיהֶם&quot;''' – כֵּיוָן שֶׁהָיָה נוֹתְנוֹ לְתוֹךְ פִּיו, לֹא הָיָה מַסְפִּיק לְחָתְכוֹ עַד שֶׁנַּפְשׁוֹ יוֹצְאָה. 
אָמְרוּ: רָשָׁע שֶׁבָּהֶן אָכַל – {{ב|נִרְתַּז|נתרז, מת}} מִיָּד; כָּשֵׁר שֶׁבָּהֶן – נִרְתַּז לְאַחַר שְׁלֹשִׁים יוֹם. 
'''&quot;וְאַף ה' חָרָה בָעָם וַיַּךְ ה' בָּעָם מַכָּה רַבָּה מְאֹד&quot;''', מְלַמֵּד שֶׁלֹּא הֵבִיא עֲלֵיהֶם הַמָּקוֹם מַכָּה קָשָׁה כַּיּוֹצֵא בָּהּ מִשָּׁעָה שֶׁיָּצְאוּ מִמִּצְרָיִם, 
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;לֹא זָרוּ מִתַּאֲוָתָם עוֹד אָכְלָם בְּפִיהֶם וְאַף אֱלֹהִים עָלָה בָהֶם&quot; {{הפניה לפסוקים|תהלים|עח|ל|לא}}. 
}}

===פסוק לד===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|השוו ספרי שם ולעיל פס' ג.}}'''&quot;וַיִּקְרָא שֵׁם הַמָּקוֹם הַהוּא קִבְרוֹת הַתַּאֲוָה&quot;''', יָכוֹל כֵּן הָיָה שְׁמוֹ מִקֹּדֶם? 
אָמַרְתָּ: '''&quot;כִּי שָׁם קָבְרוּ אֶת הָעָם הַמִּתְאַוִּים&quot;''' – מִשֶּׁאֵירַע הָיָה נִקְרָא, לֹא כֵן הָיָה שְׁמוֹ מִקֹּדֶם! 
}}

===פסוק לה===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|קושר את פרשת קברות התאוה לעניין מרים הבא בחצרות.}}'''&quot;מִקִּבְרוֹת הַתַּאֲוָה נָסְעוּ הָעָם חֲצֵרוֹת&quot;''', זוֹ הָיְתָה בְּשָׁעָה שֶׁנִּצְטָרְעָה מִרְיָם; 
מְלַמֵּד שֶׁחָזְרוּ חֲנִיָּה אַחַת לַאֲחוֹרֵיהֶם בִּשְׁבִיל מִרְיָם.
}}</text>
      <sha1>cf2l0z4l0axugvnhs1b5s0oftdpuham</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3016306</id>
      <parentid>3016305</parentid>
      <timestamp>2026-05-13T15:44:00Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Michaelkimmel2</username>
        <id>44530</id>
      </contributor>
      <origin>3016306</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="90633" sha1="9lsf6f2rd9m7pf63gafzmjscdt88ow8" xml:space="preserve">==פרק יא==

===פסוק א===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|דרשה על &quot;ויהי&quot;; והשוו [[מגילה י ב]], שם &quot;ויהי&quot; (או &quot;ויהי בימי&quot;) - לשון צרה. וראו גם [[ביאור:ספרי במדבר/יא#פיסקה פה|ספרי פה,]] שם הנוסח מוצלח יותר: &quot;אין 'ויהי' אלא שהיה להם דבר מתחילה&quot;, כלומר בעיה שחזרה כמה פעמים: הרשעים בעם חיפשו עילה לפרוש מהקב&quot;ה. דורש 'מתאוננים' – מתאנים, מחפשים תירוץ לדרכם. המניע המיוחס להם הוא דיני עריות - ראו [[ביאור:ספרי במדבר/יא#פיסקה צ|ספרי צ.]]
לדרשות ר' אליעזר ור' יהודה ראו [[ביאור:ספרי דברים/דברים#פיסקה כד|ספרי דברים כד.]]}}'''&quot;וַיְהִי הָעָם&quot;''', אֵין &quot;וַיְהִי&quot; אֶלָּא דָּבָר שֶׁלֹּא הָיָה לָהֶם תְּחִלָּה. 
מְלַמֵּד שֶׁהָיוּ לְמוּדִין לִהְיוֹת מְקֻלְקָלִין וְחָזְרוּ לְקִלְקוּלָן הָרִאשׁוֹן. 
וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;וַיְהִי הָאִישׁ הַהוּא גָדוֹל&quot; {{ממ|איוב|א|ג}}. &quot;וַיְהִי&quot; – אֵין וַיְהִי אֶלָּא דָּבָר שֶׁלֹּא הָיָה לָהֶם תְּחִלָּה לַמַּעֲשֶׂה הַטּוֹב. 
וְכֵן הוּא אוֹמֵר {{ממ|שמואל א|א|א}}: &quot;וַיְהִי אִישׁ אֶחָד מִן הָרָמָתַיִם צוֹפִים&quot;; אֵין &quot;וַיְהִי&quot; אֶלָּא דָּבָר שֶׁלֹּא הָיָה תְּחִלָּה. 
אַף כָּאן – דָּבָר שֶׁלֹּא הָיָה לָהֶם תְּחִלָּה! מְלַמֵּד שֶׁהָיוּ לְמוּדִין לִהְיוֹת מְקֻלְקָלִין, וְחָזְרוּ לְקִלְקוּלָן הָרִאשׁוֹן. 
'''&quot;וַיְהִי הָעָם&quot;''' - אֵין &quot;הָעָם&quot; אֶלָּא רְשָׁעִים, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;אָנָּא חָטָא הָעָם הַזֶּה חֲטָאָה גְדֹלָה&quot; {{ממ|שמות|לב|לא}}. 
אֲבָל כְּשֶׁהוּא קוֹרֵא אוֹתָם &quot;עַמִּי&quot; - אֵין &quot;עַמִּי&quot; אֶלָּא כְּשֵׁרִים, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;שַׁלַּח אֶת עַמִּי וְיַעַבְדֻנִי&quot; {{ממ|שמות|ז|טז}}. 
'''&quot;כְּמִתְאֹנְנִים&quot;''' – אֵין מִתְאוֹנְנִים אֶלָּא כִּמְבַקְּשִׁים עֲלִילָה הֵיאַךְ לִפְרוֹשׁ מֵאַחֲרֵי הַמָּקוֹם, 
שֶׁכֵּן הוּא אוֹמֵר בְּיוֹרָם בֶּן אַחְאָב: &quot;כִּי אַךְ דְּעוּ נָא וּרְאוּ כִּי מִתְאַנֶּה הוּא לִי&quot; {{ממ|מלכים ב|ה|ז}}, 
וְכֵן הוּא אוֹמֵר בְּשִׁמְשׁוֹן: &quot;כִּי תֹאֲנָה הוּא מְבַקֵּשׁ מִפְּלִשְׁתִּים&quot; {{ממ|שופטים|יד|ד}}. 
רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר: אֵין מִתְאוֹנְנִים אֶלָּא מִתְלַהֲמִים, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;דִּבְרֵי נִרְגָּן כְּמִתְלַהֲמִים&quot; {{ממ|משלי|כו|כב}}. 
אֲבָל סַכִּין יָרְדָה מִשָּׁמַיִם וּבָקְעָה אֶת כְּרֵסָן, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וְהֵם יָרְדוּ חַדְרֵי בָטֶן&quot;. 
רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: אֵין כְּמִתְאֹנְנִים אֶלָּא כְּמַאֲנִינִים, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;לֹא אָכַלְתִּי בְאֹנִי מִמֶּנּוּ&quot; {{ממ|דברים|כו|יד}}. 
'''&quot;כְּמִתְאֹנְנִים רַע&quot;''' – אֵין רַע אֶלָּא עֲבוֹדָה זָרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;כִּי תַעֲשׂוּ אֶת הָרַע בְּעֵינֵי ה' לְהַכְעִיסוֹ בְּמַעֲשֵׂה יְדֵיכֶם&quot; {{ממ|דברים|לא|כט}}. 

{{הע-שמאל|העם רצו שהקב&quot;ה ישמע את תלונותיהם כדי להרגיז אותו. דורש &quot;באזני ה'&quot;.}}'''&quot;בְּאָזְנֵי ה'&quot;''' - מְלַמֵּד שֶׁהָיוּ מִתְכַּוְּנִים לְהַשְׁמִיעַ לַמָּקוֹם. מוֹשְׁלִין אוֹתוֹ מָשָׁל, לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? 
בְּאֶחָד שֶׁהָיָה עוֹמֵד וּמְקַלֵּל אֶת הַמֶּלֶךְ בְּתוֹךְ הַשּׁוּק. נִמְצָא הַמֶּלֶךְ עוֹבֵר. אָמְרוּ לוֹ: &quot;שְׁתֹק, שֶׁלֹּא יִשְׁמַע הַמֶּלֶךְ!&quot; 
אָמַר לָהֶם: &quot;מִי יֹאמַר לָכֶם, שֶׁלֹּא נִתְכַּוַּנְתִּי אֶלָּא לְהַשְׁמִיעוֹ!&quot; כָּךְ הָיוּ יִשְׂרָאֵל מִתְכַּוְּנִין לְהַשְׁמִיעַ אֶת הַמָּקוֹם. 

{{הע-שמאל|שני הסברים לאש: דורש &quot;ויחר אפו&quot; – התחמם–חימה-אש, או ששלח בהם את כבודו שבו פגעו. הסיבה שכאן לא עצר אהרון את הפגיעה היא שלא היה מקום &quot;בין המתים לבין החיים&quot;, בניגוד למגפה בזמן קורח. וראו [[ביאור:ספרי במדבר/יא#פיסקה פה|ספרי פה.]]}}'''&quot;וַיִּשְׁמַע ה' וַיִּחַר אַפּוֹ&quot;''' - נִתְמַלֵּא עֲלֵיהֶן חֵמָה, וְיָרְדָה אֵשׁ מִן הַשָּׁמַיִם וְהָיְתָה קוֹפֶלֶת בָּהֶן מֵאַחַת יָד וְהוֹלֶכֶת, 
וְלֹא הָיָה בֵּין הַמֵּתִים לְבֵין הַחַיִּים כְּלוּם, כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וַיַּעֲמֹד בֵּין הַמֵּתִים וּבֵין הַחַיִּים&quot; {{ממ|במדבר|יז|יג}}. 
'''&quot;וַתִּבְעַר בָּם אֵשׁ ה'&quot;'''. רַבָּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: לְפִי שֶׁהִלְשִׁינוּ יִשְׂרָאֵל עַל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, 
וְאָמְרוּ: &quot;הֲיוּכַל אֵל לַעֲרֹךְ שֻׁלְחָן בַּמִּדְבָּר&quot; {{ממ|תהלים|עח|יט}}. 
וְרָאָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁהִלְשִׁינוּ עַל כְּבוֹדוֹ, וּכְבוֹדוֹ אֵשׁ אֹכְלָה - שָׁלַח בָּהֶן אֵשׁ וְאָכְלָה אוֹתָן, 
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וַתִּבְעַר בָּם אֵשׁ ה'&quot;. 
מִכָּאן אַתָּה לָמֵד שֶׁכָּל הַמַּלְשִׁין עַל חֲבֵרוֹ בַּסֵּתֶר - אֵין לוֹ רְפוּאָה, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;מְלָשְׁנִי בַסֵּתֶר רֵעֵהוּ אוֹתוֹ אַצְמִית&quot; {{ממ|תהלים|קא|ה}}. 

{{הע-שמאל|הנכחת הקב&quot;ה והשראת שכינתו מסומלת באש, הן במובן החיובי, של קבלת הקרבנות או פגישה עם מלאכים – הן במובן של פגיעה בבני אדם.}}שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה פְּעָמִים יָרְדָה אֵשׁ מִן הַשָּׁמַיִם. שִׁשָּׁה לְשֶׁבַח, וְאֵלּוּ הֵן: רִאשׁוֹנָה שֶׁל &quot;וַיְהִי בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי&quot; {{ממ|ויקרא|ט|כד}}, 
שְׁנִיָּה שֶׁל גִּדְעוֹן {{ממ|שופטים|ו|כא}}, שְׁלִישִׁית שֶׁל מָנוֹחַ {{ממ|שופטים|יג|כ}}, 
רְבִיעִית בִּימֵי דָּוִד, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וַיִּקְרָא אֶל ה' וַיַּעֲנֵהוּ בָאֵשׁ מִן הַשָּׁמַיִם&quot; {{ממ|דברי הימים א|כא|כו}}, 
חֲמִישִׁית בִּימֵי שְׁלֹמֹה, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וְאֵשׁ יָרְדָה מִן הַשָּׁמַיִם&quot; {{ממ|דברי הימים ב|ז|ג}}, 
שִׁשִּׁית בְּהַר הַכַּרְמֶל {{ממ|מלכים א|יח|לח}}. 
וְשִׁשָּׁה לִגְנַאי, וְאֵלּוּ הֵן: רִאשׁוֹנָה שֶׁל נָדָב וַאֲבִיהוּא {{ממ|ויקרא|י|ב}}, שְׁנִיָּה שֶׁל מִתְאוֹנְנִים {{ממ|במדבר|יא|א}}, 
שְׁלִישִׁית שֶׁל קֹרַח {{ממ|במדבר|טז|לה}}, רְבִיעִית בִּימֵי אִיּוֹב: &quot;וְאֵשׁ אֱלֹהִים נָפְלָה מִן הַשָּׁמַיִם&quot; {{ממ|איוב|א|טז}}, 
חֲמִישִׁית וְשִׁשִּׁית בִּימֵי אֵלִיָּהוּ כְּשֶׁבָּאוּ אֵלָיו שְׁלוּחֵי אֲחַזְיָה {{הפניה לפסוקים|מלכים ב|א|י|יב}}. 

{{הע-שמאל|ת&quot;ק מפרש 'קצה' – כפשוטו, לדעתו חטאו ונפגעו הגרים – הערב-רב. ר' שמעון מפרש 'קצה' -קצין, מנהיג. לדעתו חטאו המנהיגים של העם, בדומה לחטא בעל פעור, והם שנענשו; וראו ספרי שם.}}'''&quot;וַתֹּאכַל בִּקְצֵה הַמַּחֲנֶה&quot;''', רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן מְנַסְיָא אוֹמֵר: אֵלּוּ הַגֵּרִים שֶׁהָיוּ עוֹמְדִין בִּקְצֵה הַמַּחֲנֶה. 
רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: &quot;וַתֹּאכַל בִּקְצֵה הַמַּחֲנֶה&quot; – בַּגְּדוֹלִים שֶׁבָּהֶם וּבַמֻּקְצָעִין שֶׁבָּהֶן! 
}}

===פסוק ב===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:ספרי במדבר/יא#פיסקה פו|ספרי פו.]] הפניה למשה היא כאל בעל קשרים עם הקב&quot;ה, והפונים אליו מנצלים את הקשרים הללו, בדומה לדמות האדמו&quot;ר בחסידות.}}'''&quot;וַיִּצְעַק הָעָם אֶל מֹשֶׁה&quot;''', וְכִי מָה הָיָה מֹשֶׁה יָכוֹל לְהוֹעִיל לָהֶם? וַהֲלֹא לֹא הָיָה צָרִיךְ לוֹמַר אֶלָּא &quot;וַיִּצְעַק הָעָם אֶל ה'!&quot; 
מוֹשְׁלִין אוֹתוֹ מָשָׁל: לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְמֶלֶךְ שֶׁכָּעַס עַל בְּנוֹ, וְהָלַךְ לוֹ אוֹתוֹ הַבֵּן אֵצֶל אוֹהֲבוֹ שֶׁל אָבִיו.
אָמַר: 'צֵא וּבַקֵּשׁ לִי מֵאַבָּא', כָּךְ אָמְרוּ יִשְׂרָאֵל לְמֹשֶׁה: 'צֵא וּבַקֵּשׁ לָנוּ מִן הַמָּקוֹם!' 
יָכוֹל שֶׁעִכֵּב בְּיָדָם מֹשֶׁה? אָמַרְתָּ &quot;וַיִּתְפַּלֵּל מֹשֶׁה אֶל ה'&quot;. יָכוֹל שֶׁעִכֵּב בְּיָדוֹ הַמָּקוֹם? אָמַרְתָּ &quot;וַתִּשְׁקַע הָאֵשׁ&quot;. 

{{הע-שמאל|ראו ספרי שם; האש נשארה נוכחת במחנה, וכך היא המשיכה לאיים על חוטאים פוטנציאליים.}}שָׁקְעָה הִיא בִּמְקוֹמָהּ, שֶׁאִלּוּ הָלְכָה לְאַחַת מִכָּל הָרוּחוֹת - סוֹפָהּ הָיְתָה לְכַלּוֹת אֶת כָּל הָרוּחַ, 
אוֹ אִלּוּ עָלְתָה לַשָּׁמַיִם - סוֹפָן הָיָה לַחֲזֹר לְקִלְקוּלָן הָרִאשׁוֹן! אֶלָּא &quot;וַתִּשְׁקַע הָאֵשׁ&quot; - שָׁקְעָה הִיא בִּמְקוֹמָהּ. 

{{הע-שמאל|ר' יהודה מזהה את האש המסמלת את קבלת הקרבנות עם האש הממיתה בני אדם, ולטענתו האש הזאת נשארה במשכן ואחריו במקדש; וראו לעיל רשימת הירידות של האש לטובה ולרעה.}}רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אוֹתָהּ הָאֵשׁ שֶׁיָּרְדָה מִן הַשָּׁמַיִם - שָׁקְעָה בָּאָרֶץ, וְלֹא חָזְרָה לִמְקוֹמָהּ לַשָּׁמַיִם. 
אֶלָּא נִכְנְסָה לְאֹהֶל מוֹעֵד, וְכָל הַקָּרְבָּנוֹת שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל מַקְרִיבִין בַּמִּדְבָּר הָיְתָה הָאֵשׁ יוֹצְאָה וְאוֹכֶלֶת אוֹתָן. 
שֶׁנֶּאֱמַר: 'וַתֵּרֶד אֵשׁ מִן הַשָּׁמַיִם וַתֹּאכַל' {{ממ|ויקרא|ט|כד}} אֵין כְּתִיב, אֶלָּא &quot;'''וַתֵּצֵא'''&quot;! 
וְאוֹתָהּ הָאֵשׁ, הִיא שֶׁאָכְלָה נָדָב וַאֲבִיהוּא, שֶׁנֶּאֱמַר &quot;וַתֵּצֵא אֵשׁ מִלִּפְנֵי ה' וַתֹּאכַל אוֹתָם&quot; {{ממ|ויקרא|י|ב}};
וְהִיא שֶׁאָכְלָה עֲדַת קֹרַח, שֶׁנֶּאֱמַר &quot;וְאֵשׁ יָצְאָה מֵאֵת ה' וַתֹּאכַל אֵת הַחֲמִשִּׁים וּמָאתַיִם אִישׁ&quot; {{ממ|במדבר|טז|לה}}; 
וְאֵין אָדָם נִפְטָר מִן הָעוֹלָם אֶלָּא עַד שֶׁיַּעֲבֹר עָלָיו מֵאוֹתָהּ הָאֵשׁ, שֶׁשָּׁקְעָה בָּאָרֶץ, שֶׁנֶּאֱמַר &quot;וַתִּשְׁקַע הָאֵשׁ&quot;. 
}}

===פסוק ג===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו ספרי שם. המקום נקרא 'תבערה' והשם הזה מנציח את נוכחות האש המאיימת; ושם משה הוא הקורא לתשובה של ישראל.}}'''&quot;וַיִּקְרָא שֵׁם הַמָּקוֹם הַהוּא תַּבְעֵרָה&quot;''', אֵין 'תַּבְעֵרָה' אֶלָּא כְּאָדָם שֶׁהוּא אוֹמֵר לַחֲבֵרוֹ &quot;תִּבְעַר אֵשׁ פְּלוֹנִי בִּמְקוֹמוֹ&quot;. 
כָּךְ אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל: אִם עֲשִׂיתֶם תְּשׁוּבָה – &quot;וַתִּשְׁקַע הָאֵשׁ&quot;, וְאִם לָאו – אֲדַיִן הִיא בִּמְקוֹמָהּ! 

{{הע-שמאל|ראו ספרי שם. השמות שקוראים בהם למקומות הם חדשים ומקוריים, על שם ההתרחשויות שהיו במקום.}}יָכוֹל כֵּן הָיָה שְׁמוֹ מִקּוֹדֶם? תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;כִּי בָעֲרָה בָם אֵשׁ ה'&quot;. 
מִשֶּׁאֵירַע הָיָה נִקְרָא, לֹא כֵן הָיָה שְׁמוֹ מִקּוֹדֶם! 
כַּיּוֹצֵא בּוֹ אַתָּה אוֹמֵר &quot;וַיִּקְרָא שֵׁם הַמָּקוֹם מַסָּה וּמְרִיבָה&quot; {{ממ|שמות|יז|ז}}, 
יָכוֹל כֵּן הָיָה שְׁמוֹ מִקּוֹדֶם? 
תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;עַל רִיב בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְעַל נַסֹּתָם אֶת ה'&quot;. מִשֶּׁאֵירַע הָיָה נִקְרָא, לֹא כֵן הָיָה שְׁמוֹ מִקּוֹדֶם! 
}}

===פסוק ד===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו מקבילה בספרי שם. לעניין זיהויים של המתאוים חוזרות הדרכים שפגשנו לעיל בפס' א: הערב רב או המנהיגים של ישראל. 
מפרש 'בני האלוהים' – בני הדיינים, בניגוד ל[[ספר היובלים/ה|ספרי היובלים]] ו[[חנוך א/פרק ו|חנוך]], המתארים מרד של המלאכים בקב&quot;ה; וראו [[בראשית רבה כו ה]].}}&quot;'''וְהָאסַפְסֻף אֲשֶׁר בְּקִרְבּוֹ'''&quot;, אִי אַתָּה יוֹדֵעַ מִי אֵלּוּ שֶׁהָיוּ מַרְגִּילִים אֶת יִשְׂרָאֵל לַעֲבֵרָה? 
רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן מְנַסְיָא אוֹמֵר: אֵלּוּ הַגֵּרִים, שֶׁנֶּאֱמַר &quot;וְהָאסַפְסֻף אֲשֶׁר בְּקִרְבּוֹ&quot;. 
רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: אֵלּוּ הַזְּקֵנִים, שֶׁנֶּאֱמַר &quot;אֶסְפָה לִּי שִׁבְעִים אִישׁ מִזִּקְנֵי יִשְׂרָאֵל&quot; {{ממ|במדבר|יא|טו}}. 
אִם כֵּן עָשׂוּ הַזְּקֵנִים – עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה שְׁאָר {{ב|הַטַּרְטִינִים|האנשים הפשוטים}}!
וְכֵן הוּא אוֹמֵר &quot;וַיִּרְאוּ בְנֵי הָאֱלֹהִים אֶת בְּנוֹת הָאָדָם&quot; {{ממ|בראשית|ו|ב}}, מְלַמֵּד שֶׁהָיוּ אוֹחֲזִין בַּנָּשִׁים וּמְעַנִּין אוֹתָן בַּשְּׁוָקִים; 
אִם כֵּן עָשׂוּ בְּנֵי הַדַּיָּנִין – עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה שְׁאָר בְּנֵי אָדָם! 
&quot;'''הִתְאַוּוּ תַּאֲוָה'''&quot;, יָכוֹל שֶׁהָיוּ מִתְרַעֲמִין עַל דָּבָר שֶׁלֹּא טָעֲמוּ מִימֵיהֶן? תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;הִתְאַוּוּ תַּאֲוָה&quot; – 
עַל הַמָּן שֶׁהָיָה יוֹרֵד לָהֶם בְּכָל יוֹם הָיוּ מִתְרַעֲמִין, לֹא עַל דָּבָר שֶׁלֹּא טָעֲמוּ מִימֵיהֶן! 
&quot;'''וַיָּשֻׁבוּ וַיִּבְכּוּ גַּם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל'''&quot;, {{ב|רַבִּי שִׁמְעוֹן|בן מנסיא}} אוֹמֵר: הָא יָדַעְתָּ שֶׁהָרִאשׁוֹנִים לֹא הָיוּ מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל! 
רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: &quot;בְּנֵי יִשְׂרָאֵל&quot; – &quot;'''גַּם''' בְּנֵי יִשְׂרָאֵל&quot;, אַף הָרִאשׁוֹנִים הָיוּ מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל! 
&quot;'''וַיֹּאמְרוּ מִי יַאֲכִלֵנוּ בָּשָׂר'''&quot;, יָכוֹל מִפְּנֵי שֶׁלֹּא הָיָה לָהֶם בָּשָׂר לֶאֱכֹל הָיוּ מִתְרַעֲמִין? 
וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר &quot;וְגַם עֵרֶב רַב עָלָה אִתָּם וְצֹאן וּבָקָר, מִקְנֶה כָּבֵד מְאֹד&quot; {{ממ|שמות|יב|לח}};
יָכוֹל מִפְּנֵי שֶׁאֲכָלוּם בַּמִּדְבָּר? וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר בִּכְנִיסָתָן לָאָרֶץ &quot;וּמִקְנֶה רַב הָיָה לִבְנֵי רְאוּבֵן וְלִבְנֵי גָד עָצוּם מְאֹד&quot; {{ממ|במדבר|לב|א}};
אֶלָּא שֶׁהָיוּ מְבַקְשֵׁי עֲלִילָה הֵיאַךְ לִפְרֹשׁ מֵאַחֲרֵי הַמָּקוֹם! 
}}

===פסוק ה===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:ספרי במדבר/יא#פיסקה פז|ספרי פז.]] הזכרונות של ישראל ממצרים אינם אותנטיים, ונאמרו רק כדי להתרחק מהקב&quot;ה ומהחיוב במצוות, וראו לעיל פס' ד. וראו גם את דברי ר' אלעזר המודעי [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/ויסע|במכילתא ויסע א]] - תשובה אחרת לאותה שאלה.}}'''&quot;זָכַרְנוּ אֶת הַדָּגָה אֲשֶׁר נֹאכַל בְּמִצְרַיִם חִנָּם&quot;''', אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן: וְכִי יֵשׁ בְּעֵינֶיךָ שֶׁהָיוּ הַמִּצְרִים נוֹתְנִין לָהֶם דָּגִים חִנָּם? 
וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר: '''&quot;וְעַתָּה לְכוּ עִבְדוּ וְתֶבֶן לֹא יִנָּתֵן לָכֶם&quot;''' {{ממ|שמות|ה|יח}}, 
מַה תֶּבֶן לֹא הָיוּ נוֹתְנִין לָהֶם חִנָּם, אֲבָל דָּגִים יְהוּ נוֹתְנִין לָהֶם חִנָּם? אִם כֵּן מָה אֲנִי מְקַיֵּם &quot;חִנָּם&quot;? חִנָּם מִן הַמִּצְוֹת! 

{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/ויסע#פרשה ד|מכילתא ויסע ד,]] שהמן היה מתאים עצמו לצפיות האוכלים אותו; ר' שמעון מחריג את הקישואים וכו', שאינם מאכלים בריאים ולכן המן לא הפך לקישואים, בצלים וכו', אבל ישראל פירשו את ההחרגה הזאת כחולשה של הקב&quot;ה.
חכמים טוענים שטעם המן היה נהפך לכל מה שרצו, אבל צורתו החיצונית היתה נשארת כבתחילה, וישראל רצו לראות את הקישואים וכו' ולא הסתפקו בטעם.}}'''&quot;אֵת הַקִּשֻּׁאִים וְאֵת הָאֲבַטִּחִים וְאֶת הֶחָצִיר וְאֶת הַבְּצָלִים וְאֶת הַשּׁוּמִים&quot;''' 
רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: מִפְּנֵי מָה הָיָה מָן מִשְׁתַּנֶּה לָהֶן לְכָל מִין, חוּץ מֵחֲמֵשֶׁת הַמִּינִים הַלָּלוּ? 
אֶלָּא מוֹשְׁלִין אוֹתוֹ מָשָׁל: לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְמֶלֶךְ שֶׁמָּסַר אֶת בְּנוֹ לְפֵדָגוֹגוֹ. 
אָמַר לוֹ: הִזָּהֵר בִּכְבוֹד בְּנִי, שֶׁלֹּא יֹאכַל בְּנִי מַאֲכָל רַע, וְשֶׁלֹּא יִשְׁתֶּה מַשְׁקֶה רַע. 
וְכָל שֶׁכֵּן הָיָה אוֹתוֹ הַבֵּן אוֹמֵר: 'לֹא בִּשְׁבִיל שֶׁהוּא אוֹהֲבֵנִי, אֶלָּא {{ב|שֶׁאִי אֵפְשׁוֹ לֶאֱכֹל|שאינו רוצה שאוכל}}'
וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: אַף הַמָּן הָיָה מִשְׁתַּנֶּה לָהֶן לְכָל מִין, אֶלָּא שֶׁלֹּא הָיוּ רוֹאִין בְּעֵינֵיהֶן אֶלָּא הַמָּן בִּלְבַד. 
שֶׁנֶּאֱמַר: '''&quot;אֵין כֹּל בִּלְתִּי אֶל הַמָּן עֵינֵינוּ&quot;''', אֵין לָנוּ אֶלָּא הַמָּן בַּשַּׁחַר וְהַמָּן בָּעֶרֶב! 
}}

===פסוק ו===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:ספרי במדבר/יא#פיסקה פח|ספרי פח.]] המן הוא מאכל מוצלח, שכולו נספג בגוף האוכל ואינו גורם לצואה, ודווקא משום כך הוא חשוד בעיני ישראל. והשוו לדברי ר' שמעון בתחילת פס' ה, המצביעים על בעיה דומה.
את הפסוק מדברים, המוכיח שגם במדבר היו משתמשים ביתד לכיסוי הצואה – מפרש ר' שמעון על צואה ממאכלים שקנו במדבר מסוחרים זרים, ולא מהמן.}}'''&quot;וְעַתָּה נַפְשֵׁנוּ יְבֵשָׁה אֵין כֹּל&quot;''', אָמְרוּ: עָתִיד הוּא הַמָּן לְהִתְפַּח בְּתוֹךְ כְּרֵסֵינוּ לְהָרְגֵנוּ! 
וְכִי יֵשׁ לְךָ יְלוּד אִשָּׁה שֶׁאֵינוֹ מוֹצִיא מַה שֶּׁהוּא אוֹכֵל? כָּךְ הָיוּ אוֹמְרִין! 
רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: מָה אַתָּה מֵשִׁיב &quot;וְיָתֵד תִּהְיֶה לְךָ עַל אֲזֵנֶךָ וְהָיָה בְּשִׁבְתְּךָ חוּץ&quot; וְגוֹ' {{ממ|דברים|כג|יד}}? 
אֱמֹר לָהֶן: מַה שֶּׁהָיוּ תַּגָּרֵי גוֹיִם מוֹכְרִין לָהֶן – יָצָא מֵהֶן, 
אֲבָל הַמָּן לֹא יָצָא מֵהֶן לְעוֹלָם,
שֶׁנֶּאֱמַר &quot;לֶחֶם אַבִּירִים אָכַל אִישׁ&quot; {{ממ|תהלים|עח|כה}} – לֶחֶם שֶׁהוּא נִיטּוֹחַ בָּאֵיבָרִים. 

{{הע-שמאל|ראו ספרי שם. דרשות המחלקות פסוק באמצעו ומייחסות כל חלק לדובר שונה, או לנמען שונה; וראו גם [[ביאור:תוספתא/סוטה/ט#ה|תוספתא סוטה ט ה.]]
הפסוק מבראשית ב מוכיח שהמן הוא טוב, שהרי עינו כעין הבדולח המוצג שם כ&quot;טוב&quot;.
הדרשה על יהודה מפרשת &quot;ולא יסף&quot; – לא הוסיף, כבפשט ולא כדברי ר' שמואל בר אמי ב[[סוטה י ב]].
הדרשה על עמלק מנוגדת לדברי אחרים [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#א, א|במכילתא עמלק א א,]] ומחלקת את הפסוק לשני מושאים שונים.
הדרשה על סיסרא מחלקת בין פס' ל לפס' לא.
הדרשה על הפלישתים מחלקת בין דברי הצדיקים שבהם לבין דברי הרשעים, וכך גם הדרשה על משפט ירמיהו.
הדרשה על רות מטעימה שבועז לא נגע בה, ומחלקת את דבריו לפי הנמענים שלהם.}}'''&quot;בִּלְתִּי אֶל הַמָּן עֵינֵינוּ, וְהַמָּן כִּזְרַע גַּד&quot;''', אַתָּה סָבוּר מִי שֶׁאָמַר זֶה אָמַר זֶה? 
לֹא מִי שֶׁאָמַר זֶה אָמַר זֶה! 
יִשְׂרָאֵל אָמְרוּ: &quot;אֵין כֹּל בִּלְתִּי אֶל הַמָּן עֵינֵינוּ&quot;,
וְהַמָּקוֹם מְפַיֵּס לְכָל בָּאֵי הָעוֹלָם, וְאוֹמֵר לָהֶם: רְאוּ מִפְּנֵי מָה הֵן מִתְרַעֲמִין עָלַי; 
&quot;וְהַמָּן כִּזְרַע גַּד הוּא וְעֵינוֹ כְּעֵין הַבְּדֹלַח&quot;! 
כַּיּוֹצֵא בַּדָּבָר אַתָּה אוֹמֵר: &quot;וַיַּכֵּר יְהוּדָה וַיֹּאמֶר צָדְקָה מִמֶּנִּי&quot; וְגוֹ' {{ממ|בראשית|לח|כו}} – אַתָּה סָבוּר מִי שֶׁאָמַר זֶה אָמַר זֶה? לֹא מִי שֶׁאָמַר זֶה אָמַר זֶה! 
יְהוּדָה אָמַר: &quot;צָדְקָה מִמֶּנִּי... עַל כֵּן לֹא נְתַתִּיהָ לְשֵׁלָה בְנִי&quot;, וְהַמָּקוֹם אוֹמֵר: &quot;וְלֹא יָסַף עוֹד לְדַעְתָּהּ&quot;, 
מִשֶּׁיָּדַע יְהוּדָה שֶׁהִיא כַּלָּתוֹ – לֹא יָסַף עוֹד לְדַעְתָּהּ. 
כַּיּוֹצֵא בַּדָּבָר אַתָּה אוֹמֵר: &quot;וְאַתָּה עָיֵף וְיָגֵעַ וְלֹא יָרֵא אֱלֹהִים&quot; {{ממ|דברים|כה|יח}} – אַתָּה סָבוּר עַל מִי שֶׁנֶּאֱמַר זֶה נֶאֱמַר זֶה? 
לֹא: עַל יִשְׂרָאֵל נֶאֱמַר &quot;וְאַתָּה עָיֵף וְיָגֵעַ&quot;, וְעַל עֲמָלֵק נֶאֱמַר &quot;וְלֹא יָרֵא אֱלֹהִים&quot;! 
כַּיּוֹצֵא בַּדָּבָר אַתָּה אוֹמֵר בְּסִיסְרָא: &quot;מַדּוּעַ בֹּשֵׁשׁ רִכְבּוֹ לָבוֹא מַדּוּעַ אֶחֱרוּ פַּעֲמֵי מַרְכְּבוֹתָיו&quot; {{ממ|שופטים|ה|כח}},
עַד כָּאן אָמְרָה אִמּוֹ; &quot;חַכְמוֹת שָׂרוֹתֶיהָ תַּעֲנֶינָּה... הֲלֹא יִמְצְאוּ יְחַלְּקוּ שָׁלָל&quot; – עַד כָּאן אָמְרָה אִשְׁתּוֹ.
נִתְגַּלּוּ דְּבָרִים שֶׁאָמְרָה {{ב|אִמּוֹ שֶׁל סִיסְרָא לִדְבוֹרָה בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ|רוח הקודש לדבורה על אמו של סיסרא}};
אַף הִיא אָמְרָה: 'אַל תְּצַפִּי לְסִיסְרָא בְּנֵךְ עוֹד מֵעַתָּה', &quot;כֵּן יֹאבְדוּ כָל אוֹיְבֶיךָ ה'&quot;! 
כַּיּוֹצֵא בַּדָּבָר אַתָּה אוֹמֵר: &quot;אוֹי לָנוּ מִי יַצִּילֵנוּ מִיַּד הָאֱלֹהִים הָאַדִּירִים הָאֵלֶּה&quot; {{ממ|שמואל א|ד|ח}} – עַד כָּאן אָמְרוּ כְּשֵׁרִים שֶׁבָּהֶן,
הָרְשָׁעִים אָמְרוּ: &quot;אֵלֶּה הֵם הָאֱלֹהִים הַמַּכִּים אֶת מִצְרַיִם בְּכָל מַכָּה בַּמִּדְבָּר&quot;.
אָמְרוּ: עֶשֶׂר מַכּוֹת הָיוּ לוֹ לַהֲבִיאָן עַל הַמִּצְרִים, וּשְׁאָר מַכּוֹת כִּלָּה בְּעַמּוֹ בַּמִּדְבָּר; מֵעַכְשָׁיו אֵין לוֹ מַכָּה עוֹד מֵעַתָּה.
אָמַר לָהֶן הַמָּקוֹם: אַתֶּם אֲמַרְתֶּם שֶׁאֵין לִי עוֹד מַכָּה מֵעַתָּה – אַף אֲנִי אָבִיא עֲלֵיכֶם מַכָּה שֶׁלֹּא נִהְיָה בְּכָל הָעוֹלָם כַּיּוֹצֵא בָּהּ! 
הֵא כֵּיצַד? הָיָה אֶחָד מֵהֶן יוֹשֵׁב {{ב|בַּטְּחוֹר|בבית שימוש}} – וְעַכְבָּר עוֹלֶה מִן הָאָרֶץ וְשׁוֹמֵט אֶת מֵעָיו וְנִבְלָע בַּתְּהוֹם! 
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וַתִּכְבַּד יַד ה' עַל הָאַשְׁדּוֹדִים... וַיִּשָּׁתְרוּ לָהֶם טְחֹרִים&quot; {{ממ|שמואל א|ה|ט}}. 
דָּבָר אַחֵר: הָיָה אֶחָד מֵהֶן יוֹשֵׁב עַל הָאָרֶץ – וְעַכְבָּר עוֹלֶה מִן הָאָרֶץ וְשׁוֹמֵט בְּנֵי מֵעָיו וְיוֹרֵד לַתְּהוֹם! 
עָשׂוּ לָהֶם סְפָלִים, וְהָיָה אֶחָד מֵהֶן יוֹשֵׁב {{ב|בְּתוֹךְ הַסֵּפֶל|במקום סגור}} – וְעַכְבָּר עוֹלֶה וְאוֹמֵר לַסֵּפֶל 'תֵּן כָּבוֹד לְמִי שֶׁבְּרָאֲךָ';
וְהָיָה הַסֵּפֶל נִבְקָע מֵאֵלָיו, וְעַכְבָּר עוֹלֶה וְשׁוֹמֵט אֶת בְּנֵי מֵעָיו וְיוֹרֵד לַתְּהוֹם! 
כַּיּוֹצֵא בַּדָּבָר אַתָּה אוֹמֵר: &quot;וַיָּקֻמוּ אֲנָשִׁים מִזִּקְנֵי הָאָרֶץ, וַיֹּאמְרוּ אֶל כָּל קְהַל הָעָם לֵאמֹר: 
מִיכָה הַמּוֹרַשְׁתִּי הָיָה נִבָּא בִּימֵי חִזְקִיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה, וַיֹּאמֶר אֶל כָּל עַם יְהוּדָה לֵאמֹר: 
כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת – צִיּוֹן שָׂדֶה תֵחָרֵשׁ וִירוּשָׁלַיִם עִיִּים תִּהְיֶה וְהַר הַבַּיִת לְבָמוֹת יָעַר. 
הֶהָמֵת הֱמִיתֻהוּ חִזְקִיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה וְכָל יְהוּדָה וְגוֹ'&quot;? {{הפניה לפסוקים|ירמיה|כו|יח|יט}} – עַד כָּאן אָמְרוּ כְּשֵׁרִים;
רְשָׁעִים מָה אָמְרוּ? &quot;וְגַם אִישׁ הָיָה מִתְנַבֵּא בְּשֵׁם ה', אוּרִיָּהוּ בֶּן שְׁמַעְיָהוּ מִקִּרְיַת הַיְּעָרִים,
וַיִּנָּבֵא עַל הָעִיר הַזֹּאת וְעַל הָאָרֶץ הַזֹּאת כְּכֹל דִּבְרֵי יִרְמְיָהוּ. וַיִּשְׁמַע הַמֶּלֶךְ יְהוֹיָקִים וְגוֹ'&quot; {{הפניה לפסוקים|ירמיה|כו|כ|כג}} – לֹא רָצָה לְקָבְרוֹ.
וְאָמְרוּ: כְּשֵׁם שֶׁנֶּהֱרַג אוּרִיָּה – כָּךְ יִרְמְיָה חַיָּב לֵיהָרֵג,
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;אַךְ יַד אֲחִיקָם בֶּן שָׁפָן הָיְתָה אֶת יִרְמְיָהוּ לְבִלְתִּי תֵּת אֹתוֹ בְיַד הָעָם לַהֲמִיתוֹ&quot;. 
כַּיּוֹצֵא בַּדָּבָר אַתָּה אוֹמֵר בְּבֹעַז: &quot;חַי ה' שִׁכְבִי עַד הַבֹּקֶר&quot; {{ממ|רות|ג|יג}}, 
מְלַמֵּד שֶׁהָיָה יֵצֶר הָרַע מְסַעֲרוֹ כָּל הַלַּיְלָה וְאוֹמֵר לוֹ: אַתָּה מֻפְנֶה מְבַקֵּשׁ אִשָּׁה וְהִיא מֻפְנָה מְבַקֶּשֶׁת אִישׁ –
עֲמֹד וּבְעָלָהּ, וּתְהִי נָא לְךָ לְאִשָּׁה!
נִשְׁבַּע בֹּעַז לְיִצְרוֹ וְאוֹמֵר: &quot;חַי ה'&quot; שֶׁלֹּא אֶקְרַב בָּהּ, וְאֶל הָאִשָּׁה אָמַר: &quot;שִׁכְבִי עַד הַבֹּקֶר&quot;;
וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;אֵין כֹּל בִּלְתִּי אֶל הַמָּן עֵינֵינוּ&quot;, וְהַמָּקוֹם מְפַיֵּס לְכָל בָּאֵי הָעוֹלָם: &quot;וְהַמָּן כִּזְרַע גַּד הוּא&quot;! 
}}

===פסוק ח===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:ספרי במדבר/יא#פיסקה פט|ספרי פט.]] והשוו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/ויסע#פרשה ב|מכילתא ויסע ב,]] שם נאמר שהמן לא ירד בתוך המחנה אלא במדבר, מחוץ למחנה, כדי למנוע גזל: &quot;'וְיָצָא הָעָם וְלָקְטוּ', שֶׁלֹּא יִהְיוּ יוֹצְאִין לַחֲצֵרוֹת וּמְלַקְּטִין, אֶלָּא יִהְיוּ יוֹצְאִין לַמִּדְבָּרוֹת וּמְלַקְּטִין.&quot;}}'''&quot;שָׁטוּ הָעָם וְלָקְטוּ&quot;'''. יָכוֹל מִשֶּׁהָיוּ מִצְטַעֲרִים בִּשְׁעַת לְקִיטָתוֹ הָיוּ מִתְרַעֲמִין? 
תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;שָׁטוּ הָעָם וְלָקְטוּ&quot;''', לְפֶתַח בֵּיתוֹ הָיָה יוֹצֵא וּמְפַרְנֵס צָרְכּוֹ וְצֹרֶךְ בֵּיתוֹ, וְאַחַר כָּךְ &quot;וְחַם הַשֶּׁמֶשׁ וְנָמָס&quot;. 

{{הע-שמאל|בניגוד לדרשה הקודמת, הדרשה הנוכחית טוענת שאכן הרשעים טרחו יותר מאחרים לחפש את המן, והיו צריכים לשוט (ללכת הרחק) לשם כך.}}כְּתִיב '''&quot;שָׁטוּ הָעָם וְלָקְטוּ&quot;''', וּכְתִיב &quot;וְיָצָא הָעָם וְלָקְטוּ&quot; {{ממ|שמות|טז|ד}},
וּכְתִיב &quot;וּבְרֶדֶת הַטַּל עַל הַמַּחֲנֶה&quot; {{ממ|במדבר|יא|ט}}.
הָא כְּאֵיזֶה צַד? – צַדִּיקִים מוֹצְאִין אוֹתוֹ עַל פֶּתַח בָּתֵּיהֶן; בֵּינוֹנִים יוֹצְאִין לִלְקֹט; רְשָׁעִים &quot;שָׁטוּ&quot; וְלוֹקְטִין. 

{{הע-שמאל|ראו ספרי שם. טעם המן היה משתנה לפי רצון האוכל - ראו לעיל פס' ה, [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/ויסע#פרשה ד|מכילתא ויסע ד,]] [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#ב, א|ושם עמלק ב א.]]}}'''&quot;וְטָחֲנוּ בָרֵחַיִם&quot;''', וַהֲלֹא לֹא יָרַד לָרֵחַיִם מֵעוֹלָם! אֶלָּא מְלַמֵּד שֶׁהָיָה מִשְׁתַּנֶּה לְכָל הַנִּטְחָנִים בָּרֵחַיִם! 
'''&quot;אוֹ דָכוּ בַּמְּדֹכָה&quot;''', וַהֲלֹא לֹא יָרַד לַמְּדוֹכָה לְמֵעוֹלָם! אֶלָּא מְלַמֵּד שֶׁהָיָה מִשְׁתַּנֶּה לָהֶן לְכָל הַנִּדּוֹכִין בַּמְּדוֹכָה! 
יָכוֹל שֶׁאֵין לִי שֶׁהָיָה מִשְׁתַּנֶּה לָהֶן אֶלָּא לְכָל אֵלּוּ? 

{{הע-שמאל|ראו ספרי שם. המן שימש לא רק לאכילה אלא גם לבישום; דורש &quot;או&quot;.}}וּמִנַּיִן אַתָּה אוֹמֵר, כָּל אַרְבָּעִים שָׁנָה שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר לֹא הֻצְרְכָה אִשָּׁה לְמִינֵי בְּשָׂמִים אֶלָּא הָיוּ מִתְעַשְּׁנוֹת מִן הַמָּן? 
תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;אוֹ דָכוּ בַּמְּדֹכָה&quot;''', וְנֶאֱמַר &quot;זֶה אַרְבָּעִים שָׁנָה ה' אֱלֹהֶיךָ עִמָּךְ לֹא חָסַרְתָּ דָּבָר&quot; {{ממ|דברים|ב|ז}} 
לֹא הָיוּ חֲסֵרִין אֶלָּא 'דָּבָר'; כְּלוֹמַר כָּל מַה שֶּׁאַתָּה שׁוֹאֵל הָיָה נִתָּן לְךָ אִלּוּ דִּבַּרְתָּ בְּפִיךָ! 
'''&quot;וּבִשְּׁלוּ בַּפָּרוּר&quot;''' וַהֲלֹא לֹא יָרַד לַקְּדֵרָה לְעוֹלָם! אֶלָּא מְלַמֵּד שֶׁהָיָה מִשְׁתַּנֶּה לָהֶן לְכָל הַמִּתְבַּשְּׁלִין בַּקְּדֵרָה! 
'''&quot;וְעָשׂוּ אֹתוֹ עֻגוֹת&quot;''', וַהֲלֹא לֹא יָרַד לָהֶם לַתַּנּוּר מֵעוֹלָם! אֶלָּא מְלַמֵּד שֶׁהָיָה מִשְׁתַּנֶּה לָהֶן לְכָל הַנֶּאֱפִים בַּתַּנּוּר! 
יָכוֹל שֶׁאֵין לִי שֶׁלֹּא הָיָה מִשְׁתַּנֶּה לָהֶן אֶלָּא לְכָל אֵלּוּ? וּמִנַּיִן לְכָל הַנִּלְקָטִין בַּשָּׂדֶה? תַּלְמוּד לוֹמַר 'לָקְטוּ' '''&quot;וְלָקְטוּ&quot;'''. 
מָשָׁל בְּאָדָם שֶׁהוּא אוֹמֵר לַחֲבֵרוֹ 'רוֹצֶה אֲנִי לֶאֱכֹל תְּאֵנִים' 'רוֹצֶה אֲנִי לֶאֱכֹל עֲנָבִים';
כָּךְ הָיָה הַמָּן מִשְׁתַּנֶּה לָהֶן לְכָל הַנִּלְקָטִים בַּשָּׂדֶה! 

{{הע-שמאל|ראו ספרי שם. ליש (בצק) שמן דבש – ראשי תיבות לשד. מתואר כאן מאכל הדומה לכנאפה של ימינו.}}'''&quot;וְהָיָה טַעְמוֹ כְּטַעַם לְשַׁד הַשָּׁמֶן&quot;''' – הַדָּבָר הַזֶּה אָמוּר נוֹטָרִיקוֹן; 
הַדָּבָר הַזֶּה מְשַׁמֵּשׁ לִשְׁלֹשָׁה דְּבָרִים: לַיִשׁ וְשֶׁמֶן וּדְבַשׁ.
כְּלַיִשׁ שֶׁהוּא עָרוּךְ בְּשֶׁמֶן וּמְקֻטָּף בִּדְבַשׁ – זוֹ הָיְתָה בְּרִיָּתוֹ שֶׁל מָן, וְכָךְ הָיוּ כְּשֵׁרִים אוֹכְלִים אוֹתוֹ! 

{{הע-שמאל|ראו ספרי שם. ארבע הדרשות הבאות משוות את המן לחלב אם, ודורשות לשד – שד – דד. הראשונה מציגה את המן כמאכל העיקרי של ישראל, השניה טוענת שהיה אפשר לאכול תמיד את המן ולמרות שאין גיוון לא היה הדבר מזיק לאוכלים אותו, השלישית עוסקת בגיוון של טעמי המן והרביעית עוסקת בקשיי הגמילה מן המן בימי יהושע.
וראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/ויסע#פרשה ה|מכילתא ויסע ה,]] דעות שונות כמה זמן אחרי מות משה עוד היו אוכלים את המן.}}'''&quot;לְשַׁד הַשָּׁמֶן&quot;''', מָה הַדַּד הַזֶּה, שֶׁהוּא עִקָּר לַתִּינוֹק וְהַכֹּל טְפֵלָה לוֹ – 
כָּךְ הָיָה הַמָּן עִקָּר לְיִשְׂרָאֵל וְהַכֹּל טְפֵלָה לוֹ. 
דָּבָר אַחֵר: '''&quot;לְשַׁד הַשָּׁמֶן&quot;''', מָה הַדַּד, שֶׁהוּא מִין אֶחָד וּבוֹ מִינִים הַרְבֵּה – 
לְכָךְ אוֹמְרִין לָאִשָּׁה 'אַל תֹּאכְלִי שׁוּם' 'אַל תֹּאכְלִי בָּצָל', בִּשְׁבִיל הַתִּינוֹק. 
דָּבָר אַחֵר: '''&quot;לְשַׁד הַשָּׁמֶן&quot;''', מָה הַדַּד, הַתִּינוֹק יוֹנֵק מִמֶּנּוּ כָּל הַיּוֹם וְאֵינוֹ נִזּוֹק – 
כָּךְ הָיוּ יִשְׂרָאֵל אוֹכְלִין הַמָּן וְאֵינָן נִזּוֹקִין! 
דָּבָר אַחֵר: '''&quot;לְשַׁד הַשָּׁמֶן&quot;''', מָה הַדַּד הַתִּינוֹק מִצְטַעֵר בְּשָׁעָה שֶׁהוּא פּוֹרֵשׁ מִמֶּנּוּ – 
כָּךְ נִצְטַעֲרוּ יִשְׂרָאֵל בְּשָׁעָה שֶׁפֵּרְשׁוּ מִן הַמָּן! 
&quot;וַיִּשְׁבֹּת הַמָּן מִמָּחֳרָת&quot; וְגוֹ' {{ממ|יהושע|ה|יב}}, אִלּוּ {{ב|הָיָה לְיִשְׂרָאֵל|נשאר לישראל עוד מן}} מֵאוֹתָהּ {{ב|הַקְּנִיטָה שֶׁקָּנְטוּ|לקיטה שליקטו}} בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם שֶׁמֵּת מֹשֶׁה,
שֶׁהָיוּ אוֹכְלִין מִמֶּנָּה אַרְבָּעִים יוֹם – לֹא אָכְלוּ מִתְּבוּאַת אֶרֶץ כְּנַעַן! 
כְּתִיב &quot;לֶחֶם&quot; וּכְתִיב &quot;שֶׁמֶן&quot; וּכְתִיב &quot;דְּבַשׁ&quot;; הָא כְּאֵיזֶה צַד? לֶחֶם לַנְּעָרִים, שֶׁמֶן לַתִּינוֹק, דְּבַשׁ לַזְּקֵנִים! 
}}

===פסוק ט===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו מקבילות [[ביאור:ספרי במדבר/יא#פיסקה פט|בספרי פט,]] וראו גם [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/ויסע#פרשה ג|ובמכילתא ויסע ג.]]}}'''&quot;וּבְרֶדֶת הַטַּל עַל הַמַּחֲנֶה יָרַד הַמָּן עָלָיו&quot;''', מַגִּיד שֶׁהָיָה יוֹרֵד עַל הָ{{ב|אַסְכּוּפִים|משקופים}} וְעַל הַמְּזוּזוֹת. 
אוֹ לְפִי שֶׁהָיָה יוֹרֵד עַל הָאַסְכּוּפִים וְעַל הַמְּזוּזוֹת, יָכוֹל יְהוּ אוֹכְלִין אוֹתוֹ מְלֻכְלָךְ וּמְטֻנָּף? 
אָמַרְתָּ: '''&quot;וַתַּעַל שִׁכְבַת הַטָּל&quot;''' {{ממ|שמות|טז|יד}}, 
הָא כֵּיצַד? גְּלִיד הָיָה יוֹרֵד תְּחִלָּה, וְנַעֲשֶׂה כְּאִסְקוּטְלִין, וְהַמָּן יוֹרֵד עָלָיו. 
הֲרֵי מִלְּמַטָּן, אֲבָל מִלְּמַעְלָן יִהְיוּ שְׁרָצִים וּזְבוּבִים שׁוֹכְנִים עָלָיו? אָמַרְתָּ: &quot;וַתַּעַל שִׁכְבַת הַטָּל&quot;, שֶׁהָיָה מֻנָּח {{ב|כִּבְגְלוּסְקִים!|כאילו הוא בקופסא}} 
וְהָיוּ קוֹרְאִין אֶת שְׁמַע וּמִתְפַּלְּלִין, וְאָדָם יוֹצֵא אֶל פֶּתַח בֵּיתוֹ, מִתְפַּרְנֵס צָרְכּוֹ וְצֹרֶךְ בֵּיתוֹ, וְאַחַר כָּךְ '''&quot;וְחַם הַשֶּׁמֶשׁ וְנָמָס&quot;''' {{ממ|שמות|טז|כא}}.

{{הע-שמאל|דרשה בגנות ישראל, המתיחסים לקב&quot;ה רק כשהם זקוקים ללחמו. כדי שיתיחסו אליו בכל יום נאלץ הקב&quot;ה לחלק את המן במנות קטנות בכל יום. המן היה מתקלקל בכל יום ובכך משרה חוסר בטחון קיומי ומחייב את ישראל להתפלל בכל יום לחזרתו של הנס.}} רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: מִפְּנֵי מָה לֹא הָיָה הַמָּן יוֹרֵד לְיִשְׂרָאֵל פַּעַם אַחַת בַּשָּׁנָה? – כְּדֵי שֶׁלֹּא יוֹפְכוּ אֶת פְּנֵיהֶם מֵאֲבִיהֶן שֶׁבַּשָּׁמַיִם. 
מוֹשְׁלִין אוֹתוֹ מָשָׁל, לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְמֶלֶךְ שֶׁכָּעַס עַל בְּנוֹ, וְגָזַר לִהְיוֹת מְפַרְנְסוֹ פַּעַם אַחַת בַּשָּׁנָה, 
וְלֹא הָיָה הַבֵּן מַבִּיט לְהַקְבִּיל פְּנֵי אָבִיו אֶלָּא בִּשְׁעַת פַּרְנָסָתוֹ! גָּזַר לִהְיוֹת מְפַרְנְסוֹ בְּכָל יוֹם וָיוֹם, 
וְהָיָה אוֹתוֹ הַבֵּן אוֹמֵר: 'אִלּוּ אֵינִי מַקְבִּיל פְּנֵי אַבָּא אֶלָּא בִּשְׁעַת פַּרְנָסָתִי – דַיִּי'. 
כָּךְ הָיָה בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ שֶׁל אָדָם חֲמִשָּׁה זְכָרִים אוֹ חָמֵשׁ נְקֵבוֹת, 
וְהוּא יוֹשֵׁב וּמְצַפֶּה וְאוֹמֵר: 'אוֹי לִי, שֶׁמָּא לֹא יֵרֵד הַמָּן לְמָחָר, וְנִמְצְאוּ בָּנַי מֵתִים בָּרָעָב! 
יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ שֶׁיֵּרֵד!' – נִמְצְאוּ הוֹפְכִין פְּנֵיהֶן לַאֲבִיהֶן שֶׁבַּשָּׁמַיִם. 
דָּבָר אַחֵר: כְּדֵי שֶׁיֹּאכַל אוֹתוֹ {{ב|חַם|טרי}}! דָּבָר אַחֵר: מִפְּנֵי מַשּׂוֹי הַדֶּרֶךְ. 

{{הע-שמאל|גם העליה למקדש בירושלים, כמו המן, היא הזדמנות לגילוי שכינה; ולכן אין בירושלים מעיינות חמים, כדי שהמיקוד של הביקור יהיה בהתגלות (מצווה לשמה) ולא בהנאות הגוף.}}יוֹסֵי בֶּן יְהוּדָה אוֹמֵר: מִפְּנֵי מָה לֹא בָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא חַמִּים בִּירוּשָׁלַיִם? 
שֶׁלֹּא יְהֵא אָדָם אוֹמֵר לַחֲבֵרוֹ: 'לְכָה לְךָ וְאָנוּ עוֹלִים לִירוּשָׁלַיִם', וְהוּא אוֹמֵר לוֹ: 'לָמָּה?' 
וְהוּא אוֹמֵר לוֹ: 'אִלּוּ בִּשְׁבִיל רְחִיצָה אַחַת אָנוּ עוֹלִין לִירוּשָׁלַיִם – דַּיֵּנוּ'; נִמְצֵאת עֲלִיָּתָן שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ! 
}}

===פסוק י===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:ספרי במדבר/יא#פיסקה צ|ספרי צ:]] דורש 'למשפחותיו' – על פירוק משפחותיו, שנגרם מדיני העריות; והשוו [[נחמיה ח ט]]. הבכי היה למעשה לא על המן ועל הירקות במצרים אלא מאחורי הטענות הללו עמדו דיני העריות, וראו לעיל פס' ד-ה, 'מבקשים עלילה לפרוש מן המקום'.}}'''&quot;וַיִּשְׁמַע מֹשֶׁה אֶת הָעָם בֹּכֶה לְמִשְׁפְּחֹתָיו&quot;''', 
רַבִּי נְהוֹרַאי אוֹמֵר: מְלַמֵּד שֶׁהָיוּ בּוֹכִין בְּשָׁעָה שֶׁאָמַר לָהֶן לִפְרֹשׁ מִן הָעֲרָיוֹת. 
הָיָה כָּל אֶחָד מֵהֶן נוֹשֵׂא לַאֲחוֹתוֹ, לַאֲחוֹת אָבִיו, לַאֲחוֹת אִמּוֹ, לַאֲחוֹת אִשְׁתּוֹ; 
וְכֵיוָן שֶׁאָמַר לָהֶם לִפְרֹשׁ מִן הָעֲרָיוֹת – הִתְחִילוּ מִתְרַעֲמִין. 

{{הע-שמאל|ראו שם; דרשה שונה מזו של ר' נהוראי, העוקבת אחרי הפשט: הבכי היה על זכרון המאכלים במצרים ולא על דיני העריות – אלא שהיו מתכנסים משפחות שלמות לבכות עליו.
הבכי היה מכוון בעיקר למשה, ולכן התחילו לבכות דווקא כשראו את משה (&quot;איש&quot;) יוצא מאהל בית המדרש שלו.}}'''&quot;בֹּכֶה לְמִשְׁפְּחֹתָיו&quot;''', כֵּיוָן שֶׁגָּבַהּ לִבָּם בַּחֵטְא – נִזְדַּוְּגוּ מִשְׁפָּחוֹת, 
וְאָמְרוּ אֶת הַדְּבָרִים בָּרַבִּים. 
'''&quot;אִישׁ לְפֶתַח אָהֳלוֹ&quot;''' – כֵּיוָן שֶׁהָיוּ מְשַׁמְּרִים אֶת מֹשֶׁה יוֹצֵא מִן הַמִּדְרָשׁ –
הָיוּ יוֹשְׁבִין וּמִתְרַעֲמִין. 

{{הע-שמאל|ראו שם; והשוו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/ויסע#פרשה ו|מכילתא ויסע ו:]] כאן כעס משה על ישראל, והקב&quot;ה התפייס עימם ופייס את משה, ואילו במעשה העגל כעס הקב&quot;ה ומשה פייס אותו. 
ואין הדרשה מובנת, שהרי נאמר בפירוש 'ויחר אף ה' מאד'! – ונראה שהדרשה היא על פס' יא-טו, שם הקב&quot;ה מרגיע את משה ומונע את תלונותיו על העם.}}'''&quot;וַיִּחַר אַף ה' מְאֹד וּבְעֵינֵי מֹשֶׁה רָע&quot;''' – כָּאן הַמָּקוֹם מַגְבִּיהַּ וּמֹשֶׁה מֵמִיךְ, 
וּבְמָקוֹם אַחֵר מֹשֶׁה מַגְבִּיהַּ וְהַמָּקוֹם מֵמִיךְ. 
}}

===פסוק יא===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:ספרי במדבר/יא#פיסקה צא|ספרי צא;]] בפסוק משמות לב אכן מופיע הציווי &quot;להנחות&quot; את בני ישראל, ונראה שהכוונה להנהגה 'רכה', המספקת את צרכיהם; אבל באותו פסוק מופיעה הפניה לדיבור קודם &quot;אשר דברתי&quot;, המזוהה כאן עם שמות ו, שם כופה הקב&quot;ה על משה ואהרון את ההנהגה של ישראל.}}'''&quot;וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל ה' לָמָה הֲרֵעֹתָ לְעַבְדֶּךָ&quot;''', עָלָיו הַכָּתוּב אוֹמֵר '''&quot;וְעָשִׁיר יַעֲנֶה עַזּוֹת&quot;''' {{ממ|משלי|יח|כג}} 
'''&quot;כִּי תֹאמַר אֵלַי שָׂאֵהוּ בְחֵיקֶךָ&quot;''', 
אֵימָתַי אָמַר לוֹ אֶת הַדָּבָר? 
בְּשָׁעָה שֶׁאָמַר לוֹ &quot;לֵךְ נְחֵה אֶת הָעָם... וּבְיוֹם פָּקְדִי וּפָקַדְתִּי עֲלֵיהֶם חַטָּאתָם&quot; {{ממ|שמות|לב|לד}} – 
עֲדַיִן הַדָּבָר תָּלוּי וְלֹא תָּלוּי. 
כַּיּוֹצֵא בַּדָּבָר אָמַרְתָּ &quot;וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן וַיְצַוֵּם אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל&quot; {{ממ|שמות|ו|יג}} –
אָמַר לָהֶן: 'בָּנַי סַרְבָנִין הֵן, טַרְחָנִין הֵן, עַל מְנָת כֵּן תְּהוּא מְקַבְּלִין עֲלֵיכֶם, שֶׁיְּהוּ מְקַלְּלִין אֶתְכֶם וּמְסַקְּלִין אֶתְכֶם בָּאֲבָנִים'! 
}}

===פסוק יג===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|דורש &quot;לכל העם הזה&quot;.}}'''&quot;מֵאַיִן לִי בָּשָׂר לָתֵת לְכָל הָעָם הַזֶּה&quot;''' – וְכִי אֶחָד הוּא, אוֹ שְׁנַיִם? 
}}

===פסוק טו===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו שם; דורש &quot;אל אראה ברעתם&quot;, אלא שכנה הכתוב, (ראו [[ביאור:ספרי במדבר/י#פיסקה פד|ספרי פד]]), שמשה בקש מהקב&quot;ה שיהרוג אותו כדי שלא יראה את הפורענות שתפגע בישראל. לפי דבריו מבטא כאן משה אהבה ואמפתיה לעם ישראל ולא כעס. והשוו לסוף פס' י.}}'''&quot;וְאִם כָּכָה אַתָּה עֹשֶׂה לִּי הָרְגֵנִי נָא הָרֹג&quot;''', לְפִי שֶׁהֶרְאָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה הַפּוּרְעָנוּת הָעֲתִידָה לָבוֹא עֲלֵיהֶן, 
אָמַר מֹשֶׁה: '''&quot;הָרְגֵנִי נָא הָרֹג אִם מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ וְאַל אֶרְאֶה בְּרָעָתִי&quot;'''. 
מוֹשְׁלִין אוֹתוֹ מָשָׁל, לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְאֶחָד שֶׁהָיָה יוֹצֵא, הוּא וּבָנָיו – לֵיהָרֵג, 
אָמַרְתָּ {{ב|לַסְּפֶּקְלָטוֹר|לתליין}} רִבּוֹנִי הָרְגֵנִי תְּחִלָּה, עַד שֶׁלֹּא תַּהֲרֹג אֶת בָּנִי. 
לֹא כְּמוֹת שֶׁהוּא אוֹמֵר בְּצִדְקִיָּהוּ: '''&quot;וְאֶת בְּנֵי צִדְקִיָּהוּ שָׁחֲטוּ לְעֵינָיו&quot;''' {{ממ|מלכים ב|כה|ז}} 
אֶלָּא הָרְגֵנִי תְּחִלָּה, עַד שֶׁלֹּא תַּחֲרִים אֶת בָּנִי. 
כָּךְ אָמַר מֹשֶׁה: הָרְגֵנִי נָא הָרֹג תְּחִלָּה, וּבַל אֶרְאֶה בַּפּוּרְעָנוּת הָעֲתִידָה לָבוֹא עֲלֵיהֶן.
}}

===פסוק טז===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:ספרי במדבר/יא#פיסקה צב|ספרי צב;]] התלונה של משה היא על בדידותו בהנהגה, ולכן הפתרון לה הוא הסמכת 70 הזקנים, שעשויה להתפרש גם כפגיעה בסמכותו של משה.}}'''&quot;וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה אֶסְפָה לִּי&quot;''', לְפִי שֶׁאָמַר מֹשֶׁה &quot;לֹא אוּכַל לְבַדִּי לָשֵׂאת&quot;, 
אָמַר לוֹ הַמָּקוֹם: מֹשֶׁה, הֲרֵי מַה שֶּׁבִּקַּשְׁתָּ נָתוּן לָךְ. 

{{הע-שמאל|ראו שם; כל דבר שהיה שייך לקב&quot;ה הוא נצחי מעצם ההגדרה.
לעניין &quot;פסיפס&quot; השוו [[ביאור:ספרי דברים/דברים#פיסקה יג|ספרי דברים יג:]] כנראה הכוונה שדעתם שקולה ומאוזנת.
הכבוד לזקנים יהיה אפילו באחרית הימים, כאשר ירבו המלאכים והנביאים.}}'''&quot;אֶסְפָה לִּי&quot;''' – שֶׁתְּהֵא סַנְהֶדְרִין לִשְׁמִי, 
כָּל מָקוֹם שֶׁהוּא אוֹמֵר 'לִי' – הֲרֵי זֶה קַיָּם לְעוֹלְמֵי עַד! 
'''&quot;שִׁבְעִים&quot;''' – שֶׁתְּהֵא סַנְהֶדְרִין שֶׁל שִׁבְעִים. 
'''&quot;אִישׁ&quot;''' – שֶׁיְּהֵא בַּעַל כֹּחַ וּבַעַל חָכְמָה וּבַעַל גְּבוּרָה חֲתִיכָה וּפְסִיפָס. 
'''&quot;מִזִּקְנֵי יִשְׂרָאֵל&quot;''', לֹא בְּמָקוֹם אֶחָד וְלֹא בִּשְׁנַיִם הַמָּקוֹם חוֹלֵק כָּבוֹד לַזְּקֵנִים. 
וּמָה אִם מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים בָּרוּךְ הוּא חוֹלֵק כָּבוֹד לַזְּקֵנִים, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה בָּשָׂר וָדָם צָרִיךְ לַחֲלֹק לָהֶם כָּבוֹד! 
וּמִנַּיִן אַף לֶעָתִיד לָבוֹא הַמָּקוֹם חוֹלֵק כָּבוֹד לַזְּקֵנִים? אָמַרְתָּ &quot;וְחָפְרָה הַלְּבָנָה וּבוֹשָׁה הַחַמָּה וגו'&quot; {{ממ|ישעיה|כד|כג}},
אֵינוֹ אוֹמֵר לֹא 'נֶגֶד מַלְאָכָיו' וְלֹא 'נֶגֶד כֹּהֲנָיו' וְלֹא 'נֶגֶד נְבִיאָיו', אֶלָּא &quot;נֶגֶד '''זְקֵנָיו''' כָּבוֹד&quot;.
וּמָה אִם מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים בָּרוּךְ הוּא חוֹלֵק כָּבוֹד לַזְּקֵנִים, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה בָּשָׂר וָדָם צָרִיךְ לַחֲלֹק לָהֶם כָּבוֹד! 
וְכֵן אַתְּ מוֹצֵא, שֶׁהַמָּקוֹם מִצְטַעֵר עַל זָקֵן אֶחָד,
שֶׁנֶּאֱמַר &quot;קָצַפְתִּי עַל עַמִּי, חִלַּלְתִּי נַחֲלָתִי, וָאֶתְּנֵם בְּיָדֵךְ לֹא שַׂמְתִּי לָהֶם רַחֲמִים, עַל זָקֵן הִכְבַּדְתְּ עֻלֵּךְ מְאֹד&quot; {{ממ|ישעיה|מז|ו}}.
כִּבְיָכוֹל מָחוּל לָךְ עַל כָּל מַה שֶּׁעָשִׂית – חוּץ מ&quot;עַל זָקֵן הִכְבַּדְתְּ עֻלֵּךְ מְאֹד&quot;! 

{{הע-שמאל|ראו שם; לפנינו שתי דרשות הפוכות בהגדרת הזקנים המכובדים: ההגדרה היא לפני הקב&quot;ה ומשה יגלה מי ראוי לכבוד בעתיד או: ההגדרה היא בידי משה, והקב&quot;ה יסכים עם מה שהוא יקבע, לפי דעת הבריות; וראו גם [[ביאור:משנה אבות פרק ג#משנה י|אבות ג י.]]}}'''&quot;אֲשֶׁר יָדַעְתָּ&quot;''', אַתָּה צָרִיךְ לֵידַע; כְּבָר הֵן גְּלוּיִין לְפָנַי. 
דָּבָר אַחֵר: וְכִי צָרִיךְ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לוֹמַר לְמֹשֶׁה &quot;אֲשֶׁר יָדַעְתָּ&quot;? וַהֲלֹא גָּלוּי לְפָנָיו מִי שֶׁהוּא רָאוּי לִגְדֻלָּה! 
אֶלָּא מְלַמֵּד שֶׁכָּל זָקֵן שֶׁחָלַק לוֹ רֹאשׁ הַדּוֹר כָּבוֹד – מִן הַשָּׁמַיִם הִסְכִּימוּ עַל יָדוֹ! 
שֶׁכֵּן הַבְּרִיּוֹת מְשִׁיבִין וְאוֹמְרִין: כָּשֵׁר הוּא אִישׁ פְּלוֹנִי וְחָסִיד, וְנָאֶה לִקָּרֵא חָכָם! 

{{הע-שמאל|ראו שם; השוטרים נאספו כשכר לקושי המיוחד שהיה עליהם במצרים ולאחריות שבה נשאו שם.
הקב&quot;ה מייעץ למשה כיצד לרכוש את ליבם של הזקנים: בתחילה יש להדגיש בפניהם את צד הזכות שבהנהגה – ראו [[ביאור:ספרי דברים/דברים#פיסקה טו|ספרי דברים טו]], ולאחר שיכנסו לה וישאו באחריות יש להציג להם את החובות והקשיים שבהנהגה.
לעניין משה עצמו השוו לעיל פס' יא.
שבעים הזקנים יכנסו לאהל מועד ויזכו למעמד ציבורי כמו משה, למרות שלא יהיו נביאים כמוהו.}}וְלָמָּה אָמַר לוֹ '''&quot;וְשֹׁטְרָיו&quot;'''? לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר &quot;וַיֻּכּוּ שֹׁטְרֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל&quot; {{ממ|שמות|ה|יד}}.
אָמַר לוֹ: כְּשֵׁם שֶׁרָאוּ עִמָּהֶן בַּצַּעַר שֶׁבְּמִצְרַיִם, וּמָסְרוּ עַצְמָם עִמָּהֶם וְלָקוּ בַּעֲבוּרָם –
יָבֹאוּ וְיִרְאוּ עִמָּהֶן בָּרֶוַח שֶׁרָאָן וְיִנְהֲגוּ עֲלֵיהֶם בִּשְׂרָרָה וּגְדֻלָּה! 
'''&quot;וְלָקַחְתָּ אֹתָם לִי&quot;''' – קָחֵם בִּדְבָרִים: בַּתְּחִלָּה אָמַרְתָּ לָהֶם דִּבְרֵי שֶׁבַח, חֲזֹר וֶאֱמֹר לָהֶם דִּבְרֵי פְּגָם: 
'עַל מְנָת כֵּן תְּהוּ מְקַבְּלִין עֲלֵיכֶם, שֶׁיִּהְיוּ מְקַלְּלִין אֶתְכֶם בָּאֲבָנִים!'
'''&quot;אֶל אֹהֶל מוֹעֵד&quot;''' – הַכְנִיסֵם עִמְּךָ לְאֹהֶל מוֹעֵד, לֹא שֶׁיִּשְׁמְעוּ אֶת הַדִּבֵּר – אֶלָּא שֶׁיִּהְיוּ כָּל הַבְּרִיּוֹת נוֹהֲגִין בָּהֶן בְּכָבוֹד וּמַרְאֶה, וְאוֹמְרִין: 
'אַשְׁרֵיהֶן אֵלּוּ, שֶׁנִּכְנְסוּ עִם מֹשֶׁה לִשְׁמֹעַ אֶת הַדִּבֵּר מִפִּי הַקֹּדֶשׁ!'
}}

===פסוק יז===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:ספרי במדבר/יא#פיסקה צג|ספרי צג,]] וראו גם [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/בחדש#פרשה ג|מכילתא בחדש ג.]] וראו רשימת עשר הירידות [[אבות דרבי נתן לד#ו|באבות דר' נתן לד ו.]]
משה הוא גדול הנביאים, ושבעים הזקנים זוכים לכבוד אבל לא לנבואה ברמה שלו – ראו לעיל בסוף הדרשה לפס' טז.
לעניין הנשיאה בעול ההנהגה ראו לעיל בתחילת הדרשה על פס' טז.}}'''&quot;וְיָרַדְתִּי&quot;''', הֲרֵי זוֹ אַחַת מֵעֶשֶׂר יְרִידוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה, שֶׁהָיָה יוֹם מִנּוּי זְקֵנִים גָּדוֹל כְּיוֹם מַתַּן תּוֹרָה! 
בְּמַתַּן תּוֹרָה הוּא אוֹמֵר '''&quot;וַיֵּרֶד ה' עַל הַר סִינַי&quot;''' {{ממ|שמות|יט|כ}}, וּבְמִנּוּי זְקֵנִים הוּא אוֹמֵר '''&quot;וְיָרַדְתִּי&quot;'''! 
'''&quot;וְדִבַּרְתִּי עִמְּךָ שָׁם&quot;''' – וְדִבַּרְתִּי עִמְּךָ שָׁם, וְלֹא עִמָּהֶם! 
'''&quot;וְאָצַלְתִּי מִן הָרוּחַ&quot;''', כְּאָדָם שֶׁהוּא אוֹצֵל עַל חֲבֵרוֹ.
'''&quot;וְאָצַלְתִּי מִן הָרוּחַ אֲשֶׁר עָלֶיךָ וְשַׂמְתִּי עֲלֵיהֶם&quot;''', לְמָה הָיָה מֹשֶׁה דּוֹמֶה? לְנֵר שֶׁהָיָה מֻנָּח עַל גַּבֵּי מְנוֹרָה 
וְדָלְקוּ מִמֶּנּוּ נֵרוֹת הַרְבֵּה, אֲבָל אוֹרוֹ שֶׁל נֵר לֹא הָיָה חָסֵר כְּלוּם. כָּךְ לֹא הָיְתָה חָכְמָתוֹ שֶׁל מֹשֶׁה חֲסֵרָה כְּלוּם! 
'''&quot;וְנָשְׂאוּ אִתְּךָ בְּמַשָּׂא הָעָם&quot;''', לְפִה שֶׁאָמַר מֹשֶׁה '''&quot;אֵיכָה אֶשָּׂא לְבַדִּי טָרְחֲכֶם וּמַשַּׂאֲכֶם וְרִיבְכֶם&quot;''' {{ממ|דברים|א|יב}} –
אָמַר לוֹ '''&quot;וְנָשְׂאוּ אִתְּךָ בְּמַשָּׂא הָעָם&quot;''', וְלֹא תִּשָּׂא אַתָּה לְבַדֶּךָ. 
}}

===פסוק יח===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|'התקדשו' – במובן התכוננו למותכם, ראו גם מקבילה [[ביאור:ספרי במדבר/יא#פיסקה צד|בספרי צד.]]
כי בכיתם – ראו לעיל פס' א. גם כאן, כמו בתבערה, היה הבכי מכוון לאזני הקב&quot;ה.
כאמור לעיל פס' ד, היו להם בהמות, אבל הם רצו בשר בחינם!}}'''&quot;וְאֶל הָעָם תֹּאמַר הִתְקַדְּשׁוּ לְמָחָר&quot;''', אֵין 'הִתְקַדְּשׁוּ' אֶלָּא הַתְקִינוּ עַצְמְכֶם לְפוּרְעָנוּת, 
כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;הַתִּקֵם כַּצֹּאן לְטִבְחָה וְהַקְדִּשֵׁם לְיוֹם הֲרֵגָה&quot; {{ממ|ירמיה|יב|ג}}. 
'''&quot;כִּי בְכִיתֶם בְּאָזְנֵי ה'&quot;''' – מְלַמֵּד שֶׁהָיוּ מִתְכַּוְּנִין לִפְנֵי הַמָּקוֹם. 
'''&quot;מִי יַאֲכִלֵנוּ בָּשָׂר&quot;''' – לְפִי שֶׁשָּׁאֲלוּ אֶת הַבָּשָׂר מִמְּלֹא מֵעַיִן – לְפִיכָךְ נִתְחַיְּבוּ כְּלָיָה. 
וְכִי לֹא הָיָה בְּיָדָם מַה לֶּאֱכֹל וּמַה לֹּא לֶאֱכֹל? אֶלָּא מְלַמֵּד שֶׁבִּקְּשׁוּ לֶאֱכֹל שֶׁלְּחִנָּם! 
}}

===פסוק יט===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו גם [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/ויסע#פרשה ג|מכילתא ויסע ג,]] ובדומה לכך [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/שירה#פרשה ה|מכילתא שירה ה,]] לפס' ה; והשוו [[ביאור:ספרי במדבר/י#פיסקה צד|ספרי צד,]] וכן [[ביאור:מכילתא דרשב&quot;י/פרק טו#פסוק ה|מכילתא דרשב&quot;י לשמות טו ה,]] שם החליפו את הכשרים ברשעים.}}'''&quot;לֹא יוֹם אֶחָד תֹּאכֵלוּן... עַד חֹדֶשׁ יָמִים&quot;''', וּכְתִיב '''&quot;הַבָּשָׂר עוֹדֶנּוּ בֵּין שִׁנֵּיהֶם&quot;''' – הָא כֵּיצַד? 
הַכְּשֵׁרִים, כֵּיוָן שֶׁהָיָה נוֹתְנוֹ לְתוֹךְ פִּיו – לֹא הָיוּ מַסְפִּיק לְחַתְּכוֹ עַד שֶׁנַּפְשׁוֹ יוֹצְאָה; 
וְהָרְשָׁעִים הָיוּ {{ב|מִתְבַּלְּסִים בּוֹ וּמִתְבַּלְּקְטִים בּוֹ|סובלים ממנו}} – עַד שֶׁנַּפְשָׁם יוֹצְאָה! 
}}

===פסוק כ===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
'''&quot;עַד חֹדֶשׁ יָמִים&quot;''' - מְלַמֵּד שֶׁנִּשְׁתַּהָה הַשְּׂלָיו אֶצְלָם שְׁלֹשִׁים יוֹם. 
'''&quot;וְהָיָה לָכֶם לְזָרָא&quot;''', שֶׁתְּהֵא מַרְחִיקִין אוֹתוֹ יוֹתֵר מִמַּה שֶׁקֵּרַבְתֶּם אוֹתוֹ! 

{{הע-שמאל|הנוכחות של הקב&quot;ה בישראל, &quot;בקרבכם&quot;, מתפרשת על ידיהם בטעות כהסכמה שלו עם מעשיהם, וכך פוגעת בכבודו. וראו ספרי שם.}}'''&quot;יַעַן כִּי מְאַסְתֶּם אֶת ה' אֲשֶׁר בְּקִרְבְּכֶם&quot;''' - מוֹשְׁלִין אוֹתוֹ; מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? 
לְמֶלֶךְ שֶׁהָיוּ בָּנָיו וַעֲבָדָיו גּוֹנְבִין וּמְבִיאִין לְפָנָיו - וְהוּא מְקַבֵּל מֵהֶם, 
וְהָיוּ הַכֹּל אוֹמְרִין: 'תֵּדְעוּ שֶׁהוּא {{ב|שָׁפוּי|מסכים}} בְּמַעֲשֵׂיהֶם, שֶׁהוּא מְקַבֵּל מִיָּדָם'. 
כָּךְ אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל: מִי גָּרַם לָכֶם שֶׁתִּכָּנְסוּ לַדְּבָרִים הַלָּלוּ? שְׁכִינָתִי לְבֵינֵיכֶם; 
שֶׁאִלּוּ סִלַּקְתִּי שְׁכִינָתִי מִבֵּינֵיכֶם - לֹא נִכְנַסְתֶּם לַדְּבָרִים הַלָּלוּ! 
}}

===פסוק כא===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:ספרי במדבר/יא#פיסקה צה|ספרי צה.]] לפי הדרשה של ר עקיבא משה פקפק ביכולתו של הקב&quot;ה לפתור את הבעיה, והשוו [[ביאור:תוספתא/סוטה/ו#ד|תוספתא סוטה ו ד,]] שם אומר ר' עקיבא שדברי משה כאן חמורים יותר מחטא מי מריבה, אלא שהם היו בסתר, ולכן משה לא נענש עליהם.
ר' שמעון בדרשתו הראשונה טוען שמשה הצביע על כך שהתלונות הן תלונות שוא, שהרי יש לישראל בהמות ודגים – ראו לעיל פס' ד. לכן הם לא יסתפקו בבשר ובדגים ואין להם תקנה.}}'''&quot;וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה: שֵׁשׁ מֵאוֹת אֶלֶף רַגְלִי... הֲצֹאן וּבָקָר יִשָּׁחֵט לָהֶם&quot;''' וְגוֹ'.
רַבִּי שִׁמְעוֹן הָיָה אוֹמֵר: רַבִּי עֲקִיבָא הָיָה דּוֹרֵשׁ בּוֹ דָּבָר אֶחָד, וַאֲנִי דּוֹרֵשׁ בּוֹ דָּבָר אֶחָד, וְנִרְאִים דְּבָרַי מִדְּבָרָיו.
רַבִּי עֲקִיבָא הוּא אוֹמֵר: וְכִי אֵינוֹ? אֲפִלּוּ אַתְּ מְכַנֵּס כָּל הַצֹּאן שֶׁבָּעוֹלָם, הֵן סְפִיקוֹת לָהֶן?
&quot;אִם אֶת כָּל דְּגֵי הַיָּם יֵאָסֵף לָהֶם&quot; - וְכִי אֵינוֹ? אֲפִלּוּ אַתְּ מְכַנֵּס כָּל דָּגִים שֶׁבָּעוֹלָם, הֵן סְפִיקִין לָהֶן?
וַאֲנִי דּוֹרֵשׁ בּוֹ דָּבָר אֶחָד, וְנִרְאִין דְּבָרַי מִדְּבְרֵי רַבִּי: &quot;הֲצֹאן וּבָקָר יִשָּׁחֵט לָהֶם וּמָצָא לָהֶם?&quot;
יָכוֹל מִפְּנֵי שֶׁלֹּא הָיָה לָהֶם בָּשָׂר לֶאֱכֹל הָיוּ מִתְרַעֲמִין?
וַהֲלֹה כְּבָר נֶאֱמַר: &quot;וְגַם עֵרֶב רַב עָלָה אִתָּם וְצֹאן וּבָקָר מִקְנֶה כָּבֵד מְאֹד&quot; {{ממ|שמות|יב|לח}}
יָכוֹל מִפְּנֵי שֶׁאֲכָלוּם בַּמִּדְבָּר? וַהֲלֹה כְּבָר נֶאֱמַר בִּכְנִיסָתָן לָאָרֶץ: &quot;וּמִקְנֶה רַב הָיָה לִבְנֵי רְאוּבֵן וְלִבְנֵי גָד&quot; {{ממ|במדבר|לב|א}}
אֶלָּא מְלַמֵּד שֶׁהָיוּ מְבַקְּשִׁין עֲלִילָה, הֵיאַךְ לִפְרֹשׁ מֵאַחֲרֵי הַמָּקוֹם!
&quot;אִם אֶת כָּל דְּגֵי הַיָּם יֵאָסֵף לָהֶם וּמָצָא לָהֶם&quot; – יָכוֹל מִפְּנֵי שֶׁלֹּא הָיוּ לָהֶם דָּגִים לֶאֱכֹל הָיוּ מִתְרַעֲמִים?
וַהֲלֹא בְּאֵר הָיְתָה עִמָּהֶן, וּמַעֲלָה לָהֶם דָּגִים שְׁמֵנִים כָּל צָרְכָּן!
אֶלָּא מְלַמֵּד שֶׁהָיוּ מְבַקְּשִׁין עֲלִילָה, הֵיאַךְ לִפְרֹשׁ מֵאַחֲרֵי הַמָּקוֹם!

{{הע-שמאל|ראו ספרי שם. הדרשה השניה של ר' שמעון מציגה את משה כמתווך בין הקב&quot;ה לעם: משה טוען שהמתת המתאוים תוציא על הקב&quot;ה שם רע, כי אין הגיון בכך שישראל יקבלו את הבשר וישלמו עליו בחייהם, (כנראה דורש &quot;ומצא&quot;-מוצאת, ראו [[שמואל ב יח כב]], כלומר המתת המתאוים תוציא על הקב&quot;ה שם רע.) אבל כאשר משה מנסה לפייס את העם ולהוביל אותם לאמונה בקב&quot;ה הוא נכשל. 
והשוו [[ביאור:תוספתא/סוטה/ו#ד|תוספתא סוטה ו ד.]]}}דָּבָר אַחֵר: &quot;הֲצֹאן וּבָקָר יִשָּׁחֵט לָהֶם&quot;, לְפִה שֶׁהֶרְאָה הַמָּקוֹם לְמֹשֶׁה הַפּוּרְעָנוּת הָעֲתִידָה לָבוֹא עֲלֵיהֶן.
אָמַר מֹשֶׁה רַבֵּינוּ: וְכִי הוֹגֵן? אוֹמְרִין לַחֲמוֹר 'הֵא לְךָ כּוֹר שְׂעוֹרִים וְיִנָּטֵל רֹאשֶׁךָ'?
אוֹמְרִין לְאָדָם 'טֹל כִּכָּר וְרֵד שְׁאוֹל'? אָמַר לוֹ: וּמָה אַתָּה אוֹמֵר? אָמַרְתָּ לּוֹ: אֲנִי הוֹלֵךְ וּמְפַיְּסָן!
אָמַר לוֹ: עַד שֶׁאַתָּה אוֹמֵר כֵּן, אֲנִי אוֹמֵר לְךָ שֶׁאֵינָן שׁוֹמְעִין לְךָ! '''&quot;עַתָּה תִרְאֶה הֲיִקְרְךָ דְבָרִי אִם לֹא&quot;'''.
כֵּיוָן שֶׁהָלַךְ מֹשֶׁה לְפַיְּסָן, אָמַר לָהֶם: '''&quot;הֲיַד ה' תִּקְצָר?&quot;'''
אָמְרוּ לוֹ: &quot;הֵן הִכָּה צוּר וַיָּזוּבוּ מַיִם וּנְחָלִים יִשְׁטֹפוּ, הֲגַם לֶחֶם יוּכַל תֵּת, אִם יָכִין שְׁאֵר לְעַמּוֹ?&quot; {{ממ|תהלים|עח|כ}}
אָמְרוּ: {{ב|פְּטוֹרֶת|התחמקות}} הִיא, שֶׁאֵין בּוֹ כֹּחַ לָתֵת אֶת שְׁאֵלָתֵנוּ!
}}

===פסוק כד===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|הדרשה תומכת בדרשה השניה של ר' שמעון, לעיל פס' כג.}}'''&quot;וַיֵּצֵא מֹשֶׁה וַיְדַבֵּר לָעָם אֶת דִּבְרֵי ה'&quot;''' – מְלַמֵּד שֶׁפִּיְּסָן בִּדְבָרִים, וְלֹא רָצוּ לְקַבֵּל מִמֶּנּוּ.
}}

===פסוק כה===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו ספרי שם: הנבואה של שבעים הזקנים היתה חד פעמית, ומכאן שהם לא פתרו את בעיית ההנהגה של משה.}}'''&quot;וַיְהִי כְּנוֹחַ עֲלֵיהֶם הָרוּחַ&quot;''', מְלַמֵּד שֶׁשָּׁרְתָה עֲלֵיהֶם רוּחַ נְבוּאָה, 
וְהִתְחִילוּ לְדַבֵּר בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ כָּל זְמַן שֶׁהָיְתָה הָרוּחַ עֲלֵיהֶם בִּלְבַד; שֶׁנֶּאֱמַר: '''&quot;וַיִּתְנַבְּאוּ וְלֹא יָסָפוּ&quot;''' – 
שֶׁלֹּא יָסְפוּ עוֹד לְהִתְנַבְּאוֹת מֵאַחַר אוֹתָהּ שָׁעָה! 
}}

===פסוק כו===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו ספרי שם: משה משתמש בקלפי כדי לפתור בעיות של אי שיוויון, ומעביר באמצעותו את התלונות הצפויות לקב&quot;ה, כשם שיהושע חילק את הנחלות בגורל. כך נוצר המצב שאלדד ומידד לא נכללו בין 70 הזקנים.}}'''&quot;וַיִּשָּׁאֲרוּ שְׁנֵי אֲנָשִׁים בַּמַּחֲנֶה&quot;''', יֵשׁ אוֹמְרִים: בַּקַּלְפִּי נִשְׁתַּיְּרוּ. 
שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁאָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה: &quot;אֶסְפָה לִּי שִׁבְעִים אִישׁ מִזִּקְנֵי יִשְׂרָאֵל&quot;, 
אָמַר מֹשֶׁה: כְּאֵיזֶה צַד אֶעֱשֶׂה? אֶבְרֹר חֲמִשָּׁה מִכָּל שֵׁבֶט – נִמְצְאוּ עֲשָׂרָה חֲסֵרִין. שִׁשָּׁה מִכָּל שֵׁבֶט – נִמְצְאוּ שְׁנַיִם יְתֵירִין. 
אֶבְרֹר שִׁשָּׁה מִשֵּׁבֶט זֶה וַחֲמִשָּׁה מִשֵּׁבֶט זֶה – נִמְצָא אֲנִי מֵטִיל קִנְאָה בֵּין הַשְּׁבָטִים! 
מֶה עָשָׂה? בֵּירֵר שִׁשָּׁה מִכָּל שֵׁבֶט וְשֵׁבֶט, וְהֵבִיא שִׁבְעִים וּשְׁנַיִם פִּטְקִין. עַל שִׁבְעִים מֵהֶן כָּתַב &quot;זָקֵן&quot; וּשְׁנַיִם חֲלָקִים. 
וּבְלָלָן וּנְתָנָן בַּקַּלְפִּי, וְאָמַר לָהֶם: בּוֹאוּ וְטִלּוּ פִּטְקֵיכֶם! מִי שֶׁעָלָה בְּיָדוֹ &quot;זָקֵן&quot; – אָמַר לוֹ: &quot;כְּבָר קִדְּשְׁךָ הַמָּקוֹם&quot;. 
וּמִי שֶׁעָלָה בְּיָדוֹ חָלָק – אָמַר לוֹ: &quot;הַמָּקוֹם לֹא חָפֵץ בְּךָ; אֲנִי מָה אֶעֱשֶׂה לְךָ?&quot;. 

{{הע-שמאל|ראו ספרי שם: לפי דברי ר' שמעון אלדד ומידד לא נפסלו ע&quot;י הקלפי, אלא נשארו במחנה מתוך צניעות; ודווקא משום כך זכו לנבואה יציבה ונמשכת, שאינה תלויה במשה. לפי דברי ת&quot;ק הם התנבאו על מותו של משה, ולדברי ר' אליעזר הם שהביאו בנבואתם את השליו.}}רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: בַּמַּחֲנֶה נִשְׁתַּיְּרוּ. שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁאָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה: &quot;אֶסְפָה לִּי שִׁבְעִים אִישׁ&quot;, 
אָמַר אֶלְדָּד וּמֵידָד: אֵין אָנוּ רְאוּיִים לִגְדֻלָּה זוֹ! הָלְכוּ וְהִטְמִינוּ אֶת עַצְמָן. 
אָמַר לָהֶן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: הוֹאִיל וּמִעַטְתֶּם אֶת עַצְמְכֶם – הֲרֵינִי מוֹסִיף לָכֶם גְּדֻלָּה עַל גְּדֻלַּתְכֶם! 
וּמַה גְּדֻלָּה הוֹסִיף לָהֶם? שֶׁכָּל הַנְּבִיאִים כֻּלָּן נִתְנַבְּאוּ וּפָסְקוּ; הֵן הִתְנַבְּאוּ וְלֹא פָסְקוּ! 
וּמַה נְּבוּאָה נִתְנַבְּאוּ? אָמְרוּ: &quot;מֹשֶׁה מֵת וִיהוֹשֻׁעַ מַכְנִיס אֶת יִשְׂרָאֵל לָאָרֶץ&quot;. 
אַבָּא חָנִין אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבִּי אֱלִיעֶזֶר: עַל עִסְקֵי שְׂלָו נִתְנַבְּאוּ: &quot;עֲלֵה שְׂלָו, עֲלֵה שְׂלָו!&quot;. 
}}

===פסוק כז===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|היכן היה יהושע? לפי יש אומרים ור' שמעון הוא הנער שבישר למשה על נבואת אלדד ומידד, ולפי ת&quot;ק הוא היה באוהל מועד ואינו הנער המבשר; והשוו [[ביאור:ספרי במדבר/יא#פיסקה צו|ספרי צו,]] שם ר' שמעון סובר כת&quot;ק כאן.
&quot;שאמרנו&quot; -לעיל פס' כו.}}'''&quot;וַיָּרָץ הַנַּעַר וַיַּגֵּד לְמֹשֶׁה&quot;''', יֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁהָיָה יְהוֹשֻׁעַ. 
וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר &quot;וּמְשָׁרְתוֹ יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן נַעַר לֹא יָמִישׁ מִתּוֹךְ הָאֹהֶל&quot; {{ממ|שמות|לג|יא}}, הָא יָדַעְתָּ שֶׁלֹּא הָיָה יְהוֹשֻׁעַ! 
רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: &quot;וַיַּעַן יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן מְשָׁרֵת מֹשֶׁה מִבְּחֻרָיו וַיֹּאמַר&quot;, הֵאִיר עַתָּה שֶׁאַף הָרִאשׁוֹן הָיָה יְהוֹשֻׁעַ! 
'''&quot;אֶלְדָּד וּמֵידָד מִתְנַבְּאִים בַּמַּחֲנֶה&quot;''' - זֶה הוּא שֶׁאָמַרְנוּ, שֶׁהָיוּ מִתְנַבְּאִין וְהוֹלְכִין עַד יוֹם מוֹתָן! 
}}

===פסוק כח===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו ספרי שם, [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#א, פרשה א|ומכילתא עמלק א א.]]
יהושע וגיחזי מציגים את היחס הראוי לרבותיהם, כבעלי כוחות להמית ולהחיות.}} '''&quot;אֲדֹנִי מֹשֶׁה כְּלָאֵם&quot;''', אָמַר לוֹ: רַבֵּינוּ מֹשֶׁה, כַּלֵּה אוֹתָם מִן הָעוֹלָם! בְּנֵי אָדָם שֶׁבִּשְּׂרוּ אוֹתְךָ הַבְּשׂוֹרָה הַקָּשָׁה הַזֹּאת. 
דָּבָר אַחֵר: כְּלָאֵם – אָסְרֵם בְּזִקִּים וּבְקוֹלָרִים, וְלֹא כְּמוֹת שֶׁהוּא אוֹמֵר בְּיִרְמְיָהוּ &quot;וּנְתַתֶּם אוֹתוֹ אֶל בֵּית הַכֶּלֶא&quot; {{ממ|ירמיה|לז|יח}}. 
דָּבָר אַחֵר: '''&quot;אֲדֹנִי מֹשֶׁה כְּלָאֵם&quot;''', מִיהוֹשֻׁעַ לָמַדְנוּ &quot;מוֹרָא רַבְּךָ כְּמוֹרָא שָׁמַיִם&quot; ([[ביאור:משנה אבות פרק ד#משנה יב|אבות ד יב]]) 
שֶׁאָמַר לְמֹשֶׁה: רַבִּי, כְּשֵׁם שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְכַלֶּה אֶת הַמּוֹרְדִים – אַף אַתָּה כַּלֵּה אוֹתָם! 
וְכֵן אַתְּ מוֹצֵא בְּגֵיחֲזִי, כְּשֶׁאָמַר לוֹ רַבּוֹ &quot;קַח מִשְׁעַנְתִּי בְיָדְךָ וָלֵךְ&quot; {{ממ|מלכים ב|ד|כט}} הִתְחִיל מִסְתַּמֵּךְ וְהוֹלֵךְ עַל מַקְלוֹ. 
פָּגְעוּ בּוֹ בְּנֵי אָדָם, אָמְרוּ לוֹ: לְאֵיכָן אַתָּה הוֹלֵךְ? אָמַר לָהֶן: לְהַחֲיוֹת אֶת הַמֵּת! 
אָמְרוּ לוֹ: וַהֲלֹא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁמֵּמִית וּמְחַיֶּה! אָמַר לָהֶן: אַף רַבִּי מֵמִית וּמְחַיֶּה! 
}}

===פסוק כט===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו ספרי שם: הדרשה מבוססת על הדרשה דלעיל פס' כו, שתוכן הנבואה היה שמשה ימות ויהושע ימלוך במקומו. משה טוען שאין בו קנאה ביהושע ואין בכוונתו להפגע מהנבואה או לפגוע ביהושע, וככל שירבו הנביאים כן ייטב.
המשאלה של משה היא שכל העם יהיו נביאים כיהושע, ולא כמוהו עצמו.}}'''&quot;וַיֹּאמֶר לוֹ מֹשֶׁה הַמְקַנֵּא אַתָּה לִי&quot;?''' אָמַר לוֹ מֹשֶׁה: יְהוֹשֻׁעַ, סָבוּר אַתְּ שֶׁאֲנִי מְקַנֵּא בְּךָ? 
אַלְוַאי כָּל יִשְׂרָאֵל כַּיֹּצֵא בְּךָ, אַלְוַאי בָּנַי כַּיּוֹצֵא בְּךָ, וּ&quot;מִי יִתֵּן כָּל עַם ה' נְבִיאִים&quot;! 
}}

===פסוק ל===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו ספרי שם; דינם של ישראל לא נגזר בלי נוכחותם של הצדיקים בתוכם, שמא יטו את הכף וימנעו את הפורענות.}}'''&quot;וַיֵּאָסֵף מֹשֶׁה אֶל הַמַּחֲנֶה, הוּא וְזִקְנֵי יִשְׂרָאֵל&quot;''', מְלַמֵּד שֶׁלֹּא הֵבִיא הַמָּקוֹם עֲלֵיהֶם מַכָּה עַד שֶׁנִּכְנְסוּ צַדִּיקִים לַמַּחֲנֶה. 
}}

===פסוק לא===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:ספרי במדבר/יא#פיסקה צז|ספרי צז:]] דורש 'ויגז' – כגיזי צמר או מלשון גזז ראש – שהרוח הרגה מישראל וחתכה את ראשיהם, והרגה יותר מאלו שמתו באכילת השלו.}}'''&quot;וְרוּחַ נָסַע מֵאֵת ה' וַיָּגָז שַׂלְוִים מִן הַיָּם&quot;''', מְלַמֵּד שֶׁהָיָה עוֹלֶה מִן הַיָּם כְּמִין גִּזֵּי צֶמֶר וְנִרְטֶשֶׁת עַל גַּבֵּי הַמַּחֲנֶה. 
וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁהָרְגָה בִּירִידָתָהּ יָתֵר מִמַּה שֶּׁהָרְגָה בַּאֲכִילָתָהּ. 

{{הע-שמאל|ראו ספרי שם וכן [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/ויסע#פרשה ג|מכילתא ויסע ג.]] לפי ת&quot;ק השליו, שהגיע מן המערב, כיסה את המחנה ויצר מלבן הבולט מהמחנה מרחק של יום הליכה לצפון ולדרום. ר' מאיר מוסיף שגם לכיוון מערב. 
השליו הוגש בשפע, בניקיון, ובדרך המקילה על האיסוף שלו.}}'''&quot;וַיִּטֹּשׁ עַל הַמַּחֲנֶה כְּדֶרֶךְ יוֹם כֹּה&quot;''' וְגוֹ': &quot;כְּדֶרֶךְ יוֹם כֹּה&quot; – כְּלַפֵּי הַדָּרוֹם, &quot;וּכְדֶרֶךְ יוֹם כֹּה&quot; – כְּלַפֵּי הַצָּפוֹן. 
רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: אַף &quot;כְּדֶרֶךְ יוֹם כֹּה&quot; – כְּלַפֵּי הַמַּעֲרָב! 
'''&quot;וּכְאַמָּתַיִם עַל פְּנֵי הָאָרֶץ&quot;''', מְלַמֵּד שֶׁהָיָה עוֹלֶה מִן הָאָרֶץ עַל רוּם שְׁתֵּי אַמּוֹת, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִהְיוּ מִצְטַעֲרִין עָלֶיהָ בִּשְׁעַת לְקִיטָה. 

{{הע-שמאל|ר' יוסי דורש &quot;סביב&quot;, שהשליו היה על המחנה – ועל סביבו: המחנה היה בגודל שלוש פרסאות על שלוש, ומכאן שהשליו כיסה 9X9 פרסאות.
אחרים מכפילים את הכמות וטוענים שהשליו כסה את סביבות המחנה במרחק 80 פרסאות(!) – אבל לא על הדרכים.}}רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: '''&quot;וַיִּטֹּשׁ עַל הַמַּחֲנֶה כְּדֶרֶךְ יוֹם כֹּה&quot;''' וְגוֹ' – שָׁלֹשׁ פַּרְסָאוֹת לְכָל רוּחַ. 
וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;וַיַּפֵּל בְּקֶרֶב מַחֲנֵהוּ סָבִיב לְמִשְׁכְּנֹתָיו&quot; {{ממ|תהלים|עח|כח}}. 
אֲחֵרִים אוֹמְרִים: &quot;וַיִּטֹּשׁ עַל הַמַּחֲנֶה כְּדֶרֶךְ&quot; – כְּדֶרֶךְ הִלּוּכוֹ הַבֵּינוֹנִי, עֲשָׂרָה פַּרְסָאוֹת; &quot;יוֹם&quot; – עֶשְׂרִים; &quot;כֹּה&quot; – אַרְבָּעִים. 
מַה תַּלְמוּד לוֹמַר שׁוּב &quot;וּכְדֶרֶךְ יוֹם כֹּה&quot;? הֲרֵי שְׁמוֹנִים, כְּלַפֵּי מַעְלָה. 
וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;תַּעֲרֹךְ לְפָנַי שֻׁלְחָן נֶגֶד צֹרְרָי&quot; {{ממ|תהלים|כג|ה}}. 
יָכוֹל שֶׁהָיוּ {{ב|אַסְתַּרְסֵוָאוֹת|הדרכים}} מְקֻלְקָלוֹת? תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;וּכְאַמָּתַיִם עַל פְּנֵי הָאָרֶץ&quot;''', עַל הַפָּנוּי שֶׁבָּאָרֶץ. 
וּלְהַלָּן הוּא אוֹמֵר: &quot;וַיַּפֵּל בְּקֶרֶב מַחֲנֵהוּ סָבִיב לְמִשְׁכְּנֹתָיו&quot;, שֶׁהָיָה מְסוֹבָב לַמִּשְׁכָּנוֹת, וּשְׁתֵּי אַמּוֹת הָיְתָה נְטוּלָה מִן הָאָרֶץ. 

{{הע-שמאל|גם המן היה מוגבה מהאדמה, ולקטו אותו כמעל שולחנות זהב; וראו מכילתא שם, ולעיל פס' ט.}}רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בְּנוֹ שֶׁל רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר: אַף מָן, לֹא אָכְלוּ אוֹתוֹ יִשְׂרָאֵל אֶלָּא מִן הַגָּבוֹהַּ. 
כֵּיצַד? יָצְאָה רוּחַ צְפוֹנִית וְכִבְּדָה אֶת הַמִּדְבָּר, וְיָרַד מָטָר וְכִבֵּשׁ אֶת הָאָרֶץ, וְיָרַד הַטַּל עָלָיו, וְהָרוּחַ מְנַשֶּׁבֶת בּוֹ, 
וְנַעֲשָׂה כְּמִין שֻׁלְחָנוֹת שֶׁל זָהָב, וְהַמָּן הָיָה יוֹרֵד עָלָיו, וּמִמֶּנּוּ יִשְׂרָאֵל מְלַקְּטִין וְאוֹכְלִין! 
וַהֲלֹא דְּבָרִים קַל וָחֹמֶר: אִם כָּךְ חָס הַמָּקוֹם עַל עוֹבְרֵי רְצוֹנוֹ בָּעוֹלָם הַזֶּה –
עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה שֶׁיְּשַׁלֵּם שָׂכָר טוֹב לַצַּדִּיקִים לֶעָתִיד לָבֹא! 
}}

===פסוק לב===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:ספרי במדבר/יא#פיסקה צח|ספרי צח.]]}}'''&quot;וַיָּקָם הָעָם כָּל הַיּוֹם הַהוּא וְכָל הַלַּיְלָה&quot;''', אָמְרוּ: הָעֲצֵלִים וְהַחִגְּרִים וְהַקְּטַנִּים שֶׁבָּהֶן לִקְּטוּ מֵאָה כּוֹר! 

{{הע-שמאל|ר' יהושע לומד מכאן את החובה לשחוט עופות, וראו ספרי שם. בספרי רבי הוא הלומד מתהלים ולא מכאן, ומפרש את הפסוק כפשטו.}}'''&quot;וַיִּשְׁטְחוּ לָהֶם שָׁטוֹחַ סְבִיבוֹת הַמַּחֲנֶה&quot;''', רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קָרְחָה אוֹמֵר: אַל תִּקְרֵי שָׁטוֹחַ אֶלָּא שָׁחוּט, 
מַגִּיד שֶׁהִיא טְעוּנָה שְׁחִיטָה. 
אָמַר לוֹ רַבִּי יוֹסֵי: מִיכָּן אַתָּה לָמֵד שֶׁיָּרַד לָהֶם דָּבָר הַנִּטְעָן שְׁחִיטָה? 
וְהַלֹּא כְּבָר נֶאֱמַר '''&quot;וַיַּמְטֵר עֲלֵיהֶם כֶּעָפָר שְׁאֵר וּכְחוֹל יָם עוֹף כָּנָף&quot;''' {{ממ|תהלים|עח|כז}}, מַגִּיד שֶׁהִיא טְעוּנָה שְׁחִיטָה! 
אֶלָּא מַה תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;שָׁטוֹחַ&quot;? שֶׁיָּרַד לָהֶן מַשְׁטוֹחֵי מַשְׁטוֹחֵי, 
מְלַמֵּד שֶׁעֲשָׂאוּ מַשְׁטוֹחִים מַשְׁטוֹחִים סְבִיבוֹת הַמַּחֲנֶה. 
}}

===פסוק לג===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו ספרי שם וכן לעיל פס' יט.}}'''&quot;הַבָּשָׂר עוֹדֶנּוּ בֵּין שִׁנֵּיהֶם&quot;''' – כֵּיוָן שֶׁהָיָה נוֹתְנוֹ לְתוֹךְ פִּיו, לֹא הָיָה מַסְפִּיק לְחָתְכוֹ עַד שֶׁנַּפְשׁוֹ יוֹצְאָה. 
אָמְרוּ: רָשָׁע שֶׁבָּהֶן אָכַל – {{ב|נִרְתַּז|נתרז, מת}} מִיָּד; כָּשֵׁר שֶׁבָּהֶן – נִרְתַּז לְאַחַר שְׁלֹשִׁים יוֹם. 
'''&quot;וְאַף ה' חָרָה בָעָם וַיַּךְ ה' בָּעָם מַכָּה רַבָּה מְאֹד&quot;''', מְלַמֵּד שֶׁלֹּא הֵבִיא עֲלֵיהֶם הַמָּקוֹם מַכָּה קָשָׁה כַּיּוֹצֵא בָּהּ מִשָּׁעָה שֶׁיָּצְאוּ מִמִּצְרָיִם, 
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;לֹא זָרוּ מִתַּאֲוָתָם עוֹד אָכְלָם בְּפִיהֶם וְאַף אֱלֹהִים עָלָה בָהֶם&quot; {{הפניה לפסוקים|תהלים|עח|ל|לא}}. 
}}

===פסוק לד===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|השוו ספרי שם ולעיל פס' ג.}}'''&quot;וַיִּקְרָא שֵׁם הַמָּקוֹם הַהוּא קִבְרוֹת הַתַּאֲוָה&quot;''', יָכוֹל כֵּן הָיָה שְׁמוֹ מִקֹּדֶם? 
אָמַרְתָּ: '''&quot;כִּי שָׁם קָבְרוּ אֶת הָעָם הַמִּתְאַוִּים&quot;''' – מִשֶּׁאֵירַע הָיָה נִקְרָא, לֹא כֵן הָיָה שְׁמוֹ מִקֹּדֶם! 
}}

===פסוק לה===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|קושר את פרשת קברות התאוה לעניין מרים הבא בחצרות.}}'''&quot;מִקִּבְרוֹת הַתַּאֲוָה נָסְעוּ הָעָם חֲצֵרוֹת&quot;''', זוֹ הָיְתָה בְּשָׁעָה שֶׁנִּצְטָרְעָה מִרְיָם; 
מְלַמֵּד שֶׁחָזְרוּ חֲנִיָּה אַחַת לַאֲחוֹרֵיהֶם בִּשְׁבִיל מִרְיָם.
}}</text>
      <sha1>9lsf6f2rd9m7pf63gafzmjscdt88ow8</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:ספרי זוטא במדבר/יב</title>
    <ns>106</ns>
    <id>1697789</id>
    <revision>
      <id>3016307</id>
      <parentid>3006418</parentid>
      <timestamp>2026-05-13T15:44:24Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Michaelkimmel2</username>
        <id>44530</id>
      </contributor>
      <origin>3016307</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="45622" sha1="3690gmiop6hy0154xl00zabuxlzlv51" xml:space="preserve">==פרק יב==

===פסוק א===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ת&quot;ק מתאר את מרים כזו שפתחה בדיבור ובביקורת על משה, וראו גם [[ביאור:ספרי במדבר/יב#פיסקה צט|ספרי צט.]] ר' שמעון מתאר את ציפורה כזו שפתחה בדברים, ובכל זאת נענשה רק מרים.
הקשר לפרשה הקודמת הוא השמחה של הזקנים שזכו לנבואה ועלו לשררה; מרים חושבת לפי תומה שהזקנים לא יקיימו עוד יחסי מין עם נשותיהם, כשם שמשה אינו מקיים יחסי מין איתה. בעיניה כל הנביאים מתנזרים מיחסי מין, והיא אינה יודעת שרק משה עשה כך.
הנשים מתעניינות בעיקר בגורלן של הנשים, הנדחק ומוצנע מהחברה הגברית.}}'''&quot;וַתְּדַבֵּר מִרְיָם וְאַהֲרֹן בְּמֹשֶׁה&quot;''', קָשָׁה הִיא לָשׁוֹן הָרָע, שֶׁלֹּא נִצְטָרְעָה מִרְיָם אֶלָּא עַל לָשׁוֹן הָרָע, 
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וַתְּדַבֵּר מִרְיָם וְאַהֲרֹן&quot;. 
מִרְיָם פָּתְחָה הַדְּבָרִים וְאָמְרָה לְאַהֲרֹן, וְהוֹסִיף אַהֲרֹן עַל דְּבָרֶיהָ, וְנָשְׂאוּ וְנָתְנוּ בַּדָּבָר. 
רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: אַף צִפּוֹרָה פָּתְחָה בַּדְּבָרִים וְאָמְרָה לְמִרְיָם, וּמִרְיָם אָמְרָה לְאַהֲרֹן, 
וְאַהֲרֹן הוֹסִיף עַל דִּבְרֵיהֶם, וְנָשְׂאוּ וְנָתְנוּ בַּדְּבָרִים. 
וּמָה הָיוּ הַדְּבָרִים? אָמְרוּ: כֵּיוָן שֶׁנִּתְמַנּוּ הַזְּקֵנִים – הִדְלִיקוּ כָּל יִשְׂרָאֵל נֵרוֹת וְעָשׂוּ שִׂמְחָה, 
בִּשְׁבִיל שֶׁעָלוּ שִׁבְעִים זְקֵנִים לִשְׂרָרָה. 
וְכֵיוָן שֶׁרָאַת מִרְיָם הַנֵּרוֹת – אָמְרָה: אַשְׁרֵי אֵלּוּ וְאַשְׁרֵי נְשׁוֹתֵיהֶן! 
אָמְרָה לָהּ צִפּוֹרָה: אַל תֹּאמְרִי אַשְׁרֵי נְשׁוֹתֵיהֶן, אֶלָּא אוֹי לִנְשׁוֹתֵיהֶן, 
שֶׁמִיּוֹם שֶׁדִּבֵּר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עִם מֹשֶׁה אָחִיךְ – לֹא נִזְדַּקֵּק לִי. 
מִיָּד הָלְכָה מִרְיָם אֵצֶל אַהֲרֹן, וְהָיוּ נוֹשְׂאִין וְנוֹתְנִין בַּדָּבָר, שֶׁנֶּאֱמַר &quot;וַתְּדַבֵּר מִרְיָם וְאַהֲרֹן בְּמֹשֶׁה עַל אֹדוֹת הָאִשָּׁה&quot;, עַל עִסְקֵי פְּרִישָׁתוֹ מִן הָאִשָּׁה. 

{{הע-שמאל|מרים ואהרון מאשימים את משה בגאוותנות, וראו להלן פס' ג.
ברקע נמצאת התופעה של הנזירות הנוצרית, ואולי גם של כת ים המלח – נזירות מיחסי מין והתיחסות אליהם כאל חטא. הדיבור של מרים ואהרון טוען שהנבואה והחסידות אינן כרוכות בהתנגדות למין, אלא רק במקרה של משה.}}אָמְרוּ: {{ב|גֵּיוְתָן|גאוותן}} הוּא מֹשֶׁה; וְכִי לֹא דִּבֵּר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶלָּא עִמּוֹ בִּלְבַד? 
כְּבָר דִּבֵּר עִם נְבִיאִים הַרְבֵּה וְעִמָּנוּ, וְלֹא פֵּרַשְׁנוּ מִנְּשׁוֹתֵינוּ כְּמוֹ שֶׁפֵּרַשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;הֲרַק אַךְ בְּמֹשֶׁה דִּבֶּר ה'?&quot; 

{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:ספרי במדבר/יב#פיסקה צט|ספרי צט.]] המדיינים הם מבני אברהם וקטורה ואילו הכושים הם מבני חם. חז&quot;ל מעדיפים את המדיינים כנראה גם בגלל צבע עורם, שהוא בהיר יחסית (על ההעדפה לצבע עור בהיר ראו גם [[שיר השירים א ו]]), ולכן מזדעזעים מכינויה של אשת משה &quot;כושית&quot;. הם אינם מעלים על דעתם שמשה לקח אשה נוספת, ומפרשים &quot;כושית&quot; במובן &quot;בולטת ביפיה ובמעשים טובים&quot;.
עמוס מתאר את ישראל כ'בני כושיים', ומתכוון לפי הפשט שאינם שונים מכל העמים, והדרשה טוענת את ההפך: ישראל אהובים על הקב&quot;ה במיוחד!}}'''&quot;עַל אֹדוֹת הָאִשָּׁה הַכֻּשִׁית&quot;''', וְכִי כּוּשִׁית הָיְתָה? וַהֲלֹא מִדְיָנִית הָיְתָה! 
אֶלָּא מַה כּוּשִׁי נִכָּר בְּמַרְאָיו מִכָּל הַבְּרִיּוֹת – 
כָּךְ הָיְתָה צִפּוֹרָה נִכֶּרֶת בְּמַרְאֶיהָ וּבְמַעֲשֶׂיהָ מִכָּל הַנָּשִׁים. 
וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;שִׁגָּיוֹן לְדָוִד אֲשֶׁר שָׁר לַה' עַל דִּבְרֵי כוּשׁ בֶּן יְמִינִי&quot; {{ממ|תהלים|ז|א}}, 
וְכִי כּוּשִׁי הָיָה שָׁאוּל? וַהֲלֹא מִשֵּׁבֶט בִּנְיָמִין הָיָה! 
אֶלָּא מַה כּוּשִׁי נִכָּר בְּמַרְאָיו מִכָּל הַבְּרִיּוֹת – 
כָּךְ הָיָה שָׁאוּל נִכָּר בְּמַרְאָיו וּבְמַעֲשָׂיו מִכָּל יִשְׂרָאֵל! 
וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;וַיִּשְׁמַע עֶבֶד מֶלֶךְ הַכּוּשִׁי&quot; {{ממ|ירמיה|לח|ז}}, וְכִי כּוּשִׁי הָיָה בָּרוּךְ בֶּן נֵרִיָּה? 
אֶלָּא מַה כּוּשִׁי נִכָּר בְּמַרְאָיו מִכָּל הַבְּרִיּוֹת – 
כָּךְ בָּרוּךְ בֶּן נֵרִיָּה הָיָה נִכָּר בְּמַרְאָיו וּבְמַעֲשָׂיו מִכָּל יִשְׂרָאֵל. 
וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;הֲלוֹא כִבְנֵי כֻשִׁיִּים אַתֶּם לִי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל נְאֻם ה'&quot; {{ממ|עמוס|ט|ז}}, וְכִי כּוּשִׁים הֵם יִשְׂרָאֵל? 
אֶלָּא מַה כּוּשִׁי נִכָּר בְּמַרְאָיו מִכָּל הַבְּרִיּוֹת – כָּךְ הָיוּ יִשְׂרָאֵל נִכָּרִין בְּאַהֲבָתָם מִכָּל הָאֻמּוֹת לִפְנֵי הַמָּקוֹם. 

{{הע-שמאל|ר' יוסי מדגיש את יפיה של ציפורה, שנשארה יפה גם בזקנותה. ר' יהודה משבח אותה על שידעה לנהוג כאשת מלך; בספרי שם מובאת טענה שציפורה היתה נאה ביופיה וגם במעשיה, וראו [[משלי יא כב]].}}רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: יֵשׁ לְךָ אִשָּׁה שֶׁהִיא נָאָה בְּיַלְדוּתָהּ, וּכְשֶׁהִיא מַזְקֶנֶת הִיא מִתְנַוֶּלֶת. 
וּמִנַּיִן אַתָּה אוֹמֵר שֶׁהָיְתָה צִפּוֹרָה נָאָה בְּיַלְדוּתָהּ וְנָאָה בְּזִקְנוּתָהּ? 
אָמַרְתָּ: &quot;עַל אֹדוֹת הָאִשָּׁה הַכֻּשִׁית אֲשֶׁר לָקָח&quot;. 
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: יֵשׁ לְךָ עֲנִיָּה בַּת עֲנִיָּה שֶׁהִיא נִזְקֶקֶת לַמַּלְכוּת, וְאֵינָהּ יוֹדַעַת לִנְהֹג בְּמִנְהַג הַמַּלְכוּת. 
וּמִנַּיִן אַתָּה אוֹמֵר שֶׁהָיְתָה צִפּוֹרָה 'כּוּשִׁית' בַּעֲנִיּוּת וְ'כוּשִׁית' בַּמַּלְכוּת? אָמַרְתָּ: &quot;עַל אֹדוֹת הָאִשָּׁה הַכֻּשִׁית אֲשֶׁר לָקָח&quot;. 
וּמִנַּיִן אַתָּה אוֹמֵר בִּשְׁבִיל כָּךְ לְקָחָהּ מֹשֶׁה? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;כִּי אִשָּׁה כֻשִׁית לָקָח&quot;! 
}}

===פסוק ב===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|דורש &quot;'''גם''' בנו&quot; – לרבות באבותינו. 
הדרשות מנסות לעקוב אחרי לשון הפסוק המסורבלת &quot;הרק אך... הלא...&quot; 
לדעת ר' יעקב הודו אהרון ומרים בהבדל בין נבואתם לנבואת משה, אבל לא קשרו את הדברים להימנעות מיחסי מין.}}'''&quot;וַיֹּאמְרוּ: הֲרַק אַךְ בְּמֹשֶׁה דִּבֶּר ה'? וַהֲלֹא גַּם בָּנוּ דִבֵּר&quot;''' – גַּם בַּאֲבוֹתֵינוּ. '''רַק לֹא''' הָיִינוּ נוֹהֲגִין כָּךְ, 
'''אַךְ לֹא''' כָּךְ נִצְטָרַכְנוּ לִנְהֹג – אֵלּוּ דִּבְרֵי רַבִּי שִׁמְעוֹן. 
רַבִּי יַעֲקֹב הָיָה אוֹמֵר: '''רַק לֹא''' הָיָה מְדַבֵּר עִמָּנוּ פֶּה אֶל פֶּה, '''אַךְ לֹא''' הָיָה מְדַבֵּר עִמָּנוּ פָּנִים אֶל פָּנִים. 

{{הע-שמאל|קורא את תחילת פס' ג כהמשך של פס' ב.}}'''&quot;וַיִּשְׁמַע&quot;''', יָכוֹל שֶׁאֵין לִי שֶׁשָּׁמַע אֶלָּא הַמָּקוֹם? וּמִנַּיִן אַף מֹשֶׁה שָׁמַע? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;וַיִּשְׁמַע ה' וְהָאִישׁ מֹשֶׁה&quot;'''. 
}}

===פסוק ג===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|בניגוד לדברי מרים ואהרון, משה לא היה גאוותן אלא עניו, גיבור וגבוה. לפי 'דבר אחר' הוא היה גם עשיר, דורש &quot;מאד&quot;-מעות; וראו גם [[שבת צב א]], וכן [[ביאור:ספרי במדבר/יב#פיסקה קא|ספרי קא.]]
בהמשך משרטטת הדרשה את גבולות הענווה של משה: הוא היה עניו מהאנשים בני דורו, ולא ממלאכי השרת או מהאבות, או מבני הדורות שאחריו; והשוו בספרי שם לדברי ר' יוסי.}}'''&quot;וְהָאִישׁ... עָנָיו מְאֹד&quot;''', מִיכָּן אַתָּה יוֹדֵעַ שֶׁאָמְרוּ 'מֹשֶׁה גַּיַּוְתָן הוּא וְלֹא פֵּרַשׁ מֵאִשְׁתּוֹ אֶלָּא דֶּרֶךְ גֵּיאוּת'? 
שֶׁהֲרֵי הַכָּתוּב מַכְחִישָׁן אַחֲרָיו, וְאוֹמֵר '''&quot;וְהָאִישׁ מֹשֶׁה עָנָיו מְאֹד&quot;''', לֹא כְּמוֹת שֶׁהֵן אוֹמְרִין שֶׁהוּא גֵּיוְתָן! 
&quot;'''וְהָאִישׁ מֹשֶׁה עָנָיו מְאֹד'''&quot; מְלַמֵּד שֶׁהָיָה גִּבּוֹר בַּעֲנָוָה.
וּמִנַּיִן אַתָּה אוֹמֵר שֶׁהָיָה גִּבּוֹר בַּעֲנָוָה, וְכָךְ הָיָה גִּבּוֹר בִּגְבוּרָה? תַּלְמוּד לוֹמַר 'הָאִישׁ' – &quot;'''וְ'''הָאִישׁ.&quot; 
דָּבָר אַחֵר: יָכוֹל שֶׁהָיָה עָנָיו בְּמָמוֹן וְלֹא הָיָה נָאֶה וּמְשֻׁבָּח? תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;מְאֹד מִכֹּל&quot;. 
יָכוֹל שֶׁהָיָה נָאֶה וּמְשֻׁבָּח וְלֹא הָיָה גָּבוֹהַּ בְּקוֹמָתוֹ? תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;וַיִּפְרֹשׂ אֶת הָאֹהֶל עַל הַמִּשְׁכָּן&quot; {{ממ|שמות|מ|יט}}:
מַה מִּשְׁכָּן, עֶשֶׂר אַמּוֹת – אַף מֹשֶׁה, עֶשֶׂר אַמּוֹת. 
יָכוֹל שֶׁהָיָה עָנָיו מִמַּלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת, אוֹ יָכוֹל עָנָיו מֵאַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב? 
אָמַרְתָּ &quot;מִכֹּל הָאָדָם אֲשֶׁר עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה&quot;, מִמַּה שֶּׁעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה הָיָה עָנָיו, [לֹא הָיָה עָנָיו] מֵאָבוֹת הָרִאשׁוֹנִים.
יָכוֹל שֶׁהָיָה עָנָיו מִדּוֹרוֹת הָאַחֲרוֹנִים? תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;אֲשֶׁר עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה&quot; – מִדּוֹרוֹ. מִדּוֹרוֹ אָמְרוּ, לֹא מִדּוֹרוֹת הָאַחֲרוֹנִים.
}}

===פסוק ד===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|אהרון ומרים היו טמאים בשעה שקרא להם הקב&quot;ה, וכך הבינו את הסיבה להימנעות משה מיחסי מין, שהרי הוא היה חייב להיות תמיד מוכן להתגלות הקב&quot;ה.
ר' יוסי בר' יהודה מסביר את &quot;שלשתכם&quot; כפשוטו: הקב&quot;ה התגלה לשלושתם בבת אחת. ר' יוסי מתאר שלוש נבואות שונות שהתקיימו באותו זמן, והזמינו כל אחד מהם לחוד באותו הזמן; וראו [[ביאור:ספרי במדבר/יב#פיסקה קב|ספרי קב,]] כר' יוסי בר' יהודה.}}'''&quot;וַיֹּאמֶר ה' פִּתְאֹם אֶל מֹשֶׁה&quot;''', רַבִּי אֶלְעָזָר בֵּירַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: פִּתְאֹם בְּתָכוּף. 
אֵין לְשׁוֹן &quot;פִּתְאֹם&quot; אֶלָּא לְשׁוֹן טֻמְאָה, כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וְכִי יָמוּת מֵת עָלָיו בְּפֶתַע פִּתְאֹם&quot; {{ממ|במדבר|ו|ט}}.
מַגִּיד שֶׁהָיוּ מְחֻסְּרֵי טְבִילָה אוֹתָהּ הַשָּׁעָה; כַּמִּדָּה שֶׁמָּדְדוּ...! 
'''&quot;צְאוּ שְׁלָשְׁתְּכֶם&quot;''', יוֹסֵי בֶּן יְהוּדָה אוֹמֵר: בְּדִבּוּר אֶחָד יָצְאוּ שְׁלָשְׁתָּם. 
רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: בִּשְׁלֹשָׁה דִּבְּרוֹת יָצְאוּ שְׁלָשְׁתָּם כְּאַחַת. 

{{הע-שמאל|משה הוזמן גם הוא, כדי שלא יחשוב שהקב&quot;ה דוחה אותו מהנבואה או כדי שלא ליצור מראית עין של דחיה כזאת.}}וְכִי מֹשֶׁה הָיָה צָרִיךְ לָצֵאת עִמָּהֶם? וְלָמָּה יָצָא? לְשֵׁם שְׁנֵי צְדָדִים: 
שֶׁלֹּא יְהֵא מֹשֶׁה אוֹמֵר: 'דּוֹמֶה שֶׁנִּמְצָא בִּי פְּגָם, שֶׁכֵּן הוּדְחֵיתִי מִן הַדִּבּוּר'; 
וְשֶׁלֹּא יִהְיוּ יִשְׂרָאֵל אוֹמְרִין: 'דּוֹמֶה שֶׁנִּמְצָא בְּמֹשֶׁה פְּגָם, שֶׁכֵּן נִדְחָה מִן הַדִּבֵּר'. 
}}

===פסוק ה===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|עמוד הענן מצביע על דיבור של הקב&quot;ה עם משה, אהרון ושמואל.
עמוד הענן לא נכנס לאוהל מועד כי בתוך האהל אין פורענות. (הדרשה מזהה את אהל מועד עם המשכן) הסיפור על נדב ואביהו סותר את הטענה הזאת לכאורה, והדרשה טוענת שהם נהרגו בכניסה למשכן ולא בתוכו.}}'''&quot;וַיֵּרֶד ה' בְּעַמּוּד עָנָן&quot;''', מַגִּיד שֶׁהָיָה מְדַבֵּר עִמָּהֶן בֶּעָנָן. 
וּמִנַּיִן כְּדֶרֶךְ שֶׁהָיָה מְדַבֵּר עִמָּהֶם כָּךְ הָיָה מְדַבֵּר עִם שְׁמוּאֵל בֶּעָנָן? 
אָמַרְתָּ: &quot;מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן בְּכֹהֲנָיו וּשְׁמוּאֵל בְּקֹרְאֵי שְׁמוֹ, בְּעַמּוּד עָנָן יְדַבֵּר אֲלֵיהֶם&quot; {{ממ|תהלים|צט|ו}};
אָמְרוּ: בְּשָׁעָה שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל רוֹאִין אֶת עַמּוּד הֶעָנָן בֵּין הַשָּׁמַיִם וּבֵין הָאָרֶץ, הָיוּ יוֹדְעִין שֶׁהוּא מְדַבֵּר עִם מֹשֶׁה, וְכֵן שְׁמוּאֵל! 
'''&quot;וַיַּעֲמֹד פֶּתַח הָאֹהֶל&quot;''', וְלָמָּה לֹא נִכְנַס לָאֹהֶל? שֶׁלֹּא נִתְקַדֵּשׁ הַמִּשְׁכָּן לְפֻרְעָנוּת אֶלָּא לְטוֹבָה. 
וְאִלּוּ לֹא שֶׁנִּכְנַס נָדָב וַאֲבִיהוּ – לֹא לָקוּ; אֲבָל אֵלּוּ שֶׁהֵן בַּחוּץ – לֹא הִכְנִיסָן לִפְנִים. 

{{הע-שמאל|בניגוד להזמנה להכנס לאוהל, שנמסרה לשלושתם, כשהקב&quot;ה נוזף באהרון ובמרים הוא אינו מזמין את משה; ת&quot;ק מסביר גם כאן, כמו לעיל פס' ד, מפני מראית העין; ר' יהודה מסביר זאת בהבדלי המעמדות בין משה לאהרון ומרים; דבר אחר קושר זאת לכלל שאין אומרים שבחו של אדם בפניו; והשוו [[ביאור:ספרי במדבר/יב#פיסקה קב|ספרי קב,]] שם מופיעים דברי ת&quot;ק ודבר אחר.}} '''&quot;וַיִּקְרָא אַהֲרֹן וּמִרְיָם וַיֵּצְאוּ שְׁנֵיהֶם&quot;''', וְלָמָּה יָצְאוּ שְׁנֵיהֶן חוּץ לְאֹהֶל מוֹעֵד וְהִנִּיחוּ אֶת מֹשֶׁה בְּתוֹךְ הָאֹהֶל? 
שֶׁלֹּא יְהֵא מֹשֶׁה אוֹמֵר: 'דּוֹמֶה שֶׁנִּמְצָא בִּי פְּגָם, שֶׁכֵּן הוּדַחְתִּי מִן הָאֹהֶל'. 
וְשֶׁלֹּא יִהְיוּ יִשְׂרָאֵל אוֹמְרִין: 'דּוֹמֶה שֶׁנִּמְצָא בְּמֹשֶׁה פְּגָם, שֶׁכֵּן נִדְחָה מִן הָאֹהֶל'. 
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: מָשְׁלוּ מָשָׁל, לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְמֶלֶךְ שֶׁבָּא אוֹהֲבוֹ אֶצְלוֹ, וְהָיָה מְבַקֵּשׁ לוֹמַר דָּבָר לְבֶן בֵּיתוֹ. 
אָמַר הַמֶּלֶךְ: מָה אֲנִי מוֹצִיא אֶת אוֹהֲבִי לַשּׁוּק? אֶלָּא יְהֵא בִּכְבוֹדוֹ בַּטְּרַקְלִין, וַאֲנִי וּבֶן בֵּיתִי נֵצֵא לַשּׁוּק! 
אַף כָּאן, הוֹצִיא אַהֲרֹן וּמִרְיָם מִפְּנֵי כְּבוֹדוֹ שֶׁל מֹשֶׁה, 
שֶׁאֵין מוֹשְׁכִין אֶת הַגָּדוֹל מִלִּפְנֵי הַקָּטָן לְדַבֵּר עִמּוֹ, אֲבָל מוֹשְׁכִין אֶת הַקָּטָן מִלִּפְנֵי הַגָּדוֹל לְדַבֵּר עִמּוֹ. 
דָּבָר אַחֵר: אֵין אוֹמְרִין שִׁבְחוֹ שֶׁל אָדָם בְּפָנָיו, וְאֵין תּוֹבְעִין עֶלְבּוֹנוֹ שֶׁל אָדָם בְּפָנָיו! 
}}

===פסוק ו===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|לעניין &quot;נא&quot; ראו גם [[ביאור:ספרי במדבר/יב#פיסקה קג|ת&quot;ק בספרי קג.]] לפי &quot;דבר אחר&quot; משה מושל גם במלאכי השרת; וראו דברי ר' יוסי בספרי שם.}} '''&quot;וַיֹּאמֶר שִׁמְעוּ נָא&quot;''', בְּבַקָּשָׁה, שִׁמְעוּ דְּבָרַי בְּנַחַת. 
'''&quot;אִם יִהְיֶה נְבִיאֲכֶם ה' בַּמַּרְאָה אֵלָיו אֶתְוַדָּע בַּחֲלוֹם אֲדַבֶּר בּוֹ&quot;'''. 
אָמַר לָהֶם: הַנְּבִיאִים שֶׁאֲמַרְתֶּם – בַּחֲלוֹמוֹת וּבְחֶזְיוֹנוֹת הָיִיתִי מְדַבֵּר עִמָּהֶם, 
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;בַּחֲלוֹם חֶזְיוֹן לַיְלָה בִּנְפֹל תַּרְדֵּמָה עַל אֲנָשִׁים&quot; {{ממ|איוב|לג|טו}}. 
&quot;לֹא כֵן&quot; נָהַגְתִּי עִם &quot;עַבְדִּי מֹשֶׁה&quot;, אֶלָּא &quot;בְּכָל בֵּיתִי נֶאֱמָן הוּא&quot;. 
כָּל מַה שֶּׁבַּמַּעְלָה וְשֶׁבַּמַּטָּה גִּלִּיתִי לוֹ, כָּל מַה שֶּׁבַּיָּם וְכָל מַה שֶּׁבַּחֲרָבָה. 
דָּבָר אַחֵר: &quot;בְּכָל בֵּיתִי נֶאֱמָן הוּא&quot;, אַף עַל מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת וְעַל בֵּית הַמִּקְדָּשׁ הוּא נֶאֱמָן! 
}}

===פסוק ח===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|נבואת משה היתה קשר ישיר וידידותי עם הקב&quot;ה, והאשמתו בשחיתות היא פגיעה בקב&quot;ה, המוצג לאור הנבואה הזאת כמשתף פעולה עם אדם מושחת! – וראו ספרי שם בסוף הפיסקה.
לעניין &quot;דבר אחר&quot; ראו ספרי שם.}}'''&quot;פֶּה אֶל פֶּה אֲדַבֶּר בּוֹ&quot;''', מְלַמֵּד שֶׁלֹּא הָיְתָה נְבוּאָתוֹ עַל יְדֵי מַלְאָךְ. 
יָכוֹל שֶׁהָיְתָה אֵימַת שְׁכִינָה עַל מֹשֶׁה בְּשָׁעָה שֶׁהָיָה מְדַבֵּר עִמּוֹ? 
'''&quot;וְדִבֶּר ה' אֶל מֹשֶׁה פָּנִים אֶל פָּנִים כַּאֲשֶׁר יְדַבֵּר אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ&quot;'''. 
מָה אוֹהֲבוֹ שֶׁל אָדָם, מְדַבֵּר וְאֵין אֵימָתוֹ עָלָיו – כָּךְ לֹא הָיְתָה אֵימַת שְׁכִינָה עַל מֹשֶׁה בְּשָׁעָה שֶׁהָיָה מְדַבֵּר עִמּוֹ! 
'''&quot;וּתְמוּנַת ה' יַבִּיט&quot;''', אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן: שֶׁהָיָה רוֹאֶה אֶת הַדְּמוּת מִיָּד. 
'''&quot;וּמַדּוּעַ לֹא יְרֵאתֶם לְדַבֵּר בְּעַבְדִּי מֹשֶׁה&quot;''', מַה תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;בְּעַבְדִּי&quot;? 
אֶלָּא לֹא עָלָיו הֶעֱלִיתֶם אֶת הַסִּרְחוֹן כִּי אִם עָלַי, שֶׁאֵין רַע מִן הַגַּנָּב אֶלָּא מִי שֶׁהוּא מְקַבֵּל מִמֶּנּוּ! 
דָּבָר אַחֵר: &quot;בְּעַבְדִּי&quot; – אֲנִי אָמַרְתִּי לוֹ לִפְרֹשׁ מִן הָאִשָּׁה! 
}}

===פסוק ט===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|גם אהרון הצטרע כאשר סר הענן והקב&quot;ה העלה את שכינתו מעליו, אבל הוא נרפא מיד, ואילו מרים נשארה מצורעת, כי היא התחילה בדיבור על משה; וראו [[ביאור:ספרי במדבר/יב#פיסקה קה|ספרי קה,]] על &quot;ויפן אהרון&quot; ותגובת ר' יהודה בן בתירא שם.
דרשת &quot;יש אומרים&quot; טוענת שהשכינה לא סרה רק מאהרון וממרים, אלא עלתה מן המשכן בכלל.}}'''&quot;וַיִּחַר אַף ה' בָּם&quot;''' – בִּשְׁנֵיהֶם; '''&quot;וַיֵּלֶךְ&quot;''' – מִיָּד נִתְרַפֵּא אַהֲרֹן. וְאוֹמֵר '''&quot;וְהֶעָנָן סָר מֵעַל הָאֹהֶל&quot;''' – מְלַמֵּד שֶׁסָּר הֶעָנָן מֵעָלָיו.
וְלָמָּה פִּרְסֵם הַכָּתוּב בְּמִרְיָם וְרָמַז בְּאַהֲרֹן? לְפִי שֶׁהִיא הִתְחִילָה בַּדָּבָר.
מָשָׁל, לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לִשְׁנַיִם שֶׁעָבְרוּ עַל כֶּרֶם, יָרַד אֶחָד מֵהֶן לְתוֹכוֹ וְלִקֵּט וְאָכַל וְהֶאֱכִיל חֲבֵרוֹ.
כְּשֶׁבָּא בַּעַל הַכֶּרֶם – לֹא תָּפַס אֶלָּא אוֹתוֹ שֶׁנִּמְצָא בְּתוֹךְ כַּרְמוֹ.
כָּךְ אַהֲרֹן וּמִרְיָם, שְׁנֵיהֶם דִּבְּרוּ וּשְׁנֵיהֶם לָקוּ.
וְלֹא פִּרְסֵם אֶלָּא מִרְיָם, שֶׁנֶּאֱמַר: '''&quot;וְהִנֵּה מִרְיָם מְצֹרַעַת כַּשָּׁלֶג&quot;''', מִפְּנֵי שֶׁהִתְחִילָה בַּדָּבָר.
יֵשׁ אוֹמְרִים: '''&quot;וַיֵּלֶךְ&quot;''' – שֶׁנִּסְתַּלְּקָה שְׁכִינָה, כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: '''&quot;אֵלְכָה וְאָשׁוּבָה אֶל מְקוֹמִי&quot;''' {{ממ|הושע|ה|טו}}
וְלָמָּה נִסְתַּלְּקָה הַשְּׁכִינָה? שֶׁלֹּא תִּטָּמֵא מִרְיָם בִּפְנֵי הַשְּׁכִינָה.

{{הע-שמאל|דרשה שלישית על &quot;סר מעל האהל&quot;: הקב&quot;ה התחמק ממשה כדי שזה לא יתפלל להסרה מיידית של הצרעת. לפי הדרשה הזאת ניצל אהרון מהצרעת כי לבש את המעיל של הכהן הגדול.}} דָּבָר אַחֵר: שֶׁלֹּא יְהֵא הֶעָנָן עוֹמֵד, וִיבַקֵּשׁ מֹשֶׁה רַחֲמִים שֶׁלֹּא יִצְטַעֲרוּ.
וְאַף אַהֲרֹן הָיָה רָאוּי לְכָךְ, לְכָךְ נֶאֱמַר '''&quot;בָּם&quot;''', אֶלָּא שֶׁהָיָה לוֹבֵשׁ אֶת הַמְּעִיל שֶׁהוּא מְכַפֵּר עַל לָשׁוֹן הָרָע.

{{הע-שמאל|ראו דרשות דומות [[ביאור:ספרי במדבר/יב#פיסקה צט|בספרי צט]] [[ביאור:ספרי דברים/כי תצא/כד#פיסקה רעה|ובספרי דברים רעה.]]}}וַהֲלֹא דְּבָרִים קַל וָחֹמֶר:
וּמָה אִם אֵלּוּ, שֶׁדִּבְּרוּ בַּאֲחִיהֶן הַקָּטָן מֵהֶן, וְלֹא דִּבְּרוּ בִּגְנוּתוֹ אֶלָּא שֶׁהִשְׁווּ אוֹתוֹ לִשְׁאָר נְבִיאִים – כָּךְ נֶעֶנְשׁוּ,
הַמְּדַבֵּר בִּגְנוּתוֹ שֶׁל חֲבֵרוֹ, בְּפָנָיו – עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה!

{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה סוטה פרק א#משנה ז|משנה סוטה א ז,]] &quot;ושאר כל הגוף לא פלט&quot;. [[ביאור:תוספתא/סוטה/ג|בתוספתא סוטה ג א]] נראה לכאורה שדווקא האיברים שהשתתפו בחטא סובלים, בניגוד לדרשה שלפנינו.}}וְכֵן הוּא אוֹמֵר: '''&quot;זָכוֹר אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה ה' אֱלֹהֶיךָ לְמִרְיָם&quot;''' {{ממ|דברים|כד|ט}} 
שֶׁחָטְאַת בַּפֶּה – וְלָקוּ כָּל אֵיבָרֶיהָ!
}}

===פסוק י===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|השלג הוא הלבן ביותר מבין ארבעה מראות נגעים, ראו [[ביאור:משנה נגעים פרק א|נגעים א א.]] בני עמרם היו בעלי עור לבן, ולכן הצרעת היתה ניכרת בהם רק אם היתה כשלג; וראו [[ביאור:ספרי במדבר/יב#פיסקה קה|ספרי קה]]. ההעדפה של בעלי עור לבן היתה נפוצה בימי חז&quot;ל, ראו בביאור שם.}}&quot;וְהֶעָנָן סָר מֵעַל הָאֹהֶל&quot;, מִיָּד נִסְתַּלְּקָה שְׁכִינָה, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר {{ב|לְמַעְלָה;|בפס' ט}} וְכֵיוָן שֶׁנִּסְתַּלְּקָה שְׁכִינָה &quot;וְהִנֵּה מִרְיָם מְצוֹרַעַת כַּשָּׁלֶג&quot;. 
לְפִי שֶׁהָיוּ מַלְבִּינִים וּמַאֲדִימִים – לְפִי כָּךְ נִטְמְאוּ בְּבַהֶרֶת עַזָּה וּלְבָנָה. 

{{הע-שמאל|כשהביט אהרון בנגע שלו (לפי הדעה הראשונה בדרשה לפס' ט) – נעלם הנגע. הוא קיווה שכשיביט בנגעי מרים יקרה דבר דומה, אבל לאכזבתו מרים נשארה מצורעת כשלג, והצרעת עוד התפתחה כשהביט בה אהרון – ראו גם [[ביאור:ספרי במדבר/יב#פיסקה קה|ספרי קה.]]}}&quot;וַיִּפֶן אַהֲרֹן אֶל מִרְיָם&quot;, לְפִי שֶׁנִּסְתַּכֵּל אַהֲרֹן בְּנִגְעוֹ – {{ב|וְהָלַךְ לוֹ.|הנגע}} 
אָמַר אַהֲרֹן: עַכְשָׁיו אֲנִי מִסְתַּכֵּל בְּנִגְעָהּ שֶׁל אֲחוֹתִי – וְהוּא הוֹלֵךְ לוֹ! 
וּמִנַּיִן אַתָּה אוֹמֵר כָּל מִי שֶׁהָיָה מַבִּיט בּוֹ הָיָה רוֹתֵת? אָמַרְתָּ &quot;וַיִּפֶן אַהֲרֹן אֶל מִרְיָם וְהִנֵּה מְצוֹרַעַת&quot;. 

{{הע-שמאל|הסבר שלישי, בנוסף לשנים לעיל בפס' ט, לכך שהצרעת של אהרון סרה, בניגוד לצרעת של מרים: אילו היה אהרון מצטרע היה נפסל מעבודה במשכן, ולכן הקב&quot;ה הסתפק בכך שיראה את הצרעת של אחותו ויחזור בתשובה.}}דָּבָר אַחֵר: &quot;וַיִּפֶן אַהֲרֹן אֶל מִרְיָם&quot; – אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: 
אִם יִצְטָרֵעַ אַהֲרֹן – אֵין כֹּהֵן בַּעַל מוּם יָכוֹל לְהַקְרִיב עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ! 
אֶלָּא הוּא יִרְאֶה אֲחוֹתוֹ, וְיִתְמַהּ וְיִתוֹכַח מֵעַצְמוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר &quot;וַיִּפֶן אַהֲרֹן אֶל מִרְיָם וְהִנֵּה מְצוֹרַעַת&quot;. 
}}

===פסוק יא===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|הקב&quot;ה נזף ברעי איוב, (דורש נְבָלָה-נְבֵלָה) שבקשו להצדיק את הקב&quot;ה ולהציג את איוב כחוטא, (ואילו איוב עצמו השתדל לטעון שהוא צדיק ובכל זאת גם הקב&quot;ה צדיק). הוא שלח אותם להקריב קרבן ולבקש מאיוב שיתפלל עליהם. אבל אהרון הבין מעצמו שעליו לבקש ממשה שיתפלל עליו ועל מרים.}} &quot;'''וַיֹּאמֶר אַהֲרֹן אֶל מֹשֶׁה'''&quot;, יָכוֹל שֶׁהִצְרִיךְ אַהֲרֹן לְמִי שֶׁיֹּאמַר לוֹ: צֵא וּבַקֵּשׁ מִמֹּשֶׁה, 
כְּדֶרֶךְ שֶׁהִצְרִיכוּ רֵעֵי אִיּוֹב, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וַיֹּאמֶר ה' אֶל אֱלִיפַז הַתֵּימָנִי חָרָה אַפִּי בְךָ וּבִשְׁנֵי רֵעֶיךָ&quot; וְגוֹ' {{ממ|איוב|מב|ז}}?
אָמַר לָהֶם: אַתֶּם הֱיִיתֶם {{ב|יוֹצְאִים פֶּתַח,|מחפשים דרך}} שֶׁאֵצֵא אֲנִי בִּזְכוּת – וְ&quot;אִיּוֹב עַבְדִּי&quot; הָיָה יוֹצֵא פֶּתַח שֶׁאֵצֵא אֲנִי וְהוּא בִּזְכוּת; 
&quot;וְעַתָּה קְחוּ לָכֶם שִׁבְעָה פָרִים וְשִׁבְעָה אֵילִים... לְבִלְתִּי עֲשׂוֹת עִמָּכֶם נְבָלָה&quot; {{ממ|איוב|מב|ח}}, אָמַר לָהֶם: כְּדַאי אַתֶּם לֵיעָשׂוֹת נְבֵלָה! 
וּמָה אִם מִי שֶׁזִּכָּה אֶת הַזַּכַּאי וְחִיֵּב אֶת הַחַיָּב – כְּדַאי הָיָה לֵיעָשׂוֹת נְבָלָה, 
עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה הַמְזַכֶּה אֶת הַחַיָּב וְהַמְחַיֵּב אֶת הַזַּכַּאי! 
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;'''וַיֹּאמֶר אַהֲרֹן אֶל מֹשֶׁה'''&quot; – לֹא הִצְרִיךְ לְמִי שֶׁיֹּאמַר לוֹ: צֵא וּבַקֵּשׁ מִמֹּשֶׁה.
&quot;'''בִּי אֲדֹנִי'''&quot;, בְּבַקָּשָׁה. &quot;'''אַל נָא תָשֵׁת עָלֵינוּ חַטָּאת'''&quot;, אַל תְּקַבֵּל עָלֵינוּ חוֹבָה. 

{{הע-שמאל|שני פירושים ל&quot;נואלנו&quot;: נהגנו בטפשות או התחלנו, וזו מעידה חד פעמית. לפירוש השני ראו דברי ר' יהודה [[ביאור:ספרי דברים/דברים#פיסקה ד|בספרי דברים ד.]]}}&quot;'''אֲשֶׁר נוֹאַלְנוּ וַאֲשֶׁר חָטָאנוּ'''&quot;, אָמְרוּ לוֹ: נִטְפַּשְׁנוּ שֶׁשָּׁלַחְנוּ יָד בְּךָ. 
דָּבָר אַחֵר: &quot;'''אֲשֶׁר נוֹאַלְנוּ וַאֲשֶׁר חָטָאנוּ'''&quot;, אָמְרוּ לוֹ: זוֹ הָיְתָה תְּחִלָּה לָנוּ, שֶׁלֹּא קִלְקַלְנוּ בְּךָ מִיָּמֵינוּ! 
}}

===פסוק יב===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|בדרך כלל המוות בלבד מפריד בין אחים, ואילו מרים הופרדה מאתנו בחייה ע&quot;י הצרעת!}}'''&quot;אַל נָא תְהִי כַּמֵּת&quot;''', אָמַר לוֹ: אֲדוֹנִי, אֵין הָאַחִים מִתְפָּרְשִׁים אֶלָּא מִתּוֹךְ הַמָּוֶת,
שֶׁנֶּאֱמַר &quot;כִּי הוּא בֵּין אַחִים יַפְרִיא&quot; {{ממ|הושע|יג|טו}}. אֲחוֹתֵנוּ, עַד שֶׁהִיא בַּחַיִּים – נִתְפָּרְשָׁה מִמֶּנּוּ! 

{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:ספרי במדבר/יב#פיסקה קה|ספרי קה.]] תפקודה של מרים היה חיוני למשה ולאהרון, כי היא לימדה את הנשים כשם שהם לימדו את הגברים. מכאן שתלמידות חכמים היו לגיטימיות ואף חיוניות בעיני חז&quot;ל.}}דָּבָר אַחֵר: '''&quot;אַל נָא תְהִי כַּמֵּת&quot;''' – אַל תַּעַשׂ אֲחוֹתֵנוּ מִיטַּמֵּא כַּמֵּתִים! 
'''&quot;אֲשֶׁר בְּצֵאתוֹ מֵרֶחֶם אִמּוֹ&quot;''' – כֻּלָּנוּ יָצָאנוּ מֵרֶחֶם אֶחָד. 
'''&quot;וַיֵּאָכֵל חֲצִי בְשָׂרוֹ&quot;''', מַגִּיד שֶׁהִיא חֶצְיֵנוּ הָיְיתָ, שֶׁהִיא הָיְתָה מְלַמֶּדֶת הַנָּשִׁים וַאֲנַחְנוּ מְלַמְּדִין אֶת הָאֲנָשִׁים 

{{הע-שמאל|למעשה ביקש אהרון על עצמו, שחשש על חייו שלו; אבל המשיל משל והציג את עצמו כמבקש על חיי מרים.}}מִכָּאן הָיָה רַבִּי אֶלְעָזָר בֵּירַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: צָרִיךְ אָדָם לִהְיוֹת {{ב|מוֹשֵׁל|מלשון מָשָל}} בְּשֶׁל עַצְמוֹ מְשַׁל אֲחֵרִים. 

{{הע-שמאל|רשימת הפסוקים שנוסחם השתנה כדי לשמור על כבוד שמים; וראו גם [[ביאור:ספרי במדבר/י#פיסקה פד|ספרי פד.]]}}'''&quot;אֲשֶׁר בְּצֵאתוֹ מֵרֶחֶם אִמּוֹ&quot;''' - מֵרֶחֶם אִמֵּנוּ יָצָאת, אֶלָּא שֶׁכִּנָּה הַכָּתוּב.
כַּיּוֹצֵא בּוֹ אַתָּה אוֹמֵר &quot;וַאֲמַרְתֶּם הִנֵּה מַתְּלָאָה וְהִפַּחְתֶּם אוֹתוֹ&quot; {{ממ|מלאכי|א|יג}} אוֹתִי הָיָה, אֶלָּא שֶׁכִּנָּה הַכָּתוּב.
כַּיּוֹצֵא בּוֹ אַתָּה אוֹמֵר &quot;וְהִנָּם שֹׁלְחִים אֶת הַזְּמוֹרָה אֶל אַפָּם&quot; {{ממ|יחזקאל|ח|יז}} אַפִּי, אֶלָּא שֶׁכִּנָּה הַכָּתוּב.
כַּיּוֹצֵא בּוֹ אַתָּה אוֹמֵר &quot;בַּעֲוֹן אֲשֶׁר יָדַע כִּי מְקַלְלִים לָהֶם בָּנָיו&quot; {{ממ|שמואל א|ג|יג}} כְּלַפֵּי מַעְלָה, אֶלָּא שֶׁכִּנָּה הַכָּתוּב.
כַּיּוֹצֵא בּוֹ אַתָּה אוֹמֵר &quot;הֲלוֹא אַתָּה מִקֶּדֶם ה' אֱלֹהַי קְדֹשִׁי לֹא נָמוּת&quot; {{ממ|חבקוק|א|יב}} כְּלַפֵּי מַעְלָה הָיָה, אֶלָּא שֶׁכִּנָּה הַכָּתוּב.
כַּיּוֹצֵא בּוֹ אַתָּה אוֹמֵר &quot;הַהֵימִיר גּוֹי אֱלֹהִים וְהֵמָּה לֹא אֱלֹהִים וְעַמִּי הֵמִיר כְּבוֹדוֹ בְּלוֹא יוֹעִיל&quot; {{ממ|ירמיה|ב|יא}} כְּבוֹדִי הָיָה, אֶלָּא שֶׁכִּנָּה הַכָּתוּב. 
כַּיּוֹצֵא בּוֹ אַתָּה אוֹמֵר &quot;מַה לָּנוּ חֵלֶק בְּדָוִד וְלֹא נַחֲלָה בְּבֶן יִשַׁי לְאֹהָלֶיךָ יִשְׂרָאֵל&quot; {{ממ|מלכים א|יב|טז}} לֵאלֹהֶיךָ הָיָה, אֶלָּא שֶׁכִּנָּה הַכָּתוּב. 
כַּיּוֹצֵא בּוֹ אַתָּה אוֹמֵר &quot;וַיָּמִירוּ אֶת כְּבוֹדָם בְּתַבְנִית שׁוֹר&quot; {{ממ|תהלים|קו|כ}} כְּבוֹדִי הָיָה, אֶלָּא שֶׁכִּנָּה הַכָּתוּב. 
כַּיּוֹצֵא בּוֹ אַתָּה אוֹמֵר &quot;כִּי כָל הַנֹּגֵעַ בָּכֶם נֹגֵעַ בְּבָבַת עֵינוֹ&quot; {{ממ|זכריה|ב|יב}}, 
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: 'בְּבָבַת עַיִן' אֵין כְּתִיב כָּן אֶלָּא &quot;בְּבָבַת עֵינוֹ&quot;, כְּלַפֵּי מַעְלָה הַכָּתוּב מְדַבֵּר, אֶלָּא שֶׁכִּנָּה הַכָּתוּב! 
}}

===פסוק יג===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|כשם שאהרון לא היה צריך שיציעו לו לפנות למשה (לעיל פס' יב), כך גם משה התפלל מיוזמתו שלו, אפילו אילו אהרון לא היה פונה אליו.}}'''&quot;וַיִּצְעַק מֹשֶׁה אֶל ה' לֵאמֹר&quot;''', וּמִנַּיִן אַתָּה אוֹמֵר שֶׁלֹּא הִצְרִיךְ מֹשֶׁה לִשְׁמֹעַ מִפִּי אַהֲרֹן?
אֶלָּא אָמַר מֹשֶׁה: אֵינוֹ בַּדִּין שֶׁתְּהֵא אֲחוֹתִי בַּצָּרָה וַאֲנִי בָּרְוָחָה? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;וַיִּצְעַק מֹשֶׁה אֶל ה' לֵאמֹר&quot;'''.

{{הע-שמאל|התפילה הקצרה של משה כוללת שבח, בקשה וגם גזירה ודרישה תקיפה לרפואה; והשוו [[ביאור:ספרי זוטא במדבר/י#פסוק לא|לעיל י פס' לא;]] המילה &quot;נא&quot; היא לשון בקשה וגם לשון דרישה (&quot;גזירה&quot;).}}'''&quot;אֵל&quot;''' – תַּקִּיף, קָשֶׁה. 
'''&quot;נָא&quot;''' – בְּבַקָּשָׁה. 
'''&quot;רְפָא נָא לָהּ&quot;''' – בִּגְזֵרָה!
}}

===פסוק יד===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|אילו היתה מרים נוהגת כדיני הצרעת הרגילים, היתה צריכה להיות מוסגרת בסך הכל לפחות 14 יום (ראו [[ויקרא יג ד]]-ה). הצרעת מבטאת נזיפה מהקב&quot;ה, שיצר אותה עם אביה – ויצר גם את אביה עצמו; אבל בזכות תפילת משה הסתפק הקב&quot;ה בהסגר אחד – שבעה ימים.
והשוו [[ביאור:ספרי במדבר/יב#פיסקה קו|ספרי קו,]] שם דוחים את הטענה הזאת באמצעות הכלל &quot;דיו לבא מן הדין להיות כנידון&quot;!}} '''&quot;וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה וְאָבִיהָ יָרֹק יָרַק בְּפָנֶיהָ הֲלֹא תִכָּלֵם שִׁבְעַת יָמִים&quot;''' 
אָמַר לוֹ הַמָּקוֹם: מֹשֶׁה, אָבִיהָ – שֶׁהוּא בָּשָׂר וָדָם – שֶׁאִלּוּ נָזַף בָּהּ הָיְתָה בוֹשָׁה מִמֶּנּוּ שִׁבְעַת יָמִים; 
אֲנִי – שֶׁיְּצַרְתִּיהָ וּלְאָבִיהָ – אֵינוֹ דִּין שֶׁתְּהֵא בוֹשָׁה מִמֶּנִּי אַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם? 
אֶלָּא לְמַעַנְךָ אֶמְחֹל לָהּ עַל הֶסְגֵּר שֵׁנִי! 

{{הע-שמאל|הנידוי נחשב כעונש שיצרו חכמים: המנודה מתרחק מחבריו למשך 30 יום. דורש &quot;תסגר... מחוץ למחנה&quot;.
הביטוי &quot;ואחר תיאסף&quot; משבח את מרים, שימתינו לה למרות שהצטרעה; וראו לקמן.}}'''&quot;תִּסָּגֵר שִׁבְעַת יָמִים&quot;''' – מִיכָּן לְנִדּוּי מִן הַתּוֹרָה. 
'''&quot;תִּסָּגֵר שִׁבְעַת יָמִים וְאַחַר תֵּאָסֵף&quot;''' – מִתּוֹךְ גְּנַאי – שֶׁבַח, מִתּוֹךְ יְרִידָה – מַעֲלָה; 
מִתּוֹךְ גְּנָיָן שֶׁל צַדִּיקִים – הוּא שִׁבְחָן, וּמִתּוֹךְ יְרִידָתָן – הִיא עֲלִיָּתָן. 

{{הע-שמאל|הדרשה ממשיכה את האמור [[ביאור:ספרי במדבר/יב#פיסקה קה|בספרי קה:]] &quot;אמר אהרן: נמציתי מפסיד לאחותי, שאיני יכול לא לסוגרה ולא לטמאה ולא לטהרה&quot;, כלומר אהרון אינו מוסמך לראות ולטהר את נגעי מרים כי היא אחותו. על טענה זו עונה הקב&quot;ה בדרשה שלפנינו, החוזרת וממחישה את הכבוד למרים, שהקב&quot;ה עצמו טיפל בנגעיה!}}לְפִי שֶׁאָמַר אַהֲרֹן: &quot;אַל תַּעַשׂ אֲחוֹתֵנוּ שֶׁתְּהֵא מְטַמְּאָה כְּמֵתִים&quot;, אָמַר לוֹ הַמָּקוֹם: אֲנִי כֹּהֵן! אֲנִי מַסְגִּירָהּ וַאֲנִי מְטַהֲרָהּ! 
}}

===פסוק טו===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|לדרשה הראשונה ראו לעיל פס' יד. לדרשה השניה ראו [[ביאור:משנה סוטה פרק א#משנה ט|סוטה א ט:]] הגמול על המעשה הטוב גדול בהרבה מהמעשה עצמו.}}'''&quot;וַתִּסָּגֵר מִרְיָם מִחוּץ לַמַּחֲנֶה שִׁבְעַת יָמִים&quot;''', כֵּיוָן שֶׁהִתְפַּלֵּל עָלֶיהָ מֹשֶׁה נִפְטְרָה מֵהֶסְגֵּר שֵׁנִי, שֶׁהֲרֵי נִתְרַפֵּאת מִתּוֹךְ שָׁבוּעַ רִאשׁוֹן! 
'''&quot;וְהָעָם לֹא נָסַע עַד הֵאָסֵף מִרְיָם&quot;''', לְפִה שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וַתֵּתַצַּב אֲחֹתוֹ מֵרָחֹק&quot; {{ממ|שמות|ב|ד}}. 
מִרְיָם הִמְתִּינָה שָׁעָה אַחַת, לֵידַע מַה יֵּעָשֶׂה בְּאָחִיהָ; 
אָמַר הַמָּקוֹם: יְהֵא מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן וּשְׁכִינָה וְאָרוֹן וְיִשְׂרָאֵל מַמְתִּינִין לָהּ שִׁבְעַת יָמִים עַד שֶׁתִּטָּהֵר. 
לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;בְּסַאסְּאָה בְּשַׁלְחָהּ תְּרִיבֶנָּה&quot; {{ממ|ישעיה|כז|ח}} – בְּמִדָּה שֶׁאָדָם מוֹדֵד, בָּהּ מוֹדְדִין לוֹ! 
}}

===פסוק טז===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|השאלה הנדונה בדרשה הראשונה היא הייתור &quot;נסעו העם חצרות '''ויהיו בחצרות'''&quot; ([[במדבר יא לה]]), וראו תשובה דומה בספרי שם.
ישראל היו אמורים להכנס לא&quot;י ישירות ממדבר פארן, וראו גם [[ביאור:ספרי זוטא במדבר/י#פסוק כט|לעיל י כט,]] שכך גם אמר משה ליתרו. וראו גם [[ביאור:ספרי דברים/דברים#פיסקה א|ספרי דברים סוף א ופיסקה ב,]] ש&quot;מנוחה&quot; היא ירושלים.
לדרשה על &quot;מנוחה&quot; ראו דעת ר' שמעון [[ביאור:תוספתא/זבחים/יג#ט|בתוספתא זבחים יג ט.]]}}&quot;'''וְאַחַר נָסְעוּ מֵחֲצֵרוֹת'''&quot;, כֵּיצַד הָיוּ הַשְּׁבָטִים נוֹסְעִין? חֶצְיָין נָסְעוּ וְחֶצְיָין לֹא נָסְעוּ, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וְאַחַר נָסְעוּ הָעָם מֵחֲצֵרוֹת&quot;. 
כֵּיוָן שֶׁטָּהֲרָה מִרְיָם – &quot;'''וַיַּחֲנוּ בְּמִדְבַּר פָּארָן'''&quot;. כֵּיוָן שֶׁבָּאוּ לְמִדְבַּר פָּארָן הָיוּ רְאוּיִין לִכָּנֵס לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל מִיָּד, 
אִלּוּלֵי שֶׁעָמְדוּ וּבִקְשׁוּ לִשְׁלֹחַ לִפְנֵיהֶם מְרַגְּלִים, לְפִי שֶׁעִקַּר חֲנִיָּתָן בְּמִדְבַּר פָּארָן הָיְתָה לִכָּנֵס לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, 
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וַיִּסְעוּ מֵהַר ה' דֶּרֶךְ שְׁלֹשֶׁת יָמִים לָתוּר לָהֶם מְנוּחָה&quot; {{ממ|במדבר|י|לג}},
וְאֵין מְנוּחָה אֶלָּא אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וִירוּשָׁלַם, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;זֹאת מְנוּחָתִי עֲדֵי עַד פֹּה אֵשֵׁב כִּי אִוִּתִיהָ&quot; {{ממ|תהלים|קלב|יד}}.
}}</text>
      <sha1>3690gmiop6hy0154xl00zabuxlzlv51</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:ספרי זוטא במדבר/יד</title>
    <ns>106</ns>
    <id>1698354</id>
    <revision>
      <id>3016309</id>
      <parentid>3001173</parentid>
      <timestamp>2026-05-13T15:44:50Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Michaelkimmel2</username>
        <id>44530</id>
      </contributor>
      <origin>3016309</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="6966" sha1="lyqkiz9usfsi50jiynd9ssaud3vmu4p" xml:space="preserve">==פרק יד==

===פסוק לד===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|אוסף דרשות, שכולן טוענות ששלוחו של אדם כמותו. הדרשה של ר' ישמעאל מבוססת על האשמת ישראל במה שעשו שליחיהם לתור את הארץ. הדרשה של ר' עקיבא מבוססת על הכהנים במקדש, שהקריבו עבור כל העם; וראו [[ביאור:תוספתא/תענית/ג#ב|תוספתא תענית ג ב.]] הדרשה של ר' יהושע מבוססת על שחיטת הפסח, הנעשית ע&quot;י אחד מהחבורה, וראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/מסכתא דפסחא בא#פָּרָשָׁה ה|מכילתא פסחא ה.]]}} '''&quot;בְּמִסְפַּר הַיָּמִים אֲשֶׁר תַּרְתֶּם&quot;''', אָמַר רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: וְכִי יִשְׂרָאֵל תָּרוּ אוֹתָהּ? וַהֲרֵי שְׁנֵים עָשָׂר בִּלְבַד תָּרוּ אוֹתָהּ! 
אֶלָּא לְפִי שֶׁהָיוּ שְׁלוּחֵיהֶן, שֶׁשְּׁלוּחוֹ שֶׁל אָדָם כְּמוֹתוֹ בְּכָל מָקוֹם! 
רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: מִנַּיִן שֶׁשְּׁלוּחוֹ שֶׁל אָדָם כְּמוֹתוֹ? שֶׁנֶּאֱמַר &quot;וְהִקְרַבְתֶּם אִשֶּׁה לַה'&quot; {{ממ|ויקרא|כג|ח}};
וַהֲלֹא הַכֹּהֲנִים הָיוּ הַמַּקְרִיבִין! אֶלָּא שֶׁשְּׁלוּחוֹ שֶׁל אָדָם כְּמוֹתוֹ! 
רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: מִנַּיִן שֶׁשְּׁלוּחוֹ שֶׁל אָדָם כְּמוֹתוֹ? שֶׁנֶּאֱמַר &quot;וְשָׁחֲטוּ אֹתוֹ כֹּל קְהַל עֲדַת יִשְׂרָאֵל&quot; {{ממ|שמות|יב|ו}};
וְכִי כָּל הַקָּהָל כֻּלָּן שׁוֹחְטִין? וַהֲלֹא אֵין שׁוֹחֵט אֶלָּא אֶחָד! – אֶלָּא מִכָּן שֶׁשְּׁלוּחוֹ שֶׁל אָדָם כְּמוֹתוֹ! 

{{הע-שמאל|ר' אליעזר מתבסס על כך שירמיה שלח את ברוך בן נריה לכתוב את המגילה, למרות שהציווי נאמר לו; ועל כך שמשה לא עשה בעצמו את כלי המשכן למרות שהציווי היה לו. ר' זכאי מתבסס על כך שכורש, שהיה צדיק, לא בנה את ירושלים אלא הרשה לאלו מישראל שרצו בכך לעלות לארץ ולהיות בירושלים. 
לבסוף מובאות שתי דרשות אנונימיות: אחת מבוססת על כך שאליהו לא המליך את חזאל על ארם, ולא את יהוא על ישראל, אלא העביר משימות אלו לאלישע, וגם אלישע שלח שליחים לעשות זאת. השניה מבוססת על הפגיעה של בני עמון בשליחי דוד, שנחשבה כפגיעה בדוד עצמו.}}רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: מִנַּיִן שֶׁשְּׁלוּחוֹ שֶׁל אָדָם כְּמוֹתוֹ? שֶׁנֶּאֱמַר &quot;וַיְהִי דְבַר יְהוָה אֶל יִרְמְיָהוּ אַחֲרֵי שְׂרֹף הַמֶּלֶךְ אֶת הַמְּגִלָּה: 
שׁוּב קַח לְךָ מְגִלָּה אַחֶרֶת וּכְתֹב עָלֶיהָ&quot; {{הפניה לפסוקים|ירמיה|לו|כז|כח}}; מֶה עָשָׂה יִרְמְיָה? 
לָקַח מְגִלָּה אַחֶרֶת וּנְתָנָהּ לְבָרוּךְ בֶּן נֵרִיָּה – וּכְתָבָהּ. וַהֲלֹא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אָמַר לוֹ &quot;כְּתֹב&quot;! 
אֶלָּא מִכָּן שֶׁשְּׁלוּחוֹ שֶׁל אָדָם כְּמוֹתוֹ! מִמִּי לָמַד? מִמֹּשֶׁה רַבֵּינוּ, 
שֶׁאָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא &quot;רְאֵה וַעֲשֵׂה בְּתַבְנִיתָם&quot; {{ממ|שמות|כה|מ}},
וּכְתִיב &quot;וַיַּעֲשׂוּ כָל חֲכַם לֵב&quot; {{ממ|שמות|לו|ח}} – מִכָּן שֶׁשְּׁלוּחוֹ שֶׁל אָדָם כְּמוֹתוֹ! 
רַבִּי זַכַּאי אוֹמֵר: הֲרֵי הוּא אוֹמֵר &quot;כֹּה אָמַר יְהוָה לִמְשִׁיחוֹ לְכוֹרֶשׁ&quot; וְגוֹ' {{ממ|ישעיה|מה|א}},
מַה הוּא אוֹמֵר בַּסּוֹף? &quot;אָנֹכִי הַעִירֹתִהוּ בְצֶדֶק&quot; {{ממ|ישעיה|מה|יג}},
וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אוֹמֵר &quot;הוּא יִבְנֶה עִירִי וְגָלוּתִי יְשַׁלֵּחַ&quot; {{ממ|ישעיה|מה|יג}}, 
וְכוֹרֶשׁ אוֹמֵר &quot;מִי בָכֶם מִכָּל עַמּוֹ יְהִי אֱלֹהָיו עִמּוֹ וְיָעַל&quot; {{ממ|דברי הימים ב|לו|כג}}, מִכָּן שֶׁשְּׁלוּחוֹ שֶׁל אָדָם כְּמוֹתוֹ! 
וְכֵן אַתְּ מוֹצֵא, שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְצַוֶּה אֶת אֵלִיָּהוּ וְאָמַר לוֹ &quot;וְאֵת יֵהוּא בֶן נִמְשִׁי תִּמְשַׁח לְמֶלֶךְ עַל יִשְׂרָאֵל&quot; {{ממ|מלכים א|יט|טז}},
וְאֵלִיָּהוּ צִוָּה אֶת אֱלִישָׁע, וֶאֱלִישָׁע שָׁלַח אֶת יוֹנָה – וּמְשָׁחוֹ,
שֶׁנֶּאֱמַר &quot;וֶאֱלִישָׁע הַנָּבִיא קָרָא לְאַחַד מִן הַנְּבִיאִים&quot; {{ממ|מלכים ב|ט|א}} מִכָּן לָמַדְנוּ שֶׁשְּׁלוּחוֹ שֶׁל אָדָם כְּמוֹתוֹ! 
אַף הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הִסְכִּים עַל יָדוֹ, כְּאִלּוּ אֵלִיָּהוּ מְשָׁחוֹ; שֶׁנֶּאֱמַר &quot;וּמֵאֱלֹהִים הָיְתָה תְּבוּסַת אֲחַזְיָה&quot; {{ממ|דברי הימים ב|כב|ז}},
וְכֵן אַתְּ מוֹצֵא בֶּאֱלִישָׁע שֶׁמָּשַׁח אֶת חֲזָאֵל, וַהֲלֹא לְאֵלִיָּהוּ צִוָּה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁיִּמְשַׁח אוֹתוֹ! 
שֶׁנֶּאֱמַר &quot;וּמָשַׁחְתָּ אֶת חֲזָאֵל לְמֶלֶךְ עַל אֲרָם&quot; {{ממ|מלכים א|יט|טו}} אֶלָּא מִכָּן שֶׁשְּׁלוּחוֹ שֶׁל אָדָם כְּמוֹתוֹ! 
דָּבָר אַחֵר: מִנַּיִן שֶׁשְּׁלוּחוֹ שֶׁל אָדָם כְּמוֹתוֹ? שֶׁנֶּאֱמַר &quot;וַיִּרְאוּ בְנֵי עַמּוֹן כִּי נִבְאֲשׁוּ בְדָוִד&quot; {{ממ|שמואל ב|י|ו}},
וְכִי בְּדָוִד עָשׂוּ כְּלוּם? אֶלָּא כֵּיוָן שֶׁעָשׂוּ לִשְׁלוּחָיו – כְּאִלּוּ עָשׂוּ בוֹ, שֶׁשְּׁלוּחוֹ שֶׁל אָדָם כְּמוֹתוֹ!
}}</text>
      <sha1>lyqkiz9usfsi50jiynd9ssaud3vmu4p</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:ספרי זוטא במדבר/טו</title>
    <ns>106</ns>
    <id>1698670</id>
    <revision>
      <id>3016310</id>
      <parentid>3003089</parentid>
      <timestamp>2026-05-13T15:45:14Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Michaelkimmel2</username>
        <id>44530</id>
      </contributor>
      <origin>3016310</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="77357" sha1="s1sk02i24ccnjeuodkw0f84dzegcygk" xml:space="preserve">==פרק טו==

===פסוק ב===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[מגילת תענית א|בתחילת מגילת תענית:]] הפרושים התעקשו שנסכים לקרבנות של הציבור (כמו הקרבנות עצמם) יירכשו דווקא מהשקלים הציבוריים, ולא יינתנו כמתנה פרטית ע&quot;י יחידים עשירים. במגבית השקלים משתתפים גם גרים ועבדים משוחררים, אבל השתתפותם של נשים עבדים וקטנים היא וולונטארית; וראו [[ביאור:משנה שקלים פרק א#משנה ה|שקלים א ה.]]}}'''&quot;וַיְדַבֵּר... דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל&quot;''' – מִשֶּׁל צִבּוּר הַנְּסָכִים בָּאִין; 
אֵינָן בָּאִין מִשֶּׁל יְחִידִים, וְלֹא מִשֶּׁל {{ב|גֵּרִים|במעמד &quot;גר תושב&quot;}}, וְלֹא מִשֶּׁל נָשִׁים, וְלֹא מִשֶּׁל עֲבָדִים. 
מִנַּיִן לְרַבּוֹת יְחִידִים וְגֵרִים, נָשִׁים וַעֲבָדִים, {{ב|שֶׁיִּשְׁקְלוּ אוֹ שֶׁיִּשְׁתַּתְּפוּ|אם הם רוצים לתרום}}?
אָמַרְתָּ: '''&quot;וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר&quot;''' – לְרַבּוֹת יְחִידִים. '''&quot;דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל&quot;''' – לְרַבּוֹת גֵּרִים. 
'''&quot;וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם&quot;''' – לְרַבּוֹת נָשִׁים וַעֲבָדִים. 
וּבַצַּד הַשֵּׁנִי אַתָּה אוֹמֵר '''&quot;בְּנֵי יִשְׂרָאֵל&quot;''' – לְהַזְהִיר אֶת הַגְּדוֹלִים עַל יְדֵי הַקְּטַנִּים, לְהַנְהִיגָן בְּמִצְוֹת. 

{{הע-שמאל|היו ששלחו עולות או שלמים בלי נסכים. אם השולחים הם יהודים – הכריחו אותם לממן גם את הנסכים; אבל אם שולחי הקרבן לא היו יהודים, או שלא היה ניתן להכריח אותם לשלם, כי בעל העולה ברח או שהעולה אבדה לו ואחרי זמן נמצאה  – (&quot;לעולות הנמצאות&quot; ראו [[ביאור:משנה שקלים פרק ז#משנה ה|שקלים ז ה]]) מימנו את הנסכים מהקופה הציבורית. כמו כן את המלח ואת העצים, שהיו בשימוש הן על המזבח הן ע&quot;י הכהנים לאכילה, לבישול ולחימום – היו רוכשים מאותה קופה; וראו [[ביאור:משנה שקלים פרק ז#משנה ה|שקלים ז ה-ז.]] כמובן גם את כל קרבנות הציבור – כולל שעיר המשתלח ביום הכיפורים ופרה אדומה, למרות שהבהמות הללו לא נחשבות כקרבנות ממש; וראו [[ביאור:משנה שקלים פרק ד#משנה ב|שקלים ד ב.]]
לעניין בגדי הכהן הגדול ראו גם [[ביאור:משנה יומא פרק ג#משנה ז|יומא ג ז.]]}}'''&quot;דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל&quot;''' שֶׁיְּהוּ שׁוֹקְלִין שְׁקָלִים – וְלוֹקְחִין נְסָכִים לְעוֹלוֹת גּוֹיִם, לְעוֹלוֹת הַתּוֹשָׁבִים, 
לְעוֹלוֹת הַנִּמְצָאוֹת, וְעַל יְדֵי מִי שֶׁהִנִּיחַ עוֹלָתוֹ וּבָרַח. 
'''&quot;דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל&quot;''' שֶׁיְּהוּ שׁוֹקְלִין שְׁקָלִים – וְלוֹקְחִין נְסָכִים לְשַׁלְמֵי גּוֹיִם, וּלְשַׁלְמֵי תוֹשָׁבִים, 
וְלַשְּׁלָמִים הַנִּמְצָאִים, וְעַל יְדֵי מִי שֶׁהִנִּיחַ שְׁלָמָיו וּבָרַח. 
'''&quot;דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל&quot;''' שֶׁיִּהְיוּ שׁוֹקְלִין שְׁקָלִים – וְלוֹקְחִים מֶלַח, 
שֶׁיְּהוּ הַכֹּהֲנִים מוֹלְחִים בּוֹ חַטָּאוֹתֵיהֶם וּמִנְחוֹתֵיהֶם, וּמוֹלְחִין בּוֹ אֶת הָעוֹרוֹת. 
'''&quot;דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל&quot;''' שֶׁיְּהוּ שׁוֹקְלִין שְׁקָלִים – וְלוֹקְחִים עֵצִים, 
שֶׁיְּהוּ הַכֹּהֲנִים מְבַשְּׁלִין בּוֹ אֶת חַטָּאתֵיהֶן וּמִנְחוֹתֵיהֶן, וְעוֹשִׂין בּוֹ מְדוּרוֹת בֵּית הַמּוֹקֵד לְהִתְחַמֵּם כְּנֶגְדָּן. 
'''&quot;דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל&quot;''' שֶׁיְּהוּ שׁוֹקְלִין שְׁקָלִים – וְלוֹקְחִין פָּרַת חַטָּאת וְשָׂעִיר מִשְׁתַּלֵּחַ, 
וְעַל יְדֵי כֹּהֵן הַמְּאַבֵּד, וְעַל יְדֵי מִי שֶׁשִּׁנָּה וְעָשָׂה חַטַּאת הָעוֹף לְמַעְלָה, וְחַטַּאת בְּהֵמָה לְמַטָּה, 
חוֹבָה כִּנְדָבָה, וּנְדָבָה כְּחוֹבָה; וּלְבוּשֵׁי כֹּהֵן גָּדוֹל {{ב|בְּיוֹם|הכיפורים ולמעשה כל בגדי הכהונה}}, וַעֲשִׂירִית הָאֵיפָה שֶׁל כֹּהֵן גָּדוֹל שֶׁמֵּת וְלֹא מִנּוּ כֹּהֵן אַחֵר תַּחְתָּיו.

{{הע-שמאל|מצוות הקרבת נסכים לא חלה לדעת ר' ישמעאל במשכן שבמדבר, אבל ישראל קיבלו אותה כבר שם, ובזכות הקבלה הזאת נכנסו לא&quot;י. המצווה חלה גם על במות בא&quot;י בזמן היתר הבמות.
ר' עקיבא חולק על ר' ישמעאל, ולדעתו הקריבו במשכן נסכים, אבל אין להקריב אותם על במה בחו&quot;ל, כגון במקדש חוניו; וראו [[ביאור:ספרי במדבר/שלח#פיסקה קז|ספרי קז.]]}}'''&quot;כִּי תָבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ&quot;''' – קַבֵּל עָלֶיךָ עַד שֶׁלֹּא תָבֹא לָאָרֶץ, מִשֶּׁתָּבֹא לָאָרֶץ – לְהַקְרִיב נְסָכִים; 
שֶׁבִּזְכוּת שֶׁתְּקַבֵּל עָלֶיךָ – תָּבֹא לָאָרֶץ! 
יָכוֹל כֵּיוָן שֶׁבָּאוּ לָאָרֶץ יְהוּ חַיָּבִין לְהַקְרִיב נְסָכִים שֶׁבְּחוּצָה לָאָרֶץ? 
אָמַרְתָּ, לֹא אָמַרְתִּי אֶלָּא '''&quot;אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לָכֶם&quot;''': כַּאֲשֶׁר אֲנִי נוֹתֵן לָכֶם – אַתֶּם חַיָּבִין לְהַקְרִיב נְסָכִים, וְלֹא בְּחוּצָה לָאָרֶץ. 
אוֹ '''&quot;אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לָכֶם&quot;''', אֵין לִי אֶלָּא בֵּית הַבְּחִירָה; מִנַּיִן לְרַבּוֹת בָּמָה? 
תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;בְּכָל מוֹשְׁבֹתֵיכֶם&quot;''' – לְרַבּוֹת בָּמָה. אֵלּוּ דִּבְרֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל. 
רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: יָכוֹל יַעֲשׂוּ בָּמָה בְּחוּצָה לָאָרֶץ וְיַקְרִיבוּ עָלֶיהָ נְסָכִים? 
אָמַרְתָּ, לֹא אָמַרְתִּי אֶלָּא '''&quot;אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לָכֶם&quot;''' – כַּאֲשֶׁר אֲנִי נוֹתֵן לָכֶם אַתֶּם עוֹשִׂין בָּמָה, וְלֹא בְּחוּצָה לָאָרֶץ!
}}

===פסוק ג===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|את הנסכים יש להקריב אחרי שהקרבן הועלה למזבח, אחרת הם פסולים; וראו [[ביאור:ספרא/אמור#פרשה יב|ספרא אמור פרשה יב ט.]]
אין להקריב נסכים לעופות ולמנחות. וכן גם לא לבכור למעשר בהמה ולפסח; וראו [[ביאור:משנה מנחות פרק ט#משנה ו|מנחות ט ו.]]
לכאורה הנסכים מובאים רק על קרבן וולונטארי, שנאמר &quot;לפלא&quot;, אבל עד מהרה מוסיפה הדרשה גם קרבנות חובה כגון תמידים ומוספים, וראו גם לקמן פס' טו ולקמן פס' כד.
קרבן פסול פטור מהקרבת נסכים, וראו רשימת הקרבנות הפסולים [[ביאור:משנה תמורה פרק ו|בתמורה ו א,]] וכן [[ביאור:משנה בכורות פרק ו#משנה יב|בבכורות ו יב.]]}}'''&quot;וַעֲשִׂיתֶם אִשֶּׁה לַה' עֹלָה אוֹ זָבַח&quot;''' – אַחַר שֶׁיִּזָּבְחוּ הָאִשִּׁים יִקְרְבוּ הַנְּסָכִים, וְלֹא בִּזְמַן שֶׁקָּדְמוּ נְסָכִים לָאִשִּׁים. 
יָכוֹל אִם קָדְמוּ נְסָכִים לָאִשִּׁים יִהְיוּ כְּשֵׁרִים? תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;לַעֲשׂוֹת רֵיחַ נִיחוֹחַ לַה'&quot;''' –
אִם עָשִׂיתָ רֵיחַ נִיחוֹחַ – הַנְּסָכִים בָּאִין, וְלֹא בִּזְמַן שֶׁיִּקְדְּמוּ לָאִשִּׁים. 
יָכוֹל כָּל הַקָּרְבָּנוֹת כֻּלָּן יִטְעֲנוּ נְסָכִים? אָמַרְתָּ '''&quot;זֶבַח&quot;''' – פְּרָט לָעוֹפוֹת, '''&quot;אוֹ זֶבַח&quot;''' – פְּרָט לַמְּנָחוֹת! 
'''&quot;לְפַלֵּא נֶדֶר אוֹ בִנְדָבָה&quot;''' – אֶת שֶׁהוּא בָּא לְפַלֵּא – טָעוּן נְסָכִים; אֶת שֶׁאֵינוֹ בָּא לְפַלֵּא – אֵינוֹ טָעוּן נְסָכִים. 
'''&quot;נֶדֶר&quot;''' – פְּרָט לַפֶּסַח; '''&quot;נֶדֶר&quot;''' – פְּרָט לַמַּעֲשֵׂר; וּמִנַּיִן אַתָּה אוֹמֵר '''&quot;שְׁלָמִים&quot;''' – פְּרָט לְחַטָּאת; '''&quot;שְׁלָמִים&quot;''' – פְּרָט לְאָשָׁם. 
הוֹאִיל וְאֵין הַתְּמִידִין בָּאִין לְפַלֵּא, יָכוֹל לֹא יִטְעֲנוּ נְסָכִים? תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;מוֹעֲדֵיכֶם&quot;''', רִבָּה כָּל תָּמִיד וְתָמִיד! 
'''&quot;מִן הַבָּקָר&quot;''' – פְּרָט לְכִלְאַיִם; וּבַצַּד הַשֵּׁנִי אַתָּה אוֹמֵר '''&quot;מִן הַבָּקָר&quot;''' – פְּרָט לְשׁוֹר שֶׁנָּגַח וְהֵמִית וְיֵשׁ לוֹ עֵדִים! 
'''&quot;מִן הַצֹּאן&quot;''' – פְּרָט לְרוֹבֵעַ וְלַנִּרְבָּע; וּבַצַּד הַשֵּׁנִי אַתָּה אוֹמֵר '''&quot;מִן הַצֹּאן&quot;''' – פְּרָט לְמֻקְצֶה לַעֲבוֹדָה זָרָה וְלַנֶּעֱבָד! 
'''&quot;מִן הָעִזִּים&quot;''' – לַחֲלֹק אֶת הַגָּנוּב וְאֶת הַגָּזוּל שֶׁיָּדְעוּ בּוֹ הָרַבִּים, וְהַשָּׂעִיר שֶׁנָּתַן רֵיחַ וְהַחוֹלֶה. 
'מִן הָעִזִּים' – '''&quot;וּמִן הָעִזִּים&quot;''' – לְרַבּוֹת שְׁאָר כָּל הַפְּסוּלִין! 
}}

===פסוק ד===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|סתם מנחה היא מנחת סולת בלולה, וראו [[ביאור:משנה מנחות פרק יג|מנחות יג א,]] כר' יהודה.}}'''&quot;וְהִקְרִיב הַמַּקְרִיב קָרְבָּנוֹ לַה'&quot;''', הֲרֵי מִי שֶׁאָמַר 'הֲרֵי מִנְחָה' וְלֹא פֵּרֵשׁ, מִנַּיִן שֶׁיְּבִיאֶנָּה בְּלוּלָה? 
אָמַרְתָּ: '''&quot;וְנֶפֶשׁ כִּי תַקְרִיב קָרְבַּן מִנְחָה לַה' - סֹלֶת יִהְיֶה קָרְבָּנוֹ&quot;''' {{ממ|ויקרא|ב|א}}. 
פַּפְּיָס אִישׁ אוֹנָן הָיָה מְקַיְּמָהּ מִכָּאן: '''&quot;וְהִקְרִיב הַמַּקְרִיב קָרְבָּנוֹ לַה' מִנְחָה סֹלֶת עִשָּׂרוֹן בָּלוּל&quot;'''. 
}}

===פסוק ה===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|עולת יולדת ועולת מצורע אינם באים כנדבה (&quot;לפלא&quot;), אבל למרות זאת יש להקריב עליהם נסכים. כאמור לעיל פס' ג, הבכור המעשר והפסח פטורים מנסכים, אבל פסח שעבר זמנו הופך להיות שלמים וחייב בנסכים; ראו [[ביאור:משנה פסחים פרק ט#משנה ו|פסחים ט ו;]] וכן אם טעה בספירה לעניין מעשר בהמה והקדיש בטעות כבש אחר – יש להקריב את הכבש המוקדש כשלמים; ראו [[ביאור:משנה בכורות פרק ט#משנה ח|בכורות ט ח.]] הקרבן הוא תוצאה של טעות, אבל דיניו חמורים יותר מאלו של הקרבן המקורי.}}'''&quot;וְיַיִן תַּקְרִיב לַנֶּסֶךְ רְבִיעִית הַהִין&quot;''', כְּמִדּוֹת הַיַּיִן – מִדּוֹת הַשֶּׁמֶן, שְׁלֹשֶׁת לֻגִּין שֶׁל עִשָּׂרוֹן. 
'''&quot;תַּעֲשֶׂה עַל הָעֹלָה&quot;''', לְפִי שֶׁאָמַרְתָּ &quot;לְפַלֵּא&quot; – אֶת שֶׁהוּא בָּא לְפַלֵּא טָעוּן נְסָכִים; 
תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;תַּעֲשֶׂה עַל הָעֹלָה&quot;''' – לְרַבּוֹת עוֹלַת יוֹלֶדֶת וְעוֹלַת מְצוֹרָע. 
'''&quot;אוֹ לַזָּבַח&quot;'''. &quot;זֶבַח&quot; – פְּרָט לַפֶּסַח; &quot;זֶבַח&quot; – פְּרָט לִבְכוֹר וּלְמַעֲשֵׂר. 
'''&quot;לַכֶּבֶשׂ&quot;''' – לְרַבּוֹת פֶּסַח שֶׁעָבַר זְמַנּוֹ; '''&quot;הָאֶחָד&quot;''' – לְרַבּוֹת אֶחָד עָשָׂר בְּמַעֲשֵׂר. 
}}

===פסוק ו===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|לבהמה שגילה מעט יותר מ-12 חודשים יש כינויים מיוחדים, שהרי כבר אינה כבש ועדיין אינה איל; וראו גם [[ביאור:משנה פרה פרק א#משנה ג|פרה א ג.]]}}'''&quot;אוֹ לָאַיִל תַּעֲשֶׂה&quot;''' – לְרַבּוֹת אֶת שֶׁהוּא לֹא אַיִל וְלֹא כֶּבֶשׂ, וְטָעוּן נִסְכֵּי אַיִל. 
אֵימָתַי הוּא לֹא אַיִל וְלֹא כֶּבֶשׂ וְטָעוּן נִסְכֵּי אַיִל? – מִבֶּן שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ וְיוֹם אֶחָד עַד בֶּן שְׁלֹשָׁה עָשָׂר חֹדֶשׁ. 
רַבִּי טַרְפוֹן קוֹרֵהוּ 'פַּלְגָּס', בֶּן עַזַּאי קוֹרֵהוּ 'נוֹקֵד', רַבִּי יִשְׁמָעֵאל קוֹרֵהוּ 'פְּרוֹגְדוֹס'. 
}}

===פסוק ז===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו לעיל פס' ה. כמות היין בנסכים זהה לכמות השמן. יש לתקן את הנוסח – נסכי איל הם שליש ההין – ארבעה לוגים.}}'''&quot;וְיַיִן תַּקְרִיב לַנֶּסֶךְ שְׁלִישִׁית הַהִין&quot;''', בְּמִדַּת הַיַּיִן – מִדַּת הַשֶּׁמֶן; שְׁלֹשֶׁת לוֹגִין!
}}

===פסוק ח===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|אין הבדל בין נסכי כבשים זכרים לנקבות, ואין הבדל בין נסכי פרים לנסכי פרות. למרות שיש הבדל בין נסכי כבשים לנסכי אילים אין הבדל בין נסכי עגלים לנסכי פרים.}}'''&quot;וְכִי תַעֲשֶׂה בֶן בָּקָר&quot;''' – נִסְכֵּי הַפָּר אוֹ הָעֵגֶל, בֵּין זָכָר בֵּין נְקֵבָה – שָׁוֶה!
}}

===פסוק ט===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|לעניין החובה להקריב את הנסכים '''אחרי''' הקרבת הקרבן ראו לעיל פס' ג. אם לא הביא נסכים עם הקרבן יביא אותם אחרי כן – אפילו שנה באיחור.}}'''&quot;וְהִקְרִיב עַל בֶּן הַבָּקָר מִנְחָה&quot;''', שׁוֹמֵעַ אֲנִי שֶׁאִם לֹא הֵבִיא עִמּוֹ יָבִיא אַחֲרָיו.
וּמִנַּיִן אַתָּה אוֹמֵר שֶׁאִם לֹא הֵבִיא הַיּוֹם יָבִיא לְמָחָר? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;תַּעֲשֶׂה&quot;'''.
מִנַּיִן אַתָּה אוֹמֵר שֶׁאִם לֹא הֵבִיא בַּשַּׁבָּת יָבִיא בִּשְׁאָר כָּל יְמוֹת הַשַּׁבָּת? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;תַּקְרִיב&quot;'''.
וּמִנַּיִן אַתָּה אוֹמֵר שֶׁאִם לֹא הֵבִיא בְּרֹאשׁ הַחֹדֶשׁ יָבִיא בִּשְׁאָר כָּל יְמוֹת הַחֹדֶשׁ? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;תַּעֲשֶׂה&quot;'''.
וּמִנַּיִן אַתָּה אוֹמֵר שֶׁאִם לֹא הֵבִיא בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה יָבִיא בִּשְׁאָר כָּל יְמוֹת הַשָּׁנָה? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;תַּקְרִיב&quot;'''.
וּמִנַּיִן אַתָּה אוֹמֵר שֶׁאִם לֹא הֵבִיא עַד שֶׁלֹּא בָּשְׁלוּ עֲנָבִים בַּגֶּפֶן יָבִיא מִשֶּׁבָּשְׁלוּ עֲנָבִים בַּגֶּפֶן?
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;תַּעֲשֶׂה&quot;'''–'''&quot;תַּקְרִיב&quot;'''–'''&quot;תַּעֲשֶׂה&quot;'''–'''&quot;תַּקְרִיב&quot;'''!
}}

===פסוק י===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|את היין מהנסכים אין לשרוף על המזבח עם הבשר אלא במקום משלו, וראו [[ביאור:משנה סוכה פרק ד#משנה ט|סוכה ד ט.]] אין לשפוך אותו בבת אחת ואין לטפטף אותו על החוטם.}}לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר '''&quot;נֶסֶךְ אִשֶּׁה&quot;''', יָכוֹל עַל גַּבֵּי הָאִשִּׁים יְהוּ כְּשֵׁרִים? תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;נֶסֶךְ&quot;''' – יְהֵא לְעַצְמוֹ. 
'''&quot;נֶסֶךְ&quot;''' – אַל יְהֵא שׁוֹתֵת; '''&quot;נֶסֶךְ&quot;''' – אַל יְהֵא מַטִּיף; '''&quot;נֶסֶךְ&quot;''' – אַל יְהֵא מְעָרֵב קִימְאָה!
}}

===פסוק יא===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|השוו לעיל פס' ח.}}&quot;כָּכָה יֵעָשֶׂה לַשּׁוֹר הָאֶחָד&quot; – כְּנִסְכֵּי בֶּן הַבָּקָר – לַשּׁוֹר.
&quot;אוֹ לַשֶּׂה בַכְּבָשִׂים אוֹ בָעִזִּים&quot;, כְּנִסְכֵּי כֶּבֶשׂ – כֵּן נִסְכֵּי הָעִזִּים; בֵּין גְּדוֹלִים בֵּין קְטַנִּים, בֵּין זְכָרִים בֵּין נְקֵבוֹת.
}}

===פסוק יב===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|היחס בין הסולת לשמן בנסכי כבשים הוא עשרון לשלושה לוגים, ואילו בנסכי אילים ובנסכי פרים הוא 2:4 או 3:6. לכן אין לערב נסכי כבשים בנסכים של אילים או פרים, אבל ניתן לערב נסכי פרים בנסכי אילים; וראו [[ביאור:משנה מנחות פרק ט#משנה ד|מנחות ט ד.]] נסכים של בהמה אחת אינם מספיקים, אלא יש להכפיל את כמות הנסכים במספר הבהמות.}}'''&quot;כַּמִּסְפָּר אֲשֶׁר תַּעֲשׂוּ&quot;''' – מֵבִיא אֶת נִסְכֵּיהֶם וּמְעָרֵב.
יָכוֹל שֶׁלֹּא בָּא לוֹמַר שֶׁאַתְּ מְעָרֵב נְסָכִים בִּנְסָכִים, אֶלָּא נִסְכֵּי אֵילִים בְּנִסְכֵּי אֵילִים וְנִסְכֵּי כְבָשִׂים בְּנִסְכֵּי כְבָשִׂים?
תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;כְּמִסְפָּרָם&quot;''': מְעָרֵב אַתְּ נְסָכִים בִּנְסָכִים, נִסְכֵּי פָרִים בְּנִסְכֵּי אֵילִים, [נִסְכֵּי כְבָשִׂים] בְּנִסְכֵּי כְבָשִׂים;
אֲבָל לֹא נִסְכֵּי כְבָשִׂים בְּנִסְכֵּי פָרִים וְאֵילִים!
'''&quot;כָּכָה תַּעֲשׂוּ לָאֶחָד&quot;''', הֲרֵי שֶׁהִקְרִיב עֶשֶׂר עוֹלוֹת אוֹ עֲשָׂרָה זְבָחִים, יָכוֹל יָבִיא מִנְחָה אַחַת לְכֻלָּן?
תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;כָּכָה תַּעֲשׂוּ לָאֶחָד כְּמִסְפָּרָם&quot;''' – כַּשִּׁעוּר הַזֶּה לְכָל אֶחָד וְאֶחָד!
}}

===פסוק יג===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|על הנודר מנחה להביא עשרונות שלמים. הוא יכול לנדב כל כמות עשרונות עד 60. מספר העשרונות המקסימלי שמביא הציבור ביום ראשון של סוכות שחל בשבת הוא 61 (בשני כלים שונים), ולכן היחיד מביא לכל היותר 60 עשרונות; וראו דברי חבריו של ר' שמעון [[ביאור:תוספתא/מנחות/יב#ג|בתוספתא מנחות יב ג.]]}} '''&quot;כָּל הָאֶזְרָח יַעֲשֶׂה כָּכָה אֶת אֵלֶּה&quot;''' – עֶשְׂרוֹנוֹת שְׁלֵמִים; אַף הוּא לֹא יָבִיא אֶלָּא עֶשְׂרוֹנוֹת שְׁלֵמִים! 
אוֹ מָה {{ב|אֵלֶּה|הציבור}} שִׁשִּׁים עִשָּׂרוֹן – אַף הוּא לֹא יָבִיא אֶלָּא שִׁשִּׁים עִשָּׂרוֹן? 
תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;לְהַקְרִיב&quot;: אֶת שֶׁהוּא רוֹצֶה לְהַקְרִיב – יַקְרִיב. 
יָכוֹל שֶׁהוּא מֵבִיא כַּצִּבּוּר? תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;אֶת אֵלֶּה&quot;. 
אִי אֶפְשָׁר לוֹמַר &quot;אֶת אֵלֶּה&quot; שֶׁכְּבָר נֶאֱמַר &quot;לְהַקְרִיב&quot;; וְאִי אֶפְשָׁר לוֹמַר &quot;לְהַקְרִיב&quot; שֶׁכְּבָר נֶאֱמַר &quot;אֶת אֵלֶּה&quot;! 
הָא מַה הַדָּבָר? מֵבִיא הוּא כַּצִּבּוּר – חָסֵר עִשָּׂרוֹן אֶחָד! 
הֵא כֵּיצַד? רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר: הַצִּבּוּר מֵבִיא שִׁשִּׁים וְאֶחָד – וְהַיָּחִיד מֵבִיא שִׁשִּׁים! 
}}

===פסוק יד===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|גר חייב להביא קרבן מן החי (שני עופות לעולה) כשהוא מתגייר בין יהודים בא&quot;י. אם התגייר בין גויים בחו&quot;ל והביא עדים על הגיור - חייב גם אז, אבל אם אין לו עדים על הגיור - אינו גר והוא פטור מקרבן; והשוו [[ביאור:ספרא/קדושים#פרק ח|ספרא קדושים פרק ח א.]] לעניין הקרבן ראו גם [[ביאור:ספרי במדבר/שלח#פיסקה קח|ספרי קח.]]}}'''&quot;וְכִי יָגוּר גֵּר&quot;''', יָכוֹל זֶה גֵּר שֶׁנִּתְגַּיֵּר אֵצֶל גּוֹיִם בִּמְדִינַת הַיָּם? אָמַרְתָּ: לֹא אָמַרְתִּי אֶלָּא '''&quot;אִתְּכֶם&quot;'''. 
אֵין לִי אֶלָּא שֶׁעָלָה עִמָּכֶם מִמִּצְרַיִם, מִנַּיִן אֲפִלּוּ עִמָּכֶם בְּאוֹתָהּ הַשָּׁעָה? אָמַרְתָּ: '''&quot;אוֹ אֲשֶׁר בְּתוֹכְכֶם לְדֹרֹתֵיכֶם&quot;'''. 
'''&quot;וְעָשָׂה אִשֶּׁה רֵיחַ נִיחֹחַ לַה'&quot;''', מְלַמֵּד שֶׁאֵינוֹ רַשַּׁאי לֶאֱכֹל בַּזְּבָחִים עַד שֶׁיָּבִיא לָאִשִּׁים קָרְבָּן. 
יָכוֹל אַף מְנָחוֹת? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;כַּאֲשֶׁר תַּעֲשׂוּ&quot;''' – בִּבְהֵמָה. 
מִנַּיִן אַף בְּעוֹפוֹת? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;כֵּן יַעֲשֶׂה&quot;'''. הָא מָה הַדָּבָר? דָּמִים, לֹא מְנָחוֹת! 
}}

===פסוק טו===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|הנסכים של כבשי עצרת, שהם מיוחדים בכך שהם שלמי ציבור – זהים לנסכי הכבשים האחרים.
ר' יהושע פוטר את הגר מהבאת הקרבן. הגרים התגיירו עם נשותיהם, והנשים נחשבות גיורות בפני עצמן ואינן נספחות לבעליהן.
הציץ של הכהן הגדול מרצה על קרבן הגר שנודע לאחר שנשחט שהיה טמא, כשם שהוא מרצה על תקלה כזאת בקרבן ישראל; וראו [[ביאור:ספרי במדבר/שלח#פיסקה קט|ספרי קט.]]}}&quot;'''הַקָּהָל חֻקָּה אַחַת לָכֶם'''&quot; – לְרַבּוֹת שְׁנֵי כִּבְשֵׂי עֲצֶרֶת לַנְּסָכִים! 
&quot;'''וְלַגֵּר הַגָּר'''&quot;, מִכָּאן הָיָה רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: גֵּר שֶׁנִּתְגַּיֵּר – צָרִיךְ רִבְעַת הַקֵּן. 
רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: אֵינוֹ צָרִיךְ, שֶׁהִיא תַּקָּלָה לוֹ. 
&quot;'''גֵּר'''&quot; – אֵלּוּ הַגֵּרִים, &quot;'''הַגָּר'''&quot; – לְרַבּוֹת נְשֵׁי הַגֵּרִים. 
&quot;'''חֻקָּה אַחַת לְדוֹרוֹתֵיכֶם... כָּכֶם כַּגֵּר יִהְיֶה לִפְנֵי ה'‏'''&quot; – לְרַבּוֹת גֵּר כְּאֶזְרָח לִרְצִיָּה! 
}}

===פסוק יח===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|הביטוי הכפול &quot;דבר אל בני ישראל ואמרת אליהם&quot; ממעט גויים, ומרבה נשים ועבדים וקטנים למצוות חלה. מצוות חלה ניתנה לפני שנחלו את הארץ, ובזכות קבלתה קיבלו את הארץ, אבל אינה נוהגת בחו&quot;ל; והשוו לעיל פס' ב לעניין הנסכים.}}'''&quot;וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר: דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל&quot;''' – בְּנֵי יִשְׂרָאֵל חַיָּבִין בְּחַלָּה, אֵין הַגּוֹיִם חַיָּבִין בְּחַלָּה! 
אוֹ '''&quot;בְּנֵי יִשְׂרָאֵל&quot;''' – לְרַבּוֹת אֶת הַגֵּרִים! 
'''&quot;וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם&quot;''' – רִבָּה נָשִׁים וַעֲבָדִים. 
וּבַצַּד הַשֵּׁנִי אַתָּה אוֹמֵר: '''&quot;בְּנֵי יִשְׂרָאֵל&quot;''' – לְהַזְהִיר גְּדוֹלִים עַל יְדֵי הַקְּטַנִּים, לְהַנְהִיגָם בְּמִצְוֹת! 
'''&quot;בְּבֹאֲכֶם אֶל הָאָרֶץ&quot;''' – קַבֵּל עָלֶיךָ עַד שֶׁלֹּא תָּבוֹא אֶל הָאָרֶץ, כְּשֶׁתָּבוֹא אֶל הָאָרֶץ – לְהַפְרִישׁ חַלָּה. 
בִּזְכוּת שֶׁתְּקַבֵּל עָלֶיךָ – אַתָּה בָּא אֶל הָאָרֶץ. 
יָכוֹל כֵּיוָן שֶׁבָּאוּ לָאָרֶץ יִהְיוּ חַיָּבִין לְהַפְרִישׁ חַלָּה שֶׁבְּחוּצָה לָאָרֶץ? 
אָמַרְתָּ: לֹא אָמַרְתִּי אֶלָּא '''&quot;אֲשֶׁר אֲנִי מֵבִיא אֶתְכֶם שָׁמָּה&quot;''' – אַתֶּם חַיָּבִין לְהַפְרִישׁ חַלָּה, וְלֹא בְּחוּצָה לָאָרֶץ! 
}}

===פסוק יט===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|הגדרת לחם לענייני הלכה מרובים – מחמשת מיני דגן, וראו [[ביאור:משנה חלה פרק א|חלה א א-ב.]]}}&quot;'''וּלְקַחְתֶּם לָכֶם מִלֶּחֶם הָאָרֶץ'''&quot;, אֶת שֶׁהוּא לֶחֶם – חַיָּב; שֶׁאֵינוֹ לֶחֶם – אֵינוֹ חַיָּב.
אֵיזֶהוּ לֶחֶם? הַחִטָּה וְהַשְּׂעוֹרָה וְכוּ', קְמָחִים בְּצֵקוֹת וּתְבוּאָה – אֲסוּרִין בֶּחָדָשׁ מִלִּפְנֵי הַפֶּסַח, מִלִּקְצוֹר לִפְנֵי הָעֹמֶר.
וְאוֹכֵל מֵהֶן כַּזַּיִת מַצָּה בַּפֶּסַח – יָצָא יְדֵי חוֹבָתוֹ, כַּזַּיִת חָמֵץ – בְּהִכָּרֵת.
וְכֹל שֶׁנִּתְעָרֵב בּוֹ אֶחָד מֵחֲמֶשְׁתָּן – הֲרֵי זֶה עוֹבֵר בַּפֶּסַח, וּבִלְבַד שֶׁיְּהֵא בּוֹ מַרְאֵה פַּת וְטַעַם פַּת.

{{הע-שמאל|מידת הקב הלכה וגדלה במשך השנים. במדבר הכמות המינימלית החייבת בחלה היתה שבעה רבעים, בירושלים הם נמדדו כקב וחצי, כלומר שישה רבעים, ובימי המשנה הם נחשבו כחמישה רבעים; וראו [[ביאור:משנה חלה פרק ב#משנה ו|חלה ב ו.]]
לעניין התבשיל והלחם הממותק ראו [[ביאור:משנה חלה פרק א#משנה ד|חלה א ד-ה.]]}}תַּלְמוּד לוֹמַר 'לֶחֶם', &quot;'''מִלֶּחֶם הָאָרֶץ'''&quot;, וְלֹא כָּל לֶחֶם, פְּרָט לְעִסָּה קְטַנָּה.
אֵיזוֹ הִיא גְּדוֹלָה? שִׁבְעַת רְבָעִים שֶׁל מִדְבָּרִיִּים, וְקַב וָחֵצִי יְרוּשַׁלְמִיִּים – שֶׁהֵן חֲמֵשֶׁת רְבָעִים מִשֶּׁלָּנוּ.
רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: חֲמֵשֶׁת רְבָעִים מְתֻקָּנִין לִפְטוֹר.
&quot;'''מִ'''לֶּחֶם&quot; וְלֹא כָּל לֶחֶם, פְּרָט לַמְבֻשָּׁל וְהַסֻּפְגָּנִין וְהַדֻּבְשָׁנִין וְהָאִיסְקְרִיטִין וְחַלַּת הַמַּסְרֵית וְהַמְדֻמָּע,
שֶׁפְּטוּרִים מִן הַחַלָּה, וְהַקְּנוֹקָנוֹת חַיָּבִים.

{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה חלה פרק ד|חלה ד א-ד.]]}}וּבַצַּד הַשֵּׁנִי אַתָּה אוֹמֵר &quot;'''וְהָיָה'''&quot; – לְרַבּוֹת שְׂאוֹר שֶׁנְּשָׁכוֹ בִּסְרִידָה.
מִכָּאן אָמְרוּ: שְׁתֵּי נָשִׁים שֶׁעָשׂוּ שְׁנֵי קַבִּין וְנָשְׁכוּ זֶה בָּזֶה – פְּטוּרִין מִן הַחַלָּה.
אֵין צָרִיךְ לוֹמַר הָאִשָּׁה שֶׁעָשֶׂת שְׁנֵי קַבִּין וְקַב אֹרֶז אוֹ קַב תְּרוּמָה בָּאֶמְצַע – אֵין מִצְטָרְפִין,
[דָּבָר שֶׁנִּטְּלָה חַלָּתוֹ בָּאֶמְצַע – מִצְטָרְפִין,] שֶׁכְּבָר נִתְחַיֵּב בַּחַלָּה.
קַב יָשָׁן וְקַב חָדָשׁ שֶׁנָּשְׁכוּ זֶה בָּזֶה – רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: יִטּוֹל מִן הָאֶמְצַע, וַחֲכָמִים אוֹסְרִין.
}}

===פסוק כ===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|אין להפריש חלה לפני שיש עיסה, שנאמר &quot;חלה&quot;, וראו [[ביאור:משנה חלה פרק ב#משנה ה|חלה ב ה.]] אין להמתין עד שהחלה תיאפה לגמרי, אלא יש להפריש אותה מן הבצק שהתגלגל (הפך לגוש אחד של בצק). 
לכן אם קנה בצק מגולגל מן הגוי, או אם קבל ממנו קמח כדי להכין ממנו בצק עבור הגוי, או אם היו שניהם שותפים בעיסה, וחלקו של היהודי היה פחות משיעור החייב בחלה – פטור מהפרשת החלה; וראו [[ביאור:משנה חלה פרק ג#משנה ה|חלה ג ה.]]}} '''&quot;רֵאשִׁית עֲרִיסוֹתֵיכֶם&quot;''', יָכוֹל אַף חִטִּים וְקֶמַח? תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;חַלָּה&quot;. 
אִי &quot;חַלָּה&quot;, יָכוֹל אַף חַלָּה אֲפוּיָה? תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;רֵאשִׁית&quot;. 
הָא כֵּיצַד? יַעֲמִיד עֲרִיסָה וְיַפְרִישׁ מִן הַמֻּבְחָר. 
'''&quot;רֵאשִׁית עֲרִיסוֹתֵיכֶם&quot;''' - שֶׁלָּכֶם חַיֶּבֶת, אֶלָּא שֶׁל גּוֹיִם - אֵינָהּ חַיֶּבֶת. 
מִכָּאן אָמְרוּ: נָכְרִי שֶׁנָּתַן לוֹ עִסָּה - פְּטוּרָה מִן הַחַלָּה. נְתָנָהּ לוֹ בְּמַתָּנָה עַד שֶׁלֹּא גִּלְגֵּל – חַיָּב. מִשֶּׁגִּלְגֵּל - פָּטוּר. 
הָעוֹשֶׂה עִסָּה עִם הַגּוֹיִם, אִם אֵין בְּשֶׁל יִשְׂרָאֵל כַּשִּׁעוּר - פְּטוּרָה מִן הַחַלָּה! 
}}

===פסוק כא===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|עיסת הכלבים נמצאת בגבול בין מאכל אדם (אם הרועים אוכלים ממנה) למאכל הכלבים (אם רק כלבים אוכלים אותה); וראו [[ביאור:משנה חלה פרק א#משנה ח|חלה א ח.]]}}'''&quot;מֵרֵאשִׁית עֲרִסֹתֵיכֶם&quot;''', אִם לְלַמֵּד 'שֶׁלָּכֶם חַיֶּבֶת, בְּשֶׁל גּוֹיִם אֵינָהּ חַיֶּבֶת' – כְּבָר לִמֵּד! 
הָא מָה אֲנִי מְקַיֵּם '''&quot;רֵאשִׁית עֲרִסֹתֵיכֶם&quot;'''? שֶׁלָּכֶם חַיֶּבֶת, שֶׁל חַיָּה אֵינָהּ חַיֶּבֶת. 
מִכָּאן אָמְרוּ: עִסַּת כְּלָבִים שֶׁהָרוֹעִים אוֹכְלִין מִמֶּנָּה – חַיֶּבֶת בַּחַלָּה, וּמְעָרְבִין בָּהּ וּמִשְׁתַּתְּפִין בָּהּ, 
וּמְבָרְכִין עָלֶיהָ וּמְזַמְּנִין עָלֶיהָ, וְנֶאֱפֵית בְּיוֹם טוֹב, וְיוֹצֵא בָּהּ מִשּׁוּם מַצָּה, וְחַיָּב עָלֶיהָ מִשּׁוּם חָמֵץ, 
וְנִקַּחַת בְּכֶסֶף מַעֲשֵׂר, וּמִטַּמֵּא טֻמְאַת אֳכָלִין. 
וְאִם אֵין הָרוֹעִים אוֹכְלִין מִמֶּנָּה – אֵינָם חַיָּבִים בַּחַלָּה וְכוּ'! 
'''&quot;תִּתְּנוּ&quot;''', יָכוֹל יוֹצְאֵי מִצְרַיִם? מִנַּיִן אַף לַדּוֹרוֹת? אָמַרְתָּ: '''&quot;תִּתְּנוּ לַה' תְּרוּמָה לְדֹרֹתֵיכֶם&quot;'''! 
}}

===פסוק כב===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|הדרשה מטשטשת את ההבחנה בין שוגג למזיד, בטענה שסופו של השוגג במצווה לעבור עליה במזיד. לכן יש צורך בכפרה גם לעבירה בשגגה, למרות שהעבריין לא התכוון לעבירה.
הביטוי &quot;ועשו אחת מכל מצוות ה'&quot; וכו' הוא מ[[ויקרא ד יג]]. אצלנו לומדים שמדובר במצווה אחת מסוימת מלשון היחיד &quot;נעשתה&quot;. לטענה שאיסור ע&quot;ז שקול ככל שאר המצוות ראו [[ביאור:ספרי במדבר/שלח#פיסקה קיא|ספרי קיא.]]}}'תִּשְׁגּוּ' – &quot;'''וְכִי''' תִּשְׁגּוּ&quot; – לוֹמַר: אִם שְׁגַגְתֶּם בְּאַחַת מִכָּל הַמִּצְוֹת – סוֹפְכֶם לְהָזִיד בָּהֶם! 
אִם שְׁגַגְתֶּם בְּכָל הַמִּצְוֹת – סוֹפְכֶם לְהָזִיד בָּהֶם! אִם הֲזַדְתֶּם בְּכָל הַמִּצְוֹת – סוֹפְכֶם לִשְׁגּוֹת בַּעֲבוֹדָה זָרָה! 
&quot;וְכִי תִּשְׁגּוּ&quot; בַּעֲבוֹדָה זָרָה – סוֹפְכֶם לְהָזִיד בָּהּ! &quot;תִּשְׁגּוּ וְלֹא תַעֲשׂוּ&quot;, יָכוֹל שֶׁהוּא מְדַבֵּר בְּכָל הַמִּצְוֹת? 
אָמַרְתָּ &quot;אִם מֵעֵינֵי הָעֵדָה נֶעֶשְׂתָה בִשְׁגָגָה&quot; – בְּאַחַת מִכָּל הַמִּצְוֹת דִּבֵּר, וְלֹא דִּבֵּר בְּכָל הַמִּצְוֹת. 
אִי אֶפְשָׁר לוֹמַר בְּ&quot;כָל הַמִּצְוֹת&quot;, שֶׁכְּבָר נֶאֱמַר &quot;בְּאַחַת&quot;; וְאִי אֶפְשָׁר לוֹמַר &quot;בְּאַחַת&quot;, שֶׁכְּבָר נֶאֱמַר בְּ&quot;כָל הַמִּצְוֹת&quot;. 
הָא מַה מִּצְוָה שֶׁכָּל הַמִּצְוֹת תְּלוּיִין בָּהּ? זוֹ עֲבוֹדָה זָרָה, שֶׁנֶּאֱמַר &quot;הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן תִּשְׁכַּח אֶת בְּרִית ה'&quot; וגו' {{ממ|דברים|ד|ט}} 
}}

===פסוק כג===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|פירוש אלטרנטיבי וזיהוי אלטרנטיבי למצווה הבסיסית שעליה מדובר כאן. המילה, בניגוד לע&quot;ז, היא מצוות עשה, ולכן מתאימה יותר ממנה לביטוי &quot;אשר ציווה ה'... ביד משה&quot;.
דורש &quot;ביד משה&quot; – אתם עלולים לשלוח יד במשה וכו'.
יתכן שלפנינו רמז לאגדות על רצח נביאים ע&quot;י ישראל, ראו [[יבמות מט ב]] ועוד.}}'''&quot;צִוָּה ה'... בְּיַד מֹשֶׁה&quot;''' – אֵיזוֹהִי שֶׁנִּצְטַוּוּ עָלֶיהָ אָבוֹת הָרִאשׁוֹנִים, וּבָא מֹשֶׁה וַאֲמָרָהּ? זוֹ מִילָה! 
'''&quot;אֲלֵיכֶם בְּיַד מֹשֶׁה&quot;''' – סוֹפְכֶם לִשְׁלֹחַ יָד בְּמֹשֶׁה! '''&quot;מִן הַיּוֹם אֲשֶׁר צִוָּה ה'&quot;''' – סוֹפְכֶם לִשְׁלֹחַ יָד בַּנְּבִיאִים! 
'''&quot;וָהָלְאָה לְדֹרֹתֵיכֶם&quot;''' – סוֹפְכֶם לִשְׁלֹחַ יָד בְּבֵית הַבְּחִירָה! 
}}

===פסוק כד===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|דורש פעמיים: &quot;מעיני העדה&quot; – העלם דבר עם שגגת המעשה, וכן &quot;נעשתה בשגגה&quot; – שגגת המעשה. בי&quot;ד חייבים רק אם הורו היתר בע&quot;ז והציבור אכן נשמע להם ועבד ע&quot;ז; וראו [[ביאור:משנה הוריות פרק ב#משנה ג|הוריות ב ג.]]}}'''&quot;וְהָיָה אִם מֵעֵינֵי הָעֵדָה&quot;''', נֶאֱמַר כָּאן &quot;מֵעֵינֵי&quot; וְנֶאֱמַר לְהַלָּן &quot;מֵעֵינֵי הַקָּהָל&quot; {{ממ|ויקרא|ד|יג}};
מָה &quot;עֵינֵי&quot; הָאָמוּר כָּאן – מְלַמֵּד שֶׁהֵן מְבִיאִין עַל הֶעְלֵם דָּבָר עִם שִׁגְגַת מַעֲשֶׂה,
אַף &quot;מֵעֵינֵי הַקָּהָל&quot; הָאָמוּר לְהַלָּן – מְלַמֵּד שֶׁהֵן מְבִיאִין עַל הֶעְלֵם דָּבָר עִם שִׁגְגַת מַעֲשֶׂה! 
'''&quot;נֶעֶשְׂתָה&quot;''' – פְּרָט לְשֶׁלֹּא נַעֲשֵׂית; '''&quot;בִּשְׁגָגָה&quot;''' – פְּרָט לְמֵזִיד. 

{{הע-שמאל|דיני הקרבן אם עברו על &quot;אחת מכל המצוות&quot; מפורשים ב[[ויקרא ד]]: הציבור והכהן המשיח מביאים פר. דיני הקרבן בעבירה על &quot;מצווה יחידית&quot;, היא ע&quot;ז, מפורשים כאן: הציבור מביא פר והמשיח – ככל אדם – מביא עז. בקרבן יום הכיפורים, המפורש ב[[ויקרא טז]], מביא המשיח פר והציבור שעיר, כלומר יש בכל אחד מהשניים צד חמור וצד קל, ואין ביניהם היררכיה המאפשרת קל וחומר; וראו [[ביאור:ספרא/חובה#פרשה ג|ספרא חובה פרשה ג א-ג,]] הצד השני של הדרשה הזאת.}} '''&quot;וְעָשׂוּ כָל הָעֵדָה פַּר&quot;''' – מִצְוָה לְהָבִיא פַּר, לֹא כִּשְׂבָּה וְלֹא שְׂעִירָה; '''&quot;בֶּן בָּקָר&quot;''' – לֹא חִלּוּף! 
וַהֲלֹא דִּין הוּא: הוֹאִיל וְהַמָּשִׁיחַ מֵבִיא פַּר, וְהַצִּבּוּר מְבִיאִין פַּר; 
אִם אֵין מָשִׁיחַ מֵבִיא חִלּוּף פָּרוֹ – אַף הַצִּבּוּר לֹא יָבִיאוּ חִלּוּף פָּרוֹ! 
וְקַל וָחֹמֶר: וּמָה אִם מָשִׁיחַ, שֶׁלֹּא שָׁוָה קָרְבָּנוֹ לְאַחַת מִכָּל הַמִּצְווֹת [לְקָרְבָּנוֹ בְּמִצְוָה יְחִידִית] – אֵינוֹ מֵבִיא חִלּוּף פָּרוֹ,
[צִבּוּר, שֶׁשָּׁוָה קָרְבָּנוֹ לְאַחַת מִכָּל הַמִּצְווֹת לְקָרְבָּנוֹ לְמִצְוָה יְחִידִית – אֵינוֹ דִּין שֶׁלֹּא יָבִיא חִלּוּף פָּרוֹ?] 
לֹא! אִם אָמַרְתָּ בְּמָשִׁיחַ, שֶׁאֵינוֹ מֵבִיא חִלּוּף פָּרוֹ – שֶׁשָּׁוָה קָרְבָּנוֹ לְאַחַת מִכָּל הַמִּצְווֹת לְקָרְבָּנוֹ בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים, 
תֹּאמַר בְּצִבּוּר, שֶׁיָּבִיא חִלּוּף פָּרוֹ, מִפְּנֵי מָה? שֶׁ[לֹּא] שָׁוָה קָרְבָּנוֹ לְאַחַת מִכָּל הַמִּצְווֹת לְקָרְבָּן בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;וְעָשׂוּ כָל הָעֵדָה פַּר&quot;''' – מִצְוָה לְהָבִיא פַּר, לֹא כִּשְׂבָּה וְלֹא שְׂעִירָה; '''&quot;בֶּן בָּקָר&quot;''' – וְלֹא חִלּוּף! 

{{הע-שמאל|למרות שהפר אינו מובא כקרבן התנדבותי יש להביא גם את נסכיו, והשוו לעיל פס' ג ופס' טו.}}'''&quot;לְרֵיחַ נִיחֹחַ לַה'&quot;''', לְפִי שֶׁאָמַרְתָּ &quot;לְפַלֵּא נֶדֶר&quot; {{ממ|במדבר|טו|ג}}, אֶת שֶׁהוּא בָּא לְפַלֵּא נֶדֶר – טָעוּן נְסָכִים, 
וְאֶת שֶׁאֵינוֹ בָּא לְפַלֵּא נֶדֶר – אֵינוֹ טָעוּן נְסָכִים;
הוֹאִיל וְאֵין הַפָּר הַזֶּה בָּא לְפַלֵּא, יָכוֹל לֹא יְהֵא טָעוּן נְסָכִים? אָמַרְתָּ: &quot;לְרֵיחַ נִיחֹחַ לַה'&quot; – &quot;וּמִנְחָתוֹ וְנִסְכּוֹ כַּמִּשְׁפָּט&quot;! 

{{הע-שמאל|שעיר החטאת אינו מובא בשאר המצוות אלא רק בע&quot;ז עם הפר. הכתיב החסר מלמד שהקב&quot;ה חסר מליבם כשעבדו ע&quot;ז.}}'''&quot;וּשְׂעִיר עִזִּים אֶחָד לְחַטָּאת&quot;''' – שֶׁיְּהֵא קָרְבָּנוֹ לְשֵׁם חַטָּאת. 
&quot;לְחַטָּת&quot; חָסֵר אָלֶ&quot;ף, לְלַמֶּדְךָ שֶׁקָּרְבָּן זֶה עַל שִׁגְגַת עֲבוֹדָה זָרָה הוּא; 
מָה אָלֶ&quot;ף, רִאשׁוֹן לְכָל הָאוֹתִיּוֹת – כָּךְ זֶה כָּפַר בִּיחִידוֹ שֶׁל עוֹלָם, שֶׁהוּא רִאשׁוֹן לְכָל בְּרִיּוֹתָיו! 
}}

===פסוק כה===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|למרות שהכהן הגדול והנשיא ששגגו מביאים בדרך כלל קרבנות מיוחדים – המשיח פר והנשיא שעיר זכר – בע&quot;ז הם נחשבים חלק מהציבור ואין להם קרבן אישי; בניגוד [[ביאור:ספרי במדבר/שלח#פיסקה קיא|לספרי סוף קיא.]]
לעניין הסמיכה על החטאת ראו דברי ר' שמעון [[ביאור:ספרא/חובה#פרק ו|בספרא חובה פרק ו ג.]]}}&quot;וְכִפֶּר הַכֹּהֵן&quot;, הוֹאִיל וְהַמָּשִׁיחַ בִּכְלַל עָם – יָצָא מִכְּלַל עָם, לִידּוֹן בְּפָר;
וְהַנָּשִׂיא בִּכְלַל עָם – יָצָא מִכְּלַל עָם, לִידּוֹן בְּשָׂעִיר; יָכוֹל שֶׁיִּהְיוּ נִידּוֹנִין עַל עֲבוֹדָה זָרָה בִּפְנֵי עַצְמָן?
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;וְכִפֶּר הַכֹּהֵן עַל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל&quot;; אֵין לִי אֶלָּא עֲדַת יִשְׂרָאֵל.
וּמִנַּיִן לְרַבּוֹת עֲדַת גֵּרִים, נָשִׁים וַעֲבָדִים? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;עַל '''כָּל''' עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל&quot;.
&quot;וְנִסְלַח לָהֶם כִּי שְׁגָגָה הִיא&quot;, עַל שֶׁשָּׁגְגוּ וְחָטְאוּ לַשֵּׁם. &quot;וְהֵם הֵבִיאוּ אֶת קָרְבָּנָם אִשֶּׁה לַה'&quot; – מְבִיאִים הֵם.
&quot;וְחַטָּאתָם לִפְנֵי ה' עַל שִׁגְגָתָם&quot; – הֲרֵי חַטָּאתָם כְּשִׁגְגָתָם, לוֹמַר:
מַה שִׁגְגָתָם טְעוּנָה וִדּוּי וּסְמִיכָה וְכַפָּרָתָהּ מִבִּפְנִים, וּשְׂרֵפָתָהּ אַבֵּית הַדֶּשֶׁן – אַף חַטָּאתָם כָּךְ!
}}

===פסוק כו===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|לעניין כפרה של שבט ראו דברי ר' יהודה [[ביאור:משנה הוריות פרק א#משנה ה|בהוריות א ה.]] אם שבט אחד חטא יש לו קרבן משלו, ואיתו מתכפר גם לגרים הקשורים לשבט.
הכפרה הלאומית חלה על כל הנספחים ללאום, כולל גרים, נשים ועבדים – אבל לא על המזידים!}} '''&quot;וְנִסְלַח לְכָל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְלַגֵּר הַגָּר בְּתוֹכָם&quot;''' – זֶה גֵּר שֶׁנִּתְגַּיֵּר עִם הַשֵּׁבֶט, שֶׁיִּתְכַּפֵּר לוֹ עִמּוֹ. 
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וְהָיָה בַשֵּׁבֶט אֲשֶׁר גָּר הַגֵּר אִתּוֹ שָׁם תִּתְּנוּ נַחֲלָתוֹ&quot; {{ממ|יחזקאל|מז|כג}},
וְכִי יֵשׁ לַגֵּרִים נַחֲלָה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל? וְאֵיזוֹ הִיא נַחֲלָתוֹ? זוֹ כַּפָּרָתוֹ. 
&quot;גֵּר&quot; – אֵלּוּ הַגֵּרִים. &quot;'''הַ'''גֵּר&quot; – לְרַבּוֹת נְשֵׁי גֵּרִים. &quot;כִּי לְכָל הָעָם&quot; – רִבָּה נָשִׁים וַעֲבָדִים. &quot;בִּשְׁגָגָה&quot; – פְּרָט לְמֵזִיד. 
}}

===פסוק כז===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|פר בית הדין מכפר לכל מי שחטא עם הציבור, ואין לחוטא צורך לכפרה נוספת, בין שחטא כל הציבור, בין שחטא רובו; אבל אם החוטא חטא בפני עצמו, ולא בגלל הוראת בית הדין – גם הוא חייב להביא עז לחטאת. וראו [[ביאור:משנה הוריות פרק א|הוריות א, א-ה.]]}}'''&quot;וְאִם נֶפֶשׁ אַחַת תֶּחֱטָא בִשְׁגָגָה&quot;''', לְפֶה שֶׁנֶּאֱמַר &quot;וְעָשׂוּ כָל הָעֵדָה פָּר&quot; – בִּזְמַן שֶׁהוֹרוּ בֵּית דִּין וְעָשׂוּ צִבּוּר – בֵּית דִּין מְבִיאִין פָּר עַל יְדֵיהֶן. 
יָכוֹל יָבִיאוּ בֵּית דִּין פָּר עַל יְדֵיהֶן, וְיַחְזְרוּ יְחִידִים וְיָבִיאוּ שְׂעִירָה לְכָל אֶחָד וְאֶחָד? 
תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;וְאִם נֶפֶשׁ אַחַת תֶּחֱטָא בִשְׁגָגָה&quot;''': הַחוֹטֵא בִּפְנֵי עַצְמָהּ מְבִיאָהּ, לֹא הַחוֹטֵא עִם הַצִּבּוּר. 
יָכוֹל שֶׁאֵין לִי אֶלָּא בִּזְמַן שֶׁהוֹרוּ בֵּית דִּין וְעָשׂוּ צִבּוּר; בִּזְמַן שֶׁהוֹרוּ בֵּית דִּין וְעָשׂוּ מְרֻבִּין – בֵּית דִּין מְבִיאִין פָּר עַל יְדֵיהֶן. 
יָכוֹל יָבִיאוּ בֵּית דִּין פָּר עַל יְדֵיהֶן, וְיַחְזְרוּ יְחִידִים וְיָבִיאוּ שְׂעִירָה לְכָל אֶחָד וְאֶחָד? 
תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;וְאִם נֶפֶשׁ אַחַת תֶּחֱטָא&quot;''', הַחוֹטֵא בִּפְנֵי עַצְמָהּ מְבִיאָהּ, לֹא הַחוֹטֵא עִם הַמְרֻבִּין! 
הוֹרוּ בֵּית דִּין וְטָעוּ, וְיָדְעוּ שֶׁטָּעוּ וְחָזְרוּ בָּהֶן, וְהָיָה אֶחָד נוֹהֵג בְּהוֹרָאָתָן; יָכוֹל שֶׁהוּא מֵבִיא כַּצִּבּוּר? 
תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;וְאִם נֶפֶשׁ אַחַת תֶּחֱטָא&quot;''' – הַחוֹטֵא בִּפְנֵי עַצְמָהּ מְבִיאָהּ, לֹא עַל הוֹרָאַת בֵּית דִּין. 
מְמַעֵט אֲנִי אֶת אֵלּוּ שֶׁהֵן תְּלוּיִין בְּהוֹרָאַת בֵּית דִּין, וְלֹא אֲמַעֵט אֶת אֶחָד שֶׁהוֹרָה מִפִּי עַצְמוֹ כְּהוֹרָאַת בֵּית דִּין, שֶׁהוּא מֵבִיא כַּצִּבּוּר? 
תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;וְאִם נֶפֶשׁ אַחַת תֶּחֱטָא&quot;''' – נֶפֶשׁ אַחַת תֶּחֱטָא – בִּפְנֵי עַצְמָהּ הִיא מְבִיאָהּ, לֹא עַל הוֹרָאַת בֵּית דִּין! 

{{הע-שמאל|לדעת בית הלל אם בתחילת העבירה או בסופה היה מצב שאינו שגגה אלא אונס או זדון – אין היחיד מביא שעירה, וכן אם לא בכל הזמן היה זדון – אין החוטא נהרג.}}&quot;בִּשְׁגָגָה&quot; – פְּרָט לְמֵזִיד; &quot;בִּשְׁגָגָה&quot; – פְּרָט לְאָנוּס; &quot;בִּשְׁגָגָה&quot; – שֶׁתְּהֵא שְׁגָגָה מִתְּחִלָּה וְעַד סוֹף. 
לֹא בִּזְמַן שֶׁתְּחִלָּתוֹ שׁוֹגֵג וְסוֹפוֹ מֵזִיד, תְּחִלָּתוֹ שׁוֹגֵג וְסוֹפוֹ אָנוּס, תְּחִלָּתוֹ מֵזִיד וְסוֹפוֹ שׁוֹגֵג, 
תְּחִלָּתוֹ מֵזִיד וְסוֹפוֹ אָנוּס, תְּחִלָּתוֹ אָנוּס וְסוֹפוֹ שׁוֹגֵג, תְּחִלָּתוֹ אָנוּס וְסוֹפוֹ מֵזִיד. 
בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: נִדּוֹן עַל הַשְּׁגָגָה וְאַחַר כָּךְ נִדּוֹן עַל הַזָּדוֹן וְעַל הָאֹנֶס. 
וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: אִם אֵין שְׁגָגָה מִתְּחִלָּה עַד סוֹף הֲרֵי זֶה פָּטוּר! 

{{הע-שמאל|חטאת בשגגה של עבודה זרה היא דווקא עז נקבה, ואילו חטאת על עבירות אחרות עשויה להיות כבשה או עז. לעניין גיל העז ראו [[ביאור:משנה פרה פרק א#משנה ד|פרה א ד.]]}}'''&quot;וְהִקְרִיבָהּ עֵז&quot;''', יָצְתָה חַטַּאת עֲבוֹדָה זָרָה מִכְּלַל כָּל הַחַטָּאוֹת, וְנִקְבְּעָה בִּשְׂעִירָה! 
'''&quot;בַּת שְׁנָתָהּ&quot;''', בַּת שְׁנָתָהּ לְעַצְמָהּ, לֹא בַּת שְׁנָתָהּ לַשָּׁנִים; '''&quot;לְחַטָּאת&quot;''' – שֶׁיְּהֵא הֶקְדֵּשָׁהּ לְשֵׁם חַטָּאת! 
}}

===פסוק כח===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|אם רוב הציבור חטא – מביאים כולם את קרבנות הכפרה, כולל אלו שלא חטאו למעשה; וראו גם דברי ר' יהודה [[ביאור:משנה הוריות פרק א#משנה ה|בהוריות א ה;]] אבל חובת הקרבן של אלו שלא חטאו אינה מעכבת את הכפרה לחוטאים שהביאו את קרבנותיהם.}}'''&quot;וְכִפֶּר הַכֹּהֵן&quot;''' – לְרַבּוֹת יְחִידִים שֶׁהָיוּ בְּתוֹכָם שֶׁלֹּא חָטְאוּ עִמָּהֶן, שֶׁהֵן צְרִיכִין כַּפָּרָה. 
יָכוֹל אִם הֵבִיאוּ לֹא יִתְכַּפֵּר לָהֶן? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;וְכִפֶּר הַכֹּהֵן עַל הַנֶּפֶשׁ הַשֹּׁגֶגֶת בְּחֶטְאָה בִשְׁגָגָה לִפְנֵי ה' לְכַפֵּר עָלָיו&quot;''', עַל שֶׁשָּׁגַג וְחָטָא לְשָׁם! 
}}

===פסוק כט===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|הזכות להתכפר בחטאת שמורה רק לישראל ולגרים, ואילו לגויים אין כפרה אפילו אם שגגו; וראו [[ביאור:ספרי במדבר/שלח#פיסקה קיב|ספרי קיב.]]}}&quot;'''הָאֶזְרָח בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל'''&quot; – הָאֶזְרָח מֵבִיא חַטָּאת, אֵין הַגּוֹיִים מְבִיאִין חַטָּאת. 
אוֹ &quot;'''הָאֶזְרָח'''&quot; – פְּרָט לַגֵּרִים? אָמַרְתָּ 'גֵּר' – אֵלּוּ הַגֵּרִים; &quot;'''הַגֵּר'''&quot; – לְרַבּוֹת נְשֵׁי גֵּרִים! 
}}

===פסוק ל===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|חכמים מרחיבים את עבירת ע&quot;ז גם לחוטאים בחטאים תיאולוגיים שהיו בימיהם, כגון כפירה באלוהות או אמונה בשתי רשויות, כדעת הזורואסטרים והגנוסטיקאים; וראו גם [[ביאור:ספרי דברים/האזינו#פיסקה שכט|ספרי דברים שכט.]]
לעניין הדרשה על גידוף-גירוף הקערה ראו גם [[ביאור:ספרי במדבר/שלח#פיסקה קיב|ספרי קיב.]]}} '''&quot;וְהַנֶּפֶשׁ&quot;''' – זֶה הָאוֹמֵר אֵין רְשׁוּת בַּשָּׁמַיִם. 'נֶפֶשׁ', &quot;'''וְ'''נֶפֶשׁ&quot; – זֶה הָאוֹמֵר שְׁתֵּי רָשֻׁיּוֹת בַּשָּׁמַיִם. 
'''&quot;אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה בְּיָד רָמָה&quot;''' – לְרַבּוֹת אֶת הַמֵּזִיד. 
'''&quot;אֶת ה' הוּא מְגַדֵּף&quot;''': לְמָה עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה דּוֹמִין? לְאֶחָד שֶׁנָּטַל קְעָרָה וְגִדְּפָהּ, וְלֹא שִׁיֵּר הֵימֶנָּה כְּלוּם! 
'''&quot;וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ&quot;''' – לֹא הַצִּבּוּר. '''&quot;הַהִיא&quot;''' – כְּשֶׁהִיא יְחִידָה. '''&quot;הַהִיא&quot;''' – לֹא אֲנוּסָה וְלֹא מֻכְרַעַת! 
}}

===פסוק לא===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו דוגמאות לדרשות של דופי ולהתנגדות לאותנטיות של התורה [[ביאור:ספרי במדבר/שלח#פיסקה קיב|בספרי קיב.]]
כאן כוללים בכרת על ע&quot;ז גם בעל אוב וידעוני.}} '''&quot;כִּי דְבַר ה' בָּזָה&quot;''' – זֶה הָאוֹמֵר 'לָמָּה נִכְתַּב זֶה?' '''&quot;וְאֶת מִצְוָתוֹ הֵפַר&quot;''' – זֶה הָאוֹמֵר 'כָּל הַתּוֹרָה מִן הַשָּׁמַיִם חוּץ מִן הַפָּסוּק הַזֶּה!' 
'''&quot;הִכָּרֵת תִּכָּרֵת&quot;''' – הִכָּרֵת עֲבוֹדָה זָרָה קוֹדֵם לְכָל הַכְּרִיתוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה. 
'''&quot;וְהַנֶּפֶשׁ הַהִיא&quot;''' – לְרַבּוֹת בַּעַל אוֹב אוֹ יִדְּעוֹנִי. '''&quot;עֲוֺנָה בָהּ&quot;''' – אַף לְאַחַר מִיתָה. 
}}

===פסוק לב===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|מקומו של האדם הוא ארבע אמות, ולכן מותר גם למי שלא הגדיר מקום לשביתתו להסתובב בשבת בתוך ארבע אמותיו; וראו [[ביאור:משנה ערובין פרק ד|ערובין ד א-ה.]] מובא כאן רמז לאפשרות להחמיר עוד יותר, ולאסור על האדם לשנות את תנוחתו בשבת – האפשרות הזאת נראית כטענה נגד הצדוקים ואנשי ים המלח, שלא הודו בעירוב התחומים.
&quot;מהלכי שבתות&quot; הם השליחים של משה הבודקים אם יש מחללי שבת, שקבעו את מקומם במחנה מערב שבת, ומותר להם לצאת מהעיר לטווח של 2000 אמה לכל כיוון.
לפי הדרשה שלפנינו נראה שחטאו של המקושש היה יציאה מחוץ לתחום, ולא עצם קישוש העצים ותלישתם מהקרקע, טלטולם או הכנתם להבערת האש ולבישול.}}&quot;וַיִּהְיוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר&quot;, לְפִה שֶׁאָמַר &quot;שְׁבוּ אִישׁ תַּחְתָּיו&quot; {{ממ|שמות|טז|כט}},
יָכוֹל אִם הָיָה מֻטָּל צָפוֹן-דָּרוֹם אַל יִפֹּל לוֹ מִזְרָח-מַעֲרָב, מִזְרָח-מַעֲרָב אַל יִפֹּל לוֹ צָפוֹן-דָּרוֹם? 
תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;אַל יֵצֵא אִישׁ מִמְּקֹמוֹ&quot; – יְהֵא לוֹ מָקוֹם. וְכַמָּה? אָמְרוּ: אַרְבַּע אַמּוֹת. 
וְכֵן מִי שֶׁיָּצָא שִׁכּוֹר, וְכֵן מִי שֶׁהוֹצִיאַתּוּ רוּחַ רָעָה, וְכֵן מִי שֶׁהוֹצִיאוּהוּ גּוֹיִם אוֹ לִסְטִים – אֵין לוֹ אֶלָּא אַרְבַּע אַמּוֹת. 
יָכוֹל אַף לְמַהַלְכֵי שַׁבָּתוֹת, לֹא יְהֵא לָהֶם אֶלָּא אַרְבַּע אַמּוֹת? 
תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;וַיִּהְיוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר&quot;, מְלַמֵּד שֶׁאָמַר לָהֶם מֹשֶׁה: 'צְאוּ וּרְאוּ אִם יֵשׁ אָדָם שֶׁחִלֵּל אֶת הַשַּׁבָּת'. 
אֲבָל אֵין אַתָּה יוֹדֵעַ כַּמָּה נָתַן לָהֶם מֹשֶׁה וְכַמָּה לֹא נָתַן לָהֶם? 
אָמַרְתָּ &quot;וּמַדֹּתֶם מִחוּץ לָעִיר אֶת פְּאַת קֵדְמָה אַלְפַּיִם בָּאַמָּה וְהָעִיר בַּתָּוֶךְ&quot; {{ממ|במדבר|לה|ה}},
כְּשֶׁאָמַר זֶה – אַף לְמַהַלְכֵי שַׁבָּתוֹת, יֵשׁ לָהֶם אַלְפַּיִם אַמָּה לְכָל רוּחַ! 

{{הע-שמאל|לזיהוי המקושש עם צלפחד ראו גם דברי ר' עקיבא [[ביאור:ספרי במדבר/שלח#פיסקה קיג|בספרי קיג,]] וראו גם את דברי ר' יהודה בן בתירא שם.}}&quot;וַיִּהְיוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר&quot;, אָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב: נֶאֱמַר כָּאן &quot;וַיִּהְיוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר&quot;,
וְנֶאֱמַר לְהַלָּן &quot;אָבִינוּ מֵת בַּמִּדְבָּר&quot; {{ממ|במדבר|כז|ג}} מַה מִּדְבָּר שֶׁנֶּאֱמַר לְהַלָּן – צְלָפְחָד, אַף מִדְבָּר הָאָמוּר כָּאן – צְלָפְחָד. 
אָמַר לוֹ רַבִּי שִׁמְעוֹן: אִי אֶפְשָׁר לוֹמַר מְקוֹשֵׁשׁ הָיָה צְלָפְחָד, מִפְּנֵי שֶׁהָיָה מְקוֹשֵׁשׁ בְּשָׁנָה רִאשׁוֹנָה, בְּעֶשְׂרִים וְאֶחָד לַחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי. 
וְכִי אֶפְשָׁר שֶׁיִּהְיוּ בְּנוֹת צְלָפְחָד, בְּנוֹת מְלָכִים נָאוֹת וּכְשֵׁרוֹת, הַקְּטַנָּה שֶׁבָּהֶן הָיְתָה יוֹשֶׁבֶת אַרְבָּעִים שָׁנָה עַד שֶׁלֹּא נִשֵּׂאת? 
וְכִי בְּאֵיזוֹ שָׁעָה מֵת צְלָפְחָד? בְּשָׁעָה שֶׁנֶּאֱמַר &quot;וַיִּשְׁמַע הַכְּנַעֲנִי מֶלֶךְ עֲרָד&quot; {{ממ|במדבר|לג|מ}}, בְּאוֹתָהּ שָׁעָה מֵת צְלָפְחָד! 
&quot;וַיִּמְצְאוּ אִישׁ&quot; – {{ב|אִישׁ אֶחָד הָיָה|ושאר העם שמרו את השבת.}}.
}}

===פסוק לג===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|דיני הטלטול בשבת אוסרים על שליחיו של משה לטלטל עם המקושש את חבילת העצים שלו או אף לאחוז בידו. דיני ההתראה מחייבים שהמשיך לקושש גם אחרי שהתרו בו שהדבר אסור; וראו [[ביאור:תוספתא/סנהדרין/יא|תוספתא סנהדרין יא א.]]}} '''&quot;וַיַּקְרִיבוּ אֹתוֹ&quot;''' – אֵלּוּ שֶׁנִּצְטַוּוּ לָצֵאת, אֵלּוּ שֶׁהִתְרוּ בּוֹ. '''&quot;אֹתוֹ&quot;''', לֹא אָחַז אָדָם בְּיָדוֹ, 
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: '''&quot;אֹתוֹ&quot;''' – לֹא הֵבִיאוּ חֲבִילָתוֹ עִמּוֹ. 
'''&quot;הַמֹּצְאִים אֹתוֹ מְקֹשֵׁשׁ עֵצִים בְּיוֹם הַשַּׁבָּת&quot;''', וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר לְהַלָּן '''&quot;מְקֹשֵׁשׁ עֵצִים&quot;'''! 
מָה אֲנִי מְקַיֵּם כָּאן '''&quot;מְקֹשֵׁשׁ עֵצִים&quot;'''? אֶלָּא מֵאַחַר שֶׁאָמְרוּ לוֹ 'שַׁבַּת בְּרֵאשִׁית הִיא' – חָזַר לִהְיוֹת מְקֹשֵׁשׁ! 
}}

===פסוק לד===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:ספרי במדבר/שלח#פיסקה קיד|ספרי קיד.]] כיון שמשה לא ידע במה מיתתו של המקושש לא אסר אותו עם המקלל אלא לחוד; וראו שם, שמפרשים &quot;מחלליה מות יומת&quot; ([[שמות לא יד]]) – בידי אדם, ומכאן שמשה ידע שהמקושש חייב מיתה; אבל ר' אלעזר טוען שהפסוק הנ&quot;ל יכול להתפרש גם כמיתה בידי שמים.}}'''&quot;וַיַּנִּיחוּ אֹתוֹ&quot;''' – לֹא הִנִּיחוּהוּ אֵצֶל מְקַלֵּל! '''&quot;בַּמִּשְׁמָר&quot;''' – בֵּית הָאֲסוּרִים. 
'''&quot;כִּי לֹא פֹרַשׁ מַה יֵּעָשֶׂה לוֹ&quot;''', מְלַמֵּד שֶׁהָיָה מֹשֶׁה יוֹדֵעַ שֶׁהוּא חַיָּב מִיתָה, אֲבָל לֹא הָיָה יוֹדֵעַ בַּמֶּה מִיתָתוֹ. 
רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֵּירַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: לֹא הָיָה מֹשֶׁה יוֹדֵעַ שֶׁהוּא חַיָּב מִיתָה, וְלֹא הָיָה יוֹדֵעַ בַּמֶּה הִיא מִיתָתוֹ; 
שֶׁמִּתְּשׁוּבַת הַדָּבָר אַתָּה לָמֵד: '''&quot;וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה מוֹת יוּמַת הָאִישׁ&quot;''' – חַיָּב הוּא מִיתָה! בַּמֶּה הִיא מִיתָתוֹ? אָמַרְתָּ: בִּסְקִילָה! 
}}

===פסוק לה===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:ספרי במדבר/שלח#פיסקה קיד|ספרי קיד.]]}}'''רָגוֹם יִרְגְּמוּ אֹתוֹ בָּאֲבָנִים כָּל הָעֵדָה''' – בְּמַעֲמַד כָּל הָעֵדָה.
}}

===פסוק לו===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|לדיני הסקילה השוו [[ביאור:משנה סנהדרין פרק ו|סנהדרין ו א-ד.]]
לעניין חובת המת בציצית ראו [[מנחות מא א]], וראו [[ברכות יח א#תוספות|ברכות יח א, תוד&quot;ה למחר.]]}} '''&quot;וַיּוֹצִיאוּ אֹתוֹ&quot;''' – לֹא הוֹצִיאוּ אוֹתוֹ אֵצֶל הַמְּקַלֵּל! 
'''&quot;אֶל מִחוּץ לַמַּחֲנֶה&quot;''' – חוּץ לְשָׁלֹשׁ מַחֲנוֹת: חוּץ לְמַחֲנֵה שְׁכִינָה, וּלְמַחֲנֵה לְוִיָּה, וּלְמַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל. 
'''&quot;וַיִּרְגְּמוּ אֹתוֹ&quot;''' – לֹא כְּסוּתוֹ; '''&quot;בָּאֲבָנִים&quot;''' – אִם לֹא מֵת בְּאֶבֶן אַחַת, מְמִיתִין אוֹתוֹ בַּאֲבָנִים הַרְבֵּה. 
'''&quot;וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל עָשׂוּ כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת מֹשֶׁה&quot;''' – עָשׂוּ כְּמַה שֶּׁנִּצְטַוָּה. 
לָמָּה נִסְמְכָה פָּרָשַׁת מְקוֹשֵׁשׁ לְפָרָשַׁת צִיצִית? לוֹמַר לְךָ: מֵת חַיָּב בְּצִיצִית! 
}}

===פסוק לח===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|השוו לעיל פס' כט.}}'''&quot;דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְעָשׂוּ לָהֶם צִיצִית&quot;''' – בְּנֵי יִשְׂרָאֵל חַיָּבִים בְּצִיצִית, אֵין הַגּוֹיִם חַיָּבִים בְּצִיצִית!
אוֹ &quot;בְּנֵי יִשְׂרָאֵל&quot; – פְּרָט לְגֵרִים? אָמַרְתָּ &quot;וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר&quot; – לְרַבּוֹת יְחִידִים.
'''&quot;דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל&quot;''' – לְרַבּוֹת אֶת הַגֵּרִים; '''&quot;וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם&quot;''' – רִבָּה עֲבָדִים מְשֻׁחְרָרִים.

{{הע-שמאל|ילד שמסוגל פיזית לעשות מצווה – חייב בה. הדרשן מנמק את החיוב במצוות חינוך (&quot;להזהיר גדולים על הקטנים&quot;), אבל נימוק זה אינו תקף בעניין &quot;פורשים מצואתו וממימי רגליו&quot;. פשט התוספתא המצוטטת כאן הוא שהחיוב גמור כמו למבוגר. הפטור שניתן לילדים קטנים יותר הוא משום שאינם מסוגלים, ולכן הם אנוסים שלא לקיים מצוות - ולא משום גילם. לכן אין כאן עיסוק בגיל הכרונולוגי של הילדים ולא ביכולתם הקוגניטיבית, וראו [[ביאור:תוספתא/חגיגה/א#ב|תוספתא חגיגה א ב.]]}}וּבַצַּד הַשֵּׁנִי אַתָּה אוֹמֵר &quot;בְּנֵי יִשְׂרָאֵל&quot; – לְהַזְהִיר אֶת הַגְּדוֹלִים עַל יְדֵי הַקְּטַנִּים, לְהַנְהִיגָן בְּמִצְוַת צִיצִית.
מִכָּאן אָמְרוּ: כָּל תִּינוֹק שֶׁיּוֹדֵעַ לְהִתְעַטֵּף – חַיָּב בְּצִיצִית; וְכֹל שֶׁהוּא יוֹדֵעַ לְנַעְנֵעַ – חַיָּב בַּלּוּלָב.
וְכֹל שֶׁהוּא יוֹדֵעַ לִשְׁמֹר תְּפִלִּין – חַיָּב בִּתְפִלִּין.
וְכֹל שֶׁהוּא יוֹדֵעַ לְדַבֵּר – אָבִיו מְלַמְּדוֹ תּוֹרָה וּקְרִיַּת שְׁמַע וּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ, וְאִם לָאו – רָאוּי לוֹ שֶׁלֹּא בָּא לָעוֹלָם.
כֹּל שֶׁהוּא יוֹדֵעַ לְהַכִּיר לְאָבִיו – שׁוֹחֲטִין עָלָיו אֶת הַפֶּסַח; וְכֹל שֶׁהוּא אוֹכֵל כְּזַיִת דָּגָן – פּוֹרְשִׁין מִצּוֹאָתוֹ וּמֵימֵי רַגְלָיו אַרְבַּע אַמּוֹת.
וְכֹל שֶׁהוּא יוֹדֵעַ לִפְתֹּחַ {{ב|חֵיקוֹ|כנף בגדו, כדי לקבל תרומה}} – הַכֹּהֲנִים חוֹלְקִים לוֹ תְּרוּמָה בְּבֵית הַגְּרָנוֹת.

{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:ספרי דברים/כי תצא/כב#פיסקה רלד|ספרי דברים רלד.]] לעניין פטור של טלית שאולה מציצית השוו למצות לולב, [[ביאור:ספרא/אמור#פרק טז|בספרא אמור פרק טז ב,]] [[ביאור:משנה סוכה פרק ג|ובסוכה ג א.]]}}'''&quot;וְעָשׂוּ לָהֶם צִיצִית&quot;''' – וְלֹא מִן הֶעָשׂוּי; '''&quot;וְעָשׂוּ לָהֶם&quot;''' – מִשֶּׁלָּהֶם, פְּרָט לְשָׁאוּל, לְגָנוּב וּלְגָזוּל.
מִכָּאן אָמְרוּ: טַלִּית שְׁאוּלָה פְּטוּרָה מִן הַצִּיצִית שְׁלֹשִׁים יוֹם, מִכָּאן וְאֵילָךְ – חַיֶּבֶת.

{{הע-שמאל|המצווה מחייבת הן את יוצאי מצרים הן את הדורות הבאים, והשוו [[ביאור:ספרי זוטא במדבר/ט#פסוק י|לעיל ט י.]]}}'''&quot;וְעָשׂוּ לָהֶם... לְדֹרֹתָם&quot;''', אֵין לִי אֶלָּא לַדּוֹרוֹת; וּמִנַּיִן אַף לְיוֹצְאֵי מִצְרַיִם? תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;לָהֶם&quot;.

{{הע-שמאל|ראו גם [[ביאור:ספרי במדבר/שלח#פיסקה קטו|ספרי קטו.]]}}'''&quot;צִיצִית&quot;''', אֵין צִיצִית אֶלָּא עָנָף; וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;וַיִּקָּחֵנִי בְּצִיצִת רֹאשִׁי&quot; {{ממ|יחזקאל|ה|ג}}.
'''&quot;עַל כַּנְפֵי בִגְדֵיהֶם&quot;''', יָכוֹל בְּאֶמְצַע הַטַּלִּית? תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;עַל כַּנְפֵי&quot;.
שׁוֹמֵעַ אֲנִי חוּט אֶחָד בִּפְנֵי עַצְמוֹ? תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;גְּדִלִים תַּעֲשֶׂה לָּךְ&quot; {{ממ|דברים|כב|יב}}.
}}

===פסוק לט===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה מנחות פרק ד|מנחות ד א:]] אמנם אם לא מצא תכלת עדיין חייב בציצית מצמר לבן, אבל הלבן והתכלת שניהם מצווה אחת.}}'''&quot;וְהָיָה לָכֶם לְצִיצִת&quot;''', יָכוֹל שֶׁהֵן שְׁתֵּי מִצְווֹת, מִצְוַת תְּכֵלֶת וּמִצְוַת לָבָן? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;וְהָיָה לָכֶם לְצִיצִת&quot;''' – מִצְוָה אַחַת הִיא, וְאֵינָהּ שְׁתֵּי מִצְווֹת! 

{{הע-שמאל|ההולך אחר לבו מביא לניאוף ולזנות, שנאמר &quot;אשר אתם זונים אחריהם&quot;. הדרשה מציגה את הציצית כמצווה המצילה מן הזנות, ומפרשת את הזנות שבפסוק כפשוטה ולא כאליגוריה; והשוו לדברי ר' נתן [[ביאור:ספרי במדבר/שלח#פיסקה קטו|בספרי קטו.]] וראו שם בסיפור של ר' נתן.}}'''&quot;וְלֹא תָתוּרוּ אַחֲרֵי לְבַבְכֶם&quot;''' – אַל יְהִי לִבְּךָ {{ב|יְלִילֶךָ|מוביל אותך}};
וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;וִיהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן וְכָלֵב בֶּן יְפֻנֶּה מִן הַתָּרִים אֶת הָאָרֶץ&quot; {{ממ|במדבר|יד|ו}} 
{{ב|אֵינוֹ אוֹמֵר|בתרגום שם}} 'תָּרִים' אֶלָּא 'יְלִילִים', אַף שֶׁנֶּאֱמַר כָּאן &quot;וְלֹא תָתוּרוּ אַחֲרֵי לְבַבְכֶם&quot; – אַל יְהִי לִבְּךָ יְלִילֶךָ. 
לְהַגִּיד לְךָ כַּמָּה אַזְהָרוֹת הַנּוֹאֵף עוֹבֵר, מִשּׁוּם אַרְבָּעָה עָשָׂר לָאוִין: 
מִשּׁוּם &quot;וְאָהַבְתָּ&quot;, &quot;לֹא תִשָּׂא&quot;, &quot;וְלֹא תַחְמֹד&quot;, &quot;לֹא תִתְאַוֶּה&quot;, &quot;לֹא תִגְנֹב&quot;, &quot;לֹא תִגְזֹל&quot;, &quot;לֹא תִקֹּם וְלֹא תִטֹּר&quot;, &quot;לֹא תִזְרַע כַּרְמְךָ כִּלְאָיִם&quot;, &quot;לֹא תַחֲרֹשׁ&quot;, &quot;לֹא תַחְסֹם&quot;, &quot;לֹא תָתוּרוּ&quot;, &quot;לֹא תִקְרַב&quot;, &quot;לֹא תְגַלֶּה&quot;, &quot;לֹא תִנְאָף&quot;! 
}}

===פסוק מ===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|לדרשה הראשונה ראו [[ביאור:ספרי במדבר/שלח#פיסקה קטו|ספרי קטו.]]
הדרשה השנייה מבטיחה הגנה לעם אם יקיים את התורה, וטוענת שהפסוק תוקן כדי להתרחק מהגשמה, והיה צריך לומר &quot;והייתם קדושים כאלוהיכם&quot;!}} '''&quot;לְמַעַן תִּזְכְּרוּ וַעֲשִׂיתֶם אֶת כָּל מִצְוֹתָי&quot;''', מַגִּיד שֶׁמִּצְוַת צִיצִית שְׁקוּלָה כְּנֶגֶד כָּל הַמִּצְוֹת,
וְכָל הָרָגִיל בָּהּ כְּאִלּוּ קִיֵּם כָּל הַמִּצְוֹת כֻּלָּן! 
'''&quot;וִהְיִיתֶם קְדֹשִׁים לֵאלֹהֵיכֶם&quot;''', לֹא הָיָה צָרִיךְ לוֹמַר אֶלָּא 'וִהְיִיתֶם קְדֹשִׁים כֵּאלֹהֵיכֶם';
כְּשֵׁם שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְכָל בָּרוּי לִגַּע בִּשְׁכִינָתִי – כָּךְ כְּשֶׁתְּהוּא קְדוֹשִׁים אִי אֶפְשָׁר לְכָל בָּרוּי לִגַּע בָּכֶם! 
}}

===פסוק מא===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|הדין של הקב&quot;ה כולל גם הבטחה לגמול ולא רק איום. מצוות הציצית אינה מתוארת בדרשה כאמצעי לזכירת המצוות אלא כמצווה בסיסית וחשובה, וראו גם לעיל בדרשה לפס' מ.
מצוות ציצית מתוארת בדומה לאיסור הריבית ולמצוות המידות, כמצווה בסיסית שעבורה הוציא אותנו הקב&quot;ה ממצרים, ראו [[ביאור:ספרא/קדושים#פרק ח|ספרא קדושים פרק ח י,]] [[ביאור:ספרא/בהר#פרשה ה|ושם בהר פרשה ה ג.]]}} '''&quot;אֲנִי ה'&quot;''' – אֲנִי דַּיָּן, אֲנִי נֶאֱמָן לְשַׁלֵּם שָׂכָר! '''&quot;אֱלֹהֵיכֶם&quot;''' – מוֹרַאֲכֶם וְדַיַּנְכֶם. 
'''&quot;אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם&quot;''' – עַל מְנָת כֵּן הוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם, עַל מְנָת שֶׁתְּקַבְּלוּ מִצְוַת צִיצִית עֲלֵיכֶם. 
שֶׁכָּל הַמּוֹדֶה בְּמִצְוַת צִיצִית – מוֹדֶה בִּיצִיאַת מִצְרַיִם, וְכָל הַכּוֹפֵר בְּמִצְוַת צִיצִית – כּוֹפֵר בִּיצִיאַת מִצְרַיִם! 

{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:ספרי במדבר/שלח#פיסקה קטו|ספרי קטו.]]
השורה האחרונה חוזרת למסר שבשורה הראשונה: הקב&quot;ה דן את ישראל, הן לפורענות הן לטובה.}} '''&quot;לִהְיוֹת לָכֶם לֵאלֹהִים&quot;''' – עַל כָּרְחֲכֶם! יָכוֹל אִם רְצִיתֶם הֲרֵינִי אֱלוֹהַּ לָכֶם, וְאִם לֹא רְצִיתֶם אֵינִי אֱלוֹהַּ לָכֶם? 
'''&quot;אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם&quot;''' – עַל כּוֹרְחֲכֶם! 
וְכֵן הוּא אוֹמֵר: '''&quot;חַי אָנִי נְאֻם ה' אֱלֹהִים, אִם לֹא בְּיָד חֲזָקָה וּבִזְרוֹעַ נְטוּיָה וּבְחֵמָה שְׁפוּכָה אֶמְלוֹךְ עֲלֵיכֶם&quot;''' {{ממ|יחזקאל|כ|לג}}. 
עַל כָּרְחֲכֶם וְשֶׁלֹּא בְּטוֹבַתְכֶם! 
דָּבָר אַחֵר: נֶאֱמַר בְּמִצְוַת צִיצִית '''&quot;אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם&quot;''' שְׁנֵי פְּעָמִים: 
'''&quot;אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם&quot;''' – לִפָּרַע מִמִּי שֶׁבִּטְּלָהּ וְכוֹפֵר בָּהּ; '''&quot;אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם&quot;''' – לִיתֵּן שָׂכָר לְמִי שֶׁמְּקַיְּמָהּ וּמוֹדֶה בָּהּ!
}}</text>
      <sha1>s1sk02i24ccnjeuodkw0f84dzegcygk</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3016312</id>
      <parentid>3016310</parentid>
      <timestamp>2026-05-13T15:47:47Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Michaelkimmel2</username>
        <id>44530</id>
      </contributor>
      <origin>3016312</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="77435" sha1="sbttbn1fdu313vkmqi0f3nsyjb9516f" xml:space="preserve">==פרק טו==

===פסוק ב===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[מגילת תענית א|בתחילת מגילת תענית:]] הפרושים התעקשו שנסכים לקרבנות של הציבור (כמו הקרבנות עצמם) יירכשו דווקא מהשקלים הציבוריים, ולא יינתנו כמתנה פרטית ע&quot;י יחידים עשירים. במגבית השקלים משתתפים גם גרים ועבדים משוחררים, אבל השתתפותם של נשים עבדים וקטנים היא וולונטארית; וראו [[ביאור:משנה שקלים פרק א#משנה ה|שקלים א ה.]]}}'''&quot;וַיְדַבֵּר... דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל&quot;''' – מִשֶּׁל צִבּוּר הַנְּסָכִים בָּאִין; 
אֵינָן בָּאִין מִשֶּׁל יְחִידִים, וְלֹא מִשֶּׁל {{ב|גֵּרִים|במעמד &quot;גר תושב&quot;}}, וְלֹא מִשֶּׁל נָשִׁים, וְלֹא מִשֶּׁל עֲבָדִים. 
מִנַּיִן לְרַבּוֹת יְחִידִים וְגֵרִים, נָשִׁים וַעֲבָדִים, {{ב|שֶׁיִּשְׁקְלוּ אוֹ שֶׁיִּשְׁתַּתְּפוּ|אם הם רוצים לתרום}}?
אָמַרְתָּ: '''&quot;וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר&quot;''' – לְרַבּוֹת יְחִידִים. '''&quot;דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל&quot;''' – לְרַבּוֹת גֵּרִים. 
'''&quot;וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם&quot;''' – לְרַבּוֹת נָשִׁים וַעֲבָדִים. 
וּבַצַּד הַשֵּׁנִי אַתָּה אוֹמֵר '''&quot;בְּנֵי יִשְׂרָאֵל&quot;''' – לְהַזְהִיר אֶת הַגְּדוֹלִים עַל יְדֵי הַקְּטַנִּים, לְהַנְהִיגָן בְּמִצְוֹת. 

{{הע-שמאל|היו ששלחו עולות או שלמים בלי נסכים. אם השולחים הם יהודים – הכריחו אותם לממן גם את הנסכים; אבל אם שולחי הקרבן לא היו יהודים, או שלא היה ניתן להכריח אותם לשלם, כי בעל העולה ברח או שהעולה אבדה לו ואחרי זמן נמצאה  – (&quot;לעולות הנמצאות&quot; ראו [[ביאור:משנה שקלים פרק ז#משנה ה|שקלים ז ה]]) מימנו את הנסכים מהקופה הציבורית. כמו כן את המלח ואת העצים, שהיו בשימוש הן על המזבח הן ע&quot;י הכהנים לאכילה, לבישול ולחימום – היו רוכשים מאותה קופה; וראו [[ביאור:משנה שקלים פרק ז#משנה ה|שקלים ז ה-ז.]] כמובן גם את כל קרבנות הציבור – כולל שעיר המשתלח ביום הכיפורים ופרה אדומה, למרות שהבהמות הללו לא נחשבות כקרבנות ממש; וראו [[ביאור:משנה שקלים פרק ד#משנה ב|שקלים ד ב.]]
לעניין בגדי הכהן הגדול ראו גם [[ביאור:משנה יומא פרק ג#משנה ז|יומא ג ז.]]}}'''&quot;דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל&quot;''' שֶׁיְּהוּ שׁוֹקְלִין שְׁקָלִים – וְלוֹקְחִין נְסָכִים לְעוֹלוֹת גּוֹיִם, לְעוֹלוֹת הַתּוֹשָׁבִים, 
לְעוֹלוֹת הַנִּמְצָאוֹת, וְעַל יְדֵי מִי שֶׁהִנִּיחַ עוֹלָתוֹ וּבָרַח. 
'''&quot;דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל&quot;''' שֶׁיְּהוּ שׁוֹקְלִין שְׁקָלִים – וְלוֹקְחִין נְסָכִים לְשַׁלְמֵי גּוֹיִם, וּלְשַׁלְמֵי תוֹשָׁבִים, 
וְלַשְּׁלָמִים הַנִּמְצָאִים, וְעַל יְדֵי מִי שֶׁהִנִּיחַ שְׁלָמָיו וּבָרַח. 
'''&quot;דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל&quot;''' שֶׁיִּהְיוּ שׁוֹקְלִין שְׁקָלִים – וְלוֹקְחִים מֶלַח, 
שֶׁיְּהוּ הַכֹּהֲנִים מוֹלְחִים בּוֹ חַטָּאוֹתֵיהֶם וּמִנְחוֹתֵיהֶם, וּמוֹלְחִין בּוֹ אֶת הָעוֹרוֹת. 
'''&quot;דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל&quot;''' שֶׁיְּהוּ שׁוֹקְלִין שְׁקָלִים – וְלוֹקְחִים עֵצִים, 
שֶׁיְּהוּ הַכֹּהֲנִים מְבַשְּׁלִין בּוֹ אֶת חַטָּאתֵיהֶן וּמִנְחוֹתֵיהֶן, וְעוֹשִׂין בּוֹ מְדוּרוֹת בֵּית הַמּוֹקֵד לְהִתְחַמֵּם כְּנֶגְדָּן. 
'''&quot;דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל&quot;''' שֶׁיְּהוּ שׁוֹקְלִין שְׁקָלִים – וְלוֹקְחִין פָּרַת חַטָּאת וְשָׂעִיר מִשְׁתַּלֵּחַ, 
וְעַל יְדֵי כֹּהֵן הַמְּאַבֵּד, וְעַל יְדֵי מִי שֶׁשִּׁנָּה וְעָשָׂה חַטַּאת הָעוֹף לְמַעְלָה, וְחַטַּאת בְּהֵמָה לְמַטָּה, 
חוֹבָה כִּנְדָבָה, וּנְדָבָה כְּחוֹבָה; וּלְבוּשֵׁי כֹּהֵן גָּדוֹל {{ב|בְּיוֹם|הכיפורים ולמעשה כל בגדי הכהונה}}, וַעֲשִׂירִית הָאֵיפָה שֶׁל כֹּהֵן גָּדוֹל שֶׁמֵּת וְלֹא מִנּוּ כֹּהֵן אַחֵר תַּחְתָּיו.

{{הע-שמאל|מצוות הקרבת נסכים לא חלה לדעת ר' ישמעאל במשכן שבמדבר, אבל ישראל קיבלו אותה כבר שם, ובזכות הקבלה הזאת נכנסו לא&quot;י. המצווה חלה גם על במות בא&quot;י בזמן היתר הבמות.
ר' עקיבא חולק על ר' ישמעאל, ולדעתו הקריבו במשכן נסכים, אבל אין להקריב אותם על במה בחו&quot;ל, כגון במקדש חוניו; וראו [[ביאור:ספרי במדבר/שלח#פיסקה קז|ספרי קז.]]}}'''&quot;כִּי תָבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ&quot;''' – קַבֵּל עָלֶיךָ עַד שֶׁלֹּא תָבֹא לָאָרֶץ, מִשֶּׁתָּבֹא לָאָרֶץ – לְהַקְרִיב נְסָכִים; 
שֶׁבִּזְכוּת שֶׁתְּקַבֵּל עָלֶיךָ – תָּבֹא לָאָרֶץ! 
יָכוֹל כֵּיוָן שֶׁבָּאוּ לָאָרֶץ יְהוּ חַיָּבִין לְהַקְרִיב נְסָכִים שֶׁבְּחוּצָה לָאָרֶץ? 
אָמַרְתָּ, לֹא אָמַרְתִּי אֶלָּא '''&quot;אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לָכֶם&quot;''': כַּאֲשֶׁר אֲנִי נוֹתֵן לָכֶם – אַתֶּם חַיָּבִין לְהַקְרִיב נְסָכִים, וְלֹא בְּחוּצָה לָאָרֶץ. 
אוֹ '''&quot;אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לָכֶם&quot;''', אֵין לִי אֶלָּא בֵּית הַבְּחִירָה; מִנַּיִן לְרַבּוֹת בָּמָה? 
תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;בְּכָל מוֹשְׁבֹתֵיכֶם&quot;''' – לְרַבּוֹת בָּמָה. אֵלּוּ דִּבְרֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל. 
רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: יָכוֹל יַעֲשׂוּ בָּמָה בְּחוּצָה לָאָרֶץ וְיַקְרִיבוּ עָלֶיהָ נְסָכִים? 
אָמַרְתָּ, לֹא אָמַרְתִּי אֶלָּא '''&quot;אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לָכֶם&quot;''' – כַּאֲשֶׁר אֲנִי נוֹתֵן לָכֶם אַתֶּם עוֹשִׂין בָּמָה, וְלֹא בְּחוּצָה לָאָרֶץ!
}}

===פסוק ג===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|את הנסכים יש להקריב אחרי שהקרבן הועלה למזבח, אחרת הם פסולים; וראו [[ביאור:ספרא/אמור#פרשה יב|ספרא אמור פרשה יב ט.]]
אין להקריב נסכים לעופות ולמנחות. וכן גם לא לבכור למעשר בהמה ולפסח; וראו [[ביאור:משנה מנחות פרק ט#משנה ו|מנחות ט ו.]]
לכאורה הנסכים מובאים רק על קרבן וולונטארי, שנאמר &quot;לפלא&quot;, אבל עד מהרה מוסיפה הדרשה גם קרבנות חובה כגון תמידים ומוספים, וראו גם לקמן פס' טו ולקמן פס' כד.
קרבן פסול פטור מהקרבת נסכים, וראו רשימת הקרבנות הפסולים [[ביאור:משנה תמורה פרק ו|בתמורה ו א,]] וכן [[ביאור:משנה בכורות פרק ו#משנה יב|בבכורות ו יב.]]}}'''&quot;וַעֲשִׂיתֶם אִשֶּׁה לַה' עֹלָה אוֹ זָבַח&quot;''' – אַחַר שֶׁיִּזָּבְחוּ הָאִשִּׁים יִקְרְבוּ הַנְּסָכִים, וְלֹא בִּזְמַן שֶׁקָּדְמוּ נְסָכִים לָאִשִּׁים. 
יָכוֹל אִם קָדְמוּ נְסָכִים לָאִשִּׁים יִהְיוּ כְּשֵׁרִים? תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;לַעֲשׂוֹת רֵיחַ נִיחוֹחַ לַה'&quot;''' –
אִם עָשִׂיתָ רֵיחַ נִיחוֹחַ – הַנְּסָכִים בָּאִין, וְלֹא בִּזְמַן שֶׁיִּקְדְּמוּ לָאִשִּׁים. 
יָכוֹל כָּל הַקָּרְבָּנוֹת כֻּלָּן יִטְעֲנוּ נְסָכִים? אָמַרְתָּ '''&quot;זֶבַח&quot;''' – פְּרָט לָעוֹפוֹת, '''&quot;אוֹ זֶבַח&quot;''' – פְּרָט לַמְּנָחוֹת! 
'''&quot;לְפַלֵּא נֶדֶר אוֹ בִנְדָבָה&quot;''' – אֶת שֶׁהוּא בָּא לְפַלֵּא – טָעוּן נְסָכִים; אֶת שֶׁאֵינוֹ בָּא לְפַלֵּא – אֵינוֹ טָעוּן נְסָכִים. 
'''&quot;נֶדֶר&quot;''' – פְּרָט לַפֶּסַח; '''&quot;נֶדֶר&quot;''' – פְּרָט לַמַּעֲשֵׂר; וּמִנַּיִן אַתָּה אוֹמֵר '''&quot;שְׁלָמִים&quot;''' – פְּרָט לְחַטָּאת; '''&quot;שְׁלָמִים&quot;''' – פְּרָט לְאָשָׁם. 
הוֹאִיל וְאֵין הַתְּמִידִין בָּאִין לְפַלֵּא, יָכוֹל לֹא יִטְעֲנוּ נְסָכִים? תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;מוֹעֲדֵיכֶם&quot;''', רִבָּה כָּל תָּמִיד וְתָמִיד! 
'''&quot;מִן הַבָּקָר&quot;''' – פְּרָט לְכִלְאַיִם; וּבַצַּד הַשֵּׁנִי אַתָּה אוֹמֵר '''&quot;מִן הַבָּקָר&quot;''' – פְּרָט לְשׁוֹר שֶׁנָּגַח וְהֵמִית וְיֵשׁ לוֹ עֵדִים! 
'''&quot;מִן הַצֹּאן&quot;''' – פְּרָט לְרוֹבֵעַ וְלַנִּרְבָּע; וּבַצַּד הַשֵּׁנִי אַתָּה אוֹמֵר '''&quot;מִן הַצֹּאן&quot;''' – פְּרָט לְמֻקְצֶה לַעֲבוֹדָה זָרָה וְלַנֶּעֱבָד! 
'''&quot;מִן הָעִזִּים&quot;''' – לַחֲלֹק אֶת הַגָּנוּב וְאֶת הַגָּזוּל שֶׁיָּדְעוּ בּוֹ הָרַבִּים, וְהַשָּׂעִיר שֶׁנָּתַן רֵיחַ וְהַחוֹלֶה. 
'מִן הָעִזִּים' – '''&quot;וּמִן הָעִזִּים&quot;''' – לְרַבּוֹת שְׁאָר כָּל הַפְּסוּלִין! 
}}

===פסוק ד===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|סתם מנחה היא מנחת סולת בלולה, וראו [[ביאור:משנה מנחות פרק יג|מנחות יג א,]] כר' יהודה.}}'''&quot;וְהִקְרִיב הַמַּקְרִיב קָרְבָּנוֹ לַה'&quot;''', הֲרֵי מִי שֶׁאָמַר 'הֲרֵי מִנְחָה' וְלֹא פֵּרֵשׁ, מִנַּיִן שֶׁיְּבִיאֶנָּה בְּלוּלָה? 
אָמַרְתָּ: '''&quot;וְנֶפֶשׁ כִּי תַקְרִיב קָרְבַּן מִנְחָה לַה' - סֹלֶת יִהְיֶה קָרְבָּנוֹ&quot;''' {{ממ|ויקרא|ב|א}}. 
פַּפְּיָס אִישׁ אוֹנָן הָיָה מְקַיְּמָהּ מִכָּאן: '''&quot;וְהִקְרִיב הַמַּקְרִיב קָרְבָּנוֹ לַה' מִנְחָה סֹלֶת עִשָּׂרוֹן בָּלוּל&quot;'''. 
}}

===פסוק ה===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|עולת יולדת ועולת מצורע אינם באים כנדבה (&quot;לפלא&quot;), אבל למרות זאת יש להקריב עליהם נסכים. כאמור לעיל פס' ג, הבכור המעשר והפסח פטורים מנסכים, אבל פסח שעבר זמנו הופך להיות שלמים וחייב בנסכים; ראו [[ביאור:משנה פסחים פרק ט#משנה ו|פסחים ט ו;]] וכן אם טעה בספירה לעניין מעשר בהמה והקדיש בטעות כבש אחר – יש להקריב את הכבש המוקדש כשלמים; ראו [[ביאור:משנה בכורות פרק ט#משנה ח|בכורות ט ח.]] הקרבן הוא תוצאה של טעות, אבל דיניו חמורים יותר מאלו של הקרבן המקורי.}}'''&quot;וְיַיִן תַּקְרִיב לַנֶּסֶךְ רְבִיעִית הַהִין&quot;''', כְּמִדּוֹת הַיַּיִן – מִדּוֹת הַשֶּׁמֶן, שְׁלֹשֶׁת לֻגִּין שֶׁל עִשָּׂרוֹן. 
'''&quot;תַּעֲשֶׂה עַל הָעֹלָה&quot;''', לְפִי שֶׁאָמַרְתָּ &quot;לְפַלֵּא&quot; – אֶת שֶׁהוּא בָּא לְפַלֵּא טָעוּן נְסָכִים; 
תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;תַּעֲשֶׂה עַל הָעֹלָה&quot;''' – לְרַבּוֹת עוֹלַת יוֹלֶדֶת וְעוֹלַת מְצוֹרָע. 
'''&quot;אוֹ לַזָּבַח&quot;'''. &quot;זֶבַח&quot; – פְּרָט לַפֶּסַח; &quot;זֶבַח&quot; – פְּרָט לִבְכוֹר וּלְמַעֲשֵׂר. 
'''&quot;לַכֶּבֶשׂ&quot;''' – לְרַבּוֹת פֶּסַח שֶׁעָבַר זְמַנּוֹ; '''&quot;הָאֶחָד&quot;''' – לְרַבּוֹת אֶחָד עָשָׂר בְּמַעֲשֵׂר. 
}}

===פסוק ו===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|לבהמה שגילה מעט יותר מ-12 חודשים יש כינויים מיוחדים, שהרי כבר אינה כבש ועדיין אינה איל; וראו גם [[ביאור:משנה פרה פרק א#משנה ג|פרה א ג.]]}}'''&quot;אוֹ לָאַיִל תַּעֲשֶׂה&quot;''' – לְרַבּוֹת אֶת שֶׁהוּא לֹא אַיִל וְלֹא כֶּבֶשׂ, וְטָעוּן נִסְכֵּי אַיִל. 
אֵימָתַי הוּא לֹא אַיִל וְלֹא כֶּבֶשׂ וְטָעוּן נִסְכֵּי אַיִל? – מִבֶּן שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ וְיוֹם אֶחָד עַד בֶּן שְׁלֹשָׁה עָשָׂר חֹדֶשׁ. 
רַבִּי טַרְפוֹן קוֹרֵהוּ 'פַּלְגָּס', בֶּן עַזַּאי קוֹרֵהוּ 'נוֹקֵד', רַבִּי יִשְׁמָעֵאל קוֹרֵהוּ 'פְּרוֹגְדוֹס'. 
}}

===פסוק ז===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו לעיל פס' ה. כמות היין בנסכים זהה לכמות השמן. יש לתקן את הנוסח – נסכי איל הם שליש ההין – ארבעה לוגים.}}'''&quot;וְיַיִן תַּקְרִיב לַנֶּסֶךְ שְׁלִישִׁית הַהִין&quot;''', בְּמִדַּת הַיַּיִן – מִדַּת הַשֶּׁמֶן; שְׁלֹשֶׁת לוֹגִין!
}}

===פסוק ח===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|אין הבדל בין נסכי כבשים זכרים לנקבות, ואין הבדל בין נסכי פרים לנסכי פרות. למרות שיש הבדל בין נסכי כבשים לנסכי אילים אין הבדל בין נסכי עגלים לנסכי פרים.}}'''&quot;וְכִי תַעֲשֶׂה בֶן בָּקָר&quot;''' – נִסְכֵּי הַפָּר אוֹ הָעֵגֶל, בֵּין זָכָר בֵּין נְקֵבָה – שָׁוֶה!
}}

===פסוק ט===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|לעניין החובה להקריב את הנסכים '''אחרי''' הקרבת הקרבן ראו לעיל פס' ג. אם לא הביא נסכים עם הקרבן יביא אותם אחרי כן – אפילו שנה באיחור.}}'''&quot;וְהִקְרִיב עַל בֶּן הַבָּקָר מִנְחָה&quot;''', שׁוֹמֵעַ אֲנִי שֶׁאִם לֹא הֵבִיא עִמּוֹ יָבִיא אַחֲרָיו.
וּמִנַּיִן אַתָּה אוֹמֵר שֶׁאִם לֹא הֵבִיא הַיּוֹם יָבִיא לְמָחָר? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;תַּעֲשֶׂה&quot;'''.
מִנַּיִן אַתָּה אוֹמֵר שֶׁאִם לֹא הֵבִיא בַּשַּׁבָּת יָבִיא בִּשְׁאָר כָּל יְמוֹת הַשַּׁבָּת? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;תַּקְרִיב&quot;'''.
וּמִנַּיִן אַתָּה אוֹמֵר שֶׁאִם לֹא הֵבִיא בְּרֹאשׁ הַחֹדֶשׁ יָבִיא בִּשְׁאָר כָּל יְמוֹת הַחֹדֶשׁ? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;תַּעֲשֶׂה&quot;'''.
וּמִנַּיִן אַתָּה אוֹמֵר שֶׁאִם לֹא הֵבִיא בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה יָבִיא בִּשְׁאָר כָּל יְמוֹת הַשָּׁנָה? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;תַּקְרִיב&quot;'''.
וּמִנַּיִן אַתָּה אוֹמֵר שֶׁאִם לֹא הֵבִיא עַד שֶׁלֹּא בָּשְׁלוּ עֲנָבִים בַּגֶּפֶן יָבִיא מִשֶּׁבָּשְׁלוּ עֲנָבִים בַּגֶּפֶן?
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;תַּעֲשֶׂה&quot;'''–'''&quot;תַּקְרִיב&quot;'''–'''&quot;תַּעֲשֶׂה&quot;'''–'''&quot;תַּקְרִיב&quot;'''!
}}

===פסוק י===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|את היין מהנסכים אין לשרוף על המזבח עם הבשר אלא במקום משלו, וראו [[ביאור:משנה סוכה פרק ד#משנה ט|סוכה ד ט.]] אין לשפוך אותו בבת אחת ואין לטפטף אותו על החוטם.}}לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר '''&quot;נֶסֶךְ אִשֶּׁה&quot;''', יָכוֹל עַל גַּבֵּי הָאִשִּׁים יְהוּ כְּשֵׁרִים? תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;נֶסֶךְ&quot;''' – יְהֵא לְעַצְמוֹ. 
'''&quot;נֶסֶךְ&quot;''' – אַל יְהֵא שׁוֹתֵת; '''&quot;נֶסֶךְ&quot;''' – אַל יְהֵא מַטִּיף; '''&quot;נֶסֶךְ&quot;''' – אַל יְהֵא מְעָרֵב קִימְאָה!
}}

===פסוק יא===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|השוו לעיל פס' ח.}}&quot;כָּכָה יֵעָשֶׂה לַשּׁוֹר הָאֶחָד&quot; – כְּנִסְכֵּי בֶּן הַבָּקָר – לַשּׁוֹר.
&quot;אוֹ לַשֶּׂה בַכְּבָשִׂים אוֹ בָעִזִּים&quot;, כְּנִסְכֵּי כֶּבֶשׂ – כֵּן נִסְכֵּי הָעִזִּים; בֵּין גְּדוֹלִים בֵּין קְטַנִּים, בֵּין זְכָרִים בֵּין נְקֵבוֹת.
}}

===פסוק יב===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|היחס בין הסולת לשמן בנסכי כבשים הוא עשרון לשלושה לוגים, ואילו בנסכי אילים ובנסכי פרים הוא 2:4 או 3:6. לכן אין לערב נסכי כבשים בנסכים של אילים או פרים, אבל ניתן לערב נסכי פרים בנסכי אילים; וראו [[ביאור:משנה מנחות פרק ט#משנה ד|מנחות ט ד.]] נסכים של בהמה אחת אינם מספיקים, אלא יש להכפיל את כמות הנסכים במספר הבהמות.}}'''&quot;כַּמִּסְפָּר אֲשֶׁר תַּעֲשׂוּ&quot;''' – מֵבִיא אֶת נִסְכֵּיהֶם וּמְעָרֵב.
יָכוֹל שֶׁלֹּא בָּא לוֹמַר שֶׁאַתְּ מְעָרֵב נְסָכִים בִּנְסָכִים, אֶלָּא נִסְכֵּי אֵילִים בְּנִסְכֵּי אֵילִים וְנִסְכֵּי כְבָשִׂים בְּנִסְכֵּי כְבָשִׂים?
תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;כְּמִסְפָּרָם&quot;''': מְעָרֵב אַתְּ נְסָכִים בִּנְסָכִים, נִסְכֵּי פָרִים בְּנִסְכֵּי אֵילִים, [נִסְכֵּי כְבָשִׂים] בְּנִסְכֵּי כְבָשִׂים;
אֲבָל לֹא נִסְכֵּי כְבָשִׂים בְּנִסְכֵּי פָרִים וְאֵילִים!
'''&quot;כָּכָה תַּעֲשׂוּ לָאֶחָד&quot;''', הֲרֵי שֶׁהִקְרִיב עֶשֶׂר עוֹלוֹת אוֹ עֲשָׂרָה זְבָחִים, יָכוֹל יָבִיא מִנְחָה אַחַת לְכֻלָּן?
תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;כָּכָה תַּעֲשׂוּ לָאֶחָד כְּמִסְפָּרָם&quot;''' – כַּשִּׁעוּר הַזֶּה לְכָל אֶחָד וְאֶחָד!
}}

===פסוק יג===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|על הנודר מנחה להביא עשרונות שלמים. הוא יכול לנדב כל כמות עשרונות עד 60. מספר העשרונות המקסימלי שמביא הציבור ביום ראשון של סוכות שחל בשבת הוא 61 (בשני כלים שונים), ולכן היחיד מביא לכל היותר 60 עשרונות; וראו דברי חבריו של ר' שמעון [[ביאור:תוספתא/מנחות/יב#ג|בתוספתא מנחות יב ג.]]}} '''&quot;כָּל הָאֶזְרָח יַעֲשֶׂה כָּכָה אֶת אֵלֶּה&quot;''' – עֶשְׂרוֹנוֹת שְׁלֵמִים; אַף הוּא לֹא יָבִיא אֶלָּא עֶשְׂרוֹנוֹת שְׁלֵמִים! 
אוֹ מָה {{ב|אֵלֶּה|הציבור}} שִׁשִּׁים עִשָּׂרוֹן – אַף הוּא לֹא יָבִיא אֶלָּא שִׁשִּׁים עִשָּׂרוֹן? 
תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;לְהַקְרִיב&quot;: אֶת שֶׁהוּא רוֹצֶה לְהַקְרִיב – יַקְרִיב. 
יָכוֹל שֶׁהוּא מֵבִיא כַּצִּבּוּר? תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;אֶת אֵלֶּה&quot;. 
אִי אֶפְשָׁר לוֹמַר &quot;אֶת אֵלֶּה&quot; שֶׁכְּבָר נֶאֱמַר &quot;לְהַקְרִיב&quot;; וְאִי אֶפְשָׁר לוֹמַר &quot;לְהַקְרִיב&quot; שֶׁכְּבָר נֶאֱמַר &quot;אֶת אֵלֶּה&quot;! 
הָא מַה הַדָּבָר? מֵבִיא הוּא כַּצִּבּוּר – חָסֵר עִשָּׂרוֹן אֶחָד! 
הֵא כֵּיצַד? רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר: הַצִּבּוּר מֵבִיא שִׁשִּׁים וְאֶחָד – וְהַיָּחִיד מֵבִיא שִׁשִּׁים! 
}}

===פסוק יד===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|גר חייב להביא קרבן מן החי (שני עופות לעולה) כשהוא מתגייר בין יהודים בא&quot;י. אם התגייר בין גויים בחו&quot;ל והביא עדים על הגיור - חייב גם אז, אבל אם אין לו עדים על הגיור - אינו גר והוא פטור מקרבן; והשוו [[ביאור:ספרא/קדושים#פרק ח|ספרא קדושים פרק ח א.]] לעניין הקרבן ראו גם [[ביאור:ספרי במדבר/שלח#פיסקה קח|ספרי קח.]]}}'''&quot;וְכִי יָגוּר גֵּר&quot;''', יָכוֹל זֶה גֵּר שֶׁנִּתְגַּיֵּר אֵצֶל גּוֹיִם בִּמְדִינַת הַיָּם? אָמַרְתָּ: לֹא אָמַרְתִּי אֶלָּא '''&quot;אִתְּכֶם&quot;'''. 
אֵין לִי אֶלָּא שֶׁעָלָה עִמָּכֶם מִמִּצְרַיִם, מִנַּיִן אֲפִלּוּ עִמָּכֶם בְּאוֹתָהּ הַשָּׁעָה? אָמַרְתָּ: '''&quot;אוֹ אֲשֶׁר בְּתוֹכְכֶם לְדֹרֹתֵיכֶם&quot;'''. 
'''&quot;וְעָשָׂה אִשֶּׁה רֵיחַ נִיחֹחַ לַה'&quot;''', מְלַמֵּד שֶׁאֵינוֹ רַשַּׁאי לֶאֱכֹל בַּזְּבָחִים עַד שֶׁיָּבִיא לָאִשִּׁים קָרְבָּן. 
יָכוֹל אַף מְנָחוֹת? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;כַּאֲשֶׁר תַּעֲשׂוּ&quot;''' – בִּבְהֵמָה. 
מִנַּיִן אַף בְּעוֹפוֹת? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;כֵּן יַעֲשֶׂה&quot;'''. הָא מָה הַדָּבָר? דָּמִים, לֹא מְנָחוֹת! 
}}

===פסוק טו===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|הנסכים של כבשי עצרת, שהם מיוחדים בכך שהם שלמי ציבור – זהים לנסכי הכבשים האחרים.
ר' יהושע פוטר את הגר מהבאת הקרבן. הגרים התגיירו עם נשותיהם, והנשים נחשבות גיורות בפני עצמן ואינן נספחות לבעליהן.
הציץ של הכהן הגדול מרצה על קרבן הגר שנודע לאחר שנשחט שהיה טמא, כשם שהוא מרצה על תקלה כזאת בקרבן ישראל; וראו [[ביאור:ספרי במדבר/שלח#פיסקה קט|ספרי קט.]]}}&quot;'''הַקָּהָל חֻקָּה אַחַת לָכֶם'''&quot; – לְרַבּוֹת שְׁנֵי כִּבְשֵׂי עֲצֶרֶת לַנְּסָכִים! 
&quot;'''וְלַגֵּר הַגָּר'''&quot;, מִכָּאן הָיָה רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: גֵּר שֶׁנִּתְגַּיֵּר – צָרִיךְ רִבְעַת הַקֵּן. 
רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: אֵינוֹ צָרִיךְ, שֶׁהִיא תַּקָּלָה לוֹ. 
&quot;'''גֵּר'''&quot; – אֵלּוּ הַגֵּרִים, &quot;'''הַגָּר'''&quot; – לְרַבּוֹת נְשֵׁי הַגֵּרִים. 
&quot;'''חֻקָּה אַחַת לְדוֹרוֹתֵיכֶם... כָּכֶם כַּגֵּר יִהְיֶה לִפְנֵי ה'‏'''&quot; – לְרַבּוֹת גֵּר כְּאֶזְרָח לִרְצִיָּה! 
}}

===פסוק יח===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|הביטוי הכפול &quot;דבר אל בני ישראל ואמרת אליהם&quot; ממעט גויים, ומרבה נשים ועבדים וקטנים למצוות חלה. מצוות חלה ניתנה לפני שנחלו את הארץ, ובזכות קבלתה קיבלו את הארץ, אבל אינה נוהגת בחו&quot;ל; והשוו לעיל פס' ב לעניין הנסכים.}}'''&quot;וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר: דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל&quot;''' – בְּנֵי יִשְׂרָאֵל חַיָּבִין בְּחַלָּה, אֵין הַגּוֹיִם חַיָּבִין בְּחַלָּה! 
אוֹ '''&quot;בְּנֵי יִשְׂרָאֵל&quot;''' – לְרַבּוֹת אֶת הַגֵּרִים! 
'''&quot;וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם&quot;''' – רִבָּה נָשִׁים וַעֲבָדִים. 
וּבַצַּד הַשֵּׁנִי אַתָּה אוֹמֵר: '''&quot;בְּנֵי יִשְׂרָאֵל&quot;''' – לְהַזְהִיר גְּדוֹלִים עַל יְדֵי הַקְּטַנִּים, לְהַנְהִיגָם בְּמִצְוֹת! 
'''&quot;בְּבֹאֲכֶם אֶל הָאָרֶץ&quot;''' – קַבֵּל עָלֶיךָ עַד שֶׁלֹּא תָּבוֹא אֶל הָאָרֶץ, כְּשֶׁתָּבוֹא אֶל הָאָרֶץ – לְהַפְרִישׁ חַלָּה. 
בִּזְכוּת שֶׁתְּקַבֵּל עָלֶיךָ – אַתָּה בָּא אֶל הָאָרֶץ. 
יָכוֹל כֵּיוָן שֶׁבָּאוּ לָאָרֶץ יִהְיוּ חַיָּבִין לְהַפְרִישׁ חַלָּה שֶׁבְּחוּצָה לָאָרֶץ? 
אָמַרְתָּ: לֹא אָמַרְתִּי אֶלָּא '''&quot;אֲשֶׁר אֲנִי מֵבִיא אֶתְכֶם שָׁמָּה&quot;''' – אַתֶּם חַיָּבִין לְהַפְרִישׁ חַלָּה, וְלֹא בְּחוּצָה לָאָרֶץ! 
}}

===פסוק יט===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|הגדרת לחם לענייני הלכה מרובים – מחמשת מיני דגן, וראו [[ביאור:משנה חלה פרק א|חלה א א-ב.]]}}&quot;'''וּלְקַחְתֶּם לָכֶם מִלֶּחֶם הָאָרֶץ'''&quot;, אֶת שֶׁהוּא לֶחֶם – חַיָּב; שֶׁאֵינוֹ לֶחֶם – אֵינוֹ חַיָּב.
אֵיזֶהוּ לֶחֶם? הַחִטָּה וְהַשְּׂעוֹרָה וְכוּ', קְמָחִים בְּצֵקוֹת וּתְבוּאָה – אֲסוּרִין בֶּחָדָשׁ מִלִּפְנֵי הַפֶּסַח, מִלִּקְצוֹר לִפְנֵי הָעֹמֶר.
וְאוֹכֵל מֵהֶן כַּזַּיִת מַצָּה בַּפֶּסַח – יָצָא יְדֵי חוֹבָתוֹ, כַּזַּיִת חָמֵץ – בְּהִכָּרֵת.
וְכֹל שֶׁנִּתְעָרֵב בּוֹ אֶחָד מֵחֲמֶשְׁתָּן – הֲרֵי זֶה עוֹבֵר בַּפֶּסַח, וּבִלְבַד שֶׁיְּהֵא בּוֹ מַרְאֵה פַּת וְטַעַם פַּת.

{{הע-שמאל|מידת הקב הלכה וגדלה במשך השנים. במדבר הכמות המינימלית החייבת בחלה היתה שבעה רבעים, בירושלים הם נמדדו כקב וחצי, כלומר שישה רבעים, ובימי המשנה הם נחשבו כחמישה רבעים; וראו [[ביאור:משנה חלה פרק ב#משנה ו|חלה ב ו.]]
לעניין התבשיל והלחם הממותק ראו [[ביאור:משנה חלה פרק א#משנה ד|חלה א ד-ה.]]}}תַּלְמוּד לוֹמַר 'לֶחֶם', &quot;'''מִלֶּחֶם הָאָרֶץ'''&quot;, וְלֹא כָּל לֶחֶם, פְּרָט לְעִסָּה קְטַנָּה.
אֵיזוֹ הִיא גְּדוֹלָה? שִׁבְעַת רְבָעִים שֶׁל מִדְבָּרִיִּים, וְקַב וָחֵצִי יְרוּשַׁלְמִיִּים – שֶׁהֵן חֲמֵשֶׁת רְבָעִים מִשֶּׁלָּנוּ.
רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: חֲמֵשֶׁת רְבָעִים מְתֻקָּנִין לִפְטוֹר.
&quot;'''מִ'''לֶּחֶם&quot; וְלֹא כָּל לֶחֶם, פְּרָט לַמְבֻשָּׁל וְהַסֻּפְגָּנִין וְהַדֻּבְשָׁנִין וְהָאִיסְקְרִיטִין וְחַלַּת הַמַּסְרֵית וְהַמְדֻמָּע,
שֶׁפְּטוּרִים מִן הַחַלָּה, וְהַקְּנוֹקָנוֹת חַיָּבִים.

{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה חלה פרק ד|חלה ד א-ד.]]}}וּבַצַּד הַשֵּׁנִי אַתָּה אוֹמֵר &quot;'''וְהָיָה'''&quot; – לְרַבּוֹת שְׂאוֹר שֶׁנְּשָׁכוֹ בִּסְרִידָה.
מִכָּאן אָמְרוּ: שְׁתֵּי נָשִׁים שֶׁעָשׂוּ שְׁנֵי קַבִּין וְנָשְׁכוּ זֶה בָּזֶה – פְּטוּרִין מִן הַחַלָּה.
אֵין צָרִיךְ לוֹמַר הָאִשָּׁה שֶׁעָשֶׂת שְׁנֵי קַבִּין וְקַב אֹרֶז אוֹ קַב תְּרוּמָה בָּאֶמְצַע – אֵין מִצְטָרְפִין,
[דָּבָר שֶׁנִּטְּלָה חַלָּתוֹ בָּאֶמְצַע – מִצְטָרְפִין,] שֶׁכְּבָר נִתְחַיֵּב בַּחַלָּה.
קַב יָשָׁן וְקַב חָדָשׁ שֶׁנָּשְׁכוּ זֶה בָּזֶה – רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: יִטּוֹל מִן הָאֶמְצַע, וַחֲכָמִים אוֹסְרִין.
}}

===פסוק כ===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|אין להפריש חלה לפני שיש עיסה, שנאמר &quot;חלה&quot;, וראו [[ביאור:משנה חלה פרק ב#משנה ה|חלה ב ה.]] אין להמתין עד שהחלה תיאפה לגמרי, אלא יש להפריש אותה מן הבצק שהתגלגל (הפך לגוש אחד של בצק). 
לכן אם קנה בצק מגולגל מן הגוי, או אם קבל ממנו קמח כדי להכין ממנו בצק עבור הגוי, או אם היו שניהם שותפים בעיסה, וחלקו של היהודי היה פחות משיעור החייב בחלה – פטור מהפרשת החלה; וראו [[ביאור:משנה חלה פרק ג#משנה ה|חלה ג ה.]]}} '''&quot;רֵאשִׁית עֲרִיסוֹתֵיכֶם&quot;''', יָכוֹל אַף חִטִּים וְקֶמַח? תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;חַלָּה&quot;. 
אִי &quot;חַלָּה&quot;, יָכוֹל אַף חַלָּה אֲפוּיָה? תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;רֵאשִׁית&quot;. 
הָא כֵּיצַד? יַעֲמִיד עֲרִיסָה וְיַפְרִישׁ מִן הַמֻּבְחָר. 
'''&quot;רֵאשִׁית עֲרִיסוֹתֵיכֶם&quot;''' - שֶׁלָּכֶם חַיֶּבֶת, אֶלָּא שֶׁל גּוֹיִם - אֵינָהּ חַיֶּבֶת. 
מִכָּאן אָמְרוּ: נָכְרִי שֶׁנָּתַן לוֹ עִסָּה - פְּטוּרָה מִן הַחַלָּה. נְתָנָהּ לוֹ בְּמַתָּנָה עַד שֶׁלֹּא גִּלְגֵּל – חַיָּב. מִשֶּׁגִּלְגֵּל - פָּטוּר. 
הָעוֹשֶׂה עִסָּה עִם הַגּוֹיִם, אִם אֵין בְּשֶׁל יִשְׂרָאֵל כַּשִּׁעוּר - פְּטוּרָה מִן הַחַלָּה! 
}}

===פסוק כא===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|עיסת הכלבים נמצאת בגבול בין מאכל אדם (אם הרועים אוכלים ממנה) למאכל הכלבים (אם רק כלבים אוכלים אותה); וראו [[ביאור:משנה חלה פרק א#משנה ח|חלה א ח.]]}}'''&quot;מֵרֵאשִׁית עֲרִסֹתֵיכֶם&quot;''', אִם לְלַמֵּד 'שֶׁלָּכֶם חַיֶּבֶת, בְּשֶׁל גּוֹיִם אֵינָהּ חַיֶּבֶת' – כְּבָר לִמֵּד! 
הָא מָה אֲנִי מְקַיֵּם '''&quot;רֵאשִׁית עֲרִסֹתֵיכֶם&quot;'''? שֶׁלָּכֶם חַיֶּבֶת, שֶׁל חַיָּה אֵינָהּ חַיֶּבֶת. 
מִכָּאן אָמְרוּ: עִסַּת כְּלָבִים שֶׁהָרוֹעִים אוֹכְלִין מִמֶּנָּה – חַיֶּבֶת בַּחַלָּה, וּמְעָרְבִין בָּהּ וּמִשְׁתַּתְּפִין בָּהּ, 
וּמְבָרְכִין עָלֶיהָ וּמְזַמְּנִין עָלֶיהָ, וְנֶאֱפֵית בְּיוֹם טוֹב, וְיוֹצֵא בָּהּ מִשּׁוּם מַצָּה, וְחַיָּב עָלֶיהָ מִשּׁוּם חָמֵץ, 
וְנִקַּחַת בְּכֶסֶף מַעֲשֵׂר, וּמִטַּמֵּא טֻמְאַת אֳכָלִין. 
וְאִם אֵין הָרוֹעִים אוֹכְלִין מִמֶּנָּה – אֵינָם חַיָּבִים בַּחַלָּה וְכוּ'! 
'''&quot;תִּתְּנוּ&quot;''', יָכוֹל יוֹצְאֵי מִצְרַיִם? מִנַּיִן אַף לַדּוֹרוֹת? אָמַרְתָּ: '''&quot;תִּתְּנוּ לַה' תְּרוּמָה לְדֹרֹתֵיכֶם&quot;'''! 
}}

===פסוק כב===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|הדרשה מטשטשת את ההבחנה בין שוגג למזיד, בטענה שסופו של השוגג במצווה לעבור עליה במזיד. לכן יש צורך בכפרה גם לעבירה בשגגה, למרות שהעבריין לא התכוון לעבירה.
הביטוי &quot;ועשו אחת מכל מצוות ה'&quot; וכו' הוא מ[[ויקרא ד יג]]. אצלנו לומדים שמדובר במצווה אחת מסוימת מלשון היחיד &quot;נעשתה&quot;. לטענה שאיסור ע&quot;ז שקול ככל שאר המצוות ראו [[ביאור:ספרי במדבר/שלח#פיסקה קיא|ספרי קיא.]]}}'תִּשְׁגּוּ' – &quot;'''וְכִי''' תִּשְׁגּוּ&quot; – לוֹמַר: אִם שְׁגַגְתֶּם בְּאַחַת מִכָּל הַמִּצְוֹת – סוֹפְכֶם לְהָזִיד בָּהֶם! 
אִם שְׁגַגְתֶּם בְּכָל הַמִּצְוֹת – סוֹפְכֶם לְהָזִיד בָּהֶם! אִם הֲזַדְתֶּם בְּכָל הַמִּצְוֹת – סוֹפְכֶם לִשְׁגּוֹת בַּעֲבוֹדָה זָרָה! 
&quot;וְכִי תִּשְׁגּוּ&quot; בַּעֲבוֹדָה זָרָה – סוֹפְכֶם לְהָזִיד בָּהּ! &quot;תִּשְׁגּוּ וְלֹא תַעֲשׂוּ&quot;, יָכוֹל שֶׁהוּא מְדַבֵּר בְּכָל הַמִּצְוֹת? 
אָמַרְתָּ &quot;אִם מֵעֵינֵי הָעֵדָה נֶעֶשְׂתָה בִשְׁגָגָה&quot; – בְּאַחַת מִכָּל הַמִּצְוֹת דִּבֵּר, וְלֹא דִּבֵּר בְּכָל הַמִּצְוֹת. 
אִי אֶפְשָׁר לוֹמַר בְּ&quot;כָל הַמִּצְוֹת&quot;, שֶׁכְּבָר נֶאֱמַר &quot;בְּאַחַת&quot;; וְאִי אֶפְשָׁר לוֹמַר &quot;בְּאַחַת&quot;, שֶׁכְּבָר נֶאֱמַר בְּ&quot;כָל הַמִּצְוֹת&quot;. 
הָא מַה מִּצְוָה שֶׁכָּל הַמִּצְוֹת תְּלוּיִין בָּהּ? זוֹ עֲבוֹדָה זָרָה, שֶׁנֶּאֱמַר &quot;הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן תִּשְׁכַּח אֶת בְּרִית ה'&quot; וגו' {{ממ|דברים|ד|ט}} 
}}

===פסוק כג===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|פירוש אלטרנטיבי וזיהוי אלטרנטיבי למצווה הבסיסית שעליה מדובר כאן. המילה, בניגוד לע&quot;ז, היא מצוות עשה, ולכן מתאימה יותר ממנה לביטוי &quot;אשר ציווה ה'... ביד משה&quot;.
דורש &quot;ביד משה&quot; – אתם עלולים לשלוח יד במשה וכו'.
יתכן שלפנינו רמז לאגדות על רצח נביאים ע&quot;י ישראל, ראו [[יבמות מט ב]] ועוד.}}'''&quot;צִוָּה ה'... בְּיַד מֹשֶׁה&quot;''' – אֵיזוֹהִי שֶׁנִּצְטַוּוּ עָלֶיהָ אָבוֹת הָרִאשׁוֹנִים, וּבָא מֹשֶׁה וַאֲמָרָהּ? זוֹ מִילָה! 
'''&quot;אֲלֵיכֶם בְּיַד מֹשֶׁה&quot;''' – סוֹפְכֶם לִשְׁלֹחַ יָד בְּמֹשֶׁה! '''&quot;מִן הַיּוֹם אֲשֶׁר צִוָּה ה'&quot;''' – סוֹפְכֶם לִשְׁלֹחַ יָד בַּנְּבִיאִים! 
'''&quot;וָהָלְאָה לְדֹרֹתֵיכֶם&quot;''' – סוֹפְכֶם לִשְׁלֹחַ יָד בְּבֵית הַבְּחִירָה! 
}}

===פסוק כד===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|דורש פעמיים: &quot;מעיני העדה&quot; – העלם דבר עם שגגת המעשה, וכן &quot;נעשתה בשגגה&quot; – שגגת המעשה. בי&quot;ד חייבים רק אם הורו היתר בע&quot;ז והציבור אכן נשמע להם ועבד ע&quot;ז; וראו [[ביאור:משנה הוריות פרק ב#משנה ג|הוריות ב ג.]]}}'''&quot;וְהָיָה אִם מֵעֵינֵי הָעֵדָה&quot;''', נֶאֱמַר כָּאן &quot;מֵעֵינֵי&quot; וְנֶאֱמַר לְהַלָּן &quot;מֵעֵינֵי הַקָּהָל&quot; {{ממ|ויקרא|ד|יג}};
מָה &quot;עֵינֵי&quot; הָאָמוּר כָּאן – מְלַמֵּד שֶׁהֵן מְבִיאִין עַל הֶעְלֵם דָּבָר עִם שִׁגְגַת מַעֲשֶׂה,
אַף &quot;מֵעֵינֵי הַקָּהָל&quot; הָאָמוּר לְהַלָּן – מְלַמֵּד שֶׁהֵן מְבִיאִין עַל הֶעְלֵם דָּבָר עִם שִׁגְגַת מַעֲשֶׂה! 
'''&quot;נֶעֶשְׂתָה&quot;''' – פְּרָט לְשֶׁלֹּא נַעֲשֵׂית; '''&quot;בִּשְׁגָגָה&quot;''' – פְּרָט לְמֵזִיד. 

{{הע-שמאל|דיני הקרבן אם עברו על &quot;אחת מכל המצוות&quot; מפורשים ב[[ויקרא ד]]: הציבור והכהן המשיח מביאים פר. דיני הקרבן בעבירה על &quot;מצווה יחידית&quot;, היא ע&quot;ז, מפורשים כאן: הציבור מביא פר והמשיח – ככל אדם – מביא עז. בקרבן יום הכיפורים, המפורש ב[[ויקרא טז]], מביא המשיח פר והציבור שעיר, כלומר יש בכל אחד מהשניים צד חמור וצד קל, ואין ביניהם היררכיה המאפשרת קל וחומר; וראו [[ביאור:ספרא/חובה#פרשה ג|ספרא חובה פרשה ג א-ג,]] הצד השני של הדרשה הזאת.}} '''&quot;וְעָשׂוּ כָל הָעֵדָה פַּר&quot;''' – מִצְוָה לְהָבִיא פַּר, לֹא כִּשְׂבָּה וְלֹא שְׂעִירָה; '''&quot;בֶּן בָּקָר&quot;''' – לֹא חִלּוּף! 
וַהֲלֹא דִּין הוּא: הוֹאִיל וְהַמָּשִׁיחַ מֵבִיא פַּר, וְהַצִּבּוּר מְבִיאִין פַּר; 
אִם אֵין מָשִׁיחַ מֵבִיא חִלּוּף פָּרוֹ – אַף הַצִּבּוּר לֹא יָבִיאוּ חִלּוּף פָּרוֹ! 
וְקַל וָחֹמֶר: וּמָה אִם מָשִׁיחַ, שֶׁלֹּא שָׁוָה קָרְבָּנוֹ לְאַחַת מִכָּל הַמִּצְווֹת [לְקָרְבָּנוֹ בְּמִצְוָה יְחִידִית] – אֵינוֹ מֵבִיא חִלּוּף פָּרוֹ,
[צִבּוּר, שֶׁשָּׁוָה קָרְבָּנוֹ לְאַחַת מִכָּל הַמִּצְווֹת לְקָרְבָּנוֹ לְמִצְוָה יְחִידִית – אֵינוֹ דִּין שֶׁלֹּא יָבִיא חִלּוּף פָּרוֹ?] 
לֹא! אִם אָמַרְתָּ בְּמָשִׁיחַ, שֶׁאֵינוֹ מֵבִיא חִלּוּף פָּרוֹ – שֶׁשָּׁוָה קָרְבָּנוֹ לְאַחַת מִכָּל הַמִּצְווֹת לְקָרְבָּנוֹ בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים, 
תֹּאמַר בְּצִבּוּר, שֶׁיָּבִיא חִלּוּף פָּרוֹ, מִפְּנֵי מָה? שֶׁ[לֹּא] שָׁוָה קָרְבָּנוֹ לְאַחַת מִכָּל הַמִּצְווֹת לְקָרְבָּן בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;וְעָשׂוּ כָל הָעֵדָה פַּר&quot;''' – מִצְוָה לְהָבִיא פַּר, לֹא כִּשְׂבָּה וְלֹא שְׂעִירָה; '''&quot;בֶּן בָּקָר&quot;''' – וְלֹא חִלּוּף! 

{{הע-שמאל|למרות שהפר אינו מובא כקרבן התנדבותי יש להביא גם את נסכיו, והשוו לעיל פס' ג ופס' טו.}}'''&quot;לְרֵיחַ נִיחֹחַ לַה'&quot;''', לְפִי שֶׁאָמַרְתָּ &quot;לְפַלֵּא נֶדֶר&quot; {{ממ|במדבר|טו|ג}}, אֶת שֶׁהוּא בָּא לְפַלֵּא נֶדֶר – טָעוּן נְסָכִים, 
וְאֶת שֶׁאֵינוֹ בָּא לְפַלֵּא נֶדֶר – אֵינוֹ טָעוּן נְסָכִים;
הוֹאִיל וְאֵין הַפָּר הַזֶּה בָּא לְפַלֵּא, יָכוֹל לֹא יְהֵא טָעוּן נְסָכִים? אָמַרְתָּ: &quot;לְרֵיחַ נִיחֹחַ לַה'&quot; – &quot;וּמִנְחָתוֹ וְנִסְכּוֹ כַּמִּשְׁפָּט&quot;! 

{{הע-שמאל|שעיר החטאת אינו מובא בשאר המצוות אלא רק בע&quot;ז עם הפר. הכתיב החסר מלמד שהקב&quot;ה חסר מליבם כשעבדו ע&quot;ז.}}'''&quot;וּשְׂעִיר עִזִּים אֶחָד לְחַטָּאת&quot;''' – שֶׁיְּהֵא קָרְבָּנוֹ לְשֵׁם חַטָּאת. 
&quot;לְחַטָּת&quot; חָסֵר אָלֶ&quot;ף, לְלַמֶּדְךָ שֶׁקָּרְבָּן זֶה עַל שִׁגְגַת עֲבוֹדָה זָרָה הוּא; 
מָה אָלֶ&quot;ף, רִאשׁוֹן לְכָל הָאוֹתִיּוֹת – כָּךְ זֶה כָּפַר בִּיחִידוֹ שֶׁל עוֹלָם, שֶׁהוּא רִאשׁוֹן לְכָל בְּרִיּוֹתָיו! 
}}

===פסוק כה===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|למרות שהכהן הגדול והנשיא ששגגו מביאים בדרך כלל קרבנות מיוחדים – המשיח פר והנשיא שעיר זכר – בע&quot;ז הם נחשבים חלק מהציבור ואין להם קרבן אישי; בניגוד [[ביאור:ספרי במדבר/שלח#פיסקה קיא|לספרי סוף קיא.]]
לעניין הסמיכה על החטאת ראו דברי ר' שמעון [[ביאור:ספרא/חובה#פרק ו|בספרא חובה פרק ו ג.]]}}'''&quot;וְכִפֶּר הַכֹּהֵן&quot;''', הוֹאִיל וְהַמָּשִׁיחַ בִּכְלַל עָם – יָצָא מִכְּלַל עָם, לִידּוֹן בְּפָר;
וְהַנָּשִׂיא בִּכְלַל עָם – יָצָא מִכְּלַל עָם, לִידּוֹן בְּשָׂעִיר; יָכוֹל שֶׁיִּהְיוּ נִידּוֹנִין עַל עֲבוֹדָה זָרָה בִּפְנֵי עַצְמָן?
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;וְכִפֶּר הַכֹּהֵן עַל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל&quot;'''; אֵין לִי אֶלָּא עֲדַת יִשְׂרָאֵל.
וּמִנַּיִן לְרַבּוֹת עֲדַת גֵּרִים, נָשִׁים וַעֲבָדִים? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;עַל '''כָּל''' עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל&quot;.
'''&quot;וְנִסְלַח לָהֶם כִּי שְׁגָגָה הִיא&quot;''', עַל שֶׁשָּׁגְגוּ וְחָטְאוּ לַשֵּׁם. '''&quot;וְהֵם הֵבִיאוּ אֶת קָרְבָּנָם אִשֶּׁה לַה'&quot;''' – מְבִיאִים הֵם.
'''&quot;וְחַטָּאתָם לִפְנֵי ה' עַל שִׁגְגָתָם&quot;''' – הֲרֵי חַטָּאתָם כְּשִׁגְגָתָם, לוֹמַר:
מַה שִׁגְגָתָם טְעוּנָה וִדּוּי וּסְמִיכָה וְכַפָּרָתָהּ מִבִּפְנִים, וּשְׂרֵפָתָהּ אַבֵּית הַדֶּשֶׁן – אַף חַטָּאתָם כָּךְ!
}}

===פסוק כו===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|לעניין כפרה של שבט ראו דברי ר' יהודה [[ביאור:משנה הוריות פרק א#משנה ה|בהוריות א ה.]] אם שבט אחד חטא יש לו קרבן משלו, ואיתו מתכפר גם לגרים הקשורים לשבט.
הכפרה הלאומית חלה על כל הנספחים ללאום, כולל גרים, נשים ועבדים – אבל לא על המזידים!}} '''&quot;וְנִסְלַח לְכָל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְלַגֵּר הַגָּר בְּתוֹכָם&quot;''' – זֶה גֵּר שֶׁנִּתְגַּיֵּר עִם הַשֵּׁבֶט, שֶׁיִּתְכַּפֵּר לוֹ עִמּוֹ. 
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וְהָיָה בַשֵּׁבֶט אֲשֶׁר גָּר הַגֵּר אִתּוֹ שָׁם תִּתְּנוּ נַחֲלָתוֹ&quot; {{ממ|יחזקאל|מז|כג}},
וְכִי יֵשׁ לַגֵּרִים נַחֲלָה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל? וְאֵיזוֹ הִיא נַחֲלָתוֹ? זוֹ כַּפָּרָתוֹ. 
&quot;גֵּר&quot; – אֵלּוּ הַגֵּרִים. &quot;'''הַ'''גֵּר&quot; – לְרַבּוֹת נְשֵׁי גֵּרִים. &quot;כִּי לְכָל הָעָם&quot; – רִבָּה נָשִׁים וַעֲבָדִים. &quot;בִּשְׁגָגָה&quot; – פְּרָט לְמֵזִיד. 
}}

===פסוק כז===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|פר בית הדין מכפר לכל מי שחטא עם הציבור, ואין לחוטא צורך לכפרה נוספת, בין שחטא כל הציבור, בין שחטא רובו; אבל אם החוטא חטא בפני עצמו, ולא בגלל הוראת בית הדין – גם הוא חייב להביא עז לחטאת. וראו [[ביאור:משנה הוריות פרק א|הוריות א, א-ה.]]}}'''&quot;וְאִם נֶפֶשׁ אַחַת תֶּחֱטָא בִשְׁגָגָה&quot;''', לְפֶה שֶׁנֶּאֱמַר &quot;וְעָשׂוּ כָל הָעֵדָה פָּר&quot; – בִּזְמַן שֶׁהוֹרוּ בֵּית דִּין וְעָשׂוּ צִבּוּר – בֵּית דִּין מְבִיאִין פָּר עַל יְדֵיהֶן. 
יָכוֹל יָבִיאוּ בֵּית דִּין פָּר עַל יְדֵיהֶן, וְיַחְזְרוּ יְחִידִים וְיָבִיאוּ שְׂעִירָה לְכָל אֶחָד וְאֶחָד? 
תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;וְאִם נֶפֶשׁ אַחַת תֶּחֱטָא בִשְׁגָגָה&quot;''': הַחוֹטֵא בִּפְנֵי עַצְמָהּ מְבִיאָהּ, לֹא הַחוֹטֵא עִם הַצִּבּוּר. 
יָכוֹל שֶׁאֵין לִי אֶלָּא בִּזְמַן שֶׁהוֹרוּ בֵּית דִּין וְעָשׂוּ צִבּוּר; בִּזְמַן שֶׁהוֹרוּ בֵּית דִּין וְעָשׂוּ מְרֻבִּין – בֵּית דִּין מְבִיאִין פָּר עַל יְדֵיהֶן. 
יָכוֹל יָבִיאוּ בֵּית דִּין פָּר עַל יְדֵיהֶן, וְיַחְזְרוּ יְחִידִים וְיָבִיאוּ שְׂעִירָה לְכָל אֶחָד וְאֶחָד? 
תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;וְאִם נֶפֶשׁ אַחַת תֶּחֱטָא&quot;''', הַחוֹטֵא בִּפְנֵי עַצְמָהּ מְבִיאָהּ, לֹא הַחוֹטֵא עִם הַמְרֻבִּין! 
הוֹרוּ בֵּית דִּין וְטָעוּ, וְיָדְעוּ שֶׁטָּעוּ וְחָזְרוּ בָּהֶן, וְהָיָה אֶחָד נוֹהֵג בְּהוֹרָאָתָן; יָכוֹל שֶׁהוּא מֵבִיא כַּצִּבּוּר? 
תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;וְאִם נֶפֶשׁ אַחַת תֶּחֱטָא&quot;''' – הַחוֹטֵא בִּפְנֵי עַצְמָהּ מְבִיאָהּ, לֹא עַל הוֹרָאַת בֵּית דִּין. 
מְמַעֵט אֲנִי אֶת אֵלּוּ שֶׁהֵן תְּלוּיִין בְּהוֹרָאַת בֵּית דִּין, וְלֹא אֲמַעֵט אֶת אֶחָד שֶׁהוֹרָה מִפִּי עַצְמוֹ כְּהוֹרָאַת בֵּית דִּין, שֶׁהוּא מֵבִיא כַּצִּבּוּר? 
תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;וְאִם נֶפֶשׁ אַחַת תֶּחֱטָא&quot;''' – נֶפֶשׁ אַחַת תֶּחֱטָא – בִּפְנֵי עַצְמָהּ הִיא מְבִיאָהּ, לֹא עַל הוֹרָאַת בֵּית דִּין! 

{{הע-שמאל|לדעת בית הלל אם בתחילת העבירה או בסופה היה מצב שאינו שגגה אלא אונס או זדון – אין היחיד מביא שעירה, וכן אם לא בכל הזמן היה זדון – אין החוטא נהרג.}}'''&quot;בִּשְׁגָגָה&quot;''' – פְּרָט לְמֵזִיד; '''&quot;בִּשְׁגָגָה&quot;''' – פְּרָט לְאָנוּס; '''&quot;בִּשְׁגָגָה&quot;''' – שֶׁתְּהֵא שְׁגָגָה מִתְּחִלָּה וְעַד סוֹף. 
לֹא בִּזְמַן שֶׁתְּחִלָּתוֹ שׁוֹגֵג וְסוֹפוֹ מֵזִיד, תְּחִלָּתוֹ שׁוֹגֵג וְסוֹפוֹ אָנוּס, תְּחִלָּתוֹ מֵזִיד וְסוֹפוֹ שׁוֹגֵג, 
תְּחִלָּתוֹ מֵזִיד וְסוֹפוֹ אָנוּס, תְּחִלָּתוֹ אָנוּס וְסוֹפוֹ שׁוֹגֵג, תְּחִלָּתוֹ אָנוּס וְסוֹפוֹ מֵזִיד. 
בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: נִדּוֹן עַל הַשְּׁגָגָה וְאַחַר כָּךְ נִדּוֹן עַל הַזָּדוֹן וְעַל הָאֹנֶס. 
וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: אִם אֵין שְׁגָגָה מִתְּחִלָּה עַד סוֹף הֲרֵי זֶה פָּטוּר! 

{{הע-שמאל|חטאת בשגגה של עבודה זרה היא דווקא עז נקבה, ואילו חטאת על עבירות אחרות עשויה להיות כבשה או עז. לעניין גיל העז ראו [[ביאור:משנה פרה פרק א#משנה ד|פרה א ד.]]}}'''&quot;וְהִקְרִיבָהּ עֵז&quot;''', יָצְתָה חַטַּאת עֲבוֹדָה זָרָה מִכְּלַל כָּל הַחַטָּאוֹת, וְנִקְבְּעָה בִּשְׂעִירָה! 
'''&quot;בַּת שְׁנָתָהּ&quot;''', בַּת שְׁנָתָהּ לְעַצְמָהּ, לֹא בַּת שְׁנָתָהּ לַשָּׁנִים; '''&quot;לְחַטָּאת&quot;''' – שֶׁיְּהֵא הֶקְדֵּשָׁהּ לְשֵׁם חַטָּאת! 
}}

===פסוק כח===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|אם רוב הציבור חטא – מביאים כולם את קרבנות הכפרה, כולל אלו שלא חטאו למעשה; וראו גם דברי ר' יהודה [[ביאור:משנה הוריות פרק א#משנה ה|בהוריות א ה;]] אבל חובת הקרבן של אלו שלא חטאו אינה מעכבת את הכפרה לחוטאים שהביאו את קרבנותיהם.}}'''&quot;וְכִפֶּר הַכֹּהֵן&quot;''' – לְרַבּוֹת יְחִידִים שֶׁהָיוּ בְּתוֹכָם שֶׁלֹּא חָטְאוּ עִמָּהֶן, שֶׁהֵן צְרִיכִין כַּפָּרָה. 
יָכוֹל אִם הֵבִיאוּ לֹא יִתְכַּפֵּר לָהֶן? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;וְכִפֶּר הַכֹּהֵן עַל הַנֶּפֶשׁ הַשֹּׁגֶגֶת בְּחֶטְאָה בִשְׁגָגָה לִפְנֵי ה' לְכַפֵּר עָלָיו&quot;''', עַל שֶׁשָּׁגַג וְחָטָא לְשָׁם! 
}}

===פסוק כט===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|הזכות להתכפר בחטאת שמורה רק לישראל ולגרים, ואילו לגויים אין כפרה אפילו אם שגגו; וראו [[ביאור:ספרי במדבר/שלח#פיסקה קיב|ספרי קיב.]]}}&quot;'''הָאֶזְרָח בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל'''&quot; – הָאֶזְרָח מֵבִיא חַטָּאת, אֵין הַגּוֹיִים מְבִיאִין חַטָּאת. 
אוֹ &quot;'''הָאֶזְרָח'''&quot; – פְּרָט לַגֵּרִים? אָמַרְתָּ 'גֵּר' – אֵלּוּ הַגֵּרִים; &quot;'''הַגֵּר'''&quot; – לְרַבּוֹת נְשֵׁי גֵּרִים! 
}}

===פסוק ל===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|חכמים מרחיבים את עבירת ע&quot;ז גם לחוטאים בחטאים תיאולוגיים שהיו בימיהם, כגון כפירה באלוהות או אמונה בשתי רשויות, כדעת הזורואסטרים והגנוסטיקאים; וראו גם [[ביאור:ספרי דברים/האזינו#פיסקה שכט|ספרי דברים שכט.]]
לעניין הדרשה על גידוף-גירוף הקערה ראו גם [[ביאור:ספרי במדבר/שלח#פיסקה קיב|ספרי קיב.]]}} '''&quot;וְהַנֶּפֶשׁ&quot;''' – זֶה הָאוֹמֵר אֵין רְשׁוּת בַּשָּׁמַיִם. 'נֶפֶשׁ', &quot;'''וְ'''נֶפֶשׁ&quot; – זֶה הָאוֹמֵר שְׁתֵּי רָשֻׁיּוֹת בַּשָּׁמַיִם. 
'''&quot;אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה בְּיָד רָמָה&quot;''' – לְרַבּוֹת אֶת הַמֵּזִיד. 
'''&quot;אֶת ה' הוּא מְגַדֵּף&quot;''': לְמָה עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה דּוֹמִין? לְאֶחָד שֶׁנָּטַל קְעָרָה וְגִדְּפָהּ, וְלֹא שִׁיֵּר הֵימֶנָּה כְּלוּם! 
'''&quot;וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ&quot;''' – לֹא הַצִּבּוּר. '''&quot;הַהִיא&quot;''' – כְּשֶׁהִיא יְחִידָה. '''&quot;הַהִיא&quot;''' – לֹא אֲנוּסָה וְלֹא מֻכְרַעַת! 
}}

===פסוק לא===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו דוגמאות לדרשות של דופי ולהתנגדות לאותנטיות של התורה [[ביאור:ספרי במדבר/שלח#פיסקה קיב|בספרי קיב.]]
כאן כוללים בכרת על ע&quot;ז גם בעל אוב וידעוני.}} '''&quot;כִּי דְבַר ה' בָּזָה&quot;''' – זֶה הָאוֹמֵר 'לָמָּה נִכְתַּב זֶה?' '''&quot;וְאֶת מִצְוָתוֹ הֵפַר&quot;''' – זֶה הָאוֹמֵר 'כָּל הַתּוֹרָה מִן הַשָּׁמַיִם חוּץ מִן הַפָּסוּק הַזֶּה!' 
'''&quot;הִכָּרֵת תִּכָּרֵת&quot;''' – הִכָּרֵת עֲבוֹדָה זָרָה קוֹדֵם לְכָל הַכְּרִיתוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה. 
'''&quot;וְהַנֶּפֶשׁ הַהִיא&quot;''' – לְרַבּוֹת בַּעַל אוֹב אוֹ יִדְּעוֹנִי. '''&quot;עֲוֺנָה בָהּ&quot;''' – אַף לְאַחַר מִיתָה. 
}}

===פסוק לב===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|מקומו של האדם הוא ארבע אמות, ולכן מותר גם למי שלא הגדיר מקום לשביתתו להסתובב בשבת בתוך ארבע אמותיו; וראו [[ביאור:משנה ערובין פרק ד|ערובין ד א-ה.]] מובא כאן רמז לאפשרות להחמיר עוד יותר, ולאסור על האדם לשנות את תנוחתו בשבת – האפשרות הזאת נראית כטענה נגד הצדוקים ואנשי ים המלח, שלא הודו בעירוב התחומים.
&quot;מהלכי שבתות&quot; הם השליחים של משה הבודקים אם יש מחללי שבת, שקבעו את מקומם במחנה מערב שבת, ומותר להם לצאת מהעיר לטווח של 2000 אמה לכל כיוון.
לפי הדרשה שלפנינו נראה שחטאו של המקושש היה יציאה מחוץ לתחום, ולא עצם קישוש העצים ותלישתם מהקרקע, טלטולם או הכנתם להבערת האש ולבישול.}}'''&quot;וַיִּהְיוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר&quot;''', לְפִה שֶׁאָמַר &quot;שְׁבוּ אִישׁ תַּחְתָּיו&quot; {{ממ|שמות|טז|כט}},
יָכוֹל אִם הָיָה מֻטָּל צָפוֹן-דָּרוֹם אַל יִפֹּל לוֹ מִזְרָח-מַעֲרָב, מִזְרָח-מַעֲרָב אַל יִפֹּל לוֹ צָפוֹן-דָּרוֹם? 
תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;אַל יֵצֵא אִישׁ מִמְּקֹמוֹ&quot; – יְהֵא לוֹ מָקוֹם. וְכַמָּה? אָמְרוּ: אַרְבַּע אַמּוֹת. 
וְכֵן מִי שֶׁיָּצָא שִׁכּוֹר, וְכֵן מִי שֶׁהוֹצִיאַתּוּ רוּחַ רָעָה, וְכֵן מִי שֶׁהוֹצִיאוּהוּ גּוֹיִם אוֹ לִסְטִים – אֵין לוֹ אֶלָּא אַרְבַּע אַמּוֹת. 
יָכוֹל אַף לְמַהַלְכֵי שַׁבָּתוֹת, לֹא יְהֵא לָהֶם אֶלָּא אַרְבַּע אַמּוֹת? 
תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;וַיִּהְיוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר&quot;''', מְלַמֵּד שֶׁאָמַר לָהֶם מֹשֶׁה: 'צְאוּ וּרְאוּ אִם יֵשׁ אָדָם שֶׁחִלֵּל אֶת הַשַּׁבָּת'. 
אֲבָל אֵין אַתָּה יוֹדֵעַ כַּמָּה נָתַן לָהֶם מֹשֶׁה וְכַמָּה לֹא נָתַן לָהֶם? 
אָמַרְתָּ &quot;וּמַדֹּתֶם מִחוּץ לָעִיר אֶת פְּאַת קֵדְמָה אַלְפַּיִם בָּאַמָּה וְהָעִיר בַּתָּוֶךְ&quot; {{ממ|במדבר|לה|ה}},
כְּשֶׁאָמַר זֶה – אַף לְמַהַלְכֵי שַׁבָּתוֹת, יֵשׁ לָהֶם אַלְפַּיִם אַמָּה לְכָל רוּחַ! 

{{הע-שמאל|לזיהוי המקושש עם צלפחד ראו גם דברי ר' עקיבא [[ביאור:ספרי במדבר/שלח#פיסקה קיג|בספרי קיג,]] וראו גם את דברי ר' יהודה בן בתירא שם.}}'''&quot;וַיִּהְיוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר&quot;''', אָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב: נֶאֱמַר כָּאן '''&quot;וַיִּהְיוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר&quot;''',
וְנֶאֱמַר לְהַלָּן &quot;אָבִינוּ מֵת בַּמִּדְבָּר&quot; {{ממ|במדבר|כז|ג}} מַה מִּדְבָּר שֶׁנֶּאֱמַר לְהַלָּן – צְלָפְחָד, אַף מִדְבָּר הָאָמוּר כָּאן – צְלָפְחָד. 
אָמַר לוֹ רַבִּי שִׁמְעוֹן: אִי אֶפְשָׁר לוֹמַר מְקוֹשֵׁשׁ הָיָה צְלָפְחָד, מִפְּנֵי שֶׁהָיָה מְקוֹשֵׁשׁ בְּשָׁנָה רִאשׁוֹנָה, בְּעֶשְׂרִים וְאֶחָד לַחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי. 
וְכִי אֶפְשָׁר שֶׁיִּהְיוּ בְּנוֹת צְלָפְחָד, בְּנוֹת מְלָכִים נָאוֹת וּכְשֵׁרוֹת, הַקְּטַנָּה שֶׁבָּהֶן הָיְתָה יוֹשֶׁבֶת אַרְבָּעִים שָׁנָה עַד שֶׁלֹּא נִשֵּׂאת? 
וְכִי בְּאֵיזוֹ שָׁעָה מֵת צְלָפְחָד? בְּשָׁעָה שֶׁנֶּאֱמַר &quot;וַיִּשְׁמַע הַכְּנַעֲנִי מֶלֶךְ עֲרָד&quot; {{ממ|במדבר|לג|מ}}, בְּאוֹתָהּ שָׁעָה מֵת צְלָפְחָד! 
'''&quot;וַיִּמְצְאוּ אִישׁ&quot;''' – {{ב|אִישׁ אֶחָד הָיָה|ושאר העם שמרו את השבת.}}.
}}

===פסוק לג===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|דיני הטלטול בשבת אוסרים על שליחיו של משה לטלטל עם המקושש את חבילת העצים שלו או אף לאחוז בידו. דיני ההתראה מחייבים שהמשיך לקושש גם אחרי שהתרו בו שהדבר אסור; וראו [[ביאור:תוספתא/סנהדרין/יא|תוספתא סנהדרין יא א.]]}} '''&quot;וַיַּקְרִיבוּ אֹתוֹ&quot;''' – אֵלּוּ שֶׁנִּצְטַוּוּ לָצֵאת, אֵלּוּ שֶׁהִתְרוּ בּוֹ. '''&quot;אֹתוֹ&quot;''', לֹא אָחַז אָדָם בְּיָדוֹ, 
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: '''&quot;אֹתוֹ&quot;''' – לֹא הֵבִיאוּ חֲבִילָתוֹ עִמּוֹ. 
'''&quot;הַמֹּצְאִים אֹתוֹ מְקֹשֵׁשׁ עֵצִים בְּיוֹם הַשַּׁבָּת&quot;''', וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר לְהַלָּן '''&quot;מְקֹשֵׁשׁ עֵצִים&quot;'''! 
מָה אֲנִי מְקַיֵּם כָּאן '''&quot;מְקֹשֵׁשׁ עֵצִים&quot;'''? אֶלָּא מֵאַחַר שֶׁאָמְרוּ לוֹ 'שַׁבַּת בְּרֵאשִׁית הִיא' – חָזַר לִהְיוֹת מְקֹשֵׁשׁ! 
}}

===פסוק לד===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:ספרי במדבר/שלח#פיסקה קיד|ספרי קיד.]] כיון שמשה לא ידע במה מיתתו של המקושש לא אסר אותו עם המקלל אלא לחוד; וראו שם, שמפרשים &quot;מחלליה מות יומת&quot; ([[שמות לא יד]]) – בידי אדם, ומכאן שמשה ידע שהמקושש חייב מיתה; אבל ר' אלעזר טוען שהפסוק הנ&quot;ל יכול להתפרש גם כמיתה בידי שמים.}}'''&quot;וַיַּנִּיחוּ אֹתוֹ&quot;''' – לֹא הִנִּיחוּהוּ אֵצֶל מְקַלֵּל! '''&quot;בַּמִּשְׁמָר&quot;''' – בֵּית הָאֲסוּרִים. 
'''&quot;כִּי לֹא פֹרַשׁ מַה יֵּעָשֶׂה לוֹ&quot;''', מְלַמֵּד שֶׁהָיָה מֹשֶׁה יוֹדֵעַ שֶׁהוּא חַיָּב מִיתָה, אֲבָל לֹא הָיָה יוֹדֵעַ בַּמֶּה מִיתָתוֹ. 
רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֵּירַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: לֹא הָיָה מֹשֶׁה יוֹדֵעַ שֶׁהוּא חַיָּב מִיתָה, וְלֹא הָיָה יוֹדֵעַ בַּמֶּה הִיא מִיתָתוֹ; 
שֶׁמִּתְּשׁוּבַת הַדָּבָר אַתָּה לָמֵד: '''&quot;וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה מוֹת יוּמַת הָאִישׁ&quot;''' – חַיָּב הוּא מִיתָה! בַּמֶּה הִיא מִיתָתוֹ? אָמַרְתָּ: בִּסְקִילָה! 
}}

===פסוק לה===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:ספרי במדבר/שלח#פיסקה קיד|ספרי קיד.]]}}'''רָגוֹם יִרְגְּמוּ אֹתוֹ בָּאֲבָנִים כָּל הָעֵדָה''' – בְּמַעֲמַד כָּל הָעֵדָה.
}}

===פסוק לו===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|לדיני הסקילה השוו [[ביאור:משנה סנהדרין פרק ו|סנהדרין ו א-ד.]]
לעניין חובת המת בציצית ראו [[מנחות מא א]], וראו [[ברכות יח א#תוספות|ברכות יח א, תוד&quot;ה למחר.]]}} '''&quot;וַיּוֹצִיאוּ אֹתוֹ&quot;''' – לֹא הוֹצִיאוּ אוֹתוֹ אֵצֶל הַמְּקַלֵּל! 
'''&quot;אֶל מִחוּץ לַמַּחֲנֶה&quot;''' – חוּץ לְשָׁלֹשׁ מַחֲנוֹת: חוּץ לְמַחֲנֵה שְׁכִינָה, וּלְמַחֲנֵה לְוִיָּה, וּלְמַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל. 
'''&quot;וַיִּרְגְּמוּ אֹתוֹ&quot;''' – לֹא כְּסוּתוֹ; '''&quot;בָּאֲבָנִים&quot;''' – אִם לֹא מֵת בְּאֶבֶן אַחַת, מְמִיתִין אוֹתוֹ בַּאֲבָנִים הַרְבֵּה. 
'''&quot;וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל עָשׂוּ כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת מֹשֶׁה&quot;''' – עָשׂוּ כְּמַה שֶּׁנִּצְטַוָּה. 
לָמָּה נִסְמְכָה פָּרָשַׁת מְקוֹשֵׁשׁ לְפָרָשַׁת צִיצִית? לוֹמַר לְךָ: מֵת חַיָּב בְּצִיצִית! 
}}

===פסוק לח===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|השוו לעיל פס' כט.}}'''&quot;דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְעָשׂוּ לָהֶם צִיצִית&quot;''' – בְּנֵי יִשְׂרָאֵל חַיָּבִים בְּצִיצִית, אֵין הַגּוֹיִם חַיָּבִים בְּצִיצִית!
אוֹ &quot;בְּנֵי יִשְׂרָאֵל&quot; – פְּרָט לְגֵרִים? אָמַרְתָּ &quot;וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר&quot; – לְרַבּוֹת יְחִידִים.
'''&quot;דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל&quot;''' – לְרַבּוֹת אֶת הַגֵּרִים; '''&quot;וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם&quot;''' – רִבָּה עֲבָדִים מְשֻׁחְרָרִים.

{{הע-שמאל|ילד שמסוגל פיזית לעשות מצווה – חייב בה. הדרשן מנמק את החיוב במצוות חינוך (&quot;להזהיר גדולים על הקטנים&quot;), אבל נימוק זה אינו תקף בעניין &quot;פורשים מצואתו וממימי רגליו&quot;. פשט התוספתא המצוטטת כאן הוא שהחיוב גמור כמו למבוגר. הפטור שניתן לילדים קטנים יותר הוא משום שאינם מסוגלים, ולכן הם אנוסים שלא לקיים מצוות - ולא משום גילם. לכן אין כאן עיסוק בגיל הכרונולוגי של הילדים ולא ביכולתם הקוגניטיבית, וראו [[ביאור:תוספתא/חגיגה/א#ב|תוספתא חגיגה א ב.]]}}וּבַצַּד הַשֵּׁנִי אַתָּה אוֹמֵר &quot;בְּנֵי יִשְׂרָאֵל&quot; – לְהַזְהִיר אֶת הַגְּדוֹלִים עַל יְדֵי הַקְּטַנִּים, לְהַנְהִיגָן בְּמִצְוַת צִיצִית.
מִכָּאן אָמְרוּ: כָּל תִּינוֹק שֶׁיּוֹדֵעַ לְהִתְעַטֵּף – חַיָּב בְּצִיצִית; וְכֹל שֶׁהוּא יוֹדֵעַ לְנַעְנֵעַ – חַיָּב בַּלּוּלָב.
וְכֹל שֶׁהוּא יוֹדֵעַ לִשְׁמֹר תְּפִלִּין – חַיָּב בִּתְפִלִּין.
וְכֹל שֶׁהוּא יוֹדֵעַ לְדַבֵּר – אָבִיו מְלַמְּדוֹ תּוֹרָה וּקְרִיַּת שְׁמַע וּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ, וְאִם לָאו – רָאוּי לוֹ שֶׁלֹּא בָּא לָעוֹלָם.
כֹּל שֶׁהוּא יוֹדֵעַ לְהַכִּיר לְאָבִיו – שׁוֹחֲטִין עָלָיו אֶת הַפֶּסַח; וְכֹל שֶׁהוּא אוֹכֵל כְּזַיִת דָּגָן – פּוֹרְשִׁין מִצּוֹאָתוֹ וּמֵימֵי רַגְלָיו אַרְבַּע אַמּוֹת.
וְכֹל שֶׁהוּא יוֹדֵעַ לִפְתֹּחַ {{ב|חֵיקוֹ|כנף בגדו, כדי לקבל תרומה}} – הַכֹּהֲנִים חוֹלְקִים לוֹ תְּרוּמָה בְּבֵית הַגְּרָנוֹת.

{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:ספרי דברים/כי תצא/כב#פיסקה רלד|ספרי דברים רלד.]] לעניין פטור של טלית שאולה מציצית השוו למצות לולב, [[ביאור:ספרא/אמור#פרק טז|בספרא אמור פרק טז ב,]] [[ביאור:משנה סוכה פרק ג|ובסוכה ג א.]]}}'''&quot;וְעָשׂוּ לָהֶם צִיצִית&quot;''' – וְלֹא מִן הֶעָשׂוּי; '''&quot;וְעָשׂוּ לָהֶם&quot;''' – מִשֶּׁלָּהֶם, פְּרָט לְשָׁאוּל, לְגָנוּב וּלְגָזוּל.
מִכָּאן אָמְרוּ: טַלִּית שְׁאוּלָה פְּטוּרָה מִן הַצִּיצִית שְׁלֹשִׁים יוֹם, מִכָּאן וְאֵילָךְ – חַיֶּבֶת.

{{הע-שמאל|המצווה מחייבת הן את יוצאי מצרים הן את הדורות הבאים, והשוו [[ביאור:ספרי זוטא במדבר/ט#פסוק י|לעיל ט י.]]}}'''&quot;וְעָשׂוּ לָהֶם... לְדֹרֹתָם&quot;''', אֵין לִי אֶלָּא לַדּוֹרוֹת; וּמִנַּיִן אַף לְיוֹצְאֵי מִצְרַיִם? תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;לָהֶם&quot;.

{{הע-שמאל|ראו גם [[ביאור:ספרי במדבר/שלח#פיסקה קטו|ספרי קטו.]]}}'''&quot;צִיצִית&quot;''', אֵין צִיצִית אֶלָּא עָנָף; וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;וַיִּקָּחֵנִי בְּצִיצִת רֹאשִׁי&quot; {{ממ|יחזקאל|ה|ג}}.
'''&quot;עַל כַּנְפֵי בִגְדֵיהֶם&quot;''', יָכוֹל בְּאֶמְצַע הַטַּלִּית? תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;עַל כַּנְפֵי&quot;.
שׁוֹמֵעַ אֲנִי חוּט אֶחָד בִּפְנֵי עַצְמוֹ? תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;גְּדִלִים תַּעֲשֶׂה לָּךְ&quot; {{ממ|דברים|כב|יב}}.
}}

===פסוק לט===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה מנחות פרק ד|מנחות ד א:]] אמנם אם לא מצא תכלת עדיין חייב בציצית מצמר לבן, אבל הלבן והתכלת שניהם מצווה אחת.}}'''&quot;וְהָיָה לָכֶם לְצִיצִת&quot;''', יָכוֹל שֶׁהֵן שְׁתֵּי מִצְווֹת, מִצְוַת תְּכֵלֶת וּמִצְוַת לָבָן? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;וְהָיָה לָכֶם לְצִיצִת&quot;''' – מִצְוָה אַחַת הִיא, וְאֵינָהּ שְׁתֵּי מִצְווֹת! 

{{הע-שמאל|ההולך אחר לבו מביא לניאוף ולזנות, שנאמר &quot;אשר אתם זונים אחריהם&quot;. הדרשה מציגה את הציצית כמצווה המצילה מן הזנות, ומפרשת את הזנות שבפסוק כפשוטה ולא כאליגוריה; והשוו לדברי ר' נתן [[ביאור:ספרי במדבר/שלח#פיסקה קטו|בספרי קטו.]] וראו שם בסיפור של ר' נתן.}}'''&quot;וְלֹא תָתוּרוּ אַחֲרֵי לְבַבְכֶם&quot;''' – אַל יְהִי לִבְּךָ {{ב|יְלִילֶךָ|מוביל אותך}};
וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;וִיהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן וְכָלֵב בֶּן יְפֻנֶּה מִן הַתָּרִים אֶת הָאָרֶץ&quot; {{ממ|במדבר|יד|ו}} 
{{ב|אֵינוֹ אוֹמֵר|בתרגום שם}} 'תָּרִים' אֶלָּא 'יְלִילִים', אַף שֶׁנֶּאֱמַר כָּאן &quot;וְלֹא תָתוּרוּ אַחֲרֵי לְבַבְכֶם&quot; – אַל יְהִי לִבְּךָ יְלִילֶךָ. 
לְהַגִּיד לְךָ כַּמָּה אַזְהָרוֹת הַנּוֹאֵף עוֹבֵר, מִשּׁוּם אַרְבָּעָה עָשָׂר לָאוִין: 
מִשּׁוּם &quot;וְאָהַבְתָּ&quot;, &quot;לֹא תִשָּׂא&quot;, &quot;וְלֹא תַחְמֹד&quot;, &quot;לֹא תִתְאַוֶּה&quot;, &quot;לֹא תִגְנֹב&quot;, &quot;לֹא תִגְזֹל&quot;, &quot;לֹא תִקֹּם וְלֹא תִטֹּר&quot;, &quot;לֹא תִזְרַע כַּרְמְךָ כִּלְאָיִם&quot;, &quot;לֹא תַחֲרֹשׁ&quot;, &quot;לֹא תַחְסֹם&quot;, &quot;לֹא תָתוּרוּ&quot;, &quot;לֹא תִקְרַב&quot;, &quot;לֹא תְגַלֶּה&quot;, &quot;לֹא תִנְאָף&quot;! 
}}

===פסוק מ===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|לדרשה הראשונה ראו [[ביאור:ספרי במדבר/שלח#פיסקה קטו|ספרי קטו.]]
הדרשה השנייה מבטיחה הגנה לעם אם יקיים את התורה, וטוענת שהפסוק תוקן כדי להתרחק מהגשמה, והיה צריך לומר &quot;והייתם קדושים כאלוהיכם&quot;!}} '''&quot;לְמַעַן תִּזְכְּרוּ וַעֲשִׂיתֶם אֶת כָּל מִצְוֹתָי&quot;''', מַגִּיד שֶׁמִּצְוַת צִיצִית שְׁקוּלָה כְּנֶגֶד כָּל הַמִּצְוֹת,
וְכָל הָרָגִיל בָּהּ כְּאִלּוּ קִיֵּם כָּל הַמִּצְוֹת כֻּלָּן! 
'''&quot;וִהְיִיתֶם קְדֹשִׁים לֵאלֹהֵיכֶם&quot;''', לֹא הָיָה צָרִיךְ לוֹמַר אֶלָּא 'וִהְיִיתֶם קְדֹשִׁים כֵּאלֹהֵיכֶם';
כְּשֵׁם שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְכָל בָּרוּי לִגַּע בִּשְׁכִינָתִי – כָּךְ כְּשֶׁתְּהוּא קְדוֹשִׁים אִי אֶפְשָׁר לְכָל בָּרוּי לִגַּע בָּכֶם! 
}}

===פסוק מא===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|הדין של הקב&quot;ה כולל גם הבטחה לגמול ולא רק איום. מצוות הציצית אינה מתוארת בדרשה כאמצעי לזכירת המצוות אלא כמצווה בסיסית וחשובה, וראו גם לעיל בדרשה לפס' מ.
מצוות ציצית מתוארת בדומה לאיסור הריבית ולמצוות המידות, כמצווה בסיסית שעבורה הוציא אותנו הקב&quot;ה ממצרים, ראו [[ביאור:ספרא/קדושים#פרק ח|ספרא קדושים פרק ח י,]] [[ביאור:ספרא/בהר#פרשה ה|ושם בהר פרשה ה ג.]]}} '''&quot;אֲנִי ה'&quot;''' – אֲנִי דַּיָּן, אֲנִי נֶאֱמָן לְשַׁלֵּם שָׂכָר! '''&quot;אֱלֹהֵיכֶם&quot;''' – מוֹרַאֲכֶם וְדַיַּנְכֶם. 
'''&quot;אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם&quot;''' – עַל מְנָת כֵּן הוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם, עַל מְנָת שֶׁתְּקַבְּלוּ מִצְוַת צִיצִית עֲלֵיכֶם. 
שֶׁכָּל הַמּוֹדֶה בְּמִצְוַת צִיצִית – מוֹדֶה בִּיצִיאַת מִצְרַיִם, וְכָל הַכּוֹפֵר בְּמִצְוַת צִיצִית – כּוֹפֵר בִּיצִיאַת מִצְרַיִם! 

{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:ספרי במדבר/שלח#פיסקה קטו|ספרי קטו.]]
השורה האחרונה חוזרת למסר שבשורה הראשונה: הקב&quot;ה דן את ישראל, הן לפורענות הן לטובה.}} '''&quot;לִהְיוֹת לָכֶם לֵאלֹהִים&quot;''' – עַל כָּרְחֲכֶם! יָכוֹל אִם רְצִיתֶם הֲרֵינִי אֱלוֹהַּ לָכֶם, וְאִם לֹא רְצִיתֶם אֵינִי אֱלוֹהַּ לָכֶם? 
'''&quot;אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם&quot;''' – עַל כּוֹרְחֲכֶם! 
וְכֵן הוּא אוֹמֵר: '''&quot;חַי אָנִי נְאֻם ה' אֱלֹהִים, אִם לֹא בְּיָד חֲזָקָה וּבִזְרוֹעַ נְטוּיָה וּבְחֵמָה שְׁפוּכָה אֶמְלוֹךְ עֲלֵיכֶם&quot;''' {{ממ|יחזקאל|כ|לג}}. 
עַל כָּרְחֲכֶם וְשֶׁלֹּא בְּטוֹבַתְכֶם! 
דָּבָר אַחֵר: נֶאֱמַר בְּמִצְוַת צִיצִית '''&quot;אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם&quot;''' שְׁנֵי פְּעָמִים: 
'''&quot;אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם&quot;''' – לִפָּרַע מִמִּי שֶׁבִּטְּלָהּ וְכוֹפֵר בָּהּ; '''&quot;אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם&quot;''' – לִיתֵּן שָׂכָר לְמִי שֶׁמְּקַיְּמָהּ וּמוֹדֶה בָּהּ!
}}</text>
      <sha1>sbttbn1fdu313vkmqi0f3nsyjb9516f</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:ספרי זוטא במדבר/יח</title>
    <ns>106</ns>
    <id>1700110</id>
    <revision>
      <id>3016313</id>
      <parentid>3003088</parentid>
      <timestamp>2026-05-13T15:48:15Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Michaelkimmel2</username>
        <id>44530</id>
      </contributor>
      <origin>3016313</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="66752" sha1="gyl500rmifsrsdjqd9fz2r8qn0aj73o" xml:space="preserve">==פרק יח==

===פסוק א===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/מסכתא דפסחא בא|בתחילת המכילתא,]] שם נראה שהמקרה שלפנינו יוצא מן הכלל, וכאן דיבר הקב&quot;ה ישירות עם אהרון. דרשת הספרי זוטא טוענת שגם כאן נאמרו הדברים בתיווך של משה, אבל אלמלא משה היו הדברים נאמרים ישירות לאהרון.}} '''&quot;וַיֹּאמֶר ה' אֶל אַהֲרֹן&quot;''', הָא לָמַדְתָּ מִכָּל הַדִּבְּרוֹת שֶׁנֶּאֶמְרוּ לְאַהֲרֹן – עַל יְדֵי מֹשֶׁה נֶאֶמְרוּ לוֹ. 
וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;לְאַהֲרֹן&quot;? אֶלָּא כְּדַי הָיָה הַדִּבּוּר לְאַהֲרֹן, אֶלָּא שֶׁגְּדֻלַּת מֹשֶׁה גָּרְמָה! 

{{הע-שמאל|הכהנים והלוויים אחראים אלו על אלו, שלא יעברו על כללי מתנות הכהונה והלווייה.}}'''&quot;אַתָּה וּבָנֶיךָ&quot;''' – אֵלּוּ הַכֹּהֲנִים; '''&quot;וּבֵית אָבִיךָ אִתָּךְ&quot;''' – אֵלּוּ הַלְוִיִּם. 
מְלַמֵּד שֶׁהַלְוִיִּם מֻזְהָרִים עַל יְדֵי הַכֹּהֲנִים. וּמִנַּיִן אַף הַכֹּהֲנִים עַל יְדֵי הַלְוִיִּם? 
שֶׁנֶּאֱמַר: '''&quot;וְאַתָּה וּבָנֶיךָ תִּשְׂאוּ אֶת עֲוֺן כְּהֻנַּתְכֶם&quot;'''. 
}}

===פסוק ב===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|הקב&quot;ה כורת ברית עם הכהנים ונשבע להם, בזכות לוי, עמרם, אהרון ובניו; וראו לעניין הפסוק מחבקוק [[ביאור:תוספתא/מעשר שני/ה#יד|תוספתא מע&quot;ש ה יד.]]
לפי הדרשה השניה, בניגוד לטענה ש'כדאי שבט בפני עצמו', הלוויים זוכים במתנותיהם בזכות הכהנים.}} '''&quot;וְגַם אֶת אַחֶיךָ מַטֵּה לֵוִי&quot;''', אֵין מַטֶּה אֶלָּא שְׁבוּעָה, שֶׁנֶּאֱמַר: '''&quot;שְׁבוּעוֹת מַטּוֹת אֹמֶר סֶלָה&quot;''' {{ממ|חבקוק|ג|ט}}.
'''&quot;לֵוִי&quot;''' – כְּדַאי לֵוִי בִּפְנֵי עַצְמוֹ. '''&quot;שֵׁבֶט&quot;''' – כְּדַאי שֵׁבֶט בִּפְנֵי עַצְמוֹ. '''&quot;אָבִיךָ&quot;''' – כְּדַאי עַמְרָם בִּפְנֵי עַצְמוֹ. 
'''&quot;אַחֶיךָ&quot;''' – כְּדַאי אַחֶיךָ בִּפְנֵי עַצְמָן. '''&quot;וְגַם אֶת אַחֶיךָ&quot;''' – כְּדַאי בְּנֵי אַחֶיךָ בִּפְנֵי עַצְמָן לִכְרֹת לָהֶם בְּרִית בְּשִׂמְחָה! 
'''&quot;הַקְרֵב אִתָּךְ וְיִלָּווּ אֵלֶיךָ וִישָׁרְתוּךָ&quot;''' – הֵם טְפֵלָה לְךָ, לֹא אַתָּה טְפֵלָה לָהֶם! 

{{הע-שמאל|אין להסתפק בשמירה של הלוויים בלבד, אלא יש גם שמירה של כהנים לפני המקדש; וראו [[ביאור:משנה מדות פרק א|מידות א א, ושם משנה ט.]]}}'''&quot;וְאַתָּה וּבָנֶיךָ אִתָּךְ לִפְנֵי אֹהֶל הָעֵדֻת&quot;''' – מִיכָּן אָמְרוּ: כֹּהֵן שׁוֹמֵר בִּפְנִים וּבֶן לֵוִי שׁוֹמֵר בַּחוּץ. 
}}

===פסוק ג===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו שם. מותר ללוויים לגעת בכלי הקודש אבל לא לעבוד בהם, ואם עבדו חייבים מיתה. במקדש מותר גם לכהנים לעשות את עבודת הלוויים, כגון לשמור בעמדות שלהם; אבל במשכן יש על כך איסור, אך אין עונש מיתה. כהן גדול שעבד בבגדי כהן הדיוט חייב מיתה, וכן לוי שעבד בעבודה של לוי אחר, כגון שוער שהצטרף למשוררים – חייב מיתה, וראו את הסיפור על ר' יהושע וכן את דברי רבי [[ביאור:ספרי במדבר/קרח#פיסקה קטז|בספרי קטז.]]}}'''&quot;וְשָׁמְרוּ מִשְׁמַרְתְּךָ וּמִשְׁמֶרֶת כָּל הָאֹהֶל&quot;''' – מְלַמֵּד שֶׁהַכֹּהֲנִים וְהַלְּוִיִּם שׁוֹמְרִים בְּעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה מְקוֹמוֹת בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ 
הַכֹּהֲנִים בִּשְׁלֹשָׁה, וְהַלְּוִיִּם בְּעֶשְׂרִים וְאֶחָד 
'''&quot;אַךְ אֶל כְּלֵי הַקֹּדֶשׁ וְאֶל הַמִּזְבֵּחַ לֹא יִקְרָבוּ&quot;''', יָכוֹל אִם נָגְעוּ יִהְיוּ חַיָּבִין? 
אָמַרְתָּ &quot;אַךְ&quot;, מִשּׁוּם עֲבוֹדַת זָר הֵן חַיָּבִין, אֵין חַיָּבִין מִשּׁוּם מַגָּע! 
'''&quot;וְלֹא יָמוּתוּ גַּם הֵם&quot;''', יָכוֹל שֶׁאֵין לִי אֶלָּא הַלְּוִיִּם עַל יְדֵי הַכֹּהֲנִים בְּמִיתָה; הַכֹּהֲנִים עַל יְדֵי הַלְּוִיִּם {{ב|מִנַּיִן|שאסורים}}? 
תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;וְלֹא יָמוּתוּ גַּם הֵם גַּם אַתֶּם&quot;'''. 
וּמִנַּיִן, כְּדֶרֶךְ שֶׁהַכֹּהֲנִים מֻזְהָרִים זֶה עַל יְדֵי זֶה – כָּךְ הַלְּוִיִּם מֻזְהָרִים זֶה עַל יְדֵי זֶה? 
אָמַרְתָּ 'הֵם' – '''&quot;גַּם הֵם&quot;'''; 'אַתֶּם' – '''&quot;גַּם אַתֶּם&quot;'''. יָכוֹל שֶׁהֵן מֻזְהָרִין זֶה עַל יְדֵי זֶה בְּמִיתָה? 
אָמַרְתָּ &quot;הֵם&quot; – הֵם עֲלֵיהֶם בְּמִיתָה, אֵין אַתֶּם עֲלֵיהֶם בְּמִיתָה; &quot;אַתֶּם&quot; – עֲלֵיכֶם בְּמִיתָה וְאֵין אַתֶּם עֲלֵיהֶם בְּמִיתָה. 
רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: גֵּרְשׁוֹן וּמְרָרִי {{ב|בַּעֲבוֹדַת קְהָת|בנשיאת כלי המשכן}} – בְּמִיתָה! בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בַּעֲבוֹדַת הַמִּשְׁכָּן 
אֲבָל בַּעֲבוֹדַת בֵּית הָאֱלֹהִים – הַלְּוִיִּם עַל הַכֹּהֲנִים בְּמִיתָה, וְאֵין הַכֹּהֲנִים עַל הַלְּוִיִּם, וְאַף לֹא בְּלֹא תַעֲשֶׂה. 
}}

===פסוק ד===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|לעניין &quot;ונלוו&quot; ראו לעיל פס' ב.
ר' שמעון מבחין בין שני תפקידים של המשכן: &quot;אהל מועד&quot; מיוחד להתגלות ולדיבור עם משה מעל הכפורת, ו&quot;עבודת האהל&quot; היא התפקיד של המשכן כמקום עבודת ה' בעיקר במזבח העולה.
הדרשה על המשנה והתלמוד מציגה את המשנה כדבר ה' ואת התלמוד כעיסוק של החכמים בה.
תפקיד השומרים אינו רק לשמור מפני כניסה של זרים, אלא בעיקר לבטא כבוד למקדש.
הצבת הלויים, משה אהרון ובניו כשומרים היא כדי שלשומרים תהיה סמכות לעצור אפילו את גדולי ישראל מלהכנס למקום שאסור להם.}}'''&quot;וְנִלְווּ עָלֶיךָ&quot;''' – יִטָּפְלוּ עָלֶיךָ.
'''&quot;וְשָׁמְרוּ אֶת מִשְׁמֶרֶת אֹהֶל מוֹעֵד לְכֹל עֲבֹדַת הָאֹהֶל&quot;''' – אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן: הָא לָמַדְנוּ שֶׁהֵן שְׁנֵי אֳהָלוֹת: 
אֹהֶל הָעֲבוֹדוֹת – וְאֹהֶל הַדִּבְּרוֹת! 
'''&quot;מִשְׁמֶרֶת אֹהֶל מוֹעֵד&quot;''' – זוֹ מִשְׁנָה. '''&quot;לְכֹל עֲבֹדַת הָאֹהֶל&quot;''' – זֶה תַּלְמוּד! 
'''&quot;וְזָר לֹא יִקְרָב&quot;''', אֵין לִי אֶלָּא בְּלֹא תַּעֲשֶׂה; בַּעֲשֵׂה מִנַּיִן? אָמַרְתָּ: '''&quot;וּשְׁמַרְתֶּם אֶת מִשְׁמֶרֶת הַקֹּדֶשׁ&quot;'''. 
גְּדֻלָּה לַמִּקְדָּשׁ שֶׁיֵּשׁ עָלָיו שׁוֹמְרִין; לֹא דּוֹמֶה פַּלְטֵרִין שֶׁאֵין עָלָיו שׁוֹמְרִין לְפַלְטֵרִין שֶׁיֵּשׁ עָלָיו שׁוֹמְרִין! 
שֶׁנֶּאֱמַר: '''&quot;וְהַחֹנִים לִפְנֵי הַמִּשְׁכָּן קֵדְמָה לִפְנֵי אֹהֶל מוֹעֵד מִזְרָחָה מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן וּבָנָיו שׁוֹמְרִין מִשְׁמֶרֶת הַמִּשְׁכָּן&quot;''' {{ממ|במדבר|ג|לח}},
מַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;לְמִשְׁמֶרֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל&quot;'''? 
אֶלָּא בְּזְמַן שֶׁהַקָּטָן שׁוֹמֵר – הַגָּדוֹל פּוֹסֵעַ עָלָיו וְנִכְנָס; וּבְזְמַן שֶׁהַגָּדוֹל שׁוֹמֵר – אֵין הַקָּטָן פּוֹסֵעַ עָלָיו וְנִכְנָס! 
}}

===פסוק ו===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|לעניין השמחה על כריתת הברית ראו את דברי ר' ישמעאל לתלמידיו [[ביאור:ספרי במדבר/קרח#פיסקה קיז|בספרי קיז.]] 
אם מונים את השבטים מבנימין אחורה - לוי הוא השבט העשירי, ולכן הוא נבחר; וראו [[ביאור:ספרי דברים/וזאת הברכה#פיסקה שנה|ספרי דברים שנה.]]
לכאורה יש סתירה בשאלת הבעלות על הלויים ועבודתם: בפס' ב נראה שהם משרתים את הכהנים, ואילו כאן נאמר שהם נתונים לה'. הדרשה פותרת את הקושי: הלויים שייכים לה' אבל במסגרת זאת הם משמשים את הכהנים, וראו גם [[ביאור:ספרי במדבר/קרח#פיסקה קטז|ספרי קטז.]]}}'''&quot;וַאֲנִי&quot;''' – מוֹסִיף עַל מַעֲשֶׂיךָ; '''&quot;הִנֵּה&quot;''' – בְּשִׂמְחָה. כָּל מָקוֹם שֶׁהוּא אוֹמֵר &quot;הִנֵּה&quot; – הֲרֵי עִנְיַן שִׂמְחָה! 
'''&quot;וַאֲנִי הִנֵּה לָקַחְתִּי אֶת אֲחֵיכֶם הַלְוִיִּם מִתּוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל&quot;''' – בְּמַעֲשֵׂר מִן הָעֲרֵמָה, וְאַתֶּם בִּתְרוּמַת מַעֲשֵׂר: 
'''&quot;לָכֶם מַתָּנָה נְתֻנִים&quot;''', יָכוֹל הֵם לָכֶם וַדַּאי? תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;לַה'&quot;'''. אֱמוֹר מֵעַתָּה: שֶׁלִּי הֵן, אֶלָּא שֶׁיִּהְיוּ שַׁמָּשִׁין לִפְנֵיכֶם. 
וְכֵן הוּא אוֹמֵר: '''&quot;וַיִּבָּדֵל אַהֲרֹן לְהַקְדִּישׁוֹ קֹדֶשׁ קָדָשִׁים הוּא וּבָנָיו&quot;''' {{ממ|דברי הימים א|כג|יג}}! 
}}

===פסוק ז===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|כהן שפסל את הקרבן במקדש, במחשבה או במעשה, והבעלים לא התכפר באשמתו - חייב לממן קרבן חליפי; אבל אין חובה כזאת לגבי תרומות וחלה, הניתנות מחוץ למקדש ע&quot;י ישראל.}}'''&quot;וְאַתָּה וּבָנֶיךָ אִתְּךָ תִּשְׁמְרוּ אֶת כְּהֻנַּתְכֶם&quot;''' – מַגִּיד שֶׁעֲוֹן הַקֳּדָשִׁים אֵינוֹ מָסוּר אֶלָּא בִּידֵי הַכֹּהֲנִים. 
אֵין לִי אֶלָּא עֲוֹן קָדְשֵׁי קָדָשִׁים, קָדָשִׁים קַלִּים, קָדָשִׁים נֶאֱכָלִים; קָדָשִׁים שֶׁאֵינָן נֶאֱכָלִין מִנַּיִן? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;לְכָל דְּבַר הַמִּזְבֵּחַ&quot;! יָכוֹל אַף תְּרוּמָה וּתְרוּמַת מַעֲשֵׂר וְחַלָּה? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;וּלְמִבֵּית לַפָּרֹכֶת&quot;; 
מַה בֵּית לַפָּרֹכֶת מְיֻחָד, דָּבָר שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְדַעַת צִבּוּר – יָצָא דָּבָר שֶׁאֶפְשָׁר לְדַעַת צִבּוּר! 
'''&quot;עֲבֹדַת מַתָּנָה אֶתֵּן אֶת כְּהֻנַּתְכֶם&quot;''', מַקִּישׁ עֲבוֹדַת מַתָּנָה לְכְהֻנַּתְכֶם: מַה זוֹ בִּנְטִילַת יָדַיִם – אַף זוֹ בִּנְטִילַת יָדַיִם. 

{{הע-שמאל|גם לאחר החורבן המשיכו בהפרשת מתנות לכהנים, ואכילתן נחשבה כעבודת המקדש, כדברי ר' טרפון; וראו גם [[ביאור:ספרי במדבר/קרח#פיסקה קטז|ספרי קטז,]] אבל לאכילת המתנות מחוץ למקדש אין צורך בקידוש הרגלים אלא מספיק ליטול ידים.}}אוֹ מַה זוֹ אֵינָהּ אֶלָּא בְּקִדּוּשׁ יָדַיִם וְרַגְלַיִם, יָכוֹל אַף זוֹ לֹא תְּהֵא אֶלָּא בְּקִדּוּשׁ יָדַיִם וְרַגְלַיִם? 
אָמַרְתָּ לָאו: זוֹ לְפִי צֹרֶךְ הָעֲבוֹדָה, וְזוֹ לְפִי צֹרֶךְ הָעֲבוֹדָה. 
אָמְרוּ: כָּל מִי שֶׁהוּא נוֹתֵן תְּרוּמָה לְמִי שֶׁהוּא אוֹכְלָהּ כְּמִצְוָתָהּ – מַעֲלִין עָלָיו כְּאִלּוּ הוּא עוֹבֵד עֲבוֹדָה; 
וְכֹהֵן שֶׁאוֹכֵל תְּרוּמָה כְּמִצְוָתָהּ – מַעֲלִין עָלָיו כְּאִלּוּ עוֹבֵד עֲבוֹדָה! 
אָמְרוּ עָלָיו עַל רַבִּי טַרְפוֹן, שֶׁהָיָה אוֹכֵל תְּרוּמָה בַּשַּׁחַר – וְאוֹמֵר: 'הִקְרַבְתִּי תָּמִיד שֶׁל שַׁחַר'. 
וְאוֹכֵל תְּרוּמָה בֵּין הָעַרְבַּיִם – וְאוֹמֵר: 'הִקְרַבְתִּי תָּמִיד שֶׁל בֵּין הָעַרְבַּיִם'. 
וּמִנַּיִן שֶׁאֲכִילַת כֹּהֲנִים לְקָדְשֵׁי גְּבוּל כַּעֲבוֹדָה? שֶׁנֶּאֱמַר: '''&quot;עֲבֹדַת מַתָּנָה אֶתֵּן אֶת כְּהֻנַּתְכֶם&quot;'''. 

{{הע-שמאל|הדרשה הזאת מפרשת &quot;מתנה&quot; לא כמתנות לכהנים, אלא כנתינה של הכהנים את עצמם, כלומר נכונותם להסתכן במוות כדי לשמור על הכהונה מפני זרים, כפי שהסתכן עזריה הכהן.}}וּמִנַּיִן: מִסְרוּ עַצְמְכֶם לְכְהֻנַּתְכֶם? אָמַרְתָּ: '''&quot;עֲבֹדַת מַתָּנָה אֶתֵּן אֶת כְּהֻנַּתְכֶם&quot;'''.
הֵא כַּדֶּרֶךְ שֶׁעָשָׂה עֲזַרְיָה הַכֹּהֵן, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וַיָּבֹא אַחֲרָיו עֲזַרְיָה... וַיַּעַמְדוּ עַל עֻזִּיָּהוּ הַמֶּלֶךְ... 
וַיִּזְעַף עֻזִּיָּהוּ... וַיִּפֶן אֵלָיו עֲזַרְיָה כֹּהֵן הָרֹאשׁ&quot; {{הפניה לפסוקים|דברי הימים ב|כו|יז|כ}} 
עָלָיו הוּא אוֹמֵר: &quot;וְיוֹחָנָן הוֹלִיד אֶת עֲזַרְיָה הוּא אֲשֶׁר כִּהֵן בַּבַּיִת&quot; {{ממ|דברי הימים א|ה|לו}} 
וְכִי הוּא כִּהֵן בִּלְבַד? וַהֲלֹא קְדָמוּהוּ הַרְבֵּה וְשִׁמְּשׁוּ אַחֲרָיו! 
אֶלָּא בּוֹ נִתְקַיְּמָה מִצְוַת כְּהֻנָּה גְּדוֹלָה, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;עֲבֹדַת מַתָּנָה אֶתֵּן&quot; וגו'! 

{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:ספרי במדבר/קרח#פיסקה קטז|ספרי סוף קטז,]] מחלוקת באיזו מיתה ממיתים את הזר שעבד במקדש, כדעת ר' עקיבא, הדורש גזירה שווה &quot;יומת&quot;; וראו גם [[ביאור:משנה סנהדרין פרק ט#משנה ו|סנהדרין ט ו.]] חכמים כנראה משווים את המוות בפסוק למות 250 מקטירי הקטורת ב[[במדבר טז לה]].}}'''&quot;וְהַזָּר הַקָּרֵב יוּמָת&quot;''' – מִיתָה בִּידֵי שָׁמַיִם. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: אַף מִיתַת בֵּית דִּין, 
שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וְנֹקֵב שֵׁם ה' מוֹת יוּמָת רָגוֹם יִרְגְּמוּ בוֹ כָּל הָעֵדָה&quot; {{ממ|ויקרא|כד|טז}}.
אָמְרוּ לוֹ: לֹא מִן הַשֵּׁם הוּא זֶה, אֶלָּא מִשּׁוּם שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;כֹּל הַקָּרֵב אֶל מִשְׁכַּן ה' יָמוּת&quot; {{ממ|במדבר|יז|כח}}.
}}

===פסוק ח===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|הנבואה הזאת מיועדת לאהרון, אבל לא נאמרה לו ישירות אלא מפי משה – ראו לעיל פס' א. לעניין &quot;הנה&quot; ראו לעיל פס' ו. השמחה היא על הברית.
הברית כוללת את הקרבת כל הקרבנות במקדש, וכן את שריפת הפרה עריפת העגלה והתקיעה בחצוצרות, והטיפול בענייני הקדש בדק הבית והערכין, ולדעת ר' יוסי בר' יהודה גם נעילת שערי המקדש בסוף היום.}}'''&quot;וַיְדַבֵּר ה' אֶל אַהֲרֹן&quot;''' – לְאַהֲרֹן נֶאֶמְרָה הַמִּצְוָה. '''&quot;הִנֵּה&quot;''' – לְשׁוֹן שִׂמְחָה;
כָּל מָקוֹם שֶׁהוּא אוֹמֵר &quot;הִנֵּה&quot; – שִׂמְחָה. כְּשֶׁאָמַר '''&quot;וַאֲנִי הִנֵּה נָתַתִּי&quot;''' – הֲרֵינִי מוֹסִיף עַל זְכוּתְךָ לִכְרֹת בְּרִית בְּשִׂמְחָה!
'''&quot;נָתַתִּי לְךָ אֶת מִשְׁמֶרֶת תְּרוּמֹתָי&quot;''' – שְׁמוּרָה הִיא תְּרוּמָתִי; זוֹ תְּרוּמַת אֵיל נָזִיר וְתוֹדָה,
מַגִּיד שֶׁנִּכְרְתָה בְּרִית עַל עֲבוֹדָתָם.
'''&quot;לְכָל קָדְשֵׁי בְנֵי יִשְׂרָאֵל&quot;'''; '''&quot;קֹדֶשׁ&quot;''' – לְרַבּוֹת הָעוֹלָה; '''&quot;קֹדֶשׁ&quot;''' – לְרַבּוֹת חַטָּאת וְאָשָׁם וְזִבְחֵי שַׁלְמֵי צִבּוּר;
'''&quot;קֹדֶשׁ&quot;''' – לְרַבּוֹת אֶת הַבְּכוֹר. '''&quot;לְךָ נְתַתִּים לְמָשְׁחָה&quot;''' – לִגְדֻלָּה.
כֹּל שֶׁנִּתַּן לְךָ לִגְדֻלָּה – נִכְרַת לְךָ בְּרִית עָלֶיהָ; זוֹ שְׂרֵפַת פָּרָה וַעֲרִיפַת הָעֶגְלָה וּתְקִיעַת הַחֲצוֹצְרוֹת וְהַהֶקְדֵּשׁוֹת וְהָעֲרָכִים.
רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אַף נְעִילַת הַדְּלָתוֹת!
}}

===פסוק ט===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|הדרשה מרחיבה את העברת העורות לכהנים, וכוללת את עורות כל קרבנות הבהמה – לאחר שהועלה למזבח החלק הנשרף מתוכם, חוץ מקרבנות שנפסלו לפני שהועלו למזבח, וכן את מנחות הציבור ואת שיירי כל מנחות היחיד (חוץ ממנחת כהן). היא דורשת את המילה החוזרת &quot;לכל&quot;.
זבחי שלמי ציבור (כבשי עצרת) ואשם מצורע מופיעים פעמיים בדרשה: פעם על המילים &quot;מקדש&quot; ו&quot;לכל אשמם&quot;, ופעם נוספת בסיום הדרשה, ונראה שהתקבצו כאן כמה דרשות.}}'''&quot;זֶה יִהְיֶה לְךָ&quot;''' – יֵשׁ לְךָ מַתָּנָה אַחֶרֶת, חוּץ מִמַּה שֶׁנִּכְרַת לְךָ בְּרִית עָלֶיהָ – אֵלּוּ הָעוֹרוֹת. 
יָכוֹל אַף עוֹרוֹת הַפְּסוּלִין? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;זֶה יִהְיֶה לְךָ&quot;'''! 
'''&quot;מִקֹּדֶשׁ&quot;''' – לְרַבּוֹת עוֹר הָעוֹלָה. '''&quot;מִקֹּדֶשׁ&quot;''' – לְרַבּוֹת עוֹר חַטָּאת וְאָשָׁם וְזִבְחֵי שַׁלְמֵי צִבּוּר. 
'''&quot;הַקֳּדָשִׁים&quot;''' – לְרַבּוֹת עוֹר הַבְּכוֹר. '''&quot;מִן הָאֵשׁ&quot;''' – {{ב|אֵין לְךָ|זכות}} בָּהֶם אֶלָּא לְאַחַר מַתְּנַת הָאִשִּׁים. 
'''&quot;כָּל קָרְבָּנָם&quot;''' – לְרַבּוֹת שְׁתֵּי הַלֶּחֶם וְלֶחֶם הַפָּנִים. 
&quot;קָרְבָּנָם לְמִנְחָתָם&quot;, יָכוֹל מִנְחָה שֶׁהִיא כְּחַטָּאת: מַה חַטָּאת בָּאָה עַל חֵטְא – אַף מִנְחָה בָּאָה עַל חֵטְא; 
מִנַּיִן אַתָּה מְרַבֶּה מִנְחַת נְדָבָה? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;'''לְכָל''' מִנְחָתָם&quot;! 
&quot;חַטָּאתָם לְמִנְחָתָם&quot;, יָכוֹל חַטָּאת שֶׁהִיא כְּמִנְחָה: מַה מִּנְחָה שֶׁהִיא קָרְבַּן יָחִיד – אַף חַטָּאת קָרְבַּן יָחִיד; 
וּמִנַּיִן אַתָּה מְרַבֶּה חַטַּאת צִבּוּר? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;'''לְכָל''' חַטָּאתָם&quot;! 
אֵין לִי אֶלָּא חַטָּאוֹת נֶאֱכָלוֹת; חַטָּאוֹת נִשְׂרָפוֹת {{ב|מִנַּיִן|ששריפתן ע&quot;י כהנים}}? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;'''לְכָל''' חַטָּאתָם&quot;!
&quot;אֲשָׁמָם לְחַטָּאתָם&quot;, יָכוֹל אָשָׁם שֶׁהוּא כְּחַטָּאת: מַה חַטָּאת בָּאָה עַל חֵטְא – אַף אָשָׁם בָּא עַל חֵטְא; 
מִנַּיִן אַתָּה מְרַבֶּה אֲשַׁם נָזִיר {{ב|וַאֲשַׁם מְצֹרָע?|המצורע אינו אשם במצבו!}} תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;'''וּלְכָל''' אֲשָׁמָם&quot;! 
יָכוֹל אָשָׁם שֶׁהוֹדַע שֶׁלּוֹ טָעוּן חַטָּאת; וּמִנַּיִן אַף אָשָׁם שֶׁאֵין הוֹדַע שֶׁלּוֹ טָעוּן חַטָּאת? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;'''וּלְכָל''' אֲשָׁמָם&quot;! 
'''&quot;אֲשֶׁר יָשִׁיבוּ לִי&quot;''' – לְרַבּוֹת כֶּסֶף מוּשָׁב. 
'''&quot;קֹדֶשׁ קָדָשִׁים לְךָ הוּא וְלָבָנֶיךָ&quot;''' – לְרַבּוֹת זִבְחֵי שַׁלְמֵי צִבּוּר וַאֲשַׁם מְצֹרָע. 
}}

===פסוק י===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|מיעוטים וצמצום מצוות האכילה מהדרשה הקודמת, שעסקה בהרחבתה: אם הכהן או בשר הקרבן נטמאו – אין לאכול את הבשר.
אם הבשר יצא מהמקדש או נפסל מסיבה כלשהי, כגון שהקרבן לא הומלט בדרך הרגילה אלא בניתוח קיסרי - אין לאכלו, וראו גם בדרשה לפס' ט.
נשים אינן רשאיות לאכול את הבשר, כי אינן במסגרת ברית הכהונה.
לוג השמן של מצורע שנטהר שייך לכהנים חוץ ממה שמעלה הכהן בכף ידו בטקס הטיהור.}} '''&quot;בְּקֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים תֹּאכֲלֶנּוּ&quot;''' – עַל מְנָת כֵּן נִכְרְתָה לְךָ בְּרִית, עַל מְנָת שֶׁתֹּאכְלוּ קָדָשִׁים! 
'''&quot;בְּקֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים תֹּאכֲלֶנּוּ&quot;''' – פְּרָט לְטָמֵא; '''&quot;יֹאכַל אֹתוֹ&quot;''' – פְּרָט לְיוֹצֵא דֹּפֶן. 
'''&quot;תֹּאכֲלֶנּוּ&quot;''' – פְּרָט לְיוֹצֵא וּלְטָמֵא. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: לְמַעֵט כָּל הַפְּסוּלִים. 
'''&quot;כָּל זָכָר&quot;''' – לַזְּכָרִים נִכְרְתָה בְּרִית, לֹא נִכְרְתָה בְּרִית לַנְּקֵבוֹת. 
'''&quot;קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָּךְ&quot;''' – לְרַבּוֹת לֹג שֶׁמֶן שֶׁל מְצֹרָע. 
}}

===פסוק יא===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|לכאורה טהרת הייחוס של בני הכהנים חמורה מזו של הבנות, כי הבנים שנישאו לבנות ישראל מאפשרים גם להן לאכול בתרומה, ולכן המיעוט של בנות חללה מיותר לכאורה. אבל יש גם צד חומרה בבנות; בנות החללה, אם נישאו לכהן – אוכלות בתרומה, ואילו בני החללה אינם יכולים לאכול בתרומה לעולם, ולכן צריך את שני המיעוטים.}}'''&quot;וְזֶה לְּךָ תְּרוּמַת מַתָּנָם&quot;''' - לְרַבּוֹת {{ב|תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר וְחַלָּה|המכונות &quot;תרומה&quot;}}. '''&quot;לְכָל תְּנוּפֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל&quot;''' - לְרַבּוֹת {{ב|חָזֶה וְשׁוֹק שֶׁל שְׁלָמִים|שהונפו בזמן הקרבת השלמים}}. 
'''&quot;לְךָ נְתַתִּים וּלְבָנֶיךָ וְלִבְנוֹתֶיךָ אִתְּךָ לְדוֹרוֹת עוֹלָם&quot;''': &quot;בָּנֶיךָ&quot; - פְּרָט לִבְנֵי חֲלָלָה. &quot;בְּנוֹתֶיךָ&quot; - פְּרָט לִבְנוֹת חֲלָלָה. 
וַהֲלֹא אוֹמֵר, וְכִי דִּין הוּא! הוֹאִיל וּמַכְשִׁיר וּפוֹסֵל בַּבָּנִים, וּמַכְשִׁיר וּפוֹסֵל בַּבָּנוֹת, 
אִם פָּסַל בְּנֵי חֲלָלָה בַּבָּנִים - דִּין הוּא שֶׁנִּפְסֹל בְּנֵי חֲלָלָה בַּבָּנוֹת, קַל וָחֹמֶר! 
מַחְמִיר הוּא בַּבָּנִים מַה שֶּׁאֵינוֹ מַחְמִיר בַּבָּנוֹת, 
שֶׁהַבָּנִים גּוֹרְרִין אֲחֵרִים לֶאֱכֹל בִּתְרוּמָה, אֵין הַבָּנוֹת גּוֹרְרוֹת אֲחֵרוֹת לֶאֱכֹל בִּתְרוּמָה; 
אִם פָּסַל בְּנֵי חֲלָלָה בַּבָּנִים, אֵינוֹ דִּין שֶׁנִּפְסֹל בְּנֵי חֲלָלָה בַּבָּנוֹת? 
אוֹ מַחְמִיר הוּא בַּבָּנוֹת מַה שֶּׁאֵינוֹ מַחְמִיר בַּבָּנִים, 
שֶׁהַבָּנוֹת נִגְרָרוֹת לֶאֱכֹל בִּתְרוּמָה, אֵין הַבָּנִים נִגְרָרִים לֶאֱכֹל בִּתְרוּמָה! 
אִם פָּסַל בְּנֵי חֲלָלָה בַּבָּנִים, אֵינוֹ דִּין שֶׁנִּפְסֹל בְּנֵי חֲלָלָה בַּבָּנוֹת? 
תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;בָּנֶיךָ&quot; - פְּרָט לִבְנֵי חֲלָלָה. &quot;בְּנוֹתֶיךָ&quot; - פְּרָט לִבְנוֹת חֲלָלָה; 
הוֹאִיל וְיֵשׁ בַּבָּנִים מַה שֶּׁאֵין בַּבָּנוֹת, וְיֵשׁ בַּבָּנוֹת מַה שֶּׁאֵין בַּבָּנִים - אַל יִדּוֹנוּ זֶה מִזֶּה! 

{{הע-שמאל|לעניין 'נכרתה הברית' השוו לעיל פס' י.
לשאלה ממתי יכולה בת ישראל שנישאה לכהן לאכול בתרומה השוו [[ביאור:ספרי במדבר/קרח#פיסקה קיז|ספרי קיז,]] וראו גם [[ביאור:משנה כתובות פרק ה#משנה ג|כתובות ה ג.]] כאן מדייקים ומכנים את הכניסה לחופה 'זכה במעשה ידיה', כי אם התנתה שבעלה לא יזכה במעשה ידיה – אינה אוכלת בתרומה.}}'''&quot;כֹּל טָהוֹר בְּבֵיתְךָ יֹאכַל אֹתוֹ&quot;''' - לַטְּהוֹרִים נִכְרְתָה בְּרִית, לֹא נִכְרְתָה בְּרִית לַטְּמֵאִים.
&quot;בְּבֵיתְךָ&quot; - פְּרָט לְבַת יִשְׂרָאֵל עַד שֶׁלֹּא זָכוּ בְּמַעֲשֵׂה יָדֶיהָ; 
וּמִנַּיִן אַתָּה מְרַבֶּה מִשֶּׁזָּכוּ בְּמַעֲשֵׂה יָדֶיהָ? אָמַרְתָּ '''&quot;כֹּל טָהוֹר בְּבֵיתְךָ יֹאכַל אֹתוֹ&quot;'''! 
}}

===פסוק יב===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|&quot;חלב&quot; הוא ההפרשה לכהן, כלומר תרומה גדולה. הדרשן טוען שתרומה צריכה להיות מאותו המין שעליו היא הופרשה; וראו [[ביאור:משנה תרומות פרק ב#משנה ד|תרומות ב ד.]] הוא מדגיש שהתרומה צריכה להינתן ברצון הבעלים, ואין הכהן רשאי לקחת אותה בכח; וראו גם [[ביאור:תוספתא/מנחות/יג#ד|תוספתא מנחות יג ד.]]}}'''&quot;כֹּל חֵלֶב יִצְהָר וְכָל חֵלֶב תִּירוֹשׁ וְדָגָן&quot;''': חֵלֶב יִצְהָר – יִצְהָר; חֵלֶב תִּירוֹשׁ – תִּירוֹשׁ; וְחֵלֶב דָּגָן – דָּגָן.
חֵלֶב יִצְהָר – אֵלּוּ הַזֵּיתִים; חֵלֶב תִּירוֹשׁ – אֵלּוּ הָעֲנָבִים; '''&quot;כֹּל חֵלֶב יִצְהָר&quot;''' – רִבָּה שְׁאָר כָּל פֵּרוֹת הָאִילָן;
'''&quot;וְכָל חֵלֶב תִּירוֹשׁ&quot;''' – רִבָּה שְׁאָר כָּל הַפֵּרוֹת!
'''&quot;רֵאשִׁיתָם אֲשֶׁר יִתְּנוּ לַה'&quot;''' – זוֹ הִיא תְּרוּמָה גְּדוֹלָה.
'''&quot;אֲשֶׁר יִתְּנוּ לַה' לְךָ נְתַתִּים&quot;''' – מִמַּה שֶּׁיַּפְרִישׁוּ וְיִתְּנוּ לְךָ; לֹא מִמַּה שֶּׁתִּשָּׂא לְךָ יָדְךָ!
}}

===פסוק יג===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|לכתחילה אין אדם עושה את כל שדהו ביכורים, אלא עליו להשאיר משהו לעצמו; אבל בדיעבד אם עשה כך – הקדשת השדה מחייבת אותו; וראו [[ביאור:משנה בכורים פרק ב#משנה ד|בכורים ב ד.]] לעניין כריתת הברית השוו לעיל פס' י ופס' יא. לאיסור לגבות את הבכורים בכח ראו לעיל פס' יב, ולשאלה ממתי יכול כהן להאכיל את אשתו ביכורים ראו לעיל פס' יא.}}'''&quot;בִּכּוּרֵי כָל אֲשֶׁר בְּאַרְצָם&quot;''', לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר &quot;רֵאשִׁית בִּכּוּרֵי אַדְמָתְךָ&quot; – עַד שֶׁיְּשַׁיֵּר מִקְצָת,
וּמִנַּיִן אִם עָשָׂה כָל שָׂדֵהוּ בִּכּוּרִים – הֲרֵי אֵלּוּ בִּכּוּרִים? תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;בִּכּוּרֵי כָל אֲשֶׁר בְּאַרְצָם&quot;.
'''&quot;בִּכּוּרֵי כָל אֲשֶׁר בְּאַרְצָם&quot;''', עַל בִּכּוּרֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל נִכְרַת בְּרִית; וְלֹא נִכְרַת עַל הַגּוֹיִם וְעַל הַתּוֹשָׁבִים, 
וּמִנַּיִן אַתָּה מְרַבֶּה בִּכּוּרֵי גֵּרִים? תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;כֹּל בִּכּוּרֵי כֹל&quot;! 
'''&quot;אֲשֶׁר יָבִיאוּ לַה' לְךָ יִהְיֶה&quot;''' – מִמַּה שֶׁיַּפְרִישׁוּ וְיִתְּנוּ לְךָ; לֹא מִמַּה שֶׁתִּשָּׂא יָדְךָ לְךָ! 
'''&quot;כָּל טָהוֹר בְּבֵיתְךָ יֹאכְלֶנּוּ&quot;''' – לַטְּהוֹרִים נִכְרְתָה בְּרִית; לֹא לַטְּמֵאִים נִכְרְתָה בְּרִית! 
'''&quot;בְּבֵיתְךָ&quot;''' – פְּרָט לְבַת יִשְׂרָאֵל עַד שֶׁלֹּא זָכוּ בְּמַעֲשֵׂה יָדֶיהָ,
מִנַּיִן אַתָּ מְרַבֶּה מִשֶּׁזָּכוּ בְּמַעֲשֵׂה יָדֶיהָ? תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;כָּל טָהוֹר בְּבֵיתְךָ יֹאכְלֶנּוּ&quot;! 
}}

===פסוק יד===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|השוו [[ביאור:ספרי במדבר/קרח#פיסקה קיז|ספרי קיז]] [[ביאור:משנה ערכין פרק ח#משנה ו|וערכין ח ו.]]}}'''&quot;כָּל חֵרֶם בְּיִשְׂרָאֵל לְךָ יִהְיֶה&quot;''', אֵין לִי אֶלָּא חֶרְמֵי יִשְׂרָאֵל. מִנַּיִן אַתָּ מְרַבֶּה חֶרְמֵי גֵּרִים? תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;כָּל חֵרֶם&quot;'''. 
וּמִנַּיִן שֶׁאִם הֶחֱרִים אָדָם כָּל נְכָסָיו סְתָם – הֲרֵי אֵלּוּ לַכֹּהֲנִים? 
תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;כָּל חֵרֶם בְּיִשְׂרָאֵל לְךָ יִהְיֶה&quot;''', מְלַמֵּד שֶׁסְּתָם חֲרָמִים – לַכֹּהֲנִים! 
}}

===פסוק טו===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|לעניין כריתת הברית ראו לעיל פס' י, יא, יג. בכור שנולד בניתוח קיסרי – פטור מהבכורה, ראו דעת ר' עקיבא [[ביאור:משנה בכורות פרק ב#משנה ט|בבכורות ב ט.]]}}'''&quot;כָּל פֶּטֶר רֶחֶם לְכָל בָּשָׂר&quot;''', עַל פֶּטֶר רֶחֶם נִכְרְתָה בְּרִית; לֹא נִכְרְתָה בְּרִית עַל יוֹצֵא דֹּפֶן! 

{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה בכורות פרק ב|בכורות ב א.]] הלויים מיוחסים יותר מישראל, ולכן אינם חייבים בפדיון הבן. הגרים מיוחסים פחות מישראל וגם הם לא נכללו בברית; מדובר על גיורת שהתגיירה אחרי שנולד בנה. וראו [[ביאור:משנה בכורות פרק ח|בכורות ח א.]] 
בהמשך הדרשה מתברר שאכן יש קשר בין חובת פדיון הבן לפדיית בהמה טמאה; אבל גם הלויים חייבים בהקרבת בכור בהמה טהורה. וראו [[ביאור:ספרי במדבר/קרח#פיסקה קיח|ספרי קיח,]] הפוטר את הלוויים גם מבכור בהמה טהורה.}}יָכוֹל שֶׁאֵין לִי שֶׁנִּכְרְתָה בְּרִית עַל בְּכוֹר בְּנוֹ – אֶלָּא מִי שֶׁנִּכְרְתָה בְּרִית עַל בְּכוֹר בְּהֶמְתּוֹ, 
אֲבָל הַלְוִיִּם וְהַגֵּרִים, הוֹאִיל וְלֹא נִכְרְתָה בְּרִית עַל בְּכוֹר בְּנֵיהֶם, 
יָכוֹל לֹא נִכְרְתָה בְּרִית עַל בְּכוֹר בְּהֶמְתָּם? 
אָמַרְתָּ: '''&quot;כָּל פֶּטֶר רֶחֶם לִי&quot;''' – לְרַבּוֹת הַלְוִיִּם, '''&quot;לְכָל בָּשָׂר&quot;''' – לְרַבּוֹת הַגֵּרִים! 
'''&quot;בָּאָדָם וּבַבְּהֵמָה יִהְיֶה לָּךְ&quot;''', כָּל מָקוֹם שֶׁיֵּשׁ לְךָ בָּאָדָם – יֵשׁ לְךָ בַּבְּהֵמָה 
וְכָל מָקוֹם שֶׁאֵין לְךָ בָּאָדָם – אֵין לְךָ בַּבְּהֵמָה. 
הוֹאִיל וְיָצְאוּ הַלְוִיִּם מִבְּכוֹר בְּנֵיהֶם – אַף הֵן יָצְאוּ מִבְּכוֹר בְּהֶמְתָּן טְמֵאָה. 
וּמִנַּיִן שֶׁיָּצְאוּ הַלְוִיִּם מִבְּכוֹר בְּנֵיהֶם וּמִבְּכוֹר בְּהֶמְתָּן טְמֵאָה? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;בָּאָדָם וּבַבְּהֵמָה יִהְיֶה לָּךְ&quot;''', כָּל מָקוֹם שֶׁיֵּשׁ לְךָ בָּאָדָם – יֵשׁ לְךָ בַּבְּהֵמָה; וְכָל מָקוֹם שֶׁאֵין לְךָ בָּאָדָם – אֵין לְךָ בַּבְּהֵמָה. 
אוֹצִיאָם מִבְּכוֹר בְּנֵיהֶם וּמִבְּכוֹר בְּהֶמְתָּן טְמֵאָה; יָכוֹל יֵצְאוּ מִבְּכוֹר בְּהֶמְתָּן טְהוֹרָה? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;אֲשֶׁר יַקְרִיבוּ לַה'&quot;'''; כְּשֶׁאֵינָהּ קְרֵבָה לַשֵּׁם – חִלַּקְתִּי, וְלֹא הַקְּרֵבָה לַשֵּׁם. 
'''&quot;יִהְיֶה לָּךְ... פָּדֹה תִפְדֶּה&quot;''', אֶת שֶׁהוּא &quot;לְךָ&quot; – פָּדוּי, וְאֶת שֶׁאֵינוֹ &quot;לְךָ&quot; – אֵינוֹ פָּדוּי. 
מִכָּאן אָמְרוּ: הֲרֵי {{ב|מִי שֶׁהִפְרִישׁ בְּכוֹרַת בְּנוֹ וְהִנִּיחָהּ בַּחַלּוֹן וְאָבְדָה|התכוון לפדיון בנו, אבל הכסף אבד ולא הגיע לידי הכהן}}, יָכוֹל שֶׁהוּא פָּדוּי? 
תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;יִהְיֶה לָּךְ&quot;''' וְ'''&quot;פָּדֹה תִפְדֶּה&quot;''': אֶת שֶׁהוּא לְךָ – פָּדוּי, אֶת שֶׁאֵינוֹ לְךָ – אֵינוֹ פָּדוּי! 
}}

===פסוק טז===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|אם נולד בכור ומת לאחר 31 יום או יותר - האב חייב לתת לכהן את פדיונו; אבל אם האב שילם לפני הזמן, והתינוק מת תוך 30 יום או פחות – האב פטור מהפדיון ולכן הכהן חייב להחזיר לו את דמי הפדיון. וראו דעת ת&quot;ק [[ביאור:משנה בכורות פרק ח#משנה ו|בבכורות ח ו,]] והשוו [[ביאור:ספרי במדבר/נשא/ה#פיסקה ו|ספרי ו,]] שם פסקו כר' עקיבא במשנה הנ&quot;ל.}}'''&quot;וּפְדוּיָו&quot;''' – מֵאֵימָתַי? אָמַרְתָּ '''&quot;מִבֶּן חֹדֶשׁ&quot;'''. מִיכָּן אָמְרוּ: הֲרֵי מִי שֶׁמֵּת בְּנוֹ יוֹם שְׁלֹשִׁים וְאֶחָד, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נָתַן לַכֹּהֵן – יִתֵּן לוֹ. 
מֵת בְּעֶשְׂרִים וְתִשְׁעָה, וַאֲפִילּוּ מֵת בְּיוֹם שְׁלֹשִׁים, אִם נָתַן לוֹ – יִטּוֹל מִמֶּנּוּ! 
'''&quot;תִּפְדֶּה&quot;''' – בַּמֶּה? אָמַרְתָּ '''&quot;כָּסֶף&quot;''', בְּכַמָּה? אָמַרְתָּ '''&quot;חֲמִשָּׁה שְׁקָלִים&quot;''', 
בְּאֵיזֶה שֶׁקֶל? אָמַרְתָּ '''&quot;בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ&quot;''', לֹא עַרְבִיּוֹת! וְכַמָּה הוּא שֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ? אָמַרְתָּ '''&quot;עֶשְׂרִים גֵּרָה&quot;'''.
כְּשֶׁאָמַר '''&quot;תִּפְדֶּה&quot;''' – רִבָּה אֲסִימוֹן שֶׁל כֶּסֶף וַאֲסִימוֹן שֶׁל זָהָב וְטַבָּעוֹת שֶׁל נְחֹשֶׁת! 
}}

===פסוק יז===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|הדרשה מעלה כמה הצעות המעדיפות לפדות בכורים בעלי מומים שונים, ולהקריב בעלי מומים פחות קשים או רק את הבכורות התמימים, ודוחה את ההצעות, שהרי בפסוק מפורש שההבחנה היא בין בכור בהמה טמאה לבכור בהמה טהורה, ולא לפי התאמת הבכור להקרבה.
אם בהמה הפילה שליה לפני שהמליטה או אם המליטה עגל חי בכור – אין בשליה כל קדושה, והולד הבא שתמליט לא יהיה בכור. אבל אם הבהמה (האם) מוקדשת – יש לקבור את השליה ואין להאכיל אותה לכלבים; ראו [[ביאור:משנה חולין פרק ד#משנה ז|חולין ד ז.]]}}כְּלָל אָמְרָה תּוֹרָה: &quot;בְּכוֹר... תִּפְדֶּה&quot;, '''&quot;בְּכוֹר... לֹא תִפְדֶּה&quot;''' – יָכוֹל אִם הָיָה תָּמִים – אַל תִּפְדֵּהוּ, וְאִם הָיָה בַּעַל מוּם – פְּדֵהוּ? 
תַּלְמוּד לוֹמַר בְּ'''&quot;בְּכוֹר שׁוֹר לֹא תִפְדֶּה&quot;'''. יָכוֹל אִם הָיָה בַּעַל מוּם וּבַעֲלַת יַבֶּלֶת – אַל תִּפְדֵּהוּ, וְאִם הָיָה &quot;פִּסֵּחַ אוֹ עִוֵּר&quot; {{ממ|דברים|טו|כא}} – פְּדֵהוּ? 
תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;בְּכוֹר כֶּשֶׂב לֹא תִפְדֶּה&quot;'''. יָכוֹל אִם הָיָה בַּעַל מוּם אַחֵר? תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;בְּכוֹר עֵז לֹא תִפְדֶּה&quot;'''. 
'''&quot;קֹדֶשׁ&quot;''' – לְרַבּוֹת שִׁלְיָא הַיּוֹצֵאת עִם הַמֻּקְדָּשִׁין. אוֹ יָכוֹל שֶׁאֲנִי מְרַבֶּה הַיּוֹצֵאת עִם הַבְּכוֹר? תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;הֵם&quot;'''! 

{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:ספרי במדבר/קרח#פיסקה קיח|ספרי קיח.]]}}'''&quot;אֶת דָּמָם תִּזְרֹק עַל הַמִּזְבֵּחַ&quot;''', רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר: לְהָבִיא אֶת הַפֶּסַח וְאֶת הַמַּעֲשֵׂר,
שֶׁיִּנָּתֵן מִדָּמָם מַתָּנָה אַחַת בִּשְׁפִיכָה אַחַת כְּנֶגֶד הַיְסוֹד, בְּאֵיזֶה רוּחַ שֶׁיִּרְצֶה! 
'''&quot;וְאֶת חֶלְבָּם תַּקְטִיר אִשֶּׁה לְרֵיחַ נִיחֹחַ לַיהוָה&quot;''', מַגִּיד שֶׁיֵּשׁ בְּחֶלְבֵיהֶן אִשֶּׁה רֵיחַ נִיחוֹחַ! 
}}

===פסוק יח===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|תוך כמה זמן חייב הכהן לאכול את הבכור התמים שהוקרב? – ראו ספרי שם.}}'''&quot;וּבְשָׂרָם יִהְיֶה לָּךְ&quot;''', יָכוֹל יוֹם אֶחָד? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;כַּחֲזֵה הַתְּנוּפָה&quot;. 
אוֹ כַּחֲזֵה הַתְּנוּפָה שֶׁל אֵיל נָזִיר, לְיוֹם וָלַיְלָה? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;וּכְשׁוֹק הַיָּמִין&quot;, כְּשׁוֹק שֶׁל שְׁלָמִים – לִשְׁנֵי יָמִים! 
}}

===פסוק יט===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|דרשה דומה לזו דלעיל פס' יא. 
בקדשי הגבול (קדשים שאינם טעונים הבאה לירושלים) יש צד חומרה – שאי אפשר לפדות אותם ולהוציאם לחולין, ובקדשי המקדש יש צד חומרה, שיש בהם דין פיגול, נותר וטמא. לכן אין מקום ללימוד קל וחומר מאלו על אלו.}}'''&quot;נָתַתִּי לְךָ וּלְבָנֶיךָ וְלִבְנוֹתֶיךָ אִתָּךְ&quot;''', &quot;בָּנֶיךָ&quot; – פְּרָט לִבְנֵי חֲלָלָה, &quot;בְּנוֹתֶיךָ&quot; – פְּרָט לִבְנוֹת חֲלָלָה. 
וַהֲלֹא אוֹמֵר: וְכִי דִּין הוּא? מַזְהִיר וְעוֹנֵשׁ לְעִנְיַן קָדְשֵׁי הַגְּבוּל, וּמַזְהִיר וְעוֹנֵשׁ לְעִנְיַן קָדְשֵׁי מִקְדָּשׁ; 
אִם פָּסַל בְּנֵי חֲלָלָה לְעִנְיַן קָדְשֵׁי מִקְדָּשׁ – דִּין הוּא שֶׁנִּפְסֹל בְּנֵי חֲלָלָה לְעִנְיַן קָדְשֵׁי הַגְּבוּל, קַל וָחֹמֶר! 
מָה אִם קָדְשֵׁי הַמִּקְדָּשׁ, שֶׁהֵן נִפְדִּין וְיוֹצְאִין לְחֻלִּין, פָּסַל בְּנֵי חֲלָלָה בָּהֶן – 
קָדְשֵׁי הַגְּבוּל, שֶׁאֵין נִפְדִּין וְיוֹצְאִין לְחֻלִּין, אֵינוֹ דִּין שֶׁנִּפְסֹל בְּנֵי חֲלָלָה בָּהֶן? 
לֹא: אִם אָמַרְתָּ בְּקָדְשֵׁי מִקְדָּשׁ, שֶׁחַיָּבִין עֲלֵיהֶן מִשּׁוּם פִּגּוּל נוֹתָר וְטָמֵא – 
תֹּאמַר בְּקָדְשֵׁי הַגְּבוּל, שֶׁאֵין חַיָּבִין עֲלֵיהֶן מִשּׁוּם פִּגּוּל נוֹתָר וְטָמֵא? 
וְלִמְדוּ קָדְשֵׁי מִקְדָּשׁ מִקָּדְשֵׁי הַגְּבוּל: וּמָה אִם קָדְשֵׁי הַגְּבוּל, שֶׁאֵין חַיָּבִין עֲלֵיהֶן מִשּׁוּם פִּגּוּל נוֹתָר וְטָמֵא, פְּסוֹל בְּנֵי חֲלָלָה בָּהֶן – 
קָדְשֵׁי מִקְדָּשׁ, שֶׁחַיָּבִין עֲלֵיהֶם מִשּׁוּם פִּגּוּל נוֹתָר וְטָמֵא – אֵינוֹ דִּין שֶׁנִּפְסֹל בְּנֵי חֲלָלָה בָּהֶן? 
לֹא: אִם אָמַרְתָּ בְּקָדְשֵׁי הַגְּבוּל, שֶׁאֵין נִפְדִּין וְיוֹצְאִין לְחֻלִּין – תֹּאמַר בְּקָדְשֵׁי מִקְדָּשׁ, שֶׁהֵן נִפְדִּין וְיוֹצְאִין לְחֻלִּין? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;בָּנֶיךָ&quot; – פְּרָט לִבְנֵי חֲלָלָה, &quot;בְּנוֹתֶיךָ&quot; – פְּרָט לִבְנוֹת חֲלָלָה. 
הוֹאִיל וְיֵשׁ בְּקָדְשֵׁי מִקְדָּשׁ מַה שֶּׁאֵין בְּקָדְשֵׁי הַגְּבוּל, וּבְקָדְשֵׁי הַגְּבוּל מַה שֶּׁאֵין בְּקָדְשֵׁי מִקְדָּשׁ – אַל יָדוּנוּ זֶה מִזֶּה! 
'''&quot;בְּרִית הוּא&quot;''' – בְּוַדַּאי וְלֹא בְּסָפֵק; '''&quot;לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אִתָּךְ&quot;''' – לְרַבּוֹת טֻמְטוּם וְאַנְדְּרוֹגִינָס שֶׁהֵן מִזַּרְעוֹ! 
}}

===פסוק כ===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|אכילת הקדשים של הכהנים היתה מתגמלת יותר מכל נחלה: הכהנים היו בדרך כלל האליטה, מעשירי הארץ, ולכן לא הזדקקו לנחלה וכן לא לביזת הכנענים; וראו [[ביאור:ספרי במדבר/קרח#פיסקה קיט|ספרי קיט.]]}}'''&quot;וַיֹּאמֶר ה' אֶל אַהֲרֹן בְּאַרְצָם לֹא תִנְחָל&quot;''' – זוֹ אֶרֶץ שִׁבְעָה עֲמָמִים; '''&quot;וְחֵלֶק לֹא יִהְיֶה לְךָ בְּתוֹכָם&quot;''' – אַף בַּבִּזָּה שֶׁל מִלְחָמָה! 
'''&quot;אֲנִי חֶלְקְךָ וְנַחֲלָתְךָ בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל&quot;''' – יֵשׁ לְךָ מוּרָם לִשְׁמִי כְּדֵי נַחֲלָתְךָ בָּאָרֶץ וּכְדֵי חֶלְקְךָ בְּבִזַּת הַכְּנַעֲנִים! 
}}

===פסוק כא===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|פתיחה למתנות הלויים, והשוו לעיל פס' ח.}}'''&quot;וְלִבְנֵי לֵוִי הִנֵּה נָתַתִּי כָּל מַעֲשֵׂר בְּיִשְׂרָאֵל לְנַחֲלָה&quot;''', אֵין הִנֵּה אֶלָּא שִׂמְחָה! שִׂמְחָה הָיְתָה לִפְנֵי הַמָּקוֹם שֶׁנָּתַן מַעַשְׂרוֹת לַלְוִיִּם, 
כְּדֶרֶךְ שֶׁהָיָה שִׂמְחָה לְפָנָיו כְּשֶׁנָּתַן מַתָּנוֹת לַכֹּהֵן – כָּךְ הָיְתָה שִׂמְחָה לְפָנָיו כְּשֶׁנָּתַן מַעַשְׂרוֹת לַלְוִיִּם. 

{{הע-שמאל|גם בשנים השלישית והששית לשמיטה, שבהן נותנים מעשר עני – אין הדבר על חשבון המעשר של הלויים אלא על חשבון המעשר השני, שנאמר במעשר ראשון &quot;לנחלה&quot;.
המעשר הראשון ניתן ללויים על עבודת הנשיאה של המשכן במדבר, ולכן אינו בטל אפילו אחרי חורבן הבית.}} לְפִה שֶׁנֶּאֱמַר {{ממ|דברים|יד|כח}} '''&quot;מִקְצֵה שָׁלֹשׁ שָׁנִים&quot;''', אֲבָל אֵין אַתָּה יוֹדֵעַ חִלּוּפִים לְמָה: 
חִלּוּפִים לַשֵּׁנִי אוֹ לָרִאשׁוֹן? תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;לְנַחֲלָה&quot;''': מַה נַּחֲלָה אֵינָהּ פּוֹסֶקֶת – אַף מַעֲשֵׂר אֵינוֹ פּוֹסֵק; 
מַה נַּחֲלָה אֵינָהּ מִתְחַלֶּפֶת – אַף מַעֲשֵׂר אֵינוֹ מִתְחַלֵּף! הָא חִלּוּפִין לַשֵּׁנִי, אֵין חִלּוּפִין לָרִאשׁוֹן! 
'''&quot;חֵלֶף עֲבֹדָתָם אֲשֶׁר הֵם עֹבְדִים אֶת עֲבֹדַת אֹהֶל מוֹעֵד&quot;''' – כִּבְנֵי אָדָם שֶׁנּוֹטְלִין שְׂכָרָן, שְׂכַר מַה שֶּׁעָשׂוּ עִמִּי בַּמִּדְבָּר. 
יָכוֹל, לְפִי שֶׁבָּטְלָה הָעֲבוֹדָה, יִבָּטֵל הַמַּעֲשֵׂר? תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;לְנַחֲלָה&quot;''': מַה נַּחֲלָה אֵינָהּ פּוֹסֶקֶת – אַף מַעֲשֵׂר אֵינוֹ פּוֹסֵק, 
אֶלָּא אַף עַל פִּי שֶׁבָּטְלָה הָעֲבוֹדָה – הֲרֵי הֵן אוֹכְלִין בּוֹ. שְׂכַר מָה? שְׂכַר מַה שֶּׁעָשׂוּ עִמִּי בַּמִּדְבָּר! 
}}

===פסוק כב===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|הזכות לעבוד את עבודת הלויים שמורה רק להם, ואין לישראל רשות להימנע מנתינת מעשר ולעבוד עבודה כזאת בתמורה, ואפילו אם אינם נמנעים מלתת מעשר - אין לישראל רשות לעבוד במקדש. אבל בן לוי שוויתר על המעשר ורצה להימנע מעבודת המקדש – כופים אותו לעשותה; וראו [[ביאור:ספרי במדבר/קרח#קיט|ספרי קיט.]]}}'''&quot;וְלֹא יִקְרְבוּ עוֹד בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל אֹהֶל מוֹעֵד&quot;''', יָכוֹל אִם יִרְצוּ יִשְׂרָאֵל לוֹמַר 'יְהֵא מַעֲשֵׂר שֶׁלָּנוּ, וְאָנוּ עוֹבְדִים עֲבוֹדָה'? 
יָכוֹל שׁוֹמְעִין לָהֶן? אָמַרְתָּ '''&quot;וְלֹא יִקְרְבוּ עוֹד בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל אֹהֶל מוֹעֵד&quot;'''. 
יָכוֹל מִפְּנֵי שֶׁהֵן מְבַקְּשִׁין לִיטּוֹל אֶת הַמַּעֲשֵׂר, לְפִיכָךְ אִם אוֹמְרִים 'יְהֵא הַמַּעֲשֵׂר שֶׁלָּהֶן וְאָנוּ עוֹבְדִין עֲבוֹדָה!' 
יָכוֹל שׁוֹמְעִין לָהֶם? אָמַרְתָּ '''&quot;וְלֹא יִקְרְבוּ עוֹד בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל אֹהֶל מוֹעֵד לָשֵׂאת חֵטְא לָמוּת&quot;'''. 
יָכוֹל מִפְּנֵי שֶׁהֵן מְבַקְּשִׁין לִדְחוֹת בְּנֵי לֵוִי עַל כָּרְחָם, לְפִיכָךְ הֵם אוֹמְרִים 'יְהֵא הַמַּעֲשֵׂר שֶׁלָּהֶן וְאָנוּ עוֹבְדִים עֲבוֹדָה!' 
אֲבָל בֶּן לֵוִי שֶׁאָמַר 'אִי אֶפְשִׁי, לֹא לִיטּוֹל מַעֲשֵׂר וְלֹא לַעֲבוֹד עֲבוֹדָה', יָכוֹל שׁוֹמְעִין לוֹ? 
תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;וְעָבַד הַלֵּוִי הוּא&quot;''', מַגִּיד שֶׁמַּעֲבִידִין אוֹתוֹ בְּעַל כָּרְחוֹ! 
}}

===פסוק כד===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|רשאי הלוי לתרום יותר מתרומת המעשר, ולתת לכהן יותר מחובתו; אבל אם הכהן כבר קיבל את תרומת המעשר – אין בעל הבית או הלוי רשאים לתת מהמעשר עוד לכהן, שאין מפרישים תרומה מן הפטור מתרומה על החייב בה; וראו [[ביאור:משנה תרומות פרק א#משנה ה|תרומות א ה.]]}}'''&quot;כִּי אֶת מַעְשַׂר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר יָרִימוּ&quot;''', מִנַּיִן לְבֶן לֵוִי שֶׁרָצָה לַעֲשׂוֹת מִמַּעֲשֵׂר רִאשׁוֹן תְּרוּמָה גְּדוֹלָה, מִנַּיִן שֶׁעוֹשֶׂה? 
תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;כִּי אֶת מַעְשַׂר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר יָרִימוּ לַה' תְּרוּמָה&quot;''', מִכָּאן שֶׁאִם רָצָה לַעֲשׂוֹתוֹ תְּרוּמָה לַאֲחֵרִים – עוֹשֶׂה. 
יָכוֹל אַף שֶׁנִּטְּלָה תְּרוּמָתוֹ יְהֵא עוֹשֶׂה אוֹתוֹ תְּרוּמָה לַאֲחֵרִים? תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;אֶת מִקְדְּשׁוֹ מִמֶּנּוּ&quot;'''. 
בִּזְמַן שֶׁקָּדְשׁוֹ בְּתוֹכוֹ – עוֹשֶׂה אוֹתוֹ תְּרוּמָה לַאֲחֵרִים; אֵין קָדְשׁוֹ בְּתוֹכוֹ – אֵין עוֹשֶׂה אוֹתוֹ תְּרוּמָה לַאֲחֵרִים! 
'''&quot;כִּי אֶת מַעְשַׂר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר יָרִימוּ לַה' תְּרוּמָה&quot;''', נִקְרָא הַמַּעֲשֵׂר הַזֶּה 'תְּרוּמָה'. 

{{הע-שמאל|אם לא הפריש מעשר ראשון – הפירות הם טבל והאוכל מהם חייב מיתה בידי שמים.}}מַה תְּרוּמָה לְשֵׁם הַשֵּׁם – אַף זֶה לְשֵׁם הַשֵּׁם! מַה תְּרוּמָה, חַיָּבִין עַל זְדוֹנָהּ מִיתָה – אַף זֶה, חַיָּבִין עַל זְדוֹנוֹ מִיתָה! 
מַה תְּרוּמָה טוֹבֶלֶת – אַף מַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן טוֹבֵל! 

{{הע-שמאל|ראו לעיל פס' כא.}}'''&quot;נָתַתִּי לַלְוִיִּם לְנַחֲלָה עַל כֵּן אָמַרְתִּי לָהֶם&quot;''' וְגוֹ': לְפִי שֶׁנָּתַתִּי לָהֶם אֶת הַמַּעֲשֵׂר – אָמַרְתִּי לָהֶם 'אֵין לָכֶם חֵלֶק בָּאָרֶץ'. 
אֵין לִי אֶלָּא בְּאֶרֶץ כְּנַעַן, מִנַּיִן אַף בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן וּבְאֶרֶץ שְׁלֹשָׁה? אָמַרְתָּ '''&quot;לֹא יִנְחֲלוּ נַחֲלָה&quot;''', בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן וּבְאֶרֶץ שְׁלֹשָׁה. 
אֵין לִי אֶלָּא בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן וּבְאֶרֶץ שְׁלֹשָׁה, וּמִנַּיִן אַף בְּבִזָּה שֶׁל מִלְחָמָה? אָמַרְתָּ '''&quot;לֹא יִנְחֲלוּ נַחֲלָה&quot;''', אֲפִילּוּ בְּבִזָּה שֶׁבְּמִלְחָמָה. 
אוֹ אַף עַכְשָׁיו לֹא יְהֵא לָהֶם נַחֲלָה בָּאָרֶץ? תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל&quot;''', בְּשָׁעָה שֶׁבְּנֵי יִשְׂרָאֵל בָּאָרֶץ, לֹא בְּשָׁעָה שֶׁהֵן בְּחוּ&quot;ל! 
}}

===פסוק כו===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|אין לשנות את סדר ההפרשה: אין לתת את המעשר לכהן כדי שיעביר ממנו ללוי את חלקו, אלא יש לתת קודם מעשר ללוי וממנו תרומת מעשר לכהן; וראו [[ביאור:ספרי במדבר/קרח#פיסקה קכא|ספרי קכא.]] וראו לעיל פס' כד, שתרומת המעשר טובלת, כלומר אוסרת את האכילה של המעשר עד שתופרש. לעניין &quot;שנכרתה ברית לכהנים&quot; ראו לעיל פס' ט.}}'''&quot;וַיְדַבֵּר... וְאֶל הַלְוִיִּם תְּדַבֵּר וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם כִּי תִקְחוּ&quot;''' וגו': מֵאֵת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אַתֶּם לוֹקְחִים אֶת הַמַּעֲשֵׂר; 
אֵין אַתֶּם לוֹקְחִים אֶת הַמַּעֲשֵׂר מִיַּד הַכֹּהֲנִים. מִכָּן אָמְרוּ: אֵין מוֹצִיאִין הַמַּעֲשֵׂר מִיַּד הַכֹּהֲנִים וכו'! 
'''&quot;אֲשֶׁר נָתַתִּי לָכֶם מֵאִתָּם בְּנַחֲלַתְכֶם&quot;''', מַגִּיד שֶׁנִּכְרְתָה בְּרִית לַלְוִיִּם עַל הַמַּתָּנוֹת שֶׁלָּהֶם. 
וּכְדֶרֶךְ שֶׁנִּכְרְתָה בְּרִית לַכֹּהֲנִים עַל הַמַּתָּנוֹת שֶׁלָּהֶם – כָּךְ נִכְרְתָה בְּרִית לַלְוִיִּם עַל הַמַּעַשְׂרוֹת שֶׁלָּהֶן, 
שֶׁאֵין לָהֶן בּוֹ כְּלוּם עַד שֶׁיְּקַבְּלוּ עֲלֵיהֶם לְהַפְרִישׁ אֶת תְּרוּמָתוֹ! 

{{הע-שמאל|אין להפריש מעשר ממין אחד על מין אחר, וראו [[ביאור:משנה תרומות פרק ב#משנה ד|תרומות ב ד.]]
הלוי חייב להפריש תרומת מעשר גם ממעשר שקיבל מגויים (ראו [[ביאור:משנה תרומות פרק ג#משנה ט|תרומות ג ט]]) ומגרים, וכן עליו לתת תרומת מעשר מיבוליו שלו לכהנים.}} '''&quot;וַהֲרֵמֹתֶם מִמֶּנּוּ תְּרוּמַת ה'&quot;''', מַה תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;מִמֶּנּוּ&quot;? מְלַמֵּד שֶׁאֵין תּוֹרְמִין מִמִּין עַל שֶׁאֵינוֹ מִינוֹ! 
יָכוֹל שֶׁאֵין לִי לְחַיֵּב בִּתְרוּמָה אֶלָּא מַעֲשַׂר יִשְׂרָאֵל וַדַּאי? אֵין לִי אֶלָּא מַעֲשַׂר יִשְׂרָאֵל; 
מִנַּיִן אַתְּ מְרַבֶּה מַעֲשַׂר גּוֹיִם וְגֵרִים? תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;מַעֲשֵׂר מִן הַמַּעֲשֵׂר&quot;'''. 
מִנַּיִן אַתָּה מְרַבֶּה מַעֲשַׂר לְוִיִּם? תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;מַעֲשֵׂר מִן הַמַּעֲשֵׂר&quot;'''. 
אֵין לִי אֶלָּא מַעֲשַׂר לְוִיִּם, שֶׁנּוֹטְלִין מֵאֲחֵרִים מִיִּשְׂרָאֵל; מִנַּיִן אַתְּ מְרַבֶּה מַעֲשַׂר לְוִיִּם שֶׁלָּהֶם? 
תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;מַעֲשֵׂר מִן הַמַּעֲשֵׂר&quot;'''! 
}}

===פסוק כז===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|אחרי שהופרשה תרומת מעשר מהמעשר הראשון - הוא חולין לכל דבר; ראו למשל [[ביאור:משנה ערובין פרק ג#משנה ב|עירובין ג ב]], וכן במקומות רבים.}}'''&quot;וְנֶחְשַׁב לָכֶם תְּרוּמַתְכֶם כַּדָּגָן מִן הַגֹּרֶן&quot;''', מַה 'דָּגָן מִן הַגֹּרֶן וּמְלֵאָה מִן הַיֶּקֶב' שֶׁנֶּאֱמַר לְהַלָּן – חֻלִּין לְיִשְׂרָאֵל לְכָל דָּבָר, 
אַף כָּאן, חֻלִּין לְיִשְׂרָאֵל לְכָל דָּבָר! 

{{הע-שמאל|הפרשת תרומת המעשר היא דווקא מן התלוש מהקרקע; וראו [[ביאור:משנה תרומות פרק א#משנה ה|תרומות א ה.]]}}יָכוֹל יְהֵא מֵרִים מִן הַתָּלוּשׁ עַל הַמְּחֻבָּר וּמִן הַמְּחֻבָּר עַל הַתָּלוּשׁ? 
אָמַרְתָּ '''&quot;כַּדָּגָן מִן הַגֹּרֶן וְכַמְלֵאָה מִן הַיָּקֶב&quot;'''; מַה 'דָּגָן מִן הַגֹּרֶן וּמְלֵאָה מִן הַיֶּקֶב' הָאָמוּר לְהַלָּן – מִן הַתָּלוּשׁ מִן הַקַּרְקַע, 
אַף כָּאן, מִן הַתָּלוּשׁ מִן הַקַּרְקַע! 
}}

===פסוק כט===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה תרומות פרק ב#משנה ד|תרומות ב ד.]]}}'''&quot;מִמֶּנּוּ&quot;''' – שֶׁלֹּא יַפְרִישׁ תְּרוּמָה מִמִּין עַל שֶׁאֵינוֹ מִינוֹ, שֶׁלֹּא יִטֹּל מִן הָרַע עַל הַיָּפֶה.
}}

===פסוק ל===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו לעיל פס' כז.}}'''&quot;וְנֶחְשַׁב לַלְוִיִּם כִּתְבוּאַת גֹּרֶן וְכִתְבוּאַת יָקֶב&quot;''' – מַה תְּבוּאַת גֹּרֶן וּתְבוּאַת יֶקֶב הַנֶּאֱמָר לְהַלָּן, חֻלִּין לְיִשְׂרָאֵל לְכָל דָּבָר – 
אַף כָּאן, חֻלִּין לְיִשְׂרָאֵל לְכָל דָּבָר! 
}}

===פסוק לא===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|בניגוד למעשר שני, שיש לאכלו בירושלים – את המעשר הראשון מותר לאכול בכל מקום.
זכות הלויים במעשר ראשון, ודיני ההאכלה של לוי את המעשר לאשתו בת ישראל – דומים לאלה של אכילת התרומה לאשת הכהן. גם בת לוי וכן אשת הלוי – רשאיות לגבות את המעשר, שנאמר &quot;אתם וביתכם&quot;.
לעניין השכר ראו לעיל פס' כא.}}'''&quot;וַאֲכַלְתֶּם אֹתוֹ בְּכָל מָקוֹם&quot;''', לְפִי שֶׁמָּצִינוּ בְּמַעֲשֵׂר שֵׁנִי שֶׁהוּא טָעוּן הֲבָאַת מָקוֹם,
יָכוֹל אַף זֶה יִטְעַן הֲבָאַת מָקוֹם? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;וַאֲכַלְתֶּם אֹתוֹ בְּכָל מָקוֹם&quot;'''.
'''&quot;אַתֶּם וּבֵיתְכֶם כִּי שָׂכָר הוּא לָכֶם&quot;''', אִם לוֹמַר שֶׁהַלְּוִיָּה אוֹכֶלֶת בְּמַעֲשֵׂר, וַהֲלֹא בְּבַת יִשְׂרָאֵל מֻתָּר!
אִם לוֹמַר בַּת יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּשֵּׂאת לְלֵוִי אוֹכֶלֶת בְּמַעֲשֵׂר, וַהֲלֹא בַּת יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּשֵּׂאת לְכֹהֵן אוֹכֶלֶת בִּתְרוּמָה!
מָה אֲנִי מְקַיֵּם '''&quot;אַתֶּם וּבֵיתְכֶם&quot;'''? אֶלָּא כְּדֶרֶךְ שֶׁנּוֹתְנִין לְלֵוִי מַעֲשֵׂר מִתּוֹךְ חֶלְקוֹ – כָּךְ נוֹתְנִין לַלְּוִיָּה!
'''&quot;חֵלֶף עֲבֹדַתְכֶם בְּאֹהֶל מוֹעֵד&quot;''' – כִּבְנֵי אָדָם שֶׁנָּטְלוּ שְׂכָרָן, שְׂכַר מַה שֶּׁעָשׂוּ עִמִּי בַּמִּדְבָּר!
}}

===פסוק לב===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|יש להפריש תרומות ומעשרות מהיפה, ראו [[ביאור:משנה תרומות פרק ב#משנה ז|תרומות ב ז,]] שנאמר &quot;חלבו&quot;.
אסור לכהן וללוי לעבוד בגורן כתמורה לקבלת התרומות והמעשרות; וראו [[ביאור:תוספתא/דמאי/ה#כג|תוספתא דמאי ה כג,]] כי התרומות והמעשרות הם עבור עבודתם במקדש ולא בגורן; הדרשה מרחיבה את האיסור גם לכהן או לוי שהסכימו להפריש את התרומות והמעשרות עבור בעל הבית, ולזכות בתרומה ובמעשר שיפרישו – אפילו אם לא עבדו (חוץ מההפרשה); וראו [[ביאור:משנה תרומות פרק ד#משנה ד|תרומות ד ד,]] שהיו מומחים להפרשת תרומות ומעשרות, אבל אין למנות לתפקיד זה כהנים או לויים.}}'''&quot;וְלֹא תִשְׂאוּ עָלָיו חֵטְא בַּהֲרִימְכֶם אֶת חֶלְבּוֹ מִמֶּנּוּ&quot;''',
מִנַּיִן אַתָּה אוֹמֵר, שֶׁאִם הִפְרַשְׁתֶּם אוֹתוֹ שֶׁלֹּא מִן הַמּוּבְחָר – שֶׁאַתֶּם בִּנְשִׂיאַת עָוֹן?
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;וְלֹא תִשְׂאוּ עָלָיו חֵטְא בַּהֲרִימְכֶם אֶת חֶלְבּוֹ מִמֶּנּוּ&quot;'''!
'''&quot;וְאֶת קָדְשֵׁי בְנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא תְחַלְּלוּ וְלֹא תָמוּתוּ&quot;''', מַגִּיד שֶׁהַכֹּהֲנִים וְהַלְוִיִּם חַיָּבִין עַל חִלּוּל הַקֳּדָשִׁים.
אֵלּוּ כֹּהֲנִים וּלְוִיִּם הַמְסַיְּעִין בַּגֳּרָנוֹת.
וּמִנַּיִן אַתָּה אוֹמֵר שֶׁכָּל כֹּהֵן אוֹ לֵוִי שֶׁאָמַר לְיִשְׂרָאֵל: 'תֵּן לִי סְאָה אַחַת וַאֲנִי מְחַלֵּל עַל גָּרְנְךָ', שֶׁהוּא חַיָּב מִיתָה?
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;וְאֶת קָדְשֵׁי בְנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא תְחַלְּלוּ וְלֹא תָמוּתוּ&quot;'''!
אֵין לִי אֶלָּא כֹּהֲנִים וּלְוִיִּם הַמְסַיְּעִין בַּגֳּרָנוֹת;
מִנַּיִן אַף יִשְׂרָאֵל שֶׁאָמַר לְכֹהֵן: 'הֵילָךְ סְאָה אַחַת וְחַלֵּל לִי עַל גָּרְנִי', שֶׁהוּא חַיָּב מִיתָה?
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;וְאֶת קָדְשֵׁי בְנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא תְחַלְּלוּ וְלֹא תָמוּתוּ&quot;''', אַף יִשְׂרָאֵל חַיָּב מִיתָה עַל חִלּוּל קָדָשִׁים!
}}</text>
      <sha1>gyl500rmifsrsdjqd9fz2r8qn0aj73o</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:ספרי זוטא במדבר/יט</title>
    <ns>106</ns>
    <id>1700236</id>
    <revision>
      <id>3016314</id>
      <parentid>3011644</parentid>
      <timestamp>2026-05-13T15:49:15Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Michaelkimmel2</username>
        <id>44530</id>
      </contributor>
      <origin>3016314</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="135861" sha1="csqolm4m9sndzgg8vfy04jn508ylau9" xml:space="preserve">==פרק יט==

===פסוק ב===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|הפרה האדומה, שערכה היה רב, היתה ממומנת דווקא מתרומת הלשכה של חצאי השקלים, וראו [[ביאור:משנה שקלים פרק ד#משנה ב|שקלים ד ב,]] ולא מכספים של נדבנים יחידים או מכספי קרנות של נשים, של גרים או של עבדים – למרות שהנשים, הקטנים, הגרים והעבדים יכולים להשתתף במגבית מחצית השקל אם רצו בכך; ראו [[ביאור:משנה שקלים פרק א#משנה ה|שקלים א ה.]] וראו טענה דומה [[ביאור:ספרי זוטא במדבר/טו|לעיל טו א.]]}}   '''&quot;דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל&quot;''' – מִשֶּׁל צִבּוּר הָיְתָה פָּרָה בָּאָה. 
אֵינָהּ בָּאָה לֹא מִשֶּׁל יְחִידִים, וְלֹא מִשֶּׁל גֵּרִים, וְלֹא מִשֶּׁל נָשִׁים, וְלֹא מִשֶּׁל עֲבָדִים. 
וּמִנַּיִן לְרַבּוֹת אֶת כֻּלָּם שֶׁיִּשְׁקְלוּ אוֹ שֶׁיִּשְׁתַּתְּפוּ? 
אָמַרְתָּ '''&quot;וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה&quot;''' – לְרַבּוֹת אֶת הַיְּחִידִים. 
'''&quot;דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל&quot;''' – לְרַבּוֹת אֶת הַגֵּרִים; 
'''&quot;וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם&quot;''' – רִבָּה נָשִׁים וַעֲבָדִים. 

{{הע-שמאל|ההסבר הרווח בספרי זוטא לחיוב הקטנים במצוות הוא חינוך והרגלה של הקטן לעשות מצוות, ואילו בתוספתא חגיגה נראה שהחובה היא כחובת המבוגר; וראו דיון בהערה [[ביאור:ספרי זוטא במדבר/טו#פסוק לח|לעיל טו לח.]]}}וּבַצַּד הַשֵּׁנִי אַתָּה אוֹמֵר: '''&quot;בְּנֵי יִשְׂרָאֵל&quot;''' – לְהַזְהִיר הַגְּדוֹלִים עַל יְדֵי הַקְּטַנִּים, לְהַנְהִיגָם בְּמִצְווֹת! 

{{הע-שמאל|משה ואהרון היו אחראים על הפרה ועל השמן למאור, וכן לדורות, שהיו ממנים גזברים כאחראים על חפצי הקודש; וראו גם [[ביאור:משנה שקלים פרק ה#משנה ב|שקלים ה ב.]]}}'''&quot;וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ&quot;''' – יְבִיאוּהָ אֵלֶיךָ וּתְהֵא גִּזְבָּר עָלֶיהָ. יָכוֹל שֶׁאֵין לִי שֶׁהָיָה מֹשֶׁה גִּזְבָּר אֶלָּא עַל הַפָּרָה? 
וּמִנַּיִן אַף עַל הַשֶּׁמֶן? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ שֶׁמֶן זַיִת זָךְ&quot;''' {{ממ|שמות|כז|כ}}. 
יָכוֹל שֶׁאֵין לִי שֶׁהָיָה גִּזְבָּר עַל הַפָּרָה אֶלָּא מֹשֶׁה, וּמִנַּיִן אַף אַהֲרֹן? 
אָמַרְתָּ '''&quot;וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן&quot;''', הִקִּישׁ אַהֲרֹן לְמֹשֶׁה: מַה מֹּשֶׁה גִּזְבָּר עַל הַפָּרָה – אַף אַהֲרֹן גִּזְבָּר עַל הַפָּרָה. 
וּמִנַּיִן שֶׁיְּמַנּוּ גִּזְבָּרִין לְדוֹרוֹת? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;וְאַתָּה תְּצַוֶּה אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל&quot;''' {{ממ|שמות|כז|כ}}.

{{הע-שמאל|כל זמן שהפרה בחיים – אין לעשות בה מלאכה; וכן אין לעשות מלאכה בזמן מילוי המים וזריית האפר עליהם (&quot;קידוש&quot;); אבל אסיפת האפר אינה פוסלת אפילו אם הפסיק ועשה מלאכה אחרת במקביל; וראו לעניין הפרה בחייה [[ביאור:משנה פרה פרק ד#משנה ד|פרה ד ד,]] &quot;עד שתיעשה אפר&quot;, ולעניין הממלא והמקדש [[ביאור:משנה פרה פרק ז|שם ז א.]]
הדרשה נעה בין הריבוי &quot;חוקת התורה&quot; לבין המיעוט &quot;זאת&quot;. ההכרעה מה מרובה ומה ממועט היא הלכה למשה מסיני, ואין בה הגיון פנימי.}}לְפִה שֶׁנֶּאֱמַר '''&quot;וְשָׂרַף אֶת הַפָּרָה לְעֵינָיו&quot;''' – {{ב|שֶׁיִּהְיוּ עֵינָיו בָּהּ,|כלומר שלא יעשה בה מלאכה}} שֶׁלֹּא יַעֲשֶׂה בָּהּ מְלָאכָה; וְאִם עָשָׂה בָּהּ מְלָאכָה – פְּסָלָהּ. 
כְּשֶׁאָמַר 'חֻקָּה' – רִבָּה הַמְמַלֵּא וְהַמְקַדֵּשׁ, שֶׁיִּהְיוּ עֵינָיו {{ב|בָּהּ,|באפר הפרה}} שֶׁלֹּא יַעֲשֶׂה בָּהּ מְלָאכָה; וְאִם עָשָׂה בָּהּ מְלָאכָה – פְּסָלָהּ. 
יָכוֹל אַף הָאוֹסֵף (כשאמר חקה רבה)? אָמַרְתָּ '''&quot;זֹאת&quot;'''. יָכוֹל {{ב|אַף הַמְקַדֵּשׁ וְהַמְמַלֵּא|המיעוט &quot;זאת&quot; חל עליהם}}? אָמַרְתָּ '''&quot;אֲשֶׁר צִוָּה ה' (לאמר)&quot;'''! 

{{הע-שמאל|יש לרכוש את הפרה האדומה כשהיא כבר פרה, בת שלוש שנים, ולא כשהיא עגלה.
המעשה מציג כיצד היו מוודאים שלא נעשתה מלאכה בפרה: היו קונים מגויים פרה מעוברת ולאחר שהמליטה עגלה אדומה היו שומרים על העגלה שלוש שנים, שלא תעשה מלאכה – ואז, כשהיתה לפרה - קונה אותה ההקדש מאת השומרים.}}'''&quot;וְיִקְחוּ... פָּרָה&quot;''' – שֶׁלֹּא יִקְחוּ עֶגְלָה וִיגַדְּלוּהָ! 
אָמְרוּ: מַעֲשֶׂה שֶׁלָּקְחוּ פָּרָה עֻבָּרָה אֲדֻמָּה מִן הַגּוֹיִם, וְהָיוּ מְשַׁמְּרִין אוֹתָהּ עַד שֶׁהָיְתָה יוֹלֶדֶת. 
אִם הָיָה וְלָדָהּ כָּשֵׁר לְפָרָה – וְהָיוּ מְשַׁמְּרִין אוֹתָהּ עַד שֶׁהָיְתָה בַּת שָׁלֹשׁ שָׁנִים. 
וְחוֹזְרִין וְלוֹקְחִין אוֹתָהּ מִתְּרוּמַת הַלִּשְׁכָּה, לְקַיֵּם מַה שֶּׁנֶּאֱמַר '''&quot;וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ פָּרָה&quot;''', שֶׁלֹּא יִקְחוּ עֶגְלָה וִיגַדְּלוּהָ. 

{{הע-שמאל|ר' אליעזר חושש שמא הגוי עשה בפרה מלאכה, ולכן מחייב לשמור על העגלה מהמלטתה עד שחיטתה בידי ישראל, כמו במעשה דלעיל; וראו [[ביאור:תוספתא/פרה/ב|תוספתא פרה ב א.]] כאן השם &quot;דמא&quot; או &quot;דמת&quot; הוא שמה של הפרה האדומה, ולא של הגוי.}}רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: אֵין לוֹקְחִין אוֹתָהּ מִן הַגּוֹיִם! וַחֲכָמִים מַכְשִׁירִין. 
אָמְרוּ: מַעֲשֶׂה שֶׁלָּקְחוּ פָּרָה מִן הָעַרְבִיִּים, וְהָיוּ קוֹרִין אוֹתָהּ 'דָּמַת', 'דָּמַת', וְהִיא רָצָה וּבָאת! 

{{הע-שמאל|דורש כל ביטוי לחוד, התמימות של הפרה היא באדמומיות של כל גופה.}}'''&quot;וְיִקְחוּ... פָּרָה&quot;''', יָכוֹל מֻלְבֶּנֶת אוֹ מֻשְׁחֶרֶת? תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;אֲדֻמָּה&quot;'''. 
אוֹ אֲדֻמָּה, יָכוֹל בִּזְמַן שֶׁרֻבָּהּ מַאְדִּים? תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;תְּמִימָה&quot;'''. 
אִם לוֹמַר שֶׁהִיא תְּמִימָה מִן הַמּוּמִין – וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר '''&quot;אֲשֶׁר אֵין בָּהּ מוּם&quot;'''! 
אֶלָּא מָה אֲנִי מְקַיֵּם '''&quot;תְּמִימָה&quot;'''? אִם אֵינוֹ עִנְיָן לְמוּמִין תְּנֵהוּ עִנְיָן (לאדומות) {{ב|[לְאַדְמוּת]|גירסת מה&quot;ג}}! 

{{הע-שמאל|מחלוקת על תמימות האדמומיות של הפרה: כמה שערות לא אדומות פוסלות את הפרה? והשוו [[ביאור:משנה פרה פרק ב#משנה ה|פרה ב ה,]] בשינוי שמות התנאים.
ר' עקיבא מכשיר אפילו אם יש הרבה שערות שאינן אדומות, בתנאי שעקרו אותן והפרה אינה נראית קירחת.
לעניין הקרנים, העיניים, השיניים והלשון ראו גם [[ביאור:משנה פרה פרק ב#משנה ב|פרה ב ב.]]}}מִכַּמָּה יְהֵא בָּהּ וּתְהֵא פְּסוּלָה? רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: מִשְּׁתַּיִם וְעַד שָׁלֹשׁ – הֲרֵי זוֹ פְּסוּלָה! 
רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: מֵחָמֵשׁ וְעַד חֲמִשִּׁים – הֲרֵי זוֹ כְּשֵׁרָה! 
רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן בְּתֵירָא אוֹמֵר: אֲפִילּוּ אַחַת בְּרֹאשָׁהּ וְאַחַת בִּזְנָבָהּ – הֲרֵי זוֹ פְּסוּלָה! 
רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: אֲפִילּוּ יֵשׁ בָּהּ הַרְבֵּה – כְּשֵׁרָה, וּבִלְבַד שֶׁיַּעֲבִירֵם בְּמִכְחוֹל. 
אֲבָל אִם הָיוּ שְׁתַּיִם לְתוֹךְ גּוּמָא אַחַת – פְּסוּלָה, מִפְּנֵי שֶׁהִיא נִרְאֵית כְּמִין קָרַחַת. 
הַשִּׁנַּיִם וְהַלָּשׁוֹן – אֵין פּוֹסְלִין בַּפָּרָה; הַקַּרְנַיִם וְהַטְּלָפַיִם – הֲרֵי זֶה יָגֹר; וְאִם {{ב|גָּרַר בַּזָּכָר|חתך עמוק מדי}} – הֲרֵי זֶה פְּסוּלָה! 
פָּרָה שֶׁגַּלְגַּל עֵינֶיהָ מַשְׁחִיר – הָיוּ מְבִיאִין פָּרוֹת אֲחֵרוֹת וּמַעֲמִידִין אוֹתָהּ בְּתוֹכָן. 
אִם דּוֹמֶה גַּלְגַּל עֵינֶיהָ לְאַחַת מֵהֶן – הֲרֵי זוֹ כְּשֵׁרָה, {{ב|וְאִם לָאו|אין עיניה דומות לעיני אף פרה אחרת}} – הֲרֵי זוֹ פְּסוּלָה! 

{{הע-שמאל|הפרה צריכה להיות בלי מומים ואף בלי סימנים שנגרמו ממומים שהחלימו; וראו [[ביאור:משנה פרה פרק ב#משנה ג|פרה ב ג:]] הגדרת ה'מלאכה' תלויה בכוונת הבעלים!
הדרשה מציעה דרך ביניים בין דעת ר' יהודה לדעת ת&quot;ק [[ביאור:משנה פרה פרק ב#משנה ד|במשנה ד שם.]]}} '''&quot;אֲשֶׁר אֵין בָּהּ מוּם&quot;''' – מַגִּיד שֶׁהִיא נִפְסֶלֶת בְּמוּם. מִיכָּן אָמְרוּ: כָּל הַמּוּמִין הַפּוֹסְלִין בַּמֻּקְדָּשִׁין – פּוֹסְלִין בַּפָּרָה. 
'''&quot;אֲשֶׁר אֵין בָּהּ מוּם&quot;''' – לְרַבּוֹת שֶׁהָיָה בָּהּ מוּם וְחָיָה, וּמְקוֹמוֹ נִכָּר – הֲרֵי זֶה מוּם!
'''&quot;אֲשֶׁר לֹא עָלָה עָלֶיהָ עֹל&quot;''' – פּוֹסְלָהּ; נָתַן עָלֶיהָ יָדוֹ וְעָבַר מִכָּאן וּלְהַלָּן – הֲרֵי זוֹ פְּסוּלָה. 
הָיְתָה עוֹבֶרֶת בַּנָּהָר, אוֹ עוֹלָה בְּמַעֲלֶה אוֹ יוֹרֶדֶת בִּירִידָה, נִתְלָה בִּזְנָבָהּ לְסַעֲדָהּ – כְּשֵׁרָה; שֶׁתִּסְעָדֶנּוּ – פְּסוּלָה. 
קְשָׁרָהּ בְּמוֹסֵרָה – הֲרֵי זוֹ כְּשֵׁרָה; {{ב|קִפְּלָהּ|את המוסרה}} וּנְתָנָהּ בֵּין קַרְנֶיהָ – הֲרֵי זוֹ פְּסוּלָה. 
פֵּרֵשׂ טַלִּיתוֹ עָלֶיהָ מִפְּנֵי הַחַמָּה וּמִפְּנֵי (הדבורים) {{ב|[הַזְּבוּבִים]|נוסח מה&quot;ג ומשנה פרה}} – הֲרֵי זוֹ כְּשֵׁרָה; עָשָׂה לָהּ סַנְדָּלִין בִּשְׁבִיל שֶׁלֹּא תַּחֲלִיק – הֲרֵי זוֹ כְּשֵׁרָה. 
שָׁכַן עָלֶיהָ עוֹף – כְּשֵׁרָה; עָלָה עָלֶיהָ זָכָר, לְדַעַת הַבְּעָלִים – פְּסוּלָה; שֶׁלֹּא לְדַעַת הַבְּעָלִים – כְּשֵׁרָה! 

{{הע-שמאל|סיפור נוסף על קניית פרה אדומה מגוי, בניגוד לדברי ר' אליעזר לעיל: הגוי מנסה להתחכם ומניח עול על הפרה, אבל הזקנים מזהים את נתינת העול ומבטלים את העיסקה, והגוי שהפסיד 1000 זהובים מתאבד.}}מַעֲשֶׂה שֶׁיָּרְדוּ זִקְנֵי יְרוּשָׁלַיִם אֵצֶל גּוֹי אֶחָד, שֶׁשָּׁמְעוּ שֶׁפָּרָה אֲדֻמָּה אֶצְלוֹ, וְשָׁמָהּ עֲלֵיהֶם בְּאֶלֶף זְהוּבִים. 
אָמַר: לְמָחָר הַיְּהוּדִים אוֹמְרִין '''&quot;אֲשֶׁר לֹא עָלָה עָלֶיהָ עֹל&quot;''', הָיָה מַנִּיחַ עָלֶיהָ עֹל עַל צַוָּארָהּ. 
אָמְרוּ לוֹ: הוֹצִיאָהּ אֵלֵינוּ – וְנָתְנוּ לוֹ אֶלֶף זְהוּבִים; הוֹצִיאָהּ לָהֶן. 
אָמְרוּ לוֹ: אֲפִילּוּ אַתָּה נוֹתְנָהּ לָנוּ חִנָּם – אֵין לָנוּ בָּהּ הֲנָאָה! הַחְזֵר לָנוּ אֶת הַדָּמִים! 
כֵּיוָן שֶׁלָּקְחוּ הֵימֶנּוּ אֶת הַדָּמִים – עָלָה לְרֹאשׁ הַגַּג וְנָפַל וּמֵת. 
סִימָן הָיָה לַחֲכָמִים, שֶׁשְּׁתֵּי שְׂעָרוֹת הָיוּ בִּכְתֵפָהּ שְׁתִי וָעֵרֶב, וּבְשָׁעָה שֶׁעוֹלֶה עֹל עַל צַוָּארָהּ – הָיוּ נוֹשְׁרוֹת. 
וְהָיוּ עֵינֶיהָ בּוֹלְטוֹת לִמְקוֹם {{ב|הַנִּיר|הנחת העול}}. 
}}

===פסוק ג===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|האם הפרה יכולה להישחט על ידי כהן הדיוט, כאלעזר? – הדרשה טוענת, בניגוד [[ביאור:ספרי במדבר/חקת#פיסקה קכג|לספרי קכג,]] שבדרך כלל לא, ואכן למעשה הפרות נשחטו כולן, חוץ מהראשונה - ע&quot;י הכהנים הגדולים; ראו [[ביאור:משנה פרה פרק ג#משנה ה|פרה ג ה.]]
ר' חנינא דורש, מהמילה &quot;הכהן&quot; (היא מיותרת כי אין עוד 'אלעזר' בתורה) – שמצוות פרה אדומה - חוץ מהמקרה שלפנינו - היא דווקא ע&quot;י כהן גדול.}} '''&quot;וּנְתַתֶּם אֹתָהּ אֶל אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן&quot;''', יָכוֹל אַף שֶׁל דּוֹרוֹת לְאֶלְעָזָר? 
תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;אֹתָהּ&quot;: אֹתָהּ לְאֶלְעָזָר, אֵין שֶׁל דּוֹרוֹת לְאֶלְעָזָר! 
מַה תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;הַכֹּהֵן&quot;? – זֶה הַמְכַהֵן בַּבְּגָדִים, דִּבְרֵי רַבִּי חֲנִינָא. 
אָמַר לוֹ רַבִּי יוֹנָתָן בֶּן הַמְשֻׁלָּם: {{ב|וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר|ומניין אף של דורות}} &quot;לְאֶלְעָזָר&quot;? 
אָמַר לוֹ רַבִּי חֲנִינָא: תְּמֵהַנִי עָלֶיךָ יוֹנָתָן שֶׁאָמַרְתָּ דָּבָר זֶה! 
אִלּוּ שְׁנֵי אֶלְעָזָר בַּתּוֹרָה – הָיִיתִי אוֹמֵר: אֶלְעָזָר כֹּהֵן וְאֶלְעָזָר יִשְׂרָאֵל. 
וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;הַכֹּהֵן&quot;? – הַמְכַהֵן בַּבְּגָדִים. 

{{הע-שמאל|הלל מתוכח עם חכמים הן על העדות – מה לבש יהושע בן פרחיה כששחט את הפרה – הן על ההלכה לדורות. מוסכם על שני הצדדים שהמעשה של יהושע בן פרחיה הוא הבסיס לדיון, ורק כשהבסיס הזה מעורער (כמו כאן) יש לפנות לתורה הכתובה ולמדרש. חכמים מתבססים על המסופר בתורה, שאלעזר שחט פרה למרות שלא היה כהן גדול וממילא לא לבש בגדי כהן גדול. הלל מודה שיתכן ששכח את מה שראו עיניו מחמת זקנתו (רומז ל[[משלי כג כב]]), אבל את התורה שבעל פה אינו שוכח, ומסיים בדרשה שהובאה לעיל בשם ר' חנינא! - אבל ראו [[ביאור:תוספתא/פרה/ד#ד|תוספתא פרה ד ד,]] שהלל הודה להם, והדיון נועד רק לעורר אותם להשתתף.
להעדפה של הזכרון החי (התקדים המעשי) על פני הדרשה ראו [[ביאור:משנה אבות פרק א#משנה יז|אבות א יז.]]}} אָמְרוּ: פַּעַם אַחַת שָׁאֲלוּ אֶת הִלֵּל: בְּאֵיזוֹ לְבוּשׁ הַפָּרָה נִשְׂרֶפֶת? אָמַר לָהֶם: {{ב|בְּגָדוֹל|בבגדי כהן גדול}}! 
אָמְרוּ לוֹ: אֵינָהּ נִשְׂרֶפֶת אֶלָּא בְּלָבָן! אָמַר לָהֶן: אֲנִי רָאִיתִי אֶת יְהוֹשֻׁעַ בֶּן פְּרַחְיָה, שֶׁשְּׂרָפָהּ בְּגָדוֹל! 
אָמְרוּ לוֹ: אָנוּ רָאִינוּ שֶׁשְּׂרָפָהּ בְּלָבָן! אָמַר לָהֶן: אַתָּה אוֹמֵר מִשְּׁמוֹ וַאֲנִי אוֹמֵר מִשְּׁמוֹ; מִי יוֹכִיחַ? 
אָמְרוּ לוֹ: לֵךְ לַתּוֹרָה! מִי שָׂרַף פָּרָה רִאשׁוֹנָה? אָמַר לֵיהּ: אֶלְעָזָר. אָמְרוּ לוֹ: וְכִי לוֹבֵשׁ אֶלְעָזָר בִּגְדֵי גָדוֹל בִּימֵי אָבִיו? 
אָמַר לָהֶן: אַל תָּבוּזוּ שִׁכְחָה לָאָדָם, שֶׁאִם מַה שֶּׁרָאוּ עֵינַי שָׁכַחְתִּי, מַה שֶּׁשָּׁמְעוּ אָזְנַי לֹא אֶשְׁכָּח: 
מַה תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;הַכֹּהֵן&quot;? – שֶׁהוּא מְכַהֵן בַּבְּגָדִים! 
'''&quot;וְשָׁחַט&quot;''', יָכוֹל אֶלְעָזָר עַצְמוֹ הָיָה שׁוֹחֵט? 
תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;וְשָׁחַט אֹתָהּ לְפָנָיו&quot;''', אַחֵר הָיָה שׁוֹחֵט, לֹא אֶלְעָזָר! 

{{הע-שמאל|דורש &quot;והכהו לפניו&quot; – לפני השופט, ואצלנו &quot;לפניו&quot; – לפני אלעזר. הנושא בשני המשפטים חסר. וראו [[ביאור:משנה מכות פרק ג#משנה י|מכות ג י,]] שהמכה הוא חזן הכנסת.}}כַּיּוֹצֵא בַּדָּבָר אַתָּה אוֹמֵר: '''&quot;וְהִפִּילוֹ הַשֹּׁפֵט וְהִכָּהוּ&quot;''' {{ממ|דברים|כה|ב}},
יָכוֹל הַשֹּׁפֵט עַצְמוֹ הָיָה מַכֶּה אוֹתוֹ? תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;וְהִכָּהוּ לְפָנָיו&quot;''', 
אַחֵר הָיָה מַכֶּה, לֹא הַשֹּׁפֵט! 
}}

===פסוק ד===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|האם הזאת דם הפרה דומה להזאת דם הציפור על המצורע ביום הראשון לטקס הטהרה של המצורע (ראו [[ביאור:משנה נגעים פרק יד|נגעים יד א]]), שנעשית ע&quot;י טבילת אגודת האיזוב בדם שבכלי – או שהיא דומה להזאת דם האשם והשמן על המצורע ביום הטיהור הסופי שלו, הוא היום השמיני, (ראו [[ביאור:משנה נגעים פרק יד#משנה ט|שם משנה ט-י]]) שנעשות בטבילת אצבעו של הכהן בכף ידו השמאלית?
ההכרעה של ר' יוסי הגלילי בסיפור היא להצעה הראשונה, כי הן הזאת דם הפרה, הן הזאת דם הציפור נעשות מחוץ למקדש ולירושלים, ואילו ההזאות ביום השמיני לטהרת המצורע נעשות בשער ניקנור – הכניסה הראשית למקדש (ראו [[ביאור:משנה נגעים פרק יד#משנה ח|שם ח.]])}} אָמְרוּ: פַּעַם אַחַת הָיָה רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי יוֹשֵׁב וְדוֹרֵשׁ בְּפָרָה בִּטְבֶרְיָה, וְרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן חֲנִינָא יוֹשֵׁב עִמּוֹ.
אָמַר רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי: נֶאֱמַר '''&quot;וְלָקַח אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן מִדָּמָהּ בְּאֶצְבָּעוֹ&quot;''' – בִּכְלִי, אֲבָל לֹא בַּיָּד! 
אָמַר לוֹ רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן חֲנִינָא: הוֹאִיל וְשֶׁמֶן אָשָׁם מַכְשִׁיר וְדַם פָּרָה מַכְשִׁיר; 
מָה הֶכְשֵׁר שֶׁמֶן אָשָׁם, בַּיָּד אֲבָל לֹא בִּכְלִי – אַף הֶכְשֵׁר דַּם פָּרָה, בַּיָּד אֲבָל לֹא בִּכְלִי! 
אָמַר לוֹ רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי: הוֹאִיל וּפָרָה מַכְשִׁיר וְדַם צִפּוֹר מַכְשִׁיר; 
מָה הֶכְשֵׁר דַּם צִפּוֹר, מִן הַכְּלִי אֲבָל לֹא מִן הַיָּד – אַף הֶכְשֵׁר דַּם פָּרָה, מִן הַכְּלִי אֲבָל לֹא מִן הַיָּד! 
אָמַר לוֹ רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן חֲנִינָא: הוֹאִיל וְשֶׁמֶן אָשָׁם מַכְשִׁיר וְדַם פָּרָה מַכְשִׁיר; 
מָה שֶׁמֶן אָשָׁם, מִן הַיָּד אֲבָל לֹא מִן הַכְּלִי – אַף הֶכְשֵׁר פָּרָה, מִן הַיָּד וְלֹא מִן הַכְּלִי! 
מוּטָב לָדוּן הֶכְשֵׁר מֵהֶכְשֵׁר; הֶכְשֵׁר שֶׁבְּאֶצְבַּע מֵהֶכְשֵׁר שֶׁבְּאֶצְבַּע, 
וְאַל יוֹכִיחַ דַּם צִפּוֹר מְצֹרָע, מִפְּנֵי שֶׁהֶכְשֵׁרוֹ בַּאֲגֻדָּה! 
אָמַר לוֹ רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי: הוֹאִיל וְדַם פָּרָה מַכְשִׁיר וְדַם צִפּוֹר מַכְשִׁיר; 
מָה הֶכְשֵׁר דַּם צִפּוֹר, מִן הַכְּלִי אֲבָל לֹא מִן הַיָּד – אַף הֶכְשֵׁר דַּם הַפָּרָה, מִן הַכְּלִי אֲבָל לֹא מִן הַיָּד! 
מוּטָב לָדוּן הֶכְשֵׁר מֵהֶכְשֵׁר; הֶכְשֵׁר דָּם מֵהֶכְשֵׁר דָּם, 
וְאַל יוֹכִיחַ שֶׁמֶן אָשָׁם, שֶׁאֵין הֶכְשֵׁרוֹ הֶכְשֵׁר דָּם. 
אָמַר לוֹ רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן חֲנִינָא: וַהֲרֵי '''דַּם''' אֲשַׁם מְצֹרָע יוֹכִיחַ, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁהֶכְשֵׁרוֹ הֶכְשֵׁר דָּם – הֲרֵי הוּא מִן הַיָּד וְלֹא מִן הַכְּלִי; 
אַף אַתָּה אַל תִּתְמַהּ עַל הַפָּרָה, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁהֶכְשֵׁרָהּ הֶכְשֵׁר דָּם – תֶּהֱוֵי מִן הַיָּד וְלֹא מִן הַכְּלִי! 
מוּטָב לָדוּן הֶכְשֵׁר מֵהֶכְשֵׁר; הֶכְשֵׁר דָּם מֵהֶכְשֵׁר דָּם; הֶכְשֵׁר קֹדֶשׁ מֵהֶכְשֵׁר קֹדֶשׁ, 
וְאַל יוֹכִיחַ דַּם צִפּוֹר מְצֹרָע, שֶׁאֵין הֶכְשֵׁרוֹ הֶכְשֵׁר קֹדֶשׁ! 
אָמַר לוֹ רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי: הוֹאִיל וְדַם פָּרָה מַכְשִׁיר וְדַם צִפּוֹר מַכְשִׁיר; 
מָה הֶכְשֵׁר דַּם צִפּוֹר, מִן הַכְּלִי וְלֹא מִן הַיָּד – אַף הֶכְשֵׁר דַּם פָּרָה, מִן הַכְּלִי וְלֹא מִן הַיָּד! 
מוּטָב לָדוּן הֶכְשֵׁר מֵהֶכְשֵׁר; הֶכְשֵׁר שֶׁבַּחוּץ מֵהֶכְשֵׁר שֶׁבַּחוּץ, 
וְאַל יוֹכִיחַ דַּם אֲשַׁם מְצֹרָע, מִפְּנֵי שֶׁהֶכְשֵׁרוֹ בִּפְנִים! הָא צָרַכְתָּ לוֹמַר '''&quot;וְלָקַח אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן מִדָּמָהּ&quot;''' – בִּכְלִי וְלֹא בַּיָּד! 

{{הע-שמאל|למרות שר' יוסי הגלילי דחה את דברי ר' שמעון, הוא מסכים שההזאה נעשית באצבע היד הימנית של הכהן, בדומה להזאות הדם והשמן שביום השמיני של המצורע.}} '''&quot;וְלָקַח אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן מִדָּמָהּ בְּאֶצְבָּעוֹ&quot;''', נֶאֱמַר כָּאן 'כֹּהֵן' וְ'אֶצְבַּע', וְנֶאֱמַר בִּמְצֹרָע 'כֹּהֵן' וְ'אֶצְבַּע'; 
מָה 'כֹּהֵן' וְ'אֶצְבַּע' שֶׁנֶּאֶמְרוּ בִּמְצֹרָע, הִיא הַמְּיֻמֶּנֶת שֶׁבַּיָּמִין 
אַף 'כֹּהֵן' וְ'אֶצְבַּע' שֶׁנֶּאֶמְרוּ כָּאן, הִיא הַמְּיֻמֶּנֶת שֶׁבַּיָּמִין! 

{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:ספרי במדבר/חקת#פיסקה קכג|ספרי קכג.]] [[ביאור:תוספתא/פרה/ד|ותוספתא פרה ד א:]] כל שבע ההזאות מעכבות וכולן צריכות להיות דומות אלו לאלו.}}'''&quot;מִדָּמָהּ... שֶׁבַע פְּעָמִים&quot;''', שֶׁתְּהֵא פַּעַם הָאַחֲרוֹנָה שָׁוָה לַשְּׁנִיָּה. 
יָכוֹל מִטְּבִילָה אַחַת הָיָה מַזֶּה שֶׁבַע הַזָּיוֹת? אָמַרְתָּ בַּדָּם '''&quot;וְהִזָּה... שֶׁבַע&quot;''' – שֶׁיִּהְיוּ שֶׁבַע טְבִילוֹת, כְּנֶגֶד שֶׁבַע הַזָּיוֹת. 
יָכוֹל שֶׁהָיָה {{ב|מַזֶּה כֻּלָּן כְּאַחַת|ע&quot;י שבעה כהנים}}? אָמַרְתָּ '''&quot;פְּעָמִים&quot;''' – זוֹ אַחַר זוֹ, זוֹ אַחַר זוֹ! 
}}

===פסוק ה===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|איסור עשיית מלאכה בפרה (עד שתהפוך לאפר) נידון לעיל, פסוק ב.
ראו [[ביאור:משנה פרה פרק ד#משנה ד|פרה ד ד.]] יש לשרוף את כל חלקי הפרה, אבל אם היתה מעוברת אין הכרח לשרוף גם את הולד שברחמה.
הדרשה אוסרת להפשיט את עור הפרה לפני שריפתה, בניגוד [[ביאור:משנה פרה פרק ד#משנה ג|לפרה ד ג.]]
אם בזמן השריפה התעופפו חלקים מהפרה אל מחוץ לגת השריפה – יש להחזיר אותם לאש (כדעת ראב&quot;י [[ביאור:תוספתא/פרה/ג#ו|בתוספתא פרה ג ו]]); וכן היו עושים גם באיברים שנפלו מהמזבח לפני חצות – ראו תוספתא שם הלכה ז, ו[[ביאור:משנה זבחים פרק ט#משנה ו|זבחים ט ו]]. והשוו [[ביאור:ספרי במדבר/חקת#פיסקה קכד|ספרי קכד,]] שההגבלה של גודל של לפחות כזית חלה רק על עצמות וקרני הפרה, ואילו אם פקע חלק מבשרה, אפילו קטן – יש להחזיר אותו לאש.
מותר להוסיף הרבה חומרי בערה – לאו דווקא עצים - לשריפת הפרה, וראו [[ביאור:משנה פרה פרק ד#משנה ג|פרה ד ג.]] ר' יהודה אף ממליץ לעשות כך כדי שירבה האפר; וראו [[ביאור:תוספתא/פרה/ד#ו|תוספתא פרה ד ו.]]}}'''&quot;וְשָׂרַף אֶת הַפָּרָה לְעֵינָיו&quot;''', שֶׁיִּהְיוּ עֵינָיו בָּהּ, שֶׁלֹּא יַעֲשֶׂה מְלָאכָה בָּהּ עַד שֶׁתֵּעָשֶׂה אֵפֶר; וְאִם עָשָׂה בָּהּ מְלָאכָה – פְּסוּלָה! 
'''&quot;אֶת עוֹרָהּ וְאֶת בְּשָׂרָהּ&quot;''', עוֹרָהּ מְחֻבָּר לִבְשָׂרָהּ! '''&quot;בְּשָׂרָהּ&quot;''', לֹא בְּשַׂר עֻבָּרָהּ! 
אוֹ '''&quot;בְּשָׂרָהּ&quot;''', יָכוֹל פְּרָט לְדָמָהּ? תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;וְאֶת דָּמָהּ&quot;'''! אוֹ '''&quot;דָּמָהּ&quot;''' פְּרָט לְפִרְשָׁהּ? תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;עַל פִּרְשָׁהּ יִשְׂרֹף&quot;'''.
כְּשֶׁאָמַר '''&quot;דָּמָהּ&quot;''' – שֶׁלֹּא יֵצֵא דָּמָהּ חוּץ לַגַּת, שֶׁאִם יָצָא דָּמָהּ חוּץ לַגַּת – פְּסוּלָה! 
כְּשֶׁאָמַר '''&quot;עַל פִּרְשָׁהּ&quot;''' וְלֹא אָמַר 'עִם פִּרְשָׁהּ'; מַה פִּרְשָׁהּ, בִּמְקוֹמוֹ – אַף כֻּלָּן בִּמְקוֹמָן.
וְכֵן הַפּוֹקְעִין שֶׁיָּצְאוּ חוּץ לַמַּעֲרָכָה, אִם יֵשׁ בָּהֶם כַּזַּיִת – יַחֲזִירֵם לִמְקוֹמָן, אוֹ יִתֵּן עֲלֵיהֶם עֵצִים וְיִשְׂרְפֵם בִּמְקוֹמָם. 
'''&quot;יִשְׂרֹף&quot;''' – אֶת שֶׁהוּא רוֹצֶה לִשְׂרֹף יִשְׂרֹף.
מִיכָּן אָמְרוּ: שְׂרָפָהּ שֶׁלֹּא בְּעֵצִים, אוֹ בְּכָל עֵצִים – אֲפִלּוּ בְּקַשׁ, אֲפִלּוּ בְּגְבָבָה – כְּשֵׁרָה;
וּמִצְוָתָהּ שֶׁלֹּא יְמַעֵט לָהּ עֵצִים מִן הָרָאוּי לָהּ. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: חֲבִילֵי אֵזוֹב הָיוּ מַשְׁלִיכִין לְתוֹכָהּ, בִּשְׁבִיל לְרַבּוֹת אֶת הָאֵפֶר! 
}}

===פסוק ו===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|עץ הארז היה חלק מגזע העץ. בניגוד לארז של ר' ישמעאל (ראו [[ביאור:תוספתא/נגעים/ח#ג|תוספתא נגעים ח ג]]), ששימש לטיהור מצורעים, לא היה בו חלק רך (&quot;טרוף&quot;). לעניין האיזוב ראו [[ביאור:ספרי במדבר/חקת#פיסקה קכד|ספרי קכד,]] וכן [[ביאור:משנה נגעים פרק יד#משנה ו|נגעים יד ו]], [[ביאור:משנה פרה פרק יא#משנה ז|פרה יא ז]] ו[[ביאור:ספרא/מצורע#פרשה א|ספרא מצורע פרשה א טו]]. ר' שמעון טוען שגם השמן והיין ששימשו לנסכים אינם תלויים בשם לואי אלא בשמם בלבד.
מכאן והלאה עד פסוק יט התיקונים בסוגריים מרובעים הם על פי הגניזה, אלא אם צוין אחרת.}}'''&quot;וְלָקַח הַכֹּהֵן עֵץ&quot;''', יָכוֹל אֶחָד מִכָּל הָעֵצִים? תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;אֶרֶז&quot;. 
אוֹ &quot;אֶרֶז&quot;, יָכוֹל אַף טוֹרֵף שֶׁל אֶרֶז? תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;עֵץ אֶרֶז&quot;; הָא מָה הַדָּבָר? בַּקַּעַת מִתּוֹךְ לִבּוֹ שֶׁל אֶרֶז וּכְמוֹ מָחוּק הָיָה! 
'''&quot;וְאֵזוֹב&quot;''', לֹא אֵזוֹב יָוָן, וְלֹא אֵזוֹב כּוֹחָלִית, וְלֹא אֵזוֹב מִדְבָּרִי, וְלֹא אֵזוֹב רוֹמִי, [וְלֹא אֵזוֹב בֵּית דִּקְלֵי,] וְלֹא [...]. אֵזוֹב תָּלוּי בִּשְׁמוֹ, וְלֹא תָּלוּי בְּשֵׁם אַחֵר.
מִכָּאן הָיָה רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: צִפּוֹר תְּלוּיָה בִּשְׁמָהּ, שֶׁמֶן תָּלוּי בִּשְׁמוֹ, יַיִן תָּלוּי בִּשְׁמוֹ – כָּשֵׁר לַנְּסָכִים! 

{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:ספרי במדבר/חקת#פיסקה קכד|ספרי קכד]] ו[[ביאור:ספרא/מצורע#פרשה א|ספרא שם, יד]]. הורוביץ מגיה את נוסח הכ&quot;י &quot;לבן&quot; ל&quot;לכה&quot;.}}'''&quot;וּשְׁנִי&quot;''', יָכוֹל אֶחָד מִכָּל הַצְּבָעִים? תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;תּוֹלַעַת&quot;! אוֹ 'תּוֹלַעַת שָׁנִי' זֶה {{ב|[לְכָה]|צבע מהצומח}}? תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;וּשְׁנִי&quot;'''. 
הָא מָה הַדָּבָר? – הַ{{ב|שֵּׁנִי|אפילו שנשנה בו שימוש (שימוש חוזר)}} שֶׁבַּתּוֹלַעַת! רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: הַמְּשֻׁנֶּה שֶׁבַּתּוֹלַעַת! 

{{הע-שמאל|ר' מאיר דורש שהפרה כולה תיעשה אפר, ושיתקיימו כל הדינים של שריפת הפרה (ראו [[ביאור:משנה פרה פרק ד#משנה ד|פרה ד ד.]] ת&quot;ק טוען שהדבר המעכב היחיד בטקס השריפה הוא השלכת הארז, האיזוב ושני התולעת, ומיד אחרי ההשלכה ניתן לאסוף מעט מהאפר ולהזות על הטמאים.}}'''&quot;וְהִשְׁלִיךְ אֶל תּוֹךְ שְׂרֵפַת הַפָּרָה&quot;''', מִ{{ב|שֶּׁהִוא נוֹשָׂא לְהִבָּקַיע|כשהפרה מתחילה להיבקע}} – כְּשֵׁרָה לְהַזּוֹת מִמֶּנָּה. 
רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: אֵין מַזִּין מִמֶּנָּה עַד שֶׁתֵּעָשֶׂה אֵפֶר, וְתֵעָשֶׂה בְּבִגְדֵי כְּהֻנָּה, וּבְכֹהֲנִים; 
הַמְּלָאכָה פּוֹסֶלֶת בָּהּ עַד שֶׁתֵּעָשֶׂה אֵפֶר! 
}}

===פסוק ז===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו גם [[ביאור:ספרא/אחרי מות#פרשה ה|ספרא אחרי מות פרשה ה ג,]] דרשה על [[ויקרא טז כו]], על טומאת המשלח את השעיר לעזאזל: שם כתבנו שהמסקנה היא שכיבוס הבגדים והטבילה הם דרך לטהרה, הנחוצה כדי לבוא אל המחנה אחרי שקיעת השמש - ואינם מצוות בפני עצמן. נראה שכאן הביטוי 'מפני מצווה' מכוון למצוות שילוח הטמאים המחייבת שלא להכניס למקדש טבולי יום - ראו [[ביאור:משנה כלים פרק א#משנה ה|כלים א ה!]]}}'''&quot;וְכִבֶּס בְּגָדָיו הַכֹּהֵן&quot;''' – מְלַמֵּד שֶׁהוּא טָמֵא וּמְטַמֵּא בְּגָדִים! 
'''&quot;וְאַחַר יָבֹא אֶל הַמַּחֲנֶה&quot;''', רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: נֶאֱמַר כָּאן &quot;וְאַחַר&quot; וּבִיאָה, וְנֶאֱמַר לְהַלָּן {{ממ|ויקרא|טז|כו}} &quot;וְאַחַר&quot; וּבִיאָה; 
מָה &quot;אַחַר&quot; וּבִיאָה שֶׁנֶּאֱמַר כָּאן – אַחַר בִּיאַת הַשֶּׁמֶשׁ, {{ב|וְקוֹדֶם בִּיאַת הַשֶּׁמֶשׁ|אסור}}, מִפְּנֵי טֻמְאָה וּמִפְּנֵי מִצְוָה, 
אַף &quot;אַחַר&quot; וּבִיאָה שֶׁנֶּאֱמַר לְהַלָּן – אַחַר בִּיאַת שֶׁמֶשׁ, {{ב|וְקוֹדֶם בִּיאַת שֶׁמֶשׁ|אסור}}, מִפְּנֵי טֻמְאָה וּמִפְּנֵי מִצְוָה! 
}}

===פסוק ח===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|גירסת מדרש הגדול כאן בסוגריים נראית מושפעת מהרמב&quot;ם, וגירסת הגניזה מובאת כאן בסוגריים מרובעים.
כל מי שהיה מעורב בשריפת הפרה, אפילו אם שרף כזית מבשרה – נטמא ומטמא את בגדיו; אבל מי שהכין את המקום (&quot;גת&quot;) שבו שורפים את הפרה והביא לשם עצים, ואף מי שהדליק את האש – אינם טמאים אם לא השתתפו בשריפה עצמה.}}('''&quot;וְהַשּׂוֹרֵף אֹתָהּ&quot;''', אֵיזֶה הוּא שׂוֹרֵף? – זֶה הַמְסַיֵּעַ בַּשְּׂרֵפָה, 
כְּגוֹן הַמְהַפֵּךְ בַּבָּשָׂר, וְהַמַּשְׁלִיךְ עֵצִים, וְהַמְהַפֵּךְ בָּאֵשׁ, וְהַחוֹתֶה גֶּחָלִים כְּדֵי שֶׁתִּבְעַר הָאֵשׁ, וְדוֹמֶה לָהֶן. 
יָכוֹל אַף הַמְסַדֵּר אֶת הַמַּעֲרָכָה וְהַמַּצִּית אֶת הָאוּר יְהֵא מְטַמֵּא בְּגָדִים? 
תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;אֹתָהּ&quot;, &quot;אֹתָהּ&quot; – כֻּלָּהּ; כְּשֶׁאָמַר &quot;הַשּׂוֹרֵף&quot; &quot;וְהַשּׂוֹרֵף&quot; – לְרַבּוֹת כַּזַּיִת!)
['''&quot;וְהַשֹּׂרֵף&quot;''', יָכוֹל הַמַּצִּית אֶת הָאוּר? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;אֹתָהּ&quot; – &quot;אֹתָהּ&quot; כֻּלָּהּ. שֶׁאָמַר '''&quot;הַשֹּׂרֵף&quot;''' '''&quot;וְהַשֹּׂרֵף&quot;''' – לְרַבּוֹת כַּזַּיִת.]

{{הע-שמאל|קטע זה ממדרש הגדול אינו מצוי בגירסת הגניזה, וראו [[ביאור:ספרי במדבר/חקת#פיסקה קכד|ספרי קכד]], שאולי שם מקורו. 
מקוה הוא בגודל 40 סאה, כמידת אדם - אפילו אם רוצה להטביל בו רק כלים קטנים או בגדים, וראו [[ביאור:תוספתא/מקואות/א#ו|תוספתא מקואות א ו;]] אבל טבילה במעיין אינה מוגבלת בגודל המעיין אלא בדבר הנטבל, ראו [[ביאור:משנה מקואות פרק א#משנה ח|מקואות א ח,]] שמים זורמים (&quot;זוחלים&quot;) כשרים בכל שהוא, בתנאי שיכסו את הדבר הנטבל בהם.}}('''&quot;וְכִבֶּס בְּגָדָיו&quot;''', וְלֹא בְּגָדִים הַמְנֻגָּעִין! 
'''&quot;בַּמַּיִם&quot;''', '''&quot;בַּמַּיִם&quot;''', שְׁתֵּי פְּעָמִים; מַה תַּלְמוּד לוֹמַר? 
שֶׁהָיָה בַּדִּין: הוֹאִיל וְאָדָם טָעוּן טְבִילָה וְכֵלִים טְעוּנִין טְבִילָה, מָה אָדָם, טוֹבֵל בָּרָאוּי לוֹ – אַף כֵּלִים, טוֹבְלִין בָּרָאוּי לָהֶן! 
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;בַּמַּיִם&quot;''' '''&quot;בַּמַּיִם&quot;'''; בְּמָקוֹם שֶׁאָדָם טוֹבֵל – שָׁם יָדַיִם וְכֵלִים טוֹבְלִין! – בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בְּמִקְוֶה, 
אֲבָל בְּמַעְיָן – אָדָם טוֹבֵל בָּרָאוּי לוֹ וְכֵלִים טוֹבְלִין בָּרָאוּי לָהֶם!)
}}

===פסוק ט===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|גם קטן יכול להיות האוסף את האפר; וראו לעיל פס' ב, שהאוסף שעשה מלאכה אינו פוסל את האפר. וראו גם דברי ר&quot;ע ב[[ביאור:ספרי במדבר/חקת#פיסקה קכד|ספרי שם]] ו[[ביאור:משנה פרה פרק יב#משנה י|פרה יב י,]] שקטן כשר גם להזות על הטמאים.
לדעת ר' ישמעאל המסננת שבאמצעותה מסננים את אפר הפרה היתה מאבן, שאינה מקבלת טומאה. ר' עקיבא מכשיר גם בכברה מעץ; וראו את דעת ר' ישמעאל [[ביאור:משנה פרה פרק ג#משנה יא|בפרה ג יא.]] לעניין המבנה של הבור השוו [[ביאור:משנה פרה פרק ג#משנה ו|שם ג ו]]. בשל החלונות המקיפים את הבור, אפילו אם הייתה טומאה בקיר הבור - תוכו לא נטמא.}}'''&quot;וְאָסַף אִישׁ&quot;''' – 
(לְהוֹצִיא אֶת הַקָּטָן אוֹ לְהוֹצִיא אֶת הָאִשָּׁה? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;טָהוֹר&quot;.)
[יָכוֹל יְהוּא כָּל מַעֲשֶׂיהָ בְּכֹהֵן עַד עַכְשָׁו? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;אִישׁ&quot;'''. שֶׁאָמַר &quot;אִישׁ&quot;] – רִבָּה נָתִין, גֵּר, וּמַמְזֵר, עֶבֶד מְשֻׁחְרָר. אוֹ &quot;אִישׁ&quot; – פְּרָט לְקָטָן? אָמַרְתָּ &quot;טָהוֹר&quot;, לְרַבּוֹת אֶת הַקָּטָן! 
'''&quot;לְמִשְׁמֶרֶת&quot;''', כֵּיצַד הָיוּ עוֹשִׂין? הָיוּ כּוֹתְשִׁין אוֹתָהּ בְּמַכְתֶּשֶׁת וְכוֹבְרִין אוֹתָהּ בִּכְבָרוֹת. 
רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: בְּשֶׁל אֶבֶן. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: בְּשֶׁל עֵץ. 
וּבוֹר הָיָה נָתוּן תַּחַת הָאֶבֶן שֶׁהָיְתָה נִשְׂרֶפֶת בְּתוֹכוֹ, עָשׂוּי חַלּוֹנוֹת חַלּוֹנוֹת. 
חוֹטְמָהּ שֶׁל זוֹ כְּנֶגֶד {{ב|[חוּרְרָהּ]|החור}} שֶׁל זוֹ, וְחוֹטְמָהּ שֶׁל זוֹ כְּנֶגֶד [חוּרְרָהּ] שֶׁל זוֹ – מִפְּנֵי קֶבֶר הַתְּהוֹם. 

{{הע-שמאל|לעניין חלוקת אפר הפרה לשלושה חלקים ראו [[ביאור:משנה פרה פרק ג#משנה יא|שם יא]].
הביטוי &quot;מקום טהור&quot; נדרש שגם המקום של האפר יהיה טהור, ואפילו טומאת מדף פוסלת את האפר או את מי החטאת, ולכן אין לעבור איתם מעל שרץ, רוק, תנור, כיריים, או מעטן טמאים, וכן אפילו כלי של מי חטאת המוקף צמיד פתיל שהיה באהל המת פסול; וראו גם [[ביאור:ספרי במדבר/חקת#פיסקה קכד|ספרי קכד,]] [[ביאור:משנה פרה פרק י#משנה ד|ופרה י ד-ה.]]}} כֵּיצַד הָיוּ עוֹשִׂין? [הָיוּ מְבִיאִין {{ב|מַעֲצֵבִים|קלל (כלי אחסנת) מי החטאת}} שֶׁל שַׁיִשׁ וְ]חוֹלְקִים אוֹתָהּ לִשְׁלֹשָׁה חֲלָקִים: מַנִּיחִים שְׁלִישׁ בַּחַלּוֹנוֹת וְסוֹתְמִין אוֹתָן, 
וּמְחַלְּקִין שְׁלִישׁ לְכָל הַמִּשְׁמָרוֹת, וּמַנִּיחִין שְׁלִישׁ בְּהַר הַבַּיִת. 
לְקַיֵּם מַה שֶּׁנֶּאֱמַר &quot;וְאָסַף אִישׁ טָהוֹר... וְהִנִּיחַ&quot; – אוֹסֵף הָיָה לִפְנֵי מַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל וּמַנִּיחַ בְּמַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל. 
['''&quot;וְהִנִּיחַ מִחוּץ לַמַּחֲנֶה&quot;''' – חוּץ לִשְׁלֹשׁ מַחֲנוֹת: חוּץ לְמַחֲנֵה שְׁכִינָה, לְמַחֲנֵה לְוִיָּה, לְמַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל.
כֵּיצַד?] – הָיָה רֹק נָתוּן תַּחְתָּיו – טָמֵא; עַל גַּבָּיו – טָהוֹר. הָיָה שֶׁרֶץ נָתוּן תַּחְתָּיו – טָמֵא; עַל גַּבָּיו – טָהוֹר. 
הָיָה עוֹמֵד עַל גַּבֵּי תַנּוּר וְעַל גַּבֵּי כִירַיִם וְעַל גַּבֵּי (מעטן של) [מַעֲבָט שֶׁל עֲנָבִים], הַלָּגִין שֶׁל חַטָּאת בְּיָדוֹ – פָּסוּל. 
הָיָה נֶסֶר מוּנָח עַל גַּבֵּי תַנּוּר וְעַל גַּבֵּי כִירַיִם וְעַל גַּבֵּי מַעֲטָן שֶׁל זֵיתִים, וְלָגִין שֶׁל חַטָּאת תָּלוּי בָּהּ - 
בֵּית שַׁמַּאי פּוֹסְלִין וּבֵית הִלֵּל מַכְשִׁירִים. 

{{הע-שמאל|השוו [[ביאור:משנה פרה פרק ט#משנה ה|פרה ט ה.]] החכמים דנו האם הפרה נטמאת מהמים או לא; אבל ר' אליעזר בן יעקב טוען שהמים פסולים, שהרי לא נשמרו כיאות - ולכן הפרה טהורה; וראו [[ביאור:ספרי במדבר/חקת#פיסקה קכד|ספרי קכד.]]
הכל נאמנים על החטאת, דווקא בגלל חומרתה; ולכן אין צורך בשומר מיוחד; וראו גם [[ביאור:משנה פרה פרק ה|פרה ה א.]]}}'''&quot;וְהָיְתָה לַעֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְמִשְׁמֶרֶת&quot;''', אָמְרוּ: פַּעַם אַחַת שָׁאֲלוּ לוֹמַר: 
הֲרֵי פָּרָה שֶׁשָּׁתַת מֵי חַטָּאת וְנִשְׁחֲטָה {{ב|עַל אֲתַר,|תוך פחות מ-24 שעות}} מַה הִיא? וְהָיוּ מְבַקְּשִׁין לְטַמֵּא אֶת בְּשָׂרָהּ. 
אָמַר לָהֶם רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב: לְכָךְ נֶאֱמַר &quot;וְהָיְתָה לַעֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְמִשְׁמֶרֶת לְמֵי נִדָּה&quot;: 
כְּשֶׁהֵם שְׁמוּרִים – הֵם מֵי נִדָּה, וּכְשֶׁאֵינָן שְׁמוּרִים – אֵינָם מֵי נִדָּה! 
'''&quot;לַעֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְמִשְׁמֶרֶת&quot;''', כֵּיצַד הָיוּ מְשַׁמְּרִים אוֹתָהּ? הָיוּ מוֹסְרִים אוֹתָהּ לְאָדָם נֶאֱמָן וְהוּא מְשַׁמְּרָהּ. 
אֶלָּא שֶׁחָזְרוּ לוֹמַר: הַכֹּל נֶאֱמָנִין עַל טָהֳרַת הַקֹּדֶשׁ וְעַל הַחַטָּאת. 

{{הע-שמאל|בן בג בג דורש את הפסוק על הפרה האדומה לפני שנשחטה.
את מי החטאת מכינים בזריית האפר על המים ולא ההפך; הוא מכנה את האפר &quot;נידה&quot;; וראו [[ביאור:ספרי במדבר/חקת#פיסקה קכח|ספרי קכח,]] וראו [[ביאור:משנה פרה פרק ו|פרה ו א.]]
בדיעבד הפרה כשרה אפילו אם לא היתה שחיטתה לשם חטאת; וראו דברי ר' אליעזר [[ביאור:משנה פרה פרק ד#משנה ג|בפרה ד ג.]]}}בֶּן בַּג בַּג אוֹמֵר: &quot;וְהָיְתָה... לְמִשְׁמֶרֶת&quot; – אֵינָהּ רוֹעָה בָּעֵדֶר. 
'''&quot;לְמֵי נִדָּה&quot;''', לְפִה שֶׁנֶּאֱמַר &quot;וְנָתַן עָלָיו מַיִם חַיִּים&quot;, יָכוֹל אֵפֶר עַל הַמַּיִם, אוֹ מַיִם עַל הָאֵפֶר? 
אָמַרְתָּ &quot;לְמֵי נִדָּה&quot; – עַל הַמַּיִם תֵּן נִדָּה. 
'''&quot;חַטָּאת&quot;''', שֶׁיִּהְיוּ מוֹעֲלִין בִּבְשָׂרָהּ, וּמִנַּיִן אַף בְּאֶפְרָהּ? תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;הִיא&quot;! 
'''&quot;חַטָּאת&quot;''', שֶׁיִּהְיוּ כָּל מַעֲשֶׂיהָ לְשֵׁם חַטָּאת. יָכוֹל אִם לֹא הָיוּ מַעֲשֶׂיהָ לְשֵׁם חַטָּאת – לֹא תְּהֵא כְּשֵׁרָה? תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;הִיא&quot;!
}}

===פסוק י===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|המסיט את האפר או את הפרה לפני שחיטתה מטמא בגדים, וטומאתו מבחינה זו דומה לטומאת הזב; וראו [[ביאור:ספרי במדבר/חקת#פיסקה קכד|ספרי קכד.]]
ראב&quot;י קובע שהאפשרות להיטהר במי חטאת היא פריבילגיה לישראל. הנשים שנשבו במלחמת מדיין יוכלו להיטהר במים אלו לאחר שיתגיירו, שהרי גם גרים וגיורות נטהרים במי החטאת. וראו דברי בית הלל [[ביאור:משנה פסחים פרק ח#משנה ח|בפסחים ח ח,]] שכל גר נחשב כטמא מת וחייב בהזאת מי חטאת בשלישי ובשביעי, וראו שם שלמעשה נהגו כבית שמאי.}}'''&quot;וְכִבֶּס הָאוֹסֵף אֶת אֵפֶר הַפָּרָה אֶת בְּגָדָיו&quot;''', אִם הֵסִיט אֶת הַפָּרָה הֲרֵי זֶה טָמֵא וּמְטַמֵּא בְּגָדִים! 
'''&quot;וְהָיְתָה לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל&quot;''' – בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מְקַבְּלִין הַזָּיָה, אֵין הַגּוֹיִם מְקַבְּלִין הַזָּיָה! 
אָמְרוּ: פַּעַם אַחַת הָיָה רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב יוֹשֵׁב וְדוֹרֵשׁ בַּפָּרָה בִּטְבֶרְיָה, וְרַבִּי מֵאִיר וְרַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן שַׁמּוּעַ יוֹשְׁבִין שָׁם. 
אָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב: לָכֵן נֶאֱמַר '''&quot;וְהָיְתָה לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל&quot;'''; בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מְקַבְּלִין הַזָּיָה, אֵין הַגּוֹיִם מְקַבְּלִין הַזָּיָה! 
אָמַר לוֹ רַבִּי מֵאִיר: וַהֲרֵי כְּבָר נֶאֱמַר '''&quot;תִּתְחַטְּאוּ אַתֶּם וּשְׁבִיכֶם&quot;''' {{ממ|במדבר|לא|יט}}! 
אָמַר לוֹ: בְּוַדַּאי שֶׁאָמַרְתָּ, אֶלָּא שֶׁהִנַּחְתָּ שָׁם דָּבָר אֶחָד וְאָנוּ צְרִיכִין לוֹ: 
'''&quot;אַתֶּם וּשְׁבִיכֶם&quot;''' – מָה אַתֶּם, בְּנֵי בְּרִית – מְקַבְּלִין הַזָּיָה, אַף הַשְּׁבוּיָה – כְּשֶׁתָּבוֹא לַבְּרִית וְתִטָּמֵא, תְּהֵא מְקַבֶּלֶת הַזָּיָה! 
'''&quot;וְלַגֵּר&quot;''' – זֶה הַגֵּר; '''&quot;הַגָּר בְּתוֹכָם&quot;''' – לְרַבּוֹת נְשֵׁי הַגֵּרִים! 

{{הע-שמאל|ההזאה אינה מצווה לשמה, אלא כדי להיפטר מהטומאה. על הכהן השורף את הפרה היו מזים מי חטאת מפרות קודמות, ומכאן שכדי לחזור ולשחוט פרה אדומה חייבים אפר מפרה קודמת וממנה לקודמתה; ראו [[ביאור:משנה פרה פרק ג|פרה ג א.]] אפר הפרה אמור להיות רציף מימי משה ולהמשך הדורות!}}'''&quot;חֻקַּת עוֹלָם&quot;''' – מַזִּין {{ב|מִזּוֹ|מפרה זו}} {{ב|מִפְּנֵי זוֹ;|מפני 'חוקת עולם' - הטומאה, שנזכרה בפס' כא}} '''&quot;לְחֻקַּת עוֹלָם&quot;''' – מַזִּין מִזּוֹ לְקַדֵּשׁ אַחֶרֶת! 
}}

===פסוק יא===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|הדרשה מעירה שדיני הטומאה והטהרה חלים רק על החיים, ומכאן שהמת עצמו אינו טמא, אלא הנוגע בו הוא שטמא. הדרשה מפנה לסיפור השונמית ([[מלכים ב ד]]), שבמותו - הוא נשאר טהור, אבל טימא את הכלים שבבית, וכשחזר לחיים אמנם הוא נשאר טהור, אבל נטמא מהכלים שהיו בבית, שנשארו טמאים.
האימרה &quot;מטמאיך לא טימאוני ואתה טימאתני&quot; נאמרת כביכול ע&quot;י בנה של השונמית לכלי הבית, ע&quot;י הבגדים של השורף את הפרה אל השורף עצמו; ע&quot;י בגדי האוכל לנבלת העוף וכו'. חז&quot;ל היו מודעים לאבסורד שבהלכות הטומאה והטהרה והדגישו אותו; וראו חלק מהדוגמאות הללו [[ביאור:משנה פרה פרק ח#משנה ב|בפרה ח ב-ז,]] [[ביאור:משנה כלים פרק ח#משנה ד|בכלים ח ד]] [[ביאור:תוספתא/פרה/ח|ובתוספתא פרה ח א-ג.]]}} '''&quot;הַנֹּגֵעַ בְּמֵת&quot;''', נוֹגֵעַ בְּמֵת – טָמֵא; אֵין מֵת עַצְמוֹ טָמֵא! 
נוֹגֵעַ בְּמֵת – טָמֵא; אֵין בְּנָהּ שֶׁל שׁוּנַמִּית טָמֵא! 
אָמְרוּ: בְּנָהּ שֶׁל שׁוּנַמִּית, כְּשֶׁמֵּת, כֹּל שֶׁהָיָה עִמּוֹ בַּבַּיִת – טָמֵא הָיָה טֻמְאַת שִׁבְעָה, וּכְשֶׁחָיָה – הָיָה טָהוֹר לַקֹּדֶשׁ. 
{{ב|חָזְרוּ וְנָגְעוּ בּוֹ|הכלים שבבית}} – טִמְּאוּהוּ הֵם; הֲרֵי זֶה אוֹמֵר: מְטַמְּאֶיךָ לֹא טִמְּאוּנִי, וְאַתָּה טִמֵּאתַנִי. 
הַשּׂוֹרֵף פָּרָה, וּפָרִים הַנִּשְׂרָפִים, וּשְׂעִירִים הַנִּשְׂרָפִים – מְטַמְּאִין בְּגָדִים; 
הֵן עַצְמָן – אֵין מְטַמְּאִין בְּגָדִים. 
הֲרֵי זֶה אוֹמֵר: מְטַמְּאֶיךָ לֹא טִמְּאוּנִי, וְאַתָּה טִמֵּאתַנִי. 
הָאוֹכֵל מִנִּבְלַת הָעוֹף הַטָּהוֹר – טָמֵא וּמְטַמֵּא בְּגָדִים אַבֵּית הַבְּלִיעָה; 
וְהוּא עַצְמוֹ – אֵין מְטַמֵּא בְּגָדִים. 
הֲרֵי זֶה אוֹמֵר: מְטַמְּאֶיךָ לֹא טִמְּאוּנִי, וְאַתָּה טִמֵּאתַנִי. 
טְהוֹרֵי כְּלֵי חֶרֶס שֶׁהָיוּ (מטלטלין) [מְשֻׁלְשָׁלִים] לַאֲוִיר הַתַּנּוּר בִּמְקוֹם (הנגע) [הַנָּגוּב] – טְהוֹרִין. 
צָפוּ מַשְׁקִין עַל גַּבֵּי הַתַּנּוּר – נִטְמָא, אוֹ בַּאֲחוֹרֵי הַתַּנּוּר נָגְעוּ בִּכְלִי חֶרֶס – טָמֵא; 
הֲרֵי אוֹמֵר וְכוּ'. 
מַזֶּה שֶׁעוֹמֵד בְּתוֹךְ מַשְׁקִין וּמִטְפָּחוֹת בְּמָתְנָיו, נִתְּזוּ מִתַּחַת רַגְלָיו וְטִמְּאוּ אֶת הַמִּטְפָּחוֹת, חָזְרָה הַמִּטְפַּחַת וְטִמְּאַתּוּ; 
הֲרֵי זֶה אוֹמֵר וְכוּ'. 
מַקְרָצוֹת נִמְשָׁכוֹת זוֹ בָּזוֹ וְכִכָּרִים נוֹגְעִים זֶה בָּזֶה, וּבָהֶם גֻּמִּים מְלֵאִים מַשְׁקִים. 
נָגַע שֶׁרֶץ בְּאַחַת מֵהֶם – נִטְמָא וְטִמֵּא אֶת כֻּלָּם; הֲרֵי זֶה אוֹמֵר וְכוּ'. 
הָאֳכָלִים וְהַמַּשְׁקִים וְהַמֶּרְכָּב וְהַמּוֹשָׁב שֶׁהָיוּ מֻנָּחִים תַּחַת אֶבֶן מַסְמָא, וְהַמִּשְׁכָּב תַּחְתֵּיהֶן – טָהוֹר. 
הָלַךְ טָהוֹר וְעָמַד שָׁם וְנִטְמָא, נָגַע בָּהֶם – טִמֵּא אֶת כֻּלָּם; הֲרֵי זֶה אוֹמֵר וְכוּ'. 
קְעָרָה שֶׁהִיא מְלֵאָה מַשְׁקִין טְהוֹרִים, וַאֲחוֹרֶיהָ טְמֵאִים, וּמֻנָּחִים עַל גַּבֵּי טַבְלָא, וְכִכָּר שֶׁל תְּרוּמָה נָתוּן עָלֶיהָ, 
וְצָפוּ הַמַּשְׁקִים עַל גַּבֵּי הַקְּעָרָה – נִטְמְאוּ בַּאֲחוֹרֵי קְעָרָה, נָפְלוּ עַל הַטַּבְלָא וְטִמְּאוּהָ; חָזְרָה הַטַּבְלָא וְטִמְּאָה אֶת הַכִּכָּר. 
הֲרֵי הַכִּכָּר אוֹמֶרֶת לַטַּבְלָא: מְטַמְּאֶיךָ וְכוּ'. 

{{הע-שמאל|העובר המת אינו מטמא את אמו, אבל מטמא את המיילדת אם היא נגעה בו. המיילדת מטמאת בתורה את האם במגעה בה. גם האם אומרת למיילדת &quot;מטמאיך לא טמאוני ואת טמאתני&quot;.
הנוגע בשיניים שנפלו מעצמות המת, או בצפורנים שנפרדו מהגופה אינו מטמא; אבל אם הן מחוברות לגופה הנוגע בהם נטמא; וראו [[ביאור:משנה אהלות פרק ג#משנה ג|אהלות ג ג.]]}}'''&quot;הַנֹּגֵעַ... וְכֹל אֲשֶׁר יִגַּע בַּחֲלַל חֶרֶב&quot;''' - [בֶּחָלָל שֶׁדַּרְכּוֹ לֵהָרֵג בַּחֶרֶב,] פְּרָט לְאִשָּׁה שֶׁהַמֵּת בְּתוֹךְ מֵעֶיהָ! 
וּמִנַּיִן חֲכָמָה שֶׁשָּׁלְחָה יָדָהּ בְּתוֹךְ מֵעֶיהָ [שֶׁל אִשָּׁה], שֶׁהִיא טְמֵאָה? תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;הַנֹּגֵעַ&quot;'''. 
יָכוֹל כָּל הַיָּמִים שֶׁהַחֲכָמָה טְמֵאָה אַף הָאִשָּׁה טְמֵאָה? אָמְרַתְּ '''&quot;הוּא יִתְחַטָּא&quot;''' – פְּרָט לָזֶה. 
'''&quot;הַנֹּגֵעַ בְּמֵת&quot;''' – פְּרָט לַנּוֹגֵעַ בְּשִׁנָּיו בִּשְׂעָרוֹ וּבְצִפָּרְנָיו בִּזְמַן שֶׁפֵּרְשׁוּ. 
יָכוֹל שֶׁאֲנִי מְרַבֶּה בְּשָׁעָה שֶׁהֵם מְחֻבָּרִין? תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;וְטָמֵא&quot;'''. 

{{הע-שמאל|אם נגע בחתיכה קטנה מכזית מבשר המת אינו נטמא, כי אדם מתחיל להקרא כך כשהגיע ברחם אמו לגודל כזית.
הנוגע או הנושא עצם, אפילו קטנה מכזית, בגודל כשעורה – טמא (אמנם אין העצם הקטנה מטמאת באהל), כך גם הנוגע בשלולית דם שיש בה רביעית או בדם תבוסה שניגר בזמן המוות, ובעצם שנחתכה מן החי עם הבשר שעליה; וראו ([[ביאור:משנה אהלות פרק ב|אהלות ב א.]])
ה'פסוק' המופיע בגרסת הגניזה &quot;או בדם&quot;, הוא כנראה פרפרזה על לשון &quot;או בעצם אדם&quot;.}}'''&quot;הַנֹּגֵעַ בְּמֵת&quot;''', יָכוֹל כָּל שֶׁהוּא? אָמְרַתְּ שׁוּב '''&quot;בְּמֵת&quot;'''. 
יָכוֹל לֹא יְטַמֵּא כָּל שֶׁהוּא, אֲבָל יְטַמֵּא כַּעֲדָשָׁה, שֶׁכֵּן מָצִינוּ כַּעֲדָשָׁה מִן הַשֶּׁרֶץ טָמֵא? אָמְרַתְּ שׁוּב '''&quot;בְּמֵת&quot;'''. 
הָא מָה הַדָּבָר, {{ב|אַחַר שֶׁרִבָּה הַכָּתוּב מִעֵט?|מאחר והפסוק ריבה ומיעט, מה ההגיון ההלכתי?}} אָמְרוּ: כַּזַּיִת מִן הַמֵּת טָמֵא, שֶׁכֵּן הוּא תְּחִלַּת יְצִירָתוֹ. 
אֵין לִי אֶלָּא הַנּוֹגֵעַ בְּכַזַּיִת מִן הַמֵּת; וּמִנַּיִן אַף הַנּוֹגֵעַ בְּעֶצֶם? תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;אוֹ בְעֶצֶם&quot;'''. 
יָכוֹל כָּל שֶׁהוּא? אָמְרַתְּ שׁוּב '''&quot;אוֹ בְעֶצֶם&quot;'''. יָכוֹל לֹא יְטַמֵּא כָּל שֶׁהוּא, אֲבָל יְטַמֵּא בְּכַעֲדָשָׁה, שֶׁכֵּן עֶצֶם כִּשְׂעוֹרָה? 
אָמְרַתְּ שׁוּב '''&quot;בְעֶצֶם&quot;''', הָא מָה הַדָּבָר, אַחַר שֶׁרִבָּה הַכָּתוּב מִעֵט? אָמְרוּ: עֶצֶם כִּשְׂעוֹרָה מְטַמֵּא בְּמַגָּע וּבְמַשָּׂא. 
אֵין לִי אֶלָּא הַנּוֹגֵעַ בְּעֶצֶם מִן הַמֵּת; מִנַּיִן אַף הַנּוֹגֵעַ בְּדָם? תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;אוֹ&quot;'''. 
יָכוֹל כָּל שֶׁהוּא בְּעֶצֶם מִן הַחַי? תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;אוֹ בְעֶצֶם אָדָם&quot;''' – מָה אָדָם, שָׁלֵם – אַף עֶצֶם, שָׁלֵם. 
אֵין לִי אֶלָּא בְּנוֹגֵעַ בְּמֵת וּבְעֶצֶם; מִנַּיִן לְרַבּוֹת אַף הַנּוֹגֵעַ בְּדָם? תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;אוֹ [בְדָם]&quot;.
(יכול אמר? שוב:) [יָכוֹל כָּל שֶׁהוּא? שׁוּב:] &quot;בְּדָם&quot;. כַּמָּה הוּא דָּמוֹ שֶׁל אָדָם? שִׁעוּרוֹ בְּבֵינוֹנִית רְבִיעִית. 
וּמִנַּיִן לְרַבּוֹת דַּם תְּבוּסָה? תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;נֶפֶשׁ&quot;'''. 
יָכוֹל דַּם תְּבוּסָה מִמֵּת אֶחָד; וּמִנַּיִן לְרַבּוֹת דַּם תְּבוּסָה מִשְּׁנֵי מֵתִים? תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;נְפָשֹׁת&quot;''' {{ממ|ויקרא|כא|יא}}. 

{{הע-שמאל|דם של קטן מטמא באהל אפילו אם אין בו רביעית, אם מדובר בכל דמו של הקטן שמת.}}וּמִנַּיִן אַתָּה מְרַבֶּה דַּם קָטָן כֻּלּוֹ? תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;נְפָשֹׁת&quot;'''. 
יָכוֹל שֶׁאֲנִי מְרַבֶּה שֶׁחָלָה וְהָלַךְ לוֹ? אָמְרַתְּ, לֹא אָמַרְתִּי אֶלָּא '''&quot;אֲשֶׁר יָמוּת&quot;'''. 
[אֵיזֶהוּ דַּם תְּבוּסָה?] רַבִּי (שמעון) [יִשְׁמָעֵאל] אוֹמֵר: רְבִיעִית מִן הַמֵּת וּשְׁמִינִית מִן הַחַי שֶׁבְּלָלוּ זֶה בָּזֶה, נוֹטֵל מִזֶּה וּמִזֶּה דַּם רְבִיעִית – זֶהוּ דַּם תְּבוּסָה. 
רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן יְהוּדָה אִישׁ בַּרְתּוֹתָא אָמַר: הֲרֵי הוּא כְּדַם בְּהֵמָה וּכְדַם הַחַי! 

{{הע-שמאל|אם נוצרה מתחת לגופה שלולית דם בכמות של רביעית – הנוגע בדם טמא, אפילו אם לא ידוע כמה ממנו יצא אחרי המוות; וראו [[ביאור:משנה אהלות פרק ג#משנה ה|אהלות ג ה.]]}}אֵיזֶהוּ דַּם תְּבוּסָה? צָלוּב שֶׁדָּמוֹ שׁוֹתֵת וְנִמְצָא תַּחְתָּיו רְבִיעִית דָּם, וְאֵין יָדוּעַ כַּמָּה יָצָא מֵחַיִּים וְכַמָּה יָצָא אַחַר מִיתָה – הֲרֵי זֶה מִצְטָרֵף. 
וְהַמֵּת שֶׁדָּמוֹ נוֹטֵף וְנִמְצָא תַּחְתָּיו רְבִיעִית דָּם – אֵינוֹ מִצְטָרֵף. 
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר חִלּוּף הַדְּבָרִים: הַשּׁוֹתֵת אֵינוֹ מִצְטָרֵף וְהַמְנַטֵּף מִצְטָרֵף. 

{{הע-שמאל|לאחר שהגדיר הדרשן את כמויות הדם או העצמות המטמאים, הוא דורש את דרך העברת הטומאה: טומאת מגע וטומאת אהל מפורשות בפסוק. אלעזר בן מתיא דורש &quot;וטמא שבעת ימים&quot; שגוף המת מטמא גם את נושאו. ר' שמעון מנסה ללמוד טומאת משא בקל וחומר מנבילה, אבל טומאת נבילה חלה רק עד הערב ואילו כאן מדובר בטמא מת, שטומאתו לפחות לשבוע. ר' אלעזר טוען, כר' עקיבא, שאין היררכיה בין הטומאות ולכן לא ניתן ללמוד את טומאת המשא של המת בקל וחומר, וראו [[ביאור:משנה אהלות פרק ב#משנה ד|אהלות ב ד.]]}}אֵין בַּמַּשְׁמָע שֶׁיְּטַמֵּא הַמֵּת אֶלָּא בְּמַגָּע וּבְאֹהֶל. 
וּמִנַּיִן אַף בְּמַשָּׂא? תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;וְטָמֵא שִׁבְעַת יָמִים&quot;''', לְרַבּוֹת שֶׁיְּטַמֵּא בְּמַשָּׂא, דִּבְרֵי רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן מַתְיָא. 
אָמַר לוֹ רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן פִּנְחָס: אֵינוֹ צָרִיךְ! 
וּמָה אִם נְבֵלָה, שֶׁאֵינָהּ מְטַמְּאָה בְּאֹהֶל - הֲרֵי הִיא מְטַמְּאָה בְּמַשָּׂא; הַמֵּת, שֶׁהוּא מְטַמֵּא בְּאֹהֶל - אֵינוֹ דִּין שֶׁיְּהֵא מְטַמֵּא בְּמַשָּׂא? 
אָמַר לוֹ רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן מַתְיָא: מַה מַּשָּׂא נְבֵלָה, עַד הָעֶרֶב – אַף מַשָּׂא הַמֵּת, לֹא יְהֵא אֶלָּא עַד הָעֶרֶב! 
אָמַר לוֹ רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן פִּנְחָס: אַחַר (שהורית) [שֶׁהוֹדֵיתָ] שֶׁהַמֵּת מְטַמֵּא בְּמַשָּׂא, 
הַמֵּת מְטַמֵּא בְּמַגָּע וּבְמַשָּׂא, וּנְבֵלָה מְטַמְּאָה בְּמַגָּע וּבְמַשָּׂא. 
אִם לֹא חָלְקָה תּוֹרָה מַשָּׂא נְבֵלָה מִמַּגָּעָהּ – דִּין הוּא שֶׁנַּחֲלֹק מַשָּׂא הַמֵּת מִמַּגָּעוֹ? 
אָמַר לוֹ רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן מַתְיָא: כָּל כָּךְ מִבַּלְעֲדֵי נְבֵלָה {{ב|אֶפְשָׁר לְךָ לִחְיוֹת|אינך יכול להבין את הדין}}? 
בּוֹא וּרְאֵה שֶׁיֵּשׁ הַרְבֵּה מְטַמְּאִין בְּמַגָּע וְאֵינָן מְטַמְּאִין בְּמַשָּׂא: הַגּוֹלֵל וְהַדּוֹפֵק {{ב|וְקוּלִיתוֹ|עצם קטנה. בגירסת הגניזה &quot;וטליתו&quot;}} שֶׁל מֵת -
מְטַמְּאִין בְּמַגָּע וּבְאֹהֶל וְאֵין מְטַמְּאִין בְּמַשָּׂא! 
וְכֵן אַל תִּתְמַהּ עַל נִבְלַת הַמֵּת, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁהִיא מְטַמְּאָה בְּמַגָּע וּבְאֹהֶל, לֹא תְּהֵא מְטַמְּאָה בְּמַשָּׂא! 
הָא צָרַכְתָּ לוֹמַר '''&quot;וְטָמֵא שִׁבְעַת יָמִים&quot;''' – לְרַבּוֹת שֶׁמְּטַמֵּא בְּמַשָּׂא! 
}}

===פסוק יב===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|הטמא הרוצה להיטהר חייב להתרחק מהמת, ואינו יכול להיטהר כל עוד הוא נוגע בו. ההזיה הראשונה היא לא לפני היום השלישי, והשנייה היא לפחות ארבעה ימים מאוחר יותר; אין להזות פעמיים ביום השביעי ואין להזות בלילה ([[ביאור:משנה פרה פרק יב#משנה יא|פרה יב יא.]])}}&quot;'''הוּא יִתְחַטָּא בוֹ'''&quot;, יָכוֹל דָּבוּק לַמֵּת? אָמַרְתָּ: לֹא אָמַרְתִּי אֶלָּא &quot;בַּשְּׁלִישִׁי&quot;! 
אִי בַּשְּׁלִישִׁי, יָכוֹל חִטּוּי אֶחָד? אָמַרְתָּ: לֹא אָמַרְתִּי אֶלָּא &quot;בַּשְּׁבִיעִי&quot;! 
אִי בַּשְּׁבִיעִי, יָכוֹל חִטּוּי שְׁנַיִם? אָמַרְתָּ: לֹא אָמַרְתִּי אֶלָּא &quot;בַּשְּׁלִישִׁי&quot;! 

{{הע-שמאל|בין הזאת היום השלישי וההזאה ביום השביעי אין היררכיה, כי מחד הזאת השלישי קרובה יותר לטומאה, ומאידך הזאת השביעי משלימה את מערכת ההזאות; לכן נאלץ הכתוב לומר &quot;'''ביום''' השלישי '''וביום''' השביעי&quot;.}}יָכוֹל תְּהֵא הַזָּיָתוֹ קְבוּעָה בַּלַּיְלָה? אָמַרְתָּ: לֹא אָמַרְתִּי אֶלָּא &quot;בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי&quot;. 
יָכוֹל תְּהֵא הַזָּיַת שְׁלִישִׁי קְבוּעָה בַּיּוֹם, אֲבָל הַזָּיַת שְׁבִיעִי תְּהֵא קְבוּעָה בַּלַּיְלָה? 
וַהֲלֹא אוֹמֵר: וְכִי דִּין הוּא? הוֹאִיל וְנֶאֶמְרָה הַזָּאָה בַּשְּׁלִישִׁי וְנֶאֶמְרָה הַזָּאָה בַּשְּׁבִיעִי,
מַה מָּצִינוּ שֶׁהַזָּיַת שְׁלִישִׁי קְבוּעָה בַּיּוֹם – אַף הַזָּיַת שְׁבִיעִי תְּהֵא קְבוּעָה בַּיּוֹם! 
קַל וָחֹמֶר: וּמָה אִם שְׁלִישִׁי, שֶׁאֵין הַזָּיָתוֹ כְּשֵׁרָה עַד שֶׁתַּכְשִׁירֶנָּה אַחֶרֶת, הֲרֵי הַזָּיָתוֹ קְבוּעָה בַּיּוֹם; 
שְׁבִיעִי, שֶׁהַזָּיָתוֹ כְּשֵׁרָה עַד שֶׁלֹּא תַּכְשִׁירֶנָּה אַחֶרֶת – אֵינוֹ דִּין שֶׁתְּהֵא הַזָּיָתוֹ קְבוּעָה בַּיּוֹם? 
לֹא: אִם אָמַרְתָּ בַּשְּׁלִישִׁי, שֶׁהוּא סָמוּךְ לַטֻּמְאָה; תֹּאמַר בַּשְּׁבִיעִי, שֶׁאֵינוֹ סָמוּךְ לַטֻּמְאָה אֶלָּא סָמוּךְ לַטָּהֳרָה? 
אָמַרְתָּ: לֹא אָמַרְתִּי אֶלָּא &quot;בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי&quot;; יִלָּמֵד שְׁלִישִׁי מִשְּׁבִיעִי: 
הוֹאִיל וְנֶאֶמְרָה הַזָּיָה בַּשְּׁבִיעִי וְנֶאֶמְרָה הַזָּיָה בַּשְּׁלִישִׁי,
מַה מָּצִינוּ שֶׁהַזָּיַת שְׁבִיעִי קְבוּעָה בַּיּוֹם – אַף הַזָּיַת שְׁלִישִׁי תְּהֵא קְבוּעָה בַּיּוֹם! 
קַל וָחֹמֶר: וּמָה אִם שְׁבִיעִי, שֶׁהוּא סָמוּךְ לְטָהֳרָתוֹ, הֲרֵי הַזָּיָתוֹ קְבוּעָה בַּיּוֹם; 
שְׁלִישִׁי, שֶׁהוּא סָמוּךְ לַטֻּמְאָה – אֵינוֹ דִּין שֶׁתְּהֵא הַזָּיָתוֹ קְבוּעָה בַּיּוֹם? 
לֹא: אִם אָמַרְתָּ בַּשְּׁבִיעִי, שֶׁהַזָּיָתוֹ כְּשֵׁרָה עַד שֶׁלֹּא תַּכְשִׁירֶנָּה אַחֶרֶת – תֹּאמַר בַּשְּׁלִישִׁי, שֶׁאֵין הַזָּיָתוֹ כְּשֵׁרָה עַד שֶׁתַּכְשִׁירֶנָּה אַחֶרֶת? 
אָמַרְתָּ: לֹא אָמַרְתִּי אֶלָּא &quot;בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי&quot;.

{{הע-שמאל|ההזאות אינן דווקא מייד ביום השלישי מהטומאה, וכן הזאת היום השביעי יכולה להתעכב גם למועדים מאוחרים יותר, אבל אין הטמא נטהר בלי ההזאות.}}&quot;'''הוּא יִתְחַטָּא בוֹ בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי'''&quot;, יָכוֹל סָמוּךְ לַמִּיתָה? אָמַרְתָּ שׁוּב &quot;בַּשְּׁלִישִׁי&quot;. 
אִם לוֹמַר שְׁלִישִׁי שֶׁהוּא סָמוּךְ לַמִּיתָה – כְּבָר לִמֵּד! הָא מָה אֲנִי מְקַיֵּם &quot;שְׁלִישִׁי&quot;? שֶׁאֲפִילּוּ רָחוֹק מִן הַמִּיתָה! 
יָכוֹל הַזָּיַת שְׁלִישִׁי תְּהֵא רְחוֹקָה מִן הַמִּיתָה, אֲבָל הַזָּיַת שְׁבִיעִי תְּהֵא סְמוּכָה לַשְּׁלִישִׁי? 
אָמַרְתָּ שׁוּב &quot;בַּשְּׁבִיעִי&quot;; אִם לוֹמַר שְׁבִיעִי שֶׁהוּא סָמוּךְ לַשְּׁלִישִׁי – כְּבָר לִמֵּד! 
הָא מָה אֲנִי מְקַיֵּם שְׁבִיעִי? אֲפִילּוּ רָחוֹק מִן הַשְּׁלִישִׁי! 
יָכוֹל אִם לֹא הֻזָּה טָהוֹר? אָמַרְתָּ: לֹא אָמַרְתִּי אֶלָּא &quot;אִם לֹא יִתְחַטָּא... לֹא יִטְהָר&quot;! 

{{הע-שמאל|ההזאה נעשית בזריקה של המים ולא בנגיעה בגוף המיטהר.}}יָכוֹל שֶׁבָּא לְטַעֲנוֹ זְרִיקָה וְחִטּוּי? אָמַרְתָּ: לֹא אָמַרְתִּי אֶלָּא &quot;כִּי מֵי נִדָּה לֹא זֹרַק עָלָיו&quot;, זְרִיקָה אָמַרְתִּי לְךָ, לֹא חִטּוּי! 
יָכוֹל שֶׁבָּא לְהַכְשִׁיר חִטּוּי כִּזְרִיקָה? אָמַרְתָּ: &quot;וְהִזָּה הַטָּהֹר עַל הַטָּמֵא בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי וְחִטְּאוֹ בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי&quot;. 
בְּהַזָּיָה הוּא טָהוֹר, אֵינוֹ טָהוֹר בְּאֶצְבַּע! 
}}

===פסוק יג===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|הדרשה עוסקת בכפילות, לכאורה, בין פס' יג לפס' כ. היא מראה שאין ללמוד מהמשכן למקדש או ההפך, כי למשכן ולמקדש יש צדדים חמורים זה לעומת זה: המשכן וכליו נמשחו בשמן המשחה ע&quot;י משה והמקדש לא, ומצד שני קדושת המקדש חמורה כי היא חלה לעולם.}}&quot;'''אֶת מִשְׁכַּן ה' טִמֵּא וְנִכְרְתָה'''&quot;, הוֹאִיל וְנֶאֶמְרָה הַזָּיָה בַּמִּשְׁכָּן וְנֶאֶמְרָה הַזָּיָה בַּמִּקְדָּשׁ: 
מַה מָּצִינוּ טָמֵא שֶׁנִּכְנַס לַמִּשְׁכָּן חַיָּב כָּרֵת – אַף טָמֵא שֶׁנִּכְנַס לַמִּקְדָּשׁ חַיָּב כָּרֵת! 
קַל וָחֹמֶר: וּמָה אִם מִשְׁכָּן, שֶׁקְּדֻשָּׁתוֹ קְדֻשַּׁת שָׁעָה, אִם נִכְנַס לוֹ בְּטֻמְאָה הֲרֵי זֶה עָנוּשׁ כָּרֵת – 
מִקְדָּשׁ, שֶׁקְּדֻשָּׁתוֹ קְדֻשַּׁת עוֹלָם, אֵינוֹ דִּין שֶׁאִם נִכְנַס בְּטֻמְאָה יְהֵא עָנוּשׁ כָּרֵת? 
לֹא: אִם אָמַרְתָּ בַּמִּשְׁכָּן, שֶׁהוּא מְקַבֵּל הַזָּיָה – תֹּאמַר בַּמִּקְדָּשׁ, שֶׁאֵינוֹ מְקַבֵּל הַזָּיָה? 
אָמַרְתָּ &quot;'''מִקְדַּשׁ ה' טִמֵּא וְנִכְרְתָה'''&quot;: יִלָּמֵד מִשְׁכָּן מִמִּקְדָּשׁ: הוֹאִיל וְנֶאֶמְרָה הַזָּיָה בַּמִּקְדָּשׁ וְנֶאֶמְרָה הַזָּיָה בַּמִּשְׁכָּן – 
מַה מָּצִינוּ טָמֵא שֶׁנִּכְנַס לַמִּקְדָּשׁ חַיָּב כָּרֵת – אַף טָמֵא שֶׁנִּכְנַס לַמִּשְׁכָּן חַיָּב כָּרֵת. 
קַל וָחֹמֶר: וּמָה אִם מִקְדָּשׁ, שֶׁאֵינוֹ מְקַבֵּל הַזָּיָה, אִם נִכְנַס לוֹ בְּטֻמְאָה הֲרֵי הוּא עָנוּשׁ כָּרֵת – 
מִשְׁכָּן, שֶׁמְּקַבֵּל הַזָּיָה, אֵינוֹ דִּין שֶׁאִם נִכְנַס לוֹ בְּטֻמְאָה יְהֵא עָנוּשׁ כָּרֵת? 
לֹא: אִם אָמַרְתָּ בַּמִּקְדָּשׁ, שֶׁקְּדֻשָּׁתוֹ קְדֻשַּׁת עוֹלָם – תֹּאמַר בַּמִּשְׁכָּן, שֶׁקְּדֻשָּׁתוֹ קְדֻשַּׁת שָׁעָה? 
אָמַרְתָּ &quot;'''אֶת מִקְדַּשׁ ה' טִמֵּא וְנִכְרְתָה'''&quot; {{ממ|במדבר|יט|כ}}! 

{{הע-שמאל|עונש הכרת לנכנס טמא בזדון למקדש כולל הפרדה של גורלו מגורל שאר הציבור, ואינו מקרין עליהם; וראו לדוגמא גם לעיל [[ביאור:ספרי זוטא במדבר/ט#פסוק יב|בדרשה לפרק ט פס' יב.]]}} (&quot;'''וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִיא'''&quot; – מְזִידָה. &quot;'''מִיִּשְׂרָאֵל'''&quot; – וְיִשְׂרָאֵל בְּשָׁלוֹם.

{{הע-שמאל|כאמור לעיל פס' יב, הזאת המים על הטמא נעשית בלי לגעת בגופו.
עונש הכרת לנכנס בטומאה במזיד למקדש חל גם על דרגות טומאה נמוכות יותר: על מי שהתחיל בתהליך הטיהור והוזה פעם אחת, על מי שלא טבל לאחר שהוזה, על טבול יום ועל מחוסר כיפורים.
כל הקטע בסוגריים, אינו בגירסת הגניזה וכנראה אינו מספרי זוטא.}}&quot;'''כִּי מֵי נִדָּה לֹא זֹרַק עָלָיו'''&quot; – זֶה הוּא שֶׁאָמַרְנוּ 'זְרִיקָה אָמַרְתִּי, לֹא חִטּוּי!' 
&quot;'''טָמֵא יִהְיֶה עוֹד טֻמְאָתוֹ בּוֹ'''&quot;, הָא לָמַדְנוּ שֶׁטָּמֵא שֶׁנִּכְנַס לַמִּקְדָּשׁ בְּמֵזִיד – שֶׁהוּא בְּהִכָּרֵת.
וְכֵן הוּא אוֹמֵר &quot;וְאִישׁ אֲשֶׁר יִטְמָא וְלֹא יִתְחַטָּא וְנִכְרְתָה&quot;,) וְאֵין בַּמַּשְׁמָע אֶלָּא {{ב|מִי שֶׁלֹּא הֻזָּה כָּל עִקָּר|שנאמר &quot;ולא יתחטא&quot;}}.
כְּשֶׁאָמַר &quot;'''טָמֵא'''&quot; – לְרַבּוֹת שֶׁהֻזָּה וְלֹא שָׁנָה. &quot;'''טָמֵא יִהְיֶה'''&quot; – לְרַבּוֹת שֶׁהֻזָּה וְשָׁנָה וְלֹא טָבַל.
&quot;'''עוֹד'''&quot; – לְרַבּוֹת שֶׁהֻזָּה וְשָׁנָה וְטָבַל וְלֹא הֶעֱרִיב שִׁמְשׁוֹ!
&quot;'''טֻמְאָתוֹ בּוֹ'''&quot; – לְרַבּוֹת שֶׁהֻזָּה וְשָׁנָה וְטָבַל וְהֶעֱרִיב שִׁמְשׁוֹ – וְלֹא הֵבִיא כִּפּוּרָיו; הָא רִבִּיתִי לְכֻלָּן [בַּעֲשֵׂה וּבְלֹא תַעֲשֶׂה, בַּהֲבָאת חַטָּאת וּ]בְּהִכָּרֵת!
}}

===פסוק יד===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|הדרשה מרבה סוגי טומאות שונים, ראו [[ביאור:משנה אהלות פרק ב|אהלות ב א-ד,]] כדעת ר' עקיבא.
לגבי שיעור &quot;מלוא מקדח&quot; ראו [[ביאור:משנה כלים פרק יז#משנה יב|כלים יז יב]].}}'''&quot;זֹאת הַתּוֹרָה אָדָם כִּי יָמוּת בָּאֹהֶל&quot;''', אִם לוֹמַר 'אָדָם' – פְּרָט לִנְבֵלָה – כְּבָר לִמֵּד! 
הָא מָה אֲנִי מְקַיֵּם &quot;אָדָם&quot;? לְרַבּוֹת דָּבָר אַחֵר שֶׁיְּטַמֵּא כְּמֵת שָׁלֵם. 
אֶת מָה אֲנִי מְרַבֶּה? הַשִּׁדְרָה וְהַגֻּלְגֹּלֶת וַחֲצִי לֹג דָּם וַחֲצִי קַב עֲצָמוֹת, 
וְאֵבֶר מִן הַמֵּת וְאֵבֶר מִן הַחַי שֶׁיֵּשׁ עֲלֵיהֶן בָּשָׂר כָּרָאוּי, 
וְרֹבַע עֲצָמוֹת מֵרֹב הַבִּנְיָן, וְרֹבַע עֲצָמוֹת מֵרֹב הַמִּנְיָן, וְרֹבַע מֵרֹב גִּדּוּלֵי גְּוִיָּה – 
הֲרֵי אֵלּוּ מְטַמְּאִין בְּמַגָּע וּבְמַשָּׂא וּבָאֹהֶל. 
וְאֵלּוּ מְטַמְּאִים בְּמַגָּע וּבְמַשָּׂא וְאֵין מְטַמְּאִים בָּאֹהֶל: עֶצֶם כִּשְׂעוֹרָה, וְאֶרֶץ הָעַמִּים, וּבֵית הַפְּרָס, 
וְאֵבֶר מִן הַמֵּת וְאֵבֶר מִן הַחַי שֶׁאֵין עֲלֵיהֶם בָּשָׂר כָּרָאוּי. הַשִּׁדְרָה וְהַגֻּלְגֹּלֶת שֶׁחָסְרוּ; 
כַּמָּה חִסָּרוֹן בַּשִּׁדְרָה? בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: שְׁתֵּי חֻלְיוֹת, וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: חֻלְיָא אַחַת. 
וּבַגֻּלְגֹּלֶת? בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: מְלֹא מַקְדֵּחַ. 
וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: {{ב|[כְּדֵי שֶׁיִּנָּטֵל מִן הַחַי וְיָמוּת. מְלוֹא מַקְדֵּחַ שֶׁאָמְרוּ]|השלמה על פי המשנה}} מְלֹא מַקְדֵּחַ שֶׁל לִשְׁכָּה, שֶׁהוּא כְּפוּנְדְיוֹן הָאִיטַלְקִי וּכְסֶלַע נֵירוֹנִית, וּמְלֹא (עקבו) [נוּקְבּוֹ] שֶׁל עֹל הַשָּׁרוֹנִי. 

{{הע-שמאל|גם אם המוות לא היה באוהל, אלא הכניסו את הגופה לאוהל אחרי המוות – האוהל ותכולתו נטמאים. ואם אחר כך נכנס לשם אדם או כלי – גם הם נטמאים.
אם יש יציאה מהאוהל, ובה נמצא אדם או כלים – האדם והכלים נטמאים גם הם; וראו [[ביאור:משנה אהלות פרק ג#משנה ו|אהלות ג ו,]] אבל אין הטומאה יוצאת מהפתח החוצה.
עצם הכוונה להכנס לאוהל (&quot;מרחוק&quot;) עדיין אינה מטמאת, אבל אם הכניס לאוהל המת אפילו חלק מגופו (&quot;מקצתו&quot;) – האדם הנכנס טמא. הטומאה אינה נשארת באוהל או בקבר אחרי שהמת פונה ממנו, ולכן אם נכנס לאוהל אדם לאחר שהמת הוצא משם הוא אינו נטמא.
כוך קבורה שאין בו פותח טפח (בלשון המשנה &quot;נפש אטומה&quot;), הנוגע בו טמא טומאת ערב (לא שבעה ימים) – מכל כיוון שנכנס למערת הקבורה; וראו [[ביאור:ספרי במדבר/חקת#פיסקה קכו|ספרי קכו]] [[ביאור:משנה אהלות פרק ז#משנה ב|ואהלות ז ב.]]
ר' יוסי לומד שקבר חדש אינו מטמא, כי רק המת מטמא באמצעותו – מהכפילות &quot;בקבר&quot;, ור' עקיבא מסיק זאת מטומאת האהל.}}הַגּוֹלֵל וְהַדּוֹפֵק מְטַמֵּא בְּמַגָּע וּבָאֹהֶל וְאֵינוֹ מְטַמֵּא בְּמַשָּׂא. 
'''&quot;כָּל הַבָּא אֶל הָאֹהֶל&quot;''' – בָּאִין לוֹ וּמְבִיאִין אֵלָיו; [אֵי] זֶה הָאֹהֶל שֶׁבָּאִין לוֹ וּמְבִיאִין אֵלָיו? 
אָמְרוּ: מַכְנֶסֶת הִיא הָאִשָּׁה אֶת הַנֵּפֶל בְּפוֹתֵחַ טֶפַח. 
'''&quot;הַבָּא אֶל הָאֹהֶל&quot;''' שֶׁיֵּשׁ לוֹ בֵּית בִּיאָה – בֵּית בִּיאָתוֹ מְטַמְּאָה, {{ב|[וְאֵינוֹ מְטַמֵּא]|הגהה על פי פירוש 'זית רענן'}} מֵאֲחוֹרָיו. 
אֹהֶל שֶׁאֵין לוֹ בֵּית בִּיאָה – אֵין בֵּית בִּיאָתוֹ מְטַמֵּא, וְאֵינוֹ מְטַמֵּא מֵאֲחוֹרָיו. 
אִם קוֹרֵא אֲנִי &quot;הַבָּא אֶל הָאֹהֶל&quot;, יָכוֹל מֵרָחוֹק? תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;וְכָל אֲשֶׁר בָּאֹהֶל&quot;. 
אִי &quot;וְכָל אֲשֶׁר בָּאֹהֶל&quot; – בְּכֻלּוֹ; מִנַּיִן אֲפִילּוּ בְּמִקְצָתוֹ? תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;אֲשֶׁר בָּאֹהֶל&quot;! 
'''&quot;כָּל הַבָּא אֶל הָאֹהֶל&quot;''' – מָה הָאֹהֶל, בִּזְמַן שֶׁהַמֵּת בְּתוֹכוֹ – טָמֵא, לֹא בִּזְמַן שֶׁנִּפְנָה מִשָּׁם; 
אַף הַקֶּבֶר, בִּזְמַן שֶׁהַמֵּת בְּתוֹכוֹ – טָמֵא, לֹא בִּזְמַן שֶׁנִּתְפַּנָּה מִשָּׁם. 
מָה אֹהֶל סָתוּם, {{ב|הַנּוֹגֵעַ בּוֹ|מבחוץ}} מִכָּל צְדָדִין טָמֵא – אַף קֶבֶר סָתוּם, הַנּוֹגֵעַ בּוֹ מִכָּל צְדָדִין {{ב|טָמֵא|טומאת ערב}}. 
וְרַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר &quot;הַנּוֹגֵעַ בַּקֶּבֶר&quot;, יָכוֹל אַף {{ב|בְּקֶבֶר חָדָשׁ|שעדיין לא נקבר בו אדם}}? אָמַר שׁוּב &quot;בַּקֶּבֶר&quot;! 
אָמַר לֵיהּ רַבִּי עֲקִיבָא: אִי אֶפְשָׁר לוֹמַר בְּקֶבֶר חָדָשׁ, אֶלָּא בְּקֶבֶר שֶׁהַמֵּת בּוֹ. 
שֶׁנֶּאֱמַר &quot;וְהִזָּה עַל הָאֹהֶל&quot;, מָה {{ב|אֹהֶל|טמא}}, בִּזְמַן שֶׁהַמֵּת בְּתוֹכוֹ, וְלֹא בִּזְמַן שֶׁנִּפְנָה!
[אַף הַקֶּבֶר, בִּזְמַן שֶׁהַמֵּת בְּתוֹכוֹ – טָמֵא, לֹא בִּזְמַן שֶׁנִּתְפַּנָּה!] 

{{הע-שמאל|את הדרשה הזאת לומד ר' יצחק [[ביאור:ספרי במדבר/חקת#פיסקה קכו|בספרי קכו]] מהשוואה לבית המנוגע. כאן לומדים זאת מהביטוי &quot;התורה&quot;. מנגד עומד המיעוט מהמילה &quot;זאת&quot;. וראו [[ביאור:משנה אהלות פרק ח|אהלות ח א.]] הדרשה מרחיבה את המונח &quot;אהל&quot;, וראו [[ביאור:משנה מסכת אהלות|במבוא למסכת אהלות]] את משמעות ההרחבה הזאת.}}'''&quot;הַתּוֹרָה&quot;''', תּוֹרַת הָאֹהֶל – תּוֹרַת כָּל הַמַּאֲהִילִין! 
אֶת מָה אֲנִי מְרַבֶּה? הַבָּתִּים, הַבּוֹרוֹת, [הַשׁוּחִים] וְהַמְּעָרוֹת, (הַמִּנְהָרוֹת וְהַשְּׁכֵנִים) [הַגִּהוּרִים וְהַשִּׁנַּנִּים], וְהַשְּׁקָפִין וְהַסְּלָעִים, וְכֹתֶל שֶׁהֻטָּה. 
יָכוֹל שֶׁאֲנִי מְרַבֶּה {{ב|שֶׁהֻטָּה מֵאֵלֶיהָ|כותל שהוטה ולא נבנה נטוי, והמת מתחתיו}}? תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;זֹאת&quot;. 

{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה אהלות פרק ח#משנה ד|אהלות ח ד-ה:]] כלי עבודה גדולים חוצצים בפני הטומאה, צמחים התלושים מהקרקע חוצצים בפני הטומאה; אבל אם הם עדיין מחוברים אליה – לא; וראו שם גם לעניין חפצים ובעלי חיים המתעופפים באויר, שאינם נחשבים אהל, וכן קרח וכו', העומדים להתמוסס.}}שֶׁאָמְרָה '''&quot;תּוֹרָה&quot;''' – רִבָּה זְרָעִים וִירָקוֹת הַתְּלוּשִׁין מִן הַקַּרְקַע, שֶׁהֵן חוֹצְצִין בִּפְנֵי הַטֻּמְאָה. 
יָכוֹל שֶׁאֲנִי מְרַבֶּה בִּזְמַן שֶׁהֵן מְחֻבָּרִין? תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;זֹאת&quot;. 
שֶׁאָמְרָה '''&quot;תּוֹרַת&quot;''' – רִבָּה [יָם], נָפָה וּכְבָרָה, וְנֶפֶשׁ (וְהַפֻּלְחָן) [וְהַפּוּחְלָץ], וְהַפַּלְצוּר, וּמִתּוּחֵי מִטָּה, וְהַמִּשְׁפָּלוֹת – שֶׁהֵן חוֹצְצִין בִּפְנֵי הַטֻּמְאָה. 
יָכוֹל שֶׁאֲנִי מְרַבֶּה בִּזְמַן שֶׁהֵן מְבִיאִין? תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;זֹאת&quot;. 
שֶׁאָמַר '''&quot;תּוֹרַת&quot;''' – רִבָּה עֵדֶר רְחֵלִים, עֵדֶר גְּמַלִּים, וּמְכוֹנוֹת חַיָּה וָעוֹף. 
(שֶׁמּוּכָן) [שֶׁשָּׁכַן], אֶת מָה מְרַבֶּה? חַיָּה דּוֹלֶגֶת, וְעוֹף הַפּוֹרֵחַ, וְטוֹלִית הַמְּנַפְנֶפֶת, וּסְפִינָה שֶׁהִיא שָׁטָה עַל פְּנֵי הַמַּיִם? תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;זֹאת&quot;.
אֶת מָה מְרַבֶּה? (בִּצַּת) [כִּפַּת] הַמַּיִם, וְכִפַּת הַשֶּׁלֶג, וְהַבָּרָד, וְהַגְּלִיד, וְהַכְּפוֹר? תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;זֹאת&quot;!
}}

===פסוק טו===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|תכולת הכלים השונים נטמאת באוהל המת, חוץ מכלי חרס וכלי מלח שהיו מכוסים בצמיד פתיל, וכן כלים שאינם מקבלים טומאה, כגון כלי גללים וכלי אבן וכו'. בית הלל דרשו זאת מ&quot;כל כלי&quot;, ובית שמאי רצו ללמוד זאת מקל וחומר, אבל בית הלל פסלו את הק&quot;ו; וראו [[ביאור:משנה כלים פרק י|כלים י א]] [[ביאור:ספרי במדבר/חקת#פיסקה קכו|וספרי קכו.]]}} '''&quot;וְכֹל כְּלִי פָתוּחַ&quot;''', הַכֵּלִים נִצּוֹלִים בְּצָמִיד פָּתִיל, וְאֵין הַקַּרְקַע נִצּוֹל בְּצָמִיד פָּתִיל. 
אֵלּוּ כֵּלִים נִצּוֹלִים בְּצָמִיד פָּתִיל? כְּלִי חֶרֶשׂ, וּכְלִי {{ב|נֶתֶר.|מלח}} 
{{ב|כְּלִי גְּלָלִים|מניין גם}}, וּכְלִי אֲבָנִים, וּכְלִי אֲדָמָה, וּכְלִי חַרְסִית? תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;כְּלִי... וְכֹל כְּלִי&quot; לְרַבּוֹתָם – דִּבְרֵי בֵּית הִלֵּל. 
אָמַר לָהֶם בֵּית שַׁמַּאי: וּמַה כְּלִי חֶרֶס וּכְלִי נֶתֶר, שֶׁהֵן מְקַבְּלִין טֻמְאָה, הֲרֵי הֵן מַצִּילִין בְּצָמִיד פָּתִיל; 
אֵלּוּ, שֶׁאֵין מְקַבְּלִין טֻמְאָה, אֵינוֹ דִּין שֶׁיְּהוּ מַצִּילִין בְּצָמִיד פָּתִיל? 

{{הע-שמאל|אלמלא הפסוק היה מקום להניח שדווקא כלי חרס מצילים בצמיד פתיל, כי דווקא הם עשויים להיטמא; שהרי החמור אינו נטמא, ואילו האוכף שלו נטמא מייד עם כניסתו לבית המנוגע, ואילו אדם שנכנס לשם – הוא נטמא מייד אבל יכול להציל את בגדיו מטומאה אם יצא מהבית בפחות מזמן אכילת פרס; וראו [[ביאור:משנה נגעים פרק יג#משנה ט|נגעים יג ט.]] המסקנה היא שדווקא מפני שהנכנס לבית נטמא בעצמו – הוא יכול להציל חפצים שונים מטומאה.}}(אָמְרוּ חֲכָמִים לְבֵית שַׁמַּאי, אָמַר לוֹ:) [אָמְרוּ, הָיוּ תַּלְמִידִים אֲדוּמִים לְבֵית שַׁמַּאי בְּאוֹתָהּ הַשָּׁעָה. אָמְרוּ לָהֶן:] צְאוּ וּרְאוּ, כָּל מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ טֻמְאָה – יָפֶה לְהַצִּיל! 
וְכֹל שֶׁאֵין לוֹ טֻמְאָה – {{ב|[לֹא]|הגהה על פי הקטע הבא}} יָפֶה כֹּחוֹ לְהַצִּיל! 
הֲרֵי חֲמוֹר שֶׁנִּכְנַס לַבַּיִת הַמְנֻגָּע, שֶׁמָּא אֵין כֵּלָיו טְמֵאִים מִיָּד? 
הֲרֵי אָדָם שֶׁנִּכְנַס לַבַּיִת הַמְנֻגָּע, שֶׁמָּא אֵינוֹ טָמֵא עַד שֶׁיִּשְׁהֶא בִּכְדֵי אֲכִילַת פְּרָס? 
אָמְרוּ לָהֶם: צְאוּ וּרְאוּ, כָּל מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ טֻמְאָה – יָפֶה כֹּחוֹ לְהַצִּיל; 
וְכֹל מִי שֶׁאֵין לוֹ טֻמְאָה – לֹא יָפֶה כֹּחוֹ לְהַצִּיל! 

{{הע-שמאל|מדובר על מחט וטבעת טהורים שנמצאו בחבית שהיתה סגורה בצמיד פתיל באהל המת; וראו [[ביאור:משנה כלים פרק ט|כלים ט א.]] אם נמצאו בתוך החבית – הם טהורים. אם נמצאו במכסה שהוסר מהחבית הם עדיין טהורים, אבל אם נמצאו מחוץ לחבית לאחר פתיחתה הם טמאים.}} אֵין בַּמַּשְׁמָע, אֶלָּא בִּזְמַן {{ב|שֶׁהוּא|מחט או טבעת}} בְּתוֹךְ הֶחָבִית; 
מִנַּיִן אֲפִילּוּ בְּתוֹךְ מְגוּפָה? תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;וְכֹל כְּלִי&quot;. 
יָכוֹל בִּזְמַן שֶׁהוּא בְּתוֹךְ מְגוּפָה; (בְּתוֹךְ אֲוִירָהּ שֶׁל חָבִית מִנַּיִן) [וּמִנַּיִן אֲפִילוּ בְּתוֹךְ מְגוּפָה {{ב|לְמַעְלָה|מחוץ}} מֵאֲוִירָהּ שֶׁל חָבִית?] תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;וְכֹל כְּלִי&quot;. 
(מִנַּיִן אַתָּה) [יָכוֹל שֶׁאֲנִי] מְרַבֶּה מִכְּנֶגֶד הַשָּׂפָה (וְלִפְנִים) {{ב|[וְלַחוּץ]|מעל החבית שנפתחה. השורה הזו על פי הגהת אפשטיין}}? תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;טָמֵא&quot;! 

{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה כלים פרק י#משנה ב|כלים י ב.]] לעניין המאור (חלון לתאורה) ראו [[ביאור:משנה אהלות פרק יג|אהלות יג א-ד:]] אם יש שימוש לחור שבקיר, שיעור החור תלוי בדרך שבה נעשה: אם החור המקורי נעשה בידי אדם למאור ונסתם בחלקו – מחמירים ומטמאים גם חור קטן, המכונה &quot;שיירי המאור&quot;. אם החור נוצר מעצמו, כגון בגלל קורוזיה או בגלל טעות בבניה – שיעורו לדעת בית הלל גדול יותר – כפותח טפח, ולדעת בית שמאי שיעורו כלשהו.
לעניין החור שבדלת ראו שם משנה ג, שם מוחלפים שמות החולקים; כאן מודים גם בית שמאי שהשיעור הוא פותח טפח, כי מטרת החור היא שיוכלו להכניס לתוכו מפתח.}}[בַּמֶּה מַקִּיפִין בְּצָמִיד וּפָתִיל? בְּסִיד וּבְגִבְסַס וּבְטִיט וּבְצּוֹאָה, בְּשַׂעַף] (בְּשֶׁפֶךְ) וּבְשָׂרָף בְּשַׁעֲוָה וּבְזֶפֶת וּגִסְטְרוֹן.
&quot;פָּתוּחַ&quot;, כָּל הַפָּתוּחַ לְצֹרֶךְ – טָמֵא. מִכָּאן אָמְרוּ: כָּל הָעוֹשֶׂה מָאוֹר בַּתְּחִלָּה שִׁעוּרוֹ כִּמְלֹא מַקְדֵּחַ גָּדוֹל שֶׁל לִשְׁכָּה. 
שְׁיָרֵי הַמָּאוֹר; אֵלּוּ הֵן שְׁיָרֵי הַמָּאוֹר... הָעוֹשֶׂה פֶּתַח בֵּינָהּ לְבֵין בֵּיתָהּ, בֵּינָהּ לְבֵין חֲבֶרְתָּהּ, 
לְהַשְׁמִיעַ אֶת הַקּוֹל וּלְהַדְלִיק אֶת הַנֵּר – שִׁעוּרוֹ בְּפוֹתֵחַ טֶפַח. 
הַדֶּלֶת שֶׁשִּׁיֵּר בָּהּ הֶחָרָשׁ, בֵּין מִלְּמַעְלָן בֵּין מִלְּמַטָּן בֵּין מִן הַצְּדָדִין, אוֹ שֶׁפְּתָחַתּוּ הָרוּחַ, אוֹ שֶׁהֵגִיפוֹ וְלֹא מֵרְקוֹ -  
שִׁעוּרוֹ כָּל שֶׁהוּא, דִּבְרֵי בֵּית שַׁמַּאי; וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: בְּפוֹתֵחַ טֶפַח. 
הַחוֹר שֶׁבַּדֶּלֶת – שִׁעוּרוֹ מְלֹא אֶגְרוֹף, דִּבְרֵי רַבִּי טַרְפוֹן. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: בְּפוֹתֵחַ טֶפַח. 
{{ב|גַּרְדִּי|אורג}} שֶׁחָפַר מְלֹא קָנֶה, וְכֵן לְכַר אוֹ לְ{{ב|אִסְפָּטִי|כלי אריגה}} – שִׁעוּרוֹ כָּל שֶׁהוּא, דִּבְרֵי בֵּית שַׁמַּאי; וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים בְּפוֹתֵחַ טֶפַח. 
אָמְרוּ לָהֶן בֵּית הִלֵּל לְבֵית שַׁמַּאי: חוֹר הַדֶּלֶת מַהוּ? אָמְרוּ לָהֶן בֵּית שַׁמַּאי: בְּפוֹתֵחַ טֶפַח. 
אָמְרוּ: מַה שּׁוֹנֶה? אָמְרוּ לָהֶן: שֶׁזֶּה עָשׂוּי לְצֹרֶךְ וְזֶה אֵינוֹ עָשׂוּי לְצֹרֶךְ. 

{{הע-שמאל|הדין של תנור מטוייח דומה לדיני החור בקיר או בדלת: גם כאן מבחינים בין מקומות שלא טוייחו בכוונה בידי אדם לבין מקום לא מטוייח שנוצר מעצמו ע&quot;י נשירת הטיח; וראו [[ביאור:משנה כלים פרק ה#משנה ח|כלים ה ח,]] שהתנור המטוייח שיש חול בין החרס שלו ובין הטיח – חסין מפני הטומאה.
לעניין החור בעין התנור (בתחתיתו שממנה מוציאים את האפר) ראו [[ביאור:משנה כלים פרק ט#משנה ח|כלים ט ח,]] שם נוספה מחלוקת חכמים ור' יהודה האם הכוש (המצת של התנור) דולק או אינו דולק; אם החור לפחות בגודל האמור – התנור והחבית פסולים לשימוש ולכן אינם מקבלים טומאה.}} בְּלוֹיֵי הַכְּתָלִים שֶׁחֵרְרוּם שְׁרָצִים אוֹ שֶׁאֲכָלַתּוּ מַלַּחַת – שִׁעוּרוֹ כָּל שֶׁהוּא, דִּבְרֵי בֵּית שַׁמַּאי; וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: בְּפוֹתֵחַ טֶפַח. 
מִי שֶׁהָיָה טָח בַּתַּנּוּר וְשִׁיֵּר בּוֹ – הֲרֵי זֶה כָּל שֶׁהוּא; וּבִזְמַן שֶׁפֵּרַע מֵעַצְמוֹ – שִׁעוּרוֹ בְּפוֹתֵחַ טֶפַח. 
תַּנּוּר שֶׁנִּקַּב מֵעֵינוֹ – שִׁעוּרוֹ מְלֹא חוּט תְּמָרָה כָּפוּל, דִּבְרֵי בֵּית שַׁמַּאי; וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: מְלֹא כּוּשׁ דּוֹלֵק. 
נִקַּב מִצִּדּוֹ – שִׁעוּרוֹ מְלֹא (צִדּוֹ) [כּוּשׁ] דּוֹלֵק; נִכְנָס מִן הַצַּד – נִכְנָס, מִן {{ב|הָאֶמְצַע|מלמעלה}} – אֵינוֹ נִכְנָס. 
רַבִּי (יִשְׁמָעֵאל) [שִׁמְעוֹן] אוֹמֵר: בָּאֶמְצַע נִכְנָס, מִן הַצַּד אֵינוֹ נִכְנָס. 
[מְגוּפַת חָבִית שֶׁנִּקְּבָה – שִׁעוּרָהּ מְלֹא מִצָּה שֶׁל קָנֶה, מִן הַצַּד נִכְנָס וּמִן הָאֶמְצַע אֵינוֹ נִכְנָס. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: מִן הָאֶמְצַע נִכְנָס וּמִן הַצַּד אֵינוֹ נִכְנָס.]
מְגוּפַת חָבִית שֶׁנִּקְּבָה – שִׁעוּרָהּ מְלֹא (מִידָּה) [מִצָּה] שֶׁל שִׁיפוֹן; מִן הַצַּד נִכְנָס, מִן הָאֶמְצַע אֵינוֹ נִכְנָס. 
רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: מִן הָאֶמְצַע נִכְנָס, מִן הַצְּדָדִין אֵינוֹ נִכְנָס. 

{{הע-שמאל|מכסים של כדי נוזלים שיש בהם חור כלשהו או שנסדקו – נפסלו לשימוש והם ותכולתם טהורים, למרות שאין להם צמיד פתיל. כלומר השמן שבכד טהור אם הוא בכלי סגור היטב בצמיד פתיל – וכן בכלי מכוסה במכסה סדוק. הוא נטמא במצבי הביניים: אם הוא בכד פתוח או בכד המכוסה במכסה שלם בלי צמיד פתיל; וראו [[ביאור:משנה כלים פרק ג|כלים ג א.]]}}כִּסּוּי כַּדֵּי יַיִן וְכַדֵּי שֶׁמֶן וְכִסּוּיֵי טְפִיחֵי – הֲרֵי אֵלּוּ כָּל שֶׁהֵן. 
רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: הוֹאִיל וְנֶאֱמַר &quot;צָמִיד פָּתִיל&quot;, מָה אֲנִי מְקַיֵּם &quot;פָּתוּחַ&quot;? לְרַבּוֹת אֶת הַסָּדוּק. 
}}

===פסוק טז===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|אדם שהאהיל על המת למדנו מ&quot;כל הבא אל האוהל&quot; (פס' יד). אם גופת המת האהילה על הטהור שהיה מתחתיה – גם אז האדם טמא, שנאמר &quot;יטמא שבעת ימים&quot;.}}אֵין בַּמַּשְׁמָע אֶלָּא אָדָם מַאֲהִיל עַל מֵת – טָמֵא; וּמִנַּיִן אָדָם שֶׁהֶאֱהִיל עָלָיו הַמֵּת? תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;וְטָמֵא שִׁבְעַת יָמִים&quot;'''.

{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה אהלות פרק ב#משנה ד|אהלות ב ד.]] בניגוד למשנה, הדרשה שלפנינו מחמירה גם בדופק דופקין. הגולל הוא האבן שעל המת, וכן האבן הסותמת את כוך הקבורה וכן האבן הסותמת את מערת הקבורה בכלל. הדופק הוא האבן המחזיקה את הגולל.}}'''&quot;פְּנֵי הַשָּׂדֶה&quot;''' – זֶה פִּתְחוֹ שֶׁל קֶבֶר; '''&quot;אֲשֶׁר יִגַּע&quot;''' – לְרַבּוֹת הַגּוֹלֵל; '''&quot;אֲשֶׁר יִגַּע&quot;''' – לְרַבּוֹת הַדּוֹפֵק; '''&quot;אֲשֶׁר יִגַּע&quot;''' – לְרַבּוֹת דּוֹפֵק אַחַר דּוֹפֵק! 
'''&quot;בַּחֲלַל חֶרֶב&quot;''' – בְּחָלָל שֶׁדַּרְכּוֹ לֵיהָרֵג בְּחֶרֶב, פְּרָט לְאִשָּׁה שֶׁמֵּת עֻבָּרָהּ בְּתוֹךְ מֵעֶיהָ. 

{{הע-שמאל|ראו לעיל בדרשה לפס' יא.}}וּמִנַּיִן אַף חֲכָמָה שֶׁהוֹשִׁיטָה יָדָהּ לְתוֹךְ מֵעֶיהָ שֶׁל אִשָּׁה תְּהֵא טְמֵאָה? תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;כָּל הַנֹּגֵעַ&quot;''' (פס' יג).
יָכוֹל כָּל הַיָּמִים שֶׁהַחֲכָמָה טְמֵאָה אַף הָאִשָּׁה תְּהֵא טְמֵאָה? אָמַרְתָּ '''&quot;הוּא יִתְחַטָּא&quot;''', (פס' יב) – פְּרָט לָזֶה! 

{{הע-שמאל|למחלוקת ר' אליעזר ור' יהושע ראו [[ביאור:משנה אהלות פרק ב#משנה ד|אהלות ב ד:]] ר' אליעזר מטמא גם את הנושא את הגולל, ולא רק את הנוגע בו או את הנמצא עם הגולל באוהל. לדעתו ניתן להסיק בקל וחומר מטומאת נבלה, שמטמאת במגע ובמשא: כיוון שטומאתה קלה מטומאת הדופק, המטמא גם באוהל – הרי שגם הוא מטמא במשא; וראו [[ביאור:תוספתא/אהלות/ג#ד|תוספתא אהלות ג ד.]]}}'''&quot;אֲשֶׁר יִגַּע&quot;''' – מִשּׁוּם מַגָּע הַגּוֹלֵל מְטַמֵּא, וְאֵינוֹ מְטַמֵּא מִשּׁוּם מַשָּׂא, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ. 
רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: הַגּוֹלֵל מְטַמֵּא מִשּׁוּם מַשָּׂא, מִקַּל וָחֹמֶר מִנְּבֵלָה; 
אָמְרוּ לוֹ: לֹא! אִם אָמַרְתָּ בִּנְבֵלָה, שֶׁהִיא מְטַמְּאָה בְּמַשָּׂא לְאַחַר פְּרִישָׁה, 
תֹּאמַר בַּגּוֹלֵל, שֶׁאֵינוֹ מְטַמֵּא בְּמַשָּׂא לְאַחַר פְּרִישָׁה? 

{{הע-שמאל|ר' יהושע סבור שסוכה הפתוחה למערת הקבורה אמנם טמאה ומה שבתוכה נטמא מהאוהל שבסוכה, אבל המסיט אותה אינו נטמא. בכך הוא רואה תקדים לטענה שיש טמאים במגע ובאוהל ולא במשא, ובאותה קטגוריה הוא מונה את הגולל והדופק, וראו [[ביאור:משנה אהלות פרק ב#משנה ד|אהלות ב ד;]] אבל ר' אליעזר חולק גם כאן, וטוען שהסוכה טמאה טומאת אהל - וגם במשא, ושהמסיט את הסוכה הנטויה על הקברים נטמא.}} אָמַר לוֹ רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ: וַהֲלֹא סֻכָּה שֶׁהִיא עַל פִּתְחוֹ שֶׁל קֶבֶר, מַהוּ? אָמַר לוֹ: מַה הִיא? – אַגִּיד לְךָ: 
סֻכָּתְךָ מַה הִיא? אִם יֵשׁ לָהּ {{ב|פֶּתַח|חוץ מהיציאה לקברים}} – הֲרֵי זוֹ טְהוֹרָה, וְאִם לָאו – הֲרֵי זוֹ טְמֵאָה! 

{{הע-שמאל|ר' עקיבא סבר שר' אליעזר למד מדין המטמא במגע אל דין הנושא, וטען שאי אפשר ללמוד כך כי יש דברים המטמאים רק במגע ולא במשא; אבל ר' אליעזר הסביר לו שאת טומאת המשא של הגולל והדופק הוא לומד מכך שהם מטמאים באהל, וטומאת אהלים נדירה יותר מטומאת משא, שהרי זבים וזבות, נידות ויולדות טמאים טומאת משא ולא טומאת אהל!}}נִסְתַּלֵּק רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ וְקָפַץ רַבִּי עֲקִיבָא, אָמַר לוֹ: אַתָּה אוֹמֵר, אֶת מִי רִבְּתָה תוֹרָה: טֻמְאַת מַגָּע אוֹ טֻמְאַת מַשָּׂא? 
בּוֹא וּרְאֵה, שֶׁרִבְּתָה תוֹרָה טֻמְאַת מַגָּע מִטֻּמְאַת מַשָּׂא, שֶׁיֵּשׁ הַרְבֵּה מְטַמְּאִין בְּמַגָּע וְאֵינָן מְטַמְּאִין בְּמַשָּׂא: 
הַגּוֹלֵל, וְהַדּוֹפֵק, הַבֶּגֶד שֶׁל מֵת – {{ב|מְטַמְּאִין בְּמַגָּע וְאֵינָן מְטַמְּאִין בְּמַשָּׂא.|אבל לשיטת ר' אליעזר שלוש הדוגמאות הללו מטמאות גם במשא.}} 
וְאִם מְטַמֵּא הַגּוֹלֵל בְּמַגָּע, מְרֻבֶּה – יְטַמֵּא בְּמַשָּׂא, מְמֻעָט? 
אָמַר לוֹ: אַתָּה אוֹמֵר אֶת מִי רִבְּתָה הַתּוֹרָה: אוֹ טֻמְאַת מַגָּע, אוֹ טֻמְאַת מַשָּׂא אוֹ טֻמְאַת אֹהֶל? 
אֲנִי אוֹמֵר שֶׁרִבְּתָה הַתּוֹרָה טֻמְאַת מַשָּׂא מִטֻּמְאַת אֹהֶל, שֶׁהַרְבֵּה מְטַמֵּא בְּמַשָּׂא וְאֵין מְטַמֵּא בְּאֹהֶל: 
זָבִין וְזָבוֹת יוֹכִיחַ! נִדּוֹת וְיוֹלְדוֹת מְטַמְּאוֹת בְּמַשָּׂא וְאֵין מְטַמְּאוֹת בְּאֹהֶל; 
אִם מְטַמֵּא הַגּוֹלֵל בְּאֹהֶל, הַמּוּעָט – לֹא יְטַמֵּא בְּמַשָּׂא, הַמְרֻבֶּה? 

{{הע-שמאל|ר' אליעזר מודה שיש הגיון עקבי בדברי ר' עקיבא, שלדידו הגולל אינו מטמא במשא, כמו בגדי המת; אבל מבקש שיוכיח לו גם לפי שיטתו שלו, שלפיה בגדי המת מטמאים גם במשא. 
ר' עקיבא מנסה להוכיח כך: קנה נייד המונח מעל המשקוף והמת מתחתיו – גורם לכל הבית להיטמא (ראו [[ביאור:משנה אהלות פרק יד#משנה ג|אהלות יד ג.]]) לדעת ר' עקיבא הקנה, המטמא באהל, אינו מטמא בהיסט ובמשא, והוא דימה את הקנה לגולל ולדופק; אבל ר' אליעזר כפר גם כאן, ולדעתו גם הקנה מטמא במשא, ולכן הוא ביקש הוכחה אחרת. 
וזאת הטענה של ר' עקיבא: טומאת הזב חמורה יחסית לטומאת המת, כי הזב מטמא משכב ומושב, והמת לא; אבל זב שהחזיק אדם טהור אינו מטמא אותו, אלא רק אם אחז הזב תרומה או מע&quot;ש הם נפסלים; ראו [[ביאור:תוספתא/זבים/ה|תוספתא זבים ה א.]] האנומליה הזאת מוכיחה לדעת ר' עקיבא שכל ענייני הטומאה אינם ערוכים בדרך היררכית, ולכן אין מקום למסקנות של ר' אליעזר לעניין טומאת הגולל והדופק במשא.}} [אָמַר לוֹ: הֱשִׁיבֹתָ {{ב|עַל יָדֶיךָ|לפי שיטתך}}, הָשֵׁב עַל יָדַי! אָמַר לוֹ: אֲנִי מֵשִׁיב עַל יָדֶיךָ, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא תִּכְפֹּר בִּי.]
הַבַּיִת שֶׁהַמֵּת בְּתוֹכוֹ מַהוּ? אָמַר לוֹ: טָמֵא.
הַמּוֹסִיף יָדוֹ עַל הַמַּשְׁקוֹף מַהוּ? אָמַר לוֹ: טָמֵא. 
[הַמַּכְנִיס יָדוֹ {{ב|עִם|מתחת}} הַמַּשְׁקוֹף, מַהוּ? אָמַר לוֹ: טָמֵא.]
{{ב|(עַל) [שָׁלַח] הַקָּנֶה וְהֵסִיט|הניח ידו על הקנה והסיט אותו}}? וְכָפַר זֶה בָּזֶה. 
{{ב|אָמַר לוֹ|ר' אליעזר לר' עקיבא}}: הֵשִׁיבוֹתָ עַל יָדֶיךָ, הֲשִׁיבֵנִי עַל יָדִי! אָמַר לוֹ: אֲנִי מֵשִׁיב עַל יָדְךָ, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא תִּכְפֹּר בִּי; 
אָמַר לוֹ: אַתָּה כּוֹפֵר {{ב|שֶׁלֹּא יְטַמֵּא|הקנה}} בְּמַשָּׂא, וַאֲנִי כּוֹפֵר שֶׁלֹּא יְטַמֵּא בְּמַגָּע כָּל עִקָּר! 
וּמָה אִם הַזָּב, שֶׁיָּצָא מִתַּחְתָּיו מִשְׁכָּב לְטַמֵּא אָדָם וּלְטַמֵּא בְּגָדִים, לֹא יָצָא מִמֶּנּוּ מַגַּע כֵּלִים אֶלָּא לְטַמֵּא אֳכָלִין וּמַשְׁקִין – 
הַמֵּת, שֶׁלֹּא יָצָא מִתַּחְתָּיו מִשְׁכָּב לְטַמֵּא אָדָם וּלְטַמֵּא בְּגָדִים, אֵינוֹ דִּין שֶׁלֹּא יֵצֵא מִמֶּנּוּ מַגַּע כֵּלִים {{ב|[אֶלָּא]|ע&quot;פ הורוביץ}} לְטַמֵּא אֳכָלִים וּמַשְׁקִים? 

{{הע-שמאל|ר' שמעון טוען שאין להשוות את טומאת המשא לטומאת המגע, שהרי כלים שהוסטו ע&quot;י המת אינם נטמאים, אלא עדיף להשוות את טומאת האהל לטומאת מגע, והשוו לדבריו [[ביאור:תוספתא/אהלות/טו#ח|בתוספתא אהלות טו ח.]]}}אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן: לֹא הָיִינוּ צְרִיכִים לְהִזָּדְקֵק לְכָךְ; אֶלָּא: הוֹאִיל וְאָדָם הַנּוֹגֵעַ בַּמֵּת טָמֵא, הַמַּאֲהִיל טָמֵא, וְהַמֵּסִיט טָמֵא, 
וְהַכֵּלִים הַנּוֹגְעִין בַּמֵּת טְמֵאִים, וּמַאֲהִילִין טְמֵאִין, וּמְסִיטִין {{ב|(טְמֵאִין) [טְהוֹרִים]|הגהה על פי משנה זבים ד,ו}} – 
מוּטָב לְהַקִּישׁ מַגָּע לְאֹהֶל, שֶׁכֵּן הוּא שָׁוֶה לַכֵּלִים כְּאָדָם וְלֹא לְהַקִּישׁוֹ לְמַשָּׂא, שֶׁאֵינוֹ שָׁוֶה לַכֵּלִים כְּאָדָם. 

{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה אהלות פרק ב#משנה ד|אהלות ב ד.]] הדרשה חוזרת ומצטטת את המשנה, ומנסה להכריע את ההלכה כר' אליעזר מהמסורת שמביא ר' שמעון אחי עזריה, אבל ר' יהושע טוען גם הוא למסורת, שרק אם נדבק לגולל עפר מבית הקברות הוא מטמא במשא, ואילו גולל נקי אינו מטמא במשא; ואכן ר' יהודה תומך בטענה שאין להסיט את עפר בית הקברות במקל, כלומר הסטתו מטמאת אפילו אם לא נגעו בעפר.}}רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: הַגּוֹלֵל מְטַמֵּא בְּמַשָּׂא! רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: אֵינוֹ מְטַמֵּא! 
אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן אֲחִי עֲזַרְיָה: לָמָּה אַתֶּם דָּנִין? וַאֲנִי שָׁמַעְתִּי שֶׁהוּא טָמֵא! 
אָמַר לוֹ רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ: שִׁמְעוֹן אָחִי, אֵינִי יָכוֹל לְהַכְחִישְׁךָ, מִפְּנֵי שֶׁשָּׁמַעְתָּ סְתָם; 
וַאֲנִי שָׁמַעְתִּי בְּפֵרוּשׁ: בִּזְמַן שֶׁיֵּשׁ תַּחְתָּיו עֲפַר קְבָרוֹת – מְטַמֵּא בְּמַשָּׂא, וְאִם לָאו – אֵינוֹ מְטַמֵּא בְּמַשָּׂא. 
אָמַר רַבִּי יְהוּדָה: כֵּן הָיִינוּ {{ב|מִתְקַלִּים|מתקשים}} בָּ{{ב|הָר הַזֶּה|דעת ר' יהושע}}: אֵין מְסִיטִין עֲפַר קְבָרוֹת [בָ{{ב|אָבָיִּן|אתי חפירה}}], וְאֵין מְסִיטִין עֲפַר בֵּית הַפְּרָס בְּמַקֵּל! 

{{הע-שמאל|מעשה המסייע לר' יהושע: הגברים הסיטו את הגולל ועשו את פסחיהם, מכאן שהסטת הגולל אינה מטמאת!
המעשה מעיד כבדרך אגב שהנשים לא עשו באותה שנה את הפסח, והעדיפו שהגברים יעשו אותו בטהרה.}}רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר: מַעֲשֶׂה בְּבֵית דָּגוֹן שֶׁבִּיהוּדָה, שֶׁמֵּת שָׁם מֵת בְּעֶרֶב פֶּסַח, 
וְהָלְכוּ הַנָּשִׁים וְקָשְׁרוּ הַחֶבֶל בַּגּוֹלֵל וּמָשְׁכוּ אוֹתוֹ הָאֲנָשִׁים, וְנִכְנְסוּ הַנָּשִׁים וְקָבְרוּ אֶת הַמֵּת, 
וְהָלְכוּ הָאֲנָשִׁים וְעָשׂוּ אֶת פִּסְחֵיהֶם בְּטָהֳרָה! 

{{הע-שמאל|אם חזר למקום שבו התחיל את החריש, והתחיל לחרוש משם בכיוון הפוך, ונמצאה עצם אדם בתלם השני – התלם הראשון אינו בית הפרס; אם חרש שתי וערב ונמצאה עצם – כל השטח החרוש הוא בית הפרס; אם בין תלם למשנהו עבר חצי יום – המחרשה התנקתה כאילו ניער אותה, והחריש של הבוקר אינו בית הפרס; והשוו [[ביאור:משנה אהלות פרק יז|אהלות יז א-ב,]] שם לא מופיעה דעת בית שמאי.}}[רַבִּי לִיעֶזֶר אוֹמֵר: בֵּית הַפְּרָס עוֹשֶׂה בֵּית הַפְּרָס! רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: אֵינוֹ עוֹשֶׂה!
אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן אֲחִי רַבִּי עֲזַרְיָה: לָמָּה אַתֶּם דָּנִין? וַאֲנִי שָׁמַעְתִּי שֶׁהוּא עוֹשֶׂה! 
אָמַר לוֹ רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ: שִׁמְעוֹן אָחִי, אֵינִי יָכוֹל לְהַכְחִישְׁךָ, מִפְּנֵי שֶׁשָּׁמַעְתָּ סְתָם; 
וַאֲנִי שָׁמַעְתִּי בְּפֵרוּשׁ:] בִּזְמַן שֶׁחָרַשׁ כָּל הַמַּעֲנָה כְּאַחַת – הֲרֵי זֶה עוֹשֶׂה; חָרַשׁ חֲצִי מַעֲנָה, וְחָזַר וְחָרַשׁ מִמֶּנָּה וְלַחוּץ – אֵינוֹ עוֹשֶׂה. 
כֵּיצַד בֵּית הַפְּרָס [שֶׁהוּא עוֹשֶׂה בֵּית הַפְּרָס?] שֶׁאָבַד קֶבֶר בְּתוֹכָהּ, חֲרָשָׁהּ צָפוֹן וְדָרוֹם, וְחָזַר וַחֲרָשָׁהּ מִזְרָח וּמַעֲרָב – זֶהוּ בֵּית הַפְּרָס שֶׁעוֹשֶׂה בֵּית הַפְּרָס. 
כֵּיצַד בֵּית הַפְּרָס שֶׁאֵינוֹ עוֹשֶׂה בֵּית הַפְּרָס? שָׂדֶה שֶׁאָבַד בָּהּ קֶבֶר, חֲרָשָׁהּ בַּשַּׁחַר וְחָזַר וַחֲרָשָׁהּ בֵּין הָעַרְבַּיִם – אֵינוֹ עוֹשֶׂה בֵּית הַפְּרָס. 
עוֹשֶׂה בֵּית הַפְּרָס אֲפִלּוּ בְּבִקְעָה גְּדוֹלָה, דִּבְרֵי בֵּית שַׁמַּאי; וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: {{ב|אֲפִלּוּ מֵאָה אַמָּה.|אבל לא יותר.}}

{{הע-שמאל|לדעת ר' אליעזר גם דופק דופקין (אבן המחזיקה אבן גדולה יותר, והיא מחזיקה את הגולל) טמא; רשב&quot;ג חולק עליו בעניין זה; והשוו [[ביאור:משנה אהלות פרק ב#משנה ד|אהלות ב ד,]] כרשב&quot;ג.}}רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: הַגּוֹלֵל מְטַמֵּא; אֵין לִי אֶלָּא הַגּוֹלֵל, מִנַּיִן לְרַבּוֹת דּוֹפֵק אַחַר דּוֹפֵק? 
שֶׁאִם יִמָּשֵׁךְ הָאַחֲרוֹן שֶׁבֵּינוֹ – הַשֵּׁנִי נוֹפֵל! 
אֶלָּא שֶׁהָיָה רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: הַגּוֹלֵל וְהַדּוֹפֵק טָמֵא, אֲבָל דָּפְקֵי דָּפְקִין טָהוֹר! 
}}

===פסוק יז===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|גם אשה יכולה לקדש את המים ע&quot;י פיזור האפר עליהם; וראו [[ביאור:משנה פרה פרק ה#משנה ד|פרה ה ד,]] דעת ר' יהודה.
יש לפזר את אפר הפרה, ולא אדמה ממקום השריפה או סיד; אבל אם היו רגבי אדמה שיש בהם גם חלק מהאפר – יכולים לקדש בהם.
הכלי של מי החטאת (&quot;קלל&quot;) צריך להיות שלם, ואת האפר צריך אדם להניח בו בעצמו, ולא הרוח.}}'וְלָקַח' – '''&quot;וְלָקְחוּ&quot;''', אֶחָד הָאִישׁ וְאֶחָד הָאִשָּׁה לְקַדֵּשׁ. '''&quot;עָפָר&quot;''' – פְּרָט לְסִיד; '''&quot;מֵעֲפַר&quot;''' – פְּרָט לְחַרְסִית.
'שְׂרֵפָה' – וְלֹא בִּזְמַן שֶׁנִּשְׁבַּר הַקָּלָל, וְלֹא בִּזְמַן שֶׁפֵּרְחַתּוּ הָרוּחַ, וְלֹא בִּזְמַן שֶׁהֵגִיפוּ וְלֹא מֵרְחוּ.
וּמִנַּיִן אַתָּה מְרַבֶּה פֶּחָם שֶׁיֵּשׁ עָלָיו מִקְצָת עָפָר, שֶׁיִּכְתְּשֶׁנּוּ וְיַזֶּה מִמֶּנּוּ? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;מֵעֲפַר שְׂרֵפַת הַחַטָּאת&quot;'''!

{{הע-שמאל|מי החטאת צריכים להיות ראויים לשתיה, ונובעים ממעיין – לא מי בור או באר; וראו [[ביאור:משנה מקואות פרק א#משנה ח|מקואות א ח.]]
לפסילת כלי המחובר לקרקע ראו גם [[ביאור:משנה פרה פרק ה#משנה ז|פרה ה ז.]]}}['''&quot;וְנָתַן עָלָיו מַיִם חַיִּים&quot;''' – מַיִם שֶׁהֵן חַיִּים עֲלֵיהֶם. פְּרָט לִמְלוּחִים וְלִ{{ב|מְלוּגִין|מים חמים}} וְלִמְתוּקִין.]
'''&quot;מַיִם חַיִּים&quot;''' – פְּרָט {{ב|לְמֵימֵי תַּעֲרֹבוֹת,|מים מכמה מקורות}} [{{ב|קַלִּרֹהֵָא|Kallirrhóē - מעיינות חמים ליד ים המלח}}]. 
['''&quot;מַיִם חַיִּים&quot;''' – פְּרָט] {{ב|לְמֵימֵי מַשּׂוּאוֹת,|מים ששימשו לכביסה}} וְלַמַּבּוּעַ {{ב|(הַפּוֹסֶלֶת) [הַפּוֹסֵק]|מעיין שלעיתים מפסיק לנבוע}}.
['''&quot;מַיִם חַיִּים&quot;''' – פְּרָט {{ב|(לַכִּנּוּף) [לְנֶטֶף]|מים עומדים}} {{ב|וְלַמַּבּוּעַ הַחוֹלֵט|מים חמים כגון חמי טבריה}}!
'''&quot;אֶל כְּלִי&quot;''' – בִּכְלִי מְקַדְּשִׁין, וְאֵין מְקַדְּשִׁין בְּקַרְקַע.
מִכָּאן אָמְרוּ: מַכְתֶּשֶׁת שֶׁמְּחֻבֶּרֶת לַקַּרְקַע – אֵין מְמַלְּאִין בָּהּ, וְאֵין מְקַדְּשִׁין בָּהּ, וְאֵין מַזִּין מִמֶּנָּה,
וְאֵין צְרִיכָה צָמִיד פָּתִיל, וְאֵין פּוֹסֶלֶת אֶת הַמִּקְוֶה, וְאֵינָהּ מַכְשֶׁרֶת אֶת הַזְּרָעִים;
וּבִזְמַן שֶׁהִיא תְּלוּשָׁה מִן הַקַּרְקַע – מְמַלְּאִין מִמֶּנָּה וכו' עד וּמַכְשֶׁרֶת אֶת הַזְּרָעִים!
}}

===פסוק יח===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|את ההזיה עושים ע&quot;י האיזוב, יש להשתמש במספיק מים כדי שיוכל לטבול בהם את האיזוב, ושישארו מים גם אחרי טבילת האיזוב. אין לשפוך את מי החטאת על האיזוב, אלא יש לטבול אותו בהם; וראו [[ביאור:משנה פרה פרק יב|פרה יב א-ב.]]}}'''&quot;וְלָקַח אֵזוֹב&quot;''' – בְּאֵזוֹב מַזִּין, וְלֹא בַּקֵּיסָם הַקָּשׁוּר בּוֹ. 
'''&quot;וְטָבַל&quot;''' – וְלֹא הַמַּסְפִּיג. '''&quot;בַּמַּיִם&quot;''' – וְלֹא הַמְעָרֶה; אָמְרוּ: מַסְפִּיגִין לִטְבִילָה וְאֵין מַסְפִּיגִין לְהַזָּיָה. 
וְיֵשׁ אוֹמְרִים: אֵין מַסְפִּיגִין לֹא לִטְבִילָה וְלֹא לְהַזָּיָה. 

{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה פרה פרק יב#משנה י|פרה יב י.]] יכולה אשה לכוון את פעולת הקטן, בתנאי שהוא יעשה את כל שלבי ההזאה בעצמו; והשוו ליחסים בין כהן לחכם בענייני נגעים [[ביאור:משנה נגעים פרק ג|בנגעים ג א;]] לעיל פס' יז ראינו שאשה יכולה לקדש את המים בזריית האפר, אבל היא אינה מורשית להזות על הטמאים.}}'''&quot;אִישׁ טָהוֹר&quot;''' – &quot;אִישׁ&quot; פְּרָט לְאִשָּׁה. אוֹ &quot;אִישׁ&quot; פְּרָט לְקָטָן? אָמַרְתָּ &quot;טָהוֹר&quot;, לְרַבּוֹת אֶת הַקָּטָן! 
אָמְרוּ: מְסַעֶדֶת הָאִשָּׁה אֶת הַקָּטָן – וְהוּא מַזֶּה; אֲבָל לֹא תִּטְבֹּל אֶת הָאֵזוֹב וְתִתֵּן לוֹ. אִם טָבְלָה וְנָתְנָה לוֹ – הַזָּיָתוֹ פְּסוּלָה!
['''&quot;וְהִזָּה עַל הָאֹהֶל&quot;''' – {{ב|זֶה הָאֹהֶל|אוהל יריעות}} שֶׁהוּא טָעוּן הַזָּיָה. 

{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה אהלות פרק א|אהלות א א;]] מה הוא האורך המקסימלי של שרשרת הטומאה?
לדברי ר' יוסי ראו [[ביאור:תוספתא/אהלות/א|תוספתא אהלות א א.]]}}'''&quot;וְעַל הַכֵּלִים&quot;''' – אֵלּוּ הַכֵּלִים שֶׁהֵן טְעוּנִין הַזָּיָה.]
'''&quot;וְעַל כָּל הַכֵּלִים&quot;''' – רִבָּה. אָדָם נוֹגֵעַ בְּכֵלִים נוֹגְעִים בְּמֵת, {{ב|(שיגעו) [שֶׁיָּגוּרוּ]| שיגררו, שייטמאו בנגיעה}} בְּכֵלִים אֲחֵרִים. 
(אינו) [מִכָּאן] הָיָה רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: חֲמִשָּׁה מְטַמְּאִין בְּמֵת – אַרְבָּעָה טְמֵאִין טֻמְאַת שִׁבְעָה, וְאֶחָד טָמֵא טֻמְאַת עֶרֶב.
[אַרְבָּעָה טְמֵאִים בְּמֵת – שְׁלֹשָׁה טְמֵאִים טֻמְאַת שִׁבְעָה, וְאֶחָד טָמֵא טֻמְאַת עֶרֶב. 
שְׁלֹשָׁה טְמֵאִים בְּמֵת – שְׁנַיִם טְמֵאִים טֻמְאַת שִׁבְעָה, וְאֶחָד טָמֵא טֻמְאַת עֶרֶב.] 
כֵּיצַד שְׁנַיִם? אָדָם הַנּוֹגֵעַ בְּמֵת – טָמֵא טֻמְאַת שִׁבְעָה, אָדָם נוֹגֵעַ בּוֹ – טָמֵא טֻמְאַת עֶרֶב. 
אָדָם בֵּין הַכֵּלִים – גּוֹרְרִים אַרְבָּעָה לְטֻמְאָה.
וְכֵלִים בָּאָדָם – גּוֹרְרִים שְׁלֹשָׁה לְטֻמְאָה. 
וְאָדָם בָּאָדָם – גּוֹרְרִים שְׁנַיִם לְטֻמְאָה. 
חֹמֶר בָּאָדָם מִבַּכֵּלִים, וְכֵלִים מִבָּאָדָם: שֶׁהַכֵּלִים שְׁלֹשָׁה, וְאָדָם שְׁנַיִם. 
חֹמֶר בָּאָדָם: שֶׁכָּל זְמַן שֶׁהוּא בָּאֶמְצַע – הֵם אַרְבָּעָה, אֵינוֹ בָּאֶמְצַע – הֵם שְׁלֹשָׁה. 
רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: [כֹּל הַמִּטַּמֵּא בְּמֵת טֻמְאַת שִׁבְעָה – מִטַּמֵּא בְּזָב טֻמְאַת עֶרֶב,] כֹּל הַמִּטַּמֵּא בְּמֵת טֻמְאַת עֶרֶב – טָהוֹר בְּזָב מִכְּלוּם. 
}}

===פסוק יט===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|אם הזבים וכו' הם גם טמאי מת – ניתן להזות עליהם ולטהר אותם מטומאת המת למרות שהם עדיין טמאים בטומאות אחרות.
לעניין הכוונה ראו [[ביאור:משנה פרה פרק יב#משנה ב|פרה יב ב.]]
הטבילה דומה לשקיעת השמש: היא צריכה להיות לכל הגוף בבת אחת, והשוו [[ביאור:ספרא/אמור#פרק ד|ספרא אמור פרק ד ז.]]}}'''&quot;וְהִזָּה הַטָּהֹר עַל הַטָּמֵא&quot;''' – כָּל הַטְּמֵאִין מְקַבְּלִין הַזָּיָה, כְּגוֹן זָבִין וְזָבוֹת, נִדּוֹת וְיוֹלְדוֹת. 
'''&quot;וְהִזָּה הַטָּהֹר עַל הַטָּמֵא&quot;''' – וְלֹא בִּזְמַן שֶׁלֹּא נִתְכַּוֵּן לְהַזּוֹת עַל הַטָּמֵא. 
'''&quot;וְרָחַץ בַּמַּיִם... וְטָהֵר בָּעָרֶב&quot;''' – מָה עֶרֶב שֶׁהוּא בָּא כֻּלּוֹ, אַף הוּא כְּשֶׁיָּבֹא כֻּלּוֹ בַּמַּיִם – וְטָהֵר. 
}}

===פסוק כא===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|אם נשארה בקלל רק רטיבות, ואין בו מים המספיקים להזאה – הרטיבות אינה מטמאת במשא אלא רק במגע. והשוו [[ביאור:ספרי במדבר/חקת#פיסקה קכט|ספרי קכט,]] שם חילקו בין טומאת אוכלין לטומאת גוף המזה ובגדיו.}}'''&quot;וּמַזֵּה מֵי נִדָּה&quot;''' – מַיִם שֶׁהֵן רְאוּיִין לְנִדָּה, לְטַמֵּא אָדָם וּלְטַמֵּא בְּגָדִים; וְלֹא מַיִם שֶׁאֵין בָּהֶן כְּדֵי הַזָּיָה! 
מָה אֲנִי מְקַיֵּם '''&quot;הַנֹּגֵעַ בְּמֵי הַנִּדָּה&quot;'''? – רִבָּה מֵי חַטָּאת שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן כְּדֵי הַזָּיָה, שֶׁהֵן מְטַמְּאִין בְּמַגָּע וּבְמַשָּׂא. 
'הַנֹּגֵעַ' – '''&quot;וְהַנֹּגֵעַ&quot;''' – רִבָּה מֵי חַטָּאת שֶׁאֵין בָּהֶן כְּדֵי הַזָּיָה, שֶׁהֵן מְטַמְּאִין בְּמַגָּע אֲבָל לֹא בְּמַשָּׂא. 

{{הע-שמאל| מי חטאת שעדיין לא הוזו (&quot;לא עשו מצוותן&quot;) מטמאים את המזה שנטהר לחטאת, ונגע במים בידיו; אבל אם לא נגע בהם בידיו, אלא רק ברגליו או בשאר גופו – המזה טהור. ואילו אם נגע בהם כהן הטהור לתרומה - הוא נטמא; ראו [[ביאור:משנה פרה פרק ט#משנה ח|פרה ט ח.]] 
מי חטאת שעשו מצוותם (שהזו אותם), לדעת בית שמאי אינם מטמאים כלל, ראו [[ביאור:משנה עדיות פרק ה#משנה ג|עדיות ה ג;]] וראו [[ביאור:משנה פרה פרק יב#משנה ד|פרה יב ד,]] שנראה מתאים לשיטתם. לדעת בית הלל, וכן כאן, המים אמנם אינם מטמאים כהן שנטהר לתרומה, אבל אם נגעו בידי המזה – הוא נטמא.
מי חטאת שקפאו פסולים עד שיפשירו, כלומר הם פסולים זמנית. אם הכהן נגע בהם בידו – הוא טמא טומאת ידים, ואילו המזה מהם נשאר טהור.}}הֵעִיד רַבִּי חֲנִינָא מִשּׁוּם חֲמִשָּׁה זְקֵנִים שֶׁבָּאוּ מִיהוּדָה וְאָמְרוּ: 
מֵי חַטָּאת שֶׁלֹּא עָשׂוּ מִצְוָתָן וְנִטְמְאוּ בְּאַב הַטֻּמְאָה – מְטַמְּאִין אֶת הַכֹּהֵן וְאֶת תְּרוּמָתוֹ, 
וְאֵין חַיָּבִין עֲלֵיהֶן עַל בִּיאַת מִקְדָּשׁ, וּמְטַמְּאִים אֶת הַמַּזֶּה בְּיָדוֹ אֲבָל לֹא בְּרַגְלוֹ. 
מֵי חַטָּאת שֶׁעָשׂוּ מִצְוָתָן וְנִטְמְאוּ בְּאַב הַטֻּמְאָה – מְטַמְּאִין אֶת הַמַּזֶּה בְּיָדוֹ אֲבָל לֹא בְּרַגְלוֹ, 
וְאֵינוֹ מְטַמֵּא אֶת הַכֹּהֵן לֹא בְּיָדוֹ וְלֹא בְּרַגְלוֹ. 
בִּזְמַן שֶׁנִּפְסָלִים מִמֵּימֵי הַטְּלָלִים מִמֵּימֵי הַשְּׁלָגִים – מְטַמֵּא הַכֹּהֵן בְּיָדוֹ אֲבָל לֹא בְּרַגְלוֹ, 
וְאֵינוֹ מְטַמֵּא אֶת הַמַּזֶּה בְּיָדוֹ וְלֹא בְּרַגְלוֹ – קַל וָחֹמֶר! 

{{הע-שמאל|ר' שמעון מקשה ומציע ללמוד קל וחומר נוסף, שהרי במי חטאת שעשו מצוותם חמור המזה מהכהן; הוא מנסה ללמוד מכך שגם במי חטאת שלא עשו מצוותם יהיה דינו של המזה חמור מזה של הכהן, והוא יהיה טמא; אבל ר' עקיבא טען שאין מקום לק&quot;ו, כי ניתן לטעון שדווקא דין הכהן חמור, שהרי הוא עלול לטמא אנשים אחרים, ואילו המזה, אם נטמא – נטמא, ואין פעולת ההזאה משפיעה על אנשים טהורים.}}אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן לִפְנֵי רַבִּי עֲקִיבָא: וּמָה {{ב|בְּמָקוֹם שֶׁאֵין הַכֹּהֵן מִטַּמֵּא בְּיָדוֹ|במי חטאת שעשו מצוותם והוזו}}, הֲרֵי הַמַּזֶּה מִטַּמֵּא בְּיָדוֹ; 
{{ב|מָקוֹם שֶׁהַכֹּהֵן מִטַּמֵּא בְּיָדוֹ וּבְרַגְלוֹ|במי חטאת שלא עשו מצוותם}}, אֵינוֹ דִּין שֶׁיְּהֵא הַמַּזֶּה מִטַּמֵּא בְּיָדוֹ וּבְרַגְלוֹ? 
מַה לַכֹּהֵן, מְטַמֵּא לַטְּמֵאִים וּמְטַמֵּא לַטְּהוֹרִים; מַה לַמַּזֶּה, שֶׁאֵינוֹ מְטַמֵּא לַטְּמֵאִים וְאֵינוֹ מְטַמֵּא לַטְּהוֹרִים! 

{{הע-שמאל|אם המים היו פסולים, בין פיזר עליהם אפר כשר בין לא - המים מטמאים את הכהן בידיו וברגליו, כדין מים שלא נעשתה מצוותם; וראו [[ביאור:משנה פרה פרק ט#משנה ט|פרה ט ט.]] ר' יעקב רואה אותם כמים טמאים, המטמאים את הידיים.
אם המים כשרים והאפר פסול – ר' שמעון רואה אותם כמים טמאים, ואילו ר' אליעזר בן יעקב רואה אותם כמים רגילים, שמותר לשתותם וללוש בהם עיסה של קדשים; וראו מחלוקת מקבילה [[ביאור:תוספתא/פרה/י|בתוספתא פרה י א.]]}}אֵפֶר כָּשֵׁר שֶׁנִּתְעָרֵב בְּמַיִם פְּסוּלִין – מְטַמֵּא אֶת הַכֹּהֵן וְאֶת הַתְּרוּמָה. 
רַבִּי יַעֲקֹב אוֹמֵר: מְטַמְּאִים הֵם מִשּׁוּם מַשְׁקֶה. 
אֵפֶר פָּסוּל שֶׁנִּתְעָרֵב בְּמַיִם כְּשֵׁרִים – רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: מְטַמְּאִים הֵם מִשּׁוּם מַשְׁקֶה. 
רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר: כְּשֵׁרִין הֵן לָלוּשׁ בָּהֶן אֶת הָעִסָּה! 
}}

===פסוק כב===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|הטומאה מתפשטת מהאדם הטמא לבגדיו ולכלים , וכן מהכלים והבגדים לאדם אחר הנוגע בהם, אבל האדם השני טמא רק עד הערב; דעת ר' יוסי אינה מובנת.}} '''&quot;וְכֹל אֲשֶׁר יִגַּע בּוֹ הַטָּמֵא יִטְמָא&quot;''' – מַגִּיד שֶׁמְּטַמֵּא בְּגָדִים. 
יָכוֹל בְּגָדִים שֶׁנִּטְמְאוּ מִתַּחַת הַמֵּת? וּמִנַּיִן אַף בְּגָדִים שֶׁנִּטְמְאוּ מִתַּחַת הַזָּב? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;וְכֹל אֲשֶׁר יִגַּע בּוֹ הַטָּמֵא יִטְמָא&quot;'''. 
וּמִנַּיִן {{ב|שֶׁיָּגוּרוּ|שיגררו, שייטמאו בנגיעה}} כֵּלִים בָּאָדָם? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;וְכֹל אֲשֶׁר יִגַּע בּוֹ הַטָּמֵא יִטְמָא&quot;'''. 
וּמִנַּיִן שֶׁיָּגוּרוּ אָדָם וְכֵלִים? אָמַרְתָּ: '''&quot;וְכֹל אֲשֶׁר יִגַּע בּוֹ הַטָּמֵא יִטְמָא וְהַנֶּפֶשׁ הַנֹּגַעַת תִּטְמָא עַד הָעָרֶב&quot;'''. 
רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: הָיָה מְטַמֵּא בְּכֻלָּן טֻמְאַת שִׁבְעָה.
}}</text>
      <sha1>csqolm4m9sndzgg8vfy04jn508ylau9</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:ספרי זוטא במדבר/כז</title>
    <ns>106</ns>
    <id>1700980</id>
    <revision>
      <id>3016316</id>
      <parentid>3010590</parentid>
      <timestamp>2026-05-13T15:50:33Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Michaelkimmel2</username>
        <id>44530</id>
      </contributor>
      <origin>3016316</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="51742" sha1="232pvhvubm2j4g99vkcq5k9b3clpc1k" xml:space="preserve">==פרק כז==

===פסוק א===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|הדרשה מיצגת את העולם העתיק, שבו האדם הבודד מייצג תמיד את הקהילה ואת השבט שלו. אין אדם נשפט רק על מעשיו שלו, אלא כשייך למסגרת חברתית; וראו דרשה הפוכה של ר' נתן [[ביאור:ספרי במדבר/כז#פיסקה קלג|בספרי קלג.]]}}'''&quot;וַתִּקְרַבְנָה בְּנוֹת צְלָפְחָד בֶּן חֵפֶר בֶּן גִּלְעָד... בֶּן מְנַשֶּׁה&quot;''', 
הָא כָּל אָדָם כָּשֵׁר שֶׁעוֹמֵד בְּתוֹךְ הַשֵּׁבֶט - הֲרֵי זֶה שֶׁבַח לְכָל שִׁבְטוֹ; קַל וָחֹמֶר לְבֵיתוֹ, קַל וָחֹמֶר לְגוּפוֹ;
קַל וָחֹמֶר לְמִשְׁפַּחְתּוֹ, קַל וָחֹמֶר לְבֵית אָבִיו! 
וְכֵן הוּא אוֹמֵר &quot;וְאִתּוֹ אָהֳלִיאָב בֶּן אֲחִיסָמָךְ לְמַטֵּה דָן&quot; {{ממ|שמות|לח|כג}} - לְשַׁבֵּחַ בּוֹ אֶת כָּל שִׁבְטוֹ;
קַל וָחֹמֶר לְבֵיתוֹ, קַל וָחֹמֶר לְגוּפוֹ, קַל וָחֹמֶר לְמִשְׁפַּחְתּוֹ, קַל וָחֹמֶר לְבֵית אָבִיו!
וְכֵן הוּא אוֹמֵר &quot;וְשֵׁם אִמּוֹ שְׁלֹמִית בַּת דִּבְרִי לְמַטֵּה דָן&quot; {{ממ|ויקרא|כד|יא}} - לְגַנּוֹת בָּהּ אֶת כָּל שִׁבְטָהּ; 
קַל וָחֹמֶר לְבֵיתָהּ, קַל וָחֹמֶר לְגוּפָהּ, קַל וָחֹמֶר לְמִשְׁפַּחְתָּהּ, קַל וָחֹמֶר לְבֵית אָבִיהָ!

{{הע-שמאל|לביטוי &quot;נטל שכר כולם&quot; השוו [[ביאור:משנה אבות פרק ה#משנה ב|אבות ה ב:]] שם הצגנו ארבעה פירושים לביטוי התמוה הזה. כאן מוצגות בנות צלפחד כצדיקות שגדלו בין הרשעים שמרדו במשה ורצו לחזור למצרים, בניגוד לדרשה הקודמת, המשבחת את הסביבה שלהן.}} '''&quot;וַתִּקְרַבְנָה בְּנוֹת צְלָפְחָד בֶּן חֵפֶר בֶּן גִּלְעָד&quot;''' הָא כָּל אָדָם כָּשֵׁר שֶׁעוֹמֵד בְּתוֹךְ דּוֹר רָשָׁע - זָכָה לִטֹּל שְׂכַר כֻּלּוֹ. 
נֹחַ עָמַד בְּדוֹר הַמַּבּוּל - זָכָה לִטֹּל שְׂכַר כֻּלּוֹ! אַבְרָהָם עָמַד בְּדוֹר הַפַּלָּגָה - זָכָה לִטֹּל שְׂכַר כֻּלּוֹ! 
לוֹט עָמַד בְּדוֹר סְדוֹם - זָכָה לִטֹּל שְׂכַר כֻּלּוֹ! אֵלּוּ עָמְדוּ בְּדוֹר הַמִּדְבָּר - זָכוּ לִטֹּל שְׂכַר כֻּלּוֹ! 
וּלְלַמֶּדְךָ בְּאֵיזֶה שָׁעָה עָמְדוּ לִפְנֵי מֹשֶׁה: בְּשָׁעָה שֶׁאָמְרוּ יִשְׂרָאֵל לְמֹשֶׁה &quot;נִתְּנָה רֹאשׁ וְנָשׁוּבָה מִצְרָיְמָה&quot; {{ממ|במדבר|יד|ד}}! 

{{הע-שמאל|משה מתפעל מהעמדה של בנות צלפחד, המנוגדת למגמה של הרשעים שבדור; הן עונות לו בדרשה הקובעת שדווקא כאשר הציבור מיפר את התורה – יש לעשות לה' ולקדשו. 
לעניין הדרשה השוו לדברי ר' נתן [[ביאור:משנה ברכות פרק ט#משנה ה|בסוף מסכת ברכות]]}}אָמַר לָהֶן מֹשֶׁה: וַהֲלֹא כָּל יִשְׂרָאֵל מְבַקְּשִׁין לַחֲזֹר לְמִצְרַיִם - וְאַתֵּנָה מְבַקְּשׁוֹת נַחֲלָה בָּאָרֶץ?! 
אָמְרוּ: יוֹדְעוֹת אָנוּ שֶׁסּוֹף כָּל יִשְׂרָאֵל לְהַחֲזִיק בָּאָרֶץ, שֶׁנֶּאֱמַר &quot;עֵת לַעֲשׂוֹת לַה' הֵפֵרוּ תּוֹרָתֶךָ&quot; {{ממ|תהלים|קיט|קכו}}, 
אַל תְּהִי קוֹרֵא כֵּן, אֶלָּא &quot;הֵפֵרוּ תּוֹרָתֶךָ - עֵת לַעֲשׂוֹת לַה'&quot;! 

{{הע-שמאל|הנערה מא&quot;י מלמדת את נעמן דיני נגעים, הכוללים קרבנות שונים לעני ולעשיר (&quot;כזאת וכזאת&quot;), למרות שבדרך כלל אין הגויים נטמאים בנגעים ([[ביאור:משנה נגעים פרק ג|נגעים ג א]]) – כדי להביא לקידוש ה'. הדור, כולל בית אביה של הנערה, היה נוטה לע&quot;ז, כפי שעולה מדברי אליהו בכרמל. כלומר לפנינו עוד דוגמא לקידוש ה' ע&quot;י אשה דווקא בדור של חוטאים.}}וְכֵן הוּא אוֹמֵר &quot;וַאֲרָם יָצְאוּ גְדוּדִים וַיִּשְׁבּוּ מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל נַעֲרָה קְטַנָּה וַתֹּאמֶר אֶל גְּבִרְתָּהּ אַחֲלֵי אֲדֹנִי&quot; {{הפניה לפסוקים|מלכים ב|ה|ב|ג}}.
מַגִּיד שֶׁאָמְרָה לָהּ: כָּךְ וְכָךְ מְטַהֲרִין אֶת הֶעָנִי כָּךְ וְכָךְ מְטַהֲרִין אֶת הֶעָשִׁיר,
שֶׁנֶּאֱמַר &quot;כָּזֹאת וְכָזֹאת דִּבְּרָה הַנַּעֲרָה אֲשֶׁר מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל&quot; {{ממ|מלכים ב|ה|ד}}, מַגִּיד שֶׁהָיְתָה דּוֹרֶשֶׁת פָּרָשַׁת נְגָעִים.
אֲבָל אֵין אַתְּ יוֹדֵעַ אֵימָתַי הָיוּ שֶׁל בֵּית אָבִיהָ עוֹשִׂין אֶת הַתּוֹרָה;
בְּשָׁעָה שֶׁאָמַר לָהֶם אֵלִיָּהוּ &quot;עַד מָתַי אַתֶּם פֹּסְחִים עַל שְׁתֵּי הַסְּעִפִּים&quot; {{ממ|מלכים א|יח|כא}};
לְקַיֵּם מַה שֶּׁנֶּאֱמַר &quot;עֵת לַעֲשׂוֹת לַה' הֵפֵרוּ תּוֹרָתֶךָ&quot;, אַל תְּהִי קוֹרֵא כָּךְ, אֶלָּא &quot;הֵפֵרוּ תּוֹרָתֶךָ - עֵת לַעֲשׂוֹת לַה'&quot;.

{{הע-שמאל|הלל קבע פתגמים המשבחים את מי שאינו נוהג כרוב הציבור: כונס בשעת המפזרים וקונה כשרבים המוכרים, ומשתדל להיות איש במקום שאין אנשים. כל זאת יחד עם אמירתו במשנה ד שם &quot;אל תפרוש מן הציבור&quot;; וראו [[ביאור:משנה אבות פרק ב#משנה ד|אבות ב ד-ה.]]}}וְכֵן הִלֵּל אוֹמֵר: בִּשְׁעַת הַמְּפַזְּרִין - כַּנֵּס אֶת הָרֶגֶל, 
דְּלֵית קְפִיץ - קְנֵי מִינֵּהּ; בַּאֲתַר דְּלֵית גּוּבְרִין - הִשְׁתַּדֵּל לִהְיוֹת גְּבַר. 

{{הע-שמאל|כאן הדרשן חוזר לגישה שאיזכור השושלת של בנות צלפחד היא לזכותם של אבותיהן. הוא מדגים זאת בסיפור על חזקיה המלך שנחשב כבן דוד ובסיפור על נדב שנענש בגלל חטאי ירבעם אביו.}}דָּבָר אַחֵר: '''&quot;וַתִּקְרַבְנָה בְּנוֹת צְלָפְחָד בֶּן חֵפֶר&quot;'''... 
וַהֲלֹא יָדוּעַ שֶׁמְּנַשֶּׁה בֶּן יוֹסֵף, וּמָה רָאָה {{ב|לְשַׁפְּעָן|לכתוב בשפע, לכאורה שלא לצורך}} כָּאן? 
אֶלָּא כָּל מֶלֶךְ כָּשֵׁר שֶׁהָיָה עוֹמֵד - הָיוּ רוֹאִין מִי שֶׁאֲבוֹתָיו כְּשֵׁרִין, וְתוֹלִין אוֹתוֹ בּוֹ;
שֶׁכֵּן הוּא אוֹמֵר בְּחִזְקִיָּהוּ &quot;כֹּה אָמַר ה' אֱלֹהֵי דָּוִד אָבִיךָ&quot; {{ממ|ישעיה|לח|ה}}.
וְכִי בְּנוֹ שֶׁל דָּוִד הָיָה חִזְקִיָּה? וַהֲלֹא אַרְבָּעָה עָשָׂר דּוֹרוֹת הָיוּ בֵּינְתַיִם! אֶלָּא כָּל מֶלֶךְ כָּשֵׁר שֶׁהָיָה עוֹמֵד הָיָה תּוֹלֵהוּ בְּדָוִד;
וְכָל מֶלֶךְ רָשָׁע שֶׁהָיָה עוֹמֵד - הָיָה נִתְלֶה בְּיָרָבְעָם, שֶׁנֶּאֱמַר &quot;עַל חַטֹּאות יָרָבְעָם בֶּן נְבָט אֲשֶׁר חָטָא וַאֲשֶׁר הֶחֱטִיא אֶת יִשְׂרָאֵל&quot; {{ממ|מלכים א|טו|ל}}.

{{הע-שמאל|דורש &quot;שמות&quot; – שני שמות: שמותיהן הפרטיים והשם הטוב שעשו. הדרשות על לאה ורחל ועל שפרה ופועה הן על הכפילות של המילה &quot;שם&quot;, והדרשה על איוב היא מהמילה &quot;שמו&quot;.}}'''&quot;וְאֵלֶּה שְׁמוֹת בְּנוֹתָיו&quot;''', וּלְמַעְלָן הוּא אוֹמֵר &quot;וְשֵׁם בְּנוֹת צְלָפְחָד&quot; {{ממ|במדבר|כו|לג}}, 
שֵׁם הָיָה לָהֶן בִּזְכוּת וְשֵׁם הָיָה לָהֶן בְּמַעֲשֶׂה טוֹב.
וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;שֵׁם הַגְּדֹלָה לֵאָה וְשֵׁם הַקְּטַנָּה רָחֵל&quot; {{ממ|בראשית|כט|טז}} שֵׁם הָיָה לָהֶן בִּזְכוּת וְשֵׁם הָיָה לָהֶן בְּמַעֲשֶׂה טוֹב;
וְכֵן הוּא אוֹמֵר &quot;שֵׁם הָאַחַת שִׁפְרָה וְשֵׁם הַשֵּׁנִית פּוּעָה&quot; {{ממ|שמות|א|טו}} שֵׁם הָיָה לָהֶן בִּזְכוּת וְשֵׁם הָיָה לָהֶן בְּמַעֲשֶׂה הַטּוֹב;
וְכֵן הוּא אוֹמֵר &quot;אִישׁ הָיָה בְאֶרֶץ עוּץ אִיּוֹב שְׁמוֹ&quot; {{ממ|איוב|א|א}} שֵׁם הָיָה לוֹ בִּזְכוּת וְשֵׁם הָיָה לוֹ בְּמַעֲשֶׂה טוֹב;
הָא כָּל הַשֵּׁמוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה וְשֶׁבַּנְּבִיאִים וְשֶׁבַּכְּתוּבִים: אִם לְעִנְיַן הַזְּכוּת - שֵׁם לוֹ בִּזְכוּת וְאִם לְעִנְיַן רֶשַׁע - שֵׁם לוֹ בְּרֶשַׁע! 

{{הע-שמאל|הסדר של הבנות משתנה מפרשה לפרשה, כי הן שקולות; והשוו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/מסכתא דפסחא בא|מכילתא מבוא לפסחא,]] &quot;מגיד ששניהם שקולים&quot;, וראו מקבילה לדרשה [[ביאור:ספרי במדבר/כז#פיסקה קלג|בספרי קלג.]]}}'''&quot;מַחְלָה נֹעָה חָגְלָה מִלְכָּה וְתִרְצָה&quot;''', וּלְהַלָּן הוּא אוֹמֵר וַתִּהְיֶיןָ &quot;מַחְלָה וְתִרְצָה וּמִלְכָּה וְנֹעָה בְּנוֹת צְלָפְחָד&quot;. 
מַה רָאָה {{ב|לְשַׁחְלְפָן|להחליף את סדר שמותיהן}} כָּאן? אֶלָּא מְלַמֵּד שֶׁהָיוּ כֻּלָּן שְׁקוּלוֹת זוֹ בָּזוֹ! 
}}

===פסוק ב===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו את תיאור בתי הדין בדברי ר' יוסי, [[ביאור:תוספתא/סנהדרין/ז|בתוספתא סנהדרין ז א.]] וראו תשובה אחרת לשאלה דומה [[ביאור:ספרי במדבר/ט#פיסקה סח|בספרי סח]] [[ביאור:ספרי במדבר/כז#פיסקה קלג|ובספרי קלג.]]}}'''&quot;וַתַּעֲמֹדְנָה לִפְנֵי מֹשֶׁה וְלִפְנֵי אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן וְלִפְנֵי הַנְּשִׂיאִים וְכָל הָעֵדָה&quot;.'''
אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר בֵּירַבִּי שִׁמְעוֹן: וְכִי יֵשׁ בְּעֵינֶיךָ, מִשֶּׁהָלְכוּ אֵצֶל מֹשֶׁה – הָלְכוּ אֵצֶל אֶלְעָזָר וְהָלְכוּ אֵצֶל הַנְּשִׂיאִים וְכָל הָעֵדָה? 
אֶלָּא בַּתְּחִלָּה הָלְכוּ אֵצֶל שָׂרֵי עֲשָׂרוֹת, אָמְרוּ לָהֶן: 'אֵין אָנוּ יוֹדְעִין!' הָלְכוּ אֵצֶל שָׂרֵי חֲמִשִּׁים, אָמְרוּ: 'אֵין אָנוּ יוֹדְעִין!' 
הָלְכוּ אֵצֶל שָׂרֵי מֵאוֹת, אָמְרוּ: 'אֵין אָנוּ יוֹדְעִין!' הָלְכוּ אֵצֶל שָׂרֵי אֲלָפִים, וְכוּ' הָלְכוּ אֵצֶל אֶלְעָזָר, אָמַר לָהֶן: 'אֵין אֲנִי יוֹדֵעַ!' 
נִהֲגָן אֱלִיעֶזֶר וְהוֹלִיכָן אֵצֶל מֹשֶׁה. מִנַּיִן אַתָּה אוֹמֵר, אַף מֹשֶׁה אָמַר: 'אֵין אֲנִי יוֹדֵעַ?' תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;וַיַּקְרֵב מֹשֶׁה אֶת מִשְׁפָּטָן לִפְנֵי ה'&quot;.'''
}}

===פסוק ג===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ר' אליעזר בן יעקב טוען, על סמך גזירה שווה, שצלפחד היה המקושש, וראו דברי ר' עקיבא [[ביאור:ספרי במדבר/כז#פיסקה קלג|בספרי קלג.]] ר' שמעון מצביע על כך שהדבר אינו נראה סביר, שהרי המקושש מת כ-40 שנה לפני המתואר אצלנו. הוא מעדיף לתאר את צלפחד כהרוג מלחמה.}} '''&quot;אָבִינוּ מֵת בַּמִּדְבָּר&quot;''', רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר: נֶאֱמַר כָּאן '''&quot;אָבִינוּ מֵת בַּמִּדְבָּר&quot;''', וְנֶאֱמַר לְהַלָּן '''&quot;וַיִּהְיוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר&quot;''' {{ממ|במדבר|טו|לב}}.
מַה כָּאן צְלָפְחָד – אַף לְהַלָּן צְלָפְחָד! 
אָמַר לוֹ רַבִּי שִׁמְעוֹן: אֶפְשָׁר לוֹמַר כֵּן? מְקוֹשֵׁשׁ בְּשָׁנָה רִאשׁוֹנָה שֶׁיָּצְאוּ מִמִּצְרַיִם, '''&quot;בִּשְׁנַיִם וּבְעֶשְׂרִים לַחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי&quot;''' 
וְכִי אֶפְשָׁר שֶׁהָיוּ בְּנוֹת צְלָפְחָד, בְּנוֹת מְלָכִים נָאוֹת וּכְשֵׁרוֹת, הַקְּטַנָּה שֶׁבָּהֶן הָיְתָה יוֹשֶׁבֶת אַרְבָּעִים שָׁנָה וְלֹא נִשֵּׂאת? 
וְכִי בְּאֵיזֶה שָׁנָה מֵת צְלָפְחָד? בְּשָׁעָה שֶׁנֶּאֱמֶרֶת '''&quot;וַיִּשְׁמַע הַכְּנַעֲנִי מֶלֶךְ עֲרָד&quot;''' וְגוֹ' {{ממ|במדבר|כא|א}} – בְּאוֹתָהּ הַשָּׁעָה מֵת צְלָפְחָד! 
}}

===פסוק ז===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|משה למד מבנות צלפחד שלעיתים גם הבת יכולה לרשת את אביה.
לעניין חישוב הנחלות ראו [[ביאור:משנה בבא בתרא פרק ח#משנה ג|ב&quot;ב ח ג.]]}}'''&quot;וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה: כֵּן בְּנוֹת צְלָפְחָד דֹּבְרֹת&quot;''', מִנַּיִן אַתָּה אוֹמֵר שֶׁרָאַת עֵינָם בְּדָבָר שֶׁלֹּא רָאַת עֵינוֹ שֶׁל מֹשֶׁה? 
אָמַרְתָּ &quot;כֵּן בְּנוֹת צְלָפְחָד דֹּבְרֹת&quot;, כָּל מַה שֶּׁתָּבְעוּ – מוּטָב תָּבְעוּ. 
&quot;נָתֹן תִּתֵּן לָהֶן&quot; – זֶה חֵלֶק אֲבִיהֶן; &quot;בְּתוֹךְ אֲחֵי אֲבִיהֶן&quot; – זֶה חֵלֶק אֲחֵי אֲבִיהֶן; 
&quot;וְהַעֲבַרְתָּ אֶת נַחֲלַת אֲבִיהֶן לָהֶן&quot; – זֶה חֵלֶק בְּכוֹרָה, תֵּן לָהֶן! 
}}

===פסוק ח===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|חוקי הירושה הם לדורות, וראו גם [[ביאור:ספרי במדבר/כז#פיסקה קלד|ספרי קלד.]]}}'''&quot;וְאֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל תְּדַבֵּר לֵאמֹר&quot;''', יָכוֹל יוֹצְאֵי מִצְרַיִם בִּלְבַד? וּמִנַּיִן אַף לְדוֹרוֹת? 
אָמַרְתָּ '''&quot;וְאֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל תְּדַבֵּר לֵאמֹר&quot;''' – אַף לְדוֹרוֹת! 
}}

===פסוק יא===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|המושא של הביטוי &quot;וירש אותה&quot; אינו הנחלה אלא אשתו; וראו דברי ר' עקיבא [[ביאור:ספרי במדבר/כז#פיסקה קלד|בספרי קלד.]] 
הקל וחומר של ר' יהודה בן בתירא נדחה, אבל הדחיה חסרה בנוסח שלפנינו.
הוראת השעה של ההכרח להשיא את בנות צלפחד לבני הדודים שלהן אינה מצווה לדורות, אבל הטענה שהבן יורש את אביו וגם את אמו תקפה לדורות, ונלמדת מפרק לו.}}'''&quot;וְאִם אֵין אַחִים לְאָבִיו וּנְתַתֶּם אֶת נַחֲלָתוֹ לִשְׁאֵרוֹ הַקָּרֹב אֵלָיו מִמִּשְׁפַּחְתּוֹ&quot;''' – הַקָּרוֹב הַקָּרוֹב יוֹרֵשׁ רִאשׁוֹן. 
וּמִנַּיִן אַתָּה אוֹמֵר יוֹרֵשׁ הוּא אָדָם אֶת אִשְׁתּוֹ? – תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;וְיָרַשׁ אֹתָהּ&quot;''' (פס' יא).
יָכוֹל בִּזְמַן שֶׁגֵּרְשָׁהּ? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;וְיָרַשׁ אֹתָהּ&quot;''' – בִּזְמַן שֶׁהִיא עִמּוֹ, לֹא בִּזְמַן שֶׁגֵּרְשָׁהּ! 
אָמַר רַבִּי יְהוּדָה בֶּן בְּתִירָה: קַל וָחֹמֶר! וּמָה אִם אִמּוֹ, שֶׁאֵינוֹ זַכַּאי בְּמַעֲשֵׂה יָדֶיהָ – הֲרֵי הוּא יוֹרְשָׁהּ; 
אִשְׁתּוֹ, שֶׁהוּא זַכַּאי בְּמַעֲשֵׂה יָדֶיהָ – אֵינוֹ דִּין שֶׁיִּירָשֶׁנָּה? אָמַרְתָּ: '''&quot;וְיָרַשׁ אֹתָהּ&quot;''' – יוֹרֵשׁ אָדָם אֶת אִשְׁתּוֹ! 
מִנַּיִן אַתָּה אוֹמֵר יוֹרֵשׁ הוּא חֶלְקוֹ שֶׁל אָבִיו מִמַּטֵּה רְאוּבֵן, וְחֶלְקוֹ שֶׁל אִמּוֹ מִמַּטֵּה שִׁמְעוֹן? 
אָמַרְתָּ: '''&quot;וְכָל בַּת יֹרֶשֶׁת נַחֲלָה מִמַּטּוֹת&quot;''' {{ממ|במדבר|לו|ח}}, אֵינוֹ אוֹמֵר 'מִמַּטֶּה' אֶלָּא '''&quot;מִמַּטּוֹת אָבִינוּ&quot;'''. 
'''&quot;וְיָרַשׁ אֹתָהּ&quot;''', יוֹרֵשׁ הוּא אֶת אִשְׁתּוֹ. 
}}

===פסוק יב===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:ספרי דברים/עקב#פיסקה לז|ספרי דברים לז.]] לעצם הטענה שארבעת השמות (כולל &quot;הור ההר&quot;) מכוונים לאותו הר ראו [[ביאור:ספרי דברים/האזינו#פיסקה שלח|ספרי דברים שלח.]]
הרים בכלל נחשבו לפסולת של האדמות, כי קשה לעבד בהם את האדמה; דביר נחשבה כמקום יבש (ראו [[שופטים א טו]], &quot;ארץ הנגב&quot;). הדרשה טוענת שכל שם מייצג אחת מארבע המלכויות, וריבוי השמות משקף את ריבוי המלכויות המבקשות את המקום. וראו [[דברים ג ט]], המייחס אף הוא את ריבוי השמות להבדלים בזהות הדוברים.}}'''&quot;וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה עֲלֵה אֶל הַר הָעֲבָרִים הַזֶּה&quot;''', וּלְהַלָּן: &quot;הַר נְבוֹ&quot; {{ממ|דברים|לב|מט}}
וּבְמָקוֹם אַחֵר אַתְּ קוֹרְאֵהוּ &quot;הֹר הָהָר&quot; {{ממ|במדבר|כ|כז}} וְ&quot;רֹאשׁ הַפִּסְגָּה&quot; {{ממ|דברים|לד|א}}.
נִמְצָא קָרוּי אַרְבָּעָה שֵׁמוֹת: הַר הָעֲבָרִים, הַר נְבוֹ, הֹר הָהָר, רֹאשׁ הַפִּסְגָּה; מַה צֹּרֶךְ לְבָאֵי הָעוֹלָם בְּכָךְ?
אֶלָּא שֶׁהָיוּ אַרְבַּע מַלְכֻיּוֹת מִתְכַּתְּשׁוֹת עָלָיו; זֹאת אוֹמֶרֶת: יִקָּרֵא לִשְׁמִי! וְזֹאת אוֹמֶרֶת: יִקָּרֵא לִשְׁמִי!
וַהֲלֹא דְּבָרִים קַל וָחֹמֶר: וּמַה פְּסֹלֶת הָרֵי אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, אַרְבַּע מַלְכֻיּוֹת מִתְכַּתְּשׁוֹת עָלָיו - קַל וָחֹמֶר לְשִׁבְחָהּ שֶׁל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל.
כַּיּוֹצֵא בּוֹ: &quot;צִידֹנִים יִקְרְאוּ לְחֶרְמוֹן שִׂרְיֹן וְהָאֱמֹרִי יִקְרְאוּ לוֹ שְׂנִיר&quot; {{ממ|דברים|ג|ט}}, וּבְמָקוֹם אַחֵר קוֹרֵהוּ &quot;שִׂיאֹן&quot; {{ממ|דברים|ד|מח}}.
נִמְצָא קָרוּי אַרְבָּעָה שֵׁמוֹת: חֶרְמוֹן, שִׂרְיוֹן, שְׂנִיר, שִׂיאוֹן; וּמַה צֹּרֶךְ לְבָאֵי עוֹלָם לְכָל כָּךְ?
אֶלָּא שֶׁהָיוּ אַרְבַּע מַלְכֻיּוֹת מִתְכַּתְּשׁוֹת עָלָיו; זֹאת אוֹמֶרֶת: יִקָּרֵא לִשְׁמִי! וְזֹאת אוֹמֶרֶת: יִקָּרֵא לִשְׁמִי!
וַהֲלֹא דְּבָרִים קַל וָחֹמֶר: וּמַה פְּסֹלֶת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, אַרְבַּע מַלְכֻיּוֹת מִתְכַּתְּשׁוֹת עָלָיו - קַל וָחֹמֶר לְשִׁבְחָהּ שֶׁל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל.
כַּיּוֹצֵא בַּדָּבָר אַתָּה אוֹמֵר: &quot;וְדַנָּה וְקִרְיַת סַנָּה הִיא דְבִיר&quot; {{ממ|יהושע|טו|מט}};
וּבְמָקוֹם אַחֵר הוּא אוֹמֵר: &quot;וְשֵׁם דְּבִיר לְפָנִים קִרְיַת סֵפֶר&quot; {{ממ|יהושע|טו|טו}}.
נִמְצֵאת קְרוּיָה אַרְבָּעָה שֵׁמוֹת: דַּנָּה, וְקִרְיַת סֵפֶר, וּדְבִיר, וְסֵפֶר; וְכִי מַה צֹּרֶךְ לְכָל בָּאֵי הָעוֹלָם לְכָל כָּךְ?
אֶלָּא שֶׁהָיוּ אַרְבַּע מַלְכֻיּוֹת מִתְכַּתְּשׁוֹת עָלָיו: זֹאת אוֹמֶרֶת: תִּקָּרֵא לִשְׁמִי! וְזֹאת אוֹמֶרֶת: תִּקָּרֵא לִשְׁמִי!
וַהֲלֹא דְּבָרִים קַל וָחֹמֶר: וּמַה פְּסֹלֶת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, אַרְבַּע מַלְכֻיּוֹת מִתְכַּתְּשׁוֹת עָלָיו - קַל וָחֹמֶר לְשִׁבְחָהּ שֶׁל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל!

{{הע-שמאל|מיתת משה היא קיום המצווה &quot;ונאספת אל עמיך&quot; (פס' יד); משה, אהרון, יהושע וכן הצדיקים שבכל דור מקיימים במותם את מצוות ה' ונפטרים בכבוד. ההבטחה ליהושע &quot;אהיה עימך&quot; מתפרשת – במותך, ולא כפשט – בחייך ובמלחמותיך! 
נפשות הצדיקים צרורות ב&quot;צרור החיים&quot; עד תחיית המתים, ואילו נפשות הרשעים אינן נחות אלא נמסרות למלאכי חבלה ונענשות על ידיהם.}} אֵין לִי אֶלָּא מִיתַת מֹשֶׁה מִפִּי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא; מִנַּיִן אַף מִיתַת אַהֲרֹן? אָמַרְתָּ: &quot;כַּאֲשֶׁר מֵת אַהֲרֹן אָחִיךָ&quot; {{ממ|דברים|לב|נ}}
וּמִנַּיִן אַף מִיתַת יְהוֹשֻׁעַ? שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;כַּאֲשֶׁר הָיִיתִי עִם מֹשֶׁה אֶהְיֶה עִמָּךְ&quot; {{ממ|יהושע|א|ה}}.
וּמִנַּיִן אַף מִיתַת הַצַּדִּיקִים? אָמַרְתָּ: &quot;וְהָלַךְ לְפָנֶיךָ צִדְקֶךָ כְּבוֹד ה' יַאַסְפֶךָ&quot; {{ממ|ישעיה|נח|ח}}.
וּמִנַּיִן שֶׁהָיוּ מְכַבְּדִין אוֹתָן עַד שֶׁהָיוּ בַּחַיִּים? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;כְּבוֹד ה' יַאַסְפֶךָ&quot;,
מְלַמֵּד שֶׁהַמָּקוֹם נִכְנָס בְּנִשְׁמוֹתֵיהֶם שֶׁל צַדִּיקִים, וְכוֹנְסָן בְּנַחַת רוּחַ בְּכָבוֹד;
שֶׁכֵּן אֲבִיגַיִל אוֹמֶרֶת לְדָוִד בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ: &quot;וְהָיְתָה נֶפֶשׁ אֲדֹנִי צְרוּרָה בִּצְרוֹר הַחַיִּים” {{ממ|שמואל א|כה|כט}}.
יָכוֹל אַף שֶׁל רְשָׁעִים כֵּן? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;וְאֵת נֶפֶשׁ אֹיְבֶיךָ יְקַלְּעֶנָּה בְּכַף הַקָּלַע&quot;, מַגִּיד שֶׁהוּא מוֹסְרָן לְמַלְאֲכֵי חַבָּלָה,
וְהֵן מְצַעֲרִין אוֹתָן וְשׁוֹמְטִין אֶת נִשְׁמָתָן, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וַתִּקְרַב לַשַּׁחַת נַפְשׁוֹ וְחַיָּתוֹ לַמְמִתִים&quot; {{ממ|איוב|לג|כב}}.

{{הע-שמאל|הדרשה קושרת את הפסוק מבמדבר לסיפור המקביל בדברים ג, שם מופיעה התחינה של משה לראות את הארץ.
משה ראה את הארץ מהר נבו בראיה נבואית (ראו [[ביאור:ספרי במדבר/כז#פיסקה קלו|ספרי קלו]] [[ביאור:ספרי דברים/האזינו#פיסקה שלח|וספרי דברים שלח]]), ואילו אברהם ראה אותה מקרוב במסעותיו. משה ראה גם את הגבולות בין נחלת שבט לשבט, ואברהם ראה את כל הארץ כיחידה אחת.}}'''&quot;עֲלֵה אֶל הַר הָעֲבָרִים&quot;''', עֲלִיָּה הִיא לְךָ וְלֹא יְרִידָה!
'''&quot;וּרְאֵה אֶת הָאָרֶץ&quot;''', יָכוֹל שֶׁלֹּא בְּבַקָּשָׁה וְשֶׁלֹּא בִּתְחִנָּה? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;וָאֶתְחַנַּן אֶל ה'&quot; {{ממ|דברים|ג|כג}}!
גְּדוֹלָה רְאִיָּה שֶׁנֶּאֶמְרָה בְּמֹשֶׁה מֵרְאִיָּה שֶׁנֶּאֶמְרָה בְּאַבְרָהָם;
בְּאַבְרָהָם מַהוּא אוֹמֵר? &quot;קוּם הִתְהַלֵּךְ בָּאָרֶץ לְאׇרְכָּהּ וּלְרׇחְבָּהּ&quot; {{ממ|בראשית|יג|יז}}, אֲבָל בְּמֹשֶׁה הוּא אוֹמֵר: &quot;עֲלֵה... וּרְאֵה&quot;!
'''&quot;אֲשֶׁר נָתַתִּי לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל&quot;''', מְלַמֵּד שֶׁהֶרְאָה לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא תְּחוּמֵי כָּל שֵׁבֶט וְשֵׁבֶט:
זֶה חֶלְקוֹ שֶׁל יְהוּדָה, וְזֶה חֶלְקוֹ שֶׁל בִּנְיָמִין; זוֹ אֶרֶץ אֶפְרַיִם, וְזוֹ אֶרֶץ מְנַשֶּׁה!
}}

===פסוק יג===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|אופי הראיה הנבואית של משה (ראו לעיל בהערה הקודמת) והתלות שלה בא&quot;י: לדעת ת&quot;ק משה ראה את כל א&quot;י – ורק אותה. ולכן במקומות שא&quot;י בולטת לצד חו&quot;ל ראה משה את המקום הבולט ולא את חו&quot;ל, גם אם היה קרוב לא&quot;י. לדעת אבא יוסי ראה משה את כל ארצות העולם, אבל את א&quot;י ראה בהגדלה.}}'''&quot;וְרָאִיתָה אֹתָהּ&quot;''' – אֹתָהּ אַתָּה רוֹאֶה, אִי אַתָּה רוֹאֶה מִקְצָתָהּ! כֻּלָּהּ אַתְּ רוֹאֶה, וְאִי אַתָּה רוֹאֶה חֶצְיָהּ! 
אָמְרוּ: כָּל לְשׁוֹנוֹת שֶׁהָיוּ מֵהָאָרֶץ לְחוּץ לָאָרֶץ הָיָה מֹשֶׁה רוֹאֶה אוֹתָן, וְכָל לְשׁוֹנוֹת שֶׁהָיוּ מִחוּץ לָאָרֶץ לָאָרֶץ – לֹא הָיָה מֹשֶׁה רוֹאֶה אוֹתָן. 
מִשּׁוּם אַבָּא יוֹסֵי הַחוֹרוֹנִי אָמְרוּ: כָּל הָאֲרָצוֹת הָיָה רוֹאֶה, הַקָּרוֹב לְפִי קָרְבוֹ וְהָרָחוֹק לְפִי רָחְקוֹ. 
וּבְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הָיָה רוֹאֶה הָרָחוֹק בְּקָרוֹב. 

{{הע-שמאל|ראיית א&quot;י שזכה לה משה בישרה את מותו. 
נפשו של משה נקשרה לאברהם יצחק ויעקב או לאבותיו הישירים לוי קהת ועמרם.
ההשוואה בין מות אהרון למות משה מלמדת שגם משה גווע, למרות שלא נאמרה בו גויעה.
הדרשה של ר' סימאי טוענת שמשה ביקש למות כמו אהרון, בכבוד ובשליטה על גופו; וראו [[ביאור:ספרי זוטא במדבר/כ|לעיל כ]] [[ביאור:ספרי דברים/האזינו#פיסקה שלט|וספרי דברים שלט.]] בשני המקומות חסרה הדרשה על האבל, שנמצאת בסוף הדרשה כאן.}} '''&quot;וְרָאִיתָ אֹתָהּ וְנֶאֱסַפְתָּה&quot;''', עַל מְנָת &quot;וְרָאִיתָ&quot; – &quot;וְנֶאֱסַפְתָּ&quot;! 
'''&quot;אֶל עַמֶּיךָ&quot;''', זֶה אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב. דָּבָר אַחֵר: זֶה לֵוִי וּקְהָת וְעַמְרָם. 
'''&quot;גַּם אָתָּה&quot;''' – רַבִּי אַסִּי בֶּן מַתְיָא אוֹמֵר: לְפִי שֶׁנִּתְפָּרְשָׁה גְּוִיעָה בְּאַהֲרֹן וְלֹא נִתְפָּרְשָׁה גְּוִיעָה בְּמֹשֶׁה, 
אָמַר כָּאן &quot;גַּם אָתָּה&quot;, נִתַּן לוֹ גְּוִיעָה מִיכָּן. '''&quot;כַּאֲשֶׁר נֶאֱסַף אַהֲרֹן אָחִיךָ&quot;''' – כְּמִיתָה שֶׁחִמַּדְתָּ לְאָחִיךָ. 
רַבִּי סִימַאי אוֹמֵר: הֲרֵי הוּא אוֹמֵר &quot;וַיַּפְשֵׁט מֹשֶׁה אֶת אַהֲרֹן אֶת בְּגָדָיו וַיַּלְבֵּשׁ אֶת אֶלְעָזָר בְּנוֹ&quot;, 
מְלַמֵּד שֶׁהֶעֱמִיד מֹשֶׁה אֶת אַהֲרֹן עַל הַסֶּלַע, וְהָיָה מַפְשִׁיטוֹ בִּגְדֵי כְּהֻנָּה – עַד שֶׁנִּמְצָא לָבוּשׁ בִּגְדֵי שְׁכִינָה. 
אָמַר מֹשֶׁה: אַשְׁרֵי אָדָם שֶׁרָאָה לוֹ כֵּן בְּחַיָּיו! אֶפְשָׁר יְהֵא לִי כֵּן גַּם אֲנִי? אָמַר לוֹ הַמָּקוֹם &quot;גַּם אָתָּה&quot;, 
וְכֵן הוּא אוֹמֵר &quot;וַיִּרְאוּ כָּל הָעֵדָה כִּי גָוַע אַהֲרֹן וַיִּבְכּוּ אֶת אַהֲרֹן שְׁלֹשִׁים יוֹם&quot; {{ממ|במדבר|כ|כט}}. 
אָמַר מֹשֶׁה: אַשְׁרֵי אָדָם שֶׁבָּכוּ לוֹ כָּל יִשְׂרָאֵל! אֶפְשָׁר יְהֵא לִי כֵּן גַּם אֲנִי? אָמַר לוֹ הַמָּקוֹם &quot;גַּם אָתָּה&quot;! 
}}

===פסוק יד===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:ספרי במדבר/כז#פיסקה קלז|ספרי קלז:]] דוד רצה שלא תיכתב העבירה שעבר עם בת שבע ולכן כתב ב[[תהלים לב א]] &quot;אשרי נשוי פשע&quot;; אבל הקב&quot;ה פרסם בכל זאת את עוונו – לטובתו של דוד; וראו גם [[ביאור:ספרי דברים/ואתחנן#פיסקה כו|ספרי דברים כו.]]}}'''&quot;כַּאֲשֶׁר מְרִיתֶם פִּי בְּמִדְבַּר צִן&quot;''', מֹשֶׁה אָמַר לִפְנֵי הַמָּקוֹם: רִבּוֹנִי, כְּתוֹב מִפְּנֵי מָה פֻּרַעְתִּי מִמֶּנּוּ! 
אָמַר לוֹ הַמָּקוֹם: אֲנִי כּוֹתְבָהּ, שֶׁלֹּא הָיְתָה אֶלָּא עַל הַמַּיִם; שֶׁנֶּאֱמַר '''&quot;כַּאֲשֶׁר מְרִיתֶם פִּי בְּמִדְבַּר צִן&quot;'''. 
אִיּוֹב אָמַר לִפְנֵי הַמָּקוֹם: רִבּוֹנִי, כְּתוֹב מִפְּנֵי מָה פָּרַעְתָּ מִמֶּנִּי! 
אָמַר לוֹ הַמָּקוֹם: אֲנִי כּוֹתְבָהּ, שֶׁלֹּא הָיְתָה אֶלָּא עַל חִנָּם; שֶׁנֶּאֱמַר '''&quot;וַתְּסִיתֵנִי בוֹ לְבַלְּעוֹ חִנָּם&quot;''' {{ממ|איוב|ב|ג}}. 
דָּוִד אָמַר לִפְנֵי הַמָּקוֹם: רִבּוֹנִי, אַל תִּכְתּוֹב מִפְּנֵי מָה פָּרַעְתָּ מִמֶּנִּי! 
אָמַר לוֹ הַמָּקוֹם: לֹא שָׁוֶה לְךָ, שֶׁלֹּא יְהוּ הַבְּרִיּוֹת אוֹמְרִין הַרְבֵּה עֲבֵרוֹת הָיוּ בְּיַד דָּוִד אֶלָּא שֶׁלֹּא כְּתָבָן הַמָּקוֹם! 
אֶלָּא אֲנִי כּוֹתְבָהּ, שֶׁלֹּא הָיְתָה אֶלָּא אַחַת; שֶׁנֶּאֱמַר '''&quot;אֲשֶׁר עָשָׂה דָּוִד הַיָּשָׁר בְּעֵינֵי ה' רַק בִּדְבַר אוּרִיָּה הַחִתִּי&quot;''' {{ממ|מלכים א|טו|ה}} 

{{הע-שמאל|דרשה המצמצמת את האשמה של ישראל בתלונות במדבר, ומייחסת את כל התלונות ונסיונות המרד לקבוצה מצומצמת של פרטים.}}'''&quot;הֵם מֵי מְרִיבַת קָדֵשׁ מִדְבַּר צִן&quot;''', הֵם שֶׁהָיוּ שֶׁהִמְרוּ בְּמָרָה, הֵם שֶׁהָיוּ שֶׁהִמְרוּ עַל הַיָּם, הֵם שֶׁהָיוּ שֶׁהִמְרוּ בְּמִדְבַּר צִן! 
}}

===פסוק טו===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|הלשון של הפסוק הפוכה מהניסוח הרגיל &quot;וידבר ה' אל משה לאמור&quot;.
הדרשה העיקרית היא על &quot;לאמור&quot;, וראו גם [[ביאור:ספרי במדבר/כז#פיסקה קלח|ספרי קלח]] ושם בהערה.}}'''&quot;וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה אֶל ה' לֵאמֹר&quot;''', אֵין בְּכָל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ &quot;וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה אֶל ה' לֵאמֹר&quot; אֶלָּא כָּאן! 
אָמַר לוֹ: הוֹדִיעֵנִי אִם אַתָּה מְמַנֶּה תַּחְתַּי. 
וְזֶה אֶחָד מִן הַדְּבָרִים שֶׁאָמַר מֹשֶׁה לִפְנֵי הַמָּקוֹם: 'הוֹדִיעֵנִי אִם אַתָּה עוֹשֶׂה לִי, אִם אֵין אַתָּה עוֹשֶׂה לִי'! 
אָמַר לוֹ הַמָּקוֹם: אֲנִי עוֹשֶׂה! '''&quot;וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה לִפְנֵי ה' לֵאמֹר&quot;''' {{ממ|שמות|ו|יב}}, מַה תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;לֵאמֹר&quot;? 
אָמַר לוֹ: 'הוֹדִיעֵנִי אִם אַתָּה גּוֹאֲלָן, אִם אֵין אַתָּה גּוֹאֲלָן'! 
כַּיּוֹצֵא בַּדָּבָר אַתָּה אוֹמֵר: '''&quot;וַיִּצְעַק מֹשֶׁה אֶל ה' לֵאמֹר מָה אֶעֱשֶׂה לָעָם הַזֶּה? עוֹד מְעַט וּסְקָלֻנִי&quot;''' {{ממ|שמות|יז|ד}} 
מַה תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;לֵאמֹר&quot;? אֶלָּא אָמַר: 'הוֹדִיעֵנִי אִם אֲנִי נוֹפֵל בְּיָדָם, וְאִם אֵינִי נוֹפֵל'! 
כַּיּוֹצֵא כַּדָּבָר אַתָּה אוֹמֵר: '''&quot;וַיִּצְעַק מֹשֶׁה אֶל ה' לֵאמֹר אֵל נָא רְפָא נָא לָהּ&quot;''' {{ממ|במדבר|יב|יג}}; מַה תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;לֵאמֹר&quot;? 
אָמַר לוֹ: 'הוֹדִיעֵנִי אִם מְרַפֵּא אַתָּה אֶת מִרְיָם, וְאִם אֵין אַתָּה מְרַפֵּא'! 
כַּיּוֹצֵא בַּדָּבָר אַתָּה אוֹמֵר: '''&quot;וָאֶתְחַנַּן אֶל ה' בָּעֵת הַהִוא לֵאמֹר&quot;''' {{ממ|דברים|ג|כג}}; מַה תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;לֵאמֹר&quot;? 
אָמַר לוֹ: 'הוֹדִיעֵנִי אִם נִכְנָס אֲנִי לָאָרֶץ, וְאִם אֵינִי נִכְנָס'! 
וְכָאן מַה הוּא אוֹמֵר? '''&quot;וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵאמֹר&quot;''' מַה תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;לֵאמֹר&quot;? 
אָמַר לוֹ: 'הוֹדִיעֵנִי אִם מְמַנֶּה אַתָּה אַחֵר תַּחְתַּי, וְאִם אֵין אַתָּה מְמַנֶּה'! 
}}

===פסוק טז===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|מדוע הזכיר משה את הכינוי &quot;אלוהי הרוחות&quot;? – כי רק הקב&quot;ה יודע מה שבליבו של אדם.}}'''&quot;יִפְקֹד ה' אֱלֹהֵי הָרוּחֹת לְכָל בָּשָׂר&quot;''' – הָאֵל שֶׁהוּא יוֹדֵעַ דַּעַת וְרוּחַ שֶׁל כָּל אֶחָד וְאֶחָד, 
אֵיזוֹ בִּגְבוֹהָ, אֵיזוֹ בִּנְמוּכָה, אֵיזוֹ {{ב|הֵימָנִית|נותנת אמון}} וְאֵיזוֹ {{ב|קַפְּדָנִית|ביקורתית}}. וְכֵן הוּא אוֹמֵר: &quot;הַיֹּצֵר יַחַד לִבָּם, הַמֵּבִין אֶל כָּל מַעֲשֵׂיהֶם&quot; {{ממ|תהלים|לג|טו}};
וְאוֹמֵר: &quot;וְתֹכֵן לִבּוֹת ה'&quot; {{ממ|משלי|כא|ב}}.
'''&quot;אִישׁ&quot;''' – שֶׁיְּהֵא בַּעַל כֹּחַ וּבַעַל חָכְמָה וּבַעַל גְּבוּרָה, {{ב|חֲתִיכָה וּפְסִיפָס|יכולת להכריע בדין והעמקה בו}}.
'''&quot;עַל הָעֵדָה&quot;''' – שֶׁלֹּא יְהֵא תּוֹמְהָן, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;מַה זֶּה הָיָה לְבֶן קִישׁ? הֲגַם שָׁאוּל בַּנְּבִיאִים?&quot; {{ממ|שמואל א|י|יא}}.
}}

===פסוק יז===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:ספרי במדבר/כז#פיסקה קלט|ספרי קלט:]] המנהיג יוצא ראשון וכל העם אחריו.
המנהיג גם אחראי לשלומם של הלוחמים, ועליו להימנע מפעולות המסכנות את חייהם.}}'''&quot;אֲשֶׁר יֵצֵא לִפְנֵיהֶם&quot;''', שֶׁלֹּא יְהֵא עוֹשֶׂה כְּדֶרֶךְ שֶׁמַּלְכֵי אֻמּוֹת הָעוֹלָם עוֹשִׂין, 
שֶׁהֵן מוֹצִיאִין אֶת בְּנֵי דְּוָיָה לַמִּלְחָמָה - וְיוֹשְׁבִין לָהֶן בְּתוֹךְ בָּתֵּיהֶם! אֶלָּא '''&quot;אֲשֶׁר יֵצֵא לִפְנֵיהֶם וַאֲשֶׁר יָבֹא לִפְנֵיהֶם&quot;''', 
שֶׁכֵּן הוּא אוֹמֵר בְּדָוִד: &quot;וְכָל יִשְׂרָאֵל וִיהוּדָה אֹהֵב אֶת דָּוִד כִּי הוּא יוֹצֵא וָבָא לִפְנֵיהֶם&quot; {{ממ|שמואל א|יח|טז}}.
'''&quot;וַאֲשֶׁר יוֹצִיאֵם וַאֲשֶׁר יְבִיאֵם&quot;''' - שֶׁלֹּא יְהֵא מוֹצִיאָן רְבָבוֹת וּמַכְנִיסָן אֲלָפִים, מוֹצִיאָן אֲלָפִים וּמַכְנִיסָן מֵאוֹת! 
שֶׁכֵּן הוּא אוֹמֵר בְּדָוִד: &quot;גַּם תְּמוֹל גַּם שִׁלְשׁוֹם, בִּהְיוֹת שָׁאוּל מֶלֶךְ עָלֵינוּ, אַתָּה הָיִיתָ הַמּוֹצִיא וְהַמֵּבִיא&quot; {{ממ|שמואל ב|ה|ב}},
מַה שֶּׁאַתָּה מוֹצִיא - אַתָּה מֵבִיא! 

{{הע-שמאל|משה, כרועה העם, התפלל ונלחם כדי למנוע את הקב&quot;ה מלפגוע בהם. כאן הוא מבקש שגם המנהיגים שיבואו אחריו ימשיכו להגן על ישראל מפני זעמו של הקב&quot;ה.
אם אין מנהיג העם מתוארים כמפוזרים כמו צאן בלי רועה; ראו מלכים א שם. משה אינו יודע מי ינהיג את העם אחריו ודורש מהקב&quot;ה שימצא מנהיג ראוי. בכך הוא עצמו מדגים כיצד יש להנהיג את העם; וראו ספרי שם.}}'''&quot;וְלֹא תִהְיֶה עֲדַת ה' כַּצֹּאן אֲשֶׁר אֵין לָהֶם רֹעֶה&quot;''', אָמַר מֹשֶׁה לִפְנֵי הַמָּקוֹם: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם! 
לֹא הוֹצֵאתָ אֶת יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם עַל מְנָת שֶׁיְּהוּ חוֹטְאִין וְאַתָּה נִפְרָע מֵהֶן, 
אֶלָּא עַל מְנָת שֶׁיְּהוּ חוֹטְאִין וְאַתָּה מוֹחֵל לָהֶם!
לֹא הוֹצֵאתָ אֶת יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם עַל מְנָת שֶׁלֹּא יְהוּ לָהֶם פַּרְנָסִים, אֶלָּא עַל מְנָת שֶׁיְּהוּ לָהֶן פַּרְנָסִים!
לֹא כְמוֹת שֶׁהוּא אוֹמֵר &quot;וַיֹּאמֶר רָאִיתִי אֶת כָּל יִשְׂרָאֵל נְפוֹצִים עַל הֶהָרִים כַּצֹּאן אֲשֶׁר אֵין לָהֶם רֹעֶה&quot; {{ממ|מלכים א|כב|יז}}.
דָּבָר אַחֵר: '''&quot;וְלֹא תִהְיֶה עֲדַת ה' כַּצֹּאן אֲשֶׁר אֵין לָהֶם רֹעֶה&quot;''', לְמָה הָיָה מֹשֶׁה דּוֹמֶה? 
לְרוֹעֶה נֶאֱמָן, שֶׁאָמַר לוֹ בַּעַל צֹאנוֹ: הִסְתַּלֵּק מִצֹּאנִי! אָמַר לוֹ: אֵינִי מִסְתַּלֵּק עַד שֶׁתּוֹדִיעֵנִי מִי אַתָּה מְמַנֶּה תַּחְתַּי! 
}}

===פסוק יח===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|הקב&quot;ה מעודד את משה ואומר לו שהמנהיג הבא נמצא סמוך אליו – והוא יהושע, משה חשש למנות את יהושע כי בעבר נכשל במינוי אהרון כמחליפו - ואהרון נכנע ללחץ הציבורי בחטא העגל, ולכן הוא נזקק להוראה של הקב&quot;ה ולהצבעתו על יהושע כמנהיג מחליף; וראו [[ביאור:ספרי במדבר/כז#פיסקה קמ|ספרי קמ.]]}}'''&quot;וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה קַח לְךָ אֶת יְהוֹשֻׁעַ&quot;''', לְפִי שֶׁאָמַר מֹשֶׁה '''&quot;יִפְקֹד יְהוָה אֱלֹהֵי הָרוּחֹת...&quot;'''
אָמַר לוֹ הַמָּקוֹם: מֹשֶׁה, הֲרֵי מַה שֶּׁבִּקַּשְׁתָּ נָתוּן לָךְ! קַח לְךָ – מִשֶּׁלְּךָ.
מִפְּנֵי מָה לֹא אָמַר מֹשֶׁה 'יֵלֵךְ יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן תַּחְתַּי'? שֶׁהָיָה מִתְיָרֵא שֶׁלֹּא יֵעָנֵשׁ.
מוֹשְׁלִין אוֹתוֹ: מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְתִינוֹק שֶׁנִּכְוָה בְּגַחֶלֶת,
וְהָיָה רוֹאֶה אֶבֶן טוֹבָה – סָבוּר בָּהּ שֶׁהִיא גַּחֶלֶת; הָיָה רוֹאֶה מַרְגָּלִית – סָבוּר בָּהּ שֶׁהִיא גַּחֶלֶת!
כָּךְ אָמַר מֹשֶׁה 'אַהֲרֹן אָחִי יֵלֵךְ תַּחְתַּי' – וַעֲנָשׁוֹ הַמָּקוֹם.
'''&quot;אִישׁ אֲשֶׁר רוּחַ בּוֹ&quot;''' – שֶׁיְּהֵא הוֹלֵךְ עִם הַקַּפְּדָנִים כְּפִי דַּעְתָּן, וְעִם הַמְּתוּנִים כְּפִי דַּעְתָּן.
'''&quot;וְסָמַכְתָּ אֶת יָדְךָ עָלָיו&quot;''' – שֶׁיִּתְבָּרֵךְ תַּלְמוּדוֹ עַל יָדְךָ!
}}

===פסוק יט===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|המינוי של יהושע מקבל אישורים מפנחס הכהן והעדה של השופטים. יש להפגין את הסמכתו ע&quot;י הצגתו ברבים כתלמידו של משה.}}'''&quot;וְהַעֲמַדְתָּ אֹתוֹ לִפְנֵי אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן וְלִפְנֵי כָּל הָעֵדָה&quot;''', שֶׁיְּהֵא {{ב|מֻמְחֶה|בעל ניסיון}} מִפִּי אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן וּמִפִּי כָּל הָעֵדָה! 
מְלַמֵּד שֶׁאָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה: 'לֵךְ וְהַעֲמֵד תּוּרְגְּמָן לִיהוֹשֻׁעַ, וִיהֵא יוֹשֵׁב וְדוֹרֵשׁ וְשׁוֹאֵל לְפָנֶיךָ בְּרֹאשׁ כָּל גְּדוֹלֵי יִשְׂרָאֵל'. 
'''&quot;וְצִוִּיתָ אֹתוֹ לְעֵינֵיהֶם&quot;''', אֲבָל אֵין אַתָּה יוֹדֵעַ הַצִּוּוּי הַזֶּה מַהוּא? 
נֶאֱמַר כָּאן &quot;וְצִוִּיתָ אֹתוֹ&quot;, וְנֶאֱמַר לְהַלָּן &quot;קְרָא אֶת יְהוֹשֻׁעַ וְהִתְיַצְּבוּ בְּאֹהֶל מוֹעֵד וַאֲצַוֶּנּוּ&quot; {{ממ|דברים|לא|יד}};
הָא אֵין צִוּוּי בְּכָל מָקוֹם אֶלָּא דִּבְרֵי תּוֹרָה! 
}}

===פסוק כ===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|הדרשה הראשונה רואה את ההוד של משה בקרני האור שהוא קורן כשמש, וראו [[ביאור:ספרי במדבר/כז#פיסקה קמ|ספרי סוף קמ.]]
הדרשה השניה מדגישה שמשה לא הפסיד דבר ולא נחלש בכך שהעביר מהודו ליהושע; וראו [[ביאור:ספרי במדבר/יא#פיסקה צג|ספרי צג.]]}}&quot;'''וְנָתַתָּה מֵהוֹדְךָ עָלָיו'''&quot;, מִן הַהוֹד שֶׁנִּתַּן עָלֶיךָ מֵהַר סִינַי, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וְרָאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת פְּנֵי מֹשֶׁה כִּי קָרַן עוֹר פְּנֵי מֹשֶׁה&quot; {{ממ|שמות|לד|לה}};
מְלַמֵּד שֶׁקְּרָנַיִם הָיוּ יוֹצְאוֹת מִפְּנֵי מֹשֶׁה כְּקַרְנַיִם שֶׁיּוֹצְאוֹת מִגַּלְגַּל חַמָּה, שֶׁנֶּאֱמַר: &quot;וְנֹגַהּ כָּאוֹר תִּהְיֶה קַרְנַיִם מִיָּדוֹ לוֹ&quot; {{ממ|חבקוק|ג|ד}}! 
דָּבָר אַחֵר: &quot;'''מֵ'''הוֹדְךָ&quot; – וְלֹא כָּל הוֹדְךָ! 
לְמָה מֹשֶׁה דּוֹמֶה? לַאֲבוּקָה שֶׁהִיא דּוֹלֶקֶת, וְדָלְקוּ מִמֶּנָּה כַּמָּה נֵרוֹת; אֲבָל אוֹרָהּ שֶׁל אֲבוּקָה לֹא חָסְרָה כְּלוּם – 
כֵּן לֹא הָיְתָה חָכְמָתוֹ שֶׁל מֹשֶׁה חֲסֵרָה כְּלוּם! 
&quot;'''לְמַעַן יִשְׁמְעוּ כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל'''&quot;, שֶׁיְּהוּ נוֹהֲגִין בּוֹ בְּכָבוֹד וּבְיִרְאָה כְּדֶרֶךְ שֶׁהָיוּ נוֹהֲגִין בְּךָ! 
}}

===פסוק כא===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|דורש &quot;יעמוד&quot; כעמידה פיזית מפני כבודו של הכהן הגדול, שהמלך עומד מפניו.
&quot;משפט האורים&quot; הוא כעין נבואה. הדרשה מדגישה שחשוב לנסח את השאלה נכון, שהרי במלחמה על גבעה נתנו האורים הוראה שהביאה להפסד של ישראל – כי לא שאלו אותם אם ינצחו במערכה.}}'''&quot;וְלִפְנֵי אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן יַעֲמֹד&quot;''' – פָּסַק לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא גְּדֻלָּה לְאֶלְעָזָר, שֶׁאֲפִלּוּ מֶלֶךְ עוֹמֵד מִלְּפָנָיו! 
'''&quot;וְשָׁאַל לוֹ&quot;''', יָכוֹל יְצַוֶּה? תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;לִפְנֵי ה'&quot;'''; יָכוֹל בַּלֵּב? תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;וְשָׁאַל לוֹ&quot;'''! 
הָא מָה הַדָּבָר? שׁוֹאֵל בְּפִיו, וְאוּרִים וְתֻמִּים מְשִׁיבִין אוֹתוֹ! 
'''&quot;בְּמִשְׁפַּט הָאוּרִים&quot;''', לָמָּה נִקְרָא שְׁמוֹ אוּרִים וְתֻמִּים? אוּרִים – שֶׁהֵן מְאִירִין דִּבְרֵיהֶם, תֻּמִּים – שֶׁהָיוּ שְׁלֵמִין בָּהֶם וְלֹא הָיוּ מְבַדִּין. 
וּמַה שֶּׁכְּבָר בְּיָדוֹ, בְּגִבְעַת בִּנְיָמִין – מִפְּנֵי לֹא שֶׁבָּחֲנוּ כָּל צָרְכָּן; 
בָּרִאשׁוֹנָה אָמַר &quot;עֲלוּ&quot; וְלֹא אָמַר אֶתְּנֶנּוּ בְּיָדְךָ, בַּשְּׁנִיָּה אָמַר &quot;עֲלוּ כִּי מָחָר אֶתְּנֶנּוּ בְּיָדְךָ&quot;! {{ממ|שופטים|כ|כח}} 

{{הע-שמאל|הזכות לשאול באורים ותומים היא רק לציבור ולנציגיו, ואינה נתונה לאדם פרטי.}}'''&quot;עַל פִּיו יֵצְאוּ וְעַל פִּיו יָבֹאוּ&quot;''', יָכוֹל שֶׁהֵן נִשְׁאָלִין בָּהֶן לְהֶדְיוֹט? תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;הוּא וְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אִתּוֹ וְכָל הָעֵדָה&quot;'''. 
מַה יְהוֹשֻׁעַ, פַּרְנָס – אַף הֵן אֵינָן שׁוֹאֲלִין אֶלָּא לְמֶלֶךְ וּבֵית דִּין, וּלְמִי שֶׁצֹּרֶךְ הַצִּבּוּר בּוֹ! 
}}

===פסוק כב===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|למרות שמשה התבשר זה עתה על מותו, הוא מעביר את האחריות ליהושע בשמחה. הפסוק מקביל לפס' יח-יט.}} '''&quot;וַיַּעַשׂ מֹשֶׁה&quot;''' – בְּשִׂמְחָה! מְלַמֵּד שֶׁהָיָה מֹשֶׁה שָׂמֵחַ שֶׁהוּא מוֹרִישׁ אֶת כְּבוֹדוֹ לִיהוֹשֻׁעַ, כְּאָדָם שֶׁהוּא מוֹרִישׁ נְכָסָיו לְבָנָיו! 
'''&quot;וַיִּקַּח אֶת יְהוֹשֻׁעַ&quot;''', כְּמַה שֶּׁנֶּאֱמַר &quot;קַח לְךָ אֶת יְהוֹשֻׁעַ&quot; (פס' י&quot;ח); '''&quot;וַיַּעֲמִדֵהוּ&quot;''', כְּמַה שֶּׁנֶּאֱמַר &quot;וְהַעֲמַדְתָּ אֹתוֹ&quot; (פס' י&quot;ט)!
}}

===פסוק כג===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|משה ביצע את ההסמכה של יהושע גם לעניין נתינת ההוד (ראו לעיל פס' כ.)}}'''&quot;וַיִּסְמֹךְ אֶת יָדוֹ עָלָיו&quot;''', כְּמַה שֶּׁנֶּאֱמַר &quot;וְסָמַכְתָּ אֶת יָדְךָ עָלָיו&quot; (פס' יח); '''&quot;וַיְצַוֵּהוּ&quot;''', כְּמַה שֶּׁנֶּאֱמַר &quot;וְצִוִּיתָ אֹתוֹ לְעֵינֵיהֶם&quot; (פס' יט).
יָכוֹל שֶׁאֵין לִי אֶלָּא שֶׁהָיָה מֹשֶׁה שָׂמֵחַ אֶלָּא לְכָל אֵלּוּ? מִנַּיִן אַף לְעִנְיַן הַהוֹד? 
אָמַרְתָּ: '''&quot;כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר ה' בְּיַד מֹשֶׁה&quot;''', אַף לְעִנְיַן הַהוֹד!
}}</text>
      <sha1>232pvhvubm2j4g99vkcq5k9b3clpc1k</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:ספרי זוטא במדבר/כ</title>
    <ns>106</ns>
    <id>1701006</id>
    <revision>
      <id>3016315</id>
      <parentid>3000930</parentid>
      <timestamp>2026-05-13T15:50:15Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Michaelkimmel2</username>
        <id>44530</id>
      </contributor>
      <origin>3016315</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="1461" sha1="6oave1rmhsnts5nj9zsaoge2tef1oro" xml:space="preserve">==פרק כ==

===פסוק כו===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:ספרי דברים/האזינו#פיסקה שלט|ספרי דברים שלט.]]
דורש 'כאשר מת' – לא כסיבת המוות אלא כדרך המיתה: אהרון שלט בגופו עד מיתתו, ולא היה צורך להכין את גופתו לקבורה ולקברו, אלא רק להעביר את בגדי הכהונה לאלעזר. ואכן, במיתה דומה מת גם משה, שנאמר עליו 'לא נס ליחו' ([[דברים לד ז]]).}}'''&quot;הַפְשֵׁט אַהֲרֹן אֶת בְּגָדָיו&quot;''' – הִפְשִׁיטוֹ בִּגְדֵי כְּהֻנָּה וְהִלְבִּישָׁם לְאֶלְעָזָר, {{ב|וְכֵן שֵׁנִי וְכֵן שְׁלִישִׁי|בגד שני ובגד שלישי}}.
אָמַר לוֹ: &quot;הִכָּנֵס לַמְּעָרָה&quot; – וְנִכְנַס, &quot;[עֲלֵה] לַמִּטָּה&quot; – וְעָלָה, &quot;פְּשֹׁט יָדֶיךָ&quot; – וּפָשַׁט, &quot;קְמֹץ פִּיךָ&quot; – וְקָמַץ, &quot;עֲצֹם עֵינֶיךָ&quot; – וְעָצַם. 
בְּאוֹתָהּ שָׁעָה אָמַר מֹשֶׁה: אַשְׁרֵי מִי שֶׁמֵּת בְּמִיתָה זֶה! 
לְכָךְ נֶאֱמַר: '''&quot;כַּאֲשֶׁר מֵת אַהֲרֹן אָחִיךָ&quot;''' {{ממ|דברים|לב|נ}} – מִיתָה שֶׁחָמַדְתָּ לָהּ.
}}</text>
      <sha1>6oave1rmhsnts5nj9zsaoge2tef1oro</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:ספרי זוטא במדבר/כח</title>
    <ns>106</ns>
    <id>1701553</id>
    <revision>
      <id>3016318</id>
      <parentid>3003762</parentid>
      <timestamp>2026-05-13T15:50:58Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Michaelkimmel2</username>
        <id>44530</id>
      </contributor>
      <origin>3016318</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="21773" sha1="52l377qbcv520bt4kwhlbu49sp12nkg" xml:space="preserve">==פרק כח==

===פסוק ב===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו דרשות דומות לעניין הנסכים [[ביאור:ספרי זוטא במדבר/טו|לעיל טו ב.]]}}'''&quot;צַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל&quot;''', מִשֶּׁל צִבּוּר הַתְּמִידִין בָּאִין! 
אֵינָן בָּאִין לֹא מִשֶּׁל יְחִידִין וְלֹא מִשֶּׁל גֵּרִים וְלֹא מִשֶּׁל נָשִׁים וְלֹא מִשֶּׁל עֲבָדִים. 
וּמִנַּיִן לְרַבּוֹת יְחִידִין גֵּרִים נָשִׁים וַעֲבָדִים שֶׁיִּשְׁקְלוּ אוֹ שֶׁיִּשְׁתַּתְּפוּ? 
אָמַרְתָּ &quot;וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר&quot; – לְרַבּוֹת יְחִידִים; &quot;צַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל&quot; – לְרַבּוֹת אֶת הַגֵּרִים; 
&quot;וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם&quot; – רִבָּה נָשִׁים וַעֲבָדִים! 
וּבַצַּד הַשֵּׁנִי אַתָּה אוֹמֵר &quot;בְּנֵי יִשְׂרָאֵל&quot; – לְהַזְהִיר גְּדוֹלִים עַל יְדֵי קְטַנִּים, לְהַנְהִיגָם בְּמִצְווֹת. 

{{הע-שמאל|התמידים היו עולות, שאין בהן חלקים הנאכלים ע&quot;י הכהנים. הם ונסכיהם נקנו מכספי השקלים; והשוו לדברי רשב&quot;י [[ביאור:ספרי במדבר/נשא/ה|בספרי א,]] [[ביאור:ספרי במדבר/כח|ושם קמב.]]}}&quot;צַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל&quot;, רַבִּי יוֹסֵי בֶּן לֵוִי אוֹמֵר: כָּל מָקוֹם שֶׁהוּא אוֹמֵר &quot;צַו&quot; – אֵין בּוֹ הֶתֵּר אֲכִילָה. 
רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: כָּל מָקוֹם שֶׁהוּא אוֹמֵר &quot;צַו&quot; – הֲרֵי זֶה בְּפַחַת כִּיס! 
&quot;אֶת קָרְבָּנִי&quot; – זֶה הַדָּם. &quot;לַחְמִי&quot; – אֵלּוּ הַתְּמִידִין. &quot;לְאִשַּׁי&quot; – אֵלּוּ הַחֲלָבִים. &quot;רֵיחַ נִיחֹחִי&quot; – אֵלּוּ הַנְּסָכִים, שֶׁהֵן הַשֶּׁמֶן וְהַיַּיִן. 

{{הע-שמאל|למרות המילה &quot;לחמי&quot;, קרבנות התמיד אינם מאכל לקב&quot;ה, אלא מטרתם למלא את מצוותו, וכך לעשות נחת רוח מלפניו ולהרבות שכר לישראל המקריבים אותם.
הקרבנות נלקחו מלשכת הטלאים ונבדקו כשהוכנסו לשם וכן כשהוצאו לשחיטה. גם הנסכים נבדקו מראש ונוספו לקרבנות בדרך מדודה, וראו עדותו של ר' יהודה בן בבא [[ביאור:משנה עדיות פרק ו|בעדויות ו א.]]}}רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: &quot;אֶת קָרְבָּנִי לַחְמִי&quot; – כְּאִלּוּ קָרֵב עַל שֻׁלְחָנִי. וְכִי יֵשׁ אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה לְפָנָיו? 
תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;לְאִשַּׁי&quot;, לְפִי שֶׁהֵן מַעֲלִין לָאִשִּׁים עוֹלָה – הִיא בְּנַחַת רוּחַ לְפָנַי. 
וְכֵן הוּא אוֹמֵר בַּקַּבָּלָה: &quot;אִם אֶרְעַב לֹא אֹמַר לָךְ&quot;, &quot;הַאוֹכַל בְּשַׂר אַבִּירִים&quot;, &quot;כִּי לִי כָל חַיְתוֹ יָעַר&quot; {{ממ|תהלים|נ|י}} 
אִם כֵּן לָמָּה נֶאֱמַר &quot;רֵיחַ נִיחֹחִי תִּשְׁמְרוּ לְהַקְרִיב לִי בְּמוֹעֲדוֹ&quot;? בִּשְׁבִיל לְהַרְבּוֹת שְׂכָרָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל! 
&quot;תִּשְׁמְרוּ&quot; – תִּשְׁקְלוּ, לְהָבִיא מִן הַשָּׁקוּל! יָכוֹל, שֶׁאֵין לִי שֶׁתִּשְׁמְרוּ לְהָבִיא מִן הַשָּׁקוּל, {{ב|אֶלָּא מַה שֶּׁבָּעִנְיָן?|קרבנות התמיד}} 
כְּשֶׁאָמַר &quot;לִי&quot; רִבָּה: כֹּל שֶׁהֵן מְבִיאִין לִשְׁמִי – שֶׁתִּשְׁקְלוּ, לְהָבִיא מִן הַשָּׁקוּל! 
&quot;לְהַקְרִיב לִי בְּמוֹעֲדוֹ&quot; – יְהֵא לוֹ מוֹעֵד. מִכָּאן עֵדוּת בֶּן אַרְבָּעִים יוֹם לַמִּזְבֵּחַ!
}}

===פסוק ג===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|כבשים – זכרים של הכבשים; לא מנחות ולא עופות, לא בקר ולא עיזים, לא נקבות ולא תיישים.
ניתן להוסיף מכספי השקלים גם קרבנות נדבה על התמידים, וראו גם [[ביאור:משנה שקלים פרק ד#משנה ד|שקלים ד ד,]] &quot;קיץ המזבח&quot;.
כבשי התמיד היו בני שנה מהמלטתם ולא לפי זמני המעשרות; וראו [[ביאור:משנה פרה פרק א#משנה ג|פרה א ג,]] &quot;מיום ליום&quot;.
בשבתות, שבהן התחלפו המשמרות (לדוגמא: ידעיה בחרים) – המשמר היוצא היה מקריב את התמיד של שחר והמשמר הנכנס הקריב את התמיד של בין הערבים; וראו [[ביאור:תוספתא/סוכה/ד#כג|תוספתא סוכה ד כג-כד.]]

הסבר אחר מבוסס על הגירסה &quot;למלכיה&quot;: היו מצפון למזבח 24 טבעות, מסודרות במבנה של 4X6: כל טבעת היתה קשורה לאחת ממשמרות הכהונה (ראו [[ביאור:משנה מדות פרק ג#משנה ה|מדות ג ה.]]) אבל כל משמרות הכהונה היו קושרים את התמידים באותן שתי טבעות: הטבעת השנייה והטבעת החמישית - ראו [[ביאור:משנה תמיד פרק ד|תמיד ד א]], הן הטבעות של משמרות ידעיה ומלכיה.}}'''&quot;וְאָמַרְתָּ לָהֶם זֶה הָאִשֶּׁה אֲשֶׁר תַּקְרִיבוּ לַיהוָה&quot;''', יָכוֹל אַף מְנָחוֹת וְעוֹפוֹת? 
אָמַרְתָּ &quot;כְּבָשִׂים&quot; – וְלֹא עוֹפוֹת; &quot;כְּבָשִׂים&quot; – וְלֹא מְנָחוֹת; שׁוֹמֵעַ אֲנִי &quot;כְּבָשִׂים&quot; – וְלֹא בָּקָר. 
עֲדַיִן אֲנִי אוֹמֵר: אִם הֵבִיא מִכָּל בְּהֵמָה דַּקָּה – עוֹלֶה לוֹ! תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;כֶּבֶשׂ&quot;. 
מְמַעֵט אֲנִי אֶת הָרָחֵל וְלֹא אֲמַעֵט אֶת הָעֵז! תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;כֶּבֶשׂ&quot;. 
מְמַעֵט אֲנִי אֶת הָעֵז וְלֹא אֲמַעֵט אֶת הַגְּדִי! תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;כֶּבֶשׂ&quot;. 
וַעֲדַיִן אֲנִי אוֹמֵר: אִם הֵבִיא מִכָּל בְּהֵמָה גַּסָּה – עוֹלֶה לוֹ! 
תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;זֶה&quot;''' שֶׁאָמַר – רִיבָּה שֶׁיָּבִיא נְדָבָה וְחוֹבָתָהּ; וּמָה הֵן מְבִיאִים? מוֹתַר תְּרוּמָה וְעוֹלוֹת כִּבְנוֹת שׁוּחַ לַמִּזְבֵּחַ! 
'''&quot;בְּנֵי שָׁנָה&quot;''' – בֶּן שָׁנָה לְעַצְמוֹ, וְלֹא בֶּן שָׁנָה לְמִנְיַן עוֹלָם. 
'''&quot;שְׁנַיִם לַיּוֹם&quot;''' – שֶׁיְּהֵא הֶקְדֵּשׁוֹ לְשֵׁם הַיּוֹם. בֶּן זוֹמָא אוֹמֵר: שֶׁל שַׁחַר – לִידַעְיָה, שֶׁל בֵּין הָעַרְבַּיִם – (לְמַלְכִּיָּה)[לְחָרִים]! 
}}

===פסוק ד===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|למרות שקרבנות התמיד דומים זה לזה - הם אינם מעכבים זה את זה; וראו [[ביאור:משנה מנחות פרק ד#משנה ד|מנחות ד ד.]]
ה&quot;הקטרה&quot; הראשונה היא הקטרת הקטורת; ה&quot;מעשה&quot; הראשון הוא שחיטת התמיד וזריקת דמו, שאינם כרוכים בהקטרה. אבל עוד לפני השחיטה יש לסדר את עצי המערכה על המזבח. וראו [[ביאור:משנה תמיד פרק ב|תמיד פרקים ב-ד]] בפירוט רב.}}'''&quot;אֶת הַכֶּבֶשׂ אֶחָד&quot;''', לְפִי שֶׁאָמַרְתָּ &quot;שְׁנַיִם&quot; – יִהְיוּ שְׁנֵיהֶן שָׁוִין וּמִקָּחָן שָׁוֶה, 
יָכוֹל שֶׁאֵינוֹ לוֹקֵחַ אֶחָד אֶחָד? אָמַרְתָּ: &quot;אֶת הַכֶּבֶשׂ אֶחָד תַּעֲשֶׂה בַבֹּקֶר&quot;.
&quot;תַּעֲשֶׂה בַבֹּקֶר&quot;, 
וְנֶאֱמַר לְהַלָּן: &quot;וְהִקְטִיר עָלָיו אַהֲרֹן קְטֹרֶת סַמִּים בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר&quot; {{ממ|שמות|ל|ז}}.
אֲבָל אֵינִי יוֹדֵעַ אֵיזֶה יַקְדִּים? 
כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר &quot;אֶת הַכֶּבֶשׂ הָאֶחָד תַּעֲשֶׂה בַבֹּקֶר&quot; – הוּא יַקְדִּים!
יָכוֹל שְׁחִיטָתוֹ, מִנַּיִן אַף זְרִיקַת דָּמוֹ? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;תַּעֲשֶׂה בַבֹּקֶר&quot;.
&quot;תַּעֲשֶׂה&quot; – אִי אֶפְשָׁר לוֹמַר שֶׁיַּקְדִּים הֶקְטֵר קְטֹרֶת לִזְרִיקַת דָּמוֹ שֶׁל כֶּבֶשׂ, שֶׁכְּבָר נֶאֱמַר &quot;אֶת הַכֶּבֶשׂ אֶחָד תַּעֲשֶׂה בַבֹּקֶר&quot;.
וְאִי אֶפְשָׁר לוֹמַר שֶׁיַּקְדִּים הֶקְטֵר חֶלְבּוֹ שֶׁל כֶּבֶשׂ לְהֶקְטֵר קְטֹרֶת, שֶׁכְּבָר נֶאֱמַר: &quot;וְהִקְטִיר עָלָיו אַהֲרֹן קְטֹרֶת סַמִּים בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר&quot;!
הָא מָה הַדָּבָר? מְלַמֵּד שֶׁהֶקְטֵר קְטֹרֶת בֵּין זְרִיקַת דָּמוֹ שֶׁל כֶּבֶשׂ לְהֶקְטֵר חֲלָבָיו.
וּכְבָר זָכִינוּ שֶׁאֵין מַקְרִיבִין אֶלָּא עַל מַעֲרָכָה בְּנוּיָה: {{ב|תַּלְמוּד לוֹמַר|צ&quot;ל &quot;שנאמר&quot;.}} &quot;וְזֶה אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה עַל הַמִּזְבֵּחַ&quot; {{ממ|שמות|כט|לח}}!
אִם לוֹמַר מִזְבֵּחַ בָּנוּי, וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר &quot;וְזָבַחְתָּ עָלָיו אֶת עֹלֹתֶיךָ וְאֶת שְׁלָמֶיךָ&quot; {{ממ|שמות|כ|כא}}.
הָא מָה אֲנִי מְקַיֵּם &quot;וְזֶה אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה עַל הַמִּזְבֵּחַ&quot;? אֶלָּא זוֹ הַמַּעֲרָכָה! מִכָּאן זָכִינוּ שֶׁהַמַּעֲרָכָה קוֹדֶמֶת לְכָל הַמַּעֲשִׂים,
וּשְׁחִיטַת הַכֶּבֶשׂ הָאֶחָד אַחַר כָּךְ, וּזְרִיקַת דָּמוֹ אַחַר כָּךְ, וְהֶקְטֵר קְטֹרֶת אַחַר כָּךְ, וְהֶקְטֵר חֶלְבֵי הַכֶּבֶשׂ אַחַר הֶקְטֵר הַקְּטֹרֶת,
[נִמְצֵאתָ מְקַיֵּם {{ב|כָּאן בַּבֹּקֶר] וְכֵן בַּבֹּקֶר|הקרבת תמיד של שחר והקטרת הקטורת – שניהם &quot;בבקר&quot;}}.

{{הע-שמאל|הקשר בין שני התמידים מתבטא בכך שקרבן הפסח אינו מוקרב ביניהם אלא לאחר התמיד השני, של בין הערביים. אבל בדיעבד אפילו אם הקריבו את הפסח לפני הקרבת התמיד השני – יקריבו את התמיד; וראו [[ביאור:משנה פסחים פרק ה#משנה ג|פסחים ה ג.]]}}'''&quot;וְאֵת הַכֶּבֶשׂ הַשֵּׁנִי&quot;''', לְפִה שֶׁאָמַרְתָּ &quot;שֵׁנִי&quot;, יְהֵא שֵׁנִי שֶׁל שַׁחַר, שֶׁלֹּא יַקְדִּמֶנּוּ אַחֵר!
יָכוֹל אַף קְדָמוֹ אַחֵר לֹא יְהֵא כָּשֵׁר? - תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;תַּעֲשֶׂה&quot;! {{ב|יָכוֹל שְׁחִיטָתוֹ, מִנַּיִן אַף זְרִיקַת דָּמוֹ?|של קרבן אחר לפני הקרבת תמיד של בין הערביים אינה פוסלת את התמיד}}
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;תַּקְרִיב&quot; (פס' ג).
יָכוֹל קֹדֶם חֲצוֹת, {{ב|מִנַּיִן לְאַחַר חֲצוֹת?|אפשר להקריב קרבן אחר למרות שניתן להקריב את התמיד}} אָמַרְתָּ: &quot;תַּעֲשֶׂה... תַּקְרִיב&quot;.
לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר &quot;שֵׁנִי&quot;, (יָכוֹל) יְהֵא שֵׁנִי שֶׁל שַׁחַר, שֶׁלֹּא יַקְדִּמֶנּוּ הַפֶּסַח! יָכוֹל אִם קְדָמוֹ פֶּסַח לֹא יְהֵא כָּשֵׁר? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;תַּעֲשֶׂה&quot;.
יָכוֹל שְׁחִיטָתוֹ, מִנַּיִן זְרִיקַת דָּמוֹ? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;תַּקְרִיב&quot;.

{{הע-שמאל|לעדותו של ר' יהודה בן גודגדא ראו [[ביאור:משנה עדיות פרק ו|עדיות ו א,]] שם הוא מכונה &quot;ר' יהודה בן בבא&quot;. העדות מקובלת על הדרשן לכתחילה, אבל בדיעבד מקריבים תמיד של שחר אפילו אחרי הצהרים.}}הֵעִיד בֶּן גּוּדְגְּדָא: כָּשֵׁר הַכֶּבֶשׂ עַד אַרְבַּע שָׁעוֹת. יָכוֹל אִם עָבְרוּ אַרְבַּע לֹא יְהֵא כָּשֵׁר? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;תַּעֲשֶׂה... תַּקְרִיב&quot;.
יָכוֹל קֹדֶם חֲצוֹת, מִנַּיִן אַף לְאַחַר חֲצוֹת? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;תַּעֲשֶׂה... תַּקְרִיב&quot;.
}}

===פסוק ה===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה מנחות פרק ח#משנה ד|מנחות ח ד-ה.]] על השמן למאור יש להקפיד שיהיה כתית, ואילו השמן למנחת הנסכים אינו חייב להיות מובחר כל כך, וניתן להסתפק בשמן שיצא מהעטנים (סלי הזיתים הממתינים לעצירה בבית הבד) או אף בשמן שנעצר ע&quot;י קורת בית הבד, ואפילו שמן של גרגרי הזית שנאספו מאוחר ולא נמסקו למעטן; אבל שמן מזיתים שבושלו או נכבשו, או שהוכנסו למים כדי להוציא אותו מגרגרי הזית – פסול גם למנחות.}}'''&quot;בְּלוּלָה בְּשֶׁמֶן כָּתִית&quot;''', כָּל הַשְּׁמָנִים כְּשֵׁרִים לַמְּנָחוֹת! לֹא נֶאֱמַר &quot;כָּתִית&quot; אֶלָּא לְמֻבְחָר!
לְפֶה שֶׁאָמַרְתָּ '''&quot;וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ שֶׁמֶן זַיִת זָךְ כָּתִית&quot;''' {{ממ|שמות|כז|כ}}, כְּשֶׁאָמַר &quot;שֶׁמֶן&quot; רִבָּה שֶׁמֶן שֶׁל עֲטָנִים.
יָכוֹל הַבָּא מִן הַמֵּמֶל, מִנַּיִן אַף מִתַּחַת הַקּוֹרָה? תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;שֶׁמֶן&quot;, כְּשֶׁאָמַר &quot;שֶׁמֶן&quot; רִבָּה שֶׁמֶן שֶׁל נוֹבְלוֹת.
יָכוֹל הַבָּא מִן הַמֵּמֶל, מִנַּיִן אַף מִתַּחַת הַקּוֹרָה? תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;שֶׁמֶן&quot;, כְּשֶׁאָמַר &quot;שֶׁמֶן&quot; רִבָּה שֶׁמֶן שֶׁל גַּרְגְּרִים.
יָכוֹל שֶׁאֲנִי מְרַבֶּה אַף שֶׁמֶן שֶׁל שְׁלוּקִים וְשֶׁל כְּבוּשִׁים וְשֶׁל שְׁרוּיִים בַּמַּיִם? תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;שֶׁמֶן כָּתִית&quot;'''.
נִמְצָא הַשֶּׁמֶן שֶׁל שְׁלוּקִים וַחֲבֵירָיו – כְּבַעַל מוּם לַמִּזְבֵּחַ!
}}

===פסוק ו===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:ספרא/צו#פרק יח|ספרא צו פרק יח, ז-ח.]] הדרשה לומדת מברית האגנות שיש לזרוק את הדם בעזרת כלי.
ר' שמעון מעיר כאן שהקרבן שהקריב משה בברית האגנות בהר סיני עדיין מכפר, והוא יכפר לנצח, והוא המכונה &quot;עולת תמיד&quot;. 
וראו בדומה לזה הביטוי &quot;ולא יסף&quot; ([[דברים ה יט]]), המתפרש ב[[סוטה י ב]] 'לא פסק'.}}'''&quot;עֹלַת תָּמִיד הָעֲשׂוּיָה בְּהַר סִינַי&quot;''', וְנֶאֱמַר: '''&quot;עֹלַת תָּמִיד לְדֹרֹתֵיכֶם&quot;''' {{ממ|שמות|כט|מב}} 
הִקִּישׁ עֹלַת דּוֹרוֹת לְעֹלַת הַר סִינַי: מָה עֹלַת הַר סִינַי טְעוּנָה כְּלִי – אַף זוֹ טְעוּנָה כְּלִי. 
אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן: מִנַּיִן לְעֹלַת הַר סִינַי שֶׁטְּעוּנָה כְּלִי? – שֶׁנֶּאֱמַר: '''&quot;וַיִּקַּח מֹשֶׁה חֲצִי הַדָּם וַיָּשֶׂם בָּאַגָּנוֹת&quot;''' {{ממ|שמות|כד|ו}} 
'''&quot;עֹלַת תָּמִיד הָעֲשׂוּיָה בְּהַר סִינַי&quot;''', מִשֶּׁקָּרְבָה בְּהַר סִינַי עוֹד לֹא פָּסְקָה! 
'''&quot;לְרֵיחַ נִיחוֹחַ&quot;''' – מְלַמֵּד שֶׁהִיא לְרֵיחַ נִיחוֹחַ, וְשֶׁהָרֵיחַ נַחַת רוּחַ לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. '''&quot;אִשֶּׁה לַה'&quot;''' – מְלַמֵּד שֶׁהִיא לְאִשִּׁים. 
}}

===פסוק ז===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|הביטוי &quot;כמספר&quot; או &quot;כמספרם&quot; מאפשר לערבב נסכים בנסכים, ואילו הביטוי &quot;לכבש האחד&quot; מונע זאת. המסקנה היא שמותר לערבב את הנסכים אלו באלו – אפילו של קרבנות שונים, כגון נסכי מוספים בנסכי תמידים; וראו [[ביאור:ספרי זוטא במדבר/טו#פסוק יב|לעיל טו יב]] [[ביאור:משנה מנחות פרק ט#משנה ד|ומנחות ט ד,]] המגבילים את ערבוב הנסכים לפי סוג הבהמות.}}'''&quot;וְנִסְכּוֹ רְבִיעִת הַהִין לַכֶּבֶשׂ הָאֶחָד&quot;''', כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר &quot;הָאֶחָד&quot; – אֵין מְעָרְבִין נְסָכִים בִּנְסָכִים, 
וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר &quot;כַּמִּסְפָּר&quot; {{ממ|במדבר|טו|יב}}, כֵּיצַד? מֵבִיא אֶת הַנְּסָכִין בְּמִסְפָּר – וּמְעָרֵב! 
יָכוֹל שֶׁלֹּא בָּא לוֹמַר שֶׁאַתָּה מְעָרֵב נְסָכִים בִּנְסָכִים, אֶלָּא נִסְכֵּי תְּמִידִין בְּנִסְכֵּי [תְּמִידִין וְנִסְכֵּי מוּסָפִין בְּנִסְכֵּי] מוּסָפִין; 
וּמִנַּיִן נִסְכֵּי מוּסָפִין בְּנִסְכֵּי תְּמִידִין? – תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;כַּמִּסְפָּר... כְּמִסְפָּרָם&quot;, מְעָרֵב אֶת נְסָכִים בִּנְסָכִים, 
נִסְכֵּי תְּמִידִין בְּנִסְכֵּי מוּסָפִין וְנִסְכֵּי מוּסָפִין בְּנִסְכֵּי תְּמִידִין! &quot;בַּקֹּדֶשׁ הַסֵּךְ נֶסֶךְ&quot; – שֶׁלֹּא יֵצֵא הַסֵּךְ יְדֵי קֹדֶשׁ. 

{{הע-שמאל|ראיה נוספת לטענה דלעיל פס' ד, שאמנם לכתחילה יש להקריב את התמיד של שחר ונסכו לפני תום 4 שעות (ראו [[ביאור:משנה עדיות פרק ו|עדיות ו א]]), אבל בדיעבד כשר אפילו לאחר 4 שעות: משחק מילים שכר-כשר.
כך גם לעניין היין בעדות הנ&quot;ל: לכתחילה יש לנסך יין בן 40 יום לפחות, אבל בדיעבד כשר אפילו יין מגיתו; וראו [[ביאור:תוספתא/מנחות/ט#ב|תוספתא מנחות ט ב.]]}} '''&quot;שֵׁכָר&quot;''', לְפִי שֶׁהֵעִיד בֶּן בָּבָא לוֹמַר: הַכֶּבֶשׂ כָּשֵׁר עַד אַרְבַּע שָׁעוֹת; 
יָכוֹל אִם עָבְרוּ אַרְבַּע לֹא יְהֵא כָּשֵׁר? תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;הַסֵּךְ נֶסֶךְ שֵׁכָר לַה'&quot;. 
אַף הוּא הֵעִיד לוֹמַר: כָּשֵׁר הַיַּיִן בֶּן אַרְבָּעִים יוֹם לַמִּזְבֵּחַ! &quot;נֶסֶךְ שֵׁכָר&quot; – דְּאָנָא רָוֵי, דְּאָנָא שָׂבֵעַ! 
}}

===פסוק ח===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ההלכות של קרבן התמיד של בין הערביים דומות להלכות תמיד של שחר, אבל כמובן אין צורך לסדר מערכה ולהרים את הדשן לפני הקרבתו, שהרי הדברים הללו עשויים ומוכנים מהבקר.}}'''&quot;וְאֵת הַכֶּבֶשׂ הַשֵּׁנִי תַּעֲשֶׂה בֵּין הָעַרְבָּיִם כְּמִנְחַת הַבֹּקֶר וּכְנִסְכּוֹ&quot;'''
כָּל שֶׁלִּמֵּד בְּשֶׁל שַׁחַר – לִמֵּד בְּשֶׁל בֵּין הָעַרְבָּיִם, 
חוּץ מֵהֲרָמַת הַדֶּשֶׁן וְסִדּוּר הַמַּעֲרָכוֹת וְהַפְּיָסוֹת בִּלְבַד.
}}</text>
      <sha1>52l377qbcv520bt4kwhlbu49sp12nkg</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>תוספות רבינו יהודה שירליאון על הש&quot;ס/ברכות/פרק א</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1701644</id>
    <revision>
      <id>3016347</id>
      <parentid>3016266</parentid>
      <timestamp>2026-05-14T06:10:28Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Ori0749</username>
        <id>35920</id>
      </contributor>
      <comment>/* דף ז. */</comment>
      <origin>3016347</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="403155" sha1="6szgyxgh9ta885xq3tswjqd07r8zw1u" xml:space="preserve">
 &lt;center&gt;&lt;big&gt;'''&lt;big&gt;&lt;big&gt;מסכת ברכות&lt;/big&gt;&lt;/big&gt;'''&lt;/big&gt;&lt;/center&gt; 


&lt;center&gt;רעיון מוסרי: כל הגמרות מתחילות תמיד מדף ב' ולא בדף א'. למה? 

לומר לך שלא משנה כמה למדת, דע לך שאפי' את דף א' עדיין לא למדת.&lt;/center&gt;


== &lt;center&gt;&lt;big&gt;'''פרק ראשון'''&lt;/big&gt;&lt;/center&gt; ==


== דף ב' ==
===[[ברכות_ב_א|דף ב'''.''']]=== 

'''לצורת הדף [http://www.daf-yomi.com/Dafyomi_Page.aspx?vt=1&amp;massechet=283&amp;amud=3&amp;fs=0 ראה כאן]'''

V++_

'''עד סוף האשמורת הראשונה'''. 
יש לומר, דבהכי פליגי. ר' אליעזר סבר בשכבך [כל זמן שעוסקים]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש. וטעם הגהה זו, כיון שהמילה &quot;'''בשכיבה'''&quot; המובאת כאן בכתה&quot;י השונים (הנראית מיותרת בלא הגהה) נמצאת גם בלשון תוס' הרא&quot;ש, ודברי תוס' הרא&quot;ש על מסכתנו הלא מושתתין על פי רוב על דברי רבינו כמו שניכר בהרבה מדיבוריו. ולכך צ&quot;ל שהיה כתוב בדברי רבינו כפי הכתוב בתוס' הרא&quot;ש, ונשמטו בטעות מילים אלו (שהוספתי) מכתה&quot;י השונים. ותורף דברים אלו יהיה בנין אב לכל מקום שהוגה על ידי מלשון תוס' הרא&quot;ש.}}&lt;/sup&gt; בשכיבה, דומיא דובקומך דלא משמע כולי יומא אלא כל זמן שעוסקים בקימה. ורבן גמליאל סבר האי כמשמעו והאי כמשמעו&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים|(א)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;.
 
'''כל הנאכלים ליום אחד'''. 
בגמ' קאמר &lt;small&gt;{[[ברכות_ט_א|לקמן ט'''.''']]}&lt;/small&gt; ואילו אכילת פסחים לא קתני. פירוש, בכלל הני [דאינן]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ הגהותיו של הרב ניסן זק״ש המגיה על ספר תוספות רבינו יהודה שירליאון (ומעתה כל פעם שאזכיר הגהותיו, אזכירו בתור &quot;המגיה&quot;), ובכת״י השונים חסר. ובהתאם לכך הקפתי האות ד׳ שבתחילת המילה שאחרי כן ע&quot;מ להתאים הלשון למבנה המשפט.}}&lt;/sup&gt; (ד)נאכלים &lt;sup&gt;{{הערה|לא שייך ע&quot;פ מה שהגהנו לפני כן.}}&lt;/sup&gt;(אינו) אלא עד חצות. ואם תאמר אמאי, [דילמא הוי]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש בדף ט' ע&quot;א, בד&quot;ה '''ואילו אכילת פסחים וכו''''. אך בכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''דאי'''&quot;, ואינו מובן לפי עינינו. ואולי התכוון המעתיק לכתוב &quot;'''דא&quot;י'''&quot; (או כל כעין זה) שהוא קיצור אותיות תחילה וסוף של &quot;'''דילמא הוי'''&quot; , ושובש אח&quot;כ מריבוי העתקות.}}&lt;/sup&gt; בכלל הנאכלים ליום אחד וכו', דהכי אמרינן בפסחים &lt;small&gt;{[[פסחים_ע_א|ע'''.''']]}&lt;/small&gt; &lt;sup&gt;{{הערה|לפנינו בפסחים שם כתובה הלשון אחרת, וז&quot;ל הגמ': '''דתניא בן תימא אומר, חגיגה הבאה עם הפסח הרי היא כפסח ואינה נאכלת אלא ליום ולילה וכו'''', וכן הוא ברוב כתה&quot;י הישנים (ובמעט מהם כתוב &quot;ואינה נאכלת אלא ללילה&quot;, ולגרסה זו ליתא לקושית רבינו [&quot;המגיה&quot;]). ואפשר שהיית לפני רבינו גרסא אחרת, או שרבינו גרס כמותנו אלא שכתב את תוכן כוונת הדברים ולא את הלשון הנאמרת שם. וראה עוד בגמ' פסחים דף פט ע&quot;א, שביחס לפסח נאמר שם בלשון &quot;'''דאילו פסח ליום ולילה וכו''''&quot;, וכך היא הגרסא בד&quot;ה שבתוס' שם וברוב כתה&quot;י הישנים (ועל הגמ' הזו מקשים תוס' שם את קושית רבינו שבכאן). ובתוס' שאנץ גרס שם &quot;דאילו פסח '''נאכל''' ליום ולילה&quot;, ושם הקשה קושית רבינו ותירץ אחרת. ע&quot;ש. ולפי הצד שאמרנו שרבינו הביא בדיבור זה את תוכן כוונת הדברים ביחס לפסח אך לא גרס כך בפועל, א&quot;כ מה שאמר בסוף דבריו &quot;'''ולכך אינו חושש אם הזכיר שם יום'''&quot; צ&quot;ל שחוזר על הדברים הנ&quot;ל שנאמרו בדף פ&quot;ט ע&quot;א, דבדברים שנאמרו בדף ע' ע&quot;א לא הוזכר לא יום ולא לילה ביחס לפסח. ועוד אפשר שכוונתו למה שהזכיר יום ביחס לחגיגה הנאכלת עמו ודכוותה גבי פסח, ושפיר מוקמינן ליה אדף ע' ע&quot;א.}}&lt;/sup&gt;מה פסח נאכל ליום ולילה אף חגיגה נאכל[ת]&lt;sup&gt;{{הערה|תוקן ללשון נקיבה, דחגיגה נקיבה היא.}}&lt;/sup&gt; וכו'&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים|(ב)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה להגיה ע&quot;פ הרגל לשון בעלי התוס', וכן הוא בלשון תוס' הרא&quot;ש. אך בכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[ו]יש לומר, דהתם קאמר יום ולילה שעיקר אכילתו בלילה, ולא נקט יום אלא לפי שנשחט ביום. אבל הכא שלא הזכיר כלל לילה, משמע&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(1)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; דלא מיירי כלל בפסח. ועוד דהכא איכא למטעי והתם ליכא למטעי&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים|(ג)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, ולכך אינו חושש אם הזכיר שם יום.

'''נתני דשחרית ברישא'''. 
שעקר [המצוות]&lt;sup&gt;{{הערה|הוגה בהתאם ללשון תוספות הרא&quot;ש (המגיה), אך בכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;שעקר '''מצותה''' ביום&quot;.  ולא נהירא לי, דהלא ק&quot;ש של ערבית עיקרה בלילה ושל שחרית עיקרה ביום, ואין עדיפות לשל יום על פני של לילה. והמשך הדברים שכתב '''ובקרא נמי הקדים וכו'''' אינו נתינת טעם למה שכתב לפני, אלא סיבה נוספת. דאם נאמר שהוא נתינת טעם, היה לו לומר &quot;'''&lt;big&gt;ד&lt;/big&gt;'''בקרא הקדים וכו'&quot;.}}&lt;/sup&gt; ביום. ובקרא נמי הקדים תמיד של שחר לשל בין הערבים &lt;small&gt;{[[במדבר_כח_ד|במדבר כ&quot;ח, ד']]}&lt;/small&gt;. 

'''בשחר מברך שתים לפניה וכו''''. 
בירושלמי &lt;small&gt;{[[ירושלמי_ברכות_א_ה|ברכות פ&quot;א, ה&quot;ה]]}&lt;/small&gt; מפרש טעמא על שם שבע ביום הללתיך &lt;small&gt;{[[תהלים_קיט_קסד|תהילים קי״ט, קס״ד]]}&lt;/small&gt;. ואותה ברכה של ישתבח אחר פסוקי דזימרא נתקנה. וכן [לפניהם]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ הגהות הרב זבולון זק&quot;ש שהגיה על פיענוח כת&quot;י ניו יורק במאמר &quot;השלמת תוס' ר&quot;י למסכת ברכות&quot; (הובא בירחון &quot;סיני&quot; של מוסד הרב קוק כרך ל&quot;ז מעמ' פ&quot;ז ואילך. ומכאן ואילך כל מקום שאזכיר הגהותיו אקראם בשם &quot;הגהות סיני&quot;). וטעם ההגהה, שבכת&quot;י ניו יורק כתוב כאן '''לפני''', ושיער ב-&quot;הגהות סיני&quot; שכנראה היה כתוב: '''לפני'''' (קיצור של '''&quot;לפניהם&quot;''') והושמט הגרש.}}&lt;/sup&gt; ברוך שאמר נתקנה ברכה לפתיחה. אבל פסוקים שלפני יראו עינינו והברכה [לא נתקנו]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;הגהות סיני&quot; ע&quot;פ לשון הסמ&quot;ג עשין מצוה י&quot;ט, ע&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''נתקנה'''&quot; בלבד בלא המילה &quot;'''לא'''&quot; קודם, אך אינו מסתדר לפי עינינו. ואף שבלשון הסמ&quot;ג כתוב &quot;'''לא נתקנה'''&quot; בלשון יחיד, הנראה יותר שיש להגיה אף בלשון הסמ&quot;ג '''&quot;נתקנו&quot;''' בלשון רבים, שהלא מדבר הוא על הפסוקים והברכה יחד שהם רבים.}}&lt;/sup&gt; בימי חכמי התלמוד, [אלא]&lt;sup&gt;{{הערה|כך הנראה לענ&quot;ד, וכן יש שהגיהו זאת על לשון הסמ&quot;ג הנ&quot;ל. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt; לפי שאנו סוברים תפלת ערבית רשות כמו שנפרש {לקמן כז''':''', ד&quot;ה ורב אמר}, &lt;sup&gt;{{הערה|&quot;הגהות סיני&quot;, וכן ניכר מלשון המשפט ומלשון הסמ&quot;ג הנ&quot;ל. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[ו]לפי שבתי כנסיות שלהם [היו אז]&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד להגיה. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן '''&quot;אז היו&quot;''' בהיפוך לשון, ואינו נראה.}}&lt;/sup&gt; רחוקים מבתיהם ולא היו יכולים לאחר עד [אחר]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;הגהות סיני&quot; ע&quot;פ לשון הסמ&quot;ג הנ&quot;ל. ובכתה&quot;י השונים חסר.}}&lt;/sup&gt; תפלת ערבית, תקנו להם אותם פסוקים שיש בהם שמונה עשרה אזכרות כנגד ברכות של שמונה עשרה, והברכה אח&quot;כ לשבח בעלמא. וכיון שנקבעו שוב לא נסתלקו&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים|(ד)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;.

'''והא קמ&quot;לן דכפרה לא מעכבא'''. 
ואם תאמר מאי קמל&quot;ן, משנה שלימה היא בנגעים ומייתי לה בפרק הערל ביבמות &lt;small&gt;{[[יבמות_עד_ב|עד''':''']]}&lt;/small&gt; טבל ועלה אוכל במעשר, העריב שמשו אוכל בתרומה, הביא כפרתו אוכל בקדשים. ואומר רבי&lt;sup&gt;{{הערה|בכת&quot;י ניו יורק ובעוד כת&quot;י אחרים הגרסא כאן היא '''ואומר ר'''' (קיצור של &quot;רבי&quot;), אך בכת&quot;י אוקספורד הגרסא כאן היא '''&quot;ואומר רבינו&quot;'''. והיותר נראה לענ&quot;ד כגרסת כת&quot;י ניו יורק והשאר, דהלא רבינו מדבר כאן בשם רבו המובהק, ודרכם של בעלי התוס' היה לקרוא לרבם המובהק בשם &quot;רבי&quot; סתם. ובלשון &quot;רבינו&quot; לעומת זאת, השתמשו בהזכירם דברי גדולים אחרים שאינם רבותיהם המובהקים. ועיין עוד מה שכתבתי בהערה האחרונה בדיבור זה.}}&lt;/sup&gt;, כיון שאינו מאריך בלשונו, אשמועינן חידוש אגב אורחיה אע&quot;פ ששנוי [במשנה]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;הגהות סיני&quot;. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''במשמ''''&quot; או '''&quot;במשמע&quot;''' תלוי בכת&quot;י, אך ניכר שטעות סופר הוא.}}&lt;/sup&gt; אחרת. וכן בפרק נערה בכתובות &lt;small&gt;{[[כתובות_מח_א|מח'''.''']]/[[כתובות_מח_ב|מח''':''']]}&lt;/small&gt; לעולם היא ברשות האב עד שתכנס לחופה, לאפוקי ממשנה ראשונה וכו'. ואע&quot;פ שהיא משנה שנויה בפרק אע&quot;פ &lt;small&gt;{שם [[כתובות_נז_א|נז'''.''']]/[[כתובות_נז_ב|נז''':''']]}&lt;/small&gt;, [בית דין של אחריהם]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;הגהות סיני&quot; והוא ע&quot;פ גרסת המשנה שם. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''כדי שהם ברשות אביהם'''&quot; בשיבוש.}}&lt;/sup&gt; אמרו עד שתכנס לחופה. וכן יש בריש [יבמות]&lt;sup&gt;{{הערה|בגרסת כתה&quot;י השונים כתוב כאן '''&quot;בריש ב&quot;מ&quot;''', וכן הוא בתוס' הרא&quot;ש בברכה משולשת. אך הנראה שהגרסא הנכונה היית '''יבמות''' ונשתבש, וכך אכן הגיהו בלשון תוס' הרא&quot;ש שם. וטעם הדבר, כיון שאם נאמר שגורסים &quot;בריש ב&quot;מ&quot;, בהכרח פירושו הוא בתחילת פרק &quot;ב' מידות&quot; וכוונתו לסוגיא במנחות בדף צג ע&quot;א. וא&quot;כ קשה, דהלא הוא אינו בראש הפרק אלא בסופו. ועיין עוד במנחות בדף הנ&quot;ל בתוס' ד&quot;ה &quot;'''הכל'''&quot; שדנו שם בנידון דידן, ושם הזכירו את הראיות שהביא רבינו. וכשהזכירו ראיה זו שאנו דנים בה, כתבו זאת בלשון: &quot;'''וכן בריש יבמות'''&quot; בדומה ללשון רבינו, וא&quot;כ מוכח שכך יש לגרוס גם כאן. וע&quot;ש בתוס' הנ&quot;ל בביאור הראיה מריש יבמות.}}&lt;/sup&gt; &lt;small&gt;{[[יבמות_ג_א|ג'''.''']]}&lt;/small&gt; כדפי' בתוספות. מ&quot;ר&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot; פירש זאת בתור '''&quot;מפי רבי&quot;'''. וכן מצינו בברכות דף נא''':''' בתוס' ד&quot;ה &quot;והלכתא בכולהו&quot;, את הלשון: '''מפי רבי משה הלברט'''. וכפי שאמרתי לעיל שכשמשתמשים בעלי התוס' בלשון זו, בדרך כלל מתייחסת היא לרבם המבוהק. וכשמדברים על שאר גדולים שאינם רבותיהם המובהקים, מתייחסים אליהם בעלי התוס' בדרך כלל בתור &quot;רבינו פלוני בן פלוני&quot; או &quot;רבינו פלוני אלמוני&quot;, אלא א&quot;כ יש להם שם מיוחד כעין &quot;השר מקוצי&quot; שאז מזכירים אותו בשמו המיוחד לו. והכוונה כאן בדברי רבינו היא, לרבינו יצחק הזקן (אחיינו ותלמידו של רבינו תם) ששמו מוזכר בתוס' שבדף בתור &quot;ר&quot;י&quot; בקיצור. והוא היה דודו ורבו המובהק של רבינו.}}&lt;/sup&gt;.

'''ממאי דהאי ובא השמש ביאת שמשו הוא'''. 
פירש רש&quot;י ביאת שמשו, שקיעת החמה&lt;sup&gt;{{הערה|לפנינו ברש&quot;י חסר, וקיים הוא בדפוס שונצינו-פיזרו עם עוד כמה דיבורים החסרים לפנינו. וכפי הנראה הושמטו בטעות בדפוסים מאוחרים (המגיה).}}&lt;/sup&gt;. דילמא ביאת אורו הוא, שיאור&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(2)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; יום השמיני ויטהר האיש בהבאת קרבנותיו. ואין נראה לרבינו שמואל דהוי ביאת אורו זריחת השמש, שלא מצינו ביאה אלא לשון&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(3)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; שקיעה, דכתיב כי בא השמש &lt;small&gt;{[[בראשית_כח_יא|בראשית כ&quot;ח, י&quot;א]]}&lt;/small&gt;, עד בא השמש &lt;small&gt;{[[שמות_כב_כה|שמות כ&quot;ב כ&quot;ה]]}&lt;/small&gt;, ובלשון זריחה הוא אומר השמש יצא על הארץ &lt;small&gt;{[[בראשית_יט_כג|בראשית י&quot;ט, כ&quot;ג]]}&lt;/small&gt;. &lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(4)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;ועוד, לבני מערבא דפשטי &lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot; ע&quot;פ לשון תוספות הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן '''&quot;די ברייתא&quot;''' בשיבוש, או &quot;'''ברייתא'''&quot; בלא מ' בתחילה, תלוי בכת&quot;י.}}&lt;/sup&gt;[מ]ברייתא דלאו ביאת אורו הוא אלא ביאת שמשו דהיינו טהר יומא, ממתניתין משמע הכי, דקתני משעה שהכהנים נכנסים לאכול בתרומתן דהיינו ערבית. ע&quot;כ פירש רבינו שמואל, ממאי דהאי ובא השמש ביאת שמשו הוא שנשקעה כל השמש ברקיע לגמרי, [ומאי וטהר טהר יומא דהיינו צאת הכוכבים]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot; ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש, ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt; דנטהר ב[ו]&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן '''&quot;בא&quot;''', ואינו מובן.}}&lt;/sup&gt; שמשו. דילמא ביאת אורו הוא, תחילת שקיעתו של שמש שנכנס ברקיע ואין למטה אלא צל, והוא תחילת כניסתו ברקיע, ועדיין יש לו שהות חמשה מילין &lt;small&gt;{[[פסחים_צג_ב|פסחים צג''':''']]}&lt;/small&gt; עד שיהיה כולו ברקיע [ויגיע]&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד או כל כעין זה כיון שהלשון מרגשת חסרה, אך המגיהים הגיהו אחרת ולא נראה בעיני. ובכתה&quot;י השונים אינו, ועיין עוד בהערה הבאה.}}&lt;/sup&gt; צאת הכוכבים&lt;sup&gt;{{הערה|הוסיף &quot;המגיה&quot;, שאפשר שהמילים &quot;'''צאת הכוכבים'''&quot; שבכאן הם בעצם תוספת מאוחרת שנשתרבבה לתוך דברי רבינו, שהלא אינם קיימים בלשון תוס' הרא&quot;ש שדבריו מושתתים על דברי רבינו.}}&lt;/sup&gt;. ומאי וטהר טהר גברא, כדאשכחן קרא[י]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;הגהות סיני&quot;, והוא ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt; טובא וטמא עד הערב וטהר &lt;small&gt;{[[ויקרא_יז_טו|ויקרא י&quot;ז, ט&quot;ו]]}&lt;/small&gt;. ומשני, '''אם כן לימא קרא ויטהר'''. אע&quot;ג דבדוכתי טובא כתיב ורחץ בשרו במים וטהר &lt;small&gt;{[[ויקרא_טו_יג|ויקרא ט&quot;ו, י&quot;ג]]}&lt;/small&gt;, האי דאיכא למטעי הוה ליה למכתב ויטהר. והשתא פשטינן שפיר במערבא מברייתא דצאת הכוכבים [דטהר]&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד לגרוס כאן, כיוון שהלשון '''&quot;דהיינו טהר יומא&quot;''' כמו שהיא מרגשת חסרה ביחס למבנה המשפט. ובהתאם להגהתי, הקפתי את האות ד' שבמילה שאחר כך בכדי להתאים הלשון למבנה המשפט. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt; (ד)היינו טהר יומא. ואע&quot;ג דביאת אורו משמע כיסוי הגלגל, מ&quot;מ ביאת שמש דקרא היינו שקיעת השמש לגמרי. ובערוך &lt;small&gt;{[[ספר_הערוך/אות_א#אר(1)|ערך אֹר (אור א')]]}&lt;/small&gt; פירש כפירוש רבינו שמואל [אלא]&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד להגיה. ובגרסת כתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''אך'''&quot;, ואינו נראה.}}&lt;/sup&gt; שמהפך הגירסא, שגורס&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(5)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; ביאת אורו במקום ביאת שמשו&lt;sup&gt;{{הערה|והיא גרסת הגאונים (המגיה).}}&lt;/sup&gt;.
----

===ביאורים===
 '''א.''' כתב הכסף משנה על הרמב&quot;ם בהלכות ק&quot;ש פ&quot;א הי&quot;ג, שיש שואלין מדוע לרבן גמליאל יש שינוי בדרשת הפסוקים. שבשכבך משמע כל זמן ששוכבים במיטתם דהיינו כל הלילה, ולעומת זאת ובקומך מפרש שהכוונה רק בשעה שעוסקים בקימה, ולא כל זמן שהם בתקומה דהיינו כל היום. והמג&quot;א והט&quot;ז בשולחן ערוך או&quot;ח סימן נ&quot;ח סעיף ו' מתרצים על כך, שאמנם בשכבך משמע כל זמן שהוא שוכב במיטתו, מפני שכל זמן שהוא שוכב שפיר קרינן בה בשכבך. אבל ובקומך קרינן רק בזמן שעוסק בקימה בפועל, משום דאחרי כן הוא הולך או יושב או עומד, ואינו נמצא בפעולת קימה ממטתו יותר. (ע&quot;כ תוכן דבריהם). וכך נראה שהיא שיטת רבינו והרא&quot;ש בדעת רבן גמליאל. ור' אליעזר מודה לרבן גמליאל שכך פירוש הדברים, אלא שמבקרה זה כיון שהוקש בשכבך ל-ובקומך לכך הוגבל זמן &quot;בשכבך&quot; לזמן שעוסקים בשכיבה בלבד דומיא דובקומך.
----
 '''ב.''' עתה בקושיא מבין רבינו שהסיבה שהבינה הגמ' שאין פסח כלול בכלל כל הנאכלים ליום אחד, הוא מפני שאין הפסח נאכל ליום אחד אפי' למ&quot;ד שנאכל כל הלילה, כיון שאינו נאכל ביום כלל אלא רק נשחט בו, ולערב הוא דנאכל. ועל זה הקשה, מדוע אי אפשר להבין שפסח כלול מדברי המשנה, הלא בברייתא שהשוותה ביו פסח לחגיגה הנאכלת עמו, נקטה הברייתא שהחגיגה נאכלת ליום ולילה כדין הפסח, אע&quot;פ שהפסח עצמו אינו נאכל ביום אלא רק נשחט בו. אלמא לא קפיד התנא לומר על הפסח שנאכל ליום אחד אע&quot;פ שאינו נכון, ומדוע א&quot;כ לא נאמר זאת אף על משנתנו?
----
 '''ג.''' נראה לבאר כוונת רבינו בזה ע&quot;פ התוס' בפסחים {פט.}. שרצונו לומר, שאפי' אם נאמר שאינו משנה לעניין זה אם כתב או לא כתב לילה בדבריו, ולכן ע&quot;פ זה אפשר להניח שפסח כלול בדברי המשנה, אעפ&quot;כ עדיין אי אפשר לומר שפסח כלול בדברי המשנה. כיוון שבמידה והיתה כוונת המשנה גם לפסח וכדעת ר' עקיבא הסובר שנאכל הפסח כל הלילה, א&quot;כ היה על המשנה לכתוב זאת במפורש ע&quot;מ לבאר לנו שאינה סוברת כהמשנה באיזהו מקומן הסוברת שפסח נאכל עד חצות. ומכיוון שלא כתבה משנתנו במפורש בכדי להוציא משיטת משנת איזהו מקומן, אנו מסיקים מכך שבודאי סוברת היא כדעת המשנה של איזהו מקומן, וגם לשיטתה אכילת הפסח עד חצות. ואלו הם למעשה תמצית כוונת דברי רבינו. ועפ&quot;ז נפרש עתה את דבריו הכתובים כאן: דהיינו שכיוון '''&quot; שאצלנו יש מקום לטעות&quot;''' ולומר שסוברת משנתנו שפסח נאכל עד חצות כשיטת משנת איזהו מקומן, לכך היה עליה לפרש לנו אחרת אם אינה סוברת כך. ולכך כיוון שלמעשה לא פירשה משנתנו אחרת, בהכרח שבאמת אין פסח כלול בדבריה, ובאמת סוברת היא שפסח נאכל עד חצות כהמשנה באיזהו מקומן. אבל שם בברייתא בפסחים {ע.} שהברייתא רק משווה את דיני חגיגה הנאכלת עם הפסח לדיני קרבן הפסח, '''&quot;אין שם מקום לטעות&quot;''' ולחשוב שיאכל הפסח עד חצות או עד עלות השחר אם לא תפרש זאת הברייתא. וזאת מכיוון שאין אנו עוסקים שם בדיני הפסח, אלא בדיני החגיגה הנאכלת עם הפסח. שהלא כל עיסוק הברייתא שם היא להשוות את דיני החגיגה הנאכלת עם הפסח לדיני הפסח עצמו שנאכלת עמו, ללמד שדינם שווה מבלי לדקדק בעד מתי בלילה נאכלת. ולכן אפשר שסוברת הברייתא שם שהפסח נאכל עד חצות או לחלופין עד עלות השחר, ואין שום הכרח לכאן או לכאן מלשונה, שהלא אין זה עיקר עיסוקה. ומימלא '''&quot;אין הברייתא שם חוששת להזכיר יום בדבריה&quot;''' אע&quot;פ שאין הפסח נאכל ביום בפועל. וזאת מכיוון שאין הדקדוק שם על זמני אכילת הפסח, אלא על זמני אכילת קרבן חגיגה שבאופן ההוא בחגיגה הנאכלת עם הפסח, הוגבל זמן אכילתה של החגיגה ליום ולילה כנגד זמני שחיטת ואכילת הפסח, ואע&quot;פ שבדרך כלל נאכלת החגיגה לשני ימים ולילה אחד. ולכן כתבה הברייתא &quot;יום&quot; בהתייחסות לקרבן החגיגה שאכן נאכל ביום כיון שזהו דינו, והוא עיקר עניינה של הברייתא שם.
----
 '''ד.''' '''עניין ראשון:''' יוצא לפי דעת רבינו שטעם תיקון ברכת יראו עינינו היא בכדי להחליף את תפילת העמידה של ערבית, ולא היו מתפללים עמידה כלל אלא הולכים לביתם אחר אמירת יראו עינינו. ויכלו לעשות זאת ע&quot;י צירוף שתי טעמים שהם: '''א.''' שתפילת ערבית רשות. '''וב.''' שלא יכלו אז להתעכב בבתי הכנסת מחוץ לעיר מפני הסכנה. וכך היא שיטת הרא&quot;ש בתוספותיו דף ד''':''', ובפסקיו סימן ה' ובעוד ראשונים. ומוסיף רבינו שכיון שנקבעו אז פסוקים וברכה זו, אף שכיום בתי הכנסיות בתוך העיר ואין חשש סכנה שמשום כך חזרו להתפלל עמידה של ערבית וקבעוה חובה, אעפ&quot;כ לא נתבטלה התקנה וממשיכים לומר יראו עינינו קודם שמונה עשרה של ערבית. אך דעת התוס' שבדף ודעת תוס' רבנו פרץ, שאכן היו מתפללים ערבית גם אז. וסיבת תקנת ברכה זו, היא בכדי להמתין למאחרים שלא ישארו לבד בסיום התפילה מפני הסכנה. (המגיה. וע&quot;ש עוד בדבריו והמקורות.)
 '''עניין שני:''' רבינו לא ביאר מתי נתקנה ברכת יראו עינינו (אלא רק מאיזה טעם נתקנה), וישנם בזה כמה דעות בגאונים ובראשונים. ומכל מקום נראה שמוסכם אצל כולם שתקנה זו נעשתה אחר חתימת התלמוד בזמן תקופת הסבוראים - גאונים, כיון שבזמן הגאונים כבר היית קיימת ודנו עליה.
----
&lt;references /&gt;
----

===[[ברכות_ב_ב|דף ב''':''']]=== 

V++_

'''לצורת הדף [http://www.daf-yomi.com/Dafyomi_Page.aspx?vt=1&amp;massechet=283&amp;amud=4&amp;fs=0 ראה כאן]'''


'''משעה שעני נכנס לאכול פתו במלח עד &lt;sup&gt;{{שוליים|'''(6ב)'''}}&lt;/sup&gt; שעומד ליפטר מתוך הסעודה'''.
ואם תאמר והעני מתי יקרא ק&quot;ש&lt;sup&gt;{{הערה|דאינו יכול לאכול קודם ק&quot;ש כפי שאמרה הגמ' בדף ד''':''' שהזכיר רבינו בסוף דבריו בדיבור זה (התוס' שבדף). וכן קשה הדבר למ&quot;ד משעה שבני אדם נכנסין להסב (תוס' הרא&quot;ש).}}&lt;/sup&gt;, וכי בעניים נכרים&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(7ב)'''}}&lt;/sup&gt; [יהיב]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;הגהות סיני&quot; והוא ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש, וכעין זה ברשב&quot;א. ובכתה&quot;י השונים של רבינו כתוב &quot;'''איכא'''&quot;.}}&lt;/sup&gt; שיעורא למילתיה. &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד ע&quot;פ הרגל לשון בעלי התוס', וכן הוא בלשון תוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[ו]יש לומר, שיקרא ויתפלל בשעה שיכינו לו סעודתו. ורבינו חננאל גריס עד שעה שעומד לישן&lt;sup&gt;{{הערה|כך נמצא לפנינו בגמ' כת&quot;י פירנצה-לורנציאנה. ובכת&quot;י פריס כתוב עד שעה שעומד לישן וליפטר מתוך הסעודה, וכנראה הוא תוצאה של עירוב גרסאות (המגיה). ופירוש הר&quot;ח על ברכות לא זכינו לו אלא רק מעט מזער.}}&lt;/sup&gt;, ומשמע [לגירסתו]&lt;sup&gt;{{הערה|כך הוא בלשון תוס' הרא&quot;ש, וכך נראה דצ&quot;ל גם כאן. ובכתה&quot;י השונים כתוב '''לפי'''' (לפירושו), אך אין נראית לי גרסת כת&quot;י זו נכונה, כיון דאין זה פירושו של ר&quot;ח אלא גרסתו.}}&lt;/sup&gt; שיתפלל ויקרא ק&quot;ש קודם שילך לישן אחר אכילתו. ואין נראה, דהא אמרינן &lt;small&gt;{[[ברכות_ד_ב|לקמן ד''':''']]}&lt;/small&gt; אדם בא מן השדה בערב [וכו']&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot; בהתאם ללשון תוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt; וקורא ק&quot;ש ומתפלל ואוכל פתו ומברך. 

'''ואע&quot;פ שאין ראיה לדבר זכר לדבר וכו''''.
ואם תאמר, והא ראיה גדולה היא ומפקינן מינה במגילה &lt;small&gt;{[[מגילה_כ_ב|כ''':''']]}&lt;/small&gt; שמצאת&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(8ב)'''}}&lt;/sup&gt; הכוכבים עד עמוד השחר לילה [גמור הוא]&lt;sup&gt;{{הערה|בגרסת כתה&quot;י השונים כתוב כאן '''&quot;גמורה היא&quot;''' בלשון נקבה. אך הנראה שצריך לגרוס בלשון זכר, שהלא לילה זכר הוא. לכך הגהתי זאת כאן ובעוד שני מקומות בדיבור זה.}}&lt;/sup&gt; לענין כל דבר שמצותו בלילה. &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד ע&quot;פ הרגל לשון בעלי התוס', וכן הדין בשאר המקומות בדיבור זה. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[ו]יש לומר, דודאי לילה [גמור הוא]&lt;sup&gt;{{הערה|תוקן ללשון זכר כדלעיל. ובגרסת כתה&quot;י השונים כתוב כאן '''&quot;גמורה היא&quot;''' בלשון נקבה וכדלעיל.}}&lt;/sup&gt;, אבל לענין שכיבה שתהא זמנה באותה שעה אינו כי אם זכר. ואם תאמר, כיון דקיימא לן דצאת הכוכבים לילה גמור [הוא]&lt;sup&gt;{{הערה|כצ&quot;ל וכנ&quot;ל, ובכתה&quot;י השונים כתוב &quot;גמור '''היא'''&quot;. והשיבוש ברור, שמצד אחד נקט &quot;גמור&quot; בלשון זכר ומצד שני נקט &quot;היא&quot; בלשון נקיבה.}}&lt;/sup&gt;, [ואמרינן]&lt;sup&gt;{{הערה|כצ&quot;ל לענ&quot;ד, וכן הוא בתוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים כתוב &quot;אני&quot;, וכנראה שהכוונה היית ל-'''אמ'''' (קיצור של &quot;אמרינן&quot;) ונשתבש מריבוי העתקות.}}&lt;/sup&gt; בשלהי במה מדליקין &lt;small&gt;{[[שבת_לה_ב|לקמן לה''':''']]}&lt;/small&gt; כוכב אחד יום, שנים בין השמשות, שלשה לילה. אם כן, למה נחלקו שם &lt;small&gt;{[[שבת_לד_ב|לקמן לד''':''']]}&lt;/small&gt; התנאים בשיעור בין השמשות, ניחזי אנן למנין צאת הכוכבים. [ו]יש לומר, שאין אנו בקיאים בשיעור הכוכבים, כדאמרינן התם &lt;small&gt;{[[שבת_לה_ב|שם]]}&lt;/small&gt; לא כוכבים גדולים הנראים [ביום]&lt;sup&gt;{{הערה|כן הוא בלשון תוס' הרא&quot;ש ובגמ' שלפנינו, וכן הוא בגרסת התוס' שבדף בשבת לה'''.''' בד&quot;ה &quot;תרי תילתי מיל&quot;. ובכתה&quot;י השונים כתוב '''&quot;בלילה&quot;''', והשיבוש ברור.}}&lt;/sup&gt;, ולא קטנים הנראים [בלילה]&lt;sup&gt;{{הערה|כנ&quot;ל בהערה הקודמת. ובכתה&quot;י השונים כתוב '''&quot;ביום&quot;''' בשיבוש.}}&lt;/sup&gt;, אלא בינוניים. ואם תאמר, ולמה לא נחלקו כמו כן בעמוד השחר &lt;sup&gt;{{הערה|&quot;הגהות סיני&quot; והוא ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים כתוב &quot;'''או יתנו'''&quot; בשיבוש.}}&lt;/sup&gt;[ו]יתנו בו זמן מתי הוא. [ו]יש לומר, שזמנו קבוע (ידוע)&lt;sup&gt;{{הערה|מילה זו אינה בלשון תוס' הרא&quot;ש, וכן ניכר שמיותרת היא. &quot;והמגיה&quot; טוען שאפשר שהיא פירוש מאוחר למילה &quot;קבוע&quot; שנשתרבב בטעות ללשון כתה&quot;י השונים.}}&lt;/sup&gt;, כמו שמפרש&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(9ב)'''}}&lt;/sup&gt; בירושלמי בפרק קמא דברכות &lt;small&gt;{[[ירושלמי_ברכות_א_א|הלכה א']]}&lt;/small&gt;. מפי רבי.

'''ר' אחאי&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(10ב)'''}}&lt;/sup&gt; ואמרי לה ר' אחא &lt;sup&gt;{{הערה|נראה שיש להוסיף פה את המילה &quot;'''אומר'''&quot;. וכך הוא בגמ' לפנינו, ובכל הדפוסים ישנים וכתה&quot;י שראיתי.}}&lt;/sup&gt; משעה שרוב בני אדם נכנסים להסב'''.
פרש רש&quot;י לשון אחר, בערבי שבתות. מיהו, למאי דמסקינן דעני וכהן לאו חד שיעורא הוא, (היה)&lt;sup&gt;{{הערה|בלשון תוס' הרא&quot;ש כתוב '''&quot;משמע דהדר&quot;''' בלא המילים '''&quot;היה&quot;''' '''&quot;ואז&quot;''', ועל פי זה הקפתי המילים בסוגרים עגולות אך לא הסרתים. וכן ניכר שמיותרים הם.}}&lt;/sup&gt; משמע (אז)&lt;sup&gt;{{הערה|עיין הערה קודמת.}}&lt;/sup&gt; דהדר למאי דאמרינן מעיקרא דעני &lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot; ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים כתוב '''&quot;כבני&quot;''' או '''&quot;בבני&quot;''' בשיבוש תלוי בכת&quot;י.}}&lt;/sup&gt;[ו]בני אדם בערבי שבתות חד שעורא הוא. ואם כן קשה, &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד להשמיט את ה-'''&lt;big&gt;ו&lt;/big&gt;'''', כי לפי עיניינו הוא המשך המילים &quot;'''ואם כן קשה, למה וכו''''&quot; ולא מתחיל קושיה אחרת.}}&lt;/sup&gt;(ו)למה אין מקשה ר' אחא היינו [רבי חנינא]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot; בהתאם לדברי ר' חנינא בגמ' לפנינו, וברור. ובכתה&quot;י השונים חסר.}}&lt;/sup&gt; דאמר משעה שעני נכנס לאכול פתו במלח. ולפי זה יש לנו לפרש בלשון אחר, דבחול מיירי&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(11ב)'''}}&lt;/sup&gt;. אי נמי, נפרש דיאמר דעני ובני אדם לאו חד שעורא הוא, אך היה לו להקשות ולתרץ כן. ואם תאמר, אם עני ובני אדם לאו חד שיעורא הוא, למה לא שאל התלמוד&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(12ב)'''}}&lt;/sup&gt; הי מינייהו מאוחר. &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד ע&quot;פ הרגל לשון בעלי התוס'. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[ו]יש לומר, דפשיטא ליה כיון דעני אחר צאת הכוכבים דשל בני אדם מוקדם, שממהרים לאכול פתן בערבי שבתות קודם צאת הכוכבים מטעם שהכל מוכן להם, וממהרים פן יכלו הנרות. 

'''ר' חנינא היינו ר' אליעזר'''.
&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[תימה, ו]לימא דשני שיעורי[ם]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;הגהות סיני&quot; ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים כתוב &quot;'''דשאני שיעוריה'''&quot; או &quot;דשני '''שיעוריה'''&quot; תלוי בכת&quot;י.}}&lt;/sup&gt; הם, עני וקדוש היום. &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד ע&quot;פ הרגל לשון בעלי התוס', וכן הוא בתוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[ו]יש לומר דלא מסתבר ליה לחלק כל כך בשעורי זמן שכיבה דקודם צאת הכוכבים.
----
&lt;references /&gt;

== דף ג' ==
===[[ברכות_ג_א|דף ג'''.''']]===

V++_

'''לצורת הדף [http://www.daf-yomi.com/Dafyomi_Page.aspx?vt=1&amp;massechet=283&amp;amud=5&amp;fs=0 ראה כאן]'''


'''תרי תנאי ואליבא דר' מאיר'''.
ואם תאמר, אמאי&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(13ב)'''}}&lt;/sup&gt; לא משני דאידי ואידי חד שעורא הוא. &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד ע&quot;פ הרגל לשון בעלי התוס', וכן הוא בתוס' הרא&quot;ש. אך בכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[ו]יש לומר, דלא מסתבר ליה למימר דרוב בני אדם ממהרין לאכול כל כך בערבי שבתות בזמן שהכהנים [טובלים]&lt;sup&gt;{{הערה|בכתה&quot;י השונים כתוב &quot;'''אוכלים'''&quot;, אך בהכרח שהגרסא כאן היא &quot;'''טובלים'''&quot;, וכן הוא בתוס' שבדף ובתוס' הרא&quot;ש. וגרסת כתה&quot;י השונים טעות סופר היא.}}&lt;/sup&gt; שהוא מבעוד יום. אי נמי אי הוי טעם אמת דעני ובני אדם חד שיעורא הוא, א&quot;כ הוי אחר צאת הכוכבים כיון דשיעור דעני&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(14ב)'''}}&lt;/sup&gt; מאוחר. ועוד לספרים דגרסי&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(15ב)'''}}&lt;/sup&gt; בדרבי אחא בשעה שבני אדם נכנסים להסב בערבי שבתות&lt;sup&gt;{{הערה|כך נמצא בגרסת התלמוד הבבלי כת&quot;י פירנצה-לורנציאנה (המגיה).}}&lt;/sup&gt; לא היה יכול לומר כן, דאם כן ר' מאיר היינו ר' אחא. מפי רבי.  

&lt;sup&gt;{{הערה|דיבור זה מובא בכתה&quot;י השונים לקמן בדף ג' ע&quot;ב אחר ד&quot;ה &quot;ראש האשמורת התיכונה&quot;, והצגתיו במקומו הראוי לו. וכן הוא סדר הדיבורים בתוס' הרא&quot;ש.}}&lt;/sup&gt; ['''כי''']&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot; ע&quot;פ לשון תוספות הרא&quot;ש. אך בכתה&quot;י השונים כתוב כאן '''&lt;big&gt;פי'&lt;/big&gt;''' בשיבוש.}}&lt;/sup&gt; '''קא תשיב משמרה ראשונה בסופה'''&lt;sup&gt;{{הערה|גרסת בעלי התוס' כאן היית שונה מהגרסא שלפנינו, וגרסתם כעין: '''כי קא חשיב משמרה ראשונה בסופה ואמצע דאמצעיתא''' (או דמציעתא) '''ותחילת אחרונה''' (ע&quot;פ כת&quot;י פירנצה-לורנציאנה של הגמ'. &quot;המגיה&quot;).}}&lt;/sup&gt;. (כן)&lt;sup&gt;{{הערה|נראה מיותר, וכן אינו בלשון תוס' הרא&quot;ש. &quot;והמגיה&quot; טוען דשמא היה כתוב '''&lt;big&gt;כו'&lt;/big&gt;''' ונשתבש.}}&lt;/sup&gt; ראיתי כתוב בספר ר' יהודה בן&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(16ב)'''}}&lt;/sup&gt; ברזילי, דתנן בפ&quot;ק דיומא &lt;small&gt;{[[יומא_כ_א|כ'''.''']]}&lt;/small&gt; בכל יום תורמין את המזבח מקרות הגבר [או]&lt;sup&gt;{{הערה|כך היא גרסת המשנה בגמ' הבבלית של יומא ובעוד מקומות, וכן הוא בתוספות הרא&quot;ש (המגיה).}}&lt;/sup&gt; בסמוך לו בין מלפניו בין מלאחריו&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(17ב)'''}}&lt;/sup&gt;, ביום הכפורים מחצות, ברגלים מאשמורת&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(18ב)'''}}&lt;/sup&gt; הראשונה&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(19ב)'''}}&lt;/sup&gt;. וכשיזכור הקב&quot;ה אותן ג' עבודות שהיו בסוף משמרה ראשונה, ובחצות לילה ובתחילת אחרונה&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון#ביאורים_2|(א)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, כביכול אין שמחה לפניו. ויהיב בהו תנא סימנא שיהא אדם מצר ודואג כמו שהקב&quot;ה דואג באותן שעות. וגם ראוי באותה שעה להפיל תחינה על חרבן הבית, שנאמר קומי רוני בלילה &lt;small&gt;{[[איכה_ב_יט|איכה ב', י&quot;ט]]}&lt;/small&gt;. 

&lt;sup&gt;{{הערה|דיבור זה מובא בכתה&quot;י השונים לקמן בדף ו' ע&quot;ב בתוך ד&quot;ה '''&quot;אגרא דבי טמיא&quot;''' בשיבוש, והצגתיו במקומו הראוי לו.}}&lt;/sup&gt; '''למאן דגני בבית אפל'''.
ואם תאמר, והלא ר' אליעזר לית ל[יה]&lt;sup&gt;{{הערה|בכתה&quot;י השונים כתוב כאן '''&quot;לו&quot;''' (או &quot;'''לן'''&quot; בשיבוש תלוי בכת&quot;י), והגהתי הדבר לפי הנראה לענ&quot;ד ע&quot;פ הרגל הלשון בכל מקום. ועוד, שהתוס' מדברים במשפט זה בארמית ו-&quot;'''לו'''&quot; הוא בעברית ואינו מזדווג נכון.}}&lt;/sup&gt; לקמן &lt;small&gt;{[[ברכות_ט_ב|ט''':''']]}&lt;/small&gt; ק&quot;ש בעמוד השחר [מיד]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot;. ובכתה&quot;י השונים כתוב &quot;'''מאי'''&quot;, ואינו מובן.}}&lt;/sup&gt;, אלא עד שיכיר בין תכלת לכרתי&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(20ב)'''}}&lt;/sup&gt;. &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד ע&quot;פ הרגל לשון בעלי התוס', וכן הוא בלשון התוס' שבדף. אך בכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[ו]יש לומר, כשידע מתי יעלה עמוד השחר, אז יוכל לכוין לאותו שיעור. מפי רבי.

&lt;sup&gt;{{הערה|דיבור זה מובא בכתה&quot;י השונים אחר הדיבור שאחריו, והצגתיו במקומו הראוי לו. וכן הוא בסדר הדיבורים בתוס' הרא&quot;ש.}}&lt;/sup&gt; '''אוי לי שהחרבתי את ביתי'''.
כלומר, הרבה יש לי להתאונן ולהצטער על זאת&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(21ב)'''}}&lt;/sup&gt;. ואית דלא גרסי לי(ה)&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot;. ורצונו לומר שאינם גורסים &quot;'''אוי לי'''&quot; אלא רק &quot;'''אוי שהחרבתי'''&quot;, מפני שאין ראוי לומר לשון &quot;אוי לי&quot; כלפי הקב&quot;ה. ואכן בכמה כת&quot;י ישנים של הגמ' הגרסא היא &quot;אוי שהחרבתי&quot; (דברי). ועיין בתוס' הרא&quot;ש ליישוב נוסף לגרסת &quot;אוי לי&quot;.}}&lt;/sup&gt;. ולא גרסי נמי לקמן [אוי לאב]&lt;sup&gt;{{הערה|בכתה&quot;י השונים חסר, והוגה ע&quot;פ לשון תוספות הרא&quot;ש (המגיה). ובכמה כת&quot;י ישנים של הגמ' הגרסא היא &quot;אוי '''&lt;big&gt;לו&lt;/big&gt;''' לאב&quot;.}}&lt;/sup&gt;, אלא גרסי אוי שהגלה את בניו, כלומר אוי לרשעים. מיהו, אתי שפיר [כדפרישית]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot;. ובכתה&quot;י השונים כתוב &quot;'''כדפרש&quot;י'''&quot;. והשערת המגיה שהיה כתוב '''כדפרשי'''' שהוא קיצור של &quot;כדפרישית&quot;, ונשתבש.}}&lt;/sup&gt;.

'''היה לך להתפלל תפלה קצרה'''.
תימה, דהא [תפילה קצרה]&lt;sup&gt;{{הערה|הובא בסוף המשפט, איך היותר נראה שזהו מקומו ובטעות השתרבב לסוף המשפט.}}&lt;/sup&gt; גבי גדודי חיה ולסטים תנן &lt;sup&gt;{{הערה|בהתאם להגהה שהגהתי קודם לכן נראה שיש להוסיף פה את המילה &quot;'''לה'''&quot; לתיקון הלשון, שיהיה כתוב &quot;גבי גדודי חיה ולסטים תנן '''&lt;big&gt;לה&lt;/big&gt;''' לקמן&quot;.}}&lt;/sup&gt; לקמן בפרק תפלת השחר &lt;small&gt;{[[ברכות_כט_ב|כ&quot;ט''':''']]}&lt;/small&gt; (תפלה קצרה)&lt;sup&gt;{{הערה|עיין בהערה הראשונה בדיבור זה.}}&lt;/sup&gt; ולא בדרך שלא במקום סכנה, וכאן בדרבי יוסי לא הייתה סכנה. ואי &lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש, וכך נראה לענ&quot;ד דצ&quot;ל גם כאן.}}&lt;/sup&gt;[ב]הביננו [מיירי]&lt;sup&gt;{{הערה|כנ&quot;ל בהערה קודמת.}}&lt;/sup&gt;, לא אשכחנא דקרי לה לקמן &lt;small&gt;{[[ברכות_כט_א|כ&quot;ט'''.''']]}&lt;/small&gt; תפילה קצרה אלא &lt;sup&gt;{{שוליים|'''(22ב)'''}}&lt;/sup&gt; מעין שמנה עשרה. &lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''ואדרבה'''&quot;.}}&lt;/sup&gt;[ועוד] , &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד נכון להגיה בהתאם ללשון המשפט, אך בכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[ד]קאמר&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(23ב)'''}}&lt;/sup&gt; לקמן &lt;small&gt;{[[ברכות_ל_א|ל'''.''']]}&lt;/small&gt; מאי איכא בין הביננו לתפילה קצרה, [מכלל דהביננו לא מקרי תפילה קצרה]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot; ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש, ובכתה&quot;י השונים אינו. ושיער המגיה, שכנראה מחמת כפילות המילים הדומות &quot;תפילה קצרה, תפילה קצרה&quot; שבסוף כל משפט, הושמט בטעות חלק זה מדברי רבינו, ונראה.}}&lt;/sup&gt;. ועוד, מנא [לן]&lt;sup&gt;{{הערה|המגיה. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt; דגבי דרך דמישתרי הביננו יותר&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(24ב)'''}}&lt;/sup&gt;. דאיכא מאן דאמר לקמן &lt;small&gt;{[[ברכות_כח_ב|כ&quot;ח''':''']]}&lt;/small&gt; בכל יום מתפלל אדם הביננו&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון#ביאורים_2|(ב)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, ולאביי דלייט עלה לקמן &lt;small&gt;{[[ברכות_כט_א|כ&quot;ט'''.''']]}&lt;/small&gt; לא אשכחנא שהוא מחלק בין דרך לעלמא&lt;sup&gt;{{הערה|ומ&quot;מ בכתה&quot;י מינכן, אוקספורד, ופריס כתוב בפירוש &quot;אביי לייט אמאן דמצלי הביננו '''במתא'''&quot;, ומשמע דבדרך מותר אף לאביי. וכן בכת&quot;י פירנצה-לורנציאנה הוסיפו המילה &quot;במתא&quot; מעל השורה בסוף דברי אביי. ועיין עוד לקמן {כט.} בתוס' ד&quot;ה '''לייט וכו'''' מה שכתבו שם בשם &quot;יש ספרים&quot;.}}&lt;/sup&gt;. על כן נראה לרבי , &lt;sup&gt;{{שוליים|'''(25ב)'''}}&lt;/sup&gt;דכולי עלמא&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון#ביאורים_2|(ג)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; אומרים הביננו בדרך והיא תפילה קצרה דנסבא. אבל אין להביא ראיה מדאמרינן לקמן &lt;small&gt;{[[ברכות_ל_א|ל'''.''']]}&lt;/small&gt;, מאי איכא בין הביננו לתפלה קצרה. איכא, דאלו הביננו צריך לומר ג' ראשונות וג' אחרונות, וכי הדר לביתיה לא הדר ומצלי. תפלה קצרה &lt;sup&gt;{{הערה|&quot;הגהות סיני&quot;. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''כי'''&quot; בלא הבנה, וההשערה היא שהוא שיבוש של '''&lt;big&gt;כו'&lt;/big&gt;'''.}}&lt;/sup&gt;[וכו'] דהוה משמע שנתקנה הביננו בדרך, דהא אינו אלא לומר איזה חילוק יש בין הביננו לתפלה קצרה&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון#ביאורים_2|(ד)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. מפי רבי.

'''ועונים אמן יהא שמו&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(26ב)'''}}&lt;/sup&gt; הגדול מבורך'''.
מכאן קשיא לרבי על שיש במחזורים &lt;small&gt;{מחזור ויטרי (מהדורת גולדשימדט) הלכות שחרית, סימן מ&quot;ח&lt;sup&gt;{{הערה|דף נ'.}}&lt;/sup&gt;}&lt;/small&gt; בפירוש קדיש, יהא שמיה רבא מברך, [יהא]&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה להגיה לענ&quot;ד בהתאם לגרסת הדברים בתוס' הרא&quot;ש ושאר בעלי תוס'. אך בכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt; שם י&quot;ה &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד בהתאם ללשון תוס' הרא&quot;ש, ובהתאם להבנת העניין וגרסת הדברים גם בשאר בעלי התוס'. אך בכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[גדול ושלם ו]מבורך לעולם. דהא משמע הכא דאינו כי אם תרגום של שמו [הגדול]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot; ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש. אך בכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;. ומה שפירש שם &lt;small&gt;{מחזור ויטרי שם, באמצעו}&lt;/small&gt; שאינו אומר אותו לשון [עברי]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot;. וכן משמע כדבריו מלשון המחזור ויטרי, עיין שם היטב. וכוונת העניין, שאינו אומר אותו לשון עברי כולו, אלא מתחיל בעברית: &quot;יתגדל ויתקדש&quot;, וממשיך בארמית: &quot;שמיה רבא&quot;. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן '''&quot;תרגום&quot;''' בשיבוש.}}&lt;/sup&gt; כולו, בשביל שהוא שבח נאה והשטן מקטרג אם היה מבין. והוא אינו מבין, דאין מלאכי השרת מכירים בלשון&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(27ב)'''}}&lt;/sup&gt; ארמי &lt;small&gt;{[[שבת_יב_ב|שבת יב''':''']]}&lt;/small&gt;, לא נהירא כלל. אלא נראה הטעם, שהיו רגילים לאומרו ב[דרשא]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;הגהות סיני&quot;, והוא ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''ברשא'''&quot; בשיבוש, וכנראה שנשמטה ה-'''ד'''' באמצע המילה.}}&lt;/sup&gt; שהיו [שם]&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד להגיה שהלשון כאן מרגשת חסרה, וכן הוא בלשון תוס' הרא&quot;ש. אך בכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt; עמי הארץ שאין מכירים אלא לשון&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(28ב)'''}}&lt;/sup&gt; ארמי. וכדאמרינן בשלהי סוטה &lt;small&gt;{[[סוטה_מט_א|מט'''.''']]}&lt;/small&gt; על[מא]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;הגהות סיני&quot;, והוא ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''על'''&quot; בלבד בחיסור אותיות.}}&lt;/sup&gt; אמאי מקיים, אסדרא דקדושתא ואיהא שמיה רבא דאגדתא.
----
&lt;references /&gt;
----

===[[ברכות_ג_ב|דף ג''':''']]===

V++_

'''לצורת הדף [http://www.daf-yomi.com/Dafyomi_Page.aspx?vt=1&amp;massechet=283&amp;amud=6&amp;fs=0 ראה כאן]'''


'''במקומן חיישינן'''.
ואם תאמר, והא אמרינן בתרי ופריצי דליכא [אלא]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ תוס' חכמי אנגליה. אך בכתה&quot;י השונים חסר, וגרם לכמה מגיהים להגיה דברים אלו לא נכון מחמת הקושי.}}&lt;/sup&gt; חשד ולא מזיקין. &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד ע&quot;פ הרגל לשון בעלי התוס'. אך בכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[ו]יש לומר דהיינו בסתמא, אבל הכא מיירי שידוע&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(29ב)'''}}&lt;/sup&gt; שמזיקין רגילים שם. אי נמי איפכא, דמסתמא יש לחוש למזיקין, אבל התם איירי&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(30ב)'''}}&lt;/sup&gt; שידוע לנו שאין מזיקין רגילים שם כלל&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון#ביאורים_2|(ה)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. מפי רבי. 

'''ראש האשמורת התיכונה'''.
במחנה מדין משתעי קרא, ומלכותא דרקיעא כעין מלכותא דארעא. 

'''ר' יהושע&lt;sup&gt;{{הערה|בכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''רבי יהושע בן לוי'''&quot;. אך טעות סופר הוא, דהלא תנא זה הוא ר' יהושע סתם דהוא ר' יהושע בן חנניא.}}&lt;/sup&gt; אומר עד שלש שעות'''. 
פירוש, עד סוף שלוש שעות. שכן בני מלכים עומדים בשתי שעות ביום&lt;sup&gt;{{הערה|נראה לענ&quot;ד בכוונת רבינו דהיו עומדים בסוף שתי שעות בתחילת שעה שלישית כפי שכתב רש&quot;י, דאי לאו הכי נמצא דשעה שלישית איננה זמן קימה והיאך יקראו בני מלכים בה. וכן משמע מלשונו דר' יהושע שאמר &quot;שכן דרך בני מלכים '''לעמוד בשלש שעות'''&quot;  דסוף עמידתם היא לכל הפחות בתחילת שעה שלישית, דאי לאו הכי לא היה שייך לומר &quot;לעמוד בשלש שעות&quot; אלא &quot;בשתי שעות&quot;. וכאן שכתב רבינו דעומדים &quot;בשתי השעות&quot;, נראה דכוונתו שעומדים אחר שתי שעות שלימות, לאפוקי שעה שלישית שאינה אלא תחילתה. וכן רבינו בעצמו לקמן בדף ז' ע&quot;א בד&quot;ה &quot;בתלת שעי קמייתא&quot; הביא את דברי רבינו שמעיה וכתב בשמו שהמלכים קמים בשעה שלישית. ואם אינו סובר כשיטתו היה צריך שלא להזכיר דבריו או לחלוק עליו, ומכך שלא עשה זאת משמע דהכי סבירא ליה לרבינו גם כן.}}&lt;/sup&gt; כדאמרינן הכא, ויקראוה בשעה שלישית.

'''אלא לדברי תורה וכ&quot;ש מילי דעלמא'''. 
ואם תאמר, והא אמרינן לקמן בפרק מי שמתו &lt;small&gt;{[[ברכות_יח_א|יח'''.''']]}&lt;/small&gt; דדברי תורה אסורים &lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש. אך בכתה&quot;י השונים כתוב &quot;'''יותר למת'''&quot; 
 או &quot;'''למת'''&quot; (תלוי בכת&quot;י) בשיבוש.}}&lt;/sup&gt;[לפני ה]מת משום לועג לרש &lt;small&gt;{[[משלי_יז_ה|משלי י&quot;ז, ה']]}&lt;/small&gt;, והא לא שייך במילי דעלמא. &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד ע&quot;פ הרגל לשון בעלי התוס', וכן הוא בתוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[ו]יש לומר, דהיינו תוך ארבע אמות כדקאמר&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(31ב)'''}}&lt;/sup&gt; התם. והכא חוץ לארבע אמות שמותר אז בדברי תורה כדמשמע התם &lt;small&gt;{[[ברכות_יח_א|שם]]}&lt;/small&gt;, וכדאמרינן בירושלמי דמי שמתו &lt;small&gt;{[[ירושלמי_ברכות_ג|פ&quot;ג, ה&quot;א]]}&lt;/small&gt;, ושם יש יותר גנאי במילי דעלמא.&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון#ביאורים_2|(ו)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;

'''כיון שהגיע חצות לילה רוח צפונית מנשבת'''.
דהא ארבע רוחות מנשבות בכל יום. רוח מזרחית בשש שעות ראשונות של יום, ורוח מערבית בשש שעות אחרונות, ורוח דרומית בתחילת הלילה, ורוח צפונית [בחצות הלילה. ואע&quot;ג דאמרינן בפרק לא יחפור &lt;small&gt;{[[בבא_בתרא_כה_א|בבא בתרא כה'''.''']]}&lt;/small&gt; ורוח צפונית]&lt;sup&gt;{{הערה|בברכה משולשת הגיהו '''בלשון תוס' הרא&quot;ש''' (שדבריו דומים לדברי רבינו) אחרת, אך הגהה זו לא נראתה בעיני כלל. ולכך הגהתי ע&quot;פ מה שנראה לענ&quot;ד שהוא כפי לשון רש&quot;י, ובהתאם ללשון תוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים חסר כל זה.}}&lt;/sup&gt; מנשבת עם כולם, [מ&quot;מ]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש, ובכתה&quot;י השונים חסר.}}&lt;/sup&gt; כשהייתה לבד[ה]&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה להגיה לשונית, שהלא רוח נקבה היא. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''לבד'''&quot; בלשון זכר.}}&lt;/sup&gt; בחצי הלילה הייתה בחזקה ובגבורתה ועורר הכינור. &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד להגיה בהתאם למבנה לשון המשפט.}}&lt;/sup&gt;[ו]משמע נמי שאין מתחלקים לפי גודל הלילות והימים&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון#ביאורים_2|(ז)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, וכן לא [משתנה]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;הגהות סיני&quot;. ובכתה&quot;י השונים חסר.}}&lt;/sup&gt; לעולם סדר השעות&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון#ביאורים_2|(ח)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. וכן משמע לפי סדר חנ&quot;כל ש&quot;צם &lt;small&gt;{[[שבת_קכט_ב|שבת קכט''':''']]}&lt;/small&gt;, דקיל&quot;ן שלעולם יש י&quot;ב שעות ביום וי&quot;ב שעות בלילה&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון#ביאורים_2|(ט)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. ור' יהושע נמי שהזכיר לעיל &lt;small&gt;{[[ברכות_ט_ב|ט''':''']]}&lt;/small&gt; שלש שעות , וכן לקמן בפרק תפלת השחר &lt;small&gt;{[[ברכות_כו_א|כו'''.''']]}&lt;/small&gt; דמזכ[י]ר&lt;sup&gt;{{הערה|כצ&quot;ל לענ&quot;ד. אך בכל כתה&quot;י כתוב &quot;דמזכר&quot; בשיבוש.}}&lt;/sup&gt; זמן ארבע שעות, אם היו משתנות לפי גודל הלילות והימים, היה לו להזכיר שליש היום או רביע היום&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון#ביאורים_2|(י)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;.   

'''ואין הבור מתמלא מחולייתו'''.
פירש רש&quot;י, דעוקר חוליא&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(32ב)'''}}&lt;/sup&gt; מבור כרוי(ה)&lt;sup&gt;{{הערה|הגהתי ללשון זכר, כיון שהענין חוזר על בור ו-&quot;בור&quot; זכר הוא. ועיין בהערה הבא לחיזוק דברי.}}&lt;/sup&gt; וחוזר ומשליכה&lt;sup&gt;{{הערה|כאן הוא לשון נקבה כיון שחוזר על החוליא שהיא נקבה, ומיד כותב '''&quot;לתוכו&quot;''' בלשון זכר מכיון שחוזר בזה על הבור שהוא זכר. והרי זה סייעתא למה שכתבתי בהערה קודמת.}}&lt;/sup&gt; לתוכו, אין&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(33ב)'''}}&lt;/sup&gt; מתמלא ממנה. וקשה לרבינו תם דהא אין המשל דומה לענין, שהן נוטלים ממון מאלו ונותנים לאלו. ואם היו נוטלים ממון מן העניים וחוזרים ונותנים להם, אז היה דומה למשל&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון#ביאורים_2|(יא)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. על כן פירש רבינו תם, אין הבור מתמלא מחולייתו פירוש ממקום כרייתו&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(34ב)'''}}&lt;/sup&gt;, שלא יתמלא הבור מים מן המים הנובעים בו. והכי נמי אמרינן במדרש שמואל &lt;small&gt;{פרק כ&quot;ז, ג'}&lt;/small&gt;, אין הבור מתמלא מים מחולייתו אלא [א&quot;כ]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים חסר.}}&lt;/sup&gt; ממשיכים לו אמת המים ממקום אחר, כן לא יוכלו לפרנס &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה להגיה לענ&quot;ד בהתאם למבנה לשון המשפט, ואע&quot;פ שאינו מוכרח. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[ה]עניים אם לא יפשטו ידיהם בגדוד. והא דאמרינן לקמן בפרק הרואה &lt;small&gt;{[[ברכות_נט_א|נט'''.''']]}&lt;/small&gt; נטל שני כוכבים מכימה והביא מבול לעולם, ובתר הכי קאמר נטל שני כוכבים מעש והחזירם לכימה. ופריך, ונמלייה מדידיה&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(35ב)'''}}&lt;/sup&gt;, ומשני אין הבור מתמלא מחולייתו. והשתא לפירוש רש&quot;י אתי שפיר טפי&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון#ביאורים_2|(יב)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, שסובר ששני כוכבים של כימה לא אבדו, ולכך מקשה שיחזירם לה כמו ש[היו]&lt;sup&gt;{{הערה|המגיה. אך אפשר גם להגיה &quot;כמו '''שהיה'''&quot;. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;כמו '''שהוא'''&quot;.}}&lt;/sup&gt; בתחילה. ומשני, אין הבור מתמלא מחולייתו כמו בתחילה. אבל לפירוש רבינו תם צריך לפרש, שאבדו אותם שני כוכבים&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון#ביאורים_2|(יג)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. ופריך, ונמלייה מדידיה&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(36ב)'''}}&lt;/sup&gt;, כלומר ירדד כמכה בקורנס וירחיב הכוכבים למלאת הנקב. [ומשני]&lt;sup&gt;{{הערה|בכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''ומתרץ'''&quot; בלשון עברי. אך הנראה לענ&quot;ד כמו שהגהתי, שהרי כך היא לשונו לעיל לגבי פירוש שיטת רש&quot;י. ועוד שבלשון הקושיא בפירוש שיטת ר&quot;ת, השתמש רבינו בלשון ארמי &quot;'''ופריך'''&quot;, וא&quot;כ מסתבר דגם בתשובה ישתמש בלשון ארמי.}}&lt;/sup&gt;, אין הבור מתמלא מחולייתו אם לא [יביא ממקום]&lt;sup&gt;{{הערה|בהתאם ללשון תוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;אם לא '''יבא במקום'''&quot; בשיבוש.}}&lt;/sup&gt; אחר, [ומנהגא]&lt;sup&gt;{{הערה|בגרסת כתה&quot;יהשונים הגרסא היא &quot;'''ומלכותא דרקיעא כעין מלכותא דארעא'''&quot; ולא זכיתי להבין עינינו, דמה עניין מלכות שמים לענייננו?. אי לכך הגהתי על פי לשון ספר הישר לר&quot;ת סימן שמ (בדפוס ראשון דשנת תקע&quot;א). ובזה מובן, דבא להשוות מנהג כוכבי הרקיע למנהג הארץ. וכנראה שהמעתיק נמשך בלשונו אחר הלשון שהזכיר בדיבור המתחיל &quot;ראש האשמורת התיכונה&quot;.}}&lt;/sup&gt; דרקיעא כעין [מנהגא]&lt;sup&gt;{{הערה|עיין הערה קודמת.}}&lt;/sup&gt; דארעא. ויש ספרים דגרסי&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(37ב)'''}}&lt;/sup&gt; התם וליהדרינן לה, משמע שלא אבדו. ולא תיקשי דהיכא אשכחנא בור גבי מים נובעים, [דלא מקרי בור]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש, אך בכתה&quot;י השונים חסר.}}&lt;/sup&gt; אלא גבי מכונסים. דטובא אשכחנא, כמו בור הגולה דמדות &lt;small&gt;{[[משנה_מדות_ה_ד|פ&quot;ה, מ&quot;ד]]}&lt;/small&gt;, ובור של עולי בבל &lt;small&gt;{[[נדרים_מח_א|נדרים מח'''.''']]}&lt;/small&gt;. וריב&quot;א פירש אין הבור מתמלא מחולייתו, כמו חוליית הבור והסלע &lt;small&gt;{[[משנה_שבת_יא_ב|שבת פי&quot;א, מ&quot;ב]]}&lt;/small&gt;. כלומר, אין רגילים לעשות שפה [גבוהה לבור]&lt;sup&gt;{{הערה|כצ&quot;ל בהתאם ללשון תוס' הרא&quot;ש, איך בכתה&quot;י השונים כתוב &quot;'''לבור גבוה'''&quot; ולשון מגומגמת היא.}}&lt;/sup&gt;, שאם תשליך החוליא&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(38ב)'''}}&lt;/sup&gt; לתוך עומקו ש[י]תמלא&lt;sup&gt;{{הערה|בכתה&quot;י כתוב &quot;'''שתתמלא'''&quot;. אך כיוון שבור לשון זכר הוא ותתמלא לשון נקבה, אינו מתיישב נכון. לכך הגהתיו ללשון זכר.}}&lt;/sup&gt; ממנה. ורבי פירש, שאם תחפור חוליא&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(39ב)'''}}&lt;/sup&gt; בבור זה ותניחנה מצד זה אינו מתמלא, כי מה שנתן בצד זה חסר בצד זה. כך מה שנפרנס העניים חסר מן העשירים. מפי רבי.

'''ונמלכים בסנהדרין'''. 
כדתנן &lt;small&gt;{[[משנה_סנהדרין_א_ה|סנהדרין פ&quot;א, מ&quot;ה]]}&lt;/small&gt; אין מוציאין למלחמת הרשות אלא על פי בית דין של שבעים ואחד. וגם הם היו בעלי עצה וגבורה.

'''וכן הוא אומר ועצת אחיתופל וכו''''.
מפרש בירושלמי &lt;small&gt;{[[ירושלמי_סנהדרין_י#הלכה_ב_גמרא|סנהדרין פ&quot;י, ה&quot;ב]]}&lt;/small&gt; שהיו שואלים אח&quot;כ באורים ותומים ומוצאים כדבריו, שנאמר כאשר ישאל איש בדבר האלוקים.
----

===ביאורים===
 '''א.''' ואע&quot;פ שקרות הגבר בסמוך לו '''הוא''' הזמן השלישי שתורמין בו המזבח, והוא אין זמנו בתחילת המשמרה השלישית דהיא עלות השחר אלא זמן מועט קודם לכן. מ&quot;מ כיון דקרות הגבר אין זמנו מוגדר, נקבע כאן זמן עלות השחר לזמן שכנגדו כיון שהוא מוגדר וסמוך לו. כך נראה לענ&quot;ד.
-------------------------------------------------------------------------------
 '''ב.''' לקמן במשנה בדף כח: שנינו דרבי יהושע סובר שמתפלל אדם בכל יום הביננו (מעין שמונה עשרה), ועל שיטה זו קילל אביי בגמ' שלא להתפלל אותה. והנראה שהזכיר רבינו שיטה זו דר' יהושע עם קללת אביי דווקא בתור המקור לקושיתו, כיון שרוצה רבינו לומר בזה דלדעתו למ&quot;ד '''שאין''' אדם מתפלל הביננו בכל יום אין רלוונטיות לשאלתנו, כיון דאין לו תפילת הביננו כלל. וכן לר' עקיבא שפוסק שיכול לאומרה גם בבית הכנסת אם אין שמונה עשרה שגורה בפיו, א&quot;כ הוא הדין דיוכל לאומרה בדרך אם דעתו טרודה. ואפי' למ&quot;ד שמתפלל אדם תפילת שמונה עשרה בכל יום, '''בלא קיללת אביי''' מותר הוא להתפלל הביננו בבית הכנסת אף אם בקיא בשמונה עשרה ברכות וכל שכן בדרך. ויוצא א&quot;כ דלכל השיטות הנ&quot;ל אין מקום להקשות כלום. ורק לאביי שקילל והגביל את היתר השימוש בתפלת הביננו למ&quot;ד שמתיר להתפלל הביננו בכל יום, יש מקום למצוא הגבלה של היתר בדרך. דאף לאביי שאין דעתו נוחה בתפילה זו, לא מסתבר שיקלל את מי שאנוס ומוכרח להשתמש בה כגון בדרך, אלא שאין ראיה מדברי הגמ' לחלק לשיטתו בין דרך לעלמא לפי גרסתנו בגמ'. ולכך הוקשה זאת לרבינו.
-------------------------------------------------------------------------------
 '''ג.''' בגרסא כת&quot;י אוקספורד הגרסא היא &quot;דכ&quot;ע&quot; (דכולי עלמא) בלא ל', ואומר המגיה שהכוונה בזה שכולם אפי' מי שאינו נמצא במקום גדודי חיה ולסטים, יכולים לומר הביננו בדרך. ומביא ראיה שכך פירוש העניין מלשון חידושי הרא&quot;ה (דפוס תשס&quot;ז} בדף טו (מדפי הספר) שהזכיר עניין זה שדנו בו תוס', ומסיק &quot;'''ושמעינן מינה דכולי עלמא בדרך שארי לצלויי לכתחילה הביננו'''&quot;. אך שאר כת&quot;י של רבינו גורסים &quot;ד'''&lt;big&gt;ל&lt;/big&gt;'''כולי עלמא&quot;. ואולי אפשר ליישב בדוחק לגרסתם, דהכוונה דבין למאן דאמר '''שאין''' מתפלל אדם הביננו בכל יום, ובין לאביי דלייט עלה, לכולם מותר לומר הביננו בדרך. אך היותר נראה כהבנת הרא&quot;ה. ומכל מקום נראה דאף לגרסא הגורסת &quot;'''דכולי עלמא'''&quot;, בכלל כוונת הדברים היא שלכל השיטות (דהיינו דאף למאן דאמר ש&lt;big&gt;'''אין'''&lt;/big&gt; אדם מתפלל הביננו בכל יום) מותר להתפלל בדרך הביננו (ולאפוקי מההבנה הקודמת שלמ&quot;ד אין אדם מתפלל הביננו בכל יום, אין תפילת הביננו כלל ואפי' בדרך). ומ&quot;מ כוונת ר&quot;י (רבו של רבינו) לומר בתירוצו, דלא כמו שהבנו עד עכשיו דכל דיוני החכמים היו על השימוש בהביננו בין בעיר ובין בדרך. אלא כל דיוני התנאים והאמוראים על הביננו מתחילים אך ורק כשהאדם בעיר, אבל בדרך לא דנו בזה דודאי מותר לכולי עלמא.
-------------------------------------------------------------------------------
 '''ד.''' דהיינו '''שאף''' בלא תירוצו של ר&quot;י אין ראיה שהביננו נתקנה בדרך, כיון שהיה אפשר לומר שדברי הגמ' האלו נאמרו רק בכדי לפרש חילוק דיניה של הביננו מתפילה קצרה שכל אמירתה היא רק בדרך במקום לסטים, ולעיקר הדין '''בלא קיללת אביי'''. וזה בין למ&quot;ד מתפלל אדם הביננו בכל יום ובין לדעת ר' עקיבא שם שסובר שנתקנה עבור מי שאינו בקיא (שלשיטתם אפשר לאומרה אפי' בבית הכנסת, ואין חילוק מיוחד לדרך). אבל אחר קללת אביי היינו סוברים (בלא תירוץ ר&quot;י) שאין להתפלל הביננו כלל ואפי' בדרך. ומ&quot;מ אפי' אחר תירוץ ר&quot;י  אין שום הכרח מגמ' זו שעיקר תקנת הביננו היא בדרך, כיון שהשימוש בה בדרך הוא רק מסתעף להיתר להשתמש בה במקום אחר, דהיינו או להיתר להשתמש בה במקום שמונה עשרה אם רוצה או להיתר למי שאינו בקיא בשמונה עשרה למר כדאית ליה ולמר כדאית ליה, אך לא במיוחד לדרך. ואפי' למ&quot;ד אין אדם מתפלל הביננו בכל יום (אחר תירוצו של ר&quot;י), כל ההיתר להשתמש בה בדרך הוא מפני שהוא סבור שנתקנה למקרים של אונס, ובדרך נחשב לאונס מפני שמפסיקים בו עוברי דרכים, אך לא נתקנה במיוחד עבור הדרך כמו שנתקנה התפילה קצרה (דברי). אך תוס' הרא&quot;ש והרשב&quot;א אכן הוכיחו מכאן דהביננו נתקנה בדרך (המגיה)
----
 '''ה.''' &quot;והמגיה&quot; הקשה א&quot;כ איך יתיישב לפי&quot;ז פירוש המילה &quot;במקומן&quot;. ונלענ&quot;ד ליישב, דלפירוש זה &quot;במקומן&quot; הכוונה במקומות שרגילים להיות מצויים בהם, והיינו סתם חורבות דהם מקום המוחזק ורגיל במזיקין. והגמ' שהעמידה הברייתא שאסרה בחשד אף בלא חשש מפולת ומזיקין (בחדתי ובתרי ופריצי), מדברת דווקא במקום שידוע לנו שאין מזיקין מצויין שם, אלא שחוששים שמא יזדמן לשם מזיק מפני שהוא מקום עזוב, ולכך לא יכנס אפ' בהכי כשהוא יחידי.
------------------------------------------------------------------------------- 
 '''ו.''' דהיינו שבתוך ארבע אמות דהוא אסור משום לועג לרש בדברי תורה, הרי יש איסור חמור יותר בעיסוק בדברי תורה דהוא גם משום לועג לרש וגם משום כבוד המת, מהאיסור לעסוק בדברים בטלים דאינו אלא משום כבוד המת שנראה כאילו נתייאש מליטפל בו. אך מחוץ לארבע אמות דאינו אלא משום כבוד המת, העיסוק בדברים בטלים יש בו יותר גנאי מעיסוק בדברי תורה כיון דחשובים הם.
-------------------------------------------------------------------------------
 '''ז.''' רצונו ז&quot;ל להוכיח מכאן שחישוב השעות הוא לעולם לפי שעות זמניות, דהיינו שלעולם מחלקים את היום ל-12 שעות ואת הלילה ל-12 שעות בין בימים והלילות הארוכים ובין בימים והלילות הקצרים. ובא לאפוקי שאין מחלקים את ה24 שעות ל24 חלקים שווים כך שכל חלק יחשב לשעה, שהם הנקראים שעות שוות או שעות בינוניות. ומה שכתב רבינו &quot;שאין מתחלקים לפי גודל הלילות והימים&quot;, הכוונה היא אין שאין אומרים שבימים ארוכים לדוג' מתחלקים השעות באופן שיש 18 שעות ביום ובלילה 6 שעות, שבזה נמצא שמתחלקים השעות לפי גודל הימים והלילות. אלא לעולם שתים עשר שעות לזה ושתים עשר שעות לזה.
------------------------------------------------------------------------------- 
 '''ח.''' נראה לענ&quot;ד כוונתו בזה, שמכאן משמע שאין משתנים זמני נשיבת הרוחות כשמשתנים אורך וקוצר היום והלילה. 
 '''וכן נראה מהזוהר הקדוש''' בפרשת בראשית שאומרים חז&quot;ל על ענין זה וז&quot;ל: ותאנא, אמר ר' יצחק ארבע רוחות מנשבות בכל יום, מארבע רוחות העולם. רוח מזרח מנשבת מהבוקר ועד חצי היום וכו' רוח מערב מנשבת מחצי היום עד הלילה וכו' רוח דרום מנשבת מרישא דליליא עד פלגות ליליא וכו' רוח צפון מנשבת מחצי הלילה עד הבוקר (עכ&quot;ל הזוהר הקדוש). ומשמע מזמני נשיבת הרוחות, שחישוב זמני השעות בזמני נשיבת הרוחות הוא ליום בפני עצמו וללילה בפני עצמו. ולכך, אין משתנה לעולם זמני נשיבתם של הרוחות, אלא כל רוח נושבת בשעה שלה בין בימים הארוכים ובין בימים הקצרים.
------------------------------------------------------------------------------- 
 '''ט.''' שצ&quot;ם חנכ&quot;ל הם ראשי תיבות לשמות כוכבי המזלות המשמשים במהלך היום שהם: שבתאי, צדק, מאדים, חמה, נוגה, כוכב, לבנה. וסדר שצ&quot;ם חנכ&quot;ל שהוזכר הינו לפי סדר תחילת שימושם בשעה שנתלו בשמים בתחילת ליל רביעי. ששעה ראשונה של ליל רביעי שימש שבתאי, ובשעה שאחרי צדק, ובשעה שלישית מאדים וכו', ואחר שבע שעות, חוזר שבתאי ומשמש שוב ואחריו צדק וחוזר חלילה. ולפי סדר זה, כל תחילת לילה מימי השבוע מתחיל לשמש בו מזל אחר משבעת המזלות, שבתחילת ליל ראשון שהוא מוצ&quot;ש משמש מזל כוכב, ובליל יום שני משמש מזל צדק וכו' לפי סדר סימני המזלות כצנ&quot;ש חל&quot;ם. וכן בכל תחילת יום מימי השבוע מתחיל לשמש בו מזל אחר, שבתחילת יום ראשון משמש מזל חמה, ובתחילת יום שני משמש מזל לבנה וכו' לפי סדר סימני המזלות חל&quot;ם כצנ&quot;ש. ונמצא א&quot;כ, שחישוב השעות נעשה ליום בפני עצמו ולילה בפני עצמו, שאם תאמר שהמדובר הוא לפי שעות שוות, נמצא א&quot;כ שאין המזלות מתחילות לשמש בתחילת ימי השבוע לפי הסדר הנ&quot;ל כפי שאמרנו, אלא רק בזמנים שהיום והלילה שווים. שהלא אין שתים עשר שעות הלילה בשעות שוות, מסתיימות בתחילת היום ממש ברוב ימי השנה.
------------------------------------------------------------------------------- 
 '''י.''' רצונו לומר, שאם המדובר הוא בשעות שוות, נמצא שיש יותר משתים עשר שעות ביום או פחות מכך ברוב ימי השנה, וא&quot;כ לבוא ולומר שלש שעות או ארבע שעות אינו מדד נכון לשליש היום או לרביע היום, שאפשר שהם יותר מכך או פחות מכך. ולכך אם ובאמת כוונתם היית לשעות שוות, היה להם לנקוט בלשון שליש היום ורביע היום שהם גדר הזמן הנכון. ולפיכך מסיק רבינו שבהכרח חז&quot;ל חישבו את הזמנים לפי שעות זמניות, שלעולם שתים עשרה שעות ליום ושתים עשרה שעות ללילה. ולכן שלש שעות וארבע שעות הם גדר זמן נכון לשליש היום ורביע היום.
------------------------------------------------------------------------------- 
 '''יא.''' מה שנראה בעיני ישוב לדעת רש&quot;י בזה הוא, שדפנות הבור החפור הוא במשל העניים, וחסרון העפר שבבור החפור, הוא במשל חסרון ממונם. ודפנות קרקעית הבור שמלא עפר הוא במשל העשירים, והעפר שבקרקעית הוא במשל ממון העשירים. וכשאתה נוטל מן העפר שבתחתית הבור ומחזיר העפר חזרה, אינו מתמלא חיסרון הבור בכך. ושפיר הוי דומה לנמשל. דהבור הוא במשל כלל ישראל, ונטילת העפר מתחתית הבור ונתינתו בחזרה, הוא במשל נטילת הממון מן העשירים ונתינתו לעניים להשלים חסרונם. ואח&quot;כ ראיתי דכן אמר הגר&quot;א מוילנא זצ&quot;ל באמרי נועם, דהבור הוא במשל כלל ישראל וז&quot;ל: '''לפי פרש&quot;י שלפנינו שכתוב העוקר חוליא מבור כרוי וכו' אתי שפיר. דהם אמרו לו עמך ישראל וכו', פי' כלל ישראל בין עשירים בין עניים. ונמצא דהם דומים בכלל כבור כרוי(ה) שאינו מלא מהם וכו''''. וכן בספר קדושה וברכה לבעל סמיכת חכמים כתב על קושית ר&quot;ת, וז&quot;ל: '''לכאורה אין מקום לקושייתם, כי רש&quot;י סובר שכל ישראל הם כאיש אחד כדאשכחן בכמה דוכתי''' וכו' '''ושפיר הוא דומה לנמשל ממש. וק&quot;ל.''' והנראה שכוונתם של הגר&quot;א והקדושה וברכה בזה הוא כפי שאמרנו, שתוכן הבור מכוון על כלל ישראל, אלא שהחסרון שבבור על חסרון ממון העניים והעפר שבתחתית הבור על ממון העשירים כנ&quot;ל.
------------------------------------------------------------------------------- 
 '''יב.''' אך ראה תוס' המקביל בסנהדרין טז'''.''' שהקשו על רש&quot;י מגמ' זו של כימה. אך יש מקום לתרץ בפשטות, דאף פה אין זה ראיה גמורה לרש&quot;י, אלא כוונת רבינו שגמ' זו יותר מתיישבת עם דברי רש&quot;י מאשר עם דבריו של ר&quot;ת. שאין בהבנת ר&quot;ת שום דמיון להבנת הדברים ששם, והוצרך רבינו להסביר הבנה אחרת בדברים שבגמ' שם, על מנת שיתאפשר לדמות הדברים להבנתו של ר&quot;ת.
------------------------------------------------------------------------------- 
 '''יג.''' אך ראה בספר הישר לרבינו תם סימן תיט (במהדורת דבליצקי) שסובר לכאורה שלא אבדו, וז&quot;ל: '''וההיא דהרואה פריך, ונימליה מדידיה. ה&quot;פ, ירחיב ויאריך ב' כוכבי כימה וימלא וכו'''' וא&quot;כ בפירוש כתב דצריך להאריך ולהרחיב השני כוכבים שנטל ולא את הכוכבים שנותרו, וא&quot;כ לא אבדו. אך אפשר שהמילה '''ב'''' טעות סופר היא, וא&quot;כ אתיא שפיר עם דברי רבינו. ואכן בספר הישר בדפוס ראשון דשנת תקע&quot;א כתוב: '''ה&quot;פ יאריך וירחיב כוכב[י]''' (כצ&quot;ל) '''כימה''' בלא האות '''ב''''. והמגיה טוען ביחס לגרסה שגורסת ב', שאפשר שהגרסא היית &quot;יאריך וירחיב &lt;big&gt;'''ב'''&lt;/big&gt;כוכבי כימה&quot; והופרדה ה-ב' בטעות. ומ&quot;מ כך או כך אותם שתי כוכבים אינם מוזכרים בפירוש בדברי ר&quot;ת. ולגבי מה שכתב רבינו בלשון המורה על כך שכביכול הוא זה שחידשו בדעת ר&quot;ת. צריך לפרש דכוונתו לומר, דפירוש דברי ר&quot;ת כשאמר &quot;יאריך וירחיב כוכבי כימה&quot;, הכוונה לכוכבים שנותרו ולא על אותם ב' כוכבים שנטל, דהם אבדו. דהיינו שבא לפרש דברי ר&quot;ת שכתב בספר הישר ולא לחדשם מאפס.
----
&lt;references /&gt;

== דף ד' ==
===[[ברכות_ד_א|דף ד'''.''']]=== 

V++_

'''לצורת הדף [http://www.daf-yomi.com/Dafyomi_Page.aspx?vt=1&amp;massechet=283&amp;amud=7&amp;fs=0 ראה כאן]'''


'''הכי גריס רבינו תם'''. 
יהוידע בן בניהו זה סנהדרין, וכן הוא אומר ובניהו בן יהוידע על הכרתי ועל הפלתי. ולמה נקרא שמם כרתי ופלתי. כרתי, שכורתים דבריהם, [פירוש, שחותכים ודנים דין אמת]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש וכעין זה בתוס' שבדף, וכן ניכר מהלשון. ובכתה&quot;י השונים משפט זה כתוב בהמשך בשיבוש.}}&lt;/sup&gt;. פלתי, שמופלאים בדבריהם (פירוש, שחותכים ודנים דין אמת, מופלאים)&lt;sup&gt;{{הערה|עיין בהערה הקודמת.}}&lt;/sup&gt;, כמו מופלא שבבית דין. ואביתר אלו אורים ותומים, שכן מצינו שהיה שואל דוד בו באורים ותומים. ורש&quot;י הפך הגרסא&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים_3|(א)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, ודחק לפרש דכרתי ופלתי הם אורים ותומים, ובניהו היה קודם להם. וגרסת ספרים ישנים ניחא טפי.

'''תנא, לא מפיבושת שמו אלא איש בושת''' ['''שמו''']&lt;sup&gt;{{הערה|חסר בכתה&quot;י השונים, והשלמתיו כפי הנראה נכון לעין הקורא. וכן הוא בלשון תוס' הרא&quot;ש.}}&lt;/sup&gt;.
כך גרסת הספרים&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(40ב)'''}}&lt;/sup&gt; שלנו. ורבינו תם גריס לא מפיבושת שמו אלא [אש]&lt;sup&gt;{{הערה|בכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''איש''' בעל&quot;, אך בדברי הימים כתוב '''אשבעל''' בלא יו&quot;ד. ואכן בתוס' הרא&quot;ש כתב '''&quot;אש בעל&quot;''' כפי הכתוב בדברי הימים, ולכך הגהתי גם כאן.}}&lt;/sup&gt; בעל שמו, והוא מפיבושת בן שאול בן רצפה בת איה, והוא &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד ע&quot;פ מבנה הלשון.}}&lt;/sup&gt;[ה]נזכר בדברי הימים &lt;small&gt;{א'. [[דברי_הימים_א_ח_לג|ח', ל&quot;ג]]. וכן [[דברי_הימים_א_ט_לט|ט', ל&quot;ט]]}&lt;/small&gt;. ואיש בושת לא נזכר עם בני שאול לא בשמואל &lt;small&gt;{[[שמואל_א_יד_מט|א. י&quot;ד, מ&quot;ט]]}&lt;/small&gt; ולא בדברי הימים &lt;small&gt;{שם}&lt;/small&gt; .&lt;sup&gt;{{הערה|בכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''אלא''' מפיבושת&quot;, אך הלשון קשה שהלא כבר אמר זאת קודם לכן. ולכך הגהתיו בהתאם לענ&quot;ד, ורצונו להוסיף פה הטעם מדוע נימנה בדברי הימים עם הגיבורים מבני שאול אע&quot;פ שלא היה מהם.}}&lt;/sup&gt;[ו]מפיבושת מתוך חכמתו זכה ונמנה עם בני שאול בדברי הימים, [ודוד]&lt;sup&gt;{{הערה|בכתה&quot;י השונים יש רווח מקום חלק לפני מילה זו, וכך הגהתי לענ&quot;ד.}}&lt;/sup&gt; בעל כרחו העבירו לפני הארון כמו שהעביר מפיבושת בן יהונתן אלא שביקש שלא יקלטנו הארון&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים_3|(ב)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; &lt;small&gt;{[[יבמות_עט_א|יבמות עט'''.''']]}&lt;/small&gt;. ושמא [אף]&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד לפי מבנה לשון המשפט, אך בכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt; על רבו ביקש רחמים ולא נענה &lt;sup&gt;{{הערה|בכתה&quot;י השונים יש כאן רווח מקום חלק לפני מילה זו. &quot;והמגיה והגהות סיני&quot; הגיהו כאן באופנים מסוימים אך לא נראו בעיני, ולכך הגהתיו בהתאם לענ&quot;ד.}}&lt;/sup&gt;[כיון ש]לא נמצא יותר (או)&lt;sup&gt;{{הערה|כך כתוב בכתה&quot;י השונים בשיבוש והקפתיו, אך &quot;המגיה&quot; טען שצריך להגיה זאת בתור &quot;אז&quot;.}}&lt;/sup&gt; מבני שאול להשלים השבעה. ועל מפיבושת בן יהונתן ביקש רחמים מפני הברית. והרב רבינו שמעיה גריס, אלא מריבעל שמו שנקרא [כך]&lt;sup&gt;{{הערה|המגיה, אך בכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt; בדברי הימים &lt;small&gt;{שם}&lt;/small&gt; [משום]&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד לפי מבנה לשון המשפט, אך בכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt; שהיה מריב עם דוד בעליו בהלכה. ואגב ריהטיה לא עיין בה, דהא דריש ליה בשבת &lt;small&gt;{[[שבת_נו_ב|נו''':''']]}&lt;/small&gt; בעניין אחר, למה נקרא שמו מריבעל &lt;sup&gt;{{שוליים|'''(41ב)'''}}&lt;/sup&gt; שהיה מריב עם בעליו, שאמר לו אין לי תרעומת אלא על מי שהביאך בשלום, ואותו היה, מפיבושת בן יהונתן בן שאול. ואין לגרוס לא מפיבושת שמו אלא מריבעל שמו, ולמה נקרא שמו מפיבושת [וכו']&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot;. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;כלל&quot;.}}&lt;/sup&gt;, דאדרבה עיקר [שמו]&lt;sup&gt;{{הערה|ניכר כאן שחסרה מילה זו לענ&quot;ד. ובכתה&quot;י השונים חסר.}}&lt;/sup&gt; של בן יהונתן מפיבושת [הוא]&lt;sup&gt;{{הערה|בכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;שמו&quot; אך אינו נכון לפי לשון המשפט. וזאת כיון שהלא בהכרח היה כתוב לפני כן במשפט זה: &quot;שעיקר '''&lt;big&gt;שמו&lt;/big&gt;''' של בן יהונתן וכו'&quot; וכפי שהגהתי, ולכך אי אפשר לומר שעוד הפעם אמר בסוף &quot;מפיבושת '''שמו'''&quot; שאינו נכון לשונית ומיותר הוא, לכך הגהתיו בהתאם ללשון המשפט. ואפשר שהמילה &quot;שמו&quot; שאמורה להיות בתחילת המשפט כפי שהגהתי, השתרבבה בטעות לסוף המשפט והחליפה את המילה &quot;הוא&quot;.}}&lt;/sup&gt;. '''('''אבל בהא הוה ניחא שבקש עליו [רחמים]&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה נכון לענ&quot;ד, אך בכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;, שהיה רבו&lt;sup&gt;{{הערה|לא זכיתי להבין מה רצה לומר פה. דאם נאמר שחוזר משפט זה על מפיבושת בן יהונתן א&quot;כ מאי ניחא, הא מפני הברית התפלל ולא מפני שהיה הוא רבו של דוד. ואם נאמר שחוזר על מפיבושת בן שאול דהוא אשבעל, א&quot;כ איפכא הוה ליה למימר &quot;דהשתא ניחא '''שלא''' התפלל עליו, כיון '''שלא''' היה רבו&quot;. ואולי דברים אלו הם מדברי מגיה שנשתרבבו לתוך דברי רבינו, וכן המשך הדברים עד סוף הדיבור. וראיה לכך, שכתב מיד דקשיא ליה על גרסת רבינו שמעיה מדוע לא הזכיר דרשה דכאן שם ודרשה דשם כאן. ולכאורה קשה על קושיתו, דהלא רבינו כבר דחה גרסת רבינו שמעיה משני טעמים, וכיון דכבר העמיד רבינו את דעתו ביחס אליהם היאך יחזור מדבריו בלא שום יישוב וטענה. ואף הלשון ניכרת קצת, שנכתבה בלשון חפוזה כדרך הגהות קצרות.}}&lt;/sup&gt;. אבל קשה, דבשבת לא ראיתי כלל דרשה זו אם היינו גורסים כן, ולא הכא דרשא דהתם. ש&quot;מ תרתי נינהו.''')'''&lt;sup&gt;{{הערה|ראה הערה קודמת.}}&lt;/sup&gt;

'''חכמים כמאן סבירא להו'''. 
בעל כרחין&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(42ב)'''}}&lt;/sup&gt; אינו כל כך זמן שכיבה אלא [אי]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;הגהות סיני&quot;, אך בכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt; כר' אליעזר אי [כרבן גמליאל]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;הגהות סיני&quot;, אך בכתה&quot;י השונים כתוב &quot;'''כרבנן'''&quot; בשיבוש.}}&lt;/sup&gt;
----

===ביאורים===
 א. נראה בעיני שרבינו מתייחס רק לשינויי גרסת הגמ' בסדר הדברים, ולא לשינוי גרסת הפסוק &quot;ואחרי אחיתופל&quot;. שאע&quot;פ שמצינו שבעלי התוס' המאוחרים דנו בכך שרש&quot;י גרס את לשון הפסוק כך: &quot;ואחרי אחיתופל '''בניהו בן יהוידע'''&quot; בזמן שלפנינו כתוב בפסוק &quot;יהוידע בן בניהו&quot;, מ&quot;מ רבינו תם בספר הישר לא הזכיר עניין שינוי הפסוק, אלא רק כתב על פירוש רש&quot;י &quot;ולשון הקונטרס אין נוח&quot;. ואם נאמר שראה גרסת רש&quot;י שלפנינו, א&quot;כ היה צריך להזכיר עניין שינוי לשון הפסוק ולומר שאין זה נכון ולא רק שאינו נוח. אלא בהכרח צ&quot;ל שחוזרים דברי ר&quot;ת רק על סדר הדברים בגרסת הגמ' בדעת רש&quot;י, שסדר זה לדבריו אינו נוח. וכן רבינו כאן לא הזכיר עניין שינוי גרסת הפסוק, אלא רק שהיפך רש&quot;י הגרסא, ושגרסת הספרים הישנים נוחה יותר מגרסתו וכדברי רבינו תם. ואכן בחידושי הר&quot;ן לסנהדרין {טז.} מבאר הר&quot;ן את גרסת הגמ' לשיטת רש&quot;י, ושם הוא גורס בשיטת רש&quot;י ואחרי אחיתופל '''יהוידע בן בניהו'''&quot; כפי שמופיע לפנינו בפסוק וכפי שגרס רבינו תם, ואח&quot;כ חתם &quot;זוהי שיטת רש&quot;י הנכונה והמוסכמת&quot;. וא&quot;כ יש להסיק מכך שבגרסת רש&quot;י שלפנינו נפלה טעות סופר במהלך השנים בתקופת הראשונים, ובעלי התוס' המאוחרים כבר ראו את הגרסא המשובשת בדבריו של רש&quot;י מה שלא ראו רבינו תם ורבינו (והר&quot;ן או שראה הגרסא הראשונה או שכפי הנראה הגיה גרסת הפסוק לרש&quot;י בהתאם למה שבאמת היא גרסת רש&quot;י לדעתו). ולכך בעלי התוס' האחרונים דנו על גרסת הפסוק בגמ' לדעת רש&quot;י, מה שלא דנו על כך בעלי התוס' הראשונים. ומ&quot;מ כבר בתקופת הגאונים ראו את גרסת הפסוק המשובשת שכבר היית קיימת בחלק מגרסאות הגמ' שלפניהם, והסיקו כפי שהסיקו בעלי התוס' האחרונים {ראה אוצר הגאונים ברכות, חלק &quot;אוצר התשובות&quot; דף 6}.
----
 ב. יוצא לפי דעת ר&quot;ת שיש כאן שלושה אנשים. מפיבושת שהוא אשבעל רבו של דוד ובנו של שאול שהוזכר בדברי הימים מפני חכמתו. איש בושת שהוא בן נוסף של שאול שלא הוזכר בדברי הימים. ומפיבושת בן יהונתן בן שאול שהוזכר אף בשם מריבעל, שהוא שהעביר דוד לפני הארון והתפלל עליו שלא יקלטנו.
----
&lt;references /&gt;
----

===[[ברכות_ד_ב|דף ד''':''']]===

V++_

'''לצורת הדף [http://www.daf-yomi.com/Dafyomi_Page.aspx?vt=1&amp;massechet=283&amp;amud=8&amp;fs=0 ראה כאן]'''


'''וקורא ק&quot;ש ומתפלל ואוכל פתו וכו''''.
מכאן משמע שמשעה שהגיע זמן ק&quot;ש של לילה שאין לאדם לאכול בתחילה סעודה של לילה עד שיקרא ק&quot;ש ויתפלל.

'''מסייע ליה&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(43ב)'''}}&lt;/sup&gt; לר' יוחנן, דאמר רבי יוחנן איזהו בן העולם הבא זה הסומך וכו''''&lt;sup&gt;{{הערה|יש בכתה&quot;י שגורסים &quot;זה הסומך גאולה של ערבית לתפילה וכו'&quot;. ואם גורסים כן, אם כן אין מקום לגרוס &lt;big&gt;&quot;&lt;/big&gt;וכו'&lt;big&gt;&quot;&lt;/big&gt; שהלא בכך כולל הדיבור את כל המאמר ואינו מקצר דבר. &quot;והמגיה&quot; מוסיף ומעיר, דגרסא זו אכן קיימת בכת&quot;י של הגמ' ובראשונים, אך לפנינו כתוב בלא המילים &quot;של ערבית&quot;.}}&lt;/sup&gt;.
תימה לרבי, [ואנן]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot;, ודומה לזה בלשון הרשב&quot;א. אך בכתה&quot;י השונים כתוב &quot;'''יוחנן'''&quot; בשיבוש.}}&lt;/sup&gt; כמאן קיימא לן שאין [אנו]&lt;sup&gt;{{הערה|בהתאם ללשון תוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים חסר.}}&lt;/sup&gt; סומכים גאולה של ערבית, שהרי אנו מפסיקים בפסוקים ויראו עינינו וקדיש. ושמא סבירא לן כרב&lt;sup&gt;{{הערה|הגרסא שהיית לפני רבינו שם היא כפי הנראה: &quot;והלכתא כדברי האומר חובה. ורב אמר תפילת ערבית רשות&quot; או בדומה לכך, וכפי שהביא מסורת הש&quot;ס (בהוצאות הגמ' הרגילות). וכעין זה נמצא בכל כתה&quot;י והדפוסים הישנים של הגמ'. אך לפנינו מופיעה מחלוקת זו בשם אביי ורבא.}}&lt;/sup&gt; דאמר לקמן בפרק תפלת השחר &lt;small&gt;{[[ברכות_כז_ב|כז''':''']]}&lt;/small&gt; דרשות ה[י]א&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה להגיה לענ&quot;ד, שהלא חוזר על ערבית וערבית נקיבה היא. ובכתה&quot;י השונים כתובה בלשון זכר.}}&lt;/sup&gt;. ואע&quot;ג דקיימא לן בכל דוכתא דרב ור' יוחנן הלכה כר' יוחנן &lt;small&gt;{[[ביצה_ד_א|ביצה ד'''.''']]}&lt;/small&gt;, (או)&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד. והטעם, מכיון שאם נגרוס &quot;או&quot; נמצא שישנם שני תירוצים בדברי רבינו, ותירוצו הראשון מתעלם לחלוטין מהכלל שהלכה כר' יוחנן לגבי רב וזה אינו מסתבר. ועוד דכך היא גירסת תוס' הרא&quot;ש שרוב דבריו מושתתין על דברי רבינו.}}&lt;/sup&gt; שמא סובר ר' יוחנן כרב [ואפילו הכי]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש, ובכתה&quot;י השונים חסר. והסרתי את האות ו' שבתחילת המילה שאחרי בהתאם להגהה זו בכדי להתאים הלשון.}}&lt;/sup&gt; (ו)מחייב לסמוך&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים_4|(א)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, ואם כן גם לנו יש לסמוך. והסומך אחר יראו עינינו&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים_4|(ב)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; אין מזיחין אותו.  

'''ר' יהושע בן לוי אומר תפלות באמצע תיקנום'''.
[וקי&quot;ל]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוספות הרא&quot;ש. אך בכתה&quot;י השונים כתוב &quot;'''וקאמר'''&quot; בשיבוש.}}&lt;/sup&gt; כר' יוחנן ולא כר' יהושע בן לוי, וכן עמא דבר, וכן פוסק בה&quot;ג. והני אמוראי דלקמן&lt;sup&gt;{{הערה|כוונתו לאותם אמוראים שהתפללו קודם זמן ק&quot;ש, והוקשה מכך שלכאורה לא סמכו גאולה לתפילה. דכיון שצריך לברך ברכות ק&quot;ש ביחד עם ק&quot;ש, איך ברכו הברכות ועוד לא הגיע זמנה. וא&quot;כ נמצא שסוברים הם לכאורה כר' יהושע בן לוי שאינו מצריך סמיכה בלילה, והיו מתפללים ערבית בלא ק&quot;ש וברכותיה, וכשהגיע זמנה ברכו וקראו. ולכך העיר רבינו שלא נטעה לומר כך, כיון שמנהגם לא היה מטעם שסברו שאין צורך לסמוך, אלא סיבת ההקדמה היא '''משום של שבת בערב שבת''''}}&lt;/sup&gt; &lt;small&gt;{[[ברכות_כז_א|כז'''.''']]}&lt;/small&gt;, משום של שבת בערב שבת ולא משום דסבירא להו כר' יהושע בן לוי. [ולא היו קורין]&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד. &quot;והמגיה&quot; טען שצריך לגרוס כאן &quot;אי נמי לא היו קורין&quot; שסובר הוא שתירוץ אחר נאמר כאן, אך אין הגהתו מוכרחת. ובכתה&quot;י השונים יש כאן מקום חלק המורה על חסר, ומיד כתוב &quot;מתפללים ק&quot;ש&quot;. והגהתי הלשון ל-&quot;'''קורין''' ק&quot;ש&quot;, דלשון &quot;מתפללים&quot; גבי ק&quot;ש טעות סופר הוא, דק&quot;ש אינה תפילה.}}&lt;/sup&gt; ק&quot;ש בלילה אלא הכל אומרים מבעוד יום, וסמכו על ר' יהודה דחשיב מפלג המנחה ואילך לילה לעניין תפילה &lt;small&gt;{[[ברכות_כו_א|כו'''.''']] / [[ברכות_כו_ב|כו''':''']]}&lt;/small&gt; ולעניין ק&quot;ש כמו שפירש רבינו תם בריש פירקין&lt;sup&gt;{{הערה|מכאן יש להוכיח שלכל הפחות חסר הדיבור הראשון בתחילת פרק א'. וכן ניכר מתוס' הרא&quot;ש שדבריו מושתתין על דברי רבינו על פי רוב, שכתב את הדיבור הראשון בפרק א' שבו מוזכרים דברי ר&quot;ת ובדברי רבינו אינו.}}&lt;/sup&gt;. ועוד אומר רבי שלא על חינם היו עושים כן, אלא שהיו טרודין בלילה [בשום מצווה]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot;, והוא ע&quot;פ פסקי הרא&quot;ש פרק ד' סימן ו'. ובכתה&quot;י השונים כתוב &quot;'''בשם מיניה'''&quot; בשיבוש.}}&lt;/sup&gt;. תדע, שהיו אומרים הבדלה בשבת [כדאמר]&lt;sup&gt;{{הערה|בכתה&quot;י השונים כתוב &quot;כדפירש&quot;. ובהתאם למה שהעמדנו בהערה הבאה שמדובר כאן על אמורא, אין לשון זו נראית. שהרגלם של בעלי התוס' לומר &quot;פירש&quot; כלפי ראשונים כמותם ולא כלפי אמוראים בגמ'. ולכך הגהתי בהתאם.}}&lt;/sup&gt; ר&quot;ת&lt;sup&gt;{{הערה|כך כתוב כאן בכתה&quot;י השונים, ואומר &quot;המגיה&quot; שהכוונה ל-&quot;'''רב תחליפא'''&quot; וכגירסא אחרת בגמ' לקמן דף כז''':''', שהיא: &quot;'''ת&quot;ש דאמר רב תחליפא בר אבדימי אמר שמואל מתפלל אדם של מוצאי שבת בשבת ואומר הבדלה על הכוס'''&quot; (וכך הוא בכת&quot;י פריס ובפסקי הרא&quot;ש שם. וכן מובא בכתה&quot;י פירנצה ואוקספורד בתור &quot;איתמר נמי&quot;.). אך בגרסתנו בגמ' שם מופיעה מימרא זו בשם &quot;'''רב יהודה אמר שמואל'''&quot;. ומ&quot;מ קשיא לי, מדוע לא אמר רבינו &quot;'''כדאמרינן לקמן'''&quot; בלא להזכיר דאמרו רב תחליפא כפי הרגל לשון בעלי התוס'. ולענ&quot;ד טעות סופר יש כאן ואיני יודע להכריע.}}&lt;/sup&gt; [לקמן]&lt;sup&gt;{{הערה|בכתה&quot;י השונים אינו, והגהתי בהתאם למה שנראה לשונית ע&quot;פ הגרסא הקיימת. אך כפי שאמרתי לענ&quot;ד בהערה הקודמת, הגרסא כן משובשת וצריכה הגהה אחרת.}}&lt;/sup&gt; &lt;small&gt;{[[ברכות_כז_ב|כז''':''']]}&lt;/small&gt;, &lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot;. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[ו]לכתחילה ודאי לא היו עושים כן.  

'''&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;הגהות סיני&quot; והוא מלשון תוס' הרא&quot;ש. וכן נראה ממבנה לשון השקלא וטריא שכך ראוי לגרוס. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''&lt;big&gt;ו&lt;/big&gt;'''אילו&quot;}}&lt;/sup&gt;[ד]אילו במיכאל כתיב ויעף אלי אחד מן השרפים'''.
תימה, דאמרינן ביומא &lt;sup&gt;{{שוליים|'''(44ב)'''}}&lt;/sup&gt;פרק אמר להם הממונה &lt;small&gt;{[[יומא_לז_א|לז'''.''']]}&lt;/small&gt;, וכן אתה מוצא בשלשה מלאכים&lt;sup&gt;{{הערה|הגרסא אצלנו בגמ' שם שונה מלשון זו, ואפשר שהיא לשון קצרה. ומ&quot;מ אין נפקא מינה כך או כך.}}&lt;/sup&gt; שבאו [אצל]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש. ובכת&quot;י איטליה כתוב &quot;'''אל''' אברהם&quot;, ואפשר לקיימו אלא שהעדפתי לשון תוס' הרא&quot;ש. ובשאר כתה&quot;י השונים כתוב &quot;'''מעל'''&quot; בשיבוש.}}&lt;/sup&gt; אברהם, מיכאל וגבריאל [ורפאל]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש, וכן הוא בגרסת הגמ' לפנינו. ובכתה&quot;י השונים חסר. ותדע, דנקט רבינו בדבריו שלשה מלאכים והזכיר רק שתים.}}&lt;/sup&gt;, (תימה כן)&lt;sup&gt;{{הערה|מוכח דמיותר, שהלא כבר אמר בתחילת הדיבור את המילה &quot;תימה&quot;, וכן אינו בגרסת תוס' הרא&quot;ש שזהה כמעט אחד לאחד לדברי רבינו.}}&lt;/sup&gt; [דהתם קרי ליה מלאך והכא קרי ליה שרף]&lt;sup&gt;{{הערה|בכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''דקרי הכא שרף והכא קרי ליה מלאך'''&quot;, והגהתי בהתאם לגרסת תוס' הרא&quot;ש שנכונה יותר. דמכיוון שבא להקשות מהא דאמרינן ביומא, א&quot;כ הוי ליה להתחיל דבריו בלשון: &lt;big&gt;&quot;&lt;/big&gt;'''דהתם''' קרי ליה '''מלאך''' '''והכא''' וכו'&lt;big&gt;&quot;&lt;/big&gt; דכיוון דאיומא קאי ממנו היה לו להתחיל קושייתו. ועוד דכל הדיבור זהה כמעט אחד לאחד עם לשון תוס' הרא&quot;ש, ומסתברא מילתא דאף במשפט זה הגרסא היא כפי שגרס הרא&quot;ש, שכפי שאמרתי היא היותר נכונה ומסתברת.}}&lt;/sup&gt;. ומשמע באגדה של פסח ששני ענינים הם, דכתיב&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(45ב)'''}}&lt;/sup&gt; &lt;small&gt;{[[שמות_יב_יב|שמות י&quot;ב, י&quot;ב]]}&lt;/small&gt; ועברתי בארץ מצרים, אני ולא מלאך. והכתי כל בכור, אני ולא שרף. ויש לומר דודאי שני ענינים הם, אלא זימנין דקרי ליה הכי וזמנין דקרי ליה הכי&lt;sup&gt;{{הערה|ובתוס' הרא&quot;ש בסיום דיבור זה כתוב: &quot;'''הכל לפי השליחות'''&quot;.}}&lt;/sup&gt;.
----

===ביאורים===
 '''א.''' ונראה לומר דכוונת רבינו כאן כשאמר &quot;מחייב לסמוך&quot;, היינו שכשרוצה להתפלל ערבית כיון שחייב הוא להקדים ברכות ק&quot;ש לערבית, מתחייב הוא בזה לסומך גאולה לתפילה לכתחילה. וצריך לומר לפי&quot;ז שחיוב הסמיכה דערבית שונה מחיוב הסמיכה דשחרית. דבשחרית הוא &quot;חיוב סמיכה&quot;, ואמירת ק&quot;ש וברכותיה קודם התפילה הוא יותר בגדר תוצאה יוצאת לחיוב לסמוך. אבל בערבית דאינו &quot;מחויב סמיכה&quot; אם אינו מתפלל, אם אכן בחר להתפלל ערבית שמתחייב להקדים ק&quot;ש וברכותיה מהטעמים שהוזכרו בגמ', ממילא מחייבינן ליה לסמוך לכתחילה. ונמצא דהתפילה גורמת הקדמת ק&quot;ש וברכותיה, והחיוב לסמוך הוא תוצאה יוצאת מכח חיוב הקדימה בהיפך משחרית. ונראה לי דזה הוי דומיא דגאולת מצרים. דכמו במצרים שיכלו בני ישראל לצאת בלילה אלא שלא יצאו מרצונם, שנמצא דהגאולה היית תלויה ברצונם, שאם היו רוצים היו יוצאים ונגאלים. לכן גם בענייננו התפילה והגאולה תלויה ברצונם, שאם ירצו להתפלל ערבית יחויבו להסמיך הגאולה לתפילה כאילו נגאלו בלילה, ואם לא ירצו להתפלל לא יחויבו להסמיך ופטורים מהתפילה. אך בשחרית דבגזרת הבורא יצאו ונגאלו בפועל שלא מבחירתם, מחויבים אנו לסמוך הגאולה לתפילה תמיד.
 '''ב.''' והטעם מדוע לא נחשבים יראו עינינו והקדיש הפסק בין הגאולה לתפילה. התוס' שבדף כתבו כאן לגבי יראו עינינו, שכיוון שתקנוה כגאולה אריכתא דמיא (וכן הדין לגבי הקדיש לכאורה). אך יש שכתבו שהוא משום שיראו עינינו נתקנה בתור חלופה לתפילת שמונה כיון שלא היו יכולים לאומרה (י&quot;א מפני סכנת מזיקים, שהיו בהכנ&quot;ס שלהם בשדה מחוץ לעיר והיה סכנה להתאחר. וי&quot;א מפני גזרת שמד, שגזרו שלא יתפללו שמונה עשרה של ערבית), וא&quot;כ שפיר סומך הוא גאולה לתפילה, שיראו עינינו כתפילה נחשבת והרי הוא סומך אליה את ברכת השכיבנו (אבודרהם והגהות מרדכי). ולגבי הקדיש כתב בשו&quot;ת הרא&quot;ש כלל ד' סימן ו', דיראו עינינו וקדיש הכל מעניין גאולה הוא, ולכן אין להפסיק ביניהם לבין התפילה. וכן כתב הראב&quot;ן בסימן ק&quot;מ: וכן יתגדל ויתקדש שהוא מעין הגאולה שנאמר והתגדלתי והתקדשתי וכו', לא הוי הפסק בין גאולה לתפילת ערבית עכ&quot;ל. אך יש מהראשונים שמחמת קושיות אלו היו נמנעים מלאומרה (ואולי גם את הקדיש לא היו אומרים). שכיוון שחלפה שעת הדחק ההיא, חייבים אנו לחזור ולסמוך גאולה לתפילה כדינה.
----
&lt;references /&gt;

== דף ה' ==
===[[ברכות_ה_א|דף ה'''.''']]===

V++_

'''לצורת הדף [http://www.daf-yomi.com/Dafyomi_Page.aspx?vt=1&amp;massechet=283&amp;amud=9&amp;fs=0 ראה כאן]'''


'''ואין רשף אלא מזיקין'''. 
ולקמן &lt;small&gt;{בסמוך}&lt;/small&gt; קאמר אין רשף אלא יסורין, וכולהו מדסמכי למזי רעב ולקטב מרירי. 

----

===[[ברכות_ה_ב|דף ה''':''']]===

V++_

'''לצורת הדף [http://www.daf-yomi.com/Dafyomi_Page.aspx?vt=1&amp;massechet=283&amp;amud=10&amp;fs=0 ראה כאן]'''


'''ונגעים לא, והא אמר מר&lt;sup&gt;{{הערה|כך נמצא בכמה כת&quot;י של הגמ'. אך לפנינו בגמ' כתוב &quot;כדתניא&quot;, ובתוס' הרא&quot;ש גרס &quot;והא&quot;ר יוחנן&quot;.}}&lt;/sup&gt; כל מי''' ['''שיש''']'''&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;הגהות סיני&quot;, והוא ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש וכן הוא בגמ' לפנינו. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''שלא'''&quot; בשיבוש.}}&lt;/sup&gt; וכו''''. 
ואם תאמר&lt;sup&gt;&lt;small&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים_5|(א)]]&lt;/small&gt;&lt;/sup&gt;, והא אמרינן בערכין פרק [ג']&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;הגהות סיני&quot;. ובכתה&quot;י השונים כתוב '''ב'''' או '''שני''' בשיבוש.}}&lt;/sup&gt; &lt;small&gt;{[[ערכין_טז_ב|ט&quot;ז'''.''']]}&lt;/small&gt; ובפרק קמא דשבועות &lt;small&gt;{[[שבועות_ח_א|ח'''.''']]}&lt;/small&gt; על שבעה דברים נגעים באים, ואמרינן &lt;small&gt;{שבועות שם&lt;/small&gt;&lt;sup&gt;{{הערה|וכן סוטה לו., כריתות כו.}}&lt;/sup&gt;&lt;small&gt;}&lt;/small&gt; דחטאת מצורע אינו בא על חטא(ת)&lt;sup&gt;{{הערה|הוקף ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש וברור, וכן העיר &quot;המגיה&quot;. והמעתיק נמשך בשוגג אחר הלשון שנאמרה קודם לכן בסמוך כפי הנראה.}}&lt;/sup&gt; משום דמנגעיה איכפר ליה&lt;sup&gt;{{הערה|ובתוס' הרא&quot;ש מסיים בכאן בלשון הזו: '''אלמא נגעים באים בעון האדם ואינן יסורין של אהבה'''. ואפשר שזוהי היית גם גרסת רבינו ונשמט.}}&lt;/sup&gt;. &lt;sup&gt;{{הערה|הוגה ע&quot;פ הרגל לשון בעלי תוס', וכן הוא בלשון תוס' הרא&quot;ש (אלא שתירץ רק את התירוץ השני). ובכתה&quot;י השונים חסר.}}&lt;/sup&gt;[ו]יש לומר, ש[ע]ל&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד. ובכתה&quot;י השונים כתוב &quot;'''של כולם'''&quot; וכנראה שנשמטה ה-ע' בטעות.}}&lt;/sup&gt; כולם לוקין בעון הדור&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(46ב)'''}}&lt;/sup&gt; והני [ייסורי]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;הגהות סיני&quot;. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''אסירי'''&quot; בשיבוש. והכוונה שעל כל סוגי הנגעים לוקין הצדיקים בעון הדור והם ייסורי אהבה, שהלא לא על חטאם של הצדיקים הם באים.}}&lt;/sup&gt; אהבה&lt;sup&gt;&lt;small&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים_5|(ב)]]&lt;/small&gt;&lt;/sup&gt;. אי נמי יש לומר דהכי פריך, ונגעים לא, והלא הם מזבח כפרה [יותר משאר]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש, ובכתה&quot;י השונים מופיע בהיפוך לשון '''&quot;משאר יותר&quot;''' בשיבוש.}}&lt;/sup&gt; ייסורין, [אם כן פעמים הם של אהבה יותר משאר יסורין&lt;sup&gt;&lt;small&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים_5|(ג)]]&lt;/small&gt;&lt;/sup&gt;]&lt;sup&gt;{{הערה|בכתה&quot;י השונים חסר, והוסף ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש שנסמך רבות על לשון רבינו כפי שהזכרנו כבר לעיל. &quot;והמגיה&quot; טוען דשמא נשמט בטעות מחמת כפילות הלשון הדומה של &quot;'''ייסורין, ייסורין'''&quot; שבסוף כל משפט.}}&lt;/sup&gt;, וקשיא לר' יוחנן דאמר שאינן של אהבה כלל. אבל &lt;sup&gt;{{הערה|בכת&quot;י ניורק יש כאן מקום חלק ואולי יש להוסיף אבל '''ודאי ד'''פעמים וכו', אך אפשר שהיה כתוב אחרת. ומכל מקום אין זה משנה את עצם משמעות העניין.}}&lt;/sup&gt;פעמים שעל חטא הם באים. 

'''אי בעית אימא הא לן והא להו'''. 
פרש רש&quot;י (הא לן)&lt;sup&gt;{{הערה|עיין בהערה הבאה.}}&lt;/sup&gt; [בני]&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד להגיה, ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''הא לן א&quot;י'''&quot;. אך שיבוש גרסא הוא, שהלא &quot;לן&quot; המוזכר בגמ' על בני בבל מכוון, ועתה הלא דנים אנו על בני א&quot;י. והגהתי ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש הנסמך רבות על דברי רבינו כנ&quot;ל, וכן הוא בתוס' שבדף ועוד. ואם נרצה לקיים מילים אלו נצטרך להגיה &lt;big&gt;&quot;&lt;/big&gt;פרש רש&quot;י הא '''להו''', בני ארץ ישראל וכו'&lt;big&gt;&quot;&lt;/big&gt;.}}&lt;/sup&gt; ארץ ישראל שמשתלחים חוץ לערי חומה. וקשה להר&quot;ר אלחנן דאמרינן בערכין פרק המקדיש שדהו &lt;small&gt;{[[ערכין_כט_א|כט.]]}&lt;/small&gt; דאין בתי ערי חומה נוהג[ין]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש וראשונים אחרים בקושיית רבינו אלחנן. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''נוהג'''&quot;, והמעתיק נמשך בשוגג אחר הלשון שאחרי כן בסמוך כפי הנראה.}}&lt;/sup&gt; בזמן שאין היובל נוהג &lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot; ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש וראשונים אחרים בקושיית רבינו אלחנן. וטוען דשמא נשמט בטעות מכתה&quot;י השונים מחמת כפילות הלשון הדומה של &quot;'''נוהג, נוהג'''&quot; הנאמרת בסוף כל משפט כאן.}}&lt;/sup&gt;[וא&quot;כ בא&quot;י עצמו יכול לחלק, כאן בזמן שהיובל נוהג וכאן בזמן שאין היובל נוהג]. &lt;sup&gt;{{הערה|ברשב&quot;א ור&quot;א אלשבילי הביאו תירוץ זה בשם רבינו אלחנן עצמו, ותמוה א&quot;כ מדוע רבינו וכן תוס' הרא&quot;ש לא כתבו דהוא תירץ זאת. וצ&quot;ל דגם הקושיא וגם התירוץ נאמרו בחדא מחתא בשם רבינו אלחנן, ולכך לא נאמר שמו. והרשב&quot;א ור&quot;א אלשבילי העירו זאת בתירוץ ע&quot;מ שלא נטעה לומר דהם עצמם תירצוהו כמו שהוקשה לנו בכאן.}}&lt;/sup&gt;ושמא התם איירי&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(47ב)'''}}&lt;/sup&gt; לענין בתי [ערי]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot; בהתאם ללשון הרשב&quot;א בזה. ובכתה&quot;י השונים חסר.}}&lt;/sup&gt; חומה, אבל לענין קדושה דשילוח מחנות נוהגים עכשיו למ&quot;ד קדשה לעתיד לבא &lt;small&gt;{[[מגילה_י_א|מגילה י'''.''']]}&lt;/small&gt;, &lt;sup&gt;{{הערה|נמצא בכל כתה&quot;י בסוף הדיבור (אחר המילים &quot;ולא בבבל&quot;), והבאתיו למקומו הראוי לו בהתאם לגרסת הרשב&quot;א ור&quot;א אלשבילי בדברי רבינו אלחנן.}}&lt;/sup&gt;[ובמסכת כלים &lt;small&gt;{פ&quot;א מש' [[משנה_כלים_א_ז|ז']] - [[משנה_כלים_א_ח|ח']]}&lt;/small&gt; שנינו&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים_4|(ד)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, ערי חומה מקודש'''['''ות''']'''&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ גרסת הרשב&quot;א ור&quot;א אלשבילי. ובכתה&quot;י השונים כתוב &quot;'''מקודשים'''&quot; בלשון זכר. ולפנינו במשנה שם הגרסא היא &quot;עיירות המוקפות חומה מקודשות ממנה&quot;.}}&lt;/sup&gt; '''['''ממנה שמשלחין מתוכן את המצורעים וכו' הר הבית מקודש ממנו''']'''&lt;sup&gt;{{הערה|בהתאם לגרסת המשנה שלפנינו שם &lt;small&gt;{כלים א', ז'}&lt;/small&gt; וכנראה שנשתבשה הגרסא בגרסאות הראשונים השונים מריבוי העתקות וקוצרו הלשונות.}}&lt;/sup&gt; שאין זבין '''['''וזבות וכו' נכנסים לשם. החיל מקודש ממנו שאין גוים''']'''&lt;sup&gt;{{הערה|גם כאן הוגה בהתאם לגרסת המשנה שלפנינו שם &lt;small&gt;{כלים א', ח'}&lt;/small&gt;.}}&lt;/sup&gt; וטמאי מתים נכנסים לשם]&lt;sup&gt;{{הערה|כל המשפט הזה כפי שאמרתי לעיל נכתב בסוף הדיבור בטעות, וכאן הוא מקומו בהתאם לראשונים השונים שהזכירו דיבור זה, ולכך העברתיו לכאן כנ&quot;ל. ובסוף הדיבור השארתי את הגרסא המקורית על מנת שיוכל הלומד לראות מה היית הגרסא בכת&quot;י וס&quot;י שכפי הנראה משובשת היא או מקוצרת בצורה חסרה. אח&quot;כ השלמתי את החסר כפי הנראה לענ&quot;ד, והרי זו הגהה בתוך הגהה. ולכך סימנתי את ההגהות הפנימיות בשוליים מודגשות לסימן היכר.}}&lt;/sup&gt;. מיהו, היה יכול לפרש הא לן והא להו לענין טומאה שנזהרים &lt;sup&gt;{{שוליים|'''(48ב)'''}}&lt;/sup&gt;מהם  &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה להגיה ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש ורבינו פרץ. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''&lt;big&gt;ברוב&lt;/big&gt; א&quot;י'''&quot; ואינו ברור.}}&lt;/sup&gt;[ב]א&quot;י ולא בבבל. &lt;small&gt;(ובמסכת כלים שנינו ערי חומה מקודשים שאין זבים וטמאי מתים נכנסים לשם)&lt;/small&gt;&lt;sup&gt;{{הערה|כפי שכתבתי לעיל קטע הזה הועבר לחלק קודם בדיבור זה בהתאם לגרסת הרשב&quot;א ור&quot;א אלשבילי. וכפי שהזכרתי לעיל הגהתי את המשפט הזה שם בהתאם ללשון המשנה שלפנינו, שאין משפט זה נכון כמות שהוא, וגם ניכר כאן שאין זה מקומו.}}&lt;/sup&gt; &lt;small&gt;(נוהג בזמן הזה למ&quot;ד קדשה לעתיד לבא)&lt;/small&gt;&lt;sup&gt;{{הערה|משפט זה מיותר מכיון שכבר הסיק זאת קודם לכן, לכך הקפתי משפט זה ולא הקדמתיו יחד עם המשפט הקודם. וכן ליתא ברשב&quot;א ובר&quot;א אלשבילי שהביאו את אותה הלשון כבדברי רבינו. ומי שבכל זאת רוצה לקיימו, יש לו לגרוס כך (או כל כעין זה): &quot;'''אלמא דשילוח מחנות'''&quot; נוהג בזמן הזה וכו', ולהקדים משפט זה גם כן ביחד עם המשפט המוקף קודם לכן.}}&lt;/sup&gt;

'''והאמר ר' יוחנן דין גרמא דעשיראה ביר'''. 
פרש רש&quot;י, לאדם חשוב כר' יוחנן (לא)&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד נכון להגיה, שבכך הלשון סדורה נכון. וכן הגהתי בתוס' הרא&quot;ש.}}&lt;/sup&gt; באו לו רק ייסורין של אהבה. וקשה דהא מסיק &lt;sup&gt;{{הערה|כן נראה נכון לפי מבנה המשפט, אך בכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[ד]היכא דלא הוה ליה כלל לא הוי ייסורין של אהבה, והרי כמה [צדיקים]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון בעלי התוס' השונים. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;והרי כמה '''ביסורין'''&quot; בשיבוש.}}&lt;/sup&gt; אין להם בנים, וגם יהושע לא מצינו שהיה לו בן &lt;small&gt;{[[מגילה_יד_ב|מגילה יד:]]}&lt;/small&gt;. ואי משום בנות, ר' יוחנן [נמי הוו ליה בנות כדאיתא בפרק בתרא דקידושין &lt;small&gt;{[[קידושין_עא_ב|עא:]]}&lt;/small&gt;. ויש לומר דהכי פריך, והאמר ר' יוחנן]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot; ע&quot;פ לשון בעלי התוס' השונים. וטענתו שכנראה נשמט מכתה&quot;י השונים בטעות מחמת כפילות הלשון הדומה של &quot;'''ר' יוחנן, ר' יוחנן'''&quot; שבסוף כל משפט.}}&lt;/sup&gt; דין גרמא דעשיראה ביר אלמא [היה]&lt;sup&gt;{{הערה|בכתה&quot;י השונים כתוב '''&quot;הוה&quot;''' והגהתי ל-'''&quot;היה&quot;''' שכך יותר נראה נכון. וכן הוא בלשון תוס' הרא&quot;ש.}}&lt;/sup&gt; רגיל לנחם אחרים בכך, ואי לא הו[ו]&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה להגיה בהתאם ללשון תוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''הוה'''&quot;.}}&lt;/sup&gt; יסורין של אהבה לא [היה]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt; מנחם בה אחרים. והכי נמי פריך &lt;sup&gt;{{הערה|כן נראה לענ&quot;ד נכון לשונית, אך בכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[ב]פרק יש נוחלים &lt;small&gt;{[[בבא_בתרא_קטז_א|ב&quot;ב קטז.]]}&lt;/small&gt; והא[מר]&lt;sup&gt;{{הערה|בכתה&quot;י השונים כתוב '''&quot;והא&quot;''', והמסתבר שהכוונה ל-'''והאמר''' כפי שהוא בדיבור המתחיל ובגמ' שלפנינו וברוב כת&quot;י והדפוסים הישנים. וצריך לומר שהיה בדברי רבינו כתוב בגרש כך: '''והא'''' המורה על קיצור המילה &quot;'''והאמר'''&quot;, ומריבוי ההעתקות הושמט הגרש בטעות. ומ&quot;מ ברוב כתה&quot;י של רבינו גם בדיבור המתחיל מובא בלשון &quot;והא ר' יוחנן&quot; בשיבוש. וצ&quot;ל לגרסא זו של דברי רבינו, שרבינו גרס בגמ'  &quot;'''והא א&quot;ר''' יוחנן&quot; כגרסת חלק מכתה&quot;י של הגמ', ומריבוי העתקות הוחלף בטעות מ-&quot;'''&lt;big&gt;א&quot;ר&lt;/big&gt;''' יוחנן&quot; ל-&quot;'''&lt;big&gt;ר'&lt;/big&gt;''' יוחנן&quot; בלבד בכל כתה&quot;י של רבינו.}}&lt;/sup&gt; ר' יוחנן דין גרמא דעשיראה ביר שמנחם אחרים בכך, ואי[ך]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot;. וזאת מכיוון שמעניין &quot;'''דין גרמא וכו''''&quot; הקשתה הגמ' בבבא בתרא (קטז.) על דבריו של ר' יוחנן שם שאמר בשם רשב&quot;י, דכיצד אמר 
בשם רשב&quot;י בהיפך ממה שסובר במשמעות אמירתו &quot;דין גרמא וכו'&quot;. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''אין''' קאמר&quot; ואינו ברור.}}&lt;/sup&gt; קאמר התם הקב&quot;ה מעלה עליו [עברה]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;הגהות סיני&quot; ע&quot;פ לשון הגמ' בבא בתרא שם. ובכתה&quot;י השונים חסר.}}&lt;/sup&gt;.

ה&quot;ג '''אין כל אדם זוכה לשתי שולחנות'''. 
ולא גרסינן אין אדם&lt;sup&gt;{{הערה|כך היא הגרסא בכמה כת&quot;י של הגמ', וכן היא הגרסא בחלק מגרסאות מסכת דרך ארץ זוטא פ&quot;ד. ועיין בגליון הש&quot;ס לרעק&quot;א אצלנו שהפנה למסכת שבת נה: בתוס' שם, שמיישבים לשון זו שהיא כלפי רוב בני האדם ביחס לעניין אחר, וא&quot;כ ה&quot;ה גם כאן (המגיה).}}&lt;/sup&gt;, דהא כמה צדיקים &lt;sup&gt;{{שוליים|'''(49ב)'''}}&lt;/sup&gt; זוכים לשתי שולחנות כדאמרינן בפרק בתרא דהוריות &lt;small&gt;{[[הוריות_י_ב|'''י:''']]}&lt;/small&gt;, אשרי הצדיקים שמגיע אליהם כמעשה הרשעים של עולם הזה בעולם הזה 

'''ואי משום''' ['''בני'''
. תימה]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש, ובכתה&quot;י השונים חסר.}}&lt;/sup&gt; והא הוה ליה ר' פדת, כדאמרינן לקמן (בפ' ב')&lt;sup&gt;{{הערה|הוא בפרק ראשון ולא בשני, וא&quot;כ גם אם נגיה זאת אין מקום לומר כאן &quot;'''בפרק א''''&quot; אלא &quot;'''בפרקין'''&quot; כפי הרגל לשונו בכל מקום, ולכך הקפתיו.}}&lt;/sup&gt; &lt;small&gt;{[[ברכות_יא_ב|יא:]]}&lt;/small&gt; וכן אורי ליה ר' [אלעזר]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot; ע&quot;פ גרסת הגמ' בכל כתה&quot;י ודפוסים ישנים שלפנינו, והוא ר' אלעזר בן פדת. ובכתה&quot;י השונים של רבינו כתוב כאן &quot;'''אליעזר'''&quot; בטעות.}}&lt;/sup&gt; לר' פדת [בריה]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש, וכן הוא בגמ' לפנינו ובכל כתה&quot;י ודפוסים ישנים של הגמ'. ובכתה&quot;י השונים של רבינו חסר.}}&lt;/sup&gt; אהבה רבה. וכן בפרק קמא דנדה &lt;small&gt;{[[נידה_ח_א|ח.]]}&lt;/small&gt; ובכמה  &lt;sup&gt;{{שוליים|'''(50ב)'''}}&lt;/sup&gt;דוכתי&lt;sup&gt;{{הערה|מו&quot;ק כ'''.''', ירושלמי יומא פ&quot;ב ה&quot;ב, מגילה פ&quot;ד ה&quot;י.}}&lt;/sup&gt;. [ו]יש&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ הרגל לשון בעלי תוס', וכן הוא בתוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt; לומר, שעדיין לא נולד או שמא נפטר בחיי ר' [אלעזר]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot; ע&quot;פ גרסאות הגמ' בדפוסים ישנים ובכתה&quot;י כדלעיל. ובכתה&quot;י השונים של רבינו כתוב כאן &quot;'''אליעזר'''&quot; בטעות.}}&lt;/sup&gt;.

'''וכי עביד''' ['''קב&quot;ה''']&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש, וכעין זה באחד מכתה&quot;י של הגמ' במעט שינוי לשון. ובגמ' לפנינו הגרסא היא &quot;מי '''&lt;big&gt;חשיד&lt;/big&gt;''' קב&quot;ה&quot;, וכן הוא ברוב כתה&quot;י והדפוסים הישנים של הגמ' (אלא שיש בכתה&quot;י שגורסים כגרסתנו, ויש שגור' &quot;הקב&quot;ה&quot; בדומה. וכן י&quot;ג &quot;מריה דעלמא&quot; או &quot;מרי עלמא&quot;). ובכתה&quot;י השונים של רבינו חסר.}}&lt;/sup&gt; '''דינא בלא דינא'''. 
הרבה צדיקים יש שלוקין בגופן ובממונן, אבל הם [היו]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt; יודעים דלא הוה יהיב שבישתא לאריסא והיו רוצים לרמוז&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(51ב)'''}}&lt;/sup&gt; לו שלא יעשה עוד. 

'''שלא יהיה דבר חוצץ בינו ובין הקיר'''. 
אבל על הארון שחוצץ בינו ובין הקיר אין לחוש. וכן התיבה שמניחים עלי[ה]&lt;sup&gt;{{הערה|בכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''עליו'''&quot; בלשון זכר, והגהתיו ללשון נקבה בהתאם ל-&quot;'''תיבה'''&quot; שהיא נקבה, דעליה קאי. ותדע, דהלא אומר בסמוך &quot;כיון '''שהיא קבועה'''&quot; בלשון נקבה ביחס לתיבה.}}&lt;/sup&gt; הס&quot;ת &lt;sup&gt;{{הערה|&quot;הגהות סיני&quot;. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''יש קורין'''&quot; בשיבוש.}}&lt;/sup&gt;[כש]קורין ב[ו]&lt;sup&gt;{{הערה|בכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''בה'''&quot; בלשון נקיבה, והגהתיו ללשון זכר בהתאם ל-&quot;'''ספר'''&quot; שהוא זכר, דעליו קאי.}}&lt;/sup&gt;, כיון שהיא קבועה שם אינו חושש. 

'''אלא''' ['''אימא''']&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן '''&quot;אומר&quot;''' בשיבוש.}}&lt;/sup&gt;  '''סמוך למטת'''['''י''']&lt;sup&gt;{{הערה|כנ&quot;ל בהערה הקודמת. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן '''&quot;למטתו&quot;''' בשיבוש.}}&lt;/sup&gt;. 
כלומר שלא היה עושה מלאכה עד שיתפלל בעומדו &lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון הרא&quot;ש בתוספותיו ובפסקיו (סימן ז'). ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן '''&quot;על מטתו&quot;''' ואינו נראה.}}&lt;/sup&gt;[מ]מטתו. '''ורש&quot;י פירש'''&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(52ב)'''}}&lt;/sup&gt; שגם לתלמוד תורה לא היה מפסיק, ולא ידענא מנא ליה. והערוך פירש כמה&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(53ב)'''}}&lt;/sup&gt; פירושים ואינם נכונים. 

'''שנאמר טורף נפשו באפו'''. 
ונפשו לשון תפלה כדכתיב {&lt;small&gt;שמואל א'. [[שמואל_א_א_טו|א', ט&quot;ו]]&lt;/small&gt;} ואשפוך את נפשי לפני ה'. '''פירש רבינו חננאל''' דוקא בבית הכנסת שלהם שהיו רחוקים מן העיר ויש לירא מן המזיקין, ושמא גם בשלנו בלילה. ורבי רגיל&lt;sup&gt;{{הערה|אפשר שכתב דבריו עוד בחייו של ר&quot;י ולכך הזכיר הנהגתו בלשון הווה. ואפשר שהיית הגרסא &quot;ורבי '''היה''' רגיל&quot; בלשון עבר ונשמטה המילה, וא&quot;כ אחר פטירתו נאמרו הדברים.}}&lt;/sup&gt; להמתין אפי' ביום, ודוקא כשהיה עומד להתפלל.
----
&lt;references /&gt;
----

===ביאורים===
 א. נראה לענ&quot;ד שהוקשה לרבינו, שהיאך הבינה הגמ' מכך שנאמר שנגעים &quot;אינן אלא מזבח כפרה&quot; דנגעים הוי יסורים של אהבה, הלא מצינו שהנגעים באו לכפר על עוונות, וא&quot;כ אפשר שמזבח כפרה דנגעים גם כן בא לכפר עוונות ואינן יסורים של אהבה. 
----
 ב. בתירוץ זה בא לומר, דאין הכי נמי על עוונות הם באים, אלא שייסורים אלו אינם באים על עוון עצמם אלא עוונות הדור, והוי דומיא דמזבח שמקבל האש והקרבן תמורת עוונות ישראל. ולפי זה משמעות מזבח כפרה הוא, שמכפרים הנגעים על ישראל כמזבח המכפר על כלל ישראל בקרבנות ציבור, דהם עיקר קרבנותיו כיון שקבועים בו.
----
 ג. נראה לענ&quot;ד שבתירוץ זה בא לומר, דאין הכי נמי שאפשר שעל חטא היחיד הם באים, אלא שמכל שכן דהוו גם כן ייסורים של אהבה. שהלא אע&quot;פ שישנם ייסורים לא פחות קשים מהם, אעפ&quot;כ כפרה מיוחדת וגדולה יותר נתנה בנגעים שאין בשאר ייסורים, א&quot;כ מכל שכן שיהיו הם ראויים יותר לבוא בתור ייסורים של אהבה להרבות שכר למקבלם יותר משאר ייסורים. שכיון שמטרת הייסורים של אהבה היא להרבות שכר למקבלם, א&quot;כ ודאי שראוי שתינתן האפשרות שיקבלו הצדיקים את הייסורים שמרבים את הכי הרבה שכר שהם הנגעים.
----
 ד. הנראה שרוצה להוכיח שכיוון שנשנו כולם בחדא מחתא, א&quot;כ כשם שקדושת המקדש קדשה לעתיד לבוא דלכך איסור הכניסה לטמאים נוהג במיקום בית המקדש כיום, א&quot;כ ה&quot;ה גם שיש כיום איסור כניסה למצורעים אף בעיירות המוקפות חומה (הגהות סיני).

== דף ו' ==
===[[ברכות_ו_א|דף ו'''.''']]===

V++_

'''לצורת הדף [http://www.daf-yomi.com/Dafyomi_Page.aspx?vt=1&amp;massechet=283&amp;amud=11&amp;fs=0 ראה כאן]'''


'''ככסלא לגיא'''&lt;sup&gt;{{הערה|בגמ' לפנינו מופיע &quot;'''לאוגיא'''&quot;, וכגרסתנו הוא גם בלשון התוס' שבדף ובתוס' הרא&quot;ש (ובתוס' רבינו פרץ בדומה). ובכתה&quot;י ודפוסים ישנים של הגמ' מופיע או בלשון &quot;לאוגיא&quot; או בלשון &quot;לאגיא&quot;. ואפשר שאכן היית גרסת רבינו &quot;לאגיא&quot; אלא שנשמטה ה-א', או שהיית לרבינו גרסא שונה במשנה ובגמ'.}}&lt;/sup&gt;. 
פרש&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(54ב)'''}}&lt;/sup&gt; רבי [כעין]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש והתוס' שבדף. ובכתה&quot;י השונים כתוב &quot;כיאן&quot; או באופנים משובשים דומים.}}&lt;/sup&gt; התלמים המקיפים [הערוגה]&lt;sup&gt;{{הערה|כך הוא בכל בעלי התוס' השונים. ובכתה&quot;י השונים של רבינו כתוב כאן &quot;'''המחרישה'''&quot;.}}&lt;/sup&gt; כדאמרינן בריש נדרים &lt;small&gt;{[[נדרים_ו_ב|'''ו:''']]}&lt;/small&gt; הדין לגיא להוי פאה. 

'''חד לא מכתבן מיליה בספר זכרונות'''. 
פירוש עם האחרים, אבל בספר לבדו נכתבים. דהא תנן &lt;small&gt;{[[משנה_אבות_ב_א|אבות פ&quot;ב, מ&quot;א]]}&lt;/small&gt; וכל מעשיך בספר נכתבים, וכל שכן הכא, דמדה טובה מרובה &lt;small&gt;{[[סוטה_יא_א|סוטה יא.]]}&lt;/small&gt;. 

'''וכיון דאפילו תלתא עשרה למה לי וכו''''. 
תימה דבמסכת אבות (תנן)&lt;sup&gt;{{הערה|עיין בהערה הבאה.}}&lt;/sup&gt; פרק עקביא &lt;small&gt;{[[משנה_אבות_ג_ו|פ&quot;ג, מ&quot;ו]]}&lt;/small&gt; [תנן]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים נכתבה קודם שלא במקומה.}}&lt;/sup&gt; מנין אפילו חמשה, והכא לא דריש מיניה מידי. ואמאי לא מייתי ליה &lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot; וכן נראה נכון. וע&quot;פ זה יש להוסיף ו' קודם המילה שאחרי כן.}}&lt;/sup&gt;(ו)הכא, &lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot; בהתאם להגהה במילה שלפני, ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[ו]מפרש דכיון דאפילו [בתלתא חמשה]&lt;sup&gt;{{הערה|כך יש להגיה. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;דכיון דאפי' '''בחמש בתלתא''' למה לי&quot;, וניכר השיבוש להדיא.}}&lt;/sup&gt; למה לי. ואומר רבי דחמשה דהתם מיירי (כגון)&lt;sup&gt;{{הערה|נראה מיותר, שהרי כתב &quot;כגון&quot; בסמוך. ואכן בלשון תוס' הרא&quot;ש אינו.}}&lt;/sup&gt; בדברים שצריך [חמשה]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש, ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt; דיינים, כגון בחליצה &lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ תוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''&lt;big&gt;ו&lt;/big&gt;'''אית ליה&quot; בלבד.}}&lt;/sup&gt;[למאן ד]אית ליה &lt;small&gt;{[[יבמות_קא_א|יבמות קא.]]}&lt;/small&gt;, [ומדידת עגלה]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ תוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''המארת שלה'''&quot; או דומה לכך בשיבוש.}}&lt;/sup&gt; &lt;small&gt;{[[סנהדרין_ב_א|סנהדרין ב.]]}&lt;/small&gt; וכיוצא בהם&lt;sup&gt;{{הערה|כתב &quot;המגיה&quot; שבא לרבות סמיכת זקנים, הכולל סמיכת זקנים על ראש פר העלם דבר של ציבור, וסמיכת זקנים כפשוטו שיהיו הנסמכים להקראות בתואר &quot;'''רבי'''&quot;.}}&lt;/sup&gt;. ותיסק אדעתין שאינם חשובים אפילו כשאר דין, שאינו צריך אלא ראיה בעלמא, קמ&quot;ל. והכי גרסינן &lt;small&gt;{אבות [[משנה_אבות_ג_ו|שם]]}&lt;/small&gt; מנין שאפילו חמשה, שנאמר ואגודתו על ארץ יסדה &lt;small&gt;{[[עמוס_ט_ו|עמוס ט', ו']]}&lt;/small&gt;. פירוש, אותם שצריכים ליאגד יחד דהיינו אגודה שלו, אלמא שכינה ביניהם. ומנין שאפילו שלשה שנאמר בקרב אלהים ישפוט, דמשמע שלשה כדאמרינן הכא. ואית דגרסי התם איפכא ולא נהירא, &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה להגיה מסברא, כיון שנראה מדבריו שבא להוכיח את שיטתו מכך שדרשו חז&quot;ל לפנינו אחרת ולא מחמת שכך משמעות הכתוב, וכמו שכתב רבינו לעיל בדיבור זה. ואכן הוכיחו התוס' בסוכה באופן זה {יג'''.''', ד&quot;ה בשלש וכו'}, וכך הוא בתוס' הרא&quot;ש שם. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[דהא אמרינן הכא] דמבקרב אלהים ישפוט &lt;sup&gt;{{הערה|אינו נראה נכון לשונית לענ&quot;ד, מצד מבנה המשפט.}}&lt;/sup&gt;(ד)משמע שלשה שיושבין בדין. ולפי גירסתם מפרשי [הכי]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot;. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן '''&quot;מפר' קא'&quot;''' ובעוד אופנים דומים בשיבוש.}}&lt;/sup&gt;, דמבקרב משמע [באמצע]&lt;sup&gt;{{הערה|כך הוא בלשון תוס' הרא&quot;ש בסוכה שם, וכעין זה בתוס' שבדף שם. ובכתה&quot;י של רבינו כתוב כאן &quot;'''חמשה'''&quot;.}}&lt;/sup&gt;, כלומר חצי העדה שהזכרנו למעלה. ואגודתו משמע שלשה, כמו אגודת אזוב שהיא שלשה קלחים. &lt;sup&gt;{{הערה|משפט אחרון זה כפי שהוא אינו מובן. דמדוע משמע שאגודתו היינו חמשה מחמת שיש חמש אצבעות ביד? אלא בהכרח שנפל שיבוש בדברי רבינו, וצריך לומר כאן בדומה למה שכתבו התוס' ותוס' הרא&quot;ש בסוכה שם, וז&quot;ל התוס' הנ&quot;ל: &quot;'''ושמא אע&quot;ג דבעלמא חשיב' אגודה בשלשה, האי קרא דאגודתו על ארץ יסדה לא מיתוקם אלא בחמשה, משום דכתיב אף ידי יסדה ארץ והיד יש בו ה' אצבעות'''&quot;. אלא שכיון שאין לי שום דרך לדעת את לשונו של רבינו בכדי להגיה, לכן השארתי את דבריו כפי שהם, וכאן אכתוב מה שאני משער שהיית גרסתו. וכך היא: '''ויש מפרשים אגודתו על ארץ יסדה, חמשה, משום דכתיב ואף ידי יסדה ארץ, וחמש אצבעות יש ביד'''.}}&lt;/sup&gt;ויש מפרשים, אגודתו חמשה כמו חמש אצבעות שביד. 

'''ובזרוע עוזו אלו תפילין'''. 
והכי נמי אמרינן בנזיר &lt;small&gt;{[[נזיר_ג_ב|ג''':''']]}&lt;/small&gt; מנין לאומר ימינו שהיא שבועה, שנאמר &lt;small&gt;{[[ישעיהו_סב_ח|ישעיה סב, ח]]}&lt;/small&gt; נשבע ה' בימינו. שמאלו שהיא שבועה, שנאמר ובזרוע עוזו. אלמא זרוע משמע ליה שמאל.

'''תניא ר' אליעזר הגדול אומר אלו תפילין שבראש'''. 
פירש [רש&quot;י]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש' תוס' רבינו פרץ, והתוס' שבדף בדפוס שונצינו-פיזארו, וע&quot;פ זה היא הגהת הב&quot;ח בדפוס שלנו כפי הנראה. ובכתה&quot;י השונים של דברי רבינו כתוב כאן '''&quot;שברצועותיו&quot;''' בשיבוש. ואומר &quot;המגיה&quot; שכנראה &quot;פי' שברצועותיו&quot; היית זו הגהה בצד הגליון בכת&quot;י קדומים, והכוונה האמיתית בה היית להיות הגהה על מה שכתוב בסוף משפט זה &quot;והדלי&quot;ת בקשר&quot;. והיינו שבאה הגהה זו לומר שהכוונה לדלי&quot;ת שברצועותיו, וסופר טועה חשב שהגהה זו באה לתקן את תחילת הדיבור. דהיינו שבמקום לכתוב &quot;פי' רש&quot;י&quot;, הבין הסופר שהתכוון המגיה שיש לתקן ולכתוב &quot;פי' שברצועותיו&quot;.}}&lt;/sup&gt; רוב אותיות שדי כתובות בו, השי&quot;ן בקומט העור והדלי&quot;ת בקשר. ואין נראה לרבי, דהא אמרינן בפרק בתרא [דמגילה]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים חסר.}}&lt;/sup&gt; &lt;small&gt;{[[מגילה_כו_ב|כו:]]}&lt;/small&gt; תשמישי קדושה נרתיק תפלין ורצועותיהן וכו', [אלמא]&lt;sup&gt;{{הערה|כנ&quot;ל בהערה הקודמת.}}&lt;/sup&gt; דלא קרי להו אלא תשמישי [קדושה]&lt;sup&gt;{{הערה|ניכר החיסרון, וכן הוא בתוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים חסר.}}&lt;/sup&gt; בעלמא. ועוד דבכל התלמוד קורא אותם קשר, כדאמרינן {לקמן ז.} מלמד שהראה לו קשר של תפילין. &lt;sup&gt;{{הערה|בכתה&quot;י כתוב &quot;ואמרינן בשבת וכו'&quot;. אך קשה, שהלא לשון זו היא לשון הממשיכה את הנושא הקודם, וכאן הלא מתחיל קושיא חדשה. לכן הגהתי בהתאם למה שנראה, וכן הוא בלשון תוס' הרא&quot;ש.}}&lt;/sup&gt;[ועוד ד]אמרינן בשבת פרק במה מדליקין &lt;small&gt;{[[שבת_כח_ב|כח:]]},&lt;/small&gt; לא &lt;sup&gt;{{הערה|&quot;הגהות סיני&quot; ע&quot;פ לשון הגמ', וכן הוא בתוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים כתוב &quot;'''הכשירו'''&quot; בטעות.}}&lt;/sup&gt;[הוכשרו] למלאכת שמים אלא מין&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(55ב)'''}}&lt;/sup&gt; בהמה טהורה בלבד. ואמרינן למאי הלכתא. אילימא לעורן&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(56ב)'''}}&lt;/sup&gt;, והאמר אביי שי&quot;ן של תפילין הלכה למשה מסיני. אלא לרצועות, והאמר ר' יצחק רצועות שחורות הלכה למשה מסיני. ואי הוי &lt;sup&gt;{{הערה|כך צ&quot;ל בבירור, וכן הוא בתוס' הרא&quot;ש. ובכל כתה&quot;י כתוב בשיבוש &quot;&lt;big&gt;'''ב'''&lt;/big&gt;דלית&quot; .}}&lt;/sup&gt;[ה]דלי&quot;ת [והיו&quot;ד]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''והא'''&quot; בשיבוש.}}&lt;/sup&gt; מן השם, הוה ליה לאקשויי כמו שמקשה גבי שי&quot;ן, [אלמא]&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה להגיה ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש, בכתה&quot;י השונים חסר. ואולי אפשר להגיה באופן אחר ולכתוב &quot;'''שמע מינה'''&quot; כמו שאומר רבינו לקמן.}}&lt;/sup&gt; שאינם חשובות מאותיות השם אלא כקשר בעלמא. ועוד אמרינן בבמה אישה &lt;small&gt;{[[שבת_סב_א|שבת סב.]]}&lt;/small&gt; [והרי]&lt;sup&gt;{{הערה|השלמת לשון הקושיא ע&quot;פ לשון הגמ' שם, ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt; תפילין דמחופה עור, ותניא הנכנס לבית הכסא חולץ תפיליו. ומשני, התם משום שי&quot;ן. ומשום דלי&quot;ת [ויו&quot;ד]&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה להגיה דהלא קושיא זו רלוונטית גם ליו&quot;ד. ועוד דאמר אח&quot;כ &quot;שמע מינה שאינם חשובות וכו'&quot; בלשון רבים ומשמע שגם ליו&quot;ד התייחס. ובכתה&quot;י השונים חסר.}}&lt;/sup&gt; לא [אמר]&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד להגיה, ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;, שמע מינה שאינם חשובות מאותיות השם. מיהו יש לדחות&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(57ב)'''}}&lt;/sup&gt;, &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה נכון לענ&quot;ד.}}&lt;/sup&gt;[ד]כיון &lt;sup&gt;{{הערה|בהתאם לדברי המרדכי בשם רבינו אלחנן (העתקתים בהערה הבאה), שהובא בהלכות קטנות למרדכי על מנחות סימן תתקסט, בהלכות תפילין דף לה עמ' א' (הוצאת עוז והדר). ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[שניתן ל]התיר(ו)&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה נכון לענ&quot;ד. דהלא מתייחס לדל&quot;ת ויו&quot;ד יחד, ולכן לא שייך להשתמש בלשון יחיד.}}&lt;/sup&gt;, כל [זמן שרוצה]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ דברי &quot;המגיה&quot; בתור הגהה אפשרית והיא ישרה בעיני. ובמדרכי בשם רבינו אלחנן הנ&quot;ל הובא בלשון: &quot;משום דניתן להתיר בכל עת שירצה&quot;. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן '''&quot;כל שרואה&quot;''' בשיבוש.}}&lt;/sup&gt;, לא הזכיר [רק]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ &quot;הגהות סיני&quot; מסברתו. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt; השי&quot;ן. &lt;sup&gt;{{הערה|נראה מיותר לענ&quot;ד.}}&lt;/sup&gt;(ו)על כן פירש רבי, אלו תפילין שבראש לפי שהן בגובה[ו]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון התוס' שבדף. וכן נכון, דראש זכר הוא ולכן אין שייך לומר בגובהה בלשון נקיבה. ובכתה&quot;י השונים כתוב &quot;בגובהה&quot;.}}&lt;/sup&gt; של ראש דנראים לכל, אבל של יד אינן נראים דכתיב לך לאות ולא לאחרים &lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[לאות]. &lt;sup&gt;{{הערה|לכאורה נראה מיותר, דהלא אמר קודם לכן &quot;על כן פירש רבי&quot; ולכך פשוט שהכל מפי רבו, וא&quot;כ מה בא להוסיף?}}&lt;/sup&gt;מפי רבי. &lt;sup&gt;{{הערה|בהלכות קטנות להרא&quot;ש הלכות תפילין כתוב שספק זה הסתפק רבינו יעקב מאורליני&quot;ש דהוא רבינו תם, וא&quot;כ קשה מדוע רבינו לא הזכיר את שמו. ואפשר דנשמטו מהלשון של רבינו כאן כמה מילים.}}&lt;/sup&gt;מיהו למאי דפריש דאותיות של דלי&quot;ת ויו&quot;ד לא חשיבי, צ&quot;ע אם יוכל להכניס תפילין של יד לבית הכסא כיון שמחופות עור ואין בהן שי&quot;ן, או דילמא לא שנא.
----
&lt;references /&gt;
----

===[[ברכות_ו_ב|דף ו''':''']]===

V++

'''לצורת הדף [http://www.daf-yomi.com/Dafyomi_Page.aspx?vt=1&amp;massechet=283&amp;amud=12&amp;fs=0 ראה כאן]'''


'''כל הקובע מקום לתפלתו'''. 
ואינו הולך פעמים לבית הכנסת זה ופעמים לבית הכנסת זה. אבל בחד בית הכנסת אפילו בשני מקומות שפיר דמי&lt;sup&gt;{{הערה|באגודה כתב וז&quot;ל &quot;פר&quot;י, לאו דווקא בשתי בתי כנסיות, אלא אפילו בבית הכנסת אחד צריך אדם לייחד לו מקום. וכן מוכח בירושלמי פרק תפילת השחר&quot;. ויש שהוכיחו מכאן שזוהי דעת ר&quot;י, וא&quot;כ תמוה על דברי רבינו שלא נקט דעת רבו. אבל אפשר שהיה זה גדול אחר שבעל האגודה הכיר שגם הוא נקרא רבינו יצחק. וזוהי למעשה מחלוקת ראשונים האם דווקא בשתי בני כנסיות או אפי' בבית כנסת אחד. ודעת תוס' חכמי אנגליה בשונה מרבינו, שאפי' בבית כנסת אחד לא ישנה מזוית לזוית.}}&lt;/sup&gt;, דאמרינן בירושלמי פרק תפילת השחר &lt;small&gt;{[[ירושלמי_ברכות_ד_ד|הלכה ד']]}&lt;/small&gt;, צריך אדם ליחד מקום &lt;sup&gt;{{הערה|רוב כתה&quot;י גורסים &quot;'''&lt;big&gt;ב&lt;/big&gt;'''בית הכנסת&quot;, אך אין זו הגרסא הנכונה לענ&quot;ד, לא כאן ולא בדברי הרא&quot;ש בתוספו' ובפסקיו שנסמך על דברי רבינו. וזאת מכיוון שאם נאמר כך, נמצא שהגמ' מורה שיש לאדם לייחד לעצמו מקום בתוך בית הכנסת להתפלל בכדי שיתפלל במקום אחד תמיד, וא&quot;כ זוהי ראיה לסתור דבריו ולא לסייע. ו-&quot;המגיה&quot; הגיה את דברי רבינו, והוסיף על דבריו בכדי ליישב קושיא זו. אך אין צורך כפי שאמרתי.}}&lt;/sup&gt;לבית הכנסת, שנאמר, ויהי דוד בא עד הראש אשר ישתחוה שם &lt;small&gt;{שמואל ב'. [[שמואל_ב_טו_לב|ט&quot;ו, ל&quot;ב]]}&lt;/small&gt;. השתחוה לא נאמר, אלא ישתחוה. 

'''אגרא דפירקא ריהטא'''. 
פירש רש&quot;י זהו עיקר שכרם, שיש בני אדם שאין מבינים הדרשה מפי הרב. וקצת תימה, דר' זירא גופיה קאמר לעיל &lt;small&gt;{בדף זה}&lt;/small&gt; דמריש הוה אמינא דמחללי שבתא כי רהטי, &lt;sup&gt;{{הערה|ישנם שינויי גרסאות בכתה&quot;י של הגמ' ביחס למי אמר את המימרא של &quot;מריש הוה אמינא&quot; לעיל. וכן יש שינויי גרסאות ביחס למי אמר את המימרא הנוכחית. ולפי שינויי גרסאות אלו אין קושיא כלל (&quot;המגיה&quot; בשם אביו).}}&lt;/sup&gt;ועתה אומר שאין [להם שכר]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot; מסברתו. ובכתה&quot;י השונים כתוב &quot;'''להשתכר'''&quot;בשיבוש.}}&lt;/sup&gt; רק במרוצתם. ורבי מפרש אם רוצה לעשות מצוה כמאמרה בלי חסרון, יעשה כל הדברים שבסמוך.

'''אגרא דבי טמיא''' &lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים חסר כל זה, ובמקום הוכנס כאן בטעות ד&quot;ה &quot;למאן דגריס בבית אפל&quot; (שהצגתיו במקומו הראוי לו לעיל בדף ג' עמ' א'), ואח&quot;כ ממשיך בענין התוס' שלנו במילים &quot;'''&lt;big&gt;ה&lt;/big&gt;'''עושה המצוה וכו'. ולכך הגהתי דיבור זה בהתאם למה שצריך להיות כתוב.}}&lt;/sup&gt;['''שתיקותא'''.
אין נראה לפרש דמיירי באבל ושותק ומקבל שכר כדכתיב וידום אהרון&lt;sup&gt;{{הערה|בא רבינו לאפוקי מפירושם של כמה ראשונים שאכן מפרשים את הדברים כך (מדרש שכל טוב, הראב&quot;ן, הערוך ועוד).}}&lt;/sup&gt;, דכל הני מיירי במי ש]עושה המצוה, והאבל אינו עושה שום מצוה. ומפרש רבי שהבאים בבית האבל לנחמו יושבים ושותקים ומקשיבים לדברי הגדול הבא לנחם אותו, ואם היו מדברים האחרים&lt;sup&gt;{{הערה|כך הגרסא בכל כתה&quot;י, אבל הלשון נשמעת לא ישרה. ואפשר שהיה כתוב &quot;ואם היו '''האחרים מדברים'''&quot; בהיפוך לשון. או שמא היה כתוב &quot;ואם היו מדברים '''בדברים אחרים'''&quot; והושמטה בטעות המילה '''&quot;בדברים&quot;''' מחמת דימיון המילים &quot;מדברים, בדברים&quot;.}}&lt;/sup&gt; אין זה כבוד ותנחומין לאבל. וטמ[י]א&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש, ונראה. ובכתה&quot;י השונים כתוב בלא יו&quot;ד.}}&lt;/sup&gt; על שם עצמות המת, כמו שפירש רבינו שלמה&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(58ב)'''}}&lt;/sup&gt; בפירוש חומש  , &lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot; כותב (בשם אחרים שכתבו) בשם ספר עוטה אור (חובר על תרגום אונקלוס, דפוס וילנא שנת תר&quot;ג) שדברי רש&quot;י מוסבים על &quot;אנחנו טמאים '''לנפש אדם'''&quot; {במדבר ט', ז'}, והודפסו בטעות על הפסוק &quot;וכל טמא לנפש&quot; {במדבר ה', ב'}. ולגבי אונקלוס שם {במדבר ה', ב'} שכתוב בו &quot;לטמי נפשא '''דאינשא'''&quot; על אף שלא הוזכר בפסוק &quot;אדם&quot;, כתב &quot;המגיה&quot; שאכן בדפוסים ישנים של אונקלוס ליתא למילת &quot;אינשא&quot; בתרגומו שם. ואני מוסיף על דבריו, שאף בתאג'ים (שהם חומשים תימניים המבוססים על כת&quot;י תימניים עתיקים של החמישה חומשי תורה) לא מוזכר &quot;אינשא&quot; בתרגום אונקלוס כבספרים הישנים שהזכיר המגיה. ולכן מסיק &quot;המגיה&quot; שיש להגיה דברי רבינו (וכן בתוס' הרא&quot;ש) ולכתוב &quot;'''לנפש אדם'''&quot; במקום גרסת כתה&quot;י שהיא &quot;'''בעצם אדם'''&quot;. וכך הגהתי שהדברים מסתברים. וכן בהמשך יש להגיה ולכתוב &quot;'''ל'''טמי נפשא דאינשא&quot;, ולא &quot;'''ב'''טמי&quot;. וזאת בהתאם לגרסת התרגום בפסוק של במדבר ט', ז'.}}&lt;/sup&gt;[לנפש] אדם &lt;small&gt;{[[במדבר_ט_ז|במדבר ט', ז']]}&lt;/small&gt;, &lt;sup&gt;{{הערה|עיין בהערה הקודמת.}}&lt;/sup&gt;[ל]טמי נפשא [דאינשא]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ גרסת אונקלוס שלפנינו, וכן הוא מצוטט בלשון תוס' הרא&quot;ש. ובכת&quot;י השונים חסר.}}&lt;/sup&gt;, לשון עצם [אדם]&lt;sup&gt;{{הערה|הוספתי מילה זו בכדי להתאים הלשון לפירוש רש&quot;י על החומש שלפנינו. וז&quot;ל רש&quot;י בחומש: דמסאב לטמי נפשא דאנשא, אומר אני שהוא לשון עצמות '''אדם''' בלשון ארמי.}}&lt;/sup&gt; בלשון ארמי. וכן במדרש, אנדריאנוס שחיק טמיא, פירוש שחוק עצמות. ובערוך פירש טמא, אבל. באטב&quot;ח האל&quot;ף טי&quot;ת, ובאלב&quot;ם המ&quot;ם נעשית בי&quot;ת והלמ&quot;ד אל&quot;ף.

'''כל המתפלל אחורי בית הכנסת'''.
פירש רש&quot;י, שכל בתי כנסיות שלהם פתחיהם למזרח, כדתניא בתוספתא דמגילה &lt;small&gt;{[[תוספתא/מגילה/ד|פרק ד', י&quot;ד]]}&lt;/small&gt;, ואחוריהם היו למערב&lt;sup&gt;{{הערה|כך הוא בגרסת רש&quot;י שעל הרי&quot;ף. וכתב &quot;המגיה&quot; דאף ברש&quot;י כת&quot;י הוא כפי שגרסו התוס', אך בגרסת רש&quot;י שלפנינו על הגמ' אינו כך.}}&lt;/sup&gt;. והמתפלל אחורי בית הכנסת, זהו שהופך פניו למערב ואחוריו לכותל מערבי של בית הכנסת ששם משתחוים הצבור. וק&quot;ל, דהא משמע שלא היה דומה כשתי רשויות אם &lt;sup&gt;{{שוליים|'''(59ב)'''}}&lt;/sup&gt; הופך פניו כלפי הרוח שהופכים הצבור פניהם. (וא&quot;ר)&lt;sup&gt;{{הערה|נראה מיותר כיון שכבר כתב בסוף הדיבור דהוא &quot;מפי רבי&quot;. ועוד  שהוא אינו מתחיל עניין חדש בכאן, אלא בא להשלים דבריו ולומר מדוע משמע שאין זה נראה כשתי רשויות. שבלא דברים אלו לא ברור מניין משמע לו כך. ויש כת&quot;י שגרס &quot;ואית דאמרי&quot;. ומ&quot;מ גם גרסא זו אינה נראית, דאין לשון זו שייכת בכאן שהרי זה המשך הקושיא, ועוד שאין זה הרגל לשון בעלי התוס'. &quot;והמגיה&quot; כתב שאפשר שהלשון &quot;אית דאמרי&quot; היה כתוב בגליון, ובא להעיר שמה שכתב רבינו לפני כן &quot;וק&quot;ל&quot; יש גרסאות שגורסות &quot;ואין דאמרי&quot; ונשתרבב בטעות לתוך דברי רבינו. אך גם זה אינו נראה בעיני.}}&lt;/sup&gt; שלפי שיטת התוספתא משמע שהיו משתחוים למערב, או משום דילפינן ממשכן כמו שנאמר&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(60ב)'''}}&lt;/sup&gt; שם שפתח המשכן היה למזרח, או לפי שהיתה ירושלים במערב[ם]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot; בהתאם לגרסת התוס' בעירובין י&quot;ח ע&quot;ב, בד&quot;ה ולא אחורי בית הכנסת וכו'. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt; דבעינן והתפללו אליך דרך ארצם &lt;small&gt;{מלכים א'. [[מ&quot;ג_מלכים_א_ח_מח|ח', מ&quot;ח]]}&lt;/small&gt; כדלקמן במכילתין &lt;small&gt;{[[ברכות_ל_א|ל'''.''']]}&lt;/small&gt;. וא&quot;כ, אם היה עומד אחורי בית הכנסת ופניו למערב אז היה עושה כדרך שהעם עושים, אבל אם היה הופך פניו, אז היה דומה לשתי רשויות. על כן יש לפרש, דאחורי בית הכנסת קרוי מי שהוא אחורי העם במזרח בית הכנסת לאותם שמשתחוים למערב&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(61ב)'''}}&lt;/sup&gt;. ואפילו הפתח למזרח&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(62ב)'''}}&lt;/sup&gt;, קורא אחורי בהכ&quot;נ לפי שהוא אחורי העם. וכפירוש זה משמע בפרקין לקמן &lt;small&gt;{[[ברכות_ח_ב|ח''':''']]}&lt;/small&gt; &lt;sup&gt;{{הערה|בכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''&lt;big&gt;ד&lt;/big&gt;'''בפרק הרואה&quot; בשיבוש, והוגה בהתאם ללשון הנכונה לענ&quot;ד.}}&lt;/sup&gt;[ו]בפרק הרואה &lt;small&gt;{[[ברכות_סא_א|סא'''.''']]}&lt;/small&gt; דקאמר אסור [לעבור]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש, וכן הוא בלשון הגמ' שלפנינו ובכל כתה&quot;י ודפוסים ישנים של הגמ' (למעט בכת&quot;י שגורסים בלשון הילוך). ובכל כתה&quot;י השונים של רבינו כתוב &quot;'''לעמוד'''&quot;.}}&lt;/sup&gt; אחורי בהכ&quot;נ בשעה שהציבור מתפללין. ומסיים בה, הני מילי דליכא פיתחא אחרינא, פירוש לפי&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(63ב)'''}}&lt;/sup&gt; שדומה שהוא לפני הפתח ואינו חושש ליכנס. משמע שבאותו צד שקורא אחורי בהכ&quot;נ, באותו צד הוי הפתח. והפתחים היו לצד מזרח, שהיו מתפללים לצד מערב. מיהו קשה, דלשון אחורי בהכ&quot;נ &lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים חסר.}}&lt;/sup&gt;[משמע כמו] (ו)אחורי המשכן, &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד דבלא זה הלשון נשמעת חסרה. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[ו]משמע שקרוי אחורים (אחורי)&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד להגיה. וכן הוא בלא זה בתוס' חכמי אנגליה. אך בתוס' הרא&quot;ש נקט בהיפך, דהיינו שנקט לשון &quot;אחורי&quot; בלבד בלא מילת &quot;אחורים&quot;. אך היותר נראה לשונית נכון לענ&quot;ד בכאן, אם ננקוט לשון &quot;אחורים&quot; כלשון תוס' חכמי אנגליה.}}&lt;/sup&gt; אותו צד שהופכים את פניהם, כדפירש רש&quot;י. ולפירוש רש&quot;י, הא דקאמר כי מהדר אפיה לבי כנישתא לית לן בה, אע&quot;פ שאינו הופך פניו לצד אותו הרוח ששם הופכים הצבור פניהם, לא מיחזי כשתי רשויות כיון שכולם הופכים פניהם כלפי הארון &lt;sup&gt;{{הערה|בתוס' הרא&quot;ש מסיים כאן במילים &quot;ששם התורה מונחת&quot;.}}&lt;/sup&gt;, כדאמרינן נמי במכילתין &lt;small&gt;{[[ברכות_ל_א|ל'''.''']]}&lt;/small&gt;, שמארבע רוחות הופכים פניהם לצד הכפורת. מיהו יש לפרש, לפי&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(64ב)'''}}&lt;/sup&gt; ששם השכינה על הכפורת בבית קדשי הקדשים. מפי רבי.

'''בדובר'''.
הערוך &lt;sup&gt;{{שוליים|'''(65ב)'''}}&lt;/sup&gt;גריס &lt;sup&gt;{{שוליים|'''(65ג)'''}}&lt;/sup&gt;בדבד&lt;sup&gt;{{הערה|בדפוס וילנא בגליון (למטה ממסורת הש&quot;ס) כתוב שגרסת הערוך היא &quot;'''כ'''דובר&quot; ב-כ' כפי גרסת כמה גאונים וראשונים, וכגרסת דפוס וילנא והגמ' שלפנינו. אך לפנינו בערוך מופיע &quot;'''ב'''דובר&quot; ב-ב', וכן היא גרסת כמה מכתבי היד הישנים של הגמ'. ובדברי רבינו נמצאו שתי גרסאות בכתה&quot;י, יש שגורס &quot;בדובר&quot; בד&quot;ה, ויש שגורס &quot;כדובר&quot;, ובהתאם לגרסא שתבחר יש להגיה את גרסת הערוך להיפך. ולי אין אפשרות להכריע בזה ובחרתי אחת מהן. ובכתה&quot;י של רבינו שלפנינו כתוב &quot;בדבר&quot; או &quot;בדבד&quot; תלוי בכת&quot;י בשיבוש כפי הנראה, ועיין עוד בהערה הבאה.}}&lt;/sup&gt; בדלי&quot;ת&lt;sup&gt;{{הערה|תימה, מה בא לאפוקי? הלא גם גרסת רבינו בדלי&quot;ת היא. ואין לומר שבא לאפוקי מהאות ר', כיון שעיקר השינוי בגרסת הערוך הוא באות הראשונה אם גורסים ב-כ' או ב-ב' (כנ&quot;ל בהערה הקודמת) והיה לו להזכיר שינוי זה דהוא עיקר שינוי הגרסא. ולפי&quot;ז נראה לומר שאין שינויי גרסא בין גרסת רבינו והערוך באות הראשונה, דשניהם נקטו הלשון ב-ב' או ב-כ' בתחילה, וכל השינוי הוא רק באות האחרונה. דלגרסת רבינו גורסים &quot;בדוב'''ר'''&quot; או &quot;כדוב'''ר'''&quot; (בהתאם לשינויי הגרסאות השונות בכהת&quot;י כנ&quot;ל בהערה הקודמת). ולערוך גורסים &quot;בדוב'''ד''' או כדוב'''ד''' (לפי הגרסאות השונות כנ&quot;ל). ואכן בחלק מכתה&quot;י גורסים &quot;בדבד&quot; כנ&quot;ל בהערה הקודמת, ואולי זה שיבוש של &quot;בדובד&quot;. אך מדברי הערוך שהביא ראיה מלשון הערב (ראה הערה הבאה), משמע קצת דאינו כך. ובכל מקרה אין מקום להכריע בדבר כנ&quot;ל בהערה הקודמת, וישמע חכם ויוסף לקח.}}&lt;/sup&gt;, ופי' אחוריך בלשון ערבי&lt;sup&gt;{{הערה|כותב שם הערוך שבלשון ערבי אומרים &quot;מוסתדבר&quot; שפירושו לאחורנית. וזה חיזוק לכך שגירסת רבינו כאן היית בדובר או כדובר, ולא בדבר או בדבד כגרסא שבכתה&quot;י של רבינו שלפנינו.}}&lt;/sup&gt;.

'''כרום זלות לבני אדם'''. 
פשטיה דקרא מפרש רבינו יעקב, סביב רשעים יתהלכון כרום זלות, כלומר הרשעים מתקנאים כשרואים &lt;sup&gt;{{הערה|נראה לענ&quot;ד שיש לגרוס בלא האות כ' בהתאם ללשון המשפט, ולכך הקפתיה.}}&lt;/sup&gt;(כ)שירום זלזול מבני אדם, &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד נכון מבחינה לשונית, אך אינו בכתה&quot;י השונים.}}&lt;/sup&gt;[ו]מבקשים עליו תחבולות להזיקו. ועל עצמו היה דוד אומר&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(66ב)'''}}&lt;/sup&gt; כן&lt;sup&gt;{{הערה|וכן כותב רש&quot;י שם: '''כרום זלות לבני אדם'''. מקנאתם שעינם רעה בגדולתי, שנלקחתי מאחרי הצאן למלך. וזהו פתרונו: כרום זלות לבני אדם, כשמתרומם איש הזולל בעיני ב&quot;א. וזהו דוגמת האמור במקום אחר אבן מאסו הבונים. עכ&quot;ל.}}&lt;/sup&gt;. ורבינו מאיר פירש, כרמה הזאת שזוללת וסובאה דם האדם. וכן הוא בתרגום בהדיא, עלקא דמצצא דמא דאינשא, וכן פירש בנו רבינו שמואל. ומנחם פירש &lt;small&gt;{מחברת מנחם, ערך זל, דף 78}&lt;/small&gt;, כרום לשון ראם&lt;sup&gt;{{הערה|וז&quot;ל מחברת מנחם: '''כרום זלות לבני אדם'''. כלם בעלי נפש המה, בלענים וגרגרנים. וכה פתרון סביב רשעים יתהלכון כרם זלות לבני אדם. זלות הוא מגזרת זולל. ורום מגזרת ראם ורים. וכה תוכן פתרון הפסוק, סביבות העני יסובו רשעים לבלעו חנם, ויהיו בליעה לבני אדם, ויהי הדל למו למאכל. אכלו שארו, ויפשיטו את עורו מעליו ועצמותיו פצחו וכו'. הן נמצא ראם ורים ורום ענין אחד להם. עכ&quot;ל.}}&lt;/sup&gt;.

'''ולא נענה אלא בתפלת המנחה'''. 
תימה למה נקרא תפלת המנחה, &lt;sup&gt;{{הערה|בתוס' על דף בפסחים קז'''.''' כותבים לשון שאלה זו בד&quot;ה '''&quot;'''&lt;big&gt;ד&lt;/big&gt;'''אי&quot;''' כמו שהגהתי כאן. אך בכת&quot;י השונים של רבינו כתוב כאן '''&quot;'''&lt;big&gt;ו&lt;/big&gt;'''אי&quot;''' ואינו נראה לשונית נכון.}}&lt;/sup&gt;[ד]אי משום מנחת הערב, כמו כן בבקר יש&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(67ב)'''}}&lt;/sup&gt; מנחה. ושמא לפי שתפלת שחרית וערבית יש להם שם אחר, נקראת &lt;sup&gt;{{שוליים|'''(68ב)'''}}&lt;/sup&gt;[זו]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''לו'''&quot;. ומכל מקום אפשר שצריך להגיה &quot;נקראת '''&lt;big&gt;לה&lt;/big&gt;'''&quot;.}}&lt;/sup&gt; על שם המנחה. או שמא לפי שאליהו נענה בה, או משום דשל שחרית זמנה מבבקר&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(69ב)'''}}&lt;/sup&gt; [וזו]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;הגהות סיני&quot; מסברתו. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''או'''&quot;.}}&lt;/sup&gt; עיקר התחלת זמנה בשעת המנחה. ובירושלמי דפרק תפלת השחר &lt;small&gt;{[[ירושלמי_ברכות_ד|הלכה א']]}&lt;/small&gt; קאמר, תמן תנינן תמיד נשחט בשמונה ומחצה וכו', הכא את עביד מנחה שלש שעות ומחצה, והכא את עביד שתי שעות ומחצה. ופירש ה&quot;ר אלחנן שכך ר&quot;ל, וכי נחלק בתפלת המנחה כמו כן, שבערב פסח נמהרנה ובשאר ימים נאחרנה. ומשני, אמר ר' יוסי לא הוקשה תפלת המנחה אלא לקטורת, שנאמר &lt;small&gt;{[[תהלים_קמא_ב|תהלים קמא ,ב']]}&lt;/small&gt; תכון תפילתי קטורת לפניך משאת כפי מנחת ערב. כלומר, קטורת זמנה קבוע בערב הפסח כמו בשאר ימים. ומשמע דלקטורת מדמי לה התם, ומכל מקום נקראת מנחה על שהיא סמו[כה]&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד לתקן ללשון נקבה, כיוון שמדבר על תפילה שהיא נקבה. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''סמוך'''&quot; בלשון זכר.}}&lt;/sup&gt; למנחה&lt;sup&gt;{{הערה|ויש להוסיף ולדקדק שתפילות כנגד תמידין תקנום, ולכך בודאי שתפילת המנחה היא כנגד תמיד של בין הערביים. אבל מכל מקום לעניין קביעות הזמן קבעוה ע&quot;פ זמן הקטורת שהוא קבוע (המגיה). והיינו שלקטורת שהיא מסדר התמיד יש זמן קבוע כל השנה, בשונה מקרבן התמיד דבין הערביים שישנם זמנים שמקדימים אותו לפי הצורך. ולכך העדיפו את זמן הקטורת לעניין קביעות זמן מנחה.}}&lt;/sup&gt;. ואע&quot;ג דקאמר לקמן בפרק תפלת השחר &lt;small&gt;{[[ברכות_כו_ב|כו:]]}&lt;/small&gt; תפלות כנגד תמידין תקנום, וקאמר דתפלת המנחה כנגד תמיד של בין הערבים, מכל מקום יכול להיות דמדסמכי מנחה אקטורת, שהכל הוא מסדר התמיד. וגם קטורת קודמת לנסכים, ומנחת נסכים היא עם הנסכים כדמשמע ביומא &lt;small&gt;{[[יומא_לג_ב|לג:]], [[יומא_לד_א|לד.]]}&lt;/small&gt;.

'''לא נענה אלא בתפלת המנחה'''. 
לפי שהיא גמר תפלות היום, משמע שהיא עת רצון יותר.
----

===ביאורים===
 א. בד&quot;ה '''תניא ר' אליעזר הגדול''' וכו':
 1. בקושיא &quot;דלא קרי להו את תשמישי קדושה בעלמא&quot;. תריץ רבינו אלחנן בנו של ר&quot;י שהביאו המרדכי בהלכות קטנות על מנחות סימן תתקסט, בהלכות תפילין דף לה עמ' א' (הוצאת עוז והדר), שהמדובר הוא ברצועות מנותקות מן התפילין או ברצועות המחוברות לתפילין שבלו ואינן כשירות, שבאופן זה רצועות אלו הן תשמישי קדושה בעלמא. אבל במחוברות לתפילין כשירות, הרי הן קדושה גמורה.
 2. בקושיא &quot;דבכל התלמוד קורא אותם קשר&quot;. הכוונה בזה, שמכך שבמקום לקרוא לקשר ה-ד' בתפילין של ראש &quot;דל&quot;ת של תפילין&quot; (כשם שקורא לשי&quot;ן שבתפילין של ראש) קראו לזה &quot;קשר של תפילין&quot;, משמע שאינם אלא קשר בעלמא ואין להם חשיבות של קדושה עצמה. אך הרמב&quot;ן והרשב&quot;א כתבו דאכן הן קדושה עצמה, אלא שכיון שאינם בכתיבה כשי&quot;ן, לכך לא חשיבי אלא כקשר בעלמא ולא ככתיבת האות עצמה. ומשום כך נקרית &quot;קשר של תפילין&quot;.
 3. ובקושיא &quot;דלא הוכשרו למלאכת שמים אלא מין בהמה טהורה&quot;. הרמב&quot;ן והרשב&quot;א ענו, דכיון שאינם בכתיבה אלא בקשירה, לכן אינם חשובות בכלל תורת ה'. ומשום כך צריך ללמוד את הצורך בבהמה טהורה ממקום אחר, אבל אכן קדושה ממש הן. ע&quot;כ תוכן דבריהם. ורבינו אלחנן המובא במרדכי הנ&quot;ל תירץ, שכיון שיכול להתירו כל עת שרוצה, לכן אין אפשרות ללמוד עליו את הצורך להיות מבהמה טהורה מכח הפסוק תורת ה'. ע&quot;כ תוכן דבריו. אלא שרבינו אלחנן לא ביאר מדוע, וכנראה שהוא מאותו טעם שכתבו הרמב&quot;ן והרשב&quot;א, דהיינו כיוון שאינו בכתיבה אלא בקשירה שאפשר להתירה כל עת שרוצה. ולכך אינו חשוב אות ממש שאפשר ללומדה מתורת ה'.

 ב. &quot;המגיה&quot; כתב, שהספק הוא האם אסרו להכניס גם את התפילין של יד מחשש שיטעו ולא יבדילו בין תפילין של יד לתפילין של ראש, או שמא לא חששו ומותר להכניס תפילין של יד. ודעת הקדוש מקורביל שמותר להיכנס בתפילין של יד לבית הכסא (תוס' שבדף בשבת סא. ד&quot;ה דילמא וכו').

 ג. בד&quot;ה '''ולא נענה אלא''' וכו':
 נראה להסביר בכוונת התירוצים כאן, כך:
 1. ושמא לפי שתפילת שחרית וערבית ניתן להם שם אחר, לכך קראוה על שם המנחה. ונ&quot;ל בפירוש הדברים: ששחרית נקראה על שם זמנה שהוא בשחריתו של יום. וערבית נקראה על שם זמנה שהיא בעירובו של יום. אבל מנחה זמנה לכתחילה מתחילת זמן מנחה קטנה, וא&quot;כ על שם מה יקראו שמה? לכך נתנו לה את שמה על שם המנחה של תמיד של בין הערביים שזמנה ברוב השנה בזמן מנחה קטנה.
 2. או שמא לפי שאליהו נענה בזמן בה, שנאמר ביחס לזמן ההוא ויהי בעלות המנחה, לכך קראו לתפילת הצהרים על שמה משום דהיא עת רצון {ע&quot;פ התוס' בפסחים קז.}.
 3. או משום שתפילת שחרית נקראת כיוון שזמנה מוקדם בבוקר בזמן התחלת הקרבת תמיד של שחר, אבל תפילת הצהרים עיקר זמנה נוהג בזמן קרבן המנחה שהוא סוף קרבן התמיד של בן הערביים, לכך נקראתה תפילת הצהרים על שם קרבן המנחה. 
 (ויש להעיר, שמצינו כתוב אצל יעקב אבינו כשפגש בעשו &quot;ויאמר יעקב אם נא מצאתי חן בעיניך ולקחת '''מנחתי''' מידי&quot; ותרגם אונקלוס &quot;וַאֲמַר יַעֲקֹב בְּבָעוּ אִם כְּעַן אַשְׁכַּחִית רַחֲמִין בְּעֵינָךְ וּתְקַבֵּיל '''תִּקְרוּבְתִּי''' מִן יְדִי&quot;. ומכאן שהמנחה המדוברת שהיית כוללת בהמות הייתה נקראת &quot;קרבן&quot;, שמנחה היא מתנה של ריצוי. וא&quot;כ אפשר שאף קרבן התמיד של בין הערבים נקראת בלשון מנחה, שקרבן התמיד הוא מתנה של ריצוי כלפי מעלה. וכן ראיתי שכתבו המפרשים במעשה דאליהו בהר הכרמל, ש-&quot;ויהי בעלות המנחה&quot; הכוונה לקרבן התמיד של בן הערבים).
 4. לעניין מדוע זמנה של תפילת המנחה היא בסוף קרבן תמיד של בין הערביים ולא בתחילתו. כתב הירושלמי שהוא משום שהוקשה תפילת הצהרים לקטורת &quot;תכון תפלתי  קטורת לפניך וכו'&quot;, וכיוון שהקטורת מוקטרת כל השנה באותה שעה, העדיפו לקבוע זמן המנחה בשעתה. אבל כיוון שזמן תפילת הצהרים היא בסמוך לזמן הקרבת המנחה, לכך נקראת התפילה על שם המנחה (ואפשר שהסיבה שלא קראה תפילת הקטורת, משום שרצה לקוראה על שם קרבן, וקטורת אינה קרבן). ואע&quot;ג שאמרנו תפילות כנגד תמידין תקנום, ותפלת הצהרים כנגד תמיד של בן הערבים היא. אפשר לומר שכיוון שהקטורת סמוכה לנסכים בפסוק ואף נעשית קודם לה בסמוך, שהקטורת נעשית בין תמיד של בין הערביים לנסכיו, לכך נמצא שהכל הוא מסדר קרבן התמיד של בן הערבים ושפיר הוי כנגד תמיד של בן הערבים.
----
&lt;references /&gt;

== דף ז' ==
===[[ברכות_ז_א|דף ז'''.''']]===

V++

'''לצורת הדף [http://www.daf-yomi.com/Dafyomi_Page.aspx?vt=1&amp;massechet=283&amp;amud=13&amp;fs=0 ראה כאן]'''


'''עד שיעברו פנים של זעם'''. 
ולפי זה יש לפרש אם אין פניך הולכים &lt;small&gt;{[[שמות_לג_טו|שמות ל&quot;ג, ט&quot;ו]]}&lt;/small&gt;, אם לא יעברו פנים של זעם. ולפי הפשט קשה לדברי פירוש רבינו שמואל&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(ה)'''}}&lt;/sup&gt;. &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד נכון מבחינה לשונית. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[ש]תחלה אמר לו הקב&quot;ה הנה מלאכי ילך לפניך וביום פקדי וגו' &lt;small&gt;{[[שמות_לב_לד|שם ל&quot;ב, ל&quot;ג]]}&lt;/small&gt;. ומשה השיבו הודיעני נא את דרכיך &lt;small&gt;{[[שמות_לג_יג|שם ל&quot;ג, י&quot;ג]]}&lt;/small&gt;, שתלך אתה עמנו ואני אחריך. והקב&quot;ה השיבו פני ילכו &lt;small&gt;{[[שמות_לג_יד|שם ל&quot;ג, י&quot;ד]]}&lt;/small&gt;, אני בעצמי אלך לכבש המלכים. [והניחותי לך]&lt;sup&gt;{{הערה|בכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''שהנחתי לך'''&quot;, והגהתי זאת על פי סדר לשון הפסוק, שהלא רבינו כאן מפרש והולך על פי סדר הפסוק. וגם הלשון &quot;שהנחתי לך&quot; אינו מסתדר מצד העניין.}}&lt;/sup&gt; &lt;small&gt;{שם}&lt;/small&gt;, כלומר אניח [לך מאויבך]&lt;sup&gt;{{הערה|בכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;אניח '''אותך בא&quot;י'''&quot;, והוגה בהתאם לכתוב בפירוש הרשב&quot;ם על התורה.}}&lt;/sup&gt;, כמו &quot;עד אשר יניח ה' לאחיכם ככם&quot; &lt;small&gt;{[[יהושע_א_טו|יהושע א', ט&quot;ו]]}&lt;/small&gt;. פני ילכו, כמו &quot;ופניך הולכים&quot; בקרב דאבשלום&lt;sup&gt;{{הערה|נראה שבשני הראיות מיהושע ומשמואל שהביא כאן, רוצה להוכיח שהלשון &quot;פני ילכו&quot; והלשון &quot;והניחותי לך&quot; מתייחסים לעניין מלחמה. וא&quot;כ ממילא זה מוכיח את פירושו של רשב&quot;ם, שמה שביקש משה ומה שנענה לו הקב&quot;ה הכל מתייחס לכך שהקב&quot;ה ילך למלחמה לפניהם.}}&lt;/sup&gt; &lt;small&gt;{[[שמואל_ב_יז_יא|שמואל ב'. י&quot;ז, י&quot;א]]}&lt;/small&gt;. ומשה אמר, אם אין פניך הולכים אל תעלנו מזה &lt;small&gt;{[[שמות_לג_טו|שם ל&quot;ג, ט&quot;ו]]}&lt;/small&gt;, והקב&quot;ה [כבר]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot; מסברתו, בהתבסס על מילה מחוקה שנראית כמו &quot;אשר&quot; בכת&quot;י ניו יורק, שאפשר מסברא לומר שהיה כתוב &quot;כבר&quot; ונשתבש. וכיון שלא היה נראה לסופר הלשון &quot;אשר&quot; בכאן, מחקה. ובכל מקרה נראה נכון להוסיפה, דהלא כאן הוא סיום הקושיא, ובלא המילה &quot;כבר&quot; אינו נשמע כך. ועוד דכך הוא בדומה ללשון רבותינו בעלי התוס' על התורה שכתבו &quot;והלא כבר נתרצה לו&quot;. אך בשאר כתה&quot;י השונים אין לה זכר.}}&lt;/sup&gt; נתרצה לו.

'''וכמה רגע אחד מחמשת רבוא ושמנת אלפים וכו''''. 
ורבינו יעקב&lt;sup&gt;{{הערה|זהו רבינו יעקב בן מאיר דהוא רבינו תם, רבו ודודו של רבינו יצחק הזקן (ר&quot;י) שהיה רבו של רבינו.}}&lt;/sup&gt; הגיה &lt;small&gt;{ספר הישר סימן רצ&quot;ג}&lt;/small&gt; על פי התוספתא דברכות &lt;small&gt;{[[תוספתא/ברכות/א|פ&quot;א, ה&quot;ג]]}&lt;/small&gt;, אחד מרבוא ושלשת אלפים ושמונה מאות ועשרים [וארבעה]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot; כתב להגיה '''&quot;כ&quot;ד&quot;''' דכך מדויק על פי החשבון שיכתוב רבינו מיד. ובכתה&quot;י השונים כתוב &quot;'''כ&quot;ח'''&quot;, ואין זה נכון על פי החשבון הנ&quot;ל. ואני המרתי את האותיות למספרים בכאן.}}&lt;/sup&gt; בשעה&lt;sup&gt;{{הערה|העיר &quot;המגיה&quot; דבתוס' רבינו אלחנן לע&quot;ז {ד'''.'''} גרס &quot;וכמה רגע אחד מה' ריבוא וששת אלפים ושמונה מאות ומ&quot;ח בשעה&quot; (ולפנינו בע&quot;ז הגרסא אחרת). והעיר עוד דכגרסת רבינו אלחנן נמצא גם בכת&quot;י קמבריג' שם, וכן במדרש הגדול במדבר פ' כ&quot;ג ועוד. והוסיף שלפי ברייתא קדומה שהובאה בפירוש לספר יצירה לר&quot;י ברצלוני עמ' 244, נמצא מספר זה מדוייק.}}&lt;/sup&gt;. &lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot; מסברתו, ונראה. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''&lt;big&gt;ו&lt;/big&gt;'''קתני&quot;.}}&lt;/sup&gt;[ד]קתני התם , &lt;sup&gt;{{הערה|משפט זה של &quot;השעה אחת מכ&quot;ד ביום&quot; אינו מופיע בתוספתא שלפנינו, והגר&quot;א הגיה בירושלמי (שיוזכר לקמן בדיבור זה) לשון תוספתא זו כך {המגיה}.}}&lt;/sup&gt;השעה אחת&lt;sup&gt;{{הערה|בכל כתה&quot;י כתוב &quot;'''אחד'''&quot; בלשון זכר בכל לשון התוספתא, למעט כת&quot;י אחד שבמקום לכתוב אחד כתב א'. וכיוון שאפשר לומר לפי כת&quot;י זה שהכוונה ל-&quot;אחת&quot; בלשון נקיבה, נקטתי לשון זו שנכונה יותר ביחס לרוב לשון הברייתא, למעט ביחס ל-&quot;רגע&quot; דהוא זכר. וכן הוא בלשון התוספתא שלפנינו (אלא ששם גם ביחס ל&quot;רגע&quot; שהוא זכר נאמר &quot;אחת&quot; בלשון נקיבה ההיפך מכאן).}}&lt;/sup&gt; מכ&quot;ד ביום, העונה אחת מכ&quot;ד בשעה, העת אחת מכ&quot;ד בעונה, הרגע אחד מכ&quot;ד בעת. וזה עולה למה שהגיה רבינו יעקב, ודוק ותשכח. ומיהו אומר רבי דבירושלמי &lt;small&gt;{[[ירושלמי_ברכות_א|הלכה א']]}&lt;/small&gt; גרסינן לתרוייהו, דיש רגעים גדולים וקטנים. &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד להגיה, וכעין זה בתוס' רבינו אלחנן בע&quot;ז {שם}.}}&lt;/sup&gt;[ו]כן יסד ר' [אלעזר]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot;. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;אל'''&lt;big&gt;י&lt;/big&gt;'''עזר&quot; בטעות.}}&lt;/sup&gt; קליר, &lt;sup&gt;{{הערה|זהו חלק מסילוק לפיוט קדושתא הנאמרת בשבת שקלים בשלש ברכות הראשונות של תפילת העמידה, וחלק זה הוא מהפיוט שבתוך הקדושה עצמה {ראה חלק פיוט זה בספר &quot;פיוטים לארבע פרשיות&quot; הוצאת מכון &quot;ממלכת כהנים&quot; - ניו יורק, עמ' ל&quot;ד}. ומתחיל פיוט קדושתא זה בחזרת העמידה אחר &quot;מלך עוזר ומושיע ומגן&quot;, במילים &quot;מסוד חכמים ונבונים&quot;.}}&lt;/sup&gt;ורגעי העונה כעונות כל היום, [זוהי]&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד לפי מבנה הלשון, ובהתאם ללשונו בהמשך. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''וזהו'''&quot;.}}&lt;/sup&gt; גרסת התוספתא. והמדקדק מחלק הרגע לכמה רגעים, &lt;sup&gt;{{הערה|נראה מיותר לענ&quot;ד.}}&lt;/sup&gt;(ו)זוהי גרסת הספרים שלנו. 

'''רגע כמימריה &lt;sup&gt;{{הערה|זוהי גרסת רבינו, וכן הוא בכמה כת&quot;י ישנים. וכן ברש&quot;י לפנינו גרס כגרסת רבינו, אלא שגרס &quot;'''מאי קרא'''&quot; במקום '''שנאמר'''. אך בגמ' לפנינו יש כאן תוספת לשון '''ומנא לן דרגע רתח''' שנאמר כי וכו', ובדומה לזה בע&quot;ז {ד''':'''} בלשון '''ומנא לן דרגע הוה ריתחיה'''. וראה בתוס' רבינו אלחנן לע&quot;ז {ד'''.'''} שמזכיר את שתי הגרסאות הללו. וישנם עוד שינויי גרסאות נוספים בכתה&quot;י השונים.}}&lt;/sup&gt;שנאמר כי רגע באפו'''. 
תימה, היכי משמע מכאן רגע כמימריה. ואי הוה גרי' וכמה זעמו רגע שנאמר כי רגע באפו, אי נמי חבי כמעט רגע &lt;sup&gt;{{שוליים|'''(70)'''}}&lt;/sup&gt;עד יעבור זעם. ובתר הכי גר' וכמה רגע כמימריה, הוה ניחא טפי. ואם תאמר, מה היה יכול לומר בלעם&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(71)'''}}&lt;/sup&gt; בשעה מועטת כזו. ויש לומר שהיה יכול לומר כלם. מיהו לא משמע הכי, אלא כיון [שמתחיל]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot;, והוא בהתאם לגרסת בעלי התוס' השונים. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''שמתקבל'''&quot;.}}&lt;/sup&gt; קללתו באותה שעה היה מזיק [אפילו לאחר כן]&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד ע&quot;פ לשון התוס' שבדף, וכן העיר &quot;המגיה&quot;. אך בכתה&quot;י השונים חסר.}}&lt;/sup&gt;. וכן משמע באגדת חלק &lt;small&gt;{[[סנהדרין_קה_ב|סנהדרין קה''':''']]}&lt;/small&gt;, מברכותיו של אותו רשע אתה למד מה היה בלבו, שבקש לומר שלא יהיו להם בתי כנסיות ובתי&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(72)'''}}&lt;/sup&gt; מדרשות, ולא תמשך מלכותם וכו'&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים_6|(א)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. וגם נראה שלא היה יכול להמית אומה שלימה, דא&quot;כ היה בו כח להחריב העולם. אלא היה יכול להזיקם בקללתו הרבה.
 
'''בתלת שעי קמייתא'''. 
פירש ה&quot;ר שמעיה דהיינו שעה שלישית שמלכי מזרח ומערב משתחוים לחמה כדאמרינן בסמוך, שהרי הם עומדים בשעה שלישית כדאמרינן לעיל &lt;small&gt;{[[ברכות_ד_א|ד'''.''']]}&lt;/small&gt;. והא דאמרינן בפ&quot;ק דע&quot;א &lt;small&gt;{[[עבודה_זרה_ד_ב|ד''':''']]}&lt;/small&gt; לא ליצלי איניש צלותא דמוספי בתלת שעי קמייתא בריש שתא ביחיד, דילמא איכא ריתחא וכו'. ואע&quot;פ שאינו כי אם&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(73)'''}}&lt;/sup&gt; בשעה שלישית &lt;sup&gt;{{הערה|אפשר שהיה כתוב בכאן &quot;'''לא יתחיל להתפלל'''&quot;, וראיתי באחד מכתה&quot;י של רבינו שיש רווח בין המילים &quot;בשעה שלישית&quot; לבין המילה &quot;כיון&quot;. ולכן אפשר לומר שנחסרו שם כמה מילים או שלא היה ברור למעתיק ולכן השאיר חלק. ומכח כך אפשר להעמיד ולומר שהלשון של רבינו היית: &quot;ואע&quot;פ שאינו כי אם בשעה שלישית &quot;'''לא יתחיל להתפלל'''&quot;, כיון שהריתחא בא (אחריך) [אחרי כן]. וזה מתאים לפירוש תוס' רבינו אלחנן בע&quot;ז {ד'''.''').}}&lt;/sup&gt;, כיון שהריתחא בא [אחרי כן]&lt;sup&gt;{{הערה|כנלע&quot;ד. ובכתה&quot;י השונים כתוב &quot;'''אחריך'''&quot; או &quot;אחריו&quot;.}}&lt;/sup&gt; לאו אורח ארעא&lt;sup&gt;{{הערה|נראה שנשתרבב לכאן לשון &quot;לאו אורח ארעא&quot; מהדיבור הבא. דאם היה אומר דהוא מטעם שמא תדחה תפלתו, הוה ניחא. אבל מטעם דאינו דרך ארץ להתפלל קודם שעת הכעס, זה אינו מובן. והטעם הנראה יותר הוא מהטעם שכתב רבינו אלחנן במסכת ע&quot;ז {שם}, דשמא ימשך בתפילתו ותגיע שעה שלישית.}}&lt;/sup&gt;

'''ההוא מינאה דהוה בשיבבותיה דר' יהושע וכו' לאו אורח ארעא'''&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(74)'''}}&lt;/sup&gt;. 
ואע&quot;ג דאמרינן&lt;sup&gt;{{הערה|בספר מושב זקנים לבעלי התוס' בפרשת שמות פרק ג', הובאו דברים אלו בשם רבינו תם. וז&quot;ל &quot;ור&quot;ת הקשה על ההוא גופא. והא אמרינן המינים והמסורין מורידין ולא מעלין. השתא להורידם מותר, כ&quot;ש להענישן שהוא מותר. ותירץ שמא יותר אִסּוּר יש להעניש ולהמית את הגוי ע&quot;י שם דקש' להטריח(ו) השי&quot;ת, מלהמיתו בידים, וא&quot;כ היאך הרג משה את המצרי בשם המפורש. וי&quot;ל דאותו מצרי שהרג משה היה חייב מיתה שהרי בא על אשת איש, שנ' (ויקרא כ', י') מות יומת הנואף והנואפת, ואין ניאוף אלא באשת איש כדפר&quot;ש (שמות כ', י&quot;ג)&quot;.}}&lt;/sup&gt; &lt;small&gt;{[[עבודה_זרה_כו_ב|ע&quot;ז כו:]]}&lt;/small&gt; המינין והמסורות מורידים ולא מעלים, מ&quot;מ לאו אורח ארעא&lt;sup&gt;{{הערה|בגמ' לפנינו מופיעה תוספת דברים &quot;ורחמיו על כל מעכשיו כתיב&quot; שלא מזכירים בעלי התוס' השונים בכאן ובסוגיה המקבילה בע&quot;ז (ד:). ואפשר לתרץ דרחמיו על כל מעשיו היא הסיבה מדוע הדבר אינו דרך ארץ (המגיה). ועוד אפשר לומר דלא היית בגרסתם קטע זה, ואכן ישנם כמה כת&quot;י שלא גורסים לה. וכן בסוגיה המקבילה בע&quot;ז (שם) הקטע הנ&quot;ל מופיע בסוגריים מרובעות לסימון שיש להוסיפה, כיוון שלא היית בגרסתם.}}&lt;/sup&gt; להטריח שמים להורגו שלא כדרך בני אדם. ויש ספרים [דגרסי]&lt;sup&gt;{{הערה|כך מוכרח להוסיף, שהלשון נמצאת קטועה בלא זה.}}&lt;/sup&gt; ההוא &lt;sup&gt;{{שוליים|'''(75)'''}}&lt;/sup&gt;נכרי&lt;sup&gt;{{הערה|ורצונו לומר דבהכי שפיר דמי, דלגבי נכרי אין מורידין וכמו שכתבו התוס' שבדף. אלא דאכתי קשה איך רצה א&quot;כ ריב&quot;ל להורגו?. ותירץ תוס' רבינו אלחנן בע&quot;ז (ד:) דמצערו הרבה שאני. אך התוס' שבדף בע&quot;ז (שם) תירצו דהתכוון להזיקו ולא להורגו, ולא דמי להורדה לבור.}}&lt;/sup&gt;

'''תחת גערה במבין'''. 
פירש רבינו נסים&lt;sup&gt;{{הערה|הוא רבינו נסים גאון.}}&lt;/sup&gt; &lt;small&gt;{המודפס בדף}&lt;/small&gt; בלב, כדאמרינן לקמן &lt;small&gt;{[[ברכות_סא_א|סא'''.''']]}&lt;/small&gt; לב מבין&lt;sup&gt;{{הערה|וכן כתב רבינו יונה בפירושו למשלי פרק י&quot;ז, שפירוש הכתוב הוא: &quot;תרד גערה ותשכון בלב המבין&quot;.}}&lt;/sup&gt;. 

'''&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(76)'''}}&lt;/sup&gt;כשרציתי לא רצית'''. 
פירוש&lt;sup&gt;{{הערה|כך היית הגרסא בחלק מכתה&quot;י, ובחלק מהם כתוב כאן '''&quot;כלל&quot;'''. וטוען המגיה שהמילה &quot;כלל&quot; שם היא כתוצאה משיבוש המילה '''כלומר''', שכן בלשון תוס' הרא&quot;ש מצינו שגורס כאן '''כלומר'''. ואני נקטתי כגרסת כתה&quot;י האחרים.}}&lt;/sup&gt; (כשרציתי)&lt;sup&gt;{{הערה|נראה מיותר, וכן ליתא בתוספות הרא&quot;ש.}}&lt;/sup&gt; כשהורשת לראות מה [שהייתי]&lt;sup&gt;{{הערה|כך הוא בתוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''שהיה'''&quot; בשיבוש.}}&lt;/sup&gt; מרשה לך לראות, לא רצית. ועכשיו שאתה רוצה לראות פני ממש, איני רוצה. ותימה, למה הענישו כל&lt;sup&gt;{{הערה|בתוס' הרא&quot;ש גרסינן &quot;'''על''' כך&quot;, ונראה לומר שכך היית הגרסא גם פה.}}&lt;/sup&gt; כך.
----

===ביאורים===
 {{ד&quot;מ|'''(ה)'''|'''לדברי פירוש רבינו שמואל'''}} נראה לענ&quot;ד לפרש כך: שאין הכוונה שלפי פירוש הגמ' היה קשה לרבינו שמואל, שהלא פירוש רבינו שמואל שונה מפירוש הגמ'. אלא הכוונה לפי צורת הדיון של פירוש הגמ' בין הקב&quot;ה למשה, היה קשה גם לפירושו של רבינו שמואל על הפסוקים. שלפירוש הגמ' אמר הקב&quot;ה למשה &quot;'''פני ילכו'''&quot; דהיינו המתן עד שיעברו פנים של זעם, א&quot;כ &quot;'''אם אין פניך הולכים'''&quot; הכתוב אחריו, הכוונה בו שאומר משה בטענה לפני הקב&quot;ה, אם אתה לא מעביר פנים של זעם מעם ישראל אל תעלינו מזה. ואף שכבר אמר לו הקב&quot;ה שהוא יעביר פניו, ביחס לפירוש הגמ' זה אינו קשה, כמו שכתבו &quot;רבותינו בעלי התוס' על התורה&quot; בפירוש שני, שאפשר שאמר הקב&quot;ה המתן עד שיעברו פנים של זעם ואלך עם ישראל, אך לא מיד. ומשה אמר שלא יזוז משם עד שיעברו פנים של זעם מיד, ונתרצה לו הקב&quot;ה. או אפשר לפרש כפירושם הראשון. שאמר הקב&quot;ה למשה &quot;פני ילכו והניחותי לך&quot; להנות מזיו שכינתי, לך ולא להם. והתפלל משה על כך: &quot;אם אין פניך הולכים&quot; שיהו כולם כמותי, &quot;אל תעלנו מזה&quot;, ונתרצה לו הקב&quot;ה לבסוף. אך ביחס לפירוש של רבינו שמואל, שאמר לו הקב&quot;ה למשה &quot;'''פני ילכו'''&quot; דהיינו שהוא עצמו יעבור למלחמה לפני ישראל. א&quot;כ מה טען משה אחרי כן אם &quot;'''אין פניך הולכים'''&quot;, שכביכול התפלל משה על כך שסירב הקב&quot;ה לילך למלחמה לפני ישראל. הלא הקב&quot;ה אמר לו שהוא מתרצה ללכת לפני ישראל למלחמה, וא&quot;כ מהי טענתו של משה?
 '''אבל אפשר לתרץ''' שרצה משה שיכרות לו הקב&quot;ה ברית על כך. וכמו שמפרש רשב&quot;ם עצמו על התורה בהמשך הפסוקים, שכך אכן היית כוונתו הנסתרת של משה. וכנראה הטעם בזה כדי שלא יגרום החטא.

 א. רצונו להוכיח מבלעם שרצה להאריך הרבה בקללתו על ישראל על אף שהיה לפניו רק רגע אחד בלבד שבו הקב&quot;ה כועס, וזו ראיה לתירוץ השני (תוס' חכמי אנגליה).
----
&lt;references /&gt;
----

===[[ברכות_ז_ב|דף ז''':''']]===

V++

'''לצורת הדף [http://www.daf-yomi.com/Dafyomi_Page.aspx?vt=1&amp;massechet=283&amp;amud=14&amp;fs=0 ראה כאן]'''


'''עד שבא אברהם וקראו אדון שנאמר ויאמר אדני אלקים במה אדע כי ארשנה'''. 
ואם תאמר, והכתיב ברוך ה' אלקי שם &lt;small&gt;{[[בראשית_ט_כו|בראשית ט', כ&quot;ו]]}&lt;/small&gt;. ויש לומר, דגבי שבח לא איירי&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(77)'''}}&lt;/sup&gt; [ר' יוחנן]&lt;sup&gt;{{הערה|בגרסאות כתה&quot;י השונים כתוב כאן '''בת''' או '''בח''' ועוד כעין שיבוש זה. והנכון לענ&quot;ד שהיה כתוב &quot;ר' יוחנן&quot; או בקיצור &quot;ר&quot;י&quot; (דהוא בעל המימרא זו), ומריבוי העתקות השתבש.}}&lt;/sup&gt;. אי נמי, כפירוש ה&quot;ר שמעיה שפירש דמיירי בשם שכת[וב]&lt;sup&gt;{{הערה|כצ&quot;ל כנראה לעין. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;שכת&quot;. וכנראה שהיה גרש אחר ה-ת' לסימן קיצור, והושמט בשוגג מריבוי העתקות.}}&lt;/sup&gt; [באל&quot;ף]&lt;sup&gt;{{הערה|כצ&quot;ל. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן '''באו ד'''' או באופנים משובשים אחרים הדומים לזה. והכוונה היית ב-'''א' ד'''', דהיינו בשם אדנות המתחיל באל&quot;ף ודל&quot;ת. וכן מוגה באחד מכת&quot;י בצד הגיליון.}}&lt;/sup&gt; דל&quot;ת, דמשמע לשון אדנות ככתבו. ואם תאמר, והכתיב בקרא דמקמי הכי, ויאמר [אברם]&lt;sup&gt;{{הערה|הושלם בהתאם ללשון הפסוק, ובכתה&quot;י השונים חסר.}}&lt;/sup&gt; ה' אלוקים מה תתן לי ואנכי הולך ערירי &lt;small&gt;{[[מ&quot;ג_בראשית_טו_ב|בראשית ט&quot;ו, ב']]}&lt;/small&gt;, והוא כתוב באל&quot;ף דל&quot;ת ואותו פסוק היה לו לתלמוד להביא. &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה להגיה ע&quot;פ הרגל לשון בעלי התוס', וכן הוא בלשון תוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[ו]יש לומר, שהתלמוד&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(78)'''}}&lt;/sup&gt; לא דקדק בכך. ולמאי דפרי[שית]&lt;sup&gt;{{הערה|בכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''דפריך'''&quot;, ובהגהות סיני כתב להגיה &quot;'''דפריש''''&quot; עם גרש, שהלא אינו קושיא אלא הסבר ופירוש. והוא קיצור של &quot;'''דפרישית'''&quot;, כיוון שאינו מפורש בגמ' אלא הראשונים הם שדנו והוכיחו הדבר. אך לצערנו דברי רבינו על שבת לא זכינו להם כיום. אך עיין בתוס' שבדף בשבת דף י' עמ' ב' ד&quot;ה &quot;'''ושל סדום וכו&lt;big&gt;'&lt;/big&gt;'''&quot; לביאור הדברים בהרחבה.}}&lt;/sup&gt; בפ&quot;ק דשבת &lt;small&gt;{[[שבת_י_ב|י''':''']]}&lt;/small&gt; שאותו [פסוק]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;הגהות סיני&quot;, וכן הוא הלשון בהמשך דברי רבינו, וכך גם הוא בלשון תוס' הרא&quot;ש. ובתה&quot;י השונים חסר.}}&lt;/sup&gt; דבמה אדע &lt;small&gt;{[[מ&quot;ג_בראשית_טו_ח|בראשית ט&quot;ו, ח']]}&lt;/small&gt; היה בברית בין הבתרים שהיה [אז]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;הגהות סיני&quot;, וכן הוא בתוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים חסר.}}&lt;/sup&gt; אברהם בן שבעים. ואותו פסוק דמה תתן לי היה אחר שכבש המלכים, והוא&lt;sup&gt;{{הערה|הנראה לענ&quot;ד שהיה כתוב כאן &quot;'''והיה אז'''&quot; או &quot;'''והוא היה אז&quot;''' דכעין זה מצינו בלשון תוס' הרא&quot;ש. אך אפשר לקיים הגרסא הנוכחית.}}&lt;/sup&gt; אז בן שבעים ושלש כמו שמוכיח בסדר עולם&lt;sup&gt;{{הערה|קשה, דבסדר עולם משמע שהיה אז בן שבעים וחמש, וכך אכן העירו התוס' בשבת, וא&quot;כ כיצד אומר רבינו שמשמע מסדר עולם שהיה בן ע&quot;ג שנים. לכך (אם לא נאמר שהיית לרבינו גרסא אחרת בסדר עולם) מוכרח להגיה באחד משלושה אופנים. או שהגרסא בדברי רבינו היא '''שבעים וחמש''' שנים, או שהגרסא היא '''דלא''' כמו שמוכיח בסדר עולם. או שאפשר שגרס את שניהם (כמו שגרסו התוס' שבדף שניהם). שגרס &quot;והוא אז בן '''ע&quot;ג''' (לפי חשבונו) '''או ע&quot;ה''' כמו שמוכיח בסדר עולם&quot;.}}&lt;/sup&gt;. &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה להגיה לענ&quot;ד ע&quot;פ סדר לשון המשפט.}}&lt;/sup&gt;(ו)א&quot;כ נאמר זה קודם ואין מוקדם ומאוחר, &lt;sup&gt;{{הערה|כנ&quot;ל בהערה קודמת. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[ו]אתי שפיר שהביא כאן הפסוק דבמה אדע שנאמר תחלה בברית בין הבתרים. מפי רבי. 

'''למען ה''''. 
גם הוא כתוב בדניאל באל&quot;ף דל&quot;ת &lt;small&gt;{[[דניאל_ט_יז|דניאל ט', י&quot;ז]]}&lt;/small&gt;.

'''א&quot;ל כולי האי. א&quot;ל הכי אמר ר' יוחנן אין תפלתו&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(79)'''}}&lt;/sup&gt; של אדם נשמעת אלא עם הציבור וכו''''.
פירש רבינו יעקב בפ&quot;ק דע&quot;א &lt;small&gt;{[[עבודה_זרה_ד_ב|ד''':''']]}&lt;/small&gt; גבי לא ליצלי איניש צלותא דמוספי בתלת שעי קמייתא בריש שתא ביחיד וכו', עד אי הכי אפילו דצפרא נמי. ומשני, כיון דאיכא ציבורא דמצלו בההיא שעתא לא מדחי, פירוש בשום מקום. והא דקאמר&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(80)'''}}&lt;/sup&gt; הכא שנשמעת בשעה שהצבור מתפללים ומשמע דהיינו דווקא בעירו. מ&quot;מ, אהני מה שהצבור מתפללים בשום מקום לענין דלא מדחי ולא מפקיד דינא עליה. אבל לענין עת רצון צריך שיתפלל בשעה שהצבור מתפללים בעירו. ואם מצלי עם הציבור כ&quot;ש דעדיף טפי.
----
&lt;references /&gt;
----

===ביאורים===

== דף ח' ==
===[[ברכות_ח_א|דף ח'''.''']]===

V++

'''לצורת הדף [http://www.daf-yomi.com/Dafyomi_Page.aspx?vt=1&amp;massechet=283&amp;amud=15&amp;fs=0 ראה כאן]'''


'''אימא שיעור שני פתחים'''. 
שלא ימהר להתפלל כשנכנס מיד, אבל אם יושב סמוך לפתח שפיר דמי. ודלא כפירוש ה&quot;ר יוסף.&lt;sup&gt;{{הערה|כך הוא בגרסת כל כתה&quot;י, וכעין זה כתוב בתוס' חכמי אנגליה &quot;דלא כפירוש ה&quot;ר '''יוסי'''&quot;. והנראה מכל בעלי התוס' שדנו בנושא, שהכוונה לפירוש כעין מה שפירש רש&quot;י. אך אפשר באמת שהוא טעות סופר והכוונה היית לרש&quot;י, כמו שכתבו התוס' שבדף בד&quot;ה &quot;שיעור שני פתחים&quot;, המובא בגרסת דפוס ישן שונצינו-פיזארו לתלמוד הבבלי בדף שלנו (ומובא גם כן בהגהות הב&quot;ח כאן). וסיבת השיבוש בזה נראה לומר, שהוא כיוון שהיה כתוב במקור '''&quot;דלא כפירוש רש&quot;י&quot;''', ומאוחר יותר נשתבש ל-הר&quot;י (הרב רבינו יצחקי) מריבוי העתקות, והמעתיקים המאוחרים פירשו ופתחו קיצור זה לה&quot;ר יוסף או ה&quot;ר יוסי. אך בלשון תוס' רבינו פרץ כתוב &quot;בלשון יש מפרשים&quot;, ואולי כוונתו היית לכלול בלשון זו גם את שיטת רש&quot;י וגם את שיטת ה&quot;ר יוסף שאמרו דבר אחד.}}&lt;/sup&gt;

'''שערים המצויינים בהלכה'''. 
משערי ציון דייק, דלא כתיב שערי ירושל[י]ם&lt;sup&gt;{{הערה|בכתה&quot;י השונים כתוב בלא יו&quot;ד.}}&lt;/sup&gt;. 

'''רב ששת מהדר אפיה וגריס'''. 
תימה, והא אמרינן בסוטה פרק אלו נאמרין &lt;small&gt;{[[סוטה_לט_א|לט.]]}&lt;/small&gt;, כיוון שנפתח ספר תורה אסור לספר אפילו בדבר הלכה, שנאמר וכפתחו עמדו כל העם &lt;small&gt;{[[נחמיה_ח_ה|נחמיה ח', ה']]}&lt;/small&gt;. ואין לומר דשאני הכא דמהדר אפיה, דא&quot;כ הוה ליה (למימר)&lt;sup&gt;{{הערה|בכת&quot;י אוקספורד כתוב &quot;'''הוי ליה למימר לאתויי'''&quot;, ובהכרח שהמילה &quot;'''למימר'''&quot; מיותרת והשתרבבה לכאן בטעות.}}&lt;/sup&gt; לאתויי מילתא דרב ששת התם. אלא נראה לרבי, דהא דקאמר התם אסור לספר בדבר הלכה, היינו בקול רם שמעכב האחרים מלשמוע, אבל בלחש שפיר דמי. והא דמהדר אפיה וגריס, ה&quot;ה דבדלא מהדר אפיה היה יכול לגרוס בלחש שלא היה נראה כמניח ספר תורה, אלא רבותא נקט דאפילו מהדר אפיה שנראה&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(81)'''}}&lt;/sup&gt; כמניח ס&quot;ת, שפיר דמי. והוא היה מהפך פניו כדי שיכוין לבו לגרסתו. ואני שמעתי שפירש הרי&quot;ף ז&quot;ל&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(82)'''}}&lt;/sup&gt;, דדוקא כשיש שם עשרה אז יכול להיות מהדר אפיה. אבל אין שם כי אם עשרה, אסיר&lt;sup&gt;{{הערה|באור זרוע {חלק א', הלכות ק&quot;ש, סימן י&quot;א} הביא את דברי רבינו שבדיבור זה, ובדבריו גרס &quot;אסור&quot; בוא&quot;ו, וכך נראה יותר מבחינה לשונית.}}&lt;/sup&gt; לאהדורי אפיה, שאנו רוצים שיהיו עשרה שומעים לספר תורה. 

&lt;sup&gt;{{הערה|דיבור זה מובא אחר ד&quot;ה &quot;שנים מקרא&quot; אך אין זה מקומו, והצגתיו במקומו הראוי לו. וכן הוא בתוס' הרא&quot;ש קודם.}}&lt;/sup&gt; '''ישלים פרשיותיו עם הצבור'''. 
נראה לרבי&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(83)'''}}&lt;/sup&gt; דכל השבוע קרי עם הצבור. ואע&quot;פ  שלכאורה&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(84)'''}}&lt;/sup&gt; משמע דכל קמי שבתא דהיינו מיום רביעי ואילך קרי עם הצבור, מ&quot;מ כיון שמתחילים בו&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(85)'''}}&lt;/sup&gt; ממנחתא דשבתא&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(86)'''}}&lt;/sup&gt; הכל קרוי עם הצבור. וזמן השלמה כתוב &lt;small&gt;&lt;sup&gt;(א)&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt;במדרש&lt;sup&gt;{{הערה|בבית יוסף באו&quot;ח סימן רפ&quot;ה הובא שמקור הדברים במכילתא פרשת בא אל פרעה, אך אינו נמצא לפנינו. ולשון מדרש זה כיום מובא בספר חופת אליהו הנביא שער השישה ועוד. ועיין בביאורים לגרסאות שקיימות לפנינו.}}&lt;/sup&gt; [ז]&lt;sup&gt;{{הערה|בגרסת כתה&quot;י השונים מובא &quot;'''ג''''&quot;, אך בגרסאות המדרש שלפנינו כתוב &quot;'''ז''''&quot; (עיין בגרסאות בביאורים). וכן נכון יותר לפי המשך דבריו.}}&lt;/sup&gt; דברים צוה רבינו הקדוש&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(7)'''}}&lt;/sup&gt; את בניו בשעה שנפטר לבית עולמו&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(88)'''}}&lt;/sup&gt;, ג' ליראת שמים, &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה נכון יותר מבחינה לשונית, וכן הוא בחלק מגרסאות המדרש שלפנינו. ובכתה&quot;י השונים בלא.}}&lt;/sup&gt;[ו]ד' לדרך ארץ. ואלו הם של יראת שמים [וכו']&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה להגיה מסברא, שהלא &quot;'''אל תאכל לחם וכו''''&quot; הוא האחרון מתוך השלושה של יראת שמים.}}&lt;/sup&gt;, אל תאכל&lt;sup&gt;{{הערה|כך הוא בלשון יחיד לכל אורך דברי מדרש זה בגרסת המדרשים שלפנינו. ובחלק מהם אף כתוב &quot;צווה רבינו וכו' את '''בנו''' בלשון יחיד גם כן. אך אפשר לקיימו אף לגרסתנו, שאפשר שאמר רבינו הקדוש דבריו בלשון ציווי כללי, ולא בלשון המתייחסת אל בניו. אך בכת&quot;י ירושלים של רבינו וכן בתוס' שבדף, לשון המדרש כתוב בלשון רבים המתייחסת אל בניו.}}&lt;/sup&gt; לחם בשבת עד שתגמר כל הפרשה&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(89)'''}}&lt;/sup&gt;. משמע שקודם אכילה יש&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(90)'''}}&lt;/sup&gt; לו להשלימה, מיהו אם השלים לאחר אכילה שפיר דמי. 

&lt;sup&gt;{{הערה|דיבור זה מובא אחר הד&quot;ה &quot;עטרות ודיבון&quot;, אך אין זה מקומו דעטרות ודיבון שייך לעמ' ב' ועניין זה לעמ' א'. והצגתיו במקומו הראוי לו כפי שהוא בתוס' שבדף.}}&lt;/sup&gt; '''שנים מקרא ואחד תרגום וכו''''. 
יש מפרשים דהכי מהני&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(91)'''}}&lt;/sup&gt; לכל הלועזות &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד נכון מבחינה לשונית. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[ב]לעז שלהם. שהתרגום מפרש (להבין)&lt;sup&gt;{{הערה|כך הוא בכל בכתה&quot;י אך נראה מיותר לפי לשון המשפט, ולכך הקפתיו בסוגרים עגולות.}}&lt;/sup&gt; לעמי הארץ שאינם מבינים בלשון&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(92)'''}}&lt;/sup&gt; הקודש, וה&quot;ה בלשון&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(93)'''}}&lt;/sup&gt; לעז למכירים&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(94)'''}}&lt;/sup&gt; בו. אבל אין נראה בעיני רבי&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(95)'''}}&lt;/sup&gt;, שהרי התרגום מפרש כמה דברים שאין ללמוד מתוך המקרא, כדאמר רב יוסף אלמלא תרגומא דהאי קרא לא ידענא מאי קאמר וכו'.  
----

===ביאורים===
 א. 1. '''גרסת המדרש בספר חופת אליהו רבה (דפוס זולקווא)''' &lt;small&gt;-'''בשער הששה, דף י&quot;ג'''-&lt;/small&gt;: (ששה) [שבעה] דברים צוה רבינו הקדוש את בניו, שלשה ליראת חטא (ושלשה) [וארבעה] לדרך ארץ. ג' ליראת חטא: אל תישן על המיטה עד שתקרא ק&quot;ש. ואל תכנס לבית הכנסת אחרון. ואל תאכל בשבת עד שתגמור הפרשה. (וג') [וד'] בדרך ארץ ואלו הן: אל תחתוך בשר על (יריכך) [ידך] שלא תחתוך בשרך. ואל תשיח אחר הכותל דאזיל-[אולי צ&quot;ל דאמרו] אוזנים לכותל. וכשתגיע לנהר תן מנעליך ברגליך עד שתעבור. ואע&quot;פ שיש לך עבדים ושפחות שיציעו מטתך אל תסמוך בהם, אלא אתה בעצמך הצע מטתך.
 2. '''וגרסת המדרש בחופת אליהו רבה (בספר כבוד חופה)''' &lt;small&gt;-'''בדף 47'''-&lt;/small&gt;: שבעה דברים צוה רבינו הגדול את בנו, שלשה ליראת חטא וארבעה לדרך ארץ. ג' ליראת חטא: אל תישן על המיטה עד שתקרא קרית שמע ותתפלל. ואל תכנס לבית המדרש אחרון. ואל תאכל בשבת עד שתגמור הפרשה. וד' של דרך ארץ: אל תחתוך על ידך בשר כדי שלא יחתוך בשרך ונמצאת מבזה את האוכלין. ואל תשיח אחרי הכותל שכך אמ' חכמים, אזנים להם לכותל ואזנים לבית הכסא. וכשתגיע לנהר תן מנעליך ברגליך עד שתעבור. ואל יציע אחר מיטתך. ואע&quot;פ שיש לך עבדים ושפחות שיציעו מטתך, אל תיסמך בהם אלא אתה בעצמך תציע מטתך.
 3. '''וגרסת המדרש בספר הליקוטים (גרינהוט)''' &lt;small&gt;-'''בחלק ג', דף ל&quot;ג'''-&lt;/small&gt;: שבעה דברים צוה רבינו הקדוש את בנו. שלשה על יראת חטא וד' על דרך ארץ. של יראת חטא: אמר לו, אל תישן על מטתך עד שתקרא את שמע ותתפלל. ואל תכנס באחרונה לבית המדרש. ואל תשב לאכול בשבת עד שתגמור את הפרשה. ושל ד&quot;א: אמר לו, אל תחתוך בשר על ידך [שמא תחתך ידך] ונמצאת מבזה את השלחן. ואל תסיח אחורי הכותל מפני ששנו חכמים עינים להרים, ואזנים לכתלים. אזנים לבית הכסא, אזנים לד&quot;א. וכשאתה מהלך בדרך ומגיע לנהר ואין מנעל ברגליך, הנעל רגליך ועבור. ואפילו יש לך כמה עבדים ושפחות ומציעים לך את המטה, אל תניחם אלא הצע את בעצמך.
----
&lt;references /&gt;
----

===[[ברכות_ח_ב|דף ח''':''']]===

V++

'''לצורת הדף [http://www.daf-yomi.com/Dafyomi_Page.aspx?vt=1&amp;massechet=283&amp;amud=16&amp;fs=0 ראה כאן]'''


'''ואפילו עטרות ודיבון'''. 
פירש רש&quot;י שאין בו&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(96)'''}}&lt;/sup&gt; תרגום. וקשה, דהוה מצי למימר אפי' ראובן שמעון וגו'&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(97)'''}}&lt;/sup&gt; וכיוצא בהן &lt;small&gt;{[[שמות_א|שמות א', ב-ד]]}&lt;/small&gt;. ואומר רבי שיש ספרים שכתוב בהם תרגום בעטרות ודיבון, וכן תרגום ירושלמי, ועתה צ&quot;ל&lt;sup&gt;{{הערה|ישנם כת&quot;י שבהם כתוב כאן &quot;צריך לפרש&quot;, ובספר ברכה משולשת כתוב כאן &quot;צריך להשמיענו&quot;. אך בכת&quot;י ירושלים שעל פיו כפי הנראה נכתב &quot;תוס' רבינו יהודה החסיד&quot; בברכה משולשת, כתוב '''&quot;צ&quot;ל&quot;''' בראשי תיבות. וכיון שאין הכרעה לכאן או לכאן, השארתי את ראשי התיבות כמו שהן.}}&lt;/sup&gt; ואפילו עטרות ודיבון שאין כל כך צורך בתרגום שלו&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(א)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, אע&quot;פ כן יש לומר&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(98)'''}}&lt;/sup&gt; שנים מקרא ואחד תרגום, [אבל ראובן שמעון וכיוצא בהן אין צריך לקרותן ג' פעמים]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש. ואכן ניכרת ההשמטה מכך שאומר מיד, &quot;'''ומ&quot;מ אנו מחמירין וכו' במקום שאין תרגום וכו''''&quot;. ואם היו חוזרים דבריו על עטרות ודיבון, הלא יש לו תרגום ירושלמי.}}&lt;/sup&gt;. ומ&quot;מ אנו מחמירין כפירוש רש&quot;י לומר במקום שאין תרגום, ג' פעמים מקרא. ותרגום של ברכת כהנים יברכך, יאר, ישא, מפרש במגילה&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(99)'''}}&lt;/sup&gt; &lt;small&gt;{[[מגילה_כה_ב|כה''':''']]}&lt;/small&gt; שאינו מתרגם&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(100)'''}}&lt;/sup&gt; משום ישא. כלומר, שאין לפרסם שהקב&quot;ה נושא פנים לישראל, שאומות העולם מליזין עליו, אע&quot;פ שתירצנוהו בנדה בפרק בתרא &lt;small&gt;{[[נידה_ע_ב|ע''':''']]}&lt;/small&gt; ולקמן במכילתין &lt;small&gt;{[[ברכות_כ_ב|כ''':''']]}&lt;/small&gt;. מפי רבי.

['''ל''']'''הני''' ['''פרשייתי''']&lt;sup&gt;{{הערה|בכתה&quot;י השונים כתוב כאן, '''&quot;הני פרשיות&quot;'''. אבל כפי הנראה הוא שיבוש מריבוי העתקות, שהלא בארמית הלשון כאן. והגהתיו ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש.}}&lt;/sup&gt; '''דכולי שתא'''. יש ספרים דגרסי דכלה, וכן גריס&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(101)'''}}&lt;/sup&gt; רבינו חננאל ז&quot;ל&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(ב)'''}}&lt;/sup&gt;. 
פירוש שבתות הכלה שהיו דורשים בהלכות המועד, ואז לא היה לו&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(102)'''}}&lt;/sup&gt; פנאי. וכן נראה יותר. 

'''כאלו התענה תשיעי ועשירי'''. 
פירוש אם נצטוה.

'''דאמר מר לוחות ושברי לוחות מונחים בארון'''. 
כדדרשינן בפרק קמא דבבא בתרא &lt;small&gt;{[[בבא_בתרא_יד_ב|יד''':''']]}&lt;/small&gt; מושמתם בארון &lt;small&gt;{[[דברים_י_ב|דברים י', ב']]}&lt;/small&gt;. וזה היה כשהניחו הארון בבית עולמים בימי שלמה, ואז לא היו מוליכין הארון למלחמה. אבל עד בית עולמים היו שברי לוחות לבד בארון שעשה משה, ולא בשל בצלאל. &lt;sup&gt;{{הערה|כן נראה יותר נכון לשונית. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[ו]אותו של בצלאל לא היה הולך עמהן למלחמה, אלא פעם אחת בימי עלי ונענשו עליו ונשבה. והא דאמרינן בעירובין פרק הדר &lt;small&gt;{[[עירובין_סג_ב|סג''':''']]}&lt;/small&gt;, גמירי דכל זמן שארון ושכינה שלא במקומן, ישראל אסורים בתשמיש המטה. זהו הארון שעשה בצלאל שנשאו הכהנים סביב יריחו. וההיא&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(103)'''}}&lt;/sup&gt; דאוריה דכתיב הארון וישראל ויהודה יושבים בסוכות וגו' &lt;small&gt;{[[שמואל_ב_יא_יא|שמואל ב'. י&quot;א, י&quot;א]]}&lt;/small&gt; דמשמע שם&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(104)'''}}&lt;/sup&gt; שדוד שמש מיטתו, ואוריה נמי מחמיר על עצמו היה. אותו הארון היה ששברי לוחות מונחים בו, והוא היה הולך עמהם למלחמה ששני ארונות היו כדפרישית&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(105)'''}}&lt;/sup&gt;, וכדתניא בספרי &lt;small&gt;{במדבר, פר' בהעלותך, פיסקא פב ([[ספרי_על_במדבר_י|פר' י' פס' ל&quot;ג]])}&lt;/small&gt; וארון ברית ה' נוסע לפניהם &lt;small&gt;{[[במדבר_י_לג|במדבר י', ל&quot;ג]]}&lt;/small&gt;, זהו ארון ששברי לוחות מונחין בו&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(106)'''}}&lt;/sup&gt;. והא דכתיב ושמתם בארון שהיו לוחות ושברי לוחות יחד, נאמר לימי&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(107)'''}}&lt;/sup&gt; שלמה שהכניס הארון לבית קדשי הקדשים, ושוב לא יצא עמהם למלחמה&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(108)'''}}&lt;/sup&gt;. ובירושלמי דסוטה פרק משוח מלחמה &lt;small&gt;{[[ירושלמי_סוטה_ח_ג|פ&quot;ח, ה&quot;ג]]}&lt;/small&gt; איכא פלוגתא דאמוראי בהא מילתא&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(109)'''}}&lt;/sup&gt;, איכא מאן דאמר שני ארונות היו, ואיכא מאן דאמר ארון אחד היה. וזה לשון הירושלמי, קרא מסייע ליה לר' יהודה&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(110)'''}}&lt;/sup&gt; בן לקיש. פירוש, שאמר שני ארונות היו, הארון וישראל ויהודה יושבים בסוכות. מה עבדון ליה רבנן. פירוש, שהיו&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(111)'''}}&lt;/sup&gt; אומרים שלא היה כי אם&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(112)'''}}&lt;/sup&gt; ארון אחד שהיה בקירוי, שעדיין לא נבנה בית הבחירה. כלומר, קירוי של חול בעלמא, שלא היה יושב כי אם בתוך היריעה. מפי רבי.

'''הלכה כרבן גמליאל'''. 
דאע&quot;ג דרבנן פליגי עליה ומצרכי עד חצות&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(113)'''}}&lt;/sup&gt; לחומרא, מ&quot;מ הלכה כרבן גמליאל ואין צריך להחמיר ולהרחיק מחצות לגבי ק&quot;ש כמו לגבי שאר דברים. ומ&quot;מ צריך למהר לכתחלה מתחלת הלילה כדאמרינן בריש פרקין &lt;small&gt;{[[ברכות_ד_ב|דף ד''':''']]}&lt;/small&gt; שלא יאמר אדם&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(114)'''}}&lt;/sup&gt; אוכל קימעא וכו' .

'''לעולם ליליא הוא, והאי דקרי ליה יממא וכו''''.
ואם תאמר, כיון שלאחר עמוד השחר נמי ליליא הוא, א&quot;כ היה לו לומר פעמים שאדם קורא ק&quot;ש ב' פעמים אחר עמוד השחר, ויוצא אחד של לילה ואחד של יום. דהא דקאמר דליליא הוא, משמע לענין שכיבה. ושמא יש לומר דלענין דבר אחר קרוי ליליא, כגון לתפילין וציצית, ולא לק&quot;ש. אי נמי הכי קאמר, לעולם ליליא הוא שאין דרך בני אדם לעמוד באותה שעה, ומכל מקום יממא הוא לענין ק&quot;ש דהוי זמן קימה, דאיכא מיעוטא וכו'. מפי רבי. וכן יש לפרש ברייתא שאחר כך.
----
&lt;references /&gt;
----

===ביאורים===
 {{ד&quot;מ|'''(א)'''|'''ואע&quot;פ שאינו אלא'''}}
 נראה שכוונתו שאין צורך בתרגום שלו הכוונה לתרגום הירושלמי, מכיוון שהתרגום הזה איננו תרגום אונקלוס שעליו התכוונה הגמ' שיקרא שנים מקרא ואחד תרגום. ולכך, אין צריך אותו כל כך, כיון שרק אם יש תרגום הצריכה הגמ' לתרגמו. אך אם אין תרגום אפשר שלא הצריכה הגמ' לתרגמו כלל או שהצריכה לקוראו שלש פעמים מקרא בלבד ולא לפנות לתרגומים אחרים.

 {{ד&quot;מ|'''(ב)'''|'''ואע&quot;פ שאינו אלא'''}}
 תוס' הרא&quot;ש כותב שגרסת ר&quot;ח היא '''&quot;פרשייתי דכלה&quot;'''. דהיינו שכפי הנראה גרס ר&quot;ח בגמ': &quot;סבר לאשלומינו להני פרשייתי דכלה&quot;.
----

== דף ט' ==
===[[ברכות_ט_א|דף ט'''.''']]===

V++

'''לצורת הדף [http://www.daf-yomi.com/Dafyomi_Page.aspx?vt=1&amp;massechet=283&amp;amud=17&amp;fs=0 ראה כאן]'''


'''לא&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(115)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, לעולם יממא הוא'''. 
פירוש קודם הנץ החמה. ולא מיירי לאחר עמוד השחר מיד, דהא ר' עקיבא אית ליה לקמן בפרקין משיכיר בין חמור לערוד. ואע&quot;פ שיוצא בק&quot;ש של לילה קודם הנץ, מ&quot;מ קאמר בסמוך ר' עקיבא&lt;sup&gt;{{הערה|כך כתוב בכל כתה&quot;י השונים. אך לענ&quot;ד יש להגיה הלשון ולגורסו בהיפוך, דהיינו &quot;מ&quot;מ קאמר '''ר' עקיבא בסמוך'''. וכן משמע קצת שכך הרגל לשונו של רבינו לומר את שם האומר קודם שיאמר &quot;בסמוך&quot;, כמו שמצינו בדף כ' בד&quot;ה א&quot;ר אבינא וכו'. שכתב שם באמצע הדיבור, &quot;ואע&quot;ג דר' יהודה פליג עליה בסמוך&quot;. ואע&quot;ג שאינו ראיה גמורה, כך נראה בעיני יותר נכון.}}&lt;/sup&gt; דמשיכיר בין חמור לערוד יממא הוא. והוה מצי למינקט תרוייהו קודם הנץ החמה, אלא אשמעינן&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(116)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; דאחר הנץ החמה יממא הוא ואינו יוצא בו בשל לילה. אי נמי, תרי תנאי אליבא&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(117)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; דר' עקיבא. ולקמן בשמעתא דותיקין נפרשנה &lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(118)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. מפי רבי. 

'''ואילו אכילת פסחים לא קתני וכו''''. 
משמע דהלכתא כרבי אלעזר בן עזריה מדסתם&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(119)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; הך משנה כותיה, וההיא דשלהי ערבי פסחים &lt;small&gt;{[[פסחים_קכ_ב|קכ:]]}&lt;/small&gt; ובאיזהו מקומן&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(120)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; &lt;small&gt;{[[זבחים_נו_ב|זבחים נו:]]}&lt;/small&gt;. מיהו במגילה פרק הקורא למפרע &lt;small&gt;{[[מגילה_כא_א|כא.]]}&lt;/small&gt;, מוקי לה לסתם משנה כר' עקיבא. [ואע&quot;ג דהכא חדא והכא תלת, מאי אולמיה דהאי סתמא מהאי סתמא]&lt;sup&gt;{{הערה|בכתה&quot;י השונים משפט זה כתוב בהיפך. דהיינו שבתחילה כתוב &quot;מאי אולמיה וכו'&quot; ואח&quot;כ &quot;דהכא חדא וכו'&quot;. אך לא נראה בעיני נכון לשונית, והפכתיו.}}&lt;/sup&gt;, דהכי פרכינן בעלמא &lt;small&gt;{[[יבמות_קא_ב|יבמות קא:]]&lt;big&gt;&lt;sup&gt;{{הערה|וכן קידושין נד:}}&lt;/sup&gt;&lt;/big&gt;}&lt;/small&gt; מה לי חד ומה לי תרי. וגם אין לפסוק כר' עקיבא מכח דתנן&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(121)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; לה גבי הלכתא פסיקתא במגילה&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים_10|(א)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; &lt;small&gt;{[[מגילה_כא_א|שם]]}&lt;/small&gt;, דלא דמיא כל כך לההיא דהשוכר את האומנין &lt;small&gt;{[[בבא_מציעא_עו_א|ב&quot;מ עו.]]}&lt;/small&gt;, כל החוזר בו ידו על התחתונה&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים_10|(ב)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. ואם הלכה כר' אלעזר בן עזריה צריך למהר לאכול מצה קודם חצות, כדאמרינן בערבי פסחים &lt;small&gt;{[[פסחים_קכ_ב|שם]]}&lt;/small&gt; אכל מצה אחר חצות לרבי אלעזר בן עזריה לא יצא ידי חובתו. מיהו, מדמוקמינן&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(122)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; הכא פלוגתא דרבי אליעזר ור' יהושע בפלוגתא דראב&quot;ע ור' עקיבא, ומוקמינן ר' יהושע כר' עקיבא, משמע קצת דהלכה כר' עקיבא. ושמא להרחיק אדם מן העבירה&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(123)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; (שמא)&lt;sup&gt;{{הערה|נראה מיותר לענ&quot;ד, דמשפט זה הוא המשך המשפט הקודם ולא עניין נוסף.}}&lt;/sup&gt; היה מודה דהוי פסח עד חצות&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(124)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. מיהו, גבי מצה אין לנו להחמיר כל כך, וגם לשון מצותם עד שיעלה עמוד השחר משמע שאינו חושש בהרחקה ואפילו באכילת פסחים&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(125)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. אבל אי הוה שייך הרחקה בהלל וק&quot;ש, כל שכן במצה. ואפילו נקל בק&quot;ש, יש לנו להחמיר במצה כיון שהיא מן התורה, אבל ק&quot;ש דרבנן. ואפילו למ&quot;ד&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(126)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; לקמן בפרק מי שמתו &lt;small&gt;{[[ברכות_כא_א|כא.]]}&lt;/small&gt; ק&quot;ש דאורייתא, שמא ר&quot;ל דאסמכוה אקרא. ומ&quot;מ נוהג רבי לאכול מצה קודם חצות, וכן מצה של אפיקומן. ואפילו בהלל היה נכון להקדימו קודם חצות אע&quot;פ שאין בו חומרא יותר מבק&quot;ש, דפסקינן לעיל &lt;small&gt;{[[ברכות_ח_ב|ח:]]}&lt;/small&gt; כר&quot;ג. והא דמוקמינן&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(127)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; בירושלמי דברכות &lt;small&gt;{[[ירושלמי_ברכות_א_א|פ&quot;א, ה&quot;א]]}&lt;/small&gt; משנה דערבי פסחים כר' עקיבא, חולק על תלמוד שלנו שמעמידה שם &lt;small&gt;{[[פסחים_קכ_ב|שם]]}&lt;/small&gt; דלא כר' עקיבא. מפי רבי. 

'''יכול יהא נאכל כקדשים ביום, ת&quot;ל''' &lt;sup&gt;{{הערה|כך הוא בלשון תוס' הרא&quot;ש, וכן היא גרסת הגמרא שלפנינו. אך בכתה&quot;י השונים חסר.}}&lt;/sup&gt;['''ב''']'''לילה'''. 
ואם תאמר, לרבי אלעזר הך דרשא מנא ליה, כיון דאיצטריך ליה לילה לילה לג&quot;ש. ואין לומר דמהזה ממעט יום שלפניו, &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה נכון לשונית לענ&quot;ד. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[ד]מדקאמר ורבי עקיבא הזה למה לי, משמע דמוקי ליה כוליה&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(128)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; לג&quot;ש. &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד ע&quot;פ הרגל לשון בעלי התוס'. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[ו]יש לומר, דממילא שמעינן מינה דלילה אתא למעוטי יום.&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים_10|(ג)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;

'''ויהא נאכל לשני לילות ויום אחד'''.
ואם תאמר, לימא&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(129)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; ליום ולילה כתודה. ויש לומר, דיש להקישו לשלמים, משום דמותר הפסח קרב שלמים. ועוד, דלא קאמר שיהא נאכל ממש, אלא שלא יהא נפסל עד יום שני. 

'''והני תנאי כהני'''&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(130)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; '''תנאי וכו''''.
ואם תאמר, וכי חולקות הדרשות זו על זו. דלעיל מפיק ליה מלילה וחפזון, והכא מפיק ליה מתזבח הפסח בערב. &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד ע&quot;פ הרגל לשון בעלי התוס'. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[ו]יש לומר, דמשמעות דורשין איכא בינייהו. ורבי אומר דלא פליגי, אלא כל אחד מיישב פסוק דמשנה תורה לפי סברתו. 
----
&lt;references /&gt;
----

===[[ברכות_ט_ב|דף ט''':''']]===

V++

'''לצורת הדף [http://www.daf-yomi.com/Dafyomi_Page.aspx?vt=1&amp;massechet=283&amp;amud=18&amp;fs=0 ראה כאן]'''


'''בעל כרחם דמצרים'''. 
לפי שלא היו ישראל רוצים לצאת&lt;sup&gt;{{הערה|הקשה &quot;המגיה&quot;, שהלא הטעם שהיה הדבר בעל כרחם דמצרים הוא משום שלא רצו המצרים להשאילם ונאצלו לכך, וכמו שהגמ' אומרת שהטעם דהוא בעל כרחם דמצרים משום &quot;ונות בית תחלק שלל&quot;. וא&quot;כ מה שלא היו ישראל רוצים לצאת אינו הטעם לכך. ולכך הגיה כאן מסברא שצ&quot;ל כאן שני דיבורים: &quot;'''בעל כרחן דמצרים.''' לפי שלא רצו להשאילם. '''בעל כרחן דישראל'''. לפי שלא היו ישראל רוצים לשאת&quot; (תיקן &quot;לשאת&quot; במקום &quot;לצאת&quot;, וכפי שהגמ' אומרת למ&quot;ד בעל כרחם דישראל שהטעם הוא &quot;משום משוי&quot;), והשאיר בצ&quot;ע. אך לענ&quot;ד אין זה מוכרח, מכיוון שדברי רבינו כפי שהם נכונים. שבעל כרחם דמצרים לדעת רבינו אפשר שלא היה משום שלא רצו להשאילם, ונכפו מאת ה' להשאילם '''סתם'''. אלא משום שלא רצו ישראל לצאת בלא שישאילו להם, לכך הוכרחו להשאילם. שאחר מכת בכורות היו המצרים בהולים להוציא ישראל ממצרים, והיו עושים הכל בכדי שיצאו. ואולי זה מה שנתכוון רבינו להעירנו בזה, שלא תחשוב הטעם כפי שהבין המגיה, אלא כפי שאמרתי. וכך משמע קצת מרש&quot;י על התורה, וז&quot;ל &quot;שהיו נותנים לישראל כדי שילכו&quot;.}}&lt;/sup&gt;.

'''וינצלו את מצרים'''.
משמע שהסירו מן המצולה כל מה שבה והם הדגים, וכן ריקנום מממונם&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(130)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. ומאן דדריש וינצלו כמצודה, דריש וינצלו כמו וינצדו&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים_10|(ד)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. ויש מהפכי וגרסי&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(131)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; כמצודה דגים כמו מצודת ים&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(132)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, וכמצולה דגן. ולא נהיר[א]&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה מסברא ע&quot;פ הרגל לשון בעלי התוס'. אך יש בכתה&quot;י שגורסים &quot;'''ואין נראה דלא''' שייך&quot; במקום.}}&lt;/sup&gt;, דמה שייך דגן למצולה שהיא עמקי ימים&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(133)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;.  

'''תנא&lt;sup&gt;{{הערה|כך הוא ברוב כתה&quot;י של רבינו ונכון. דלגרסת רבינו ותוס' הרא&quot;ש תירוץ זה לא נאמר בתור תשובת הגמ' כמו הגרסא שבגמרות שלנו: &quot;'''אלא''' בין תכלת שבה ללבן שבה&quot;. אלא הגמ' הביאה ברייתא שמתרצת את השאלה. ואכן התוס' שבדף שגרסו כגירסא הגמ' שלפנינו שנאמרו הדברים מתירוץ הגמ' ולא מברייתא, לא הקשו את הקושיא הראשונה שהביא רבינו, כיון שאינה שייכת לפי גרסתנו.}}&lt;/sup&gt; בין תכלת שבה ללבן שבה'''. 
פירש רש&quot;י ז&quot;ל, דקאי אגבבא דעמרא שנתנוהו ביורה ולא נקלט הצבע יפה בכל מקום. ואין נ&quot;ל&lt;sup&gt;{{הערה|בחלק מכתה&quot;י הגרסא כאן היא &quot;נראה לרבי&quot;. אך אין נראה בעיני, שהלא בסוף הדיבור הוא אומר &quot;מפי רבי&quot;, וא&quot;כ יש לו לומר כאן &quot;ואין נראה לי&quot;, דרבו הוא זה שאומר זאת ולא הוא. ולכך צ&quot;ל שהיה כתוב בראשי תיבות &quot;נ&quot;ל&quot;, והמעתיקים פתחו זאת בצורה שאינה נכונה. וכן איתא בראשי תיבות באחד מכתה&quot;י והשארתיו כך. וכן הוא לקמן בדף י&quot;א ע&quot;א.}}&lt;/sup&gt;, דהא בברייתא לא קתני לגבבא, שאין זה לשון הברייתא&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים_10|(ה)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. ועוד דמשמע במנחות פרק התכלת {מג:} דמיירי בציצית, דקאמר ראה מצוה זו וזכור מצוה אחרת, ואיזו זו, ק&quot;ש. כדתנן מאימתי קורין את שמע בשחרין&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(134)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, משיכיר בין תכלת ללבן. ואם כן על כרחך הכי פירושו, משיכיר בין חוליא של לבן לחוליא של תכלת המוטל בציצית. וכן מוכח בירושלמי דפרקין, כיני מתניתין בין תכלת שבה ללבן שבה &lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים_10|(ו)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. מאי טעמא דרבנן, וראיתם אותו מן הסמוך לו. ומאי טעמא דרבי אליעזר, וראיתם אותו כדי שיהא ניכר בין הצבעים&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(135)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, פירוש בין תכלת לכרתי&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(136)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. מפי רבי. וכן פירש בערוך בערך תכלת. 

'''אחרים אומרים כדי שיראה חברו ברחוק ד' אמות ויכירנו'''. 
והאי אחרים לאו היינו ר' מאיר דלעיל. וכהאי גונא איתא&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(137)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; לקמן בפרק שלשה שאכלו &lt;small&gt;{מז:}&lt;/small&gt; דקאמר איזהו עם הארץ. וכן בסוטה פרק [היה]&lt;sup&gt;{{הערה|כך הוא נקרא לפנינו בגמ', וכך נראה להגיה כאן לענ&quot;ד.}}&lt;/sup&gt; נוטל &lt;small&gt;{כב.}&lt;/small&gt;. וכן יש בפרק קמא דבבא בתרא &lt;small&gt;{טו:}&lt;/small&gt; יש אומרים שאינו ר' נתן, שנזכרו שם עם ר' נתן גבי איוב. '''ירושלמי''' &lt;small&gt;{בפרקין ה&quot;ב}&lt;/small&gt;. &lt;sup&gt;{{הערה|כך הוא בגרסת תוס' הרא&quot;ש ותוס' שעל הדף. אך בכת&quot;י השונים כתוב בלא זה.}}&lt;/sup&gt;[ב]מה אנן קיימין, אי ברגיל, אפילו רחיק כמה&lt;sup&gt;{{הערה|כך הוא גם בלשון תוס' הרא&quot;ש. אך התוס' שבדף גורסים בלשון &quot;'''טפי'''&quot;. וצ&quot;ל בגרסתו של רבינו, שפירושו &quot;אפי' רחוק '''כמה''' אמות יותר מארבע&quot;.}}&lt;/sup&gt;, חכים ליה. ואי בשאינו רגיל, אפילו קריב (נמי)&lt;sup&gt;{{הערה|ניכר שמיותר הוא, ולכך הקפתיו. ויש בכתה&quot;י שגורסים כאן '''&quot;ליה&quot;''' במקום, ועדיין נראה מיותר.}}&lt;/sup&gt; גביה לא חכים ליה. אלא [כי]&lt;sup&gt;{{הערה|כך היא בגרסת הירושלמי שלפנינו וכך נראה להגיה כאן לענ&quot;ד. אך בגרסת תוס' הרא&quot;ש כתוב '''&quot;כן&quot;''' ואפשר שגם שם נפלה טעות סופר. ומ&quot;מ בכתה&quot;י של רבינו אינו.}}&lt;/sup&gt; אנן קיימין&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(138)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; ברגיל ואינו רגיל, כה[די]ן&lt;sup&gt;{{הערה|בכתה&quot;י השונים כתוב &quot;כהן&quot;, ובחלקם אף מנוקד עם צירי תחת הה&quot;א, ופירושו &quot;כההוא&quot; או &quot;כהזה&quot;. אך הגהתי בהתאם לגרסת התוס' שבדף שנראה יותר שהיא הגרסא המקורית של דברי רבינו לענ&quot;ד.}}&lt;/sup&gt; דאזיל (ליה)&lt;sup&gt;{{הערה|אינו בתוס' הרא&quot;ש, וכן נראה מיותר לפי עינינו.}}&lt;/sup&gt; לאכסניא&lt;sup&gt;{{הערה|גרסת התוס' שבדף היא &quot;כהדין אכסניא&quot;.}}&lt;/sup&gt; ואתי לקייצין. 

'''לתפלה כאחרים'''. 
פירוש, לתפילין. תימה, אמאי שבקיה לציצית ונקט תפילין, שיש אומרים במנחות סוף פרק הקומץ {לו:} שמצותן בלילה &lt;sup&gt;{{הערה|כך הוא בכל כתה&quot;י השונים. אך אולי יש לגרוס '''&lt;big&gt;ו&lt;/big&gt;'''הלכה ואין מורין כן.}}&lt;/sup&gt;דהלכה ואין מורין כן, ושבקיה לציצית דקיימא לן כר' שמעון דאמר מצות עשה שהזמן גרמא היא&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(139)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; {שם מג.}, ואין מצות[ה]&lt;sup&gt;{{הערה|הוגה ללשון נקבה, כיון שמתייחס לציצית שהיא בלשון נקיבה. אך בכל כתה&quot;י והד&quot;י כתוב &quot;מצותו&quot; או &quot;מצותן&quot;, וכנראה ט&quot;ס היא.}}&lt;/sup&gt; אלא ביום. מיהו אומר רבי דיכול להיות שזמן ציצית נמי הוי לאחרים משיכיר בין תכלת שבה ללבן שבה, כדאמרינן במנחות פרק התכלת {מג:}, ראה מצוה זו וזכור מצוה אחרת. ואיזו זו, ק&quot;ש. מפי רבי.

'''לק&quot;ש כותיקין, דא&quot;ר יוחנן ותיקין היו גומרין אותה עם הנץ החמה'''. 
ואם תאמר, אם כן על מה אנו סומכים שאנו קורין אותה אחר הנץ החמה. נהי דאמר רבי יהושע עד שלש שעות, ואמר רב יהודה אמר שמואל לקמן {י:} הלכה כר' יהושע, הא אביי אמר לק&quot;ש כותיקין והוא בתראה. '''ואומר רבי''', דותיקין נמי מודו דזמנה עד ג' שעות, אע&quot;פ שהיו ממהרין [לקרות אותה]&lt;sup&gt;{{הערה|כך צ&quot;ל. אך בכתה&quot;י השונים כתוב בהיפוך לשון &quot;'''אותה לקרות'''&quot; בשיבוש.}}&lt;/sup&gt; עם הנץ החמה. והכי מוכח לקמן בסוף גמרא דמי שמתו {כב:}. דקתני במשנה על בעל קרי, ירד לטבול אם יכול לעלות ולהתכסות עד שלא תנץ&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(140)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; החמה יעלה ויקרא. וקאמר בגמ' {כה:}, לימא תנן סתמא כרבי אליעזר דאמר עד הנץ החמה. אפילו תימא כר' יהושע דילמא כותיקין דא&quot;ר יוחנן וכו', משמע בהדיא שהם סוברים כר' יהושע. ומוכח נמי, דגומרין אותה עם הנץ החמה היינו קודם הנץ החמה, דמוקי המשנה שצריך לקרותה קודם הנץ החמה כותיקין. ואביי נמי לא נקט לקרית שמע כותיקין אלא לומר דאע&quot;ג דהלכה כאחרים לק&quot;ש, צריך לאחר[ה]&lt;sup&gt;{{הערה|הוגה ללשון נקבה כיון שמתייחס לק&quot;ש שהיא בלשון נקבה, וכן רבינו בדיבור זה משתמש כמה פעמים בלשון נקבה ביחס לק&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים כתוב בלשון זכר.}}&lt;/sup&gt; מעט קודם הנץ החמה כותיקין, כדי שיסמוך גאולה לתפלה וכו'. וכן הדין שזמן ק&quot;ש מתחיל כאחרים, וזמנ[ה]&lt;sup&gt;{{הערה|עיין בהערה הקודמת.}}&lt;/sup&gt; עד שלש שעות כר' יהושע, אלא שהותיקין מקדימים למצות ומשכימים לקרותה קודם הנץ החמה כדי שתהא תפלתם ביום אחר הנץ, כדכתיב ייראוך עם שמש שהוא אחר זריחת השמש. ומן הדין היה להקדימה כאחרים שאז הוא זמן קימה &lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים_10|(ז)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, אלא שמאחרין אותה עד מעט קודם הנץ כדי לסמוך גאולה לתפילה ונמצא מתפלל ביום. '''וכן משמע בירושלמי''' {בפרקין ה&quot;ב} דקאמר, מאן דאמר כדי שיהא רואה את חברו&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(141)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; ברחוק ארבע אמות ויכירנו, כמאן דאמר בין תכלת ללבן. אבל אמרו מצותה עם הנץ החמה כדי שיסמוך וכו', וזהו כפירוש רבי. '''ולקמן נמי''' בפרק תפילת השחר {כט:} מוכח דהאי ייראוך עם שמש אתפילה קאי&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(142)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;  גבי מתפלל עם דמדומי חמה, דכתיב יראוך עם שמש [ולפני ירח דור דורים]&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד להוסיף, מכיוון שמ-&quot;לפני ירח&quot; הוא שמוכיח על זמן דמדומי חמה, ולא מייראוך. ואכן בלשון תוס' הרא&quot;ש מביא רק את &quot;ולפני ירח דור דורים&quot; בתור ראיה לעניין זה. ובכת&quot;י ירושלים כתוב אחרי המילים &quot;יראוך עם שמש&quot;, את המילה &quot;וגו'&quot;. וכפי הנראה שהפסוק קוצר, ומחמת כך בכת&quot;י מאוחרים טעו והושמט &quot;וגו'&quot; לחלוטין.}}&lt;/sup&gt; ואתפילת המנחה קאי התם. '''ואל תתמה''' דעם הנץ החמה משמע קודם, ועם שמש משמע אחר&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(143)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; זריחת השמש, דעם בסמוך משמע כמו ערב שבת עם חשיכה, וגם עם שמש משמע בשעת זריחה. '''והא דאמ' לקמן''' בפרק תפלת השחר {כו.}, דקאמר במשנה, תפלת השחר עד חצות, ופריך בגמרא ורמינהי&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(144)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; מצותה עם הנץ החמה. פירוש, מצותה דק&quot;ש עם הנץ החמה כדי שיסמוך גאולה לתפילה מיד. ומשני, ההיא כותיקין וכו'. מיהו אע&quot;פ שאינו יכול להמתין ק&quot;ש בברכותיה עד חצות, ואינו יכול לסמוך גאולה לתפלה, מ&quot;מ שכר תפלה בזמנה יהבו&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(145)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; ליה עד חצות. '''ולא תיקשי''' הא דאמרינן ביומא פרק אמר להם הממונה {לז:}, אף היא עשתה נברשת של זהב, בשעה שחמה זורחת בה ניצוצות יוצאין ממנה, וידעו כל העם שהגיע זמן ק&quot;ש. ואמר אביי לשאר עמא דבירושלם, &lt;sup&gt;{{הערה|אפשר שצריך להוסיף את האות ד' בתחילה, ולגרוס &quot;&lt;big&gt;'''ד'''&lt;/big&gt;משמע&quot;.}}&lt;/sup&gt;משמע שאינו מתחיל עד אחר הנץ החמה, והא לא אשכחן שום תנא שיקבע זמן אחר הנץ. אלא ודאי הוקבע אותו זמן לצבור, לפי שאינן יכולים להקדים ולמהר כותיקין, כי רוב בני אדם אינם בקיאים לכוין. '''ואם תאמר''', והא אמר רבי שמעון בן יוחאי משום ר' עקיבא לעיל {ח:}, פעמים שאדם קורא ק&quot;ש וכו' אחד קודם הנץ החמה ואחד אחר הנץ החמה, ויוצא בה אחד משום יום ואחד משום לילה&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(146)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, ופסיק ריב&quot;ל {ט.} כרבי שמעון שאמר משום ר' עקיבא. אלמא קודם הנץ לילה הוא, ותחלת זמנה דיום הוי אחר הנץ כאותה משנה דיומא. '''ויש לומר''', דאפילו פליג ריב&quot;ל אאביי, הלכה כאביי דפסיק כותיקין דהוא בתראה. '''ועוד יש לומר''' דלא פסיק ריב&quot;ל כרבי שמעון אלא במה שסובר שקודם הנץ יוצא בשל לילה, כדקאמר בתר הכי דלא בפירוש איתמר אלא מכללא אתמר, דהנהו זוגא דרבנן דאישתכור וכו'. אבל במה שתחילת זמנ[ה]&lt;sup&gt;{{הערה|הוגה ללשון נקבה כיון שמתייחס לק&quot;ש שהיא בלשון נקבה. וכן רבינו בדיבור זה משתמש כמה פעמים בלשון נקבה ביחס לק&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים כתוב בלשון זכר.}}&lt;/sup&gt; דיום אחר הנץ לא פסיק כלל. '''אי נמי יש לומר''', דאפי' ר' שמעון מודה שזמן ק&quot;ש של יום קודם הנץ החמה. והא דלא נקט פעמים שאדם קורא ק&quot;ש ב' פעמים קודם הנץ ויוצא בשל יום ובשל לילה, והוי רבותא טפי. איכא למימר דבעי לאשמעינן&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(147)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; שאינו יוצא בשל לילה אחר הנץ. ואפי' נאמר דר&quot;ש סבר דזמן ק&quot;ש הוי אחר הנץ, מ&quot;מ אין נכון להעמיד המשנה דיומא כר&quot;ש ודלא ככל הני תנאי. דא&quot;כ היה [לה]&lt;sup&gt;{{הערה|ברוב כתה&quot;י למעט הגרסא כאן היא &quot;הל&quot;ל&quot; בראשי תיבות. ובכת&quot;י ירושלים, גרמניה ובדפוס הישן פתחו את הראשי תיבות הללו. אלא שבכת&quot;י גרמניה גורס &quot;היה לו לומר&quot;, ופחות נראה. ובכת&quot;י ירושלים ובדפוס הישן הגרסא היא &quot;היה לו לגמ'&quot;. וברור שיש לתקן את המילה &quot;לו&quot; ללשון נקיבה, דגמרא לשון נקיבה היא. ובהתאם לזה הגהתי הלשון.}}&lt;/sup&gt; לגמ' דיומא לדקדק כן, ולהעמידה כר' שמעון אליבא דר' עקיבא. מפי רבי. '''ורבינו יעקב פירש'''&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(148)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; בתשובתו לה&quot;ר שמשון בן ה&quot;ר יוסף&lt;sup&gt;{{הערה|כנראה שהכוונה לרבינו שמשון בן רבינו יוסף מפלייזא (גיסו של רבינו תם), שהיה סבם של הר&quot;ש משאנץ והריצב&quot;א.}}&lt;/sup&gt;, דזמן ק&quot;ש הוי אחר הנץ החמה כההיא משנה דיומא, וכר&quot;ש דאמר משום ר' עקיבא דפסיק ריב&quot;ל כותיה, דשל יום הוי אחר הנץ החמה. והויתיקין היו ממהרים שלא כדין קודם הנץ, כדי שיסמכו גאולה לתפילה ונמצאו מתפללים ביום. ובשביל חביבות התפילה שתהא עם השמש היו ממהרים ק&quot;ש. ואע&quot;ג דתפילות כנגד תמידים תקנום והתמיד היה קודם הנץ, מכל מקום זמנה של תפילה בשעת הנץ עם השמש. והיינו דפריך בפרק תפלת השחר {כו.}, ורמינהו מצותה עם הנץ החמה כדי שיסמוך גאולה לתפילה ונמצא מתפלל ביום. פירוש ולא עד חצות, דזמן תפילה עם הנץ משמע ליה, דקא מיירי בחביבות התפילה ולא בעיקר ק&quot;ש. ולהכי לא פריך מיניה גבי ק&quot;ש, שהיה יודע שהיו קורין שלא כדין מפני חביבות התפילה, וממהרין אותה קודם זמנה. והכי אית ליה לרבי שמעון משום ר' עקיבא דזמנ[ה]&lt;sup&gt;{{הערה|הוגה ללשון נקבה כיון שמתייחס לק&quot;ש שהיא בלשון נקבה. וכן רבינו בדיבור זה משתמש כמה פעמים בלשון נקבה ביחס לק&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים כתוב בלשון זכר.}}&lt;/sup&gt; הוי אחר הנץ ופסיק ריב&quot;ל כותיה, וכן המשנה דיומא. מיהו קשה לשון מצותה דקאי אק&quot;ש, &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד נכון לשונית לפי מבנה המשפט.}}&lt;/sup&gt;[ד]משמע [שזוהי]&lt;sup&gt;{{הערה|הוגה ללשון נקבה כיון שמתייחס לק&quot;ש שהיא בלשון נקבה. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;שזהו&quot; בלשון זכר.}}&lt;/sup&gt; המצוה ועיקר הזמן. וגם אביי דבתראה הוא פסיק כאחרים וכותיקין. '''ורבינו יעקב פירש''' דאביי סימנא בעלמא נקט. כלומר, סמוך להנץ החמה כמו שעושים ותיקין יש לו לעשות, אך הם מקדימים מעט קודם הנץ, ואביי קאמר אחר הנץ כמשנה דיומא. ואמרינן נמי במגילה פרק הקורא {כ.}, ואין טובלים אלא ביום, וכן שומרת יום כנגד יום לא תטבול עד שתנץ&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(149)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; החמה. וכולם שעשו משעלה עמוד השחר כשר, אלמא דבר שזמנו ביום מצותו משעת הנץ החמה. אבל קשה לפרש כן שאביי יאמר לק&quot;ש כותיקין וליה לא סבירא ליה. והא דאמרינן לקמן בגמ' דבשחר מברך {יב.}, דזמן יוצר אור לא מטא בעמוד השחר כשהיו קורין אותו אנשי משמר. לא בעי למימר דלא הוי עד הנץ החמה שהוא ה' מילין אחר עמוד השחר, אלא יכול להיות&lt;sup&gt;{{הערה|אולי יש לתקן כאן ל-&quot;לקרות&quot;.}}&lt;/sup&gt; בזמנים השנויים גבי ק&quot;ש במשנתינו, שאז שייך לומר יוצר אור. ובתוספות ה&quot;ר יוסף שפירש לפני רבינו שמואל, משמע שסובר כפירוש רבי. '''ורבינו חננאל פירש''', דהאי גומרין, קוראין. ופוסק דזמן ק&quot;ש מהנץ החמה עד ג' שעות כר' יהושע [בן לוי]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש. ומפרש הרא&quot;ש שם שהוא כריב&quot;ל שפסק שהלכה כר' שמעון משום ר' עקיבא, שזמן ק&quot;ש מהנץ והלאה עד ג' שעות ולא קודם הנץ, וכמו שמשמע מהמשנה ביומא.}}&lt;/sup&gt;, ומפרש ייראוך עם שמש [היינו ק&quot;ש, כלומר]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש, וכך נראה נכון.}}&lt;/sup&gt; שיקבלו עליהם עול מלכות שמים. ואין נראה, דלישנא דכדי שיסמוך גאולה לתפלה משמע דמיירי בעיקר תפילה. וגם קרא דייראוך עם שמש מוקמינן ליה גבי תפילה בפרק תפלת השחר. ועוד, דלשון גומרין לא אתי שפיר&lt;sup&gt;{{הערה|נראה לומר בכוונתו, שאם היית הכוונה בגומרין לקוראין סתם, היה לו לומר &quot;קוראין&quot;. א&quot;כ מדוע נקט התנא לשון &quot;גומרין&quot;?. לכך אין פירושו של ר&quot;ח מתיישב לשיטת רבינו, אלא נראה יותר כמו שיפרש רבינו מיד.}}&lt;/sup&gt;. ושמא יש לפרש (שלא)&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד, מכיוון שלא בא לשלול אלא לפרש פירוש אחר בכוונת &quot;גומרין&quot;. דהיינו שבא לפרש שגומרין אינו קוראין סתם כפי' ר&quot;ח, אלא גומרין היינו משלימין קריאתה עם הנץ החמה, שהיא עונתה למצווה מן המובחר ביחס לתפילה. ולכך הוספתי את האות ש' במילה שאחר כך. אך הנראה שיש להוסיף ולגרוס &quot;ושמא יש לפרש '''דגומרין היינו''' שהיו גומרין אותה בעונתה&quot;, או כל כעין זה. וכך לשון רבינו תהיה מכוונת היטב.}}&lt;/sup&gt; [ש]היו&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה להגיה לענ&quot;ד מסברא או כל כעין זה, שבא לפרש פירוש אחר. וכן כתבו התוס' שבדף ביומא {לז:} וז&quot;ל: ועוד דלשון גומרין משמע שמתחילין לקרות קודם הנץ ומכוונין כך שגומרין אותה בתחלת הנץ, כדי שיתפללו בתחלת הנץ.}}&lt;/sup&gt; גומרין אותה בעונתה, וכדפר' ניחא טפי&lt;sup&gt;{{הערה|ויש שהקשו שהלא רבינו בעצמו מודה בדף י&quot;ד ע&quot;א שגומרין פירושו הוא גם קוראין, א&quot;כ משמע שפירש כפירוש הר&quot;ח. אך למעשה אינו קושיא כלל, וזאת מחמת שבלשון העברי יכולות להיות שתי מילים שמשמעותם קרובה אחת לשניה, אך לעולם לא יהיו שתי מילים עם משמעות זהה לחלוטין. ולכך אע&quot;פ שגומר מתפרש אף כקורא, עדיין אין משמעותו קורא כפשוטו, אלא פירושו &quot;קורא ומשלים&quot;. אך לדעת רבינו חננאל לשון גומרין בכאן הוא במשמעות קוראין כפשוטו, בשונה ממשמעותו הרגילה שהיא &quot;קורא ומשלים&quot;. ור&quot;י חולק ואומר שאף כאן משמעות גומרין היא קוראין ומשלימין בעונתה כבדרך כלל, וכמו שביאר רבינו בפרק ב' בדף יד ע&quot;א לגבי ההלל שלשון גומרין מתפרש גם כקוראין, אלא שגומרין מדבר על קריאת ההלל כשמשלימים כולה, וקוראין כשקוראים אותה בדילוג ובחסר. לכן גם כאן לשון גומרין, מתפרש כקוראין ומשלימין קריאתה בעונתה.}}&lt;/sup&gt;. מפי רבי.

'''כל הסומך גאולה לתפילה אינו ניזוק כל היום'''&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(150)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;.
פירוש כוותיקין&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(151)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; דוקא. והכי נמי&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(152)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; משמע לישנא דבסמוך, דקאמר זימנא חדא סמך גאולה לתפילה וכו'. 

'''אלא אפילו לקראת מלכי אומות העולם וכו''''. 
ירושלמי {פ&quot;ג, ה&quot;א}, מצוה לראות גדולי מלכות וכו', משמע אפילו גדולי אומות&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(153)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; העולם קאמר.  

'''מכדי יהיו לרצון אמרי פי וכו' נימריה מעיקרא'''.  
ואם תאמר ומאי קושיא. יותר נכון לומר ה' שפתי תפתח מעיקרא, ויהיו לרצון לבסוף, שכתוב בסוף המזמור. ויש לומר, דדרשינן בירושלמי {בפרקין, ה&quot;א} סמיכת גאולה לתפילה מדכתיב ה' צורי וגואלי, וסמיך ליה יענך ה' ביום צרה. ועל כן היה נכון לאומרו תחילה, דהוי וגואלי סמוך לתפילה. ה&quot;ר אלחנן.

'''אשרי האיש ולמה רגשו גוים חדא פרשתא היא'''.
מכאן קשה לפירוש רש&quot;י שפירש במגילה פרק שני {יז:} גבי ברכת השנים: '''ודוד כי אמרה בפרשה תשיעית אמרה'''. ואם תאמר שמינית היא, אשרי האיש ולמה רגשו גוים תרתי [פרשתא]&lt;sup&gt;{{הערה|ברש&quot;י אצלנו: '''&quot;תרתי פרשתא היא&quot;''', וכך נראה מלשון תוס' הרא&quot;ש שראה כעין זה בלשון רש&quot;י. ודבריו הם ראיה גדולה לגרסת רבינו, כי כפי שהזכרנו כבר רוב דברי תוס' הרא&quot;ש במסכתנו מושתתין על דברי רבינו.}}&lt;/sup&gt; נינהו {ע&quot;כ}, דהכא מוכח דחדא נינהו. אלא יש לפרש, למה ה' תעמוד ברחוק שיש שם &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד להגיה או כל כעין זה, ועיין בהערה הבאה.}}&lt;/sup&gt;[ב]פרשה, הויא תחילת פרשה&lt;sup&gt;{{הערה|בתוס' הרא&quot;ש במגילה שם, מובא בלשון '''&quot;דלמנצח על מות לבן ולמה ה' תעמוד ברחוק שתי פרשיות הם&quot;''', וכעין זה בתוס' שבדף שם. וזוהי כוונת רבינו.}}&lt;/sup&gt; &lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(154)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; &lt;sup&gt;{{הערה|נמצא לפי דברי רבינו וכן לפי דברי התוס' שבדף במגילה שם, שמזמור '''למנצח עלמות לבן''' ומזמור '''למה ה' תעמוד ברחוק''' שמופיעים בספרים שלנו אחד אחרי השני, היו מופיעים בספריהם כמזמור אחד.}}&lt;/sup&gt;
----
&lt;references /&gt;
----

===ביאורים===
 '''א.''' הלשון הלכתא פסיקתא מתכוונת למשנה הראשונה בפרק השוכר את האומנין במסכת בבא מציעא {עו.}, ששם נקטה המשנה הלכות פסוקות אחת אחרי השניה, והן עיקר להלכה. והראיה לכך, שאין הלכות אלו שייכות לעניין המדובר שם, ולכך בהכרח נכתבו משום שפסקם התנא להלכה, כן כתב רש&quot;י בבבא קמא פרק הגוזל עצים {קב.}. ושם הוסיף שמשמעות &quot;הלכתא פסיקתא&quot; היא, שלא נחלק עליהם אדם. אך התוס' שם כתבו בתירוץ שני שאפשר שנקרא הלכתא פסיקתא מחמת ששנה התנא משנה זו בלשון פסיקת הלכות אחד אחרי השני. וכעת מבין רבינו שהמשנה במגילה בפרק הקורא למפרע {כ:} ששם סידר התנא דינים שאינם קשורים לעניין המדובר במגילה, ה&quot;ה שנחשבת משנה זו &quot;הלכתא פסיקתא&quot;. ולפי&quot;ז נראה לומר שסובר רבינו כתירוץ השני של התוס' בבא קמא {שם}. וזאת מכך שראה רבינו לומר שמשנה זו במגילה נחשבת הלכתא פסיקתא, אע&quot;פ שאמרה הגמ' שם {כא.} שלשון המשנה, &quot;דבר שמצותו בלילה כשר כל הלילה&quot; בא להוציא משיטת ר' אלעזר בן עזריה שחולק על דין זה. וא&quot;כ נמצא שיש דין השנוי שם שנחלק עליו אדם.
 '''ב.''' רבינו לא פירש מה החילוק שבין המשנה של בבא מציעה לבין זו של מגילה, ובתוס' הרא&quot;ש פירש זאת וז&quot;ל: דלא דמיא להך דהשוכר את האומנין {ב&quot;מ עו.} כל החוזר בו ידו על התחתונה. דהתם {בבבא מציעא} שונה יחד דברים שהם דומין זה לזה אע&quot;פ [שאין זה מקומן - כצ&quot;ל]‏, &quot;שכל המשנה&quot; אין מקומו לשנות שם, אלא אגב כל החוזר נקטיה. אבל התם {במגילה} שונה יחד כל שזמנו בלילה . עכ&quot;ל. דהיינו שבבבא מציעא שנה דינים שאינם שייכים בשום צורה לעניין המדובר במשנה, אלא נשנה אגב הדין הדומה לו. אבל במגילה אין זה כך, אלא שנה את כל הדינים השייכים לעניין המשנה תחת המשפט &quot;כל היום כשר ל-... וכו'&quot;. דהיינו שכל מה שדינו נוהג כל היום הרי הוא בכלל עניין משנה זו, ואין זה נחשב דבר שאין מקומו.
 '''ג.''' בכת&quot;י ירושלים מגיעה כאן הגהה וזו לשונה: '''אי נמי כמו שפירש ה&quot;ר יוסף, כי הג&quot;ש אינה אלא מהזה הזה. ובלילה, איצטריך למעוטי כמו לר' עקיבא. אי נמי, ימעט יום מדרשא דלקמן, שם תזבח את הפסח בערב וכו' וכבא השמש אתה אוכל. ובקר לא איצטריך לדרשא, דפ' ר' אליעזר במגילה [ובד&quot;י דמילה] לאשמועינן דאין שורפין קדשים ביום טוב, אלא נדרשיניה כמו שדורשין אמוראים דלשם דלית להו בקר שני לשרפתו. עד כאן הגהה.''' וניכרים השגיאות לעין, אך לא טרחתי להגיה.
 '''ד.'''   עיין בפסחים קיט. בתוס' ד&quot;ה כמצודה שאין בה דגן לביאור העניין.
 '''ה'''. קשה, דמנין לבעלי התוס' שאין ברגילות לשון הברייתא לדון על גיזת צמר? והנראה לענ&quot;ד שכוונתם כאן היא שהסיקו שמן הסתם לשון הברייתא היא כלשון משנתנו אלא שסיימה אחרת. דהיינו שנקטה הברייתא בלשון זו: &quot;מאימתי קורין את שמע בשחרית משיכיר בין תכלת שבה ללבן שבה&quot;. ועל כך ודאי שאין כוונת הברייתא חוזרת על גיזת צמר, שהלא אמרה הברייתא &quot;בין תכלת '''שבה''' ללבן '''שבה'''&quot; המדבר על דבר שידוע שיש בו תכלת. וגיזת צמר אינה ידועה לנו בהכרח שכך היא צבועה. ולכך מוכרחים אנו לומר שהכוונה על חוליות הציצית, דידוע ומפורסם אצל הכל שיש בה לבן ותכלת. ולכך כתב רבינו דאין הברייתא מדברת בגיזת צמר '''כאן''', ולא שבדרך כלל אין דרכה בכך.
 '''ו.''' בכת&quot;י ירושלים ישנה תוספת שהובאה בצד הגיליון, וזו לשונה: '''ודבר מועט הוא ומוטל בין שתי חוליות של תכלת, ואינו ניכר כמו שתי גבבות זו מזו'''. ובדפוס הישן (ברכה משולשת) הוכנס לתוך הדיבור. וכיון שברוב כתה&quot;י לא הובא, השארתי את הדיבור כמו שהוא. ועוד שהוא אינו לשון ירושלמי, וניכר שהוכנס מאוחר יותר כהגהה מבארת.
 '''ז.''' בכת&quot;י ירושלים יש כאן תוספת שאין עיניינה נראה שייך לנושא. וזו לשונה: '''וכן לתפלין, דלא חיישינן תו שמא יפיח בהם כיון שהוא זמן קימה'''

== דף י' ==
===[[ברכות_י_א|דף י'''.''']]===

V++

'''לצורת הדף [http://www.daf-yomi.com/Dafyomi_Page.aspx?vt=1&amp;massechet=283&amp;amud=19&amp;fs=0 ראה כאן]'''


'''כל פרשה שהיתה חביבה על דוד&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(155)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; פתח בה באשרי וכו''''. 
לאו דוקא נקט אשרי, אלא לישנא דקמייתא נקט. כלומר, חתימה&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(156)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; מעין פתיחה כמו &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד, דהא אמזמור קאי (כפי הנראה מלשון תוס' הרא&quot;ש), ומזמור זכר הוא. ועוד ראיה, שהשתמש רבינו בלשון זכר בהמשך &quot;מתחילים&quot; ו-&quot;מסיימים&quot;. ואף לכתה&quot;י שגורסים &quot;מתחילי'''&lt;big&gt;ן&lt;/big&gt;'''&quot; ו-&quot;מסיימי'''&lt;big&gt;ן&lt;/big&gt;'''&quot;, אין זה לשון נקיבה. דאי לשון נקיבה הוא ואפרשה קאי (דהיא נקיבה), היה עליו לנקוט &quot;מתחיל'''&lt;big&gt;ות&lt;/big&gt;'''&quot; ו-&quot;מסיימ'''&lt;big&gt;ות&lt;/big&gt;'''&quot;. ובדפוס ישן וכתה&quot;י שגרסו גרסא זו, נקטו &quot;אות'''&lt;big&gt;ן&lt;/big&gt;'''&quot;.}}&lt;/sup&gt;אות[ם]&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(157)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; שמתחילים בהללויה ומסיימים בהללויה, וכן הודו {פרקי' קי&quot;ח, קל&quot;ו}, וכן ה' אדוננו מה אדיר שמך בכל הארץ {פרק ח'}, וכיוצא בהם&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(158)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, וכן הוא דרך שבח יותר. ולכך תקנו חכמים ברוב ברכות מעין פתיחתן סמוך לחתימתן, ודלא כפירוש ה&quot;ר יוסף. מפי רבי.    

'''חטאים כתיב'''. 
ואע&quot;ג דהיינו נמי חוטאים, דהא לא קרינן חֲטָאִים בחטף פת&quot;ח&lt;sup&gt;{{הערה|רצונו לומר שכאשר כתוב חַטָאִים עם פתח תחת החי&quot;ת משמעותו גם חוטאים כמו &quot;והייתי אני ובני שלמה חַטָאִים&quot; {מלכים א'. א', כ&quot;א}, וכן &quot;פחדו בציון חַטָאִים&quot; {ישעיה. ל&quot;ג, י&quot;ד} ועוד. אך אם החי&quot;ת הינה מנוקדת בחטף פתח, משמעותה היא מלשון חטא בלבד, כמו &quot;כי מרפא יניח חֲטָאִים גדולים&quot; {קהלת. י', ד'}.}}&lt;/sup&gt;. מכל מקום מדשני קרא ולא כתב חוטאים, דריש ביה חטאים כמו עונות. וכן [&lt;small&gt;&lt;small&gt;י&quot;ג&lt;/small&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;שמא&lt;/small&gt;]&lt;sup&gt;{{הערה|יש כת&quot;י גורסים זאת כאן, ויש כת&quot;י שגורסים &quot;שמ'&quot; אחרי המילה &quot;יש&quot; שבכאן, ובשיבוש כפי הנראה. וכיוון שיש שאינם גורסים זאת במיקום זה, כתבתי שיש גורסים כך.}}&lt;/sup&gt; יש לדרוש בחרב ימותו כל חטאי עמי {עמוס ט', י'}, מדלא כתיב חוטאי. 

'''מעשה דשאול הוה ברישא'''. 
שמא היה יודע שיש הרבה בתורה אין מוקדם ומאוחר, אלא הני תרי עובדי&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(159)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; &lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש, אך בכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[ד]הוו כחד&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(160)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; עניינא קא בעי&lt;sup&gt;{{הערה|דהיינו כוונתו בזה ע&quot;פ הגמ' בפסחים ו: שמגביל שם רב פפא את הכלל שאין מוקדם ומאוחר לשני עניינים. אבל בעניין אחד מה שמוקדם מוקדם ומה שמאוחר מאוחר.}}&lt;/sup&gt;. ורבינו שמואל פירש לפי הפשט&lt;sup&gt;{{הערה|רצונו לומר, שרבינו שמואל פירש הטעם מדוע לא הקדימו מעשה דשאול קודם למעשה דאבשלום (בלי קשר לדיון הגמ' בשאלת הצדוקי), אך ע&quot;פ פשט הדברים שהמדובר הוא בדוד ולא במלחמת גוג ומגוג. ומה שתרצה הגמ' שמדובר במלחמת גוג ומגוג, הוא ע&quot;פ דרש ולא על פי פשט לשיטתו.}}&lt;/sup&gt;, דסמיך מעשה דאבשלום ללמה רגשו גוים שהיה בתחלת מלכותו לפי פשטו&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(161)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, דכתיב&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(162)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; וישמעו פלשתים כי משחו את דוד, ויעלו [כל]&lt;sup&gt;{{הערה|כך הוא כתוב בשמואל ובפסוק המקביל בדברי הימים.}}&lt;/sup&gt; פלשתים לבקש את דוד {שמואל ב'. ה', י&quot;ז}&lt;sup&gt;{{הערה|וכן בלשון כמעט זהה בדברי הימים א'. י&quot;ד, ח'.}}&lt;/sup&gt;. שהיו רוצים להעבירו ממלכותו, לפי שהיה עבד לאכיש, ואבשלום כמו כן רצה להעבירו ממלכותו. אבל בימי שאול לא היה מלך.

'''מסיפא דעניינא תוסף רוחם וגו''''. 
ולא גרסינן מרישא דעניינא. 

'''כך מקובלני מבית אבי אבא אפילו חרב חדה מונחת על צוארו של אדם אל ימנע עצמו מן הרחמים'''. 
דכתיב&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(163)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; בדברי הימים {א'. כ&quot;א, ט&quot;ז} וישא דוד את עיניו וירא את מלאך ה' עומד בין השמים ובין הארץ, וחרבו שלופה בידו נטויה על ירושלים. וכתיב ויפול דוד, והזקנים מכוסים בשקים על פניהם {שם}, שבקשו רחמים. ויש מפרשים מדכתיב {שמואל ב'. כ&quot;א, י&quot;ז} ויעזר לו אבישי, ואמרינן בחלק {סנהדרין צה.} שעזרו בתפלה. ואע&quot;פ שכבר השליך לדוד וחנית תחתיו, לא נמנעו מלהתפלל.
----

&lt;references /&gt;
----

===[[ברכות_י_ב|דף י''':''']]===

V++

'''לצורת הדף [http://www.daf-yomi.com/Dafyomi_Page.aspx?vt=1&amp;massechet=283&amp;amud=20&amp;fs=0 ראה כאן]'''


'''שסמך גאולה לתפלה'''. 
משום הך מילתא מייתי לכולה מילתא דחזקיהו הכא.

'''וגנותי על העיר הזאת'''. 
אחר שחלה חזקיהו כתיב. 

'''שלא ראתה קרי עליהם'''. 
ואם תאמר, מאי האי דקאמר לעיל שהאשה מכרת באורחים יותר מן האיש, דילמא היינו לפי שראתה הסדין. ויש לומר, דמכל מקום נתנה לב להכיר ולראות יותר מבעלה שלא נתן לב.

'''בהוד יופיה'''. 
זה כתוב אחר כך כשהלכה אל אלישע כדי שיחיה את בנה&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(164)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, אבל כענין&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(165)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; הזה הכירה בו מתחלה. 

'''רגל ישרה'''. 
פירש רש&quot;י ז&quot;ל דדייק מדכתיב רגל, דמשמע דתרווייהו כחד רגל. אי נמי י&quot;ל, מדכתיב ישרה, שמכוונות רגליהם ומיושרות. ובירושלמי פליגי בה אמוראי&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(166)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. חד אמר ככהנים, דכתיב לא תעלה במעלות על מזבחי. כלומר, שאין להם להרחיב את פסיעותיהם, אלא מהלכים&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(167)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; עקב בצד גודל. וחד אמר כמלאכים, דכתיב ורגליהם רגל ישרה. מכאן נראה לרבי דהא דאמרינן בסוכה [נב:}, אמרו עליו על בנה של מרתא בת ביתוס, שהיה נוטל שתי יריכות משור הגדול&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(168)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; הלקוח באלף זוז, והיה הולך עקב בצד גודל. שלא להראות כחו עשה כן&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(169)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, אלא שכן יש לו ללכת כשאר כהנים. 

'''מכאן ואילך לא הפסיד, כאדם שקורא בתורה'''. 
מספקא [&lt;small&gt;&lt;small&gt;י&quot;ג&lt;/small&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;ליה&lt;/small&gt;] לרבי, אי בעי למימר עד חצות כשיעור תפילה ועד ד' שעות לר' יהודה, או אפי' כל היום כולו לא הפסיד&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים_11|(א)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. 

'''גדול הקורא ק&quot;ש בעונתה, יותר מן הקורא&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(170)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; בתורה'''. 
ואם תאמר, מאי איריא ק&quot;ש אפילו תפילה נמי, דקיי&quot;ל בפ&quot;ק דשבת {יא.} דכגון אנן מפסיקים בין לק&quot;ש בין לתפילה. &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד ע&quot;פ רגילות לשון בעלי התוס', וכן הוא בלשון תוס' הרא&quot;ש. אך בכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[ו]יש לומר, כגון ר' שמעון בן יוחאי וחבריו קאמר התם, שהיו מפסיקים לק&quot;ש ולא לתפילה לפי שהיתה תורתם אומנותם, והשתא נקט דוקא ק&quot;ש. אי נמי ה&quot;פ, גדול הקורא ק&quot;ש בעונתה יותר מתלמוד תורה פעם אחרת, דלתלמוד תורה בעידן ק&quot;ש&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(171)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; אין זה חידוש אי ק&quot;ש עדיפא, דאפילו תפילה נמי עדיפא, דזמן תפילה לחוד וזמן תורה לחוד. והכי קאמר התם, מכאן ואילך לא הפסיד כאדם הקורא בתורה אחר ג' שעות, אבל בעונתה עדיף מקורא בתורה שלא בשעת ק&quot;ש.

'''מתני'. בש&quot;א בערב כל אדם יטה ויקרא&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(172)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;'''. 
ואע&quot;ג דאמרינן לעיל בריש פרקין {ב.} [אדקאי בשחרית]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש, ובכתה&quot;י השונים אינו. וכן הקפתי ה-ד' שבראש המילה שאחרי להתאים למבנה הלשון.}}&lt;/sup&gt; (ד)פריש מילי דשחרית. מ&quot;מ פתח כאן במילי דערבית משום דמייתי קרא דובשכבך.
----

===ביאורים===
 א. בכת&quot;י ירושלים ישנה הגהה בגיליון וז&quot;ל '''לא ידענא מאי ספקא. דאי משום תפלה, הא אמרינן לקמן (דיש) [בפרק] תפלת השחר טעה ולא התפלל שחרית מתפלל מנחה שתים, ודוקא בשוגג או באונס, אבל במזיד לא. ונראה דה&quot;ה לק&quot;ש. כ&quot;מ'''
----
&lt;references /&gt;

== דף י&quot;א ==
===[[ברכות_יא_א|דף יא'''.''']]===
V++

'''לצורת הדף [http://www.daf-yomi.com/Dafyomi_Page.aspx?vt=1&amp;massechet=283&amp;amud=21&amp;fs=0 ראה כאן]'''


'''אי הכי אפילו כונס את האלמנה נמי'''. 
פירוש, כיון דאסיקנא דאפילו הולך לדבר מצוה פטור, אם כן אפילו כונס את האלמנה נמי, דלא גרע מהולך לדבר מצוה.

'''חוץ מן התפילין שנאמר בהן פאר'''. 
פרש&quot;י ז&quot;ל, ואבל מעולל בעפר קרנו, ובמועד קטן פרק בתרא &lt;small&gt;{[[מועד_קטן_טו_א|טו'''.''']]}&lt;/small&gt; מפיק ליה מדאמר ליה רחמנא ליחזקאל פארך חבוש עליך, מכלל דכולי עלמא אסירי. ואם תאמר, אם כן מאי האי דקאמר התם &lt;small&gt;{[[מועד_קטן_טו_א|מ&quot;ק שם]]}&lt;/small&gt; אבל אסור בדברי תורה, מדאמר ליה רחמנא ליחזקאל האנק דום &lt;small&gt;{[[יחזקאל_כד_יז|כ&quot;ד, י&quot;ז]]}&lt;/small&gt;. ואמאי לא אמרינן מדאמר ליה רחמנא ליחזקאל האנק דום&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(173)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, מכלל דכולי עלמא שרו. ויש לומר, שהקב&quot;ה לא בא להחמיר על יחזקאל, אלא להקל עליו&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים_13|(א)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. ויש מפרשים לקרא הכי, האנק דום אבל מתים&lt;sup&gt;{{הערה|בפסוק הגרסא היא &quot;מתים אבל&quot;, וכן הוא ברוב כתה&quot;י של רבינו. אך בגרסת תוס' הרא&quot;ש שלפנינו, וכן במעט מכתה&quot;י של רבינו גרסו בהיפוך מהפסוק כפי הגרסא המוצגת כאן, וכך הוא מסתדר נכון לפי הפירוש שמפרש רבינו מיד. ואולי סיבת היפוך המילים באה בתור פירוש, דהיינו שפירוש משמעות הפסוק באמירת &quot;מתים אבל&quot; היא ל-&quot;אבל מתים&quot;, ואח&quot;כ פירש רבינו כוונת משמעות העניין.}}&lt;/sup&gt;, לא תעשה. כלומר, בדברי תורה לא תדום, ולא תעשה אבילות של מתים מזה, כי אתה מותר בדברי תורה. 

'''אמרו לו זקנך מגודל, אמר להם יהיה כנגד המשחיתים'''. 
כלומר לקנתר [המינים]&lt;sup&gt;{{הערה|הוספתי זאת לענ&quot;ד מכח שילוב בין גרסת הדברים בתוס' הרא&quot;ש (הזהה ללשון שנאמרה פה), לבין הגרסא בדברי רבינו המוזכרת בלשון כת&quot;י ירושלים ובדפוס הישן (שכתובה בלשון אחרת, וראה בהערה הבאה), אך בשאר כתה&quot;י כתוב בלא זה. ואכן בחלק מכתה&quot;י השאירו מקום חלק במיקום זה, ובכת&quot;י גרמניה ישנם שאריות חלקי אותיות לכיתוב שנמחק, וניכר מהמחק שהיה כתוב משהו כעין &quot;מינין וגוים&quot;.}}&lt;/sup&gt; המשחיתים את זקנם&lt;sup&gt;{{הערה|כך הוא ברוב כתה&quot;י. אך בכת&quot;י ירושלים וכן בדפוס הישן הגרסא היא: '''&quot;כלומר כנגד המינים כדי לקנתרם שהם משחיתים וכו'&quot;'''. אך אריכות לשון היא זו, ולכך העדפתי לגרוס כגרסת שאר כתה&quot;י, עם תיקון קל כמו שכתבתי בהערה הקודמת.}}&lt;/sup&gt;. ורש&quot;י ז&quot;ל פירש בענין אחר. 

'''עשה כדברי בית שמאי עשה, כדברי בית הלל עשה'''. 
תימה, מאי קאמר. אי קודם בת קול, אמאי קאמר רב יוסף דלא עשה ולא כלום. ואי לאחר בת קול, אמאי &lt;small&gt;[&lt;small&gt;י&quot;ג&lt;/small&gt; קאמר]&lt;/small&gt; עשה כדברי בית שמאי עשה. ועוד, אמאי לא מוכח מהך&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(174)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; ברייתא דעשו בית שמאי כדבריהם&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים_13|(ב)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. ועוד, ממתניתין נמי היה יכול להוכיח כן, מדעשה ר' טרפון כדברי בית שמאי. ועוד, מאי שייכא הכא הך פלוגתא [טפי]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ גרסת תוס' הרא&quot;ש, וכן נראה נכון. אך בכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt; מבכל התלמוד&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(175)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. אך יש לדחות, משום דמייתי עלה מתניתין&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים_13|(ג)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. ומכל מקום נראה בעיני לפרש, דהכא דוקא גבי ק&quot;ש (דהכא)&lt;sup&gt;{{הערה|נראה מיותר לפי מבנה המשפט.}}&lt;/sup&gt; שייכא הך פלוגתא ואפילו לאחר בת קול, דהא בית הלל נמי מודו שיכולים לקרותה מוטים ועומדים ואינו נראה כחולק עליהם. ורב יוסף קאמר, דאפילו הכי לא עשה ולא כלום, כמו שאנו אומרים לקמן&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(176)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; גבי ר' יוחנן בן החורנית שהיה יושב ראשו ורובו בסוכה ושולחנו בתוך הבית, שאמרו לו שלא קיים מצות סוכה אע&quot;פ שאינו אסור מן התורה אלא מדרבנן גזרה שמא ימשך אחר שלחנו. אבל מכל מקום הוא יושב&lt;sup&gt;{{הערה|אולי יש להגיה ללשון עבר, כיון שלגרוס בלשון הווה לענ&quot;ד פחות מתאים כאן מהבחינה הלשונית.}}&lt;/sup&gt; בסוכה ואפילו הכי לא קיים מצות סוכה, [א&quot;כ]&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד מסברא לפי מבנה המשפט.}}&lt;/sup&gt; הוא הדין נמי גבי ק&quot;ש שלא יצא כלל. ורב נחמן בר יצחק אמר, אפילו כי האי גונא נמי חייב מיתה מדר' טרפון. ולהכי לא מייתו מינה ראיה דעשו בית שמאי כדבריהם, דהרואה אותו מוטה אינו אומר שעשה כן לעבור על דברי בית הלל. וכהאי גונא משני התם בפרק קמא דיבמות, הרואה אומר מלאכה הוא דלית ליה, הרואה אומר לאפושי אוירא הוא דעבד.

'''ב&quot;ש פוסלים וכו''''. 
בפרק קמא דסוכה &lt;small&gt;{[[סוכה_ג_א|ג'''.''']]}&lt;/small&gt; מפרש דבתרתי פליגי, בסוכה גדולה שיושב סמוך לפתח, ובסוכה קטנה שאינה מחזקת אלא ראשו ורובו. מדנקט לשון פוסלים ומכשירים, ולא נקט לשון אוסרים ומתירים.

'''אחת ארוכה ואחת קצרה'''. 
פרש&quot;י ז&quot;ל, אשתים לאחריה דערבית קאי, דאמת ואמונה ארוכה והשכיבנו קצרה. '''וקשה לרבינו יעקב''', דמה קוצר ואורך יש בזו יותר מבזו. ועוד, היאך אנו אומרים אור יום הנף&lt;sup&gt;{{הערה|הוא פיוט מסוג הפיוטים הנקראים &quot;ביכור&quot; העוסקים בעניינים הקשורים לבהמק&quot;ד. והם סוג פיוטים שניתווספו מאוחר יותר על פיוטי &quot;המערבית&quot; שנתקנו עבור ברכות ק&quot;ש של ערבית במועדים. ומיקום הביכור המוזכר הוא קודם חתימת ברכת השכיבנו, ביום טוב שני של פסח בגלויות. ומחברו הוא הרב מאיר בן רבי יצחק ש&quot;ץ &quot;בעל האקדמות&quot;. &lt;small&gt;{עיין בנוסח במחזור גולדשמידט לפסח, דף 32}&lt;/small&gt;}}&lt;/sup&gt; בהשכיבנו, והלא קצרה היא. ועוד הכי הוה ליה למתני, ושתים לאחריה וארוכה לא יעשה קצרה וקצרה לא יעשה ארוכה. ועוד, מאי שנא משל שחר ושלפניה שכולן שוות. ועוד, דלא מזכיר לה בתוספתא &lt;small&gt;{דברכות [[תוספתא_(וילנא)/ברכות/א#הלכה_ח|פ&quot;א ה&quot;ח]]}&lt;/small&gt; בהדי קצרות, ובשביל שהיה נזכר במשנה לא היה נמנע מלהזכיר בתוספתא. '''ועל כן פירש רבינו יעקב''' דלאו אדלעיל קאי&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(177)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, אלא מילתא באפי נפשה [היא]&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד לגרוס ע&quot;פ האופן המורגל בלשון בעלי התוס'. ועוד שבכמה כת&quot;י מובא בלשון זו: &quot;אלא ה&quot;פ, דמילתא לחודא היא&quot;. ואע&quot;פ שגרסתם אינה נראית, עכ&quot;פ אפשר להסיק משם שצריך לגרוס את המילה '''&quot;היא&quot;''' בדברינו גם כן. וכן הוא בלשון האור זרוע כהגהתנו &lt;small&gt;{הלכות קריאת שמע, סעיף י&quot;ט}&lt;/small&gt;.}}&lt;/sup&gt;. אחת ארוכה וכו' כלומר, בין ארוכה בין קצרה, כמו אחת בתולות ואחת בעולות&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים_13|(ד)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. מקום שאמרו לקצר אינו רשאי להאריך, כגון ברכת הפירות וברכת המצות וברכת [הזימון]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ גרסת תוס' הרא&quot;ש, וכן היא גרסת התוספתא בירושלמי שלפנינו &lt;small&gt;{פ&quot;א, ה&quot;ה}&lt;/small&gt;, ובתוספתא כת&quot;י ווינה. ומ&quot;מ בגרסת כתה&quot;י השונים של רבינו הגרסא היא '''&quot;וברכת המזון&quot;'''. אך נראה שט&quot;ס היא, שהלא ברכת המזון דין ברכה ארוכה לה, שחותמת בברוך בשונה מברכות הפירות והמצוות שהזכיר. ובגרסת התוספתא שלפנינו כתוב &quot;ברכת הזמן&quot; דהיינו ברכת שהחיינו, אך אפשר שנשתבש מ-&quot;זימון&quot; &quot;לזמן&quot; מריבוי העתקות.}}&lt;/sup&gt;, כמו שמונה אותם בתוספתא דברכות. מכאן שאין אומרים אות מבראשית הוכתרה&lt;sup&gt;{{הערה|הוא פיוט שנאמר בברכת המזון לשבת הנישואין. מקומו בתוך ברכת הזן אחר המילים &quot;כי הוא זן ומפרנס לכל&quot;, ובסיומו ממשיך &quot;ונאמר פותח את ידיך וכו' בא&quot;י הזן את הכל&quot;. &lt;small&gt;{עיין בנוסח במחזור ויטרי דפוס תרפ&quot;ג, חלק ב' דף 602}&lt;/small&gt;.}}&lt;/sup&gt;, שאומרים בברכת הזן&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(178)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. מיהו נ&quot;ל&lt;sup&gt;{{הערה|יש מכתה&quot;י שגורסים כך בראשי תיבות ויש מהם שגורסים &quot;נראה לרבי&quot;, אך היותר נכון בעיני שהכוונה היא ל-&quot;נראה לי&quot;. וזאת מכיון שרבינו מסיים העניין באמירת &quot;מפי רבי&quot;, וא&quot;כ כל דבריו הם דברי רבו, ולא דבריו שלו שיבוא ויאמר &quot;נראה לרבי&quot;.}}&lt;/sup&gt; דברכת הזן לא הוי ברכת זימון, דאין זה אלא נברך שאכלנו משלו. אבל בברכת הזן יכול להאריך, ולא שייכא מידי להא דאמרינן בפרק שלושה שאכלו &lt;small&gt;{[[ברכות_מו_א|מו'''.''']]}&lt;/small&gt;, עד היכן ברכת זימון וכו' עד הזן וכו' כמו שנפרש לפנים בעז&quot;ה. ושפיר אמרינן אות מבראשית הוכתרה. '''ועוד אומר רבינו יעקב''', דפירוש רש&quot;י שפירש ארוכה אמת ואמונה, ליתא. דהא אמרינן לקמן בפרק שני &lt;small&gt;{[[ברכות_יד_ב|יד''':''']]}&lt;/small&gt;, אמר אני ה' אלקיכם צריך לומר אמת, לא אמר אני ה' אלקיכם אין צריך לומר אמת. והא בעי לאדכורי יציאת מצרים. דאמר הכי, מודים אנחנו לך ה' אלקינו שהוצאתנו מארץ מצרים ופדיתנו מבית עבדים ועשית לנו נסים וגבורות על הים ושרנו לך מי כמוכה וגו', ואלילה קאי. הרי &lt;small&gt;[&lt;small&gt;י&quot;ג&lt;/small&gt; לך]&lt;/small&gt; שאין לך קצרה יותר מאמת ואמונה. '''ועוד פירש רבינו יעקב''', אחת ארוכה ואחת קצרה אאמת ואמונה קאי, כלומר בין ארוכה ובין קצרה. שכשאומר פרשת ציצית, אומר אמת והויא ארוכה. וכשאינו אומר פרשת ציצית, אומר מודים אנחנו לך וכו' כדאיתא לעיל, והויא קצרה. והא&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים_13|(ה)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; דתניא בתוספתא דברכות &lt;small&gt;{[[תוספתא_(וילנא)/ברכות/א#הלכה_ז|פ&quot;א, ה&quot;ז]]}&lt;/small&gt; למה אמרו אחת ארוכה ואחת קצרה, מקום שאמרו לקצר אינו רשאי להאריך [וכו']&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד להוסיף, דהלא אינו מביא את כל דברי התוספתא. וכן במיעוט מכתה&quot;י גרסו משפט זה בסמוך בביאור הדברים, ושמה כתוב &quot;וכו'&quot; אחר משפט זה.}}&lt;/sup&gt;. כלומר, למה הוזכר במשנה &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד לגרוס, דהלא אף על הארוכה חוזר ולא רק על הקצרה. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[אחת ארוכה ו]אחת קצרה, &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה נכון לענ&quot;ד לפי מבנה המשפט, ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[ד]בין ארוכה בין קצרה, מקום שאמרו לקצר אינו רשאי להאריך וכו'. ובכולהו מקצרים ומאריכים לבד מאותן ברכות שמונה&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(179)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; בתוספתא &lt;small&gt;{[[תוספתא_(וילנא)/ברכות/א#הלכה_ח|שם ה&quot;ח]]}&lt;/small&gt;.
'''והא דאמרינן''' &lt;small&gt;{[[ברכות_לד_א|לקמן לד'''.''']]}&lt;/small&gt; '''אל ישאל אדם צרכיו לא בשלש ראשונות ולא בשלש אחרונות''' . 
פרש רבינו יעקב, וכן [ר]ה&quot;ג&lt;sup&gt;{{הערה|כצ&quot;ל, דכך כתב רבינו לקמן &lt;small&gt;{דף לד.}&lt;/small&gt;. ועוד שבה&quot;ג עצמו בהלכות תפילה אינו מחלק בין צרכי יחיד לצרכי ציבור ואוסר לומר אפי' &quot;זכרנו&quot; בעשרת ימי תשובה, ע&quot;ש, וכך אכן רבינו בעצמו כותב מיד. אלא שקשה מלשון הטור או&quot;ח סימן קי&quot;ב, שכתב שבעל הלכות גדולות אכן סובר כשיטת ר&quot;ת. ואפשר לתרץ שטעות סופר היא שם. שכפי הנראה בכתבים הראשונים היה כתוב רה&quot;ג, ומחמת ריבוי העתקות שונה בטעות לבה&quot;ג, ומאוחר יותר פתחו המעתיקים  ראשי התיבות ל-&quot;בעל הלכות גדולות&quot;.}}&lt;/sup&gt;, וכן רבינו חננאל דהיינו דוקא צרכי יחיד, אבל צרכי צבור שרי&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(180)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. דהא כל שלש אחרונות צרכי צבור נינהו. ועם מה שעבד מסדר שבח לפני רבו יכול לשאול צרכי צבור שהם רבים, דהיינו שבח וכבוד הרב שרבים צריכים לו, שכן מצינו בעבודה והודאה ושים שלום ויעלה ויבא, שכולם צרכי רבים הם. ועוד, אל ישאל אדם צרכיו, כמו אל יפיל אדם אימה יתירה בתוך ביתו &lt;small&gt;{[[גיטין_ו_ב|גיטין ו''':''']]}&lt;/small&gt;, וכמו אל יתפלל אדם אלא בבית שיש בו חלונות &lt;small&gt;{[[ברכות_לד_ב|לקמן לד''':''']]}&lt;/small&gt;, וכן&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(181)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; אל יוציא עצמו מן הכלל &lt;small&gt;{[[ברכות_מט_ב|לקמן מט''':''']]}&lt;/small&gt;, וכן אל יעמוד אדם במקום סכנה &lt;small&gt;{[[שבת_לב_א|שבת לב'''.''']]}&lt;/small&gt;, ורוב שְׁבֶּאַל&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(182)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; תעשה כגון אלו אינן דוקא, ואי עבד עבד&lt;sup&gt;{{הערה|בשבלי הלקט ובמחזור ויטרי מובא כאן בלשון אחרת. במקום &quot;ואי עבד עבד&quot;, כתוב &quot;דוק ותשכח&quot;. &lt;small&gt;{ראה שבלי הלקט מהודרת מירסקי דפים 214-216. ובמחזור ויטרי מהדורת גולדשמידט עמ' תש&quot;ל.}&lt;/small&gt;}}&lt;/sup&gt;. ומה שכתב בה&quot;ג &lt;small&gt;{הלכות תפילה, ד&quot;ה אל ישאל וכו'}&lt;/small&gt; גבי ההיא דאל ישאל אדם צרכיו לא בשלש ראשונות ולא בשלש אחרונות: &quot;מכאן אית רבנן דנהיגי דלא אמרי זכרנו בריש שתא&quot;, אין נראה כלל. דהא צרכי רבים דכל&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(183)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; ישראל שפיר דמי, כדפרישית&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(184)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. ומטעם זה אנו נוהגים לומר קרובות &lt;small&gt;[י&quot;ג קרובץ]&lt;/small&gt;&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;קרובות&quot; או &quot;קרובץ&quot; למנהג ההגיה האשכנזית, הינם מערכות פיוטים שנתקנו ע&quot;י פייטני ארץ ישראל עבור חזרת הש&quot;ץ. ישנם כמה סוגים של קרובות, והקרובה שמזכיר רבינו היא פיוט קרובה שנקראת &quot;קדושתא&quot; שמיועדת לשבתות, ימים טובים ומועדים שונים. מיקום אמירת סוג קרובות אלו הוא בשלשת הברכות הראשונות בלבד, בזמן שחלקן מחליפות את נוסחי הברכות שבה הן נמצאות לחלוטין (חוץ מהפתיחה והחתימה שנשאר כמטבע שטבעו חכמים), וחלקן מוספות עליהן.}}&lt;/sup&gt; בשלש ראשונות. וכבר נחלקו בהם ר' יוסף טוב עלם ור' אליהו הזקן, ועלתה בידם מותר ומצוה מן המובחר. וגם ר' אלעזר הקליר יסד קרובות &lt;small&gt;[י&quot;ג קרובץ]&lt;/small&gt; שהיה מארץ ישראל ומקרית ספר, ובימיו היו מקדשים על פי הראיה, ותנא היה. וראיה יש, מדאמרינן בפסיקתא &lt;small&gt;{דרב כהנא, דפוס תרכ&quot;ח פסקא כ&quot;ח, דף קע&quot;ט עמ' א'. ובהוצאת מנדלבוים, חלק ב' עמ' 403}&lt;/small&gt;, כד דמך ר' אלעזר ב&quot;ר שמעון קרא עליו דורו [מי זאת עולה מן המדבר כתמרות עשן וכו' מכל אבקת רוכל. מהו]&lt;sup&gt;{{הערה|כך היא הגרסא בפיסקתא אצלנו, וכן הוא בשבלי הלקט הנ&quot;ל. וע&quot;פ זה הגהתי כאן, שכך נראה לענ&quot;ד נכון. אך בכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt; מכל אבקת רוכל, דהוה [קרי ותני]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ גרסת הפסיקתא שלפנינו. ובכתה&quot;י שלפנינו הגרסא דהוה תנא וקרוי [וי&quot;ג קורא] ודרו' ופייטן [וי&quot;ג פייטן ודרשן].}}&lt;/sup&gt; ופייט(ן) ודַּרִשׁ(ן)&lt;sup&gt;{{הערה|בקטע פיסקתא זו יש הרבה שינויי גרסאות בכל מיני ספרים וכת&quot;י שונים &lt;small&gt;{עיין בפסיקתא דרב כהנא בהוצאות השונות שלפנינו (שם), וכן באור זרוע הנ&quot;ל ובשבלי הלקט {מהדורת מירסקי, סימן כ&quot;ח דף 214}.}&lt;/small&gt; והגהתי את הדברים כפי הנראה נכון. ועיין בהערה הקודמת.}}&lt;/sup&gt;, ולעולם לא תמצא שיסד&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(185)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; שום קרובה&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(186)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; ליום שני של יום טוב. ואותה של יום שני של סוכות &lt;sup&gt;{{הערה|הוא פיוט קרובה המתחיל במילים &quot;ארחץ בניקיון כפות&quot; &lt;small&gt;(ע&quot;פ שבלי הלקט, מהדורת מירסקי דף 214)&lt;/small&gt; הנמצא אף כיום במחזורי סוכות למנהג האשכנזים, בין &quot;מלך עוזר ומושיע ומגן&quot; לחתימה. ופיוט זה מתחיל באמירת: &quot;ארחץ בנקיון כפות, בלי חמס קחת סנסון כפות&quot;.}}&lt;/sup&gt;, כתוב עליה במחזורים ישנים, קדושתא כעין קלירית. ו-&quot;אחות אשר לך כספת&quot;&lt;sup&gt;{{הערה|פיוט קרובה זו היא קדושתא לשחרית של שמיני עצרת, ומיוחס לר' אלעזר הקליר. &lt;small&gt;{עיין בנוסח במחזור גולדשמידט לסוכות שמיני עצרת ושמחת תורה, דף 376.}&lt;/small&gt;. ומתחיל במילים: &quot;אחות אשר לך כספת, ביום טובה, לה טוב הוספת&quot;. כיום ברוב קהילות אשכנז לא נוהגים לאומרה.}}&lt;/sup&gt; שאנו אומרים ביום שמחת תורה, נעשית ליום טוב ראשון של גשם&lt;sup&gt;{{הערה|כך היא גרסת רבינו בכתה&quot;י השונים, וכן היא בגרסת המחזור ויטרי {שם}. אך יותר נראה נכון כגרסת השבלי הלקט &lt;small&gt;{שם}&lt;/small&gt;, שגורס '''&quot;ליום טוב ראשון של שמיני עצרת&quot;'''.}}&lt;/sup&gt;. תדע, שמזכיר טל בברכת מחיה המתים&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים_13|(ו)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, ואילו היה ליום [טוב]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ גרסת שבלי הלקט {שם}. וכן נראה לענ&quot;ד נכון גם כאן, אע&quot;פ שאינו מוכרח. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt; אחרון היה מזכיר גשם&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים_13|(ז)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. וכל האומר שעשה הוא &quot;אֹמֵן שלא קם כמותו&quot;&lt;sup&gt;{{הערה|הוא פיוט קדושתא ליום שני של שמחת תורה. ומיוחס אף הוא לר' אלעזר הקליר, אלא שלדעת רבינו תם פה זוהי טעות. מקומו קודם חתימת מגן אברהם, ומתחיל במילים &quot;אמן של קם כמותו, ברום ותחת נודעה אמונתו&quot; &lt;small&gt;{וראה הנוסח המלא בכתב העת &quot;פיוטים בלתי נודעים&quot; חלק א' לחיים בראדי, דף ט' (ונקרא גם בשם &quot;קבץ על יד&quot; של חברת מקיצי נרדמים, חלק י&quot;א)&lt;/small&gt;. ופיוט זה לא נוהגים לאומרו כיום.}}&lt;/sup&gt;, אינו אלא טועה. וכל אות[ן]&lt;sup&gt;{{הערה|בכתה&quot;י כתוב בלשון זכר, והוגה ללשון נקיבה כיון ש-&quot;פרשה&quot; בלשון נקיבה היא.}}&lt;/sup&gt; פרשיות שבמגלה בגמ' {לא.} בימים טובים שניים, אינו מזכיר. ומצינו&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(187)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; בפסיקתא &lt;small&gt;{דרב כהנא דפוס תרכ&quot;ח. פסקא י', דף צ' עמ' ב'. ובהוצאת מנדלבוים חלק א' פסקא י&quot;א, עמ' 194}&lt;/small&gt; שבתחילתו היה מוליך משואות ואוכל מלא התנור פת. פעם אחת כעס עם הסוחרים והשליכם עם משאם וחמוריהם על הגג. ושמא על שם אכילתו נקרא קליר&lt;sup&gt;{{הערה|כותב הערוך ערך קלר: '''בויקרא רבה בראש אחרי מות, ובפסקא דאחרי מות ויחזו את האלוקים ויאכלו וישתו, וכי קילורית עלת עמהן לסיני. פירוש שמענו שיש מקום שקורין לעוגה קליר, על כן נקרא ר' אלעזר הקליר, שאכל עוגה שהיה כתוב בה קמיעא ונתפקח'''. ובמחזור ויטרי {שם} כותב: '''ושמא על שם אכילתו נקרא בירבי קליר, ובאותה שעה פייט קרובות הללו. בשעה שהיה משתכר (ו)היה קונה עוגות משכרו, ושוב נעשה תלמיד חכם'''. וניכר חוסר סדר בדבריו של המחזור ויטרי, ופשוט שטעות סופר נפלה שם.}}&lt;/sup&gt; [שבשעה שהיה משתכר היה קונה עוגות משכרו&lt;sup&gt;{{הערה|קטע זה מתחילת הסוגרים ועד כאן הוא בהתאם לגרסת המחזור ויטרי {שם} ושבלי הלקט {שם}, וכן נראה נכון לענ&quot;ד (ועיין בהערה קודמת לשון הערוך המבאר מה עניין אכילת העוגות, לכך שמכונה &quot;קליר&quot;). אך בכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;.ובההיא שעתא&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון#ביאורים_12|(ח)]]&lt;/sup&gt; תיקן&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(188)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; קרובות &lt;small&gt;[י&quot;ג קרובץ]&lt;/small&gt; הללו, ושוב נעשה תלמיד חכם כדאיתא&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(189)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; התם בפסיקתא &lt;small&gt;{דשנת תרכ&quot;ח פסקא י', דף צ&quot;ג עמ' א'. ובהוצאת מנדלבוים חלק א' פסקא י&quot;א, עמ' 197}&lt;/small&gt;,]&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה בעיני להגיה דברי רבינו. אך הגרסא המקורית היא: '''ושמא על שם אכילתו נקרא קלירי‏. ובההיא שעתא תיקן קרובות הללו ושוב נעשה תלמיד חכם כדאיתא התם בפסיקתא''', וכן איתא במחזור ויטרי ובשבלי הלקט בתוספת המשפט '''&quot;שבשעה שהיה משתכר היה קונה עוגות משכרו&quot;'''. אך קשה לי על סדר הדברים, דכיון שכותב: &quot;ושמא על שם אכילתו נקרא קלירי&quot;, צריך מיד לבוא ולומר מדוע, דהיינו &quot;משום שהיה קונה עוגות משכרו&quot;. ומדוע א&quot;כ כתב באמצע: ש-&quot;באותה שעה תיקן קרובות&quot; שמפסיק בענין המדובר. ולכך הגהתי את סדר הדברים באופן הנראה נכון לענ&quot;ד.}}&lt;/sup&gt;. ואפי' תאמר שלא היה ר' אלעזר ב&quot;ר שמעון אלא אחר היה, מ&quot;מ משמע&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(190)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; שמקרית ספר היה, ובימיו היו מקדשים על פי הראיה. ובכמה מקומות חולק על התלמוד שלנו ותופס לו שיטת הירושלמי, ואם כן עליו יש לסמוך לומר קרובות &lt;small&gt;[י&quot;ג קרובץ]&lt;/small&gt; ופיוטים. ועוד, דמשמע בפ&quot;ק דעבודה זרה &lt;small&gt;{[[עבודה_זרה_ח_א|ח'''.''']]}&lt;/small&gt; דאל ישאל אדם צרכיו משמע צרכי יחיד. דקאמר התם, אע&quot;פ שאמרו שואל אדם צרכיו בשומע תפלה וכו', אבל אם יש לו חולה בתוך ביתו אומר בברכת החולים, ואם צריך לפרנסה אומר בברכת השנים, דהיינו צורכי יחיד לעצמו, אבל שלש ראשונות&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(191)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; צרכי רבים דכל ישראל נינהו. ולפיכך האריכו בהם בקדושת היום, שזהו שבח וכבוד לרב שכל ישראל צריכים רחמים, כך פירש רבינו יעקב. מפי רבי. ומיהו, אם ר' אלעזר קליר הוא ר' אלעזר ב&quot;ר שמעון, מצינו שחולק בפיוטו על ר' אלעזר ב&quot;ר שמעון. שהרי יסד בפרשת החדש, מועד מזמין לנדגלים, נועדים בו עינימו&lt;sup&gt;{{הערה|כך הגרסא הנכונה של הפיוט, וכן הוא באור זרוע &lt;small&gt;{שם}&lt;/small&gt;, ובגרסת כת&quot;י ירושלים (בסימני מחיקה. שטעה הסופר וחשב שיש לתקן ל-&quot;עצימה&quot; בדומה לשאר כתה&quot;י, כפי הנראה). ובכתה&quot;י האחרים כתוב בשיבוש '''&quot;עצמה&quot;'''.}}&lt;/sup&gt; צירי רוגלים, ספור הוא למלכים ולרגלים&lt;sup&gt;{{הערה|קטע זה הוא חלק מפיוט קדושתא לשבת '''&quot;החודש הזה לכם&quot;''' שמתחיל במילים &quot;אדון מקדם תכנו ראש&quot;, ומקומו אחר חתימת מחיה המתים. &lt;small&gt;{עיין בנוסח הפיוט בספר להודות ולהלל רוזנוואסר, בין דפים של&quot;א - של&quot;ה. וחלק הנוסח המוזכר כאן נמצא בדף של&quot;ג}&lt;/small&gt;. פיוט זה לא נאמר כיום.}}&lt;/sup&gt;. פירוש, דפסח הוא ראשון לרגלים לענין בל תאחר, ואיהו פליג אדאבוה בפ&quot;ק דראש השנה &lt;small&gt;{[[ראש_השנה_ד_ב|ד''':''']]}&lt;/small&gt;, דבחג הסוכות &lt;small&gt;[י&quot;ג דוקא]&lt;/small&gt; עובר בבל תאחר. ושמא מ&quot;מ יסד בפיוטו אליבא דהלכתא, דסבירא לן כאבוה ר' שמעון &lt;small&gt;[י&quot;ג בן יוחאי]&lt;/small&gt; דאמר &lt;small&gt;{שם}&lt;/small&gt; שלשה רגלים כסדרן וחג הפסח&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(192)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; תחלה.
----

===ביאורים===
 '''א.''' דהיינו, שכיון שבאבלות של יחזקאל הקב&quot;ה בא להקל עליו ביחס לשאר אבלים, לכך מה שאסר עליו בוודאי שלא הקל לשאר אבלים. ובמה שהקל עליו, לו לבדו הקל אך לא לשאר האבלים. (תוס' הרא&quot;ש}
 '''ב.''' במסכת יבמות &lt;small&gt;{יד.}&lt;/small&gt; נחלקו מספר אמוראים האם עשו בית שמאי כדבריהם או שנהגו כבית הלל. והגמ' אומרת שם שאפשר להעמיד את המחלוקת גם קודם בת קול וגם לאחר בת קול &lt;small&gt;{עיין בעירובין יג: עניין הבת קול}&lt;/small&gt;. ושאל רבינו כאן, מדוע לא הוכיחה הגמ' ביבמות ממעשיו של ר' טרפון שהוזכר במשנה כאן, שעשו בית שמאי כדבריהם? 
 '''ג.''' דהיינו שכיוון שרב נחמן בר יצחק שהוא הדעה השלישית במחלוקת, הביא את המשנה שלנו המספרת על מעשיו של ר' טרפון כראיה לדבריו, לכן הובאה כל המחלוקת כאן. {המגיה}
 '''ד.''' בכתיב יד ירושלים וכן בדפוס הישן (ברכה משולשת) מובאת כן תוספת לשון: &quot;כמו אחת בתולות ואחת בעולות '''הם שוות שאין רשאין לשנות ממטבען כדמפרש ואזיל'''&quot;.
 '''ה.''' נראה לענ&quot;ד דכך הוקשה לו. שהלא לדעת רבינו תם בפירוש זה, אחת ארוכה ואחת קצרה חוזר על אמת ואמונה בלבד. וא&quot;כ מהי כוונת הלשון בתוספתא שאומרת '''&quot;למה אמרו אחת ארוכה ואחת קצרה, מקום שאמרו לקצר אינו רשאי להאריך וכו'&quot;''', שמשמע ממנה '''&quot;שהאחת ארוכה ואחת קצרה&quot;''' חוזר על מקום שאמרו להאריך ומקום שאמרו לקצר ולא על אמת ואמונה. ונראה שתירץ, שהכוונה בשאלת התוספתא היא, שמדוע הזכירו את הלשון אחת ארוכה ואחת קצרה כלל, הלא בלא זה הייתי יודע שאם נתקנה אמת ואמונה על שני מטבעות לשון שאחת ארוכה ואחת קצרה, ששייך לאומרה בין ארוכה ובין קצרה. אלא בהכרח שזה נאמר כדי ללמד דבר נוסף, דהיינו שאף שאמת ואמונה יכול לאומרה בין ארוכה בין קצרה, אעפ&quot;כ בשאר המקומות שהזכירה התוספתא, כשאמרו לקצר אינו רשאי להאריך, וכשאמרו להאריך אינו רשאי לקצר.
 '''ו.''' דהיינו את נוסח הפיוט המחליף את מוריד הטל שהוא '''&quot;בטל תחייה להחיותם&quot;'''
 '''ז.''' דהיינו את נוסח הפיוט המחליף את משיב הרוח ומוריד הגשם שהוא '''&quot;בגשם נדבות להחיותם&quot;'''.
 '''ח.''' היה נראה לומר דהיינו בשעה שאכל עוגה שהיה בתוכה קמיע ונתפקח מחמת כך {עיין ערוך ערך &quot;קלר&quot;}, אך העיקר חסר מן הספר. ולכך צריך לומר כפי שמשמע מגרסת המחזור ויטרי, ש-&quot;אותה שעה&quot; היא בשעה שהיה קונה עוגות ואוכלם. וביחס לעניין שאכל עוגה עם קמיע ונתפקח כתב המחזור ויטרי, דהיא קבלה שונה ביחס למה שכתב בפסיקתא. וקבלה זו מתאימה לצד שר' אלעזר קליר הוא אינו ר' אלעזר ברבי שמעון.
----
&lt;references /&gt;
----

===[[ברכות_יא_ב|דף יא''':''']]===

V++

'''לצורת הדף [http://www.daf-yomi.com/Dafyomi_Page.aspx?vt=1&amp;massechet=283&amp;amud=22&amp;fs=0 ראה כאן]'''


'''כדי להזכיר מדת יום בלילה ומדת לילה ביום'''&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(193)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; שמעתי בשם רבינו אליהו מפ'&lt;sup&gt;{{הערה|כך הוא ברוב כתה&quot;י. וכתב המגיה שזה קיצור של &quot;מפריז&quot;, ושהוא רבינו אליהו הצרפתי תלמידו של רבינו תם. אך בכת&quot;י ירושלים ובדה&quot;י לא גרסו מילה זו.}}&lt;/sup&gt; משום דאמרינן בחולין פרק כסוי הדם &lt;small&gt;{[[חולין_פז_א|פז'''.''']]}&lt;/small&gt;, אמר ליה ההוא מינא לרבי, מי שיצר הרים לא ברא רוח ומי שברא רוח לא יצר הרים, דכתיב יוצר הרים ובורא רוח &lt;small&gt;{[[עמוס_ד_יג|עמוס ד', י&quot;ג]]}&lt;/small&gt;. אמר ליה, שטיא שפיל לסיפיה דקרא [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;דכתיב&lt;/small&gt;] ה' צבאות שמו&lt;sup&gt;{{הערה|בפסוק כתוב &quot;ה' '''אלוקי''' צבאות שמו&quot;. אך בגרסת התוס' וכן בגרסתנו שם בגמ' לא הובאה מילה זו. וכנראה נאמר כך בתור קיצור לשון.}}&lt;/sup&gt;. הכא נמי הכתיב יוצר אור ובורא חושך &lt;small&gt;{[[ישעיהו_מה_ז|ישעיה מ&quot;ה, ז']]}&lt;/small&gt;. לכך אנו מזכירים אותם יחד לומר שיוצר [וי&quot;ג שכלם יוצר] אחד בראם. 

[&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג &lt;/sup&gt;&lt;/small&gt;&lt;small&gt;'''תניא נמי הכי&lt;/small&gt;'''] '''אין אומרים אהבה רבה אלא אהבת עולם'''&lt;sup&gt;{{הערה|כך היית גרסת רבינו בגמ' כגרסת כמה כת&quot;י של הגמ', וכן היית גרסת הגאונים (ראה אוצה&quot;ג) בה&quot;ג {א', ע&quot;ג} רי&quot;ף, רא&quot;ש בתוספותיו ובפסקיו ועוד. ובספר ברכה משולשת ישנה הגהה לפני דיבור זה שאומרת שכן היא גרסת בה&quot;ג ר&quot;ח, רי&quot;ף והרמב&quot;ם ז&quot;ל. ואע&quot;פ שלא מצאנו שהר&quot;ח והרמב&quot;ם גרסו כך, אפשר שהסיקה ההגהה זאת מכח כך שהם פסקו שיש לומר אהבת עולם (המגיה). ומ&quot;מ, לפנינו מופיע בגמ' בהיפך מגרסא זו.}}&lt;/sup&gt;. ומכל מקום כתבו הגאונים [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;ז&quot;ל&lt;/small&gt;] שיש לנו לקיים דברי שניהם, ונהגו לומר בשחרית אהבה רבה ובערבית אהבת עולם. וגם סתם תלמודא [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;התלמוד&lt;/small&gt;] מזכיר לקמן [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;בסמוך&lt;/small&gt;] &lt;small&gt;{בעמ' זה}&lt;/small&gt; אהבה רבה בשל שחרית. 

'''משקרא ק&quot;ש אין''' [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;'''אינו'''&lt;/small&gt;] '''צריך לברך שכבר נפטר באהבה רבה'''. 
אעתיק תשובת רבי שהשיב לרבינו אשר מלוניל. ירושלמי &lt;small&gt;{[[ירושלמי_ברכות_א_ה|ברכות פ&quot;א, ה&quot;ה]]}&lt;/small&gt;, השכים לשנות קודם ק&quot;ש צריך לברך, לאחר ק&quot;ש אין [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;אינו&lt;/small&gt;] צריך לברך. אמר ר' אבא [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;בא&lt;/small&gt;] והוא ששנה על אתר. ו(ל)הכי&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה להגיה, שהלא אינו בא לתת טעם לספק, אלא לפרט מהו הספק.}}&lt;/sup&gt; מיבעיא ליה למר, מי שבירך ועסק בתורה&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים_14|&lt;sup&gt;(א)&lt;/sup&gt;]]&lt;/sup&gt; והלך לעסקו או לצרכיו וחוזר ועוסק בתורה, צריך לברך או לא. מי אמרינן מידי דהוה אמניח תפילין שמברך עליהן כל [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;בכל&lt;/small&gt;] שעה שמניחן, או לא. ואם לא היה&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(194)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; המנהג שלא לברך, לא היה מסופק. אבל בשביל שנוהגים שלא לברך&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(195)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, הוא מסופק אם יש לסמוך על המנהג או שמא מנהג טעות [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;&lt;big&gt;ב&lt;/big&gt;טעות&lt;/small&gt;] הוא. ודאי משמע מתוך הירושלמי שצריך לחזור ולברך לכאורה, אבל מתוך המנהג נראה כי הירושלמי לא הצריך והוא ששנה על אתר אלא בנפטר באהבה רבה, דלא מתחזיא אהבה רבה לשם ברכת התורה אלא כששונה [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;כששנה&lt;/small&gt;] על אתר, ואם שנה על אתר אז היא נראית ברכה לשם עסק התורה כמו לשם ק&quot;ש, ואז לא יצטרך לברך כל אותו יום אפילו יפסיק [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;יפסוק&lt;/small&gt;] ויחזור ויעסוק, דכל המברך על התורה אין צריך לחזור ולברך בשביל הפסק שבאמצע העסק, ולכך הוצרך לומר והוא ששנה על אתר על הנפטר באהבה רבה ולא על כל מברך ברכת התורה. אבל אם בכל המברך ברכת התורה היה כן הדין, היה לו להשמיענו בעלמא דהפסק שיפסיק באמצע העסק יצריכנו [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;צריך&lt;/small&gt;] לחזור ולברך, וכ&quot;ש הנפטר באהבה רבה. אי נמי, יש ללמוד מתוך המנהג, מדלא פירש כן בתלמוד שלנו, חולק הוא בזה על תלמוד ירושלמי&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(196)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, דאם לא כן היה לו לחלק כמו שמחלק בירושלמי. אי נמי, אפילו אם תמצא לומר שאינו חולק וצריך לחזור ולברך גם&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(197)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; לתלמוד שלנו, וגם תאמר שאפילו בירך ברכת התורה והפסיק באמצע העסק שצריך לחזור ולברך, אפשר בני אדם שתדירים לעסוק בתורה וממהרים עסקיהם לחזור וללמוד, ותדיר דעתם לחזור [א]ל&lt;sup&gt;{{הערה|בכל כתה&quot;י הגרסא היא '''&quot;על&quot;''' וכן בדה&quot;י, אלא שלענ&quot;ד יש לגרוס גם כאן &quot;אל&quot; דכל הטענה פה היא מצד שדעתו ללמוד אח&quot;כ, דלכך לא הוי הפסק, ואין עניין או צורך שתהיה דעתו לחזור על לימודו לעניינו. ועוד דלקמן ישנה לשון דומה, ושם יש שגורסים &quot;על&quot; ויש שגורסים &quot;אל&quot;, וא&quot;כ גם כאן אפשר שהגרסא היית &quot;אל&quot;. ועוד דיש שגורסים כאן &quot;עוד ללמוד&quot; וא&quot;כ ניכר כפי שאמרתי שכל הטענה היא מצד שדעתו לחזור ללמוד, ומכאן נלמד לגרסתנו גם כן. וכן מלשון תוס' הרא&quot;ש משמע שהגרסא הנכונה כאן היא &quot;אל&quot;, ע&quot;ש.}}&lt;/sup&gt; הלימוד&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(198)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, אין הפסקם חשוב הפסק לענין ברכה זאת. '''וכבר שאלתי מרבינו יעקב''' [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;ר&quot;ת&lt;/small&gt;] מנוחתו כבוד על ברכת הסוכה אם צריך לברך כשנכנס לישן בה, כי הייתי מחשב כי אין צריך לברך, כי שמא לא יוכל לישן [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;בה&lt;/small&gt;]. וכשהוא ממש סמוך לשינה אינו [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;אין&lt;/small&gt;] יכול לברך מחמת השינה שקפצה&lt;sup&gt;{{הערה|כך הוא בכל כתה&quot;י והדה&quot;י. אך נראה יותר נכון שהגרסא היית '''שקופצת עליו''' בלשון הווה, והשתבש מאוחר יותר ללשון עבר.}}&lt;/sup&gt; עליו, ולכך נהגו שלא לברך. והשיבני [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;וענני&lt;/small&gt;] כי&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(199)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; כל מצות סוכה שיקיים מסעודה אחת ועד סעודה אחרת, כגון שינה וטיול ושינון&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(200)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;בסוכה&lt;/small&gt;], ברכת לישב בסוכה שבירך בסעודה [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;בסעודתו&lt;/small&gt;] פוטרתו מלברך עליהם. ואם שם אין צריך לברך על השינה מטעמו של רבינו יעקב, ואפי' הסיח דעתו מלישן ויצא&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(201)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; למלאכתו ושוב נמלך לישן, כל שכן כאן [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;&lt;big&gt;ב&lt;/big&gt;כאן&lt;/small&gt;] שדעתו כל שעה לחזור אל [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;על&lt;/small&gt;] הלימוד, שיש לומר מתוך המנהג שלא יצטרך&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(202)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; לברך. ועל הטיול והשינון לא שאלתי ממנו כי אם על השינה, לפי שבשינה מצינו שאסור לישן חוץ לסוכה שינת עראי, והחמירו בה יותר מבאכילה, שאכילת עראי מותרת חוץ לסוכה. וכיון שמברכים על האכילה כ&quot;ש על השינה אא&quot;כ יש [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;יהא&lt;/small&gt;] טעם לחלק, אבל בטיול ושינון לא מצינו שום איסור חוץ לסוכה. '''ואמנם בפסקי ה&quot;ר שמעיה''' תלמידו של רבינו שלמה [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;רש&quot;י&lt;/small&gt;] ראיתי שכתב על רבינו שלמה ז&quot;ל [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;רש&quot;י&lt;/small&gt;]: כשמשכים רבי לעסוק בתורה, מברך ברכת התורה. וכשהולך אחר כך [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;אחרי כן&lt;/small&gt;] לבית הכנסת ואומר ברכות ופסוקי דזמרא, חוזר ומברך ברכת התורה כמו באותם הימים שלא היה&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(203)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; משכים ללמוד. ונותן טעם לדבריו [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;לדבר&lt;/small&gt;], שכמו שהקורא בתורה מברך ברכת התורה&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(204)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; ולא חשיבא ברכה לבטלה, אע&quot;פ שכבר בירך קודם שקרא פרשת הקרבנות ואיזהו מקומן ור' ישמעאל, ה&quot;ה נמי [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;הכי נמי&lt;/small&gt;] הכא דלא חשיבא ברכה לבטלה. ואילו הביא הירושלמי טעם לדבריו לומר שבשביל שהפסיק חוזר ומברך, על זה לא נפלאתי. אבל תמהתי על טעם זה אם אמרו רבינו שלמה ז&quot;ל, כי בלא טעם של הפסק שיזקיקנו לחזור ולברך, לא יברך כמה פעמים כי למה לא תהיה ברכה לבטלה. דלא דמי לעומד לקרוא [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;וקורא&lt;/small&gt;] בתורה, כי אותו&lt;sup&gt;{{הערה|הלשון נראית חסרה, ואולי יש לגרוס &quot;כי אותו '''העומד'''&quot; או כעין זה.}}&lt;/sup&gt; אפילו בירך מיד על עסק התורה שעסק בפני עצמו, צריך הוא לחזור ולברך על קריאתו [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;קריאתה&lt;/small&gt;] בצבור, כי נתקנה שם ברכה לפניה כמו שנתקנה לאחריה, וכמו שנתקנה&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(205)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; ברכת אשר בחר בנביאים טובים על ההפטרה [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;בהפטרה&lt;/small&gt;]. ועוד אפילו במקום דשייכא ברכה, אפילו בספר תורה הקפידו שלא לגרום ברכה שאינה צריכה, גבי ובעשור שבחומש הפקודים קורא על פה &lt;small&gt;{[[יומא_ע_א|יומא ע'''.''']]}&lt;/small&gt;, כך השיב רבינו יעקב.&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(206)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;.

'''הכי גרסינן בסדר רב עמרם''' &lt;small&gt;{דפוס וורשא דף ב' ע&quot;א}&lt;/small&gt;. 
למקרא&lt;sup&gt;{{הערה|בסדר רב עמרם שלפנינו מובא שרב המנונא הוא שאמר: &quot;למקרא צריך לברך וכו'&quot;. אך בכל כתה&quot;י השונים של רבינו לא הוזכר שמו, ואולי נשמט בטעות.}}&lt;/sup&gt; צריך לברך, למשנה אין צריך לברך. ור' אלעזר אמר אף למשנה צריך לברך, [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;אבל&lt;/small&gt;] לתלמוד אין צריך לברך. ור' יוחנן אמר אף לתלמוד צריך לברך, דא&quot;ר חייא וכו'. פירוש, מדרש חלופי תלמוד. ובפרק שני &lt;small&gt;{[[ברכות_יד_ב|יד''':''']]}&lt;/small&gt; נמי גרסינן לתלמוד ולא גרסינן למשנה.

הכי גריס [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;הגהת&lt;/small&gt;] רבינו יעקב [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;ר&quot;ת&lt;/small&gt;]. '''ור' יוחנן אמר &lt;big&gt;ו&lt;/big&gt;הערב נא וכו''''. 
לפי שרגיל רבינו יעקב [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;ר&quot;ת&lt;/small&gt;] לפרש דכל היכא שהברכות שלפניהם קצרות, אפי' ברכה הסמוכה לחברתה פותחת בברוך, כגון ברכות של הבדלה&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(207)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, וכן אותן ברכות של שחרית&lt;sup&gt;{{הערה|בתוס' הרא&quot;ש ובפסקיו גורס כאן &quot;של חופה&quot;.}}&lt;/sup&gt;. אם כן היה צריך לברכת הערב לפתוח בברוך, שאותה [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;כי אותה&lt;/small&gt;] שלפניה קצרה. אבל רבינו יעקב [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;ר&quot;ת&lt;/small&gt;] היה אומר, שאין זה כי אם סיום [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;של&lt;/small&gt;] ברכת אקב&quot;ו לעסוק בדברי תורה, ואינ'&lt;sup&gt;{{הערה|ברוב כתה&quot;י השונים כתוב &quot;ואינם&quot; בלשון זכר בזמן שברכות לשון נקיבה הן. למעט כת&quot;י אחת שגרס ואינ' שאפשר להעמיד שגרסתו המקורית בלשון נקיבה נאמרה וקוצר. ולכך נקטתי בלשון קיצור.}}&lt;/sup&gt; כי אם שתי ברכות&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים_14|&lt;sup&gt;(ב)&lt;/sup&gt;]]&lt;/sup&gt;. אבל פירושו לא יתכן כמו שפירשתי בערבי פסחים&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים_14|&lt;sup&gt;(ג)&lt;/sup&gt;]]&lt;/sup&gt; ובכתובות&lt;sup&gt;{{הערה|לא זכינו לפירושו למסכת כתובות, ובפסחים רק לכמה דפים בודדים. והסוגיות המדוברות נמצאות בפסחים דף קד''':''' ובכתובות דף ח'''.'''}}&lt;/sup&gt;. וצריך עיון בסדר רב עמרם אם מונה אותן שלש ברכות&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים_14|&lt;sup&gt;(ד)&lt;/sup&gt;]]&lt;/sup&gt; ולקמן בפרק שלשה שאכלו נאריך עליה בע&quot;ה&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(208)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; &lt;small&gt;{מו. ד&quot;ה וברכה}&lt;/small&gt;.

[&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; '''&lt;small&gt;תנן התם&lt;/small&gt;'''] '''אמר להם הממונה'''. 
פרש&quot;י ז&quot;ל, הסגן. ואין [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;ואינו&lt;/small&gt;] נראה, דהא אמרינן [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;דקאמר&lt;/small&gt;] בירושלמי &lt;small&gt;{[[ירושלמי_יומא_ג_ח|יומא פ&quot;ג, ה&quot;ח]]}&lt;/small&gt;, על חמשה דברים הסגן ממונה, ואלו הן: אומר לו אישי כהן גדול הגבה ימינך &lt;small&gt;{[[משנה_יומא_ד_א|יומא פ&quot;ד, מ&quot;א]]}&lt;/small&gt;. כשהיה מטיל גורלות ביום הכפורים, הסגן בימינו וראש בית אב בשמאלו &lt;small&gt;{שם}&lt;/small&gt;. והניף הסגן בסודרים &lt;small&gt;{[[משנה_תמיד_ז_ג|תמיד פ&quot;ז, מ&quot;ג]]}&lt;/small&gt;. ואחז הסגן בימינו והעלהו &lt;small&gt;{שם}&lt;/small&gt;. לא היה כהן גדול מתמנה &lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים_14|&lt;sup&gt;(ה)&lt;/sup&gt;]]&lt;/sup&gt;[עד שמתמנה הסגן]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ ספר &quot;יחוסי תנאים ואמוראים&quot; כת&quot;י. אך בכל כתה&quot;י של רבינו הגרסא היא &quot;לא היה כהן גדול מתמנה '''להיות כהן גדול עד שנעשה סגן'''&quot;, ועיין בביאורים מה שכתבתי על כך.}}&lt;/sup&gt;, וכולם מפורשים בסדר יומא&lt;sup&gt;{{הערה|קשה, שהלא לא כל הדברים הוזכרו ביומא, אלא חלקם בתמיד {המגיה}. ואפשר שיש כאן ובתוס' הרא&quot;ש טעות סופר, וצריך לגרוס וכולם מפורשים בסדר '''הש&quot;ס''' בתלמוד שלנו במקומם&quot;, או &quot;וכולם מפורשין בתלמוד שלנו במקומם&quot; ולהשמיט לחלוטין את &quot;בסדר יומא&quot;. ועוד אפשר לומר, שיש להוסיף ולגרוס &quot;בסדר יומא &quot;ותמיד&quot;. אלא שבכך קשה קצת, דאין מסכתות יומא ותמיד נקראות &quot;סדרים&quot; אלא &quot;מסכתות&quot; בודדות.}}&lt;/sup&gt; בתלמוד שלנו במקומם. ע&quot;כ נראה דכהן אחר היה, [שהיה]&lt;sup&gt;{{הערה|כך הוא בלשון תוס' הרא&quot;ש, ונראה לשונית נכון גם פה. והושמט כפי הנראה מחמת כפילות הלשון &quot;היה, היה&quot; בטעות.}}&lt;/sup&gt; ממונה על כך. וכן, אמר להם הממונה בואו והפיסו &lt;small&gt;{[[משנה_תמיד_ג_א|תמיד פ&quot;ג, מ&quot;א]]}&lt;/small&gt;. צאו וראו אם הגיע זמן השחיטה &lt;small&gt;{[[משנה_יומא_ג|יומא פ&quot;ג, מ&quot;א]]}&lt;/small&gt;. צאו והביאו טלה וכו' &lt;small&gt;{[[משנה_תמיד_ג_ג|תמיד פ&quot;ג, מ&quot;ג]]}&lt;/small&gt;. מפי רבי.

הכי גרסינן '''וברכו שלוש ברכות, אמת ויציב ועבודה וברכת כהנים'''. 
ולא היו מתפללים כי אם אותן שלש ברכות ולא כל שמנה עשרה [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;ברכות&lt;/small&gt;], דאפי' זמן ק&quot;ש לא הגיע. כדתניא, קראה עם אנשי משמר ואנשי מעמד&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(209)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; לא יצא, שאנשי משמר מקדימים וכו'. אלא היו מתפללים ברכות אלו כדי שיקובל [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;שיתקבל&lt;/small&gt;] קרבנם ברצון. וברכת כהנים היינו שים שלום, או &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה להגיה לענ&quot;ד לפי מבנה המשפט. ובכתה&quot;י השונים בלא.}}&lt;/sup&gt;[ש]היו אומרים ממש פסוקי ברכת כהנים כמו שאנו אומרים אותם אחר הודאה לפני שים שלום (והיינו שים שלום)&lt;sup&gt;{{הערה|בכל כתה&quot;י גורסים מילים אלו למעט כת&quot;י ירושלים ובדפוס הישן, ואכן נראות מילים אלו לא שייכות. אבל אפשר שצריך לגרוס &quot;'''וחותם''' שים שלום&quot; או &quot;'''ומסיים''' שים שלום&quot; (שכך היא גרסת תוס' הרא&quot;ש). והכוונה בזה כפי דעת המאירי, שאומר שבלא חתימת שים שלום אח&quot;כ אי אפשר לקרוא לזה &quot;ברכת כהנים&quot;, שהלא אין זה כי אם תחינה ופסוקים בעלמא.}}&lt;/sup&gt;. אבל נושאים כפיהם לא היו, דאם כן היה לו להאריך כאן על משנה זו, כמו שמאריך שם בתמיד פרק החלו עולים&lt;sup&gt;{{הערה|לפנינו המשנה הזו נמצאת בפרק &quot;בזמן שכהן גדול&quot; שהוא הפרק השביעי, ופרק החלו עולין הוא הפרק השישי. אלא שבכתה&quot;י של מסכת זו ובגרסת הגאונים והראשונים, היית המסכת הזו מחזקת שישה פרקים בלבד, והפרק השביעי הוא בעצם המשך הפרק השישי {המגיה}.}}&lt;/sup&gt; &lt;small&gt;{[[משנה_תמיד_ז_ב|פ&quot;ז, מ&quot;ב]]}:&lt;/small&gt; &lt;big&gt;&quot;&lt;/big&gt;אלא שבמדינה אומרים אותה שלש ברכות ובמקדש ברכה אחת וכו'&lt;big&gt;&quot;&lt;/big&gt;. ועוד, אם כן (הוה ליה למיתני)&lt;sup&gt;{{הערה|נראה מיותר, שהלא בסמוך הוא אומר גם כן &quot;הוה ליה למתני&quot;, ולמה יאמר פעמיים ללא צורך.}}&lt;/sup&gt; בתענית {[[תענית_כו_א|כו'''.''']]/[[תענית_כו_ב|כו''':''']]} גבי ג' פעמים ביום נושאים כהנים&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(210)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; כפיהם, בשחרית ובמוסף וכו', הוה ליה למתני ובמקדש ד' פעמים, אחת לפני הקטרה ואחת לאחר הקטרה. אבל בספרים שלנו גרסינן וגם בפירוש רש&quot;י: וברכו את העם, ופרש&quot;י ז&quot;ל עם העם. ולא ידענא מאי קאמר, דהא אכתי לא הגיע זמן [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;שעת&lt;/small&gt;] ק&quot;ש כדפרישית&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(211)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. ורבינו מאיר ש&quot;ץ יסד בפיוט של &quot;תפלה תקח&quot;&lt;sup&gt;{{הערה|היא נוסח פיוט לסליחות לערב ראש השנה למנהג האשכנזים, הנאמר אחרי תחנת &quot;מחי ומסי ממית ומחיה&quot;, ומתחיל בלשון &quot;תפילה תקח תחינה תבחר&quot;. ונמצא פיוט זה בנוסחי הסליחות למנהגי אשכנז גם היום.}}&lt;/sup&gt; {[https://he.wikisource.org/wiki/סליחות_לימי_התשובה/מנהג_פולין/סליחות_לערב_ראש_השנה#סליחה_מא סליחה מא]}, אמת ועבודה וברכת כהנים יברכו העם&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(212)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; ברכת נהנים&lt;sup&gt;{{הערה|בחלק מכתה&quot;י הגרסא פה היא &quot;כהנים&quot;, ואינו כך בנוסח הסליחה כיום.}}&lt;/sup&gt;, וצריך עיון בפירושו.
----
&lt;references /&gt;
----

===ביאורים===

 '''א.''' מבואר כאן שהשאלה שנשאלה לר&quot;י היא על מי שבירך ברכות התורה ועסק בתורה מיד ואח&quot;כ הלך ועסק בדברים אחרים, אם צריך לחזור ולברך כשחוזר מאוחר יותר ללמוד שוב, כיון שהפסיק באמצע. אך בתוס' שבדף מפורש, שהשאלה שנשאלה היא לגבי מי שבירך ברכות התורה &quot;ולא עסק בתורה כלל&quot; אחר כך, אלא הלך לעסקו ואחרי כן חזר ללמוד, האם צריך לחזור ולברך כיון שלא עסק בתורה מיד, או שמא לא צריך. וצ&quot;ע (המגיה). ואפשר שבעלי התוס' נחלקו בעיקר העניין מה היא השאלה שנשאלה לר&quot;י, או שר&quot;י נשאל שני שאלות נפרדות, ותירץ תירוץ דומה לשניהם.
 '''ב.''' משפט זה קאי על כל ברכות התורה בכללי, שלפי האמור אינם כי אם שתים ולא שלוש. ואינו חוזר על ברכות &quot;על דברי תורה&quot; ו-&quot;הערב נא&quot; שדן בהם עתה. כי אם נאמר שאכן דן עליהן, נמצא סותר עצמו.
 '''ג.''' כיון שאין לנו את דברי רבינו על פסחים וכתובות, לכך איננו יודעים בוודאות מה היו טענותיו לפרוך דברי ר&quot;ת. אבל מדברי תוס' רבינו פרץ על פסחים &lt;small&gt;{קד''':'''}&lt;/small&gt;, נראה שקושיתו של רבינו היית מהירושלמי. וזהו לשונו של רבינו פרץ: '''מיהו קשה לפירוש ר&quot;ת, דקאמר בירושלמי: &quot;התיבון, הרי הבדלה. ומשני, שנייא משום דר' היה מפזרן וחוזר וכוללן על הכוס. הא קידוש. שנייא היא, שאם היה יושב ושותה [מבעוד יום]&lt;small&gt;&lt;small&gt;-כצ&quot;ל&lt;/small&gt;&lt;/small&gt; וקדש עליו היום שאינו אומר בורא פרי הגפן. והא סופה. אמר ר' [יונה]&lt;small&gt;&lt;small&gt;-כצ&quot;ל&lt;/small&gt;&lt;/small&gt;, טופס ברכות כך הוא&quot;. משמע בהדיא דברכה פוטרת חברתה אע&quot;פ שהראשונה קצרה ואינה חותמת בברוך, דלא כפירוש ר&quot;ת.''' דהיינו ששיטת רבינו תם (כפי שכתב שם רבינו פרץ קודם לכן באותו דיבור) היא, שעל מנת שתהא לברכה דין ברכה הסמוכה לחברתה, הברכה שבאה קודם חייבת להיות חותמת בברוך, כיון שחתימתה נחשבת הפתיחה לברכה שאחריה. וא&quot;כ קשה מהירושלמי הנזכר, שהרי ניסתה שם הגמ' להקשות על הכלל שכל ברכה הסמוכה לחברתה אינה פותחת בברוך, מסדרי ברכות שבהן הברכה הראשונה אינה חותמת בברוך (כדוגמת ברכות ההבדלה והקידוש). וא&quot;כ רואים אנו להדיא דלא כפירוש ר&quot;ת, דאם נאמר כפירושו א&quot;כ מה שייך להקשות מברכות כעין אלו בזמן שמעיקרא אינן יכולות להיחשב ברכה הסמוכה לחבירתה לשיטתו, שהרי אינן חותמות בברוך.
 '''ד.''' במחזור ויטרי גרס &quot;הערב&quot; בלא וא&quot;ו ולכן יש מקום להסתפק בדבר האם הוא מחשיב את ברכות התורה כשלשה ברכות או כשנים. שאע&quot;פ שאינו אומר &quot;והערב&quot; גילה רבינו את דעתו שאין זה מכריח ששלשה ברכות הם, שעדיין אפשר שיהיו שנים וברכה הסמוכה לחבירתה היא (המגיה).
 '''ה.''' הגרסא בדברי רבינו בכל כתה&quot;י היא &quot;'''לא היה כהן גדול מתמנה להיות כהן גדול עד שנעשה סגן'''&quot; אלא שלדין זה לא נמצא מקור בש&quot;ס אלא הירושלמי הנ&quot;ל. וקרבן העדה כתב שהטעם בזה הוא כדי שיהא רגיל בעבודה. אך יש כתבו שהמדובר פה הוא לא בכהן גדול המתמנה, אלא באופן שאירע פסול בכהן גדול וצריך להחליפו זמנית, שהדין הוא בזה שרק הסגן הוא היחיד שיכול להחליפו {המגיה ועוד}. והמקור לזה ביומא לט עמ' א', במשנה הראשונה של פרק רביעי שאומרת &quot;הסגן בימינו וכו'&quot;, ועל פי טעם הברייתא דר' חנינא סגן הכהנים שדנה על כך, המובאת שם בגמ' באותו עמוד. אך הטעם האמיתי הוא כפי שראיתי בספר &quot;יחוסי תנאים ואמוראים&quot; כת&quot;י, שמיוחס לאחד מבעלי התוס'. ששם כתב בערך ר' חנניא סגן הכהנים, בזו הלשון: &quot;'''ובתחילת פרק טרף בקלפי, ר' חנניא סגן הכהנים אומר למה סגן ממונה, שאם אירע פסול בכהן גדול נכנס ומשמש תחתיו. ובירושלמי בסדר יומא פרק אמר להם הממונה. ה' דברים היה הסגן משמש, הסגן מימינו וראש בית [אב]&lt;small&gt;&lt;small&gt;-כצ&quot;ל&lt;/small&gt;&lt;/small&gt; משמאלו. הסגן אומר לו אישי כהן גדול הגבה ימינך. הניף הסגן בסודרים. אחז הסגן [בימינו]&lt;small&gt;&lt;small&gt;-כצ&quot;ל&lt;/small&gt;&lt;/small&gt; והעלהו, כמ&quot;כ &lt;small&gt;&lt;small&gt;כצ&quot;ל-&lt;/small&gt;&lt;/small&gt;[ב]תמיד בפ' החלו. ולא היה כהן גדול מתמנה עד שמתמנה הסגן, שהיו ממנין הסגן ואח&quot;כ כהן גדול, כדא&quot;ר חנניא סגן הכהנים'''.&quot;, עכ&quot;ל. מבואר מכאן שאין כוונת הירושלמי שרק מי שנתמנה לסגן רשאי להתמנות לכהן גדול, אלא הכוונה שאין ממנים כהן גדול עד שממנים סגן תחילה. ונראה שטעם העניין הוא, כדי שאם יארע פסול בכהן גדול יהיה הסגן מזומן להחליפו, ולכך הגהתי זאת בדברי רבינו. אלא שאפשר ליישב גרסתנו, שהכוונה במילים &quot;נעשה סגן&quot; היא ל-&quot;נתמנה הסגן&quot; ובכך אתיא שפיר, אלא שגרסא זו פחות נראית בלאו הכי.

== דף י&quot;ב ==
===[[ברכות_יב_א|דף יב'''.''']]===

V++

'''לצורת הדף [http://www.daf-yomi.com/Dafyomi_Page.aspx?vt=1&amp;massechet=283&amp;amud=23&amp;fs=0 ראה כאן]'''


'''אלא דנקיט''' [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; '''&lt;small&gt;נקיט&lt;/small&gt;'''] '''כסא דשכרא וסבר דחמרא הוא וכו''''.
והשתא דלא איפשיטא &lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(213)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;בעי[ין]&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד, דכך גרסו התוס' שבדף ושאר התוס' המקבילים, וכך נראה יותר מהבחינה לשונית. אך בכל כתה&quot;י גרסו &quot;בעיא&quot; (למעט כת&quot;י ירושלים והדפה&quot;י שלא גרסו מילה זו כלל).}}&lt;/sup&gt; (למסקנא)&lt;sup&gt;{{הערה|בתוס' שבדף וכן בתוס' המקבילים לא גרסו מילה זו. ובכת&quot;י ירושלים (של רבינו) ובדפוס הישן לא גרסו את המילה &quot;בעיא&quot;. ולכך נראה לומר שיש כאן עירוב גרסאות, דמי שגורס &quot;בעיא&quot;, לא גורס &quot;למסקנא&quot;. ומי שגורס &quot;למסקנא&quot;, לא גורס &quot;בעיא&quot;. ואכן המילה &quot;למסקנא&quot; כאן נראית מיותרת.}}&lt;/sup&gt; אזלינן [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;אזילנא&lt;/small&gt;] לחומרא.&lt;sup&gt;{{הערה|מהתוס' שבדף אנו יודעים ששיטה זו היא דעת ר&quot;י רבו של רבינו, וא&quot;כ נראה לומר שרבינו סיים דיבור זה במילים &quot;מפי רבי&quot; והושמט.}}&lt;/sup&gt;

'''כל ברכה שאין בה'''&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(214)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;'''עמה'''&lt;/small&gt;] '''מלכות'''&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(215)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; '''אינה ברכה'''. 
ואם תאמר, ברכה אחת מעין שבע ששליח צבור אומר&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(216)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; בכל ערב שבת, הלא אין בה מלכות. ויש לומר, דהאל הקדוש שאין כמוהו זוהי&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(217)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; מלכות, כדאמרינן בפרק בתרא דראש השנה {לב:} גבי מלכיות, שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד, זוהי [י&quot;ג זו היא, וי&quot;ג זהו] מלכות. כלומר, שהוא אחד בעולמו ואין זולתו.

'''ואמונתך בלילות'''. 
ואמרינן במדרש {רבה, איכה ג'} חדשים לבקרים רבה אמונתך, שהאדם [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;שאדם&lt;/small&gt;] מאמין בהקב&quot;ה ומפקיד רוחו בידו ומחזירה אליו [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;לו&lt;/small&gt;], ומחדש כוחו ממה שיגע כל היום. אי נמי כפירוש רש&quot;י.
----
&lt;references /&gt;
----

===[[ברכות_יב_ב|דף יב''':''']]===

V++

'''לצורת הדף [http://www.daf-yomi.com/Dafyomi_Page.aspx?vt=1&amp;massechet=283&amp;amud=24&amp;fs=0 ראה כאן]'''


'''רב ששת כי כרע כרע כחיזרא [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt; כי חיזרא&lt;/small&gt;]. 
ירושלמי &lt;small&gt;{[[ירושלמי_ברכות_ה|בפרקין ה&quot;ה]]}&lt;/small&gt;, תני רבי חלפתא בן שאול, הכל שוחים [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;שוחחין&lt;/small&gt;] עם שליח צבור בהודאה. רבי זעירא אמר&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(218)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; ובלבד במודים. רבי זעירא סבר לקרובה כדי לשוח עמו תחלה וסוף. וקאמר נמי התם &lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(219)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;(בפרק קמא דברכות ירושלמי)&lt;sup&gt;{{הערה|נראה מיותר, דהא בהא אנן קיימינן.}}&lt;/sup&gt; &lt;small&gt;{שם}&lt;/small&gt;, רבי שמואל בר [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;ב&quot;ר&lt;/small&gt;] נתן בשם [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;משום&lt;/small&gt;] רבי  אחא בר חנינא, מעשה באחד ששחה יותר מדאי והעבירו רבי. אמר רבי אמי, אף ר' יוחנן הוה מעבר&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(220)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;.  אמר [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;מ&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;ליה&lt;/small&gt;] ר' חייא&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(221)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; בר בא [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;אבא&lt;/small&gt;] , לא הוה מעבר אלא גער&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(222)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. 

'''כרע כחיזרא [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt; כי חיזרא&lt;/small&gt;]'''. 
פירש בערוך בשם רב האי גאון ז&quot;ל &lt;sup&gt;{{הערה|שם בערך &quot;חזר = חיזרא&quot; באמצע הערך. ויש שם תוספת דברים ע&quot;ש.}}&lt;/sup&gt;, חיזרא הוא אחד ממיני קוצים שמצוי בבבל וקורין אותו אלחזר. וכריעה&lt;sup&gt;{{הערה|בלשון תוס' הרא&quot;ש כתוב כאן: &quot;וכשכורע לא יכרע&quot;, ונראה לומר שכך היית הגרסא גם בדברי רבינו ונשתבש.}}&lt;/sup&gt;, שלא יכרע מאמצע מתניו וראשו זקוף ועומד כברייתו אפי' בשחותו מחציו, אלא צריך שיכוף את ראשו שיהיה כאגמון שכפוף ראשו, ולעולם צריך לכוף צוארו, עכ&quot;ל הערוך דחיזרא. ובירושלמי דפרקין &lt;small&gt;{שם}&lt;/small&gt; גבי מודים תני, ובלבד שלא ישוח יותר מדאי. אמר רבי ירמיה ובלבד דלא יעביד כהדין חדרונא, אלא כל עצמותי וגו'. ופירש בערוך בערך חדר&lt;sup&gt;{{הערה|לפנינו הוא בערך '''&quot;חדרונא&quot;'''. ואולי גם מה שכתב רבינו כאן הוא ערך חדר' עם גרש שהכוונה לחדרונא, ונשמט במהלך הזמן.}}&lt;/sup&gt;, והצב למינהו תרגום ירושלמי&lt;sup&gt;{{הערה|ישנם כמה גרסאות לערך זה. ונראה שצריך לגרוס '''וחדרונא לזנוי תרגום ירושלמי והצב למינהו&quot;'''. ותרגום זה נמצא לפנינו בתור תרגום יונתן בן עוזיאל.}}&lt;/sup&gt; וחדרונא [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;וחדרונאי&lt;/small&gt;], כעין פירושו שפירש כי הצב דומה לצפרדע, כששוחה שוחה ממתניו וראשו זקוף כברייתו.

'''זקיף כי חיויא'''&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(223)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. 
בפרק קמא דבבא קמא (בסופו)&lt;sup&gt;{{הערה|אינו נראה לשונית נכון לפי הרגל לשון בעלי התוס'. ובתוס' הרא&quot;ש גרס &quot;'''בסוף פרק קמא דבבא קמא'''&quot;, ואולי זו היית הגרסא גם פה ונשתבש.}}&lt;/sup&gt; &lt;small&gt;{[[בבא_קמא_טז_א|טז'''.''']]}&lt;/small&gt; אמרינן, שדרו של אדם לאחר שבע שנים&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(224)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; נעשית נחש וכו', והוא דלא כרע במודים. דהיינו מדה כנגד מדה, לפי שיש לו לכרוע ולזקוף כחיויא [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt; כי חיויא&lt;/small&gt;] במודים והוא לא עשה כן, לפיכך נעשה נחש.

'''והלכתא כרבה דאמר המלך הקדוש והמלך המשפט'''. 
ומיהו &lt;sup&gt;{{הערה|הגהתי בדומה ללשון תוס' הרא&quot;ש כת&quot;י אע&quot;פ שהלשון שם קצת שונה, משום שלשון רבינו כאן מגומגמת. ובכתה&quot;י השונים של רבינו אינו.}}&lt;/sup&gt;[אע&quot;ג ד]פשיטא לן כרבה בכולא תלמודא, [מ&quot;מ]&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה להגיה בדומה ללשון תוס' הרא&quot;ש כת&quot;י, אע&quot;פ שהלשון שם קצת שונה. ובכת&quot;י של רבינו כתוב כאן '''&quot;אלא&quot;''' במקום.}}&lt;/sup&gt; משום &lt;sup&gt;{{הערה|נאמר אחרי כן, אך הוגה בדומה ללשון תוס' הרא&quot;ש כת&quot;י על מנת להסדיר הלשון.}}&lt;/sup&gt;[דקאמר] &lt;sup&gt;{{הערה|בהתאם להגהתנו קודם לכן.}}&lt;/sup&gt;(ד)רבי אלעזר (קאמר)&lt;sup&gt;{{הערה|כנ&quot;ל שתי הערות קודם לכן.}}&lt;/sup&gt; אם [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;מ&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;&lt;big&gt;ד&lt;/big&gt;אם&lt;/small&gt;] אמר האל הקדוש יצא, הוצרך לומר הלכתא [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt; הלכה&lt;/small&gt;] כרבה דאמר המלך הקדוש. ויכול להיות שמודה לרבי אלעזר שיצא בדיעבד&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(225)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; ואם לא אמר אין מחזירים אותו, אבל רבה&lt;sup&gt;{{הערה|נראה לענ&quot;ד מיותר דהא בשיטת רבה עסקינן, אך לא הקפתיו.}}&lt;/sup&gt; חולק על רבי אלעזר שצריך לומר לכתחלה המלך הקדוש, ולרבי אלעזר אין צריך&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(226)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; לאומרו אפילו לכתחילה. והא דנקט יצא, לפי שאין רבי אלעזר מקפיד מה יאמר או המלך הקדוש או האל הקדוש, ורבה מצריך לומר המלך הקדוש לכתחילה. ו[ב]זה&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד להגיה. אבל בכל כתה&quot;י ובדפוס הישן כתוב '''&quot;ומזה&quot;''', ולשון הזו אינה מתיישבת יפה.}}&lt;/sup&gt; פוסק התלמוד&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(227)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; כרבה, אבל בהמלך המשפט מחזירים אותו לפי שהוא משנה ממטבע [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;מטבע&lt;/small&gt;] שטבעו חכמים בברכות. וכן בזכרנו, ומי כמוך אב הרחמים, [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;מ&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;וכן&lt;/small&gt;] וכתוב לחיים טובים כל בני בריתך, וכן בספר חיים ברכה ושלום וכו' שמוסיפים לומר בעשרת ימי תשובה, אומר רבי שמחזירים אותו דמשנה ממטבע הברכות&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(228)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. ואם ספק בידו אם הזכיר אם לאו&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(229)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; יחזור ויתפלל, ובין ביחיד בין [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;מ&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;&lt;big&gt;ו&lt;/big&gt;בין&lt;/small&gt;] בצבור מחזירים אותו. ובירושלמי דתענית פרק קמא &lt;small&gt;{[[ירושלמי_תענית_א|ה&quot;א]]}&lt;/small&gt; תני, התפלל ואינו יודע אם הזכיר, אמר רבי יוחנן כל שלשים יום חזקה&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(230)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; מה שהוא למוד הזכיר [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt; מזכיר&lt;/small&gt;]. מכאן ואילך מה שצריך הזכיר [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt; מזכיר&lt;/small&gt;] גבי משיב הרוח ומוריד הגשם. וה&quot;ה לכל הדברים שצריך להחזיר &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד נכון להגיה. ובכתה&quot;י השונים כתוב '''&quot;בו&quot;''' ואינו מובן.}}&lt;/sup&gt;[בהם] &lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(231)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. ובספר הרב יצחק אלפסי ז&quot;ל&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(232)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, ראיתי שפוסק שצריך לומר&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(233)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; המלך הקדוש, ואם לא אמר מחזירים אותו, דאין הלכה כרבי אלעזר. וסבירא ליה דרבה פליג ארבי אלעזר בדיעבד, ודלא כפירושנו.

'''בקשו לקבוע פרשת בלק בק&quot;ש'''. 
ירושלמי, מפני מה שתי פרשיות הללו בכל יום. רבי לוי ורבי סימון, רבי סימון אומר, מפני שכתוב בהן שכיבה וקימה. רבי לוי אומר, מפני שעשרת הדברות כלולים בהן, אנכי ה' אלהיך &lt;small&gt;{[[שמות_כ_ב|שמות כ', ב']]}&lt;/small&gt;, &quot;שמע ישראל ה' אלהינו&quot;. לא יהיה לך אלהים אחרים על פני &lt;small&gt;{שם}&lt;/small&gt;, &quot;ה' אחד&quot;. לא תשא את שם ה' אלהיך לשוא &lt;small&gt;{[[שמות_כ_ו|שמות כ', ו']]}&lt;/small&gt;, &quot;ואהבת וכו'&quot;, מאן דרחים למלכא [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;מלכא&lt;/small&gt;] לא משתבע [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;לישתבע&lt;/small&gt;] בשמיה לשיקרא [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;ומשקר&lt;/small&gt;] . זכור את יום השבת &lt;small&gt;{[[שמות_כ_ז|שמות כ', ז']]}&lt;/small&gt;, &quot;למען תזכרו ועשיתם את כל מצותי&quot;. רבי אומר, זו מצות שבת ששקולה כנגד כל המצות. שנאמר, ועל הר סיני ירדת ותתן לעמך תורה ומצות, ואת שבת [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt; ושבת&lt;/small&gt;] קדשך &lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(234)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;הודעת &lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(235)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;להם&lt;sup&gt;{{הערה|לשון הפסוקים שונה מהכתוב כאן, אלא שהרבה פעמים דרך חז&quot;ל לשנות ולקצר לשון הפסוק לעיקר העניין הנצרך. וכך היא לשון הפסוקים במלואם: פסוק י&quot;ג - '''ועל הר סיני ירדת ודבר עמהם משמים, ותתן להם משפטים ישרים ותורות אמת חוקים ומצות טובים'''. פסוק י&quot;ד - '''ואת שבת קדשך הודעת להם, ומצות וחוקים ותורה צוית להם ביד משה עבדך'''.}}&lt;/sup&gt; {נחמיה ט'. [[נחמיה_ט_יב|י&quot;ג]]-[[נחמיה_ט_יד|י&quot;ד]]} (א&quot;ר אלעזר בר אבינא [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;בר אביטן&lt;/small&gt;] להודיעך [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י״ג&lt;/sup&gt; לומר&lt;/small&gt;] ששקולה כנגד כל המצות, שנאמר&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(236)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; על הר סיני ירדת וגו'&lt;sup&gt;{{הערה|כך הוא בכת&quot;י השונים למעט כת&quot;י ירושלים והדפ&quot;הי, אך מכל מקום נראה מיותר דכבר גרסנו זאת בדברי רבי קודם לכן וכן אינו בגרסתנו שם. וכנראה עירוב גרסאות הוא.}}&lt;/sup&gt;). כבד את אביך וכו' &lt;small&gt;{[[שמות_כ_יא|שמות כ', י&quot;א]]}&lt;/small&gt;, &quot;למען ירבו ימיכם&quot;. לא תרצח &lt;small&gt;{[[שמות_כ_יב|שמות כ', י&quot;ב]]}&lt;/small&gt;, &quot;ואבדתם מהרה&quot;, מאן דקטיל מיתקטיל. לא תנאף &lt;small&gt;{שם}&lt;/small&gt;, &quot;לא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם&quot;. דאמר רבי לוי, ליבא ועינא תרי סרסורי דעבירה [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;דחטאה&lt;/small&gt;], שנאמר תנה בני לבך לי ועיניך דרכי תצרנה. אמר הקב&quot;ה אי [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;אם&lt;/small&gt;] יהבת [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;יהיבת&lt;/small&gt;] לי ליבא ועינא אנא ידע דאת דידי [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;דילי&lt;/small&gt;]. לא תגנוב &lt;small&gt;{שם}&lt;/small&gt;, &quot;ואספת דגנך&quot; ולא דגן חברך. לא תענה &lt;small&gt;{שם}&lt;/small&gt;, &quot;אני ה' אלהיכם&quot;, וכתיב וה' אלהים אמת &lt;small&gt;{[[ירמיהו_י_י|ירמיה י', י']]}&lt;/small&gt;. מהו אמת, שהוא אלוהים [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;אל&lt;/small&gt;] חיים ומלך עולם. [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;מ&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;אמר רבי&lt;/small&gt;] אמר הקב&quot;ה, אם אתה מעיד&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(237)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; על חברך עדות שקר, מעלה אני עליך כאילו אתה מעיד עלי שלא בראתי שמים וארץ. לא תחמוד בית רעך &lt;small&gt;{[[שמות_כ_יג|שמות כ', י&quot;ג]]}&lt;/small&gt;, &quot;וכתבתם על מזוזות ביתך&quot; ולא על מזוזות בית חברך. 

'''זו מינות'''&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(238)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. 
והאי נמי בכלל עבודה זרה&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(239)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; הוא, וליכא אלא חמשה דברים. 

[&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;מ&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;'''מתניתין'''&lt;/small&gt;] '''מזכירים יציאת מצרים בלילות'''. אבל רבנן סבירא להו&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(240)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; דאין מזכירים, דכל ימי חייך כתיב ועיקר גאולה היתה ביום כדאמרן&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(241)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; לעיל.
----
&lt;references /&gt;

== '''דף י&quot;ג''' ==

===[[ברכות_יג_א|דף יג'''.''']]===

V++

'''לצורת הדף [http://www.daf-yomi.com/Dafyomi_Page.aspx?vt=1&amp;massechet=283&amp;amud=25&amp;fs=0 ראה כאן]'''


'''אלא שיהא ישראל עקר'''.
דבכל מקום כתיב בני ישראל.

'''עד שהיה מספר מעשה ארי פגע בו דוב'''. 
לפי שהדוב&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(242)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; עז יותר ובעל תחבולות להזיק יותר מארי. ובכך מיישב רבי מאי דאמר&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(243)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; בריש ע&quot;ז&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(244)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, שאחר מלכות רומי באה מלכות פרס דחשיבא [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;מ&lt;/sup&gt; ליה&lt;/small&gt;] לפי שנמשלה לדוב, דכתיב וארו חיוא אחרי תניינא דמיא לדוב וגו'. וקשה, אדרבה מלכות בבל חשיבא טפי שנמשלה לארי. והשתא אתי שפיר, לפי שדוב&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(245)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; הוא בעל תחבולות להזיק יותר כדמשמע הכא. מפי רבי. 

'''ר' אלעזר אומר עובר בלאו'''. 
ומר אמר חדא ומר אמר חדא ולא פליגי. ויש מפרשים&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(246)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, דבר קפרא לא חשיב ליה לאו משום [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt; לפי&lt;/small&gt;] שניתק לעשה, דכתיב והיה שמך אברהם. ואידך, לא דמי ללאו דנותר שניתק לעשה&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(247)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; לפי שמתקן הלאו, ולא נהירא. ומה שהזכיר בר קפרא עשה ולא הזכיר הלאו אי סבר לה לדר' אלעזר&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(248)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, משום דלא משמע עשה כל כך אלא קריאת השם פירש &lt;sup&gt;{{הערה|נראה ששני מילים אילו הם שיבוש של מגיה. דהלא בא לומר שאין משמע מלשון הפסוק כל כך שהוא מצוות עשה לקוראו אברהם, אלא משמע שהוא בא רק לפרש את שמו שיקרא מכאן ואילך אברהם.}}&lt;/sup&gt;(שהוא עשה). &lt;sup&gt;{{הערה|קטע זה מכאן ועד סוף הדיבור נמצא בכת&quot;י ירושלים בלבד.}}&lt;/sup&gt;'''בירושלמי דהאי פרקין''', למה נשתנה שמו של אברהם ושמו של יעקב, ושמו של יצחק לא נשתנה. אלו אבות[ן]&lt;sup&gt;{{הערה|בכת&quot;י ירושלים גורס &quot;'''אילו אבותיו קראו אותו בשמו'''&quot; בלשון יחיד, והוא שיבוש שהלא חוזר על אברהם ויעקב דהם רבים. ולכך הגהתי הגהה זו וכן את ההגהות הסמוכות ע&quot;פ הגרסא בלשון הירושלמי שלפנינו.}}&lt;/sup&gt; קראו אות[ן] בשמ[ן], אבל יצחק הקב&quot;ה קראו יצחק, שנאמר וקראת את שמו יצחק. 
----
&lt;references /&gt;
----
&lt;center&gt;'''&lt;big&gt;סליק פרקין&lt;/big&gt;'''&lt;/center&gt;
&lt;center&gt;'''&lt;big&gt;הדרן עלך מאימתי&lt;/big&gt;'''&lt;/center&gt;

== שינויי גרסאות ==
==='''דף ב.'''===

{{ד&quot;מ|'''(1)'''|'''משמע דלא מיירי כלל בפסח'''}} יש בכתה&quot;י שגורס: &quot;'''משום''' דלא מיירי כלל בפסח&quot;

{{ד&quot;מ|'''(2)'''|'''דילמא ביאת אורו הוא שיאור יום השמיני'''}} יש בכתה&quot;י שגורס: &quot;דילמא ביאת אורו הוא '''שיאיר''' יום השמיני&quot;

{{ד&quot;מ|'''(3)'''|'''אלא לשון שקיעה'''}} יש בכתה&quot;י שגורס: &quot;אלא '''לשום''' שקיעה&quot;

{{ד&quot;מ|'''(4)'''|'''ועוד לבני מערבא דפשטי'''}} יש בכתה&quot;י שגורס: &quot;ועוד לבני מערבא '''דפשטו'''&quot;

{{ד&quot;מ|'''(5)'''|'''שגורס ביאת אורו'''}} יש בכתה&quot;י שגורס: &quot;'''שאומר''' ביאת אורו'''&quot;

==='''דף ב:'''===

{{ד&quot;מ|'''(6ב)'''|'''עד שעומד ליפטר'''}} גרסת התוס' שבדף וכן בתוס' הרא&quot;ש היא &quot;עד '''שעה''' 
שעומד ליפטר&quot;, וכן היא גרסתנו בגמ' ובדפוסים וכת&quot;י ישנים. וכיון שתוס' הרא&quot;ש רוב דבריו משותתין על דברי רבינו, אפשר שזוהי גם גרסת רבינו והושמט בטעות בכת&quot;י.

{{ד&quot;מ|'''(7ב)'''|'''וכי בעניים נכרים'''}} יש כת&quot;י שגורס &quot;וכי בעניים '''גוים'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(8ב)'''|'''שמצאת הכוכבים'''}} ויש כת&quot;י שגורס &quot;'''שמיציאת''' הכוכבים&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(9ב)'''|'''כמו שמפרש בירושלמי'''}} ויש כת&quot;י שגורס &quot;כמו '''שמפורש''' בירושלמי&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(10ב)'''|'''ר' אחאי ואמרי לה ר' אחא'''}} וישנם כת&quot;י שגורסים &quot;ר' '''יוסי''' ואמרי לה ר' אחא&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(11ב)'''|'''דבחול מיירי'''}} יש כת&quot;י שגורס &quot;דבחול '''איירי'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(12ב)'''|'''למה לא שאל התלמוד'''}} יש כת&quot;י שגורס &quot;למה לא שאל '''תלמודא'''&quot;.

==='''דף ג.'''===

{{ד&quot;מ|'''(13ב)'''|'''וא&quot;ת אמאי לא'''}} יש כת&quot;י שגורסים &quot;וא&quot;ת '''&lt;big&gt;ו&lt;/big&gt;'''אמאי לא&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(14ב)'''|'''דשיעור דעני מאוחר'''}} יש כת&quot;י שגורסים &quot;דשיעור '''עני'''&quot; בלא ד' לפני מילת &quot;עני&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(15ב)'''|'''ועוד לספרים דגרסי'''}} יש כת&quot;י שגורסים &quot; ועוד לספרים '''דגרסי'''' &quot; שהוא קיצור של &quot;'''גרסינן'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(16ב)'''|'''בספר ר' יהודה בן ברזילי'''}} יש כת&quot;י שגורס &quot;בספר ר' יהודה '''&lt;big&gt;בר&lt;/big&gt;''' ברזילי&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(17ב)'''|'''בסמוך לו בין מלפניו בין מלאחריו'''}} יש כת&quot;י שגורסים &quot;בסמוך לו בין מלפניו בין '''מאחריו'''&quot; או '''לאחריו'''.

{{ד&quot;מ|'''(18ב)'''|'''ברגלים מאשמורת'''}} יש כת&quot;י שגורסים &quot;ברגלים '''&lt;big&gt;ב&lt;/big&gt;'''אשמורת'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(19ב)'''|'''ברגלים מאשמורת הראשונה'''}} יש כת&quot;י שגורסים &quot;ברגלים מאשמורת '''ראשונה'''&quot; בלא ה' קודם המילה &quot;ראשונה&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(20ב)'''|'''אלא עד שיכיר בין תכלת לכרתי'''}} יש כת&quot;י שגורס &quot;אלא עד שיכיר בין תכלת לכרת'''&lt;big&gt;ן&lt;/big&gt;'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(21ב)'''|'''הרבה יש לי להתאונן ולהצטער על זאת'''}} יש כת&quot;י שגורס &quot;הרבה יש לי להתאונן ולהצטער על '''זה'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(22ב)'''|'''אלא מעין שמונה עשרה'''}} יש כת&quot;י שגורס &quot;אלא '''קורא לה''' מעין שמונה עשרה&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(23ב)'''|'''ועוד [ד]קאמר לקמן'''}} יש כת&quot;י שגורס &quot;ועוד קאמר'''&lt;big&gt;ינן&lt;/big&gt;''' לקמן&quot;. ולפי הגהתנו כאן יהיה צריך לומר &quot;[ד]קאמרינן&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(24ב)'''|'''מנא [לן] דגבי דרך דמישתרי הביננו יותר'''}} יש כת&quot;י שגורס &quot;מנא דגבי דרך דמישתרי הביננו '''&lt;big&gt;ב&lt;/big&gt;'''יותר&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(25ב)'''|'''דכולי עלמא אומרים הביננו בדרך'''}} יש כת&quot;י שגורס &quot;ד'''&lt;big&gt;ל&lt;/big&gt;'''כולי עלמא אומרים וכו'&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(26ב)'''|'''יהא שמו הגדול מבורך'''}} יש כת&quot;י שגורס &quot;יהא '''שמיה''' הגדול מבורך&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(27ב)'''|'''דאין מלאכי השרת מכירים בלשון ארמי'''}} יש כת&quot;י שגורס &quot;דאין מלאכי השרת מכירים לשון ארמי&quot; בלא האות ב' קודם המילה &quot;לשון&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(28ב)'''|'''שהיו עמי הארץ שאין מכירים אלא לשון ארמי'''}} יש כת&quot;י שגורס &quot;שהיו עמי הארץ שאין מכירים אלא '''&lt;big&gt;ב&lt;/big&gt;'''לשון ארמי&quot;.

==='''דף ג:'''===

{{ד&quot;מ|'''(29ב)'''|'''אבל הכא מיירי שידוע'''}} יש כת&quot;י שגורס &quot;אבל הכא מיירי '''&lt;big&gt;ד&lt;/big&gt;'''ידוע&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(30ב)'''|'''אבל התם איירי'''}} יש כת&quot;י שגורס &quot;אבל התם '''&lt;big&gt;מ&lt;/big&gt;'''יירי&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(31ב)'''|'''דהיינו תוך ארבע אמות כדקאמר התם'''}} יש כת&quot;י שגורס &quot;דהיינו תוך ארבע אמות כדקאמר'''&lt;big&gt;ינן&lt;/big&gt;''' התם&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(32ב)'''|'''דעוקר חוליא מבור'''}} יש כת&quot;י שגורס &quot;דעוקר חולי'''&lt;big&gt;יה&lt;/big&gt;''' מבור וכו'&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(33ב)'''|'''אין מתמלא ממנה'''}} יש כת&quot;י שגורס &quot;'''אינו''' מתמלא ממנה&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(34ב)'''|'''פירוש ממקום כרייתו'''}} יש כת&quot;י שגורס &quot;פירוש ממקום כריית'''&lt;big&gt;ן&lt;/big&gt;'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(35ב)'''|'''ופריך, ונמלייה מדידיה (רש&quot;י)'''}} יש כת&quot;י שגורס &quot;ופריך ונמלייה '''מדיליה'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(36ב)'''|'''ופריך, ונמלייה מדידיה (ר&quot;ת)'''}} יש כת&quot;י שגורס &quot;ופריך ונמלייה '''מדיליה'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(37ב)'''|'''ויש ספרים דגרסי התם'''}} יש כת&quot;י שגורס &quot;ויש ספרים '''דגרסי'''' התם&quot; דהוא קיצור של &quot;'''דגרסינן'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(38ב)'''|'''שאם תשליך החוליא'''}} בהתאם לגרסת כת&quot;י בתחילה יש לגרוס &quot;שאם תשליך החולי'''&lt;big&gt;יה&lt;/big&gt;'''&quot;, גם כאן.

{{ד&quot;מ|'''(39ב)'''|'''שאם תחפור חוליא'''}} בהתאם לגרסת כת&quot;י בתחילה יש לגרוס &quot;שאם תחפור חולי'''&lt;big&gt;יה&lt;/big&gt;'''&quot;, גם כאן.

==='''דף ד.'''===

{{ד&quot;מ|'''(40ב)'''|'''כך גרסת הספרים שלנו'''}}  יש כת&quot;י שגורסים כאן &quot;כך גרסת ספרים שלנו&quot; ולא גורסים &quot;'''&lt;big&gt;ה&lt;/big&gt;'''ספרים שלנו&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(41ב)'''|'''למה נקרא שמו מריבעל, שהיה מריב וכו''''}}  יש כת&quot;י שגורסים כאן תוספת &quot;למה נקרא שמו מריבעל, '''מרי בעל''' שהיה מריב וכו'&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(42ב)'''|'''בעל כרחין אינו וכו''''}} יש כת&quot;י שגורסים &quot;בעל כרחי'''&lt;big&gt;ך&lt;/big&gt;''' אינו וכו'&quot; או &quot;בעל כ'''&lt;big&gt;ו&lt;/big&gt;'''רחיך וכו'&quot;

==='''דף ד:'''===

{{ד&quot;מ|'''(43ב)'''|'''מסייע ליה לר' יוחנן'''}} יש כת&quot;י שגורסים &quot;מסייע לר' יוחנן&quot; בלא המילה &quot;'''ליה'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(44ב)'''|'''פרק אמר להם הממונה'''}} יש כת&quot;י שגורס &quot;&lt;big&gt;'''ב'''&lt;/big&gt;פרק אמר להם הממונה&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(45ב)'''|'''דכתיב ועברתי בארץ מצרים'''}} יש כת&quot;י שגורסים &quot;'''&lt;big&gt;כד&lt;/big&gt;'''כתיב ועברתי בארץ מצרים&quot;

==='''דף ה:'''===

{{ד&quot;מ|'''(46ב)'''|'''ש[ע]ל כולם לוקין בעון הדור'''}} ויש כת&quot;י שגורס &quot;ש[ע]ל כולם לוקין '''&lt;big&gt;על&lt;/big&gt;''' עון הדור&quot;

{{ד&quot;מ|'''(47ב)'''|'''ושמא התם איירי'''}} ויש כת&quot;י שגורסים &quot;ושמא התם '''&lt;big&gt;מיירי&lt;/big&gt;''' וכו' &quot;.

{{ד&quot;מ|'''(48ב)'''|'''שנזהרים מהם [ב]א&quot;י'''}} ויש כת&quot;י שגורס &quot;שנזהרים '''&lt;big&gt;בהן&lt;/big&gt;'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(49ב)'''|'''דהא כמה צדיקים'''}} ויש כת&quot;י שגורס &quot;דהא כמה '''&lt;big&gt;חסידים&lt;/big&gt;'''&quot;, אלא שמשאר בעלי התוס' נראה דטעות הוא.

{{ד&quot;מ|'''(50ב)'''|'''ובכמה דוכתי'''}} ויש כת&quot;י שגורס &quot;ובכמה דוכתי'''&lt;big&gt;ן&lt;/big&gt;'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(51ב)'''|'''והיו רוצים לרמוז'''}} ויש כת&quot;י שגורסים &quot;והיו רוצים '''&lt;big&gt;לרמז&lt;/big&gt;'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(52ב)'''|'''ורש&quot;י פירש'''}} ויש כת&quot;י שגורסים &quot;'''ופירש רש&quot;י'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(53ב)'''|'''והערוך פירש כמה פירושים'''}} ויש כת&quot;י שגורסים &quot;והערוך פירש '''&lt;big&gt;הרבה&lt;/big&gt;''' פירושים&quot;.

==='''דף ו.'''===

{{ד&quot;מ|'''(54ב)'''|'''פרש רבי'''}} ויש כת&quot;י שגורסים &quot;'''&lt;big&gt;מ&lt;/big&gt;'''פרש רבי&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(55ב)'''|'''אלא מין בהמה טהורה'''}} ויש כת&quot;י שגורס &quot;אלא '''עור''' בהמה טהורה&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(56ב)'''|'''אילימא לעורן'''}} ויש כת&quot;י שגורס &quot;אילימא '''לעורו'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(57ב)'''|'''מיהו יש לדחות'''}} ויש כת&quot;י שגורסים &quot;מיהו יש לדחו'''&lt;big&gt;ק&lt;/big&gt;'''&quot; ואפשר לקיימו.

==='''דף ו:'''===

{{ד&quot;מ|'''(58ב)'''|'''שפירש רבינו שלמה'''}} ויש כת&quot;י שגורס &quot;שפירש '''רש&quot;י'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(59ב)'''|'''כשתי רשויות אם הופך פניו'''}} ויש כת&quot;י שגורסים &quot;כשתי רשויות אם '''היה''' הופך פניו&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(60ב)'''|'''דילפינן ממשכן כמו שנאמר שם'''}} ויש כת&quot;י שגורסים &quot;דילפינן ממשכן כמו '''שאמר''' שם&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(61ב)'''|'''לאותם שמשתחוים למערב'''}} ויש כת&quot;י שגורס &quot;לאותם שמשתחוים '''&lt;big&gt;ב&lt;/big&gt;'''מערב&quot; ואינו נראה.

{{ד&quot;מ|'''(62ב)'''|'''ואפילו הפתח למזרח'''}} ויש כת&quot;י שגורס &quot;ואפילו הפתח '''&lt;big&gt;ב&lt;/big&gt;'''מזרח&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(63ב)'''|'''פירוש לפי שדומה שהוא לפני הפתח'''}} ויש כת&quot;י שגורס &quot; פירוש שדומה שהוא לפני הפתח&quot; בלא המילה &quot;'''לפי'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(64ב)'''|'''מיהו יש לפרש לפי ששם השכינה'''}} ויש כת&quot;י שגורסים &quot;מיהו יש לפרש '''משום''' ששם השכינה'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(65ב)'''|'''הערוך גריס'''}} ויש כת&quot;י שגורס &quot;הערוך '''גורס'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(65ג)'''|'''בדבד'''}} ויש כת&quot;י שגורס &quot;'''בדבר'''&quot;. ובגליון הש&quot;ס גורס בדברי הערוך &quot;'''כדובר'''&quot;. והגרסא שלפנינו בערוך היא &quot;'''בדובר'''&quot; כלשון הד&quot;ה של רבינו. ומדברי רבינו משמע קצת שגרס בערוך &quot;בדוב'''ד'''&quot;. 

{{ד&quot;מ|'''(66ב)'''|'''ועל עצמו היה דוד אומר כן'''}} ויש כת&quot;י שגורסים &quot;ועל עצמו היה '''אומר דוד''' כן&quot; בהיפוך.

{{ד&quot;מ|'''(67ב)'''|'''כמו כן בבקר יש מנחה'''}} ויש כת&quot;י שגורסים &quot;כמו כן '''יש בבוקר''' מנחה&quot; בהיפוך.

{{ד&quot;מ|'''(68ב)'''|'''נקראת (לו) [זו] על שם המנחה'''}} ויש כת&quot;י שגורסים &quot;נקראת על שם המנחה&quot; בלא המילה '''לו''' (או ''זו'' כפי שהגהתי) באמצע.

{{ד&quot;מ|'''(69ב)'''|'''דשל שחרית זמנה מבבקר'''}} ויש כת&quot;י שגורס &quot;דשל שחרית זמנה '''בבקר'''&quot; בלא מ' בתחילה.

==='''דף ז.'''===

{{ד&quot;מ|'''(70)'''|'''בתי כנסיות ובתי מדרשות'''}} יש כת&quot;י שגורס &quot;בתי כנסיות ומדרשות&quot; בלא להוסיף עוד מילת &quot;'''בתי'''&quot; קודם מדרשות.

{{ד&quot;מ|'''(71)'''|'''מה היה יכול לומר בלעם בשעה וכו''''}} יש כת&quot;י שגורס &quot;מה היה יכול לומר בשעה נועטת כזו&quot; בלא להזכיר &quot;'''בלעם'''&quot;

{{ד&quot;מ|'''(72)'''|'''אי נמי חבי כמעט רגע עד יעבור זעם'''}} יש כת&quot;י שגורסים &quot;אי נמי חבי כמעט רגע&quot; ולא גורסים את סוף הפסוק &quot;'''עד יעבור זעם'''&quot;

{{ד&quot;מ|'''(73)'''|'''ואע&quot;פ שאינו כי אם'''}} יש כת&quot;י שגורס &quot;ואע&quot;פ שאינו '''אלא'''&quot;

{{ד&quot;מ|'''(74)'''|'''בשיבבותיה דר' יהושע וכו' לאו אורח ארעא'''}} יש כת&quot;י דגורס &quot;בשיבבותיה דר' יהושע וכו'&quot; בלא המילים &quot;'''לאו אורח ארעא'''&quot; בסיום.

{{ד&quot;מ|'''(75)'''|'''ההוא נכרי'''}} יש כת&quot;י שגורס &quot;ההוא '''גוי'''&quot;. ויש כת&quot;י שגורס &quot;'''ההוא גוי עכו&quot;ם'''&quot;. אך נראה שהגרסא השניה היא טעות סופר דיש לגרוס או עכו&quot;ם או גוי והסופר עירב שני הגרסאות. וכן מצינו במהדורה הישנה של תוס' רבינו אלחנן לע&quot;ז {ד:} שכתוב &quot;ההוא '''עכו&quot;ם'''&quot;, ובמהדורה החדשה יותר כתוב ההוא '''גוי'''. וכנראה שגרסת &quot;עכו&quot;ם&quot; מחמת הצינזור היא. והמגיה כתב בשם כת&quot;י ספרדי דשם הגרסא &quot;'''נכרי'''&quot;בגמ' כדברי רבינו.

{{ד&quot;מ|'''(76)'''|'''כשרציתי לא רצית'''}} יש כת&quot;י שגורסים &quot;'''&lt;big&gt;עד כ'''&lt;/big&gt;שרציתי לא רצית&quot; וכנראה עירוב גרסאות הוא. שהיית גרסא שגורסת &quot;'''עד שרציתי לא רצית'''&quot;  והתערבה אחר כך עם גרסתנו, וכתוצאה מכך נוספה ה-כ' קודם המילה &quot;שרציתי&quot;.

==='''דף ז:'''===

{{ד&quot;מ|'''(77)'''|'''דגבי שבח לא איירי'''}} יש כת&quot;י שגורסים &quot;דגבי שבח לא '''&lt;big&gt;מ&lt;/big&gt;'''יירי&quot; ואפשר לקיים שניהם.

{{ד&quot;מ|'''(78)'''|'''שהתלמוד לא דקדק בכך'''}} יש כת&quot;י שגורס &quot;'''שתלמודא''' לא דקדק בכך&quot; איך אינו נראה.

{{ד&quot;מ|'''(79)'''|'''אין תפלתו של אדם נשמעת'''}} יש כת&quot;י שגורסים &quot;אין '''תפילה''' של אדם נשמעת&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(80)'''|'''והא דקאמר הכא'''}} יש כת&quot;י שגורס &quot;והא '''דאמר''' הכא&quot;.

==='''דף ח.'''===

{{ד&quot;מ|'''(81)'''|'''שנראה כמניח ספר תודה'''}} ויש בכתה&quot;י שגורס: &quot;'''&lt;big&gt;ו&lt;/big&gt;'''נראה כמניח ספר תורה&quot;, אך פחות נראה לשונית.

{{ד&quot;מ|'''(82)'''|'''ואני שמעתי שפירש הרי&quot;ף ז&quot;ל'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;שפירש '''ר' יצחק אלפס'''&quot;. ואולי יש לתקן &quot;אלפס'''&lt;big&gt;י&lt;/big&gt;'''.

{{ד&quot;מ|'''(83)'''|'''נראה לרבי דכל השבוע וכו''''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;נראה דכל השבוע&quot; בלא המילה &quot;רבי&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(84)'''|'''ואע&quot;פ שלכאורה'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;'''ואע&quot;ג ד'''לכאורה&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(85)'''|'''כיוון שמתחילים בו'''}} ויש בכתה&quot;י שגורס: &quot;כיון '''שמתחיל בה'''&quot; בלשון יחיד ובלשון נקיבה. וצ&quot;ל דלגרסא הנוקטת בלשון זכר, הענין חוזר על השבוע שהוא זכר. ולגרסא הנוקטת בלשון נקיבה, העניין חוזר על הפרשה דהיא נקבה.

{{ד&quot;מ|'''(86)'''|'''ממנחתא דשבתא'''}} ויש כת&quot;י שגורס &quot;'''במנחה ב'''שבתא&quot; וכת&quot;י אחר גורס &quot;ממנחתא '''&lt;big&gt;ב&lt;/big&gt;'''שבתא&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(87)'''|'''צוה רבינו הקדוש'''}} ויש כת&quot;י שגורסים &quot;צוה רבינו&quot; בלא המילה '''קדוש''', אך בגרסאות המדרשים שלפנינו אכן מופיע.

{{ד&quot;מ|'''(88)'''|'''צוה רבינו הקדוש את בניו וכו''''}} ויש בכתה&quot;י וכן הוא בדפוס ישן שגורסים: &quot;'''שציוה רבינו הקדוש לבניו''' (שלשה) כצ&quot;ל-'''[שבעה] דברים בשעה שנפטר לבית עולמו'''&quot;. ובכת&quot;י ובדפוס הישן שכתוב &quot;שלשה&quot; הוא טעות סופר, וצריך להגיה '''שבעה''' כפי שהגהתי כאן.

{{ד&quot;מ|'''(89)'''|'''אל תאכל לחם בשבת על שתגמור כל הפרשה'''}} ויש בכתה&quot;י וכן הוא בדפוס ישן שגורסים: &quot;'''שלא תאכלו''' לחם בשבת עד '''שתגמרו''' כל הפרשה&quot;, בלשון רבים.

{{ד&quot;מ|'''(90)'''|'''יש לו להשלימה'''}} ויש בכתה&quot;י וכן הוא בדפוס ישן שגורסים: &quot;'''היה''' לו להשלימה&quot;, ופחות נראה.

{{ד&quot;מ|'''(91)'''|'''דהכי מהני לכל וכו''''}} ויש בכתה&quot;י וכן הוא בדפוס ישן שגורסים: &quot;דהכי '''נמי''' לכל וכו'&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(92)'''|'''שאינם מבינים בלשון הקודש'''}} ויש בכתה&quot;י וכן הוא בדפוס ישן שגורסים: &quot;'''שאין''' מבינים לשון הקודש&quot;, והמילה &quot;לשון&quot; בלא '''&lt;big&gt;ב'&lt;/big&gt;''' בתחילה.

{{ד&quot;מ|'''(93)'''|'''וה&quot;ה בלשון לעז למכירים בו'''}} ויש בכתה&quot;י וכן הוא בדפוס ישן שגורסים: &quot;ה&quot;ה לשון לעז וכו'&quot;, שהמילה &quot;לשון&quot; בלא '''&lt;big&gt;ב'&lt;/big&gt;''' בתחילה.

{{ד&quot;מ|'''(94)'''|'''וה&quot;ה בלשון לעז למכירים בו'''}} ויש כת&quot;י שגורס &quot;וה&quot;ה לשון לע&quot;ז '''&lt;big&gt;ש&lt;/big&gt;'''מכירים בו&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(95)'''|'''אבל אין נראה בעיני רבי'''}} ויש כת&quot;י שגורסים &quot;אבל אין נראה בעיני&quot; בלא המילה '''רבי'''. אך א&quot;כ והיא דעתו האישית, היה לו לומר &quot;ואין נראה בעיני&quot; שמשמע שבא לומר דעתו. אך כאן כשאומר '''אבל''', בא לומר שיש סיבה צדדית שאינה מסתדרת עם ההבנה הנוכחית, ובמקרה זה היא דעתו של רבו שמתנגדת אליה, לכך אין הגרסא השניה נראית. '''כך נראה לעניות דעתי'''. ומכל מקום ישנו כת&quot;י הגורס &quot;'''ואין נראה בעיני רבי'''&quot;, ולגרסא הזו אם נשמיט את המילה &quot;רבי&quot; לכאורה אפשר לקיימו.

==='''דף ח:'''===

{{ד&quot;מ|'''(96)'''|'''פירש רש&quot;י שאין בו תרגום'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: '''שאין '''בהם''' תרגום''', אך אינו נראה.

{{ד&quot;מ|'''(97)'''|'''דהוי מצי למימר אפי' ראובן שמעון'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;דהוי מצי למימר ראובן '''&lt;big&gt;ו&lt;/big&gt;'''שמעון&quot;, ובלא המילה '''אפי'''', אך הנראה יותר כפי שגרסתי.

{{ד&quot;מ|'''(98)'''|'''אע&quot;פ כן יש לומר'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;אע&quot;פ כן '''צריך''' לומר&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(99)'''|'''מפרש במגילה'''}} ובדפוס הישן (ברכה משולשת) גורסים: &quot;'''מפורש בגמרא'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(100)'''|'''שאינו מתרגם'''}} ובחלק מכתה&quot;י וכן בדפוס הישן (ברכה משולשת) גורסים: &quot;'''שאין מתרגמין'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(101)'''|'''וכן גריס'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;וכן  '''גרסת'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(102)'''|'''ואז לא היה לו פנאי'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;ואז לא היה פנאי&quot; בלא המילה &quot;'''לו'''&quot;. ובדפוס הישן (ברכה משולשת) הגרסא היא &quot;לא היה '''להם''' פנאי&quot; בלשון רבים.

{{ד&quot;מ|'''(103)'''|'''וההיא דאוריה'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;'''וההוא''' דאוריה&quot; בלשון זכר.

{{ד&quot;מ|'''(104)'''|'''דמשמע שם שדוד'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים וכן בדפוס ישן: &quot;דמשמע שדוד&quot; בלא המילה &quot;'''שם'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(105)'''|'''ששני ארונות היו כדפרישית'''}} ובדפוס הישן גורסים: &quot;ששני ארונות היו '''כדפרישנא'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(106)'''|'''זהו ארון ששברי לוחות מונחים בו'''}} בכתה&quot;י ישנם כמה שינויי גרסאות בזה: '''&lt;big&gt;א.&lt;/big&gt;''' &quot;'''זהו הארון''' (כצ&quot;ל)-'''[ש]שם שברי לוחות מונחים'''&quot;. '''&lt;big&gt;ב.&lt;/big&gt;''' &quot;זהו הארון '''שבו היו''' שברי וכו'&quot;. '''&lt;big&gt;ג.&lt;/big&gt;''' &quot;שברי '''&lt;big&gt;ה&lt;/big&gt;'''לוחות מונחים&quot;. 

{{ד&quot;מ|'''(107)'''|'''נאמר לימי'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: נאמר '''בימי''' ופחות נראה.

{{ד&quot;מ|'''(108)'''|'''ושוב לא יצא עמהם למלחמה'''}} יש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;ושוב לא יצא עמהם '''&lt;big&gt;ב&lt;/big&gt;'''מלחמה&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(109)'''|'''איכא פלוגתא דאמוראי בהא מילתא'''}} גרסא זו היא שילוב של שתי גרסאות בכתה&quot;י השונים. יש בכת&quot;י שגורסים &quot;דאיכא פלוגמא דאמוראי&quot; בלא &quot;'''בהא מילתא'''&quot;. ויש בכת&quot;י שגורסים &quot;ואיכא פלוגתא בהא מילתא&quot; בלא &quot;'''דאמוראי'''&quot;. וחיברתים לגרסא אחת, דהלא אין סתירה בין הגרסאות, ומיגו תרוויהו תיפוק מילתא.

{{ד&quot;מ|'''(110)'''|'''קרא מסייע ליה לר' יהודה'''}} יש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;קרא מסייע לר' יהודה&quot; בלא המילה &quot;'''ליה'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(111)'''|'''פירוש שהיו אומרים'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;פירוש '''שהם''' אומרים&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(112)'''|'''שלא היה כי אם ארון אחד'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: שלא היה '''אלא אחד'''.

{{ד&quot;מ|'''(113)'''|'''ומצרכי עד חצות לחומרא'''}} ובדפוס הישן (ברכה משולשת) כתוב: &quot;ומצרכי עד חצות '''לק&quot;ש''' לחומרא&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(114)'''|'''שלא יאמר אדם אוכל קימעא'''}} כך הוא בגרסת הדפוס הישן. אך בכתה&quot;י השונים גורסים: &quot;שלא יאמר אוכל קימעא&quot; בלא המילה &quot;'''אדם'''&quot;.

==='''דף ט.'''===

{{ד&quot;מ|'''(115)'''|בד&quot;ה '''לא, לעולם יממא הוא'''}} ויש בכת&quot;י שאינם גורסים בד&quot;ה: את המילה '''לא'''.

{{ד&quot;מ|'''(116)'''|'''אלא אשמעינן דאחר הנץ וכו''''}} ויש בכת&quot;י וכן בדפוס הישן שגורסים: אלא '''אשמועינן''' וכו'. אך אינו נראה, שלענ&quot;ד החילוק בין אשמועינן לבין אשמעינן הוא, ש-אשמועינן משמש בלשון הוה (&quot;לאשמועינן&quot; דהיינו &quot;להשמיענו&quot;). ו-אשמעינן משמע בלשון עבר (&quot;השמיענו&quot;). אי לכך לפי פירוש העניין נראה ש-&quot;אשמעינן&quot; הוא הנכון.

{{ד&quot;מ|'''(117)'''|'''תרי תנאי אליבא דר' עקיבא'''}} ויש בכת&quot;י שגורסים: &quot;'''&lt;big&gt;ו&lt;/big&gt;'''אליבא דר' עקיבא&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(118)'''|'''בשמעתא דותיקין נפרשנה'''}} ויש בכת&quot;י שגורסים: פה את המילה &quot;'''בס&quot;ד'''&quot; אלא שרגילות לשון רבינו להשתמש במילים בעז&quot;ה ולא בס&quot;ד, ולכך נראה שצריך לגרוס בעז&quot;ה, או לא לגרוס בכלל ככתה&quot;י שאינם גורסים זאת.

{{ד&quot;מ|'''(119)'''|'''מדסתם הך משנה כותיה'''}} ויש בכת&quot;י שגורסים: &quot;'''מדתנא''' הך שמעתא כותיה&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(120)'''|'''וההיא דשלהי ערבי פסחים ובאיזהו מקומן'''}} ויש בכת&quot;י שגורסים: &quot;'''ופ' איזהו''' מקומן&quot;. ואם אנו גורסים זאת, יש להגיה &quot;ו[ב]פ' איזהו מקומן&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(121)'''|'''וגם אין לפסוק וכו' מכח דתנן לה וכו''''}} ויש בכת&quot;י שגורסים: &quot;מכח '''דתני''' לה וכו'&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(122)'''|'''מיהו מדמוקמינן הכא'''}} ויש בכת&quot;י שגורסים: &quot;מיהו מד'''&lt;big&gt;א&lt;/big&gt;'''וקמינן הכא&quot;. &quot;מוקמינן&quot; משמעותו &quot;מכך שמעמידים אנו&quot; בהווה, ו-&quot;אוקימנן&quot; משמעותו &quot;מכך שהעמדנו&quot; בעבר. ואפשר לקיים לשונית את שתי הגרסאות, אלא שבהמשך הדיבור נקט מוקמינן.

{{ד&quot;מ|'''(123)'''|'''ושמא להרחיק אדם מן העבירה (שמא) וכו''''}} ויש בכת&quot;י שגורסים: &quot;ושמא להרחיק אדם מן העבירה '''היא'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(124)'''|'''ושמא להרחיק אדם מן העבירה היה וכו''''}} ויש בכת&quot;י שגורסים: &quot;ושמא להרחיק אדם מן העבירה '''היא'''&quot; במקום &quot;היה&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(125)'''|'''היה מודה דהוי פסח עד חצות'''}} ויש בכת&quot;י שגורסים בהתאם לשינוי הגרסא הקודם שהזכרתי: &quot;[ו]מודה דהוי פסח עד חצות&quot; בלא &quot;'''היה'''&quot; קודם, ועם תוספת ו' קודם &quot;מודה&quot; כפי שהגהתי. ובדפוס הישן גורס: היה מודה '''ר' עקיבא''' דהוי פסח עד חצות '''לכתחילה'''.

{{ד&quot;מ|'''(126)'''|'''ואפילו למ&quot;ד'''}} ויש בכת&quot;י שגורסים: ואפילו למאן '''דאית ליה'''.

{{ד&quot;מ|'''(127)'''|'''דמוקמינן בירושלמי'''}} ויש בכת&quot;י שגורסים: &quot;'''דמוקי''' בירושלמי&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(127)'''|'''דמוקי ליה כוליה לג&quot;ש'''}} ויש בכת&quot;י שגורסים: &quot;דמוקי ליה '''כולה''' לג&quot;ש&quot; בלשון נקיבה. והנראה יותר שאמר רבינו בלשון זכר, שחוזר על &quot;העניין&quot; או &quot;הדברים שכתובים&quot; שהם בלשון זכר. אך אם נרצה להעמיד את גרסת הנקיבה, א&quot;כ יש להעמיד שהכוונה היא ל-&quot;דמוקי כולה מילתא לג&quot;ש&quot; שהוא נאמר בארמית בלשון נקיבה, אך פירושו &quot;לכל העניין&quot; בלשון זכר.

{{ד&quot;מ|'''(128)'''|'''לימא ליום ולילה'''}} ויש בכת&quot;י שגורסים: &quot;'''ואימא''' ליום ולילה&quot;. אך אינו נראה, וזאת כיון ש-&quot;אימא&quot; משמעותו היא &quot;אומר&quot; שפחות מתאים לשונית לענייננו. לעומת &quot;לימא&quot; שפירושו &quot;יאמר&quot; שיותר מסתדר.

{{ד&quot;מ|'''(129)'''|בד&quot;ה '''והני תנאי כהני תנאי'''}} ויש בכת&quot;י שגורסים בד&quot;ה: והני תנאי '''כי הני''' תנאי, והוא והוא.

==='''דף ט:'''===

{{ד&quot;מ|'''(130)'''|'''וכן ריקנום מממונם'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;וכן '''ריקנו אותם''' מממונם&quot;. וי&quot;ג &quot;ריקנו אותם '''מן''' ממונם&quot;. ופחות מסתבר שיאריך כל כך כשאפשר לקצר.

{{ד&quot;מ|'''(131)'''|'''ויש מהפכי וגרסי'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: ויש '''מהפכי' וגורסי'''' שהוא בלשון עברי.

{{ד&quot;מ|'''(132)'''|'''כמו מצודת ים'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;כמו מצודת '''דגים'''&quot;

{{ד&quot;מ|'''(133)'''|'''ולא נהיר[א] דמה שייך דגן למצולה שהיא עמקי ימים'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;'''ואין נראה, דלא''' שייך דגן למצולה שהיא עמקי '''מים'''. אלא שכת&quot;י אלו לא בהכרח מכילות את כל השינויים הללו יחד, אלא רק חלק מן השינויים.

{{ד&quot;מ|'''(134)'''|'''מאימתי קורין את שמע בשחרין'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;את שמע '''בשחרית'''&quot;, וכך היא גרסתנו בגמ'.

{{ד&quot;מ|'''(135)'''|'''כדי שיהא ניכר בן הצבעים'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;כדי שיהא ניכר בן '''הצבועים'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(136)'''|'''פירוש בין תכלת לכרתי'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;בין תכלת לכרת'''&lt;big&gt;ן&lt;/big&gt;'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(137)'''|'''וכהאי גוונא איתא לקמן'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;וכהאי גוונא '''איכא''' לקמן&quot;, ופחות מסתבר.

{{ד&quot;מ|'''(138)'''|'''אלא כי אנן קיימין'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;אלא כי אנן '''קיימינן'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(139)'''|'''כר' שמעון דאמר מצות עשה שהזמן גרמא היא'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;'''כר' שמעון דהוה מצוות עשה שהזמן גרמא'''&quot; ובלא המילה &quot;היא&quot; לבסוף.

{{ד&quot;מ|'''(140)'''|'''עד שלא תנץ  החמה, יעלה ויקרא'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;עד שלא '''יהא הנץ''' החמה, יעלה ויקרא&quot;. אך אינו נראה.

{{ד&quot;מ|'''(141)'''|'''מאן דאמר כדי שיהא רואה את חברו ברחוק ארבע אמות ויכירנו'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;מאן דאמר '''כדי שיראה חברו''' ברחוק ארבע אמות&quot;. וי&quot;ג &quot;מאן דאמר כדי שיהא '''רואה חברו'''&quot; בלא &quot;את&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(142)'''|'''מוכח דהאי ייראוך עם שמש אתפילה קאי'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;'''דקאי''' ייראוך עם שמש אתפלה&quot;, שהמילה &quot;קאי&quot; בתחילה במקום בסוף.

{{ד&quot;מ|'''(143)'''|'''ועם שמש משמע אחר זריחת השמש'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;ועם השמש משמע אחר '''הנץ החמה דהיינו אחר''' זריחת השמש&quot;. ולענ&quot;ד היא אריכות לשון שאין בה צורך, ולכך פחות מסתברת גרסא זו בעיני.

{{ד&quot;מ|'''(144)'''|'''ופריך בגמרא ורמינהי מצותה עם הנץ החמה'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;ופריך בגמ' '''מהא דתנן''' מצותה עם הנץ החמה&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(145)'''|'''מ&quot;מ שכר תפלה בזמנה יהבו ליה'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;'''יהבי''' ליה&quot;. וההבדל בניהם הוא: ש-&quot;יהבו ליה&quot; הכוונה &quot;מביאים לו&quot; בלשון הווה, ו-&quot;יהבי ליה&quot; הכוונה &quot;יביאו לו&quot; בלשון עתיד, ואפשר לקיים שניהם.

{{ד&quot;מ|'''(146)'''|'''ויוצא בה אחד משום יום ואחד משום לילה'''}} ויש כת&quot;י שגורס (וכן הוא בדפוס) בהיפוך: &quot;'''ויוצא בה אחד משום לילה ואחד משום יום'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(147)'''|'''איכא למימר דבעי לאשמועינן שאינו יוצא וכו''''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;איכא למימר דבעי '''לאשמעינן'''&quot;. אך כפי שכתבתי לעיל, &quot;אשמעינן&quot; הוא בלשון עבר ולכך אינו שייך כאן.

{{ד&quot;מ|'''(148)'''|'''ורבינו יעקב פירש'''}} ויש כת&quot;י שגורס (וכן הוא בדפוס): &quot;'''ורבינו תם''' פירש&quot;. אלא שנראה בעיני שראשוני בעלי התוס' לא נהגו להשתמש בכינויי שבח להזכיר את הקודמים להם, אלא נקטו בשמותם כפי שהם, ורק בדורות המאוחרים יותר של בעלי התוס' התחילו להשתמש בכינויים. אך אין לי ראיה ברורה לדבר.

{{ד&quot;מ|'''(149)'''|'''וכן שומרת יום כנגד יום לא תטבול עד שתנץ החמה'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים בד&quot;ה: &quot;וכן שומרת יום כנגד יום לא תטבול עד '''הנץ''' החמה&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(150)'''|'''כל הסומך גאולה לתפילה אינו ניזוק כל היום'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים בד&quot;ה: &quot;כל הסומך גאולה לתפילה אינו ניזוק כל היום '''כולו'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(151)'''|'''פירוש כויתיקין דווקא'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;'''כעין''' ותיקין דווקא&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(152)'''|'''והכי נמי משמע לישנא דבסמוך'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;והכי משמע לישנא דבסמוך&quot; בלא המילה &quot;נמי&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(153)'''|'''משמע אפילו גדולי אומות העולם קאמר'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;משמע אפילו גדולי '''מלכי''' אומות העולם קאמר&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(154)'''|'''הויא תחילת פרשה'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;הויא תחילת '''מזמור'''&quot;. וי&quot;ג שניהם: &quot;הויא תחילת פרשה והויא תחילת מזמור&quot;, ולענ&quot;ד עירוב גרסאות הוא.

==='''דף י.'''===

{{ד&quot;מ|'''(155)'''|'''שהיתה חביבה על דוד'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;שהיתה חביבה '''לדוד'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(156)'''|'''כלומר חתימה מעין פתיחה'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;כלומר '''שחותם''' מעין פתיחה&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(157)'''|'''כמו אות[ם] שמתחילים וכו''''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;'''וכן יש הרבה''' שמתחילים&quot;

{{ד&quot;מ|'''(158)'''|'''וכיוצא בהם'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;'''וכן כיוצא בהם'''&quot;, אך לשונית פחות נראה בעיני. ואפשר שהיה כתוב &quot;'''וכ&lt;big&gt;ל&lt;/big&gt;''' כיוצא בהם&quot; ונשתבש.

{{ד&quot;מ|'''(159)'''|'''הני תרי עובדי [ד]הוו וכו''''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;והני תרי '''ענייני''' [ד]הוו וכו'&quot;, ופחות נראה בעיני.

{{ד&quot;מ|'''(160)'''|'''[ד]הוו בחד עניינא'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;דהוו '''&lt;big&gt;כ&lt;/big&gt;'''חד עניינא&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(161)'''|'''בתחלת מלכותו לפי פשטו'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;בתחלת מלכותו לפי '''פשוטו'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(162)'''|'''דכתיב וישמעו פלשתים'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;'''&lt;big&gt;כ&lt;/big&gt;'''דכתיב וישמעו פלשתים&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(163)'''|'''דכתיב בדברי הימים'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;'''&lt;big&gt;כ&lt;/big&gt;'''דכתיב בדברי הימים&quot;.

==='''דף י:'''===

{{ד&quot;מ|'''(164)'''|'''אל אלישע כדי שיחיה את בנה'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;'''אצל אלישע כשהחיה את בנה'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(165)'''|'''אבל כענין הזה הכירה בו מתחלה.'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;אבל '''ב'''ענין הזה הכירה בו מתחלה&quot;, אך אינו נראה לענ&quot;ד.

{{ד&quot;מ|'''(166)'''|'''ובירושלמי פליגי בה אמוראי'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;'''ובירושלמי דפרקין פליגי בה תרי אמוראי'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(167)'''|'''אלא מהלכים עקב בצד גודל'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;אלא '''מהלך''' עקב בצד גודל&quot;. וי&quot;ג &quot;אבל '''הולכים''' עקב וכו' &quot;.

{{ד&quot;מ|'''(168)'''|'''שהיה נוטל שתי יריכות משור הגדול'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;שהיה נוטל שתי יריכות '''של''' שור הגדול&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(169)'''|'''שלא להראות כחו עשה כן'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;שלא להראות כחו '''היה עושה''' כן&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(170)'''|בד&quot;ה '''יותר מן הקורא בתורה'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;יותר '''מעוסק''' בתורה&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(171)'''|'''דלתלמוד תורה בעידן ק&quot;ש'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;'''דת'''למוד תודה בעידן '''ד'''ק&quot;ש&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(172)'''|בד&quot;ה '''מתני'. בש&quot;א בערב כל אדם יטה ויקרא'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;'''בערב יטו ויקראו'''&quot; בלבד. וניכר שנשמטו כמה מילים מלשון דיבור המתחיל הזה.

==='''דף יא.'''===

{{ד&quot;מ|'''(173)'''|'''מדאמר ליה רחמנא ליחזקאל האנק דום מכלל וכו''''}} ויש בכתה&quot;י שמוסיפים: &lt;big&gt;&quot;&lt;/big&gt;מדאמר ליה רחמנא ליחזקאל האנק דום '''שהוא אסור בדברי תורה''', מכלל וכו'&lt;big&gt;&quot;&lt;/big&gt;.

{{ד&quot;מ|'''(174)'''|'''אמאי לא מוכח מהך ברייתא'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;אמאי לא מוכח '''מהאי''' ברייתא&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(175)'''|'''מאי שייכא הכא הך פלוגתא [טפי] מבכל התלמוד '''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;מאי שייכא הכא הך פלוגתא מבכל '''תלמודא'''&quot; (המילה &quot;טפי&quot; כפי שמוספת כאן, היא הגהה מסברא על פי גרסת תוס' הרא&quot;ש. ועיין בהערה שכתבתי על כך).

{{ד&quot;מ|'''(176)'''|'''כמו שאנו אומרים לקמן וכו''''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;כמו שאנו '''רואים''' לקמן&quot; או &quot;'''רואים אח&quot;כ'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(177)'''|'''ועל כן פירש רבינו יעקב דלאו אדלעיל קאי'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;ועל כן פירש רבינו יעקב '''דלא קאי אדלעיל'''&quot;, וכן הוא בגרסת תוס' הרא&quot;ש.

{{ד&quot;מ|'''(178)'''|'''שאומרים בברכת הזן'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;שאומרים בברכת '''המזון'''&quot;, ואפשר לקיימו.

{{ד&quot;מ|'''(179)'''|'''מאותן ברכות שמונה בתוספתא'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;מאותן ברכות '''ששונה''' בתוספתא&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(180)'''|'''אבל צרכי צבור שרי'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;אבל צרכי צבור '''שרו'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(181)'''|'''וכן אל יוציא עצמו מן הכלל'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;'''וכמו''' אל יוציא עצמו מן הכלל&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(182)'''|'''ורוב שבאל תעשה כגון אלו'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;ורוב '''שב ואל''' תעשה כגון אלו&quot;. ולגרסת &quot;שבאל&quot; המשמעות היא: ורוב שבאותם מימרות שנאמר בהם &quot;אל&quot;. ולגרסא השניה הכוונה: רוב אותם מימרות שנאמר לנו בהם &quot;להימנע ולא לעשות&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(183)'''|'''דהא צרכי רבים דכל ישראל'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;דהא צרכי רבים '''של כל''' ישראל&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(184)'''|'''שפיר דמי, כדפרישית'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;שפיר דמי, '''כדפרישנא'''&quot;. ונראה לענ&quot;ד לפי מה שראיתי על פי דברי הראשונים, שלשון &quot;כדפרישית&quot; חוזר על מה שנאמר על ידו באותו המאמר, ולשון &quot;כדפרישנא&quot; חוזר על דבר שנאמר על ידו במקום אחר. וזה על פי רוב המקרים שמצאתי, אלא שיש מקרים (מועטים יותר) שאינם כך. ואפשר שבאותם מקרים טעו המעתיקים בין &quot;כדפרישנא&quot; ל-&quot;כדפרישית&quot;, כיון שלא מצאו טעם לחלק ביניהם.

{{ד&quot;מ|'''(185)'''|'''ולעולם לא תמצא שיסד וכו''''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;ולעולם לא תמצא '''שפייט'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(186)'''|'''שום קרובה'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;שום '''קרובץ'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(187)'''|'''ומצינו בפסיקתא'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;'''ומצאתי''' בפסיקתא&quot;, ופחות נראה בעיני.

{{ד&quot;מ|'''(188)'''|'''ובההיא שעתא תיקן קרובות וכו''''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;ובההיא שעתא '''פייט''' קרובות&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(189)'''|'''ושוב נעשה תלמיד חכם כדאיתא התם'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;ושוב נעשה תלמיד חכם '''כדאמרינן''' התם&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(190)'''|'''מ&quot;מ משמע שמקרית ספר היה'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;מ&quot;מ '''תלמד''' שמקרית ספר היה&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(191)'''|'''אבל שלש ראשונות צרכי רבים דכל ישראל נינהו'''}} ויש בכתה&quot; שגורסים: אבל שלש '''אחרונות''' צרכי רבים דכל ישראל נינהו&quot;. אלא שאינו מסתדר עם המשך הדברים שאומר: &quot;ולפיכך האריכו '''בהם''' בקדושת היום&quot;, וזה בודאי חוזר על הראשונות. ואם בכל זאת נרצה לקיימו, נצטרך להשמיט את המילה &quot;בהם&quot;, ונאמר שטעות סופר היא.

{{ד&quot;מ|'''(192)'''|'''וחג הפסח תחלה'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: וחג המצות תחלה.

==='''דף יא:'''===

{{ד&quot;מ|'''(193)'''|בד&quot;ה '''כדי להזכיר מדת יום בלילה ומדת לילה ביום'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים בהיפך: כדי להזכיר מדת לילה ביום ומדת יום בלילה. ואכן קיימת גרסא כזו בכתה&quot;י של הגמ'.

{{ד&quot;מ|'''(194)'''|'''ואם לא היה המנהג שלא לברך'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;'''ואם היה''' המנהג שלא לברך&quot;, אלא שאין לו הבנה לפי עניינו.

{{ד&quot;מ|'''(195)'''|'''אבל בשביל שנוהגים שלא לברך'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;אבל בשביל '''שהם נוהגים לברך'''&quot; בהתאם לגרסא הקודמת, ואף הוא אין לו הבנה לפי עניינו.

{{ד&quot;מ|'''(196)'''|'''חולק הוא בזה על תלמוד ירושלמי'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;'''חולק הוא בזה התלמוד שלנו על הירושלמי'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(197)'''|'''וצריך לחזור ולברך גם לתלמוד שלנו'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים בסימני מחיקה: &quot;וצריך לחזור ולברך '''אפי'''' לתלמוד שלנו&quot; ואפשר לקיימו.

{{ד&quot;מ|'''(198)'''|'''ותדיר דעתם לחזור [א]ל הלימוד'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;ותדיר דעתם לחזור '''עוד ללמוד'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(199)'''|'''והשיבני כי כל מצות סוכה וכו''''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים בסימני מחיקה: &lt;big&gt;&quot;&lt;/big&gt;והשיבני '''על''' כל מצות סוכה וכו'&lt;big&gt;&quot;&lt;/big&gt; ופחות נראה, אלא שאפשר לקיימו.

{{ד&quot;מ|'''(200)'''|'''כגון שינה וטיול ושינון'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;כגון '''בשינה ושינון וטיול'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(201)'''|'''ואפי' הסיח דעתו מלישן ויצא'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;ואפי' הסיח דעתו '''משינה והלך'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(202)'''|'''מתוך המנהג שלא יצטרך לברך'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;מתוך המנהג '''שאין צריך''' לברך&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(203)'''|'''כמו באותם הימים שלא היה משכים'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;כמו באותם הימים '''שהשכים'''&quot;, ואין לו הבנה.

{{ד&quot;מ|'''(204)'''|'''שכמו שהקורא בתורה מברך ברכת התורה'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;שכמו שהקורא בתורה מברך '''על''' התורה&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(205)'''|'''כמו שנתקנה ברכת אשר בחר בנביאים טובים'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;כמו '''אשר נתקנה''' ברכת אשר בחר בנביאים טובים&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(206)'''|'''כך השיב רבינו יעקב'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;כך השיב '''רבי'''&quot;, והיינו רבינו יעקב שהיה רבו של ר&quot;י הזקן שהוא רבו של רבינו. ומשפט זה אמרו ר&quot;י הזקן. אך לגרסא שכתבתנו בפנים הדיבור, צ&quot;ל שמילים אלו אמרם רבינו יהודה שירליאון, דהיינו שכך השיב רבינו יעקב לשאלתו של ר&quot;י.

{{ד&quot;מ|'''(207)'''|'''כגון ברכות של הבדלה'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;כגון '''ברכת ההבדלה'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(208)'''|'''ולקמן בפרק שלשה שאכלו נאריך עליה בע&quot;ה'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;ולקמן בפרק שלשה שאכלו נאריך עליה '''בס&quot;ד'''&quot;. אלא שפחות נראה בעיני לגרוס כך, כיון דדרכו של רבינו לומר &quot;בע&quot;ה&quot; ולא &quot;בס&quot;ד&quot; למעט מקום אחד, וגם שם יש גרסאות בכתה&quot;י שאין גורסות זאת.

{{ד&quot;מ|'''(209)'''|'''קראה עם אנשי משמר ואנשי מעמד לא יצא'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;קראה '''וגם''' אנשי משמר '''וגם''' אנשי מעמד&quot;, אלא שה-&quot;וגם&quot; הכתוב שם נראה כמו &quot;עם&quot;. וכנראה שבאמת היה כתוב &quot;עם&quot; ונשתבש ל-&quot;וגם&quot; מחמת הדומי של המילים מצד מראה הכתיב יד. ואכן כך גורס רש&quot;י אצלנו: &quot;'''הקורא את שמע עם אנשי משמר ועם אנשי מעמד לא יצא וכו''''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(210)'''|'''גבי ג' פעמים ביום נושאים כהנים כפיהם'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;גבי ג' פעמים ביום '''הכהנים נושאין''' כפיהם&quot; בהיפוך לשון.

{{ד&quot;מ|'''(211)'''|'''דהא אכתי לא הגיע זמן ק&quot;ש כדפרישית'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;דהא אכתי לא הגיע זמן ק&quot;ש '''כדפרישנא'''&quot;, אלא שכפי שכתבתי לעיל נראה ש-&quot;כדפרישנא&quot; חוזר על דברים שנאמרו במקום אחד, ו-&quot;כדפרישית&quot; על דברים שנאמרו באותו מאמר. ולכך יותר נראית בעיני הגרסא שבחרתי.

{{ד&quot;מ|'''(212)'''|'''יברכו העם ברכת נהנים'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;'''וברכו את העם''' ברכת נהנים.

==='''דף יב.'''===

{{ד&quot;מ|'''(213)'''|'''והשתא דלא איפשיטא בעיא וכו''''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;והשתא דלא איפשיטא&quot; בלא המילה &quot;בעיא&quot;. אלא שבכל בעלי התוס' הן שבדף והן המקבילים אכן גורסים זאת (אמנם בשינוי לשון מעט, '''בעיין''') בענין זה.

{{ד&quot;מ|'''(214)'''|'''כל ברכה שאין בה מלכות'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;כל ברכה '''שאין מלכות עמה'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(215)'''|'''כל ברכה שאין בה מלכות'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;כל ברכה שאין בה מלכות '''שמים'''&quot; בסימני מחיקה. וכן נוקטת גרסא זו בכל הדיבור, את המילה &quot;שמים&quot; בסמוך למילה &quot;מלכות&quot; בדומה לכאן, עם סימני מחיקה.

{{ד&quot;מ|'''(216)'''|'''ששליח צבור אומר בכל ערב שבת'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;'''שאומר ש&quot;ץ''' בכל ערב שבת&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(217)'''|'''דהאל הקדוש שאין כמוהו זוהי מלכות'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;דהאל הקדוש שאין כמוהו '''זו היא''' (וי&quot;ג '''זהו''') מלכות&quot;.

==='''דף יב:'''===

{{ד&quot;מ|'''(218)'''|'''רבי זעירא אמר ובלבד במודים'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;'''(ו)ר' אלעזר אומר''' ובלבד במודים&quot;. והקפתי את האות וא&quot;ו שקודם '''רבי אלעזר''', כיון שהיא אינה מתיישבת יפה לפי עניינו.

{{ד&quot;מ|'''(219)'''|'''(בפרק קמא דברכות ירושלמי)'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;'''בירושלמי דפ&quot;ק דברכות'''&quot;. ואף גרסא זו נראית מיותר.

{{ד&quot;מ|'''(220)'''|'''אמר רבי אמי, אף ר' יוחנן הוה מעבר'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: '''ואף ר' יוחנן הוה מעבר''' בלא דברי ר' אמי. וישנם עוד גרסאות אבל משובשות הן.

{{ד&quot;מ|'''(221)'''|'''אמר ר' חייא בר בא [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt; אבא&lt;/small&gt;]'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &lt;big&gt;&quot;&lt;/big&gt;'''ו'''רבי חייא בר אבא וכו'&lt;big&gt;&quot;&lt;/big&gt;. ולגרסא זו רבי חייא לא תיקן דבריו של ר' אמי, אלא הירושלמי מעיד שר' חייא בא אבא עצמו לא היה מעביר אלא גוער בלבד.

{{ד&quot;מ|'''(222)'''|'''לא הוה מעבר אלא גער'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;'''לא היה מעבירו אלא גער ביה'''&quot;, ופחות נראה.

{{ד&quot;מ|'''(223)'''|'''זקיף כי חיויא'''}} בהתאם לשינויי הגרסאות שיש ביחס למילה &quot;כחיזרא&quot; שיש גורסים &quot;כי חיזרא&quot;, מסתבר לומר שגם כאן היית גרסא שגורסת &quot;כחיויא&quot; במילה אחת, ואכן לפנינו בגמ' מופיע במילה אחת.

{{ד&quot;מ|'''(224)'''|'''שדרו של אדם לאחר שבע שנים נעשית נחש וכו''''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &lt;big&gt;&quot;&lt;/big&gt;שדרו של אדם '''לאחר שבעים שנה''' וכו'&lt;big&gt;&quot;&lt;/big&gt;, ואינו נראה שהרי הגמ' שמה נוקטת מספר דברים שמשתנים לאחר שבע שנים, וביניהם שדרו של האדם. וכן אינו נמצא גרסא כזו בכל כת&quot;י של הגמ'.

{{ד&quot;מ|'''(225)'''|'''ויכול להיות שמודה לרבי אלעזר שיצא בדיעבד'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;ויכול להיות שמודה לרבי אלעזר '''דיצא דיעבד'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(226)'''|'''ולרבי אלעזר אין צריך לאומרו אפילו לכתחילה'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;'''ור' אלעזר לא [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt; אין&lt;/small&gt;] מצריך''' לאומרו אפילו לכתחילה&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(227)'''|'''פוסק התלמוד כרבה'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;פוסק '''תלמודא''' כרבה&quot;, ואינו נראה.

{{ד&quot;מ|'''(228)'''|'''דמשנה ממטבע הברכות'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;'''לפי [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt; מפני&lt;/small&gt;] שהוא משנה ממטבע שטבעו חכמים בברכות'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(229)'''|'''ואם ספק בידו אם הזכיר אם לאו'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;ואם ספק בידו אם הזכיר אם '''לא הזכיר'''&quot;. וי&quot;ג &quot;ואם '''ספיקא הוא בידו אם אמר ואם לאו'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(230)'''|'''אמר רבי יוחנן כל שלשים יום חזקה וכו''''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים בהיפך: &quot;אמר רבי יוחנן '''חזקה כל שלשים יום'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(231)'''|'''וה&quot;ה לכל הדברים שצריך להחזיר [בהם]'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;וה&quot;ה לכל הדברים שצריך להחזיר [בהם] הוא הדין&quot;. וברור שהמילים &quot;הוא הדין&quot; האחרונות מיותרות הן. ולכך אפשר שעירוב גרסאות יש כאן, ומי שגורס &quot;הוא הדין&quot; בתחילה, אינו גורס בסוף. ומי שגורס בסוף, גורס בתחילה &lt;big&gt;&quot;&lt;/big&gt;'''וכן''' לכל הדברים וכו'&lt;big&gt;&quot;&lt;/big&gt;.

{{ד&quot;מ|'''(232)'''|'''ובספר הרב יצחק אלפסי ז&quot;ל'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;בספר '''הרב אלפס'''&quot; וי&quot;ג בקיצור &quot;בספר '''הרי&quot;ף'''&quot;. ואף גרסתנו היא פתיחת ראשי התיבות של הקיצור &quot;ריא&quot;ף&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(233)'''|'''ראיתי שפוסק שצריך לומר'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;ראיתי שפוסק לומר&quot; בלא המילה &quot;צריך&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(234)'''|'''ואת שבת קדשך הודעת להם'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;ואת שבת קדשך '''קבעת''' הודעת להם&quot; וברור שמיותר הוא. אך אפשר שעירוב גרסאות יש כאן, שיש גרסא הגורסת ואת שבת קדשך &quot;'''קבעת להם'''&quot; ויש שגורסת &quot;'''הודעת להם'''&quot;. והסגרא המסתברת יותר לענ&quot;ד היא &quot;הודעת להם&quot;, מכיוון שהיא בדומה ללשון הפסוק.

{{ד&quot;מ|'''(235)'''|'''ואת שבת קדשך הודעת להם'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים בהיפוך: &quot;ואת שבת קדשך '''להם הודעת'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(236)'''|'''א&quot;ר אלעזר בר אבינא וכו' שנאמר על הר סיני ירדת וגו''''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;א&quot;ר אלעזר בר אבינא לומר ששקולה כנגד כל המצות&quot; ולא ממשיך מהמילה &quot;שנאמר&quot; עד וגו'. ומ&quot;מ כמו שכתבתי שם בהערה, כפי הנראה עירוב גרסאות יש כאן בכל מקרה, שהלא רבי אמר כבר את אותם דברים קודם לכן.

{{ד&quot;מ|'''(237)'''|'''אמר הקב&quot;ה, אם אתה מעיד על חברך עדות שקר'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;אמר הקב&quot;ה, אם '''אם העדות''' על חברך עדות שקר. ואולי נתכוון לכתוב ״העדת״, או שהוגים זאת הָעֵדוֹתׇ ב-ה' חסרה.

{{ד&quot;מ|'''(238)'''|'''זו מינות'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;זו '''בידוסות'''&quot;, וברור ששיבוש הוא, אלא שאפשר שהשיבוש הזה מבוסס על גרסא אחרת בדברי רבינו. שכפי הנראה בגרסאות כת&quot;י ישנות יותר היית גרסא שגורסת &quot;זו אפיקורסות&quot;, ונשתבשה במהלך השנים ל&quot;בידוסות&quot; מכח ריבוי העתקות.

{{ד&quot;מ|'''(239)'''|'''והאי נמי בכלל עבודה זרה הוא'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;והאי נמי בכלל עבודה אלילים (או עבדות כוכבים)&quot;. וכעין זה בכל מקום שמוזכר עבודה זרה.

{{ד&quot;מ|'''(240)'''|'''אבל רבנן סבירא להו '''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;אבל רבנן '''סברי'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(241)'''|'''ועיקר גאולה היתה ביום כדאמרן לעיל'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;ועיקר גאולה היתה ביום '''כדאמר''' לעיל&quot;, ואינו נראה בעיני.

==='''דף יג.'''===

{{ד&quot;מ|'''(242)'''|'''לפי שהדוב עז יותר וכו''''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &lt;big&gt;&quot;&lt;/big&gt;'''שדוב הוא''' עז יותר וכו'&lt;big&gt;&quot;&lt;/big&gt;, ובלא המילה &quot;לפי&quot; בתחילה.

{{ד&quot;מ|'''(243)'''|'''ובכך מיישב רבי מאי דאמר בריש ע&quot;ז'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;ובכך מישב רבי '''הא דאמרינן''' בריש ע&quot;ז&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(244)'''|'''ובכך מיישב רבי מאי דאמר בריש ע&quot;ז'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;בריש עבודה כוכבים (או אלילים)&quot;. וכן הוא בכל מקום שמזכירים עבודה זרה בדברי רבינו.

{{ד&quot;מ|'''(245)'''|'''והשתא אתי שפיר, לפי שדוב הוא בעל תחבולות'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;והשתא אתי שפיר לפי '''שהדוב''' בעל תחבולות&quot;, ובלא המילה &quot;הוא&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(246)'''|'''ויש מפרשים, דבר קפרא'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;ויש '''לפרש''' דבר קפרא&quot;, ופחות נראה בעיני.


{{ד&quot;מ|'''(247)'''|'''ואידך, לא דמי לאו דנותר דחשיב ניתק לעשה'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;אידך, לא דמי ללאו דנותר שניתק לעשה&quot;, ופחות מתיישב מבחינה הבנתית.

{{ד&quot;מ|'''(248)'''|'''אי סבר לה לדר' אלעזר'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;אי סבר לה '''דר' אלעזר'''&quot; בלא ל' קודם, ופחות מתיישב מבחינה לשונית.

== אודות המהדורה ==
ע&quot;פ דף הויקיפדיה של [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%A9%D7%99%D7%A8%D7%9C%D7%99%D7%90%D7%95%D7%9F רבינו יהודה שירליאון], &lt;big&gt;'''ר&quot;י שִׂירְלֵיאוֹן'''&lt;/big&gt; נולד בשנת ד'תתקכ&quot;ו לבריאה שהיא שנת 1166 למנינם לערך, ונפטר בשנת ד'תתקפ&quot;ד לבריאה שהיא שנת 1224 למנינם לערך. ודבריו כאן הינם בני כ800 שנה. 
ועיין עוד בדף הויקפדיה הנ&quot;ל עליו. 

גרסא זו של תוספות רבינו יהודה שירליאון הוגהה ותוקנה ע&quot;פ כתבי יד, וכן מדפוס ישן המבוסס על כתב יד, ובהתאם ללשון תוספות הרא&quot;ש וספרי בעלי תוס' אחרים שלשונם זהה או דומה לדברי רבינו בהרבה מאוד מהפעמים. וכן מעט מן הסברא. ובכל מצב השתדלנו להביא את גרסאות כתבי היד המקוריות בהערות כדי לצאת ידי חובה על צד שטעינו.

'''מקורות הדברים לתוספות ר&quot;י שירליאון שכאן הם:''' 
# מ-ספר ברכה משולשת שנדפס  בוארשא בשנת תרכ&quot;ג לבריאה על שם &quot;ברכת משולשת&quot; או &quot;ברכה משולשת&quot; כפי  שהרגילים לקרוא לו היום (שהוא נכתב ע&quot;פ כתיב יד מירושלים, שיש אומרים שהוא הכתיב יד שקיים כיום בספריה הלאומית של ישראל). ודברי רבינו הנזכרים שם נכתבו בשם תוס' ר&quot;י החסיד בטעות. 
# וכן ממאמר &quot;השלמת תוס' ר&quot;י למסכת ברכות&quot; שהובאו בירחון &quot;סיני&quot; של מוסד הרב קוק, כרך ל&quot;ז מעמ' פ&quot;ז ואילך שנדפס בשנת תשט&quot;ו לבריאה מדף ב' עד דף ח' (שהוא פיענוח כתיב היד של הספריה היהודית התיאולוגית בניו יורק) שמטרתו להשלים את הדפים החסרים מספר ברכה משולשת.
# וכן מ-ספר תוס' ר&quot;י שירליאון (שהוא פיענוח כתיב יד אוקספורד) הוצאת האקדמיה האמריקנית למדעי היהדות, שנדפס בשנת תשכ&quot;ט ע&quot;י דפוס &quot;יד הרב הרצוג&quot;.
# ובעיקר מכתבי היד של דברי רבינו מאוקספורד, ניו יורק, איטליה, גרמניה וירושלים, שמאוחר יותר מצאתים בספריות דיגיטליות שונות.

----</text>
      <sha1>6szgyxgh9ta885xq3tswjqd07r8zw1u</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3016348</id>
      <parentid>3016347</parentid>
      <timestamp>2026-05-14T06:22:08Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Ori0749</username>
        <id>35920</id>
      </contributor>
      <comment>/* דף ז. */</comment>
      <origin>3016348</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="403277" sha1="b5kvdhu22mn538f30b1pwjgmoz4419m" xml:space="preserve">
 &lt;center&gt;&lt;big&gt;'''&lt;big&gt;&lt;big&gt;מסכת ברכות&lt;/big&gt;&lt;/big&gt;'''&lt;/big&gt;&lt;/center&gt; 


&lt;center&gt;רעיון מוסרי: כל הגמרות מתחילות תמיד מדף ב' ולא בדף א'. למה? 

לומר לך שלא משנה כמה למדת, דע לך שאפי' את דף א' עדיין לא למדת.&lt;/center&gt;


== &lt;center&gt;&lt;big&gt;'''פרק ראשון'''&lt;/big&gt;&lt;/center&gt; ==


== דף ב' ==
===[[ברכות_ב_א|דף ב'''.''']]=== 

'''לצורת הדף [http://www.daf-yomi.com/Dafyomi_Page.aspx?vt=1&amp;massechet=283&amp;amud=3&amp;fs=0 ראה כאן]'''

V++_

'''עד סוף האשמורת הראשונה'''. 
יש לומר, דבהכי פליגי. ר' אליעזר סבר בשכבך [כל זמן שעוסקים]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש. וטעם הגהה זו, כיון שהמילה &quot;'''בשכיבה'''&quot; המובאת כאן בכתה&quot;י השונים (הנראית מיותרת בלא הגהה) נמצאת גם בלשון תוס' הרא&quot;ש, ודברי תוס' הרא&quot;ש על מסכתנו הלא מושתתין על פי רוב על דברי רבינו כמו שניכר בהרבה מדיבוריו. ולכך צ&quot;ל שהיה כתוב בדברי רבינו כפי הכתוב בתוס' הרא&quot;ש, ונשמטו בטעות מילים אלו (שהוספתי) מכתה&quot;י השונים. ותורף דברים אלו יהיה בנין אב לכל מקום שהוגה על ידי מלשון תוס' הרא&quot;ש.}}&lt;/sup&gt; בשכיבה, דומיא דובקומך דלא משמע כולי יומא אלא כל זמן שעוסקים בקימה. ורבן גמליאל סבר האי כמשמעו והאי כמשמעו&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים|(א)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;.
 
'''כל הנאכלים ליום אחד'''. 
בגמ' קאמר &lt;small&gt;{[[ברכות_ט_א|לקמן ט'''.''']]}&lt;/small&gt; ואילו אכילת פסחים לא קתני. פירוש, בכלל הני [דאינן]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ הגהותיו של הרב ניסן זק״ש המגיה על ספר תוספות רבינו יהודה שירליאון (ומעתה כל פעם שאזכיר הגהותיו, אזכירו בתור &quot;המגיה&quot;), ובכת״י השונים חסר. ובהתאם לכך הקפתי האות ד׳ שבתחילת המילה שאחרי כן ע&quot;מ להתאים הלשון למבנה המשפט.}}&lt;/sup&gt; (ד)נאכלים &lt;sup&gt;{{הערה|לא שייך ע&quot;פ מה שהגהנו לפני כן.}}&lt;/sup&gt;(אינו) אלא עד חצות. ואם תאמר אמאי, [דילמא הוי]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש בדף ט' ע&quot;א, בד&quot;ה '''ואילו אכילת פסחים וכו''''. אך בכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''דאי'''&quot;, ואינו מובן לפי עינינו. ואולי התכוון המעתיק לכתוב &quot;'''דא&quot;י'''&quot; (או כל כעין זה) שהוא קיצור אותיות תחילה וסוף של &quot;'''דילמא הוי'''&quot; , ושובש אח&quot;כ מריבוי העתקות.}}&lt;/sup&gt; בכלל הנאכלים ליום אחד וכו', דהכי אמרינן בפסחים &lt;small&gt;{[[פסחים_ע_א|ע'''.''']]}&lt;/small&gt; &lt;sup&gt;{{הערה|לפנינו בפסחים שם כתובה הלשון אחרת, וז&quot;ל הגמ': '''דתניא בן תימא אומר, חגיגה הבאה עם הפסח הרי היא כפסח ואינה נאכלת אלא ליום ולילה וכו'''', וכן הוא ברוב כתה&quot;י הישנים (ובמעט מהם כתוב &quot;ואינה נאכלת אלא ללילה&quot;, ולגרסה זו ליתא לקושית רבינו [&quot;המגיה&quot;]). ואפשר שהיית לפני רבינו גרסא אחרת, או שרבינו גרס כמותנו אלא שכתב את תוכן כוונת הדברים ולא את הלשון הנאמרת שם. וראה עוד בגמ' פסחים דף פט ע&quot;א, שביחס לפסח נאמר שם בלשון &quot;'''דאילו פסח ליום ולילה וכו''''&quot;, וכך היא הגרסא בד&quot;ה שבתוס' שם וברוב כתה&quot;י הישנים (ועל הגמ' הזו מקשים תוס' שם את קושית רבינו שבכאן). ובתוס' שאנץ גרס שם &quot;דאילו פסח '''נאכל''' ליום ולילה&quot;, ושם הקשה קושית רבינו ותירץ אחרת. ע&quot;ש. ולפי הצד שאמרנו שרבינו הביא בדיבור זה את תוכן כוונת הדברים ביחס לפסח אך לא גרס כך בפועל, א&quot;כ מה שאמר בסוף דבריו &quot;'''ולכך אינו חושש אם הזכיר שם יום'''&quot; צ&quot;ל שחוזר על הדברים הנ&quot;ל שנאמרו בדף פ&quot;ט ע&quot;א, דבדברים שנאמרו בדף ע' ע&quot;א לא הוזכר לא יום ולא לילה ביחס לפסח. ועוד אפשר שכוונתו למה שהזכיר יום ביחס לחגיגה הנאכלת עמו ודכוותה גבי פסח, ושפיר מוקמינן ליה אדף ע' ע&quot;א.}}&lt;/sup&gt;מה פסח נאכל ליום ולילה אף חגיגה נאכל[ת]&lt;sup&gt;{{הערה|תוקן ללשון נקיבה, דחגיגה נקיבה היא.}}&lt;/sup&gt; וכו'&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים|(ב)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה להגיה ע&quot;פ הרגל לשון בעלי התוס', וכן הוא בלשון תוס' הרא&quot;ש. אך בכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[ו]יש לומר, דהתם קאמר יום ולילה שעיקר אכילתו בלילה, ולא נקט יום אלא לפי שנשחט ביום. אבל הכא שלא הזכיר כלל לילה, משמע&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(1)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; דלא מיירי כלל בפסח. ועוד דהכא איכא למטעי והתם ליכא למטעי&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים|(ג)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, ולכך אינו חושש אם הזכיר שם יום.

'''נתני דשחרית ברישא'''. 
שעקר [המצוות]&lt;sup&gt;{{הערה|הוגה בהתאם ללשון תוספות הרא&quot;ש (המגיה), אך בכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;שעקר '''מצותה''' ביום&quot;.  ולא נהירא לי, דהלא ק&quot;ש של ערבית עיקרה בלילה ושל שחרית עיקרה ביום, ואין עדיפות לשל יום על פני של לילה. והמשך הדברים שכתב '''ובקרא נמי הקדים וכו'''' אינו נתינת טעם למה שכתב לפני, אלא סיבה נוספת. דאם נאמר שהוא נתינת טעם, היה לו לומר &quot;'''&lt;big&gt;ד&lt;/big&gt;'''בקרא הקדים וכו'&quot;.}}&lt;/sup&gt; ביום. ובקרא נמי הקדים תמיד של שחר לשל בין הערבים &lt;small&gt;{[[במדבר_כח_ד|במדבר כ&quot;ח, ד']]}&lt;/small&gt;. 

'''בשחר מברך שתים לפניה וכו''''. 
בירושלמי &lt;small&gt;{[[ירושלמי_ברכות_א_ה|ברכות פ&quot;א, ה&quot;ה]]}&lt;/small&gt; מפרש טעמא על שם שבע ביום הללתיך &lt;small&gt;{[[תהלים_קיט_קסד|תהילים קי״ט, קס״ד]]}&lt;/small&gt;. ואותה ברכה של ישתבח אחר פסוקי דזימרא נתקנה. וכן [לפניהם]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ הגהות הרב זבולון זק&quot;ש שהגיה על פיענוח כת&quot;י ניו יורק במאמר &quot;השלמת תוס' ר&quot;י למסכת ברכות&quot; (הובא בירחון &quot;סיני&quot; של מוסד הרב קוק כרך ל&quot;ז מעמ' פ&quot;ז ואילך. ומכאן ואילך כל מקום שאזכיר הגהותיו אקראם בשם &quot;הגהות סיני&quot;). וטעם ההגהה, שבכת&quot;י ניו יורק כתוב כאן '''לפני''', ושיער ב-&quot;הגהות סיני&quot; שכנראה היה כתוב: '''לפני'''' (קיצור של '''&quot;לפניהם&quot;''') והושמט הגרש.}}&lt;/sup&gt; ברוך שאמר נתקנה ברכה לפתיחה. אבל פסוקים שלפני יראו עינינו והברכה [לא נתקנו]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;הגהות סיני&quot; ע&quot;פ לשון הסמ&quot;ג עשין מצוה י&quot;ט, ע&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''נתקנה'''&quot; בלבד בלא המילה &quot;'''לא'''&quot; קודם, אך אינו מסתדר לפי עינינו. ואף שבלשון הסמ&quot;ג כתוב &quot;'''לא נתקנה'''&quot; בלשון יחיד, הנראה יותר שיש להגיה אף בלשון הסמ&quot;ג '''&quot;נתקנו&quot;''' בלשון רבים, שהלא מדבר הוא על הפסוקים והברכה יחד שהם רבים.}}&lt;/sup&gt; בימי חכמי התלמוד, [אלא]&lt;sup&gt;{{הערה|כך הנראה לענ&quot;ד, וכן יש שהגיהו זאת על לשון הסמ&quot;ג הנ&quot;ל. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt; לפי שאנו סוברים תפלת ערבית רשות כמו שנפרש {לקמן כז''':''', ד&quot;ה ורב אמר}, &lt;sup&gt;{{הערה|&quot;הגהות סיני&quot;, וכן ניכר מלשון המשפט ומלשון הסמ&quot;ג הנ&quot;ל. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[ו]לפי שבתי כנסיות שלהם [היו אז]&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד להגיה. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן '''&quot;אז היו&quot;''' בהיפוך לשון, ואינו נראה.}}&lt;/sup&gt; רחוקים מבתיהם ולא היו יכולים לאחר עד [אחר]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;הגהות סיני&quot; ע&quot;פ לשון הסמ&quot;ג הנ&quot;ל. ובכתה&quot;י השונים חסר.}}&lt;/sup&gt; תפלת ערבית, תקנו להם אותם פסוקים שיש בהם שמונה עשרה אזכרות כנגד ברכות של שמונה עשרה, והברכה אח&quot;כ לשבח בעלמא. וכיון שנקבעו שוב לא נסתלקו&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים|(ד)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;.

'''והא קמ&quot;לן דכפרה לא מעכבא'''. 
ואם תאמר מאי קמל&quot;ן, משנה שלימה היא בנגעים ומייתי לה בפרק הערל ביבמות &lt;small&gt;{[[יבמות_עד_ב|עד''':''']]}&lt;/small&gt; טבל ועלה אוכל במעשר, העריב שמשו אוכל בתרומה, הביא כפרתו אוכל בקדשים. ואומר רבי&lt;sup&gt;{{הערה|בכת&quot;י ניו יורק ובעוד כת&quot;י אחרים הגרסא כאן היא '''ואומר ר'''' (קיצור של &quot;רבי&quot;), אך בכת&quot;י אוקספורד הגרסא כאן היא '''&quot;ואומר רבינו&quot;'''. והיותר נראה לענ&quot;ד כגרסת כת&quot;י ניו יורק והשאר, דהלא רבינו מדבר כאן בשם רבו המובהק, ודרכם של בעלי התוס' היה לקרוא לרבם המובהק בשם &quot;רבי&quot; סתם. ובלשון &quot;רבינו&quot; לעומת זאת, השתמשו בהזכירם דברי גדולים אחרים שאינם רבותיהם המובהקים. ועיין עוד מה שכתבתי בהערה האחרונה בדיבור זה.}}&lt;/sup&gt;, כיון שאינו מאריך בלשונו, אשמועינן חידוש אגב אורחיה אע&quot;פ ששנוי [במשנה]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;הגהות סיני&quot;. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''במשמ''''&quot; או '''&quot;במשמע&quot;''' תלוי בכת&quot;י, אך ניכר שטעות סופר הוא.}}&lt;/sup&gt; אחרת. וכן בפרק נערה בכתובות &lt;small&gt;{[[כתובות_מח_א|מח'''.''']]/[[כתובות_מח_ב|מח''':''']]}&lt;/small&gt; לעולם היא ברשות האב עד שתכנס לחופה, לאפוקי ממשנה ראשונה וכו'. ואע&quot;פ שהיא משנה שנויה בפרק אע&quot;פ &lt;small&gt;{שם [[כתובות_נז_א|נז'''.''']]/[[כתובות_נז_ב|נז''':''']]}&lt;/small&gt;, [בית דין של אחריהם]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;הגהות סיני&quot; והוא ע&quot;פ גרסת המשנה שם. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''כדי שהם ברשות אביהם'''&quot; בשיבוש.}}&lt;/sup&gt; אמרו עד שתכנס לחופה. וכן יש בריש [יבמות]&lt;sup&gt;{{הערה|בגרסת כתה&quot;י השונים כתוב כאן '''&quot;בריש ב&quot;מ&quot;''', וכן הוא בתוס' הרא&quot;ש בברכה משולשת. אך הנראה שהגרסא הנכונה היית '''יבמות''' ונשתבש, וכך אכן הגיהו בלשון תוס' הרא&quot;ש שם. וטעם הדבר, כיון שאם נאמר שגורסים &quot;בריש ב&quot;מ&quot;, בהכרח פירושו הוא בתחילת פרק &quot;ב' מידות&quot; וכוונתו לסוגיא במנחות בדף צג ע&quot;א. וא&quot;כ קשה, דהלא הוא אינו בראש הפרק אלא בסופו. ועיין עוד במנחות בדף הנ&quot;ל בתוס' ד&quot;ה &quot;'''הכל'''&quot; שדנו שם בנידון דידן, ושם הזכירו את הראיות שהביא רבינו. וכשהזכירו ראיה זו שאנו דנים בה, כתבו זאת בלשון: &quot;'''וכן בריש יבמות'''&quot; בדומה ללשון רבינו, וא&quot;כ מוכח שכך יש לגרוס גם כאן. וע&quot;ש בתוס' הנ&quot;ל בביאור הראיה מריש יבמות.}}&lt;/sup&gt; &lt;small&gt;{[[יבמות_ג_א|ג'''.''']]}&lt;/small&gt; כדפי' בתוספות. מ&quot;ר&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot; פירש זאת בתור '''&quot;מפי רבי&quot;'''. וכן מצינו בברכות דף נא''':''' בתוס' ד&quot;ה &quot;והלכתא בכולהו&quot;, את הלשון: '''מפי רבי משה הלברט'''. וכפי שאמרתי לעיל שכשמשתמשים בעלי התוס' בלשון זו, בדרך כלל מתייחסת היא לרבם המבוהק. וכשמדברים על שאר גדולים שאינם רבותיהם המובהקים, מתייחסים אליהם בעלי התוס' בדרך כלל בתור &quot;רבינו פלוני בן פלוני&quot; או &quot;רבינו פלוני אלמוני&quot;, אלא א&quot;כ יש להם שם מיוחד כעין &quot;השר מקוצי&quot; שאז מזכירים אותו בשמו המיוחד לו. והכוונה כאן בדברי רבינו היא, לרבינו יצחק הזקן (אחיינו ותלמידו של רבינו תם) ששמו מוזכר בתוס' שבדף בתור &quot;ר&quot;י&quot; בקיצור. והוא היה דודו ורבו המובהק של רבינו.}}&lt;/sup&gt;.

'''ממאי דהאי ובא השמש ביאת שמשו הוא'''. 
פירש רש&quot;י ביאת שמשו, שקיעת החמה&lt;sup&gt;{{הערה|לפנינו ברש&quot;י חסר, וקיים הוא בדפוס שונצינו-פיזרו עם עוד כמה דיבורים החסרים לפנינו. וכפי הנראה הושמטו בטעות בדפוסים מאוחרים (המגיה).}}&lt;/sup&gt;. דילמא ביאת אורו הוא, שיאור&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(2)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; יום השמיני ויטהר האיש בהבאת קרבנותיו. ואין נראה לרבינו שמואל דהוי ביאת אורו זריחת השמש, שלא מצינו ביאה אלא לשון&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(3)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; שקיעה, דכתיב כי בא השמש &lt;small&gt;{[[בראשית_כח_יא|בראשית כ&quot;ח, י&quot;א]]}&lt;/small&gt;, עד בא השמש &lt;small&gt;{[[שמות_כב_כה|שמות כ&quot;ב כ&quot;ה]]}&lt;/small&gt;, ובלשון זריחה הוא אומר השמש יצא על הארץ &lt;small&gt;{[[בראשית_יט_כג|בראשית י&quot;ט, כ&quot;ג]]}&lt;/small&gt;. &lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(4)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;ועוד, לבני מערבא דפשטי &lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot; ע&quot;פ לשון תוספות הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן '''&quot;די ברייתא&quot;''' בשיבוש, או &quot;'''ברייתא'''&quot; בלא מ' בתחילה, תלוי בכת&quot;י.}}&lt;/sup&gt;[מ]ברייתא דלאו ביאת אורו הוא אלא ביאת שמשו דהיינו טהר יומא, ממתניתין משמע הכי, דקתני משעה שהכהנים נכנסים לאכול בתרומתן דהיינו ערבית. ע&quot;כ פירש רבינו שמואל, ממאי דהאי ובא השמש ביאת שמשו הוא שנשקעה כל השמש ברקיע לגמרי, [ומאי וטהר טהר יומא דהיינו צאת הכוכבים]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot; ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש, ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt; דנטהר ב[ו]&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן '''&quot;בא&quot;''', ואינו מובן.}}&lt;/sup&gt; שמשו. דילמא ביאת אורו הוא, תחילת שקיעתו של שמש שנכנס ברקיע ואין למטה אלא צל, והוא תחילת כניסתו ברקיע, ועדיין יש לו שהות חמשה מילין &lt;small&gt;{[[פסחים_צג_ב|פסחים צג''':''']]}&lt;/small&gt; עד שיהיה כולו ברקיע [ויגיע]&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד או כל כעין זה כיון שהלשון מרגשת חסרה, אך המגיהים הגיהו אחרת ולא נראה בעיני. ובכתה&quot;י השונים אינו, ועיין עוד בהערה הבאה.}}&lt;/sup&gt; צאת הכוכבים&lt;sup&gt;{{הערה|הוסיף &quot;המגיה&quot;, שאפשר שהמילים &quot;'''צאת הכוכבים'''&quot; שבכאן הם בעצם תוספת מאוחרת שנשתרבבה לתוך דברי רבינו, שהלא אינם קיימים בלשון תוס' הרא&quot;ש שדבריו מושתתים על דברי רבינו.}}&lt;/sup&gt;. ומאי וטהר טהר גברא, כדאשכחן קרא[י]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;הגהות סיני&quot;, והוא ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt; טובא וטמא עד הערב וטהר &lt;small&gt;{[[ויקרא_יז_טו|ויקרא י&quot;ז, ט&quot;ו]]}&lt;/small&gt;. ומשני, '''אם כן לימא קרא ויטהר'''. אע&quot;ג דבדוכתי טובא כתיב ורחץ בשרו במים וטהר &lt;small&gt;{[[ויקרא_טו_יג|ויקרא ט&quot;ו, י&quot;ג]]}&lt;/small&gt;, האי דאיכא למטעי הוה ליה למכתב ויטהר. והשתא פשטינן שפיר במערבא מברייתא דצאת הכוכבים [דטהר]&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד לגרוס כאן, כיוון שהלשון '''&quot;דהיינו טהר יומא&quot;''' כמו שהיא מרגשת חסרה ביחס למבנה המשפט. ובהתאם להגהתי, הקפתי את האות ד' שבמילה שאחר כך בכדי להתאים הלשון למבנה המשפט. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt; (ד)היינו טהר יומא. ואע&quot;ג דביאת אורו משמע כיסוי הגלגל, מ&quot;מ ביאת שמש דקרא היינו שקיעת השמש לגמרי. ובערוך &lt;small&gt;{[[ספר_הערוך/אות_א#אר(1)|ערך אֹר (אור א')]]}&lt;/small&gt; פירש כפירוש רבינו שמואל [אלא]&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד להגיה. ובגרסת כתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''אך'''&quot;, ואינו נראה.}}&lt;/sup&gt; שמהפך הגירסא, שגורס&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(5)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; ביאת אורו במקום ביאת שמשו&lt;sup&gt;{{הערה|והיא גרסת הגאונים (המגיה).}}&lt;/sup&gt;.
----

===ביאורים===
 '''א.''' כתב הכסף משנה על הרמב&quot;ם בהלכות ק&quot;ש פ&quot;א הי&quot;ג, שיש שואלין מדוע לרבן גמליאל יש שינוי בדרשת הפסוקים. שבשכבך משמע כל זמן ששוכבים במיטתם דהיינו כל הלילה, ולעומת זאת ובקומך מפרש שהכוונה רק בשעה שעוסקים בקימה, ולא כל זמן שהם בתקומה דהיינו כל היום. והמג&quot;א והט&quot;ז בשולחן ערוך או&quot;ח סימן נ&quot;ח סעיף ו' מתרצים על כך, שאמנם בשכבך משמע כל זמן שהוא שוכב במיטתו, מפני שכל זמן שהוא שוכב שפיר קרינן בה בשכבך. אבל ובקומך קרינן רק בזמן שעוסק בקימה בפועל, משום דאחרי כן הוא הולך או יושב או עומד, ואינו נמצא בפעולת קימה ממטתו יותר. (ע&quot;כ תוכן דבריהם). וכך נראה שהיא שיטת רבינו והרא&quot;ש בדעת רבן גמליאל. ור' אליעזר מודה לרבן גמליאל שכך פירוש הדברים, אלא שמבקרה זה כיון שהוקש בשכבך ל-ובקומך לכך הוגבל זמן &quot;בשכבך&quot; לזמן שעוסקים בשכיבה בלבד דומיא דובקומך.
----
 '''ב.''' עתה בקושיא מבין רבינו שהסיבה שהבינה הגמ' שאין פסח כלול בכלל כל הנאכלים ליום אחד, הוא מפני שאין הפסח נאכל ליום אחד אפי' למ&quot;ד שנאכל כל הלילה, כיון שאינו נאכל ביום כלל אלא רק נשחט בו, ולערב הוא דנאכל. ועל זה הקשה, מדוע אי אפשר להבין שפסח כלול מדברי המשנה, הלא בברייתא שהשוותה ביו פסח לחגיגה הנאכלת עמו, נקטה הברייתא שהחגיגה נאכלת ליום ולילה כדין הפסח, אע&quot;פ שהפסח עצמו אינו נאכל ביום אלא רק נשחט בו. אלמא לא קפיד התנא לומר על הפסח שנאכל ליום אחד אע&quot;פ שאינו נכון, ומדוע א&quot;כ לא נאמר זאת אף על משנתנו?
----
 '''ג.''' נראה לבאר כוונת רבינו בזה ע&quot;פ התוס' בפסחים {פט.}. שרצונו לומר, שאפי' אם נאמר שאינו משנה לעניין זה אם כתב או לא כתב לילה בדבריו, ולכן ע&quot;פ זה אפשר להניח שפסח כלול בדברי המשנה, אעפ&quot;כ עדיין אי אפשר לומר שפסח כלול בדברי המשנה. כיוון שבמידה והיתה כוונת המשנה גם לפסח וכדעת ר' עקיבא הסובר שנאכל הפסח כל הלילה, א&quot;כ היה על המשנה לכתוב זאת במפורש ע&quot;מ לבאר לנו שאינה סוברת כהמשנה באיזהו מקומן הסוברת שפסח נאכל עד חצות. ומכיוון שלא כתבה משנתנו במפורש בכדי להוציא משיטת משנת איזהו מקומן, אנו מסיקים מכך שבודאי סוברת היא כדעת המשנה של איזהו מקומן, וגם לשיטתה אכילת הפסח עד חצות. ואלו הם למעשה תמצית כוונת דברי רבינו. ועפ&quot;ז נפרש עתה את דבריו הכתובים כאן: דהיינו שכיוון '''&quot; שאצלנו יש מקום לטעות&quot;''' ולומר שסוברת משנתנו שפסח נאכל עד חצות כשיטת משנת איזהו מקומן, לכך היה עליה לפרש לנו אחרת אם אינה סוברת כך. ולכך כיוון שלמעשה לא פירשה משנתנו אחרת, בהכרח שבאמת אין פסח כלול בדבריה, ובאמת סוברת היא שפסח נאכל עד חצות כהמשנה באיזהו מקומן. אבל שם בברייתא בפסחים {ע.} שהברייתא רק משווה את דיני חגיגה הנאכלת עם הפסח לדיני קרבן הפסח, '''&quot;אין שם מקום לטעות&quot;''' ולחשוב שיאכל הפסח עד חצות או עד עלות השחר אם לא תפרש זאת הברייתא. וזאת מכיוון שאין אנו עוסקים שם בדיני הפסח, אלא בדיני החגיגה הנאכלת עם הפסח. שהלא כל עיסוק הברייתא שם היא להשוות את דיני החגיגה הנאכלת עם הפסח לדיני הפסח עצמו שנאכלת עמו, ללמד שדינם שווה מבלי לדקדק בעד מתי בלילה נאכלת. ולכן אפשר שסוברת הברייתא שם שהפסח נאכל עד חצות או לחלופין עד עלות השחר, ואין שום הכרח לכאן או לכאן מלשונה, שהלא אין זה עיקר עיסוקה. ומימלא '''&quot;אין הברייתא שם חוששת להזכיר יום בדבריה&quot;''' אע&quot;פ שאין הפסח נאכל ביום בפועל. וזאת מכיוון שאין הדקדוק שם על זמני אכילת הפסח, אלא על זמני אכילת קרבן חגיגה שבאופן ההוא בחגיגה הנאכלת עם הפסח, הוגבל זמן אכילתה של החגיגה ליום ולילה כנגד זמני שחיטת ואכילת הפסח, ואע&quot;פ שבדרך כלל נאכלת החגיגה לשני ימים ולילה אחד. ולכן כתבה הברייתא &quot;יום&quot; בהתייחסות לקרבן החגיגה שאכן נאכל ביום כיון שזהו דינו, והוא עיקר עניינה של הברייתא שם.
----
 '''ד.''' '''עניין ראשון:''' יוצא לפי דעת רבינו שטעם תיקון ברכת יראו עינינו היא בכדי להחליף את תפילת העמידה של ערבית, ולא היו מתפללים עמידה כלל אלא הולכים לביתם אחר אמירת יראו עינינו. ויכלו לעשות זאת ע&quot;י צירוף שתי טעמים שהם: '''א.''' שתפילת ערבית רשות. '''וב.''' שלא יכלו אז להתעכב בבתי הכנסת מחוץ לעיר מפני הסכנה. וכך היא שיטת הרא&quot;ש בתוספותיו דף ד''':''', ובפסקיו סימן ה' ובעוד ראשונים. ומוסיף רבינו שכיון שנקבעו אז פסוקים וברכה זו, אף שכיום בתי הכנסיות בתוך העיר ואין חשש סכנה שמשום כך חזרו להתפלל עמידה של ערבית וקבעוה חובה, אעפ&quot;כ לא נתבטלה התקנה וממשיכים לומר יראו עינינו קודם שמונה עשרה של ערבית. אך דעת התוס' שבדף ודעת תוס' רבנו פרץ, שאכן היו מתפללים ערבית גם אז. וסיבת תקנת ברכה זו, היא בכדי להמתין למאחרים שלא ישארו לבד בסיום התפילה מפני הסכנה. (המגיה. וע&quot;ש עוד בדבריו והמקורות.)
 '''עניין שני:''' רבינו לא ביאר מתי נתקנה ברכת יראו עינינו (אלא רק מאיזה טעם נתקנה), וישנם בזה כמה דעות בגאונים ובראשונים. ומכל מקום נראה שמוסכם אצל כולם שתקנה זו נעשתה אחר חתימת התלמוד בזמן תקופת הסבוראים - גאונים, כיון שבזמן הגאונים כבר היית קיימת ודנו עליה.
----
&lt;references /&gt;
----

===[[ברכות_ב_ב|דף ב''':''']]=== 

V++_

'''לצורת הדף [http://www.daf-yomi.com/Dafyomi_Page.aspx?vt=1&amp;massechet=283&amp;amud=4&amp;fs=0 ראה כאן]'''


'''משעה שעני נכנס לאכול פתו במלח עד &lt;sup&gt;{{שוליים|'''(6ב)'''}}&lt;/sup&gt; שעומד ליפטר מתוך הסעודה'''.
ואם תאמר והעני מתי יקרא ק&quot;ש&lt;sup&gt;{{הערה|דאינו יכול לאכול קודם ק&quot;ש כפי שאמרה הגמ' בדף ד''':''' שהזכיר רבינו בסוף דבריו בדיבור זה (התוס' שבדף). וכן קשה הדבר למ&quot;ד משעה שבני אדם נכנסין להסב (תוס' הרא&quot;ש).}}&lt;/sup&gt;, וכי בעניים נכרים&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(7ב)'''}}&lt;/sup&gt; [יהיב]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;הגהות סיני&quot; והוא ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש, וכעין זה ברשב&quot;א. ובכתה&quot;י השונים של רבינו כתוב &quot;'''איכא'''&quot;.}}&lt;/sup&gt; שיעורא למילתיה. &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד ע&quot;פ הרגל לשון בעלי התוס', וכן הוא בלשון תוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[ו]יש לומר, שיקרא ויתפלל בשעה שיכינו לו סעודתו. ורבינו חננאל גריס עד שעה שעומד לישן&lt;sup&gt;{{הערה|כך נמצא לפנינו בגמ' כת&quot;י פירנצה-לורנציאנה. ובכת&quot;י פריס כתוב עד שעה שעומד לישן וליפטר מתוך הסעודה, וכנראה הוא תוצאה של עירוב גרסאות (המגיה). ופירוש הר&quot;ח על ברכות לא זכינו לו אלא רק מעט מזער.}}&lt;/sup&gt;, ומשמע [לגירסתו]&lt;sup&gt;{{הערה|כך הוא בלשון תוס' הרא&quot;ש, וכך נראה דצ&quot;ל גם כאן. ובכתה&quot;י השונים כתוב '''לפי'''' (לפירושו), אך אין נראית לי גרסת כת&quot;י זו נכונה, כיון דאין זה פירושו של ר&quot;ח אלא גרסתו.}}&lt;/sup&gt; שיתפלל ויקרא ק&quot;ש קודם שילך לישן אחר אכילתו. ואין נראה, דהא אמרינן &lt;small&gt;{[[ברכות_ד_ב|לקמן ד''':''']]}&lt;/small&gt; אדם בא מן השדה בערב [וכו']&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot; בהתאם ללשון תוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt; וקורא ק&quot;ש ומתפלל ואוכל פתו ומברך. 

'''ואע&quot;פ שאין ראיה לדבר זכר לדבר וכו''''.
ואם תאמר, והא ראיה גדולה היא ומפקינן מינה במגילה &lt;small&gt;{[[מגילה_כ_ב|כ''':''']]}&lt;/small&gt; שמצאת&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(8ב)'''}}&lt;/sup&gt; הכוכבים עד עמוד השחר לילה [גמור הוא]&lt;sup&gt;{{הערה|בגרסת כתה&quot;י השונים כתוב כאן '''&quot;גמורה היא&quot;''' בלשון נקבה. אך הנראה שצריך לגרוס בלשון זכר, שהלא לילה זכר הוא. לכך הגהתי זאת כאן ובעוד שני מקומות בדיבור זה.}}&lt;/sup&gt; לענין כל דבר שמצותו בלילה. &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד ע&quot;פ הרגל לשון בעלי התוס', וכן הדין בשאר המקומות בדיבור זה. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[ו]יש לומר, דודאי לילה [גמור הוא]&lt;sup&gt;{{הערה|תוקן ללשון זכר כדלעיל. ובגרסת כתה&quot;י השונים כתוב כאן '''&quot;גמורה היא&quot;''' בלשון נקבה וכדלעיל.}}&lt;/sup&gt;, אבל לענין שכיבה שתהא זמנה באותה שעה אינו כי אם זכר. ואם תאמר, כיון דקיימא לן דצאת הכוכבים לילה גמור [הוא]&lt;sup&gt;{{הערה|כצ&quot;ל וכנ&quot;ל, ובכתה&quot;י השונים כתוב &quot;גמור '''היא'''&quot;. והשיבוש ברור, שמצד אחד נקט &quot;גמור&quot; בלשון זכר ומצד שני נקט &quot;היא&quot; בלשון נקיבה.}}&lt;/sup&gt;, [ואמרינן]&lt;sup&gt;{{הערה|כצ&quot;ל לענ&quot;ד, וכן הוא בתוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים כתוב &quot;אני&quot;, וכנראה שהכוונה היית ל-'''אמ'''' (קיצור של &quot;אמרינן&quot;) ונשתבש מריבוי העתקות.}}&lt;/sup&gt; בשלהי במה מדליקין &lt;small&gt;{[[שבת_לה_ב|לקמן לה''':''']]}&lt;/small&gt; כוכב אחד יום, שנים בין השמשות, שלשה לילה. אם כן, למה נחלקו שם &lt;small&gt;{[[שבת_לד_ב|לקמן לד''':''']]}&lt;/small&gt; התנאים בשיעור בין השמשות, ניחזי אנן למנין צאת הכוכבים. [ו]יש לומר, שאין אנו בקיאים בשיעור הכוכבים, כדאמרינן התם &lt;small&gt;{[[שבת_לה_ב|שם]]}&lt;/small&gt; לא כוכבים גדולים הנראים [ביום]&lt;sup&gt;{{הערה|כן הוא בלשון תוס' הרא&quot;ש ובגמ' שלפנינו, וכן הוא בגרסת התוס' שבדף בשבת לה'''.''' בד&quot;ה &quot;תרי תילתי מיל&quot;. ובכתה&quot;י השונים כתוב '''&quot;בלילה&quot;''', והשיבוש ברור.}}&lt;/sup&gt;, ולא קטנים הנראים [בלילה]&lt;sup&gt;{{הערה|כנ&quot;ל בהערה הקודמת. ובכתה&quot;י השונים כתוב '''&quot;ביום&quot;''' בשיבוש.}}&lt;/sup&gt;, אלא בינוניים. ואם תאמר, ולמה לא נחלקו כמו כן בעמוד השחר &lt;sup&gt;{{הערה|&quot;הגהות סיני&quot; והוא ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים כתוב &quot;'''או יתנו'''&quot; בשיבוש.}}&lt;/sup&gt;[ו]יתנו בו זמן מתי הוא. [ו]יש לומר, שזמנו קבוע (ידוע)&lt;sup&gt;{{הערה|מילה זו אינה בלשון תוס' הרא&quot;ש, וכן ניכר שמיותרת היא. &quot;והמגיה&quot; טוען שאפשר שהיא פירוש מאוחר למילה &quot;קבוע&quot; שנשתרבב בטעות ללשון כתה&quot;י השונים.}}&lt;/sup&gt;, כמו שמפרש&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(9ב)'''}}&lt;/sup&gt; בירושלמי בפרק קמא דברכות &lt;small&gt;{[[ירושלמי_ברכות_א_א|הלכה א']]}&lt;/small&gt;. מפי רבי.

'''ר' אחאי&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(10ב)'''}}&lt;/sup&gt; ואמרי לה ר' אחא &lt;sup&gt;{{הערה|נראה שיש להוסיף פה את המילה &quot;'''אומר'''&quot;. וכך הוא בגמ' לפנינו, ובכל הדפוסים ישנים וכתה&quot;י שראיתי.}}&lt;/sup&gt; משעה שרוב בני אדם נכנסים להסב'''.
פרש רש&quot;י לשון אחר, בערבי שבתות. מיהו, למאי דמסקינן דעני וכהן לאו חד שיעורא הוא, (היה)&lt;sup&gt;{{הערה|בלשון תוס' הרא&quot;ש כתוב '''&quot;משמע דהדר&quot;''' בלא המילים '''&quot;היה&quot;''' '''&quot;ואז&quot;''', ועל פי זה הקפתי המילים בסוגרים עגולות אך לא הסרתים. וכן ניכר שמיותרים הם.}}&lt;/sup&gt; משמע (אז)&lt;sup&gt;{{הערה|עיין הערה קודמת.}}&lt;/sup&gt; דהדר למאי דאמרינן מעיקרא דעני &lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot; ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים כתוב '''&quot;כבני&quot;''' או '''&quot;בבני&quot;''' בשיבוש תלוי בכת&quot;י.}}&lt;/sup&gt;[ו]בני אדם בערבי שבתות חד שעורא הוא. ואם כן קשה, &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד להשמיט את ה-'''&lt;big&gt;ו&lt;/big&gt;'''', כי לפי עיניינו הוא המשך המילים &quot;'''ואם כן קשה, למה וכו''''&quot; ולא מתחיל קושיה אחרת.}}&lt;/sup&gt;(ו)למה אין מקשה ר' אחא היינו [רבי חנינא]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot; בהתאם לדברי ר' חנינא בגמ' לפנינו, וברור. ובכתה&quot;י השונים חסר.}}&lt;/sup&gt; דאמר משעה שעני נכנס לאכול פתו במלח. ולפי זה יש לנו לפרש בלשון אחר, דבחול מיירי&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(11ב)'''}}&lt;/sup&gt;. אי נמי, נפרש דיאמר דעני ובני אדם לאו חד שעורא הוא, אך היה לו להקשות ולתרץ כן. ואם תאמר, אם עני ובני אדם לאו חד שיעורא הוא, למה לא שאל התלמוד&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(12ב)'''}}&lt;/sup&gt; הי מינייהו מאוחר. &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד ע&quot;פ הרגל לשון בעלי התוס'. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[ו]יש לומר, דפשיטא ליה כיון דעני אחר צאת הכוכבים דשל בני אדם מוקדם, שממהרים לאכול פתן בערבי שבתות קודם צאת הכוכבים מטעם שהכל מוכן להם, וממהרים פן יכלו הנרות. 

'''ר' חנינא היינו ר' אליעזר'''.
&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[תימה, ו]לימא דשני שיעורי[ם]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;הגהות סיני&quot; ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים כתוב &quot;'''דשאני שיעוריה'''&quot; או &quot;דשני '''שיעוריה'''&quot; תלוי בכת&quot;י.}}&lt;/sup&gt; הם, עני וקדוש היום. &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד ע&quot;פ הרגל לשון בעלי התוס', וכן הוא בתוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[ו]יש לומר דלא מסתבר ליה לחלק כל כך בשעורי זמן שכיבה דקודם צאת הכוכבים.
----
&lt;references /&gt;

== דף ג' ==
===[[ברכות_ג_א|דף ג'''.''']]===

V++_

'''לצורת הדף [http://www.daf-yomi.com/Dafyomi_Page.aspx?vt=1&amp;massechet=283&amp;amud=5&amp;fs=0 ראה כאן]'''


'''תרי תנאי ואליבא דר' מאיר'''.
ואם תאמר, אמאי&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(13ב)'''}}&lt;/sup&gt; לא משני דאידי ואידי חד שעורא הוא. &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד ע&quot;פ הרגל לשון בעלי התוס', וכן הוא בתוס' הרא&quot;ש. אך בכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[ו]יש לומר, דלא מסתבר ליה למימר דרוב בני אדם ממהרין לאכול כל כך בערבי שבתות בזמן שהכהנים [טובלים]&lt;sup&gt;{{הערה|בכתה&quot;י השונים כתוב &quot;'''אוכלים'''&quot;, אך בהכרח שהגרסא כאן היא &quot;'''טובלים'''&quot;, וכן הוא בתוס' שבדף ובתוס' הרא&quot;ש. וגרסת כתה&quot;י השונים טעות סופר היא.}}&lt;/sup&gt; שהוא מבעוד יום. אי נמי אי הוי טעם אמת דעני ובני אדם חד שיעורא הוא, א&quot;כ הוי אחר צאת הכוכבים כיון דשיעור דעני&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(14ב)'''}}&lt;/sup&gt; מאוחר. ועוד לספרים דגרסי&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(15ב)'''}}&lt;/sup&gt; בדרבי אחא בשעה שבני אדם נכנסים להסב בערבי שבתות&lt;sup&gt;{{הערה|כך נמצא בגרסת התלמוד הבבלי כת&quot;י פירנצה-לורנציאנה (המגיה).}}&lt;/sup&gt; לא היה יכול לומר כן, דאם כן ר' מאיר היינו ר' אחא. מפי רבי.  

&lt;sup&gt;{{הערה|דיבור זה מובא בכתה&quot;י השונים לקמן בדף ג' ע&quot;ב אחר ד&quot;ה &quot;ראש האשמורת התיכונה&quot;, והצגתיו במקומו הראוי לו. וכן הוא סדר הדיבורים בתוס' הרא&quot;ש.}}&lt;/sup&gt; ['''כי''']&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot; ע&quot;פ לשון תוספות הרא&quot;ש. אך בכתה&quot;י השונים כתוב כאן '''&lt;big&gt;פי'&lt;/big&gt;''' בשיבוש.}}&lt;/sup&gt; '''קא תשיב משמרה ראשונה בסופה'''&lt;sup&gt;{{הערה|גרסת בעלי התוס' כאן היית שונה מהגרסא שלפנינו, וגרסתם כעין: '''כי קא חשיב משמרה ראשונה בסופה ואמצע דאמצעיתא''' (או דמציעתא) '''ותחילת אחרונה''' (ע&quot;פ כת&quot;י פירנצה-לורנציאנה של הגמ'. &quot;המגיה&quot;).}}&lt;/sup&gt;. (כן)&lt;sup&gt;{{הערה|נראה מיותר, וכן אינו בלשון תוס' הרא&quot;ש. &quot;והמגיה&quot; טוען דשמא היה כתוב '''&lt;big&gt;כו'&lt;/big&gt;''' ונשתבש.}}&lt;/sup&gt; ראיתי כתוב בספר ר' יהודה בן&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(16ב)'''}}&lt;/sup&gt; ברזילי, דתנן בפ&quot;ק דיומא &lt;small&gt;{[[יומא_כ_א|כ'''.''']]}&lt;/small&gt; בכל יום תורמין את המזבח מקרות הגבר [או]&lt;sup&gt;{{הערה|כך היא גרסת המשנה בגמ' הבבלית של יומא ובעוד מקומות, וכן הוא בתוספות הרא&quot;ש (המגיה).}}&lt;/sup&gt; בסמוך לו בין מלפניו בין מלאחריו&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(17ב)'''}}&lt;/sup&gt;, ביום הכפורים מחצות, ברגלים מאשמורת&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(18ב)'''}}&lt;/sup&gt; הראשונה&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(19ב)'''}}&lt;/sup&gt;. וכשיזכור הקב&quot;ה אותן ג' עבודות שהיו בסוף משמרה ראשונה, ובחצות לילה ובתחילת אחרונה&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון#ביאורים_2|(א)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, כביכול אין שמחה לפניו. ויהיב בהו תנא סימנא שיהא אדם מצר ודואג כמו שהקב&quot;ה דואג באותן שעות. וגם ראוי באותה שעה להפיל תחינה על חרבן הבית, שנאמר קומי רוני בלילה &lt;small&gt;{[[איכה_ב_יט|איכה ב', י&quot;ט]]}&lt;/small&gt;. 

&lt;sup&gt;{{הערה|דיבור זה מובא בכתה&quot;י השונים לקמן בדף ו' ע&quot;ב בתוך ד&quot;ה '''&quot;אגרא דבי טמיא&quot;''' בשיבוש, והצגתיו במקומו הראוי לו.}}&lt;/sup&gt; '''למאן דגני בבית אפל'''.
ואם תאמר, והלא ר' אליעזר לית ל[יה]&lt;sup&gt;{{הערה|בכתה&quot;י השונים כתוב כאן '''&quot;לו&quot;''' (או &quot;'''לן'''&quot; בשיבוש תלוי בכת&quot;י), והגהתי הדבר לפי הנראה לענ&quot;ד ע&quot;פ הרגל הלשון בכל מקום. ועוד, שהתוס' מדברים במשפט זה בארמית ו-&quot;'''לו'''&quot; הוא בעברית ואינו מזדווג נכון.}}&lt;/sup&gt; לקמן &lt;small&gt;{[[ברכות_ט_ב|ט''':''']]}&lt;/small&gt; ק&quot;ש בעמוד השחר [מיד]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot;. ובכתה&quot;י השונים כתוב &quot;'''מאי'''&quot;, ואינו מובן.}}&lt;/sup&gt;, אלא עד שיכיר בין תכלת לכרתי&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(20ב)'''}}&lt;/sup&gt;. &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד ע&quot;פ הרגל לשון בעלי התוס', וכן הוא בלשון התוס' שבדף. אך בכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[ו]יש לומר, כשידע מתי יעלה עמוד השחר, אז יוכל לכוין לאותו שיעור. מפי רבי.

&lt;sup&gt;{{הערה|דיבור זה מובא בכתה&quot;י השונים אחר הדיבור שאחריו, והצגתיו במקומו הראוי לו. וכן הוא בסדר הדיבורים בתוס' הרא&quot;ש.}}&lt;/sup&gt; '''אוי לי שהחרבתי את ביתי'''.
כלומר, הרבה יש לי להתאונן ולהצטער על זאת&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(21ב)'''}}&lt;/sup&gt;. ואית דלא גרסי לי(ה)&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot;. ורצונו לומר שאינם גורסים &quot;'''אוי לי'''&quot; אלא רק &quot;'''אוי שהחרבתי'''&quot;, מפני שאין ראוי לומר לשון &quot;אוי לי&quot; כלפי הקב&quot;ה. ואכן בכמה כת&quot;י ישנים של הגמ' הגרסא היא &quot;אוי שהחרבתי&quot; (דברי). ועיין בתוס' הרא&quot;ש ליישוב נוסף לגרסת &quot;אוי לי&quot;.}}&lt;/sup&gt;. ולא גרסי נמי לקמן [אוי לאב]&lt;sup&gt;{{הערה|בכתה&quot;י השונים חסר, והוגה ע&quot;פ לשון תוספות הרא&quot;ש (המגיה). ובכמה כת&quot;י ישנים של הגמ' הגרסא היא &quot;אוי '''&lt;big&gt;לו&lt;/big&gt;''' לאב&quot;.}}&lt;/sup&gt;, אלא גרסי אוי שהגלה את בניו, כלומר אוי לרשעים. מיהו, אתי שפיר [כדפרישית]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot;. ובכתה&quot;י השונים כתוב &quot;'''כדפרש&quot;י'''&quot;. והשערת המגיה שהיה כתוב '''כדפרשי'''' שהוא קיצור של &quot;כדפרישית&quot;, ונשתבש.}}&lt;/sup&gt;.

'''היה לך להתפלל תפלה קצרה'''.
תימה, דהא [תפילה קצרה]&lt;sup&gt;{{הערה|הובא בסוף המשפט, איך היותר נראה שזהו מקומו ובטעות השתרבב לסוף המשפט.}}&lt;/sup&gt; גבי גדודי חיה ולסטים תנן &lt;sup&gt;{{הערה|בהתאם להגהה שהגהתי קודם לכן נראה שיש להוסיף פה את המילה &quot;'''לה'''&quot; לתיקון הלשון, שיהיה כתוב &quot;גבי גדודי חיה ולסטים תנן '''&lt;big&gt;לה&lt;/big&gt;''' לקמן&quot;.}}&lt;/sup&gt; לקמן בפרק תפלת השחר &lt;small&gt;{[[ברכות_כט_ב|כ&quot;ט''':''']]}&lt;/small&gt; (תפלה קצרה)&lt;sup&gt;{{הערה|עיין בהערה הראשונה בדיבור זה.}}&lt;/sup&gt; ולא בדרך שלא במקום סכנה, וכאן בדרבי יוסי לא הייתה סכנה. ואי &lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש, וכך נראה לענ&quot;ד דצ&quot;ל גם כאן.}}&lt;/sup&gt;[ב]הביננו [מיירי]&lt;sup&gt;{{הערה|כנ&quot;ל בהערה קודמת.}}&lt;/sup&gt;, לא אשכחנא דקרי לה לקמן &lt;small&gt;{[[ברכות_כט_א|כ&quot;ט'''.''']]}&lt;/small&gt; תפילה קצרה אלא &lt;sup&gt;{{שוליים|'''(22ב)'''}}&lt;/sup&gt; מעין שמנה עשרה. &lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''ואדרבה'''&quot;.}}&lt;/sup&gt;[ועוד] , &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד נכון להגיה בהתאם ללשון המשפט, אך בכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[ד]קאמר&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(23ב)'''}}&lt;/sup&gt; לקמן &lt;small&gt;{[[ברכות_ל_א|ל'''.''']]}&lt;/small&gt; מאי איכא בין הביננו לתפילה קצרה, [מכלל דהביננו לא מקרי תפילה קצרה]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot; ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש, ובכתה&quot;י השונים אינו. ושיער המגיה, שכנראה מחמת כפילות המילים הדומות &quot;תפילה קצרה, תפילה קצרה&quot; שבסוף כל משפט, הושמט בטעות חלק זה מדברי רבינו, ונראה.}}&lt;/sup&gt;. ועוד, מנא [לן]&lt;sup&gt;{{הערה|המגיה. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt; דגבי דרך דמישתרי הביננו יותר&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(24ב)'''}}&lt;/sup&gt;. דאיכא מאן דאמר לקמן &lt;small&gt;{[[ברכות_כח_ב|כ&quot;ח''':''']]}&lt;/small&gt; בכל יום מתפלל אדם הביננו&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון#ביאורים_2|(ב)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, ולאביי דלייט עלה לקמן &lt;small&gt;{[[ברכות_כט_א|כ&quot;ט'''.''']]}&lt;/small&gt; לא אשכחנא שהוא מחלק בין דרך לעלמא&lt;sup&gt;{{הערה|ומ&quot;מ בכתה&quot;י מינכן, אוקספורד, ופריס כתוב בפירוש &quot;אביי לייט אמאן דמצלי הביננו '''במתא'''&quot;, ומשמע דבדרך מותר אף לאביי. וכן בכת&quot;י פירנצה-לורנציאנה הוסיפו המילה &quot;במתא&quot; מעל השורה בסוף דברי אביי. ועיין עוד לקמן {כט.} בתוס' ד&quot;ה '''לייט וכו'''' מה שכתבו שם בשם &quot;יש ספרים&quot;.}}&lt;/sup&gt;. על כן נראה לרבי , &lt;sup&gt;{{שוליים|'''(25ב)'''}}&lt;/sup&gt;דכולי עלמא&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון#ביאורים_2|(ג)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; אומרים הביננו בדרך והיא תפילה קצרה דנסבא. אבל אין להביא ראיה מדאמרינן לקמן &lt;small&gt;{[[ברכות_ל_א|ל'''.''']]}&lt;/small&gt;, מאי איכא בין הביננו לתפלה קצרה. איכא, דאלו הביננו צריך לומר ג' ראשונות וג' אחרונות, וכי הדר לביתיה לא הדר ומצלי. תפלה קצרה &lt;sup&gt;{{הערה|&quot;הגהות סיני&quot;. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''כי'''&quot; בלא הבנה, וההשערה היא שהוא שיבוש של '''&lt;big&gt;כו'&lt;/big&gt;'''.}}&lt;/sup&gt;[וכו'] דהוה משמע שנתקנה הביננו בדרך, דהא אינו אלא לומר איזה חילוק יש בין הביננו לתפלה קצרה&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון#ביאורים_2|(ד)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. מפי רבי.

'''ועונים אמן יהא שמו&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(26ב)'''}}&lt;/sup&gt; הגדול מבורך'''.
מכאן קשיא לרבי על שיש במחזורים &lt;small&gt;{מחזור ויטרי (מהדורת גולדשימדט) הלכות שחרית, סימן מ&quot;ח&lt;sup&gt;{{הערה|דף נ'.}}&lt;/sup&gt;}&lt;/small&gt; בפירוש קדיש, יהא שמיה רבא מברך, [יהא]&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה להגיה לענ&quot;ד בהתאם לגרסת הדברים בתוס' הרא&quot;ש ושאר בעלי תוס'. אך בכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt; שם י&quot;ה &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד בהתאם ללשון תוס' הרא&quot;ש, ובהתאם להבנת העניין וגרסת הדברים גם בשאר בעלי התוס'. אך בכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[גדול ושלם ו]מבורך לעולם. דהא משמע הכא דאינו כי אם תרגום של שמו [הגדול]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot; ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש. אך בכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;. ומה שפירש שם &lt;small&gt;{מחזור ויטרי שם, באמצעו}&lt;/small&gt; שאינו אומר אותו לשון [עברי]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot;. וכן משמע כדבריו מלשון המחזור ויטרי, עיין שם היטב. וכוונת העניין, שאינו אומר אותו לשון עברי כולו, אלא מתחיל בעברית: &quot;יתגדל ויתקדש&quot;, וממשיך בארמית: &quot;שמיה רבא&quot;. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן '''&quot;תרגום&quot;''' בשיבוש.}}&lt;/sup&gt; כולו, בשביל שהוא שבח נאה והשטן מקטרג אם היה מבין. והוא אינו מבין, דאין מלאכי השרת מכירים בלשון&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(27ב)'''}}&lt;/sup&gt; ארמי &lt;small&gt;{[[שבת_יב_ב|שבת יב''':''']]}&lt;/small&gt;, לא נהירא כלל. אלא נראה הטעם, שהיו רגילים לאומרו ב[דרשא]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;הגהות סיני&quot;, והוא ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''ברשא'''&quot; בשיבוש, וכנראה שנשמטה ה-'''ד'''' באמצע המילה.}}&lt;/sup&gt; שהיו [שם]&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד להגיה שהלשון כאן מרגשת חסרה, וכן הוא בלשון תוס' הרא&quot;ש. אך בכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt; עמי הארץ שאין מכירים אלא לשון&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(28ב)'''}}&lt;/sup&gt; ארמי. וכדאמרינן בשלהי סוטה &lt;small&gt;{[[סוטה_מט_א|מט'''.''']]}&lt;/small&gt; על[מא]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;הגהות סיני&quot;, והוא ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''על'''&quot; בלבד בחיסור אותיות.}}&lt;/sup&gt; אמאי מקיים, אסדרא דקדושתא ואיהא שמיה רבא דאגדתא.
----
&lt;references /&gt;
----

===[[ברכות_ג_ב|דף ג''':''']]===

V++_

'''לצורת הדף [http://www.daf-yomi.com/Dafyomi_Page.aspx?vt=1&amp;massechet=283&amp;amud=6&amp;fs=0 ראה כאן]'''


'''במקומן חיישינן'''.
ואם תאמר, והא אמרינן בתרי ופריצי דליכא [אלא]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ תוס' חכמי אנגליה. אך בכתה&quot;י השונים חסר, וגרם לכמה מגיהים להגיה דברים אלו לא נכון מחמת הקושי.}}&lt;/sup&gt; חשד ולא מזיקין. &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד ע&quot;פ הרגל לשון בעלי התוס'. אך בכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[ו]יש לומר דהיינו בסתמא, אבל הכא מיירי שידוע&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(29ב)'''}}&lt;/sup&gt; שמזיקין רגילים שם. אי נמי איפכא, דמסתמא יש לחוש למזיקין, אבל התם איירי&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(30ב)'''}}&lt;/sup&gt; שידוע לנו שאין מזיקין רגילים שם כלל&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון#ביאורים_2|(ה)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. מפי רבי. 

'''ראש האשמורת התיכונה'''.
במחנה מדין משתעי קרא, ומלכותא דרקיעא כעין מלכותא דארעא. 

'''ר' יהושע&lt;sup&gt;{{הערה|בכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''רבי יהושע בן לוי'''&quot;. אך טעות סופר הוא, דהלא תנא זה הוא ר' יהושע סתם דהוא ר' יהושע בן חנניא.}}&lt;/sup&gt; אומר עד שלש שעות'''. 
פירוש, עד סוף שלוש שעות. שכן בני מלכים עומדים בשתי שעות ביום&lt;sup&gt;{{הערה|נראה לענ&quot;ד בכוונת רבינו דהיו עומדים בסוף שתי שעות בתחילת שעה שלישית כפי שכתב רש&quot;י, דאי לאו הכי נמצא דשעה שלישית איננה זמן קימה והיאך יקראו בני מלכים בה. וכן משמע מלשונו דר' יהושע שאמר &quot;שכן דרך בני מלכים '''לעמוד בשלש שעות'''&quot;  דסוף עמידתם היא לכל הפחות בתחילת שעה שלישית, דאי לאו הכי לא היה שייך לומר &quot;לעמוד בשלש שעות&quot; אלא &quot;בשתי שעות&quot;. וכאן שכתב רבינו דעומדים &quot;בשתי השעות&quot;, נראה דכוונתו שעומדים אחר שתי שעות שלימות, לאפוקי שעה שלישית שאינה אלא תחילתה. וכן רבינו בעצמו לקמן בדף ז' ע&quot;א בד&quot;ה &quot;בתלת שעי קמייתא&quot; הביא את דברי רבינו שמעיה וכתב בשמו שהמלכים קמים בשעה שלישית. ואם אינו סובר כשיטתו היה צריך שלא להזכיר דבריו או לחלוק עליו, ומכך שלא עשה זאת משמע דהכי סבירא ליה לרבינו גם כן.}}&lt;/sup&gt; כדאמרינן הכא, ויקראוה בשעה שלישית.

'''אלא לדברי תורה וכ&quot;ש מילי דעלמא'''. 
ואם תאמר, והא אמרינן לקמן בפרק מי שמתו &lt;small&gt;{[[ברכות_יח_א|יח'''.''']]}&lt;/small&gt; דדברי תורה אסורים &lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש. אך בכתה&quot;י השונים כתוב &quot;'''יותר למת'''&quot; 
 או &quot;'''למת'''&quot; (תלוי בכת&quot;י) בשיבוש.}}&lt;/sup&gt;[לפני ה]מת משום לועג לרש &lt;small&gt;{[[משלי_יז_ה|משלי י&quot;ז, ה']]}&lt;/small&gt;, והא לא שייך במילי דעלמא. &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד ע&quot;פ הרגל לשון בעלי התוס', וכן הוא בתוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[ו]יש לומר, דהיינו תוך ארבע אמות כדקאמר&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(31ב)'''}}&lt;/sup&gt; התם. והכא חוץ לארבע אמות שמותר אז בדברי תורה כדמשמע התם &lt;small&gt;{[[ברכות_יח_א|שם]]}&lt;/small&gt;, וכדאמרינן בירושלמי דמי שמתו &lt;small&gt;{[[ירושלמי_ברכות_ג|פ&quot;ג, ה&quot;א]]}&lt;/small&gt;, ושם יש יותר גנאי במילי דעלמא.&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון#ביאורים_2|(ו)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;

'''כיון שהגיע חצות לילה רוח צפונית מנשבת'''.
דהא ארבע רוחות מנשבות בכל יום. רוח מזרחית בשש שעות ראשונות של יום, ורוח מערבית בשש שעות אחרונות, ורוח דרומית בתחילת הלילה, ורוח צפונית [בחצות הלילה. ואע&quot;ג דאמרינן בפרק לא יחפור &lt;small&gt;{[[בבא_בתרא_כה_א|בבא בתרא כה'''.''']]}&lt;/small&gt; ורוח צפונית]&lt;sup&gt;{{הערה|בברכה משולשת הגיהו '''בלשון תוס' הרא&quot;ש''' (שדבריו דומים לדברי רבינו) אחרת, אך הגהה זו לא נראתה בעיני כלל. ולכך הגהתי ע&quot;פ מה שנראה לענ&quot;ד שהוא כפי לשון רש&quot;י, ובהתאם ללשון תוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים חסר כל זה.}}&lt;/sup&gt; מנשבת עם כולם, [מ&quot;מ]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש, ובכתה&quot;י השונים חסר.}}&lt;/sup&gt; כשהייתה לבד[ה]&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה להגיה לשונית, שהלא רוח נקבה היא. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''לבד'''&quot; בלשון זכר.}}&lt;/sup&gt; בחצי הלילה הייתה בחזקה ובגבורתה ועורר הכינור. &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד להגיה בהתאם למבנה לשון המשפט.}}&lt;/sup&gt;[ו]משמע נמי שאין מתחלקים לפי גודל הלילות והימים&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון#ביאורים_2|(ז)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, וכן לא [משתנה]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;הגהות סיני&quot;. ובכתה&quot;י השונים חסר.}}&lt;/sup&gt; לעולם סדר השעות&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון#ביאורים_2|(ח)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. וכן משמע לפי סדר חנ&quot;כל ש&quot;צם &lt;small&gt;{[[שבת_קכט_ב|שבת קכט''':''']]}&lt;/small&gt;, דקיל&quot;ן שלעולם יש י&quot;ב שעות ביום וי&quot;ב שעות בלילה&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון#ביאורים_2|(ט)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. ור' יהושע נמי שהזכיר לעיל &lt;small&gt;{[[ברכות_ט_ב|ט''':''']]}&lt;/small&gt; שלש שעות , וכן לקמן בפרק תפלת השחר &lt;small&gt;{[[ברכות_כו_א|כו'''.''']]}&lt;/small&gt; דמזכ[י]ר&lt;sup&gt;{{הערה|כצ&quot;ל לענ&quot;ד. אך בכל כתה&quot;י כתוב &quot;דמזכר&quot; בשיבוש.}}&lt;/sup&gt; זמן ארבע שעות, אם היו משתנות לפי גודל הלילות והימים, היה לו להזכיר שליש היום או רביע היום&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון#ביאורים_2|(י)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;.   

'''ואין הבור מתמלא מחולייתו'''.
פירש רש&quot;י, דעוקר חוליא&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(32ב)'''}}&lt;/sup&gt; מבור כרוי(ה)&lt;sup&gt;{{הערה|הגהתי ללשון זכר, כיון שהענין חוזר על בור ו-&quot;בור&quot; זכר הוא. ועיין בהערה הבא לחיזוק דברי.}}&lt;/sup&gt; וחוזר ומשליכה&lt;sup&gt;{{הערה|כאן הוא לשון נקבה כיון שחוזר על החוליא שהיא נקבה, ומיד כותב '''&quot;לתוכו&quot;''' בלשון זכר מכיון שחוזר בזה על הבור שהוא זכר. והרי זה סייעתא למה שכתבתי בהערה קודמת.}}&lt;/sup&gt; לתוכו, אין&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(33ב)'''}}&lt;/sup&gt; מתמלא ממנה. וקשה לרבינו תם דהא אין המשל דומה לענין, שהן נוטלים ממון מאלו ונותנים לאלו. ואם היו נוטלים ממון מן העניים וחוזרים ונותנים להם, אז היה דומה למשל&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון#ביאורים_2|(יא)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. על כן פירש רבינו תם, אין הבור מתמלא מחולייתו פירוש ממקום כרייתו&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(34ב)'''}}&lt;/sup&gt;, שלא יתמלא הבור מים מן המים הנובעים בו. והכי נמי אמרינן במדרש שמואל &lt;small&gt;{פרק כ&quot;ז, ג'}&lt;/small&gt;, אין הבור מתמלא מים מחולייתו אלא [א&quot;כ]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים חסר.}}&lt;/sup&gt; ממשיכים לו אמת המים ממקום אחר, כן לא יוכלו לפרנס &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה להגיה לענ&quot;ד בהתאם למבנה לשון המשפט, ואע&quot;פ שאינו מוכרח. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[ה]עניים אם לא יפשטו ידיהם בגדוד. והא דאמרינן לקמן בפרק הרואה &lt;small&gt;{[[ברכות_נט_א|נט'''.''']]}&lt;/small&gt; נטל שני כוכבים מכימה והביא מבול לעולם, ובתר הכי קאמר נטל שני כוכבים מעש והחזירם לכימה. ופריך, ונמלייה מדידיה&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(35ב)'''}}&lt;/sup&gt;, ומשני אין הבור מתמלא מחולייתו. והשתא לפירוש רש&quot;י אתי שפיר טפי&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון#ביאורים_2|(יב)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, שסובר ששני כוכבים של כימה לא אבדו, ולכך מקשה שיחזירם לה כמו ש[היו]&lt;sup&gt;{{הערה|המגיה. אך אפשר גם להגיה &quot;כמו '''שהיה'''&quot;. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;כמו '''שהוא'''&quot;.}}&lt;/sup&gt; בתחילה. ומשני, אין הבור מתמלא מחולייתו כמו בתחילה. אבל לפירוש רבינו תם צריך לפרש, שאבדו אותם שני כוכבים&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון#ביאורים_2|(יג)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. ופריך, ונמלייה מדידיה&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(36ב)'''}}&lt;/sup&gt;, כלומר ירדד כמכה בקורנס וירחיב הכוכבים למלאת הנקב. [ומשני]&lt;sup&gt;{{הערה|בכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''ומתרץ'''&quot; בלשון עברי. אך הנראה לענ&quot;ד כמו שהגהתי, שהרי כך היא לשונו לעיל לגבי פירוש שיטת רש&quot;י. ועוד שבלשון הקושיא בפירוש שיטת ר&quot;ת, השתמש רבינו בלשון ארמי &quot;'''ופריך'''&quot;, וא&quot;כ מסתבר דגם בתשובה ישתמש בלשון ארמי.}}&lt;/sup&gt;, אין הבור מתמלא מחולייתו אם לא [יביא ממקום]&lt;sup&gt;{{הערה|בהתאם ללשון תוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;אם לא '''יבא במקום'''&quot; בשיבוש.}}&lt;/sup&gt; אחר, [ומנהגא]&lt;sup&gt;{{הערה|בגרסת כתה&quot;יהשונים הגרסא היא &quot;'''ומלכותא דרקיעא כעין מלכותא דארעא'''&quot; ולא זכיתי להבין עינינו, דמה עניין מלכות שמים לענייננו?. אי לכך הגהתי על פי לשון ספר הישר לר&quot;ת סימן שמ (בדפוס ראשון דשנת תקע&quot;א). ובזה מובן, דבא להשוות מנהג כוכבי הרקיע למנהג הארץ. וכנראה שהמעתיק נמשך בלשונו אחר הלשון שהזכיר בדיבור המתחיל &quot;ראש האשמורת התיכונה&quot;.}}&lt;/sup&gt; דרקיעא כעין [מנהגא]&lt;sup&gt;{{הערה|עיין הערה קודמת.}}&lt;/sup&gt; דארעא. ויש ספרים דגרסי&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(37ב)'''}}&lt;/sup&gt; התם וליהדרינן לה, משמע שלא אבדו. ולא תיקשי דהיכא אשכחנא בור גבי מים נובעים, [דלא מקרי בור]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש, אך בכתה&quot;י השונים חסר.}}&lt;/sup&gt; אלא גבי מכונסים. דטובא אשכחנא, כמו בור הגולה דמדות &lt;small&gt;{[[משנה_מדות_ה_ד|פ&quot;ה, מ&quot;ד]]}&lt;/small&gt;, ובור של עולי בבל &lt;small&gt;{[[נדרים_מח_א|נדרים מח'''.''']]}&lt;/small&gt;. וריב&quot;א פירש אין הבור מתמלא מחולייתו, כמו חוליית הבור והסלע &lt;small&gt;{[[משנה_שבת_יא_ב|שבת פי&quot;א, מ&quot;ב]]}&lt;/small&gt;. כלומר, אין רגילים לעשות שפה [גבוהה לבור]&lt;sup&gt;{{הערה|כצ&quot;ל בהתאם ללשון תוס' הרא&quot;ש, איך בכתה&quot;י השונים כתוב &quot;'''לבור גבוה'''&quot; ולשון מגומגמת היא.}}&lt;/sup&gt;, שאם תשליך החוליא&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(38ב)'''}}&lt;/sup&gt; לתוך עומקו ש[י]תמלא&lt;sup&gt;{{הערה|בכתה&quot;י כתוב &quot;'''שתתמלא'''&quot;. אך כיוון שבור לשון זכר הוא ותתמלא לשון נקבה, אינו מתיישב נכון. לכך הגהתיו ללשון זכר.}}&lt;/sup&gt; ממנה. ורבי פירש, שאם תחפור חוליא&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(39ב)'''}}&lt;/sup&gt; בבור זה ותניחנה מצד זה אינו מתמלא, כי מה שנתן בצד זה חסר בצד זה. כך מה שנפרנס העניים חסר מן העשירים. מפי רבי.

'''ונמלכים בסנהדרין'''. 
כדתנן &lt;small&gt;{[[משנה_סנהדרין_א_ה|סנהדרין פ&quot;א, מ&quot;ה]]}&lt;/small&gt; אין מוציאין למלחמת הרשות אלא על פי בית דין של שבעים ואחד. וגם הם היו בעלי עצה וגבורה.

'''וכן הוא אומר ועצת אחיתופל וכו''''.
מפרש בירושלמי &lt;small&gt;{[[ירושלמי_סנהדרין_י#הלכה_ב_גמרא|סנהדרין פ&quot;י, ה&quot;ב]]}&lt;/small&gt; שהיו שואלים אח&quot;כ באורים ותומים ומוצאים כדבריו, שנאמר כאשר ישאל איש בדבר האלוקים.
----

===ביאורים===
 '''א.''' ואע&quot;פ שקרות הגבר בסמוך לו '''הוא''' הזמן השלישי שתורמין בו המזבח, והוא אין זמנו בתחילת המשמרה השלישית דהיא עלות השחר אלא זמן מועט קודם לכן. מ&quot;מ כיון דקרות הגבר אין זמנו מוגדר, נקבע כאן זמן עלות השחר לזמן שכנגדו כיון שהוא מוגדר וסמוך לו. כך נראה לענ&quot;ד.
-------------------------------------------------------------------------------
 '''ב.''' לקמן במשנה בדף כח: שנינו דרבי יהושע סובר שמתפלל אדם בכל יום הביננו (מעין שמונה עשרה), ועל שיטה זו קילל אביי בגמ' שלא להתפלל אותה. והנראה שהזכיר רבינו שיטה זו דר' יהושע עם קללת אביי דווקא בתור המקור לקושיתו, כיון שרוצה רבינו לומר בזה דלדעתו למ&quot;ד '''שאין''' אדם מתפלל הביננו בכל יום אין רלוונטיות לשאלתנו, כיון דאין לו תפילת הביננו כלל. וכן לר' עקיבא שפוסק שיכול לאומרה גם בבית הכנסת אם אין שמונה עשרה שגורה בפיו, א&quot;כ הוא הדין דיוכל לאומרה בדרך אם דעתו טרודה. ואפי' למ&quot;ד שמתפלל אדם תפילת שמונה עשרה בכל יום, '''בלא קיללת אביי''' מותר הוא להתפלל הביננו בבית הכנסת אף אם בקיא בשמונה עשרה ברכות וכל שכן בדרך. ויוצא א&quot;כ דלכל השיטות הנ&quot;ל אין מקום להקשות כלום. ורק לאביי שקילל והגביל את היתר השימוש בתפלת הביננו למ&quot;ד שמתיר להתפלל הביננו בכל יום, יש מקום למצוא הגבלה של היתר בדרך. דאף לאביי שאין דעתו נוחה בתפילה זו, לא מסתבר שיקלל את מי שאנוס ומוכרח להשתמש בה כגון בדרך, אלא שאין ראיה מדברי הגמ' לחלק לשיטתו בין דרך לעלמא לפי גרסתנו בגמ'. ולכך הוקשה זאת לרבינו.
-------------------------------------------------------------------------------
 '''ג.''' בגרסא כת&quot;י אוקספורד הגרסא היא &quot;דכ&quot;ע&quot; (דכולי עלמא) בלא ל', ואומר המגיה שהכוונה בזה שכולם אפי' מי שאינו נמצא במקום גדודי חיה ולסטים, יכולים לומר הביננו בדרך. ומביא ראיה שכך פירוש העניין מלשון חידושי הרא&quot;ה (דפוס תשס&quot;ז} בדף טו (מדפי הספר) שהזכיר עניין זה שדנו בו תוס', ומסיק &quot;'''ושמעינן מינה דכולי עלמא בדרך שארי לצלויי לכתחילה הביננו'''&quot;. אך שאר כת&quot;י של רבינו גורסים &quot;ד'''&lt;big&gt;ל&lt;/big&gt;'''כולי עלמא&quot;. ואולי אפשר ליישב בדוחק לגרסתם, דהכוונה דבין למאן דאמר '''שאין''' מתפלל אדם הביננו בכל יום, ובין לאביי דלייט עלה, לכולם מותר לומר הביננו בדרך. אך היותר נראה כהבנת הרא&quot;ה. ומכל מקום נראה דאף לגרסא הגורסת &quot;'''דכולי עלמא'''&quot;, בכלל כוונת הדברים היא שלכל השיטות (דהיינו דאף למאן דאמר ש&lt;big&gt;'''אין'''&lt;/big&gt; אדם מתפלל הביננו בכל יום) מותר להתפלל בדרך הביננו (ולאפוקי מההבנה הקודמת שלמ&quot;ד אין אדם מתפלל הביננו בכל יום, אין תפילת הביננו כלל ואפי' בדרך). ומ&quot;מ כוונת ר&quot;י (רבו של רבינו) לומר בתירוצו, דלא כמו שהבנו עד עכשיו דכל דיוני החכמים היו על השימוש בהביננו בין בעיר ובין בדרך. אלא כל דיוני התנאים והאמוראים על הביננו מתחילים אך ורק כשהאדם בעיר, אבל בדרך לא דנו בזה דודאי מותר לכולי עלמא.
-------------------------------------------------------------------------------
 '''ד.''' דהיינו '''שאף''' בלא תירוצו של ר&quot;י אין ראיה שהביננו נתקנה בדרך, כיון שהיה אפשר לומר שדברי הגמ' האלו נאמרו רק בכדי לפרש חילוק דיניה של הביננו מתפילה קצרה שכל אמירתה היא רק בדרך במקום לסטים, ולעיקר הדין '''בלא קיללת אביי'''. וזה בין למ&quot;ד מתפלל אדם הביננו בכל יום ובין לדעת ר' עקיבא שם שסובר שנתקנה עבור מי שאינו בקיא (שלשיטתם אפשר לאומרה אפי' בבית הכנסת, ואין חילוק מיוחד לדרך). אבל אחר קללת אביי היינו סוברים (בלא תירוץ ר&quot;י) שאין להתפלל הביננו כלל ואפי' בדרך. ומ&quot;מ אפי' אחר תירוץ ר&quot;י  אין שום הכרח מגמ' זו שעיקר תקנת הביננו היא בדרך, כיון שהשימוש בה בדרך הוא רק מסתעף להיתר להשתמש בה במקום אחר, דהיינו או להיתר להשתמש בה במקום שמונה עשרה אם רוצה או להיתר למי שאינו בקיא בשמונה עשרה למר כדאית ליה ולמר כדאית ליה, אך לא במיוחד לדרך. ואפי' למ&quot;ד אין אדם מתפלל הביננו בכל יום (אחר תירוצו של ר&quot;י), כל ההיתר להשתמש בה בדרך הוא מפני שהוא סבור שנתקנה למקרים של אונס, ובדרך נחשב לאונס מפני שמפסיקים בו עוברי דרכים, אך לא נתקנה במיוחד עבור הדרך כמו שנתקנה התפילה קצרה (דברי). אך תוס' הרא&quot;ש והרשב&quot;א אכן הוכיחו מכאן דהביננו נתקנה בדרך (המגיה)
----
 '''ה.''' &quot;והמגיה&quot; הקשה א&quot;כ איך יתיישב לפי&quot;ז פירוש המילה &quot;במקומן&quot;. ונלענ&quot;ד ליישב, דלפירוש זה &quot;במקומן&quot; הכוונה במקומות שרגילים להיות מצויים בהם, והיינו סתם חורבות דהם מקום המוחזק ורגיל במזיקין. והגמ' שהעמידה הברייתא שאסרה בחשד אף בלא חשש מפולת ומזיקין (בחדתי ובתרי ופריצי), מדברת דווקא במקום שידוע לנו שאין מזיקין מצויין שם, אלא שחוששים שמא יזדמן לשם מזיק מפני שהוא מקום עזוב, ולכך לא יכנס אפ' בהכי כשהוא יחידי.
------------------------------------------------------------------------------- 
 '''ו.''' דהיינו שבתוך ארבע אמות דהוא אסור משום לועג לרש בדברי תורה, הרי יש איסור חמור יותר בעיסוק בדברי תורה דהוא גם משום לועג לרש וגם משום כבוד המת, מהאיסור לעסוק בדברים בטלים דאינו אלא משום כבוד המת שנראה כאילו נתייאש מליטפל בו. אך מחוץ לארבע אמות דאינו אלא משום כבוד המת, העיסוק בדברים בטלים יש בו יותר גנאי מעיסוק בדברי תורה כיון דחשובים הם.
-------------------------------------------------------------------------------
 '''ז.''' רצונו ז&quot;ל להוכיח מכאן שחישוב השעות הוא לעולם לפי שעות זמניות, דהיינו שלעולם מחלקים את היום ל-12 שעות ואת הלילה ל-12 שעות בין בימים והלילות הארוכים ובין בימים והלילות הקצרים. ובא לאפוקי שאין מחלקים את ה24 שעות ל24 חלקים שווים כך שכל חלק יחשב לשעה, שהם הנקראים שעות שוות או שעות בינוניות. ומה שכתב רבינו &quot;שאין מתחלקים לפי גודל הלילות והימים&quot;, הכוונה היא אין שאין אומרים שבימים ארוכים לדוג' מתחלקים השעות באופן שיש 18 שעות ביום ובלילה 6 שעות, שבזה נמצא שמתחלקים השעות לפי גודל הימים והלילות. אלא לעולם שתים עשר שעות לזה ושתים עשר שעות לזה.
------------------------------------------------------------------------------- 
 '''ח.''' נראה לענ&quot;ד כוונתו בזה, שמכאן משמע שאין משתנים זמני נשיבת הרוחות כשמשתנים אורך וקוצר היום והלילה. 
 '''וכן נראה מהזוהר הקדוש''' בפרשת בראשית שאומרים חז&quot;ל על ענין זה וז&quot;ל: ותאנא, אמר ר' יצחק ארבע רוחות מנשבות בכל יום, מארבע רוחות העולם. רוח מזרח מנשבת מהבוקר ועד חצי היום וכו' רוח מערב מנשבת מחצי היום עד הלילה וכו' רוח דרום מנשבת מרישא דליליא עד פלגות ליליא וכו' רוח צפון מנשבת מחצי הלילה עד הבוקר (עכ&quot;ל הזוהר הקדוש). ומשמע מזמני נשיבת הרוחות, שחישוב זמני השעות בזמני נשיבת הרוחות הוא ליום בפני עצמו וללילה בפני עצמו. ולכך, אין משתנה לעולם זמני נשיבתם של הרוחות, אלא כל רוח נושבת בשעה שלה בין בימים הארוכים ובין בימים הקצרים.
------------------------------------------------------------------------------- 
 '''ט.''' שצ&quot;ם חנכ&quot;ל הם ראשי תיבות לשמות כוכבי המזלות המשמשים במהלך היום שהם: שבתאי, צדק, מאדים, חמה, נוגה, כוכב, לבנה. וסדר שצ&quot;ם חנכ&quot;ל שהוזכר הינו לפי סדר תחילת שימושם בשעה שנתלו בשמים בתחילת ליל רביעי. ששעה ראשונה של ליל רביעי שימש שבתאי, ובשעה שאחרי צדק, ובשעה שלישית מאדים וכו', ואחר שבע שעות, חוזר שבתאי ומשמש שוב ואחריו צדק וחוזר חלילה. ולפי סדר זה, כל תחילת לילה מימי השבוע מתחיל לשמש בו מזל אחר משבעת המזלות, שבתחילת ליל ראשון שהוא מוצ&quot;ש משמש מזל כוכב, ובליל יום שני משמש מזל צדק וכו' לפי סדר סימני המזלות כצנ&quot;ש חל&quot;ם. וכן בכל תחילת יום מימי השבוע מתחיל לשמש בו מזל אחר, שבתחילת יום ראשון משמש מזל חמה, ובתחילת יום שני משמש מזל לבנה וכו' לפי סדר סימני המזלות חל&quot;ם כצנ&quot;ש. ונמצא א&quot;כ, שחישוב השעות נעשה ליום בפני עצמו ולילה בפני עצמו, שאם תאמר שהמדובר הוא לפי שעות שוות, נמצא א&quot;כ שאין המזלות מתחילות לשמש בתחילת ימי השבוע לפי הסדר הנ&quot;ל כפי שאמרנו, אלא רק בזמנים שהיום והלילה שווים. שהלא אין שתים עשר שעות הלילה בשעות שוות, מסתיימות בתחילת היום ממש ברוב ימי השנה.
------------------------------------------------------------------------------- 
 '''י.''' רצונו לומר, שאם המדובר הוא בשעות שוות, נמצא שיש יותר משתים עשר שעות ביום או פחות מכך ברוב ימי השנה, וא&quot;כ לבוא ולומר שלש שעות או ארבע שעות אינו מדד נכון לשליש היום או לרביע היום, שאפשר שהם יותר מכך או פחות מכך. ולכך אם ובאמת כוונתם היית לשעות שוות, היה להם לנקוט בלשון שליש היום ורביע היום שהם גדר הזמן הנכון. ולפיכך מסיק רבינו שבהכרח חז&quot;ל חישבו את הזמנים לפי שעות זמניות, שלעולם שתים עשרה שעות ליום ושתים עשרה שעות ללילה. ולכן שלש שעות וארבע שעות הם גדר זמן נכון לשליש היום ורביע היום.
------------------------------------------------------------------------------- 
 '''יא.''' מה שנראה בעיני ישוב לדעת רש&quot;י בזה הוא, שדפנות הבור החפור הוא במשל העניים, וחסרון העפר שבבור החפור, הוא במשל חסרון ממונם. ודפנות קרקעית הבור שמלא עפר הוא במשל העשירים, והעפר שבקרקעית הוא במשל ממון העשירים. וכשאתה נוטל מן העפר שבתחתית הבור ומחזיר העפר חזרה, אינו מתמלא חיסרון הבור בכך. ושפיר הוי דומה לנמשל. דהבור הוא במשל כלל ישראל, ונטילת העפר מתחתית הבור ונתינתו בחזרה, הוא במשל נטילת הממון מן העשירים ונתינתו לעניים להשלים חסרונם. ואח&quot;כ ראיתי דכן אמר הגר&quot;א מוילנא זצ&quot;ל באמרי נועם, דהבור הוא במשל כלל ישראל וז&quot;ל: '''לפי פרש&quot;י שלפנינו שכתוב העוקר חוליא מבור כרוי וכו' אתי שפיר. דהם אמרו לו עמך ישראל וכו', פי' כלל ישראל בין עשירים בין עניים. ונמצא דהם דומים בכלל כבור כרוי(ה) שאינו מלא מהם וכו''''. וכן בספר קדושה וברכה לבעל סמיכת חכמים כתב על קושית ר&quot;ת, וז&quot;ל: '''לכאורה אין מקום לקושייתם, כי רש&quot;י סובר שכל ישראל הם כאיש אחד כדאשכחן בכמה דוכתי''' וכו' '''ושפיר הוא דומה לנמשל ממש. וק&quot;ל.''' והנראה שכוונתם של הגר&quot;א והקדושה וברכה בזה הוא כפי שאמרנו, שתוכן הבור מכוון על כלל ישראל, אלא שהחסרון שבבור על חסרון ממון העניים והעפר שבתחתית הבור על ממון העשירים כנ&quot;ל.
------------------------------------------------------------------------------- 
 '''יב.''' אך ראה תוס' המקביל בסנהדרין טז'''.''' שהקשו על רש&quot;י מגמ' זו של כימה. אך יש מקום לתרץ בפשטות, דאף פה אין זה ראיה גמורה לרש&quot;י, אלא כוונת רבינו שגמ' זו יותר מתיישבת עם דברי רש&quot;י מאשר עם דבריו של ר&quot;ת. שאין בהבנת ר&quot;ת שום דמיון להבנת הדברים ששם, והוצרך רבינו להסביר הבנה אחרת בדברים שבגמ' שם, על מנת שיתאפשר לדמות הדברים להבנתו של ר&quot;ת.
------------------------------------------------------------------------------- 
 '''יג.''' אך ראה בספר הישר לרבינו תם סימן תיט (במהדורת דבליצקי) שסובר לכאורה שלא אבדו, וז&quot;ל: '''וההיא דהרואה פריך, ונימליה מדידיה. ה&quot;פ, ירחיב ויאריך ב' כוכבי כימה וימלא וכו'''' וא&quot;כ בפירוש כתב דצריך להאריך ולהרחיב השני כוכבים שנטל ולא את הכוכבים שנותרו, וא&quot;כ לא אבדו. אך אפשר שהמילה '''ב'''' טעות סופר היא, וא&quot;כ אתיא שפיר עם דברי רבינו. ואכן בספר הישר בדפוס ראשון דשנת תקע&quot;א כתוב: '''ה&quot;פ יאריך וירחיב כוכב[י]''' (כצ&quot;ל) '''כימה''' בלא האות '''ב''''. והמגיה טוען ביחס לגרסה שגורסת ב', שאפשר שהגרסא היית &quot;יאריך וירחיב &lt;big&gt;'''ב'''&lt;/big&gt;כוכבי כימה&quot; והופרדה ה-ב' בטעות. ומ&quot;מ כך או כך אותם שתי כוכבים אינם מוזכרים בפירוש בדברי ר&quot;ת. ולגבי מה שכתב רבינו בלשון המורה על כך שכביכול הוא זה שחידשו בדעת ר&quot;ת. צריך לפרש דכוונתו לומר, דפירוש דברי ר&quot;ת כשאמר &quot;יאריך וירחיב כוכבי כימה&quot;, הכוונה לכוכבים שנותרו ולא על אותם ב' כוכבים שנטל, דהם אבדו. דהיינו שבא לפרש דברי ר&quot;ת שכתב בספר הישר ולא לחדשם מאפס.
----
&lt;references /&gt;

== דף ד' ==
===[[ברכות_ד_א|דף ד'''.''']]=== 

V++_

'''לצורת הדף [http://www.daf-yomi.com/Dafyomi_Page.aspx?vt=1&amp;massechet=283&amp;amud=7&amp;fs=0 ראה כאן]'''


'''הכי גריס רבינו תם'''. 
יהוידע בן בניהו זה סנהדרין, וכן הוא אומר ובניהו בן יהוידע על הכרתי ועל הפלתי. ולמה נקרא שמם כרתי ופלתי. כרתי, שכורתים דבריהם, [פירוש, שחותכים ודנים דין אמת]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש וכעין זה בתוס' שבדף, וכן ניכר מהלשון. ובכתה&quot;י השונים משפט זה כתוב בהמשך בשיבוש.}}&lt;/sup&gt;. פלתי, שמופלאים בדבריהם (פירוש, שחותכים ודנים דין אמת, מופלאים)&lt;sup&gt;{{הערה|עיין בהערה הקודמת.}}&lt;/sup&gt;, כמו מופלא שבבית דין. ואביתר אלו אורים ותומים, שכן מצינו שהיה שואל דוד בו באורים ותומים. ורש&quot;י הפך הגרסא&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים_3|(א)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, ודחק לפרש דכרתי ופלתי הם אורים ותומים, ובניהו היה קודם להם. וגרסת ספרים ישנים ניחא טפי.

'''תנא, לא מפיבושת שמו אלא איש בושת''' ['''שמו''']&lt;sup&gt;{{הערה|חסר בכתה&quot;י השונים, והשלמתיו כפי הנראה נכון לעין הקורא. וכן הוא בלשון תוס' הרא&quot;ש.}}&lt;/sup&gt;.
כך גרסת הספרים&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(40ב)'''}}&lt;/sup&gt; שלנו. ורבינו תם גריס לא מפיבושת שמו אלא [אש]&lt;sup&gt;{{הערה|בכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''איש''' בעל&quot;, אך בדברי הימים כתוב '''אשבעל''' בלא יו&quot;ד. ואכן בתוס' הרא&quot;ש כתב '''&quot;אש בעל&quot;''' כפי הכתוב בדברי הימים, ולכך הגהתי גם כאן.}}&lt;/sup&gt; בעל שמו, והוא מפיבושת בן שאול בן רצפה בת איה, והוא &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד ע&quot;פ מבנה הלשון.}}&lt;/sup&gt;[ה]נזכר בדברי הימים &lt;small&gt;{א'. [[דברי_הימים_א_ח_לג|ח', ל&quot;ג]]. וכן [[דברי_הימים_א_ט_לט|ט', ל&quot;ט]]}&lt;/small&gt;. ואיש בושת לא נזכר עם בני שאול לא בשמואל &lt;small&gt;{[[שמואל_א_יד_מט|א. י&quot;ד, מ&quot;ט]]}&lt;/small&gt; ולא בדברי הימים &lt;small&gt;{שם}&lt;/small&gt; .&lt;sup&gt;{{הערה|בכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''אלא''' מפיבושת&quot;, אך הלשון קשה שהלא כבר אמר זאת קודם לכן. ולכך הגהתיו בהתאם לענ&quot;ד, ורצונו להוסיף פה הטעם מדוע נימנה בדברי הימים עם הגיבורים מבני שאול אע&quot;פ שלא היה מהם.}}&lt;/sup&gt;[ו]מפיבושת מתוך חכמתו זכה ונמנה עם בני שאול בדברי הימים, [ודוד]&lt;sup&gt;{{הערה|בכתה&quot;י השונים יש רווח מקום חלק לפני מילה זו, וכך הגהתי לענ&quot;ד.}}&lt;/sup&gt; בעל כרחו העבירו לפני הארון כמו שהעביר מפיבושת בן יהונתן אלא שביקש שלא יקלטנו הארון&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים_3|(ב)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; &lt;small&gt;{[[יבמות_עט_א|יבמות עט'''.''']]}&lt;/small&gt;. ושמא [אף]&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד לפי מבנה לשון המשפט, אך בכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt; על רבו ביקש רחמים ולא נענה &lt;sup&gt;{{הערה|בכתה&quot;י השונים יש כאן רווח מקום חלק לפני מילה זו. &quot;והמגיה והגהות סיני&quot; הגיהו כאן באופנים מסוימים אך לא נראו בעיני, ולכך הגהתיו בהתאם לענ&quot;ד.}}&lt;/sup&gt;[כיון ש]לא נמצא יותר (או)&lt;sup&gt;{{הערה|כך כתוב בכתה&quot;י השונים בשיבוש והקפתיו, אך &quot;המגיה&quot; טען שצריך להגיה זאת בתור &quot;אז&quot;.}}&lt;/sup&gt; מבני שאול להשלים השבעה. ועל מפיבושת בן יהונתן ביקש רחמים מפני הברית. והרב רבינו שמעיה גריס, אלא מריבעל שמו שנקרא [כך]&lt;sup&gt;{{הערה|המגיה, אך בכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt; בדברי הימים &lt;small&gt;{שם}&lt;/small&gt; [משום]&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד לפי מבנה לשון המשפט, אך בכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt; שהיה מריב עם דוד בעליו בהלכה. ואגב ריהטיה לא עיין בה, דהא דריש ליה בשבת &lt;small&gt;{[[שבת_נו_ב|נו''':''']]}&lt;/small&gt; בעניין אחר, למה נקרא שמו מריבעל &lt;sup&gt;{{שוליים|'''(41ב)'''}}&lt;/sup&gt; שהיה מריב עם בעליו, שאמר לו אין לי תרעומת אלא על מי שהביאך בשלום, ואותו היה, מפיבושת בן יהונתן בן שאול. ואין לגרוס לא מפיבושת שמו אלא מריבעל שמו, ולמה נקרא שמו מפיבושת [וכו']&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot;. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;כלל&quot;.}}&lt;/sup&gt;, דאדרבה עיקר [שמו]&lt;sup&gt;{{הערה|ניכר כאן שחסרה מילה זו לענ&quot;ד. ובכתה&quot;י השונים חסר.}}&lt;/sup&gt; של בן יהונתן מפיבושת [הוא]&lt;sup&gt;{{הערה|בכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;שמו&quot; אך אינו נכון לפי לשון המשפט. וזאת כיון שהלא בהכרח היה כתוב לפני כן במשפט זה: &quot;שעיקר '''&lt;big&gt;שמו&lt;/big&gt;''' של בן יהונתן וכו'&quot; וכפי שהגהתי, ולכך אי אפשר לומר שעוד הפעם אמר בסוף &quot;מפיבושת '''שמו'''&quot; שאינו נכון לשונית ומיותר הוא, לכך הגהתיו בהתאם ללשון המשפט. ואפשר שהמילה &quot;שמו&quot; שאמורה להיות בתחילת המשפט כפי שהגהתי, השתרבבה בטעות לסוף המשפט והחליפה את המילה &quot;הוא&quot;.}}&lt;/sup&gt;. '''('''אבל בהא הוה ניחא שבקש עליו [רחמים]&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה נכון לענ&quot;ד, אך בכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;, שהיה רבו&lt;sup&gt;{{הערה|לא זכיתי להבין מה רצה לומר פה. דאם נאמר שחוזר משפט זה על מפיבושת בן יהונתן א&quot;כ מאי ניחא, הא מפני הברית התפלל ולא מפני שהיה הוא רבו של דוד. ואם נאמר שחוזר על מפיבושת בן שאול דהוא אשבעל, א&quot;כ איפכא הוה ליה למימר &quot;דהשתא ניחא '''שלא''' התפלל עליו, כיון '''שלא''' היה רבו&quot;. ואולי דברים אלו הם מדברי מגיה שנשתרבבו לתוך דברי רבינו, וכן המשך הדברים עד סוף הדיבור. וראיה לכך, שכתב מיד דקשיא ליה על גרסת רבינו שמעיה מדוע לא הזכיר דרשה דכאן שם ודרשה דשם כאן. ולכאורה קשה על קושיתו, דהלא רבינו כבר דחה גרסת רבינו שמעיה משני טעמים, וכיון דכבר העמיד רבינו את דעתו ביחס אליהם היאך יחזור מדבריו בלא שום יישוב וטענה. ואף הלשון ניכרת קצת, שנכתבה בלשון חפוזה כדרך הגהות קצרות.}}&lt;/sup&gt;. אבל קשה, דבשבת לא ראיתי כלל דרשה זו אם היינו גורסים כן, ולא הכא דרשא דהתם. ש&quot;מ תרתי נינהו.''')'''&lt;sup&gt;{{הערה|ראה הערה קודמת.}}&lt;/sup&gt;

'''חכמים כמאן סבירא להו'''. 
בעל כרחין&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(42ב)'''}}&lt;/sup&gt; אינו כל כך זמן שכיבה אלא [אי]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;הגהות סיני&quot;, אך בכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt; כר' אליעזר אי [כרבן גמליאל]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;הגהות סיני&quot;, אך בכתה&quot;י השונים כתוב &quot;'''כרבנן'''&quot; בשיבוש.}}&lt;/sup&gt;
----

===ביאורים===
 א. נראה בעיני שרבינו מתייחס רק לשינויי גרסת הגמ' בסדר הדברים, ולא לשינוי גרסת הפסוק &quot;ואחרי אחיתופל&quot;. שאע&quot;פ שמצינו שבעלי התוס' המאוחרים דנו בכך שרש&quot;י גרס את לשון הפסוק כך: &quot;ואחרי אחיתופל '''בניהו בן יהוידע'''&quot; בזמן שלפנינו כתוב בפסוק &quot;יהוידע בן בניהו&quot;, מ&quot;מ רבינו תם בספר הישר לא הזכיר עניין שינוי הפסוק, אלא רק כתב על פירוש רש&quot;י &quot;ולשון הקונטרס אין נוח&quot;. ואם נאמר שראה גרסת רש&quot;י שלפנינו, א&quot;כ היה צריך להזכיר עניין שינוי לשון הפסוק ולומר שאין זה נכון ולא רק שאינו נוח. אלא בהכרח צ&quot;ל שחוזרים דברי ר&quot;ת רק על סדר הדברים בגרסת הגמ' בדעת רש&quot;י, שסדר זה לדבריו אינו נוח. וכן רבינו כאן לא הזכיר עניין שינוי גרסת הפסוק, אלא רק שהיפך רש&quot;י הגרסא, ושגרסת הספרים הישנים נוחה יותר מגרסתו וכדברי רבינו תם. ואכן בחידושי הר&quot;ן לסנהדרין {טז.} מבאר הר&quot;ן את גרסת הגמ' לשיטת רש&quot;י, ושם הוא גורס בשיטת רש&quot;י ואחרי אחיתופל '''יהוידע בן בניהו'''&quot; כפי שמופיע לפנינו בפסוק וכפי שגרס רבינו תם, ואח&quot;כ חתם &quot;זוהי שיטת רש&quot;י הנכונה והמוסכמת&quot;. וא&quot;כ יש להסיק מכך שבגרסת רש&quot;י שלפנינו נפלה טעות סופר במהלך השנים בתקופת הראשונים, ובעלי התוס' המאוחרים כבר ראו את הגרסא המשובשת בדבריו של רש&quot;י מה שלא ראו רבינו תם ורבינו (והר&quot;ן או שראה הגרסא הראשונה או שכפי הנראה הגיה גרסת הפסוק לרש&quot;י בהתאם למה שבאמת היא גרסת רש&quot;י לדעתו). ולכך בעלי התוס' האחרונים דנו על גרסת הפסוק בגמ' לדעת רש&quot;י, מה שלא דנו על כך בעלי התוס' הראשונים. ומ&quot;מ כבר בתקופת הגאונים ראו את גרסת הפסוק המשובשת שכבר היית קיימת בחלק מגרסאות הגמ' שלפניהם, והסיקו כפי שהסיקו בעלי התוס' האחרונים {ראה אוצר הגאונים ברכות, חלק &quot;אוצר התשובות&quot; דף 6}.
----
 ב. יוצא לפי דעת ר&quot;ת שיש כאן שלושה אנשים. מפיבושת שהוא אשבעל רבו של דוד ובנו של שאול שהוזכר בדברי הימים מפני חכמתו. איש בושת שהוא בן נוסף של שאול שלא הוזכר בדברי הימים. ומפיבושת בן יהונתן בן שאול שהוזכר אף בשם מריבעל, שהוא שהעביר דוד לפני הארון והתפלל עליו שלא יקלטנו.
----
&lt;references /&gt;
----

===[[ברכות_ד_ב|דף ד''':''']]===

V++_

'''לצורת הדף [http://www.daf-yomi.com/Dafyomi_Page.aspx?vt=1&amp;massechet=283&amp;amud=8&amp;fs=0 ראה כאן]'''


'''וקורא ק&quot;ש ומתפלל ואוכל פתו וכו''''.
מכאן משמע שמשעה שהגיע זמן ק&quot;ש של לילה שאין לאדם לאכול בתחילה סעודה של לילה עד שיקרא ק&quot;ש ויתפלל.

'''מסייע ליה&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(43ב)'''}}&lt;/sup&gt; לר' יוחנן, דאמר רבי יוחנן איזהו בן העולם הבא זה הסומך וכו''''&lt;sup&gt;{{הערה|יש בכתה&quot;י שגורסים &quot;זה הסומך גאולה של ערבית לתפילה וכו'&quot;. ואם גורסים כן, אם כן אין מקום לגרוס &lt;big&gt;&quot;&lt;/big&gt;וכו'&lt;big&gt;&quot;&lt;/big&gt; שהלא בכך כולל הדיבור את כל המאמר ואינו מקצר דבר. &quot;והמגיה&quot; מוסיף ומעיר, דגרסא זו אכן קיימת בכת&quot;י של הגמ' ובראשונים, אך לפנינו כתוב בלא המילים &quot;של ערבית&quot;.}}&lt;/sup&gt;.
תימה לרבי, [ואנן]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot;, ודומה לזה בלשון הרשב&quot;א. אך בכתה&quot;י השונים כתוב &quot;'''יוחנן'''&quot; בשיבוש.}}&lt;/sup&gt; כמאן קיימא לן שאין [אנו]&lt;sup&gt;{{הערה|בהתאם ללשון תוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים חסר.}}&lt;/sup&gt; סומכים גאולה של ערבית, שהרי אנו מפסיקים בפסוקים ויראו עינינו וקדיש. ושמא סבירא לן כרב&lt;sup&gt;{{הערה|הגרסא שהיית לפני רבינו שם היא כפי הנראה: &quot;והלכתא כדברי האומר חובה. ורב אמר תפילת ערבית רשות&quot; או בדומה לכך, וכפי שהביא מסורת הש&quot;ס (בהוצאות הגמ' הרגילות). וכעין זה נמצא בכל כתה&quot;י והדפוסים הישנים של הגמ'. אך לפנינו מופיעה מחלוקת זו בשם אביי ורבא.}}&lt;/sup&gt; דאמר לקמן בפרק תפלת השחר &lt;small&gt;{[[ברכות_כז_ב|כז''':''']]}&lt;/small&gt; דרשות ה[י]א&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה להגיה לענ&quot;ד, שהלא חוזר על ערבית וערבית נקיבה היא. ובכתה&quot;י השונים כתובה בלשון זכר.}}&lt;/sup&gt;. ואע&quot;ג דקיימא לן בכל דוכתא דרב ור' יוחנן הלכה כר' יוחנן &lt;small&gt;{[[ביצה_ד_א|ביצה ד'''.''']]}&lt;/small&gt;, (או)&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד. והטעם, מכיון שאם נגרוס &quot;או&quot; נמצא שישנם שני תירוצים בדברי רבינו, ותירוצו הראשון מתעלם לחלוטין מהכלל שהלכה כר' יוחנן לגבי רב וזה אינו מסתבר. ועוד דכך היא גירסת תוס' הרא&quot;ש שרוב דבריו מושתתין על דברי רבינו.}}&lt;/sup&gt; שמא סובר ר' יוחנן כרב [ואפילו הכי]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש, ובכתה&quot;י השונים חסר. והסרתי את האות ו' שבתחילת המילה שאחרי בהתאם להגהה זו בכדי להתאים הלשון.}}&lt;/sup&gt; (ו)מחייב לסמוך&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים_4|(א)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, ואם כן גם לנו יש לסמוך. והסומך אחר יראו עינינו&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים_4|(ב)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; אין מזיחין אותו.  

'''ר' יהושע בן לוי אומר תפלות באמצע תיקנום'''.
[וקי&quot;ל]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוספות הרא&quot;ש. אך בכתה&quot;י השונים כתוב &quot;'''וקאמר'''&quot; בשיבוש.}}&lt;/sup&gt; כר' יוחנן ולא כר' יהושע בן לוי, וכן עמא דבר, וכן פוסק בה&quot;ג. והני אמוראי דלקמן&lt;sup&gt;{{הערה|כוונתו לאותם אמוראים שהתפללו קודם זמן ק&quot;ש, והוקשה מכך שלכאורה לא סמכו גאולה לתפילה. דכיון שצריך לברך ברכות ק&quot;ש ביחד עם ק&quot;ש, איך ברכו הברכות ועוד לא הגיע זמנה. וא&quot;כ נמצא שסוברים הם לכאורה כר' יהושע בן לוי שאינו מצריך סמיכה בלילה, והיו מתפללים ערבית בלא ק&quot;ש וברכותיה, וכשהגיע זמנה ברכו וקראו. ולכך העיר רבינו שלא נטעה לומר כך, כיון שמנהגם לא היה מטעם שסברו שאין צורך לסמוך, אלא סיבת ההקדמה היא '''משום של שבת בערב שבת''''}}&lt;/sup&gt; &lt;small&gt;{[[ברכות_כז_א|כז'''.''']]}&lt;/small&gt;, משום של שבת בערב שבת ולא משום דסבירא להו כר' יהושע בן לוי. [ולא היו קורין]&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד. &quot;והמגיה&quot; טען שצריך לגרוס כאן &quot;אי נמי לא היו קורין&quot; שסובר הוא שתירוץ אחר נאמר כאן, אך אין הגהתו מוכרחת. ובכתה&quot;י השונים יש כאן מקום חלק המורה על חסר, ומיד כתוב &quot;מתפללים ק&quot;ש&quot;. והגהתי הלשון ל-&quot;'''קורין''' ק&quot;ש&quot;, דלשון &quot;מתפללים&quot; גבי ק&quot;ש טעות סופר הוא, דק&quot;ש אינה תפילה.}}&lt;/sup&gt; ק&quot;ש בלילה אלא הכל אומרים מבעוד יום, וסמכו על ר' יהודה דחשיב מפלג המנחה ואילך לילה לעניין תפילה &lt;small&gt;{[[ברכות_כו_א|כו'''.''']] / [[ברכות_כו_ב|כו''':''']]}&lt;/small&gt; ולעניין ק&quot;ש כמו שפירש רבינו תם בריש פירקין&lt;sup&gt;{{הערה|מכאן יש להוכיח שלכל הפחות חסר הדיבור הראשון בתחילת פרק א'. וכן ניכר מתוס' הרא&quot;ש שדבריו מושתתין על דברי רבינו על פי רוב, שכתב את הדיבור הראשון בפרק א' שבו מוזכרים דברי ר&quot;ת ובדברי רבינו אינו.}}&lt;/sup&gt;. ועוד אומר רבי שלא על חינם היו עושים כן, אלא שהיו טרודין בלילה [בשום מצווה]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot;, והוא ע&quot;פ פסקי הרא&quot;ש פרק ד' סימן ו'. ובכתה&quot;י השונים כתוב &quot;'''בשם מיניה'''&quot; בשיבוש.}}&lt;/sup&gt;. תדע, שהיו אומרים הבדלה בשבת [כדאמר]&lt;sup&gt;{{הערה|בכתה&quot;י השונים כתוב &quot;כדפירש&quot;. ובהתאם למה שהעמדנו בהערה הבאה שמדובר כאן על אמורא, אין לשון זו נראית. שהרגלם של בעלי התוס' לומר &quot;פירש&quot; כלפי ראשונים כמותם ולא כלפי אמוראים בגמ'. ולכך הגהתי בהתאם.}}&lt;/sup&gt; ר&quot;ת&lt;sup&gt;{{הערה|כך כתוב כאן בכתה&quot;י השונים, ואומר &quot;המגיה&quot; שהכוונה ל-&quot;'''רב תחליפא'''&quot; וכגירסא אחרת בגמ' לקמן דף כז''':''', שהיא: &quot;'''ת&quot;ש דאמר רב תחליפא בר אבדימי אמר שמואל מתפלל אדם של מוצאי שבת בשבת ואומר הבדלה על הכוס'''&quot; (וכך הוא בכת&quot;י פריס ובפסקי הרא&quot;ש שם. וכן מובא בכתה&quot;י פירנצה ואוקספורד בתור &quot;איתמר נמי&quot;.). אך בגרסתנו בגמ' שם מופיעה מימרא זו בשם &quot;'''רב יהודה אמר שמואל'''&quot;. ומ&quot;מ קשיא לי, מדוע לא אמר רבינו &quot;'''כדאמרינן לקמן'''&quot; בלא להזכיר דאמרו רב תחליפא כפי הרגל לשון בעלי התוס'. ולענ&quot;ד טעות סופר יש כאן ואיני יודע להכריע.}}&lt;/sup&gt; [לקמן]&lt;sup&gt;{{הערה|בכתה&quot;י השונים אינו, והגהתי בהתאם למה שנראה לשונית ע&quot;פ הגרסא הקיימת. אך כפי שאמרתי לענ&quot;ד בהערה הקודמת, הגרסא כן משובשת וצריכה הגהה אחרת.}}&lt;/sup&gt; &lt;small&gt;{[[ברכות_כז_ב|כז''':''']]}&lt;/small&gt;, &lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot;. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[ו]לכתחילה ודאי לא היו עושים כן.  

'''&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;הגהות סיני&quot; והוא מלשון תוס' הרא&quot;ש. וכן נראה ממבנה לשון השקלא וטריא שכך ראוי לגרוס. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''&lt;big&gt;ו&lt;/big&gt;'''אילו&quot;}}&lt;/sup&gt;[ד]אילו במיכאל כתיב ויעף אלי אחד מן השרפים'''.
תימה, דאמרינן ביומא &lt;sup&gt;{{שוליים|'''(44ב)'''}}&lt;/sup&gt;פרק אמר להם הממונה &lt;small&gt;{[[יומא_לז_א|לז'''.''']]}&lt;/small&gt;, וכן אתה מוצא בשלשה מלאכים&lt;sup&gt;{{הערה|הגרסא אצלנו בגמ' שם שונה מלשון זו, ואפשר שהיא לשון קצרה. ומ&quot;מ אין נפקא מינה כך או כך.}}&lt;/sup&gt; שבאו [אצל]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש. ובכת&quot;י איטליה כתוב &quot;'''אל''' אברהם&quot;, ואפשר לקיימו אלא שהעדפתי לשון תוס' הרא&quot;ש. ובשאר כתה&quot;י השונים כתוב &quot;'''מעל'''&quot; בשיבוש.}}&lt;/sup&gt; אברהם, מיכאל וגבריאל [ורפאל]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש, וכן הוא בגרסת הגמ' לפנינו. ובכתה&quot;י השונים חסר. ותדע, דנקט רבינו בדבריו שלשה מלאכים והזכיר רק שתים.}}&lt;/sup&gt;, (תימה כן)&lt;sup&gt;{{הערה|מוכח דמיותר, שהלא כבר אמר בתחילת הדיבור את המילה &quot;תימה&quot;, וכן אינו בגרסת תוס' הרא&quot;ש שזהה כמעט אחד לאחד לדברי רבינו.}}&lt;/sup&gt; [דהתם קרי ליה מלאך והכא קרי ליה שרף]&lt;sup&gt;{{הערה|בכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''דקרי הכא שרף והכא קרי ליה מלאך'''&quot;, והגהתי בהתאם לגרסת תוס' הרא&quot;ש שנכונה יותר. דמכיוון שבא להקשות מהא דאמרינן ביומא, א&quot;כ הוי ליה להתחיל דבריו בלשון: &lt;big&gt;&quot;&lt;/big&gt;'''דהתם''' קרי ליה '''מלאך''' '''והכא''' וכו'&lt;big&gt;&quot;&lt;/big&gt; דכיוון דאיומא קאי ממנו היה לו להתחיל קושייתו. ועוד דכל הדיבור זהה כמעט אחד לאחד עם לשון תוס' הרא&quot;ש, ומסתברא מילתא דאף במשפט זה הגרסא היא כפי שגרס הרא&quot;ש, שכפי שאמרתי היא היותר נכונה ומסתברת.}}&lt;/sup&gt;. ומשמע באגדה של פסח ששני ענינים הם, דכתיב&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(45ב)'''}}&lt;/sup&gt; &lt;small&gt;{[[שמות_יב_יב|שמות י&quot;ב, י&quot;ב]]}&lt;/small&gt; ועברתי בארץ מצרים, אני ולא מלאך. והכתי כל בכור, אני ולא שרף. ויש לומר דודאי שני ענינים הם, אלא זימנין דקרי ליה הכי וזמנין דקרי ליה הכי&lt;sup&gt;{{הערה|ובתוס' הרא&quot;ש בסיום דיבור זה כתוב: &quot;'''הכל לפי השליחות'''&quot;.}}&lt;/sup&gt;.
----

===ביאורים===
 '''א.''' ונראה לומר דכוונת רבינו כאן כשאמר &quot;מחייב לסמוך&quot;, היינו שכשרוצה להתפלל ערבית כיון שחייב הוא להקדים ברכות ק&quot;ש לערבית, מתחייב הוא בזה לסומך גאולה לתפילה לכתחילה. וצריך לומר לפי&quot;ז שחיוב הסמיכה דערבית שונה מחיוב הסמיכה דשחרית. דבשחרית הוא &quot;חיוב סמיכה&quot;, ואמירת ק&quot;ש וברכותיה קודם התפילה הוא יותר בגדר תוצאה יוצאת לחיוב לסמוך. אבל בערבית דאינו &quot;מחויב סמיכה&quot; אם אינו מתפלל, אם אכן בחר להתפלל ערבית שמתחייב להקדים ק&quot;ש וברכותיה מהטעמים שהוזכרו בגמ', ממילא מחייבינן ליה לסמוך לכתחילה. ונמצא דהתפילה גורמת הקדמת ק&quot;ש וברכותיה, והחיוב לסמוך הוא תוצאה יוצאת מכח חיוב הקדימה בהיפך משחרית. ונראה לי דזה הוי דומיא דגאולת מצרים. דכמו במצרים שיכלו בני ישראל לצאת בלילה אלא שלא יצאו מרצונם, שנמצא דהגאולה היית תלויה ברצונם, שאם היו רוצים היו יוצאים ונגאלים. לכן גם בענייננו התפילה והגאולה תלויה ברצונם, שאם ירצו להתפלל ערבית יחויבו להסמיך הגאולה לתפילה כאילו נגאלו בלילה, ואם לא ירצו להתפלל לא יחויבו להסמיך ופטורים מהתפילה. אך בשחרית דבגזרת הבורא יצאו ונגאלו בפועל שלא מבחירתם, מחויבים אנו לסמוך הגאולה לתפילה תמיד.
 '''ב.''' והטעם מדוע לא נחשבים יראו עינינו והקדיש הפסק בין הגאולה לתפילה. התוס' שבדף כתבו כאן לגבי יראו עינינו, שכיוון שתקנוה כגאולה אריכתא דמיא (וכן הדין לגבי הקדיש לכאורה). אך יש שכתבו שהוא משום שיראו עינינו נתקנה בתור חלופה לתפילת שמונה כיון שלא היו יכולים לאומרה (י&quot;א מפני סכנת מזיקים, שהיו בהכנ&quot;ס שלהם בשדה מחוץ לעיר והיה סכנה להתאחר. וי&quot;א מפני גזרת שמד, שגזרו שלא יתפללו שמונה עשרה של ערבית), וא&quot;כ שפיר סומך הוא גאולה לתפילה, שיראו עינינו כתפילה נחשבת והרי הוא סומך אליה את ברכת השכיבנו (אבודרהם והגהות מרדכי). ולגבי הקדיש כתב בשו&quot;ת הרא&quot;ש כלל ד' סימן ו', דיראו עינינו וקדיש הכל מעניין גאולה הוא, ולכן אין להפסיק ביניהם לבין התפילה. וכן כתב הראב&quot;ן בסימן ק&quot;מ: וכן יתגדל ויתקדש שהוא מעין הגאולה שנאמר והתגדלתי והתקדשתי וכו', לא הוי הפסק בין גאולה לתפילת ערבית עכ&quot;ל. אך יש מהראשונים שמחמת קושיות אלו היו נמנעים מלאומרה (ואולי גם את הקדיש לא היו אומרים). שכיוון שחלפה שעת הדחק ההיא, חייבים אנו לחזור ולסמוך גאולה לתפילה כדינה.
----
&lt;references /&gt;

== דף ה' ==
===[[ברכות_ה_א|דף ה'''.''']]===

V++_

'''לצורת הדף [http://www.daf-yomi.com/Dafyomi_Page.aspx?vt=1&amp;massechet=283&amp;amud=9&amp;fs=0 ראה כאן]'''


'''ואין רשף אלא מזיקין'''. 
ולקמן &lt;small&gt;{בסמוך}&lt;/small&gt; קאמר אין רשף אלא יסורין, וכולהו מדסמכי למזי רעב ולקטב מרירי. 

----

===[[ברכות_ה_ב|דף ה''':''']]===

V++_

'''לצורת הדף [http://www.daf-yomi.com/Dafyomi_Page.aspx?vt=1&amp;massechet=283&amp;amud=10&amp;fs=0 ראה כאן]'''


'''ונגעים לא, והא אמר מר&lt;sup&gt;{{הערה|כך נמצא בכמה כת&quot;י של הגמ'. אך לפנינו בגמ' כתוב &quot;כדתניא&quot;, ובתוס' הרא&quot;ש גרס &quot;והא&quot;ר יוחנן&quot;.}}&lt;/sup&gt; כל מי''' ['''שיש''']'''&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;הגהות סיני&quot;, והוא ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש וכן הוא בגמ' לפנינו. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''שלא'''&quot; בשיבוש.}}&lt;/sup&gt; וכו''''. 
ואם תאמר&lt;sup&gt;&lt;small&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים_5|(א)]]&lt;/small&gt;&lt;/sup&gt;, והא אמרינן בערכין פרק [ג']&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;הגהות סיני&quot;. ובכתה&quot;י השונים כתוב '''ב'''' או '''שני''' בשיבוש.}}&lt;/sup&gt; &lt;small&gt;{[[ערכין_טז_ב|ט&quot;ז'''.''']]}&lt;/small&gt; ובפרק קמא דשבועות &lt;small&gt;{[[שבועות_ח_א|ח'''.''']]}&lt;/small&gt; על שבעה דברים נגעים באים, ואמרינן &lt;small&gt;{שבועות שם&lt;/small&gt;&lt;sup&gt;{{הערה|וכן סוטה לו., כריתות כו.}}&lt;/sup&gt;&lt;small&gt;}&lt;/small&gt; דחטאת מצורע אינו בא על חטא(ת)&lt;sup&gt;{{הערה|הוקף ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש וברור, וכן העיר &quot;המגיה&quot;. והמעתיק נמשך בשוגג אחר הלשון שנאמרה קודם לכן בסמוך כפי הנראה.}}&lt;/sup&gt; משום דמנגעיה איכפר ליה&lt;sup&gt;{{הערה|ובתוס' הרא&quot;ש מסיים בכאן בלשון הזו: '''אלמא נגעים באים בעון האדם ואינן יסורין של אהבה'''. ואפשר שזוהי היית גם גרסת רבינו ונשמט.}}&lt;/sup&gt;. &lt;sup&gt;{{הערה|הוגה ע&quot;פ הרגל לשון בעלי תוס', וכן הוא בלשון תוס' הרא&quot;ש (אלא שתירץ רק את התירוץ השני). ובכתה&quot;י השונים חסר.}}&lt;/sup&gt;[ו]יש לומר, ש[ע]ל&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד. ובכתה&quot;י השונים כתוב &quot;'''של כולם'''&quot; וכנראה שנשמטה ה-ע' בטעות.}}&lt;/sup&gt; כולם לוקין בעון הדור&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(46ב)'''}}&lt;/sup&gt; והני [ייסורי]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;הגהות סיני&quot;. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''אסירי'''&quot; בשיבוש. והכוונה שעל כל סוגי הנגעים לוקין הצדיקים בעון הדור והם ייסורי אהבה, שהלא לא על חטאם של הצדיקים הם באים.}}&lt;/sup&gt; אהבה&lt;sup&gt;&lt;small&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים_5|(ב)]]&lt;/small&gt;&lt;/sup&gt;. אי נמי יש לומר דהכי פריך, ונגעים לא, והלא הם מזבח כפרה [יותר משאר]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש, ובכתה&quot;י השונים מופיע בהיפוך לשון '''&quot;משאר יותר&quot;''' בשיבוש.}}&lt;/sup&gt; ייסורין, [אם כן פעמים הם של אהבה יותר משאר יסורין&lt;sup&gt;&lt;small&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים_5|(ג)]]&lt;/small&gt;&lt;/sup&gt;]&lt;sup&gt;{{הערה|בכתה&quot;י השונים חסר, והוסף ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש שנסמך רבות על לשון רבינו כפי שהזכרנו כבר לעיל. &quot;והמגיה&quot; טוען דשמא נשמט בטעות מחמת כפילות הלשון הדומה של &quot;'''ייסורין, ייסורין'''&quot; שבסוף כל משפט.}}&lt;/sup&gt;, וקשיא לר' יוחנן דאמר שאינן של אהבה כלל. אבל &lt;sup&gt;{{הערה|בכת&quot;י ניורק יש כאן מקום חלק ואולי יש להוסיף אבל '''ודאי ד'''פעמים וכו', אך אפשר שהיה כתוב אחרת. ומכל מקום אין זה משנה את עצם משמעות העניין.}}&lt;/sup&gt;פעמים שעל חטא הם באים. 

'''אי בעית אימא הא לן והא להו'''. 
פרש רש&quot;י (הא לן)&lt;sup&gt;{{הערה|עיין בהערה הבאה.}}&lt;/sup&gt; [בני]&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד להגיה, ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''הא לן א&quot;י'''&quot;. אך שיבוש גרסא הוא, שהלא &quot;לן&quot; המוזכר בגמ' על בני בבל מכוון, ועתה הלא דנים אנו על בני א&quot;י. והגהתי ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש הנסמך רבות על דברי רבינו כנ&quot;ל, וכן הוא בתוס' שבדף ועוד. ואם נרצה לקיים מילים אלו נצטרך להגיה &lt;big&gt;&quot;&lt;/big&gt;פרש רש&quot;י הא '''להו''', בני ארץ ישראל וכו'&lt;big&gt;&quot;&lt;/big&gt;.}}&lt;/sup&gt; ארץ ישראל שמשתלחים חוץ לערי חומה. וקשה להר&quot;ר אלחנן דאמרינן בערכין פרק המקדיש שדהו &lt;small&gt;{[[ערכין_כט_א|כט.]]}&lt;/small&gt; דאין בתי ערי חומה נוהג[ין]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש וראשונים אחרים בקושיית רבינו אלחנן. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''נוהג'''&quot;, והמעתיק נמשך בשוגג אחר הלשון שאחרי כן בסמוך כפי הנראה.}}&lt;/sup&gt; בזמן שאין היובל נוהג &lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot; ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש וראשונים אחרים בקושיית רבינו אלחנן. וטוען דשמא נשמט בטעות מכתה&quot;י השונים מחמת כפילות הלשון הדומה של &quot;'''נוהג, נוהג'''&quot; הנאמרת בסוף כל משפט כאן.}}&lt;/sup&gt;[וא&quot;כ בא&quot;י עצמו יכול לחלק, כאן בזמן שהיובל נוהג וכאן בזמן שאין היובל נוהג]. &lt;sup&gt;{{הערה|ברשב&quot;א ור&quot;א אלשבילי הביאו תירוץ זה בשם רבינו אלחנן עצמו, ותמוה א&quot;כ מדוע רבינו וכן תוס' הרא&quot;ש לא כתבו דהוא תירץ זאת. וצ&quot;ל דגם הקושיא וגם התירוץ נאמרו בחדא מחתא בשם רבינו אלחנן, ולכך לא נאמר שמו. והרשב&quot;א ור&quot;א אלשבילי העירו זאת בתירוץ ע&quot;מ שלא נטעה לומר דהם עצמם תירצוהו כמו שהוקשה לנו בכאן.}}&lt;/sup&gt;ושמא התם איירי&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(47ב)'''}}&lt;/sup&gt; לענין בתי [ערי]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot; בהתאם ללשון הרשב&quot;א בזה. ובכתה&quot;י השונים חסר.}}&lt;/sup&gt; חומה, אבל לענין קדושה דשילוח מחנות נוהגים עכשיו למ&quot;ד קדשה לעתיד לבא &lt;small&gt;{[[מגילה_י_א|מגילה י'''.''']]}&lt;/small&gt;, &lt;sup&gt;{{הערה|נמצא בכל כתה&quot;י בסוף הדיבור (אחר המילים &quot;ולא בבבל&quot;), והבאתיו למקומו הראוי לו בהתאם לגרסת הרשב&quot;א ור&quot;א אלשבילי בדברי רבינו אלחנן.}}&lt;/sup&gt;[ובמסכת כלים &lt;small&gt;{פ&quot;א מש' [[משנה_כלים_א_ז|ז']] - [[משנה_כלים_א_ח|ח']]}&lt;/small&gt; שנינו&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים_4|(ד)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, ערי חומה מקודש'''['''ות''']'''&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ גרסת הרשב&quot;א ור&quot;א אלשבילי. ובכתה&quot;י השונים כתוב &quot;'''מקודשים'''&quot; בלשון זכר. ולפנינו במשנה שם הגרסא היא &quot;עיירות המוקפות חומה מקודשות ממנה&quot;.}}&lt;/sup&gt; '''['''ממנה שמשלחין מתוכן את המצורעים וכו' הר הבית מקודש ממנו''']'''&lt;sup&gt;{{הערה|בהתאם לגרסת המשנה שלפנינו שם &lt;small&gt;{כלים א', ז'}&lt;/small&gt; וכנראה שנשתבשה הגרסא בגרסאות הראשונים השונים מריבוי העתקות וקוצרו הלשונות.}}&lt;/sup&gt; שאין זבין '''['''וזבות וכו' נכנסים לשם. החיל מקודש ממנו שאין גוים''']'''&lt;sup&gt;{{הערה|גם כאן הוגה בהתאם לגרסת המשנה שלפנינו שם &lt;small&gt;{כלים א', ח'}&lt;/small&gt;.}}&lt;/sup&gt; וטמאי מתים נכנסים לשם]&lt;sup&gt;{{הערה|כל המשפט הזה כפי שאמרתי לעיל נכתב בסוף הדיבור בטעות, וכאן הוא מקומו בהתאם לראשונים השונים שהזכירו דיבור זה, ולכך העברתיו לכאן כנ&quot;ל. ובסוף הדיבור השארתי את הגרסא המקורית על מנת שיוכל הלומד לראות מה היית הגרסא בכת&quot;י וס&quot;י שכפי הנראה משובשת היא או מקוצרת בצורה חסרה. אח&quot;כ השלמתי את החסר כפי הנראה לענ&quot;ד, והרי זו הגהה בתוך הגהה. ולכך סימנתי את ההגהות הפנימיות בשוליים מודגשות לסימן היכר.}}&lt;/sup&gt;. מיהו, היה יכול לפרש הא לן והא להו לענין טומאה שנזהרים &lt;sup&gt;{{שוליים|'''(48ב)'''}}&lt;/sup&gt;מהם  &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה להגיה ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש ורבינו פרץ. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''&lt;big&gt;ברוב&lt;/big&gt; א&quot;י'''&quot; ואינו ברור.}}&lt;/sup&gt;[ב]א&quot;י ולא בבבל. &lt;small&gt;(ובמסכת כלים שנינו ערי חומה מקודשים שאין זבים וטמאי מתים נכנסים לשם)&lt;/small&gt;&lt;sup&gt;{{הערה|כפי שכתבתי לעיל קטע הזה הועבר לחלק קודם בדיבור זה בהתאם לגרסת הרשב&quot;א ור&quot;א אלשבילי. וכפי שהזכרתי לעיל הגהתי את המשפט הזה שם בהתאם ללשון המשנה שלפנינו, שאין משפט זה נכון כמות שהוא, וגם ניכר כאן שאין זה מקומו.}}&lt;/sup&gt; &lt;small&gt;(נוהג בזמן הזה למ&quot;ד קדשה לעתיד לבא)&lt;/small&gt;&lt;sup&gt;{{הערה|משפט זה מיותר מכיון שכבר הסיק זאת קודם לכן, לכך הקפתי משפט זה ולא הקדמתיו יחד עם המשפט הקודם. וכן ליתא ברשב&quot;א ובר&quot;א אלשבילי שהביאו את אותה הלשון כבדברי רבינו. ומי שבכל זאת רוצה לקיימו, יש לו לגרוס כך (או כל כעין זה): &quot;'''אלמא דשילוח מחנות'''&quot; נוהג בזמן הזה וכו', ולהקדים משפט זה גם כן ביחד עם המשפט המוקף קודם לכן.}}&lt;/sup&gt;

'''והאמר ר' יוחנן דין גרמא דעשיראה ביר'''. 
פרש רש&quot;י, לאדם חשוב כר' יוחנן (לא)&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד נכון להגיה, שבכך הלשון סדורה נכון. וכן הגהתי בתוס' הרא&quot;ש.}}&lt;/sup&gt; באו לו רק ייסורין של אהבה. וקשה דהא מסיק &lt;sup&gt;{{הערה|כן נראה נכון לפי מבנה המשפט, אך בכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[ד]היכא דלא הוה ליה כלל לא הוי ייסורין של אהבה, והרי כמה [צדיקים]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון בעלי התוס' השונים. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;והרי כמה '''ביסורין'''&quot; בשיבוש.}}&lt;/sup&gt; אין להם בנים, וגם יהושע לא מצינו שהיה לו בן &lt;small&gt;{[[מגילה_יד_ב|מגילה יד:]]}&lt;/small&gt;. ואי משום בנות, ר' יוחנן [נמי הוו ליה בנות כדאיתא בפרק בתרא דקידושין &lt;small&gt;{[[קידושין_עא_ב|עא:]]}&lt;/small&gt;. ויש לומר דהכי פריך, והאמר ר' יוחנן]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot; ע&quot;פ לשון בעלי התוס' השונים. וטענתו שכנראה נשמט מכתה&quot;י השונים בטעות מחמת כפילות הלשון הדומה של &quot;'''ר' יוחנן, ר' יוחנן'''&quot; שבסוף כל משפט.}}&lt;/sup&gt; דין גרמא דעשיראה ביר אלמא [היה]&lt;sup&gt;{{הערה|בכתה&quot;י השונים כתוב '''&quot;הוה&quot;''' והגהתי ל-'''&quot;היה&quot;''' שכך יותר נראה נכון. וכן הוא בלשון תוס' הרא&quot;ש.}}&lt;/sup&gt; רגיל לנחם אחרים בכך, ואי לא הו[ו]&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה להגיה בהתאם ללשון תוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''הוה'''&quot;.}}&lt;/sup&gt; יסורין של אהבה לא [היה]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt; מנחם בה אחרים. והכי נמי פריך &lt;sup&gt;{{הערה|כן נראה לענ&quot;ד נכון לשונית, אך בכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[ב]פרק יש נוחלים &lt;small&gt;{[[בבא_בתרא_קטז_א|ב&quot;ב קטז.]]}&lt;/small&gt; והא[מר]&lt;sup&gt;{{הערה|בכתה&quot;י השונים כתוב '''&quot;והא&quot;''', והמסתבר שהכוונה ל-'''והאמר''' כפי שהוא בדיבור המתחיל ובגמ' שלפנינו וברוב כת&quot;י והדפוסים הישנים. וצריך לומר שהיה בדברי רבינו כתוב בגרש כך: '''והא'''' המורה על קיצור המילה &quot;'''והאמר'''&quot;, ומריבוי ההעתקות הושמט הגרש בטעות. ומ&quot;מ ברוב כתה&quot;י של רבינו גם בדיבור המתחיל מובא בלשון &quot;והא ר' יוחנן&quot; בשיבוש. וצ&quot;ל לגרסא זו של דברי רבינו, שרבינו גרס בגמ'  &quot;'''והא א&quot;ר''' יוחנן&quot; כגרסת חלק מכתה&quot;י של הגמ', ומריבוי העתקות הוחלף בטעות מ-&quot;'''&lt;big&gt;א&quot;ר&lt;/big&gt;''' יוחנן&quot; ל-&quot;'''&lt;big&gt;ר'&lt;/big&gt;''' יוחנן&quot; בלבד בכל כתה&quot;י של רבינו.}}&lt;/sup&gt; ר' יוחנן דין גרמא דעשיראה ביר שמנחם אחרים בכך, ואי[ך]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot;. וזאת מכיוון שמעניין &quot;'''דין גרמא וכו''''&quot; הקשתה הגמ' בבבא בתרא (קטז.) על דבריו של ר' יוחנן שם שאמר בשם רשב&quot;י, דכיצד אמר 
בשם רשב&quot;י בהיפך ממה שסובר במשמעות אמירתו &quot;דין גרמא וכו'&quot;. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''אין''' קאמר&quot; ואינו ברור.}}&lt;/sup&gt; קאמר התם הקב&quot;ה מעלה עליו [עברה]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;הגהות סיני&quot; ע&quot;פ לשון הגמ' בבא בתרא שם. ובכתה&quot;י השונים חסר.}}&lt;/sup&gt;.

ה&quot;ג '''אין כל אדם זוכה לשתי שולחנות'''. 
ולא גרסינן אין אדם&lt;sup&gt;{{הערה|כך היא הגרסא בכמה כת&quot;י של הגמ', וכן היא הגרסא בחלק מגרסאות מסכת דרך ארץ זוטא פ&quot;ד. ועיין בגליון הש&quot;ס לרעק&quot;א אצלנו שהפנה למסכת שבת נה: בתוס' שם, שמיישבים לשון זו שהיא כלפי רוב בני האדם ביחס לעניין אחר, וא&quot;כ ה&quot;ה גם כאן (המגיה).}}&lt;/sup&gt;, דהא כמה צדיקים &lt;sup&gt;{{שוליים|'''(49ב)'''}}&lt;/sup&gt; זוכים לשתי שולחנות כדאמרינן בפרק בתרא דהוריות &lt;small&gt;{[[הוריות_י_ב|'''י:''']]}&lt;/small&gt;, אשרי הצדיקים שמגיע אליהם כמעשה הרשעים של עולם הזה בעולם הזה 

'''ואי משום''' ['''בני'''
. תימה]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש, ובכתה&quot;י השונים חסר.}}&lt;/sup&gt; והא הוה ליה ר' פדת, כדאמרינן לקמן (בפ' ב')&lt;sup&gt;{{הערה|הוא בפרק ראשון ולא בשני, וא&quot;כ גם אם נגיה זאת אין מקום לומר כאן &quot;'''בפרק א''''&quot; אלא &quot;'''בפרקין'''&quot; כפי הרגל לשונו בכל מקום, ולכך הקפתיו.}}&lt;/sup&gt; &lt;small&gt;{[[ברכות_יא_ב|יא:]]}&lt;/small&gt; וכן אורי ליה ר' [אלעזר]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot; ע&quot;פ גרסת הגמ' בכל כתה&quot;י ודפוסים ישנים שלפנינו, והוא ר' אלעזר בן פדת. ובכתה&quot;י השונים של רבינו כתוב כאן &quot;'''אליעזר'''&quot; בטעות.}}&lt;/sup&gt; לר' פדת [בריה]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש, וכן הוא בגמ' לפנינו ובכל כתה&quot;י ודפוסים ישנים של הגמ'. ובכתה&quot;י השונים של רבינו חסר.}}&lt;/sup&gt; אהבה רבה. וכן בפרק קמא דנדה &lt;small&gt;{[[נידה_ח_א|ח.]]}&lt;/small&gt; ובכמה  &lt;sup&gt;{{שוליים|'''(50ב)'''}}&lt;/sup&gt;דוכתי&lt;sup&gt;{{הערה|מו&quot;ק כ'''.''', ירושלמי יומא פ&quot;ב ה&quot;ב, מגילה פ&quot;ד ה&quot;י.}}&lt;/sup&gt;. [ו]יש&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ הרגל לשון בעלי תוס', וכן הוא בתוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt; לומר, שעדיין לא נולד או שמא נפטר בחיי ר' [אלעזר]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot; ע&quot;פ גרסאות הגמ' בדפוסים ישנים ובכתה&quot;י כדלעיל. ובכתה&quot;י השונים של רבינו כתוב כאן &quot;'''אליעזר'''&quot; בטעות.}}&lt;/sup&gt;.

'''וכי עביד''' ['''קב&quot;ה''']&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש, וכעין זה באחד מכתה&quot;י של הגמ' במעט שינוי לשון. ובגמ' לפנינו הגרסא היא &quot;מי '''&lt;big&gt;חשיד&lt;/big&gt;''' קב&quot;ה&quot;, וכן הוא ברוב כתה&quot;י והדפוסים הישנים של הגמ' (אלא שיש בכתה&quot;י שגורסים כגרסתנו, ויש שגור' &quot;הקב&quot;ה&quot; בדומה. וכן י&quot;ג &quot;מריה דעלמא&quot; או &quot;מרי עלמא&quot;). ובכתה&quot;י השונים של רבינו חסר.}}&lt;/sup&gt; '''דינא בלא דינא'''. 
הרבה צדיקים יש שלוקין בגופן ובממונן, אבל הם [היו]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt; יודעים דלא הוה יהיב שבישתא לאריסא והיו רוצים לרמוז&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(51ב)'''}}&lt;/sup&gt; לו שלא יעשה עוד. 

'''שלא יהיה דבר חוצץ בינו ובין הקיר'''. 
אבל על הארון שחוצץ בינו ובין הקיר אין לחוש. וכן התיבה שמניחים עלי[ה]&lt;sup&gt;{{הערה|בכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''עליו'''&quot; בלשון זכר, והגהתיו ללשון נקבה בהתאם ל-&quot;'''תיבה'''&quot; שהיא נקבה, דעליה קאי. ותדע, דהלא אומר בסמוך &quot;כיון '''שהיא קבועה'''&quot; בלשון נקבה ביחס לתיבה.}}&lt;/sup&gt; הס&quot;ת &lt;sup&gt;{{הערה|&quot;הגהות סיני&quot;. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''יש קורין'''&quot; בשיבוש.}}&lt;/sup&gt;[כש]קורין ב[ו]&lt;sup&gt;{{הערה|בכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''בה'''&quot; בלשון נקיבה, והגהתיו ללשון זכר בהתאם ל-&quot;'''ספר'''&quot; שהוא זכר, דעליו קאי.}}&lt;/sup&gt;, כיון שהיא קבועה שם אינו חושש. 

'''אלא''' ['''אימא''']&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן '''&quot;אומר&quot;''' בשיבוש.}}&lt;/sup&gt;  '''סמוך למטת'''['''י''']&lt;sup&gt;{{הערה|כנ&quot;ל בהערה הקודמת. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן '''&quot;למטתו&quot;''' בשיבוש.}}&lt;/sup&gt;. 
כלומר שלא היה עושה מלאכה עד שיתפלל בעומדו &lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון הרא&quot;ש בתוספותיו ובפסקיו (סימן ז'). ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן '''&quot;על מטתו&quot;''' ואינו נראה.}}&lt;/sup&gt;[מ]מטתו. '''ורש&quot;י פירש'''&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(52ב)'''}}&lt;/sup&gt; שגם לתלמוד תורה לא היה מפסיק, ולא ידענא מנא ליה. והערוך פירש כמה&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(53ב)'''}}&lt;/sup&gt; פירושים ואינם נכונים. 

'''שנאמר טורף נפשו באפו'''. 
ונפשו לשון תפלה כדכתיב {&lt;small&gt;שמואל א'. [[שמואל_א_א_טו|א', ט&quot;ו]]&lt;/small&gt;} ואשפוך את נפשי לפני ה'. '''פירש רבינו חננאל''' דוקא בבית הכנסת שלהם שהיו רחוקים מן העיר ויש לירא מן המזיקין, ושמא גם בשלנו בלילה. ורבי רגיל&lt;sup&gt;{{הערה|אפשר שכתב דבריו עוד בחייו של ר&quot;י ולכך הזכיר הנהגתו בלשון הווה. ואפשר שהיית הגרסא &quot;ורבי '''היה''' רגיל&quot; בלשון עבר ונשמטה המילה, וא&quot;כ אחר פטירתו נאמרו הדברים.}}&lt;/sup&gt; להמתין אפי' ביום, ודוקא כשהיה עומד להתפלל.
----
&lt;references /&gt;
----

===ביאורים===
 א. נראה לענ&quot;ד שהוקשה לרבינו, שהיאך הבינה הגמ' מכך שנאמר שנגעים &quot;אינן אלא מזבח כפרה&quot; דנגעים הוי יסורים של אהבה, הלא מצינו שהנגעים באו לכפר על עוונות, וא&quot;כ אפשר שמזבח כפרה דנגעים גם כן בא לכפר עוונות ואינן יסורים של אהבה. 
----
 ב. בתירוץ זה בא לומר, דאין הכי נמי על עוונות הם באים, אלא שייסורים אלו אינם באים על עוון עצמם אלא עוונות הדור, והוי דומיא דמזבח שמקבל האש והקרבן תמורת עוונות ישראל. ולפי זה משמעות מזבח כפרה הוא, שמכפרים הנגעים על ישראל כמזבח המכפר על כלל ישראל בקרבנות ציבור, דהם עיקר קרבנותיו כיון שקבועים בו.
----
 ג. נראה לענ&quot;ד שבתירוץ זה בא לומר, דאין הכי נמי שאפשר שעל חטא היחיד הם באים, אלא שמכל שכן דהוו גם כן ייסורים של אהבה. שהלא אע&quot;פ שישנם ייסורים לא פחות קשים מהם, אעפ&quot;כ כפרה מיוחדת וגדולה יותר נתנה בנגעים שאין בשאר ייסורים, א&quot;כ מכל שכן שיהיו הם ראויים יותר לבוא בתור ייסורים של אהבה להרבות שכר למקבלם יותר משאר ייסורים. שכיון שמטרת הייסורים של אהבה היא להרבות שכר למקבלם, א&quot;כ ודאי שראוי שתינתן האפשרות שיקבלו הצדיקים את הייסורים שמרבים את הכי הרבה שכר שהם הנגעים.
----
 ד. הנראה שרוצה להוכיח שכיוון שנשנו כולם בחדא מחתא, א&quot;כ כשם שקדושת המקדש קדשה לעתיד לבוא דלכך איסור הכניסה לטמאים נוהג במיקום בית המקדש כיום, א&quot;כ ה&quot;ה גם שיש כיום איסור כניסה למצורעים אף בעיירות המוקפות חומה (הגהות סיני).

== דף ו' ==
===[[ברכות_ו_א|דף ו'''.''']]===

V++_

'''לצורת הדף [http://www.daf-yomi.com/Dafyomi_Page.aspx?vt=1&amp;massechet=283&amp;amud=11&amp;fs=0 ראה כאן]'''


'''ככסלא לגיא'''&lt;sup&gt;{{הערה|בגמ' לפנינו מופיע &quot;'''לאוגיא'''&quot;, וכגרסתנו הוא גם בלשון התוס' שבדף ובתוס' הרא&quot;ש (ובתוס' רבינו פרץ בדומה). ובכתה&quot;י ודפוסים ישנים של הגמ' מופיע או בלשון &quot;לאוגיא&quot; או בלשון &quot;לאגיא&quot;. ואפשר שאכן היית גרסת רבינו &quot;לאגיא&quot; אלא שנשמטה ה-א', או שהיית לרבינו גרסא שונה במשנה ובגמ'.}}&lt;/sup&gt;. 
פרש&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(54ב)'''}}&lt;/sup&gt; רבי [כעין]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש והתוס' שבדף. ובכתה&quot;י השונים כתוב &quot;כיאן&quot; או באופנים משובשים דומים.}}&lt;/sup&gt; התלמים המקיפים [הערוגה]&lt;sup&gt;{{הערה|כך הוא בכל בעלי התוס' השונים. ובכתה&quot;י השונים של רבינו כתוב כאן &quot;'''המחרישה'''&quot;.}}&lt;/sup&gt; כדאמרינן בריש נדרים &lt;small&gt;{[[נדרים_ו_ב|'''ו:''']]}&lt;/small&gt; הדין לגיא להוי פאה. 

'''חד לא מכתבן מיליה בספר זכרונות'''. 
פירוש עם האחרים, אבל בספר לבדו נכתבים. דהא תנן &lt;small&gt;{[[משנה_אבות_ב_א|אבות פ&quot;ב, מ&quot;א]]}&lt;/small&gt; וכל מעשיך בספר נכתבים, וכל שכן הכא, דמדה טובה מרובה &lt;small&gt;{[[סוטה_יא_א|סוטה יא.]]}&lt;/small&gt;. 

'''וכיון דאפילו תלתא עשרה למה לי וכו''''. 
תימה דבמסכת אבות (תנן)&lt;sup&gt;{{הערה|עיין בהערה הבאה.}}&lt;/sup&gt; פרק עקביא &lt;small&gt;{[[משנה_אבות_ג_ו|פ&quot;ג, מ&quot;ו]]}&lt;/small&gt; [תנן]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים נכתבה קודם שלא במקומה.}}&lt;/sup&gt; מנין אפילו חמשה, והכא לא דריש מיניה מידי. ואמאי לא מייתי ליה &lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot; וכן נראה נכון. וע&quot;פ זה יש להוסיף ו' קודם המילה שאחרי כן.}}&lt;/sup&gt;(ו)הכא, &lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot; בהתאם להגהה במילה שלפני, ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[ו]מפרש דכיון דאפילו [בתלתא חמשה]&lt;sup&gt;{{הערה|כך יש להגיה. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;דכיון דאפי' '''בחמש בתלתא''' למה לי&quot;, וניכר השיבוש להדיא.}}&lt;/sup&gt; למה לי. ואומר רבי דחמשה דהתם מיירי (כגון)&lt;sup&gt;{{הערה|נראה מיותר, שהרי כתב &quot;כגון&quot; בסמוך. ואכן בלשון תוס' הרא&quot;ש אינו.}}&lt;/sup&gt; בדברים שצריך [חמשה]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש, ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt; דיינים, כגון בחליצה &lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ תוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''&lt;big&gt;ו&lt;/big&gt;'''אית ליה&quot; בלבד.}}&lt;/sup&gt;[למאן ד]אית ליה &lt;small&gt;{[[יבמות_קא_א|יבמות קא.]]}&lt;/small&gt;, [ומדידת עגלה]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ תוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''המארת שלה'''&quot; או דומה לכך בשיבוש.}}&lt;/sup&gt; &lt;small&gt;{[[סנהדרין_ב_א|סנהדרין ב.]]}&lt;/small&gt; וכיוצא בהם&lt;sup&gt;{{הערה|כתב &quot;המגיה&quot; שבא לרבות סמיכת זקנים, הכולל סמיכת זקנים על ראש פר העלם דבר של ציבור, וסמיכת זקנים כפשוטו שיהיו הנסמכים להקראות בתואר &quot;'''רבי'''&quot;.}}&lt;/sup&gt;. ותיסק אדעתין שאינם חשובים אפילו כשאר דין, שאינו צריך אלא ראיה בעלמא, קמ&quot;ל. והכי גרסינן &lt;small&gt;{אבות [[משנה_אבות_ג_ו|שם]]}&lt;/small&gt; מנין שאפילו חמשה, שנאמר ואגודתו על ארץ יסדה &lt;small&gt;{[[עמוס_ט_ו|עמוס ט', ו']]}&lt;/small&gt;. פירוש, אותם שצריכים ליאגד יחד דהיינו אגודה שלו, אלמא שכינה ביניהם. ומנין שאפילו שלשה שנאמר בקרב אלהים ישפוט, דמשמע שלשה כדאמרינן הכא. ואית דגרסי התם איפכא ולא נהירא, &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה להגיה מסברא, כיון שנראה מדבריו שבא להוכיח את שיטתו מכך שדרשו חז&quot;ל לפנינו אחרת ולא מחמת שכך משמעות הכתוב, וכמו שכתב רבינו לעיל בדיבור זה. ואכן הוכיחו התוס' בסוכה באופן זה {יג'''.''', ד&quot;ה בשלש וכו'}, וכך הוא בתוס' הרא&quot;ש שם. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[דהא אמרינן הכא] דמבקרב אלהים ישפוט &lt;sup&gt;{{הערה|אינו נראה נכון לשונית לענ&quot;ד, מצד מבנה המשפט.}}&lt;/sup&gt;(ד)משמע שלשה שיושבין בדין. ולפי גירסתם מפרשי [הכי]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot;. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן '''&quot;מפר' קא'&quot;''' ובעוד אופנים דומים בשיבוש.}}&lt;/sup&gt;, דמבקרב משמע [באמצע]&lt;sup&gt;{{הערה|כך הוא בלשון תוס' הרא&quot;ש בסוכה שם, וכעין זה בתוס' שבדף שם. ובכתה&quot;י של רבינו כתוב כאן &quot;'''חמשה'''&quot;.}}&lt;/sup&gt;, כלומר חצי העדה שהזכרנו למעלה. ואגודתו משמע שלשה, כמו אגודת אזוב שהיא שלשה קלחים. &lt;sup&gt;{{הערה|משפט אחרון זה כפי שהוא אינו מובן. דמדוע משמע שאגודתו היינו חמשה מחמת שיש חמש אצבעות ביד? אלא בהכרח שנפל שיבוש בדברי רבינו, וצריך לומר כאן בדומה למה שכתבו התוס' ותוס' הרא&quot;ש בסוכה שם, וז&quot;ל התוס' הנ&quot;ל: &quot;'''ושמא אע&quot;ג דבעלמא חשיב' אגודה בשלשה, האי קרא דאגודתו על ארץ יסדה לא מיתוקם אלא בחמשה, משום דכתיב אף ידי יסדה ארץ והיד יש בו ה' אצבעות'''&quot;. אלא שכיון שאין לי שום דרך לדעת את לשונו של רבינו בכדי להגיה, לכן השארתי את דבריו כפי שהם, וכאן אכתוב מה שאני משער שהיית גרסתו. וכך היא: '''ויש מפרשים אגודתו על ארץ יסדה, חמשה, משום דכתיב ואף ידי יסדה ארץ, וחמש אצבעות יש ביד'''.}}&lt;/sup&gt;ויש מפרשים, אגודתו חמשה כמו חמש אצבעות שביד. 

'''ובזרוע עוזו אלו תפילין'''. 
והכי נמי אמרינן בנזיר &lt;small&gt;{[[נזיר_ג_ב|ג''':''']]}&lt;/small&gt; מנין לאומר ימינו שהיא שבועה, שנאמר &lt;small&gt;{[[ישעיהו_סב_ח|ישעיה סב, ח]]}&lt;/small&gt; נשבע ה' בימינו. שמאלו שהיא שבועה, שנאמר ובזרוע עוזו. אלמא זרוע משמע ליה שמאל.

'''תניא ר' אליעזר הגדול אומר אלו תפילין שבראש'''. 
פירש [רש&quot;י]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש' תוס' רבינו פרץ, והתוס' שבדף בדפוס שונצינו-פיזארו, וע&quot;פ זה היא הגהת הב&quot;ח בדפוס שלנו כפי הנראה. ובכתה&quot;י השונים של דברי רבינו כתוב כאן '''&quot;שברצועותיו&quot;''' בשיבוש. ואומר &quot;המגיה&quot; שכנראה &quot;פי' שברצועותיו&quot; היית זו הגהה בצד הגליון בכת&quot;י קדומים, והכוונה האמיתית בה היית להיות הגהה על מה שכתוב בסוף משפט זה &quot;והדלי&quot;ת בקשר&quot;. והיינו שבאה הגהה זו לומר שהכוונה לדלי&quot;ת שברצועותיו, וסופר טועה חשב שהגהה זו באה לתקן את תחילת הדיבור. דהיינו שבמקום לכתוב &quot;פי' רש&quot;י&quot;, הבין הסופר שהתכוון המגיה שיש לתקן ולכתוב &quot;פי' שברצועותיו&quot;.}}&lt;/sup&gt; רוב אותיות שדי כתובות בו, השי&quot;ן בקומט העור והדלי&quot;ת בקשר. ואין נראה לרבי, דהא אמרינן בפרק בתרא [דמגילה]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים חסר.}}&lt;/sup&gt; &lt;small&gt;{[[מגילה_כו_ב|כו:]]}&lt;/small&gt; תשמישי קדושה נרתיק תפלין ורצועותיהן וכו', [אלמא]&lt;sup&gt;{{הערה|כנ&quot;ל בהערה הקודמת.}}&lt;/sup&gt; דלא קרי להו אלא תשמישי [קדושה]&lt;sup&gt;{{הערה|ניכר החיסרון, וכן הוא בתוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים חסר.}}&lt;/sup&gt; בעלמא. ועוד דבכל התלמוד קורא אותם קשר, כדאמרינן {לקמן ז.} מלמד שהראה לו קשר של תפילין. &lt;sup&gt;{{הערה|בכתה&quot;י כתוב &quot;ואמרינן בשבת וכו'&quot;. אך קשה, שהלא לשון זו היא לשון הממשיכה את הנושא הקודם, וכאן הלא מתחיל קושיא חדשה. לכן הגהתי בהתאם למה שנראה, וכן הוא בלשון תוס' הרא&quot;ש.}}&lt;/sup&gt;[ועוד ד]אמרינן בשבת פרק במה מדליקין &lt;small&gt;{[[שבת_כח_ב|כח:]]},&lt;/small&gt; לא &lt;sup&gt;{{הערה|&quot;הגהות סיני&quot; ע&quot;פ לשון הגמ', וכן הוא בתוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים כתוב &quot;'''הכשירו'''&quot; בטעות.}}&lt;/sup&gt;[הוכשרו] למלאכת שמים אלא מין&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(55ב)'''}}&lt;/sup&gt; בהמה טהורה בלבד. ואמרינן למאי הלכתא. אילימא לעורן&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(56ב)'''}}&lt;/sup&gt;, והאמר אביי שי&quot;ן של תפילין הלכה למשה מסיני. אלא לרצועות, והאמר ר' יצחק רצועות שחורות הלכה למשה מסיני. ואי הוי &lt;sup&gt;{{הערה|כך צ&quot;ל בבירור, וכן הוא בתוס' הרא&quot;ש. ובכל כתה&quot;י כתוב בשיבוש &quot;&lt;big&gt;'''ב'''&lt;/big&gt;דלית&quot; .}}&lt;/sup&gt;[ה]דלי&quot;ת [והיו&quot;ד]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''והא'''&quot; בשיבוש.}}&lt;/sup&gt; מן השם, הוה ליה לאקשויי כמו שמקשה גבי שי&quot;ן, [אלמא]&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה להגיה ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש, בכתה&quot;י השונים חסר. ואולי אפשר להגיה באופן אחר ולכתוב &quot;'''שמע מינה'''&quot; כמו שאומר רבינו לקמן.}}&lt;/sup&gt; שאינם חשובות מאותיות השם אלא כקשר בעלמא. ועוד אמרינן בבמה אישה &lt;small&gt;{[[שבת_סב_א|שבת סב.]]}&lt;/small&gt; [והרי]&lt;sup&gt;{{הערה|השלמת לשון הקושיא ע&quot;פ לשון הגמ' שם, ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt; תפילין דמחופה עור, ותניא הנכנס לבית הכסא חולץ תפיליו. ומשני, התם משום שי&quot;ן. ומשום דלי&quot;ת [ויו&quot;ד]&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה להגיה דהלא קושיא זו רלוונטית גם ליו&quot;ד. ועוד דאמר אח&quot;כ &quot;שמע מינה שאינם חשובות וכו'&quot; בלשון רבים ומשמע שגם ליו&quot;ד התייחס. ובכתה&quot;י השונים חסר.}}&lt;/sup&gt; לא [אמר]&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד להגיה, ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;, שמע מינה שאינם חשובות מאותיות השם. מיהו יש לדחות&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(57ב)'''}}&lt;/sup&gt;, &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה נכון לענ&quot;ד.}}&lt;/sup&gt;[ד]כיון &lt;sup&gt;{{הערה|בהתאם לדברי המרדכי בשם רבינו אלחנן (העתקתים בהערה הבאה), שהובא בהלכות קטנות למרדכי על מנחות סימן תתקסט, בהלכות תפילין דף לה עמ' א' (הוצאת עוז והדר). ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[שניתן ל]התיר(ו)&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה נכון לענ&quot;ד. דהלא מתייחס לדל&quot;ת ויו&quot;ד יחד, ולכן לא שייך להשתמש בלשון יחיד.}}&lt;/sup&gt;, כל [זמן שרוצה]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ דברי &quot;המגיה&quot; בתור הגהה אפשרית והיא ישרה בעיני. ובמדרכי בשם רבינו אלחנן הנ&quot;ל הובא בלשון: &quot;משום דניתן להתיר בכל עת שירצה&quot;. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן '''&quot;כל שרואה&quot;''' בשיבוש.}}&lt;/sup&gt;, לא הזכיר [רק]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ &quot;הגהות סיני&quot; מסברתו. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt; השי&quot;ן. &lt;sup&gt;{{הערה|נראה מיותר לענ&quot;ד.}}&lt;/sup&gt;(ו)על כן פירש רבי, אלו תפילין שבראש לפי שהן בגובה[ו]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון התוס' שבדף. וכן נכון, דראש זכר הוא ולכן אין שייך לומר בגובהה בלשון נקיבה. ובכתה&quot;י השונים כתוב &quot;בגובהה&quot;.}}&lt;/sup&gt; של ראש דנראים לכל, אבל של יד אינן נראים דכתיב לך לאות ולא לאחרים &lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[לאות]. &lt;sup&gt;{{הערה|לכאורה נראה מיותר, דהלא אמר קודם לכן &quot;על כן פירש רבי&quot; ולכך פשוט שהכל מפי רבו, וא&quot;כ מה בא להוסיף?}}&lt;/sup&gt;מפי רבי. &lt;sup&gt;{{הערה|בהלכות קטנות להרא&quot;ש הלכות תפילין כתוב שספק זה הסתפק רבינו יעקב מאורליני&quot;ש דהוא רבינו תם, וא&quot;כ קשה מדוע רבינו לא הזכיר את שמו. ואפשר דנשמטו מהלשון של רבינו כאן כמה מילים.}}&lt;/sup&gt;מיהו למאי דפריש דאותיות של דלי&quot;ת ויו&quot;ד לא חשיבי, צ&quot;ע אם יוכל להכניס תפילין של יד לבית הכסא כיון שמחופות עור ואין בהן שי&quot;ן, או דילמא לא שנא.
----
&lt;references /&gt;
----

===[[ברכות_ו_ב|דף ו''':''']]===

V++

'''לצורת הדף [http://www.daf-yomi.com/Dafyomi_Page.aspx?vt=1&amp;massechet=283&amp;amud=12&amp;fs=0 ראה כאן]'''


'''כל הקובע מקום לתפלתו'''. 
ואינו הולך פעמים לבית הכנסת זה ופעמים לבית הכנסת זה. אבל בחד בית הכנסת אפילו בשני מקומות שפיר דמי&lt;sup&gt;{{הערה|באגודה כתב וז&quot;ל &quot;פר&quot;י, לאו דווקא בשתי בתי כנסיות, אלא אפילו בבית הכנסת אחד צריך אדם לייחד לו מקום. וכן מוכח בירושלמי פרק תפילת השחר&quot;. ויש שהוכיחו מכאן שזוהי דעת ר&quot;י, וא&quot;כ תמוה על דברי רבינו שלא נקט דעת רבו. אבל אפשר שהיה זה גדול אחר שבעל האגודה הכיר שגם הוא נקרא רבינו יצחק. וזוהי למעשה מחלוקת ראשונים האם דווקא בשתי בני כנסיות או אפי' בבית כנסת אחד. ודעת תוס' חכמי אנגליה בשונה מרבינו, שאפי' בבית כנסת אחד לא ישנה מזוית לזוית.}}&lt;/sup&gt;, דאמרינן בירושלמי פרק תפילת השחר &lt;small&gt;{[[ירושלמי_ברכות_ד_ד|הלכה ד']]}&lt;/small&gt;, צריך אדם ליחד מקום &lt;sup&gt;{{הערה|רוב כתה&quot;י גורסים &quot;'''&lt;big&gt;ב&lt;/big&gt;'''בית הכנסת&quot;, אך אין זו הגרסא הנכונה לענ&quot;ד, לא כאן ולא בדברי הרא&quot;ש בתוספו' ובפסקיו שנסמך על דברי רבינו. וזאת מכיוון שאם נאמר כך, נמצא שהגמ' מורה שיש לאדם לייחד לעצמו מקום בתוך בית הכנסת להתפלל בכדי שיתפלל במקום אחד תמיד, וא&quot;כ זוהי ראיה לסתור דבריו ולא לסייע. ו-&quot;המגיה&quot; הגיה את דברי רבינו, והוסיף על דבריו בכדי ליישב קושיא זו. אך אין צורך כפי שאמרתי.}}&lt;/sup&gt;לבית הכנסת, שנאמר, ויהי דוד בא עד הראש אשר ישתחוה שם &lt;small&gt;{שמואל ב'. [[שמואל_ב_טו_לב|ט&quot;ו, ל&quot;ב]]}&lt;/small&gt;. השתחוה לא נאמר, אלא ישתחוה. 

'''אגרא דפירקא ריהטא'''. 
פירש רש&quot;י זהו עיקר שכרם, שיש בני אדם שאין מבינים הדרשה מפי הרב. וקצת תימה, דר' זירא גופיה קאמר לעיל &lt;small&gt;{בדף זה}&lt;/small&gt; דמריש הוה אמינא דמחללי שבתא כי רהטי, &lt;sup&gt;{{הערה|ישנם שינויי גרסאות בכתה&quot;י של הגמ' ביחס למי אמר את המימרא של &quot;מריש הוה אמינא&quot; לעיל. וכן יש שינויי גרסאות ביחס למי אמר את המימרא הנוכחית. ולפי שינויי גרסאות אלו אין קושיא כלל (&quot;המגיה&quot; בשם אביו).}}&lt;/sup&gt;ועתה אומר שאין [להם שכר]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot; מסברתו. ובכתה&quot;י השונים כתוב &quot;'''להשתכר'''&quot;בשיבוש.}}&lt;/sup&gt; רק במרוצתם. ורבי מפרש אם רוצה לעשות מצוה כמאמרה בלי חסרון, יעשה כל הדברים שבסמוך.

'''אגרא דבי טמיא''' &lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים חסר כל זה, ובמקום הוכנס כאן בטעות ד&quot;ה &quot;למאן דגריס בבית אפל&quot; (שהצגתיו במקומו הראוי לו לעיל בדף ג' עמ' א'), ואח&quot;כ ממשיך בענין התוס' שלנו במילים &quot;'''&lt;big&gt;ה&lt;/big&gt;'''עושה המצוה וכו'. ולכך הגהתי דיבור זה בהתאם למה שצריך להיות כתוב.}}&lt;/sup&gt;['''שתיקותא'''.
אין נראה לפרש דמיירי באבל ושותק ומקבל שכר כדכתיב וידום אהרון&lt;sup&gt;{{הערה|בא רבינו לאפוקי מפירושם של כמה ראשונים שאכן מפרשים את הדברים כך (מדרש שכל טוב, הראב&quot;ן, הערוך ועוד).}}&lt;/sup&gt;, דכל הני מיירי במי ש]עושה המצוה, והאבל אינו עושה שום מצוה. ומפרש רבי שהבאים בבית האבל לנחמו יושבים ושותקים ומקשיבים לדברי הגדול הבא לנחם אותו, ואם היו מדברים האחרים&lt;sup&gt;{{הערה|כך הגרסא בכל כתה&quot;י, אבל הלשון נשמעת לא ישרה. ואפשר שהיה כתוב &quot;ואם היו '''האחרים מדברים'''&quot; בהיפוך לשון. או שמא היה כתוב &quot;ואם היו מדברים '''בדברים אחרים'''&quot; והושמטה בטעות המילה '''&quot;בדברים&quot;''' מחמת דימיון המילים &quot;מדברים, בדברים&quot;.}}&lt;/sup&gt; אין זה כבוד ותנחומין לאבל. וטמ[י]א&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש, ונראה. ובכתה&quot;י השונים כתוב בלא יו&quot;ד.}}&lt;/sup&gt; על שם עצמות המת, כמו שפירש רבינו שלמה&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(58ב)'''}}&lt;/sup&gt; בפירוש חומש  , &lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot; כותב (בשם אחרים שכתבו) בשם ספר עוטה אור (חובר על תרגום אונקלוס, דפוס וילנא שנת תר&quot;ג) שדברי רש&quot;י מוסבים על &quot;אנחנו טמאים '''לנפש אדם'''&quot; {במדבר ט', ז'}, והודפסו בטעות על הפסוק &quot;וכל טמא לנפש&quot; {במדבר ה', ב'}. ולגבי אונקלוס שם {במדבר ה', ב'} שכתוב בו &quot;לטמי נפשא '''דאינשא'''&quot; על אף שלא הוזכר בפסוק &quot;אדם&quot;, כתב &quot;המגיה&quot; שאכן בדפוסים ישנים של אונקלוס ליתא למילת &quot;אינשא&quot; בתרגומו שם. ואני מוסיף על דבריו, שאף בתאג'ים (שהם חומשים תימניים המבוססים על כת&quot;י תימניים עתיקים של החמישה חומשי תורה) לא מוזכר &quot;אינשא&quot; בתרגום אונקלוס כבספרים הישנים שהזכיר המגיה. ולכן מסיק &quot;המגיה&quot; שיש להגיה דברי רבינו (וכן בתוס' הרא&quot;ש) ולכתוב &quot;'''לנפש אדם'''&quot; במקום גרסת כתה&quot;י שהיא &quot;'''בעצם אדם'''&quot;. וכך הגהתי שהדברים מסתברים. וכן בהמשך יש להגיה ולכתוב &quot;'''ל'''טמי נפשא דאינשא&quot;, ולא &quot;'''ב'''טמי&quot;. וזאת בהתאם לגרסת התרגום בפסוק של במדבר ט', ז'.}}&lt;/sup&gt;[לנפש] אדם &lt;small&gt;{[[במדבר_ט_ז|במדבר ט', ז']]}&lt;/small&gt;, &lt;sup&gt;{{הערה|עיין בהערה הקודמת.}}&lt;/sup&gt;[ל]טמי נפשא [דאינשא]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ גרסת אונקלוס שלפנינו, וכן הוא מצוטט בלשון תוס' הרא&quot;ש. ובכת&quot;י השונים חסר.}}&lt;/sup&gt;, לשון עצם [אדם]&lt;sup&gt;{{הערה|הוספתי מילה זו בכדי להתאים הלשון לפירוש רש&quot;י על החומש שלפנינו. וז&quot;ל רש&quot;י בחומש: דמסאב לטמי נפשא דאנשא, אומר אני שהוא לשון עצמות '''אדם''' בלשון ארמי.}}&lt;/sup&gt; בלשון ארמי. וכן במדרש, אנדריאנוס שחיק טמיא, פירוש שחוק עצמות. ובערוך פירש טמא, אבל. באטב&quot;ח האל&quot;ף טי&quot;ת, ובאלב&quot;ם המ&quot;ם נעשית בי&quot;ת והלמ&quot;ד אל&quot;ף.

'''כל המתפלל אחורי בית הכנסת'''.
פירש רש&quot;י, שכל בתי כנסיות שלהם פתחיהם למזרח, כדתניא בתוספתא דמגילה &lt;small&gt;{[[תוספתא/מגילה/ד|פרק ד', י&quot;ד]]}&lt;/small&gt;, ואחוריהם היו למערב&lt;sup&gt;{{הערה|כך הוא בגרסת רש&quot;י שעל הרי&quot;ף. וכתב &quot;המגיה&quot; דאף ברש&quot;י כת&quot;י הוא כפי שגרסו התוס', אך בגרסת רש&quot;י שלפנינו על הגמ' אינו כך.}}&lt;/sup&gt;. והמתפלל אחורי בית הכנסת, זהו שהופך פניו למערב ואחוריו לכותל מערבי של בית הכנסת ששם משתחוים הצבור. וק&quot;ל, דהא משמע שלא היה דומה כשתי רשויות אם &lt;sup&gt;{{שוליים|'''(59ב)'''}}&lt;/sup&gt; הופך פניו כלפי הרוח שהופכים הצבור פניהם. (וא&quot;ר)&lt;sup&gt;{{הערה|נראה מיותר כיון שכבר כתב בסוף הדיבור דהוא &quot;מפי רבי&quot;. ועוד  שהוא אינו מתחיל עניין חדש בכאן, אלא בא להשלים דבריו ולומר מדוע משמע שאין זה נראה כשתי רשויות. שבלא דברים אלו לא ברור מניין משמע לו כך. ויש כת&quot;י שגרס &quot;ואית דאמרי&quot;. ומ&quot;מ גם גרסא זו אינה נראית, דאין לשון זו שייכת בכאן שהרי זה המשך הקושיא, ועוד שאין זה הרגל לשון בעלי התוס'. &quot;והמגיה&quot; כתב שאפשר שהלשון &quot;אית דאמרי&quot; היה כתוב בגליון, ובא להעיר שמה שכתב רבינו לפני כן &quot;וק&quot;ל&quot; יש גרסאות שגורסות &quot;ואין דאמרי&quot; ונשתרבב בטעות לתוך דברי רבינו. אך גם זה אינו נראה בעיני.}}&lt;/sup&gt; שלפי שיטת התוספתא משמע שהיו משתחוים למערב, או משום דילפינן ממשכן כמו שנאמר&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(60ב)'''}}&lt;/sup&gt; שם שפתח המשכן היה למזרח, או לפי שהיתה ירושלים במערב[ם]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot; בהתאם לגרסת התוס' בעירובין י&quot;ח ע&quot;ב, בד&quot;ה ולא אחורי בית הכנסת וכו'. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt; דבעינן והתפללו אליך דרך ארצם &lt;small&gt;{מלכים א'. [[מ&quot;ג_מלכים_א_ח_מח|ח', מ&quot;ח]]}&lt;/small&gt; כדלקמן במכילתין &lt;small&gt;{[[ברכות_ל_א|ל'''.''']]}&lt;/small&gt;. וא&quot;כ, אם היה עומד אחורי בית הכנסת ופניו למערב אז היה עושה כדרך שהעם עושים, אבל אם היה הופך פניו, אז היה דומה לשתי רשויות. על כן יש לפרש, דאחורי בית הכנסת קרוי מי שהוא אחורי העם במזרח בית הכנסת לאותם שמשתחוים למערב&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(61ב)'''}}&lt;/sup&gt;. ואפילו הפתח למזרח&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(62ב)'''}}&lt;/sup&gt;, קורא אחורי בהכ&quot;נ לפי שהוא אחורי העם. וכפירוש זה משמע בפרקין לקמן &lt;small&gt;{[[ברכות_ח_ב|ח''':''']]}&lt;/small&gt; &lt;sup&gt;{{הערה|בכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''&lt;big&gt;ד&lt;/big&gt;'''בפרק הרואה&quot; בשיבוש, והוגה בהתאם ללשון הנכונה לענ&quot;ד.}}&lt;/sup&gt;[ו]בפרק הרואה &lt;small&gt;{[[ברכות_סא_א|סא'''.''']]}&lt;/small&gt; דקאמר אסור [לעבור]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש, וכן הוא בלשון הגמ' שלפנינו ובכל כתה&quot;י ודפוסים ישנים של הגמ' (למעט בכת&quot;י שגורסים בלשון הילוך). ובכל כתה&quot;י השונים של רבינו כתוב &quot;'''לעמוד'''&quot;.}}&lt;/sup&gt; אחורי בהכ&quot;נ בשעה שהציבור מתפללין. ומסיים בה, הני מילי דליכא פיתחא אחרינא, פירוש לפי&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(63ב)'''}}&lt;/sup&gt; שדומה שהוא לפני הפתח ואינו חושש ליכנס. משמע שבאותו צד שקורא אחורי בהכ&quot;נ, באותו צד הוי הפתח. והפתחים היו לצד מזרח, שהיו מתפללים לצד מערב. מיהו קשה, דלשון אחורי בהכ&quot;נ &lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים חסר.}}&lt;/sup&gt;[משמע כמו] (ו)אחורי המשכן, &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד דבלא זה הלשון נשמעת חסרה. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[ו]משמע שקרוי אחורים (אחורי)&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד להגיה. וכן הוא בלא זה בתוס' חכמי אנגליה. אך בתוס' הרא&quot;ש נקט בהיפך, דהיינו שנקט לשון &quot;אחורי&quot; בלבד בלא מילת &quot;אחורים&quot;. אך היותר נראה לשונית נכון לענ&quot;ד בכאן, אם ננקוט לשון &quot;אחורים&quot; כלשון תוס' חכמי אנגליה.}}&lt;/sup&gt; אותו צד שהופכים את פניהם, כדפירש רש&quot;י. ולפירוש רש&quot;י, הא דקאמר כי מהדר אפיה לבי כנישתא לית לן בה, אע&quot;פ שאינו הופך פניו לצד אותו הרוח ששם הופכים הצבור פניהם, לא מיחזי כשתי רשויות כיון שכולם הופכים פניהם כלפי הארון &lt;sup&gt;{{הערה|בתוס' הרא&quot;ש מסיים כאן במילים &quot;ששם התורה מונחת&quot;.}}&lt;/sup&gt;, כדאמרינן נמי במכילתין &lt;small&gt;{[[ברכות_ל_א|ל'''.''']]}&lt;/small&gt;, שמארבע רוחות הופכים פניהם לצד הכפורת. מיהו יש לפרש, לפי&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(64ב)'''}}&lt;/sup&gt; ששם השכינה על הכפורת בבית קדשי הקדשים. מפי רבי.

'''בדובר'''.
הערוך &lt;sup&gt;{{שוליים|'''(65ב)'''}}&lt;/sup&gt;גריס &lt;sup&gt;{{שוליים|'''(65ג)'''}}&lt;/sup&gt;בדבד&lt;sup&gt;{{הערה|בדפוס וילנא בגליון (למטה ממסורת הש&quot;ס) כתוב שגרסת הערוך היא &quot;'''כ'''דובר&quot; ב-כ' כפי גרסת כמה גאונים וראשונים, וכגרסת דפוס וילנא והגמ' שלפנינו. אך לפנינו בערוך מופיע &quot;'''ב'''דובר&quot; ב-ב', וכן היא גרסת כמה מכתבי היד הישנים של הגמ'. ובדברי רבינו נמצאו שתי גרסאות בכתה&quot;י, יש שגורס &quot;בדובר&quot; בד&quot;ה, ויש שגורס &quot;כדובר&quot;, ובהתאם לגרסא שתבחר יש להגיה את גרסת הערוך להיפך. ולי אין אפשרות להכריע בזה ובחרתי אחת מהן. ובכתה&quot;י של רבינו שלפנינו כתוב &quot;בדבר&quot; או &quot;בדבד&quot; תלוי בכת&quot;י בשיבוש כפי הנראה, ועיין עוד בהערה הבאה.}}&lt;/sup&gt; בדלי&quot;ת&lt;sup&gt;{{הערה|תימה, מה בא לאפוקי? הלא גם גרסת רבינו בדלי&quot;ת היא. ואין לומר שבא לאפוקי מהאות ר', כיון שעיקר השינוי בגרסת הערוך הוא באות הראשונה אם גורסים ב-כ' או ב-ב' (כנ&quot;ל בהערה הקודמת) והיה לו להזכיר שינוי זה דהוא עיקר שינוי הגרסא. ולפי&quot;ז נראה לומר שאין שינויי גרסא בין גרסת רבינו והערוך באות הראשונה, דשניהם נקטו הלשון ב-ב' או ב-כ' בתחילה, וכל השינוי הוא רק באות האחרונה. דלגרסת רבינו גורסים &quot;בדוב'''ר'''&quot; או &quot;כדוב'''ר'''&quot; (בהתאם לשינויי הגרסאות השונות בכהת&quot;י כנ&quot;ל בהערה הקודמת). ולערוך גורסים &quot;בדוב'''ד''' או כדוב'''ד''' (לפי הגרסאות השונות כנ&quot;ל). ואכן בחלק מכתה&quot;י גורסים &quot;בדבד&quot; כנ&quot;ל בהערה הקודמת, ואולי זה שיבוש של &quot;בדובד&quot;. אך מדברי הערוך שהביא ראיה מלשון הערב (ראה הערה הבאה), משמע קצת דאינו כך. ובכל מקרה אין מקום להכריע בדבר כנ&quot;ל בהערה הקודמת, וישמע חכם ויוסף לקח.}}&lt;/sup&gt;, ופי' אחוריך בלשון ערבי&lt;sup&gt;{{הערה|כותב שם הערוך שבלשון ערבי אומרים &quot;מוסתדבר&quot; שפירושו לאחורנית. וזה חיזוק לכך שגירסת רבינו כאן היית בדובר או כדובר, ולא בדבר או בדבד כגרסא שבכתה&quot;י של רבינו שלפנינו.}}&lt;/sup&gt;.

'''כרום זלות לבני אדם'''. 
פשטיה דקרא מפרש רבינו יעקב, סביב רשעים יתהלכון כרום זלות, כלומר הרשעים מתקנאים כשרואים &lt;sup&gt;{{הערה|נראה לענ&quot;ד שיש לגרוס בלא האות כ' בהתאם ללשון המשפט, ולכך הקפתיה.}}&lt;/sup&gt;(כ)שירום זלזול מבני אדם, &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד נכון מבחינה לשונית, אך אינו בכתה&quot;י השונים.}}&lt;/sup&gt;[ו]מבקשים עליו תחבולות להזיקו. ועל עצמו היה דוד אומר&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(66ב)'''}}&lt;/sup&gt; כן&lt;sup&gt;{{הערה|וכן כותב רש&quot;י שם: '''כרום זלות לבני אדם'''. מקנאתם שעינם רעה בגדולתי, שנלקחתי מאחרי הצאן למלך. וזהו פתרונו: כרום זלות לבני אדם, כשמתרומם איש הזולל בעיני ב&quot;א. וזהו דוגמת האמור במקום אחר אבן מאסו הבונים. עכ&quot;ל.}}&lt;/sup&gt;. ורבינו מאיר פירש, כרמה הזאת שזוללת וסובאה דם האדם. וכן הוא בתרגום בהדיא, עלקא דמצצא דמא דאינשא, וכן פירש בנו רבינו שמואל. ומנחם פירש &lt;small&gt;{מחברת מנחם, ערך זל, דף 78}&lt;/small&gt;, כרום לשון ראם&lt;sup&gt;{{הערה|וז&quot;ל מחברת מנחם: '''כרום זלות לבני אדם'''. כלם בעלי נפש המה, בלענים וגרגרנים. וכה פתרון סביב רשעים יתהלכון כרם זלות לבני אדם. זלות הוא מגזרת זולל. ורום מגזרת ראם ורים. וכה תוכן פתרון הפסוק, סביבות העני יסובו רשעים לבלעו חנם, ויהיו בליעה לבני אדם, ויהי הדל למו למאכל. אכלו שארו, ויפשיטו את עורו מעליו ועצמותיו פצחו וכו'. הן נמצא ראם ורים ורום ענין אחד להם. עכ&quot;ל.}}&lt;/sup&gt;.

'''ולא נענה אלא בתפלת המנחה'''. 
תימה למה נקרא תפלת המנחה, &lt;sup&gt;{{הערה|בתוס' על דף בפסחים קז'''.''' כותבים לשון שאלה זו בד&quot;ה '''&quot;'''&lt;big&gt;ד&lt;/big&gt;'''אי&quot;''' כמו שהגהתי כאן. אך בכת&quot;י השונים של רבינו כתוב כאן '''&quot;'''&lt;big&gt;ו&lt;/big&gt;'''אי&quot;''' ואינו נראה לשונית נכון.}}&lt;/sup&gt;[ד]אי משום מנחת הערב, כמו כן בבקר יש&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(67ב)'''}}&lt;/sup&gt; מנחה. ושמא לפי שתפלת שחרית וערבית יש להם שם אחר, נקראת &lt;sup&gt;{{שוליים|'''(68ב)'''}}&lt;/sup&gt;[זו]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''לו'''&quot;. ומכל מקום אפשר שצריך להגיה &quot;נקראת '''&lt;big&gt;לה&lt;/big&gt;'''&quot;.}}&lt;/sup&gt; על שם המנחה. או שמא לפי שאליהו נענה בה, או משום דשל שחרית זמנה מבבקר&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(69ב)'''}}&lt;/sup&gt; [וזו]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;הגהות סיני&quot; מסברתו. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''או'''&quot;.}}&lt;/sup&gt; עיקר התחלת זמנה בשעת המנחה. ובירושלמי דפרק תפלת השחר &lt;small&gt;{[[ירושלמי_ברכות_ד|הלכה א']]}&lt;/small&gt; קאמר, תמן תנינן תמיד נשחט בשמונה ומחצה וכו', הכא את עביד מנחה שלש שעות ומחצה, והכא את עביד שתי שעות ומחצה. ופירש ה&quot;ר אלחנן שכך ר&quot;ל, וכי נחלק בתפלת המנחה כמו כן, שבערב פסח נמהרנה ובשאר ימים נאחרנה. ומשני, אמר ר' יוסי לא הוקשה תפלת המנחה אלא לקטורת, שנאמר &lt;small&gt;{[[תהלים_קמא_ב|תהלים קמא ,ב']]}&lt;/small&gt; תכון תפילתי קטורת לפניך משאת כפי מנחת ערב. כלומר, קטורת זמנה קבוע בערב הפסח כמו בשאר ימים. ומשמע דלקטורת מדמי לה התם, ומכל מקום נקראת מנחה על שהיא סמו[כה]&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד לתקן ללשון נקבה, כיוון שמדבר על תפילה שהיא נקבה. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''סמוך'''&quot; בלשון זכר.}}&lt;/sup&gt; למנחה&lt;sup&gt;{{הערה|ויש להוסיף ולדקדק שתפילות כנגד תמידין תקנום, ולכך בודאי שתפילת המנחה היא כנגד תמיד של בין הערביים. אבל מכל מקום לעניין קביעות הזמן קבעוה ע&quot;פ זמן הקטורת שהוא קבוע (המגיה). והיינו שלקטורת שהיא מסדר התמיד יש זמן קבוע כל השנה, בשונה מקרבן התמיד דבין הערביים שישנם זמנים שמקדימים אותו לפי הצורך. ולכך העדיפו את זמן הקטורת לעניין קביעות זמן מנחה.}}&lt;/sup&gt;. ואע&quot;ג דקאמר לקמן בפרק תפלת השחר &lt;small&gt;{[[ברכות_כו_ב|כו:]]}&lt;/small&gt; תפלות כנגד תמידין תקנום, וקאמר דתפלת המנחה כנגד תמיד של בין הערבים, מכל מקום יכול להיות דמדסמכי מנחה אקטורת, שהכל הוא מסדר התמיד. וגם קטורת קודמת לנסכים, ומנחת נסכים היא עם הנסכים כדמשמע ביומא &lt;small&gt;{[[יומא_לג_ב|לג:]], [[יומא_לד_א|לד.]]}&lt;/small&gt;.

'''לא נענה אלא בתפלת המנחה'''. 
לפי שהיא גמר תפלות היום, משמע שהיא עת רצון יותר.
----

===ביאורים===
 א. בד&quot;ה '''תניא ר' אליעזר הגדול''' וכו':
 1. בקושיא &quot;דלא קרי להו את תשמישי קדושה בעלמא&quot;. תריץ רבינו אלחנן בנו של ר&quot;י שהביאו המרדכי בהלכות קטנות על מנחות סימן תתקסט, בהלכות תפילין דף לה עמ' א' (הוצאת עוז והדר), שהמדובר הוא ברצועות מנותקות מן התפילין או ברצועות המחוברות לתפילין שבלו ואינן כשירות, שבאופן זה רצועות אלו הן תשמישי קדושה בעלמא. אבל במחוברות לתפילין כשירות, הרי הן קדושה גמורה.
 2. בקושיא &quot;דבכל התלמוד קורא אותם קשר&quot;. הכוונה בזה, שמכך שבמקום לקרוא לקשר ה-ד' בתפילין של ראש &quot;דל&quot;ת של תפילין&quot; (כשם שקורא לשי&quot;ן שבתפילין של ראש) קראו לזה &quot;קשר של תפילין&quot;, משמע שאינם אלא קשר בעלמא ואין להם חשיבות של קדושה עצמה. אך הרמב&quot;ן והרשב&quot;א כתבו דאכן הן קדושה עצמה, אלא שכיון שאינם בכתיבה כשי&quot;ן, לכך לא חשיבי אלא כקשר בעלמא ולא ככתיבת האות עצמה. ומשום כך נקרית &quot;קשר של תפילין&quot;.
 3. ובקושיא &quot;דלא הוכשרו למלאכת שמים אלא מין בהמה טהורה&quot;. הרמב&quot;ן והרשב&quot;א ענו, דכיון שאינם בכתיבה אלא בקשירה, לכן אינם חשובות בכלל תורת ה'. ומשום כך צריך ללמוד את הצורך בבהמה טהורה ממקום אחר, אבל אכן קדושה ממש הן. ע&quot;כ תוכן דבריהם. ורבינו אלחנן המובא במרדכי הנ&quot;ל תירץ, שכיון שיכול להתירו כל עת שרוצה, לכן אין אפשרות ללמוד עליו את הצורך להיות מבהמה טהורה מכח הפסוק תורת ה'. ע&quot;כ תוכן דבריו. אלא שרבינו אלחנן לא ביאר מדוע, וכנראה שהוא מאותו טעם שכתבו הרמב&quot;ן והרשב&quot;א, דהיינו כיוון שאינו בכתיבה אלא בקשירה שאפשר להתירה כל עת שרוצה. ולכך אינו חשוב אות ממש שאפשר ללומדה מתורת ה'.

 ב. &quot;המגיה&quot; כתב, שהספק הוא האם אסרו להכניס גם את התפילין של יד מחשש שיטעו ולא יבדילו בין תפילין של יד לתפילין של ראש, או שמא לא חששו ומותר להכניס תפילין של יד. ודעת הקדוש מקורביל שמותר להיכנס בתפילין של יד לבית הכסא (תוס' שבדף בשבת סא. ד&quot;ה דילמא וכו').

 ג. בד&quot;ה '''ולא נענה אלא''' וכו':
 נראה להסביר בכוונת התירוצים כאן, כך:
 1. ושמא לפי שתפילת שחרית וערבית ניתן להם שם אחר, לכך קראוה על שם המנחה. ונ&quot;ל בפירוש הדברים: ששחרית נקראה על שם זמנה שהוא בשחריתו של יום. וערבית נקראה על שם זמנה שהיא בעירובו של יום. אבל מנחה זמנה לכתחילה מתחילת זמן מנחה קטנה, וא&quot;כ על שם מה יקראו שמה? לכך נתנו לה את שמה על שם המנחה של תמיד של בין הערביים שזמנה ברוב השנה בזמן מנחה קטנה.
 2. או שמא לפי שאליהו נענה בזמן בה, שנאמר ביחס לזמן ההוא ויהי בעלות המנחה, לכך קראו לתפילת הצהרים על שמה משום דהיא עת רצון {ע&quot;פ התוס' בפסחים קז.}.
 3. או משום שתפילת שחרית נקראת כיוון שזמנה מוקדם בבוקר בזמן התחלת הקרבת תמיד של שחר, אבל תפילת הצהרים עיקר זמנה נוהג בזמן קרבן המנחה שהוא סוף קרבן התמיד של בן הערביים, לכך נקראתה תפילת הצהרים על שם קרבן המנחה. 
 (ויש להעיר, שמצינו כתוב אצל יעקב אבינו כשפגש בעשו &quot;ויאמר יעקב אם נא מצאתי חן בעיניך ולקחת '''מנחתי''' מידי&quot; ותרגם אונקלוס &quot;וַאֲמַר יַעֲקֹב בְּבָעוּ אִם כְּעַן אַשְׁכַּחִית רַחֲמִין בְּעֵינָךְ וּתְקַבֵּיל '''תִּקְרוּבְתִּי''' מִן יְדִי&quot;. ומכאן שהמנחה המדוברת שהיית כוללת בהמות הייתה נקראת &quot;קרבן&quot;, שמנחה היא מתנה של ריצוי. וא&quot;כ אפשר שאף קרבן התמיד של בין הערבים נקראת בלשון מנחה, שקרבן התמיד הוא מתנה של ריצוי כלפי מעלה. וכן ראיתי שכתבו המפרשים במעשה דאליהו בהר הכרמל, ש-&quot;ויהי בעלות המנחה&quot; הכוונה לקרבן התמיד של בן הערבים).
 4. לעניין מדוע זמנה של תפילת המנחה היא בסוף קרבן תמיד של בין הערביים ולא בתחילתו. כתב הירושלמי שהוא משום שהוקשה תפילת הצהרים לקטורת &quot;תכון תפלתי  קטורת לפניך וכו'&quot;, וכיוון שהקטורת מוקטרת כל השנה באותה שעה, העדיפו לקבוע זמן המנחה בשעתה. אבל כיוון שזמן תפילת הצהרים היא בסמוך לזמן הקרבת המנחה, לכך נקראת התפילה על שם המנחה (ואפשר שהסיבה שלא קראה תפילת הקטורת, משום שרצה לקוראה על שם קרבן, וקטורת אינה קרבן). ואע&quot;ג שאמרנו תפילות כנגד תמידין תקנום, ותפלת הצהרים כנגד תמיד של בן הערבים היא. אפשר לומר שכיוון שהקטורת סמוכה לנסכים בפסוק ואף נעשית קודם לה בסמוך, שהקטורת נעשית בין תמיד של בין הערביים לנסכיו, לכך נמצא שהכל הוא מסדר קרבן התמיד של בן הערבים ושפיר הוי כנגד תמיד של בן הערבים.
----
&lt;references /&gt;

== דף ז' ==
===[[ברכות_ז_א|דף ז'''.''']]===

V++

'''לצורת הדף [http://www.daf-yomi.com/Dafyomi_Page.aspx?vt=1&amp;massechet=283&amp;amud=13&amp;fs=0 ראה כאן]'''


'''עד שיעברו פנים של זעם'''. 
ולפי זה יש לפרש אם אין פניך הולכים &lt;small&gt;{[[שמות_לג_טו|שמות ל&quot;ג, ט&quot;ו]]}&lt;/small&gt;, אם לא יעברו פנים של זעם. ולפי הפשט קשה לדברי פירוש רבינו שמואל&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(ה)'''}}&lt;/sup&gt;. &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד נכון מבחינה לשונית. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[ש]תחלה אמר לו הקב&quot;ה הנה מלאכי ילך לפניך וביום פקדי וגו' &lt;small&gt;{[[שמות_לב_לד|שם ל&quot;ב, ל&quot;ג]]}&lt;/small&gt;. ומשה השיבו הודיעני נא את דרכיך &lt;small&gt;{[[שמות_לג_יג|שם ל&quot;ג, י&quot;ג]]}&lt;/small&gt;, שתלך אתה עמנו ואני אחריך. והקב&quot;ה השיבו פני ילכו &lt;small&gt;{[[שמות_לג_יד|שם ל&quot;ג, י&quot;ד]]}&lt;/small&gt;, אני בעצמי אלך לכבש המלכים. [והניחותי לך]&lt;sup&gt;{{הערה|בכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''שהנחתי לך'''&quot;, והגהתי זאת על פי סדר לשון הפסוק, שהלא רבינו כאן מפרש והולך על פי סדר הפסוק. וגם הלשון &quot;שהנחתי לך&quot; אינו מסתדר מצד העניין.}}&lt;/sup&gt; &lt;small&gt;{שם}&lt;/small&gt;, כלומר אניח [לך מאויבך]&lt;sup&gt;{{הערה|בכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;אניח '''אותך בא&quot;י'''&quot;, והוגה בהתאם לכתוב בפירוש הרשב&quot;ם על התורה.}}&lt;/sup&gt;, כמו &quot;עד אשר יניח ה' לאחיכם ככם&quot; &lt;small&gt;{[[יהושע_א_טו|יהושע א', ט&quot;ו]]}&lt;/small&gt;. פני ילכו, כמו &quot;ופניך הולכים&quot; בקרב דאבשלום&lt;sup&gt;{{הערה|נראה שבשני הראיות מיהושע ומשמואל שהביא כאן, רוצה להוכיח שהלשון &quot;פני ילכו&quot; והלשון &quot;והניחותי לך&quot; מתייחסים לעניין מלחמה. וא&quot;כ ממילא זה מוכיח את פירושו של רשב&quot;ם, שמה שביקש משה ומה שנענה לו הקב&quot;ה הכל מתייחס לכך שהקב&quot;ה ילך למלחמה לפניהם.}}&lt;/sup&gt; &lt;small&gt;{[[שמואל_ב_יז_יא|שמואל ב'. י&quot;ז, י&quot;א]]}&lt;/small&gt;. ומשה אמר, אם אין פניך הולכים אל תעלנו מזה &lt;small&gt;{[[שמות_לג_טו|שם ל&quot;ג, ט&quot;ו]]}&lt;/small&gt;, והקב&quot;ה [כבר]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot; מסברתו, בהתבסס על מילה מחוקה שנראית כמו &quot;אשר&quot; בכת&quot;י ניו יורק, שאפשר מסברא לומר שהיה כתוב &quot;כבר&quot; ונשתבש. וכיון שלא היה נראה לסופר הלשון &quot;אשר&quot; בכאן, מחקה. ובכל מקרה נראה נכון להוסיפה, דהלא כאן הוא סיום הקושיא, ובלא המילה &quot;כבר&quot; אינו נשמע כך. ועוד דכך הוא בדומה ללשון רבותינו בעלי התוס' על התורה שכתבו &quot;והלא כבר נתרצה לו&quot;. אך בשאר כתה&quot;י השונים אין לה זכר.}}&lt;/sup&gt; נתרצה לו.

'''וכמה רגע אחד מחמשת רבוא ושמנת אלפים וכו''''. 
ורבינו יעקב&lt;sup&gt;{{הערה|זהו רבינו יעקב בן מאיר דהוא רבינו תם, רבו ודודו של רבינו יצחק הזקן (ר&quot;י) שהיה רבו של רבינו.}}&lt;/sup&gt; הגיה &lt;small&gt;{ספר הישר סימן רצ&quot;ג}&lt;/small&gt; על פי התוספתא דברכות &lt;small&gt;{[[תוספתא/ברכות/א|פ&quot;א, ה&quot;ג]]}&lt;/small&gt;, אחד מרבוא ושלשת אלפים ושמונה מאות ועשרים [וארבעה]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot; כתב להגיה '''&quot;כ&quot;ד&quot;''' דכך מדויק על פי החשבון שיכתוב רבינו מיד. ובכתה&quot;י השונים כתוב &quot;'''כ&quot;ח'''&quot;, ואין זה נכון על פי החשבון הנ&quot;ל. ואני המרתי את האותיות למספרים בכאן.}}&lt;/sup&gt; בשעה&lt;sup&gt;{{הערה|העיר &quot;המגיה&quot; דבתוס' רבינו אלחנן לע&quot;ז {ד'''.'''} גרס &quot;וכמה רגע אחד מה' ריבוא וששת אלפים ושמונה מאות ומ&quot;ח בשעה&quot; (ולפנינו בע&quot;ז הגרסא אחרת). והעיר עוד דכגרסת רבינו אלחנן נמצא גם בכת&quot;י קמבריג' שם, וכן במדרש הגדול במדבר פ' כ&quot;ג ועוד. והוסיף שלפי ברייתא קדומה שהובאה בפירוש לספר יצירה לר&quot;י ברצלוני עמ' 244, נמצא מספר זה מדוייק.}}&lt;/sup&gt;. &lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot; מסברתו, ונראה. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''&lt;big&gt;ו&lt;/big&gt;'''קתני&quot;.}}&lt;/sup&gt;[ד]קתני התם , &lt;sup&gt;{{הערה|משפט זה של &quot;השעה אחת מכ&quot;ד ביום&quot; אינו מופיע בתוספתא שלפנינו, והגר&quot;א הגיה בירושלמי (שיוזכר לקמן בדיבור זה) לשון תוספתא זו כך {המגיה}.}}&lt;/sup&gt;השעה אחת&lt;sup&gt;{{הערה|בכל כתה&quot;י כתוב &quot;'''אחד'''&quot; בלשון זכר בכל לשון התוספתא, למעט כת&quot;י אחד שבמקום לכתוב אחד כתב א'. וכיוון שאפשר לומר לפי כת&quot;י זה שהכוונה ל-&quot;אחת&quot; בלשון נקיבה, נקטתי לשון זו שנכונה יותר ביחס לרוב לשון הברייתא, למעט ביחס ל-&quot;רגע&quot; דהוא זכר. וכן הוא בלשון התוספתא שלפנינו (אלא ששם גם ביחס ל&quot;רגע&quot; שהוא זכר נאמר &quot;אחת&quot; בלשון נקיבה ההיפך מכאן).}}&lt;/sup&gt; מכ&quot;ד ביום, העונה אחת מכ&quot;ד בשעה, העת אחת מכ&quot;ד בעונה, הרגע אחד מכ&quot;ד בעת. וזה עולה למה שהגיה רבינו יעקב, ודוק ותשכח. ומיהו אומר רבי דבירושלמי &lt;small&gt;{[[ירושלמי_ברכות_א|הלכה א']]}&lt;/small&gt; גרסינן לתרוייהו, דיש רגעים גדולים וקטנים. &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד להגיה, וכעין זה בתוס' רבינו אלחנן בע&quot;ז {שם}.}}&lt;/sup&gt;[ו]כן יסד ר' [אלעזר]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot;. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;אל'''&lt;big&gt;י&lt;/big&gt;'''עזר&quot; בטעות.}}&lt;/sup&gt; קליר, &lt;sup&gt;{{הערה|זהו חלק מסילוק לפיוט קדושתא הנאמרת בשבת שקלים בשלש ברכות הראשונות של תפילת העמידה, וחלק זה הוא מהפיוט שבתוך הקדושה עצמה {ראה חלק פיוט זה בספר &quot;פיוטים לארבע פרשיות&quot; הוצאת מכון &quot;ממלכת כהנים&quot; - ניו יורק, עמ' ל&quot;ד}. ומתחיל פיוט קדושתא זה בחזרת העמידה אחר &quot;מלך עוזר ומושיע ומגן&quot;, במילים &quot;מסוד חכמים ונבונים&quot;.}}&lt;/sup&gt;ורגעי העונה כעונות כל היום, [זוהי]&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד לפי מבנה הלשון, ובהתאם ללשונו בהמשך. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''וזהו'''&quot;.}}&lt;/sup&gt; גרסת התוספתא. והמדקדק מחלק הרגע לכמה רגעים, &lt;sup&gt;{{הערה|נראה מיותר לענ&quot;ד.}}&lt;/sup&gt;(ו)זוהי גרסת הספרים שלנו. 

'''רגע כמימריה &lt;sup&gt;{{הערה|זוהי גרסת רבינו, וכן הוא בכמה כת&quot;י ישנים. וכן ברש&quot;י לפנינו גרס כגרסת רבינו, אלא שגרס &quot;'''מאי קרא'''&quot; במקום '''שנאמר'''. אך בגמ' לפנינו יש כאן תוספת לשון '''ומנא לן דרגע רתח''' שנאמר כי וכו', ובדומה לזה בע&quot;ז {ד''':'''} בלשון '''ומנא לן דרגע הוה ריתחיה'''. וראה בתוס' רבינו אלחנן לע&quot;ז {ד'''.'''} שמזכיר את שתי הגרסאות הללו. וישנם עוד שינויי גרסאות נוספים בכתה&quot;י השונים.}}&lt;/sup&gt;שנאמר כי רגע באפו'''. 
תימה, היכי משמע מכאן רגע כמימריה. ואי הוה גרי' וכמה זעמו רגע שנאמר כי רגע באפו, אי נמי חבי כמעט רגע &lt;sup&gt;{{שוליים|'''(70)'''}}&lt;/sup&gt;עד יעבור זעם. ובתר הכי גר' וכמה רגע כמימריה, הוה ניחא טפי. ואם תאמר, מה היה יכול לומר בלעם&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(71)'''}}&lt;/sup&gt; בשעה מועטת כזו. ויש לומר שהיה יכול לומר כלם. מיהו לא משמע הכי, אלא כיון [שמתחיל]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot;, והוא בהתאם לגרסת בעלי התוס' השונים. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''שמתקבל'''&quot;.}}&lt;/sup&gt; קללתו באותה שעה היה מזיק [אפילו לאחר כן]&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד ע&quot;פ לשון התוס' שבדף, וכן העיר &quot;המגיה&quot;. אך בכתה&quot;י השונים חסר.}}&lt;/sup&gt;. וכן משמע באגדת חלק &lt;small&gt;{[[סנהדרין_קה_ב|סנהדרין קה''':''']]}&lt;/small&gt;, מברכותיו של אותו רשע אתה למד מה היה בלבו, שבקש לומר שלא יהיו להם בתי כנסיות ובתי&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(72)'''}}&lt;/sup&gt; מדרשות, ולא תמשך מלכותם וכו'&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים_6|(א)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. וגם נראה שלא היה יכול להמית אומה שלימה, דא&quot;כ היה בו כח להחריב העולם. אלא היה יכול להזיקם בקללתו הרבה.
 
'''בתלת שעי קמייתא'''. 
פירש ה&quot;ר שמעיה דהיינו שעה שלישית שמלכי מזרח ומערב משתחוים לחמה כדאמרינן בסמוך, שהרי הם עומדים בשעה שלישית כדאמרינן לעיל &lt;small&gt;{[[ברכות_ד_א|ד'''.''']]}&lt;/small&gt;. והא דאמרינן בפ&quot;ק דע&quot;א &lt;small&gt;{[[עבודה_זרה_ד_ב|ד''':''']]}&lt;/small&gt; לא ליצלי איניש צלותא דמוספי בתלת שעי קמייתא בריש שתא ביחיד, דילמא איכא ריתחא וכו'. ואע&quot;פ שאינו כי אם&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(73)'''}}&lt;/sup&gt; בשעה שלישית &lt;sup&gt;{{הערה|אפשר שהיה כתוב בכאן &quot;'''לא יתחיל להתפלל'''&quot;, וראיתי באחד מכתה&quot;י של רבינו שיש רווח בין המילים &quot;בשעה שלישית&quot; לבין המילה &quot;כיון&quot;. ולכן אפשר לומר שנחסרו שם כמה מילים או שלא היה ברור למעתיק ולכן השאיר חלק. ומכח כך אפשר להעמיד ולומר שהלשון של רבינו היית: &quot;ואע&quot;פ שאינו כי אם בשעה שלישית &quot;'''לא יתחיל להתפלל'''&quot;, כיון שהריתחא בא (אחריך) [אחרי כן]. וזה מתאים לפירוש תוס' רבינו אלחנן בע&quot;ז {ד'''.''').}}&lt;/sup&gt;, כיון שהריתחא בא [אחרי כן]&lt;sup&gt;{{הערה|כנלע&quot;ד. ובכתה&quot;י השונים כתוב &quot;'''אחריך'''&quot; או &quot;אחריו&quot;.}}&lt;/sup&gt; לאו אורח ארעא&lt;sup&gt;{{הערה|נראה שנשתרבב לכאן לשון &quot;לאו אורח ארעא&quot; מהדיבור הבא. דאם היה אומר דהוא מטעם שמא תדחה תפלתו, הוה ניחא. אבל מטעם דאינו דרך ארץ להתפלל קודם שעת הכעס, זה אינו מובן. והטעם הנראה יותר הוא מהטעם שכתב רבינו אלחנן במסכת ע&quot;ז {שם}, דשמא ימשך בתפילתו ותגיע שעה שלישית.}}&lt;/sup&gt;

'''ההוא מינאה דהוה בשיבבותיה דר' יהושע וכו' לאו אורח ארעא'''&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(74)'''}}&lt;/sup&gt;. 
ואע&quot;ג דאמרינן&lt;sup&gt;{{הערה|בספר מושב זקנים לבעלי התוס' בפרשת שמות פרק ג', הובאו דברים אלו בשם רבינו תם. וז&quot;ל &quot;ור&quot;ת הקשה על ההוא גופא. והא אמרינן המינים והמסורין מורידין ולא מעלין. השתא להורידם מותר, כ&quot;ש להענישן שהוא מותר. ותירץ שמא יותר אִסּוּר יש להעניש ולהמית את הגוי ע&quot;י שם דקש' להטריח(ו) השי&quot;ת, מלהמיתו בידים, וא&quot;כ היאך הרג משה את המצרי בשם המפורש. וי&quot;ל דאותו מצרי שהרג משה היה חייב מיתה שהרי בא על אשת איש, שנ' (ויקרא כ', י') מות יומת הנואף והנואפת, ואין ניאוף אלא באשת איש כדפר&quot;ש (שמות כ', י&quot;ג)&quot;.}}&lt;/sup&gt; &lt;small&gt;{[[עבודה_זרה_כו_ב|ע&quot;ז כו:]]}&lt;/small&gt; המינין והמסורות מורידים ולא מעלים, מ&quot;מ לאו אורח ארעא&lt;sup&gt;{{הערה|בגמ' לפנינו מופיעה תוספת דברים &quot;ורחמיו על כל מעכשיו כתיב&quot; שלא מזכירים בעלי התוס' השונים בכאן ובסוגיה המקבילה בע&quot;ז (ד:). ואפשר לתרץ דרחמיו על כל מעשיו היא הסיבה מדוע הדבר אינו דרך ארץ (המגיה). ועוד אפשר לומר דלא היית בגרסתם קטע זה, ואכן ישנם כמה כת&quot;י שלא גורסים לה. וכן בסוגיה המקבילה בע&quot;ז (שם) הקטע הנ&quot;ל מופיע בסוגריים מרובעות לסימון שיש להוסיפה, כיוון שלא היית בגרסתם.}}&lt;/sup&gt; להטריח שמים להורגו שלא כדרך בני אדם. ויש ספרים [דגרסי]&lt;sup&gt;{{הערה|כך מוכרח להוסיף, שהלשון נמצאת קטועה בלא זה.}}&lt;/sup&gt; ההוא &lt;sup&gt;{{שוליים|'''(75)'''}}&lt;/sup&gt;נכרי&lt;sup&gt;{{הערה|ורצונו לומר דבהכי שפיר דמי, דלגבי נכרי אין מורידין וכמו שכתבו התוס' שבדף. אלא דאכתי קשה איך רצה א&quot;כ ריב&quot;ל להורגו?. ותירץ תוס' רבינו אלחנן בע&quot;ז (ד:) דמצערו הרבה שאני. אך התוס' שבדף בע&quot;ז (שם) תירצו דהתכוון להזיקו ולא להורגו, ולא דמי להורדה לבור.}}&lt;/sup&gt;

'''תחת גערה במבין'''. 
פירש רבינו נסים&lt;sup&gt;{{הערה|הוא רבינו נסים גאון.}}&lt;/sup&gt; &lt;small&gt;{המודפס בדף}&lt;/small&gt; בלב, כדאמרינן לקמן &lt;small&gt;{[[ברכות_סא_א|סא'''.''']]}&lt;/small&gt; לב מבין&lt;sup&gt;{{הערה|וכן כתב רבינו יונה בפירושו למשלי פרק י&quot;ז, שפירוש הכתוב הוא: &quot;תרד גערה ותשכון בלב המבין&quot;.}}&lt;/sup&gt;. 

'''&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(76)'''}}&lt;/sup&gt;כשרציתי לא רצית'''. 
פירוש&lt;sup&gt;{{הערה|כך היית הגרסא בחלק מכתה&quot;י, ובחלק מהם כתוב כאן '''&quot;כלל&quot;'''. וטוען המגיה שהמילה &quot;כלל&quot; שם היא כתוצאה משיבוש המילה '''כלומר''', שכן בלשון תוס' הרא&quot;ש מצינו שגורס כאן '''כלומר'''. ואני נקטתי כגרסת כתה&quot;י האחרים.}}&lt;/sup&gt; (כשרציתי)&lt;sup&gt;{{הערה|נראה מיותר, וכן ליתא בתוספות הרא&quot;ש.}}&lt;/sup&gt; כשהורשת לראות מה [שהייתי]&lt;sup&gt;{{הערה|כך הוא בתוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''שהיה'''&quot; בשיבוש.}}&lt;/sup&gt; מרשה לך לראות, לא רצית. ועכשיו שאתה רוצה לראות פני ממש, איני רוצה. ותימה, למה הענישו כל&lt;sup&gt;{{הערה|בתוס' הרא&quot;ש גרסינן &quot;'''על''' כך&quot;, ונראה לומר שכך היית הגרסא גם פה.}}&lt;/sup&gt; כך.
----

===ביאורים===
 {{ד&quot;מ|'''(ה)'''|'''לדברי פירוש רבינו שמואל'''}} נראה לענ&quot;ד לפרש כך: שאין הכוונה שלפי פירוש הגמ' היה קשה לרבינו שמואל, שהלא פירוש רבינו שמואל שונה מפירוש הגמ'. אלא הכוונה לפי צורת הדיון של פירוש הגמ' בין הקב&quot;ה למשה, היה קשה גם לפירושו של רבינו שמואל על הפסוקים. שלפירוש הגמ' אמר הקב&quot;ה למשה &quot;'''פני ילכו'''&quot; דהיינו המתן עד שיעברו פנים של זעם, א&quot;כ &quot;'''אם אין פניך הולכים'''&quot; הכתוב אחריו, הכוונה בו שאומר משה בטענה לפני הקב&quot;ה, אם אתה לא מעביר פנים של זעם מעם ישראל אל תעלינו מזה. ואף שכבר אמר לו הקב&quot;ה שהוא יעביר פניו, ביחס לפירוש הגמ' זה אינו קשה, כמו שכתבו &quot;רבותינו בעלי התוס' על התורה&quot; בפירוש שני, שאפשר שאמר הקב&quot;ה המתן עד שיעברו פנים של זעם ואלך עם ישראל, אך לא מיד. ומשה אמר שלא יזוז משם עד שיעברו פנים של זעם מיד, ונתרצה לו הקב&quot;ה. או אפשר לפרש כפירושם הראשון. שאמר הקב&quot;ה למשה &quot;פני ילכו והניחותי לך&quot; להנות מזיו שכינתי, לך ולא להם. והתפלל משה על כך: &quot;אם אין פניך הולכים&quot; שיהו כולם כמותי, &quot;אל תעלנו מזה&quot;, ונתרצה לו הקב&quot;ה לבסוף. אך ביחס לפירוש של רבינו שמואל, שאמר לו הקב&quot;ה למשה &quot;'''פני ילכו'''&quot; דהיינו שהוא עצמו יעבור למלחמה לפני ישראל. א&quot;כ מה טען משה אחרי כן אם &quot;'''אין פניך הולכים'''&quot;, שכביכול התפלל משה על כך שסירב הקב&quot;ה לילך למלחמה לפני ישראל. הלא הקב&quot;ה אמר לו שהוא מתרצה ללכת לפני ישראל למלחמה, וא&quot;כ מהי טענתו של משה?
 '''אבל אפשר לתרץ''' שרצה משה שיכרות לו הקב&quot;ה ברית על כך. וכמו שמפרש רשב&quot;ם עצמו על התורה בהמשך הפסוקים, שכך אכן היית כוונתו הנסתרת של משה. וכנראה הטעם בזה כדי שלא יגרום החטא.

 א. רצונו להוכיח מבלעם שרצה להאריך הרבה בקללתו על ישראל על אף שהיה לפניו רק רגע אחד בלבד שבו הקב&quot;ה כועס, וזו ראיה לתירוץ השני (תוס' חכמי אנגליה).
----
&lt;references /&gt;
----

===[[ברכות_ז_ב|דף ז''':''']]===

V++

'''לצורת הדף [http://www.daf-yomi.com/Dafyomi_Page.aspx?vt=1&amp;massechet=283&amp;amud=14&amp;fs=0 ראה כאן]'''


'''עד שבא אברהם וקראו אדון שנאמר ויאמר אדני אלקים במה אדע כי ארשנה'''. 
ואם תאמר, והכתיב ברוך ה' אלקי שם &lt;small&gt;{[[בראשית_ט_כו|בראשית ט', כ&quot;ו]]}&lt;/small&gt;. ויש לומר, דגבי שבח לא איירי&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(77)'''}}&lt;/sup&gt; [ר' יוחנן]&lt;sup&gt;{{הערה|בגרסאות כתה&quot;י השונים כתוב כאן '''בת''' או '''בח''' ועוד כעין שיבוש זה. והנכון לענ&quot;ד שהיה כתוב &quot;ר' יוחנן&quot; או בקיצור &quot;ר&quot;י&quot; (דהוא בעל המימרא זו), ומריבוי העתקות השתבש.}}&lt;/sup&gt;. אי נמי, כפירוש ה&quot;ר שמעיה שפירש דמיירי בשם שכת[וב]&lt;sup&gt;{{הערה|כצ&quot;ל כנראה לעין. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;שכת&quot;. וכנראה שהיה גרש אחר ה-ת' לסימן קיצור, והושמט בשוגג מריבוי העתקות.}}&lt;/sup&gt; [באל&quot;ף]&lt;sup&gt;{{הערה|כצ&quot;ל. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן '''באו ד'''' או באופנים משובשים אחרים הדומים לזה. והכוונה היית ב-'''א' ד'''', דהיינו בשם אדנות המתחיל באל&quot;ף ודל&quot;ת. וכן מוגה באחד מכת&quot;י בצד הגיליון.}}&lt;/sup&gt; דל&quot;ת, דמשמע לשון אדנות ככתבו. ואם תאמר, והכתיב בקרא דמקמי הכי, ויאמר [אברם]&lt;sup&gt;{{הערה|הושלם בהתאם ללשון הפסוק, ובכתה&quot;י השונים חסר.}}&lt;/sup&gt; ה' אלוקים מה תתן לי ואנכי הולך ערירי &lt;small&gt;{[[מ&quot;ג_בראשית_טו_ב|בראשית ט&quot;ו, ב']]}&lt;/small&gt;, והוא כתוב באל&quot;ף דל&quot;ת ואותו פסוק היה לו לתלמוד להביא. &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה להגיה ע&quot;פ הרגל לשון בעלי התוס', וכן הוא בלשון תוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[ו]יש לומר, שהתלמוד&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(78)'''}}&lt;/sup&gt; לא דקדק בכך. ולמאי דפרי[שית]&lt;sup&gt;{{הערה|בכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''דפריך'''&quot;, ובהגהות סיני כתב להגיה &quot;'''דפריש''''&quot; עם גרש, שהלא אינו קושיא אלא הסבר ופירוש. והוא קיצור של &quot;'''דפרישית'''&quot;, כיוון שאינו מפורש בגמ' אלא הראשונים הם שדנו והוכיחו הדבר. אך לצערנו דברי רבינו על שבת לא זכינו להם כיום. אך עיין בתוס' שבדף בשבת דף י' עמ' ב' ד&quot;ה &quot;'''ושל סדום וכו&lt;big&gt;'&lt;/big&gt;'''&quot; לביאור הדברים בהרחבה.}}&lt;/sup&gt; בפ&quot;ק דשבת &lt;small&gt;{[[שבת_י_ב|י''':''']]}&lt;/small&gt; שאותו [פסוק]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;הגהות סיני&quot;, וכן הוא הלשון בהמשך דברי רבינו, וכך גם הוא בלשון תוס' הרא&quot;ש. ובתה&quot;י השונים חסר.}}&lt;/sup&gt; דבמה אדע &lt;small&gt;{[[מ&quot;ג_בראשית_טו_ח|בראשית ט&quot;ו, ח']]}&lt;/small&gt; היה בברית בין הבתרים שהיה [אז]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;הגהות סיני&quot;, וכן הוא בתוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים חסר.}}&lt;/sup&gt; אברהם בן שבעים. ואותו פסוק דמה תתן לי היה אחר שכבש המלכים, והוא&lt;sup&gt;{{הערה|הנראה לענ&quot;ד שהיה כתוב כאן &quot;'''והיה אז'''&quot; או &quot;'''והוא היה אז&quot;''' דכעין זה מצינו בלשון תוס' הרא&quot;ש. אך אפשר לקיים הגרסא הנוכחית.}}&lt;/sup&gt; אז בן שבעים ושלש כמו שמוכיח בסדר עולם&lt;sup&gt;{{הערה|קשה, דבסדר עולם משמע שהיה אז בן שבעים וחמש, וכך אכן העירו התוס' בשבת, וא&quot;כ כיצד אומר רבינו שמשמע מסדר עולם שהיה בן ע&quot;ג שנים. לכך (אם לא נאמר שהיית לרבינו גרסא אחרת בסדר עולם) מוכרח להגיה באחד משלושה אופנים. או שהגרסא בדברי רבינו היא '''שבעים וחמש''' שנים, או שהגרסא היא '''דלא''' כמו שמוכיח בסדר עולם. או שאפשר שגרס את שניהם (כמו שגרסו התוס' שבדף שניהם). שגרס &quot;והוא אז בן '''ע&quot;ג''' (לפי חשבונו) '''או ע&quot;ה''' כמו שמוכיח בסדר עולם&quot;.}}&lt;/sup&gt;. &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה להגיה לענ&quot;ד ע&quot;פ סדר לשון המשפט.}}&lt;/sup&gt;(ו)א&quot;כ נאמר זה קודם ואין מוקדם ומאוחר, &lt;sup&gt;{{הערה|כנ&quot;ל בהערה קודמת. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[ו]אתי שפיר שהביא כאן הפסוק דבמה אדע שנאמר תחלה בברית בין הבתרים. מפי רבי. 

'''למען ה''''. 
גם הוא כתוב בדניאל באל&quot;ף דל&quot;ת &lt;small&gt;{[[דניאל_ט_יז|דניאל ט', י&quot;ז]]}&lt;/small&gt;.

'''א&quot;ל כולי האי. א&quot;ל הכי אמר ר' יוחנן אין תפלתו&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(79)'''}}&lt;/sup&gt; של אדם נשמעת אלא עם הציבור וכו''''.
פירש רבינו יעקב בפ&quot;ק דע&quot;א &lt;small&gt;{[[עבודה_זרה_ד_ב|ד''':''']]}&lt;/small&gt; גבי לא ליצלי איניש צלותא דמוספי בתלת שעי קמייתא בריש שתא ביחיד וכו', עד אי הכי אפילו דצפרא נמי. ומשני, כיון דאיכא ציבורא דמצלו בההיא שעתא לא מדחי, פירוש בשום מקום. והא דקאמר&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(80)'''}}&lt;/sup&gt; הכא שנשמעת בשעה שהצבור מתפללים ומשמע דהיינו דווקא בעירו. מ&quot;מ, אהני מה שהצבור מתפללים בשום מקום לענין דלא מדחי ולא מפקיד דינא עליה. אבל לענין עת רצון צריך שיתפלל בשעה שהצבור מתפללים בעירו. ואם מצלי עם הציבור כ&quot;ש דעדיף טפי.
----
&lt;references /&gt;
----

===ביאורים===

== דף ח' ==
===[[ברכות_ח_א|דף ח'''.''']]===

V++

'''לצורת הדף [http://www.daf-yomi.com/Dafyomi_Page.aspx?vt=1&amp;massechet=283&amp;amud=15&amp;fs=0 ראה כאן]'''


'''אימא שיעור שני פתחים'''. 
שלא ימהר להתפלל כשנכנס מיד, אבל אם יושב סמוך לפתח שפיר דמי. ודלא כפירוש ה&quot;ר יוסף.&lt;sup&gt;{{הערה|כך הוא בגרסת כל כתה&quot;י, וכעין זה כתוב בתוס' חכמי אנגליה &quot;דלא כפירוש ה&quot;ר '''יוסי'''&quot;. והנראה מכל בעלי התוס' שדנו בנושא, שהכוונה לפירוש כעין מה שפירש רש&quot;י. אך אפשר באמת שהוא טעות סופר והכוונה היית לרש&quot;י, כמו שכתבו התוס' שבדף בד&quot;ה &quot;שיעור שני פתחים&quot;, המובא בגרסת דפוס ישן שונצינו-פיזארו לתלמוד הבבלי בדף שלנו (ומובא גם כן בהגהות הב&quot;ח כאן). וסיבת השיבוש בזה נראה לומר, שהוא כיוון שהיה כתוב במקור '''&quot;דלא כפירוש רש&quot;י&quot;''', ומאוחר יותר נשתבש ל-הר&quot;י (הרב רבינו יצחקי) מריבוי העתקות, והמעתיקים המאוחרים פירשו ופתחו קיצור זה לה&quot;ר יוסף או ה&quot;ר יוסי. אך בלשון תוס' רבינו פרץ כתוב &quot;בלשון יש מפרשים&quot;, ואולי כוונתו היית לכלול בלשון זו גם את שיטת רש&quot;י וגם את שיטת ה&quot;ר יוסף שאמרו דבר אחד.}}&lt;/sup&gt;

'''שערים המצויינים בהלכה'''. 
משערי ציון דייק, דלא כתיב שערי ירושל[י]ם&lt;sup&gt;{{הערה|בכתה&quot;י השונים כתוב בלא יו&quot;ד.}}&lt;/sup&gt;. 

'''רב ששת מהדר אפיה וגריס'''. 
תימה, והא אמרינן בסוטה פרק אלו נאמרין &lt;small&gt;{[[סוטה_לט_א|לט.]]}&lt;/small&gt;, כיוון שנפתח ספר תורה אסור לספר אפילו בדבר הלכה, שנאמר וכפתחו עמדו כל העם &lt;small&gt;{[[נחמיה_ח_ה|נחמיה ח', ה']]}&lt;/small&gt;. ואין לומר דשאני הכא דמהדר אפיה, דא&quot;כ הוה ליה (למימר)&lt;sup&gt;{{הערה|בכת&quot;י אוקספורד כתוב &quot;'''הוי ליה למימר לאתויי'''&quot;, ובהכרח שהמילה &quot;'''למימר'''&quot; מיותרת והשתרבבה לכאן בטעות.}}&lt;/sup&gt; לאתויי מילתא דרב ששת התם. אלא נראה לרבי, דהא דקאמר התם אסור לספר בדבר הלכה, היינו בקול רם שמעכב האחרים מלשמוע, אבל בלחש שפיר דמי. והא דמהדר אפיה וגריס, ה&quot;ה דבדלא מהדר אפיה היה יכול לגרוס בלחש שלא היה נראה כמניח ספר תורה, אלא רבותא נקט דאפילו מהדר אפיה שנראה&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(81)'''}}&lt;/sup&gt; כמניח ס&quot;ת, שפיר דמי. והוא היה מהפך פניו כדי שיכוין לבו לגרסתו. ואני שמעתי שפירש הרי&quot;ף ז&quot;ל&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(82)'''}}&lt;/sup&gt;, דדוקא כשיש שם עשרה אז יכול להיות מהדר אפיה. אבל אין שם כי אם עשרה, אסיר&lt;sup&gt;{{הערה|באור זרוע {חלק א', הלכות ק&quot;ש, סימן י&quot;א} הביא את דברי רבינו שבדיבור זה, ובדבריו גרס &quot;אסור&quot; בוא&quot;ו, וכך נראה יותר מבחינה לשונית.}}&lt;/sup&gt; לאהדורי אפיה, שאנו רוצים שיהיו עשרה שומעים לספר תורה. 

&lt;sup&gt;{{הערה|דיבור זה מובא אחר ד&quot;ה &quot;שנים מקרא&quot; אך אין זה מקומו, והצגתיו במקומו הראוי לו. וכן הוא בתוס' הרא&quot;ש קודם.}}&lt;/sup&gt; '''ישלים פרשיותיו עם הצבור'''. 
נראה לרבי&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(83)'''}}&lt;/sup&gt; דכל השבוע קרי עם הצבור. ואע&quot;פ  שלכאורה&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(84)'''}}&lt;/sup&gt; משמע דכל קמי שבתא דהיינו מיום רביעי ואילך קרי עם הצבור, מ&quot;מ כיון שמתחילים בו&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(85)'''}}&lt;/sup&gt; ממנחתא דשבתא&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(86)'''}}&lt;/sup&gt; הכל קרוי עם הצבור. וזמן השלמה כתוב &lt;small&gt;&lt;sup&gt;(א)&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt;במדרש&lt;sup&gt;{{הערה|בבית יוסף באו&quot;ח סימן רפ&quot;ה הובא שמקור הדברים במכילתא פרשת בא אל פרעה, אך אינו נמצא לפנינו. ולשון מדרש זה כיום מובא בספר חופת אליהו הנביא שער השישה ועוד. ועיין בביאורים לגרסאות שקיימות לפנינו.}}&lt;/sup&gt; [ז]&lt;sup&gt;{{הערה|בגרסת כתה&quot;י השונים מובא &quot;'''ג''''&quot;, אך בגרסאות המדרש שלפנינו כתוב &quot;'''ז''''&quot; (עיין בגרסאות בביאורים). וכן נכון יותר לפי המשך דבריו.}}&lt;/sup&gt; דברים צוה רבינו הקדוש&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(7)'''}}&lt;/sup&gt; את בניו בשעה שנפטר לבית עולמו&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(88)'''}}&lt;/sup&gt;, ג' ליראת שמים, &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה נכון יותר מבחינה לשונית, וכן הוא בחלק מגרסאות המדרש שלפנינו. ובכתה&quot;י השונים בלא.}}&lt;/sup&gt;[ו]ד' לדרך ארץ. ואלו הם של יראת שמים [וכו']&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה להגיה מסברא, שהלא &quot;'''אל תאכל לחם וכו''''&quot; הוא האחרון מתוך השלושה של יראת שמים.}}&lt;/sup&gt;, אל תאכל&lt;sup&gt;{{הערה|כך הוא בלשון יחיד לכל אורך דברי מדרש זה בגרסת המדרשים שלפנינו. ובחלק מהם אף כתוב &quot;צווה רבינו וכו' את '''בנו''' בלשון יחיד גם כן. אך אפשר לקיימו אף לגרסתנו, שאפשר שאמר רבינו הקדוש דבריו בלשון ציווי כללי, ולא בלשון המתייחסת אל בניו. אך בכת&quot;י ירושלים של רבינו וכן בתוס' שבדף, לשון המדרש כתוב בלשון רבים המתייחסת אל בניו.}}&lt;/sup&gt; לחם בשבת עד שתגמר כל הפרשה&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(89)'''}}&lt;/sup&gt;. משמע שקודם אכילה יש&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(90)'''}}&lt;/sup&gt; לו להשלימה, מיהו אם השלים לאחר אכילה שפיר דמי. 

&lt;sup&gt;{{הערה|דיבור זה מובא אחר הד&quot;ה &quot;עטרות ודיבון&quot;, אך אין זה מקומו דעטרות ודיבון שייך לעמ' ב' ועניין זה לעמ' א'. והצגתיו במקומו הראוי לו כפי שהוא בתוס' שבדף.}}&lt;/sup&gt; '''שנים מקרא ואחד תרגום וכו''''. 
יש מפרשים דהכי מהני&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(91)'''}}&lt;/sup&gt; לכל הלועזות &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד נכון מבחינה לשונית. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[ב]לעז שלהם. שהתרגום מפרש (להבין)&lt;sup&gt;{{הערה|כך הוא בכל בכתה&quot;י אך נראה מיותר לפי לשון המשפט, ולכך הקפתיו בסוגרים עגולות.}}&lt;/sup&gt; לעמי הארץ שאינם מבינים בלשון&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(92)'''}}&lt;/sup&gt; הקודש, וה&quot;ה בלשון&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(93)'''}}&lt;/sup&gt; לעז למכירים&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(94)'''}}&lt;/sup&gt; בו. אבל אין נראה בעיני רבי&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(95)'''}}&lt;/sup&gt;, שהרי התרגום מפרש כמה דברים שאין ללמוד מתוך המקרא, כדאמר רב יוסף אלמלא תרגומא דהאי קרא לא ידענא מאי קאמר וכו'.  
----

===ביאורים===
 א. 1. '''גרסת המדרש בספר חופת אליהו רבה (דפוס זולקווא)''' &lt;small&gt;-'''בשער הששה, דף י&quot;ג'''-&lt;/small&gt;: (ששה) [שבעה] דברים צוה רבינו הקדוש את בניו, שלשה ליראת חטא (ושלשה) [וארבעה] לדרך ארץ. ג' ליראת חטא: אל תישן על המיטה עד שתקרא ק&quot;ש. ואל תכנס לבית הכנסת אחרון. ואל תאכל בשבת עד שתגמור הפרשה. (וג') [וד'] בדרך ארץ ואלו הן: אל תחתוך בשר על (יריכך) [ידך] שלא תחתוך בשרך. ואל תשיח אחר הכותל דאזיל-[אולי צ&quot;ל דאמרו] אוזנים לכותל. וכשתגיע לנהר תן מנעליך ברגליך עד שתעבור. ואע&quot;פ שיש לך עבדים ושפחות שיציעו מטתך אל תסמוך בהם, אלא אתה בעצמך הצע מטתך.
 2. '''וגרסת המדרש בחופת אליהו רבה (בספר כבוד חופה)''' &lt;small&gt;-'''בדף 47'''-&lt;/small&gt;: שבעה דברים צוה רבינו הגדול את בנו, שלשה ליראת חטא וארבעה לדרך ארץ. ג' ליראת חטא: אל תישן על המיטה עד שתקרא קרית שמע ותתפלל. ואל תכנס לבית המדרש אחרון. ואל תאכל בשבת עד שתגמור הפרשה. וד' של דרך ארץ: אל תחתוך על ידך בשר כדי שלא יחתוך בשרך ונמצאת מבזה את האוכלין. ואל תשיח אחרי הכותל שכך אמ' חכמים, אזנים להם לכותל ואזנים לבית הכסא. וכשתגיע לנהר תן מנעליך ברגליך עד שתעבור. ואל יציע אחר מיטתך. ואע&quot;פ שיש לך עבדים ושפחות שיציעו מטתך, אל תיסמך בהם אלא אתה בעצמך תציע מטתך.
 3. '''וגרסת המדרש בספר הליקוטים (גרינהוט)''' &lt;small&gt;-'''בחלק ג', דף ל&quot;ג'''-&lt;/small&gt;: שבעה דברים צוה רבינו הקדוש את בנו. שלשה על יראת חטא וד' על דרך ארץ. של יראת חטא: אמר לו, אל תישן על מטתך עד שתקרא את שמע ותתפלל. ואל תכנס באחרונה לבית המדרש. ואל תשב לאכול בשבת עד שתגמור את הפרשה. ושל ד&quot;א: אמר לו, אל תחתוך בשר על ידך [שמא תחתך ידך] ונמצאת מבזה את השלחן. ואל תסיח אחורי הכותל מפני ששנו חכמים עינים להרים, ואזנים לכתלים. אזנים לבית הכסא, אזנים לד&quot;א. וכשאתה מהלך בדרך ומגיע לנהר ואין מנעל ברגליך, הנעל רגליך ועבור. ואפילו יש לך כמה עבדים ושפחות ומציעים לך את המטה, אל תניחם אלא הצע את בעצמך.
----
&lt;references /&gt;
----

===[[ברכות_ח_ב|דף ח''':''']]===

V++

'''לצורת הדף [http://www.daf-yomi.com/Dafyomi_Page.aspx?vt=1&amp;massechet=283&amp;amud=16&amp;fs=0 ראה כאן]'''


'''ואפילו עטרות ודיבון'''. 
פירש רש&quot;י שאין בו&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(96)'''}}&lt;/sup&gt; תרגום. וקשה, דהוה מצי למימר אפי' ראובן שמעון וגו'&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(97)'''}}&lt;/sup&gt; וכיוצא בהן &lt;small&gt;{[[שמות_א|שמות א', ב-ד]]}&lt;/small&gt;. ואומר רבי שיש ספרים שכתוב בהם תרגום בעטרות ודיבון, וכן תרגום ירושלמי, ועתה צ&quot;ל&lt;sup&gt;{{הערה|ישנם כת&quot;י שבהם כתוב כאן &quot;צריך לפרש&quot;, ובספר ברכה משולשת כתוב כאן &quot;צריך להשמיענו&quot;. אך בכת&quot;י ירושלים שעל פיו כפי הנראה נכתב &quot;תוס' רבינו יהודה החסיד&quot; בברכה משולשת, כתוב '''&quot;צ&quot;ל&quot;''' בראשי תיבות. וכיון שאין הכרעה לכאן או לכאן, השארתי את ראשי התיבות כמו שהן.}}&lt;/sup&gt; ואפילו עטרות ודיבון שאין כל כך צורך בתרגום שלו&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(א)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, אע&quot;פ כן יש לומר&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(98)'''}}&lt;/sup&gt; שנים מקרא ואחד תרגום, [אבל ראובן שמעון וכיוצא בהן אין צריך לקרותן ג' פעמים]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש. ואכן ניכרת ההשמטה מכך שאומר מיד, &quot;'''ומ&quot;מ אנו מחמירין וכו' במקום שאין תרגום וכו''''&quot;. ואם היו חוזרים דבריו על עטרות ודיבון, הלא יש לו תרגום ירושלמי.}}&lt;/sup&gt;. ומ&quot;מ אנו מחמירין כפירוש רש&quot;י לומר במקום שאין תרגום, ג' פעמים מקרא. ותרגום של ברכת כהנים יברכך, יאר, ישא, מפרש במגילה&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(99)'''}}&lt;/sup&gt; &lt;small&gt;{[[מגילה_כה_ב|כה''':''']]}&lt;/small&gt; שאינו מתרגם&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(100)'''}}&lt;/sup&gt; משום ישא. כלומר, שאין לפרסם שהקב&quot;ה נושא פנים לישראל, שאומות העולם מליזין עליו, אע&quot;פ שתירצנוהו בנדה בפרק בתרא &lt;small&gt;{[[נידה_ע_ב|ע''':''']]}&lt;/small&gt; ולקמן במכילתין &lt;small&gt;{[[ברכות_כ_ב|כ''':''']]}&lt;/small&gt;. מפי רבי.

['''ל''']'''הני''' ['''פרשייתי''']&lt;sup&gt;{{הערה|בכתה&quot;י השונים כתוב כאן, '''&quot;הני פרשיות&quot;'''. אבל כפי הנראה הוא שיבוש מריבוי העתקות, שהלא בארמית הלשון כאן. והגהתיו ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש.}}&lt;/sup&gt; '''דכולי שתא'''. יש ספרים דגרסי דכלה, וכן גריס&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(101)'''}}&lt;/sup&gt; רבינו חננאל ז&quot;ל&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(ב)'''}}&lt;/sup&gt;. 
פירוש שבתות הכלה שהיו דורשים בהלכות המועד, ואז לא היה לו&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(102)'''}}&lt;/sup&gt; פנאי. וכן נראה יותר. 

'''כאלו התענה תשיעי ועשירי'''. 
פירוש אם נצטוה.

'''דאמר מר לוחות ושברי לוחות מונחים בארון'''. 
כדדרשינן בפרק קמא דבבא בתרא &lt;small&gt;{[[בבא_בתרא_יד_ב|יד''':''']]}&lt;/small&gt; מושמתם בארון &lt;small&gt;{[[דברים_י_ב|דברים י', ב']]}&lt;/small&gt;. וזה היה כשהניחו הארון בבית עולמים בימי שלמה, ואז לא היו מוליכין הארון למלחמה. אבל עד בית עולמים היו שברי לוחות לבד בארון שעשה משה, ולא בשל בצלאל. &lt;sup&gt;{{הערה|כן נראה יותר נכון לשונית. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[ו]אותו של בצלאל לא היה הולך עמהן למלחמה, אלא פעם אחת בימי עלי ונענשו עליו ונשבה. והא דאמרינן בעירובין פרק הדר &lt;small&gt;{[[עירובין_סג_ב|סג''':''']]}&lt;/small&gt;, גמירי דכל זמן שארון ושכינה שלא במקומן, ישראל אסורים בתשמיש המטה. זהו הארון שעשה בצלאל שנשאו הכהנים סביב יריחו. וההיא&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(103)'''}}&lt;/sup&gt; דאוריה דכתיב הארון וישראל ויהודה יושבים בסוכות וגו' &lt;small&gt;{[[שמואל_ב_יא_יא|שמואל ב'. י&quot;א, י&quot;א]]}&lt;/small&gt; דמשמע שם&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(104)'''}}&lt;/sup&gt; שדוד שמש מיטתו, ואוריה נמי מחמיר על עצמו היה. אותו הארון היה ששברי לוחות מונחים בו, והוא היה הולך עמהם למלחמה ששני ארונות היו כדפרישית&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(105)'''}}&lt;/sup&gt;, וכדתניא בספרי &lt;small&gt;{במדבר, פר' בהעלותך, פיסקא פב ([[ספרי_על_במדבר_י|פר' י' פס' ל&quot;ג]])}&lt;/small&gt; וארון ברית ה' נוסע לפניהם &lt;small&gt;{[[במדבר_י_לג|במדבר י', ל&quot;ג]]}&lt;/small&gt;, זהו ארון ששברי לוחות מונחין בו&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(106)'''}}&lt;/sup&gt;. והא דכתיב ושמתם בארון שהיו לוחות ושברי לוחות יחד, נאמר לימי&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(107)'''}}&lt;/sup&gt; שלמה שהכניס הארון לבית קדשי הקדשים, ושוב לא יצא עמהם למלחמה&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(108)'''}}&lt;/sup&gt;. ובירושלמי דסוטה פרק משוח מלחמה &lt;small&gt;{[[ירושלמי_סוטה_ח_ג|פ&quot;ח, ה&quot;ג]]}&lt;/small&gt; איכא פלוגתא דאמוראי בהא מילתא&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(109)'''}}&lt;/sup&gt;, איכא מאן דאמר שני ארונות היו, ואיכא מאן דאמר ארון אחד היה. וזה לשון הירושלמי, קרא מסייע ליה לר' יהודה&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(110)'''}}&lt;/sup&gt; בן לקיש. פירוש, שאמר שני ארונות היו, הארון וישראל ויהודה יושבים בסוכות. מה עבדון ליה רבנן. פירוש, שהיו&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(111)'''}}&lt;/sup&gt; אומרים שלא היה כי אם&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(112)'''}}&lt;/sup&gt; ארון אחד שהיה בקירוי, שעדיין לא נבנה בית הבחירה. כלומר, קירוי של חול בעלמא, שלא היה יושב כי אם בתוך היריעה. מפי רבי.

'''הלכה כרבן גמליאל'''. 
דאע&quot;ג דרבנן פליגי עליה ומצרכי עד חצות&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(113)'''}}&lt;/sup&gt; לחומרא, מ&quot;מ הלכה כרבן גמליאל ואין צריך להחמיר ולהרחיק מחצות לגבי ק&quot;ש כמו לגבי שאר דברים. ומ&quot;מ צריך למהר לכתחלה מתחלת הלילה כדאמרינן בריש פרקין &lt;small&gt;{[[ברכות_ד_ב|דף ד''':''']]}&lt;/small&gt; שלא יאמר אדם&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(114)'''}}&lt;/sup&gt; אוכל קימעא וכו' .

'''לעולם ליליא הוא, והאי דקרי ליה יממא וכו''''.
ואם תאמר, כיון שלאחר עמוד השחר נמי ליליא הוא, א&quot;כ היה לו לומר פעמים שאדם קורא ק&quot;ש ב' פעמים אחר עמוד השחר, ויוצא אחד של לילה ואחד של יום. דהא דקאמר דליליא הוא, משמע לענין שכיבה. ושמא יש לומר דלענין דבר אחר קרוי ליליא, כגון לתפילין וציצית, ולא לק&quot;ש. אי נמי הכי קאמר, לעולם ליליא הוא שאין דרך בני אדם לעמוד באותה שעה, ומכל מקום יממא הוא לענין ק&quot;ש דהוי זמן קימה, דאיכא מיעוטא וכו'. מפי רבי. וכן יש לפרש ברייתא שאחר כך.
----
&lt;references /&gt;
----

===ביאורים===
 {{ד&quot;מ|'''(א)'''|'''ואע&quot;פ שאינו אלא'''}}
 נראה שכוונתו שאין צורך בתרגום שלו הכוונה לתרגום הירושלמי, מכיוון שהתרגום הזה איננו תרגום אונקלוס שעליו התכוונה הגמ' שיקרא שנים מקרא ואחד תרגום. ולכך, אין צריך אותו כל כך, כיון שרק אם יש תרגום הצריכה הגמ' לתרגמו. אך אם אין תרגום אפשר שלא הצריכה הגמ' לתרגמו כלל או שהצריכה לקוראו שלש פעמים מקרא בלבד ולא לפנות לתרגומים אחרים.

 {{ד&quot;מ|'''(ב)'''|'''ואע&quot;פ שאינו אלא'''}}
 תוס' הרא&quot;ש כותב שגרסת ר&quot;ח היא '''&quot;פרשייתי דכלה&quot;'''. דהיינו שכפי הנראה גרס ר&quot;ח בגמ': &quot;סבר לאשלומינו להני פרשייתי דכלה&quot;.
----

== דף ט' ==
===[[ברכות_ט_א|דף ט'''.''']]===

V++

'''לצורת הדף [http://www.daf-yomi.com/Dafyomi_Page.aspx?vt=1&amp;massechet=283&amp;amud=17&amp;fs=0 ראה כאן]'''


'''לא&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(115)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, לעולם יממא הוא'''. 
פירוש קודם הנץ החמה. ולא מיירי לאחר עמוד השחר מיד, דהא ר' עקיבא אית ליה לקמן בפרקין משיכיר בין חמור לערוד. ואע&quot;פ שיוצא בק&quot;ש של לילה קודם הנץ, מ&quot;מ קאמר בסמוך ר' עקיבא&lt;sup&gt;{{הערה|כך כתוב בכל כתה&quot;י השונים. אך לענ&quot;ד יש להגיה הלשון ולגורסו בהיפוך, דהיינו &quot;מ&quot;מ קאמר '''ר' עקיבא בסמוך'''. וכן משמע קצת שכך הרגל לשונו של רבינו לומר את שם האומר קודם שיאמר &quot;בסמוך&quot;, כמו שמצינו בדף כ' בד&quot;ה א&quot;ר אבינא וכו'. שכתב שם באמצע הדיבור, &quot;ואע&quot;ג דר' יהודה פליג עליה בסמוך&quot;. ואע&quot;ג שאינו ראיה גמורה, כך נראה בעיני יותר נכון.}}&lt;/sup&gt; דמשיכיר בין חמור לערוד יממא הוא. והוה מצי למינקט תרוייהו קודם הנץ החמה, אלא אשמעינן&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(116)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; דאחר הנץ החמה יממא הוא ואינו יוצא בו בשל לילה. אי נמי, תרי תנאי אליבא&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(117)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; דר' עקיבא. ולקמן בשמעתא דותיקין נפרשנה &lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(118)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. מפי רבי. 

'''ואילו אכילת פסחים לא קתני וכו''''. 
משמע דהלכתא כרבי אלעזר בן עזריה מדסתם&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(119)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; הך משנה כותיה, וההיא דשלהי ערבי פסחים &lt;small&gt;{[[פסחים_קכ_ב|קכ:]]}&lt;/small&gt; ובאיזהו מקומן&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(120)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; &lt;small&gt;{[[זבחים_נו_ב|זבחים נו:]]}&lt;/small&gt;. מיהו במגילה פרק הקורא למפרע &lt;small&gt;{[[מגילה_כא_א|כא.]]}&lt;/small&gt;, מוקי לה לסתם משנה כר' עקיבא. [ואע&quot;ג דהכא חדא והכא תלת, מאי אולמיה דהאי סתמא מהאי סתמא]&lt;sup&gt;{{הערה|בכתה&quot;י השונים משפט זה כתוב בהיפך. דהיינו שבתחילה כתוב &quot;מאי אולמיה וכו'&quot; ואח&quot;כ &quot;דהכא חדא וכו'&quot;. אך לא נראה בעיני נכון לשונית, והפכתיו.}}&lt;/sup&gt;, דהכי פרכינן בעלמא &lt;small&gt;{[[יבמות_קא_ב|יבמות קא:]]&lt;big&gt;&lt;sup&gt;{{הערה|וכן קידושין נד:}}&lt;/sup&gt;&lt;/big&gt;}&lt;/small&gt; מה לי חד ומה לי תרי. וגם אין לפסוק כר' עקיבא מכח דתנן&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(121)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; לה גבי הלכתא פסיקתא במגילה&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים_10|(א)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; &lt;small&gt;{[[מגילה_כא_א|שם]]}&lt;/small&gt;, דלא דמיא כל כך לההיא דהשוכר את האומנין &lt;small&gt;{[[בבא_מציעא_עו_א|ב&quot;מ עו.]]}&lt;/small&gt;, כל החוזר בו ידו על התחתונה&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים_10|(ב)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. ואם הלכה כר' אלעזר בן עזריה צריך למהר לאכול מצה קודם חצות, כדאמרינן בערבי פסחים &lt;small&gt;{[[פסחים_קכ_ב|שם]]}&lt;/small&gt; אכל מצה אחר חצות לרבי אלעזר בן עזריה לא יצא ידי חובתו. מיהו, מדמוקמינן&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(122)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; הכא פלוגתא דרבי אליעזר ור' יהושע בפלוגתא דראב&quot;ע ור' עקיבא, ומוקמינן ר' יהושע כר' עקיבא, משמע קצת דהלכה כר' עקיבא. ושמא להרחיק אדם מן העבירה&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(123)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; (שמא)&lt;sup&gt;{{הערה|נראה מיותר לענ&quot;ד, דמשפט זה הוא המשך המשפט הקודם ולא עניין נוסף.}}&lt;/sup&gt; היה מודה דהוי פסח עד חצות&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(124)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. מיהו, גבי מצה אין לנו להחמיר כל כך, וגם לשון מצותם עד שיעלה עמוד השחר משמע שאינו חושש בהרחקה ואפילו באכילת פסחים&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(125)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. אבל אי הוה שייך הרחקה בהלל וק&quot;ש, כל שכן במצה. ואפילו נקל בק&quot;ש, יש לנו להחמיר במצה כיון שהיא מן התורה, אבל ק&quot;ש דרבנן. ואפילו למ&quot;ד&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(126)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; לקמן בפרק מי שמתו &lt;small&gt;{[[ברכות_כא_א|כא.]]}&lt;/small&gt; ק&quot;ש דאורייתא, שמא ר&quot;ל דאסמכוה אקרא. ומ&quot;מ נוהג רבי לאכול מצה קודם חצות, וכן מצה של אפיקומן. ואפילו בהלל היה נכון להקדימו קודם חצות אע&quot;פ שאין בו חומרא יותר מבק&quot;ש, דפסקינן לעיל &lt;small&gt;{[[ברכות_ח_ב|ח:]]}&lt;/small&gt; כר&quot;ג. והא דמוקמינן&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(127)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; בירושלמי דברכות &lt;small&gt;{[[ירושלמי_ברכות_א_א|פ&quot;א, ה&quot;א]]}&lt;/small&gt; משנה דערבי פסחים כר' עקיבא, חולק על תלמוד שלנו שמעמידה שם &lt;small&gt;{[[פסחים_קכ_ב|שם]]}&lt;/small&gt; דלא כר' עקיבא. מפי רבי. 

'''יכול יהא נאכל כקדשים ביום, ת&quot;ל''' &lt;sup&gt;{{הערה|כך הוא בלשון תוס' הרא&quot;ש, וכן היא גרסת הגמרא שלפנינו. אך בכתה&quot;י השונים חסר.}}&lt;/sup&gt;['''ב''']'''לילה'''. 
ואם תאמר, לרבי אלעזר הך דרשא מנא ליה, כיון דאיצטריך ליה לילה לילה לג&quot;ש. ואין לומר דמהזה ממעט יום שלפניו, &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה נכון לשונית לענ&quot;ד. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[ד]מדקאמר ורבי עקיבא הזה למה לי, משמע דמוקי ליה כוליה&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(128)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; לג&quot;ש. &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד ע&quot;פ הרגל לשון בעלי התוס'. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[ו]יש לומר, דממילא שמעינן מינה דלילה אתא למעוטי יום.&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים_10|(ג)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;

'''ויהא נאכל לשני לילות ויום אחד'''.
ואם תאמר, לימא&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(129)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; ליום ולילה כתודה. ויש לומר, דיש להקישו לשלמים, משום דמותר הפסח קרב שלמים. ועוד, דלא קאמר שיהא נאכל ממש, אלא שלא יהא נפסל עד יום שני. 

'''והני תנאי כהני'''&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(130)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; '''תנאי וכו''''.
ואם תאמר, וכי חולקות הדרשות זו על זו. דלעיל מפיק ליה מלילה וחפזון, והכא מפיק ליה מתזבח הפסח בערב. &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד ע&quot;פ הרגל לשון בעלי התוס'. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[ו]יש לומר, דמשמעות דורשין איכא בינייהו. ורבי אומר דלא פליגי, אלא כל אחד מיישב פסוק דמשנה תורה לפי סברתו. 
----
&lt;references /&gt;
----

===[[ברכות_ט_ב|דף ט''':''']]===

V++

'''לצורת הדף [http://www.daf-yomi.com/Dafyomi_Page.aspx?vt=1&amp;massechet=283&amp;amud=18&amp;fs=0 ראה כאן]'''


'''בעל כרחם דמצרים'''. 
לפי שלא היו ישראל רוצים לצאת&lt;sup&gt;{{הערה|הקשה &quot;המגיה&quot;, שהלא הטעם שהיה הדבר בעל כרחם דמצרים הוא משום שלא רצו המצרים להשאילם ונאצלו לכך, וכמו שהגמ' אומרת שהטעם דהוא בעל כרחם דמצרים משום &quot;ונות בית תחלק שלל&quot;. וא&quot;כ מה שלא היו ישראל רוצים לצאת אינו הטעם לכך. ולכך הגיה כאן מסברא שצ&quot;ל כאן שני דיבורים: &quot;'''בעל כרחן דמצרים.''' לפי שלא רצו להשאילם. '''בעל כרחן דישראל'''. לפי שלא היו ישראל רוצים לשאת&quot; (תיקן &quot;לשאת&quot; במקום &quot;לצאת&quot;, וכפי שהגמ' אומרת למ&quot;ד בעל כרחם דישראל שהטעם הוא &quot;משום משוי&quot;), והשאיר בצ&quot;ע. אך לענ&quot;ד אין זה מוכרח, מכיוון שדברי רבינו כפי שהם נכונים. שבעל כרחם דמצרים לדעת רבינו אפשר שלא היה משום שלא רצו להשאילם, ונכפו מאת ה' להשאילם '''סתם'''. אלא משום שלא רצו ישראל לצאת בלא שישאילו להם, לכך הוכרחו להשאילם. שאחר מכת בכורות היו המצרים בהולים להוציא ישראל ממצרים, והיו עושים הכל בכדי שיצאו. ואולי זה מה שנתכוון רבינו להעירנו בזה, שלא תחשוב הטעם כפי שהבין המגיה, אלא כפי שאמרתי. וכך משמע קצת מרש&quot;י על התורה, וז&quot;ל &quot;שהיו נותנים לישראל כדי שילכו&quot;.}}&lt;/sup&gt;.

'''וינצלו את מצרים'''.
משמע שהסירו מן המצולה כל מה שבה והם הדגים, וכן ריקנום מממונם&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(130)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. ומאן דדריש וינצלו כמצודה, דריש וינצלו כמו וינצדו&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים_10|(ד)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. ויש מהפכי וגרסי&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(131)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; כמצודה דגים כמו מצודת ים&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(132)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, וכמצולה דגן. ולא נהיר[א]&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה מסברא ע&quot;פ הרגל לשון בעלי התוס'. אך יש בכתה&quot;י שגורסים &quot;'''ואין נראה דלא''' שייך&quot; במקום.}}&lt;/sup&gt;, דמה שייך דגן למצולה שהיא עמקי ימים&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(133)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;.  

'''תנא&lt;sup&gt;{{הערה|כך הוא ברוב כתה&quot;י של רבינו ונכון. דלגרסת רבינו ותוס' הרא&quot;ש תירוץ זה לא נאמר בתור תשובת הגמ' כמו הגרסא שבגמרות שלנו: &quot;'''אלא''' בין תכלת שבה ללבן שבה&quot;. אלא הגמ' הביאה ברייתא שמתרצת את השאלה. ואכן התוס' שבדף שגרסו כגירסא הגמ' שלפנינו שנאמרו הדברים מתירוץ הגמ' ולא מברייתא, לא הקשו את הקושיא הראשונה שהביא רבינו, כיון שאינה שייכת לפי גרסתנו.}}&lt;/sup&gt; בין תכלת שבה ללבן שבה'''. 
פירש רש&quot;י ז&quot;ל, דקאי אגבבא דעמרא שנתנוהו ביורה ולא נקלט הצבע יפה בכל מקום. ואין נ&quot;ל&lt;sup&gt;{{הערה|בחלק מכתה&quot;י הגרסא כאן היא &quot;נראה לרבי&quot;. אך אין נראה בעיני, שהלא בסוף הדיבור הוא אומר &quot;מפי רבי&quot;, וא&quot;כ יש לו לומר כאן &quot;ואין נראה לי&quot;, דרבו הוא זה שאומר זאת ולא הוא. ולכך צ&quot;ל שהיה כתוב בראשי תיבות &quot;נ&quot;ל&quot;, והמעתיקים פתחו זאת בצורה שאינה נכונה. וכן איתא בראשי תיבות באחד מכתה&quot;י והשארתיו כך. וכן הוא לקמן בדף י&quot;א ע&quot;א.}}&lt;/sup&gt;, דהא בברייתא לא קתני לגבבא, שאין זה לשון הברייתא&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים_10|(ה)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. ועוד דמשמע במנחות פרק התכלת {מג:} דמיירי בציצית, דקאמר ראה מצוה זו וזכור מצוה אחרת, ואיזו זו, ק&quot;ש. כדתנן מאימתי קורין את שמע בשחרין&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(134)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, משיכיר בין תכלת ללבן. ואם כן על כרחך הכי פירושו, משיכיר בין חוליא של לבן לחוליא של תכלת המוטל בציצית. וכן מוכח בירושלמי דפרקין, כיני מתניתין בין תכלת שבה ללבן שבה &lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים_10|(ו)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. מאי טעמא דרבנן, וראיתם אותו מן הסמוך לו. ומאי טעמא דרבי אליעזר, וראיתם אותו כדי שיהא ניכר בין הצבעים&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(135)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, פירוש בין תכלת לכרתי&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(136)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. מפי רבי. וכן פירש בערוך בערך תכלת. 

'''אחרים אומרים כדי שיראה חברו ברחוק ד' אמות ויכירנו'''. 
והאי אחרים לאו היינו ר' מאיר דלעיל. וכהאי גונא איתא&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(137)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; לקמן בפרק שלשה שאכלו &lt;small&gt;{מז:}&lt;/small&gt; דקאמר איזהו עם הארץ. וכן בסוטה פרק [היה]&lt;sup&gt;{{הערה|כך הוא נקרא לפנינו בגמ', וכך נראה להגיה כאן לענ&quot;ד.}}&lt;/sup&gt; נוטל &lt;small&gt;{כב.}&lt;/small&gt;. וכן יש בפרק קמא דבבא בתרא &lt;small&gt;{טו:}&lt;/small&gt; יש אומרים שאינו ר' נתן, שנזכרו שם עם ר' נתן גבי איוב. '''ירושלמי''' &lt;small&gt;{בפרקין ה&quot;ב}&lt;/small&gt;. &lt;sup&gt;{{הערה|כך הוא בגרסת תוס' הרא&quot;ש ותוס' שעל הדף. אך בכת&quot;י השונים כתוב בלא זה.}}&lt;/sup&gt;[ב]מה אנן קיימין, אי ברגיל, אפילו רחיק כמה&lt;sup&gt;{{הערה|כך הוא גם בלשון תוס' הרא&quot;ש. אך התוס' שבדף גורסים בלשון &quot;'''טפי'''&quot;. וצ&quot;ל בגרסתו של רבינו, שפירושו &quot;אפי' רחוק '''כמה''' אמות יותר מארבע&quot;.}}&lt;/sup&gt;, חכים ליה. ואי בשאינו רגיל, אפילו קריב (נמי)&lt;sup&gt;{{הערה|ניכר שמיותר הוא, ולכך הקפתיו. ויש בכתה&quot;י שגורסים כאן '''&quot;ליה&quot;''' במקום, ועדיין נראה מיותר.}}&lt;/sup&gt; גביה לא חכים ליה. אלא [כי]&lt;sup&gt;{{הערה|כך היא בגרסת הירושלמי שלפנינו וכך נראה להגיה כאן לענ&quot;ד. אך בגרסת תוס' הרא&quot;ש כתוב '''&quot;כן&quot;''' ואפשר שגם שם נפלה טעות סופר. ומ&quot;מ בכתה&quot;י של רבינו אינו.}}&lt;/sup&gt; אנן קיימין&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(138)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; ברגיל ואינו רגיל, כה[די]ן&lt;sup&gt;{{הערה|בכתה&quot;י השונים כתוב &quot;כהן&quot;, ובחלקם אף מנוקד עם צירי תחת הה&quot;א, ופירושו &quot;כההוא&quot; או &quot;כהזה&quot;. אך הגהתי בהתאם לגרסת התוס' שבדף שנראה יותר שהיא הגרסא המקורית של דברי רבינו לענ&quot;ד.}}&lt;/sup&gt; דאזיל (ליה)&lt;sup&gt;{{הערה|אינו בתוס' הרא&quot;ש, וכן נראה מיותר לפי עינינו.}}&lt;/sup&gt; לאכסניא&lt;sup&gt;{{הערה|גרסת התוס' שבדף היא &quot;כהדין אכסניא&quot;.}}&lt;/sup&gt; ואתי לקייצין. 

'''לתפלה כאחרים'''. 
פירוש, לתפילין. תימה, אמאי שבקיה לציצית ונקט תפילין, שיש אומרים במנחות סוף פרק הקומץ {לו:} שמצותן בלילה &lt;sup&gt;{{הערה|כך הוא בכל כתה&quot;י השונים. אך אולי יש לגרוס '''&lt;big&gt;ו&lt;/big&gt;'''הלכה ואין מורין כן.}}&lt;/sup&gt;דהלכה ואין מורין כן, ושבקיה לציצית דקיימא לן כר' שמעון דאמר מצות עשה שהזמן גרמא היא&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(139)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; {שם מג.}, ואין מצות[ה]&lt;sup&gt;{{הערה|הוגה ללשון נקבה, כיון שמתייחס לציצית שהיא בלשון נקיבה. אך בכל כתה&quot;י והד&quot;י כתוב &quot;מצותו&quot; או &quot;מצותן&quot;, וכנראה ט&quot;ס היא.}}&lt;/sup&gt; אלא ביום. מיהו אומר רבי דיכול להיות שזמן ציצית נמי הוי לאחרים משיכיר בין תכלת שבה ללבן שבה, כדאמרינן במנחות פרק התכלת {מג:}, ראה מצוה זו וזכור מצוה אחרת. ואיזו זו, ק&quot;ש. מפי רבי.

'''לק&quot;ש כותיקין, דא&quot;ר יוחנן ותיקין היו גומרין אותה עם הנץ החמה'''. 
ואם תאמר, אם כן על מה אנו סומכים שאנו קורין אותה אחר הנץ החמה. נהי דאמר רבי יהושע עד שלש שעות, ואמר רב יהודה אמר שמואל לקמן {י:} הלכה כר' יהושע, הא אביי אמר לק&quot;ש כותיקין והוא בתראה. '''ואומר רבי''', דותיקין נמי מודו דזמנה עד ג' שעות, אע&quot;פ שהיו ממהרין [לקרות אותה]&lt;sup&gt;{{הערה|כך צ&quot;ל. אך בכתה&quot;י השונים כתוב בהיפוך לשון &quot;'''אותה לקרות'''&quot; בשיבוש.}}&lt;/sup&gt; עם הנץ החמה. והכי מוכח לקמן בסוף גמרא דמי שמתו {כב:}. דקתני במשנה על בעל קרי, ירד לטבול אם יכול לעלות ולהתכסות עד שלא תנץ&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(140)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; החמה יעלה ויקרא. וקאמר בגמ' {כה:}, לימא תנן סתמא כרבי אליעזר דאמר עד הנץ החמה. אפילו תימא כר' יהושע דילמא כותיקין דא&quot;ר יוחנן וכו', משמע בהדיא שהם סוברים כר' יהושע. ומוכח נמי, דגומרין אותה עם הנץ החמה היינו קודם הנץ החמה, דמוקי המשנה שצריך לקרותה קודם הנץ החמה כותיקין. ואביי נמי לא נקט לקרית שמע כותיקין אלא לומר דאע&quot;ג דהלכה כאחרים לק&quot;ש, צריך לאחר[ה]&lt;sup&gt;{{הערה|הוגה ללשון נקבה כיון שמתייחס לק&quot;ש שהיא בלשון נקבה, וכן רבינו בדיבור זה משתמש כמה פעמים בלשון נקבה ביחס לק&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים כתוב בלשון זכר.}}&lt;/sup&gt; מעט קודם הנץ החמה כותיקין, כדי שיסמוך גאולה לתפלה וכו'. וכן הדין שזמן ק&quot;ש מתחיל כאחרים, וזמנ[ה]&lt;sup&gt;{{הערה|עיין בהערה הקודמת.}}&lt;/sup&gt; עד שלש שעות כר' יהושע, אלא שהותיקין מקדימים למצות ומשכימים לקרותה קודם הנץ החמה כדי שתהא תפלתם ביום אחר הנץ, כדכתיב ייראוך עם שמש שהוא אחר זריחת השמש. ומן הדין היה להקדימה כאחרים שאז הוא זמן קימה &lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים_10|(ז)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, אלא שמאחרין אותה עד מעט קודם הנץ כדי לסמוך גאולה לתפילה ונמצא מתפלל ביום. '''וכן משמע בירושלמי''' {בפרקין ה&quot;ב} דקאמר, מאן דאמר כדי שיהא רואה את חברו&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(141)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; ברחוק ארבע אמות ויכירנו, כמאן דאמר בין תכלת ללבן. אבל אמרו מצותה עם הנץ החמה כדי שיסמוך וכו', וזהו כפירוש רבי. '''ולקמן נמי''' בפרק תפילת השחר {כט:} מוכח דהאי ייראוך עם שמש אתפילה קאי&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(142)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;  גבי מתפלל עם דמדומי חמה, דכתיב יראוך עם שמש [ולפני ירח דור דורים]&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד להוסיף, מכיוון שמ-&quot;לפני ירח&quot; הוא שמוכיח על זמן דמדומי חמה, ולא מייראוך. ואכן בלשון תוס' הרא&quot;ש מביא רק את &quot;ולפני ירח דור דורים&quot; בתור ראיה לעניין זה. ובכת&quot;י ירושלים כתוב אחרי המילים &quot;יראוך עם שמש&quot;, את המילה &quot;וגו'&quot;. וכפי הנראה שהפסוק קוצר, ומחמת כך בכת&quot;י מאוחרים טעו והושמט &quot;וגו'&quot; לחלוטין.}}&lt;/sup&gt; ואתפילת המנחה קאי התם. '''ואל תתמה''' דעם הנץ החמה משמע קודם, ועם שמש משמע אחר&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(143)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; זריחת השמש, דעם בסמוך משמע כמו ערב שבת עם חשיכה, וגם עם שמש משמע בשעת זריחה. '''והא דאמ' לקמן''' בפרק תפלת השחר {כו.}, דקאמר במשנה, תפלת השחר עד חצות, ופריך בגמרא ורמינהי&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(144)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; מצותה עם הנץ החמה. פירוש, מצותה דק&quot;ש עם הנץ החמה כדי שיסמוך גאולה לתפילה מיד. ומשני, ההיא כותיקין וכו'. מיהו אע&quot;פ שאינו יכול להמתין ק&quot;ש בברכותיה עד חצות, ואינו יכול לסמוך גאולה לתפלה, מ&quot;מ שכר תפלה בזמנה יהבו&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(145)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; ליה עד חצות. '''ולא תיקשי''' הא דאמרינן ביומא פרק אמר להם הממונה {לז:}, אף היא עשתה נברשת של זהב, בשעה שחמה זורחת בה ניצוצות יוצאין ממנה, וידעו כל העם שהגיע זמן ק&quot;ש. ואמר אביי לשאר עמא דבירושלם, &lt;sup&gt;{{הערה|אפשר שצריך להוסיף את האות ד' בתחילה, ולגרוס &quot;&lt;big&gt;'''ד'''&lt;/big&gt;משמע&quot;.}}&lt;/sup&gt;משמע שאינו מתחיל עד אחר הנץ החמה, והא לא אשכחן שום תנא שיקבע זמן אחר הנץ. אלא ודאי הוקבע אותו זמן לצבור, לפי שאינן יכולים להקדים ולמהר כותיקין, כי רוב בני אדם אינם בקיאים לכוין. '''ואם תאמר''', והא אמר רבי שמעון בן יוחאי משום ר' עקיבא לעיל {ח:}, פעמים שאדם קורא ק&quot;ש וכו' אחד קודם הנץ החמה ואחד אחר הנץ החמה, ויוצא בה אחד משום יום ואחד משום לילה&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(146)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, ופסיק ריב&quot;ל {ט.} כרבי שמעון שאמר משום ר' עקיבא. אלמא קודם הנץ לילה הוא, ותחלת זמנה דיום הוי אחר הנץ כאותה משנה דיומא. '''ויש לומר''', דאפילו פליג ריב&quot;ל אאביי, הלכה כאביי דפסיק כותיקין דהוא בתראה. '''ועוד יש לומר''' דלא פסיק ריב&quot;ל כרבי שמעון אלא במה שסובר שקודם הנץ יוצא בשל לילה, כדקאמר בתר הכי דלא בפירוש איתמר אלא מכללא אתמר, דהנהו זוגא דרבנן דאישתכור וכו'. אבל במה שתחילת זמנ[ה]&lt;sup&gt;{{הערה|הוגה ללשון נקבה כיון שמתייחס לק&quot;ש שהיא בלשון נקבה. וכן רבינו בדיבור זה משתמש כמה פעמים בלשון נקבה ביחס לק&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים כתוב בלשון זכר.}}&lt;/sup&gt; דיום אחר הנץ לא פסיק כלל. '''אי נמי יש לומר''', דאפי' ר' שמעון מודה שזמן ק&quot;ש של יום קודם הנץ החמה. והא דלא נקט פעמים שאדם קורא ק&quot;ש ב' פעמים קודם הנץ ויוצא בשל יום ובשל לילה, והוי רבותא טפי. איכא למימר דבעי לאשמעינן&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(147)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; שאינו יוצא בשל לילה אחר הנץ. ואפי' נאמר דר&quot;ש סבר דזמן ק&quot;ש הוי אחר הנץ, מ&quot;מ אין נכון להעמיד המשנה דיומא כר&quot;ש ודלא ככל הני תנאי. דא&quot;כ היה [לה]&lt;sup&gt;{{הערה|ברוב כתה&quot;י למעט הגרסא כאן היא &quot;הל&quot;ל&quot; בראשי תיבות. ובכת&quot;י ירושלים, גרמניה ובדפוס הישן פתחו את הראשי תיבות הללו. אלא שבכת&quot;י גרמניה גורס &quot;היה לו לומר&quot;, ופחות נראה. ובכת&quot;י ירושלים ובדפוס הישן הגרסא היא &quot;היה לו לגמ'&quot;. וברור שיש לתקן את המילה &quot;לו&quot; ללשון נקיבה, דגמרא לשון נקיבה היא. ובהתאם לזה הגהתי הלשון.}}&lt;/sup&gt; לגמ' דיומא לדקדק כן, ולהעמידה כר' שמעון אליבא דר' עקיבא. מפי רבי. '''ורבינו יעקב פירש'''&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(148)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; בתשובתו לה&quot;ר שמשון בן ה&quot;ר יוסף&lt;sup&gt;{{הערה|כנראה שהכוונה לרבינו שמשון בן רבינו יוסף מפלייזא (גיסו של רבינו תם), שהיה סבם של הר&quot;ש משאנץ והריצב&quot;א.}}&lt;/sup&gt;, דזמן ק&quot;ש הוי אחר הנץ החמה כההיא משנה דיומא, וכר&quot;ש דאמר משום ר' עקיבא דפסיק ריב&quot;ל כותיה, דשל יום הוי אחר הנץ החמה. והויתיקין היו ממהרים שלא כדין קודם הנץ, כדי שיסמכו גאולה לתפילה ונמצאו מתפללים ביום. ובשביל חביבות התפילה שתהא עם השמש היו ממהרים ק&quot;ש. ואע&quot;ג דתפילות כנגד תמידים תקנום והתמיד היה קודם הנץ, מכל מקום זמנה של תפילה בשעת הנץ עם השמש. והיינו דפריך בפרק תפלת השחר {כו.}, ורמינהו מצותה עם הנץ החמה כדי שיסמוך גאולה לתפילה ונמצא מתפלל ביום. פירוש ולא עד חצות, דזמן תפילה עם הנץ משמע ליה, דקא מיירי בחביבות התפילה ולא בעיקר ק&quot;ש. ולהכי לא פריך מיניה גבי ק&quot;ש, שהיה יודע שהיו קורין שלא כדין מפני חביבות התפילה, וממהרין אותה קודם זמנה. והכי אית ליה לרבי שמעון משום ר' עקיבא דזמנ[ה]&lt;sup&gt;{{הערה|הוגה ללשון נקבה כיון שמתייחס לק&quot;ש שהיא בלשון נקבה. וכן רבינו בדיבור זה משתמש כמה פעמים בלשון נקבה ביחס לק&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים כתוב בלשון זכר.}}&lt;/sup&gt; הוי אחר הנץ ופסיק ריב&quot;ל כותיה, וכן המשנה דיומא. מיהו קשה לשון מצותה דקאי אק&quot;ש, &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד נכון לשונית לפי מבנה המשפט.}}&lt;/sup&gt;[ד]משמע [שזוהי]&lt;sup&gt;{{הערה|הוגה ללשון נקבה כיון שמתייחס לק&quot;ש שהיא בלשון נקבה. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;שזהו&quot; בלשון זכר.}}&lt;/sup&gt; המצוה ועיקר הזמן. וגם אביי דבתראה הוא פסיק כאחרים וכותיקין. '''ורבינו יעקב פירש''' דאביי סימנא בעלמא נקט. כלומר, סמוך להנץ החמה כמו שעושים ותיקין יש לו לעשות, אך הם מקדימים מעט קודם הנץ, ואביי קאמר אחר הנץ כמשנה דיומא. ואמרינן נמי במגילה פרק הקורא {כ.}, ואין טובלים אלא ביום, וכן שומרת יום כנגד יום לא תטבול עד שתנץ&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(149)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; החמה. וכולם שעשו משעלה עמוד השחר כשר, אלמא דבר שזמנו ביום מצותו משעת הנץ החמה. אבל קשה לפרש כן שאביי יאמר לק&quot;ש כותיקין וליה לא סבירא ליה. והא דאמרינן לקמן בגמ' דבשחר מברך {יב.}, דזמן יוצר אור לא מטא בעמוד השחר כשהיו קורין אותו אנשי משמר. לא בעי למימר דלא הוי עד הנץ החמה שהוא ה' מילין אחר עמוד השחר, אלא יכול להיות&lt;sup&gt;{{הערה|אולי יש לתקן כאן ל-&quot;לקרות&quot;.}}&lt;/sup&gt; בזמנים השנויים גבי ק&quot;ש במשנתינו, שאז שייך לומר יוצר אור. ובתוספות ה&quot;ר יוסף שפירש לפני רבינו שמואל, משמע שסובר כפירוש רבי. '''ורבינו חננאל פירש''', דהאי גומרין, קוראין. ופוסק דזמן ק&quot;ש מהנץ החמה עד ג' שעות כר' יהושע [בן לוי]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש. ומפרש הרא&quot;ש שם שהוא כריב&quot;ל שפסק שהלכה כר' שמעון משום ר' עקיבא, שזמן ק&quot;ש מהנץ והלאה עד ג' שעות ולא קודם הנץ, וכמו שמשמע מהמשנה ביומא.}}&lt;/sup&gt;, ומפרש ייראוך עם שמש [היינו ק&quot;ש, כלומר]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש, וכך נראה נכון.}}&lt;/sup&gt; שיקבלו עליהם עול מלכות שמים. ואין נראה, דלישנא דכדי שיסמוך גאולה לתפלה משמע דמיירי בעיקר תפילה. וגם קרא דייראוך עם שמש מוקמינן ליה גבי תפילה בפרק תפלת השחר. ועוד, דלשון גומרין לא אתי שפיר&lt;sup&gt;{{הערה|נראה לומר בכוונתו, שאם היית הכוונה בגומרין לקוראין סתם, היה לו לומר &quot;קוראין&quot;. א&quot;כ מדוע נקט התנא לשון &quot;גומרין&quot;?. לכך אין פירושו של ר&quot;ח מתיישב לשיטת רבינו, אלא נראה יותר כמו שיפרש רבינו מיד.}}&lt;/sup&gt;. ושמא יש לפרש (שלא)&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד, מכיוון שלא בא לשלול אלא לפרש פירוש אחר בכוונת &quot;גומרין&quot;. דהיינו שבא לפרש שגומרין אינו קוראין סתם כפי' ר&quot;ח, אלא גומרין היינו משלימין קריאתה עם הנץ החמה, שהיא עונתה למצווה מן המובחר ביחס לתפילה. ולכך הוספתי את האות ש' במילה שאחר כך. אך הנראה שיש להוסיף ולגרוס &quot;ושמא יש לפרש '''דגומרין היינו''' שהיו גומרין אותה בעונתה&quot;, או כל כעין זה. וכך לשון רבינו תהיה מכוונת היטב.}}&lt;/sup&gt; [ש]היו&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה להגיה לענ&quot;ד מסברא או כל כעין זה, שבא לפרש פירוש אחר. וכן כתבו התוס' שבדף ביומא {לז:} וז&quot;ל: ועוד דלשון גומרין משמע שמתחילין לקרות קודם הנץ ומכוונין כך שגומרין אותה בתחלת הנץ, כדי שיתפללו בתחלת הנץ.}}&lt;/sup&gt; גומרין אותה בעונתה, וכדפר' ניחא טפי&lt;sup&gt;{{הערה|ויש שהקשו שהלא רבינו בעצמו מודה בדף י&quot;ד ע&quot;א שגומרין פירושו הוא גם קוראין, א&quot;כ משמע שפירש כפירוש הר&quot;ח. אך למעשה אינו קושיא כלל, וזאת מחמת שבלשון העברי יכולות להיות שתי מילים שמשמעותם קרובה אחת לשניה, אך לעולם לא יהיו שתי מילים עם משמעות זהה לחלוטין. ולכך אע&quot;פ שגומר מתפרש אף כקורא, עדיין אין משמעותו קורא כפשוטו, אלא פירושו &quot;קורא ומשלים&quot;. אך לדעת רבינו חננאל לשון גומרין בכאן הוא במשמעות קוראין כפשוטו, בשונה ממשמעותו הרגילה שהיא &quot;קורא ומשלים&quot;. ור&quot;י חולק ואומר שאף כאן משמעות גומרין היא קוראין ומשלימין בעונתה כבדרך כלל, וכמו שביאר רבינו בפרק ב' בדף יד ע&quot;א לגבי ההלל שלשון גומרין מתפרש גם כקוראין, אלא שגומרין מדבר על קריאת ההלל כשמשלימים כולה, וקוראין כשקוראים אותה בדילוג ובחסר. לכן גם כאן לשון גומרין, מתפרש כקוראין ומשלימין קריאתה בעונתה.}}&lt;/sup&gt;. מפי רבי.

'''כל הסומך גאולה לתפילה אינו ניזוק כל היום'''&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(150)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;.
פירוש כוותיקין&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(151)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; דוקא. והכי נמי&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(152)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; משמע לישנא דבסמוך, דקאמר זימנא חדא סמך גאולה לתפילה וכו'. 

'''אלא אפילו לקראת מלכי אומות העולם וכו''''. 
ירושלמי {פ&quot;ג, ה&quot;א}, מצוה לראות גדולי מלכות וכו', משמע אפילו גדולי אומות&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(153)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; העולם קאמר.  

'''מכדי יהיו לרצון אמרי פי וכו' נימריה מעיקרא'''.  
ואם תאמר ומאי קושיא. יותר נכון לומר ה' שפתי תפתח מעיקרא, ויהיו לרצון לבסוף, שכתוב בסוף המזמור. ויש לומר, דדרשינן בירושלמי {בפרקין, ה&quot;א} סמיכת גאולה לתפילה מדכתיב ה' צורי וגואלי, וסמיך ליה יענך ה' ביום צרה. ועל כן היה נכון לאומרו תחילה, דהוי וגואלי סמוך לתפילה. ה&quot;ר אלחנן.

'''אשרי האיש ולמה רגשו גוים חדא פרשתא היא'''.
מכאן קשה לפירוש רש&quot;י שפירש במגילה פרק שני {יז:} גבי ברכת השנים: '''ודוד כי אמרה בפרשה תשיעית אמרה'''. ואם תאמר שמינית היא, אשרי האיש ולמה רגשו גוים תרתי [פרשתא]&lt;sup&gt;{{הערה|ברש&quot;י אצלנו: '''&quot;תרתי פרשתא היא&quot;''', וכך נראה מלשון תוס' הרא&quot;ש שראה כעין זה בלשון רש&quot;י. ודבריו הם ראיה גדולה לגרסת רבינו, כי כפי שהזכרנו כבר רוב דברי תוס' הרא&quot;ש במסכתנו מושתתין על דברי רבינו.}}&lt;/sup&gt; נינהו {ע&quot;כ}, דהכא מוכח דחדא נינהו. אלא יש לפרש, למה ה' תעמוד ברחוק שיש שם &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד להגיה או כל כעין זה, ועיין בהערה הבאה.}}&lt;/sup&gt;[ב]פרשה, הויא תחילת פרשה&lt;sup&gt;{{הערה|בתוס' הרא&quot;ש במגילה שם, מובא בלשון '''&quot;דלמנצח על מות לבן ולמה ה' תעמוד ברחוק שתי פרשיות הם&quot;''', וכעין זה בתוס' שבדף שם. וזוהי כוונת רבינו.}}&lt;/sup&gt; &lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(154)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; &lt;sup&gt;{{הערה|נמצא לפי דברי רבינו וכן לפי דברי התוס' שבדף במגילה שם, שמזמור '''למנצח עלמות לבן''' ומזמור '''למה ה' תעמוד ברחוק''' שמופיעים בספרים שלנו אחד אחרי השני, היו מופיעים בספריהם כמזמור אחד.}}&lt;/sup&gt;
----
&lt;references /&gt;
----

===ביאורים===
 '''א.''' הלשון הלכתא פסיקתא מתכוונת למשנה הראשונה בפרק השוכר את האומנין במסכת בבא מציעא {עו.}, ששם נקטה המשנה הלכות פסוקות אחת אחרי השניה, והן עיקר להלכה. והראיה לכך, שאין הלכות אלו שייכות לעניין המדובר שם, ולכך בהכרח נכתבו משום שפסקם התנא להלכה, כן כתב רש&quot;י בבבא קמא פרק הגוזל עצים {קב.}. ושם הוסיף שמשמעות &quot;הלכתא פסיקתא&quot; היא, שלא נחלק עליהם אדם. אך התוס' שם כתבו בתירוץ שני שאפשר שנקרא הלכתא פסיקתא מחמת ששנה התנא משנה זו בלשון פסיקת הלכות אחד אחרי השני. וכעת מבין רבינו שהמשנה במגילה בפרק הקורא למפרע {כ:} ששם סידר התנא דינים שאינם קשורים לעניין המדובר במגילה, ה&quot;ה שנחשבת משנה זו &quot;הלכתא פסיקתא&quot;. ולפי&quot;ז נראה לומר שסובר רבינו כתירוץ השני של התוס' בבא קמא {שם}. וזאת מכך שראה רבינו לומר שמשנה זו במגילה נחשבת הלכתא פסיקתא, אע&quot;פ שאמרה הגמ' שם {כא.} שלשון המשנה, &quot;דבר שמצותו בלילה כשר כל הלילה&quot; בא להוציא משיטת ר' אלעזר בן עזריה שחולק על דין זה. וא&quot;כ נמצא שיש דין השנוי שם שנחלק עליו אדם.
 '''ב.''' רבינו לא פירש מה החילוק שבין המשנה של בבא מציעה לבין זו של מגילה, ובתוס' הרא&quot;ש פירש זאת וז&quot;ל: דלא דמיא להך דהשוכר את האומנין {ב&quot;מ עו.} כל החוזר בו ידו על התחתונה. דהתם {בבבא מציעא} שונה יחד דברים שהם דומין זה לזה אע&quot;פ [שאין זה מקומן - כצ&quot;ל]‏, &quot;שכל המשנה&quot; אין מקומו לשנות שם, אלא אגב כל החוזר נקטיה. אבל התם {במגילה} שונה יחד כל שזמנו בלילה . עכ&quot;ל. דהיינו שבבבא מציעא שנה דינים שאינם שייכים בשום צורה לעניין המדובר במשנה, אלא נשנה אגב הדין הדומה לו. אבל במגילה אין זה כך, אלא שנה את כל הדינים השייכים לעניין המשנה תחת המשפט &quot;כל היום כשר ל-... וכו'&quot;. דהיינו שכל מה שדינו נוהג כל היום הרי הוא בכלל עניין משנה זו, ואין זה נחשב דבר שאין מקומו.
 '''ג.''' בכת&quot;י ירושלים מגיעה כאן הגהה וזו לשונה: '''אי נמי כמו שפירש ה&quot;ר יוסף, כי הג&quot;ש אינה אלא מהזה הזה. ובלילה, איצטריך למעוטי כמו לר' עקיבא. אי נמי, ימעט יום מדרשא דלקמן, שם תזבח את הפסח בערב וכו' וכבא השמש אתה אוכל. ובקר לא איצטריך לדרשא, דפ' ר' אליעזר במגילה [ובד&quot;י דמילה] לאשמועינן דאין שורפין קדשים ביום טוב, אלא נדרשיניה כמו שדורשין אמוראים דלשם דלית להו בקר שני לשרפתו. עד כאן הגהה.''' וניכרים השגיאות לעין, אך לא טרחתי להגיה.
 '''ד.'''   עיין בפסחים קיט. בתוס' ד&quot;ה כמצודה שאין בה דגן לביאור העניין.
 '''ה'''. קשה, דמנין לבעלי התוס' שאין ברגילות לשון הברייתא לדון על גיזת צמר? והנראה לענ&quot;ד שכוונתם כאן היא שהסיקו שמן הסתם לשון הברייתא היא כלשון משנתנו אלא שסיימה אחרת. דהיינו שנקטה הברייתא בלשון זו: &quot;מאימתי קורין את שמע בשחרית משיכיר בין תכלת שבה ללבן שבה&quot;. ועל כך ודאי שאין כוונת הברייתא חוזרת על גיזת צמר, שהלא אמרה הברייתא &quot;בין תכלת '''שבה''' ללבן '''שבה'''&quot; המדבר על דבר שידוע שיש בו תכלת. וגיזת צמר אינה ידועה לנו בהכרח שכך היא צבועה. ולכך מוכרחים אנו לומר שהכוונה על חוליות הציצית, דידוע ומפורסם אצל הכל שיש בה לבן ותכלת. ולכך כתב רבינו דאין הברייתא מדברת בגיזת צמר '''כאן''', ולא שבדרך כלל אין דרכה בכך.
 '''ו.''' בכת&quot;י ירושלים ישנה תוספת שהובאה בצד הגיליון, וזו לשונה: '''ודבר מועט הוא ומוטל בין שתי חוליות של תכלת, ואינו ניכר כמו שתי גבבות זו מזו'''. ובדפוס הישן (ברכה משולשת) הוכנס לתוך הדיבור. וכיון שברוב כתה&quot;י לא הובא, השארתי את הדיבור כמו שהוא. ועוד שהוא אינו לשון ירושלמי, וניכר שהוכנס מאוחר יותר כהגהה מבארת.
 '''ז.''' בכת&quot;י ירושלים יש כאן תוספת שאין עיניינה נראה שייך לנושא. וזו לשונה: '''וכן לתפלין, דלא חיישינן תו שמא יפיח בהם כיון שהוא זמן קימה'''

== דף י' ==
===[[ברכות_י_א|דף י'''.''']]===

V++

'''לצורת הדף [http://www.daf-yomi.com/Dafyomi_Page.aspx?vt=1&amp;massechet=283&amp;amud=19&amp;fs=0 ראה כאן]'''


'''כל פרשה שהיתה חביבה על דוד&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(155)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; פתח בה באשרי וכו''''. 
לאו דוקא נקט אשרי, אלא לישנא דקמייתא נקט. כלומר, חתימה&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(156)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; מעין פתיחה כמו &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד, דהא אמזמור קאי (כפי הנראה מלשון תוס' הרא&quot;ש), ומזמור זכר הוא. ועוד ראיה, שהשתמש רבינו בלשון זכר בהמשך &quot;מתחילים&quot; ו-&quot;מסיימים&quot;. ואף לכתה&quot;י שגורסים &quot;מתחילי'''&lt;big&gt;ן&lt;/big&gt;'''&quot; ו-&quot;מסיימי'''&lt;big&gt;ן&lt;/big&gt;'''&quot;, אין זה לשון נקיבה. דאי לשון נקיבה הוא ואפרשה קאי (דהיא נקיבה), היה עליו לנקוט &quot;מתחיל'''&lt;big&gt;ות&lt;/big&gt;'''&quot; ו-&quot;מסיימ'''&lt;big&gt;ות&lt;/big&gt;'''&quot;. ובדפוס ישן וכתה&quot;י שגרסו גרסא זו, נקטו &quot;אות'''&lt;big&gt;ן&lt;/big&gt;'''&quot;.}}&lt;/sup&gt;אות[ם]&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(157)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; שמתחילים בהללויה ומסיימים בהללויה, וכן הודו {פרקי' קי&quot;ח, קל&quot;ו}, וכן ה' אדוננו מה אדיר שמך בכל הארץ {פרק ח'}, וכיוצא בהם&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(158)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, וכן הוא דרך שבח יותר. ולכך תקנו חכמים ברוב ברכות מעין פתיחתן סמוך לחתימתן, ודלא כפירוש ה&quot;ר יוסף. מפי רבי.    

'''חטאים כתיב'''. 
ואע&quot;ג דהיינו נמי חוטאים, דהא לא קרינן חֲטָאִים בחטף פת&quot;ח&lt;sup&gt;{{הערה|רצונו לומר שכאשר כתוב חַטָאִים עם פתח תחת החי&quot;ת משמעותו גם חוטאים כמו &quot;והייתי אני ובני שלמה חַטָאִים&quot; {מלכים א'. א', כ&quot;א}, וכן &quot;פחדו בציון חַטָאִים&quot; {ישעיה. ל&quot;ג, י&quot;ד} ועוד. אך אם החי&quot;ת הינה מנוקדת בחטף פתח, משמעותה היא מלשון חטא בלבד, כמו &quot;כי מרפא יניח חֲטָאִים גדולים&quot; {קהלת. י', ד'}.}}&lt;/sup&gt;. מכל מקום מדשני קרא ולא כתב חוטאים, דריש ביה חטאים כמו עונות. וכן [&lt;small&gt;&lt;small&gt;י&quot;ג&lt;/small&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;שמא&lt;/small&gt;]&lt;sup&gt;{{הערה|יש כת&quot;י גורסים זאת כאן, ויש כת&quot;י שגורסים &quot;שמ'&quot; אחרי המילה &quot;יש&quot; שבכאן, ובשיבוש כפי הנראה. וכיוון שיש שאינם גורסים זאת במיקום זה, כתבתי שיש גורסים כך.}}&lt;/sup&gt; יש לדרוש בחרב ימותו כל חטאי עמי {עמוס ט', י'}, מדלא כתיב חוטאי. 

'''מעשה דשאול הוה ברישא'''. 
שמא היה יודע שיש הרבה בתורה אין מוקדם ומאוחר, אלא הני תרי עובדי&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(159)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; &lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש, אך בכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[ד]הוו כחד&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(160)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; עניינא קא בעי&lt;sup&gt;{{הערה|דהיינו כוונתו בזה ע&quot;פ הגמ' בפסחים ו: שמגביל שם רב פפא את הכלל שאין מוקדם ומאוחר לשני עניינים. אבל בעניין אחד מה שמוקדם מוקדם ומה שמאוחר מאוחר.}}&lt;/sup&gt;. ורבינו שמואל פירש לפי הפשט&lt;sup&gt;{{הערה|רצונו לומר, שרבינו שמואל פירש הטעם מדוע לא הקדימו מעשה דשאול קודם למעשה דאבשלום (בלי קשר לדיון הגמ' בשאלת הצדוקי), אך ע&quot;פ פשט הדברים שהמדובר הוא בדוד ולא במלחמת גוג ומגוג. ומה שתרצה הגמ' שמדובר במלחמת גוג ומגוג, הוא ע&quot;פ דרש ולא על פי פשט לשיטתו.}}&lt;/sup&gt;, דסמיך מעשה דאבשלום ללמה רגשו גוים שהיה בתחלת מלכותו לפי פשטו&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(161)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, דכתיב&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(162)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; וישמעו פלשתים כי משחו את דוד, ויעלו [כל]&lt;sup&gt;{{הערה|כך הוא כתוב בשמואל ובפסוק המקביל בדברי הימים.}}&lt;/sup&gt; פלשתים לבקש את דוד {שמואל ב'. ה', י&quot;ז}&lt;sup&gt;{{הערה|וכן בלשון כמעט זהה בדברי הימים א'. י&quot;ד, ח'.}}&lt;/sup&gt;. שהיו רוצים להעבירו ממלכותו, לפי שהיה עבד לאכיש, ואבשלום כמו כן רצה להעבירו ממלכותו. אבל בימי שאול לא היה מלך.

'''מסיפא דעניינא תוסף רוחם וגו''''. 
ולא גרסינן מרישא דעניינא. 

'''כך מקובלני מבית אבי אבא אפילו חרב חדה מונחת על צוארו של אדם אל ימנע עצמו מן הרחמים'''. 
דכתיב&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(163)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; בדברי הימים {א'. כ&quot;א, ט&quot;ז} וישא דוד את עיניו וירא את מלאך ה' עומד בין השמים ובין הארץ, וחרבו שלופה בידו נטויה על ירושלים. וכתיב ויפול דוד, והזקנים מכוסים בשקים על פניהם {שם}, שבקשו רחמים. ויש מפרשים מדכתיב {שמואל ב'. כ&quot;א, י&quot;ז} ויעזר לו אבישי, ואמרינן בחלק {סנהדרין צה.} שעזרו בתפלה. ואע&quot;פ שכבר השליך לדוד וחנית תחתיו, לא נמנעו מלהתפלל.
----

&lt;references /&gt;
----

===[[ברכות_י_ב|דף י''':''']]===

V++

'''לצורת הדף [http://www.daf-yomi.com/Dafyomi_Page.aspx?vt=1&amp;massechet=283&amp;amud=20&amp;fs=0 ראה כאן]'''


'''שסמך גאולה לתפלה'''. 
משום הך מילתא מייתי לכולה מילתא דחזקיהו הכא.

'''וגנותי על העיר הזאת'''. 
אחר שחלה חזקיהו כתיב. 

'''שלא ראתה קרי עליהם'''. 
ואם תאמר, מאי האי דקאמר לעיל שהאשה מכרת באורחים יותר מן האיש, דילמא היינו לפי שראתה הסדין. ויש לומר, דמכל מקום נתנה לב להכיר ולראות יותר מבעלה שלא נתן לב.

'''בהוד יופיה'''. 
זה כתוב אחר כך כשהלכה אל אלישע כדי שיחיה את בנה&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(164)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, אבל כענין&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(165)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; הזה הכירה בו מתחלה. 

'''רגל ישרה'''. 
פירש רש&quot;י ז&quot;ל דדייק מדכתיב רגל, דמשמע דתרווייהו כחד רגל. אי נמי י&quot;ל, מדכתיב ישרה, שמכוונות רגליהם ומיושרות. ובירושלמי פליגי בה אמוראי&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(166)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. חד אמר ככהנים, דכתיב לא תעלה במעלות על מזבחי. כלומר, שאין להם להרחיב את פסיעותיהם, אלא מהלכים&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(167)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; עקב בצד גודל. וחד אמר כמלאכים, דכתיב ורגליהם רגל ישרה. מכאן נראה לרבי דהא דאמרינן בסוכה [נב:}, אמרו עליו על בנה של מרתא בת ביתוס, שהיה נוטל שתי יריכות משור הגדול&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(168)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; הלקוח באלף זוז, והיה הולך עקב בצד גודל. שלא להראות כחו עשה כן&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(169)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, אלא שכן יש לו ללכת כשאר כהנים. 

'''מכאן ואילך לא הפסיד, כאדם שקורא בתורה'''. 
מספקא [&lt;small&gt;&lt;small&gt;י&quot;ג&lt;/small&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;ליה&lt;/small&gt;] לרבי, אי בעי למימר עד חצות כשיעור תפילה ועד ד' שעות לר' יהודה, או אפי' כל היום כולו לא הפסיד&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים_11|(א)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. 

'''גדול הקורא ק&quot;ש בעונתה, יותר מן הקורא&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(170)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; בתורה'''. 
ואם תאמר, מאי איריא ק&quot;ש אפילו תפילה נמי, דקיי&quot;ל בפ&quot;ק דשבת {יא.} דכגון אנן מפסיקים בין לק&quot;ש בין לתפילה. &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד ע&quot;פ רגילות לשון בעלי התוס', וכן הוא בלשון תוס' הרא&quot;ש. אך בכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[ו]יש לומר, כגון ר' שמעון בן יוחאי וחבריו קאמר התם, שהיו מפסיקים לק&quot;ש ולא לתפילה לפי שהיתה תורתם אומנותם, והשתא נקט דוקא ק&quot;ש. אי נמי ה&quot;פ, גדול הקורא ק&quot;ש בעונתה יותר מתלמוד תורה פעם אחרת, דלתלמוד תורה בעידן ק&quot;ש&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(171)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; אין זה חידוש אי ק&quot;ש עדיפא, דאפילו תפילה נמי עדיפא, דזמן תפילה לחוד וזמן תורה לחוד. והכי קאמר התם, מכאן ואילך לא הפסיד כאדם הקורא בתורה אחר ג' שעות, אבל בעונתה עדיף מקורא בתורה שלא בשעת ק&quot;ש.

'''מתני'. בש&quot;א בערב כל אדם יטה ויקרא&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(172)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;'''. 
ואע&quot;ג דאמרינן לעיל בריש פרקין {ב.} [אדקאי בשחרית]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש, ובכתה&quot;י השונים אינו. וכן הקפתי ה-ד' שבראש המילה שאחרי להתאים למבנה הלשון.}}&lt;/sup&gt; (ד)פריש מילי דשחרית. מ&quot;מ פתח כאן במילי דערבית משום דמייתי קרא דובשכבך.
----

===ביאורים===
 א. בכת&quot;י ירושלים ישנה הגהה בגיליון וז&quot;ל '''לא ידענא מאי ספקא. דאי משום תפלה, הא אמרינן לקמן (דיש) [בפרק] תפלת השחר טעה ולא התפלל שחרית מתפלל מנחה שתים, ודוקא בשוגג או באונס, אבל במזיד לא. ונראה דה&quot;ה לק&quot;ש. כ&quot;מ'''
----
&lt;references /&gt;

== דף י&quot;א ==
===[[ברכות_יא_א|דף יא'''.''']]===
V++

'''לצורת הדף [http://www.daf-yomi.com/Dafyomi_Page.aspx?vt=1&amp;massechet=283&amp;amud=21&amp;fs=0 ראה כאן]'''


'''אי הכי אפילו כונס את האלמנה נמי'''. 
פירוש, כיון דאסיקנא דאפילו הולך לדבר מצוה פטור, אם כן אפילו כונס את האלמנה נמי, דלא גרע מהולך לדבר מצוה.

'''חוץ מן התפילין שנאמר בהן פאר'''. 
פרש&quot;י ז&quot;ל, ואבל מעולל בעפר קרנו, ובמועד קטן פרק בתרא &lt;small&gt;{[[מועד_קטן_טו_א|טו'''.''']]}&lt;/small&gt; מפיק ליה מדאמר ליה רחמנא ליחזקאל פארך חבוש עליך, מכלל דכולי עלמא אסירי. ואם תאמר, אם כן מאי האי דקאמר התם &lt;small&gt;{[[מועד_קטן_טו_א|מ&quot;ק שם]]}&lt;/small&gt; אבל אסור בדברי תורה, מדאמר ליה רחמנא ליחזקאל האנק דום &lt;small&gt;{[[יחזקאל_כד_יז|כ&quot;ד, י&quot;ז]]}&lt;/small&gt;. ואמאי לא אמרינן מדאמר ליה רחמנא ליחזקאל האנק דום&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(173)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, מכלל דכולי עלמא שרו. ויש לומר, שהקב&quot;ה לא בא להחמיר על יחזקאל, אלא להקל עליו&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים_13|(א)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. ויש מפרשים לקרא הכי, האנק דום אבל מתים&lt;sup&gt;{{הערה|בפסוק הגרסא היא &quot;מתים אבל&quot;, וכן הוא ברוב כתה&quot;י של רבינו. אך בגרסת תוס' הרא&quot;ש שלפנינו, וכן במעט מכתה&quot;י של רבינו גרסו בהיפוך מהפסוק כפי הגרסא המוצגת כאן, וכך הוא מסתדר נכון לפי הפירוש שמפרש רבינו מיד. ואולי סיבת היפוך המילים באה בתור פירוש, דהיינו שפירוש משמעות הפסוק באמירת &quot;מתים אבל&quot; היא ל-&quot;אבל מתים&quot;, ואח&quot;כ פירש רבינו כוונת משמעות העניין.}}&lt;/sup&gt;, לא תעשה. כלומר, בדברי תורה לא תדום, ולא תעשה אבילות של מתים מזה, כי אתה מותר בדברי תורה. 

'''אמרו לו זקנך מגודל, אמר להם יהיה כנגד המשחיתים'''. 
כלומר לקנתר [המינים]&lt;sup&gt;{{הערה|הוספתי זאת לענ&quot;ד מכח שילוב בין גרסת הדברים בתוס' הרא&quot;ש (הזהה ללשון שנאמרה פה), לבין הגרסא בדברי רבינו המוזכרת בלשון כת&quot;י ירושלים ובדפוס הישן (שכתובה בלשון אחרת, וראה בהערה הבאה), אך בשאר כתה&quot;י כתוב בלא זה. ואכן בחלק מכתה&quot;י השאירו מקום חלק במיקום זה, ובכת&quot;י גרמניה ישנם שאריות חלקי אותיות לכיתוב שנמחק, וניכר מהמחק שהיה כתוב משהו כעין &quot;מינין וגוים&quot;.}}&lt;/sup&gt; המשחיתים את זקנם&lt;sup&gt;{{הערה|כך הוא ברוב כתה&quot;י. אך בכת&quot;י ירושלים וכן בדפוס הישן הגרסא היא: '''&quot;כלומר כנגד המינים כדי לקנתרם שהם משחיתים וכו'&quot;'''. אך אריכות לשון היא זו, ולכך העדפתי לגרוס כגרסת שאר כתה&quot;י, עם תיקון קל כמו שכתבתי בהערה הקודמת.}}&lt;/sup&gt;. ורש&quot;י ז&quot;ל פירש בענין אחר. 

'''עשה כדברי בית שמאי עשה, כדברי בית הלל עשה'''. 
תימה, מאי קאמר. אי קודם בת קול, אמאי קאמר רב יוסף דלא עשה ולא כלום. ואי לאחר בת קול, אמאי &lt;small&gt;[&lt;small&gt;י&quot;ג&lt;/small&gt; קאמר]&lt;/small&gt; עשה כדברי בית שמאי עשה. ועוד, אמאי לא מוכח מהך&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(174)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; ברייתא דעשו בית שמאי כדבריהם&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים_13|(ב)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. ועוד, ממתניתין נמי היה יכול להוכיח כן, מדעשה ר' טרפון כדברי בית שמאי. ועוד, מאי שייכא הכא הך פלוגתא [טפי]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ גרסת תוס' הרא&quot;ש, וכן נראה נכון. אך בכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt; מבכל התלמוד&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(175)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. אך יש לדחות, משום דמייתי עלה מתניתין&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים_13|(ג)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. ומכל מקום נראה בעיני לפרש, דהכא דוקא גבי ק&quot;ש (דהכא)&lt;sup&gt;{{הערה|נראה מיותר לפי מבנה המשפט.}}&lt;/sup&gt; שייכא הך פלוגתא ואפילו לאחר בת קול, דהא בית הלל נמי מודו שיכולים לקרותה מוטים ועומדים ואינו נראה כחולק עליהם. ורב יוסף קאמר, דאפילו הכי לא עשה ולא כלום, כמו שאנו אומרים לקמן&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(176)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; גבי ר' יוחנן בן החורנית שהיה יושב ראשו ורובו בסוכה ושולחנו בתוך הבית, שאמרו לו שלא קיים מצות סוכה אע&quot;פ שאינו אסור מן התורה אלא מדרבנן גזרה שמא ימשך אחר שלחנו. אבל מכל מקום הוא יושב&lt;sup&gt;{{הערה|אולי יש להגיה ללשון עבר, כיון שלגרוס בלשון הווה לענ&quot;ד פחות מתאים כאן מהבחינה הלשונית.}}&lt;/sup&gt; בסוכה ואפילו הכי לא קיים מצות סוכה, [א&quot;כ]&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד מסברא לפי מבנה המשפט.}}&lt;/sup&gt; הוא הדין נמי גבי ק&quot;ש שלא יצא כלל. ורב נחמן בר יצחק אמר, אפילו כי האי גונא נמי חייב מיתה מדר' טרפון. ולהכי לא מייתו מינה ראיה דעשו בית שמאי כדבריהם, דהרואה אותו מוטה אינו אומר שעשה כן לעבור על דברי בית הלל. וכהאי גונא משני התם בפרק קמא דיבמות, הרואה אומר מלאכה הוא דלית ליה, הרואה אומר לאפושי אוירא הוא דעבד.

'''ב&quot;ש פוסלים וכו''''. 
בפרק קמא דסוכה &lt;small&gt;{[[סוכה_ג_א|ג'''.''']]}&lt;/small&gt; מפרש דבתרתי פליגי, בסוכה גדולה שיושב סמוך לפתח, ובסוכה קטנה שאינה מחזקת אלא ראשו ורובו. מדנקט לשון פוסלים ומכשירים, ולא נקט לשון אוסרים ומתירים.

'''אחת ארוכה ואחת קצרה'''. 
פרש&quot;י ז&quot;ל, אשתים לאחריה דערבית קאי, דאמת ואמונה ארוכה והשכיבנו קצרה. '''וקשה לרבינו יעקב''', דמה קוצר ואורך יש בזו יותר מבזו. ועוד, היאך אנו אומרים אור יום הנף&lt;sup&gt;{{הערה|הוא פיוט מסוג הפיוטים הנקראים &quot;ביכור&quot; העוסקים בעניינים הקשורים לבהמק&quot;ד. והם סוג פיוטים שניתווספו מאוחר יותר על פיוטי &quot;המערבית&quot; שנתקנו עבור ברכות ק&quot;ש של ערבית במועדים. ומיקום הביכור המוזכר הוא קודם חתימת ברכת השכיבנו, ביום טוב שני של פסח בגלויות. ומחברו הוא הרב מאיר בן רבי יצחק ש&quot;ץ &quot;בעל האקדמות&quot;. &lt;small&gt;{עיין בנוסח במחזור גולדשמידט לפסח, דף 32}&lt;/small&gt;}}&lt;/sup&gt; בהשכיבנו, והלא קצרה היא. ועוד הכי הוה ליה למתני, ושתים לאחריה וארוכה לא יעשה קצרה וקצרה לא יעשה ארוכה. ועוד, מאי שנא משל שחר ושלפניה שכולן שוות. ועוד, דלא מזכיר לה בתוספתא &lt;small&gt;{דברכות [[תוספתא_(וילנא)/ברכות/א#הלכה_ח|פ&quot;א ה&quot;ח]]}&lt;/small&gt; בהדי קצרות, ובשביל שהיה נזכר במשנה לא היה נמנע מלהזכיר בתוספתא. '''ועל כן פירש רבינו יעקב''' דלאו אדלעיל קאי&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(177)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, אלא מילתא באפי נפשה [היא]&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד לגרוס ע&quot;פ האופן המורגל בלשון בעלי התוס'. ועוד שבכמה כת&quot;י מובא בלשון זו: &quot;אלא ה&quot;פ, דמילתא לחודא היא&quot;. ואע&quot;פ שגרסתם אינה נראית, עכ&quot;פ אפשר להסיק משם שצריך לגרוס את המילה '''&quot;היא&quot;''' בדברינו גם כן. וכן הוא בלשון האור זרוע כהגהתנו &lt;small&gt;{הלכות קריאת שמע, סעיף י&quot;ט}&lt;/small&gt;.}}&lt;/sup&gt;. אחת ארוכה וכו' כלומר, בין ארוכה בין קצרה, כמו אחת בתולות ואחת בעולות&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים_13|(ד)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. מקום שאמרו לקצר אינו רשאי להאריך, כגון ברכת הפירות וברכת המצות וברכת [הזימון]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ גרסת תוס' הרא&quot;ש, וכן היא גרסת התוספתא בירושלמי שלפנינו &lt;small&gt;{פ&quot;א, ה&quot;ה}&lt;/small&gt;, ובתוספתא כת&quot;י ווינה. ומ&quot;מ בגרסת כתה&quot;י השונים של רבינו הגרסא היא '''&quot;וברכת המזון&quot;'''. אך נראה שט&quot;ס היא, שהלא ברכת המזון דין ברכה ארוכה לה, שחותמת בברוך בשונה מברכות הפירות והמצוות שהזכיר. ובגרסת התוספתא שלפנינו כתוב &quot;ברכת הזמן&quot; דהיינו ברכת שהחיינו, אך אפשר שנשתבש מ-&quot;זימון&quot; &quot;לזמן&quot; מריבוי העתקות.}}&lt;/sup&gt;, כמו שמונה אותם בתוספתא דברכות. מכאן שאין אומרים אות מבראשית הוכתרה&lt;sup&gt;{{הערה|הוא פיוט שנאמר בברכת המזון לשבת הנישואין. מקומו בתוך ברכת הזן אחר המילים &quot;כי הוא זן ומפרנס לכל&quot;, ובסיומו ממשיך &quot;ונאמר פותח את ידיך וכו' בא&quot;י הזן את הכל&quot;. &lt;small&gt;{עיין בנוסח במחזור ויטרי דפוס תרפ&quot;ג, חלק ב' דף 602}&lt;/small&gt;.}}&lt;/sup&gt;, שאומרים בברכת הזן&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(178)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. מיהו נ&quot;ל&lt;sup&gt;{{הערה|יש מכתה&quot;י שגורסים כך בראשי תיבות ויש מהם שגורסים &quot;נראה לרבי&quot;, אך היותר נכון בעיני שהכוונה היא ל-&quot;נראה לי&quot;. וזאת מכיון שרבינו מסיים העניין באמירת &quot;מפי רבי&quot;, וא&quot;כ כל דבריו הם דברי רבו, ולא דבריו שלו שיבוא ויאמר &quot;נראה לרבי&quot;.}}&lt;/sup&gt; דברכת הזן לא הוי ברכת זימון, דאין זה אלא נברך שאכלנו משלו. אבל בברכת הזן יכול להאריך, ולא שייכא מידי להא דאמרינן בפרק שלושה שאכלו &lt;small&gt;{[[ברכות_מו_א|מו'''.''']]}&lt;/small&gt;, עד היכן ברכת זימון וכו' עד הזן וכו' כמו שנפרש לפנים בעז&quot;ה. ושפיר אמרינן אות מבראשית הוכתרה. '''ועוד אומר רבינו יעקב''', דפירוש רש&quot;י שפירש ארוכה אמת ואמונה, ליתא. דהא אמרינן לקמן בפרק שני &lt;small&gt;{[[ברכות_יד_ב|יד''':''']]}&lt;/small&gt;, אמר אני ה' אלקיכם צריך לומר אמת, לא אמר אני ה' אלקיכם אין צריך לומר אמת. והא בעי לאדכורי יציאת מצרים. דאמר הכי, מודים אנחנו לך ה' אלקינו שהוצאתנו מארץ מצרים ופדיתנו מבית עבדים ועשית לנו נסים וגבורות על הים ושרנו לך מי כמוכה וגו', ואלילה קאי. הרי &lt;small&gt;[&lt;small&gt;י&quot;ג&lt;/small&gt; לך]&lt;/small&gt; שאין לך קצרה יותר מאמת ואמונה. '''ועוד פירש רבינו יעקב''', אחת ארוכה ואחת קצרה אאמת ואמונה קאי, כלומר בין ארוכה ובין קצרה. שכשאומר פרשת ציצית, אומר אמת והויא ארוכה. וכשאינו אומר פרשת ציצית, אומר מודים אנחנו לך וכו' כדאיתא לעיל, והויא קצרה. והא&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים_13|(ה)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; דתניא בתוספתא דברכות &lt;small&gt;{[[תוספתא_(וילנא)/ברכות/א#הלכה_ז|פ&quot;א, ה&quot;ז]]}&lt;/small&gt; למה אמרו אחת ארוכה ואחת קצרה, מקום שאמרו לקצר אינו רשאי להאריך [וכו']&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד להוסיף, דהלא אינו מביא את כל דברי התוספתא. וכן במיעוט מכתה&quot;י גרסו משפט זה בסמוך בביאור הדברים, ושמה כתוב &quot;וכו'&quot; אחר משפט זה.}}&lt;/sup&gt;. כלומר, למה הוזכר במשנה &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד לגרוס, דהלא אף על הארוכה חוזר ולא רק על הקצרה. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[אחת ארוכה ו]אחת קצרה, &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה נכון לענ&quot;ד לפי מבנה המשפט, ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[ד]בין ארוכה בין קצרה, מקום שאמרו לקצר אינו רשאי להאריך וכו'. ובכולהו מקצרים ומאריכים לבד מאותן ברכות שמונה&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(179)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; בתוספתא &lt;small&gt;{[[תוספתא_(וילנא)/ברכות/א#הלכה_ח|שם ה&quot;ח]]}&lt;/small&gt;.
'''והא דאמרינן''' &lt;small&gt;{[[ברכות_לד_א|לקמן לד'''.''']]}&lt;/small&gt; '''אל ישאל אדם צרכיו לא בשלש ראשונות ולא בשלש אחרונות''' . 
פרש רבינו יעקב, וכן [ר]ה&quot;ג&lt;sup&gt;{{הערה|כצ&quot;ל, דכך כתב רבינו לקמן &lt;small&gt;{דף לד.}&lt;/small&gt;. ועוד שבה&quot;ג עצמו בהלכות תפילה אינו מחלק בין צרכי יחיד לצרכי ציבור ואוסר לומר אפי' &quot;זכרנו&quot; בעשרת ימי תשובה, ע&quot;ש, וכך אכן רבינו בעצמו כותב מיד. אלא שקשה מלשון הטור או&quot;ח סימן קי&quot;ב, שכתב שבעל הלכות גדולות אכן סובר כשיטת ר&quot;ת. ואפשר לתרץ שטעות סופר היא שם. שכפי הנראה בכתבים הראשונים היה כתוב רה&quot;ג, ומחמת ריבוי העתקות שונה בטעות לבה&quot;ג, ומאוחר יותר פתחו המעתיקים  ראשי התיבות ל-&quot;בעל הלכות גדולות&quot;.}}&lt;/sup&gt;, וכן רבינו חננאל דהיינו דוקא צרכי יחיד, אבל צרכי צבור שרי&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(180)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. דהא כל שלש אחרונות צרכי צבור נינהו. ועם מה שעבד מסדר שבח לפני רבו יכול לשאול צרכי צבור שהם רבים, דהיינו שבח וכבוד הרב שרבים צריכים לו, שכן מצינו בעבודה והודאה ושים שלום ויעלה ויבא, שכולם צרכי רבים הם. ועוד, אל ישאל אדם צרכיו, כמו אל יפיל אדם אימה יתירה בתוך ביתו &lt;small&gt;{[[גיטין_ו_ב|גיטין ו''':''']]}&lt;/small&gt;, וכמו אל יתפלל אדם אלא בבית שיש בו חלונות &lt;small&gt;{[[ברכות_לד_ב|לקמן לד''':''']]}&lt;/small&gt;, וכן&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(181)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; אל יוציא עצמו מן הכלל &lt;small&gt;{[[ברכות_מט_ב|לקמן מט''':''']]}&lt;/small&gt;, וכן אל יעמוד אדם במקום סכנה &lt;small&gt;{[[שבת_לב_א|שבת לב'''.''']]}&lt;/small&gt;, ורוב שְׁבֶּאַל&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(182)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; תעשה כגון אלו אינן דוקא, ואי עבד עבד&lt;sup&gt;{{הערה|בשבלי הלקט ובמחזור ויטרי מובא כאן בלשון אחרת. במקום &quot;ואי עבד עבד&quot;, כתוב &quot;דוק ותשכח&quot;. &lt;small&gt;{ראה שבלי הלקט מהודרת מירסקי דפים 214-216. ובמחזור ויטרי מהדורת גולדשמידט עמ' תש&quot;ל.}&lt;/small&gt;}}&lt;/sup&gt;. ומה שכתב בה&quot;ג &lt;small&gt;{הלכות תפילה, ד&quot;ה אל ישאל וכו'}&lt;/small&gt; גבי ההיא דאל ישאל אדם צרכיו לא בשלש ראשונות ולא בשלש אחרונות: &quot;מכאן אית רבנן דנהיגי דלא אמרי זכרנו בריש שתא&quot;, אין נראה כלל. דהא צרכי רבים דכל&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(183)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; ישראל שפיר דמי, כדפרישית&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(184)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. ומטעם זה אנו נוהגים לומר קרובות &lt;small&gt;[י&quot;ג קרובץ]&lt;/small&gt;&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;קרובות&quot; או &quot;קרובץ&quot; למנהג ההגיה האשכנזית, הינם מערכות פיוטים שנתקנו ע&quot;י פייטני ארץ ישראל עבור חזרת הש&quot;ץ. ישנם כמה סוגים של קרובות, והקרובה שמזכיר רבינו היא פיוט קרובה שנקראת &quot;קדושתא&quot; שמיועדת לשבתות, ימים טובים ומועדים שונים. מיקום אמירת סוג קרובות אלו הוא בשלשת הברכות הראשונות בלבד, בזמן שחלקן מחליפות את נוסחי הברכות שבה הן נמצאות לחלוטין (חוץ מהפתיחה והחתימה שנשאר כמטבע שטבעו חכמים), וחלקן מוספות עליהן.}}&lt;/sup&gt; בשלש ראשונות. וכבר נחלקו בהם ר' יוסף טוב עלם ור' אליהו הזקן, ועלתה בידם מותר ומצוה מן המובחר. וגם ר' אלעזר הקליר יסד קרובות &lt;small&gt;[י&quot;ג קרובץ]&lt;/small&gt; שהיה מארץ ישראל ומקרית ספר, ובימיו היו מקדשים על פי הראיה, ותנא היה. וראיה יש, מדאמרינן בפסיקתא &lt;small&gt;{דרב כהנא, דפוס תרכ&quot;ח פסקא כ&quot;ח, דף קע&quot;ט עמ' א'. ובהוצאת מנדלבוים, חלק ב' עמ' 403}&lt;/small&gt;, כד דמך ר' אלעזר ב&quot;ר שמעון קרא עליו דורו [מי זאת עולה מן המדבר כתמרות עשן וכו' מכל אבקת רוכל. מהו]&lt;sup&gt;{{הערה|כך היא הגרסא בפיסקתא אצלנו, וכן הוא בשבלי הלקט הנ&quot;ל. וע&quot;פ זה הגהתי כאן, שכך נראה לענ&quot;ד נכון. אך בכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt; מכל אבקת רוכל, דהוה [קרי ותני]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ גרסת הפסיקתא שלפנינו. ובכתה&quot;י שלפנינו הגרסא דהוה תנא וקרוי [וי&quot;ג קורא] ודרו' ופייטן [וי&quot;ג פייטן ודרשן].}}&lt;/sup&gt; ופייט(ן) ודַּרִשׁ(ן)&lt;sup&gt;{{הערה|בקטע פיסקתא זו יש הרבה שינויי גרסאות בכל מיני ספרים וכת&quot;י שונים &lt;small&gt;{עיין בפסיקתא דרב כהנא בהוצאות השונות שלפנינו (שם), וכן באור זרוע הנ&quot;ל ובשבלי הלקט {מהדורת מירסקי, סימן כ&quot;ח דף 214}.}&lt;/small&gt; והגהתי את הדברים כפי הנראה נכון. ועיין בהערה הקודמת.}}&lt;/sup&gt;, ולעולם לא תמצא שיסד&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(185)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; שום קרובה&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(186)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; ליום שני של יום טוב. ואותה של יום שני של סוכות &lt;sup&gt;{{הערה|הוא פיוט קרובה המתחיל במילים &quot;ארחץ בניקיון כפות&quot; &lt;small&gt;(ע&quot;פ שבלי הלקט, מהדורת מירסקי דף 214)&lt;/small&gt; הנמצא אף כיום במחזורי סוכות למנהג האשכנזים, בין &quot;מלך עוזר ומושיע ומגן&quot; לחתימה. ופיוט זה מתחיל באמירת: &quot;ארחץ בנקיון כפות, בלי חמס קחת סנסון כפות&quot;.}}&lt;/sup&gt;, כתוב עליה במחזורים ישנים, קדושתא כעין קלירית. ו-&quot;אחות אשר לך כספת&quot;&lt;sup&gt;{{הערה|פיוט קרובה זו היא קדושתא לשחרית של שמיני עצרת, ומיוחס לר' אלעזר הקליר. &lt;small&gt;{עיין בנוסח במחזור גולדשמידט לסוכות שמיני עצרת ושמחת תורה, דף 376.}&lt;/small&gt;. ומתחיל במילים: &quot;אחות אשר לך כספת, ביום טובה, לה טוב הוספת&quot;. כיום ברוב קהילות אשכנז לא נוהגים לאומרה.}}&lt;/sup&gt; שאנו אומרים ביום שמחת תורה, נעשית ליום טוב ראשון של גשם&lt;sup&gt;{{הערה|כך היא גרסת רבינו בכתה&quot;י השונים, וכן היא בגרסת המחזור ויטרי {שם}. אך יותר נראה נכון כגרסת השבלי הלקט &lt;small&gt;{שם}&lt;/small&gt;, שגורס '''&quot;ליום טוב ראשון של שמיני עצרת&quot;'''.}}&lt;/sup&gt;. תדע, שמזכיר טל בברכת מחיה המתים&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים_13|(ו)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, ואילו היה ליום [טוב]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ גרסת שבלי הלקט {שם}. וכן נראה לענ&quot;ד נכון גם כאן, אע&quot;פ שאינו מוכרח. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt; אחרון היה מזכיר גשם&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים_13|(ז)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. וכל האומר שעשה הוא &quot;אֹמֵן שלא קם כמותו&quot;&lt;sup&gt;{{הערה|הוא פיוט קדושתא ליום שני של שמחת תורה. ומיוחס אף הוא לר' אלעזר הקליר, אלא שלדעת רבינו תם פה זוהי טעות. מקומו קודם חתימת מגן אברהם, ומתחיל במילים &quot;אמן של קם כמותו, ברום ותחת נודעה אמונתו&quot; &lt;small&gt;{וראה הנוסח המלא בכתב העת &quot;פיוטים בלתי נודעים&quot; חלק א' לחיים בראדי, דף ט' (ונקרא גם בשם &quot;קבץ על יד&quot; של חברת מקיצי נרדמים, חלק י&quot;א)&lt;/small&gt;. ופיוט זה לא נוהגים לאומרו כיום.}}&lt;/sup&gt;, אינו אלא טועה. וכל אות[ן]&lt;sup&gt;{{הערה|בכתה&quot;י כתוב בלשון זכר, והוגה ללשון נקיבה כיון ש-&quot;פרשה&quot; בלשון נקיבה היא.}}&lt;/sup&gt; פרשיות שבמגלה בגמ' {לא.} בימים טובים שניים, אינו מזכיר. ומצינו&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(187)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; בפסיקתא &lt;small&gt;{דרב כהנא דפוס תרכ&quot;ח. פסקא י', דף צ' עמ' ב'. ובהוצאת מנדלבוים חלק א' פסקא י&quot;א, עמ' 194}&lt;/small&gt; שבתחילתו היה מוליך משואות ואוכל מלא התנור פת. פעם אחת כעס עם הסוחרים והשליכם עם משאם וחמוריהם על הגג. ושמא על שם אכילתו נקרא קליר&lt;sup&gt;{{הערה|כותב הערוך ערך קלר: '''בויקרא רבה בראש אחרי מות, ובפסקא דאחרי מות ויחזו את האלוקים ויאכלו וישתו, וכי קילורית עלת עמהן לסיני. פירוש שמענו שיש מקום שקורין לעוגה קליר, על כן נקרא ר' אלעזר הקליר, שאכל עוגה שהיה כתוב בה קמיעא ונתפקח'''. ובמחזור ויטרי {שם} כותב: '''ושמא על שם אכילתו נקרא בירבי קליר, ובאותה שעה פייט קרובות הללו. בשעה שהיה משתכר (ו)היה קונה עוגות משכרו, ושוב נעשה תלמיד חכם'''. וניכר חוסר סדר בדבריו של המחזור ויטרי, ופשוט שטעות סופר נפלה שם.}}&lt;/sup&gt; [שבשעה שהיה משתכר היה קונה עוגות משכרו&lt;sup&gt;{{הערה|קטע זה מתחילת הסוגרים ועד כאן הוא בהתאם לגרסת המחזור ויטרי {שם} ושבלי הלקט {שם}, וכן נראה נכון לענ&quot;ד (ועיין בהערה קודמת לשון הערוך המבאר מה עניין אכילת העוגות, לכך שמכונה &quot;קליר&quot;). אך בכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;.ובההיא שעתא&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון#ביאורים_12|(ח)]]&lt;/sup&gt; תיקן&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(188)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; קרובות &lt;small&gt;[י&quot;ג קרובץ]&lt;/small&gt; הללו, ושוב נעשה תלמיד חכם כדאיתא&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(189)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; התם בפסיקתא &lt;small&gt;{דשנת תרכ&quot;ח פסקא י', דף צ&quot;ג עמ' א'. ובהוצאת מנדלבוים חלק א' פסקא י&quot;א, עמ' 197}&lt;/small&gt;,]&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה בעיני להגיה דברי רבינו. אך הגרסא המקורית היא: '''ושמא על שם אכילתו נקרא קלירי‏. ובההיא שעתא תיקן קרובות הללו ושוב נעשה תלמיד חכם כדאיתא התם בפסיקתא''', וכן איתא במחזור ויטרי ובשבלי הלקט בתוספת המשפט '''&quot;שבשעה שהיה משתכר היה קונה עוגות משכרו&quot;'''. אך קשה לי על סדר הדברים, דכיון שכותב: &quot;ושמא על שם אכילתו נקרא קלירי&quot;, צריך מיד לבוא ולומר מדוע, דהיינו &quot;משום שהיה קונה עוגות משכרו&quot;. ומדוע א&quot;כ כתב באמצע: ש-&quot;באותה שעה תיקן קרובות&quot; שמפסיק בענין המדובר. ולכך הגהתי את סדר הדברים באופן הנראה נכון לענ&quot;ד.}}&lt;/sup&gt;. ואפי' תאמר שלא היה ר' אלעזר ב&quot;ר שמעון אלא אחר היה, מ&quot;מ משמע&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(190)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; שמקרית ספר היה, ובימיו היו מקדשים על פי הראיה. ובכמה מקומות חולק על התלמוד שלנו ותופס לו שיטת הירושלמי, ואם כן עליו יש לסמוך לומר קרובות &lt;small&gt;[י&quot;ג קרובץ]&lt;/small&gt; ופיוטים. ועוד, דמשמע בפ&quot;ק דעבודה זרה &lt;small&gt;{[[עבודה_זרה_ח_א|ח'''.''']]}&lt;/small&gt; דאל ישאל אדם צרכיו משמע צרכי יחיד. דקאמר התם, אע&quot;פ שאמרו שואל אדם צרכיו בשומע תפלה וכו', אבל אם יש לו חולה בתוך ביתו אומר בברכת החולים, ואם צריך לפרנסה אומר בברכת השנים, דהיינו צורכי יחיד לעצמו, אבל שלש ראשונות&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(191)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; צרכי רבים דכל ישראל נינהו. ולפיכך האריכו בהם בקדושת היום, שזהו שבח וכבוד לרב שכל ישראל צריכים רחמים, כך פירש רבינו יעקב. מפי רבי. ומיהו, אם ר' אלעזר קליר הוא ר' אלעזר ב&quot;ר שמעון, מצינו שחולק בפיוטו על ר' אלעזר ב&quot;ר שמעון. שהרי יסד בפרשת החדש, מועד מזמין לנדגלים, נועדים בו עינימו&lt;sup&gt;{{הערה|כך הגרסא הנכונה של הפיוט, וכן הוא באור זרוע &lt;small&gt;{שם}&lt;/small&gt;, ובגרסת כת&quot;י ירושלים (בסימני מחיקה. שטעה הסופר וחשב שיש לתקן ל-&quot;עצימה&quot; בדומה לשאר כתה&quot;י, כפי הנראה). ובכתה&quot;י האחרים כתוב בשיבוש '''&quot;עצמה&quot;'''.}}&lt;/sup&gt; צירי רוגלים, ספור הוא למלכים ולרגלים&lt;sup&gt;{{הערה|קטע זה הוא חלק מפיוט קדושתא לשבת '''&quot;החודש הזה לכם&quot;''' שמתחיל במילים &quot;אדון מקדם תכנו ראש&quot;, ומקומו אחר חתימת מחיה המתים. &lt;small&gt;{עיין בנוסח הפיוט בספר להודות ולהלל רוזנוואסר, בין דפים של&quot;א - של&quot;ה. וחלק הנוסח המוזכר כאן נמצא בדף של&quot;ג}&lt;/small&gt;. פיוט זה לא נאמר כיום.}}&lt;/sup&gt;. פירוש, דפסח הוא ראשון לרגלים לענין בל תאחר, ואיהו פליג אדאבוה בפ&quot;ק דראש השנה &lt;small&gt;{[[ראש_השנה_ד_ב|ד''':''']]}&lt;/small&gt;, דבחג הסוכות &lt;small&gt;[י&quot;ג דוקא]&lt;/small&gt; עובר בבל תאחר. ושמא מ&quot;מ יסד בפיוטו אליבא דהלכתא, דסבירא לן כאבוה ר' שמעון &lt;small&gt;[י&quot;ג בן יוחאי]&lt;/small&gt; דאמר &lt;small&gt;{שם}&lt;/small&gt; שלשה רגלים כסדרן וחג הפסח&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(192)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; תחלה.
----

===ביאורים===
 '''א.''' דהיינו, שכיון שבאבלות של יחזקאל הקב&quot;ה בא להקל עליו ביחס לשאר אבלים, לכך מה שאסר עליו בוודאי שלא הקל לשאר אבלים. ובמה שהקל עליו, לו לבדו הקל אך לא לשאר האבלים. (תוס' הרא&quot;ש}
 '''ב.''' במסכת יבמות &lt;small&gt;{יד.}&lt;/small&gt; נחלקו מספר אמוראים האם עשו בית שמאי כדבריהם או שנהגו כבית הלל. והגמ' אומרת שם שאפשר להעמיד את המחלוקת גם קודם בת קול וגם לאחר בת קול &lt;small&gt;{עיין בעירובין יג: עניין הבת קול}&lt;/small&gt;. ושאל רבינו כאן, מדוע לא הוכיחה הגמ' ביבמות ממעשיו של ר' טרפון שהוזכר במשנה כאן, שעשו בית שמאי כדבריהם? 
 '''ג.''' דהיינו שכיוון שרב נחמן בר יצחק שהוא הדעה השלישית במחלוקת, הביא את המשנה שלנו המספרת על מעשיו של ר' טרפון כראיה לדבריו, לכן הובאה כל המחלוקת כאן. {המגיה}
 '''ד.''' בכתיב יד ירושלים וכן בדפוס הישן (ברכה משולשת) מובאת כן תוספת לשון: &quot;כמו אחת בתולות ואחת בעולות '''הם שוות שאין רשאין לשנות ממטבען כדמפרש ואזיל'''&quot;.
 '''ה.''' נראה לענ&quot;ד דכך הוקשה לו. שהלא לדעת רבינו תם בפירוש זה, אחת ארוכה ואחת קצרה חוזר על אמת ואמונה בלבד. וא&quot;כ מהי כוונת הלשון בתוספתא שאומרת '''&quot;למה אמרו אחת ארוכה ואחת קצרה, מקום שאמרו לקצר אינו רשאי להאריך וכו'&quot;''', שמשמע ממנה '''&quot;שהאחת ארוכה ואחת קצרה&quot;''' חוזר על מקום שאמרו להאריך ומקום שאמרו לקצר ולא על אמת ואמונה. ונראה שתירץ, שהכוונה בשאלת התוספתא היא, שמדוע הזכירו את הלשון אחת ארוכה ואחת קצרה כלל, הלא בלא זה הייתי יודע שאם נתקנה אמת ואמונה על שני מטבעות לשון שאחת ארוכה ואחת קצרה, ששייך לאומרה בין ארוכה ובין קצרה. אלא בהכרח שזה נאמר כדי ללמד דבר נוסף, דהיינו שאף שאמת ואמונה יכול לאומרה בין ארוכה בין קצרה, אעפ&quot;כ בשאר המקומות שהזכירה התוספתא, כשאמרו לקצר אינו רשאי להאריך, וכשאמרו להאריך אינו רשאי לקצר.
 '''ו.''' דהיינו את נוסח הפיוט המחליף את מוריד הטל שהוא '''&quot;בטל תחייה להחיותם&quot;'''
 '''ז.''' דהיינו את נוסח הפיוט המחליף את משיב הרוח ומוריד הגשם שהוא '''&quot;בגשם נדבות להחיותם&quot;'''.
 '''ח.''' היה נראה לומר דהיינו בשעה שאכל עוגה שהיה בתוכה קמיע ונתפקח מחמת כך {עיין ערוך ערך &quot;קלר&quot;}, אך העיקר חסר מן הספר. ולכך צריך לומר כפי שמשמע מגרסת המחזור ויטרי, ש-&quot;אותה שעה&quot; היא בשעה שהיה קונה עוגות ואוכלם. וביחס לעניין שאכל עוגה עם קמיע ונתפקח כתב המחזור ויטרי, דהיא קבלה שונה ביחס למה שכתב בפסיקתא. וקבלה זו מתאימה לצד שר' אלעזר קליר הוא אינו ר' אלעזר ברבי שמעון.
----
&lt;references /&gt;
----

===[[ברכות_יא_ב|דף יא''':''']]===

V++

'''לצורת הדף [http://www.daf-yomi.com/Dafyomi_Page.aspx?vt=1&amp;massechet=283&amp;amud=22&amp;fs=0 ראה כאן]'''


'''כדי להזכיר מדת יום בלילה ומדת לילה ביום'''&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(193)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; שמעתי בשם רבינו אליהו מפ'&lt;sup&gt;{{הערה|כך הוא ברוב כתה&quot;י. וכתב המגיה שזה קיצור של &quot;מפריז&quot;, ושהוא רבינו אליהו הצרפתי תלמידו של רבינו תם. אך בכת&quot;י ירושלים ובדה&quot;י לא גרסו מילה זו.}}&lt;/sup&gt; משום דאמרינן בחולין פרק כסוי הדם &lt;small&gt;{[[חולין_פז_א|פז'''.''']]}&lt;/small&gt;, אמר ליה ההוא מינא לרבי, מי שיצר הרים לא ברא רוח ומי שברא רוח לא יצר הרים, דכתיב יוצר הרים ובורא רוח &lt;small&gt;{[[עמוס_ד_יג|עמוס ד', י&quot;ג]]}&lt;/small&gt;. אמר ליה, שטיא שפיל לסיפיה דקרא [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;דכתיב&lt;/small&gt;] ה' צבאות שמו&lt;sup&gt;{{הערה|בפסוק כתוב &quot;ה' '''אלוקי''' צבאות שמו&quot;. אך בגרסת התוס' וכן בגרסתנו שם בגמ' לא הובאה מילה זו. וכנראה נאמר כך בתור קיצור לשון.}}&lt;/sup&gt;. הכא נמי הכתיב יוצר אור ובורא חושך &lt;small&gt;{[[ישעיהו_מה_ז|ישעיה מ&quot;ה, ז']]}&lt;/small&gt;. לכך אנו מזכירים אותם יחד לומר שיוצר [וי&quot;ג שכלם יוצר] אחד בראם. 

[&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג &lt;/sup&gt;&lt;/small&gt;&lt;small&gt;'''תניא נמי הכי&lt;/small&gt;'''] '''אין אומרים אהבה רבה אלא אהבת עולם'''&lt;sup&gt;{{הערה|כך היית גרסת רבינו בגמ' כגרסת כמה כת&quot;י של הגמ', וכן היית גרסת הגאונים (ראה אוצה&quot;ג) בה&quot;ג {א', ע&quot;ג} רי&quot;ף, רא&quot;ש בתוספותיו ובפסקיו ועוד. ובספר ברכה משולשת ישנה הגהה לפני דיבור זה שאומרת שכן היא גרסת בה&quot;ג ר&quot;ח, רי&quot;ף והרמב&quot;ם ז&quot;ל. ואע&quot;פ שלא מצאנו שהר&quot;ח והרמב&quot;ם גרסו כך, אפשר שהסיקה ההגהה זאת מכח כך שהם פסקו שיש לומר אהבת עולם (המגיה). ומ&quot;מ, לפנינו מופיע בגמ' בהיפך מגרסא זו.}}&lt;/sup&gt;. ומכל מקום כתבו הגאונים [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;ז&quot;ל&lt;/small&gt;] שיש לנו לקיים דברי שניהם, ונהגו לומר בשחרית אהבה רבה ובערבית אהבת עולם. וגם סתם תלמודא [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;התלמוד&lt;/small&gt;] מזכיר לקמן [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;בסמוך&lt;/small&gt;] &lt;small&gt;{בעמ' זה}&lt;/small&gt; אהבה רבה בשל שחרית. 

'''משקרא ק&quot;ש אין''' [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;'''אינו'''&lt;/small&gt;] '''צריך לברך שכבר נפטר באהבה רבה'''. 
אעתיק תשובת רבי שהשיב לרבינו אשר מלוניל. ירושלמי &lt;small&gt;{[[ירושלמי_ברכות_א_ה|ברכות פ&quot;א, ה&quot;ה]]}&lt;/small&gt;, השכים לשנות קודם ק&quot;ש צריך לברך, לאחר ק&quot;ש אין [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;אינו&lt;/small&gt;] צריך לברך. אמר ר' אבא [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;בא&lt;/small&gt;] והוא ששנה על אתר. ו(ל)הכי&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה להגיה, שהלא אינו בא לתת טעם לספק, אלא לפרט מהו הספק.}}&lt;/sup&gt; מיבעיא ליה למר, מי שבירך ועסק בתורה&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים_14|&lt;sup&gt;(א)&lt;/sup&gt;]]&lt;/sup&gt; והלך לעסקו או לצרכיו וחוזר ועוסק בתורה, צריך לברך או לא. מי אמרינן מידי דהוה אמניח תפילין שמברך עליהן כל [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;בכל&lt;/small&gt;] שעה שמניחן, או לא. ואם לא היה&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(194)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; המנהג שלא לברך, לא היה מסופק. אבל בשביל שנוהגים שלא לברך&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(195)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, הוא מסופק אם יש לסמוך על המנהג או שמא מנהג טעות [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;&lt;big&gt;ב&lt;/big&gt;טעות&lt;/small&gt;] הוא. ודאי משמע מתוך הירושלמי שצריך לחזור ולברך לכאורה, אבל מתוך המנהג נראה כי הירושלמי לא הצריך והוא ששנה על אתר אלא בנפטר באהבה רבה, דלא מתחזיא אהבה רבה לשם ברכת התורה אלא כששונה [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;כששנה&lt;/small&gt;] על אתר, ואם שנה על אתר אז היא נראית ברכה לשם עסק התורה כמו לשם ק&quot;ש, ואז לא יצטרך לברך כל אותו יום אפילו יפסיק [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;יפסוק&lt;/small&gt;] ויחזור ויעסוק, דכל המברך על התורה אין צריך לחזור ולברך בשביל הפסק שבאמצע העסק, ולכך הוצרך לומר והוא ששנה על אתר על הנפטר באהבה רבה ולא על כל מברך ברכת התורה. אבל אם בכל המברך ברכת התורה היה כן הדין, היה לו להשמיענו בעלמא דהפסק שיפסיק באמצע העסק יצריכנו [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;צריך&lt;/small&gt;] לחזור ולברך, וכ&quot;ש הנפטר באהבה רבה. אי נמי, יש ללמוד מתוך המנהג, מדלא פירש כן בתלמוד שלנו, חולק הוא בזה על תלמוד ירושלמי&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(196)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, דאם לא כן היה לו לחלק כמו שמחלק בירושלמי. אי נמי, אפילו אם תמצא לומר שאינו חולק וצריך לחזור ולברך גם&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(197)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; לתלמוד שלנו, וגם תאמר שאפילו בירך ברכת התורה והפסיק באמצע העסק שצריך לחזור ולברך, אפשר בני אדם שתדירים לעסוק בתורה וממהרים עסקיהם לחזור וללמוד, ותדיר דעתם לחזור [א]ל&lt;sup&gt;{{הערה|בכל כתה&quot;י הגרסא היא '''&quot;על&quot;''' וכן בדה&quot;י, אלא שלענ&quot;ד יש לגרוס גם כאן &quot;אל&quot; דכל הטענה פה היא מצד שדעתו ללמוד אח&quot;כ, דלכך לא הוי הפסק, ואין עניין או צורך שתהיה דעתו לחזור על לימודו לעניינו. ועוד דלקמן ישנה לשון דומה, ושם יש שגורסים &quot;על&quot; ויש שגורסים &quot;אל&quot;, וא&quot;כ גם כאן אפשר שהגרסא היית &quot;אל&quot;. ועוד דיש שגורסים כאן &quot;עוד ללמוד&quot; וא&quot;כ ניכר כפי שאמרתי שכל הטענה היא מצד שדעתו לחזור ללמוד, ומכאן נלמד לגרסתנו גם כן. וכן מלשון תוס' הרא&quot;ש משמע שהגרסא הנכונה כאן היא &quot;אל&quot;, ע&quot;ש.}}&lt;/sup&gt; הלימוד&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(198)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, אין הפסקם חשוב הפסק לענין ברכה זאת. '''וכבר שאלתי מרבינו יעקב''' [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;ר&quot;ת&lt;/small&gt;] מנוחתו כבוד על ברכת הסוכה אם צריך לברך כשנכנס לישן בה, כי הייתי מחשב כי אין צריך לברך, כי שמא לא יוכל לישן [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;בה&lt;/small&gt;]. וכשהוא ממש סמוך לשינה אינו [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;אין&lt;/small&gt;] יכול לברך מחמת השינה שקפצה&lt;sup&gt;{{הערה|כך הוא בכל כתה&quot;י והדה&quot;י. אך נראה יותר נכון שהגרסא היית '''שקופצת עליו''' בלשון הווה, והשתבש מאוחר יותר ללשון עבר.}}&lt;/sup&gt; עליו, ולכך נהגו שלא לברך. והשיבני [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;וענני&lt;/small&gt;] כי&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(199)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; כל מצות סוכה שיקיים מסעודה אחת ועד סעודה אחרת, כגון שינה וטיול ושינון&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(200)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;בסוכה&lt;/small&gt;], ברכת לישב בסוכה שבירך בסעודה [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;בסעודתו&lt;/small&gt;] פוטרתו מלברך עליהם. ואם שם אין צריך לברך על השינה מטעמו של רבינו יעקב, ואפי' הסיח דעתו מלישן ויצא&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(201)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; למלאכתו ושוב נמלך לישן, כל שכן כאן [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;&lt;big&gt;ב&lt;/big&gt;כאן&lt;/small&gt;] שדעתו כל שעה לחזור אל [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;על&lt;/small&gt;] הלימוד, שיש לומר מתוך המנהג שלא יצטרך&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(202)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; לברך. ועל הטיול והשינון לא שאלתי ממנו כי אם על השינה, לפי שבשינה מצינו שאסור לישן חוץ לסוכה שינת עראי, והחמירו בה יותר מבאכילה, שאכילת עראי מותרת חוץ לסוכה. וכיון שמברכים על האכילה כ&quot;ש על השינה אא&quot;כ יש [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;יהא&lt;/small&gt;] טעם לחלק, אבל בטיול ושינון לא מצינו שום איסור חוץ לסוכה. '''ואמנם בפסקי ה&quot;ר שמעיה''' תלמידו של רבינו שלמה [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;רש&quot;י&lt;/small&gt;] ראיתי שכתב על רבינו שלמה ז&quot;ל [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;רש&quot;י&lt;/small&gt;]: כשמשכים רבי לעסוק בתורה, מברך ברכת התורה. וכשהולך אחר כך [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;אחרי כן&lt;/small&gt;] לבית הכנסת ואומר ברכות ופסוקי דזמרא, חוזר ומברך ברכת התורה כמו באותם הימים שלא היה&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(203)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; משכים ללמוד. ונותן טעם לדבריו [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;לדבר&lt;/small&gt;], שכמו שהקורא בתורה מברך ברכת התורה&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(204)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; ולא חשיבא ברכה לבטלה, אע&quot;פ שכבר בירך קודם שקרא פרשת הקרבנות ואיזהו מקומן ור' ישמעאל, ה&quot;ה נמי [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;הכי נמי&lt;/small&gt;] הכא דלא חשיבא ברכה לבטלה. ואילו הביא הירושלמי טעם לדבריו לומר שבשביל שהפסיק חוזר ומברך, על זה לא נפלאתי. אבל תמהתי על טעם זה אם אמרו רבינו שלמה ז&quot;ל, כי בלא טעם של הפסק שיזקיקנו לחזור ולברך, לא יברך כמה פעמים כי למה לא תהיה ברכה לבטלה. דלא דמי לעומד לקרוא [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;וקורא&lt;/small&gt;] בתורה, כי אותו&lt;sup&gt;{{הערה|הלשון נראית חסרה, ואולי יש לגרוס &quot;כי אותו '''העומד'''&quot; או כעין זה.}}&lt;/sup&gt; אפילו בירך מיד על עסק התורה שעסק בפני עצמו, צריך הוא לחזור ולברך על קריאתו [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;קריאתה&lt;/small&gt;] בצבור, כי נתקנה שם ברכה לפניה כמו שנתקנה לאחריה, וכמו שנתקנה&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(205)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; ברכת אשר בחר בנביאים טובים על ההפטרה [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;בהפטרה&lt;/small&gt;]. ועוד אפילו במקום דשייכא ברכה, אפילו בספר תורה הקפידו שלא לגרום ברכה שאינה צריכה, גבי ובעשור שבחומש הפקודים קורא על פה &lt;small&gt;{[[יומא_ע_א|יומא ע'''.''']]}&lt;/small&gt;, כך השיב רבינו יעקב.&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(206)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;.

'''הכי גרסינן בסדר רב עמרם''' &lt;small&gt;{דפוס וורשא דף ב' ע&quot;א}&lt;/small&gt;. 
למקרא&lt;sup&gt;{{הערה|בסדר רב עמרם שלפנינו מובא שרב המנונא הוא שאמר: &quot;למקרא צריך לברך וכו'&quot;. אך בכל כתה&quot;י השונים של רבינו לא הוזכר שמו, ואולי נשמט בטעות.}}&lt;/sup&gt; צריך לברך, למשנה אין צריך לברך. ור' אלעזר אמר אף למשנה צריך לברך, [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;אבל&lt;/small&gt;] לתלמוד אין צריך לברך. ור' יוחנן אמר אף לתלמוד צריך לברך, דא&quot;ר חייא וכו'. פירוש, מדרש חלופי תלמוד. ובפרק שני &lt;small&gt;{[[ברכות_יד_ב|יד''':''']]}&lt;/small&gt; נמי גרסינן לתלמוד ולא גרסינן למשנה.

הכי גריס [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;הגהת&lt;/small&gt;] רבינו יעקב [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;ר&quot;ת&lt;/small&gt;]. '''ור' יוחנן אמר &lt;big&gt;ו&lt;/big&gt;הערב נא וכו''''. 
לפי שרגיל רבינו יעקב [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;ר&quot;ת&lt;/small&gt;] לפרש דכל היכא שהברכות שלפניהם קצרות, אפי' ברכה הסמוכה לחברתה פותחת בברוך, כגון ברכות של הבדלה&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(207)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, וכן אותן ברכות של שחרית&lt;sup&gt;{{הערה|בתוס' הרא&quot;ש ובפסקיו גורס כאן &quot;של חופה&quot;.}}&lt;/sup&gt;. אם כן היה צריך לברכת הערב לפתוח בברוך, שאותה [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;כי אותה&lt;/small&gt;] שלפניה קצרה. אבל רבינו יעקב [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;ר&quot;ת&lt;/small&gt;] היה אומר, שאין זה כי אם סיום [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;של&lt;/small&gt;] ברכת אקב&quot;ו לעסוק בדברי תורה, ואינ'&lt;sup&gt;{{הערה|ברוב כתה&quot;י השונים כתוב &quot;ואינם&quot; בלשון זכר בזמן שברכות לשון נקיבה הן. למעט כת&quot;י אחת שגרס ואינ' שאפשר להעמיד שגרסתו המקורית בלשון נקיבה נאמרה וקוצר. ולכך נקטתי בלשון קיצור.}}&lt;/sup&gt; כי אם שתי ברכות&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים_14|&lt;sup&gt;(ב)&lt;/sup&gt;]]&lt;/sup&gt;. אבל פירושו לא יתכן כמו שפירשתי בערבי פסחים&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים_14|&lt;sup&gt;(ג)&lt;/sup&gt;]]&lt;/sup&gt; ובכתובות&lt;sup&gt;{{הערה|לא זכינו לפירושו למסכת כתובות, ובפסחים רק לכמה דפים בודדים. והסוגיות המדוברות נמצאות בפסחים דף קד''':''' ובכתובות דף ח'''.'''}}&lt;/sup&gt;. וצריך עיון בסדר רב עמרם אם מונה אותן שלש ברכות&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים_14|&lt;sup&gt;(ד)&lt;/sup&gt;]]&lt;/sup&gt; ולקמן בפרק שלשה שאכלו נאריך עליה בע&quot;ה&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(208)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; &lt;small&gt;{מו. ד&quot;ה וברכה}&lt;/small&gt;.

[&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; '''&lt;small&gt;תנן התם&lt;/small&gt;'''] '''אמר להם הממונה'''. 
פרש&quot;י ז&quot;ל, הסגן. ואין [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;ואינו&lt;/small&gt;] נראה, דהא אמרינן [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;דקאמר&lt;/small&gt;] בירושלמי &lt;small&gt;{[[ירושלמי_יומא_ג_ח|יומא פ&quot;ג, ה&quot;ח]]}&lt;/small&gt;, על חמשה דברים הסגן ממונה, ואלו הן: אומר לו אישי כהן גדול הגבה ימינך &lt;small&gt;{[[משנה_יומא_ד_א|יומא פ&quot;ד, מ&quot;א]]}&lt;/small&gt;. כשהיה מטיל גורלות ביום הכפורים, הסגן בימינו וראש בית אב בשמאלו &lt;small&gt;{שם}&lt;/small&gt;. והניף הסגן בסודרים &lt;small&gt;{[[משנה_תמיד_ז_ג|תמיד פ&quot;ז, מ&quot;ג]]}&lt;/small&gt;. ואחז הסגן בימינו והעלהו &lt;small&gt;{שם}&lt;/small&gt;. לא היה כהן גדול מתמנה &lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים_14|&lt;sup&gt;(ה)&lt;/sup&gt;]]&lt;/sup&gt;[עד שמתמנה הסגן]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ ספר &quot;יחוסי תנאים ואמוראים&quot; כת&quot;י. אך בכל כתה&quot;י של רבינו הגרסא היא &quot;לא היה כהן גדול מתמנה '''להיות כהן גדול עד שנעשה סגן'''&quot;, ועיין בביאורים מה שכתבתי על כך.}}&lt;/sup&gt;, וכולם מפורשים בסדר יומא&lt;sup&gt;{{הערה|קשה, שהלא לא כל הדברים הוזכרו ביומא, אלא חלקם בתמיד {המגיה}. ואפשר שיש כאן ובתוס' הרא&quot;ש טעות סופר, וצריך לגרוס וכולם מפורשים בסדר '''הש&quot;ס''' בתלמוד שלנו במקומם&quot;, או &quot;וכולם מפורשין בתלמוד שלנו במקומם&quot; ולהשמיט לחלוטין את &quot;בסדר יומא&quot;. ועוד אפשר לומר, שיש להוסיף ולגרוס &quot;בסדר יומא &quot;ותמיד&quot;. אלא שבכך קשה קצת, דאין מסכתות יומא ותמיד נקראות &quot;סדרים&quot; אלא &quot;מסכתות&quot; בודדות.}}&lt;/sup&gt; בתלמוד שלנו במקומם. ע&quot;כ נראה דכהן אחר היה, [שהיה]&lt;sup&gt;{{הערה|כך הוא בלשון תוס' הרא&quot;ש, ונראה לשונית נכון גם פה. והושמט כפי הנראה מחמת כפילות הלשון &quot;היה, היה&quot; בטעות.}}&lt;/sup&gt; ממונה על כך. וכן, אמר להם הממונה בואו והפיסו &lt;small&gt;{[[משנה_תמיד_ג_א|תמיד פ&quot;ג, מ&quot;א]]}&lt;/small&gt;. צאו וראו אם הגיע זמן השחיטה &lt;small&gt;{[[משנה_יומא_ג|יומא פ&quot;ג, מ&quot;א]]}&lt;/small&gt;. צאו והביאו טלה וכו' &lt;small&gt;{[[משנה_תמיד_ג_ג|תמיד פ&quot;ג, מ&quot;ג]]}&lt;/small&gt;. מפי רבי.

הכי גרסינן '''וברכו שלוש ברכות, אמת ויציב ועבודה וברכת כהנים'''. 
ולא היו מתפללים כי אם אותן שלש ברכות ולא כל שמנה עשרה [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;ברכות&lt;/small&gt;], דאפי' זמן ק&quot;ש לא הגיע. כדתניא, קראה עם אנשי משמר ואנשי מעמד&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(209)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; לא יצא, שאנשי משמר מקדימים וכו'. אלא היו מתפללים ברכות אלו כדי שיקובל [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;שיתקבל&lt;/small&gt;] קרבנם ברצון. וברכת כהנים היינו שים שלום, או &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה להגיה לענ&quot;ד לפי מבנה המשפט. ובכתה&quot;י השונים בלא.}}&lt;/sup&gt;[ש]היו אומרים ממש פסוקי ברכת כהנים כמו שאנו אומרים אותם אחר הודאה לפני שים שלום (והיינו שים שלום)&lt;sup&gt;{{הערה|בכל כתה&quot;י גורסים מילים אלו למעט כת&quot;י ירושלים ובדפוס הישן, ואכן נראות מילים אלו לא שייכות. אבל אפשר שצריך לגרוס &quot;'''וחותם''' שים שלום&quot; או &quot;'''ומסיים''' שים שלום&quot; (שכך היא גרסת תוס' הרא&quot;ש). והכוונה בזה כפי דעת המאירי, שאומר שבלא חתימת שים שלום אח&quot;כ אי אפשר לקרוא לזה &quot;ברכת כהנים&quot;, שהלא אין זה כי אם תחינה ופסוקים בעלמא.}}&lt;/sup&gt;. אבל נושאים כפיהם לא היו, דאם כן היה לו להאריך כאן על משנה זו, כמו שמאריך שם בתמיד פרק החלו עולים&lt;sup&gt;{{הערה|לפנינו המשנה הזו נמצאת בפרק &quot;בזמן שכהן גדול&quot; שהוא הפרק השביעי, ופרק החלו עולין הוא הפרק השישי. אלא שבכתה&quot;י של מסכת זו ובגרסת הגאונים והראשונים, היית המסכת הזו מחזקת שישה פרקים בלבד, והפרק השביעי הוא בעצם המשך הפרק השישי {המגיה}.}}&lt;/sup&gt; &lt;small&gt;{[[משנה_תמיד_ז_ב|פ&quot;ז, מ&quot;ב]]}:&lt;/small&gt; &lt;big&gt;&quot;&lt;/big&gt;אלא שבמדינה אומרים אותה שלש ברכות ובמקדש ברכה אחת וכו'&lt;big&gt;&quot;&lt;/big&gt;. ועוד, אם כן (הוה ליה למיתני)&lt;sup&gt;{{הערה|נראה מיותר, שהלא בסמוך הוא אומר גם כן &quot;הוה ליה למתני&quot;, ולמה יאמר פעמיים ללא צורך.}}&lt;/sup&gt; בתענית {[[תענית_כו_א|כו'''.''']]/[[תענית_כו_ב|כו''':''']]} גבי ג' פעמים ביום נושאים כהנים&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(210)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; כפיהם, בשחרית ובמוסף וכו', הוה ליה למתני ובמקדש ד' פעמים, אחת לפני הקטרה ואחת לאחר הקטרה. אבל בספרים שלנו גרסינן וגם בפירוש רש&quot;י: וברכו את העם, ופרש&quot;י ז&quot;ל עם העם. ולא ידענא מאי קאמר, דהא אכתי לא הגיע זמן [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;שעת&lt;/small&gt;] ק&quot;ש כדפרישית&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(211)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. ורבינו מאיר ש&quot;ץ יסד בפיוט של &quot;תפלה תקח&quot;&lt;sup&gt;{{הערה|היא נוסח פיוט לסליחות לערב ראש השנה למנהג האשכנזים, הנאמר אחרי תחנת &quot;מחי ומסי ממית ומחיה&quot;, ומתחיל בלשון &quot;תפילה תקח תחינה תבחר&quot;. ונמצא פיוט זה בנוסחי הסליחות למנהגי אשכנז גם היום.}}&lt;/sup&gt; {[https://he.wikisource.org/wiki/סליחות_לימי_התשובה/מנהג_פולין/סליחות_לערב_ראש_השנה#סליחה_מא סליחה מא]}, אמת ועבודה וברכת כהנים יברכו העם&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(212)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; ברכת נהנים&lt;sup&gt;{{הערה|בחלק מכתה&quot;י הגרסא פה היא &quot;כהנים&quot;, ואינו כך בנוסח הסליחה כיום.}}&lt;/sup&gt;, וצריך עיון בפירושו.
----
&lt;references /&gt;
----

===ביאורים===

 '''א.''' מבואר כאן שהשאלה שנשאלה לר&quot;י היא על מי שבירך ברכות התורה ועסק בתורה מיד ואח&quot;כ הלך ועסק בדברים אחרים, אם צריך לחזור ולברך כשחוזר מאוחר יותר ללמוד שוב, כיון שהפסיק באמצע. אך בתוס' שבדף מפורש, שהשאלה שנשאלה היא לגבי מי שבירך ברכות התורה &quot;ולא עסק בתורה כלל&quot; אחר כך, אלא הלך לעסקו ואחרי כן חזר ללמוד, האם צריך לחזור ולברך כיון שלא עסק בתורה מיד, או שמא לא צריך. וצ&quot;ע (המגיה). ואפשר שבעלי התוס' נחלקו בעיקר העניין מה היא השאלה שנשאלה לר&quot;י, או שר&quot;י נשאל שני שאלות נפרדות, ותירץ תירוץ דומה לשניהם.
 '''ב.''' משפט זה קאי על כל ברכות התורה בכללי, שלפי האמור אינם כי אם שתים ולא שלוש. ואינו חוזר על ברכות &quot;על דברי תורה&quot; ו-&quot;הערב נא&quot; שדן בהם עתה. כי אם נאמר שאכן דן עליהן, נמצא סותר עצמו.
 '''ג.''' כיון שאין לנו את דברי רבינו על פסחים וכתובות, לכך איננו יודעים בוודאות מה היו טענותיו לפרוך דברי ר&quot;ת. אבל מדברי תוס' רבינו פרץ על פסחים &lt;small&gt;{קד''':'''}&lt;/small&gt;, נראה שקושיתו של רבינו היית מהירושלמי. וזהו לשונו של רבינו פרץ: '''מיהו קשה לפירוש ר&quot;ת, דקאמר בירושלמי: &quot;התיבון, הרי הבדלה. ומשני, שנייא משום דר' היה מפזרן וחוזר וכוללן על הכוס. הא קידוש. שנייא היא, שאם היה יושב ושותה [מבעוד יום]&lt;small&gt;&lt;small&gt;-כצ&quot;ל&lt;/small&gt;&lt;/small&gt; וקדש עליו היום שאינו אומר בורא פרי הגפן. והא סופה. אמר ר' [יונה]&lt;small&gt;&lt;small&gt;-כצ&quot;ל&lt;/small&gt;&lt;/small&gt;, טופס ברכות כך הוא&quot;. משמע בהדיא דברכה פוטרת חברתה אע&quot;פ שהראשונה קצרה ואינה חותמת בברוך, דלא כפירוש ר&quot;ת.''' דהיינו ששיטת רבינו תם (כפי שכתב שם רבינו פרץ קודם לכן באותו דיבור) היא, שעל מנת שתהא לברכה דין ברכה הסמוכה לחברתה, הברכה שבאה קודם חייבת להיות חותמת בברוך, כיון שחתימתה נחשבת הפתיחה לברכה שאחריה. וא&quot;כ קשה מהירושלמי הנזכר, שהרי ניסתה שם הגמ' להקשות על הכלל שכל ברכה הסמוכה לחברתה אינה פותחת בברוך, מסדרי ברכות שבהן הברכה הראשונה אינה חותמת בברוך (כדוגמת ברכות ההבדלה והקידוש). וא&quot;כ רואים אנו להדיא דלא כפירוש ר&quot;ת, דאם נאמר כפירושו א&quot;כ מה שייך להקשות מברכות כעין אלו בזמן שמעיקרא אינן יכולות להיחשב ברכה הסמוכה לחבירתה לשיטתו, שהרי אינן חותמות בברוך.
 '''ד.''' במחזור ויטרי גרס &quot;הערב&quot; בלא וא&quot;ו ולכן יש מקום להסתפק בדבר האם הוא מחשיב את ברכות התורה כשלשה ברכות או כשנים. שאע&quot;פ שאינו אומר &quot;והערב&quot; גילה רבינו את דעתו שאין זה מכריח ששלשה ברכות הם, שעדיין אפשר שיהיו שנים וברכה הסמוכה לחבירתה היא (המגיה).
 '''ה.''' הגרסא בדברי רבינו בכל כתה&quot;י היא &quot;'''לא היה כהן גדול מתמנה להיות כהן גדול עד שנעשה סגן'''&quot; אלא שלדין זה לא נמצא מקור בש&quot;ס אלא הירושלמי הנ&quot;ל. וקרבן העדה כתב שהטעם בזה הוא כדי שיהא רגיל בעבודה. אך יש כתבו שהמדובר פה הוא לא בכהן גדול המתמנה, אלא באופן שאירע פסול בכהן גדול וצריך להחליפו זמנית, שהדין הוא בזה שרק הסגן הוא היחיד שיכול להחליפו {המגיה ועוד}. והמקור לזה ביומא לט עמ' א', במשנה הראשונה של פרק רביעי שאומרת &quot;הסגן בימינו וכו'&quot;, ועל פי טעם הברייתא דר' חנינא סגן הכהנים שדנה על כך, המובאת שם בגמ' באותו עמוד. אך הטעם האמיתי הוא כפי שראיתי בספר &quot;יחוסי תנאים ואמוראים&quot; כת&quot;י, שמיוחס לאחד מבעלי התוס'. ששם כתב בערך ר' חנניא סגן הכהנים, בזו הלשון: &quot;'''ובתחילת פרק טרף בקלפי, ר' חנניא סגן הכהנים אומר למה סגן ממונה, שאם אירע פסול בכהן גדול נכנס ומשמש תחתיו. ובירושלמי בסדר יומא פרק אמר להם הממונה. ה' דברים היה הסגן משמש, הסגן מימינו וראש בית [אב]&lt;small&gt;&lt;small&gt;-כצ&quot;ל&lt;/small&gt;&lt;/small&gt; משמאלו. הסגן אומר לו אישי כהן גדול הגבה ימינך. הניף הסגן בסודרים. אחז הסגן [בימינו]&lt;small&gt;&lt;small&gt;-כצ&quot;ל&lt;/small&gt;&lt;/small&gt; והעלהו, כמ&quot;כ &lt;small&gt;&lt;small&gt;כצ&quot;ל-&lt;/small&gt;&lt;/small&gt;[ב]תמיד בפ' החלו. ולא היה כהן גדול מתמנה עד שמתמנה הסגן, שהיו ממנין הסגן ואח&quot;כ כהן גדול, כדא&quot;ר חנניא סגן הכהנים'''.&quot;, עכ&quot;ל. מבואר מכאן שאין כוונת הירושלמי שרק מי שנתמנה לסגן רשאי להתמנות לכהן גדול, אלא הכוונה שאין ממנים כהן גדול עד שממנים סגן תחילה. ונראה שטעם העניין הוא, כדי שאם יארע פסול בכהן גדול יהיה הסגן מזומן להחליפו, ולכך הגהתי זאת בדברי רבינו. אלא שאפשר ליישב גרסתנו, שהכוונה במילים &quot;נעשה סגן&quot; היא ל-&quot;נתמנה הסגן&quot; ובכך אתיא שפיר, אלא שגרסא זו פחות נראית בלאו הכי.

== דף י&quot;ב ==
===[[ברכות_יב_א|דף יב'''.''']]===

V++

'''לצורת הדף [http://www.daf-yomi.com/Dafyomi_Page.aspx?vt=1&amp;massechet=283&amp;amud=23&amp;fs=0 ראה כאן]'''


'''אלא דנקיט''' [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; '''&lt;small&gt;נקיט&lt;/small&gt;'''] '''כסא דשכרא וסבר דחמרא הוא וכו''''.
והשתא דלא איפשיטא &lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(213)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;בעי[ין]&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד, דכך גרסו התוס' שבדף ושאר התוס' המקבילים, וכך נראה יותר מהבחינה לשונית. אך בכל כתה&quot;י גרסו &quot;בעיא&quot; (למעט כת&quot;י ירושלים והדפה&quot;י שלא גרסו מילה זו כלל).}}&lt;/sup&gt; (למסקנא)&lt;sup&gt;{{הערה|בתוס' שבדף וכן בתוס' המקבילים לא גרסו מילה זו. ובכת&quot;י ירושלים (של רבינו) ובדפוס הישן לא גרסו את המילה &quot;בעיא&quot;. ולכך נראה לומר שיש כאן עירוב גרסאות, דמי שגורס &quot;בעיא&quot;, לא גורס &quot;למסקנא&quot;. ומי שגורס &quot;למסקנא&quot;, לא גורס &quot;בעיא&quot;. ואכן המילה &quot;למסקנא&quot; כאן נראית מיותרת.}}&lt;/sup&gt; אזלינן [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;אזילנא&lt;/small&gt;] לחומרא.&lt;sup&gt;{{הערה|מהתוס' שבדף אנו יודעים ששיטה זו היא דעת ר&quot;י רבו של רבינו, וא&quot;כ נראה לומר שרבינו סיים דיבור זה במילים &quot;מפי רבי&quot; והושמט.}}&lt;/sup&gt;

'''כל ברכה שאין בה'''&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(214)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;'''עמה'''&lt;/small&gt;] '''מלכות'''&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(215)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; '''אינה ברכה'''. 
ואם תאמר, ברכה אחת מעין שבע ששליח צבור אומר&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(216)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; בכל ערב שבת, הלא אין בה מלכות. ויש לומר, דהאל הקדוש שאין כמוהו זוהי&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(217)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; מלכות, כדאמרינן בפרק בתרא דראש השנה {לב:} גבי מלכיות, שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד, זוהי [י&quot;ג זו היא, וי&quot;ג זהו] מלכות. כלומר, שהוא אחד בעולמו ואין זולתו.

'''ואמונתך בלילות'''. 
ואמרינן במדרש {רבה, איכה ג'} חדשים לבקרים רבה אמונתך, שהאדם [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;שאדם&lt;/small&gt;] מאמין בהקב&quot;ה ומפקיד רוחו בידו ומחזירה אליו [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;לו&lt;/small&gt;], ומחדש כוחו ממה שיגע כל היום. אי נמי כפירוש רש&quot;י.
----
&lt;references /&gt;
----

===[[ברכות_יב_ב|דף יב''':''']]===

V++

'''לצורת הדף [http://www.daf-yomi.com/Dafyomi_Page.aspx?vt=1&amp;massechet=283&amp;amud=24&amp;fs=0 ראה כאן]'''


'''רב ששת כי כרע כרע כחיזרא [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt; כי חיזרא&lt;/small&gt;]. 
ירושלמי &lt;small&gt;{[[ירושלמי_ברכות_ה|בפרקין ה&quot;ה]]}&lt;/small&gt;, תני רבי חלפתא בן שאול, הכל שוחים [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;שוחחין&lt;/small&gt;] עם שליח צבור בהודאה. רבי זעירא אמר&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(218)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; ובלבד במודים. רבי זעירא סבר לקרובה כדי לשוח עמו תחלה וסוף. וקאמר נמי התם &lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(219)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;(בפרק קמא דברכות ירושלמי)&lt;sup&gt;{{הערה|נראה מיותר, דהא בהא אנן קיימינן.}}&lt;/sup&gt; &lt;small&gt;{שם}&lt;/small&gt;, רבי שמואל בר [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;ב&quot;ר&lt;/small&gt;] נתן בשם [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;משום&lt;/small&gt;] רבי  אחא בר חנינא, מעשה באחד ששחה יותר מדאי והעבירו רבי. אמר רבי אמי, אף ר' יוחנן הוה מעבר&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(220)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;.  אמר [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;מ&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;ליה&lt;/small&gt;] ר' חייא&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(221)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; בר בא [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;אבא&lt;/small&gt;] , לא הוה מעבר אלא גער&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(222)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. 

'''כרע כחיזרא [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt; כי חיזרא&lt;/small&gt;]'''. 
פירש בערוך בשם רב האי גאון ז&quot;ל &lt;sup&gt;{{הערה|שם בערך &quot;חזר = חיזרא&quot; באמצע הערך. ויש שם תוספת דברים ע&quot;ש.}}&lt;/sup&gt;, חיזרא הוא אחד ממיני קוצים שמצוי בבבל וקורין אותו אלחזר. וכריעה&lt;sup&gt;{{הערה|בלשון תוס' הרא&quot;ש כתוב כאן: &quot;וכשכורע לא יכרע&quot;, ונראה לומר שכך היית הגרסא גם בדברי רבינו ונשתבש.}}&lt;/sup&gt;, שלא יכרע מאמצע מתניו וראשו זקוף ועומד כברייתו אפי' בשחותו מחציו, אלא צריך שיכוף את ראשו שיהיה כאגמון שכפוף ראשו, ולעולם צריך לכוף צוארו, עכ&quot;ל הערוך דחיזרא. ובירושלמי דפרקין &lt;small&gt;{שם}&lt;/small&gt; גבי מודים תני, ובלבד שלא ישוח יותר מדאי. אמר רבי ירמיה ובלבד דלא יעביד כהדין חדרונא, אלא כל עצמותי וגו'. ופירש בערוך בערך חדר&lt;sup&gt;{{הערה|לפנינו הוא בערך '''&quot;חדרונא&quot;'''. ואולי גם מה שכתב רבינו כאן הוא ערך חדר' עם גרש שהכוונה לחדרונא, ונשמט במהלך הזמן.}}&lt;/sup&gt;, והצב למינהו תרגום ירושלמי&lt;sup&gt;{{הערה|ישנם כמה גרסאות לערך זה. ונראה שצריך לגרוס '''וחדרונא לזנוי תרגום ירושלמי והצב למינהו&quot;'''. ותרגום זה נמצא לפנינו בתור תרגום יונתן בן עוזיאל.}}&lt;/sup&gt; וחדרונא [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;וחדרונאי&lt;/small&gt;], כעין פירושו שפירש כי הצב דומה לצפרדע, כששוחה שוחה ממתניו וראשו זקוף כברייתו.

'''זקיף כי חיויא'''&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(223)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. 
בפרק קמא דבבא קמא (בסופו)&lt;sup&gt;{{הערה|אינו נראה לשונית נכון לפי הרגל לשון בעלי התוס'. ובתוס' הרא&quot;ש גרס &quot;'''בסוף פרק קמא דבבא קמא'''&quot;, ואולי זו היית הגרסא גם פה ונשתבש.}}&lt;/sup&gt; &lt;small&gt;{[[בבא_קמא_טז_א|טז'''.''']]}&lt;/small&gt; אמרינן, שדרו של אדם לאחר שבע שנים&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(224)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; נעשית נחש וכו', והוא דלא כרע במודים. דהיינו מדה כנגד מדה, לפי שיש לו לכרוע ולזקוף כחיויא [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt; כי חיויא&lt;/small&gt;] במודים והוא לא עשה כן, לפיכך נעשה נחש.

'''והלכתא כרבה דאמר המלך הקדוש והמלך המשפט'''. 
ומיהו &lt;sup&gt;{{הערה|הגהתי בדומה ללשון תוס' הרא&quot;ש כת&quot;י אע&quot;פ שהלשון שם קצת שונה, משום שלשון רבינו כאן מגומגמת. ובכתה&quot;י השונים של רבינו אינו.}}&lt;/sup&gt;[אע&quot;ג ד]פשיטא לן כרבה בכולא תלמודא, [מ&quot;מ]&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה להגיה בדומה ללשון תוס' הרא&quot;ש כת&quot;י, אע&quot;פ שהלשון שם קצת שונה. ובכת&quot;י של רבינו כתוב כאן '''&quot;אלא&quot;''' במקום.}}&lt;/sup&gt; משום &lt;sup&gt;{{הערה|נאמר אחרי כן, אך הוגה בדומה ללשון תוס' הרא&quot;ש כת&quot;י על מנת להסדיר הלשון.}}&lt;/sup&gt;[דקאמר] &lt;sup&gt;{{הערה|בהתאם להגהתנו קודם לכן.}}&lt;/sup&gt;(ד)רבי אלעזר (קאמר)&lt;sup&gt;{{הערה|כנ&quot;ל שתי הערות קודם לכן.}}&lt;/sup&gt; אם [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;מ&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;&lt;big&gt;ד&lt;/big&gt;אם&lt;/small&gt;] אמר האל הקדוש יצא, הוצרך לומר הלכתא [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt; הלכה&lt;/small&gt;] כרבה דאמר המלך הקדוש. ויכול להיות שמודה לרבי אלעזר שיצא בדיעבד&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(225)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; ואם לא אמר אין מחזירים אותו, אבל רבה&lt;sup&gt;{{הערה|נראה לענ&quot;ד מיותר דהא בשיטת רבה עסקינן, אך לא הקפתיו.}}&lt;/sup&gt; חולק על רבי אלעזר שצריך לומר לכתחלה המלך הקדוש, ולרבי אלעזר אין צריך&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(226)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; לאומרו אפילו לכתחילה. והא דנקט יצא, לפי שאין רבי אלעזר מקפיד מה יאמר או המלך הקדוש או האל הקדוש, ורבה מצריך לומר המלך הקדוש לכתחילה. ו[ב]זה&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד להגיה. אבל בכל כתה&quot;י ובדפוס הישן כתוב '''&quot;ומזה&quot;''', ולשון הזו אינה מתיישבת יפה.}}&lt;/sup&gt; פוסק התלמוד&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(227)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; כרבה, אבל בהמלך המשפט מחזירים אותו לפי שהוא משנה ממטבע [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;מטבע&lt;/small&gt;] שטבעו חכמים בברכות. וכן בזכרנו, ומי כמוך אב הרחמים, [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;מ&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;וכן&lt;/small&gt;] וכתוב לחיים טובים כל בני בריתך, וכן בספר חיים ברכה ושלום וכו' שמוסיפים לומר בעשרת ימי תשובה, אומר רבי שמחזירים אותו דמשנה ממטבע הברכות&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(228)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. ואם ספק בידו אם הזכיר אם לאו&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(229)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; יחזור ויתפלל, ובין ביחיד בין [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;מ&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;&lt;big&gt;ו&lt;/big&gt;בין&lt;/small&gt;] בצבור מחזירים אותו. ובירושלמי דתענית פרק קמא &lt;small&gt;{[[ירושלמי_תענית_א|ה&quot;א]]}&lt;/small&gt; תני, התפלל ואינו יודע אם הזכיר, אמר רבי יוחנן כל שלשים יום חזקה&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(230)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; מה שהוא למוד הזכיר [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt; מזכיר&lt;/small&gt;]. מכאן ואילך מה שצריך הזכיר [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt; מזכיר&lt;/small&gt;] גבי משיב הרוח ומוריד הגשם. וה&quot;ה לכל הדברים שצריך להחזיר &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד נכון להגיה. ובכתה&quot;י השונים כתוב '''&quot;בו&quot;''' ואינו מובן.}}&lt;/sup&gt;[בהם] &lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(231)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. ובספר הרב יצחק אלפסי ז&quot;ל&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(232)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, ראיתי שפוסק שצריך לומר&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(233)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; המלך הקדוש, ואם לא אמר מחזירים אותו, דאין הלכה כרבי אלעזר. וסבירא ליה דרבה פליג ארבי אלעזר בדיעבד, ודלא כפירושנו.

'''בקשו לקבוע פרשת בלק בק&quot;ש'''. 
ירושלמי, מפני מה שתי פרשיות הללו בכל יום. רבי לוי ורבי סימון, רבי סימון אומר, מפני שכתוב בהן שכיבה וקימה. רבי לוי אומר, מפני שעשרת הדברות כלולים בהן, אנכי ה' אלהיך &lt;small&gt;{[[שמות_כ_ב|שמות כ', ב']]}&lt;/small&gt;, &quot;שמע ישראל ה' אלהינו&quot;. לא יהיה לך אלהים אחרים על פני &lt;small&gt;{שם}&lt;/small&gt;, &quot;ה' אחד&quot;. לא תשא את שם ה' אלהיך לשוא &lt;small&gt;{[[שמות_כ_ו|שמות כ', ו']]}&lt;/small&gt;, &quot;ואהבת וכו'&quot;, מאן דרחים למלכא [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;מלכא&lt;/small&gt;] לא משתבע [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;לישתבע&lt;/small&gt;] בשמיה לשיקרא [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;ומשקר&lt;/small&gt;] . זכור את יום השבת &lt;small&gt;{[[שמות_כ_ז|שמות כ', ז']]}&lt;/small&gt;, &quot;למען תזכרו ועשיתם את כל מצותי&quot;. רבי אומר, זו מצות שבת ששקולה כנגד כל המצות. שנאמר, ועל הר סיני ירדת ותתן לעמך תורה ומצות, ואת שבת [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt; ושבת&lt;/small&gt;] קדשך &lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(234)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;הודעת &lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(235)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;להם&lt;sup&gt;{{הערה|לשון הפסוקים שונה מהכתוב כאן, אלא שהרבה פעמים דרך חז&quot;ל לשנות ולקצר לשון הפסוק לעיקר העניין הנצרך. וכך היא לשון הפסוקים במלואם: פסוק י&quot;ג - '''ועל הר סיני ירדת ודבר עמהם משמים, ותתן להם משפטים ישרים ותורות אמת חוקים ומצות טובים'''. פסוק י&quot;ד - '''ואת שבת קדשך הודעת להם, ומצות וחוקים ותורה צוית להם ביד משה עבדך'''.}}&lt;/sup&gt; {נחמיה ט'. [[נחמיה_ט_יב|י&quot;ג]]-[[נחמיה_ט_יד|י&quot;ד]]} (א&quot;ר אלעזר בר אבינא [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;בר אביטן&lt;/small&gt;] להודיעך [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י״ג&lt;/sup&gt; לומר&lt;/small&gt;] ששקולה כנגד כל המצות, שנאמר&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(236)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; על הר סיני ירדת וגו'&lt;sup&gt;{{הערה|כך הוא בכת&quot;י השונים למעט כת&quot;י ירושלים והדפ&quot;הי, אך מכל מקום נראה מיותר דכבר גרסנו זאת בדברי רבי קודם לכן וכן אינו בגרסתנו שם. וכנראה עירוב גרסאות הוא.}}&lt;/sup&gt;). כבד את אביך וכו' &lt;small&gt;{[[שמות_כ_יא|שמות כ', י&quot;א]]}&lt;/small&gt;, &quot;למען ירבו ימיכם&quot;. לא תרצח &lt;small&gt;{[[שמות_כ_יב|שמות כ', י&quot;ב]]}&lt;/small&gt;, &quot;ואבדתם מהרה&quot;, מאן דקטיל מיתקטיל. לא תנאף &lt;small&gt;{שם}&lt;/small&gt;, &quot;לא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם&quot;. דאמר רבי לוי, ליבא ועינא תרי סרסורי דעבירה [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;דחטאה&lt;/small&gt;], שנאמר תנה בני לבך לי ועיניך דרכי תצרנה. אמר הקב&quot;ה אי [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;אם&lt;/small&gt;] יהבת [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;יהיבת&lt;/small&gt;] לי ליבא ועינא אנא ידע דאת דידי [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;דילי&lt;/small&gt;]. לא תגנוב &lt;small&gt;{שם}&lt;/small&gt;, &quot;ואספת דגנך&quot; ולא דגן חברך. לא תענה &lt;small&gt;{שם}&lt;/small&gt;, &quot;אני ה' אלהיכם&quot;, וכתיב וה' אלהים אמת &lt;small&gt;{[[ירמיהו_י_י|ירמיה י', י']]}&lt;/small&gt;. מהו אמת, שהוא אלוהים [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;אל&lt;/small&gt;] חיים ומלך עולם. [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;מ&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;אמר רבי&lt;/small&gt;] אמר הקב&quot;ה, אם אתה מעיד&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(237)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; על חברך עדות שקר, מעלה אני עליך כאילו אתה מעיד עלי שלא בראתי שמים וארץ. לא תחמוד בית רעך &lt;small&gt;{[[שמות_כ_יג|שמות כ', י&quot;ג]]}&lt;/small&gt;, &quot;וכתבתם על מזוזות ביתך&quot; ולא על מזוזות בית חברך. 

'''זו מינות'''&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(238)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. 
והאי נמי בכלל עבודה זרה&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(239)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; הוא, וליכא אלא חמשה דברים. 

[&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;מ&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;'''מתניתין'''&lt;/small&gt;] '''מזכירים יציאת מצרים בלילות'''. אבל רבנן סבירא להו&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(240)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; דאין מזכירים, דכל ימי חייך כתיב ועיקר גאולה היתה ביום כדאמרן&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(241)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; לעיל.
----
&lt;references /&gt;

== '''דף י&quot;ג''' ==

===[[ברכות_יג_א|דף יג'''.''']]===

V++

'''לצורת הדף [http://www.daf-yomi.com/Dafyomi_Page.aspx?vt=1&amp;massechet=283&amp;amud=25&amp;fs=0 ראה כאן]'''


'''אלא שיהא ישראל עקר'''.
דבכל מקום כתיב בני ישראל.

'''עד שהיה מספר מעשה ארי פגע בו דוב'''. 
לפי שהדוב&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(242)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; עז יותר ובעל תחבולות להזיק יותר מארי. ובכך מיישב רבי מאי דאמר&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(243)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; בריש ע&quot;ז&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(244)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, שאחר מלכות רומי באה מלכות פרס דחשיבא [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;מ&lt;/sup&gt; ליה&lt;/small&gt;] לפי שנמשלה לדוב, דכתיב וארו חיוא אחרי תניינא דמיא לדוב וגו'. וקשה, אדרבה מלכות בבל חשיבא טפי שנמשלה לארי. והשתא אתי שפיר, לפי שדוב&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(245)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; הוא בעל תחבולות להזיק יותר כדמשמע הכא. מפי רבי. 

'''ר' אלעזר אומר עובר בלאו'''. 
ומר אמר חדא ומר אמר חדא ולא פליגי. ויש מפרשים&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(246)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, דבר קפרא לא חשיב ליה לאו משום [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt; לפי&lt;/small&gt;] שניתק לעשה, דכתיב והיה שמך אברהם. ואידך, לא דמי ללאו דנותר שניתק לעשה&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(247)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; לפי שמתקן הלאו, ולא נהירא. ומה שהזכיר בר קפרא עשה ולא הזכיר הלאו אי סבר לה לדר' אלעזר&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(248)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, משום דלא משמע עשה כל כך אלא קריאת השם פירש &lt;sup&gt;{{הערה|נראה ששני מילים אילו הם שיבוש של מגיה. דהלא בא לומר שאין משמע מלשון הפסוק כל כך שהוא מצוות עשה לקוראו אברהם, אלא משמע שהוא בא רק לפרש את שמו שיקרא מכאן ואילך אברהם.}}&lt;/sup&gt;(שהוא עשה). &lt;sup&gt;{{הערה|קטע זה מכאן ועד סוף הדיבור נמצא בכת&quot;י ירושלים בלבד.}}&lt;/sup&gt;'''בירושלמי דהאי פרקין''', למה נשתנה שמו של אברהם ושמו של יעקב, ושמו של יצחק לא נשתנה. אלו אבות[ן]&lt;sup&gt;{{הערה|בכת&quot;י ירושלים גורס &quot;'''אילו אבותיו קראו אותו בשמו'''&quot; בלשון יחיד, והוא שיבוש שהלא חוזר על אברהם ויעקב דהם רבים. ולכך הגהתי הגהה זו וכן את ההגהות הסמוכות ע&quot;פ הגרסא בלשון הירושלמי שלפנינו.}}&lt;/sup&gt; קראו אות[ן] בשמ[ן], אבל יצחק הקב&quot;ה קראו יצחק, שנאמר וקראת את שמו יצחק. 
----
&lt;references /&gt;
----
&lt;center&gt;'''&lt;big&gt;סליק פרקין&lt;/big&gt;'''&lt;/center&gt;
&lt;center&gt;'''&lt;big&gt;הדרן עלך מאימתי&lt;/big&gt;'''&lt;/center&gt;

== שינויי גרסאות ==
==='''דף ב.'''===

{{ד&quot;מ|'''(1)'''|'''משמע דלא מיירי כלל בפסח'''}} יש בכתה&quot;י שגורס: &quot;'''משום''' דלא מיירי כלל בפסח&quot;

{{ד&quot;מ|'''(2)'''|'''דילמא ביאת אורו הוא שיאור יום השמיני'''}} יש בכתה&quot;י שגורס: &quot;דילמא ביאת אורו הוא '''שיאיר''' יום השמיני&quot;

{{ד&quot;מ|'''(3)'''|'''אלא לשון שקיעה'''}} יש בכתה&quot;י שגורס: &quot;אלא '''לשום''' שקיעה&quot;

{{ד&quot;מ|'''(4)'''|'''ועוד לבני מערבא דפשטי'''}} יש בכתה&quot;י שגורס: &quot;ועוד לבני מערבא '''דפשטו'''&quot;

{{ד&quot;מ|'''(5)'''|'''שגורס ביאת אורו'''}} יש בכתה&quot;י שגורס: &quot;'''שאומר''' ביאת אורו'''&quot;

==='''דף ב:'''===

{{ד&quot;מ|'''(6ב)'''|'''עד שעומד ליפטר'''}} גרסת התוס' שבדף וכן בתוס' הרא&quot;ש היא &quot;עד '''שעה''' 
שעומד ליפטר&quot;, וכן היא גרסתנו בגמ' ובדפוסים וכת&quot;י ישנים. וכיון שתוס' הרא&quot;ש רוב דבריו משותתין על דברי רבינו, אפשר שזוהי גם גרסת רבינו והושמט בטעות בכת&quot;י.

{{ד&quot;מ|'''(7ב)'''|'''וכי בעניים נכרים'''}} יש כת&quot;י שגורס &quot;וכי בעניים '''גוים'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(8ב)'''|'''שמצאת הכוכבים'''}} ויש כת&quot;י שגורס &quot;'''שמיציאת''' הכוכבים&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(9ב)'''|'''כמו שמפרש בירושלמי'''}} ויש כת&quot;י שגורס &quot;כמו '''שמפורש''' בירושלמי&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(10ב)'''|'''ר' אחאי ואמרי לה ר' אחא'''}} וישנם כת&quot;י שגורסים &quot;ר' '''יוסי''' ואמרי לה ר' אחא&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(11ב)'''|'''דבחול מיירי'''}} יש כת&quot;י שגורס &quot;דבחול '''איירי'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(12ב)'''|'''למה לא שאל התלמוד'''}} יש כת&quot;י שגורס &quot;למה לא שאל '''תלמודא'''&quot;.

==='''דף ג.'''===

{{ד&quot;מ|'''(13ב)'''|'''וא&quot;ת אמאי לא'''}} יש כת&quot;י שגורסים &quot;וא&quot;ת '''&lt;big&gt;ו&lt;/big&gt;'''אמאי לא&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(14ב)'''|'''דשיעור דעני מאוחר'''}} יש כת&quot;י שגורסים &quot;דשיעור '''עני'''&quot; בלא ד' לפני מילת &quot;עני&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(15ב)'''|'''ועוד לספרים דגרסי'''}} יש כת&quot;י שגורסים &quot; ועוד לספרים '''דגרסי'''' &quot; שהוא קיצור של &quot;'''גרסינן'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(16ב)'''|'''בספר ר' יהודה בן ברזילי'''}} יש כת&quot;י שגורס &quot;בספר ר' יהודה '''&lt;big&gt;בר&lt;/big&gt;''' ברזילי&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(17ב)'''|'''בסמוך לו בין מלפניו בין מלאחריו'''}} יש כת&quot;י שגורסים &quot;בסמוך לו בין מלפניו בין '''מאחריו'''&quot; או '''לאחריו'''.

{{ד&quot;מ|'''(18ב)'''|'''ברגלים מאשמורת'''}} יש כת&quot;י שגורסים &quot;ברגלים '''&lt;big&gt;ב&lt;/big&gt;'''אשמורת'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(19ב)'''|'''ברגלים מאשמורת הראשונה'''}} יש כת&quot;י שגורסים &quot;ברגלים מאשמורת '''ראשונה'''&quot; בלא ה' קודם המילה &quot;ראשונה&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(20ב)'''|'''אלא עד שיכיר בין תכלת לכרתי'''}} יש כת&quot;י שגורס &quot;אלא עד שיכיר בין תכלת לכרת'''&lt;big&gt;ן&lt;/big&gt;'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(21ב)'''|'''הרבה יש לי להתאונן ולהצטער על זאת'''}} יש כת&quot;י שגורס &quot;הרבה יש לי להתאונן ולהצטער על '''זה'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(22ב)'''|'''אלא מעין שמונה עשרה'''}} יש כת&quot;י שגורס &quot;אלא '''קורא לה''' מעין שמונה עשרה&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(23ב)'''|'''ועוד [ד]קאמר לקמן'''}} יש כת&quot;י שגורס &quot;ועוד קאמר'''&lt;big&gt;ינן&lt;/big&gt;''' לקמן&quot;. ולפי הגהתנו כאן יהיה צריך לומר &quot;[ד]קאמרינן&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(24ב)'''|'''מנא [לן] דגבי דרך דמישתרי הביננו יותר'''}} יש כת&quot;י שגורס &quot;מנא דגבי דרך דמישתרי הביננו '''&lt;big&gt;ב&lt;/big&gt;'''יותר&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(25ב)'''|'''דכולי עלמא אומרים הביננו בדרך'''}} יש כת&quot;י שגורס &quot;ד'''&lt;big&gt;ל&lt;/big&gt;'''כולי עלמא אומרים וכו'&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(26ב)'''|'''יהא שמו הגדול מבורך'''}} יש כת&quot;י שגורס &quot;יהא '''שמיה''' הגדול מבורך&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(27ב)'''|'''דאין מלאכי השרת מכירים בלשון ארמי'''}} יש כת&quot;י שגורס &quot;דאין מלאכי השרת מכירים לשון ארמי&quot; בלא האות ב' קודם המילה &quot;לשון&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(28ב)'''|'''שהיו עמי הארץ שאין מכירים אלא לשון ארמי'''}} יש כת&quot;י שגורס &quot;שהיו עמי הארץ שאין מכירים אלא '''&lt;big&gt;ב&lt;/big&gt;'''לשון ארמי&quot;.

==='''דף ג:'''===

{{ד&quot;מ|'''(29ב)'''|'''אבל הכא מיירי שידוע'''}} יש כת&quot;י שגורס &quot;אבל הכא מיירי '''&lt;big&gt;ד&lt;/big&gt;'''ידוע&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(30ב)'''|'''אבל התם איירי'''}} יש כת&quot;י שגורס &quot;אבל התם '''&lt;big&gt;מ&lt;/big&gt;'''יירי&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(31ב)'''|'''דהיינו תוך ארבע אמות כדקאמר התם'''}} יש כת&quot;י שגורס &quot;דהיינו תוך ארבע אמות כדקאמר'''&lt;big&gt;ינן&lt;/big&gt;''' התם&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(32ב)'''|'''דעוקר חוליא מבור'''}} יש כת&quot;י שגורס &quot;דעוקר חולי'''&lt;big&gt;יה&lt;/big&gt;''' מבור וכו'&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(33ב)'''|'''אין מתמלא ממנה'''}} יש כת&quot;י שגורס &quot;'''אינו''' מתמלא ממנה&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(34ב)'''|'''פירוש ממקום כרייתו'''}} יש כת&quot;י שגורס &quot;פירוש ממקום כריית'''&lt;big&gt;ן&lt;/big&gt;'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(35ב)'''|'''ופריך, ונמלייה מדידיה (רש&quot;י)'''}} יש כת&quot;י שגורס &quot;ופריך ונמלייה '''מדיליה'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(36ב)'''|'''ופריך, ונמלייה מדידיה (ר&quot;ת)'''}} יש כת&quot;י שגורס &quot;ופריך ונמלייה '''מדיליה'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(37ב)'''|'''ויש ספרים דגרסי התם'''}} יש כת&quot;י שגורס &quot;ויש ספרים '''דגרסי'''' התם&quot; דהוא קיצור של &quot;'''דגרסינן'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(38ב)'''|'''שאם תשליך החוליא'''}} בהתאם לגרסת כת&quot;י בתחילה יש לגרוס &quot;שאם תשליך החולי'''&lt;big&gt;יה&lt;/big&gt;'''&quot;, גם כאן.

{{ד&quot;מ|'''(39ב)'''|'''שאם תחפור חוליא'''}} בהתאם לגרסת כת&quot;י בתחילה יש לגרוס &quot;שאם תחפור חולי'''&lt;big&gt;יה&lt;/big&gt;'''&quot;, גם כאן.

==='''דף ד.'''===

{{ד&quot;מ|'''(40ב)'''|'''כך גרסת הספרים שלנו'''}}  יש כת&quot;י שגורסים כאן &quot;כך גרסת ספרים שלנו&quot; ולא גורסים &quot;'''&lt;big&gt;ה&lt;/big&gt;'''ספרים שלנו&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(41ב)'''|'''למה נקרא שמו מריבעל, שהיה מריב וכו''''}}  יש כת&quot;י שגורסים כאן תוספת &quot;למה נקרא שמו מריבעל, '''מרי בעל''' שהיה מריב וכו'&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(42ב)'''|'''בעל כרחין אינו וכו''''}} יש כת&quot;י שגורסים &quot;בעל כרחי'''&lt;big&gt;ך&lt;/big&gt;''' אינו וכו'&quot; או &quot;בעל כ'''&lt;big&gt;ו&lt;/big&gt;'''רחיך וכו'&quot;

==='''דף ד:'''===

{{ד&quot;מ|'''(43ב)'''|'''מסייע ליה לר' יוחנן'''}} יש כת&quot;י שגורסים &quot;מסייע לר' יוחנן&quot; בלא המילה &quot;'''ליה'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(44ב)'''|'''פרק אמר להם הממונה'''}} יש כת&quot;י שגורס &quot;&lt;big&gt;'''ב'''&lt;/big&gt;פרק אמר להם הממונה&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(45ב)'''|'''דכתיב ועברתי בארץ מצרים'''}} יש כת&quot;י שגורסים &quot;'''&lt;big&gt;כד&lt;/big&gt;'''כתיב ועברתי בארץ מצרים&quot;

==='''דף ה:'''===

{{ד&quot;מ|'''(46ב)'''|'''ש[ע]ל כולם לוקין בעון הדור'''}} ויש כת&quot;י שגורס &quot;ש[ע]ל כולם לוקין '''&lt;big&gt;על&lt;/big&gt;''' עון הדור&quot;

{{ד&quot;מ|'''(47ב)'''|'''ושמא התם איירי'''}} ויש כת&quot;י שגורסים &quot;ושמא התם '''&lt;big&gt;מיירי&lt;/big&gt;''' וכו' &quot;.

{{ד&quot;מ|'''(48ב)'''|'''שנזהרים מהם [ב]א&quot;י'''}} ויש כת&quot;י שגורס &quot;שנזהרים '''&lt;big&gt;בהן&lt;/big&gt;'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(49ב)'''|'''דהא כמה צדיקים'''}} ויש כת&quot;י שגורס &quot;דהא כמה '''&lt;big&gt;חסידים&lt;/big&gt;'''&quot;, אלא שמשאר בעלי התוס' נראה דטעות הוא.

{{ד&quot;מ|'''(50ב)'''|'''ובכמה דוכתי'''}} ויש כת&quot;י שגורס &quot;ובכמה דוכתי'''&lt;big&gt;ן&lt;/big&gt;'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(51ב)'''|'''והיו רוצים לרמוז'''}} ויש כת&quot;י שגורסים &quot;והיו רוצים '''&lt;big&gt;לרמז&lt;/big&gt;'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(52ב)'''|'''ורש&quot;י פירש'''}} ויש כת&quot;י שגורסים &quot;'''ופירש רש&quot;י'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(53ב)'''|'''והערוך פירש כמה פירושים'''}} ויש כת&quot;י שגורסים &quot;והערוך פירש '''&lt;big&gt;הרבה&lt;/big&gt;''' פירושים&quot;.

==='''דף ו.'''===

{{ד&quot;מ|'''(54ב)'''|'''פרש רבי'''}} ויש כת&quot;י שגורסים &quot;'''&lt;big&gt;מ&lt;/big&gt;'''פרש רבי&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(55ב)'''|'''אלא מין בהמה טהורה'''}} ויש כת&quot;י שגורס &quot;אלא '''עור''' בהמה טהורה&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(56ב)'''|'''אילימא לעורן'''}} ויש כת&quot;י שגורס &quot;אילימא '''לעורו'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(57ב)'''|'''מיהו יש לדחות'''}} ויש כת&quot;י שגורסים &quot;מיהו יש לדחו'''&lt;big&gt;ק&lt;/big&gt;'''&quot; ואפשר לקיימו.

==='''דף ו:'''===

{{ד&quot;מ|'''(58ב)'''|'''שפירש רבינו שלמה'''}} ויש כת&quot;י שגורס &quot;שפירש '''רש&quot;י'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(59ב)'''|'''כשתי רשויות אם הופך פניו'''}} ויש כת&quot;י שגורסים &quot;כשתי רשויות אם '''היה''' הופך פניו&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(60ב)'''|'''דילפינן ממשכן כמו שנאמר שם'''}} ויש כת&quot;י שגורסים &quot;דילפינן ממשכן כמו '''שאמר''' שם&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(61ב)'''|'''לאותם שמשתחוים למערב'''}} ויש כת&quot;י שגורס &quot;לאותם שמשתחוים '''&lt;big&gt;ב&lt;/big&gt;'''מערב&quot; ואינו נראה.

{{ד&quot;מ|'''(62ב)'''|'''ואפילו הפתח למזרח'''}} ויש כת&quot;י שגורס &quot;ואפילו הפתח '''&lt;big&gt;ב&lt;/big&gt;'''מזרח&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(63ב)'''|'''פירוש לפי שדומה שהוא לפני הפתח'''}} ויש כת&quot;י שגורס &quot; פירוש שדומה שהוא לפני הפתח&quot; בלא המילה &quot;'''לפי'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(64ב)'''|'''מיהו יש לפרש לפי ששם השכינה'''}} ויש כת&quot;י שגורסים &quot;מיהו יש לפרש '''משום''' ששם השכינה'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(65ב)'''|'''הערוך גריס'''}} ויש כת&quot;י שגורס &quot;הערוך '''גורס'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(65ג)'''|'''בדבד'''}} ויש כת&quot;י שגורס &quot;'''בדבר'''&quot;. ובגליון הש&quot;ס גורס בדברי הערוך &quot;'''כדובר'''&quot;. והגרסא שלפנינו בערוך היא &quot;'''בדובר'''&quot; כלשון הד&quot;ה של רבינו. ומדברי רבינו משמע קצת שגרס בערוך &quot;בדוב'''ד'''&quot;. 

{{ד&quot;מ|'''(66ב)'''|'''ועל עצמו היה דוד אומר כן'''}} ויש כת&quot;י שגורסים &quot;ועל עצמו היה '''אומר דוד''' כן&quot; בהיפוך.

{{ד&quot;מ|'''(67ב)'''|'''כמו כן בבקר יש מנחה'''}} ויש כת&quot;י שגורסים &quot;כמו כן '''יש בבוקר''' מנחה&quot; בהיפוך.

{{ד&quot;מ|'''(68ב)'''|'''נקראת (לו) [זו] על שם המנחה'''}} ויש כת&quot;י שגורסים &quot;נקראת על שם המנחה&quot; בלא המילה '''לו''' (או ''זו'' כפי שהגהתי) באמצע.

{{ד&quot;מ|'''(69ב)'''|'''דשל שחרית זמנה מבבקר'''}} ויש כת&quot;י שגורס &quot;דשל שחרית זמנה '''בבקר'''&quot; בלא מ' בתחילה.

==='''דף ז.'''===

{{ד&quot;מ|'''(70)'''|'''בתי כנסיות ובתי מדרשות'''}} יש כת&quot;י שגורס &quot;בתי כנסיות ומדרשות&quot; בלא להוסיף עוד מילת &quot;'''בתי'''&quot; קודם מדרשות.

{{ד&quot;מ|'''(71)'''|'''מה היה יכול לומר בלעם בשעה וכו''''}} יש כת&quot;י שגורס &quot;מה היה יכול לומר בשעה נועטת כזו&quot; בלא להזכיר &quot;'''בלעם'''&quot;

{{ד&quot;מ|'''(72)'''|'''אי נמי חבי כמעט רגע עד יעבור זעם'''}} יש כת&quot;י שגורסים &quot;אי נמי חבי כמעט רגע&quot; ולא גורסים את סוף הפסוק &quot;'''עד יעבור זעם'''&quot;

{{ד&quot;מ|'''(73)'''|'''ואע&quot;פ שאינו כי אם'''}} יש כת&quot;י שגורס &quot;ואע&quot;פ שאינו '''אלא'''&quot;

{{ד&quot;מ|'''(74)'''|'''בשיבבותיה דר' יהושע וכו' לאו אורח ארעא'''}} יש כת&quot;י דגורס &quot;בשיבבותיה דר' יהושע וכו'&quot; בלא המילים &quot;'''לאו אורח ארעא'''&quot; בסיום.

{{ד&quot;מ|'''(75)'''|'''ההוא נכרי'''}} יש כת&quot;י שגורס &quot;ההוא '''גוי'''&quot;. ויש כת&quot;י שגורס &quot;'''ההוא גוי עכו&quot;ם'''&quot;. אך נראה שהגרסא השניה היא טעות סופר דיש לגרוס או עכו&quot;ם או גוי והסופר עירב שני הגרסאות. וכן מצינו במהדורה הישנה של תוס' רבינו אלחנן לע&quot;ז {ד:} שכתוב &quot;ההוא '''עכו&quot;ם'''&quot;, ובמהדורה החדשה יותר כתוב ההוא '''גוי'''. וכנראה שגרסת &quot;עכו&quot;ם&quot; מחמת הצינזור היא. והמגיה כתב בשם כת&quot;י ספרדי דשם הגרסא &quot;'''נכרי'''&quot;בגמ' כדברי רבינו.

{{ד&quot;מ|'''(76)'''|'''כשרציתי לא רצית'''}} יש כת&quot;י שגורסים &quot;'''&lt;big&gt;עד כ'''&lt;/big&gt;שרציתי לא רצית&quot; וכנראה עירוב גרסאות הוא. שהיית גרסא שגורסת &quot;'''עד שרציתי לא רצית'''&quot;  והתערבה אחר כך עם גרסתנו, וכתוצאה מכך נוספה ה-כ' קודם המילה &quot;שרציתי&quot;. &quot;והמגיה&quot; טוען שהמילה השתרבבה מהדיבור שאחריו שמתחיל ב-&quot;עד שבא אברהם&quot;.

==='''דף ז:'''===

{{ד&quot;מ|'''(77)'''|'''דגבי שבח לא איירי'''}} יש כת&quot;י שגורסים &quot;דגבי שבח לא '''&lt;big&gt;מ&lt;/big&gt;'''יירי&quot; ואפשר לקיים שניהם.

{{ד&quot;מ|'''(78)'''|'''שהתלמוד לא דקדק בכך'''}} יש כת&quot;י שגורס &quot;'''שתלמודא''' לא דקדק בכך&quot; איך אינו נראה.

{{ד&quot;מ|'''(79)'''|'''אין תפלתו של אדם נשמעת'''}} יש כת&quot;י שגורסים &quot;אין '''תפילה''' של אדם נשמעת&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(80)'''|'''והא דקאמר הכא'''}} יש כת&quot;י שגורס &quot;והא '''דאמר''' הכא&quot;.

==='''דף ח.'''===

{{ד&quot;מ|'''(81)'''|'''שנראה כמניח ספר תודה'''}} ויש בכתה&quot;י שגורס: &quot;'''&lt;big&gt;ו&lt;/big&gt;'''נראה כמניח ספר תורה&quot;, אך פחות נראה לשונית.

{{ד&quot;מ|'''(82)'''|'''ואני שמעתי שפירש הרי&quot;ף ז&quot;ל'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;שפירש '''ר' יצחק אלפס'''&quot;. ואולי יש לתקן &quot;אלפס'''&lt;big&gt;י&lt;/big&gt;'''.

{{ד&quot;מ|'''(83)'''|'''נראה לרבי דכל השבוע וכו''''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;נראה דכל השבוע&quot; בלא המילה &quot;רבי&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(84)'''|'''ואע&quot;פ שלכאורה'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;'''ואע&quot;ג ד'''לכאורה&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(85)'''|'''כיוון שמתחילים בו'''}} ויש בכתה&quot;י שגורס: &quot;כיון '''שמתחיל בה'''&quot; בלשון יחיד ובלשון נקיבה. וצ&quot;ל דלגרסא הנוקטת בלשון זכר, הענין חוזר על השבוע שהוא זכר. ולגרסא הנוקטת בלשון נקיבה, העניין חוזר על הפרשה דהיא נקבה.

{{ד&quot;מ|'''(86)'''|'''ממנחתא דשבתא'''}} ויש כת&quot;י שגורס &quot;'''במנחה ב'''שבתא&quot; וכת&quot;י אחר גורס &quot;ממנחתא '''&lt;big&gt;ב&lt;/big&gt;'''שבתא&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(87)'''|'''צוה רבינו הקדוש'''}} ויש כת&quot;י שגורסים &quot;צוה רבינו&quot; בלא המילה '''קדוש''', אך בגרסאות המדרשים שלפנינו אכן מופיע.

{{ד&quot;מ|'''(88)'''|'''צוה רבינו הקדוש את בניו וכו''''}} ויש בכתה&quot;י וכן הוא בדפוס ישן שגורסים: &quot;'''שציוה רבינו הקדוש לבניו''' (שלשה) כצ&quot;ל-'''[שבעה] דברים בשעה שנפטר לבית עולמו'''&quot;. ובכת&quot;י ובדפוס הישן שכתוב &quot;שלשה&quot; הוא טעות סופר, וצריך להגיה '''שבעה''' כפי שהגהתי כאן.

{{ד&quot;מ|'''(89)'''|'''אל תאכל לחם בשבת על שתגמור כל הפרשה'''}} ויש בכתה&quot;י וכן הוא בדפוס ישן שגורסים: &quot;'''שלא תאכלו''' לחם בשבת עד '''שתגמרו''' כל הפרשה&quot;, בלשון רבים.

{{ד&quot;מ|'''(90)'''|'''יש לו להשלימה'''}} ויש בכתה&quot;י וכן הוא בדפוס ישן שגורסים: &quot;'''היה''' לו להשלימה&quot;, ופחות נראה.

{{ד&quot;מ|'''(91)'''|'''דהכי מהני לכל וכו''''}} ויש בכתה&quot;י וכן הוא בדפוס ישן שגורסים: &quot;דהכי '''נמי''' לכל וכו'&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(92)'''|'''שאינם מבינים בלשון הקודש'''}} ויש בכתה&quot;י וכן הוא בדפוס ישן שגורסים: &quot;'''שאין''' מבינים לשון הקודש&quot;, והמילה &quot;לשון&quot; בלא '''&lt;big&gt;ב'&lt;/big&gt;''' בתחילה.

{{ד&quot;מ|'''(93)'''|'''וה&quot;ה בלשון לעז למכירים בו'''}} ויש בכתה&quot;י וכן הוא בדפוס ישן שגורסים: &quot;ה&quot;ה לשון לעז וכו'&quot;, שהמילה &quot;לשון&quot; בלא '''&lt;big&gt;ב'&lt;/big&gt;''' בתחילה.

{{ד&quot;מ|'''(94)'''|'''וה&quot;ה בלשון לעז למכירים בו'''}} ויש כת&quot;י שגורס &quot;וה&quot;ה לשון לע&quot;ז '''&lt;big&gt;ש&lt;/big&gt;'''מכירים בו&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(95)'''|'''אבל אין נראה בעיני רבי'''}} ויש כת&quot;י שגורסים &quot;אבל אין נראה בעיני&quot; בלא המילה '''רבי'''. אך א&quot;כ והיא דעתו האישית, היה לו לומר &quot;ואין נראה בעיני&quot; שמשמע שבא לומר דעתו. אך כאן כשאומר '''אבל''', בא לומר שיש סיבה צדדית שאינה מסתדרת עם ההבנה הנוכחית, ובמקרה זה היא דעתו של רבו שמתנגדת אליה, לכך אין הגרסא השניה נראית. '''כך נראה לעניות דעתי'''. ומכל מקום ישנו כת&quot;י הגורס &quot;'''ואין נראה בעיני רבי'''&quot;, ולגרסא הזו אם נשמיט את המילה &quot;רבי&quot; לכאורה אפשר לקיימו.

==='''דף ח:'''===

{{ד&quot;מ|'''(96)'''|'''פירש רש&quot;י שאין בו תרגום'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: '''שאין '''בהם''' תרגום''', אך אינו נראה.

{{ד&quot;מ|'''(97)'''|'''דהוי מצי למימר אפי' ראובן שמעון'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;דהוי מצי למימר ראובן '''&lt;big&gt;ו&lt;/big&gt;'''שמעון&quot;, ובלא המילה '''אפי'''', אך הנראה יותר כפי שגרסתי.

{{ד&quot;מ|'''(98)'''|'''אע&quot;פ כן יש לומר'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;אע&quot;פ כן '''צריך''' לומר&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(99)'''|'''מפרש במגילה'''}} ובדפוס הישן (ברכה משולשת) גורסים: &quot;'''מפורש בגמרא'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(100)'''|'''שאינו מתרגם'''}} ובחלק מכתה&quot;י וכן בדפוס הישן (ברכה משולשת) גורסים: &quot;'''שאין מתרגמין'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(101)'''|'''וכן גריס'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;וכן  '''גרסת'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(102)'''|'''ואז לא היה לו פנאי'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;ואז לא היה פנאי&quot; בלא המילה &quot;'''לו'''&quot;. ובדפוס הישן (ברכה משולשת) הגרסא היא &quot;לא היה '''להם''' פנאי&quot; בלשון רבים.

{{ד&quot;מ|'''(103)'''|'''וההיא דאוריה'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;'''וההוא''' דאוריה&quot; בלשון זכר.

{{ד&quot;מ|'''(104)'''|'''דמשמע שם שדוד'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים וכן בדפוס ישן: &quot;דמשמע שדוד&quot; בלא המילה &quot;'''שם'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(105)'''|'''ששני ארונות היו כדפרישית'''}} ובדפוס הישן גורסים: &quot;ששני ארונות היו '''כדפרישנא'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(106)'''|'''זהו ארון ששברי לוחות מונחים בו'''}} בכתה&quot;י ישנם כמה שינויי גרסאות בזה: '''&lt;big&gt;א.&lt;/big&gt;''' &quot;'''זהו הארון''' (כצ&quot;ל)-'''[ש]שם שברי לוחות מונחים'''&quot;. '''&lt;big&gt;ב.&lt;/big&gt;''' &quot;זהו הארון '''שבו היו''' שברי וכו'&quot;. '''&lt;big&gt;ג.&lt;/big&gt;''' &quot;שברי '''&lt;big&gt;ה&lt;/big&gt;'''לוחות מונחים&quot;. 

{{ד&quot;מ|'''(107)'''|'''נאמר לימי'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: נאמר '''בימי''' ופחות נראה.

{{ד&quot;מ|'''(108)'''|'''ושוב לא יצא עמהם למלחמה'''}} יש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;ושוב לא יצא עמהם '''&lt;big&gt;ב&lt;/big&gt;'''מלחמה&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(109)'''|'''איכא פלוגתא דאמוראי בהא מילתא'''}} גרסא זו היא שילוב של שתי גרסאות בכתה&quot;י השונים. יש בכת&quot;י שגורסים &quot;דאיכא פלוגמא דאמוראי&quot; בלא &quot;'''בהא מילתא'''&quot;. ויש בכת&quot;י שגורסים &quot;ואיכא פלוגתא בהא מילתא&quot; בלא &quot;'''דאמוראי'''&quot;. וחיברתים לגרסא אחת, דהלא אין סתירה בין הגרסאות, ומיגו תרוויהו תיפוק מילתא.

{{ד&quot;מ|'''(110)'''|'''קרא מסייע ליה לר' יהודה'''}} יש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;קרא מסייע לר' יהודה&quot; בלא המילה &quot;'''ליה'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(111)'''|'''פירוש שהיו אומרים'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;פירוש '''שהם''' אומרים&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(112)'''|'''שלא היה כי אם ארון אחד'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: שלא היה '''אלא אחד'''.

{{ד&quot;מ|'''(113)'''|'''ומצרכי עד חצות לחומרא'''}} ובדפוס הישן (ברכה משולשת) כתוב: &quot;ומצרכי עד חצות '''לק&quot;ש''' לחומרא&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(114)'''|'''שלא יאמר אדם אוכל קימעא'''}} כך הוא בגרסת הדפוס הישן. אך בכתה&quot;י השונים גורסים: &quot;שלא יאמר אוכל קימעא&quot; בלא המילה &quot;'''אדם'''&quot;.

==='''דף ט.'''===

{{ד&quot;מ|'''(115)'''|בד&quot;ה '''לא, לעולם יממא הוא'''}} ויש בכת&quot;י שאינם גורסים בד&quot;ה: את המילה '''לא'''.

{{ד&quot;מ|'''(116)'''|'''אלא אשמעינן דאחר הנץ וכו''''}} ויש בכת&quot;י וכן בדפוס הישן שגורסים: אלא '''אשמועינן''' וכו'. אך אינו נראה, שלענ&quot;ד החילוק בין אשמועינן לבין אשמעינן הוא, ש-אשמועינן משמש בלשון הוה (&quot;לאשמועינן&quot; דהיינו &quot;להשמיענו&quot;). ו-אשמעינן משמע בלשון עבר (&quot;השמיענו&quot;). אי לכך לפי פירוש העניין נראה ש-&quot;אשמעינן&quot; הוא הנכון.

{{ד&quot;מ|'''(117)'''|'''תרי תנאי אליבא דר' עקיבא'''}} ויש בכת&quot;י שגורסים: &quot;'''&lt;big&gt;ו&lt;/big&gt;'''אליבא דר' עקיבא&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(118)'''|'''בשמעתא דותיקין נפרשנה'''}} ויש בכת&quot;י שגורסים: פה את המילה &quot;'''בס&quot;ד'''&quot; אלא שרגילות לשון רבינו להשתמש במילים בעז&quot;ה ולא בס&quot;ד, ולכך נראה שצריך לגרוס בעז&quot;ה, או לא לגרוס בכלל ככתה&quot;י שאינם גורסים זאת.

{{ד&quot;מ|'''(119)'''|'''מדסתם הך משנה כותיה'''}} ויש בכת&quot;י שגורסים: &quot;'''מדתנא''' הך שמעתא כותיה&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(120)'''|'''וההיא דשלהי ערבי פסחים ובאיזהו מקומן'''}} ויש בכת&quot;י שגורסים: &quot;'''ופ' איזהו''' מקומן&quot;. ואם אנו גורסים זאת, יש להגיה &quot;ו[ב]פ' איזהו מקומן&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(121)'''|'''וגם אין לפסוק וכו' מכח דתנן לה וכו''''}} ויש בכת&quot;י שגורסים: &quot;מכח '''דתני''' לה וכו'&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(122)'''|'''מיהו מדמוקמינן הכא'''}} ויש בכת&quot;י שגורסים: &quot;מיהו מד'''&lt;big&gt;א&lt;/big&gt;'''וקמינן הכא&quot;. &quot;מוקמינן&quot; משמעותו &quot;מכך שמעמידים אנו&quot; בהווה, ו-&quot;אוקימנן&quot; משמעותו &quot;מכך שהעמדנו&quot; בעבר. ואפשר לקיים לשונית את שתי הגרסאות, אלא שבהמשך הדיבור נקט מוקמינן.

{{ד&quot;מ|'''(123)'''|'''ושמא להרחיק אדם מן העבירה (שמא) וכו''''}} ויש בכת&quot;י שגורסים: &quot;ושמא להרחיק אדם מן העבירה '''היא'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(124)'''|'''ושמא להרחיק אדם מן העבירה היה וכו''''}} ויש בכת&quot;י שגורסים: &quot;ושמא להרחיק אדם מן העבירה '''היא'''&quot; במקום &quot;היה&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(125)'''|'''היה מודה דהוי פסח עד חצות'''}} ויש בכת&quot;י שגורסים בהתאם לשינוי הגרסא הקודם שהזכרתי: &quot;[ו]מודה דהוי פסח עד חצות&quot; בלא &quot;'''היה'''&quot; קודם, ועם תוספת ו' קודם &quot;מודה&quot; כפי שהגהתי. ובדפוס הישן גורס: היה מודה '''ר' עקיבא''' דהוי פסח עד חצות '''לכתחילה'''.

{{ד&quot;מ|'''(126)'''|'''ואפילו למ&quot;ד'''}} ויש בכת&quot;י שגורסים: ואפילו למאן '''דאית ליה'''.

{{ד&quot;מ|'''(127)'''|'''דמוקמינן בירושלמי'''}} ויש בכת&quot;י שגורסים: &quot;'''דמוקי''' בירושלמי&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(127)'''|'''דמוקי ליה כוליה לג&quot;ש'''}} ויש בכת&quot;י שגורסים: &quot;דמוקי ליה '''כולה''' לג&quot;ש&quot; בלשון נקיבה. והנראה יותר שאמר רבינו בלשון זכר, שחוזר על &quot;העניין&quot; או &quot;הדברים שכתובים&quot; שהם בלשון זכר. אך אם נרצה להעמיד את גרסת הנקיבה, א&quot;כ יש להעמיד שהכוונה היא ל-&quot;דמוקי כולה מילתא לג&quot;ש&quot; שהוא נאמר בארמית בלשון נקיבה, אך פירושו &quot;לכל העניין&quot; בלשון זכר.

{{ד&quot;מ|'''(128)'''|'''לימא ליום ולילה'''}} ויש בכת&quot;י שגורסים: &quot;'''ואימא''' ליום ולילה&quot;. אך אינו נראה, וזאת כיון ש-&quot;אימא&quot; משמעותו היא &quot;אומר&quot; שפחות מתאים לשונית לענייננו. לעומת &quot;לימא&quot; שפירושו &quot;יאמר&quot; שיותר מסתדר.

{{ד&quot;מ|'''(129)'''|בד&quot;ה '''והני תנאי כהני תנאי'''}} ויש בכת&quot;י שגורסים בד&quot;ה: והני תנאי '''כי הני''' תנאי, והוא והוא.

==='''דף ט:'''===

{{ד&quot;מ|'''(130)'''|'''וכן ריקנום מממונם'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;וכן '''ריקנו אותם''' מממונם&quot;. וי&quot;ג &quot;ריקנו אותם '''מן''' ממונם&quot;. ופחות מסתבר שיאריך כל כך כשאפשר לקצר.

{{ד&quot;מ|'''(131)'''|'''ויש מהפכי וגרסי'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: ויש '''מהפכי' וגורסי'''' שהוא בלשון עברי.

{{ד&quot;מ|'''(132)'''|'''כמו מצודת ים'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;כמו מצודת '''דגים'''&quot;

{{ד&quot;מ|'''(133)'''|'''ולא נהיר[א] דמה שייך דגן למצולה שהיא עמקי ימים'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;'''ואין נראה, דלא''' שייך דגן למצולה שהיא עמקי '''מים'''. אלא שכת&quot;י אלו לא בהכרח מכילות את כל השינויים הללו יחד, אלא רק חלק מן השינויים.

{{ד&quot;מ|'''(134)'''|'''מאימתי קורין את שמע בשחרין'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;את שמע '''בשחרית'''&quot;, וכך היא גרסתנו בגמ'.

{{ד&quot;מ|'''(135)'''|'''כדי שיהא ניכר בן הצבעים'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;כדי שיהא ניכר בן '''הצבועים'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(136)'''|'''פירוש בין תכלת לכרתי'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;בין תכלת לכרת'''&lt;big&gt;ן&lt;/big&gt;'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(137)'''|'''וכהאי גוונא איתא לקמן'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;וכהאי גוונא '''איכא''' לקמן&quot;, ופחות מסתבר.

{{ד&quot;מ|'''(138)'''|'''אלא כי אנן קיימין'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;אלא כי אנן '''קיימינן'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(139)'''|'''כר' שמעון דאמר מצות עשה שהזמן גרמא היא'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;'''כר' שמעון דהוה מצוות עשה שהזמן גרמא'''&quot; ובלא המילה &quot;היא&quot; לבסוף.

{{ד&quot;מ|'''(140)'''|'''עד שלא תנץ  החמה, יעלה ויקרא'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;עד שלא '''יהא הנץ''' החמה, יעלה ויקרא&quot;. אך אינו נראה.

{{ד&quot;מ|'''(141)'''|'''מאן דאמר כדי שיהא רואה את חברו ברחוק ארבע אמות ויכירנו'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;מאן דאמר '''כדי שיראה חברו''' ברחוק ארבע אמות&quot;. וי&quot;ג &quot;מאן דאמר כדי שיהא '''רואה חברו'''&quot; בלא &quot;את&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(142)'''|'''מוכח דהאי ייראוך עם שמש אתפילה קאי'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;'''דקאי''' ייראוך עם שמש אתפלה&quot;, שהמילה &quot;קאי&quot; בתחילה במקום בסוף.

{{ד&quot;מ|'''(143)'''|'''ועם שמש משמע אחר זריחת השמש'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;ועם השמש משמע אחר '''הנץ החמה דהיינו אחר''' זריחת השמש&quot;. ולענ&quot;ד היא אריכות לשון שאין בה צורך, ולכך פחות מסתברת גרסא זו בעיני.

{{ד&quot;מ|'''(144)'''|'''ופריך בגמרא ורמינהי מצותה עם הנץ החמה'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;ופריך בגמ' '''מהא דתנן''' מצותה עם הנץ החמה&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(145)'''|'''מ&quot;מ שכר תפלה בזמנה יהבו ליה'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;'''יהבי''' ליה&quot;. וההבדל בניהם הוא: ש-&quot;יהבו ליה&quot; הכוונה &quot;מביאים לו&quot; בלשון הווה, ו-&quot;יהבי ליה&quot; הכוונה &quot;יביאו לו&quot; בלשון עתיד, ואפשר לקיים שניהם.

{{ד&quot;מ|'''(146)'''|'''ויוצא בה אחד משום יום ואחד משום לילה'''}} ויש כת&quot;י שגורס (וכן הוא בדפוס) בהיפוך: &quot;'''ויוצא בה אחד משום לילה ואחד משום יום'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(147)'''|'''איכא למימר דבעי לאשמועינן שאינו יוצא וכו''''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;איכא למימר דבעי '''לאשמעינן'''&quot;. אך כפי שכתבתי לעיל, &quot;אשמעינן&quot; הוא בלשון עבר ולכך אינו שייך כאן.

{{ד&quot;מ|'''(148)'''|'''ורבינו יעקב פירש'''}} ויש כת&quot;י שגורס (וכן הוא בדפוס): &quot;'''ורבינו תם''' פירש&quot;. אלא שנראה בעיני שראשוני בעלי התוס' לא נהגו להשתמש בכינויי שבח להזכיר את הקודמים להם, אלא נקטו בשמותם כפי שהם, ורק בדורות המאוחרים יותר של בעלי התוס' התחילו להשתמש בכינויים. אך אין לי ראיה ברורה לדבר.

{{ד&quot;מ|'''(149)'''|'''וכן שומרת יום כנגד יום לא תטבול עד שתנץ החמה'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים בד&quot;ה: &quot;וכן שומרת יום כנגד יום לא תטבול עד '''הנץ''' החמה&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(150)'''|'''כל הסומך גאולה לתפילה אינו ניזוק כל היום'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים בד&quot;ה: &quot;כל הסומך גאולה לתפילה אינו ניזוק כל היום '''כולו'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(151)'''|'''פירוש כויתיקין דווקא'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;'''כעין''' ותיקין דווקא&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(152)'''|'''והכי נמי משמע לישנא דבסמוך'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;והכי משמע לישנא דבסמוך&quot; בלא המילה &quot;נמי&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(153)'''|'''משמע אפילו גדולי אומות העולם קאמר'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;משמע אפילו גדולי '''מלכי''' אומות העולם קאמר&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(154)'''|'''הויא תחילת פרשה'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;הויא תחילת '''מזמור'''&quot;. וי&quot;ג שניהם: &quot;הויא תחילת פרשה והויא תחילת מזמור&quot;, ולענ&quot;ד עירוב גרסאות הוא.

==='''דף י.'''===

{{ד&quot;מ|'''(155)'''|'''שהיתה חביבה על דוד'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;שהיתה חביבה '''לדוד'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(156)'''|'''כלומר חתימה מעין פתיחה'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;כלומר '''שחותם''' מעין פתיחה&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(157)'''|'''כמו אות[ם] שמתחילים וכו''''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;'''וכן יש הרבה''' שמתחילים&quot;

{{ד&quot;מ|'''(158)'''|'''וכיוצא בהם'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;'''וכן כיוצא בהם'''&quot;, אך לשונית פחות נראה בעיני. ואפשר שהיה כתוב &quot;'''וכ&lt;big&gt;ל&lt;/big&gt;''' כיוצא בהם&quot; ונשתבש.

{{ד&quot;מ|'''(159)'''|'''הני תרי עובדי [ד]הוו וכו''''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;והני תרי '''ענייני''' [ד]הוו וכו'&quot;, ופחות נראה בעיני.

{{ד&quot;מ|'''(160)'''|'''[ד]הוו בחד עניינא'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;דהוו '''&lt;big&gt;כ&lt;/big&gt;'''חד עניינא&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(161)'''|'''בתחלת מלכותו לפי פשטו'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;בתחלת מלכותו לפי '''פשוטו'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(162)'''|'''דכתיב וישמעו פלשתים'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;'''&lt;big&gt;כ&lt;/big&gt;'''דכתיב וישמעו פלשתים&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(163)'''|'''דכתיב בדברי הימים'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;'''&lt;big&gt;כ&lt;/big&gt;'''דכתיב בדברי הימים&quot;.

==='''דף י:'''===

{{ד&quot;מ|'''(164)'''|'''אל אלישע כדי שיחיה את בנה'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;'''אצל אלישע כשהחיה את בנה'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(165)'''|'''אבל כענין הזה הכירה בו מתחלה.'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;אבל '''ב'''ענין הזה הכירה בו מתחלה&quot;, אך אינו נראה לענ&quot;ד.

{{ד&quot;מ|'''(166)'''|'''ובירושלמי פליגי בה אמוראי'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;'''ובירושלמי דפרקין פליגי בה תרי אמוראי'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(167)'''|'''אלא מהלכים עקב בצד גודל'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;אלא '''מהלך''' עקב בצד גודל&quot;. וי&quot;ג &quot;אבל '''הולכים''' עקב וכו' &quot;.

{{ד&quot;מ|'''(168)'''|'''שהיה נוטל שתי יריכות משור הגדול'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;שהיה נוטל שתי יריכות '''של''' שור הגדול&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(169)'''|'''שלא להראות כחו עשה כן'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;שלא להראות כחו '''היה עושה''' כן&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(170)'''|בד&quot;ה '''יותר מן הקורא בתורה'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;יותר '''מעוסק''' בתורה&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(171)'''|'''דלתלמוד תורה בעידן ק&quot;ש'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;'''דת'''למוד תודה בעידן '''ד'''ק&quot;ש&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(172)'''|בד&quot;ה '''מתני'. בש&quot;א בערב כל אדם יטה ויקרא'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;'''בערב יטו ויקראו'''&quot; בלבד. וניכר שנשמטו כמה מילים מלשון דיבור המתחיל הזה.

==='''דף יא.'''===

{{ד&quot;מ|'''(173)'''|'''מדאמר ליה רחמנא ליחזקאל האנק דום מכלל וכו''''}} ויש בכתה&quot;י שמוסיפים: &lt;big&gt;&quot;&lt;/big&gt;מדאמר ליה רחמנא ליחזקאל האנק דום '''שהוא אסור בדברי תורה''', מכלל וכו'&lt;big&gt;&quot;&lt;/big&gt;.

{{ד&quot;מ|'''(174)'''|'''אמאי לא מוכח מהך ברייתא'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;אמאי לא מוכח '''מהאי''' ברייתא&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(175)'''|'''מאי שייכא הכא הך פלוגתא [טפי] מבכל התלמוד '''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;מאי שייכא הכא הך פלוגתא מבכל '''תלמודא'''&quot; (המילה &quot;טפי&quot; כפי שמוספת כאן, היא הגהה מסברא על פי גרסת תוס' הרא&quot;ש. ועיין בהערה שכתבתי על כך).

{{ד&quot;מ|'''(176)'''|'''כמו שאנו אומרים לקמן וכו''''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;כמו שאנו '''רואים''' לקמן&quot; או &quot;'''רואים אח&quot;כ'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(177)'''|'''ועל כן פירש רבינו יעקב דלאו אדלעיל קאי'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;ועל כן פירש רבינו יעקב '''דלא קאי אדלעיל'''&quot;, וכן הוא בגרסת תוס' הרא&quot;ש.

{{ד&quot;מ|'''(178)'''|'''שאומרים בברכת הזן'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;שאומרים בברכת '''המזון'''&quot;, ואפשר לקיימו.

{{ד&quot;מ|'''(179)'''|'''מאותן ברכות שמונה בתוספתא'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;מאותן ברכות '''ששונה''' בתוספתא&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(180)'''|'''אבל צרכי צבור שרי'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;אבל צרכי צבור '''שרו'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(181)'''|'''וכן אל יוציא עצמו מן הכלל'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;'''וכמו''' אל יוציא עצמו מן הכלל&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(182)'''|'''ורוב שבאל תעשה כגון אלו'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;ורוב '''שב ואל''' תעשה כגון אלו&quot;. ולגרסת &quot;שבאל&quot; המשמעות היא: ורוב שבאותם מימרות שנאמר בהם &quot;אל&quot;. ולגרסא השניה הכוונה: רוב אותם מימרות שנאמר לנו בהם &quot;להימנע ולא לעשות&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(183)'''|'''דהא צרכי רבים דכל ישראל'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;דהא צרכי רבים '''של כל''' ישראל&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(184)'''|'''שפיר דמי, כדפרישית'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;שפיר דמי, '''כדפרישנא'''&quot;. ונראה לענ&quot;ד לפי מה שראיתי על פי דברי הראשונים, שלשון &quot;כדפרישית&quot; חוזר על מה שנאמר על ידו באותו המאמר, ולשון &quot;כדפרישנא&quot; חוזר על דבר שנאמר על ידו במקום אחר. וזה על פי רוב המקרים שמצאתי, אלא שיש מקרים (מועטים יותר) שאינם כך. ואפשר שבאותם מקרים טעו המעתיקים בין &quot;כדפרישנא&quot; ל-&quot;כדפרישית&quot;, כיון שלא מצאו טעם לחלק ביניהם.

{{ד&quot;מ|'''(185)'''|'''ולעולם לא תמצא שיסד וכו''''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;ולעולם לא תמצא '''שפייט'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(186)'''|'''שום קרובה'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;שום '''קרובץ'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(187)'''|'''ומצינו בפסיקתא'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;'''ומצאתי''' בפסיקתא&quot;, ופחות נראה בעיני.

{{ד&quot;מ|'''(188)'''|'''ובההיא שעתא תיקן קרובות וכו''''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;ובההיא שעתא '''פייט''' קרובות&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(189)'''|'''ושוב נעשה תלמיד חכם כדאיתא התם'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;ושוב נעשה תלמיד חכם '''כדאמרינן''' התם&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(190)'''|'''מ&quot;מ משמע שמקרית ספר היה'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;מ&quot;מ '''תלמד''' שמקרית ספר היה&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(191)'''|'''אבל שלש ראשונות צרכי רבים דכל ישראל נינהו'''}} ויש בכתה&quot; שגורסים: אבל שלש '''אחרונות''' צרכי רבים דכל ישראל נינהו&quot;. אלא שאינו מסתדר עם המשך הדברים שאומר: &quot;ולפיכך האריכו '''בהם''' בקדושת היום&quot;, וזה בודאי חוזר על הראשונות. ואם בכל זאת נרצה לקיימו, נצטרך להשמיט את המילה &quot;בהם&quot;, ונאמר שטעות סופר היא.

{{ד&quot;מ|'''(192)'''|'''וחג הפסח תחלה'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: וחג המצות תחלה.

==='''דף יא:'''===

{{ד&quot;מ|'''(193)'''|בד&quot;ה '''כדי להזכיר מדת יום בלילה ומדת לילה ביום'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים בהיפך: כדי להזכיר מדת לילה ביום ומדת יום בלילה. ואכן קיימת גרסא כזו בכתה&quot;י של הגמ'.

{{ד&quot;מ|'''(194)'''|'''ואם לא היה המנהג שלא לברך'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;'''ואם היה''' המנהג שלא לברך&quot;, אלא שאין לו הבנה לפי עניינו.

{{ד&quot;מ|'''(195)'''|'''אבל בשביל שנוהגים שלא לברך'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;אבל בשביל '''שהם נוהגים לברך'''&quot; בהתאם לגרסא הקודמת, ואף הוא אין לו הבנה לפי עניינו.

{{ד&quot;מ|'''(196)'''|'''חולק הוא בזה על תלמוד ירושלמי'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;'''חולק הוא בזה התלמוד שלנו על הירושלמי'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(197)'''|'''וצריך לחזור ולברך גם לתלמוד שלנו'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים בסימני מחיקה: &quot;וצריך לחזור ולברך '''אפי'''' לתלמוד שלנו&quot; ואפשר לקיימו.

{{ד&quot;מ|'''(198)'''|'''ותדיר דעתם לחזור [א]ל הלימוד'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;ותדיר דעתם לחזור '''עוד ללמוד'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(199)'''|'''והשיבני כי כל מצות סוכה וכו''''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים בסימני מחיקה: &lt;big&gt;&quot;&lt;/big&gt;והשיבני '''על''' כל מצות סוכה וכו'&lt;big&gt;&quot;&lt;/big&gt; ופחות נראה, אלא שאפשר לקיימו.

{{ד&quot;מ|'''(200)'''|'''כגון שינה וטיול ושינון'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;כגון '''בשינה ושינון וטיול'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(201)'''|'''ואפי' הסיח דעתו מלישן ויצא'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;ואפי' הסיח דעתו '''משינה והלך'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(202)'''|'''מתוך המנהג שלא יצטרך לברך'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;מתוך המנהג '''שאין צריך''' לברך&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(203)'''|'''כמו באותם הימים שלא היה משכים'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;כמו באותם הימים '''שהשכים'''&quot;, ואין לו הבנה.

{{ד&quot;מ|'''(204)'''|'''שכמו שהקורא בתורה מברך ברכת התורה'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;שכמו שהקורא בתורה מברך '''על''' התורה&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(205)'''|'''כמו שנתקנה ברכת אשר בחר בנביאים טובים'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;כמו '''אשר נתקנה''' ברכת אשר בחר בנביאים טובים&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(206)'''|'''כך השיב רבינו יעקב'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;כך השיב '''רבי'''&quot;, והיינו רבינו יעקב שהיה רבו של ר&quot;י הזקן שהוא רבו של רבינו. ומשפט זה אמרו ר&quot;י הזקן. אך לגרסא שכתבתנו בפנים הדיבור, צ&quot;ל שמילים אלו אמרם רבינו יהודה שירליאון, דהיינו שכך השיב רבינו יעקב לשאלתו של ר&quot;י.

{{ד&quot;מ|'''(207)'''|'''כגון ברכות של הבדלה'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;כגון '''ברכת ההבדלה'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(208)'''|'''ולקמן בפרק שלשה שאכלו נאריך עליה בע&quot;ה'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;ולקמן בפרק שלשה שאכלו נאריך עליה '''בס&quot;ד'''&quot;. אלא שפחות נראה בעיני לגרוס כך, כיון דדרכו של רבינו לומר &quot;בע&quot;ה&quot; ולא &quot;בס&quot;ד&quot; למעט מקום אחד, וגם שם יש גרסאות בכתה&quot;י שאין גורסות זאת.

{{ד&quot;מ|'''(209)'''|'''קראה עם אנשי משמר ואנשי מעמד לא יצא'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;קראה '''וגם''' אנשי משמר '''וגם''' אנשי מעמד&quot;, אלא שה-&quot;וגם&quot; הכתוב שם נראה כמו &quot;עם&quot;. וכנראה שבאמת היה כתוב &quot;עם&quot; ונשתבש ל-&quot;וגם&quot; מחמת הדומי של המילים מצד מראה הכתיב יד. ואכן כך גורס רש&quot;י אצלנו: &quot;'''הקורא את שמע עם אנשי משמר ועם אנשי מעמד לא יצא וכו''''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(210)'''|'''גבי ג' פעמים ביום נושאים כהנים כפיהם'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;גבי ג' פעמים ביום '''הכהנים נושאין''' כפיהם&quot; בהיפוך לשון.

{{ד&quot;מ|'''(211)'''|'''דהא אכתי לא הגיע זמן ק&quot;ש כדפרישית'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;דהא אכתי לא הגיע זמן ק&quot;ש '''כדפרישנא'''&quot;, אלא שכפי שכתבתי לעיל נראה ש-&quot;כדפרישנא&quot; חוזר על דברים שנאמרו במקום אחד, ו-&quot;כדפרישית&quot; על דברים שנאמרו באותו מאמר. ולכך יותר נראית בעיני הגרסא שבחרתי.

{{ד&quot;מ|'''(212)'''|'''יברכו העם ברכת נהנים'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;'''וברכו את העם''' ברכת נהנים.

==='''דף יב.'''===

{{ד&quot;מ|'''(213)'''|'''והשתא דלא איפשיטא בעיא וכו''''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;והשתא דלא איפשיטא&quot; בלא המילה &quot;בעיא&quot;. אלא שבכל בעלי התוס' הן שבדף והן המקבילים אכן גורסים זאת (אמנם בשינוי לשון מעט, '''בעיין''') בענין זה.

{{ד&quot;מ|'''(214)'''|'''כל ברכה שאין בה מלכות'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;כל ברכה '''שאין מלכות עמה'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(215)'''|'''כל ברכה שאין בה מלכות'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;כל ברכה שאין בה מלכות '''שמים'''&quot; בסימני מחיקה. וכן נוקטת גרסא זו בכל הדיבור, את המילה &quot;שמים&quot; בסמוך למילה &quot;מלכות&quot; בדומה לכאן, עם סימני מחיקה.

{{ד&quot;מ|'''(216)'''|'''ששליח צבור אומר בכל ערב שבת'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;'''שאומר ש&quot;ץ''' בכל ערב שבת&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(217)'''|'''דהאל הקדוש שאין כמוהו זוהי מלכות'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;דהאל הקדוש שאין כמוהו '''זו היא''' (וי&quot;ג '''זהו''') מלכות&quot;.

==='''דף יב:'''===

{{ד&quot;מ|'''(218)'''|'''רבי זעירא אמר ובלבד במודים'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;'''(ו)ר' אלעזר אומר''' ובלבד במודים&quot;. והקפתי את האות וא&quot;ו שקודם '''רבי אלעזר''', כיון שהיא אינה מתיישבת יפה לפי עניינו.

{{ד&quot;מ|'''(219)'''|'''(בפרק קמא דברכות ירושלמי)'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;'''בירושלמי דפ&quot;ק דברכות'''&quot;. ואף גרסא זו נראית מיותר.

{{ד&quot;מ|'''(220)'''|'''אמר רבי אמי, אף ר' יוחנן הוה מעבר'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: '''ואף ר' יוחנן הוה מעבר''' בלא דברי ר' אמי. וישנם עוד גרסאות אבל משובשות הן.

{{ד&quot;מ|'''(221)'''|'''אמר ר' חייא בר בא [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt; אבא&lt;/small&gt;]'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &lt;big&gt;&quot;&lt;/big&gt;'''ו'''רבי חייא בר אבא וכו'&lt;big&gt;&quot;&lt;/big&gt;. ולגרסא זו רבי חייא לא תיקן דבריו של ר' אמי, אלא הירושלמי מעיד שר' חייא בא אבא עצמו לא היה מעביר אלא גוער בלבד.

{{ד&quot;מ|'''(222)'''|'''לא הוה מעבר אלא גער'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;'''לא היה מעבירו אלא גער ביה'''&quot;, ופחות נראה.

{{ד&quot;מ|'''(223)'''|'''זקיף כי חיויא'''}} בהתאם לשינויי הגרסאות שיש ביחס למילה &quot;כחיזרא&quot; שיש גורסים &quot;כי חיזרא&quot;, מסתבר לומר שגם כאן היית גרסא שגורסת &quot;כחיויא&quot; במילה אחת, ואכן לפנינו בגמ' מופיע במילה אחת.

{{ד&quot;מ|'''(224)'''|'''שדרו של אדם לאחר שבע שנים נעשית נחש וכו''''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &lt;big&gt;&quot;&lt;/big&gt;שדרו של אדם '''לאחר שבעים שנה''' וכו'&lt;big&gt;&quot;&lt;/big&gt;, ואינו נראה שהרי הגמ' שמה נוקטת מספר דברים שמשתנים לאחר שבע שנים, וביניהם שדרו של האדם. וכן אינו נמצא גרסא כזו בכל כת&quot;י של הגמ'.

{{ד&quot;מ|'''(225)'''|'''ויכול להיות שמודה לרבי אלעזר שיצא בדיעבד'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;ויכול להיות שמודה לרבי אלעזר '''דיצא דיעבד'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(226)'''|'''ולרבי אלעזר אין צריך לאומרו אפילו לכתחילה'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;'''ור' אלעזר לא [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt; אין&lt;/small&gt;] מצריך''' לאומרו אפילו לכתחילה&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(227)'''|'''פוסק התלמוד כרבה'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;פוסק '''תלמודא''' כרבה&quot;, ואינו נראה.

{{ד&quot;מ|'''(228)'''|'''דמשנה ממטבע הברכות'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;'''לפי [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt; מפני&lt;/small&gt;] שהוא משנה ממטבע שטבעו חכמים בברכות'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(229)'''|'''ואם ספק בידו אם הזכיר אם לאו'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;ואם ספק בידו אם הזכיר אם '''לא הזכיר'''&quot;. וי&quot;ג &quot;ואם '''ספיקא הוא בידו אם אמר ואם לאו'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(230)'''|'''אמר רבי יוחנן כל שלשים יום חזקה וכו''''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים בהיפך: &quot;אמר רבי יוחנן '''חזקה כל שלשים יום'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(231)'''|'''וה&quot;ה לכל הדברים שצריך להחזיר [בהם]'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;וה&quot;ה לכל הדברים שצריך להחזיר [בהם] הוא הדין&quot;. וברור שהמילים &quot;הוא הדין&quot; האחרונות מיותרות הן. ולכך אפשר שעירוב גרסאות יש כאן, ומי שגורס &quot;הוא הדין&quot; בתחילה, אינו גורס בסוף. ומי שגורס בסוף, גורס בתחילה &lt;big&gt;&quot;&lt;/big&gt;'''וכן''' לכל הדברים וכו'&lt;big&gt;&quot;&lt;/big&gt;.

{{ד&quot;מ|'''(232)'''|'''ובספר הרב יצחק אלפסי ז&quot;ל'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;בספר '''הרב אלפס'''&quot; וי&quot;ג בקיצור &quot;בספר '''הרי&quot;ף'''&quot;. ואף גרסתנו היא פתיחת ראשי התיבות של הקיצור &quot;ריא&quot;ף&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(233)'''|'''ראיתי שפוסק שצריך לומר'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;ראיתי שפוסק לומר&quot; בלא המילה &quot;צריך&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(234)'''|'''ואת שבת קדשך הודעת להם'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;ואת שבת קדשך '''קבעת''' הודעת להם&quot; וברור שמיותר הוא. אך אפשר שעירוב גרסאות יש כאן, שיש גרסא הגורסת ואת שבת קדשך &quot;'''קבעת להם'''&quot; ויש שגורסת &quot;'''הודעת להם'''&quot;. והסגרא המסתברת יותר לענ&quot;ד היא &quot;הודעת להם&quot;, מכיוון שהיא בדומה ללשון הפסוק.

{{ד&quot;מ|'''(235)'''|'''ואת שבת קדשך הודעת להם'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים בהיפוך: &quot;ואת שבת קדשך '''להם הודעת'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(236)'''|'''א&quot;ר אלעזר בר אבינא וכו' שנאמר על הר סיני ירדת וגו''''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;א&quot;ר אלעזר בר אבינא לומר ששקולה כנגד כל המצות&quot; ולא ממשיך מהמילה &quot;שנאמר&quot; עד וגו'. ומ&quot;מ כמו שכתבתי שם בהערה, כפי הנראה עירוב גרסאות יש כאן בכל מקרה, שהלא רבי אמר כבר את אותם דברים קודם לכן.

{{ד&quot;מ|'''(237)'''|'''אמר הקב&quot;ה, אם אתה מעיד על חברך עדות שקר'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;אמר הקב&quot;ה, אם '''אם העדות''' על חברך עדות שקר. ואולי נתכוון לכתוב ״העדת״, או שהוגים זאת הָעֵדוֹתׇ ב-ה' חסרה.

{{ד&quot;מ|'''(238)'''|'''זו מינות'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;זו '''בידוסות'''&quot;, וברור ששיבוש הוא, אלא שאפשר שהשיבוש הזה מבוסס על גרסא אחרת בדברי רבינו. שכפי הנראה בגרסאות כת&quot;י ישנות יותר היית גרסא שגורסת &quot;זו אפיקורסות&quot;, ונשתבשה במהלך השנים ל&quot;בידוסות&quot; מכח ריבוי העתקות.

{{ד&quot;מ|'''(239)'''|'''והאי נמי בכלל עבודה זרה הוא'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;והאי נמי בכלל עבודה אלילים (או עבדות כוכבים)&quot;. וכעין זה בכל מקום שמוזכר עבודה זרה.

{{ד&quot;מ|'''(240)'''|'''אבל רבנן סבירא להו '''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;אבל רבנן '''סברי'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(241)'''|'''ועיקר גאולה היתה ביום כדאמרן לעיל'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;ועיקר גאולה היתה ביום '''כדאמר''' לעיל&quot;, ואינו נראה בעיני.

==='''דף יג.'''===

{{ד&quot;מ|'''(242)'''|'''לפי שהדוב עז יותר וכו''''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &lt;big&gt;&quot;&lt;/big&gt;'''שדוב הוא''' עז יותר וכו'&lt;big&gt;&quot;&lt;/big&gt;, ובלא המילה &quot;לפי&quot; בתחילה.

{{ד&quot;מ|'''(243)'''|'''ובכך מיישב רבי מאי דאמר בריש ע&quot;ז'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;ובכך מישב רבי '''הא דאמרינן''' בריש ע&quot;ז&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(244)'''|'''ובכך מיישב רבי מאי דאמר בריש ע&quot;ז'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;בריש עבודה כוכבים (או אלילים)&quot;. וכן הוא בכל מקום שמזכירים עבודה זרה בדברי רבינו.

{{ד&quot;מ|'''(245)'''|'''והשתא אתי שפיר, לפי שדוב הוא בעל תחבולות'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;והשתא אתי שפיר לפי '''שהדוב''' בעל תחבולות&quot;, ובלא המילה &quot;הוא&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(246)'''|'''ויש מפרשים, דבר קפרא'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;ויש '''לפרש''' דבר קפרא&quot;, ופחות נראה בעיני.


{{ד&quot;מ|'''(247)'''|'''ואידך, לא דמי לאו דנותר דחשיב ניתק לעשה'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;אידך, לא דמי ללאו דנותר שניתק לעשה&quot;, ופחות מתיישב מבחינה הבנתית.

{{ד&quot;מ|'''(248)'''|'''אי סבר לה לדר' אלעזר'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;אי סבר לה '''דר' אלעזר'''&quot; בלא ל' קודם, ופחות מתיישב מבחינה לשונית.

== אודות המהדורה ==
ע&quot;פ דף הויקיפדיה של [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%A9%D7%99%D7%A8%D7%9C%D7%99%D7%90%D7%95%D7%9F רבינו יהודה שירליאון], &lt;big&gt;'''ר&quot;י שִׂירְלֵיאוֹן'''&lt;/big&gt; נולד בשנת ד'תתקכ&quot;ו לבריאה שהיא שנת 1166 למנינם לערך, ונפטר בשנת ד'תתקפ&quot;ד לבריאה שהיא שנת 1224 למנינם לערך. ודבריו כאן הינם בני כ800 שנה. 
ועיין עוד בדף הויקפדיה הנ&quot;ל עליו. 

גרסא זו של תוספות רבינו יהודה שירליאון הוגהה ותוקנה ע&quot;פ כתבי יד, וכן מדפוס ישן המבוסס על כתב יד, ובהתאם ללשון תוספות הרא&quot;ש וספרי בעלי תוס' אחרים שלשונם זהה או דומה לדברי רבינו בהרבה מאוד מהפעמים. וכן מעט מן הסברא. ובכל מצב השתדלנו להביא את גרסאות כתבי היד המקוריות בהערות כדי לצאת ידי חובה על צד שטעינו.

'''מקורות הדברים לתוספות ר&quot;י שירליאון שכאן הם:''' 
# מ-ספר ברכה משולשת שנדפס  בוארשא בשנת תרכ&quot;ג לבריאה על שם &quot;ברכת משולשת&quot; או &quot;ברכה משולשת&quot; כפי  שהרגילים לקרוא לו היום (שהוא נכתב ע&quot;פ כתיב יד מירושלים, שיש אומרים שהוא הכתיב יד שקיים כיום בספריה הלאומית של ישראל). ודברי רבינו הנזכרים שם נכתבו בשם תוס' ר&quot;י החסיד בטעות. 
# וכן ממאמר &quot;השלמת תוס' ר&quot;י למסכת ברכות&quot; שהובאו בירחון &quot;סיני&quot; של מוסד הרב קוק, כרך ל&quot;ז מעמ' פ&quot;ז ואילך שנדפס בשנת תשט&quot;ו לבריאה מדף ב' עד דף ח' (שהוא פיענוח כתיב היד של הספריה היהודית התיאולוגית בניו יורק) שמטרתו להשלים את הדפים החסרים מספר ברכה משולשת.
# וכן מ-ספר תוס' ר&quot;י שירליאון (שהוא פיענוח כתיב יד אוקספורד) הוצאת האקדמיה האמריקנית למדעי היהדות, שנדפס בשנת תשכ&quot;ט ע&quot;י דפוס &quot;יד הרב הרצוג&quot;.
# ובעיקר מכתבי היד של דברי רבינו מאוקספורד, ניו יורק, איטליה, גרמניה וירושלים, שמאוחר יותר מצאתים בספריות דיגיטליות שונות.

----</text>
      <sha1>b5kvdhu22mn538f30b1pwjgmoz4419m</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3016349</id>
      <parentid>3016348</parentid>
      <timestamp>2026-05-14T06:26:18Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Ori0749</username>
        <id>35920</id>
      </contributor>
      <comment>/* דף ז. */</comment>
      <origin>3016349</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="403417" sha1="con2olsru46wj2ea8h9msly5a0d9k83" xml:space="preserve">
 &lt;center&gt;&lt;big&gt;'''&lt;big&gt;&lt;big&gt;מסכת ברכות&lt;/big&gt;&lt;/big&gt;'''&lt;/big&gt;&lt;/center&gt; 


&lt;center&gt;רעיון מוסרי: כל הגמרות מתחילות תמיד מדף ב' ולא בדף א'. למה? 

לומר לך שלא משנה כמה למדת, דע לך שאפי' את דף א' עדיין לא למדת.&lt;/center&gt;


== &lt;center&gt;&lt;big&gt;'''פרק ראשון'''&lt;/big&gt;&lt;/center&gt; ==


== דף ב' ==
===[[ברכות_ב_א|דף ב'''.''']]=== 

'''לצורת הדף [http://www.daf-yomi.com/Dafyomi_Page.aspx?vt=1&amp;massechet=283&amp;amud=3&amp;fs=0 ראה כאן]'''

V++_

'''עד סוף האשמורת הראשונה'''. 
יש לומר, דבהכי פליגי. ר' אליעזר סבר בשכבך [כל זמן שעוסקים]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש. וטעם הגהה זו, כיון שהמילה &quot;'''בשכיבה'''&quot; המובאת כאן בכתה&quot;י השונים (הנראית מיותרת בלא הגהה) נמצאת גם בלשון תוס' הרא&quot;ש, ודברי תוס' הרא&quot;ש על מסכתנו הלא מושתתין על פי רוב על דברי רבינו כמו שניכר בהרבה מדיבוריו. ולכך צ&quot;ל שהיה כתוב בדברי רבינו כפי הכתוב בתוס' הרא&quot;ש, ונשמטו בטעות מילים אלו (שהוספתי) מכתה&quot;י השונים. ותורף דברים אלו יהיה בנין אב לכל מקום שהוגה על ידי מלשון תוס' הרא&quot;ש.}}&lt;/sup&gt; בשכיבה, דומיא דובקומך דלא משמע כולי יומא אלא כל זמן שעוסקים בקימה. ורבן גמליאל סבר האי כמשמעו והאי כמשמעו&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים|(א)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;.
 
'''כל הנאכלים ליום אחד'''. 
בגמ' קאמר &lt;small&gt;{[[ברכות_ט_א|לקמן ט'''.''']]}&lt;/small&gt; ואילו אכילת פסחים לא קתני. פירוש, בכלל הני [דאינן]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ הגהותיו של הרב ניסן זק״ש המגיה על ספר תוספות רבינו יהודה שירליאון (ומעתה כל פעם שאזכיר הגהותיו, אזכירו בתור &quot;המגיה&quot;), ובכת״י השונים חסר. ובהתאם לכך הקפתי האות ד׳ שבתחילת המילה שאחרי כן ע&quot;מ להתאים הלשון למבנה המשפט.}}&lt;/sup&gt; (ד)נאכלים &lt;sup&gt;{{הערה|לא שייך ע&quot;פ מה שהגהנו לפני כן.}}&lt;/sup&gt;(אינו) אלא עד חצות. ואם תאמר אמאי, [דילמא הוי]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש בדף ט' ע&quot;א, בד&quot;ה '''ואילו אכילת פסחים וכו''''. אך בכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''דאי'''&quot;, ואינו מובן לפי עינינו. ואולי התכוון המעתיק לכתוב &quot;'''דא&quot;י'''&quot; (או כל כעין זה) שהוא קיצור אותיות תחילה וסוף של &quot;'''דילמא הוי'''&quot; , ושובש אח&quot;כ מריבוי העתקות.}}&lt;/sup&gt; בכלל הנאכלים ליום אחד וכו', דהכי אמרינן בפסחים &lt;small&gt;{[[פסחים_ע_א|ע'''.''']]}&lt;/small&gt; &lt;sup&gt;{{הערה|לפנינו בפסחים שם כתובה הלשון אחרת, וז&quot;ל הגמ': '''דתניא בן תימא אומר, חגיגה הבאה עם הפסח הרי היא כפסח ואינה נאכלת אלא ליום ולילה וכו'''', וכן הוא ברוב כתה&quot;י הישנים (ובמעט מהם כתוב &quot;ואינה נאכלת אלא ללילה&quot;, ולגרסה זו ליתא לקושית רבינו [&quot;המגיה&quot;]). ואפשר שהיית לפני רבינו גרסא אחרת, או שרבינו גרס כמותנו אלא שכתב את תוכן כוונת הדברים ולא את הלשון הנאמרת שם. וראה עוד בגמ' פסחים דף פט ע&quot;א, שביחס לפסח נאמר שם בלשון &quot;'''דאילו פסח ליום ולילה וכו''''&quot;, וכך היא הגרסא בד&quot;ה שבתוס' שם וברוב כתה&quot;י הישנים (ועל הגמ' הזו מקשים תוס' שם את קושית רבינו שבכאן). ובתוס' שאנץ גרס שם &quot;דאילו פסח '''נאכל''' ליום ולילה&quot;, ושם הקשה קושית רבינו ותירץ אחרת. ע&quot;ש. ולפי הצד שאמרנו שרבינו הביא בדיבור זה את תוכן כוונת הדברים ביחס לפסח אך לא גרס כך בפועל, א&quot;כ מה שאמר בסוף דבריו &quot;'''ולכך אינו חושש אם הזכיר שם יום'''&quot; צ&quot;ל שחוזר על הדברים הנ&quot;ל שנאמרו בדף פ&quot;ט ע&quot;א, דבדברים שנאמרו בדף ע' ע&quot;א לא הוזכר לא יום ולא לילה ביחס לפסח. ועוד אפשר שכוונתו למה שהזכיר יום ביחס לחגיגה הנאכלת עמו ודכוותה גבי פסח, ושפיר מוקמינן ליה אדף ע' ע&quot;א.}}&lt;/sup&gt;מה פסח נאכל ליום ולילה אף חגיגה נאכל[ת]&lt;sup&gt;{{הערה|תוקן ללשון נקיבה, דחגיגה נקיבה היא.}}&lt;/sup&gt; וכו'&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים|(ב)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה להגיה ע&quot;פ הרגל לשון בעלי התוס', וכן הוא בלשון תוס' הרא&quot;ש. אך בכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[ו]יש לומר, דהתם קאמר יום ולילה שעיקר אכילתו בלילה, ולא נקט יום אלא לפי שנשחט ביום. אבל הכא שלא הזכיר כלל לילה, משמע&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(1)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; דלא מיירי כלל בפסח. ועוד דהכא איכא למטעי והתם ליכא למטעי&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים|(ג)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, ולכך אינו חושש אם הזכיר שם יום.

'''נתני דשחרית ברישא'''. 
שעקר [המצוות]&lt;sup&gt;{{הערה|הוגה בהתאם ללשון תוספות הרא&quot;ש (המגיה), אך בכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;שעקר '''מצותה''' ביום&quot;.  ולא נהירא לי, דהלא ק&quot;ש של ערבית עיקרה בלילה ושל שחרית עיקרה ביום, ואין עדיפות לשל יום על פני של לילה. והמשך הדברים שכתב '''ובקרא נמי הקדים וכו'''' אינו נתינת טעם למה שכתב לפני, אלא סיבה נוספת. דאם נאמר שהוא נתינת טעם, היה לו לומר &quot;'''&lt;big&gt;ד&lt;/big&gt;'''בקרא הקדים וכו'&quot;.}}&lt;/sup&gt; ביום. ובקרא נמי הקדים תמיד של שחר לשל בין הערבים &lt;small&gt;{[[במדבר_כח_ד|במדבר כ&quot;ח, ד']]}&lt;/small&gt;. 

'''בשחר מברך שתים לפניה וכו''''. 
בירושלמי &lt;small&gt;{[[ירושלמי_ברכות_א_ה|ברכות פ&quot;א, ה&quot;ה]]}&lt;/small&gt; מפרש טעמא על שם שבע ביום הללתיך &lt;small&gt;{[[תהלים_קיט_קסד|תהילים קי״ט, קס״ד]]}&lt;/small&gt;. ואותה ברכה של ישתבח אחר פסוקי דזימרא נתקנה. וכן [לפניהם]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ הגהות הרב זבולון זק&quot;ש שהגיה על פיענוח כת&quot;י ניו יורק במאמר &quot;השלמת תוס' ר&quot;י למסכת ברכות&quot; (הובא בירחון &quot;סיני&quot; של מוסד הרב קוק כרך ל&quot;ז מעמ' פ&quot;ז ואילך. ומכאן ואילך כל מקום שאזכיר הגהותיו אקראם בשם &quot;הגהות סיני&quot;). וטעם ההגהה, שבכת&quot;י ניו יורק כתוב כאן '''לפני''', ושיער ב-&quot;הגהות סיני&quot; שכנראה היה כתוב: '''לפני'''' (קיצור של '''&quot;לפניהם&quot;''') והושמט הגרש.}}&lt;/sup&gt; ברוך שאמר נתקנה ברכה לפתיחה. אבל פסוקים שלפני יראו עינינו והברכה [לא נתקנו]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;הגהות סיני&quot; ע&quot;פ לשון הסמ&quot;ג עשין מצוה י&quot;ט, ע&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''נתקנה'''&quot; בלבד בלא המילה &quot;'''לא'''&quot; קודם, אך אינו מסתדר לפי עינינו. ואף שבלשון הסמ&quot;ג כתוב &quot;'''לא נתקנה'''&quot; בלשון יחיד, הנראה יותר שיש להגיה אף בלשון הסמ&quot;ג '''&quot;נתקנו&quot;''' בלשון רבים, שהלא מדבר הוא על הפסוקים והברכה יחד שהם רבים.}}&lt;/sup&gt; בימי חכמי התלמוד, [אלא]&lt;sup&gt;{{הערה|כך הנראה לענ&quot;ד, וכן יש שהגיהו זאת על לשון הסמ&quot;ג הנ&quot;ל. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt; לפי שאנו סוברים תפלת ערבית רשות כמו שנפרש {לקמן כז''':''', ד&quot;ה ורב אמר}, &lt;sup&gt;{{הערה|&quot;הגהות סיני&quot;, וכן ניכר מלשון המשפט ומלשון הסמ&quot;ג הנ&quot;ל. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[ו]לפי שבתי כנסיות שלהם [היו אז]&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד להגיה. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן '''&quot;אז היו&quot;''' בהיפוך לשון, ואינו נראה.}}&lt;/sup&gt; רחוקים מבתיהם ולא היו יכולים לאחר עד [אחר]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;הגהות סיני&quot; ע&quot;פ לשון הסמ&quot;ג הנ&quot;ל. ובכתה&quot;י השונים חסר.}}&lt;/sup&gt; תפלת ערבית, תקנו להם אותם פסוקים שיש בהם שמונה עשרה אזכרות כנגד ברכות של שמונה עשרה, והברכה אח&quot;כ לשבח בעלמא. וכיון שנקבעו שוב לא נסתלקו&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים|(ד)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;.

'''והא קמ&quot;לן דכפרה לא מעכבא'''. 
ואם תאמר מאי קמל&quot;ן, משנה שלימה היא בנגעים ומייתי לה בפרק הערל ביבמות &lt;small&gt;{[[יבמות_עד_ב|עד''':''']]}&lt;/small&gt; טבל ועלה אוכל במעשר, העריב שמשו אוכל בתרומה, הביא כפרתו אוכל בקדשים. ואומר רבי&lt;sup&gt;{{הערה|בכת&quot;י ניו יורק ובעוד כת&quot;י אחרים הגרסא כאן היא '''ואומר ר'''' (קיצור של &quot;רבי&quot;), אך בכת&quot;י אוקספורד הגרסא כאן היא '''&quot;ואומר רבינו&quot;'''. והיותר נראה לענ&quot;ד כגרסת כת&quot;י ניו יורק והשאר, דהלא רבינו מדבר כאן בשם רבו המובהק, ודרכם של בעלי התוס' היה לקרוא לרבם המובהק בשם &quot;רבי&quot; סתם. ובלשון &quot;רבינו&quot; לעומת זאת, השתמשו בהזכירם דברי גדולים אחרים שאינם רבותיהם המובהקים. ועיין עוד מה שכתבתי בהערה האחרונה בדיבור זה.}}&lt;/sup&gt;, כיון שאינו מאריך בלשונו, אשמועינן חידוש אגב אורחיה אע&quot;פ ששנוי [במשנה]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;הגהות סיני&quot;. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''במשמ''''&quot; או '''&quot;במשמע&quot;''' תלוי בכת&quot;י, אך ניכר שטעות סופר הוא.}}&lt;/sup&gt; אחרת. וכן בפרק נערה בכתובות &lt;small&gt;{[[כתובות_מח_א|מח'''.''']]/[[כתובות_מח_ב|מח''':''']]}&lt;/small&gt; לעולם היא ברשות האב עד שתכנס לחופה, לאפוקי ממשנה ראשונה וכו'. ואע&quot;פ שהיא משנה שנויה בפרק אע&quot;פ &lt;small&gt;{שם [[כתובות_נז_א|נז'''.''']]/[[כתובות_נז_ב|נז''':''']]}&lt;/small&gt;, [בית דין של אחריהם]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;הגהות סיני&quot; והוא ע&quot;פ גרסת המשנה שם. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''כדי שהם ברשות אביהם'''&quot; בשיבוש.}}&lt;/sup&gt; אמרו עד שתכנס לחופה. וכן יש בריש [יבמות]&lt;sup&gt;{{הערה|בגרסת כתה&quot;י השונים כתוב כאן '''&quot;בריש ב&quot;מ&quot;''', וכן הוא בתוס' הרא&quot;ש בברכה משולשת. אך הנראה שהגרסא הנכונה היית '''יבמות''' ונשתבש, וכך אכן הגיהו בלשון תוס' הרא&quot;ש שם. וטעם הדבר, כיון שאם נאמר שגורסים &quot;בריש ב&quot;מ&quot;, בהכרח פירושו הוא בתחילת פרק &quot;ב' מידות&quot; וכוונתו לסוגיא במנחות בדף צג ע&quot;א. וא&quot;כ קשה, דהלא הוא אינו בראש הפרק אלא בסופו. ועיין עוד במנחות בדף הנ&quot;ל בתוס' ד&quot;ה &quot;'''הכל'''&quot; שדנו שם בנידון דידן, ושם הזכירו את הראיות שהביא רבינו. וכשהזכירו ראיה זו שאנו דנים בה, כתבו זאת בלשון: &quot;'''וכן בריש יבמות'''&quot; בדומה ללשון רבינו, וא&quot;כ מוכח שכך יש לגרוס גם כאן. וע&quot;ש בתוס' הנ&quot;ל בביאור הראיה מריש יבמות.}}&lt;/sup&gt; &lt;small&gt;{[[יבמות_ג_א|ג'''.''']]}&lt;/small&gt; כדפי' בתוספות. מ&quot;ר&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot; פירש זאת בתור '''&quot;מפי רבי&quot;'''. וכן מצינו בברכות דף נא''':''' בתוס' ד&quot;ה &quot;והלכתא בכולהו&quot;, את הלשון: '''מפי רבי משה הלברט'''. וכפי שאמרתי לעיל שכשמשתמשים בעלי התוס' בלשון זו, בדרך כלל מתייחסת היא לרבם המבוהק. וכשמדברים על שאר גדולים שאינם רבותיהם המובהקים, מתייחסים אליהם בעלי התוס' בדרך כלל בתור &quot;רבינו פלוני בן פלוני&quot; או &quot;רבינו פלוני אלמוני&quot;, אלא א&quot;כ יש להם שם מיוחד כעין &quot;השר מקוצי&quot; שאז מזכירים אותו בשמו המיוחד לו. והכוונה כאן בדברי רבינו היא, לרבינו יצחק הזקן (אחיינו ותלמידו של רבינו תם) ששמו מוזכר בתוס' שבדף בתור &quot;ר&quot;י&quot; בקיצור. והוא היה דודו ורבו המובהק של רבינו.}}&lt;/sup&gt;.

'''ממאי דהאי ובא השמש ביאת שמשו הוא'''. 
פירש רש&quot;י ביאת שמשו, שקיעת החמה&lt;sup&gt;{{הערה|לפנינו ברש&quot;י חסר, וקיים הוא בדפוס שונצינו-פיזרו עם עוד כמה דיבורים החסרים לפנינו. וכפי הנראה הושמטו בטעות בדפוסים מאוחרים (המגיה).}}&lt;/sup&gt;. דילמא ביאת אורו הוא, שיאור&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(2)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; יום השמיני ויטהר האיש בהבאת קרבנותיו. ואין נראה לרבינו שמואל דהוי ביאת אורו זריחת השמש, שלא מצינו ביאה אלא לשון&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(3)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; שקיעה, דכתיב כי בא השמש &lt;small&gt;{[[בראשית_כח_יא|בראשית כ&quot;ח, י&quot;א]]}&lt;/small&gt;, עד בא השמש &lt;small&gt;{[[שמות_כב_כה|שמות כ&quot;ב כ&quot;ה]]}&lt;/small&gt;, ובלשון זריחה הוא אומר השמש יצא על הארץ &lt;small&gt;{[[בראשית_יט_כג|בראשית י&quot;ט, כ&quot;ג]]}&lt;/small&gt;. &lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(4)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;ועוד, לבני מערבא דפשטי &lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot; ע&quot;פ לשון תוספות הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן '''&quot;די ברייתא&quot;''' בשיבוש, או &quot;'''ברייתא'''&quot; בלא מ' בתחילה, תלוי בכת&quot;י.}}&lt;/sup&gt;[מ]ברייתא דלאו ביאת אורו הוא אלא ביאת שמשו דהיינו טהר יומא, ממתניתין משמע הכי, דקתני משעה שהכהנים נכנסים לאכול בתרומתן דהיינו ערבית. ע&quot;כ פירש רבינו שמואל, ממאי דהאי ובא השמש ביאת שמשו הוא שנשקעה כל השמש ברקיע לגמרי, [ומאי וטהר טהר יומא דהיינו צאת הכוכבים]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot; ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש, ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt; דנטהר ב[ו]&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן '''&quot;בא&quot;''', ואינו מובן.}}&lt;/sup&gt; שמשו. דילמא ביאת אורו הוא, תחילת שקיעתו של שמש שנכנס ברקיע ואין למטה אלא צל, והוא תחילת כניסתו ברקיע, ועדיין יש לו שהות חמשה מילין &lt;small&gt;{[[פסחים_צג_ב|פסחים צג''':''']]}&lt;/small&gt; עד שיהיה כולו ברקיע [ויגיע]&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד או כל כעין זה כיון שהלשון מרגשת חסרה, אך המגיהים הגיהו אחרת ולא נראה בעיני. ובכתה&quot;י השונים אינו, ועיין עוד בהערה הבאה.}}&lt;/sup&gt; צאת הכוכבים&lt;sup&gt;{{הערה|הוסיף &quot;המגיה&quot;, שאפשר שהמילים &quot;'''צאת הכוכבים'''&quot; שבכאן הם בעצם תוספת מאוחרת שנשתרבבה לתוך דברי רבינו, שהלא אינם קיימים בלשון תוס' הרא&quot;ש שדבריו מושתתים על דברי רבינו.}}&lt;/sup&gt;. ומאי וטהר טהר גברא, כדאשכחן קרא[י]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;הגהות סיני&quot;, והוא ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt; טובא וטמא עד הערב וטהר &lt;small&gt;{[[ויקרא_יז_טו|ויקרא י&quot;ז, ט&quot;ו]]}&lt;/small&gt;. ומשני, '''אם כן לימא קרא ויטהר'''. אע&quot;ג דבדוכתי טובא כתיב ורחץ בשרו במים וטהר &lt;small&gt;{[[ויקרא_טו_יג|ויקרא ט&quot;ו, י&quot;ג]]}&lt;/small&gt;, האי דאיכא למטעי הוה ליה למכתב ויטהר. והשתא פשטינן שפיר במערבא מברייתא דצאת הכוכבים [דטהר]&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד לגרוס כאן, כיוון שהלשון '''&quot;דהיינו טהר יומא&quot;''' כמו שהיא מרגשת חסרה ביחס למבנה המשפט. ובהתאם להגהתי, הקפתי את האות ד' שבמילה שאחר כך בכדי להתאים הלשון למבנה המשפט. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt; (ד)היינו טהר יומא. ואע&quot;ג דביאת אורו משמע כיסוי הגלגל, מ&quot;מ ביאת שמש דקרא היינו שקיעת השמש לגמרי. ובערוך &lt;small&gt;{[[ספר_הערוך/אות_א#אר(1)|ערך אֹר (אור א')]]}&lt;/small&gt; פירש כפירוש רבינו שמואל [אלא]&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד להגיה. ובגרסת כתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''אך'''&quot;, ואינו נראה.}}&lt;/sup&gt; שמהפך הגירסא, שגורס&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(5)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; ביאת אורו במקום ביאת שמשו&lt;sup&gt;{{הערה|והיא גרסת הגאונים (המגיה).}}&lt;/sup&gt;.
----

===ביאורים===
 '''א.''' כתב הכסף משנה על הרמב&quot;ם בהלכות ק&quot;ש פ&quot;א הי&quot;ג, שיש שואלין מדוע לרבן גמליאל יש שינוי בדרשת הפסוקים. שבשכבך משמע כל זמן ששוכבים במיטתם דהיינו כל הלילה, ולעומת זאת ובקומך מפרש שהכוונה רק בשעה שעוסקים בקימה, ולא כל זמן שהם בתקומה דהיינו כל היום. והמג&quot;א והט&quot;ז בשולחן ערוך או&quot;ח סימן נ&quot;ח סעיף ו' מתרצים על כך, שאמנם בשכבך משמע כל זמן שהוא שוכב במיטתו, מפני שכל זמן שהוא שוכב שפיר קרינן בה בשכבך. אבל ובקומך קרינן רק בזמן שעוסק בקימה בפועל, משום דאחרי כן הוא הולך או יושב או עומד, ואינו נמצא בפעולת קימה ממטתו יותר. (ע&quot;כ תוכן דבריהם). וכך נראה שהיא שיטת רבינו והרא&quot;ש בדעת רבן גמליאל. ור' אליעזר מודה לרבן גמליאל שכך פירוש הדברים, אלא שמבקרה זה כיון שהוקש בשכבך ל-ובקומך לכך הוגבל זמן &quot;בשכבך&quot; לזמן שעוסקים בשכיבה בלבד דומיא דובקומך.
----
 '''ב.''' עתה בקושיא מבין רבינו שהסיבה שהבינה הגמ' שאין פסח כלול בכלל כל הנאכלים ליום אחד, הוא מפני שאין הפסח נאכל ליום אחד אפי' למ&quot;ד שנאכל כל הלילה, כיון שאינו נאכל ביום כלל אלא רק נשחט בו, ולערב הוא דנאכל. ועל זה הקשה, מדוע אי אפשר להבין שפסח כלול מדברי המשנה, הלא בברייתא שהשוותה ביו פסח לחגיגה הנאכלת עמו, נקטה הברייתא שהחגיגה נאכלת ליום ולילה כדין הפסח, אע&quot;פ שהפסח עצמו אינו נאכל ביום אלא רק נשחט בו. אלמא לא קפיד התנא לומר על הפסח שנאכל ליום אחד אע&quot;פ שאינו נכון, ומדוע א&quot;כ לא נאמר זאת אף על משנתנו?
----
 '''ג.''' נראה לבאר כוונת רבינו בזה ע&quot;פ התוס' בפסחים {פט.}. שרצונו לומר, שאפי' אם נאמר שאינו משנה לעניין זה אם כתב או לא כתב לילה בדבריו, ולכן ע&quot;פ זה אפשר להניח שפסח כלול בדברי המשנה, אעפ&quot;כ עדיין אי אפשר לומר שפסח כלול בדברי המשנה. כיוון שבמידה והיתה כוונת המשנה גם לפסח וכדעת ר' עקיבא הסובר שנאכל הפסח כל הלילה, א&quot;כ היה על המשנה לכתוב זאת במפורש ע&quot;מ לבאר לנו שאינה סוברת כהמשנה באיזהו מקומן הסוברת שפסח נאכל עד חצות. ומכיוון שלא כתבה משנתנו במפורש בכדי להוציא משיטת משנת איזהו מקומן, אנו מסיקים מכך שבודאי סוברת היא כדעת המשנה של איזהו מקומן, וגם לשיטתה אכילת הפסח עד חצות. ואלו הם למעשה תמצית כוונת דברי רבינו. ועפ&quot;ז נפרש עתה את דבריו הכתובים כאן: דהיינו שכיוון '''&quot; שאצלנו יש מקום לטעות&quot;''' ולומר שסוברת משנתנו שפסח נאכל עד חצות כשיטת משנת איזהו מקומן, לכך היה עליה לפרש לנו אחרת אם אינה סוברת כך. ולכך כיוון שלמעשה לא פירשה משנתנו אחרת, בהכרח שבאמת אין פסח כלול בדבריה, ובאמת סוברת היא שפסח נאכל עד חצות כהמשנה באיזהו מקומן. אבל שם בברייתא בפסחים {ע.} שהברייתא רק משווה את דיני חגיגה הנאכלת עם הפסח לדיני קרבן הפסח, '''&quot;אין שם מקום לטעות&quot;''' ולחשוב שיאכל הפסח עד חצות או עד עלות השחר אם לא תפרש זאת הברייתא. וזאת מכיוון שאין אנו עוסקים שם בדיני הפסח, אלא בדיני החגיגה הנאכלת עם הפסח. שהלא כל עיסוק הברייתא שם היא להשוות את דיני החגיגה הנאכלת עם הפסח לדיני הפסח עצמו שנאכלת עמו, ללמד שדינם שווה מבלי לדקדק בעד מתי בלילה נאכלת. ולכן אפשר שסוברת הברייתא שם שהפסח נאכל עד חצות או לחלופין עד עלות השחר, ואין שום הכרח לכאן או לכאן מלשונה, שהלא אין זה עיקר עיסוקה. ומימלא '''&quot;אין הברייתא שם חוששת להזכיר יום בדבריה&quot;''' אע&quot;פ שאין הפסח נאכל ביום בפועל. וזאת מכיוון שאין הדקדוק שם על זמני אכילת הפסח, אלא על זמני אכילת קרבן חגיגה שבאופן ההוא בחגיגה הנאכלת עם הפסח, הוגבל זמן אכילתה של החגיגה ליום ולילה כנגד זמני שחיטת ואכילת הפסח, ואע&quot;פ שבדרך כלל נאכלת החגיגה לשני ימים ולילה אחד. ולכן כתבה הברייתא &quot;יום&quot; בהתייחסות לקרבן החגיגה שאכן נאכל ביום כיון שזהו דינו, והוא עיקר עניינה של הברייתא שם.
----
 '''ד.''' '''עניין ראשון:''' יוצא לפי דעת רבינו שטעם תיקון ברכת יראו עינינו היא בכדי להחליף את תפילת העמידה של ערבית, ולא היו מתפללים עמידה כלל אלא הולכים לביתם אחר אמירת יראו עינינו. ויכלו לעשות זאת ע&quot;י צירוף שתי טעמים שהם: '''א.''' שתפילת ערבית רשות. '''וב.''' שלא יכלו אז להתעכב בבתי הכנסת מחוץ לעיר מפני הסכנה. וכך היא שיטת הרא&quot;ש בתוספותיו דף ד''':''', ובפסקיו סימן ה' ובעוד ראשונים. ומוסיף רבינו שכיון שנקבעו אז פסוקים וברכה זו, אף שכיום בתי הכנסיות בתוך העיר ואין חשש סכנה שמשום כך חזרו להתפלל עמידה של ערבית וקבעוה חובה, אעפ&quot;כ לא נתבטלה התקנה וממשיכים לומר יראו עינינו קודם שמונה עשרה של ערבית. אך דעת התוס' שבדף ודעת תוס' רבנו פרץ, שאכן היו מתפללים ערבית גם אז. וסיבת תקנת ברכה זו, היא בכדי להמתין למאחרים שלא ישארו לבד בסיום התפילה מפני הסכנה. (המגיה. וע&quot;ש עוד בדבריו והמקורות.)
 '''עניין שני:''' רבינו לא ביאר מתי נתקנה ברכת יראו עינינו (אלא רק מאיזה טעם נתקנה), וישנם בזה כמה דעות בגאונים ובראשונים. ומכל מקום נראה שמוסכם אצל כולם שתקנה זו נעשתה אחר חתימת התלמוד בזמן תקופת הסבוראים - גאונים, כיון שבזמן הגאונים כבר היית קיימת ודנו עליה.
----
&lt;references /&gt;
----

===[[ברכות_ב_ב|דף ב''':''']]=== 

V++_

'''לצורת הדף [http://www.daf-yomi.com/Dafyomi_Page.aspx?vt=1&amp;massechet=283&amp;amud=4&amp;fs=0 ראה כאן]'''


'''משעה שעני נכנס לאכול פתו במלח עד &lt;sup&gt;{{שוליים|'''(6ב)'''}}&lt;/sup&gt; שעומד ליפטר מתוך הסעודה'''.
ואם תאמר והעני מתי יקרא ק&quot;ש&lt;sup&gt;{{הערה|דאינו יכול לאכול קודם ק&quot;ש כפי שאמרה הגמ' בדף ד''':''' שהזכיר רבינו בסוף דבריו בדיבור זה (התוס' שבדף). וכן קשה הדבר למ&quot;ד משעה שבני אדם נכנסין להסב (תוס' הרא&quot;ש).}}&lt;/sup&gt;, וכי בעניים נכרים&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(7ב)'''}}&lt;/sup&gt; [יהיב]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;הגהות סיני&quot; והוא ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש, וכעין זה ברשב&quot;א. ובכתה&quot;י השונים של רבינו כתוב &quot;'''איכא'''&quot;.}}&lt;/sup&gt; שיעורא למילתיה. &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד ע&quot;פ הרגל לשון בעלי התוס', וכן הוא בלשון תוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[ו]יש לומר, שיקרא ויתפלל בשעה שיכינו לו סעודתו. ורבינו חננאל גריס עד שעה שעומד לישן&lt;sup&gt;{{הערה|כך נמצא לפנינו בגמ' כת&quot;י פירנצה-לורנציאנה. ובכת&quot;י פריס כתוב עד שעה שעומד לישן וליפטר מתוך הסעודה, וכנראה הוא תוצאה של עירוב גרסאות (המגיה). ופירוש הר&quot;ח על ברכות לא זכינו לו אלא רק מעט מזער.}}&lt;/sup&gt;, ומשמע [לגירסתו]&lt;sup&gt;{{הערה|כך הוא בלשון תוס' הרא&quot;ש, וכך נראה דצ&quot;ל גם כאן. ובכתה&quot;י השונים כתוב '''לפי'''' (לפירושו), אך אין נראית לי גרסת כת&quot;י זו נכונה, כיון דאין זה פירושו של ר&quot;ח אלא גרסתו.}}&lt;/sup&gt; שיתפלל ויקרא ק&quot;ש קודם שילך לישן אחר אכילתו. ואין נראה, דהא אמרינן &lt;small&gt;{[[ברכות_ד_ב|לקמן ד''':''']]}&lt;/small&gt; אדם בא מן השדה בערב [וכו']&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot; בהתאם ללשון תוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt; וקורא ק&quot;ש ומתפלל ואוכל פתו ומברך. 

'''ואע&quot;פ שאין ראיה לדבר זכר לדבר וכו''''.
ואם תאמר, והא ראיה גדולה היא ומפקינן מינה במגילה &lt;small&gt;{[[מגילה_כ_ב|כ''':''']]}&lt;/small&gt; שמצאת&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(8ב)'''}}&lt;/sup&gt; הכוכבים עד עמוד השחר לילה [גמור הוא]&lt;sup&gt;{{הערה|בגרסת כתה&quot;י השונים כתוב כאן '''&quot;גמורה היא&quot;''' בלשון נקבה. אך הנראה שצריך לגרוס בלשון זכר, שהלא לילה זכר הוא. לכך הגהתי זאת כאן ובעוד שני מקומות בדיבור זה.}}&lt;/sup&gt; לענין כל דבר שמצותו בלילה. &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד ע&quot;פ הרגל לשון בעלי התוס', וכן הדין בשאר המקומות בדיבור זה. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[ו]יש לומר, דודאי לילה [גמור הוא]&lt;sup&gt;{{הערה|תוקן ללשון זכר כדלעיל. ובגרסת כתה&quot;י השונים כתוב כאן '''&quot;גמורה היא&quot;''' בלשון נקבה וכדלעיל.}}&lt;/sup&gt;, אבל לענין שכיבה שתהא זמנה באותה שעה אינו כי אם זכר. ואם תאמר, כיון דקיימא לן דצאת הכוכבים לילה גמור [הוא]&lt;sup&gt;{{הערה|כצ&quot;ל וכנ&quot;ל, ובכתה&quot;י השונים כתוב &quot;גמור '''היא'''&quot;. והשיבוש ברור, שמצד אחד נקט &quot;גמור&quot; בלשון זכר ומצד שני נקט &quot;היא&quot; בלשון נקיבה.}}&lt;/sup&gt;, [ואמרינן]&lt;sup&gt;{{הערה|כצ&quot;ל לענ&quot;ד, וכן הוא בתוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים כתוב &quot;אני&quot;, וכנראה שהכוונה היית ל-'''אמ'''' (קיצור של &quot;אמרינן&quot;) ונשתבש מריבוי העתקות.}}&lt;/sup&gt; בשלהי במה מדליקין &lt;small&gt;{[[שבת_לה_ב|לקמן לה''':''']]}&lt;/small&gt; כוכב אחד יום, שנים בין השמשות, שלשה לילה. אם כן, למה נחלקו שם &lt;small&gt;{[[שבת_לד_ב|לקמן לד''':''']]}&lt;/small&gt; התנאים בשיעור בין השמשות, ניחזי אנן למנין צאת הכוכבים. [ו]יש לומר, שאין אנו בקיאים בשיעור הכוכבים, כדאמרינן התם &lt;small&gt;{[[שבת_לה_ב|שם]]}&lt;/small&gt; לא כוכבים גדולים הנראים [ביום]&lt;sup&gt;{{הערה|כן הוא בלשון תוס' הרא&quot;ש ובגמ' שלפנינו, וכן הוא בגרסת התוס' שבדף בשבת לה'''.''' בד&quot;ה &quot;תרי תילתי מיל&quot;. ובכתה&quot;י השונים כתוב '''&quot;בלילה&quot;''', והשיבוש ברור.}}&lt;/sup&gt;, ולא קטנים הנראים [בלילה]&lt;sup&gt;{{הערה|כנ&quot;ל בהערה הקודמת. ובכתה&quot;י השונים כתוב '''&quot;ביום&quot;''' בשיבוש.}}&lt;/sup&gt;, אלא בינוניים. ואם תאמר, ולמה לא נחלקו כמו כן בעמוד השחר &lt;sup&gt;{{הערה|&quot;הגהות סיני&quot; והוא ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים כתוב &quot;'''או יתנו'''&quot; בשיבוש.}}&lt;/sup&gt;[ו]יתנו בו זמן מתי הוא. [ו]יש לומר, שזמנו קבוע (ידוע)&lt;sup&gt;{{הערה|מילה זו אינה בלשון תוס' הרא&quot;ש, וכן ניכר שמיותרת היא. &quot;והמגיה&quot; טוען שאפשר שהיא פירוש מאוחר למילה &quot;קבוע&quot; שנשתרבב בטעות ללשון כתה&quot;י השונים.}}&lt;/sup&gt;, כמו שמפרש&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(9ב)'''}}&lt;/sup&gt; בירושלמי בפרק קמא דברכות &lt;small&gt;{[[ירושלמי_ברכות_א_א|הלכה א']]}&lt;/small&gt;. מפי רבי.

'''ר' אחאי&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(10ב)'''}}&lt;/sup&gt; ואמרי לה ר' אחא &lt;sup&gt;{{הערה|נראה שיש להוסיף פה את המילה &quot;'''אומר'''&quot;. וכך הוא בגמ' לפנינו, ובכל הדפוסים ישנים וכתה&quot;י שראיתי.}}&lt;/sup&gt; משעה שרוב בני אדם נכנסים להסב'''.
פרש רש&quot;י לשון אחר, בערבי שבתות. מיהו, למאי דמסקינן דעני וכהן לאו חד שיעורא הוא, (היה)&lt;sup&gt;{{הערה|בלשון תוס' הרא&quot;ש כתוב '''&quot;משמע דהדר&quot;''' בלא המילים '''&quot;היה&quot;''' '''&quot;ואז&quot;''', ועל פי זה הקפתי המילים בסוגרים עגולות אך לא הסרתים. וכן ניכר שמיותרים הם.}}&lt;/sup&gt; משמע (אז)&lt;sup&gt;{{הערה|עיין הערה קודמת.}}&lt;/sup&gt; דהדר למאי דאמרינן מעיקרא דעני &lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot; ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים כתוב '''&quot;כבני&quot;''' או '''&quot;בבני&quot;''' בשיבוש תלוי בכת&quot;י.}}&lt;/sup&gt;[ו]בני אדם בערבי שבתות חד שעורא הוא. ואם כן קשה, &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד להשמיט את ה-'''&lt;big&gt;ו&lt;/big&gt;'''', כי לפי עיניינו הוא המשך המילים &quot;'''ואם כן קשה, למה וכו''''&quot; ולא מתחיל קושיה אחרת.}}&lt;/sup&gt;(ו)למה אין מקשה ר' אחא היינו [רבי חנינא]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot; בהתאם לדברי ר' חנינא בגמ' לפנינו, וברור. ובכתה&quot;י השונים חסר.}}&lt;/sup&gt; דאמר משעה שעני נכנס לאכול פתו במלח. ולפי זה יש לנו לפרש בלשון אחר, דבחול מיירי&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(11ב)'''}}&lt;/sup&gt;. אי נמי, נפרש דיאמר דעני ובני אדם לאו חד שעורא הוא, אך היה לו להקשות ולתרץ כן. ואם תאמר, אם עני ובני אדם לאו חד שיעורא הוא, למה לא שאל התלמוד&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(12ב)'''}}&lt;/sup&gt; הי מינייהו מאוחר. &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד ע&quot;פ הרגל לשון בעלי התוס'. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[ו]יש לומר, דפשיטא ליה כיון דעני אחר צאת הכוכבים דשל בני אדם מוקדם, שממהרים לאכול פתן בערבי שבתות קודם צאת הכוכבים מטעם שהכל מוכן להם, וממהרים פן יכלו הנרות. 

'''ר' חנינא היינו ר' אליעזר'''.
&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[תימה, ו]לימא דשני שיעורי[ם]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;הגהות סיני&quot; ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים כתוב &quot;'''דשאני שיעוריה'''&quot; או &quot;דשני '''שיעוריה'''&quot; תלוי בכת&quot;י.}}&lt;/sup&gt; הם, עני וקדוש היום. &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד ע&quot;פ הרגל לשון בעלי התוס', וכן הוא בתוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[ו]יש לומר דלא מסתבר ליה לחלק כל כך בשעורי זמן שכיבה דקודם צאת הכוכבים.
----
&lt;references /&gt;

== דף ג' ==
===[[ברכות_ג_א|דף ג'''.''']]===

V++_

'''לצורת הדף [http://www.daf-yomi.com/Dafyomi_Page.aspx?vt=1&amp;massechet=283&amp;amud=5&amp;fs=0 ראה כאן]'''


'''תרי תנאי ואליבא דר' מאיר'''.
ואם תאמר, אמאי&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(13ב)'''}}&lt;/sup&gt; לא משני דאידי ואידי חד שעורא הוא. &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד ע&quot;פ הרגל לשון בעלי התוס', וכן הוא בתוס' הרא&quot;ש. אך בכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[ו]יש לומר, דלא מסתבר ליה למימר דרוב בני אדם ממהרין לאכול כל כך בערבי שבתות בזמן שהכהנים [טובלים]&lt;sup&gt;{{הערה|בכתה&quot;י השונים כתוב &quot;'''אוכלים'''&quot;, אך בהכרח שהגרסא כאן היא &quot;'''טובלים'''&quot;, וכן הוא בתוס' שבדף ובתוס' הרא&quot;ש. וגרסת כתה&quot;י השונים טעות סופר היא.}}&lt;/sup&gt; שהוא מבעוד יום. אי נמי אי הוי טעם אמת דעני ובני אדם חד שיעורא הוא, א&quot;כ הוי אחר צאת הכוכבים כיון דשיעור דעני&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(14ב)'''}}&lt;/sup&gt; מאוחר. ועוד לספרים דגרסי&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(15ב)'''}}&lt;/sup&gt; בדרבי אחא בשעה שבני אדם נכנסים להסב בערבי שבתות&lt;sup&gt;{{הערה|כך נמצא בגרסת התלמוד הבבלי כת&quot;י פירנצה-לורנציאנה (המגיה).}}&lt;/sup&gt; לא היה יכול לומר כן, דאם כן ר' מאיר היינו ר' אחא. מפי רבי.  

&lt;sup&gt;{{הערה|דיבור זה מובא בכתה&quot;י השונים לקמן בדף ג' ע&quot;ב אחר ד&quot;ה &quot;ראש האשמורת התיכונה&quot;, והצגתיו במקומו הראוי לו. וכן הוא סדר הדיבורים בתוס' הרא&quot;ש.}}&lt;/sup&gt; ['''כי''']&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot; ע&quot;פ לשון תוספות הרא&quot;ש. אך בכתה&quot;י השונים כתוב כאן '''&lt;big&gt;פי'&lt;/big&gt;''' בשיבוש.}}&lt;/sup&gt; '''קא תשיב משמרה ראשונה בסופה'''&lt;sup&gt;{{הערה|גרסת בעלי התוס' כאן היית שונה מהגרסא שלפנינו, וגרסתם כעין: '''כי קא חשיב משמרה ראשונה בסופה ואמצע דאמצעיתא''' (או דמציעתא) '''ותחילת אחרונה''' (ע&quot;פ כת&quot;י פירנצה-לורנציאנה של הגמ'. &quot;המגיה&quot;).}}&lt;/sup&gt;. (כן)&lt;sup&gt;{{הערה|נראה מיותר, וכן אינו בלשון תוס' הרא&quot;ש. &quot;והמגיה&quot; טוען דשמא היה כתוב '''&lt;big&gt;כו'&lt;/big&gt;''' ונשתבש.}}&lt;/sup&gt; ראיתי כתוב בספר ר' יהודה בן&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(16ב)'''}}&lt;/sup&gt; ברזילי, דתנן בפ&quot;ק דיומא &lt;small&gt;{[[יומא_כ_א|כ'''.''']]}&lt;/small&gt; בכל יום תורמין את המזבח מקרות הגבר [או]&lt;sup&gt;{{הערה|כך היא גרסת המשנה בגמ' הבבלית של יומא ובעוד מקומות, וכן הוא בתוספות הרא&quot;ש (המגיה).}}&lt;/sup&gt; בסמוך לו בין מלפניו בין מלאחריו&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(17ב)'''}}&lt;/sup&gt;, ביום הכפורים מחצות, ברגלים מאשמורת&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(18ב)'''}}&lt;/sup&gt; הראשונה&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(19ב)'''}}&lt;/sup&gt;. וכשיזכור הקב&quot;ה אותן ג' עבודות שהיו בסוף משמרה ראשונה, ובחצות לילה ובתחילת אחרונה&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון#ביאורים_2|(א)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, כביכול אין שמחה לפניו. ויהיב בהו תנא סימנא שיהא אדם מצר ודואג כמו שהקב&quot;ה דואג באותן שעות. וגם ראוי באותה שעה להפיל תחינה על חרבן הבית, שנאמר קומי רוני בלילה &lt;small&gt;{[[איכה_ב_יט|איכה ב', י&quot;ט]]}&lt;/small&gt;. 

&lt;sup&gt;{{הערה|דיבור זה מובא בכתה&quot;י השונים לקמן בדף ו' ע&quot;ב בתוך ד&quot;ה '''&quot;אגרא דבי טמיא&quot;''' בשיבוש, והצגתיו במקומו הראוי לו.}}&lt;/sup&gt; '''למאן דגני בבית אפל'''.
ואם תאמר, והלא ר' אליעזר לית ל[יה]&lt;sup&gt;{{הערה|בכתה&quot;י השונים כתוב כאן '''&quot;לו&quot;''' (או &quot;'''לן'''&quot; בשיבוש תלוי בכת&quot;י), והגהתי הדבר לפי הנראה לענ&quot;ד ע&quot;פ הרגל הלשון בכל מקום. ועוד, שהתוס' מדברים במשפט זה בארמית ו-&quot;'''לו'''&quot; הוא בעברית ואינו מזדווג נכון.}}&lt;/sup&gt; לקמן &lt;small&gt;{[[ברכות_ט_ב|ט''':''']]}&lt;/small&gt; ק&quot;ש בעמוד השחר [מיד]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot;. ובכתה&quot;י השונים כתוב &quot;'''מאי'''&quot;, ואינו מובן.}}&lt;/sup&gt;, אלא עד שיכיר בין תכלת לכרתי&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(20ב)'''}}&lt;/sup&gt;. &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד ע&quot;פ הרגל לשון בעלי התוס', וכן הוא בלשון התוס' שבדף. אך בכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[ו]יש לומר, כשידע מתי יעלה עמוד השחר, אז יוכל לכוין לאותו שיעור. מפי רבי.

&lt;sup&gt;{{הערה|דיבור זה מובא בכתה&quot;י השונים אחר הדיבור שאחריו, והצגתיו במקומו הראוי לו. וכן הוא בסדר הדיבורים בתוס' הרא&quot;ש.}}&lt;/sup&gt; '''אוי לי שהחרבתי את ביתי'''.
כלומר, הרבה יש לי להתאונן ולהצטער על זאת&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(21ב)'''}}&lt;/sup&gt;. ואית דלא גרסי לי(ה)&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot;. ורצונו לומר שאינם גורסים &quot;'''אוי לי'''&quot; אלא רק &quot;'''אוי שהחרבתי'''&quot;, מפני שאין ראוי לומר לשון &quot;אוי לי&quot; כלפי הקב&quot;ה. ואכן בכמה כת&quot;י ישנים של הגמ' הגרסא היא &quot;אוי שהחרבתי&quot; (דברי). ועיין בתוס' הרא&quot;ש ליישוב נוסף לגרסת &quot;אוי לי&quot;.}}&lt;/sup&gt;. ולא גרסי נמי לקמן [אוי לאב]&lt;sup&gt;{{הערה|בכתה&quot;י השונים חסר, והוגה ע&quot;פ לשון תוספות הרא&quot;ש (המגיה). ובכמה כת&quot;י ישנים של הגמ' הגרסא היא &quot;אוי '''&lt;big&gt;לו&lt;/big&gt;''' לאב&quot;.}}&lt;/sup&gt;, אלא גרסי אוי שהגלה את בניו, כלומר אוי לרשעים. מיהו, אתי שפיר [כדפרישית]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot;. ובכתה&quot;י השונים כתוב &quot;'''כדפרש&quot;י'''&quot;. והשערת המגיה שהיה כתוב '''כדפרשי'''' שהוא קיצור של &quot;כדפרישית&quot;, ונשתבש.}}&lt;/sup&gt;.

'''היה לך להתפלל תפלה קצרה'''.
תימה, דהא [תפילה קצרה]&lt;sup&gt;{{הערה|הובא בסוף המשפט, איך היותר נראה שזהו מקומו ובטעות השתרבב לסוף המשפט.}}&lt;/sup&gt; גבי גדודי חיה ולסטים תנן &lt;sup&gt;{{הערה|בהתאם להגהה שהגהתי קודם לכן נראה שיש להוסיף פה את המילה &quot;'''לה'''&quot; לתיקון הלשון, שיהיה כתוב &quot;גבי גדודי חיה ולסטים תנן '''&lt;big&gt;לה&lt;/big&gt;''' לקמן&quot;.}}&lt;/sup&gt; לקמן בפרק תפלת השחר &lt;small&gt;{[[ברכות_כט_ב|כ&quot;ט''':''']]}&lt;/small&gt; (תפלה קצרה)&lt;sup&gt;{{הערה|עיין בהערה הראשונה בדיבור זה.}}&lt;/sup&gt; ולא בדרך שלא במקום סכנה, וכאן בדרבי יוסי לא הייתה סכנה. ואי &lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש, וכך נראה לענ&quot;ד דצ&quot;ל גם כאן.}}&lt;/sup&gt;[ב]הביננו [מיירי]&lt;sup&gt;{{הערה|כנ&quot;ל בהערה קודמת.}}&lt;/sup&gt;, לא אשכחנא דקרי לה לקמן &lt;small&gt;{[[ברכות_כט_א|כ&quot;ט'''.''']]}&lt;/small&gt; תפילה קצרה אלא &lt;sup&gt;{{שוליים|'''(22ב)'''}}&lt;/sup&gt; מעין שמנה עשרה. &lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''ואדרבה'''&quot;.}}&lt;/sup&gt;[ועוד] , &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד נכון להגיה בהתאם ללשון המשפט, אך בכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[ד]קאמר&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(23ב)'''}}&lt;/sup&gt; לקמן &lt;small&gt;{[[ברכות_ל_א|ל'''.''']]}&lt;/small&gt; מאי איכא בין הביננו לתפילה קצרה, [מכלל דהביננו לא מקרי תפילה קצרה]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot; ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש, ובכתה&quot;י השונים אינו. ושיער המגיה, שכנראה מחמת כפילות המילים הדומות &quot;תפילה קצרה, תפילה קצרה&quot; שבסוף כל משפט, הושמט בטעות חלק זה מדברי רבינו, ונראה.}}&lt;/sup&gt;. ועוד, מנא [לן]&lt;sup&gt;{{הערה|המגיה. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt; דגבי דרך דמישתרי הביננו יותר&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(24ב)'''}}&lt;/sup&gt;. דאיכא מאן דאמר לקמן &lt;small&gt;{[[ברכות_כח_ב|כ&quot;ח''':''']]}&lt;/small&gt; בכל יום מתפלל אדם הביננו&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון#ביאורים_2|(ב)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, ולאביי דלייט עלה לקמן &lt;small&gt;{[[ברכות_כט_א|כ&quot;ט'''.''']]}&lt;/small&gt; לא אשכחנא שהוא מחלק בין דרך לעלמא&lt;sup&gt;{{הערה|ומ&quot;מ בכתה&quot;י מינכן, אוקספורד, ופריס כתוב בפירוש &quot;אביי לייט אמאן דמצלי הביננו '''במתא'''&quot;, ומשמע דבדרך מותר אף לאביי. וכן בכת&quot;י פירנצה-לורנציאנה הוסיפו המילה &quot;במתא&quot; מעל השורה בסוף דברי אביי. ועיין עוד לקמן {כט.} בתוס' ד&quot;ה '''לייט וכו'''' מה שכתבו שם בשם &quot;יש ספרים&quot;.}}&lt;/sup&gt;. על כן נראה לרבי , &lt;sup&gt;{{שוליים|'''(25ב)'''}}&lt;/sup&gt;דכולי עלמא&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון#ביאורים_2|(ג)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; אומרים הביננו בדרך והיא תפילה קצרה דנסבא. אבל אין להביא ראיה מדאמרינן לקמן &lt;small&gt;{[[ברכות_ל_א|ל'''.''']]}&lt;/small&gt;, מאי איכא בין הביננו לתפלה קצרה. איכא, דאלו הביננו צריך לומר ג' ראשונות וג' אחרונות, וכי הדר לביתיה לא הדר ומצלי. תפלה קצרה &lt;sup&gt;{{הערה|&quot;הגהות סיני&quot;. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''כי'''&quot; בלא הבנה, וההשערה היא שהוא שיבוש של '''&lt;big&gt;כו'&lt;/big&gt;'''.}}&lt;/sup&gt;[וכו'] דהוה משמע שנתקנה הביננו בדרך, דהא אינו אלא לומר איזה חילוק יש בין הביננו לתפלה קצרה&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון#ביאורים_2|(ד)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. מפי רבי.

'''ועונים אמן יהא שמו&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(26ב)'''}}&lt;/sup&gt; הגדול מבורך'''.
מכאן קשיא לרבי על שיש במחזורים &lt;small&gt;{מחזור ויטרי (מהדורת גולדשימדט) הלכות שחרית, סימן מ&quot;ח&lt;sup&gt;{{הערה|דף נ'.}}&lt;/sup&gt;}&lt;/small&gt; בפירוש קדיש, יהא שמיה רבא מברך, [יהא]&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה להגיה לענ&quot;ד בהתאם לגרסת הדברים בתוס' הרא&quot;ש ושאר בעלי תוס'. אך בכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt; שם י&quot;ה &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד בהתאם ללשון תוס' הרא&quot;ש, ובהתאם להבנת העניין וגרסת הדברים גם בשאר בעלי התוס'. אך בכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[גדול ושלם ו]מבורך לעולם. דהא משמע הכא דאינו כי אם תרגום של שמו [הגדול]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot; ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש. אך בכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;. ומה שפירש שם &lt;small&gt;{מחזור ויטרי שם, באמצעו}&lt;/small&gt; שאינו אומר אותו לשון [עברי]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot;. וכן משמע כדבריו מלשון המחזור ויטרי, עיין שם היטב. וכוונת העניין, שאינו אומר אותו לשון עברי כולו, אלא מתחיל בעברית: &quot;יתגדל ויתקדש&quot;, וממשיך בארמית: &quot;שמיה רבא&quot;. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן '''&quot;תרגום&quot;''' בשיבוש.}}&lt;/sup&gt; כולו, בשביל שהוא שבח נאה והשטן מקטרג אם היה מבין. והוא אינו מבין, דאין מלאכי השרת מכירים בלשון&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(27ב)'''}}&lt;/sup&gt; ארמי &lt;small&gt;{[[שבת_יב_ב|שבת יב''':''']]}&lt;/small&gt;, לא נהירא כלל. אלא נראה הטעם, שהיו רגילים לאומרו ב[דרשא]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;הגהות סיני&quot;, והוא ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''ברשא'''&quot; בשיבוש, וכנראה שנשמטה ה-'''ד'''' באמצע המילה.}}&lt;/sup&gt; שהיו [שם]&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד להגיה שהלשון כאן מרגשת חסרה, וכן הוא בלשון תוס' הרא&quot;ש. אך בכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt; עמי הארץ שאין מכירים אלא לשון&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(28ב)'''}}&lt;/sup&gt; ארמי. וכדאמרינן בשלהי סוטה &lt;small&gt;{[[סוטה_מט_א|מט'''.''']]}&lt;/small&gt; על[מא]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;הגהות סיני&quot;, והוא ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''על'''&quot; בלבד בחיסור אותיות.}}&lt;/sup&gt; אמאי מקיים, אסדרא דקדושתא ואיהא שמיה רבא דאגדתא.
----
&lt;references /&gt;
----

===[[ברכות_ג_ב|דף ג''':''']]===

V++_

'''לצורת הדף [http://www.daf-yomi.com/Dafyomi_Page.aspx?vt=1&amp;massechet=283&amp;amud=6&amp;fs=0 ראה כאן]'''


'''במקומן חיישינן'''.
ואם תאמר, והא אמרינן בתרי ופריצי דליכא [אלא]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ תוס' חכמי אנגליה. אך בכתה&quot;י השונים חסר, וגרם לכמה מגיהים להגיה דברים אלו לא נכון מחמת הקושי.}}&lt;/sup&gt; חשד ולא מזיקין. &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד ע&quot;פ הרגל לשון בעלי התוס'. אך בכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[ו]יש לומר דהיינו בסתמא, אבל הכא מיירי שידוע&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(29ב)'''}}&lt;/sup&gt; שמזיקין רגילים שם. אי נמי איפכא, דמסתמא יש לחוש למזיקין, אבל התם איירי&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(30ב)'''}}&lt;/sup&gt; שידוע לנו שאין מזיקין רגילים שם כלל&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון#ביאורים_2|(ה)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. מפי רבי. 

'''ראש האשמורת התיכונה'''.
במחנה מדין משתעי קרא, ומלכותא דרקיעא כעין מלכותא דארעא. 

'''ר' יהושע&lt;sup&gt;{{הערה|בכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''רבי יהושע בן לוי'''&quot;. אך טעות סופר הוא, דהלא תנא זה הוא ר' יהושע סתם דהוא ר' יהושע בן חנניא.}}&lt;/sup&gt; אומר עד שלש שעות'''. 
פירוש, עד סוף שלוש שעות. שכן בני מלכים עומדים בשתי שעות ביום&lt;sup&gt;{{הערה|נראה לענ&quot;ד בכוונת רבינו דהיו עומדים בסוף שתי שעות בתחילת שעה שלישית כפי שכתב רש&quot;י, דאי לאו הכי נמצא דשעה שלישית איננה זמן קימה והיאך יקראו בני מלכים בה. וכן משמע מלשונו דר' יהושע שאמר &quot;שכן דרך בני מלכים '''לעמוד בשלש שעות'''&quot;  דסוף עמידתם היא לכל הפחות בתחילת שעה שלישית, דאי לאו הכי לא היה שייך לומר &quot;לעמוד בשלש שעות&quot; אלא &quot;בשתי שעות&quot;. וכאן שכתב רבינו דעומדים &quot;בשתי השעות&quot;, נראה דכוונתו שעומדים אחר שתי שעות שלימות, לאפוקי שעה שלישית שאינה אלא תחילתה. וכן רבינו בעצמו לקמן בדף ז' ע&quot;א בד&quot;ה &quot;בתלת שעי קמייתא&quot; הביא את דברי רבינו שמעיה וכתב בשמו שהמלכים קמים בשעה שלישית. ואם אינו סובר כשיטתו היה צריך שלא להזכיר דבריו או לחלוק עליו, ומכך שלא עשה זאת משמע דהכי סבירא ליה לרבינו גם כן.}}&lt;/sup&gt; כדאמרינן הכא, ויקראוה בשעה שלישית.

'''אלא לדברי תורה וכ&quot;ש מילי דעלמא'''. 
ואם תאמר, והא אמרינן לקמן בפרק מי שמתו &lt;small&gt;{[[ברכות_יח_א|יח'''.''']]}&lt;/small&gt; דדברי תורה אסורים &lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש. אך בכתה&quot;י השונים כתוב &quot;'''יותר למת'''&quot; 
 או &quot;'''למת'''&quot; (תלוי בכת&quot;י) בשיבוש.}}&lt;/sup&gt;[לפני ה]מת משום לועג לרש &lt;small&gt;{[[משלי_יז_ה|משלי י&quot;ז, ה']]}&lt;/small&gt;, והא לא שייך במילי דעלמא. &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד ע&quot;פ הרגל לשון בעלי התוס', וכן הוא בתוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[ו]יש לומר, דהיינו תוך ארבע אמות כדקאמר&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(31ב)'''}}&lt;/sup&gt; התם. והכא חוץ לארבע אמות שמותר אז בדברי תורה כדמשמע התם &lt;small&gt;{[[ברכות_יח_א|שם]]}&lt;/small&gt;, וכדאמרינן בירושלמי דמי שמתו &lt;small&gt;{[[ירושלמי_ברכות_ג|פ&quot;ג, ה&quot;א]]}&lt;/small&gt;, ושם יש יותר גנאי במילי דעלמא.&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון#ביאורים_2|(ו)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;

'''כיון שהגיע חצות לילה רוח צפונית מנשבת'''.
דהא ארבע רוחות מנשבות בכל יום. רוח מזרחית בשש שעות ראשונות של יום, ורוח מערבית בשש שעות אחרונות, ורוח דרומית בתחילת הלילה, ורוח צפונית [בחצות הלילה. ואע&quot;ג דאמרינן בפרק לא יחפור &lt;small&gt;{[[בבא_בתרא_כה_א|בבא בתרא כה'''.''']]}&lt;/small&gt; ורוח צפונית]&lt;sup&gt;{{הערה|בברכה משולשת הגיהו '''בלשון תוס' הרא&quot;ש''' (שדבריו דומים לדברי רבינו) אחרת, אך הגהה זו לא נראתה בעיני כלל. ולכך הגהתי ע&quot;פ מה שנראה לענ&quot;ד שהוא כפי לשון רש&quot;י, ובהתאם ללשון תוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים חסר כל זה.}}&lt;/sup&gt; מנשבת עם כולם, [מ&quot;מ]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש, ובכתה&quot;י השונים חסר.}}&lt;/sup&gt; כשהייתה לבד[ה]&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה להגיה לשונית, שהלא רוח נקבה היא. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''לבד'''&quot; בלשון זכר.}}&lt;/sup&gt; בחצי הלילה הייתה בחזקה ובגבורתה ועורר הכינור. &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד להגיה בהתאם למבנה לשון המשפט.}}&lt;/sup&gt;[ו]משמע נמי שאין מתחלקים לפי גודל הלילות והימים&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון#ביאורים_2|(ז)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, וכן לא [משתנה]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;הגהות סיני&quot;. ובכתה&quot;י השונים חסר.}}&lt;/sup&gt; לעולם סדר השעות&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון#ביאורים_2|(ח)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. וכן משמע לפי סדר חנ&quot;כל ש&quot;צם &lt;small&gt;{[[שבת_קכט_ב|שבת קכט''':''']]}&lt;/small&gt;, דקיל&quot;ן שלעולם יש י&quot;ב שעות ביום וי&quot;ב שעות בלילה&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון#ביאורים_2|(ט)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. ור' יהושע נמי שהזכיר לעיל &lt;small&gt;{[[ברכות_ט_ב|ט''':''']]}&lt;/small&gt; שלש שעות , וכן לקמן בפרק תפלת השחר &lt;small&gt;{[[ברכות_כו_א|כו'''.''']]}&lt;/small&gt; דמזכ[י]ר&lt;sup&gt;{{הערה|כצ&quot;ל לענ&quot;ד. אך בכל כתה&quot;י כתוב &quot;דמזכר&quot; בשיבוש.}}&lt;/sup&gt; זמן ארבע שעות, אם היו משתנות לפי גודל הלילות והימים, היה לו להזכיר שליש היום או רביע היום&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון#ביאורים_2|(י)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;.   

'''ואין הבור מתמלא מחולייתו'''.
פירש רש&quot;י, דעוקר חוליא&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(32ב)'''}}&lt;/sup&gt; מבור כרוי(ה)&lt;sup&gt;{{הערה|הגהתי ללשון זכר, כיון שהענין חוזר על בור ו-&quot;בור&quot; זכר הוא. ועיין בהערה הבא לחיזוק דברי.}}&lt;/sup&gt; וחוזר ומשליכה&lt;sup&gt;{{הערה|כאן הוא לשון נקבה כיון שחוזר על החוליא שהיא נקבה, ומיד כותב '''&quot;לתוכו&quot;''' בלשון זכר מכיון שחוזר בזה על הבור שהוא זכר. והרי זה סייעתא למה שכתבתי בהערה קודמת.}}&lt;/sup&gt; לתוכו, אין&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(33ב)'''}}&lt;/sup&gt; מתמלא ממנה. וקשה לרבינו תם דהא אין המשל דומה לענין, שהן נוטלים ממון מאלו ונותנים לאלו. ואם היו נוטלים ממון מן העניים וחוזרים ונותנים להם, אז היה דומה למשל&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון#ביאורים_2|(יא)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. על כן פירש רבינו תם, אין הבור מתמלא מחולייתו פירוש ממקום כרייתו&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(34ב)'''}}&lt;/sup&gt;, שלא יתמלא הבור מים מן המים הנובעים בו. והכי נמי אמרינן במדרש שמואל &lt;small&gt;{פרק כ&quot;ז, ג'}&lt;/small&gt;, אין הבור מתמלא מים מחולייתו אלא [א&quot;כ]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים חסר.}}&lt;/sup&gt; ממשיכים לו אמת המים ממקום אחר, כן לא יוכלו לפרנס &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה להגיה לענ&quot;ד בהתאם למבנה לשון המשפט, ואע&quot;פ שאינו מוכרח. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[ה]עניים אם לא יפשטו ידיהם בגדוד. והא דאמרינן לקמן בפרק הרואה &lt;small&gt;{[[ברכות_נט_א|נט'''.''']]}&lt;/small&gt; נטל שני כוכבים מכימה והביא מבול לעולם, ובתר הכי קאמר נטל שני כוכבים מעש והחזירם לכימה. ופריך, ונמלייה מדידיה&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(35ב)'''}}&lt;/sup&gt;, ומשני אין הבור מתמלא מחולייתו. והשתא לפירוש רש&quot;י אתי שפיר טפי&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון#ביאורים_2|(יב)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, שסובר ששני כוכבים של כימה לא אבדו, ולכך מקשה שיחזירם לה כמו ש[היו]&lt;sup&gt;{{הערה|המגיה. אך אפשר גם להגיה &quot;כמו '''שהיה'''&quot;. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;כמו '''שהוא'''&quot;.}}&lt;/sup&gt; בתחילה. ומשני, אין הבור מתמלא מחולייתו כמו בתחילה. אבל לפירוש רבינו תם צריך לפרש, שאבדו אותם שני כוכבים&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון#ביאורים_2|(יג)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. ופריך, ונמלייה מדידיה&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(36ב)'''}}&lt;/sup&gt;, כלומר ירדד כמכה בקורנס וירחיב הכוכבים למלאת הנקב. [ומשני]&lt;sup&gt;{{הערה|בכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''ומתרץ'''&quot; בלשון עברי. אך הנראה לענ&quot;ד כמו שהגהתי, שהרי כך היא לשונו לעיל לגבי פירוש שיטת רש&quot;י. ועוד שבלשון הקושיא בפירוש שיטת ר&quot;ת, השתמש רבינו בלשון ארמי &quot;'''ופריך'''&quot;, וא&quot;כ מסתבר דגם בתשובה ישתמש בלשון ארמי.}}&lt;/sup&gt;, אין הבור מתמלא מחולייתו אם לא [יביא ממקום]&lt;sup&gt;{{הערה|בהתאם ללשון תוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;אם לא '''יבא במקום'''&quot; בשיבוש.}}&lt;/sup&gt; אחר, [ומנהגא]&lt;sup&gt;{{הערה|בגרסת כתה&quot;יהשונים הגרסא היא &quot;'''ומלכותא דרקיעא כעין מלכותא דארעא'''&quot; ולא זכיתי להבין עינינו, דמה עניין מלכות שמים לענייננו?. אי לכך הגהתי על פי לשון ספר הישר לר&quot;ת סימן שמ (בדפוס ראשון דשנת תקע&quot;א). ובזה מובן, דבא להשוות מנהג כוכבי הרקיע למנהג הארץ. וכנראה שהמעתיק נמשך בלשונו אחר הלשון שהזכיר בדיבור המתחיל &quot;ראש האשמורת התיכונה&quot;.}}&lt;/sup&gt; דרקיעא כעין [מנהגא]&lt;sup&gt;{{הערה|עיין הערה קודמת.}}&lt;/sup&gt; דארעא. ויש ספרים דגרסי&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(37ב)'''}}&lt;/sup&gt; התם וליהדרינן לה, משמע שלא אבדו. ולא תיקשי דהיכא אשכחנא בור גבי מים נובעים, [דלא מקרי בור]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש, אך בכתה&quot;י השונים חסר.}}&lt;/sup&gt; אלא גבי מכונסים. דטובא אשכחנא, כמו בור הגולה דמדות &lt;small&gt;{[[משנה_מדות_ה_ד|פ&quot;ה, מ&quot;ד]]}&lt;/small&gt;, ובור של עולי בבל &lt;small&gt;{[[נדרים_מח_א|נדרים מח'''.''']]}&lt;/small&gt;. וריב&quot;א פירש אין הבור מתמלא מחולייתו, כמו חוליית הבור והסלע &lt;small&gt;{[[משנה_שבת_יא_ב|שבת פי&quot;א, מ&quot;ב]]}&lt;/small&gt;. כלומר, אין רגילים לעשות שפה [גבוהה לבור]&lt;sup&gt;{{הערה|כצ&quot;ל בהתאם ללשון תוס' הרא&quot;ש, איך בכתה&quot;י השונים כתוב &quot;'''לבור גבוה'''&quot; ולשון מגומגמת היא.}}&lt;/sup&gt;, שאם תשליך החוליא&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(38ב)'''}}&lt;/sup&gt; לתוך עומקו ש[י]תמלא&lt;sup&gt;{{הערה|בכתה&quot;י כתוב &quot;'''שתתמלא'''&quot;. אך כיוון שבור לשון זכר הוא ותתמלא לשון נקבה, אינו מתיישב נכון. לכך הגהתיו ללשון זכר.}}&lt;/sup&gt; ממנה. ורבי פירש, שאם תחפור חוליא&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(39ב)'''}}&lt;/sup&gt; בבור זה ותניחנה מצד זה אינו מתמלא, כי מה שנתן בצד זה חסר בצד זה. כך מה שנפרנס העניים חסר מן העשירים. מפי רבי.

'''ונמלכים בסנהדרין'''. 
כדתנן &lt;small&gt;{[[משנה_סנהדרין_א_ה|סנהדרין פ&quot;א, מ&quot;ה]]}&lt;/small&gt; אין מוציאין למלחמת הרשות אלא על פי בית דין של שבעים ואחד. וגם הם היו בעלי עצה וגבורה.

'''וכן הוא אומר ועצת אחיתופל וכו''''.
מפרש בירושלמי &lt;small&gt;{[[ירושלמי_סנהדרין_י#הלכה_ב_גמרא|סנהדרין פ&quot;י, ה&quot;ב]]}&lt;/small&gt; שהיו שואלים אח&quot;כ באורים ותומים ומוצאים כדבריו, שנאמר כאשר ישאל איש בדבר האלוקים.
----

===ביאורים===
 '''א.''' ואע&quot;פ שקרות הגבר בסמוך לו '''הוא''' הזמן השלישי שתורמין בו המזבח, והוא אין זמנו בתחילת המשמרה השלישית דהיא עלות השחר אלא זמן מועט קודם לכן. מ&quot;מ כיון דקרות הגבר אין זמנו מוגדר, נקבע כאן זמן עלות השחר לזמן שכנגדו כיון שהוא מוגדר וסמוך לו. כך נראה לענ&quot;ד.
-------------------------------------------------------------------------------
 '''ב.''' לקמן במשנה בדף כח: שנינו דרבי יהושע סובר שמתפלל אדם בכל יום הביננו (מעין שמונה עשרה), ועל שיטה זו קילל אביי בגמ' שלא להתפלל אותה. והנראה שהזכיר רבינו שיטה זו דר' יהושע עם קללת אביי דווקא בתור המקור לקושיתו, כיון שרוצה רבינו לומר בזה דלדעתו למ&quot;ד '''שאין''' אדם מתפלל הביננו בכל יום אין רלוונטיות לשאלתנו, כיון דאין לו תפילת הביננו כלל. וכן לר' עקיבא שפוסק שיכול לאומרה גם בבית הכנסת אם אין שמונה עשרה שגורה בפיו, א&quot;כ הוא הדין דיוכל לאומרה בדרך אם דעתו טרודה. ואפי' למ&quot;ד שמתפלל אדם תפילת שמונה עשרה בכל יום, '''בלא קיללת אביי''' מותר הוא להתפלל הביננו בבית הכנסת אף אם בקיא בשמונה עשרה ברכות וכל שכן בדרך. ויוצא א&quot;כ דלכל השיטות הנ&quot;ל אין מקום להקשות כלום. ורק לאביי שקילל והגביל את היתר השימוש בתפלת הביננו למ&quot;ד שמתיר להתפלל הביננו בכל יום, יש מקום למצוא הגבלה של היתר בדרך. דאף לאביי שאין דעתו נוחה בתפילה זו, לא מסתבר שיקלל את מי שאנוס ומוכרח להשתמש בה כגון בדרך, אלא שאין ראיה מדברי הגמ' לחלק לשיטתו בין דרך לעלמא לפי גרסתנו בגמ'. ולכך הוקשה זאת לרבינו.
-------------------------------------------------------------------------------
 '''ג.''' בגרסא כת&quot;י אוקספורד הגרסא היא &quot;דכ&quot;ע&quot; (דכולי עלמא) בלא ל', ואומר המגיה שהכוונה בזה שכולם אפי' מי שאינו נמצא במקום גדודי חיה ולסטים, יכולים לומר הביננו בדרך. ומביא ראיה שכך פירוש העניין מלשון חידושי הרא&quot;ה (דפוס תשס&quot;ז} בדף טו (מדפי הספר) שהזכיר עניין זה שדנו בו תוס', ומסיק &quot;'''ושמעינן מינה דכולי עלמא בדרך שארי לצלויי לכתחילה הביננו'''&quot;. אך שאר כת&quot;י של רבינו גורסים &quot;ד'''&lt;big&gt;ל&lt;/big&gt;'''כולי עלמא&quot;. ואולי אפשר ליישב בדוחק לגרסתם, דהכוונה דבין למאן דאמר '''שאין''' מתפלל אדם הביננו בכל יום, ובין לאביי דלייט עלה, לכולם מותר לומר הביננו בדרך. אך היותר נראה כהבנת הרא&quot;ה. ומכל מקום נראה דאף לגרסא הגורסת &quot;'''דכולי עלמא'''&quot;, בכלל כוונת הדברים היא שלכל השיטות (דהיינו דאף למאן דאמר ש&lt;big&gt;'''אין'''&lt;/big&gt; אדם מתפלל הביננו בכל יום) מותר להתפלל בדרך הביננו (ולאפוקי מההבנה הקודמת שלמ&quot;ד אין אדם מתפלל הביננו בכל יום, אין תפילת הביננו כלל ואפי' בדרך). ומ&quot;מ כוונת ר&quot;י (רבו של רבינו) לומר בתירוצו, דלא כמו שהבנו עד עכשיו דכל דיוני החכמים היו על השימוש בהביננו בין בעיר ובין בדרך. אלא כל דיוני התנאים והאמוראים על הביננו מתחילים אך ורק כשהאדם בעיר, אבל בדרך לא דנו בזה דודאי מותר לכולי עלמא.
-------------------------------------------------------------------------------
 '''ד.''' דהיינו '''שאף''' בלא תירוצו של ר&quot;י אין ראיה שהביננו נתקנה בדרך, כיון שהיה אפשר לומר שדברי הגמ' האלו נאמרו רק בכדי לפרש חילוק דיניה של הביננו מתפילה קצרה שכל אמירתה היא רק בדרך במקום לסטים, ולעיקר הדין '''בלא קיללת אביי'''. וזה בין למ&quot;ד מתפלל אדם הביננו בכל יום ובין לדעת ר' עקיבא שם שסובר שנתקנה עבור מי שאינו בקיא (שלשיטתם אפשר לאומרה אפי' בבית הכנסת, ואין חילוק מיוחד לדרך). אבל אחר קללת אביי היינו סוברים (בלא תירוץ ר&quot;י) שאין להתפלל הביננו כלל ואפי' בדרך. ומ&quot;מ אפי' אחר תירוץ ר&quot;י  אין שום הכרח מגמ' זו שעיקר תקנת הביננו היא בדרך, כיון שהשימוש בה בדרך הוא רק מסתעף להיתר להשתמש בה במקום אחר, דהיינו או להיתר להשתמש בה במקום שמונה עשרה אם רוצה או להיתר למי שאינו בקיא בשמונה עשרה למר כדאית ליה ולמר כדאית ליה, אך לא במיוחד לדרך. ואפי' למ&quot;ד אין אדם מתפלל הביננו בכל יום (אחר תירוצו של ר&quot;י), כל ההיתר להשתמש בה בדרך הוא מפני שהוא סבור שנתקנה למקרים של אונס, ובדרך נחשב לאונס מפני שמפסיקים בו עוברי דרכים, אך לא נתקנה במיוחד עבור הדרך כמו שנתקנה התפילה קצרה (דברי). אך תוס' הרא&quot;ש והרשב&quot;א אכן הוכיחו מכאן דהביננו נתקנה בדרך (המגיה)
----
 '''ה.''' &quot;והמגיה&quot; הקשה א&quot;כ איך יתיישב לפי&quot;ז פירוש המילה &quot;במקומן&quot;. ונלענ&quot;ד ליישב, דלפירוש זה &quot;במקומן&quot; הכוונה במקומות שרגילים להיות מצויים בהם, והיינו סתם חורבות דהם מקום המוחזק ורגיל במזיקין. והגמ' שהעמידה הברייתא שאסרה בחשד אף בלא חשש מפולת ומזיקין (בחדתי ובתרי ופריצי), מדברת דווקא במקום שידוע לנו שאין מזיקין מצויין שם, אלא שחוששים שמא יזדמן לשם מזיק מפני שהוא מקום עזוב, ולכך לא יכנס אפ' בהכי כשהוא יחידי.
------------------------------------------------------------------------------- 
 '''ו.''' דהיינו שבתוך ארבע אמות דהוא אסור משום לועג לרש בדברי תורה, הרי יש איסור חמור יותר בעיסוק בדברי תורה דהוא גם משום לועג לרש וגם משום כבוד המת, מהאיסור לעסוק בדברים בטלים דאינו אלא משום כבוד המת שנראה כאילו נתייאש מליטפל בו. אך מחוץ לארבע אמות דאינו אלא משום כבוד המת, העיסוק בדברים בטלים יש בו יותר גנאי מעיסוק בדברי תורה כיון דחשובים הם.
-------------------------------------------------------------------------------
 '''ז.''' רצונו ז&quot;ל להוכיח מכאן שחישוב השעות הוא לעולם לפי שעות זמניות, דהיינו שלעולם מחלקים את היום ל-12 שעות ואת הלילה ל-12 שעות בין בימים והלילות הארוכים ובין בימים והלילות הקצרים. ובא לאפוקי שאין מחלקים את ה24 שעות ל24 חלקים שווים כך שכל חלק יחשב לשעה, שהם הנקראים שעות שוות או שעות בינוניות. ומה שכתב רבינו &quot;שאין מתחלקים לפי גודל הלילות והימים&quot;, הכוונה היא אין שאין אומרים שבימים ארוכים לדוג' מתחלקים השעות באופן שיש 18 שעות ביום ובלילה 6 שעות, שבזה נמצא שמתחלקים השעות לפי גודל הימים והלילות. אלא לעולם שתים עשר שעות לזה ושתים עשר שעות לזה.
------------------------------------------------------------------------------- 
 '''ח.''' נראה לענ&quot;ד כוונתו בזה, שמכאן משמע שאין משתנים זמני נשיבת הרוחות כשמשתנים אורך וקוצר היום והלילה. 
 '''וכן נראה מהזוהר הקדוש''' בפרשת בראשית שאומרים חז&quot;ל על ענין זה וז&quot;ל: ותאנא, אמר ר' יצחק ארבע רוחות מנשבות בכל יום, מארבע רוחות העולם. רוח מזרח מנשבת מהבוקר ועד חצי היום וכו' רוח מערב מנשבת מחצי היום עד הלילה וכו' רוח דרום מנשבת מרישא דליליא עד פלגות ליליא וכו' רוח צפון מנשבת מחצי הלילה עד הבוקר (עכ&quot;ל הזוהר הקדוש). ומשמע מזמני נשיבת הרוחות, שחישוב זמני השעות בזמני נשיבת הרוחות הוא ליום בפני עצמו וללילה בפני עצמו. ולכך, אין משתנה לעולם זמני נשיבתם של הרוחות, אלא כל רוח נושבת בשעה שלה בין בימים הארוכים ובין בימים הקצרים.
------------------------------------------------------------------------------- 
 '''ט.''' שצ&quot;ם חנכ&quot;ל הם ראשי תיבות לשמות כוכבי המזלות המשמשים במהלך היום שהם: שבתאי, צדק, מאדים, חמה, נוגה, כוכב, לבנה. וסדר שצ&quot;ם חנכ&quot;ל שהוזכר הינו לפי סדר תחילת שימושם בשעה שנתלו בשמים בתחילת ליל רביעי. ששעה ראשונה של ליל רביעי שימש שבתאי, ובשעה שאחרי צדק, ובשעה שלישית מאדים וכו', ואחר שבע שעות, חוזר שבתאי ומשמש שוב ואחריו צדק וחוזר חלילה. ולפי סדר זה, כל תחילת לילה מימי השבוע מתחיל לשמש בו מזל אחר משבעת המזלות, שבתחילת ליל ראשון שהוא מוצ&quot;ש משמש מזל כוכב, ובליל יום שני משמש מזל צדק וכו' לפי סדר סימני המזלות כצנ&quot;ש חל&quot;ם. וכן בכל תחילת יום מימי השבוע מתחיל לשמש בו מזל אחר, שבתחילת יום ראשון משמש מזל חמה, ובתחילת יום שני משמש מזל לבנה וכו' לפי סדר סימני המזלות חל&quot;ם כצנ&quot;ש. ונמצא א&quot;כ, שחישוב השעות נעשה ליום בפני עצמו ולילה בפני עצמו, שאם תאמר שהמדובר הוא לפי שעות שוות, נמצא א&quot;כ שאין המזלות מתחילות לשמש בתחילת ימי השבוע לפי הסדר הנ&quot;ל כפי שאמרנו, אלא רק בזמנים שהיום והלילה שווים. שהלא אין שתים עשר שעות הלילה בשעות שוות, מסתיימות בתחילת היום ממש ברוב ימי השנה.
------------------------------------------------------------------------------- 
 '''י.''' רצונו לומר, שאם המדובר הוא בשעות שוות, נמצא שיש יותר משתים עשר שעות ביום או פחות מכך ברוב ימי השנה, וא&quot;כ לבוא ולומר שלש שעות או ארבע שעות אינו מדד נכון לשליש היום או לרביע היום, שאפשר שהם יותר מכך או פחות מכך. ולכך אם ובאמת כוונתם היית לשעות שוות, היה להם לנקוט בלשון שליש היום ורביע היום שהם גדר הזמן הנכון. ולפיכך מסיק רבינו שבהכרח חז&quot;ל חישבו את הזמנים לפי שעות זמניות, שלעולם שתים עשרה שעות ליום ושתים עשרה שעות ללילה. ולכן שלש שעות וארבע שעות הם גדר זמן נכון לשליש היום ורביע היום.
------------------------------------------------------------------------------- 
 '''יא.''' מה שנראה בעיני ישוב לדעת רש&quot;י בזה הוא, שדפנות הבור החפור הוא במשל העניים, וחסרון העפר שבבור החפור, הוא במשל חסרון ממונם. ודפנות קרקעית הבור שמלא עפר הוא במשל העשירים, והעפר שבקרקעית הוא במשל ממון העשירים. וכשאתה נוטל מן העפר שבתחתית הבור ומחזיר העפר חזרה, אינו מתמלא חיסרון הבור בכך. ושפיר הוי דומה לנמשל. דהבור הוא במשל כלל ישראל, ונטילת העפר מתחתית הבור ונתינתו בחזרה, הוא במשל נטילת הממון מן העשירים ונתינתו לעניים להשלים חסרונם. ואח&quot;כ ראיתי דכן אמר הגר&quot;א מוילנא זצ&quot;ל באמרי נועם, דהבור הוא במשל כלל ישראל וז&quot;ל: '''לפי פרש&quot;י שלפנינו שכתוב העוקר חוליא מבור כרוי וכו' אתי שפיר. דהם אמרו לו עמך ישראל וכו', פי' כלל ישראל בין עשירים בין עניים. ונמצא דהם דומים בכלל כבור כרוי(ה) שאינו מלא מהם וכו''''. וכן בספר קדושה וברכה לבעל סמיכת חכמים כתב על קושית ר&quot;ת, וז&quot;ל: '''לכאורה אין מקום לקושייתם, כי רש&quot;י סובר שכל ישראל הם כאיש אחד כדאשכחן בכמה דוכתי''' וכו' '''ושפיר הוא דומה לנמשל ממש. וק&quot;ל.''' והנראה שכוונתם של הגר&quot;א והקדושה וברכה בזה הוא כפי שאמרנו, שתוכן הבור מכוון על כלל ישראל, אלא שהחסרון שבבור על חסרון ממון העניים והעפר שבתחתית הבור על ממון העשירים כנ&quot;ל.
------------------------------------------------------------------------------- 
 '''יב.''' אך ראה תוס' המקביל בסנהדרין טז'''.''' שהקשו על רש&quot;י מגמ' זו של כימה. אך יש מקום לתרץ בפשטות, דאף פה אין זה ראיה גמורה לרש&quot;י, אלא כוונת רבינו שגמ' זו יותר מתיישבת עם דברי רש&quot;י מאשר עם דבריו של ר&quot;ת. שאין בהבנת ר&quot;ת שום דמיון להבנת הדברים ששם, והוצרך רבינו להסביר הבנה אחרת בדברים שבגמ' שם, על מנת שיתאפשר לדמות הדברים להבנתו של ר&quot;ת.
------------------------------------------------------------------------------- 
 '''יג.''' אך ראה בספר הישר לרבינו תם סימן תיט (במהדורת דבליצקי) שסובר לכאורה שלא אבדו, וז&quot;ל: '''וההיא דהרואה פריך, ונימליה מדידיה. ה&quot;פ, ירחיב ויאריך ב' כוכבי כימה וימלא וכו'''' וא&quot;כ בפירוש כתב דצריך להאריך ולהרחיב השני כוכבים שנטל ולא את הכוכבים שנותרו, וא&quot;כ לא אבדו. אך אפשר שהמילה '''ב'''' טעות סופר היא, וא&quot;כ אתיא שפיר עם דברי רבינו. ואכן בספר הישר בדפוס ראשון דשנת תקע&quot;א כתוב: '''ה&quot;פ יאריך וירחיב כוכב[י]''' (כצ&quot;ל) '''כימה''' בלא האות '''ב''''. והמגיה טוען ביחס לגרסה שגורסת ב', שאפשר שהגרסא היית &quot;יאריך וירחיב &lt;big&gt;'''ב'''&lt;/big&gt;כוכבי כימה&quot; והופרדה ה-ב' בטעות. ומ&quot;מ כך או כך אותם שתי כוכבים אינם מוזכרים בפירוש בדברי ר&quot;ת. ולגבי מה שכתב רבינו בלשון המורה על כך שכביכול הוא זה שחידשו בדעת ר&quot;ת. צריך לפרש דכוונתו לומר, דפירוש דברי ר&quot;ת כשאמר &quot;יאריך וירחיב כוכבי כימה&quot;, הכוונה לכוכבים שנותרו ולא על אותם ב' כוכבים שנטל, דהם אבדו. דהיינו שבא לפרש דברי ר&quot;ת שכתב בספר הישר ולא לחדשם מאפס.
----
&lt;references /&gt;

== דף ד' ==
===[[ברכות_ד_א|דף ד'''.''']]=== 

V++_

'''לצורת הדף [http://www.daf-yomi.com/Dafyomi_Page.aspx?vt=1&amp;massechet=283&amp;amud=7&amp;fs=0 ראה כאן]'''


'''הכי גריס רבינו תם'''. 
יהוידע בן בניהו זה סנהדרין, וכן הוא אומר ובניהו בן יהוידע על הכרתי ועל הפלתי. ולמה נקרא שמם כרתי ופלתי. כרתי, שכורתים דבריהם, [פירוש, שחותכים ודנים דין אמת]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש וכעין זה בתוס' שבדף, וכן ניכר מהלשון. ובכתה&quot;י השונים משפט זה כתוב בהמשך בשיבוש.}}&lt;/sup&gt;. פלתי, שמופלאים בדבריהם (פירוש, שחותכים ודנים דין אמת, מופלאים)&lt;sup&gt;{{הערה|עיין בהערה הקודמת.}}&lt;/sup&gt;, כמו מופלא שבבית דין. ואביתר אלו אורים ותומים, שכן מצינו שהיה שואל דוד בו באורים ותומים. ורש&quot;י הפך הגרסא&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים_3|(א)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, ודחק לפרש דכרתי ופלתי הם אורים ותומים, ובניהו היה קודם להם. וגרסת ספרים ישנים ניחא טפי.

'''תנא, לא מפיבושת שמו אלא איש בושת''' ['''שמו''']&lt;sup&gt;{{הערה|חסר בכתה&quot;י השונים, והשלמתיו כפי הנראה נכון לעין הקורא. וכן הוא בלשון תוס' הרא&quot;ש.}}&lt;/sup&gt;.
כך גרסת הספרים&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(40ב)'''}}&lt;/sup&gt; שלנו. ורבינו תם גריס לא מפיבושת שמו אלא [אש]&lt;sup&gt;{{הערה|בכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''איש''' בעל&quot;, אך בדברי הימים כתוב '''אשבעל''' בלא יו&quot;ד. ואכן בתוס' הרא&quot;ש כתב '''&quot;אש בעל&quot;''' כפי הכתוב בדברי הימים, ולכך הגהתי גם כאן.}}&lt;/sup&gt; בעל שמו, והוא מפיבושת בן שאול בן רצפה בת איה, והוא &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד ע&quot;פ מבנה הלשון.}}&lt;/sup&gt;[ה]נזכר בדברי הימים &lt;small&gt;{א'. [[דברי_הימים_א_ח_לג|ח', ל&quot;ג]]. וכן [[דברי_הימים_א_ט_לט|ט', ל&quot;ט]]}&lt;/small&gt;. ואיש בושת לא נזכר עם בני שאול לא בשמואל &lt;small&gt;{[[שמואל_א_יד_מט|א. י&quot;ד, מ&quot;ט]]}&lt;/small&gt; ולא בדברי הימים &lt;small&gt;{שם}&lt;/small&gt; .&lt;sup&gt;{{הערה|בכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''אלא''' מפיבושת&quot;, אך הלשון קשה שהלא כבר אמר זאת קודם לכן. ולכך הגהתיו בהתאם לענ&quot;ד, ורצונו להוסיף פה הטעם מדוע נימנה בדברי הימים עם הגיבורים מבני שאול אע&quot;פ שלא היה מהם.}}&lt;/sup&gt;[ו]מפיבושת מתוך חכמתו זכה ונמנה עם בני שאול בדברי הימים, [ודוד]&lt;sup&gt;{{הערה|בכתה&quot;י השונים יש רווח מקום חלק לפני מילה זו, וכך הגהתי לענ&quot;ד.}}&lt;/sup&gt; בעל כרחו העבירו לפני הארון כמו שהעביר מפיבושת בן יהונתן אלא שביקש שלא יקלטנו הארון&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים_3|(ב)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; &lt;small&gt;{[[יבמות_עט_א|יבמות עט'''.''']]}&lt;/small&gt;. ושמא [אף]&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד לפי מבנה לשון המשפט, אך בכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt; על רבו ביקש רחמים ולא נענה &lt;sup&gt;{{הערה|בכתה&quot;י השונים יש כאן רווח מקום חלק לפני מילה זו. &quot;והמגיה והגהות סיני&quot; הגיהו כאן באופנים מסוימים אך לא נראו בעיני, ולכך הגהתיו בהתאם לענ&quot;ד.}}&lt;/sup&gt;[כיון ש]לא נמצא יותר (או)&lt;sup&gt;{{הערה|כך כתוב בכתה&quot;י השונים בשיבוש והקפתיו, אך &quot;המגיה&quot; טען שצריך להגיה זאת בתור &quot;אז&quot;.}}&lt;/sup&gt; מבני שאול להשלים השבעה. ועל מפיבושת בן יהונתן ביקש רחמים מפני הברית. והרב רבינו שמעיה גריס, אלא מריבעל שמו שנקרא [כך]&lt;sup&gt;{{הערה|המגיה, אך בכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt; בדברי הימים &lt;small&gt;{שם}&lt;/small&gt; [משום]&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד לפי מבנה לשון המשפט, אך בכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt; שהיה מריב עם דוד בעליו בהלכה. ואגב ריהטיה לא עיין בה, דהא דריש ליה בשבת &lt;small&gt;{[[שבת_נו_ב|נו''':''']]}&lt;/small&gt; בעניין אחר, למה נקרא שמו מריבעל &lt;sup&gt;{{שוליים|'''(41ב)'''}}&lt;/sup&gt; שהיה מריב עם בעליו, שאמר לו אין לי תרעומת אלא על מי שהביאך בשלום, ואותו היה, מפיבושת בן יהונתן בן שאול. ואין לגרוס לא מפיבושת שמו אלא מריבעל שמו, ולמה נקרא שמו מפיבושת [וכו']&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot;. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;כלל&quot;.}}&lt;/sup&gt;, דאדרבה עיקר [שמו]&lt;sup&gt;{{הערה|ניכר כאן שחסרה מילה זו לענ&quot;ד. ובכתה&quot;י השונים חסר.}}&lt;/sup&gt; של בן יהונתן מפיבושת [הוא]&lt;sup&gt;{{הערה|בכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;שמו&quot; אך אינו נכון לפי לשון המשפט. וזאת כיון שהלא בהכרח היה כתוב לפני כן במשפט זה: &quot;שעיקר '''&lt;big&gt;שמו&lt;/big&gt;''' של בן יהונתן וכו'&quot; וכפי שהגהתי, ולכך אי אפשר לומר שעוד הפעם אמר בסוף &quot;מפיבושת '''שמו'''&quot; שאינו נכון לשונית ומיותר הוא, לכך הגהתיו בהתאם ללשון המשפט. ואפשר שהמילה &quot;שמו&quot; שאמורה להיות בתחילת המשפט כפי שהגהתי, השתרבבה בטעות לסוף המשפט והחליפה את המילה &quot;הוא&quot;.}}&lt;/sup&gt;. '''('''אבל בהא הוה ניחא שבקש עליו [רחמים]&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה נכון לענ&quot;ד, אך בכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;, שהיה רבו&lt;sup&gt;{{הערה|לא זכיתי להבין מה רצה לומר פה. דאם נאמר שחוזר משפט זה על מפיבושת בן יהונתן א&quot;כ מאי ניחא, הא מפני הברית התפלל ולא מפני שהיה הוא רבו של דוד. ואם נאמר שחוזר על מפיבושת בן שאול דהוא אשבעל, א&quot;כ איפכא הוה ליה למימר &quot;דהשתא ניחא '''שלא''' התפלל עליו, כיון '''שלא''' היה רבו&quot;. ואולי דברים אלו הם מדברי מגיה שנשתרבבו לתוך דברי רבינו, וכן המשך הדברים עד סוף הדיבור. וראיה לכך, שכתב מיד דקשיא ליה על גרסת רבינו שמעיה מדוע לא הזכיר דרשה דכאן שם ודרשה דשם כאן. ולכאורה קשה על קושיתו, דהלא רבינו כבר דחה גרסת רבינו שמעיה משני טעמים, וכיון דכבר העמיד רבינו את דעתו ביחס אליהם היאך יחזור מדבריו בלא שום יישוב וטענה. ואף הלשון ניכרת קצת, שנכתבה בלשון חפוזה כדרך הגהות קצרות.}}&lt;/sup&gt;. אבל קשה, דבשבת לא ראיתי כלל דרשה זו אם היינו גורסים כן, ולא הכא דרשא דהתם. ש&quot;מ תרתי נינהו.''')'''&lt;sup&gt;{{הערה|ראה הערה קודמת.}}&lt;/sup&gt;

'''חכמים כמאן סבירא להו'''. 
בעל כרחין&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(42ב)'''}}&lt;/sup&gt; אינו כל כך זמן שכיבה אלא [אי]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;הגהות סיני&quot;, אך בכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt; כר' אליעזר אי [כרבן גמליאל]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;הגהות סיני&quot;, אך בכתה&quot;י השונים כתוב &quot;'''כרבנן'''&quot; בשיבוש.}}&lt;/sup&gt;
----

===ביאורים===
 א. נראה בעיני שרבינו מתייחס רק לשינויי גרסת הגמ' בסדר הדברים, ולא לשינוי גרסת הפסוק &quot;ואחרי אחיתופל&quot;. שאע&quot;פ שמצינו שבעלי התוס' המאוחרים דנו בכך שרש&quot;י גרס את לשון הפסוק כך: &quot;ואחרי אחיתופל '''בניהו בן יהוידע'''&quot; בזמן שלפנינו כתוב בפסוק &quot;יהוידע בן בניהו&quot;, מ&quot;מ רבינו תם בספר הישר לא הזכיר עניין שינוי הפסוק, אלא רק כתב על פירוש רש&quot;י &quot;ולשון הקונטרס אין נוח&quot;. ואם נאמר שראה גרסת רש&quot;י שלפנינו, א&quot;כ היה צריך להזכיר עניין שינוי לשון הפסוק ולומר שאין זה נכון ולא רק שאינו נוח. אלא בהכרח צ&quot;ל שחוזרים דברי ר&quot;ת רק על סדר הדברים בגרסת הגמ' בדעת רש&quot;י, שסדר זה לדבריו אינו נוח. וכן רבינו כאן לא הזכיר עניין שינוי גרסת הפסוק, אלא רק שהיפך רש&quot;י הגרסא, ושגרסת הספרים הישנים נוחה יותר מגרסתו וכדברי רבינו תם. ואכן בחידושי הר&quot;ן לסנהדרין {טז.} מבאר הר&quot;ן את גרסת הגמ' לשיטת רש&quot;י, ושם הוא גורס בשיטת רש&quot;י ואחרי אחיתופל '''יהוידע בן בניהו'''&quot; כפי שמופיע לפנינו בפסוק וכפי שגרס רבינו תם, ואח&quot;כ חתם &quot;זוהי שיטת רש&quot;י הנכונה והמוסכמת&quot;. וא&quot;כ יש להסיק מכך שבגרסת רש&quot;י שלפנינו נפלה טעות סופר במהלך השנים בתקופת הראשונים, ובעלי התוס' המאוחרים כבר ראו את הגרסא המשובשת בדבריו של רש&quot;י מה שלא ראו רבינו תם ורבינו (והר&quot;ן או שראה הגרסא הראשונה או שכפי הנראה הגיה גרסת הפסוק לרש&quot;י בהתאם למה שבאמת היא גרסת רש&quot;י לדעתו). ולכך בעלי התוס' האחרונים דנו על גרסת הפסוק בגמ' לדעת רש&quot;י, מה שלא דנו על כך בעלי התוס' הראשונים. ומ&quot;מ כבר בתקופת הגאונים ראו את גרסת הפסוק המשובשת שכבר היית קיימת בחלק מגרסאות הגמ' שלפניהם, והסיקו כפי שהסיקו בעלי התוס' האחרונים {ראה אוצר הגאונים ברכות, חלק &quot;אוצר התשובות&quot; דף 6}.
----
 ב. יוצא לפי דעת ר&quot;ת שיש כאן שלושה אנשים. מפיבושת שהוא אשבעל רבו של דוד ובנו של שאול שהוזכר בדברי הימים מפני חכמתו. איש בושת שהוא בן נוסף של שאול שלא הוזכר בדברי הימים. ומפיבושת בן יהונתן בן שאול שהוזכר אף בשם מריבעל, שהוא שהעביר דוד לפני הארון והתפלל עליו שלא יקלטנו.
----
&lt;references /&gt;
----

===[[ברכות_ד_ב|דף ד''':''']]===

V++_

'''לצורת הדף [http://www.daf-yomi.com/Dafyomi_Page.aspx?vt=1&amp;massechet=283&amp;amud=8&amp;fs=0 ראה כאן]'''


'''וקורא ק&quot;ש ומתפלל ואוכל פתו וכו''''.
מכאן משמע שמשעה שהגיע זמן ק&quot;ש של לילה שאין לאדם לאכול בתחילה סעודה של לילה עד שיקרא ק&quot;ש ויתפלל.

'''מסייע ליה&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(43ב)'''}}&lt;/sup&gt; לר' יוחנן, דאמר רבי יוחנן איזהו בן העולם הבא זה הסומך וכו''''&lt;sup&gt;{{הערה|יש בכתה&quot;י שגורסים &quot;זה הסומך גאולה של ערבית לתפילה וכו'&quot;. ואם גורסים כן, אם כן אין מקום לגרוס &lt;big&gt;&quot;&lt;/big&gt;וכו'&lt;big&gt;&quot;&lt;/big&gt; שהלא בכך כולל הדיבור את כל המאמר ואינו מקצר דבר. &quot;והמגיה&quot; מוסיף ומעיר, דגרסא זו אכן קיימת בכת&quot;י של הגמ' ובראשונים, אך לפנינו כתוב בלא המילים &quot;של ערבית&quot;.}}&lt;/sup&gt;.
תימה לרבי, [ואנן]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot;, ודומה לזה בלשון הרשב&quot;א. אך בכתה&quot;י השונים כתוב &quot;'''יוחנן'''&quot; בשיבוש.}}&lt;/sup&gt; כמאן קיימא לן שאין [אנו]&lt;sup&gt;{{הערה|בהתאם ללשון תוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים חסר.}}&lt;/sup&gt; סומכים גאולה של ערבית, שהרי אנו מפסיקים בפסוקים ויראו עינינו וקדיש. ושמא סבירא לן כרב&lt;sup&gt;{{הערה|הגרסא שהיית לפני רבינו שם היא כפי הנראה: &quot;והלכתא כדברי האומר חובה. ורב אמר תפילת ערבית רשות&quot; או בדומה לכך, וכפי שהביא מסורת הש&quot;ס (בהוצאות הגמ' הרגילות). וכעין זה נמצא בכל כתה&quot;י והדפוסים הישנים של הגמ'. אך לפנינו מופיעה מחלוקת זו בשם אביי ורבא.}}&lt;/sup&gt; דאמר לקמן בפרק תפלת השחר &lt;small&gt;{[[ברכות_כז_ב|כז''':''']]}&lt;/small&gt; דרשות ה[י]א&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה להגיה לענ&quot;ד, שהלא חוזר על ערבית וערבית נקיבה היא. ובכתה&quot;י השונים כתובה בלשון זכר.}}&lt;/sup&gt;. ואע&quot;ג דקיימא לן בכל דוכתא דרב ור' יוחנן הלכה כר' יוחנן &lt;small&gt;{[[ביצה_ד_א|ביצה ד'''.''']]}&lt;/small&gt;, (או)&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד. והטעם, מכיון שאם נגרוס &quot;או&quot; נמצא שישנם שני תירוצים בדברי רבינו, ותירוצו הראשון מתעלם לחלוטין מהכלל שהלכה כר' יוחנן לגבי רב וזה אינו מסתבר. ועוד דכך היא גירסת תוס' הרא&quot;ש שרוב דבריו מושתתין על דברי רבינו.}}&lt;/sup&gt; שמא סובר ר' יוחנן כרב [ואפילו הכי]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש, ובכתה&quot;י השונים חסר. והסרתי את האות ו' שבתחילת המילה שאחרי בהתאם להגהה זו בכדי להתאים הלשון.}}&lt;/sup&gt; (ו)מחייב לסמוך&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים_4|(א)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, ואם כן גם לנו יש לסמוך. והסומך אחר יראו עינינו&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים_4|(ב)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; אין מזיחין אותו.  

'''ר' יהושע בן לוי אומר תפלות באמצע תיקנום'''.
[וקי&quot;ל]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוספות הרא&quot;ש. אך בכתה&quot;י השונים כתוב &quot;'''וקאמר'''&quot; בשיבוש.}}&lt;/sup&gt; כר' יוחנן ולא כר' יהושע בן לוי, וכן עמא דבר, וכן פוסק בה&quot;ג. והני אמוראי דלקמן&lt;sup&gt;{{הערה|כוונתו לאותם אמוראים שהתפללו קודם זמן ק&quot;ש, והוקשה מכך שלכאורה לא סמכו גאולה לתפילה. דכיון שצריך לברך ברכות ק&quot;ש ביחד עם ק&quot;ש, איך ברכו הברכות ועוד לא הגיע זמנה. וא&quot;כ נמצא שסוברים הם לכאורה כר' יהושע בן לוי שאינו מצריך סמיכה בלילה, והיו מתפללים ערבית בלא ק&quot;ש וברכותיה, וכשהגיע זמנה ברכו וקראו. ולכך העיר רבינו שלא נטעה לומר כך, כיון שמנהגם לא היה מטעם שסברו שאין צורך לסמוך, אלא סיבת ההקדמה היא '''משום של שבת בערב שבת''''}}&lt;/sup&gt; &lt;small&gt;{[[ברכות_כז_א|כז'''.''']]}&lt;/small&gt;, משום של שבת בערב שבת ולא משום דסבירא להו כר' יהושע בן לוי. [ולא היו קורין]&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד. &quot;והמגיה&quot; טען שצריך לגרוס כאן &quot;אי נמי לא היו קורין&quot; שסובר הוא שתירוץ אחר נאמר כאן, אך אין הגהתו מוכרחת. ובכתה&quot;י השונים יש כאן מקום חלק המורה על חסר, ומיד כתוב &quot;מתפללים ק&quot;ש&quot;. והגהתי הלשון ל-&quot;'''קורין''' ק&quot;ש&quot;, דלשון &quot;מתפללים&quot; גבי ק&quot;ש טעות סופר הוא, דק&quot;ש אינה תפילה.}}&lt;/sup&gt; ק&quot;ש בלילה אלא הכל אומרים מבעוד יום, וסמכו על ר' יהודה דחשיב מפלג המנחה ואילך לילה לעניין תפילה &lt;small&gt;{[[ברכות_כו_א|כו'''.''']] / [[ברכות_כו_ב|כו''':''']]}&lt;/small&gt; ולעניין ק&quot;ש כמו שפירש רבינו תם בריש פירקין&lt;sup&gt;{{הערה|מכאן יש להוכיח שלכל הפחות חסר הדיבור הראשון בתחילת פרק א'. וכן ניכר מתוס' הרא&quot;ש שדבריו מושתתין על דברי רבינו על פי רוב, שכתב את הדיבור הראשון בפרק א' שבו מוזכרים דברי ר&quot;ת ובדברי רבינו אינו.}}&lt;/sup&gt;. ועוד אומר רבי שלא על חינם היו עושים כן, אלא שהיו טרודין בלילה [בשום מצווה]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot;, והוא ע&quot;פ פסקי הרא&quot;ש פרק ד' סימן ו'. ובכתה&quot;י השונים כתוב &quot;'''בשם מיניה'''&quot; בשיבוש.}}&lt;/sup&gt;. תדע, שהיו אומרים הבדלה בשבת [כדאמר]&lt;sup&gt;{{הערה|בכתה&quot;י השונים כתוב &quot;כדפירש&quot;. ובהתאם למה שהעמדנו בהערה הבאה שמדובר כאן על אמורא, אין לשון זו נראית. שהרגלם של בעלי התוס' לומר &quot;פירש&quot; כלפי ראשונים כמותם ולא כלפי אמוראים בגמ'. ולכך הגהתי בהתאם.}}&lt;/sup&gt; ר&quot;ת&lt;sup&gt;{{הערה|כך כתוב כאן בכתה&quot;י השונים, ואומר &quot;המגיה&quot; שהכוונה ל-&quot;'''רב תחליפא'''&quot; וכגירסא אחרת בגמ' לקמן דף כז''':''', שהיא: &quot;'''ת&quot;ש דאמר רב תחליפא בר אבדימי אמר שמואל מתפלל אדם של מוצאי שבת בשבת ואומר הבדלה על הכוס'''&quot; (וכך הוא בכת&quot;י פריס ובפסקי הרא&quot;ש שם. וכן מובא בכתה&quot;י פירנצה ואוקספורד בתור &quot;איתמר נמי&quot;.). אך בגרסתנו בגמ' שם מופיעה מימרא זו בשם &quot;'''רב יהודה אמר שמואל'''&quot;. ומ&quot;מ קשיא לי, מדוע לא אמר רבינו &quot;'''כדאמרינן לקמן'''&quot; בלא להזכיר דאמרו רב תחליפא כפי הרגל לשון בעלי התוס'. ולענ&quot;ד טעות סופר יש כאן ואיני יודע להכריע.}}&lt;/sup&gt; [לקמן]&lt;sup&gt;{{הערה|בכתה&quot;י השונים אינו, והגהתי בהתאם למה שנראה לשונית ע&quot;פ הגרסא הקיימת. אך כפי שאמרתי לענ&quot;ד בהערה הקודמת, הגרסא כן משובשת וצריכה הגהה אחרת.}}&lt;/sup&gt; &lt;small&gt;{[[ברכות_כז_ב|כז''':''']]}&lt;/small&gt;, &lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot;. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[ו]לכתחילה ודאי לא היו עושים כן.  

'''&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;הגהות סיני&quot; והוא מלשון תוס' הרא&quot;ש. וכן נראה ממבנה לשון השקלא וטריא שכך ראוי לגרוס. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''&lt;big&gt;ו&lt;/big&gt;'''אילו&quot;}}&lt;/sup&gt;[ד]אילו במיכאל כתיב ויעף אלי אחד מן השרפים'''.
תימה, דאמרינן ביומא &lt;sup&gt;{{שוליים|'''(44ב)'''}}&lt;/sup&gt;פרק אמר להם הממונה &lt;small&gt;{[[יומא_לז_א|לז'''.''']]}&lt;/small&gt;, וכן אתה מוצא בשלשה מלאכים&lt;sup&gt;{{הערה|הגרסא אצלנו בגמ' שם שונה מלשון זו, ואפשר שהיא לשון קצרה. ומ&quot;מ אין נפקא מינה כך או כך.}}&lt;/sup&gt; שבאו [אצל]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש. ובכת&quot;י איטליה כתוב &quot;'''אל''' אברהם&quot;, ואפשר לקיימו אלא שהעדפתי לשון תוס' הרא&quot;ש. ובשאר כתה&quot;י השונים כתוב &quot;'''מעל'''&quot; בשיבוש.}}&lt;/sup&gt; אברהם, מיכאל וגבריאל [ורפאל]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש, וכן הוא בגרסת הגמ' לפנינו. ובכתה&quot;י השונים חסר. ותדע, דנקט רבינו בדבריו שלשה מלאכים והזכיר רק שתים.}}&lt;/sup&gt;, (תימה כן)&lt;sup&gt;{{הערה|מוכח דמיותר, שהלא כבר אמר בתחילת הדיבור את המילה &quot;תימה&quot;, וכן אינו בגרסת תוס' הרא&quot;ש שזהה כמעט אחד לאחד לדברי רבינו.}}&lt;/sup&gt; [דהתם קרי ליה מלאך והכא קרי ליה שרף]&lt;sup&gt;{{הערה|בכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''דקרי הכא שרף והכא קרי ליה מלאך'''&quot;, והגהתי בהתאם לגרסת תוס' הרא&quot;ש שנכונה יותר. דמכיוון שבא להקשות מהא דאמרינן ביומא, א&quot;כ הוי ליה להתחיל דבריו בלשון: &lt;big&gt;&quot;&lt;/big&gt;'''דהתם''' קרי ליה '''מלאך''' '''והכא''' וכו'&lt;big&gt;&quot;&lt;/big&gt; דכיוון דאיומא קאי ממנו היה לו להתחיל קושייתו. ועוד דכל הדיבור זהה כמעט אחד לאחד עם לשון תוס' הרא&quot;ש, ומסתברא מילתא דאף במשפט זה הגרסא היא כפי שגרס הרא&quot;ש, שכפי שאמרתי היא היותר נכונה ומסתברת.}}&lt;/sup&gt;. ומשמע באגדה של פסח ששני ענינים הם, דכתיב&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(45ב)'''}}&lt;/sup&gt; &lt;small&gt;{[[שמות_יב_יב|שמות י&quot;ב, י&quot;ב]]}&lt;/small&gt; ועברתי בארץ מצרים, אני ולא מלאך. והכתי כל בכור, אני ולא שרף. ויש לומר דודאי שני ענינים הם, אלא זימנין דקרי ליה הכי וזמנין דקרי ליה הכי&lt;sup&gt;{{הערה|ובתוס' הרא&quot;ש בסיום דיבור זה כתוב: &quot;'''הכל לפי השליחות'''&quot;.}}&lt;/sup&gt;.
----

===ביאורים===
 '''א.''' ונראה לומר דכוונת רבינו כאן כשאמר &quot;מחייב לסמוך&quot;, היינו שכשרוצה להתפלל ערבית כיון שחייב הוא להקדים ברכות ק&quot;ש לערבית, מתחייב הוא בזה לסומך גאולה לתפילה לכתחילה. וצריך לומר לפי&quot;ז שחיוב הסמיכה דערבית שונה מחיוב הסמיכה דשחרית. דבשחרית הוא &quot;חיוב סמיכה&quot;, ואמירת ק&quot;ש וברכותיה קודם התפילה הוא יותר בגדר תוצאה יוצאת לחיוב לסמוך. אבל בערבית דאינו &quot;מחויב סמיכה&quot; אם אינו מתפלל, אם אכן בחר להתפלל ערבית שמתחייב להקדים ק&quot;ש וברכותיה מהטעמים שהוזכרו בגמ', ממילא מחייבינן ליה לסמוך לכתחילה. ונמצא דהתפילה גורמת הקדמת ק&quot;ש וברכותיה, והחיוב לסמוך הוא תוצאה יוצאת מכח חיוב הקדימה בהיפך משחרית. ונראה לי דזה הוי דומיא דגאולת מצרים. דכמו במצרים שיכלו בני ישראל לצאת בלילה אלא שלא יצאו מרצונם, שנמצא דהגאולה היית תלויה ברצונם, שאם היו רוצים היו יוצאים ונגאלים. לכן גם בענייננו התפילה והגאולה תלויה ברצונם, שאם ירצו להתפלל ערבית יחויבו להסמיך הגאולה לתפילה כאילו נגאלו בלילה, ואם לא ירצו להתפלל לא יחויבו להסמיך ופטורים מהתפילה. אך בשחרית דבגזרת הבורא יצאו ונגאלו בפועל שלא מבחירתם, מחויבים אנו לסמוך הגאולה לתפילה תמיד.
 '''ב.''' והטעם מדוע לא נחשבים יראו עינינו והקדיש הפסק בין הגאולה לתפילה. התוס' שבדף כתבו כאן לגבי יראו עינינו, שכיוון שתקנוה כגאולה אריכתא דמיא (וכן הדין לגבי הקדיש לכאורה). אך יש שכתבו שהוא משום שיראו עינינו נתקנה בתור חלופה לתפילת שמונה כיון שלא היו יכולים לאומרה (י&quot;א מפני סכנת מזיקים, שהיו בהכנ&quot;ס שלהם בשדה מחוץ לעיר והיה סכנה להתאחר. וי&quot;א מפני גזרת שמד, שגזרו שלא יתפללו שמונה עשרה של ערבית), וא&quot;כ שפיר סומך הוא גאולה לתפילה, שיראו עינינו כתפילה נחשבת והרי הוא סומך אליה את ברכת השכיבנו (אבודרהם והגהות מרדכי). ולגבי הקדיש כתב בשו&quot;ת הרא&quot;ש כלל ד' סימן ו', דיראו עינינו וקדיש הכל מעניין גאולה הוא, ולכן אין להפסיק ביניהם לבין התפילה. וכן כתב הראב&quot;ן בסימן ק&quot;מ: וכן יתגדל ויתקדש שהוא מעין הגאולה שנאמר והתגדלתי והתקדשתי וכו', לא הוי הפסק בין גאולה לתפילת ערבית עכ&quot;ל. אך יש מהראשונים שמחמת קושיות אלו היו נמנעים מלאומרה (ואולי גם את הקדיש לא היו אומרים). שכיוון שחלפה שעת הדחק ההיא, חייבים אנו לחזור ולסמוך גאולה לתפילה כדינה.
----
&lt;references /&gt;

== דף ה' ==
===[[ברכות_ה_א|דף ה'''.''']]===

V++_

'''לצורת הדף [http://www.daf-yomi.com/Dafyomi_Page.aspx?vt=1&amp;massechet=283&amp;amud=9&amp;fs=0 ראה כאן]'''


'''ואין רשף אלא מזיקין'''. 
ולקמן &lt;small&gt;{בסמוך}&lt;/small&gt; קאמר אין רשף אלא יסורין, וכולהו מדסמכי למזי רעב ולקטב מרירי. 

----

===[[ברכות_ה_ב|דף ה''':''']]===

V++_

'''לצורת הדף [http://www.daf-yomi.com/Dafyomi_Page.aspx?vt=1&amp;massechet=283&amp;amud=10&amp;fs=0 ראה כאן]'''


'''ונגעים לא, והא אמר מר&lt;sup&gt;{{הערה|כך נמצא בכמה כת&quot;י של הגמ'. אך לפנינו בגמ' כתוב &quot;כדתניא&quot;, ובתוס' הרא&quot;ש גרס &quot;והא&quot;ר יוחנן&quot;.}}&lt;/sup&gt; כל מי''' ['''שיש''']'''&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;הגהות סיני&quot;, והוא ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש וכן הוא בגמ' לפנינו. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''שלא'''&quot; בשיבוש.}}&lt;/sup&gt; וכו''''. 
ואם תאמר&lt;sup&gt;&lt;small&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים_5|(א)]]&lt;/small&gt;&lt;/sup&gt;, והא אמרינן בערכין פרק [ג']&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;הגהות סיני&quot;. ובכתה&quot;י השונים כתוב '''ב'''' או '''שני''' בשיבוש.}}&lt;/sup&gt; &lt;small&gt;{[[ערכין_טז_ב|ט&quot;ז'''.''']]}&lt;/small&gt; ובפרק קמא דשבועות &lt;small&gt;{[[שבועות_ח_א|ח'''.''']]}&lt;/small&gt; על שבעה דברים נגעים באים, ואמרינן &lt;small&gt;{שבועות שם&lt;/small&gt;&lt;sup&gt;{{הערה|וכן סוטה לו., כריתות כו.}}&lt;/sup&gt;&lt;small&gt;}&lt;/small&gt; דחטאת מצורע אינו בא על חטא(ת)&lt;sup&gt;{{הערה|הוקף ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש וברור, וכן העיר &quot;המגיה&quot;. והמעתיק נמשך בשוגג אחר הלשון שנאמרה קודם לכן בסמוך כפי הנראה.}}&lt;/sup&gt; משום דמנגעיה איכפר ליה&lt;sup&gt;{{הערה|ובתוס' הרא&quot;ש מסיים בכאן בלשון הזו: '''אלמא נגעים באים בעון האדם ואינן יסורין של אהבה'''. ואפשר שזוהי היית גם גרסת רבינו ונשמט.}}&lt;/sup&gt;. &lt;sup&gt;{{הערה|הוגה ע&quot;פ הרגל לשון בעלי תוס', וכן הוא בלשון תוס' הרא&quot;ש (אלא שתירץ רק את התירוץ השני). ובכתה&quot;י השונים חסר.}}&lt;/sup&gt;[ו]יש לומר, ש[ע]ל&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד. ובכתה&quot;י השונים כתוב &quot;'''של כולם'''&quot; וכנראה שנשמטה ה-ע' בטעות.}}&lt;/sup&gt; כולם לוקין בעון הדור&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(46ב)'''}}&lt;/sup&gt; והני [ייסורי]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;הגהות סיני&quot;. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''אסירי'''&quot; בשיבוש. והכוונה שעל כל סוגי הנגעים לוקין הצדיקים בעון הדור והם ייסורי אהבה, שהלא לא על חטאם של הצדיקים הם באים.}}&lt;/sup&gt; אהבה&lt;sup&gt;&lt;small&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים_5|(ב)]]&lt;/small&gt;&lt;/sup&gt;. אי נמי יש לומר דהכי פריך, ונגעים לא, והלא הם מזבח כפרה [יותר משאר]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש, ובכתה&quot;י השונים מופיע בהיפוך לשון '''&quot;משאר יותר&quot;''' בשיבוש.}}&lt;/sup&gt; ייסורין, [אם כן פעמים הם של אהבה יותר משאר יסורין&lt;sup&gt;&lt;small&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים_5|(ג)]]&lt;/small&gt;&lt;/sup&gt;]&lt;sup&gt;{{הערה|בכתה&quot;י השונים חסר, והוסף ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש שנסמך רבות על לשון רבינו כפי שהזכרנו כבר לעיל. &quot;והמגיה&quot; טוען דשמא נשמט בטעות מחמת כפילות הלשון הדומה של &quot;'''ייסורין, ייסורין'''&quot; שבסוף כל משפט.}}&lt;/sup&gt;, וקשיא לר' יוחנן דאמר שאינן של אהבה כלל. אבל &lt;sup&gt;{{הערה|בכת&quot;י ניורק יש כאן מקום חלק ואולי יש להוסיף אבל '''ודאי ד'''פעמים וכו', אך אפשר שהיה כתוב אחרת. ומכל מקום אין זה משנה את עצם משמעות העניין.}}&lt;/sup&gt;פעמים שעל חטא הם באים. 

'''אי בעית אימא הא לן והא להו'''. 
פרש רש&quot;י (הא לן)&lt;sup&gt;{{הערה|עיין בהערה הבאה.}}&lt;/sup&gt; [בני]&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד להגיה, ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''הא לן א&quot;י'''&quot;. אך שיבוש גרסא הוא, שהלא &quot;לן&quot; המוזכר בגמ' על בני בבל מכוון, ועתה הלא דנים אנו על בני א&quot;י. והגהתי ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש הנסמך רבות על דברי רבינו כנ&quot;ל, וכן הוא בתוס' שבדף ועוד. ואם נרצה לקיים מילים אלו נצטרך להגיה &lt;big&gt;&quot;&lt;/big&gt;פרש רש&quot;י הא '''להו''', בני ארץ ישראל וכו'&lt;big&gt;&quot;&lt;/big&gt;.}}&lt;/sup&gt; ארץ ישראל שמשתלחים חוץ לערי חומה. וקשה להר&quot;ר אלחנן דאמרינן בערכין פרק המקדיש שדהו &lt;small&gt;{[[ערכין_כט_א|כט.]]}&lt;/small&gt; דאין בתי ערי חומה נוהג[ין]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש וראשונים אחרים בקושיית רבינו אלחנן. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''נוהג'''&quot;, והמעתיק נמשך בשוגג אחר הלשון שאחרי כן בסמוך כפי הנראה.}}&lt;/sup&gt; בזמן שאין היובל נוהג &lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot; ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש וראשונים אחרים בקושיית רבינו אלחנן. וטוען דשמא נשמט בטעות מכתה&quot;י השונים מחמת כפילות הלשון הדומה של &quot;'''נוהג, נוהג'''&quot; הנאמרת בסוף כל משפט כאן.}}&lt;/sup&gt;[וא&quot;כ בא&quot;י עצמו יכול לחלק, כאן בזמן שהיובל נוהג וכאן בזמן שאין היובל נוהג]. &lt;sup&gt;{{הערה|ברשב&quot;א ור&quot;א אלשבילי הביאו תירוץ זה בשם רבינו אלחנן עצמו, ותמוה א&quot;כ מדוע רבינו וכן תוס' הרא&quot;ש לא כתבו דהוא תירץ זאת. וצ&quot;ל דגם הקושיא וגם התירוץ נאמרו בחדא מחתא בשם רבינו אלחנן, ולכך לא נאמר שמו. והרשב&quot;א ור&quot;א אלשבילי העירו זאת בתירוץ ע&quot;מ שלא נטעה לומר דהם עצמם תירצוהו כמו שהוקשה לנו בכאן.}}&lt;/sup&gt;ושמא התם איירי&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(47ב)'''}}&lt;/sup&gt; לענין בתי [ערי]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot; בהתאם ללשון הרשב&quot;א בזה. ובכתה&quot;י השונים חסר.}}&lt;/sup&gt; חומה, אבל לענין קדושה דשילוח מחנות נוהגים עכשיו למ&quot;ד קדשה לעתיד לבא &lt;small&gt;{[[מגילה_י_א|מגילה י'''.''']]}&lt;/small&gt;, &lt;sup&gt;{{הערה|נמצא בכל כתה&quot;י בסוף הדיבור (אחר המילים &quot;ולא בבבל&quot;), והבאתיו למקומו הראוי לו בהתאם לגרסת הרשב&quot;א ור&quot;א אלשבילי בדברי רבינו אלחנן.}}&lt;/sup&gt;[ובמסכת כלים &lt;small&gt;{פ&quot;א מש' [[משנה_כלים_א_ז|ז']] - [[משנה_כלים_א_ח|ח']]}&lt;/small&gt; שנינו&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים_4|(ד)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, ערי חומה מקודש'''['''ות''']'''&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ גרסת הרשב&quot;א ור&quot;א אלשבילי. ובכתה&quot;י השונים כתוב &quot;'''מקודשים'''&quot; בלשון זכר. ולפנינו במשנה שם הגרסא היא &quot;עיירות המוקפות חומה מקודשות ממנה&quot;.}}&lt;/sup&gt; '''['''ממנה שמשלחין מתוכן את המצורעים וכו' הר הבית מקודש ממנו''']'''&lt;sup&gt;{{הערה|בהתאם לגרסת המשנה שלפנינו שם &lt;small&gt;{כלים א', ז'}&lt;/small&gt; וכנראה שנשתבשה הגרסא בגרסאות הראשונים השונים מריבוי העתקות וקוצרו הלשונות.}}&lt;/sup&gt; שאין זבין '''['''וזבות וכו' נכנסים לשם. החיל מקודש ממנו שאין גוים''']'''&lt;sup&gt;{{הערה|גם כאן הוגה בהתאם לגרסת המשנה שלפנינו שם &lt;small&gt;{כלים א', ח'}&lt;/small&gt;.}}&lt;/sup&gt; וטמאי מתים נכנסים לשם]&lt;sup&gt;{{הערה|כל המשפט הזה כפי שאמרתי לעיל נכתב בסוף הדיבור בטעות, וכאן הוא מקומו בהתאם לראשונים השונים שהזכירו דיבור זה, ולכך העברתיו לכאן כנ&quot;ל. ובסוף הדיבור השארתי את הגרסא המקורית על מנת שיוכל הלומד לראות מה היית הגרסא בכת&quot;י וס&quot;י שכפי הנראה משובשת היא או מקוצרת בצורה חסרה. אח&quot;כ השלמתי את החסר כפי הנראה לענ&quot;ד, והרי זו הגהה בתוך הגהה. ולכך סימנתי את ההגהות הפנימיות בשוליים מודגשות לסימן היכר.}}&lt;/sup&gt;. מיהו, היה יכול לפרש הא לן והא להו לענין טומאה שנזהרים &lt;sup&gt;{{שוליים|'''(48ב)'''}}&lt;/sup&gt;מהם  &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה להגיה ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש ורבינו פרץ. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''&lt;big&gt;ברוב&lt;/big&gt; א&quot;י'''&quot; ואינו ברור.}}&lt;/sup&gt;[ב]א&quot;י ולא בבבל. &lt;small&gt;(ובמסכת כלים שנינו ערי חומה מקודשים שאין זבים וטמאי מתים נכנסים לשם)&lt;/small&gt;&lt;sup&gt;{{הערה|כפי שכתבתי לעיל קטע הזה הועבר לחלק קודם בדיבור זה בהתאם לגרסת הרשב&quot;א ור&quot;א אלשבילי. וכפי שהזכרתי לעיל הגהתי את המשפט הזה שם בהתאם ללשון המשנה שלפנינו, שאין משפט זה נכון כמות שהוא, וגם ניכר כאן שאין זה מקומו.}}&lt;/sup&gt; &lt;small&gt;(נוהג בזמן הזה למ&quot;ד קדשה לעתיד לבא)&lt;/small&gt;&lt;sup&gt;{{הערה|משפט זה מיותר מכיון שכבר הסיק זאת קודם לכן, לכך הקפתי משפט זה ולא הקדמתיו יחד עם המשפט הקודם. וכן ליתא ברשב&quot;א ובר&quot;א אלשבילי שהביאו את אותה הלשון כבדברי רבינו. ומי שבכל זאת רוצה לקיימו, יש לו לגרוס כך (או כל כעין זה): &quot;'''אלמא דשילוח מחנות'''&quot; נוהג בזמן הזה וכו', ולהקדים משפט זה גם כן ביחד עם המשפט המוקף קודם לכן.}}&lt;/sup&gt;

'''והאמר ר' יוחנן דין גרמא דעשיראה ביר'''. 
פרש רש&quot;י, לאדם חשוב כר' יוחנן (לא)&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד נכון להגיה, שבכך הלשון סדורה נכון. וכן הגהתי בתוס' הרא&quot;ש.}}&lt;/sup&gt; באו לו רק ייסורין של אהבה. וקשה דהא מסיק &lt;sup&gt;{{הערה|כן נראה נכון לפי מבנה המשפט, אך בכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[ד]היכא דלא הוה ליה כלל לא הוי ייסורין של אהבה, והרי כמה [צדיקים]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון בעלי התוס' השונים. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;והרי כמה '''ביסורין'''&quot; בשיבוש.}}&lt;/sup&gt; אין להם בנים, וגם יהושע לא מצינו שהיה לו בן &lt;small&gt;{[[מגילה_יד_ב|מגילה יד:]]}&lt;/small&gt;. ואי משום בנות, ר' יוחנן [נמי הוו ליה בנות כדאיתא בפרק בתרא דקידושין &lt;small&gt;{[[קידושין_עא_ב|עא:]]}&lt;/small&gt;. ויש לומר דהכי פריך, והאמר ר' יוחנן]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot; ע&quot;פ לשון בעלי התוס' השונים. וטענתו שכנראה נשמט מכתה&quot;י השונים בטעות מחמת כפילות הלשון הדומה של &quot;'''ר' יוחנן, ר' יוחנן'''&quot; שבסוף כל משפט.}}&lt;/sup&gt; דין גרמא דעשיראה ביר אלמא [היה]&lt;sup&gt;{{הערה|בכתה&quot;י השונים כתוב '''&quot;הוה&quot;''' והגהתי ל-'''&quot;היה&quot;''' שכך יותר נראה נכון. וכן הוא בלשון תוס' הרא&quot;ש.}}&lt;/sup&gt; רגיל לנחם אחרים בכך, ואי לא הו[ו]&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה להגיה בהתאם ללשון תוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''הוה'''&quot;.}}&lt;/sup&gt; יסורין של אהבה לא [היה]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt; מנחם בה אחרים. והכי נמי פריך &lt;sup&gt;{{הערה|כן נראה לענ&quot;ד נכון לשונית, אך בכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[ב]פרק יש נוחלים &lt;small&gt;{[[בבא_בתרא_קטז_א|ב&quot;ב קטז.]]}&lt;/small&gt; והא[מר]&lt;sup&gt;{{הערה|בכתה&quot;י השונים כתוב '''&quot;והא&quot;''', והמסתבר שהכוונה ל-'''והאמר''' כפי שהוא בדיבור המתחיל ובגמ' שלפנינו וברוב כת&quot;י והדפוסים הישנים. וצריך לומר שהיה בדברי רבינו כתוב בגרש כך: '''והא'''' המורה על קיצור המילה &quot;'''והאמר'''&quot;, ומריבוי ההעתקות הושמט הגרש בטעות. ומ&quot;מ ברוב כתה&quot;י של רבינו גם בדיבור המתחיל מובא בלשון &quot;והא ר' יוחנן&quot; בשיבוש. וצ&quot;ל לגרסא זו של דברי רבינו, שרבינו גרס בגמ'  &quot;'''והא א&quot;ר''' יוחנן&quot; כגרסת חלק מכתה&quot;י של הגמ', ומריבוי העתקות הוחלף בטעות מ-&quot;'''&lt;big&gt;א&quot;ר&lt;/big&gt;''' יוחנן&quot; ל-&quot;'''&lt;big&gt;ר'&lt;/big&gt;''' יוחנן&quot; בלבד בכל כתה&quot;י של רבינו.}}&lt;/sup&gt; ר' יוחנן דין גרמא דעשיראה ביר שמנחם אחרים בכך, ואי[ך]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot;. וזאת מכיוון שמעניין &quot;'''דין גרמא וכו''''&quot; הקשתה הגמ' בבבא בתרא (קטז.) על דבריו של ר' יוחנן שם שאמר בשם רשב&quot;י, דכיצד אמר 
בשם רשב&quot;י בהיפך ממה שסובר במשמעות אמירתו &quot;דין גרמא וכו'&quot;. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''אין''' קאמר&quot; ואינו ברור.}}&lt;/sup&gt; קאמר התם הקב&quot;ה מעלה עליו [עברה]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;הגהות סיני&quot; ע&quot;פ לשון הגמ' בבא בתרא שם. ובכתה&quot;י השונים חסר.}}&lt;/sup&gt;.

ה&quot;ג '''אין כל אדם זוכה לשתי שולחנות'''. 
ולא גרסינן אין אדם&lt;sup&gt;{{הערה|כך היא הגרסא בכמה כת&quot;י של הגמ', וכן היא הגרסא בחלק מגרסאות מסכת דרך ארץ זוטא פ&quot;ד. ועיין בגליון הש&quot;ס לרעק&quot;א אצלנו שהפנה למסכת שבת נה: בתוס' שם, שמיישבים לשון זו שהיא כלפי רוב בני האדם ביחס לעניין אחר, וא&quot;כ ה&quot;ה גם כאן (המגיה).}}&lt;/sup&gt;, דהא כמה צדיקים &lt;sup&gt;{{שוליים|'''(49ב)'''}}&lt;/sup&gt; זוכים לשתי שולחנות כדאמרינן בפרק בתרא דהוריות &lt;small&gt;{[[הוריות_י_ב|'''י:''']]}&lt;/small&gt;, אשרי הצדיקים שמגיע אליהם כמעשה הרשעים של עולם הזה בעולם הזה 

'''ואי משום''' ['''בני'''
. תימה]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש, ובכתה&quot;י השונים חסר.}}&lt;/sup&gt; והא הוה ליה ר' פדת, כדאמרינן לקמן (בפ' ב')&lt;sup&gt;{{הערה|הוא בפרק ראשון ולא בשני, וא&quot;כ גם אם נגיה זאת אין מקום לומר כאן &quot;'''בפרק א''''&quot; אלא &quot;'''בפרקין'''&quot; כפי הרגל לשונו בכל מקום, ולכך הקפתיו.}}&lt;/sup&gt; &lt;small&gt;{[[ברכות_יא_ב|יא:]]}&lt;/small&gt; וכן אורי ליה ר' [אלעזר]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot; ע&quot;פ גרסת הגמ' בכל כתה&quot;י ודפוסים ישנים שלפנינו, והוא ר' אלעזר בן פדת. ובכתה&quot;י השונים של רבינו כתוב כאן &quot;'''אליעזר'''&quot; בטעות.}}&lt;/sup&gt; לר' פדת [בריה]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש, וכן הוא בגמ' לפנינו ובכל כתה&quot;י ודפוסים ישנים של הגמ'. ובכתה&quot;י השונים של רבינו חסר.}}&lt;/sup&gt; אהבה רבה. וכן בפרק קמא דנדה &lt;small&gt;{[[נידה_ח_א|ח.]]}&lt;/small&gt; ובכמה  &lt;sup&gt;{{שוליים|'''(50ב)'''}}&lt;/sup&gt;דוכתי&lt;sup&gt;{{הערה|מו&quot;ק כ'''.''', ירושלמי יומא פ&quot;ב ה&quot;ב, מגילה פ&quot;ד ה&quot;י.}}&lt;/sup&gt;. [ו]יש&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ הרגל לשון בעלי תוס', וכן הוא בתוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt; לומר, שעדיין לא נולד או שמא נפטר בחיי ר' [אלעזר]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot; ע&quot;פ גרסאות הגמ' בדפוסים ישנים ובכתה&quot;י כדלעיל. ובכתה&quot;י השונים של רבינו כתוב כאן &quot;'''אליעזר'''&quot; בטעות.}}&lt;/sup&gt;.

'''וכי עביד''' ['''קב&quot;ה''']&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש, וכעין זה באחד מכתה&quot;י של הגמ' במעט שינוי לשון. ובגמ' לפנינו הגרסא היא &quot;מי '''&lt;big&gt;חשיד&lt;/big&gt;''' קב&quot;ה&quot;, וכן הוא ברוב כתה&quot;י והדפוסים הישנים של הגמ' (אלא שיש בכתה&quot;י שגורסים כגרסתנו, ויש שגור' &quot;הקב&quot;ה&quot; בדומה. וכן י&quot;ג &quot;מריה דעלמא&quot; או &quot;מרי עלמא&quot;). ובכתה&quot;י השונים של רבינו חסר.}}&lt;/sup&gt; '''דינא בלא דינא'''. 
הרבה צדיקים יש שלוקין בגופן ובממונן, אבל הם [היו]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt; יודעים דלא הוה יהיב שבישתא לאריסא והיו רוצים לרמוז&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(51ב)'''}}&lt;/sup&gt; לו שלא יעשה עוד. 

'''שלא יהיה דבר חוצץ בינו ובין הקיר'''. 
אבל על הארון שחוצץ בינו ובין הקיר אין לחוש. וכן התיבה שמניחים עלי[ה]&lt;sup&gt;{{הערה|בכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''עליו'''&quot; בלשון זכר, והגהתיו ללשון נקבה בהתאם ל-&quot;'''תיבה'''&quot; שהיא נקבה, דעליה קאי. ותדע, דהלא אומר בסמוך &quot;כיון '''שהיא קבועה'''&quot; בלשון נקבה ביחס לתיבה.}}&lt;/sup&gt; הס&quot;ת &lt;sup&gt;{{הערה|&quot;הגהות סיני&quot;. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''יש קורין'''&quot; בשיבוש.}}&lt;/sup&gt;[כש]קורין ב[ו]&lt;sup&gt;{{הערה|בכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''בה'''&quot; בלשון נקיבה, והגהתיו ללשון זכר בהתאם ל-&quot;'''ספר'''&quot; שהוא זכר, דעליו קאי.}}&lt;/sup&gt;, כיון שהיא קבועה שם אינו חושש. 

'''אלא''' ['''אימא''']&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן '''&quot;אומר&quot;''' בשיבוש.}}&lt;/sup&gt;  '''סמוך למטת'''['''י''']&lt;sup&gt;{{הערה|כנ&quot;ל בהערה הקודמת. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן '''&quot;למטתו&quot;''' בשיבוש.}}&lt;/sup&gt;. 
כלומר שלא היה עושה מלאכה עד שיתפלל בעומדו &lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון הרא&quot;ש בתוספותיו ובפסקיו (סימן ז'). ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן '''&quot;על מטתו&quot;''' ואינו נראה.}}&lt;/sup&gt;[מ]מטתו. '''ורש&quot;י פירש'''&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(52ב)'''}}&lt;/sup&gt; שגם לתלמוד תורה לא היה מפסיק, ולא ידענא מנא ליה. והערוך פירש כמה&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(53ב)'''}}&lt;/sup&gt; פירושים ואינם נכונים. 

'''שנאמר טורף נפשו באפו'''. 
ונפשו לשון תפלה כדכתיב {&lt;small&gt;שמואל א'. [[שמואל_א_א_טו|א', ט&quot;ו]]&lt;/small&gt;} ואשפוך את נפשי לפני ה'. '''פירש רבינו חננאל''' דוקא בבית הכנסת שלהם שהיו רחוקים מן העיר ויש לירא מן המזיקין, ושמא גם בשלנו בלילה. ורבי רגיל&lt;sup&gt;{{הערה|אפשר שכתב דבריו עוד בחייו של ר&quot;י ולכך הזכיר הנהגתו בלשון הווה. ואפשר שהיית הגרסא &quot;ורבי '''היה''' רגיל&quot; בלשון עבר ונשמטה המילה, וא&quot;כ אחר פטירתו נאמרו הדברים.}}&lt;/sup&gt; להמתין אפי' ביום, ודוקא כשהיה עומד להתפלל.
----
&lt;references /&gt;
----

===ביאורים===
 א. נראה לענ&quot;ד שהוקשה לרבינו, שהיאך הבינה הגמ' מכך שנאמר שנגעים &quot;אינן אלא מזבח כפרה&quot; דנגעים הוי יסורים של אהבה, הלא מצינו שהנגעים באו לכפר על עוונות, וא&quot;כ אפשר שמזבח כפרה דנגעים גם כן בא לכפר עוונות ואינן יסורים של אהבה. 
----
 ב. בתירוץ זה בא לומר, דאין הכי נמי על עוונות הם באים, אלא שייסורים אלו אינם באים על עוון עצמם אלא עוונות הדור, והוי דומיא דמזבח שמקבל האש והקרבן תמורת עוונות ישראל. ולפי זה משמעות מזבח כפרה הוא, שמכפרים הנגעים על ישראל כמזבח המכפר על כלל ישראל בקרבנות ציבור, דהם עיקר קרבנותיו כיון שקבועים בו.
----
 ג. נראה לענ&quot;ד שבתירוץ זה בא לומר, דאין הכי נמי שאפשר שעל חטא היחיד הם באים, אלא שמכל שכן דהוו גם כן ייסורים של אהבה. שהלא אע&quot;פ שישנם ייסורים לא פחות קשים מהם, אעפ&quot;כ כפרה מיוחדת וגדולה יותר נתנה בנגעים שאין בשאר ייסורים, א&quot;כ מכל שכן שיהיו הם ראויים יותר לבוא בתור ייסורים של אהבה להרבות שכר למקבלם יותר משאר ייסורים. שכיון שמטרת הייסורים של אהבה היא להרבות שכר למקבלם, א&quot;כ ודאי שראוי שתינתן האפשרות שיקבלו הצדיקים את הייסורים שמרבים את הכי הרבה שכר שהם הנגעים.
----
 ד. הנראה שרוצה להוכיח שכיוון שנשנו כולם בחדא מחתא, א&quot;כ כשם שקדושת המקדש קדשה לעתיד לבוא דלכך איסור הכניסה לטמאים נוהג במיקום בית המקדש כיום, א&quot;כ ה&quot;ה גם שיש כיום איסור כניסה למצורעים אף בעיירות המוקפות חומה (הגהות סיני).

== דף ו' ==
===[[ברכות_ו_א|דף ו'''.''']]===

V++_

'''לצורת הדף [http://www.daf-yomi.com/Dafyomi_Page.aspx?vt=1&amp;massechet=283&amp;amud=11&amp;fs=0 ראה כאן]'''


'''ככסלא לגיא'''&lt;sup&gt;{{הערה|בגמ' לפנינו מופיע &quot;'''לאוגיא'''&quot;, וכגרסתנו הוא גם בלשון התוס' שבדף ובתוס' הרא&quot;ש (ובתוס' רבינו פרץ בדומה). ובכתה&quot;י ודפוסים ישנים של הגמ' מופיע או בלשון &quot;לאוגיא&quot; או בלשון &quot;לאגיא&quot;. ואפשר שאכן היית גרסת רבינו &quot;לאגיא&quot; אלא שנשמטה ה-א', או שהיית לרבינו גרסא שונה במשנה ובגמ'.}}&lt;/sup&gt;. 
פרש&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(54ב)'''}}&lt;/sup&gt; רבי [כעין]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש והתוס' שבדף. ובכתה&quot;י השונים כתוב &quot;כיאן&quot; או באופנים משובשים דומים.}}&lt;/sup&gt; התלמים המקיפים [הערוגה]&lt;sup&gt;{{הערה|כך הוא בכל בעלי התוס' השונים. ובכתה&quot;י השונים של רבינו כתוב כאן &quot;'''המחרישה'''&quot;.}}&lt;/sup&gt; כדאמרינן בריש נדרים &lt;small&gt;{[[נדרים_ו_ב|'''ו:''']]}&lt;/small&gt; הדין לגיא להוי פאה. 

'''חד לא מכתבן מיליה בספר זכרונות'''. 
פירוש עם האחרים, אבל בספר לבדו נכתבים. דהא תנן &lt;small&gt;{[[משנה_אבות_ב_א|אבות פ&quot;ב, מ&quot;א]]}&lt;/small&gt; וכל מעשיך בספר נכתבים, וכל שכן הכא, דמדה טובה מרובה &lt;small&gt;{[[סוטה_יא_א|סוטה יא.]]}&lt;/small&gt;. 

'''וכיון דאפילו תלתא עשרה למה לי וכו''''. 
תימה דבמסכת אבות (תנן)&lt;sup&gt;{{הערה|עיין בהערה הבאה.}}&lt;/sup&gt; פרק עקביא &lt;small&gt;{[[משנה_אבות_ג_ו|פ&quot;ג, מ&quot;ו]]}&lt;/small&gt; [תנן]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים נכתבה קודם שלא במקומה.}}&lt;/sup&gt; מנין אפילו חמשה, והכא לא דריש מיניה מידי. ואמאי לא מייתי ליה &lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot; וכן נראה נכון. וע&quot;פ זה יש להוסיף ו' קודם המילה שאחרי כן.}}&lt;/sup&gt;(ו)הכא, &lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot; בהתאם להגהה במילה שלפני, ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[ו]מפרש דכיון דאפילו [בתלתא חמשה]&lt;sup&gt;{{הערה|כך יש להגיה. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;דכיון דאפי' '''בחמש בתלתא''' למה לי&quot;, וניכר השיבוש להדיא.}}&lt;/sup&gt; למה לי. ואומר רבי דחמשה דהתם מיירי (כגון)&lt;sup&gt;{{הערה|נראה מיותר, שהרי כתב &quot;כגון&quot; בסמוך. ואכן בלשון תוס' הרא&quot;ש אינו.}}&lt;/sup&gt; בדברים שצריך [חמשה]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש, ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt; דיינים, כגון בחליצה &lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ תוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''&lt;big&gt;ו&lt;/big&gt;'''אית ליה&quot; בלבד.}}&lt;/sup&gt;[למאן ד]אית ליה &lt;small&gt;{[[יבמות_קא_א|יבמות קא.]]}&lt;/small&gt;, [ומדידת עגלה]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ תוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''המארת שלה'''&quot; או דומה לכך בשיבוש.}}&lt;/sup&gt; &lt;small&gt;{[[סנהדרין_ב_א|סנהדרין ב.]]}&lt;/small&gt; וכיוצא בהם&lt;sup&gt;{{הערה|כתב &quot;המגיה&quot; שבא לרבות סמיכת זקנים, הכולל סמיכת זקנים על ראש פר העלם דבר של ציבור, וסמיכת זקנים כפשוטו שיהיו הנסמכים להקראות בתואר &quot;'''רבי'''&quot;.}}&lt;/sup&gt;. ותיסק אדעתין שאינם חשובים אפילו כשאר דין, שאינו צריך אלא ראיה בעלמא, קמ&quot;ל. והכי גרסינן &lt;small&gt;{אבות [[משנה_אבות_ג_ו|שם]]}&lt;/small&gt; מנין שאפילו חמשה, שנאמר ואגודתו על ארץ יסדה &lt;small&gt;{[[עמוס_ט_ו|עמוס ט', ו']]}&lt;/small&gt;. פירוש, אותם שצריכים ליאגד יחד דהיינו אגודה שלו, אלמא שכינה ביניהם. ומנין שאפילו שלשה שנאמר בקרב אלהים ישפוט, דמשמע שלשה כדאמרינן הכא. ואית דגרסי התם איפכא ולא נהירא, &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה להגיה מסברא, כיון שנראה מדבריו שבא להוכיח את שיטתו מכך שדרשו חז&quot;ל לפנינו אחרת ולא מחמת שכך משמעות הכתוב, וכמו שכתב רבינו לעיל בדיבור זה. ואכן הוכיחו התוס' בסוכה באופן זה {יג'''.''', ד&quot;ה בשלש וכו'}, וכך הוא בתוס' הרא&quot;ש שם. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[דהא אמרינן הכא] דמבקרב אלהים ישפוט &lt;sup&gt;{{הערה|אינו נראה נכון לשונית לענ&quot;ד, מצד מבנה המשפט.}}&lt;/sup&gt;(ד)משמע שלשה שיושבין בדין. ולפי גירסתם מפרשי [הכי]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot;. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן '''&quot;מפר' קא'&quot;''' ובעוד אופנים דומים בשיבוש.}}&lt;/sup&gt;, דמבקרב משמע [באמצע]&lt;sup&gt;{{הערה|כך הוא בלשון תוס' הרא&quot;ש בסוכה שם, וכעין זה בתוס' שבדף שם. ובכתה&quot;י של רבינו כתוב כאן &quot;'''חמשה'''&quot;.}}&lt;/sup&gt;, כלומר חצי העדה שהזכרנו למעלה. ואגודתו משמע שלשה, כמו אגודת אזוב שהיא שלשה קלחים. &lt;sup&gt;{{הערה|משפט אחרון זה כפי שהוא אינו מובן. דמדוע משמע שאגודתו היינו חמשה מחמת שיש חמש אצבעות ביד? אלא בהכרח שנפל שיבוש בדברי רבינו, וצריך לומר כאן בדומה למה שכתבו התוס' ותוס' הרא&quot;ש בסוכה שם, וז&quot;ל התוס' הנ&quot;ל: &quot;'''ושמא אע&quot;ג דבעלמא חשיב' אגודה בשלשה, האי קרא דאגודתו על ארץ יסדה לא מיתוקם אלא בחמשה, משום דכתיב אף ידי יסדה ארץ והיד יש בו ה' אצבעות'''&quot;. אלא שכיון שאין לי שום דרך לדעת את לשונו של רבינו בכדי להגיה, לכן השארתי את דבריו כפי שהם, וכאן אכתוב מה שאני משער שהיית גרסתו. וכך היא: '''ויש מפרשים אגודתו על ארץ יסדה, חמשה, משום דכתיב ואף ידי יסדה ארץ, וחמש אצבעות יש ביד'''.}}&lt;/sup&gt;ויש מפרשים, אגודתו חמשה כמו חמש אצבעות שביד. 

'''ובזרוע עוזו אלו תפילין'''. 
והכי נמי אמרינן בנזיר &lt;small&gt;{[[נזיר_ג_ב|ג''':''']]}&lt;/small&gt; מנין לאומר ימינו שהיא שבועה, שנאמר &lt;small&gt;{[[ישעיהו_סב_ח|ישעיה סב, ח]]}&lt;/small&gt; נשבע ה' בימינו. שמאלו שהיא שבועה, שנאמר ובזרוע עוזו. אלמא זרוע משמע ליה שמאל.

'''תניא ר' אליעזר הגדול אומר אלו תפילין שבראש'''. 
פירש [רש&quot;י]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש' תוס' רבינו פרץ, והתוס' שבדף בדפוס שונצינו-פיזארו, וע&quot;פ זה היא הגהת הב&quot;ח בדפוס שלנו כפי הנראה. ובכתה&quot;י השונים של דברי רבינו כתוב כאן '''&quot;שברצועותיו&quot;''' בשיבוש. ואומר &quot;המגיה&quot; שכנראה &quot;פי' שברצועותיו&quot; היית זו הגהה בצד הגליון בכת&quot;י קדומים, והכוונה האמיתית בה היית להיות הגהה על מה שכתוב בסוף משפט זה &quot;והדלי&quot;ת בקשר&quot;. והיינו שבאה הגהה זו לומר שהכוונה לדלי&quot;ת שברצועותיו, וסופר טועה חשב שהגהה זו באה לתקן את תחילת הדיבור. דהיינו שבמקום לכתוב &quot;פי' רש&quot;י&quot;, הבין הסופר שהתכוון המגיה שיש לתקן ולכתוב &quot;פי' שברצועותיו&quot;.}}&lt;/sup&gt; רוב אותיות שדי כתובות בו, השי&quot;ן בקומט העור והדלי&quot;ת בקשר. ואין נראה לרבי, דהא אמרינן בפרק בתרא [דמגילה]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים חסר.}}&lt;/sup&gt; &lt;small&gt;{[[מגילה_כו_ב|כו:]]}&lt;/small&gt; תשמישי קדושה נרתיק תפלין ורצועותיהן וכו', [אלמא]&lt;sup&gt;{{הערה|כנ&quot;ל בהערה הקודמת.}}&lt;/sup&gt; דלא קרי להו אלא תשמישי [קדושה]&lt;sup&gt;{{הערה|ניכר החיסרון, וכן הוא בתוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים חסר.}}&lt;/sup&gt; בעלמא. ועוד דבכל התלמוד קורא אותם קשר, כדאמרינן {לקמן ז.} מלמד שהראה לו קשר של תפילין. &lt;sup&gt;{{הערה|בכתה&quot;י כתוב &quot;ואמרינן בשבת וכו'&quot;. אך קשה, שהלא לשון זו היא לשון הממשיכה את הנושא הקודם, וכאן הלא מתחיל קושיא חדשה. לכן הגהתי בהתאם למה שנראה, וכן הוא בלשון תוס' הרא&quot;ש.}}&lt;/sup&gt;[ועוד ד]אמרינן בשבת פרק במה מדליקין &lt;small&gt;{[[שבת_כח_ב|כח:]]},&lt;/small&gt; לא &lt;sup&gt;{{הערה|&quot;הגהות סיני&quot; ע&quot;פ לשון הגמ', וכן הוא בתוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים כתוב &quot;'''הכשירו'''&quot; בטעות.}}&lt;/sup&gt;[הוכשרו] למלאכת שמים אלא מין&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(55ב)'''}}&lt;/sup&gt; בהמה טהורה בלבד. ואמרינן למאי הלכתא. אילימא לעורן&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(56ב)'''}}&lt;/sup&gt;, והאמר אביי שי&quot;ן של תפילין הלכה למשה מסיני. אלא לרצועות, והאמר ר' יצחק רצועות שחורות הלכה למשה מסיני. ואי הוי &lt;sup&gt;{{הערה|כך צ&quot;ל בבירור, וכן הוא בתוס' הרא&quot;ש. ובכל כתה&quot;י כתוב בשיבוש &quot;&lt;big&gt;'''ב'''&lt;/big&gt;דלית&quot; .}}&lt;/sup&gt;[ה]דלי&quot;ת [והיו&quot;ד]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''והא'''&quot; בשיבוש.}}&lt;/sup&gt; מן השם, הוה ליה לאקשויי כמו שמקשה גבי שי&quot;ן, [אלמא]&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה להגיה ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש, בכתה&quot;י השונים חסר. ואולי אפשר להגיה באופן אחר ולכתוב &quot;'''שמע מינה'''&quot; כמו שאומר רבינו לקמן.}}&lt;/sup&gt; שאינם חשובות מאותיות השם אלא כקשר בעלמא. ועוד אמרינן בבמה אישה &lt;small&gt;{[[שבת_סב_א|שבת סב.]]}&lt;/small&gt; [והרי]&lt;sup&gt;{{הערה|השלמת לשון הקושיא ע&quot;פ לשון הגמ' שם, ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt; תפילין דמחופה עור, ותניא הנכנס לבית הכסא חולץ תפיליו. ומשני, התם משום שי&quot;ן. ומשום דלי&quot;ת [ויו&quot;ד]&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה להגיה דהלא קושיא זו רלוונטית גם ליו&quot;ד. ועוד דאמר אח&quot;כ &quot;שמע מינה שאינם חשובות וכו'&quot; בלשון רבים ומשמע שגם ליו&quot;ד התייחס. ובכתה&quot;י השונים חסר.}}&lt;/sup&gt; לא [אמר]&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד להגיה, ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;, שמע מינה שאינם חשובות מאותיות השם. מיהו יש לדחות&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(57ב)'''}}&lt;/sup&gt;, &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה נכון לענ&quot;ד.}}&lt;/sup&gt;[ד]כיון &lt;sup&gt;{{הערה|בהתאם לדברי המרדכי בשם רבינו אלחנן (העתקתים בהערה הבאה), שהובא בהלכות קטנות למרדכי על מנחות סימן תתקסט, בהלכות תפילין דף לה עמ' א' (הוצאת עוז והדר). ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[שניתן ל]התיר(ו)&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה נכון לענ&quot;ד. דהלא מתייחס לדל&quot;ת ויו&quot;ד יחד, ולכן לא שייך להשתמש בלשון יחיד.}}&lt;/sup&gt;, כל [זמן שרוצה]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ דברי &quot;המגיה&quot; בתור הגהה אפשרית והיא ישרה בעיני. ובמדרכי בשם רבינו אלחנן הנ&quot;ל הובא בלשון: &quot;משום דניתן להתיר בכל עת שירצה&quot;. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן '''&quot;כל שרואה&quot;''' בשיבוש.}}&lt;/sup&gt;, לא הזכיר [רק]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ &quot;הגהות סיני&quot; מסברתו. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt; השי&quot;ן. &lt;sup&gt;{{הערה|נראה מיותר לענ&quot;ד.}}&lt;/sup&gt;(ו)על כן פירש רבי, אלו תפילין שבראש לפי שהן בגובה[ו]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון התוס' שבדף. וכן נכון, דראש זכר הוא ולכן אין שייך לומר בגובהה בלשון נקיבה. ובכתה&quot;י השונים כתוב &quot;בגובהה&quot;.}}&lt;/sup&gt; של ראש דנראים לכל, אבל של יד אינן נראים דכתיב לך לאות ולא לאחרים &lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[לאות]. &lt;sup&gt;{{הערה|לכאורה נראה מיותר, דהלא אמר קודם לכן &quot;על כן פירש רבי&quot; ולכך פשוט שהכל מפי רבו, וא&quot;כ מה בא להוסיף?}}&lt;/sup&gt;מפי רבי. &lt;sup&gt;{{הערה|בהלכות קטנות להרא&quot;ש הלכות תפילין כתוב שספק זה הסתפק רבינו יעקב מאורליני&quot;ש דהוא רבינו תם, וא&quot;כ קשה מדוע רבינו לא הזכיר את שמו. ואפשר דנשמטו מהלשון של רבינו כאן כמה מילים.}}&lt;/sup&gt;מיהו למאי דפריש דאותיות של דלי&quot;ת ויו&quot;ד לא חשיבי, צ&quot;ע אם יוכל להכניס תפילין של יד לבית הכסא כיון שמחופות עור ואין בהן שי&quot;ן, או דילמא לא שנא.
----
&lt;references /&gt;
----

===[[ברכות_ו_ב|דף ו''':''']]===

V++

'''לצורת הדף [http://www.daf-yomi.com/Dafyomi_Page.aspx?vt=1&amp;massechet=283&amp;amud=12&amp;fs=0 ראה כאן]'''


'''כל הקובע מקום לתפלתו'''. 
ואינו הולך פעמים לבית הכנסת זה ופעמים לבית הכנסת זה. אבל בחד בית הכנסת אפילו בשני מקומות שפיר דמי&lt;sup&gt;{{הערה|באגודה כתב וז&quot;ל &quot;פר&quot;י, לאו דווקא בשתי בתי כנסיות, אלא אפילו בבית הכנסת אחד צריך אדם לייחד לו מקום. וכן מוכח בירושלמי פרק תפילת השחר&quot;. ויש שהוכיחו מכאן שזוהי דעת ר&quot;י, וא&quot;כ תמוה על דברי רבינו שלא נקט דעת רבו. אבל אפשר שהיה זה גדול אחר שבעל האגודה הכיר שגם הוא נקרא רבינו יצחק. וזוהי למעשה מחלוקת ראשונים האם דווקא בשתי בני כנסיות או אפי' בבית כנסת אחד. ודעת תוס' חכמי אנגליה בשונה מרבינו, שאפי' בבית כנסת אחד לא ישנה מזוית לזוית.}}&lt;/sup&gt;, דאמרינן בירושלמי פרק תפילת השחר &lt;small&gt;{[[ירושלמי_ברכות_ד_ד|הלכה ד']]}&lt;/small&gt;, צריך אדם ליחד מקום &lt;sup&gt;{{הערה|רוב כתה&quot;י גורסים &quot;'''&lt;big&gt;ב&lt;/big&gt;'''בית הכנסת&quot;, אך אין זו הגרסא הנכונה לענ&quot;ד, לא כאן ולא בדברי הרא&quot;ש בתוספו' ובפסקיו שנסמך על דברי רבינו. וזאת מכיוון שאם נאמר כך, נמצא שהגמ' מורה שיש לאדם לייחד לעצמו מקום בתוך בית הכנסת להתפלל בכדי שיתפלל במקום אחד תמיד, וא&quot;כ זוהי ראיה לסתור דבריו ולא לסייע. ו-&quot;המגיה&quot; הגיה את דברי רבינו, והוסיף על דבריו בכדי ליישב קושיא זו. אך אין צורך כפי שאמרתי.}}&lt;/sup&gt;לבית הכנסת, שנאמר, ויהי דוד בא עד הראש אשר ישתחוה שם &lt;small&gt;{שמואל ב'. [[שמואל_ב_טו_לב|ט&quot;ו, ל&quot;ב]]}&lt;/small&gt;. השתחוה לא נאמר, אלא ישתחוה. 

'''אגרא דפירקא ריהטא'''. 
פירש רש&quot;י זהו עיקר שכרם, שיש בני אדם שאין מבינים הדרשה מפי הרב. וקצת תימה, דר' זירא גופיה קאמר לעיל &lt;small&gt;{בדף זה}&lt;/small&gt; דמריש הוה אמינא דמחללי שבתא כי רהטי, &lt;sup&gt;{{הערה|ישנם שינויי גרסאות בכתה&quot;י של הגמ' ביחס למי אמר את המימרא של &quot;מריש הוה אמינא&quot; לעיל. וכן יש שינויי גרסאות ביחס למי אמר את המימרא הנוכחית. ולפי שינויי גרסאות אלו אין קושיא כלל (&quot;המגיה&quot; בשם אביו).}}&lt;/sup&gt;ועתה אומר שאין [להם שכר]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot; מסברתו. ובכתה&quot;י השונים כתוב &quot;'''להשתכר'''&quot;בשיבוש.}}&lt;/sup&gt; רק במרוצתם. ורבי מפרש אם רוצה לעשות מצוה כמאמרה בלי חסרון, יעשה כל הדברים שבסמוך.

'''אגרא דבי טמיא''' &lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים חסר כל זה, ובמקום הוכנס כאן בטעות ד&quot;ה &quot;למאן דגריס בבית אפל&quot; (שהצגתיו במקומו הראוי לו לעיל בדף ג' עמ' א'), ואח&quot;כ ממשיך בענין התוס' שלנו במילים &quot;'''&lt;big&gt;ה&lt;/big&gt;'''עושה המצוה וכו'. ולכך הגהתי דיבור זה בהתאם למה שצריך להיות כתוב.}}&lt;/sup&gt;['''שתיקותא'''.
אין נראה לפרש דמיירי באבל ושותק ומקבל שכר כדכתיב וידום אהרון&lt;sup&gt;{{הערה|בא רבינו לאפוקי מפירושם של כמה ראשונים שאכן מפרשים את הדברים כך (מדרש שכל טוב, הראב&quot;ן, הערוך ועוד).}}&lt;/sup&gt;, דכל הני מיירי במי ש]עושה המצוה, והאבל אינו עושה שום מצוה. ומפרש רבי שהבאים בבית האבל לנחמו יושבים ושותקים ומקשיבים לדברי הגדול הבא לנחם אותו, ואם היו מדברים האחרים&lt;sup&gt;{{הערה|כך הגרסא בכל כתה&quot;י, אבל הלשון נשמעת לא ישרה. ואפשר שהיה כתוב &quot;ואם היו '''האחרים מדברים'''&quot; בהיפוך לשון. או שמא היה כתוב &quot;ואם היו מדברים '''בדברים אחרים'''&quot; והושמטה בטעות המילה '''&quot;בדברים&quot;''' מחמת דימיון המילים &quot;מדברים, בדברים&quot;.}}&lt;/sup&gt; אין זה כבוד ותנחומין לאבל. וטמ[י]א&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש, ונראה. ובכתה&quot;י השונים כתוב בלא יו&quot;ד.}}&lt;/sup&gt; על שם עצמות המת, כמו שפירש רבינו שלמה&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(58ב)'''}}&lt;/sup&gt; בפירוש חומש  , &lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot; כותב (בשם אחרים שכתבו) בשם ספר עוטה אור (חובר על תרגום אונקלוס, דפוס וילנא שנת תר&quot;ג) שדברי רש&quot;י מוסבים על &quot;אנחנו טמאים '''לנפש אדם'''&quot; {במדבר ט', ז'}, והודפסו בטעות על הפסוק &quot;וכל טמא לנפש&quot; {במדבר ה', ב'}. ולגבי אונקלוס שם {במדבר ה', ב'} שכתוב בו &quot;לטמי נפשא '''דאינשא'''&quot; על אף שלא הוזכר בפסוק &quot;אדם&quot;, כתב &quot;המגיה&quot; שאכן בדפוסים ישנים של אונקלוס ליתא למילת &quot;אינשא&quot; בתרגומו שם. ואני מוסיף על דבריו, שאף בתאג'ים (שהם חומשים תימניים המבוססים על כת&quot;י תימניים עתיקים של החמישה חומשי תורה) לא מוזכר &quot;אינשא&quot; בתרגום אונקלוס כבספרים הישנים שהזכיר המגיה. ולכן מסיק &quot;המגיה&quot; שיש להגיה דברי רבינו (וכן בתוס' הרא&quot;ש) ולכתוב &quot;'''לנפש אדם'''&quot; במקום גרסת כתה&quot;י שהיא &quot;'''בעצם אדם'''&quot;. וכך הגהתי שהדברים מסתברים. וכן בהמשך יש להגיה ולכתוב &quot;'''ל'''טמי נפשא דאינשא&quot;, ולא &quot;'''ב'''טמי&quot;. וזאת בהתאם לגרסת התרגום בפסוק של במדבר ט', ז'.}}&lt;/sup&gt;[לנפש] אדם &lt;small&gt;{[[במדבר_ט_ז|במדבר ט', ז']]}&lt;/small&gt;, &lt;sup&gt;{{הערה|עיין בהערה הקודמת.}}&lt;/sup&gt;[ל]טמי נפשא [דאינשא]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ גרסת אונקלוס שלפנינו, וכן הוא מצוטט בלשון תוס' הרא&quot;ש. ובכת&quot;י השונים חסר.}}&lt;/sup&gt;, לשון עצם [אדם]&lt;sup&gt;{{הערה|הוספתי מילה זו בכדי להתאים הלשון לפירוש רש&quot;י על החומש שלפנינו. וז&quot;ל רש&quot;י בחומש: דמסאב לטמי נפשא דאנשא, אומר אני שהוא לשון עצמות '''אדם''' בלשון ארמי.}}&lt;/sup&gt; בלשון ארמי. וכן במדרש, אנדריאנוס שחיק טמיא, פירוש שחוק עצמות. ובערוך פירש טמא, אבל. באטב&quot;ח האל&quot;ף טי&quot;ת, ובאלב&quot;ם המ&quot;ם נעשית בי&quot;ת והלמ&quot;ד אל&quot;ף.

'''כל המתפלל אחורי בית הכנסת'''.
פירש רש&quot;י, שכל בתי כנסיות שלהם פתחיהם למזרח, כדתניא בתוספתא דמגילה &lt;small&gt;{[[תוספתא/מגילה/ד|פרק ד', י&quot;ד]]}&lt;/small&gt;, ואחוריהם היו למערב&lt;sup&gt;{{הערה|כך הוא בגרסת רש&quot;י שעל הרי&quot;ף. וכתב &quot;המגיה&quot; דאף ברש&quot;י כת&quot;י הוא כפי שגרסו התוס', אך בגרסת רש&quot;י שלפנינו על הגמ' אינו כך.}}&lt;/sup&gt;. והמתפלל אחורי בית הכנסת, זהו שהופך פניו למערב ואחוריו לכותל מערבי של בית הכנסת ששם משתחוים הצבור. וק&quot;ל, דהא משמע שלא היה דומה כשתי רשויות אם &lt;sup&gt;{{שוליים|'''(59ב)'''}}&lt;/sup&gt; הופך פניו כלפי הרוח שהופכים הצבור פניהם. (וא&quot;ר)&lt;sup&gt;{{הערה|נראה מיותר כיון שכבר כתב בסוף הדיבור דהוא &quot;מפי רבי&quot;. ועוד  שהוא אינו מתחיל עניין חדש בכאן, אלא בא להשלים דבריו ולומר מדוע משמע שאין זה נראה כשתי רשויות. שבלא דברים אלו לא ברור מניין משמע לו כך. ויש כת&quot;י שגרס &quot;ואית דאמרי&quot;. ומ&quot;מ גם גרסא זו אינה נראית, דאין לשון זו שייכת בכאן שהרי זה המשך הקושיא, ועוד שאין זה הרגל לשון בעלי התוס'. &quot;והמגיה&quot; כתב שאפשר שהלשון &quot;אית דאמרי&quot; היה כתוב בגליון, ובא להעיר שמה שכתב רבינו לפני כן &quot;וק&quot;ל&quot; יש גרסאות שגורסות &quot;ואין דאמרי&quot; ונשתרבב בטעות לתוך דברי רבינו. אך גם זה אינו נראה בעיני.}}&lt;/sup&gt; שלפי שיטת התוספתא משמע שהיו משתחוים למערב, או משום דילפינן ממשכן כמו שנאמר&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(60ב)'''}}&lt;/sup&gt; שם שפתח המשכן היה למזרח, או לפי שהיתה ירושלים במערב[ם]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot; בהתאם לגרסת התוס' בעירובין י&quot;ח ע&quot;ב, בד&quot;ה ולא אחורי בית הכנסת וכו'. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt; דבעינן והתפללו אליך דרך ארצם &lt;small&gt;{מלכים א'. [[מ&quot;ג_מלכים_א_ח_מח|ח', מ&quot;ח]]}&lt;/small&gt; כדלקמן במכילתין &lt;small&gt;{[[ברכות_ל_א|ל'''.''']]}&lt;/small&gt;. וא&quot;כ, אם היה עומד אחורי בית הכנסת ופניו למערב אז היה עושה כדרך שהעם עושים, אבל אם היה הופך פניו, אז היה דומה לשתי רשויות. על כן יש לפרש, דאחורי בית הכנסת קרוי מי שהוא אחורי העם במזרח בית הכנסת לאותם שמשתחוים למערב&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(61ב)'''}}&lt;/sup&gt;. ואפילו הפתח למזרח&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(62ב)'''}}&lt;/sup&gt;, קורא אחורי בהכ&quot;נ לפי שהוא אחורי העם. וכפירוש זה משמע בפרקין לקמן &lt;small&gt;{[[ברכות_ח_ב|ח''':''']]}&lt;/small&gt; &lt;sup&gt;{{הערה|בכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''&lt;big&gt;ד&lt;/big&gt;'''בפרק הרואה&quot; בשיבוש, והוגה בהתאם ללשון הנכונה לענ&quot;ד.}}&lt;/sup&gt;[ו]בפרק הרואה &lt;small&gt;{[[ברכות_סא_א|סא'''.''']]}&lt;/small&gt; דקאמר אסור [לעבור]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש, וכן הוא בלשון הגמ' שלפנינו ובכל כתה&quot;י ודפוסים ישנים של הגמ' (למעט בכת&quot;י שגורסים בלשון הילוך). ובכל כתה&quot;י השונים של רבינו כתוב &quot;'''לעמוד'''&quot;.}}&lt;/sup&gt; אחורי בהכ&quot;נ בשעה שהציבור מתפללין. ומסיים בה, הני מילי דליכא פיתחא אחרינא, פירוש לפי&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(63ב)'''}}&lt;/sup&gt; שדומה שהוא לפני הפתח ואינו חושש ליכנס. משמע שבאותו צד שקורא אחורי בהכ&quot;נ, באותו צד הוי הפתח. והפתחים היו לצד מזרח, שהיו מתפללים לצד מערב. מיהו קשה, דלשון אחורי בהכ&quot;נ &lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים חסר.}}&lt;/sup&gt;[משמע כמו] (ו)אחורי המשכן, &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד דבלא זה הלשון נשמעת חסרה. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[ו]משמע שקרוי אחורים (אחורי)&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד להגיה. וכן הוא בלא זה בתוס' חכמי אנגליה. אך בתוס' הרא&quot;ש נקט בהיפך, דהיינו שנקט לשון &quot;אחורי&quot; בלבד בלא מילת &quot;אחורים&quot;. אך היותר נראה לשונית נכון לענ&quot;ד בכאן, אם ננקוט לשון &quot;אחורים&quot; כלשון תוס' חכמי אנגליה.}}&lt;/sup&gt; אותו צד שהופכים את פניהם, כדפירש רש&quot;י. ולפירוש רש&quot;י, הא דקאמר כי מהדר אפיה לבי כנישתא לית לן בה, אע&quot;פ שאינו הופך פניו לצד אותו הרוח ששם הופכים הצבור פניהם, לא מיחזי כשתי רשויות כיון שכולם הופכים פניהם כלפי הארון &lt;sup&gt;{{הערה|בתוס' הרא&quot;ש מסיים כאן במילים &quot;ששם התורה מונחת&quot;.}}&lt;/sup&gt;, כדאמרינן נמי במכילתין &lt;small&gt;{[[ברכות_ל_א|ל'''.''']]}&lt;/small&gt;, שמארבע רוחות הופכים פניהם לצד הכפורת. מיהו יש לפרש, לפי&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(64ב)'''}}&lt;/sup&gt; ששם השכינה על הכפורת בבית קדשי הקדשים. מפי רבי.

'''בדובר'''.
הערוך &lt;sup&gt;{{שוליים|'''(65ב)'''}}&lt;/sup&gt;גריס &lt;sup&gt;{{שוליים|'''(65ג)'''}}&lt;/sup&gt;בדבד&lt;sup&gt;{{הערה|בדפוס וילנא בגליון (למטה ממסורת הש&quot;ס) כתוב שגרסת הערוך היא &quot;'''כ'''דובר&quot; ב-כ' כפי גרסת כמה גאונים וראשונים, וכגרסת דפוס וילנא והגמ' שלפנינו. אך לפנינו בערוך מופיע &quot;'''ב'''דובר&quot; ב-ב', וכן היא גרסת כמה מכתבי היד הישנים של הגמ'. ובדברי רבינו נמצאו שתי גרסאות בכתה&quot;י, יש שגורס &quot;בדובר&quot; בד&quot;ה, ויש שגורס &quot;כדובר&quot;, ובהתאם לגרסא שתבחר יש להגיה את גרסת הערוך להיפך. ולי אין אפשרות להכריע בזה ובחרתי אחת מהן. ובכתה&quot;י של רבינו שלפנינו כתוב &quot;בדבר&quot; או &quot;בדבד&quot; תלוי בכת&quot;י בשיבוש כפי הנראה, ועיין עוד בהערה הבאה.}}&lt;/sup&gt; בדלי&quot;ת&lt;sup&gt;{{הערה|תימה, מה בא לאפוקי? הלא גם גרסת רבינו בדלי&quot;ת היא. ואין לומר שבא לאפוקי מהאות ר', כיון שעיקר השינוי בגרסת הערוך הוא באות הראשונה אם גורסים ב-כ' או ב-ב' (כנ&quot;ל בהערה הקודמת) והיה לו להזכיר שינוי זה דהוא עיקר שינוי הגרסא. ולפי&quot;ז נראה לומר שאין שינויי גרסא בין גרסת רבינו והערוך באות הראשונה, דשניהם נקטו הלשון ב-ב' או ב-כ' בתחילה, וכל השינוי הוא רק באות האחרונה. דלגרסת רבינו גורסים &quot;בדוב'''ר'''&quot; או &quot;כדוב'''ר'''&quot; (בהתאם לשינויי הגרסאות השונות בכהת&quot;י כנ&quot;ל בהערה הקודמת). ולערוך גורסים &quot;בדוב'''ד''' או כדוב'''ד''' (לפי הגרסאות השונות כנ&quot;ל). ואכן בחלק מכתה&quot;י גורסים &quot;בדבד&quot; כנ&quot;ל בהערה הקודמת, ואולי זה שיבוש של &quot;בדובד&quot;. אך מדברי הערוך שהביא ראיה מלשון הערב (ראה הערה הבאה), משמע קצת דאינו כך. ובכל מקרה אין מקום להכריע בדבר כנ&quot;ל בהערה הקודמת, וישמע חכם ויוסף לקח.}}&lt;/sup&gt;, ופי' אחוריך בלשון ערבי&lt;sup&gt;{{הערה|כותב שם הערוך שבלשון ערבי אומרים &quot;מוסתדבר&quot; שפירושו לאחורנית. וזה חיזוק לכך שגירסת רבינו כאן היית בדובר או כדובר, ולא בדבר או בדבד כגרסא שבכתה&quot;י של רבינו שלפנינו.}}&lt;/sup&gt;.

'''כרום זלות לבני אדם'''. 
פשטיה דקרא מפרש רבינו יעקב, סביב רשעים יתהלכון כרום זלות, כלומר הרשעים מתקנאים כשרואים &lt;sup&gt;{{הערה|נראה לענ&quot;ד שיש לגרוס בלא האות כ' בהתאם ללשון המשפט, ולכך הקפתיה.}}&lt;/sup&gt;(כ)שירום זלזול מבני אדם, &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד נכון מבחינה לשונית, אך אינו בכתה&quot;י השונים.}}&lt;/sup&gt;[ו]מבקשים עליו תחבולות להזיקו. ועל עצמו היה דוד אומר&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(66ב)'''}}&lt;/sup&gt; כן&lt;sup&gt;{{הערה|וכן כותב רש&quot;י שם: '''כרום זלות לבני אדם'''. מקנאתם שעינם רעה בגדולתי, שנלקחתי מאחרי הצאן למלך. וזהו פתרונו: כרום זלות לבני אדם, כשמתרומם איש הזולל בעיני ב&quot;א. וזהו דוגמת האמור במקום אחר אבן מאסו הבונים. עכ&quot;ל.}}&lt;/sup&gt;. ורבינו מאיר פירש, כרמה הזאת שזוללת וסובאה דם האדם. וכן הוא בתרגום בהדיא, עלקא דמצצא דמא דאינשא, וכן פירש בנו רבינו שמואל. ומנחם פירש &lt;small&gt;{מחברת מנחם, ערך זל, דף 78}&lt;/small&gt;, כרום לשון ראם&lt;sup&gt;{{הערה|וז&quot;ל מחברת מנחם: '''כרום זלות לבני אדם'''. כלם בעלי נפש המה, בלענים וגרגרנים. וכה פתרון סביב רשעים יתהלכון כרם זלות לבני אדם. זלות הוא מגזרת זולל. ורום מגזרת ראם ורים. וכה תוכן פתרון הפסוק, סביבות העני יסובו רשעים לבלעו חנם, ויהיו בליעה לבני אדם, ויהי הדל למו למאכל. אכלו שארו, ויפשיטו את עורו מעליו ועצמותיו פצחו וכו'. הן נמצא ראם ורים ורום ענין אחד להם. עכ&quot;ל.}}&lt;/sup&gt;.

'''ולא נענה אלא בתפלת המנחה'''. 
תימה למה נקרא תפלת המנחה, &lt;sup&gt;{{הערה|בתוס' על דף בפסחים קז'''.''' כותבים לשון שאלה זו בד&quot;ה '''&quot;'''&lt;big&gt;ד&lt;/big&gt;'''אי&quot;''' כמו שהגהתי כאן. אך בכת&quot;י השונים של רבינו כתוב כאן '''&quot;'''&lt;big&gt;ו&lt;/big&gt;'''אי&quot;''' ואינו נראה לשונית נכון.}}&lt;/sup&gt;[ד]אי משום מנחת הערב, כמו כן בבקר יש&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(67ב)'''}}&lt;/sup&gt; מנחה. ושמא לפי שתפלת שחרית וערבית יש להם שם אחר, נקראת &lt;sup&gt;{{שוליים|'''(68ב)'''}}&lt;/sup&gt;[זו]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''לו'''&quot;. ומכל מקום אפשר שצריך להגיה &quot;נקראת '''&lt;big&gt;לה&lt;/big&gt;'''&quot;.}}&lt;/sup&gt; על שם המנחה. או שמא לפי שאליהו נענה בה, או משום דשל שחרית זמנה מבבקר&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(69ב)'''}}&lt;/sup&gt; [וזו]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;הגהות סיני&quot; מסברתו. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''או'''&quot;.}}&lt;/sup&gt; עיקר התחלת זמנה בשעת המנחה. ובירושלמי דפרק תפלת השחר &lt;small&gt;{[[ירושלמי_ברכות_ד|הלכה א']]}&lt;/small&gt; קאמר, תמן תנינן תמיד נשחט בשמונה ומחצה וכו', הכא את עביד מנחה שלש שעות ומחצה, והכא את עביד שתי שעות ומחצה. ופירש ה&quot;ר אלחנן שכך ר&quot;ל, וכי נחלק בתפלת המנחה כמו כן, שבערב פסח נמהרנה ובשאר ימים נאחרנה. ומשני, אמר ר' יוסי לא הוקשה תפלת המנחה אלא לקטורת, שנאמר &lt;small&gt;{[[תהלים_קמא_ב|תהלים קמא ,ב']]}&lt;/small&gt; תכון תפילתי קטורת לפניך משאת כפי מנחת ערב. כלומר, קטורת זמנה קבוע בערב הפסח כמו בשאר ימים. ומשמע דלקטורת מדמי לה התם, ומכל מקום נקראת מנחה על שהיא סמו[כה]&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד לתקן ללשון נקבה, כיוון שמדבר על תפילה שהיא נקבה. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''סמוך'''&quot; בלשון זכר.}}&lt;/sup&gt; למנחה&lt;sup&gt;{{הערה|ויש להוסיף ולדקדק שתפילות כנגד תמידין תקנום, ולכך בודאי שתפילת המנחה היא כנגד תמיד של בין הערביים. אבל מכל מקום לעניין קביעות הזמן קבעוה ע&quot;פ זמן הקטורת שהוא קבוע (המגיה). והיינו שלקטורת שהיא מסדר התמיד יש זמן קבוע כל השנה, בשונה מקרבן התמיד דבין הערביים שישנם זמנים שמקדימים אותו לפי הצורך. ולכך העדיפו את זמן הקטורת לעניין קביעות זמן מנחה.}}&lt;/sup&gt;. ואע&quot;ג דקאמר לקמן בפרק תפלת השחר &lt;small&gt;{[[ברכות_כו_ב|כו:]]}&lt;/small&gt; תפלות כנגד תמידין תקנום, וקאמר דתפלת המנחה כנגד תמיד של בין הערבים, מכל מקום יכול להיות דמדסמכי מנחה אקטורת, שהכל הוא מסדר התמיד. וגם קטורת קודמת לנסכים, ומנחת נסכים היא עם הנסכים כדמשמע ביומא &lt;small&gt;{[[יומא_לג_ב|לג:]], [[יומא_לד_א|לד.]]}&lt;/small&gt;.

'''לא נענה אלא בתפלת המנחה'''. 
לפי שהיא גמר תפלות היום, משמע שהיא עת רצון יותר.
----

===ביאורים===
 א. בד&quot;ה '''תניא ר' אליעזר הגדול''' וכו':
 1. בקושיא &quot;דלא קרי להו את תשמישי קדושה בעלמא&quot;. תריץ רבינו אלחנן בנו של ר&quot;י שהביאו המרדכי בהלכות קטנות על מנחות סימן תתקסט, בהלכות תפילין דף לה עמ' א' (הוצאת עוז והדר), שהמדובר הוא ברצועות מנותקות מן התפילין או ברצועות המחוברות לתפילין שבלו ואינן כשירות, שבאופן זה רצועות אלו הן תשמישי קדושה בעלמא. אבל במחוברות לתפילין כשירות, הרי הן קדושה גמורה.
 2. בקושיא &quot;דבכל התלמוד קורא אותם קשר&quot;. הכוונה בזה, שמכך שבמקום לקרוא לקשר ה-ד' בתפילין של ראש &quot;דל&quot;ת של תפילין&quot; (כשם שקורא לשי&quot;ן שבתפילין של ראש) קראו לזה &quot;קשר של תפילין&quot;, משמע שאינם אלא קשר בעלמא ואין להם חשיבות של קדושה עצמה. אך הרמב&quot;ן והרשב&quot;א כתבו דאכן הן קדושה עצמה, אלא שכיון שאינם בכתיבה כשי&quot;ן, לכך לא חשיבי אלא כקשר בעלמא ולא ככתיבת האות עצמה. ומשום כך נקרית &quot;קשר של תפילין&quot;.
 3. ובקושיא &quot;דלא הוכשרו למלאכת שמים אלא מין בהמה טהורה&quot;. הרמב&quot;ן והרשב&quot;א ענו, דכיון שאינם בכתיבה אלא בקשירה, לכן אינם חשובות בכלל תורת ה'. ומשום כך צריך ללמוד את הצורך בבהמה טהורה ממקום אחר, אבל אכן קדושה ממש הן. ע&quot;כ תוכן דבריהם. ורבינו אלחנן המובא במרדכי הנ&quot;ל תירץ, שכיון שיכול להתירו כל עת שרוצה, לכן אין אפשרות ללמוד עליו את הצורך להיות מבהמה טהורה מכח הפסוק תורת ה'. ע&quot;כ תוכן דבריו. אלא שרבינו אלחנן לא ביאר מדוע, וכנראה שהוא מאותו טעם שכתבו הרמב&quot;ן והרשב&quot;א, דהיינו כיוון שאינו בכתיבה אלא בקשירה שאפשר להתירה כל עת שרוצה. ולכך אינו חשוב אות ממש שאפשר ללומדה מתורת ה'.

 ב. &quot;המגיה&quot; כתב, שהספק הוא האם אסרו להכניס גם את התפילין של יד מחשש שיטעו ולא יבדילו בין תפילין של יד לתפילין של ראש, או שמא לא חששו ומותר להכניס תפילין של יד. ודעת הקדוש מקורביל שמותר להיכנס בתפילין של יד לבית הכסא (תוס' שבדף בשבת סא. ד&quot;ה דילמא וכו').

 ג. בד&quot;ה '''ולא נענה אלא''' וכו':
 נראה להסביר בכוונת התירוצים כאן, כך:
 1. ושמא לפי שתפילת שחרית וערבית ניתן להם שם אחר, לכך קראוה על שם המנחה. ונ&quot;ל בפירוש הדברים: ששחרית נקראה על שם זמנה שהוא בשחריתו של יום. וערבית נקראה על שם זמנה שהיא בעירובו של יום. אבל מנחה זמנה לכתחילה מתחילת זמן מנחה קטנה, וא&quot;כ על שם מה יקראו שמה? לכך נתנו לה את שמה על שם המנחה של תמיד של בין הערביים שזמנה ברוב השנה בזמן מנחה קטנה.
 2. או שמא לפי שאליהו נענה בזמן בה, שנאמר ביחס לזמן ההוא ויהי בעלות המנחה, לכך קראו לתפילת הצהרים על שמה משום דהיא עת רצון {ע&quot;פ התוס' בפסחים קז.}.
 3. או משום שתפילת שחרית נקראת כיוון שזמנה מוקדם בבוקר בזמן התחלת הקרבת תמיד של שחר, אבל תפילת הצהרים עיקר זמנה נוהג בזמן קרבן המנחה שהוא סוף קרבן התמיד של בן הערביים, לכך נקראתה תפילת הצהרים על שם קרבן המנחה. 
 (ויש להעיר, שמצינו כתוב אצל יעקב אבינו כשפגש בעשו &quot;ויאמר יעקב אם נא מצאתי חן בעיניך ולקחת '''מנחתי''' מידי&quot; ותרגם אונקלוס &quot;וַאֲמַר יַעֲקֹב בְּבָעוּ אִם כְּעַן אַשְׁכַּחִית רַחֲמִין בְּעֵינָךְ וּתְקַבֵּיל '''תִּקְרוּבְתִּי''' מִן יְדִי&quot;. ומכאן שהמנחה המדוברת שהיית כוללת בהמות הייתה נקראת &quot;קרבן&quot;, שמנחה היא מתנה של ריצוי. וא&quot;כ אפשר שאף קרבן התמיד של בין הערבים נקראת בלשון מנחה, שקרבן התמיד הוא מתנה של ריצוי כלפי מעלה. וכן ראיתי שכתבו המפרשים במעשה דאליהו בהר הכרמל, ש-&quot;ויהי בעלות המנחה&quot; הכוונה לקרבן התמיד של בן הערבים).
 4. לעניין מדוע זמנה של תפילת המנחה היא בסוף קרבן תמיד של בין הערביים ולא בתחילתו. כתב הירושלמי שהוא משום שהוקשה תפילת הצהרים לקטורת &quot;תכון תפלתי  קטורת לפניך וכו'&quot;, וכיוון שהקטורת מוקטרת כל השנה באותה שעה, העדיפו לקבוע זמן המנחה בשעתה. אבל כיוון שזמן תפילת הצהרים היא בסמוך לזמן הקרבת המנחה, לכך נקראת התפילה על שם המנחה (ואפשר שהסיבה שלא קראה תפילת הקטורת, משום שרצה לקוראה על שם קרבן, וקטורת אינה קרבן). ואע&quot;ג שאמרנו תפילות כנגד תמידין תקנום, ותפלת הצהרים כנגד תמיד של בן הערבים היא. אפשר לומר שכיוון שהקטורת סמוכה לנסכים בפסוק ואף נעשית קודם לה בסמוך, שהקטורת נעשית בין תמיד של בין הערביים לנסכיו, לכך נמצא שהכל הוא מסדר קרבן התמיד של בן הערבים ושפיר הוי כנגד תמיד של בן הערבים.
----
&lt;references /&gt;

== דף ז' ==
===[[ברכות_ז_א|דף ז'''.''']]===

V++

'''לצורת הדף [http://www.daf-yomi.com/Dafyomi_Page.aspx?vt=1&amp;massechet=283&amp;amud=13&amp;fs=0 ראה כאן]'''


'''עד שיעברו פנים של זעם'''. 
ולפי זה יש לפרש אם אין פניך הולכים &lt;small&gt;{[[שמות_לג_טו|שמות ל&quot;ג, ט&quot;ו]]}&lt;/small&gt;, אם לא יעברו פנים של זעם. ולפי הפשט קשה לדברי פירוש רבינו שמואל&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(ה)'''}}&lt;/sup&gt;. &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד נכון מבחינה לשונית. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[ש]תחלה אמר לו הקב&quot;ה הנה מלאכי ילך לפניך וביום פקדי וגו' &lt;small&gt;{[[שמות_לב_לד|שם ל&quot;ב, ל&quot;ג]]}&lt;/small&gt;. ומשה השיבו הודיעני נא את דרכיך &lt;small&gt;{[[שמות_לג_יג|שם ל&quot;ג, י&quot;ג]]}&lt;/small&gt;, שתלך אתה עמנו ואני אחריך. והקב&quot;ה השיבו פני ילכו &lt;small&gt;{[[שמות_לג_יד|שם ל&quot;ג, י&quot;ד]]}&lt;/small&gt;, אני בעצמי אלך לכבש המלכים. [והניחותי לך]&lt;sup&gt;{{הערה|בכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''שהנחתי לך'''&quot;, והגהתי זאת על פי סדר לשון הפסוק, שהלא רבינו כאן מפרש והולך על פי סדר הפסוק. וגם הלשון &quot;שהנחתי לך&quot; אינו מסתדר מצד העניין.}}&lt;/sup&gt; &lt;small&gt;{שם}&lt;/small&gt;, כלומר אניח [לך מאויבך]&lt;sup&gt;{{הערה|בכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;אניח '''אותך בא&quot;י'''&quot;, והוגה בהתאם לכתוב בפירוש הרשב&quot;ם על התורה.}}&lt;/sup&gt;, כמו &quot;עד אשר יניח ה' לאחיכם ככם&quot; &lt;small&gt;{[[יהושע_א_טו|יהושע א', ט&quot;ו]]}&lt;/small&gt;. פני ילכו, כמו &quot;ופניך הולכים&quot; בקרב דאבשלום&lt;sup&gt;{{הערה|נראה שבשני הראיות מיהושע ומשמואל שהביא כאן, רוצה להוכיח שהלשון &quot;פני ילכו&quot; והלשון &quot;והניחותי לך&quot; מתייחסים לעניין מלחמה. וא&quot;כ ממילא זה מוכיח את פירושו של רשב&quot;ם, שמה שביקש משה ומה שנענה לו הקב&quot;ה הכל מתייחס לכך שהקב&quot;ה ילך למלחמה לפניהם.}}&lt;/sup&gt; &lt;small&gt;{[[שמואל_ב_יז_יא|שמואל ב'. י&quot;ז, י&quot;א]]}&lt;/small&gt;. ומשה אמר, אם אין פניך הולכים אל תעלנו מזה &lt;small&gt;{[[שמות_לג_טו|שם ל&quot;ג, ט&quot;ו]]}&lt;/small&gt;, והקב&quot;ה [כבר]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot; מסברתו, בהתבסס על מילה מחוקה שנראית כמו &quot;אשר&quot; בכת&quot;י ניו יורק, שאפשר מסברא לומר שהיה כתוב &quot;כבר&quot; ונשתבש. וכיון שלא היה נראה לסופר הלשון &quot;אשר&quot; בכאן, מחקה. ובכל מקרה נראה נכון להוסיפה, דהלא כאן הוא סיום הקושיא, ובלא המילה &quot;כבר&quot; אינו נשמע כך. ועוד דכך הוא בדומה ללשון רבותינו בעלי התוס' על התורה שכתבו &quot;והלא כבר נתרצה לו&quot;. אך בשאר כתה&quot;י השונים אין לה זכר.}}&lt;/sup&gt; נתרצה לו.

'''וכמה רגע אחד מחמשת רבוא ושמנת אלפים וכו''''. 
ורבינו יעקב&lt;sup&gt;{{הערה|זהו רבינו יעקב בן מאיר דהוא רבינו תם, רבו ודודו של רבינו יצחק הזקן (ר&quot;י) שהיה רבו של רבינו.}}&lt;/sup&gt; הגיה &lt;small&gt;{ספר הישר סימן רצ&quot;ג}&lt;/small&gt; על פי התוספתא דברכות &lt;small&gt;{[[תוספתא/ברכות/א|פ&quot;א, ה&quot;ג]]}&lt;/small&gt;, אחד מרבוא ושלשת אלפים ושמונה מאות ועשרים [וארבעה]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot; כתב להגיה '''&quot;כ&quot;ד&quot;''' דכך מדויק על פי החשבון שיכתוב רבינו מיד. ובכתה&quot;י השונים כתוב &quot;'''כ&quot;ח'''&quot;, ואין זה נכון על פי החשבון הנ&quot;ל. ואני המרתי את האותיות למספרים בכאן.}}&lt;/sup&gt; בשעה&lt;sup&gt;{{הערה|העיר &quot;המגיה&quot; דבתוס' רבינו אלחנן לע&quot;ז {ד'''.'''} גרס &quot;וכמה רגע אחד מה' ריבוא וששת אלפים ושמונה מאות ומ&quot;ח בשעה&quot; (ולפנינו בע&quot;ז הגרסא אחרת). והעיר עוד דכגרסת רבינו אלחנן נמצא גם בכת&quot;י קמבריג' שם, וכן במדרש הגדול במדבר פ' כ&quot;ג ועוד. והוסיף שלפי ברייתא קדומה שהובאה בפירוש לספר יצירה לר&quot;י ברצלוני עמ' 244, נמצא מספר זה מדוייק.}}&lt;/sup&gt;. &lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot; מסברתו, ונראה. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''&lt;big&gt;ו&lt;/big&gt;'''קתני&quot;.}}&lt;/sup&gt;[ד]קתני התם , &lt;sup&gt;{{הערה|משפט זה של &quot;השעה אחת מכ&quot;ד ביום&quot; אינו מופיע בתוספתא שלפנינו, והגר&quot;א הגיה בירושלמי (שיוזכר לקמן בדיבור זה) לשון תוספתא זו כך {המגיה}.}}&lt;/sup&gt;השעה אחת&lt;sup&gt;{{הערה|בכל כתה&quot;י כתוב &quot;'''אחד'''&quot; בלשון זכר בכל לשון התוספתא, למעט כת&quot;י אחד שבמקום לכתוב אחד כתב א'. וכיוון שאפשר לומר לפי כת&quot;י זה שהכוונה ל-&quot;אחת&quot; בלשון נקיבה, נקטתי לשון זו שנכונה יותר ביחס לרוב לשון הברייתא, למעט ביחס ל-&quot;רגע&quot; דהוא זכר. וכן הוא בלשון התוספתא שלפנינו (אלא ששם גם ביחס ל&quot;רגע&quot; שהוא זכר נאמר &quot;אחת&quot; בלשון נקיבה ההיפך מכאן).}}&lt;/sup&gt; מכ&quot;ד ביום, העונה אחת מכ&quot;ד בשעה, העת אחת מכ&quot;ד בעונה, הרגע אחד מכ&quot;ד בעת. וזה עולה למה שהגיה רבינו יעקב, ודוק ותשכח. ומיהו אומר רבי דבירושלמי &lt;small&gt;{[[ירושלמי_ברכות_א|הלכה א']]}&lt;/small&gt; גרסינן לתרוייהו, דיש רגעים גדולים וקטנים. &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד להגיה, וכעין זה בתוס' רבינו אלחנן בע&quot;ז {שם}.}}&lt;/sup&gt;[ו]כן יסד ר' [אלעזר]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot;. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;אל'''&lt;big&gt;י&lt;/big&gt;'''עזר&quot; בטעות.}}&lt;/sup&gt; קליר, &lt;sup&gt;{{הערה|זהו חלק מסילוק לפיוט קדושתא הנאמרת בשבת שקלים בשלש ברכות הראשונות של תפילת העמידה, וחלק זה הוא מהפיוט שבתוך הקדושה עצמה {ראה חלק פיוט זה בספר &quot;פיוטים לארבע פרשיות&quot; הוצאת מכון &quot;ממלכת כהנים&quot; - ניו יורק, עמ' ל&quot;ד}. ומתחיל פיוט קדושתא זה בחזרת העמידה אחר &quot;מלך עוזר ומושיע ומגן&quot;, במילים &quot;מסוד חכמים ונבונים&quot;.}}&lt;/sup&gt;ורגעי העונה כעונות כל היום, [זוהי]&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד לפי מבנה הלשון, ובהתאם ללשונו בהמשך. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''וזהו'''&quot;.}}&lt;/sup&gt; גרסת התוספתא. והמדקדק מחלק הרגע לכמה רגעים, &lt;sup&gt;{{הערה|נראה מיותר לענ&quot;ד.}}&lt;/sup&gt;(ו)זוהי גרסת הספרים שלנו. 

'''רגע כמימריה &lt;sup&gt;{{הערה|זוהי גרסת רבינו, וכן הוא בכמה כת&quot;י ישנים. וכן ברש&quot;י לפנינו גרס כגרסת רבינו, אלא שגרס &quot;'''מאי קרא'''&quot; במקום '''שנאמר'''. אך בגמ' לפנינו יש כאן תוספת לשון '''ומנא לן דרגע רתח''' שנאמר כי וכו', ובדומה לזה בע&quot;ז {ד''':'''} בלשון '''ומנא לן דרגע הוה ריתחיה'''. וראה בתוס' רבינו אלחנן לע&quot;ז {ד'''.'''} שמזכיר את שתי הגרסאות הללו. וישנם עוד שינויי גרסאות נוספים בכתה&quot;י השונים.}}&lt;/sup&gt;שנאמר כי רגע באפו'''. 
תימה, היכי משמע מכאן רגע כמימריה. ואי הוה גרי' וכמה זעמו רגע שנאמר כי רגע באפו, אי נמי חבי כמעט רגע &lt;sup&gt;{{שוליים|'''(70)'''}}&lt;/sup&gt;עד יעבור זעם. ובתר הכי גר' וכמה רגע כמימריה, הוה ניחא טפי. ואם תאמר, מה היה יכול לומר בלעם&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(71)'''}}&lt;/sup&gt; בשעה מועטת כזו. ויש לומר שהיה יכול לומר כלם. מיהו לא משמע הכי, אלא כיון [שמתחיל]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot;, והוא בהתאם לגרסת בעלי התוס' השונים. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''שמתקבל'''&quot;.}}&lt;/sup&gt; קללתו באותה שעה היה מזיק [אפילו לאחר כן]&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד ע&quot;פ לשון התוס' שבדף, וכן העיר &quot;המגיה&quot;. אך בכתה&quot;י השונים חסר.}}&lt;/sup&gt;. וכן משמע באגדת חלק &lt;small&gt;{[[סנהדרין_קה_ב|סנהדרין קה''':''']]}&lt;/small&gt;, מברכותיו של אותו רשע אתה למד מה היה בלבו, שבקש לומר שלא יהיו להם בתי כנסיות ובתי&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(72)'''}}&lt;/sup&gt; מדרשות, ולא תמשך מלכותם וכו'&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים_6|(א)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. וגם נראה שלא היה יכול להמית אומה שלימה, דא&quot;כ היה בו כח להחריב העולם. אלא היה יכול להזיקם בקללתו הרבה.
 
'''בתלת שעי קמייתא'''. 
פירש ה&quot;ר שמעיה דהיינו שעה שלישית שמלכי מזרח ומערב משתחוים לחמה כדאמרינן בסמוך, שהרי הם עומדים בשעה שלישית כדאמרינן לעיל &lt;small&gt;{[[ברכות_ד_א|ד'''.''']]}&lt;/small&gt;. והא דאמרינן בפ&quot;ק דע&quot;א &lt;small&gt;{[[עבודה_זרה_ד_ב|ד''':''']]}&lt;/small&gt; לא ליצלי איניש צלותא דמוספי בתלת שעי קמייתא בריש שתא ביחיד, דילמא איכא ריתחא וכו'. ואע&quot;פ שאינו כי אם&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(73)'''}}&lt;/sup&gt; בשעה שלישית &lt;sup&gt;{{הערה|אפשר שהיה כתוב בכאן &quot;'''לא יתחיל להתפלל'''&quot;, וראיתי באחד מכתה&quot;י של רבינו שיש רווח בין המילים &quot;בשעה שלישית&quot; לבין המילה &quot;כיון&quot;. ולכן אפשר לומר שנחסרו שם כמה מילים או שלא היה ברור למעתיק ולכן השאיר חלק. ומכח כך אפשר להעמיד ולומר שהלשון של רבינו היית: &quot;ואע&quot;פ שאינו כי אם בשעה שלישית &quot;'''לא יתחיל להתפלל'''&quot;, כיון שהריתחא בא (אחריך) [אחרי כן]. וזה מתאים לפירוש תוס' רבינו אלחנן בע&quot;ז {ד'''.''').}}&lt;/sup&gt;, כיון שהריתחא בא [אחרי כן]&lt;sup&gt;{{הערה|כנלע&quot;ד. ובכתה&quot;י השונים כתוב &quot;'''אחריך'''&quot; או &quot;אחריו&quot;.}}&lt;/sup&gt; לאו אורח ארעא&lt;sup&gt;{{הערה|נראה שנשתרבב לכאן לשון &quot;לאו אורח ארעא&quot; מהדיבור הבא. דאם היה אומר דהוא מטעם שמא תדחה תפלתו, הוה ניחא. אבל מטעם דאינו דרך ארץ להתפלל קודם שעת הכעס, זה אינו מובן. והטעם הנראה יותר הוא מהטעם שכתב רבינו אלחנן במסכת ע&quot;ז {שם}, דשמא ימשך בתפילתו ותגיע שעה שלישית.}}&lt;/sup&gt;

'''ההוא מינאה דהוה בשיבבותיה דר' יהושע וכו' לאו אורח ארעא'''&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(74)'''}}&lt;/sup&gt;. 
ואע&quot;ג דאמרינן&lt;sup&gt;{{הערה|בספר מושב זקנים לבעלי התוס' בפרשת שמות פרק ג', הובאו דברים אלו בשם רבינו תם. וז&quot;ל &quot;ור&quot;ת הקשה על ההוא גופא. והא אמרינן המינים והמסורין מורידין ולא מעלין. השתא להורידם מותר, כ&quot;ש להענישן שהוא מותר. ותירץ שמא יותר אִסּוּר יש להעניש ולהמית את הגוי ע&quot;י שם דקש' להטריח(ו) השי&quot;ת, מלהמיתו בידים, וא&quot;כ היאך הרג משה את המצרי בשם המפורש. וי&quot;ל דאותו מצרי שהרג משה היה חייב מיתה שהרי בא על אשת איש, שנ' (ויקרא כ', י') מות יומת הנואף והנואפת, ואין ניאוף אלא באשת איש כדפר&quot;ש (שמות כ', י&quot;ג)&quot;.}}&lt;/sup&gt; &lt;small&gt;{[[עבודה_זרה_כו_ב|ע&quot;ז כו:]]}&lt;/small&gt; המינין והמסורות מורידים ולא מעלים, מ&quot;מ לאו אורח ארעא&lt;sup&gt;{{הערה|בגמ' לפנינו מופיעה תוספת דברים &quot;ורחמיו על כל מעכשיו כתיב&quot; שלא מזכירים בעלי התוס' השונים בכאן ובסוגיה המקבילה בע&quot;ז (ד:). ואפשר לתרץ דרחמיו על כל מעשיו היא הסיבה מדוע הדבר אינו דרך ארץ (המגיה). ועוד אפשר לומר דלא היית בגרסתם קטע זה, ואכן ישנם כמה כת&quot;י שלא גורסים לה. וכן בסוגיה המקבילה בע&quot;ז (שם) הקטע הנ&quot;ל מופיע בסוגריים מרובעות לסימון שיש להוסיפה, כיוון שלא היית בגרסתם.}}&lt;/sup&gt; להטריח שמים להורגו שלא כדרך בני אדם. ויש ספרים [דגרסי]&lt;sup&gt;{{הערה|כך מוכרח להוסיף, שהלשון נמצאת קטועה בלא זה.}}&lt;/sup&gt; ההוא &lt;sup&gt;{{שוליים|'''(75)'''}}&lt;/sup&gt;נכרי&lt;sup&gt;{{הערה|ורצונו לומר דבהכי שפיר דמי, דלגבי נכרי אין מורידין וכמו שכתבו התוס' שבדף. אלא דאכתי קשה איך רצה א&quot;כ ריב&quot;ל להורגו?. ותירץ תוס' רבינו אלחנן בע&quot;ז (ד:) דמצערו הרבה שאני. אך התוס' שבדף בע&quot;ז (שם) תירצו דהתכוון להזיקו ולא להורגו, ולא דמי להורדה לבור.}}&lt;/sup&gt;

'''תחת גערה במבין'''. 
פירש רבינו נסים&lt;sup&gt;{{הערה|הוא רבינו נסים גאון.}}&lt;/sup&gt; &lt;small&gt;{המודפס בדף}&lt;/small&gt; בלב, כדאמרינן לקמן &lt;small&gt;{[[ברכות_סא_א|סא'''.''']]}&lt;/small&gt; לב מבין&lt;sup&gt;{{הערה|וכן כתב רבינו יונה בפירושו למשלי פרק י&quot;ז, שפירוש הכתוב הוא: &quot;תרד גערה ותשכון בלב המבין&quot;.}}&lt;/sup&gt;. 

'''&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(76)'''}}&lt;/sup&gt;כשרציתי לא רצית'''. 
פירוש&lt;sup&gt;{{הערה|כך היית הגרסא בחלק מכתה&quot;י, ובחלק מהם כתוב כאן '''&quot;כלל&quot;'''. וטוען המגיה שהמילה &quot;כלל&quot; שם היא כתוצאה משיבוש המילה '''כלומר''', שכן בלשון תוס' הרא&quot;ש מצינו שגורס כאן '''כלומר'''. ואני נקטתי כגרסת כתה&quot;י האחרים.}}&lt;/sup&gt; (כשרציתי)&lt;sup&gt;{{הערה|נראה מיותר, וכן ליתא בתוספות הרא&quot;ש.}}&lt;/sup&gt; כשהורשת לראות מה [שהייתי]&lt;sup&gt;{{הערה|כך הוא בתוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''שהיה'''&quot; בשיבוש. &quot;והמגיה&quot; טוען שאולי גרסת רבינו היית &quot;'''שהיה מורשה''' לך לראות&quot; ופחות נראה בעיני.}}&lt;/sup&gt; מרשה לך לראות, לא רצית. ועכשיו שאתה רוצה לראות פני ממש, איני רוצה. ותימה, למה הענישו כל&lt;sup&gt;{{הערה|בתוס' הרא&quot;ש גרסינן &quot;'''על''' כך&quot;, ונראה לומר שכך היית הגרסא גם פה.}}&lt;/sup&gt; כך.
----

===ביאורים===
 {{ד&quot;מ|'''(ה)'''|'''לדברי פירוש רבינו שמואל'''}} נראה לענ&quot;ד לפרש כך: שאין הכוונה שלפי פירוש הגמ' היה קשה לרבינו שמואל, שהלא פירוש רבינו שמואל שונה מפירוש הגמ'. אלא הכוונה לפי צורת הדיון של פירוש הגמ' בין הקב&quot;ה למשה, היה קשה גם לפירושו של רבינו שמואל על הפסוקים. שלפירוש הגמ' אמר הקב&quot;ה למשה &quot;'''פני ילכו'''&quot; דהיינו המתן עד שיעברו פנים של זעם, א&quot;כ &quot;'''אם אין פניך הולכים'''&quot; הכתוב אחריו, הכוונה בו שאומר משה בטענה לפני הקב&quot;ה, אם אתה לא מעביר פנים של זעם מעם ישראל אל תעלינו מזה. ואף שכבר אמר לו הקב&quot;ה שהוא יעביר פניו, ביחס לפירוש הגמ' זה אינו קשה, כמו שכתבו &quot;רבותינו בעלי התוס' על התורה&quot; בפירוש שני, שאפשר שאמר הקב&quot;ה המתן עד שיעברו פנים של זעם ואלך עם ישראל, אך לא מיד. ומשה אמר שלא יזוז משם עד שיעברו פנים של זעם מיד, ונתרצה לו הקב&quot;ה. או אפשר לפרש כפירושם הראשון. שאמר הקב&quot;ה למשה &quot;פני ילכו והניחותי לך&quot; להנות מזיו שכינתי, לך ולא להם. והתפלל משה על כך: &quot;אם אין פניך הולכים&quot; שיהו כולם כמותי, &quot;אל תעלנו מזה&quot;, ונתרצה לו הקב&quot;ה לבסוף. אך ביחס לפירוש של רבינו שמואל, שאמר לו הקב&quot;ה למשה &quot;'''פני ילכו'''&quot; דהיינו שהוא עצמו יעבור למלחמה לפני ישראל. א&quot;כ מה טען משה אחרי כן אם &quot;'''אין פניך הולכים'''&quot;, שכביכול התפלל משה על כך שסירב הקב&quot;ה לילך למלחמה לפני ישראל. הלא הקב&quot;ה אמר לו שהוא מתרצה ללכת לפני ישראל למלחמה, וא&quot;כ מהי טענתו של משה?
 '''אבל אפשר לתרץ''' שרצה משה שיכרות לו הקב&quot;ה ברית על כך. וכמו שמפרש רשב&quot;ם עצמו על התורה בהמשך הפסוקים, שכך אכן היית כוונתו הנסתרת של משה. וכנראה הטעם בזה כדי שלא יגרום החטא.

 א. רצונו להוכיח מבלעם שרצה להאריך הרבה בקללתו על ישראל על אף שהיה לפניו רק רגע אחד בלבד שבו הקב&quot;ה כועס, וזו ראיה לתירוץ השני (תוס' חכמי אנגליה).
----
&lt;references /&gt;
----

===[[ברכות_ז_ב|דף ז''':''']]===

V++

'''לצורת הדף [http://www.daf-yomi.com/Dafyomi_Page.aspx?vt=1&amp;massechet=283&amp;amud=14&amp;fs=0 ראה כאן]'''


'''עד שבא אברהם וקראו אדון שנאמר ויאמר אדני אלקים במה אדע כי ארשנה'''. 
ואם תאמר, והכתיב ברוך ה' אלקי שם &lt;small&gt;{[[בראשית_ט_כו|בראשית ט', כ&quot;ו]]}&lt;/small&gt;. ויש לומר, דגבי שבח לא איירי&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(77)'''}}&lt;/sup&gt; [ר' יוחנן]&lt;sup&gt;{{הערה|בגרסאות כתה&quot;י השונים כתוב כאן '''בת''' או '''בח''' ועוד כעין שיבוש זה. והנכון לענ&quot;ד שהיה כתוב &quot;ר' יוחנן&quot; או בקיצור &quot;ר&quot;י&quot; (דהוא בעל המימרא זו), ומריבוי העתקות השתבש.}}&lt;/sup&gt;. אי נמי, כפירוש ה&quot;ר שמעיה שפירש דמיירי בשם שכת[וב]&lt;sup&gt;{{הערה|כצ&quot;ל כנראה לעין. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;שכת&quot;. וכנראה שהיה גרש אחר ה-ת' לסימן קיצור, והושמט בשוגג מריבוי העתקות.}}&lt;/sup&gt; [באל&quot;ף]&lt;sup&gt;{{הערה|כצ&quot;ל. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן '''באו ד'''' או באופנים משובשים אחרים הדומים לזה. והכוונה היית ב-'''א' ד'''', דהיינו בשם אדנות המתחיל באל&quot;ף ודל&quot;ת. וכן מוגה באחד מכת&quot;י בצד הגיליון.}}&lt;/sup&gt; דל&quot;ת, דמשמע לשון אדנות ככתבו. ואם תאמר, והכתיב בקרא דמקמי הכי, ויאמר [אברם]&lt;sup&gt;{{הערה|הושלם בהתאם ללשון הפסוק, ובכתה&quot;י השונים חסר.}}&lt;/sup&gt; ה' אלוקים מה תתן לי ואנכי הולך ערירי &lt;small&gt;{[[מ&quot;ג_בראשית_טו_ב|בראשית ט&quot;ו, ב']]}&lt;/small&gt;, והוא כתוב באל&quot;ף דל&quot;ת ואותו פסוק היה לו לתלמוד להביא. &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה להגיה ע&quot;פ הרגל לשון בעלי התוס', וכן הוא בלשון תוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[ו]יש לומר, שהתלמוד&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(78)'''}}&lt;/sup&gt; לא דקדק בכך. ולמאי דפרי[שית]&lt;sup&gt;{{הערה|בכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''דפריך'''&quot;, ובהגהות סיני כתב להגיה &quot;'''דפריש''''&quot; עם גרש, שהלא אינו קושיא אלא הסבר ופירוש. והוא קיצור של &quot;'''דפרישית'''&quot;, כיוון שאינו מפורש בגמ' אלא הראשונים הם שדנו והוכיחו הדבר. אך לצערנו דברי רבינו על שבת לא זכינו להם כיום. אך עיין בתוס' שבדף בשבת דף י' עמ' ב' ד&quot;ה &quot;'''ושל סדום וכו&lt;big&gt;'&lt;/big&gt;'''&quot; לביאור הדברים בהרחבה.}}&lt;/sup&gt; בפ&quot;ק דשבת &lt;small&gt;{[[שבת_י_ב|י''':''']]}&lt;/small&gt; שאותו [פסוק]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;הגהות סיני&quot;, וכן הוא הלשון בהמשך דברי רבינו, וכך גם הוא בלשון תוס' הרא&quot;ש. ובתה&quot;י השונים חסר.}}&lt;/sup&gt; דבמה אדע &lt;small&gt;{[[מ&quot;ג_בראשית_טו_ח|בראשית ט&quot;ו, ח']]}&lt;/small&gt; היה בברית בין הבתרים שהיה [אז]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;הגהות סיני&quot;, וכן הוא בתוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים חסר.}}&lt;/sup&gt; אברהם בן שבעים. ואותו פסוק דמה תתן לי היה אחר שכבש המלכים, והוא&lt;sup&gt;{{הערה|הנראה לענ&quot;ד שהיה כתוב כאן &quot;'''והיה אז'''&quot; או &quot;'''והוא היה אז&quot;''' דכעין זה מצינו בלשון תוס' הרא&quot;ש. אך אפשר לקיים הגרסא הנוכחית.}}&lt;/sup&gt; אז בן שבעים ושלש כמו שמוכיח בסדר עולם&lt;sup&gt;{{הערה|קשה, דבסדר עולם משמע שהיה אז בן שבעים וחמש, וכך אכן העירו התוס' בשבת, וא&quot;כ כיצד אומר רבינו שמשמע מסדר עולם שהיה בן ע&quot;ג שנים. לכך (אם לא נאמר שהיית לרבינו גרסא אחרת בסדר עולם) מוכרח להגיה באחד משלושה אופנים. או שהגרסא בדברי רבינו היא '''שבעים וחמש''' שנים, או שהגרסא היא '''דלא''' כמו שמוכיח בסדר עולם. או שאפשר שגרס את שניהם (כמו שגרסו התוס' שבדף שניהם). שגרס &quot;והוא אז בן '''ע&quot;ג''' (לפי חשבונו) '''או ע&quot;ה''' כמו שמוכיח בסדר עולם&quot;.}}&lt;/sup&gt;. &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה להגיה לענ&quot;ד ע&quot;פ סדר לשון המשפט.}}&lt;/sup&gt;(ו)א&quot;כ נאמר זה קודם ואין מוקדם ומאוחר, &lt;sup&gt;{{הערה|כנ&quot;ל בהערה קודמת. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[ו]אתי שפיר שהביא כאן הפסוק דבמה אדע שנאמר תחלה בברית בין הבתרים. מפי רבי. 

'''למען ה''''. 
גם הוא כתוב בדניאל באל&quot;ף דל&quot;ת &lt;small&gt;{[[דניאל_ט_יז|דניאל ט', י&quot;ז]]}&lt;/small&gt;.

'''א&quot;ל כולי האי. א&quot;ל הכי אמר ר' יוחנן אין תפלתו&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(79)'''}}&lt;/sup&gt; של אדם נשמעת אלא עם הציבור וכו''''.
פירש רבינו יעקב בפ&quot;ק דע&quot;א &lt;small&gt;{[[עבודה_זרה_ד_ב|ד''':''']]}&lt;/small&gt; גבי לא ליצלי איניש צלותא דמוספי בתלת שעי קמייתא בריש שתא ביחיד וכו', עד אי הכי אפילו דצפרא נמי. ומשני, כיון דאיכא ציבורא דמצלו בההיא שעתא לא מדחי, פירוש בשום מקום. והא דקאמר&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(80)'''}}&lt;/sup&gt; הכא שנשמעת בשעה שהצבור מתפללים ומשמע דהיינו דווקא בעירו. מ&quot;מ, אהני מה שהצבור מתפללים בשום מקום לענין דלא מדחי ולא מפקיד דינא עליה. אבל לענין עת רצון צריך שיתפלל בשעה שהצבור מתפללים בעירו. ואם מצלי עם הציבור כ&quot;ש דעדיף טפי.
----
&lt;references /&gt;
----

===ביאורים===

== דף ח' ==
===[[ברכות_ח_א|דף ח'''.''']]===

V++

'''לצורת הדף [http://www.daf-yomi.com/Dafyomi_Page.aspx?vt=1&amp;massechet=283&amp;amud=15&amp;fs=0 ראה כאן]'''


'''אימא שיעור שני פתחים'''. 
שלא ימהר להתפלל כשנכנס מיד, אבל אם יושב סמוך לפתח שפיר דמי. ודלא כפירוש ה&quot;ר יוסף.&lt;sup&gt;{{הערה|כך הוא בגרסת כל כתה&quot;י, וכעין זה כתוב בתוס' חכמי אנגליה &quot;דלא כפירוש ה&quot;ר '''יוסי'''&quot;. והנראה מכל בעלי התוס' שדנו בנושא, שהכוונה לפירוש כעין מה שפירש רש&quot;י. אך אפשר באמת שהוא טעות סופר והכוונה היית לרש&quot;י, כמו שכתבו התוס' שבדף בד&quot;ה &quot;שיעור שני פתחים&quot;, המובא בגרסת דפוס ישן שונצינו-פיזארו לתלמוד הבבלי בדף שלנו (ומובא גם כן בהגהות הב&quot;ח כאן). וסיבת השיבוש בזה נראה לומר, שהוא כיוון שהיה כתוב במקור '''&quot;דלא כפירוש רש&quot;י&quot;''', ומאוחר יותר נשתבש ל-הר&quot;י (הרב רבינו יצחקי) מריבוי העתקות, והמעתיקים המאוחרים פירשו ופתחו קיצור זה לה&quot;ר יוסף או ה&quot;ר יוסי. אך בלשון תוס' רבינו פרץ כתוב &quot;בלשון יש מפרשים&quot;, ואולי כוונתו היית לכלול בלשון זו גם את שיטת רש&quot;י וגם את שיטת ה&quot;ר יוסף שאמרו דבר אחד.}}&lt;/sup&gt;

'''שערים המצויינים בהלכה'''. 
משערי ציון דייק, דלא כתיב שערי ירושל[י]ם&lt;sup&gt;{{הערה|בכתה&quot;י השונים כתוב בלא יו&quot;ד.}}&lt;/sup&gt;. 

'''רב ששת מהדר אפיה וגריס'''. 
תימה, והא אמרינן בסוטה פרק אלו נאמרין &lt;small&gt;{[[סוטה_לט_א|לט.]]}&lt;/small&gt;, כיוון שנפתח ספר תורה אסור לספר אפילו בדבר הלכה, שנאמר וכפתחו עמדו כל העם &lt;small&gt;{[[נחמיה_ח_ה|נחמיה ח', ה']]}&lt;/small&gt;. ואין לומר דשאני הכא דמהדר אפיה, דא&quot;כ הוה ליה (למימר)&lt;sup&gt;{{הערה|בכת&quot;י אוקספורד כתוב &quot;'''הוי ליה למימר לאתויי'''&quot;, ובהכרח שהמילה &quot;'''למימר'''&quot; מיותרת והשתרבבה לכאן בטעות.}}&lt;/sup&gt; לאתויי מילתא דרב ששת התם. אלא נראה לרבי, דהא דקאמר התם אסור לספר בדבר הלכה, היינו בקול רם שמעכב האחרים מלשמוע, אבל בלחש שפיר דמי. והא דמהדר אפיה וגריס, ה&quot;ה דבדלא מהדר אפיה היה יכול לגרוס בלחש שלא היה נראה כמניח ספר תורה, אלא רבותא נקט דאפילו מהדר אפיה שנראה&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(81)'''}}&lt;/sup&gt; כמניח ס&quot;ת, שפיר דמי. והוא היה מהפך פניו כדי שיכוין לבו לגרסתו. ואני שמעתי שפירש הרי&quot;ף ז&quot;ל&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(82)'''}}&lt;/sup&gt;, דדוקא כשיש שם עשרה אז יכול להיות מהדר אפיה. אבל אין שם כי אם עשרה, אסיר&lt;sup&gt;{{הערה|באור זרוע {חלק א', הלכות ק&quot;ש, סימן י&quot;א} הביא את דברי רבינו שבדיבור זה, ובדבריו גרס &quot;אסור&quot; בוא&quot;ו, וכך נראה יותר מבחינה לשונית.}}&lt;/sup&gt; לאהדורי אפיה, שאנו רוצים שיהיו עשרה שומעים לספר תורה. 

&lt;sup&gt;{{הערה|דיבור זה מובא אחר ד&quot;ה &quot;שנים מקרא&quot; אך אין זה מקומו, והצגתיו במקומו הראוי לו. וכן הוא בתוס' הרא&quot;ש קודם.}}&lt;/sup&gt; '''ישלים פרשיותיו עם הצבור'''. 
נראה לרבי&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(83)'''}}&lt;/sup&gt; דכל השבוע קרי עם הצבור. ואע&quot;פ  שלכאורה&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(84)'''}}&lt;/sup&gt; משמע דכל קמי שבתא דהיינו מיום רביעי ואילך קרי עם הצבור, מ&quot;מ כיון שמתחילים בו&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(85)'''}}&lt;/sup&gt; ממנחתא דשבתא&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(86)'''}}&lt;/sup&gt; הכל קרוי עם הצבור. וזמן השלמה כתוב &lt;small&gt;&lt;sup&gt;(א)&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt;במדרש&lt;sup&gt;{{הערה|בבית יוסף באו&quot;ח סימן רפ&quot;ה הובא שמקור הדברים במכילתא פרשת בא אל פרעה, אך אינו נמצא לפנינו. ולשון מדרש זה כיום מובא בספר חופת אליהו הנביא שער השישה ועוד. ועיין בביאורים לגרסאות שקיימות לפנינו.}}&lt;/sup&gt; [ז]&lt;sup&gt;{{הערה|בגרסת כתה&quot;י השונים מובא &quot;'''ג''''&quot;, אך בגרסאות המדרש שלפנינו כתוב &quot;'''ז''''&quot; (עיין בגרסאות בביאורים). וכן נכון יותר לפי המשך דבריו.}}&lt;/sup&gt; דברים צוה רבינו הקדוש&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(7)'''}}&lt;/sup&gt; את בניו בשעה שנפטר לבית עולמו&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(88)'''}}&lt;/sup&gt;, ג' ליראת שמים, &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה נכון יותר מבחינה לשונית, וכן הוא בחלק מגרסאות המדרש שלפנינו. ובכתה&quot;י השונים בלא.}}&lt;/sup&gt;[ו]ד' לדרך ארץ. ואלו הם של יראת שמים [וכו']&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה להגיה מסברא, שהלא &quot;'''אל תאכל לחם וכו''''&quot; הוא האחרון מתוך השלושה של יראת שמים.}}&lt;/sup&gt;, אל תאכל&lt;sup&gt;{{הערה|כך הוא בלשון יחיד לכל אורך דברי מדרש זה בגרסת המדרשים שלפנינו. ובחלק מהם אף כתוב &quot;צווה רבינו וכו' את '''בנו''' בלשון יחיד גם כן. אך אפשר לקיימו אף לגרסתנו, שאפשר שאמר רבינו הקדוש דבריו בלשון ציווי כללי, ולא בלשון המתייחסת אל בניו. אך בכת&quot;י ירושלים של רבינו וכן בתוס' שבדף, לשון המדרש כתוב בלשון רבים המתייחסת אל בניו.}}&lt;/sup&gt; לחם בשבת עד שתגמר כל הפרשה&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(89)'''}}&lt;/sup&gt;. משמע שקודם אכילה יש&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(90)'''}}&lt;/sup&gt; לו להשלימה, מיהו אם השלים לאחר אכילה שפיר דמי. 

&lt;sup&gt;{{הערה|דיבור זה מובא אחר הד&quot;ה &quot;עטרות ודיבון&quot;, אך אין זה מקומו דעטרות ודיבון שייך לעמ' ב' ועניין זה לעמ' א'. והצגתיו במקומו הראוי לו כפי שהוא בתוס' שבדף.}}&lt;/sup&gt; '''שנים מקרא ואחד תרגום וכו''''. 
יש מפרשים דהכי מהני&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(91)'''}}&lt;/sup&gt; לכל הלועזות &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד נכון מבחינה לשונית. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[ב]לעז שלהם. שהתרגום מפרש (להבין)&lt;sup&gt;{{הערה|כך הוא בכל בכתה&quot;י אך נראה מיותר לפי לשון המשפט, ולכך הקפתיו בסוגרים עגולות.}}&lt;/sup&gt; לעמי הארץ שאינם מבינים בלשון&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(92)'''}}&lt;/sup&gt; הקודש, וה&quot;ה בלשון&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(93)'''}}&lt;/sup&gt; לעז למכירים&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(94)'''}}&lt;/sup&gt; בו. אבל אין נראה בעיני רבי&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(95)'''}}&lt;/sup&gt;, שהרי התרגום מפרש כמה דברים שאין ללמוד מתוך המקרא, כדאמר רב יוסף אלמלא תרגומא דהאי קרא לא ידענא מאי קאמר וכו'.  
----

===ביאורים===
 א. 1. '''גרסת המדרש בספר חופת אליהו רבה (דפוס זולקווא)''' &lt;small&gt;-'''בשער הששה, דף י&quot;ג'''-&lt;/small&gt;: (ששה) [שבעה] דברים צוה רבינו הקדוש את בניו, שלשה ליראת חטא (ושלשה) [וארבעה] לדרך ארץ. ג' ליראת חטא: אל תישן על המיטה עד שתקרא ק&quot;ש. ואל תכנס לבית הכנסת אחרון. ואל תאכל בשבת עד שתגמור הפרשה. (וג') [וד'] בדרך ארץ ואלו הן: אל תחתוך בשר על (יריכך) [ידך] שלא תחתוך בשרך. ואל תשיח אחר הכותל דאזיל-[אולי צ&quot;ל דאמרו] אוזנים לכותל. וכשתגיע לנהר תן מנעליך ברגליך עד שתעבור. ואע&quot;פ שיש לך עבדים ושפחות שיציעו מטתך אל תסמוך בהם, אלא אתה בעצמך הצע מטתך.
 2. '''וגרסת המדרש בחופת אליהו רבה (בספר כבוד חופה)''' &lt;small&gt;-'''בדף 47'''-&lt;/small&gt;: שבעה דברים צוה רבינו הגדול את בנו, שלשה ליראת חטא וארבעה לדרך ארץ. ג' ליראת חטא: אל תישן על המיטה עד שתקרא קרית שמע ותתפלל. ואל תכנס לבית המדרש אחרון. ואל תאכל בשבת עד שתגמור הפרשה. וד' של דרך ארץ: אל תחתוך על ידך בשר כדי שלא יחתוך בשרך ונמצאת מבזה את האוכלין. ואל תשיח אחרי הכותל שכך אמ' חכמים, אזנים להם לכותל ואזנים לבית הכסא. וכשתגיע לנהר תן מנעליך ברגליך עד שתעבור. ואל יציע אחר מיטתך. ואע&quot;פ שיש לך עבדים ושפחות שיציעו מטתך, אל תיסמך בהם אלא אתה בעצמך תציע מטתך.
 3. '''וגרסת המדרש בספר הליקוטים (גרינהוט)''' &lt;small&gt;-'''בחלק ג', דף ל&quot;ג'''-&lt;/small&gt;: שבעה דברים צוה רבינו הקדוש את בנו. שלשה על יראת חטא וד' על דרך ארץ. של יראת חטא: אמר לו, אל תישן על מטתך עד שתקרא את שמע ותתפלל. ואל תכנס באחרונה לבית המדרש. ואל תשב לאכול בשבת עד שתגמור את הפרשה. ושל ד&quot;א: אמר לו, אל תחתוך בשר על ידך [שמא תחתך ידך] ונמצאת מבזה את השלחן. ואל תסיח אחורי הכותל מפני ששנו חכמים עינים להרים, ואזנים לכתלים. אזנים לבית הכסא, אזנים לד&quot;א. וכשאתה מהלך בדרך ומגיע לנהר ואין מנעל ברגליך, הנעל רגליך ועבור. ואפילו יש לך כמה עבדים ושפחות ומציעים לך את המטה, אל תניחם אלא הצע את בעצמך.
----
&lt;references /&gt;
----

===[[ברכות_ח_ב|דף ח''':''']]===

V++

'''לצורת הדף [http://www.daf-yomi.com/Dafyomi_Page.aspx?vt=1&amp;massechet=283&amp;amud=16&amp;fs=0 ראה כאן]'''


'''ואפילו עטרות ודיבון'''. 
פירש רש&quot;י שאין בו&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(96)'''}}&lt;/sup&gt; תרגום. וקשה, דהוה מצי למימר אפי' ראובן שמעון וגו'&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(97)'''}}&lt;/sup&gt; וכיוצא בהן &lt;small&gt;{[[שמות_א|שמות א', ב-ד]]}&lt;/small&gt;. ואומר רבי שיש ספרים שכתוב בהם תרגום בעטרות ודיבון, וכן תרגום ירושלמי, ועתה צ&quot;ל&lt;sup&gt;{{הערה|ישנם כת&quot;י שבהם כתוב כאן &quot;צריך לפרש&quot;, ובספר ברכה משולשת כתוב כאן &quot;צריך להשמיענו&quot;. אך בכת&quot;י ירושלים שעל פיו כפי הנראה נכתב &quot;תוס' רבינו יהודה החסיד&quot; בברכה משולשת, כתוב '''&quot;צ&quot;ל&quot;''' בראשי תיבות. וכיון שאין הכרעה לכאן או לכאן, השארתי את ראשי התיבות כמו שהן.}}&lt;/sup&gt; ואפילו עטרות ודיבון שאין כל כך צורך בתרגום שלו&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(א)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, אע&quot;פ כן יש לומר&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(98)'''}}&lt;/sup&gt; שנים מקרא ואחד תרגום, [אבל ראובן שמעון וכיוצא בהן אין צריך לקרותן ג' פעמים]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש. ואכן ניכרת ההשמטה מכך שאומר מיד, &quot;'''ומ&quot;מ אנו מחמירין וכו' במקום שאין תרגום וכו''''&quot;. ואם היו חוזרים דבריו על עטרות ודיבון, הלא יש לו תרגום ירושלמי.}}&lt;/sup&gt;. ומ&quot;מ אנו מחמירין כפירוש רש&quot;י לומר במקום שאין תרגום, ג' פעמים מקרא. ותרגום של ברכת כהנים יברכך, יאר, ישא, מפרש במגילה&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(99)'''}}&lt;/sup&gt; &lt;small&gt;{[[מגילה_כה_ב|כה''':''']]}&lt;/small&gt; שאינו מתרגם&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(100)'''}}&lt;/sup&gt; משום ישא. כלומר, שאין לפרסם שהקב&quot;ה נושא פנים לישראל, שאומות העולם מליזין עליו, אע&quot;פ שתירצנוהו בנדה בפרק בתרא &lt;small&gt;{[[נידה_ע_ב|ע''':''']]}&lt;/small&gt; ולקמן במכילתין &lt;small&gt;{[[ברכות_כ_ב|כ''':''']]}&lt;/small&gt;. מפי רבי.

['''ל''']'''הני''' ['''פרשייתי''']&lt;sup&gt;{{הערה|בכתה&quot;י השונים כתוב כאן, '''&quot;הני פרשיות&quot;'''. אבל כפי הנראה הוא שיבוש מריבוי העתקות, שהלא בארמית הלשון כאן. והגהתיו ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש.}}&lt;/sup&gt; '''דכולי שתא'''. יש ספרים דגרסי דכלה, וכן גריס&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(101)'''}}&lt;/sup&gt; רבינו חננאל ז&quot;ל&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(ב)'''}}&lt;/sup&gt;. 
פירוש שבתות הכלה שהיו דורשים בהלכות המועד, ואז לא היה לו&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(102)'''}}&lt;/sup&gt; פנאי. וכן נראה יותר. 

'''כאלו התענה תשיעי ועשירי'''. 
פירוש אם נצטוה.

'''דאמר מר לוחות ושברי לוחות מונחים בארון'''. 
כדדרשינן בפרק קמא דבבא בתרא &lt;small&gt;{[[בבא_בתרא_יד_ב|יד''':''']]}&lt;/small&gt; מושמתם בארון &lt;small&gt;{[[דברים_י_ב|דברים י', ב']]}&lt;/small&gt;. וזה היה כשהניחו הארון בבית עולמים בימי שלמה, ואז לא היו מוליכין הארון למלחמה. אבל עד בית עולמים היו שברי לוחות לבד בארון שעשה משה, ולא בשל בצלאל. &lt;sup&gt;{{הערה|כן נראה יותר נכון לשונית. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[ו]אותו של בצלאל לא היה הולך עמהן למלחמה, אלא פעם אחת בימי עלי ונענשו עליו ונשבה. והא דאמרינן בעירובין פרק הדר &lt;small&gt;{[[עירובין_סג_ב|סג''':''']]}&lt;/small&gt;, גמירי דכל זמן שארון ושכינה שלא במקומן, ישראל אסורים בתשמיש המטה. זהו הארון שעשה בצלאל שנשאו הכהנים סביב יריחו. וההיא&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(103)'''}}&lt;/sup&gt; דאוריה דכתיב הארון וישראל ויהודה יושבים בסוכות וגו' &lt;small&gt;{[[שמואל_ב_יא_יא|שמואל ב'. י&quot;א, י&quot;א]]}&lt;/small&gt; דמשמע שם&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(104)'''}}&lt;/sup&gt; שדוד שמש מיטתו, ואוריה נמי מחמיר על עצמו היה. אותו הארון היה ששברי לוחות מונחים בו, והוא היה הולך עמהם למלחמה ששני ארונות היו כדפרישית&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(105)'''}}&lt;/sup&gt;, וכדתניא בספרי &lt;small&gt;{במדבר, פר' בהעלותך, פיסקא פב ([[ספרי_על_במדבר_י|פר' י' פס' ל&quot;ג]])}&lt;/small&gt; וארון ברית ה' נוסע לפניהם &lt;small&gt;{[[במדבר_י_לג|במדבר י', ל&quot;ג]]}&lt;/small&gt;, זהו ארון ששברי לוחות מונחין בו&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(106)'''}}&lt;/sup&gt;. והא דכתיב ושמתם בארון שהיו לוחות ושברי לוחות יחד, נאמר לימי&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(107)'''}}&lt;/sup&gt; שלמה שהכניס הארון לבית קדשי הקדשים, ושוב לא יצא עמהם למלחמה&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(108)'''}}&lt;/sup&gt;. ובירושלמי דסוטה פרק משוח מלחמה &lt;small&gt;{[[ירושלמי_סוטה_ח_ג|פ&quot;ח, ה&quot;ג]]}&lt;/small&gt; איכא פלוגתא דאמוראי בהא מילתא&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(109)'''}}&lt;/sup&gt;, איכא מאן דאמר שני ארונות היו, ואיכא מאן דאמר ארון אחד היה. וזה לשון הירושלמי, קרא מסייע ליה לר' יהודה&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(110)'''}}&lt;/sup&gt; בן לקיש. פירוש, שאמר שני ארונות היו, הארון וישראל ויהודה יושבים בסוכות. מה עבדון ליה רבנן. פירוש, שהיו&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(111)'''}}&lt;/sup&gt; אומרים שלא היה כי אם&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(112)'''}}&lt;/sup&gt; ארון אחד שהיה בקירוי, שעדיין לא נבנה בית הבחירה. כלומר, קירוי של חול בעלמא, שלא היה יושב כי אם בתוך היריעה. מפי רבי.

'''הלכה כרבן גמליאל'''. 
דאע&quot;ג דרבנן פליגי עליה ומצרכי עד חצות&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(113)'''}}&lt;/sup&gt; לחומרא, מ&quot;מ הלכה כרבן גמליאל ואין צריך להחמיר ולהרחיק מחצות לגבי ק&quot;ש כמו לגבי שאר דברים. ומ&quot;מ צריך למהר לכתחלה מתחלת הלילה כדאמרינן בריש פרקין &lt;small&gt;{[[ברכות_ד_ב|דף ד''':''']]}&lt;/small&gt; שלא יאמר אדם&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(114)'''}}&lt;/sup&gt; אוכל קימעא וכו' .

'''לעולם ליליא הוא, והאי דקרי ליה יממא וכו''''.
ואם תאמר, כיון שלאחר עמוד השחר נמי ליליא הוא, א&quot;כ היה לו לומר פעמים שאדם קורא ק&quot;ש ב' פעמים אחר עמוד השחר, ויוצא אחד של לילה ואחד של יום. דהא דקאמר דליליא הוא, משמע לענין שכיבה. ושמא יש לומר דלענין דבר אחר קרוי ליליא, כגון לתפילין וציצית, ולא לק&quot;ש. אי נמי הכי קאמר, לעולם ליליא הוא שאין דרך בני אדם לעמוד באותה שעה, ומכל מקום יממא הוא לענין ק&quot;ש דהוי זמן קימה, דאיכא מיעוטא וכו'. מפי רבי. וכן יש לפרש ברייתא שאחר כך.
----
&lt;references /&gt;
----

===ביאורים===
 {{ד&quot;מ|'''(א)'''|'''ואע&quot;פ שאינו אלא'''}}
 נראה שכוונתו שאין צורך בתרגום שלו הכוונה לתרגום הירושלמי, מכיוון שהתרגום הזה איננו תרגום אונקלוס שעליו התכוונה הגמ' שיקרא שנים מקרא ואחד תרגום. ולכך, אין צריך אותו כל כך, כיון שרק אם יש תרגום הצריכה הגמ' לתרגמו. אך אם אין תרגום אפשר שלא הצריכה הגמ' לתרגמו כלל או שהצריכה לקוראו שלש פעמים מקרא בלבד ולא לפנות לתרגומים אחרים.

 {{ד&quot;מ|'''(ב)'''|'''ואע&quot;פ שאינו אלא'''}}
 תוס' הרא&quot;ש כותב שגרסת ר&quot;ח היא '''&quot;פרשייתי דכלה&quot;'''. דהיינו שכפי הנראה גרס ר&quot;ח בגמ': &quot;סבר לאשלומינו להני פרשייתי דכלה&quot;.
----

== דף ט' ==
===[[ברכות_ט_א|דף ט'''.''']]===

V++

'''לצורת הדף [http://www.daf-yomi.com/Dafyomi_Page.aspx?vt=1&amp;massechet=283&amp;amud=17&amp;fs=0 ראה כאן]'''


'''לא&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(115)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, לעולם יממא הוא'''. 
פירוש קודם הנץ החמה. ולא מיירי לאחר עמוד השחר מיד, דהא ר' עקיבא אית ליה לקמן בפרקין משיכיר בין חמור לערוד. ואע&quot;פ שיוצא בק&quot;ש של לילה קודם הנץ, מ&quot;מ קאמר בסמוך ר' עקיבא&lt;sup&gt;{{הערה|כך כתוב בכל כתה&quot;י השונים. אך לענ&quot;ד יש להגיה הלשון ולגורסו בהיפוך, דהיינו &quot;מ&quot;מ קאמר '''ר' עקיבא בסמוך'''. וכן משמע קצת שכך הרגל לשונו של רבינו לומר את שם האומר קודם שיאמר &quot;בסמוך&quot;, כמו שמצינו בדף כ' בד&quot;ה א&quot;ר אבינא וכו'. שכתב שם באמצע הדיבור, &quot;ואע&quot;ג דר' יהודה פליג עליה בסמוך&quot;. ואע&quot;ג שאינו ראיה גמורה, כך נראה בעיני יותר נכון.}}&lt;/sup&gt; דמשיכיר בין חמור לערוד יממא הוא. והוה מצי למינקט תרוייהו קודם הנץ החמה, אלא אשמעינן&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(116)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; דאחר הנץ החמה יממא הוא ואינו יוצא בו בשל לילה. אי נמי, תרי תנאי אליבא&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(117)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; דר' עקיבא. ולקמן בשמעתא דותיקין נפרשנה &lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(118)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. מפי רבי. 

'''ואילו אכילת פסחים לא קתני וכו''''. 
משמע דהלכתא כרבי אלעזר בן עזריה מדסתם&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(119)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; הך משנה כותיה, וההיא דשלהי ערבי פסחים &lt;small&gt;{[[פסחים_קכ_ב|קכ:]]}&lt;/small&gt; ובאיזהו מקומן&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(120)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; &lt;small&gt;{[[זבחים_נו_ב|זבחים נו:]]}&lt;/small&gt;. מיהו במגילה פרק הקורא למפרע &lt;small&gt;{[[מגילה_כא_א|כא.]]}&lt;/small&gt;, מוקי לה לסתם משנה כר' עקיבא. [ואע&quot;ג דהכא חדא והכא תלת, מאי אולמיה דהאי סתמא מהאי סתמא]&lt;sup&gt;{{הערה|בכתה&quot;י השונים משפט זה כתוב בהיפך. דהיינו שבתחילה כתוב &quot;מאי אולמיה וכו'&quot; ואח&quot;כ &quot;דהכא חדא וכו'&quot;. אך לא נראה בעיני נכון לשונית, והפכתיו.}}&lt;/sup&gt;, דהכי פרכינן בעלמא &lt;small&gt;{[[יבמות_קא_ב|יבמות קא:]]&lt;big&gt;&lt;sup&gt;{{הערה|וכן קידושין נד:}}&lt;/sup&gt;&lt;/big&gt;}&lt;/small&gt; מה לי חד ומה לי תרי. וגם אין לפסוק כר' עקיבא מכח דתנן&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(121)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; לה גבי הלכתא פסיקתא במגילה&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים_10|(א)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; &lt;small&gt;{[[מגילה_כא_א|שם]]}&lt;/small&gt;, דלא דמיא כל כך לההיא דהשוכר את האומנין &lt;small&gt;{[[בבא_מציעא_עו_א|ב&quot;מ עו.]]}&lt;/small&gt;, כל החוזר בו ידו על התחתונה&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים_10|(ב)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. ואם הלכה כר' אלעזר בן עזריה צריך למהר לאכול מצה קודם חצות, כדאמרינן בערבי פסחים &lt;small&gt;{[[פסחים_קכ_ב|שם]]}&lt;/small&gt; אכל מצה אחר חצות לרבי אלעזר בן עזריה לא יצא ידי חובתו. מיהו, מדמוקמינן&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(122)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; הכא פלוגתא דרבי אליעזר ור' יהושע בפלוגתא דראב&quot;ע ור' עקיבא, ומוקמינן ר' יהושע כר' עקיבא, משמע קצת דהלכה כר' עקיבא. ושמא להרחיק אדם מן העבירה&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(123)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; (שמא)&lt;sup&gt;{{הערה|נראה מיותר לענ&quot;ד, דמשפט זה הוא המשך המשפט הקודם ולא עניין נוסף.}}&lt;/sup&gt; היה מודה דהוי פסח עד חצות&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(124)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. מיהו, גבי מצה אין לנו להחמיר כל כך, וגם לשון מצותם עד שיעלה עמוד השחר משמע שאינו חושש בהרחקה ואפילו באכילת פסחים&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(125)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. אבל אי הוה שייך הרחקה בהלל וק&quot;ש, כל שכן במצה. ואפילו נקל בק&quot;ש, יש לנו להחמיר במצה כיון שהיא מן התורה, אבל ק&quot;ש דרבנן. ואפילו למ&quot;ד&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(126)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; לקמן בפרק מי שמתו &lt;small&gt;{[[ברכות_כא_א|כא.]]}&lt;/small&gt; ק&quot;ש דאורייתא, שמא ר&quot;ל דאסמכוה אקרא. ומ&quot;מ נוהג רבי לאכול מצה קודם חצות, וכן מצה של אפיקומן. ואפילו בהלל היה נכון להקדימו קודם חצות אע&quot;פ שאין בו חומרא יותר מבק&quot;ש, דפסקינן לעיל &lt;small&gt;{[[ברכות_ח_ב|ח:]]}&lt;/small&gt; כר&quot;ג. והא דמוקמינן&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(127)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; בירושלמי דברכות &lt;small&gt;{[[ירושלמי_ברכות_א_א|פ&quot;א, ה&quot;א]]}&lt;/small&gt; משנה דערבי פסחים כר' עקיבא, חולק על תלמוד שלנו שמעמידה שם &lt;small&gt;{[[פסחים_קכ_ב|שם]]}&lt;/small&gt; דלא כר' עקיבא. מפי רבי. 

'''יכול יהא נאכל כקדשים ביום, ת&quot;ל''' &lt;sup&gt;{{הערה|כך הוא בלשון תוס' הרא&quot;ש, וכן היא גרסת הגמרא שלפנינו. אך בכתה&quot;י השונים חסר.}}&lt;/sup&gt;['''ב''']'''לילה'''. 
ואם תאמר, לרבי אלעזר הך דרשא מנא ליה, כיון דאיצטריך ליה לילה לילה לג&quot;ש. ואין לומר דמהזה ממעט יום שלפניו, &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה נכון לשונית לענ&quot;ד. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[ד]מדקאמר ורבי עקיבא הזה למה לי, משמע דמוקי ליה כוליה&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(128)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; לג&quot;ש. &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד ע&quot;פ הרגל לשון בעלי התוס'. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[ו]יש לומר, דממילא שמעינן מינה דלילה אתא למעוטי יום.&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים_10|(ג)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;

'''ויהא נאכל לשני לילות ויום אחד'''.
ואם תאמר, לימא&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(129)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; ליום ולילה כתודה. ויש לומר, דיש להקישו לשלמים, משום דמותר הפסח קרב שלמים. ועוד, דלא קאמר שיהא נאכל ממש, אלא שלא יהא נפסל עד יום שני. 

'''והני תנאי כהני'''&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(130)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; '''תנאי וכו''''.
ואם תאמר, וכי חולקות הדרשות זו על זו. דלעיל מפיק ליה מלילה וחפזון, והכא מפיק ליה מתזבח הפסח בערב. &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד ע&quot;פ הרגל לשון בעלי התוס'. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[ו]יש לומר, דמשמעות דורשין איכא בינייהו. ורבי אומר דלא פליגי, אלא כל אחד מיישב פסוק דמשנה תורה לפי סברתו. 
----
&lt;references /&gt;
----

===[[ברכות_ט_ב|דף ט''':''']]===

V++

'''לצורת הדף [http://www.daf-yomi.com/Dafyomi_Page.aspx?vt=1&amp;massechet=283&amp;amud=18&amp;fs=0 ראה כאן]'''


'''בעל כרחם דמצרים'''. 
לפי שלא היו ישראל רוצים לצאת&lt;sup&gt;{{הערה|הקשה &quot;המגיה&quot;, שהלא הטעם שהיה הדבר בעל כרחם דמצרים הוא משום שלא רצו המצרים להשאילם ונאצלו לכך, וכמו שהגמ' אומרת שהטעם דהוא בעל כרחם דמצרים משום &quot;ונות בית תחלק שלל&quot;. וא&quot;כ מה שלא היו ישראל רוצים לצאת אינו הטעם לכך. ולכך הגיה כאן מסברא שצ&quot;ל כאן שני דיבורים: &quot;'''בעל כרחן דמצרים.''' לפי שלא רצו להשאילם. '''בעל כרחן דישראל'''. לפי שלא היו ישראל רוצים לשאת&quot; (תיקן &quot;לשאת&quot; במקום &quot;לצאת&quot;, וכפי שהגמ' אומרת למ&quot;ד בעל כרחם דישראל שהטעם הוא &quot;משום משוי&quot;), והשאיר בצ&quot;ע. אך לענ&quot;ד אין זה מוכרח, מכיוון שדברי רבינו כפי שהם נכונים. שבעל כרחם דמצרים לדעת רבינו אפשר שלא היה משום שלא רצו להשאילם, ונכפו מאת ה' להשאילם '''סתם'''. אלא משום שלא רצו ישראל לצאת בלא שישאילו להם, לכך הוכרחו להשאילם. שאחר מכת בכורות היו המצרים בהולים להוציא ישראל ממצרים, והיו עושים הכל בכדי שיצאו. ואולי זה מה שנתכוון רבינו להעירנו בזה, שלא תחשוב הטעם כפי שהבין המגיה, אלא כפי שאמרתי. וכך משמע קצת מרש&quot;י על התורה, וז&quot;ל &quot;שהיו נותנים לישראל כדי שילכו&quot;.}}&lt;/sup&gt;.

'''וינצלו את מצרים'''.
משמע שהסירו מן המצולה כל מה שבה והם הדגים, וכן ריקנום מממונם&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(130)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. ומאן דדריש וינצלו כמצודה, דריש וינצלו כמו וינצדו&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים_10|(ד)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. ויש מהפכי וגרסי&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(131)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; כמצודה דגים כמו מצודת ים&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(132)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, וכמצולה דגן. ולא נהיר[א]&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה מסברא ע&quot;פ הרגל לשון בעלי התוס'. אך יש בכתה&quot;י שגורסים &quot;'''ואין נראה דלא''' שייך&quot; במקום.}}&lt;/sup&gt;, דמה שייך דגן למצולה שהיא עמקי ימים&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(133)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;.  

'''תנא&lt;sup&gt;{{הערה|כך הוא ברוב כתה&quot;י של רבינו ונכון. דלגרסת רבינו ותוס' הרא&quot;ש תירוץ זה לא נאמר בתור תשובת הגמ' כמו הגרסא שבגמרות שלנו: &quot;'''אלא''' בין תכלת שבה ללבן שבה&quot;. אלא הגמ' הביאה ברייתא שמתרצת את השאלה. ואכן התוס' שבדף שגרסו כגירסא הגמ' שלפנינו שנאמרו הדברים מתירוץ הגמ' ולא מברייתא, לא הקשו את הקושיא הראשונה שהביא רבינו, כיון שאינה שייכת לפי גרסתנו.}}&lt;/sup&gt; בין תכלת שבה ללבן שבה'''. 
פירש רש&quot;י ז&quot;ל, דקאי אגבבא דעמרא שנתנוהו ביורה ולא נקלט הצבע יפה בכל מקום. ואין נ&quot;ל&lt;sup&gt;{{הערה|בחלק מכתה&quot;י הגרסא כאן היא &quot;נראה לרבי&quot;. אך אין נראה בעיני, שהלא בסוף הדיבור הוא אומר &quot;מפי רבי&quot;, וא&quot;כ יש לו לומר כאן &quot;ואין נראה לי&quot;, דרבו הוא זה שאומר זאת ולא הוא. ולכך צ&quot;ל שהיה כתוב בראשי תיבות &quot;נ&quot;ל&quot;, והמעתיקים פתחו זאת בצורה שאינה נכונה. וכן איתא בראשי תיבות באחד מכתה&quot;י והשארתיו כך. וכן הוא לקמן בדף י&quot;א ע&quot;א.}}&lt;/sup&gt;, דהא בברייתא לא קתני לגבבא, שאין זה לשון הברייתא&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים_10|(ה)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. ועוד דמשמע במנחות פרק התכלת {מג:} דמיירי בציצית, דקאמר ראה מצוה זו וזכור מצוה אחרת, ואיזו זו, ק&quot;ש. כדתנן מאימתי קורין את שמע בשחרין&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(134)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, משיכיר בין תכלת ללבן. ואם כן על כרחך הכי פירושו, משיכיר בין חוליא של לבן לחוליא של תכלת המוטל בציצית. וכן מוכח בירושלמי דפרקין, כיני מתניתין בין תכלת שבה ללבן שבה &lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים_10|(ו)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. מאי טעמא דרבנן, וראיתם אותו מן הסמוך לו. ומאי טעמא דרבי אליעזר, וראיתם אותו כדי שיהא ניכר בין הצבעים&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(135)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, פירוש בין תכלת לכרתי&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(136)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. מפי רבי. וכן פירש בערוך בערך תכלת. 

'''אחרים אומרים כדי שיראה חברו ברחוק ד' אמות ויכירנו'''. 
והאי אחרים לאו היינו ר' מאיר דלעיל. וכהאי גונא איתא&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(137)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; לקמן בפרק שלשה שאכלו &lt;small&gt;{מז:}&lt;/small&gt; דקאמר איזהו עם הארץ. וכן בסוטה פרק [היה]&lt;sup&gt;{{הערה|כך הוא נקרא לפנינו בגמ', וכך נראה להגיה כאן לענ&quot;ד.}}&lt;/sup&gt; נוטל &lt;small&gt;{כב.}&lt;/small&gt;. וכן יש בפרק קמא דבבא בתרא &lt;small&gt;{טו:}&lt;/small&gt; יש אומרים שאינו ר' נתן, שנזכרו שם עם ר' נתן גבי איוב. '''ירושלמי''' &lt;small&gt;{בפרקין ה&quot;ב}&lt;/small&gt;. &lt;sup&gt;{{הערה|כך הוא בגרסת תוס' הרא&quot;ש ותוס' שעל הדף. אך בכת&quot;י השונים כתוב בלא זה.}}&lt;/sup&gt;[ב]מה אנן קיימין, אי ברגיל, אפילו רחיק כמה&lt;sup&gt;{{הערה|כך הוא גם בלשון תוס' הרא&quot;ש. אך התוס' שבדף גורסים בלשון &quot;'''טפי'''&quot;. וצ&quot;ל בגרסתו של רבינו, שפירושו &quot;אפי' רחוק '''כמה''' אמות יותר מארבע&quot;.}}&lt;/sup&gt;, חכים ליה. ואי בשאינו רגיל, אפילו קריב (נמי)&lt;sup&gt;{{הערה|ניכר שמיותר הוא, ולכך הקפתיו. ויש בכתה&quot;י שגורסים כאן '''&quot;ליה&quot;''' במקום, ועדיין נראה מיותר.}}&lt;/sup&gt; גביה לא חכים ליה. אלא [כי]&lt;sup&gt;{{הערה|כך היא בגרסת הירושלמי שלפנינו וכך נראה להגיה כאן לענ&quot;ד. אך בגרסת תוס' הרא&quot;ש כתוב '''&quot;כן&quot;''' ואפשר שגם שם נפלה טעות סופר. ומ&quot;מ בכתה&quot;י של רבינו אינו.}}&lt;/sup&gt; אנן קיימין&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(138)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; ברגיל ואינו רגיל, כה[די]ן&lt;sup&gt;{{הערה|בכתה&quot;י השונים כתוב &quot;כהן&quot;, ובחלקם אף מנוקד עם צירי תחת הה&quot;א, ופירושו &quot;כההוא&quot; או &quot;כהזה&quot;. אך הגהתי בהתאם לגרסת התוס' שבדף שנראה יותר שהיא הגרסא המקורית של דברי רבינו לענ&quot;ד.}}&lt;/sup&gt; דאזיל (ליה)&lt;sup&gt;{{הערה|אינו בתוס' הרא&quot;ש, וכן נראה מיותר לפי עינינו.}}&lt;/sup&gt; לאכסניא&lt;sup&gt;{{הערה|גרסת התוס' שבדף היא &quot;כהדין אכסניא&quot;.}}&lt;/sup&gt; ואתי לקייצין. 

'''לתפלה כאחרים'''. 
פירוש, לתפילין. תימה, אמאי שבקיה לציצית ונקט תפילין, שיש אומרים במנחות סוף פרק הקומץ {לו:} שמצותן בלילה &lt;sup&gt;{{הערה|כך הוא בכל כתה&quot;י השונים. אך אולי יש לגרוס '''&lt;big&gt;ו&lt;/big&gt;'''הלכה ואין מורין כן.}}&lt;/sup&gt;דהלכה ואין מורין כן, ושבקיה לציצית דקיימא לן כר' שמעון דאמר מצות עשה שהזמן גרמא היא&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(139)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; {שם מג.}, ואין מצות[ה]&lt;sup&gt;{{הערה|הוגה ללשון נקבה, כיון שמתייחס לציצית שהיא בלשון נקיבה. אך בכל כתה&quot;י והד&quot;י כתוב &quot;מצותו&quot; או &quot;מצותן&quot;, וכנראה ט&quot;ס היא.}}&lt;/sup&gt; אלא ביום. מיהו אומר רבי דיכול להיות שזמן ציצית נמי הוי לאחרים משיכיר בין תכלת שבה ללבן שבה, כדאמרינן במנחות פרק התכלת {מג:}, ראה מצוה זו וזכור מצוה אחרת. ואיזו זו, ק&quot;ש. מפי רבי.

'''לק&quot;ש כותיקין, דא&quot;ר יוחנן ותיקין היו גומרין אותה עם הנץ החמה'''. 
ואם תאמר, אם כן על מה אנו סומכים שאנו קורין אותה אחר הנץ החמה. נהי דאמר רבי יהושע עד שלש שעות, ואמר רב יהודה אמר שמואל לקמן {י:} הלכה כר' יהושע, הא אביי אמר לק&quot;ש כותיקין והוא בתראה. '''ואומר רבי''', דותיקין נמי מודו דזמנה עד ג' שעות, אע&quot;פ שהיו ממהרין [לקרות אותה]&lt;sup&gt;{{הערה|כך צ&quot;ל. אך בכתה&quot;י השונים כתוב בהיפוך לשון &quot;'''אותה לקרות'''&quot; בשיבוש.}}&lt;/sup&gt; עם הנץ החמה. והכי מוכח לקמן בסוף גמרא דמי שמתו {כב:}. דקתני במשנה על בעל קרי, ירד לטבול אם יכול לעלות ולהתכסות עד שלא תנץ&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(140)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; החמה יעלה ויקרא. וקאמר בגמ' {כה:}, לימא תנן סתמא כרבי אליעזר דאמר עד הנץ החמה. אפילו תימא כר' יהושע דילמא כותיקין דא&quot;ר יוחנן וכו', משמע בהדיא שהם סוברים כר' יהושע. ומוכח נמי, דגומרין אותה עם הנץ החמה היינו קודם הנץ החמה, דמוקי המשנה שצריך לקרותה קודם הנץ החמה כותיקין. ואביי נמי לא נקט לקרית שמע כותיקין אלא לומר דאע&quot;ג דהלכה כאחרים לק&quot;ש, צריך לאחר[ה]&lt;sup&gt;{{הערה|הוגה ללשון נקבה כיון שמתייחס לק&quot;ש שהיא בלשון נקבה, וכן רבינו בדיבור זה משתמש כמה פעמים בלשון נקבה ביחס לק&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים כתוב בלשון זכר.}}&lt;/sup&gt; מעט קודם הנץ החמה כותיקין, כדי שיסמוך גאולה לתפלה וכו'. וכן הדין שזמן ק&quot;ש מתחיל כאחרים, וזמנ[ה]&lt;sup&gt;{{הערה|עיין בהערה הקודמת.}}&lt;/sup&gt; עד שלש שעות כר' יהושע, אלא שהותיקין מקדימים למצות ומשכימים לקרותה קודם הנץ החמה כדי שתהא תפלתם ביום אחר הנץ, כדכתיב ייראוך עם שמש שהוא אחר זריחת השמש. ומן הדין היה להקדימה כאחרים שאז הוא זמן קימה &lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים_10|(ז)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, אלא שמאחרין אותה עד מעט קודם הנץ כדי לסמוך גאולה לתפילה ונמצא מתפלל ביום. '''וכן משמע בירושלמי''' {בפרקין ה&quot;ב} דקאמר, מאן דאמר כדי שיהא רואה את חברו&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(141)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; ברחוק ארבע אמות ויכירנו, כמאן דאמר בין תכלת ללבן. אבל אמרו מצותה עם הנץ החמה כדי שיסמוך וכו', וזהו כפירוש רבי. '''ולקמן נמי''' בפרק תפילת השחר {כט:} מוכח דהאי ייראוך עם שמש אתפילה קאי&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(142)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;  גבי מתפלל עם דמדומי חמה, דכתיב יראוך עם שמש [ולפני ירח דור דורים]&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד להוסיף, מכיוון שמ-&quot;לפני ירח&quot; הוא שמוכיח על זמן דמדומי חמה, ולא מייראוך. ואכן בלשון תוס' הרא&quot;ש מביא רק את &quot;ולפני ירח דור דורים&quot; בתור ראיה לעניין זה. ובכת&quot;י ירושלים כתוב אחרי המילים &quot;יראוך עם שמש&quot;, את המילה &quot;וגו'&quot;. וכפי הנראה שהפסוק קוצר, ומחמת כך בכת&quot;י מאוחרים טעו והושמט &quot;וגו'&quot; לחלוטין.}}&lt;/sup&gt; ואתפילת המנחה קאי התם. '''ואל תתמה''' דעם הנץ החמה משמע קודם, ועם שמש משמע אחר&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(143)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; זריחת השמש, דעם בסמוך משמע כמו ערב שבת עם חשיכה, וגם עם שמש משמע בשעת זריחה. '''והא דאמ' לקמן''' בפרק תפלת השחר {כו.}, דקאמר במשנה, תפלת השחר עד חצות, ופריך בגמרא ורמינהי&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(144)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; מצותה עם הנץ החמה. פירוש, מצותה דק&quot;ש עם הנץ החמה כדי שיסמוך גאולה לתפילה מיד. ומשני, ההיא כותיקין וכו'. מיהו אע&quot;פ שאינו יכול להמתין ק&quot;ש בברכותיה עד חצות, ואינו יכול לסמוך גאולה לתפלה, מ&quot;מ שכר תפלה בזמנה יהבו&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(145)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; ליה עד חצות. '''ולא תיקשי''' הא דאמרינן ביומא פרק אמר להם הממונה {לז:}, אף היא עשתה נברשת של זהב, בשעה שחמה זורחת בה ניצוצות יוצאין ממנה, וידעו כל העם שהגיע זמן ק&quot;ש. ואמר אביי לשאר עמא דבירושלם, &lt;sup&gt;{{הערה|אפשר שצריך להוסיף את האות ד' בתחילה, ולגרוס &quot;&lt;big&gt;'''ד'''&lt;/big&gt;משמע&quot;.}}&lt;/sup&gt;משמע שאינו מתחיל עד אחר הנץ החמה, והא לא אשכחן שום תנא שיקבע זמן אחר הנץ. אלא ודאי הוקבע אותו זמן לצבור, לפי שאינן יכולים להקדים ולמהר כותיקין, כי רוב בני אדם אינם בקיאים לכוין. '''ואם תאמר''', והא אמר רבי שמעון בן יוחאי משום ר' עקיבא לעיל {ח:}, פעמים שאדם קורא ק&quot;ש וכו' אחד קודם הנץ החמה ואחד אחר הנץ החמה, ויוצא בה אחד משום יום ואחד משום לילה&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(146)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, ופסיק ריב&quot;ל {ט.} כרבי שמעון שאמר משום ר' עקיבא. אלמא קודם הנץ לילה הוא, ותחלת זמנה דיום הוי אחר הנץ כאותה משנה דיומא. '''ויש לומר''', דאפילו פליג ריב&quot;ל אאביי, הלכה כאביי דפסיק כותיקין דהוא בתראה. '''ועוד יש לומר''' דלא פסיק ריב&quot;ל כרבי שמעון אלא במה שסובר שקודם הנץ יוצא בשל לילה, כדקאמר בתר הכי דלא בפירוש איתמר אלא מכללא אתמר, דהנהו זוגא דרבנן דאישתכור וכו'. אבל במה שתחילת זמנ[ה]&lt;sup&gt;{{הערה|הוגה ללשון נקבה כיון שמתייחס לק&quot;ש שהיא בלשון נקבה. וכן רבינו בדיבור זה משתמש כמה פעמים בלשון נקבה ביחס לק&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים כתוב בלשון זכר.}}&lt;/sup&gt; דיום אחר הנץ לא פסיק כלל. '''אי נמי יש לומר''', דאפי' ר' שמעון מודה שזמן ק&quot;ש של יום קודם הנץ החמה. והא דלא נקט פעמים שאדם קורא ק&quot;ש ב' פעמים קודם הנץ ויוצא בשל יום ובשל לילה, והוי רבותא טפי. איכא למימר דבעי לאשמעינן&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(147)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; שאינו יוצא בשל לילה אחר הנץ. ואפי' נאמר דר&quot;ש סבר דזמן ק&quot;ש הוי אחר הנץ, מ&quot;מ אין נכון להעמיד המשנה דיומא כר&quot;ש ודלא ככל הני תנאי. דא&quot;כ היה [לה]&lt;sup&gt;{{הערה|ברוב כתה&quot;י למעט הגרסא כאן היא &quot;הל&quot;ל&quot; בראשי תיבות. ובכת&quot;י ירושלים, גרמניה ובדפוס הישן פתחו את הראשי תיבות הללו. אלא שבכת&quot;י גרמניה גורס &quot;היה לו לומר&quot;, ופחות נראה. ובכת&quot;י ירושלים ובדפוס הישן הגרסא היא &quot;היה לו לגמ'&quot;. וברור שיש לתקן את המילה &quot;לו&quot; ללשון נקיבה, דגמרא לשון נקיבה היא. ובהתאם לזה הגהתי הלשון.}}&lt;/sup&gt; לגמ' דיומא לדקדק כן, ולהעמידה כר' שמעון אליבא דר' עקיבא. מפי רבי. '''ורבינו יעקב פירש'''&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(148)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; בתשובתו לה&quot;ר שמשון בן ה&quot;ר יוסף&lt;sup&gt;{{הערה|כנראה שהכוונה לרבינו שמשון בן רבינו יוסף מפלייזא (גיסו של רבינו תם), שהיה סבם של הר&quot;ש משאנץ והריצב&quot;א.}}&lt;/sup&gt;, דזמן ק&quot;ש הוי אחר הנץ החמה כההיא משנה דיומא, וכר&quot;ש דאמר משום ר' עקיבא דפסיק ריב&quot;ל כותיה, דשל יום הוי אחר הנץ החמה. והויתיקין היו ממהרים שלא כדין קודם הנץ, כדי שיסמכו גאולה לתפילה ונמצאו מתפללים ביום. ובשביל חביבות התפילה שתהא עם השמש היו ממהרים ק&quot;ש. ואע&quot;ג דתפילות כנגד תמידים תקנום והתמיד היה קודם הנץ, מכל מקום זמנה של תפילה בשעת הנץ עם השמש. והיינו דפריך בפרק תפלת השחר {כו.}, ורמינהו מצותה עם הנץ החמה כדי שיסמוך גאולה לתפילה ונמצא מתפלל ביום. פירוש ולא עד חצות, דזמן תפילה עם הנץ משמע ליה, דקא מיירי בחביבות התפילה ולא בעיקר ק&quot;ש. ולהכי לא פריך מיניה גבי ק&quot;ש, שהיה יודע שהיו קורין שלא כדין מפני חביבות התפילה, וממהרין אותה קודם זמנה. והכי אית ליה לרבי שמעון משום ר' עקיבא דזמנ[ה]&lt;sup&gt;{{הערה|הוגה ללשון נקבה כיון שמתייחס לק&quot;ש שהיא בלשון נקבה. וכן רבינו בדיבור זה משתמש כמה פעמים בלשון נקבה ביחס לק&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים כתוב בלשון זכר.}}&lt;/sup&gt; הוי אחר הנץ ופסיק ריב&quot;ל כותיה, וכן המשנה דיומא. מיהו קשה לשון מצותה דקאי אק&quot;ש, &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד נכון לשונית לפי מבנה המשפט.}}&lt;/sup&gt;[ד]משמע [שזוהי]&lt;sup&gt;{{הערה|הוגה ללשון נקבה כיון שמתייחס לק&quot;ש שהיא בלשון נקבה. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;שזהו&quot; בלשון זכר.}}&lt;/sup&gt; המצוה ועיקר הזמן. וגם אביי דבתראה הוא פסיק כאחרים וכותיקין. '''ורבינו יעקב פירש''' דאביי סימנא בעלמא נקט. כלומר, סמוך להנץ החמה כמו שעושים ותיקין יש לו לעשות, אך הם מקדימים מעט קודם הנץ, ואביי קאמר אחר הנץ כמשנה דיומא. ואמרינן נמי במגילה פרק הקורא {כ.}, ואין טובלים אלא ביום, וכן שומרת יום כנגד יום לא תטבול עד שתנץ&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(149)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; החמה. וכולם שעשו משעלה עמוד השחר כשר, אלמא דבר שזמנו ביום מצותו משעת הנץ החמה. אבל קשה לפרש כן שאביי יאמר לק&quot;ש כותיקין וליה לא סבירא ליה. והא דאמרינן לקמן בגמ' דבשחר מברך {יב.}, דזמן יוצר אור לא מטא בעמוד השחר כשהיו קורין אותו אנשי משמר. לא בעי למימר דלא הוי עד הנץ החמה שהוא ה' מילין אחר עמוד השחר, אלא יכול להיות&lt;sup&gt;{{הערה|אולי יש לתקן כאן ל-&quot;לקרות&quot;.}}&lt;/sup&gt; בזמנים השנויים גבי ק&quot;ש במשנתינו, שאז שייך לומר יוצר אור. ובתוספות ה&quot;ר יוסף שפירש לפני רבינו שמואל, משמע שסובר כפירוש רבי. '''ורבינו חננאל פירש''', דהאי גומרין, קוראין. ופוסק דזמן ק&quot;ש מהנץ החמה עד ג' שעות כר' יהושע [בן לוי]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש. ומפרש הרא&quot;ש שם שהוא כריב&quot;ל שפסק שהלכה כר' שמעון משום ר' עקיבא, שזמן ק&quot;ש מהנץ והלאה עד ג' שעות ולא קודם הנץ, וכמו שמשמע מהמשנה ביומא.}}&lt;/sup&gt;, ומפרש ייראוך עם שמש [היינו ק&quot;ש, כלומר]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש, וכך נראה נכון.}}&lt;/sup&gt; שיקבלו עליהם עול מלכות שמים. ואין נראה, דלישנא דכדי שיסמוך גאולה לתפלה משמע דמיירי בעיקר תפילה. וגם קרא דייראוך עם שמש מוקמינן ליה גבי תפילה בפרק תפלת השחר. ועוד, דלשון גומרין לא אתי שפיר&lt;sup&gt;{{הערה|נראה לומר בכוונתו, שאם היית הכוונה בגומרין לקוראין סתם, היה לו לומר &quot;קוראין&quot;. א&quot;כ מדוע נקט התנא לשון &quot;גומרין&quot;?. לכך אין פירושו של ר&quot;ח מתיישב לשיטת רבינו, אלא נראה יותר כמו שיפרש רבינו מיד.}}&lt;/sup&gt;. ושמא יש לפרש (שלא)&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד, מכיוון שלא בא לשלול אלא לפרש פירוש אחר בכוונת &quot;גומרין&quot;. דהיינו שבא לפרש שגומרין אינו קוראין סתם כפי' ר&quot;ח, אלא גומרין היינו משלימין קריאתה עם הנץ החמה, שהיא עונתה למצווה מן המובחר ביחס לתפילה. ולכך הוספתי את האות ש' במילה שאחר כך. אך הנראה שיש להוסיף ולגרוס &quot;ושמא יש לפרש '''דגומרין היינו''' שהיו גומרין אותה בעונתה&quot;, או כל כעין זה. וכך לשון רבינו תהיה מכוונת היטב.}}&lt;/sup&gt; [ש]היו&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה להגיה לענ&quot;ד מסברא או כל כעין זה, שבא לפרש פירוש אחר. וכן כתבו התוס' שבדף ביומא {לז:} וז&quot;ל: ועוד דלשון גומרין משמע שמתחילין לקרות קודם הנץ ומכוונין כך שגומרין אותה בתחלת הנץ, כדי שיתפללו בתחלת הנץ.}}&lt;/sup&gt; גומרין אותה בעונתה, וכדפר' ניחא טפי&lt;sup&gt;{{הערה|ויש שהקשו שהלא רבינו בעצמו מודה בדף י&quot;ד ע&quot;א שגומרין פירושו הוא גם קוראין, א&quot;כ משמע שפירש כפירוש הר&quot;ח. אך למעשה אינו קושיא כלל, וזאת מחמת שבלשון העברי יכולות להיות שתי מילים שמשמעותם קרובה אחת לשניה, אך לעולם לא יהיו שתי מילים עם משמעות זהה לחלוטין. ולכך אע&quot;פ שגומר מתפרש אף כקורא, עדיין אין משמעותו קורא כפשוטו, אלא פירושו &quot;קורא ומשלים&quot;. אך לדעת רבינו חננאל לשון גומרין בכאן הוא במשמעות קוראין כפשוטו, בשונה ממשמעותו הרגילה שהיא &quot;קורא ומשלים&quot;. ור&quot;י חולק ואומר שאף כאן משמעות גומרין היא קוראין ומשלימין בעונתה כבדרך כלל, וכמו שביאר רבינו בפרק ב' בדף יד ע&quot;א לגבי ההלל שלשון גומרין מתפרש גם כקוראין, אלא שגומרין מדבר על קריאת ההלל כשמשלימים כולה, וקוראין כשקוראים אותה בדילוג ובחסר. לכן גם כאן לשון גומרין, מתפרש כקוראין ומשלימין קריאתה בעונתה.}}&lt;/sup&gt;. מפי רבי.

'''כל הסומך גאולה לתפילה אינו ניזוק כל היום'''&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(150)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;.
פירוש כוותיקין&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(151)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; דוקא. והכי נמי&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(152)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; משמע לישנא דבסמוך, דקאמר זימנא חדא סמך גאולה לתפילה וכו'. 

'''אלא אפילו לקראת מלכי אומות העולם וכו''''. 
ירושלמי {פ&quot;ג, ה&quot;א}, מצוה לראות גדולי מלכות וכו', משמע אפילו גדולי אומות&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(153)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; העולם קאמר.  

'''מכדי יהיו לרצון אמרי פי וכו' נימריה מעיקרא'''.  
ואם תאמר ומאי קושיא. יותר נכון לומר ה' שפתי תפתח מעיקרא, ויהיו לרצון לבסוף, שכתוב בסוף המזמור. ויש לומר, דדרשינן בירושלמי {בפרקין, ה&quot;א} סמיכת גאולה לתפילה מדכתיב ה' צורי וגואלי, וסמיך ליה יענך ה' ביום צרה. ועל כן היה נכון לאומרו תחילה, דהוי וגואלי סמוך לתפילה. ה&quot;ר אלחנן.

'''אשרי האיש ולמה רגשו גוים חדא פרשתא היא'''.
מכאן קשה לפירוש רש&quot;י שפירש במגילה פרק שני {יז:} גבי ברכת השנים: '''ודוד כי אמרה בפרשה תשיעית אמרה'''. ואם תאמר שמינית היא, אשרי האיש ולמה רגשו גוים תרתי [פרשתא]&lt;sup&gt;{{הערה|ברש&quot;י אצלנו: '''&quot;תרתי פרשתא היא&quot;''', וכך נראה מלשון תוס' הרא&quot;ש שראה כעין זה בלשון רש&quot;י. ודבריו הם ראיה גדולה לגרסת רבינו, כי כפי שהזכרנו כבר רוב דברי תוס' הרא&quot;ש במסכתנו מושתתין על דברי רבינו.}}&lt;/sup&gt; נינהו {ע&quot;כ}, דהכא מוכח דחדא נינהו. אלא יש לפרש, למה ה' תעמוד ברחוק שיש שם &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד להגיה או כל כעין זה, ועיין בהערה הבאה.}}&lt;/sup&gt;[ב]פרשה, הויא תחילת פרשה&lt;sup&gt;{{הערה|בתוס' הרא&quot;ש במגילה שם, מובא בלשון '''&quot;דלמנצח על מות לבן ולמה ה' תעמוד ברחוק שתי פרשיות הם&quot;''', וכעין זה בתוס' שבדף שם. וזוהי כוונת רבינו.}}&lt;/sup&gt; &lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(154)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; &lt;sup&gt;{{הערה|נמצא לפי דברי רבינו וכן לפי דברי התוס' שבדף במגילה שם, שמזמור '''למנצח עלמות לבן''' ומזמור '''למה ה' תעמוד ברחוק''' שמופיעים בספרים שלנו אחד אחרי השני, היו מופיעים בספריהם כמזמור אחד.}}&lt;/sup&gt;
----
&lt;references /&gt;
----

===ביאורים===
 '''א.''' הלשון הלכתא פסיקתא מתכוונת למשנה הראשונה בפרק השוכר את האומנין במסכת בבא מציעא {עו.}, ששם נקטה המשנה הלכות פסוקות אחת אחרי השניה, והן עיקר להלכה. והראיה לכך, שאין הלכות אלו שייכות לעניין המדובר שם, ולכך בהכרח נכתבו משום שפסקם התנא להלכה, כן כתב רש&quot;י בבבא קמא פרק הגוזל עצים {קב.}. ושם הוסיף שמשמעות &quot;הלכתא פסיקתא&quot; היא, שלא נחלק עליהם אדם. אך התוס' שם כתבו בתירוץ שני שאפשר שנקרא הלכתא פסיקתא מחמת ששנה התנא משנה זו בלשון פסיקת הלכות אחד אחרי השני. וכעת מבין רבינו שהמשנה במגילה בפרק הקורא למפרע {כ:} ששם סידר התנא דינים שאינם קשורים לעניין המדובר במגילה, ה&quot;ה שנחשבת משנה זו &quot;הלכתא פסיקתא&quot;. ולפי&quot;ז נראה לומר שסובר רבינו כתירוץ השני של התוס' בבא קמא {שם}. וזאת מכך שראה רבינו לומר שמשנה זו במגילה נחשבת הלכתא פסיקתא, אע&quot;פ שאמרה הגמ' שם {כא.} שלשון המשנה, &quot;דבר שמצותו בלילה כשר כל הלילה&quot; בא להוציא משיטת ר' אלעזר בן עזריה שחולק על דין זה. וא&quot;כ נמצא שיש דין השנוי שם שנחלק עליו אדם.
 '''ב.''' רבינו לא פירש מה החילוק שבין המשנה של בבא מציעה לבין זו של מגילה, ובתוס' הרא&quot;ש פירש זאת וז&quot;ל: דלא דמיא להך דהשוכר את האומנין {ב&quot;מ עו.} כל החוזר בו ידו על התחתונה. דהתם {בבבא מציעא} שונה יחד דברים שהם דומין זה לזה אע&quot;פ [שאין זה מקומן - כצ&quot;ל]‏, &quot;שכל המשנה&quot; אין מקומו לשנות שם, אלא אגב כל החוזר נקטיה. אבל התם {במגילה} שונה יחד כל שזמנו בלילה . עכ&quot;ל. דהיינו שבבבא מציעא שנה דינים שאינם שייכים בשום צורה לעניין המדובר במשנה, אלא נשנה אגב הדין הדומה לו. אבל במגילה אין זה כך, אלא שנה את כל הדינים השייכים לעניין המשנה תחת המשפט &quot;כל היום כשר ל-... וכו'&quot;. דהיינו שכל מה שדינו נוהג כל היום הרי הוא בכלל עניין משנה זו, ואין זה נחשב דבר שאין מקומו.
 '''ג.''' בכת&quot;י ירושלים מגיעה כאן הגהה וזו לשונה: '''אי נמי כמו שפירש ה&quot;ר יוסף, כי הג&quot;ש אינה אלא מהזה הזה. ובלילה, איצטריך למעוטי כמו לר' עקיבא. אי נמי, ימעט יום מדרשא דלקמן, שם תזבח את הפסח בערב וכו' וכבא השמש אתה אוכל. ובקר לא איצטריך לדרשא, דפ' ר' אליעזר במגילה [ובד&quot;י דמילה] לאשמועינן דאין שורפין קדשים ביום טוב, אלא נדרשיניה כמו שדורשין אמוראים דלשם דלית להו בקר שני לשרפתו. עד כאן הגהה.''' וניכרים השגיאות לעין, אך לא טרחתי להגיה.
 '''ד.'''   עיין בפסחים קיט. בתוס' ד&quot;ה כמצודה שאין בה דגן לביאור העניין.
 '''ה'''. קשה, דמנין לבעלי התוס' שאין ברגילות לשון הברייתא לדון על גיזת צמר? והנראה לענ&quot;ד שכוונתם כאן היא שהסיקו שמן הסתם לשון הברייתא היא כלשון משנתנו אלא שסיימה אחרת. דהיינו שנקטה הברייתא בלשון זו: &quot;מאימתי קורין את שמע בשחרית משיכיר בין תכלת שבה ללבן שבה&quot;. ועל כך ודאי שאין כוונת הברייתא חוזרת על גיזת צמר, שהלא אמרה הברייתא &quot;בין תכלת '''שבה''' ללבן '''שבה'''&quot; המדבר על דבר שידוע שיש בו תכלת. וגיזת צמר אינה ידועה לנו בהכרח שכך היא צבועה. ולכך מוכרחים אנו לומר שהכוונה על חוליות הציצית, דידוע ומפורסם אצל הכל שיש בה לבן ותכלת. ולכך כתב רבינו דאין הברייתא מדברת בגיזת צמר '''כאן''', ולא שבדרך כלל אין דרכה בכך.
 '''ו.''' בכת&quot;י ירושלים ישנה תוספת שהובאה בצד הגיליון, וזו לשונה: '''ודבר מועט הוא ומוטל בין שתי חוליות של תכלת, ואינו ניכר כמו שתי גבבות זו מזו'''. ובדפוס הישן (ברכה משולשת) הוכנס לתוך הדיבור. וכיון שברוב כתה&quot;י לא הובא, השארתי את הדיבור כמו שהוא. ועוד שהוא אינו לשון ירושלמי, וניכר שהוכנס מאוחר יותר כהגהה מבארת.
 '''ז.''' בכת&quot;י ירושלים יש כאן תוספת שאין עיניינה נראה שייך לנושא. וזו לשונה: '''וכן לתפלין, דלא חיישינן תו שמא יפיח בהם כיון שהוא זמן קימה'''

== דף י' ==
===[[ברכות_י_א|דף י'''.''']]===

V++

'''לצורת הדף [http://www.daf-yomi.com/Dafyomi_Page.aspx?vt=1&amp;massechet=283&amp;amud=19&amp;fs=0 ראה כאן]'''


'''כל פרשה שהיתה חביבה על דוד&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(155)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; פתח בה באשרי וכו''''. 
לאו דוקא נקט אשרי, אלא לישנא דקמייתא נקט. כלומר, חתימה&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(156)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; מעין פתיחה כמו &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד, דהא אמזמור קאי (כפי הנראה מלשון תוס' הרא&quot;ש), ומזמור זכר הוא. ועוד ראיה, שהשתמש רבינו בלשון זכר בהמשך &quot;מתחילים&quot; ו-&quot;מסיימים&quot;. ואף לכתה&quot;י שגורסים &quot;מתחילי'''&lt;big&gt;ן&lt;/big&gt;'''&quot; ו-&quot;מסיימי'''&lt;big&gt;ן&lt;/big&gt;'''&quot;, אין זה לשון נקיבה. דאי לשון נקיבה הוא ואפרשה קאי (דהיא נקיבה), היה עליו לנקוט &quot;מתחיל'''&lt;big&gt;ות&lt;/big&gt;'''&quot; ו-&quot;מסיימ'''&lt;big&gt;ות&lt;/big&gt;'''&quot;. ובדפוס ישן וכתה&quot;י שגרסו גרסא זו, נקטו &quot;אות'''&lt;big&gt;ן&lt;/big&gt;'''&quot;.}}&lt;/sup&gt;אות[ם]&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(157)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; שמתחילים בהללויה ומסיימים בהללויה, וכן הודו {פרקי' קי&quot;ח, קל&quot;ו}, וכן ה' אדוננו מה אדיר שמך בכל הארץ {פרק ח'}, וכיוצא בהם&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(158)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, וכן הוא דרך שבח יותר. ולכך תקנו חכמים ברוב ברכות מעין פתיחתן סמוך לחתימתן, ודלא כפירוש ה&quot;ר יוסף. מפי רבי.    

'''חטאים כתיב'''. 
ואע&quot;ג דהיינו נמי חוטאים, דהא לא קרינן חֲטָאִים בחטף פת&quot;ח&lt;sup&gt;{{הערה|רצונו לומר שכאשר כתוב חַטָאִים עם פתח תחת החי&quot;ת משמעותו גם חוטאים כמו &quot;והייתי אני ובני שלמה חַטָאִים&quot; {מלכים א'. א', כ&quot;א}, וכן &quot;פחדו בציון חַטָאִים&quot; {ישעיה. ל&quot;ג, י&quot;ד} ועוד. אך אם החי&quot;ת הינה מנוקדת בחטף פתח, משמעותה היא מלשון חטא בלבד, כמו &quot;כי מרפא יניח חֲטָאִים גדולים&quot; {קהלת. י', ד'}.}}&lt;/sup&gt;. מכל מקום מדשני קרא ולא כתב חוטאים, דריש ביה חטאים כמו עונות. וכן [&lt;small&gt;&lt;small&gt;י&quot;ג&lt;/small&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;שמא&lt;/small&gt;]&lt;sup&gt;{{הערה|יש כת&quot;י גורסים זאת כאן, ויש כת&quot;י שגורסים &quot;שמ'&quot; אחרי המילה &quot;יש&quot; שבכאן, ובשיבוש כפי הנראה. וכיוון שיש שאינם גורסים זאת במיקום זה, כתבתי שיש גורסים כך.}}&lt;/sup&gt; יש לדרוש בחרב ימותו כל חטאי עמי {עמוס ט', י'}, מדלא כתיב חוטאי. 

'''מעשה דשאול הוה ברישא'''. 
שמא היה יודע שיש הרבה בתורה אין מוקדם ומאוחר, אלא הני תרי עובדי&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(159)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; &lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש, אך בכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[ד]הוו כחד&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(160)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; עניינא קא בעי&lt;sup&gt;{{הערה|דהיינו כוונתו בזה ע&quot;פ הגמ' בפסחים ו: שמגביל שם רב פפא את הכלל שאין מוקדם ומאוחר לשני עניינים. אבל בעניין אחד מה שמוקדם מוקדם ומה שמאוחר מאוחר.}}&lt;/sup&gt;. ורבינו שמואל פירש לפי הפשט&lt;sup&gt;{{הערה|רצונו לומר, שרבינו שמואל פירש הטעם מדוע לא הקדימו מעשה דשאול קודם למעשה דאבשלום (בלי קשר לדיון הגמ' בשאלת הצדוקי), אך ע&quot;פ פשט הדברים שהמדובר הוא בדוד ולא במלחמת גוג ומגוג. ומה שתרצה הגמ' שמדובר במלחמת גוג ומגוג, הוא ע&quot;פ דרש ולא על פי פשט לשיטתו.}}&lt;/sup&gt;, דסמיך מעשה דאבשלום ללמה רגשו גוים שהיה בתחלת מלכותו לפי פשטו&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(161)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, דכתיב&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(162)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; וישמעו פלשתים כי משחו את דוד, ויעלו [כל]&lt;sup&gt;{{הערה|כך הוא כתוב בשמואל ובפסוק המקביל בדברי הימים.}}&lt;/sup&gt; פלשתים לבקש את דוד {שמואל ב'. ה', י&quot;ז}&lt;sup&gt;{{הערה|וכן בלשון כמעט זהה בדברי הימים א'. י&quot;ד, ח'.}}&lt;/sup&gt;. שהיו רוצים להעבירו ממלכותו, לפי שהיה עבד לאכיש, ואבשלום כמו כן רצה להעבירו ממלכותו. אבל בימי שאול לא היה מלך.

'''מסיפא דעניינא תוסף רוחם וגו''''. 
ולא גרסינן מרישא דעניינא. 

'''כך מקובלני מבית אבי אבא אפילו חרב חדה מונחת על צוארו של אדם אל ימנע עצמו מן הרחמים'''. 
דכתיב&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(163)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; בדברי הימים {א'. כ&quot;א, ט&quot;ז} וישא דוד את עיניו וירא את מלאך ה' עומד בין השמים ובין הארץ, וחרבו שלופה בידו נטויה על ירושלים. וכתיב ויפול דוד, והזקנים מכוסים בשקים על פניהם {שם}, שבקשו רחמים. ויש מפרשים מדכתיב {שמואל ב'. כ&quot;א, י&quot;ז} ויעזר לו אבישי, ואמרינן בחלק {סנהדרין צה.} שעזרו בתפלה. ואע&quot;פ שכבר השליך לדוד וחנית תחתיו, לא נמנעו מלהתפלל.
----

&lt;references /&gt;
----

===[[ברכות_י_ב|דף י''':''']]===

V++

'''לצורת הדף [http://www.daf-yomi.com/Dafyomi_Page.aspx?vt=1&amp;massechet=283&amp;amud=20&amp;fs=0 ראה כאן]'''


'''שסמך גאולה לתפלה'''. 
משום הך מילתא מייתי לכולה מילתא דחזקיהו הכא.

'''וגנותי על העיר הזאת'''. 
אחר שחלה חזקיהו כתיב. 

'''שלא ראתה קרי עליהם'''. 
ואם תאמר, מאי האי דקאמר לעיל שהאשה מכרת באורחים יותר מן האיש, דילמא היינו לפי שראתה הסדין. ויש לומר, דמכל מקום נתנה לב להכיר ולראות יותר מבעלה שלא נתן לב.

'''בהוד יופיה'''. 
זה כתוב אחר כך כשהלכה אל אלישע כדי שיחיה את בנה&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(164)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, אבל כענין&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(165)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; הזה הכירה בו מתחלה. 

'''רגל ישרה'''. 
פירש רש&quot;י ז&quot;ל דדייק מדכתיב רגל, דמשמע דתרווייהו כחד רגל. אי נמי י&quot;ל, מדכתיב ישרה, שמכוונות רגליהם ומיושרות. ובירושלמי פליגי בה אמוראי&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(166)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. חד אמר ככהנים, דכתיב לא תעלה במעלות על מזבחי. כלומר, שאין להם להרחיב את פסיעותיהם, אלא מהלכים&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(167)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; עקב בצד גודל. וחד אמר כמלאכים, דכתיב ורגליהם רגל ישרה. מכאן נראה לרבי דהא דאמרינן בסוכה [נב:}, אמרו עליו על בנה של מרתא בת ביתוס, שהיה נוטל שתי יריכות משור הגדול&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(168)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; הלקוח באלף זוז, והיה הולך עקב בצד גודל. שלא להראות כחו עשה כן&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(169)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, אלא שכן יש לו ללכת כשאר כהנים. 

'''מכאן ואילך לא הפסיד, כאדם שקורא בתורה'''. 
מספקא [&lt;small&gt;&lt;small&gt;י&quot;ג&lt;/small&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;ליה&lt;/small&gt;] לרבי, אי בעי למימר עד חצות כשיעור תפילה ועד ד' שעות לר' יהודה, או אפי' כל היום כולו לא הפסיד&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים_11|(א)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. 

'''גדול הקורא ק&quot;ש בעונתה, יותר מן הקורא&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(170)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; בתורה'''. 
ואם תאמר, מאי איריא ק&quot;ש אפילו תפילה נמי, דקיי&quot;ל בפ&quot;ק דשבת {יא.} דכגון אנן מפסיקים בין לק&quot;ש בין לתפילה. &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד ע&quot;פ רגילות לשון בעלי התוס', וכן הוא בלשון תוס' הרא&quot;ש. אך בכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[ו]יש לומר, כגון ר' שמעון בן יוחאי וחבריו קאמר התם, שהיו מפסיקים לק&quot;ש ולא לתפילה לפי שהיתה תורתם אומנותם, והשתא נקט דוקא ק&quot;ש. אי נמי ה&quot;פ, גדול הקורא ק&quot;ש בעונתה יותר מתלמוד תורה פעם אחרת, דלתלמוד תורה בעידן ק&quot;ש&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(171)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; אין זה חידוש אי ק&quot;ש עדיפא, דאפילו תפילה נמי עדיפא, דזמן תפילה לחוד וזמן תורה לחוד. והכי קאמר התם, מכאן ואילך לא הפסיד כאדם הקורא בתורה אחר ג' שעות, אבל בעונתה עדיף מקורא בתורה שלא בשעת ק&quot;ש.

'''מתני'. בש&quot;א בערב כל אדם יטה ויקרא&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(172)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;'''. 
ואע&quot;ג דאמרינן לעיל בריש פרקין {ב.} [אדקאי בשחרית]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש, ובכתה&quot;י השונים אינו. וכן הקפתי ה-ד' שבראש המילה שאחרי להתאים למבנה הלשון.}}&lt;/sup&gt; (ד)פריש מילי דשחרית. מ&quot;מ פתח כאן במילי דערבית משום דמייתי קרא דובשכבך.
----

===ביאורים===
 א. בכת&quot;י ירושלים ישנה הגהה בגיליון וז&quot;ל '''לא ידענא מאי ספקא. דאי משום תפלה, הא אמרינן לקמן (דיש) [בפרק] תפלת השחר טעה ולא התפלל שחרית מתפלל מנחה שתים, ודוקא בשוגג או באונס, אבל במזיד לא. ונראה דה&quot;ה לק&quot;ש. כ&quot;מ'''
----
&lt;references /&gt;

== דף י&quot;א ==
===[[ברכות_יא_א|דף יא'''.''']]===
V++

'''לצורת הדף [http://www.daf-yomi.com/Dafyomi_Page.aspx?vt=1&amp;massechet=283&amp;amud=21&amp;fs=0 ראה כאן]'''


'''אי הכי אפילו כונס את האלמנה נמי'''. 
פירוש, כיון דאסיקנא דאפילו הולך לדבר מצוה פטור, אם כן אפילו כונס את האלמנה נמי, דלא גרע מהולך לדבר מצוה.

'''חוץ מן התפילין שנאמר בהן פאר'''. 
פרש&quot;י ז&quot;ל, ואבל מעולל בעפר קרנו, ובמועד קטן פרק בתרא &lt;small&gt;{[[מועד_קטן_טו_א|טו'''.''']]}&lt;/small&gt; מפיק ליה מדאמר ליה רחמנא ליחזקאל פארך חבוש עליך, מכלל דכולי עלמא אסירי. ואם תאמר, אם כן מאי האי דקאמר התם &lt;small&gt;{[[מועד_קטן_טו_א|מ&quot;ק שם]]}&lt;/small&gt; אבל אסור בדברי תורה, מדאמר ליה רחמנא ליחזקאל האנק דום &lt;small&gt;{[[יחזקאל_כד_יז|כ&quot;ד, י&quot;ז]]}&lt;/small&gt;. ואמאי לא אמרינן מדאמר ליה רחמנא ליחזקאל האנק דום&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(173)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, מכלל דכולי עלמא שרו. ויש לומר, שהקב&quot;ה לא בא להחמיר על יחזקאל, אלא להקל עליו&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים_13|(א)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. ויש מפרשים לקרא הכי, האנק דום אבל מתים&lt;sup&gt;{{הערה|בפסוק הגרסא היא &quot;מתים אבל&quot;, וכן הוא ברוב כתה&quot;י של רבינו. אך בגרסת תוס' הרא&quot;ש שלפנינו, וכן במעט מכתה&quot;י של רבינו גרסו בהיפוך מהפסוק כפי הגרסא המוצגת כאן, וכך הוא מסתדר נכון לפי הפירוש שמפרש רבינו מיד. ואולי סיבת היפוך המילים באה בתור פירוש, דהיינו שפירוש משמעות הפסוק באמירת &quot;מתים אבל&quot; היא ל-&quot;אבל מתים&quot;, ואח&quot;כ פירש רבינו כוונת משמעות העניין.}}&lt;/sup&gt;, לא תעשה. כלומר, בדברי תורה לא תדום, ולא תעשה אבילות של מתים מזה, כי אתה מותר בדברי תורה. 

'''אמרו לו זקנך מגודל, אמר להם יהיה כנגד המשחיתים'''. 
כלומר לקנתר [המינים]&lt;sup&gt;{{הערה|הוספתי זאת לענ&quot;ד מכח שילוב בין גרסת הדברים בתוס' הרא&quot;ש (הזהה ללשון שנאמרה פה), לבין הגרסא בדברי רבינו המוזכרת בלשון כת&quot;י ירושלים ובדפוס הישן (שכתובה בלשון אחרת, וראה בהערה הבאה), אך בשאר כתה&quot;י כתוב בלא זה. ואכן בחלק מכתה&quot;י השאירו מקום חלק במיקום זה, ובכת&quot;י גרמניה ישנם שאריות חלקי אותיות לכיתוב שנמחק, וניכר מהמחק שהיה כתוב משהו כעין &quot;מינין וגוים&quot;.}}&lt;/sup&gt; המשחיתים את זקנם&lt;sup&gt;{{הערה|כך הוא ברוב כתה&quot;י. אך בכת&quot;י ירושלים וכן בדפוס הישן הגרסא היא: '''&quot;כלומר כנגד המינים כדי לקנתרם שהם משחיתים וכו'&quot;'''. אך אריכות לשון היא זו, ולכך העדפתי לגרוס כגרסת שאר כתה&quot;י, עם תיקון קל כמו שכתבתי בהערה הקודמת.}}&lt;/sup&gt;. ורש&quot;י ז&quot;ל פירש בענין אחר. 

'''עשה כדברי בית שמאי עשה, כדברי בית הלל עשה'''. 
תימה, מאי קאמר. אי קודם בת קול, אמאי קאמר רב יוסף דלא עשה ולא כלום. ואי לאחר בת קול, אמאי &lt;small&gt;[&lt;small&gt;י&quot;ג&lt;/small&gt; קאמר]&lt;/small&gt; עשה כדברי בית שמאי עשה. ועוד, אמאי לא מוכח מהך&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(174)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; ברייתא דעשו בית שמאי כדבריהם&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים_13|(ב)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. ועוד, ממתניתין נמי היה יכול להוכיח כן, מדעשה ר' טרפון כדברי בית שמאי. ועוד, מאי שייכא הכא הך פלוגתא [טפי]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ גרסת תוס' הרא&quot;ש, וכן נראה נכון. אך בכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt; מבכל התלמוד&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(175)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. אך יש לדחות, משום דמייתי עלה מתניתין&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים_13|(ג)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. ומכל מקום נראה בעיני לפרש, דהכא דוקא גבי ק&quot;ש (דהכא)&lt;sup&gt;{{הערה|נראה מיותר לפי מבנה המשפט.}}&lt;/sup&gt; שייכא הך פלוגתא ואפילו לאחר בת קול, דהא בית הלל נמי מודו שיכולים לקרותה מוטים ועומדים ואינו נראה כחולק עליהם. ורב יוסף קאמר, דאפילו הכי לא עשה ולא כלום, כמו שאנו אומרים לקמן&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(176)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; גבי ר' יוחנן בן החורנית שהיה יושב ראשו ורובו בסוכה ושולחנו בתוך הבית, שאמרו לו שלא קיים מצות סוכה אע&quot;פ שאינו אסור מן התורה אלא מדרבנן גזרה שמא ימשך אחר שלחנו. אבל מכל מקום הוא יושב&lt;sup&gt;{{הערה|אולי יש להגיה ללשון עבר, כיון שלגרוס בלשון הווה לענ&quot;ד פחות מתאים כאן מהבחינה הלשונית.}}&lt;/sup&gt; בסוכה ואפילו הכי לא קיים מצות סוכה, [א&quot;כ]&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד מסברא לפי מבנה המשפט.}}&lt;/sup&gt; הוא הדין נמי גבי ק&quot;ש שלא יצא כלל. ורב נחמן בר יצחק אמר, אפילו כי האי גונא נמי חייב מיתה מדר' טרפון. ולהכי לא מייתו מינה ראיה דעשו בית שמאי כדבריהם, דהרואה אותו מוטה אינו אומר שעשה כן לעבור על דברי בית הלל. וכהאי גונא משני התם בפרק קמא דיבמות, הרואה אומר מלאכה הוא דלית ליה, הרואה אומר לאפושי אוירא הוא דעבד.

'''ב&quot;ש פוסלים וכו''''. 
בפרק קמא דסוכה &lt;small&gt;{[[סוכה_ג_א|ג'''.''']]}&lt;/small&gt; מפרש דבתרתי פליגי, בסוכה גדולה שיושב סמוך לפתח, ובסוכה קטנה שאינה מחזקת אלא ראשו ורובו. מדנקט לשון פוסלים ומכשירים, ולא נקט לשון אוסרים ומתירים.

'''אחת ארוכה ואחת קצרה'''. 
פרש&quot;י ז&quot;ל, אשתים לאחריה דערבית קאי, דאמת ואמונה ארוכה והשכיבנו קצרה. '''וקשה לרבינו יעקב''', דמה קוצר ואורך יש בזו יותר מבזו. ועוד, היאך אנו אומרים אור יום הנף&lt;sup&gt;{{הערה|הוא פיוט מסוג הפיוטים הנקראים &quot;ביכור&quot; העוסקים בעניינים הקשורים לבהמק&quot;ד. והם סוג פיוטים שניתווספו מאוחר יותר על פיוטי &quot;המערבית&quot; שנתקנו עבור ברכות ק&quot;ש של ערבית במועדים. ומיקום הביכור המוזכר הוא קודם חתימת ברכת השכיבנו, ביום טוב שני של פסח בגלויות. ומחברו הוא הרב מאיר בן רבי יצחק ש&quot;ץ &quot;בעל האקדמות&quot;. &lt;small&gt;{עיין בנוסח במחזור גולדשמידט לפסח, דף 32}&lt;/small&gt;}}&lt;/sup&gt; בהשכיבנו, והלא קצרה היא. ועוד הכי הוה ליה למתני, ושתים לאחריה וארוכה לא יעשה קצרה וקצרה לא יעשה ארוכה. ועוד, מאי שנא משל שחר ושלפניה שכולן שוות. ועוד, דלא מזכיר לה בתוספתא &lt;small&gt;{דברכות [[תוספתא_(וילנא)/ברכות/א#הלכה_ח|פ&quot;א ה&quot;ח]]}&lt;/small&gt; בהדי קצרות, ובשביל שהיה נזכר במשנה לא היה נמנע מלהזכיר בתוספתא. '''ועל כן פירש רבינו יעקב''' דלאו אדלעיל קאי&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(177)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, אלא מילתא באפי נפשה [היא]&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד לגרוס ע&quot;פ האופן המורגל בלשון בעלי התוס'. ועוד שבכמה כת&quot;י מובא בלשון זו: &quot;אלא ה&quot;פ, דמילתא לחודא היא&quot;. ואע&quot;פ שגרסתם אינה נראית, עכ&quot;פ אפשר להסיק משם שצריך לגרוס את המילה '''&quot;היא&quot;''' בדברינו גם כן. וכן הוא בלשון האור זרוע כהגהתנו &lt;small&gt;{הלכות קריאת שמע, סעיף י&quot;ט}&lt;/small&gt;.}}&lt;/sup&gt;. אחת ארוכה וכו' כלומר, בין ארוכה בין קצרה, כמו אחת בתולות ואחת בעולות&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים_13|(ד)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. מקום שאמרו לקצר אינו רשאי להאריך, כגון ברכת הפירות וברכת המצות וברכת [הזימון]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ גרסת תוס' הרא&quot;ש, וכן היא גרסת התוספתא בירושלמי שלפנינו &lt;small&gt;{פ&quot;א, ה&quot;ה}&lt;/small&gt;, ובתוספתא כת&quot;י ווינה. ומ&quot;מ בגרסת כתה&quot;י השונים של רבינו הגרסא היא '''&quot;וברכת המזון&quot;'''. אך נראה שט&quot;ס היא, שהלא ברכת המזון דין ברכה ארוכה לה, שחותמת בברוך בשונה מברכות הפירות והמצוות שהזכיר. ובגרסת התוספתא שלפנינו כתוב &quot;ברכת הזמן&quot; דהיינו ברכת שהחיינו, אך אפשר שנשתבש מ-&quot;זימון&quot; &quot;לזמן&quot; מריבוי העתקות.}}&lt;/sup&gt;, כמו שמונה אותם בתוספתא דברכות. מכאן שאין אומרים אות מבראשית הוכתרה&lt;sup&gt;{{הערה|הוא פיוט שנאמר בברכת המזון לשבת הנישואין. מקומו בתוך ברכת הזן אחר המילים &quot;כי הוא זן ומפרנס לכל&quot;, ובסיומו ממשיך &quot;ונאמר פותח את ידיך וכו' בא&quot;י הזן את הכל&quot;. &lt;small&gt;{עיין בנוסח במחזור ויטרי דפוס תרפ&quot;ג, חלק ב' דף 602}&lt;/small&gt;.}}&lt;/sup&gt;, שאומרים בברכת הזן&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(178)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. מיהו נ&quot;ל&lt;sup&gt;{{הערה|יש מכתה&quot;י שגורסים כך בראשי תיבות ויש מהם שגורסים &quot;נראה לרבי&quot;, אך היותר נכון בעיני שהכוונה היא ל-&quot;נראה לי&quot;. וזאת מכיון שרבינו מסיים העניין באמירת &quot;מפי רבי&quot;, וא&quot;כ כל דבריו הם דברי רבו, ולא דבריו שלו שיבוא ויאמר &quot;נראה לרבי&quot;.}}&lt;/sup&gt; דברכת הזן לא הוי ברכת זימון, דאין זה אלא נברך שאכלנו משלו. אבל בברכת הזן יכול להאריך, ולא שייכא מידי להא דאמרינן בפרק שלושה שאכלו &lt;small&gt;{[[ברכות_מו_א|מו'''.''']]}&lt;/small&gt;, עד היכן ברכת זימון וכו' עד הזן וכו' כמו שנפרש לפנים בעז&quot;ה. ושפיר אמרינן אות מבראשית הוכתרה. '''ועוד אומר רבינו יעקב''', דפירוש רש&quot;י שפירש ארוכה אמת ואמונה, ליתא. דהא אמרינן לקמן בפרק שני &lt;small&gt;{[[ברכות_יד_ב|יד''':''']]}&lt;/small&gt;, אמר אני ה' אלקיכם צריך לומר אמת, לא אמר אני ה' אלקיכם אין צריך לומר אמת. והא בעי לאדכורי יציאת מצרים. דאמר הכי, מודים אנחנו לך ה' אלקינו שהוצאתנו מארץ מצרים ופדיתנו מבית עבדים ועשית לנו נסים וגבורות על הים ושרנו לך מי כמוכה וגו', ואלילה קאי. הרי &lt;small&gt;[&lt;small&gt;י&quot;ג&lt;/small&gt; לך]&lt;/small&gt; שאין לך קצרה יותר מאמת ואמונה. '''ועוד פירש רבינו יעקב''', אחת ארוכה ואחת קצרה אאמת ואמונה קאי, כלומר בין ארוכה ובין קצרה. שכשאומר פרשת ציצית, אומר אמת והויא ארוכה. וכשאינו אומר פרשת ציצית, אומר מודים אנחנו לך וכו' כדאיתא לעיל, והויא קצרה. והא&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים_13|(ה)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; דתניא בתוספתא דברכות &lt;small&gt;{[[תוספתא_(וילנא)/ברכות/א#הלכה_ז|פ&quot;א, ה&quot;ז]]}&lt;/small&gt; למה אמרו אחת ארוכה ואחת קצרה, מקום שאמרו לקצר אינו רשאי להאריך [וכו']&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד להוסיף, דהלא אינו מביא את כל דברי התוספתא. וכן במיעוט מכתה&quot;י גרסו משפט זה בסמוך בביאור הדברים, ושמה כתוב &quot;וכו'&quot; אחר משפט זה.}}&lt;/sup&gt;. כלומר, למה הוזכר במשנה &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד לגרוס, דהלא אף על הארוכה חוזר ולא רק על הקצרה. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[אחת ארוכה ו]אחת קצרה, &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה נכון לענ&quot;ד לפי מבנה המשפט, ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[ד]בין ארוכה בין קצרה, מקום שאמרו לקצר אינו רשאי להאריך וכו'. ובכולהו מקצרים ומאריכים לבד מאותן ברכות שמונה&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(179)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; בתוספתא &lt;small&gt;{[[תוספתא_(וילנא)/ברכות/א#הלכה_ח|שם ה&quot;ח]]}&lt;/small&gt;.
'''והא דאמרינן''' &lt;small&gt;{[[ברכות_לד_א|לקמן לד'''.''']]}&lt;/small&gt; '''אל ישאל אדם צרכיו לא בשלש ראשונות ולא בשלש אחרונות''' . 
פרש רבינו יעקב, וכן [ר]ה&quot;ג&lt;sup&gt;{{הערה|כצ&quot;ל, דכך כתב רבינו לקמן &lt;small&gt;{דף לד.}&lt;/small&gt;. ועוד שבה&quot;ג עצמו בהלכות תפילה אינו מחלק בין צרכי יחיד לצרכי ציבור ואוסר לומר אפי' &quot;זכרנו&quot; בעשרת ימי תשובה, ע&quot;ש, וכך אכן רבינו בעצמו כותב מיד. אלא שקשה מלשון הטור או&quot;ח סימן קי&quot;ב, שכתב שבעל הלכות גדולות אכן סובר כשיטת ר&quot;ת. ואפשר לתרץ שטעות סופר היא שם. שכפי הנראה בכתבים הראשונים היה כתוב רה&quot;ג, ומחמת ריבוי העתקות שונה בטעות לבה&quot;ג, ומאוחר יותר פתחו המעתיקים  ראשי התיבות ל-&quot;בעל הלכות גדולות&quot;.}}&lt;/sup&gt;, וכן רבינו חננאל דהיינו דוקא צרכי יחיד, אבל צרכי צבור שרי&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(180)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. דהא כל שלש אחרונות צרכי צבור נינהו. ועם מה שעבד מסדר שבח לפני רבו יכול לשאול צרכי צבור שהם רבים, דהיינו שבח וכבוד הרב שרבים צריכים לו, שכן מצינו בעבודה והודאה ושים שלום ויעלה ויבא, שכולם צרכי רבים הם. ועוד, אל ישאל אדם צרכיו, כמו אל יפיל אדם אימה יתירה בתוך ביתו &lt;small&gt;{[[גיטין_ו_ב|גיטין ו''':''']]}&lt;/small&gt;, וכמו אל יתפלל אדם אלא בבית שיש בו חלונות &lt;small&gt;{[[ברכות_לד_ב|לקמן לד''':''']]}&lt;/small&gt;, וכן&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(181)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; אל יוציא עצמו מן הכלל &lt;small&gt;{[[ברכות_מט_ב|לקמן מט''':''']]}&lt;/small&gt;, וכן אל יעמוד אדם במקום סכנה &lt;small&gt;{[[שבת_לב_א|שבת לב'''.''']]}&lt;/small&gt;, ורוב שְׁבֶּאַל&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(182)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; תעשה כגון אלו אינן דוקא, ואי עבד עבד&lt;sup&gt;{{הערה|בשבלי הלקט ובמחזור ויטרי מובא כאן בלשון אחרת. במקום &quot;ואי עבד עבד&quot;, כתוב &quot;דוק ותשכח&quot;. &lt;small&gt;{ראה שבלי הלקט מהודרת מירסקי דפים 214-216. ובמחזור ויטרי מהדורת גולדשמידט עמ' תש&quot;ל.}&lt;/small&gt;}}&lt;/sup&gt;. ומה שכתב בה&quot;ג &lt;small&gt;{הלכות תפילה, ד&quot;ה אל ישאל וכו'}&lt;/small&gt; גבי ההיא דאל ישאל אדם צרכיו לא בשלש ראשונות ולא בשלש אחרונות: &quot;מכאן אית רבנן דנהיגי דלא אמרי זכרנו בריש שתא&quot;, אין נראה כלל. דהא צרכי רבים דכל&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(183)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; ישראל שפיר דמי, כדפרישית&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(184)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. ומטעם זה אנו נוהגים לומר קרובות &lt;small&gt;[י&quot;ג קרובץ]&lt;/small&gt;&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;קרובות&quot; או &quot;קרובץ&quot; למנהג ההגיה האשכנזית, הינם מערכות פיוטים שנתקנו ע&quot;י פייטני ארץ ישראל עבור חזרת הש&quot;ץ. ישנם כמה סוגים של קרובות, והקרובה שמזכיר רבינו היא פיוט קרובה שנקראת &quot;קדושתא&quot; שמיועדת לשבתות, ימים טובים ומועדים שונים. מיקום אמירת סוג קרובות אלו הוא בשלשת הברכות הראשונות בלבד, בזמן שחלקן מחליפות את נוסחי הברכות שבה הן נמצאות לחלוטין (חוץ מהפתיחה והחתימה שנשאר כמטבע שטבעו חכמים), וחלקן מוספות עליהן.}}&lt;/sup&gt; בשלש ראשונות. וכבר נחלקו בהם ר' יוסף טוב עלם ור' אליהו הזקן, ועלתה בידם מותר ומצוה מן המובחר. וגם ר' אלעזר הקליר יסד קרובות &lt;small&gt;[י&quot;ג קרובץ]&lt;/small&gt; שהיה מארץ ישראל ומקרית ספר, ובימיו היו מקדשים על פי הראיה, ותנא היה. וראיה יש, מדאמרינן בפסיקתא &lt;small&gt;{דרב כהנא, דפוס תרכ&quot;ח פסקא כ&quot;ח, דף קע&quot;ט עמ' א'. ובהוצאת מנדלבוים, חלק ב' עמ' 403}&lt;/small&gt;, כד דמך ר' אלעזר ב&quot;ר שמעון קרא עליו דורו [מי זאת עולה מן המדבר כתמרות עשן וכו' מכל אבקת רוכל. מהו]&lt;sup&gt;{{הערה|כך היא הגרסא בפיסקתא אצלנו, וכן הוא בשבלי הלקט הנ&quot;ל. וע&quot;פ זה הגהתי כאן, שכך נראה לענ&quot;ד נכון. אך בכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt; מכל אבקת רוכל, דהוה [קרי ותני]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ גרסת הפסיקתא שלפנינו. ובכתה&quot;י שלפנינו הגרסא דהוה תנא וקרוי [וי&quot;ג קורא] ודרו' ופייטן [וי&quot;ג פייטן ודרשן].}}&lt;/sup&gt; ופייט(ן) ודַּרִשׁ(ן)&lt;sup&gt;{{הערה|בקטע פיסקתא זו יש הרבה שינויי גרסאות בכל מיני ספרים וכת&quot;י שונים &lt;small&gt;{עיין בפסיקתא דרב כהנא בהוצאות השונות שלפנינו (שם), וכן באור זרוע הנ&quot;ל ובשבלי הלקט {מהדורת מירסקי, סימן כ&quot;ח דף 214}.}&lt;/small&gt; והגהתי את הדברים כפי הנראה נכון. ועיין בהערה הקודמת.}}&lt;/sup&gt;, ולעולם לא תמצא שיסד&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(185)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; שום קרובה&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(186)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; ליום שני של יום טוב. ואותה של יום שני של סוכות &lt;sup&gt;{{הערה|הוא פיוט קרובה המתחיל במילים &quot;ארחץ בניקיון כפות&quot; &lt;small&gt;(ע&quot;פ שבלי הלקט, מהדורת מירסקי דף 214)&lt;/small&gt; הנמצא אף כיום במחזורי סוכות למנהג האשכנזים, בין &quot;מלך עוזר ומושיע ומגן&quot; לחתימה. ופיוט זה מתחיל באמירת: &quot;ארחץ בנקיון כפות, בלי חמס קחת סנסון כפות&quot;.}}&lt;/sup&gt;, כתוב עליה במחזורים ישנים, קדושתא כעין קלירית. ו-&quot;אחות אשר לך כספת&quot;&lt;sup&gt;{{הערה|פיוט קרובה זו היא קדושתא לשחרית של שמיני עצרת, ומיוחס לר' אלעזר הקליר. &lt;small&gt;{עיין בנוסח במחזור גולדשמידט לסוכות שמיני עצרת ושמחת תורה, דף 376.}&lt;/small&gt;. ומתחיל במילים: &quot;אחות אשר לך כספת, ביום טובה, לה טוב הוספת&quot;. כיום ברוב קהילות אשכנז לא נוהגים לאומרה.}}&lt;/sup&gt; שאנו אומרים ביום שמחת תורה, נעשית ליום טוב ראשון של גשם&lt;sup&gt;{{הערה|כך היא גרסת רבינו בכתה&quot;י השונים, וכן היא בגרסת המחזור ויטרי {שם}. אך יותר נראה נכון כגרסת השבלי הלקט &lt;small&gt;{שם}&lt;/small&gt;, שגורס '''&quot;ליום טוב ראשון של שמיני עצרת&quot;'''.}}&lt;/sup&gt;. תדע, שמזכיר טל בברכת מחיה המתים&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים_13|(ו)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, ואילו היה ליום [טוב]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ גרסת שבלי הלקט {שם}. וכן נראה לענ&quot;ד נכון גם כאן, אע&quot;פ שאינו מוכרח. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt; אחרון היה מזכיר גשם&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים_13|(ז)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. וכל האומר שעשה הוא &quot;אֹמֵן שלא קם כמותו&quot;&lt;sup&gt;{{הערה|הוא פיוט קדושתא ליום שני של שמחת תורה. ומיוחס אף הוא לר' אלעזר הקליר, אלא שלדעת רבינו תם פה זוהי טעות. מקומו קודם חתימת מגן אברהם, ומתחיל במילים &quot;אמן של קם כמותו, ברום ותחת נודעה אמונתו&quot; &lt;small&gt;{וראה הנוסח המלא בכתב העת &quot;פיוטים בלתי נודעים&quot; חלק א' לחיים בראדי, דף ט' (ונקרא גם בשם &quot;קבץ על יד&quot; של חברת מקיצי נרדמים, חלק י&quot;א)&lt;/small&gt;. ופיוט זה לא נוהגים לאומרו כיום.}}&lt;/sup&gt;, אינו אלא טועה. וכל אות[ן]&lt;sup&gt;{{הערה|בכתה&quot;י כתוב בלשון זכר, והוגה ללשון נקיבה כיון ש-&quot;פרשה&quot; בלשון נקיבה היא.}}&lt;/sup&gt; פרשיות שבמגלה בגמ' {לא.} בימים טובים שניים, אינו מזכיר. ומצינו&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(187)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; בפסיקתא &lt;small&gt;{דרב כהנא דפוס תרכ&quot;ח. פסקא י', דף צ' עמ' ב'. ובהוצאת מנדלבוים חלק א' פסקא י&quot;א, עמ' 194}&lt;/small&gt; שבתחילתו היה מוליך משואות ואוכל מלא התנור פת. פעם אחת כעס עם הסוחרים והשליכם עם משאם וחמוריהם על הגג. ושמא על שם אכילתו נקרא קליר&lt;sup&gt;{{הערה|כותב הערוך ערך קלר: '''בויקרא רבה בראש אחרי מות, ובפסקא דאחרי מות ויחזו את האלוקים ויאכלו וישתו, וכי קילורית עלת עמהן לסיני. פירוש שמענו שיש מקום שקורין לעוגה קליר, על כן נקרא ר' אלעזר הקליר, שאכל עוגה שהיה כתוב בה קמיעא ונתפקח'''. ובמחזור ויטרי {שם} כותב: '''ושמא על שם אכילתו נקרא בירבי קליר, ובאותה שעה פייט קרובות הללו. בשעה שהיה משתכר (ו)היה קונה עוגות משכרו, ושוב נעשה תלמיד חכם'''. וניכר חוסר סדר בדבריו של המחזור ויטרי, ופשוט שטעות סופר נפלה שם.}}&lt;/sup&gt; [שבשעה שהיה משתכר היה קונה עוגות משכרו&lt;sup&gt;{{הערה|קטע זה מתחילת הסוגרים ועד כאן הוא בהתאם לגרסת המחזור ויטרי {שם} ושבלי הלקט {שם}, וכן נראה נכון לענ&quot;ד (ועיין בהערה קודמת לשון הערוך המבאר מה עניין אכילת העוגות, לכך שמכונה &quot;קליר&quot;). אך בכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;.ובההיא שעתא&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון#ביאורים_12|(ח)]]&lt;/sup&gt; תיקן&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(188)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; קרובות &lt;small&gt;[י&quot;ג קרובץ]&lt;/small&gt; הללו, ושוב נעשה תלמיד חכם כדאיתא&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(189)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; התם בפסיקתא &lt;small&gt;{דשנת תרכ&quot;ח פסקא י', דף צ&quot;ג עמ' א'. ובהוצאת מנדלבוים חלק א' פסקא י&quot;א, עמ' 197}&lt;/small&gt;,]&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה בעיני להגיה דברי רבינו. אך הגרסא המקורית היא: '''ושמא על שם אכילתו נקרא קלירי‏. ובההיא שעתא תיקן קרובות הללו ושוב נעשה תלמיד חכם כדאיתא התם בפסיקתא''', וכן איתא במחזור ויטרי ובשבלי הלקט בתוספת המשפט '''&quot;שבשעה שהיה משתכר היה קונה עוגות משכרו&quot;'''. אך קשה לי על סדר הדברים, דכיון שכותב: &quot;ושמא על שם אכילתו נקרא קלירי&quot;, צריך מיד לבוא ולומר מדוע, דהיינו &quot;משום שהיה קונה עוגות משכרו&quot;. ומדוע א&quot;כ כתב באמצע: ש-&quot;באותה שעה תיקן קרובות&quot; שמפסיק בענין המדובר. ולכך הגהתי את סדר הדברים באופן הנראה נכון לענ&quot;ד.}}&lt;/sup&gt;. ואפי' תאמר שלא היה ר' אלעזר ב&quot;ר שמעון אלא אחר היה, מ&quot;מ משמע&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(190)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; שמקרית ספר היה, ובימיו היו מקדשים על פי הראיה. ובכמה מקומות חולק על התלמוד שלנו ותופס לו שיטת הירושלמי, ואם כן עליו יש לסמוך לומר קרובות &lt;small&gt;[י&quot;ג קרובץ]&lt;/small&gt; ופיוטים. ועוד, דמשמע בפ&quot;ק דעבודה זרה &lt;small&gt;{[[עבודה_זרה_ח_א|ח'''.''']]}&lt;/small&gt; דאל ישאל אדם צרכיו משמע צרכי יחיד. דקאמר התם, אע&quot;פ שאמרו שואל אדם צרכיו בשומע תפלה וכו', אבל אם יש לו חולה בתוך ביתו אומר בברכת החולים, ואם צריך לפרנסה אומר בברכת השנים, דהיינו צורכי יחיד לעצמו, אבל שלש ראשונות&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(191)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; צרכי רבים דכל ישראל נינהו. ולפיכך האריכו בהם בקדושת היום, שזהו שבח וכבוד לרב שכל ישראל צריכים רחמים, כך פירש רבינו יעקב. מפי רבי. ומיהו, אם ר' אלעזר קליר הוא ר' אלעזר ב&quot;ר שמעון, מצינו שחולק בפיוטו על ר' אלעזר ב&quot;ר שמעון. שהרי יסד בפרשת החדש, מועד מזמין לנדגלים, נועדים בו עינימו&lt;sup&gt;{{הערה|כך הגרסא הנכונה של הפיוט, וכן הוא באור זרוע &lt;small&gt;{שם}&lt;/small&gt;, ובגרסת כת&quot;י ירושלים (בסימני מחיקה. שטעה הסופר וחשב שיש לתקן ל-&quot;עצימה&quot; בדומה לשאר כתה&quot;י, כפי הנראה). ובכתה&quot;י האחרים כתוב בשיבוש '''&quot;עצמה&quot;'''.}}&lt;/sup&gt; צירי רוגלים, ספור הוא למלכים ולרגלים&lt;sup&gt;{{הערה|קטע זה הוא חלק מפיוט קדושתא לשבת '''&quot;החודש הזה לכם&quot;''' שמתחיל במילים &quot;אדון מקדם תכנו ראש&quot;, ומקומו אחר חתימת מחיה המתים. &lt;small&gt;{עיין בנוסח הפיוט בספר להודות ולהלל רוזנוואסר, בין דפים של&quot;א - של&quot;ה. וחלק הנוסח המוזכר כאן נמצא בדף של&quot;ג}&lt;/small&gt;. פיוט זה לא נאמר כיום.}}&lt;/sup&gt;. פירוש, דפסח הוא ראשון לרגלים לענין בל תאחר, ואיהו פליג אדאבוה בפ&quot;ק דראש השנה &lt;small&gt;{[[ראש_השנה_ד_ב|ד''':''']]}&lt;/small&gt;, דבחג הסוכות &lt;small&gt;[י&quot;ג דוקא]&lt;/small&gt; עובר בבל תאחר. ושמא מ&quot;מ יסד בפיוטו אליבא דהלכתא, דסבירא לן כאבוה ר' שמעון &lt;small&gt;[י&quot;ג בן יוחאי]&lt;/small&gt; דאמר &lt;small&gt;{שם}&lt;/small&gt; שלשה רגלים כסדרן וחג הפסח&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(192)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; תחלה.
----

===ביאורים===
 '''א.''' דהיינו, שכיון שבאבלות של יחזקאל הקב&quot;ה בא להקל עליו ביחס לשאר אבלים, לכך מה שאסר עליו בוודאי שלא הקל לשאר אבלים. ובמה שהקל עליו, לו לבדו הקל אך לא לשאר האבלים. (תוס' הרא&quot;ש}
 '''ב.''' במסכת יבמות &lt;small&gt;{יד.}&lt;/small&gt; נחלקו מספר אמוראים האם עשו בית שמאי כדבריהם או שנהגו כבית הלל. והגמ' אומרת שם שאפשר להעמיד את המחלוקת גם קודם בת קול וגם לאחר בת קול &lt;small&gt;{עיין בעירובין יג: עניין הבת קול}&lt;/small&gt;. ושאל רבינו כאן, מדוע לא הוכיחה הגמ' ביבמות ממעשיו של ר' טרפון שהוזכר במשנה כאן, שעשו בית שמאי כדבריהם? 
 '''ג.''' דהיינו שכיוון שרב נחמן בר יצחק שהוא הדעה השלישית במחלוקת, הביא את המשנה שלנו המספרת על מעשיו של ר' טרפון כראיה לדבריו, לכן הובאה כל המחלוקת כאן. {המגיה}
 '''ד.''' בכתיב יד ירושלים וכן בדפוס הישן (ברכה משולשת) מובאת כן תוספת לשון: &quot;כמו אחת בתולות ואחת בעולות '''הם שוות שאין רשאין לשנות ממטבען כדמפרש ואזיל'''&quot;.
 '''ה.''' נראה לענ&quot;ד דכך הוקשה לו. שהלא לדעת רבינו תם בפירוש זה, אחת ארוכה ואחת קצרה חוזר על אמת ואמונה בלבד. וא&quot;כ מהי כוונת הלשון בתוספתא שאומרת '''&quot;למה אמרו אחת ארוכה ואחת קצרה, מקום שאמרו לקצר אינו רשאי להאריך וכו'&quot;''', שמשמע ממנה '''&quot;שהאחת ארוכה ואחת קצרה&quot;''' חוזר על מקום שאמרו להאריך ומקום שאמרו לקצר ולא על אמת ואמונה. ונראה שתירץ, שהכוונה בשאלת התוספתא היא, שמדוע הזכירו את הלשון אחת ארוכה ואחת קצרה כלל, הלא בלא זה הייתי יודע שאם נתקנה אמת ואמונה על שני מטבעות לשון שאחת ארוכה ואחת קצרה, ששייך לאומרה בין ארוכה ובין קצרה. אלא בהכרח שזה נאמר כדי ללמד דבר נוסף, דהיינו שאף שאמת ואמונה יכול לאומרה בין ארוכה בין קצרה, אעפ&quot;כ בשאר המקומות שהזכירה התוספתא, כשאמרו לקצר אינו רשאי להאריך, וכשאמרו להאריך אינו רשאי לקצר.
 '''ו.''' דהיינו את נוסח הפיוט המחליף את מוריד הטל שהוא '''&quot;בטל תחייה להחיותם&quot;'''
 '''ז.''' דהיינו את נוסח הפיוט המחליף את משיב הרוח ומוריד הגשם שהוא '''&quot;בגשם נדבות להחיותם&quot;'''.
 '''ח.''' היה נראה לומר דהיינו בשעה שאכל עוגה שהיה בתוכה קמיע ונתפקח מחמת כך {עיין ערוך ערך &quot;קלר&quot;}, אך העיקר חסר מן הספר. ולכך צריך לומר כפי שמשמע מגרסת המחזור ויטרי, ש-&quot;אותה שעה&quot; היא בשעה שהיה קונה עוגות ואוכלם. וביחס לעניין שאכל עוגה עם קמיע ונתפקח כתב המחזור ויטרי, דהיא קבלה שונה ביחס למה שכתב בפסיקתא. וקבלה זו מתאימה לצד שר' אלעזר קליר הוא אינו ר' אלעזר ברבי שמעון.
----
&lt;references /&gt;
----

===[[ברכות_יא_ב|דף יא''':''']]===

V++

'''לצורת הדף [http://www.daf-yomi.com/Dafyomi_Page.aspx?vt=1&amp;massechet=283&amp;amud=22&amp;fs=0 ראה כאן]'''


'''כדי להזכיר מדת יום בלילה ומדת לילה ביום'''&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(193)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; שמעתי בשם רבינו אליהו מפ'&lt;sup&gt;{{הערה|כך הוא ברוב כתה&quot;י. וכתב המגיה שזה קיצור של &quot;מפריז&quot;, ושהוא רבינו אליהו הצרפתי תלמידו של רבינו תם. אך בכת&quot;י ירושלים ובדה&quot;י לא גרסו מילה זו.}}&lt;/sup&gt; משום דאמרינן בחולין פרק כסוי הדם &lt;small&gt;{[[חולין_פז_א|פז'''.''']]}&lt;/small&gt;, אמר ליה ההוא מינא לרבי, מי שיצר הרים לא ברא רוח ומי שברא רוח לא יצר הרים, דכתיב יוצר הרים ובורא רוח &lt;small&gt;{[[עמוס_ד_יג|עמוס ד', י&quot;ג]]}&lt;/small&gt;. אמר ליה, שטיא שפיל לסיפיה דקרא [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;דכתיב&lt;/small&gt;] ה' צבאות שמו&lt;sup&gt;{{הערה|בפסוק כתוב &quot;ה' '''אלוקי''' צבאות שמו&quot;. אך בגרסת התוס' וכן בגרסתנו שם בגמ' לא הובאה מילה זו. וכנראה נאמר כך בתור קיצור לשון.}}&lt;/sup&gt;. הכא נמי הכתיב יוצר אור ובורא חושך &lt;small&gt;{[[ישעיהו_מה_ז|ישעיה מ&quot;ה, ז']]}&lt;/small&gt;. לכך אנו מזכירים אותם יחד לומר שיוצר [וי&quot;ג שכלם יוצר] אחד בראם. 

[&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג &lt;/sup&gt;&lt;/small&gt;&lt;small&gt;'''תניא נמי הכי&lt;/small&gt;'''] '''אין אומרים אהבה רבה אלא אהבת עולם'''&lt;sup&gt;{{הערה|כך היית גרסת רבינו בגמ' כגרסת כמה כת&quot;י של הגמ', וכן היית גרסת הגאונים (ראה אוצה&quot;ג) בה&quot;ג {א', ע&quot;ג} רי&quot;ף, רא&quot;ש בתוספותיו ובפסקיו ועוד. ובספר ברכה משולשת ישנה הגהה לפני דיבור זה שאומרת שכן היא גרסת בה&quot;ג ר&quot;ח, רי&quot;ף והרמב&quot;ם ז&quot;ל. ואע&quot;פ שלא מצאנו שהר&quot;ח והרמב&quot;ם גרסו כך, אפשר שהסיקה ההגהה זאת מכח כך שהם פסקו שיש לומר אהבת עולם (המגיה). ומ&quot;מ, לפנינו מופיע בגמ' בהיפך מגרסא זו.}}&lt;/sup&gt;. ומכל מקום כתבו הגאונים [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;ז&quot;ל&lt;/small&gt;] שיש לנו לקיים דברי שניהם, ונהגו לומר בשחרית אהבה רבה ובערבית אהבת עולם. וגם סתם תלמודא [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;התלמוד&lt;/small&gt;] מזכיר לקמן [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;בסמוך&lt;/small&gt;] &lt;small&gt;{בעמ' זה}&lt;/small&gt; אהבה רבה בשל שחרית. 

'''משקרא ק&quot;ש אין''' [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;'''אינו'''&lt;/small&gt;] '''צריך לברך שכבר נפטר באהבה רבה'''. 
אעתיק תשובת רבי שהשיב לרבינו אשר מלוניל. ירושלמי &lt;small&gt;{[[ירושלמי_ברכות_א_ה|ברכות פ&quot;א, ה&quot;ה]]}&lt;/small&gt;, השכים לשנות קודם ק&quot;ש צריך לברך, לאחר ק&quot;ש אין [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;אינו&lt;/small&gt;] צריך לברך. אמר ר' אבא [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;בא&lt;/small&gt;] והוא ששנה על אתר. ו(ל)הכי&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה להגיה, שהלא אינו בא לתת טעם לספק, אלא לפרט מהו הספק.}}&lt;/sup&gt; מיבעיא ליה למר, מי שבירך ועסק בתורה&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים_14|&lt;sup&gt;(א)&lt;/sup&gt;]]&lt;/sup&gt; והלך לעסקו או לצרכיו וחוזר ועוסק בתורה, צריך לברך או לא. מי אמרינן מידי דהוה אמניח תפילין שמברך עליהן כל [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;בכל&lt;/small&gt;] שעה שמניחן, או לא. ואם לא היה&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(194)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; המנהג שלא לברך, לא היה מסופק. אבל בשביל שנוהגים שלא לברך&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(195)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, הוא מסופק אם יש לסמוך על המנהג או שמא מנהג טעות [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;&lt;big&gt;ב&lt;/big&gt;טעות&lt;/small&gt;] הוא. ודאי משמע מתוך הירושלמי שצריך לחזור ולברך לכאורה, אבל מתוך המנהג נראה כי הירושלמי לא הצריך והוא ששנה על אתר אלא בנפטר באהבה רבה, דלא מתחזיא אהבה רבה לשם ברכת התורה אלא כששונה [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;כששנה&lt;/small&gt;] על אתר, ואם שנה על אתר אז היא נראית ברכה לשם עסק התורה כמו לשם ק&quot;ש, ואז לא יצטרך לברך כל אותו יום אפילו יפסיק [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;יפסוק&lt;/small&gt;] ויחזור ויעסוק, דכל המברך על התורה אין צריך לחזור ולברך בשביל הפסק שבאמצע העסק, ולכך הוצרך לומר והוא ששנה על אתר על הנפטר באהבה רבה ולא על כל מברך ברכת התורה. אבל אם בכל המברך ברכת התורה היה כן הדין, היה לו להשמיענו בעלמא דהפסק שיפסיק באמצע העסק יצריכנו [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;צריך&lt;/small&gt;] לחזור ולברך, וכ&quot;ש הנפטר באהבה רבה. אי נמי, יש ללמוד מתוך המנהג, מדלא פירש כן בתלמוד שלנו, חולק הוא בזה על תלמוד ירושלמי&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(196)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, דאם לא כן היה לו לחלק כמו שמחלק בירושלמי. אי נמי, אפילו אם תמצא לומר שאינו חולק וצריך לחזור ולברך גם&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(197)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; לתלמוד שלנו, וגם תאמר שאפילו בירך ברכת התורה והפסיק באמצע העסק שצריך לחזור ולברך, אפשר בני אדם שתדירים לעסוק בתורה וממהרים עסקיהם לחזור וללמוד, ותדיר דעתם לחזור [א]ל&lt;sup&gt;{{הערה|בכל כתה&quot;י הגרסא היא '''&quot;על&quot;''' וכן בדה&quot;י, אלא שלענ&quot;ד יש לגרוס גם כאן &quot;אל&quot; דכל הטענה פה היא מצד שדעתו ללמוד אח&quot;כ, דלכך לא הוי הפסק, ואין עניין או צורך שתהיה דעתו לחזור על לימודו לעניינו. ועוד דלקמן ישנה לשון דומה, ושם יש שגורסים &quot;על&quot; ויש שגורסים &quot;אל&quot;, וא&quot;כ גם כאן אפשר שהגרסא היית &quot;אל&quot;. ועוד דיש שגורסים כאן &quot;עוד ללמוד&quot; וא&quot;כ ניכר כפי שאמרתי שכל הטענה היא מצד שדעתו לחזור ללמוד, ומכאן נלמד לגרסתנו גם כן. וכן מלשון תוס' הרא&quot;ש משמע שהגרסא הנכונה כאן היא &quot;אל&quot;, ע&quot;ש.}}&lt;/sup&gt; הלימוד&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(198)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, אין הפסקם חשוב הפסק לענין ברכה זאת. '''וכבר שאלתי מרבינו יעקב''' [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;ר&quot;ת&lt;/small&gt;] מנוחתו כבוד על ברכת הסוכה אם צריך לברך כשנכנס לישן בה, כי הייתי מחשב כי אין צריך לברך, כי שמא לא יוכל לישן [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;בה&lt;/small&gt;]. וכשהוא ממש סמוך לשינה אינו [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;אין&lt;/small&gt;] יכול לברך מחמת השינה שקפצה&lt;sup&gt;{{הערה|כך הוא בכל כתה&quot;י והדה&quot;י. אך נראה יותר נכון שהגרסא היית '''שקופצת עליו''' בלשון הווה, והשתבש מאוחר יותר ללשון עבר.}}&lt;/sup&gt; עליו, ולכך נהגו שלא לברך. והשיבני [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;וענני&lt;/small&gt;] כי&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(199)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; כל מצות סוכה שיקיים מסעודה אחת ועד סעודה אחרת, כגון שינה וטיול ושינון&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(200)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;בסוכה&lt;/small&gt;], ברכת לישב בסוכה שבירך בסעודה [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;בסעודתו&lt;/small&gt;] פוטרתו מלברך עליהם. ואם שם אין צריך לברך על השינה מטעמו של רבינו יעקב, ואפי' הסיח דעתו מלישן ויצא&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(201)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; למלאכתו ושוב נמלך לישן, כל שכן כאן [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;&lt;big&gt;ב&lt;/big&gt;כאן&lt;/small&gt;] שדעתו כל שעה לחזור אל [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;על&lt;/small&gt;] הלימוד, שיש לומר מתוך המנהג שלא יצטרך&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(202)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; לברך. ועל הטיול והשינון לא שאלתי ממנו כי אם על השינה, לפי שבשינה מצינו שאסור לישן חוץ לסוכה שינת עראי, והחמירו בה יותר מבאכילה, שאכילת עראי מותרת חוץ לסוכה. וכיון שמברכים על האכילה כ&quot;ש על השינה אא&quot;כ יש [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;יהא&lt;/small&gt;] טעם לחלק, אבל בטיול ושינון לא מצינו שום איסור חוץ לסוכה. '''ואמנם בפסקי ה&quot;ר שמעיה''' תלמידו של רבינו שלמה [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;רש&quot;י&lt;/small&gt;] ראיתי שכתב על רבינו שלמה ז&quot;ל [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;רש&quot;י&lt;/small&gt;]: כשמשכים רבי לעסוק בתורה, מברך ברכת התורה. וכשהולך אחר כך [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;אחרי כן&lt;/small&gt;] לבית הכנסת ואומר ברכות ופסוקי דזמרא, חוזר ומברך ברכת התורה כמו באותם הימים שלא היה&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(203)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; משכים ללמוד. ונותן טעם לדבריו [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;לדבר&lt;/small&gt;], שכמו שהקורא בתורה מברך ברכת התורה&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(204)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; ולא חשיבא ברכה לבטלה, אע&quot;פ שכבר בירך קודם שקרא פרשת הקרבנות ואיזהו מקומן ור' ישמעאל, ה&quot;ה נמי [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;הכי נמי&lt;/small&gt;] הכא דלא חשיבא ברכה לבטלה. ואילו הביא הירושלמי טעם לדבריו לומר שבשביל שהפסיק חוזר ומברך, על זה לא נפלאתי. אבל תמהתי על טעם זה אם אמרו רבינו שלמה ז&quot;ל, כי בלא טעם של הפסק שיזקיקנו לחזור ולברך, לא יברך כמה פעמים כי למה לא תהיה ברכה לבטלה. דלא דמי לעומד לקרוא [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;וקורא&lt;/small&gt;] בתורה, כי אותו&lt;sup&gt;{{הערה|הלשון נראית חסרה, ואולי יש לגרוס &quot;כי אותו '''העומד'''&quot; או כעין זה.}}&lt;/sup&gt; אפילו בירך מיד על עסק התורה שעסק בפני עצמו, צריך הוא לחזור ולברך על קריאתו [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;קריאתה&lt;/small&gt;] בצבור, כי נתקנה שם ברכה לפניה כמו שנתקנה לאחריה, וכמו שנתקנה&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(205)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; ברכת אשר בחר בנביאים טובים על ההפטרה [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;בהפטרה&lt;/small&gt;]. ועוד אפילו במקום דשייכא ברכה, אפילו בספר תורה הקפידו שלא לגרום ברכה שאינה צריכה, גבי ובעשור שבחומש הפקודים קורא על פה &lt;small&gt;{[[יומא_ע_א|יומא ע'''.''']]}&lt;/small&gt;, כך השיב רבינו יעקב.&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(206)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;.

'''הכי גרסינן בסדר רב עמרם''' &lt;small&gt;{דפוס וורשא דף ב' ע&quot;א}&lt;/small&gt;. 
למקרא&lt;sup&gt;{{הערה|בסדר רב עמרם שלפנינו מובא שרב המנונא הוא שאמר: &quot;למקרא צריך לברך וכו'&quot;. אך בכל כתה&quot;י השונים של רבינו לא הוזכר שמו, ואולי נשמט בטעות.}}&lt;/sup&gt; צריך לברך, למשנה אין צריך לברך. ור' אלעזר אמר אף למשנה צריך לברך, [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;אבל&lt;/small&gt;] לתלמוד אין צריך לברך. ור' יוחנן אמר אף לתלמוד צריך לברך, דא&quot;ר חייא וכו'. פירוש, מדרש חלופי תלמוד. ובפרק שני &lt;small&gt;{[[ברכות_יד_ב|יד''':''']]}&lt;/small&gt; נמי גרסינן לתלמוד ולא גרסינן למשנה.

הכי גריס [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;הגהת&lt;/small&gt;] רבינו יעקב [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;ר&quot;ת&lt;/small&gt;]. '''ור' יוחנן אמר &lt;big&gt;ו&lt;/big&gt;הערב נא וכו''''. 
לפי שרגיל רבינו יעקב [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;ר&quot;ת&lt;/small&gt;] לפרש דכל היכא שהברכות שלפניהם קצרות, אפי' ברכה הסמוכה לחברתה פותחת בברוך, כגון ברכות של הבדלה&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(207)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, וכן אותן ברכות של שחרית&lt;sup&gt;{{הערה|בתוס' הרא&quot;ש ובפסקיו גורס כאן &quot;של חופה&quot;.}}&lt;/sup&gt;. אם כן היה צריך לברכת הערב לפתוח בברוך, שאותה [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;כי אותה&lt;/small&gt;] שלפניה קצרה. אבל רבינו יעקב [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;ר&quot;ת&lt;/small&gt;] היה אומר, שאין זה כי אם סיום [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;של&lt;/small&gt;] ברכת אקב&quot;ו לעסוק בדברי תורה, ואינ'&lt;sup&gt;{{הערה|ברוב כתה&quot;י השונים כתוב &quot;ואינם&quot; בלשון זכר בזמן שברכות לשון נקיבה הן. למעט כת&quot;י אחת שגרס ואינ' שאפשר להעמיד שגרסתו המקורית בלשון נקיבה נאמרה וקוצר. ולכך נקטתי בלשון קיצור.}}&lt;/sup&gt; כי אם שתי ברכות&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים_14|&lt;sup&gt;(ב)&lt;/sup&gt;]]&lt;/sup&gt;. אבל פירושו לא יתכן כמו שפירשתי בערבי פסחים&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים_14|&lt;sup&gt;(ג)&lt;/sup&gt;]]&lt;/sup&gt; ובכתובות&lt;sup&gt;{{הערה|לא זכינו לפירושו למסכת כתובות, ובפסחים רק לכמה דפים בודדים. והסוגיות המדוברות נמצאות בפסחים דף קד''':''' ובכתובות דף ח'''.'''}}&lt;/sup&gt;. וצריך עיון בסדר רב עמרם אם מונה אותן שלש ברכות&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים_14|&lt;sup&gt;(ד)&lt;/sup&gt;]]&lt;/sup&gt; ולקמן בפרק שלשה שאכלו נאריך עליה בע&quot;ה&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(208)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; &lt;small&gt;{מו. ד&quot;ה וברכה}&lt;/small&gt;.

[&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; '''&lt;small&gt;תנן התם&lt;/small&gt;'''] '''אמר להם הממונה'''. 
פרש&quot;י ז&quot;ל, הסגן. ואין [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;ואינו&lt;/small&gt;] נראה, דהא אמרינן [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;דקאמר&lt;/small&gt;] בירושלמי &lt;small&gt;{[[ירושלמי_יומא_ג_ח|יומא פ&quot;ג, ה&quot;ח]]}&lt;/small&gt;, על חמשה דברים הסגן ממונה, ואלו הן: אומר לו אישי כהן גדול הגבה ימינך &lt;small&gt;{[[משנה_יומא_ד_א|יומא פ&quot;ד, מ&quot;א]]}&lt;/small&gt;. כשהיה מטיל גורלות ביום הכפורים, הסגן בימינו וראש בית אב בשמאלו &lt;small&gt;{שם}&lt;/small&gt;. והניף הסגן בסודרים &lt;small&gt;{[[משנה_תמיד_ז_ג|תמיד פ&quot;ז, מ&quot;ג]]}&lt;/small&gt;. ואחז הסגן בימינו והעלהו &lt;small&gt;{שם}&lt;/small&gt;. לא היה כהן גדול מתמנה &lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים_14|&lt;sup&gt;(ה)&lt;/sup&gt;]]&lt;/sup&gt;[עד שמתמנה הסגן]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ ספר &quot;יחוסי תנאים ואמוראים&quot; כת&quot;י. אך בכל כתה&quot;י של רבינו הגרסא היא &quot;לא היה כהן גדול מתמנה '''להיות כהן גדול עד שנעשה סגן'''&quot;, ועיין בביאורים מה שכתבתי על כך.}}&lt;/sup&gt;, וכולם מפורשים בסדר יומא&lt;sup&gt;{{הערה|קשה, שהלא לא כל הדברים הוזכרו ביומא, אלא חלקם בתמיד {המגיה}. ואפשר שיש כאן ובתוס' הרא&quot;ש טעות סופר, וצריך לגרוס וכולם מפורשים בסדר '''הש&quot;ס''' בתלמוד שלנו במקומם&quot;, או &quot;וכולם מפורשין בתלמוד שלנו במקומם&quot; ולהשמיט לחלוטין את &quot;בסדר יומא&quot;. ועוד אפשר לומר, שיש להוסיף ולגרוס &quot;בסדר יומא &quot;ותמיד&quot;. אלא שבכך קשה קצת, דאין מסכתות יומא ותמיד נקראות &quot;סדרים&quot; אלא &quot;מסכתות&quot; בודדות.}}&lt;/sup&gt; בתלמוד שלנו במקומם. ע&quot;כ נראה דכהן אחר היה, [שהיה]&lt;sup&gt;{{הערה|כך הוא בלשון תוס' הרא&quot;ש, ונראה לשונית נכון גם פה. והושמט כפי הנראה מחמת כפילות הלשון &quot;היה, היה&quot; בטעות.}}&lt;/sup&gt; ממונה על כך. וכן, אמר להם הממונה בואו והפיסו &lt;small&gt;{[[משנה_תמיד_ג_א|תמיד פ&quot;ג, מ&quot;א]]}&lt;/small&gt;. צאו וראו אם הגיע זמן השחיטה &lt;small&gt;{[[משנה_יומא_ג|יומא פ&quot;ג, מ&quot;א]]}&lt;/small&gt;. צאו והביאו טלה וכו' &lt;small&gt;{[[משנה_תמיד_ג_ג|תמיד פ&quot;ג, מ&quot;ג]]}&lt;/small&gt;. מפי רבי.

הכי גרסינן '''וברכו שלוש ברכות, אמת ויציב ועבודה וברכת כהנים'''. 
ולא היו מתפללים כי אם אותן שלש ברכות ולא כל שמנה עשרה [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;ברכות&lt;/small&gt;], דאפי' זמן ק&quot;ש לא הגיע. כדתניא, קראה עם אנשי משמר ואנשי מעמד&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(209)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; לא יצא, שאנשי משמר מקדימים וכו'. אלא היו מתפללים ברכות אלו כדי שיקובל [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;שיתקבל&lt;/small&gt;] קרבנם ברצון. וברכת כהנים היינו שים שלום, או &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה להגיה לענ&quot;ד לפי מבנה המשפט. ובכתה&quot;י השונים בלא.}}&lt;/sup&gt;[ש]היו אומרים ממש פסוקי ברכת כהנים כמו שאנו אומרים אותם אחר הודאה לפני שים שלום (והיינו שים שלום)&lt;sup&gt;{{הערה|בכל כתה&quot;י גורסים מילים אלו למעט כת&quot;י ירושלים ובדפוס הישן, ואכן נראות מילים אלו לא שייכות. אבל אפשר שצריך לגרוס &quot;'''וחותם''' שים שלום&quot; או &quot;'''ומסיים''' שים שלום&quot; (שכך היא גרסת תוס' הרא&quot;ש). והכוונה בזה כפי דעת המאירי, שאומר שבלא חתימת שים שלום אח&quot;כ אי אפשר לקרוא לזה &quot;ברכת כהנים&quot;, שהלא אין זה כי אם תחינה ופסוקים בעלמא.}}&lt;/sup&gt;. אבל נושאים כפיהם לא היו, דאם כן היה לו להאריך כאן על משנה זו, כמו שמאריך שם בתמיד פרק החלו עולים&lt;sup&gt;{{הערה|לפנינו המשנה הזו נמצאת בפרק &quot;בזמן שכהן גדול&quot; שהוא הפרק השביעי, ופרק החלו עולין הוא הפרק השישי. אלא שבכתה&quot;י של מסכת זו ובגרסת הגאונים והראשונים, היית המסכת הזו מחזקת שישה פרקים בלבד, והפרק השביעי הוא בעצם המשך הפרק השישי {המגיה}.}}&lt;/sup&gt; &lt;small&gt;{[[משנה_תמיד_ז_ב|פ&quot;ז, מ&quot;ב]]}:&lt;/small&gt; &lt;big&gt;&quot;&lt;/big&gt;אלא שבמדינה אומרים אותה שלש ברכות ובמקדש ברכה אחת וכו'&lt;big&gt;&quot;&lt;/big&gt;. ועוד, אם כן (הוה ליה למיתני)&lt;sup&gt;{{הערה|נראה מיותר, שהלא בסמוך הוא אומר גם כן &quot;הוה ליה למתני&quot;, ולמה יאמר פעמיים ללא צורך.}}&lt;/sup&gt; בתענית {[[תענית_כו_א|כו'''.''']]/[[תענית_כו_ב|כו''':''']]} גבי ג' פעמים ביום נושאים כהנים&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(210)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; כפיהם, בשחרית ובמוסף וכו', הוה ליה למתני ובמקדש ד' פעמים, אחת לפני הקטרה ואחת לאחר הקטרה. אבל בספרים שלנו גרסינן וגם בפירוש רש&quot;י: וברכו את העם, ופרש&quot;י ז&quot;ל עם העם. ולא ידענא מאי קאמר, דהא אכתי לא הגיע זמן [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;שעת&lt;/small&gt;] ק&quot;ש כדפרישית&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(211)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. ורבינו מאיר ש&quot;ץ יסד בפיוט של &quot;תפלה תקח&quot;&lt;sup&gt;{{הערה|היא נוסח פיוט לסליחות לערב ראש השנה למנהג האשכנזים, הנאמר אחרי תחנת &quot;מחי ומסי ממית ומחיה&quot;, ומתחיל בלשון &quot;תפילה תקח תחינה תבחר&quot;. ונמצא פיוט זה בנוסחי הסליחות למנהגי אשכנז גם היום.}}&lt;/sup&gt; {[https://he.wikisource.org/wiki/סליחות_לימי_התשובה/מנהג_פולין/סליחות_לערב_ראש_השנה#סליחה_מא סליחה מא]}, אמת ועבודה וברכת כהנים יברכו העם&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(212)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; ברכת נהנים&lt;sup&gt;{{הערה|בחלק מכתה&quot;י הגרסא פה היא &quot;כהנים&quot;, ואינו כך בנוסח הסליחה כיום.}}&lt;/sup&gt;, וצריך עיון בפירושו.
----
&lt;references /&gt;
----

===ביאורים===

 '''א.''' מבואר כאן שהשאלה שנשאלה לר&quot;י היא על מי שבירך ברכות התורה ועסק בתורה מיד ואח&quot;כ הלך ועסק בדברים אחרים, אם צריך לחזור ולברך כשחוזר מאוחר יותר ללמוד שוב, כיון שהפסיק באמצע. אך בתוס' שבדף מפורש, שהשאלה שנשאלה היא לגבי מי שבירך ברכות התורה &quot;ולא עסק בתורה כלל&quot; אחר כך, אלא הלך לעסקו ואחרי כן חזר ללמוד, האם צריך לחזור ולברך כיון שלא עסק בתורה מיד, או שמא לא צריך. וצ&quot;ע (המגיה). ואפשר שבעלי התוס' נחלקו בעיקר העניין מה היא השאלה שנשאלה לר&quot;י, או שר&quot;י נשאל שני שאלות נפרדות, ותירץ תירוץ דומה לשניהם.
 '''ב.''' משפט זה קאי על כל ברכות התורה בכללי, שלפי האמור אינם כי אם שתים ולא שלוש. ואינו חוזר על ברכות &quot;על דברי תורה&quot; ו-&quot;הערב נא&quot; שדן בהם עתה. כי אם נאמר שאכן דן עליהן, נמצא סותר עצמו.
 '''ג.''' כיון שאין לנו את דברי רבינו על פסחים וכתובות, לכך איננו יודעים בוודאות מה היו טענותיו לפרוך דברי ר&quot;ת. אבל מדברי תוס' רבינו פרץ על פסחים &lt;small&gt;{קד''':'''}&lt;/small&gt;, נראה שקושיתו של רבינו היית מהירושלמי. וזהו לשונו של רבינו פרץ: '''מיהו קשה לפירוש ר&quot;ת, דקאמר בירושלמי: &quot;התיבון, הרי הבדלה. ומשני, שנייא משום דר' היה מפזרן וחוזר וכוללן על הכוס. הא קידוש. שנייא היא, שאם היה יושב ושותה [מבעוד יום]&lt;small&gt;&lt;small&gt;-כצ&quot;ל&lt;/small&gt;&lt;/small&gt; וקדש עליו היום שאינו אומר בורא פרי הגפן. והא סופה. אמר ר' [יונה]&lt;small&gt;&lt;small&gt;-כצ&quot;ל&lt;/small&gt;&lt;/small&gt;, טופס ברכות כך הוא&quot;. משמע בהדיא דברכה פוטרת חברתה אע&quot;פ שהראשונה קצרה ואינה חותמת בברוך, דלא כפירוש ר&quot;ת.''' דהיינו ששיטת רבינו תם (כפי שכתב שם רבינו פרץ קודם לכן באותו דיבור) היא, שעל מנת שתהא לברכה דין ברכה הסמוכה לחברתה, הברכה שבאה קודם חייבת להיות חותמת בברוך, כיון שחתימתה נחשבת הפתיחה לברכה שאחריה. וא&quot;כ קשה מהירושלמי הנזכר, שהרי ניסתה שם הגמ' להקשות על הכלל שכל ברכה הסמוכה לחברתה אינה פותחת בברוך, מסדרי ברכות שבהן הברכה הראשונה אינה חותמת בברוך (כדוגמת ברכות ההבדלה והקידוש). וא&quot;כ רואים אנו להדיא דלא כפירוש ר&quot;ת, דאם נאמר כפירושו א&quot;כ מה שייך להקשות מברכות כעין אלו בזמן שמעיקרא אינן יכולות להיחשב ברכה הסמוכה לחבירתה לשיטתו, שהרי אינן חותמות בברוך.
 '''ד.''' במחזור ויטרי גרס &quot;הערב&quot; בלא וא&quot;ו ולכן יש מקום להסתפק בדבר האם הוא מחשיב את ברכות התורה כשלשה ברכות או כשנים. שאע&quot;פ שאינו אומר &quot;והערב&quot; גילה רבינו את דעתו שאין זה מכריח ששלשה ברכות הם, שעדיין אפשר שיהיו שנים וברכה הסמוכה לחבירתה היא (המגיה).
 '''ה.''' הגרסא בדברי רבינו בכל כתה&quot;י היא &quot;'''לא היה כהן גדול מתמנה להיות כהן גדול עד שנעשה סגן'''&quot; אלא שלדין זה לא נמצא מקור בש&quot;ס אלא הירושלמי הנ&quot;ל. וקרבן העדה כתב שהטעם בזה הוא כדי שיהא רגיל בעבודה. אך יש כתבו שהמדובר פה הוא לא בכהן גדול המתמנה, אלא באופן שאירע פסול בכהן גדול וצריך להחליפו זמנית, שהדין הוא בזה שרק הסגן הוא היחיד שיכול להחליפו {המגיה ועוד}. והמקור לזה ביומא לט עמ' א', במשנה הראשונה של פרק רביעי שאומרת &quot;הסגן בימינו וכו'&quot;, ועל פי טעם הברייתא דר' חנינא סגן הכהנים שדנה על כך, המובאת שם בגמ' באותו עמוד. אך הטעם האמיתי הוא כפי שראיתי בספר &quot;יחוסי תנאים ואמוראים&quot; כת&quot;י, שמיוחס לאחד מבעלי התוס'. ששם כתב בערך ר' חנניא סגן הכהנים, בזו הלשון: &quot;'''ובתחילת פרק טרף בקלפי, ר' חנניא סגן הכהנים אומר למה סגן ממונה, שאם אירע פסול בכהן גדול נכנס ומשמש תחתיו. ובירושלמי בסדר יומא פרק אמר להם הממונה. ה' דברים היה הסגן משמש, הסגן מימינו וראש בית [אב]&lt;small&gt;&lt;small&gt;-כצ&quot;ל&lt;/small&gt;&lt;/small&gt; משמאלו. הסגן אומר לו אישי כהן גדול הגבה ימינך. הניף הסגן בסודרים. אחז הסגן [בימינו]&lt;small&gt;&lt;small&gt;-כצ&quot;ל&lt;/small&gt;&lt;/small&gt; והעלהו, כמ&quot;כ &lt;small&gt;&lt;small&gt;כצ&quot;ל-&lt;/small&gt;&lt;/small&gt;[ב]תמיד בפ' החלו. ולא היה כהן גדול מתמנה עד שמתמנה הסגן, שהיו ממנין הסגן ואח&quot;כ כהן גדול, כדא&quot;ר חנניא סגן הכהנים'''.&quot;, עכ&quot;ל. מבואר מכאן שאין כוונת הירושלמי שרק מי שנתמנה לסגן רשאי להתמנות לכהן גדול, אלא הכוונה שאין ממנים כהן גדול עד שממנים סגן תחילה. ונראה שטעם העניין הוא, כדי שאם יארע פסול בכהן גדול יהיה הסגן מזומן להחליפו, ולכך הגהתי זאת בדברי רבינו. אלא שאפשר ליישב גרסתנו, שהכוונה במילים &quot;נעשה סגן&quot; היא ל-&quot;נתמנה הסגן&quot; ובכך אתיא שפיר, אלא שגרסא זו פחות נראית בלאו הכי.

== דף י&quot;ב ==
===[[ברכות_יב_א|דף יב'''.''']]===

V++

'''לצורת הדף [http://www.daf-yomi.com/Dafyomi_Page.aspx?vt=1&amp;massechet=283&amp;amud=23&amp;fs=0 ראה כאן]'''


'''אלא דנקיט''' [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; '''&lt;small&gt;נקיט&lt;/small&gt;'''] '''כסא דשכרא וסבר דחמרא הוא וכו''''.
והשתא דלא איפשיטא &lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(213)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;בעי[ין]&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד, דכך גרסו התוס' שבדף ושאר התוס' המקבילים, וכך נראה יותר מהבחינה לשונית. אך בכל כתה&quot;י גרסו &quot;בעיא&quot; (למעט כת&quot;י ירושלים והדפה&quot;י שלא גרסו מילה זו כלל).}}&lt;/sup&gt; (למסקנא)&lt;sup&gt;{{הערה|בתוס' שבדף וכן בתוס' המקבילים לא גרסו מילה זו. ובכת&quot;י ירושלים (של רבינו) ובדפוס הישן לא גרסו את המילה &quot;בעיא&quot;. ולכך נראה לומר שיש כאן עירוב גרסאות, דמי שגורס &quot;בעיא&quot;, לא גורס &quot;למסקנא&quot;. ומי שגורס &quot;למסקנא&quot;, לא גורס &quot;בעיא&quot;. ואכן המילה &quot;למסקנא&quot; כאן נראית מיותרת.}}&lt;/sup&gt; אזלינן [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;אזילנא&lt;/small&gt;] לחומרא.&lt;sup&gt;{{הערה|מהתוס' שבדף אנו יודעים ששיטה זו היא דעת ר&quot;י רבו של רבינו, וא&quot;כ נראה לומר שרבינו סיים דיבור זה במילים &quot;מפי רבי&quot; והושמט.}}&lt;/sup&gt;

'''כל ברכה שאין בה'''&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(214)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;'''עמה'''&lt;/small&gt;] '''מלכות'''&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(215)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; '''אינה ברכה'''. 
ואם תאמר, ברכה אחת מעין שבע ששליח צבור אומר&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(216)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; בכל ערב שבת, הלא אין בה מלכות. ויש לומר, דהאל הקדוש שאין כמוהו זוהי&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(217)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; מלכות, כדאמרינן בפרק בתרא דראש השנה {לב:} גבי מלכיות, שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד, זוהי [י&quot;ג זו היא, וי&quot;ג זהו] מלכות. כלומר, שהוא אחד בעולמו ואין זולתו.

'''ואמונתך בלילות'''. 
ואמרינן במדרש {רבה, איכה ג'} חדשים לבקרים רבה אמונתך, שהאדם [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;שאדם&lt;/small&gt;] מאמין בהקב&quot;ה ומפקיד רוחו בידו ומחזירה אליו [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;לו&lt;/small&gt;], ומחדש כוחו ממה שיגע כל היום. אי נמי כפירוש רש&quot;י.
----
&lt;references /&gt;
----

===[[ברכות_יב_ב|דף יב''':''']]===

V++

'''לצורת הדף [http://www.daf-yomi.com/Dafyomi_Page.aspx?vt=1&amp;massechet=283&amp;amud=24&amp;fs=0 ראה כאן]'''


'''רב ששת כי כרע כרע כחיזרא [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt; כי חיזרא&lt;/small&gt;]. 
ירושלמי &lt;small&gt;{[[ירושלמי_ברכות_ה|בפרקין ה&quot;ה]]}&lt;/small&gt;, תני רבי חלפתא בן שאול, הכל שוחים [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;שוחחין&lt;/small&gt;] עם שליח צבור בהודאה. רבי זעירא אמר&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(218)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; ובלבד במודים. רבי זעירא סבר לקרובה כדי לשוח עמו תחלה וסוף. וקאמר נמי התם &lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(219)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;(בפרק קמא דברכות ירושלמי)&lt;sup&gt;{{הערה|נראה מיותר, דהא בהא אנן קיימינן.}}&lt;/sup&gt; &lt;small&gt;{שם}&lt;/small&gt;, רבי שמואל בר [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;ב&quot;ר&lt;/small&gt;] נתן בשם [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;משום&lt;/small&gt;] רבי  אחא בר חנינא, מעשה באחד ששחה יותר מדאי והעבירו רבי. אמר רבי אמי, אף ר' יוחנן הוה מעבר&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(220)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;.  אמר [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;מ&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;ליה&lt;/small&gt;] ר' חייא&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(221)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; בר בא [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;אבא&lt;/small&gt;] , לא הוה מעבר אלא גער&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(222)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. 

'''כרע כחיזרא [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt; כי חיזרא&lt;/small&gt;]'''. 
פירש בערוך בשם רב האי גאון ז&quot;ל &lt;sup&gt;{{הערה|שם בערך &quot;חזר = חיזרא&quot; באמצע הערך. ויש שם תוספת דברים ע&quot;ש.}}&lt;/sup&gt;, חיזרא הוא אחד ממיני קוצים שמצוי בבבל וקורין אותו אלחזר. וכריעה&lt;sup&gt;{{הערה|בלשון תוס' הרא&quot;ש כתוב כאן: &quot;וכשכורע לא יכרע&quot;, ונראה לומר שכך היית הגרסא גם בדברי רבינו ונשתבש.}}&lt;/sup&gt;, שלא יכרע מאמצע מתניו וראשו זקוף ועומד כברייתו אפי' בשחותו מחציו, אלא צריך שיכוף את ראשו שיהיה כאגמון שכפוף ראשו, ולעולם צריך לכוף צוארו, עכ&quot;ל הערוך דחיזרא. ובירושלמי דפרקין &lt;small&gt;{שם}&lt;/small&gt; גבי מודים תני, ובלבד שלא ישוח יותר מדאי. אמר רבי ירמיה ובלבד דלא יעביד כהדין חדרונא, אלא כל עצמותי וגו'. ופירש בערוך בערך חדר&lt;sup&gt;{{הערה|לפנינו הוא בערך '''&quot;חדרונא&quot;'''. ואולי גם מה שכתב רבינו כאן הוא ערך חדר' עם גרש שהכוונה לחדרונא, ונשמט במהלך הזמן.}}&lt;/sup&gt;, והצב למינהו תרגום ירושלמי&lt;sup&gt;{{הערה|ישנם כמה גרסאות לערך זה. ונראה שצריך לגרוס '''וחדרונא לזנוי תרגום ירושלמי והצב למינהו&quot;'''. ותרגום זה נמצא לפנינו בתור תרגום יונתן בן עוזיאל.}}&lt;/sup&gt; וחדרונא [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;וחדרונאי&lt;/small&gt;], כעין פירושו שפירש כי הצב דומה לצפרדע, כששוחה שוחה ממתניו וראשו זקוף כברייתו.

'''זקיף כי חיויא'''&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(223)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. 
בפרק קמא דבבא קמא (בסופו)&lt;sup&gt;{{הערה|אינו נראה לשונית נכון לפי הרגל לשון בעלי התוס'. ובתוס' הרא&quot;ש גרס &quot;'''בסוף פרק קמא דבבא קמא'''&quot;, ואולי זו היית הגרסא גם פה ונשתבש.}}&lt;/sup&gt; &lt;small&gt;{[[בבא_קמא_טז_א|טז'''.''']]}&lt;/small&gt; אמרינן, שדרו של אדם לאחר שבע שנים&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(224)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; נעשית נחש וכו', והוא דלא כרע במודים. דהיינו מדה כנגד מדה, לפי שיש לו לכרוע ולזקוף כחיויא [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt; כי חיויא&lt;/small&gt;] במודים והוא לא עשה כן, לפיכך נעשה נחש.

'''והלכתא כרבה דאמר המלך הקדוש והמלך המשפט'''. 
ומיהו &lt;sup&gt;{{הערה|הגהתי בדומה ללשון תוס' הרא&quot;ש כת&quot;י אע&quot;פ שהלשון שם קצת שונה, משום שלשון רבינו כאן מגומגמת. ובכתה&quot;י השונים של רבינו אינו.}}&lt;/sup&gt;[אע&quot;ג ד]פשיטא לן כרבה בכולא תלמודא, [מ&quot;מ]&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה להגיה בדומה ללשון תוס' הרא&quot;ש כת&quot;י, אע&quot;פ שהלשון שם קצת שונה. ובכת&quot;י של רבינו כתוב כאן '''&quot;אלא&quot;''' במקום.}}&lt;/sup&gt; משום &lt;sup&gt;{{הערה|נאמר אחרי כן, אך הוגה בדומה ללשון תוס' הרא&quot;ש כת&quot;י על מנת להסדיר הלשון.}}&lt;/sup&gt;[דקאמר] &lt;sup&gt;{{הערה|בהתאם להגהתנו קודם לכן.}}&lt;/sup&gt;(ד)רבי אלעזר (קאמר)&lt;sup&gt;{{הערה|כנ&quot;ל שתי הערות קודם לכן.}}&lt;/sup&gt; אם [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;מ&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;&lt;big&gt;ד&lt;/big&gt;אם&lt;/small&gt;] אמר האל הקדוש יצא, הוצרך לומר הלכתא [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt; הלכה&lt;/small&gt;] כרבה דאמר המלך הקדוש. ויכול להיות שמודה לרבי אלעזר שיצא בדיעבד&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(225)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; ואם לא אמר אין מחזירים אותו, אבל רבה&lt;sup&gt;{{הערה|נראה לענ&quot;ד מיותר דהא בשיטת רבה עסקינן, אך לא הקפתיו.}}&lt;/sup&gt; חולק על רבי אלעזר שצריך לומר לכתחלה המלך הקדוש, ולרבי אלעזר אין צריך&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(226)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; לאומרו אפילו לכתחילה. והא דנקט יצא, לפי שאין רבי אלעזר מקפיד מה יאמר או המלך הקדוש או האל הקדוש, ורבה מצריך לומר המלך הקדוש לכתחילה. ו[ב]זה&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד להגיה. אבל בכל כתה&quot;י ובדפוס הישן כתוב '''&quot;ומזה&quot;''', ולשון הזו אינה מתיישבת יפה.}}&lt;/sup&gt; פוסק התלמוד&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(227)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; כרבה, אבל בהמלך המשפט מחזירים אותו לפי שהוא משנה ממטבע [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;מטבע&lt;/small&gt;] שטבעו חכמים בברכות. וכן בזכרנו, ומי כמוך אב הרחמים, [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;מ&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;וכן&lt;/small&gt;] וכתוב לחיים טובים כל בני בריתך, וכן בספר חיים ברכה ושלום וכו' שמוסיפים לומר בעשרת ימי תשובה, אומר רבי שמחזירים אותו דמשנה ממטבע הברכות&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(228)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. ואם ספק בידו אם הזכיר אם לאו&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(229)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; יחזור ויתפלל, ובין ביחיד בין [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;מ&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;&lt;big&gt;ו&lt;/big&gt;בין&lt;/small&gt;] בצבור מחזירים אותו. ובירושלמי דתענית פרק קמא &lt;small&gt;{[[ירושלמי_תענית_א|ה&quot;א]]}&lt;/small&gt; תני, התפלל ואינו יודע אם הזכיר, אמר רבי יוחנן כל שלשים יום חזקה&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(230)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; מה שהוא למוד הזכיר [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt; מזכיר&lt;/small&gt;]. מכאן ואילך מה שצריך הזכיר [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt; מזכיר&lt;/small&gt;] גבי משיב הרוח ומוריד הגשם. וה&quot;ה לכל הדברים שצריך להחזיר &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד נכון להגיה. ובכתה&quot;י השונים כתוב '''&quot;בו&quot;''' ואינו מובן.}}&lt;/sup&gt;[בהם] &lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(231)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. ובספר הרב יצחק אלפסי ז&quot;ל&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(232)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, ראיתי שפוסק שצריך לומר&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(233)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; המלך הקדוש, ואם לא אמר מחזירים אותו, דאין הלכה כרבי אלעזר. וסבירא ליה דרבה פליג ארבי אלעזר בדיעבד, ודלא כפירושנו.

'''בקשו לקבוע פרשת בלק בק&quot;ש'''. 
ירושלמי, מפני מה שתי פרשיות הללו בכל יום. רבי לוי ורבי סימון, רבי סימון אומר, מפני שכתוב בהן שכיבה וקימה. רבי לוי אומר, מפני שעשרת הדברות כלולים בהן, אנכי ה' אלהיך &lt;small&gt;{[[שמות_כ_ב|שמות כ', ב']]}&lt;/small&gt;, &quot;שמע ישראל ה' אלהינו&quot;. לא יהיה לך אלהים אחרים על פני &lt;small&gt;{שם}&lt;/small&gt;, &quot;ה' אחד&quot;. לא תשא את שם ה' אלהיך לשוא &lt;small&gt;{[[שמות_כ_ו|שמות כ', ו']]}&lt;/small&gt;, &quot;ואהבת וכו'&quot;, מאן דרחים למלכא [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;מלכא&lt;/small&gt;] לא משתבע [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;לישתבע&lt;/small&gt;] בשמיה לשיקרא [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;ומשקר&lt;/small&gt;] . זכור את יום השבת &lt;small&gt;{[[שמות_כ_ז|שמות כ', ז']]}&lt;/small&gt;, &quot;למען תזכרו ועשיתם את כל מצותי&quot;. רבי אומר, זו מצות שבת ששקולה כנגד כל המצות. שנאמר, ועל הר סיני ירדת ותתן לעמך תורה ומצות, ואת שבת [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt; ושבת&lt;/small&gt;] קדשך &lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(234)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;הודעת &lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(235)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;להם&lt;sup&gt;{{הערה|לשון הפסוקים שונה מהכתוב כאן, אלא שהרבה פעמים דרך חז&quot;ל לשנות ולקצר לשון הפסוק לעיקר העניין הנצרך. וכך היא לשון הפסוקים במלואם: פסוק י&quot;ג - '''ועל הר סיני ירדת ודבר עמהם משמים, ותתן להם משפטים ישרים ותורות אמת חוקים ומצות טובים'''. פסוק י&quot;ד - '''ואת שבת קדשך הודעת להם, ומצות וחוקים ותורה צוית להם ביד משה עבדך'''.}}&lt;/sup&gt; {נחמיה ט'. [[נחמיה_ט_יב|י&quot;ג]]-[[נחמיה_ט_יד|י&quot;ד]]} (א&quot;ר אלעזר בר אבינא [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;בר אביטן&lt;/small&gt;] להודיעך [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י״ג&lt;/sup&gt; לומר&lt;/small&gt;] ששקולה כנגד כל המצות, שנאמר&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(236)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; על הר סיני ירדת וגו'&lt;sup&gt;{{הערה|כך הוא בכת&quot;י השונים למעט כת&quot;י ירושלים והדפ&quot;הי, אך מכל מקום נראה מיותר דכבר גרסנו זאת בדברי רבי קודם לכן וכן אינו בגרסתנו שם. וכנראה עירוב גרסאות הוא.}}&lt;/sup&gt;). כבד את אביך וכו' &lt;small&gt;{[[שמות_כ_יא|שמות כ', י&quot;א]]}&lt;/small&gt;, &quot;למען ירבו ימיכם&quot;. לא תרצח &lt;small&gt;{[[שמות_כ_יב|שמות כ', י&quot;ב]]}&lt;/small&gt;, &quot;ואבדתם מהרה&quot;, מאן דקטיל מיתקטיל. לא תנאף &lt;small&gt;{שם}&lt;/small&gt;, &quot;לא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם&quot;. דאמר רבי לוי, ליבא ועינא תרי סרסורי דעבירה [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;דחטאה&lt;/small&gt;], שנאמר תנה בני לבך לי ועיניך דרכי תצרנה. אמר הקב&quot;ה אי [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;אם&lt;/small&gt;] יהבת [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;יהיבת&lt;/small&gt;] לי ליבא ועינא אנא ידע דאת דידי [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;דילי&lt;/small&gt;]. לא תגנוב &lt;small&gt;{שם}&lt;/small&gt;, &quot;ואספת דגנך&quot; ולא דגן חברך. לא תענה &lt;small&gt;{שם}&lt;/small&gt;, &quot;אני ה' אלהיכם&quot;, וכתיב וה' אלהים אמת &lt;small&gt;{[[ירמיהו_י_י|ירמיה י', י']]}&lt;/small&gt;. מהו אמת, שהוא אלוהים [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;אל&lt;/small&gt;] חיים ומלך עולם. [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;מ&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;אמר רבי&lt;/small&gt;] אמר הקב&quot;ה, אם אתה מעיד&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(237)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; על חברך עדות שקר, מעלה אני עליך כאילו אתה מעיד עלי שלא בראתי שמים וארץ. לא תחמוד בית רעך &lt;small&gt;{[[שמות_כ_יג|שמות כ', י&quot;ג]]}&lt;/small&gt;, &quot;וכתבתם על מזוזות ביתך&quot; ולא על מזוזות בית חברך. 

'''זו מינות'''&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(238)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. 
והאי נמי בכלל עבודה זרה&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(239)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; הוא, וליכא אלא חמשה דברים. 

[&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;מ&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;'''מתניתין'''&lt;/small&gt;] '''מזכירים יציאת מצרים בלילות'''. אבל רבנן סבירא להו&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(240)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; דאין מזכירים, דכל ימי חייך כתיב ועיקר גאולה היתה ביום כדאמרן&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(241)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; לעיל.
----
&lt;references /&gt;

== '''דף י&quot;ג''' ==

===[[ברכות_יג_א|דף יג'''.''']]===

V++

'''לצורת הדף [http://www.daf-yomi.com/Dafyomi_Page.aspx?vt=1&amp;massechet=283&amp;amud=25&amp;fs=0 ראה כאן]'''


'''אלא שיהא ישראל עקר'''.
דבכל מקום כתיב בני ישראל.

'''עד שהיה מספר מעשה ארי פגע בו דוב'''. 
לפי שהדוב&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(242)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; עז יותר ובעל תחבולות להזיק יותר מארי. ובכך מיישב רבי מאי דאמר&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(243)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; בריש ע&quot;ז&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(244)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, שאחר מלכות רומי באה מלכות פרס דחשיבא [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;מ&lt;/sup&gt; ליה&lt;/small&gt;] לפי שנמשלה לדוב, דכתיב וארו חיוא אחרי תניינא דמיא לדוב וגו'. וקשה, אדרבה מלכות בבל חשיבא טפי שנמשלה לארי. והשתא אתי שפיר, לפי שדוב&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(245)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; הוא בעל תחבולות להזיק יותר כדמשמע הכא. מפי רבי. 

'''ר' אלעזר אומר עובר בלאו'''. 
ומר אמר חדא ומר אמר חדא ולא פליגי. ויש מפרשים&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(246)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, דבר קפרא לא חשיב ליה לאו משום [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt; לפי&lt;/small&gt;] שניתק לעשה, דכתיב והיה שמך אברהם. ואידך, לא דמי ללאו דנותר שניתק לעשה&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(247)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; לפי שמתקן הלאו, ולא נהירא. ומה שהזכיר בר קפרא עשה ולא הזכיר הלאו אי סבר לה לדר' אלעזר&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(248)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, משום דלא משמע עשה כל כך אלא קריאת השם פירש &lt;sup&gt;{{הערה|נראה ששני מילים אילו הם שיבוש של מגיה. דהלא בא לומר שאין משמע מלשון הפסוק כל כך שהוא מצוות עשה לקוראו אברהם, אלא משמע שהוא בא רק לפרש את שמו שיקרא מכאן ואילך אברהם.}}&lt;/sup&gt;(שהוא עשה). &lt;sup&gt;{{הערה|קטע זה מכאן ועד סוף הדיבור נמצא בכת&quot;י ירושלים בלבד.}}&lt;/sup&gt;'''בירושלמי דהאי פרקין''', למה נשתנה שמו של אברהם ושמו של יעקב, ושמו של יצחק לא נשתנה. אלו אבות[ן]&lt;sup&gt;{{הערה|בכת&quot;י ירושלים גורס &quot;'''אילו אבותיו קראו אותו בשמו'''&quot; בלשון יחיד, והוא שיבוש שהלא חוזר על אברהם ויעקב דהם רבים. ולכך הגהתי הגהה זו וכן את ההגהות הסמוכות ע&quot;פ הגרסא בלשון הירושלמי שלפנינו.}}&lt;/sup&gt; קראו אות[ן] בשמ[ן], אבל יצחק הקב&quot;ה קראו יצחק, שנאמר וקראת את שמו יצחק. 
----
&lt;references /&gt;
----
&lt;center&gt;'''&lt;big&gt;סליק פרקין&lt;/big&gt;'''&lt;/center&gt;
&lt;center&gt;'''&lt;big&gt;הדרן עלך מאימתי&lt;/big&gt;'''&lt;/center&gt;

== שינויי גרסאות ==
==='''דף ב.'''===

{{ד&quot;מ|'''(1)'''|'''משמע דלא מיירי כלל בפסח'''}} יש בכתה&quot;י שגורס: &quot;'''משום''' דלא מיירי כלל בפסח&quot;

{{ד&quot;מ|'''(2)'''|'''דילמא ביאת אורו הוא שיאור יום השמיני'''}} יש בכתה&quot;י שגורס: &quot;דילמא ביאת אורו הוא '''שיאיר''' יום השמיני&quot;

{{ד&quot;מ|'''(3)'''|'''אלא לשון שקיעה'''}} יש בכתה&quot;י שגורס: &quot;אלא '''לשום''' שקיעה&quot;

{{ד&quot;מ|'''(4)'''|'''ועוד לבני מערבא דפשטי'''}} יש בכתה&quot;י שגורס: &quot;ועוד לבני מערבא '''דפשטו'''&quot;

{{ד&quot;מ|'''(5)'''|'''שגורס ביאת אורו'''}} יש בכתה&quot;י שגורס: &quot;'''שאומר''' ביאת אורו'''&quot;

==='''דף ב:'''===

{{ד&quot;מ|'''(6ב)'''|'''עד שעומד ליפטר'''}} גרסת התוס' שבדף וכן בתוס' הרא&quot;ש היא &quot;עד '''שעה''' 
שעומד ליפטר&quot;, וכן היא גרסתנו בגמ' ובדפוסים וכת&quot;י ישנים. וכיון שתוס' הרא&quot;ש רוב דבריו משותתין על דברי רבינו, אפשר שזוהי גם גרסת רבינו והושמט בטעות בכת&quot;י.

{{ד&quot;מ|'''(7ב)'''|'''וכי בעניים נכרים'''}} יש כת&quot;י שגורס &quot;וכי בעניים '''גוים'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(8ב)'''|'''שמצאת הכוכבים'''}} ויש כת&quot;י שגורס &quot;'''שמיציאת''' הכוכבים&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(9ב)'''|'''כמו שמפרש בירושלמי'''}} ויש כת&quot;י שגורס &quot;כמו '''שמפורש''' בירושלמי&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(10ב)'''|'''ר' אחאי ואמרי לה ר' אחא'''}} וישנם כת&quot;י שגורסים &quot;ר' '''יוסי''' ואמרי לה ר' אחא&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(11ב)'''|'''דבחול מיירי'''}} יש כת&quot;י שגורס &quot;דבחול '''איירי'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(12ב)'''|'''למה לא שאל התלמוד'''}} יש כת&quot;י שגורס &quot;למה לא שאל '''תלמודא'''&quot;.

==='''דף ג.'''===

{{ד&quot;מ|'''(13ב)'''|'''וא&quot;ת אמאי לא'''}} יש כת&quot;י שגורסים &quot;וא&quot;ת '''&lt;big&gt;ו&lt;/big&gt;'''אמאי לא&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(14ב)'''|'''דשיעור דעני מאוחר'''}} יש כת&quot;י שגורסים &quot;דשיעור '''עני'''&quot; בלא ד' לפני מילת &quot;עני&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(15ב)'''|'''ועוד לספרים דגרסי'''}} יש כת&quot;י שגורסים &quot; ועוד לספרים '''דגרסי'''' &quot; שהוא קיצור של &quot;'''גרסינן'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(16ב)'''|'''בספר ר' יהודה בן ברזילי'''}} יש כת&quot;י שגורס &quot;בספר ר' יהודה '''&lt;big&gt;בר&lt;/big&gt;''' ברזילי&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(17ב)'''|'''בסמוך לו בין מלפניו בין מלאחריו'''}} יש כת&quot;י שגורסים &quot;בסמוך לו בין מלפניו בין '''מאחריו'''&quot; או '''לאחריו'''.

{{ד&quot;מ|'''(18ב)'''|'''ברגלים מאשמורת'''}} יש כת&quot;י שגורסים &quot;ברגלים '''&lt;big&gt;ב&lt;/big&gt;'''אשמורת'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(19ב)'''|'''ברגלים מאשמורת הראשונה'''}} יש כת&quot;י שגורסים &quot;ברגלים מאשמורת '''ראשונה'''&quot; בלא ה' קודם המילה &quot;ראשונה&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(20ב)'''|'''אלא עד שיכיר בין תכלת לכרתי'''}} יש כת&quot;י שגורס &quot;אלא עד שיכיר בין תכלת לכרת'''&lt;big&gt;ן&lt;/big&gt;'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(21ב)'''|'''הרבה יש לי להתאונן ולהצטער על זאת'''}} יש כת&quot;י שגורס &quot;הרבה יש לי להתאונן ולהצטער על '''זה'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(22ב)'''|'''אלא מעין שמונה עשרה'''}} יש כת&quot;י שגורס &quot;אלא '''קורא לה''' מעין שמונה עשרה&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(23ב)'''|'''ועוד [ד]קאמר לקמן'''}} יש כת&quot;י שגורס &quot;ועוד קאמר'''&lt;big&gt;ינן&lt;/big&gt;''' לקמן&quot;. ולפי הגהתנו כאן יהיה צריך לומר &quot;[ד]קאמרינן&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(24ב)'''|'''מנא [לן] דגבי דרך דמישתרי הביננו יותר'''}} יש כת&quot;י שגורס &quot;מנא דגבי דרך דמישתרי הביננו '''&lt;big&gt;ב&lt;/big&gt;'''יותר&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(25ב)'''|'''דכולי עלמא אומרים הביננו בדרך'''}} יש כת&quot;י שגורס &quot;ד'''&lt;big&gt;ל&lt;/big&gt;'''כולי עלמא אומרים וכו'&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(26ב)'''|'''יהא שמו הגדול מבורך'''}} יש כת&quot;י שגורס &quot;יהא '''שמיה''' הגדול מבורך&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(27ב)'''|'''דאין מלאכי השרת מכירים בלשון ארמי'''}} יש כת&quot;י שגורס &quot;דאין מלאכי השרת מכירים לשון ארמי&quot; בלא האות ב' קודם המילה &quot;לשון&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(28ב)'''|'''שהיו עמי הארץ שאין מכירים אלא לשון ארמי'''}} יש כת&quot;י שגורס &quot;שהיו עמי הארץ שאין מכירים אלא '''&lt;big&gt;ב&lt;/big&gt;'''לשון ארמי&quot;.

==='''דף ג:'''===

{{ד&quot;מ|'''(29ב)'''|'''אבל הכא מיירי שידוע'''}} יש כת&quot;י שגורס &quot;אבל הכא מיירי '''&lt;big&gt;ד&lt;/big&gt;'''ידוע&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(30ב)'''|'''אבל התם איירי'''}} יש כת&quot;י שגורס &quot;אבל התם '''&lt;big&gt;מ&lt;/big&gt;'''יירי&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(31ב)'''|'''דהיינו תוך ארבע אמות כדקאמר התם'''}} יש כת&quot;י שגורס &quot;דהיינו תוך ארבע אמות כדקאמר'''&lt;big&gt;ינן&lt;/big&gt;''' התם&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(32ב)'''|'''דעוקר חוליא מבור'''}} יש כת&quot;י שגורס &quot;דעוקר חולי'''&lt;big&gt;יה&lt;/big&gt;''' מבור וכו'&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(33ב)'''|'''אין מתמלא ממנה'''}} יש כת&quot;י שגורס &quot;'''אינו''' מתמלא ממנה&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(34ב)'''|'''פירוש ממקום כרייתו'''}} יש כת&quot;י שגורס &quot;פירוש ממקום כריית'''&lt;big&gt;ן&lt;/big&gt;'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(35ב)'''|'''ופריך, ונמלייה מדידיה (רש&quot;י)'''}} יש כת&quot;י שגורס &quot;ופריך ונמלייה '''מדיליה'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(36ב)'''|'''ופריך, ונמלייה מדידיה (ר&quot;ת)'''}} יש כת&quot;י שגורס &quot;ופריך ונמלייה '''מדיליה'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(37ב)'''|'''ויש ספרים דגרסי התם'''}} יש כת&quot;י שגורס &quot;ויש ספרים '''דגרסי'''' התם&quot; דהוא קיצור של &quot;'''דגרסינן'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(38ב)'''|'''שאם תשליך החוליא'''}} בהתאם לגרסת כת&quot;י בתחילה יש לגרוס &quot;שאם תשליך החולי'''&lt;big&gt;יה&lt;/big&gt;'''&quot;, גם כאן.

{{ד&quot;מ|'''(39ב)'''|'''שאם תחפור חוליא'''}} בהתאם לגרסת כת&quot;י בתחילה יש לגרוס &quot;שאם תחפור חולי'''&lt;big&gt;יה&lt;/big&gt;'''&quot;, גם כאן.

==='''דף ד.'''===

{{ד&quot;מ|'''(40ב)'''|'''כך גרסת הספרים שלנו'''}}  יש כת&quot;י שגורסים כאן &quot;כך גרסת ספרים שלנו&quot; ולא גורסים &quot;'''&lt;big&gt;ה&lt;/big&gt;'''ספרים שלנו&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(41ב)'''|'''למה נקרא שמו מריבעל, שהיה מריב וכו''''}}  יש כת&quot;י שגורסים כאן תוספת &quot;למה נקרא שמו מריבעל, '''מרי בעל''' שהיה מריב וכו'&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(42ב)'''|'''בעל כרחין אינו וכו''''}} יש כת&quot;י שגורסים &quot;בעל כרחי'''&lt;big&gt;ך&lt;/big&gt;''' אינו וכו'&quot; או &quot;בעל כ'''&lt;big&gt;ו&lt;/big&gt;'''רחיך וכו'&quot;

==='''דף ד:'''===

{{ד&quot;מ|'''(43ב)'''|'''מסייע ליה לר' יוחנן'''}} יש כת&quot;י שגורסים &quot;מסייע לר' יוחנן&quot; בלא המילה &quot;'''ליה'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(44ב)'''|'''פרק אמר להם הממונה'''}} יש כת&quot;י שגורס &quot;&lt;big&gt;'''ב'''&lt;/big&gt;פרק אמר להם הממונה&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(45ב)'''|'''דכתיב ועברתי בארץ מצרים'''}} יש כת&quot;י שגורסים &quot;'''&lt;big&gt;כד&lt;/big&gt;'''כתיב ועברתי בארץ מצרים&quot;

==='''דף ה:'''===

{{ד&quot;מ|'''(46ב)'''|'''ש[ע]ל כולם לוקין בעון הדור'''}} ויש כת&quot;י שגורס &quot;ש[ע]ל כולם לוקין '''&lt;big&gt;על&lt;/big&gt;''' עון הדור&quot;

{{ד&quot;מ|'''(47ב)'''|'''ושמא התם איירי'''}} ויש כת&quot;י שגורסים &quot;ושמא התם '''&lt;big&gt;מיירי&lt;/big&gt;''' וכו' &quot;.

{{ד&quot;מ|'''(48ב)'''|'''שנזהרים מהם [ב]א&quot;י'''}} ויש כת&quot;י שגורס &quot;שנזהרים '''&lt;big&gt;בהן&lt;/big&gt;'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(49ב)'''|'''דהא כמה צדיקים'''}} ויש כת&quot;י שגורס &quot;דהא כמה '''&lt;big&gt;חסידים&lt;/big&gt;'''&quot;, אלא שמשאר בעלי התוס' נראה דטעות הוא.

{{ד&quot;מ|'''(50ב)'''|'''ובכמה דוכתי'''}} ויש כת&quot;י שגורס &quot;ובכמה דוכתי'''&lt;big&gt;ן&lt;/big&gt;'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(51ב)'''|'''והיו רוצים לרמוז'''}} ויש כת&quot;י שגורסים &quot;והיו רוצים '''&lt;big&gt;לרמז&lt;/big&gt;'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(52ב)'''|'''ורש&quot;י פירש'''}} ויש כת&quot;י שגורסים &quot;'''ופירש רש&quot;י'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(53ב)'''|'''והערוך פירש כמה פירושים'''}} ויש כת&quot;י שגורסים &quot;והערוך פירש '''&lt;big&gt;הרבה&lt;/big&gt;''' פירושים&quot;.

==='''דף ו.'''===

{{ד&quot;מ|'''(54ב)'''|'''פרש רבי'''}} ויש כת&quot;י שגורסים &quot;'''&lt;big&gt;מ&lt;/big&gt;'''פרש רבי&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(55ב)'''|'''אלא מין בהמה טהורה'''}} ויש כת&quot;י שגורס &quot;אלא '''עור''' בהמה טהורה&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(56ב)'''|'''אילימא לעורן'''}} ויש כת&quot;י שגורס &quot;אילימא '''לעורו'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(57ב)'''|'''מיהו יש לדחות'''}} ויש כת&quot;י שגורסים &quot;מיהו יש לדחו'''&lt;big&gt;ק&lt;/big&gt;'''&quot; ואפשר לקיימו.

==='''דף ו:'''===

{{ד&quot;מ|'''(58ב)'''|'''שפירש רבינו שלמה'''}} ויש כת&quot;י שגורס &quot;שפירש '''רש&quot;י'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(59ב)'''|'''כשתי רשויות אם הופך פניו'''}} ויש כת&quot;י שגורסים &quot;כשתי רשויות אם '''היה''' הופך פניו&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(60ב)'''|'''דילפינן ממשכן כמו שנאמר שם'''}} ויש כת&quot;י שגורסים &quot;דילפינן ממשכן כמו '''שאמר''' שם&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(61ב)'''|'''לאותם שמשתחוים למערב'''}} ויש כת&quot;י שגורס &quot;לאותם שמשתחוים '''&lt;big&gt;ב&lt;/big&gt;'''מערב&quot; ואינו נראה.

{{ד&quot;מ|'''(62ב)'''|'''ואפילו הפתח למזרח'''}} ויש כת&quot;י שגורס &quot;ואפילו הפתח '''&lt;big&gt;ב&lt;/big&gt;'''מזרח&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(63ב)'''|'''פירוש לפי שדומה שהוא לפני הפתח'''}} ויש כת&quot;י שגורס &quot; פירוש שדומה שהוא לפני הפתח&quot; בלא המילה &quot;'''לפי'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(64ב)'''|'''מיהו יש לפרש לפי ששם השכינה'''}} ויש כת&quot;י שגורסים &quot;מיהו יש לפרש '''משום''' ששם השכינה'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(65ב)'''|'''הערוך גריס'''}} ויש כת&quot;י שגורס &quot;הערוך '''גורס'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(65ג)'''|'''בדבד'''}} ויש כת&quot;י שגורס &quot;'''בדבר'''&quot;. ובגליון הש&quot;ס גורס בדברי הערוך &quot;'''כדובר'''&quot;. והגרסא שלפנינו בערוך היא &quot;'''בדובר'''&quot; כלשון הד&quot;ה של רבינו. ומדברי רבינו משמע קצת שגרס בערוך &quot;בדוב'''ד'''&quot;. 

{{ד&quot;מ|'''(66ב)'''|'''ועל עצמו היה דוד אומר כן'''}} ויש כת&quot;י שגורסים &quot;ועל עצמו היה '''אומר דוד''' כן&quot; בהיפוך.

{{ד&quot;מ|'''(67ב)'''|'''כמו כן בבקר יש מנחה'''}} ויש כת&quot;י שגורסים &quot;כמו כן '''יש בבוקר''' מנחה&quot; בהיפוך.

{{ד&quot;מ|'''(68ב)'''|'''נקראת (לו) [זו] על שם המנחה'''}} ויש כת&quot;י שגורסים &quot;נקראת על שם המנחה&quot; בלא המילה '''לו''' (או ''זו'' כפי שהגהתי) באמצע.

{{ד&quot;מ|'''(69ב)'''|'''דשל שחרית זמנה מבבקר'''}} ויש כת&quot;י שגורס &quot;דשל שחרית זמנה '''בבקר'''&quot; בלא מ' בתחילה.

==='''דף ז.'''===

{{ד&quot;מ|'''(70)'''|'''בתי כנסיות ובתי מדרשות'''}} יש כת&quot;י שגורס &quot;בתי כנסיות ומדרשות&quot; בלא להוסיף עוד מילת &quot;'''בתי'''&quot; קודם מדרשות.

{{ד&quot;מ|'''(71)'''|'''מה היה יכול לומר בלעם בשעה וכו''''}} יש כת&quot;י שגורס &quot;מה היה יכול לומר בשעה נועטת כזו&quot; בלא להזכיר &quot;'''בלעם'''&quot;

{{ד&quot;מ|'''(72)'''|'''אי נמי חבי כמעט רגע עד יעבור זעם'''}} יש כת&quot;י שגורסים &quot;אי נמי חבי כמעט רגע&quot; ולא גורסים את סוף הפסוק &quot;'''עד יעבור זעם'''&quot;

{{ד&quot;מ|'''(73)'''|'''ואע&quot;פ שאינו כי אם'''}} יש כת&quot;י שגורס &quot;ואע&quot;פ שאינו '''אלא'''&quot;

{{ד&quot;מ|'''(74)'''|'''בשיבבותיה דר' יהושע וכו' לאו אורח ארעא'''}} יש כת&quot;י דגורס &quot;בשיבבותיה דר' יהושע וכו'&quot; בלא המילים &quot;'''לאו אורח ארעא'''&quot; בסיום.

{{ד&quot;מ|'''(75)'''|'''ההוא נכרי'''}} יש כת&quot;י שגורס &quot;ההוא '''גוי'''&quot;. ויש כת&quot;י שגורס &quot;'''ההוא גוי עכו&quot;ם'''&quot;. אך נראה שהגרסא השניה היא טעות סופר דיש לגרוס או עכו&quot;ם או גוי והסופר עירב שני הגרסאות. וכן מצינו במהדורה הישנה של תוס' רבינו אלחנן לע&quot;ז {ד:} שכתוב &quot;ההוא '''עכו&quot;ם'''&quot;, ובמהדורה החדשה יותר כתוב ההוא '''גוי'''. וכנראה שגרסת &quot;עכו&quot;ם&quot; מחמת הצינזור היא. והמגיה כתב בשם כת&quot;י ספרדי דשם הגרסא &quot;'''נכרי'''&quot;בגמ' כדברי רבינו.

{{ד&quot;מ|'''(76)'''|'''כשרציתי לא רצית'''}} יש כת&quot;י שגורסים &quot;'''&lt;big&gt;עד כ'''&lt;/big&gt;שרציתי לא רצית&quot; וכנראה עירוב גרסאות הוא. שהיית גרסא שגורסת &quot;'''עד שרציתי לא רצית'''&quot;  והתערבה אחר כך עם גרסתנו, וכתוצאה מכך נוספה ה-כ' קודם המילה &quot;שרציתי&quot;. &quot;והמגיה&quot; טוען שהמילה השתרבבה מהדיבור שאחריו שמתחיל ב-&quot;עד שבא אברהם&quot;.

==='''דף ז:'''===

{{ד&quot;מ|'''(77)'''|'''דגבי שבח לא איירי'''}} יש כת&quot;י שגורסים &quot;דגבי שבח לא '''&lt;big&gt;מ&lt;/big&gt;'''יירי&quot; ואפשר לקיים שניהם.

{{ד&quot;מ|'''(78)'''|'''שהתלמוד לא דקדק בכך'''}} יש כת&quot;י שגורס &quot;'''שתלמודא''' לא דקדק בכך&quot; איך אינו נראה.

{{ד&quot;מ|'''(79)'''|'''אין תפלתו של אדם נשמעת'''}} יש כת&quot;י שגורסים &quot;אין '''תפילה''' של אדם נשמעת&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(80)'''|'''והא דקאמר הכא'''}} יש כת&quot;י שגורס &quot;והא '''דאמר''' הכא&quot;.

==='''דף ח.'''===

{{ד&quot;מ|'''(81)'''|'''שנראה כמניח ספר תודה'''}} ויש בכתה&quot;י שגורס: &quot;'''&lt;big&gt;ו&lt;/big&gt;'''נראה כמניח ספר תורה&quot;, אך פחות נראה לשונית.

{{ד&quot;מ|'''(82)'''|'''ואני שמעתי שפירש הרי&quot;ף ז&quot;ל'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;שפירש '''ר' יצחק אלפס'''&quot;. ואולי יש לתקן &quot;אלפס'''&lt;big&gt;י&lt;/big&gt;'''.

{{ד&quot;מ|'''(83)'''|'''נראה לרבי דכל השבוע וכו''''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;נראה דכל השבוע&quot; בלא המילה &quot;רבי&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(84)'''|'''ואע&quot;פ שלכאורה'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;'''ואע&quot;ג ד'''לכאורה&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(85)'''|'''כיוון שמתחילים בו'''}} ויש בכתה&quot;י שגורס: &quot;כיון '''שמתחיל בה'''&quot; בלשון יחיד ובלשון נקיבה. וצ&quot;ל דלגרסא הנוקטת בלשון זכר, הענין חוזר על השבוע שהוא זכר. ולגרסא הנוקטת בלשון נקיבה, העניין חוזר על הפרשה דהיא נקבה.

{{ד&quot;מ|'''(86)'''|'''ממנחתא דשבתא'''}} ויש כת&quot;י שגורס &quot;'''במנחה ב'''שבתא&quot; וכת&quot;י אחר גורס &quot;ממנחתא '''&lt;big&gt;ב&lt;/big&gt;'''שבתא&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(87)'''|'''צוה רבינו הקדוש'''}} ויש כת&quot;י שגורסים &quot;צוה רבינו&quot; בלא המילה '''קדוש''', אך בגרסאות המדרשים שלפנינו אכן מופיע.

{{ד&quot;מ|'''(88)'''|'''צוה רבינו הקדוש את בניו וכו''''}} ויש בכתה&quot;י וכן הוא בדפוס ישן שגורסים: &quot;'''שציוה רבינו הקדוש לבניו''' (שלשה) כצ&quot;ל-'''[שבעה] דברים בשעה שנפטר לבית עולמו'''&quot;. ובכת&quot;י ובדפוס הישן שכתוב &quot;שלשה&quot; הוא טעות סופר, וצריך להגיה '''שבעה''' כפי שהגהתי כאן.

{{ד&quot;מ|'''(89)'''|'''אל תאכל לחם בשבת על שתגמור כל הפרשה'''}} ויש בכתה&quot;י וכן הוא בדפוס ישן שגורסים: &quot;'''שלא תאכלו''' לחם בשבת עד '''שתגמרו''' כל הפרשה&quot;, בלשון רבים.

{{ד&quot;מ|'''(90)'''|'''יש לו להשלימה'''}} ויש בכתה&quot;י וכן הוא בדפוס ישן שגורסים: &quot;'''היה''' לו להשלימה&quot;, ופחות נראה.

{{ד&quot;מ|'''(91)'''|'''דהכי מהני לכל וכו''''}} ויש בכתה&quot;י וכן הוא בדפוס ישן שגורסים: &quot;דהכי '''נמי''' לכל וכו'&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(92)'''|'''שאינם מבינים בלשון הקודש'''}} ויש בכתה&quot;י וכן הוא בדפוס ישן שגורסים: &quot;'''שאין''' מבינים לשון הקודש&quot;, והמילה &quot;לשון&quot; בלא '''&lt;big&gt;ב'&lt;/big&gt;''' בתחילה.

{{ד&quot;מ|'''(93)'''|'''וה&quot;ה בלשון לעז למכירים בו'''}} ויש בכתה&quot;י וכן הוא בדפוס ישן שגורסים: &quot;ה&quot;ה לשון לעז וכו'&quot;, שהמילה &quot;לשון&quot; בלא '''&lt;big&gt;ב'&lt;/big&gt;''' בתחילה.

{{ד&quot;מ|'''(94)'''|'''וה&quot;ה בלשון לעז למכירים בו'''}} ויש כת&quot;י שגורס &quot;וה&quot;ה לשון לע&quot;ז '''&lt;big&gt;ש&lt;/big&gt;'''מכירים בו&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(95)'''|'''אבל אין נראה בעיני רבי'''}} ויש כת&quot;י שגורסים &quot;אבל אין נראה בעיני&quot; בלא המילה '''רבי'''. אך א&quot;כ והיא דעתו האישית, היה לו לומר &quot;ואין נראה בעיני&quot; שמשמע שבא לומר דעתו. אך כאן כשאומר '''אבל''', בא לומר שיש סיבה צדדית שאינה מסתדרת עם ההבנה הנוכחית, ובמקרה זה היא דעתו של רבו שמתנגדת אליה, לכך אין הגרסא השניה נראית. '''כך נראה לעניות דעתי'''. ומכל מקום ישנו כת&quot;י הגורס &quot;'''ואין נראה בעיני רבי'''&quot;, ולגרסא הזו אם נשמיט את המילה &quot;רבי&quot; לכאורה אפשר לקיימו.

==='''דף ח:'''===

{{ד&quot;מ|'''(96)'''|'''פירש רש&quot;י שאין בו תרגום'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: '''שאין '''בהם''' תרגום''', אך אינו נראה.

{{ד&quot;מ|'''(97)'''|'''דהוי מצי למימר אפי' ראובן שמעון'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;דהוי מצי למימר ראובן '''&lt;big&gt;ו&lt;/big&gt;'''שמעון&quot;, ובלא המילה '''אפי'''', אך הנראה יותר כפי שגרסתי.

{{ד&quot;מ|'''(98)'''|'''אע&quot;פ כן יש לומר'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;אע&quot;פ כן '''צריך''' לומר&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(99)'''|'''מפרש במגילה'''}} ובדפוס הישן (ברכה משולשת) גורסים: &quot;'''מפורש בגמרא'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(100)'''|'''שאינו מתרגם'''}} ובחלק מכתה&quot;י וכן בדפוס הישן (ברכה משולשת) גורסים: &quot;'''שאין מתרגמין'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(101)'''|'''וכן גריס'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;וכן  '''גרסת'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(102)'''|'''ואז לא היה לו פנאי'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;ואז לא היה פנאי&quot; בלא המילה &quot;'''לו'''&quot;. ובדפוס הישן (ברכה משולשת) הגרסא היא &quot;לא היה '''להם''' פנאי&quot; בלשון רבים.

{{ד&quot;מ|'''(103)'''|'''וההיא דאוריה'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;'''וההוא''' דאוריה&quot; בלשון זכר.

{{ד&quot;מ|'''(104)'''|'''דמשמע שם שדוד'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים וכן בדפוס ישן: &quot;דמשמע שדוד&quot; בלא המילה &quot;'''שם'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(105)'''|'''ששני ארונות היו כדפרישית'''}} ובדפוס הישן גורסים: &quot;ששני ארונות היו '''כדפרישנא'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(106)'''|'''זהו ארון ששברי לוחות מונחים בו'''}} בכתה&quot;י ישנם כמה שינויי גרסאות בזה: '''&lt;big&gt;א.&lt;/big&gt;''' &quot;'''זהו הארון''' (כצ&quot;ל)-'''[ש]שם שברי לוחות מונחים'''&quot;. '''&lt;big&gt;ב.&lt;/big&gt;''' &quot;זהו הארון '''שבו היו''' שברי וכו'&quot;. '''&lt;big&gt;ג.&lt;/big&gt;''' &quot;שברי '''&lt;big&gt;ה&lt;/big&gt;'''לוחות מונחים&quot;. 

{{ד&quot;מ|'''(107)'''|'''נאמר לימי'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: נאמר '''בימי''' ופחות נראה.

{{ד&quot;מ|'''(108)'''|'''ושוב לא יצא עמהם למלחמה'''}} יש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;ושוב לא יצא עמהם '''&lt;big&gt;ב&lt;/big&gt;'''מלחמה&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(109)'''|'''איכא פלוגתא דאמוראי בהא מילתא'''}} גרסא זו היא שילוב של שתי גרסאות בכתה&quot;י השונים. יש בכת&quot;י שגורסים &quot;דאיכא פלוגמא דאמוראי&quot; בלא &quot;'''בהא מילתא'''&quot;. ויש בכת&quot;י שגורסים &quot;ואיכא פלוגתא בהא מילתא&quot; בלא &quot;'''דאמוראי'''&quot;. וחיברתים לגרסא אחת, דהלא אין סתירה בין הגרסאות, ומיגו תרוויהו תיפוק מילתא.

{{ד&quot;מ|'''(110)'''|'''קרא מסייע ליה לר' יהודה'''}} יש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;קרא מסייע לר' יהודה&quot; בלא המילה &quot;'''ליה'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(111)'''|'''פירוש שהיו אומרים'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;פירוש '''שהם''' אומרים&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(112)'''|'''שלא היה כי אם ארון אחד'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: שלא היה '''אלא אחד'''.

{{ד&quot;מ|'''(113)'''|'''ומצרכי עד חצות לחומרא'''}} ובדפוס הישן (ברכה משולשת) כתוב: &quot;ומצרכי עד חצות '''לק&quot;ש''' לחומרא&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(114)'''|'''שלא יאמר אדם אוכל קימעא'''}} כך הוא בגרסת הדפוס הישן. אך בכתה&quot;י השונים גורסים: &quot;שלא יאמר אוכל קימעא&quot; בלא המילה &quot;'''אדם'''&quot;.

==='''דף ט.'''===

{{ד&quot;מ|'''(115)'''|בד&quot;ה '''לא, לעולם יממא הוא'''}} ויש בכת&quot;י שאינם גורסים בד&quot;ה: את המילה '''לא'''.

{{ד&quot;מ|'''(116)'''|'''אלא אשמעינן דאחר הנץ וכו''''}} ויש בכת&quot;י וכן בדפוס הישן שגורסים: אלא '''אשמועינן''' וכו'. אך אינו נראה, שלענ&quot;ד החילוק בין אשמועינן לבין אשמעינן הוא, ש-אשמועינן משמש בלשון הוה (&quot;לאשמועינן&quot; דהיינו &quot;להשמיענו&quot;). ו-אשמעינן משמע בלשון עבר (&quot;השמיענו&quot;). אי לכך לפי פירוש העניין נראה ש-&quot;אשמעינן&quot; הוא הנכון.

{{ד&quot;מ|'''(117)'''|'''תרי תנאי אליבא דר' עקיבא'''}} ויש בכת&quot;י שגורסים: &quot;'''&lt;big&gt;ו&lt;/big&gt;'''אליבא דר' עקיבא&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(118)'''|'''בשמעתא דותיקין נפרשנה'''}} ויש בכת&quot;י שגורסים: פה את המילה &quot;'''בס&quot;ד'''&quot; אלא שרגילות לשון רבינו להשתמש במילים בעז&quot;ה ולא בס&quot;ד, ולכך נראה שצריך לגרוס בעז&quot;ה, או לא לגרוס בכלל ככתה&quot;י שאינם גורסים זאת.

{{ד&quot;מ|'''(119)'''|'''מדסתם הך משנה כותיה'''}} ויש בכת&quot;י שגורסים: &quot;'''מדתנא''' הך שמעתא כותיה&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(120)'''|'''וההיא דשלהי ערבי פסחים ובאיזהו מקומן'''}} ויש בכת&quot;י שגורסים: &quot;'''ופ' איזהו''' מקומן&quot;. ואם אנו גורסים זאת, יש להגיה &quot;ו[ב]פ' איזהו מקומן&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(121)'''|'''וגם אין לפסוק וכו' מכח דתנן לה וכו''''}} ויש בכת&quot;י שגורסים: &quot;מכח '''דתני''' לה וכו'&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(122)'''|'''מיהו מדמוקמינן הכא'''}} ויש בכת&quot;י שגורסים: &quot;מיהו מד'''&lt;big&gt;א&lt;/big&gt;'''וקמינן הכא&quot;. &quot;מוקמינן&quot; משמעותו &quot;מכך שמעמידים אנו&quot; בהווה, ו-&quot;אוקימנן&quot; משמעותו &quot;מכך שהעמדנו&quot; בעבר. ואפשר לקיים לשונית את שתי הגרסאות, אלא שבהמשך הדיבור נקט מוקמינן.

{{ד&quot;מ|'''(123)'''|'''ושמא להרחיק אדם מן העבירה (שמא) וכו''''}} ויש בכת&quot;י שגורסים: &quot;ושמא להרחיק אדם מן העבירה '''היא'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(124)'''|'''ושמא להרחיק אדם מן העבירה היה וכו''''}} ויש בכת&quot;י שגורסים: &quot;ושמא להרחיק אדם מן העבירה '''היא'''&quot; במקום &quot;היה&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(125)'''|'''היה מודה דהוי פסח עד חצות'''}} ויש בכת&quot;י שגורסים בהתאם לשינוי הגרסא הקודם שהזכרתי: &quot;[ו]מודה דהוי פסח עד חצות&quot; בלא &quot;'''היה'''&quot; קודם, ועם תוספת ו' קודם &quot;מודה&quot; כפי שהגהתי. ובדפוס הישן גורס: היה מודה '''ר' עקיבא''' דהוי פסח עד חצות '''לכתחילה'''.

{{ד&quot;מ|'''(126)'''|'''ואפילו למ&quot;ד'''}} ויש בכת&quot;י שגורסים: ואפילו למאן '''דאית ליה'''.

{{ד&quot;מ|'''(127)'''|'''דמוקמינן בירושלמי'''}} ויש בכת&quot;י שגורסים: &quot;'''דמוקי''' בירושלמי&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(127)'''|'''דמוקי ליה כוליה לג&quot;ש'''}} ויש בכת&quot;י שגורסים: &quot;דמוקי ליה '''כולה''' לג&quot;ש&quot; בלשון נקיבה. והנראה יותר שאמר רבינו בלשון זכר, שחוזר על &quot;העניין&quot; או &quot;הדברים שכתובים&quot; שהם בלשון זכר. אך אם נרצה להעמיד את גרסת הנקיבה, א&quot;כ יש להעמיד שהכוונה היא ל-&quot;דמוקי כולה מילתא לג&quot;ש&quot; שהוא נאמר בארמית בלשון נקיבה, אך פירושו &quot;לכל העניין&quot; בלשון זכר.

{{ד&quot;מ|'''(128)'''|'''לימא ליום ולילה'''}} ויש בכת&quot;י שגורסים: &quot;'''ואימא''' ליום ולילה&quot;. אך אינו נראה, וזאת כיון ש-&quot;אימא&quot; משמעותו היא &quot;אומר&quot; שפחות מתאים לשונית לענייננו. לעומת &quot;לימא&quot; שפירושו &quot;יאמר&quot; שיותר מסתדר.

{{ד&quot;מ|'''(129)'''|בד&quot;ה '''והני תנאי כהני תנאי'''}} ויש בכת&quot;י שגורסים בד&quot;ה: והני תנאי '''כי הני''' תנאי, והוא והוא.

==='''דף ט:'''===

{{ד&quot;מ|'''(130)'''|'''וכן ריקנום מממונם'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;וכן '''ריקנו אותם''' מממונם&quot;. וי&quot;ג &quot;ריקנו אותם '''מן''' ממונם&quot;. ופחות מסתבר שיאריך כל כך כשאפשר לקצר.

{{ד&quot;מ|'''(131)'''|'''ויש מהפכי וגרסי'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: ויש '''מהפכי' וגורסי'''' שהוא בלשון עברי.

{{ד&quot;מ|'''(132)'''|'''כמו מצודת ים'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;כמו מצודת '''דגים'''&quot;

{{ד&quot;מ|'''(133)'''|'''ולא נהיר[א] דמה שייך דגן למצולה שהיא עמקי ימים'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;'''ואין נראה, דלא''' שייך דגן למצולה שהיא עמקי '''מים'''. אלא שכת&quot;י אלו לא בהכרח מכילות את כל השינויים הללו יחד, אלא רק חלק מן השינויים.

{{ד&quot;מ|'''(134)'''|'''מאימתי קורין את שמע בשחרין'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;את שמע '''בשחרית'''&quot;, וכך היא גרסתנו בגמ'.

{{ד&quot;מ|'''(135)'''|'''כדי שיהא ניכר בן הצבעים'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;כדי שיהא ניכר בן '''הצבועים'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(136)'''|'''פירוש בין תכלת לכרתי'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;בין תכלת לכרת'''&lt;big&gt;ן&lt;/big&gt;'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(137)'''|'''וכהאי גוונא איתא לקמן'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;וכהאי גוונא '''איכא''' לקמן&quot;, ופחות מסתבר.

{{ד&quot;מ|'''(138)'''|'''אלא כי אנן קיימין'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;אלא כי אנן '''קיימינן'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(139)'''|'''כר' שמעון דאמר מצות עשה שהזמן גרמא היא'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;'''כר' שמעון דהוה מצוות עשה שהזמן גרמא'''&quot; ובלא המילה &quot;היא&quot; לבסוף.

{{ד&quot;מ|'''(140)'''|'''עד שלא תנץ  החמה, יעלה ויקרא'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;עד שלא '''יהא הנץ''' החמה, יעלה ויקרא&quot;. אך אינו נראה.

{{ד&quot;מ|'''(141)'''|'''מאן דאמר כדי שיהא רואה את חברו ברחוק ארבע אמות ויכירנו'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;מאן דאמר '''כדי שיראה חברו''' ברחוק ארבע אמות&quot;. וי&quot;ג &quot;מאן דאמר כדי שיהא '''רואה חברו'''&quot; בלא &quot;את&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(142)'''|'''מוכח דהאי ייראוך עם שמש אתפילה קאי'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;'''דקאי''' ייראוך עם שמש אתפלה&quot;, שהמילה &quot;קאי&quot; בתחילה במקום בסוף.

{{ד&quot;מ|'''(143)'''|'''ועם שמש משמע אחר זריחת השמש'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;ועם השמש משמע אחר '''הנץ החמה דהיינו אחר''' זריחת השמש&quot;. ולענ&quot;ד היא אריכות לשון שאין בה צורך, ולכך פחות מסתברת גרסא זו בעיני.

{{ד&quot;מ|'''(144)'''|'''ופריך בגמרא ורמינהי מצותה עם הנץ החמה'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;ופריך בגמ' '''מהא דתנן''' מצותה עם הנץ החמה&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(145)'''|'''מ&quot;מ שכר תפלה בזמנה יהבו ליה'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;'''יהבי''' ליה&quot;. וההבדל בניהם הוא: ש-&quot;יהבו ליה&quot; הכוונה &quot;מביאים לו&quot; בלשון הווה, ו-&quot;יהבי ליה&quot; הכוונה &quot;יביאו לו&quot; בלשון עתיד, ואפשר לקיים שניהם.

{{ד&quot;מ|'''(146)'''|'''ויוצא בה אחד משום יום ואחד משום לילה'''}} ויש כת&quot;י שגורס (וכן הוא בדפוס) בהיפוך: &quot;'''ויוצא בה אחד משום לילה ואחד משום יום'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(147)'''|'''איכא למימר דבעי לאשמועינן שאינו יוצא וכו''''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;איכא למימר דבעי '''לאשמעינן'''&quot;. אך כפי שכתבתי לעיל, &quot;אשמעינן&quot; הוא בלשון עבר ולכך אינו שייך כאן.

{{ד&quot;מ|'''(148)'''|'''ורבינו יעקב פירש'''}} ויש כת&quot;י שגורס (וכן הוא בדפוס): &quot;'''ורבינו תם''' פירש&quot;. אלא שנראה בעיני שראשוני בעלי התוס' לא נהגו להשתמש בכינויי שבח להזכיר את הקודמים להם, אלא נקטו בשמותם כפי שהם, ורק בדורות המאוחרים יותר של בעלי התוס' התחילו להשתמש בכינויים. אך אין לי ראיה ברורה לדבר.

{{ד&quot;מ|'''(149)'''|'''וכן שומרת יום כנגד יום לא תטבול עד שתנץ החמה'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים בד&quot;ה: &quot;וכן שומרת יום כנגד יום לא תטבול עד '''הנץ''' החמה&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(150)'''|'''כל הסומך גאולה לתפילה אינו ניזוק כל היום'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים בד&quot;ה: &quot;כל הסומך גאולה לתפילה אינו ניזוק כל היום '''כולו'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(151)'''|'''פירוש כויתיקין דווקא'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;'''כעין''' ותיקין דווקא&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(152)'''|'''והכי נמי משמע לישנא דבסמוך'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;והכי משמע לישנא דבסמוך&quot; בלא המילה &quot;נמי&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(153)'''|'''משמע אפילו גדולי אומות העולם קאמר'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;משמע אפילו גדולי '''מלכי''' אומות העולם קאמר&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(154)'''|'''הויא תחילת פרשה'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;הויא תחילת '''מזמור'''&quot;. וי&quot;ג שניהם: &quot;הויא תחילת פרשה והויא תחילת מזמור&quot;, ולענ&quot;ד עירוב גרסאות הוא.

==='''דף י.'''===

{{ד&quot;מ|'''(155)'''|'''שהיתה חביבה על דוד'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;שהיתה חביבה '''לדוד'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(156)'''|'''כלומר חתימה מעין פתיחה'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;כלומר '''שחותם''' מעין פתיחה&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(157)'''|'''כמו אות[ם] שמתחילים וכו''''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;'''וכן יש הרבה''' שמתחילים&quot;

{{ד&quot;מ|'''(158)'''|'''וכיוצא בהם'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;'''וכן כיוצא בהם'''&quot;, אך לשונית פחות נראה בעיני. ואפשר שהיה כתוב &quot;'''וכ&lt;big&gt;ל&lt;/big&gt;''' כיוצא בהם&quot; ונשתבש.

{{ד&quot;מ|'''(159)'''|'''הני תרי עובדי [ד]הוו וכו''''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;והני תרי '''ענייני''' [ד]הוו וכו'&quot;, ופחות נראה בעיני.

{{ד&quot;מ|'''(160)'''|'''[ד]הוו בחד עניינא'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;דהוו '''&lt;big&gt;כ&lt;/big&gt;'''חד עניינא&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(161)'''|'''בתחלת מלכותו לפי פשטו'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;בתחלת מלכותו לפי '''פשוטו'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(162)'''|'''דכתיב וישמעו פלשתים'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;'''&lt;big&gt;כ&lt;/big&gt;'''דכתיב וישמעו פלשתים&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(163)'''|'''דכתיב בדברי הימים'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;'''&lt;big&gt;כ&lt;/big&gt;'''דכתיב בדברי הימים&quot;.

==='''דף י:'''===

{{ד&quot;מ|'''(164)'''|'''אל אלישע כדי שיחיה את בנה'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;'''אצל אלישע כשהחיה את בנה'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(165)'''|'''אבל כענין הזה הכירה בו מתחלה.'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;אבל '''ב'''ענין הזה הכירה בו מתחלה&quot;, אך אינו נראה לענ&quot;ד.

{{ד&quot;מ|'''(166)'''|'''ובירושלמי פליגי בה אמוראי'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;'''ובירושלמי דפרקין פליגי בה תרי אמוראי'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(167)'''|'''אלא מהלכים עקב בצד גודל'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;אלא '''מהלך''' עקב בצד גודל&quot;. וי&quot;ג &quot;אבל '''הולכים''' עקב וכו' &quot;.

{{ד&quot;מ|'''(168)'''|'''שהיה נוטל שתי יריכות משור הגדול'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;שהיה נוטל שתי יריכות '''של''' שור הגדול&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(169)'''|'''שלא להראות כחו עשה כן'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;שלא להראות כחו '''היה עושה''' כן&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(170)'''|בד&quot;ה '''יותר מן הקורא בתורה'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;יותר '''מעוסק''' בתורה&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(171)'''|'''דלתלמוד תורה בעידן ק&quot;ש'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;'''דת'''למוד תודה בעידן '''ד'''ק&quot;ש&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(172)'''|בד&quot;ה '''מתני'. בש&quot;א בערב כל אדם יטה ויקרא'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;'''בערב יטו ויקראו'''&quot; בלבד. וניכר שנשמטו כמה מילים מלשון דיבור המתחיל הזה.

==='''דף יא.'''===

{{ד&quot;מ|'''(173)'''|'''מדאמר ליה רחמנא ליחזקאל האנק דום מכלל וכו''''}} ויש בכתה&quot;י שמוסיפים: &lt;big&gt;&quot;&lt;/big&gt;מדאמר ליה רחמנא ליחזקאל האנק דום '''שהוא אסור בדברי תורה''', מכלל וכו'&lt;big&gt;&quot;&lt;/big&gt;.

{{ד&quot;מ|'''(174)'''|'''אמאי לא מוכח מהך ברייתא'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;אמאי לא מוכח '''מהאי''' ברייתא&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(175)'''|'''מאי שייכא הכא הך פלוגתא [טפי] מבכל התלמוד '''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;מאי שייכא הכא הך פלוגתא מבכל '''תלמודא'''&quot; (המילה &quot;טפי&quot; כפי שמוספת כאן, היא הגהה מסברא על פי גרסת תוס' הרא&quot;ש. ועיין בהערה שכתבתי על כך).

{{ד&quot;מ|'''(176)'''|'''כמו שאנו אומרים לקמן וכו''''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;כמו שאנו '''רואים''' לקמן&quot; או &quot;'''רואים אח&quot;כ'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(177)'''|'''ועל כן פירש רבינו יעקב דלאו אדלעיל קאי'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;ועל כן פירש רבינו יעקב '''דלא קאי אדלעיל'''&quot;, וכן הוא בגרסת תוס' הרא&quot;ש.

{{ד&quot;מ|'''(178)'''|'''שאומרים בברכת הזן'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;שאומרים בברכת '''המזון'''&quot;, ואפשר לקיימו.

{{ד&quot;מ|'''(179)'''|'''מאותן ברכות שמונה בתוספתא'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;מאותן ברכות '''ששונה''' בתוספתא&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(180)'''|'''אבל צרכי צבור שרי'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;אבל צרכי צבור '''שרו'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(181)'''|'''וכן אל יוציא עצמו מן הכלל'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;'''וכמו''' אל יוציא עצמו מן הכלל&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(182)'''|'''ורוב שבאל תעשה כגון אלו'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;ורוב '''שב ואל''' תעשה כגון אלו&quot;. ולגרסת &quot;שבאל&quot; המשמעות היא: ורוב שבאותם מימרות שנאמר בהם &quot;אל&quot;. ולגרסא השניה הכוונה: רוב אותם מימרות שנאמר לנו בהם &quot;להימנע ולא לעשות&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(183)'''|'''דהא צרכי רבים דכל ישראל'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;דהא צרכי רבים '''של כל''' ישראל&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(184)'''|'''שפיר דמי, כדפרישית'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;שפיר דמי, '''כדפרישנא'''&quot;. ונראה לענ&quot;ד לפי מה שראיתי על פי דברי הראשונים, שלשון &quot;כדפרישית&quot; חוזר על מה שנאמר על ידו באותו המאמר, ולשון &quot;כדפרישנא&quot; חוזר על דבר שנאמר על ידו במקום אחר. וזה על פי רוב המקרים שמצאתי, אלא שיש מקרים (מועטים יותר) שאינם כך. ואפשר שבאותם מקרים טעו המעתיקים בין &quot;כדפרישנא&quot; ל-&quot;כדפרישית&quot;, כיון שלא מצאו טעם לחלק ביניהם.

{{ד&quot;מ|'''(185)'''|'''ולעולם לא תמצא שיסד וכו''''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;ולעולם לא תמצא '''שפייט'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(186)'''|'''שום קרובה'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;שום '''קרובץ'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(187)'''|'''ומצינו בפסיקתא'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;'''ומצאתי''' בפסיקתא&quot;, ופחות נראה בעיני.

{{ד&quot;מ|'''(188)'''|'''ובההיא שעתא תיקן קרובות וכו''''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;ובההיא שעתא '''פייט''' קרובות&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(189)'''|'''ושוב נעשה תלמיד חכם כדאיתא התם'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;ושוב נעשה תלמיד חכם '''כדאמרינן''' התם&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(190)'''|'''מ&quot;מ משמע שמקרית ספר היה'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;מ&quot;מ '''תלמד''' שמקרית ספר היה&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(191)'''|'''אבל שלש ראשונות צרכי רבים דכל ישראל נינהו'''}} ויש בכתה&quot; שגורסים: אבל שלש '''אחרונות''' צרכי רבים דכל ישראל נינהו&quot;. אלא שאינו מסתדר עם המשך הדברים שאומר: &quot;ולפיכך האריכו '''בהם''' בקדושת היום&quot;, וזה בודאי חוזר על הראשונות. ואם בכל זאת נרצה לקיימו, נצטרך להשמיט את המילה &quot;בהם&quot;, ונאמר שטעות סופר היא.

{{ד&quot;מ|'''(192)'''|'''וחג הפסח תחלה'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: וחג המצות תחלה.

==='''דף יא:'''===

{{ד&quot;מ|'''(193)'''|בד&quot;ה '''כדי להזכיר מדת יום בלילה ומדת לילה ביום'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים בהיפך: כדי להזכיר מדת לילה ביום ומדת יום בלילה. ואכן קיימת גרסא כזו בכתה&quot;י של הגמ'.

{{ד&quot;מ|'''(194)'''|'''ואם לא היה המנהג שלא לברך'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;'''ואם היה''' המנהג שלא לברך&quot;, אלא שאין לו הבנה לפי עניינו.

{{ד&quot;מ|'''(195)'''|'''אבל בשביל שנוהגים שלא לברך'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;אבל בשביל '''שהם נוהגים לברך'''&quot; בהתאם לגרסא הקודמת, ואף הוא אין לו הבנה לפי עניינו.

{{ד&quot;מ|'''(196)'''|'''חולק הוא בזה על תלמוד ירושלמי'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;'''חולק הוא בזה התלמוד שלנו על הירושלמי'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(197)'''|'''וצריך לחזור ולברך גם לתלמוד שלנו'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים בסימני מחיקה: &quot;וצריך לחזור ולברך '''אפי'''' לתלמוד שלנו&quot; ואפשר לקיימו.

{{ד&quot;מ|'''(198)'''|'''ותדיר דעתם לחזור [א]ל הלימוד'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;ותדיר דעתם לחזור '''עוד ללמוד'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(199)'''|'''והשיבני כי כל מצות סוכה וכו''''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים בסימני מחיקה: &lt;big&gt;&quot;&lt;/big&gt;והשיבני '''על''' כל מצות סוכה וכו'&lt;big&gt;&quot;&lt;/big&gt; ופחות נראה, אלא שאפשר לקיימו.

{{ד&quot;מ|'''(200)'''|'''כגון שינה וטיול ושינון'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;כגון '''בשינה ושינון וטיול'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(201)'''|'''ואפי' הסיח דעתו מלישן ויצא'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;ואפי' הסיח דעתו '''משינה והלך'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(202)'''|'''מתוך המנהג שלא יצטרך לברך'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;מתוך המנהג '''שאין צריך''' לברך&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(203)'''|'''כמו באותם הימים שלא היה משכים'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;כמו באותם הימים '''שהשכים'''&quot;, ואין לו הבנה.

{{ד&quot;מ|'''(204)'''|'''שכמו שהקורא בתורה מברך ברכת התורה'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;שכמו שהקורא בתורה מברך '''על''' התורה&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(205)'''|'''כמו שנתקנה ברכת אשר בחר בנביאים טובים'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;כמו '''אשר נתקנה''' ברכת אשר בחר בנביאים טובים&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(206)'''|'''כך השיב רבינו יעקב'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;כך השיב '''רבי'''&quot;, והיינו רבינו יעקב שהיה רבו של ר&quot;י הזקן שהוא רבו של רבינו. ומשפט זה אמרו ר&quot;י הזקן. אך לגרסא שכתבתנו בפנים הדיבור, צ&quot;ל שמילים אלו אמרם רבינו יהודה שירליאון, דהיינו שכך השיב רבינו יעקב לשאלתו של ר&quot;י.

{{ד&quot;מ|'''(207)'''|'''כגון ברכות של הבדלה'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;כגון '''ברכת ההבדלה'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(208)'''|'''ולקמן בפרק שלשה שאכלו נאריך עליה בע&quot;ה'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;ולקמן בפרק שלשה שאכלו נאריך עליה '''בס&quot;ד'''&quot;. אלא שפחות נראה בעיני לגרוס כך, כיון דדרכו של רבינו לומר &quot;בע&quot;ה&quot; ולא &quot;בס&quot;ד&quot; למעט מקום אחד, וגם שם יש גרסאות בכתה&quot;י שאין גורסות זאת.

{{ד&quot;מ|'''(209)'''|'''קראה עם אנשי משמר ואנשי מעמד לא יצא'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;קראה '''וגם''' אנשי משמר '''וגם''' אנשי מעמד&quot;, אלא שה-&quot;וגם&quot; הכתוב שם נראה כמו &quot;עם&quot;. וכנראה שבאמת היה כתוב &quot;עם&quot; ונשתבש ל-&quot;וגם&quot; מחמת הדומי של המילים מצד מראה הכתיב יד. ואכן כך גורס רש&quot;י אצלנו: &quot;'''הקורא את שמע עם אנשי משמר ועם אנשי מעמד לא יצא וכו''''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(210)'''|'''גבי ג' פעמים ביום נושאים כהנים כפיהם'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;גבי ג' פעמים ביום '''הכהנים נושאין''' כפיהם&quot; בהיפוך לשון.

{{ד&quot;מ|'''(211)'''|'''דהא אכתי לא הגיע זמן ק&quot;ש כדפרישית'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;דהא אכתי לא הגיע זמן ק&quot;ש '''כדפרישנא'''&quot;, אלא שכפי שכתבתי לעיל נראה ש-&quot;כדפרישנא&quot; חוזר על דברים שנאמרו במקום אחד, ו-&quot;כדפרישית&quot; על דברים שנאמרו באותו מאמר. ולכך יותר נראית בעיני הגרסא שבחרתי.

{{ד&quot;מ|'''(212)'''|'''יברכו העם ברכת נהנים'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;'''וברכו את העם''' ברכת נהנים.

==='''דף יב.'''===

{{ד&quot;מ|'''(213)'''|'''והשתא דלא איפשיטא בעיא וכו''''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;והשתא דלא איפשיטא&quot; בלא המילה &quot;בעיא&quot;. אלא שבכל בעלי התוס' הן שבדף והן המקבילים אכן גורסים זאת (אמנם בשינוי לשון מעט, '''בעיין''') בענין זה.

{{ד&quot;מ|'''(214)'''|'''כל ברכה שאין בה מלכות'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;כל ברכה '''שאין מלכות עמה'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(215)'''|'''כל ברכה שאין בה מלכות'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;כל ברכה שאין בה מלכות '''שמים'''&quot; בסימני מחיקה. וכן נוקטת גרסא זו בכל הדיבור, את המילה &quot;שמים&quot; בסמוך למילה &quot;מלכות&quot; בדומה לכאן, עם סימני מחיקה.

{{ד&quot;מ|'''(216)'''|'''ששליח צבור אומר בכל ערב שבת'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;'''שאומר ש&quot;ץ''' בכל ערב שבת&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(217)'''|'''דהאל הקדוש שאין כמוהו זוהי מלכות'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;דהאל הקדוש שאין כמוהו '''זו היא''' (וי&quot;ג '''זהו''') מלכות&quot;.

==='''דף יב:'''===

{{ד&quot;מ|'''(218)'''|'''רבי זעירא אמר ובלבד במודים'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;'''(ו)ר' אלעזר אומר''' ובלבד במודים&quot;. והקפתי את האות וא&quot;ו שקודם '''רבי אלעזר''', כיון שהיא אינה מתיישבת יפה לפי עניינו.

{{ד&quot;מ|'''(219)'''|'''(בפרק קמא דברכות ירושלמי)'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;'''בירושלמי דפ&quot;ק דברכות'''&quot;. ואף גרסא זו נראית מיותר.

{{ד&quot;מ|'''(220)'''|'''אמר רבי אמי, אף ר' יוחנן הוה מעבר'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: '''ואף ר' יוחנן הוה מעבר''' בלא דברי ר' אמי. וישנם עוד גרסאות אבל משובשות הן.

{{ד&quot;מ|'''(221)'''|'''אמר ר' חייא בר בא [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt; אבא&lt;/small&gt;]'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &lt;big&gt;&quot;&lt;/big&gt;'''ו'''רבי חייא בר אבא וכו'&lt;big&gt;&quot;&lt;/big&gt;. ולגרסא זו רבי חייא לא תיקן דבריו של ר' אמי, אלא הירושלמי מעיד שר' חייא בא אבא עצמו לא היה מעביר אלא גוער בלבד.

{{ד&quot;מ|'''(222)'''|'''לא הוה מעבר אלא גער'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;'''לא היה מעבירו אלא גער ביה'''&quot;, ופחות נראה.

{{ד&quot;מ|'''(223)'''|'''זקיף כי חיויא'''}} בהתאם לשינויי הגרסאות שיש ביחס למילה &quot;כחיזרא&quot; שיש גורסים &quot;כי חיזרא&quot;, מסתבר לומר שגם כאן היית גרסא שגורסת &quot;כחיויא&quot; במילה אחת, ואכן לפנינו בגמ' מופיע במילה אחת.

{{ד&quot;מ|'''(224)'''|'''שדרו של אדם לאחר שבע שנים נעשית נחש וכו''''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &lt;big&gt;&quot;&lt;/big&gt;שדרו של אדם '''לאחר שבעים שנה''' וכו'&lt;big&gt;&quot;&lt;/big&gt;, ואינו נראה שהרי הגמ' שמה נוקטת מספר דברים שמשתנים לאחר שבע שנים, וביניהם שדרו של האדם. וכן אינו נמצא גרסא כזו בכל כת&quot;י של הגמ'.

{{ד&quot;מ|'''(225)'''|'''ויכול להיות שמודה לרבי אלעזר שיצא בדיעבד'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;ויכול להיות שמודה לרבי אלעזר '''דיצא דיעבד'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(226)'''|'''ולרבי אלעזר אין צריך לאומרו אפילו לכתחילה'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;'''ור' אלעזר לא [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt; אין&lt;/small&gt;] מצריך''' לאומרו אפילו לכתחילה&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(227)'''|'''פוסק התלמוד כרבה'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;פוסק '''תלמודא''' כרבה&quot;, ואינו נראה.

{{ד&quot;מ|'''(228)'''|'''דמשנה ממטבע הברכות'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;'''לפי [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt; מפני&lt;/small&gt;] שהוא משנה ממטבע שטבעו חכמים בברכות'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(229)'''|'''ואם ספק בידו אם הזכיר אם לאו'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;ואם ספק בידו אם הזכיר אם '''לא הזכיר'''&quot;. וי&quot;ג &quot;ואם '''ספיקא הוא בידו אם אמר ואם לאו'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(230)'''|'''אמר רבי יוחנן כל שלשים יום חזקה וכו''''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים בהיפך: &quot;אמר רבי יוחנן '''חזקה כל שלשים יום'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(231)'''|'''וה&quot;ה לכל הדברים שצריך להחזיר [בהם]'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;וה&quot;ה לכל הדברים שצריך להחזיר [בהם] הוא הדין&quot;. וברור שהמילים &quot;הוא הדין&quot; האחרונות מיותרות הן. ולכך אפשר שעירוב גרסאות יש כאן, ומי שגורס &quot;הוא הדין&quot; בתחילה, אינו גורס בסוף. ומי שגורס בסוף, גורס בתחילה &lt;big&gt;&quot;&lt;/big&gt;'''וכן''' לכל הדברים וכו'&lt;big&gt;&quot;&lt;/big&gt;.

{{ד&quot;מ|'''(232)'''|'''ובספר הרב יצחק אלפסי ז&quot;ל'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;בספר '''הרב אלפס'''&quot; וי&quot;ג בקיצור &quot;בספר '''הרי&quot;ף'''&quot;. ואף גרסתנו היא פתיחת ראשי התיבות של הקיצור &quot;ריא&quot;ף&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(233)'''|'''ראיתי שפוסק שצריך לומר'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;ראיתי שפוסק לומר&quot; בלא המילה &quot;צריך&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(234)'''|'''ואת שבת קדשך הודעת להם'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;ואת שבת קדשך '''קבעת''' הודעת להם&quot; וברור שמיותר הוא. אך אפשר שעירוב גרסאות יש כאן, שיש גרסא הגורסת ואת שבת קדשך &quot;'''קבעת להם'''&quot; ויש שגורסת &quot;'''הודעת להם'''&quot;. והסגרא המסתברת יותר לענ&quot;ד היא &quot;הודעת להם&quot;, מכיוון שהיא בדומה ללשון הפסוק.

{{ד&quot;מ|'''(235)'''|'''ואת שבת קדשך הודעת להם'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים בהיפוך: &quot;ואת שבת קדשך '''להם הודעת'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(236)'''|'''א&quot;ר אלעזר בר אבינא וכו' שנאמר על הר סיני ירדת וגו''''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;א&quot;ר אלעזר בר אבינא לומר ששקולה כנגד כל המצות&quot; ולא ממשיך מהמילה &quot;שנאמר&quot; עד וגו'. ומ&quot;מ כמו שכתבתי שם בהערה, כפי הנראה עירוב גרסאות יש כאן בכל מקרה, שהלא רבי אמר כבר את אותם דברים קודם לכן.

{{ד&quot;מ|'''(237)'''|'''אמר הקב&quot;ה, אם אתה מעיד על חברך עדות שקר'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;אמר הקב&quot;ה, אם '''אם העדות''' על חברך עדות שקר. ואולי נתכוון לכתוב ״העדת״, או שהוגים זאת הָעֵדוֹתׇ ב-ה' חסרה.

{{ד&quot;מ|'''(238)'''|'''זו מינות'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;זו '''בידוסות'''&quot;, וברור ששיבוש הוא, אלא שאפשר שהשיבוש הזה מבוסס על גרסא אחרת בדברי רבינו. שכפי הנראה בגרסאות כת&quot;י ישנות יותר היית גרסא שגורסת &quot;זו אפיקורסות&quot;, ונשתבשה במהלך השנים ל&quot;בידוסות&quot; מכח ריבוי העתקות.

{{ד&quot;מ|'''(239)'''|'''והאי נמי בכלל עבודה זרה הוא'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;והאי נמי בכלל עבודה אלילים (או עבדות כוכבים)&quot;. וכעין זה בכל מקום שמוזכר עבודה זרה.

{{ד&quot;מ|'''(240)'''|'''אבל רבנן סבירא להו '''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;אבל רבנן '''סברי'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(241)'''|'''ועיקר גאולה היתה ביום כדאמרן לעיל'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;ועיקר גאולה היתה ביום '''כדאמר''' לעיל&quot;, ואינו נראה בעיני.

==='''דף יג.'''===

{{ד&quot;מ|'''(242)'''|'''לפי שהדוב עז יותר וכו''''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &lt;big&gt;&quot;&lt;/big&gt;'''שדוב הוא''' עז יותר וכו'&lt;big&gt;&quot;&lt;/big&gt;, ובלא המילה &quot;לפי&quot; בתחילה.

{{ד&quot;מ|'''(243)'''|'''ובכך מיישב רבי מאי דאמר בריש ע&quot;ז'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;ובכך מישב רבי '''הא דאמרינן''' בריש ע&quot;ז&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(244)'''|'''ובכך מיישב רבי מאי דאמר בריש ע&quot;ז'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;בריש עבודה כוכבים (או אלילים)&quot;. וכן הוא בכל מקום שמזכירים עבודה זרה בדברי רבינו.

{{ד&quot;מ|'''(245)'''|'''והשתא אתי שפיר, לפי שדוב הוא בעל תחבולות'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;והשתא אתי שפיר לפי '''שהדוב''' בעל תחבולות&quot;, ובלא המילה &quot;הוא&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(246)'''|'''ויש מפרשים, דבר קפרא'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;ויש '''לפרש''' דבר קפרא&quot;, ופחות נראה בעיני.


{{ד&quot;מ|'''(247)'''|'''ואידך, לא דמי לאו דנותר דחשיב ניתק לעשה'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;אידך, לא דמי ללאו דנותר שניתק לעשה&quot;, ופחות מתיישב מבחינה הבנתית.

{{ד&quot;מ|'''(248)'''|'''אי סבר לה לדר' אלעזר'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;אי סבר לה '''דר' אלעזר'''&quot; בלא ל' קודם, ופחות מתיישב מבחינה לשונית.

== אודות המהדורה ==
ע&quot;פ דף הויקיפדיה של [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%A9%D7%99%D7%A8%D7%9C%D7%99%D7%90%D7%95%D7%9F רבינו יהודה שירליאון], &lt;big&gt;'''ר&quot;י שִׂירְלֵיאוֹן'''&lt;/big&gt; נולד בשנת ד'תתקכ&quot;ו לבריאה שהיא שנת 1166 למנינם לערך, ונפטר בשנת ד'תתקפ&quot;ד לבריאה שהיא שנת 1224 למנינם לערך. ודבריו כאן הינם בני כ800 שנה. 
ועיין עוד בדף הויקפדיה הנ&quot;ל עליו. 

גרסא זו של תוספות רבינו יהודה שירליאון הוגהה ותוקנה ע&quot;פ כתבי יד, וכן מדפוס ישן המבוסס על כתב יד, ובהתאם ללשון תוספות הרא&quot;ש וספרי בעלי תוס' אחרים שלשונם זהה או דומה לדברי רבינו בהרבה מאוד מהפעמים. וכן מעט מן הסברא. ובכל מצב השתדלנו להביא את גרסאות כתבי היד המקוריות בהערות כדי לצאת ידי חובה על צד שטעינו.

'''מקורות הדברים לתוספות ר&quot;י שירליאון שכאן הם:''' 
# מ-ספר ברכה משולשת שנדפס  בוארשא בשנת תרכ&quot;ג לבריאה על שם &quot;ברכת משולשת&quot; או &quot;ברכה משולשת&quot; כפי  שהרגילים לקרוא לו היום (שהוא נכתב ע&quot;פ כתיב יד מירושלים, שיש אומרים שהוא הכתיב יד שקיים כיום בספריה הלאומית של ישראל). ודברי רבינו הנזכרים שם נכתבו בשם תוס' ר&quot;י החסיד בטעות. 
# וכן ממאמר &quot;השלמת תוס' ר&quot;י למסכת ברכות&quot; שהובאו בירחון &quot;סיני&quot; של מוסד הרב קוק, כרך ל&quot;ז מעמ' פ&quot;ז ואילך שנדפס בשנת תשט&quot;ו לבריאה מדף ב' עד דף ח' (שהוא פיענוח כתיב היד של הספריה היהודית התיאולוגית בניו יורק) שמטרתו להשלים את הדפים החסרים מספר ברכה משולשת.
# וכן מ-ספר תוס' ר&quot;י שירליאון (שהוא פיענוח כתיב יד אוקספורד) הוצאת האקדמיה האמריקנית למדעי היהדות, שנדפס בשנת תשכ&quot;ט ע&quot;י דפוס &quot;יד הרב הרצוג&quot;.
# ובעיקר מכתבי היד של דברי רבינו מאוקספורד, ניו יורק, איטליה, גרמניה וירושלים, שמאוחר יותר מצאתים בספריות דיגיטליות שונות.

----</text>
      <sha1>con2olsru46wj2ea8h9msly5a0d9k83</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3016351</id>
      <parentid>3016349</parentid>
      <timestamp>2026-05-14T06:36:05Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Ori0749</username>
        <id>35920</id>
      </contributor>
      <comment>/* דף ז. */</comment>
      <origin>3016351</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="403654" sha1="hffyk461hd726a76060rh8copj2ynbi" xml:space="preserve">
 &lt;center&gt;&lt;big&gt;'''&lt;big&gt;&lt;big&gt;מסכת ברכות&lt;/big&gt;&lt;/big&gt;'''&lt;/big&gt;&lt;/center&gt; 


&lt;center&gt;רעיון מוסרי: כל הגמרות מתחילות תמיד מדף ב' ולא בדף א'. למה? 

לומר לך שלא משנה כמה למדת, דע לך שאפי' את דף א' עדיין לא למדת.&lt;/center&gt;


== &lt;center&gt;&lt;big&gt;'''פרק ראשון'''&lt;/big&gt;&lt;/center&gt; ==


== דף ב' ==
===[[ברכות_ב_א|דף ב'''.''']]=== 

'''לצורת הדף [http://www.daf-yomi.com/Dafyomi_Page.aspx?vt=1&amp;massechet=283&amp;amud=3&amp;fs=0 ראה כאן]'''

V++_

'''עד סוף האשמורת הראשונה'''. 
יש לומר, דבהכי פליגי. ר' אליעזר סבר בשכבך [כל זמן שעוסקים]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש. וטעם הגהה זו, כיון שהמילה &quot;'''בשכיבה'''&quot; המובאת כאן בכתה&quot;י השונים (הנראית מיותרת בלא הגהה) נמצאת גם בלשון תוס' הרא&quot;ש, ודברי תוס' הרא&quot;ש על מסכתנו הלא מושתתין על פי רוב על דברי רבינו כמו שניכר בהרבה מדיבוריו. ולכך צ&quot;ל שהיה כתוב בדברי רבינו כפי הכתוב בתוס' הרא&quot;ש, ונשמטו בטעות מילים אלו (שהוספתי) מכתה&quot;י השונים. ותורף דברים אלו יהיה בנין אב לכל מקום שהוגה על ידי מלשון תוס' הרא&quot;ש.}}&lt;/sup&gt; בשכיבה, דומיא דובקומך דלא משמע כולי יומא אלא כל זמן שעוסקים בקימה. ורבן גמליאל סבר האי כמשמעו והאי כמשמעו&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים|(א)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;.
 
'''כל הנאכלים ליום אחד'''. 
בגמ' קאמר &lt;small&gt;{[[ברכות_ט_א|לקמן ט'''.''']]}&lt;/small&gt; ואילו אכילת פסחים לא קתני. פירוש, בכלל הני [דאינן]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ הגהותיו של הרב ניסן זק״ש המגיה על ספר תוספות רבינו יהודה שירליאון (ומעתה כל פעם שאזכיר הגהותיו, אזכירו בתור &quot;המגיה&quot;), ובכת״י השונים חסר. ובהתאם לכך הקפתי האות ד׳ שבתחילת המילה שאחרי כן ע&quot;מ להתאים הלשון למבנה המשפט.}}&lt;/sup&gt; (ד)נאכלים &lt;sup&gt;{{הערה|לא שייך ע&quot;פ מה שהגהנו לפני כן.}}&lt;/sup&gt;(אינו) אלא עד חצות. ואם תאמר אמאי, [דילמא הוי]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש בדף ט' ע&quot;א, בד&quot;ה '''ואילו אכילת פסחים וכו''''. אך בכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''דאי'''&quot;, ואינו מובן לפי עינינו. ואולי התכוון המעתיק לכתוב &quot;'''דא&quot;י'''&quot; (או כל כעין זה) שהוא קיצור אותיות תחילה וסוף של &quot;'''דילמא הוי'''&quot; , ושובש אח&quot;כ מריבוי העתקות.}}&lt;/sup&gt; בכלל הנאכלים ליום אחד וכו', דהכי אמרינן בפסחים &lt;small&gt;{[[פסחים_ע_א|ע'''.''']]}&lt;/small&gt; &lt;sup&gt;{{הערה|לפנינו בפסחים שם כתובה הלשון אחרת, וז&quot;ל הגמ': '''דתניא בן תימא אומר, חגיגה הבאה עם הפסח הרי היא כפסח ואינה נאכלת אלא ליום ולילה וכו'''', וכן הוא ברוב כתה&quot;י הישנים (ובמעט מהם כתוב &quot;ואינה נאכלת אלא ללילה&quot;, ולגרסה זו ליתא לקושית רבינו [&quot;המגיה&quot;]). ואפשר שהיית לפני רבינו גרסא אחרת, או שרבינו גרס כמותנו אלא שכתב את תוכן כוונת הדברים ולא את הלשון הנאמרת שם. וראה עוד בגמ' פסחים דף פט ע&quot;א, שביחס לפסח נאמר שם בלשון &quot;'''דאילו פסח ליום ולילה וכו''''&quot;, וכך היא הגרסא בד&quot;ה שבתוס' שם וברוב כתה&quot;י הישנים (ועל הגמ' הזו מקשים תוס' שם את קושית רבינו שבכאן). ובתוס' שאנץ גרס שם &quot;דאילו פסח '''נאכל''' ליום ולילה&quot;, ושם הקשה קושית רבינו ותירץ אחרת. ע&quot;ש. ולפי הצד שאמרנו שרבינו הביא בדיבור זה את תוכן כוונת הדברים ביחס לפסח אך לא גרס כך בפועל, א&quot;כ מה שאמר בסוף דבריו &quot;'''ולכך אינו חושש אם הזכיר שם יום'''&quot; צ&quot;ל שחוזר על הדברים הנ&quot;ל שנאמרו בדף פ&quot;ט ע&quot;א, דבדברים שנאמרו בדף ע' ע&quot;א לא הוזכר לא יום ולא לילה ביחס לפסח. ועוד אפשר שכוונתו למה שהזכיר יום ביחס לחגיגה הנאכלת עמו ודכוותה גבי פסח, ושפיר מוקמינן ליה אדף ע' ע&quot;א.}}&lt;/sup&gt;מה פסח נאכל ליום ולילה אף חגיגה נאכל[ת]&lt;sup&gt;{{הערה|תוקן ללשון נקיבה, דחגיגה נקיבה היא.}}&lt;/sup&gt; וכו'&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים|(ב)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה להגיה ע&quot;פ הרגל לשון בעלי התוס', וכן הוא בלשון תוס' הרא&quot;ש. אך בכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[ו]יש לומר, דהתם קאמר יום ולילה שעיקר אכילתו בלילה, ולא נקט יום אלא לפי שנשחט ביום. אבל הכא שלא הזכיר כלל לילה, משמע&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(1)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; דלא מיירי כלל בפסח. ועוד דהכא איכא למטעי והתם ליכא למטעי&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים|(ג)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, ולכך אינו חושש אם הזכיר שם יום.

'''נתני דשחרית ברישא'''. 
שעקר [המצוות]&lt;sup&gt;{{הערה|הוגה בהתאם ללשון תוספות הרא&quot;ש (המגיה), אך בכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;שעקר '''מצותה''' ביום&quot;.  ולא נהירא לי, דהלא ק&quot;ש של ערבית עיקרה בלילה ושל שחרית עיקרה ביום, ואין עדיפות לשל יום על פני של לילה. והמשך הדברים שכתב '''ובקרא נמי הקדים וכו'''' אינו נתינת טעם למה שכתב לפני, אלא סיבה נוספת. דאם נאמר שהוא נתינת טעם, היה לו לומר &quot;'''&lt;big&gt;ד&lt;/big&gt;'''בקרא הקדים וכו'&quot;.}}&lt;/sup&gt; ביום. ובקרא נמי הקדים תמיד של שחר לשל בין הערבים &lt;small&gt;{[[במדבר_כח_ד|במדבר כ&quot;ח, ד']]}&lt;/small&gt;. 

'''בשחר מברך שתים לפניה וכו''''. 
בירושלמי &lt;small&gt;{[[ירושלמי_ברכות_א_ה|ברכות פ&quot;א, ה&quot;ה]]}&lt;/small&gt; מפרש טעמא על שם שבע ביום הללתיך &lt;small&gt;{[[תהלים_קיט_קסד|תהילים קי״ט, קס״ד]]}&lt;/small&gt;. ואותה ברכה של ישתבח אחר פסוקי דזימרא נתקנה. וכן [לפניהם]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ הגהות הרב זבולון זק&quot;ש שהגיה על פיענוח כת&quot;י ניו יורק במאמר &quot;השלמת תוס' ר&quot;י למסכת ברכות&quot; (הובא בירחון &quot;סיני&quot; של מוסד הרב קוק כרך ל&quot;ז מעמ' פ&quot;ז ואילך. ומכאן ואילך כל מקום שאזכיר הגהותיו אקראם בשם &quot;הגהות סיני&quot;). וטעם ההגהה, שבכת&quot;י ניו יורק כתוב כאן '''לפני''', ושיער ב-&quot;הגהות סיני&quot; שכנראה היה כתוב: '''לפני'''' (קיצור של '''&quot;לפניהם&quot;''') והושמט הגרש.}}&lt;/sup&gt; ברוך שאמר נתקנה ברכה לפתיחה. אבל פסוקים שלפני יראו עינינו והברכה [לא נתקנו]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;הגהות סיני&quot; ע&quot;פ לשון הסמ&quot;ג עשין מצוה י&quot;ט, ע&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''נתקנה'''&quot; בלבד בלא המילה &quot;'''לא'''&quot; קודם, אך אינו מסתדר לפי עינינו. ואף שבלשון הסמ&quot;ג כתוב &quot;'''לא נתקנה'''&quot; בלשון יחיד, הנראה יותר שיש להגיה אף בלשון הסמ&quot;ג '''&quot;נתקנו&quot;''' בלשון רבים, שהלא מדבר הוא על הפסוקים והברכה יחד שהם רבים.}}&lt;/sup&gt; בימי חכמי התלמוד, [אלא]&lt;sup&gt;{{הערה|כך הנראה לענ&quot;ד, וכן יש שהגיהו זאת על לשון הסמ&quot;ג הנ&quot;ל. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt; לפי שאנו סוברים תפלת ערבית רשות כמו שנפרש {לקמן כז''':''', ד&quot;ה ורב אמר}, &lt;sup&gt;{{הערה|&quot;הגהות סיני&quot;, וכן ניכר מלשון המשפט ומלשון הסמ&quot;ג הנ&quot;ל. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[ו]לפי שבתי כנסיות שלהם [היו אז]&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד להגיה. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן '''&quot;אז היו&quot;''' בהיפוך לשון, ואינו נראה.}}&lt;/sup&gt; רחוקים מבתיהם ולא היו יכולים לאחר עד [אחר]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;הגהות סיני&quot; ע&quot;פ לשון הסמ&quot;ג הנ&quot;ל. ובכתה&quot;י השונים חסר.}}&lt;/sup&gt; תפלת ערבית, תקנו להם אותם פסוקים שיש בהם שמונה עשרה אזכרות כנגד ברכות של שמונה עשרה, והברכה אח&quot;כ לשבח בעלמא. וכיון שנקבעו שוב לא נסתלקו&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים|(ד)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;.

'''והא קמ&quot;לן דכפרה לא מעכבא'''. 
ואם תאמר מאי קמל&quot;ן, משנה שלימה היא בנגעים ומייתי לה בפרק הערל ביבמות &lt;small&gt;{[[יבמות_עד_ב|עד''':''']]}&lt;/small&gt; טבל ועלה אוכל במעשר, העריב שמשו אוכל בתרומה, הביא כפרתו אוכל בקדשים. ואומר רבי&lt;sup&gt;{{הערה|בכת&quot;י ניו יורק ובעוד כת&quot;י אחרים הגרסא כאן היא '''ואומר ר'''' (קיצור של &quot;רבי&quot;), אך בכת&quot;י אוקספורד הגרסא כאן היא '''&quot;ואומר רבינו&quot;'''. והיותר נראה לענ&quot;ד כגרסת כת&quot;י ניו יורק והשאר, דהלא רבינו מדבר כאן בשם רבו המובהק, ודרכם של בעלי התוס' היה לקרוא לרבם המובהק בשם &quot;רבי&quot; סתם. ובלשון &quot;רבינו&quot; לעומת זאת, השתמשו בהזכירם דברי גדולים אחרים שאינם רבותיהם המובהקים. ועיין עוד מה שכתבתי בהערה האחרונה בדיבור זה.}}&lt;/sup&gt;, כיון שאינו מאריך בלשונו, אשמועינן חידוש אגב אורחיה אע&quot;פ ששנוי [במשנה]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;הגהות סיני&quot;. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''במשמ''''&quot; או '''&quot;במשמע&quot;''' תלוי בכת&quot;י, אך ניכר שטעות סופר הוא.}}&lt;/sup&gt; אחרת. וכן בפרק נערה בכתובות &lt;small&gt;{[[כתובות_מח_א|מח'''.''']]/[[כתובות_מח_ב|מח''':''']]}&lt;/small&gt; לעולם היא ברשות האב עד שתכנס לחופה, לאפוקי ממשנה ראשונה וכו'. ואע&quot;פ שהיא משנה שנויה בפרק אע&quot;פ &lt;small&gt;{שם [[כתובות_נז_א|נז'''.''']]/[[כתובות_נז_ב|נז''':''']]}&lt;/small&gt;, [בית דין של אחריהם]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;הגהות סיני&quot; והוא ע&quot;פ גרסת המשנה שם. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''כדי שהם ברשות אביהם'''&quot; בשיבוש.}}&lt;/sup&gt; אמרו עד שתכנס לחופה. וכן יש בריש [יבמות]&lt;sup&gt;{{הערה|בגרסת כתה&quot;י השונים כתוב כאן '''&quot;בריש ב&quot;מ&quot;''', וכן הוא בתוס' הרא&quot;ש בברכה משולשת. אך הנראה שהגרסא הנכונה היית '''יבמות''' ונשתבש, וכך אכן הגיהו בלשון תוס' הרא&quot;ש שם. וטעם הדבר, כיון שאם נאמר שגורסים &quot;בריש ב&quot;מ&quot;, בהכרח פירושו הוא בתחילת פרק &quot;ב' מידות&quot; וכוונתו לסוגיא במנחות בדף צג ע&quot;א. וא&quot;כ קשה, דהלא הוא אינו בראש הפרק אלא בסופו. ועיין עוד במנחות בדף הנ&quot;ל בתוס' ד&quot;ה &quot;'''הכל'''&quot; שדנו שם בנידון דידן, ושם הזכירו את הראיות שהביא רבינו. וכשהזכירו ראיה זו שאנו דנים בה, כתבו זאת בלשון: &quot;'''וכן בריש יבמות'''&quot; בדומה ללשון רבינו, וא&quot;כ מוכח שכך יש לגרוס גם כאן. וע&quot;ש בתוס' הנ&quot;ל בביאור הראיה מריש יבמות.}}&lt;/sup&gt; &lt;small&gt;{[[יבמות_ג_א|ג'''.''']]}&lt;/small&gt; כדפי' בתוספות. מ&quot;ר&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot; פירש זאת בתור '''&quot;מפי רבי&quot;'''. וכן מצינו בברכות דף נא''':''' בתוס' ד&quot;ה &quot;והלכתא בכולהו&quot;, את הלשון: '''מפי רבי משה הלברט'''. וכפי שאמרתי לעיל שכשמשתמשים בעלי התוס' בלשון זו, בדרך כלל מתייחסת היא לרבם המבוהק. וכשמדברים על שאר גדולים שאינם רבותיהם המובהקים, מתייחסים אליהם בעלי התוס' בדרך כלל בתור &quot;רבינו פלוני בן פלוני&quot; או &quot;רבינו פלוני אלמוני&quot;, אלא א&quot;כ יש להם שם מיוחד כעין &quot;השר מקוצי&quot; שאז מזכירים אותו בשמו המיוחד לו. והכוונה כאן בדברי רבינו היא, לרבינו יצחק הזקן (אחיינו ותלמידו של רבינו תם) ששמו מוזכר בתוס' שבדף בתור &quot;ר&quot;י&quot; בקיצור. והוא היה דודו ורבו המובהק של רבינו.}}&lt;/sup&gt;.

'''ממאי דהאי ובא השמש ביאת שמשו הוא'''. 
פירש רש&quot;י ביאת שמשו, שקיעת החמה&lt;sup&gt;{{הערה|לפנינו ברש&quot;י חסר, וקיים הוא בדפוס שונצינו-פיזרו עם עוד כמה דיבורים החסרים לפנינו. וכפי הנראה הושמטו בטעות בדפוסים מאוחרים (המגיה).}}&lt;/sup&gt;. דילמא ביאת אורו הוא, שיאור&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(2)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; יום השמיני ויטהר האיש בהבאת קרבנותיו. ואין נראה לרבינו שמואל דהוי ביאת אורו זריחת השמש, שלא מצינו ביאה אלא לשון&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(3)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; שקיעה, דכתיב כי בא השמש &lt;small&gt;{[[בראשית_כח_יא|בראשית כ&quot;ח, י&quot;א]]}&lt;/small&gt;, עד בא השמש &lt;small&gt;{[[שמות_כב_כה|שמות כ&quot;ב כ&quot;ה]]}&lt;/small&gt;, ובלשון זריחה הוא אומר השמש יצא על הארץ &lt;small&gt;{[[בראשית_יט_כג|בראשית י&quot;ט, כ&quot;ג]]}&lt;/small&gt;. &lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(4)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;ועוד, לבני מערבא דפשטי &lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot; ע&quot;פ לשון תוספות הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן '''&quot;די ברייתא&quot;''' בשיבוש, או &quot;'''ברייתא'''&quot; בלא מ' בתחילה, תלוי בכת&quot;י.}}&lt;/sup&gt;[מ]ברייתא דלאו ביאת אורו הוא אלא ביאת שמשו דהיינו טהר יומא, ממתניתין משמע הכי, דקתני משעה שהכהנים נכנסים לאכול בתרומתן דהיינו ערבית. ע&quot;כ פירש רבינו שמואל, ממאי דהאי ובא השמש ביאת שמשו הוא שנשקעה כל השמש ברקיע לגמרי, [ומאי וטהר טהר יומא דהיינו צאת הכוכבים]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot; ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש, ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt; דנטהר ב[ו]&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן '''&quot;בא&quot;''', ואינו מובן.}}&lt;/sup&gt; שמשו. דילמא ביאת אורו הוא, תחילת שקיעתו של שמש שנכנס ברקיע ואין למטה אלא צל, והוא תחילת כניסתו ברקיע, ועדיין יש לו שהות חמשה מילין &lt;small&gt;{[[פסחים_צג_ב|פסחים צג''':''']]}&lt;/small&gt; עד שיהיה כולו ברקיע [ויגיע]&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד או כל כעין זה כיון שהלשון מרגשת חסרה, אך המגיהים הגיהו אחרת ולא נראה בעיני. ובכתה&quot;י השונים אינו, ועיין עוד בהערה הבאה.}}&lt;/sup&gt; צאת הכוכבים&lt;sup&gt;{{הערה|הוסיף &quot;המגיה&quot;, שאפשר שהמילים &quot;'''צאת הכוכבים'''&quot; שבכאן הם בעצם תוספת מאוחרת שנשתרבבה לתוך דברי רבינו, שהלא אינם קיימים בלשון תוס' הרא&quot;ש שדבריו מושתתים על דברי רבינו.}}&lt;/sup&gt;. ומאי וטהר טהר גברא, כדאשכחן קרא[י]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;הגהות סיני&quot;, והוא ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt; טובא וטמא עד הערב וטהר &lt;small&gt;{[[ויקרא_יז_טו|ויקרא י&quot;ז, ט&quot;ו]]}&lt;/small&gt;. ומשני, '''אם כן לימא קרא ויטהר'''. אע&quot;ג דבדוכתי טובא כתיב ורחץ בשרו במים וטהר &lt;small&gt;{[[ויקרא_טו_יג|ויקרא ט&quot;ו, י&quot;ג]]}&lt;/small&gt;, האי דאיכא למטעי הוה ליה למכתב ויטהר. והשתא פשטינן שפיר במערבא מברייתא דצאת הכוכבים [דטהר]&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד לגרוס כאן, כיוון שהלשון '''&quot;דהיינו טהר יומא&quot;''' כמו שהיא מרגשת חסרה ביחס למבנה המשפט. ובהתאם להגהתי, הקפתי את האות ד' שבמילה שאחר כך בכדי להתאים הלשון למבנה המשפט. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt; (ד)היינו טהר יומא. ואע&quot;ג דביאת אורו משמע כיסוי הגלגל, מ&quot;מ ביאת שמש דקרא היינו שקיעת השמש לגמרי. ובערוך &lt;small&gt;{[[ספר_הערוך/אות_א#אר(1)|ערך אֹר (אור א')]]}&lt;/small&gt; פירש כפירוש רבינו שמואל [אלא]&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד להגיה. ובגרסת כתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''אך'''&quot;, ואינו נראה.}}&lt;/sup&gt; שמהפך הגירסא, שגורס&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(5)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; ביאת אורו במקום ביאת שמשו&lt;sup&gt;{{הערה|והיא גרסת הגאונים (המגיה).}}&lt;/sup&gt;.
----

===ביאורים===
 '''א.''' כתב הכסף משנה על הרמב&quot;ם בהלכות ק&quot;ש פ&quot;א הי&quot;ג, שיש שואלין מדוע לרבן גמליאל יש שינוי בדרשת הפסוקים. שבשכבך משמע כל זמן ששוכבים במיטתם דהיינו כל הלילה, ולעומת זאת ובקומך מפרש שהכוונה רק בשעה שעוסקים בקימה, ולא כל זמן שהם בתקומה דהיינו כל היום. והמג&quot;א והט&quot;ז בשולחן ערוך או&quot;ח סימן נ&quot;ח סעיף ו' מתרצים על כך, שאמנם בשכבך משמע כל זמן שהוא שוכב במיטתו, מפני שכל זמן שהוא שוכב שפיר קרינן בה בשכבך. אבל ובקומך קרינן רק בזמן שעוסק בקימה בפועל, משום דאחרי כן הוא הולך או יושב או עומד, ואינו נמצא בפעולת קימה ממטתו יותר. (ע&quot;כ תוכן דבריהם). וכך נראה שהיא שיטת רבינו והרא&quot;ש בדעת רבן גמליאל. ור' אליעזר מודה לרבן גמליאל שכך פירוש הדברים, אלא שמבקרה זה כיון שהוקש בשכבך ל-ובקומך לכך הוגבל זמן &quot;בשכבך&quot; לזמן שעוסקים בשכיבה בלבד דומיא דובקומך.
----
 '''ב.''' עתה בקושיא מבין רבינו שהסיבה שהבינה הגמ' שאין פסח כלול בכלל כל הנאכלים ליום אחד, הוא מפני שאין הפסח נאכל ליום אחד אפי' למ&quot;ד שנאכל כל הלילה, כיון שאינו נאכל ביום כלל אלא רק נשחט בו, ולערב הוא דנאכל. ועל זה הקשה, מדוע אי אפשר להבין שפסח כלול מדברי המשנה, הלא בברייתא שהשוותה ביו פסח לחגיגה הנאכלת עמו, נקטה הברייתא שהחגיגה נאכלת ליום ולילה כדין הפסח, אע&quot;פ שהפסח עצמו אינו נאכל ביום אלא רק נשחט בו. אלמא לא קפיד התנא לומר על הפסח שנאכל ליום אחד אע&quot;פ שאינו נכון, ומדוע א&quot;כ לא נאמר זאת אף על משנתנו?
----
 '''ג.''' נראה לבאר כוונת רבינו בזה ע&quot;פ התוס' בפסחים {פט.}. שרצונו לומר, שאפי' אם נאמר שאינו משנה לעניין זה אם כתב או לא כתב לילה בדבריו, ולכן ע&quot;פ זה אפשר להניח שפסח כלול בדברי המשנה, אעפ&quot;כ עדיין אי אפשר לומר שפסח כלול בדברי המשנה. כיוון שבמידה והיתה כוונת המשנה גם לפסח וכדעת ר' עקיבא הסובר שנאכל הפסח כל הלילה, א&quot;כ היה על המשנה לכתוב זאת במפורש ע&quot;מ לבאר לנו שאינה סוברת כהמשנה באיזהו מקומן הסוברת שפסח נאכל עד חצות. ומכיוון שלא כתבה משנתנו במפורש בכדי להוציא משיטת משנת איזהו מקומן, אנו מסיקים מכך שבודאי סוברת היא כדעת המשנה של איזהו מקומן, וגם לשיטתה אכילת הפסח עד חצות. ואלו הם למעשה תמצית כוונת דברי רבינו. ועפ&quot;ז נפרש עתה את דבריו הכתובים כאן: דהיינו שכיוון '''&quot; שאצלנו יש מקום לטעות&quot;''' ולומר שסוברת משנתנו שפסח נאכל עד חצות כשיטת משנת איזהו מקומן, לכך היה עליה לפרש לנו אחרת אם אינה סוברת כך. ולכך כיוון שלמעשה לא פירשה משנתנו אחרת, בהכרח שבאמת אין פסח כלול בדבריה, ובאמת סוברת היא שפסח נאכל עד חצות כהמשנה באיזהו מקומן. אבל שם בברייתא בפסחים {ע.} שהברייתא רק משווה את דיני חגיגה הנאכלת עם הפסח לדיני קרבן הפסח, '''&quot;אין שם מקום לטעות&quot;''' ולחשוב שיאכל הפסח עד חצות או עד עלות השחר אם לא תפרש זאת הברייתא. וזאת מכיוון שאין אנו עוסקים שם בדיני הפסח, אלא בדיני החגיגה הנאכלת עם הפסח. שהלא כל עיסוק הברייתא שם היא להשוות את דיני החגיגה הנאכלת עם הפסח לדיני הפסח עצמו שנאכלת עמו, ללמד שדינם שווה מבלי לדקדק בעד מתי בלילה נאכלת. ולכן אפשר שסוברת הברייתא שם שהפסח נאכל עד חצות או לחלופין עד עלות השחר, ואין שום הכרח לכאן או לכאן מלשונה, שהלא אין זה עיקר עיסוקה. ומימלא '''&quot;אין הברייתא שם חוששת להזכיר יום בדבריה&quot;''' אע&quot;פ שאין הפסח נאכל ביום בפועל. וזאת מכיוון שאין הדקדוק שם על זמני אכילת הפסח, אלא על זמני אכילת קרבן חגיגה שבאופן ההוא בחגיגה הנאכלת עם הפסח, הוגבל זמן אכילתה של החגיגה ליום ולילה כנגד זמני שחיטת ואכילת הפסח, ואע&quot;פ שבדרך כלל נאכלת החגיגה לשני ימים ולילה אחד. ולכן כתבה הברייתא &quot;יום&quot; בהתייחסות לקרבן החגיגה שאכן נאכל ביום כיון שזהו דינו, והוא עיקר עניינה של הברייתא שם.
----
 '''ד.''' '''עניין ראשון:''' יוצא לפי דעת רבינו שטעם תיקון ברכת יראו עינינו היא בכדי להחליף את תפילת העמידה של ערבית, ולא היו מתפללים עמידה כלל אלא הולכים לביתם אחר אמירת יראו עינינו. ויכלו לעשות זאת ע&quot;י צירוף שתי טעמים שהם: '''א.''' שתפילת ערבית רשות. '''וב.''' שלא יכלו אז להתעכב בבתי הכנסת מחוץ לעיר מפני הסכנה. וכך היא שיטת הרא&quot;ש בתוספותיו דף ד''':''', ובפסקיו סימן ה' ובעוד ראשונים. ומוסיף רבינו שכיון שנקבעו אז פסוקים וברכה זו, אף שכיום בתי הכנסיות בתוך העיר ואין חשש סכנה שמשום כך חזרו להתפלל עמידה של ערבית וקבעוה חובה, אעפ&quot;כ לא נתבטלה התקנה וממשיכים לומר יראו עינינו קודם שמונה עשרה של ערבית. אך דעת התוס' שבדף ודעת תוס' רבנו פרץ, שאכן היו מתפללים ערבית גם אז. וסיבת תקנת ברכה זו, היא בכדי להמתין למאחרים שלא ישארו לבד בסיום התפילה מפני הסכנה. (המגיה. וע&quot;ש עוד בדבריו והמקורות.)
 '''עניין שני:''' רבינו לא ביאר מתי נתקנה ברכת יראו עינינו (אלא רק מאיזה טעם נתקנה), וישנם בזה כמה דעות בגאונים ובראשונים. ומכל מקום נראה שמוסכם אצל כולם שתקנה זו נעשתה אחר חתימת התלמוד בזמן תקופת הסבוראים - גאונים, כיון שבזמן הגאונים כבר היית קיימת ודנו עליה.
----
&lt;references /&gt;
----

===[[ברכות_ב_ב|דף ב''':''']]=== 

V++_

'''לצורת הדף [http://www.daf-yomi.com/Dafyomi_Page.aspx?vt=1&amp;massechet=283&amp;amud=4&amp;fs=0 ראה כאן]'''


'''משעה שעני נכנס לאכול פתו במלח עד &lt;sup&gt;{{שוליים|'''(6ב)'''}}&lt;/sup&gt; שעומד ליפטר מתוך הסעודה'''.
ואם תאמר והעני מתי יקרא ק&quot;ש&lt;sup&gt;{{הערה|דאינו יכול לאכול קודם ק&quot;ש כפי שאמרה הגמ' בדף ד''':''' שהזכיר רבינו בסוף דבריו בדיבור זה (התוס' שבדף). וכן קשה הדבר למ&quot;ד משעה שבני אדם נכנסין להסב (תוס' הרא&quot;ש).}}&lt;/sup&gt;, וכי בעניים נכרים&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(7ב)'''}}&lt;/sup&gt; [יהיב]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;הגהות סיני&quot; והוא ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש, וכעין זה ברשב&quot;א. ובכתה&quot;י השונים של רבינו כתוב &quot;'''איכא'''&quot;.}}&lt;/sup&gt; שיעורא למילתיה. &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד ע&quot;פ הרגל לשון בעלי התוס', וכן הוא בלשון תוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[ו]יש לומר, שיקרא ויתפלל בשעה שיכינו לו סעודתו. ורבינו חננאל גריס עד שעה שעומד לישן&lt;sup&gt;{{הערה|כך נמצא לפנינו בגמ' כת&quot;י פירנצה-לורנציאנה. ובכת&quot;י פריס כתוב עד שעה שעומד לישן וליפטר מתוך הסעודה, וכנראה הוא תוצאה של עירוב גרסאות (המגיה). ופירוש הר&quot;ח על ברכות לא זכינו לו אלא רק מעט מזער.}}&lt;/sup&gt;, ומשמע [לגירסתו]&lt;sup&gt;{{הערה|כך הוא בלשון תוס' הרא&quot;ש, וכך נראה דצ&quot;ל גם כאן. ובכתה&quot;י השונים כתוב '''לפי'''' (לפירושו), אך אין נראית לי גרסת כת&quot;י זו נכונה, כיון דאין זה פירושו של ר&quot;ח אלא גרסתו.}}&lt;/sup&gt; שיתפלל ויקרא ק&quot;ש קודם שילך לישן אחר אכילתו. ואין נראה, דהא אמרינן &lt;small&gt;{[[ברכות_ד_ב|לקמן ד''':''']]}&lt;/small&gt; אדם בא מן השדה בערב [וכו']&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot; בהתאם ללשון תוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt; וקורא ק&quot;ש ומתפלל ואוכל פתו ומברך. 

'''ואע&quot;פ שאין ראיה לדבר זכר לדבר וכו''''.
ואם תאמר, והא ראיה גדולה היא ומפקינן מינה במגילה &lt;small&gt;{[[מגילה_כ_ב|כ''':''']]}&lt;/small&gt; שמצאת&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(8ב)'''}}&lt;/sup&gt; הכוכבים עד עמוד השחר לילה [גמור הוא]&lt;sup&gt;{{הערה|בגרסת כתה&quot;י השונים כתוב כאן '''&quot;גמורה היא&quot;''' בלשון נקבה. אך הנראה שצריך לגרוס בלשון זכר, שהלא לילה זכר הוא. לכך הגהתי זאת כאן ובעוד שני מקומות בדיבור זה.}}&lt;/sup&gt; לענין כל דבר שמצותו בלילה. &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד ע&quot;פ הרגל לשון בעלי התוס', וכן הדין בשאר המקומות בדיבור זה. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[ו]יש לומר, דודאי לילה [גמור הוא]&lt;sup&gt;{{הערה|תוקן ללשון זכר כדלעיל. ובגרסת כתה&quot;י השונים כתוב כאן '''&quot;גמורה היא&quot;''' בלשון נקבה וכדלעיל.}}&lt;/sup&gt;, אבל לענין שכיבה שתהא זמנה באותה שעה אינו כי אם זכר. ואם תאמר, כיון דקיימא לן דצאת הכוכבים לילה גמור [הוא]&lt;sup&gt;{{הערה|כצ&quot;ל וכנ&quot;ל, ובכתה&quot;י השונים כתוב &quot;גמור '''היא'''&quot;. והשיבוש ברור, שמצד אחד נקט &quot;גמור&quot; בלשון זכר ומצד שני נקט &quot;היא&quot; בלשון נקיבה.}}&lt;/sup&gt;, [ואמרינן]&lt;sup&gt;{{הערה|כצ&quot;ל לענ&quot;ד, וכן הוא בתוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים כתוב &quot;אני&quot;, וכנראה שהכוונה היית ל-'''אמ'''' (קיצור של &quot;אמרינן&quot;) ונשתבש מריבוי העתקות.}}&lt;/sup&gt; בשלהי במה מדליקין &lt;small&gt;{[[שבת_לה_ב|לקמן לה''':''']]}&lt;/small&gt; כוכב אחד יום, שנים בין השמשות, שלשה לילה. אם כן, למה נחלקו שם &lt;small&gt;{[[שבת_לד_ב|לקמן לד''':''']]}&lt;/small&gt; התנאים בשיעור בין השמשות, ניחזי אנן למנין צאת הכוכבים. [ו]יש לומר, שאין אנו בקיאים בשיעור הכוכבים, כדאמרינן התם &lt;small&gt;{[[שבת_לה_ב|שם]]}&lt;/small&gt; לא כוכבים גדולים הנראים [ביום]&lt;sup&gt;{{הערה|כן הוא בלשון תוס' הרא&quot;ש ובגמ' שלפנינו, וכן הוא בגרסת התוס' שבדף בשבת לה'''.''' בד&quot;ה &quot;תרי תילתי מיל&quot;. ובכתה&quot;י השונים כתוב '''&quot;בלילה&quot;''', והשיבוש ברור.}}&lt;/sup&gt;, ולא קטנים הנראים [בלילה]&lt;sup&gt;{{הערה|כנ&quot;ל בהערה הקודמת. ובכתה&quot;י השונים כתוב '''&quot;ביום&quot;''' בשיבוש.}}&lt;/sup&gt;, אלא בינוניים. ואם תאמר, ולמה לא נחלקו כמו כן בעמוד השחר &lt;sup&gt;{{הערה|&quot;הגהות סיני&quot; והוא ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים כתוב &quot;'''או יתנו'''&quot; בשיבוש.}}&lt;/sup&gt;[ו]יתנו בו זמן מתי הוא. [ו]יש לומר, שזמנו קבוע (ידוע)&lt;sup&gt;{{הערה|מילה זו אינה בלשון תוס' הרא&quot;ש, וכן ניכר שמיותרת היא. &quot;והמגיה&quot; טוען שאפשר שהיא פירוש מאוחר למילה &quot;קבוע&quot; שנשתרבב בטעות ללשון כתה&quot;י השונים.}}&lt;/sup&gt;, כמו שמפרש&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(9ב)'''}}&lt;/sup&gt; בירושלמי בפרק קמא דברכות &lt;small&gt;{[[ירושלמי_ברכות_א_א|הלכה א']]}&lt;/small&gt;. מפי רבי.

'''ר' אחאי&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(10ב)'''}}&lt;/sup&gt; ואמרי לה ר' אחא &lt;sup&gt;{{הערה|נראה שיש להוסיף פה את המילה &quot;'''אומר'''&quot;. וכך הוא בגמ' לפנינו, ובכל הדפוסים ישנים וכתה&quot;י שראיתי.}}&lt;/sup&gt; משעה שרוב בני אדם נכנסים להסב'''.
פרש רש&quot;י לשון אחר, בערבי שבתות. מיהו, למאי דמסקינן דעני וכהן לאו חד שיעורא הוא, (היה)&lt;sup&gt;{{הערה|בלשון תוס' הרא&quot;ש כתוב '''&quot;משמע דהדר&quot;''' בלא המילים '''&quot;היה&quot;''' '''&quot;ואז&quot;''', ועל פי זה הקפתי המילים בסוגרים עגולות אך לא הסרתים. וכן ניכר שמיותרים הם.}}&lt;/sup&gt; משמע (אז)&lt;sup&gt;{{הערה|עיין הערה קודמת.}}&lt;/sup&gt; דהדר למאי דאמרינן מעיקרא דעני &lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot; ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים כתוב '''&quot;כבני&quot;''' או '''&quot;בבני&quot;''' בשיבוש תלוי בכת&quot;י.}}&lt;/sup&gt;[ו]בני אדם בערבי שבתות חד שעורא הוא. ואם כן קשה, &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד להשמיט את ה-'''&lt;big&gt;ו&lt;/big&gt;'''', כי לפי עיניינו הוא המשך המילים &quot;'''ואם כן קשה, למה וכו''''&quot; ולא מתחיל קושיה אחרת.}}&lt;/sup&gt;(ו)למה אין מקשה ר' אחא היינו [רבי חנינא]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot; בהתאם לדברי ר' חנינא בגמ' לפנינו, וברור. ובכתה&quot;י השונים חסר.}}&lt;/sup&gt; דאמר משעה שעני נכנס לאכול פתו במלח. ולפי זה יש לנו לפרש בלשון אחר, דבחול מיירי&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(11ב)'''}}&lt;/sup&gt;. אי נמי, נפרש דיאמר דעני ובני אדם לאו חד שעורא הוא, אך היה לו להקשות ולתרץ כן. ואם תאמר, אם עני ובני אדם לאו חד שיעורא הוא, למה לא שאל התלמוד&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(12ב)'''}}&lt;/sup&gt; הי מינייהו מאוחר. &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד ע&quot;פ הרגל לשון בעלי התוס'. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[ו]יש לומר, דפשיטא ליה כיון דעני אחר צאת הכוכבים דשל בני אדם מוקדם, שממהרים לאכול פתן בערבי שבתות קודם צאת הכוכבים מטעם שהכל מוכן להם, וממהרים פן יכלו הנרות. 

'''ר' חנינא היינו ר' אליעזר'''.
&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[תימה, ו]לימא דשני שיעורי[ם]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;הגהות סיני&quot; ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים כתוב &quot;'''דשאני שיעוריה'''&quot; או &quot;דשני '''שיעוריה'''&quot; תלוי בכת&quot;י.}}&lt;/sup&gt; הם, עני וקדוש היום. &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד ע&quot;פ הרגל לשון בעלי התוס', וכן הוא בתוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[ו]יש לומר דלא מסתבר ליה לחלק כל כך בשעורי זמן שכיבה דקודם צאת הכוכבים.
----
&lt;references /&gt;

== דף ג' ==
===[[ברכות_ג_א|דף ג'''.''']]===

V++_

'''לצורת הדף [http://www.daf-yomi.com/Dafyomi_Page.aspx?vt=1&amp;massechet=283&amp;amud=5&amp;fs=0 ראה כאן]'''


'''תרי תנאי ואליבא דר' מאיר'''.
ואם תאמר, אמאי&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(13ב)'''}}&lt;/sup&gt; לא משני דאידי ואידי חד שעורא הוא. &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד ע&quot;פ הרגל לשון בעלי התוס', וכן הוא בתוס' הרא&quot;ש. אך בכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[ו]יש לומר, דלא מסתבר ליה למימר דרוב בני אדם ממהרין לאכול כל כך בערבי שבתות בזמן שהכהנים [טובלים]&lt;sup&gt;{{הערה|בכתה&quot;י השונים כתוב &quot;'''אוכלים'''&quot;, אך בהכרח שהגרסא כאן היא &quot;'''טובלים'''&quot;, וכן הוא בתוס' שבדף ובתוס' הרא&quot;ש. וגרסת כתה&quot;י השונים טעות סופר היא.}}&lt;/sup&gt; שהוא מבעוד יום. אי נמי אי הוי טעם אמת דעני ובני אדם חד שיעורא הוא, א&quot;כ הוי אחר צאת הכוכבים כיון דשיעור דעני&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(14ב)'''}}&lt;/sup&gt; מאוחר. ועוד לספרים דגרסי&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(15ב)'''}}&lt;/sup&gt; בדרבי אחא בשעה שבני אדם נכנסים להסב בערבי שבתות&lt;sup&gt;{{הערה|כך נמצא בגרסת התלמוד הבבלי כת&quot;י פירנצה-לורנציאנה (המגיה).}}&lt;/sup&gt; לא היה יכול לומר כן, דאם כן ר' מאיר היינו ר' אחא. מפי רבי.  

&lt;sup&gt;{{הערה|דיבור זה מובא בכתה&quot;י השונים לקמן בדף ג' ע&quot;ב אחר ד&quot;ה &quot;ראש האשמורת התיכונה&quot;, והצגתיו במקומו הראוי לו. וכן הוא סדר הדיבורים בתוס' הרא&quot;ש.}}&lt;/sup&gt; ['''כי''']&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot; ע&quot;פ לשון תוספות הרא&quot;ש. אך בכתה&quot;י השונים כתוב כאן '''&lt;big&gt;פי'&lt;/big&gt;''' בשיבוש.}}&lt;/sup&gt; '''קא תשיב משמרה ראשונה בסופה'''&lt;sup&gt;{{הערה|גרסת בעלי התוס' כאן היית שונה מהגרסא שלפנינו, וגרסתם כעין: '''כי קא חשיב משמרה ראשונה בסופה ואמצע דאמצעיתא''' (או דמציעתא) '''ותחילת אחרונה''' (ע&quot;פ כת&quot;י פירנצה-לורנציאנה של הגמ'. &quot;המגיה&quot;).}}&lt;/sup&gt;. (כן)&lt;sup&gt;{{הערה|נראה מיותר, וכן אינו בלשון תוס' הרא&quot;ש. &quot;והמגיה&quot; טוען דשמא היה כתוב '''&lt;big&gt;כו'&lt;/big&gt;''' ונשתבש.}}&lt;/sup&gt; ראיתי כתוב בספר ר' יהודה בן&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(16ב)'''}}&lt;/sup&gt; ברזילי, דתנן בפ&quot;ק דיומא &lt;small&gt;{[[יומא_כ_א|כ'''.''']]}&lt;/small&gt; בכל יום תורמין את המזבח מקרות הגבר [או]&lt;sup&gt;{{הערה|כך היא גרסת המשנה בגמ' הבבלית של יומא ובעוד מקומות, וכן הוא בתוספות הרא&quot;ש (המגיה).}}&lt;/sup&gt; בסמוך לו בין מלפניו בין מלאחריו&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(17ב)'''}}&lt;/sup&gt;, ביום הכפורים מחצות, ברגלים מאשמורת&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(18ב)'''}}&lt;/sup&gt; הראשונה&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(19ב)'''}}&lt;/sup&gt;. וכשיזכור הקב&quot;ה אותן ג' עבודות שהיו בסוף משמרה ראשונה, ובחצות לילה ובתחילת אחרונה&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון#ביאורים_2|(א)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, כביכול אין שמחה לפניו. ויהיב בהו תנא סימנא שיהא אדם מצר ודואג כמו שהקב&quot;ה דואג באותן שעות. וגם ראוי באותה שעה להפיל תחינה על חרבן הבית, שנאמר קומי רוני בלילה &lt;small&gt;{[[איכה_ב_יט|איכה ב', י&quot;ט]]}&lt;/small&gt;. 

&lt;sup&gt;{{הערה|דיבור זה מובא בכתה&quot;י השונים לקמן בדף ו' ע&quot;ב בתוך ד&quot;ה '''&quot;אגרא דבי טמיא&quot;''' בשיבוש, והצגתיו במקומו הראוי לו.}}&lt;/sup&gt; '''למאן דגני בבית אפל'''.
ואם תאמר, והלא ר' אליעזר לית ל[יה]&lt;sup&gt;{{הערה|בכתה&quot;י השונים כתוב כאן '''&quot;לו&quot;''' (או &quot;'''לן'''&quot; בשיבוש תלוי בכת&quot;י), והגהתי הדבר לפי הנראה לענ&quot;ד ע&quot;פ הרגל הלשון בכל מקום. ועוד, שהתוס' מדברים במשפט זה בארמית ו-&quot;'''לו'''&quot; הוא בעברית ואינו מזדווג נכון.}}&lt;/sup&gt; לקמן &lt;small&gt;{[[ברכות_ט_ב|ט''':''']]}&lt;/small&gt; ק&quot;ש בעמוד השחר [מיד]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot;. ובכתה&quot;י השונים כתוב &quot;'''מאי'''&quot;, ואינו מובן.}}&lt;/sup&gt;, אלא עד שיכיר בין תכלת לכרתי&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(20ב)'''}}&lt;/sup&gt;. &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד ע&quot;פ הרגל לשון בעלי התוס', וכן הוא בלשון התוס' שבדף. אך בכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[ו]יש לומר, כשידע מתי יעלה עמוד השחר, אז יוכל לכוין לאותו שיעור. מפי רבי.

&lt;sup&gt;{{הערה|דיבור זה מובא בכתה&quot;י השונים אחר הדיבור שאחריו, והצגתיו במקומו הראוי לו. וכן הוא בסדר הדיבורים בתוס' הרא&quot;ש.}}&lt;/sup&gt; '''אוי לי שהחרבתי את ביתי'''.
כלומר, הרבה יש לי להתאונן ולהצטער על זאת&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(21ב)'''}}&lt;/sup&gt;. ואית דלא גרסי לי(ה)&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot;. ורצונו לומר שאינם גורסים &quot;'''אוי לי'''&quot; אלא רק &quot;'''אוי שהחרבתי'''&quot;, מפני שאין ראוי לומר לשון &quot;אוי לי&quot; כלפי הקב&quot;ה. ואכן בכמה כת&quot;י ישנים של הגמ' הגרסא היא &quot;אוי שהחרבתי&quot; (דברי). ועיין בתוס' הרא&quot;ש ליישוב נוסף לגרסת &quot;אוי לי&quot;.}}&lt;/sup&gt;. ולא גרסי נמי לקמן [אוי לאב]&lt;sup&gt;{{הערה|בכתה&quot;י השונים חסר, והוגה ע&quot;פ לשון תוספות הרא&quot;ש (המגיה). ובכמה כת&quot;י ישנים של הגמ' הגרסא היא &quot;אוי '''&lt;big&gt;לו&lt;/big&gt;''' לאב&quot;.}}&lt;/sup&gt;, אלא גרסי אוי שהגלה את בניו, כלומר אוי לרשעים. מיהו, אתי שפיר [כדפרישית]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot;. ובכתה&quot;י השונים כתוב &quot;'''כדפרש&quot;י'''&quot;. והשערת המגיה שהיה כתוב '''כדפרשי'''' שהוא קיצור של &quot;כדפרישית&quot;, ונשתבש.}}&lt;/sup&gt;.

'''היה לך להתפלל תפלה קצרה'''.
תימה, דהא [תפילה קצרה]&lt;sup&gt;{{הערה|הובא בסוף המשפט, איך היותר נראה שזהו מקומו ובטעות השתרבב לסוף המשפט.}}&lt;/sup&gt; גבי גדודי חיה ולסטים תנן &lt;sup&gt;{{הערה|בהתאם להגהה שהגהתי קודם לכן נראה שיש להוסיף פה את המילה &quot;'''לה'''&quot; לתיקון הלשון, שיהיה כתוב &quot;גבי גדודי חיה ולסטים תנן '''&lt;big&gt;לה&lt;/big&gt;''' לקמן&quot;.}}&lt;/sup&gt; לקמן בפרק תפלת השחר &lt;small&gt;{[[ברכות_כט_ב|כ&quot;ט''':''']]}&lt;/small&gt; (תפלה קצרה)&lt;sup&gt;{{הערה|עיין בהערה הראשונה בדיבור זה.}}&lt;/sup&gt; ולא בדרך שלא במקום סכנה, וכאן בדרבי יוסי לא הייתה סכנה. ואי &lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש, וכך נראה לענ&quot;ד דצ&quot;ל גם כאן.}}&lt;/sup&gt;[ב]הביננו [מיירי]&lt;sup&gt;{{הערה|כנ&quot;ל בהערה קודמת.}}&lt;/sup&gt;, לא אשכחנא דקרי לה לקמן &lt;small&gt;{[[ברכות_כט_א|כ&quot;ט'''.''']]}&lt;/small&gt; תפילה קצרה אלא &lt;sup&gt;{{שוליים|'''(22ב)'''}}&lt;/sup&gt; מעין שמנה עשרה. &lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''ואדרבה'''&quot;.}}&lt;/sup&gt;[ועוד] , &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד נכון להגיה בהתאם ללשון המשפט, אך בכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[ד]קאמר&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(23ב)'''}}&lt;/sup&gt; לקמן &lt;small&gt;{[[ברכות_ל_א|ל'''.''']]}&lt;/small&gt; מאי איכא בין הביננו לתפילה קצרה, [מכלל דהביננו לא מקרי תפילה קצרה]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot; ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש, ובכתה&quot;י השונים אינו. ושיער המגיה, שכנראה מחמת כפילות המילים הדומות &quot;תפילה קצרה, תפילה קצרה&quot; שבסוף כל משפט, הושמט בטעות חלק זה מדברי רבינו, ונראה.}}&lt;/sup&gt;. ועוד, מנא [לן]&lt;sup&gt;{{הערה|המגיה. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt; דגבי דרך דמישתרי הביננו יותר&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(24ב)'''}}&lt;/sup&gt;. דאיכא מאן דאמר לקמן &lt;small&gt;{[[ברכות_כח_ב|כ&quot;ח''':''']]}&lt;/small&gt; בכל יום מתפלל אדם הביננו&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון#ביאורים_2|(ב)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, ולאביי דלייט עלה לקמן &lt;small&gt;{[[ברכות_כט_א|כ&quot;ט'''.''']]}&lt;/small&gt; לא אשכחנא שהוא מחלק בין דרך לעלמא&lt;sup&gt;{{הערה|ומ&quot;מ בכתה&quot;י מינכן, אוקספורד, ופריס כתוב בפירוש &quot;אביי לייט אמאן דמצלי הביננו '''במתא'''&quot;, ומשמע דבדרך מותר אף לאביי. וכן בכת&quot;י פירנצה-לורנציאנה הוסיפו המילה &quot;במתא&quot; מעל השורה בסוף דברי אביי. ועיין עוד לקמן {כט.} בתוס' ד&quot;ה '''לייט וכו'''' מה שכתבו שם בשם &quot;יש ספרים&quot;.}}&lt;/sup&gt;. על כן נראה לרבי , &lt;sup&gt;{{שוליים|'''(25ב)'''}}&lt;/sup&gt;דכולי עלמא&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון#ביאורים_2|(ג)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; אומרים הביננו בדרך והיא תפילה קצרה דנסבא. אבל אין להביא ראיה מדאמרינן לקמן &lt;small&gt;{[[ברכות_ל_א|ל'''.''']]}&lt;/small&gt;, מאי איכא בין הביננו לתפלה קצרה. איכא, דאלו הביננו צריך לומר ג' ראשונות וג' אחרונות, וכי הדר לביתיה לא הדר ומצלי. תפלה קצרה &lt;sup&gt;{{הערה|&quot;הגהות סיני&quot;. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''כי'''&quot; בלא הבנה, וההשערה היא שהוא שיבוש של '''&lt;big&gt;כו'&lt;/big&gt;'''.}}&lt;/sup&gt;[וכו'] דהוה משמע שנתקנה הביננו בדרך, דהא אינו אלא לומר איזה חילוק יש בין הביננו לתפלה קצרה&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון#ביאורים_2|(ד)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. מפי רבי.

'''ועונים אמן יהא שמו&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(26ב)'''}}&lt;/sup&gt; הגדול מבורך'''.
מכאן קשיא לרבי על שיש במחזורים &lt;small&gt;{מחזור ויטרי (מהדורת גולדשימדט) הלכות שחרית, סימן מ&quot;ח&lt;sup&gt;{{הערה|דף נ'.}}&lt;/sup&gt;}&lt;/small&gt; בפירוש קדיש, יהא שמיה רבא מברך, [יהא]&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה להגיה לענ&quot;ד בהתאם לגרסת הדברים בתוס' הרא&quot;ש ושאר בעלי תוס'. אך בכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt; שם י&quot;ה &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד בהתאם ללשון תוס' הרא&quot;ש, ובהתאם להבנת העניין וגרסת הדברים גם בשאר בעלי התוס'. אך בכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[גדול ושלם ו]מבורך לעולם. דהא משמע הכא דאינו כי אם תרגום של שמו [הגדול]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot; ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש. אך בכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;. ומה שפירש שם &lt;small&gt;{מחזור ויטרי שם, באמצעו}&lt;/small&gt; שאינו אומר אותו לשון [עברי]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot;. וכן משמע כדבריו מלשון המחזור ויטרי, עיין שם היטב. וכוונת העניין, שאינו אומר אותו לשון עברי כולו, אלא מתחיל בעברית: &quot;יתגדל ויתקדש&quot;, וממשיך בארמית: &quot;שמיה רבא&quot;. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן '''&quot;תרגום&quot;''' בשיבוש.}}&lt;/sup&gt; כולו, בשביל שהוא שבח נאה והשטן מקטרג אם היה מבין. והוא אינו מבין, דאין מלאכי השרת מכירים בלשון&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(27ב)'''}}&lt;/sup&gt; ארמי &lt;small&gt;{[[שבת_יב_ב|שבת יב''':''']]}&lt;/small&gt;, לא נהירא כלל. אלא נראה הטעם, שהיו רגילים לאומרו ב[דרשא]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;הגהות סיני&quot;, והוא ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''ברשא'''&quot; בשיבוש, וכנראה שנשמטה ה-'''ד'''' באמצע המילה.}}&lt;/sup&gt; שהיו [שם]&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד להגיה שהלשון כאן מרגשת חסרה, וכן הוא בלשון תוס' הרא&quot;ש. אך בכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt; עמי הארץ שאין מכירים אלא לשון&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(28ב)'''}}&lt;/sup&gt; ארמי. וכדאמרינן בשלהי סוטה &lt;small&gt;{[[סוטה_מט_א|מט'''.''']]}&lt;/small&gt; על[מא]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;הגהות סיני&quot;, והוא ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''על'''&quot; בלבד בחיסור אותיות.}}&lt;/sup&gt; אמאי מקיים, אסדרא דקדושתא ואיהא שמיה רבא דאגדתא.
----
&lt;references /&gt;
----

===[[ברכות_ג_ב|דף ג''':''']]===

V++_

'''לצורת הדף [http://www.daf-yomi.com/Dafyomi_Page.aspx?vt=1&amp;massechet=283&amp;amud=6&amp;fs=0 ראה כאן]'''


'''במקומן חיישינן'''.
ואם תאמר, והא אמרינן בתרי ופריצי דליכא [אלא]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ תוס' חכמי אנגליה. אך בכתה&quot;י השונים חסר, וגרם לכמה מגיהים להגיה דברים אלו לא נכון מחמת הקושי.}}&lt;/sup&gt; חשד ולא מזיקין. &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד ע&quot;פ הרגל לשון בעלי התוס'. אך בכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[ו]יש לומר דהיינו בסתמא, אבל הכא מיירי שידוע&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(29ב)'''}}&lt;/sup&gt; שמזיקין רגילים שם. אי נמי איפכא, דמסתמא יש לחוש למזיקין, אבל התם איירי&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(30ב)'''}}&lt;/sup&gt; שידוע לנו שאין מזיקין רגילים שם כלל&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון#ביאורים_2|(ה)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. מפי רבי. 

'''ראש האשמורת התיכונה'''.
במחנה מדין משתעי קרא, ומלכותא דרקיעא כעין מלכותא דארעא. 

'''ר' יהושע&lt;sup&gt;{{הערה|בכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''רבי יהושע בן לוי'''&quot;. אך טעות סופר הוא, דהלא תנא זה הוא ר' יהושע סתם דהוא ר' יהושע בן חנניא.}}&lt;/sup&gt; אומר עד שלש שעות'''. 
פירוש, עד סוף שלוש שעות. שכן בני מלכים עומדים בשתי שעות ביום&lt;sup&gt;{{הערה|נראה לענ&quot;ד בכוונת רבינו דהיו עומדים בסוף שתי שעות בתחילת שעה שלישית כפי שכתב רש&quot;י, דאי לאו הכי נמצא דשעה שלישית איננה זמן קימה והיאך יקראו בני מלכים בה. וכן משמע מלשונו דר' יהושע שאמר &quot;שכן דרך בני מלכים '''לעמוד בשלש שעות'''&quot;  דסוף עמידתם היא לכל הפחות בתחילת שעה שלישית, דאי לאו הכי לא היה שייך לומר &quot;לעמוד בשלש שעות&quot; אלא &quot;בשתי שעות&quot;. וכאן שכתב רבינו דעומדים &quot;בשתי השעות&quot;, נראה דכוונתו שעומדים אחר שתי שעות שלימות, לאפוקי שעה שלישית שאינה אלא תחילתה. וכן רבינו בעצמו לקמן בדף ז' ע&quot;א בד&quot;ה &quot;בתלת שעי קמייתא&quot; הביא את דברי רבינו שמעיה וכתב בשמו שהמלכים קמים בשעה שלישית. ואם אינו סובר כשיטתו היה צריך שלא להזכיר דבריו או לחלוק עליו, ומכך שלא עשה זאת משמע דהכי סבירא ליה לרבינו גם כן.}}&lt;/sup&gt; כדאמרינן הכא, ויקראוה בשעה שלישית.

'''אלא לדברי תורה וכ&quot;ש מילי דעלמא'''. 
ואם תאמר, והא אמרינן לקמן בפרק מי שמתו &lt;small&gt;{[[ברכות_יח_א|יח'''.''']]}&lt;/small&gt; דדברי תורה אסורים &lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש. אך בכתה&quot;י השונים כתוב &quot;'''יותר למת'''&quot; 
 או &quot;'''למת'''&quot; (תלוי בכת&quot;י) בשיבוש.}}&lt;/sup&gt;[לפני ה]מת משום לועג לרש &lt;small&gt;{[[משלי_יז_ה|משלי י&quot;ז, ה']]}&lt;/small&gt;, והא לא שייך במילי דעלמא. &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד ע&quot;פ הרגל לשון בעלי התוס', וכן הוא בתוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[ו]יש לומר, דהיינו תוך ארבע אמות כדקאמר&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(31ב)'''}}&lt;/sup&gt; התם. והכא חוץ לארבע אמות שמותר אז בדברי תורה כדמשמע התם &lt;small&gt;{[[ברכות_יח_א|שם]]}&lt;/small&gt;, וכדאמרינן בירושלמי דמי שמתו &lt;small&gt;{[[ירושלמי_ברכות_ג|פ&quot;ג, ה&quot;א]]}&lt;/small&gt;, ושם יש יותר גנאי במילי דעלמא.&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון#ביאורים_2|(ו)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;

'''כיון שהגיע חצות לילה רוח צפונית מנשבת'''.
דהא ארבע רוחות מנשבות בכל יום. רוח מזרחית בשש שעות ראשונות של יום, ורוח מערבית בשש שעות אחרונות, ורוח דרומית בתחילת הלילה, ורוח צפונית [בחצות הלילה. ואע&quot;ג דאמרינן בפרק לא יחפור &lt;small&gt;{[[בבא_בתרא_כה_א|בבא בתרא כה'''.''']]}&lt;/small&gt; ורוח צפונית]&lt;sup&gt;{{הערה|בברכה משולשת הגיהו '''בלשון תוס' הרא&quot;ש''' (שדבריו דומים לדברי רבינו) אחרת, אך הגהה זו לא נראתה בעיני כלל. ולכך הגהתי ע&quot;פ מה שנראה לענ&quot;ד שהוא כפי לשון רש&quot;י, ובהתאם ללשון תוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים חסר כל זה.}}&lt;/sup&gt; מנשבת עם כולם, [מ&quot;מ]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש, ובכתה&quot;י השונים חסר.}}&lt;/sup&gt; כשהייתה לבד[ה]&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה להגיה לשונית, שהלא רוח נקבה היא. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''לבד'''&quot; בלשון זכר.}}&lt;/sup&gt; בחצי הלילה הייתה בחזקה ובגבורתה ועורר הכינור. &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד להגיה בהתאם למבנה לשון המשפט.}}&lt;/sup&gt;[ו]משמע נמי שאין מתחלקים לפי גודל הלילות והימים&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון#ביאורים_2|(ז)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, וכן לא [משתנה]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;הגהות סיני&quot;. ובכתה&quot;י השונים חסר.}}&lt;/sup&gt; לעולם סדר השעות&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון#ביאורים_2|(ח)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. וכן משמע לפי סדר חנ&quot;כל ש&quot;צם &lt;small&gt;{[[שבת_קכט_ב|שבת קכט''':''']]}&lt;/small&gt;, דקיל&quot;ן שלעולם יש י&quot;ב שעות ביום וי&quot;ב שעות בלילה&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון#ביאורים_2|(ט)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. ור' יהושע נמי שהזכיר לעיל &lt;small&gt;{[[ברכות_ט_ב|ט''':''']]}&lt;/small&gt; שלש שעות , וכן לקמן בפרק תפלת השחר &lt;small&gt;{[[ברכות_כו_א|כו'''.''']]}&lt;/small&gt; דמזכ[י]ר&lt;sup&gt;{{הערה|כצ&quot;ל לענ&quot;ד. אך בכל כתה&quot;י כתוב &quot;דמזכר&quot; בשיבוש.}}&lt;/sup&gt; זמן ארבע שעות, אם היו משתנות לפי גודל הלילות והימים, היה לו להזכיר שליש היום או רביע היום&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון#ביאורים_2|(י)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;.   

'''ואין הבור מתמלא מחולייתו'''.
פירש רש&quot;י, דעוקר חוליא&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(32ב)'''}}&lt;/sup&gt; מבור כרוי(ה)&lt;sup&gt;{{הערה|הגהתי ללשון זכר, כיון שהענין חוזר על בור ו-&quot;בור&quot; זכר הוא. ועיין בהערה הבא לחיזוק דברי.}}&lt;/sup&gt; וחוזר ומשליכה&lt;sup&gt;{{הערה|כאן הוא לשון נקבה כיון שחוזר על החוליא שהיא נקבה, ומיד כותב '''&quot;לתוכו&quot;''' בלשון זכר מכיון שחוזר בזה על הבור שהוא זכר. והרי זה סייעתא למה שכתבתי בהערה קודמת.}}&lt;/sup&gt; לתוכו, אין&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(33ב)'''}}&lt;/sup&gt; מתמלא ממנה. וקשה לרבינו תם דהא אין המשל דומה לענין, שהן נוטלים ממון מאלו ונותנים לאלו. ואם היו נוטלים ממון מן העניים וחוזרים ונותנים להם, אז היה דומה למשל&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון#ביאורים_2|(יא)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. על כן פירש רבינו תם, אין הבור מתמלא מחולייתו פירוש ממקום כרייתו&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(34ב)'''}}&lt;/sup&gt;, שלא יתמלא הבור מים מן המים הנובעים בו. והכי נמי אמרינן במדרש שמואל &lt;small&gt;{פרק כ&quot;ז, ג'}&lt;/small&gt;, אין הבור מתמלא מים מחולייתו אלא [א&quot;כ]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים חסר.}}&lt;/sup&gt; ממשיכים לו אמת המים ממקום אחר, כן לא יוכלו לפרנס &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה להגיה לענ&quot;ד בהתאם למבנה לשון המשפט, ואע&quot;פ שאינו מוכרח. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[ה]עניים אם לא יפשטו ידיהם בגדוד. והא דאמרינן לקמן בפרק הרואה &lt;small&gt;{[[ברכות_נט_א|נט'''.''']]}&lt;/small&gt; נטל שני כוכבים מכימה והביא מבול לעולם, ובתר הכי קאמר נטל שני כוכבים מעש והחזירם לכימה. ופריך, ונמלייה מדידיה&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(35ב)'''}}&lt;/sup&gt;, ומשני אין הבור מתמלא מחולייתו. והשתא לפירוש רש&quot;י אתי שפיר טפי&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון#ביאורים_2|(יב)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, שסובר ששני כוכבים של כימה לא אבדו, ולכך מקשה שיחזירם לה כמו ש[היו]&lt;sup&gt;{{הערה|המגיה. אך אפשר גם להגיה &quot;כמו '''שהיה'''&quot;. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;כמו '''שהוא'''&quot;.}}&lt;/sup&gt; בתחילה. ומשני, אין הבור מתמלא מחולייתו כמו בתחילה. אבל לפירוש רבינו תם צריך לפרש, שאבדו אותם שני כוכבים&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון#ביאורים_2|(יג)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. ופריך, ונמלייה מדידיה&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(36ב)'''}}&lt;/sup&gt;, כלומר ירדד כמכה בקורנס וירחיב הכוכבים למלאת הנקב. [ומשני]&lt;sup&gt;{{הערה|בכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''ומתרץ'''&quot; בלשון עברי. אך הנראה לענ&quot;ד כמו שהגהתי, שהרי כך היא לשונו לעיל לגבי פירוש שיטת רש&quot;י. ועוד שבלשון הקושיא בפירוש שיטת ר&quot;ת, השתמש רבינו בלשון ארמי &quot;'''ופריך'''&quot;, וא&quot;כ מסתבר דגם בתשובה ישתמש בלשון ארמי.}}&lt;/sup&gt;, אין הבור מתמלא מחולייתו אם לא [יביא ממקום]&lt;sup&gt;{{הערה|בהתאם ללשון תוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;אם לא '''יבא במקום'''&quot; בשיבוש.}}&lt;/sup&gt; אחר, [ומנהגא]&lt;sup&gt;{{הערה|בגרסת כתה&quot;יהשונים הגרסא היא &quot;'''ומלכותא דרקיעא כעין מלכותא דארעא'''&quot; ולא זכיתי להבין עינינו, דמה עניין מלכות שמים לענייננו?. אי לכך הגהתי על פי לשון ספר הישר לר&quot;ת סימן שמ (בדפוס ראשון דשנת תקע&quot;א). ובזה מובן, דבא להשוות מנהג כוכבי הרקיע למנהג הארץ. וכנראה שהמעתיק נמשך בלשונו אחר הלשון שהזכיר בדיבור המתחיל &quot;ראש האשמורת התיכונה&quot;.}}&lt;/sup&gt; דרקיעא כעין [מנהגא]&lt;sup&gt;{{הערה|עיין הערה קודמת.}}&lt;/sup&gt; דארעא. ויש ספרים דגרסי&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(37ב)'''}}&lt;/sup&gt; התם וליהדרינן לה, משמע שלא אבדו. ולא תיקשי דהיכא אשכחנא בור גבי מים נובעים, [דלא מקרי בור]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש, אך בכתה&quot;י השונים חסר.}}&lt;/sup&gt; אלא גבי מכונסים. דטובא אשכחנא, כמו בור הגולה דמדות &lt;small&gt;{[[משנה_מדות_ה_ד|פ&quot;ה, מ&quot;ד]]}&lt;/small&gt;, ובור של עולי בבל &lt;small&gt;{[[נדרים_מח_א|נדרים מח'''.''']]}&lt;/small&gt;. וריב&quot;א פירש אין הבור מתמלא מחולייתו, כמו חוליית הבור והסלע &lt;small&gt;{[[משנה_שבת_יא_ב|שבת פי&quot;א, מ&quot;ב]]}&lt;/small&gt;. כלומר, אין רגילים לעשות שפה [גבוהה לבור]&lt;sup&gt;{{הערה|כצ&quot;ל בהתאם ללשון תוס' הרא&quot;ש, איך בכתה&quot;י השונים כתוב &quot;'''לבור גבוה'''&quot; ולשון מגומגמת היא.}}&lt;/sup&gt;, שאם תשליך החוליא&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(38ב)'''}}&lt;/sup&gt; לתוך עומקו ש[י]תמלא&lt;sup&gt;{{הערה|בכתה&quot;י כתוב &quot;'''שתתמלא'''&quot;. אך כיוון שבור לשון זכר הוא ותתמלא לשון נקבה, אינו מתיישב נכון. לכך הגהתיו ללשון זכר.}}&lt;/sup&gt; ממנה. ורבי פירש, שאם תחפור חוליא&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(39ב)'''}}&lt;/sup&gt; בבור זה ותניחנה מצד זה אינו מתמלא, כי מה שנתן בצד זה חסר בצד זה. כך מה שנפרנס העניים חסר מן העשירים. מפי רבי.

'''ונמלכים בסנהדרין'''. 
כדתנן &lt;small&gt;{[[משנה_סנהדרין_א_ה|סנהדרין פ&quot;א, מ&quot;ה]]}&lt;/small&gt; אין מוציאין למלחמת הרשות אלא על פי בית דין של שבעים ואחד. וגם הם היו בעלי עצה וגבורה.

'''וכן הוא אומר ועצת אחיתופל וכו''''.
מפרש בירושלמי &lt;small&gt;{[[ירושלמי_סנהדרין_י#הלכה_ב_גמרא|סנהדרין פ&quot;י, ה&quot;ב]]}&lt;/small&gt; שהיו שואלים אח&quot;כ באורים ותומים ומוצאים כדבריו, שנאמר כאשר ישאל איש בדבר האלוקים.
----

===ביאורים===
 '''א.''' ואע&quot;פ שקרות הגבר בסמוך לו '''הוא''' הזמן השלישי שתורמין בו המזבח, והוא אין זמנו בתחילת המשמרה השלישית דהיא עלות השחר אלא זמן מועט קודם לכן. מ&quot;מ כיון דקרות הגבר אין זמנו מוגדר, נקבע כאן זמן עלות השחר לזמן שכנגדו כיון שהוא מוגדר וסמוך לו. כך נראה לענ&quot;ד.
-------------------------------------------------------------------------------
 '''ב.''' לקמן במשנה בדף כח: שנינו דרבי יהושע סובר שמתפלל אדם בכל יום הביננו (מעין שמונה עשרה), ועל שיטה זו קילל אביי בגמ' שלא להתפלל אותה. והנראה שהזכיר רבינו שיטה זו דר' יהושע עם קללת אביי דווקא בתור המקור לקושיתו, כיון שרוצה רבינו לומר בזה דלדעתו למ&quot;ד '''שאין''' אדם מתפלל הביננו בכל יום אין רלוונטיות לשאלתנו, כיון דאין לו תפילת הביננו כלל. וכן לר' עקיבא שפוסק שיכול לאומרה גם בבית הכנסת אם אין שמונה עשרה שגורה בפיו, א&quot;כ הוא הדין דיוכל לאומרה בדרך אם דעתו טרודה. ואפי' למ&quot;ד שמתפלל אדם תפילת שמונה עשרה בכל יום, '''בלא קיללת אביי''' מותר הוא להתפלל הביננו בבית הכנסת אף אם בקיא בשמונה עשרה ברכות וכל שכן בדרך. ויוצא א&quot;כ דלכל השיטות הנ&quot;ל אין מקום להקשות כלום. ורק לאביי שקילל והגביל את היתר השימוש בתפלת הביננו למ&quot;ד שמתיר להתפלל הביננו בכל יום, יש מקום למצוא הגבלה של היתר בדרך. דאף לאביי שאין דעתו נוחה בתפילה זו, לא מסתבר שיקלל את מי שאנוס ומוכרח להשתמש בה כגון בדרך, אלא שאין ראיה מדברי הגמ' לחלק לשיטתו בין דרך לעלמא לפי גרסתנו בגמ'. ולכך הוקשה זאת לרבינו.
-------------------------------------------------------------------------------
 '''ג.''' בגרסא כת&quot;י אוקספורד הגרסא היא &quot;דכ&quot;ע&quot; (דכולי עלמא) בלא ל', ואומר המגיה שהכוונה בזה שכולם אפי' מי שאינו נמצא במקום גדודי חיה ולסטים, יכולים לומר הביננו בדרך. ומביא ראיה שכך פירוש העניין מלשון חידושי הרא&quot;ה (דפוס תשס&quot;ז} בדף טו (מדפי הספר) שהזכיר עניין זה שדנו בו תוס', ומסיק &quot;'''ושמעינן מינה דכולי עלמא בדרך שארי לצלויי לכתחילה הביננו'''&quot;. אך שאר כת&quot;י של רבינו גורסים &quot;ד'''&lt;big&gt;ל&lt;/big&gt;'''כולי עלמא&quot;. ואולי אפשר ליישב בדוחק לגרסתם, דהכוונה דבין למאן דאמר '''שאין''' מתפלל אדם הביננו בכל יום, ובין לאביי דלייט עלה, לכולם מותר לומר הביננו בדרך. אך היותר נראה כהבנת הרא&quot;ה. ומכל מקום נראה דאף לגרסא הגורסת &quot;'''דכולי עלמא'''&quot;, בכלל כוונת הדברים היא שלכל השיטות (דהיינו דאף למאן דאמר ש&lt;big&gt;'''אין'''&lt;/big&gt; אדם מתפלל הביננו בכל יום) מותר להתפלל בדרך הביננו (ולאפוקי מההבנה הקודמת שלמ&quot;ד אין אדם מתפלל הביננו בכל יום, אין תפילת הביננו כלל ואפי' בדרך). ומ&quot;מ כוונת ר&quot;י (רבו של רבינו) לומר בתירוצו, דלא כמו שהבנו עד עכשיו דכל דיוני החכמים היו על השימוש בהביננו בין בעיר ובין בדרך. אלא כל דיוני התנאים והאמוראים על הביננו מתחילים אך ורק כשהאדם בעיר, אבל בדרך לא דנו בזה דודאי מותר לכולי עלמא.
-------------------------------------------------------------------------------
 '''ד.''' דהיינו '''שאף''' בלא תירוצו של ר&quot;י אין ראיה שהביננו נתקנה בדרך, כיון שהיה אפשר לומר שדברי הגמ' האלו נאמרו רק בכדי לפרש חילוק דיניה של הביננו מתפילה קצרה שכל אמירתה היא רק בדרך במקום לסטים, ולעיקר הדין '''בלא קיללת אביי'''. וזה בין למ&quot;ד מתפלל אדם הביננו בכל יום ובין לדעת ר' עקיבא שם שסובר שנתקנה עבור מי שאינו בקיא (שלשיטתם אפשר לאומרה אפי' בבית הכנסת, ואין חילוק מיוחד לדרך). אבל אחר קללת אביי היינו סוברים (בלא תירוץ ר&quot;י) שאין להתפלל הביננו כלל ואפי' בדרך. ומ&quot;מ אפי' אחר תירוץ ר&quot;י  אין שום הכרח מגמ' זו שעיקר תקנת הביננו היא בדרך, כיון שהשימוש בה בדרך הוא רק מסתעף להיתר להשתמש בה במקום אחר, דהיינו או להיתר להשתמש בה במקום שמונה עשרה אם רוצה או להיתר למי שאינו בקיא בשמונה עשרה למר כדאית ליה ולמר כדאית ליה, אך לא במיוחד לדרך. ואפי' למ&quot;ד אין אדם מתפלל הביננו בכל יום (אחר תירוצו של ר&quot;י), כל ההיתר להשתמש בה בדרך הוא מפני שהוא סבור שנתקנה למקרים של אונס, ובדרך נחשב לאונס מפני שמפסיקים בו עוברי דרכים, אך לא נתקנה במיוחד עבור הדרך כמו שנתקנה התפילה קצרה (דברי). אך תוס' הרא&quot;ש והרשב&quot;א אכן הוכיחו מכאן דהביננו נתקנה בדרך (המגיה)
----
 '''ה.''' &quot;והמגיה&quot; הקשה א&quot;כ איך יתיישב לפי&quot;ז פירוש המילה &quot;במקומן&quot;. ונלענ&quot;ד ליישב, דלפירוש זה &quot;במקומן&quot; הכוונה במקומות שרגילים להיות מצויים בהם, והיינו סתם חורבות דהם מקום המוחזק ורגיל במזיקין. והגמ' שהעמידה הברייתא שאסרה בחשד אף בלא חשש מפולת ומזיקין (בחדתי ובתרי ופריצי), מדברת דווקא במקום שידוע לנו שאין מזיקין מצויין שם, אלא שחוששים שמא יזדמן לשם מזיק מפני שהוא מקום עזוב, ולכך לא יכנס אפ' בהכי כשהוא יחידי.
------------------------------------------------------------------------------- 
 '''ו.''' דהיינו שבתוך ארבע אמות דהוא אסור משום לועג לרש בדברי תורה, הרי יש איסור חמור יותר בעיסוק בדברי תורה דהוא גם משום לועג לרש וגם משום כבוד המת, מהאיסור לעסוק בדברים בטלים דאינו אלא משום כבוד המת שנראה כאילו נתייאש מליטפל בו. אך מחוץ לארבע אמות דאינו אלא משום כבוד המת, העיסוק בדברים בטלים יש בו יותר גנאי מעיסוק בדברי תורה כיון דחשובים הם.
-------------------------------------------------------------------------------
 '''ז.''' רצונו ז&quot;ל להוכיח מכאן שחישוב השעות הוא לעולם לפי שעות זמניות, דהיינו שלעולם מחלקים את היום ל-12 שעות ואת הלילה ל-12 שעות בין בימים והלילות הארוכים ובין בימים והלילות הקצרים. ובא לאפוקי שאין מחלקים את ה24 שעות ל24 חלקים שווים כך שכל חלק יחשב לשעה, שהם הנקראים שעות שוות או שעות בינוניות. ומה שכתב רבינו &quot;שאין מתחלקים לפי גודל הלילות והימים&quot;, הכוונה היא אין שאין אומרים שבימים ארוכים לדוג' מתחלקים השעות באופן שיש 18 שעות ביום ובלילה 6 שעות, שבזה נמצא שמתחלקים השעות לפי גודל הימים והלילות. אלא לעולם שתים עשר שעות לזה ושתים עשר שעות לזה.
------------------------------------------------------------------------------- 
 '''ח.''' נראה לענ&quot;ד כוונתו בזה, שמכאן משמע שאין משתנים זמני נשיבת הרוחות כשמשתנים אורך וקוצר היום והלילה. 
 '''וכן נראה מהזוהר הקדוש''' בפרשת בראשית שאומרים חז&quot;ל על ענין זה וז&quot;ל: ותאנא, אמר ר' יצחק ארבע רוחות מנשבות בכל יום, מארבע רוחות העולם. רוח מזרח מנשבת מהבוקר ועד חצי היום וכו' רוח מערב מנשבת מחצי היום עד הלילה וכו' רוח דרום מנשבת מרישא דליליא עד פלגות ליליא וכו' רוח צפון מנשבת מחצי הלילה עד הבוקר (עכ&quot;ל הזוהר הקדוש). ומשמע מזמני נשיבת הרוחות, שחישוב זמני השעות בזמני נשיבת הרוחות הוא ליום בפני עצמו וללילה בפני עצמו. ולכך, אין משתנה לעולם זמני נשיבתם של הרוחות, אלא כל רוח נושבת בשעה שלה בין בימים הארוכים ובין בימים הקצרים.
------------------------------------------------------------------------------- 
 '''ט.''' שצ&quot;ם חנכ&quot;ל הם ראשי תיבות לשמות כוכבי המזלות המשמשים במהלך היום שהם: שבתאי, צדק, מאדים, חמה, נוגה, כוכב, לבנה. וסדר שצ&quot;ם חנכ&quot;ל שהוזכר הינו לפי סדר תחילת שימושם בשעה שנתלו בשמים בתחילת ליל רביעי. ששעה ראשונה של ליל רביעי שימש שבתאי, ובשעה שאחרי צדק, ובשעה שלישית מאדים וכו', ואחר שבע שעות, חוזר שבתאי ומשמש שוב ואחריו צדק וחוזר חלילה. ולפי סדר זה, כל תחילת לילה מימי השבוע מתחיל לשמש בו מזל אחר משבעת המזלות, שבתחילת ליל ראשון שהוא מוצ&quot;ש משמש מזל כוכב, ובליל יום שני משמש מזל צדק וכו' לפי סדר סימני המזלות כצנ&quot;ש חל&quot;ם. וכן בכל תחילת יום מימי השבוע מתחיל לשמש בו מזל אחר, שבתחילת יום ראשון משמש מזל חמה, ובתחילת יום שני משמש מזל לבנה וכו' לפי סדר סימני המזלות חל&quot;ם כצנ&quot;ש. ונמצא א&quot;כ, שחישוב השעות נעשה ליום בפני עצמו ולילה בפני עצמו, שאם תאמר שהמדובר הוא לפי שעות שוות, נמצא א&quot;כ שאין המזלות מתחילות לשמש בתחילת ימי השבוע לפי הסדר הנ&quot;ל כפי שאמרנו, אלא רק בזמנים שהיום והלילה שווים. שהלא אין שתים עשר שעות הלילה בשעות שוות, מסתיימות בתחילת היום ממש ברוב ימי השנה.
------------------------------------------------------------------------------- 
 '''י.''' רצונו לומר, שאם המדובר הוא בשעות שוות, נמצא שיש יותר משתים עשר שעות ביום או פחות מכך ברוב ימי השנה, וא&quot;כ לבוא ולומר שלש שעות או ארבע שעות אינו מדד נכון לשליש היום או לרביע היום, שאפשר שהם יותר מכך או פחות מכך. ולכך אם ובאמת כוונתם היית לשעות שוות, היה להם לנקוט בלשון שליש היום ורביע היום שהם גדר הזמן הנכון. ולפיכך מסיק רבינו שבהכרח חז&quot;ל חישבו את הזמנים לפי שעות זמניות, שלעולם שתים עשרה שעות ליום ושתים עשרה שעות ללילה. ולכן שלש שעות וארבע שעות הם גדר זמן נכון לשליש היום ורביע היום.
------------------------------------------------------------------------------- 
 '''יא.''' מה שנראה בעיני ישוב לדעת רש&quot;י בזה הוא, שדפנות הבור החפור הוא במשל העניים, וחסרון העפר שבבור החפור, הוא במשל חסרון ממונם. ודפנות קרקעית הבור שמלא עפר הוא במשל העשירים, והעפר שבקרקעית הוא במשל ממון העשירים. וכשאתה נוטל מן העפר שבתחתית הבור ומחזיר העפר חזרה, אינו מתמלא חיסרון הבור בכך. ושפיר הוי דומה לנמשל. דהבור הוא במשל כלל ישראל, ונטילת העפר מתחתית הבור ונתינתו בחזרה, הוא במשל נטילת הממון מן העשירים ונתינתו לעניים להשלים חסרונם. ואח&quot;כ ראיתי דכן אמר הגר&quot;א מוילנא זצ&quot;ל באמרי נועם, דהבור הוא במשל כלל ישראל וז&quot;ל: '''לפי פרש&quot;י שלפנינו שכתוב העוקר חוליא מבור כרוי וכו' אתי שפיר. דהם אמרו לו עמך ישראל וכו', פי' כלל ישראל בין עשירים בין עניים. ונמצא דהם דומים בכלל כבור כרוי(ה) שאינו מלא מהם וכו''''. וכן בספר קדושה וברכה לבעל סמיכת חכמים כתב על קושית ר&quot;ת, וז&quot;ל: '''לכאורה אין מקום לקושייתם, כי רש&quot;י סובר שכל ישראל הם כאיש אחד כדאשכחן בכמה דוכתי''' וכו' '''ושפיר הוא דומה לנמשל ממש. וק&quot;ל.''' והנראה שכוונתם של הגר&quot;א והקדושה וברכה בזה הוא כפי שאמרנו, שתוכן הבור מכוון על כלל ישראל, אלא שהחסרון שבבור על חסרון ממון העניים והעפר שבתחתית הבור על ממון העשירים כנ&quot;ל.
------------------------------------------------------------------------------- 
 '''יב.''' אך ראה תוס' המקביל בסנהדרין טז'''.''' שהקשו על רש&quot;י מגמ' זו של כימה. אך יש מקום לתרץ בפשטות, דאף פה אין זה ראיה גמורה לרש&quot;י, אלא כוונת רבינו שגמ' זו יותר מתיישבת עם דברי רש&quot;י מאשר עם דבריו של ר&quot;ת. שאין בהבנת ר&quot;ת שום דמיון להבנת הדברים ששם, והוצרך רבינו להסביר הבנה אחרת בדברים שבגמ' שם, על מנת שיתאפשר לדמות הדברים להבנתו של ר&quot;ת.
------------------------------------------------------------------------------- 
 '''יג.''' אך ראה בספר הישר לרבינו תם סימן תיט (במהדורת דבליצקי) שסובר לכאורה שלא אבדו, וז&quot;ל: '''וההיא דהרואה פריך, ונימליה מדידיה. ה&quot;פ, ירחיב ויאריך ב' כוכבי כימה וימלא וכו'''' וא&quot;כ בפירוש כתב דצריך להאריך ולהרחיב השני כוכבים שנטל ולא את הכוכבים שנותרו, וא&quot;כ לא אבדו. אך אפשר שהמילה '''ב'''' טעות סופר היא, וא&quot;כ אתיא שפיר עם דברי רבינו. ואכן בספר הישר בדפוס ראשון דשנת תקע&quot;א כתוב: '''ה&quot;פ יאריך וירחיב כוכב[י]''' (כצ&quot;ל) '''כימה''' בלא האות '''ב''''. והמגיה טוען ביחס לגרסה שגורסת ב', שאפשר שהגרסא היית &quot;יאריך וירחיב &lt;big&gt;'''ב'''&lt;/big&gt;כוכבי כימה&quot; והופרדה ה-ב' בטעות. ומ&quot;מ כך או כך אותם שתי כוכבים אינם מוזכרים בפירוש בדברי ר&quot;ת. ולגבי מה שכתב רבינו בלשון המורה על כך שכביכול הוא זה שחידשו בדעת ר&quot;ת. צריך לפרש דכוונתו לומר, דפירוש דברי ר&quot;ת כשאמר &quot;יאריך וירחיב כוכבי כימה&quot;, הכוונה לכוכבים שנותרו ולא על אותם ב' כוכבים שנטל, דהם אבדו. דהיינו שבא לפרש דברי ר&quot;ת שכתב בספר הישר ולא לחדשם מאפס.
----
&lt;references /&gt;

== דף ד' ==
===[[ברכות_ד_א|דף ד'''.''']]=== 

V++_

'''לצורת הדף [http://www.daf-yomi.com/Dafyomi_Page.aspx?vt=1&amp;massechet=283&amp;amud=7&amp;fs=0 ראה כאן]'''


'''הכי גריס רבינו תם'''. 
יהוידע בן בניהו זה סנהדרין, וכן הוא אומר ובניהו בן יהוידע על הכרתי ועל הפלתי. ולמה נקרא שמם כרתי ופלתי. כרתי, שכורתים דבריהם, [פירוש, שחותכים ודנים דין אמת]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש וכעין זה בתוס' שבדף, וכן ניכר מהלשון. ובכתה&quot;י השונים משפט זה כתוב בהמשך בשיבוש.}}&lt;/sup&gt;. פלתי, שמופלאים בדבריהם (פירוש, שחותכים ודנים דין אמת, מופלאים)&lt;sup&gt;{{הערה|עיין בהערה הקודמת.}}&lt;/sup&gt;, כמו מופלא שבבית דין. ואביתר אלו אורים ותומים, שכן מצינו שהיה שואל דוד בו באורים ותומים. ורש&quot;י הפך הגרסא&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים_3|(א)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, ודחק לפרש דכרתי ופלתי הם אורים ותומים, ובניהו היה קודם להם. וגרסת ספרים ישנים ניחא טפי.

'''תנא, לא מפיבושת שמו אלא איש בושת''' ['''שמו''']&lt;sup&gt;{{הערה|חסר בכתה&quot;י השונים, והשלמתיו כפי הנראה נכון לעין הקורא. וכן הוא בלשון תוס' הרא&quot;ש.}}&lt;/sup&gt;.
כך גרסת הספרים&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(40ב)'''}}&lt;/sup&gt; שלנו. ורבינו תם גריס לא מפיבושת שמו אלא [אש]&lt;sup&gt;{{הערה|בכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''איש''' בעל&quot;, אך בדברי הימים כתוב '''אשבעל''' בלא יו&quot;ד. ואכן בתוס' הרא&quot;ש כתב '''&quot;אש בעל&quot;''' כפי הכתוב בדברי הימים, ולכך הגהתי גם כאן.}}&lt;/sup&gt; בעל שמו, והוא מפיבושת בן שאול בן רצפה בת איה, והוא &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד ע&quot;פ מבנה הלשון.}}&lt;/sup&gt;[ה]נזכר בדברי הימים &lt;small&gt;{א'. [[דברי_הימים_א_ח_לג|ח', ל&quot;ג]]. וכן [[דברי_הימים_א_ט_לט|ט', ל&quot;ט]]}&lt;/small&gt;. ואיש בושת לא נזכר עם בני שאול לא בשמואל &lt;small&gt;{[[שמואל_א_יד_מט|א. י&quot;ד, מ&quot;ט]]}&lt;/small&gt; ולא בדברי הימים &lt;small&gt;{שם}&lt;/small&gt; .&lt;sup&gt;{{הערה|בכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''אלא''' מפיבושת&quot;, אך הלשון קשה שהלא כבר אמר זאת קודם לכן. ולכך הגהתיו בהתאם לענ&quot;ד, ורצונו להוסיף פה הטעם מדוע נימנה בדברי הימים עם הגיבורים מבני שאול אע&quot;פ שלא היה מהם.}}&lt;/sup&gt;[ו]מפיבושת מתוך חכמתו זכה ונמנה עם בני שאול בדברי הימים, [ודוד]&lt;sup&gt;{{הערה|בכתה&quot;י השונים יש רווח מקום חלק לפני מילה זו, וכך הגהתי לענ&quot;ד.}}&lt;/sup&gt; בעל כרחו העבירו לפני הארון כמו שהעביר מפיבושת בן יהונתן אלא שביקש שלא יקלטנו הארון&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים_3|(ב)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; &lt;small&gt;{[[יבמות_עט_א|יבמות עט'''.''']]}&lt;/small&gt;. ושמא [אף]&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד לפי מבנה לשון המשפט, אך בכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt; על רבו ביקש רחמים ולא נענה &lt;sup&gt;{{הערה|בכתה&quot;י השונים יש כאן רווח מקום חלק לפני מילה זו. &quot;והמגיה והגהות סיני&quot; הגיהו כאן באופנים מסוימים אך לא נראו בעיני, ולכך הגהתיו בהתאם לענ&quot;ד.}}&lt;/sup&gt;[כיון ש]לא נמצא יותר (או)&lt;sup&gt;{{הערה|כך כתוב בכתה&quot;י השונים בשיבוש והקפתיו, אך &quot;המגיה&quot; טען שצריך להגיה זאת בתור &quot;אז&quot;.}}&lt;/sup&gt; מבני שאול להשלים השבעה. ועל מפיבושת בן יהונתן ביקש רחמים מפני הברית. והרב רבינו שמעיה גריס, אלא מריבעל שמו שנקרא [כך]&lt;sup&gt;{{הערה|המגיה, אך בכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt; בדברי הימים &lt;small&gt;{שם}&lt;/small&gt; [משום]&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד לפי מבנה לשון המשפט, אך בכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt; שהיה מריב עם דוד בעליו בהלכה. ואגב ריהטיה לא עיין בה, דהא דריש ליה בשבת &lt;small&gt;{[[שבת_נו_ב|נו''':''']]}&lt;/small&gt; בעניין אחר, למה נקרא שמו מריבעל &lt;sup&gt;{{שוליים|'''(41ב)'''}}&lt;/sup&gt; שהיה מריב עם בעליו, שאמר לו אין לי תרעומת אלא על מי שהביאך בשלום, ואותו היה, מפיבושת בן יהונתן בן שאול. ואין לגרוס לא מפיבושת שמו אלא מריבעל שמו, ולמה נקרא שמו מפיבושת [וכו']&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot;. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;כלל&quot;.}}&lt;/sup&gt;, דאדרבה עיקר [שמו]&lt;sup&gt;{{הערה|ניכר כאן שחסרה מילה זו לענ&quot;ד. ובכתה&quot;י השונים חסר.}}&lt;/sup&gt; של בן יהונתן מפיבושת [הוא]&lt;sup&gt;{{הערה|בכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;שמו&quot; אך אינו נכון לפי לשון המשפט. וזאת כיון שהלא בהכרח היה כתוב לפני כן במשפט זה: &quot;שעיקר '''&lt;big&gt;שמו&lt;/big&gt;''' של בן יהונתן וכו'&quot; וכפי שהגהתי, ולכך אי אפשר לומר שעוד הפעם אמר בסוף &quot;מפיבושת '''שמו'''&quot; שאינו נכון לשונית ומיותר הוא, לכך הגהתיו בהתאם ללשון המשפט. ואפשר שהמילה &quot;שמו&quot; שאמורה להיות בתחילת המשפט כפי שהגהתי, השתרבבה בטעות לסוף המשפט והחליפה את המילה &quot;הוא&quot;.}}&lt;/sup&gt;. '''('''אבל בהא הוה ניחא שבקש עליו [רחמים]&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה נכון לענ&quot;ד, אך בכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;, שהיה רבו&lt;sup&gt;{{הערה|לא זכיתי להבין מה רצה לומר פה. דאם נאמר שחוזר משפט זה על מפיבושת בן יהונתן א&quot;כ מאי ניחא, הא מפני הברית התפלל ולא מפני שהיה הוא רבו של דוד. ואם נאמר שחוזר על מפיבושת בן שאול דהוא אשבעל, א&quot;כ איפכא הוה ליה למימר &quot;דהשתא ניחא '''שלא''' התפלל עליו, כיון '''שלא''' היה רבו&quot;. ואולי דברים אלו הם מדברי מגיה שנשתרבבו לתוך דברי רבינו, וכן המשך הדברים עד סוף הדיבור. וראיה לכך, שכתב מיד דקשיא ליה על גרסת רבינו שמעיה מדוע לא הזכיר דרשה דכאן שם ודרשה דשם כאן. ולכאורה קשה על קושיתו, דהלא רבינו כבר דחה גרסת רבינו שמעיה משני טעמים, וכיון דכבר העמיד רבינו את דעתו ביחס אליהם היאך יחזור מדבריו בלא שום יישוב וטענה. ואף הלשון ניכרת קצת, שנכתבה בלשון חפוזה כדרך הגהות קצרות.}}&lt;/sup&gt;. אבל קשה, דבשבת לא ראיתי כלל דרשה זו אם היינו גורסים כן, ולא הכא דרשא דהתם. ש&quot;מ תרתי נינהו.''')'''&lt;sup&gt;{{הערה|ראה הערה קודמת.}}&lt;/sup&gt;

'''חכמים כמאן סבירא להו'''. 
בעל כרחין&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(42ב)'''}}&lt;/sup&gt; אינו כל כך זמן שכיבה אלא [אי]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;הגהות סיני&quot;, אך בכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt; כר' אליעזר אי [כרבן גמליאל]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;הגהות סיני&quot;, אך בכתה&quot;י השונים כתוב &quot;'''כרבנן'''&quot; בשיבוש.}}&lt;/sup&gt;
----

===ביאורים===
 א. נראה בעיני שרבינו מתייחס רק לשינויי גרסת הגמ' בסדר הדברים, ולא לשינוי גרסת הפסוק &quot;ואחרי אחיתופל&quot;. שאע&quot;פ שמצינו שבעלי התוס' המאוחרים דנו בכך שרש&quot;י גרס את לשון הפסוק כך: &quot;ואחרי אחיתופל '''בניהו בן יהוידע'''&quot; בזמן שלפנינו כתוב בפסוק &quot;יהוידע בן בניהו&quot;, מ&quot;מ רבינו תם בספר הישר לא הזכיר עניין שינוי הפסוק, אלא רק כתב על פירוש רש&quot;י &quot;ולשון הקונטרס אין נוח&quot;. ואם נאמר שראה גרסת רש&quot;י שלפנינו, א&quot;כ היה צריך להזכיר עניין שינוי לשון הפסוק ולומר שאין זה נכון ולא רק שאינו נוח. אלא בהכרח צ&quot;ל שחוזרים דברי ר&quot;ת רק על סדר הדברים בגרסת הגמ' בדעת רש&quot;י, שסדר זה לדבריו אינו נוח. וכן רבינו כאן לא הזכיר עניין שינוי גרסת הפסוק, אלא רק שהיפך רש&quot;י הגרסא, ושגרסת הספרים הישנים נוחה יותר מגרסתו וכדברי רבינו תם. ואכן בחידושי הר&quot;ן לסנהדרין {טז.} מבאר הר&quot;ן את גרסת הגמ' לשיטת רש&quot;י, ושם הוא גורס בשיטת רש&quot;י ואחרי אחיתופל '''יהוידע בן בניהו'''&quot; כפי שמופיע לפנינו בפסוק וכפי שגרס רבינו תם, ואח&quot;כ חתם &quot;זוהי שיטת רש&quot;י הנכונה והמוסכמת&quot;. וא&quot;כ יש להסיק מכך שבגרסת רש&quot;י שלפנינו נפלה טעות סופר במהלך השנים בתקופת הראשונים, ובעלי התוס' המאוחרים כבר ראו את הגרסא המשובשת בדבריו של רש&quot;י מה שלא ראו רבינו תם ורבינו (והר&quot;ן או שראה הגרסא הראשונה או שכפי הנראה הגיה גרסת הפסוק לרש&quot;י בהתאם למה שבאמת היא גרסת רש&quot;י לדעתו). ולכך בעלי התוס' האחרונים דנו על גרסת הפסוק בגמ' לדעת רש&quot;י, מה שלא דנו על כך בעלי התוס' הראשונים. ומ&quot;מ כבר בתקופת הגאונים ראו את גרסת הפסוק המשובשת שכבר היית קיימת בחלק מגרסאות הגמ' שלפניהם, והסיקו כפי שהסיקו בעלי התוס' האחרונים {ראה אוצר הגאונים ברכות, חלק &quot;אוצר התשובות&quot; דף 6}.
----
 ב. יוצא לפי דעת ר&quot;ת שיש כאן שלושה אנשים. מפיבושת שהוא אשבעל רבו של דוד ובנו של שאול שהוזכר בדברי הימים מפני חכמתו. איש בושת שהוא בן נוסף של שאול שלא הוזכר בדברי הימים. ומפיבושת בן יהונתן בן שאול שהוזכר אף בשם מריבעל, שהוא שהעביר דוד לפני הארון והתפלל עליו שלא יקלטנו.
----
&lt;references /&gt;
----

===[[ברכות_ד_ב|דף ד''':''']]===

V++_

'''לצורת הדף [http://www.daf-yomi.com/Dafyomi_Page.aspx?vt=1&amp;massechet=283&amp;amud=8&amp;fs=0 ראה כאן]'''


'''וקורא ק&quot;ש ומתפלל ואוכל פתו וכו''''.
מכאן משמע שמשעה שהגיע זמן ק&quot;ש של לילה שאין לאדם לאכול בתחילה סעודה של לילה עד שיקרא ק&quot;ש ויתפלל.

'''מסייע ליה&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(43ב)'''}}&lt;/sup&gt; לר' יוחנן, דאמר רבי יוחנן איזהו בן העולם הבא זה הסומך וכו''''&lt;sup&gt;{{הערה|יש בכתה&quot;י שגורסים &quot;זה הסומך גאולה של ערבית לתפילה וכו'&quot;. ואם גורסים כן, אם כן אין מקום לגרוס &lt;big&gt;&quot;&lt;/big&gt;וכו'&lt;big&gt;&quot;&lt;/big&gt; שהלא בכך כולל הדיבור את כל המאמר ואינו מקצר דבר. &quot;והמגיה&quot; מוסיף ומעיר, דגרסא זו אכן קיימת בכת&quot;י של הגמ' ובראשונים, אך לפנינו כתוב בלא המילים &quot;של ערבית&quot;.}}&lt;/sup&gt;.
תימה לרבי, [ואנן]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot;, ודומה לזה בלשון הרשב&quot;א. אך בכתה&quot;י השונים כתוב &quot;'''יוחנן'''&quot; בשיבוש.}}&lt;/sup&gt; כמאן קיימא לן שאין [אנו]&lt;sup&gt;{{הערה|בהתאם ללשון תוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים חסר.}}&lt;/sup&gt; סומכים גאולה של ערבית, שהרי אנו מפסיקים בפסוקים ויראו עינינו וקדיש. ושמא סבירא לן כרב&lt;sup&gt;{{הערה|הגרסא שהיית לפני רבינו שם היא כפי הנראה: &quot;והלכתא כדברי האומר חובה. ורב אמר תפילת ערבית רשות&quot; או בדומה לכך, וכפי שהביא מסורת הש&quot;ס (בהוצאות הגמ' הרגילות). וכעין זה נמצא בכל כתה&quot;י והדפוסים הישנים של הגמ'. אך לפנינו מופיעה מחלוקת זו בשם אביי ורבא.}}&lt;/sup&gt; דאמר לקמן בפרק תפלת השחר &lt;small&gt;{[[ברכות_כז_ב|כז''':''']]}&lt;/small&gt; דרשות ה[י]א&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה להגיה לענ&quot;ד, שהלא חוזר על ערבית וערבית נקיבה היא. ובכתה&quot;י השונים כתובה בלשון זכר.}}&lt;/sup&gt;. ואע&quot;ג דקיימא לן בכל דוכתא דרב ור' יוחנן הלכה כר' יוחנן &lt;small&gt;{[[ביצה_ד_א|ביצה ד'''.''']]}&lt;/small&gt;, (או)&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד. והטעם, מכיון שאם נגרוס &quot;או&quot; נמצא שישנם שני תירוצים בדברי רבינו, ותירוצו הראשון מתעלם לחלוטין מהכלל שהלכה כר' יוחנן לגבי רב וזה אינו מסתבר. ועוד דכך היא גירסת תוס' הרא&quot;ש שרוב דבריו מושתתין על דברי רבינו.}}&lt;/sup&gt; שמא סובר ר' יוחנן כרב [ואפילו הכי]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש, ובכתה&quot;י השונים חסר. והסרתי את האות ו' שבתחילת המילה שאחרי בהתאם להגהה זו בכדי להתאים הלשון.}}&lt;/sup&gt; (ו)מחייב לסמוך&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים_4|(א)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, ואם כן גם לנו יש לסמוך. והסומך אחר יראו עינינו&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים_4|(ב)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; אין מזיחין אותו.  

'''ר' יהושע בן לוי אומר תפלות באמצע תיקנום'''.
[וקי&quot;ל]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוספות הרא&quot;ש. אך בכתה&quot;י השונים כתוב &quot;'''וקאמר'''&quot; בשיבוש.}}&lt;/sup&gt; כר' יוחנן ולא כר' יהושע בן לוי, וכן עמא דבר, וכן פוסק בה&quot;ג. והני אמוראי דלקמן&lt;sup&gt;{{הערה|כוונתו לאותם אמוראים שהתפללו קודם זמן ק&quot;ש, והוקשה מכך שלכאורה לא סמכו גאולה לתפילה. דכיון שצריך לברך ברכות ק&quot;ש ביחד עם ק&quot;ש, איך ברכו הברכות ועוד לא הגיע זמנה. וא&quot;כ נמצא שסוברים הם לכאורה כר' יהושע בן לוי שאינו מצריך סמיכה בלילה, והיו מתפללים ערבית בלא ק&quot;ש וברכותיה, וכשהגיע זמנה ברכו וקראו. ולכך העיר רבינו שלא נטעה לומר כך, כיון שמנהגם לא היה מטעם שסברו שאין צורך לסמוך, אלא סיבת ההקדמה היא '''משום של שבת בערב שבת''''}}&lt;/sup&gt; &lt;small&gt;{[[ברכות_כז_א|כז'''.''']]}&lt;/small&gt;, משום של שבת בערב שבת ולא משום דסבירא להו כר' יהושע בן לוי. [ולא היו קורין]&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד. &quot;והמגיה&quot; טען שצריך לגרוס כאן &quot;אי נמי לא היו קורין&quot; שסובר הוא שתירוץ אחר נאמר כאן, אך אין הגהתו מוכרחת. ובכתה&quot;י השונים יש כאן מקום חלק המורה על חסר, ומיד כתוב &quot;מתפללים ק&quot;ש&quot;. והגהתי הלשון ל-&quot;'''קורין''' ק&quot;ש&quot;, דלשון &quot;מתפללים&quot; גבי ק&quot;ש טעות סופר הוא, דק&quot;ש אינה תפילה.}}&lt;/sup&gt; ק&quot;ש בלילה אלא הכל אומרים מבעוד יום, וסמכו על ר' יהודה דחשיב מפלג המנחה ואילך לילה לעניין תפילה &lt;small&gt;{[[ברכות_כו_א|כו'''.''']] / [[ברכות_כו_ב|כו''':''']]}&lt;/small&gt; ולעניין ק&quot;ש כמו שפירש רבינו תם בריש פירקין&lt;sup&gt;{{הערה|מכאן יש להוכיח שלכל הפחות חסר הדיבור הראשון בתחילת פרק א'. וכן ניכר מתוס' הרא&quot;ש שדבריו מושתתין על דברי רבינו על פי רוב, שכתב את הדיבור הראשון בפרק א' שבו מוזכרים דברי ר&quot;ת ובדברי רבינו אינו.}}&lt;/sup&gt;. ועוד אומר רבי שלא על חינם היו עושים כן, אלא שהיו טרודין בלילה [בשום מצווה]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot;, והוא ע&quot;פ פסקי הרא&quot;ש פרק ד' סימן ו'. ובכתה&quot;י השונים כתוב &quot;'''בשם מיניה'''&quot; בשיבוש.}}&lt;/sup&gt;. תדע, שהיו אומרים הבדלה בשבת [כדאמר]&lt;sup&gt;{{הערה|בכתה&quot;י השונים כתוב &quot;כדפירש&quot;. ובהתאם למה שהעמדנו בהערה הבאה שמדובר כאן על אמורא, אין לשון זו נראית. שהרגלם של בעלי התוס' לומר &quot;פירש&quot; כלפי ראשונים כמותם ולא כלפי אמוראים בגמ'. ולכך הגהתי בהתאם.}}&lt;/sup&gt; ר&quot;ת&lt;sup&gt;{{הערה|כך כתוב כאן בכתה&quot;י השונים, ואומר &quot;המגיה&quot; שהכוונה ל-&quot;'''רב תחליפא'''&quot; וכגירסא אחרת בגמ' לקמן דף כז''':''', שהיא: &quot;'''ת&quot;ש דאמר רב תחליפא בר אבדימי אמר שמואל מתפלל אדם של מוצאי שבת בשבת ואומר הבדלה על הכוס'''&quot; (וכך הוא בכת&quot;י פריס ובפסקי הרא&quot;ש שם. וכן מובא בכתה&quot;י פירנצה ואוקספורד בתור &quot;איתמר נמי&quot;.). אך בגרסתנו בגמ' שם מופיעה מימרא זו בשם &quot;'''רב יהודה אמר שמואל'''&quot;. ומ&quot;מ קשיא לי, מדוע לא אמר רבינו &quot;'''כדאמרינן לקמן'''&quot; בלא להזכיר דאמרו רב תחליפא כפי הרגל לשון בעלי התוס'. ולענ&quot;ד טעות סופר יש כאן ואיני יודע להכריע.}}&lt;/sup&gt; [לקמן]&lt;sup&gt;{{הערה|בכתה&quot;י השונים אינו, והגהתי בהתאם למה שנראה לשונית ע&quot;פ הגרסא הקיימת. אך כפי שאמרתי לענ&quot;ד בהערה הקודמת, הגרסא כן משובשת וצריכה הגהה אחרת.}}&lt;/sup&gt; &lt;small&gt;{[[ברכות_כז_ב|כז''':''']]}&lt;/small&gt;, &lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot;. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[ו]לכתחילה ודאי לא היו עושים כן.  

'''&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;הגהות סיני&quot; והוא מלשון תוס' הרא&quot;ש. וכן נראה ממבנה לשון השקלא וטריא שכך ראוי לגרוס. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''&lt;big&gt;ו&lt;/big&gt;'''אילו&quot;}}&lt;/sup&gt;[ד]אילו במיכאל כתיב ויעף אלי אחד מן השרפים'''.
תימה, דאמרינן ביומא &lt;sup&gt;{{שוליים|'''(44ב)'''}}&lt;/sup&gt;פרק אמר להם הממונה &lt;small&gt;{[[יומא_לז_א|לז'''.''']]}&lt;/small&gt;, וכן אתה מוצא בשלשה מלאכים&lt;sup&gt;{{הערה|הגרסא אצלנו בגמ' שם שונה מלשון זו, ואפשר שהיא לשון קצרה. ומ&quot;מ אין נפקא מינה כך או כך.}}&lt;/sup&gt; שבאו [אצל]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש. ובכת&quot;י איטליה כתוב &quot;'''אל''' אברהם&quot;, ואפשר לקיימו אלא שהעדפתי לשון תוס' הרא&quot;ש. ובשאר כתה&quot;י השונים כתוב &quot;'''מעל'''&quot; בשיבוש.}}&lt;/sup&gt; אברהם, מיכאל וגבריאל [ורפאל]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש, וכן הוא בגרסת הגמ' לפנינו. ובכתה&quot;י השונים חסר. ותדע, דנקט רבינו בדבריו שלשה מלאכים והזכיר רק שתים.}}&lt;/sup&gt;, (תימה כן)&lt;sup&gt;{{הערה|מוכח דמיותר, שהלא כבר אמר בתחילת הדיבור את המילה &quot;תימה&quot;, וכן אינו בגרסת תוס' הרא&quot;ש שזהה כמעט אחד לאחד לדברי רבינו.}}&lt;/sup&gt; [דהתם קרי ליה מלאך והכא קרי ליה שרף]&lt;sup&gt;{{הערה|בכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''דקרי הכא שרף והכא קרי ליה מלאך'''&quot;, והגהתי בהתאם לגרסת תוס' הרא&quot;ש שנכונה יותר. דמכיוון שבא להקשות מהא דאמרינן ביומא, א&quot;כ הוי ליה להתחיל דבריו בלשון: &lt;big&gt;&quot;&lt;/big&gt;'''דהתם''' קרי ליה '''מלאך''' '''והכא''' וכו'&lt;big&gt;&quot;&lt;/big&gt; דכיוון דאיומא קאי ממנו היה לו להתחיל קושייתו. ועוד דכל הדיבור זהה כמעט אחד לאחד עם לשון תוס' הרא&quot;ש, ומסתברא מילתא דאף במשפט זה הגרסא היא כפי שגרס הרא&quot;ש, שכפי שאמרתי היא היותר נכונה ומסתברת.}}&lt;/sup&gt;. ומשמע באגדה של פסח ששני ענינים הם, דכתיב&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(45ב)'''}}&lt;/sup&gt; &lt;small&gt;{[[שמות_יב_יב|שמות י&quot;ב, י&quot;ב]]}&lt;/small&gt; ועברתי בארץ מצרים, אני ולא מלאך. והכתי כל בכור, אני ולא שרף. ויש לומר דודאי שני ענינים הם, אלא זימנין דקרי ליה הכי וזמנין דקרי ליה הכי&lt;sup&gt;{{הערה|ובתוס' הרא&quot;ש בסיום דיבור זה כתוב: &quot;'''הכל לפי השליחות'''&quot;.}}&lt;/sup&gt;.
----

===ביאורים===
 '''א.''' ונראה לומר דכוונת רבינו כאן כשאמר &quot;מחייב לסמוך&quot;, היינו שכשרוצה להתפלל ערבית כיון שחייב הוא להקדים ברכות ק&quot;ש לערבית, מתחייב הוא בזה לסומך גאולה לתפילה לכתחילה. וצריך לומר לפי&quot;ז שחיוב הסמיכה דערבית שונה מחיוב הסמיכה דשחרית. דבשחרית הוא &quot;חיוב סמיכה&quot;, ואמירת ק&quot;ש וברכותיה קודם התפילה הוא יותר בגדר תוצאה יוצאת לחיוב לסמוך. אבל בערבית דאינו &quot;מחויב סמיכה&quot; אם אינו מתפלל, אם אכן בחר להתפלל ערבית שמתחייב להקדים ק&quot;ש וברכותיה מהטעמים שהוזכרו בגמ', ממילא מחייבינן ליה לסמוך לכתחילה. ונמצא דהתפילה גורמת הקדמת ק&quot;ש וברכותיה, והחיוב לסמוך הוא תוצאה יוצאת מכח חיוב הקדימה בהיפך משחרית. ונראה לי דזה הוי דומיא דגאולת מצרים. דכמו במצרים שיכלו בני ישראל לצאת בלילה אלא שלא יצאו מרצונם, שנמצא דהגאולה היית תלויה ברצונם, שאם היו רוצים היו יוצאים ונגאלים. לכן גם בענייננו התפילה והגאולה תלויה ברצונם, שאם ירצו להתפלל ערבית יחויבו להסמיך הגאולה לתפילה כאילו נגאלו בלילה, ואם לא ירצו להתפלל לא יחויבו להסמיך ופטורים מהתפילה. אך בשחרית דבגזרת הבורא יצאו ונגאלו בפועל שלא מבחירתם, מחויבים אנו לסמוך הגאולה לתפילה תמיד.
 '''ב.''' והטעם מדוע לא נחשבים יראו עינינו והקדיש הפסק בין הגאולה לתפילה. התוס' שבדף כתבו כאן לגבי יראו עינינו, שכיוון שתקנוה כגאולה אריכתא דמיא (וכן הדין לגבי הקדיש לכאורה). אך יש שכתבו שהוא משום שיראו עינינו נתקנה בתור חלופה לתפילת שמונה כיון שלא היו יכולים לאומרה (י&quot;א מפני סכנת מזיקים, שהיו בהכנ&quot;ס שלהם בשדה מחוץ לעיר והיה סכנה להתאחר. וי&quot;א מפני גזרת שמד, שגזרו שלא יתפללו שמונה עשרה של ערבית), וא&quot;כ שפיר סומך הוא גאולה לתפילה, שיראו עינינו כתפילה נחשבת והרי הוא סומך אליה את ברכת השכיבנו (אבודרהם והגהות מרדכי). ולגבי הקדיש כתב בשו&quot;ת הרא&quot;ש כלל ד' סימן ו', דיראו עינינו וקדיש הכל מעניין גאולה הוא, ולכן אין להפסיק ביניהם לבין התפילה. וכן כתב הראב&quot;ן בסימן ק&quot;מ: וכן יתגדל ויתקדש שהוא מעין הגאולה שנאמר והתגדלתי והתקדשתי וכו', לא הוי הפסק בין גאולה לתפילת ערבית עכ&quot;ל. אך יש מהראשונים שמחמת קושיות אלו היו נמנעים מלאומרה (ואולי גם את הקדיש לא היו אומרים). שכיוון שחלפה שעת הדחק ההיא, חייבים אנו לחזור ולסמוך גאולה לתפילה כדינה.
----
&lt;references /&gt;

== דף ה' ==
===[[ברכות_ה_א|דף ה'''.''']]===

V++_

'''לצורת הדף [http://www.daf-yomi.com/Dafyomi_Page.aspx?vt=1&amp;massechet=283&amp;amud=9&amp;fs=0 ראה כאן]'''


'''ואין רשף אלא מזיקין'''. 
ולקמן &lt;small&gt;{בסמוך}&lt;/small&gt; קאמר אין רשף אלא יסורין, וכולהו מדסמכי למזי רעב ולקטב מרירי. 

----

===[[ברכות_ה_ב|דף ה''':''']]===

V++_

'''לצורת הדף [http://www.daf-yomi.com/Dafyomi_Page.aspx?vt=1&amp;massechet=283&amp;amud=10&amp;fs=0 ראה כאן]'''


'''ונגעים לא, והא אמר מר&lt;sup&gt;{{הערה|כך נמצא בכמה כת&quot;י של הגמ'. אך לפנינו בגמ' כתוב &quot;כדתניא&quot;, ובתוס' הרא&quot;ש גרס &quot;והא&quot;ר יוחנן&quot;.}}&lt;/sup&gt; כל מי''' ['''שיש''']'''&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;הגהות סיני&quot;, והוא ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש וכן הוא בגמ' לפנינו. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''שלא'''&quot; בשיבוש.}}&lt;/sup&gt; וכו''''. 
ואם תאמר&lt;sup&gt;&lt;small&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים_5|(א)]]&lt;/small&gt;&lt;/sup&gt;, והא אמרינן בערכין פרק [ג']&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;הגהות סיני&quot;. ובכתה&quot;י השונים כתוב '''ב'''' או '''שני''' בשיבוש.}}&lt;/sup&gt; &lt;small&gt;{[[ערכין_טז_ב|ט&quot;ז'''.''']]}&lt;/small&gt; ובפרק קמא דשבועות &lt;small&gt;{[[שבועות_ח_א|ח'''.''']]}&lt;/small&gt; על שבעה דברים נגעים באים, ואמרינן &lt;small&gt;{שבועות שם&lt;/small&gt;&lt;sup&gt;{{הערה|וכן סוטה לו., כריתות כו.}}&lt;/sup&gt;&lt;small&gt;}&lt;/small&gt; דחטאת מצורע אינו בא על חטא(ת)&lt;sup&gt;{{הערה|הוקף ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש וברור, וכן העיר &quot;המגיה&quot;. והמעתיק נמשך בשוגג אחר הלשון שנאמרה קודם לכן בסמוך כפי הנראה.}}&lt;/sup&gt; משום דמנגעיה איכפר ליה&lt;sup&gt;{{הערה|ובתוס' הרא&quot;ש מסיים בכאן בלשון הזו: '''אלמא נגעים באים בעון האדם ואינן יסורין של אהבה'''. ואפשר שזוהי היית גם גרסת רבינו ונשמט.}}&lt;/sup&gt;. &lt;sup&gt;{{הערה|הוגה ע&quot;פ הרגל לשון בעלי תוס', וכן הוא בלשון תוס' הרא&quot;ש (אלא שתירץ רק את התירוץ השני). ובכתה&quot;י השונים חסר.}}&lt;/sup&gt;[ו]יש לומר, ש[ע]ל&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד. ובכתה&quot;י השונים כתוב &quot;'''של כולם'''&quot; וכנראה שנשמטה ה-ע' בטעות.}}&lt;/sup&gt; כולם לוקין בעון הדור&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(46ב)'''}}&lt;/sup&gt; והני [ייסורי]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;הגהות סיני&quot;. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''אסירי'''&quot; בשיבוש. והכוונה שעל כל סוגי הנגעים לוקין הצדיקים בעון הדור והם ייסורי אהבה, שהלא לא על חטאם של הצדיקים הם באים.}}&lt;/sup&gt; אהבה&lt;sup&gt;&lt;small&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים_5|(ב)]]&lt;/small&gt;&lt;/sup&gt;. אי נמי יש לומר דהכי פריך, ונגעים לא, והלא הם מזבח כפרה [יותר משאר]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש, ובכתה&quot;י השונים מופיע בהיפוך לשון '''&quot;משאר יותר&quot;''' בשיבוש.}}&lt;/sup&gt; ייסורין, [אם כן פעמים הם של אהבה יותר משאר יסורין&lt;sup&gt;&lt;small&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים_5|(ג)]]&lt;/small&gt;&lt;/sup&gt;]&lt;sup&gt;{{הערה|בכתה&quot;י השונים חסר, והוסף ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש שנסמך רבות על לשון רבינו כפי שהזכרנו כבר לעיל. &quot;והמגיה&quot; טוען דשמא נשמט בטעות מחמת כפילות הלשון הדומה של &quot;'''ייסורין, ייסורין'''&quot; שבסוף כל משפט.}}&lt;/sup&gt;, וקשיא לר' יוחנן דאמר שאינן של אהבה כלל. אבל &lt;sup&gt;{{הערה|בכת&quot;י ניורק יש כאן מקום חלק ואולי יש להוסיף אבל '''ודאי ד'''פעמים וכו', אך אפשר שהיה כתוב אחרת. ומכל מקום אין זה משנה את עצם משמעות העניין.}}&lt;/sup&gt;פעמים שעל חטא הם באים. 

'''אי בעית אימא הא לן והא להו'''. 
פרש רש&quot;י (הא לן)&lt;sup&gt;{{הערה|עיין בהערה הבאה.}}&lt;/sup&gt; [בני]&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד להגיה, ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''הא לן א&quot;י'''&quot;. אך שיבוש גרסא הוא, שהלא &quot;לן&quot; המוזכר בגמ' על בני בבל מכוון, ועתה הלא דנים אנו על בני א&quot;י. והגהתי ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש הנסמך רבות על דברי רבינו כנ&quot;ל, וכן הוא בתוס' שבדף ועוד. ואם נרצה לקיים מילים אלו נצטרך להגיה &lt;big&gt;&quot;&lt;/big&gt;פרש רש&quot;י הא '''להו''', בני ארץ ישראל וכו'&lt;big&gt;&quot;&lt;/big&gt;.}}&lt;/sup&gt; ארץ ישראל שמשתלחים חוץ לערי חומה. וקשה להר&quot;ר אלחנן דאמרינן בערכין פרק המקדיש שדהו &lt;small&gt;{[[ערכין_כט_א|כט.]]}&lt;/small&gt; דאין בתי ערי חומה נוהג[ין]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש וראשונים אחרים בקושיית רבינו אלחנן. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''נוהג'''&quot;, והמעתיק נמשך בשוגג אחר הלשון שאחרי כן בסמוך כפי הנראה.}}&lt;/sup&gt; בזמן שאין היובל נוהג &lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot; ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש וראשונים אחרים בקושיית רבינו אלחנן. וטוען דשמא נשמט בטעות מכתה&quot;י השונים מחמת כפילות הלשון הדומה של &quot;'''נוהג, נוהג'''&quot; הנאמרת בסוף כל משפט כאן.}}&lt;/sup&gt;[וא&quot;כ בא&quot;י עצמו יכול לחלק, כאן בזמן שהיובל נוהג וכאן בזמן שאין היובל נוהג]. &lt;sup&gt;{{הערה|ברשב&quot;א ור&quot;א אלשבילי הביאו תירוץ זה בשם רבינו אלחנן עצמו, ותמוה א&quot;כ מדוע רבינו וכן תוס' הרא&quot;ש לא כתבו דהוא תירץ זאת. וצ&quot;ל דגם הקושיא וגם התירוץ נאמרו בחדא מחתא בשם רבינו אלחנן, ולכך לא נאמר שמו. והרשב&quot;א ור&quot;א אלשבילי העירו זאת בתירוץ ע&quot;מ שלא נטעה לומר דהם עצמם תירצוהו כמו שהוקשה לנו בכאן.}}&lt;/sup&gt;ושמא התם איירי&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(47ב)'''}}&lt;/sup&gt; לענין בתי [ערי]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot; בהתאם ללשון הרשב&quot;א בזה. ובכתה&quot;י השונים חסר.}}&lt;/sup&gt; חומה, אבל לענין קדושה דשילוח מחנות נוהגים עכשיו למ&quot;ד קדשה לעתיד לבא &lt;small&gt;{[[מגילה_י_א|מגילה י'''.''']]}&lt;/small&gt;, &lt;sup&gt;{{הערה|נמצא בכל כתה&quot;י בסוף הדיבור (אחר המילים &quot;ולא בבבל&quot;), והבאתיו למקומו הראוי לו בהתאם לגרסת הרשב&quot;א ור&quot;א אלשבילי בדברי רבינו אלחנן.}}&lt;/sup&gt;[ובמסכת כלים &lt;small&gt;{פ&quot;א מש' [[משנה_כלים_א_ז|ז']] - [[משנה_כלים_א_ח|ח']]}&lt;/small&gt; שנינו&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים_4|(ד)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, ערי חומה מקודש'''['''ות''']'''&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ גרסת הרשב&quot;א ור&quot;א אלשבילי. ובכתה&quot;י השונים כתוב &quot;'''מקודשים'''&quot; בלשון זכר. ולפנינו במשנה שם הגרסא היא &quot;עיירות המוקפות חומה מקודשות ממנה&quot;.}}&lt;/sup&gt; '''['''ממנה שמשלחין מתוכן את המצורעים וכו' הר הבית מקודש ממנו''']'''&lt;sup&gt;{{הערה|בהתאם לגרסת המשנה שלפנינו שם &lt;small&gt;{כלים א', ז'}&lt;/small&gt; וכנראה שנשתבשה הגרסא בגרסאות הראשונים השונים מריבוי העתקות וקוצרו הלשונות.}}&lt;/sup&gt; שאין זבין '''['''וזבות וכו' נכנסים לשם. החיל מקודש ממנו שאין גוים''']'''&lt;sup&gt;{{הערה|גם כאן הוגה בהתאם לגרסת המשנה שלפנינו שם &lt;small&gt;{כלים א', ח'}&lt;/small&gt;.}}&lt;/sup&gt; וטמאי מתים נכנסים לשם]&lt;sup&gt;{{הערה|כל המשפט הזה כפי שאמרתי לעיל נכתב בסוף הדיבור בטעות, וכאן הוא מקומו בהתאם לראשונים השונים שהזכירו דיבור זה, ולכך העברתיו לכאן כנ&quot;ל. ובסוף הדיבור השארתי את הגרסא המקורית על מנת שיוכל הלומד לראות מה היית הגרסא בכת&quot;י וס&quot;י שכפי הנראה משובשת היא או מקוצרת בצורה חסרה. אח&quot;כ השלמתי את החסר כפי הנראה לענ&quot;ד, והרי זו הגהה בתוך הגהה. ולכך סימנתי את ההגהות הפנימיות בשוליים מודגשות לסימן היכר.}}&lt;/sup&gt;. מיהו, היה יכול לפרש הא לן והא להו לענין טומאה שנזהרים &lt;sup&gt;{{שוליים|'''(48ב)'''}}&lt;/sup&gt;מהם  &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה להגיה ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש ורבינו פרץ. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''&lt;big&gt;ברוב&lt;/big&gt; א&quot;י'''&quot; ואינו ברור.}}&lt;/sup&gt;[ב]א&quot;י ולא בבבל. &lt;small&gt;(ובמסכת כלים שנינו ערי חומה מקודשים שאין זבים וטמאי מתים נכנסים לשם)&lt;/small&gt;&lt;sup&gt;{{הערה|כפי שכתבתי לעיל קטע הזה הועבר לחלק קודם בדיבור זה בהתאם לגרסת הרשב&quot;א ור&quot;א אלשבילי. וכפי שהזכרתי לעיל הגהתי את המשפט הזה שם בהתאם ללשון המשנה שלפנינו, שאין משפט זה נכון כמות שהוא, וגם ניכר כאן שאין זה מקומו.}}&lt;/sup&gt; &lt;small&gt;(נוהג בזמן הזה למ&quot;ד קדשה לעתיד לבא)&lt;/small&gt;&lt;sup&gt;{{הערה|משפט זה מיותר מכיון שכבר הסיק זאת קודם לכן, לכך הקפתי משפט זה ולא הקדמתיו יחד עם המשפט הקודם. וכן ליתא ברשב&quot;א ובר&quot;א אלשבילי שהביאו את אותה הלשון כבדברי רבינו. ומי שבכל זאת רוצה לקיימו, יש לו לגרוס כך (או כל כעין זה): &quot;'''אלמא דשילוח מחנות'''&quot; נוהג בזמן הזה וכו', ולהקדים משפט זה גם כן ביחד עם המשפט המוקף קודם לכן.}}&lt;/sup&gt;

'''והאמר ר' יוחנן דין גרמא דעשיראה ביר'''. 
פרש רש&quot;י, לאדם חשוב כר' יוחנן (לא)&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד נכון להגיה, שבכך הלשון סדורה נכון. וכן הגהתי בתוס' הרא&quot;ש.}}&lt;/sup&gt; באו לו רק ייסורין של אהבה. וקשה דהא מסיק &lt;sup&gt;{{הערה|כן נראה נכון לפי מבנה המשפט, אך בכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[ד]היכא דלא הוה ליה כלל לא הוי ייסורין של אהבה, והרי כמה [צדיקים]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון בעלי התוס' השונים. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;והרי כמה '''ביסורין'''&quot; בשיבוש.}}&lt;/sup&gt; אין להם בנים, וגם יהושע לא מצינו שהיה לו בן &lt;small&gt;{[[מגילה_יד_ב|מגילה יד:]]}&lt;/small&gt;. ואי משום בנות, ר' יוחנן [נמי הוו ליה בנות כדאיתא בפרק בתרא דקידושין &lt;small&gt;{[[קידושין_עא_ב|עא:]]}&lt;/small&gt;. ויש לומר דהכי פריך, והאמר ר' יוחנן]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot; ע&quot;פ לשון בעלי התוס' השונים. וטענתו שכנראה נשמט מכתה&quot;י השונים בטעות מחמת כפילות הלשון הדומה של &quot;'''ר' יוחנן, ר' יוחנן'''&quot; שבסוף כל משפט.}}&lt;/sup&gt; דין גרמא דעשיראה ביר אלמא [היה]&lt;sup&gt;{{הערה|בכתה&quot;י השונים כתוב '''&quot;הוה&quot;''' והגהתי ל-'''&quot;היה&quot;''' שכך יותר נראה נכון. וכן הוא בלשון תוס' הרא&quot;ש.}}&lt;/sup&gt; רגיל לנחם אחרים בכך, ואי לא הו[ו]&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה להגיה בהתאם ללשון תוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''הוה'''&quot;.}}&lt;/sup&gt; יסורין של אהבה לא [היה]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt; מנחם בה אחרים. והכי נמי פריך &lt;sup&gt;{{הערה|כן נראה לענ&quot;ד נכון לשונית, אך בכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[ב]פרק יש נוחלים &lt;small&gt;{[[בבא_בתרא_קטז_א|ב&quot;ב קטז.]]}&lt;/small&gt; והא[מר]&lt;sup&gt;{{הערה|בכתה&quot;י השונים כתוב '''&quot;והא&quot;''', והמסתבר שהכוונה ל-'''והאמר''' כפי שהוא בדיבור המתחיל ובגמ' שלפנינו וברוב כת&quot;י והדפוסים הישנים. וצריך לומר שהיה בדברי רבינו כתוב בגרש כך: '''והא'''' המורה על קיצור המילה &quot;'''והאמר'''&quot;, ומריבוי ההעתקות הושמט הגרש בטעות. ומ&quot;מ ברוב כתה&quot;י של רבינו גם בדיבור המתחיל מובא בלשון &quot;והא ר' יוחנן&quot; בשיבוש. וצ&quot;ל לגרסא זו של דברי רבינו, שרבינו גרס בגמ'  &quot;'''והא א&quot;ר''' יוחנן&quot; כגרסת חלק מכתה&quot;י של הגמ', ומריבוי העתקות הוחלף בטעות מ-&quot;'''&lt;big&gt;א&quot;ר&lt;/big&gt;''' יוחנן&quot; ל-&quot;'''&lt;big&gt;ר'&lt;/big&gt;''' יוחנן&quot; בלבד בכל כתה&quot;י של רבינו.}}&lt;/sup&gt; ר' יוחנן דין גרמא דעשיראה ביר שמנחם אחרים בכך, ואי[ך]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot;. וזאת מכיוון שמעניין &quot;'''דין גרמא וכו''''&quot; הקשתה הגמ' בבבא בתרא (קטז.) על דבריו של ר' יוחנן שם שאמר בשם רשב&quot;י, דכיצד אמר 
בשם רשב&quot;י בהיפך ממה שסובר במשמעות אמירתו &quot;דין גרמא וכו'&quot;. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''אין''' קאמר&quot; ואינו ברור.}}&lt;/sup&gt; קאמר התם הקב&quot;ה מעלה עליו [עברה]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;הגהות סיני&quot; ע&quot;פ לשון הגמ' בבא בתרא שם. ובכתה&quot;י השונים חסר.}}&lt;/sup&gt;.

ה&quot;ג '''אין כל אדם זוכה לשתי שולחנות'''. 
ולא גרסינן אין אדם&lt;sup&gt;{{הערה|כך היא הגרסא בכמה כת&quot;י של הגמ', וכן היא הגרסא בחלק מגרסאות מסכת דרך ארץ זוטא פ&quot;ד. ועיין בגליון הש&quot;ס לרעק&quot;א אצלנו שהפנה למסכת שבת נה: בתוס' שם, שמיישבים לשון זו שהיא כלפי רוב בני האדם ביחס לעניין אחר, וא&quot;כ ה&quot;ה גם כאן (המגיה).}}&lt;/sup&gt;, דהא כמה צדיקים &lt;sup&gt;{{שוליים|'''(49ב)'''}}&lt;/sup&gt; זוכים לשתי שולחנות כדאמרינן בפרק בתרא דהוריות &lt;small&gt;{[[הוריות_י_ב|'''י:''']]}&lt;/small&gt;, אשרי הצדיקים שמגיע אליהם כמעשה הרשעים של עולם הזה בעולם הזה 

'''ואי משום''' ['''בני'''
. תימה]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש, ובכתה&quot;י השונים חסר.}}&lt;/sup&gt; והא הוה ליה ר' פדת, כדאמרינן לקמן (בפ' ב')&lt;sup&gt;{{הערה|הוא בפרק ראשון ולא בשני, וא&quot;כ גם אם נגיה זאת אין מקום לומר כאן &quot;'''בפרק א''''&quot; אלא &quot;'''בפרקין'''&quot; כפי הרגל לשונו בכל מקום, ולכך הקפתיו.}}&lt;/sup&gt; &lt;small&gt;{[[ברכות_יא_ב|יא:]]}&lt;/small&gt; וכן אורי ליה ר' [אלעזר]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot; ע&quot;פ גרסת הגמ' בכל כתה&quot;י ודפוסים ישנים שלפנינו, והוא ר' אלעזר בן פדת. ובכתה&quot;י השונים של רבינו כתוב כאן &quot;'''אליעזר'''&quot; בטעות.}}&lt;/sup&gt; לר' פדת [בריה]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש, וכן הוא בגמ' לפנינו ובכל כתה&quot;י ודפוסים ישנים של הגמ'. ובכתה&quot;י השונים של רבינו חסר.}}&lt;/sup&gt; אהבה רבה. וכן בפרק קמא דנדה &lt;small&gt;{[[נידה_ח_א|ח.]]}&lt;/small&gt; ובכמה  &lt;sup&gt;{{שוליים|'''(50ב)'''}}&lt;/sup&gt;דוכתי&lt;sup&gt;{{הערה|מו&quot;ק כ'''.''', ירושלמי יומא פ&quot;ב ה&quot;ב, מגילה פ&quot;ד ה&quot;י.}}&lt;/sup&gt;. [ו]יש&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ הרגל לשון בעלי תוס', וכן הוא בתוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt; לומר, שעדיין לא נולד או שמא נפטר בחיי ר' [אלעזר]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot; ע&quot;פ גרסאות הגמ' בדפוסים ישנים ובכתה&quot;י כדלעיל. ובכתה&quot;י השונים של רבינו כתוב כאן &quot;'''אליעזר'''&quot; בטעות.}}&lt;/sup&gt;.

'''וכי עביד''' ['''קב&quot;ה''']&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש, וכעין זה באחד מכתה&quot;י של הגמ' במעט שינוי לשון. ובגמ' לפנינו הגרסא היא &quot;מי '''&lt;big&gt;חשיד&lt;/big&gt;''' קב&quot;ה&quot;, וכן הוא ברוב כתה&quot;י והדפוסים הישנים של הגמ' (אלא שיש בכתה&quot;י שגורסים כגרסתנו, ויש שגור' &quot;הקב&quot;ה&quot; בדומה. וכן י&quot;ג &quot;מריה דעלמא&quot; או &quot;מרי עלמא&quot;). ובכתה&quot;י השונים של רבינו חסר.}}&lt;/sup&gt; '''דינא בלא דינא'''. 
הרבה צדיקים יש שלוקין בגופן ובממונן, אבל הם [היו]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt; יודעים דלא הוה יהיב שבישתא לאריסא והיו רוצים לרמוז&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(51ב)'''}}&lt;/sup&gt; לו שלא יעשה עוד. 

'''שלא יהיה דבר חוצץ בינו ובין הקיר'''. 
אבל על הארון שחוצץ בינו ובין הקיר אין לחוש. וכן התיבה שמניחים עלי[ה]&lt;sup&gt;{{הערה|בכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''עליו'''&quot; בלשון זכר, והגהתיו ללשון נקבה בהתאם ל-&quot;'''תיבה'''&quot; שהיא נקבה, דעליה קאי. ותדע, דהלא אומר בסמוך &quot;כיון '''שהיא קבועה'''&quot; בלשון נקבה ביחס לתיבה.}}&lt;/sup&gt; הס&quot;ת &lt;sup&gt;{{הערה|&quot;הגהות סיני&quot;. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''יש קורין'''&quot; בשיבוש.}}&lt;/sup&gt;[כש]קורין ב[ו]&lt;sup&gt;{{הערה|בכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''בה'''&quot; בלשון נקיבה, והגהתיו ללשון זכר בהתאם ל-&quot;'''ספר'''&quot; שהוא זכר, דעליו קאי.}}&lt;/sup&gt;, כיון שהיא קבועה שם אינו חושש. 

'''אלא''' ['''אימא''']&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן '''&quot;אומר&quot;''' בשיבוש.}}&lt;/sup&gt;  '''סמוך למטת'''['''י''']&lt;sup&gt;{{הערה|כנ&quot;ל בהערה הקודמת. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן '''&quot;למטתו&quot;''' בשיבוש.}}&lt;/sup&gt;. 
כלומר שלא היה עושה מלאכה עד שיתפלל בעומדו &lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון הרא&quot;ש בתוספותיו ובפסקיו (סימן ז'). ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן '''&quot;על מטתו&quot;''' ואינו נראה.}}&lt;/sup&gt;[מ]מטתו. '''ורש&quot;י פירש'''&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(52ב)'''}}&lt;/sup&gt; שגם לתלמוד תורה לא היה מפסיק, ולא ידענא מנא ליה. והערוך פירש כמה&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(53ב)'''}}&lt;/sup&gt; פירושים ואינם נכונים. 

'''שנאמר טורף נפשו באפו'''. 
ונפשו לשון תפלה כדכתיב {&lt;small&gt;שמואל א'. [[שמואל_א_א_טו|א', ט&quot;ו]]&lt;/small&gt;} ואשפוך את נפשי לפני ה'. '''פירש רבינו חננאל''' דוקא בבית הכנסת שלהם שהיו רחוקים מן העיר ויש לירא מן המזיקין, ושמא גם בשלנו בלילה. ורבי רגיל&lt;sup&gt;{{הערה|אפשר שכתב דבריו עוד בחייו של ר&quot;י ולכך הזכיר הנהגתו בלשון הווה. ואפשר שהיית הגרסא &quot;ורבי '''היה''' רגיל&quot; בלשון עבר ונשמטה המילה, וא&quot;כ אחר פטירתו נאמרו הדברים.}}&lt;/sup&gt; להמתין אפי' ביום, ודוקא כשהיה עומד להתפלל.
----
&lt;references /&gt;
----

===ביאורים===
 א. נראה לענ&quot;ד שהוקשה לרבינו, שהיאך הבינה הגמ' מכך שנאמר שנגעים &quot;אינן אלא מזבח כפרה&quot; דנגעים הוי יסורים של אהבה, הלא מצינו שהנגעים באו לכפר על עוונות, וא&quot;כ אפשר שמזבח כפרה דנגעים גם כן בא לכפר עוונות ואינן יסורים של אהבה. 
----
 ב. בתירוץ זה בא לומר, דאין הכי נמי על עוונות הם באים, אלא שייסורים אלו אינם באים על עוון עצמם אלא עוונות הדור, והוי דומיא דמזבח שמקבל האש והקרבן תמורת עוונות ישראל. ולפי זה משמעות מזבח כפרה הוא, שמכפרים הנגעים על ישראל כמזבח המכפר על כלל ישראל בקרבנות ציבור, דהם עיקר קרבנותיו כיון שקבועים בו.
----
 ג. נראה לענ&quot;ד שבתירוץ זה בא לומר, דאין הכי נמי שאפשר שעל חטא היחיד הם באים, אלא שמכל שכן דהוו גם כן ייסורים של אהבה. שהלא אע&quot;פ שישנם ייסורים לא פחות קשים מהם, אעפ&quot;כ כפרה מיוחדת וגדולה יותר נתנה בנגעים שאין בשאר ייסורים, א&quot;כ מכל שכן שיהיו הם ראויים יותר לבוא בתור ייסורים של אהבה להרבות שכר למקבלם יותר משאר ייסורים. שכיון שמטרת הייסורים של אהבה היא להרבות שכר למקבלם, א&quot;כ ודאי שראוי שתינתן האפשרות שיקבלו הצדיקים את הייסורים שמרבים את הכי הרבה שכר שהם הנגעים.
----
 ד. הנראה שרוצה להוכיח שכיוון שנשנו כולם בחדא מחתא, א&quot;כ כשם שקדושת המקדש קדשה לעתיד לבוא דלכך איסור הכניסה לטמאים נוהג במיקום בית המקדש כיום, א&quot;כ ה&quot;ה גם שיש כיום איסור כניסה למצורעים אף בעיירות המוקפות חומה (הגהות סיני).

== דף ו' ==
===[[ברכות_ו_א|דף ו'''.''']]===

V++_

'''לצורת הדף [http://www.daf-yomi.com/Dafyomi_Page.aspx?vt=1&amp;massechet=283&amp;amud=11&amp;fs=0 ראה כאן]'''


'''ככסלא לגיא'''&lt;sup&gt;{{הערה|בגמ' לפנינו מופיע &quot;'''לאוגיא'''&quot;, וכגרסתנו הוא גם בלשון התוס' שבדף ובתוס' הרא&quot;ש (ובתוס' רבינו פרץ בדומה). ובכתה&quot;י ודפוסים ישנים של הגמ' מופיע או בלשון &quot;לאוגיא&quot; או בלשון &quot;לאגיא&quot;. ואפשר שאכן היית גרסת רבינו &quot;לאגיא&quot; אלא שנשמטה ה-א', או שהיית לרבינו גרסא שונה במשנה ובגמ'.}}&lt;/sup&gt;. 
פרש&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(54ב)'''}}&lt;/sup&gt; רבי [כעין]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש והתוס' שבדף. ובכתה&quot;י השונים כתוב &quot;כיאן&quot; או באופנים משובשים דומים.}}&lt;/sup&gt; התלמים המקיפים [הערוגה]&lt;sup&gt;{{הערה|כך הוא בכל בעלי התוס' השונים. ובכתה&quot;י השונים של רבינו כתוב כאן &quot;'''המחרישה'''&quot;.}}&lt;/sup&gt; כדאמרינן בריש נדרים &lt;small&gt;{[[נדרים_ו_ב|'''ו:''']]}&lt;/small&gt; הדין לגיא להוי פאה. 

'''חד לא מכתבן מיליה בספר זכרונות'''. 
פירוש עם האחרים, אבל בספר לבדו נכתבים. דהא תנן &lt;small&gt;{[[משנה_אבות_ב_א|אבות פ&quot;ב, מ&quot;א]]}&lt;/small&gt; וכל מעשיך בספר נכתבים, וכל שכן הכא, דמדה טובה מרובה &lt;small&gt;{[[סוטה_יא_א|סוטה יא.]]}&lt;/small&gt;. 

'''וכיון דאפילו תלתא עשרה למה לי וכו''''. 
תימה דבמסכת אבות (תנן)&lt;sup&gt;{{הערה|עיין בהערה הבאה.}}&lt;/sup&gt; פרק עקביא &lt;small&gt;{[[משנה_אבות_ג_ו|פ&quot;ג, מ&quot;ו]]}&lt;/small&gt; [תנן]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים נכתבה קודם שלא במקומה.}}&lt;/sup&gt; מנין אפילו חמשה, והכא לא דריש מיניה מידי. ואמאי לא מייתי ליה &lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot; וכן נראה נכון. וע&quot;פ זה יש להוסיף ו' קודם המילה שאחרי כן.}}&lt;/sup&gt;(ו)הכא, &lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot; בהתאם להגהה במילה שלפני, ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[ו]מפרש דכיון דאפילו [בתלתא חמשה]&lt;sup&gt;{{הערה|כך יש להגיה. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;דכיון דאפי' '''בחמש בתלתא''' למה לי&quot;, וניכר השיבוש להדיא.}}&lt;/sup&gt; למה לי. ואומר רבי דחמשה דהתם מיירי (כגון)&lt;sup&gt;{{הערה|נראה מיותר, שהרי כתב &quot;כגון&quot; בסמוך. ואכן בלשון תוס' הרא&quot;ש אינו.}}&lt;/sup&gt; בדברים שצריך [חמשה]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש, ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt; דיינים, כגון בחליצה &lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ תוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''&lt;big&gt;ו&lt;/big&gt;'''אית ליה&quot; בלבד.}}&lt;/sup&gt;[למאן ד]אית ליה &lt;small&gt;{[[יבמות_קא_א|יבמות קא.]]}&lt;/small&gt;, [ומדידת עגלה]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ תוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''המארת שלה'''&quot; או דומה לכך בשיבוש.}}&lt;/sup&gt; &lt;small&gt;{[[סנהדרין_ב_א|סנהדרין ב.]]}&lt;/small&gt; וכיוצא בהם&lt;sup&gt;{{הערה|כתב &quot;המגיה&quot; שבא לרבות סמיכת זקנים, הכולל סמיכת זקנים על ראש פר העלם דבר של ציבור, וסמיכת זקנים כפשוטו שיהיו הנסמכים להקראות בתואר &quot;'''רבי'''&quot;.}}&lt;/sup&gt;. ותיסק אדעתין שאינם חשובים אפילו כשאר דין, שאינו צריך אלא ראיה בעלמא, קמ&quot;ל. והכי גרסינן &lt;small&gt;{אבות [[משנה_אבות_ג_ו|שם]]}&lt;/small&gt; מנין שאפילו חמשה, שנאמר ואגודתו על ארץ יסדה &lt;small&gt;{[[עמוס_ט_ו|עמוס ט', ו']]}&lt;/small&gt;. פירוש, אותם שצריכים ליאגד יחד דהיינו אגודה שלו, אלמא שכינה ביניהם. ומנין שאפילו שלשה שנאמר בקרב אלהים ישפוט, דמשמע שלשה כדאמרינן הכא. ואית דגרסי התם איפכא ולא נהירא, &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה להגיה מסברא, כיון שנראה מדבריו שבא להוכיח את שיטתו מכך שדרשו חז&quot;ל לפנינו אחרת ולא מחמת שכך משמעות הכתוב, וכמו שכתב רבינו לעיל בדיבור זה. ואכן הוכיחו התוס' בסוכה באופן זה {יג'''.''', ד&quot;ה בשלש וכו'}, וכך הוא בתוס' הרא&quot;ש שם. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[דהא אמרינן הכא] דמבקרב אלהים ישפוט &lt;sup&gt;{{הערה|אינו נראה נכון לשונית לענ&quot;ד, מצד מבנה המשפט.}}&lt;/sup&gt;(ד)משמע שלשה שיושבין בדין. ולפי גירסתם מפרשי [הכי]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot;. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן '''&quot;מפר' קא'&quot;''' ובעוד אופנים דומים בשיבוש.}}&lt;/sup&gt;, דמבקרב משמע [באמצע]&lt;sup&gt;{{הערה|כך הוא בלשון תוס' הרא&quot;ש בסוכה שם, וכעין זה בתוס' שבדף שם. ובכתה&quot;י של רבינו כתוב כאן &quot;'''חמשה'''&quot;.}}&lt;/sup&gt;, כלומר חצי העדה שהזכרנו למעלה. ואגודתו משמע שלשה, כמו אגודת אזוב שהיא שלשה קלחים. &lt;sup&gt;{{הערה|משפט אחרון זה כפי שהוא אינו מובן. דמדוע משמע שאגודתו היינו חמשה מחמת שיש חמש אצבעות ביד? אלא בהכרח שנפל שיבוש בדברי רבינו, וצריך לומר כאן בדומה למה שכתבו התוס' ותוס' הרא&quot;ש בסוכה שם, וז&quot;ל התוס' הנ&quot;ל: &quot;'''ושמא אע&quot;ג דבעלמא חשיב' אגודה בשלשה, האי קרא דאגודתו על ארץ יסדה לא מיתוקם אלא בחמשה, משום דכתיב אף ידי יסדה ארץ והיד יש בו ה' אצבעות'''&quot;. אלא שכיון שאין לי שום דרך לדעת את לשונו של רבינו בכדי להגיה, לכן השארתי את דבריו כפי שהם, וכאן אכתוב מה שאני משער שהיית גרסתו. וכך היא: '''ויש מפרשים אגודתו על ארץ יסדה, חמשה, משום דכתיב ואף ידי יסדה ארץ, וחמש אצבעות יש ביד'''.}}&lt;/sup&gt;ויש מפרשים, אגודתו חמשה כמו חמש אצבעות שביד. 

'''ובזרוע עוזו אלו תפילין'''. 
והכי נמי אמרינן בנזיר &lt;small&gt;{[[נזיר_ג_ב|ג''':''']]}&lt;/small&gt; מנין לאומר ימינו שהיא שבועה, שנאמר &lt;small&gt;{[[ישעיהו_סב_ח|ישעיה סב, ח]]}&lt;/small&gt; נשבע ה' בימינו. שמאלו שהיא שבועה, שנאמר ובזרוע עוזו. אלמא זרוע משמע ליה שמאל.

'''תניא ר' אליעזר הגדול אומר אלו תפילין שבראש'''. 
פירש [רש&quot;י]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש' תוס' רבינו פרץ, והתוס' שבדף בדפוס שונצינו-פיזארו, וע&quot;פ זה היא הגהת הב&quot;ח בדפוס שלנו כפי הנראה. ובכתה&quot;י השונים של דברי רבינו כתוב כאן '''&quot;שברצועותיו&quot;''' בשיבוש. ואומר &quot;המגיה&quot; שכנראה &quot;פי' שברצועותיו&quot; היית זו הגהה בצד הגליון בכת&quot;י קדומים, והכוונה האמיתית בה היית להיות הגהה על מה שכתוב בסוף משפט זה &quot;והדלי&quot;ת בקשר&quot;. והיינו שבאה הגהה זו לומר שהכוונה לדלי&quot;ת שברצועותיו, וסופר טועה חשב שהגהה זו באה לתקן את תחילת הדיבור. דהיינו שבמקום לכתוב &quot;פי' רש&quot;י&quot;, הבין הסופר שהתכוון המגיה שיש לתקן ולכתוב &quot;פי' שברצועותיו&quot;.}}&lt;/sup&gt; רוב אותיות שדי כתובות בו, השי&quot;ן בקומט העור והדלי&quot;ת בקשר. ואין נראה לרבי, דהא אמרינן בפרק בתרא [דמגילה]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים חסר.}}&lt;/sup&gt; &lt;small&gt;{[[מגילה_כו_ב|כו:]]}&lt;/small&gt; תשמישי קדושה נרתיק תפלין ורצועותיהן וכו', [אלמא]&lt;sup&gt;{{הערה|כנ&quot;ל בהערה הקודמת.}}&lt;/sup&gt; דלא קרי להו אלא תשמישי [קדושה]&lt;sup&gt;{{הערה|ניכר החיסרון, וכן הוא בתוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים חסר.}}&lt;/sup&gt; בעלמא. ועוד דבכל התלמוד קורא אותם קשר, כדאמרינן {לקמן ז.} מלמד שהראה לו קשר של תפילין. &lt;sup&gt;{{הערה|בכתה&quot;י כתוב &quot;ואמרינן בשבת וכו'&quot;. אך קשה, שהלא לשון זו היא לשון הממשיכה את הנושא הקודם, וכאן הלא מתחיל קושיא חדשה. לכן הגהתי בהתאם למה שנראה, וכן הוא בלשון תוס' הרא&quot;ש.}}&lt;/sup&gt;[ועוד ד]אמרינן בשבת פרק במה מדליקין &lt;small&gt;{[[שבת_כח_ב|כח:]]},&lt;/small&gt; לא &lt;sup&gt;{{הערה|&quot;הגהות סיני&quot; ע&quot;פ לשון הגמ', וכן הוא בתוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים כתוב &quot;'''הכשירו'''&quot; בטעות.}}&lt;/sup&gt;[הוכשרו] למלאכת שמים אלא מין&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(55ב)'''}}&lt;/sup&gt; בהמה טהורה בלבד. ואמרינן למאי הלכתא. אילימא לעורן&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(56ב)'''}}&lt;/sup&gt;, והאמר אביי שי&quot;ן של תפילין הלכה למשה מסיני. אלא לרצועות, והאמר ר' יצחק רצועות שחורות הלכה למשה מסיני. ואי הוי &lt;sup&gt;{{הערה|כך צ&quot;ל בבירור, וכן הוא בתוס' הרא&quot;ש. ובכל כתה&quot;י כתוב בשיבוש &quot;&lt;big&gt;'''ב'''&lt;/big&gt;דלית&quot; .}}&lt;/sup&gt;[ה]דלי&quot;ת [והיו&quot;ד]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''והא'''&quot; בשיבוש.}}&lt;/sup&gt; מן השם, הוה ליה לאקשויי כמו שמקשה גבי שי&quot;ן, [אלמא]&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה להגיה ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש, בכתה&quot;י השונים חסר. ואולי אפשר להגיה באופן אחר ולכתוב &quot;'''שמע מינה'''&quot; כמו שאומר רבינו לקמן.}}&lt;/sup&gt; שאינם חשובות מאותיות השם אלא כקשר בעלמא. ועוד אמרינן בבמה אישה &lt;small&gt;{[[שבת_סב_א|שבת סב.]]}&lt;/small&gt; [והרי]&lt;sup&gt;{{הערה|השלמת לשון הקושיא ע&quot;פ לשון הגמ' שם, ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt; תפילין דמחופה עור, ותניא הנכנס לבית הכסא חולץ תפיליו. ומשני, התם משום שי&quot;ן. ומשום דלי&quot;ת [ויו&quot;ד]&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה להגיה דהלא קושיא זו רלוונטית גם ליו&quot;ד. ועוד דאמר אח&quot;כ &quot;שמע מינה שאינם חשובות וכו'&quot; בלשון רבים ומשמע שגם ליו&quot;ד התייחס. ובכתה&quot;י השונים חסר.}}&lt;/sup&gt; לא [אמר]&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד להגיה, ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;, שמע מינה שאינם חשובות מאותיות השם. מיהו יש לדחות&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(57ב)'''}}&lt;/sup&gt;, &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה נכון לענ&quot;ד.}}&lt;/sup&gt;[ד]כיון &lt;sup&gt;{{הערה|בהתאם לדברי המרדכי בשם רבינו אלחנן (העתקתים בהערה הבאה), שהובא בהלכות קטנות למרדכי על מנחות סימן תתקסט, בהלכות תפילין דף לה עמ' א' (הוצאת עוז והדר). ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[שניתן ל]התיר(ו)&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה נכון לענ&quot;ד. דהלא מתייחס לדל&quot;ת ויו&quot;ד יחד, ולכן לא שייך להשתמש בלשון יחיד.}}&lt;/sup&gt;, כל [זמן שרוצה]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ דברי &quot;המגיה&quot; בתור הגהה אפשרית והיא ישרה בעיני. ובמדרכי בשם רבינו אלחנן הנ&quot;ל הובא בלשון: &quot;משום דניתן להתיר בכל עת שירצה&quot;. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן '''&quot;כל שרואה&quot;''' בשיבוש.}}&lt;/sup&gt;, לא הזכיר [רק]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ &quot;הגהות סיני&quot; מסברתו. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt; השי&quot;ן. &lt;sup&gt;{{הערה|נראה מיותר לענ&quot;ד.}}&lt;/sup&gt;(ו)על כן פירש רבי, אלו תפילין שבראש לפי שהן בגובה[ו]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון התוס' שבדף. וכן נכון, דראש זכר הוא ולכן אין שייך לומר בגובהה בלשון נקיבה. ובכתה&quot;י השונים כתוב &quot;בגובהה&quot;.}}&lt;/sup&gt; של ראש דנראים לכל, אבל של יד אינן נראים דכתיב לך לאות ולא לאחרים &lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[לאות]. &lt;sup&gt;{{הערה|לכאורה נראה מיותר, דהלא אמר קודם לכן &quot;על כן פירש רבי&quot; ולכך פשוט שהכל מפי רבו, וא&quot;כ מה בא להוסיף?}}&lt;/sup&gt;מפי רבי. &lt;sup&gt;{{הערה|בהלכות קטנות להרא&quot;ש הלכות תפילין כתוב שספק זה הסתפק רבינו יעקב מאורליני&quot;ש דהוא רבינו תם, וא&quot;כ קשה מדוע רבינו לא הזכיר את שמו. ואפשר דנשמטו מהלשון של רבינו כאן כמה מילים.}}&lt;/sup&gt;מיהו למאי דפריש דאותיות של דלי&quot;ת ויו&quot;ד לא חשיבי, צ&quot;ע אם יוכל להכניס תפילין של יד לבית הכסא כיון שמחופות עור ואין בהן שי&quot;ן, או דילמא לא שנא.
----
&lt;references /&gt;
----

===[[ברכות_ו_ב|דף ו''':''']]===

V++

'''לצורת הדף [http://www.daf-yomi.com/Dafyomi_Page.aspx?vt=1&amp;massechet=283&amp;amud=12&amp;fs=0 ראה כאן]'''


'''כל הקובע מקום לתפלתו'''. 
ואינו הולך פעמים לבית הכנסת זה ופעמים לבית הכנסת זה. אבל בחד בית הכנסת אפילו בשני מקומות שפיר דמי&lt;sup&gt;{{הערה|באגודה כתב וז&quot;ל &quot;פר&quot;י, לאו דווקא בשתי בתי כנסיות, אלא אפילו בבית הכנסת אחד צריך אדם לייחד לו מקום. וכן מוכח בירושלמי פרק תפילת השחר&quot;. ויש שהוכיחו מכאן שזוהי דעת ר&quot;י, וא&quot;כ תמוה על דברי רבינו שלא נקט דעת רבו. אבל אפשר שהיה זה גדול אחר שבעל האגודה הכיר שגם הוא נקרא רבינו יצחק. וזוהי למעשה מחלוקת ראשונים האם דווקא בשתי בני כנסיות או אפי' בבית כנסת אחד. ודעת תוס' חכמי אנגליה בשונה מרבינו, שאפי' בבית כנסת אחד לא ישנה מזוית לזוית.}}&lt;/sup&gt;, דאמרינן בירושלמי פרק תפילת השחר &lt;small&gt;{[[ירושלמי_ברכות_ד_ד|הלכה ד']]}&lt;/small&gt;, צריך אדם ליחד מקום &lt;sup&gt;{{הערה|רוב כתה&quot;י גורסים &quot;'''&lt;big&gt;ב&lt;/big&gt;'''בית הכנסת&quot;, אך אין זו הגרסא הנכונה לענ&quot;ד, לא כאן ולא בדברי הרא&quot;ש בתוספו' ובפסקיו שנסמך על דברי רבינו. וזאת מכיוון שאם נאמר כך, נמצא שהגמ' מורה שיש לאדם לייחד לעצמו מקום בתוך בית הכנסת להתפלל בכדי שיתפלל במקום אחד תמיד, וא&quot;כ זוהי ראיה לסתור דבריו ולא לסייע. ו-&quot;המגיה&quot; הגיה את דברי רבינו, והוסיף על דבריו בכדי ליישב קושיא זו. אך אין צורך כפי שאמרתי.}}&lt;/sup&gt;לבית הכנסת, שנאמר, ויהי דוד בא עד הראש אשר ישתחוה שם &lt;small&gt;{שמואל ב'. [[שמואל_ב_טו_לב|ט&quot;ו, ל&quot;ב]]}&lt;/small&gt;. השתחוה לא נאמר, אלא ישתחוה. 

'''אגרא דפירקא ריהטא'''. 
פירש רש&quot;י זהו עיקר שכרם, שיש בני אדם שאין מבינים הדרשה מפי הרב. וקצת תימה, דר' זירא גופיה קאמר לעיל &lt;small&gt;{בדף זה}&lt;/small&gt; דמריש הוה אמינא דמחללי שבתא כי רהטי, &lt;sup&gt;{{הערה|ישנם שינויי גרסאות בכתה&quot;י של הגמ' ביחס למי אמר את המימרא של &quot;מריש הוה אמינא&quot; לעיל. וכן יש שינויי גרסאות ביחס למי אמר את המימרא הנוכחית. ולפי שינויי גרסאות אלו אין קושיא כלל (&quot;המגיה&quot; בשם אביו).}}&lt;/sup&gt;ועתה אומר שאין [להם שכר]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot; מסברתו. ובכתה&quot;י השונים כתוב &quot;'''להשתכר'''&quot;בשיבוש.}}&lt;/sup&gt; רק במרוצתם. ורבי מפרש אם רוצה לעשות מצוה כמאמרה בלי חסרון, יעשה כל הדברים שבסמוך.

'''אגרא דבי טמיא''' &lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים חסר כל זה, ובמקום הוכנס כאן בטעות ד&quot;ה &quot;למאן דגריס בבית אפל&quot; (שהצגתיו במקומו הראוי לו לעיל בדף ג' עמ' א'), ואח&quot;כ ממשיך בענין התוס' שלנו במילים &quot;'''&lt;big&gt;ה&lt;/big&gt;'''עושה המצוה וכו'. ולכך הגהתי דיבור זה בהתאם למה שצריך להיות כתוב.}}&lt;/sup&gt;['''שתיקותא'''.
אין נראה לפרש דמיירי באבל ושותק ומקבל שכר כדכתיב וידום אהרון&lt;sup&gt;{{הערה|בא רבינו לאפוקי מפירושם של כמה ראשונים שאכן מפרשים את הדברים כך (מדרש שכל טוב, הראב&quot;ן, הערוך ועוד).}}&lt;/sup&gt;, דכל הני מיירי במי ש]עושה המצוה, והאבל אינו עושה שום מצוה. ומפרש רבי שהבאים בבית האבל לנחמו יושבים ושותקים ומקשיבים לדברי הגדול הבא לנחם אותו, ואם היו מדברים האחרים&lt;sup&gt;{{הערה|כך הגרסא בכל כתה&quot;י, אבל הלשון נשמעת לא ישרה. ואפשר שהיה כתוב &quot;ואם היו '''האחרים מדברים'''&quot; בהיפוך לשון. או שמא היה כתוב &quot;ואם היו מדברים '''בדברים אחרים'''&quot; והושמטה בטעות המילה '''&quot;בדברים&quot;''' מחמת דימיון המילים &quot;מדברים, בדברים&quot;.}}&lt;/sup&gt; אין זה כבוד ותנחומין לאבל. וטמ[י]א&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש, ונראה. ובכתה&quot;י השונים כתוב בלא יו&quot;ד.}}&lt;/sup&gt; על שם עצמות המת, כמו שפירש רבינו שלמה&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(58ב)'''}}&lt;/sup&gt; בפירוש חומש  , &lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot; כותב (בשם אחרים שכתבו) בשם ספר עוטה אור (חובר על תרגום אונקלוס, דפוס וילנא שנת תר&quot;ג) שדברי רש&quot;י מוסבים על &quot;אנחנו טמאים '''לנפש אדם'''&quot; {במדבר ט', ז'}, והודפסו בטעות על הפסוק &quot;וכל טמא לנפש&quot; {במדבר ה', ב'}. ולגבי אונקלוס שם {במדבר ה', ב'} שכתוב בו &quot;לטמי נפשא '''דאינשא'''&quot; על אף שלא הוזכר בפסוק &quot;אדם&quot;, כתב &quot;המגיה&quot; שאכן בדפוסים ישנים של אונקלוס ליתא למילת &quot;אינשא&quot; בתרגומו שם. ואני מוסיף על דבריו, שאף בתאג'ים (שהם חומשים תימניים המבוססים על כת&quot;י תימניים עתיקים של החמישה חומשי תורה) לא מוזכר &quot;אינשא&quot; בתרגום אונקלוס כבספרים הישנים שהזכיר המגיה. ולכן מסיק &quot;המגיה&quot; שיש להגיה דברי רבינו (וכן בתוס' הרא&quot;ש) ולכתוב &quot;'''לנפש אדם'''&quot; במקום גרסת כתה&quot;י שהיא &quot;'''בעצם אדם'''&quot;. וכך הגהתי שהדברים מסתברים. וכן בהמשך יש להגיה ולכתוב &quot;'''ל'''טמי נפשא דאינשא&quot;, ולא &quot;'''ב'''טמי&quot;. וזאת בהתאם לגרסת התרגום בפסוק של במדבר ט', ז'.}}&lt;/sup&gt;[לנפש] אדם &lt;small&gt;{[[במדבר_ט_ז|במדבר ט', ז']]}&lt;/small&gt;, &lt;sup&gt;{{הערה|עיין בהערה הקודמת.}}&lt;/sup&gt;[ל]טמי נפשא [דאינשא]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ גרסת אונקלוס שלפנינו, וכן הוא מצוטט בלשון תוס' הרא&quot;ש. ובכת&quot;י השונים חסר.}}&lt;/sup&gt;, לשון עצם [אדם]&lt;sup&gt;{{הערה|הוספתי מילה זו בכדי להתאים הלשון לפירוש רש&quot;י על החומש שלפנינו. וז&quot;ל רש&quot;י בחומש: דמסאב לטמי נפשא דאנשא, אומר אני שהוא לשון עצמות '''אדם''' בלשון ארמי.}}&lt;/sup&gt; בלשון ארמי. וכן במדרש, אנדריאנוס שחיק טמיא, פירוש שחוק עצמות. ובערוך פירש טמא, אבל. באטב&quot;ח האל&quot;ף טי&quot;ת, ובאלב&quot;ם המ&quot;ם נעשית בי&quot;ת והלמ&quot;ד אל&quot;ף.

'''כל המתפלל אחורי בית הכנסת'''.
פירש רש&quot;י, שכל בתי כנסיות שלהם פתחיהם למזרח, כדתניא בתוספתא דמגילה &lt;small&gt;{[[תוספתא/מגילה/ד|פרק ד', י&quot;ד]]}&lt;/small&gt;, ואחוריהם היו למערב&lt;sup&gt;{{הערה|כך הוא בגרסת רש&quot;י שעל הרי&quot;ף. וכתב &quot;המגיה&quot; דאף ברש&quot;י כת&quot;י הוא כפי שגרסו התוס', אך בגרסת רש&quot;י שלפנינו על הגמ' אינו כך.}}&lt;/sup&gt;. והמתפלל אחורי בית הכנסת, זהו שהופך פניו למערב ואחוריו לכותל מערבי של בית הכנסת ששם משתחוים הצבור. וק&quot;ל, דהא משמע שלא היה דומה כשתי רשויות אם &lt;sup&gt;{{שוליים|'''(59ב)'''}}&lt;/sup&gt; הופך פניו כלפי הרוח שהופכים הצבור פניהם. (וא&quot;ר)&lt;sup&gt;{{הערה|נראה מיותר כיון שכבר כתב בסוף הדיבור דהוא &quot;מפי רבי&quot;. ועוד  שהוא אינו מתחיל עניין חדש בכאן, אלא בא להשלים דבריו ולומר מדוע משמע שאין זה נראה כשתי רשויות. שבלא דברים אלו לא ברור מניין משמע לו כך. ויש כת&quot;י שגרס &quot;ואית דאמרי&quot;. ומ&quot;מ גם גרסא זו אינה נראית, דאין לשון זו שייכת בכאן שהרי זה המשך הקושיא, ועוד שאין זה הרגל לשון בעלי התוס'. &quot;והמגיה&quot; כתב שאפשר שהלשון &quot;אית דאמרי&quot; היה כתוב בגליון, ובא להעיר שמה שכתב רבינו לפני כן &quot;וק&quot;ל&quot; יש גרסאות שגורסות &quot;ואין דאמרי&quot; ונשתרבב בטעות לתוך דברי רבינו. אך גם זה אינו נראה בעיני.}}&lt;/sup&gt; שלפי שיטת התוספתא משמע שהיו משתחוים למערב, או משום דילפינן ממשכן כמו שנאמר&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(60ב)'''}}&lt;/sup&gt; שם שפתח המשכן היה למזרח, או לפי שהיתה ירושלים במערב[ם]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot; בהתאם לגרסת התוס' בעירובין י&quot;ח ע&quot;ב, בד&quot;ה ולא אחורי בית הכנסת וכו'. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt; דבעינן והתפללו אליך דרך ארצם &lt;small&gt;{מלכים א'. [[מ&quot;ג_מלכים_א_ח_מח|ח', מ&quot;ח]]}&lt;/small&gt; כדלקמן במכילתין &lt;small&gt;{[[ברכות_ל_א|ל'''.''']]}&lt;/small&gt;. וא&quot;כ, אם היה עומד אחורי בית הכנסת ופניו למערב אז היה עושה כדרך שהעם עושים, אבל אם היה הופך פניו, אז היה דומה לשתי רשויות. על כן יש לפרש, דאחורי בית הכנסת קרוי מי שהוא אחורי העם במזרח בית הכנסת לאותם שמשתחוים למערב&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(61ב)'''}}&lt;/sup&gt;. ואפילו הפתח למזרח&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(62ב)'''}}&lt;/sup&gt;, קורא אחורי בהכ&quot;נ לפי שהוא אחורי העם. וכפירוש זה משמע בפרקין לקמן &lt;small&gt;{[[ברכות_ח_ב|ח''':''']]}&lt;/small&gt; &lt;sup&gt;{{הערה|בכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''&lt;big&gt;ד&lt;/big&gt;'''בפרק הרואה&quot; בשיבוש, והוגה בהתאם ללשון הנכונה לענ&quot;ד.}}&lt;/sup&gt;[ו]בפרק הרואה &lt;small&gt;{[[ברכות_סא_א|סא'''.''']]}&lt;/small&gt; דקאמר אסור [לעבור]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש, וכן הוא בלשון הגמ' שלפנינו ובכל כתה&quot;י ודפוסים ישנים של הגמ' (למעט בכת&quot;י שגורסים בלשון הילוך). ובכל כתה&quot;י השונים של רבינו כתוב &quot;'''לעמוד'''&quot;.}}&lt;/sup&gt; אחורי בהכ&quot;נ בשעה שהציבור מתפללין. ומסיים בה, הני מילי דליכא פיתחא אחרינא, פירוש לפי&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(63ב)'''}}&lt;/sup&gt; שדומה שהוא לפני הפתח ואינו חושש ליכנס. משמע שבאותו צד שקורא אחורי בהכ&quot;נ, באותו צד הוי הפתח. והפתחים היו לצד מזרח, שהיו מתפללים לצד מערב. מיהו קשה, דלשון אחורי בהכ&quot;נ &lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים חסר.}}&lt;/sup&gt;[משמע כמו] (ו)אחורי המשכן, &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד דבלא זה הלשון נשמעת חסרה. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[ו]משמע שקרוי אחורים (אחורי)&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד להגיה. וכן הוא בלא זה בתוס' חכמי אנגליה. אך בתוס' הרא&quot;ש נקט בהיפך, דהיינו שנקט לשון &quot;אחורי&quot; בלבד בלא מילת &quot;אחורים&quot;. אך היותר נראה לשונית נכון לענ&quot;ד בכאן, אם ננקוט לשון &quot;אחורים&quot; כלשון תוס' חכמי אנגליה.}}&lt;/sup&gt; אותו צד שהופכים את פניהם, כדפירש רש&quot;י. ולפירוש רש&quot;י, הא דקאמר כי מהדר אפיה לבי כנישתא לית לן בה, אע&quot;פ שאינו הופך פניו לצד אותו הרוח ששם הופכים הצבור פניהם, לא מיחזי כשתי רשויות כיון שכולם הופכים פניהם כלפי הארון &lt;sup&gt;{{הערה|בתוס' הרא&quot;ש מסיים כאן במילים &quot;ששם התורה מונחת&quot;.}}&lt;/sup&gt;, כדאמרינן נמי במכילתין &lt;small&gt;{[[ברכות_ל_א|ל'''.''']]}&lt;/small&gt;, שמארבע רוחות הופכים פניהם לצד הכפורת. מיהו יש לפרש, לפי&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(64ב)'''}}&lt;/sup&gt; ששם השכינה על הכפורת בבית קדשי הקדשים. מפי רבי.

'''בדובר'''.
הערוך &lt;sup&gt;{{שוליים|'''(65ב)'''}}&lt;/sup&gt;גריס &lt;sup&gt;{{שוליים|'''(65ג)'''}}&lt;/sup&gt;בדבד&lt;sup&gt;{{הערה|בדפוס וילנא בגליון (למטה ממסורת הש&quot;ס) כתוב שגרסת הערוך היא &quot;'''כ'''דובר&quot; ב-כ' כפי גרסת כמה גאונים וראשונים, וכגרסת דפוס וילנא והגמ' שלפנינו. אך לפנינו בערוך מופיע &quot;'''ב'''דובר&quot; ב-ב', וכן היא גרסת כמה מכתבי היד הישנים של הגמ'. ובדברי רבינו נמצאו שתי גרסאות בכתה&quot;י, יש שגורס &quot;בדובר&quot; בד&quot;ה, ויש שגורס &quot;כדובר&quot;, ובהתאם לגרסא שתבחר יש להגיה את גרסת הערוך להיפך. ולי אין אפשרות להכריע בזה ובחרתי אחת מהן. ובכתה&quot;י של רבינו שלפנינו כתוב &quot;בדבר&quot; או &quot;בדבד&quot; תלוי בכת&quot;י בשיבוש כפי הנראה, ועיין עוד בהערה הבאה.}}&lt;/sup&gt; בדלי&quot;ת&lt;sup&gt;{{הערה|תימה, מה בא לאפוקי? הלא גם גרסת רבינו בדלי&quot;ת היא. ואין לומר שבא לאפוקי מהאות ר', כיון שעיקר השינוי בגרסת הערוך הוא באות הראשונה אם גורסים ב-כ' או ב-ב' (כנ&quot;ל בהערה הקודמת) והיה לו להזכיר שינוי זה דהוא עיקר שינוי הגרסא. ולפי&quot;ז נראה לומר שאין שינויי גרסא בין גרסת רבינו והערוך באות הראשונה, דשניהם נקטו הלשון ב-ב' או ב-כ' בתחילה, וכל השינוי הוא רק באות האחרונה. דלגרסת רבינו גורסים &quot;בדוב'''ר'''&quot; או &quot;כדוב'''ר'''&quot; (בהתאם לשינויי הגרסאות השונות בכהת&quot;י כנ&quot;ל בהערה הקודמת). ולערוך גורסים &quot;בדוב'''ד''' או כדוב'''ד''' (לפי הגרסאות השונות כנ&quot;ל). ואכן בחלק מכתה&quot;י גורסים &quot;בדבד&quot; כנ&quot;ל בהערה הקודמת, ואולי זה שיבוש של &quot;בדובד&quot;. אך מדברי הערוך שהביא ראיה מלשון הערב (ראה הערה הבאה), משמע קצת דאינו כך. ובכל מקרה אין מקום להכריע בדבר כנ&quot;ל בהערה הקודמת, וישמע חכם ויוסף לקח.}}&lt;/sup&gt;, ופי' אחוריך בלשון ערבי&lt;sup&gt;{{הערה|כותב שם הערוך שבלשון ערבי אומרים &quot;מוסתדבר&quot; שפירושו לאחורנית. וזה חיזוק לכך שגירסת רבינו כאן היית בדובר או כדובר, ולא בדבר או בדבד כגרסא שבכתה&quot;י של רבינו שלפנינו.}}&lt;/sup&gt;.

'''כרום זלות לבני אדם'''. 
פשטיה דקרא מפרש רבינו יעקב, סביב רשעים יתהלכון כרום זלות, כלומר הרשעים מתקנאים כשרואים &lt;sup&gt;{{הערה|נראה לענ&quot;ד שיש לגרוס בלא האות כ' בהתאם ללשון המשפט, ולכך הקפתיה.}}&lt;/sup&gt;(כ)שירום זלזול מבני אדם, &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד נכון מבחינה לשונית, אך אינו בכתה&quot;י השונים.}}&lt;/sup&gt;[ו]מבקשים עליו תחבולות להזיקו. ועל עצמו היה דוד אומר&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(66ב)'''}}&lt;/sup&gt; כן&lt;sup&gt;{{הערה|וכן כותב רש&quot;י שם: '''כרום זלות לבני אדם'''. מקנאתם שעינם רעה בגדולתי, שנלקחתי מאחרי הצאן למלך. וזהו פתרונו: כרום זלות לבני אדם, כשמתרומם איש הזולל בעיני ב&quot;א. וזהו דוגמת האמור במקום אחר אבן מאסו הבונים. עכ&quot;ל.}}&lt;/sup&gt;. ורבינו מאיר פירש, כרמה הזאת שזוללת וסובאה דם האדם. וכן הוא בתרגום בהדיא, עלקא דמצצא דמא דאינשא, וכן פירש בנו רבינו שמואל. ומנחם פירש &lt;small&gt;{מחברת מנחם, ערך זל, דף 78}&lt;/small&gt;, כרום לשון ראם&lt;sup&gt;{{הערה|וז&quot;ל מחברת מנחם: '''כרום זלות לבני אדם'''. כלם בעלי נפש המה, בלענים וגרגרנים. וכה פתרון סביב רשעים יתהלכון כרם זלות לבני אדם. זלות הוא מגזרת זולל. ורום מגזרת ראם ורים. וכה תוכן פתרון הפסוק, סביבות העני יסובו רשעים לבלעו חנם, ויהיו בליעה לבני אדם, ויהי הדל למו למאכל. אכלו שארו, ויפשיטו את עורו מעליו ועצמותיו פצחו וכו'. הן נמצא ראם ורים ורום ענין אחד להם. עכ&quot;ל.}}&lt;/sup&gt;.

'''ולא נענה אלא בתפלת המנחה'''. 
תימה למה נקרא תפלת המנחה, &lt;sup&gt;{{הערה|בתוס' על דף בפסחים קז'''.''' כותבים לשון שאלה זו בד&quot;ה '''&quot;'''&lt;big&gt;ד&lt;/big&gt;'''אי&quot;''' כמו שהגהתי כאן. אך בכת&quot;י השונים של רבינו כתוב כאן '''&quot;'''&lt;big&gt;ו&lt;/big&gt;'''אי&quot;''' ואינו נראה לשונית נכון.}}&lt;/sup&gt;[ד]אי משום מנחת הערב, כמו כן בבקר יש&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(67ב)'''}}&lt;/sup&gt; מנחה. ושמא לפי שתפלת שחרית וערבית יש להם שם אחר, נקראת &lt;sup&gt;{{שוליים|'''(68ב)'''}}&lt;/sup&gt;[זו]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''לו'''&quot;. ומכל מקום אפשר שצריך להגיה &quot;נקראת '''&lt;big&gt;לה&lt;/big&gt;'''&quot;.}}&lt;/sup&gt; על שם המנחה. או שמא לפי שאליהו נענה בה, או משום דשל שחרית זמנה מבבקר&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(69ב)'''}}&lt;/sup&gt; [וזו]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;הגהות סיני&quot; מסברתו. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''או'''&quot;.}}&lt;/sup&gt; עיקר התחלת זמנה בשעת המנחה. ובירושלמי דפרק תפלת השחר &lt;small&gt;{[[ירושלמי_ברכות_ד|הלכה א']]}&lt;/small&gt; קאמר, תמן תנינן תמיד נשחט בשמונה ומחצה וכו', הכא את עביד מנחה שלש שעות ומחצה, והכא את עביד שתי שעות ומחצה. ופירש ה&quot;ר אלחנן שכך ר&quot;ל, וכי נחלק בתפלת המנחה כמו כן, שבערב פסח נמהרנה ובשאר ימים נאחרנה. ומשני, אמר ר' יוסי לא הוקשה תפלת המנחה אלא לקטורת, שנאמר &lt;small&gt;{[[תהלים_קמא_ב|תהלים קמא ,ב']]}&lt;/small&gt; תכון תפילתי קטורת לפניך משאת כפי מנחת ערב. כלומר, קטורת זמנה קבוע בערב הפסח כמו בשאר ימים. ומשמע דלקטורת מדמי לה התם, ומכל מקום נקראת מנחה על שהיא סמו[כה]&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד לתקן ללשון נקבה, כיוון שמדבר על תפילה שהיא נקבה. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''סמוך'''&quot; בלשון זכר.}}&lt;/sup&gt; למנחה&lt;sup&gt;{{הערה|ויש להוסיף ולדקדק שתפילות כנגד תמידין תקנום, ולכך בודאי שתפילת המנחה היא כנגד תמיד של בין הערביים. אבל מכל מקום לעניין קביעות הזמן קבעוה ע&quot;פ זמן הקטורת שהוא קבוע (המגיה). והיינו שלקטורת שהיא מסדר התמיד יש זמן קבוע כל השנה, בשונה מקרבן התמיד דבין הערביים שישנם זמנים שמקדימים אותו לפי הצורך. ולכך העדיפו את זמן הקטורת לעניין קביעות זמן מנחה.}}&lt;/sup&gt;. ואע&quot;ג דקאמר לקמן בפרק תפלת השחר &lt;small&gt;{[[ברכות_כו_ב|כו:]]}&lt;/small&gt; תפלות כנגד תמידין תקנום, וקאמר דתפלת המנחה כנגד תמיד של בין הערבים, מכל מקום יכול להיות דמדסמכי מנחה אקטורת, שהכל הוא מסדר התמיד. וגם קטורת קודמת לנסכים, ומנחת נסכים היא עם הנסכים כדמשמע ביומא &lt;small&gt;{[[יומא_לג_ב|לג:]], [[יומא_לד_א|לד.]]}&lt;/small&gt;.

'''לא נענה אלא בתפלת המנחה'''. 
לפי שהיא גמר תפלות היום, משמע שהיא עת רצון יותר.
----

===ביאורים===
 א. בד&quot;ה '''תניא ר' אליעזר הגדול''' וכו':
 1. בקושיא &quot;דלא קרי להו את תשמישי קדושה בעלמא&quot;. תריץ רבינו אלחנן בנו של ר&quot;י שהביאו המרדכי בהלכות קטנות על מנחות סימן תתקסט, בהלכות תפילין דף לה עמ' א' (הוצאת עוז והדר), שהמדובר הוא ברצועות מנותקות מן התפילין או ברצועות המחוברות לתפילין שבלו ואינן כשירות, שבאופן זה רצועות אלו הן תשמישי קדושה בעלמא. אבל במחוברות לתפילין כשירות, הרי הן קדושה גמורה.
 2. בקושיא &quot;דבכל התלמוד קורא אותם קשר&quot;. הכוונה בזה, שמכך שבמקום לקרוא לקשר ה-ד' בתפילין של ראש &quot;דל&quot;ת של תפילין&quot; (כשם שקורא לשי&quot;ן שבתפילין של ראש) קראו לזה &quot;קשר של תפילין&quot;, משמע שאינם אלא קשר בעלמא ואין להם חשיבות של קדושה עצמה. אך הרמב&quot;ן והרשב&quot;א כתבו דאכן הן קדושה עצמה, אלא שכיון שאינם בכתיבה כשי&quot;ן, לכך לא חשיבי אלא כקשר בעלמא ולא ככתיבת האות עצמה. ומשום כך נקרית &quot;קשר של תפילין&quot;.
 3. ובקושיא &quot;דלא הוכשרו למלאכת שמים אלא מין בהמה טהורה&quot;. הרמב&quot;ן והרשב&quot;א ענו, דכיון שאינם בכתיבה אלא בקשירה, לכן אינם חשובות בכלל תורת ה'. ומשום כך צריך ללמוד את הצורך בבהמה טהורה ממקום אחר, אבל אכן קדושה ממש הן. ע&quot;כ תוכן דבריהם. ורבינו אלחנן המובא במרדכי הנ&quot;ל תירץ, שכיון שיכול להתירו כל עת שרוצה, לכן אין אפשרות ללמוד עליו את הצורך להיות מבהמה טהורה מכח הפסוק תורת ה'. ע&quot;כ תוכן דבריו. אלא שרבינו אלחנן לא ביאר מדוע, וכנראה שהוא מאותו טעם שכתבו הרמב&quot;ן והרשב&quot;א, דהיינו כיוון שאינו בכתיבה אלא בקשירה שאפשר להתירה כל עת שרוצה. ולכך אינו חשוב אות ממש שאפשר ללומדה מתורת ה'.

 ב. &quot;המגיה&quot; כתב, שהספק הוא האם אסרו להכניס גם את התפילין של יד מחשש שיטעו ולא יבדילו בין תפילין של יד לתפילין של ראש, או שמא לא חששו ומותר להכניס תפילין של יד. ודעת הקדוש מקורביל שמותר להיכנס בתפילין של יד לבית הכסא (תוס' שבדף בשבת סא. ד&quot;ה דילמא וכו').

 ג. בד&quot;ה '''ולא נענה אלא''' וכו':
 נראה להסביר בכוונת התירוצים כאן, כך:
 1. ושמא לפי שתפילת שחרית וערבית ניתן להם שם אחר, לכך קראוה על שם המנחה. ונ&quot;ל בפירוש הדברים: ששחרית נקראה על שם זמנה שהוא בשחריתו של יום. וערבית נקראה על שם זמנה שהיא בעירובו של יום. אבל מנחה זמנה לכתחילה מתחילת זמן מנחה קטנה, וא&quot;כ על שם מה יקראו שמה? לכך נתנו לה את שמה על שם המנחה של תמיד של בין הערביים שזמנה ברוב השנה בזמן מנחה קטנה.
 2. או שמא לפי שאליהו נענה בזמן בה, שנאמר ביחס לזמן ההוא ויהי בעלות המנחה, לכך קראו לתפילת הצהרים על שמה משום דהיא עת רצון {ע&quot;פ התוס' בפסחים קז.}.
 3. או משום שתפילת שחרית נקראת כיוון שזמנה מוקדם בבוקר בזמן התחלת הקרבת תמיד של שחר, אבל תפילת הצהרים עיקר זמנה נוהג בזמן קרבן המנחה שהוא סוף קרבן התמיד של בן הערביים, לכך נקראתה תפילת הצהרים על שם קרבן המנחה. 
 (ויש להעיר, שמצינו כתוב אצל יעקב אבינו כשפגש בעשו &quot;ויאמר יעקב אם נא מצאתי חן בעיניך ולקחת '''מנחתי''' מידי&quot; ותרגם אונקלוס &quot;וַאֲמַר יַעֲקֹב בְּבָעוּ אִם כְּעַן אַשְׁכַּחִית רַחֲמִין בְּעֵינָךְ וּתְקַבֵּיל '''תִּקְרוּבְתִּי''' מִן יְדִי&quot;. ומכאן שהמנחה המדוברת שהיית כוללת בהמות הייתה נקראת &quot;קרבן&quot;, שמנחה היא מתנה של ריצוי. וא&quot;כ אפשר שאף קרבן התמיד של בין הערבים נקראת בלשון מנחה, שקרבן התמיד הוא מתנה של ריצוי כלפי מעלה. וכן ראיתי שכתבו המפרשים במעשה דאליהו בהר הכרמל, ש-&quot;ויהי בעלות המנחה&quot; הכוונה לקרבן התמיד של בן הערבים).
 4. לעניין מדוע זמנה של תפילת המנחה היא בסוף קרבן תמיד של בין הערביים ולא בתחילתו. כתב הירושלמי שהוא משום שהוקשה תפילת הצהרים לקטורת &quot;תכון תפלתי  קטורת לפניך וכו'&quot;, וכיוון שהקטורת מוקטרת כל השנה באותה שעה, העדיפו לקבוע זמן המנחה בשעתה. אבל כיוון שזמן תפילת הצהרים היא בסמוך לזמן הקרבת המנחה, לכך נקראת התפילה על שם המנחה (ואפשר שהסיבה שלא קראה תפילת הקטורת, משום שרצה לקוראה על שם קרבן, וקטורת אינה קרבן). ואע&quot;ג שאמרנו תפילות כנגד תמידין תקנום, ותפלת הצהרים כנגד תמיד של בן הערבים היא. אפשר לומר שכיוון שהקטורת סמוכה לנסכים בפסוק ואף נעשית קודם לה בסמוך, שהקטורת נעשית בין תמיד של בין הערביים לנסכיו, לכך נמצא שהכל הוא מסדר קרבן התמיד של בן הערבים ושפיר הוי כנגד תמיד של בן הערבים.
----
&lt;references /&gt;

== דף ז' ==
===[[ברכות_ז_א|דף ז'''.''']]===

V++

'''לצורת הדף [http://www.daf-yomi.com/Dafyomi_Page.aspx?vt=1&amp;massechet=283&amp;amud=13&amp;fs=0 ראה כאן]'''


'''עד שיעברו פנים של זעם'''. 
ולפי זה יש לפרש אם אין פניך הולכים &lt;small&gt;{[[שמות_לג_טו|שמות ל&quot;ג, ט&quot;ו]]}&lt;/small&gt;, אם לא יעברו פנים של זעם. ולפי הפשט קשה לדברי פירוש רבינו שמואל&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(ה)'''}}&lt;/sup&gt;. &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד נכון מבחינה לשונית. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[ש]תחלה אמר לו הקב&quot;ה הנה מלאכי ילך לפניך וביום פקדי וגו' &lt;small&gt;{[[שמות_לב_לד|שם ל&quot;ב, ל&quot;ג]]}&lt;/small&gt;. ומשה השיבו הודיעני נא את דרכיך &lt;small&gt;{[[שמות_לג_יג|שם ל&quot;ג, י&quot;ג]]}&lt;/small&gt;, שתלך אתה עמנו ואני אחריך. והקב&quot;ה השיבו פני ילכו &lt;small&gt;{[[שמות_לג_יד|שם ל&quot;ג, י&quot;ד]]}&lt;/small&gt;, אני בעצמי אלך לכבש המלכים. [והניחותי לך]&lt;sup&gt;{{הערה|בכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''שהנחתי לך'''&quot;, והגהתי זאת על פי סדר לשון הפסוק, שהלא רבינו כאן מפרש והולך על פי סדר הפסוק. וגם הלשון &quot;שהנחתי לך&quot; אינו מסתדר מצד העניין.}}&lt;/sup&gt; &lt;small&gt;{שם}&lt;/small&gt;, כלומר אניח [לך מאויבך]&lt;sup&gt;{{הערה|בכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;אניח '''אותך בא&quot;י'''&quot;, והוגה בהתאם לכתוב בפירוש הרשב&quot;ם על התורה.}}&lt;/sup&gt;, כמו &quot;עד אשר יניח ה' לאחיכם ככם&quot; &lt;small&gt;{[[יהושע_א_טו|יהושע א', ט&quot;ו]]}&lt;/small&gt;. פני ילכו, כמו &quot;ופניך הולכים&quot; בקרב דאבשלום&lt;sup&gt;{{הערה|נראה שבשני הראיות מיהושע ומשמואל שהביא כאן, רוצה להוכיח שהלשון &quot;פני ילכו&quot; והלשון &quot;והניחותי לך&quot; מתייחסים לעניין מלחמה. וא&quot;כ ממילא זה מוכיח את פירושו של רשב&quot;ם, שמה שביקש משה ומה שנענה לו הקב&quot;ה הכל מתייחס לכך שהקב&quot;ה ילך למלחמה לפניהם.}}&lt;/sup&gt; &lt;small&gt;{[[שמואל_ב_יז_יא|שמואל ב'. י&quot;ז, י&quot;א]]}&lt;/small&gt;. ומשה אמר, אם אין פניך הולכים אל תעלנו מזה &lt;small&gt;{[[שמות_לג_טו|שם ל&quot;ג, ט&quot;ו]]}&lt;/small&gt;, והקב&quot;ה [כבר]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot; מסברתו, בהתבסס על מילה מחוקה שנראית כמו &quot;אשר&quot; בכת&quot;י ניו יורק, שאפשר מסברא לומר שהיה כתוב &quot;כבר&quot; ונשתבש. וכיון שלא היה נראה לסופר הלשון &quot;אשר&quot; בכאן, מחקה. ובכל מקרה נראה נכון להוסיפה, דהלא כאן הוא סיום הקושיא, ובלא המילה &quot;כבר&quot; אינו נשמע כך. ועוד דכך הוא בדומה ללשון רבותינו בעלי התוס' על התורה שכתבו &quot;והלא כבר נתרצה לו&quot;. אך בשאר כתה&quot;י השונים אין לה זכר.}}&lt;/sup&gt; נתרצה לו.

'''וכמה רגע אחד מחמשת רבוא ושמנת אלפים וכו''''. 
ורבינו יעקב&lt;sup&gt;{{הערה|זהו רבינו יעקב בן מאיר דהוא רבינו תם, רבו ודודו של רבינו יצחק הזקן (ר&quot;י) שהיה רבו של רבינו.}}&lt;/sup&gt; הגיה &lt;small&gt;{ספר הישר סימן רצ&quot;ג}&lt;/small&gt; על פי התוספתא דברכות &lt;small&gt;{[[תוספתא/ברכות/א|פ&quot;א, ה&quot;ג]]}&lt;/small&gt;, אחד מרבוא ושלשת אלפים ושמונה מאות ועשרים [וארבעה]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot; כתב להגיה '''&quot;כ&quot;ד&quot;''' דכך מדויק על פי החשבון שיכתוב רבינו מיד. ובכתה&quot;י השונים כתוב &quot;'''כ&quot;ח'''&quot;, ואין זה נכון על פי החשבון הנ&quot;ל. ואני המרתי את האותיות למספרים בכאן.}}&lt;/sup&gt; בשעה&lt;sup&gt;{{הערה|העיר &quot;המגיה&quot; דבתוס' רבינו אלחנן לע&quot;ז {ד'''.'''} גרס &quot;וכמה רגע אחד מה' ריבוא וששת אלפים ושמונה מאות ומ&quot;ח בשעה&quot; (ולפנינו בע&quot;ז הגרסא אחרת). והעיר עוד דכגרסת רבינו אלחנן נמצא גם בכת&quot;י קמבריג' שם, וכן במדרש הגדול במדבר פ' כ&quot;ג ועוד. והוסיף שלפי ברייתא קדומה שהובאה בפירוש לספר יצירה לר&quot;י ברצלוני עמ' 244, נמצא מספר זה מדוייק.}}&lt;/sup&gt;. &lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot; מסברתו, ונראה. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''&lt;big&gt;ו&lt;/big&gt;'''קתני&quot;.}}&lt;/sup&gt;[ד]קתני התם , &lt;sup&gt;{{הערה|משפט זה של &quot;השעה אחת מכ&quot;ד ביום&quot; אינו מופיע בתוספתא שלפנינו, והגר&quot;א הגיה בירושלמי (שיוזכר לקמן בדיבור זה) לשון תוספתא זו כך {המגיה}.}}&lt;/sup&gt;השעה אחת&lt;sup&gt;{{הערה|בכל כתה&quot;י כתוב &quot;'''אחד'''&quot; בלשון זכר בכל לשון התוספתא, למעט כת&quot;י אחד שבמקום לכתוב אחד כתב א'. וכיוון שאפשר לומר לפי כת&quot;י זה שהכוונה ל-&quot;אחת&quot; בלשון נקיבה, נקטתי לשון זו שנכונה יותר ביחס לרוב לשון הברייתא, למעט ביחס ל-&quot;רגע&quot; דהוא זכר. וכן הוא בלשון התוספתא שלפנינו (אלא ששם גם ביחס ל&quot;רגע&quot; שהוא זכר נאמר &quot;אחת&quot; בלשון נקיבה ההיפך מכאן).}}&lt;/sup&gt; מכ&quot;ד ביום, העונה אחת מכ&quot;ד בשעה, העת אחת מכ&quot;ד בעונה, הרגע אחד מכ&quot;ד בעת. וזה עולה למה שהגיה רבינו יעקב, ודוק ותשכח. ומיהו אומר רבי דבירושלמי &lt;small&gt;{[[ירושלמי_ברכות_א|הלכה א']]}&lt;/small&gt; גרסינן לתרוייהו, דיש רגעים גדולים וקטנים. &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד להגיה, וכעין זה בתוס' רבינו אלחנן בע&quot;ז {שם}.}}&lt;/sup&gt;[ו]כן יסד ר' [אלעזר]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot;. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;אל'''&lt;big&gt;י&lt;/big&gt;'''עזר&quot; בטעות.}}&lt;/sup&gt; קליר, &lt;sup&gt;{{הערה|זהו חלק מסילוק לפיוט קדושתא הנאמרת בשבת שקלים בשלש ברכות הראשונות של תפילת העמידה, וחלק זה הוא מהפיוט שבתוך הקדושה עצמה {ראה חלק פיוט זה בספר &quot;פיוטים לארבע פרשיות&quot; הוצאת מכון &quot;ממלכת כהנים&quot; - ניו יורק, עמ' ל&quot;ד}. ומתחיל פיוט קדושתא זה בחזרת העמידה אחר &quot;מלך עוזר ומושיע ומגן&quot;, במילים &quot;מסוד חכמים ונבונים&quot;.}}&lt;/sup&gt;ורגעי העונה כעונות כל היום, [זוהי]&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד לפי מבנה הלשון, ובהתאם ללשונו בהמשך. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''וזהו'''&quot;.}}&lt;/sup&gt; גרסת התוספתא. והמדקדק מחלק הרגע לכמה רגעים, &lt;sup&gt;{{הערה|נראה מיותר לענ&quot;ד.}}&lt;/sup&gt;(ו)זוהי גרסת הספרים שלנו. 

'''רגע כמימריה &lt;sup&gt;{{הערה|זוהי גרסת רבינו, וכן הוא בכמה כת&quot;י ישנים. וכן ברש&quot;י לפנינו גרס כגרסת רבינו, אלא שגרס &quot;'''מאי קרא'''&quot; במקום '''שנאמר'''. אך בגמ' לפנינו יש כאן תוספת לשון '''ומנא לן דרגע רתח''' שנאמר כי וכו', ובדומה לזה בע&quot;ז {ד''':'''} בלשון '''ומנא לן דרגע הוה ריתחיה'''. וראה בתוס' רבינו אלחנן לע&quot;ז {ד'''.'''} שמזכיר את שתי הגרסאות הללו. וישנם עוד שינויי גרסאות נוספים בכתה&quot;י השונים.}}&lt;/sup&gt;שנאמר כי רגע באפו'''. 
תימה, היכי משמע מכאן רגע כמימריה. ואי הוה גרי' וכמה זעמו רגע שנאמר כי רגע באפו, אי נמי חבי כמעט רגע &lt;sup&gt;{{שוליים|'''(70)'''}}&lt;/sup&gt;עד יעבור זעם. ובתר הכי גר' וכמה רגע כמימריה, הוה ניחא טפי. ואם תאמר, מה היה יכול לומר בלעם&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(71)'''}}&lt;/sup&gt; בשעה מועטת כזו. ויש לומר שהיה יכול לומר כלם. מיהו לא משמע הכי, אלא כיון [שמתחיל]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;המגיה&quot;, והוא בהתאם לגרסת בעלי התוס' השונים. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''שמתקבל'''&quot;.}}&lt;/sup&gt; קללתו באותה שעה היה מזיק [אפילו לאחר כן]&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד ע&quot;פ לשון התוס' שבדף, וכן העיר &quot;המגיה&quot;. אך בכתה&quot;י השונים חסר.}}&lt;/sup&gt;. וכן משמע באגדת חלק &lt;small&gt;{[[סנהדרין_קה_ב|סנהדרין קה''':''']]}&lt;/small&gt;, מברכותיו של אותו רשע אתה למד מה היה בלבו, שבקש לומר שלא יהיו להם בתי כנסיות ובתי&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(72)'''}}&lt;/sup&gt; מדרשות, ולא תמשך מלכותם וכו'&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים_6|(א)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. וגם נראה שלא היה יכול להמית אומה שלימה, דא&quot;כ היה בו כח להחריב העולם. אלא היה יכול להזיקם בקללתו הרבה.
 
'''בתלת שעי קמייתא'''. 
פירש ה&quot;ר שמעיה דהיינו שעה שלישית שמלכי מזרח ומערב משתחוים לחמה כדאמרינן בסמוך, שהרי הם עומדים בשעה שלישית כדאמרינן לעיל &lt;small&gt;{[[ברכות_ד_א|ד'''.''']]}&lt;/small&gt;. והא דאמרינן בפ&quot;ק דע&quot;א &lt;small&gt;{[[עבודה_זרה_ד_ב|ד''':''']]}&lt;/small&gt; לא ליצלי איניש צלותא דמוספי בתלת שעי קמייתא בריש שתא ביחיד, דילמא איכא ריתחא וכו'. ואע&quot;פ שאינו כי אם&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(73)'''}}&lt;/sup&gt; בשעה שלישית &lt;sup&gt;{{הערה|אפשר שהיה כתוב בכאן &quot;'''לא יתחיל להתפלל'''&quot;, וראיתי באחד מכתה&quot;י של רבינו שיש רווח בין המילים &quot;בשעה שלישית&quot; לבין המילה &quot;כיון&quot;. ולכן אפשר לומר שנחסרו שם כמה מילים או שלא היה ברור למעתיק ולכן השאיר חלק. ומכח כך אפשר להעמיד ולומר שהלשון של רבינו היית: &quot;ואע&quot;פ שאינו כי אם בשעה שלישית &quot;'''לא יתחיל להתפלל'''&quot;, כיון שהריתחא בא (אחריך) [אחרי כן]. וזה מתאים לפירוש תוס' רבינו אלחנן בע&quot;ז {ד'''.''').}}&lt;/sup&gt;, כיון שהריתחא בא [אחרי כן]&lt;sup&gt;{{הערה|כנלע&quot;ד. ובכתה&quot;י השונים כתוב &quot;'''אחריך'''&quot; או &quot;אחריו&quot;.}}&lt;/sup&gt; לאו אורח ארעא&lt;sup&gt;{{הערה|נראה שנשתרבב לכאן לשון &quot;לאו אורח ארעא&quot; מהדיבור הבא. דאם היה אומר דהוא מטעם שמא תדחה תפלתו, הוה ניחא. אבל מטעם דאינו דרך ארץ להתפלל קודם שעת הכעס, זה אינו מובן. והטעם הנראה יותר הוא מהטעם שכתב רבינו אלחנן במסכת ע&quot;ז {שם}, דשמא ימשך בתפילתו ותגיע שעה שלישית.}}&lt;/sup&gt;

'''ההוא מינאה דהוה בשיבבותיה דר' יהושע וכו' לאו אורח ארעא'''&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(74)'''}}&lt;/sup&gt;. 
ואע&quot;ג דאמרינן&lt;sup&gt;{{הערה|בספר מושב זקנים לבעלי התוס' בפרשת שמות פרק ג', הובאו דברים אלו בשם רבינו תם. וז&quot;ל &quot;ור&quot;ת הקשה על ההוא גופא. והא אמרינן המינים והמסורין מורידין ולא מעלין. השתא להורידם מותר, כ&quot;ש להענישן שהוא מותר. ותירץ שמא יותר אִסּוּר יש להעניש ולהמית את הגוי ע&quot;י שם דקש' להטריח(ו) השי&quot;ת, מלהמיתו בידים, וא&quot;כ היאך הרג משה את המצרי בשם המפורש. וי&quot;ל דאותו מצרי שהרג משה היה חייב מיתה שהרי בא על אשת איש, שנ' (ויקרא כ', י') מות יומת הנואף והנואפת, ואין ניאוף אלא באשת איש כדפר&quot;ש (שמות כ', י&quot;ג)&quot;.}}&lt;/sup&gt; &lt;small&gt;{[[עבודה_זרה_כו_ב|ע&quot;ז כו:]]}&lt;/small&gt; המינין והמסורות מורידים ולא מעלים, מ&quot;מ לאו אורח ארעא&lt;sup&gt;{{הערה|בגמ' לפנינו מופיעה תוספת דברים &quot;ורחמיו על כל מעכשיו כתיב&quot; שלא מזכירים בעלי התוס' השונים בכאן ובסוגיה המקבילה בע&quot;ז (ד:). ואפשר לתרץ דרחמיו על כל מעשיו היא הסיבה מדוע הדבר אינו דרך ארץ (המגיה). ועוד אפשר לומר דלא היית בגרסתם קטע זה, ואכן ישנם כמה כת&quot;י שלא גורסים לה. וכן בסוגיה המקבילה בע&quot;ז (שם) הקטע הנ&quot;ל מופיע בסוגריים מרובעות לסימון שיש להוסיפה, כיוון שלא היית בגרסתם.}}&lt;/sup&gt; להטריח שמים להורגו שלא כדרך בני אדם. ויש ספרים [דגרסי]&lt;sup&gt;{{הערה|כך מוכרח להוסיף, שהלשון נמצאת קטועה בלא זה.}}&lt;/sup&gt; ההוא &lt;sup&gt;{{שוליים|'''(75)'''}}&lt;/sup&gt;נכרי&lt;sup&gt;{{הערה|ורצונו לומר דבהכי שפיר דמי, דלגבי נכרי אין מורידין וכמו שכתבו התוס' שבדף. אלא דאכתי קשה איך רצה א&quot;כ ריב&quot;ל להורגו?. ותירץ תוס' רבינו אלחנן בע&quot;ז (ד:) דמצערו הרבה שאני. אך התוס' שבדף בע&quot;ז (שם) תירצו דהתכוון להזיקו ולא להורגו, ולא דמי להורדה לבור.}}&lt;/sup&gt;

'''תחת גערה במבין'''. 
פירש רבינו נסים&lt;sup&gt;{{הערה|הוא רבינו נסים גאון.}}&lt;/sup&gt; &lt;small&gt;{המודפס בדף}&lt;/small&gt; בלב, כדאמרינן לקמן &lt;small&gt;{[[ברכות_סא_א|סא'''.''']]}&lt;/small&gt; לב מבין&lt;sup&gt;{{הערה|וכן כתב רבינו יונה בפירושו למשלי פרק י&quot;ז, שפירוש הכתוב הוא: &quot;תרד גערה ותשכון בלב המבין&quot;.}}&lt;/sup&gt;. 

'''&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(76)'''}}&lt;/sup&gt;כשרציתי לא רצית'''. 
פירוש&lt;sup&gt;{{הערה|כך היית הגרסא בחלק מכתה&quot;י, ובחלק מהם כתוב כאן '''&quot;כלל&quot;'''. וטוען המגיה שהמילה &quot;כלל&quot; שם היא כתוצאה משיבוש המילה '''כלומר''', שכן בלשון תוס' הרא&quot;ש מצינו שגורס כאן '''כלומר'''. ואני נקטתי כגרסת כתה&quot;י האחרים.}}&lt;/sup&gt; (כשרציתי)&lt;sup&gt;{{הערה|נראה מיותר, וכן ליתא בתוספות הרא&quot;ש.}}&lt;/sup&gt; כשהורשת לראות מה [שהייתי]&lt;sup&gt;{{הערה|כך הוא בתוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''שהיה'''&quot; בשיבוש. &quot;והמגיה&quot; טוען שאולי גרסת רבינו היית &quot;'''שהיה מורשה''' לך לראות&quot; ופחות נראה בעיני.}}&lt;/sup&gt; מרשה לך לראות, לא רצית. ועכשיו שאתה רוצה לראות פני ממש, איני רוצה&lt;sup&gt;{{הערה|וזה שנתן הקב&quot;ה טעם משום &quot;כי לא יראני האדם וחי&quot;, דמשמע שזהו הטעם ולא משום שסירב משה לראות, עיין במהרש&quot;א בחידושי אגדות כאן.}}&lt;/sup&gt;. ותימה, למה הענישו כל&lt;sup&gt;{{הערה|בתוס' הרא&quot;ש גרסינן &quot;'''על''' כך&quot;, ונראה לומר שכך היית הגרסא גם פה.}}&lt;/sup&gt; כך.
----

===ביאורים===
 {{ד&quot;מ|'''(ה)'''|'''לדברי פירוש רבינו שמואל'''}} נראה לענ&quot;ד לפרש כך: שאין הכוונה שלפי פירוש הגמ' היה קשה לרבינו שמואל, שהלא פירוש רבינו שמואל שונה מפירוש הגמ'. אלא הכוונה לפי צורת הדיון של פירוש הגמ' בין הקב&quot;ה למשה, היה קשה גם לפירושו של רבינו שמואל על הפסוקים. שלפירוש הגמ' אמר הקב&quot;ה למשה &quot;'''פני ילכו'''&quot; דהיינו המתן עד שיעברו פנים של זעם, א&quot;כ &quot;'''אם אין פניך הולכים'''&quot; הכתוב אחריו, הכוונה בו שאומר משה בטענה לפני הקב&quot;ה, אם אתה לא מעביר פנים של זעם מעם ישראל אל תעלינו מזה. ואף שכבר אמר לו הקב&quot;ה שהוא יעביר פניו, ביחס לפירוש הגמ' זה אינו קשה, כמו שכתבו &quot;רבותינו בעלי התוס' על התורה&quot; בפירוש שני, שאפשר שאמר הקב&quot;ה המתן עד שיעברו פנים של זעם ואלך עם ישראל, אך לא מיד. ומשה אמר שלא יזוז משם עד שיעברו פנים של זעם מיד, ונתרצה לו הקב&quot;ה. או אפשר לפרש כפירושם הראשון. שאמר הקב&quot;ה למשה &quot;פני ילכו והניחותי לך&quot; להנות מזיו שכינתי, לך ולא להם. והתפלל משה על כך: &quot;אם אין פניך הולכים&quot; שיהו כולם כמותי, &quot;אל תעלנו מזה&quot;, ונתרצה לו הקב&quot;ה לבסוף. אך ביחס לפירוש של רבינו שמואל, שאמר לו הקב&quot;ה למשה &quot;'''פני ילכו'''&quot; דהיינו שהוא עצמו יעבור למלחמה לפני ישראל. א&quot;כ מה טען משה אחרי כן אם &quot;'''אין פניך הולכים'''&quot;, שכביכול התפלל משה על כך שסירב הקב&quot;ה לילך למלחמה לפני ישראל. הלא הקב&quot;ה אמר לו שהוא מתרצה ללכת לפני ישראל למלחמה, וא&quot;כ מהי טענתו של משה?
 '''אבל אפשר לתרץ''' שרצה משה שיכרות לו הקב&quot;ה ברית על כך. וכמו שמפרש רשב&quot;ם עצמו על התורה בהמשך הפסוקים, שכך אכן היית כוונתו הנסתרת של משה. וכנראה הטעם בזה כדי שלא יגרום החטא.

 א. רצונו להוכיח מבלעם שרצה להאריך הרבה בקללתו על ישראל על אף שהיה לפניו רק רגע אחד בלבד שבו הקב&quot;ה כועס, וזו ראיה לתירוץ השני (תוס' חכמי אנגליה).
----
&lt;references /&gt;
----

===[[ברכות_ז_ב|דף ז''':''']]===

V++

'''לצורת הדף [http://www.daf-yomi.com/Dafyomi_Page.aspx?vt=1&amp;massechet=283&amp;amud=14&amp;fs=0 ראה כאן]'''


'''עד שבא אברהם וקראו אדון שנאמר ויאמר אדני אלקים במה אדע כי ארשנה'''. 
ואם תאמר, והכתיב ברוך ה' אלקי שם &lt;small&gt;{[[בראשית_ט_כו|בראשית ט', כ&quot;ו]]}&lt;/small&gt;. ויש לומר, דגבי שבח לא איירי&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(77)'''}}&lt;/sup&gt; [ר' יוחנן]&lt;sup&gt;{{הערה|בגרסאות כתה&quot;י השונים כתוב כאן '''בת''' או '''בח''' ועוד כעין שיבוש זה. והנכון לענ&quot;ד שהיה כתוב &quot;ר' יוחנן&quot; או בקיצור &quot;ר&quot;י&quot; (דהוא בעל המימרא זו), ומריבוי העתקות השתבש.}}&lt;/sup&gt;. אי נמי, כפירוש ה&quot;ר שמעיה שפירש דמיירי בשם שכת[וב]&lt;sup&gt;{{הערה|כצ&quot;ל כנראה לעין. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;שכת&quot;. וכנראה שהיה גרש אחר ה-ת' לסימן קיצור, והושמט בשוגג מריבוי העתקות.}}&lt;/sup&gt; [באל&quot;ף]&lt;sup&gt;{{הערה|כצ&quot;ל. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן '''באו ד'''' או באופנים משובשים אחרים הדומים לזה. והכוונה היית ב-'''א' ד'''', דהיינו בשם אדנות המתחיל באל&quot;ף ודל&quot;ת. וכן מוגה באחד מכת&quot;י בצד הגיליון.}}&lt;/sup&gt; דל&quot;ת, דמשמע לשון אדנות ככתבו. ואם תאמר, והכתיב בקרא דמקמי הכי, ויאמר [אברם]&lt;sup&gt;{{הערה|הושלם בהתאם ללשון הפסוק, ובכתה&quot;י השונים חסר.}}&lt;/sup&gt; ה' אלוקים מה תתן לי ואנכי הולך ערירי &lt;small&gt;{[[מ&quot;ג_בראשית_טו_ב|בראשית ט&quot;ו, ב']]}&lt;/small&gt;, והוא כתוב באל&quot;ף דל&quot;ת ואותו פסוק היה לו לתלמוד להביא. &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה להגיה ע&quot;פ הרגל לשון בעלי התוס', וכן הוא בלשון תוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[ו]יש לומר, שהתלמוד&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(78)'''}}&lt;/sup&gt; לא דקדק בכך. ולמאי דפרי[שית]&lt;sup&gt;{{הערה|בכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;'''דפריך'''&quot;, ובהגהות סיני כתב להגיה &quot;'''דפריש''''&quot; עם גרש, שהלא אינו קושיא אלא הסבר ופירוש. והוא קיצור של &quot;'''דפרישית'''&quot;, כיוון שאינו מפורש בגמ' אלא הראשונים הם שדנו והוכיחו הדבר. אך לצערנו דברי רבינו על שבת לא זכינו להם כיום. אך עיין בתוס' שבדף בשבת דף י' עמ' ב' ד&quot;ה &quot;'''ושל סדום וכו&lt;big&gt;'&lt;/big&gt;'''&quot; לביאור הדברים בהרחבה.}}&lt;/sup&gt; בפ&quot;ק דשבת &lt;small&gt;{[[שבת_י_ב|י''':''']]}&lt;/small&gt; שאותו [פסוק]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;הגהות סיני&quot;, וכן הוא הלשון בהמשך דברי רבינו, וכך גם הוא בלשון תוס' הרא&quot;ש. ובתה&quot;י השונים חסר.}}&lt;/sup&gt; דבמה אדע &lt;small&gt;{[[מ&quot;ג_בראשית_טו_ח|בראשית ט&quot;ו, ח']]}&lt;/small&gt; היה בברית בין הבתרים שהיה [אז]&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;הגהות סיני&quot;, וכן הוא בתוס' הרא&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים חסר.}}&lt;/sup&gt; אברהם בן שבעים. ואותו פסוק דמה תתן לי היה אחר שכבש המלכים, והוא&lt;sup&gt;{{הערה|הנראה לענ&quot;ד שהיה כתוב כאן &quot;'''והיה אז'''&quot; או &quot;'''והוא היה אז&quot;''' דכעין זה מצינו בלשון תוס' הרא&quot;ש. אך אפשר לקיים הגרסא הנוכחית.}}&lt;/sup&gt; אז בן שבעים ושלש כמו שמוכיח בסדר עולם&lt;sup&gt;{{הערה|קשה, דבסדר עולם משמע שהיה אז בן שבעים וחמש, וכך אכן העירו התוס' בשבת, וא&quot;כ כיצד אומר רבינו שמשמע מסדר עולם שהיה בן ע&quot;ג שנים. לכך (אם לא נאמר שהיית לרבינו גרסא אחרת בסדר עולם) מוכרח להגיה באחד משלושה אופנים. או שהגרסא בדברי רבינו היא '''שבעים וחמש''' שנים, או שהגרסא היא '''דלא''' כמו שמוכיח בסדר עולם. או שאפשר שגרס את שניהם (כמו שגרסו התוס' שבדף שניהם). שגרס &quot;והוא אז בן '''ע&quot;ג''' (לפי חשבונו) '''או ע&quot;ה''' כמו שמוכיח בסדר עולם&quot;.}}&lt;/sup&gt;. &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה להגיה לענ&quot;ד ע&quot;פ סדר לשון המשפט.}}&lt;/sup&gt;(ו)א&quot;כ נאמר זה קודם ואין מוקדם ומאוחר, &lt;sup&gt;{{הערה|כנ&quot;ל בהערה קודמת. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[ו]אתי שפיר שהביא כאן הפסוק דבמה אדע שנאמר תחלה בברית בין הבתרים. מפי רבי. 

'''למען ה''''. 
גם הוא כתוב בדניאל באל&quot;ף דל&quot;ת &lt;small&gt;{[[דניאל_ט_יז|דניאל ט', י&quot;ז]]}&lt;/small&gt;.

'''א&quot;ל כולי האי. א&quot;ל הכי אמר ר' יוחנן אין תפלתו&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(79)'''}}&lt;/sup&gt; של אדם נשמעת אלא עם הציבור וכו''''.
פירש רבינו יעקב בפ&quot;ק דע&quot;א &lt;small&gt;{[[עבודה_זרה_ד_ב|ד''':''']]}&lt;/small&gt; גבי לא ליצלי איניש צלותא דמוספי בתלת שעי קמייתא בריש שתא ביחיד וכו', עד אי הכי אפילו דצפרא נמי. ומשני, כיון דאיכא ציבורא דמצלו בההיא שעתא לא מדחי, פירוש בשום מקום. והא דקאמר&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(80)'''}}&lt;/sup&gt; הכא שנשמעת בשעה שהצבור מתפללים ומשמע דהיינו דווקא בעירו. מ&quot;מ, אהני מה שהצבור מתפללים בשום מקום לענין דלא מדחי ולא מפקיד דינא עליה. אבל לענין עת רצון צריך שיתפלל בשעה שהצבור מתפללים בעירו. ואם מצלי עם הציבור כ&quot;ש דעדיף טפי.
----
&lt;references /&gt;
----

===ביאורים===

== דף ח' ==
===[[ברכות_ח_א|דף ח'''.''']]===

V++

'''לצורת הדף [http://www.daf-yomi.com/Dafyomi_Page.aspx?vt=1&amp;massechet=283&amp;amud=15&amp;fs=0 ראה כאן]'''


'''אימא שיעור שני פתחים'''. 
שלא ימהר להתפלל כשנכנס מיד, אבל אם יושב סמוך לפתח שפיר דמי. ודלא כפירוש ה&quot;ר יוסף.&lt;sup&gt;{{הערה|כך הוא בגרסת כל כתה&quot;י, וכעין זה כתוב בתוס' חכמי אנגליה &quot;דלא כפירוש ה&quot;ר '''יוסי'''&quot;. והנראה מכל בעלי התוס' שדנו בנושא, שהכוונה לפירוש כעין מה שפירש רש&quot;י. אך אפשר באמת שהוא טעות סופר והכוונה היית לרש&quot;י, כמו שכתבו התוס' שבדף בד&quot;ה &quot;שיעור שני פתחים&quot;, המובא בגרסת דפוס ישן שונצינו-פיזארו לתלמוד הבבלי בדף שלנו (ומובא גם כן בהגהות הב&quot;ח כאן). וסיבת השיבוש בזה נראה לומר, שהוא כיוון שהיה כתוב במקור '''&quot;דלא כפירוש רש&quot;י&quot;''', ומאוחר יותר נשתבש ל-הר&quot;י (הרב רבינו יצחקי) מריבוי העתקות, והמעתיקים המאוחרים פירשו ופתחו קיצור זה לה&quot;ר יוסף או ה&quot;ר יוסי. אך בלשון תוס' רבינו פרץ כתוב &quot;בלשון יש מפרשים&quot;, ואולי כוונתו היית לכלול בלשון זו גם את שיטת רש&quot;י וגם את שיטת ה&quot;ר יוסף שאמרו דבר אחד.}}&lt;/sup&gt;

'''שערים המצויינים בהלכה'''. 
משערי ציון דייק, דלא כתיב שערי ירושל[י]ם&lt;sup&gt;{{הערה|בכתה&quot;י השונים כתוב בלא יו&quot;ד.}}&lt;/sup&gt;. 

'''רב ששת מהדר אפיה וגריס'''. 
תימה, והא אמרינן בסוטה פרק אלו נאמרין &lt;small&gt;{[[סוטה_לט_א|לט.]]}&lt;/small&gt;, כיוון שנפתח ספר תורה אסור לספר אפילו בדבר הלכה, שנאמר וכפתחו עמדו כל העם &lt;small&gt;{[[נחמיה_ח_ה|נחמיה ח', ה']]}&lt;/small&gt;. ואין לומר דשאני הכא דמהדר אפיה, דא&quot;כ הוה ליה (למימר)&lt;sup&gt;{{הערה|בכת&quot;י אוקספורד כתוב &quot;'''הוי ליה למימר לאתויי'''&quot;, ובהכרח שהמילה &quot;'''למימר'''&quot; מיותרת והשתרבבה לכאן בטעות.}}&lt;/sup&gt; לאתויי מילתא דרב ששת התם. אלא נראה לרבי, דהא דקאמר התם אסור לספר בדבר הלכה, היינו בקול רם שמעכב האחרים מלשמוע, אבל בלחש שפיר דמי. והא דמהדר אפיה וגריס, ה&quot;ה דבדלא מהדר אפיה היה יכול לגרוס בלחש שלא היה נראה כמניח ספר תורה, אלא רבותא נקט דאפילו מהדר אפיה שנראה&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(81)'''}}&lt;/sup&gt; כמניח ס&quot;ת, שפיר דמי. והוא היה מהפך פניו כדי שיכוין לבו לגרסתו. ואני שמעתי שפירש הרי&quot;ף ז&quot;ל&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(82)'''}}&lt;/sup&gt;, דדוקא כשיש שם עשרה אז יכול להיות מהדר אפיה. אבל אין שם כי אם עשרה, אסיר&lt;sup&gt;{{הערה|באור זרוע {חלק א', הלכות ק&quot;ש, סימן י&quot;א} הביא את דברי רבינו שבדיבור זה, ובדבריו גרס &quot;אסור&quot; בוא&quot;ו, וכך נראה יותר מבחינה לשונית.}}&lt;/sup&gt; לאהדורי אפיה, שאנו רוצים שיהיו עשרה שומעים לספר תורה. 

&lt;sup&gt;{{הערה|דיבור זה מובא אחר ד&quot;ה &quot;שנים מקרא&quot; אך אין זה מקומו, והצגתיו במקומו הראוי לו. וכן הוא בתוס' הרא&quot;ש קודם.}}&lt;/sup&gt; '''ישלים פרשיותיו עם הצבור'''. 
נראה לרבי&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(83)'''}}&lt;/sup&gt; דכל השבוע קרי עם הצבור. ואע&quot;פ  שלכאורה&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(84)'''}}&lt;/sup&gt; משמע דכל קמי שבתא דהיינו מיום רביעי ואילך קרי עם הצבור, מ&quot;מ כיון שמתחילים בו&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(85)'''}}&lt;/sup&gt; ממנחתא דשבתא&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(86)'''}}&lt;/sup&gt; הכל קרוי עם הצבור. וזמן השלמה כתוב &lt;small&gt;&lt;sup&gt;(א)&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt;במדרש&lt;sup&gt;{{הערה|בבית יוסף באו&quot;ח סימן רפ&quot;ה הובא שמקור הדברים במכילתא פרשת בא אל פרעה, אך אינו נמצא לפנינו. ולשון מדרש זה כיום מובא בספר חופת אליהו הנביא שער השישה ועוד. ועיין בביאורים לגרסאות שקיימות לפנינו.}}&lt;/sup&gt; [ז]&lt;sup&gt;{{הערה|בגרסת כתה&quot;י השונים מובא &quot;'''ג''''&quot;, אך בגרסאות המדרש שלפנינו כתוב &quot;'''ז''''&quot; (עיין בגרסאות בביאורים). וכן נכון יותר לפי המשך דבריו.}}&lt;/sup&gt; דברים צוה רבינו הקדוש&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(7)'''}}&lt;/sup&gt; את בניו בשעה שנפטר לבית עולמו&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(88)'''}}&lt;/sup&gt;, ג' ליראת שמים, &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה נכון יותר מבחינה לשונית, וכן הוא בחלק מגרסאות המדרש שלפנינו. ובכתה&quot;י השונים בלא.}}&lt;/sup&gt;[ו]ד' לדרך ארץ. ואלו הם של יראת שמים [וכו']&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה להגיה מסברא, שהלא &quot;'''אל תאכל לחם וכו''''&quot; הוא האחרון מתוך השלושה של יראת שמים.}}&lt;/sup&gt;, אל תאכל&lt;sup&gt;{{הערה|כך הוא בלשון יחיד לכל אורך דברי מדרש זה בגרסת המדרשים שלפנינו. ובחלק מהם אף כתוב &quot;צווה רבינו וכו' את '''בנו''' בלשון יחיד גם כן. אך אפשר לקיימו אף לגרסתנו, שאפשר שאמר רבינו הקדוש דבריו בלשון ציווי כללי, ולא בלשון המתייחסת אל בניו. אך בכת&quot;י ירושלים של רבינו וכן בתוס' שבדף, לשון המדרש כתוב בלשון רבים המתייחסת אל בניו.}}&lt;/sup&gt; לחם בשבת עד שתגמר כל הפרשה&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(89)'''}}&lt;/sup&gt;. משמע שקודם אכילה יש&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(90)'''}}&lt;/sup&gt; לו להשלימה, מיהו אם השלים לאחר אכילה שפיר דמי. 

&lt;sup&gt;{{הערה|דיבור זה מובא אחר הד&quot;ה &quot;עטרות ודיבון&quot;, אך אין זה מקומו דעטרות ודיבון שייך לעמ' ב' ועניין זה לעמ' א'. והצגתיו במקומו הראוי לו כפי שהוא בתוס' שבדף.}}&lt;/sup&gt; '''שנים מקרא ואחד תרגום וכו''''. 
יש מפרשים דהכי מהני&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(91)'''}}&lt;/sup&gt; לכל הלועזות &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד נכון מבחינה לשונית. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[ב]לעז שלהם. שהתרגום מפרש (להבין)&lt;sup&gt;{{הערה|כך הוא בכל בכתה&quot;י אך נראה מיותר לפי לשון המשפט, ולכך הקפתיו בסוגרים עגולות.}}&lt;/sup&gt; לעמי הארץ שאינם מבינים בלשון&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(92)'''}}&lt;/sup&gt; הקודש, וה&quot;ה בלשון&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(93)'''}}&lt;/sup&gt; לעז למכירים&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(94)'''}}&lt;/sup&gt; בו. אבל אין נראה בעיני רבי&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(95)'''}}&lt;/sup&gt;, שהרי התרגום מפרש כמה דברים שאין ללמוד מתוך המקרא, כדאמר רב יוסף אלמלא תרגומא דהאי קרא לא ידענא מאי קאמר וכו'.  
----

===ביאורים===
 א. 1. '''גרסת המדרש בספר חופת אליהו רבה (דפוס זולקווא)''' &lt;small&gt;-'''בשער הששה, דף י&quot;ג'''-&lt;/small&gt;: (ששה) [שבעה] דברים צוה רבינו הקדוש את בניו, שלשה ליראת חטא (ושלשה) [וארבעה] לדרך ארץ. ג' ליראת חטא: אל תישן על המיטה עד שתקרא ק&quot;ש. ואל תכנס לבית הכנסת אחרון. ואל תאכל בשבת עד שתגמור הפרשה. (וג') [וד'] בדרך ארץ ואלו הן: אל תחתוך בשר על (יריכך) [ידך] שלא תחתוך בשרך. ואל תשיח אחר הכותל דאזיל-[אולי צ&quot;ל דאמרו] אוזנים לכותל. וכשתגיע לנהר תן מנעליך ברגליך עד שתעבור. ואע&quot;פ שיש לך עבדים ושפחות שיציעו מטתך אל תסמוך בהם, אלא אתה בעצמך הצע מטתך.
 2. '''וגרסת המדרש בחופת אליהו רבה (בספר כבוד חופה)''' &lt;small&gt;-'''בדף 47'''-&lt;/small&gt;: שבעה דברים צוה רבינו הגדול את בנו, שלשה ליראת חטא וארבעה לדרך ארץ. ג' ליראת חטא: אל תישן על המיטה עד שתקרא קרית שמע ותתפלל. ואל תכנס לבית המדרש אחרון. ואל תאכל בשבת עד שתגמור הפרשה. וד' של דרך ארץ: אל תחתוך על ידך בשר כדי שלא יחתוך בשרך ונמצאת מבזה את האוכלין. ואל תשיח אחרי הכותל שכך אמ' חכמים, אזנים להם לכותל ואזנים לבית הכסא. וכשתגיע לנהר תן מנעליך ברגליך עד שתעבור. ואל יציע אחר מיטתך. ואע&quot;פ שיש לך עבדים ושפחות שיציעו מטתך, אל תיסמך בהם אלא אתה בעצמך תציע מטתך.
 3. '''וגרסת המדרש בספר הליקוטים (גרינהוט)''' &lt;small&gt;-'''בחלק ג', דף ל&quot;ג'''-&lt;/small&gt;: שבעה דברים צוה רבינו הקדוש את בנו. שלשה על יראת חטא וד' על דרך ארץ. של יראת חטא: אמר לו, אל תישן על מטתך עד שתקרא את שמע ותתפלל. ואל תכנס באחרונה לבית המדרש. ואל תשב לאכול בשבת עד שתגמור את הפרשה. ושל ד&quot;א: אמר לו, אל תחתוך בשר על ידך [שמא תחתך ידך] ונמצאת מבזה את השלחן. ואל תסיח אחורי הכותל מפני ששנו חכמים עינים להרים, ואזנים לכתלים. אזנים לבית הכסא, אזנים לד&quot;א. וכשאתה מהלך בדרך ומגיע לנהר ואין מנעל ברגליך, הנעל רגליך ועבור. ואפילו יש לך כמה עבדים ושפחות ומציעים לך את המטה, אל תניחם אלא הצע את בעצמך.
----
&lt;references /&gt;
----

===[[ברכות_ח_ב|דף ח''':''']]===

V++

'''לצורת הדף [http://www.daf-yomi.com/Dafyomi_Page.aspx?vt=1&amp;massechet=283&amp;amud=16&amp;fs=0 ראה כאן]'''


'''ואפילו עטרות ודיבון'''. 
פירש רש&quot;י שאין בו&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(96)'''}}&lt;/sup&gt; תרגום. וקשה, דהוה מצי למימר אפי' ראובן שמעון וגו'&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(97)'''}}&lt;/sup&gt; וכיוצא בהן &lt;small&gt;{[[שמות_א|שמות א', ב-ד]]}&lt;/small&gt;. ואומר רבי שיש ספרים שכתוב בהם תרגום בעטרות ודיבון, וכן תרגום ירושלמי, ועתה צ&quot;ל&lt;sup&gt;{{הערה|ישנם כת&quot;י שבהם כתוב כאן &quot;צריך לפרש&quot;, ובספר ברכה משולשת כתוב כאן &quot;צריך להשמיענו&quot;. אך בכת&quot;י ירושלים שעל פיו כפי הנראה נכתב &quot;תוס' רבינו יהודה החסיד&quot; בברכה משולשת, כתוב '''&quot;צ&quot;ל&quot;''' בראשי תיבות. וכיון שאין הכרעה לכאן או לכאן, השארתי את ראשי התיבות כמו שהן.}}&lt;/sup&gt; ואפילו עטרות ודיבון שאין כל כך צורך בתרגום שלו&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(א)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, אע&quot;פ כן יש לומר&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(98)'''}}&lt;/sup&gt; שנים מקרא ואחד תרגום, [אבל ראובן שמעון וכיוצא בהן אין צריך לקרותן ג' פעמים]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש. ואכן ניכרת ההשמטה מכך שאומר מיד, &quot;'''ומ&quot;מ אנו מחמירין וכו' במקום שאין תרגום וכו''''&quot;. ואם היו חוזרים דבריו על עטרות ודיבון, הלא יש לו תרגום ירושלמי.}}&lt;/sup&gt;. ומ&quot;מ אנו מחמירין כפירוש רש&quot;י לומר במקום שאין תרגום, ג' פעמים מקרא. ותרגום של ברכת כהנים יברכך, יאר, ישא, מפרש במגילה&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(99)'''}}&lt;/sup&gt; &lt;small&gt;{[[מגילה_כה_ב|כה''':''']]}&lt;/small&gt; שאינו מתרגם&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(100)'''}}&lt;/sup&gt; משום ישא. כלומר, שאין לפרסם שהקב&quot;ה נושא פנים לישראל, שאומות העולם מליזין עליו, אע&quot;פ שתירצנוהו בנדה בפרק בתרא &lt;small&gt;{[[נידה_ע_ב|ע''':''']]}&lt;/small&gt; ולקמן במכילתין &lt;small&gt;{[[ברכות_כ_ב|כ''':''']]}&lt;/small&gt;. מפי רבי.

['''ל''']'''הני''' ['''פרשייתי''']&lt;sup&gt;{{הערה|בכתה&quot;י השונים כתוב כאן, '''&quot;הני פרשיות&quot;'''. אבל כפי הנראה הוא שיבוש מריבוי העתקות, שהלא בארמית הלשון כאן. והגהתיו ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש.}}&lt;/sup&gt; '''דכולי שתא'''. יש ספרים דגרסי דכלה, וכן גריס&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(101)'''}}&lt;/sup&gt; רבינו חננאל ז&quot;ל&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(ב)'''}}&lt;/sup&gt;. 
פירוש שבתות הכלה שהיו דורשים בהלכות המועד, ואז לא היה לו&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(102)'''}}&lt;/sup&gt; פנאי. וכן נראה יותר. 

'''כאלו התענה תשיעי ועשירי'''. 
פירוש אם נצטוה.

'''דאמר מר לוחות ושברי לוחות מונחים בארון'''. 
כדדרשינן בפרק קמא דבבא בתרא &lt;small&gt;{[[בבא_בתרא_יד_ב|יד''':''']]}&lt;/small&gt; מושמתם בארון &lt;small&gt;{[[דברים_י_ב|דברים י', ב']]}&lt;/small&gt;. וזה היה כשהניחו הארון בבית עולמים בימי שלמה, ואז לא היו מוליכין הארון למלחמה. אבל עד בית עולמים היו שברי לוחות לבד בארון שעשה משה, ולא בשל בצלאל. &lt;sup&gt;{{הערה|כן נראה יותר נכון לשונית. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[ו]אותו של בצלאל לא היה הולך עמהן למלחמה, אלא פעם אחת בימי עלי ונענשו עליו ונשבה. והא דאמרינן בעירובין פרק הדר &lt;small&gt;{[[עירובין_סג_ב|סג''':''']]}&lt;/small&gt;, גמירי דכל זמן שארון ושכינה שלא במקומן, ישראל אסורים בתשמיש המטה. זהו הארון שעשה בצלאל שנשאו הכהנים סביב יריחו. וההיא&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(103)'''}}&lt;/sup&gt; דאוריה דכתיב הארון וישראל ויהודה יושבים בסוכות וגו' &lt;small&gt;{[[שמואל_ב_יא_יא|שמואל ב'. י&quot;א, י&quot;א]]}&lt;/small&gt; דמשמע שם&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(104)'''}}&lt;/sup&gt; שדוד שמש מיטתו, ואוריה נמי מחמיר על עצמו היה. אותו הארון היה ששברי לוחות מונחים בו, והוא היה הולך עמהם למלחמה ששני ארונות היו כדפרישית&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(105)'''}}&lt;/sup&gt;, וכדתניא בספרי &lt;small&gt;{במדבר, פר' בהעלותך, פיסקא פב ([[ספרי_על_במדבר_י|פר' י' פס' ל&quot;ג]])}&lt;/small&gt; וארון ברית ה' נוסע לפניהם &lt;small&gt;{[[במדבר_י_לג|במדבר י', ל&quot;ג]]}&lt;/small&gt;, זהו ארון ששברי לוחות מונחין בו&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(106)'''}}&lt;/sup&gt;. והא דכתיב ושמתם בארון שהיו לוחות ושברי לוחות יחד, נאמר לימי&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(107)'''}}&lt;/sup&gt; שלמה שהכניס הארון לבית קדשי הקדשים, ושוב לא יצא עמהם למלחמה&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(108)'''}}&lt;/sup&gt;. ובירושלמי דסוטה פרק משוח מלחמה &lt;small&gt;{[[ירושלמי_סוטה_ח_ג|פ&quot;ח, ה&quot;ג]]}&lt;/small&gt; איכא פלוגתא דאמוראי בהא מילתא&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(109)'''}}&lt;/sup&gt;, איכא מאן דאמר שני ארונות היו, ואיכא מאן דאמר ארון אחד היה. וזה לשון הירושלמי, קרא מסייע ליה לר' יהודה&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(110)'''}}&lt;/sup&gt; בן לקיש. פירוש, שאמר שני ארונות היו, הארון וישראל ויהודה יושבים בסוכות. מה עבדון ליה רבנן. פירוש, שהיו&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(111)'''}}&lt;/sup&gt; אומרים שלא היה כי אם&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(112)'''}}&lt;/sup&gt; ארון אחד שהיה בקירוי, שעדיין לא נבנה בית הבחירה. כלומר, קירוי של חול בעלמא, שלא היה יושב כי אם בתוך היריעה. מפי רבי.

'''הלכה כרבן גמליאל'''. 
דאע&quot;ג דרבנן פליגי עליה ומצרכי עד חצות&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(113)'''}}&lt;/sup&gt; לחומרא, מ&quot;מ הלכה כרבן גמליאל ואין צריך להחמיר ולהרחיק מחצות לגבי ק&quot;ש כמו לגבי שאר דברים. ומ&quot;מ צריך למהר לכתחלה מתחלת הלילה כדאמרינן בריש פרקין &lt;small&gt;{[[ברכות_ד_ב|דף ד''':''']]}&lt;/small&gt; שלא יאמר אדם&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(114)'''}}&lt;/sup&gt; אוכל קימעא וכו' .

'''לעולם ליליא הוא, והאי דקרי ליה יממא וכו''''.
ואם תאמר, כיון שלאחר עמוד השחר נמי ליליא הוא, א&quot;כ היה לו לומר פעמים שאדם קורא ק&quot;ש ב' פעמים אחר עמוד השחר, ויוצא אחד של לילה ואחד של יום. דהא דקאמר דליליא הוא, משמע לענין שכיבה. ושמא יש לומר דלענין דבר אחר קרוי ליליא, כגון לתפילין וציצית, ולא לק&quot;ש. אי נמי הכי קאמר, לעולם ליליא הוא שאין דרך בני אדם לעמוד באותה שעה, ומכל מקום יממא הוא לענין ק&quot;ש דהוי זמן קימה, דאיכא מיעוטא וכו'. מפי רבי. וכן יש לפרש ברייתא שאחר כך.
----
&lt;references /&gt;
----

===ביאורים===
 {{ד&quot;מ|'''(א)'''|'''ואע&quot;פ שאינו אלא'''}}
 נראה שכוונתו שאין צורך בתרגום שלו הכוונה לתרגום הירושלמי, מכיוון שהתרגום הזה איננו תרגום אונקלוס שעליו התכוונה הגמ' שיקרא שנים מקרא ואחד תרגום. ולכך, אין צריך אותו כל כך, כיון שרק אם יש תרגום הצריכה הגמ' לתרגמו. אך אם אין תרגום אפשר שלא הצריכה הגמ' לתרגמו כלל או שהצריכה לקוראו שלש פעמים מקרא בלבד ולא לפנות לתרגומים אחרים.

 {{ד&quot;מ|'''(ב)'''|'''ואע&quot;פ שאינו אלא'''}}
 תוס' הרא&quot;ש כותב שגרסת ר&quot;ח היא '''&quot;פרשייתי דכלה&quot;'''. דהיינו שכפי הנראה גרס ר&quot;ח בגמ': &quot;סבר לאשלומינו להני פרשייתי דכלה&quot;.
----

== דף ט' ==
===[[ברכות_ט_א|דף ט'''.''']]===

V++

'''לצורת הדף [http://www.daf-yomi.com/Dafyomi_Page.aspx?vt=1&amp;massechet=283&amp;amud=17&amp;fs=0 ראה כאן]'''


'''לא&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(115)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, לעולם יממא הוא'''. 
פירוש קודם הנץ החמה. ולא מיירי לאחר עמוד השחר מיד, דהא ר' עקיבא אית ליה לקמן בפרקין משיכיר בין חמור לערוד. ואע&quot;פ שיוצא בק&quot;ש של לילה קודם הנץ, מ&quot;מ קאמר בסמוך ר' עקיבא&lt;sup&gt;{{הערה|כך כתוב בכל כתה&quot;י השונים. אך לענ&quot;ד יש להגיה הלשון ולגורסו בהיפוך, דהיינו &quot;מ&quot;מ קאמר '''ר' עקיבא בסמוך'''. וכן משמע קצת שכך הרגל לשונו של רבינו לומר את שם האומר קודם שיאמר &quot;בסמוך&quot;, כמו שמצינו בדף כ' בד&quot;ה א&quot;ר אבינא וכו'. שכתב שם באמצע הדיבור, &quot;ואע&quot;ג דר' יהודה פליג עליה בסמוך&quot;. ואע&quot;ג שאינו ראיה גמורה, כך נראה בעיני יותר נכון.}}&lt;/sup&gt; דמשיכיר בין חמור לערוד יממא הוא. והוה מצי למינקט תרוייהו קודם הנץ החמה, אלא אשמעינן&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(116)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; דאחר הנץ החמה יממא הוא ואינו יוצא בו בשל לילה. אי נמי, תרי תנאי אליבא&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(117)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; דר' עקיבא. ולקמן בשמעתא דותיקין נפרשנה &lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(118)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. מפי רבי. 

'''ואילו אכילת פסחים לא קתני וכו''''. 
משמע דהלכתא כרבי אלעזר בן עזריה מדסתם&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(119)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; הך משנה כותיה, וההיא דשלהי ערבי פסחים &lt;small&gt;{[[פסחים_קכ_ב|קכ:]]}&lt;/small&gt; ובאיזהו מקומן&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(120)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; &lt;small&gt;{[[זבחים_נו_ב|זבחים נו:]]}&lt;/small&gt;. מיהו במגילה פרק הקורא למפרע &lt;small&gt;{[[מגילה_כא_א|כא.]]}&lt;/small&gt;, מוקי לה לסתם משנה כר' עקיבא. [ואע&quot;ג דהכא חדא והכא תלת, מאי אולמיה דהאי סתמא מהאי סתמא]&lt;sup&gt;{{הערה|בכתה&quot;י השונים משפט זה כתוב בהיפך. דהיינו שבתחילה כתוב &quot;מאי אולמיה וכו'&quot; ואח&quot;כ &quot;דהכא חדא וכו'&quot;. אך לא נראה בעיני נכון לשונית, והפכתיו.}}&lt;/sup&gt;, דהכי פרכינן בעלמא &lt;small&gt;{[[יבמות_קא_ב|יבמות קא:]]&lt;big&gt;&lt;sup&gt;{{הערה|וכן קידושין נד:}}&lt;/sup&gt;&lt;/big&gt;}&lt;/small&gt; מה לי חד ומה לי תרי. וגם אין לפסוק כר' עקיבא מכח דתנן&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(121)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; לה גבי הלכתא פסיקתא במגילה&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים_10|(א)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; &lt;small&gt;{[[מגילה_כא_א|שם]]}&lt;/small&gt;, דלא דמיא כל כך לההיא דהשוכר את האומנין &lt;small&gt;{[[בבא_מציעא_עו_א|ב&quot;מ עו.]]}&lt;/small&gt;, כל החוזר בו ידו על התחתונה&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים_10|(ב)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. ואם הלכה כר' אלעזר בן עזריה צריך למהר לאכול מצה קודם חצות, כדאמרינן בערבי פסחים &lt;small&gt;{[[פסחים_קכ_ב|שם]]}&lt;/small&gt; אכל מצה אחר חצות לרבי אלעזר בן עזריה לא יצא ידי חובתו. מיהו, מדמוקמינן&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(122)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; הכא פלוגתא דרבי אליעזר ור' יהושע בפלוגתא דראב&quot;ע ור' עקיבא, ומוקמינן ר' יהושע כר' עקיבא, משמע קצת דהלכה כר' עקיבא. ושמא להרחיק אדם מן העבירה&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(123)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; (שמא)&lt;sup&gt;{{הערה|נראה מיותר לענ&quot;ד, דמשפט זה הוא המשך המשפט הקודם ולא עניין נוסף.}}&lt;/sup&gt; היה מודה דהוי פסח עד חצות&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(124)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. מיהו, גבי מצה אין לנו להחמיר כל כך, וגם לשון מצותם עד שיעלה עמוד השחר משמע שאינו חושש בהרחקה ואפילו באכילת פסחים&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(125)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. אבל אי הוה שייך הרחקה בהלל וק&quot;ש, כל שכן במצה. ואפילו נקל בק&quot;ש, יש לנו להחמיר במצה כיון שהיא מן התורה, אבל ק&quot;ש דרבנן. ואפילו למ&quot;ד&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(126)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; לקמן בפרק מי שמתו &lt;small&gt;{[[ברכות_כא_א|כא.]]}&lt;/small&gt; ק&quot;ש דאורייתא, שמא ר&quot;ל דאסמכוה אקרא. ומ&quot;מ נוהג רבי לאכול מצה קודם חצות, וכן מצה של אפיקומן. ואפילו בהלל היה נכון להקדימו קודם חצות אע&quot;פ שאין בו חומרא יותר מבק&quot;ש, דפסקינן לעיל &lt;small&gt;{[[ברכות_ח_ב|ח:]]}&lt;/small&gt; כר&quot;ג. והא דמוקמינן&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(127)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; בירושלמי דברכות &lt;small&gt;{[[ירושלמי_ברכות_א_א|פ&quot;א, ה&quot;א]]}&lt;/small&gt; משנה דערבי פסחים כר' עקיבא, חולק על תלמוד שלנו שמעמידה שם &lt;small&gt;{[[פסחים_קכ_ב|שם]]}&lt;/small&gt; דלא כר' עקיבא. מפי רבי. 

'''יכול יהא נאכל כקדשים ביום, ת&quot;ל''' &lt;sup&gt;{{הערה|כך הוא בלשון תוס' הרא&quot;ש, וכן היא גרסת הגמרא שלפנינו. אך בכתה&quot;י השונים חסר.}}&lt;/sup&gt;['''ב''']'''לילה'''. 
ואם תאמר, לרבי אלעזר הך דרשא מנא ליה, כיון דאיצטריך ליה לילה לילה לג&quot;ש. ואין לומר דמהזה ממעט יום שלפניו, &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה נכון לשונית לענ&quot;ד. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[ד]מדקאמר ורבי עקיבא הזה למה לי, משמע דמוקי ליה כוליה&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(128)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; לג&quot;ש. &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד ע&quot;פ הרגל לשון בעלי התוס'. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[ו]יש לומר, דממילא שמעינן מינה דלילה אתא למעוטי יום.&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים_10|(ג)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;

'''ויהא נאכל לשני לילות ויום אחד'''.
ואם תאמר, לימא&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(129)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; ליום ולילה כתודה. ויש לומר, דיש להקישו לשלמים, משום דמותר הפסח קרב שלמים. ועוד, דלא קאמר שיהא נאכל ממש, אלא שלא יהא נפסל עד יום שני. 

'''והני תנאי כהני'''&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(130)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; '''תנאי וכו''''.
ואם תאמר, וכי חולקות הדרשות זו על זו. דלעיל מפיק ליה מלילה וחפזון, והכא מפיק ליה מתזבח הפסח בערב. &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד ע&quot;פ הרגל לשון בעלי התוס'. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[ו]יש לומר, דמשמעות דורשין איכא בינייהו. ורבי אומר דלא פליגי, אלא כל אחד מיישב פסוק דמשנה תורה לפי סברתו. 
----
&lt;references /&gt;
----

===[[ברכות_ט_ב|דף ט''':''']]===

V++

'''לצורת הדף [http://www.daf-yomi.com/Dafyomi_Page.aspx?vt=1&amp;massechet=283&amp;amud=18&amp;fs=0 ראה כאן]'''


'''בעל כרחם דמצרים'''. 
לפי שלא היו ישראל רוצים לצאת&lt;sup&gt;{{הערה|הקשה &quot;המגיה&quot;, שהלא הטעם שהיה הדבר בעל כרחם דמצרים הוא משום שלא רצו המצרים להשאילם ונאצלו לכך, וכמו שהגמ' אומרת שהטעם דהוא בעל כרחם דמצרים משום &quot;ונות בית תחלק שלל&quot;. וא&quot;כ מה שלא היו ישראל רוצים לצאת אינו הטעם לכך. ולכך הגיה כאן מסברא שצ&quot;ל כאן שני דיבורים: &quot;'''בעל כרחן דמצרים.''' לפי שלא רצו להשאילם. '''בעל כרחן דישראל'''. לפי שלא היו ישראל רוצים לשאת&quot; (תיקן &quot;לשאת&quot; במקום &quot;לצאת&quot;, וכפי שהגמ' אומרת למ&quot;ד בעל כרחם דישראל שהטעם הוא &quot;משום משוי&quot;), והשאיר בצ&quot;ע. אך לענ&quot;ד אין זה מוכרח, מכיוון שדברי רבינו כפי שהם נכונים. שבעל כרחם דמצרים לדעת רבינו אפשר שלא היה משום שלא רצו להשאילם, ונכפו מאת ה' להשאילם '''סתם'''. אלא משום שלא רצו ישראל לצאת בלא שישאילו להם, לכך הוכרחו להשאילם. שאחר מכת בכורות היו המצרים בהולים להוציא ישראל ממצרים, והיו עושים הכל בכדי שיצאו. ואולי זה מה שנתכוון רבינו להעירנו בזה, שלא תחשוב הטעם כפי שהבין המגיה, אלא כפי שאמרתי. וכך משמע קצת מרש&quot;י על התורה, וז&quot;ל &quot;שהיו נותנים לישראל כדי שילכו&quot;.}}&lt;/sup&gt;.

'''וינצלו את מצרים'''.
משמע שהסירו מן המצולה כל מה שבה והם הדגים, וכן ריקנום מממונם&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(130)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. ומאן דדריש וינצלו כמצודה, דריש וינצלו כמו וינצדו&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים_10|(ד)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. ויש מהפכי וגרסי&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(131)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; כמצודה דגים כמו מצודת ים&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(132)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, וכמצולה דגן. ולא נהיר[א]&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה מסברא ע&quot;פ הרגל לשון בעלי התוס'. אך יש בכתה&quot;י שגורסים &quot;'''ואין נראה דלא''' שייך&quot; במקום.}}&lt;/sup&gt;, דמה שייך דגן למצולה שהיא עמקי ימים&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(133)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;.  

'''תנא&lt;sup&gt;{{הערה|כך הוא ברוב כתה&quot;י של רבינו ונכון. דלגרסת רבינו ותוס' הרא&quot;ש תירוץ זה לא נאמר בתור תשובת הגמ' כמו הגרסא שבגמרות שלנו: &quot;'''אלא''' בין תכלת שבה ללבן שבה&quot;. אלא הגמ' הביאה ברייתא שמתרצת את השאלה. ואכן התוס' שבדף שגרסו כגירסא הגמ' שלפנינו שנאמרו הדברים מתירוץ הגמ' ולא מברייתא, לא הקשו את הקושיא הראשונה שהביא רבינו, כיון שאינה שייכת לפי גרסתנו.}}&lt;/sup&gt; בין תכלת שבה ללבן שבה'''. 
פירש רש&quot;י ז&quot;ל, דקאי אגבבא דעמרא שנתנוהו ביורה ולא נקלט הצבע יפה בכל מקום. ואין נ&quot;ל&lt;sup&gt;{{הערה|בחלק מכתה&quot;י הגרסא כאן היא &quot;נראה לרבי&quot;. אך אין נראה בעיני, שהלא בסוף הדיבור הוא אומר &quot;מפי רבי&quot;, וא&quot;כ יש לו לומר כאן &quot;ואין נראה לי&quot;, דרבו הוא זה שאומר זאת ולא הוא. ולכך צ&quot;ל שהיה כתוב בראשי תיבות &quot;נ&quot;ל&quot;, והמעתיקים פתחו זאת בצורה שאינה נכונה. וכן איתא בראשי תיבות באחד מכתה&quot;י והשארתיו כך. וכן הוא לקמן בדף י&quot;א ע&quot;א.}}&lt;/sup&gt;, דהא בברייתא לא קתני לגבבא, שאין זה לשון הברייתא&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים_10|(ה)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. ועוד דמשמע במנחות פרק התכלת {מג:} דמיירי בציצית, דקאמר ראה מצוה זו וזכור מצוה אחרת, ואיזו זו, ק&quot;ש. כדתנן מאימתי קורין את שמע בשחרין&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(134)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, משיכיר בין תכלת ללבן. ואם כן על כרחך הכי פירושו, משיכיר בין חוליא של לבן לחוליא של תכלת המוטל בציצית. וכן מוכח בירושלמי דפרקין, כיני מתניתין בין תכלת שבה ללבן שבה &lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים_10|(ו)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. מאי טעמא דרבנן, וראיתם אותו מן הסמוך לו. ומאי טעמא דרבי אליעזר, וראיתם אותו כדי שיהא ניכר בין הצבעים&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(135)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, פירוש בין תכלת לכרתי&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(136)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. מפי רבי. וכן פירש בערוך בערך תכלת. 

'''אחרים אומרים כדי שיראה חברו ברחוק ד' אמות ויכירנו'''. 
והאי אחרים לאו היינו ר' מאיר דלעיל. וכהאי גונא איתא&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(137)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; לקמן בפרק שלשה שאכלו &lt;small&gt;{מז:}&lt;/small&gt; דקאמר איזהו עם הארץ. וכן בסוטה פרק [היה]&lt;sup&gt;{{הערה|כך הוא נקרא לפנינו בגמ', וכך נראה להגיה כאן לענ&quot;ד.}}&lt;/sup&gt; נוטל &lt;small&gt;{כב.}&lt;/small&gt;. וכן יש בפרק קמא דבבא בתרא &lt;small&gt;{טו:}&lt;/small&gt; יש אומרים שאינו ר' נתן, שנזכרו שם עם ר' נתן גבי איוב. '''ירושלמי''' &lt;small&gt;{בפרקין ה&quot;ב}&lt;/small&gt;. &lt;sup&gt;{{הערה|כך הוא בגרסת תוס' הרא&quot;ש ותוס' שעל הדף. אך בכת&quot;י השונים כתוב בלא זה.}}&lt;/sup&gt;[ב]מה אנן קיימין, אי ברגיל, אפילו רחיק כמה&lt;sup&gt;{{הערה|כך הוא גם בלשון תוס' הרא&quot;ש. אך התוס' שבדף גורסים בלשון &quot;'''טפי'''&quot;. וצ&quot;ל בגרסתו של רבינו, שפירושו &quot;אפי' רחוק '''כמה''' אמות יותר מארבע&quot;.}}&lt;/sup&gt;, חכים ליה. ואי בשאינו רגיל, אפילו קריב (נמי)&lt;sup&gt;{{הערה|ניכר שמיותר הוא, ולכך הקפתיו. ויש בכתה&quot;י שגורסים כאן '''&quot;ליה&quot;''' במקום, ועדיין נראה מיותר.}}&lt;/sup&gt; גביה לא חכים ליה. אלא [כי]&lt;sup&gt;{{הערה|כך היא בגרסת הירושלמי שלפנינו וכך נראה להגיה כאן לענ&quot;ד. אך בגרסת תוס' הרא&quot;ש כתוב '''&quot;כן&quot;''' ואפשר שגם שם נפלה טעות סופר. ומ&quot;מ בכתה&quot;י של רבינו אינו.}}&lt;/sup&gt; אנן קיימין&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(138)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; ברגיל ואינו רגיל, כה[די]ן&lt;sup&gt;{{הערה|בכתה&quot;י השונים כתוב &quot;כהן&quot;, ובחלקם אף מנוקד עם צירי תחת הה&quot;א, ופירושו &quot;כההוא&quot; או &quot;כהזה&quot;. אך הגהתי בהתאם לגרסת התוס' שבדף שנראה יותר שהיא הגרסא המקורית של דברי רבינו לענ&quot;ד.}}&lt;/sup&gt; דאזיל (ליה)&lt;sup&gt;{{הערה|אינו בתוס' הרא&quot;ש, וכן נראה מיותר לפי עינינו.}}&lt;/sup&gt; לאכסניא&lt;sup&gt;{{הערה|גרסת התוס' שבדף היא &quot;כהדין אכסניא&quot;.}}&lt;/sup&gt; ואתי לקייצין. 

'''לתפלה כאחרים'''. 
פירוש, לתפילין. תימה, אמאי שבקיה לציצית ונקט תפילין, שיש אומרים במנחות סוף פרק הקומץ {לו:} שמצותן בלילה &lt;sup&gt;{{הערה|כך הוא בכל כתה&quot;י השונים. אך אולי יש לגרוס '''&lt;big&gt;ו&lt;/big&gt;'''הלכה ואין מורין כן.}}&lt;/sup&gt;דהלכה ואין מורין כן, ושבקיה לציצית דקיימא לן כר' שמעון דאמר מצות עשה שהזמן גרמא היא&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(139)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; {שם מג.}, ואין מצות[ה]&lt;sup&gt;{{הערה|הוגה ללשון נקבה, כיון שמתייחס לציצית שהיא בלשון נקיבה. אך בכל כתה&quot;י והד&quot;י כתוב &quot;מצותו&quot; או &quot;מצותן&quot;, וכנראה ט&quot;ס היא.}}&lt;/sup&gt; אלא ביום. מיהו אומר רבי דיכול להיות שזמן ציצית נמי הוי לאחרים משיכיר בין תכלת שבה ללבן שבה, כדאמרינן במנחות פרק התכלת {מג:}, ראה מצוה זו וזכור מצוה אחרת. ואיזו זו, ק&quot;ש. מפי רבי.

'''לק&quot;ש כותיקין, דא&quot;ר יוחנן ותיקין היו גומרין אותה עם הנץ החמה'''. 
ואם תאמר, אם כן על מה אנו סומכים שאנו קורין אותה אחר הנץ החמה. נהי דאמר רבי יהושע עד שלש שעות, ואמר רב יהודה אמר שמואל לקמן {י:} הלכה כר' יהושע, הא אביי אמר לק&quot;ש כותיקין והוא בתראה. '''ואומר רבי''', דותיקין נמי מודו דזמנה עד ג' שעות, אע&quot;פ שהיו ממהרין [לקרות אותה]&lt;sup&gt;{{הערה|כך צ&quot;ל. אך בכתה&quot;י השונים כתוב בהיפוך לשון &quot;'''אותה לקרות'''&quot; בשיבוש.}}&lt;/sup&gt; עם הנץ החמה. והכי מוכח לקמן בסוף גמרא דמי שמתו {כב:}. דקתני במשנה על בעל קרי, ירד לטבול אם יכול לעלות ולהתכסות עד שלא תנץ&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(140)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; החמה יעלה ויקרא. וקאמר בגמ' {כה:}, לימא תנן סתמא כרבי אליעזר דאמר עד הנץ החמה. אפילו תימא כר' יהושע דילמא כותיקין דא&quot;ר יוחנן וכו', משמע בהדיא שהם סוברים כר' יהושע. ומוכח נמי, דגומרין אותה עם הנץ החמה היינו קודם הנץ החמה, דמוקי המשנה שצריך לקרותה קודם הנץ החמה כותיקין. ואביי נמי לא נקט לקרית שמע כותיקין אלא לומר דאע&quot;ג דהלכה כאחרים לק&quot;ש, צריך לאחר[ה]&lt;sup&gt;{{הערה|הוגה ללשון נקבה כיון שמתייחס לק&quot;ש שהיא בלשון נקבה, וכן רבינו בדיבור זה משתמש כמה פעמים בלשון נקבה ביחס לק&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים כתוב בלשון זכר.}}&lt;/sup&gt; מעט קודם הנץ החמה כותיקין, כדי שיסמוך גאולה לתפלה וכו'. וכן הדין שזמן ק&quot;ש מתחיל כאחרים, וזמנ[ה]&lt;sup&gt;{{הערה|עיין בהערה הקודמת.}}&lt;/sup&gt; עד שלש שעות כר' יהושע, אלא שהותיקין מקדימים למצות ומשכימים לקרותה קודם הנץ החמה כדי שתהא תפלתם ביום אחר הנץ, כדכתיב ייראוך עם שמש שהוא אחר זריחת השמש. ומן הדין היה להקדימה כאחרים שאז הוא זמן קימה &lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים_10|(ז)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, אלא שמאחרין אותה עד מעט קודם הנץ כדי לסמוך גאולה לתפילה ונמצא מתפלל ביום. '''וכן משמע בירושלמי''' {בפרקין ה&quot;ב} דקאמר, מאן דאמר כדי שיהא רואה את חברו&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(141)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; ברחוק ארבע אמות ויכירנו, כמאן דאמר בין תכלת ללבן. אבל אמרו מצותה עם הנץ החמה כדי שיסמוך וכו', וזהו כפירוש רבי. '''ולקמן נמי''' בפרק תפילת השחר {כט:} מוכח דהאי ייראוך עם שמש אתפילה קאי&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(142)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;  גבי מתפלל עם דמדומי חמה, דכתיב יראוך עם שמש [ולפני ירח דור דורים]&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד להוסיף, מכיוון שמ-&quot;לפני ירח&quot; הוא שמוכיח על זמן דמדומי חמה, ולא מייראוך. ואכן בלשון תוס' הרא&quot;ש מביא רק את &quot;ולפני ירח דור דורים&quot; בתור ראיה לעניין זה. ובכת&quot;י ירושלים כתוב אחרי המילים &quot;יראוך עם שמש&quot;, את המילה &quot;וגו'&quot;. וכפי הנראה שהפסוק קוצר, ומחמת כך בכת&quot;י מאוחרים טעו והושמט &quot;וגו'&quot; לחלוטין.}}&lt;/sup&gt; ואתפילת המנחה קאי התם. '''ואל תתמה''' דעם הנץ החמה משמע קודם, ועם שמש משמע אחר&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(143)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; זריחת השמש, דעם בסמוך משמע כמו ערב שבת עם חשיכה, וגם עם שמש משמע בשעת זריחה. '''והא דאמ' לקמן''' בפרק תפלת השחר {כו.}, דקאמר במשנה, תפלת השחר עד חצות, ופריך בגמרא ורמינהי&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(144)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; מצותה עם הנץ החמה. פירוש, מצותה דק&quot;ש עם הנץ החמה כדי שיסמוך גאולה לתפילה מיד. ומשני, ההיא כותיקין וכו'. מיהו אע&quot;פ שאינו יכול להמתין ק&quot;ש בברכותיה עד חצות, ואינו יכול לסמוך גאולה לתפלה, מ&quot;מ שכר תפלה בזמנה יהבו&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(145)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; ליה עד חצות. '''ולא תיקשי''' הא דאמרינן ביומא פרק אמר להם הממונה {לז:}, אף היא עשתה נברשת של זהב, בשעה שחמה זורחת בה ניצוצות יוצאין ממנה, וידעו כל העם שהגיע זמן ק&quot;ש. ואמר אביי לשאר עמא דבירושלם, &lt;sup&gt;{{הערה|אפשר שצריך להוסיף את האות ד' בתחילה, ולגרוס &quot;&lt;big&gt;'''ד'''&lt;/big&gt;משמע&quot;.}}&lt;/sup&gt;משמע שאינו מתחיל עד אחר הנץ החמה, והא לא אשכחן שום תנא שיקבע זמן אחר הנץ. אלא ודאי הוקבע אותו זמן לצבור, לפי שאינן יכולים להקדים ולמהר כותיקין, כי רוב בני אדם אינם בקיאים לכוין. '''ואם תאמר''', והא אמר רבי שמעון בן יוחאי משום ר' עקיבא לעיל {ח:}, פעמים שאדם קורא ק&quot;ש וכו' אחד קודם הנץ החמה ואחד אחר הנץ החמה, ויוצא בה אחד משום יום ואחד משום לילה&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(146)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, ופסיק ריב&quot;ל {ט.} כרבי שמעון שאמר משום ר' עקיבא. אלמא קודם הנץ לילה הוא, ותחלת זמנה דיום הוי אחר הנץ כאותה משנה דיומא. '''ויש לומר''', דאפילו פליג ריב&quot;ל אאביי, הלכה כאביי דפסיק כותיקין דהוא בתראה. '''ועוד יש לומר''' דלא פסיק ריב&quot;ל כרבי שמעון אלא במה שסובר שקודם הנץ יוצא בשל לילה, כדקאמר בתר הכי דלא בפירוש איתמר אלא מכללא אתמר, דהנהו זוגא דרבנן דאישתכור וכו'. אבל במה שתחילת זמנ[ה]&lt;sup&gt;{{הערה|הוגה ללשון נקבה כיון שמתייחס לק&quot;ש שהיא בלשון נקבה. וכן רבינו בדיבור זה משתמש כמה פעמים בלשון נקבה ביחס לק&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים כתוב בלשון זכר.}}&lt;/sup&gt; דיום אחר הנץ לא פסיק כלל. '''אי נמי יש לומר''', דאפי' ר' שמעון מודה שזמן ק&quot;ש של יום קודם הנץ החמה. והא דלא נקט פעמים שאדם קורא ק&quot;ש ב' פעמים קודם הנץ ויוצא בשל יום ובשל לילה, והוי רבותא טפי. איכא למימר דבעי לאשמעינן&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(147)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; שאינו יוצא בשל לילה אחר הנץ. ואפי' נאמר דר&quot;ש סבר דזמן ק&quot;ש הוי אחר הנץ, מ&quot;מ אין נכון להעמיד המשנה דיומא כר&quot;ש ודלא ככל הני תנאי. דא&quot;כ היה [לה]&lt;sup&gt;{{הערה|ברוב כתה&quot;י למעט הגרסא כאן היא &quot;הל&quot;ל&quot; בראשי תיבות. ובכת&quot;י ירושלים, גרמניה ובדפוס הישן פתחו את הראשי תיבות הללו. אלא שבכת&quot;י גרמניה גורס &quot;היה לו לומר&quot;, ופחות נראה. ובכת&quot;י ירושלים ובדפוס הישן הגרסא היא &quot;היה לו לגמ'&quot;. וברור שיש לתקן את המילה &quot;לו&quot; ללשון נקיבה, דגמרא לשון נקיבה היא. ובהתאם לזה הגהתי הלשון.}}&lt;/sup&gt; לגמ' דיומא לדקדק כן, ולהעמידה כר' שמעון אליבא דר' עקיבא. מפי רבי. '''ורבינו יעקב פירש'''&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(148)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; בתשובתו לה&quot;ר שמשון בן ה&quot;ר יוסף&lt;sup&gt;{{הערה|כנראה שהכוונה לרבינו שמשון בן רבינו יוסף מפלייזא (גיסו של רבינו תם), שהיה סבם של הר&quot;ש משאנץ והריצב&quot;א.}}&lt;/sup&gt;, דזמן ק&quot;ש הוי אחר הנץ החמה כההיא משנה דיומא, וכר&quot;ש דאמר משום ר' עקיבא דפסיק ריב&quot;ל כותיה, דשל יום הוי אחר הנץ החמה. והויתיקין היו ממהרים שלא כדין קודם הנץ, כדי שיסמכו גאולה לתפילה ונמצאו מתפללים ביום. ובשביל חביבות התפילה שתהא עם השמש היו ממהרים ק&quot;ש. ואע&quot;ג דתפילות כנגד תמידים תקנום והתמיד היה קודם הנץ, מכל מקום זמנה של תפילה בשעת הנץ עם השמש. והיינו דפריך בפרק תפלת השחר {כו.}, ורמינהו מצותה עם הנץ החמה כדי שיסמוך גאולה לתפילה ונמצא מתפלל ביום. פירוש ולא עד חצות, דזמן תפילה עם הנץ משמע ליה, דקא מיירי בחביבות התפילה ולא בעיקר ק&quot;ש. ולהכי לא פריך מיניה גבי ק&quot;ש, שהיה יודע שהיו קורין שלא כדין מפני חביבות התפילה, וממהרין אותה קודם זמנה. והכי אית ליה לרבי שמעון משום ר' עקיבא דזמנ[ה]&lt;sup&gt;{{הערה|הוגה ללשון נקבה כיון שמתייחס לק&quot;ש שהיא בלשון נקבה. וכן רבינו בדיבור זה משתמש כמה פעמים בלשון נקבה ביחס לק&quot;ש. ובכתה&quot;י השונים כתוב בלשון זכר.}}&lt;/sup&gt; הוי אחר הנץ ופסיק ריב&quot;ל כותיה, וכן המשנה דיומא. מיהו קשה לשון מצותה דקאי אק&quot;ש, &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד נכון לשונית לפי מבנה המשפט.}}&lt;/sup&gt;[ד]משמע [שזוהי]&lt;sup&gt;{{הערה|הוגה ללשון נקבה כיון שמתייחס לק&quot;ש שהיא בלשון נקבה. ובכתה&quot;י השונים כתוב כאן &quot;שזהו&quot; בלשון זכר.}}&lt;/sup&gt; המצוה ועיקר הזמן. וגם אביי דבתראה הוא פסיק כאחרים וכותיקין. '''ורבינו יעקב פירש''' דאביי סימנא בעלמא נקט. כלומר, סמוך להנץ החמה כמו שעושים ותיקין יש לו לעשות, אך הם מקדימים מעט קודם הנץ, ואביי קאמר אחר הנץ כמשנה דיומא. ואמרינן נמי במגילה פרק הקורא {כ.}, ואין טובלים אלא ביום, וכן שומרת יום כנגד יום לא תטבול עד שתנץ&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(149)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; החמה. וכולם שעשו משעלה עמוד השחר כשר, אלמא דבר שזמנו ביום מצותו משעת הנץ החמה. אבל קשה לפרש כן שאביי יאמר לק&quot;ש כותיקין וליה לא סבירא ליה. והא דאמרינן לקמן בגמ' דבשחר מברך {יב.}, דזמן יוצר אור לא מטא בעמוד השחר כשהיו קורין אותו אנשי משמר. לא בעי למימר דלא הוי עד הנץ החמה שהוא ה' מילין אחר עמוד השחר, אלא יכול להיות&lt;sup&gt;{{הערה|אולי יש לתקן כאן ל-&quot;לקרות&quot;.}}&lt;/sup&gt; בזמנים השנויים גבי ק&quot;ש במשנתינו, שאז שייך לומר יוצר אור. ובתוספות ה&quot;ר יוסף שפירש לפני רבינו שמואל, משמע שסובר כפירוש רבי. '''ורבינו חננאל פירש''', דהאי גומרין, קוראין. ופוסק דזמן ק&quot;ש מהנץ החמה עד ג' שעות כר' יהושע [בן לוי]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש. ומפרש הרא&quot;ש שם שהוא כריב&quot;ל שפסק שהלכה כר' שמעון משום ר' עקיבא, שזמן ק&quot;ש מהנץ והלאה עד ג' שעות ולא קודם הנץ, וכמו שמשמע מהמשנה ביומא.}}&lt;/sup&gt;, ומפרש ייראוך עם שמש [היינו ק&quot;ש, כלומר]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש, וכך נראה נכון.}}&lt;/sup&gt; שיקבלו עליהם עול מלכות שמים. ואין נראה, דלישנא דכדי שיסמוך גאולה לתפלה משמע דמיירי בעיקר תפילה. וגם קרא דייראוך עם שמש מוקמינן ליה גבי תפילה בפרק תפלת השחר. ועוד, דלשון גומרין לא אתי שפיר&lt;sup&gt;{{הערה|נראה לומר בכוונתו, שאם היית הכוונה בגומרין לקוראין סתם, היה לו לומר &quot;קוראין&quot;. א&quot;כ מדוע נקט התנא לשון &quot;גומרין&quot;?. לכך אין פירושו של ר&quot;ח מתיישב לשיטת רבינו, אלא נראה יותר כמו שיפרש רבינו מיד.}}&lt;/sup&gt;. ושמא יש לפרש (שלא)&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד, מכיוון שלא בא לשלול אלא לפרש פירוש אחר בכוונת &quot;גומרין&quot;. דהיינו שבא לפרש שגומרין אינו קוראין סתם כפי' ר&quot;ח, אלא גומרין היינו משלימין קריאתה עם הנץ החמה, שהיא עונתה למצווה מן המובחר ביחס לתפילה. ולכך הוספתי את האות ש' במילה שאחר כך. אך הנראה שיש להוסיף ולגרוס &quot;ושמא יש לפרש '''דגומרין היינו''' שהיו גומרין אותה בעונתה&quot;, או כל כעין זה. וכך לשון רבינו תהיה מכוונת היטב.}}&lt;/sup&gt; [ש]היו&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה להגיה לענ&quot;ד מסברא או כל כעין זה, שבא לפרש פירוש אחר. וכן כתבו התוס' שבדף ביומא {לז:} וז&quot;ל: ועוד דלשון גומרין משמע שמתחילין לקרות קודם הנץ ומכוונין כך שגומרין אותה בתחלת הנץ, כדי שיתפללו בתחלת הנץ.}}&lt;/sup&gt; גומרין אותה בעונתה, וכדפר' ניחא טפי&lt;sup&gt;{{הערה|ויש שהקשו שהלא רבינו בעצמו מודה בדף י&quot;ד ע&quot;א שגומרין פירושו הוא גם קוראין, א&quot;כ משמע שפירש כפירוש הר&quot;ח. אך למעשה אינו קושיא כלל, וזאת מחמת שבלשון העברי יכולות להיות שתי מילים שמשמעותם קרובה אחת לשניה, אך לעולם לא יהיו שתי מילים עם משמעות זהה לחלוטין. ולכך אע&quot;פ שגומר מתפרש אף כקורא, עדיין אין משמעותו קורא כפשוטו, אלא פירושו &quot;קורא ומשלים&quot;. אך לדעת רבינו חננאל לשון גומרין בכאן הוא במשמעות קוראין כפשוטו, בשונה ממשמעותו הרגילה שהיא &quot;קורא ומשלים&quot;. ור&quot;י חולק ואומר שאף כאן משמעות גומרין היא קוראין ומשלימין בעונתה כבדרך כלל, וכמו שביאר רבינו בפרק ב' בדף יד ע&quot;א לגבי ההלל שלשון גומרין מתפרש גם כקוראין, אלא שגומרין מדבר על קריאת ההלל כשמשלימים כולה, וקוראין כשקוראים אותה בדילוג ובחסר. לכן גם כאן לשון גומרין, מתפרש כקוראין ומשלימין קריאתה בעונתה.}}&lt;/sup&gt;. מפי רבי.

'''כל הסומך גאולה לתפילה אינו ניזוק כל היום'''&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(150)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;.
פירוש כוותיקין&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(151)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; דוקא. והכי נמי&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(152)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; משמע לישנא דבסמוך, דקאמר זימנא חדא סמך גאולה לתפילה וכו'. 

'''אלא אפילו לקראת מלכי אומות העולם וכו''''. 
ירושלמי {פ&quot;ג, ה&quot;א}, מצוה לראות גדולי מלכות וכו', משמע אפילו גדולי אומות&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(153)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; העולם קאמר.  

'''מכדי יהיו לרצון אמרי פי וכו' נימריה מעיקרא'''.  
ואם תאמר ומאי קושיא. יותר נכון לומר ה' שפתי תפתח מעיקרא, ויהיו לרצון לבסוף, שכתוב בסוף המזמור. ויש לומר, דדרשינן בירושלמי {בפרקין, ה&quot;א} סמיכת גאולה לתפילה מדכתיב ה' צורי וגואלי, וסמיך ליה יענך ה' ביום צרה. ועל כן היה נכון לאומרו תחילה, דהוי וגואלי סמוך לתפילה. ה&quot;ר אלחנן.

'''אשרי האיש ולמה רגשו גוים חדא פרשתא היא'''.
מכאן קשה לפירוש רש&quot;י שפירש במגילה פרק שני {יז:} גבי ברכת השנים: '''ודוד כי אמרה בפרשה תשיעית אמרה'''. ואם תאמר שמינית היא, אשרי האיש ולמה רגשו גוים תרתי [פרשתא]&lt;sup&gt;{{הערה|ברש&quot;י אצלנו: '''&quot;תרתי פרשתא היא&quot;''', וכך נראה מלשון תוס' הרא&quot;ש שראה כעין זה בלשון רש&quot;י. ודבריו הם ראיה גדולה לגרסת רבינו, כי כפי שהזכרנו כבר רוב דברי תוס' הרא&quot;ש במסכתנו מושתתין על דברי רבינו.}}&lt;/sup&gt; נינהו {ע&quot;כ}, דהכא מוכח דחדא נינהו. אלא יש לפרש, למה ה' תעמוד ברחוק שיש שם &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד להגיה או כל כעין זה, ועיין בהערה הבאה.}}&lt;/sup&gt;[ב]פרשה, הויא תחילת פרשה&lt;sup&gt;{{הערה|בתוס' הרא&quot;ש במגילה שם, מובא בלשון '''&quot;דלמנצח על מות לבן ולמה ה' תעמוד ברחוק שתי פרשיות הם&quot;''', וכעין זה בתוס' שבדף שם. וזוהי כוונת רבינו.}}&lt;/sup&gt; &lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(154)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; &lt;sup&gt;{{הערה|נמצא לפי דברי רבינו וכן לפי דברי התוס' שבדף במגילה שם, שמזמור '''למנצח עלמות לבן''' ומזמור '''למה ה' תעמוד ברחוק''' שמופיעים בספרים שלנו אחד אחרי השני, היו מופיעים בספריהם כמזמור אחד.}}&lt;/sup&gt;
----
&lt;references /&gt;
----

===ביאורים===
 '''א.''' הלשון הלכתא פסיקתא מתכוונת למשנה הראשונה בפרק השוכר את האומנין במסכת בבא מציעא {עו.}, ששם נקטה המשנה הלכות פסוקות אחת אחרי השניה, והן עיקר להלכה. והראיה לכך, שאין הלכות אלו שייכות לעניין המדובר שם, ולכך בהכרח נכתבו משום שפסקם התנא להלכה, כן כתב רש&quot;י בבבא קמא פרק הגוזל עצים {קב.}. ושם הוסיף שמשמעות &quot;הלכתא פסיקתא&quot; היא, שלא נחלק עליהם אדם. אך התוס' שם כתבו בתירוץ שני שאפשר שנקרא הלכתא פסיקתא מחמת ששנה התנא משנה זו בלשון פסיקת הלכות אחד אחרי השני. וכעת מבין רבינו שהמשנה במגילה בפרק הקורא למפרע {כ:} ששם סידר התנא דינים שאינם קשורים לעניין המדובר במגילה, ה&quot;ה שנחשבת משנה זו &quot;הלכתא פסיקתא&quot;. ולפי&quot;ז נראה לומר שסובר רבינו כתירוץ השני של התוס' בבא קמא {שם}. וזאת מכך שראה רבינו לומר שמשנה זו במגילה נחשבת הלכתא פסיקתא, אע&quot;פ שאמרה הגמ' שם {כא.} שלשון המשנה, &quot;דבר שמצותו בלילה כשר כל הלילה&quot; בא להוציא משיטת ר' אלעזר בן עזריה שחולק על דין זה. וא&quot;כ נמצא שיש דין השנוי שם שנחלק עליו אדם.
 '''ב.''' רבינו לא פירש מה החילוק שבין המשנה של בבא מציעה לבין זו של מגילה, ובתוס' הרא&quot;ש פירש זאת וז&quot;ל: דלא דמיא להך דהשוכר את האומנין {ב&quot;מ עו.} כל החוזר בו ידו על התחתונה. דהתם {בבבא מציעא} שונה יחד דברים שהם דומין זה לזה אע&quot;פ [שאין זה מקומן - כצ&quot;ל]‏, &quot;שכל המשנה&quot; אין מקומו לשנות שם, אלא אגב כל החוזר נקטיה. אבל התם {במגילה} שונה יחד כל שזמנו בלילה . עכ&quot;ל. דהיינו שבבבא מציעא שנה דינים שאינם שייכים בשום צורה לעניין המדובר במשנה, אלא נשנה אגב הדין הדומה לו. אבל במגילה אין זה כך, אלא שנה את כל הדינים השייכים לעניין המשנה תחת המשפט &quot;כל היום כשר ל-... וכו'&quot;. דהיינו שכל מה שדינו נוהג כל היום הרי הוא בכלל עניין משנה זו, ואין זה נחשב דבר שאין מקומו.
 '''ג.''' בכת&quot;י ירושלים מגיעה כאן הגהה וזו לשונה: '''אי נמי כמו שפירש ה&quot;ר יוסף, כי הג&quot;ש אינה אלא מהזה הזה. ובלילה, איצטריך למעוטי כמו לר' עקיבא. אי נמי, ימעט יום מדרשא דלקמן, שם תזבח את הפסח בערב וכו' וכבא השמש אתה אוכל. ובקר לא איצטריך לדרשא, דפ' ר' אליעזר במגילה [ובד&quot;י דמילה] לאשמועינן דאין שורפין קדשים ביום טוב, אלא נדרשיניה כמו שדורשין אמוראים דלשם דלית להו בקר שני לשרפתו. עד כאן הגהה.''' וניכרים השגיאות לעין, אך לא טרחתי להגיה.
 '''ד.'''   עיין בפסחים קיט. בתוס' ד&quot;ה כמצודה שאין בה דגן לביאור העניין.
 '''ה'''. קשה, דמנין לבעלי התוס' שאין ברגילות לשון הברייתא לדון על גיזת צמר? והנראה לענ&quot;ד שכוונתם כאן היא שהסיקו שמן הסתם לשון הברייתא היא כלשון משנתנו אלא שסיימה אחרת. דהיינו שנקטה הברייתא בלשון זו: &quot;מאימתי קורין את שמע בשחרית משיכיר בין תכלת שבה ללבן שבה&quot;. ועל כך ודאי שאין כוונת הברייתא חוזרת על גיזת צמר, שהלא אמרה הברייתא &quot;בין תכלת '''שבה''' ללבן '''שבה'''&quot; המדבר על דבר שידוע שיש בו תכלת. וגיזת צמר אינה ידועה לנו בהכרח שכך היא צבועה. ולכך מוכרחים אנו לומר שהכוונה על חוליות הציצית, דידוע ומפורסם אצל הכל שיש בה לבן ותכלת. ולכך כתב רבינו דאין הברייתא מדברת בגיזת צמר '''כאן''', ולא שבדרך כלל אין דרכה בכך.
 '''ו.''' בכת&quot;י ירושלים ישנה תוספת שהובאה בצד הגיליון, וזו לשונה: '''ודבר מועט הוא ומוטל בין שתי חוליות של תכלת, ואינו ניכר כמו שתי גבבות זו מזו'''. ובדפוס הישן (ברכה משולשת) הוכנס לתוך הדיבור. וכיון שברוב כתה&quot;י לא הובא, השארתי את הדיבור כמו שהוא. ועוד שהוא אינו לשון ירושלמי, וניכר שהוכנס מאוחר יותר כהגהה מבארת.
 '''ז.''' בכת&quot;י ירושלים יש כאן תוספת שאין עיניינה נראה שייך לנושא. וזו לשונה: '''וכן לתפלין, דלא חיישינן תו שמא יפיח בהם כיון שהוא זמן קימה'''

== דף י' ==
===[[ברכות_י_א|דף י'''.''']]===

V++

'''לצורת הדף [http://www.daf-yomi.com/Dafyomi_Page.aspx?vt=1&amp;massechet=283&amp;amud=19&amp;fs=0 ראה כאן]'''


'''כל פרשה שהיתה חביבה על דוד&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(155)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; פתח בה באשרי וכו''''. 
לאו דוקא נקט אשרי, אלא לישנא דקמייתא נקט. כלומר, חתימה&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(156)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; מעין פתיחה כמו &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד, דהא אמזמור קאי (כפי הנראה מלשון תוס' הרא&quot;ש), ומזמור זכר הוא. ועוד ראיה, שהשתמש רבינו בלשון זכר בהמשך &quot;מתחילים&quot; ו-&quot;מסיימים&quot;. ואף לכתה&quot;י שגורסים &quot;מתחילי'''&lt;big&gt;ן&lt;/big&gt;'''&quot; ו-&quot;מסיימי'''&lt;big&gt;ן&lt;/big&gt;'''&quot;, אין זה לשון נקיבה. דאי לשון נקיבה הוא ואפרשה קאי (דהיא נקיבה), היה עליו לנקוט &quot;מתחיל'''&lt;big&gt;ות&lt;/big&gt;'''&quot; ו-&quot;מסיימ'''&lt;big&gt;ות&lt;/big&gt;'''&quot;. ובדפוס ישן וכתה&quot;י שגרסו גרסא זו, נקטו &quot;אות'''&lt;big&gt;ן&lt;/big&gt;'''&quot;.}}&lt;/sup&gt;אות[ם]&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(157)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; שמתחילים בהללויה ומסיימים בהללויה, וכן הודו {פרקי' קי&quot;ח, קל&quot;ו}, וכן ה' אדוננו מה אדיר שמך בכל הארץ {פרק ח'}, וכיוצא בהם&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(158)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, וכן הוא דרך שבח יותר. ולכך תקנו חכמים ברוב ברכות מעין פתיחתן סמוך לחתימתן, ודלא כפירוש ה&quot;ר יוסף. מפי רבי.    

'''חטאים כתיב'''. 
ואע&quot;ג דהיינו נמי חוטאים, דהא לא קרינן חֲטָאִים בחטף פת&quot;ח&lt;sup&gt;{{הערה|רצונו לומר שכאשר כתוב חַטָאִים עם פתח תחת החי&quot;ת משמעותו גם חוטאים כמו &quot;והייתי אני ובני שלמה חַטָאִים&quot; {מלכים א'. א', כ&quot;א}, וכן &quot;פחדו בציון חַטָאִים&quot; {ישעיה. ל&quot;ג, י&quot;ד} ועוד. אך אם החי&quot;ת הינה מנוקדת בחטף פתח, משמעותה היא מלשון חטא בלבד, כמו &quot;כי מרפא יניח חֲטָאִים גדולים&quot; {קהלת. י', ד'}.}}&lt;/sup&gt;. מכל מקום מדשני קרא ולא כתב חוטאים, דריש ביה חטאים כמו עונות. וכן [&lt;small&gt;&lt;small&gt;י&quot;ג&lt;/small&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;שמא&lt;/small&gt;]&lt;sup&gt;{{הערה|יש כת&quot;י גורסים זאת כאן, ויש כת&quot;י שגורסים &quot;שמ'&quot; אחרי המילה &quot;יש&quot; שבכאן, ובשיבוש כפי הנראה. וכיוון שיש שאינם גורסים זאת במיקום זה, כתבתי שיש גורסים כך.}}&lt;/sup&gt; יש לדרוש בחרב ימותו כל חטאי עמי {עמוס ט', י'}, מדלא כתיב חוטאי. 

'''מעשה דשאול הוה ברישא'''. 
שמא היה יודע שיש הרבה בתורה אין מוקדם ומאוחר, אלא הני תרי עובדי&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(159)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; &lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש, אך בכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[ד]הוו כחד&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(160)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; עניינא קא בעי&lt;sup&gt;{{הערה|דהיינו כוונתו בזה ע&quot;פ הגמ' בפסחים ו: שמגביל שם רב פפא את הכלל שאין מוקדם ומאוחר לשני עניינים. אבל בעניין אחד מה שמוקדם מוקדם ומה שמאוחר מאוחר.}}&lt;/sup&gt;. ורבינו שמואל פירש לפי הפשט&lt;sup&gt;{{הערה|רצונו לומר, שרבינו שמואל פירש הטעם מדוע לא הקדימו מעשה דשאול קודם למעשה דאבשלום (בלי קשר לדיון הגמ' בשאלת הצדוקי), אך ע&quot;פ פשט הדברים שהמדובר הוא בדוד ולא במלחמת גוג ומגוג. ומה שתרצה הגמ' שמדובר במלחמת גוג ומגוג, הוא ע&quot;פ דרש ולא על פי פשט לשיטתו.}}&lt;/sup&gt;, דסמיך מעשה דאבשלום ללמה רגשו גוים שהיה בתחלת מלכותו לפי פשטו&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(161)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, דכתיב&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(162)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; וישמעו פלשתים כי משחו את דוד, ויעלו [כל]&lt;sup&gt;{{הערה|כך הוא כתוב בשמואל ובפסוק המקביל בדברי הימים.}}&lt;/sup&gt; פלשתים לבקש את דוד {שמואל ב'. ה', י&quot;ז}&lt;sup&gt;{{הערה|וכן בלשון כמעט זהה בדברי הימים א'. י&quot;ד, ח'.}}&lt;/sup&gt;. שהיו רוצים להעבירו ממלכותו, לפי שהיה עבד לאכיש, ואבשלום כמו כן רצה להעבירו ממלכותו. אבל בימי שאול לא היה מלך.

'''מסיפא דעניינא תוסף רוחם וגו''''. 
ולא גרסינן מרישא דעניינא. 

'''כך מקובלני מבית אבי אבא אפילו חרב חדה מונחת על צוארו של אדם אל ימנע עצמו מן הרחמים'''. 
דכתיב&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(163)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; בדברי הימים {א'. כ&quot;א, ט&quot;ז} וישא דוד את עיניו וירא את מלאך ה' עומד בין השמים ובין הארץ, וחרבו שלופה בידו נטויה על ירושלים. וכתיב ויפול דוד, והזקנים מכוסים בשקים על פניהם {שם}, שבקשו רחמים. ויש מפרשים מדכתיב {שמואל ב'. כ&quot;א, י&quot;ז} ויעזר לו אבישי, ואמרינן בחלק {סנהדרין צה.} שעזרו בתפלה. ואע&quot;פ שכבר השליך לדוד וחנית תחתיו, לא נמנעו מלהתפלל.
----

&lt;references /&gt;
----

===[[ברכות_י_ב|דף י''':''']]===

V++

'''לצורת הדף [http://www.daf-yomi.com/Dafyomi_Page.aspx?vt=1&amp;massechet=283&amp;amud=20&amp;fs=0 ראה כאן]'''


'''שסמך גאולה לתפלה'''. 
משום הך מילתא מייתי לכולה מילתא דחזקיהו הכא.

'''וגנותי על העיר הזאת'''. 
אחר שחלה חזקיהו כתיב. 

'''שלא ראתה קרי עליהם'''. 
ואם תאמר, מאי האי דקאמר לעיל שהאשה מכרת באורחים יותר מן האיש, דילמא היינו לפי שראתה הסדין. ויש לומר, דמכל מקום נתנה לב להכיר ולראות יותר מבעלה שלא נתן לב.

'''בהוד יופיה'''. 
זה כתוב אחר כך כשהלכה אל אלישע כדי שיחיה את בנה&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(164)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, אבל כענין&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(165)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; הזה הכירה בו מתחלה. 

'''רגל ישרה'''. 
פירש רש&quot;י ז&quot;ל דדייק מדכתיב רגל, דמשמע דתרווייהו כחד רגל. אי נמי י&quot;ל, מדכתיב ישרה, שמכוונות רגליהם ומיושרות. ובירושלמי פליגי בה אמוראי&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(166)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. חד אמר ככהנים, דכתיב לא תעלה במעלות על מזבחי. כלומר, שאין להם להרחיב את פסיעותיהם, אלא מהלכים&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(167)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; עקב בצד גודל. וחד אמר כמלאכים, דכתיב ורגליהם רגל ישרה. מכאן נראה לרבי דהא דאמרינן בסוכה [נב:}, אמרו עליו על בנה של מרתא בת ביתוס, שהיה נוטל שתי יריכות משור הגדול&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(168)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; הלקוח באלף זוז, והיה הולך עקב בצד גודל. שלא להראות כחו עשה כן&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(169)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, אלא שכן יש לו ללכת כשאר כהנים. 

'''מכאן ואילך לא הפסיד, כאדם שקורא בתורה'''. 
מספקא [&lt;small&gt;&lt;small&gt;י&quot;ג&lt;/small&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;ליה&lt;/small&gt;] לרבי, אי בעי למימר עד חצות כשיעור תפילה ועד ד' שעות לר' יהודה, או אפי' כל היום כולו לא הפסיד&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים_11|(א)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. 

'''גדול הקורא ק&quot;ש בעונתה, יותר מן הקורא&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(170)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; בתורה'''. 
ואם תאמר, מאי איריא ק&quot;ש אפילו תפילה נמי, דקיי&quot;ל בפ&quot;ק דשבת {יא.} דכגון אנן מפסיקים בין לק&quot;ש בין לתפילה. &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד ע&quot;פ רגילות לשון בעלי התוס', וכן הוא בלשון תוס' הרא&quot;ש. אך בכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[ו]יש לומר, כגון ר' שמעון בן יוחאי וחבריו קאמר התם, שהיו מפסיקים לק&quot;ש ולא לתפילה לפי שהיתה תורתם אומנותם, והשתא נקט דוקא ק&quot;ש. אי נמי ה&quot;פ, גדול הקורא ק&quot;ש בעונתה יותר מתלמוד תורה פעם אחרת, דלתלמוד תורה בעידן ק&quot;ש&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(171)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; אין זה חידוש אי ק&quot;ש עדיפא, דאפילו תפילה נמי עדיפא, דזמן תפילה לחוד וזמן תורה לחוד. והכי קאמר התם, מכאן ואילך לא הפסיד כאדם הקורא בתורה אחר ג' שעות, אבל בעונתה עדיף מקורא בתורה שלא בשעת ק&quot;ש.

'''מתני'. בש&quot;א בערב כל אדם יטה ויקרא&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(172)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;'''. 
ואע&quot;ג דאמרינן לעיל בריש פרקין {ב.} [אדקאי בשחרית]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ לשון תוס' הרא&quot;ש, ובכתה&quot;י השונים אינו. וכן הקפתי ה-ד' שבראש המילה שאחרי להתאים למבנה הלשון.}}&lt;/sup&gt; (ד)פריש מילי דשחרית. מ&quot;מ פתח כאן במילי דערבית משום דמייתי קרא דובשכבך.
----

===ביאורים===
 א. בכת&quot;י ירושלים ישנה הגהה בגיליון וז&quot;ל '''לא ידענא מאי ספקא. דאי משום תפלה, הא אמרינן לקמן (דיש) [בפרק] תפלת השחר טעה ולא התפלל שחרית מתפלל מנחה שתים, ודוקא בשוגג או באונס, אבל במזיד לא. ונראה דה&quot;ה לק&quot;ש. כ&quot;מ'''
----
&lt;references /&gt;

== דף י&quot;א ==
===[[ברכות_יא_א|דף יא'''.''']]===
V++

'''לצורת הדף [http://www.daf-yomi.com/Dafyomi_Page.aspx?vt=1&amp;massechet=283&amp;amud=21&amp;fs=0 ראה כאן]'''


'''אי הכי אפילו כונס את האלמנה נמי'''. 
פירוש, כיון דאסיקנא דאפילו הולך לדבר מצוה פטור, אם כן אפילו כונס את האלמנה נמי, דלא גרע מהולך לדבר מצוה.

'''חוץ מן התפילין שנאמר בהן פאר'''. 
פרש&quot;י ז&quot;ל, ואבל מעולל בעפר קרנו, ובמועד קטן פרק בתרא &lt;small&gt;{[[מועד_קטן_טו_א|טו'''.''']]}&lt;/small&gt; מפיק ליה מדאמר ליה רחמנא ליחזקאל פארך חבוש עליך, מכלל דכולי עלמא אסירי. ואם תאמר, אם כן מאי האי דקאמר התם &lt;small&gt;{[[מועד_קטן_טו_א|מ&quot;ק שם]]}&lt;/small&gt; אבל אסור בדברי תורה, מדאמר ליה רחמנא ליחזקאל האנק דום &lt;small&gt;{[[יחזקאל_כד_יז|כ&quot;ד, י&quot;ז]]}&lt;/small&gt;. ואמאי לא אמרינן מדאמר ליה רחמנא ליחזקאל האנק דום&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(173)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, מכלל דכולי עלמא שרו. ויש לומר, שהקב&quot;ה לא בא להחמיר על יחזקאל, אלא להקל עליו&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים_13|(א)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. ויש מפרשים לקרא הכי, האנק דום אבל מתים&lt;sup&gt;{{הערה|בפסוק הגרסא היא &quot;מתים אבל&quot;, וכן הוא ברוב כתה&quot;י של רבינו. אך בגרסת תוס' הרא&quot;ש שלפנינו, וכן במעט מכתה&quot;י של רבינו גרסו בהיפוך מהפסוק כפי הגרסא המוצגת כאן, וכך הוא מסתדר נכון לפי הפירוש שמפרש רבינו מיד. ואולי סיבת היפוך המילים באה בתור פירוש, דהיינו שפירוש משמעות הפסוק באמירת &quot;מתים אבל&quot; היא ל-&quot;אבל מתים&quot;, ואח&quot;כ פירש רבינו כוונת משמעות העניין.}}&lt;/sup&gt;, לא תעשה. כלומר, בדברי תורה לא תדום, ולא תעשה אבילות של מתים מזה, כי אתה מותר בדברי תורה. 

'''אמרו לו זקנך מגודל, אמר להם יהיה כנגד המשחיתים'''. 
כלומר לקנתר [המינים]&lt;sup&gt;{{הערה|הוספתי זאת לענ&quot;ד מכח שילוב בין גרסת הדברים בתוס' הרא&quot;ש (הזהה ללשון שנאמרה פה), לבין הגרסא בדברי רבינו המוזכרת בלשון כת&quot;י ירושלים ובדפוס הישן (שכתובה בלשון אחרת, וראה בהערה הבאה), אך בשאר כתה&quot;י כתוב בלא זה. ואכן בחלק מכתה&quot;י השאירו מקום חלק במיקום זה, ובכת&quot;י גרמניה ישנם שאריות חלקי אותיות לכיתוב שנמחק, וניכר מהמחק שהיה כתוב משהו כעין &quot;מינין וגוים&quot;.}}&lt;/sup&gt; המשחיתים את זקנם&lt;sup&gt;{{הערה|כך הוא ברוב כתה&quot;י. אך בכת&quot;י ירושלים וכן בדפוס הישן הגרסא היא: '''&quot;כלומר כנגד המינים כדי לקנתרם שהם משחיתים וכו'&quot;'''. אך אריכות לשון היא זו, ולכך העדפתי לגרוס כגרסת שאר כתה&quot;י, עם תיקון קל כמו שכתבתי בהערה הקודמת.}}&lt;/sup&gt;. ורש&quot;י ז&quot;ל פירש בענין אחר. 

'''עשה כדברי בית שמאי עשה, כדברי בית הלל עשה'''. 
תימה, מאי קאמר. אי קודם בת קול, אמאי קאמר רב יוסף דלא עשה ולא כלום. ואי לאחר בת קול, אמאי &lt;small&gt;[&lt;small&gt;י&quot;ג&lt;/small&gt; קאמר]&lt;/small&gt; עשה כדברי בית שמאי עשה. ועוד, אמאי לא מוכח מהך&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(174)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; ברייתא דעשו בית שמאי כדבריהם&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים_13|(ב)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. ועוד, ממתניתין נמי היה יכול להוכיח כן, מדעשה ר' טרפון כדברי בית שמאי. ועוד, מאי שייכא הכא הך פלוגתא [טפי]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ גרסת תוס' הרא&quot;ש, וכן נראה נכון. אך בכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt; מבכל התלמוד&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(175)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. אך יש לדחות, משום דמייתי עלה מתניתין&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים_13|(ג)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. ומכל מקום נראה בעיני לפרש, דהכא דוקא גבי ק&quot;ש (דהכא)&lt;sup&gt;{{הערה|נראה מיותר לפי מבנה המשפט.}}&lt;/sup&gt; שייכא הך פלוגתא ואפילו לאחר בת קול, דהא בית הלל נמי מודו שיכולים לקרותה מוטים ועומדים ואינו נראה כחולק עליהם. ורב יוסף קאמר, דאפילו הכי לא עשה ולא כלום, כמו שאנו אומרים לקמן&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(176)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; גבי ר' יוחנן בן החורנית שהיה יושב ראשו ורובו בסוכה ושולחנו בתוך הבית, שאמרו לו שלא קיים מצות סוכה אע&quot;פ שאינו אסור מן התורה אלא מדרבנן גזרה שמא ימשך אחר שלחנו. אבל מכל מקום הוא יושב&lt;sup&gt;{{הערה|אולי יש להגיה ללשון עבר, כיון שלגרוס בלשון הווה לענ&quot;ד פחות מתאים כאן מהבחינה הלשונית.}}&lt;/sup&gt; בסוכה ואפילו הכי לא קיים מצות סוכה, [א&quot;כ]&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד מסברא לפי מבנה המשפט.}}&lt;/sup&gt; הוא הדין נמי גבי ק&quot;ש שלא יצא כלל. ורב נחמן בר יצחק אמר, אפילו כי האי גונא נמי חייב מיתה מדר' טרפון. ולהכי לא מייתו מינה ראיה דעשו בית שמאי כדבריהם, דהרואה אותו מוטה אינו אומר שעשה כן לעבור על דברי בית הלל. וכהאי גונא משני התם בפרק קמא דיבמות, הרואה אומר מלאכה הוא דלית ליה, הרואה אומר לאפושי אוירא הוא דעבד.

'''ב&quot;ש פוסלים וכו''''. 
בפרק קמא דסוכה &lt;small&gt;{[[סוכה_ג_א|ג'''.''']]}&lt;/small&gt; מפרש דבתרתי פליגי, בסוכה גדולה שיושב סמוך לפתח, ובסוכה קטנה שאינה מחזקת אלא ראשו ורובו. מדנקט לשון פוסלים ומכשירים, ולא נקט לשון אוסרים ומתירים.

'''אחת ארוכה ואחת קצרה'''. 
פרש&quot;י ז&quot;ל, אשתים לאחריה דערבית קאי, דאמת ואמונה ארוכה והשכיבנו קצרה. '''וקשה לרבינו יעקב''', דמה קוצר ואורך יש בזו יותר מבזו. ועוד, היאך אנו אומרים אור יום הנף&lt;sup&gt;{{הערה|הוא פיוט מסוג הפיוטים הנקראים &quot;ביכור&quot; העוסקים בעניינים הקשורים לבהמק&quot;ד. והם סוג פיוטים שניתווספו מאוחר יותר על פיוטי &quot;המערבית&quot; שנתקנו עבור ברכות ק&quot;ש של ערבית במועדים. ומיקום הביכור המוזכר הוא קודם חתימת ברכת השכיבנו, ביום טוב שני של פסח בגלויות. ומחברו הוא הרב מאיר בן רבי יצחק ש&quot;ץ &quot;בעל האקדמות&quot;. &lt;small&gt;{עיין בנוסח במחזור גולדשמידט לפסח, דף 32}&lt;/small&gt;}}&lt;/sup&gt; בהשכיבנו, והלא קצרה היא. ועוד הכי הוה ליה למתני, ושתים לאחריה וארוכה לא יעשה קצרה וקצרה לא יעשה ארוכה. ועוד, מאי שנא משל שחר ושלפניה שכולן שוות. ועוד, דלא מזכיר לה בתוספתא &lt;small&gt;{דברכות [[תוספתא_(וילנא)/ברכות/א#הלכה_ח|פ&quot;א ה&quot;ח]]}&lt;/small&gt; בהדי קצרות, ובשביל שהיה נזכר במשנה לא היה נמנע מלהזכיר בתוספתא. '''ועל כן פירש רבינו יעקב''' דלאו אדלעיל קאי&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(177)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, אלא מילתא באפי נפשה [היא]&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד לגרוס ע&quot;פ האופן המורגל בלשון בעלי התוס'. ועוד שבכמה כת&quot;י מובא בלשון זו: &quot;אלא ה&quot;פ, דמילתא לחודא היא&quot;. ואע&quot;פ שגרסתם אינה נראית, עכ&quot;פ אפשר להסיק משם שצריך לגרוס את המילה '''&quot;היא&quot;''' בדברינו גם כן. וכן הוא בלשון האור זרוע כהגהתנו &lt;small&gt;{הלכות קריאת שמע, סעיף י&quot;ט}&lt;/small&gt;.}}&lt;/sup&gt;. אחת ארוכה וכו' כלומר, בין ארוכה בין קצרה, כמו אחת בתולות ואחת בעולות&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים_13|(ד)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. מקום שאמרו לקצר אינו רשאי להאריך, כגון ברכת הפירות וברכת המצות וברכת [הזימון]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ גרסת תוס' הרא&quot;ש, וכן היא גרסת התוספתא בירושלמי שלפנינו &lt;small&gt;{פ&quot;א, ה&quot;ה}&lt;/small&gt;, ובתוספתא כת&quot;י ווינה. ומ&quot;מ בגרסת כתה&quot;י השונים של רבינו הגרסא היא '''&quot;וברכת המזון&quot;'''. אך נראה שט&quot;ס היא, שהלא ברכת המזון דין ברכה ארוכה לה, שחותמת בברוך בשונה מברכות הפירות והמצוות שהזכיר. ובגרסת התוספתא שלפנינו כתוב &quot;ברכת הזמן&quot; דהיינו ברכת שהחיינו, אך אפשר שנשתבש מ-&quot;זימון&quot; &quot;לזמן&quot; מריבוי העתקות.}}&lt;/sup&gt;, כמו שמונה אותם בתוספתא דברכות. מכאן שאין אומרים אות מבראשית הוכתרה&lt;sup&gt;{{הערה|הוא פיוט שנאמר בברכת המזון לשבת הנישואין. מקומו בתוך ברכת הזן אחר המילים &quot;כי הוא זן ומפרנס לכל&quot;, ובסיומו ממשיך &quot;ונאמר פותח את ידיך וכו' בא&quot;י הזן את הכל&quot;. &lt;small&gt;{עיין בנוסח במחזור ויטרי דפוס תרפ&quot;ג, חלק ב' דף 602}&lt;/small&gt;.}}&lt;/sup&gt;, שאומרים בברכת הזן&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(178)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. מיהו נ&quot;ל&lt;sup&gt;{{הערה|יש מכתה&quot;י שגורסים כך בראשי תיבות ויש מהם שגורסים &quot;נראה לרבי&quot;, אך היותר נכון בעיני שהכוונה היא ל-&quot;נראה לי&quot;. וזאת מכיון שרבינו מסיים העניין באמירת &quot;מפי רבי&quot;, וא&quot;כ כל דבריו הם דברי רבו, ולא דבריו שלו שיבוא ויאמר &quot;נראה לרבי&quot;.}}&lt;/sup&gt; דברכת הזן לא הוי ברכת זימון, דאין זה אלא נברך שאכלנו משלו. אבל בברכת הזן יכול להאריך, ולא שייכא מידי להא דאמרינן בפרק שלושה שאכלו &lt;small&gt;{[[ברכות_מו_א|מו'''.''']]}&lt;/small&gt;, עד היכן ברכת זימון וכו' עד הזן וכו' כמו שנפרש לפנים בעז&quot;ה. ושפיר אמרינן אות מבראשית הוכתרה. '''ועוד אומר רבינו יעקב''', דפירוש רש&quot;י שפירש ארוכה אמת ואמונה, ליתא. דהא אמרינן לקמן בפרק שני &lt;small&gt;{[[ברכות_יד_ב|יד''':''']]}&lt;/small&gt;, אמר אני ה' אלקיכם צריך לומר אמת, לא אמר אני ה' אלקיכם אין צריך לומר אמת. והא בעי לאדכורי יציאת מצרים. דאמר הכי, מודים אנחנו לך ה' אלקינו שהוצאתנו מארץ מצרים ופדיתנו מבית עבדים ועשית לנו נסים וגבורות על הים ושרנו לך מי כמוכה וגו', ואלילה קאי. הרי &lt;small&gt;[&lt;small&gt;י&quot;ג&lt;/small&gt; לך]&lt;/small&gt; שאין לך קצרה יותר מאמת ואמונה. '''ועוד פירש רבינו יעקב''', אחת ארוכה ואחת קצרה אאמת ואמונה קאי, כלומר בין ארוכה ובין קצרה. שכשאומר פרשת ציצית, אומר אמת והויא ארוכה. וכשאינו אומר פרשת ציצית, אומר מודים אנחנו לך וכו' כדאיתא לעיל, והויא קצרה. והא&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים_13|(ה)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; דתניא בתוספתא דברכות &lt;small&gt;{[[תוספתא_(וילנא)/ברכות/א#הלכה_ז|פ&quot;א, ה&quot;ז]]}&lt;/small&gt; למה אמרו אחת ארוכה ואחת קצרה, מקום שאמרו לקצר אינו רשאי להאריך [וכו']&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד להוסיף, דהלא אינו מביא את כל דברי התוספתא. וכן במיעוט מכתה&quot;י גרסו משפט זה בסמוך בביאור הדברים, ושמה כתוב &quot;וכו'&quot; אחר משפט זה.}}&lt;/sup&gt;. כלומר, למה הוזכר במשנה &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד לגרוס, דהלא אף על הארוכה חוזר ולא רק על הקצרה. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[אחת ארוכה ו]אחת קצרה, &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה נכון לענ&quot;ד לפי מבנה המשפט, ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;[ד]בין ארוכה בין קצרה, מקום שאמרו לקצר אינו רשאי להאריך וכו'. ובכולהו מקצרים ומאריכים לבד מאותן ברכות שמונה&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(179)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; בתוספתא &lt;small&gt;{[[תוספתא_(וילנא)/ברכות/א#הלכה_ח|שם ה&quot;ח]]}&lt;/small&gt;.
'''והא דאמרינן''' &lt;small&gt;{[[ברכות_לד_א|לקמן לד'''.''']]}&lt;/small&gt; '''אל ישאל אדם צרכיו לא בשלש ראשונות ולא בשלש אחרונות''' . 
פרש רבינו יעקב, וכן [ר]ה&quot;ג&lt;sup&gt;{{הערה|כצ&quot;ל, דכך כתב רבינו לקמן &lt;small&gt;{דף לד.}&lt;/small&gt;. ועוד שבה&quot;ג עצמו בהלכות תפילה אינו מחלק בין צרכי יחיד לצרכי ציבור ואוסר לומר אפי' &quot;זכרנו&quot; בעשרת ימי תשובה, ע&quot;ש, וכך אכן רבינו בעצמו כותב מיד. אלא שקשה מלשון הטור או&quot;ח סימן קי&quot;ב, שכתב שבעל הלכות גדולות אכן סובר כשיטת ר&quot;ת. ואפשר לתרץ שטעות סופר היא שם. שכפי הנראה בכתבים הראשונים היה כתוב רה&quot;ג, ומחמת ריבוי העתקות שונה בטעות לבה&quot;ג, ומאוחר יותר פתחו המעתיקים  ראשי התיבות ל-&quot;בעל הלכות גדולות&quot;.}}&lt;/sup&gt;, וכן רבינו חננאל דהיינו דוקא צרכי יחיד, אבל צרכי צבור שרי&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(180)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. דהא כל שלש אחרונות צרכי צבור נינהו. ועם מה שעבד מסדר שבח לפני רבו יכול לשאול צרכי צבור שהם רבים, דהיינו שבח וכבוד הרב שרבים צריכים לו, שכן מצינו בעבודה והודאה ושים שלום ויעלה ויבא, שכולם צרכי רבים הם. ועוד, אל ישאל אדם צרכיו, כמו אל יפיל אדם אימה יתירה בתוך ביתו &lt;small&gt;{[[גיטין_ו_ב|גיטין ו''':''']]}&lt;/small&gt;, וכמו אל יתפלל אדם אלא בבית שיש בו חלונות &lt;small&gt;{[[ברכות_לד_ב|לקמן לד''':''']]}&lt;/small&gt;, וכן&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(181)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; אל יוציא עצמו מן הכלל &lt;small&gt;{[[ברכות_מט_ב|לקמן מט''':''']]}&lt;/small&gt;, וכן אל יעמוד אדם במקום סכנה &lt;small&gt;{[[שבת_לב_א|שבת לב'''.''']]}&lt;/small&gt;, ורוב שְׁבֶּאַל&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(182)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; תעשה כגון אלו אינן דוקא, ואי עבד עבד&lt;sup&gt;{{הערה|בשבלי הלקט ובמחזור ויטרי מובא כאן בלשון אחרת. במקום &quot;ואי עבד עבד&quot;, כתוב &quot;דוק ותשכח&quot;. &lt;small&gt;{ראה שבלי הלקט מהודרת מירסקי דפים 214-216. ובמחזור ויטרי מהדורת גולדשמידט עמ' תש&quot;ל.}&lt;/small&gt;}}&lt;/sup&gt;. ומה שכתב בה&quot;ג &lt;small&gt;{הלכות תפילה, ד&quot;ה אל ישאל וכו'}&lt;/small&gt; גבי ההיא דאל ישאל אדם צרכיו לא בשלש ראשונות ולא בשלש אחרונות: &quot;מכאן אית רבנן דנהיגי דלא אמרי זכרנו בריש שתא&quot;, אין נראה כלל. דהא צרכי רבים דכל&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(183)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; ישראל שפיר דמי, כדפרישית&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(184)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. ומטעם זה אנו נוהגים לומר קרובות &lt;small&gt;[י&quot;ג קרובץ]&lt;/small&gt;&lt;sup&gt;{{הערה|&quot;קרובות&quot; או &quot;קרובץ&quot; למנהג ההגיה האשכנזית, הינם מערכות פיוטים שנתקנו ע&quot;י פייטני ארץ ישראל עבור חזרת הש&quot;ץ. ישנם כמה סוגים של קרובות, והקרובה שמזכיר רבינו היא פיוט קרובה שנקראת &quot;קדושתא&quot; שמיועדת לשבתות, ימים טובים ומועדים שונים. מיקום אמירת סוג קרובות אלו הוא בשלשת הברכות הראשונות בלבד, בזמן שחלקן מחליפות את נוסחי הברכות שבה הן נמצאות לחלוטין (חוץ מהפתיחה והחתימה שנשאר כמטבע שטבעו חכמים), וחלקן מוספות עליהן.}}&lt;/sup&gt; בשלש ראשונות. וכבר נחלקו בהם ר' יוסף טוב עלם ור' אליהו הזקן, ועלתה בידם מותר ומצוה מן המובחר. וגם ר' אלעזר הקליר יסד קרובות &lt;small&gt;[י&quot;ג קרובץ]&lt;/small&gt; שהיה מארץ ישראל ומקרית ספר, ובימיו היו מקדשים על פי הראיה, ותנא היה. וראיה יש, מדאמרינן בפסיקתא &lt;small&gt;{דרב כהנא, דפוס תרכ&quot;ח פסקא כ&quot;ח, דף קע&quot;ט עמ' א'. ובהוצאת מנדלבוים, חלק ב' עמ' 403}&lt;/small&gt;, כד דמך ר' אלעזר ב&quot;ר שמעון קרא עליו דורו [מי זאת עולה מן המדבר כתמרות עשן וכו' מכל אבקת רוכל. מהו]&lt;sup&gt;{{הערה|כך היא הגרסא בפיסקתא אצלנו, וכן הוא בשבלי הלקט הנ&quot;ל. וע&quot;פ זה הגהתי כאן, שכך נראה לענ&quot;ד נכון. אך בכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt; מכל אבקת רוכל, דהוה [קרי ותני]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ גרסת הפסיקתא שלפנינו. ובכתה&quot;י שלפנינו הגרסא דהוה תנא וקרוי [וי&quot;ג קורא] ודרו' ופייטן [וי&quot;ג פייטן ודרשן].}}&lt;/sup&gt; ופייט(ן) ודַּרִשׁ(ן)&lt;sup&gt;{{הערה|בקטע פיסקתא זו יש הרבה שינויי גרסאות בכל מיני ספרים וכת&quot;י שונים &lt;small&gt;{עיין בפסיקתא דרב כהנא בהוצאות השונות שלפנינו (שם), וכן באור זרוע הנ&quot;ל ובשבלי הלקט {מהדורת מירסקי, סימן כ&quot;ח דף 214}.}&lt;/small&gt; והגהתי את הדברים כפי הנראה נכון. ועיין בהערה הקודמת.}}&lt;/sup&gt;, ולעולם לא תמצא שיסד&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(185)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; שום קרובה&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(186)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; ליום שני של יום טוב. ואותה של יום שני של סוכות &lt;sup&gt;{{הערה|הוא פיוט קרובה המתחיל במילים &quot;ארחץ בניקיון כפות&quot; &lt;small&gt;(ע&quot;פ שבלי הלקט, מהדורת מירסקי דף 214)&lt;/small&gt; הנמצא אף כיום במחזורי סוכות למנהג האשכנזים, בין &quot;מלך עוזר ומושיע ומגן&quot; לחתימה. ופיוט זה מתחיל באמירת: &quot;ארחץ בנקיון כפות, בלי חמס קחת סנסון כפות&quot;.}}&lt;/sup&gt;, כתוב עליה במחזורים ישנים, קדושתא כעין קלירית. ו-&quot;אחות אשר לך כספת&quot;&lt;sup&gt;{{הערה|פיוט קרובה זו היא קדושתא לשחרית של שמיני עצרת, ומיוחס לר' אלעזר הקליר. &lt;small&gt;{עיין בנוסח במחזור גולדשמידט לסוכות שמיני עצרת ושמחת תורה, דף 376.}&lt;/small&gt;. ומתחיל במילים: &quot;אחות אשר לך כספת, ביום טובה, לה טוב הוספת&quot;. כיום ברוב קהילות אשכנז לא נוהגים לאומרה.}}&lt;/sup&gt; שאנו אומרים ביום שמחת תורה, נעשית ליום טוב ראשון של גשם&lt;sup&gt;{{הערה|כך היא גרסת רבינו בכתה&quot;י השונים, וכן היא בגרסת המחזור ויטרי {שם}. אך יותר נראה נכון כגרסת השבלי הלקט &lt;small&gt;{שם}&lt;/small&gt;, שגורס '''&quot;ליום טוב ראשון של שמיני עצרת&quot;'''.}}&lt;/sup&gt;. תדע, שמזכיר טל בברכת מחיה המתים&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים_13|(ו)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, ואילו היה ליום [טוב]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ גרסת שבלי הלקט {שם}. וכן נראה לענ&quot;ד נכון גם כאן, אע&quot;פ שאינו מוכרח. ובכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt; אחרון היה מזכיר גשם&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים_13|(ז)]]&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. וכל האומר שעשה הוא &quot;אֹמֵן שלא קם כמותו&quot;&lt;sup&gt;{{הערה|הוא פיוט קדושתא ליום שני של שמחת תורה. ומיוחס אף הוא לר' אלעזר הקליר, אלא שלדעת רבינו תם פה זוהי טעות. מקומו קודם חתימת מגן אברהם, ומתחיל במילים &quot;אמן של קם כמותו, ברום ותחת נודעה אמונתו&quot; &lt;small&gt;{וראה הנוסח המלא בכתב העת &quot;פיוטים בלתי נודעים&quot; חלק א' לחיים בראדי, דף ט' (ונקרא גם בשם &quot;קבץ על יד&quot; של חברת מקיצי נרדמים, חלק י&quot;א)&lt;/small&gt;. ופיוט זה לא נוהגים לאומרו כיום.}}&lt;/sup&gt;, אינו אלא טועה. וכל אות[ן]&lt;sup&gt;{{הערה|בכתה&quot;י כתוב בלשון זכר, והוגה ללשון נקיבה כיון ש-&quot;פרשה&quot; בלשון נקיבה היא.}}&lt;/sup&gt; פרשיות שבמגלה בגמ' {לא.} בימים טובים שניים, אינו מזכיר. ומצינו&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(187)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; בפסיקתא &lt;small&gt;{דרב כהנא דפוס תרכ&quot;ח. פסקא י', דף צ' עמ' ב'. ובהוצאת מנדלבוים חלק א' פסקא י&quot;א, עמ' 194}&lt;/small&gt; שבתחילתו היה מוליך משואות ואוכל מלא התנור פת. פעם אחת כעס עם הסוחרים והשליכם עם משאם וחמוריהם על הגג. ושמא על שם אכילתו נקרא קליר&lt;sup&gt;{{הערה|כותב הערוך ערך קלר: '''בויקרא רבה בראש אחרי מות, ובפסקא דאחרי מות ויחזו את האלוקים ויאכלו וישתו, וכי קילורית עלת עמהן לסיני. פירוש שמענו שיש מקום שקורין לעוגה קליר, על כן נקרא ר' אלעזר הקליר, שאכל עוגה שהיה כתוב בה קמיעא ונתפקח'''. ובמחזור ויטרי {שם} כותב: '''ושמא על שם אכילתו נקרא בירבי קליר, ובאותה שעה פייט קרובות הללו. בשעה שהיה משתכר (ו)היה קונה עוגות משכרו, ושוב נעשה תלמיד חכם'''. וניכר חוסר סדר בדבריו של המחזור ויטרי, ופשוט שטעות סופר נפלה שם.}}&lt;/sup&gt; [שבשעה שהיה משתכר היה קונה עוגות משכרו&lt;sup&gt;{{הערה|קטע זה מתחילת הסוגרים ועד כאן הוא בהתאם לגרסת המחזור ויטרי {שם} ושבלי הלקט {שם}, וכן נראה נכון לענ&quot;ד (ועיין בהערה קודמת לשון הערוך המבאר מה עניין אכילת העוגות, לכך שמכונה &quot;קליר&quot;). אך בכתה&quot;י השונים אינו.}}&lt;/sup&gt;.ובההיא שעתא&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון#ביאורים_12|(ח)]]&lt;/sup&gt; תיקן&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(188)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; קרובות &lt;small&gt;[י&quot;ג קרובץ]&lt;/small&gt; הללו, ושוב נעשה תלמיד חכם כדאיתא&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(189)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; התם בפסיקתא &lt;small&gt;{דשנת תרכ&quot;ח פסקא י', דף צ&quot;ג עמ' א'. ובהוצאת מנדלבוים חלק א' פסקא י&quot;א, עמ' 197}&lt;/small&gt;,]&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה בעיני להגיה דברי רבינו. אך הגרסא המקורית היא: '''ושמא על שם אכילתו נקרא קלירי‏. ובההיא שעתא תיקן קרובות הללו ושוב נעשה תלמיד חכם כדאיתא התם בפסיקתא''', וכן איתא במחזור ויטרי ובשבלי הלקט בתוספת המשפט '''&quot;שבשעה שהיה משתכר היה קונה עוגות משכרו&quot;'''. אך קשה לי על סדר הדברים, דכיון שכותב: &quot;ושמא על שם אכילתו נקרא קלירי&quot;, צריך מיד לבוא ולומר מדוע, דהיינו &quot;משום שהיה קונה עוגות משכרו&quot;. ומדוע א&quot;כ כתב באמצע: ש-&quot;באותה שעה תיקן קרובות&quot; שמפסיק בענין המדובר. ולכך הגהתי את סדר הדברים באופן הנראה נכון לענ&quot;ד.}}&lt;/sup&gt;. ואפי' תאמר שלא היה ר' אלעזר ב&quot;ר שמעון אלא אחר היה, מ&quot;מ משמע&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(190)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; שמקרית ספר היה, ובימיו היו מקדשים על פי הראיה. ובכמה מקומות חולק על התלמוד שלנו ותופס לו שיטת הירושלמי, ואם כן עליו יש לסמוך לומר קרובות &lt;small&gt;[י&quot;ג קרובץ]&lt;/small&gt; ופיוטים. ועוד, דמשמע בפ&quot;ק דעבודה זרה &lt;small&gt;{[[עבודה_זרה_ח_א|ח'''.''']]}&lt;/small&gt; דאל ישאל אדם צרכיו משמע צרכי יחיד. דקאמר התם, אע&quot;פ שאמרו שואל אדם צרכיו בשומע תפלה וכו', אבל אם יש לו חולה בתוך ביתו אומר בברכת החולים, ואם צריך לפרנסה אומר בברכת השנים, דהיינו צורכי יחיד לעצמו, אבל שלש ראשונות&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(191)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; צרכי רבים דכל ישראל נינהו. ולפיכך האריכו בהם בקדושת היום, שזהו שבח וכבוד לרב שכל ישראל צריכים רחמים, כך פירש רבינו יעקב. מפי רבי. ומיהו, אם ר' אלעזר קליר הוא ר' אלעזר ב&quot;ר שמעון, מצינו שחולק בפיוטו על ר' אלעזר ב&quot;ר שמעון. שהרי יסד בפרשת החדש, מועד מזמין לנדגלים, נועדים בו עינימו&lt;sup&gt;{{הערה|כך הגרסא הנכונה של הפיוט, וכן הוא באור זרוע &lt;small&gt;{שם}&lt;/small&gt;, ובגרסת כת&quot;י ירושלים (בסימני מחיקה. שטעה הסופר וחשב שיש לתקן ל-&quot;עצימה&quot; בדומה לשאר כתה&quot;י, כפי הנראה). ובכתה&quot;י האחרים כתוב בשיבוש '''&quot;עצמה&quot;'''.}}&lt;/sup&gt; צירי רוגלים, ספור הוא למלכים ולרגלים&lt;sup&gt;{{הערה|קטע זה הוא חלק מפיוט קדושתא לשבת '''&quot;החודש הזה לכם&quot;''' שמתחיל במילים &quot;אדון מקדם תכנו ראש&quot;, ומקומו אחר חתימת מחיה המתים. &lt;small&gt;{עיין בנוסח הפיוט בספר להודות ולהלל רוזנוואסר, בין דפים של&quot;א - של&quot;ה. וחלק הנוסח המוזכר כאן נמצא בדף של&quot;ג}&lt;/small&gt;. פיוט זה לא נאמר כיום.}}&lt;/sup&gt;. פירוש, דפסח הוא ראשון לרגלים לענין בל תאחר, ואיהו פליג אדאבוה בפ&quot;ק דראש השנה &lt;small&gt;{[[ראש_השנה_ד_ב|ד''':''']]}&lt;/small&gt;, דבחג הסוכות &lt;small&gt;[י&quot;ג דוקא]&lt;/small&gt; עובר בבל תאחר. ושמא מ&quot;מ יסד בפיוטו אליבא דהלכתא, דסבירא לן כאבוה ר' שמעון &lt;small&gt;[י&quot;ג בן יוחאי]&lt;/small&gt; דאמר &lt;small&gt;{שם}&lt;/small&gt; שלשה רגלים כסדרן וחג הפסח&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(192)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; תחלה.
----

===ביאורים===
 '''א.''' דהיינו, שכיון שבאבלות של יחזקאל הקב&quot;ה בא להקל עליו ביחס לשאר אבלים, לכך מה שאסר עליו בוודאי שלא הקל לשאר אבלים. ובמה שהקל עליו, לו לבדו הקל אך לא לשאר האבלים. (תוס' הרא&quot;ש}
 '''ב.''' במסכת יבמות &lt;small&gt;{יד.}&lt;/small&gt; נחלקו מספר אמוראים האם עשו בית שמאי כדבריהם או שנהגו כבית הלל. והגמ' אומרת שם שאפשר להעמיד את המחלוקת גם קודם בת קול וגם לאחר בת קול &lt;small&gt;{עיין בעירובין יג: עניין הבת קול}&lt;/small&gt;. ושאל רבינו כאן, מדוע לא הוכיחה הגמ' ביבמות ממעשיו של ר' טרפון שהוזכר במשנה כאן, שעשו בית שמאי כדבריהם? 
 '''ג.''' דהיינו שכיוון שרב נחמן בר יצחק שהוא הדעה השלישית במחלוקת, הביא את המשנה שלנו המספרת על מעשיו של ר' טרפון כראיה לדבריו, לכן הובאה כל המחלוקת כאן. {המגיה}
 '''ד.''' בכתיב יד ירושלים וכן בדפוס הישן (ברכה משולשת) מובאת כן תוספת לשון: &quot;כמו אחת בתולות ואחת בעולות '''הם שוות שאין רשאין לשנות ממטבען כדמפרש ואזיל'''&quot;.
 '''ה.''' נראה לענ&quot;ד דכך הוקשה לו. שהלא לדעת רבינו תם בפירוש זה, אחת ארוכה ואחת קצרה חוזר על אמת ואמונה בלבד. וא&quot;כ מהי כוונת הלשון בתוספתא שאומרת '''&quot;למה אמרו אחת ארוכה ואחת קצרה, מקום שאמרו לקצר אינו רשאי להאריך וכו'&quot;''', שמשמע ממנה '''&quot;שהאחת ארוכה ואחת קצרה&quot;''' חוזר על מקום שאמרו להאריך ומקום שאמרו לקצר ולא על אמת ואמונה. ונראה שתירץ, שהכוונה בשאלת התוספתא היא, שמדוע הזכירו את הלשון אחת ארוכה ואחת קצרה כלל, הלא בלא זה הייתי יודע שאם נתקנה אמת ואמונה על שני מטבעות לשון שאחת ארוכה ואחת קצרה, ששייך לאומרה בין ארוכה ובין קצרה. אלא בהכרח שזה נאמר כדי ללמד דבר נוסף, דהיינו שאף שאמת ואמונה יכול לאומרה בין ארוכה בין קצרה, אעפ&quot;כ בשאר המקומות שהזכירה התוספתא, כשאמרו לקצר אינו רשאי להאריך, וכשאמרו להאריך אינו רשאי לקצר.
 '''ו.''' דהיינו את נוסח הפיוט המחליף את מוריד הטל שהוא '''&quot;בטל תחייה להחיותם&quot;'''
 '''ז.''' דהיינו את נוסח הפיוט המחליף את משיב הרוח ומוריד הגשם שהוא '''&quot;בגשם נדבות להחיותם&quot;'''.
 '''ח.''' היה נראה לומר דהיינו בשעה שאכל עוגה שהיה בתוכה קמיע ונתפקח מחמת כך {עיין ערוך ערך &quot;קלר&quot;}, אך העיקר חסר מן הספר. ולכך צריך לומר כפי שמשמע מגרסת המחזור ויטרי, ש-&quot;אותה שעה&quot; היא בשעה שהיה קונה עוגות ואוכלם. וביחס לעניין שאכל עוגה עם קמיע ונתפקח כתב המחזור ויטרי, דהיא קבלה שונה ביחס למה שכתב בפסיקתא. וקבלה זו מתאימה לצד שר' אלעזר קליר הוא אינו ר' אלעזר ברבי שמעון.
----
&lt;references /&gt;
----

===[[ברכות_יא_ב|דף יא''':''']]===

V++

'''לצורת הדף [http://www.daf-yomi.com/Dafyomi_Page.aspx?vt=1&amp;massechet=283&amp;amud=22&amp;fs=0 ראה כאן]'''


'''כדי להזכיר מדת יום בלילה ומדת לילה ביום'''&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(193)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; שמעתי בשם רבינו אליהו מפ'&lt;sup&gt;{{הערה|כך הוא ברוב כתה&quot;י. וכתב המגיה שזה קיצור של &quot;מפריז&quot;, ושהוא רבינו אליהו הצרפתי תלמידו של רבינו תם. אך בכת&quot;י ירושלים ובדה&quot;י לא גרסו מילה זו.}}&lt;/sup&gt; משום דאמרינן בחולין פרק כסוי הדם &lt;small&gt;{[[חולין_פז_א|פז'''.''']]}&lt;/small&gt;, אמר ליה ההוא מינא לרבי, מי שיצר הרים לא ברא רוח ומי שברא רוח לא יצר הרים, דכתיב יוצר הרים ובורא רוח &lt;small&gt;{[[עמוס_ד_יג|עמוס ד', י&quot;ג]]}&lt;/small&gt;. אמר ליה, שטיא שפיל לסיפיה דקרא [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;דכתיב&lt;/small&gt;] ה' צבאות שמו&lt;sup&gt;{{הערה|בפסוק כתוב &quot;ה' '''אלוקי''' צבאות שמו&quot;. אך בגרסת התוס' וכן בגרסתנו שם בגמ' לא הובאה מילה זו. וכנראה נאמר כך בתור קיצור לשון.}}&lt;/sup&gt;. הכא נמי הכתיב יוצר אור ובורא חושך &lt;small&gt;{[[ישעיהו_מה_ז|ישעיה מ&quot;ה, ז']]}&lt;/small&gt;. לכך אנו מזכירים אותם יחד לומר שיוצר [וי&quot;ג שכלם יוצר] אחד בראם. 

[&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג &lt;/sup&gt;&lt;/small&gt;&lt;small&gt;'''תניא נמי הכי&lt;/small&gt;'''] '''אין אומרים אהבה רבה אלא אהבת עולם'''&lt;sup&gt;{{הערה|כך היית גרסת רבינו בגמ' כגרסת כמה כת&quot;י של הגמ', וכן היית גרסת הגאונים (ראה אוצה&quot;ג) בה&quot;ג {א', ע&quot;ג} רי&quot;ף, רא&quot;ש בתוספותיו ובפסקיו ועוד. ובספר ברכה משולשת ישנה הגהה לפני דיבור זה שאומרת שכן היא גרסת בה&quot;ג ר&quot;ח, רי&quot;ף והרמב&quot;ם ז&quot;ל. ואע&quot;פ שלא מצאנו שהר&quot;ח והרמב&quot;ם גרסו כך, אפשר שהסיקה ההגהה זאת מכח כך שהם פסקו שיש לומר אהבת עולם (המגיה). ומ&quot;מ, לפנינו מופיע בגמ' בהיפך מגרסא זו.}}&lt;/sup&gt;. ומכל מקום כתבו הגאונים [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;ז&quot;ל&lt;/small&gt;] שיש לנו לקיים דברי שניהם, ונהגו לומר בשחרית אהבה רבה ובערבית אהבת עולם. וגם סתם תלמודא [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;התלמוד&lt;/small&gt;] מזכיר לקמן [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;בסמוך&lt;/small&gt;] &lt;small&gt;{בעמ' זה}&lt;/small&gt; אהבה רבה בשל שחרית. 

'''משקרא ק&quot;ש אין''' [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;'''אינו'''&lt;/small&gt;] '''צריך לברך שכבר נפטר באהבה רבה'''. 
אעתיק תשובת רבי שהשיב לרבינו אשר מלוניל. ירושלמי &lt;small&gt;{[[ירושלמי_ברכות_א_ה|ברכות פ&quot;א, ה&quot;ה]]}&lt;/small&gt;, השכים לשנות קודם ק&quot;ש צריך לברך, לאחר ק&quot;ש אין [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;אינו&lt;/small&gt;] צריך לברך. אמר ר' אבא [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;בא&lt;/small&gt;] והוא ששנה על אתר. ו(ל)הכי&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה להגיה, שהלא אינו בא לתת טעם לספק, אלא לפרט מהו הספק.}}&lt;/sup&gt; מיבעיא ליה למר, מי שבירך ועסק בתורה&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים_14|&lt;sup&gt;(א)&lt;/sup&gt;]]&lt;/sup&gt; והלך לעסקו או לצרכיו וחוזר ועוסק בתורה, צריך לברך או לא. מי אמרינן מידי דהוה אמניח תפילין שמברך עליהן כל [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;בכל&lt;/small&gt;] שעה שמניחן, או לא. ואם לא היה&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(194)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; המנהג שלא לברך, לא היה מסופק. אבל בשביל שנוהגים שלא לברך&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(195)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, הוא מסופק אם יש לסמוך על המנהג או שמא מנהג טעות [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;&lt;big&gt;ב&lt;/big&gt;טעות&lt;/small&gt;] הוא. ודאי משמע מתוך הירושלמי שצריך לחזור ולברך לכאורה, אבל מתוך המנהג נראה כי הירושלמי לא הצריך והוא ששנה על אתר אלא בנפטר באהבה רבה, דלא מתחזיא אהבה רבה לשם ברכת התורה אלא כששונה [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;כששנה&lt;/small&gt;] על אתר, ואם שנה על אתר אז היא נראית ברכה לשם עסק התורה כמו לשם ק&quot;ש, ואז לא יצטרך לברך כל אותו יום אפילו יפסיק [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;יפסוק&lt;/small&gt;] ויחזור ויעסוק, דכל המברך על התורה אין צריך לחזור ולברך בשביל הפסק שבאמצע העסק, ולכך הוצרך לומר והוא ששנה על אתר על הנפטר באהבה רבה ולא על כל מברך ברכת התורה. אבל אם בכל המברך ברכת התורה היה כן הדין, היה לו להשמיענו בעלמא דהפסק שיפסיק באמצע העסק יצריכנו [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;צריך&lt;/small&gt;] לחזור ולברך, וכ&quot;ש הנפטר באהבה רבה. אי נמי, יש ללמוד מתוך המנהג, מדלא פירש כן בתלמוד שלנו, חולק הוא בזה על תלמוד ירושלמי&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(196)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, דאם לא כן היה לו לחלק כמו שמחלק בירושלמי. אי נמי, אפילו אם תמצא לומר שאינו חולק וצריך לחזור ולברך גם&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(197)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; לתלמוד שלנו, וגם תאמר שאפילו בירך ברכת התורה והפסיק באמצע העסק שצריך לחזור ולברך, אפשר בני אדם שתדירים לעסוק בתורה וממהרים עסקיהם לחזור וללמוד, ותדיר דעתם לחזור [א]ל&lt;sup&gt;{{הערה|בכל כתה&quot;י הגרסא היא '''&quot;על&quot;''' וכן בדה&quot;י, אלא שלענ&quot;ד יש לגרוס גם כאן &quot;אל&quot; דכל הטענה פה היא מצד שדעתו ללמוד אח&quot;כ, דלכך לא הוי הפסק, ואין עניין או צורך שתהיה דעתו לחזור על לימודו לעניינו. ועוד דלקמן ישנה לשון דומה, ושם יש שגורסים &quot;על&quot; ויש שגורסים &quot;אל&quot;, וא&quot;כ גם כאן אפשר שהגרסא היית &quot;אל&quot;. ועוד דיש שגורסים כאן &quot;עוד ללמוד&quot; וא&quot;כ ניכר כפי שאמרתי שכל הטענה היא מצד שדעתו לחזור ללמוד, ומכאן נלמד לגרסתנו גם כן. וכן מלשון תוס' הרא&quot;ש משמע שהגרסא הנכונה כאן היא &quot;אל&quot;, ע&quot;ש.}}&lt;/sup&gt; הלימוד&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(198)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, אין הפסקם חשוב הפסק לענין ברכה זאת. '''וכבר שאלתי מרבינו יעקב''' [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;ר&quot;ת&lt;/small&gt;] מנוחתו כבוד על ברכת הסוכה אם צריך לברך כשנכנס לישן בה, כי הייתי מחשב כי אין צריך לברך, כי שמא לא יוכל לישן [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;בה&lt;/small&gt;]. וכשהוא ממש סמוך לשינה אינו [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;אין&lt;/small&gt;] יכול לברך מחמת השינה שקפצה&lt;sup&gt;{{הערה|כך הוא בכל כתה&quot;י והדה&quot;י. אך נראה יותר נכון שהגרסא היית '''שקופצת עליו''' בלשון הווה, והשתבש מאוחר יותר ללשון עבר.}}&lt;/sup&gt; עליו, ולכך נהגו שלא לברך. והשיבני [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;וענני&lt;/small&gt;] כי&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(199)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; כל מצות סוכה שיקיים מסעודה אחת ועד סעודה אחרת, כגון שינה וטיול ושינון&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(200)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;בסוכה&lt;/small&gt;], ברכת לישב בסוכה שבירך בסעודה [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;בסעודתו&lt;/small&gt;] פוטרתו מלברך עליהם. ואם שם אין צריך לברך על השינה מטעמו של רבינו יעקב, ואפי' הסיח דעתו מלישן ויצא&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(201)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; למלאכתו ושוב נמלך לישן, כל שכן כאן [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;&lt;big&gt;ב&lt;/big&gt;כאן&lt;/small&gt;] שדעתו כל שעה לחזור אל [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;על&lt;/small&gt;] הלימוד, שיש לומר מתוך המנהג שלא יצטרך&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(202)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; לברך. ועל הטיול והשינון לא שאלתי ממנו כי אם על השינה, לפי שבשינה מצינו שאסור לישן חוץ לסוכה שינת עראי, והחמירו בה יותר מבאכילה, שאכילת עראי מותרת חוץ לסוכה. וכיון שמברכים על האכילה כ&quot;ש על השינה אא&quot;כ יש [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;יהא&lt;/small&gt;] טעם לחלק, אבל בטיול ושינון לא מצינו שום איסור חוץ לסוכה. '''ואמנם בפסקי ה&quot;ר שמעיה''' תלמידו של רבינו שלמה [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;רש&quot;י&lt;/small&gt;] ראיתי שכתב על רבינו שלמה ז&quot;ל [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;רש&quot;י&lt;/small&gt;]: כשמשכים רבי לעסוק בתורה, מברך ברכת התורה. וכשהולך אחר כך [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;אחרי כן&lt;/small&gt;] לבית הכנסת ואומר ברכות ופסוקי דזמרא, חוזר ומברך ברכת התורה כמו באותם הימים שלא היה&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(203)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; משכים ללמוד. ונותן טעם לדבריו [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;לדבר&lt;/small&gt;], שכמו שהקורא בתורה מברך ברכת התורה&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(204)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; ולא חשיבא ברכה לבטלה, אע&quot;פ שכבר בירך קודם שקרא פרשת הקרבנות ואיזהו מקומן ור' ישמעאל, ה&quot;ה נמי [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;הכי נמי&lt;/small&gt;] הכא דלא חשיבא ברכה לבטלה. ואילו הביא הירושלמי טעם לדבריו לומר שבשביל שהפסיק חוזר ומברך, על זה לא נפלאתי. אבל תמהתי על טעם זה אם אמרו רבינו שלמה ז&quot;ל, כי בלא טעם של הפסק שיזקיקנו לחזור ולברך, לא יברך כמה פעמים כי למה לא תהיה ברכה לבטלה. דלא דמי לעומד לקרוא [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;וקורא&lt;/small&gt;] בתורה, כי אותו&lt;sup&gt;{{הערה|הלשון נראית חסרה, ואולי יש לגרוס &quot;כי אותו '''העומד'''&quot; או כעין זה.}}&lt;/sup&gt; אפילו בירך מיד על עסק התורה שעסק בפני עצמו, צריך הוא לחזור ולברך על קריאתו [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;קריאתה&lt;/small&gt;] בצבור, כי נתקנה שם ברכה לפניה כמו שנתקנה לאחריה, וכמו שנתקנה&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(205)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; ברכת אשר בחר בנביאים טובים על ההפטרה [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;בהפטרה&lt;/small&gt;]. ועוד אפילו במקום דשייכא ברכה, אפילו בספר תורה הקפידו שלא לגרום ברכה שאינה צריכה, גבי ובעשור שבחומש הפקודים קורא על פה &lt;small&gt;{[[יומא_ע_א|יומא ע'''.''']]}&lt;/small&gt;, כך השיב רבינו יעקב.&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(206)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;.

'''הכי גרסינן בסדר רב עמרם''' &lt;small&gt;{דפוס וורשא דף ב' ע&quot;א}&lt;/small&gt;. 
למקרא&lt;sup&gt;{{הערה|בסדר רב עמרם שלפנינו מובא שרב המנונא הוא שאמר: &quot;למקרא צריך לברך וכו'&quot;. אך בכל כתה&quot;י השונים של רבינו לא הוזכר שמו, ואולי נשמט בטעות.}}&lt;/sup&gt; צריך לברך, למשנה אין צריך לברך. ור' אלעזר אמר אף למשנה צריך לברך, [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;אבל&lt;/small&gt;] לתלמוד אין צריך לברך. ור' יוחנן אמר אף לתלמוד צריך לברך, דא&quot;ר חייא וכו'. פירוש, מדרש חלופי תלמוד. ובפרק שני &lt;small&gt;{[[ברכות_יד_ב|יד''':''']]}&lt;/small&gt; נמי גרסינן לתלמוד ולא גרסינן למשנה.

הכי גריס [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;הגהת&lt;/small&gt;] רבינו יעקב [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;ר&quot;ת&lt;/small&gt;]. '''ור' יוחנן אמר &lt;big&gt;ו&lt;/big&gt;הערב נא וכו''''. 
לפי שרגיל רבינו יעקב [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;ר&quot;ת&lt;/small&gt;] לפרש דכל היכא שהברכות שלפניהם קצרות, אפי' ברכה הסמוכה לחברתה פותחת בברוך, כגון ברכות של הבדלה&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(207)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, וכן אותן ברכות של שחרית&lt;sup&gt;{{הערה|בתוס' הרא&quot;ש ובפסקיו גורס כאן &quot;של חופה&quot;.}}&lt;/sup&gt;. אם כן היה צריך לברכת הערב לפתוח בברוך, שאותה [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;כי אותה&lt;/small&gt;] שלפניה קצרה. אבל רבינו יעקב [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;ר&quot;ת&lt;/small&gt;] היה אומר, שאין זה כי אם סיום [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;של&lt;/small&gt;] ברכת אקב&quot;ו לעסוק בדברי תורה, ואינ'&lt;sup&gt;{{הערה|ברוב כתה&quot;י השונים כתוב &quot;ואינם&quot; בלשון זכר בזמן שברכות לשון נקיבה הן. למעט כת&quot;י אחת שגרס ואינ' שאפשר להעמיד שגרסתו המקורית בלשון נקיבה נאמרה וקוצר. ולכך נקטתי בלשון קיצור.}}&lt;/sup&gt; כי אם שתי ברכות&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים_14|&lt;sup&gt;(ב)&lt;/sup&gt;]]&lt;/sup&gt;. אבל פירושו לא יתכן כמו שפירשתי בערבי פסחים&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים_14|&lt;sup&gt;(ג)&lt;/sup&gt;]]&lt;/sup&gt; ובכתובות&lt;sup&gt;{{הערה|לא זכינו לפירושו למסכת כתובות, ובפסחים רק לכמה דפים בודדים. והסוגיות המדוברות נמצאות בפסחים דף קד''':''' ובכתובות דף ח'''.'''}}&lt;/sup&gt;. וצריך עיון בסדר רב עמרם אם מונה אותן שלש ברכות&lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים_14|&lt;sup&gt;(ד)&lt;/sup&gt;]]&lt;/sup&gt; ולקמן בפרק שלשה שאכלו נאריך עליה בע&quot;ה&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(208)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; &lt;small&gt;{מו. ד&quot;ה וברכה}&lt;/small&gt;.

[&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; '''&lt;small&gt;תנן התם&lt;/small&gt;'''] '''אמר להם הממונה'''. 
פרש&quot;י ז&quot;ל, הסגן. ואין [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;ואינו&lt;/small&gt;] נראה, דהא אמרינן [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;דקאמר&lt;/small&gt;] בירושלמי &lt;small&gt;{[[ירושלמי_יומא_ג_ח|יומא פ&quot;ג, ה&quot;ח]]}&lt;/small&gt;, על חמשה דברים הסגן ממונה, ואלו הן: אומר לו אישי כהן גדול הגבה ימינך &lt;small&gt;{[[משנה_יומא_ד_א|יומא פ&quot;ד, מ&quot;א]]}&lt;/small&gt;. כשהיה מטיל גורלות ביום הכפורים, הסגן בימינו וראש בית אב בשמאלו &lt;small&gt;{שם}&lt;/small&gt;. והניף הסגן בסודרים &lt;small&gt;{[[משנה_תמיד_ז_ג|תמיד פ&quot;ז, מ&quot;ג]]}&lt;/small&gt;. ואחז הסגן בימינו והעלהו &lt;small&gt;{שם}&lt;/small&gt;. לא היה כהן גדול מתמנה &lt;sup&gt;[[תוספות_רבינו_יהודה_שירליאון_על_הש&quot;ס/ברכות/פרק_א#ביאורים_14|&lt;sup&gt;(ה)&lt;/sup&gt;]]&lt;/sup&gt;[עד שמתמנה הסגן]&lt;sup&gt;{{הערה|ע&quot;פ ספר &quot;יחוסי תנאים ואמוראים&quot; כת&quot;י. אך בכל כתה&quot;י של רבינו הגרסא היא &quot;לא היה כהן גדול מתמנה '''להיות כהן גדול עד שנעשה סגן'''&quot;, ועיין בביאורים מה שכתבתי על כך.}}&lt;/sup&gt;, וכולם מפורשים בסדר יומא&lt;sup&gt;{{הערה|קשה, שהלא לא כל הדברים הוזכרו ביומא, אלא חלקם בתמיד {המגיה}. ואפשר שיש כאן ובתוס' הרא&quot;ש טעות סופר, וצריך לגרוס וכולם מפורשים בסדר '''הש&quot;ס''' בתלמוד שלנו במקומם&quot;, או &quot;וכולם מפורשין בתלמוד שלנו במקומם&quot; ולהשמיט לחלוטין את &quot;בסדר יומא&quot;. ועוד אפשר לומר, שיש להוסיף ולגרוס &quot;בסדר יומא &quot;ותמיד&quot;. אלא שבכך קשה קצת, דאין מסכתות יומא ותמיד נקראות &quot;סדרים&quot; אלא &quot;מסכתות&quot; בודדות.}}&lt;/sup&gt; בתלמוד שלנו במקומם. ע&quot;כ נראה דכהן אחר היה, [שהיה]&lt;sup&gt;{{הערה|כך הוא בלשון תוס' הרא&quot;ש, ונראה לשונית נכון גם פה. והושמט כפי הנראה מחמת כפילות הלשון &quot;היה, היה&quot; בטעות.}}&lt;/sup&gt; ממונה על כך. וכן, אמר להם הממונה בואו והפיסו &lt;small&gt;{[[משנה_תמיד_ג_א|תמיד פ&quot;ג, מ&quot;א]]}&lt;/small&gt;. צאו וראו אם הגיע זמן השחיטה &lt;small&gt;{[[משנה_יומא_ג|יומא פ&quot;ג, מ&quot;א]]}&lt;/small&gt;. צאו והביאו טלה וכו' &lt;small&gt;{[[משנה_תמיד_ג_ג|תמיד פ&quot;ג, מ&quot;ג]]}&lt;/small&gt;. מפי רבי.

הכי גרסינן '''וברכו שלוש ברכות, אמת ויציב ועבודה וברכת כהנים'''. 
ולא היו מתפללים כי אם אותן שלש ברכות ולא כל שמנה עשרה [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;ברכות&lt;/small&gt;], דאפי' זמן ק&quot;ש לא הגיע. כדתניא, קראה עם אנשי משמר ואנשי מעמד&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(209)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; לא יצא, שאנשי משמר מקדימים וכו'. אלא היו מתפללים ברכות אלו כדי שיקובל [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;שיתקבל&lt;/small&gt;] קרבנם ברצון. וברכת כהנים היינו שים שלום, או &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה להגיה לענ&quot;ד לפי מבנה המשפט. ובכתה&quot;י השונים בלא.}}&lt;/sup&gt;[ש]היו אומרים ממש פסוקי ברכת כהנים כמו שאנו אומרים אותם אחר הודאה לפני שים שלום (והיינו שים שלום)&lt;sup&gt;{{הערה|בכל כתה&quot;י גורסים מילים אלו למעט כת&quot;י ירושלים ובדפוס הישן, ואכן נראות מילים אלו לא שייכות. אבל אפשר שצריך לגרוס &quot;'''וחותם''' שים שלום&quot; או &quot;'''ומסיים''' שים שלום&quot; (שכך היא גרסת תוס' הרא&quot;ש). והכוונה בזה כפי דעת המאירי, שאומר שבלא חתימת שים שלום אח&quot;כ אי אפשר לקרוא לזה &quot;ברכת כהנים&quot;, שהלא אין זה כי אם תחינה ופסוקים בעלמא.}}&lt;/sup&gt;. אבל נושאים כפיהם לא היו, דאם כן היה לו להאריך כאן על משנה זו, כמו שמאריך שם בתמיד פרק החלו עולים&lt;sup&gt;{{הערה|לפנינו המשנה הזו נמצאת בפרק &quot;בזמן שכהן גדול&quot; שהוא הפרק השביעי, ופרק החלו עולין הוא הפרק השישי. אלא שבכתה&quot;י של מסכת זו ובגרסת הגאונים והראשונים, היית המסכת הזו מחזקת שישה פרקים בלבד, והפרק השביעי הוא בעצם המשך הפרק השישי {המגיה}.}}&lt;/sup&gt; &lt;small&gt;{[[משנה_תמיד_ז_ב|פ&quot;ז, מ&quot;ב]]}:&lt;/small&gt; &lt;big&gt;&quot;&lt;/big&gt;אלא שבמדינה אומרים אותה שלש ברכות ובמקדש ברכה אחת וכו'&lt;big&gt;&quot;&lt;/big&gt;. ועוד, אם כן (הוה ליה למיתני)&lt;sup&gt;{{הערה|נראה מיותר, שהלא בסמוך הוא אומר גם כן &quot;הוה ליה למתני&quot;, ולמה יאמר פעמיים ללא צורך.}}&lt;/sup&gt; בתענית {[[תענית_כו_א|כו'''.''']]/[[תענית_כו_ב|כו''':''']]} גבי ג' פעמים ביום נושאים כהנים&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(210)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; כפיהם, בשחרית ובמוסף וכו', הוה ליה למתני ובמקדש ד' פעמים, אחת לפני הקטרה ואחת לאחר הקטרה. אבל בספרים שלנו גרסינן וגם בפירוש רש&quot;י: וברכו את העם, ופרש&quot;י ז&quot;ל עם העם. ולא ידענא מאי קאמר, דהא אכתי לא הגיע זמן [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;שעת&lt;/small&gt;] ק&quot;ש כדפרישית&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(211)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. ורבינו מאיר ש&quot;ץ יסד בפיוט של &quot;תפלה תקח&quot;&lt;sup&gt;{{הערה|היא נוסח פיוט לסליחות לערב ראש השנה למנהג האשכנזים, הנאמר אחרי תחנת &quot;מחי ומסי ממית ומחיה&quot;, ומתחיל בלשון &quot;תפילה תקח תחינה תבחר&quot;. ונמצא פיוט זה בנוסחי הסליחות למנהגי אשכנז גם היום.}}&lt;/sup&gt; {[https://he.wikisource.org/wiki/סליחות_לימי_התשובה/מנהג_פולין/סליחות_לערב_ראש_השנה#סליחה_מא סליחה מא]}, אמת ועבודה וברכת כהנים יברכו העם&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(212)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; ברכת נהנים&lt;sup&gt;{{הערה|בחלק מכתה&quot;י הגרסא פה היא &quot;כהנים&quot;, ואינו כך בנוסח הסליחה כיום.}}&lt;/sup&gt;, וצריך עיון בפירושו.
----
&lt;references /&gt;
----

===ביאורים===

 '''א.''' מבואר כאן שהשאלה שנשאלה לר&quot;י היא על מי שבירך ברכות התורה ועסק בתורה מיד ואח&quot;כ הלך ועסק בדברים אחרים, אם צריך לחזור ולברך כשחוזר מאוחר יותר ללמוד שוב, כיון שהפסיק באמצע. אך בתוס' שבדף מפורש, שהשאלה שנשאלה היא לגבי מי שבירך ברכות התורה &quot;ולא עסק בתורה כלל&quot; אחר כך, אלא הלך לעסקו ואחרי כן חזר ללמוד, האם צריך לחזור ולברך כיון שלא עסק בתורה מיד, או שמא לא צריך. וצ&quot;ע (המגיה). ואפשר שבעלי התוס' נחלקו בעיקר העניין מה היא השאלה שנשאלה לר&quot;י, או שר&quot;י נשאל שני שאלות נפרדות, ותירץ תירוץ דומה לשניהם.
 '''ב.''' משפט זה קאי על כל ברכות התורה בכללי, שלפי האמור אינם כי אם שתים ולא שלוש. ואינו חוזר על ברכות &quot;על דברי תורה&quot; ו-&quot;הערב נא&quot; שדן בהם עתה. כי אם נאמר שאכן דן עליהן, נמצא סותר עצמו.
 '''ג.''' כיון שאין לנו את דברי רבינו על פסחים וכתובות, לכך איננו יודעים בוודאות מה היו טענותיו לפרוך דברי ר&quot;ת. אבל מדברי תוס' רבינו פרץ על פסחים &lt;small&gt;{קד''':'''}&lt;/small&gt;, נראה שקושיתו של רבינו היית מהירושלמי. וזהו לשונו של רבינו פרץ: '''מיהו קשה לפירוש ר&quot;ת, דקאמר בירושלמי: &quot;התיבון, הרי הבדלה. ומשני, שנייא משום דר' היה מפזרן וחוזר וכוללן על הכוס. הא קידוש. שנייא היא, שאם היה יושב ושותה [מבעוד יום]&lt;small&gt;&lt;small&gt;-כצ&quot;ל&lt;/small&gt;&lt;/small&gt; וקדש עליו היום שאינו אומר בורא פרי הגפן. והא סופה. אמר ר' [יונה]&lt;small&gt;&lt;small&gt;-כצ&quot;ל&lt;/small&gt;&lt;/small&gt;, טופס ברכות כך הוא&quot;. משמע בהדיא דברכה פוטרת חברתה אע&quot;פ שהראשונה קצרה ואינה חותמת בברוך, דלא כפירוש ר&quot;ת.''' דהיינו ששיטת רבינו תם (כפי שכתב שם רבינו פרץ קודם לכן באותו דיבור) היא, שעל מנת שתהא לברכה דין ברכה הסמוכה לחברתה, הברכה שבאה קודם חייבת להיות חותמת בברוך, כיון שחתימתה נחשבת הפתיחה לברכה שאחריה. וא&quot;כ קשה מהירושלמי הנזכר, שהרי ניסתה שם הגמ' להקשות על הכלל שכל ברכה הסמוכה לחברתה אינה פותחת בברוך, מסדרי ברכות שבהן הברכה הראשונה אינה חותמת בברוך (כדוגמת ברכות ההבדלה והקידוש). וא&quot;כ רואים אנו להדיא דלא כפירוש ר&quot;ת, דאם נאמר כפירושו א&quot;כ מה שייך להקשות מברכות כעין אלו בזמן שמעיקרא אינן יכולות להיחשב ברכה הסמוכה לחבירתה לשיטתו, שהרי אינן חותמות בברוך.
 '''ד.''' במחזור ויטרי גרס &quot;הערב&quot; בלא וא&quot;ו ולכן יש מקום להסתפק בדבר האם הוא מחשיב את ברכות התורה כשלשה ברכות או כשנים. שאע&quot;פ שאינו אומר &quot;והערב&quot; גילה רבינו את דעתו שאין זה מכריח ששלשה ברכות הם, שעדיין אפשר שיהיו שנים וברכה הסמוכה לחבירתה היא (המגיה).
 '''ה.''' הגרסא בדברי רבינו בכל כתה&quot;י היא &quot;'''לא היה כהן גדול מתמנה להיות כהן גדול עד שנעשה סגן'''&quot; אלא שלדין זה לא נמצא מקור בש&quot;ס אלא הירושלמי הנ&quot;ל. וקרבן העדה כתב שהטעם בזה הוא כדי שיהא רגיל בעבודה. אך יש כתבו שהמדובר פה הוא לא בכהן גדול המתמנה, אלא באופן שאירע פסול בכהן גדול וצריך להחליפו זמנית, שהדין הוא בזה שרק הסגן הוא היחיד שיכול להחליפו {המגיה ועוד}. והמקור לזה ביומא לט עמ' א', במשנה הראשונה של פרק רביעי שאומרת &quot;הסגן בימינו וכו'&quot;, ועל פי טעם הברייתא דר' חנינא סגן הכהנים שדנה על כך, המובאת שם בגמ' באותו עמוד. אך הטעם האמיתי הוא כפי שראיתי בספר &quot;יחוסי תנאים ואמוראים&quot; כת&quot;י, שמיוחס לאחד מבעלי התוס'. ששם כתב בערך ר' חנניא סגן הכהנים, בזו הלשון: &quot;'''ובתחילת פרק טרף בקלפי, ר' חנניא סגן הכהנים אומר למה סגן ממונה, שאם אירע פסול בכהן גדול נכנס ומשמש תחתיו. ובירושלמי בסדר יומא פרק אמר להם הממונה. ה' דברים היה הסגן משמש, הסגן מימינו וראש בית [אב]&lt;small&gt;&lt;small&gt;-כצ&quot;ל&lt;/small&gt;&lt;/small&gt; משמאלו. הסגן אומר לו אישי כהן גדול הגבה ימינך. הניף הסגן בסודרים. אחז הסגן [בימינו]&lt;small&gt;&lt;small&gt;-כצ&quot;ל&lt;/small&gt;&lt;/small&gt; והעלהו, כמ&quot;כ &lt;small&gt;&lt;small&gt;כצ&quot;ל-&lt;/small&gt;&lt;/small&gt;[ב]תמיד בפ' החלו. ולא היה כהן גדול מתמנה עד שמתמנה הסגן, שהיו ממנין הסגן ואח&quot;כ כהן גדול, כדא&quot;ר חנניא סגן הכהנים'''.&quot;, עכ&quot;ל. מבואר מכאן שאין כוונת הירושלמי שרק מי שנתמנה לסגן רשאי להתמנות לכהן גדול, אלא הכוונה שאין ממנים כהן גדול עד שממנים סגן תחילה. ונראה שטעם העניין הוא, כדי שאם יארע פסול בכהן גדול יהיה הסגן מזומן להחליפו, ולכך הגהתי זאת בדברי רבינו. אלא שאפשר ליישב גרסתנו, שהכוונה במילים &quot;נעשה סגן&quot; היא ל-&quot;נתמנה הסגן&quot; ובכך אתיא שפיר, אלא שגרסא זו פחות נראית בלאו הכי.

== דף י&quot;ב ==
===[[ברכות_יב_א|דף יב'''.''']]===

V++

'''לצורת הדף [http://www.daf-yomi.com/Dafyomi_Page.aspx?vt=1&amp;massechet=283&amp;amud=23&amp;fs=0 ראה כאן]'''


'''אלא דנקיט''' [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; '''&lt;small&gt;נקיט&lt;/small&gt;'''] '''כסא דשכרא וסבר דחמרא הוא וכו''''.
והשתא דלא איפשיטא &lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(213)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;בעי[ין]&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד, דכך גרסו התוס' שבדף ושאר התוס' המקבילים, וכך נראה יותר מהבחינה לשונית. אך בכל כתה&quot;י גרסו &quot;בעיא&quot; (למעט כת&quot;י ירושלים והדפה&quot;י שלא גרסו מילה זו כלל).}}&lt;/sup&gt; (למסקנא)&lt;sup&gt;{{הערה|בתוס' שבדף וכן בתוס' המקבילים לא גרסו מילה זו. ובכת&quot;י ירושלים (של רבינו) ובדפוס הישן לא גרסו את המילה &quot;בעיא&quot;. ולכך נראה לומר שיש כאן עירוב גרסאות, דמי שגורס &quot;בעיא&quot;, לא גורס &quot;למסקנא&quot;. ומי שגורס &quot;למסקנא&quot;, לא גורס &quot;בעיא&quot;. ואכן המילה &quot;למסקנא&quot; כאן נראית מיותרת.}}&lt;/sup&gt; אזלינן [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;אזילנא&lt;/small&gt;] לחומרא.&lt;sup&gt;{{הערה|מהתוס' שבדף אנו יודעים ששיטה זו היא דעת ר&quot;י רבו של רבינו, וא&quot;כ נראה לומר שרבינו סיים דיבור זה במילים &quot;מפי רבי&quot; והושמט.}}&lt;/sup&gt;

'''כל ברכה שאין בה'''&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(214)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;'''עמה'''&lt;/small&gt;] '''מלכות'''&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(215)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; '''אינה ברכה'''. 
ואם תאמר, ברכה אחת מעין שבע ששליח צבור אומר&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(216)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; בכל ערב שבת, הלא אין בה מלכות. ויש לומר, דהאל הקדוש שאין כמוהו זוהי&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(217)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; מלכות, כדאמרינן בפרק בתרא דראש השנה {לב:} גבי מלכיות, שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד, זוהי [י&quot;ג זו היא, וי&quot;ג זהו] מלכות. כלומר, שהוא אחד בעולמו ואין זולתו.

'''ואמונתך בלילות'''. 
ואמרינן במדרש {רבה, איכה ג'} חדשים לבקרים רבה אמונתך, שהאדם [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;שאדם&lt;/small&gt;] מאמין בהקב&quot;ה ומפקיד רוחו בידו ומחזירה אליו [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;וי&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;לו&lt;/small&gt;], ומחדש כוחו ממה שיגע כל היום. אי נמי כפירוש רש&quot;י.
----
&lt;references /&gt;
----

===[[ברכות_יב_ב|דף יב''':''']]===

V++

'''לצורת הדף [http://www.daf-yomi.com/Dafyomi_Page.aspx?vt=1&amp;massechet=283&amp;amud=24&amp;fs=0 ראה כאן]'''


'''רב ששת כי כרע כרע כחיזרא [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt; כי חיזרא&lt;/small&gt;]. 
ירושלמי &lt;small&gt;{[[ירושלמי_ברכות_ה|בפרקין ה&quot;ה]]}&lt;/small&gt;, תני רבי חלפתא בן שאול, הכל שוחים [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;שוחחין&lt;/small&gt;] עם שליח צבור בהודאה. רבי זעירא אמר&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(218)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; ובלבד במודים. רבי זעירא סבר לקרובה כדי לשוח עמו תחלה וסוף. וקאמר נמי התם &lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(219)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;(בפרק קמא דברכות ירושלמי)&lt;sup&gt;{{הערה|נראה מיותר, דהא בהא אנן קיימינן.}}&lt;/sup&gt; &lt;small&gt;{שם}&lt;/small&gt;, רבי שמואל בר [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;ב&quot;ר&lt;/small&gt;] נתן בשם [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;משום&lt;/small&gt;] רבי  אחא בר חנינא, מעשה באחד ששחה יותר מדאי והעבירו רבי. אמר רבי אמי, אף ר' יוחנן הוה מעבר&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(220)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;.  אמר [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;מ&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;ליה&lt;/small&gt;] ר' חייא&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(221)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; בר בא [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;אבא&lt;/small&gt;] , לא הוה מעבר אלא גער&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(222)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. 

'''כרע כחיזרא [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt; כי חיזרא&lt;/small&gt;]'''. 
פירש בערוך בשם רב האי גאון ז&quot;ל &lt;sup&gt;{{הערה|שם בערך &quot;חזר = חיזרא&quot; באמצע הערך. ויש שם תוספת דברים ע&quot;ש.}}&lt;/sup&gt;, חיזרא הוא אחד ממיני קוצים שמצוי בבבל וקורין אותו אלחזר. וכריעה&lt;sup&gt;{{הערה|בלשון תוס' הרא&quot;ש כתוב כאן: &quot;וכשכורע לא יכרע&quot;, ונראה לומר שכך היית הגרסא גם בדברי רבינו ונשתבש.}}&lt;/sup&gt;, שלא יכרע מאמצע מתניו וראשו זקוף ועומד כברייתו אפי' בשחותו מחציו, אלא צריך שיכוף את ראשו שיהיה כאגמון שכפוף ראשו, ולעולם צריך לכוף צוארו, עכ&quot;ל הערוך דחיזרא. ובירושלמי דפרקין &lt;small&gt;{שם}&lt;/small&gt; גבי מודים תני, ובלבד שלא ישוח יותר מדאי. אמר רבי ירמיה ובלבד דלא יעביד כהדין חדרונא, אלא כל עצמותי וגו'. ופירש בערוך בערך חדר&lt;sup&gt;{{הערה|לפנינו הוא בערך '''&quot;חדרונא&quot;'''. ואולי גם מה שכתב רבינו כאן הוא ערך חדר' עם גרש שהכוונה לחדרונא, ונשמט במהלך הזמן.}}&lt;/sup&gt;, והצב למינהו תרגום ירושלמי&lt;sup&gt;{{הערה|ישנם כמה גרסאות לערך זה. ונראה שצריך לגרוס '''וחדרונא לזנוי תרגום ירושלמי והצב למינהו&quot;'''. ותרגום זה נמצא לפנינו בתור תרגום יונתן בן עוזיאל.}}&lt;/sup&gt; וחדרונא [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;וחדרונאי&lt;/small&gt;], כעין פירושו שפירש כי הצב דומה לצפרדע, כששוחה שוחה ממתניו וראשו זקוף כברייתו.

'''זקיף כי חיויא'''&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(223)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. 
בפרק קמא דבבא קמא (בסופו)&lt;sup&gt;{{הערה|אינו נראה לשונית נכון לפי הרגל לשון בעלי התוס'. ובתוס' הרא&quot;ש גרס &quot;'''בסוף פרק קמא דבבא קמא'''&quot;, ואולי זו היית הגרסא גם פה ונשתבש.}}&lt;/sup&gt; &lt;small&gt;{[[בבא_קמא_טז_א|טז'''.''']]}&lt;/small&gt; אמרינן, שדרו של אדם לאחר שבע שנים&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(224)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; נעשית נחש וכו', והוא דלא כרע במודים. דהיינו מדה כנגד מדה, לפי שיש לו לכרוע ולזקוף כחיויא [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt; כי חיויא&lt;/small&gt;] במודים והוא לא עשה כן, לפיכך נעשה נחש.

'''והלכתא כרבה דאמר המלך הקדוש והמלך המשפט'''. 
ומיהו &lt;sup&gt;{{הערה|הגהתי בדומה ללשון תוס' הרא&quot;ש כת&quot;י אע&quot;פ שהלשון שם קצת שונה, משום שלשון רבינו כאן מגומגמת. ובכתה&quot;י השונים של רבינו אינו.}}&lt;/sup&gt;[אע&quot;ג ד]פשיטא לן כרבה בכולא תלמודא, [מ&quot;מ]&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה להגיה בדומה ללשון תוס' הרא&quot;ש כת&quot;י, אע&quot;פ שהלשון שם קצת שונה. ובכת&quot;י של רבינו כתוב כאן '''&quot;אלא&quot;''' במקום.}}&lt;/sup&gt; משום &lt;sup&gt;{{הערה|נאמר אחרי כן, אך הוגה בדומה ללשון תוס' הרא&quot;ש כת&quot;י על מנת להסדיר הלשון.}}&lt;/sup&gt;[דקאמר] &lt;sup&gt;{{הערה|בהתאם להגהתנו קודם לכן.}}&lt;/sup&gt;(ד)רבי אלעזר (קאמר)&lt;sup&gt;{{הערה|כנ&quot;ל שתי הערות קודם לכן.}}&lt;/sup&gt; אם [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;מ&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;&lt;big&gt;ד&lt;/big&gt;אם&lt;/small&gt;] אמר האל הקדוש יצא, הוצרך לומר הלכתא [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt; הלכה&lt;/small&gt;] כרבה דאמר המלך הקדוש. ויכול להיות שמודה לרבי אלעזר שיצא בדיעבד&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(225)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; ואם לא אמר אין מחזירים אותו, אבל רבה&lt;sup&gt;{{הערה|נראה לענ&quot;ד מיותר דהא בשיטת רבה עסקינן, אך לא הקפתיו.}}&lt;/sup&gt; חולק על רבי אלעזר שצריך לומר לכתחלה המלך הקדוש, ולרבי אלעזר אין צריך&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(226)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; לאומרו אפילו לכתחילה. והא דנקט יצא, לפי שאין רבי אלעזר מקפיד מה יאמר או המלך הקדוש או האל הקדוש, ורבה מצריך לומר המלך הקדוש לכתחילה. ו[ב]זה&lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד להגיה. אבל בכל כתה&quot;י ובדפוס הישן כתוב '''&quot;ומזה&quot;''', ולשון הזו אינה מתיישבת יפה.}}&lt;/sup&gt; פוסק התלמוד&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(227)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; כרבה, אבל בהמלך המשפט מחזירים אותו לפי שהוא משנה ממטבע [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;מטבע&lt;/small&gt;] שטבעו חכמים בברכות. וכן בזכרנו, ומי כמוך אב הרחמים, [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;מ&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;וכן&lt;/small&gt;] וכתוב לחיים טובים כל בני בריתך, וכן בספר חיים ברכה ושלום וכו' שמוסיפים לומר בעשרת ימי תשובה, אומר רבי שמחזירים אותו דמשנה ממטבע הברכות&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(228)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. ואם ספק בידו אם הזכיר אם לאו&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(229)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; יחזור ויתפלל, ובין ביחיד בין [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;מ&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;&lt;big&gt;ו&lt;/big&gt;בין&lt;/small&gt;] בצבור מחזירים אותו. ובירושלמי דתענית פרק קמא &lt;small&gt;{[[ירושלמי_תענית_א|ה&quot;א]]}&lt;/small&gt; תני, התפלל ואינו יודע אם הזכיר, אמר רבי יוחנן כל שלשים יום חזקה&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(230)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; מה שהוא למוד הזכיר [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt; מזכיר&lt;/small&gt;]. מכאן ואילך מה שצריך הזכיר [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt; מזכיר&lt;/small&gt;] גבי משיב הרוח ומוריד הגשם. וה&quot;ה לכל הדברים שצריך להחזיר &lt;sup&gt;{{הערה|כך נראה לענ&quot;ד נכון להגיה. ובכתה&quot;י השונים כתוב '''&quot;בו&quot;''' ואינו מובן.}}&lt;/sup&gt;[בהם] &lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(231)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. ובספר הרב יצחק אלפסי ז&quot;ל&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(232)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, ראיתי שפוסק שצריך לומר&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(233)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; המלך הקדוש, ואם לא אמר מחזירים אותו, דאין הלכה כרבי אלעזר. וסבירא ליה דרבה פליג ארבי אלעזר בדיעבד, ודלא כפירושנו.

'''בקשו לקבוע פרשת בלק בק&quot;ש'''. 
ירושלמי, מפני מה שתי פרשיות הללו בכל יום. רבי לוי ורבי סימון, רבי סימון אומר, מפני שכתוב בהן שכיבה וקימה. רבי לוי אומר, מפני שעשרת הדברות כלולים בהן, אנכי ה' אלהיך &lt;small&gt;{[[שמות_כ_ב|שמות כ', ב']]}&lt;/small&gt;, &quot;שמע ישראל ה' אלהינו&quot;. לא יהיה לך אלהים אחרים על פני &lt;small&gt;{שם}&lt;/small&gt;, &quot;ה' אחד&quot;. לא תשא את שם ה' אלהיך לשוא &lt;small&gt;{[[שמות_כ_ו|שמות כ', ו']]}&lt;/small&gt;, &quot;ואהבת וכו'&quot;, מאן דרחים למלכא [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;מלכא&lt;/small&gt;] לא משתבע [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;לישתבע&lt;/small&gt;] בשמיה לשיקרא [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;ומשקר&lt;/small&gt;] . זכור את יום השבת &lt;small&gt;{[[שמות_כ_ז|שמות כ', ז']]}&lt;/small&gt;, &quot;למען תזכרו ועשיתם את כל מצותי&quot;. רבי אומר, זו מצות שבת ששקולה כנגד כל המצות. שנאמר, ועל הר סיני ירדת ותתן לעמך תורה ומצות, ואת שבת [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt; ושבת&lt;/small&gt;] קדשך &lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(234)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;הודעת &lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(235)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;להם&lt;sup&gt;{{הערה|לשון הפסוקים שונה מהכתוב כאן, אלא שהרבה פעמים דרך חז&quot;ל לשנות ולקצר לשון הפסוק לעיקר העניין הנצרך. וכך היא לשון הפסוקים במלואם: פסוק י&quot;ג - '''ועל הר סיני ירדת ודבר עמהם משמים, ותתן להם משפטים ישרים ותורות אמת חוקים ומצות טובים'''. פסוק י&quot;ד - '''ואת שבת קדשך הודעת להם, ומצות וחוקים ותורה צוית להם ביד משה עבדך'''.}}&lt;/sup&gt; {נחמיה ט'. [[נחמיה_ט_יב|י&quot;ג]]-[[נחמיה_ט_יד|י&quot;ד]]} (א&quot;ר אלעזר בר אבינא [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;בר אביטן&lt;/small&gt;] להודיעך [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י״ג&lt;/sup&gt; לומר&lt;/small&gt;] ששקולה כנגד כל המצות, שנאמר&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(236)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; על הר סיני ירדת וגו'&lt;sup&gt;{{הערה|כך הוא בכת&quot;י השונים למעט כת&quot;י ירושלים והדפ&quot;הי, אך מכל מקום נראה מיותר דכבר גרסנו זאת בדברי רבי קודם לכן וכן אינו בגרסתנו שם. וכנראה עירוב גרסאות הוא.}}&lt;/sup&gt;). כבד את אביך וכו' &lt;small&gt;{[[שמות_כ_יא|שמות כ', י&quot;א]]}&lt;/small&gt;, &quot;למען ירבו ימיכם&quot;. לא תרצח &lt;small&gt;{[[שמות_כ_יב|שמות כ', י&quot;ב]]}&lt;/small&gt;, &quot;ואבדתם מהרה&quot;, מאן דקטיל מיתקטיל. לא תנאף &lt;small&gt;{שם}&lt;/small&gt;, &quot;לא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם&quot;. דאמר רבי לוי, ליבא ועינא תרי סרסורי דעבירה [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;דחטאה&lt;/small&gt;], שנאמר תנה בני לבך לי ועיניך דרכי תצרנה. אמר הקב&quot;ה אי [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;אם&lt;/small&gt;] יהבת [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;יהיבת&lt;/small&gt;] לי ליבא ועינא אנא ידע דאת דידי [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;דילי&lt;/small&gt;]. לא תגנוב &lt;small&gt;{שם}&lt;/small&gt;, &quot;ואספת דגנך&quot; ולא דגן חברך. לא תענה &lt;small&gt;{שם}&lt;/small&gt;, &quot;אני ה' אלהיכם&quot;, וכתיב וה' אלהים אמת &lt;small&gt;{[[ירמיהו_י_י|ירמיה י', י']]}&lt;/small&gt;. מהו אמת, שהוא אלוהים [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;אל&lt;/small&gt;] חיים ומלך עולם. [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;מ&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;אמר רבי&lt;/small&gt;] אמר הקב&quot;ה, אם אתה מעיד&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(237)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; על חברך עדות שקר, מעלה אני עליך כאילו אתה מעיד עלי שלא בראתי שמים וארץ. לא תחמוד בית רעך &lt;small&gt;{[[שמות_כ_יג|שמות כ', י&quot;ג]]}&lt;/small&gt;, &quot;וכתבתם על מזוזות ביתך&quot; ולא על מזוזות בית חברך. 

'''זו מינות'''&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(238)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;. 
והאי נמי בכלל עבודה זרה&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(239)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; הוא, וליכא אלא חמשה דברים. 

[&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;מ&lt;/sup&gt;&lt;/small&gt; &lt;small&gt;'''מתניתין'''&lt;/small&gt;] '''מזכירים יציאת מצרים בלילות'''. אבל רבנן סבירא להו&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(240)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; דאין מזכירים, דכל ימי חייך כתיב ועיקר גאולה היתה ביום כדאמרן&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(241)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; לעיל.
----
&lt;references /&gt;

== '''דף י&quot;ג''' ==

===[[ברכות_יג_א|דף יג'''.''']]===

V++

'''לצורת הדף [http://www.daf-yomi.com/Dafyomi_Page.aspx?vt=1&amp;massechet=283&amp;amud=25&amp;fs=0 ראה כאן]'''


'''אלא שיהא ישראל עקר'''.
דבכל מקום כתיב בני ישראל.

'''עד שהיה מספר מעשה ארי פגע בו דוב'''. 
לפי שהדוב&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(242)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; עז יותר ובעל תחבולות להזיק יותר מארי. ובכך מיישב רבי מאי דאמר&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(243)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; בריש ע&quot;ז&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(244)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, שאחר מלכות רומי באה מלכות פרס דחשיבא [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;מ&lt;/sup&gt; ליה&lt;/small&gt;] לפי שנמשלה לדוב, דכתיב וארו חיוא אחרי תניינא דמיא לדוב וגו'. וקשה, אדרבה מלכות בבל חשיבא טפי שנמשלה לארי. והשתא אתי שפיר, לפי שדוב&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(245)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; הוא בעל תחבולות להזיק יותר כדמשמע הכא. מפי רבי. 

'''ר' אלעזר אומר עובר בלאו'''. 
ומר אמר חדא ומר אמר חדא ולא פליגי. ויש מפרשים&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(246)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, דבר קפרא לא חשיב ליה לאו משום [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt; לפי&lt;/small&gt;] שניתק לעשה, דכתיב והיה שמך אברהם. ואידך, לא דמי ללאו דנותר שניתק לעשה&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(247)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt; לפי שמתקן הלאו, ולא נהירא. ומה שהזכיר בר קפרא עשה ולא הזכיר הלאו אי סבר לה לדר' אלעזר&lt;sup&gt;&lt;sup&gt;{{שוליים|'''(248)'''}}&lt;/sup&gt;&lt;/sup&gt;, משום דלא משמע עשה כל כך אלא קריאת השם פירש &lt;sup&gt;{{הערה|נראה ששני מילים אילו הם שיבוש של מגיה. דהלא בא לומר שאין משמע מלשון הפסוק כל כך שהוא מצוות עשה לקוראו אברהם, אלא משמע שהוא בא רק לפרש את שמו שיקרא מכאן ואילך אברהם.}}&lt;/sup&gt;(שהוא עשה). &lt;sup&gt;{{הערה|קטע זה מכאן ועד סוף הדיבור נמצא בכת&quot;י ירושלים בלבד.}}&lt;/sup&gt;'''בירושלמי דהאי פרקין''', למה נשתנה שמו של אברהם ושמו של יעקב, ושמו של יצחק לא נשתנה. אלו אבות[ן]&lt;sup&gt;{{הערה|בכת&quot;י ירושלים גורס &quot;'''אילו אבותיו קראו אותו בשמו'''&quot; בלשון יחיד, והוא שיבוש שהלא חוזר על אברהם ויעקב דהם רבים. ולכך הגהתי הגהה זו וכן את ההגהות הסמוכות ע&quot;פ הגרסא בלשון הירושלמי שלפנינו.}}&lt;/sup&gt; קראו אות[ן] בשמ[ן], אבל יצחק הקב&quot;ה קראו יצחק, שנאמר וקראת את שמו יצחק. 
----
&lt;references /&gt;
----
&lt;center&gt;'''&lt;big&gt;סליק פרקין&lt;/big&gt;'''&lt;/center&gt;
&lt;center&gt;'''&lt;big&gt;הדרן עלך מאימתי&lt;/big&gt;'''&lt;/center&gt;

== שינויי גרסאות ==
==='''דף ב.'''===

{{ד&quot;מ|'''(1)'''|'''משמע דלא מיירי כלל בפסח'''}} יש בכתה&quot;י שגורס: &quot;'''משום''' דלא מיירי כלל בפסח&quot;

{{ד&quot;מ|'''(2)'''|'''דילמא ביאת אורו הוא שיאור יום השמיני'''}} יש בכתה&quot;י שגורס: &quot;דילמא ביאת אורו הוא '''שיאיר''' יום השמיני&quot;

{{ד&quot;מ|'''(3)'''|'''אלא לשון שקיעה'''}} יש בכתה&quot;י שגורס: &quot;אלא '''לשום''' שקיעה&quot;

{{ד&quot;מ|'''(4)'''|'''ועוד לבני מערבא דפשטי'''}} יש בכתה&quot;י שגורס: &quot;ועוד לבני מערבא '''דפשטו'''&quot;

{{ד&quot;מ|'''(5)'''|'''שגורס ביאת אורו'''}} יש בכתה&quot;י שגורס: &quot;'''שאומר''' ביאת אורו'''&quot;

==='''דף ב:'''===

{{ד&quot;מ|'''(6ב)'''|'''עד שעומד ליפטר'''}} גרסת התוס' שבדף וכן בתוס' הרא&quot;ש היא &quot;עד '''שעה''' 
שעומד ליפטר&quot;, וכן היא גרסתנו בגמ' ובדפוסים וכת&quot;י ישנים. וכיון שתוס' הרא&quot;ש רוב דבריו משותתין על דברי רבינו, אפשר שזוהי גם גרסת רבינו והושמט בטעות בכת&quot;י.

{{ד&quot;מ|'''(7ב)'''|'''וכי בעניים נכרים'''}} יש כת&quot;י שגורס &quot;וכי בעניים '''גוים'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(8ב)'''|'''שמצאת הכוכבים'''}} ויש כת&quot;י שגורס &quot;'''שמיציאת''' הכוכבים&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(9ב)'''|'''כמו שמפרש בירושלמי'''}} ויש כת&quot;י שגורס &quot;כמו '''שמפורש''' בירושלמי&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(10ב)'''|'''ר' אחאי ואמרי לה ר' אחא'''}} וישנם כת&quot;י שגורסים &quot;ר' '''יוסי''' ואמרי לה ר' אחא&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(11ב)'''|'''דבחול מיירי'''}} יש כת&quot;י שגורס &quot;דבחול '''איירי'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(12ב)'''|'''למה לא שאל התלמוד'''}} יש כת&quot;י שגורס &quot;למה לא שאל '''תלמודא'''&quot;.

==='''דף ג.'''===

{{ד&quot;מ|'''(13ב)'''|'''וא&quot;ת אמאי לא'''}} יש כת&quot;י שגורסים &quot;וא&quot;ת '''&lt;big&gt;ו&lt;/big&gt;'''אמאי לא&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(14ב)'''|'''דשיעור דעני מאוחר'''}} יש כת&quot;י שגורסים &quot;דשיעור '''עני'''&quot; בלא ד' לפני מילת &quot;עני&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(15ב)'''|'''ועוד לספרים דגרסי'''}} יש כת&quot;י שגורסים &quot; ועוד לספרים '''דגרסי'''' &quot; שהוא קיצור של &quot;'''גרסינן'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(16ב)'''|'''בספר ר' יהודה בן ברזילי'''}} יש כת&quot;י שגורס &quot;בספר ר' יהודה '''&lt;big&gt;בר&lt;/big&gt;''' ברזילי&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(17ב)'''|'''בסמוך לו בין מלפניו בין מלאחריו'''}} יש כת&quot;י שגורסים &quot;בסמוך לו בין מלפניו בין '''מאחריו'''&quot; או '''לאחריו'''.

{{ד&quot;מ|'''(18ב)'''|'''ברגלים מאשמורת'''}} יש כת&quot;י שגורסים &quot;ברגלים '''&lt;big&gt;ב&lt;/big&gt;'''אשמורת'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(19ב)'''|'''ברגלים מאשמורת הראשונה'''}} יש כת&quot;י שגורסים &quot;ברגלים מאשמורת '''ראשונה'''&quot; בלא ה' קודם המילה &quot;ראשונה&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(20ב)'''|'''אלא עד שיכיר בין תכלת לכרתי'''}} יש כת&quot;י שגורס &quot;אלא עד שיכיר בין תכלת לכרת'''&lt;big&gt;ן&lt;/big&gt;'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(21ב)'''|'''הרבה יש לי להתאונן ולהצטער על זאת'''}} יש כת&quot;י שגורס &quot;הרבה יש לי להתאונן ולהצטער על '''זה'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(22ב)'''|'''אלא מעין שמונה עשרה'''}} יש כת&quot;י שגורס &quot;אלא '''קורא לה''' מעין שמונה עשרה&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(23ב)'''|'''ועוד [ד]קאמר לקמן'''}} יש כת&quot;י שגורס &quot;ועוד קאמר'''&lt;big&gt;ינן&lt;/big&gt;''' לקמן&quot;. ולפי הגהתנו כאן יהיה צריך לומר &quot;[ד]קאמרינן&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(24ב)'''|'''מנא [לן] דגבי דרך דמישתרי הביננו יותר'''}} יש כת&quot;י שגורס &quot;מנא דגבי דרך דמישתרי הביננו '''&lt;big&gt;ב&lt;/big&gt;'''יותר&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(25ב)'''|'''דכולי עלמא אומרים הביננו בדרך'''}} יש כת&quot;י שגורס &quot;ד'''&lt;big&gt;ל&lt;/big&gt;'''כולי עלמא אומרים וכו'&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(26ב)'''|'''יהא שמו הגדול מבורך'''}} יש כת&quot;י שגורס &quot;יהא '''שמיה''' הגדול מבורך&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(27ב)'''|'''דאין מלאכי השרת מכירים בלשון ארמי'''}} יש כת&quot;י שגורס &quot;דאין מלאכי השרת מכירים לשון ארמי&quot; בלא האות ב' קודם המילה &quot;לשון&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(28ב)'''|'''שהיו עמי הארץ שאין מכירים אלא לשון ארמי'''}} יש כת&quot;י שגורס &quot;שהיו עמי הארץ שאין מכירים אלא '''&lt;big&gt;ב&lt;/big&gt;'''לשון ארמי&quot;.

==='''דף ג:'''===

{{ד&quot;מ|'''(29ב)'''|'''אבל הכא מיירי שידוע'''}} יש כת&quot;י שגורס &quot;אבל הכא מיירי '''&lt;big&gt;ד&lt;/big&gt;'''ידוע&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(30ב)'''|'''אבל התם איירי'''}} יש כת&quot;י שגורס &quot;אבל התם '''&lt;big&gt;מ&lt;/big&gt;'''יירי&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(31ב)'''|'''דהיינו תוך ארבע אמות כדקאמר התם'''}} יש כת&quot;י שגורס &quot;דהיינו תוך ארבע אמות כדקאמר'''&lt;big&gt;ינן&lt;/big&gt;''' התם&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(32ב)'''|'''דעוקר חוליא מבור'''}} יש כת&quot;י שגורס &quot;דעוקר חולי'''&lt;big&gt;יה&lt;/big&gt;''' מבור וכו'&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(33ב)'''|'''אין מתמלא ממנה'''}} יש כת&quot;י שגורס &quot;'''אינו''' מתמלא ממנה&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(34ב)'''|'''פירוש ממקום כרייתו'''}} יש כת&quot;י שגורס &quot;פירוש ממקום כריית'''&lt;big&gt;ן&lt;/big&gt;'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(35ב)'''|'''ופריך, ונמלייה מדידיה (רש&quot;י)'''}} יש כת&quot;י שגורס &quot;ופריך ונמלייה '''מדיליה'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(36ב)'''|'''ופריך, ונמלייה מדידיה (ר&quot;ת)'''}} יש כת&quot;י שגורס &quot;ופריך ונמלייה '''מדיליה'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(37ב)'''|'''ויש ספרים דגרסי התם'''}} יש כת&quot;י שגורס &quot;ויש ספרים '''דגרסי'''' התם&quot; דהוא קיצור של &quot;'''דגרסינן'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(38ב)'''|'''שאם תשליך החוליא'''}} בהתאם לגרסת כת&quot;י בתחילה יש לגרוס &quot;שאם תשליך החולי'''&lt;big&gt;יה&lt;/big&gt;'''&quot;, גם כאן.

{{ד&quot;מ|'''(39ב)'''|'''שאם תחפור חוליא'''}} בהתאם לגרסת כת&quot;י בתחילה יש לגרוס &quot;שאם תחפור חולי'''&lt;big&gt;יה&lt;/big&gt;'''&quot;, גם כאן.

==='''דף ד.'''===

{{ד&quot;מ|'''(40ב)'''|'''כך גרסת הספרים שלנו'''}}  יש כת&quot;י שגורסים כאן &quot;כך גרסת ספרים שלנו&quot; ולא גורסים &quot;'''&lt;big&gt;ה&lt;/big&gt;'''ספרים שלנו&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(41ב)'''|'''למה נקרא שמו מריבעל, שהיה מריב וכו''''}}  יש כת&quot;י שגורסים כאן תוספת &quot;למה נקרא שמו מריבעל, '''מרי בעל''' שהיה מריב וכו'&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(42ב)'''|'''בעל כרחין אינו וכו''''}} יש כת&quot;י שגורסים &quot;בעל כרחי'''&lt;big&gt;ך&lt;/big&gt;''' אינו וכו'&quot; או &quot;בעל כ'''&lt;big&gt;ו&lt;/big&gt;'''רחיך וכו'&quot;

==='''דף ד:'''===

{{ד&quot;מ|'''(43ב)'''|'''מסייע ליה לר' יוחנן'''}} יש כת&quot;י שגורסים &quot;מסייע לר' יוחנן&quot; בלא המילה &quot;'''ליה'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(44ב)'''|'''פרק אמר להם הממונה'''}} יש כת&quot;י שגורס &quot;&lt;big&gt;'''ב'''&lt;/big&gt;פרק אמר להם הממונה&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(45ב)'''|'''דכתיב ועברתי בארץ מצרים'''}} יש כת&quot;י שגורסים &quot;'''&lt;big&gt;כד&lt;/big&gt;'''כתיב ועברתי בארץ מצרים&quot;

==='''דף ה:'''===

{{ד&quot;מ|'''(46ב)'''|'''ש[ע]ל כולם לוקין בעון הדור'''}} ויש כת&quot;י שגורס &quot;ש[ע]ל כולם לוקין '''&lt;big&gt;על&lt;/big&gt;''' עון הדור&quot;

{{ד&quot;מ|'''(47ב)'''|'''ושמא התם איירי'''}} ויש כת&quot;י שגורסים &quot;ושמא התם '''&lt;big&gt;מיירי&lt;/big&gt;''' וכו' &quot;.

{{ד&quot;מ|'''(48ב)'''|'''שנזהרים מהם [ב]א&quot;י'''}} ויש כת&quot;י שגורס &quot;שנזהרים '''&lt;big&gt;בהן&lt;/big&gt;'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(49ב)'''|'''דהא כמה צדיקים'''}} ויש כת&quot;י שגורס &quot;דהא כמה '''&lt;big&gt;חסידים&lt;/big&gt;'''&quot;, אלא שמשאר בעלי התוס' נראה דטעות הוא.

{{ד&quot;מ|'''(50ב)'''|'''ובכמה דוכתי'''}} ויש כת&quot;י שגורס &quot;ובכמה דוכתי'''&lt;big&gt;ן&lt;/big&gt;'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(51ב)'''|'''והיו רוצים לרמוז'''}} ויש כת&quot;י שגורסים &quot;והיו רוצים '''&lt;big&gt;לרמז&lt;/big&gt;'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(52ב)'''|'''ורש&quot;י פירש'''}} ויש כת&quot;י שגורסים &quot;'''ופירש רש&quot;י'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(53ב)'''|'''והערוך פירש כמה פירושים'''}} ויש כת&quot;י שגורסים &quot;והערוך פירש '''&lt;big&gt;הרבה&lt;/big&gt;''' פירושים&quot;.

==='''דף ו.'''===

{{ד&quot;מ|'''(54ב)'''|'''פרש רבי'''}} ויש כת&quot;י שגורסים &quot;'''&lt;big&gt;מ&lt;/big&gt;'''פרש רבי&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(55ב)'''|'''אלא מין בהמה טהורה'''}} ויש כת&quot;י שגורס &quot;אלא '''עור''' בהמה טהורה&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(56ב)'''|'''אילימא לעורן'''}} ויש כת&quot;י שגורס &quot;אילימא '''לעורו'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(57ב)'''|'''מיהו יש לדחות'''}} ויש כת&quot;י שגורסים &quot;מיהו יש לדחו'''&lt;big&gt;ק&lt;/big&gt;'''&quot; ואפשר לקיימו.

==='''דף ו:'''===

{{ד&quot;מ|'''(58ב)'''|'''שפירש רבינו שלמה'''}} ויש כת&quot;י שגורס &quot;שפירש '''רש&quot;י'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(59ב)'''|'''כשתי רשויות אם הופך פניו'''}} ויש כת&quot;י שגורסים &quot;כשתי רשויות אם '''היה''' הופך פניו&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(60ב)'''|'''דילפינן ממשכן כמו שנאמר שם'''}} ויש כת&quot;י שגורסים &quot;דילפינן ממשכן כמו '''שאמר''' שם&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(61ב)'''|'''לאותם שמשתחוים למערב'''}} ויש כת&quot;י שגורס &quot;לאותם שמשתחוים '''&lt;big&gt;ב&lt;/big&gt;'''מערב&quot; ואינו נראה.

{{ד&quot;מ|'''(62ב)'''|'''ואפילו הפתח למזרח'''}} ויש כת&quot;י שגורס &quot;ואפילו הפתח '''&lt;big&gt;ב&lt;/big&gt;'''מזרח&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(63ב)'''|'''פירוש לפי שדומה שהוא לפני הפתח'''}} ויש כת&quot;י שגורס &quot; פירוש שדומה שהוא לפני הפתח&quot; בלא המילה &quot;'''לפי'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(64ב)'''|'''מיהו יש לפרש לפי ששם השכינה'''}} ויש כת&quot;י שגורסים &quot;מיהו יש לפרש '''משום''' ששם השכינה'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(65ב)'''|'''הערוך גריס'''}} ויש כת&quot;י שגורס &quot;הערוך '''גורס'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(65ג)'''|'''בדבד'''}} ויש כת&quot;י שגורס &quot;'''בדבר'''&quot;. ובגליון הש&quot;ס גורס בדברי הערוך &quot;'''כדובר'''&quot;. והגרסא שלפנינו בערוך היא &quot;'''בדובר'''&quot; כלשון הד&quot;ה של רבינו. ומדברי רבינו משמע קצת שגרס בערוך &quot;בדוב'''ד'''&quot;. 

{{ד&quot;מ|'''(66ב)'''|'''ועל עצמו היה דוד אומר כן'''}} ויש כת&quot;י שגורסים &quot;ועל עצמו היה '''אומר דוד''' כן&quot; בהיפוך.

{{ד&quot;מ|'''(67ב)'''|'''כמו כן בבקר יש מנחה'''}} ויש כת&quot;י שגורסים &quot;כמו כן '''יש בבוקר''' מנחה&quot; בהיפוך.

{{ד&quot;מ|'''(68ב)'''|'''נקראת (לו) [זו] על שם המנחה'''}} ויש כת&quot;י שגורסים &quot;נקראת על שם המנחה&quot; בלא המילה '''לו''' (או ''זו'' כפי שהגהתי) באמצע.

{{ד&quot;מ|'''(69ב)'''|'''דשל שחרית זמנה מבבקר'''}} ויש כת&quot;י שגורס &quot;דשל שחרית זמנה '''בבקר'''&quot; בלא מ' בתחילה.

==='''דף ז.'''===

{{ד&quot;מ|'''(70)'''|'''בתי כנסיות ובתי מדרשות'''}} יש כת&quot;י שגורס &quot;בתי כנסיות ומדרשות&quot; בלא להוסיף עוד מילת &quot;'''בתי'''&quot; קודם מדרשות.

{{ד&quot;מ|'''(71)'''|'''מה היה יכול לומר בלעם בשעה וכו''''}} יש כת&quot;י שגורס &quot;מה היה יכול לומר בשעה נועטת כזו&quot; בלא להזכיר &quot;'''בלעם'''&quot;

{{ד&quot;מ|'''(72)'''|'''אי נמי חבי כמעט רגע עד יעבור זעם'''}} יש כת&quot;י שגורסים &quot;אי נמי חבי כמעט רגע&quot; ולא גורסים את סוף הפסוק &quot;'''עד יעבור זעם'''&quot;

{{ד&quot;מ|'''(73)'''|'''ואע&quot;פ שאינו כי אם'''}} יש כת&quot;י שגורס &quot;ואע&quot;פ שאינו '''אלא'''&quot;

{{ד&quot;מ|'''(74)'''|'''בשיבבותיה דר' יהושע וכו' לאו אורח ארעא'''}} יש כת&quot;י דגורס &quot;בשיבבותיה דר' יהושע וכו'&quot; בלא המילים &quot;'''לאו אורח ארעא'''&quot; בסיום.

{{ד&quot;מ|'''(75)'''|'''ההוא נכרי'''}} יש כת&quot;י שגורס &quot;ההוא '''גוי'''&quot;. ויש כת&quot;י שגורס &quot;'''ההוא גוי עכו&quot;ם'''&quot;. אך נראה שהגרסא השניה היא טעות סופר דיש לגרוס או עכו&quot;ם או גוי והסופר עירב שני הגרסאות. וכן מצינו במהדורה הישנה של תוס' רבינו אלחנן לע&quot;ז {ד:} שכתוב &quot;ההוא '''עכו&quot;ם'''&quot;, ובמהדורה החדשה יותר כתוב ההוא '''גוי'''. וכנראה שגרסת &quot;עכו&quot;ם&quot; מחמת הצינזור היא. והמגיה כתב בשם כת&quot;י ספרדי דשם הגרסא &quot;'''נכרי'''&quot;בגמ' כדברי רבינו.

{{ד&quot;מ|'''(76)'''|'''כשרציתי לא רצית'''}} יש כת&quot;י שגורסים &quot;'''&lt;big&gt;עד כ'''&lt;/big&gt;שרציתי לא רצית&quot; וכנראה עירוב גרסאות הוא. שהיית גרסא שגורסת &quot;'''עד שרציתי לא רצית'''&quot;  והתערבה אחר כך עם גרסתנו, וכתוצאה מכך נוספה ה-כ' קודם המילה &quot;שרציתי&quot;. &quot;והמגיה&quot; טוען שהמילה השתרבבה מהדיבור שאחריו שמתחיל ב-&quot;עד שבא אברהם&quot;.

==='''דף ז:'''===

{{ד&quot;מ|'''(77)'''|'''דגבי שבח לא איירי'''}} יש כת&quot;י שגורסים &quot;דגבי שבח לא '''&lt;big&gt;מ&lt;/big&gt;'''יירי&quot; ואפשר לקיים שניהם.

{{ד&quot;מ|'''(78)'''|'''שהתלמוד לא דקדק בכך'''}} יש כת&quot;י שגורס &quot;'''שתלמודא''' לא דקדק בכך&quot; איך אינו נראה.

{{ד&quot;מ|'''(79)'''|'''אין תפלתו של אדם נשמעת'''}} יש כת&quot;י שגורסים &quot;אין '''תפילה''' של אדם נשמעת&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(80)'''|'''והא דקאמר הכא'''}} יש כת&quot;י שגורס &quot;והא '''דאמר''' הכא&quot;.

==='''דף ח.'''===

{{ד&quot;מ|'''(81)'''|'''שנראה כמניח ספר תודה'''}} ויש בכתה&quot;י שגורס: &quot;'''&lt;big&gt;ו&lt;/big&gt;'''נראה כמניח ספר תורה&quot;, אך פחות נראה לשונית.

{{ד&quot;מ|'''(82)'''|'''ואני שמעתי שפירש הרי&quot;ף ז&quot;ל'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;שפירש '''ר' יצחק אלפס'''&quot;. ואולי יש לתקן &quot;אלפס'''&lt;big&gt;י&lt;/big&gt;'''.

{{ד&quot;מ|'''(83)'''|'''נראה לרבי דכל השבוע וכו''''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;נראה דכל השבוע&quot; בלא המילה &quot;רבי&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(84)'''|'''ואע&quot;פ שלכאורה'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;'''ואע&quot;ג ד'''לכאורה&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(85)'''|'''כיוון שמתחילים בו'''}} ויש בכתה&quot;י שגורס: &quot;כיון '''שמתחיל בה'''&quot; בלשון יחיד ובלשון נקיבה. וצ&quot;ל דלגרסא הנוקטת בלשון זכר, הענין חוזר על השבוע שהוא זכר. ולגרסא הנוקטת בלשון נקיבה, העניין חוזר על הפרשה דהיא נקבה.

{{ד&quot;מ|'''(86)'''|'''ממנחתא דשבתא'''}} ויש כת&quot;י שגורס &quot;'''במנחה ב'''שבתא&quot; וכת&quot;י אחר גורס &quot;ממנחתא '''&lt;big&gt;ב&lt;/big&gt;'''שבתא&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(87)'''|'''צוה רבינו הקדוש'''}} ויש כת&quot;י שגורסים &quot;צוה רבינו&quot; בלא המילה '''קדוש''', אך בגרסאות המדרשים שלפנינו אכן מופיע.

{{ד&quot;מ|'''(88)'''|'''צוה רבינו הקדוש את בניו וכו''''}} ויש בכתה&quot;י וכן הוא בדפוס ישן שגורסים: &quot;'''שציוה רבינו הקדוש לבניו''' (שלשה) כצ&quot;ל-'''[שבעה] דברים בשעה שנפטר לבית עולמו'''&quot;. ובכת&quot;י ובדפוס הישן שכתוב &quot;שלשה&quot; הוא טעות סופר, וצריך להגיה '''שבעה''' כפי שהגהתי כאן.

{{ד&quot;מ|'''(89)'''|'''אל תאכל לחם בשבת על שתגמור כל הפרשה'''}} ויש בכתה&quot;י וכן הוא בדפוס ישן שגורסים: &quot;'''שלא תאכלו''' לחם בשבת עד '''שתגמרו''' כל הפרשה&quot;, בלשון רבים.

{{ד&quot;מ|'''(90)'''|'''יש לו להשלימה'''}} ויש בכתה&quot;י וכן הוא בדפוס ישן שגורסים: &quot;'''היה''' לו להשלימה&quot;, ופחות נראה.

{{ד&quot;מ|'''(91)'''|'''דהכי מהני לכל וכו''''}} ויש בכתה&quot;י וכן הוא בדפוס ישן שגורסים: &quot;דהכי '''נמי''' לכל וכו'&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(92)'''|'''שאינם מבינים בלשון הקודש'''}} ויש בכתה&quot;י וכן הוא בדפוס ישן שגורסים: &quot;'''שאין''' מבינים לשון הקודש&quot;, והמילה &quot;לשון&quot; בלא '''&lt;big&gt;ב'&lt;/big&gt;''' בתחילה.

{{ד&quot;מ|'''(93)'''|'''וה&quot;ה בלשון לעז למכירים בו'''}} ויש בכתה&quot;י וכן הוא בדפוס ישן שגורסים: &quot;ה&quot;ה לשון לעז וכו'&quot;, שהמילה &quot;לשון&quot; בלא '''&lt;big&gt;ב'&lt;/big&gt;''' בתחילה.

{{ד&quot;מ|'''(94)'''|'''וה&quot;ה בלשון לעז למכירים בו'''}} ויש כת&quot;י שגורס &quot;וה&quot;ה לשון לע&quot;ז '''&lt;big&gt;ש&lt;/big&gt;'''מכירים בו&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(95)'''|'''אבל אין נראה בעיני רבי'''}} ויש כת&quot;י שגורסים &quot;אבל אין נראה בעיני&quot; בלא המילה '''רבי'''. אך א&quot;כ והיא דעתו האישית, היה לו לומר &quot;ואין נראה בעיני&quot; שמשמע שבא לומר דעתו. אך כאן כשאומר '''אבל''', בא לומר שיש סיבה צדדית שאינה מסתדרת עם ההבנה הנוכחית, ובמקרה זה היא דעתו של רבו שמתנגדת אליה, לכך אין הגרסא השניה נראית. '''כך נראה לעניות דעתי'''. ומכל מקום ישנו כת&quot;י הגורס &quot;'''ואין נראה בעיני רבי'''&quot;, ולגרסא הזו אם נשמיט את המילה &quot;רבי&quot; לכאורה אפשר לקיימו.

==='''דף ח:'''===

{{ד&quot;מ|'''(96)'''|'''פירש רש&quot;י שאין בו תרגום'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: '''שאין '''בהם''' תרגום''', אך אינו נראה.

{{ד&quot;מ|'''(97)'''|'''דהוי מצי למימר אפי' ראובן שמעון'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;דהוי מצי למימר ראובן '''&lt;big&gt;ו&lt;/big&gt;'''שמעון&quot;, ובלא המילה '''אפי'''', אך הנראה יותר כפי שגרסתי.

{{ד&quot;מ|'''(98)'''|'''אע&quot;פ כן יש לומר'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;אע&quot;פ כן '''צריך''' לומר&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(99)'''|'''מפרש במגילה'''}} ובדפוס הישן (ברכה משולשת) גורסים: &quot;'''מפורש בגמרא'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(100)'''|'''שאינו מתרגם'''}} ובחלק מכתה&quot;י וכן בדפוס הישן (ברכה משולשת) גורסים: &quot;'''שאין מתרגמין'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(101)'''|'''וכן גריס'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;וכן  '''גרסת'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(102)'''|'''ואז לא היה לו פנאי'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;ואז לא היה פנאי&quot; בלא המילה &quot;'''לו'''&quot;. ובדפוס הישן (ברכה משולשת) הגרסא היא &quot;לא היה '''להם''' פנאי&quot; בלשון רבים.

{{ד&quot;מ|'''(103)'''|'''וההיא דאוריה'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;'''וההוא''' דאוריה&quot; בלשון זכר.

{{ד&quot;מ|'''(104)'''|'''דמשמע שם שדוד'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים וכן בדפוס ישן: &quot;דמשמע שדוד&quot; בלא המילה &quot;'''שם'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(105)'''|'''ששני ארונות היו כדפרישית'''}} ובדפוס הישן גורסים: &quot;ששני ארונות היו '''כדפרישנא'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(106)'''|'''זהו ארון ששברי לוחות מונחים בו'''}} בכתה&quot;י ישנם כמה שינויי גרסאות בזה: '''&lt;big&gt;א.&lt;/big&gt;''' &quot;'''זהו הארון''' (כצ&quot;ל)-'''[ש]שם שברי לוחות מונחים'''&quot;. '''&lt;big&gt;ב.&lt;/big&gt;''' &quot;זהו הארון '''שבו היו''' שברי וכו'&quot;. '''&lt;big&gt;ג.&lt;/big&gt;''' &quot;שברי '''&lt;big&gt;ה&lt;/big&gt;'''לוחות מונחים&quot;. 

{{ד&quot;מ|'''(107)'''|'''נאמר לימי'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: נאמר '''בימי''' ופחות נראה.

{{ד&quot;מ|'''(108)'''|'''ושוב לא יצא עמהם למלחמה'''}} יש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;ושוב לא יצא עמהם '''&lt;big&gt;ב&lt;/big&gt;'''מלחמה&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(109)'''|'''איכא פלוגתא דאמוראי בהא מילתא'''}} גרסא זו היא שילוב של שתי גרסאות בכתה&quot;י השונים. יש בכת&quot;י שגורסים &quot;דאיכא פלוגמא דאמוראי&quot; בלא &quot;'''בהא מילתא'''&quot;. ויש בכת&quot;י שגורסים &quot;ואיכא פלוגתא בהא מילתא&quot; בלא &quot;'''דאמוראי'''&quot;. וחיברתים לגרסא אחת, דהלא אין סתירה בין הגרסאות, ומיגו תרוויהו תיפוק מילתא.

{{ד&quot;מ|'''(110)'''|'''קרא מסייע ליה לר' יהודה'''}} יש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;קרא מסייע לר' יהודה&quot; בלא המילה &quot;'''ליה'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(111)'''|'''פירוש שהיו אומרים'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;פירוש '''שהם''' אומרים&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(112)'''|'''שלא היה כי אם ארון אחד'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: שלא היה '''אלא אחד'''.

{{ד&quot;מ|'''(113)'''|'''ומצרכי עד חצות לחומרא'''}} ובדפוס הישן (ברכה משולשת) כתוב: &quot;ומצרכי עד חצות '''לק&quot;ש''' לחומרא&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(114)'''|'''שלא יאמר אדם אוכל קימעא'''}} כך הוא בגרסת הדפוס הישן. אך בכתה&quot;י השונים גורסים: &quot;שלא יאמר אוכל קימעא&quot; בלא המילה &quot;'''אדם'''&quot;.

==='''דף ט.'''===

{{ד&quot;מ|'''(115)'''|בד&quot;ה '''לא, לעולם יממא הוא'''}} ויש בכת&quot;י שאינם גורסים בד&quot;ה: את המילה '''לא'''.

{{ד&quot;מ|'''(116)'''|'''אלא אשמעינן דאחר הנץ וכו''''}} ויש בכת&quot;י וכן בדפוס הישן שגורסים: אלא '''אשמועינן''' וכו'. אך אינו נראה, שלענ&quot;ד החילוק בין אשמועינן לבין אשמעינן הוא, ש-אשמועינן משמש בלשון הוה (&quot;לאשמועינן&quot; דהיינו &quot;להשמיענו&quot;). ו-אשמעינן משמע בלשון עבר (&quot;השמיענו&quot;). אי לכך לפי פירוש העניין נראה ש-&quot;אשמעינן&quot; הוא הנכון.

{{ד&quot;מ|'''(117)'''|'''תרי תנאי אליבא דר' עקיבא'''}} ויש בכת&quot;י שגורסים: &quot;'''&lt;big&gt;ו&lt;/big&gt;'''אליבא דר' עקיבא&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(118)'''|'''בשמעתא דותיקין נפרשנה'''}} ויש בכת&quot;י שגורסים: פה את המילה &quot;'''בס&quot;ד'''&quot; אלא שרגילות לשון רבינו להשתמש במילים בעז&quot;ה ולא בס&quot;ד, ולכך נראה שצריך לגרוס בעז&quot;ה, או לא לגרוס בכלל ככתה&quot;י שאינם גורסים זאת.

{{ד&quot;מ|'''(119)'''|'''מדסתם הך משנה כותיה'''}} ויש בכת&quot;י שגורסים: &quot;'''מדתנא''' הך שמעתא כותיה&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(120)'''|'''וההיא דשלהי ערבי פסחים ובאיזהו מקומן'''}} ויש בכת&quot;י שגורסים: &quot;'''ופ' איזהו''' מקומן&quot;. ואם אנו גורסים זאת, יש להגיה &quot;ו[ב]פ' איזהו מקומן&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(121)'''|'''וגם אין לפסוק וכו' מכח דתנן לה וכו''''}} ויש בכת&quot;י שגורסים: &quot;מכח '''דתני''' לה וכו'&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(122)'''|'''מיהו מדמוקמינן הכא'''}} ויש בכת&quot;י שגורסים: &quot;מיהו מד'''&lt;big&gt;א&lt;/big&gt;'''וקמינן הכא&quot;. &quot;מוקמינן&quot; משמעותו &quot;מכך שמעמידים אנו&quot; בהווה, ו-&quot;אוקימנן&quot; משמעותו &quot;מכך שהעמדנו&quot; בעבר. ואפשר לקיים לשונית את שתי הגרסאות, אלא שבהמשך הדיבור נקט מוקמינן.

{{ד&quot;מ|'''(123)'''|'''ושמא להרחיק אדם מן העבירה (שמא) וכו''''}} ויש בכת&quot;י שגורסים: &quot;ושמא להרחיק אדם מן העבירה '''היא'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(124)'''|'''ושמא להרחיק אדם מן העבירה היה וכו''''}} ויש בכת&quot;י שגורסים: &quot;ושמא להרחיק אדם מן העבירה '''היא'''&quot; במקום &quot;היה&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(125)'''|'''היה מודה דהוי פסח עד חצות'''}} ויש בכת&quot;י שגורסים בהתאם לשינוי הגרסא הקודם שהזכרתי: &quot;[ו]מודה דהוי פסח עד חצות&quot; בלא &quot;'''היה'''&quot; קודם, ועם תוספת ו' קודם &quot;מודה&quot; כפי שהגהתי. ובדפוס הישן גורס: היה מודה '''ר' עקיבא''' דהוי פסח עד חצות '''לכתחילה'''.

{{ד&quot;מ|'''(126)'''|'''ואפילו למ&quot;ד'''}} ויש בכת&quot;י שגורסים: ואפילו למאן '''דאית ליה'''.

{{ד&quot;מ|'''(127)'''|'''דמוקמינן בירושלמי'''}} ויש בכת&quot;י שגורסים: &quot;'''דמוקי''' בירושלמי&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(127)'''|'''דמוקי ליה כוליה לג&quot;ש'''}} ויש בכת&quot;י שגורסים: &quot;דמוקי ליה '''כולה''' לג&quot;ש&quot; בלשון נקיבה. והנראה יותר שאמר רבינו בלשון זכר, שחוזר על &quot;העניין&quot; או &quot;הדברים שכתובים&quot; שהם בלשון זכר. אך אם נרצה להעמיד את גרסת הנקיבה, א&quot;כ יש להעמיד שהכוונה היא ל-&quot;דמוקי כולה מילתא לג&quot;ש&quot; שהוא נאמר בארמית בלשון נקיבה, אך פירושו &quot;לכל העניין&quot; בלשון זכר.

{{ד&quot;מ|'''(128)'''|'''לימא ליום ולילה'''}} ויש בכת&quot;י שגורסים: &quot;'''ואימא''' ליום ולילה&quot;. אך אינו נראה, וזאת כיון ש-&quot;אימא&quot; משמעותו היא &quot;אומר&quot; שפחות מתאים לשונית לענייננו. לעומת &quot;לימא&quot; שפירושו &quot;יאמר&quot; שיותר מסתדר.

{{ד&quot;מ|'''(129)'''|בד&quot;ה '''והני תנאי כהני תנאי'''}} ויש בכת&quot;י שגורסים בד&quot;ה: והני תנאי '''כי הני''' תנאי, והוא והוא.

==='''דף ט:'''===

{{ד&quot;מ|'''(130)'''|'''וכן ריקנום מממונם'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;וכן '''ריקנו אותם''' מממונם&quot;. וי&quot;ג &quot;ריקנו אותם '''מן''' ממונם&quot;. ופחות מסתבר שיאריך כל כך כשאפשר לקצר.

{{ד&quot;מ|'''(131)'''|'''ויש מהפכי וגרסי'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: ויש '''מהפכי' וגורסי'''' שהוא בלשון עברי.

{{ד&quot;מ|'''(132)'''|'''כמו מצודת ים'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;כמו מצודת '''דגים'''&quot;

{{ד&quot;מ|'''(133)'''|'''ולא נהיר[א] דמה שייך דגן למצולה שהיא עמקי ימים'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;'''ואין נראה, דלא''' שייך דגן למצולה שהיא עמקי '''מים'''. אלא שכת&quot;י אלו לא בהכרח מכילות את כל השינויים הללו יחד, אלא רק חלק מן השינויים.

{{ד&quot;מ|'''(134)'''|'''מאימתי קורין את שמע בשחרין'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;את שמע '''בשחרית'''&quot;, וכך היא גרסתנו בגמ'.

{{ד&quot;מ|'''(135)'''|'''כדי שיהא ניכר בן הצבעים'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;כדי שיהא ניכר בן '''הצבועים'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(136)'''|'''פירוש בין תכלת לכרתי'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;בין תכלת לכרת'''&lt;big&gt;ן&lt;/big&gt;'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(137)'''|'''וכהאי גוונא איתא לקמן'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;וכהאי גוונא '''איכא''' לקמן&quot;, ופחות מסתבר.

{{ד&quot;מ|'''(138)'''|'''אלא כי אנן קיימין'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;אלא כי אנן '''קיימינן'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(139)'''|'''כר' שמעון דאמר מצות עשה שהזמן גרמא היא'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;'''כר' שמעון דהוה מצוות עשה שהזמן גרמא'''&quot; ובלא המילה &quot;היא&quot; לבסוף.

{{ד&quot;מ|'''(140)'''|'''עד שלא תנץ  החמה, יעלה ויקרא'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;עד שלא '''יהא הנץ''' החמה, יעלה ויקרא&quot;. אך אינו נראה.

{{ד&quot;מ|'''(141)'''|'''מאן דאמר כדי שיהא רואה את חברו ברחוק ארבע אמות ויכירנו'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;מאן דאמר '''כדי שיראה חברו''' ברחוק ארבע אמות&quot;. וי&quot;ג &quot;מאן דאמר כדי שיהא '''רואה חברו'''&quot; בלא &quot;את&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(142)'''|'''מוכח דהאי ייראוך עם שמש אתפילה קאי'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;'''דקאי''' ייראוך עם שמש אתפלה&quot;, שהמילה &quot;קאי&quot; בתחילה במקום בסוף.

{{ד&quot;מ|'''(143)'''|'''ועם שמש משמע אחר זריחת השמש'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;ועם השמש משמע אחר '''הנץ החמה דהיינו אחר''' זריחת השמש&quot;. ולענ&quot;ד היא אריכות לשון שאין בה צורך, ולכך פחות מסתברת גרסא זו בעיני.

{{ד&quot;מ|'''(144)'''|'''ופריך בגמרא ורמינהי מצותה עם הנץ החמה'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;ופריך בגמ' '''מהא דתנן''' מצותה עם הנץ החמה&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(145)'''|'''מ&quot;מ שכר תפלה בזמנה יהבו ליה'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;'''יהבי''' ליה&quot;. וההבדל בניהם הוא: ש-&quot;יהבו ליה&quot; הכוונה &quot;מביאים לו&quot; בלשון הווה, ו-&quot;יהבי ליה&quot; הכוונה &quot;יביאו לו&quot; בלשון עתיד, ואפשר לקיים שניהם.

{{ד&quot;מ|'''(146)'''|'''ויוצא בה אחד משום יום ואחד משום לילה'''}} ויש כת&quot;י שגורס (וכן הוא בדפוס) בהיפוך: &quot;'''ויוצא בה אחד משום לילה ואחד משום יום'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(147)'''|'''איכא למימר דבעי לאשמועינן שאינו יוצא וכו''''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;איכא למימר דבעי '''לאשמעינן'''&quot;. אך כפי שכתבתי לעיל, &quot;אשמעינן&quot; הוא בלשון עבר ולכך אינו שייך כאן.

{{ד&quot;מ|'''(148)'''|'''ורבינו יעקב פירש'''}} ויש כת&quot;י שגורס (וכן הוא בדפוס): &quot;'''ורבינו תם''' פירש&quot;. אלא שנראה בעיני שראשוני בעלי התוס' לא נהגו להשתמש בכינויי שבח להזכיר את הקודמים להם, אלא נקטו בשמותם כפי שהם, ורק בדורות המאוחרים יותר של בעלי התוס' התחילו להשתמש בכינויים. אך אין לי ראיה ברורה לדבר.

{{ד&quot;מ|'''(149)'''|'''וכן שומרת יום כנגד יום לא תטבול עד שתנץ החמה'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים בד&quot;ה: &quot;וכן שומרת יום כנגד יום לא תטבול עד '''הנץ''' החמה&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(150)'''|'''כל הסומך גאולה לתפילה אינו ניזוק כל היום'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים בד&quot;ה: &quot;כל הסומך גאולה לתפילה אינו ניזוק כל היום '''כולו'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(151)'''|'''פירוש כויתיקין דווקא'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;'''כעין''' ותיקין דווקא&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(152)'''|'''והכי נמי משמע לישנא דבסמוך'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;והכי משמע לישנא דבסמוך&quot; בלא המילה &quot;נמי&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(153)'''|'''משמע אפילו גדולי אומות העולם קאמר'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;משמע אפילו גדולי '''מלכי''' אומות העולם קאמר&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(154)'''|'''הויא תחילת פרשה'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;הויא תחילת '''מזמור'''&quot;. וי&quot;ג שניהם: &quot;הויא תחילת פרשה והויא תחילת מזמור&quot;, ולענ&quot;ד עירוב גרסאות הוא.

==='''דף י.'''===

{{ד&quot;מ|'''(155)'''|'''שהיתה חביבה על דוד'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;שהיתה חביבה '''לדוד'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(156)'''|'''כלומר חתימה מעין פתיחה'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;כלומר '''שחותם''' מעין פתיחה&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(157)'''|'''כמו אות[ם] שמתחילים וכו''''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;'''וכן יש הרבה''' שמתחילים&quot;

{{ד&quot;מ|'''(158)'''|'''וכיוצא בהם'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;'''וכן כיוצא בהם'''&quot;, אך לשונית פחות נראה בעיני. ואפשר שהיה כתוב &quot;'''וכ&lt;big&gt;ל&lt;/big&gt;''' כיוצא בהם&quot; ונשתבש.

{{ד&quot;מ|'''(159)'''|'''הני תרי עובדי [ד]הוו וכו''''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;והני תרי '''ענייני''' [ד]הוו וכו'&quot;, ופחות נראה בעיני.

{{ד&quot;מ|'''(160)'''|'''[ד]הוו בחד עניינא'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;דהוו '''&lt;big&gt;כ&lt;/big&gt;'''חד עניינא&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(161)'''|'''בתחלת מלכותו לפי פשטו'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;בתחלת מלכותו לפי '''פשוטו'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(162)'''|'''דכתיב וישמעו פלשתים'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;'''&lt;big&gt;כ&lt;/big&gt;'''דכתיב וישמעו פלשתים&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(163)'''|'''דכתיב בדברי הימים'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;'''&lt;big&gt;כ&lt;/big&gt;'''דכתיב בדברי הימים&quot;.

==='''דף י:'''===

{{ד&quot;מ|'''(164)'''|'''אל אלישע כדי שיחיה את בנה'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;'''אצל אלישע כשהחיה את בנה'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(165)'''|'''אבל כענין הזה הכירה בו מתחלה.'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;אבל '''ב'''ענין הזה הכירה בו מתחלה&quot;, אך אינו נראה לענ&quot;ד.

{{ד&quot;מ|'''(166)'''|'''ובירושלמי פליגי בה אמוראי'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;'''ובירושלמי דפרקין פליגי בה תרי אמוראי'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(167)'''|'''אלא מהלכים עקב בצד גודל'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;אלא '''מהלך''' עקב בצד גודל&quot;. וי&quot;ג &quot;אבל '''הולכים''' עקב וכו' &quot;.

{{ד&quot;מ|'''(168)'''|'''שהיה נוטל שתי יריכות משור הגדול'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;שהיה נוטל שתי יריכות '''של''' שור הגדול&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(169)'''|'''שלא להראות כחו עשה כן'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;שלא להראות כחו '''היה עושה''' כן&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(170)'''|בד&quot;ה '''יותר מן הקורא בתורה'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;יותר '''מעוסק''' בתורה&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(171)'''|'''דלתלמוד תורה בעידן ק&quot;ש'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;'''דת'''למוד תודה בעידן '''ד'''ק&quot;ש&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(172)'''|בד&quot;ה '''מתני'. בש&quot;א בערב כל אדם יטה ויקרא'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;'''בערב יטו ויקראו'''&quot; בלבד. וניכר שנשמטו כמה מילים מלשון דיבור המתחיל הזה.

==='''דף יא.'''===

{{ד&quot;מ|'''(173)'''|'''מדאמר ליה רחמנא ליחזקאל האנק דום מכלל וכו''''}} ויש בכתה&quot;י שמוסיפים: &lt;big&gt;&quot;&lt;/big&gt;מדאמר ליה רחמנא ליחזקאל האנק דום '''שהוא אסור בדברי תורה''', מכלל וכו'&lt;big&gt;&quot;&lt;/big&gt;.

{{ד&quot;מ|'''(174)'''|'''אמאי לא מוכח מהך ברייתא'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;אמאי לא מוכח '''מהאי''' ברייתא&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(175)'''|'''מאי שייכא הכא הך פלוגתא [טפי] מבכל התלמוד '''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;מאי שייכא הכא הך פלוגתא מבכל '''תלמודא'''&quot; (המילה &quot;טפי&quot; כפי שמוספת כאן, היא הגהה מסברא על פי גרסת תוס' הרא&quot;ש. ועיין בהערה שכתבתי על כך).

{{ד&quot;מ|'''(176)'''|'''כמו שאנו אומרים לקמן וכו''''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;כמו שאנו '''רואים''' לקמן&quot; או &quot;'''רואים אח&quot;כ'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(177)'''|'''ועל כן פירש רבינו יעקב דלאו אדלעיל קאי'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;ועל כן פירש רבינו יעקב '''דלא קאי אדלעיל'''&quot;, וכן הוא בגרסת תוס' הרא&quot;ש.

{{ד&quot;מ|'''(178)'''|'''שאומרים בברכת הזן'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;שאומרים בברכת '''המזון'''&quot;, ואפשר לקיימו.

{{ד&quot;מ|'''(179)'''|'''מאותן ברכות שמונה בתוספתא'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;מאותן ברכות '''ששונה''' בתוספתא&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(180)'''|'''אבל צרכי צבור שרי'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;אבל צרכי צבור '''שרו'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(181)'''|'''וכן אל יוציא עצמו מן הכלל'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;'''וכמו''' אל יוציא עצמו מן הכלל&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(182)'''|'''ורוב שבאל תעשה כגון אלו'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;ורוב '''שב ואל''' תעשה כגון אלו&quot;. ולגרסת &quot;שבאל&quot; המשמעות היא: ורוב שבאותם מימרות שנאמר בהם &quot;אל&quot;. ולגרסא השניה הכוונה: רוב אותם מימרות שנאמר לנו בהם &quot;להימנע ולא לעשות&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(183)'''|'''דהא צרכי רבים דכל ישראל'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;דהא צרכי רבים '''של כל''' ישראל&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(184)'''|'''שפיר דמי, כדפרישית'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;שפיר דמי, '''כדפרישנא'''&quot;. ונראה לענ&quot;ד לפי מה שראיתי על פי דברי הראשונים, שלשון &quot;כדפרישית&quot; חוזר על מה שנאמר על ידו באותו המאמר, ולשון &quot;כדפרישנא&quot; חוזר על דבר שנאמר על ידו במקום אחר. וזה על פי רוב המקרים שמצאתי, אלא שיש מקרים (מועטים יותר) שאינם כך. ואפשר שבאותם מקרים טעו המעתיקים בין &quot;כדפרישנא&quot; ל-&quot;כדפרישית&quot;, כיון שלא מצאו טעם לחלק ביניהם.

{{ד&quot;מ|'''(185)'''|'''ולעולם לא תמצא שיסד וכו''''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;ולעולם לא תמצא '''שפייט'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(186)'''|'''שום קרובה'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;שום '''קרובץ'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(187)'''|'''ומצינו בפסיקתא'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;'''ומצאתי''' בפסיקתא&quot;, ופחות נראה בעיני.

{{ד&quot;מ|'''(188)'''|'''ובההיא שעתא תיקן קרובות וכו''''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;ובההיא שעתא '''פייט''' קרובות&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(189)'''|'''ושוב נעשה תלמיד חכם כדאיתא התם'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;ושוב נעשה תלמיד חכם '''כדאמרינן''' התם&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(190)'''|'''מ&quot;מ משמע שמקרית ספר היה'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;מ&quot;מ '''תלמד''' שמקרית ספר היה&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(191)'''|'''אבל שלש ראשונות צרכי רבים דכל ישראל נינהו'''}} ויש בכתה&quot; שגורסים: אבל שלש '''אחרונות''' צרכי רבים דכל ישראל נינהו&quot;. אלא שאינו מסתדר עם המשך הדברים שאומר: &quot;ולפיכך האריכו '''בהם''' בקדושת היום&quot;, וזה בודאי חוזר על הראשונות. ואם בכל זאת נרצה לקיימו, נצטרך להשמיט את המילה &quot;בהם&quot;, ונאמר שטעות סופר היא.

{{ד&quot;מ|'''(192)'''|'''וחג הפסח תחלה'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: וחג המצות תחלה.

==='''דף יא:'''===

{{ד&quot;מ|'''(193)'''|בד&quot;ה '''כדי להזכיר מדת יום בלילה ומדת לילה ביום'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים בהיפך: כדי להזכיר מדת לילה ביום ומדת יום בלילה. ואכן קיימת גרסא כזו בכתה&quot;י של הגמ'.

{{ד&quot;מ|'''(194)'''|'''ואם לא היה המנהג שלא לברך'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;'''ואם היה''' המנהג שלא לברך&quot;, אלא שאין לו הבנה לפי עניינו.

{{ד&quot;מ|'''(195)'''|'''אבל בשביל שנוהגים שלא לברך'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;אבל בשביל '''שהם נוהגים לברך'''&quot; בהתאם לגרסא הקודמת, ואף הוא אין לו הבנה לפי עניינו.

{{ד&quot;מ|'''(196)'''|'''חולק הוא בזה על תלמוד ירושלמי'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;'''חולק הוא בזה התלמוד שלנו על הירושלמי'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(197)'''|'''וצריך לחזור ולברך גם לתלמוד שלנו'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים בסימני מחיקה: &quot;וצריך לחזור ולברך '''אפי'''' לתלמוד שלנו&quot; ואפשר לקיימו.

{{ד&quot;מ|'''(198)'''|'''ותדיר דעתם לחזור [א]ל הלימוד'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;ותדיר דעתם לחזור '''עוד ללמוד'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(199)'''|'''והשיבני כי כל מצות סוכה וכו''''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים בסימני מחיקה: &lt;big&gt;&quot;&lt;/big&gt;והשיבני '''על''' כל מצות סוכה וכו'&lt;big&gt;&quot;&lt;/big&gt; ופחות נראה, אלא שאפשר לקיימו.

{{ד&quot;מ|'''(200)'''|'''כגון שינה וטיול ושינון'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;כגון '''בשינה ושינון וטיול'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(201)'''|'''ואפי' הסיח דעתו מלישן ויצא'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;ואפי' הסיח דעתו '''משינה והלך'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(202)'''|'''מתוך המנהג שלא יצטרך לברך'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;מתוך המנהג '''שאין צריך''' לברך&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(203)'''|'''כמו באותם הימים שלא היה משכים'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;כמו באותם הימים '''שהשכים'''&quot;, ואין לו הבנה.

{{ד&quot;מ|'''(204)'''|'''שכמו שהקורא בתורה מברך ברכת התורה'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;שכמו שהקורא בתורה מברך '''על''' התורה&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(205)'''|'''כמו שנתקנה ברכת אשר בחר בנביאים טובים'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;כמו '''אשר נתקנה''' ברכת אשר בחר בנביאים טובים&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(206)'''|'''כך השיב רבינו יעקב'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;כך השיב '''רבי'''&quot;, והיינו רבינו יעקב שהיה רבו של ר&quot;י הזקן שהוא רבו של רבינו. ומשפט זה אמרו ר&quot;י הזקן. אך לגרסא שכתבתנו בפנים הדיבור, צ&quot;ל שמילים אלו אמרם רבינו יהודה שירליאון, דהיינו שכך השיב רבינו יעקב לשאלתו של ר&quot;י.

{{ד&quot;מ|'''(207)'''|'''כגון ברכות של הבדלה'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;כגון '''ברכת ההבדלה'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(208)'''|'''ולקמן בפרק שלשה שאכלו נאריך עליה בע&quot;ה'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;ולקמן בפרק שלשה שאכלו נאריך עליה '''בס&quot;ד'''&quot;. אלא שפחות נראה בעיני לגרוס כך, כיון דדרכו של רבינו לומר &quot;בע&quot;ה&quot; ולא &quot;בס&quot;ד&quot; למעט מקום אחד, וגם שם יש גרסאות בכתה&quot;י שאין גורסות זאת.

{{ד&quot;מ|'''(209)'''|'''קראה עם אנשי משמר ואנשי מעמד לא יצא'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;קראה '''וגם''' אנשי משמר '''וגם''' אנשי מעמד&quot;, אלא שה-&quot;וגם&quot; הכתוב שם נראה כמו &quot;עם&quot;. וכנראה שבאמת היה כתוב &quot;עם&quot; ונשתבש ל-&quot;וגם&quot; מחמת הדומי של המילים מצד מראה הכתיב יד. ואכן כך גורס רש&quot;י אצלנו: &quot;'''הקורא את שמע עם אנשי משמר ועם אנשי מעמד לא יצא וכו''''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(210)'''|'''גבי ג' פעמים ביום נושאים כהנים כפיהם'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;גבי ג' פעמים ביום '''הכהנים נושאין''' כפיהם&quot; בהיפוך לשון.

{{ד&quot;מ|'''(211)'''|'''דהא אכתי לא הגיע זמן ק&quot;ש כדפרישית'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;דהא אכתי לא הגיע זמן ק&quot;ש '''כדפרישנא'''&quot;, אלא שכפי שכתבתי לעיל נראה ש-&quot;כדפרישנא&quot; חוזר על דברים שנאמרו במקום אחד, ו-&quot;כדפרישית&quot; על דברים שנאמרו באותו מאמר. ולכך יותר נראית בעיני הגרסא שבחרתי.

{{ד&quot;מ|'''(212)'''|'''יברכו העם ברכת נהנים'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;'''וברכו את העם''' ברכת נהנים.

==='''דף יב.'''===

{{ד&quot;מ|'''(213)'''|'''והשתא דלא איפשיטא בעיא וכו''''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;והשתא דלא איפשיטא&quot; בלא המילה &quot;בעיא&quot;. אלא שבכל בעלי התוס' הן שבדף והן המקבילים אכן גורסים זאת (אמנם בשינוי לשון מעט, '''בעיין''') בענין זה.

{{ד&quot;מ|'''(214)'''|'''כל ברכה שאין בה מלכות'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;כל ברכה '''שאין מלכות עמה'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(215)'''|'''כל ברכה שאין בה מלכות'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;כל ברכה שאין בה מלכות '''שמים'''&quot; בסימני מחיקה. וכן נוקטת גרסא זו בכל הדיבור, את המילה &quot;שמים&quot; בסמוך למילה &quot;מלכות&quot; בדומה לכאן, עם סימני מחיקה.

{{ד&quot;מ|'''(216)'''|'''ששליח צבור אומר בכל ערב שבת'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;'''שאומר ש&quot;ץ''' בכל ערב שבת&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(217)'''|'''דהאל הקדוש שאין כמוהו זוהי מלכות'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;דהאל הקדוש שאין כמוהו '''זו היא''' (וי&quot;ג '''זהו''') מלכות&quot;.

==='''דף יב:'''===

{{ד&quot;מ|'''(218)'''|'''רבי זעירא אמר ובלבד במודים'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;'''(ו)ר' אלעזר אומר''' ובלבד במודים&quot;. והקפתי את האות וא&quot;ו שקודם '''רבי אלעזר''', כיון שהיא אינה מתיישבת יפה לפי עניינו.

{{ד&quot;מ|'''(219)'''|'''(בפרק קמא דברכות ירושלמי)'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;'''בירושלמי דפ&quot;ק דברכות'''&quot;. ואף גרסא זו נראית מיותר.

{{ד&quot;מ|'''(220)'''|'''אמר רבי אמי, אף ר' יוחנן הוה מעבר'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: '''ואף ר' יוחנן הוה מעבר''' בלא דברי ר' אמי. וישנם עוד גרסאות אבל משובשות הן.

{{ד&quot;מ|'''(221)'''|'''אמר ר' חייא בר בא [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt; אבא&lt;/small&gt;]'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &lt;big&gt;&quot;&lt;/big&gt;'''ו'''רבי חייא בר אבא וכו'&lt;big&gt;&quot;&lt;/big&gt;. ולגרסא זו רבי חייא לא תיקן דבריו של ר' אמי, אלא הירושלמי מעיד שר' חייא בא אבא עצמו לא היה מעביר אלא גוער בלבד.

{{ד&quot;מ|'''(222)'''|'''לא הוה מעבר אלא גער'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;'''לא היה מעבירו אלא גער ביה'''&quot;, ופחות נראה.

{{ד&quot;מ|'''(223)'''|'''זקיף כי חיויא'''}} בהתאם לשינויי הגרסאות שיש ביחס למילה &quot;כחיזרא&quot; שיש גורסים &quot;כי חיזרא&quot;, מסתבר לומר שגם כאן היית גרסא שגורסת &quot;כחיויא&quot; במילה אחת, ואכן לפנינו בגמ' מופיע במילה אחת.

{{ד&quot;מ|'''(224)'''|'''שדרו של אדם לאחר שבע שנים נעשית נחש וכו''''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &lt;big&gt;&quot;&lt;/big&gt;שדרו של אדם '''לאחר שבעים שנה''' וכו'&lt;big&gt;&quot;&lt;/big&gt;, ואינו נראה שהרי הגמ' שמה נוקטת מספר דברים שמשתנים לאחר שבע שנים, וביניהם שדרו של האדם. וכן אינו נמצא גרסא כזו בכל כת&quot;י של הגמ'.

{{ד&quot;מ|'''(225)'''|'''ויכול להיות שמודה לרבי אלעזר שיצא בדיעבד'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;ויכול להיות שמודה לרבי אלעזר '''דיצא דיעבד'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(226)'''|'''ולרבי אלעזר אין צריך לאומרו אפילו לכתחילה'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;'''ור' אלעזר לא [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt; אין&lt;/small&gt;] מצריך''' לאומרו אפילו לכתחילה&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(227)'''|'''פוסק התלמוד כרבה'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;פוסק '''תלמודא''' כרבה&quot;, ואינו נראה.

{{ד&quot;מ|'''(228)'''|'''דמשנה ממטבע הברכות'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;'''לפי [&lt;small&gt;&lt;sup&gt;י&quot;ג&lt;/sup&gt; מפני&lt;/small&gt;] שהוא משנה ממטבע שטבעו חכמים בברכות'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(229)'''|'''ואם ספק בידו אם הזכיר אם לאו'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;ואם ספק בידו אם הזכיר אם '''לא הזכיר'''&quot;. וי&quot;ג &quot;ואם '''ספיקא הוא בידו אם אמר ואם לאו'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(230)'''|'''אמר רבי יוחנן כל שלשים יום חזקה וכו''''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים בהיפך: &quot;אמר רבי יוחנן '''חזקה כל שלשים יום'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(231)'''|'''וה&quot;ה לכל הדברים שצריך להחזיר [בהם]'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;וה&quot;ה לכל הדברים שצריך להחזיר [בהם] הוא הדין&quot;. וברור שהמילים &quot;הוא הדין&quot; האחרונות מיותרות הן. ולכך אפשר שעירוב גרסאות יש כאן, ומי שגורס &quot;הוא הדין&quot; בתחילה, אינו גורס בסוף. ומי שגורס בסוף, גורס בתחילה &lt;big&gt;&quot;&lt;/big&gt;'''וכן''' לכל הדברים וכו'&lt;big&gt;&quot;&lt;/big&gt;.

{{ד&quot;מ|'''(232)'''|'''ובספר הרב יצחק אלפסי ז&quot;ל'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;בספר '''הרב אלפס'''&quot; וי&quot;ג בקיצור &quot;בספר '''הרי&quot;ף'''&quot;. ואף גרסתנו היא פתיחת ראשי התיבות של הקיצור &quot;ריא&quot;ף&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(233)'''|'''ראיתי שפוסק שצריך לומר'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;ראיתי שפוסק לומר&quot; בלא המילה &quot;צריך&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(234)'''|'''ואת שבת קדשך הודעת להם'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;ואת שבת קדשך '''קבעת''' הודעת להם&quot; וברור שמיותר הוא. אך אפשר שעירוב גרסאות יש כאן, שיש גרסא הגורסת ואת שבת קדשך &quot;'''קבעת להם'''&quot; ויש שגורסת &quot;'''הודעת להם'''&quot;. והסגרא המסתברת יותר לענ&quot;ד היא &quot;הודעת להם&quot;, מכיוון שהיא בדומה ללשון הפסוק.

{{ד&quot;מ|'''(235)'''|'''ואת שבת קדשך הודעת להם'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים בהיפוך: &quot;ואת שבת קדשך '''להם הודעת'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(236)'''|'''א&quot;ר אלעזר בר אבינא וכו' שנאמר על הר סיני ירדת וגו''''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;א&quot;ר אלעזר בר אבינא לומר ששקולה כנגד כל המצות&quot; ולא ממשיך מהמילה &quot;שנאמר&quot; עד וגו'. ומ&quot;מ כמו שכתבתי שם בהערה, כפי הנראה עירוב גרסאות יש כאן בכל מקרה, שהלא רבי אמר כבר את אותם דברים קודם לכן.

{{ד&quot;מ|'''(237)'''|'''אמר הקב&quot;ה, אם אתה מעיד על חברך עדות שקר'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;אמר הקב&quot;ה, אם '''אם העדות''' על חברך עדות שקר. ואולי נתכוון לכתוב ״העדת״, או שהוגים זאת הָעֵדוֹתׇ ב-ה' חסרה.

{{ד&quot;מ|'''(238)'''|'''זו מינות'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;זו '''בידוסות'''&quot;, וברור ששיבוש הוא, אלא שאפשר שהשיבוש הזה מבוסס על גרסא אחרת בדברי רבינו. שכפי הנראה בגרסאות כת&quot;י ישנות יותר היית גרסא שגורסת &quot;זו אפיקורסות&quot;, ונשתבשה במהלך השנים ל&quot;בידוסות&quot; מכח ריבוי העתקות.

{{ד&quot;מ|'''(239)'''|'''והאי נמי בכלל עבודה זרה הוא'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;והאי נמי בכלל עבודה אלילים (או עבדות כוכבים)&quot;. וכעין זה בכל מקום שמוזכר עבודה זרה.

{{ד&quot;מ|'''(240)'''|'''אבל רבנן סבירא להו '''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;אבל רבנן '''סברי'''&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(241)'''|'''ועיקר גאולה היתה ביום כדאמרן לעיל'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;ועיקר גאולה היתה ביום '''כדאמר''' לעיל&quot;, ואינו נראה בעיני.

==='''דף יג.'''===

{{ד&quot;מ|'''(242)'''|'''לפי שהדוב עז יותר וכו''''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &lt;big&gt;&quot;&lt;/big&gt;'''שדוב הוא''' עז יותר וכו'&lt;big&gt;&quot;&lt;/big&gt;, ובלא המילה &quot;לפי&quot; בתחילה.

{{ד&quot;מ|'''(243)'''|'''ובכך מיישב רבי מאי דאמר בריש ע&quot;ז'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;ובכך מישב רבי '''הא דאמרינן''' בריש ע&quot;ז&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(244)'''|'''ובכך מיישב רבי מאי דאמר בריש ע&quot;ז'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;בריש עבודה כוכבים (או אלילים)&quot;. וכן הוא בכל מקום שמזכירים עבודה זרה בדברי רבינו.

{{ד&quot;מ|'''(245)'''|'''והשתא אתי שפיר, לפי שדוב הוא בעל תחבולות'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;והשתא אתי שפיר לפי '''שהדוב''' בעל תחבולות&quot;, ובלא המילה &quot;הוא&quot;.

{{ד&quot;מ|'''(246)'''|'''ויש מפרשים, דבר קפרא'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;ויש '''לפרש''' דבר קפרא&quot;, ופחות נראה בעיני.


{{ד&quot;מ|'''(247)'''|'''ואידך, לא דמי לאו דנותר דחשיב ניתק לעשה'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;אידך, לא דמי ללאו דנותר שניתק לעשה&quot;, ופחות מתיישב מבחינה הבנתית.

{{ד&quot;מ|'''(248)'''|'''אי סבר לה לדר' אלעזר'''}} ויש בכתה&quot;י שגורסים: &quot;אי סבר לה '''דר' אלעזר'''&quot; בלא ל' קודם, ופחות מתיישב מבחינה לשונית.

== אודות המהדורה ==
ע&quot;פ דף הויקיפדיה של [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%A9%D7%99%D7%A8%D7%9C%D7%99%D7%90%D7%95%D7%9F רבינו יהודה שירליאון], &lt;big&gt;'''ר&quot;י שִׂירְלֵיאוֹן'''&lt;/big&gt; נולד בשנת ד'תתקכ&quot;ו לבריאה שהיא שנת 1166 למנינם לערך, ונפטר בשנת ד'תתקפ&quot;ד לבריאה שהיא שנת 1224 למנינם לערך. ודבריו כאן הינם בני כ800 שנה. 
ועיין עוד בדף הויקפדיה הנ&quot;ל עליו. 

גרסא זו של תוספות רבינו יהודה שירליאון הוגהה ותוקנה ע&quot;פ כתבי יד, וכן מדפוס ישן המבוסס על כתב יד, ובהתאם ללשון תוספות הרא&quot;ש וספרי בעלי תוס' אחרים שלשונם זהה או דומה לדברי רבינו בהרבה מאוד מהפעמים. וכן מעט מן הסברא. ובכל מצב השתדלנו להביא את גרסאות כתבי היד המקוריות בהערות כדי לצאת ידי חובה על צד שטעינו.

'''מקורות הדברים לתוספות ר&quot;י שירליאון שכאן הם:''' 
# מ-ספר ברכה משולשת שנדפס  בוארשא בשנת תרכ&quot;ג לבריאה על שם &quot;ברכת משולשת&quot; או &quot;ברכה משולשת&quot; כפי  שהרגילים לקרוא לו היום (שהוא נכתב ע&quot;פ כתיב יד מירושלים, שיש אומרים שהוא הכתיב יד שקיים כיום בספריה הלאומית של ישראל). ודברי רבינו הנזכרים שם נכתבו בשם תוס' ר&quot;י החסיד בטעות. 
# וכן ממאמר &quot;השלמת תוס' ר&quot;י למסכת ברכות&quot; שהובאו בירחון &quot;סיני&quot; של מוסד הרב קוק, כרך ל&quot;ז מעמ' פ&quot;ז ואילך שנדפס בשנת תשט&quot;ו לבריאה מדף ב' עד דף ח' (שהוא פיענוח כתיב היד של הספריה היהודית התיאולוגית בניו יורק) שמטרתו להשלים את הדפים החסרים מספר ברכה משולשת.
# וכן מ-ספר תוס' ר&quot;י שירליאון (שהוא פיענוח כתיב יד אוקספורד) הוצאת האקדמיה האמריקנית למדעי היהדות, שנדפס בשנת תשכ&quot;ט ע&quot;י דפוס &quot;יד הרב הרצוג&quot;.
# ובעיקר מכתבי היד של דברי רבינו מאוקספורד, ניו יורק, איטליה, גרמניה וירושלים, שמאוחר יותר מצאתים בספריות דיגיטליות שונות.

----</text>
      <sha1>hffyk461hd726a76060rh8copj2ynbi</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:ספרי זוטא במדבר/ל</title>
    <ns>106</ns>
    <id>1701730</id>
    <revision>
      <id>3016319</id>
      <parentid>3003766</parentid>
      <timestamp>2026-05-13T15:51:23Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Michaelkimmel2</username>
        <id>44530</id>
      </contributor>
      <origin>3016319</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="27013" sha1="8itrb9c7k9nfu3k9x7trckswjngrsch" xml:space="preserve">==פרק ל==

===פסוק ב===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|הדרשה טוענת שאין קשר בין פרק כט, העוסק במוספי החגים לבין פרק ל, העוסק בנדרים. נראה שההתנגדות היא כדי לפרש את פרשת הנדרים כעוסקת בנדרי איסור והתחייבות, ולא בנדרי הקדשת קרבנות למקדש, שהיו מובאים בדרך כלל ברגלים.
הנשיאים שמעו את פרשת הנדרים לפני העם, שנאמר &quot;וידבר... אל ראשי המטות&quot;; הדרשה מרחיבה מעט את התופעה הזאת וכוללת בה פרשות נוספות העוסקות בנדרים. ר' יוסי מנצל את התופעה הזאת כרמז להתרת נדרים ע&quot;י חכם, דבר שתואר [[ביאור:משנה חגיגה פרק א#משנה ח|בחגיגה א ח]] כ&quot;פורחים באויר ואין להם על מה שיסמוכו&quot;.}}לְפִי שֶׁנֶּאֶמְרוּ נְדָרִים דָּבֵק לָרְגָלִים, יָכוֹל כֻּלָּן נֶאֶמְרוּ בְּעִנְיָן אֶחָד? אָמַרְתָּ '''&quot;זֶה&quot;''', הִפְסִיק הָעִנְיָן.
יָכוֹל שֶׁאֵין לִי שֶׁקָּדְמוּ נְשִׂיאִים לְיִשְׂרָאֵל לִשְׁמֹעַ אֶלָּא מַה שֶּׁבְּעִנְיַן נְדָרִים? כְּשֶׁאָמַר '''&quot;וַיְדַבֵּר&quot;''' – רִבָּה.
אֲבָל אוֹמֵר אֲנִי: מָה אֵלּוּ שֶׁהֵן נְדָרִים – אַף אֲנִי אֲרַבֶּה כָּל סִדְרֵי נֶדֶר הָאֲמוּרִים בַּתּוֹרָה, שֶׁקָּדְמוּ נְשִׂיאִים לְיִשְׂרָאֵל לִשְׁמֹעַ.
אָמַרְתָּ &quot;דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל&quot; – לְרַבּוֹת מִצְוָה בְּ&quot;לֹא תַעֲשֶׂה&quot;, &quot;כִּי יַעֲשׂוּ&quot; – לְרַבּוֹת מִצְוַת עֲשֵׂה.
'''&quot;לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל&quot;''' – כֹּל שֶׁנִּצְטַוּוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, שֶׁקָּדְמוּ נְשִׂיאִים לִשְׁמֹעַ.
רַבִּי יוֹסֵי בֶּן יְהוּדָה אוֹמֵר: מִנַּיִן אַתָּה אוֹמֵר שֶׁנִּמְסְרוּ נְדָרִים לַגְּדוֹלִים לְהַתִּיר? אָמַרְתָּ: '''&quot;וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה אֶל רָאשֵׁי הַמַּטּוֹת&quot;'''.
'''&quot;לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל&quot;''' – בְּנֵי יִשְׂרָאֵל עוֹבְרִים בְּ&quot;לֹא יַחֵל&quot;; אֵין הַגּוֹיִם עוֹבְרִין בְּ&quot;לֹא יַחֵל&quot;.
אוֹ '''&quot;בְּנֵי יִשְׂרָאֵל&quot;''' – פְּרָט לְגֵרִים? אָמַרְתָּ: '''&quot;אִישׁ&quot;''', לְרַבּוֹת אֶת הַגֵּרִים!
}}

===פסוק ג===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|נדר חל רק אם הזכיר בו חפץ או גוף מסוים; וראו [[ביאור:ספרי במדבר/ל#פיסקה קנג|ספרי קנג;]] כגון &quot;ידי&quot;, או &quot;פי&quot;. שבועה חלה גם על דבר שאין בו ממש.
אין היררכיה בין השבועות והנדרים, ולכן אי אפשר ללמוד מאלו על אלו בקל וחומר; וראו [[ביאור:משנה נדרים פרק ב#משנה ב|נדרים ב ב-ג.]]}} '''&quot;אִישׁ כִּי יִדֹּר נֶדֶר&quot;''', יָכוֹל שֶׁנָּדַר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ הֶקְדֵּשׁ לַשֵּׁם, אוֹ נֶדֶר שֶׁאֵין בּוֹ הֶקְדֵּשׁ לַשֵּׁם? 
תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;לַה'&quot;''', נֶדֶר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ הֶקְדֵּשׁ לַשֵּׁם. 
אוֹ בִּנְדָרִים הוּא עוֹבֵר, מִנַּיִן אַף בִּשְׁבוּעוֹת? תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;אוֹ הִשָּׁבַע שְׁבֻעָה&quot;'''. 
וַהֲלֹא דִּין הוּא: מַחְמִיר הוּא בִּנְדָרִים מַה שֶּׁאֵינוֹ מַחְמִיר בִּשְׁבוּעָה; 
שֶׁעוֹשֶׂה בִּנְדָרִים נֶדֶר שֶׁהוּא עַל תְּנַאי דָּבָר כְּנֶדֶר שֶׁאֵינוֹ עַל תְּנַאי דָּבָר, וְהוּא חַיָּב – וְלֹא עָשָׂה בִּשְׁבוּעָה כֵּן; 
אִם עוֹבֵר בִּנְדָרִים בְּ&quot;לֹא יַחֵל&quot;, יְהֵא עוֹבֵר בִּשְׁבוּעָה בְּ&quot;לֹא יַחֵל&quot;! 
אוֹ מַחְמִיר הוּא בִּשְׁבוּעָה מַה שֶּׁאֵינוֹ מַחְמִיר בִּנְדָרִים; 
שֶׁעוֹשֶׂה בִּשְׁבוּעוֹת שֶׁיֵּשׁ בּוֹ הֶקְדֵּשׁ לַשֵּׁם כִּשְׁבוּעָה שֶׁאֵין בָּהּ הֶקְדֵּשׁ לַשֵּׁם, וְהוּא חַיָּב – וְלֹא עָשָׂה בִּנְדָרִים כֵּן; 
אִם עוֹבֵר הוּא בִּנְדָרִים בְּ&quot;לֹא יַחֵל&quot;, אֵינוֹ דִּין שֶׁיַּעֲבֹר בִּשְׁבוּעָה בְּ&quot;לֹא יַחֵל&quot;? 
אוֹ בִּנְדָרִים וּבִשְׁבוּעוֹת הוּא עוֹבֵר... (חסר סוף העניין) 

{{הע-שמאל|אדם רשאי לנדור ולאסור על עצמו או לחייב את עצמו או את הכפופים לו בכל דבר רשות. הביטויים &quot;להרע&quot; ו&quot;להיטיב&quot; לקוחים מ[[ויקרא ה ד]]. אין הוא רשאי לחייב אדם עצמאי לעשות דבר מה, אבל יכול אדם למנוע מאחרים ליהנות מנכסיו וכדומה.
נדר להרע יתכן רק כלפי עצמו או כלפי הכפופים לו. נדר להיטיב חל על כל אדם ויש לקיימו בהקדם האפשרי. גם נבואות נחמה מחייבות את הקב&quot;ה, ואילו נבואות פורענות - יתכן שיבוטלו עקב חזרה בתשובה, ראו [[ירמיה כח ט]]}}מִנַּיִן אַף לַאֲחֵרִים? תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;לֶאְסֹר אִסָּר עַל נַפְשׁוֹ – לֹא יַחֵל דְּבָרוֹ&quot;''', רִבָּה הַנִּשְׁבָּע לְהָרַע לַאֲחֵרִים. 
נֶאֱמַר '''&quot;כִּי יִדֹּר נֶדֶר&quot;''' – רִבָּה הַנִּשְׁבָּע לְהָרַע לִבְהֶמְתּוֹ, מִפְּנֵי שֶׁהוּא זַכַּאי לְהָרַע לָהּ וּלְהֵטִיב לָהּ. 
'''&quot;אוֹ הִשָּׁבַע שְׁבֻעָה&quot;''' – רִבָּה הַנִּשְׁבָּע לְהָרַע לְעַבְדּוֹ וְלִשְׁפְחָתוֹ, מִפְּנֵי שֶׁהוּא זַכַּאי בִּמְכִירָתָן, בֵּין גְּדוֹלִים בֵּין קְטַנִּים. 
'''&quot;לֶאְסֹר אִסָּר&quot;''' – רִבָּה הַנִּשְׁבָּע לְהָרַע לְבִתּוֹ, מִפְּנֵי שֶׁהוּא זַכַּאי בִּמְכִירָתָהּ כְּשֶׁהִיא קְטַנָּה. 
'''&quot;עַל נַפְשׁוֹ&quot;''' – רִבָּה הַנִּשְׁבָּע לְהָרַע לִבְנוֹ, מִפְּנֵי שֶׁהוּא יוֹרְשׁוֹ וּמוֹרִישׁוֹ. 
'''&quot;לֹא יַחֵל דְּבָרוֹ&quot;''' – רִבָּה הַנִּשְׁבָּע לְהָרַע לְאִשְׁתּוֹ, מִפְּנֵי {{ב|שֶׁאֵינָהּ יוֹרַשְׁתּוֹ|אלא מקבלת את הכתובה}} אֶלָּא הֲרֵי הִיא מוֹרִישָׁתוֹ. 
'''&quot;כְּכָל הַיֹּצֵא מִפִּיו יַעֲשֶׂה&quot;''' – רִבָּה הַנִּשְׁבָּע לְהֵטִיב לְכָל אָדָם. 

{{הע-שמאל|חנן מלמד שאם הדיר אחרים מנכסיו, והם נהנו מהנכסים בלי שהרשה להם – האחרים חייבים כמפירי נדר.
הלל מדגיש שאם נדר הנאה מדבר מה אינו רשאי ליהנות ממנו אפילו בתשלום.
ר' חנניה לומד מהביטוי &quot;ככל... יעשה&quot; שעל הנודר להיטיב לאחר/ים לבצע את הנדר בהקדם האפשרי.}}חָנָן הָיָה אוֹמֵר: יָכוֹל שֶׁאֵין לִי עוֹבֵר בִּדְבָרוֹ בְּ&quot;לֹא יַחֵל&quot; אֶלָּא הוּא; מִנַּיִן אַף אֲחֵרִים יִהְיוּ עוֹבְרִין עִמּוֹ? 
תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;כְּכָל הַיֹּצֵא מִפִּיו יַעֲשֶׂה&quot;'''. 
הִלֵּל הָיָה אוֹמֵר: הֲרֵי מִי שֶׁאָמַר &quot;קוֹנָם לַבַּיִת הַזֶּה שֶׁאֲנִי נִכְנָס&quot;, &quot;כִּכָּר זֶה שֶׁאֲנִי טוֹעֵם&quot; – 
יָכוֹל יִתֵּן הֲנָיָיתוֹ שֶׁל בַּיִת וְיִכָּנֵס לוֹ, דְּמֵי כִּכָּר וְיֹאכְלֶנּוּ? תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;כְּכָל הַיֹּצֵא מִפִּיו יַעֲשֶׂה&quot;'''. 
רַבִּי חֲנַנְיָה אוֹמֵר: מִנַּיִן אַף הָאוֹמֵר לִיתֵּן מַתָּנָה לַחֲבֵרוֹ, לִיתֵּן מַתָּנָה לְעָנִי, לַעֲשׂוֹת רְצוֹן אֲחֵרִים – שֶׁיַּעֲשֶׂה מִיָּד? 
תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;כְּכָל הַיֹּצֵא מִפִּיו יַעֲשֶׂה&quot;'''! 
}}

===פסוק ד===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו מקבילה חלקית [[ביאור:משנה נידה פרק ה#משנה ו|בנידה ה ו.]] 
למעשה בתינוק ראו [[ביאור:תוספתא/נידה/ה#ז|תוספתא נידה ה ז.]] המעשה היה כנראה בתינוק שלא מלאו לו 12, ומכאן שהתוספתא והדרשה אינם מסכימים עם המשנה ש&quot;קודם לזמן הזה... אין נדריהן נדרים&quot;.}}'''&quot;כִּי תִדֹּר נֶדֶר לַה'&quot;''', בְּיוֹדְעָהּ לְשֵׁם מִי הוּא נוֹדֶרֶת, פְּרָט לִקְטַנָּה. 
מִכָּאן אָמְרוּ: תִּינוֹקֶת בַּת אַחַת עֶשְׂרֵה שָׁנָה וְיוֹם אֶחָד, וְתִינוֹק בֶּן שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁנָה וְיוֹם אֶחָד, 
בִּזְמַן שֶׁאוֹמְרִים &quot;אֵין אָנוּ יוֹדְעִים לְשֵׁם מִי נָדַרְנוּ וּלְשֵׁם מִי הִקְדַּשְׁנוּ&quot; – אֵין נִדְרָן נֶדֶר וְאֵין הֶקְדֵּשָׁן הֶקְדֵּשׁ. 
תִּינוֹקֶת בַּת שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁנָה וְיוֹם אֶחָד, וְתִינוֹק בֶּן שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה וְיוֹם אֶחָד, 
בִּזְמַן שֶׁאָמְרוּ &quot;יוֹדְעִין אָנוּ לְשֵׁם מִי נָדַרְנוּ וּלְשֵׁם מִי הִקְדַּשְׁנוּ&quot; – נִדְרָן נֶדֶר וְהֶקְדֵּשָׁן הֶקְדֵּשׁ. 
מַעֲשֶׂה בְּתִינוֹק אֶחָד שֶׁבָּא לִפְנֵי רַבִּי עֲקִיבָא. אָמַר לוֹ: רַבִּי, הִקְדַּשְׁתִּי קַרְדֻּמִּי. 
אָמַר לוֹ: בְּנִי, שֶׁמָּא לַחַמָּה וְלַלְּבָנָה הִקְדַּשְׁתָּ? אָמַר לוֹ: רַבִּי, אַל תִּתְיַגֵּעַ, 
לֹא הִקְדַּשְׁתִּי אֶלָּא לְמִי שֶׁבָּרָא אֶת אֵלֶּה! אָמַר לוֹ: צֵא בְּנִי, נְדָרֶיךָ נְדָרִים! 
}}

===פסוק ה===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|הפרת הנדר צריכה להיות ביום שמעו ישירות מהמופרת, ולא ביום ששמע משליחה. אם לא ידע שקבלה על עצמה בלשון נדר, או שלא ידע שזכותו להתיר את הנדר – אין השתיקה מחילה את הנדר, והוא יכול להפר; וראו [[ביאור:משנה נדרים פרק יא#משנה ז|נדרים יא ז.]]}}'''&quot;וְהֶחֱרִישׁ לָהּ&quot;''' – לֹא לִנְדָרֶיהָ! '''&quot;וְהֶחֱרִישׁ לָהּ&quot;''' – לֹא לִשְׁלוּחָהּ! 
מִפְּנֵי מָה לֹא הֵפַרְתָּ? אָמַר לוֹ: 'לֹא הָיִיתִי יוֹדֵעַ שֶׁקִּנְּמָה' – הֲרֵי זֶה יָפֵר. 
מִפְּנֵי מָה לֹא הֵפַרְתָּ? אָמַר לָהֶן: 'לֹא הָיִיתִי יוֹדֵעַ שֶׁאֲנִי זַכַּאי לְהָפֵר' – הֲרֵי זֶה יָפֵר. 
מִפְּנֵי מָה לֹא הֵפַרְתָּה? אָמַר לָהֶן: 'לֹא הָיִיתִי יוֹדֵעַ שֶׁזֶּה נֶדֶר' – הֲרֵי זֶה יָפֵר. 
}}

===פסוק ו===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו מקבילה [[ביאור:ספרי במדבר/ל|בספרי סוף קנג.]]
בשבת אמנם יכול האב לחייב את ביתו לאכול ולעבור על נדרה, אבל לדעת הדרשן לא להפר את הנדר; ולכן דינה של הבת בשבת כדין השפחה; ראו [[ביאור:משנה נזיר פרק ט|נזיר ט א.]] אבל [[ביאור:משנה שבת פרק כד#משנה ה|במשנה שבת כד ה,]] וכן [[ביאור:משנה נדרים פרק י#משנה ח|בנדרים י ח]] נאמר שמפרים נדרים בשבת.}}'''&quot;וַה' יִסְלַח לָהּ כִּי הֵנִיא אָבִיהָ אֹתָהּ&quot;''' – הֵפֵר וְלֹא יָדְעָה, וְהֵזִידָה וְעָבְרָה עֲלֵיהֶן, מִנַּיִן שֶׁהִיא פְּטוּרָה? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;וַה' יִסְלַח לָהּ&quot;'''. 
אוֹ יָכוֹל אֲפִילּוּ עָבְרָה קֹדֶם שֶׁהֵפֵר לָהּ וְהֵפֵר לָהּ אַחַר כָּךְ תְּהֵא פְּטוּרָה? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;כִּי הֵנִיא אָבִיהָ אֹתָהּ&quot;''' – בִּזְמַן שֶׁקָּדְמָה הֲפָרָתוֹ לַעֲבֵירָתָהּ, וְלֹא בִּזְמַן שֶׁקָּדְמָה עֲבֵירָתָהּ לַהֲפָרָתוֹ. 
וּבַשַּׁבָּת יֹאמַר לָהּ 'אִכְלִי', וְלֹא יֹאמַר לָהּ 'הֲרֵי מוּפָר לִיךְ'. 
}}

===פסוק ט===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה נדרים פרק יא|נדרים יא א-ב, ד,]] וקשה שהרי אין עינוי נפש בהימנעות מנישואיה לאחר שתתגרש; ויתכן שחולק על המשנה, וטוען שיכול הבעל להפר את כל נדרי אשתו.}}'''&quot;וְאִם בְּיוֹם שְׁמֹעַ אִישָׁהּ&quot;''', אָמְרָה {{ב|'קוֹנָם שֶׁנִּיסֵּת מִשֶּׁאֵצֵא עַד שָׁלֹשׁ שָׁנִים'|שאיני נישאת; לא אינשא במשך 3 שנים מגרושי}} אָמַר 'אִין' – קִיֵּם לָהּ; 'הָפֵר יְפִירֶנּוּ' – כְּאִילּוּ מוּפָר. 
'קוֹנָם שֶׁאֲנִי טוֹעֶמֶת מֵחֲנוּתוֹ שֶׁל פְּלוֹנִי' – אֵינוֹ יָכוֹל לְהָפֵר לָהּ; 
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אִם אֵין פַּרְנָסָה אֶלָּא מֵאוֹתוֹ חָנוּת – הֲרֵי זֶה יָפֵר. 
'קוֹנָם שֶׁאֲנִי [עוֹשָׂה וְ]אַבָּא אוֹכֵל ...וְאִמִּי אוֹכֶלֶת ...וְאַחַי אוֹכְלִין' – אֵינוֹ יָכוֹל לְהָפֵר. 
'קוֹנָם שֶׁאֲנִי טוֹעֶמֶת וְאוֹכֶלֶת מִתְּאֵנֵי הָעִיר הַזֹּאת', ...'מֵעִנְּבֵי הָעִיר הַזֹּאת' – יָבִיא לָהּ מֵעִיר אַחֶרֶת; 
'מִפֵּירוֹת {{ב|הָעִיר'|כל עיר שבעולם}} – הֲרֵי זֶה יָפֵר. 
}}

===פסוק י===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|הרגע הקובע הוא זמן הנדר: אם באותו זמן היתה נשואה – יכול בעלה להפר את נדרה ביום שמעו אפילו אם בינתיים גירש אותה; אבל אם נדרה כשהיתה מגורשת – אינו יכול להפר אפילו אם הוא מתכוון להחזיר אותה; וראו [[ביאור:משנה נדרים פרק יא#משנה ט|נדרים יא ט.]]}}'''&quot;וְנֵדֶר אַלְמָנָה וּגְרוּשָׁה&quot;''', יָכוֹל כָּל אַלְמָנָה וּגְרוּשָׁה בְּמַשְׁמָע? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;אִם בֵּית אִישָׁהּ נָדָרָה&quot; (פס' יא) – פְּרָט לְשֶׁנָּדְרָה חוּץ לְבֵית אִישָׁהּ. 
אַחַר שֶׁרִּיבָּה נִדְרֵי אַלְמָנָה לְהָקֵם, נִדְרֵי אַלְמָנָה לְהָפֵר כֵּיצַד? 
נָדְרָה, שֶׁנִּתְאַרְמְלָה אוֹ שֶׁנִּתְגָּרְשָׁה, מִשֶּׁיָּצָאת מֵרְשׁוּתוֹ – אֵינוֹ יָכוֹל לְהָפֵר! 
יָכוֹל {{ב|אִם לֹא יָצְתָה מֵרְשׁוּתוֹ|אם גירש אותה והחזיר אותה}} יְהֵא זַכַּאי לְהָפֵר, אֲבָל אִם יָצָאת מֵרְשׁוּתוֹ לֹא יְהֵא זַכַּאי לְהָפֵר? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;יָקוּם&quot;. יָכוֹל אִם הָיָה עָתִיד לְהַחֲזִירָהּ יְהֵא זַכַּאי לְהָפֵר? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;יָקוּם&quot;! 
}}

===פסוק יד===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|לעניין מינוי אפוטרופוס ראו ספרי קנד, מחלוקת ר' יאשיה ור' יונתן.
כל אשה נשואה – גם אם באיסור – רשאי בעלה להפר את נדריה.
המוסגר מיותר, וראו לקמן.
לדברי ר' עקיבא ראו [[ביאור:תוספתא/נדרים/ו#ו|תוספתא נדרים ו ו:]] הוא טוען שאילו היינו מקבלים את דברי ר' אליעזר, שיכול אדם להפר את נדרי אשתו מראש, לפני שנדרה אותם – היינו טוענים גם שיכול אדם לטבול מראש לטומאתו, ולהבטיח חסינות מטומאה...}}הָאוֹמֵר לְאַפִּיטְרוֹפּוֹס: כָּל נְדָרִים שֶׁתִּדּוֹר אִשְׁתִּי וכו'. 
&quot;'''אִישָׁהּ יְקִימֶנּוּ וְאִישָׁהּ יְפֵרֶנּוּ'''&quot;, מַה תַּלְמוּד לוֹמַר בְּכָל הַפָּרָשָׁה? 
לְרַבּוֹת אַלְמָנָה לְכֹהֵן גָּדוֹל, גְּרוּשָׁה וַחֲלוּצָה לְכֹהֵן הֶדְיוֹט, מַמְזֶרֶת לְכוּתִי וּלְחָלָל – לְרַבּוֹת כּוּלָּן. 
&quot;'''בְּיוֹם שָׁמְעוֹ'''&quot; (אָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב: פַּעַם אַחַת שָׁאַלְתִּי אֶת יוֹנָתָן בֶּן מְשֻׁלָּם וְאֶת יְהוֹשֻׁעַ בֶּן גַּמְלָא: מִנַּיִן שֶׁהוּא עוֹשֶׂה טוֹבָה כְּרָעָה?) 
אֲמַרְנוּ אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא: מָה אִם {{ב|טוֹבֵל אֲנִי|ונטהר}} לְטֻמְאָה שֶׁבָּאתִי לְזִיקָתָהּ, אֵינוֹ דִּין {{ב|שֶׁאֶטְבּוֹל|ואטהר}} לְטֻמְאָה שֶׁלֹּא בָּאתִי לְזִיקָתָהּ?

{{הע-שמאל|ר' יהושע מתייחס לנסיון השני של ר' אליעזר בתוספתא שם להוכיח שניתן לבטל את נדרי האשה מראש – מדין התרת נדרים, שיכול אדם לבטל את נדריו מראש. הוא דוחה את ההשוואה, כי לדברי ר' אליעזר אין הבעל יכול לקיים את נדרי אשתו שביטל מראש, ואילו את נדרי עצמו הוא יכול להקים.}}וּכְשֶׁבָּאתִי אֵצֶל רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אָמַר לִי: הֲרֵי זֶה תְּשׁוּבַת צַד! מִמַּה שֶׁזֶּה חָמוּר יְהֵא זֶה קַל, וּמִמַּה שֶׁזֶּה קַל יְהֵא זֶה חָמוּר! 
אֶלָּא הֲרֵי זוֹ תְּשׁוּבָה לַדָּבָר: [אֶת שֶׁבָּא לִכְלַל הָקֵם – בָּא לִכְלַל הָפֵר; וְאֶת שֶׁלֹּא בָּא לִכְלַל הָקֵם – אֵינוֹ בָּא לִכְלַל הָפֵר!]

{{הע-שמאל|כאמור לעיל פס' ג אין היררכיה ברורה בין נדרים ושבועות, ולכן לא ניתן ללמוד מקל וחומר מאלו לאלו. לכן יש צורך בפסוקים לעניין ההשוואה בין דיבור להיטיב (חיוב עצמי לעשות דבר מה) ולהרעה (איסור עצמי לעשות דבר מה) בעניין שבועות הפסוק המאפשר לדבר בלשון חיובית או שלילית הוא ב[[ויקרא ה ד]] ובעניין נדרים – הביטוי &quot;לכל נדר&quot; שאצלנו.
נדר שיש בו כמה חלקים, אם הבעל קיים במפורש חלק מהנדר – קיים את כולו, ואם הפר חלק ממנו – היפר את כל חלקי הנדר, אפילו אם חלק מהנדר היה חיובי וחלקו שלילי. וראו גישה אחרת, המעדיפה את קיום הנדר ומצמצמת את היכולת של הבעל להפר אותו, [[ביאור:משנה נדרים פרק יא#משנה ו|בנדרים יא ו.]]}} וּמָה אִם בְּמָקוֹם שֶׁלֹּא עָשָׂה נְדָרִים כִּשְׁבוּעַת בִּטּוּי – עָשָׂה בּוֹ טוֹבָה כְּרָעָה, שֶׁנֶּאֱמַר &quot;'''לְהָרַע וּלְהֵיטִיב'''&quot; {{ממ|ויקרא|ה|ד}} 
בְּמָקוֹם שֶׁעָשָׂה נְדָרִים כִּשְׁבוּעַת בִּטּוּי – אֵינוֹ דִּין שֶׁיַּעֲשֶׂה טוֹבָה כְּרָעָה? 
אֶלָּא שֶׁאָמְרוּ 'נֶדֶר' – &quot;'''לְכָל''' נֶדֶר&quot;, 'שְׁבוּעָה' – &quot;לְכָל שְׁבֻעַת&quot;, 'אִסָּר' – &quot;לְכָל אִסָּר&quot; – לַעֲשׂוֹת טוֹבָה כְּרָעָה. 
אָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב: פַּעַם אַחַת שָׁאַלְתִּי אֶת יוֹנָתָן בֶּן מְשֻׁלָּם וְאֶת יְהוֹשֻׁעַ בֶּן מַמָּל: 
מִנַּיִן שֶׁהוּא עוֹשֶׂה טוֹבָה כְּרָעָה? אָמְרוּ לִי: מִקַּל וָחֹמֶר! בִּזְמַן שֶׁפָּתַח לְהָקִים – כֻּלּוֹ קַיָּם; לְהָפֵר – כֻּלּוֹ מֵפֵר. 
כֵּיצַד? אָמְרָה 'פַּת שֶׁאֲנִי טוֹעֶמֶת הַיּוֹם וַאֲנִי שׁוֹתָה בְּיַיִן לְמָחָר', אָמַר 'אִין' – קַיָּם לָהּ; &quot;'''הָפֵר יְפֵרֶנּוּ'''&quot; – כֻּלּוֹ מוּפָר. 
'קַיָּם לִיךְ עַל הַפַּת' – &quot;'''יְפֵרֶנּוּ'''&quot;, כֻּלּוֹ מוּפָר! 'קַיָּם לִיךְ עַל הַפַּת וְלֹא קַיָּם לִיךְ עַל הַיַּיִן' – &quot;'''הָקֵם יְקִימֶנּוּ'''&quot;, כֻּלּוֹ קַיָּם! 
'קַיָּם לִיךְ עַל הַיַּיִן וְלֹא קַיָּם לִיךְ עַל הַפַּת' – כֻּלּוֹ מֻתָּר, לְפִי שֶׁהוּא טוֹבָה כְּרָעָה. 
יָכוֹל שֶׁהוּא עוֹשֶׂה טוֹבָה בִּפְנֵי עַצְמָהּ וְרָעָה בִּפְנֵי עַצְמָהּ, מִנַּיִן שֶׁהוּא עוֹשֶׂה טוֹבָה וְרָעָה כְּאַחַת? 
אָמְרָה 'קוֹנָם פַּת שֶׁאֲנִי טוֹעֶמֶת הַיּוֹם וְאֵינִי שׁוֹתָה יַיִן יָשָׁן מָחָר', אָמַר 'אִין' – קַיָּם לָהּ; &quot;'''הָפֵר יְפֵרֶנּוּ'''&quot; – כֻּלּוֹ מוּפָר! 
}}

===פסוק יז===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|אם האיש היפר ואחר כך התחרט וקיים, או קיים ואחר כך היפר את נדרי אשתו – הרי האיש חוטא והוא מקבל את ענשו כנושא עוון; וראו [[ביאור:תוספתא/נדרים/ז#ח|תוספתא נדרים ז ח.]]
החוקים שבין איש לאשתו כוללים את אלו שבין אב לבתו ועוד נוספו להם זכויות הבעל בפירות של נכסי אשתו (אבל אין לו זכויות בעלות בנכסיה) וחובותיו לפדותה משבי ולקברה; ראו [[ביאור:משנה כתובות פרק ד#משנה ד|כתובות ד ד.]]
לעניין זכות הבעל לומר לאשתו בשבת &quot;אכולי&quot; בלי להפר את נדריה במפורש ראו לעיל פס' ו.}}'''&quot;אֵלֶּה הַחֻקִּים וְהַמִּשְׁפָּטִים&quot;''' וְגוֹ', וּמַה הֵן הַחֻקִּים שֶׁבֵּין אִישׁ לְאִשְׁתּוֹ? 
שֶׁעָשָׂה נְדָרִים קַלִּים כַּחֲמוּרִים, שְׁבוּעוֹת קַלּוֹת כַּחֲמוּרוֹת, 
שֶׁהוּא מֵקִים אַחַר שֶׁמֵּפֵר, מֵפֵר אַחַר שֶׁהוּא מֵקִים – וַהֲרֵי הוּא בִּנְשִׂיאוּת עָווֹן.
'''&quot;בֵּין אָב לְבִתּוֹ&quot;''' – הַחֻקִּים שֶׁבֵּין אִישׁ לְאִשְׁתּוֹ; שֶׁעָשָׂה נְדָרִים קַלִּים כַּחֲמוּרִים, אִסּוּרִים קַלִּים כַּחֲמוּרִים, 
שְׁבוּעוֹת קַלּוֹת כַּחֲמוּרוֹת, לַיְלָה וָיוֹם כְּשַׁבָּת – הֵן בֵּין אָב לְבִתּוֹ! הַחֻקִּים שֶׁבֵּין אִישׁ לְאִשְׁתּוֹ הֵן בֵּין אָב לְבִתּוֹ! 
וּמַה הֵן הַחֻקִּים שֶׁבֵּין אִישׁ לְאִשְׁתּוֹ? שֶׁהוּא אוֹמֵר לָהּ בְּשַׁבָּת 'אִכְלִי', וְאֵינוֹ אוֹמֵר לָהּ 'הֲרֵי הוּא מֵפֵר לִיךְ'.
'''&quot;בֵּין אָב לְבִתּוֹ&quot;''', יָכוֹל יְהֵא זַכַּאי בִּירֻשָּׁתָהּ מִשֶּׁל אֲבִי אִמָּהּ? תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;אֵלֶּה&quot;''': בְּאֵלֶּה הוּא זַכַּאי, וְאֵינוֹ זַכַּאי בִּירֻשָּׁתָהּ מִשֶּׁל אֲבִי אִמָּהּ.
מַה הוּא? מוֹכֵר פֵּרוֹת וְלוֹקֵחַ קַרְקָעוֹת בָּהֶן, שֶׁאָמַר '''&quot;חֻקִּים&quot;'''.
יֵשׁ לְךָ מַתָּנָה אַחֶרֶת: כְּדֶרֶךְ שֶׁהוּא זַכַּאי בִּמְצִיאָתָהּ וּבְהָפֵר נְדָרֶיהָ – כָּךְ הוּא זַכַּאי בְּקָנָסֶיהָ, וּמַעֲשֵׂה יָדֶיהָ שֶׁלּוֹ, וּמִכְרָהּ מֶכֶר.
}}</text>
      <sha1>8itrb9c7k9nfu3k9x7trckswjngrsch</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:ספרי זוטא במדבר/לא</title>
    <ns>106</ns>
    <id>1701787</id>
    <revision>
      <id>3016297</id>
      <parentid>3011700</parentid>
      <timestamp>2026-05-13T15:36:42Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>~2026-28694-58</username>
        <id>45526</id>
      </contributor>
      <origin>3016297</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="10601" sha1="65zfi2k01ad27ovhvxqovtjrymqpxmz" xml:space="preserve">==פרק לא==

===פסוק טז===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|הריגת השבויות היתה רק לאלו שזוהו כמחטיאות את העם, בהליך שיפוטי - ולא אוטומטית.}}'''&quot;הֵן הֵנָּה הָיוּ לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל&quot;''' - אֵין זוֹ תְּחִלָּה לָהֶם אוֹ שְׁנִיָּה לָהֶם. 
רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: מְלַמֵּד שֶׁהָיוּ מַכִּירִין אֶת כֻּלָּן, וְאוֹמְרִין זֶה לָזֶה: 'זוֹ הִיא שֶׁחָטָא עִמָּהּ פְּלוֹנִי'! 
}}

===פסוק יט===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|הלוחמים ומי שהיו איתם נשארים מחוץ למחנה. דיני טומאה מורחבים לכל טמאי המת באוהל או במגע – ראו גם [[ביאור:ספרי זוטא במדבר/יט#פסוק יא|לעיל פרק יט יא.]]}}&quot;'''וְאַתֶּם חֲנוּ'''&quot;, אֵין לִי אֶלָּא אַתֶּם; מִנַּיִן לְרַבּוֹת גֵּרִים נָשִׁים וַעֲבָדִים? תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;אַתֶּם... אַתֶּם&quot;.
&quot;'''כֹּל הֹרֵג נֶפֶשׁ'''&quot; – לְרַבּוֹת הַשִּׁדְרָה וְהַגֻּלְגֹּלֶת!
&quot;'''נֹגֵעַ בֶּחָלָל'''&quot; – לְרַבּוֹת אֵבֶר מִן הַמֵּת וְאֵבֶר מִן הַחַי שֶׁאֵין עָלָיו בָּשָׂר כָּרָאוּי!
וּכְשֶׁהוּא אוֹמֵר &quot;'''וְכֹל נֹגֵעַ'''&quot; – רִיבָה עֶצֶם כַּשְּׂעוֹרָה, שֶׁהוּא מְטַמֵּא בְּמַגָּע וּבְמַשָּׂא!

{{הע-שמאל|אין גויים מקבלים הזאה; ההזאה במי החטאת אינה ניתנת לגויים אלא היא פריבילגיה של ישראל בלבד; וראו [[ביאור:ספרי זוטא במדבר/יט#פסוק י|לעיל יט י.]]}}&quot;'''וְטִהַרְתֶּם אַתֶּם וּשְׁבִיכֶם'''&quot;, יָכוֹל יְהוּא מְקַבְּלִין הַזָּיָה עַד שֶׁלֹּא נִכְנְסוּ לַבְּרִית?
תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;'''אַתֶּם וּשְׁבִיכֶם'''&quot;: מָה אַתֶּם, בְּנֵי בְּרִית מְקַבְּלִים הַזָּיָה – אַף הַשְּׁבוּיָה, כְּשֶׁתָּבוֹא לַבְּרִית וְתִטָּמֵא – מְקַבֶּלֶת הַזָּיָה.
}}

===פסוק כ===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה כלים פרק כז#משנה ב|כלים כז ב:]] אריגים בגודל שלוש על שלוש אצבעות מקבלים טומאת אהל, ובגדל 3X3 טפחים מקבלים טומאת מדרס וכו'. וראו [[ביאור:ספרא/שמיני#פרק ח|ספרא שמיני פרק ח ב,]] שלומדים את דיני האריג מכאן.}}&quot;'''וְכָל בֶּגֶד וְכָל עוֹר וְכָל מַעֲשֵׂה עִזִּים'''&quot;, אֵין בַּמַּשְׁמָע שֶׁיִּטָּמֵא, אֶלָּא מִשּׁוּם שָׁלֹשׁ עַל שָׁלֹשׁ לְטַמֵּא מֵת.
מִנַּיִן מִשּׁוּם שְׁלוֹשָׁה עַל שְׁלוֹשָׁה לְמִדְרָס, וּמִשּׁוּם אַרְבָּעָה עַל אַרְבָּעָה לְטַמֵּא מֵת, 
וּמִשּׁוּם חֲמִשָּׁה עַל חֲמִשָּׁה וּמִשּׁוּם שִׁשָּׁה עַל שִׁשָּׁה? תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;'''מִכֹּל כְּלִי עֵץ'''&quot;, 
&quot;'''וְכָל בֶּגֶד וְכָל כְּלִי עוֹר'''&quot; – כְּלִי עֶצֶם, כְּלִי זְכוּכִית. 

{{הע-שמאל|דורש &quot;כלי&quot; – לרבות כלי עצם וזכוכית.
ההמשך נוסף בטעות מלעיל פס' יט.}}&quot;'''הוֹרֵג נֶפֶשׁ'''&quot; – לְרַבּוֹת הַשִּׁדְרָה וְהַגּוּלְגֹּלֶת; &quot;'''הוֹרֵג... וְנוֹגֵעַ'''&quot; – לְרַבּוֹת אֵבֶר מִן הַמֵּת וְאֵבֶר מִן הַחַי שֶׁאֵין עֲלֵיהֶן בָּשָׂר כָּרָאוּי; 
&quot;'''וְכֹל נוֹגֵעַ'''&quot; – רִבָּה עֶצֶם כַּשְּׂעוֹרָה בְּמַגָּע וּבְמַשָּׂא! 
}}

===פסוק כא===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|באירוע של היום השמיני קצף משה על אלעזר ואיתמר, אבל מי שענה לו היה אהרון, שבניו הניחו לו לדבר משום כבודו וכבוד משה. הראיה לכך שגם הבנים יכלו להשיב למשה היא מאצלנו.}}לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר '''&quot;וַיִּקְצֹף עַל אֶלְעָזָר וְעַל אִיתָמָר&quot;''' {{ממ|ויקרא|י|טז}} 
אֶפְשָׁר מֹשֶׁה קָצַף עַל אֶלְעָזָר וְעַל אִיתָמָר, וְאַהֲרֹן מְדַבֵּר? הָא יָדַעְתָּ שֶׁלֹּא הָיְתָה זוֹ אֶלָּא מִדַּת כָּבוֹד: 
אָמְרוּ: אֵינוֹ בַּדִּין שֶׁיְּהֵא אָבִינוּ יוֹשֵׁב וְאָנוּ מְדַבְּרִין לְפָנָיו; אֵינוֹ בַּדִּין שֶׁיְּהֵא מֹשֶׁה יוֹשֵׁב וְאָנוּ מְשִׁיבִין אוֹתוֹ, 
שֶׁאֵין שִׁבְחוֹ שֶׁל אָדָם שֶׁתַּלְמִידוֹ מְשִׁיבוֹ. 
יָכוֹל מִפְּנֵי שֶׁלֹּא הָיָה כֹּחַ בְּאֶלְעָזָר לְהָשִׁיב? אָמַרְתָּ: '''&quot;וַיֹּאמֶר אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן אֶל אַנְשֵׁי הַצָּבָא&quot;''' – 
הָא כְּשֶׁרָצָה – דִּבֵּר לִפְנֵי מֹשֶׁה וְלִפְנֵי הַנְּשִׂיאִים וְקִבְּלוּ לוֹ! 
}}

===פסוק כב===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|כלי מתכת שהחלידו ולא ניתן להשתמש בהם – אינם מקבלים טומאה; וראו [[ביאור:משנה כלים פרק יג#משנה ה|כלים יג ה.]]}}'''&quot;אַךְ אֶת הַזָּהָב&quot;''' – אָמַר 'אַךְ', לַחֲלֹק חֲלוּדָה שֶׁלָּהֶן!
}}

===פסוק כג===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|הלכות הגעלת כלים: שפוד או אסכלא (מנגל) יש ללבן באש; כלים המשמשים עם מים חמים יש להגעיל במים חמים וכלים המשמשים במים קרים מספיק לשטוף במים.
חלוקה נוספת היא בין כלים שיש להם בית קיבול ובין כלים פשוטים, שלא ניתן לאכסן בתוכם.
חלוקה שלישית היא לפי השימוש בכלי: למלאכה או לנוי; וראו [[ביאור:משנה כלים פרק יא#משנה ח|כלים יא ח.]]}} '''&quot;כָּל דָּבָר אֲשֶׁר יָבֹא בָאֵשׁ תַּעֲבִירוּ בָאֵשׁ וְטָהֵר&quot;''', אֶת שֶׁדַּרְכּוֹ לְהַבְלִיעַ בָּאוּר – יַבְלִיעַ בָּאוּר: זוֹ הָאַסְכָּלָה וְהַשַּׁפּוּד. 
'''&quot;וְכֹל אֲשֶׁר לֹא יָבֹא בָּאֵשׁ תַּעֲבִירוּ בַמָּיִם&quot;''', כֵּלִים שֶׁהֵן מְחֻסָּרִין הַגְעָלָה, אֵלּוּ הַדּוּדִים. 
'''&quot;וְכֹל אֲשֶׁר לֹא יָבֹא בָּאֵשׁ תַּעֲבִירוּ בַמָּיִם&quot;''', כֵּלִים שֶׁהֵם מְחֻסָּרִים שְׁטִיפָה, אֵלּוּ הַקִּיתוֹנוֹת וְהַ{{ב|דּוֹלִיּוֹת|דלאים}} וְהַ{{ב|סִּיטְלִיּוֹת|sítla - דלי קטן}}. 
'''&quot;וְכֹל אֲשֶׁר לֹא יָבֹא בָּאֵשׁ תַּעֲבִירוּ בַמָּיִם&quot;''', כֵּלִים שֶׁאֵינָם עֲשׂוּיִם לְקַבָּלָה – אֵלּוּ הַפְּשׁוּטִים: אֵלּוּ הַסַּכִּינִים וְהַסַּיִפִים וְהָרְמָחִים. 
'''&quot;וְכֹל אֲשֶׁר לֹא יָבֹא בָּאֵשׁ תַּעֲבִירוּ בַמָּיִם&quot;''', כֵּלִים שֶׁאֵינָם עֲשׂוּיִם לִמְלָאכָה אֲבָל עֲשׂוּיִם לְנוֹאִי, אֵלּוּ קַטְלִיּוֹת וּנְזָמִים וְטַבָּעוֹת וְנִזְמֵי הָאַף. 

{{הע-שמאל|בדרך כלל כלי מתכת שיש לו שם בפני עצמו נחשב כלי ומקבל טומאה, חוץ מחלקי הדלת; ראו [[ביאור:משנה כלים פרק יא#משנה ב|כלים יא ב.]] העיקרון כאן הוא לפי לשון בני אדם.}}כְּשֶׁאָמַר &quot;דָּבָר&quot; – רִבָּה כֵּלִים תְּלוּיִם בִּשְׁמוֹתֵיהֶם וּמְשַׁמְּשִׁין בִּשְׁמוֹת אֲחֵרִין: כֵּן שֶׁלִּפְנֵי הַמִּטָּה וְקֻלָּה וּמְנוֹרָה. 
'דָּבָר', '''&quot;וְכֹל דָּבָר&quot;''' – רִבָּה כֵּלִים תְּלוּיִם בִּשְׁמוֹת אֲחֵרִין וּמְשַׁמְּשִׁין בִּשְׁמוֹתֵיהֶן: פִּיהָ שֶׁל מְנוֹרָה וּפֶלֶס שֶׁל מְנוֹרָה, פִּיהָ שֶׁל קֶרֶן וּפֶלֶס שֶׁל קֶרֶן. 
יָכוֹל {{ב|שֶׁנִי|שאני}} מְרַבֶּה קָנֶה שֶׁל מְנוֹרָה וְקָנֶה שֶׁל קֶרֶן? תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;אַךְ&quot;'''! יָכוֹל יֵצְאוּ בְּמֵי שְׁטִיפָה? תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;בְּמֵי נִדָּה יִתְחַטָּא&quot;'''! 

{{הע-שמאל|לטהרת אדם או כלי המקבל טומאה מטומאת מת יש צורך הן בהזאת מי חטאת פעמיים – הן בטבילה במקוה.}}יָכוֹל יֵצְאוּ בְּמֵי הַזָּיָה? תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;וְכִבַּסְתֶּם בִּגְדֵיכֶם בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי וּטְהַרְתֶּם&quot;''' {{ממ|במדבר|לא|כד}} 
מְלַמֵּד שֶׁהֵן טְעוּנִין הַזָּיָה אַחַר טְבִילָה! 
}}

===פסוק כד===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|המשך האמור בסוף הדרשה הקודמת.}}'''&quot;וְכִבַּסְתֶּם בִּגְדֵיכֶם... אַחַר תָּבוֹאוּ אֶל הַמַּחֲנֶה&quot;''' – אַחַר טְבִילָה וְכִבּוּס בְּגָדִים!
}}</text>
      <sha1>65zfi2k01ad27ovhvxqovtjrymqpxmz</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:ספרי זוטא במדבר/לה</title>
    <ns>106</ns>
    <id>1702289</id>
    <revision>
      <id>3016320</id>
      <parentid>3003763</parentid>
      <timestamp>2026-05-13T15:52:06Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Michaelkimmel2</username>
        <id>44530</id>
      </contributor>
      <origin>3016320</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="41599" sha1="pow9if1afarg2nbpe8pt7teiv4bmx0w" xml:space="preserve">==פרק לה==

===פסוק יא===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|השוו [[ביאור:ספרי במדבר/מסעי#פיסקה קס|ספרי קס,]] [[ביאור:משנה מכות פרק ב#משנה ד|ומכות ב ד]] - שם נראה שאין הערים שבעבר הירדן קולטות כלל עד שיופרשו גם הערים שבארץ כנען. כאן מאפשרים להן קליטה על רציחות שהתקיימו בעבר הירדן; וראו גם [[ביאור:תוספתא/מכות/ב#יב|תוספתא מכות ב יב,]] שהיו גולים גם במדבר.
לעניין בית יצירה ראו דברי ר' נחמיה [[ביאור:תוספתא/מכות/ג#ט|בתוספתא מכות ג ט.]]}}'''&quot;עָרֵי מִקְלָט&quot;''', מַגִּיד שֶׁהֵן קוֹלְטוֹת! 
עָרֵי מִקְלָט שֶׁבְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן קוֹלְטוֹת שֶׁבְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן, וְשֶׁבְּאֶרֶץ כְּנַעַן – שֶׁבְּאֶרֶץ כְּנַעַן וְשֶׁבְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן. 
'''&quot;עָרֵי מִקְלָט&quot;''' – אַל יַעֲשׂוּ גַּנּוֹת וּפַרְדֵּסִין! '''&quot;עָרֵי מִקְלָט&quot;''' – אַל יַעֲשׂוּ חֲנֻיּוֹת וּפֻנְדְּקִין! '''&quot;עָרֵי מִקְלָט&quot;''' – אַל יַעֲשׂוּ בֵּית יְצוּרָה! 

{{הע-שמאל|דרשות בסגנון דומה לזה שלעיל על &quot;ערי מקלט&quot;. הפרשת ערי המקלט היא אחרי שכבשו אותן; וראו לעניין &quot;ימנו אחרת תחתיה&quot; ו&quot;יבנו&quot; [[ביאור:תוספתא/מכות/ג#ב|תוספתא מכות ג ב-ד.]]
לעניין הדרשה על המצווה להתחייב להפריש ערי מקלט עוד לפני הכניסה לארץ השוו [[ביאור:ספרי דברים/ראה/יא#פיסקה נה|ספרי דברים נה,]] שם קובעים שהנצחון יהיה בזכות קבלת המצווה של הברכות והקללות. הפסוק המצוטט כאן נאמר לעניין מצוות חלה, שגם היא חלה רק בארץ - ולא לעניין ערי מקלט.}} '''&quot;תִּהְיֶינָה&quot;''', הִלָּחֵם עֲלֵיהֶם – תִּהְיֶינָה! תֵּן מָמוֹנְךָ עֲלֵיהֶן – תִּהְיֶינָה! אַל יַעֲשׂוּ עִיר הַנִּדַּחַת – תִּהְיֶינָה! 
'''&quot;שֵׁשׁ&quot;''', שֶׁאִם נִטְּלָה אַחַת מֵהֶן – יְמַנּוּ אַחֶרֶת תַּחְתֶּיהָ. אִם חָרְבוּ – יִבְנוּ אוֹתָם; (אֵינָם) צְרִיכִין שֵׁשׁ. 
וּמִנַּיִן שֶׁיְּמַנּוּ לָהֶן מַה שֶּׁיִּרְצוּ? אָמַר '''&quot;וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר&quot;''' – רִבָּה. 
אֵינָם צְרִיכִין אֶלָּא אַחַת אוֹ שְׁתַּיִם? אָמַרְתָּ '''&quot;לֵאמֹר... וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם&quot;'''. 
'''&quot;בְּבֹאֲכֶם אֶל הָאָרֶץ&quot;''' {{ממ|במדבר|טו|יח}} – קַבֵּל עָלֶיךָ עַד שֶׁלֹּא תָּבוֹא אֶל הָאָרֶץ, מִשֶּׁתָּבוֹא אֶל הָאָרֶץ – לְמַנּוֹת עָרֵי מִקְלָט. 
בִּזְכוּת שֶׁתְּקַבֵּל עָלֶיךָ תָּבוֹא לָאָרֶץ! יָכוֹל כֵּיוָן שֶׁבָּאוּ לָאָרֶץ יְהוּא חַיָּבִין לְמַנּוֹת עָרֵי מִקְלָט שֶׁבְּחוּצָה לָאָרֶץ? 
אָמַרְתָּ, לֹא אָמַרְתִּי אֶלָּא '''&quot;אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לָכֶם&quot;''' – בַּאֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לָכֶם אַתֶּם חַיָּבִין לְמַנּוֹת עָרֵי מִקְלָט; לֹא בְּחוּצָה לָאָרֶץ! 

{{הע-שמאל|לעניין גודלן של ערי המקלט ראו [[ביאור:ספרי במדבר/מסעי|ספרי במדבר קנט.]]}}'''&quot;וְהִקְרִיתֶם לָכֶם עָרִים&quot;''', יָכוֹל עָרִים גְּדוֹלוֹת אוֹ קְטַנּוֹת, מִן הֶעָרִים שֶׁבָּנוּ גּוֹיִם אוֹ מִן הֶעָרִים שֶׁיִּבְנוּ יִשְׂרָאֵל מִשֶּׁבָּאוּ? 
תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;עָרִים&quot;''': עָרִים גְּדוֹלוֹת, לֹא עָרִים קְטַנּוֹת! מִן הֶעָרִים שֶׁבָּנוּ גּוֹיִם, לֹא מִן הֶעָרִים שֶׁיִּבְנוּ יִשְׂרָאֵל מִשֶּׁבָּאוּ! 
לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר '''&quot;אָז יַבְדִּיל מֹשֶׁה שָׁלֹשׁ עָרִים בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן מִזְרְחָה לָנוּס&quot;''' {{ממ|דברים|ד|מא}} 
יָכוֹל מִפִּי עַצְמוֹ? תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;שָׁמָּה&quot;'''. נֶאֱמַר כָּאן &quot;שָׁמָּה&quot; וְנֶאֱמַר לְהַלָּן &quot;שָׁמָּה&quot;; 
מַה &quot;שָׁמָּה&quot; שֶׁנֶּאֱמַר לְהַלָּן – מִפִּי הַדִּבּוּר, אַף &quot;שָׁמָּה&quot; שֶׁנֶּאֱמַר כָּאן – מִפִּי הַדִּבּוּר. 
אוֹ לְעוֹלָם יְהוּא מְמֻנּוֹת מִפִּי הַדִּבּוּר? תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;שָׁמָּה&quot;: הָרִאשׁוֹנוֹת מִפִּי הַדִּבּוּר וְהַשְּׁנִיּוֹת מִפִּי עַצְמוֹ! 

{{הע-שמאל|למיעוט עדים זוממים ראו [[ביאור:משנה מכות פרק א|מכות א א.]]
דברי ר' אלעזר בן מתיה אינם מובנים, וכנראה היה צריך לנסח כך: ...לא אמעט את המכה אביו בחול? אמרת בשגגה...}} '''&quot;וְנָס שָׁם&quot;''', לְאַיִן? אָמַרְתָּ '''&quot;שָׁמָּה&quot;'''! '''&quot;רוֹצֵחַ&quot;''' – לֹא זוֹמֵם! '''&quot;מַכֵּה נֶפֶשׁ בִּשְׁגָגָה&quot;''' – פְּרָט לְמַכֶּה מֵזִיד! 
מְמַעֵט אֲנִי אֶת הַשּׁוֹגֵג, לֹא אֲמַעֵט אֶת הַמֵּזִיד? דִּבְרֵי רַבִּי חֲנַנְיָה. אֶלְעָזָר בֶּן מַתְיָה אוֹמֵר: '''&quot;בִּשְׁגָגָה&quot;''' – פְּרָט לְמַכֶּה בְּשַׁבָּת. 
יָכוֹל שֶׁנִּי מַרְבֶּה הַמַּכֶּה אָבִיו בְּחֹל? אָמַר '''&quot;בִּשְׁגָגָה&quot;''', פְּרָט לְמַכֶּה אָבִיו בְּחֹל!
}}

===פסוק יב===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|כאן לומדים את דין רודף מהפסוק &quot;רשע למות&quot;, כלומר יש להמית את הרשע לפני שביצע את זממו. הדין נקשר לדיני התראה: ההתראה והסירוב של הרוצח להימנע מרצח מסמנים אותו כ&quot;רשע&quot; ומתירים את דמו!
והשוו [[ביאור:משנה סנהדרין פרק ח#משנה ז|לסנהדרין ח ז;]] וראו [[ביאור:משנה מכות פרק ב#משנה ה|מכות ב ה.]]}} '''&quot;וְהָיוּ לָכֶם הֶעָרִים לְמִקְלָט מִגֹּאֵל&quot;''', יְהוּא קוֹלְטוֹת מִגֹּאֵל.
לְפִה שֶׁנֶּאֱמַר '''&quot;וְלֹא יָמוּת הָרֹצֵחַ&quot;''', הֲרֵי מִי שֶׁהָיָה רוֹדֵף אַחַר חֲבֵירוֹ לְהָרְגוֹ –
אָמְרוּ לוֹ: 'בֶּן בְּרִית הוּא! הֱוֵי יוֹדֵעַ שֶׁכָּתוּב בַּתּוֹרָה '''&quot;שֹׁפֵךְ דַּם הָאָדָם בָּאָדָם דָּמוֹ יִשָּׁפֵךְ&quot;''' {{ממ|בראשית|ט|ו}}.
אָמַר לָהֶן: 'אַף עַל פִּי כֵן, {{ב|הוֹרֵג הוּא|אני אהרוג אותו}}!' – אָמַר '''&quot;רָשָׁע לָמוּת&quot;''' {{ממ|במדבר|לה|לא}}! קְדֹם הָרְגֵהוּ! הַצֵּל נַפְשׁוֹ שֶׁל זֶה בְּנַפְשׁוֹ שֶׁל זֶה!
וְכֵן מִי שֶׁהָיָה רוֹדֵף אַחַר הָאִשָּׁה לְנַאֲפָהּ, אָמְרוּ לוֹ: 'בַּת בְּרִית הִיא, אֵשֶׁת אִישׁ הִיא!
הֱוֵי יוֹדֵעַ שֶׁכָּתוּב בַּתּוֹרָה '''&quot;מוֹת יוּמַת הַנֹּאֵף וְהַנֹּאָפֶת&quot;''' {{ממ|ויקרא|כ|י}}. אָמַר לָהֶן: 'אַף עַל פִּי כֵן, {{ב|נוֹאֵף הוּא|אני אנאף איתה}}!'
אָמַר '''&quot;רָשָׁע לָמוּת&quot;''', קְדֹם הָרְגֵהוּ! הַצֵּל אִשְׁתּוֹ שֶׁל זֶה בְּדָמוֹ שֶׁל זֶה!
יָכוֹל יַהַרְגוּ אוֹתוֹ מִשֶּׁהָרַג אוֹ מִשֶּׁנִּאֵף? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;וְלֹא יָמוּת הָרֹצֵחַ&quot;'''. עַד מָתַי? '''&quot;עַד עָמְדוֹ לִפְנֵי הָעֵדָה לַמִּשְׁפָּט&quot;'''.

{{הע-שמאל|הדרשה של ר' יונתן מדגישה את הצד המשפטי-פרוצדורלי של הדיון ברצח, בדומה לפשט הכתוב; וראו [[ביאור:תוספתא/מכות/ג#ז|תוספתא מכות ג ז.]]}} רַבִּי יוֹנָתָן בֶּן דּוֹרֵס אוֹמֵר: הֲרֵי עֵדָה שֶׁרָאוּ אֶחָד שֶׁהָרַג אֶת הַנֶּפֶשׁ, יָכוֹל יַהַרְגוּ אוֹתוֹ עַד שֶׁלֹּא יַעֲמֹד אֵצֶל בֵּית דִּין?
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;וְלֹא יָמוּת הָרֹצֵחַ&quot;'''. עַד מָתַי? '''&quot;עַד עָמְדוֹ לִפְנֵי הָעֵדָה לַמִּשְׁפָּט&quot;'''.
}}

===פסוק יג===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|לכאורה הדין מנוגד לאמור בפס' יא לעיל. שלוש הערים שבארץ כנען אינן תלויות בהימצאות יושבי הארץ בה. לפי [[ביאור:תוספתא/מכות/ג#י|התוספתא מכות ג י]] יש אפשרות למנות ערים נוספות אם יש בכך צורך, בניגוד לדרשה שלפנינו.}}'''&quot;וְהֶעָרִים אֲשֶׁר תִּתֵּנוּ שֵׁשׁ עָרֵי מִקְלָט תִּהְיֶינָה&quot;''' – מִשֶּׁהֵן שֵׁשׁ הֵן קוֹלְטוֹת, וְאִם אֵינָן שֵׁשׁ אֵינָן קוֹלְטוֹת! 
בָּאוּ אַנְשֵׁי עֵבֶר הַיַּרְדֵּן לְאֶרֶץ כְּנַעַן, {{ב|יָכוֹל יִמְנוּ שֵׁשׁ שֵׁשׁ|האם מותר לעשות שש ערים בארץ כנען}}? אָמַרְתָּ '''&quot;אֵת שְׁלֹשׁ הֶעָרִים תִּתְּנוּ מֵעֵבֶר לַיַּרְדֵּן&quot;'''. 
בָּאוּ אַנְשֵׁי אֶרֶץ כְּנַעַן לְעֵבֶר הַיַּרְדֵּן, יָכוֹל יִמְנוּ שֵׁשׁ שֵׁשׁ? אָמַר '''&quot;וְאֵת שְׁלֹשׁ הֶעָרִים תִּתְּנוּ בְּאֶרֶץ כְּנָעַן&quot;'''! 
}}

===פסוק יד===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|אין ערי מקלט לגויים, ונראה שדינו של גוי שרצח בשוגג הוא מוות.
ערי מקלט חליפיות הן זמניות – עד שייבנו שוב ערי המקלט המקוריות.
לעניין כהן גדול שהרג בשוגג ראו [[ביאור:משנה מכות פרק ב#משנה ז|מכות ב ז.]] יתכן לשמוע כאן עקיצה לכהנים הגדולים, שהיו ביניהם רוצחים.}}'''&quot;עָרֵי מִקְלָט תִּהְיֶינָה לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל לַגֵּר וְלַתּוֹשָׁב בְּתוֹכָם&quot;''' – פְּרָט לַגּוֹיִים. 
לְפִי שֶׁאָמַרְתָּה: אִם חָרְבוּ – יְמַנּוּ אֲחֵרוֹת תַּחְתֵּיהֶן; יָכוֹל חָזְרוּ הָרִאשׁוֹנוֹת וְנִתְיַשְּׁבוּ, לֹא יַחְזְרוּ אֵלּוּ לִמְקוֹמָן מֵעַתָּה? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;שֵׁשׁ עָרֵי מִקְלָט תִּהְיֶינָה&quot;''' – {{ב|וְהַשְּׁנִיּוֹת|ערי המקלט החליפיות}} חוֹזְרוֹת לִמְקוֹמָן! 
לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר '''&quot;עַד מוֹת הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל&quot;''', הֲרֵי הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל שֶׁהָרַג, וּמִנַּיִן שֶׁיִּגְלֶה? אָמַרְתָּ: {{ב|'''&quot;בִּשְׁגָגָה&quot;''' – פְּרָט לְמֵזִיד|ולא פרט לכהן גדול}}! 
}}

===פסוק טז===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|העדות כוללת את כלי הרצח, וראו [[ביאור:תוספתא/סנהדרין/ט|תוספתא סנהדרין ט א.]]
הגדרת הרוצח אינה תלויה בכלי הרצח, וראו גם [[ביאור:ספרי במדבר/מסעי#פיסקה קס|ספרי קס.]]
לעניין שיעור המכה ראו [[ביאור:משנה סנהדרין פרק ט#משנה ב|סנהדרין ט ב.]]}}&quot;'''בִּכְלִי בַרְזֶל הִכָּהוּ'''&quot;, יָבוֹא הָעֵד וְיָעֵד בַּמֶּה הִכָּהוּ. אֵין לִי אֶלָּא שֶׁהִכָּהוּ בִּכְלִי בַרְזֶל מְיֻחָד – זֶה הַסַּיִף וְהָרֹמַח; 
שֶׁאָמַר &quot;בִּכְלִי בַרְזֶל&quot; – רִבָּה הָאַסְכָּלָה וְהַשַּׁפּוּד. &quot;וְאִם בִּכְלִי בַרְזֶל&quot; – רִבָּה {{ב|הָעֶשֶׁת|גוש גולמי חסר צורה}} שֶׁלָּהֶן. 
&quot;'''בְּאֶבֶן יָד הִכָּהוּ'''&quot;. אֵין לִי אֶלָּא שֶׁהִכָּהוּ בְּאֶבֶן; וּמִנַּיִן אַתְּ מְרַבֶּה שֶׁהִכָּהוּ בְּגוּשׁ שֶׁל מֶלַח אוֹ בְּפֶלַח שֶׁל דְּבֵלָה, 
אוֹ הִפִּיל עָלָיו סַל מָלֵא עָפָר, אוֹ סַל מָלֵא צְרוֹרוֹת? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;'''וְאִם''' בְּאֶבֶן יָד&quot;! 
שֶׁאָמַרְתָּ &quot;בְּאֶבֶן יָד&quot;, מַגִּיד שֶׁשִּׁעֲרוּ אֶת הָאֶבֶן וְאֶת הַיָּד וְאֶת הַמַּכָּה וְאֶת מְקוֹם הַמַּכָּה, אִם כְּדַיי לְהָמִית וְאִם אֵינָהּ כְּדַיי לְהָמִית. 
נֶאֱמַר כָּאן &quot;כְּלִי&quot; וּבַבַּרְזֶל &quot;כְּלִי&quot;. מַה כְּלִי שֶׁנֶּאֱמַר בַּבַּרְזֶל – שֶׁשִּׁעֲרוּ אֶת הַיָּד וְאֶת הַכְּלִי, אֶת הַמַּכָּה וְאֶת מְקוֹם הַמַּכָּה, 
אִם כְּדַיי לְהָמִית וְאִם אֵינָהּ כְּדַיי לְהָמִית – 
אַף כְּלִי שֶׁנֶּאֱמַר כֵּן, מַגִּיד שֶׁשִּׁעֲרוּ אֶת הַיָּד וְאֶת הַכְּלִי וְאֶת הַמַּכָּה וְאֶת מְקוֹם הַמַּכָּה, אִם כְּדַיי לְהָמִית וְאִם אֵינָהּ כְּדַיי לְהָמִית. 
&quot;'''בִּכְלִי עֵץ הִכָּהוּ'''&quot;, יָבֹא הָעֵד וְיָעֵד בַּמֶּה הִכָּהוּ. אֵין לִי אֶלָּא שֶׁהִכָּהוּ בִּכְלִי עֵץ מְיֻחָד – זֶה הַמַּקֵּל; 
וּמִנַּיִן אַתְּ מְרַבֶּה שֶׁהִכָּהוּ בְּרֹאשׁ הַקּוֹרָה אוֹ בְּרֹאשׁ הַתֹּרֶן שֶׁל סְפִינָה? תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;'''אוֹ''' בִּכְלִי עֵץ&quot;. 
&quot;יָד&quot; שֶׁאָמַר בִּכְלִי עֵץ, מַגִּיד שֶׁשִּׁעֲרוּ אֶת הַיָּד וְאֶת הַכְּלִי וְאֶת הַמַּכָּה וְאֶת מְקוֹם הַמַּכָּה, אִם כְּדַאי לְהָמִית וְאִם אֵינָהּ כְּדַאי לְהָמִית. 
אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן: וַהֲלֹא כְּלִי בַרְזֶל מְיֻחָד, הוֹרֵג בְּכָל מָקוֹם? 
וּמִנַּיִן אַתָּה מְרַבֶּה הַדּוֹחֶה אֶת חֲבֵרוֹ לְתוֹךְ הַמַּיִם אוֹ לְתוֹךְ הָאוּר, אוֹ שֶׁהִשִּׁיךְ בּוֹ אֶת הַנָּחָשׁ?
תַּלְמוּד לוֹמַר: &quot;וְאִם בְּשִׂנְאָה יֶהְדָּפֶנּוּ&quot; {{ממ|במדבר|לה|כ}}! 
}}

===פסוק יט===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|אין העדים מחוייבים ללכת לבבל כדי להמית את הרוצח, ובמקומם יכול להמית אותו גואל הדם. אם הרוצח מפחיד את גואל הדם, יכול גואל הדם להמית אותו בדרכים עקיפות ולאו דווקא בסייף.}}לְפִה שֶׁנֶּאֱמַר &quot;יַד הָעֵדִים תִּהְיֶה בּוֹ בָרִאשֹׁנָה לַהֲמִיתוֹ וְיַד כָּל הָעָם בָּאַחֲרֹנָה&quot; {{ממ|דברים|יז|ז}} 
הֲרֵי מִי שֶׁבָּרַח לְבָבֶל, יָכוֹל יֵלְכוּ אַחֲרָיו לְשָׁם? אָמַר כֵּן: '''&quot;גֹּאֵל הַדָּם הוּא יָמִית אֶת הָרוֹצֵחַ&quot;'''! 
וּמִנַּיִן אֲפִילּוּ אָמַר 'אֵינִי יָכוֹל לְהַקְבִּילוֹ'? תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;בְּפִגְעוֹ בוֹ הוּא יְמִיתֶנּוּ&quot;''' 
}}

===פסוק כ===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|למרות המילים השונות הדרשה משווה את הדין: תמיד צריכים בית הדין לוודא שהנרצח מת בגלל המכה; שבשני הפסוקים הופיעה המילה &quot;צדיה&quot; ולומדים גזירה שווה.}}&quot;'''וְאִם בְּשִׂנְאָה יֶהְדָּפֶנּוּ'''&quot;, וַהֲלֹא אֵיבָה הִיא שִׂנְאָה, וְשִׂנְאָה הִיא אֵיבָה! וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;אֵיבָה&quot; (פס' כא–כב) וְ&quot;שִׂנְאָה&quot;? 
אֶלָּא מַה &quot;שִׂנְאָה&quot; – שֶׁשִּׁעֲרוּ אוֹתָהּ, אֶת הַמַּכָּה וְאֶת מְקוֹם הַמַּכָּה, אִם כְּדַאי לְהָמִית וְאִם אֵינָהּ כְּדַאי לְהָמִית; 
אַף &quot;אֵיבָה&quot; – שֶׁשִּׁעֲרוּ אוֹתָהּ, אֶת הַמַּכָּה וְאֶת מְקוֹם הַמַּכָּה, אִם כְּדַאי לְהָמִית וְאִם אֵינָהּ כְּדַאי לְהָמִית! 
}}

===פסוק כב===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו לעיל בביאור לפס' כ.}}'''&quot;אוֹ הִשְׁלִיךְ עָלָיו בִּצְדִיָּה וַיָּמֹת&quot;''', נֶאֱמַר כָּאן צְדִיָּה וּלְמַטָּן צְדִיָּה.
מַה צְדִיָּה שֶׁנֶּאֶמְרָה לְמַטָּן, מַגִּיד שֶׁשִּׁעֲרוּ אֶת הַהַשְׁלָכָה וְאֶת הַמַּכָּה וְאֶת מְקוֹם הַמַּכָּה, אִם כְּדַאי לְהָמִית וְאִם אֵינָהּ כְּדַאי לְהָמִית –
אַף צְדִיָּה שֶׁנֶּאֱמַר כֵּן, מַגִּיד שֶׁשִּׁעֲרוּ אֶת הַהַשְׁלָכָה וְאֶת הַמַּכָּה וְאֶת מְקוֹם הַמַּכָּה, אִם כְּדַאי לְהָמִית וְאִם אֵינָהּ כְּדַאי לְהָמִית.

{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא/נזיקין#פרשה ד|מכילתא נזיקין ד:]] שתי הגבלות על עונש המוות, בנוסף לעניין המזיד: המכה חזקה ויש בה כדי להמית, ואין למכה רשות להכות. אם אחת משתיהן אינה בתוקף – המכה פטור ממוות ומגלות; וראו [[ביאור:משנה מכות פרק ב#משנה ב|מכות ב ב.]] במשנה ג שם נראה שהאב גולה אם המית את בנו, בניגוד למשנה ב ולאמור כאן.}}לְפִה שֶׁנֶּאֱמַר '''&quot;מוֹת יוּמַת הַמַּכֶּה&quot;''', יָכוֹל {{ב|מִיתָה וְכָל מִיתָה?|אם המוכה מת אפילו לאחר שקיבל סטירה בלבד}} אָמַר '''&quot;וַיָּמֹת&quot;''' (פס' טז), כְּדַאי שֶׁיָּמוּת!
לְפִה שֶׁנֶּאֱמַר '''&quot;מוֹת יוּמַת הַמַּכֶּה&quot;''' יָכוֹל כָּל הַמַּכִּים מֵתִים?
קָטָן שֶׁהִכָּה, וְשׁוֹטֶה שֶׁהִכָּה, וְהַמְלַמֵּד סוֹפְרִים, וְהַמְלַמֵּד תִּינוֹקוֹת, וְהַמַּכֶּה מַכּוֹת מַרְדּוּת, {{ב|וְהַמַּכֶּה מֵאַהֲבָה|האב המכה את בנו}}?
אָמַרְתָּ '''&quot;כִּי יָזִיד&quot;''' {{ממ|שמות|כא|יד}} - פְּרָט לְשׁוֹגֵג, '''&quot;אִישׁ&quot;''' - פְּרָט לְקָטָן, '''&quot;עַל רֵעֵהוּ&quot;''' - פְּרָט לְתוֹשָׁב,
'''&quot;לְהָרְגוֹ&quot;''' - שֶׁנִּתְכַּוֵּן לוֹ, '''&quot;בְּעָרְמָה&quot;''' - פְּרָט לְשׁוֹטֶה.
'''&quot;אַךְ אִם יוֹם אוֹ יוֹמַיִם יַעֲמֹד&quot;''', לְפִה שֶׁאָמַרְתָּה '''&quot;בִּבְלִי דַעַת&quot;''' {{ממ|דברים|ד|מב}}
פְּרָט לְמַכֶּה שֶׁלֹּא בְּדַעַת וְהַמְלַמֵּד סוֹפְרִים וְהַמְלַמֵּד סוֹפְרִים וְהַמַּכֶּה מַכּוֹת מַרְדּוּת וְהַמַּכֶּה מֵאַהֲבָה.

{{הע-שמאל|עונש המוות לא ניתן לעדים זוממים וכן גם לא למי ששלח רוצח שכיר או אפילו את עבדו לרצוח אדם אחר, כשם שלא ניתן לבעל השור המועד שהמית אדם; והשוו לסיפור על ינאי המלך שעבדו הרג אדם והסנהדרין הזמינה אותו להשפט, בניגוד לאמור כאן – בנימוק שחייב אדם &quot;לעמוד על שורו&quot;; ראו [[סנהדרין יט א]]. בכל המקרים הללו חייב האדם השולח מיתה בדיני שמים; ראו [[ביאור:מכילתא/נזיקין#פרשה י|מכילתא נזיקין י.]]}}לְפִה שֶׁנֶּאֱמַר '''&quot;וַעֲשִׂיתֶם לוֹ כַּאֲשֶׁר זָמַם לַעֲשׂוֹת לְאָחִיו&quot;''', {{ממ|דברים|יט|יט}} יָכוֹל אַף הַשּׁוֹלֵיחַ לְהַכּוֹת?
אָמַרְתָּ '''&quot;מוֹת יוּמַת הַמַּכֶּה&quot;''', לֹא הַשּׁוֹלֵיחַ!
מְמַעֵט אֲנִי בַּשּׁוֹלֵיחַ לְהַכּוֹת מַכָּה שֶׁאֵינָהּ כְּדַאי לְמַכָּה, וְהִכָּה;
לֹא אֲמַעֵט בַּשּׁוֹלֵיחַ לְהַכּוֹת מַכָּה שֶׁהִיא כְּדַאי לְמַכָּה וְהִכָּה! אָמַרְתָּ '''&quot;מוֹת יוּמַת הַמַּכֶּה&quot;''' לֹא הַשּׁוֹלֵיחַ.
מֵקֵל אֲנִי בְּאֵלּוּ, לֹא אָקֵל בְּעֶבֶד אֲחֵרִים? תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;מוֹת יוּמַת הַמַּכֶּה&quot;'''!
מֵקֵל אֲנִי בְּעֶבֶד אֲחֵרִים, לֹא אָקֵל בְּעֶבֶד עַצְמוֹ? תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;מוֹת יוּמַת הַמַּכֶּה&quot;'''!
אָמַרְתָּה רוֹצֵחַ מֵת, אֵין בַּעַל הַשּׁוֹר מֵת!

{{הע-שמאל|ראו לעניין &quot;אביו נשיא/דיין&quot; [[ביאור:מכילתא/נזיקין#פרשה ה|מכילתא נזיקין ה,]] שהאזהרה על קללת אביו נלמדת מהצד השווה בין 'אביו נשיא' ל'אביו דיין' ול'אביו חירש'. נראה שבעל הדרשה למד כך גם לעניין 'מכה אביו ואמו' ועשה בהם חבורה, והניסוח קשה.}}מְרַבֶּה אֲנִי אָבִיו נָשִׂיא, לֹא אֲרַבֶּה אָבִיו דַּיָּן? תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;מוֹת יוּמַת הַמַּכֶּה&quot;'''
מְרַבֶּה אֲנִי אָבִיו דַּיָּן בְּבֵית דִּין הַגָּדוֹל, תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;מוֹת יוּמַת הַמַּכֶּה&quot;'''
אֶפְשָׁר לוֹמַר כָּל אֵלּוּ בְּאָבִיו, אֲבָל בִּזְמַן שֶׁעָשָׂה בָּהֶם חַבּוּרָה מַגִּיד שֶׁהוּא חַיָּב!

{{הע-שמאל|למרות שלדעת ר' עקיבא [[ביאור:משנה סנהדרין פרק יא#משנה ד|בסנהדרין יא ד,]] ממתינים ואין ממיתים את המומת עד הרגל, גם לדעתו אין ממתינים ואין דוחים הוצאה להורג מסיבות אחרות, כגון מי שנגזר דינה למוות והיא בהריון – אפילו מתקדם - בניגוד לגישת המשפט היווני, שראה בעובר ישות עצמאית; אבל אם ישבה על המשבר והלידה התחילה – ממתינים עד שתושלם הלידה – ראו [[ביאור:משנה ערכין פרק א#משנה ד|ערכין א ד:]] כל זמן שלא התחילה הלידה אין חיי העובר נחשבים כחיים עצמאיים.}}לְפִה שֶׁנֶּאֱמַר '''&quot;וְכָל יִשְׂרָאֵל יִשְׁמְעוּ וְיִרָאוּ&quot;''' {{ממ|דברים|יג|יב}}, הִתְקִינוּ שֶׁיְּהוּ הוֹרְגִין בָּרֶגֶל.
יָכוֹל אִם לֹא הָיְתָה אִשָּׁה עֻבָּרָה, לֹא יַאֲרִיכוּ לָהּ עַד שֶׁתֵּלֵד, 
אֲבָל אִם הָיְתָה אִשָּׁה עֻבָּרָה יַאֲרִיכוּ לָהּ עַד שֶׁתֵּלֵד?
תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;מוֹת יוּמַת הַמַּכֶּה&quot;'''
יָכוֹל אִם הָיְתָה בַּת שְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים לֹא יַאֲרִיכוּ לָהּ עַד שֶׁתֵּלֵד, 
אֲבָל אִם הָיְתָה בַּת תִּשְׁעָה חֳדָשִׁים יַאֲרִיכוּ לָהּ עַד שֶׁתֵּלֵד? 
תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;מוֹת יוּמַת&quot;'''

{{הע-שמאל|אם אינם יכולים להרוג את הנידון במיתה שגזרו עליו בית הדין – יהרגו אותו בדרך שהם יכולים, ואם אינם יכולים כלל להמיתו – הנדון ייהרג בידי שמים, וראו [[כתובות ל ב]].
לגואל הדם מותר להרוג גם את אביו, אם האב רצח את אחיו – למרות חובתו לכבד את אביו; וראו [[מכות יב א]]. לעצם המצב שהאב גולה על הריגת בנו ראו [[ביאור:משנה מכות פרק ב#משנה ב|מכות ב ב-ג.]]}}אוֹ '''&quot;מוֹת יוּמַת&quot;''', מִיתָה שֶׁגָּזְרוּ עָלָיו בֵּית דִּין. מִנַּיִן שֶׁיַּכּוּ אוֹתוֹ בָּאֲבָנִים בַּחִצִּים וּבִפְלָחוֹת? תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;מוֹת יוּמַת&quot;''', מִכָּל צַד!
אֵין בַּמַּשְׁמָע אֶלָּא בִּזְמַן שֶׁהַסַּנְהֶדְרִין בִּמְקוֹמָהּ,
בִּזְמַן שֶׁאֵין הַסַּנְהֶדְרִין בִּמְקוֹמָהּ, נִתְחַיֵּב אָדָם סְקִילָה - בֵּיתוֹ נוֹפֵל עָלָיו אוֹ חַיָּה גּוֹרַרְתּוֹ וְכוּ'.
לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר '''&quot;כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ&quot;''', הֲרֵי מִי שֶׁהָרַג אֶת בְּנוֹ, מִנַּיִן שֶׁבְּנוֹ {{ב|מֻתָּר בּוֹ|להרגו}}?
תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;גֹּאֵל הַדָּם הוּא יָמִית&quot;''' וְגוֹ':
}}

===פסוק כג===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|לעניין הקופץ למעיין ראו [[ביאור:תוספתא/מכות/ב#ד|תוספתא מכות ב ד.]] דורש &quot;בלא ראות ויַפֵּל&quot; – ויִּפֹּל!
אדם המסוכסך עם חברו אינו יכול להעיד במשפטו ולא לדון אותו; ההלכה הזאת נלמדת מהסמיכות בין 'ולא מבקש רעתו' ל'ושפטו'; וראו [[ביאור:ספרי במדבר/מסעי#פיסקה קס|ספרי קס,]] ובביאור שם.}}'''&quot;וַיַּפֵּל&quot;''' – לְרַבּוֹת שֶׁקָּפַץ {{ב|לְתוֹךְ מַעְיָן|והרג אדם שהיה במים}}! 
'''&quot;וְהוּא לֹא אוֹיֵב לוֹ&quot;''' – הָעֵד; '''&quot;וְלֹא מְבַקֵּשׁ רָעָתוֹ וְשָׁפְטוּ&quot;''' 
מַגִּיד שֶׁ{{ב|דֹּבְבוֹ|שונאו}} שֶׁל אָדָם לֹא דָּנוֹ וְלֹא מְעִידוֹ! 
}}

===פסוק כה===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה מכות פרק ב#משנה ו|מכות ב ו-ז:]] אם הכהן הגדול מת לאחר שנגמר דינו של הרוצח לגלות, אבל לפני שהוא הספיק לחזור לעיר המקלט – הוא פטור מגלות; אבל אם נגמר דינו לאחר מות הכהן הגדול – הוא גולה; אם הרוצח היה תושב עיר המקלט לפני משפטו – עליו לגלות לעיר אחרת; דבר אינו מצדיק את יציאתו מעיר המקלט, חוץ ממות הכהן הגדול.
כהן גדול כולל גם את כהני בית שני, שלא נמשחו אלא מונו לתפקידם והיו מורשים ללבוש את בגדי הכהן הגדול, וכן משוחי מלחמה (כר' יהודה במשנה ו שם), אבל לא את מי שמשחו את עצמם בכח הזרוע.
אם הרוצח הגיע לעיר – הוא רשאי לצאת גם למגרשה, 2000 אמה מהעיר עצמה; אבל אין התחום קולט כשלעצמו, ואם הגיע רק לתחום וגואל הדם רצח אותו שם – הגואל פטור; דורש &quot;אל עיר מקלטו&quot; ולא למגרשה, בניגוד למשנה ז שם.}}'''&quot;וְהֵשִׁיבוּ אֹתוֹ הָעֵדָה&quot;''', יָכוֹל מִשֶּׁנִּתְחַיֵּב גָּלוּת וְלֹא הִסְפִּיק לִגְלוֹת עַד שֶׁמֵּת כֹּהֵן גָּדוֹל, יִגְלֶה? 
תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;וְהֵשִׁיבוּ&quot;, שֶׁאֵינוֹ זָז מִמְּקוֹמוֹ! '''&quot;אֶל עִיר מִקְלָטוֹ&quot;''', הֶחֱזִירוּ רוֹצֵחַ לִדּוֹן – הָיוּ מַגְלִין אוֹתוֹ! 
יָכוֹל יְהוּ מַגְלִין אוֹתוֹ לָעִיר שֶׁדָּר? תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;אֶל עִיר מִקְלָטוֹ&quot;! '''&quot;אֲשֶׁר נָס שָׁמָּה&quot;''' – לֹא יֵצֵא לָמוּל אֶת הַקָּטָן. 
&quot;שָׁמָּה&quot;, לֹא יֵצֵא לְהַצִּיל מִן הַגַּיִס, מִן הַנָּהָר, מִן הַדְּלֵקָה, מִן הַמַּפֹּלֶת. לֹא יֵצֵא לְחַלֵּק לָעֲנִיִּים. 
יָכוֹל אִם הָיָה עָנִי לֹא יֵצֵא, אֲבָל אִם הָיָה עָשִׁיר יֵצֵא? תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;שָׁמָּה&quot;! 
יָכוֹל אִם הָיוּ עֲשִׁירִים כַּיּוֹצֵא בּוֹ לֹא יֵצֵא, אֲבָל לֹא הָיוּ עֲשִׁירִים כַּיּוֹצֵא בּוֹ יֵצֵא? תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;שָׁמָּה&quot;. 
'''&quot;וְיָשַׁב בָּהּ&quot;''' – אַל יְהִי מְחַזֵּר מֵעִיר לְעִיר. מְמַעֵט אֲנִי שֶׁנִּמְשַׁח בְּיָמָיו וְהוּא אִישׁ, 
וְלֹא אֲמַעֵט שֶׁנִּמְשַׁח בְּיָמָיו וְהוּא קָטָן? תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;בְּשֶׁמֶן הַקֹּדֶשׁ&quot; – הוּא תָּלוּי הַדָּבָר, וְלֹא בְּ&quot;אִישׁ&quot;! 
'''&quot;וְהֵשִׁיבוּ אֹתוֹ הָעֵדָה&quot;''', הֲרֵי מִי שֶׁנִּתְחַיֵּב לִגְלוֹת וְגָלָה, חוֹזֵר לְמִיתָתוֹ שֶׁל שֵׁנִי. 
שׁוֹמֵעַ אֲנִי &quot;עַד מוֹת&quot; זֶה, וְ&quot;עַד מוֹת&quot; זֶה? תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;עַד מוֹת הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל&quot;. 
שֶׁאָמַר &quot;עַד מוֹת הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל&quot; – זֶה הַמְרֻבֶּה בִּבְגָדִים. &quot;אֲשֶׁר מָשַׁח&quot; – לְרַבּוֹת מְשׁוּחַ מִלְחָמָה. &quot;אֹתוֹ&quot; – פְּרָט לְמָשַׁח אֶת עַצְמוֹ! 
לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר &quot;מִקְלָט&quot; – הָעִיר קוֹלֶטֶת וְאֵין מִגְרָשָׁהּ קוֹלֵט. אוֹ הָעִיר מַצֶּלֶת וְאֵין מִגְרָשָׁהּ מַצִּיל? 
תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;אֶל עִיר מִקְלָטוֹ&quot;! 
}}

===פסוק כז===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|דין תחום העיר כדין מגרשה: הם אינם קולטים, אבל יציאה אליהם מהעיר אינה מתירה את דם הרוצח. לפי [[ביאור:משנה מכות פרק ב#משנה ז|מכות ב ז]] גם התחום קולט, והרוצח אינו חייב לבקר בעיר לפני יציאתו לתחום.
גואל הדם יכול להביא שליח שיהרוג עבורו את הרוצח; וראו לעיל פס' יט, ובמשנה שם מחלוקת ר' עקיבא ור' יוסי הגלילי.}}'''&quot;וּמָצָא אֹתוֹ&quot;''', פְּרָט לְמָצָא הוּא גּוֹאֵל הַדָּם. 
לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר '''&quot;עָרֵי מִקְלָט&quot;''', הָעִיר קוֹלֶטֶת וְאֵין תְּחוּמָהּ קוֹלֵט; אוֹ הָעִיר מַצֶּלֶת וְאֵין תְּחוּמָהּ מַצִּיל? 
תַּלְמוּד לוֹמַר: '''&quot;מִחוּץ לִגְבוּל עִיר מִקְלָטוֹ&quot;'''. 
'''&quot;וְרָצַח גֹּאֵל הַדָּם&quot;''', בְּיַד כָּל מִי שֶׁיַּהַרְגֶנּוּ. 
וְכֵן הוּא אוֹמֵר: '''&quot;אַךְ אֶת דִּמְכֶם לְנַפְשֹׁתֵיכֶם&quot;''' {{ממ|בראשית|ט|ה}}, מַגִּיד שֶׁתּוֹבְעִין דָּמוֹ שֶׁל אָדָם בְּיַד כָּל מִי שֶׁיַּהַרְגֶנּוּ! 
}}

===פסוק כח===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|סיום הגלות במות הכהן הגדול חלה גם על הגולה משכונה לשכונה באותה העיר וכן על הגולה מעיר מקלט לעיר מקלט, ראו משנה ז שם. הרוצח שהשתחרר מהגלות יכול לשבת בכל מקום, ולאו דווקא באחוזתו – ואין לגואל הדם רשות לפגוע בו.}} '''&quot;כִּי בְעִיר מִקְלָטוֹ יֵשֵׁב&quot;''' – לְרַבּוֹת אַנְשֵׁי עִיר מִקְלָטוֹ שֶׁגָּלוּ, וְגָלָה עִמָּהֶן, שׁוֹמֵעַ אֲנִי יֵשֵׁב לוֹ בַּגָּלוּת? 
תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;כִּי בְעִיר מִקְלָטוֹ יֵשֵׁב&quot;''', לְרַבּוֹת שֶׁהָרַג בְּאוֹתָהּ הָעִיר – גּוֹלֶה מִשְּׁכוּנָה לִשְׁכוּנָה; 
{{ב|וּבֶן לֵוִי|תושב העיר}} – גּוֹלֶה מֵעִיר לְעִיר! '''&quot;עַד מוֹת הַכֹּהֵן&quot;''' – מַגִּיד שֶׁאֲחֻזָּתוֹ מַצֶּלֶת. 
אֵין לִי אֶלָּא אֲחֻזָּתוֹ מַצִּילָתוֹ, מִנַּיִן אַף כָּל הָאָרֶץ מַצֶּלֶת? תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;יָשׁוּב הָרוֹצֵחַ אֶל אֶרֶץ אֲחֻזָּתוֹ&quot;''', מַגִּיד שֶׁכָּל הָאָרֶץ מַצֶּלֶת!
}}

===פסוק כט===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|אמנם סנהדרין נוהגת גם בחו&quot;ל ([[ביאור:משנה מכות פרק א#משנה י|מכות א י]]), אבל דיני הגלות לעיר המקלט נהוגים רק בא&quot;י, תחת שלטון ישראל.
הגלות לעיר המקלט היא לפי תפיסת חז&quot;ל עונש ולא אמצעי להצלת הרוצח, ולכן משפטו של הרוצח חייב להיתמך בעדים, ככל דיני הנפשות.
עד אחד אינו מחייב בדיני נפשות, אבל הוא יכול לחייב שבועה וכן, לפי דברי ר' יוסי בר' יהודה - ללמד על הנדון זכות, וראו [[ביאור:ספרי במדבר/מסעי#פיסקה קסא|ספרי קסא]] [[ביאור:תוספתא/סנהדרין/ט#ב|ותוספתא סנהדרין ט ב.]]}} &quot;בְּכֹל מוֹשְׁבֹתֵיכֶם&quot; – בְּחוּצָה לָאָרֶץ! יָכוֹל אַף עָרֵי מִקְלָט יְהוּ נוֹהֲגוֹת בָּאָרֶץ וּבְחוּצָה לָאָרֶץ? 
תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;אֵלֶּה&quot;; הַדַּיָּנִין נוֹהֲגִין בָּאָרֶץ וּבְחוּצָה לָאָרֶץ, וְעָרֵי מִקְלָט אֵינָן נוֹהֶגֶת אֶלָּא בָּאָרֶץ! 
&quot;מַכֵּה נֶפֶשׁ – לְפִי עֵדִים&quot; {{ממ|במדבר|לה|ל}} – מִנַּיִן אַף הַגּוֹלֶה – לְפִי עֵדִים? תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;מַכֵּה... לְפִי עֵדִים&quot;. 
וְדִינֵי גָּלוּת וּמַלְקוֹת מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר &quot;'''כָּל''' מַכֵּה נֶפֶשׁ לְפִי עֵדִים&quot;. 
&quot;עֵד&quot; – שֶׁהוּא כָּשֵׁר לְהָעִיד, מִנַּיִן אַף עֵד שֶׁאֵינוֹ כָּשֵׁר לְהָעִיד? תַּלְמוּד לוֹמַר 'עֵד' – &quot;וְעֵד&quot;, שֶׁאָמַר 'עֵד' – &quot;וְעֵד&quot; – לְרַבּוֹת בַּעַל דִּין! 
}}

===פסוק לא===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|הרוצח שהשתהה בדרכו לגלות בעיר המקלט, וכן רוצח שיכול לצאת מעיר המקלט במות הכהן ואינו יוצא ממנה, וחבלו בהם – אינם זכאים לפיצויים על החבלה, וכן עבד עברי שאדונו רצע את אזנו כשביקש להשאר בביתו לאחר שש שנות עבודה – אין האדון חייב לפצות אותו על רציעתו; חכמים פטרו את שלושת החובלים הללו כדי לזרז את הרוצח ואת העבד לקחת על עצמם אחריות ולצאת ליישב את העולם.}}'''&quot;וְלֹא תִקְחוּ כֹפֶר&quot;''', הֲרֵי מִי שֶׁנִּתְחַיֵּב לִגְלוֹת וְחָבְלוּ בּוֹ, וְאָמְרוּ לוֹ 'צֵא וְלֵךְ', יָכוֹל יֵשׁ לוֹ {{ב|חֲבָל|חבלה, חבורה}}? 
אָמַרְתָּ '''&quot;לְנֶפֶשׁ רֹצֵחַ&quot;''' – לַגּוֹלֶה. 
'''&quot;וְלֹא תִקְחוּ כֹפֶר לָנוּס&quot;''' – לְרַבּוֹת שֶׁגָּלָה לְעִיר מִקְלָט וְחָבְלוּ בּוֹ, אָמְרוּ לוֹ 'צֵא וְלֵךְ', יָכוֹל יֵשׁ לוֹ חֲבָל? 
תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;לָשׁוּב&quot;'''; 
הַנִּמְכָּר לְשָׁנִים וְשָׁלְמוּ שֵׁשׁ, וְחָבְלוּ בּוֹ וְאָמְרוּ לוֹ 'צֵא וְלֵךְ', יָכוֹל יֵשׁ לוֹ חֲבָל? תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;לָשׁוּב&quot;'''! 
}}

===פסוק לג===

{{ספרות חז&quot;ל מנוקדת ומעוצבת|
{{הע-שמאל|קושר את דיני הכפרה על רצח לדיני עגלה ערופה: כשם שפיצויים אינם מכפרים על רצח, במזיד או בשגגה – כך עריפת העגלה אינה מכפרת אם מצאו לאחר מכן את הרוצח, ואין להימנע מלהרוג אותו או להגלותו; וראו [[דברים כא ט]], וכן [[ביאור:ספרי במדבר/מסעי#פיסקה קסא|ספרי קסא.]] 
שכינת הקב&quot;ה היא בלבו של כל אחד מישראל, וכן בשבטים מסוימים וכן באחדות ישראל כולם.
מצוות ערי מקלט נוהגת רק בא&quot;י עקב קדושת הארץ, ואינה נוהגת בחו&quot;ל וכן לא בזמן שרוב ישראל בגלות; והשוו למסר שהשכינה שורה על ישראל גם בגלות, [[ביאור:ספרי במדבר/מסעי#פיסקה קסא|בספרי קסא.]]}}'''&quot;וְלָאָרֶץ לֹא יְכֻפַּר&quot;''', הֲרֵי עֶגְלָה כְּאָדָם: מָה אָדָם תּוֹלֶה – אַף עֶגְלָה תּוֹלָה! 
'''&quot;וְלֹא תְטַמֵּא אֶת הָאָרֶץ&quot;''', הִיא טְהוֹרָה מִלִּיטָּמֵא, וְאֵין כָּל הָאֲרָצוֹת טְהוֹרוֹת מִלִּיטָּמֵא! 
'''&quot;שֹׁכֵן בְּתוֹךְ&quot;''', יָכוֹל בְּתוֹךְ מֵאָה, בְּתוֹךְ אֶלֶף? תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל&quot;'''. 
וְיֵשׁ אוֹמְרִים בְּתוֹךְ כָּל שֵׁבֶט וְשֵׁבֶט, וְיֵשׁ אוֹמְרִים בְּכָל הַשְּׁבָטִים. 
רַבִּי נְהוֹרַאי אָמַר: '''&quot;כִּי אֲנִי ה' שֹׁכֵן&quot;''' – בַּגָּלוּת? תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;בָּאָרֶץ&quot;'''. 
אוֹ '''&quot;בָּאָרֶץ&quot;''' וְאַתֶּם בַּגָּלוּת? תַּלְמוּד לוֹמַר '''&quot;בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל&quot;''' – בְּשָׁעָה שֶׁבְּנֵי אָדָם בָּאָרֶץ, וְלֹא בְּשָׁעָה שֶׁהֵן בְּחוּצָה לָאָרֶץ.
}}</text>
      <sha1>pow9if1afarg2nbpe8pt7teiv4bmx0w</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:הלכה ממקורה</title>
    <ns>106</ns>
    <id>1728112</id>
    <revision>
      <id>3016296</id>
      <parentid>2943703</parentid>
      <timestamp>2026-05-13T15:36:12Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <origin>3016296</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3827" sha1="eknjmak8ggjcndf59kz13b6tbezxhjz" xml:space="preserve">__NOTOC__ 
&lt;center&gt;
{| style=&quot;float=center; width=100%; font-size:120%; text-align:center;&quot; border=&quot;8&quot;
|-
|colspan=&quot;6&quot; align=&quot;center&quot;|{{צבע גופן|כחול|[[תלמוד_בבלי]]}} 
|-
|colspan=&quot;6&quot; align=&quot;center&quot;|{{ג|'''{{צבע גופן|כחול|הלכה ממקורה כולל שיעורי שמע על התוס}}'''}} ראה גם [[ביאור:ירושלמי_מאיר|ירושלמי מאיר]]{{ש}}  
|- align=center
|[[סדר זרעים|'''סדר זרעים''']]
||[[סדר מועד|'''סדר מועד''']]
||[[סדר נשים|'''סדר נשים''']]
||[[סדר נזיקין|'''סדר נזיקין''']]
||[[סדר קדשים|'''סדר קדשים''']]
||[[סדר טהרות|'''סדר טהרות''']]
|- align=center
|[[ביאור:הלכה ממקורה/מסכת ברכות|ברכות]]
||[[ביאור:הלכה ממקורה/מסכת שבת|שבת]]
||[[ביאור:הלכה ממקורה/מסכת יבמות|יבמות]]
||[[ביאור:הלכה ממקורה/מסכת בבא קמא|בבא קמא]]
||{{ק|(זבחים)}}
||{{ק|(כלים)}}
|- align=center 
||{{ק|(פאה)}}
||[[ביאור:הלכה ממקורה/מסכת עירובין|עירובין]]
||[[ביאור:הלכה ממקורה/מסכת כתובות|כתובות]]
||[[ביאור:הלכה ממקורה/מסכת בבא מציעא|בבא מציעא]]
||{{ק|(מנחות)}}
||{{ק|(אוהלות)}}
|- align=center
||{{ק|(דמאי)}}
||[[ביאור:הלכה ממקורה/מסכת פסחים|פסחים]]
||[[ביאור:הלכה ממקורה/מסכת נדרים|נדרים]]
||[[ביאור:הלכה ממקורה/מסכת בבא בתרא|בבא בתרא]]
||{{ק|(חולין)}}
||{{ק|(נגעים)}}
|- align=center
||{{ק|(כלאים)}}
||[[ביאור:הלכה ממקורה/מסכת שקלים|שקלים]]
||[[ביאור:הלכה ממקורה/מסכת נזיר|נזיר]]
||[[ביאור:הלכה ממקורה/מסכת סנהדרין|סנהדרין]]
||{{ק|(בכורות)}}
||{{ק|(פרה)}}
|- align=center
||{{ק|(שביעית)}}
||[[ביאור:הלכה ממקורה/מסכת יומא|יומא]]
||[[ביאור:הלכה ממקורה/מסכת סוטה|סוטה]]
||[[ביאור:הלכה ממקורה/מסכת מכות|מכות]]
||{{ק|(ערכין)}}
||{{ק|(טהרות)}}
|- align=center
||{{ק|(תרומות)}}
||[[ביאור:הלכה ממקורה/מסכת סוכה|סוכה]]
||[[ביאור:הלכה ממקורה/מסכת גיטין|גיטין]]
||[[ביאור:הלכה ממקורה/מסכת שבועות|שבועות]]
||{{ק|(תמורה)}}
||{{ק|(מקואות)}}
|- align=center
||{{ק|(מעשרות)}}
||[[ביאור:הלכה ממקורה/מסכת ביצה|ביצה]]
||[[ביאור:הלכה ממקורה/מסכת קידושין|קידושין]]
||{{ק|(עדיות)}}
||{{ק|(כריתות)}}
||[[ביאור:הלכה ממקורה/מסכת נידה|נידה]]
|- align=center
||{{ק|(מעשר שני)}}
||[[ביאור:הלכה ממקורה/מסכת ראש השנה|ראש השנה]]
||
||[[ביאור:הלכה ממקורה/מסכת עבודה זרה|עבודה זרה]]
||{{ק|(מעילה)}}
||{{ק|(מכשירין)}}
|- align=center
|[[ביאור:הלכה ממקורה/מסכת חלה|חלה]]
||[[ביאור:הלכה ממקורה/מסכת תענית|תענית]]
||
||{{ק|(אבות)}}
||{{ק|(תמיד)}}
||{{ק|(זבים)}}
|- align=center
||{{ק|(ערלה)}}
||[[ביאור:הלכה ממקורה/מסכת מגילה|מגילה]]
||
||[[ביאור:הלכה ממקורה/מסכת הוריות|הוריות]]
||{{ק|(מדות)}}
||{{ק|(טבול יום)}}
|- align=center
||{{ק|(ביכורים)}}
||[[ביאור:הלכה ממקורה/מסכת מועד קטן|מועד קטן]]
||
||
||{{ק|(קנים)}}
||{{ק|(ידים)}}
|- align=center
|
||[[ביאור:הלכה ממקורה/מסכת חגיגה|חגיגה]]
||
||
||
||{{ק|(עוקצים)}}
|}
&lt;/center&gt;</text>
      <sha1>eknjmak8ggjcndf59kz13b6tbezxhjz</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:הל&quot;מ פסחים ב א</title>
    <ns>106</ns>
    <id>1728656</id>
    <revision>
      <id>3016289</id>
      <parentid>2939010</parentid>
      <timestamp>2026-05-13T14:40:43Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <comment>/* תוספות */</comment>
      <origin>3016289</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="12720" sha1="0gju4vanl6b6pmcluswh8r5d6nwbvee" xml:space="preserve">{{כותרת_ביאור_הלמ|פסחים|ב|א||ב ב|ביאור=כן}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
[דף ב עמוד א] משנה. {{שוליים|א}}אור לארבעה עשר בודקין את החמץ לאור הנר. כל מקום שאין מכניסין בו חמץ - אין צריך בדיקה. ובמה אמרו שתי שורות במרתף - מקום שמכניסין בו חמץ, בית שמאי אומרים: שתי שורות על פני כל המרתף, ובית הלל אומרים: שתי שורות החיצונות, שהן העליונות. 
גמרא. מאי אור? רב הונא אמר: נגהי, ורב יהודה אמר: לילי. {{הל&quot;מ-רק-גמרא|קא סלקא דעתך דמאן דאמר נגהי - נגהי ממש, ומאן דאמר לילי - לילי ממש. מיתיבי: הבקר אור והאנשים שלחו, אלמא: אור יממא הוא! - מי כתיב האור בקר? הבקר אור כתיב, כמאן דאמר: צפרא נהר. וכדרב יהודה אמר רב, דאמר רב יהודה אמר רב: לעולם יכנס אדם בכי טוב ויצא בכי טוב. מיתיבי וכאור בקר יזרח שמש אלמא אור יממא הוא! - מי כתיב אור בקר? וכאור בקר כתיב. והכי קאמר: וכאור בקר בעולם הזה - כעין זריחת שמש לצדיקים לעולם הבא. - מיתיבי: ויקרא אלהים לאור יום אלמא אור יממא הוא! - הכי קאמר: למאיר ובא קראו יום. - אלא מעתה ולחשך קרא לילה - למחשיך ובא קרא לילה? - והא קיימא לן דעד צאת הכוכבים יממא הוא! - אלא הכי קאמר: קרייה רחמנא לנהורא: ופקדיה אמצותא דיממא, וקרייה רחמנא לחשוכא ופקדיה אמצותא דלילה. מיתיבי: הללוהו כל כוכבי אור אלמא אור אורתא הוא! - הכי קאמר: הללוהו כל כוכבים המאירים. - אלא מעתה, כוכבים המאירים הוא דבעו שבוחי, שאינן מאירין - לא בעו שבוחי? והא כתיב הללוהו כל צבאיו! - אלא הא קא משמע לן: דאור דכוכבים נמי אור הוא. למאי נפקא מינה - לנודר מן האור, (דתנן): +מסורת הש&quot;ס: [דתניא]+ הנודר מן האור - אסור באורן של כוכבים. מיתיבי: לאור יקום רוצח יקטל עני ואביון ובלילה יהי כגנב }}
&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;

'''מתני' אור לארבעה עשר גרסי': לאור הנר''' - בגמרא (דף ז:) מפרש טעמא:

'''בודקין''' - שלא יעבור עליו בבל יראה ובבל ימצא:

'''ובמה אמרו''' - לקמן במתניתין:

'''שתי שורות''' - של חביות הסדורות במרתף של יין צריך לבדוק ביניהם אחרי שאמרנו כל מקום שאין מכניסין בו חמץ אין צריך לבדוק למה הוצרכו לבודקן ומפרש לא אמרו אלא במרתף שמכניסין בו חמץ כגון מרתף שמסתפק ממנו יין לשולחנו ופעמים שהשמש עומד למזוג יין ופתו בידו וכשהיין כלה נכנס למרתף להביא יין:

'''שתי שורות על פני כל המרתף''' - בגמ' (דף ח:) מפרש מאי היא:

'''שתי שורות החיצונות כו'''' - מפרש בגמ' (שם):

'''גמ' ה&quot;ג קא סלקא דעתך מאן דאמר נגהי נגהי ממש''' - כשיאיר השחר שחרית של י&quot;ד:

'''מאן דאמר לילי לילי ממש''' - לא גרסינן דהא ודאי לילי הוא ממש: 

'''הבקר אור''' - קס&quot;ד דה&quot;ק ולבקר דהיינו אור כלומר ששמו אור האנשים שולחו:

'''מי כתיב האור בקר''' - דלשתמע ולאור דהיינו בקר דתימצי לומר דאור שם דבר הוא וקרי לבקר אור:

'''הבקר אור כתיב''' - האי אור לאו שם דבר הוא אלא הבקר האיר והאנשים שולחו כמאן דאמר צפרא נהר ולפי דרכו לימדך הכתוב דרך ארץ מאחי יוסף שהמתינו עד שהאיר המזרח כדרב יהודה אבל אור שהוא שם דבר אינו אלא לילה:

'''בכי טוב''' - היוצא לדרך יכנס ערבית לבית מלון בעוד החמה זורחת ולמחר ימתין עד הנץ החמה ויצא ואז טוב לו שהאור טוב לו שנאמר באור כי טוב ומה היא טובתו מפני החיות ומפני הלסטים:

'''וכאור בקר''' - השתא משמע לן דשם דבר הוא והכי קאמר דוד וכאור זה דהיינו בקר כן יזרח שמש לצדיקים שיצאו מאפילתן לעולם הבא:

'''מי כתיב אור בקר''' - דהיינו שם דבר ונימא אור הוא בקר וכן יזרח שמש:

'''וכאור בקר כתיב''' - ואין זה שם דבר אלא כמאיר של בקר יזרח שמש כשמתחיל הבקר להאיר בעולם הזה והוא חשך ואפל בעלות השחר נוגה כזריחת השמש של עכשיו תהיה אותה שעה לצדיקים לעתיד לבא לפי שיהא אור החמה גדול מאד ואפילו עלות השחר שלה יאיר כהנץ החמה של עכשיו:

'''למאיר ובא קראו יום''' - משעה שמתחיל להאיר והאי אור לאו שם דבר הוא:

'''והא קיימא לן''' - בשמעתא קמייתא דברכות:

'''עד צאת הכוכבים יממא''' - כדכתיב מעלות השחר ועד צאת הכוכבים דעזרא ([[נחמיה ד]]):

'''אלא''' - תריץ הכי: קריה רחמנא לנהורא כו' האי ויקרא לאו קריאת שם הוא דתימא שקרא את שם האור יום אלא קרא לבריאה המאירה שברא מהוד מעטה לבושו:

'''ופקדיה אמצותא דיממא''' - צוהו לשמש ביום ולחושך צוה לשמש בלילה קרא כמלך שקרא לעבדו שיבא לפניו:

'''הא קמ&quot;ל דאור כוכבים נמי אור הוא''' - לעולם כוכבים המאירים קאמר ודקא קשיא לך הא שאינן מאירין לא הא דנקט כוכבי אור לאו למעוטי כוכבים שאינן מאירין דכל כוכבים יש להם אור וליכא למעוטי מידי וקרא אשמעינן דאור כוכבים קרוי אור ונפקא מינה לנודר הנאה מן האור שיאסר באורן של כוכבים:&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;

==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;
[[File:תוס פסחים 1 ב א מתני' אור לארבעה עשר בודקין את החמץ.ogg|thumb|תוס_פסחים_1_ב_א_מתני' אור לארבעה עשר בודקין את החמץ]]
'''מתני'''' אור לארבעה עשר בודקין את החמץ. פ&quot;ה שלא לעבור עליו בבל יראה ובל ימצא וקשה לר&quot;י כיון דצריך ביטול כדאמר בגמ' (דף ו:) הבודק צריך שיבטל ומדאורייתא בביטול בעלמא סגי אמאי הצריכו חכמים בדיקה כלל ונראה לר&quot;י דאע&quot;ג דסגי בביטול בעלמא החמירו חכמים לבדוק חמץ ולבערו שלא יבא לאכלו וכן משמע לקמן (דף י:) דבעי רבא ככר בשמי קורה וכו' או דלמא זימנין דנפל ואתי למיכליה והטעם שהחמירו כאן טפי מבשאר איסורי הנאה שלא הצריכו לבערם משום דחמץ מותר כל השנה ולא נאסר רק בפסח ולא בדילי מיניה כדאמר לקמן (דף יא.) ולא דמי לבשר בחלב וערלה וכלאי הכרם שאיסורם נוהג איסור עולם ונזיר נמי איסוריה שרי לאחריני אי נמי שאני חמץ שהחמירה בו תורה לעבור בבל יראה ובל ימצא החמירו חכמים לבדוק ולבערו אפילו היכא דביטלו משום דילמא אתי למיכליה ונראה לרשב&quot;א דאפילו לפי טעם האחרון צ&quot;ל דהחמירו חכמים בכל חמץ אפי' בחמץ נוקשה ועל ידי תערובת אף על גב דליכא בל יראה לפר&quot;ת בריש אלו עוברין (דף מב.) דהא אמר שיאור ישרף והיינו חמץ נוקשה כדמוכח התם ואיכא למ&quot;ד נמי התם דכ&quot;ש חמץ גמור על ידי תערובת משמע דאסור להשהותו דאי מותר להשהותו אמאי ישרף ישהה אותו עד אחר הפסח ויהא מותר אפילו לרבי יהודה דלא אסר רבי יהודה חמץ אחר הפסח אלא בחמץ גמור דאיכא ג' קראי לתוך זמנו ולפני זמנו ולאחר זמנו (לקמן דף כח:) אבל בנוקשה דליכא אלא חד קרא אפי' ר' יהודה מודה:

''' קא''' סלקא דעתך מ&quot;ד נגהי וכו'. לא נקט קס&quot;ד אלא משום מאן דאמר נגהי דלא קאי הכי ואגב אורחיה נקט נמי לילי ממש ומש&quot;ה אין לשבש הספרים:

''' וכדרב''' יהודה. לא קאי אמאי דמשני כדאמר צפרא נהר אלא מילתא באפי נפשה היא ומפרש מה השמיענו הפסוק לכ&quot;ע:

''' יכנס''' בכי טוב. אור&quot;י דבפרק הכונס (דף ס ושם:) משמע דטעם הוי משום מזיקין דמפיק ליה התם מלא תצאו איש מפתח ביתו וקרא משום מזיקין קא מזהיר דמפקינן מיניה התם כיון שניתן רשות למשחית וכו' ולפי זה אפילו מעירו אדם צריך ליזהר שיצא בכי טוב והא דנקט כניסה תחלה היינו משום דאורחא דגמרא למינקט הכי כמו מטפס ועולה ומטפס ויורד בפרק עושין פסין (דף כא.) דנקט עליה תחלה ובפ' במה מדליקין (דף לד:) בין השמשות כהרף עין זה נכנס וזה יוצא וקשה הא דריש רב יהודה הא דרשה גופה מקרא אחרינא דלא תצאו בפרק הכונס (דף ס. ושם:) ואומר רשב&quot;א דצריכי תרי קראי הבקר אור צריך לעיר אחרת ואפי' היכא דליכא למיחש למזיקין כגון אחי יוסף דהוו י&quot;א והטעם מפני הפחתים וקרא דלא תצאו איצטריך לעירו ומפני המזיקין:

''' וכאור''' בקר בעולם הזה. פי' ר&quot;ת דהיינו עד חצי היום כדמוכח בפ' תמיד נשחט (דף נח.) דעד ו' שעות נקרא בקר כעין זה יהיה תחלת זריחת השמש דהיינו הנץ החמה לצדיקים לעתיד לבא:

''' והא''' קיימא לן עד צאת הכוכבים יממא הוא. אומר ר&quot;י דפשיטא ליה לגמרא דעד צאת הכוכבים יממא משום דמסקינן בספ&quot;ב דמגילה {{הפניה-גמ|מגילה|כ|ב}} דמעלות השחר יום הוא דכתיב ואנחנו עושים במלאכה מעלות השחר עד צאת הכוכבים ואומר והיה לנו הלילה משמר והיום מלאכה ומהתם נמי מוכח דעד צאת הכוכבים יום הוא ולא קשה מההוא קרא לתנאי דפרק במה מדליקין (דף לד: ולה.) דקאמר ר' יהודה משתשקע החמה כל זמן שפני מזרח מאדימין ואיכא למאן דאמר התם שני חלקי מיל שהוא לפי הנראה שעה גדולה לפני צאת הכוכבים דאין אנו בקיאין בצאת הכוכבים כדאמר התם לא כוכבים גדולים הנראין ביום ולא כוכבים קטנים הנראין בלילה אלא בינונים:

''' (כדתנן)''' הנודר מן האור. מיהו היכא דלשון בני אדם אינו כלשון המקרא אזלינן אחר לשון בני אדם כדאמרינן בערכין (ד' יט:) גבי האומר משקל ידי עלי מדאורייתא קיבורת כולה בנדרים הלך אחר לשון בני אדם דהיינו עד האציל:&lt;קטע סוף=ת/&gt;
&lt;/div&gt;

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/פסחים/פרק א|ב א}}

[[en:Talmud/Seder Moed/Tractate Pesachim/2a]]
[[קטגוריה:בבלי מסכת פסחים]]
{{מפרשים לדף גמרא|פסחים|א|ב|א}}</text>
      <sha1>0gju4vanl6b6pmcluswh8r5d6nwbvee</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3016290</id>
      <parentid>3016289</parentid>
      <timestamp>2026-05-13T14:58:05Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <comment>/* תוספות */</comment>
      <origin>3016290</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="12866" sha1="kv01m7pw54cwpct97e9igh226tite8c" xml:space="preserve">{{כותרת_ביאור_הלמ|פסחים|ב|א||ב ב|ביאור=כן}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
[דף ב עמוד א] משנה. {{שוליים|א}}אור לארבעה עשר בודקין את החמץ לאור הנר. כל מקום שאין מכניסין בו חמץ - אין צריך בדיקה. ובמה אמרו שתי שורות במרתף - מקום שמכניסין בו חמץ, בית שמאי אומרים: שתי שורות על פני כל המרתף, ובית הלל אומרים: שתי שורות החיצונות, שהן העליונות. 
גמרא. מאי אור? רב הונא אמר: נגהי, ורב יהודה אמר: לילי. {{הל&quot;מ-רק-גמרא|קא סלקא דעתך דמאן דאמר נגהי - נגהי ממש, ומאן דאמר לילי - לילי ממש. מיתיבי: הבקר אור והאנשים שלחו, אלמא: אור יממא הוא! - מי כתיב האור בקר? הבקר אור כתיב, כמאן דאמר: צפרא נהר. וכדרב יהודה אמר רב, דאמר רב יהודה אמר רב: לעולם יכנס אדם בכי טוב ויצא בכי טוב. מיתיבי וכאור בקר יזרח שמש אלמא אור יממא הוא! - מי כתיב אור בקר? וכאור בקר כתיב. והכי קאמר: וכאור בקר בעולם הזה - כעין זריחת שמש לצדיקים לעולם הבא. - מיתיבי: ויקרא אלהים לאור יום אלמא אור יממא הוא! - הכי קאמר: למאיר ובא קראו יום. - אלא מעתה ולחשך קרא לילה - למחשיך ובא קרא לילה? - והא קיימא לן דעד צאת הכוכבים יממא הוא! - אלא הכי קאמר: קרייה רחמנא לנהורא: ופקדיה אמצותא דיממא, וקרייה רחמנא לחשוכא ופקדיה אמצותא דלילה. מיתיבי: הללוהו כל כוכבי אור אלמא אור אורתא הוא! - הכי קאמר: הללוהו כל כוכבים המאירים. - אלא מעתה, כוכבים המאירים הוא דבעו שבוחי, שאינן מאירין - לא בעו שבוחי? והא כתיב הללוהו כל צבאיו! - אלא הא קא משמע לן: דאור דכוכבים נמי אור הוא. למאי נפקא מינה - לנודר מן האור, (דתנן): +מסורת הש&quot;ס: [דתניא]+ הנודר מן האור - אסור באורן של כוכבים. מיתיבי: לאור יקום רוצח יקטל עני ואביון ובלילה יהי כגנב }}
&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;

'''מתני' אור לארבעה עשר גרסי': לאור הנר''' - בגמרא (דף ז:) מפרש טעמא:

'''בודקין''' - שלא יעבור עליו בבל יראה ובבל ימצא:

'''ובמה אמרו''' - לקמן במתניתין:

'''שתי שורות''' - של חביות הסדורות במרתף של יין צריך לבדוק ביניהם אחרי שאמרנו כל מקום שאין מכניסין בו חמץ אין צריך לבדוק למה הוצרכו לבודקן ומפרש לא אמרו אלא במרתף שמכניסין בו חמץ כגון מרתף שמסתפק ממנו יין לשולחנו ופעמים שהשמש עומד למזוג יין ופתו בידו וכשהיין כלה נכנס למרתף להביא יין:

'''שתי שורות על פני כל המרתף''' - בגמ' (דף ח:) מפרש מאי היא:

'''שתי שורות החיצונות כו'''' - מפרש בגמ' (שם):

'''גמ' ה&quot;ג קא סלקא דעתך מאן דאמר נגהי נגהי ממש''' - כשיאיר השחר שחרית של י&quot;ד:

'''מאן דאמר לילי לילי ממש''' - לא גרסינן דהא ודאי לילי הוא ממש: 

'''הבקר אור''' - קס&quot;ד דה&quot;ק ולבקר דהיינו אור כלומר ששמו אור האנשים שולחו:

'''מי כתיב האור בקר''' - דלשתמע ולאור דהיינו בקר דתימצי לומר דאור שם דבר הוא וקרי לבקר אור:

'''הבקר אור כתיב''' - האי אור לאו שם דבר הוא אלא הבקר האיר והאנשים שולחו כמאן דאמר צפרא נהר ולפי דרכו לימדך הכתוב דרך ארץ מאחי יוסף שהמתינו עד שהאיר המזרח כדרב יהודה אבל אור שהוא שם דבר אינו אלא לילה:

'''בכי טוב''' - היוצא לדרך יכנס ערבית לבית מלון בעוד החמה זורחת ולמחר ימתין עד הנץ החמה ויצא ואז טוב לו שהאור טוב לו שנאמר באור כי טוב ומה היא טובתו מפני החיות ומפני הלסטים:

'''וכאור בקר''' - השתא משמע לן דשם דבר הוא והכי קאמר דוד וכאור זה דהיינו בקר כן יזרח שמש לצדיקים שיצאו מאפילתן לעולם הבא:

'''מי כתיב אור בקר''' - דהיינו שם דבר ונימא אור הוא בקר וכן יזרח שמש:

'''וכאור בקר כתיב''' - ואין זה שם דבר אלא כמאיר של בקר יזרח שמש כשמתחיל הבקר להאיר בעולם הזה והוא חשך ואפל בעלות השחר נוגה כזריחת השמש של עכשיו תהיה אותה שעה לצדיקים לעתיד לבא לפי שיהא אור החמה גדול מאד ואפילו עלות השחר שלה יאיר כהנץ החמה של עכשיו:

'''למאיר ובא קראו יום''' - משעה שמתחיל להאיר והאי אור לאו שם דבר הוא:

'''והא קיימא לן''' - בשמעתא קמייתא דברכות:

'''עד צאת הכוכבים יממא''' - כדכתיב מעלות השחר ועד צאת הכוכבים דעזרא ([[נחמיה ד]]):

'''אלא''' - תריץ הכי: קריה רחמנא לנהורא כו' האי ויקרא לאו קריאת שם הוא דתימא שקרא את שם האור יום אלא קרא לבריאה המאירה שברא מהוד מעטה לבושו:

'''ופקדיה אמצותא דיממא''' - צוהו לשמש ביום ולחושך צוה לשמש בלילה קרא כמלך שקרא לעבדו שיבא לפניו:

'''הא קמ&quot;ל דאור כוכבים נמי אור הוא''' - לעולם כוכבים המאירים קאמר ודקא קשיא לך הא שאינן מאירין לא הא דנקט כוכבי אור לאו למעוטי כוכבים שאינן מאירין דכל כוכבים יש להם אור וליכא למעוטי מידי וקרא אשמעינן דאור כוכבים קרוי אור ונפקא מינה לנודר הנאה מן האור שיאסר באורן של כוכבים:&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;

==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;
[[File:תוס פסחים 1 ב א מתני' אור לארבעה עשר בודקין את החמץ.ogg|thumb|תוס_פסחים_1_ב_א_מתני' אור לארבעה עשר בודקין את החמץ]]
'''מתני'''' אור לארבעה עשר בודקין את החמץ. פ&quot;ה שלא לעבור עליו בבל יראה ובל ימצא וקשה לר&quot;י כיון דצריך ביטול כדאמר בגמ' (דף ו:) הבודק צריך שיבטל ומדאורייתא בביטול בעלמא סגי אמאי הצריכו חכמים בדיקה כלל ונראה לר&quot;י דאע&quot;ג דסגי בביטול בעלמא החמירו חכמים לבדוק חמץ ולבערו שלא יבא לאכלו וכן משמע לקמן (דף י:) דבעי רבא ככר בשמי קורה וכו' או דלמא זימנין דנפל ואתי למיכליה והטעם שהחמירו כאן טפי מבשאר איסורי הנאה שלא הצריכו לבערם משום דחמץ מותר כל השנה ולא נאסר רק בפסח ולא בדילי מיניה כדאמר לקמן (דף יא.) ולא דמי לבשר בחלב וערלה וכלאי הכרם שאיסורם נוהג איסור עולם ונזיר נמי איסוריה שרי לאחריני אי נמי שאני חמץ שהחמירה בו תורה לעבור בבל יראה ובל ימצא החמירו חכמים לבדוק ולבערו אפילו היכא דביטלו משום דילמא אתי למיכליה ונראה לרשב&quot;א דאפילו לפי טעם האחרון צ&quot;ל דהחמירו חכמים בכל חמץ אפי' בחמץ נוקשה ועל ידי תערובת אף על גב דליכא בל יראה לפר&quot;ת בריש אלו עוברין (דף מב.) דהא אמר שיאור ישרף והיינו חמץ נוקשה כדמוכח התם ואיכא למ&quot;ד נמי התם דכ&quot;ש חמץ גמור על ידי תערובת משמע דאסור להשהותו דאי מותר להשהותו אמאי ישרף ישהה אותו עד אחר הפסח ויהא מותר אפילו לרבי יהודה דלא אסר רבי יהודה חמץ אחר הפסח אלא בחמץ גמור דאיכא ג' קראי לתוך זמנו ולפני זמנו ולאחר זמנו (לקמן דף כח:) אבל בנוקשה דליכא אלא חד קרא אפי' ר' יהודה מודה:
[[File:תוס פסחים 1 ב א קא סלקא דעתך מ&quot;ד נגהי.ogg|thumb|תוס_פסחים_1_ב_א_קא סלקא דעתך מ&quot;ד נגהי]]
''' קא''' סלקא דעתך מ&quot;ד נגהי וכו'. לא נקט קס&quot;ד אלא משום מאן דאמר נגהי דלא קאי הכי ואגב אורחיה נקט נמי לילי ממש ומש&quot;ה אין לשבש הספרים:

''' וכדרב''' יהודה. לא קאי אמאי דמשני כדאמר צפרא נהר אלא מילתא באפי נפשה היא ומפרש מה השמיענו הפסוק לכ&quot;ע:

''' יכנס''' בכי טוב. אור&quot;י דבפרק הכונס (דף ס ושם:) משמע דטעם הוי משום מזיקין דמפיק ליה התם מלא תצאו איש מפתח ביתו וקרא משום מזיקין קא מזהיר דמפקינן מיניה התם כיון שניתן רשות למשחית וכו' ולפי זה אפילו מעירו אדם צריך ליזהר שיצא בכי טוב והא דנקט כניסה תחלה היינו משום דאורחא דגמרא למינקט הכי כמו מטפס ועולה ומטפס ויורד בפרק עושין פסין (דף כא.) דנקט עליה תחלה ובפ' במה מדליקין (דף לד:) בין השמשות כהרף עין זה נכנס וזה יוצא וקשה הא דריש רב יהודה הא דרשה גופה מקרא אחרינא דלא תצאו בפרק הכונס (דף ס. ושם:) ואומר רשב&quot;א דצריכי תרי קראי הבקר אור צריך לעיר אחרת ואפי' היכא דליכא למיחש למזיקין כגון אחי יוסף דהוו י&quot;א והטעם מפני הפחתים וקרא דלא תצאו איצטריך לעירו ומפני המזיקין:

''' וכאור''' בקר בעולם הזה. פי' ר&quot;ת דהיינו עד חצי היום כדמוכח בפ' תמיד נשחט (דף נח.) דעד ו' שעות נקרא בקר כעין זה יהיה תחלת זריחת השמש דהיינו הנץ החמה לצדיקים לעתיד לבא:

''' והא''' קיימא לן עד צאת הכוכבים יממא הוא. אומר ר&quot;י דפשיטא ליה לגמרא דעד צאת הכוכבים יממא משום דמסקינן בספ&quot;ב דמגילה {{הפניה-גמ|מגילה|כ|ב}} דמעלות השחר יום הוא דכתיב ואנחנו עושים במלאכה מעלות השחר עד צאת הכוכבים ואומר והיה לנו הלילה משמר והיום מלאכה ומהתם נמי מוכח דעד צאת הכוכבים יום הוא ולא קשה מההוא קרא לתנאי דפרק במה מדליקין (דף לד: ולה.) דקאמר ר' יהודה משתשקע החמה כל זמן שפני מזרח מאדימין ואיכא למאן דאמר התם שני חלקי מיל שהוא לפי הנראה שעה גדולה לפני צאת הכוכבים דאין אנו בקיאין בצאת הכוכבים כדאמר התם לא כוכבים גדולים הנראין ביום ולא כוכבים קטנים הנראין בלילה אלא בינונים:

''' (כדתנן)''' הנודר מן האור. מיהו היכא דלשון בני אדם אינו כלשון המקרא אזלינן אחר לשון בני אדם כדאמרינן בערכין (ד' יט:) גבי האומר משקל ידי עלי מדאורייתא קיבורת כולה בנדרים הלך אחר לשון בני אדם דהיינו עד האציל:&lt;קטע סוף=ת/&gt;
&lt;/div&gt;

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/פסחים/פרק א|ב א}}

[[en:Talmud/Seder Moed/Tractate Pesachim/2a]]
[[קטגוריה:בבלי מסכת פסחים]]
{{מפרשים לדף גמרא|פסחים|א|ב|א}}</text>
      <sha1>kv01m7pw54cwpct97e9igh226tite8c</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3016291</id>
      <parentid>3016290</parentid>
      <timestamp>2026-05-13T15:05:03Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <comment>/* תוספות */</comment>
      <origin>3016291</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="12980" sha1="mjm79qppabkthbfdrcz43zh0c5fqe3e" xml:space="preserve">{{כותרת_ביאור_הלמ|פסחים|ב|א||ב ב|ביאור=כן}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
[דף ב עמוד א] משנה. {{שוליים|א}}אור לארבעה עשר בודקין את החמץ לאור הנר. כל מקום שאין מכניסין בו חמץ - אין צריך בדיקה. ובמה אמרו שתי שורות במרתף - מקום שמכניסין בו חמץ, בית שמאי אומרים: שתי שורות על פני כל המרתף, ובית הלל אומרים: שתי שורות החיצונות, שהן העליונות. 
גמרא. מאי אור? רב הונא אמר: נגהי, ורב יהודה אמר: לילי. {{הל&quot;מ-רק-גמרא|קא סלקא דעתך דמאן דאמר נגהי - נגהי ממש, ומאן דאמר לילי - לילי ממש. מיתיבי: הבקר אור והאנשים שלחו, אלמא: אור יממא הוא! - מי כתיב האור בקר? הבקר אור כתיב, כמאן דאמר: צפרא נהר. וכדרב יהודה אמר רב, דאמר רב יהודה אמר רב: לעולם יכנס אדם בכי טוב ויצא בכי טוב. מיתיבי וכאור בקר יזרח שמש אלמא אור יממא הוא! - מי כתיב אור בקר? וכאור בקר כתיב. והכי קאמר: וכאור בקר בעולם הזה - כעין זריחת שמש לצדיקים לעולם הבא. - מיתיבי: ויקרא אלהים לאור יום אלמא אור יממא הוא! - הכי קאמר: למאיר ובא קראו יום. - אלא מעתה ולחשך קרא לילה - למחשיך ובא קרא לילה? - והא קיימא לן דעד צאת הכוכבים יממא הוא! - אלא הכי קאמר: קרייה רחמנא לנהורא: ופקדיה אמצותא דיממא, וקרייה רחמנא לחשוכא ופקדיה אמצותא דלילה. מיתיבי: הללוהו כל כוכבי אור אלמא אור אורתא הוא! - הכי קאמר: הללוהו כל כוכבים המאירים. - אלא מעתה, כוכבים המאירים הוא דבעו שבוחי, שאינן מאירין - לא בעו שבוחי? והא כתיב הללוהו כל צבאיו! - אלא הא קא משמע לן: דאור דכוכבים נמי אור הוא. למאי נפקא מינה - לנודר מן האור, (דתנן): +מסורת הש&quot;ס: [דתניא]+ הנודר מן האור - אסור באורן של כוכבים. מיתיבי: לאור יקום רוצח יקטל עני ואביון ובלילה יהי כגנב }}
&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;

'''מתני' אור לארבעה עשר גרסי': לאור הנר''' - בגמרא (דף ז:) מפרש טעמא:

'''בודקין''' - שלא יעבור עליו בבל יראה ובבל ימצא:

'''ובמה אמרו''' - לקמן במתניתין:

'''שתי שורות''' - של חביות הסדורות במרתף של יין צריך לבדוק ביניהם אחרי שאמרנו כל מקום שאין מכניסין בו חמץ אין צריך לבדוק למה הוצרכו לבודקן ומפרש לא אמרו אלא במרתף שמכניסין בו חמץ כגון מרתף שמסתפק ממנו יין לשולחנו ופעמים שהשמש עומד למזוג יין ופתו בידו וכשהיין כלה נכנס למרתף להביא יין:

'''שתי שורות על פני כל המרתף''' - בגמ' (דף ח:) מפרש מאי היא:

'''שתי שורות החיצונות כו'''' - מפרש בגמ' (שם):

'''גמ' ה&quot;ג קא סלקא דעתך מאן דאמר נגהי נגהי ממש''' - כשיאיר השחר שחרית של י&quot;ד:

'''מאן דאמר לילי לילי ממש''' - לא גרסינן דהא ודאי לילי הוא ממש: 

'''הבקר אור''' - קס&quot;ד דה&quot;ק ולבקר דהיינו אור כלומר ששמו אור האנשים שולחו:

'''מי כתיב האור בקר''' - דלשתמע ולאור דהיינו בקר דתימצי לומר דאור שם דבר הוא וקרי לבקר אור:

'''הבקר אור כתיב''' - האי אור לאו שם דבר הוא אלא הבקר האיר והאנשים שולחו כמאן דאמר צפרא נהר ולפי דרכו לימדך הכתוב דרך ארץ מאחי יוסף שהמתינו עד שהאיר המזרח כדרב יהודה אבל אור שהוא שם דבר אינו אלא לילה:

'''בכי טוב''' - היוצא לדרך יכנס ערבית לבית מלון בעוד החמה זורחת ולמחר ימתין עד הנץ החמה ויצא ואז טוב לו שהאור טוב לו שנאמר באור כי טוב ומה היא טובתו מפני החיות ומפני הלסטים:

'''וכאור בקר''' - השתא משמע לן דשם דבר הוא והכי קאמר דוד וכאור זה דהיינו בקר כן יזרח שמש לצדיקים שיצאו מאפילתן לעולם הבא:

'''מי כתיב אור בקר''' - דהיינו שם דבר ונימא אור הוא בקר וכן יזרח שמש:

'''וכאור בקר כתיב''' - ואין זה שם דבר אלא כמאיר של בקר יזרח שמש כשמתחיל הבקר להאיר בעולם הזה והוא חשך ואפל בעלות השחר נוגה כזריחת השמש של עכשיו תהיה אותה שעה לצדיקים לעתיד לבא לפי שיהא אור החמה גדול מאד ואפילו עלות השחר שלה יאיר כהנץ החמה של עכשיו:

'''למאיר ובא קראו יום''' - משעה שמתחיל להאיר והאי אור לאו שם דבר הוא:

'''והא קיימא לן''' - בשמעתא קמייתא דברכות:

'''עד צאת הכוכבים יממא''' - כדכתיב מעלות השחר ועד צאת הכוכבים דעזרא ([[נחמיה ד]]):

'''אלא''' - תריץ הכי: קריה רחמנא לנהורא כו' האי ויקרא לאו קריאת שם הוא דתימא שקרא את שם האור יום אלא קרא לבריאה המאירה שברא מהוד מעטה לבושו:

'''ופקדיה אמצותא דיממא''' - צוהו לשמש ביום ולחושך צוה לשמש בלילה קרא כמלך שקרא לעבדו שיבא לפניו:

'''הא קמ&quot;ל דאור כוכבים נמי אור הוא''' - לעולם כוכבים המאירים קאמר ודקא קשיא לך הא שאינן מאירין לא הא דנקט כוכבי אור לאו למעוטי כוכבים שאינן מאירין דכל כוכבים יש להם אור וליכא למעוטי מידי וקרא אשמעינן דאור כוכבים קרוי אור ונפקא מינה לנודר הנאה מן האור שיאסר באורן של כוכבים:&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;

==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;
[[File:תוס פסחים 1 ב א מתני' אור לארבעה עשר בודקין את החמץ.ogg|thumb|תוס_פסחים_1_ב_א_מתני' אור לארבעה עשר בודקין את החמץ]]
'''מתני'''' אור לארבעה עשר בודקין את החמץ. פ&quot;ה שלא לעבור עליו בבל יראה ובל ימצא וקשה לר&quot;י כיון דצריך ביטול כדאמר בגמ' (דף ו:) הבודק צריך שיבטל ומדאורייתא בביטול בעלמא סגי אמאי הצריכו חכמים בדיקה כלל ונראה לר&quot;י דאע&quot;ג דסגי בביטול בעלמא החמירו חכמים לבדוק חמץ ולבערו שלא יבא לאכלו וכן משמע לקמן (דף י:) דבעי רבא ככר בשמי קורה וכו' או דלמא זימנין דנפל ואתי למיכליה והטעם שהחמירו כאן טפי מבשאר איסורי הנאה שלא הצריכו לבערם משום דחמץ מותר כל השנה ולא נאסר רק בפסח ולא בדילי מיניה כדאמר לקמן (דף יא.) ולא דמי לבשר בחלב וערלה וכלאי הכרם שאיסורם נוהג איסור עולם ונזיר נמי איסוריה שרי לאחריני אי נמי שאני חמץ שהחמירה בו תורה לעבור בבל יראה ובל ימצא החמירו חכמים לבדוק ולבערו אפילו היכא דביטלו משום דילמא אתי למיכליה ונראה לרשב&quot;א דאפילו לפי טעם האחרון צ&quot;ל דהחמירו חכמים בכל חמץ אפי' בחמץ נוקשה ועל ידי תערובת אף על גב דליכא בל יראה לפר&quot;ת בריש אלו עוברין (דף מב.) דהא אמר שיאור ישרף והיינו חמץ נוקשה כדמוכח התם ואיכא למ&quot;ד נמי התם דכ&quot;ש חמץ גמור על ידי תערובת משמע דאסור להשהותו דאי מותר להשהותו אמאי ישרף ישהה אותו עד אחר הפסח ויהא מותר אפילו לרבי יהודה דלא אסר רבי יהודה חמץ אחר הפסח אלא בחמץ גמור דאיכא ג' קראי לתוך זמנו ולפני זמנו ולאחר זמנו (לקמן דף כח:) אבל בנוקשה דליכא אלא חד קרא אפי' ר' יהודה מודה:
[[File:תוס פסחים 1 ב א קא סלקא דעתך מ&quot;ד נגהי.ogg|thumb|תוס_פסחים_1_ב_א_קא סלקא דעתך מ&quot;ד נגהי]]
''' קא''' סלקא דעתך מ&quot;ד נגהי וכו'. לא נקט קס&quot;ד אלא משום מאן דאמר נגהי דלא קאי הכי ואגב אורחיה נקט נמי לילי ממש ומש&quot;ה אין לשבש הספרים:
[[File:תוס פסחים 1 ב א וכדרב יהודה.ogg|thumb|תוס_פסחים_1_ב_א_וכדרב יהודה]]
''' וכדרב''' יהודה. לא קאי אמאי דמשני כדאמר צפרא נהר אלא מילתא באפי נפשה היא ומפרש מה השמיענו הפסוק לכ&quot;ע:

''' יכנס''' בכי טוב. אור&quot;י דבפרק הכונס (דף ס ושם:) משמע דטעם הוי משום מזיקין דמפיק ליה התם מלא תצאו איש מפתח ביתו וקרא משום מזיקין קא מזהיר דמפקינן מיניה התם כיון שניתן רשות למשחית וכו' ולפי זה אפילו מעירו אדם צריך ליזהר שיצא בכי טוב והא דנקט כניסה תחלה היינו משום דאורחא דגמרא למינקט הכי כמו מטפס ועולה ומטפס ויורד בפרק עושין פסין (דף כא.) דנקט עליה תחלה ובפ' במה מדליקין (דף לד:) בין השמשות כהרף עין זה נכנס וזה יוצא וקשה הא דריש רב יהודה הא דרשה גופה מקרא אחרינא דלא תצאו בפרק הכונס (דף ס. ושם:) ואומר רשב&quot;א דצריכי תרי קראי הבקר אור צריך לעיר אחרת ואפי' היכא דליכא למיחש למזיקין כגון אחי יוסף דהוו י&quot;א והטעם מפני הפחתים וקרא דלא תצאו איצטריך לעירו ומפני המזיקין:

''' וכאור''' בקר בעולם הזה. פי' ר&quot;ת דהיינו עד חצי היום כדמוכח בפ' תמיד נשחט (דף נח.) דעד ו' שעות נקרא בקר כעין זה יהיה תחלת זריחת השמש דהיינו הנץ החמה לצדיקים לעתיד לבא:

''' והא''' קיימא לן עד צאת הכוכבים יממא הוא. אומר ר&quot;י דפשיטא ליה לגמרא דעד צאת הכוכבים יממא משום דמסקינן בספ&quot;ב דמגילה {{הפניה-גמ|מגילה|כ|ב}} דמעלות השחר יום הוא דכתיב ואנחנו עושים במלאכה מעלות השחר עד צאת הכוכבים ואומר והיה לנו הלילה משמר והיום מלאכה ומהתם נמי מוכח דעד צאת הכוכבים יום הוא ולא קשה מההוא קרא לתנאי דפרק במה מדליקין (דף לד: ולה.) דקאמר ר' יהודה משתשקע החמה כל זמן שפני מזרח מאדימין ואיכא למאן דאמר התם שני חלקי מיל שהוא לפי הנראה שעה גדולה לפני צאת הכוכבים דאין אנו בקיאין בצאת הכוכבים כדאמר התם לא כוכבים גדולים הנראין ביום ולא כוכבים קטנים הנראין בלילה אלא בינונים:

''' (כדתנן)''' הנודר מן האור. מיהו היכא דלשון בני אדם אינו כלשון המקרא אזלינן אחר לשון בני אדם כדאמרינן בערכין (ד' יט:) גבי האומר משקל ידי עלי מדאורייתא קיבורת כולה בנדרים הלך אחר לשון בני אדם דהיינו עד האציל:&lt;קטע סוף=ת/&gt;
&lt;/div&gt;

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/פסחים/פרק א|ב א}}

[[en:Talmud/Seder Moed/Tractate Pesachim/2a]]
[[קטגוריה:בבלי מסכת פסחים]]
{{מפרשים לדף גמרא|פסחים|א|ב|א}}</text>
      <sha1>mjm79qppabkthbfdrcz43zh0c5fqe3e</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3016295</id>
      <parentid>3016291</parentid>
      <timestamp>2026-05-13T15:28:53Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <comment>/* תוספות */</comment>
      <origin>3016295</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="13096" sha1="kpnoylylfl444z0ywsjx94sl97gsuxj" xml:space="preserve">{{כותרת_ביאור_הלמ|פסחים|ב|א||ב ב|ביאור=כן}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
[דף ב עמוד א] משנה. {{שוליים|א}}אור לארבעה עשר בודקין את החמץ לאור הנר. כל מקום שאין מכניסין בו חמץ - אין צריך בדיקה. ובמה אמרו שתי שורות במרתף - מקום שמכניסין בו חמץ, בית שמאי אומרים: שתי שורות על פני כל המרתף, ובית הלל אומרים: שתי שורות החיצונות, שהן העליונות. 
גמרא. מאי אור? רב הונא אמר: נגהי, ורב יהודה אמר: לילי. {{הל&quot;מ-רק-גמרא|קא סלקא דעתך דמאן דאמר נגהי - נגהי ממש, ומאן דאמר לילי - לילי ממש. מיתיבי: הבקר אור והאנשים שלחו, אלמא: אור יממא הוא! - מי כתיב האור בקר? הבקר אור כתיב, כמאן דאמר: צפרא נהר. וכדרב יהודה אמר רב, דאמר רב יהודה אמר רב: לעולם יכנס אדם בכי טוב ויצא בכי טוב. מיתיבי וכאור בקר יזרח שמש אלמא אור יממא הוא! - מי כתיב אור בקר? וכאור בקר כתיב. והכי קאמר: וכאור בקר בעולם הזה - כעין זריחת שמש לצדיקים לעולם הבא. - מיתיבי: ויקרא אלהים לאור יום אלמא אור יממא הוא! - הכי קאמר: למאיר ובא קראו יום. - אלא מעתה ולחשך קרא לילה - למחשיך ובא קרא לילה? - והא קיימא לן דעד צאת הכוכבים יממא הוא! - אלא הכי קאמר: קרייה רחמנא לנהורא: ופקדיה אמצותא דיממא, וקרייה רחמנא לחשוכא ופקדיה אמצותא דלילה. מיתיבי: הללוהו כל כוכבי אור אלמא אור אורתא הוא! - הכי קאמר: הללוהו כל כוכבים המאירים. - אלא מעתה, כוכבים המאירים הוא דבעו שבוחי, שאינן מאירין - לא בעו שבוחי? והא כתיב הללוהו כל צבאיו! - אלא הא קא משמע לן: דאור דכוכבים נמי אור הוא. למאי נפקא מינה - לנודר מן האור, (דתנן): +מסורת הש&quot;ס: [דתניא]+ הנודר מן האור - אסור באורן של כוכבים. מיתיבי: לאור יקום רוצח יקטל עני ואביון ובלילה יהי כגנב }}
&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;

'''מתני' אור לארבעה עשר גרסי': לאור הנר''' - בגמרא (דף ז:) מפרש טעמא:

'''בודקין''' - שלא יעבור עליו בבל יראה ובבל ימצא:

'''ובמה אמרו''' - לקמן במתניתין:

'''שתי שורות''' - של חביות הסדורות במרתף של יין צריך לבדוק ביניהם אחרי שאמרנו כל מקום שאין מכניסין בו חמץ אין צריך לבדוק למה הוצרכו לבודקן ומפרש לא אמרו אלא במרתף שמכניסין בו חמץ כגון מרתף שמסתפק ממנו יין לשולחנו ופעמים שהשמש עומד למזוג יין ופתו בידו וכשהיין כלה נכנס למרתף להביא יין:

'''שתי שורות על פני כל המרתף''' - בגמ' (דף ח:) מפרש מאי היא:

'''שתי שורות החיצונות כו'''' - מפרש בגמ' (שם):

'''גמ' ה&quot;ג קא סלקא דעתך מאן דאמר נגהי נגהי ממש''' - כשיאיר השחר שחרית של י&quot;ד:

'''מאן דאמר לילי לילי ממש''' - לא גרסינן דהא ודאי לילי הוא ממש: 

'''הבקר אור''' - קס&quot;ד דה&quot;ק ולבקר דהיינו אור כלומר ששמו אור האנשים שולחו:

'''מי כתיב האור בקר''' - דלשתמע ולאור דהיינו בקר דתימצי לומר דאור שם דבר הוא וקרי לבקר אור:

'''הבקר אור כתיב''' - האי אור לאו שם דבר הוא אלא הבקר האיר והאנשים שולחו כמאן דאמר צפרא נהר ולפי דרכו לימדך הכתוב דרך ארץ מאחי יוסף שהמתינו עד שהאיר המזרח כדרב יהודה אבל אור שהוא שם דבר אינו אלא לילה:

'''בכי טוב''' - היוצא לדרך יכנס ערבית לבית מלון בעוד החמה זורחת ולמחר ימתין עד הנץ החמה ויצא ואז טוב לו שהאור טוב לו שנאמר באור כי טוב ומה היא טובתו מפני החיות ומפני הלסטים:

'''וכאור בקר''' - השתא משמע לן דשם דבר הוא והכי קאמר דוד וכאור זה דהיינו בקר כן יזרח שמש לצדיקים שיצאו מאפילתן לעולם הבא:

'''מי כתיב אור בקר''' - דהיינו שם דבר ונימא אור הוא בקר וכן יזרח שמש:

'''וכאור בקר כתיב''' - ואין זה שם דבר אלא כמאיר של בקר יזרח שמש כשמתחיל הבקר להאיר בעולם הזה והוא חשך ואפל בעלות השחר נוגה כזריחת השמש של עכשיו תהיה אותה שעה לצדיקים לעתיד לבא לפי שיהא אור החמה גדול מאד ואפילו עלות השחר שלה יאיר כהנץ החמה של עכשיו:

'''למאיר ובא קראו יום''' - משעה שמתחיל להאיר והאי אור לאו שם דבר הוא:

'''והא קיימא לן''' - בשמעתא קמייתא דברכות:

'''עד צאת הכוכבים יממא''' - כדכתיב מעלות השחר ועד צאת הכוכבים דעזרא ([[נחמיה ד]]):

'''אלא''' - תריץ הכי: קריה רחמנא לנהורא כו' האי ויקרא לאו קריאת שם הוא דתימא שקרא את שם האור יום אלא קרא לבריאה המאירה שברא מהוד מעטה לבושו:

'''ופקדיה אמצותא דיממא''' - צוהו לשמש ביום ולחושך צוה לשמש בלילה קרא כמלך שקרא לעבדו שיבא לפניו:

'''הא קמ&quot;ל דאור כוכבים נמי אור הוא''' - לעולם כוכבים המאירים קאמר ודקא קשיא לך הא שאינן מאירין לא הא דנקט כוכבי אור לאו למעוטי כוכבים שאינן מאירין דכל כוכבים יש להם אור וליכא למעוטי מידי וקרא אשמעינן דאור כוכבים קרוי אור ונפקא מינה לנודר הנאה מן האור שיאסר באורן של כוכבים:&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;

==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;
[[File:תוס פסחים 1 ב א מתני' אור לארבעה עשר בודקין את החמץ.ogg|thumb|תוס_פסחים_1_ב_א_מתני' אור לארבעה עשר בודקין את החמץ]]
'''מתני'''' אור לארבעה עשר בודקין את החמץ. פ&quot;ה שלא לעבור עליו בבל יראה ובל ימצא וקשה לר&quot;י כיון דצריך ביטול כדאמר בגמ' (דף ו:) הבודק צריך שיבטל ומדאורייתא בביטול בעלמא סגי אמאי הצריכו חכמים בדיקה כלל ונראה לר&quot;י דאע&quot;ג דסגי בביטול בעלמא החמירו חכמים לבדוק חמץ ולבערו שלא יבא לאכלו וכן משמע לקמן (דף י:) דבעי רבא ככר בשמי קורה וכו' או דלמא זימנין דנפל ואתי למיכליה והטעם שהחמירו כאן טפי מבשאר איסורי הנאה שלא הצריכו לבערם משום דחמץ מותר כל השנה ולא נאסר רק בפסח ולא בדילי מיניה כדאמר לקמן (דף יא.) ולא דמי לבשר בחלב וערלה וכלאי הכרם שאיסורם נוהג איסור עולם ונזיר נמי איסוריה שרי לאחריני אי נמי שאני חמץ שהחמירה בו תורה לעבור בבל יראה ובל ימצא החמירו חכמים לבדוק ולבערו אפילו היכא דביטלו משום דילמא אתי למיכליה ונראה לרשב&quot;א דאפילו לפי טעם האחרון צ&quot;ל דהחמירו חכמים בכל חמץ אפי' בחמץ נוקשה ועל ידי תערובת אף על גב דליכא בל יראה לפר&quot;ת בריש אלו עוברין (דף מב.) דהא אמר שיאור ישרף והיינו חמץ נוקשה כדמוכח התם ואיכא למ&quot;ד נמי התם דכ&quot;ש חמץ גמור על ידי תערובת משמע דאסור להשהותו דאי מותר להשהותו אמאי ישרף ישהה אותו עד אחר הפסח ויהא מותר אפילו לרבי יהודה דלא אסר רבי יהודה חמץ אחר הפסח אלא בחמץ גמור דאיכא ג' קראי לתוך זמנו ולפני זמנו ולאחר זמנו (לקמן דף כח:) אבל בנוקשה דליכא אלא חד קרא אפי' ר' יהודה מודה:
[[File:תוס פסחים 1 ב א קא סלקא דעתך מ&quot;ד נגהי.ogg|thumb|תוס_פסחים_1_ב_א_קא סלקא דעתך מ&quot;ד נגהי]]
''' קא''' סלקא דעתך מ&quot;ד נגהי וכו'. לא נקט קס&quot;ד אלא משום מאן דאמר נגהי דלא קאי הכי ואגב אורחיה נקט נמי לילי ממש ומש&quot;ה אין לשבש הספרים:
[[File:תוס פסחים 1 ב א וכדרב יהודה.ogg|thumb|תוס_פסחים_1_ב_א_וכדרב יהודה]]
''' וכדרב''' יהודה. לא קאי אמאי דמשני כדאמר צפרא נהר אלא מילתא באפי נפשה היא ומפרש מה השמיענו הפסוק לכ&quot;ע:
[[File:תוס פסחים 1 ב א יכנס בכי טוב.ogg|thumb|תוס_פסחים_1_ב_א_יכנס בכי טוב]]
''' יכנס''' בכי טוב. אור&quot;י דבפרק הכונס (דף ס ושם:) משמע דטעם הוי משום מזיקין דמפיק ליה התם מלא תצאו איש מפתח ביתו וקרא משום מזיקין קא מזהיר דמפקינן מיניה התם כיון שניתן רשות למשחית וכו' ולפי זה אפילו מעירו אדם צריך ליזהר שיצא בכי טוב והא דנקט כניסה תחלה היינו משום דאורחא דגמרא למינקט הכי כמו מטפס ועולה ומטפס ויורד בפרק עושין פסין (דף כא.) דנקט עליה תחלה ובפ' במה מדליקין (דף לד:) בין השמשות כהרף עין זה נכנס וזה יוצא וקשה הא דריש רב יהודה הא דרשה גופה מקרא אחרינא דלא תצאו בפרק הכונס (דף ס. ושם:) ואומר רשב&quot;א דצריכי תרי קראי הבקר אור צריך לעיר אחרת ואפי' היכא דליכא למיחש למזיקין כגון אחי יוסף דהוו י&quot;א והטעם מפני הפחתים וקרא דלא תצאו איצטריך לעירו ומפני המזיקין:

''' וכאור''' בקר בעולם הזה. פי' ר&quot;ת דהיינו עד חצי היום כדמוכח בפ' תמיד נשחט (דף נח.) דעד ו' שעות נקרא בקר כעין זה יהיה תחלת זריחת השמש דהיינו הנץ החמה לצדיקים לעתיד לבא:

''' והא''' קיימא לן עד צאת הכוכבים יממא הוא. אומר ר&quot;י דפשיטא ליה לגמרא דעד צאת הכוכבים יממא משום דמסקינן בספ&quot;ב דמגילה {{הפניה-גמ|מגילה|כ|ב}} דמעלות השחר יום הוא דכתיב ואנחנו עושים במלאכה מעלות השחר עד צאת הכוכבים ואומר והיה לנו הלילה משמר והיום מלאכה ומהתם נמי מוכח דעד צאת הכוכבים יום הוא ולא קשה מההוא קרא לתנאי דפרק במה מדליקין (דף לד: ולה.) דקאמר ר' יהודה משתשקע החמה כל זמן שפני מזרח מאדימין ואיכא למאן דאמר התם שני חלקי מיל שהוא לפי הנראה שעה גדולה לפני צאת הכוכבים דאין אנו בקיאין בצאת הכוכבים כדאמר התם לא כוכבים גדולים הנראין ביום ולא כוכבים קטנים הנראין בלילה אלא בינונים:

''' (כדתנן)''' הנודר מן האור. מיהו היכא דלשון בני אדם אינו כלשון המקרא אזלינן אחר לשון בני אדם כדאמרינן בערכין (ד' יט:) גבי האומר משקל ידי עלי מדאורייתא קיבורת כולה בנדרים הלך אחר לשון בני אדם דהיינו עד האציל:&lt;קטע סוף=ת/&gt;
&lt;/div&gt;

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/פסחים/פרק א|ב א}}

[[en:Talmud/Seder Moed/Tractate Pesachim/2a]]
[[קטגוריה:בבלי מסכת פסחים]]
{{מפרשים לדף גמרא|פסחים|א|ב|א}}</text>
      <sha1>kpnoylylfl444z0ywsjx94sl97gsuxj</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3016350</id>
      <parentid>3016295</parentid>
      <timestamp>2026-05-14T06:28:06Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <comment>/* תוספות */</comment>
      <origin>3016350</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="13238" sha1="1ptyy6zz1zgglpuok68r38b8hdwt7g1" xml:space="preserve">{{כותרת_ביאור_הלמ|פסחים|ב|א||ב ב|ביאור=כן}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
[דף ב עמוד א] משנה. {{שוליים|א}}אור לארבעה עשר בודקין את החמץ לאור הנר. כל מקום שאין מכניסין בו חמץ - אין צריך בדיקה. ובמה אמרו שתי שורות במרתף - מקום שמכניסין בו חמץ, בית שמאי אומרים: שתי שורות על פני כל המרתף, ובית הלל אומרים: שתי שורות החיצונות, שהן העליונות. 
גמרא. מאי אור? רב הונא אמר: נגהי, ורב יהודה אמר: לילי. {{הל&quot;מ-רק-גמרא|קא סלקא דעתך דמאן דאמר נגהי - נגהי ממש, ומאן דאמר לילי - לילי ממש. מיתיבי: הבקר אור והאנשים שלחו, אלמא: אור יממא הוא! - מי כתיב האור בקר? הבקר אור כתיב, כמאן דאמר: צפרא נהר. וכדרב יהודה אמר רב, דאמר רב יהודה אמר רב: לעולם יכנס אדם בכי טוב ויצא בכי טוב. מיתיבי וכאור בקר יזרח שמש אלמא אור יממא הוא! - מי כתיב אור בקר? וכאור בקר כתיב. והכי קאמר: וכאור בקר בעולם הזה - כעין זריחת שמש לצדיקים לעולם הבא. - מיתיבי: ויקרא אלהים לאור יום אלמא אור יממא הוא! - הכי קאמר: למאיר ובא קראו יום. - אלא מעתה ולחשך קרא לילה - למחשיך ובא קרא לילה? - והא קיימא לן דעד צאת הכוכבים יממא הוא! - אלא הכי קאמר: קרייה רחמנא לנהורא: ופקדיה אמצותא דיממא, וקרייה רחמנא לחשוכא ופקדיה אמצותא דלילה. מיתיבי: הללוהו כל כוכבי אור אלמא אור אורתא הוא! - הכי קאמר: הללוהו כל כוכבים המאירים. - אלא מעתה, כוכבים המאירים הוא דבעו שבוחי, שאינן מאירין - לא בעו שבוחי? והא כתיב הללוהו כל צבאיו! - אלא הא קא משמע לן: דאור דכוכבים נמי אור הוא. למאי נפקא מינה - לנודר מן האור, (דתנן): +מסורת הש&quot;ס: [דתניא]+ הנודר מן האור - אסור באורן של כוכבים. מיתיבי: לאור יקום רוצח יקטל עני ואביון ובלילה יהי כגנב }}
&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;

'''מתני' אור לארבעה עשר גרסי': לאור הנר''' - בגמרא (דף ז:) מפרש טעמא:

'''בודקין''' - שלא יעבור עליו בבל יראה ובבל ימצא:

'''ובמה אמרו''' - לקמן במתניתין:

'''שתי שורות''' - של חביות הסדורות במרתף של יין צריך לבדוק ביניהם אחרי שאמרנו כל מקום שאין מכניסין בו חמץ אין צריך לבדוק למה הוצרכו לבודקן ומפרש לא אמרו אלא במרתף שמכניסין בו חמץ כגון מרתף שמסתפק ממנו יין לשולחנו ופעמים שהשמש עומד למזוג יין ופתו בידו וכשהיין כלה נכנס למרתף להביא יין:

'''שתי שורות על פני כל המרתף''' - בגמ' (דף ח:) מפרש מאי היא:

'''שתי שורות החיצונות כו'''' - מפרש בגמ' (שם):

'''גמ' ה&quot;ג קא סלקא דעתך מאן דאמר נגהי נגהי ממש''' - כשיאיר השחר שחרית של י&quot;ד:

'''מאן דאמר לילי לילי ממש''' - לא גרסינן דהא ודאי לילי הוא ממש: 

'''הבקר אור''' - קס&quot;ד דה&quot;ק ולבקר דהיינו אור כלומר ששמו אור האנשים שולחו:

'''מי כתיב האור בקר''' - דלשתמע ולאור דהיינו בקר דתימצי לומר דאור שם דבר הוא וקרי לבקר אור:

'''הבקר אור כתיב''' - האי אור לאו שם דבר הוא אלא הבקר האיר והאנשים שולחו כמאן דאמר צפרא נהר ולפי דרכו לימדך הכתוב דרך ארץ מאחי יוסף שהמתינו עד שהאיר המזרח כדרב יהודה אבל אור שהוא שם דבר אינו אלא לילה:

'''בכי טוב''' - היוצא לדרך יכנס ערבית לבית מלון בעוד החמה זורחת ולמחר ימתין עד הנץ החמה ויצא ואז טוב לו שהאור טוב לו שנאמר באור כי טוב ומה היא טובתו מפני החיות ומפני הלסטים:

'''וכאור בקר''' - השתא משמע לן דשם דבר הוא והכי קאמר דוד וכאור זה דהיינו בקר כן יזרח שמש לצדיקים שיצאו מאפילתן לעולם הבא:

'''מי כתיב אור בקר''' - דהיינו שם דבר ונימא אור הוא בקר וכן יזרח שמש:

'''וכאור בקר כתיב''' - ואין זה שם דבר אלא כמאיר של בקר יזרח שמש כשמתחיל הבקר להאיר בעולם הזה והוא חשך ואפל בעלות השחר נוגה כזריחת השמש של עכשיו תהיה אותה שעה לצדיקים לעתיד לבא לפי שיהא אור החמה גדול מאד ואפילו עלות השחר שלה יאיר כהנץ החמה של עכשיו:

'''למאיר ובא קראו יום''' - משעה שמתחיל להאיר והאי אור לאו שם דבר הוא:

'''והא קיימא לן''' - בשמעתא קמייתא דברכות:

'''עד צאת הכוכבים יממא''' - כדכתיב מעלות השחר ועד צאת הכוכבים דעזרא ([[נחמיה ד]]):

'''אלא''' - תריץ הכי: קריה רחמנא לנהורא כו' האי ויקרא לאו קריאת שם הוא דתימא שקרא את שם האור יום אלא קרא לבריאה המאירה שברא מהוד מעטה לבושו:

'''ופקדיה אמצותא דיממא''' - צוהו לשמש ביום ולחושך צוה לשמש בלילה קרא כמלך שקרא לעבדו שיבא לפניו:

'''הא קמ&quot;ל דאור כוכבים נמי אור הוא''' - לעולם כוכבים המאירים קאמר ודקא קשיא לך הא שאינן מאירין לא הא דנקט כוכבי אור לאו למעוטי כוכבים שאינן מאירין דכל כוכבים יש להם אור וליכא למעוטי מידי וקרא אשמעינן דאור כוכבים קרוי אור ונפקא מינה לנודר הנאה מן האור שיאסר באורן של כוכבים:&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;

==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;
[[File:תוס פסחים 1 ב א מתני' אור לארבעה עשר בודקין את החמץ.ogg|thumb|תוס_פסחים_1_ב_א_מתני' אור לארבעה עשר בודקין את החמץ]]
'''מתני'''' אור לארבעה עשר בודקין את החמץ. פ&quot;ה שלא לעבור עליו בבל יראה ובל ימצא וקשה לר&quot;י כיון דצריך ביטול כדאמר בגמ' (דף ו:) הבודק צריך שיבטל ומדאורייתא בביטול בעלמא סגי אמאי הצריכו חכמים בדיקה כלל ונראה לר&quot;י דאע&quot;ג דסגי בביטול בעלמא החמירו חכמים לבדוק חמץ ולבערו שלא יבא לאכלו וכן משמע לקמן (דף י:) דבעי רבא ככר בשמי קורה וכו' או דלמא זימנין דנפל ואתי למיכליה והטעם שהחמירו כאן טפי מבשאר איסורי הנאה שלא הצריכו לבערם משום דחמץ מותר כל השנה ולא נאסר רק בפסח ולא בדילי מיניה כדאמר לקמן (דף יא.) ולא דמי לבשר בחלב וערלה וכלאי הכרם שאיסורם נוהג איסור עולם ונזיר נמי איסוריה שרי לאחריני אי נמי שאני חמץ שהחמירה בו תורה לעבור בבל יראה ובל ימצא החמירו חכמים לבדוק ולבערו אפילו היכא דביטלו משום דילמא אתי למיכליה ונראה לרשב&quot;א דאפילו לפי טעם האחרון צ&quot;ל דהחמירו חכמים בכל חמץ אפי' בחמץ נוקשה ועל ידי תערובת אף על גב דליכא בל יראה לפר&quot;ת בריש אלו עוברין (דף מב.) דהא אמר שיאור ישרף והיינו חמץ נוקשה כדמוכח התם ואיכא למ&quot;ד נמי התם דכ&quot;ש חמץ גמור על ידי תערובת משמע דאסור להשהותו דאי מותר להשהותו אמאי ישרף ישהה אותו עד אחר הפסח ויהא מותר אפילו לרבי יהודה דלא אסר רבי יהודה חמץ אחר הפסח אלא בחמץ גמור דאיכא ג' קראי לתוך זמנו ולפני זמנו ולאחר זמנו (לקמן דף כח:) אבל בנוקשה דליכא אלא חד קרא אפי' ר' יהודה מודה:
[[File:תוס פסחים 1 ב א קא סלקא דעתך מ&quot;ד נגהי.ogg|thumb|תוס_פסחים_1_ב_א_קא סלקא דעתך מ&quot;ד נגהי]]
''' קא''' סלקא דעתך מ&quot;ד נגהי וכו'. לא נקט קס&quot;ד אלא משום מאן דאמר נגהי דלא קאי הכי ואגב אורחיה נקט נמי לילי ממש ומש&quot;ה אין לשבש הספרים:
[[File:תוס פסחים 1 ב א וכדרב יהודה.ogg|thumb|תוס_פסחים_1_ב_א_וכדרב יהודה]]
''' וכדרב''' יהודה. לא קאי אמאי דמשני כדאמר צפרא נהר אלא מילתא באפי נפשה היא ומפרש מה השמיענו הפסוק לכ&quot;ע:
[[File:תוס פסחים 1 ב א יכנס בכי טוב.ogg|thumb|תוס_פסחים_1_ב_א_יכנס בכי טוב]]
''' יכנס''' בכי טוב. אור&quot;י דבפרק הכונס (דף ס ושם:) משמע דטעם הוי משום מזיקין דמפיק ליה התם מלא תצאו איש מפתח ביתו וקרא משום מזיקין קא מזהיר דמפקינן מיניה התם כיון שניתן רשות למשחית וכו' ולפי זה אפילו מעירו אדם צריך ליזהר שיצא בכי טוב והא דנקט כניסה תחלה היינו משום דאורחא דגמרא למינקט הכי כמו מטפס ועולה ומטפס ויורד בפרק עושין פסין (דף כא.) דנקט עליה תחלה ובפ' במה מדליקין (דף לד:) בין השמשות כהרף עין זה נכנס וזה יוצא וקשה הא דריש רב יהודה הא דרשה גופה מקרא אחרינא דלא תצאו בפרק הכונס (דף ס. ושם:) ואומר רשב&quot;א דצריכי תרי קראי הבקר אור צריך לעיר אחרת ואפי' היכא דליכא למיחש למזיקין כגון אחי יוסף דהוו י&quot;א והטעם מפני הפחתים וקרא דלא תצאו איצטריך לעירו ומפני המזיקין:
[[File:תוס פסחים 1 ב א וכאור בקר בעולם הזה.ogg|thumb|תוס_פסחים_1_ב_א_וכאור בקר בעולם הזה]]
''' וכאור''' בקר בעולם הזה. פי' ר&quot;ת דהיינו עד חצי היום כדמוכח בפ' תמיד נשחט (דף נח.) דעד ו' שעות נקרא בקר כעין זה יהיה תחלת זריחת השמש דהיינו הנץ החמה לצדיקים לעתיד לבא:

''' והא''' קיימא לן עד צאת הכוכבים יממא הוא. אומר ר&quot;י דפשיטא ליה לגמרא דעד צאת הכוכבים יממא משום דמסקינן בספ&quot;ב דמגילה {{הפניה-גמ|מגילה|כ|ב}} דמעלות השחר יום הוא דכתיב ואנחנו עושים במלאכה מעלות השחר עד צאת הכוכבים ואומר והיה לנו הלילה משמר והיום מלאכה ומהתם נמי מוכח דעד צאת הכוכבים יום הוא ולא קשה מההוא קרא לתנאי דפרק במה מדליקין (דף לד: ולה.) דקאמר ר' יהודה משתשקע החמה כל זמן שפני מזרח מאדימין ואיכא למאן דאמר התם שני חלקי מיל שהוא לפי הנראה שעה גדולה לפני צאת הכוכבים דאין אנו בקיאין בצאת הכוכבים כדאמר התם לא כוכבים גדולים הנראין ביום ולא כוכבים קטנים הנראין בלילה אלא בינונים:

''' (כדתנן)''' הנודר מן האור. מיהו היכא דלשון בני אדם אינו כלשון המקרא אזלינן אחר לשון בני אדם כדאמרינן בערכין (ד' יט:) גבי האומר משקל ידי עלי מדאורייתא קיבורת כולה בנדרים הלך אחר לשון בני אדם דהיינו עד האציל:&lt;קטע סוף=ת/&gt;
&lt;/div&gt;

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/פסחים/פרק א|ב א}}

[[en:Talmud/Seder Moed/Tractate Pesachim/2a]]
[[קטגוריה:בבלי מסכת פסחים]]
{{מפרשים לדף גמרא|פסחים|א|ב|א}}</text>
      <sha1>1ptyy6zz1zgglpuok68r38b8hdwt7g1</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3016354</id>
      <parentid>3016350</parentid>
      <timestamp>2026-05-14T07:31:55Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <comment>/* תוספות */</comment>
      <origin>3016354</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="13440" sha1="t2cdjag0i5sn2oxx3zo5ly3ggxbwf54" xml:space="preserve">{{כותרת_ביאור_הלמ|פסחים|ב|א||ב ב|ביאור=כן}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
[דף ב עמוד א] משנה. {{שוליים|א}}אור לארבעה עשר בודקין את החמץ לאור הנר. כל מקום שאין מכניסין בו חמץ - אין צריך בדיקה. ובמה אמרו שתי שורות במרתף - מקום שמכניסין בו חמץ, בית שמאי אומרים: שתי שורות על פני כל המרתף, ובית הלל אומרים: שתי שורות החיצונות, שהן העליונות. 
גמרא. מאי אור? רב הונא אמר: נגהי, ורב יהודה אמר: לילי. {{הל&quot;מ-רק-גמרא|קא סלקא דעתך דמאן דאמר נגהי - נגהי ממש, ומאן דאמר לילי - לילי ממש. מיתיבי: הבקר אור והאנשים שלחו, אלמא: אור יממא הוא! - מי כתיב האור בקר? הבקר אור כתיב, כמאן דאמר: צפרא נהר. וכדרב יהודה אמר רב, דאמר רב יהודה אמר רב: לעולם יכנס אדם בכי טוב ויצא בכי טוב. מיתיבי וכאור בקר יזרח שמש אלמא אור יממא הוא! - מי כתיב אור בקר? וכאור בקר כתיב. והכי קאמר: וכאור בקר בעולם הזה - כעין זריחת שמש לצדיקים לעולם הבא. - מיתיבי: ויקרא אלהים לאור יום אלמא אור יממא הוא! - הכי קאמר: למאיר ובא קראו יום. - אלא מעתה ולחשך קרא לילה - למחשיך ובא קרא לילה? - והא קיימא לן דעד צאת הכוכבים יממא הוא! - אלא הכי קאמר: קרייה רחמנא לנהורא: ופקדיה אמצותא דיממא, וקרייה רחמנא לחשוכא ופקדיה אמצותא דלילה. מיתיבי: הללוהו כל כוכבי אור אלמא אור אורתא הוא! - הכי קאמר: הללוהו כל כוכבים המאירים. - אלא מעתה, כוכבים המאירים הוא דבעו שבוחי, שאינן מאירין - לא בעו שבוחי? והא כתיב הללוהו כל צבאיו! - אלא הא קא משמע לן: דאור דכוכבים נמי אור הוא. למאי נפקא מינה - לנודר מן האור, (דתנן): +מסורת הש&quot;ס: [דתניא]+ הנודר מן האור - אסור באורן של כוכבים. מיתיבי: לאור יקום רוצח יקטל עני ואביון ובלילה יהי כגנב }}
&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;

'''מתני' אור לארבעה עשר גרסי': לאור הנר''' - בגמרא (דף ז:) מפרש טעמא:

'''בודקין''' - שלא יעבור עליו בבל יראה ובבל ימצא:

'''ובמה אמרו''' - לקמן במתניתין:

'''שתי שורות''' - של חביות הסדורות במרתף של יין צריך לבדוק ביניהם אחרי שאמרנו כל מקום שאין מכניסין בו חמץ אין צריך לבדוק למה הוצרכו לבודקן ומפרש לא אמרו אלא במרתף שמכניסין בו חמץ כגון מרתף שמסתפק ממנו יין לשולחנו ופעמים שהשמש עומד למזוג יין ופתו בידו וכשהיין כלה נכנס למרתף להביא יין:

'''שתי שורות על פני כל המרתף''' - בגמ' (דף ח:) מפרש מאי היא:

'''שתי שורות החיצונות כו'''' - מפרש בגמ' (שם):

'''גמ' ה&quot;ג קא סלקא דעתך מאן דאמר נגהי נגהי ממש''' - כשיאיר השחר שחרית של י&quot;ד:

'''מאן דאמר לילי לילי ממש''' - לא גרסינן דהא ודאי לילי הוא ממש: 

'''הבקר אור''' - קס&quot;ד דה&quot;ק ולבקר דהיינו אור כלומר ששמו אור האנשים שולחו:

'''מי כתיב האור בקר''' - דלשתמע ולאור דהיינו בקר דתימצי לומר דאור שם דבר הוא וקרי לבקר אור:

'''הבקר אור כתיב''' - האי אור לאו שם דבר הוא אלא הבקר האיר והאנשים שולחו כמאן דאמר צפרא נהר ולפי דרכו לימדך הכתוב דרך ארץ מאחי יוסף שהמתינו עד שהאיר המזרח כדרב יהודה אבל אור שהוא שם דבר אינו אלא לילה:

'''בכי טוב''' - היוצא לדרך יכנס ערבית לבית מלון בעוד החמה זורחת ולמחר ימתין עד הנץ החמה ויצא ואז טוב לו שהאור טוב לו שנאמר באור כי טוב ומה היא טובתו מפני החיות ומפני הלסטים:

'''וכאור בקר''' - השתא משמע לן דשם דבר הוא והכי קאמר דוד וכאור זה דהיינו בקר כן יזרח שמש לצדיקים שיצאו מאפילתן לעולם הבא:

'''מי כתיב אור בקר''' - דהיינו שם דבר ונימא אור הוא בקר וכן יזרח שמש:

'''וכאור בקר כתיב''' - ואין זה שם דבר אלא כמאיר של בקר יזרח שמש כשמתחיל הבקר להאיר בעולם הזה והוא חשך ואפל בעלות השחר נוגה כזריחת השמש של עכשיו תהיה אותה שעה לצדיקים לעתיד לבא לפי שיהא אור החמה גדול מאד ואפילו עלות השחר שלה יאיר כהנץ החמה של עכשיו:

'''למאיר ובא קראו יום''' - משעה שמתחיל להאיר והאי אור לאו שם דבר הוא:

'''והא קיימא לן''' - בשמעתא קמייתא דברכות:

'''עד צאת הכוכבים יממא''' - כדכתיב מעלות השחר ועד צאת הכוכבים דעזרא ([[נחמיה ד]]):

'''אלא''' - תריץ הכי: קריה רחמנא לנהורא כו' האי ויקרא לאו קריאת שם הוא דתימא שקרא את שם האור יום אלא קרא לבריאה המאירה שברא מהוד מעטה לבושו:

'''ופקדיה אמצותא דיממא''' - צוהו לשמש ביום ולחושך צוה לשמש בלילה קרא כמלך שקרא לעבדו שיבא לפניו:

'''הא קמ&quot;ל דאור כוכבים נמי אור הוא''' - לעולם כוכבים המאירים קאמר ודקא קשיא לך הא שאינן מאירין לא הא דנקט כוכבי אור לאו למעוטי כוכבים שאינן מאירין דכל כוכבים יש להם אור וליכא למעוטי מידי וקרא אשמעינן דאור כוכבים קרוי אור ונפקא מינה לנודר הנאה מן האור שיאסר באורן של כוכבים:&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;

==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;
[[File:תוס פסחים 1 ב א מתני' אור לארבעה עשר בודקין את החמץ.ogg|thumb|תוס_פסחים_1_ב_א_מתני' אור לארבעה עשר בודקין את החמץ]]
'''מתני'''' אור לארבעה עשר בודקין את החמץ. פ&quot;ה שלא לעבור עליו בבל יראה ובל ימצא וקשה לר&quot;י כיון דצריך ביטול כדאמר בגמ' (דף ו:) הבודק צריך שיבטל ומדאורייתא בביטול בעלמא סגי אמאי הצריכו חכמים בדיקה כלל ונראה לר&quot;י דאע&quot;ג דסגי בביטול בעלמא החמירו חכמים לבדוק חמץ ולבערו שלא יבא לאכלו וכן משמע לקמן (דף י:) דבעי רבא ככר בשמי קורה וכו' או דלמא זימנין דנפל ואתי למיכליה והטעם שהחמירו כאן טפי מבשאר איסורי הנאה שלא הצריכו לבערם משום דחמץ מותר כל השנה ולא נאסר רק בפסח ולא בדילי מיניה כדאמר לקמן (דף יא.) ולא דמי לבשר בחלב וערלה וכלאי הכרם שאיסורם נוהג איסור עולם ונזיר נמי איסוריה שרי לאחריני אי נמי שאני חמץ שהחמירה בו תורה לעבור בבל יראה ובל ימצא החמירו חכמים לבדוק ולבערו אפילו היכא דביטלו משום דילמא אתי למיכליה ונראה לרשב&quot;א דאפילו לפי טעם האחרון צ&quot;ל דהחמירו חכמים בכל חמץ אפי' בחמץ נוקשה ועל ידי תערובת אף על גב דליכא בל יראה לפר&quot;ת בריש אלו עוברין (דף מב.) דהא אמר שיאור ישרף והיינו חמץ נוקשה כדמוכח התם ואיכא למ&quot;ד נמי התם דכ&quot;ש חמץ גמור על ידי תערובת משמע דאסור להשהותו דאי מותר להשהותו אמאי ישרף ישהה אותו עד אחר הפסח ויהא מותר אפילו לרבי יהודה דלא אסר רבי יהודה חמץ אחר הפסח אלא בחמץ גמור דאיכא ג' קראי לתוך זמנו ולפני זמנו ולאחר זמנו (לקמן דף כח:) אבל בנוקשה דליכא אלא חד קרא אפי' ר' יהודה מודה:
[[File:תוס פסחים 1 ב א קא סלקא דעתך מ&quot;ד נגהי.ogg|thumb|תוס_פסחים_1_ב_א_קא סלקא דעתך מ&quot;ד נגהי]]
''' קא''' סלקא דעתך מ&quot;ד נגהי וכו'. לא נקט קס&quot;ד אלא משום מאן דאמר נגהי דלא קאי הכי ואגב אורחיה נקט נמי לילי ממש ומש&quot;ה אין לשבש הספרים:
[[File:תוס פסחים 1 ב א וכדרב יהודה.ogg|thumb|תוס_פסחים_1_ב_א_וכדרב יהודה]]
''' וכדרב''' יהודה. לא קאי אמאי דמשני כדאמר צפרא נהר אלא מילתא באפי נפשה היא ומפרש מה השמיענו הפסוק לכ&quot;ע:
[[File:תוס פסחים 1 ב א יכנס בכי טוב.ogg|thumb|תוס_פסחים_1_ב_א_יכנס בכי טוב]]
''' יכנס''' בכי טוב. אור&quot;י דבפרק הכונס (דף ס ושם:) משמע דטעם הוי משום מזיקין דמפיק ליה התם מלא תצאו איש מפתח ביתו וקרא משום מזיקין קא מזהיר דמפקינן מיניה התם כיון שניתן רשות למשחית וכו' ולפי זה אפילו מעירו אדם צריך ליזהר שיצא בכי טוב והא דנקט כניסה תחלה היינו משום דאורחא דגמרא למינקט הכי כמו מטפס ועולה ומטפס ויורד בפרק עושין פסין (דף כא.) דנקט עליה תחלה ובפ' במה מדליקין (דף לד:) בין השמשות כהרף עין זה נכנס וזה יוצא וקשה הא דריש רב יהודה הא דרשה גופה מקרא אחרינא דלא תצאו בפרק הכונס (דף ס. ושם:) ואומר רשב&quot;א דצריכי תרי קראי הבקר אור צריך לעיר אחרת ואפי' היכא דליכא למיחש למזיקין כגון אחי יוסף דהוו י&quot;א והטעם מפני הפחתים וקרא דלא תצאו איצטריך לעירו ומפני המזיקין:
[[File:תוס פסחים 1 ב א וכאור בקר בעולם הזה.ogg|thumb|תוס_פסחים_1_ב_א_וכאור בקר בעולם הזה]]
''' וכאור''' בקר בעולם הזה. פי' ר&quot;ת דהיינו עד חצי היום כדמוכח בפ' תמיד נשחט (דף נח.) דעד ו' שעות נקרא בקר כעין זה יהיה תחלת זריחת השמש דהיינו הנץ החמה לצדיקים לעתיד לבא:
[[File:תוס פסחים 1 ב א והא קיימא לן עד צאת הכוכבים יממא הוא.ogg|thumb|תוס_פסחים_1_ב_א_והא קיימא לן עד צאת הכוכבים יממא הוא]]
''' והא''' קיימא לן עד צאת הכוכבים יממא הוא. אומר ר&quot;י דפשיטא ליה לגמרא דעד צאת הכוכבים יממא משום דמסקינן בספ&quot;ב דמגילה {{הפניה-גמ|מגילה|כ|ב}} דמעלות השחר יום הוא דכתיב ואנחנו עושים במלאכה מעלות השחר עד צאת הכוכבים ואומר והיה לנו הלילה משמר והיום מלאכה ומהתם נמי מוכח דעד צאת הכוכבים יום הוא ולא קשה מההוא קרא לתנאי דפרק במה מדליקין (דף לד: ולה.) דקאמר ר' יהודה משתשקע החמה כל זמן שפני מזרח מאדימין ואיכא למאן דאמר התם שני חלקי מיל שהוא לפי הנראה שעה גדולה לפני צאת הכוכבים דאין אנו בקיאין בצאת הכוכבים כדאמר התם לא כוכבים גדולים הנראין ביום ולא כוכבים קטנים הנראין בלילה אלא בינונים:

''' (כדתנן)''' הנודר מן האור. מיהו היכא דלשון בני אדם אינו כלשון המקרא אזלינן אחר לשון בני אדם כדאמרינן בערכין (ד' יט:) גבי האומר משקל ידי עלי מדאורייתא קיבורת כולה בנדרים הלך אחר לשון בני אדם דהיינו עד האציל:&lt;קטע סוף=ת/&gt;
&lt;/div&gt;

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/פסחים/פרק א|ב א}}

[[en:Talmud/Seder Moed/Tractate Pesachim/2a]]
[[קטגוריה:בבלי מסכת פסחים]]
{{מפרשים לדף גמרא|פסחים|א|ב|א}}</text>
      <sha1>t2cdjag0i5sn2oxx3zo5ly3ggxbwf54</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3016355</id>
      <parentid>3016354</parentid>
      <timestamp>2026-05-14T07:42:04Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <comment>/* תוספות */</comment>
      <origin>3016355</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="13441" sha1="8flecmn7deamvnaokpgp3qb8zrqr27d" xml:space="preserve">{{כותרת_ביאור_הלמ|פסחים|ב|א||ב ב|ביאור=כן}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
[דף ב עמוד א] משנה. {{שוליים|א}}אור לארבעה עשר בודקין את החמץ לאור הנר. כל מקום שאין מכניסין בו חמץ - אין צריך בדיקה. ובמה אמרו שתי שורות במרתף - מקום שמכניסין בו חמץ, בית שמאי אומרים: שתי שורות על פני כל המרתף, ובית הלל אומרים: שתי שורות החיצונות, שהן העליונות. 
גמרא. מאי אור? רב הונא אמר: נגהי, ורב יהודה אמר: לילי. {{הל&quot;מ-רק-גמרא|קא סלקא דעתך דמאן דאמר נגהי - נגהי ממש, ומאן דאמר לילי - לילי ממש. מיתיבי: הבקר אור והאנשים שלחו, אלמא: אור יממא הוא! - מי כתיב האור בקר? הבקר אור כתיב, כמאן דאמר: צפרא נהר. וכדרב יהודה אמר רב, דאמר רב יהודה אמר רב: לעולם יכנס אדם בכי טוב ויצא בכי טוב. מיתיבי וכאור בקר יזרח שמש אלמא אור יממא הוא! - מי כתיב אור בקר? וכאור בקר כתיב. והכי קאמר: וכאור בקר בעולם הזה - כעין זריחת שמש לצדיקים לעולם הבא. - מיתיבי: ויקרא אלהים לאור יום אלמא אור יממא הוא! - הכי קאמר: למאיר ובא קראו יום. - אלא מעתה ולחשך קרא לילה - למחשיך ובא קרא לילה? - והא קיימא לן דעד צאת הכוכבים יממא הוא! - אלא הכי קאמר: קרייה רחמנא לנהורא: ופקדיה אמצותא דיממא, וקרייה רחמנא לחשוכא ופקדיה אמצותא דלילה. מיתיבי: הללוהו כל כוכבי אור אלמא אור אורתא הוא! - הכי קאמר: הללוהו כל כוכבים המאירים. - אלא מעתה, כוכבים המאירים הוא דבעו שבוחי, שאינן מאירין - לא בעו שבוחי? והא כתיב הללוהו כל צבאיו! - אלא הא קא משמע לן: דאור דכוכבים נמי אור הוא. למאי נפקא מינה - לנודר מן האור, (דתנן): +מסורת הש&quot;ס: [דתניא]+ הנודר מן האור - אסור באורן של כוכבים. מיתיבי: לאור יקום רוצח יקטל עני ואביון ובלילה יהי כגנב }}
&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;

'''מתני' אור לארבעה עשר גרסי': לאור הנר''' - בגמרא (דף ז:) מפרש טעמא:

'''בודקין''' - שלא יעבור עליו בבל יראה ובבל ימצא:

'''ובמה אמרו''' - לקמן במתניתין:

'''שתי שורות''' - של חביות הסדורות במרתף של יין צריך לבדוק ביניהם אחרי שאמרנו כל מקום שאין מכניסין בו חמץ אין צריך לבדוק למה הוצרכו לבודקן ומפרש לא אמרו אלא במרתף שמכניסין בו חמץ כגון מרתף שמסתפק ממנו יין לשולחנו ופעמים שהשמש עומד למזוג יין ופתו בידו וכשהיין כלה נכנס למרתף להביא יין:

'''שתי שורות על פני כל המרתף''' - בגמ' (דף ח:) מפרש מאי היא:

'''שתי שורות החיצונות כו'''' - מפרש בגמ' (שם):

'''גמ' ה&quot;ג קא סלקא דעתך מאן דאמר נגהי נגהי ממש''' - כשיאיר השחר שחרית של י&quot;ד:

'''מאן דאמר לילי לילי ממש''' - לא גרסינן דהא ודאי לילי הוא ממש: 

'''הבקר אור''' - קס&quot;ד דה&quot;ק ולבקר דהיינו אור כלומר ששמו אור האנשים שולחו:

'''מי כתיב האור בקר''' - דלשתמע ולאור דהיינו בקר דתימצי לומר דאור שם דבר הוא וקרי לבקר אור:

'''הבקר אור כתיב''' - האי אור לאו שם דבר הוא אלא הבקר האיר והאנשים שולחו כמאן דאמר צפרא נהר ולפי דרכו לימדך הכתוב דרך ארץ מאחי יוסף שהמתינו עד שהאיר המזרח כדרב יהודה אבל אור שהוא שם דבר אינו אלא לילה:

'''בכי טוב''' - היוצא לדרך יכנס ערבית לבית מלון בעוד החמה זורחת ולמחר ימתין עד הנץ החמה ויצא ואז טוב לו שהאור טוב לו שנאמר באור כי טוב ומה היא טובתו מפני החיות ומפני הלסטים:

'''וכאור בקר''' - השתא משמע לן דשם דבר הוא והכי קאמר דוד וכאור זה דהיינו בקר כן יזרח שמש לצדיקים שיצאו מאפילתן לעולם הבא:

'''מי כתיב אור בקר''' - דהיינו שם דבר ונימא אור הוא בקר וכן יזרח שמש:

'''וכאור בקר כתיב''' - ואין זה שם דבר אלא כמאיר של בקר יזרח שמש כשמתחיל הבקר להאיר בעולם הזה והוא חשך ואפל בעלות השחר נוגה כזריחת השמש של עכשיו תהיה אותה שעה לצדיקים לעתיד לבא לפי שיהא אור החמה גדול מאד ואפילו עלות השחר שלה יאיר כהנץ החמה של עכשיו:

'''למאיר ובא קראו יום''' - משעה שמתחיל להאיר והאי אור לאו שם דבר הוא:

'''והא קיימא לן''' - בשמעתא קמייתא דברכות:

'''עד צאת הכוכבים יממא''' - כדכתיב מעלות השחר ועד צאת הכוכבים דעזרא ([[נחמיה ד]]):

'''אלא''' - תריץ הכי: קריה רחמנא לנהורא כו' האי ויקרא לאו קריאת שם הוא דתימא שקרא את שם האור יום אלא קרא לבריאה המאירה שברא מהוד מעטה לבושו:

'''ופקדיה אמצותא דיממא''' - צוהו לשמש ביום ולחושך צוה לשמש בלילה קרא כמלך שקרא לעבדו שיבא לפניו:

'''הא קמ&quot;ל דאור כוכבים נמי אור הוא''' - לעולם כוכבים המאירים קאמר ודקא קשיא לך הא שאינן מאירין לא הא דנקט כוכבי אור לאו למעוטי כוכבים שאינן מאירין דכל כוכבים יש להם אור וליכא למעוטי מידי וקרא אשמעינן דאור כוכבים קרוי אור ונפקא מינה לנודר הנאה מן האור שיאסר באורן של כוכבים:&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;

==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;
[[File:תוס פסחים 1 ב א מתני' אור לארבעה עשר בודקין את החמץ.ogg|thumb|תוס_פסחים_1_ב_א_מתני' אור לארבעה עשר בודקין את החמץ]]
'''מתני'''' אור לארבעה עשר בודקין את החמץ. פ&quot;ה שלא לעבור עליו בבל יראה ובל ימצא וקשה לר&quot;י כיון דצריך ביטול כדאמר בגמ' (דף ו:) הבודק צריך שיבטל ומדאורייתא בביטול בעלמא סגי אמאי הצריכו חכמים בדיקה כלל ונראה לר&quot;י דאע&quot;ג דסגי בביטול בעלמא החמירו חכמים לבדוק חמץ ולבערו שלא יבא לאכלו וכן משמע לקמן (דף י:) דבעי רבא ככר בשמי קורה וכו' או דלמא זימנין דנפל ואתי למיכליה והטעם שהחמירו כאן טפי מבשאר איסורי הנאה שלא הצריכו לבערם משום דחמץ מותר כל השנה ולא נאסר רק בפסח ולא בדילי מיניה כדאמר לקמן (דף יא.) ולא דמי לבשר בחלב וערלה וכלאי הכרם שאיסורם נוהג איסור עולם ונזיר נמי איסוריה שרי לאחריני אי נמי שאני חמץ שהחמירה בו תורה לעבור בבל יראה ובל ימצא החמירו חכמים לבדוק ולבערו אפילו היכא דביטלו משום דילמא אתי למיכליה ונראה לרשב&quot;א דאפילו לפי טעם האחרון צ&quot;ל דהחמירו חכמים בכל חמץ אפי' בחמץ נוקשה ועל ידי תערובת אף על גב דליכא בל יראה לפר&quot;ת בריש אלו עוברין (דף מב.) דהא אמר שיאור ישרף והיינו חמץ נוקשה כדמוכח התם ואיכא למ&quot;ד נמי התם דכ&quot;ש חמץ גמור על ידי תערובת משמע דאסור להשהותו דאי מותר להשהותו אמאי ישרף ישהה אותו עד אחר הפסח ויהא מותר אפילו לרבי יהודה דלא אסר רבי יהודה חמץ אחר הפסח אלא בחמץ גמור דאיכא ג' קראי לתוך זמנו ולפני זמנו ולאחר זמנו (לקמן דף כח:) אבל בנוקשה דליכא אלא חד קרא אפי' ר' יהודה מודה:
[[File:תוס פסחים 1 ב א קא סלקא דעתך מ&quot;ד נגהי.ogg|thumb|תוס_פסחים_1_ב_א_קא סלקא דעתך מ&quot;ד נגהי]]
''' קא''' סלקא דעתך מ&quot;ד נגהי וכו'. לא נקט קס&quot;ד אלא משום מאן דאמר נגהי דלא קאי הכי ואגב אורחיה נקט נמי לילי ממש ומש&quot;ה אין לשבש הספרים:
[[File:תוס פסחים 1 ב א וכדרב יהודה.ogg|thumb|תוס_פסחים_1_ב_א_וכדרב יהודה]]
''' וכדרב''' יהודה. לא קאי אמאי דמשני כדאמר צפרא נהר אלא מילתא באפי נפשה היא ומפרש מה השמיענו הפסוק לכ&quot;ע:
[[File:תוס פסחים 1 ב א יכנס בכי טוב.ogg|thumb|תוס_פסחים_1_ב_א_יכנס בכי טוב]]
''' יכנס''' בכי טוב. אור&quot;י דבפרק הכונס (דף ס ושם:) משמע דטעם הוי משום מזיקין דמפיק ליה התם מלא תצאו איש מפתח ביתו וקרא משום מזיקין קא מזהיר דמפקינן מיניה התם כיון שניתן רשות למשחית וכו' ולפי זה אפילו מעירו אדם צריך ליזהר שיצא בכי טוב והא דנקט כניסה תחלה היינו משום דאורחא דגמרא למינקט הכי כמו מטפס ועולה ומטפס ויורד בפרק עושין פסין (דף כא.) דנקט עליה תחלה ובפ' במה מדליקין (דף לד:) בין השמשות כהרף עין זה נכנס וזה יוצא וקשה הא דריש רב יהודה הא דרשה גופה מקרא אחרינא דלא תצאו בפרק הכונס (דף ס. ושם:) ואומר רשב&quot;א דצריכי תרי קראי הבקר אור צריך לעיר אחרת ואפי' היכא דליכא למיחש למזיקין כגון אחי יוסף דהוו י&quot;א והטעם מפני הפחתים וקרא דלא תצאו איצטריך לעירו ומפני המזיקין:
[[File:תוס פסחים 1 ב א וכאור בקר בעולם הזה.ogg|thumb|תוס_פסחים_1_ב_א_וכאור בקר בעולם הזה]]
''' וכאור''' בקר בעולם הזה. פי' ר&quot;ת דהיינו עד חצי היום כדמוכח בפ' תמיד נשחט (דף נח.) דעד ו' שעות נקרא בקר כעין זה יהיה תחלת זריחת השמש דהיינו הנץ החמה לצדיקים לעתיד לבא:
[[File:.תוס פסחים 1 ב א והא קיימא לן עד צאת הכוכבים יממא הוא.ogg|thumb|תוס_פסחים_1_ב_א_והא קיימא לן עד צאת הכוכבים יממא הוא]]
''' והא''' קיימא לן עד צאת הכוכבים יממא הוא. אומר ר&quot;י דפשיטא ליה לגמרא דעד צאת הכוכבים יממא משום דמסקינן בספ&quot;ב דמגילה {{הפניה-גמ|מגילה|כ|ב}} דמעלות השחר יום הוא דכתיב ואנחנו עושים במלאכה מעלות השחר עד צאת הכוכבים ואומר והיה לנו הלילה משמר והיום מלאכה ומהתם נמי מוכח דעד צאת הכוכבים יום הוא ולא קשה מההוא קרא לתנאי דפרק במה מדליקין (דף לד: ולה.) דקאמר ר' יהודה משתשקע החמה כל זמן שפני מזרח מאדימין ואיכא למאן דאמר התם שני חלקי מיל שהוא לפי הנראה שעה גדולה לפני צאת הכוכבים דאין אנו בקיאין בצאת הכוכבים כדאמר התם לא כוכבים גדולים הנראין ביום ולא כוכבים קטנים הנראין בלילה אלא בינונים:

''' (כדתנן)''' הנודר מן האור. מיהו היכא דלשון בני אדם אינו כלשון המקרא אזלינן אחר לשון בני אדם כדאמרינן בערכין (ד' יט:) גבי האומר משקל ידי עלי מדאורייתא קיבורת כולה בנדרים הלך אחר לשון בני אדם דהיינו עד האציל:&lt;קטע סוף=ת/&gt;
&lt;/div&gt;

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/פסחים/פרק א|ב א}}

[[en:Talmud/Seder Moed/Tractate Pesachim/2a]]
[[קטגוריה:בבלי מסכת פסחים]]
{{מפרשים לדף גמרא|פסחים|א|ב|א}}</text>
      <sha1>8flecmn7deamvnaokpgp3qb8zrqr27d</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3016356</id>
      <parentid>3016355</parentid>
      <timestamp>2026-05-14T07:47:53Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <comment>/* תוספות */</comment>
      <origin>3016356</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="13587" sha1="fkrsdyszvfhgzd1na8g6w093riwz8gd" xml:space="preserve">{{כותרת_ביאור_הלמ|פסחים|ב|א||ב ב|ביאור=כן}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
[דף ב עמוד א] משנה. {{שוליים|א}}אור לארבעה עשר בודקין את החמץ לאור הנר. כל מקום שאין מכניסין בו חמץ - אין צריך בדיקה. ובמה אמרו שתי שורות במרתף - מקום שמכניסין בו חמץ, בית שמאי אומרים: שתי שורות על פני כל המרתף, ובית הלל אומרים: שתי שורות החיצונות, שהן העליונות. 
גמרא. מאי אור? רב הונא אמר: נגהי, ורב יהודה אמר: לילי. {{הל&quot;מ-רק-גמרא|קא סלקא דעתך דמאן דאמר נגהי - נגהי ממש, ומאן דאמר לילי - לילי ממש. מיתיבי: הבקר אור והאנשים שלחו, אלמא: אור יממא הוא! - מי כתיב האור בקר? הבקר אור כתיב, כמאן דאמר: צפרא נהר. וכדרב יהודה אמר רב, דאמר רב יהודה אמר רב: לעולם יכנס אדם בכי טוב ויצא בכי טוב. מיתיבי וכאור בקר יזרח שמש אלמא אור יממא הוא! - מי כתיב אור בקר? וכאור בקר כתיב. והכי קאמר: וכאור בקר בעולם הזה - כעין זריחת שמש לצדיקים לעולם הבא. - מיתיבי: ויקרא אלהים לאור יום אלמא אור יממא הוא! - הכי קאמר: למאיר ובא קראו יום. - אלא מעתה ולחשך קרא לילה - למחשיך ובא קרא לילה? - והא קיימא לן דעד צאת הכוכבים יממא הוא! - אלא הכי קאמר: קרייה רחמנא לנהורא: ופקדיה אמצותא דיממא, וקרייה רחמנא לחשוכא ופקדיה אמצותא דלילה. מיתיבי: הללוהו כל כוכבי אור אלמא אור אורתא הוא! - הכי קאמר: הללוהו כל כוכבים המאירים. - אלא מעתה, כוכבים המאירים הוא דבעו שבוחי, שאינן מאירין - לא בעו שבוחי? והא כתיב הללוהו כל צבאיו! - אלא הא קא משמע לן: דאור דכוכבים נמי אור הוא. למאי נפקא מינה - לנודר מן האור, (דתנן): +מסורת הש&quot;ס: [דתניא]+ הנודר מן האור - אסור באורן של כוכבים. מיתיבי: לאור יקום רוצח יקטל עני ואביון ובלילה יהי כגנב }}
&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;

'''מתני' אור לארבעה עשר גרסי': לאור הנר''' - בגמרא (דף ז:) מפרש טעמא:

'''בודקין''' - שלא יעבור עליו בבל יראה ובבל ימצא:

'''ובמה אמרו''' - לקמן במתניתין:

'''שתי שורות''' - של חביות הסדורות במרתף של יין צריך לבדוק ביניהם אחרי שאמרנו כל מקום שאין מכניסין בו חמץ אין צריך לבדוק למה הוצרכו לבודקן ומפרש לא אמרו אלא במרתף שמכניסין בו חמץ כגון מרתף שמסתפק ממנו יין לשולחנו ופעמים שהשמש עומד למזוג יין ופתו בידו וכשהיין כלה נכנס למרתף להביא יין:

'''שתי שורות על פני כל המרתף''' - בגמ' (דף ח:) מפרש מאי היא:

'''שתי שורות החיצונות כו'''' - מפרש בגמ' (שם):

'''גמ' ה&quot;ג קא סלקא דעתך מאן דאמר נגהי נגהי ממש''' - כשיאיר השחר שחרית של י&quot;ד:

'''מאן דאמר לילי לילי ממש''' - לא גרסינן דהא ודאי לילי הוא ממש: 

'''הבקר אור''' - קס&quot;ד דה&quot;ק ולבקר דהיינו אור כלומר ששמו אור האנשים שולחו:

'''מי כתיב האור בקר''' - דלשתמע ולאור דהיינו בקר דתימצי לומר דאור שם דבר הוא וקרי לבקר אור:

'''הבקר אור כתיב''' - האי אור לאו שם דבר הוא אלא הבקר האיר והאנשים שולחו כמאן דאמר צפרא נהר ולפי דרכו לימדך הכתוב דרך ארץ מאחי יוסף שהמתינו עד שהאיר המזרח כדרב יהודה אבל אור שהוא שם דבר אינו אלא לילה:

'''בכי טוב''' - היוצא לדרך יכנס ערבית לבית מלון בעוד החמה זורחת ולמחר ימתין עד הנץ החמה ויצא ואז טוב לו שהאור טוב לו שנאמר באור כי טוב ומה היא טובתו מפני החיות ומפני הלסטים:

'''וכאור בקר''' - השתא משמע לן דשם דבר הוא והכי קאמר דוד וכאור זה דהיינו בקר כן יזרח שמש לצדיקים שיצאו מאפילתן לעולם הבא:

'''מי כתיב אור בקר''' - דהיינו שם דבר ונימא אור הוא בקר וכן יזרח שמש:

'''וכאור בקר כתיב''' - ואין זה שם דבר אלא כמאיר של בקר יזרח שמש כשמתחיל הבקר להאיר בעולם הזה והוא חשך ואפל בעלות השחר נוגה כזריחת השמש של עכשיו תהיה אותה שעה לצדיקים לעתיד לבא לפי שיהא אור החמה גדול מאד ואפילו עלות השחר שלה יאיר כהנץ החמה של עכשיו:

'''למאיר ובא קראו יום''' - משעה שמתחיל להאיר והאי אור לאו שם דבר הוא:

'''והא קיימא לן''' - בשמעתא קמייתא דברכות:

'''עד צאת הכוכבים יממא''' - כדכתיב מעלות השחר ועד צאת הכוכבים דעזרא ([[נחמיה ד]]):

'''אלא''' - תריץ הכי: קריה רחמנא לנהורא כו' האי ויקרא לאו קריאת שם הוא דתימא שקרא את שם האור יום אלא קרא לבריאה המאירה שברא מהוד מעטה לבושו:

'''ופקדיה אמצותא דיממא''' - צוהו לשמש ביום ולחושך צוה לשמש בלילה קרא כמלך שקרא לעבדו שיבא לפניו:

'''הא קמ&quot;ל דאור כוכבים נמי אור הוא''' - לעולם כוכבים המאירים קאמר ודקא קשיא לך הא שאינן מאירין לא הא דנקט כוכבי אור לאו למעוטי כוכבים שאינן מאירין דכל כוכבים יש להם אור וליכא למעוטי מידי וקרא אשמעינן דאור כוכבים קרוי אור ונפקא מינה לנודר הנאה מן האור שיאסר באורן של כוכבים:&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;

==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;
[[File:תוס פסחים 1 ב א מתני' אור לארבעה עשר בודקין את החמץ.ogg|thumb|תוס_פסחים_1_ב_א_מתני' אור לארבעה עשר בודקין את החמץ]]
'''מתני'''' אור לארבעה עשר בודקין את החמץ. פ&quot;ה שלא לעבור עליו בבל יראה ובל ימצא וקשה לר&quot;י כיון דצריך ביטול כדאמר בגמ' (דף ו:) הבודק צריך שיבטל ומדאורייתא בביטול בעלמא סגי אמאי הצריכו חכמים בדיקה כלל ונראה לר&quot;י דאע&quot;ג דסגי בביטול בעלמא החמירו חכמים לבדוק חמץ ולבערו שלא יבא לאכלו וכן משמע לקמן (דף י:) דבעי רבא ככר בשמי קורה וכו' או דלמא זימנין דנפל ואתי למיכליה והטעם שהחמירו כאן טפי מבשאר איסורי הנאה שלא הצריכו לבערם משום דחמץ מותר כל השנה ולא נאסר רק בפסח ולא בדילי מיניה כדאמר לקמן (דף יא.) ולא דמי לבשר בחלב וערלה וכלאי הכרם שאיסורם נוהג איסור עולם ונזיר נמי איסוריה שרי לאחריני אי נמי שאני חמץ שהחמירה בו תורה לעבור בבל יראה ובל ימצא החמירו חכמים לבדוק ולבערו אפילו היכא דביטלו משום דילמא אתי למיכליה ונראה לרשב&quot;א דאפילו לפי טעם האחרון צ&quot;ל דהחמירו חכמים בכל חמץ אפי' בחמץ נוקשה ועל ידי תערובת אף על גב דליכא בל יראה לפר&quot;ת בריש אלו עוברין (דף מב.) דהא אמר שיאור ישרף והיינו חמץ נוקשה כדמוכח התם ואיכא למ&quot;ד נמי התם דכ&quot;ש חמץ גמור על ידי תערובת משמע דאסור להשהותו דאי מותר להשהותו אמאי ישרף ישהה אותו עד אחר הפסח ויהא מותר אפילו לרבי יהודה דלא אסר רבי יהודה חמץ אחר הפסח אלא בחמץ גמור דאיכא ג' קראי לתוך זמנו ולפני זמנו ולאחר זמנו (לקמן דף כח:) אבל בנוקשה דליכא אלא חד קרא אפי' ר' יהודה מודה:
[[File:תוס פסחים 1 ב א קא סלקא דעתך מ&quot;ד נגהי.ogg|thumb|תוס_פסחים_1_ב_א_קא סלקא דעתך מ&quot;ד נגהי]]
''' קא''' סלקא דעתך מ&quot;ד נגהי וכו'. לא נקט קס&quot;ד אלא משום מאן דאמר נגהי דלא קאי הכי ואגב אורחיה נקט נמי לילי ממש ומש&quot;ה אין לשבש הספרים:
[[File:תוס פסחים 1 ב א וכדרב יהודה.ogg|thumb|תוס_פסחים_1_ב_א_וכדרב יהודה]]
''' וכדרב''' יהודה. לא קאי אמאי דמשני כדאמר צפרא נהר אלא מילתא באפי נפשה היא ומפרש מה השמיענו הפסוק לכ&quot;ע:
[[File:תוס פסחים 1 ב א יכנס בכי טוב.ogg|thumb|תוס_פסחים_1_ב_א_יכנס בכי טוב]]
''' יכנס''' בכי טוב. אור&quot;י דבפרק הכונס (דף ס ושם:) משמע דטעם הוי משום מזיקין דמפיק ליה התם מלא תצאו איש מפתח ביתו וקרא משום מזיקין קא מזהיר דמפקינן מיניה התם כיון שניתן רשות למשחית וכו' ולפי זה אפילו מעירו אדם צריך ליזהר שיצא בכי טוב והא דנקט כניסה תחלה היינו משום דאורחא דגמרא למינקט הכי כמו מטפס ועולה ומטפס ויורד בפרק עושין פסין (דף כא.) דנקט עליה תחלה ובפ' במה מדליקין (דף לד:) בין השמשות כהרף עין זה נכנס וזה יוצא וקשה הא דריש רב יהודה הא דרשה גופה מקרא אחרינא דלא תצאו בפרק הכונס (דף ס. ושם:) ואומר רשב&quot;א דצריכי תרי קראי הבקר אור צריך לעיר אחרת ואפי' היכא דליכא למיחש למזיקין כגון אחי יוסף דהוו י&quot;א והטעם מפני הפחתים וקרא דלא תצאו איצטריך לעירו ומפני המזיקין:
[[File:תוס פסחים 1 ב א וכאור בקר בעולם הזה.ogg|thumb|תוס_פסחים_1_ב_א_וכאור בקר בעולם הזה]]
''' וכאור''' בקר בעולם הזה. פי' ר&quot;ת דהיינו עד חצי היום כדמוכח בפ' תמיד נשחט (דף נח.) דעד ו' שעות נקרא בקר כעין זה יהיה תחלת זריחת השמש דהיינו הנץ החמה לצדיקים לעתיד לבא:
[[File:.תוס פסחים 1 ב א והא קיימא לן עד צאת הכוכבים יממא הוא.ogg|thumb|תוס_פסחים_1_ב_א_והא קיימא לן עד צאת הכוכבים יממא הוא]]
''' והא''' קיימא לן עד צאת הכוכבים יממא הוא. אומר ר&quot;י דפשיטא ליה לגמרא דעד צאת הכוכבים יממא משום דמסקינן בספ&quot;ב דמגילה {{הפניה-גמ|מגילה|כ|ב}} דמעלות השחר יום הוא דכתיב ואנחנו עושים במלאכה מעלות השחר עד צאת הכוכבים ואומר והיה לנו הלילה משמר והיום מלאכה ומהתם נמי מוכח דעד צאת הכוכבים יום הוא ולא קשה מההוא קרא לתנאי דפרק במה מדליקין (דף לד: ולה.) דקאמר ר' יהודה משתשקע החמה כל זמן שפני מזרח מאדימין ואיכא למאן דאמר התם שני חלקי מיל שהוא לפי הנראה שעה גדולה לפני צאת הכוכבים דאין אנו בקיאין בצאת הכוכבים כדאמר התם לא כוכבים גדולים הנראין ביום ולא כוכבים קטנים הנראין בלילה אלא בינונים:
[[File:תוס פסחים 1 ב א (כדתנן) הנודר מן האור.ogg|thumb|תוס_פסחים_1_ב_א_(כדתנן) הנודר מן האור]]
''' (כדתנן)''' הנודר מן האור. מיהו היכא דלשון בני אדם אינו כלשון המקרא אזלינן אחר לשון בני אדם כדאמרינן בערכין (ד' יט:) גבי האומר משקל ידי עלי מדאורייתא קיבורת כולה בנדרים הלך אחר לשון בני אדם דהיינו עד האציל:&lt;קטע סוף=ת/&gt;
&lt;/div&gt;

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/פסחים/פרק א|ב א}}

[[en:Talmud/Seder Moed/Tractate Pesachim/2a]]
[[קטגוריה:בבלי מסכת פסחים]]
{{מפרשים לדף גמרא|פסחים|א|ב|א}}</text>
      <sha1>fkrsdyszvfhgzd1na8g6w093riwz8gd</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:הל&quot;מ פסחים ב ב</title>
    <ns>106</ns>
    <id>1728657</id>
    <revision>
      <id>3016357</id>
      <parentid>2939011</parentid>
      <timestamp>2026-05-14T08:25:38Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <comment>/* תוספות */</comment>
      <origin>3016357</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="12840" sha1="1s1ikw3assgup3z42hc9tnzfjnm4qm1" xml:space="preserve">{{כותרת_ביאור_הלמ|פסחים|ב|ב|ב א|ג א|ביאור=כן}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|[דף ב עמוד ב] הא מדקאמר ובלילה יהי כגנב - אלמא אור יממא הוא! - התם הכי קאמר: אי פשיטא לך מילתא כנהורא, דאנפשות קאתי - רוצח הוא וניתן להצילו בנפשו, ואי מספקא לך מילתא כליליא - יהי בעיניך כגנב, ולא ניתן להצילו בנפשו. מיתיבי יחשכו כוכבי נשפו יקו לאור ואין ואל יראה בעפעפי שחר מדקאמר יקו לאור ואין - אלמא אור יממא הוא! - התם מילט הוא דקא לייט ליה איוב למזליה, אמר: יהא רעוא דליצפיה הך גברא לנהורא ולא לישכחיה. מיתיבי: ואומר אך חשך ישופני ולילה אור בעדני אלמא אור יממא הוא! - התם הכי קאמר דוד: אני אמרתי אך חשך ישופני לעולם הבא שהוא דומה ליום, עכשיו - העולם הזה שהוא דומה ללילה אור בעדני. }}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|מיתיבי, רבי יהודה אומר: בודקין אור (לארבעה) +מסורת הש&quot;ס: [ארבעה]+ עשר, ובארבעה עשר שחרית, ובשעת הביעור. מדקאמר רבי יהודה בודקין אור ארבעה עשר ובארבעה עשר שחרית אלמא אור אורתא הוא! שמע מינה. מיתיבי: מאימתי ארבעה עשר אסור בעשיית מלאכה? רבי אליעזר בן יעקב אומר: משעת האור. רבי יהודה אומר: }}{{שוליים|א}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|משעת הנץ החמה. אמר ליה רבי אליעזר בן יעקב לרבי יהודה: וכי היכן מצינו יום שמקצתו אסור בעשיית מלאכה ומקצתו מותר בעשיית מלאכה? אמר ליה: הוא עצמו יוכיח, שמקצתו מותר באכילת חמץ ומקצתו אסור באכילת חמץ. מדקאמר רבי יהודה משעת הנץ החמה, אלמא: אור דקאמר רבי אליעזר בן יעקב - אורתא הוא! - לא, מאי אור - עמוד השחר. - אי הכי, דקאמר ליה: היכן מצינו יום שמקצתו מותר בעשיית מלאכה ומקצתו אסור בעשיית מלאכה, נימא איהו לנפשיה, הא איכא לילה דקא שרי רבי אליעזר בן יעקב! - הכי קאמר: בשלמא לדידי - אשכחנא דקא פלגי רבנן בין יממא לליליא, (דתנן) +מסורת הש&quot;ס: [דתניא]+ גבי תענית ציבור: עד מתי אוכל ושותה - עד שיעלה עמוד השחר. דברי רבי אליעזר בן יעקב. רבי שמעון אומר: עד קרות הגבר. אלא לדידך, היכא אשכחנא יממא גופיה דפ}}{{שוליים|ב}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|לגי ביה רבנן? - אמר ליה: הוא עצמו יוכיח, שמקצתו מותר באכילת חמץ ומקצתו אסור באכילת חמץ. שפיר קאמר ליה רבי יהודה לרבי אליעזר! - הכי קאמר ליה רבי אליעזר: אמינא לך אנא מלאכה דרבנן, ואת אמרת לי חמץ דאורייתא, דעד הכא - אסר רחמנא ועד הכא - שרא רחמנא. - ואידך? - שעות דרבנן. - ואידך? - הרחקה הוא דעבוד רבנן לדאורייתא. מיתיבי: אין משיאין משואות אלא על החדש שנראה בזמנו לקדשו, ואימתי משיאין משואות - לאור עבורו. אלמא: אור אורתא הוא! שמע מינה. מיתיבי: }}{{שוליים|ג}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|היה עומד כל הלילה ומקריב על המזבח, לאורה טעון קידוש ידים ורגלים, דברי רבי! - אורה שאני. מיתיבי מר זוטרא }}
&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;

'''מדקאמר ובלילה יהי כגנב''' -  מכלל דאור דרישיה דקרא יממא הוא והכי קאמר ביום כשעוברי דרכים הולכים עומד רוצח באם הדרכים והורגן ונוטל את ממונם ובלילה הוא נעשה כגנב לחתור בתים ולגנוב:

'''הכי קאמר''' -  מה שנתנה לך תורה רשות על הבא במחתרת להורגו כדכתיב ([[שמות  כב]]) אם במחתרת ימצא הגנב והוכה ומת אין לו דמים אם ברור לך הדבר כאור שהוא בא על עסקי נפשות דהיינו כל אדם חוץ מאב על הבן וכיוצא בו שמכיר בו שהוא אוהבו מאד אבל שאר כל אדם אם היה בעל הממון עומד כנגדו להציל ממנו ממונו זה עומד עליו והורגו רוצח הוא וניתן רשות לכל הקודם להציל את בעל הממון בנפשו של בא במחתרת ובלילה אם מספקא לך כלילה כגון שאדם אוהבך שהוא אביך ורחמיו עליך ואם היית עומד כנגדו להציל ממונך אינו הורגך יהי בעיניך כגנב ולא ניתן להורגו והכי אמרינן בסנהדרין (דף עב:) דאב על הבן אינו נהרג במחתרת:

'''כוכבי נשפו''' -  כוכבי לילו:

'''יקו לאור''' -  יצפה ליום:

'''עפעפי''' -  זיהור:

'''לנהורא''' -  לדבר המאיר ולא שיהיה שם היום אור ולא קאמר יקו ליום אלא יקו שיאיר ואין:

'''ואומר אך חושך ישופני''' -  ואומר סבור הייתי בעוניי כשהייתי נרדף אך בחשך זה אמות והוא ישופני והוא יחשיך תמיד עלי לשון נשף ולילה וחשך שהייתי שרוי בו נעשה אור בעדני אצלי וגבי לילה שייך למימר יום אלמא הכי קאמר דוד הלילה נעשה לי יום:

'''אני אמרתי''' -  מפני חטאי שאף מן העולם הבא אטרד ועכשיו שמחל לי על אותו עון אף מן העולם הזה שהייתי שרוי בו בחשך ובחרפה האיר בעדני שהודיע הקב&quot;ה לשונאי דוד בימי שלמה שמחל לדוד כשבקש להכניס ארון לבית קדשי הקדשים ודבקו שערים זה בזה במועד קטן (דף ט.):

'''בודקין''' -  חמץ:

'''מדקאמר ובי&quot;ד שחרית מכלל דאור אורתא הוא''' -  וטעמא דר' יהודה מפרש לקמן בפירקין:

'''אסור בעשיית מלאכה''' -  במקום שנהגו בו לנהוג איסור דאמרינן לקמן (דף נ.) מקום שנהגו שלא לעשות מלאכה אין עושין:

'''משעת האור''' -  אבל קודם לכן אפילו נהגו. בטלה דעתן:

'''מותר באכילת חמץ''' -  עד שש שעות כדלקמן בפרקין (ד' יא:):

'''אורתא הוא''' -  משחשיכה ושקעה חמה של שלשה עשר:

'''נימא איהו לנפשיה''' -  היכן מצינו שהיום אסור והלילה מותר:

'''הכי קאמר ליה''' -  הך איסורא דרבנן היא ולאו דאורייתא ובשלמא לדידי דאמינא משעת עמוד השחר אשכחן בעלמא במידי דרבנן דהלילה מותר והיום אסור:

'''דפלגי ביה רבנן''' -  שנתנו חילוק בשיעורים זה לאיסור וזה להיתר:

'''אמינא לך אנא דרבנן''' -  היכן הורגלו לעשות כן דנימא דהכא נמי כך גזרו:

'''ואת אמרת לי''' -  ראיה במילי דאורייתא שגזירת הכתוב כך היא ואין זו מדת חכמים:

'''שעות דרבנן''' -  לבד איסור של תורה שהוא משש שעות. ולמעלה כדלקמן (ד' יא:) הוסיפו חכמים שתי שעות כדתנן אוכלין כל ארבע ותולין כל חמש ושורפין בתחלת שש הרי לך בשל דבריהם שתי שעות אסורות והארבע ראשונות לא אסרו:

'''ואידך''' -  ההוא לא דמי להכא דהרחקה עבוד רבנן לדאורייתא משום יום המעונן ובני אדם שאינן בקיאין בשעות ויטעו בין שש לשבע אבל באיסור זה כוליה דרבנן אחר שגזרו איסור כל היום גזרו:

'''אין משיאין משואות''' -  אבוקות בראשי הרים היו שלוחי בית דין עושין להודיע שהיום קידשו בית דין את החדש:

'''אלא על החדש שנראה בזמנו לקדשו''' -  ביום שלשים שנראה לקדש דאילו כשהחדש מעובר ועושין ראש חדש ביום שלשים ואחד אין מקדשין אותו שכבר קדשוהו שמים ואשמעינן האי תנא דאחסר עבדינן משואות ואמלא לא עבדינן משואות וכשאין רואין משואות יודעין שהחדש מעובר:

'''לאור עבורו''' -  ליל שעבר שלשים להודיע שהיום נתקדש (ליל) שלשים [ואחד] קרי (אור) עבורו על שם שבו נעשה החדש מעובר כשאין קובעין בו את ראש חדש:

'''אלמא אור אורתא הוא''' -  דהא ביום אין משואות של אור נראין מרחוק:

'''עומד ומקריב כל הלילה לאורה טעון קידוש ידים ורגלים''' -  דקסבר רבי לינה פוסלת בקידוש ידים ורגלים וטעמא מפרש בזבחים:

'''אורה שאני''' -  היכא דתני אורה לא פליג רב יהודה דהוא לשון יום:&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;
==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;
[[File:תוס פסחים 1 ב ב אי פשיטא לך דאנפשות קאתי.ogg|thumb|תוס_פסחים_1_ב_ב_אי פשיטא לך דאנפשות קאתי]]
'''אי''' פשיטא לך דאנפשות קאתי. אומר ר&quot;י וריב&quot;א דהאי קרא באב על הבן מיירי דסתם אב מרחם על הבן ולא יהרגנו אם יעמוד נגדו להציל ממונו ולכך לא ניתן להצילו בנפשו אלא כשיודע בברור שלהורגו בא כדמוכח בפרק בן סורר (דף עב: ושם) דמוקי הברייתא דתניא אם זרחה עליו השמש וכי עליו בלבד זרחה אלא אם ברור לך כשמש שאין לו שלום עמך הרגהו ואם לאו אל תהרגהו באב על הבן וההיא דתניא אם ברור לך שיש לו שלום עמך אל תהרגהו מוקי בבן על האב:

''' מאימתי''' י&quot;ד אסור בעשיית מלאכה. פירש רש&quot;י אסור בעשיית מלאכה במקום שנהגו ואין נראה לר&quot;י דבפ' מקום שנהגו (דף נה.) מוכח בהדיא דרבי יהודה אית ליה איסורא ולא מנהגא ועוד תני תנא איסורא ואת אמרת מנהגא ועוד ניחזי היכי נהוג לכך נראה דבאיסור ודאי פליגי ובגליל כי היכי דפליגי התם במתני' ב&quot;ש וב&quot;ה:

''' רבי''' אליעזר ב&quot;י אומר משעת האור. למאי דמסקינן אור ממש נקט ר' אליעזר בן יעקב שיעור למילתיה בתחלת היום ור' יהודה נקט הנץ החמה משעת כניסת פועלים למלאכה שהוא אחר זריחת השמש כדאמר בהשוכר את הפועלים (דף פג: ושם) פועל בכניסתו משלו ביציאתו משל בעה&quot;ב פי' ביציאתו מביתו למלאכה כדכתיב ([[תהלים  קד]]) תזרח השמש יאספון וגו' יצא אדם לפעלו ולא הוי ר&quot;א בן יעקב לא כב&quot;ש ולא כב&quot;ה דבית שמאי אוסרין הלילה וב&quot;ה מתירין עד הנץ ולמאי דס&quot;ד דאור אורתא כב&quot;ש יאמר רבי אליעזר בן יעקב לא נחלקו ב&quot;ש וב&quot;ה בדבר הזה:

''' היכן''' מצינו יום שמקצתו מות' ומקצתו אסו'. פי' היכא דליכא סברא כי הכא וכן חמץ דאקשי ליה מיניה אבל היכא דאיכא סברא כגון לא יאכל אדם מן המנחה ולמעלה משום תיאבון וכיוצא בו לא מיירי:&lt;קטע סוף=ת/&gt;
&lt;/div&gt;

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/פסחים/פרק א|ב ב}}
[[en:Talmud/Seder Moed/Tractate Pesachim/2b]]
[[קטגוריה:בבלי מסכת פסחים]]
{{מפרשים לדף גמרא|פסחים|א|ב|ב}}</text>
      <sha1>1s1ikw3assgup3z42hc9tnzfjnm4qm1</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3016365</id>
      <parentid>3016357</parentid>
      <timestamp>2026-05-14T09:14:40Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <comment>/* תוספות */</comment>
      <origin>3016365</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="13014" sha1="rexspcc96vtlc6rltxizet7kevdn7j8" xml:space="preserve">{{כותרת_ביאור_הלמ|פסחים|ב|ב|ב א|ג א|ביאור=כן}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|[דף ב עמוד ב] הא מדקאמר ובלילה יהי כגנב - אלמא אור יממא הוא! - התם הכי קאמר: אי פשיטא לך מילתא כנהורא, דאנפשות קאתי - רוצח הוא וניתן להצילו בנפשו, ואי מספקא לך מילתא כליליא - יהי בעיניך כגנב, ולא ניתן להצילו בנפשו. מיתיבי יחשכו כוכבי נשפו יקו לאור ואין ואל יראה בעפעפי שחר מדקאמר יקו לאור ואין - אלמא אור יממא הוא! - התם מילט הוא דקא לייט ליה איוב למזליה, אמר: יהא רעוא דליצפיה הך גברא לנהורא ולא לישכחיה. מיתיבי: ואומר אך חשך ישופני ולילה אור בעדני אלמא אור יממא הוא! - התם הכי קאמר דוד: אני אמרתי אך חשך ישופני לעולם הבא שהוא דומה ליום, עכשיו - העולם הזה שהוא דומה ללילה אור בעדני. }}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|מיתיבי, רבי יהודה אומר: בודקין אור (לארבעה) +מסורת הש&quot;ס: [ארבעה]+ עשר, ובארבעה עשר שחרית, ובשעת הביעור. מדקאמר רבי יהודה בודקין אור ארבעה עשר ובארבעה עשר שחרית אלמא אור אורתא הוא! שמע מינה. מיתיבי: מאימתי ארבעה עשר אסור בעשיית מלאכה? רבי אליעזר בן יעקב אומר: משעת האור. רבי יהודה אומר: }}{{שוליים|א}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|משעת הנץ החמה. אמר ליה רבי אליעזר בן יעקב לרבי יהודה: וכי היכן מצינו יום שמקצתו אסור בעשיית מלאכה ומקצתו מותר בעשיית מלאכה? אמר ליה: הוא עצמו יוכיח, שמקצתו מותר באכילת חמץ ומקצתו אסור באכילת חמץ. מדקאמר רבי יהודה משעת הנץ החמה, אלמא: אור דקאמר רבי אליעזר בן יעקב - אורתא הוא! - לא, מאי אור - עמוד השחר. - אי הכי, דקאמר ליה: היכן מצינו יום שמקצתו מותר בעשיית מלאכה ומקצתו אסור בעשיית מלאכה, נימא איהו לנפשיה, הא איכא לילה דקא שרי רבי אליעזר בן יעקב! - הכי קאמר: בשלמא לדידי - אשכחנא דקא פלגי רבנן בין יממא לליליא, (דתנן) +מסורת הש&quot;ס: [דתניא]+ גבי תענית ציבור: עד מתי אוכל ושותה - עד שיעלה עמוד השחר. דברי רבי אליעזר בן יעקב. רבי שמעון אומר: עד קרות הגבר. אלא לדידך, היכא אשכחנא יממא גופיה דפ}}{{שוליים|ב}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|לגי ביה רבנן? - אמר ליה: הוא עצמו יוכיח, שמקצתו מותר באכילת חמץ ומקצתו אסור באכילת חמץ. שפיר קאמר ליה רבי יהודה לרבי אליעזר! - הכי קאמר ליה רבי אליעזר: אמינא לך אנא מלאכה דרבנן, ואת אמרת לי חמץ דאורייתא, דעד הכא - אסר רחמנא ועד הכא - שרא רחמנא. - ואידך? - שעות דרבנן. - ואידך? - הרחקה הוא דעבוד רבנן לדאורייתא. מיתיבי: אין משיאין משואות אלא על החדש שנראה בזמנו לקדשו, ואימתי משיאין משואות - לאור עבורו. אלמא: אור אורתא הוא! שמע מינה. מיתיבי: }}{{שוליים|ג}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|היה עומד כל הלילה ומקריב על המזבח, לאורה טעון קידוש ידים ורגלים, דברי רבי! - אורה שאני. מיתיבי מר זוטרא }}
&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;

'''מדקאמר ובלילה יהי כגנב''' -  מכלל דאור דרישיה דקרא יממא הוא והכי קאמר ביום כשעוברי דרכים הולכים עומד רוצח באם הדרכים והורגן ונוטל את ממונם ובלילה הוא נעשה כגנב לחתור בתים ולגנוב:

'''הכי קאמר''' -  מה שנתנה לך תורה רשות על הבא במחתרת להורגו כדכתיב ([[שמות  כב]]) אם במחתרת ימצא הגנב והוכה ומת אין לו דמים אם ברור לך הדבר כאור שהוא בא על עסקי נפשות דהיינו כל אדם חוץ מאב על הבן וכיוצא בו שמכיר בו שהוא אוהבו מאד אבל שאר כל אדם אם היה בעל הממון עומד כנגדו להציל ממנו ממונו זה עומד עליו והורגו רוצח הוא וניתן רשות לכל הקודם להציל את בעל הממון בנפשו של בא במחתרת ובלילה אם מספקא לך כלילה כגון שאדם אוהבך שהוא אביך ורחמיו עליך ואם היית עומד כנגדו להציל ממונך אינו הורגך יהי בעיניך כגנב ולא ניתן להורגו והכי אמרינן בסנהדרין (דף עב:) דאב על הבן אינו נהרג במחתרת:

'''כוכבי נשפו''' -  כוכבי לילו:

'''יקו לאור''' -  יצפה ליום:

'''עפעפי''' -  זיהור:

'''לנהורא''' -  לדבר המאיר ולא שיהיה שם היום אור ולא קאמר יקו ליום אלא יקו שיאיר ואין:

'''ואומר אך חושך ישופני''' -  ואומר סבור הייתי בעוניי כשהייתי נרדף אך בחשך זה אמות והוא ישופני והוא יחשיך תמיד עלי לשון נשף ולילה וחשך שהייתי שרוי בו נעשה אור בעדני אצלי וגבי לילה שייך למימר יום אלמא הכי קאמר דוד הלילה נעשה לי יום:

'''אני אמרתי''' -  מפני חטאי שאף מן העולם הבא אטרד ועכשיו שמחל לי על אותו עון אף מן העולם הזה שהייתי שרוי בו בחשך ובחרפה האיר בעדני שהודיע הקב&quot;ה לשונאי דוד בימי שלמה שמחל לדוד כשבקש להכניס ארון לבית קדשי הקדשים ודבקו שערים זה בזה במועד קטן (דף ט.):

'''בודקין''' -  חמץ:

'''מדקאמר ובי&quot;ד שחרית מכלל דאור אורתא הוא''' -  וטעמא דר' יהודה מפרש לקמן בפירקין:

'''אסור בעשיית מלאכה''' -  במקום שנהגו בו לנהוג איסור דאמרינן לקמן (דף נ.) מקום שנהגו שלא לעשות מלאכה אין עושין:

'''משעת האור''' -  אבל קודם לכן אפילו נהגו. בטלה דעתן:

'''מותר באכילת חמץ''' -  עד שש שעות כדלקמן בפרקין (ד' יא:):

'''אורתא הוא''' -  משחשיכה ושקעה חמה של שלשה עשר:

'''נימא איהו לנפשיה''' -  היכן מצינו שהיום אסור והלילה מותר:

'''הכי קאמר ליה''' -  הך איסורא דרבנן היא ולאו דאורייתא ובשלמא לדידי דאמינא משעת עמוד השחר אשכחן בעלמא במידי דרבנן דהלילה מותר והיום אסור:

'''דפלגי ביה רבנן''' -  שנתנו חילוק בשיעורים זה לאיסור וזה להיתר:

'''אמינא לך אנא דרבנן''' -  היכן הורגלו לעשות כן דנימא דהכא נמי כך גזרו:

'''ואת אמרת לי''' -  ראיה במילי דאורייתא שגזירת הכתוב כך היא ואין זו מדת חכמים:

'''שעות דרבנן''' -  לבד איסור של תורה שהוא משש שעות. ולמעלה כדלקמן (ד' יא:) הוסיפו חכמים שתי שעות כדתנן אוכלין כל ארבע ותולין כל חמש ושורפין בתחלת שש הרי לך בשל דבריהם שתי שעות אסורות והארבע ראשונות לא אסרו:

'''ואידך''' -  ההוא לא דמי להכא דהרחקה עבוד רבנן לדאורייתא משום יום המעונן ובני אדם שאינן בקיאין בשעות ויטעו בין שש לשבע אבל באיסור זה כוליה דרבנן אחר שגזרו איסור כל היום גזרו:

'''אין משיאין משואות''' -  אבוקות בראשי הרים היו שלוחי בית דין עושין להודיע שהיום קידשו בית דין את החדש:

'''אלא על החדש שנראה בזמנו לקדשו''' -  ביום שלשים שנראה לקדש דאילו כשהחדש מעובר ועושין ראש חדש ביום שלשים ואחד אין מקדשין אותו שכבר קדשוהו שמים ואשמעינן האי תנא דאחסר עבדינן משואות ואמלא לא עבדינן משואות וכשאין רואין משואות יודעין שהחדש מעובר:

'''לאור עבורו''' -  ליל שעבר שלשים להודיע שהיום נתקדש (ליל) שלשים [ואחד] קרי (אור) עבורו על שם שבו נעשה החדש מעובר כשאין קובעין בו את ראש חדש:

'''אלמא אור אורתא הוא''' -  דהא ביום אין משואות של אור נראין מרחוק:

'''עומד ומקריב כל הלילה לאורה טעון קידוש ידים ורגלים''' -  דקסבר רבי לינה פוסלת בקידוש ידים ורגלים וטעמא מפרש בזבחים:

'''אורה שאני''' -  היכא דתני אורה לא פליג רב יהודה דהוא לשון יום:&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;
==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;
[[File:תוס פסחים 1 ב ב אי פשיטא לך דאנפשות קאתי.ogg|thumb|תוס_פסחים_1_ב_ב_אי פשיטא לך דאנפשות קאתי]]
'''אי''' פשיטא לך דאנפשות קאתי. אומר ר&quot;י וריב&quot;א דהאי קרא באב על הבן מיירי דסתם אב מרחם על הבן ולא יהרגנו אם יעמוד נגדו להציל ממונו ולכך לא ניתן להצילו בנפשו אלא כשיודע בברור שלהורגו בא כדמוכח בפרק בן סורר (דף עב: ושם) דמוקי הברייתא דתניא אם זרחה עליו השמש וכי עליו בלבד זרחה אלא אם ברור לך כשמש שאין לו שלום עמך הרגהו ואם לאו אל תהרגהו באב על הבן וההיא דתניא אם ברור לך שיש לו שלום עמך אל תהרגהו מוקי בבן על האב:
[[File:תוס פסחים 1 ב ב מאימתי י&quot;ד אסור בעשיית מלאכה.ogg|thumb|תוס_פסחים_1_ב_ב_מאימתי י&quot;ד אסור בעשיית מלאכה]]
''' מאימתי''' י&quot;ד אסור בעשיית מלאכה. פירש רש&quot;י אסור בעשיית מלאכה במקום שנהגו ואין נראה לר&quot;י דבפ' מקום שנהגו (דף נה.) מוכח בהדיא דרבי יהודה אית ליה איסורא ולא מנהגא ועוד תני תנא איסורא ואת אמרת מנהגא ועוד ניחזי היכי נהוג לכך נראה דבאיסור ודאי פליגי ובגליל כי היכי דפליגי התם במתני' ב&quot;ש וב&quot;ה:

''' רבי''' אליעזר ב&quot;י אומר משעת האור. למאי דמסקינן אור ממש נקט ר' אליעזר בן יעקב שיעור למילתיה בתחלת היום ור' יהודה נקט הנץ החמה משעת כניסת פועלים למלאכה שהוא אחר זריחת השמש כדאמר בהשוכר את הפועלים (דף פג: ושם) פועל בכניסתו משלו ביציאתו משל בעה&quot;ב פי' ביציאתו מביתו למלאכה כדכתיב ([[תהלים  קד]]) תזרח השמש יאספון וגו' יצא אדם לפעלו ולא הוי ר&quot;א בן יעקב לא כב&quot;ש ולא כב&quot;ה דבית שמאי אוסרין הלילה וב&quot;ה מתירין עד הנץ ולמאי דס&quot;ד דאור אורתא כב&quot;ש יאמר רבי אליעזר בן יעקב לא נחלקו ב&quot;ש וב&quot;ה בדבר הזה:

''' היכן''' מצינו יום שמקצתו מות' ומקצתו אסו'. פי' היכא דליכא סברא כי הכא וכן חמץ דאקשי ליה מיניה אבל היכא דאיכא סברא כגון לא יאכל אדם מן המנחה ולמעלה משום תיאבון וכיוצא בו לא מיירי:&lt;קטע סוף=ת/&gt;
&lt;/div&gt;

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/פסחים/פרק א|ב ב}}
[[en:Talmud/Seder Moed/Tractate Pesachim/2b]]
[[קטגוריה:בבלי מסכת פסחים]]
{{מפרשים לדף גמרא|פסחים|א|ב|ב}}</text>
      <sha1>rexspcc96vtlc6rltxizet7kevdn7j8</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3016370</id>
      <parentid>3016365</parentid>
      <timestamp>2026-05-14T09:54:57Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <comment>/* תוספות */</comment>
      <origin>3016370</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="13190" sha1="65r2p64988wchd15lgumlub16hb9dnf" xml:space="preserve">{{כותרת_ביאור_הלמ|פסחים|ב|ב|ב א|ג א|ביאור=כן}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|[דף ב עמוד ב] הא מדקאמר ובלילה יהי כגנב - אלמא אור יממא הוא! - התם הכי קאמר: אי פשיטא לך מילתא כנהורא, דאנפשות קאתי - רוצח הוא וניתן להצילו בנפשו, ואי מספקא לך מילתא כליליא - יהי בעיניך כגנב, ולא ניתן להצילו בנפשו. מיתיבי יחשכו כוכבי נשפו יקו לאור ואין ואל יראה בעפעפי שחר מדקאמר יקו לאור ואין - אלמא אור יממא הוא! - התם מילט הוא דקא לייט ליה איוב למזליה, אמר: יהא רעוא דליצפיה הך גברא לנהורא ולא לישכחיה. מיתיבי: ואומר אך חשך ישופני ולילה אור בעדני אלמא אור יממא הוא! - התם הכי קאמר דוד: אני אמרתי אך חשך ישופני לעולם הבא שהוא דומה ליום, עכשיו - העולם הזה שהוא דומה ללילה אור בעדני. }}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|מיתיבי, רבי יהודה אומר: בודקין אור (לארבעה) +מסורת הש&quot;ס: [ארבעה]+ עשר, ובארבעה עשר שחרית, ובשעת הביעור. מדקאמר רבי יהודה בודקין אור ארבעה עשר ובארבעה עשר שחרית אלמא אור אורתא הוא! שמע מינה. מיתיבי: מאימתי ארבעה עשר אסור בעשיית מלאכה? רבי אליעזר בן יעקב אומר: משעת האור. רבי יהודה אומר: }}{{שוליים|א}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|משעת הנץ החמה. אמר ליה רבי אליעזר בן יעקב לרבי יהודה: וכי היכן מצינו יום שמקצתו אסור בעשיית מלאכה ומקצתו מותר בעשיית מלאכה? אמר ליה: הוא עצמו יוכיח, שמקצתו מותר באכילת חמץ ומקצתו אסור באכילת חמץ. מדקאמר רבי יהודה משעת הנץ החמה, אלמא: אור דקאמר רבי אליעזר בן יעקב - אורתא הוא! - לא, מאי אור - עמוד השחר. - אי הכי, דקאמר ליה: היכן מצינו יום שמקצתו מותר בעשיית מלאכה ומקצתו אסור בעשיית מלאכה, נימא איהו לנפשיה, הא איכא לילה דקא שרי רבי אליעזר בן יעקב! - הכי קאמר: בשלמא לדידי - אשכחנא דקא פלגי רבנן בין יממא לליליא, (דתנן) +מסורת הש&quot;ס: [דתניא]+ גבי תענית ציבור: עד מתי אוכל ושותה - עד שיעלה עמוד השחר. דברי רבי אליעזר בן יעקב. רבי שמעון אומר: עד קרות הגבר. אלא לדידך, היכא אשכחנא יממא גופיה דפ}}{{שוליים|ב}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|לגי ביה רבנן? - אמר ליה: הוא עצמו יוכיח, שמקצתו מותר באכילת חמץ ומקצתו אסור באכילת חמץ. שפיר קאמר ליה רבי יהודה לרבי אליעזר! - הכי קאמר ליה רבי אליעזר: אמינא לך אנא מלאכה דרבנן, ואת אמרת לי חמץ דאורייתא, דעד הכא - אסר רחמנא ועד הכא - שרא רחמנא. - ואידך? - שעות דרבנן. - ואידך? - הרחקה הוא דעבוד רבנן לדאורייתא. מיתיבי: אין משיאין משואות אלא על החדש שנראה בזמנו לקדשו, ואימתי משיאין משואות - לאור עבורו. אלמא: אור אורתא הוא! שמע מינה. מיתיבי: }}{{שוליים|ג}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|היה עומד כל הלילה ומקריב על המזבח, לאורה טעון קידוש ידים ורגלים, דברי רבי! - אורה שאני. מיתיבי מר זוטרא }}
&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;

'''מדקאמר ובלילה יהי כגנב''' -  מכלל דאור דרישיה דקרא יממא הוא והכי קאמר ביום כשעוברי דרכים הולכים עומד רוצח באם הדרכים והורגן ונוטל את ממונם ובלילה הוא נעשה כגנב לחתור בתים ולגנוב:

'''הכי קאמר''' -  מה שנתנה לך תורה רשות על הבא במחתרת להורגו כדכתיב ([[שמות  כב]]) אם במחתרת ימצא הגנב והוכה ומת אין לו דמים אם ברור לך הדבר כאור שהוא בא על עסקי נפשות דהיינו כל אדם חוץ מאב על הבן וכיוצא בו שמכיר בו שהוא אוהבו מאד אבל שאר כל אדם אם היה בעל הממון עומד כנגדו להציל ממנו ממונו זה עומד עליו והורגו רוצח הוא וניתן רשות לכל הקודם להציל את בעל הממון בנפשו של בא במחתרת ובלילה אם מספקא לך כלילה כגון שאדם אוהבך שהוא אביך ורחמיו עליך ואם היית עומד כנגדו להציל ממונך אינו הורגך יהי בעיניך כגנב ולא ניתן להורגו והכי אמרינן בסנהדרין (דף עב:) דאב על הבן אינו נהרג במחתרת:

'''כוכבי נשפו''' -  כוכבי לילו:

'''יקו לאור''' -  יצפה ליום:

'''עפעפי''' -  זיהור:

'''לנהורא''' -  לדבר המאיר ולא שיהיה שם היום אור ולא קאמר יקו ליום אלא יקו שיאיר ואין:

'''ואומר אך חושך ישופני''' -  ואומר סבור הייתי בעוניי כשהייתי נרדף אך בחשך זה אמות והוא ישופני והוא יחשיך תמיד עלי לשון נשף ולילה וחשך שהייתי שרוי בו נעשה אור בעדני אצלי וגבי לילה שייך למימר יום אלמא הכי קאמר דוד הלילה נעשה לי יום:

'''אני אמרתי''' -  מפני חטאי שאף מן העולם הבא אטרד ועכשיו שמחל לי על אותו עון אף מן העולם הזה שהייתי שרוי בו בחשך ובחרפה האיר בעדני שהודיע הקב&quot;ה לשונאי דוד בימי שלמה שמחל לדוד כשבקש להכניס ארון לבית קדשי הקדשים ודבקו שערים זה בזה במועד קטן (דף ט.):

'''בודקין''' -  חמץ:

'''מדקאמר ובי&quot;ד שחרית מכלל דאור אורתא הוא''' -  וטעמא דר' יהודה מפרש לקמן בפירקין:

'''אסור בעשיית מלאכה''' -  במקום שנהגו בו לנהוג איסור דאמרינן לקמן (דף נ.) מקום שנהגו שלא לעשות מלאכה אין עושין:

'''משעת האור''' -  אבל קודם לכן אפילו נהגו. בטלה דעתן:

'''מותר באכילת חמץ''' -  עד שש שעות כדלקמן בפרקין (ד' יא:):

'''אורתא הוא''' -  משחשיכה ושקעה חמה של שלשה עשר:

'''נימא איהו לנפשיה''' -  היכן מצינו שהיום אסור והלילה מותר:

'''הכי קאמר ליה''' -  הך איסורא דרבנן היא ולאו דאורייתא ובשלמא לדידי דאמינא משעת עמוד השחר אשכחן בעלמא במידי דרבנן דהלילה מותר והיום אסור:

'''דפלגי ביה רבנן''' -  שנתנו חילוק בשיעורים זה לאיסור וזה להיתר:

'''אמינא לך אנא דרבנן''' -  היכן הורגלו לעשות כן דנימא דהכא נמי כך גזרו:

'''ואת אמרת לי''' -  ראיה במילי דאורייתא שגזירת הכתוב כך היא ואין זו מדת חכמים:

'''שעות דרבנן''' -  לבד איסור של תורה שהוא משש שעות. ולמעלה כדלקמן (ד' יא:) הוסיפו חכמים שתי שעות כדתנן אוכלין כל ארבע ותולין כל חמש ושורפין בתחלת שש הרי לך בשל דבריהם שתי שעות אסורות והארבע ראשונות לא אסרו:

'''ואידך''' -  ההוא לא דמי להכא דהרחקה עבוד רבנן לדאורייתא משום יום המעונן ובני אדם שאינן בקיאין בשעות ויטעו בין שש לשבע אבל באיסור זה כוליה דרבנן אחר שגזרו איסור כל היום גזרו:

'''אין משיאין משואות''' -  אבוקות בראשי הרים היו שלוחי בית דין עושין להודיע שהיום קידשו בית דין את החדש:

'''אלא על החדש שנראה בזמנו לקדשו''' -  ביום שלשים שנראה לקדש דאילו כשהחדש מעובר ועושין ראש חדש ביום שלשים ואחד אין מקדשין אותו שכבר קדשוהו שמים ואשמעינן האי תנא דאחסר עבדינן משואות ואמלא לא עבדינן משואות וכשאין רואין משואות יודעין שהחדש מעובר:

'''לאור עבורו''' -  ליל שעבר שלשים להודיע שהיום נתקדש (ליל) שלשים [ואחד] קרי (אור) עבורו על שם שבו נעשה החדש מעובר כשאין קובעין בו את ראש חדש:

'''אלמא אור אורתא הוא''' -  דהא ביום אין משואות של אור נראין מרחוק:

'''עומד ומקריב כל הלילה לאורה טעון קידוש ידים ורגלים''' -  דקסבר רבי לינה פוסלת בקידוש ידים ורגלים וטעמא מפרש בזבחים:

'''אורה שאני''' -  היכא דתני אורה לא פליג רב יהודה דהוא לשון יום:&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;
==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;
[[File:תוס פסחים 1 ב ב אי פשיטא לך דאנפשות קאתי.ogg|thumb|תוס_פסחים_1_ב_ב_אי פשיטא לך דאנפשות קאתי]]
'''אי''' פשיטא לך דאנפשות קאתי. אומר ר&quot;י וריב&quot;א דהאי קרא באב על הבן מיירי דסתם אב מרחם על הבן ולא יהרגנו אם יעמוד נגדו להציל ממונו ולכך לא ניתן להצילו בנפשו אלא כשיודע בברור שלהורגו בא כדמוכח בפרק בן סורר (דף עב: ושם) דמוקי הברייתא דתניא אם זרחה עליו השמש וכי עליו בלבד זרחה אלא אם ברור לך כשמש שאין לו שלום עמך הרגהו ואם לאו אל תהרגהו באב על הבן וההיא דתניא אם ברור לך שיש לו שלום עמך אל תהרגהו מוקי בבן על האב:
[[File:תוס פסחים 1 ב ב מאימתי י&quot;ד אסור בעשיית מלאכה.ogg|thumb|תוס_פסחים_1_ב_ב_מאימתי י&quot;ד אסור בעשיית מלאכה]]
''' מאימתי''' י&quot;ד אסור בעשיית מלאכה. פירש רש&quot;י אסור בעשיית מלאכה במקום שנהגו ואין נראה לר&quot;י דבפ' מקום שנהגו (דף נה.) מוכח בהדיא דרבי יהודה אית ליה איסורא ולא מנהגא ועוד תני תנא איסורא ואת אמרת מנהגא ועוד ניחזי היכי נהוג לכך נראה דבאיסור ודאי פליגי ובגליל כי היכי דפליגי התם במתני' ב&quot;ש וב&quot;ה:
[[File:תוס פסחים 1 ב ב רבי אליעזר ב&quot;י אומר משעת האור.ogg|thumb|תוס_פסחים_1_ב_ב_רבי אליעזר ב&quot;י אומר משעת האור]]
''' רבי''' אליעזר ב&quot;י אומר משעת האור. למאי דמסקינן אור ממש נקט ר' אליעזר בן יעקב שיעור למילתיה בתחלת היום ור' יהודה נקט הנץ החמה משעת כניסת פועלים למלאכה שהוא אחר זריחת השמש כדאמר בהשוכר את הפועלים (דף פג: ושם) פועל בכניסתו משלו ביציאתו משל בעה&quot;ב פי' ביציאתו מביתו למלאכה כדכתיב ([[תהלים  קד]]) תזרח השמש יאספון וגו' יצא אדם לפעלו ולא הוי ר&quot;א בן יעקב לא כב&quot;ש ולא כב&quot;ה דבית שמאי אוסרין הלילה וב&quot;ה מתירין עד הנץ ולמאי דס&quot;ד דאור אורתא כב&quot;ש יאמר רבי אליעזר בן יעקב לא נחלקו ב&quot;ש וב&quot;ה בדבר הזה:

''' היכן''' מצינו יום שמקצתו מות' ומקצתו אסו'. פי' היכא דליכא סברא כי הכא וכן חמץ דאקשי ליה מיניה אבל היכא דאיכא סברא כגון לא יאכל אדם מן המנחה ולמעלה משום תיאבון וכיוצא בו לא מיירי:&lt;קטע סוף=ת/&gt;
&lt;/div&gt;

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/פסחים/פרק א|ב ב}}
[[en:Talmud/Seder Moed/Tractate Pesachim/2b]]
[[קטגוריה:בבלי מסכת פסחים]]
{{מפרשים לדף גמרא|פסחים|א|ב|ב}}</text>
      <sha1>65r2p64988wchd15lgumlub16hb9dnf</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3016371</id>
      <parentid>3016370</parentid>
      <timestamp>2026-05-14T10:01:52Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <comment>/* תוספות */</comment>
      <origin>3016371</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="13398" sha1="iig98ktusqtcg5wbhol5nls8orwpbrg" xml:space="preserve">{{כותרת_ביאור_הלמ|פסחים|ב|ב|ב א|ג א|ביאור=כן}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|[דף ב עמוד ב] הא מדקאמר ובלילה יהי כגנב - אלמא אור יממא הוא! - התם הכי קאמר: אי פשיטא לך מילתא כנהורא, דאנפשות קאתי - רוצח הוא וניתן להצילו בנפשו, ואי מספקא לך מילתא כליליא - יהי בעיניך כגנב, ולא ניתן להצילו בנפשו. מיתיבי יחשכו כוכבי נשפו יקו לאור ואין ואל יראה בעפעפי שחר מדקאמר יקו לאור ואין - אלמא אור יממא הוא! - התם מילט הוא דקא לייט ליה איוב למזליה, אמר: יהא רעוא דליצפיה הך גברא לנהורא ולא לישכחיה. מיתיבי: ואומר אך חשך ישופני ולילה אור בעדני אלמא אור יממא הוא! - התם הכי קאמר דוד: אני אמרתי אך חשך ישופני לעולם הבא שהוא דומה ליום, עכשיו - העולם הזה שהוא דומה ללילה אור בעדני. }}
{{הל&quot;מ-רק-גמרא|מיתיבי, רבי יהודה אומר: בודקין אור (לארבעה) +מסורת הש&quot;ס: [ארבעה]+ עשר, ובארבעה עשר שחרית, ובשעת הביעור. מדקאמר רבי יהודה בודקין אור ארבעה עשר ובארבעה עשר שחרית אלמא אור אורתא הוא! שמע מינה. מיתיבי: מאימתי ארבעה עשר אסור בעשיית מלאכה? רבי אליעזר בן יעקב אומר: משעת האור. רבי יהודה אומר: }}{{שוליים|א}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|משעת הנץ החמה. אמר ליה רבי אליעזר בן יעקב לרבי יהודה: וכי היכן מצינו יום שמקצתו אסור בעשיית מלאכה ומקצתו מותר בעשיית מלאכה? אמר ליה: הוא עצמו יוכיח, שמקצתו מותר באכילת חמץ ומקצתו אסור באכילת חמץ. מדקאמר רבי יהודה משעת הנץ החמה, אלמא: אור דקאמר רבי אליעזר בן יעקב - אורתא הוא! - לא, מאי אור - עמוד השחר. - אי הכי, דקאמר ליה: היכן מצינו יום שמקצתו מותר בעשיית מלאכה ומקצתו אסור בעשיית מלאכה, נימא איהו לנפשיה, הא איכא לילה דקא שרי רבי אליעזר בן יעקב! - הכי קאמר: בשלמא לדידי - אשכחנא דקא פלגי רבנן בין יממא לליליא, (דתנן) +מסורת הש&quot;ס: [דתניא]+ גבי תענית ציבור: עד מתי אוכל ושותה - עד שיעלה עמוד השחר. דברי רבי אליעזר בן יעקב. רבי שמעון אומר: עד קרות הגבר. אלא לדידך, היכא אשכחנא יממא גופיה דפ}}{{שוליים|ב}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|לגי ביה רבנן? - אמר ליה: הוא עצמו יוכיח, שמקצתו מותר באכילת חמץ ומקצתו אסור באכילת חמץ. שפיר קאמר ליה רבי יהודה לרבי אליעזר! - הכי קאמר ליה רבי אליעזר: אמינא לך אנא מלאכה דרבנן, ואת אמרת לי חמץ דאורייתא, דעד הכא - אסר רחמנא ועד הכא - שרא רחמנא. - ואידך? - שעות דרבנן. - ואידך? - הרחקה הוא דעבוד רבנן לדאורייתא. מיתיבי: אין משיאין משואות אלא על החדש שנראה בזמנו לקדשו, ואימתי משיאין משואות - לאור עבורו. אלמא: אור אורתא הוא! שמע מינה. מיתיבי: }}{{שוליים|ג}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|היה עומד כל הלילה ומקריב על המזבח, לאורה טעון קידוש ידים ורגלים, דברי רבי! - אורה שאני. מיתיבי מר זוטרא }}
&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;

'''מדקאמר ובלילה יהי כגנב''' -  מכלל דאור דרישיה דקרא יממא הוא והכי קאמר ביום כשעוברי דרכים הולכים עומד רוצח באם הדרכים והורגן ונוטל את ממונם ובלילה הוא נעשה כגנב לחתור בתים ולגנוב:

'''הכי קאמר''' -  מה שנתנה לך תורה רשות על הבא במחתרת להורגו כדכתיב ([[שמות  כב]]) אם במחתרת ימצא הגנב והוכה ומת אין לו דמים אם ברור לך הדבר כאור שהוא בא על עסקי נפשות דהיינו כל אדם חוץ מאב על הבן וכיוצא בו שמכיר בו שהוא אוהבו מאד אבל שאר כל אדם אם היה בעל הממון עומד כנגדו להציל ממנו ממונו זה עומד עליו והורגו רוצח הוא וניתן רשות לכל הקודם להציל את בעל הממון בנפשו של בא במחתרת ובלילה אם מספקא לך כלילה כגון שאדם אוהבך שהוא אביך ורחמיו עליך ואם היית עומד כנגדו להציל ממונך אינו הורגך יהי בעיניך כגנב ולא ניתן להורגו והכי אמרינן בסנהדרין (דף עב:) דאב על הבן אינו נהרג במחתרת:

'''כוכבי נשפו''' -  כוכבי לילו:

'''יקו לאור''' -  יצפה ליום:

'''עפעפי''' -  זיהור:

'''לנהורא''' -  לדבר המאיר ולא שיהיה שם היום אור ולא קאמר יקו ליום אלא יקו שיאיר ואין:

'''ואומר אך חושך ישופני''' -  ואומר סבור הייתי בעוניי כשהייתי נרדף אך בחשך זה אמות והוא ישופני והוא יחשיך תמיד עלי לשון נשף ולילה וחשך שהייתי שרוי בו נעשה אור בעדני אצלי וגבי לילה שייך למימר יום אלמא הכי קאמר דוד הלילה נעשה לי יום:

'''אני אמרתי''' -  מפני חטאי שאף מן העולם הבא אטרד ועכשיו שמחל לי על אותו עון אף מן העולם הזה שהייתי שרוי בו בחשך ובחרפה האיר בעדני שהודיע הקב&quot;ה לשונאי דוד בימי שלמה שמחל לדוד כשבקש להכניס ארון לבית קדשי הקדשים ודבקו שערים זה בזה במועד קטן (דף ט.):

'''בודקין''' -  חמץ:

'''מדקאמר ובי&quot;ד שחרית מכלל דאור אורתא הוא''' -  וטעמא דר' יהודה מפרש לקמן בפירקין:

'''אסור בעשיית מלאכה''' -  במקום שנהגו בו לנהוג איסור דאמרינן לקמן (דף נ.) מקום שנהגו שלא לעשות מלאכה אין עושין:

'''משעת האור''' -  אבל קודם לכן אפילו נהגו. בטלה דעתן:

'''מותר באכילת חמץ''' -  עד שש שעות כדלקמן בפרקין (ד' יא:):

'''אורתא הוא''' -  משחשיכה ושקעה חמה של שלשה עשר:

'''נימא איהו לנפשיה''' -  היכן מצינו שהיום אסור והלילה מותר:

'''הכי קאמר ליה''' -  הך איסורא דרבנן היא ולאו דאורייתא ובשלמא לדידי דאמינא משעת עמוד השחר אשכחן בעלמא במידי דרבנן דהלילה מותר והיום אסור:

'''דפלגי ביה רבנן''' -  שנתנו חילוק בשיעורים זה לאיסור וזה להיתר:

'''אמינא לך אנא דרבנן''' -  היכן הורגלו לעשות כן דנימא דהכא נמי כך גזרו:

'''ואת אמרת לי''' -  ראיה במילי דאורייתא שגזירת הכתוב כך היא ואין זו מדת חכמים:

'''שעות דרבנן''' -  לבד איסור של תורה שהוא משש שעות. ולמעלה כדלקמן (ד' יא:) הוסיפו חכמים שתי שעות כדתנן אוכלין כל ארבע ותולין כל חמש ושורפין בתחלת שש הרי לך בשל דבריהם שתי שעות אסורות והארבע ראשונות לא אסרו:

'''ואידך''' -  ההוא לא דמי להכא דהרחקה עבוד רבנן לדאורייתא משום יום המעונן ובני אדם שאינן בקיאין בשעות ויטעו בין שש לשבע אבל באיסור זה כוליה דרבנן אחר שגזרו איסור כל היום גזרו:

'''אין משיאין משואות''' -  אבוקות בראשי הרים היו שלוחי בית דין עושין להודיע שהיום קידשו בית דין את החדש:

'''אלא על החדש שנראה בזמנו לקדשו''' -  ביום שלשים שנראה לקדש דאילו כשהחדש מעובר ועושין ראש חדש ביום שלשים ואחד אין מקדשין אותו שכבר קדשוהו שמים ואשמעינן האי תנא דאחסר עבדינן משואות ואמלא לא עבדינן משואות וכשאין רואין משואות יודעין שהחדש מעובר:

'''לאור עבורו''' -  ליל שעבר שלשים להודיע שהיום נתקדש (ליל) שלשים [ואחד] קרי (אור) עבורו על שם שבו נעשה החדש מעובר כשאין קובעין בו את ראש חדש:

'''אלמא אור אורתא הוא''' -  דהא ביום אין משואות של אור נראין מרחוק:

'''עומד ומקריב כל הלילה לאורה טעון קידוש ידים ורגלים''' -  דקסבר רבי לינה פוסלת בקידוש ידים ורגלים וטעמא מפרש בזבחים:

'''אורה שאני''' -  היכא דתני אורה לא פליג רב יהודה דהוא לשון יום:&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;
==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;
[[File:תוס פסחים 1 ב ב אי פשיטא לך דאנפשות קאתי.ogg|thumb|תוס_פסחים_1_ב_ב_אי פשיטא לך דאנפשות קאתי]]
'''אי''' פשיטא לך דאנפשות קאתי. אומר ר&quot;י וריב&quot;א דהאי קרא באב על הבן מיירי דסתם אב מרחם על הבן ולא יהרגנו אם יעמוד נגדו להציל ממונו ולכך לא ניתן להצילו בנפשו אלא כשיודע בברור שלהורגו בא כדמוכח בפרק בן סורר (דף עב: ושם) דמוקי הברייתא דתניא אם זרחה עליו השמש וכי עליו בלבד זרחה אלא אם ברור לך כשמש שאין לו שלום עמך הרגהו ואם לאו אל תהרגהו באב על הבן וההיא דתניא אם ברור לך שיש לו שלום עמך אל תהרגהו מוקי בבן על האב:
[[File:תוס פסחים 1 ב ב מאימתי י&quot;ד אסור בעשיית מלאכה.ogg|thumb|תוס_פסחים_1_ב_ב_מאימתי י&quot;ד אסור בעשיית מלאכה]]
''' מאימתי''' י&quot;ד אסור בעשיית מלאכה. פירש רש&quot;י אסור בעשיית מלאכה במקום שנהגו ואין נראה לר&quot;י דבפ' מקום שנהגו (דף נה.) מוכח בהדיא דרבי יהודה אית ליה איסורא ולא מנהגא ועוד תני תנא איסורא ואת אמרת מנהגא ועוד ניחזי היכי נהוג לכך נראה דבאיסור ודאי פליגי ובגליל כי היכי דפליגי התם במתני' ב&quot;ש וב&quot;ה:
[[File:תוס פסחים 1 ב ב רבי אליעזר ב&quot;י אומר משעת האור.ogg|thumb|תוס_פסחים_1_ב_ב_רבי אליעזר ב&quot;י אומר משעת האור]]
''' רבי''' אליעזר ב&quot;י אומר משעת האור. למאי דמסקינן אור ממש נקט ר' אליעזר בן יעקב שיעור למילתיה בתחלת היום ור' יהודה נקט הנץ החמה משעת כניסת פועלים למלאכה שהוא אחר זריחת השמש כדאמר בהשוכר את הפועלים (דף פג: ושם) פועל בכניסתו משלו ביציאתו משל בעה&quot;ב פי' ביציאתו מביתו למלאכה כדכתיב ([[תהלים  קד]]) תזרח השמש יאספון וגו' יצא אדם לפעלו ולא הוי ר&quot;א בן יעקב לא כב&quot;ש ולא כב&quot;ה דבית שמאי אוסרין הלילה וב&quot;ה מתירין עד הנץ ולמאי דס&quot;ד דאור אורתא כב&quot;ש יאמר רבי אליעזר בן יעקב לא נחלקו ב&quot;ש וב&quot;ה בדבר הזה:
[[File:תוס פסחים 1 ב ב היכן מצינו יום שמקצתו מות' ומקצתו אסו'.ogg|thumb|תוס_פסחים_1_ב_ב_היכן מצינו יום שמקצתו מות' ומקצתו אסו']]
''' היכן''' מצינו יום שמקצתו מות' ומקצתו אסו'. פי' היכא דליכא סברא כי הכא וכן חמץ דאקשי ליה מיניה אבל היכא דאיכא סברא כגון לא יאכל אדם מן המנחה ולמעלה משום תיאבון וכיוצא בו לא מיירי:&lt;קטע סוף=ת/&gt;
&lt;/div&gt;

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/פסחים/פרק א|ב ב}}
[[en:Talmud/Seder Moed/Tractate Pesachim/2b]]
[[קטגוריה:בבלי מסכת פסחים]]
{{מפרשים לדף גמרא|פסחים|א|ב|ב}}</text>
      <sha1>iig98ktusqtcg5wbhol5nls8orwpbrg</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:הל&quot;מ פסחים ג א</title>
    <ns>106</ns>
    <id>1728658</id>
    <revision>
      <id>3016373</id>
      <parentid>2939012</parentid>
      <timestamp>2026-05-14T11:01:35Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <comment>/* תוספות */</comment>
      <origin>3016373</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="12560" sha1="j1cer946rcravhtx0250bmepvixrn9o" xml:space="preserve">{{כותרת_ביאור_הלמ|פסחים|ג|א|ב ב|ג ב|ביאור=כן}}
&lt;קטע התחלה=ג/&gt;
[דף ג עמוד א] {{שוליים|א}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|המפלת אור לשמונים ואחד, בית שמאי פוטרין מקרבן, ובית הלל מחייבים. אמרו להן +מסורת הש&quot;ס: [להם]+ בית הלל לבית שמאי: מאי שנא אור שמנים ואחד מיום שמנים ואחד? אם שיוה לו לטומאה - לא ישוה לו לקרבן? מדקאמר בית הלל לבית שמאי מאי שנא אור שמונים ואחד מיום שמונים ואחד שמע מינה אור אורתא הוא! שמע מינה. מיתיבי: יכול יהא נאכל אור לשלישי; ודין הוא: זבחים נאכלים ליום אחד, ושלמים נאכלים לשני ימים. מה להלן לילה אחר היום - אף כאן לילה אחר היום, תלמוד לומר: ביום זבחכם יאכל וממחרת והנותר עד יום - }}{{שוליים|ב}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|בעוד יום הוא נאכל, ואינו נאכל לאור שלישי. יכול ישרף מיד, ודין הוא: זבחים נאכלין ליום ולילה אחד, ושלמים נאכלין לשני ימים ולילה אחד, מה להלן - תיכף לאכילה שריפה, אף כאן - תיכף לאכילה שריפה. תלמוד לומר: והנותר מבשר הזבח ביום השלישי באש ישרף - }}{{שוליים|ג}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|ביום אתה (שורף) +מסורת הש&quot;ס: [שורפו]+, ואי אתה שורפו בלילה. מדקאמר יהא נאכל אור לשלישי אלמא: אור אורתא הוא! שמע מינה. תא שמע: }}{{שוליים|ד}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|אור של יום הכפורים מתפלל שבע ומתודה, שחרית מתפלל שבע ומתודה, במוסף מתפלל שבע ומתודה, במנחה מתפלל שבע ומתודה, בערבית מתפלל מעין שמונה עשר. רבי חנינא בן גמליאל אומר משום אבותיו: }}{{שוליים|ה}}{{הל&quot;מ-רק-גמרא|מתפלל שמונה עשר שלימות, מפני שצריך לומר הבדלה בחונן הדעת. אלמא: אור אורתא הוא! שמע מינה. תא שמע, דתני דבי שמואל: לילי ארבעה עשר בודקין את החמץ לאור הנר, אלמא: אור אורתא הוא! - אלא: }}{{הל&quot;מ-רק-ראש|ומסקינן דכולי עלמא }}בין רב הונא ובין רב יהודה, דכולי עלמא: אור אורתא הוא. ולא פליגי, מר כי אתריה ומר כי אתריה. באתריה דרב הונא קרו נגהי, ובאתריה דרב יהודה קרו לילי. 
ותנא דידן מאי טעמא לא קתני לילי? - לישנא מעליא הוא דנקט{{הל&quot;מ-רק-גמרא|. וכדרבי יהושע בן לוי, }}דאמר רבי יהושע בן לוי: לעולם אל יוציא אדם דבר מגונה מפיו, שהרי עקם הכתוב שמונה אותיות ולא הוציא דבר מגונה מפיו, שנאמר מן הבהמה הטהורה ומן הבהמה אשר איננה טהרה{{הל&quot;מ-רק-גמרא|, רב פפא אמר: תשע שנאמר כי יהיה בך איש אשר לא יהיה טהור מקרה לילה. רבינא אמר: עשר, וי&quot;ו דטהור. רב אחא בר יעקב אמר: שש עשרה, שנאמר כי אמר מקרה הוא בלתי טהור הוא כי לא טהור. }}תניא דבי רבי ישמעאל: לעולם יספר אדם בלשון נקיה, שהרי בזב קראו מרכב ובאשה קראו מושב ואומר: ותבחר לשון ערומים ואומר ודעת שפתי ברור מללו{{הל&quot;מ-רק-גמרא|. מאי ואומר? - וכי תימא: הני מילי - בדאורייתא, אבל בדרבנן לא - תא שמע: ואומר ותבחר לשון ערומים. וכי תימא: הני מילי - בדרבנן, אבל במילי דעלמא - לא, ואומר ודעת שפתי ברור מללו. ובאשה לא כתיב בה מרכב? והכתיב ותקם רבקה ונערתיה ותרכבנה על הגמלים! - התם משום ביעתותא דגמלים אורחא היא. והכתיב ויקח משה את אשתו ואת בניו וירכבם על החמר! - התם }}
&lt;קטע סוף=ג/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_rashi'&gt;
==רש&quot;י==
&lt;קטע התחלה=ר/&gt;

'''המפלת אור לשמנים ואחד''' -  בכריתות בפרק קמא דקיימא לן זאת תורת היולדת מלמד שמביאה קרבן אחד על ולדות הרבה יכול שתביא על הלידה שלפני מלאות ועל הלידה שלאחר מלאות קרבן אחד ולא יותר תלמוד לומר זאת שאם ילדה לאחר מלאות כגון שטבלה לסוף שבועיים של נקבה ונתעברה והפילה אם תוך מלאות הפילה נפטרת בקרבן אחד ואם לאחר מלאות הפילה כבר נתחייב' בקרבן הראשון קודם לידה שניה ולבסוף מלאות של לידה שניה תביא שתי קרבנות ואם הפילה ליל של כניסת שמונים ואחד שכבר עברה מלאות שלה אבל עדיין אינה ראויה להבאת קרבן שאין קרבן נשחט בלילה:

'''בית הלל מחייבי''' -  שתי קרבנות דלאחר מלאות קרינא ביה ובית שמאי פוטרין אותה בקרבן אחד כדמפרש טעמייהו:

'''מאי שנא אור שמונים ואחד מיום שמונים וא'''' -  הלא אתם מודים לנו שאם לא הפילה הלילה והפילה למחר שחייבת אף כשהפילה אור לשמונים ואחד תתחייב שהרי לכל דבר זמן היום והלילה שוים:

'''אם שיוה לו לטומאה לא ישוה לו לקרבן''' -  בתמיה ועוד ראיה אחרת דהואיל ושוה לו לטומאה שעד שקיעת החמה של שמונים דמיה טהורים ואם תראה לאחר שקיעת החמה דמיה טמאין כאילו היא רואה למחר ולמה לא ישוה לו אף לקרבן שכשם שאם תפיל למחר תתחייב כך תתחייב על הוולד של לילו ותשובת בית שמאי במסכת כריתות היא שנויה לא אם אמרתם ביום שמונים ואחד שכן יצתה לשעה הראויה להביא בה קרבן לפיכך נתחייבה בקרבן הראשון ושוב אין לידה השניה נפטרת בו תאמרו במפלת אור לשמונים ואחד שלא יצתה מידי וולד הראשון לשעה הראויה לקרבן והדמים שאתם אומרים אינן מוכיחים שהרי הפילה תוך מלאות דמיה של לידה טמאין ופטורה מן הקרבן:

'''אור לשלישי''' -  לאור כניסתו של שלישי ה&quot;נ גרסינן אור לשלישי ואשלמים קאי דכתיב בהו ביום זבחכם יאכל וממחרת וצוה לשורפו לבוקרו של שלישי יכול יהא נאכל ליל שלפניו:

'''זבחים נאכלים ליום אחד''' -  תודה דכתיב ביום קרבנו יאכל ושלמים נאכלים לשני ימים מה להלן לילה אחר היום דכתיב בגופיה דקרא לא יניח ממנו עד בוקר הא כל הלילה אוכל וכן פסח לא תותירו ממנו עד בוקר אף כאן לילה אחר הימים הכתובים בה:

'''ת&quot;ל וממחרת והנותר עד יום''' -  בעוד שהוא יום ממחרת אכול ולא משתחשך:

'''מה להלן תיכף לאכילה שריפה''' -  כשכלה זמן אכילתן מתחיל זמן שריפתו כדכתיב והנותר ממנו עד בקר באש תשרופו:

'''אף כאן''' -  זמן אכילתו כלה ערבית כדאמר וישרף בלילה:

'''תלמוד לומר''' -  בצו את אהרן ביום השלישי באש ישרף כאן לא נאמר עד יום אלא ביום משום דהאי קרא לא איירי בזמן אכילה אלא בשריפה להורות שביום הוא נשרף ולא בלילה וקרא דלעיל בקדושים תהיו:

'''באתריה דרב הונא קרו''' -  לאורתא נגהי:

'''מאי טעמא לא תני לילי''' -  כדתנא דבי שמואל ומשני אלישנא מעליא קא מיהדר שמצוה ודרך נקיי הדעת לספר בלשון נקיה:

'''דבר מגונה''' -  לאו משום דלילי דבר מגונה הוא והא דר' יהושע בן לוי בעלמא איתמר ומיהו שמעינן מינה לשון חכמים לחזר אחר לשון צח ונקי:

'''אשר איננה טהורה''' -  ולא כתיב הבהמה הטמאה כי אורחיה הרי שמונה אותיות עקם הטמאה חמש אותיות הן אשר איננה טהורה שלש עשרה אותיות ואע&quot;ג דבאורייתא כתיב טמא שני אורחיה בחד דוכתא ללמדך לחזר על לשון נקיה:

'''אשר לא יהיה טהור''' -  הוה ליה למיכתב איש טמא וכי נמי משוית לטהור חסר ו' איכא עיקום תשע שהרי שתים עשרה יש וטמא אינו אלא שלש:

'''ו' דטהור''' -  דהא לא חסר הוא:

'''כי אמר מקרה''' -  טמא הוא לכתוב ולשתוק ויש כאן עיקום י&quot;ו אותיות בזב כתיב ([[ויקרא  טו]]) וכל המרכב אשר ירכב ובאשה כתיב (שם) או על הכלי אשר היא יושבת לפי שאין הגון להזכיר רכיבה ופיסוק רגלים באשה ואע&quot;פ שהמרכב והמושב שוין בשניהם:

'''ותבחר לשון ערומים''' -  מצוה עליך כך:

'''ברור מללו''' -  ל' נקי ומבורר:

'''מאי ואומר''' -  למה לו ואומר הא נפקא ליה מקמא:

'''ה&quot;ק וכי תימא ה&quot;מ בדאורייתא''' -  תורה הקפידה בלשונה שיצאתה מפי הגבורה אבל חכמים במשנה וברייתא אין להקפיד על לשונם:

'''ת&quot;ש ותבחר לשון ערומים''' -  שמענו שהערומים בוחרי לשון הם:

'''משום ביעתותא דגמלים''' -  שהוא גבוה ומתיירא שלא תפול אורחה דאשה לרכוב כדי שתהא מחזקת בו בידים ורגלים:&lt;קטע סוף=ר/&gt;
&lt;/div&gt;

&lt;div class='gmara_tosfot'&gt;
==תוספות==
&lt;קטע התחלה=ת/&gt;
[[File:תוס פסחים 1 ג א אם שיוה לו לטומאה.ogg|thumb|תוס_פסחים_1_ג_א_ אם שיוה לו לטומאה]]
'''אם''' שיוה לו לטומאה. חזרו ב&quot;ה מזה הטעם מתשובתם של ב&quot;ש וטעמייהו כדתניא פ&quot;ק דכריתות {{הפניה-גמ|כריתות|ח|א}} או לבת לרבות אור לשמונים ואחד:

''' תלמוד''' לומר ביום. תימה אמאי איצטריך עד יום תיפוק ליה דאינו נאכל אור. לשלישי מדאיצטריך ביום דאי ס&quot;ד דנאכל פשיטא דאינה נשרפת באותו לילה דתיכף לאכילה שריפה ויש לומר דאי לאו עד יום ה&quot;א נאכל ואיצטריך ביום למעוטי שלא ישרף בלילה של אחרי כן:

''' שהרי''' בזב קראו מרכב וכו'. מרכב ומושב אין דינו שוה דנוגע במרכב אין טעון כבוס בגדים כדמוכח בתורת כהנים ובריש מסכת כלים והשתא קשה לר&quot;י היכי קאמר דבאשה קרוי מושב אם ר&quot;ל אפי' אוכף שיש לו דין מרכב אף באשה שינה הכתוב לקרותו מושב לדבר דרך כבוד דהא לקמן משני משום ביעתותא דגמלא אורחא הוא אלמא לשנות הדבר ממה שהוא אין לכתוב דרך כבוד ונראה לר&quot;י דה&quot;פ ובאשה קראו מושב מרבויא דקרא דמושב דהכי איתא בתורת כהנים אשר היא יושבת עליו זה מושב כלי זה מרכב לימדנו הכתוב לספר בלשון נקיה שלא כתבו בהדיא כמו בזב:&lt;קטע סוף=ת/&gt;
&lt;/div&gt;

==עין משפט ונר מצוה==
{{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/פסחים/פרק א|ג א}}
[[קטגוריה:בבלי מסכת פסחים]]
{{מפרשים לדף גמרא|פסחים|א|ג|א}}</text>
      <sha1>j1cer946rcravhtx0250bmepvixrn9o</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>משתמש:מו יו הו/לוח הפיוטים/מחזור אשכנז/פיוטים מכתבי יד</title>
    <ns>2</ns>
    <id>1739643</id>
    <revision>
      <id>3016328</id>
      <parentid>3008446</parentid>
      <timestamp>2026-05-13T19:02:38Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>/* יוצרות */</comment>
      <origin>3016328</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="12546" sha1="7xhg2xrbra2pijq3rvzft82feeywyzr" xml:space="preserve">=לוח פיוטים מכתבי היד=
הערה: מומלץ (לא חובה) להוסיף ליד שמות הפיוטים את מספריהם ב[[אוצר השירה והפיוט]] (דוידזון), על מנת לדייק את העבודה ולמניעת כפילויות.
==ראש השנה==
===מערביות===
*בצרפת וק&quot;ק אשכנז בליל א': [[אמוני נכונים]] (א-5611)
*בק&quot;ק אשכנז בליל א': [[אהוביך אליך קרב]] (מחזור נירנברג) (א-1388)
*בצרפת וק&quot;ק אשכנז בליל ב': [[מלך אמיץ כח רב עלילה]] (מ-1545)
*מנהג קצת קהילות בליל ב': [[מלך אלהים הופיע מציון]] (מ-1541)
*בק&quot;ק אשכנז בליל ב': [[אלהים לנו מחסה ועוז]] (מחזור נירנברג)

===יוצרות===
*זולת ליום א': [[מלך אמיץ ואיום]] (מ-1544)
*זולת ליום ב': [[אזר נא עז למלך]] (א-2196)

===קרובות===
*שחרית יום א':
**רשות בק&quot;ק: [[אריד בשיחי ויחרד לבי]] (א-7594)
**רשות אחרת: [[אחלה פניך יוצר נשמתי]] (כ&quot;י מינכן 69)
**רשות מנהג צרפת: [[ארעד ואפחד]] (א-7671)
* מוסף יום ב': [[אגן הסהר]]
==שבת תשובה==
*אופן: [[יום הודו וכבודו]] (י-1665)

==יום כיפור==
===יוצרות===
===קרובות===
*מנחה
**קדושה מנהג אשכנז: [[כבודו אמוניו ינקה מאשמתם]]
*נעילה
**קרובה מנהג צרפת: [[אהבתי מעון בית משכנותיך]]
**קדושה מנהג צרפת: [[וחיות בוערות בכס רם לוויות]]
**קדושה מנהג אשכנז: [[מלאכים מרופפים]]

===סדר העבודה===
*[[אהלת מתוחים]] (א-1509)
*[[אטיף ארש מילולי]] (א-2614)
* מנהג ק&quot;ק אשכנז: [[אשוחח נפלאותיך צור עולמים]] (א-7844)
* מנהג צרפת: [[אתה כוננת עולם ברב חסד]] (א-8815)

==סוכות==
===מערביות===
*[[איומתך סודרת קילוסך במקהלות]] (צרפת)
*[[אל אלהים ה' כמקראו]] (צרפת)
*[[יושבי קצוות יראו]] (צרפת)
*תוספת: [[ימים מקדם אזכרה]] (צרפת)

===יוצרות===
===קרובות===
===הושענות===
*[[אבי עד חש לתארך]] (א-188)
*[[אביר ישראל]] (א-257)
*[[אדון צור ישעי]] (א-609)
*[[אהל שכנת באדם]] (א-1688)
*[[אום בך שעונה]] (א-1832)
*[[אום בלי קשר אסורה]] (א-1833)
*[[אום ברה כחמה]] (א-1834)
*[[למען אזרח זרח ממזרח חרסי|למען אזרחי זרח ממזרח חרסי]] (ל-1148)
*[[איומה נחבסת ומופרכת]] (א-2705)
*[[איש יולד לתת עליון]] (א-3141)
*[[אל נערץ בסוד קדושים רבה]] (א-3934)
*[[אלהי אברהם מאויבי עז]] (א-4353)
*[[אמוני ארץ אמונתך שוחחים]] (א-5602)
*[[אמוני חוגגי תקופת השנה]] (א-5604)
*[[אמונים יחוסים]]
*[[אנא אזון שועת מיחלים]] (א-6176)
*[[אנא אמונים תעלה]] (א-6233)
*[[אנא אמץ עם נצורי כאישון]]
*[[אנא אנקת אסירי הבן]] (א-6235)
*[[אנא דודי דגול מרבבה]]
*[[אנא יחיד נצור כבבת]] (א-6324)
*[[אנא רחום אל תפן]] (א-6363)
*[[אנוקים ודוויים במכאובות]] (א-6400)
*[[אני אמרתי אל מוציאו]] (א-6580)
*[[אצולים מגיא כסלוחים]] (א-7253)
*[[כהושעת טמון גומא]] (כ-113)
*[[כהושעת ידיד ברדתו להלום]] (כ-115)
*[[כהושעת יהודה ואפרים]] (כ-118)
*[[כהושעת ישע לזכרון]] (כ-128)
*[[למען אב בן שלש שנים הכירך]]
*[[למען אב הנוסה בעשרה]] (ל-1130)
*[[למען אב הכירך]] (ל-1129)
*[[למען אב השכים]]
*[[למען אב ידעך מכל אומות]]
*[[למען אב נצטוה]] (ל-1140)
*[[למען אדם אשר בכף נוצר]] (ל-1144)
*[[למען אהבת קדומים]] (ל-1146)
*[[למען אהל ארמנותיך]]
*[[למען אמיץ בן שלוש]] (ל-1147)
*[[למען אב הכירך|למען אזרח מנוסה בעשרה]]
*[[למען אזרחי הנשלך]]
*[[למען אסף להחיות]] (ל-1152)
*[[למען תמים עש תיבה]]
*[[למענך אל אחד ואין שני]] (ל-1162)
*[[למענך אל נערץ בסוד קדושים רבה]] (ל-1164)
*[[למענך אל עוטה אורות]] (ל-1165)

==שמיני עצרת==
(כולל פיוטים ליום שמחת תורה שאינם קשורים לסיום התורה)
===מערביות===
*[[אלהים דבר בקול ערב]]
*[[יספת ה' לגוי נכבדת]]
===יוצרות===
===קרובות===
*רשות לתפילת גשם: [[אמרי פי יהיו לרצון]] (ק&quot;ק צרפת)

==שמחת תורה==

==חנוכה==
===קרובות===
* [[אעדיף כל שמונה]] (מגנצא)
===שבת שניה של חנוכה===
*אופן: [[יקר גודלו ורב חילו]]
*אופן: [[כבודו אופנים מנשאים]]
*אופן: [[כבודו אורים במאורות]]
*אופן: [[כבודו מלאכים]]
*אופן: [[לך שדי ותאמר די]]
* מאורה: [[דביר בית שתיל זית]] (מערבי)
*זולת: [[אנא השקיפה וראה]]
*זולת: [[אמור ישועתך לנפשי]]
*זולת: [[אסירי התקוה]]
*זולת: [[אשיחה עם לבבי (זולת)|אשיחה עם לבבי]] (א-7910)
*אלהיכם: [[אלהיכם רמה ידו]] (מערבי)
===חנוכה ונישואין===
*אלהיכם: [[אלהיכם יצחצח קדושתו]] (מערבי) (א-4586)

==שבתות – עד פסח==
===שבת ר&quot;ח===
*יוצר: [[אשר במאמרות]] (א-8193)
*אופן: [[משרתיו עומדים]] (מ-2672)
*זולת: [[אמיתת חסדך הרבים]] (א-6092)
*אופן: [[לך שדי ותאמר די]] (ל-885)
===שבת בראשית===
*אופן: [[שש כנפים כנופים]] (ש-2231)
*אופן: [[יחו לשון חזות אישון]] (י-2474)
===שבת בשלח - שירה===
*(מחזור נירנברג)
**יוצר: [[אמונים כגהו מתוך בהו]]
**אופן: [[מחוללת מהוללת]]
**אהבה: [[רעיתי בין הבנות שכולה]]
**זולת: [[לולי ד' שהיה לנו]]
*(מחזור מינכן 69)
**יוצר: [[ארנן לבוקר מופתים]]
**אופן: [[חסין יה הוה ויהיה]]
**זולת: [[חסד צור לבי]]
*(מחזור מינכן 21)
**אהבה: [[מעודד ענוים הים בקע]]
===שבת תולדות===
*אהבה: [[שפתי אפטור ולא אפטור]] (ש-2127)
===שבת יתרו - עשרת הדברים===
(מחזור נירנברג)
*יוצר: [[אודה יוצר]]
*אופן: [[חלק ד' עמו]]
*אהבה: [[אני אלוף]] (אינה במחזור נירנברג)
*זולת: [[חזק עמי לבך]]
*גאולה: [[אני ביום עברה]] (אינה במחזור נירנברג)
*גאולה: [[מלא רחמים כזקן נגלה]]

===שבת זכור===
* קרובות
**[[ויבן אומן אומנות אבות]] (קולוניא)
**[[ויבא ארז ראש קצינים]]
===שבת פרה===
* קרובות
** [[אלהים אמת אלהים חיים]] (קולוניא)
** [[פרה אמרה קשה]]

==תענית אסתר==

==פורים==
*[[ליל שיכורים]]
==שבת הגדול==
===יוצרות===
*[[אשכולות שדים נכונו לכבודה]] (מינכן 4) (א-8073)
==פסח==
===מערביות===
;לימים הראשונים
*[[ליל שמורים אור עולמו נגלה]] (ל-725; ל-722) (צרפת)
;ביכורים
*[[אומר אף אני]] (א-1885) (צרפת)
*[[ליל שמורים לעמך]] (ל-727) (צרפת)
;לשבת חול המועד
*[[אמת שבת לאות בנים אהובים]] (צרפת) (א-5077)
;לימים האחרונים
*[[ויושע ה' אבן ישראל]] (ו-230) (צרפת)
*[[אזכיר צדקתך]] (א-2252)(אשכנז המזרחי)
*[[ה' מלך נתגאה במכבדים]] (א-902) (אשכנז מערבי)
*[[אותות ומופתים בארץ חם]] (א-553*)(אשכנז מערבי - מגנצא?)
*[[ויושע אדון איומה]] (ו-229) (צרפת, רומניא)
;ביכורים
*[[יום השביעי יסף]] (י-1687) (רומניא, כנראה נתחבר באשכנז) 
*[[אזכורך גואלי]] (צרפת)
*[[הפץ עברות אפך]] (צרפת)
*[[אסיר אלקנה אביאסף]] (א-6918) (אשכנז מערבי)
*[[אשירה נא לידידי]] (צרפת)
*[[יוסיף ה' שנית]] (צרפת)
*[[ויושע ה' שנית]] (ו-236) (אשכנז מזרחי)
;מגן אבות
*[[חג המצות שמרו קדוש ישראל]]
===יוצרות===
*יוצר לשביעי של פסח: [[אנעים לקלס בעידוני]] (צרפת) (א-6825)
*זולת לשביעי של פסח: [[אז כארשת בתולה]] (צרפת)
===קרובות===
* [[שיר השירים אמריה צפה]] (מגנצא) (ש-943)
* [[את השם הנכבד והנורא]] (צרפת) (א-8522)

==שבתות – מפסח ואילך==
===שבת אחרי פסח===
*אופן: [[בירור קדושה עורכים]]
*אופן: [[במרומי רום ישיבתך]]
*אופן: [[לבעל התפארת]]
*אופן: [[שביבי שלהבות חצובי להבות]]
*אופן: [[מלאכי צבאות אראלי מוראות]]
*גאולה: [[יום ליבשה]]
===פיוטים לשבתות הספירה ולבין המצרים===
(לא כולל יוצר ואופן)
*אהבה: [[ה' מנת חלקי וכוסי]]
*אהבה: [[אהובתי יקרת מאד]]
*אהבה: [[איומתי לחוצה באורך גלות]]
*אהבה: [[איומתי שבייה בת ציון]]
*אהבה: [[איילותי ותהי לי]]
*אהבה: [[יחידתי שמחי בי תמיד]]
*זולת: [[אלהים אין בלתך למה אדונים]]
*זולת: [[אלהים אין זולתך מושיע אין בלתך]]
*זולת: [[אמנם פסו]]
*זולת: [[אף לפי בגולה]]
*זולת: [[אשיחה עם לבבי (זולת)|אשיחה עם לבבי]] (א-7910)
*גאולה: [[אל ישראל נקראת לפנים]]
*גאולה: [[ישרי יונה סלול אורחך]]
*גאולה: [[מדוכה בגלותי]]
*גאולה: [[שאגת אריה וקול שחל]]
*גאולה: [[שוקלי דמם על הייחוד]]
===שבת אחרי שבועות===
*זולת: [[אין זולתך ואפס דוגמתך]]
*מאורה: [[אמרות האל טהורות]]
===שבת חוקת - שירת הבאר===
*מאורה: [[את והב השליך יהב]]
===שבת ואתחנן - נחמו===
*זולת: [[אומן דברך הנעימי]]
*אופן: [[מלאכי צבאות אראלי מוראות]]
*אלהיכם: [[אלהיכם אתכם ינחם ורעתכם לטובה תומר]] (א-4573)

==שבועות==
===מערביות===
*[[אנכי אחת דיבר בקדשו]] (צרפת)
*תוספת: [[ימות עולמים שנים קדמוניות]] (צרפת)

===יוצרות===
גאולה: [[זרח כבודי]] (מחזור נירנברג)

===קרובות===
* סדר עולם: [[אז טרם נוסדו]] (מגנצא)
===פיוטי הקריאות===
* [[פיוטי דברות]]

==י&quot;ז בתמוז==

==תשעה באב==
===קינות===
==חתונה==
===יוצרות===
===קריאת התורה===
===חופה וסעודה===
===ברכת המזון===
==ברית מילה==
===יוצרות לשבת ברית מילה===
*יוצר: [[אדון מבלעדו]]
*אופן: [[מנת כוסי והוא מחסי]]
*אופן: [[ישראל חביבים ממלאכים]]
*זולת: [[מגיני וקרן ישעי]]

==תעניות מקומיות==
(עבור תעניות שידוע מתי היה התאריך שלהן. פיוטים על קדושים שלא ידוע למתי נועדו מקומם במדור הסליחות הכללי.)
;אסרו חג פסח
(מחזור נירנברג)
*[[אלהים אל דמי לדמי]]
*[[ברית כרותה מלשכוח]]
*[[על שאנו מודים לך]]
*פזמון: [[אזור נקמות]]
*זכור ברית: [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה#גואל|גואל חזק]]
(פרמה 2885)
*[[אליך ה' נפשי אשא]]
*[[בתולת בת יהודה]]
*פזמון: [[אזור נקמות]]

==פיוטים לפי סוגים==
(עבור פיוטים שאין להם יום קבוע)
===פיוטי רשות===
===יוצרות===
===סליחות===
*[[אופן אחד בארץ]]
*[[תחלי תורה]]</text>
      <sha1>7xhg2xrbra2pijq3rvzft82feeywyzr</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3016330</id>
      <parentid>3016328</parentid>
      <timestamp>2026-05-13T19:11:38Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>ע&quot;פ גולדשמידט</comment>
      <origin>3016330</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="12844" sha1="02t1ydp1mi18icvat1d4zqgyzo79fqq" xml:space="preserve">=לוח פיוטים מכתבי היד=
הערה: מומלץ (לא חובה) להוסיף ליד שמות הפיוטים את מספריהם ב[[אוצר השירה והפיוט]] (דוידזון), על מנת לדייק את העבודה ולמניעת כפילויות.
==ראש השנה==
===מערביות===
*בצרפת וק&quot;ק אשכנז בליל א': [[אמוני נכונים]] (א-5611)
*בק&quot;ק אשכנז בליל א': [[אהוביך אליך קרב]] (מחזור נירנברג) (א-1388)
*בצרפת וק&quot;ק אשכנז בליל ב': [[מלך אמיץ כח רב עלילה]] (מ-1545)
*מנהג קצת קהילות בליל ב': [[מלך אלהים הופיע מציון]] (מ-1541)
*בק&quot;ק אשכנז בליל ב': [[אלהים לנו מחסה ועוז]] (מחזור נירנברג)

===יוצרות===
*זולת ליום א': [[מלך אמיץ ואיום]] (מ-1544)
*זולת ליום ב': [[אזר נא עז למלך]] (א-2196)

===קרובות===
*שחרית יום א':
**רשות בק&quot;ק: [[אריד בשיחי ויחרד לבי]] (א-7594)
**רשות אחרת: [[אחלה פניך יוצר נשמתי]] (כ&quot;י מינכן 69)
**רשות מנהג צרפת: [[ארעד ואפחד]] (א-7671)
* מוסף יום ב': [[אגן הסהר]]
==שבת תשובה==
*אופן: [[יום הודו וכבודו]] (י-1665)

==יום כיפור==
===יוצרות===
===קרובות===
*מנחה
**קדושה מנהג אשכנז: [[כבודו אמוניו ינקה מאשמתם]]
*נעילה
**קרובה מנהג צרפת: [[אהבתי מעון בית משכנותיך]]
**קדושה מנהג צרפת: [[וחיות בוערות בכס רם לוויות]]
**קדושה מנהג אשכנז: [[מלאכים מרופפים]]

===סדר העבודה===
*[[אהלת מתוחים]] (א-1509)
*[[אטיף ארש מילולי]] (א-2614)
* מנהג ק&quot;ק אשכנז: [[אשוחח נפלאותיך צור עולמים]] (א-7844)
* מנהג צרפת: [[אתה כוננת עולם ברב חסד]] (א-8815)

==סוכות==
===מערביות===
*[[איומתך סודרת קילוסך במקהלות]] (צרפת)
*[[אל אלהים ה' כמקראו]] (צרפת)
*[[יושבי קצוות יראו]] (צרפת)
*תוספת: [[ימים מקדם אזכרה]] (צרפת)

===יוצרות===
===קרובות===
===הושענות===
*[[אבי עד חש לתארך]] (א-188)
*[[אביר ישראל]] (א-257)
*[[אדון צור ישעי]] (א-609)
*[[אהל שכנת באדם]] (א-1688)
*[[אום בך שעונה]] (א-1832)
*[[אום בלי קשר אסורה]] (א-1833)
*[[אום ברה כחמה]] (א-1834)
*[[למען אזרח זרח ממזרח חרסי|למען אזרחי זרח ממזרח חרסי]] (ל-1148)
*[[איומה נחבסת ומופרכת]] (א-2705)
*[[איש יולד לתת עליון]] (א-3141)
*[[אל נערץ בסוד קדושים רבה]] (א-3934)
*[[אלהי אברהם מאויבי עז]] (א-4353)
*[[אמוני ארץ אמונתך שוחחים]] (א-5602)
*[[אמוני חוגגי תקופת השנה]] (א-5604)
*[[אמונים יחוסים]]
*[[אנא אזון שועת מיחלים]] (א-6176)
*[[אנא אמונים תעלה]] (א-6233)
*[[אנא אמץ עם נצורי כאישון]]
*[[אנא אנקת אסירי הבן]] (א-6235)
*[[אנא דודי דגול מרבבה]]
*[[אנא יחיד נצור כבבת]] (א-6324)
*[[אנא רחום אל תפן]] (א-6363)
*[[אנוקים ודוויים במכאובות]] (א-6400)
*[[אני אמרתי אל מוציאו]] (א-6580)
*[[אצולים מגיא כסלוחים]] (א-7253)
*[[כהושעת טמון גומא]] (כ-113)
*[[כהושעת ידיד ברדתו להלום]] (כ-115)
*[[כהושעת יהודה ואפרים]] (כ-118)
*[[כהושעת ישע לזכרון]] (כ-128)
*[[למען אב בן שלש שנים הכירך]]
*[[למען אב הנוסה בעשרה]] (ל-1130)
*[[למען אב הכירך]] (ל-1129)
*[[למען אב השכים]]
*[[למען אב ידעך מכל אומות]]
*[[למען אב נצטוה]] (ל-1140)
*[[למען אדם אשר בכף נוצר]] (ל-1144)
*[[למען אהבת קדומים]] (ל-1146)
*[[למען אהל ארמנותיך]]
*[[למען אמיץ בן שלוש]] (ל-1147)
*[[למען אב הכירך|למען אזרח מנוסה בעשרה]]
*[[למען אזרחי הנשלך]]
*[[למען אסף להחיות]] (ל-1152)
*[[למען תמים עש תיבה]]
*[[למענך אל אחד ואין שני]] (ל-1162)
*[[למענך אל נערץ בסוד קדושים רבה]] (ל-1164)
*[[למענך אל עוטה אורות]] (ל-1165)

==שמיני עצרת==
(כולל פיוטים ליום שמחת תורה שאינם קשורים לסיום התורה)
===מערביות===
*[[אלהים דבר בקול ערב]]
*[[יספת ה' לגוי נכבדת]]
===יוצרות===
===קרובות===
*רשות לתפילת גשם: [[אמרי פי יהיו לרצון]] (ק&quot;ק צרפת)

==שמחת תורה==

==חנוכה==
===קרובות===
* [[אעדיף כל שמונה]] (מגנצא)
===שבת שניה של חנוכה===
*אופן: [[יקר גודלו ורב חילו]]
*אופן: [[כבודו אופנים מנשאים]]
*אופן: [[כבודו אורים במאורות]]
*אופן: [[כבודו מלאכים]]
*אופן: [[לך שדי ותאמר די]]
* מאורה: [[דביר בית שתיל זית]] (מערבי)
*זולת: [[אנא השקיפה וראה]]
*זולת: [[אמור ישועתך לנפשי]]
*זולת: [[אסירי התקוה]]
*זולת: [[אשיחה עם לבבי (זולת)|אשיחה עם לבבי]] (א-7910)
*אלהיכם: [[אלהיכם רמה ידו]] (מערבי)
===חנוכה ונישואין===
*אלהיכם: [[אלהיכם יצחצח קדושתו]] (מערבי) (א-4586)

==שבתות – עד פסח==
===שבת ר&quot;ח===
*יוצר: [[אשר במאמרות]] (א-8193)
*אופן: [[משרתיו עומדים]] (מ-2672)
*זולת: [[אמיתת חסדך הרבים]] (א-6092)
*אופן: [[לך שדי ותאמר די]] (ל-885)
===שבת בראשית===
*אופן: [[שש כנפים כנופים]] (ש-2231)
*אופן: [[יחו לשון חזות אישון]] (י-2474)
===שבת בשלח - שירה===
*(מחזור נירנברג)
**יוצר: [[אמונים כגהו מתוך בהו]]
**אופן: [[מחוללת מהוללת]]
**אהבה: [[רעיתי בין הבנות שכולה]]
**זולת: [[לולי ד' שהיה לנו]]
*(מחזור מינכן 69)
**יוצר: [[ארנן לבוקר מופתים]]
**אופן: [[חסין יה הוה ויהיה]]
**זולת: [[חסד צור לבי]]
*(מחזור מינכן 21)
**אהבה: [[מעודד ענוים הים בקע]]
===שבת תולדות===
*אהבה: [[שפתי אפטור ולא אפטור]] (ש-2127)
===שבת יתרו - עשרת הדברים===
(מחזור נירנברג)
*יוצר: [[אודה יוצר]]
*אופן: [[חלק ד' עמו]]
*אהבה: [[אני אלוף]] (אינה במחזור נירנברג)
*זולת: [[חזק עמי לבך]]
*גאולה: [[אני ביום עברה]] (אינה במחזור נירנברג)
*גאולה: [[מלא רחמים כזקן נגלה]]

===שבת זכור===
* קרובות
**[[ויבן אומן אומנות אבות]] (קולוניא)
**[[ויבא ארז ראש קצינים]]
===שבת פרה===
* קרובות
** [[אלהים אמת אלהים חיים]] (קולוניא)
** [[פרה אמרה קשה]]

==תענית אסתר==

==פורים==
*[[ליל שיכורים]]
==שבת הגדול==
===יוצרות===
*[[אשכולות שדים נכונו לכבודה]] (מינכן 4) (א-8073)
==פסח==
===מערביות===
;לימים הראשונים
*[[ליל שמורים אור עולמו נגלה]] (ל-725; ל-722) (צרפת)
;ביכורים
*[[אומר אף אני]] (א-1885) (צרפת)
*[[ליל שמורים לעמך]] (ל-727) (צרפת)
;לשבת חול המועד
*[[אמת שבת לאות בנים אהובים]] (צרפת) (א-5077)
;לימים האחרונים
*[[ויושע ה' אבן ישראל]] (ו-230) (צרפת)
*[[אזכיר צדקתך]] (א-2252)(אשכנז המזרחי)
*[[ה' מלך נתגאה במכבדים]] (א-902) (אשכנז מערבי)
*[[אותות ומופתים בארץ חם]] (א-553*)(אשכנז מערבי - מגנצא?)
*[[ויושע אדון איומה]] (ו-229) (צרפת, רומניא)
;ביכורים
*[[יום השביעי יסף]] (י-1687) (רומניא, כנראה נתחבר באשכנז) 
*[[אזכורך גואלי]] (צרפת)
*[[הפץ עברות אפך]] (צרפת)
*[[אסיר אלקנה אביאסף]] (א-6918) (אשכנז מערבי)
*[[אשירה נא לידידי]] (צרפת)
*[[יוסיף ה' שנית]] (צרפת)
*[[ויושע ה' שנית]] (ו-236) (אשכנז מזרחי)
;מגן אבות
*[[חג המצות שמרו קדוש ישראל]]
===יוצרות===
*יוצר לשביעי של פסח: [[אנעים לקלס בעידוני]] (צרפת) (א-6825)
*זולת לשביעי של פסח: [[אז כארשת בתולה]] (צרפת)
===קרובות===
* [[שיר השירים אמריה צפה]] (מגנצא) (ש-943)
* [[את השם הנכבד והנורא]] (צרפת) (א-8522)

==שבתות – מפסח ואילך==
===שבת אחרי פסח===
*אופן: [[בירור קדושה עורכים]]
*אופן: [[במרומי רום ישיבתך]]
*אופן: [[לבעל התפארת]]
*אופן: [[שביבי שלהבות חצובי להבות]]
*אופן: [[מלאכי צבאות אראלי מוראות]]
*גאולה: [[יום ליבשה]]
===פיוטים לשבתות הספירה ולבין המצרים===
(לא כולל יוצר ואופן)
*אהבה: [[ה' מנת חלקי וכוסי]]
*אהבה: [[אהובתי יקרת מאד]]
*אהבה: [[איומתי לחוצה באורך גלות]]
*אהבה: [[איומתי שבייה בת ציון]]
*אהבה: [[איילותי ותהי לי]]
*אהבה: [[יחידתי שמחי בי תמיד]]
*זולת: [[אלהים אין בלתך למה אדונים]]
*זולת: [[אלהים אין זולתך מושיע אין בלתך]]
*זולת: [[אמנם פסו]]
*זולת: [[אף לפי בגולה]]
*זולת: [[אשיחה עם לבבי (זולת)|אשיחה עם לבבי]] (א-7910)
*גאולה: [[אל ישראל נקראת לפנים]]
*גאולה: [[ישרי יונה סלול אורחך]]
*גאולה: [[מדוכה בגלותי]]
*גאולה: [[שאגת אריה וקול שחל]]
*גאולה: [[שוקלי דמם על הייחוד]]
===שבת אחרי שבועות===
*זולת: [[אין זולתך ואפס דוגמתך]]
*מאורה: [[אמרות האל טהורות]]
===שבת חוקת - שירת הבאר===
*מאורה: [[את והב השליך יהב]]
===שבת ואתחנן - נחמו===
*זולת: [[אומן דברך הנעימי]]
*אופן: [[מלאכי צבאות אראלי מוראות]]
*אלהיכם: [[אלהיכם אתכם ינחם ורעתכם לטובה תומר]] (א-4573)

==שבועות==
===מערביות===
*[[אנכי אחת דיבר בקדשו]] (צרפת) (א-6793)
*בכור: יום הבכורים תקריבו (צרפת) (י-1661)
*בכור: את קולך שמעתי (מערבי, מזרחי) (א-8599)
*בכור: יום הבכורים זמן הקרב החדש (צרפת) (א-1876)
*בכור: [[ימות עולמים שנים קדמוניות]] (צרפת) (י-2893)
*בכור: אזכרה יקר חופתי (מזרחי) (א-2285)

===יוצרות===
גאולה: [[זרח כבודי]] (מחזור נירנברג)

===קרובות===
* סדר עולם: [[אז טרם נוסדו]] (מגנצא)
===פיוטי הקריאות===
* [[פיוטי דברות]]

==י&quot;ז בתמוז==

==תשעה באב==
===קינות===
==חתונה==
===יוצרות===
===קריאת התורה===
===חופה וסעודה===
===ברכת המזון===
==ברית מילה==
===יוצרות לשבת ברית מילה===
*יוצר: [[אדון מבלעדו]]
*אופן: [[מנת כוסי והוא מחסי]]
*אופן: [[ישראל חביבים ממלאכים]]
*זולת: [[מגיני וקרן ישעי]]

==תעניות מקומיות==
(עבור תעניות שידוע מתי היה התאריך שלהן. פיוטים על קדושים שלא ידוע למתי נועדו מקומם במדור הסליחות הכללי.)
;אסרו חג פסח
(מחזור נירנברג)
*[[אלהים אל דמי לדמי]]
*[[ברית כרותה מלשכוח]]
*[[על שאנו מודים לך]]
*פזמון: [[אזור נקמות]]
*זכור ברית: [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה#גואל|גואל חזק]]
(פרמה 2885)
*[[אליך ה' נפשי אשא]]
*[[בתולת בת יהודה]]
*פזמון: [[אזור נקמות]]

==פיוטים לפי סוגים==
(עבור פיוטים שאין להם יום קבוע)
===פיוטי רשות===
===יוצרות===
===סליחות===
*[[אופן אחד בארץ]]
*[[תחלי תורה]]</text>
      <sha1>02t1ydp1mi18icvat1d4zqgyzo79fqq</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>סידור/נוסח אשכנז/שבועות/תיקון ליל שבועות</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1740149</id>
    <revision>
      <id>3016334</id>
      <parentid>3016037</parentid>
      <timestamp>2026-05-13T19:47:56Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>/* זוהר */</comment>
      <origin>3016334</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="182064" sha1="qrmbxmjxnxcatdwwoy72gqtl4b4p76z" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=20}}
=תיקון ליל שבועות=
==מעשה ה' הגדול והנורא==
{{סוף}}
{{רקע אפור}}
הנה כבר גלוי ומפורסם מעלות אלו הלילות להיות עוסקין בתורה. ובאתי לעורר הלבבות
ביותר כפי מה שמצאתי בספר שני לוחות הברית, וזה לשונו: להראות שחביב לפני הקב&quot;ה
זה הלילה, אכתוב לכם מעשה שאירע קרוב לזמננו להמקובל הר&quot;ר שלמה אלקבץ, שהיה 
מתחבר בכת של רבינו יוסף קארו, והופיע עליו רוח הקודש. וזה לשונו: 

דעו לכם, כי הסכמנו החסיד נר&quot;ו 
ואני עבדו ועבדכם לעמוד על נפשינו ליל שבועות ולנדד שינה מעינינו. ובעת אשר התחלנו 
ללמוד המשנה, נשמע את הקול מדבר בפי החסיד נר&quot;ו ובחתוך אותיות, וכל השכנים היו 
שומעים ולא מבינים. והיה הנעימות רב והקול הולך וחזק, ונפלנו על פנינו, ולא קם רוח באיש 
מרוב המורא. והדבור ההוא מדבר עמנו, והתחיל ואמר: שמעו ידידי המהדרים מן 
המהדרים, ידידי אהובי, שלום לכם, אשריכם ואשרי יולדתכם, אשריכם בעולם הזה 
ואשריכם לעולם הבא, אשר שמתם על נפשכם לעטרני בלילה הזה, אשר זה כמה שנים 
נפלה עטרת ראשי אין מנחם לי, ואני מושלכת בעפר חובקת אשפתות, ועתה החזרתם עטרה 
ליושנה. התחזקו ידידי, התאמצו אהובי, שמחו ועלזו ודעו כי אתם מבני עלייה, זכיתם להיות 
מהיכלא דמלכא, וקול תורתכם והבל פיכם עלה לפני הקדוש ברוך הוא ובקע כמה אוירים וכמה רקיעים 
עד שעלה, ומלאכים שתקו, ושרפים דממו, והחיות עמדו, וכל צבא מעלה והקדוש ברוך הוא שומעין 
את קולכם. והנני המשנה האם המייסרת את האדם, באתי לדבר אליכם. ואם הייתם עשרה 
הייתם מתעלים יותר ויותר, אבל עם כל זה נתעליתם, ואשריכם אשר נדדתם שינה מעיניכם, ועל 
ידיכם נתעליתי הלילה הזה. ואין אתם כאותם השוכבים על מטות שן – שינ&quot;ה שהוא אחד 
מששים במיתה, וסרוחים על ערשׂותם. ואתם נדבקתם בה', והוא שמח בכם. לכן בנַי התחזקו 
ואמצו ועלצו באהבתי בתורתי ביראתי. ואילו הייתם משערים אחד מאלף אלפי אלפים מהצער 
אשר אני שרוי בו, לא היתה נכנסת שמחה בלבבכם, ולא שחוק בפיכם, בזָכרכם כי בסִבתכם 
אני מושלכת בעפר. לכן חזקו ואמצו בנַי ידידי, ואל תפסיקו הלימוד, כי חוט של חסד משוך 
עליכם, ותורתכם עריבה לפני הקדוש ברוך הוא. לכן עמדו בנַי ידידי על רגליכם והעלוני, ואמרו ברוך שם 
כבוד מלכותו בקול רם כביום הכפורים. ועמדנו על רגלינו ואמרנו בקול רם ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד. 
וחוזר ואומר: אשריכם בני, שובו אל למודכם ואל תפסיקו רגע, ועלו לארץ ישראל, 
כי טוב הארץ העליונה תאכלו, ואתם שלום וכל אשר לכם שלום.

את כל הדברים האלה דבר אלינו, ושמעה אזננו, וכולנו געינו בבכיה מרוב 
השמחה, וגם בשמענו צרת השכינה בעונינו, וקולה כחולה המתחננת אלינו.
ואז נתחזקנו עד אור הבוקר ולא פסק גרסא מפינו. ויהי בבוקר הלכנו וטבלנו, 
ושם מצאנו לשלשת החברים אשר לא נמצאו שמה הלילה, ונספר להם כל אשר 
עשה ה' עמנו, וימס לבם בקרבם וגעו בבכיה, וגם אנחנו התחזקנו נגדם יען כי 
בסבתם לא היינו עשרה ביחד, ואמרנו: נתחבר בליל שני ביחד ונהיה עשרה.
וכן עשינו בלילה השני, ומרוב השמחה שהיינו עשרה, לא המתינה עד עת קרֹא 
המשנה ולא עד חצות כמו בלילה הראשון, רק תיכף שהיינו קוראים דברות 
של משנה תורה קול דודנו דופק התחיל: ידידי המהדרים מן המהדרים הקיצו ורננו 
שוכני עפר, בסוד עפר העליון ב' ההי&quot;ן וכו' ודברים רבים של חכמה. ואחר כך אמר: 
אשריכם שאתם מעלים אותי, כמה וכמה נתעליתם שאתם עשרה לכל דבר שבקדושה, 
אל תיראו מחרפת אנוש ומגדופם אל תחתו, כי אתם המעלים לכנסת ישראל, כי 
אתם מבני עלייה כמו שכתוב לעיל. ואלמלי ניתנה רשות לעין הייתם רואים האש 
הסובבת הבית. לכן חזקו ואמצו ואל תפסיקו הקשר, והעלוני בקול רם, שמע 
ישראל כביום הכיפורים ואחר כך בחצות הלילה חזר הדבור פעם שנית, שיעור 
שעה, וחזר לשבח הלמוד ההוא, ואמר: ראו השמע עם קול מדבר ככם, אם זה 
כמה מאות שנה שמעו או ראו כדבר הזה, ואתם זכיתם. ולכן מכאן ולהלאה 
תהיינה עיניכם פקוחות על דרכיכם, איש את רעהו יעזורו, והחלש יאמר גבור אני,
והחזיקו עצמכם לגדולים, כי אתם מבני עלייה. התאמצו והיו לבני חיל, כי חוט 
של חסד משוך עליכם מידי יום ביומו. ראו כי העולם שכורים מחמדת העולם, 
הקיצו שכורים, כי הנה יום בא ויסיר האדם את אלילי כספו ומאויו בהנאת העולם, 
ואת אלילי זהבו חמדת הממון, וראו את אשר זכיתם אתם מה שלא זכו אחרים 
מכמה דורות. והאריך הרבה בענין הזה. 

ועתה בנים שמעו לי, הטו אזנכם ותנו 
לבכם, מי פתי ישמע כדברים האלה ולא יקח ערמה ולא יתן את לבו אל ה' בכל 
לבבו ובכל נפשו. ומעיד אני עלי שמים וארץ, כי כל זה שדברתי פה ובקונטרס 
אינו חלק אחד ממאה. ואפילו בקונטרס ההוא תראה בין תיבה לתיבה נרשם, והיא 
הוכחה כי שם היה דבר נעלם, ולא הורשה לכתוב עכ&quot;ל. וכתוב שם באריכות בספר 
שני לוחות הברית ולא יכולתי להאריך.
{{סוף}}
{{טקסט מנוקד|גודל=20}}
==תפילה קודם הלימוד==
אַתָּה בְחַרְתָּנוּ מִכָּל הָעַמִּים, אָהַבְתָּ אוֹתָנוּ וְרָצִיתָ בָּנוּ, וְהִבְדַּלְתָּנוּ מִן הַטֻּמְאָה טֻמְאַת מִצְרַיִם, מִנּוּ״ן שַׁעֲרֵי טֻמְאָה, וְהִכְנַסְתָּנוּ לַחֲמִשִּׁים שַׁעֲרֵי קְדֻשָּׁה בַּיּוֹם הַזֶּה. וַתִּתֶּן לָנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה וְחֻקִּים הַיְשָׁרִים בְּהַר סִינַי בַּיּוֹם הַקָּדוֹשׁ הַזֶּה, וַתְּצַוֵּנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ לַהֲגוֹת בְּאִמְרֵי תוֹרָתֶךָ יוֹמָם וָלַיְלָה, כִּי הֵם חַיֵּינוּ וְאֹרֶךְ יָמֵינוּ, לְחַבֵּר הָרֵעִים וְהַדּוֹדִים, לְיַחֵד אַרְבַּע אוֹתִיּוֹת שֶׁל שִׁמְךָ הַגָּדוֹל וְכָל הָעוֹלָמוֹת עַל יְדֵי עֵסֶק תּוֹרָתֵנוּ. וּבְכֵן יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁיְּהֵא לִמּוּדֵנוּ מַה שֶּׁנִּלְמֹד הַלַּיְלָה הַזֶּה נַחַת רוּחַ לְפָנֶיךָ, שֶׁיְּהֵא בָנוּ סִפּוּק וְכֹחַ לְהַמְשִׁיךְ כֶּתֶר לְרֵישָׁא דִּזְעֵיר, וְלַעֲשׂוֹת אַרְבָּעָה וְעֶשְׂרִים קִשּׁוּטִין לַשְּׁכִינָה עַל יְדֵי עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע סְפָרֶיךָ שֶׁהֵם כְּנֶגֶד עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע צֵרוּפֵי שִׁמְךָ הַגָּדוֹל, בִּזְכוּת הַתֵּבוֹת וּבִזְכוּת הָאוֹתִיּוֹת וּבִזְכוּת הַשֵּׁמוֹת הַיּוֹצְאִים מֵרָאשֵׁי תֵיבוֹת וְסוֹפֵי תֵיבוֹת וְחִלּוּפֵי תֵיבוֹת וְאֶמְצָעֵי תֵיבוֹת וּבִכְלָלָן וּפְרָטָן, שֶׁתִּתֶּן לָנוּ רוּחַ קָדְשֶׁךָ כְּדֵי שֶׁנִּשְׁמֹר וּנְקַיֵּם אֶת כָּל דִּבְרֵי תוֹרָתֶךָ, וְנִהְיֶה מֵהָעוֹבְדִים בְּאַהֲבָה בְּאֶרֶץ הַחַיִּים, וְנִזְכֶּה לִהְיוֹת מִשּׁוֹשְׁבִינָא דְּמַטְרוֹנִיתָא. וּמִשֶּׁפַע שֶׁתַּשְׁפִּיעַ בִּשְׁכִינָתְךָ מָחָר מִשָּׁם תַּשְׁפִּיעַ לָנוּ לְנֶפֶשׁ רוּחַ וּנְשָׁמָה לְטַהֲרֵנוּ מֵעֲוֹנֵינוּ, וּלְהִכָּנֵס בְּהֵיכְלָא דְּמַלְכָּא לֵעוּל וְלָא לִפֹּק. וִיקֻיַּם בָּנוּ מַה שֶּׁכָּתוּב: וְזָרַקְתִּי עֲלֵיכֶם מַיִם טְהוֹרִים וּטְהַרְתֶּם מִכֹּל טֻמְאוֹתֵיכֶם וּמִכָּל גִּלּוּלֵיכֶם אֲטַהֵר אֶתְכֶם׃{{ממס|יחזקאל לו כה}} אָמֵן.

לְיַחֲדָא שְׁמֵהּ דְּקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּהּ בִּרְחִימוּ וּדְחִילוּ וּבִדְחִילוּ וּרְחִימוּ לְחַבְּרָא שֵׁם י&quot;ה בו&quot;ה בְּיִחוּדָא שְׁלִים בְּשֵׁם כָּל יִשְׂרָאֵל, לְתַקֵּן כֶּתֶר לִזְעֵיר אַנְפִּין וּלְנֻקְבֵּהּ בַּלִּמּוּד הַזֶּה.
{{סוף}}
{{מ:טעמי המקרא}}
==תורה==
===ספר בראשית===
====בראשית====
{{מקורות לסידור|[[בראשית א/טעמים|בראשית א א]] - [[בראשית ב/טעמים|ב ג]]}}{{ש}}
{{#קטע:בראשית א/טעמים|א}}
{{#קטע:בראשית א/טעמים|ב}}
{{#קטע:בראשית א/טעמים|ג}}
{{#קטע:בראשית א/טעמים|ד}}
{{#קטע:בראשית א/טעמים|ה}}

{{#קטע:בראשית א/טעמים|ו}}
{{#קטע:בראשית א/טעמים|ז}}
{{#קטע:בראשית א/טעמים|ח}}

{{#קטע:בראשית א/טעמים|ט}}
{{#קטע:בראשית א/טעמים|י}}
{{#קטע:בראשית א/טעמים|יא}}
{{#קטע:בראשית א/טעמים|יב}}
{{#קטע:בראשית א/טעמים|יג}}

{{#קטע:בראשית א/טעמים|יד}}
{{#קטע:בראשית א/טעמים|טו}}
{{#קטע:בראשית א/טעמים|טז}}
{{#קטע:בראשית א/טעמים|יז}}
{{#קטע:בראשית א/טעמים|יח}}
{{#קטע:בראשית א/טעמים|יט}}

{{#קטע:בראשית א/טעמים|כ}}
{{#קטע:בראשית א/טעמים|כא}}
{{#קטע:בראשית א/טעמים|כב}}
{{#קטע:בראשית א/טעמים|כג}}

{{#קטע:בראשית א/טעמים|כד}}
{{#קטע:בראשית א/טעמים|כה}}
{{#קטע:בראשית א/טעמים|כו}}
{{#קטע:בראשית א/טעמים|כז}}
{{#קטע:בראשית א/טעמים|כח}}
{{#קטע:בראשית א/טעמים|כט}}
{{#קטע:בראשית א/טעמים|ל}}
{{#קטע:בראשית א/טעמים|לא}}

{{#קטע:בראשית ב/טעמים|א}}
{{#קטע:בראשית ב/טעמים|ב}}
{{#קטע:בראשית ב/טעמים|ג}}

{{ממס1|בראשית ו/טעמים#ו ה|בראשית ו ה-ח}}
{{#קטע:בראשית ו/טעמים|ה}}
{{#קטע:בראשית ו/טעמים|ו}}
{{#קטע:בראשית ו/טעמים|ז}}
{{#קטע:בראשית ו/טעמים|ח}}

====נח====
{{ממס1|בראשית ו/טעמים#ו ט|בראשית ו ט-יב}}
{{#קטע:בראשית ו/טעמים|ט}}
{{#קטע:בראשית ו/טעמים|י}}
{{#קטע:בראשית ו/טעמים|יא}}
{{#קטע:בראשית ו/טעמים|יב}}

{{ממס1|בראשית יא/טעמים#יא כט|בראשית יא כט-לב}}
{{#קטע:בראשית יא/טעמים|כט}}
{{#קטע:בראשית יא/טעמים|ל}}
{{#קטע:בראשית יא/טעמים|לא}}
{{#קטע:בראשית יא/טעמים|לב}}
====לך לך====
{{ממס1|בראשית יב/טעמים|בראשית יב א-ג}}
{{#קטע:בראשית יב/טעמים|א}}
{{#קטע:בראשית יב/טעמים|ב}}
{{#קטע:בראשית יב/טעמים|ג}}

{{ממס1|בראשית יז/טעמים#יז כד|בראשית יז כד-כז}}
{{#קטע:בראשית יז/טעמים|כד}}
{{#קטע:בראשית יז/טעמים|כה}}
{{#קטע:בראשית יז/טעמים|כו}}
{{#קטע:בראשית יז/טעמים|כז}}
====וירא====
{{ממס1|בראשית יח/טעמים|בראשית יח א-ה}}
{{#קטע:בראשית יח/טעמים|א}}
{{#קטע:בראשית יח/טעמים|ב}}
{{#קטע:בראשית יח/טעמים|ג}}
{{#קטע:בראשית יח/טעמים|ד}}
{{#קטע:בראשית יח/טעמים|ה}}

{{ממס1|בראשית כב/טעמים#כב כ|בראשית כב כ-כד}}
{{#קטע:בראשית כב/טעמים|כ}}
{{#קטע:בראשית כב/טעמים|כא}}
{{#קטע:בראשית כב/טעמים|כב}}
{{#קטע:בראשית כב/טעמים|כג}}
{{#קטע:בראשית כב/טעמים|כד}}
====חיי שרה====
{{ממס1|בראשית כג/טעמים|בראשית כג א-ג}}
{{#קטע:בראשית כג/טעמים|א}}
{{#קטע:בראשית כג/טעמים|ב}}
{{#קטע:בראשית כג/טעמים|ג}}

{{ממס1|בראשית כה/טעמים#כה טז|בראשית כה טז-יח}}
{{#קטע:בראשית כה/טעמים|טז}}
{{#קטע:בראשית כה/טעמים|יז}}
{{#קטע:בראשית כה/טעמים|יח}}
====תולדות====
{{ממס1|בראשית כה/טעמים#כה יט|בראשית כה יט-כא}}
{{#קטע:בראשית כה/טעמים|יט}}
{{#קטע:בראשית כה/טעמים|כ}}
{{#קטע:בראשית כה/טעמים|כא}}

{{ממס1|בראשית כח/טעמים#כח ז|בראשית כ ז-ט}}
{{#קטע:בראשית כח/טעמים|ז}}
{{#קטע:בראשית כח/טעמים|ח}}
{{#קטע:בראשית כח/טעמים|ט}}
====ויצא====
{{ממס1|בראשית כח/טעמים#כח י|בראשית כח י-יב}}
{{#קטע:בראשית כח/טעמים|י}}
{{#קטע:בראשית כח/טעמים|יא}}
{{#קטע:בראשית כח/טעמים|יב}}

{{ממס1|בראשית לב/טעמים|בראשית לב א-ג}}
{{#קטע:בראשית לב/טעמים|א}}
{{#קטע:בראשית לב/טעמים|ב}}
{{#קטע:בראשית לב/טעמים|ג}}
====וישלח====
{{ממס1|בראשית לב/טעמים#לב ד|בראשית לב ד-ו}}
{{#קטע:בראשית לב/טעמים|ד}}
{{#קטע:בראשית לב/טעמים|ה}}
{{#קטע:בראשית לב/טעמים|ו}}

{{ממס1|בראשית לו/טעמים#לו מ|בראשית לו מ-מג}}
{{#קטע:בראשית לו/טעמים|מ}}
{{#קטע:בראשית לו/טעמים|מא}}
{{#קטע:בראשית לו/טעמים|מב}}
{{#קטע:בראשית לו/טעמים|מג}}
====וישב====
{{ממס1|בראשית לז/טעמים|בראשית לז א-ג}}
{{#קטע:בראשית לז/טעמים|א}}
{{#קטע:בראשית לז/טעמים|ב}}
{{#קטע:בראשית לז/טעמים|ג}}

{{ממס1|בראשית מ/טעמים#מ כ|בראשית מ כ-כג}}
{{#קטע:בראשית מ/טעמים|כ}}
{{#קטע:בראשית מ/טעמים|כא}}
{{#קטע:בראשית מ/טעמים|כב}}
{{#קטע:בראשית מ/טעמים|כג}}
====מקץ====
{{ממס1|בראשית מא/טעמים|בראשית מא א-ד}}
{{#קטע:בראשית מא/טעמים|א}}
{{#קטע:בראשית מא/טעמים|ב}}
{{#קטע:בראשית מא/טעמים|ג}}
{{#קטע:בראשית מא/טעמים|ד}}

{{ממס1|בראשית מד/טעמים#מד יד|בראשית מד יד-יז}}
{{#קטע:בראשית מד/טעמים|יד}}
{{#קטע:בראשית מד/טעמים|טו}}
{{#קטע:בראשית מד/טעמים|טז}}
{{#קטע:בראשית מד/טעמים|יז}}
====ויגש====
{{ממס1|בראשית מד/טעמים#מד יח|בראשית מד יח-כ}}
{{#קטע:בראשית מד/טעמים|יח}}
{{#קטע:בראשית מד/טעמים|יט}}
{{#קטע:בראשית מד/טעמים|כ}}

{{ממס1|בראשית מז/טעמים#מז כה|בראשית מז כה-כז}}
{{#קטע:בראשית מז/טעמים|כה}}
{{#קטע:בראשית מז/טעמים|כו}}
{{#קטע:בראשית מז/טעמים|כז}}
====ויחי====
{{ממס1|בראשית מז/טעמים#מז כח|בראשית מז כח-לא}}
{{#קטע:בראשית מז/טעמים|כח}}
{{#קטע:בראשית מז/טעמים|כט}}
{{#קטע:בראשית מז/טעמים|ל}}
{{#קטע:בראשית מז/טעמים|לא}}

{{ממס1|בראשית נ/טעמים#נ כג|בראשית נ כג-כו}}
{{#קטע:בראשית נ/טעמים|כג}}
{{#קטע:בראשית נ/טעמים|כד}}
{{#קטע:בראשית נ/טעמים|כה}} 
{{#invoke:MultiReplace|main|{{#קטע:בראשית נ/טעמים|כו}}|יוֹסֵ֔ף|%0 (יֻףָ)|בָּאָר֖וֹן|%0 (בֻּןָ)}}{{ש}}
'''חזק'''
{{הור2|'''אדני'''}}

===ספר שמות===
====שמות====
{{ממס1|שמות א/טעמים|שמות א א-ז}}
{{#קטע:שמות א/טעמים|א}}
{{#קטע:שמות א/טעמים|ב}}
{{#קטע:שמות א/טעמים|ג}}
{{#קטע:שמות א/טעמים|ד}}
{{#קטע:שמות א/טעמים|ה}}
{{#קטע:שמות א/טעמים|ו}}
{{#קטע:שמות א/טעמים|ז}}

{{מקורות לסידור|[[שמות ה/טעמים#ה כב|שמות ה כב]] - [[שמות ו א|ו א]]}}{{ש}}
{{#קטע:שמות ה/טעמים|כב}}
{{#קטע:שמות ה/טעמים|כג}}
{{#קטע:שמות ו/טעמים|א}}
====וארא====
{{ממס1|שמות ו/טעמים#ו ב|שמות ו ב-ה}}
{{#קטע:שמות ו/טעמים|ב}}
{{#קטע:שמות ו/טעמים|ג}}
{{#קטע:שמות ו/טעמים|ד}}
{{#קטע:שמות ו/טעמים|ה}}

{{ממס1|שמות ט/טעמים#ט לג|שמות ט לג-לה}}
{{#קטע:שמות ט/טעמים|לג}}
{{#קטע:שמות ט/טעמים|לד}}
{{#קטע:שמות ט/טעמים|לה}}
====בא====
{{ממס1|שמות י/טעמים|שמות י א-ג}}
{{#קטע:שמות י/טעמים|א}}
{{#קטע:שמות י/טעמים|ב}}
{{#קטע:שמות י/טעמים|ג}}

{{ממס1|שמות יג/טעמים#יג יא|שמות יג יא-טז}}
{{#קטע:שמות יג/טעמים|יא}}
{{#קטע:שמות יג/טעמים|יב}}
{{#קטע:שמות יג/טעמים|יג}}
{{#קטע:שמות יג/טעמים|יד}}
{{#קטע:שמות יג/טעמים|טו}}
{{#קטע:שמות יג/טעמים|טז}}
====בשלח====
{{מקורות לסידור|[[שמות יג/טעמים#יג יז|שמות יג יז]] - [[שמות טו/טעמים|טו כו]]}}{{ש}}
{{#קטע:שמות יג/טעמים|יז}} {{#קטע:שמות יג/טעמים|יח}} {{#קטע:שמות יג/טעמים|יט}} {{#קטע:שמות יג/טעמים|כ}} {{#קטע:שמות יג/טעמים|כא}} {{#קטע:שמות יג/טעמים|כב}}

{{#קטע:שמות יד/טעמים|א}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|ב}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|ג}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|ד}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|ה}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|ו}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|ז}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|ח}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|ט}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|י}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|יא}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|יב}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|יג}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|יד}}

{{#קטע:שמות יד/טעמים|טו}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|טז}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|יז}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|יח}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|יט}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|כ}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|כא}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|כב}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|כג}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|כד}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|כה}}

{{#קטע:שמות יד/טעמים|כו}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|כז}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|כח}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|כט}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|ל}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|לא}}
{|align=center style=&quot;width: 650px;&quot;
|-
|align=center colspan=60|{{מ:יישור-בשני-הצדדים}} {{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-01}} {{מ:יישור-בשני-הצדדים-סוף}}
|-
|align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-02 ימין}}
|align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-02 אמצע}}
|align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-02 שמאל}}
|- 
|align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-03 ימין}}
|align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-03 שמאל}}
|-
|align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-04 ימין}}
|align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-04 אמצע}}
|align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-04 שמאל}}
|- 
|align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-05 ימין}}
|align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-05 שמאל}}
|-
|align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-06 ימין}}
|align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-06 אמצע}}
|align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-06 שמאל}}
|- 
|align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-07 ימין}}
|align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-07 שמאל}}
|-
|align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-08 ימין}}
|align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-08 אמצע}}
|align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-08 שמאל}}
|- 
|align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-09 ימין}}
|align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-09 שמאל}}
|-
|align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-10 ימין}}
|align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-10 אמצע}}
|align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-10 שמאל}}
|- 
|align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-11 ימין}}
|align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-11 שמאל}}
|-
|align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-12 ימין}}
|align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-12 אמצע}}
|align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-12 שמאל}}
|- 
|align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-13 ימין}}
|align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-13 שמאל}}
|-
|align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-14 ימין}}
|align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-14 אמצע}}
|align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-14 שמאל}}
|- 
|align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-15 ימין}}
|align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-15 שמאל}}
|-
|align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-16 ימין}}
|align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-16 אמצע}}
|align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-16 שמאל}}
|- 
|align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-17 ימין}}
|align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-17 שמאל}}
|-
|align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-18 ימין}}
|align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-18 אמצע}}
|align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-18 שמאל}}
|- 
|align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-19 ימין}}
|align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-19 שמאל}}
|-
|align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-20 ימין}}
|align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-20 אמצע}}
|align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-20 שמאל}}
|-
|align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-21 ימין}}
|align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-21 שמאל}}
|-
|align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-22 ימין}}
|align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-22 אמצע}}
|align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-22 שמאל}}
|- 
|align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-23 ימין}}
|align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-23 שמאל}}
|-
|align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-24 ימין}}
|align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-24 אמצע}}
|align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-24 שמאל}} 
|- 
|align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-25 ימין}}
|align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-25 שמאל}}
|-
|align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-26 ימין}}
|align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-26 אמצע}}
|align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-26 שמאל}}
|- 
|align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-27 ימין}}
|align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-27 שמאל}}
|-
|align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-28 ימין}}
|align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-28 אמצע}}
|align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-28 שמאל}}
|- 
|align=right colspan=40 width=66%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-29 ימין}}
|align=left colspan=20 width=33%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-29 שמאל}}
|- 
|align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-30 ימין}}
|align=left colspan=45 width=75%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-30 שמאל}}
|}
{{#קטע:שמות טו/טעמים|כ}} {{#קטע:שמות טו/טעמים|כא}} {{ססס}} {{#קטע:שמות טו/טעמים|כב}}  {{#קטע:שמות טו/טעמים|כג}} {{#קטע:שמות טו/טעמים|כד}} {{#קטע:שמות טו/טעמים|כה}} {{#קטע:שמות טו/טעמים|כו}} 

{{ממס1|שמות יז/טעמים#יז יד|שמות יז יד-טז}}
{{#קטע:שמות יז/טעמים|יד}} {{#קטע:שמות יז/טעמים|טו}} וַיֹּ֗אמֶר כִּֽי־יָד֙ עַל־כֵּ֣ס יָ֔הּ מִלְחָמָ֥ה לַיהֹוָ֖ה בַּֽעֲמָלֵ֑ק מִדֹּ֖ר דֹּֽר׃

====יתרו====
{{ממס1|שמות יח/טעמים|שמות יח א-ג}}
{{#קטע:שמות יח/טעמים|א}} 
{{#קטע:שמות יח/טעמים|ב}} 
{{#קטע:שמות יח/טעמים|ג}} 

{{מקורות לסידור|[[שמות יט/טעמים|שמות יט א]] - [[שמות כ|כ כב]]}}{{ש}}
{{#קטע:שמות יט/טעמים|א}} 
{{#קטע:שמות יט/טעמים|ב}} 
{{#קטע:שמות יט/טעמים|ג}} 
{{#קטע:שמות יט/טעמים|ד}} 
{{#קטע:שמות יט/טעמים|ה}} 
{{#קטע:שמות יט/טעמים|ו}} 
{{#קטע:שמות יט/טעמים|ז}} 
{{#קטע:שמות יט/טעמים|ח}} 
{{#קטע:שמות יט/טעמים|ט}} 
{{#קטע:שמות יט/טעמים|י}} 
{{#קטע:שמות יט/טעמים|יא}} 
{{#קטע:שמות יט/טעמים|יב}} 
{{#קטע:שמות יט/טעמים|יג}} 
{{#קטע:שמות יט/טעמים|יד}} 
{{#קטע:שמות יט/טעמים|טו}} 
{{#קטע:שמות יט/טעמים|טז}} 
{{#קטע:שמות יט/טעמים|יז}} 
{{#קטע:שמות יט/טעמים|יח}} 
{{#קטע:שמות יט/טעמים|יט}} 
{{#קטע:שמות יט/טעמים|כ}} 
{{#קטע:שמות יט/טעמים|כא}} 
{{#קטע:שמות יט/טעמים|כב}} 
{{#קטע:שמות יט/טעמים|כג}} 
{{#קטע:שמות יט/טעמים|כד}} 
{{#קטע:שמות יט/טעמים|כה}} {{ססס}}
{{#קטע:שמות כ/טעמים|א}} {{רווח קשיח|2}}
{{#קטע:שמות כ/טעמים|ב}} 
{{#קטע:שמות כ/טעמים|ג}} 
{{#קטע:שמות כ/טעמים|ד}} 
{{#קטע:שמות כ/טעמים|ה}} {{ססס}}
{{#קטע:שמות כ/טעמים|ו}}

{{#קטע:שמות כ/טעמים|ז}} 
{{#קטע:שמות כ/טעמים|ח}} 
{{#קטע:שמות כ/טעמים|ט}} 
{{#קטע:שמות כ/טעמים|י}} {{ססס}}
{{#קטע:שמות כ/טעמים|יא}} {{ססס}} 
לֹ֥א תִרְצַ֖ח {{ססס}} לֹ֣א תִנְאָ֑ף {{ססס}} לֹ֣א תִגְנֹ֔ב {{ססס}} לֹֽא־תַעֲנֶ֥ה בְרֵעֲךָ֖ עֵ֥ד שָֽׁקֶר׃ {{ססס}} לֹ֥א תַחְמֹ֖ד בֵּ֣ית רֵעֶ֑ךָ {{ססס}} לֹֽא־תַחְמֹ֞ד אֵ֣שֶׁת רֵעֶ֗ךָ וְעַבְדּ֤וֹ וַאֲמָתוֹ֙ וְשׁוֹר֣וֹ וַחֲמֹר֔וֹ וְכֹ֖ל אֲשֶׁ֥ר לְרֵעֶֽךָ׃

{{#קטע:שמות כ/טעמים|יד}} 
{{#קטע:שמות כ/טעמים|טו}} 
{{#קטע:שמות כ/טעמים|טז}} 
{{#קטע:שמות כ/טעמים|יז}} {{ססס}}
{{#קטע:שמות כ/טעמים|יח}} 
{{#קטע:שמות כ/טעמים|יט}} 
{{#קטע:שמות כ/טעמים|כ}} 
{{#קטע:שמות כ/טעמים|כא}} 
{{#קטע:שמות כ/טעמים|כב}}
====משפטים====
{{ממס1|שמות כא/טעמים|שמות כא א-ו}}
{{#קטע:שמות כא/טעמים|א}}
{{#קטע:שמות כא/טעמים|ב}}
{{#קטע:שמות כא/טעמים|ג}}
{{#קטע:שמות כא/טעמים|ד}}
{{#קטע:שמות כא/טעמים|ה}}
{{#קטע:שמות כא/טעמים|ו}}

{{ממס1|שמות כד/טעמים|שמות כד א-יח}}
{{#קטע:שמות כד/טעמים|א}}
{{#קטע:שמות כד/טעמים|ב}}
{{#קטע:שמות כד/טעמים|ג}}
{{#קטע:שמות כד/טעמים|ד}}
{{#קטע:שמות כד/טעמים|ה}}
{{#קטע:שמות כד/טעמים|ו}}
{{#קטע:שמות כד/טעמים|ז}}
{{#קטע:שמות כד/טעמים|ח}}
{{#קטע:שמות כד/טעמים|ט}}
{{#קטע:שמות כד/טעמים|י}}
{{#קטע:שמות כד/טעמים|יא}} {{ססס}}
{{#קטע:שמות כד/טעמים|יב}}
{{#קטע:שמות כד/טעמים|יג}}
{{#קטע:שמות כד/טעמים|יד}}
{{#קטע:שמות כד/טעמים|טו}}
{{#קטע:שמות כד/טעמים|טז}}
{{#קטע:שמות כד/טעמים|יז}}
{{#קטע:שמות כד/טעמים|יח}}
====תרומה====
{{ממס1|שמות כה/טעמים|שמות כה א-ג}}
{{#קטע:שמות כה/טעמים|א}}
{{#קטע:שמות כה/טעמים|ב}}
{{#קטע:שמות כה/טעמים|ג}}

{{ממס1|שמות כז/טעמים#כז יז|שמות כז יז-יט}}
{{#קטע:שמות כז/טעמים|יז}}
{{#קטע:שמות כז/טעמים|יח}}
{{#קטע:שמות כז/טעמים|יט}}
====תצוה====
{{ממס1|שמות כז/טעמים#כז כ|שמות כז כ-א}}
{{#קטע:שמות כז/טעמים|כ}}
{{#קטע:שמות כז/טעמים|כא}}
{{#קטע:שמות כח/טעמים|א}}

{{ממס1|שמות ל/טעמים#ל ח|שמות ל ח-י}}
{{#קטע:שמות ל/טעמים|ח}}
{{#קטע:שמות ל/טעמים|ט}}
{{#קטע:שמות ל/טעמים|י}}
====כי תשא====
{{ממס1|שמות ל/טעמים#ל יא|שמות ל יא-טז}}
{{#קטע:שמות ל/טעמים|יא}}
{{#קטע:שמות ל/טעמים|יב}}
{{#קטע:שמות ל/טעמים|יג}}
{{#קטע:שמות ל/טעמים|יד}}
{{#קטע:שמות ל/טעמים|טו}}
{{#קטע:שמות ל/טעמים|טז}}

{{ממס1|שמות לד/טעמים#לד כז|שמות לד כז-לה}}
{{#קטע:שמות לד/טעמים|כז}}
{{#קטע:שמות לד/טעמים|כח}}
{{#קטע:שמות לד/טעמים|כט}}
{{#קטע:שמות לד/טעמים|ל}}
{{#קטע:שמות לד/טעמים|לא}}
{{#קטע:שמות לד/טעמים|לב}}
{{#קטע:שמות לד/טעמים|לג}}
{{#קטע:שמות לד/טעמים|לד}}
{{#קטע:שמות לד/טעמים|לה}}
====ויקהל====
{{ממס1|שמות לה/טעמים|שמות לה א-ג}}
{{#קטע:שמות לה/טעמים|א}}
{{#קטע:שמות לה/טעמים|ב}}
{{#קטע:שמות לה/טעמים|ג}}

{{ממס1|שמות לח/טעמים|שמות לח יח-כ}}
{{#קטע:שמות לח/טעמים|יח}}
{{#קטע:שמות לח/טעמים|יט}}
{{#קטע:שמות לח/טעמים|כ}}
====פקודי====
{{ממס1|שמות לח/טעמים#לח כא|שמות לח כא-כג}}
{{#קטע:שמות לח/טעמים|כא}}
{{#קטע:שמות לח/טעמים|כב}}
{{#קטע:שמות לח/טעמים|כג}}

{{ממס1|שמות מ/טעמים#מ לד|שמות מ לד-לז}}
{{#קטע:שמות מ/טעמים|לד}}
{{#קטע:שמות מ/טעמים|לה}}
{{#קטע:שמות מ/טעמים|לו}}
{{#קטע:שמות מ/טעמים|לז}}
{{#invoke:MultiReplace|main|{{#קטע:שמות מ/טעמים|לח}}|עֲנַ֨ן|%0 (עֻןָ)|בְּכׇל־|%0(בֻּלָ)־}} '''חזק'''
{{הור2|'''אדינ'''}}

===ספר ויקרא===
====ויקרא====
{{ממס1|ויקרא א/טעמים|ויקרא א א-ג}}
{{#קטע:ויקרא א/טעמים|א}}
{{#קטע:ויקרא א/טעמים|ב}}
{{#קטע:ויקרא א/טעמים|ג}}

{{ממס1|ויקרא ה/טעמים#כד|ויקרא ה כד-כו}}
{{#קטע:ויקרא ה/טעמים|כד}}
{{#קטע:ויקרא ה/טעמים|כה}}
{{#קטע:ויקרא ה/טעמים|כו}}
====צו====
{{ממס1|ויקרא ו/טעמים|ויקרא ו א-ו}}
{{#קטע:ויקרא ו/טעמים|א}} {{#קטע:ויקרא ו/טעמים|ב}} {{#קטע:ויקרא ו/טעמים|ג}} {{#קטע:ויקרא ו/טעמים|ד}} {{#קטע:ויקרא ו/טעמים|ה}} {{#קטע:ויקרא ו/טעמים|ו}} 

{{ממס1|ויקרא ח/טעמים#ח לד|ויקרא ח לד-לו}}
{{#קטע:ויקרא ח/טעמים|לד}} {{#קטע:ויקרא ח/טעמים|לה}} {{#קטע:ויקרא ח/טעמים|לו}}
====שמיני====
{{ממס1|ויקרא ט/טעמים|ויקרא ט א-ג}}
{{#קטע:ויקרא ט/טעמים|א}}
{{#קטע:ויקרא ט/טעמים|ב}}
{{#קטע:ויקרא ט/טעמים|ג}}

{{ממס1|ויקרא יא/טעמים#מה|ויקרא יא מה-מז}}
{{#קטע:ויקרא יא/טעמים|מה}}
{{#קטע:ויקרא יא/טעמים|מו}}
{{#קטע:ויקרא יא/טעמים|מז}}
====תזריע====
{{ממס1|ויקרא יב/טעמים|ויקרא יב א-ג}}
{{#קטע:ויקרא יב/טעמים|א}}
{{#קטע:ויקרא יב/טעמים|ב}}
{{#קטע:ויקרא יב/טעמים|ג}}

{{ממס1|ויקרא יג/טעמים#יג נז|ויקרא יג נז-נט}}
{{#קטע:ויקרא יג/טעמים|נז}}
{{#קטע:ויקרא יג/טעמים|נח}}
{{#קטע:ויקרא יג/טעמים|נט}}
====מצורע====
{{ממס1|ויקרא יד/טעמים|ויקרא יד א-ג}}
{{#קטע:ויקרא יד/טעמים|א}}
{{#קטע:ויקרא יד/טעמים|ב}}
{{#קטע:ויקרא יד/טעמים|ג}}

{{ממס1|ויקרא טו/טעמים#טו לא|ויקרא טו לא-לג}}
{{#קטע:ויקרא טו/טעמים|לא}}
{{#קטע:ויקרא טו/טעמים|לב}}
{{#קטע:ויקרא טו/טעמים|לג}}
====אחרי מות====
{{ממס1|ויקרא טז/טעמים|ויקרא טז א-ג}}
{{#קטע:ויקרא טז/טעמים|א}}
{{#קטע:ויקרא טז/טעמים|ב}}
{{#קטע:ויקרא טז/טעמים|ג}}

{{ממס1|ויקרא יח/טעמים#יח כח|ויקרא יח כח-ל}}
{{#קטע:ויקרא יח/טעמים|כח}}
{{#קטע:ויקרא יח/טעמים|כט}}
{{#קטע:ויקרא יח/טעמים|ל}}
====קדושים====
{{ממס1|ויקרא יט/טעמים|ויקרא יט א-ג}}
{{#קטע:ויקרא יט/טעמים|א}}
{{#קטע:ויקרא יט/טעמים|ב}}
{{#קטע:ויקרא יט/טעמים|ג}}

{{ממס1|ויקרא כ/טעמים#כ כה|ויקרא כ כה-כז}}
{{#קטע:ויקרא כ/טעמים|כה}}
{{#קטע:ויקרא כ/טעמים|כו}}
{{#קטע:ויקרא כ/טעמים|כז}}
====אמור====
{{ממס1|ויקרא כא/טעמים#כא א|ויקרא כא א-ג}}
{{#קטע:ויקרא כא/טעמים|א}}
{{#קטע:ויקרא כא/טעמים|ב}}
{{#קטע:ויקרא כא/טעמים|ג}}

{{ממס1|ויקרא כד/טעמים#כד כא|ויקרא כד כא-כג}}
{{#קטע:ויקרא כד/טעמים|כא}}
{{#קטע:ויקרא כד/טעמים|כב}}
{{#קטע:ויקרא כד/טעמים|כג}}
====בהר====
{{ממס1|ויקרא כה/טעמים|ויקרא כה א-ג}}
{{#קטע:ויקרא כה/טעמים|א}}
{{#קטע:ויקרא כה/טעמים|ב}}
{{#קטע:ויקרא כה/טעמים|ג}}

{{מקורות לסידור|[[ויקרא כה נה]] - [[ויקרא כו|כו ב]]}}{{ש}}
{{#קטע:ויקרא כה/טעמים|נה}}
{{#קטע:ויקרא כו/טעמים|א}}
{{#קטע:ויקרא כו/טעמים|ב}}
====בחוקותי====
{{ממס1|ויקרא כו/טעמים#כו ג|ויקרא כו ג-ה}}
{{#קטע:ויקרא כו/טעמים|ג}}
{{#קטע:ויקרא כו/טעמים|ד}}
{{#קטע:ויקרא כו/טעמים|ה}}

{{ממס1|ויקרא כז/טעמים#כז לב|ויקרא כז לב-לד}}
{{#קטע:ויקרא כז/טעמים|לב}}
{{#קטע:ויקרא כז/טעמים|לג}}
{{#invoke:MultiReplace|main|{{#קטע:ויקרא כז/טעמים|לד}}|הַמִּצְוֺ֗ת|%0 (הֻתָ)|בְּהַ֖ר|%0 (בֻּרָ)}} '''חזק'''
{{הור2|'''אנדי'''}}

===ספר במדבר===
====במדבר====
{{ממס1|במדבר א/טעמים|במדבר א א-ג}}
{{#קטע:במדבר א/טעמים|א}}
{{#קטע:במדבר א/טעמים|ב}}
{{#קטע:במדבר א/טעמים|ג}}

{{ממס1|במדבר ד/טעמים|במדבר ד יז-כ}}
{{#קטע:במדבר ד/טעמים|יז}}
{{#קטע:במדבר ד/טעמים|יח}}
{{#קטע:במדבר ד/טעמים|יט}}
{{#קטע:במדבר ד/טעמים|כ}}
====נשא====
{{ממס1|במדבר ד/טעמים#ד כא|במדבר ד כא-כג}}
{{#קטע:במדבר ד/טעמים|כא}}
{{#קטע:במדבר ד/טעמים|כב}}
{{#קטע:במדבר ד/טעמים|כג}}

{{ממס1|במדבר ו/טעמים#ו כב|במדבר ו כב-כז}}
{{#קטע:במדבר ו/טעמים|כב}}
{{#קטע:במדבר ו/טעמים|כג}} {{ססס}}
{{#קטע:במדבר ו/טעמים|כד}} {{ססס}}
{{#קטע:במדבר ו/טעמים|כה}} {{ססס}}
{{#קטע:במדבר ו/טעמים|כו}} {{ססס}}
{{#קטע:במדבר ו/טעמים|כז}}

{{ממס1|במדבר ז/טעמים#ז פד|במדבר ז פד-פט}}
{{#קטע:במדבר ז/טעמים|פד}}
{{#קטע:במדבר ז/טעמים|פה}}
{{#קטע:במדבר ז/טעמים|פו}}
{{#קטע:במדבר ז/טעמים|פז}}
{{#קטע:במדבר ז/טעמים|פח}}
{{#קטע:במדבר ז/טעמים|פט}}
====בהעלותך====
{{ממס1|במדבר ח/טעמים|במדבר ח א-ד}}
{{#קטע:במדבר ח/טעמים|א}}
{{#קטע:במדבר ח/טעמים|ב}}
{{#קטע:במדבר ח/טעמים|ג}}
{{#קטע:במדבר ח/טעמים|ד}}

{{ממס1|במדבר יב/טעמים#יב יד|במדבר יב יד-טז}}
{{#קטע:במדבר יב/טעמים|יד}}
{{#קטע:במדבר יב/טעמים|טו}}
{{#קטע:במדבר יב/טעמים|טז}}
====שלח====
{{ממס1|במדבר יג/טעמים|במדבר יג א-ג}}
{{#קטע:במדבר יג/טעמים|א}}
{{#קטע:במדבר יג/טעמים|ב}}
{{#קטע:במדבר יג/טעמים|ג}}

{{ממס1|במדבר טו/טעמים#טו לז|במדבר טו לז-מא}}
{{#קטע:במדבר טו/טעמים|לז}}
{{#קטע:במדבר טו/טעמים|לח}}
{{#קטע:במדבר טו/טעמים|לט}}
{{#קטע:במדבר טו/טעמים|מ}}
{{#קטע:במדבר טו/טעמים|מא}}
====קרח====
{{ממס1|במדבר טז/טעמים|במדבר טז א-ג}}
{{#קטע:במדבר טז/טעמים|א}}
{{#קטע:במדבר טז/טעמים|ב}}
{{#קטע:במדבר טז/טעמים|ג}}

{{ממס1|במדבר יח/טעמים#יח ל|במדבר יח ל-לב}}
{{#קטע:במדבר יח/טעמים|ל}}
{{#קטע:במדבר יח/טעמים|לא}}
{{#קטע:במדבר יח/טעמים|לב}}
====חקת====
{{ממס1|במדבר יט/טעמים|במדבר יט א-ג}}
{{#קטע:במדבר יט/טעמים|א}}
{{#קטע:במדבר יט/טעמים|ב}}
{{#קטע:במדבר יט/טעמים|ג}}

{{מקורות לסידור|[[במדבר כא/טעמים#כא לד|במדבר כא לד]] - [[במדבר כב/טעמים|כב א]]}}{{ש}}
{{#קטע:במדבר כא/טעמים|לד}}
{{#קטע:במדבר כא/טעמים|לה}}
{{#קטע:במדבר כב/טעמים|א}}
====בלק====
{{ממס1|במדבר כב/טעמים#כב ב|במדבר כב ב-ד}}
{{#קטע:במדבר כב/טעמים|ב}}
{{#קטע:במדבר כב/טעמים|ג}}
{{#קטע:במדבר כב/טעמים|ד}}

{{ממס1|במדבר כה/טעמים#כה ז|במדבר כה ז-ט}}
{{#קטע:במדבר כה/טעמים|ז}}
{{#קטע:במדבר כה/טעמים|ח}}
{{#קטע:במדבר כה/טעמים|ט}}
====פנחס====
{{ממס1|במדבר כה/טעמים#כה י|במדבר כה י-יב}}
{{#קטע:במדבר כה/טעמים|י}}
{{#קטע:במדבר כה/טעמים|יא}}
{{#קטע:במדבר כה/טעמים|יב}}

{{ממס1|במדבר כח/טעמים#כח כו|במדבר כח כו-לא}}
{{#קטע:במדבר כח/טעמים|כו}}
{{#קטע:במדבר כח/טעמים|כז}}
{{#קטע:במדבר כח/טעמים|כח}}
{{#קטע:במדבר כח/טעמים|כט}}
{{#קטע:במדבר כח/טעמים|ל}}
{{#קטע:במדבר כח/טעמים|לא}}

{{מקורות לסידור|[[במדבר כט/טעמים#כט לה|במדבר כט לה]] - [[במדבר ל/טעמים|ל א]]}}{{ש}}
{{#קטע:במדבר כט/טעמים|לה}}
{{#קטע:במדבר כט/טעמים|לו}}
{{#קטע:במדבר כט/טעמים|לז}}
{{#קטע:במדבר כט/טעמים|לח}}
{{#קטע:במדבר כט/טעמים|לט}}
{{#קטע:במדבר ל/טעמים|א}}
====מטות====
{{ממס1|במדבר ל/טעמים#ל ב|במדבר ל ב-ד}}
{{#קטע:במדבר ל/טעמים|ב}}
{{#קטע:במדבר ל/טעמים|ג}}
{{#קטע:במדבר ל/טעמים|ד}}

{{ממס1|במדבר לב/טעמים#לב מ|במדבר לב מ-מב}}
{{#קטע:במדבר לב/טעמים|מ}}
{{#קטע:במדבר לב/טעמים|מא}}
{{#קטע:במדבר לב/טעמים|מב}}
====מסעי====
{{ממס1|במדבר לג/טעמים#לג א|במדבר לג א-ג}}
{{#קטע:במדבר לג/טעמים|א}}
{{#קטע:במדבר לג/טעמים|ב}}
{{#קטע:במדבר לג/טעמים|ג}}

{{ממס1|במדבר לו/טעמים#לו יא|במדבר לו יא-יג}}
{{#קטע:במדבר לו/טעמים|יא}}
{{#קטע:במדבר לו/טעמים|יב}}
{{#invoke:MultiReplace|main|{{#קטע:במדבר לו/טעמים|יג}}|הַמִּצְוֺ֞ת|%0 (הֻתָ)|יַרְדֵּ֥ן|%0 (יֻןָ)}} '''חזק'''
{{הור2|'''אניד'''}}

===ספר דברים===
====דברים====
{{ממס1|דברים א/טעמים|דברים א א-ג}}
{{#קטע:דברים א/טעמים|א}}
{{#קטע:דברים א/טעמים|ב}}
{{#קטע:דברים א/טעמים|ג}}

{{ממס1|דברים ג/טעמים|דברים ג כ-כב}}
{{#קטע:דברים ג/טעמים|כ}}
{{#קטע:דברים ג/טעמים|כא}}
{{#קטע:דברים ג/טעמים|כב}}
====ואתחנן====
{{ממס1|דברים ג/טעמים#ג כג|דברים ג כג-כה}}
{{#קטע:דברים ג/טעמים|כג}}
{{#קטע:דברים ג/טעמים|כד}}
{{#קטע:דברים ג/טעמים|כה}}

{{מקורות לסידור|[[דברים ה/טעמים|דברים ה א]] - [[דברים ו/טעמים|ו ט]]}}{{ש}}
{{#קטע:דברים ה/טעמים|א}}
{{#קטע:דברים ה/טעמים|ב}}
{{#קטע:דברים ה/טעמים|ג}}
{{#קטע:דברים ה/טעמים|ד}}
{{#קטע:דברים ה/טעמים|ה}} {{ססס}}
אָֽנֹכִי֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ אֲשֶׁ֧ר הוֹצֵאתִ֛יךָ מֵאֶ֥רֶץ מִצְרַ֖יִם מִבֵּ֣ית עֲבָדִ֑ים לֹא־יִהְיֶ֥ה לְךָ֛ אֱלֹהִ֥ים אֲחֵרִ֖ים עַל־פָּנָֽי׃ לֹֽא־תַעֲשֶׂ֨ה לְךָ֥ פֶ֙סֶל֙ כׇּל־תְּמוּנָ֔ה אֲשֶׁ֤ר בַּשָּׁמַ֙יִם֙ מִמַּ֔עַל וַאֲשֶׁ֥ר בָּאָ֖רֶץ מִתָּ֑חַת וַאֲשֶׁ֥ר בַּמַּ֖יִם מִתַּ֥חַת לָאָֽרֶץ׃ לֹא־תִשְׁתַּחֲוֶ֥ה לָהֶ֖ם וְלֹ֣א {{מ:קמץ|ד=תׇעׇבְדֵ֑ם|ס=תָעׇבְדֵ֑ם}} כִּ֣י אָנֹכִ֞י יְהֹוָ֤ה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ אֵ֣ל קַנָּ֔א פֹּ֠קֵ֠ד עֲוֺ֨ן אָב֧וֹת עַל־בָּנִ֛ים וְעַל־שִׁלֵּשִׁ֥ים וְעַל־רִבֵּעִ֖ים לְשֹׂנְאָֽי׃ וְעֹ֥שֶׂה חֶ֖סֶד לַֽאֲלָפִ֑ים לְאֹהֲבַ֖י וּלְשֹׁמְרֵ֥י {{כו&quot;ק|מצותו|מִצְוֺתָֽי}}׃ {{ססס}} לֹ֥א תִשָּׂ֛א אֶת־שֵֽׁם־יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ לַשָּׁ֑וְא כִּ֣י לֹ֤א יְנַקֶּה֙ יְהֹוָ֔ה אֵ֛ת אֲשֶׁר־יִשָּׂ֥א אֶת־שְׁמ֖וֹ לַשָּֽׁוְא׃ {{ססס}} שָׁמ֛וֹר אֶת־י֥וֹם הַשַּׁבָּ֖ת לְקַדְּשׁ֑וֹ כַּאֲשֶׁ֥ר צִוְּךָ֖ יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶֽיךָ׃ שֵׁ֤שֶׁת יָמִים֙ תַּֽעֲבֹ֔ד וְעָשִׂ֖יתָ כׇּל־מְלַאכְתֶּֽךָ׃ וְיוֹם֙ הַשְּׁבִיעִ֔י שַׁבָּ֖ת לַיהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֑יךָ לֹ֣א תַעֲשֶׂ֣ה כׇל־מְלָאכָ֡ה אַתָּ֣ה וּבִנְךָֽ־וּבִתֶּ֣ךָ וְעַבְדְּךָֽ־וַ֠אֲמָתֶ֠ךָ וְשׁוֹרְךָ֨ וַחֲמֹֽרְךָ֜ וְכׇל־בְּהֶמְתֶּ֗ךָ וְגֵֽרְךָ֙ אֲשֶׁ֣ר בִּשְׁעָרֶ֔יךָ לְמַ֗עַן יָנ֛וּחַ עַבְדְּךָ֥ וַאֲמָתְךָ֖ כָּמֽוֹךָ׃ וְזָכַרְתָּ֗ כִּ֣י־עֶ֤בֶד הָיִ֙יתָ֙ בְּאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם וַיֹּצִ֨אֲךָ֜ יְהֹוָ֤ה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ מִשָּׁ֔ם בְּיָ֥ד חֲזָקָ֖ה וּבִזְרֹ֣עַ נְטוּיָ֑ה עַל־כֵּ֗ן צִוְּךָ֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ לַעֲשׂ֖וֹת אֶת־י֥וֹם הַשַּׁבָּֽת׃ {{ססס}} כַּבֵּ֤ד אֶת־אָבִ֙יךָ֙ וְאֶת־אִמֶּ֔ךָ כַּאֲשֶׁ֥ר צִוְּךָ֖ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֑יךָ לְמַ֣עַן{{מ:לגרמיה}}יַאֲרִיכֻ֣ן יָמֶ֗יךָ וּלְמַ֙עַן֙ יִ֣יטַב לָ֔ךְ עַ֚ל הָֽאֲדָמָ֔ה אֲשֶׁר־יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ נֹתֵ֥ן לָֽךְ׃ {{ססס}} לֹ֥א תִרְצָ֖ח {{ססס}} {{ססס}} וְלֹ֣א תִנְאָ֑ף {{ססס}} {{ססס}} וְלֹ֣א תִגְנֹ֔ב {{ססס}}{{ססס}} וְלֹֽא־תַעֲנֶ֥ה בְרֵֽעֲךָ֖ עֵ֥ד שָֽׁוְא׃ {{ססס}} וְלֹ֥א תַחְמֹ֖ד אֵ֣שֶׁת רֵעֶ֑ךָ {{ססס}}{{ססס}} וְלֹ֨א תִתְאַוֶּ֜ה בֵּ֣ית רֵעֶ֗ךָ שָׂדֵ֜הוּ וְעַבְדּ֤וֹ וַאֲמָתוֹ֙ שׁוֹר֣וֹ וַחֲמֹר֔וֹ וְכֹ֖ל אֲשֶׁ֥ר לְרֵעֶֽךָ׃ {{ססס}}
{{#קטע:דברים ה/טעמים|יח}}
{{#קטע:דברים ה/טעמים|יט}}
{{#קטע:דברים ה/טעמים|כ}}
{{#קטע:דברים ה/טעמים|כא}}
{{#קטע:דברים ה/טעמים|כב}}
{{#קטע:דברים ה/טעמים|כג}}
{{#קטע:דברים ה/טעמים|כד}}
{{#קטע:דברים ה/טעמים|כה}}
{{#קטע:דברים ה/טעמים|כו}}
{{#קטע:דברים ה/טעמים|כז}}
{{#קטע:דברים ה/טעמים|כח}}
{{#קטע:דברים ה/טעמים|כט}}
{{#קטע:דברים ו/טעמים|א}}
{{#קטע:דברים ו/טעמים|ב}}
{{#קטע:דברים ו/טעמים|ג}}
{{#קטע:דברים ו/טעמים|ד}}
{{#קטע:דברים ו/טעמים|ה}}
{{#קטע:דברים ו/טעמים|ו}}
{{#קטע:דברים ו/טעמים|ז}}
{{#קטע:דברים ו/טעמים|ח}}
{{#קטע:דברים ו/טעמים|ט}}

{{ממס1|דברים ז/טעמים#ז ט|דברים ז ט-יא}}
{{#קטע:דברים ז/טעמים|ט}}
{{#קטע:דברים ז/טעמים|י}}
{{#קטע:דברים ז/טעמים|יא}}
====עקב====
{{ממס1|דברים ז/טעמים#ז יב|דברים ז יב-טז}}
{{#קטע:דברים ז/טעמים|יב}}
{{#קטע:דברים ז/טעמים|יג}}
{{#קטע:דברים ז/טעמים|יד}}
{{#קטע:דברים ז/טעמים|טו}}
{{#קטע:דברים ז/טעמים|טז}}

{{מקורות לסידור|[[דברים י/טעמים#י יב|דברים י יב]] - [[דברים יא/טעמים|יא ט]]}}{{ש}}
{{#קטע:דברים י/טעמים|יב}}
{{#קטע:דברים י/טעמים|יג}}
{{#קטע:דברים י/טעמים|יד}}
{{#קטע:דברים י/טעמים|טו}}
{{#קטע:דברים י/טעמים|טז}}
{{#קטע:דברים י/טעמים|יז}}
{{#קטע:דברים י/טעמים|יח}}
{{#קטע:דברים י/טעמים|יט}}
{{#קטע:דברים י/טעמים|כ}}
{{#קטע:דברים י/טעמים|כא}}
{{#קטע:דברים י/טעמים|כב}}
{{#קטע:דברים יא/טעמים|א}}
{{#קטע:דברים יא/טעמים|ב}}
{{#קטע:דברים יא/טעמים|ג}}
{{#קטע:דברים יא/טעמים|ד}}
{{#קטע:דברים יא/טעמים|ה}}
{{#קטע:דברים יא/טעמים|ו}}
{{#קטע:דברים יא/טעמים|ז}}
{{#קטע:דברים יא/טעמים|ח}}
{{#קטע:דברים יא/טעמים|ט}}

{{ממס1|דברים יא/טעמים#יא יג|דברים יא יג-כה}}
{{#קטע:דברים יא/טעמים|יג}}
{{#קטע:דברים יא/טעמים|יד}}
{{#קטע:דברים יא/טעמים|טו}}
{{#קטע:דברים יא/טעמים|טז}}
{{#קטע:דברים יא/טעמים|יז}}
{{#קטע:דברים יא/טעמים|יח}}
{{#קטע:דברים יא/טעמים|יט}}
{{#קטע:דברים יא/טעמים|כ}}
{{#קטע:דברים יא/טעמים|הפסוק בלי הערה}}
{{#קטע:דברים יא/טעמים|כב}}
{{#קטע:דברים יא/טעמים|כג}}
{{#קטע:דברים יא/טעמים|כד}}
{{#קטע:דברים יא/טעמים|כה}}
====ראה====
{{ממס1|דברים טז/טעמים#טז כו|דברים טז כו-כח}}
{{#קטע:דברים יא/טעמים|כו}}
{{#קטע:דברים יא/טעמים|כז}}
{{#קטע:דברים יא/טעמים|כח}}

{{ממס1|דברים טז/טעמים#טז ט|דברים טז ט-יז}}
{{#קטע:דברים טז/טעמים|ט}}
{{#קטע:דברים טז/טעמים|י}}
{{#קטע:דברים טז/טעמים|יא}}
{{#קטע:דברים טז/טעמים|יב}}

{{#קטע:דברים טז/טעמים|יג}}
{{#קטע:דברים טז/טעמים|יד}}
{{#קטע:דברים טז/טעמים|טו}}
{{#קטע:דברים טז/טעמים|טז}}
{{#קטע:דברים טז/טעמים|יז}}
====שופטים====
{{ממס1|דברים טז/טעמים#טז יח|דברים טז יח-כ}}
{{#קטע:דברים טז/טעמים|יח}}
{{#קטע:דברים טז/טעמים|יט}}
{{#קטע:דברים טז/טעמים|כ}}

{{ממס1|דברים כא/טעמים#כא ז|דברים כא ז-ט}}
{{#קטע:דברים כא/טעמים|ז}}
{{#קטע:דברים כא/טעמים|ח}}
{{#קטע:דברים כא/טעמים|ט}}
====כי תצא====
{{ממס1|דברים כא/טעמים#כא י|דברים כא י-יד}}
{{#קטע:דברים כא/טעמים|י}}
{{#קטע:דברים כא/טעמים|יא}}
{{#קטע:דברים כא/טעמים|יב}}
{{#קטע:דברים כא/טעמים|יג}}
{{#קטע:דברים כא/טעמים|יד}}

{{ממס1|דברים כה/טעמים#כה יז|דברים כא יז-יט}}
{{#קטע:דברים כה/טעמים|יז}}
{{#קטע:דברים כה/טעמים|יח}}
{{#קטע:דברים כה/טעמים|יט}}
====כי תבוא====
{{ממס1|דברים כו/טעמים|דברים כו א-ג}}
{{#קטע:דברים כו/טעמים|א}}
{{#קטע:דברים כו/טעמים|ב}}
{{#קטע:דברים כו/טעמים|ג}}

{{ממס1|דברים כט/טעמים#כט ו|דברים כט ו-ח}}
{{#קטע:דברים כט/טעמים|ו}}
{{#קטע:דברים כט/טעמים|ז}}
{{#קטע:דברים כט/טעמים|ח}}
====נצבים====
{{ממס1|דברים כט/טעמים#כט ט|דברים כט ט-יא}}
{{#קטע:דברים כט/טעמים|ט}}
{{#קטע:דברים כט/טעמים|י}}
{{#קטע:דברים כט/טעמים|יא}}

{{ממס1|דברים ל/טעמים#ל יח|דברים ל יח-כ}}
{{#קטע:דברים ל/טעמים|יח}}
{{#קטע:דברים ל/טעמים|יט}}
{{#קטע:דברים ל/טעמים|כ}}
====וילך====
{{ממס1|דברים לא/טעמים|דברים לא א-ו}}
{{#קטע:דברים לא/טעמים|א}}
{{#קטע:דברים לא/טעמים|ב}}
{{#קטע:דברים לא/טעמים|ג}}
{{#קטע:דברים לא/טעמים|ד}}
{{#קטע:דברים לא/טעמים|ה}}
{{#קטע:דברים לא/טעמים|ו}}

{{ממס1|דברים לא/טעמים#לא כח|דברים לא כח-ל}}
{{#קטע:דברים לא/טעמים|כח}}
{{#קטע:דברים לא/טעמים|כט}}
{{#קטע:דברים לא/טעמים|ל}}

====האזינו====
{{ממס1|דברים לב/טעמים|דברים לב א-ג}}
{{#קטע:משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/האזינו|לב-א-1}} {{#קטע:משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/האזינו|לב-א-2}} {{#קטע:משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/האזינו|לב-ב-1}} {{#קטע:משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/האזינו|לב-ב-2}} {{#קטע:משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/האזינו|לב-ב-3}} {{#קטע:משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/האזינו|לב-ב-4}} {{#קטע:משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/האזינו|לב-ג-1}} {{#קטע:משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/האזינו|לב-ג-2}}

{{ממס1|דברים לב/טעמים#לב מח|דברים לב מח-נב}}
{{#קטע:דברים לב/טעמים|מח}} {{#קטע:דברים לב/טעמים|מט}} {{#קטע:דברים לב/טעמים|נ}} {{#קטע:דברים לב/טעמים|נא}} {{#קטע:דברים לב/טעמים|נב}}
====וזאת הברכה====
{{ממס1|דברים לג/טעמים|דברים לג א-ו}}
{{#קטע:דברים לג/טעמים|א}}
{{#קטע:דברים לג/טעמים|ב}}
{{#קטע:דברים לג/טעמים|ג}}
{{#קטע:דברים לג/טעמים|ד}}
{{#קטע:דברים לג/טעמים|ה}}
{{#קטע:דברים לג/טעמים|ו}}

{{ממס1|דברים לד/טעמים#לד י|דברים לד י-יב}}
{{#קטע:דברים לד/טעמים|י}}
{{#קטע:דברים לד/טעמים|יא}}
{{#invoke:MultiReplace|main|{{#קטע:דברים לד/טעמים|יב}}|הַיָּ֣ד|%0 (הֻדָ)|כׇּל־|%0(כֻּלָ)־}} '''חזק'''
{{הור2|'''אידנ'''}}{{ש}}
{{הור2|קדיש יתום}}

==נביאים==
{{#קטע:הושע יב/טעמים|יא}}{{ממס|הושע יב יא}}

{{#קטע:עמוס ג/טעמים|ז}} {{#קטע:עמוס ג/טעמים|ח}}{{ממס|עמוס ג/טעמים#ז|עמוס ג ז-ח}}

{{#קטע:ישעיהו נא/טעמים|טז}}{{ממס|ישעיהו נא טז}}
===יהושע===
{{ממס1|יהושע א/טעמים|יהושע א א-ג}}
{{#קטע:יהושע א/טעמים|א}}
{{#קטע:יהושע א/טעמים|ב}}
{{#קטע:יהושע א/טעמים|ג}}

{{ממס1|יהושע כד/טעמים#כד לא|יהושע כד לא-לג}}
{{#קטע:יהושע כד/טעמים|לא}}
{{#קטע:יהושע כד/טעמים|לב}} וְאֶלְעָזָ֥ר בֶּֽן־(בֻּןָ) אַהֲרֹ֖ן מֵ֑ת וַיִּקְבְּר֣וּ אֹת֗וֹ בְּגִבְעַת֙ פִּֽינְחָ֣ס בְּנ֔וֹ אֲשֶׁ֥ר נִתַּן־ל֖וֹ בְּהַ֥ר (בֻּרָ) אֶפְרָֽיִם׃
{{הור2|'''אינד'''}}

===שופטים===
{{ממס1|שופטים א/טעמים|שופטים א א-ג}}
{{#קטע:שופטים א/טעמים|א}}
{{#קטע:שופטים א/טעמים|ב}}
{{#קטע:שופטים א/טעמים|ג}}

{{ממס1|שופטים כא/טעמים#כא כג|שופטים כא כג-כה}}
{{#קטע:שופטים כא/טעמים|כג}}
{{#קטע:שופטים כא/טעמים|כד}} בַּיָּמִ֣ים הָהֵ֔ם (הֻםָ) אֵ֥ין מֶ֖לֶךְ בְּיִשְׂרָאֵ֑ל אִ֛ישׁ הַיָּשָׁ֥ר בְּעֵינָ֖יו (בֻּוָ) יַעֲשֶֽׂה׃
{{הור2|'''דאני'''}}

===שמואל===
{{ממס1|שמואל א א/טעמים|שמואל א א א-ג}}
{{#קטע:שמואל א א/טעמים|א}} 
{{#קטע:שמואל א א/טעמים|ב}} 
{{#קטע:שמואל א א/טעמים|ג}} 

{{ממס1|שמואל ב כד/טעמים#כד כג|שמואל ב כד כג-כה}}
{{החלף|{{#קטע:שמואל ב כד/טעמים|כג}}|{{סס|פסקא באמצע פסוק}}|{{ססס}}}}
{{#קטע:שמואל ב כד/טעמים|כד}} וַיִּ֩בֶן֩ שָׁ֨ם (שֻׁםָ) דָּוִ֤ד מִזְבֵּ֙חַ֙ לַיהֹוָ֔ה וַיַּ֥עַל עֹל֖וֹת וּשְׁלָמִ֑ים וַיֵּעָתֵ֤ר יְהֹוָה֙ לָאָ֔רֶץ וַתֵּעָצַ֥ר הַמַּגֵּפָ֖ה מֵעַ֥ל (מֻלָ) יִשְׂרָאֵֽל׃
{{הור2|'''דאינ'''}}

===מלכים===
{{ממס1|מלכים א א/טעמים|מלכים א א א-ג}}
{{#קטע:מלכים א א/טעמים|א}} 
{{#קטע:מלכים א א/טעמים|ב}} 
{{#קטע:מלכים א א/טעמים|ג}} 

{{ממס1|מלכים ב כה/טעמים#כה כח|מלכים ב כה כח-ל}}
{{#קטע:מלכים ב כה/טעמים|כח}}
{{#קטע:מלכים ב כה/טעמים|כט}} 
{{#invoke:MultiReplace|main|{{#קטע:מלכים ב כה/טעמים|ל}}|אֲרֻחַ֨ת|%0 (אֻתָ)|יְמֵ֥י|%0 (יֻיָ)}}
{{הור2|'''דנאי'''}}

===ישעיהו===
{{ממס1|ישעיהו א/טעמים|ישעיהו א א-ג}}
{{#קטע:ישעיהו א/טעמים|א}} 
{{#קטע:ישעיהו א/טעמים|ב}} 
{{#קטע:ישעיהו א/טעמים|ג}}

{{ממס1|ישעיהו סו/טעמים#סו כב|ישעיהו סו כב-כד}}
{{#קטע:ישעיהו סו/טעמים|כב}}
{{#קטע:ישעיהו סו/טעמים|כג}}
{{#invoke:MultiReplace|main|{{#קטע:ישעיהו סו/טעמים|כד}}|וְרָא֔וּ|%0 (וֻוָ)|לְכׇל|%0־(לֻלָ)}}{{ש}}
'''{{ק|{{#קטע:ישעיהו סו/טעמים|כג}}}}'''
{{הור2|'''דניא'''}}

===ירמיהו===
{{ממס1|ירמיהו א/טעמים|ירמיהו א א-ג}}
{{#קטע:ירמיהו א/טעמים|א}} 
{{#קטע:ירמיהו א/טעמים|ב}} 
{{#קטע:ירמיהו א/טעמים|ג}}

{{ממס1|ירמיהו נב/טעמים#נב לב|ירמיהו נב לג-לד}}
{{#קטע:ירמיהו נב/טעמים|לב}}
{{#קטע:ירמיהו נב/טעמים|לג}}
{{#invoke:MultiReplace|main|{{#קטע:ירמיהו נב/טעמים|לד}}|אֲרֻחַת֩|%0 (אֻתָ)|יְמֵ֥י|%0 (יֻיָ)}}
{{הור2|'''דיאנ'''}}

===יחזקאל===
{{מקורות לסידור|[[יחזקאל א/טעמים|יחזקאל א א-כח]], [[יחזקאל ג יב|ג יב]]}}{{ש}}
{{#קטע:יחזקאל א/טעמים|א}} 
{{#קטע:יחזקאל א/טעמים|ב}} 
{{#קטע:יחזקאל א/טעמים|ג}}
{{#קטע:יחזקאל א/טעמים|ד}}
{{#קטע:יחזקאל א/טעמים|ה}}
{{#קטע:יחזקאל א/טעמים|ו}}
{{#קטע:יחזקאל א/טעמים|ז}}
{{#קטע:יחזקאל א/טעמים|ח}}
{{#קטע:יחזקאל א/טעמים|ט}}
{{#קטע:יחזקאל א/טעמים|י}}
{{#קטע:יחזקאל א/טעמים|יא}} 
{{#קטע:יחזקאל א/טעמים|יב}} 
{{#קטע:יחזקאל א/טעמים|יג}}
{{#קטע:יחזקאל א/טעמים|יד}}
{{#קטע:יחזקאל א/טעמים|טו}}
{{#קטע:יחזקאל א/טעמים|טז}}
{{#קטע:יחזקאל א/טעמים|יז}}
{{#קטע:יחזקאל א/טעמים|יח}}
{{#קטע:יחזקאל א/טעמים|יט}}
{{#קטע:יחזקאל א/טעמים|כ}}
{{#קטע:יחזקאל א/טעמים|כא}}
{{#קטע:יחזקאל א/טעמים|כב}}
{{#קטע:יחזקאל א/טעמים|כג}}
{{#קטע:יחזקאל א/טעמים|כד}}
{{#קטע:יחזקאל א/טעמים|כה}}
{{#קטע:יחזקאל א/טעמים|כו}}
{{#קטע:יחזקאל א/טעמים|כז}}
{{#קטע:יחזקאל א/טעמים|כח}}

{{#קטע:יחזקאל ג/טעמים|יב}} 

{{ממס1|יחזקאל מח/טעמים#מח לג|יחזקאל מח לג-לה}}
{{#קטע:יחזקאל מח/טעמים|לג}} 
{{#קטע:יחזקאל מח/טעמים|לד}} סָבִ֕יב שְׁמֹנָ֥ה (שֻׁהָ) עָשָׂ֖ר אָ֑לֶף וְשֵׁם־הָעִ֥יר מִיּ֖וֹם יְהֹוָ֥ה{{מ:פסק}}(יֻהָ) שָֽׁמָּה׃
{{הור2|'''דינא'''}}

===תרי עשר===
{{ממס1|הושע א/טעמים|הושע א א-ג}}
{{#קטע:הושע א/טעמים|א}} 
{{החלף|{{#קטע:הושע א/טעמים|ב}}|{{נוסח|{{פפ|פסקא באמצע פסוק}}|2=א=רווח של שורה ריקה}}|{{פפפ}}}}
{{#קטע:הושע א/טעמים|ג}}

{{מקורות לסידור|[[חבקוק ב כ]] - [[חבקוק ג|ג יט]]}}{{ש}}
{{#קטע:חבקוק ב/טעמים|כ}} 
{{#קטע:חבקוק ג/טעמים|א}} 
{{#קטע:חבקוק ג/טעמים|ב}} 
{{#קטע:חבקוק ג/טעמים|ג}}
{{#קטע:חבקוק ג/טעמים|ד}}
{{#קטע:חבקוק ג/טעמים|ה}}
{{#קטע:חבקוק ג/טעמים|ו}}
{{#קטע:חבקוק ג/טעמים|ז}}
{{#קטע:חבקוק ג/טעמים|ח}}
{{#קטע:חבקוק ג/טעמים|ט}}
{{#קטע:חבקוק ג/טעמים|י}}
{{#קטע:חבקוק ג/טעמים|יא}} 
{{#קטע:חבקוק ג/טעמים|יב}} 
{{#קטע:חבקוק ג/טעמים|יג}}
{{#קטע:חבקוק ג/טעמים|יד}}
{{#קטע:חבקוק ג/טעמים|טו}}
{{#קטע:חבקוק ג/טעמים|טז}}
{{#קטע:חבקוק ג/טעמים|יז}}
{{#קטע:חבקוק ג/טעמים|יח}}
{{#קטע:חבקוק ג/טעמים|יט}}

{{ממס1|מלאכי ג/טעמים#ג כב|מלאכי ג כב-כד}}
{{#קטע:מלאכי ג/טעמים|כב}}
{{#קטע:מלאכי ג/טעמים|כג}} וְהֵשִׁ֤יב לֵב־(לֻבָ) אָבוֹת֙ עַל־בָּנִ֔ים וְלֵ֥ב בָּנִ֖ים עַל־אֲבוֹתָ֑ם פֶּן־אָב֕וֹא וְהִכֵּיתִ֥י אֶת־הָאָ֖רֶץ (הֻץָ) חֵֽרֶם׃{{ש}}
{{ק|'''{{#קטע:מלאכי ג/טעמים|כג}}'''}}
{{הור2|'''נאדי'''}}{{ש}}
{{הור2|קדיש יתום}}

==כתובים==
===רות===
{{#בלי קטע:רות א/טעמים|סימן}} 
{{#בלי קטע:רות ב/טעמים|סימן}} 
{{#בלי קטע:רות ג/טעמים|סימן}} 
{{#קטע:רות ד/טעמים|א}} 
{{#קטע:רות ד/טעמים|ב}} 
{{#קטע:רות ד/טעמים|ג}}
{{#קטע:רות ד/טעמים|ד}}
{{#קטע:רות ד/טעמים|ה}}
{{#קטע:רות ד/טעמים|ו}}
{{#קטע:רות ד/טעמים|ז}}
{{#קטע:רות ד/טעמים|ח}}
{{#קטע:רות ד/טעמים|ט}}
{{#קטע:רות ד/טעמים|י}}
{{#קטע:רות ד/טעמים|יא}} 
{{#קטע:רות ד/טעמים|יב}} 
{{#קטע:רות ד/טעמים|יג}}
{{#קטע:רות ד/טעמים|יד}}
{{#קטע:רות ד/טעמים|טו}}
{{#קטע:רות ד/טעמים|טז}}
{{#קטע:רות ד/טעמים|יז}}

{{#קטע:רות ד/טעמים|יח}}
{{#קטע:רות ד/טעמים|יט}}
{{#קטע:רות ד/טעמים|כ}}
{{#קטע:רות ד/טעמים|כא}} וְעֹבֵד֙ הוֹלִ֣יד (הֻדָ) אֶת־יִשָׁ֔י וְיִשַׁ֖י הוֹלִ֥יד אֶת־(אֻתָ) דָּוִֽד׃ 
{{הור2|'''נאיד'''}}

===תהלים===
====פרק א====
{{#invoke:MultiReplace|main|{{#בלי קטע:תהלים א/טעמים|סימן}}|&lt;br&gt;|&amp;#32;|&amp;emsp;|&amp;#32;}}
====פרק יט====
{{#invoke:MultiReplace|main|{{#בלי קטע:תהלים יט/טעמים|סימן}}|&lt;br&gt;|&amp;#32;|&amp;emsp;|&amp;#32;|　　|}}
====פרק סח====
{{#invoke:MultiReplace|main|{{#בלי קטע:תהלים סח/טעמים|סימן}}|&lt;br&gt;|&amp;#32;|&amp;emsp;|&amp;#32;|　　|}}
====פרק קיט====
{{#invoke:MultiReplace|main|{{#בלי קטע:תהלים קיט/טעמים|סימן}}|&lt;br&gt;|&amp;#32;|&amp;emsp;|&amp;#32;|　　|&lt;/p&gt;}}
====פרק קנ====
{{#invoke:MultiReplace|main|{{#בלי קטע:תהלים קנ/טעמים|סימן}}|&lt;br&gt;|&amp;#32;|&amp;emsp;|&amp;#32;|הַ֭נְּשָׁמָה|%0 (הֻהָ)|יָ֗הּ|%0 (יֻהָ)|　　|}}
{{הור2|'''נדאי'''}}

===איוב===
{{ממס1|איוב א/טעמים|איוב א א-ג}}
{{#קטע:איוב א/טעמים|א}} 
{{#קטע:איוב א/טעמים|ב}} 
{{#קטע:איוב א/טעמים|ג}}

{{ממס1|איוב מב/טעמים|איוב מב טו-יז}}
{{#קטע:איוב מב/טעמים|טו}}
{{#קטע:איוב מב/טעמים|טז}} וַיָּ֣מׇת אִיּ֔וֹב (אֻבָ) זָקֵ֖ן וּשְׂבַ֥ע (וֻעָ) יָמִֽים׃ 
{{הור2|'''נדיא'''}}

===משלי===
{{ממס1|משלי א/טעמים|משלי א א-ג}}
{{#invoke:MultiReplace|main|{{#קטע:משלי א/טעמים|א}} 
{{#קטע:משלי א/טעמים|ב}} 
{{#קטע:משלי א/טעמים|ג}}

{{ממס1|משלי לא/טעמים#לא י|משלי לא י-לא}}
{{#קטע:משלי לא/טעמים|י}}
{{#קטע:משלי לא/טעמים|יא}}
{{#קטע:משלי לא/טעמים|יב}}
{{#קטע:משלי לא/טעמים|יג}}
{{#קטע:משלי לא/טעמים|יד}}
{{#קטע:משלי לא/טעמים|טו}}
{{#קטע:משלי לא/טעמים|טז}}
{{#קטע:משלי לא/טעמים|יז}}
{{#קטע:משלי לא/טעמים|יח}}
{{#קטע:משלי לא/טעמים|יט}}
{{#קטע:משלי לא/טעמים|כ}}
{{#קטע:משלי לא/טעמים|כא}}
{{#קטע:משלי לא/טעמים|כב}}
{{#קטע:משלי לא/טעמים|כג}}
{{#קטע:משלי לא/טעמים|כד}}
{{#קטע:משלי לא/טעמים|כה}}
{{#קטע:משלי לא/טעמים|כו}}
{{#קטע:משלי לא/טעמים|כז}}
{{#קטע:משלי לא/טעמים|כח}}
{{#קטע:משלי לא/טעמים|כט}}
{{#קטע:משלי לא/טעמים|ל}} תְּנוּ־לָ֭הּ (לֻהָ) מִפְּרִ֣י יָדֶ֑יהָ וִיהַלְﬞל֖וּהָ בַשְּׁעָרִ֣ים (בֻּםָ) מַֽעֲשֶֽׂיהָ׃|&lt;br&gt;|&amp;#32;|&amp;emsp;|&amp;#32;}}
{{הור2|'''נידא'''}}

===קהלת===
{{ממס1|קהלת א/טעמים|קהלת א א-ג}}
{{#קטע:קהלת א/טעמים|א}} {{#קטע:קהלת א/טעמים|ב}} {{#קטע:קהלת א/טעמים|ג}}

{{ממס1|קהלת יב/טעמים#יב יב|קהלת יב יב-יד}}
{{#קטע:קהלת יב/טעמים|יב}} {{#קטע:קהלת יב/טעמים|יג}} {{#קטע:קהלת יב/טעמים|יד}}{{ש}}
&lt;b&gt;{{ק|{{#קטע:קהלת יב/טעמים|יג}}}}&lt;/b&gt;
{{הור2|'''ניאד'''}}

===שיר השירים===
{{ממס1|שיר השירים א/טעמים|שיר השירים א א-ג}}
{{#קטע:שיר השירים א/טעמים|א}} 
{{#קטע:שיר השירים א/טעמים|ב}} 
{{#קטע:שיר השירים א/טעמים|ג}}

{{ממס1|שיר השירים ח/טעמים#יב|שיר השירים ח יב-יד}}
{{#קטע:שיר השירים ח/טעמים|יב}} 
{{#קטע:שיר השירים ח/טעמים|יג}} 
{{#קטע:שיר השירים ח/טעמים|יד}}
{{הור2|'''יאדנ'''}}

===איכה===
{{הור2|קוראים בלחש.}}
{{ממס1|איכה א/טעמים|איכה א א-ג}}
{{#קטע:איכה א/טעמים|א}} {{#קטע:איכה א/טעמים|ב}} {{#קטע:איכה א/טעמים|ג}}

{{ממס1|איכה ה/טעמים#ה כ|איכה ה כ-כב}}
{{#קטע:איכה ה/טעמים|כ}} {{#קטע:איכה ה/טעמים|כא}} {{#קטע:איכה ה/טעמים|כב}}{{ש}}
'''{{ק|{{#קטע:איכה ה/טעמים|כא}}}}'''
{{הור2|'''יאנד'''}}

===דניאל===
{{#קטע:דניאל א/טעמים|א}} {{#קטע:דניאל א/טעמים|ב}} {{#קטע:דניאל א/טעמים|ג}}

{{#קטע:דניאל יב/טעמים|יא}} {{#קטע:דניאל יב/טעמים|יב}} {{#קטע:דניאל יב/טעמים|יג}}
{{הור2|'''ידאנ'''}}

===אסתר===
{{#קטע:אסתר א/טעמים|א}} {{#קטע:אסתר א/טעמים|ב}} {{#קטע:אסתר א/טעמים|ג}}

{{#קטע:אסתר י/טעמים|א}} {{#קטע:אסתר י/טעמים|ב}} {{#קטע:אסתר י/טעמים|ג}}
{{הור2|'''ידנא'''}}
===דברי הימים===
{{#קטע:דברי הימים א א/טעמים|א}} {{#קטע:דברי הימים א א/טעמים|ב}} {{#קטע:דברי הימים א א/טעמים|ג}}

{{#קטע:דברי הימים ב לו/טעמים|כא}} {{#קטע:דברי הימים ב לו/טעמים|כב}} {{#קטע:דברי הימים ב לו/טעמים|כג}}
{{הור2|'''ניאד'''}}
===עזרא===
{{#קטע:עזרא א/טעמים|א}} {{#קטע:עזרא א/טעמים|ב}} {{#קטע:עזרא א/טעמים|ג}}

{{#קטע:נחמיה יג/טעמים|כט}} וְטִֽהַרְתִּ֖ים מִכׇּל־נֵכָ֑ר וָאַעֲמִ֧ידָה מִשְׁמָר֛וֹת לַכֹּהֲנִ֥ים וְלַלְוִיִּ֖ם אִ֥ישׁ בִּמְלַאכְתּֽוֹ׃ {{#קטע:נחמיה יג/טעמים|לא}}
{{הור2|'''ינדא'''}}{{ש}}
{{הור2|קדיש יתום}}
{{סוף}}
{{טקסט מנוקד|גודל=20}}
==משנה==
===סדר זרעים===
====ברכות====
{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/ברכות/פרק א|א}}

{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/ברכות/פרק ט|ה}}
====פאה====
{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/פאה/פרק א|א}}

{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/פאה/פרק ח|ט}}
====דמאי====
{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/דמאי/פרק א|א}}

{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/דמאי/פרק ז|ח}}
====כלאים====
{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/כלאים/פרק א|א}}

{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/כלאים/פרק ט|י}}
====שביעית====
{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/שביעית/פרק א|א}}

{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/שביעית/פרק י|ט}}
====מעשרות====
{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/מעשרות/פרק א|א}}

{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/מעשרות/פרק ה|ח}}
====מעשר שני====
{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/מעשר שני/פרק א|א}}

{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/מעשר שני/פרק ה|טו}}
====חלה====
{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/חלה/פרק א|א}}

{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/חלה/פרק ד|יא}}
====ערלה====
{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/ערלה/פרק א|א}}

{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/ערלה/פרק ג|ט}}
====בכורים====
{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/ביכורים/פרק א|א}}

{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/ביכורים/פרק ג|יב}}
{{הור2|קדיש דרבנן}}
===סדר מועד===
====שבת====
{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/שבת/פרק א|א}}

{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/שבת/פרק כד|ה}}
====עירובין====
{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/עירובין/פרק א|א}}

{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/עירובין/פרק י|טו}}
====פסחים====
{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/פסחים/פרק א|א}}

{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/פסחים/פרק י|ט}}
====חגיגה====
{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/חגיגה/פרק א|א}}

{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/חגיגה/פרק ג|ח}}
====ביצה====
{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/ביצה/פרק א|א}}

{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/ביצה/פרק ה|ז}}
====מועד קטן====
{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/מועד קטן/פרק א|א}}

{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/מועד קטן/פרק ג|ט}}
====ראש השנה====
{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/ראש השנה/פרק א|א}}

{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/ראש השנה/פרק ד|ט}}
====יומא====
{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/יומא/פרק א|א}}

{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/יומא/פרק ח|ט}}
====סוכה====
{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/סוכה/פרק א|א}}

{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/סוכה/פרק ה|ח}}
====תענית====
{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/תענית/פרק א|א}}

{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/תענית/פרק ד|ח}}
====שקלים====
{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/שקלים/פרק א|א}}

{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/שקלים/פרק ח|ח}}
====מגילה====
{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/מגילה/פרק א|א}}

{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/מגילה/פרק ד|י}}
{{הור2|קדיש דרבנן}}
===סדר נשים===
====יבמות====
{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/יבמות/פרק א|א}}

{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/יבמות/פרק טז|ז}}
====כתובות====
{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/כתובות/פרק א|א}}

{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/כתובות/פרק יג|יא}}

====סוטה====
{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/סוטה/פרק א|א}}

{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/סוטה/פרק ט|טו}}
====נדרים====
{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/נדרים/פרק א|א}}

{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/נדרים/פרק יא|יב}}

====נזיר====
{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/נזיר/פרק א|א}}

{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/נזיר/פרק ט|ה}}

====גיטין====
{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/גיטין/פרק א|א}}

{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/גיטין/פרק ט|י}}
====קידושין====
{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/קידושין/פרק א|א}}

{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/קידושין/פרק ד|יד}}
{{הור2|קדיש דרבנן}}

===סדר נזיקין===
====בבא קמא====
{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/בבא קמא/פרק א|א}}

{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/בבא קמא/פרק י|י}}
====בבא מציעא====
{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/בבא מציעא/פרק א|א}}

{{קטמש|בבא מציעא|י|ו}}
====בבא בתרא====
{{קטמש|בבא בתרא|א|א}}

{{קטמש|בבא בתרא|י|ח}}
====סנהדרין====
{{קטמש|סנהדרין|א|א}}

{{קטמש|סנהדרין|יא|ו}}
====מכות====
{{קטמש|מכות|א|א}}

{{קטמש|מכות|ג|טז}}
====שבועות====
{{קטמש|שבועות|א|א}}

{{קטמש|שבועות|ח|ו}}
====עדויות====
{{קטמש|עדויות|א|א}}

{{קטמש|עדויות|ח|ז}}
====עבודה זרה====
{{קטמש|עבודה זרה|א|א}}

{{קטמש|עבודה זרה|ה|יב}}
====אבות====
{{קטמש|אבות|א|א}}

{{קטמש|אבות|ו|יא}}
====הוריות====
{{קטמש|הוריות|א|א}}

{{קטמש|הוריות|ג|ח}}
{{הור2|קדיש דרבנן}}

===סדר קדשים===
====זבחים====
{{קטמש|זבחים|א|א}}

{{קטמש|זבחים|יד|י}}
====מנחות====
{{קטמש|מנחות|א|א}}

{{קטמש|מנחות|יג|יא}}
====חולין====
{{קטמש|חולין|א|א}}

{{קטמש|חולין|יב|ה}}
====בכורות====
{{קטמש|בכורות|א|א}}

{{קטמש|בכורות|ט|ח}}
====ערכין====
{{קטמש|ערכין|א|א}}

{{קטמש|ערכין|ט|ח}}
====תמורה====
{{קטמש|תמורה|א|א}}

{{קטמש|תמורה|ז|ו}}
====כריתות====
{{קטמש|כריתות|א|א}}

{{קטמש|כריתות|ו|ט}}
====מעילה====
{{קטמש|מעילה|א|א}}

{{קטמש|מעילה|ו|ו}}
====תמיד====
{{קטמש|תמיד|א|א}}

{{קטמש|תמיד|ז|ד}}
====מדות====
{{קטמש|מידות|א|א}}

{{קטמש|מידות|ה|ד}}
====קנים====
{{קטמש|קינים|א|א}}

{{קטמש|קינים|ג|ו}}
{{הור2|קדיש דרבנן}}

===סדר טהרות===
====מקואות====
{{קטמש|מקוואות|א|א}}

…
====פרה====
{{קטמש|פרה|א|א}}

{{קטמש|פרה|יב|יא}}
====ידים====
…
====אהלות====
{{קטמש|אהלות|א|א}}

{{קטמש|אהלות|יח|י}}
====נגעים====
{{קטמש|נגעים|א|א}}

{{קטמש|נגעים|יד|יג}}
====זבים====
{{קטמש|זבים|א|א}}

{{קטמש|זבים|ה|יב}}
====נדה====
…
====טהרות====
…
====כלים====
{{קטמש|כלים|א|א}}

{{קטמש|כלים|ל|ד}}
====טבול יום====
…
====מכשירין====
…
====עוקצין====
{{קטמש|עוקצין|א|א}}

{{קטמש|עוקצין|ג|יב}}
{{הור2|קדיש דרבנן}}

==ספר יצירה==
בִּשְׁלֹשִׁים וּשְׁתַּיִם נְתִיבוֹת פְּלִיאוֹת חָכְמָה חָקַק יָהּ 
יָהּ יְיָ צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אֱלֹהִים חַיִּים וּמֶלֶךְ 
עוֹלָם אֵל רַחוּם וְחַנּוּן רָם וְנִשָּׂא שֹׁכֵן עַד מָרוֹם
וְקָדוֹשׁ בָּרָא עוֹלָמוֹ בִּשְׁלֹשָׁה סְפָרִים, בְּסֵפֶר וּסְפָר 
וְסִפּוּר. 

כְּלָלוֹ שֶׁל דָּבָר מִקְצָת אֵלּוּ מִצְטָרְפִים 
עִם אֵלּוּ, וְאֵלּוּ תְּמוּרוֹת אֵלּוּ, אֵלּוּ כְּנֶגֶד אֵלּוּ וְאֵלּוּ 
כְּנֶגֶד אֵלּוּ, וְאִם אֵין אֵלּוּ אֵין אֵלּוּ, וְכֻלָּם אֲדוּקִים בַּתְּלִי 
וְגַלְגַּל וָלֵב. גַּם אֶת כָּל חֵפֶץ זֶה לְעֻמַּת זֶה בָּרָא 
אֱלֹהִים טוֹב, לְעֻמַּת רָע וְרָע לְעֻמַּת טוֹב, טוֹב מִטּוֹב, 
רָע מֵרָע, טוֹב מַבְחִין רָע וְרָע מַבְחִין טוֹב, טוֹב 
גָּנוּז לַטּוֹבִים וְרָע גָּנוּז לָרָעִים. וְכֵיוָן שֶׁבָּא אַבְרָהָם
אָבִינוּ וְהִבִּיט וְרָאָה וְחָקַר וְהֵבִין וְחָקַק וְחָצַב וְצָרַף
וְיָצַר וְחָשַׁב וְעָלְתָה בְיָדוֹ, וְנִגְלָה עָלָיו אֲדוֹן הַכֹּל
הוֹשִׁיבוֹ בְחֵיקוֹ וּנְשָׁקוֹ עַל רֹאשׁוֹ וּקְרָאוֹ אֹהֲבוֹ וְכָרַת
לוֹ בְּרִית וּלְזַרְעוֹ אַחֲרָיו לְעוֹלָם וְהֶאֱמִן בַּייָ וַיַּחְשְׁבֶהָ 
לּוֹ צְדָקָה, וְקָרָא עָלָיו כְּבוֹד יְיָ. דִּכְתִיב בְּטֶרֶם אֶצָּרְךָ 
בַבֶּטֶן יְדַעְתִּיךָ {{מ&quot;מ|ירמיהו א|ה}} וְכָרַת לוֹ בְּרִית בֵּין עֶשֶׂר אֶצְבְּעוֹת יָדָיו
וְהוּא לְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ, קָשַׁר עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם אוֹתִיּוֹת 
בִּלְשׁוֹנוֹ וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא גִּלָּה לוֹ הַסּוֹד. מְשָׁכָן בַּמַּיִם,
דְּלָקָן בָּאֵשׁ, רְעָשָׁן בָּרוּחַ, בְּעָרָן בְּשִׁבְעָה כוֹכָבִים, 
נִהֲגָם בִּשְׁנֵים עָשָׂר מַזָּלוֹת. אַוֵּיר רְוִיָּה גְּוִיָּה אֶרֶץ קֹר
וָחֹם וּבֶטֶן וְשָׁמַיִם וָרֹאשׁ זֶהוּ אֶמֶ&quot;שׁ שַׁבְּתַאי שַׁבָּת 
וָפֶה. צֶדֶק אֶחָד בְּשַׁבָּת וְעַיִן יָמִין. מַאֲדִים שֵׁנִי בְּשַׁבָּת 
וְעַיִן שְׂמֹאל. חַמָּה שְׁלִישִׁי בְּשַׁבָּת וְאַף יָמִין. נֹגַהּ 
רְבִיעִי בְּשַׁבָּת וְאַף שְׂמֹאל. כּוֹכָב חֲמִישִׁי בְּשַׁבָּת 
וְאֹזֶן יָמִין. לְבָנָה שִׁשִּׁי בְּשַׁבָּת וְאֹזֶן שְׂמֹאל. זֶה בְּגָ&quot;ד 
כָּפְרָ&quot;ת. וְאֵלֶּה שְׁנֵים עָשָׂר מַזָּלוֹת. טָלֶה נִיסָן כָּבֵד. 
שׁוֹר אִיָּר מָרָה. תְּאוֹמִים סִיוָן טְחוֹל. סַרְטָן תַּמּוּז 
הַמֵּסָס. אַרְיֵה אָב כֻּלְיָא יָמִין. בְּתוּלָה אֱלוּל כֻּלְיָא
שְׂמֹאל. מֹאזְנַיִם תִּשְׁרִי קֻרְקְבָן. עַקְרָב מַרְחֶשְׁוָן
קֵבָה. קֶשֶׁת כִּסְלֵו יַד יָמִין. גְּדִי טֵבֵת יַד שְׂמֹאל.
דְּלִי שְׁבָט רֶגֶל יָמִין. דָּגִים אֲדָר רֶגֶל שְׂמֹאל. זֶהוּ הַ&quot;ו
זַ&quot;ח טִ&quot;י לַ&quot;ן סַ&quot;ע צַ&quot;ק. שְׁלֹשָׁה אֹיְבִים הֵם. לָשׁוֹן כָּבֵד
מָרָה. שְׁלֹשָׁה אֹהֲבִים הֵם. עֵינַיִם אָזְנַיִם לֵב. שְׁלֹשָׁה
מְחַיִים הֵם. שִׁנַּיִם חֹטֶם טְחוֹל. שְׁלֹשָׁה מְמִיתִים הֵם:
שְׁנֵי נְקָבִים תַּחְתּוֹנִים וָפֶה. שְׁלֹשָׁה אֵינָם בִּרְשׁוּתוֹ. 
עֵינָיו אָזְנָיו חוֹטְמוֹ. שְׁלֹשָׁה שְׁמוּעוֹת טוֹבוֹת לְאֹזֶן:
בְּרָכָה שְׁמוּעָה טוֹבָה וְקִלּוּס. שְׁלֹשָׁה רְאִיּוֹת רָעוֹת:
עַיִן נוֹאֶפֶת, עַיִן רָע, עַיִן מְנֶדֶת. שְׁלֹשָׁה רְאִיּוֹת טוֹבוֹת:
בֹּשֶׁת, עַיִן טוֹבָה וְעַיִן נֶאֱמֶנֶת. בְּפָנִים רָעוֹת רָע.
וְהַמַּלְשִׁין וְהַמְדַבֵּר אֶחָד בְּפֶה וְאֶחָד בְּלֵב.
{{הור2|קדיש יתום}}

==זוהר==
וּסְפַרְתֶּם לָכֶם מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת מִיּוֹם הֲבִיאֲכֶם אֶת עֹמֶר 
הַתְּנוּפָה. {{מ&quot;מ|ויקרא כג|טו}}. מַאי קָא מַיְרִי אָמַר לֵהּ הָא אוֹקְמוּהָ
חַבְרַיָּא אֲבָל תָּא חֲזֵי יִשְׂרָאֵל כַּד הֲווֹ בְמִצְרַיִם הֲווֹ
בִרְשׁוּתָא אַחְרָא וַהֲווֹ אֲחִידָן בִּמְסָאֲבוּתָא בָּתַר דְּאִתְגְזַרוּ עָלוּ
בְּחוּלָקָא קַדִּישָׁא דְּאִקְרֵי בְרִית. כֵּיוָן דְּאִתְאֲחַדוּ בֵּהּ פְּסַק
מְסָאֲבוּתָא מִנַּיְהוּ כְּדָא אִתְּתָא כַּד פְּסַקוּ מִנַּהּ דְּמֵי 
מְסָאֲבוּתָ֑א בָּתַר דְּאִתְפְּסַקוּ מִנַּהּ מַה כְּתִיב וְסָפְרָה לָּהּ 
שִׁבְעַת יָמִים {{מ&quot;מ|ויקרא טו|כח}}. כָּךְ הָכָא כֵּיוָן דְּעָלוּ בְּחוּלָקָא קַדִּישָׁא
פְּסַקָה מְסָאֲבוּ מִנַּיְהוּ וַאֲמַר קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא מִכָּאן 
וּלְהָלְאָה חֻשְׁבָּנָא לְדַכְיוּתָא. וּסְפַרְתֶּם לָכֶם לָכֶם דַיְקָא
כְּמָא דְּאַת אָמְרַת וְסָפְרָה לָּהּ שִׁבְעַת יָמִים לָהּ לְעַצְמָהּ
אוֹף הָכָא לָכֶם לְעַצְמְכֶם וְלָמָּה בְּגִין לְאִתְדַּכָּאָה בְּמַיִן 
עִלָּאִין קַדִּישִׁין וּלְבָתַר לְמֵיתֵי לְאִתְחַבְּרָא בֵהּ בְּמַלְכָּא
וּלְקַבָּלָא אוֹרָיְתֵהּ. כְּתִיב וְסָפְרָה לָּהּ שִׁבְעַת יָמִים אוֹף
הָכָא שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת. אַמַּאי שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת, בְּגִין לְמִזְכֵּי 
לְאִתְדַּכָּאָה בְּמַיִן דְּהַהוּא נָהָר דְּנָגֵד וְנָפֵק וְאִקְּרִי מַיִם 
חַיִּים וְהַהוּא נָהָר שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת נְפַקוּ מִנֵּהּ וְעַל דָּא שֶׁבַע
שַׁבָּתוֹת וַדַּאי בְּגִין לְאִתְדַּכָּאָה בֵהּ כְּמָא דְּאִתְּתָא דַכְיוּ
דִילַהּ בְּלֵילְיָא לְאִשְׁתַּמָּשָׁא בְּבַעְלַהּ כָּך כְּתִיב וּבְרֶדֶת 
הַטַּל עַל הַמַּחֲנֶה לָיְלָה {{מ&quot;מ|במדבר יא|ט}} עַל הַמַּחֲנֶה כְּתִיב וְלָא כְתִיב
וּבְרֶדֶת הַטַּל לָיְלָה. וְ֑אֵימָתַי נְחַת הַאי טַלָּא כַּד קְרִיבוּ
יִשְׂרָאֵל לְטוּרָא דְסִינַי כְּדֵן נְחַת הַהוּא טַלָּא בִּשְׁלִימוּ וְאִדְכּוּ
וְאִתְפְּסַקָא זֹהֲמָתָן מִנַּיְהוּ וְאִתְחַבַּרוּ בֵהּ בְּמַלְכָּא וְקַבִּילוּ
אוֹרָיְתָא וּכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל הָא אוֹקִימְנָא וּבְהַהוּא זִמְנָא
וַדַּאי כָּל הַנְּחָלִים הוֹלְכִים אֶל הַיָּם לְאִתְדַּכָּאָה לְאִתְסָחָאה
וְכֹלָּא אִתְקְשַׁרוּ וְאִתְחַבַּרוּ בֵהּ בְּמַלְכָּא קַדִּישָׁא. וְתָא
חֲזֵי כָּל בַּר נָשׁ דְּלָא מָנֵי חֻשְׁבָּנָא דָא אִנּוּן שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת 
תְּמִימוֹת לְמִזְכֵּי לְדַכְיוּתָא דָא לָא אִקְּרֵי טָהוֹר וְלָאו
בִּכְלָלָא דְּטָהוֹר הוּא וְלָאו הוּא כְּדַאי לְמֶהֱוֵי לֵהּ חוּלָקָא
בְּאוֹרָיְתָא. וּמַאן דְּמָטֵי טָהוֹר לְהַאי יוֹמָא וְחֻשְׁבָּנָא לָא
אִתְאֲבֵד מִנֵּהּ. כַּד מָטֵי לְהַאי לֵילְיָא לִבְּעִי לֵהּ 
לְמִלְעֵי בְאוֹרָיְתָא וּלְאִתְחַבְּרָא בַהּ וּלְנָטְרַהּ, דַּכְיוּ עִלָּאָה
דְּמָטֵי עֲלֵהּ בְּהַהוּא לֵילְיָא וְאִתְדַכִּי וְאוֹלִיפְנָא
דְּאוֹרָיְתָא דְּבָעֵי לֵהּ בְּהַאי לֵילְיָא אוֹרָיְתָא דִּבְעַל פֶּה
בְּהַאי יוֹמָא לֵיתֵי תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וְיִתְחַבַּר בְּהוּ
וְיִשְׁתַּכְּחוּן כַּחֲדָא בְּזִוּוּגָא חַד לְעֵלָּא. כְּדֵן מַכְרְזֵי 
עֲלֵהּ וְאָמְרִי וַאֲנִי זֹאת בְּרִיתִי אוֹתָם אָמַר יְיָ רוּחִי 
אֲשֶׁר עָלֶיךָ וּדְבָרַי אֲשֶׁר שַׂמְתִּי בְּפִיךָ וְגוֹמֵר {{מ&quot;מ|ישעיהו נט|כא}} וְעַל דָּא
חֲסִידֵי קַדְמָאֵי לָא הֲווֹ נַיְמֵי בְּהַאי לֵילְיָא וַהֲווֹ לָעָן
בְּאוֹרָיְתָא וְאָמְרוּ נֵיתֵי לְאַחֲסָנָא יְרוּתָא קַדִּישָׁא לַן
וְלִבְנַן בִּתְרֵין עָלְמִין וְהַהוּא לֵילְיָא כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל 
אִתְעַטְרַת עֲלַיְהוּ וְאָתְיָא לְאִזְדְּוַגָא בֵהּ בְּמַלְכָּא
וְתַרְוַיְהוּ מִתְעַטְרֵי עַל רֵישַׁיְהוּ דְּאִנּוּן דְּזַכָּאִין לְהָכִי
רַבִּי שִׁמְעוֹן הָכִי אֲמַר בְּשַׁעְתָּא דְּמִתְכַּנְּשֵׁי חַבְרַיָּא
בְּהַאי לֵילְיָא לְגַבֵּהּ נֵיתֵי לְתַקָּנָא תַּכְשִׁיטֵי כַלָּה בְּגִין 
דְּתִשְׁתְּכַח לְמָחָר בְּתַכְשִׁיטַהָא וְתִקּוּנַהָא לְגַבֵּי מַלְכָּא
כִּדְקָא יָאוּת זַכָּאָה חוּלְקֵיהוֹן דְּחַבְרַיָּא כַּד יִתְבַּע מַלְכָּא
לְמַטְרוֹנִיתָא מַאן תַּקִּין תַּכְשִׁיטַהָא וְאַנְהֵר עִטְרָהָא
וְשַׁוֵּי תִּקּוּנַהָא וְלֵית לָךְ בְּעָלְמָא מַאן דְּיָדַע לְתַקָּנָא
תַּכְשִׁיטֵי כַלָּה אֶלָּא חַבְרַיָּא. זַכָּאָה חוּלְקֵיהוֹן בְּעָלְמָא דֵן
וּבְעָלְמָא דְאָתֵי. תָּא חֲזִי חַבְרַיָּא מְתַקְנֵי בְּהַאי 
לֵילְיָא תַּכְשִׁיטַהָא לְכַלָּה הִיא שְׁכִינְתָּא קַדִּישָׁא
וּמְעַטְרֵי לַהּ בְּעִטְרַהָא לְגַבֵּי מַלְכָּא וּמַאן מַתְקֵן לֵהּ
לְמַלְכָּא בְּהַאי לֵילְיָא לְאִשְׁתַּכְּחָא בַהּ לְכַלָּה לְאִזְדַּוְגָא 
בַהּ בְּמַטְרוֹנִיתָא נַהֲרָא קַדִּישָׁא עֲמִיקָא דְּכָל נַהֲרִין
אִמָּא עִלָּאָה הֲדָא הוּא דִכְתִיב צְאֶינָה וּרְאֶינָה בְּנוֹת 
צִיּוֹן בַּמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה וְגוֹמֵר {{מ&quot;מ|שה&quot;ש ג|יא}} לְבָתַר דְּאַתְקֵינַת לֵהּ לְמַלְכָּא
וְאִתְעַטְרַת לֵהּ אַתְיַת לְדַכָּאָה לַהּ לְמַטְרוֹנִיתָא וּלְאִנּוּן 
דְּמִשְׁתַּכְּחֵי גַּבַּהּ לְמַלְכָּא דַהֲוָה לֵהּ בַּר יְחִידַ֑אי אָתָא
לְזַוְגָא לֵהּ בְּמַטְרוּנִיתָא עִלָּאָה מַאי עֲבַדְתְּ אִמֵּהּ כָּל הַהוּא לֵילְיָא 
עָלַת לְבֵי גְנִיזַהָא אַפֵּקַת עֲטָרָה עִלָּאָה בְּשַׁבְעִין אַבְנֵי
יְקָר סַחֲרָנָהָא וְאִתְעַטְרָא לֵהּ, אַפֵּקַת לְבוּשֵׁי דְמַלְכוּ
וְאַלְבֵּשַׁת לֵהּ, וְאַתְקֵנַת לֵהּ בְּתִקּוּנֵי דְמַלְכִין. לְבָתַר
עָלַת לְבֵי כַלָּה, חָמַת עוּלֵימְתַהָא דְּקָא מְתַקְנֵי עִטְרָהָא
לְבוּשָׁהָא וְתַכְשִׁיטָהָא לְתַקָּנָא לַהּ, אָמְרָה לוֹן, הָא אַתְקֵנִית
בֵּי טְבִילָה אֲתַר דְּמַיִן נָבְעִין וְכָל רֵיחִין וּבֻסְמִין סוֹחֲרָנֵי 
אִנּוּן מַיִן לְדַכָּאָה לְכַלָּתִי לֵיתִי כַלָּתִי מַטְרוֹנִיתָא
דִּבְרִי וְעוּלֵימְתַהָא וְיִתְדַּכּוּן בְּהַהוּא אֲתַר דְּאַתְקֵנִית
בְּהַהוּא בֵּי טְבִילָה דְּמַיִן נָבְעִין דְּעִמִּי. לְבָתַר תַּקִּינוּ לַהּ
לְתַכְשִׁיטַהָא, אַלְבִּישׁוּ לַהּ לְבוּשַׁהָא, אַעְטַרוּ לַהּ
בְּעִטְרָהָא, לִמְחָר כַּד יֵיתִי בְרִי לְאִזְדַּוַּגָא בְּמַטְרוֹנִיתָא
וְתַקֵּן הֵיכָלָא לְכֻלְּהוּ וְיִשְׁתְּכַח מְדוֹרֵהּ. בְּכוּ כַּחֲדָא. כָּךְ
מַלְכָּא קַדִּישָׁא וּמַטְרוֹנִיתָא וְחַבְרַיָּא כְּהַאי גַוְנָא, וְאִמָּא 
עִלָּאָה דְּמַתְקְנַת כֹּלָּא. אִשְׁתְּכַח דְּמַלְכָּא עִלָּאָה
וּמַטְרוֹנִיתָא וְחַבְרַיָּא מְדוֹרֵיהוֹן כַּחֲדָא וְלָא מִתְפָּרְשִׁין
לְעָלְמִין. הֲדָא הוּא דִּכְתִיב: יְיָ מִי יָגוּר בְּאָהֳלֶךָ וְגוֹמֵר, 
הוֹלֵךְ תָּמִים וּפֹעֵל צֶדֶק {{מ&quot;מ|תהלים טו}}. מָאן הוּא, אֶלָּא אִלֵּין אִנּוּן
דִּמְתַקְּנֵי לְמַטְרוֹנִיתָא בְּתַכְשִׁיטַהָא, בִּלְבוּשַׁהָא, בְּעִטְרַהָא, 
וְכָל חַד פֹּעֵל צֶדֶק אִקְרִי. אָמַר רַבִּי חִיָּא, אִלְּמָלֵא לָא
זְכֵינָא בְּעָלְמָא אֶלָּא לְמִשְׁמַע מִלִּין אִלֵּין דַּי. זַכָּאָה חוּלָקְהוֹן
דְּאִנּוּן דְּמִשְׁתַּדְּלֵי בְּאוֹרָיְתָא וְיָדְעִין אוֹרְחוֹי דְמַלְכָּא
קַדִּישָׁא דִּרְעוּתָא דִּלְהוֹן בְּאוֹרָיְתָא. עֲלַיְהוּ כְתִיב: כִּי בִי 
חָשַׁק וַאֲפַלְּטֵהוּ אֲשַׂגְּבֵהוּ {{מ&quot;מ|תהלים צא|יד}}, וּכְתִיב אֲחַלְּצֵהוּ וַאֲכַבְּדֵהוּ {{מ&quot;מ|תהלים צא|טו}}.  

רַבִּי שִׁמְעוֹן הֲוָה יָתֵב וְלָעֵי בְאוֹרָיְתָא בְּלֵילְיָא דְּכַלָּה 
אִתְחַבַּרַת בְּבַעְלַהּ, דְּתָנֵינַן: כָּל אִנּוּן חַבְרַיָּא דִּבְנֵי 
הֵיכָלָא דְכַלָּה אִצְטְרִיכוּ בְּהַהוּא לֵילְיָא דְּכַלָּה אִזְדַּמָּנַת
לְמִהְוֵי לְיוֹמָא אָחֳרָא גּוֹ חֻפָּה בְּבַעְלַהּ לְמִהְוֵי עִמַּהּ כָּל 
הַהוּא לֵילְיָא וּלְמֶחֱדֵי עַמַּהּ בְּתִקּוּנַהָא דְּאִיהִי אִתַּקָּנַת,
לְמִלְעֵי בְאוֹרָיְתָא מִתּוֹרָה לִנְבִיאִים וּמִנְּבִיאִים לִכְתוּבִים
וּבִדְרָשׁוֹת דִּקְרָאֵי וּבְרָזִין דְּחָכְמְתָא, בְּגִין דְּאִלֵּין אִנּוּן 
תִּקּוּנִין דִּילַהּ וְתַכְשִׁיטַהָא. וְאִיהִי וְעוּלֵימְתַהָא עָלַת
וְקַיְמַת עַל רֵאשֵׁיהוֹן וְאִתְתַּקְּנָא בְּהוּ וַחֲדַאָה בְּהוּ כָּל
הַהוּא לֵילְיָא וּלְיוֹמָא אָחֳרָא לָא עָלַת לְחֻפָּה אֶלָּא
בַהֲדַיְהוּ וְאִלֵּין אִקְרוֹן בְּנֵי חֻפָּתָא. וְכֵיוָן דַּאֲעֵלַת לְחֻפָּתָא
קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא שָׁאֵל עֲלַיְהוּ וּמְבָרֵךְ לוֹן וּמְעַטֵּר לוֹן
בְּעִטְרַהָא דְכַלָּה. זַכָּאָה חוּלָקְהוֹן. 

וַהֲוָה רַבִּי שִׁמְעוֹן וְכֻלְּהוּ 
חַבְרַיָּא מְרַנְּנִין בְּרִנָּה דְּאוֹרָיְתָא כָּל חַד וְחַד מִנַּיְהוּ וַהֲוָה
חָדֵי רַבִּי שִׁמְעוֹן וְכָל שְׁאָר חַבְרַיָּא. אֲמַר לוֹן רַבִּי שִׁמְעוֹן
בָּנַי זַכָּאָה חוּלָקְכוֹן בְּגִין דְּלִמְחָר לָא תֵעוֹל כַּלָּה לְחֻפָּה
אֶלָּא בַּהֲדַיְכוּ בְּגִין דְּכֻלְּהוּ דִּמְתַקְּנִין תִּקּוּנַהָא בְּהַאי לֵילְיָא
וְחָדְאָן בַּהּ כֻּלְּהוֹן יְהוֹן רְשִׁימִין וּכְתִיבִין בְּסִפְרָא דְּדֻכְרָנַיָּא
וְקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא מְבָרֵךְ לוֹן בְּשַׁבְעִין בִּרְכָאִין וְעִטְרִין
דְּעַלְמָא עִלָּאָה.

פְּתַח רַבִּי שִׁמְעוֹן וַאֲמַר: הַשָּׁמַיִם מְסַפְּרִים כְּבוֹד אֵל וְגוֹמֵר {{מ&quot;מ|תהלים יט|ב}}. 
קְרָא דָא הָא אוֹקִימְנָא לֵהּ. אֲבָל בְּזִמְנָא דָא דְּכַלָּה 
אִתְּעַרַת לְמֵיעַל לְחֻפָּה בְּיוֹמָא דִמְחָר אִתְתַּקָּנַת
וְאִתְנְהֵרַת בְּקִשּׁוּטַהָא בַּהֲדֵי חַבְרַיָּא דְּחָדְאָן עִמַּהּ כָּל
הַהוּא לֵילְיָא וְאִיהִי חָדְאַת עִמְּהוֹן וּבְיוֹמָא דִמְחָר כַּמָּה
אוֹכְלוֹסִין וּמַשִּׁירְיָן מִתְכַּנְּשִׁין בַּהֲדַהּ וְאִיהִי וְכֻלְּהוּ מְחַכָּאָן
לְכָל חַד וְחַד דְּתַקִּינוּ לַהּ בְּהַאי לֵילְיָא כֵּיוָן דְּמִתְחַבְּרָאָן
כַּחֲדָא וְאִיהִי חֲמָאַת לְבַעְלַהּ מַה כְּתִיב: הַשָּׁמַיִם מְסַפְּרִים 
כְּבוֹד אֵל, הַשָּׁמַיִם – דָא חָתָן דְּעָל לְחֻפָּה. מְסַפְּרִים – וּמְנָהֲרִין
כְּזֹהֲרָא דְסַפִּיר דְּצָהֵר וְזָהֵר מִסְיָפֵי עָלְמָא וְעַד סְיָפֵי 
עָלְמָא. כְּבוֹד אֵל – דָּא כְּבוֹד כַּלָּה דְּאִקְּרֵי אֵל – אֵל זֹעֵם בְּכָל 
יוֹם {{מ&quot;מ|תהלים ז|יב}} – בְּכָל יוֹמֵי שַׁתָּא אִקְּרֵי אֵל, וְהַשְׁתָּא דְּעָלַת לְחֻפָּה
אִקְּרֵי כָּבוֹד וְאִקְּרֵי אֵל. יְקָר עַל יְקָר נְהִירוּ עַל נְהִירוּ
וְשֻׁלְטָנָא עַל שֻׁלְטָנָא. כְּדֵן בְּהַהוּא שַׁעְתָּא דְּשָׁמַיִם
עָל לְחֻפָּה וְאָתֵי וְנָהֵר לַהּ כָּל אִנּוּן חַבְרַיָּא דְּאַתְקִינוּ
לַהּ כֻּלְּהוּ אִתְפְּרַשׁוּ בִּשְׁמָהָן תַּמָּן הֲדָא הוּא דִכְתִיב
וּמַעֲשֵׂה יָדָיו מַגִּיד הָרָקִיעַ. מַעֲשֵׂה יָדָיו – אִלֵּין אִנּוּן מָרֵי
קְיָמָא וּבְרִית, אִקְּרוֹן מַעֲשֵׂה יָדָיו כְּמָה דְאַתְּ אָמְרַת
וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנֵהוּ {{מ&quot;מ|תהלים צ|יז}}, דָּא בְּרִית קְיָמָא דַּחֲתִים בְּבִשְׂרָא
דְּבַר נָשׁ. 
{{הור2|קדיש דרבנן}}

==סדר תרי&quot;ג מצוות==
{{הור2|צריך לומר התרי&quot;ג מצות בכוונה לשמור ולעשות ולקיים, ואז הקדוש ברוך הוא מצרף מחשבה טובה למעשה.}}
{|
|-
|{{ק|'''א'''}} || מִצְוַת פִּרְיָה וְרִבְיָה
|-
|{{ק|'''ב'''}} || מִצְוַת מִילָה
|-
|{{ק|'''ג'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל גִּיד הַנָּשֶׁה
|-
|{{ק|'''ד'''}} || מִצְוַת קִדּוּשׁ הַחֹדֶשׁ
|-
|{{ק|'''ה'''}} || מִצְוַת שְׁחִיטַת הַפֶּסַח בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר בְּנִיסָן
|-
|{{ק|'''ו'''}} || מִצְוַת אֲכִילַת בְּשַׂר הַפֶּסַח בְּלֵיל חֲמִשָּׁה עָשָׂר בּוֹ
|-
|{{ק|'''ז'''}} || מִצְוַת הַשְׁבָּתַת חָמֵץ
|-
|{{ק|'''ח'''}} || מִצְוַת אֲכִילַת מַצָּה
|-
|{{ק|'''ט'''}} || מִצְוַת קִדּוּשׁ בְּכוֹרוֹת בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל
|-
|{{ק|'''י'''}} || מִצְוַת סִפּוּר יְצִיאַת מִצְרַיִם
|-
|{{ק|'''יא'''}} || מִצְוַת פִּדְיוֹן פֶּטֶר חֲמוֹר
|-
|{{ק|'''יב'''}} || מִצְוַת עֲרִיפַת פֶּטֶר חֲמוֹר
|-
|{{ק|'''יג'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל הַפֶּסַח נָא וּמְבֻשָּׁל
|-
|{{ק|'''יד'''}} || שֶׁלֹּא לְהוֹתִיר מִבְּשַׂר הַפֶּסַח עַד הַבֹּקֶר
|-
|{{ק|'''טו'''}} || שֶׁלֹּא יִמָּצֵא חָמֵץ בִּרְשׁוּתֵנוּ בַּפֶּסַח
|-
|{{ק|'''טז'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל מִכָּל דָּבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ חָמֵץ
|-
|{{ק|'''יז'''}} || שֶׁלֹּא לְהַאֲכִיל מִן הַפֶּסַח לְיִשְׂרָאֵל מוּמָר
|-
|{{ק|'''יח'''}} || שֶׁלֹּא לְהַאֲכִיל מִן הַפֶּסַח לְגֵר תּוֹשָׁב
|-
|{{ק|'''יט'''}} || שֶׁלֹּא לְהוֹצִיא מִבְּשַׂר הַפֶּסַח חוּצָה
|-
|{{ק|'''כ'''}} || שֶׁלֹּא לִשְׁבֹּר עֶצֶם מִן הַפֶּסַח
|-
|{{ק|'''כא'''}} || שֶׁלֹּא יֹאכַל עָרֵל מִן הַפֶּסַח
|-
|{{ק|'''כב'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל חָמֵץ בַּפֶּסַח
|-
|{{ק|'''כג'''}} || שֶׁלֹּא יֵרָאֶה לָנוּ חָמֵץ בַּפֶּסַח
|-
|{{ק|'''כד'''}} || שֶׁלֹּא לָצֵאת בַּשַּׁבָּת חוּץ לִתְחוּם
|-
|{{ק|'''כה'''}} || מִצְוַת הַאֲמָנָה בִּמְצִיאוּת הַשֵּׁם
|-
|{{ק|'''כו'''}} || מִצְוַת קִדּוּשׁ שַׁבָּת בִּדְבָרִים
|-
|{{ק|'''כז'''}} || מִצְוַת כִּבּוּד אָב וָאֵם
|-
|{{ק|'''כח'''}} || שֶׁלֹּא לְהַעֲלוֹת בְּמַחְשָׁבָה שֶׁיֵּשׁ אֱלוֹהַּ זוּלָתִי הַשֵּׁם
|-
|{{ק|'''כט'''}} || שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת פֶּסֶל
|-
|{{ק|'''ל'''}} || שֶׁלֹּא לְהִשְׁתַּחֲוֹת {{נ|לַעֲבוֹדָה זָרָה|לַעֲבוֹדַת כּוֹכָבִים}}
|-
|{{ק|'''לא'''}} || שֶׁלֹּא לַעֲבֹד {{נ|עֲבוֹדָה זָרָה|עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים}} בַּמֶּה שֶׁדַּרְכּוֹ לְהֵעָבֵד
|-
|{{ק|'''לב'''}} || שֶׁלֹּא לִשָּׁבַע לַשָּׁוְא
|-
|{{ק|'''לג'''}} || שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת מְלָאכָה בַּשַּׁבָּת
|-
|{{ק|'''לד'''}} || שֶׁלֹּא לַהֲרֹג נָקִי
|-
|{{ק|'''לה'''}} || שֶׁלֹּא לְגַלּוֹת עֶרְוַת אֵשֶׁת אִישׁ
|-
|{{ק|'''לו'''}} || שֶׁלֹּא לִגְנֹב נֶפֶשׁ {{נ|מִיִּשְׂרָאֵל|אָדָם}}
|-
|{{ק|'''לז'''}} || שֶׁלֹּא לְהָעִיד שֶׁקֶר
|-
|{{ק|'''לח'''}} || שֶׁלֹּא לַחֲמֹד
|-
|{{ק|'''לט'''}} || שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת צוּרַת אָדָם אֲפִלּוּ לְנוֹי
|-
|{{ק|'''מ'''}} || שֶׁלֹּא לִבְנוֹת אַבְנֵי מִזְבֵּחַ גָּזִית (נ&quot;א אבני גזית במזבח)
|-
|{{ק|'''מא'''}} || שֶׁלֹּא לִפְסֹעַ עַל הַמִּזְבֵּחַ
|-
|{{ק|'''מב'''}} || מִצְוַת דִּין עֶבֶד עִבְרִי
|-
|{{ק|'''מג'''}} || מִצְוַת יִעוּד שֶׁל אָמָה הָעִבְרִיָּה
|-
|{{ק|'''מד'''}} || מִצְוַת פִּדְיוֹן אָמָה הָעִבְרִיָּה
|-
|{{ק|'''מה'''}} || מִצְוַת בֵּית דִּין לַהֲרֹג בְּחֶנֶק הַמְחֻיָּב
|-
|{{ק|'''מו'''}} || מִצְוַת דִּינֵי קְנָסוֹת לְחוֹבֵל בַּחֲבֵרוֹ
|-
|{{ק|'''מז'''}} || מִצְוַת בֵּית דִּין לַהֲרֹג בְּסַיִף הַמְחֻיָּב
|-
|{{ק|'''מח'''}} || מִצְוַת בֵּית דִּין לָדוּן דִּין בְּהֵמָה שֶׁהִזִּיקָה שֶׁלֹּא כְדַרְכָּהּ
|-
|{{ק|'''מט'''}} || מִצְוַת בֵּית דִּין לָדוּן בְּנִזְקֵי הַבּוֹר
|-
|{{ק|'''נ'''}} || מִצְוַת בֵּית דִּין לָדוּן גַּנָּב בְּתַשְׁלוּמִים אוֹ בְמִיתָה
|-
|{{ק|'''נא'''}} || מִצְוַת בֵּית דִּין לָדוּן בְּנִזְקֵי מַבְעֶה
|-
|{{ק|'''נב'''}} || מִצְוַת בֵּית דִּין לָדוּן בְּנִזְקֵי הָאֵשׁ
|-
|{{ק|'''נג'''}} || מִצְוַת בֵּית דִּין לָדוּן בְּדִין שׁוֹמֵר חִנָּם
|-
|{{ק|'''נד'''}} || מִצְוַת בֵּית דִּין לָדוּן בְּדִין טוֹעֵן וְנִטְעָן
|-
|{{ק|'''נה'''}} || מִצְוַת בֵּית דִּין לָדוּן בְּדִין נוֹשֵׂא שָׂכָר וְשׂוֹכֵר
|-
|{{ק|'''נו'''}} || מִצְוַת בֵּית דִּין לָדוּן בְּדִין הַשּׁוֹאֵל
|-
|{{ק|'''נז'''}} || מִצְוַת בֵּית דִּין לָדוּן בְּדִין הַמְפֻתָּה
|-
|{{ק|'''נח'''}} || שֶׁלֹּא לִמְכֹּר אָמָה עִבְרִיָּה הַקּוֹנֶה אוֹתָהּ מִיַּד הָאָב
|-
|{{ק|'''נט'''}} || שֶׁלֹּא לִגְרֹעַ שְׁאֵר כְּסוּת וְעוֹנָה
|-
|{{ק|'''ס'''}} || שֶׁלֹּא לְהַכּוֹת אָב וָאֵם
|-
|{{ק|'''סא'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל שׁוֹר הַנִּסְקָל
|-
|{{ק|'''סב'''}} || שֶׁלֹּא לְהַחֲיוֹת מְכַשֵּׁף
|-
|{{ק|'''סג'''}} || שֶׁלֹּא לְהוֹנוֹת הַגֵּר בִּדְבָרִים
|-
|{{ק|'''סד'''}} || שֶׁלֹּא לְהוֹנוֹת הַגֵּר בְּמָמוֹן
|-
|{{ק|'''סה'''}} || שֶׁלֹּא לְעַנּוֹת יְתוֹמִים וְאַלְמָנוֹת
|-
|{{ק|'''סו'''}} || מִצְוַת הַלְוָאָה לֶעָנִי
|-
|{{ק|'''סז'''}} || מִצְוַת הַטָּיָה אַחֲרֵי רַבִּים
|-
|{{ק|'''סח'''}} || מִצְוַת פֵּרוּק מַשָּׂא
|-
|{{ק|'''סט'''}} || מִצְוַת שְׁמִטַּת קַרְקָעוֹת
|-
|{{ק|'''ע'''}} || מִצְוַת שְׁבִיתָה בַּשַּׁבָּת
|-
|{{ק|'''עא'''}} || מִצְוַת חֲגִיגָה בָּרְגָלִים
|-
|{{ק|'''עב'''}} || מִצְוַת הֲבָאַת בִּכּוּרִים
|-
|{{ק|'''עג'''}} || שֶׁלֹּא יִתְבַּע חוֹב מֵעָנִי שֶׁאֵין לוֹ מַה לִּפְרֹעַ
|-
|{{ק|'''עד'''}} || שֶׁלֹּא יָשִׁית יָד בֵּין לֹוֶה לְמַלְוֶה בְּרִבִּית
|-
|{{ק|'''עה'''}} || שֶׁלֹּא לְקַלֵּל הַדַּיָּן
|-
|{{ק|'''עו'''}} || לָאו דְּבִרְכַּת הַשֵּׁם
|-
|{{ק|'''עז'''}} || שֶׁלֹּא לְקַלֵּל הַנָּשִׂיא
|-
|{{ק|'''עח'''}} || שֶׁלֹּא לְהַקְדִּים חֻקֵּי הַתְּבוּאוֹת
|-
|{{ק|'''עט'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל טְרֵפָה
|-
|{{ק|'''פ'''}} || שֶׁלֹּא לִשְׁמֹעַ טַעֲנַת בַּעַל דִּין שֶׁלֹּא בִּפְנֵי בַּעַל דִּינוֹ
|-
|{{ק|'''פא'''}} || שֶׁלֹּא יָעִיד בַּעַל עֲבֵרָה
|-
|{{ק|'''פב'''}} || שֶׁלֹּא לִנְטוֹת אַחֲרֵי רַבִּים בְּדִינֵי נְפָשׁוֹת בִּשְׁבִיל אֶחָד
|-
|{{ק|'''פג'''}} || שֶׁלֹּא יְלַמֵּד חוֹבָה מִי שֶׁלִּמֵּד זְכוּת תְּחִלָּה בְּדִינֵי נְפָשׁוֹת
|-
|{{ק|'''פד'''}} || שֶׁלֹּא לְרַחֵם עַל עָנִי בַּדִּין
|-
|{{ק|'''פה'''}} || שֶׁלֹּא לְהַטּוֹת מִשְׁפַּט חוֹטֵא מִפְּנֵי רִשְׁעוֹ
|-
|{{ק|'''פו'''}} || שֶׁלֹּא לַחְתֹּךְ הַדִּין בְּאֹמֶד הַדָּעַת
|-
|{{ק|'''פז'''}} || שֶׁלֹּא לִקַּח שֹׁחַד
|-
|{{ק|'''פח'''}} || שֶׁלֹּא לִשָּׁבַע {{נ|בַּעֲבוֹדָה זָרָה|בַּעֲבוֹדַת כּוֹכָבִים}}
|-
|{{ק|'''פט'''}} || שֶׁלֹּא לְהַדִּיחַ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אַחַר {{נ|עֲבוֹדָה זָרָה|הָעֲבוֹדַת כּוֹכָבִים}}
|-
|{{ק|'''צ'''}} || שֶׁלֹּא יִשָּׁחֵט שֶׂה הַפֶּסַח בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר בְּנִיסָן בְּעוֹד שֶׁהֶחָמֵץ בִּרְשׁוּתֵנוּ
|-
|{{ק|'''צא'''}} || שֶׁלֹּא יַנִּיחַ אֵמוּרֵי הַפֶּסַח לִפָּסֵל בְּלִינָה
|-
|{{ק|'''צב'''}} || שֶׁלֹּא לְבַשֵּׁל בָּשָׂר בְּחָלָב
|-
|{{ק|'''צג'''}} || שֶׁלֹּא לִכְרֹת בְּרִית לְשִׁבְעָה עַמְמַיָּא וְכֵן לְכָל עוֹבְדֵי {{נ|עֲבוֹדָה זָרָה|עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים}}
|-
|{{ק|'''צד'''}} || שֶׁלֹּא לְהוֹשִׁיב עוֹבְדֵי {{נ|עֲבוֹדָה זָרָה|כוֹכָבִים}} בְּאַרְצֵנוּ
|-
|{{ק|'''צה'''}} || מִצְוַת בִּנְיַן בֵּית הַבְּחִירָה
|-
|{{ק|'''צו'''}} || מִצְוַת סִדּוּר לֶחֶם הַפָּנִים וּלְבוֹנָה זַכָּה לִפְנֵי יְיָ בְּכָל שַׁבָּת
|-
|{{ק|'''צז'''}} || שֶׁלֹּא לְהוֹצִיא בַּדֵּי הָאָרוֹן מִמֶּנּוּ
|-
|{{ק|'''צח'''}} || מִצְוַת עֲרִיכַת נֵרוֹת בַּמִּקְדָּשׁ
|-
|{{ק|'''צט'''}} || מִצְוַת לְבִישַׁת בִּגְדֵי כֹהֲנִים
|-
|{{ק|'''ק'''}} || מִצְוַת אֲכִילַת בְּשַׂר חַטָּאת וְאָשָׁם
|-
|{{ק|'''קא'''}} || מִצְוַת הַקְטָרַת קְטֹרֶת
|-
|{{ק|'''קב'''}} || שֶׁלֹּא יִזַּח הַחֹשֶׁן מֵעַל הָאֵפוֹד
|-
|{{ק|'''קג'''}} || שֶׁלֹּא לִקְרֹעַ הַמְּעִיל שֶׁל כֹּהֲנִים
|-
|{{ק|'''קד'''}} || שֶׁלֹּא יֹאכַל זָר מִבְּשַׂר קָדְשֵׁי הַקֳּדָשִׁים
|-
|{{ק|'''קה'''}} || שֶׁלֹּא לְהַקְטִיר וּלְהַקְרִיב עַל מִזְבַּח הַזָּהָב חוּץ קְטֹרֶת
|-
|{{ק|'''קו'''}} || מִצְוַת נְתִינַת מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל בַּשָּׁנָה
|-
|{{ק|'''קז'''}} || מִצְוַת קִדּוּשׁ יָדַיִם וְרַגְלַיִם לִפְנֵי עֲבוֹדָה
|-
|{{ק|'''קח'''}} || מִצְוַת מְשִׁיחַת כֹּהֲנִים גְּדוֹלִים וּמְלָכִים בְּשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה
|-
|{{ק|'''קט'''}} || מִצְוַת שְׁבִיתַת הָאָרֶץ בִּשְׁנַת הַשְּׁמִטָּה
|-
|{{ק|'''קי'''}} || שֶׁלֹּא יָסוּךְ זָר בְּשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה
|-
|{{ק|'''קיא'''}} || שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת כְּמַתְכֹּנֶת שֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה
|-
|{{ק|'''קיב'''}} || שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת כְּמַתְכֹּנֶת הַקְּטֹרֶת
|-
|{{ק|'''קיג'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת תִּקְרֹבֶת {{נ|עֲבוֹדָה זָרָה|עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים}}
|-
|{{ק|'''קיד'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל בָּשָׂר בְּחָלָב
|-
|{{ק|'''קטו'''}} || שֶׁלֹּא יַעֲשׂוּ בֵּית דִּין מִשְׁפַּט מָוֶת בַּשַּׁבָּת
|-
|{{ק|'''קטז'''}} || מִצְוַת מַעֲשֵׂה הָעוֹלָה
|-
|{{ק|'''קיז'''}} || מִצְוַת קָרְבַּן מִנְחָה
|-
|{{ק|'''קיח'''}} || מִצְוַת מְלִיחַת הַקָּרְבָּן
|-
|{{ק|'''קיט'''}} || מִצְוַת קָרְבַּן בֵּית דִּין שֶׁטָּעוּ בְּהוֹרָאָה
|-
|{{ק|'''קכ'''}} || מִצְוַת קָרְבַּן חַטָּאת לְיָחִיד שֶׁשָּׁגַג בְּמִצְוַת לֹא תַעֲשֶׂה שֶׁחַיָּבִין עָלֶיהָ כָּרֵת
|-
|{{ק|'''קכא'''}} || מִצְוַת עֵדוּת
|-
|{{ק|'''קכב'''}} || מִצְוַת קָרְבָּן עוֹלֶה וְיוֹרֵד
|-
|{{ק|'''קכג'''}} || מִצְוַת תּוֹסֶפֶת חֹמֶשׁ לְאוֹכֵל מִן הַתְּרוּמָה אוֹ מוֹעֵל בָּהּ
|-
|{{ק|'''קכד'''}} || מִצְוַת קָרְבַּן אָשָׁם תָּלוּי
|-
|{{ק|'''קכה'''}} || מִצְוַת קָרְבַּן אָשָׁם וַדַּאי
|-
|{{ק|'''קכו'''}} || מִצְוַת הֲשָׁבַת הַגָּזֵל
|-
|{{ק|'''קכז'''}} || שֶׁלֹּא לְהַקְרִיב שְׂאוֹר אוֹ דְּבַשׁ
|-
|{{ק|'''קכח'''}} || שֶׁלֹּא לְהַקְרִיב קָרְבָּן בְּלֹא מֶלַח
|-
|{{ק|'''קכט'''}} || שֶׁלֹּא לְהַבְדִּיל בְּחַטַּאת הָעוֹף
|-
|{{ק|'''קל'''}} || שֶׁלֹּא לִתֵּן שֶׁמֶן זַיִת בְּמִנְחַת חוֹטֵא
|-
|{{ק|'''קלא'''}} || שֶׁלֹּא לָתֵת לְבוֹנָה בְּמִנְחַת חוֹטֵא
|-
|{{ק|'''קלב'''}} || מִצְוַת הֲרָמַת הַדֶּשֶׁן
|-
|{{ק|'''קלג'''}} || מִצְוַת הַדְלָקַת אֵשׁ עַל הַמִּזְבֵּחַ בְּכָל יוֹם
|-
|{{ק|'''קלד'''}} || מִצְוַת אֲכִילַת שְׁיָרֵי מְנָחוֹת
|-
|{{ק|'''קלה'''}} || מִצְוַת קָרְבַּן מִנְחָה שֶׁל כֹּהֵן גָּדוֹל בְּכָל יוֹם
|-
|{{ק|'''קלו'''}} || מִצְוַת מַעֲשֵׂה הַחַטָּאת
|-
|{{ק|'''קלז'''}} || מִצְוַת מַעֲשֵׂה הָאָשָׁם
|-
|{{ק|'''קלח'''}} || מִצְוַת מַעֲשֵׂה זֶבַח הַשְּׁלָמִים
|-
|{{ק|'''קלט'''}} || מִצְוַת שְׂרֵפַת נוֹתַר הַקֳּדָשִׁים
|-
|{{ק|'''קמ'''}} || מִצְוַת שְׂרֵפַת בְּשַׂר קֹדֶשׁ שֶׁנִּטְמָא
|-
|{{ק|'''קמא'''}} || שֶׁלֹּא לְכַבּוֹת אֵשׁ מֵעַל הַמִּזְבֵּחַ
|-
|{{ק|'''קמב'''}} || שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת שְׁיָרֵי מְנָחוֹת חָמֵץ
|-
|{{ק|'''קמג'''}} || שֶׁלֹּא תֵּאָכֵל מִנְחַת כֹּהֵן
|-
|{{ק|'''קמד'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל מִבְּשַׂר חַטָּאת הַנַּעֲשֵׂית בִּפְנִים
|-
|{{ק|'''קמה'''}} || שֶׁלֹּא לְהוֹתִיר מִבְּשַׂר קָרְבַּן הַתּוֹדָה וְהוּא הַדִּין לִשְׁאָר קָדָשִׁים
|-
|{{ק|'''קמו'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל פִּגּוּל
|-
|{{ק|'''קמז'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל בְּשַׂר קָדָשִׁים שֶׁנִּטְמָא
|-
|{{ק|'''קמח'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל חֵלֶב
|-
|{{ק|'''קמט'''}} || שֶׁלֹּא נֹאכַל דַּם בְּהֵמָה חַיָּה וָעוֹף
|-
|{{ק|'''קנ'''}} || מִצְוַת בְּדִיקַת סִמָּנֵי בְּהֵמָה וְחַיָּה
|-
|{{ק|'''קנא'''}} || מִצְוַת בְּדִיקַת סִמָּנֵי דָּגִים
|-
|{{ק|'''קנב'''}} || מִצְוַת בְּדִיקַת סִמָּנֵי חֲגָבִים
|-
|{{ק|'''קנג'''}} || מִצְוַת טֻמְאַת שְׁמוֹנָה שְׁרָצִים
|-
|{{ק|'''קנד'''}} || מִצְוַת עִנְיַן טֻמְאַת אֳכָלִים
|-
|{{ק|'''קנה'''}} || מִצְוַת עִנְיַן טֻמְאַת נְבֵלָה
|-
|{{ק|'''קנו'''}} || שֶׁלֹּא יִכָּנְסוּ הַכֹּהֲנִים לַמִּקְדָּשׁ מְגֻדְּלֵי שֵׂעָר
|-
|{{ק|'''קנז'''}} || שֶׁלֹּא יִכָּנְסוּ הַכֹּהֲנִים לַמִּקְדָּשׁ קְרוּעֵי בְגָדִים
|-
|{{ק|'''קנח'''}} || שֶׁלֹּא יֵצְאוּ הַכֹּהֲנִים מִן הַמִּקְדָּשׁ בִּשְׁעַת עֲבוֹדָה
|-
|{{ק|'''קנט'''}} || שֶׁלֹּא לְהִכָּנֵס שְׁתוּיֵי יַיִן בַּמִּקְדָּשׁ וְכֵן שֶׁלֹּא יוֹרֶה שָׁתוּי
|-
|{{ק|'''קס'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל בְּהֵמָה וְחַיָּה טְמֵאָה
|-
|{{ק|'''קסא'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל דָּג טָמֵא
|-
|{{ק|'''קסב'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל עוֹף טָמֵא
|-
|{{ק|'''קסג'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל שֶׁרֶץ הָאָרֶץ
|-
|{{ק|'''קסד'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל מִינֵי שְׁרָצִים דַּקִּים הַנּוֹלָדִים בַּזְּרָעִים וּבַפֵּרוֹת
|-
|{{ק|'''קסה'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל מִשֶּׁרֶץ הַמַּיִם
|-
|{{ק|'''קסו'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל מִן הַשְּׁרָצִים הַמִּתְהַוִּים מִן הָעִפּוּשׁ
|-
|{{ק|'''קסז'''}} || מִצְוַת עִנְיַן טֻמְאַת יוֹלֶדֶת
|-
|{{ק|'''קסח'''}} || מִצְוַת קָרְבַּן יוֹלֶדֶת
|-
|{{ק|'''קסט'''}} || מִצְוַת עִנְיַן טֻמְאַת מְצֹרָע
|-
|{{ק|'''קע'''}} || הַנְהָגַת הַמְּצֹרָע בִּפְרִיעָה וּפְרִימָה וְכָל מְטַמְּאֵי אָדָם צְרִיכִין לְהוֹדִיעַ שֶׁהֵן טְמֵאִים
|-
|{{ק|'''קעא'''}} || מִצְוַת עִנְיַן נִגְעֵי בְגָדִים
|-
|{{ק|'''קעב'''}} || שֶׁלֹּא יֹאכַל טָמֵא מִן הַקֳּדָשִׁים
|-
|{{ק|'''קעג'''}} || שֶׁלֹּא לְגַלֵּחַ שְׂעַר הַנֶּתֶק
|-
|{{ק|'''קעד'''}} || מִצְוַת הַטָּהֳרָה מִן הַצָּרַעַת שֶׁתִּהְיֶה בְּמִינִים יְדוּעִים
|-
|{{ק|'''קעה'''}} || מִצְוַת תִּגְלַחַת מְצֹרָע בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי
|-
|{{ק|'''קעו'''}} || מִצְוַת טְבִילָה לַטְּמֵאִים
|-
|{{ק|'''קעז'''}} || מִצְוַת קָרְבַּן מְצֹרָע כְּשֶׁיִּתְרַפֵּא מִצָּרַעְתּוֹ
|-
|{{ק|'''קעח'''}} || מִצְוַת עִנְיַן טֻמְאַת בַּיִת שֶׁיִּהְיֶה בוֹ נֶגַע
|-
|{{ק|'''קעט'''}} || מִצְוַת עִנְיַן טֻמְאַת זָב לִהְיוֹת טָמֵא וּמְטַמֵּא
|-
|{{ק|'''קפ'''}} || מִצְוַת קָרְבַּן זָב כְּשֶׁיִּטְהַר מִזּוֹבוֹ
|-
|{{ק|'''קפא'''}} || מִצְוַת עִנְיַן טֻמְאַת שִׁכְבַת זֶרַע שֶׁהוּא טָמֵא וּמְטַמֵּא
|-
|{{ק|'''קפב'''}} || מִצְוַת עִנְיַן טֻמְאַת נִדָּה שֶׁטְּמֵאָה וּמְטַמְּאָה
|-
|{{ק|'''קפג'''}} || מִצְוַת עִנְיַן טֻמְאַת זָבָה שֶׁטְּמֵאָה וּמְטַמְּאָה
|-
|{{ק|'''קפד'''}} || מִצְוַת קָרְבַּן זָבָה כְּשֶׁתִּטְהַר מִזּוֹבָהּ
|-
|{{ק|'''קפה'''}} || מִצְוַת עֲבוֹדַת יוֹם הַכִּפּוּרִים
|-
|{{ק|'''קפו'''}} || מִצְוַת כִּסּוּי הַדָּם
|-
|{{ק|'''קפז'''}} || שֶׁלֹּא יִכָּנְסוּ הַכֹּהֲנִים בְּכָל עֵת בַּמִּקְדָּשׁ וְכָל שֶׁכֵּן זָרִים
|-
|{{ק|'''קפח'''}} || שֶׁלֹּא לִשְׁחֹט קָדָשִׁים חוּץ לָעֲזָרָה
|-
|{{ק|'''קפט'''}} || שֶׁלֹּא לְהִתְקָרֵב לְאַחַת מִכָּל הָעֲרָיוֹת אֲפִלּוּ בְּלֹא בִיאָה
|-
|{{ק|'''קצ'''}} || שֶׁלֹּא לְגַלּוֹת עֶרְוַת אָב
|-
|{{ק|'''קצא'''}} || שֶׁלֹּא לְגַלּוֹת עֶרְוַת אֵם
|-
|{{ק|'''קצב'''}} || שֶׁלֹּא לְגַלּוֹת עֶרְוַת אֵשֶׁת אָב וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵינָהּ אִמּוֹ
|-
|{{ק|'''קצג'''}} || שֶׁלֹּא לְגַלּוֹת עֶרְוַת אֲחוֹתוֹ בְּכָל צַד שֶׁהִיא אֲחוֹתוֹ
|-
|{{ק|'''קצד'''}} || שֶׁלֹּא לְגַלּוֹת עֶרְוַת בַּת הַבֵּן
|-
|{{ק|'''קצה'''}} || שֶׁלֹּא לְגַלּוֹת עֶרְוַת בַּת הַבַּת
|-
|{{ק|'''קצו'''}} || שֶׁלֹּא לְגַלּוֹת עֶרְוַת הַבַּת
|-
|{{ק|'''קצז'''}} || שֶׁלֹּא לְגַלּוֹת עֶרְוַת אֲחוֹתוֹ מִן הָאָב וְהִיא בַּת אֵשֶׁת אָבִיו
|-
|{{ק|'''קצח'''}} || שֶׁלֹּא לְגַלּוֹת עֶרְוַת אֲחוֹת אָב
|-
|{{ק|'''קצט'''}} || שֶׁלֹּא לְגַלּוֹת עֶרְוַת אֲחוֹת אֵם
|-
|{{ק|'''ר'''}} || שֶׁלֹּא לָבוֹא עַל עֶרְוַת אֲחִי הָאָב
|-
|{{ק|'''רא'''}} || שֶׁלֹּא לָבוֹא עַל אֵשֶׁת אֲחִי הָאָב
|-
|{{ק|'''רב'''}} || שֶׁלֹּא לָבוֹא עַל אֵשֶׁת הַבֵּן
|-
|{{ק|'''רג'''}} || שֶׁלֹּא לָבוֹא עַל אֵשֶׁת אָח
|-
|{{ק|'''רד'''}} || שֶׁלֹּא לָבוֹא עַל אִשָּׁה וּבִתָּהּ
|-
|{{ק|'''רה'''}} || שֶׁלֹּא לְגַלּוֹת עֶרְוַת אִשָּׁה וּבַת בְּנָהּ
|-
|{{ק|'''רז'''}} || שֶׁלֹּא לְגַלּוֹת עֶרְוַת אִשָּׁה וּבַת בִּתָּהּ
|-
|{{ק|'''רח'''}} || שֶׁלֹּא לָבוֹא עַל אֲחוֹת אִשְׁתּוֹ בְּחַיֵּי אִשְׁתּוֹ
|-
|{{ק|'''רחצ'''}} || שֶׁלֹּא לָבוֹא עַל אִשָּׁה נִדָּה
|-
|{{ק|'''רט'''}} || שֶׁלֹּא לִתֵּן מִזַּרְעוֹ לַמֹּלֶךְ
|-
|{{ק|'''רי'''}} || שֶׁלֹּא לָבוֹא עַל הַזָּכָר
|-
|{{ק|'''ריא'''}} || שֶׁלֹּא לִשְׁכַּב עִם בְּהֵמָה
|-
|{{ק|'''ריב'''}} || שֶׁלֹּא תִּשְׁכַּבְנָה הַנָּשִׁים עִם הַבְּהֵמוֹת
|-
|{{ק|'''ריג'''}} || מִצְוַת יִרְאַת אָב וָאֵם
|-
|{{ק|'''ריד'''}} || מִצְוַת פֵּאָה
|-
|{{ק|'''רטו'''}} || מִצְוַת לֶקֶט
|-
|{{ק|'''רטז'''}} || מִצְוַת הַנָּחַת עוֹלְלוֹת הַכֶּרֶם
|-
|{{ק|'''ריז'''}} || מִצְוַת הַנָּחַת פֶּרֶט הַכֶּרֶם
|-
|{{ק|'''ריח'''}} || מִצְוַת שׁוֹפֵט שֶׁיִּשְׁפֹּט בְּצֶדֶק
|-
|{{ק|'''ריט'''}} || מִצְוַת תּוֹכָחָה לְיִשְׂרָאֵל שֶׁאֵינוֹ נוֹהֵג כַּשּׁוּרָה
|-
|{{ק|'''רכ'''}} || מִצְוַת אַהֲבַת יִשְׂרָאֵל
|-
|{{ק|'''רכא'''}} || מִצְוַת נֶטַע רְבָעִי
|-
|{{ק|'''רכב'''}} || מִצְוַת לְיִרְאָה מִן הַמִּקְדָּשׁ
|-
|{{ק|'''רכג'''}} || מִצְוַת כִּבּוּד חֲכָמִים
|-
|{{ק|'''רכד'''}} || מִצְוַת צִדּוּק הַמֹּאזְנַיִם וְהַמִּשְׁקָלִים וְהַמִּדּוֹת
|-
|{{ק|'''רכה'''}} || מִצְוַת שֶׁיִּשָּׂרְפוּ מִי שֶׁיִּתְחַיֵּב שְׂרֵפָה
|-
|{{ק|'''רכו'''}} || שֶׁלֹּא לִפְנוֹת אַחַר {{נ|עֲבוֹדָה זָרָה|עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים}} לֹא בְמַחְשָׁבָה וְלֹא בְדִבּוּר וְלֹא אֲפִלּוּ בְּהַבָּטָה
|-
|{{ק|'''רכז'''}} || שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת {{נ|עֲבוֹדָה זָרָה|עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים}} לֹא לְעַצְמוֹ וְלֹא לְזוּלָתוֹ
|-
|{{ק|'''רכח'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל נוֹתָר
|-
|{{ק|'''רכט'''}} || שֶׁלֹּא לְכַלּוֹת הַפֵּאָה בַּשָּׂדֶה
|-
|{{ק|'''רל'''}} || שֶׁלֹּא לָקַחַת שִׁבֳּלִים הַנּוֹפְלִים בִּשְׁעַת הַקָּצִיר
|-
|{{ק|'''רלא'''}} || שֶׁלֹּא לְכַלּוֹת עוֹלְלוֹת הַכֶּרֶם
|-
|{{ק|'''רלב'''}} || שֶׁלֹּא לִלְקֹט פֶּרֶט הַכֶּרֶם
|-
|{{ק|'''רלג'''}} || שֶׁלֹּא לִגְנֹב שׁוּם חֵפֶץ אוֹ מָמוֹן
|-
|{{ק|'''רלד'''}} || שֶׁלֹּא יְכַחֵשׁ עַל הַמָּמוֹן שֶׁיֵּשׁ מֵאַחֵר בְּיָדוֹ
|-
|{{ק|'''רלה'''}} || שֶׁלֹּא לִשָּׁבַע עַל כְּפִירַת מָמוֹן
|-
|{{ק|'''רלו'''}} || שֶׁלֹּא לִשָּׁבַע לַשֶּׁקֶר
|-
|{{ק|'''רלז'''}} || שֶׁלֹּא לַעֲשֹׁק
|-
|{{ק|'''רלח'''}} || שֶׁלֹּא לִגְזֹל
|-
|{{ק|'''רלט'''}} || שֶׁלֹּא לְאַחֵר שְׂכַר שָׂכִיר
|-
|{{ק|'''רמ'''}} || שֶׁלֹּא לְקַלֵּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל בֵּין אִישׁ בֵּין אִשָּׁה
|-
|{{ק|'''רמא'''}} || שֶׁלֹּא לְהַכְשִׁיל תָּם בַּדֶּרֶךְ
|-
|{{ק|'''רמב'''}} || שֶׁלֹּא לְעַוֵּת הַמִּשְׁפָּט
|-
|{{ק|'''רמג'''}} || שֶׁלֹּא לְכַבֵּד גָּדוֹל בַּדִּין
|-
|{{ק|'''רמד'''}} || שֶׁלֹּא לְרַגֵּל
|-
|{{ק|'''רמה'''}} || שֶׁלֹּא לַעֲמֹד עַל דָּם רֵעִים
|-
|{{ק|'''רמו'''}} || שֶׁלֹּא לִשְׂנֹא אָח
|-
|{{ק|'''רמז'''}} || שֶׁלֹּא לְהַלְבִּין פְּנֵי אָדָם מִיִּשְׂרָאֵל
|-
|{{ק|'''רמח'''}} || שֶׁלֹּא לִנְקֹם
|-
|{{ק|'''רמט'''}} || שֶׁלֹּא לִנְטֹר
|-
|{{ק|'''רנ'''}} || שֶׁלֹּא לְהַרְבִּיעַ בְּהֵמָה מִין עִם שֶׁאֵינוֹ מִינוֹ
|-
|{{ק|'''רנא'''}} || שֶׁלֹּא לִזְרֹעַ כִּלְאֵי זְרָעִים בָּאָרֶץ וְלֹא לְהַרְכִּיב אִילָן בְּשׁוּם מָקוֹם
|-
|{{ק|'''רנב'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל עָרְלָה
|-
|{{ק|'''רנג'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת כְּדֶרֶךְ זוֹלֵל וְסוֹבֵא
|-
|{{ק|'''רנד'''}} || שֶׁלֹּא לְנַחֵשׁ
|-
|{{ק|'''רנה'''}} || שֶׁלֹּא לְעוֹנֵן
|-
|{{ק|'''רנו'''}} || שֶׁלֹּא לְהַקִּיף פְּאַת הָרֹאשׁ
|-
|{{ק|'''רנז'''}} || שֶׁלֹּא לְהַשְׁחִית פְּאַת זָקָן
|-
|{{ק|'''רנח'''}} || שֶׁלֹּא לִכְתֹּב בִּבְשָׂרוֹ כְּתֹבֶת קַעֲקַע
|-
|{{ק|'''רנט'''}} || שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת מַעֲשֵׂה אוֹב
|-
|{{ק|'''רס'''}} || שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת מַעֲשֵׂה יִדְּעוֹנִי
|-
|{{ק|'''רסא'''}} || שֶׁלֹּא לְהוֹנוֹת בְּמִדּוֹת וְכָל הַמִּדּוֹת בִּכְלַל
|-
|{{ק|'''רסב'''}} || שֶׁלֹּא לְקַלֵּל אָב וָאֵם
|-
|{{ק|'''רסג'''}} || שֶׁלֹּא לָלֶכֶת בְּחֻקּוֹת {{נ|הַגּוֹיִם|הָעוֹבְדֵי כוֹכָבִים}}
|-
|{{ק|'''רסד'''}} || מִצְוַת עִנְיַן טֻמְאַת הַכֹּהֲנִים לִקְרוֹבֵיהֶם וּבִכְלָלָהּ שֶׁיִּתְאַבְּלוּ כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל עַל שִׁשָּׁה מִקְּרוֹבֵיהֶם הַיְדוּעִים
|-
|{{ק|'''רסה'''}} || מִצְוַת קִדּוּשׁ זֶרַע אַהֲרֹן
|-
|{{ק|'''רסו'''}} || מִצְוַת כֹּהֵן גָּדוֹל לִשָּׂא נַעֲרָה בְתוּלָה
|-
|{{ק|'''רסז'''}} || מִצְוַת הַקָּרְבָּן לִהְיוֹת תָּמִים
|-
|{{ק|'''רסח'''}} || מִצְוַת הַקָּרְבָּן שֶׁיִּהְיֶה מִשְּׁמוֹנָה יָמִים וּלְמַעְלָה
|-
|{{ק|'''רסט'''}} || מִצְוַת קִדּוּשׁ הַשֵּׁם
|-
|{{ק|'''רע'''}} || מִצְוַת שְׁבִיתָה בְּיוֹם רִאשׁוֹן שֶׁל פֶּסַח
|-
|{{ק|'''רעא'''}} || מִצְוַת קָרְבַּן מוּסָף כָּל שִׁבְעַת יְמֵי הַפֶּסַח
|-
|{{ק|'''רעב'''}} || מִצְוַת שְׁבִיתָה בַּשְּׁבִיעִי שֶׁל פֶּסַח
|-
|{{ק|'''רעג'''}} || מִצְוַת קָרְבַּן הָעֹמֶר שֶׁל שְׂעוֹרִים בְּיוֹם שֵׁנִי שֶׁל פֶּסַח
|-
|{{ק|'''רעד'''}} || מִצְוַת סְפִירַת הָעֹמֶר
|-
|{{ק|'''רעה'''}} || מִצְוַת קָרְבַּן מִנְחָה חֲדָשָׁה מִן הַחִטִּים בְּיוֹם עֲצֶרֶת
|-
|{{ק|'''רעו'''}} || מִצְוַת שְׁבִיתַת מִמְּלָאכָה בְּיוֹם עֲצֶרֶת
|-
|{{ק|'''רעז'''}} || מִצְוַת שְׁבִיתָה בְּיוֹם רֹאשׁ הַשָּׁנָה
|-
|{{ק|'''רעח'''}} || מִצְוַת קָרְבַּן מוּסָף בְּיוֹם רֹאשׁ הַשָּׁנָה
|-
|{{ק|'''רעט'''}} || מִצְוַת תַּעֲנִית בְּיוֹם עֲשִׂירִי בְּתִשְׁרֵי הוּא יוֹם הַכִּפּוּרִים
|-
|{{ק|'''רפ'''}} || מִצְוַת שְׁבִיתָה מִמְּלָאכָה בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים
|-
|{{ק|'''רפא'''}} || מִצְוַת קָרְבַּן מוּסָף בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים
|-
|{{ק|'''רפב'''}} || מִצְוַת שְׁבִיתָה מִמְּלָאכָה בְּיוֹם רִאשׁוֹן שֶׁל חַג הַסֻּכּוֹת
|-
|{{ק|'''רפג'''}} || מִצְוַת קָרְבַּן מוּסָף בְּכָל יוֹם מִשִּׁבְעַת יְמֵי הַסֻּכּוֹת
|-
|{{ק|'''רפד'''}} || מִצְוַת שְׁבִיתָה מִמְּלָאכָה בְּיוֹם שְׁמִינִי שֶׁל סֻכּוֹת שֶׁהוּא נִקְרָא שְׁמִינִי עֲצֶרֶת
|-
|{{ק|'''רפה'''}} || מִצְוַת קָרְבַּן מוּסָף בְּיוֹם שְׁמִינִי עֲצֶרֶת
|-
|{{ק|'''רפו'''}} || מִצְוַת נְטִילַת לוּלָב
|-
|{{ק|'''רפז'''}} || מִצְוַת יְשִׁיבַת סֻכָּה
|-
|{{ק|'''רפח'''}} || שֶׁלֹּא יִטַּמֵּא כֹּהֵן הֶדְיוֹט בְּמֵת זוּלַת בַּקְּרוֹבִים הַמְבֹאָרִים בַּכָּתוּב
|-
|{{ק|'''רפט'''}} || שֶׁלֹּא יְשַׁמֵּשׁ כֹּהֵן טְבוּל יוֹם עַד שֶׁיַּעֲרִיב שִׁמְשׁוֹ
|-
|{{ק|'''רצ'''}} || שֶׁלֹּא יִשָּׂא כֹהֵן אִשָּׁה זֹנָה
|-
|{{ק|'''רצא'''}} || שֶׁלֹּא יִשָּׂא כֹהֵן אִשָּׁה חֲלָלָה
|-
|{{ק|'''רצב'''}} || שֶׁלֹּא יִשָּׂא כֹהֵן אִשָּׁה גְרוּשָׁה
|-
|{{ק|'''רצג'''}} || שֶׁלֹּא יִכָּנֵס כֹּהֵן גָּדוֹל בְּאֹהֶל הַמֵּת
|-
|{{ק|'''רצד'''}} || שֶׁלֹּא יִטַּמֵּא כֹּהֵן גָּדוֹל בְּשׁוּם טֻמְאָה בְּמֵת
|-
|{{ק|'''רצה'''}} || שֶׁלֹּא יִשָּׂא כֹּהֵן גָּדוֹל אַלְמָנָה
|-
|{{ק|'''רצו'''}} || שֶׁלֹּא יִבְעֹל כֹּהֵן גָּדוֹל אַלְמָנָה וַאֲפִלּוּ בְּלֹא קִדּוּשִׁין
|-
|{{ק|'''רצז'''}} || שֶׁלֹּא יַעֲבֹד כֹּהֵן בַּעַל מוּם קָבוּעַ בַּעֲבוֹדַת הַמִּקְדָּשׁ
|-
|{{ק|'''רצח'''}} || שֶׁלֹּא יַעֲבֹד כֹּהֵן בַּעַל מוּם עוֹבֵר
|-
|{{ק|'''רצט'''}} || שֶׁלֹּא יִכָּנֵס בַּעַל מוּם בַּהֵיכָל כֻּלּוֹ
|-
|{{ק|'''ש'''}} || שֶׁלֹּא יַעֲבֹד כֹּהֵן טָמֵא
|-
|{{ק|'''שא'''}} || שֶׁלֹּא יֹאכַל כֹּהֵן טָמֵא תְּרוּמָה
|-
|{{ק|'''שב'''}} || שֶׁלֹּא יֹאכַל שׁוּם זָר תְּרוּמָה
|-
|{{ק|'''שג'''}} || שֶׁלֹּא יֹאכַל תּוֹשַׁב כֹּהֵן וְשָׂכִיר תְּרוּמָה
|-
|{{ק|'''שד'''}} || שֶׁלֹּא יֹאכַל עָרֵל תְּרוּמָה
|-
|{{ק|'''שה'''}} || שֶׁלֹּא תֹּאכַל חֲלָלָה מִן הַקֹּדֶשׁ
|-
|{{ק|'''שו'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל טֶבֶל
|-
|{{ק|'''שז'''}} || שֶׁלֹּא נַקְדִּישׁ בַּעֲלֵי מוּמִין לְהַקְרִיבָן לַמִּזְבֵּחַ
|-
|{{ק|'''שח'''}} || שֶׁלֹּא יִתֵּן מוּם בַּקֳּדָשִׁים
|-
|{{ק|'''שט'''}} || שֶׁלֹּא יִשְׁחֲטוּ בַּעֲלֵי מוּמִין לְשֵׁם קָרְבָּן
|-
|{{ק|'''שי'''}} || שֶׁלֹּא יַקְטִיר אֵמוּרֵי בַּעֲלֵי מוּמִין
|-
|{{ק|'''שיא'''}} || שֶׁלֹּא יִזְרֹק דַּם בַּעַל מוּם עַל הַמִּזְבֵּחַ
|-
|{{ק|'''שיב'''}} || שֶׁלֹּא לְסָרֵס זְכַר אֶחָד מִכָּל הַמִּינִים
|-
|{{ק|'''שיג'''}} || שֶׁלֹּא לְהַקְרִיב קָרְבָּן בַּעַל מוּם מִיַּד {{נ|הַגּוֹיִם|הָעוֹבְדֵי כוֹכָבִים}}
|-
|{{ק|'''שיד'''}} || שֶׁלֹּא נִשְׁחֹט בְּהֵמָה וּבְנָהּ בְּיוֹם אֶחָד
|-
|{{ק|'''שטו'''}} || שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת דָּבָר שֶׁיִּתְחַלֵּל בּוֹ שֵׁם שָׁמַיִם בֵּין בְּנֵי אָדָם
|-
|{{ק|'''שטז'''}} || שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת מְלָאכָה בְּיוֹם רִאשׁוֹן שֶׁל פֶּסַח
|-
|{{ק|'''שיז'''}} || שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת מְלָאכָה בְּיוֹם שְׁבִיעִי שֶׁל פֶּסַח
|-
|{{ק|'''שיח'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל מִתְּבוּאָה חֲדָשָׁה קֹדֶם כְּלוֹת שִׁשָּׁה עָשָׂר בְּנִיסָן
|-
|{{ק|'''שיט'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל קָלִי מִתְּבוּאָה חֲדָשָׁה עַד הַיּוֹם הַהוּא
|-
|{{ק|'''שכ'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל כַּרְמֶל מִתְּבוּאָה חֲדָשָׁה עַד הַיּוֹם הַהוּא
|-
|{{ק|'''שכא'''}} || שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת מְלָאכָה בְּיוֹם חַג שָׁבוּעוֹת
|-
|{{ק|'''שכב'''}} || שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת מְלָאכָה בְּיוֹם רִאשׁוֹן שֶׁל תִּשְׁרֵי
|-
|{{ק|'''שכג'''}} || שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת מְלָאכָה בָּעֲשִׂירִי בְּתִשְׁרֵי
|-
|{{ק|'''שכד'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים
|-
|{{ק|'''שכה'''}} || שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת מְלָאכָה בְּיוֹם רִאשׁוֹן שֶׁל חַג הַסֻּכּוֹת
|-
|{{ק|'''שכו'''}} || שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת מְלָאכָה בְּיוֹם שְׁמִינִי עֲצֶרֶת
|-
|{{ק|'''שכז'''}} || מִצְוַת סְפִירַת שֶׁבַע שַׁבְּתוֹת שָׁנִים
|-
|{{ק|'''שכח'''}} || מִצְוַת תְּקִיעַת שׁוֹפָר בַּיּוֹבֵל בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים
|-
|{{ק|'''שכט'''}} || מִצְוַת קִדּוּשׁ שְׁנַת הַיּוֹבֵל
|-
|{{ק|'''של'''}} || מִצְוַת עֲשִׂיַּת דִּין בֵּין לוֹקֵחַ וּמוֹכֵר
|-
|{{ק|'''שלא'''}} || מִצְוַת הֲשָׁבַת קַרְקַע {{נ|לִבְעָלֶיהָ|לְבַעְלֵיהֶן}} בַּיּוֹבֵל
|-
|{{ק|'''שלב'''}} || מִצְוַת פִּדְיוֹן הַנְּחָלוֹת שֶׁהֵן תּוֹךְ הָעִיר עַד הַשְׁלָמַת שָׁנָה
|-
|{{ק|'''שלג'''}} || מִצְוַת עֲבוֹדָה בְּעֶבֶד כְּנַעֲנִי לְעוֹלָם
|-
|{{ק|'''שלד'''}} || שֶׁלֹּא נַעֲבֹד הָאֲדָמָה בַּשָּׁנָה הַשְּׁבִיעִית
|-
|{{ק|'''שלה'''}} || שֶׁלֹּא נַעֲשָׂה עֲבוֹדָה גַּם בָּאִילָנוֹת
|-
|{{ק|'''שלו'''}} || שֶׁלֹּא נִקְצֹר סְפִיחִים בַּשָּׁנָה הַשְּׁבִיעִית
|-
|{{ק|'''שלז'''}} || שֶׁלֹּא נֶאֱסֹף פֵּרוֹת הָאִילָן בַּשְּׁבִיעִית כְּדֶרֶךְ שֶׁאוֹסְפִין אוֹתָן בְּכָל שָׁנָה
|-
|{{ק|'''שלח'''}} || שֶׁלֹּא נַעֲבֹד בָּאָרֶץ בִּשְׁנַת הַיּוֹבֵל
|-
|{{ק|'''שלט'''}} || שֶׁלֹּא לִקְצֹר סְפִיחֵי תְבוּאוֹת שֶׁל שְׁנַת הַיּוֹבֵל
|-
|{{ק|'''שמ'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱסֹף פֵּרוֹת הָאִילָנוֹת בַּיּוֹבֵל כְּדֶרֶךְ שֶׁאוֹסְפִין אוֹתָן בִּשְׁאָר שָׁנִים
|-
|{{ק|'''שמא'''}} || שֶׁלֹּא לְהוֹנוֹת בְּמִקָּח וּמִמְכָּר
|-
|{{ק|'''שמב'''}} || שֶׁלֹּא לְהוֹנוֹת אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל בִּדְבָרִים
|-
|{{ק|'''שמג'''}} || שֶׁלֹּא תִמָּכֵר שָׂדֶה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל לַצְּמִיתוּת
|-
|{{ק|'''שמד'''}} || שֶׁלֹּא לְשַׁנּוֹת מִגְרְשֵׁי עָרֵי הַלְוִיִּם וּשְׂדוֹתֵיהֶן
|-
|{{ק|'''שמה'''}} || שֶׁלֹּא לְהַלְוֹת בְּרִבִּית לְיִשְׂרָאֵל
|-
|{{ק|'''שמו'''}} || שֶׁלֹּא יֵעָבֵר בְּעֶבֶד עִבְרִי עֲבוֹדָה בְזוּיָה כְּמוֹ עֲבוֹדַת כְּנַעֲנִי
|-
|{{ק|'''שמז'''}} || שֶׁלֹּא יִמָּכֵר עֶבֶד עִבְרִי עַל אֶבֶן הַמִּקָּח
|-
|{{ק|'''שמח'''}} || שֶׁלֹּא יֵעָבֵד בְּעֶבֶד עִבְרִי עֲבוֹדַת פָּרֶךְ
|-
|{{ק|'''שמט'''}} || שֶׁלֹּא לְהַנִּיחַ {{נ|לַגּוֹי|לְעוֹבֵד כּוֹכָבִים}} לַעֲבֹד בְּעֶבֶד עִבְרִי הַנִּמְכָּר לוֹ בְּפָרֶךְ
|-
|{{ק|'''שנ'''}} || שֶׁלֹּא יִשְׁתַּחֲוֶה עַל אֶבֶן מַשְׂכִּית אֲפִלּוּ לַשֵּׁם
|-
|{{ק|'''שנא'''}} || מִצְוַת מַעֲרִיךְ אָדָם שֶׁיִּתֵּן דָּמָים הַקְּצוּבִים בַּתּוֹרָה
|-
|{{ק|'''שנב'''}} || מִצְוַת הַמֵּמִיר בֶּהֱמַת קָרְבָּן בִּבְהֵמָה שֶׁתִּהְיֶינָה שְׁתֵּיהֶן קֹדֶשׁ
|-
|{{ק|'''שנג'''}} || מִצְוַת מַעֲרִיךְ בְּהֵמָה שֶׁיִּתֵּן כְּפִי שֶׁיַּעֲרִיכֶנָּה הַכֹּהֵן
|-
|{{ק|'''שנד'''}} || מִצְוַת מַעֲרִיךְ בָּתִּים שֶׁיִּתֵּן הָעֵרֶךְ שֶׁיַּעֲרִיכֶנָּה הַכֹּהֵן וְתוֹסֶפֶת חֹמֶשׁ
|-
|{{ק|'''שנה'''}} || מִצְוַת מַעֲרִיךְ שָׂדֶה שֶׁיִּתֵּן כְּעֵרֶךְ הַקָּצוּב בַּפָּרָשָׁה
|-
|{{ק|'''שנו'''}} || מִצְוַת דִּין מַחֲרִים מִנְּכָסָיו שֶׁהוּא לַכֹּהֲנִים
|-
|{{ק|'''שנז'''}} || מִצְוַת מַעְשַׂר בְּהֵמָה טְהוֹרָה בְּכָל שָׁנָה
|-
|{{ק|'''שנח'''}} || שֶׁלֹּא נָמִיר הַקֳּדָשִׁים
|-
|{{ק|'''שנט'''}} || שֶׁלֹּא לְשַׁנּוֹת הַקֳּדָשִׁים מִקָּרְבָּן לְקָרְבָּן
|-
|{{ק|'''שס'''}} || שֶׁלֹּא תִמָּכֵר קַרְקַע שֶׁהֶחֱרִימוּ אוֹתָהּ בְּעָלֶיהָ אֶלָּא תִּנָּתֵן לַכֹּהֲנִים
|-
|{{ק|'''שסא'''}} || שֶׁלֹּא תִגָּאֵל שְׂדֵה הַחֵרֶם
|-
|{{ק|'''שסב'''}} || שֶׁלֹּא לִגְאֹל מַעְשַׂר בְּהֵמָה אֶלָּא יֵאָכֵל בִּירוּשָׁלָיִם
|-
|{{ק|'''שסג'''}} || מִצְוַת שִׁלּוּחַ טְמֵאִים חוּץ לְמַחֲנֵה שְׁכִינָה
|-
|{{ק|'''שסד'''}} || מִצְוַת וִדּוּי עַל הַחֵטְא
|-
|{{ק|'''שסה'''}} || מִצְוַת סוֹטָה שֶׁיְּבִיאֶהָ הַבַּעַל אֶל הַכֹּהֵן וְיַעֲשֶׂה לָהּ כְּמִשְׁפַּט הַכָּתוּב
|-
|{{ק|'''שסו'''}} || מִצְוַת גִּדּוּל שְׂעַר נָזִיר
|-
|{{ק|'''שסז'''}} || מִצְוַת גִּלּוּחַ הַנָּזִיר וַהֲבָאַת קָרְבְּנוֹתָיו
|-
|{{ק|'''שסח'''}} || מִצְוַת בִּרְכַּת כֹּהֲנִים בְּכָל יוֹם
|-
|{{ק|'''שסט'''}} || מִצְוַת מַשָּׂא הָאָרוֹן בַּכָּתֵף
|-
|{{ק|'''שע'''}} || שֶׁלֹּא יִכָּנֵס טָמֵא בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ
|-
|{{ק|'''שעא'''}} || שֶׁלֹּא לִתֵּן שֶׁמֶן בְּקָרְבַּן סוֹטָה
|-
|{{ק|'''שעב'''}} || שֶׁלֹּא לְהָשִׂים לְבוֹנָה בְּקָרְבַּן סוֹטָה
|-
|{{ק|'''שעג'''}} || שֶׁלֹּא יִשְׁתֶּה הַנָּזִיר יַיִן אוֹ כָּל מִינֵי שֵׁכָר
|-
|{{ק|'''שעד'''}} || שֶׁלֹּא יֹאכַל הַנָּזִיר עֲנָבִים לַחִים
|-
|{{ק|'''שעה'''}} || שֶׁלֹּא יֹאכַל הַנָּזִיר צִמּוּקִים
|-
|{{ק|'''שעו'''}} || שֶׁלֹּא יֹאכַל הַנָּזִיר זֶרַע הָעֲנָבִים
|-
|{{ק|'''שעז'''}} || שֶׁלֹּא יֹאכַל הַנָּזִיר קְלִפַּת הָעֲנָבִים
|-
|{{ק|'''שעח'''}} || שֶׁלֹּא יְגַלֵּחַ הַנָּזִיר שְׂעָרוֹ כָּל יְמֵי נִזְרוֹ
|-
|{{ק|'''שעט'''}} || שֶׁלֹּא יִכָּנֵס הַנָּזִיר לְאֹהֶל הַמֵּת
|-
|{{ק|'''שפ'''}} || שֶׁלֹּא יִטַּמָּא הַנָּזִיר בְּמֵת
|-
|{{ק|'''שפא'''}} || מִצְוַת שְׁחִיטַת פֶּסַח שֵׁנִי בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר בְּאִיָּר לְמִי שֶׁהָיָה טָמֵא אוֹ בְדֶרֶךְ רְחוֹקָה
|-
|{{ק|'''שפב'''}} || מִצְוַת פֶּסַח שֵׁנִי שֶׁיֵּאָכֵל עַל מַצּוֹת וּמְרוֹרִים בְּלֵיל חֲמִשָּׁה עָשָׂר בְּאִיָּר
|-
|{{ק|'''שפג'''}} || מִצְוַת תְּקִיעַת חֲצוֹצְרוֹת בַּמִּקְדָּשׁ וּבַמִּלְחָמָה
|-
|{{ק|'''שפד'''}} || שֶׁלֹּא לְהוֹתִיר מִבְּשַׂר פֶּסַח שֵׁנִי לְמָחֳרָתוֹ
|-
|{{ק|'''שפה'''}} || שֶׁלֹּא לִשְׁבֹּר עֶצֶם מֵעַצְמוֹת פֶּסַח שֵׁנִי
|-
|{{ק|'''שפו'''}} || מִצְוַת חַלָּה
|-
|{{ק|'''שפז'''}} || מִצְוַת צִיצִת
|-
|{{ק|'''שפח'''}} || שֶׁלֹּא לָתוּר אַחַר מַחֲשֶׁבֶת הַלֵּב וּרְאִיַּת הָעֵינָיִם
|-
|{{ק|'''שפט'''}} || מִצְוַת שְׁמִירַת הַמִּקְדָּשׁ
|-
|{{ק|'''שצ'''}} || מִצְוַת פִּדְיוֹן בְּכוֹר אָדָם
|-
|{{ק|'''שצא'''}} || מִצְוַת עֲבוֹדַת הַלְוִיִּם בַּמִּקְדָּשׁ
|-
|{{ק|'''שצב'''}} || מִצְוַת מַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן
|-
|{{ק|'''שצג'''}} || מִצְוַת הַלְוִיִּם לָתֵת מַעֲשֵׂר מִן הַמַּעֲשֵׂר
|-
|{{ק|'''שצד'''}} || שֶׁלֹּא יִתְעַסְּקוּ הַכֹּהֲנִים בַּעֲבוֹדַת לְוִיִּם וּלְוִיִּם בַּעֲבוֹדַת כֹּהֲנִים
|-
|{{ק|'''שצה'''}} || שֶׁלֹּא יַעֲבֹד זָר בַּמִּקְדָּשׁ
|-
|{{ק|'''שצו'''}} || שֶׁלֹּא לְבַטֵּל שְׁמִירַת הַמִּקְדָּשׁ
|-
|{{ק|'''שצז'''}} || שֶׁלֹּא לִפְדּוֹת בְּכוֹר בְּהֵמָה טְהוֹרָה
|-
|{{ק|'''שצח'''}} || מִצְוַת פָּרָה אֲדֻמָּה
|-
|{{ק|'''שצט'''}} || מִצְוַת כָּל טֻמְאַת מֵת
|-
|{{ק|'''ת'''}} || מִצְוַת מֵי נִדָּה שֶׁמְּטַמְּאִין אָדָם טָהוֹר וּמְטַהֲרִין אָדָם טָמֵא מִטֻּמְאַת מֵת בִּלְבָד
|-
|{{ק|'''תא'''}} || מִצְוַת דִּינֵי נְחָלוֹת
|-
|{{ק|'''תב'''}} || מִצְוַת הַקְרָבַת תְּמִידִין בְּכָל יוֹם
|-
|{{ק|'''תג'''}} || מִצְוַת קָרְבַּן מוּסַף שַׁבָּת
|-
|{{ק|'''תד'''}} || מִצְוַת קָרְבַּן מוּסָף בְּכָל רֹאשׁ חֹדֶשׁ
|-
|{{ק|'''תה'''}} || מִצְוַת קָרְבַּן מוּסָף בְּיוֹם חַג הַשָּׁבֻעוֹת
|-
|{{ק|'''תו'''}} || מִצְוָה לִשְׁמֹעַ קוֹל שׁוֹפָר בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה
|-
|{{ק|'''תז'''}} || מִצְוַת הֲפָרַת נְדָרִים
|-
|{{ק|'''תח'''}} || שֶׁלֹּא יַחֵל דְּבָרָיו בִּנְדָרִים
|-
|{{ק|'''תט'''}} || מִצְוַת לָתֵת עָרִים לַלְוִיִּם לָשֶׁבֶת בָּהֵן וְהֵן קוֹלְטוֹת
|-
|{{ק|'''תטו'''}} || מִצְוַת בֵּית דִּין לְהַגְלוֹת מַכֵּה נֶפֶשׁ בִּשְׁגָגָה מֵעִירוֹ לְעָרֵי מִקְלָט וְעַל הָרוֹצֵחַ בְּעַצְמוֹ לָלֶכֶת שָׁם
|-
|{{ק|'''תטז'''}} || שֶׁלֹּא לַהֲרֹג הָרוֹצֵחַ קֹדֶם שֶׁיַּעֲמֹד בַּדִּין
|-
|{{ק|'''תי'''}} || שֶׁלֹּא יוֹרֶה הָעֵד בְּדִין שֶׁהֵעִיד {{נ|בּוֹ|}} בְּדִינֵי נְפָשׁוֹת
|-
|{{ק|'''תיא'''}} || שֶׁלֹּא לִקַּח כֹּפֶר לְהַצִּיל מִמָּוֶת הָרוֹצֵחַ
|-
|{{ק|'''תיב'''}} || שֶׁלֹּא לִקַּח כֹּפֶר מִמְּחֻיָּב גָּלוּת לְפָטְרוֹ מִן הַגָּלוּת
|-
|{{ק|'''תיג'''}} || שֶׁלֹּא לְמַנּוֹת בְּדַיָּנִין אָדָם שֶׁאֵינוֹ חָכָם בְּדִינֵי תוֹרָה אַף עַל פִּי שֶׁהוּא חָכָם בְּחָכְמוֹת אֲחֵרוֹת
|-
|{{ק|'''תיד'''}} || שֶׁלֹּא יִירָא הַדַּיָּן בַּדִּין מֵאָדָם רָע
|-
|{{ק|'''תיז'''}} || מִצְוַת אַחְדוּת הַשֵּׁם
|-
|{{ק|'''תיח'''}} || מִצְוַת אַהֲבַת הַשֵּׁם
|-
|{{ק|'''תיט'''}} || מִצְוַת תַּלְמוּד תּוֹרָה
|-
|{{ק|'''תכ'''}} || מִצְוַת קְרִיאַת שְׁמַע עַרְבִית וְשַׁחֲרִית
|-
|{{ק|'''תכא'''}} || מִצְוַת תְּפִלִּין שֶׁל יָד
|-
|{{ק|'''תכב'''}} || מִצְוַת תְּפִלִּין שֶׁל רֹאשׁ
|-
|{{ק|'''תכג'''}} || מִצְוַת מְזוּזָה
|-
|{{ק|'''תכד'''}} || מִצְוַת הֲרִיגַת שִׁבְעָה עֲמָמִים
|-
|{{ק|'''תכה'''}} || שֶׁלֹּא לְהִתְאַוֹּת מַה שֶׁבְּיַד אַחֵינוּ {{נ|בְּנֵי יִשְׂרָאֵל|}}
|-
|{{ק|'''תכו'''}} || שֶׁלֹּא לְנַסּוֹת נְבִיא אֱמֶת יוֹתֵר מִדַּאי
|-
|{{ק|'''תכז'''}} || שֶׁלֹּא לָחֹן לְעוֹבְדֵי {{נ|עֲבוֹדָה זָרָה|כוכבים}}
|-
|{{ק|'''תכח'''}} || שֶׁלֹּא לְהִתְחַתֵּן בְּעוֹבְדֵי {{נ|עֲבוֹדָה זָרָה|כוכבים}}
|-
|{{ק|'''תכט'''}} || מִצְוַת בִּרְכַּת הַמָּזוֹן
|-
|{{ק|'''תל'''}} || מִצְוַת אַהֲבַת הַגֵּרִים
|-
|{{ק|'''תלא'''}} || מִצְוַת יִרְאַת הַשֵּׁם
|-
|{{ק|'''תלב'''}} || מִצְוַת תְּפִלָּה
|-
|{{ק|'''תלג'''}} || מִצְוַת הַחֶבְרָה וְהַדְּבִיקָה עִם חַכְמֵי הַתּוֹרָה
|-
|{{ק|'''תלד'''}} || מִצְוַת הַצָּרִיךְ לִשָּׁבַע שֶׁיִּשָּׁבַע בֶּאֱמֶת בְּשֵׁם יְיָ
|-
|{{ק|'''תלה'''}} || שֶׁלֹּא לֵהָנוֹת מִצִּפּוּי {{נ|עֲבוֹדָה זָרָה|עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים}}
|-
|{{ק|'''תלו'''}} || שֶׁלֹּא לְהַדְבִּיק שׁוּם דָּבָר {{נ|מֵעֲבוֹדָה זָרָה|מֵעֲבוֹדַת כּוֹכָבִים}} וּמְשַׁמְּשֶׁיהָ בְּמָמוֹנֵנוּ וּבִרְשׁוּתֵנוּ לֵהָנוֹת {{נ|בּוֹ|בָּהּ}}
|-
|{{ק|'''תלז'''}} || מִצְוָה לְאַבֵּד אֲשֵׁרָה וּמְשַׁמְּשֶׁיהָ
|-
|{{ק|'''תלח'''}} || מִצְוָה לְהַקְרִיב כָּל הַקָּרְבָּנוֹת שֶׁיֵּשׁ עַל הָאָדָם בְּחוֹבָה אוֹ בִנְדָבָה בָּרֶגֶל הָרִאשׁוֹן שֶׁפּוֹגֵעַ בּוֹ
|-
|{{ק|'''תלט'''}} || מִצְוַת לְהַקְרִיב כָּל הַקָּרְבָּנוֹת בְּבֵית הַבְּחִירָה וְלֹא בַחוּץ
|-
|{{ק|'''תמ'''}} || מִצְוַת פְּדִיַּת קָדָשִׁים שֶׁנָּפַל בָּהֶם מוּם וְאַחַר כָּךְ מֻתָּרִין בַּאֲכִילָה
|-
|{{ק|'''תמא'''}} || מִצְוַת שְׁחִיטָה
|-
|{{ק|'''תמב'''}} || מִצְוַת לְהִטָּפֵל בַּהֲבָאַת הַקָּרְבָּן מִחוּץ לָאָרֶץ לְבֵית הַבְּחִירָה
|-
|{{ק|'''תמג'''}} || מִצְוַת חֲקִירַת עֵדִים הֵיטֵב
|-
|{{ק|'''תמד'''}} || מִצְוַת שְׂרֵפַת עִיר הַנִּדַּחַת וְכָל אֲשֶׁר בָּהּ
|-
|{{ק|'''תמה'''}} || מִצְוַת בְּדִיקַת סִמָּנֵי הָעוֹף
|-
|{{ק|'''תמו'''}} || מִצְוַת מַעֲשֵׂר שֵׁנִי
|-
|{{ק|'''תמז'''}} || מִצְוַת מַעְשַׂר עָנִי תַּחַת מַעֲשֵׂר שֵׁנִי בַּשָּׁנָה הַשְּׁלִישִׁית וְשִׁשִּׁית
|-
|{{ק|'''תמח'''}} || מִצְוַת הַשְׁמָטַת כְּסָפִים בַּשָּׁנָה הַשְּׁבִיעִית
|-
|{{ק|'''תמט'''}} || מִצְוַת לִנְגֹּשׂ אֶת {{נ|הַנָּכְרִי|הָעוֹבֵד כּוֹכָבִים}}
|-
|{{ק|'''תנ'''}} || מִצְוַת צְדָקָה
|-
|{{ק|'''תנא'''}} || מִצְוַת הַעֲנָקַת עֶבֶד עִבְרִי
|-
|{{ק|'''תנב'''}} || מִצְוַת לִשְׂמֹחַ בָּרְגָלִים
|-
|{{ק|'''תנג'''}} || מִצְוַת לְהֵרָאוֹת בָּרְגָלִים בַּמִּקְדָּשׁ
|-
|{{ק|'''תנד'''}} || שֶׁלֹּא לְאַבֵּד בָּתֵּי עֲבוֹדַת הַקֹּדֶשׁ וְסִפְרֵי הַקֹּדֶשׁ וְשֶׁלֹּא לִמְחֹק שֵׁמוֹת הַקְּדוֹשִׁים הַכְּתוּבִים שָׁם
|-
|{{ק|'''תנה'''}} || שֶׁלֹּא לְהַעֲלוֹת קָדָשִׁים בַּחוּץ
|-
|{{ק|'''תנו'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל מַעֲשֵׂר שֵׁנִי שֶׁל דָּגָן חוּץ לִירוּשָׁלָיִם
|-
|{{ק|'''תנז'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל מַעֲשֵׂר שֵׁנִי שֶׁל תִּירוֹשׁ חוּץ לִירוּשָׁלָיִם
|-
|{{ק|'''תנח'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל מַעֲשֵׂר שֵׁנִי שֶׁל יִצְהָר חוּץ לִירוּשָׁלָיִם
|-
|{{ק|'''תנט'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל בְּכוֹר תָּמִים חוּץ לִירוּשָׁלָיִם
|-
|{{ק|'''תס'''}} || שֶׁלֹּא יֹאכְלוּ הַכֹּהֲנִים בְּשַׂר חַטָּאת וְאָשָׁם חוּץ לַקְּלָעִים
|-
|{{ק|'''תסא'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל בְּשַׂר הָעוֹלָה
|-
|{{ק|'''תסב'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל בְּשַׂר קָדָשִׁים קַלִּים קֹדֶם זְרִיקַת דָּמִים
|-
|{{ק|'''תסג'''}} || שֶׁלֹּא יֹאכְלוּ כֹּהֲנִים בִּכּוּרִים קֹדֶם הֲנָחָתָם בָּעֲזָרָה
|-
|{{ק|'''תסד'''}} || שֶׁלֹּא לַעֲזֹב הַלְוִיִּם מִלָּתֵת לָהֶם מַתְּנוֹתֵיהֶם וּלְשַׂמְּחָם בָּרְגָלִים
|-
|{{ק|'''תסה'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל אֵבֶר מִן הֶחָי
|-
|{{ק|'''תסו'''}} || שֶׁלֹּא לְהוֹסִיף עַל מִצְוֹת הַתּוֹרָה
|-
|{{ק|'''תסז'''}} || שֶׁלֹּא לִגְרֹעַ מִמִּצְוֹת הַתּוֹרָה
|-
|{{ק|'''תסח'''}} || שֶׁלֹּא לִשְׁמֹעַ מֵהַמִּתְנַבֵּא בְּשֵׁם {{נ|עֲבוֹדָה זָרָה|עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים}}
|-
|{{ק|'''תסט'''}} || שֶׁלֹּא לְהָסִית אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל אַחַר {{נ|עֲבוֹדָה זָרָה|עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים}}
|-
|{{ק|'''תע'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱהֹב אֶת הַמַּסִּית
|-
|{{ק|'''תעא'''}} || שֶׁלֹּא לַעֲזֹב הַשִּׂנְאָה מִן הַמַּסִּית
|-
|{{ק|'''תעב'''}} || שֶׁלֹּא לְהַצִּיל אֶת הַמַּסִּית
|-
|{{ק|'''תעג'''}} || שֶׁלֹּא יִלְמֹד הַנִּסָּת זְכוּת עַל הַמַּסִּית
|-
|{{ק|'''תעד'''}} || שֶׁלֹּא יִשְׁתֹּק הַנִּסָּת מִלְּלַמֵּד חוֹב עַל הַמַּסִּית
|-
|{{ק|'''תעה'''}} || שֶׁלֹּא לִבְנוֹת עִיר הַנִּדַּחַת לִכְמוֹת שֶׁהָיְתָה
|-
|{{ק|'''תעו'''}} || שֶׁלֹּא לֵהָנוֹת בְּמָמוֹן עִיר הַנִּדַּחַת
|-
|{{ק|'''תעז'''}} || שֶׁלֹּא לְהִתְגּוֹדֵד כְּמוֹ עוֹבְדֵי {{נ|עֲבוֹדָה זָרָה|כּוֹכָבִים}}
|-
|{{ק|'''תעח'''}} || שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת קָרְחָה עַל מֵת
|-
|{{ק|'''תעט'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל פְּסוּלֵי הַמֻּקְדָּשִׁין
|-
|{{ק|'''תפ'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל חָגָב טָמֵא {{תיקון גירסה|וְכָל שֶׁכֵּן|וְכֵן כָּל}} שֶׁרֶץ הָעוֹף
|-
|{{ק|'''תפא'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל מִבְּשַׂר בְּהֵמָה חַיָּה וָעוֹף שֶׁמֵּתוּ מֵאֲלֵיהֶן
|-
|{{ק|'''תפב'''}} || שֶׁלֹּא לִתְבֹּעַ הַהַלְוָאָה שֶׁעָבַר עָלֶיהָ זְמַן שְׁבִיעִית
|-
|{{ק|'''תפג'''}} || שֶׁלֹּא לִמְנֹעַ מִלְּהַחֲיוֹת הֶעָנִי מִלִּתֵּן לוֹ מַה שֶּׁהוּא צָרִיךְ
|-
|{{ק|'''תפד'''}} || שֶׁלֹּא לִמְנֹעַ מִלְּהַלְוֹת לֶעָנִי מִפְּנֵי הַשְּׁמִטָּה
|-
|{{ק|'''תפה'''}} || שֶׁלֹּא לִשְׁלֹחַ עֶבֶד עִבְרִי רֵיקָם כְּשֶׁיֵּצֵא חָפְשִׁי
|-
|{{ק|'''תפו'''}} || שֶׁלֹּא לַעֲבֹד בַּקֳּדָשִׁים
|-
|{{ק|'''תפז'''}} || שֶׁלֹּא לִגְזֹז אֶת הַקֳּדָשִׁים
|-
|{{ק|'''תפח'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל חָמֵץ בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר בְּנִיסָן אַחַר חֲצוֹת
|-
|{{ק|'''תפט'''}} || שֶׁלֹּא לְהוֹתִיר מִבְּשַׂר קָרְבַּן הַחֲגִיגָה שֶׁנִּקְרַב בְּיוֹם אַרְבָּעָה עָשָׂר בְּנִיסָן עַד יוֹם הַשְּׁלִישִׁי
|-
|{{ק|'''*'''}} || (שֶׁלֹּא לְהַקְרִיב קָרְבָּן פֶּסַח בְּבָמַת יָחִיד){{הערה|המצוה הזאת לדעת החינוך שאינו חושב המצוה ק&quot;ד שלא יאכל זר בשר קדשי קדשים וחשב המצוה הזאת לתשלום תרי&quot;ג.}}
|-
|{{ק|'''תצ'''}} || שֶׁלֹּא לַעֲלוֹת לָרֶגֶל בְּלֹא קָרְבָּן שֶׁיִּהְיֶה עִמָּנוּ {{נ|שֶׁנַּקְרִיב|כְּשֶׁנַּקְרִיב}} שָׁם
|-
|{{ק|'''תצא'''}} || מִצְוַת מִנּוּי שׁוֹפְטִים וְשׁוֹטְרִים בְּכָל קָהָל מִיִּשְׂרָאֵל
|-
|{{ק|'''תצב'''}} || מִצְוַת לִשְׁמֹעַ מִכָּל בֵּית דִּין הַגָּדוֹל שֶׁיַּעַמְדוּ לָהֶם לְיִשְׂרָאֵל בְּכָל זְמָן
|-
|{{ק|'''תצג'''}} || מִצְוַת מִנּוּי מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל {{נ||בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל}} עָלֵינוּ
|-
|{{ק|'''תצד'''}} || מִצְוַת לִכְתֹּב הַמֶּלֶךְ סֵפֶר תּוֹרָה אַחַת יְתֵרָה עַל שְׁאָר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל
|-
|{{ק|'''תצה'''}} || מִצְוַת מַתְּנוֹת זְרוֹעַ לְחָיַיִם וְקֵבָה לַכֹּהֵן
|-
|{{ק|'''תצו'''}} || מִצְוַת הַפְרָשַׁת תְּרוּמָה גְּדוֹלָה וְלִתֵּן לַכֹּהֵן
|-
|{{ק|'''תצז'''}} || מִצְוַת רֵאשִׁית הַגֵּז שֶׁיִּתֵּן לַכֹּהֵן
|-
|{{ק|'''תצח'''}} || מִצְוַת לִהְיוֹת הַכֹּהֲנִים עוֹבְדִים בַּמִּקְדָּשׁ מִשְׁמָרוֹת מִשְׁמָרוֹת וּבַמּוֹעֲדִים {{תיקון גירסה|עוֹלִים|עוֹבְדִים}} כְּאֶחָד
|-
|{{ק|'''תצט'''}} || מִצְוַת לִשְׁמֹעַ מִכָּל נָבִיא שֶׁיִּהְיֶה בְּכָל דּוֹר וָדוֹר אִם לֹא יוֹסִיף וְלֹא יִגְרַע בְּמִצְוֹת הַתּוֹרָה
|-
|{{ק|'''תק'''}} || מִצְוָה לְהָכִין שֵׁשׁ עָרֵי מִקְלָט
|-
|{{ק|'''תקא'''}} || מִצְוָה לַעֲשׂוֹת לְעֵדִים זוֹמְמִין כְּמוֹ שֶׁדִּמּוּ לַעֲשׂוֹת
|-
|{{ק|'''תקב'''}} || מִצְוָה לִמְשֹׁחַ כֹּהֵן לַמִּלְחָמָה
|-
|{{ק|'''תקג'''}} || מִצְוָה לַעֲשׂוֹת בְּמִלְחֲמוֹת הָרְשׁוּת כַּמִּשְׁפָּט הַכָּתוּב בַּתּוֹרָה
|-
|{{ק|'''תקד'''}} || מִצְוַת עֲרִיפַת הָעֶגְלָה בַּנָּחַל
|-
|{{ק|'''תקה'''}} || שֶׁלֹּא לָטַעַת אִילָן בַּמִּקְדָּשׁ
|-
|{{ק|'''תקו'''}} || שֶׁלֹּא לְהָקִים מַצֵּבָה
|-
|{{ק|'''תקז'''}} || שֶׁלֹּא לְהַקְרִיב קָרְבָּן בַּעַל מוּם עוֹבֵר
|-
|{{ק|'''תקח'''}} || שֶׁלֹּא לְהַמְרוֹת עַל פִּי בֵּית דִּין הַגָּדוֹל שֶׁיַּעַמְדוּ לְיִשְׂרָאֵל
|-
|{{ק|'''תקט'''}} || שֶׁלֹּא לְמַנּוֹת מֶלֶךְ עַל יִשְׂרָאֵל {{נ||בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל}} כִּי אִם מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל
|-
|{{ק|'''תקטו'''}} || שֶׁלֹּא יַרְבֶּה לוֹ הַמֶּלֶךְ סוּסִים
|-
|{{ק|'''תקטז'''}} || שֶׁלֹּא יַרְבֶּה לוֹ הַמֶּלֶךְ נָשִׁים
|-
|{{ק|'''תקי'''}} || שֶׁלֹּא יַרְבֶּה לוֹ הַמֶּלֶךְ כֶּסֶף וְזָהָב לְבַד מַה שֶּׁצָּרִיךְ לוֹ
|-
|{{ק|'''תקיא'''}} || שֶׁלֹּא לִשְׁכֹּן בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם לְעוֹלָם
|-
|{{ק|'''תקיב'''}} || שֶׁלֹּא יִהְיֶה לְשֵׁבֶט לֵוִי נַחֲלָה בָּאָרֶץ
|-
|{{ק|'''תקיג'''}} || שֶׁלֹּא יִטֹּל שֵׁבֶט לֵוִי חֵלֶק בַּבִּזָּה בִּשְׁעַת כִּבּוּשׁ הָאָרֶץ
|-
|{{ק|'''תקיד'''}} || שֶׁלֹּא לִקְסֹם
|-
|{{ק|'''תקיז'''}} || שֶׁלֹּא לְכַשֵּׁף
|-
|{{ק|'''תקיח'''}} || שֶׁלֹּא לַחֲבֹר חָבֶר
|-
|{{ק|'''תקיט'''}} || שֶׁלֹּא לִשְׁאוֹל בְּאוֹב
|-
|{{ק|'''תקכ'''}} || שֶׁלֹּא לִשְׁאוֹל בְּיִדְּעוֹנִי
|-
|{{ק|'''תקכא'''}} || שֶׁלֹּא לִדְרֹשׁ אֶל הַמֵּתִים
|-
|{{ק|'''תקכב'''}} || שֶׁלֹּא לְהִתְנַבְּאוּת שֶׁקֶר בְּשֵׁם יְיָ
|-
|{{ק|'''תקכג'''}} || שֶׁלֹּא לְהִתְנַבְּאוּת בְּשֵׁם {{נ|עֲבוֹדָה זָרָה|עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים}}
|-
|{{ק|'''תקכד'''}} || שֶׁלֹּא יִמָּנַע מֵהֲרִיגַת נְבִיא הַשֶּׁקֶר וְלֹא יָגוּר מִמֶּנּוּ
|-
|{{ק|'''תקכה'''}} || שֶׁלֹּא לְרַחֵם עַל הַמַּזִּיק בְּדִינֵי קְנָסוֹת
|-
|{{ק|'''תקכו'''}} || שֶׁלֹּא לְהַסִּיג גְּבוּל
|-
|{{ק|'''תקכז'''}} || שֶׁלֹּא לַחְתֹּךְ הַדִּין עַל פִּי עֵד אֶחָד
|-
|{{ק|'''תקכח'''}} || שֶׁלֹּא לַעֲרֹץ מִפְּנֵי הָאוֹיֵב בַּמִּלְחָמָה
|-
|{{ק|'''תקכט'''}} || שֶׁלֹּא לְהַחֲיוֹת כָּל נְשָׁמָה מִשִּׁבְעָה עֲמָמִין שֶׁבַּתּוֹרָה
|-
|{{ק|'''תקל'''}} || שֶׁלֹּא לְהַשְׁחִית אִילָנֵי מַאֲכָל בַּמָּצוֹר וְכֵן כָּל הַשְׁחָתָה בִּכְלַל הַלָּאו
|-
|{{ק|'''תקלא'''}} || שֶׁלֹּא לַעֲבֹד וְלִזְרֹעַ בְּנַחַל אֵיתָן
|-
|{{ק|'''תקלב'''}} || מִצְוַת דִּין יְפַת תֹּאַר
|-
|{{ק|'''תקלג'''}} || מִצְוַת דִּין תְּלִיָּה לְמִי שֶׁיִּתְחַיֵּב לִתְלוֹת
|-
|{{ק|'''תקלד'''}} || מִצְוַת קְבוּרָה לְנֶהֱרָג עַל פִּי בֵּית דִּין וְכֵן לְכָל מֵת
|-
|{{ק|'''תקלה'''}} || מִצְוַת הֲשָׁבַת אֲבֵדָה
|-
|{{ק|'''תקלו'''}} || מִצְוַת הֲקָמַת מַשָּׂא לְיִשְׂרָאֵל
|-
|{{ק|'''תקלז'''}} || מִצְוַת שִׁלּוּחַ הַקֵּן
|-
|{{ק|'''תקלח'''}} || מִצְוַת מַעֲקֶה
|-
|{{ק|'''תקלט'''}} || מִצְוַת קִדּוּשִׁין בְּאִשָּׁה
|-
|{{ק|'''תקמ'''}} || מִצְוָה שֶׁתֵּשֵׁב אֵשֶׁת הַמּוֹצִיא שֵׁם רָע תַּחְתָּיו לְעוֹלָם
|-
|{{ק|'''תקמא'''}} || מִצְוָה עַל בֵּית דִּין לִסְקֹל בַּאֲבָנִים מִי שֶׁנִּתְחַיֵּב סְקִילָה
|-
|{{ק|'''תקמב'''}} || מִצְוָה עַל הַמְאַנֵּס שֶׁיִּשָּׂא אֲנוּסָתוֹ לְאִשָּׁה
|-
|{{ק|'''תקמג'''}} || מִצְוָה לְהַתְקִין יָד בַּמִּלְחָמָה מִחוּץ לַמַּחֲנֶה
|-
|{{ק|'''תקמד'''}} || מִצְוָה לְהַתְקִין יָתֵד בַּמִּלְחָמָה
|-
|{{ק|'''תקמה'''}} || {{נ|מִצְוַת|רְשׁוּת}} הַלְוָאָה לְנָכְרִי בְּרִבִּית אִם מִצְטָרֵךְ לִלְוֹת
|-
|{{ק|'''תקמו'''}} || מִצְוַת קִיּוּם מוֹצָא שְׂפָתַיִם
|-
|{{ק|'''תקמז'''}} || מִצְוָה לְהַנִּיחַ הַשָּׂכִיר לֶאֱכֹל בִּזְמַן שְׂכִירָתוֹ מִדְּבָרִים יְדוּעִים
|-
|{{ק|'''תקמח'''}} || מִצְוַת הָרוֹצֶה לְגָרֵשׁ אִשְׁתּוֹ שֶׁיְּגָרְשֶׁנָּה בִּשְׁטָר
|-
|{{ק|'''תקמט'''}} || מִצְוָה שֶׁיִּשְׂמַח חָתָן עִם אִשְׁתּוֹ בְּשָׁנָה רִאשׁוֹנָה
|-
|{{ק|'''תקנ'''}} || מִצְוַת הֲשָׁבַת הַמַּשְׁכּוֹן לִבְעָלָיו בְּעֵת שֶׁהוּא צָרִיךְ לוֹ
|-
|{{ק|'''תקנא'''}} || מִצְוַת נְתִינַת שְׂכַר שָׂכִיר בְּיוֹמוֹ
|-
|{{ק|'''תקנב'''}} || מִצְוַת הַנָּחַת עֹמֶר הַשִּׁכְחָה
|-
|{{ק|'''תקנג'''}} || מִצְוַת מַלְקוּת לָרְשָׁעִים
|-
|{{ק|'''תקנד'''}} || מִצְוַת יִבּוּם
|-
|{{ק|'''תקנה'''}} || מִצְוַת חֲלִיצָה
|-
|{{ק|'''תקנו'''}} || מִצְוָה לְהַצִּיל הַנִּרְדָּף
|-
|{{ק|'''תקנז'''}} || מִצְוָה לִזְכֹּר מַה שֶּׁעָשָׂה עֲמָלֵק לְיִשְׂרָאֵל בְּצֵאתָם מִמִּצְרַיִם
|-
|{{ק|'''תקנח'''}} || מִצְוָה לְהַכְרִית זַרְעוֹ שֶׁל עֲמָלֵק
|-
|{{ק|'''תקנט'''}} || שֶׁלֹּא לִמְכֹּר אֵשֶׁת יְפַת תֹּאַר
|-
|{{ק|'''תקס'''}} || שֶׁלֹּא לְהִתְעַמֵּר בְּאֵשֶׁת יְפַת תֹּאַר אַחַר שֶׁבָּא עָלֶיהָ
|-
|{{ק|'''תקסא'''}} || שֶׁלֹּא יָלִין הַצָּלוּב עַל הָעֵץ וְכֵן הַמֵּת בְּבֵיתוֹ אֶלָּא לִכְבוֹדוֹ
|-
|{{ק|'''תקסב'''}} || שֶׁלֹּא לְהִתְעַלֵּם מִן הָאֲבֵדָה
|-
|{{ק|'''תקסג'''}} || שֶׁלֹּא לְהַנִּיחַ בֶּהֱמַת חֲבֵרוֹ רוֹבֶצֶת תַּחַת מַשָּׂאָהּ
|-
|{{ק|'''תקסד'''}} || שֶׁלֹּא תַּעְדֶּה אִשָּׁה עֲדִי אִישׁ
|-
|{{ק|'''תקסה'''}} || שֶׁלֹּא יְעָדָהּ הָאִישׁ עֲדִי אִשָּׁה
|-
|{{ק|'''תקסו'''}} || שֶׁלֹּא לִקַּח הָאֵם עַל הַבָּנִים
|-
|{{ק|'''תקסז'''}} || שֶׁלֹּא לְהַנִּיחַ הַמִּכְשׁוֹל
|-
|{{ק|'''תקסח'''}} || שֶׁלֹּא לִזְרֹעַ כִּלְאַיִם בְּכֶרֶם בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל דְּאוֹרָיְתָא
|-
|{{ק|'''תקסט'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל וְלֵהָנוֹת מִכִּלְאֵי הַכֶּרֶם
|-
|{{ק|'''תקע'''}} || שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת מְלָאכָה בִּשְׁנֵי מִינֵי בְהֵמָה
|-
|{{ק|'''תקעא'''}} || שֶׁלֹּא לִלְבֹּשׁ שַׁעַטְנֵז
|-
|{{ק|'''תקעב'''}} || שֶׁלֹּא יְגָרֵשׁ מוֹצִיא שֵׁם רָע אֶת אִשְׁתּוֹ
|-
|{{ק|'''תקעג'''}} || שֶׁלֹּא לַעֲנֹשׁ הָאֲנוּסָה
|-
|{{ק|'''תקעד'''}} || שֶׁלֹּא יְגָרֵשׁ הָאוֹנֵס אֶת אֲנוּסָתוֹ
|-
|{{ק|'''תקעה'''}} || שֶׁלֹּא יִקַּח סָרִיס בַּת יִשְׂרָאֵל
|-
|{{ק|'''תקעו'''}} || שֶׁלֹּא יִקַּח מַמְזֵר בַּת יִשְׂרָאֵל
|-
|{{ק|'''תקעז'''}} || שֶׁלֹּא יִשָּׂא עַמּוֹנִי וּמוֹאָבִי בַּת יִשְׂרָאֵל
|-
|{{ק|'''תקעח'''}} || שֶׁלֹּא לִדְרֹשׁ שָׁלוֹם לְעַמּוֹן וּמוֹאָב
|-
|{{ק|'''תקעט'''}} || שֶׁלֹּא לְהַרְחִיק זֶרַע אֱדוֹם מֵהִתְחַתֵּן עִם קְהַל יִשְׂרָאֵל אַחַר שֶׁנִּתְגַּיְּרוּ אֶלָּא עַד דּוֹר שְׁלִישִׁי וְלֹא שְׁלִישִׁי בִּכְלָל
|-
|{{ק|'''תקפ'''}} || שֶׁלֹּא לְהַרְחִיק מִצְרִי כְּמוֹ כֵן אֶלָּא עַד דּוֹר שְׁלִישִׁי וְלֹא שְׁלִישִׁי בִּכְלָל
|-
|{{ק|'''תקפא'''}} || שֶׁלֹּא יִכָּנֵס טָמֵא לְמַחֲנֵה לְוִיִּם
|-
|{{ק|'''תקפב'''}} || שֶׁלֹּא לְהַחֲזִיר עֶבֶד שֶׁבָּרַח מֵאֲדֹנָיו שֶׁבְּחוּצָה לָאָרֶץ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל
|-
|{{ק|'''תקפג'''}} || שֶׁלֹּא לְהוֹנוֹת עֶבֶד זֶה שֶׁבָּרַח מֵאֲדֹנָיו מִחוּצָה לָאָרֶץ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל
|-
|{{ק|'''תקפד'''}} || שֶׁלֹּא תִהְיֶה קְדֵשָׁה מִבְּנוֹת יִשְׂרָאֵל
|-
|{{ק|'''תקפה'''}} || שֶׁלֹּא לְהַקְרִיב אֶתְנַן זֹנָה וּמְחִיר כֶּלֶב
|-
|{{ק|'''תקפו'''}} || שֶׁלֹּא לִלְווֹת בְּרִבִּית מִיִּשְׂרָאֵל
|-
|{{ק|'''תקפז'''}} || שֶׁלֹּא לְאַחֵר הַנְּדָרִים וְהַנְּדָבוֹת
|-
|{{ק|'''תקפח'''}} || שֶׁלֹּא יִקַּח הַשָּׂכִיר יָתֵר עַל אֲכִילָתוֹ
|-
|{{ק|'''תקפט'''}} || שֶׁלֹּא יֹאכַל הַשָּׂכִיר בִּשְׁעַת מְלָאכָה
|-
|{{ק|'''תקצ'''}} || שֶׁלֹּא יַחֲזִיר הַמְגָרֵשׁ גְּרוּשָׁתוֹ אַחַר שֶׁנִּשֵּׂאת
|-
|{{ק|'''תקצא'''}} || שֶׁלֹּא יִצָּא חָתָן מִבֵּיתוֹ כָּל שָׁנָה רִאשׁוֹנָה לַצָּבָא וְלֹא לְשׁוּם דָּבָר מִצָּרְכֵי צִבּוּר
|-
|{{ק|'''תקצב'''}} || שֶׁלֹּא לַחֲבֹל כֵּלִים שֶׁעוֹשִׂין בָּהֶן אֹכֶל נֶפֶשׁ
|-
|{{ק|'''תקצג'''}} || שֶׁלֹּא לִתְלֹשׁ סִמָּנֵי צָרָעַת
|-
|{{ק|'''תקצד'''}} || שֶׁלֹּא לְמַשְׁכֵּן בַּעַל חוֹב בִּזְרוֹעַ
|-
|{{ק|'''תקצה'''}} || שֶׁלֹּא לִמְנֹעַ עֲבוֹט מִבְּעָלָיו בְּעֵת שֶׁצָּרִיךְ לוֹ
|-
|{{ק|'''תקצו'''}} || שֶׁלֹּא יָעִיד קָרוֹב
|-
|{{ק|'''תקצז'''}} || שֶׁלֹּא לְהַטּוֹת מִשְׁפַּט גֵּר אוֹ יָתוֹם
|-
|{{ק|'''תקצח'''}} || שֶׁלֹּא לְמַשְׁכֵּן אַלְמָנָה
|-
|{{ק|'''תקצט'''}} || שֶׁלֹּא לִקַּח עֹמֶר הַשִּׁכְחָה מִתְּבוּאָה אוֹ מֵאִילָנוֹת
|-
|{{ק|'''תר'''}} || שֶׁלֹּא לְהוֹסִיף בְּמַלְקוּת הַמְחֻיָּב מַלְקוּת וּבִכְלָלָהּ שֶׁלֹּא נַכֶּה יִשְׂרָאֵל
|-
|{{ק|'''תרא'''}} || שֶׁלֹּא לַחֲסֹם בְּהֵמָה בִּשְׁעַת מְלָאכָה
|-
|{{ק|'''תרב'''}} || שֶׁלֹּא תִנָּשֵׂא הַיְבָמָה לְאַחֵר חוּץ מִן הַיָּבָם
|-
|{{ק|'''תרג'''}} || שֶׁלֹּא לָחוּס עַל הָרוֹדֵף
|-
|{{ק|'''תרד'''}} || שֶׁלֹּא נִשְׁהֶה מִדּוֹת וּמִשְׁקָלוֹת חֲסֵרִים עִמָּנוּ וְאַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נִשָּׂא וְנִתֵּן בָּהֶן
|-
|{{ק|'''תרה'''}} || שֶׁלֹּא נִשְׁכַּח מַעֲשֵׂה עֲמָלֵק שֶׁעָשָׂה עִם אֲבוֹתֵינוּ בְּצֵאתָם מִמִּצְרַיִם
|-
|{{ק|'''תרו'''}} || מִצְוַת קְרִיאָה עַל הַבִּכּוּרִים
|-
|{{ק|'''תרז'''}} || מִצְוַת וִדּוּי מַעֲשֵׂר
|-
|{{ק|'''תרח'''}} || מִצְוָה לְהִדָּמוֹת בְּדַרְכֵי הַשֵּׁם הַטּוֹבִים וְהַיְּשָׁרִים שֶׁנִּצְטַוִּינוּ לַעֲשׂוֹת כָּל מַעֲשֵׂנוּ בְּדֶרֶךְ הַיֹּשֶׁר וְהַטּוֹב
|-
|{{ק|'''תרט'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל מַעֲשֵׂר שֵׁנִי בַּאֲנִינוּת
|-
|{{ק|'''תרי'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל מַעֲשֵׂר שֵׁנִי בְּטֻמְאָה
|-
|{{ק|'''תריא'''}} || שֶׁלֹּא לְהוֹצִיא דְּמֵי מַעֲשֵׂר שֵׁנִי בִּשְׁאָר דְּבָרִים שֶׁאֵינָן מֵאֲכִילָה וּשְׁתִיָּה
|-
|{{ק|'''תריב'''}} || מִצְוַת הַקְהֵל בְּמוֹצָאֵי שְׁבִיעִית
|-
|{{ק|'''תריג'''}} || מִצְוָה לִכְתֹּב כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל סֵפֶר תּוֹרָה לְעַצְמוֹ. שֶׁנֶּאֱמַר: וְעַתָּה כִּתְבוּ לָכֶם אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת וְלַמְּדָהּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל {{מ&quot;מ|דברים לא|יט}}.
|}
רַבִּי חֲנַנְיָא בֶּן עֲקַשְׁיָא אוֹמֵר, רָצָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְזַכּוֹת 
אֶת יִשְׂרָאֵל, לְפִיכָךְ הִרְבָּה לָהֶם תּוֹרָה וּמִצְוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר 
יְיָ חָפֵץ לְמַעַן צִדְקוֹ יַגְדִּיל תּוֹרָה וְיַאְדִּיר.
{{הור2|קדיש דרבנן}}

==אדרא רבא==
תַּנְיָא, אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן לְחַבְרַיָּא: עַד אֵימָתַי נְתִיב בְּקַיָּמָא 
דְּחַד סַמְכָא, כְּתִיב עֵת לַעֲשׂוֹת לַייָ הֵפֵרוּ תּוֹרָתֶךָ {{מ&quot;מ|תהלים קיט|קכו}}.
יוֹמִין זְעִירִין, וּמָרֵי דְחוֹבָא דָּחֵק, כָּרוֹזָא קָרֵי כָּל יוֹמָא,
וּמְחַצְדֵּי חַקְלָא זְעִירִין אִנּוּן וְאִנְּהוּ בְּשׁוּלֵי כַרְמָא לָא
אַשְׁגְּחָן וְלָא יָדְעִין לְאָן אֲתַר אָזְלִין כְּמָה דְיָאוּת. אִתְכְּנַשׁוּ
חַבְרַיָּא לְבֵי אִדְּרָא מְלֻבָּשִׁין שִׁרְיָן סַיְפֵי וְרֻמְחֵי בִּידֵיכוֹן,
אִזְדְּרַזוּ בְּתִקּוּנֵיכוֹן, בְּעֵטָא, בְּחָכְמְתָא, בְּסוּכְלְתָנוּ, בְּדַעְתָּא,
בְּחֵיזוּ, בְּיָדִין, בְּרַגְלִין, אַמְלַכוּ עֲלֵיכוֹן לְמַאן דְּבִרְשׁוּתֵהּ
חַיֵּי וּמוֹתָא לְמִגְזַר דִּינִין דִּקְשֹׁט, מִלִּין דְּקַדִּישֵׁי עֶלְיוֹנִין
צַיְתֵי לְהוּ וַחֲדָאָן לְמִשְׁמַע לְהוּ וּלְמִנְדַּע לְהוּ. יְתֵב רַבִּי 
שִׁמְעוֹן וּבְכָא וַאֲמַר וַי אִי גְלֵינָא וַי אִי לָא גְלֵינָא. חַבְרַיָּא
דַּהֲווּ תַמָּן אִשְׁתִּיקוּ. קָם רַבִּי אַבָּא וַאֲמַר לֵהּ אִי נִיחָא
קַמֵּהּ דְּמַר לְגַלָּאָה הָא כְתִיב סוֹד יְיָ לִירֵאָיו {{מ&quot;מ|תהלים כה|יד}} וְהָא חַבְרַיָּא
אִלֵּין דַּחֲלִין דְּקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אִנּוּן וּכְבָר עָלוּ בְאִדְּרָא
דְּבֵי מַשְׁכְּנָא מִנְּהוֹן עָלוּ וּמִנְּהוֹן נְפַקוּ. תָּנָא אִתְמַנוּ
חַבְרַיָּא קַמֵּהּ דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן וְאִשְׁתְּכַחוּ רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרֵהּ
וְרַבִּי אַבָּא וְרַבִּי יְהוּדָה וְרַבִּי יוֹסֵי בַּר יַעֲקֹב וְרַבִּי יִצְחָק
וְרַבִּי חִזְקִיָּה בַּר רַב וְרַבִּי חִיָּא וְרַבִּי יוֹסֵי וְרַבִּי יֵיסָא. יָדִין
יְהַבוּ לְרַבִּי שִׁמְעוֹן וְאֶצְבָּעָן זְקַפוּ לְעֵלָּא וְעָלוּ בְחַקְלָא
בֵּינֵי אִילָנֵי וִיתַבוּ. קָם רַבִּי שִׁמְעוֹן וּצְלִי צְלוֹתֵהּ יְתֵב 
בְּגַוַּיְהוּ וַאֲמַר כָּל חַד יְשַׁוֵּי יְדוֹי בְּתֻקְפּוֹי שַׁוּוּ יְדַיְהוּ וּנְסֵב
לוֹן, פְּתַח וַאֲמַר: אָרוּר הָאִישׁ אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה פֶסֶל וּמַסֵּכָה 
מַעֲשֵׂה יְדֵי חָרָשׁ וְשָׂם בַּסָּתֶר {{מ&quot;מ|דברים כז|טו}}, וְעָנוּ כֻלָּם וְאָמְרוּ אָמֵן. פְּתַח
רַבִּי שִׁמְעוֹן וַאֲמַר: עֵת לַעֲשׂוֹת לַייָ. אַמַּאי עֵת לַעֲשׂוֹת לַייָ, 
מִשּׁוּם דְּהֵפֵרוּ תוֹרָתֶךָ. מַאי הֵפֵרוּ תוֹרָתֶךָ, תּוֹרָה דִּלְעֵלָּא
דְּאִיהִי מִתְבַּטַּלָא אִי לָא יִתְעֲבֵד בְּתִקּוּנוֹי שְׁמָא דָא 
וּלְעַתִּיק יוֹמִין אִתְּמַר. כְּתִיב אַשְׁרֶיךָ יִשְׂרָאֵל מִי כָמוֹךָ {{מ&quot;מ|דברים לג|כט}},
וּכְתִיב מִי כָמֹכָה בָּאֵלִם יְיָ {{מ&quot;מ|שמות טו|יא}}. קְרָא לְרַבִּי אֶלְעָזָר בְּרֵהּ
אוֹתְבֵהּ קַמֵּהּ, וּלְרַבִּי אַבָּא מִסִּטְרָא אַחֲרָא, וַאֲמַר: אֲנַן
כְּלָלָא דְכֹלָּא עַד הַשְׁתָּא אִתְתַּקַּנוּ קָיְמִין. אִשְׁתִּיקוּ, שְׁמַעוּ
קָלָא וְאַרְכֻבָּתָן דָּא לְדָא נָקְשָׁן. מַאי קָלָא, קָלָא דִּכְנֻפְיָא
עִלָּאָה דְּמִתְכַּנְּפֵי. חֲדִי רַבִּי שִׁמְעוֹן וַאֲמַר: יְיָ שָׁמַעְתִּי 
שִׁמְעֲךָ יָרֵאתִי {{מ&quot;מ|חבקוק ג|ב}}. אֲמַר: הָתָם יָאוּת הָוֵה לְמֶהֱוֵי דָחֵל אֲנַן.
בַּחֲבִיבוּתָא תָּלְיָא מִלְּתָא, דִּכְתִיב: וְאָהַבְתָּ אֵת יְיָ אֱלֹהֶיךָ {{מ&quot;מ|דברים ו|ה}},
וּכְתִיב: מֵאַהֲבַת יְיָ אֶתְכֶם {{מ&quot;מ|דברים ז|ח}}, וּכְתִיב: אָהַבְתִּי אֶתְכֶם אָמַר יְיָ {{מ&quot;מ|מלאכי א|ב}}.
{{הור2|קדיש דרבנן}}

==תחינה==
{{הור2|הרי לך י&quot;ג קדישים כמנין {{צ|אחד}}. וסמוך לאור היום יאמר '''[[שיר השירים]]''' כולה. ובגמר כל התיקון יאמר תחינה זו:}}

…

{{הור2|בקדרותא דצפרא מעט קודם שיעלה עמוד השחר בעת שמשחיר פני רקיע סוד אילת השחר, אז יטבול כדי לקבל תוספת הקדושה. ומשום הרב ז&quot;ל כתבו שיש לטבול ד' פעמים ולכוין בכל פעם באות אחד משם הוי&quot;ה בניקוד קמץ שהוא הארת הכת&quot;ר, ויאמר פסוק זה:}}

…

==הערות==
{{הערות שוליים}}</text>
      <sha1>qrmbxmjxnxcatdwwoy72gqtl4b4p76z</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3016336</id>
      <parentid>3016334</parentid>
      <timestamp>2026-05-13T19:52:44Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <origin>3016336</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="186360" sha1="rsb795vktkpkeccwqx7m49brscg1m5d" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=20}}
=תיקון ליל שבועות=
==מעשה ה' הגדול והנורא==
{{סוף}}
{{רקע אפור}}
הנה כבר גלוי ומפורסם מעלות אלו הלילות להיות עוסקין בתורה. ובאתי לעורר הלבבות
ביותר כפי מה שמצאתי בספר שני לוחות הברית, וזה לשונו: להראות שחביב לפני הקב&quot;ה
זה הלילה, אכתוב לכם מעשה שאירע קרוב לזמננו להמקובל הר&quot;ר שלמה אלקבץ, שהיה 
מתחבר בכת של רבינו יוסף קארו, והופיע עליו רוח הקודש. וזה לשונו: 

דעו לכם, כי הסכמנו החסיד נר&quot;ו 
ואני עבדו ועבדכם לעמוד על נפשינו ליל שבועות ולנדד שינה מעינינו. ובעת אשר התחלנו 
ללמוד המשנה, נשמע את הקול מדבר בפי החסיד נר&quot;ו ובחתוך אותיות, וכל השכנים היו 
שומעים ולא מבינים. והיה הנעימות רב והקול הולך וחזק, ונפלנו על פנינו, ולא קם רוח באיש 
מרוב המורא. והדבור ההוא מדבר עמנו, והתחיל ואמר: שמעו ידידי המהדרים מן 
המהדרים, ידידי אהובי, שלום לכם, אשריכם ואשרי יולדתכם, אשריכם בעולם הזה 
ואשריכם לעולם הבא, אשר שמתם על נפשכם לעטרני בלילה הזה, אשר זה כמה שנים 
נפלה עטרת ראשי אין מנחם לי, ואני מושלכת בעפר חובקת אשפתות, ועתה החזרתם עטרה 
ליושנה. התחזקו ידידי, התאמצו אהובי, שמחו ועלזו ודעו כי אתם מבני עלייה, זכיתם להיות 
מהיכלא דמלכא, וקול תורתכם והבל פיכם עלה לפני הקדוש ברוך הוא ובקע כמה אוירים וכמה רקיעים 
עד שעלה, ומלאכים שתקו, ושרפים דממו, והחיות עמדו, וכל צבא מעלה והקדוש ברוך הוא שומעין 
את קולכם. והנני המשנה האם המייסרת את האדם, באתי לדבר אליכם. ואם הייתם עשרה 
הייתם מתעלים יותר ויותר, אבל עם כל זה נתעליתם, ואשריכם אשר נדדתם שינה מעיניכם, ועל 
ידיכם נתעליתי הלילה הזה. ואין אתם כאותם השוכבים על מטות שן – שינ&quot;ה שהוא אחד 
מששים במיתה, וסרוחים על ערשׂותם. ואתם נדבקתם בה', והוא שמח בכם. לכן בנַי התחזקו 
ואמצו ועלצו באהבתי בתורתי ביראתי. ואילו הייתם משערים אחד מאלף אלפי אלפים מהצער 
אשר אני שרוי בו, לא היתה נכנסת שמחה בלבבכם, ולא שחוק בפיכם, בזָכרכם כי בסִבתכם 
אני מושלכת בעפר. לכן חזקו ואמצו בנַי ידידי, ואל תפסיקו הלימוד, כי חוט של חסד משוך 
עליכם, ותורתכם עריבה לפני הקדוש ברוך הוא. לכן עמדו בנַי ידידי על רגליכם והעלוני, ואמרו ברוך שם 
כבוד מלכותו בקול רם כביום הכפורים. ועמדנו על רגלינו ואמרנו בקול רם ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד. 
וחוזר ואומר: אשריכם בני, שובו אל למודכם ואל תפסיקו רגע, ועלו לארץ ישראל, 
כי טוב הארץ העליונה תאכלו, ואתם שלום וכל אשר לכם שלום.

את כל הדברים האלה דבר אלינו, ושמעה אזננו, וכולנו געינו בבכיה מרוב 
השמחה, וגם בשמענו צרת השכינה בעונינו, וקולה כחולה המתחננת אלינו.
ואז נתחזקנו עד אור הבוקר ולא פסק גרסא מפינו. ויהי בבוקר הלכנו וטבלנו, 
ושם מצאנו לשלשת החברים אשר לא נמצאו שמה הלילה, ונספר להם כל אשר 
עשה ה' עמנו, וימס לבם בקרבם וגעו בבכיה, וגם אנחנו התחזקנו נגדם יען כי 
בסבתם לא היינו עשרה ביחד, ואמרנו: נתחבר בליל שני ביחד ונהיה עשרה.
וכן עשינו בלילה השני, ומרוב השמחה שהיינו עשרה, לא המתינה עד עת קרֹא 
המשנה ולא עד חצות כמו בלילה הראשון, רק תיכף שהיינו קוראים דברות 
של משנה תורה קול דודנו דופק התחיל: ידידי המהדרים מן המהדרים הקיצו ורננו 
שוכני עפר, בסוד עפר העליון ב' ההי&quot;ן וכו' ודברים רבים של חכמה. ואחר כך אמר: 
אשריכם שאתם מעלים אותי, כמה וכמה נתעליתם שאתם עשרה לכל דבר שבקדושה, 
אל תיראו מחרפת אנוש ומגדופם אל תחתו, כי אתם המעלים לכנסת ישראל, כי 
אתם מבני עלייה כמו שכתוב לעיל. ואלמלי ניתנה רשות לעין הייתם רואים האש 
הסובבת הבית. לכן חזקו ואמצו ואל תפסיקו הקשר, והעלוני בקול רם, שמע 
ישראל כביום הכיפורים ואחר כך בחצות הלילה חזר הדבור פעם שנית, שיעור 
שעה, וחזר לשבח הלמוד ההוא, ואמר: ראו השמע עם קול מדבר ככם, אם זה 
כמה מאות שנה שמעו או ראו כדבר הזה, ואתם זכיתם. ולכן מכאן ולהלאה 
תהיינה עיניכם פקוחות על דרכיכם, איש את רעהו יעזורו, והחלש יאמר גבור אני,
והחזיקו עצמכם לגדולים, כי אתם מבני עלייה. התאמצו והיו לבני חיל, כי חוט 
של חסד משוך עליכם מידי יום ביומו. ראו כי העולם שכורים מחמדת העולם, 
הקיצו שכורים, כי הנה יום בא ויסיר האדם את אלילי כספו ומאויו בהנאת העולם, 
ואת אלילי זהבו חמדת הממון, וראו את אשר זכיתם אתם מה שלא זכו אחרים 
מכמה דורות. והאריך הרבה בענין הזה. 

ועתה בנים שמעו לי, הטו אזנכם ותנו 
לבכם, מי פתי ישמע כדברים האלה ולא יקח ערמה ולא יתן את לבו אל ה' בכל 
לבבו ובכל נפשו. ומעיד אני עלי שמים וארץ, כי כל זה שדברתי פה ובקונטרס 
אינו חלק אחד ממאה. ואפילו בקונטרס ההוא תראה בין תיבה לתיבה נרשם, והיא 
הוכחה כי שם היה דבר נעלם, ולא הורשה לכתוב עכ&quot;ל. וכתוב שם באריכות בספר 
שני לוחות הברית ולא יכולתי להאריך.
{{סוף}}
{{טקסט מנוקד|גודל=20}}
==תפילה קודם הלימוד==
אַתָּה בְחַרְתָּנוּ מִכָּל הָעַמִּים, אָהַבְתָּ אוֹתָנוּ וְרָצִיתָ בָּנוּ, וְהִבְדַּלְתָּנוּ מִן הַטֻּמְאָה טֻמְאַת מִצְרַיִם, מִנּוּ״ן שַׁעֲרֵי טֻמְאָה, וְהִכְנַסְתָּנוּ לַחֲמִשִּׁים שַׁעֲרֵי קְדֻשָּׁה בַּיּוֹם הַזֶּה. וַתִּתֶּן לָנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה וְחֻקִּים הַיְשָׁרִים בְּהַר סִינַי בַּיּוֹם הַקָּדוֹשׁ הַזֶּה, וַתְּצַוֵּנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ לַהֲגוֹת בְּאִמְרֵי תוֹרָתֶךָ יוֹמָם וָלַיְלָה, כִּי הֵם חַיֵּינוּ וְאֹרֶךְ יָמֵינוּ, לְחַבֵּר הָרֵעִים וְהַדּוֹדִים, לְיַחֵד אַרְבַּע אוֹתִיּוֹת שֶׁל שִׁמְךָ הַגָּדוֹל וְכָל הָעוֹלָמוֹת עַל יְדֵי עֵסֶק תּוֹרָתֵנוּ. וּבְכֵן יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁיְּהֵא לִמּוּדֵנוּ מַה שֶּׁנִּלְמֹד הַלַּיְלָה הַזֶּה נַחַת רוּחַ לְפָנֶיךָ, שֶׁיְּהֵא בָנוּ סִפּוּק וְכֹחַ לְהַמְשִׁיךְ כֶּתֶר לְרֵישָׁא דִּזְעֵיר, וְלַעֲשׂוֹת אַרְבָּעָה וְעֶשְׂרִים קִשּׁוּטִין לַשְּׁכִינָה עַל יְדֵי עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע סְפָרֶיךָ שֶׁהֵם כְּנֶגֶד עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע צֵרוּפֵי שִׁמְךָ הַגָּדוֹל, בִּזְכוּת הַתֵּבוֹת וּבִזְכוּת הָאוֹתִיּוֹת וּבִזְכוּת הַשֵּׁמוֹת הַיּוֹצְאִים מֵרָאשֵׁי תֵיבוֹת וְסוֹפֵי תֵיבוֹת וְחִלּוּפֵי תֵיבוֹת וְאֶמְצָעֵי תֵיבוֹת וּבִכְלָלָן וּפְרָטָן, שֶׁתִּתֶּן לָנוּ רוּחַ קָדְשֶׁךָ כְּדֵי שֶׁנִּשְׁמֹר וּנְקַיֵּם אֶת כָּל דִּבְרֵי תוֹרָתֶךָ, וְנִהְיֶה מֵהָעוֹבְדִים בְּאַהֲבָה בְּאֶרֶץ הַחַיִּים, וְנִזְכֶּה לִהְיוֹת מִשּׁוֹשְׁבִינָא דְּמַטְרוֹנִיתָא. וּמִשֶּׁפַע שֶׁתַּשְׁפִּיעַ בִּשְׁכִינָתְךָ מָחָר מִשָּׁם תַּשְׁפִּיעַ לָנוּ לְנֶפֶשׁ רוּחַ וּנְשָׁמָה לְטַהֲרֵנוּ מֵעֲוֹנֵינוּ, וּלְהִכָּנֵס בְּהֵיכְלָא דְּמַלְכָּא לֵעוּל וְלָא לִפֹּק. וִיקֻיַּם בָּנוּ מַה שֶּׁכָּתוּב: וְזָרַקְתִּי עֲלֵיכֶם מַיִם טְהוֹרִים וּטְהַרְתֶּם מִכֹּל טֻמְאוֹתֵיכֶם וּמִכָּל גִּלּוּלֵיכֶם אֲטַהֵר אֶתְכֶם׃{{ממס|יחזקאל לו כה}} אָמֵן.

לְיַחֲדָא שְׁמֵהּ דְּקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּהּ בִּרְחִימוּ וּדְחִילוּ וּבִדְחִילוּ וּרְחִימוּ לְחַבְּרָא שֵׁם י&quot;ה בו&quot;ה בְּיִחוּדָא שְׁלִים בְּשֵׁם כָּל יִשְׂרָאֵל, לְתַקֵּן כֶּתֶר לִזְעֵיר אַנְפִּין וּלְנֻקְבֵּהּ בַּלִּמּוּד הַזֶּה.
{{סוף}}
{{מ:טעמי המקרא}}
==תורה==
===ספר בראשית===
====בראשית====
{{מקורות לסידור|[[בראשית א/טעמים|בראשית א א]] - [[בראשית ב/טעמים|ב ג]]}}{{ש}}
{{#קטע:בראשית א/טעמים|א}}
{{#קטע:בראשית א/טעמים|ב}}
{{#קטע:בראשית א/טעמים|ג}}
{{#קטע:בראשית א/טעמים|ד}}
{{#קטע:בראשית א/טעמים|ה}}

{{#קטע:בראשית א/טעמים|ו}}
{{#קטע:בראשית א/טעמים|ז}}
{{#קטע:בראשית א/טעמים|ח}}

{{#קטע:בראשית א/טעמים|ט}}
{{#קטע:בראשית א/טעמים|י}}
{{#קטע:בראשית א/טעמים|יא}}
{{#קטע:בראשית א/טעמים|יב}}
{{#קטע:בראשית א/טעמים|יג}}

{{#קטע:בראשית א/טעמים|יד}}
{{#קטע:בראשית א/טעמים|טו}}
{{#קטע:בראשית א/טעמים|טז}}
{{#קטע:בראשית א/טעמים|יז}}
{{#קטע:בראשית א/טעמים|יח}}
{{#קטע:בראשית א/טעמים|יט}}

{{#קטע:בראשית א/טעמים|כ}}
{{#קטע:בראשית א/טעמים|כא}}
{{#קטע:בראשית א/טעמים|כב}}
{{#קטע:בראשית א/טעמים|כג}}

{{#קטע:בראשית א/טעמים|כד}}
{{#קטע:בראשית א/טעמים|כה}}
{{#קטע:בראשית א/טעמים|כו}}
{{#קטע:בראשית א/טעמים|כז}}
{{#קטע:בראשית א/טעמים|כח}}
{{#קטע:בראשית א/טעמים|כט}}
{{#קטע:בראשית א/טעמים|ל}}
{{#קטע:בראשית א/טעמים|לא}}

{{#קטע:בראשית ב/טעמים|א}}
{{#קטע:בראשית ב/טעמים|ב}}
{{#קטע:בראשית ב/טעמים|ג}}

{{ממס1|בראשית ו/טעמים#ו ה|בראשית ו ה-ח}}
{{#קטע:בראשית ו/טעמים|ה}}
{{#קטע:בראשית ו/טעמים|ו}}
{{#קטע:בראשית ו/טעמים|ז}}
{{#קטע:בראשית ו/טעמים|ח}}

====נח====
{{ממס1|בראשית ו/טעמים#ו ט|בראשית ו ט-יב}}
{{#קטע:בראשית ו/טעמים|ט}}
{{#קטע:בראשית ו/טעמים|י}}
{{#קטע:בראשית ו/טעמים|יא}}
{{#קטע:בראשית ו/טעמים|יב}}

{{ממס1|בראשית יא/טעמים#יא כט|בראשית יא כט-לב}}
{{#קטע:בראשית יא/טעמים|כט}}
{{#קטע:בראשית יא/טעמים|ל}}
{{#קטע:בראשית יא/טעמים|לא}}
{{#קטע:בראשית יא/טעמים|לב}}
====לך לך====
{{ממס1|בראשית יב/טעמים|בראשית יב א-ג}}
{{#קטע:בראשית יב/טעמים|א}}
{{#קטע:בראשית יב/טעמים|ב}}
{{#קטע:בראשית יב/טעמים|ג}}

{{ממס1|בראשית יז/טעמים#יז כד|בראשית יז כד-כז}}
{{#קטע:בראשית יז/טעמים|כד}}
{{#קטע:בראשית יז/טעמים|כה}}
{{#קטע:בראשית יז/טעמים|כו}}
{{#קטע:בראשית יז/טעמים|כז}}
====וירא====
{{ממס1|בראשית יח/טעמים|בראשית יח א-ה}}
{{#קטע:בראשית יח/טעמים|א}}
{{#קטע:בראשית יח/טעמים|ב}}
{{#קטע:בראשית יח/טעמים|ג}}
{{#קטע:בראשית יח/טעמים|ד}}
{{#קטע:בראשית יח/טעמים|ה}}

{{ממס1|בראשית כב/טעמים#כב כ|בראשית כב כ-כד}}
{{#קטע:בראשית כב/טעמים|כ}}
{{#קטע:בראשית כב/טעמים|כא}}
{{#קטע:בראשית כב/טעמים|כב}}
{{#קטע:בראשית כב/טעמים|כג}}
{{#קטע:בראשית כב/טעמים|כד}}
====חיי שרה====
{{ממס1|בראשית כג/טעמים|בראשית כג א-ג}}
{{#קטע:בראשית כג/טעמים|א}}
{{#קטע:בראשית כג/טעמים|ב}}
{{#קטע:בראשית כג/טעמים|ג}}

{{ממס1|בראשית כה/טעמים#כה טז|בראשית כה טז-יח}}
{{#קטע:בראשית כה/טעמים|טז}}
{{#קטע:בראשית כה/טעמים|יז}}
{{#קטע:בראשית כה/טעמים|יח}}
====תולדות====
{{ממס1|בראשית כה/טעמים#כה יט|בראשית כה יט-כא}}
{{#קטע:בראשית כה/טעמים|יט}}
{{#קטע:בראשית כה/טעמים|כ}}
{{#קטע:בראשית כה/טעמים|כא}}

{{ממס1|בראשית כח/טעמים#כח ז|בראשית כ ז-ט}}
{{#קטע:בראשית כח/טעמים|ז}}
{{#קטע:בראשית כח/טעמים|ח}}
{{#קטע:בראשית כח/טעמים|ט}}
====ויצא====
{{ממס1|בראשית כח/טעמים#כח י|בראשית כח י-יב}}
{{#קטע:בראשית כח/טעמים|י}}
{{#קטע:בראשית כח/טעמים|יא}}
{{#קטע:בראשית כח/טעמים|יב}}

{{ממס1|בראשית לב/טעמים|בראשית לב א-ג}}
{{#קטע:בראשית לב/טעמים|א}}
{{#קטע:בראשית לב/טעמים|ב}}
{{#קטע:בראשית לב/טעמים|ג}}
====וישלח====
{{ממס1|בראשית לב/טעמים#לב ד|בראשית לב ד-ו}}
{{#קטע:בראשית לב/טעמים|ד}}
{{#קטע:בראשית לב/טעמים|ה}}
{{#קטע:בראשית לב/טעמים|ו}}

{{ממס1|בראשית לו/טעמים#לו מ|בראשית לו מ-מג}}
{{#קטע:בראשית לו/טעמים|מ}}
{{#קטע:בראשית לו/טעמים|מא}}
{{#קטע:בראשית לו/טעמים|מב}}
{{#קטע:בראשית לו/טעמים|מג}}
====וישב====
{{ממס1|בראשית לז/טעמים|בראשית לז א-ג}}
{{#קטע:בראשית לז/טעמים|א}}
{{#קטע:בראשית לז/טעמים|ב}}
{{#קטע:בראשית לז/טעמים|ג}}

{{ממס1|בראשית מ/טעמים#מ כ|בראשית מ כ-כג}}
{{#קטע:בראשית מ/טעמים|כ}}
{{#קטע:בראשית מ/טעמים|כא}}
{{#קטע:בראשית מ/טעמים|כב}}
{{#קטע:בראשית מ/טעמים|כג}}
====מקץ====
{{ממס1|בראשית מא/טעמים|בראשית מא א-ד}}
{{#קטע:בראשית מא/טעמים|א}}
{{#קטע:בראשית מא/טעמים|ב}}
{{#קטע:בראשית מא/טעמים|ג}}
{{#קטע:בראשית מא/טעמים|ד}}

{{ממס1|בראשית מד/טעמים#מד יד|בראשית מד יד-יז}}
{{#קטע:בראשית מד/טעמים|יד}}
{{#קטע:בראשית מד/טעמים|טו}}
{{#קטע:בראשית מד/טעמים|טז}}
{{#קטע:בראשית מד/טעמים|יז}}
====ויגש====
{{ממס1|בראשית מד/טעמים#מד יח|בראשית מד יח-כ}}
{{#קטע:בראשית מד/טעמים|יח}}
{{#קטע:בראשית מד/טעמים|יט}}
{{#קטע:בראשית מד/טעמים|כ}}

{{ממס1|בראשית מז/טעמים#מז כה|בראשית מז כה-כז}}
{{#קטע:בראשית מז/טעמים|כה}}
{{#קטע:בראשית מז/טעמים|כו}}
{{#קטע:בראשית מז/טעמים|כז}}
====ויחי====
{{ממס1|בראשית מז/טעמים#מז כח|בראשית מז כח-לא}}
{{#קטע:בראשית מז/טעמים|כח}}
{{#קטע:בראשית מז/טעמים|כט}}
{{#קטע:בראשית מז/טעמים|ל}}
{{#קטע:בראשית מז/טעמים|לא}}

{{ממס1|בראשית נ/טעמים#נ כג|בראשית נ כג-כו}}
{{#קטע:בראשית נ/טעמים|כג}}
{{#קטע:בראשית נ/טעמים|כד}}
{{#קטע:בראשית נ/טעמים|כה}} 
{{#invoke:MultiReplace|main|{{#קטע:בראשית נ/טעמים|כו}}|יוֹסֵ֔ף|%0 (יֻףָ)|בָּאָר֖וֹן|%0 (בֻּןָ)}}{{ש}}
'''חזק'''
{{הור2|'''אדני'''}}

===ספר שמות===
====שמות====
{{ממס1|שמות א/טעמים|שמות א א-ז}}
{{#קטע:שמות א/טעמים|א}}
{{#קטע:שמות א/טעמים|ב}}
{{#קטע:שמות א/טעמים|ג}}
{{#קטע:שמות א/טעמים|ד}}
{{#קטע:שמות א/טעמים|ה}}
{{#קטע:שמות א/טעמים|ו}}
{{#קטע:שמות א/טעמים|ז}}

{{מקורות לסידור|[[שמות ה/טעמים#ה כב|שמות ה כב]] - [[שמות ו א|ו א]]}}{{ש}}
{{#קטע:שמות ה/טעמים|כב}}
{{#קטע:שמות ה/טעמים|כג}}
{{#קטע:שמות ו/טעמים|א}}
====וארא====
{{ממס1|שמות ו/טעמים#ו ב|שמות ו ב-ה}}
{{#קטע:שמות ו/טעמים|ב}}
{{#קטע:שמות ו/טעמים|ג}}
{{#קטע:שמות ו/טעמים|ד}}
{{#קטע:שמות ו/טעמים|ה}}

{{ממס1|שמות ט/טעמים#ט לג|שמות ט לג-לה}}
{{#קטע:שמות ט/טעמים|לג}}
{{#קטע:שמות ט/טעמים|לד}}
{{#קטע:שמות ט/טעמים|לה}}
====בא====
{{ממס1|שמות י/טעמים|שמות י א-ג}}
{{#קטע:שמות י/טעמים|א}}
{{#קטע:שמות י/טעמים|ב}}
{{#קטע:שמות י/טעמים|ג}}

{{ממס1|שמות יג/טעמים#יג יא|שמות יג יא-טז}}
{{#קטע:שמות יג/טעמים|יא}}
{{#קטע:שמות יג/טעמים|יב}}
{{#קטע:שמות יג/טעמים|יג}}
{{#קטע:שמות יג/טעמים|יד}}
{{#קטע:שמות יג/טעמים|טו}}
{{#קטע:שמות יג/טעמים|טז}}
====בשלח====
{{מקורות לסידור|[[שמות יג/טעמים#יג יז|שמות יג יז]] - [[שמות טו/טעמים|טו כו]]}}{{ש}}
{{#קטע:שמות יג/טעמים|יז}} {{#קטע:שמות יג/טעמים|יח}} {{#קטע:שמות יג/טעמים|יט}} {{#קטע:שמות יג/טעמים|כ}} {{#קטע:שמות יג/טעמים|כא}} {{#קטע:שמות יג/טעמים|כב}}

{{#קטע:שמות יד/טעמים|א}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|ב}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|ג}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|ד}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|ה}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|ו}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|ז}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|ח}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|ט}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|י}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|יא}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|יב}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|יג}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|יד}}

{{#קטע:שמות יד/טעמים|טו}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|טז}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|יז}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|יח}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|יט}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|כ}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|כא}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|כב}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|כג}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|כד}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|כה}}

{{#קטע:שמות יד/טעמים|כו}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|כז}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|כח}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|כט}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|ל}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|לא}}
{|align=center style=&quot;width: 650px;&quot;
|-
|align=center colspan=60|{{מ:יישור-בשני-הצדדים}} {{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-01}} {{מ:יישור-בשני-הצדדים-סוף}}
|-
|align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-02 ימין}}
|align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-02 אמצע}}
|align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-02 שמאל}}
|- 
|align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-03 ימין}}
|align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-03 שמאל}}
|-
|align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-04 ימין}}
|align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-04 אמצע}}
|align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-04 שמאל}}
|- 
|align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-05 ימין}}
|align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-05 שמאל}}
|-
|align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-06 ימין}}
|align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-06 אמצע}}
|align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-06 שמאל}}
|- 
|align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-07 ימין}}
|align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-07 שמאל}}
|-
|align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-08 ימין}}
|align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-08 אמצע}}
|align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-08 שמאל}}
|- 
|align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-09 ימין}}
|align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-09 שמאל}}
|-
|align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-10 ימין}}
|align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-10 אמצע}}
|align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-10 שמאל}}
|- 
|align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-11 ימין}}
|align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-11 שמאל}}
|-
|align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-12 ימין}}
|align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-12 אמצע}}
|align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-12 שמאל}}
|- 
|align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-13 ימין}}
|align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-13 שמאל}}
|-
|align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-14 ימין}}
|align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-14 אמצע}}
|align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-14 שמאל}}
|- 
|align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-15 ימין}}
|align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-15 שמאל}}
|-
|align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-16 ימין}}
|align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-16 אמצע}}
|align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-16 שמאל}}
|- 
|align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-17 ימין}}
|align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-17 שמאל}}
|-
|align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-18 ימין}}
|align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-18 אמצע}}
|align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-18 שמאל}}
|- 
|align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-19 ימין}}
|align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-19 שמאל}}
|-
|align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-20 ימין}}
|align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-20 אמצע}}
|align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-20 שמאל}}
|-
|align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-21 ימין}}
|align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-21 שמאל}}
|-
|align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-22 ימין}}
|align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-22 אמצע}}
|align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-22 שמאל}}
|- 
|align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-23 ימין}}
|align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-23 שמאל}}
|-
|align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-24 ימין}}
|align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-24 אמצע}}
|align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-24 שמאל}} 
|- 
|align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-25 ימין}}
|align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-25 שמאל}}
|-
|align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-26 ימין}}
|align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-26 אמצע}}
|align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-26 שמאל}}
|- 
|align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-27 ימין}}
|align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-27 שמאל}}
|-
|align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-28 ימין}}
|align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-28 אמצע}}
|align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-28 שמאל}}
|- 
|align=right colspan=40 width=66%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-29 ימין}}
|align=left colspan=20 width=33%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-29 שמאל}}
|- 
|align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-30 ימין}}
|align=left colspan=45 width=75%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-30 שמאל}}
|}
{{#קטע:שמות טו/טעמים|כ}} {{#קטע:שמות טו/טעמים|כא}} {{ססס}} {{#קטע:שמות טו/טעמים|כב}}  {{#קטע:שמות טו/טעמים|כג}} {{#קטע:שמות טו/טעמים|כד}} {{#קטע:שמות טו/טעמים|כה}} {{#קטע:שמות טו/טעמים|כו}} 

{{ממס1|שמות יז/טעמים#יז יד|שמות יז יד-טז}}
{{#קטע:שמות יז/טעמים|יד}} {{#קטע:שמות יז/טעמים|טו}} וַיֹּ֗אמֶר כִּֽי־יָד֙ עַל־כֵּ֣ס יָ֔הּ מִלְחָמָ֥ה לַיהֹוָ֖ה בַּֽעֲמָלֵ֑ק מִדֹּ֖ר דֹּֽר׃

====יתרו====
{{ממס1|שמות יח/טעמים|שמות יח א-ג}}
{{#קטע:שמות יח/טעמים|א}} 
{{#קטע:שמות יח/טעמים|ב}} 
{{#קטע:שמות יח/טעמים|ג}} 

{{מקורות לסידור|[[שמות יט/טעמים|שמות יט א]] - [[שמות כ|כ כב]]}}{{ש}}
{{#קטע:שמות יט/טעמים|א}} 
{{#קטע:שמות יט/טעמים|ב}} 
{{#קטע:שמות יט/טעמים|ג}} 
{{#קטע:שמות יט/טעמים|ד}} 
{{#קטע:שמות יט/טעמים|ה}} 
{{#קטע:שמות יט/טעמים|ו}} 
{{#קטע:שמות יט/טעמים|ז}} 
{{#קטע:שמות יט/טעמים|ח}} 
{{#קטע:שמות יט/טעמים|ט}} 
{{#קטע:שמות יט/טעמים|י}} 
{{#קטע:שמות יט/טעמים|יא}} 
{{#קטע:שמות יט/טעמים|יב}} 
{{#קטע:שמות יט/טעמים|יג}} 
{{#קטע:שמות יט/טעמים|יד}} 
{{#קטע:שמות יט/טעמים|טו}} 
{{#קטע:שמות יט/טעמים|טז}} 
{{#קטע:שמות יט/טעמים|יז}} 
{{#קטע:שמות יט/טעמים|יח}} 
{{#קטע:שמות יט/טעמים|יט}} 
{{#קטע:שמות יט/טעמים|כ}} 
{{#קטע:שמות יט/טעמים|כא}} 
{{#קטע:שמות יט/טעמים|כב}} 
{{#קטע:שמות יט/טעמים|כג}} 
{{#קטע:שמות יט/טעמים|כד}} 
{{#קטע:שמות יט/טעמים|כה}} {{ססס}}
{{#קטע:שמות כ/טעמים|א}} {{רווח קשיח|2}}
{{#קטע:שמות כ/טעמים|ב}} 
{{#קטע:שמות כ/טעמים|ג}} 
{{#קטע:שמות כ/טעמים|ד}} 
{{#קטע:שמות כ/טעמים|ה}} {{ססס}}
{{#קטע:שמות כ/טעמים|ו}}

{{#קטע:שמות כ/טעמים|ז}} 
{{#קטע:שמות כ/טעמים|ח}} 
{{#קטע:שמות כ/טעמים|ט}} 
{{#קטע:שמות כ/טעמים|י}} {{ססס}}
{{#קטע:שמות כ/טעמים|יא}} {{ססס}} 
לֹ֥א תִרְצַ֖ח {{ססס}} לֹ֣א תִנְאָ֑ף {{ססס}} לֹ֣א תִגְנֹ֔ב {{ססס}} לֹֽא־תַעֲנֶ֥ה בְרֵעֲךָ֖ עֵ֥ד שָֽׁקֶר׃ {{ססס}} לֹ֥א תַחְמֹ֖ד בֵּ֣ית רֵעֶ֑ךָ {{ססס}} לֹֽא־תַחְמֹ֞ד אֵ֣שֶׁת רֵעֶ֗ךָ וְעַבְדּ֤וֹ וַאֲמָתוֹ֙ וְשׁוֹר֣וֹ וַחֲמֹר֔וֹ וְכֹ֖ל אֲשֶׁ֥ר לְרֵעֶֽךָ׃

{{#קטע:שמות כ/טעמים|יד}} 
{{#קטע:שמות כ/טעמים|טו}} 
{{#קטע:שמות כ/טעמים|טז}} 
{{#קטע:שמות כ/טעמים|יז}} {{ססס}}
{{#קטע:שמות כ/טעמים|יח}} 
{{#קטע:שמות כ/טעמים|יט}} 
{{#קטע:שמות כ/טעמים|כ}} 
{{#קטע:שמות כ/טעמים|כא}} 
{{#קטע:שמות כ/טעמים|כב}}
====משפטים====
{{ממס1|שמות כא/טעמים|שמות כא א-ו}}
{{#קטע:שמות כא/טעמים|א}}
{{#קטע:שמות כא/טעמים|ב}}
{{#קטע:שמות כא/טעמים|ג}}
{{#קטע:שמות כא/טעמים|ד}}
{{#קטע:שמות כא/טעמים|ה}}
{{#קטע:שמות כא/טעמים|ו}}

{{ממס1|שמות כד/טעמים|שמות כד א-יח}}
{{#קטע:שמות כד/טעמים|א}}
{{#קטע:שמות כד/טעמים|ב}}
{{#קטע:שמות כד/טעמים|ג}}
{{#קטע:שמות כד/טעמים|ד}}
{{#קטע:שמות כד/טעמים|ה}}
{{#קטע:שמות כד/טעמים|ו}}
{{#קטע:שמות כד/טעמים|ז}}
{{#קטע:שמות כד/טעמים|ח}}
{{#קטע:שמות כד/טעמים|ט}}
{{#קטע:שמות כד/טעמים|י}}
{{#קטע:שמות כד/טעמים|יא}} {{ססס}}
{{#קטע:שמות כד/טעמים|יב}}
{{#קטע:שמות כד/טעמים|יג}}
{{#קטע:שמות כד/טעמים|יד}}
{{#קטע:שמות כד/טעמים|טו}}
{{#קטע:שמות כד/טעמים|טז}}
{{#קטע:שמות כד/טעמים|יז}}
{{#קטע:שמות כד/טעמים|יח}}
====תרומה====
{{ממס1|שמות כה/טעמים|שמות כה א-ג}}
{{#קטע:שמות כה/טעמים|א}}
{{#קטע:שמות כה/טעמים|ב}}
{{#קטע:שמות כה/טעמים|ג}}

{{ממס1|שמות כז/טעמים#כז יז|שמות כז יז-יט}}
{{#קטע:שמות כז/טעמים|יז}}
{{#קטע:שמות כז/טעמים|יח}}
{{#קטע:שמות כז/טעמים|יט}}
====תצוה====
{{ממס1|שמות כז/טעמים#כז כ|שמות כז כ-א}}
{{#קטע:שמות כז/טעמים|כ}}
{{#קטע:שמות כז/טעמים|כא}}
{{#קטע:שמות כח/טעמים|א}}

{{ממס1|שמות ל/טעמים#ל ח|שמות ל ח-י}}
{{#קטע:שמות ל/טעמים|ח}}
{{#קטע:שמות ל/טעמים|ט}}
{{#קטע:שמות ל/טעמים|י}}
====כי תשא====
{{ממס1|שמות ל/טעמים#ל יא|שמות ל יא-טז}}
{{#קטע:שמות ל/טעמים|יא}}
{{#קטע:שמות ל/טעמים|יב}}
{{#קטע:שמות ל/טעמים|יג}}
{{#קטע:שמות ל/טעמים|יד}}
{{#קטע:שמות ל/טעמים|טו}}
{{#קטע:שמות ל/טעמים|טז}}

{{ממס1|שמות לד/טעמים#לד כז|שמות לד כז-לה}}
{{#קטע:שמות לד/טעמים|כז}}
{{#קטע:שמות לד/טעמים|כח}}
{{#קטע:שמות לד/טעמים|כט}}
{{#קטע:שמות לד/טעמים|ל}}
{{#קטע:שמות לד/טעמים|לא}}
{{#קטע:שמות לד/טעמים|לב}}
{{#קטע:שמות לד/טעמים|לג}}
{{#קטע:שמות לד/טעמים|לד}}
{{#קטע:שמות לד/טעמים|לה}}
====ויקהל====
{{ממס1|שמות לה/טעמים|שמות לה א-ג}}
{{#קטע:שמות לה/טעמים|א}}
{{#קטע:שמות לה/טעמים|ב}}
{{#קטע:שמות לה/טעמים|ג}}

{{ממס1|שמות לח/טעמים|שמות לח יח-כ}}
{{#קטע:שמות לח/טעמים|יח}}
{{#קטע:שמות לח/טעמים|יט}}
{{#קטע:שמות לח/טעמים|כ}}
====פקודי====
{{ממס1|שמות לח/טעמים#לח כא|שמות לח כא-כג}}
{{#קטע:שמות לח/טעמים|כא}}
{{#קטע:שמות לח/טעמים|כב}}
{{#קטע:שמות לח/טעמים|כג}}

{{ממס1|שמות מ/טעמים#מ לד|שמות מ לד-לז}}
{{#קטע:שמות מ/טעמים|לד}}
{{#קטע:שמות מ/טעמים|לה}}
{{#קטע:שמות מ/טעמים|לו}}
{{#קטע:שמות מ/טעמים|לז}}
{{#invoke:MultiReplace|main|{{#קטע:שמות מ/טעמים|לח}}|עֲנַ֨ן|%0 (עֻןָ)|בְּכׇל־|%0(בֻּלָ)־}} '''חזק'''
{{הור2|'''אדינ'''}}

===ספר ויקרא===
====ויקרא====
{{ממס1|ויקרא א/טעמים|ויקרא א א-ג}}
{{#קטע:ויקרא א/טעמים|א}}
{{#קטע:ויקרא א/טעמים|ב}}
{{#קטע:ויקרא א/טעמים|ג}}

{{ממס1|ויקרא ה/טעמים#כד|ויקרא ה כד-כו}}
{{#קטע:ויקרא ה/טעמים|כד}}
{{#קטע:ויקרא ה/טעמים|כה}}
{{#קטע:ויקרא ה/טעמים|כו}}
====צו====
{{ממס1|ויקרא ו/טעמים|ויקרא ו א-ו}}
{{#קטע:ויקרא ו/טעמים|א}} {{#קטע:ויקרא ו/טעמים|ב}} {{#קטע:ויקרא ו/טעמים|ג}} {{#קטע:ויקרא ו/טעמים|ד}} {{#קטע:ויקרא ו/טעמים|ה}} {{#קטע:ויקרא ו/טעמים|ו}} 

{{ממס1|ויקרא ח/טעמים#ח לד|ויקרא ח לד-לו}}
{{#קטע:ויקרא ח/טעמים|לד}} {{#קטע:ויקרא ח/טעמים|לה}} {{#קטע:ויקרא ח/טעמים|לו}}
====שמיני====
{{ממס1|ויקרא ט/טעמים|ויקרא ט א-ג}}
{{#קטע:ויקרא ט/טעמים|א}}
{{#קטע:ויקרא ט/טעמים|ב}}
{{#קטע:ויקרא ט/טעמים|ג}}

{{ממס1|ויקרא יא/טעמים#מה|ויקרא יא מה-מז}}
{{#קטע:ויקרא יא/טעמים|מה}}
{{#קטע:ויקרא יא/טעמים|מו}}
{{#קטע:ויקרא יא/טעמים|מז}}
====תזריע====
{{ממס1|ויקרא יב/טעמים|ויקרא יב א-ג}}
{{#קטע:ויקרא יב/טעמים|א}}
{{#קטע:ויקרא יב/טעמים|ב}}
{{#קטע:ויקרא יב/טעמים|ג}}

{{ממס1|ויקרא יג/טעמים#יג נז|ויקרא יג נז-נט}}
{{#קטע:ויקרא יג/טעמים|נז}}
{{#קטע:ויקרא יג/טעמים|נח}}
{{#קטע:ויקרא יג/טעמים|נט}}
====מצורע====
{{ממס1|ויקרא יד/טעמים|ויקרא יד א-ג}}
{{#קטע:ויקרא יד/טעמים|א}}
{{#קטע:ויקרא יד/טעמים|ב}}
{{#קטע:ויקרא יד/טעמים|ג}}

{{ממס1|ויקרא טו/טעמים#טו לא|ויקרא טו לא-לג}}
{{#קטע:ויקרא טו/טעמים|לא}}
{{#קטע:ויקרא טו/טעמים|לב}}
{{#קטע:ויקרא טו/טעמים|לג}}
====אחרי מות====
{{ממס1|ויקרא טז/טעמים|ויקרא טז א-ג}}
{{#קטע:ויקרא טז/טעמים|א}}
{{#קטע:ויקרא טז/טעמים|ב}}
{{#קטע:ויקרא טז/טעמים|ג}}

{{ממס1|ויקרא יח/טעמים#יח כח|ויקרא יח כח-ל}}
{{#קטע:ויקרא יח/טעמים|כח}}
{{#קטע:ויקרא יח/טעמים|כט}}
{{#קטע:ויקרא יח/טעמים|ל}}
====קדושים====
{{ממס1|ויקרא יט/טעמים|ויקרא יט א-ג}}
{{#קטע:ויקרא יט/טעמים|א}}
{{#קטע:ויקרא יט/טעמים|ב}}
{{#קטע:ויקרא יט/טעמים|ג}}

{{ממס1|ויקרא כ/טעמים#כ כה|ויקרא כ כה-כז}}
{{#קטע:ויקרא כ/טעמים|כה}}
{{#קטע:ויקרא כ/טעמים|כו}}
{{#קטע:ויקרא כ/טעמים|כז}}
====אמור====
{{ממס1|ויקרא כא/טעמים#כא א|ויקרא כא א-ג}}
{{#קטע:ויקרא כא/טעמים|א}}
{{#קטע:ויקרא כא/טעמים|ב}}
{{#קטע:ויקרא כא/טעמים|ג}}

{{ממס1|ויקרא כד/טעמים#כד כא|ויקרא כד כא-כג}}
{{#קטע:ויקרא כד/טעמים|כא}}
{{#קטע:ויקרא כד/טעמים|כב}}
{{#קטע:ויקרא כד/טעמים|כג}}
====בהר====
{{ממס1|ויקרא כה/טעמים|ויקרא כה א-ג}}
{{#קטע:ויקרא כה/טעמים|א}}
{{#קטע:ויקרא כה/טעמים|ב}}
{{#קטע:ויקרא כה/טעמים|ג}}

{{מקורות לסידור|[[ויקרא כה נה]] - [[ויקרא כו|כו ב]]}}{{ש}}
{{#קטע:ויקרא כה/טעמים|נה}}
{{#קטע:ויקרא כו/טעמים|א}}
{{#קטע:ויקרא כו/טעמים|ב}}
====בחוקותי====
{{ממס1|ויקרא כו/טעמים#כו ג|ויקרא כו ג-ה}}
{{#קטע:ויקרא כו/טעמים|ג}}
{{#קטע:ויקרא כו/טעמים|ד}}
{{#קטע:ויקרא כו/טעמים|ה}}

{{ממס1|ויקרא כז/טעמים#כז לב|ויקרא כז לב-לד}}
{{#קטע:ויקרא כז/טעמים|לב}}
{{#קטע:ויקרא כז/טעמים|לג}}
{{#invoke:MultiReplace|main|{{#קטע:ויקרא כז/טעמים|לד}}|הַמִּצְוֺ֗ת|%0 (הֻתָ)|בְּהַ֖ר|%0 (בֻּרָ)}} '''חזק'''
{{הור2|'''אנדי'''}}

===ספר במדבר===
====במדבר====
{{ממס1|במדבר א/טעמים|במדבר א א-ג}}
{{#קטע:במדבר א/טעמים|א}}
{{#קטע:במדבר א/טעמים|ב}}
{{#קטע:במדבר א/טעמים|ג}}

{{ממס1|במדבר ד/טעמים|במדבר ד יז-כ}}
{{#קטע:במדבר ד/טעמים|יז}}
{{#קטע:במדבר ד/טעמים|יח}}
{{#קטע:במדבר ד/טעמים|יט}}
{{#קטע:במדבר ד/טעמים|כ}}
====נשא====
{{ממס1|במדבר ד/טעמים#ד כא|במדבר ד כא-כג}}
{{#קטע:במדבר ד/טעמים|כא}}
{{#קטע:במדבר ד/טעמים|כב}}
{{#קטע:במדבר ד/טעמים|כג}}

{{ממס1|במדבר ו/טעמים#ו כב|במדבר ו כב-כז}}
{{#קטע:במדבר ו/טעמים|כב}}
{{#קטע:במדבר ו/טעמים|כג}} {{ססס}}
{{#קטע:במדבר ו/טעמים|כד}} {{ססס}}
{{#קטע:במדבר ו/טעמים|כה}} {{ססס}}
{{#קטע:במדבר ו/טעמים|כו}} {{ססס}}
{{#קטע:במדבר ו/טעמים|כז}}

{{ממס1|במדבר ז/טעמים#ז פד|במדבר ז פד-פט}}
{{#קטע:במדבר ז/טעמים|פד}}
{{#קטע:במדבר ז/טעמים|פה}}
{{#קטע:במדבר ז/טעמים|פו}}
{{#קטע:במדבר ז/טעמים|פז}}
{{#קטע:במדבר ז/טעמים|פח}}
{{#קטע:במדבר ז/טעמים|פט}}
====בהעלותך====
{{ממס1|במדבר ח/טעמים|במדבר ח א-ד}}
{{#קטע:במדבר ח/טעמים|א}}
{{#קטע:במדבר ח/טעמים|ב}}
{{#קטע:במדבר ח/טעמים|ג}}
{{#קטע:במדבר ח/טעמים|ד}}

{{ממס1|במדבר יב/טעמים#יב יד|במדבר יב יד-טז}}
{{#קטע:במדבר יב/טעמים|יד}}
{{#קטע:במדבר יב/טעמים|טו}}
{{#קטע:במדבר יב/טעמים|טז}}
====שלח====
{{ממס1|במדבר יג/טעמים|במדבר יג א-ג}}
{{#קטע:במדבר יג/טעמים|א}}
{{#קטע:במדבר יג/טעמים|ב}}
{{#קטע:במדבר יג/טעמים|ג}}

{{ממס1|במדבר טו/טעמים#טו לז|במדבר טו לז-מא}}
{{#קטע:במדבר טו/טעמים|לז}}
{{#קטע:במדבר טו/טעמים|לח}}
{{#קטע:במדבר טו/טעמים|לט}}
{{#קטע:במדבר טו/טעמים|מ}}
{{#קטע:במדבר טו/טעמים|מא}}
====קרח====
{{ממס1|במדבר טז/טעמים|במדבר טז א-ג}}
{{#קטע:במדבר טז/טעמים|א}}
{{#קטע:במדבר טז/טעמים|ב}}
{{#קטע:במדבר טז/טעמים|ג}}

{{ממס1|במדבר יח/טעמים#יח ל|במדבר יח ל-לב}}
{{#קטע:במדבר יח/טעמים|ל}}
{{#קטע:במדבר יח/טעמים|לא}}
{{#קטע:במדבר יח/טעמים|לב}}
====חקת====
{{ממס1|במדבר יט/טעמים|במדבר יט א-ג}}
{{#קטע:במדבר יט/טעמים|א}}
{{#קטע:במדבר יט/טעמים|ב}}
{{#קטע:במדבר יט/טעמים|ג}}

{{מקורות לסידור|[[במדבר כא/טעמים#כא לד|במדבר כא לד]] - [[במדבר כב/טעמים|כב א]]}}{{ש}}
{{#קטע:במדבר כא/טעמים|לד}}
{{#קטע:במדבר כא/טעמים|לה}}
{{#קטע:במדבר כב/טעמים|א}}
====בלק====
{{ממס1|במדבר כב/טעמים#כב ב|במדבר כב ב-ד}}
{{#קטע:במדבר כב/טעמים|ב}}
{{#קטע:במדבר כב/טעמים|ג}}
{{#קטע:במדבר כב/טעמים|ד}}

{{ממס1|במדבר כה/טעמים#כה ז|במדבר כה ז-ט}}
{{#קטע:במדבר כה/טעמים|ז}}
{{#קטע:במדבר כה/טעמים|ח}}
{{#קטע:במדבר כה/טעמים|ט}}
====פנחס====
{{ממס1|במדבר כה/טעמים#כה י|במדבר כה י-יב}}
{{#קטע:במדבר כה/טעמים|י}}
{{#קטע:במדבר כה/טעמים|יא}}
{{#קטע:במדבר כה/טעמים|יב}}

{{ממס1|במדבר כח/טעמים#כח כו|במדבר כח כו-לא}}
{{#קטע:במדבר כח/טעמים|כו}}
{{#קטע:במדבר כח/טעמים|כז}}
{{#קטע:במדבר כח/טעמים|כח}}
{{#קטע:במדבר כח/טעמים|כט}}
{{#קטע:במדבר כח/טעמים|ל}}
{{#קטע:במדבר כח/טעמים|לא}}

{{מקורות לסידור|[[במדבר כט/טעמים#כט לה|במדבר כט לה]] - [[במדבר ל/טעמים|ל א]]}}{{ש}}
{{#קטע:במדבר כט/טעמים|לה}}
{{#קטע:במדבר כט/טעמים|לו}}
{{#קטע:במדבר כט/טעמים|לז}}
{{#קטע:במדבר כט/טעמים|לח}}
{{#קטע:במדבר כט/טעמים|לט}}
{{#קטע:במדבר ל/טעמים|א}}
====מטות====
{{ממס1|במדבר ל/טעמים#ל ב|במדבר ל ב-ד}}
{{#קטע:במדבר ל/טעמים|ב}}
{{#קטע:במדבר ל/טעמים|ג}}
{{#קטע:במדבר ל/טעמים|ד}}

{{ממס1|במדבר לב/טעמים#לב מ|במדבר לב מ-מב}}
{{#קטע:במדבר לב/טעמים|מ}}
{{#קטע:במדבר לב/טעמים|מא}}
{{#קטע:במדבר לב/טעמים|מב}}
====מסעי====
{{ממס1|במדבר לג/טעמים#לג א|במדבר לג א-ג}}
{{#קטע:במדבר לג/טעמים|א}}
{{#קטע:במדבר לג/טעמים|ב}}
{{#קטע:במדבר לג/טעמים|ג}}

{{ממס1|במדבר לו/טעמים#לו יא|במדבר לו יא-יג}}
{{#קטע:במדבר לו/טעמים|יא}}
{{#קטע:במדבר לו/טעמים|יב}}
{{#invoke:MultiReplace|main|{{#קטע:במדבר לו/טעמים|יג}}|הַמִּצְוֺ֞ת|%0 (הֻתָ)|יַרְדֵּ֥ן|%0 (יֻןָ)}} '''חזק'''
{{הור2|'''אניד'''}}

===ספר דברים===
====דברים====
{{ממס1|דברים א/טעמים|דברים א א-ג}}
{{#קטע:דברים א/טעמים|א}}
{{#קטע:דברים א/טעמים|ב}}
{{#קטע:דברים א/טעמים|ג}}

{{ממס1|דברים ג/טעמים|דברים ג כ-כב}}
{{#קטע:דברים ג/טעמים|כ}}
{{#קטע:דברים ג/טעמים|כא}}
{{#קטע:דברים ג/טעמים|כב}}
====ואתחנן====
{{ממס1|דברים ג/טעמים#ג כג|דברים ג כג-כה}}
{{#קטע:דברים ג/טעמים|כג}}
{{#קטע:דברים ג/טעמים|כד}}
{{#קטע:דברים ג/טעמים|כה}}

{{מקורות לסידור|[[דברים ה/טעמים|דברים ה א]] - [[דברים ו/טעמים|ו ט]]}}{{ש}}
{{#קטע:דברים ה/טעמים|א}}
{{#קטע:דברים ה/טעמים|ב}}
{{#קטע:דברים ה/טעמים|ג}}
{{#קטע:דברים ה/טעמים|ד}}
{{#קטע:דברים ה/טעמים|ה}} {{ססס}}
אָֽנֹכִי֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ אֲשֶׁ֧ר הוֹצֵאתִ֛יךָ מֵאֶ֥רֶץ מִצְרַ֖יִם מִבֵּ֣ית עֲבָדִ֑ים לֹא־יִהְיֶ֥ה לְךָ֛ אֱלֹהִ֥ים אֲחֵרִ֖ים עַל־פָּנָֽי׃ לֹֽא־תַעֲשֶׂ֨ה לְךָ֥ פֶ֙סֶל֙ כׇּל־תְּמוּנָ֔ה אֲשֶׁ֤ר בַּשָּׁמַ֙יִם֙ מִמַּ֔עַל וַאֲשֶׁ֥ר בָּאָ֖רֶץ מִתָּ֑חַת וַאֲשֶׁ֥ר בַּמַּ֖יִם מִתַּ֥חַת לָאָֽרֶץ׃ לֹא־תִשְׁתַּחֲוֶ֥ה לָהֶ֖ם וְלֹ֣א {{מ:קמץ|ד=תׇעׇבְדֵ֑ם|ס=תָעׇבְדֵ֑ם}} כִּ֣י אָנֹכִ֞י יְהֹוָ֤ה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ אֵ֣ל קַנָּ֔א פֹּ֠קֵ֠ד עֲוֺ֨ן אָב֧וֹת עַל־בָּנִ֛ים וְעַל־שִׁלֵּשִׁ֥ים וְעַל־רִבֵּעִ֖ים לְשֹׂנְאָֽי׃ וְעֹ֥שֶׂה חֶ֖סֶד לַֽאֲלָפִ֑ים לְאֹהֲבַ֖י וּלְשֹׁמְרֵ֥י {{כו&quot;ק|מצותו|מִצְוֺתָֽי}}׃ {{ססס}} לֹ֥א תִשָּׂ֛א אֶת־שֵֽׁם־יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ לַשָּׁ֑וְא כִּ֣י לֹ֤א יְנַקֶּה֙ יְהֹוָ֔ה אֵ֛ת אֲשֶׁר־יִשָּׂ֥א אֶת־שְׁמ֖וֹ לַשָּֽׁוְא׃ {{ססס}} שָׁמ֛וֹר אֶת־י֥וֹם הַשַּׁבָּ֖ת לְקַדְּשׁ֑וֹ כַּאֲשֶׁ֥ר צִוְּךָ֖ יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶֽיךָ׃ שֵׁ֤שֶׁת יָמִים֙ תַּֽעֲבֹ֔ד וְעָשִׂ֖יתָ כׇּל־מְלַאכְתֶּֽךָ׃ וְיוֹם֙ הַשְּׁבִיעִ֔י שַׁבָּ֖ת לַיהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֑יךָ לֹ֣א תַעֲשֶׂ֣ה כׇל־מְלָאכָ֡ה אַתָּ֣ה וּבִנְךָֽ־וּבִתֶּ֣ךָ וְעַבְדְּךָֽ־וַ֠אֲמָתֶ֠ךָ וְשׁוֹרְךָ֨ וַחֲמֹֽרְךָ֜ וְכׇל־בְּהֶמְתֶּ֗ךָ וְגֵֽרְךָ֙ אֲשֶׁ֣ר בִּשְׁעָרֶ֔יךָ לְמַ֗עַן יָנ֛וּחַ עַבְדְּךָ֥ וַאֲמָתְךָ֖ כָּמֽוֹךָ׃ וְזָכַרְתָּ֗ כִּ֣י־עֶ֤בֶד הָיִ֙יתָ֙ בְּאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם וַיֹּצִ֨אֲךָ֜ יְהֹוָ֤ה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ מִשָּׁ֔ם בְּיָ֥ד חֲזָקָ֖ה וּבִזְרֹ֣עַ נְטוּיָ֑ה עַל־כֵּ֗ן צִוְּךָ֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ לַעֲשׂ֖וֹת אֶת־י֥וֹם הַשַּׁבָּֽת׃ {{ססס}} כַּבֵּ֤ד אֶת־אָבִ֙יךָ֙ וְאֶת־אִמֶּ֔ךָ כַּאֲשֶׁ֥ר צִוְּךָ֖ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֑יךָ לְמַ֣עַן{{מ:לגרמיה}}יַאֲרִיכֻ֣ן יָמֶ֗יךָ וּלְמַ֙עַן֙ יִ֣יטַב לָ֔ךְ עַ֚ל הָֽאֲדָמָ֔ה אֲשֶׁר־יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ נֹתֵ֥ן לָֽךְ׃ {{ססס}} לֹ֥א תִרְצָ֖ח {{ססס}} {{ססס}} וְלֹ֣א תִנְאָ֑ף {{ססס}} {{ססס}} וְלֹ֣א תִגְנֹ֔ב {{ססס}}{{ססס}} וְלֹֽא־תַעֲנֶ֥ה בְרֵֽעֲךָ֖ עֵ֥ד שָֽׁוְא׃ {{ססס}} וְלֹ֥א תַחְמֹ֖ד אֵ֣שֶׁת רֵעֶ֑ךָ {{ססס}}{{ססס}} וְלֹ֨א תִתְאַוֶּ֜ה בֵּ֣ית רֵעֶ֗ךָ שָׂדֵ֜הוּ וְעַבְדּ֤וֹ וַאֲמָתוֹ֙ שׁוֹר֣וֹ וַחֲמֹר֔וֹ וְכֹ֖ל אֲשֶׁ֥ר לְרֵעֶֽךָ׃ {{ססס}}
{{#קטע:דברים ה/טעמים|יח}}
{{#קטע:דברים ה/טעמים|יט}}
{{#קטע:דברים ה/טעמים|כ}}
{{#קטע:דברים ה/טעמים|כא}}
{{#קטע:דברים ה/טעמים|כב}}
{{#קטע:דברים ה/טעמים|כג}}
{{#קטע:דברים ה/טעמים|כד}}
{{#קטע:דברים ה/טעמים|כה}}
{{#קטע:דברים ה/טעמים|כו}}
{{#קטע:דברים ה/טעמים|כז}}
{{#קטע:דברים ה/טעמים|כח}}
{{#קטע:דברים ה/טעמים|כט}}
{{#קטע:דברים ו/טעמים|א}}
{{#קטע:דברים ו/טעמים|ב}}
{{#קטע:דברים ו/טעמים|ג}}
{{#קטע:דברים ו/טעמים|ד}}
{{#קטע:דברים ו/טעמים|ה}}
{{#קטע:דברים ו/טעמים|ו}}
{{#קטע:דברים ו/טעמים|ז}}
{{#קטע:דברים ו/טעמים|ח}}
{{#קטע:דברים ו/טעמים|ט}}

{{ממס1|דברים ז/טעמים#ז ט|דברים ז ט-יא}}
{{#קטע:דברים ז/טעמים|ט}}
{{#קטע:דברים ז/טעמים|י}}
{{#קטע:דברים ז/טעמים|יא}}
====עקב====
{{ממס1|דברים ז/טעמים#ז יב|דברים ז יב-טז}}
{{#קטע:דברים ז/טעמים|יב}}
{{#קטע:דברים ז/טעמים|יג}}
{{#קטע:דברים ז/טעמים|יד}}
{{#קטע:דברים ז/טעמים|טו}}
{{#קטע:דברים ז/טעמים|טז}}

{{מקורות לסידור|[[דברים י/טעמים#י יב|דברים י יב]] - [[דברים יא/טעמים|יא ט]]}}{{ש}}
{{#קטע:דברים י/טעמים|יב}}
{{#קטע:דברים י/טעמים|יג}}
{{#קטע:דברים י/טעמים|יד}}
{{#קטע:דברים י/טעמים|טו}}
{{#קטע:דברים י/טעמים|טז}}
{{#קטע:דברים י/טעמים|יז}}
{{#קטע:דברים י/טעמים|יח}}
{{#קטע:דברים י/טעמים|יט}}
{{#קטע:דברים י/טעמים|כ}}
{{#קטע:דברים י/טעמים|כא}}
{{#קטע:דברים י/טעמים|כב}}
{{#קטע:דברים יא/טעמים|א}}
{{#קטע:דברים יא/טעמים|ב}}
{{#קטע:דברים יא/טעמים|ג}}
{{#קטע:דברים יא/טעמים|ד}}
{{#קטע:דברים יא/טעמים|ה}}
{{#קטע:דברים יא/טעמים|ו}}
{{#קטע:דברים יא/טעמים|ז}}
{{#קטע:דברים יא/טעמים|ח}}
{{#קטע:דברים יא/טעמים|ט}}

{{ממס1|דברים יא/טעמים#יא יג|דברים יא יג-כה}}
{{#קטע:דברים יא/טעמים|יג}}
{{#קטע:דברים יא/טעמים|יד}}
{{#קטע:דברים יא/טעמים|טו}}
{{#קטע:דברים יא/טעמים|טז}}
{{#קטע:דברים יא/טעמים|יז}}
{{#קטע:דברים יא/טעמים|יח}}
{{#קטע:דברים יא/טעמים|יט}}
{{#קטע:דברים יא/טעמים|כ}}
{{#קטע:דברים יא/טעמים|הפסוק בלי הערה}}
{{#קטע:דברים יא/טעמים|כב}}
{{#קטע:דברים יא/טעמים|כג}}
{{#קטע:דברים יא/טעמים|כד}}
{{#קטע:דברים יא/טעמים|כה}}
====ראה====
{{ממס1|דברים טז/טעמים#טז כו|דברים טז כו-כח}}
{{#קטע:דברים יא/טעמים|כו}}
{{#קטע:דברים יא/טעמים|כז}}
{{#קטע:דברים יא/טעמים|כח}}

{{ממס1|דברים טז/טעמים#טז ט|דברים טז ט-יז}}
{{#קטע:דברים טז/טעמים|ט}}
{{#קטע:דברים טז/טעמים|י}}
{{#קטע:דברים טז/טעמים|יא}}
{{#קטע:דברים טז/טעמים|יב}}

{{#קטע:דברים טז/טעמים|יג}}
{{#קטע:דברים טז/טעמים|יד}}
{{#קטע:דברים טז/טעמים|טו}}
{{#קטע:דברים טז/טעמים|טז}}
{{#קטע:דברים טז/טעמים|יז}}
====שופטים====
{{ממס1|דברים טז/טעמים#טז יח|דברים טז יח-כ}}
{{#קטע:דברים טז/טעמים|יח}}
{{#קטע:דברים טז/טעמים|יט}}
{{#קטע:דברים טז/טעמים|כ}}

{{ממס1|דברים כא/טעמים#כא ז|דברים כא ז-ט}}
{{#קטע:דברים כא/טעמים|ז}}
{{#קטע:דברים כא/טעמים|ח}}
{{#קטע:דברים כא/טעמים|ט}}
====כי תצא====
{{ממס1|דברים כא/טעמים#כא י|דברים כא י-יד}}
{{#קטע:דברים כא/טעמים|י}}
{{#קטע:דברים כא/טעמים|יא}}
{{#קטע:דברים כא/טעמים|יב}}
{{#קטע:דברים כא/טעמים|יג}}
{{#קטע:דברים כא/טעמים|יד}}

{{ממס1|דברים כה/טעמים#כה יז|דברים כא יז-יט}}
{{#קטע:דברים כה/טעמים|יז}}
{{#קטע:דברים כה/טעמים|יח}}
{{#קטע:דברים כה/טעמים|יט}}
====כי תבוא====
{{ממס1|דברים כו/טעמים|דברים כו א-ג}}
{{#קטע:דברים כו/טעמים|א}}
{{#קטע:דברים כו/טעמים|ב}}
{{#קטע:דברים כו/טעמים|ג}}

{{ממס1|דברים כט/טעמים#כט ו|דברים כט ו-ח}}
{{#קטע:דברים כט/טעמים|ו}}
{{#קטע:דברים כט/טעמים|ז}}
{{#קטע:דברים כט/טעמים|ח}}
====נצבים====
{{ממס1|דברים כט/טעמים#כט ט|דברים כט ט-יא}}
{{#קטע:דברים כט/טעמים|ט}}
{{#קטע:דברים כט/טעמים|י}}
{{#קטע:דברים כט/טעמים|יא}}

{{ממס1|דברים ל/טעמים#ל יח|דברים ל יח-כ}}
{{#קטע:דברים ל/טעמים|יח}}
{{#קטע:דברים ל/טעמים|יט}}
{{#קטע:דברים ל/טעמים|כ}}
====וילך====
{{ממס1|דברים לא/טעמים|דברים לא א-ו}}
{{#קטע:דברים לא/טעמים|א}}
{{#קטע:דברים לא/טעמים|ב}}
{{#קטע:דברים לא/טעמים|ג}}
{{#קטע:דברים לא/טעמים|ד}}
{{#קטע:דברים לא/טעמים|ה}}
{{#קטע:דברים לא/טעמים|ו}}

{{ממס1|דברים לא/טעמים#לא כח|דברים לא כח-ל}}
{{#קטע:דברים לא/טעמים|כח}}
{{#קטע:דברים לא/טעמים|כט}}
{{#קטע:דברים לא/טעמים|ל}}

====האזינו====
{{ממס1|דברים לב/טעמים|דברים לב א-ג}}
{{#קטע:משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/האזינו|לב-א-1}} {{#קטע:משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/האזינו|לב-א-2}} {{#קטע:משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/האזינו|לב-ב-1}} {{#קטע:משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/האזינו|לב-ב-2}} {{#קטע:משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/האזינו|לב-ב-3}} {{#קטע:משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/האזינו|לב-ב-4}} {{#קטע:משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/האזינו|לב-ג-1}} {{#קטע:משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/האזינו|לב-ג-2}}

{{ממס1|דברים לב/טעמים#לב מח|דברים לב מח-נב}}
{{#קטע:דברים לב/טעמים|מח}} {{#קטע:דברים לב/טעמים|מט}} {{#קטע:דברים לב/טעמים|נ}} {{#קטע:דברים לב/טעמים|נא}} {{#קטע:דברים לב/טעמים|נב}}
====וזאת הברכה====
{{ממס1|דברים לג/טעמים|דברים לג א-ו}}
{{#קטע:דברים לג/טעמים|א}}
{{#קטע:דברים לג/טעמים|ב}}
{{#קטע:דברים לג/טעמים|ג}}
{{#קטע:דברים לג/טעמים|ד}}
{{#קטע:דברים לג/טעמים|ה}}
{{#קטע:דברים לג/טעמים|ו}}

{{ממס1|דברים לד/טעמים#לד י|דברים לד י-יב}}
{{#קטע:דברים לד/טעמים|י}}
{{#קטע:דברים לד/טעמים|יא}}
{{#invoke:MultiReplace|main|{{#קטע:דברים לד/טעמים|יב}}|הַיָּ֣ד|%0 (הֻדָ)|כׇּל־|%0(כֻּלָ)־}} '''חזק'''
{{הור2|'''אידנ'''}}{{ש}}
{{הור2|
&lt;center&gt;'''קדיש יתום'''&lt;/center&gt;
{{קדיש אשכנז|קדיש=יתום|עשי&quot;ת=לא}}
}}

==נביאים==
{{#קטע:הושע יב/טעמים|יא}}{{ממס|הושע יב יא}}

{{#קטע:עמוס ג/טעמים|ז}} {{#קטע:עמוס ג/טעמים|ח}}{{ממס|עמוס ג/טעמים#ז|עמוס ג ז-ח}}

{{#קטע:ישעיהו נא/טעמים|טז}}{{ממס|ישעיהו נא טז}}
===יהושע===
{{ממס1|יהושע א/טעמים|יהושע א א-ג}}
{{#קטע:יהושע א/טעמים|א}}
{{#קטע:יהושע א/טעמים|ב}}
{{#קטע:יהושע א/טעמים|ג}}

{{ממס1|יהושע כד/טעמים#כד לא|יהושע כד לא-לג}}
{{#קטע:יהושע כד/טעמים|לא}}
{{#קטע:יהושע כד/טעמים|לב}} וְאֶלְעָזָ֥ר בֶּֽן־(בֻּןָ) אַהֲרֹ֖ן מֵ֑ת וַיִּקְבְּר֣וּ אֹת֗וֹ בְּגִבְעַת֙ פִּֽינְחָ֣ס בְּנ֔וֹ אֲשֶׁ֥ר נִתַּן־ל֖וֹ בְּהַ֥ר (בֻּרָ) אֶפְרָֽיִם׃
{{הור2|'''אינד'''}}

===שופטים===
{{ממס1|שופטים א/טעמים|שופטים א א-ג}}
{{#קטע:שופטים א/טעמים|א}}
{{#קטע:שופטים א/טעמים|ב}}
{{#קטע:שופטים א/טעמים|ג}}

{{ממס1|שופטים כא/טעמים#כא כג|שופטים כא כג-כה}}
{{#קטע:שופטים כא/טעמים|כג}}
{{#קטע:שופטים כא/טעמים|כד}} בַּיָּמִ֣ים הָהֵ֔ם (הֻםָ) אֵ֥ין מֶ֖לֶךְ בְּיִשְׂרָאֵ֑ל אִ֛ישׁ הַיָּשָׁ֥ר בְּעֵינָ֖יו (בֻּוָ) יַעֲשֶֽׂה׃
{{הור2|'''דאני'''}}

===שמואל===
{{ממס1|שמואל א א/טעמים|שמואל א א א-ג}}
{{#קטע:שמואל א א/טעמים|א}} 
{{#קטע:שמואל א א/טעמים|ב}} 
{{#קטע:שמואל א א/טעמים|ג}} 

{{ממס1|שמואל ב כד/טעמים#כד כג|שמואל ב כד כג-כה}}
{{החלף|{{#קטע:שמואל ב כד/טעמים|כג}}|{{סס|פסקא באמצע פסוק}}|{{ססס}}}}
{{#קטע:שמואל ב כד/טעמים|כד}} וַיִּ֩בֶן֩ שָׁ֨ם (שֻׁםָ) דָּוִ֤ד מִזְבֵּ֙חַ֙ לַיהֹוָ֔ה וַיַּ֥עַל עֹל֖וֹת וּשְׁלָמִ֑ים וַיֵּעָתֵ֤ר יְהֹוָה֙ לָאָ֔רֶץ וַתֵּעָצַ֥ר הַמַּגֵּפָ֖ה מֵעַ֥ל (מֻלָ) יִשְׂרָאֵֽל׃
{{הור2|'''דאינ'''}}

===מלכים===
{{ממס1|מלכים א א/טעמים|מלכים א א א-ג}}
{{#קטע:מלכים א א/טעמים|א}} 
{{#קטע:מלכים א א/טעמים|ב}} 
{{#קטע:מלכים א א/טעמים|ג}} 

{{ממס1|מלכים ב כה/טעמים#כה כח|מלכים ב כה כח-ל}}
{{#קטע:מלכים ב כה/טעמים|כח}}
{{#קטע:מלכים ב כה/טעמים|כט}} 
{{#invoke:MultiReplace|main|{{#קטע:מלכים ב כה/טעמים|ל}}|אֲרֻחַ֨ת|%0 (אֻתָ)|יְמֵ֥י|%0 (יֻיָ)}}
{{הור2|'''דנאי'''}}

===ישעיהו===
{{ממס1|ישעיהו א/טעמים|ישעיהו א א-ג}}
{{#קטע:ישעיהו א/טעמים|א}} 
{{#קטע:ישעיהו א/טעמים|ב}} 
{{#קטע:ישעיהו א/טעמים|ג}}

{{ממס1|ישעיהו סו/טעמים#סו כב|ישעיהו סו כב-כד}}
{{#קטע:ישעיהו סו/טעמים|כב}}
{{#קטע:ישעיהו סו/טעמים|כג}}
{{#invoke:MultiReplace|main|{{#קטע:ישעיהו סו/טעמים|כד}}|וְרָא֔וּ|%0 (וֻוָ)|לְכׇל|%0־(לֻלָ)}}{{ש}}
'''{{ק|{{#קטע:ישעיהו סו/טעמים|כג}}}}'''
{{הור2|'''דניא'''}}

===ירמיהו===
{{ממס1|ירמיהו א/טעמים|ירמיהו א א-ג}}
{{#קטע:ירמיהו א/טעמים|א}} 
{{#קטע:ירמיהו א/טעמים|ב}} 
{{#קטע:ירמיהו א/טעמים|ג}}

{{ממס1|ירמיהו נב/טעמים#נב לב|ירמיהו נב לג-לד}}
{{#קטע:ירמיהו נב/טעמים|לב}}
{{#קטע:ירמיהו נב/טעמים|לג}}
{{#invoke:MultiReplace|main|{{#קטע:ירמיהו נב/טעמים|לד}}|אֲרֻחַת֩|%0 (אֻתָ)|יְמֵ֥י|%0 (יֻיָ)}}
{{הור2|'''דיאנ'''}}

===יחזקאל===
{{מקורות לסידור|[[יחזקאל א/טעמים|יחזקאל א א-כח]], [[יחזקאל ג יב|ג יב]]}}{{ש}}
{{#קטע:יחזקאל א/טעמים|א}} 
{{#קטע:יחזקאל א/טעמים|ב}} 
{{#קטע:יחזקאל א/טעמים|ג}}
{{#קטע:יחזקאל א/טעמים|ד}}
{{#קטע:יחזקאל א/טעמים|ה}}
{{#קטע:יחזקאל א/טעמים|ו}}
{{#קטע:יחזקאל א/טעמים|ז}}
{{#קטע:יחזקאל א/טעמים|ח}}
{{#קטע:יחזקאל א/טעמים|ט}}
{{#קטע:יחזקאל א/טעמים|י}}
{{#קטע:יחזקאל א/טעמים|יא}} 
{{#קטע:יחזקאל א/טעמים|יב}} 
{{#קטע:יחזקאל א/טעמים|יג}}
{{#קטע:יחזקאל א/טעמים|יד}}
{{#קטע:יחזקאל א/טעמים|טו}}
{{#קטע:יחזקאל א/טעמים|טז}}
{{#קטע:יחזקאל א/טעמים|יז}}
{{#קטע:יחזקאל א/טעמים|יח}}
{{#קטע:יחזקאל א/טעמים|יט}}
{{#קטע:יחזקאל א/טעמים|כ}}
{{#קטע:יחזקאל א/טעמים|כא}}
{{#קטע:יחזקאל א/טעמים|כב}}
{{#קטע:יחזקאל א/טעמים|כג}}
{{#קטע:יחזקאל א/טעמים|כד}}
{{#קטע:יחזקאל א/טעמים|כה}}
{{#קטע:יחזקאל א/טעמים|כו}}
{{#קטע:יחזקאל א/טעמים|כז}}
{{#קטע:יחזקאל א/טעמים|כח}}

{{#קטע:יחזקאל ג/טעמים|יב}} 

{{ממס1|יחזקאל מח/טעמים#מח לג|יחזקאל מח לג-לה}}
{{#קטע:יחזקאל מח/טעמים|לג}} 
{{#קטע:יחזקאל מח/טעמים|לד}} סָבִ֕יב שְׁמֹנָ֥ה (שֻׁהָ) עָשָׂ֖ר אָ֑לֶף וְשֵׁם־הָעִ֥יר מִיּ֖וֹם יְהֹוָ֥ה{{מ:פסק}}(יֻהָ) שָֽׁמָּה׃
{{הור2|'''דינא'''}}

===תרי עשר===
{{ממס1|הושע א/טעמים|הושע א א-ג}}
{{#קטע:הושע א/טעמים|א}} 
{{החלף|{{#קטע:הושע א/טעמים|ב}}|{{נוסח|{{פפ|פסקא באמצע פסוק}}|2=א=רווח של שורה ריקה}}|{{פפפ}}}}
{{#קטע:הושע א/טעמים|ג}}

{{מקורות לסידור|[[חבקוק ב כ]] - [[חבקוק ג|ג יט]]}}{{ש}}
{{#קטע:חבקוק ב/טעמים|כ}} 
{{#קטע:חבקוק ג/טעמים|א}} 
{{#קטע:חבקוק ג/טעמים|ב}} 
{{#קטע:חבקוק ג/טעמים|ג}}
{{#קטע:חבקוק ג/טעמים|ד}}
{{#קטע:חבקוק ג/טעמים|ה}}
{{#קטע:חבקוק ג/טעמים|ו}}
{{#קטע:חבקוק ג/טעמים|ז}}
{{#קטע:חבקוק ג/טעמים|ח}}
{{#קטע:חבקוק ג/טעמים|ט}}
{{#קטע:חבקוק ג/טעמים|י}}
{{#קטע:חבקוק ג/טעמים|יא}} 
{{#קטע:חבקוק ג/טעמים|יב}} 
{{#קטע:חבקוק ג/טעמים|יג}}
{{#קטע:חבקוק ג/טעמים|יד}}
{{#קטע:חבקוק ג/טעמים|טו}}
{{#קטע:חבקוק ג/טעמים|טז}}
{{#קטע:חבקוק ג/טעמים|יז}}
{{#קטע:חבקוק ג/טעמים|יח}}
{{#קטע:חבקוק ג/טעמים|יט}}

{{ממס1|מלאכי ג/טעמים#ג כב|מלאכי ג כב-כד}}
{{#קטע:מלאכי ג/טעמים|כב}}
{{#קטע:מלאכי ג/טעמים|כג}} וְהֵשִׁ֤יב לֵב־(לֻבָ) אָבוֹת֙ עַל־בָּנִ֔ים וְלֵ֥ב בָּנִ֖ים עַל־אֲבוֹתָ֑ם פֶּן־אָב֕וֹא וְהִכֵּיתִ֥י אֶת־הָאָ֖רֶץ (הֻץָ) חֵֽרֶם׃{{ש}}
{{ק|'''{{#קטע:מלאכי ג/טעמים|כג}}'''}}
{{הור2|'''נאדי'''}}{{ש}}
{{הור2|
&lt;center&gt;'''קדיש יתום'''&lt;/center&gt;
{{קדיש אשכנז|קדיש=יתום|עשי&quot;ת=לא}}
}}

==כתובים==
===רות===
{{#בלי קטע:רות א/טעמים|סימן}} 
{{#בלי קטע:רות ב/טעמים|סימן}} 
{{#בלי קטע:רות ג/טעמים|סימן}} 
{{#קטע:רות ד/טעמים|א}} 
{{#קטע:רות ד/טעמים|ב}} 
{{#קטע:רות ד/טעמים|ג}}
{{#קטע:רות ד/טעמים|ד}}
{{#קטע:רות ד/טעמים|ה}}
{{#קטע:רות ד/טעמים|ו}}
{{#קטע:רות ד/טעמים|ז}}
{{#קטע:רות ד/טעמים|ח}}
{{#קטע:רות ד/טעמים|ט}}
{{#קטע:רות ד/טעמים|י}}
{{#קטע:רות ד/טעמים|יא}} 
{{#קטע:רות ד/טעמים|יב}} 
{{#קטע:רות ד/טעמים|יג}}
{{#קטע:רות ד/טעמים|יד}}
{{#קטע:רות ד/טעמים|טו}}
{{#קטע:רות ד/טעמים|טז}}
{{#קטע:רות ד/טעמים|יז}}

{{#קטע:רות ד/טעמים|יח}}
{{#קטע:רות ד/טעמים|יט}}
{{#קטע:רות ד/טעמים|כ}}
{{#קטע:רות ד/טעמים|כא}} וְעֹבֵד֙ הוֹלִ֣יד (הֻדָ) אֶת־יִשָׁ֔י וְיִשַׁ֖י הוֹלִ֥יד אֶת־(אֻתָ) דָּוִֽד׃ 
{{הור2|'''נאיד'''}}

===תהלים===
====פרק א====
{{#invoke:MultiReplace|main|{{#בלי קטע:תהלים א/טעמים|סימן}}|&lt;br&gt;|&amp;#32;|&amp;emsp;|&amp;#32;}}
====פרק יט====
{{#invoke:MultiReplace|main|{{#בלי קטע:תהלים יט/טעמים|סימן}}|&lt;br&gt;|&amp;#32;|&amp;emsp;|&amp;#32;|　　|}}
====פרק סח====
{{#invoke:MultiReplace|main|{{#בלי קטע:תהלים סח/טעמים|סימן}}|&lt;br&gt;|&amp;#32;|&amp;emsp;|&amp;#32;|　　|}}
====פרק קיט====
{{#invoke:MultiReplace|main|{{#בלי קטע:תהלים קיט/טעמים|סימן}}|&lt;br&gt;|&amp;#32;|&amp;emsp;|&amp;#32;|　　|&lt;/p&gt;}}
====פרק קנ====
{{#invoke:MultiReplace|main|{{#בלי קטע:תהלים קנ/טעמים|סימן}}|&lt;br&gt;|&amp;#32;|&amp;emsp;|&amp;#32;|הַ֭נְּשָׁמָה|%0 (הֻהָ)|יָ֗הּ|%0 (יֻהָ)|　　|}}
{{הור2|'''נדאי'''}}

===איוב===
{{ממס1|איוב א/טעמים|איוב א א-ג}}
{{#קטע:איוב א/טעמים|א}} 
{{#קטע:איוב א/טעמים|ב}} 
{{#קטע:איוב א/טעמים|ג}}

{{ממס1|איוב מב/טעמים|איוב מב טו-יז}}
{{#קטע:איוב מב/טעמים|טו}}
{{#קטע:איוב מב/טעמים|טז}} וַיָּ֣מׇת אִיּ֔וֹב (אֻבָ) זָקֵ֖ן וּשְׂבַ֥ע (וֻעָ) יָמִֽים׃ 
{{הור2|'''נדיא'''}}

===משלי===
{{ממס1|משלי א/טעמים|משלי א א-ג}}
{{#invoke:MultiReplace|main|{{#קטע:משלי א/טעמים|א}} 
{{#קטע:משלי א/טעמים|ב}} 
{{#קטע:משלי א/טעמים|ג}}

{{ממס1|משלי לא/טעמים#לא י|משלי לא י-לא}}
{{#קטע:משלי לא/טעמים|י}}
{{#קטע:משלי לא/טעמים|יא}}
{{#קטע:משלי לא/טעמים|יב}}
{{#קטע:משלי לא/טעמים|יג}}
{{#קטע:משלי לא/טעמים|יד}}
{{#קטע:משלי לא/טעמים|טו}}
{{#קטע:משלי לא/טעמים|טז}}
{{#קטע:משלי לא/טעמים|יז}}
{{#קטע:משלי לא/טעמים|יח}}
{{#קטע:משלי לא/טעמים|יט}}
{{#קטע:משלי לא/טעמים|כ}}
{{#קטע:משלי לא/טעמים|כא}}
{{#קטע:משלי לא/טעמים|כב}}
{{#קטע:משלי לא/טעמים|כג}}
{{#קטע:משלי לא/טעמים|כד}}
{{#קטע:משלי לא/טעמים|כה}}
{{#קטע:משלי לא/טעמים|כו}}
{{#קטע:משלי לא/טעמים|כז}}
{{#קטע:משלי לא/טעמים|כח}}
{{#קטע:משלי לא/טעמים|כט}}
{{#קטע:משלי לא/טעמים|ל}} תְּנוּ־לָ֭הּ (לֻהָ) מִפְּרִ֣י יָדֶ֑יהָ וִיהַלְﬞל֖וּהָ בַשְּׁעָרִ֣ים (בֻּםָ) מַֽעֲשֶֽׂיהָ׃|&lt;br&gt;|&amp;#32;|&amp;emsp;|&amp;#32;}}
{{הור2|'''נידא'''}}

===קהלת===
{{ממס1|קהלת א/טעמים|קהלת א א-ג}}
{{#קטע:קהלת א/טעמים|א}} {{#קטע:קהלת א/טעמים|ב}} {{#קטע:קהלת א/טעמים|ג}}

{{ממס1|קהלת יב/טעמים#יב יב|קהלת יב יב-יד}}
{{#קטע:קהלת יב/טעמים|יב}} {{#קטע:קהלת יב/טעמים|יג}} {{#קטע:קהלת יב/טעמים|יד}}{{ש}}
&lt;b&gt;{{ק|{{#קטע:קהלת יב/טעמים|יג}}}}&lt;/b&gt;
{{הור2|'''ניאד'''}}

===שיר השירים===
{{ממס1|שיר השירים א/טעמים|שיר השירים א א-ג}}
{{#קטע:שיר השירים א/טעמים|א}} 
{{#קטע:שיר השירים א/טעמים|ב}} 
{{#קטע:שיר השירים א/טעמים|ג}}

{{ממס1|שיר השירים ח/טעמים#יב|שיר השירים ח יב-יד}}
{{#קטע:שיר השירים ח/טעמים|יב}} 
{{#קטע:שיר השירים ח/טעמים|יג}} 
{{#קטע:שיר השירים ח/טעמים|יד}}
{{הור2|'''יאדנ'''}}

===איכה===
{{הור2|קוראים בלחש.}}
{{ממס1|איכה א/טעמים|איכה א א-ג}}
{{#קטע:איכה א/טעמים|א}} {{#קטע:איכה א/טעמים|ב}} {{#קטע:איכה א/טעמים|ג}}

{{ממס1|איכה ה/טעמים#ה כ|איכה ה כ-כב}}
{{#קטע:איכה ה/טעמים|כ}} {{#קטע:איכה ה/טעמים|כא}} {{#קטע:איכה ה/טעמים|כב}}{{ש}}
'''{{ק|{{#קטע:איכה ה/טעמים|כא}}}}'''
{{הור2|'''יאנד'''}}

===דניאל===
{{#קטע:דניאל א/טעמים|א}} {{#קטע:דניאל א/טעמים|ב}} {{#קטע:דניאל א/טעמים|ג}}

{{#קטע:דניאל יב/טעמים|יא}} {{#קטע:דניאל יב/טעמים|יב}} {{#קטע:דניאל יב/טעמים|יג}}
{{הור2|'''ידאנ'''}}

===אסתר===
{{#קטע:אסתר א/טעמים|א}} {{#קטע:אסתר א/טעמים|ב}} {{#קטע:אסתר א/טעמים|ג}}

{{#קטע:אסתר י/טעמים|א}} {{#קטע:אסתר י/טעמים|ב}} {{#קטע:אסתר י/טעמים|ג}}
{{הור2|'''ידנא'''}}
===דברי הימים===
{{#קטע:דברי הימים א א/טעמים|א}} {{#קטע:דברי הימים א א/טעמים|ב}} {{#קטע:דברי הימים א א/טעמים|ג}}

{{#קטע:דברי הימים ב לו/טעמים|כא}} {{#קטע:דברי הימים ב לו/טעמים|כב}} {{#קטע:דברי הימים ב לו/טעמים|כג}}
{{הור2|'''ניאד'''}}
===עזרא===
{{#קטע:עזרא א/טעמים|א}} {{#קטע:עזרא א/טעמים|ב}} {{#קטע:עזרא א/טעמים|ג}}

{{#קטע:נחמיה יג/טעמים|כט}} וְטִֽהַרְתִּ֖ים מִכׇּל־נֵכָ֑ר וָאַעֲמִ֧ידָה מִשְׁמָר֛וֹת לַכֹּהֲנִ֥ים וְלַלְוִיִּ֖ם אִ֥ישׁ בִּמְלַאכְתּֽוֹ׃ {{#קטע:נחמיה יג/טעמים|לא}}
{{הור2|'''ינדא'''}}{{ש}}
{{הור2|
&lt;center&gt;'''קדיש יתום'''&lt;/center&gt;
{{קדיש אשכנז|קדיש=יתום|עשי&quot;ת=לא}}
}}
{{סוף}}
{{טקסט מנוקד|גודל=20}}
==משנה==
===סדר זרעים===
====ברכות====
{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/ברכות/פרק א|א}}

{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/ברכות/פרק ט|ה}}
====פאה====
{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/פאה/פרק א|א}}

{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/פאה/פרק ח|ט}}
====דמאי====
{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/דמאי/פרק א|א}}

{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/דמאי/פרק ז|ח}}
====כלאים====
{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/כלאים/פרק א|א}}

{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/כלאים/פרק ט|י}}
====שביעית====
{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/שביעית/פרק א|א}}

{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/שביעית/פרק י|ט}}
====מעשרות====
{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/מעשרות/פרק א|א}}

{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/מעשרות/פרק ה|ח}}
====מעשר שני====
{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/מעשר שני/פרק א|א}}

{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/מעשר שני/פרק ה|טו}}
====חלה====
{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/חלה/פרק א|א}}

{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/חלה/פרק ד|יא}}
====ערלה====
{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/ערלה/פרק א|א}}

{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/ערלה/פרק ג|ט}}
====בכורים====
{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/ביכורים/פרק א|א}}

{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/ביכורים/פרק ג|יב}}
{{הור2|&lt;p&gt;רַבִּי חֲנַנְיָא בֶּן עֲקַשְׁיָא אוֹמֵר, רָצָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְזַכּוֹת אֶת יִשְׂרָאֵל, לְפִיכָךְ הִרְבָּה לָהֶם תּוֹרָה וּמִצְוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר יְיָ חָפֵץ לְמַעַן צִדְקוֹ יַגְדִּיל תּוֹרָה וְיַאְדִּיר.&lt;/p&gt;
&lt;center&gt;'''קדיש דרבנן'''&lt;/center&gt;
{{קדיש אשכנז|קדיש=דרבנן|עשי&quot;ת=לא}}
}}
===סדר מועד===
====שבת====
{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/שבת/פרק א|א}}

{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/שבת/פרק כד|ה}}
====עירובין====
{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/עירובין/פרק א|א}}

{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/עירובין/פרק י|טו}}
====פסחים====
{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/פסחים/פרק א|א}}

{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/פסחים/פרק י|ט}}
====חגיגה====
{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/חגיגה/פרק א|א}}

{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/חגיגה/פרק ג|ח}}
====ביצה====
{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/ביצה/פרק א|א}}

{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/ביצה/פרק ה|ז}}
====מועד קטן====
{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/מועד קטן/פרק א|א}}

{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/מועד קטן/פרק ג|ט}}
====ראש השנה====
{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/ראש השנה/פרק א|א}}

{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/ראש השנה/פרק ד|ט}}
====יומא====
{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/יומא/פרק א|א}}

{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/יומא/פרק ח|ט}}
====סוכה====
{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/סוכה/פרק א|א}}

{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/סוכה/פרק ה|ח}}
====תענית====
{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/תענית/פרק א|א}}

{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/תענית/פרק ד|ח}}
====שקלים====
{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/שקלים/פרק א|א}}

{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/שקלים/פרק ח|ח}}
====מגילה====
{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/מגילה/פרק א|א}}

{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/מגילה/פרק ד|י}}
{{הור2|&lt;p&gt;רַבִּי חֲנַנְיָא בֶּן עֲקַשְׁיָא אוֹמֵר, רָצָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְזַכּוֹת אֶת יִשְׂרָאֵל, לְפִיכָךְ הִרְבָּה לָהֶם תּוֹרָה וּמִצְוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר יְיָ חָפֵץ לְמַעַן צִדְקוֹ יַגְדִּיל תּוֹרָה וְיַאְדִּיר.&lt;/p&gt;
&lt;center&gt;'''קדיש דרבנן'''&lt;/center&gt;
{{קדיש אשכנז|קדיש=דרבנן|עשי&quot;ת=לא}}
}}
===סדר נשים===
====יבמות====
{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/יבמות/פרק א|א}}

{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/יבמות/פרק טז|ז}}
====כתובות====
{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/כתובות/פרק א|א}}

{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/כתובות/פרק יג|יא}}

====סוטה====
{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/סוטה/פרק א|א}}

{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/סוטה/פרק ט|טו}}
====נדרים====
{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/נדרים/פרק א|א}}

{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/נדרים/פרק יא|יב}}

====נזיר====
{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/נזיר/פרק א|א}}

{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/נזיר/פרק ט|ה}}

====גיטין====
{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/גיטין/פרק א|א}}

{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/גיטין/פרק ט|י}}
====קידושין====
{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/קידושין/פרק א|א}}

{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/קידושין/פרק ד|יד}}
{{הור2|&lt;p&gt;רַבִּי חֲנַנְיָא בֶּן עֲקַשְׁיָא אוֹמֵר, רָצָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְזַכּוֹת אֶת יִשְׂרָאֵל, לְפִיכָךְ הִרְבָּה לָהֶם תּוֹרָה וּמִצְוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר יְיָ חָפֵץ לְמַעַן צִדְקוֹ יַגְדִּיל תּוֹרָה וְיַאְדִּיר.&lt;/p&gt;
&lt;center&gt;'''קדיש דרבנן'''&lt;/center&gt;
{{קדיש אשכנז|קדיש=דרבנן|עשי&quot;ת=לא}}
}}

===סדר נזיקין===
====בבא קמא====
{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/בבא קמא/פרק א|א}}

{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/בבא קמא/פרק י|י}}
====בבא מציעא====
{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/בבא מציעא/פרק א|א}}

{{קטמש|בבא מציעא|י|ו}}
====בבא בתרא====
{{קטמש|בבא בתרא|א|א}}

{{קטמש|בבא בתרא|י|ח}}
====סנהדרין====
{{קטמש|סנהדרין|א|א}}

{{קטמש|סנהדרין|יא|ו}}
====מכות====
{{קטמש|מכות|א|א}}

{{קטמש|מכות|ג|טז}}
====שבועות====
{{קטמש|שבועות|א|א}}

{{קטמש|שבועות|ח|ו}}
====עדויות====
{{קטמש|עדויות|א|א}}

{{קטמש|עדויות|ח|ז}}
====עבודה זרה====
{{קטמש|עבודה זרה|א|א}}

{{קטמש|עבודה זרה|ה|יב}}
====אבות====
{{קטמש|אבות|א|א}}

{{קטמש|אבות|ו|יא}}
====הוריות====
{{קטמש|הוריות|א|א}}

{{קטמש|הוריות|ג|ח}}
{{הור2|&lt;p&gt;רַבִּי חֲנַנְיָא בֶּן עֲקַשְׁיָא אוֹמֵר, רָצָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְזַכּוֹת אֶת יִשְׂרָאֵל, לְפִיכָךְ הִרְבָּה לָהֶם תּוֹרָה וּמִצְוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר יְיָ חָפֵץ לְמַעַן צִדְקוֹ יַגְדִּיל תּוֹרָה וְיַאְדִּיר.&lt;/p&gt;
&lt;center&gt;'''קדיש דרבנן'''&lt;/center&gt;
{{קדיש אשכנז|קדיש=דרבנן|עשי&quot;ת=לא}}
}}

===סדר קדשים===
====זבחים====
{{קטמש|זבחים|א|א}}

{{קטמש|זבחים|יד|י}}
====מנחות====
{{קטמש|מנחות|א|א}}

{{קטמש|מנחות|יג|יא}}
====חולין====
{{קטמש|חולין|א|א}}

{{קטמש|חולין|יב|ה}}
====בכורות====
{{קטמש|בכורות|א|א}}

{{קטמש|בכורות|ט|ח}}
====ערכין====
{{קטמש|ערכין|א|א}}

{{קטמש|ערכין|ט|ח}}
====תמורה====
{{קטמש|תמורה|א|א}}

{{קטמש|תמורה|ז|ו}}
====כריתות====
{{קטמש|כריתות|א|א}}

{{קטמש|כריתות|ו|ט}}
====מעילה====
{{קטמש|מעילה|א|א}}

{{קטמש|מעילה|ו|ו}}
====תמיד====
{{קטמש|תמיד|א|א}}

{{קטמש|תמיד|ז|ד}}
====מדות====
{{קטמש|מידות|א|א}}

{{קטמש|מידות|ה|ד}}
====קנים====
{{קטמש|קינים|א|א}}

{{קטמש|קינים|ג|ו}}
{{הור2|&lt;p&gt;רַבִּי חֲנַנְיָא בֶּן עֲקַשְׁיָא אוֹמֵר, רָצָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְזַכּוֹת אֶת יִשְׂרָאֵל, לְפִיכָךְ הִרְבָּה לָהֶם תּוֹרָה וּמִצְוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר יְיָ חָפֵץ לְמַעַן צִדְקוֹ יַגְדִּיל תּוֹרָה וְיַאְדִּיר.&lt;/p&gt;
&lt;center&gt;'''קדיש דרבנן'''&lt;/center&gt;
{{קדיש אשכנז|קדיש=דרבנן|עשי&quot;ת=לא}}
}}

===סדר טהרות===
====מקואות====
{{קטמש|מקוואות|א|א}}

…
====פרה====
{{קטמש|פרה|א|א}}

{{קטמש|פרה|יב|יא}}
====ידים====
…
====אהלות====
{{קטמש|אהלות|א|א}}

{{קטמש|אהלות|יח|י}}
====נגעים====
{{קטמש|נגעים|א|א}}

{{קטמש|נגעים|יד|יג}}
====זבים====
{{קטמש|זבים|א|א}}

{{קטמש|זבים|ה|יב}}
====נדה====
…
====טהרות====
…
====כלים====
{{קטמש|כלים|א|א}}

{{קטמש|כלים|ל|ד}}
====טבול יום====
…
====מכשירין====
…
====עוקצין====
{{קטמש|עוקצין|א|א}}

{{קטמש|עוקצין|ג|יב}}
{{הור2|&lt;p&gt;רַבִּי חֲנַנְיָא בֶּן עֲקַשְׁיָא אוֹמֵר, רָצָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְזַכּוֹת אֶת יִשְׂרָאֵל, לְפִיכָךְ הִרְבָּה לָהֶם תּוֹרָה וּמִצְוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר יְיָ חָפֵץ לְמַעַן צִדְקוֹ יַגְדִּיל תּוֹרָה וְיַאְדִּיר.&lt;/p&gt;
&lt;center&gt;'''קדיש דרבנן'''&lt;/center&gt;
{{קדיש אשכנז|קדיש=דרבנן|עשי&quot;ת=לא}}
}}

==ספר יצירה==
בִּשְׁלֹשִׁים וּשְׁתַּיִם נְתִיבוֹת פְּלִיאוֹת חָכְמָה חָקַק יָהּ 
יָהּ יְיָ צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אֱלֹהִים חַיִּים וּמֶלֶךְ 
עוֹלָם אֵל רַחוּם וְחַנּוּן רָם וְנִשָּׂא שֹׁכֵן עַד מָרוֹם
וְקָדוֹשׁ בָּרָא עוֹלָמוֹ בִּשְׁלֹשָׁה סְפָרִים, בְּסֵפֶר וּסְפָר 
וְסִפּוּר. 

כְּלָלוֹ שֶׁל דָּבָר מִקְצָת אֵלּוּ מִצְטָרְפִים 
עִם אֵלּוּ, וְאֵלּוּ תְּמוּרוֹת אֵלּוּ, אֵלּוּ כְּנֶגֶד אֵלּוּ וְאֵלּוּ 
כְּנֶגֶד אֵלּוּ, וְאִם אֵין אֵלּוּ אֵין אֵלּוּ, וְכֻלָּם אֲדוּקִים בַּתְּלִי 
וְגַלְגַּל וָלֵב. גַּם אֶת כָּל חֵפֶץ זֶה לְעֻמַּת זֶה בָּרָא 
אֱלֹהִים טוֹב, לְעֻמַּת רָע וְרָע לְעֻמַּת טוֹב, טוֹב מִטּוֹב, 
רָע מֵרָע, טוֹב מַבְחִין רָע וְרָע מַבְחִין טוֹב, טוֹב 
גָּנוּז לַטּוֹבִים וְרָע גָּנוּז לָרָעִים. וְכֵיוָן שֶׁבָּא אַבְרָהָם
אָבִינוּ וְהִבִּיט וְרָאָה וְחָקַר וְהֵבִין וְחָקַק וְחָצַב וְצָרַף
וְיָצַר וְחָשַׁב וְעָלְתָה בְיָדוֹ, וְנִגְלָה עָלָיו אֲדוֹן הַכֹּל
הוֹשִׁיבוֹ בְחֵיקוֹ וּנְשָׁקוֹ עַל רֹאשׁוֹ וּקְרָאוֹ אֹהֲבוֹ וְכָרַת
לוֹ בְּרִית וּלְזַרְעוֹ אַחֲרָיו לְעוֹלָם וְהֶאֱמִן בַּייָ וַיַּחְשְׁבֶהָ 
לּוֹ צְדָקָה, וְקָרָא עָלָיו כְּבוֹד יְיָ. דִּכְתִיב בְּטֶרֶם אֶצָּרְךָ 
בַבֶּטֶן יְדַעְתִּיךָ {{מ&quot;מ|ירמיהו א|ה}} וְכָרַת לוֹ בְּרִית בֵּין עֶשֶׂר אֶצְבְּעוֹת יָדָיו
וְהוּא לְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ, קָשַׁר עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם אוֹתִיּוֹת 
בִּלְשׁוֹנוֹ וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא גִּלָּה לוֹ הַסּוֹד. מְשָׁכָן בַּמַּיִם,
דְּלָקָן בָּאֵשׁ, רְעָשָׁן בָּרוּחַ, בְּעָרָן בְּשִׁבְעָה כוֹכָבִים, 
נִהֲגָם בִּשְׁנֵים עָשָׂר מַזָּלוֹת. אַוֵּיר רְוִיָּה גְּוִיָּה אֶרֶץ קֹר
וָחֹם וּבֶטֶן וְשָׁמַיִם וָרֹאשׁ זֶהוּ אֶמֶ&quot;שׁ שַׁבְּתַאי שַׁבָּת 
וָפֶה. צֶדֶק אֶחָד בְּשַׁבָּת וְעַיִן יָמִין. מַאֲדִים שֵׁנִי בְּשַׁבָּת 
וְעַיִן שְׂמֹאל. חַמָּה שְׁלִישִׁי בְּשַׁבָּת וְאַף יָמִין. נֹגַהּ 
רְבִיעִי בְּשַׁבָּת וְאַף שְׂמֹאל. כּוֹכָב חֲמִישִׁי בְּשַׁבָּת 
וְאֹזֶן יָמִין. לְבָנָה שִׁשִּׁי בְּשַׁבָּת וְאֹזֶן שְׂמֹאל. זֶה בְּגָ&quot;ד 
כָּפְרָ&quot;ת. וְאֵלֶּה שְׁנֵים עָשָׂר מַזָּלוֹת. טָלֶה נִיסָן כָּבֵד. 
שׁוֹר אִיָּר מָרָה. תְּאוֹמִים סִיוָן טְחוֹל. סַרְטָן תַּמּוּז 
הַמֵּסָס. אַרְיֵה אָב כֻּלְיָא יָמִין. בְּתוּלָה אֱלוּל כֻּלְיָא
שְׂמֹאל. מֹאזְנַיִם תִּשְׁרִי קֻרְקְבָן. עַקְרָב מַרְחֶשְׁוָן
קֵבָה. קֶשֶׁת כִּסְלֵו יַד יָמִין. גְּדִי טֵבֵת יַד שְׂמֹאל.
דְּלִי שְׁבָט רֶגֶל יָמִין. דָּגִים אֲדָר רֶגֶל שְׂמֹאל. זֶהוּ הַ&quot;ו
זַ&quot;ח טִ&quot;י לַ&quot;ן סַ&quot;ע צַ&quot;ק. שְׁלֹשָׁה אֹיְבִים הֵם. לָשׁוֹן כָּבֵד
מָרָה. שְׁלֹשָׁה אֹהֲבִים הֵם. עֵינַיִם אָזְנַיִם לֵב. שְׁלֹשָׁה
מְחַיִים הֵם. שִׁנַּיִם חֹטֶם טְחוֹל. שְׁלֹשָׁה מְמִיתִים הֵם:
שְׁנֵי נְקָבִים תַּחְתּוֹנִים וָפֶה. שְׁלֹשָׁה אֵינָם בִּרְשׁוּתוֹ. 
עֵינָיו אָזְנָיו חוֹטְמוֹ. שְׁלֹשָׁה שְׁמוּעוֹת טוֹבוֹת לְאֹזֶן:
בְּרָכָה שְׁמוּעָה טוֹבָה וְקִלּוּס. שְׁלֹשָׁה רְאִיּוֹת רָעוֹת:
עַיִן נוֹאֶפֶת, עַיִן רָע, עַיִן מְנֶדֶת. שְׁלֹשָׁה רְאִיּוֹת טוֹבוֹת:
בֹּשֶׁת, עַיִן טוֹבָה וְעַיִן נֶאֱמֶנֶת. בְּפָנִים רָעוֹת רָע.
וְהַמַּלְשִׁין וְהַמְדַבֵּר אֶחָד בְּפֶה וְאֶחָד בְּלֵב.
{{הור2|
&lt;center&gt;'''קדיש יתום'''&lt;/center&gt;
{{קדיש אשכנז|קדיש=יתום|עשי&quot;ת=לא}}
}}

==זוהר==
וּסְפַרְתֶּם לָכֶם מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת מִיּוֹם הֲבִיאֲכֶם אֶת עֹמֶר 
הַתְּנוּפָה. {{מ&quot;מ|ויקרא כג|טו}}. מַאי קָא מַיְרִי אָמַר לֵהּ הָא אוֹקְמוּהָ
חַבְרַיָּא אֲבָל תָּא חֲזֵי יִשְׂרָאֵל כַּד הֲווֹ בְמִצְרַיִם הֲווֹ
בִרְשׁוּתָא אַחְרָא וַהֲווֹ אֲחִידָן בִּמְסָאֲבוּתָא בָּתַר דְּאִתְגְזַרוּ עָלוּ
בְּחוּלָקָא קַדִּישָׁא דְּאִקְרֵי בְרִית. כֵּיוָן דְּאִתְאֲחַדוּ בֵּהּ פְּסַק
מְסָאֲבוּתָא מִנַּיְהוּ כְּדָא אִתְּתָא כַּד פְּסַקוּ מִנַּהּ דְּמֵי 
מְסָאֲבוּתָ֑א בָּתַר דְּאִתְפְּסַקוּ מִנַּהּ מַה כְּתִיב וְסָפְרָה לָּהּ 
שִׁבְעַת יָמִים {{מ&quot;מ|ויקרא טו|כח}}. כָּךְ הָכָא כֵּיוָן דְּעָלוּ בְּחוּלָקָא קַדִּישָׁא
פְּסַקָה מְסָאֲבוּ מִנַּיְהוּ וַאֲמַר קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא מִכָּאן 
וּלְהָלְאָה חֻשְׁבָּנָא לְדַכְיוּתָא. וּסְפַרְתֶּם לָכֶם לָכֶם דַיְקָא
כְּמָא דְּאַת אָמְרַת וְסָפְרָה לָּהּ שִׁבְעַת יָמִים לָהּ לְעַצְמָהּ
אוֹף הָכָא לָכֶם לְעַצְמְכֶם וְלָמָּה בְּגִין לְאִתְדַּכָּאָה בְּמַיִן 
עִלָּאִין קַדִּישִׁין וּלְבָתַר לְמֵיתֵי לְאִתְחַבְּרָא בֵהּ בְּמַלְכָּא
וּלְקַבָּלָא אוֹרָיְתֵהּ. כְּתִיב וְסָפְרָה לָּהּ שִׁבְעַת יָמִים אוֹף
הָכָא שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת. אַמַּאי שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת, בְּגִין לְמִזְכֵּי 
לְאִתְדַּכָּאָה בְּמַיִן דְּהַהוּא נָהָר דְּנָגֵד וְנָפֵק וְאִקְּרִי מַיִם 
חַיִּים וְהַהוּא נָהָר שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת נְפַקוּ מִנֵּהּ וְעַל דָּא שֶׁבַע
שַׁבָּתוֹת וַדַּאי בְּגִין לְאִתְדַּכָּאָה בֵהּ כְּמָא דְּאִתְּתָא דַכְיוּ
דִילַהּ בְּלֵילְיָא לְאִשְׁתַּמָּשָׁא בְּבַעְלַהּ כָּך כְּתִיב וּבְרֶדֶת 
הַטַּל עַל הַמַּחֲנֶה לָיְלָה {{מ&quot;מ|במדבר יא|ט}} עַל הַמַּחֲנֶה כְּתִיב וְלָא כְתִיב
וּבְרֶדֶת הַטַּל לָיְלָה. וְ֑אֵימָתַי נְחַת הַאי טַלָּא כַּד קְרִיבוּ
יִשְׂרָאֵל לְטוּרָא דְסִינַי כְּדֵן נְחַת הַהוּא טַלָּא בִּשְׁלִימוּ וְאִדְכּוּ
וְאִתְפְּסַקָא זֹהֲמָתָן מִנַּיְהוּ וְאִתְחַבַּרוּ בֵהּ בְּמַלְכָּא וְקַבִּילוּ
אוֹרָיְתָא וּכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל הָא אוֹקִימְנָא וּבְהַהוּא זִמְנָא
וַדַּאי כָּל הַנְּחָלִים הוֹלְכִים אֶל הַיָּם לְאִתְדַּכָּאָה לְאִתְסָחָאה
וְכֹלָּא אִתְקְשַׁרוּ וְאִתְחַבַּרוּ בֵהּ בְּמַלְכָּא קַדִּישָׁא. וְתָא
חֲזֵי כָּל בַּר נָשׁ דְּלָא מָנֵי חֻשְׁבָּנָא דָא אִנּוּן שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת 
תְּמִימוֹת לְמִזְכֵּי לְדַכְיוּתָא דָא לָא אִקְּרֵי טָהוֹר וְלָאו
בִּכְלָלָא דְּטָהוֹר הוּא וְלָאו הוּא כְּדַאי לְמֶהֱוֵי לֵהּ חוּלָקָא
בְּאוֹרָיְתָא. וּמַאן דְּמָטֵי טָהוֹר לְהַאי יוֹמָא וְחֻשְׁבָּנָא לָא
אִתְאֲבֵד מִנֵּהּ. כַּד מָטֵי לְהַאי לֵילְיָא לִבְּעִי לֵהּ 
לְמִלְעֵי בְאוֹרָיְתָא וּלְאִתְחַבְּרָא בַהּ וּלְנָטְרַהּ, דַּכְיוּ עִלָּאָה
דְּמָטֵי עֲלֵהּ בְּהַהוּא לֵילְיָא וְאִתְדַכִּי וְאוֹלִיפְנָא
דְּאוֹרָיְתָא דְּבָעֵי לֵהּ בְּהַאי לֵילְיָא אוֹרָיְתָא דִּבְעַל פֶּה
בְּהַאי יוֹמָא לֵיתֵי תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וְיִתְחַבַּר בְּהוּ
וְיִשְׁתַּכְּחוּן כַּחֲדָא בְּזִוּוּגָא חַד לְעֵלָּא. כְּדֵן מַכְרְזֵי 
עֲלֵהּ וְאָמְרִי וַאֲנִי זֹאת בְּרִיתִי אוֹתָם אָמַר יְיָ רוּחִי 
אֲשֶׁר עָלֶיךָ וּדְבָרַי אֲשֶׁר שַׂמְתִּי בְּפִיךָ וְגוֹמֵר {{מ&quot;מ|ישעיהו נט|כא}} וְעַל דָּא
חֲסִידֵי קַדְמָאֵי לָא הֲווֹ נַיְמֵי בְּהַאי לֵילְיָא וַהֲווֹ לָעָן
בְּאוֹרָיְתָא וְאָמְרוּ נֵיתֵי לְאַחֲסָנָא יְרוּתָא קַדִּישָׁא לַן
וְלִבְנַן בִּתְרֵין עָלְמִין וְהַהוּא לֵילְיָא כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל 
אִתְעַטְרַת עֲלַיְהוּ וְאָתְיָא לְאִזְדְּוַגָא בֵהּ בְּמַלְכָּא
וְתַרְוַיְהוּ מִתְעַטְרֵי עַל רֵישַׁיְהוּ דְּאִנּוּן דְּזַכָּאִין לְהָכִי
רַבִּי שִׁמְעוֹן הָכִי אֲמַר בְּשַׁעְתָּא דְּמִתְכַּנְּשֵׁי חַבְרַיָּא
בְּהַאי לֵילְיָא לְגַבֵּהּ נֵיתֵי לְתַקָּנָא תַּכְשִׁיטֵי כַלָּה בְּגִין 
דְּתִשְׁתְּכַח לְמָחָר בְּתַכְשִׁיטַהָא וְתִקּוּנַהָא לְגַבֵּי מַלְכָּא
כִּדְקָא יָאוּת זַכָּאָה חוּלְקֵיהוֹן דְּחַבְרַיָּא כַּד יִתְבַּע מַלְכָּא
לְמַטְרוֹנִיתָא מַאן תַּקִּין תַּכְשִׁיטַהָא וְאַנְהֵר עִטְרָהָא
וְשַׁוֵּי תִּקּוּנַהָא וְלֵית לָךְ בְּעָלְמָא מַאן דְּיָדַע לְתַקָּנָא
תַּכְשִׁיטֵי כַלָּה אֶלָּא חַבְרַיָּא. זַכָּאָה חוּלְקֵיהוֹן בְּעָלְמָא דֵן
וּבְעָלְמָא דְאָתֵי. תָּא חֲזִי חַבְרַיָּא מְתַקְנֵי בְּהַאי 
לֵילְיָא תַּכְשִׁיטַהָא לְכַלָּה הִיא שְׁכִינְתָּא קַדִּישָׁא
וּמְעַטְרֵי לַהּ בְּעִטְרַהָא לְגַבֵּי מַלְכָּא וּמַאן מַתְקֵן לֵהּ
לְמַלְכָּא בְּהַאי לֵילְיָא לְאִשְׁתַּכְּחָא בַהּ לְכַלָּה לְאִזְדַּוְגָא 
בַהּ בְּמַטְרוֹנִיתָא נַהֲרָא קַדִּישָׁא עֲמִיקָא דְּכָל נַהֲרִין
אִמָּא עִלָּאָה הֲדָא הוּא דִכְתִיב צְאֶינָה וּרְאֶינָה בְּנוֹת 
צִיּוֹן בַּמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה וְגוֹמֵר {{מ&quot;מ|שה&quot;ש ג|יא}} לְבָתַר דְּאַתְקֵינַת לֵהּ לְמַלְכָּא
וְאִתְעַטְרַת לֵהּ אַתְיַת לְדַכָּאָה לַהּ לְמַטְרוֹנִיתָא וּלְאִנּוּן 
דְּמִשְׁתַּכְּחֵי גַּבַּהּ לְמַלְכָּא דַהֲוָה לֵהּ בַּר יְחִידַ֑אי אָתָא
לְזַוְגָא לֵהּ בְּמַטְרוּנִיתָא עִלָּאָה מַאי עֲבַדְתְּ אִמֵּהּ כָּל הַהוּא לֵילְיָא 
עָלַת לְבֵי גְנִיזַהָא אַפֵּקַת עֲטָרָה עִלָּאָה בְּשַׁבְעִין אַבְנֵי
יְקָר סַחֲרָנָהָא וְאִתְעַטְרָא לֵהּ, אַפֵּקַת לְבוּשֵׁי דְמַלְכוּ
וְאַלְבֵּשַׁת לֵהּ, וְאַתְקֵנַת לֵהּ בְּתִקּוּנֵי דְמַלְכִין. לְבָתַר
עָלַת לְבֵי כַלָּה, חָמַת עוּלֵימְתַהָא דְּקָא מְתַקְנֵי עִטְרָהָא
לְבוּשָׁהָא וְתַכְשִׁיטָהָא לְתַקָּנָא לַהּ, אָמְרָה לוֹן, הָא אַתְקֵנִית
בֵּי טְבִילָה אֲתַר דְּמַיִן נָבְעִין וְכָל רֵיחִין וּבֻסְמִין סוֹחֲרָנֵי 
אִנּוּן מַיִן לְדַכָּאָה לְכַלָּתִי לֵיתִי כַלָּתִי מַטְרוֹנִיתָא
דִּבְרִי וְעוּלֵימְתַהָא וְיִתְדַּכּוּן בְּהַהוּא אֲתַר דְּאַתְקֵנִית
בְּהַהוּא בֵּי טְבִילָה דְּמַיִן נָבְעִין דְּעִמִּי. לְבָתַר תַּקִּינוּ לַהּ
לְתַכְשִׁיטַהָא, אַלְבִּישׁוּ לַהּ לְבוּשַׁהָא, אַעְטַרוּ לַהּ
בְּעִטְרָהָא, לִמְחָר כַּד יֵיתִי בְרִי לְאִזְדַּוַּגָא בְּמַטְרוֹנִיתָא
וְתַקֵּן הֵיכָלָא לְכֻלְּהוּ וְיִשְׁתְּכַח מְדוֹרֵהּ. בְּכוּ כַּחֲדָא. כָּךְ
מַלְכָּא קַדִּישָׁא וּמַטְרוֹנִיתָא וְחַבְרַיָּא כְּהַאי גַוְנָא, וְאִמָּא 
עִלָּאָה דְּמַתְקְנַת כֹּלָּא. אִשְׁתְּכַח דְּמַלְכָּא עִלָּאָה
וּמַטְרוֹנִיתָא וְחַבְרַיָּא מְדוֹרֵיהוֹן כַּחֲדָא וְלָא מִתְפָּרְשִׁין
לְעָלְמִין. הֲדָא הוּא דִּכְתִיב: יְיָ מִי יָגוּר בְּאָהֳלֶךָ וְגוֹמֵר, 
הוֹלֵךְ תָּמִים וּפֹעֵל צֶדֶק {{מ&quot;מ|תהלים טו}}. מָאן הוּא, אֶלָּא אִלֵּין אִנּוּן
דִּמְתַקְּנֵי לְמַטְרוֹנִיתָא בְּתַכְשִׁיטַהָא, בִּלְבוּשַׁהָא, בְּעִטְרַהָא, 
וְכָל חַד פֹּעֵל צֶדֶק אִקְרִי. אָמַר רַבִּי חִיָּא, אִלְּמָלֵא לָא
זְכֵינָא בְּעָלְמָא אֶלָּא לְמִשְׁמַע מִלִּין אִלֵּין דַּי. זַכָּאָה חוּלָקְהוֹן
דְּאִנּוּן דְּמִשְׁתַּדְּלֵי בְּאוֹרָיְתָא וְיָדְעִין אוֹרְחוֹי דְמַלְכָּא
קַדִּישָׁא דִּרְעוּתָא דִּלְהוֹן בְּאוֹרָיְתָא. עֲלַיְהוּ כְתִיב: כִּי בִי 
חָשַׁק וַאֲפַלְּטֵהוּ אֲשַׂגְּבֵהוּ {{מ&quot;מ|תהלים צא|יד}}, וּכְתִיב אֲחַלְּצֵהוּ וַאֲכַבְּדֵהוּ {{מ&quot;מ|תהלים צא|טו}}.  

רַבִּי שִׁמְעוֹן הֲוָה יָתֵב וְלָעֵי בְאוֹרָיְתָא בְּלֵילְיָא דְּכַלָּה 
אִתְחַבַּרַת בְּבַעְלַהּ, דְּתָנֵינַן: כָּל אִנּוּן חַבְרַיָּא דִּבְנֵי 
הֵיכָלָא דְכַלָּה אִצְטְרִיכוּ בְּהַהוּא לֵילְיָא דְּכַלָּה אִזְדַּמָּנַת
לְמִהְוֵי לְיוֹמָא אָחֳרָא גּוֹ חֻפָּה בְּבַעְלַהּ לְמִהְוֵי עִמַּהּ כָּל 
הַהוּא לֵילְיָא וּלְמֶחֱדֵי עַמַּהּ בְּתִקּוּנַהָא דְּאִיהִי אִתַּקָּנַת,
לְמִלְעֵי בְאוֹרָיְתָא מִתּוֹרָה לִנְבִיאִים וּמִנְּבִיאִים לִכְתוּבִים
וּבִדְרָשׁוֹת דִּקְרָאֵי וּבְרָזִין דְּחָכְמְתָא, בְּגִין דְּאִלֵּין אִנּוּן 
תִּקּוּנִין דִּילַהּ וְתַכְשִׁיטַהָא. וְאִיהִי וְעוּלֵימְתַהָא עָלַת
וְקַיְמַת עַל רֵאשֵׁיהוֹן וְאִתְתַּקְּנָא בְּהוּ וַחֲדַאָה בְּהוּ כָּל
הַהוּא לֵילְיָא וּלְיוֹמָא אָחֳרָא לָא עָלַת לְחֻפָּה אֶלָּא
בַהֲדַיְהוּ וְאִלֵּין אִקְרוֹן בְּנֵי חֻפָּתָא. וְכֵיוָן דַּאֲעֵלַת לְחֻפָּתָא
קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא שָׁאֵל עֲלַיְהוּ וּמְבָרֵךְ לוֹן וּמְעַטֵּר לוֹן
בְּעִטְרַהָא דְכַלָּה. זַכָּאָה חוּלָקְהוֹן. 

וַהֲוָה רַבִּי שִׁמְעוֹן וְכֻלְּהוּ 
חַבְרַיָּא מְרַנְּנִין בְּרִנָּה דְּאוֹרָיְתָא כָּל חַד וְחַד מִנַּיְהוּ וַהֲוָה
חָדֵי רַבִּי שִׁמְעוֹן וְכָל שְׁאָר חַבְרַיָּא. אֲמַר לוֹן רַבִּי שִׁמְעוֹן
בָּנַי זַכָּאָה חוּלָקְכוֹן בְּגִין דְּלִמְחָר לָא תֵעוֹל כַּלָּה לְחֻפָּה
אֶלָּא בַּהֲדַיְכוּ בְּגִין דְּכֻלְּהוּ דִּמְתַקְּנִין תִּקּוּנַהָא בְּהַאי לֵילְיָא
וְחָדְאָן בַּהּ כֻּלְּהוֹן יְהוֹן רְשִׁימִין וּכְתִיבִין בְּסִפְרָא דְּדֻכְרָנַיָּא
וְקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא מְבָרֵךְ לוֹן בְּשַׁבְעִין בִּרְכָאִין וְעִטְרִין
דְּעַלְמָא עִלָּאָה.

פְּתַח רַבִּי שִׁמְעוֹן וַאֲמַר: הַשָּׁמַיִם מְסַפְּרִים כְּבוֹד אֵל וְגוֹמֵר {{מ&quot;מ|תהלים יט|ב}}. 
קְרָא דָא הָא אוֹקִימְנָא לֵהּ. אֲבָל בְּזִמְנָא דָא דְּכַלָּה 
אִתְּעַרַת לְמֵיעַל לְחֻפָּה בְּיוֹמָא דִמְחָר אִתְתַּקָּנַת
וְאִתְנְהֵרַת בְּקִשּׁוּטַהָא בַּהֲדֵי חַבְרַיָּא דְּחָדְאָן עִמַּהּ כָּל
הַהוּא לֵילְיָא וְאִיהִי חָדְאַת עִמְּהוֹן וּבְיוֹמָא דִמְחָר כַּמָּה
אוֹכְלוֹסִין וּמַשִּׁירְיָן מִתְכַּנְּשִׁין בַּהֲדַהּ וְאִיהִי וְכֻלְּהוּ מְחַכָּאָן
לְכָל חַד וְחַד דְּתַקִּינוּ לַהּ בְּהַאי לֵילְיָא כֵּיוָן דְּמִתְחַבְּרָאָן
כַּחֲדָא וְאִיהִי חֲמָאַת לְבַעְלַהּ מַה כְּתִיב: הַשָּׁמַיִם מְסַפְּרִים 
כְּבוֹד אֵל, הַשָּׁמַיִם – דָא חָתָן דְּעָל לְחֻפָּה. מְסַפְּרִים – וּמְנָהֲרִין
כְּזֹהֲרָא דְסַפִּיר דְּצָהֵר וְזָהֵר מִסְיָפֵי עָלְמָא וְעַד סְיָפֵי 
עָלְמָא. כְּבוֹד אֵל – דָּא כְּבוֹד כַּלָּה דְּאִקְּרֵי אֵל – אֵל זֹעֵם בְּכָל 
יוֹם {{מ&quot;מ|תהלים ז|יב}} – בְּכָל יוֹמֵי שַׁתָּא אִקְּרֵי אֵל, וְהַשְׁתָּא דְּעָלַת לְחֻפָּה
אִקְּרֵי כָּבוֹד וְאִקְּרֵי אֵל. יְקָר עַל יְקָר נְהִירוּ עַל נְהִירוּ
וְשֻׁלְטָנָא עַל שֻׁלְטָנָא. כְּדֵן בְּהַהוּא שַׁעְתָּא דְּשָׁמַיִם
עָל לְחֻפָּה וְאָתֵי וְנָהֵר לַהּ כָּל אִנּוּן חַבְרַיָּא דְּאַתְקִינוּ
לַהּ כֻּלְּהוּ אִתְפְּרַשׁוּ בִּשְׁמָהָן תַּמָּן הֲדָא הוּא דִכְתִיב
וּמַעֲשֵׂה יָדָיו מַגִּיד הָרָקִיעַ. מַעֲשֵׂה יָדָיו – אִלֵּין אִנּוּן מָרֵי
קְיָמָא וּבְרִית, אִקְּרוֹן מַעֲשֵׂה יָדָיו כְּמָה דְאַתְּ אָמְרַת
וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנֵהוּ {{מ&quot;מ|תהלים צ|יז}}, דָּא בְּרִית קְיָמָא דַּחֲתִים בְּבִשְׂרָא
דְּבַר נָשׁ. 
{{הור2|&lt;p&gt;רַבִּי חֲנַנְיָא בֶּן עֲקַשְׁיָא אוֹמֵר, רָצָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְזַכּוֹת אֶת יִשְׂרָאֵל, לְפִיכָךְ הִרְבָּה לָהֶם תּוֹרָה וּמִצְוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר יְיָ חָפֵץ לְמַעַן צִדְקוֹ יַגְדִּיל תּוֹרָה וְיַאְדִּיר.&lt;/p&gt;
&lt;center&gt;'''קדיש דרבנן'''&lt;/center&gt;
{{קדיש אשכנז|קדיש=דרבנן|עשי&quot;ת=לא}}
}}

==סדר תרי&quot;ג מצוות==
{{הור2|צריך לומר התרי&quot;ג מצות בכוונה לשמור ולעשות ולקיים, ואז הקדוש ברוך הוא מצרף מחשבה טובה למעשה.}}
{|
|-
|{{ק|'''א'''}} || מִצְוַת פִּרְיָה וְרִבְיָה
|-
|{{ק|'''ב'''}} || מִצְוַת מִילָה
|-
|{{ק|'''ג'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל גִּיד הַנָּשֶׁה
|-
|{{ק|'''ד'''}} || מִצְוַת קִדּוּשׁ הַחֹדֶשׁ
|-
|{{ק|'''ה'''}} || מִצְוַת שְׁחִיטַת הַפֶּסַח בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר בְּנִיסָן
|-
|{{ק|'''ו'''}} || מִצְוַת אֲכִילַת בְּשַׂר הַפֶּסַח בְּלֵיל חֲמִשָּׁה עָשָׂר בּוֹ
|-
|{{ק|'''ז'''}} || מִצְוַת הַשְׁבָּתַת חָמֵץ
|-
|{{ק|'''ח'''}} || מִצְוַת אֲכִילַת מַצָּה
|-
|{{ק|'''ט'''}} || מִצְוַת קִדּוּשׁ בְּכוֹרוֹת בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל
|-
|{{ק|'''י'''}} || מִצְוַת סִפּוּר יְצִיאַת מִצְרַיִם
|-
|{{ק|'''יא'''}} || מִצְוַת פִּדְיוֹן פֶּטֶר חֲמוֹר
|-
|{{ק|'''יב'''}} || מִצְוַת עֲרִיפַת פֶּטֶר חֲמוֹר
|-
|{{ק|'''יג'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל הַפֶּסַח נָא וּמְבֻשָּׁל
|-
|{{ק|'''יד'''}} || שֶׁלֹּא לְהוֹתִיר מִבְּשַׂר הַפֶּסַח עַד הַבֹּקֶר
|-
|{{ק|'''טו'''}} || שֶׁלֹּא יִמָּצֵא חָמֵץ בִּרְשׁוּתֵנוּ בַּפֶּסַח
|-
|{{ק|'''טז'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל מִכָּל דָּבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ חָמֵץ
|-
|{{ק|'''יז'''}} || שֶׁלֹּא לְהַאֲכִיל מִן הַפֶּסַח לְיִשְׂרָאֵל מוּמָר
|-
|{{ק|'''יח'''}} || שֶׁלֹּא לְהַאֲכִיל מִן הַפֶּסַח לְגֵר תּוֹשָׁב
|-
|{{ק|'''יט'''}} || שֶׁלֹּא לְהוֹצִיא מִבְּשַׂר הַפֶּסַח חוּצָה
|-
|{{ק|'''כ'''}} || שֶׁלֹּא לִשְׁבֹּר עֶצֶם מִן הַפֶּסַח
|-
|{{ק|'''כא'''}} || שֶׁלֹּא יֹאכַל עָרֵל מִן הַפֶּסַח
|-
|{{ק|'''כב'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל חָמֵץ בַּפֶּסַח
|-
|{{ק|'''כג'''}} || שֶׁלֹּא יֵרָאֶה לָנוּ חָמֵץ בַּפֶּסַח
|-
|{{ק|'''כד'''}} || שֶׁלֹּא לָצֵאת בַּשַּׁבָּת חוּץ לִתְחוּם
|-
|{{ק|'''כה'''}} || מִצְוַת הַאֲמָנָה בִּמְצִיאוּת הַשֵּׁם
|-
|{{ק|'''כו'''}} || מִצְוַת קִדּוּשׁ שַׁבָּת בִּדְבָרִים
|-
|{{ק|'''כז'''}} || מִצְוַת כִּבּוּד אָב וָאֵם
|-
|{{ק|'''כח'''}} || שֶׁלֹּא לְהַעֲלוֹת בְּמַחְשָׁבָה שֶׁיֵּשׁ אֱלוֹהַּ זוּלָתִי הַשֵּׁם
|-
|{{ק|'''כט'''}} || שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת פֶּסֶל
|-
|{{ק|'''ל'''}} || שֶׁלֹּא לְהִשְׁתַּחֲוֹת {{נ|לַעֲבוֹדָה זָרָה|לַעֲבוֹדַת כּוֹכָבִים}}
|-
|{{ק|'''לא'''}} || שֶׁלֹּא לַעֲבֹד {{נ|עֲבוֹדָה זָרָה|עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים}} בַּמֶּה שֶׁדַּרְכּוֹ לְהֵעָבֵד
|-
|{{ק|'''לב'''}} || שֶׁלֹּא לִשָּׁבַע לַשָּׁוְא
|-
|{{ק|'''לג'''}} || שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת מְלָאכָה בַּשַּׁבָּת
|-
|{{ק|'''לד'''}} || שֶׁלֹּא לַהֲרֹג נָקִי
|-
|{{ק|'''לה'''}} || שֶׁלֹּא לְגַלּוֹת עֶרְוַת אֵשֶׁת אִישׁ
|-
|{{ק|'''לו'''}} || שֶׁלֹּא לִגְנֹב נֶפֶשׁ {{נ|מִיִּשְׂרָאֵל|אָדָם}}
|-
|{{ק|'''לז'''}} || שֶׁלֹּא לְהָעִיד שֶׁקֶר
|-
|{{ק|'''לח'''}} || שֶׁלֹּא לַחֲמֹד
|-
|{{ק|'''לט'''}} || שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת צוּרַת אָדָם אֲפִלּוּ לְנוֹי
|-
|{{ק|'''מ'''}} || שֶׁלֹּא לִבְנוֹת אַבְנֵי מִזְבֵּחַ גָּזִית (נ&quot;א אבני גזית במזבח)
|-
|{{ק|'''מא'''}} || שֶׁלֹּא לִפְסֹעַ עַל הַמִּזְבֵּחַ
|-
|{{ק|'''מב'''}} || מִצְוַת דִּין עֶבֶד עִבְרִי
|-
|{{ק|'''מג'''}} || מִצְוַת יִעוּד שֶׁל אָמָה הָעִבְרִיָּה
|-
|{{ק|'''מד'''}} || מִצְוַת פִּדְיוֹן אָמָה הָעִבְרִיָּה
|-
|{{ק|'''מה'''}} || מִצְוַת בֵּית דִּין לַהֲרֹג בְּחֶנֶק הַמְחֻיָּב
|-
|{{ק|'''מו'''}} || מִצְוַת דִּינֵי קְנָסוֹת לְחוֹבֵל בַּחֲבֵרוֹ
|-
|{{ק|'''מז'''}} || מִצְוַת בֵּית דִּין לַהֲרֹג בְּסַיִף הַמְחֻיָּב
|-
|{{ק|'''מח'''}} || מִצְוַת בֵּית דִּין לָדוּן דִּין בְּהֵמָה שֶׁהִזִּיקָה שֶׁלֹּא כְדַרְכָּהּ
|-
|{{ק|'''מט'''}} || מִצְוַת בֵּית דִּין לָדוּן בְּנִזְקֵי הַבּוֹר
|-
|{{ק|'''נ'''}} || מִצְוַת בֵּית דִּין לָדוּן גַּנָּב בְּתַשְׁלוּמִים אוֹ בְמִיתָה
|-
|{{ק|'''נא'''}} || מִצְוַת בֵּית דִּין לָדוּן בְּנִזְקֵי מַבְעֶה
|-
|{{ק|'''נב'''}} || מִצְוַת בֵּית דִּין לָדוּן בְּנִזְקֵי הָאֵשׁ
|-
|{{ק|'''נג'''}} || מִצְוַת בֵּית דִּין לָדוּן בְּדִין שׁוֹמֵר חִנָּם
|-
|{{ק|'''נד'''}} || מִצְוַת בֵּית דִּין לָדוּן בְּדִין טוֹעֵן וְנִטְעָן
|-
|{{ק|'''נה'''}} || מִצְוַת בֵּית דִּין לָדוּן בְּדִין נוֹשֵׂא שָׂכָר וְשׂוֹכֵר
|-
|{{ק|'''נו'''}} || מִצְוַת בֵּית דִּין לָדוּן בְּדִין הַשּׁוֹאֵל
|-
|{{ק|'''נז'''}} || מִצְוַת בֵּית דִּין לָדוּן בְּדִין הַמְפֻתָּה
|-
|{{ק|'''נח'''}} || שֶׁלֹּא לִמְכֹּר אָמָה עִבְרִיָּה הַקּוֹנֶה אוֹתָהּ מִיַּד הָאָב
|-
|{{ק|'''נט'''}} || שֶׁלֹּא לִגְרֹעַ שְׁאֵר כְּסוּת וְעוֹנָה
|-
|{{ק|'''ס'''}} || שֶׁלֹּא לְהַכּוֹת אָב וָאֵם
|-
|{{ק|'''סא'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל שׁוֹר הַנִּסְקָל
|-
|{{ק|'''סב'''}} || שֶׁלֹּא לְהַחֲיוֹת מְכַשֵּׁף
|-
|{{ק|'''סג'''}} || שֶׁלֹּא לְהוֹנוֹת הַגֵּר בִּדְבָרִים
|-
|{{ק|'''סד'''}} || שֶׁלֹּא לְהוֹנוֹת הַגֵּר בְּמָמוֹן
|-
|{{ק|'''סה'''}} || שֶׁלֹּא לְעַנּוֹת יְתוֹמִים וְאַלְמָנוֹת
|-
|{{ק|'''סו'''}} || מִצְוַת הַלְוָאָה לֶעָנִי
|-
|{{ק|'''סז'''}} || מִצְוַת הַטָּיָה אַחֲרֵי רַבִּים
|-
|{{ק|'''סח'''}} || מִצְוַת פֵּרוּק מַשָּׂא
|-
|{{ק|'''סט'''}} || מִצְוַת שְׁמִטַּת קַרְקָעוֹת
|-
|{{ק|'''ע'''}} || מִצְוַת שְׁבִיתָה בַּשַּׁבָּת
|-
|{{ק|'''עא'''}} || מִצְוַת חֲגִיגָה בָּרְגָלִים
|-
|{{ק|'''עב'''}} || מִצְוַת הֲבָאַת בִּכּוּרִים
|-
|{{ק|'''עג'''}} || שֶׁלֹּא יִתְבַּע חוֹב מֵעָנִי שֶׁאֵין לוֹ מַה לִּפְרֹעַ
|-
|{{ק|'''עד'''}} || שֶׁלֹּא יָשִׁית יָד בֵּין לֹוֶה לְמַלְוֶה בְּרִבִּית
|-
|{{ק|'''עה'''}} || שֶׁלֹּא לְקַלֵּל הַדַּיָּן
|-
|{{ק|'''עו'''}} || לָאו דְּבִרְכַּת הַשֵּׁם
|-
|{{ק|'''עז'''}} || שֶׁלֹּא לְקַלֵּל הַנָּשִׂיא
|-
|{{ק|'''עח'''}} || שֶׁלֹּא לְהַקְדִּים חֻקֵּי הַתְּבוּאוֹת
|-
|{{ק|'''עט'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל טְרֵפָה
|-
|{{ק|'''פ'''}} || שֶׁלֹּא לִשְׁמֹעַ טַעֲנַת בַּעַל דִּין שֶׁלֹּא בִּפְנֵי בַּעַל דִּינוֹ
|-
|{{ק|'''פא'''}} || שֶׁלֹּא יָעִיד בַּעַל עֲבֵרָה
|-
|{{ק|'''פב'''}} || שֶׁלֹּא לִנְטוֹת אַחֲרֵי רַבִּים בְּדִינֵי נְפָשׁוֹת בִּשְׁבִיל אֶחָד
|-
|{{ק|'''פג'''}} || שֶׁלֹּא יְלַמֵּד חוֹבָה מִי שֶׁלִּמֵּד זְכוּת תְּחִלָּה בְּדִינֵי נְפָשׁוֹת
|-
|{{ק|'''פד'''}} || שֶׁלֹּא לְרַחֵם עַל עָנִי בַּדִּין
|-
|{{ק|'''פה'''}} || שֶׁלֹּא לְהַטּוֹת מִשְׁפַּט חוֹטֵא מִפְּנֵי רִשְׁעוֹ
|-
|{{ק|'''פו'''}} || שֶׁלֹּא לַחְתֹּךְ הַדִּין בְּאֹמֶד הַדָּעַת
|-
|{{ק|'''פז'''}} || שֶׁלֹּא לִקַּח שֹׁחַד
|-
|{{ק|'''פח'''}} || שֶׁלֹּא לִשָּׁבַע {{נ|בַּעֲבוֹדָה זָרָה|בַּעֲבוֹדַת כּוֹכָבִים}}
|-
|{{ק|'''פט'''}} || שֶׁלֹּא לְהַדִּיחַ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אַחַר {{נ|עֲבוֹדָה זָרָה|הָעֲבוֹדַת כּוֹכָבִים}}
|-
|{{ק|'''צ'''}} || שֶׁלֹּא יִשָּׁחֵט שֶׂה הַפֶּסַח בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר בְּנִיסָן בְּעוֹד שֶׁהֶחָמֵץ בִּרְשׁוּתֵנוּ
|-
|{{ק|'''צא'''}} || שֶׁלֹּא יַנִּיחַ אֵמוּרֵי הַפֶּסַח לִפָּסֵל בְּלִינָה
|-
|{{ק|'''צב'''}} || שֶׁלֹּא לְבַשֵּׁל בָּשָׂר בְּחָלָב
|-
|{{ק|'''צג'''}} || שֶׁלֹּא לִכְרֹת בְּרִית לְשִׁבְעָה עַמְמַיָּא וְכֵן לְכָל עוֹבְדֵי {{נ|עֲבוֹדָה זָרָה|עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים}}
|-
|{{ק|'''צד'''}} || שֶׁלֹּא לְהוֹשִׁיב עוֹבְדֵי {{נ|עֲבוֹדָה זָרָה|כוֹכָבִים}} בְּאַרְצֵנוּ
|-
|{{ק|'''צה'''}} || מִצְוַת בִּנְיַן בֵּית הַבְּחִירָה
|-
|{{ק|'''צו'''}} || מִצְוַת סִדּוּר לֶחֶם הַפָּנִים וּלְבוֹנָה זַכָּה לִפְנֵי יְיָ בְּכָל שַׁבָּת
|-
|{{ק|'''צז'''}} || שֶׁלֹּא לְהוֹצִיא בַּדֵּי הָאָרוֹן מִמֶּנּוּ
|-
|{{ק|'''צח'''}} || מִצְוַת עֲרִיכַת נֵרוֹת בַּמִּקְדָּשׁ
|-
|{{ק|'''צט'''}} || מִצְוַת לְבִישַׁת בִּגְדֵי כֹהֲנִים
|-
|{{ק|'''ק'''}} || מִצְוַת אֲכִילַת בְּשַׂר חַטָּאת וְאָשָׁם
|-
|{{ק|'''קא'''}} || מִצְוַת הַקְטָרַת קְטֹרֶת
|-
|{{ק|'''קב'''}} || שֶׁלֹּא יִזַּח הַחֹשֶׁן מֵעַל הָאֵפוֹד
|-
|{{ק|'''קג'''}} || שֶׁלֹּא לִקְרֹעַ הַמְּעִיל שֶׁל כֹּהֲנִים
|-
|{{ק|'''קד'''}} || שֶׁלֹּא יֹאכַל זָר מִבְּשַׂר קָדְשֵׁי הַקֳּדָשִׁים
|-
|{{ק|'''קה'''}} || שֶׁלֹּא לְהַקְטִיר וּלְהַקְרִיב עַל מִזְבַּח הַזָּהָב חוּץ קְטֹרֶת
|-
|{{ק|'''קו'''}} || מִצְוַת נְתִינַת מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל בַּשָּׁנָה
|-
|{{ק|'''קז'''}} || מִצְוַת קִדּוּשׁ יָדַיִם וְרַגְלַיִם לִפְנֵי עֲבוֹדָה
|-
|{{ק|'''קח'''}} || מִצְוַת מְשִׁיחַת כֹּהֲנִים גְּדוֹלִים וּמְלָכִים בְּשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה
|-
|{{ק|'''קט'''}} || מִצְוַת שְׁבִיתַת הָאָרֶץ בִּשְׁנַת הַשְּׁמִטָּה
|-
|{{ק|'''קי'''}} || שֶׁלֹּא יָסוּךְ זָר בְּשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה
|-
|{{ק|'''קיא'''}} || שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת כְּמַתְכֹּנֶת שֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה
|-
|{{ק|'''קיב'''}} || שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת כְּמַתְכֹּנֶת הַקְּטֹרֶת
|-
|{{ק|'''קיג'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת תִּקְרֹבֶת {{נ|עֲבוֹדָה זָרָה|עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים}}
|-
|{{ק|'''קיד'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל בָּשָׂר בְּחָלָב
|-
|{{ק|'''קטו'''}} || שֶׁלֹּא יַעֲשׂוּ בֵּית דִּין מִשְׁפַּט מָוֶת בַּשַּׁבָּת
|-
|{{ק|'''קטז'''}} || מִצְוַת מַעֲשֵׂה הָעוֹלָה
|-
|{{ק|'''קיז'''}} || מִצְוַת קָרְבַּן מִנְחָה
|-
|{{ק|'''קיח'''}} || מִצְוַת מְלִיחַת הַקָּרְבָּן
|-
|{{ק|'''קיט'''}} || מִצְוַת קָרְבַּן בֵּית דִּין שֶׁטָּעוּ בְּהוֹרָאָה
|-
|{{ק|'''קכ'''}} || מִצְוַת קָרְבַּן חַטָּאת לְיָחִיד שֶׁשָּׁגַג בְּמִצְוַת לֹא תַעֲשֶׂה שֶׁחַיָּבִין עָלֶיהָ כָּרֵת
|-
|{{ק|'''קכא'''}} || מִצְוַת עֵדוּת
|-
|{{ק|'''קכב'''}} || מִצְוַת קָרְבָּן עוֹלֶה וְיוֹרֵד
|-
|{{ק|'''קכג'''}} || מִצְוַת תּוֹסֶפֶת חֹמֶשׁ לְאוֹכֵל מִן הַתְּרוּמָה אוֹ מוֹעֵל בָּהּ
|-
|{{ק|'''קכד'''}} || מִצְוַת קָרְבַּן אָשָׁם תָּלוּי
|-
|{{ק|'''קכה'''}} || מִצְוַת קָרְבַּן אָשָׁם וַדַּאי
|-
|{{ק|'''קכו'''}} || מִצְוַת הֲשָׁבַת הַגָּזֵל
|-
|{{ק|'''קכז'''}} || שֶׁלֹּא לְהַקְרִיב שְׂאוֹר אוֹ דְּבַשׁ
|-
|{{ק|'''קכח'''}} || שֶׁלֹּא לְהַקְרִיב קָרְבָּן בְּלֹא מֶלַח
|-
|{{ק|'''קכט'''}} || שֶׁלֹּא לְהַבְדִּיל בְּחַטַּאת הָעוֹף
|-
|{{ק|'''קל'''}} || שֶׁלֹּא לִתֵּן שֶׁמֶן זַיִת בְּמִנְחַת חוֹטֵא
|-
|{{ק|'''קלא'''}} || שֶׁלֹּא לָתֵת לְבוֹנָה בְּמִנְחַת חוֹטֵא
|-
|{{ק|'''קלב'''}} || מִצְוַת הֲרָמַת הַדֶּשֶׁן
|-
|{{ק|'''קלג'''}} || מִצְוַת הַדְלָקַת אֵשׁ עַל הַמִּזְבֵּחַ בְּכָל יוֹם
|-
|{{ק|'''קלד'''}} || מִצְוַת אֲכִילַת שְׁיָרֵי מְנָחוֹת
|-
|{{ק|'''קלה'''}} || מִצְוַת קָרְבַּן מִנְחָה שֶׁל כֹּהֵן גָּדוֹל בְּכָל יוֹם
|-
|{{ק|'''קלו'''}} || מִצְוַת מַעֲשֵׂה הַחַטָּאת
|-
|{{ק|'''קלז'''}} || מִצְוַת מַעֲשֵׂה הָאָשָׁם
|-
|{{ק|'''קלח'''}} || מִצְוַת מַעֲשֵׂה זֶבַח הַשְּׁלָמִים
|-
|{{ק|'''קלט'''}} || מִצְוַת שְׂרֵפַת נוֹתַר הַקֳּדָשִׁים
|-
|{{ק|'''קמ'''}} || מִצְוַת שְׂרֵפַת בְּשַׂר קֹדֶשׁ שֶׁנִּטְמָא
|-
|{{ק|'''קמא'''}} || שֶׁלֹּא לְכַבּוֹת אֵשׁ מֵעַל הַמִּזְבֵּחַ
|-
|{{ק|'''קמב'''}} || שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת שְׁיָרֵי מְנָחוֹת חָמֵץ
|-
|{{ק|'''קמג'''}} || שֶׁלֹּא תֵּאָכֵל מִנְחַת כֹּהֵן
|-
|{{ק|'''קמד'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל מִבְּשַׂר חַטָּאת הַנַּעֲשֵׂית בִּפְנִים
|-
|{{ק|'''קמה'''}} || שֶׁלֹּא לְהוֹתִיר מִבְּשַׂר קָרְבַּן הַתּוֹדָה וְהוּא הַדִּין לִשְׁאָר קָדָשִׁים
|-
|{{ק|'''קמו'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל פִּגּוּל
|-
|{{ק|'''קמז'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל בְּשַׂר קָדָשִׁים שֶׁנִּטְמָא
|-
|{{ק|'''קמח'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל חֵלֶב
|-
|{{ק|'''קמט'''}} || שֶׁלֹּא נֹאכַל דַּם בְּהֵמָה חַיָּה וָעוֹף
|-
|{{ק|'''קנ'''}} || מִצְוַת בְּדִיקַת סִמָּנֵי בְּהֵמָה וְחַיָּה
|-
|{{ק|'''קנא'''}} || מִצְוַת בְּדִיקַת סִמָּנֵי דָּגִים
|-
|{{ק|'''קנב'''}} || מִצְוַת בְּדִיקַת סִמָּנֵי חֲגָבִים
|-
|{{ק|'''קנג'''}} || מִצְוַת טֻמְאַת שְׁמוֹנָה שְׁרָצִים
|-
|{{ק|'''קנד'''}} || מִצְוַת עִנְיַן טֻמְאַת אֳכָלִים
|-
|{{ק|'''קנה'''}} || מִצְוַת עִנְיַן טֻמְאַת נְבֵלָה
|-
|{{ק|'''קנו'''}} || שֶׁלֹּא יִכָּנְסוּ הַכֹּהֲנִים לַמִּקְדָּשׁ מְגֻדְּלֵי שֵׂעָר
|-
|{{ק|'''קנז'''}} || שֶׁלֹּא יִכָּנְסוּ הַכֹּהֲנִים לַמִּקְדָּשׁ קְרוּעֵי בְגָדִים
|-
|{{ק|'''קנח'''}} || שֶׁלֹּא יֵצְאוּ הַכֹּהֲנִים מִן הַמִּקְדָּשׁ בִּשְׁעַת עֲבוֹדָה
|-
|{{ק|'''קנט'''}} || שֶׁלֹּא לְהִכָּנֵס שְׁתוּיֵי יַיִן בַּמִּקְדָּשׁ וְכֵן שֶׁלֹּא יוֹרֶה שָׁתוּי
|-
|{{ק|'''קס'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל בְּהֵמָה וְחַיָּה טְמֵאָה
|-
|{{ק|'''קסא'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל דָּג טָמֵא
|-
|{{ק|'''קסב'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל עוֹף טָמֵא
|-
|{{ק|'''קסג'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל שֶׁרֶץ הָאָרֶץ
|-
|{{ק|'''קסד'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל מִינֵי שְׁרָצִים דַּקִּים הַנּוֹלָדִים בַּזְּרָעִים וּבַפֵּרוֹת
|-
|{{ק|'''קסה'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל מִשֶּׁרֶץ הַמַּיִם
|-
|{{ק|'''קסו'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל מִן הַשְּׁרָצִים הַמִּתְהַוִּים מִן הָעִפּוּשׁ
|-
|{{ק|'''קסז'''}} || מִצְוַת עִנְיַן טֻמְאַת יוֹלֶדֶת
|-
|{{ק|'''קסח'''}} || מִצְוַת קָרְבַּן יוֹלֶדֶת
|-
|{{ק|'''קסט'''}} || מִצְוַת עִנְיַן טֻמְאַת מְצֹרָע
|-
|{{ק|'''קע'''}} || הַנְהָגַת הַמְּצֹרָע בִּפְרִיעָה וּפְרִימָה וְכָל מְטַמְּאֵי אָדָם צְרִיכִין לְהוֹדִיעַ שֶׁהֵן טְמֵאִים
|-
|{{ק|'''קעא'''}} || מִצְוַת עִנְיַן נִגְעֵי בְגָדִים
|-
|{{ק|'''קעב'''}} || שֶׁלֹּא יֹאכַל טָמֵא מִן הַקֳּדָשִׁים
|-
|{{ק|'''קעג'''}} || שֶׁלֹּא לְגַלֵּחַ שְׂעַר הַנֶּתֶק
|-
|{{ק|'''קעד'''}} || מִצְוַת הַטָּהֳרָה מִן הַצָּרַעַת שֶׁתִּהְיֶה בְּמִינִים יְדוּעִים
|-
|{{ק|'''קעה'''}} || מִצְוַת תִּגְלַחַת מְצֹרָע בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי
|-
|{{ק|'''קעו'''}} || מִצְוַת טְבִילָה לַטְּמֵאִים
|-
|{{ק|'''קעז'''}} || מִצְוַת קָרְבַּן מְצֹרָע כְּשֶׁיִּתְרַפֵּא מִצָּרַעְתּוֹ
|-
|{{ק|'''קעח'''}} || מִצְוַת עִנְיַן טֻמְאַת בַּיִת שֶׁיִּהְיֶה בוֹ נֶגַע
|-
|{{ק|'''קעט'''}} || מִצְוַת עִנְיַן טֻמְאַת זָב לִהְיוֹת טָמֵא וּמְטַמֵּא
|-
|{{ק|'''קפ'''}} || מִצְוַת קָרְבַּן זָב כְּשֶׁיִּטְהַר מִזּוֹבוֹ
|-
|{{ק|'''קפא'''}} || מִצְוַת עִנְיַן טֻמְאַת שִׁכְבַת זֶרַע שֶׁהוּא טָמֵא וּמְטַמֵּא
|-
|{{ק|'''קפב'''}} || מִצְוַת עִנְיַן טֻמְאַת נִדָּה שֶׁטְּמֵאָה וּמְטַמְּאָה
|-
|{{ק|'''קפג'''}} || מִצְוַת עִנְיַן טֻמְאַת זָבָה שֶׁטְּמֵאָה וּמְטַמְּאָה
|-
|{{ק|'''קפד'''}} || מִצְוַת קָרְבַּן זָבָה כְּשֶׁתִּטְהַר מִזּוֹבָהּ
|-
|{{ק|'''קפה'''}} || מִצְוַת עֲבוֹדַת יוֹם הַכִּפּוּרִים
|-
|{{ק|'''קפו'''}} || מִצְוַת כִּסּוּי הַדָּם
|-
|{{ק|'''קפז'''}} || שֶׁלֹּא יִכָּנְסוּ הַכֹּהֲנִים בְּכָל עֵת בַּמִּקְדָּשׁ וְכָל שֶׁכֵּן זָרִים
|-
|{{ק|'''קפח'''}} || שֶׁלֹּא לִשְׁחֹט קָדָשִׁים חוּץ לָעֲזָרָה
|-
|{{ק|'''קפט'''}} || שֶׁלֹּא לְהִתְקָרֵב לְאַחַת מִכָּל הָעֲרָיוֹת אֲפִלּוּ בְּלֹא בִיאָה
|-
|{{ק|'''קצ'''}} || שֶׁלֹּא לְגַלּוֹת עֶרְוַת אָב
|-
|{{ק|'''קצא'''}} || שֶׁלֹּא לְגַלּוֹת עֶרְוַת אֵם
|-
|{{ק|'''קצב'''}} || שֶׁלֹּא לְגַלּוֹת עֶרְוַת אֵשֶׁת אָב וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵינָהּ אִמּוֹ
|-
|{{ק|'''קצג'''}} || שֶׁלֹּא לְגַלּוֹת עֶרְוַת אֲחוֹתוֹ בְּכָל צַד שֶׁהִיא אֲחוֹתוֹ
|-
|{{ק|'''קצד'''}} || שֶׁלֹּא לְגַלּוֹת עֶרְוַת בַּת הַבֵּן
|-
|{{ק|'''קצה'''}} || שֶׁלֹּא לְגַלּוֹת עֶרְוַת בַּת הַבַּת
|-
|{{ק|'''קצו'''}} || שֶׁלֹּא לְגַלּוֹת עֶרְוַת הַבַּת
|-
|{{ק|'''קצז'''}} || שֶׁלֹּא לְגַלּוֹת עֶרְוַת אֲחוֹתוֹ מִן הָאָב וְהִיא בַּת אֵשֶׁת אָבִיו
|-
|{{ק|'''קצח'''}} || שֶׁלֹּא לְגַלּוֹת עֶרְוַת אֲחוֹת אָב
|-
|{{ק|'''קצט'''}} || שֶׁלֹּא לְגַלּוֹת עֶרְוַת אֲחוֹת אֵם
|-
|{{ק|'''ר'''}} || שֶׁלֹּא לָבוֹא עַל עֶרְוַת אֲחִי הָאָב
|-
|{{ק|'''רא'''}} || שֶׁלֹּא לָבוֹא עַל אֵשֶׁת אֲחִי הָאָב
|-
|{{ק|'''רב'''}} || שֶׁלֹּא לָבוֹא עַל אֵשֶׁת הַבֵּן
|-
|{{ק|'''רג'''}} || שֶׁלֹּא לָבוֹא עַל אֵשֶׁת אָח
|-
|{{ק|'''רד'''}} || שֶׁלֹּא לָבוֹא עַל אִשָּׁה וּבִתָּהּ
|-
|{{ק|'''רה'''}} || שֶׁלֹּא לְגַלּוֹת עֶרְוַת אִשָּׁה וּבַת בְּנָהּ
|-
|{{ק|'''רז'''}} || שֶׁלֹּא לְגַלּוֹת עֶרְוַת אִשָּׁה וּבַת בִּתָּהּ
|-
|{{ק|'''רח'''}} || שֶׁלֹּא לָבוֹא עַל אֲחוֹת אִשְׁתּוֹ בְּחַיֵּי אִשְׁתּוֹ
|-
|{{ק|'''רחצ'''}} || שֶׁלֹּא לָבוֹא עַל אִשָּׁה נִדָּה
|-
|{{ק|'''רט'''}} || שֶׁלֹּא לִתֵּן מִזַּרְעוֹ לַמֹּלֶךְ
|-
|{{ק|'''רי'''}} || שֶׁלֹּא לָבוֹא עַל הַזָּכָר
|-
|{{ק|'''ריא'''}} || שֶׁלֹּא לִשְׁכַּב עִם בְּהֵמָה
|-
|{{ק|'''ריב'''}} || שֶׁלֹּא תִּשְׁכַּבְנָה הַנָּשִׁים עִם הַבְּהֵמוֹת
|-
|{{ק|'''ריג'''}} || מִצְוַת יִרְאַת אָב וָאֵם
|-
|{{ק|'''ריד'''}} || מִצְוַת פֵּאָה
|-
|{{ק|'''רטו'''}} || מִצְוַת לֶקֶט
|-
|{{ק|'''רטז'''}} || מִצְוַת הַנָּחַת עוֹלְלוֹת הַכֶּרֶם
|-
|{{ק|'''ריז'''}} || מִצְוַת הַנָּחַת פֶּרֶט הַכֶּרֶם
|-
|{{ק|'''ריח'''}} || מִצְוַת שׁוֹפֵט שֶׁיִּשְׁפֹּט בְּצֶדֶק
|-
|{{ק|'''ריט'''}} || מִצְוַת תּוֹכָחָה לְיִשְׂרָאֵל שֶׁאֵינוֹ נוֹהֵג כַּשּׁוּרָה
|-
|{{ק|'''רכ'''}} || מִצְוַת אַהֲבַת יִשְׂרָאֵל
|-
|{{ק|'''רכא'''}} || מִצְוַת נֶטַע רְבָעִי
|-
|{{ק|'''רכב'''}} || מִצְוַת לְיִרְאָה מִן הַמִּקְדָּשׁ
|-
|{{ק|'''רכג'''}} || מִצְוַת כִּבּוּד חֲכָמִים
|-
|{{ק|'''רכד'''}} || מִצְוַת צִדּוּק הַמֹּאזְנַיִם וְהַמִּשְׁקָלִים וְהַמִּדּוֹת
|-
|{{ק|'''רכה'''}} || מִצְוַת שֶׁיִּשָּׂרְפוּ מִי שֶׁיִּתְחַיֵּב שְׂרֵפָה
|-
|{{ק|'''רכו'''}} || שֶׁלֹּא לִפְנוֹת אַחַר {{נ|עֲבוֹדָה זָרָה|עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים}} לֹא בְמַחְשָׁבָה וְלֹא בְדִבּוּר וְלֹא אֲפִלּוּ בְּהַבָּטָה
|-
|{{ק|'''רכז'''}} || שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת {{נ|עֲבוֹדָה זָרָה|עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים}} לֹא לְעַצְמוֹ וְלֹא לְזוּלָתוֹ
|-
|{{ק|'''רכח'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל נוֹתָר
|-
|{{ק|'''רכט'''}} || שֶׁלֹּא לְכַלּוֹת הַפֵּאָה בַּשָּׂדֶה
|-
|{{ק|'''רל'''}} || שֶׁלֹּא לָקַחַת שִׁבֳּלִים הַנּוֹפְלִים בִּשְׁעַת הַקָּצִיר
|-
|{{ק|'''רלא'''}} || שֶׁלֹּא לְכַלּוֹת עוֹלְלוֹת הַכֶּרֶם
|-
|{{ק|'''רלב'''}} || שֶׁלֹּא לִלְקֹט פֶּרֶט הַכֶּרֶם
|-
|{{ק|'''רלג'''}} || שֶׁלֹּא לִגְנֹב שׁוּם חֵפֶץ אוֹ מָמוֹן
|-
|{{ק|'''רלד'''}} || שֶׁלֹּא יְכַחֵשׁ עַל הַמָּמוֹן שֶׁיֵּשׁ מֵאַחֵר בְּיָדוֹ
|-
|{{ק|'''רלה'''}} || שֶׁלֹּא לִשָּׁבַע עַל כְּפִירַת מָמוֹן
|-
|{{ק|'''רלו'''}} || שֶׁלֹּא לִשָּׁבַע לַשֶּׁקֶר
|-
|{{ק|'''רלז'''}} || שֶׁלֹּא לַעֲשֹׁק
|-
|{{ק|'''רלח'''}} || שֶׁלֹּא לִגְזֹל
|-
|{{ק|'''רלט'''}} || שֶׁלֹּא לְאַחֵר שְׂכַר שָׂכִיר
|-
|{{ק|'''רמ'''}} || שֶׁלֹּא לְקַלֵּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל בֵּין אִישׁ בֵּין אִשָּׁה
|-
|{{ק|'''רמא'''}} || שֶׁלֹּא לְהַכְשִׁיל תָּם בַּדֶּרֶךְ
|-
|{{ק|'''רמב'''}} || שֶׁלֹּא לְעַוֵּת הַמִּשְׁפָּט
|-
|{{ק|'''רמג'''}} || שֶׁלֹּא לְכַבֵּד גָּדוֹל בַּדִּין
|-
|{{ק|'''רמד'''}} || שֶׁלֹּא לְרַגֵּל
|-
|{{ק|'''רמה'''}} || שֶׁלֹּא לַעֲמֹד עַל דָּם רֵעִים
|-
|{{ק|'''רמו'''}} || שֶׁלֹּא לִשְׂנֹא אָח
|-
|{{ק|'''רמז'''}} || שֶׁלֹּא לְהַלְבִּין פְּנֵי אָדָם מִיִּשְׂרָאֵל
|-
|{{ק|'''רמח'''}} || שֶׁלֹּא לִנְקֹם
|-
|{{ק|'''רמט'''}} || שֶׁלֹּא לִנְטֹר
|-
|{{ק|'''רנ'''}} || שֶׁלֹּא לְהַרְבִּיעַ בְּהֵמָה מִין עִם שֶׁאֵינוֹ מִינוֹ
|-
|{{ק|'''רנא'''}} || שֶׁלֹּא לִזְרֹעַ כִּלְאֵי זְרָעִים בָּאָרֶץ וְלֹא לְהַרְכִּיב אִילָן בְּשׁוּם מָקוֹם
|-
|{{ק|'''רנב'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל עָרְלָה
|-
|{{ק|'''רנג'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת כְּדֶרֶךְ זוֹלֵל וְסוֹבֵא
|-
|{{ק|'''רנד'''}} || שֶׁלֹּא לְנַחֵשׁ
|-
|{{ק|'''רנה'''}} || שֶׁלֹּא לְעוֹנֵן
|-
|{{ק|'''רנו'''}} || שֶׁלֹּא לְהַקִּיף פְּאַת הָרֹאשׁ
|-
|{{ק|'''רנז'''}} || שֶׁלֹּא לְהַשְׁחִית פְּאַת זָקָן
|-
|{{ק|'''רנח'''}} || שֶׁלֹּא לִכְתֹּב בִּבְשָׂרוֹ כְּתֹבֶת קַעֲקַע
|-
|{{ק|'''רנט'''}} || שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת מַעֲשֵׂה אוֹב
|-
|{{ק|'''רס'''}} || שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת מַעֲשֵׂה יִדְּעוֹנִי
|-
|{{ק|'''רסא'''}} || שֶׁלֹּא לְהוֹנוֹת בְּמִדּוֹת וְכָל הַמִּדּוֹת בִּכְלַל
|-
|{{ק|'''רסב'''}} || שֶׁלֹּא לְקַלֵּל אָב וָאֵם
|-
|{{ק|'''רסג'''}} || שֶׁלֹּא לָלֶכֶת בְּחֻקּוֹת {{נ|הַגּוֹיִם|הָעוֹבְדֵי כוֹכָבִים}}
|-
|{{ק|'''רסד'''}} || מִצְוַת עִנְיַן טֻמְאַת הַכֹּהֲנִים לִקְרוֹבֵיהֶם וּבִכְלָלָהּ שֶׁיִּתְאַבְּלוּ כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל עַל שִׁשָּׁה מִקְּרוֹבֵיהֶם הַיְדוּעִים
|-
|{{ק|'''רסה'''}} || מִצְוַת קִדּוּשׁ זֶרַע אַהֲרֹן
|-
|{{ק|'''רסו'''}} || מִצְוַת כֹּהֵן גָּדוֹל לִשָּׂא נַעֲרָה בְתוּלָה
|-
|{{ק|'''רסז'''}} || מִצְוַת הַקָּרְבָּן לִהְיוֹת תָּמִים
|-
|{{ק|'''רסח'''}} || מִצְוַת הַקָּרְבָּן שֶׁיִּהְיֶה מִשְּׁמוֹנָה יָמִים וּלְמַעְלָה
|-
|{{ק|'''רסט'''}} || מִצְוַת קִדּוּשׁ הַשֵּׁם
|-
|{{ק|'''רע'''}} || מִצְוַת שְׁבִיתָה בְּיוֹם רִאשׁוֹן שֶׁל פֶּסַח
|-
|{{ק|'''רעא'''}} || מִצְוַת קָרְבַּן מוּסָף כָּל שִׁבְעַת יְמֵי הַפֶּסַח
|-
|{{ק|'''רעב'''}} || מִצְוַת שְׁבִיתָה בַּשְּׁבִיעִי שֶׁל פֶּסַח
|-
|{{ק|'''רעג'''}} || מִצְוַת קָרְבַּן הָעֹמֶר שֶׁל שְׂעוֹרִים בְּיוֹם שֵׁנִי שֶׁל פֶּסַח
|-
|{{ק|'''רעד'''}} || מִצְוַת סְפִירַת הָעֹמֶר
|-
|{{ק|'''רעה'''}} || מִצְוַת קָרְבַּן מִנְחָה חֲדָשָׁה מִן הַחִטִּים בְּיוֹם עֲצֶרֶת
|-
|{{ק|'''רעו'''}} || מִצְוַת שְׁבִיתַת מִמְּלָאכָה בְּיוֹם עֲצֶרֶת
|-
|{{ק|'''רעז'''}} || מִצְוַת שְׁבִיתָה בְּיוֹם רֹאשׁ הַשָּׁנָה
|-
|{{ק|'''רעח'''}} || מִצְוַת קָרְבַּן מוּסָף בְּיוֹם רֹאשׁ הַשָּׁנָה
|-
|{{ק|'''רעט'''}} || מִצְוַת תַּעֲנִית בְּיוֹם עֲשִׂירִי בְּתִשְׁרֵי הוּא יוֹם הַכִּפּוּרִים
|-
|{{ק|'''רפ'''}} || מִצְוַת שְׁבִיתָה מִמְּלָאכָה בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים
|-
|{{ק|'''רפא'''}} || מִצְוַת קָרְבַּן מוּסָף בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים
|-
|{{ק|'''רפב'''}} || מִצְוַת שְׁבִיתָה מִמְּלָאכָה בְּיוֹם רִאשׁוֹן שֶׁל חַג הַסֻּכּוֹת
|-
|{{ק|'''רפג'''}} || מִצְוַת קָרְבַּן מוּסָף בְּכָל יוֹם מִשִּׁבְעַת יְמֵי הַסֻּכּוֹת
|-
|{{ק|'''רפד'''}} || מִצְוַת שְׁבִיתָה מִמְּלָאכָה בְּיוֹם שְׁמִינִי שֶׁל סֻכּוֹת שֶׁהוּא נִקְרָא שְׁמִינִי עֲצֶרֶת
|-
|{{ק|'''רפה'''}} || מִצְוַת קָרְבַּן מוּסָף בְּיוֹם שְׁמִינִי עֲצֶרֶת
|-
|{{ק|'''רפו'''}} || מִצְוַת נְטִילַת לוּלָב
|-
|{{ק|'''רפז'''}} || מִצְוַת יְשִׁיבַת סֻכָּה
|-
|{{ק|'''רפח'''}} || שֶׁלֹּא יִטַּמֵּא כֹּהֵן הֶדְיוֹט בְּמֵת זוּלַת בַּקְּרוֹבִים הַמְבֹאָרִים בַּכָּתוּב
|-
|{{ק|'''רפט'''}} || שֶׁלֹּא יְשַׁמֵּשׁ כֹּהֵן טְבוּל יוֹם עַד שֶׁיַּעֲרִיב שִׁמְשׁוֹ
|-
|{{ק|'''רצ'''}} || שֶׁלֹּא יִשָּׂא כֹהֵן אִשָּׁה זֹנָה
|-
|{{ק|'''רצא'''}} || שֶׁלֹּא יִשָּׂא כֹהֵן אִשָּׁה חֲלָלָה
|-
|{{ק|'''רצב'''}} || שֶׁלֹּא יִשָּׂא כֹהֵן אִשָּׁה גְרוּשָׁה
|-
|{{ק|'''רצג'''}} || שֶׁלֹּא יִכָּנֵס כֹּהֵן גָּדוֹל בְּאֹהֶל הַמֵּת
|-
|{{ק|'''רצד'''}} || שֶׁלֹּא יִטַּמֵּא כֹּהֵן גָּדוֹל בְּשׁוּם טֻמְאָה בְּמֵת
|-
|{{ק|'''רצה'''}} || שֶׁלֹּא יִשָּׂא כֹּהֵן גָּדוֹל אַלְמָנָה
|-
|{{ק|'''רצו'''}} || שֶׁלֹּא יִבְעֹל כֹּהֵן גָּדוֹל אַלְמָנָה וַאֲפִלּוּ בְּלֹא קִדּוּשִׁין
|-
|{{ק|'''רצז'''}} || שֶׁלֹּא יַעֲבֹד כֹּהֵן בַּעַל מוּם קָבוּעַ בַּעֲבוֹדַת הַמִּקְדָּשׁ
|-
|{{ק|'''רצח'''}} || שֶׁלֹּא יַעֲבֹד כֹּהֵן בַּעַל מוּם עוֹבֵר
|-
|{{ק|'''רצט'''}} || שֶׁלֹּא יִכָּנֵס בַּעַל מוּם בַּהֵיכָל כֻּלּוֹ
|-
|{{ק|'''ש'''}} || שֶׁלֹּא יַעֲבֹד כֹּהֵן טָמֵא
|-
|{{ק|'''שא'''}} || שֶׁלֹּא יֹאכַל כֹּהֵן טָמֵא תְּרוּמָה
|-
|{{ק|'''שב'''}} || שֶׁלֹּא יֹאכַל שׁוּם זָר תְּרוּמָה
|-
|{{ק|'''שג'''}} || שֶׁלֹּא יֹאכַל תּוֹשַׁב כֹּהֵן וְשָׂכִיר תְּרוּמָה
|-
|{{ק|'''שד'''}} || שֶׁלֹּא יֹאכַל עָרֵל תְּרוּמָה
|-
|{{ק|'''שה'''}} || שֶׁלֹּא תֹּאכַל חֲלָלָה מִן הַקֹּדֶשׁ
|-
|{{ק|'''שו'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל טֶבֶל
|-
|{{ק|'''שז'''}} || שֶׁלֹּא נַקְדִּישׁ בַּעֲלֵי מוּמִין לְהַקְרִיבָן לַמִּזְבֵּחַ
|-
|{{ק|'''שח'''}} || שֶׁלֹּא יִתֵּן מוּם בַּקֳּדָשִׁים
|-
|{{ק|'''שט'''}} || שֶׁלֹּא יִשְׁחֲטוּ בַּעֲלֵי מוּמִין לְשֵׁם קָרְבָּן
|-
|{{ק|'''שי'''}} || שֶׁלֹּא יַקְטִיר אֵמוּרֵי בַּעֲלֵי מוּמִין
|-
|{{ק|'''שיא'''}} || שֶׁלֹּא יִזְרֹק דַּם בַּעַל מוּם עַל הַמִּזְבֵּחַ
|-
|{{ק|'''שיב'''}} || שֶׁלֹּא לְסָרֵס זְכַר אֶחָד מִכָּל הַמִּינִים
|-
|{{ק|'''שיג'''}} || שֶׁלֹּא לְהַקְרִיב קָרְבָּן בַּעַל מוּם מִיַּד {{נ|הַגּוֹיִם|הָעוֹבְדֵי כוֹכָבִים}}
|-
|{{ק|'''שיד'''}} || שֶׁלֹּא נִשְׁחֹט בְּהֵמָה וּבְנָהּ בְּיוֹם אֶחָד
|-
|{{ק|'''שטו'''}} || שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת דָּבָר שֶׁיִּתְחַלֵּל בּוֹ שֵׁם שָׁמַיִם בֵּין בְּנֵי אָדָם
|-
|{{ק|'''שטז'''}} || שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת מְלָאכָה בְּיוֹם רִאשׁוֹן שֶׁל פֶּסַח
|-
|{{ק|'''שיז'''}} || שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת מְלָאכָה בְּיוֹם שְׁבִיעִי שֶׁל פֶּסַח
|-
|{{ק|'''שיח'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל מִתְּבוּאָה חֲדָשָׁה קֹדֶם כְּלוֹת שִׁשָּׁה עָשָׂר בְּנִיסָן
|-
|{{ק|'''שיט'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל קָלִי מִתְּבוּאָה חֲדָשָׁה עַד הַיּוֹם הַהוּא
|-
|{{ק|'''שכ'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל כַּרְמֶל מִתְּבוּאָה חֲדָשָׁה עַד הַיּוֹם הַהוּא
|-
|{{ק|'''שכא'''}} || שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת מְלָאכָה בְּיוֹם חַג שָׁבוּעוֹת
|-
|{{ק|'''שכב'''}} || שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת מְלָאכָה בְּיוֹם רִאשׁוֹן שֶׁל תִּשְׁרֵי
|-
|{{ק|'''שכג'''}} || שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת מְלָאכָה בָּעֲשִׂירִי בְּתִשְׁרֵי
|-
|{{ק|'''שכד'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים
|-
|{{ק|'''שכה'''}} || שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת מְלָאכָה בְּיוֹם רִאשׁוֹן שֶׁל חַג הַסֻּכּוֹת
|-
|{{ק|'''שכו'''}} || שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת מְלָאכָה בְּיוֹם שְׁמִינִי עֲצֶרֶת
|-
|{{ק|'''שכז'''}} || מִצְוַת סְפִירַת שֶׁבַע שַׁבְּתוֹת שָׁנִים
|-
|{{ק|'''שכח'''}} || מִצְוַת תְּקִיעַת שׁוֹפָר בַּיּוֹבֵל בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים
|-
|{{ק|'''שכט'''}} || מִצְוַת קִדּוּשׁ שְׁנַת הַיּוֹבֵל
|-
|{{ק|'''של'''}} || מִצְוַת עֲשִׂיַּת דִּין בֵּין לוֹקֵחַ וּמוֹכֵר
|-
|{{ק|'''שלא'''}} || מִצְוַת הֲשָׁבַת קַרְקַע {{נ|לִבְעָלֶיהָ|לְבַעְלֵיהֶן}} בַּיּוֹבֵל
|-
|{{ק|'''שלב'''}} || מִצְוַת פִּדְיוֹן הַנְּחָלוֹת שֶׁהֵן תּוֹךְ הָעִיר עַד הַשְׁלָמַת שָׁנָה
|-
|{{ק|'''שלג'''}} || מִצְוַת עֲבוֹדָה בְּעֶבֶד כְּנַעֲנִי לְעוֹלָם
|-
|{{ק|'''שלד'''}} || שֶׁלֹּא נַעֲבֹד הָאֲדָמָה בַּשָּׁנָה הַשְּׁבִיעִית
|-
|{{ק|'''שלה'''}} || שֶׁלֹּא נַעֲשָׂה עֲבוֹדָה גַּם בָּאִילָנוֹת
|-
|{{ק|'''שלו'''}} || שֶׁלֹּא נִקְצֹר סְפִיחִים בַּשָּׁנָה הַשְּׁבִיעִית
|-
|{{ק|'''שלז'''}} || שֶׁלֹּא נֶאֱסֹף פֵּרוֹת הָאִילָן בַּשְּׁבִיעִית כְּדֶרֶךְ שֶׁאוֹסְפִין אוֹתָן בְּכָל שָׁנָה
|-
|{{ק|'''שלח'''}} || שֶׁלֹּא נַעֲבֹד בָּאָרֶץ בִּשְׁנַת הַיּוֹבֵל
|-
|{{ק|'''שלט'''}} || שֶׁלֹּא לִקְצֹר סְפִיחֵי תְבוּאוֹת שֶׁל שְׁנַת הַיּוֹבֵל
|-
|{{ק|'''שמ'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱסֹף פֵּרוֹת הָאִילָנוֹת בַּיּוֹבֵל כְּדֶרֶךְ שֶׁאוֹסְפִין אוֹתָן בִּשְׁאָר שָׁנִים
|-
|{{ק|'''שמא'''}} || שֶׁלֹּא לְהוֹנוֹת בְּמִקָּח וּמִמְכָּר
|-
|{{ק|'''שמב'''}} || שֶׁלֹּא לְהוֹנוֹת אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל בִּדְבָרִים
|-
|{{ק|'''שמג'''}} || שֶׁלֹּא תִמָּכֵר שָׂדֶה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל לַצְּמִיתוּת
|-
|{{ק|'''שמד'''}} || שֶׁלֹּא לְשַׁנּוֹת מִגְרְשֵׁי עָרֵי הַלְוִיִּם וּשְׂדוֹתֵיהֶן
|-
|{{ק|'''שמה'''}} || שֶׁלֹּא לְהַלְוֹת בְּרִבִּית לְיִשְׂרָאֵל
|-
|{{ק|'''שמו'''}} || שֶׁלֹּא יֵעָבֵר בְּעֶבֶד עִבְרִי עֲבוֹדָה בְזוּיָה כְּמוֹ עֲבוֹדַת כְּנַעֲנִי
|-
|{{ק|'''שמז'''}} || שֶׁלֹּא יִמָּכֵר עֶבֶד עִבְרִי עַל אֶבֶן הַמִּקָּח
|-
|{{ק|'''שמח'''}} || שֶׁלֹּא יֵעָבֵד בְּעֶבֶד עִבְרִי עֲבוֹדַת פָּרֶךְ
|-
|{{ק|'''שמט'''}} || שֶׁלֹּא לְהַנִּיחַ {{נ|לַגּוֹי|לְעוֹבֵד כּוֹכָבִים}} לַעֲבֹד בְּעֶבֶד עִבְרִי הַנִּמְכָּר לוֹ בְּפָרֶךְ
|-
|{{ק|'''שנ'''}} || שֶׁלֹּא יִשְׁתַּחֲוֶה עַל אֶבֶן מַשְׂכִּית אֲפִלּוּ לַשֵּׁם
|-
|{{ק|'''שנא'''}} || מִצְוַת מַעֲרִיךְ אָדָם שֶׁיִּתֵּן דָּמָים הַקְּצוּבִים בַּתּוֹרָה
|-
|{{ק|'''שנב'''}} || מִצְוַת הַמֵּמִיר בֶּהֱמַת קָרְבָּן בִּבְהֵמָה שֶׁתִּהְיֶינָה שְׁתֵּיהֶן קֹדֶשׁ
|-
|{{ק|'''שנג'''}} || מִצְוַת מַעֲרִיךְ בְּהֵמָה שֶׁיִּתֵּן כְּפִי שֶׁיַּעֲרִיכֶנָּה הַכֹּהֵן
|-
|{{ק|'''שנד'''}} || מִצְוַת מַעֲרִיךְ בָּתִּים שֶׁיִּתֵּן הָעֵרֶךְ שֶׁיַּעֲרִיכֶנָּה הַכֹּהֵן וְתוֹסֶפֶת חֹמֶשׁ
|-
|{{ק|'''שנה'''}} || מִצְוַת מַעֲרִיךְ שָׂדֶה שֶׁיִּתֵּן כְּעֵרֶךְ הַקָּצוּב בַּפָּרָשָׁה
|-
|{{ק|'''שנו'''}} || מִצְוַת דִּין מַחֲרִים מִנְּכָסָיו שֶׁהוּא לַכֹּהֲנִים
|-
|{{ק|'''שנז'''}} || מִצְוַת מַעְשַׂר בְּהֵמָה טְהוֹרָה בְּכָל שָׁנָה
|-
|{{ק|'''שנח'''}} || שֶׁלֹּא נָמִיר הַקֳּדָשִׁים
|-
|{{ק|'''שנט'''}} || שֶׁלֹּא לְשַׁנּוֹת הַקֳּדָשִׁים מִקָּרְבָּן לְקָרְבָּן
|-
|{{ק|'''שס'''}} || שֶׁלֹּא תִמָּכֵר קַרְקַע שֶׁהֶחֱרִימוּ אוֹתָהּ בְּעָלֶיהָ אֶלָּא תִּנָּתֵן לַכֹּהֲנִים
|-
|{{ק|'''שסא'''}} || שֶׁלֹּא תִגָּאֵל שְׂדֵה הַחֵרֶם
|-
|{{ק|'''שסב'''}} || שֶׁלֹּא לִגְאֹל מַעְשַׂר בְּהֵמָה אֶלָּא יֵאָכֵל בִּירוּשָׁלָיִם
|-
|{{ק|'''שסג'''}} || מִצְוַת שִׁלּוּחַ טְמֵאִים חוּץ לְמַחֲנֵה שְׁכִינָה
|-
|{{ק|'''שסד'''}} || מִצְוַת וִדּוּי עַל הַחֵטְא
|-
|{{ק|'''שסה'''}} || מִצְוַת סוֹטָה שֶׁיְּבִיאֶהָ הַבַּעַל אֶל הַכֹּהֵן וְיַעֲשֶׂה לָהּ כְּמִשְׁפַּט הַכָּתוּב
|-
|{{ק|'''שסו'''}} || מִצְוַת גִּדּוּל שְׂעַר נָזִיר
|-
|{{ק|'''שסז'''}} || מִצְוַת גִּלּוּחַ הַנָּזִיר וַהֲבָאַת קָרְבְּנוֹתָיו
|-
|{{ק|'''שסח'''}} || מִצְוַת בִּרְכַּת כֹּהֲנִים בְּכָל יוֹם
|-
|{{ק|'''שסט'''}} || מִצְוַת מַשָּׂא הָאָרוֹן בַּכָּתֵף
|-
|{{ק|'''שע'''}} || שֶׁלֹּא יִכָּנֵס טָמֵא בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ
|-
|{{ק|'''שעא'''}} || שֶׁלֹּא לִתֵּן שֶׁמֶן בְּקָרְבַּן סוֹטָה
|-
|{{ק|'''שעב'''}} || שֶׁלֹּא לְהָשִׂים לְבוֹנָה בְּקָרְבַּן סוֹטָה
|-
|{{ק|'''שעג'''}} || שֶׁלֹּא יִשְׁתֶּה הַנָּזִיר יַיִן אוֹ כָּל מִינֵי שֵׁכָר
|-
|{{ק|'''שעד'''}} || שֶׁלֹּא יֹאכַל הַנָּזִיר עֲנָבִים לַחִים
|-
|{{ק|'''שעה'''}} || שֶׁלֹּא יֹאכַל הַנָּזִיר צִמּוּקִים
|-
|{{ק|'''שעו'''}} || שֶׁלֹּא יֹאכַל הַנָּזִיר זֶרַע הָעֲנָבִים
|-
|{{ק|'''שעז'''}} || שֶׁלֹּא יֹאכַל הַנָּזִיר קְלִפַּת הָעֲנָבִים
|-
|{{ק|'''שעח'''}} || שֶׁלֹּא יְגַלֵּחַ הַנָּזִיר שְׂעָרוֹ כָּל יְמֵי נִזְרוֹ
|-
|{{ק|'''שעט'''}} || שֶׁלֹּא יִכָּנֵס הַנָּזִיר לְאֹהֶל הַמֵּת
|-
|{{ק|'''שפ'''}} || שֶׁלֹּא יִטַּמָּא הַנָּזִיר בְּמֵת
|-
|{{ק|'''שפא'''}} || מִצְוַת שְׁחִיטַת פֶּסַח שֵׁנִי בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר בְּאִיָּר לְמִי שֶׁהָיָה טָמֵא אוֹ בְדֶרֶךְ רְחוֹקָה
|-
|{{ק|'''שפב'''}} || מִצְוַת פֶּסַח שֵׁנִי שֶׁיֵּאָכֵל עַל מַצּוֹת וּמְרוֹרִים בְּלֵיל חֲמִשָּׁה עָשָׂר בְּאִיָּר
|-
|{{ק|'''שפג'''}} || מִצְוַת תְּקִיעַת חֲצוֹצְרוֹת בַּמִּקְדָּשׁ וּבַמִּלְחָמָה
|-
|{{ק|'''שפד'''}} || שֶׁלֹּא לְהוֹתִיר מִבְּשַׂר פֶּסַח שֵׁנִי לְמָחֳרָתוֹ
|-
|{{ק|'''שפה'''}} || שֶׁלֹּא לִשְׁבֹּר עֶצֶם מֵעַצְמוֹת פֶּסַח שֵׁנִי
|-
|{{ק|'''שפו'''}} || מִצְוַת חַלָּה
|-
|{{ק|'''שפז'''}} || מִצְוַת צִיצִת
|-
|{{ק|'''שפח'''}} || שֶׁלֹּא לָתוּר אַחַר מַחֲשֶׁבֶת הַלֵּב וּרְאִיַּת הָעֵינָיִם
|-
|{{ק|'''שפט'''}} || מִצְוַת שְׁמִירַת הַמִּקְדָּשׁ
|-
|{{ק|'''שצ'''}} || מִצְוַת פִּדְיוֹן בְּכוֹר אָדָם
|-
|{{ק|'''שצא'''}} || מִצְוַת עֲבוֹדַת הַלְוִיִּם בַּמִּקְדָּשׁ
|-
|{{ק|'''שצב'''}} || מִצְוַת מַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן
|-
|{{ק|'''שצג'''}} || מִצְוַת הַלְוִיִּם לָתֵת מַעֲשֵׂר מִן הַמַּעֲשֵׂר
|-
|{{ק|'''שצד'''}} || שֶׁלֹּא יִתְעַסְּקוּ הַכֹּהֲנִים בַּעֲבוֹדַת לְוִיִּם וּלְוִיִּם בַּעֲבוֹדַת כֹּהֲנִים
|-
|{{ק|'''שצה'''}} || שֶׁלֹּא יַעֲבֹד זָר בַּמִּקְדָּשׁ
|-
|{{ק|'''שצו'''}} || שֶׁלֹּא לְבַטֵּל שְׁמִירַת הַמִּקְדָּשׁ
|-
|{{ק|'''שצז'''}} || שֶׁלֹּא לִפְדּוֹת בְּכוֹר בְּהֵמָה טְהוֹרָה
|-
|{{ק|'''שצח'''}} || מִצְוַת פָּרָה אֲדֻמָּה
|-
|{{ק|'''שצט'''}} || מִצְוַת כָּל טֻמְאַת מֵת
|-
|{{ק|'''ת'''}} || מִצְוַת מֵי נִדָּה שֶׁמְּטַמְּאִין אָדָם טָהוֹר וּמְטַהֲרִין אָדָם טָמֵא מִטֻּמְאַת מֵת בִּלְבָד
|-
|{{ק|'''תא'''}} || מִצְוַת דִּינֵי נְחָלוֹת
|-
|{{ק|'''תב'''}} || מִצְוַת הַקְרָבַת תְּמִידִין בְּכָל יוֹם
|-
|{{ק|'''תג'''}} || מִצְוַת קָרְבַּן מוּסַף שַׁבָּת
|-
|{{ק|'''תד'''}} || מִצְוַת קָרְבַּן מוּסָף בְּכָל רֹאשׁ חֹדֶשׁ
|-
|{{ק|'''תה'''}} || מִצְוַת קָרְבַּן מוּסָף בְּיוֹם חַג הַשָּׁבֻעוֹת
|-
|{{ק|'''תו'''}} || מִצְוָה לִשְׁמֹעַ קוֹל שׁוֹפָר בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה
|-
|{{ק|'''תז'''}} || מִצְוַת הֲפָרַת נְדָרִים
|-
|{{ק|'''תח'''}} || שֶׁלֹּא יַחֵל דְּבָרָיו בִּנְדָרִים
|-
|{{ק|'''תט'''}} || מִצְוַת לָתֵת עָרִים לַלְוִיִּם לָשֶׁבֶת בָּהֵן וְהֵן קוֹלְטוֹת
|-
|{{ק|'''תטו'''}} || מִצְוַת בֵּית דִּין לְהַגְלוֹת מַכֵּה נֶפֶשׁ בִּשְׁגָגָה מֵעִירוֹ לְעָרֵי מִקְלָט וְעַל הָרוֹצֵחַ בְּעַצְמוֹ לָלֶכֶת שָׁם
|-
|{{ק|'''תטז'''}} || שֶׁלֹּא לַהֲרֹג הָרוֹצֵחַ קֹדֶם שֶׁיַּעֲמֹד בַּדִּין
|-
|{{ק|'''תי'''}} || שֶׁלֹּא יוֹרֶה הָעֵד בְּדִין שֶׁהֵעִיד {{נ|בּוֹ|}} בְּדִינֵי נְפָשׁוֹת
|-
|{{ק|'''תיא'''}} || שֶׁלֹּא לִקַּח כֹּפֶר לְהַצִּיל מִמָּוֶת הָרוֹצֵחַ
|-
|{{ק|'''תיב'''}} || שֶׁלֹּא לִקַּח כֹּפֶר מִמְּחֻיָּב גָּלוּת לְפָטְרוֹ מִן הַגָּלוּת
|-
|{{ק|'''תיג'''}} || שֶׁלֹּא לְמַנּוֹת בְּדַיָּנִין אָדָם שֶׁאֵינוֹ חָכָם בְּדִינֵי תוֹרָה אַף עַל פִּי שֶׁהוּא חָכָם בְּחָכְמוֹת אֲחֵרוֹת
|-
|{{ק|'''תיד'''}} || שֶׁלֹּא יִירָא הַדַּיָּן בַּדִּין מֵאָדָם רָע
|-
|{{ק|'''תיז'''}} || מִצְוַת אַחְדוּת הַשֵּׁם
|-
|{{ק|'''תיח'''}} || מִצְוַת אַהֲבַת הַשֵּׁם
|-
|{{ק|'''תיט'''}} || מִצְוַת תַּלְמוּד תּוֹרָה
|-
|{{ק|'''תכ'''}} || מִצְוַת קְרִיאַת שְׁמַע עַרְבִית וְשַׁחֲרִית
|-
|{{ק|'''תכא'''}} || מִצְוַת תְּפִלִּין שֶׁל יָד
|-
|{{ק|'''תכב'''}} || מִצְוַת תְּפִלִּין שֶׁל רֹאשׁ
|-
|{{ק|'''תכג'''}} || מִצְוַת מְזוּזָה
|-
|{{ק|'''תכד'''}} || מִצְוַת הֲרִיגַת שִׁבְעָה עֲמָמִים
|-
|{{ק|'''תכה'''}} || שֶׁלֹּא לְהִתְאַוֹּת מַה שֶׁבְּיַד אַחֵינוּ {{נ|בְּנֵי יִשְׂרָאֵל|}}
|-
|{{ק|'''תכו'''}} || שֶׁלֹּא לְנַסּוֹת נְבִיא אֱמֶת יוֹתֵר מִדַּאי
|-
|{{ק|'''תכז'''}} || שֶׁלֹּא לָחֹן לְעוֹבְדֵי {{נ|עֲבוֹדָה זָרָה|כוכבים}}
|-
|{{ק|'''תכח'''}} || שֶׁלֹּא לְהִתְחַתֵּן בְּעוֹבְדֵי {{נ|עֲבוֹדָה זָרָה|כוכבים}}
|-
|{{ק|'''תכט'''}} || מִצְוַת בִּרְכַּת הַמָּזוֹן
|-
|{{ק|'''תל'''}} || מִצְוַת אַהֲבַת הַגֵּרִים
|-
|{{ק|'''תלא'''}} || מִצְוַת יִרְאַת הַשֵּׁם
|-
|{{ק|'''תלב'''}} || מִצְוַת תְּפִלָּה
|-
|{{ק|'''תלג'''}} || מִצְוַת הַחֶבְרָה וְהַדְּבִיקָה עִם חַכְמֵי הַתּוֹרָה
|-
|{{ק|'''תלד'''}} || מִצְוַת הַצָּרִיךְ לִשָּׁבַע שֶׁיִּשָּׁבַע בֶּאֱמֶת בְּשֵׁם יְיָ
|-
|{{ק|'''תלה'''}} || שֶׁלֹּא לֵהָנוֹת מִצִּפּוּי {{נ|עֲבוֹדָה זָרָה|עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים}}
|-
|{{ק|'''תלו'''}} || שֶׁלֹּא לְהַדְבִּיק שׁוּם דָּבָר {{נ|מֵעֲבוֹדָה זָרָה|מֵעֲבוֹדַת כּוֹכָבִים}} וּמְשַׁמְּשֶׁיהָ בְּמָמוֹנֵנוּ וּבִרְשׁוּתֵנוּ לֵהָנוֹת {{נ|בּוֹ|בָּהּ}}
|-
|{{ק|'''תלז'''}} || מִצְוָה לְאַבֵּד אֲשֵׁרָה וּמְשַׁמְּשֶׁיהָ
|-
|{{ק|'''תלח'''}} || מִצְוָה לְהַקְרִיב כָּל הַקָּרְבָּנוֹת שֶׁיֵּשׁ עַל הָאָדָם בְּחוֹבָה אוֹ בִנְדָבָה בָּרֶגֶל הָרִאשׁוֹן שֶׁפּוֹגֵעַ בּוֹ
|-
|{{ק|'''תלט'''}} || מִצְוַת לְהַקְרִיב כָּל הַקָּרְבָּנוֹת בְּבֵית הַבְּחִירָה וְלֹא בַחוּץ
|-
|{{ק|'''תמ'''}} || מִצְוַת פְּדִיַּת קָדָשִׁים שֶׁנָּפַל בָּהֶם מוּם וְאַחַר כָּךְ מֻתָּרִין בַּאֲכִילָה
|-
|{{ק|'''תמא'''}} || מִצְוַת שְׁחִיטָה
|-
|{{ק|'''תמב'''}} || מִצְוַת לְהִטָּפֵל בַּהֲבָאַת הַקָּרְבָּן מִחוּץ לָאָרֶץ לְבֵית הַבְּחִירָה
|-
|{{ק|'''תמג'''}} || מִצְוַת חֲקִירַת עֵדִים הֵיטֵב
|-
|{{ק|'''תמד'''}} || מִצְוַת שְׂרֵפַת עִיר הַנִּדַּחַת וְכָל אֲשֶׁר בָּהּ
|-
|{{ק|'''תמה'''}} || מִצְוַת בְּדִיקַת סִמָּנֵי הָעוֹף
|-
|{{ק|'''תמו'''}} || מִצְוַת מַעֲשֵׂר שֵׁנִי
|-
|{{ק|'''תמז'''}} || מִצְוַת מַעְשַׂר עָנִי תַּחַת מַעֲשֵׂר שֵׁנִי בַּשָּׁנָה הַשְּׁלִישִׁית וְשִׁשִּׁית
|-
|{{ק|'''תמח'''}} || מִצְוַת הַשְׁמָטַת כְּסָפִים בַּשָּׁנָה הַשְּׁבִיעִית
|-
|{{ק|'''תמט'''}} || מִצְוַת לִנְגֹּשׂ אֶת {{נ|הַנָּכְרִי|הָעוֹבֵד כּוֹכָבִים}}
|-
|{{ק|'''תנ'''}} || מִצְוַת צְדָקָה
|-
|{{ק|'''תנא'''}} || מִצְוַת הַעֲנָקַת עֶבֶד עִבְרִי
|-
|{{ק|'''תנב'''}} || מִצְוַת לִשְׂמֹחַ בָּרְגָלִים
|-
|{{ק|'''תנג'''}} || מִצְוַת לְהֵרָאוֹת בָּרְגָלִים בַּמִּקְדָּשׁ
|-
|{{ק|'''תנד'''}} || שֶׁלֹּא לְאַבֵּד בָּתֵּי עֲבוֹדַת הַקֹּדֶשׁ וְסִפְרֵי הַקֹּדֶשׁ וְשֶׁלֹּא לִמְחֹק שֵׁמוֹת הַקְּדוֹשִׁים הַכְּתוּבִים שָׁם
|-
|{{ק|'''תנה'''}} || שֶׁלֹּא לְהַעֲלוֹת קָדָשִׁים בַּחוּץ
|-
|{{ק|'''תנו'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל מַעֲשֵׂר שֵׁנִי שֶׁל דָּגָן חוּץ לִירוּשָׁלָיִם
|-
|{{ק|'''תנז'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל מַעֲשֵׂר שֵׁנִי שֶׁל תִּירוֹשׁ חוּץ לִירוּשָׁלָיִם
|-
|{{ק|'''תנח'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל מַעֲשֵׂר שֵׁנִי שֶׁל יִצְהָר חוּץ לִירוּשָׁלָיִם
|-
|{{ק|'''תנט'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל בְּכוֹר תָּמִים חוּץ לִירוּשָׁלָיִם
|-
|{{ק|'''תס'''}} || שֶׁלֹּא יֹאכְלוּ הַכֹּהֲנִים בְּשַׂר חַטָּאת וְאָשָׁם חוּץ לַקְּלָעִים
|-
|{{ק|'''תסא'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל בְּשַׂר הָעוֹלָה
|-
|{{ק|'''תסב'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל בְּשַׂר קָדָשִׁים קַלִּים קֹדֶם זְרִיקַת דָּמִים
|-
|{{ק|'''תסג'''}} || שֶׁלֹּא יֹאכְלוּ כֹּהֲנִים בִּכּוּרִים קֹדֶם הֲנָחָתָם בָּעֲזָרָה
|-
|{{ק|'''תסד'''}} || שֶׁלֹּא לַעֲזֹב הַלְוִיִּם מִלָּתֵת לָהֶם מַתְּנוֹתֵיהֶם וּלְשַׂמְּחָם בָּרְגָלִים
|-
|{{ק|'''תסה'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל אֵבֶר מִן הֶחָי
|-
|{{ק|'''תסו'''}} || שֶׁלֹּא לְהוֹסִיף עַל מִצְוֹת הַתּוֹרָה
|-
|{{ק|'''תסז'''}} || שֶׁלֹּא לִגְרֹעַ מִמִּצְוֹת הַתּוֹרָה
|-
|{{ק|'''תסח'''}} || שֶׁלֹּא לִשְׁמֹעַ מֵהַמִּתְנַבֵּא בְּשֵׁם {{נ|עֲבוֹדָה זָרָה|עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים}}
|-
|{{ק|'''תסט'''}} || שֶׁלֹּא לְהָסִית אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל אַחַר {{נ|עֲבוֹדָה זָרָה|עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים}}
|-
|{{ק|'''תע'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱהֹב אֶת הַמַּסִּית
|-
|{{ק|'''תעא'''}} || שֶׁלֹּא לַעֲזֹב הַשִּׂנְאָה מִן הַמַּסִּית
|-
|{{ק|'''תעב'''}} || שֶׁלֹּא לְהַצִּיל אֶת הַמַּסִּית
|-
|{{ק|'''תעג'''}} || שֶׁלֹּא יִלְמֹד הַנִּסָּת זְכוּת עַל הַמַּסִּית
|-
|{{ק|'''תעד'''}} || שֶׁלֹּא יִשְׁתֹּק הַנִּסָּת מִלְּלַמֵּד חוֹב עַל הַמַּסִּית
|-
|{{ק|'''תעה'''}} || שֶׁלֹּא לִבְנוֹת עִיר הַנִּדַּחַת לִכְמוֹת שֶׁהָיְתָה
|-
|{{ק|'''תעו'''}} || שֶׁלֹּא לֵהָנוֹת בְּמָמוֹן עִיר הַנִּדַּחַת
|-
|{{ק|'''תעז'''}} || שֶׁלֹּא לְהִתְגּוֹדֵד כְּמוֹ עוֹבְדֵי {{נ|עֲבוֹדָה זָרָה|כּוֹכָבִים}}
|-
|{{ק|'''תעח'''}} || שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת קָרְחָה עַל מֵת
|-
|{{ק|'''תעט'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל פְּסוּלֵי הַמֻּקְדָּשִׁין
|-
|{{ק|'''תפ'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל חָגָב טָמֵא {{תיקון גירסה|וְכָל שֶׁכֵּן|וְכֵן כָּל}} שֶׁרֶץ הָעוֹף
|-
|{{ק|'''תפא'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל מִבְּשַׂר בְּהֵמָה חַיָּה וָעוֹף שֶׁמֵּתוּ מֵאֲלֵיהֶן
|-
|{{ק|'''תפב'''}} || שֶׁלֹּא לִתְבֹּעַ הַהַלְוָאָה שֶׁעָבַר עָלֶיהָ זְמַן שְׁבִיעִית
|-
|{{ק|'''תפג'''}} || שֶׁלֹּא לִמְנֹעַ מִלְּהַחֲיוֹת הֶעָנִי מִלִּתֵּן לוֹ מַה שֶּׁהוּא צָרִיךְ
|-
|{{ק|'''תפד'''}} || שֶׁלֹּא לִמְנֹעַ מִלְּהַלְוֹת לֶעָנִי מִפְּנֵי הַשְּׁמִטָּה
|-
|{{ק|'''תפה'''}} || שֶׁלֹּא לִשְׁלֹחַ עֶבֶד עִבְרִי רֵיקָם כְּשֶׁיֵּצֵא חָפְשִׁי
|-
|{{ק|'''תפו'''}} || שֶׁלֹּא לַעֲבֹד בַּקֳּדָשִׁים
|-
|{{ק|'''תפז'''}} || שֶׁלֹּא לִגְזֹז אֶת הַקֳּדָשִׁים
|-
|{{ק|'''תפח'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל חָמֵץ בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר בְּנִיסָן אַחַר חֲצוֹת
|-
|{{ק|'''תפט'''}} || שֶׁלֹּא לְהוֹתִיר מִבְּשַׂר קָרְבַּן הַחֲגִיגָה שֶׁנִּקְרַב בְּיוֹם אַרְבָּעָה עָשָׂר בְּנִיסָן עַד יוֹם הַשְּׁלִישִׁי
|-
|{{ק|'''*'''}} || (שֶׁלֹּא לְהַקְרִיב קָרְבָּן פֶּסַח בְּבָמַת יָחִיד){{הערה|המצוה הזאת לדעת החינוך שאינו חושב המצוה ק&quot;ד שלא יאכל זר בשר קדשי קדשים וחשב המצוה הזאת לתשלום תרי&quot;ג.}}
|-
|{{ק|'''תצ'''}} || שֶׁלֹּא לַעֲלוֹת לָרֶגֶל בְּלֹא קָרְבָּן שֶׁיִּהְיֶה עִמָּנוּ {{נ|שֶׁנַּקְרִיב|כְּשֶׁנַּקְרִיב}} שָׁם
|-
|{{ק|'''תצא'''}} || מִצְוַת מִנּוּי שׁוֹפְטִים וְשׁוֹטְרִים בְּכָל קָהָל מִיִּשְׂרָאֵל
|-
|{{ק|'''תצב'''}} || מִצְוַת לִשְׁמֹעַ מִכָּל בֵּית דִּין הַגָּדוֹל שֶׁיַּעַמְדוּ לָהֶם לְיִשְׂרָאֵל בְּכָל זְמָן
|-
|{{ק|'''תצג'''}} || מִצְוַת מִנּוּי מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל {{נ||בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל}} עָלֵינוּ
|-
|{{ק|'''תצד'''}} || מִצְוַת לִכְתֹּב הַמֶּלֶךְ סֵפֶר תּוֹרָה אַחַת יְתֵרָה עַל שְׁאָר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל
|-
|{{ק|'''תצה'''}} || מִצְוַת מַתְּנוֹת זְרוֹעַ לְחָיַיִם וְקֵבָה לַכֹּהֵן
|-
|{{ק|'''תצו'''}} || מִצְוַת הַפְרָשַׁת תְּרוּמָה גְּדוֹלָה וְלִתֵּן לַכֹּהֵן
|-
|{{ק|'''תצז'''}} || מִצְוַת רֵאשִׁית הַגֵּז שֶׁיִּתֵּן לַכֹּהֵן
|-
|{{ק|'''תצח'''}} || מִצְוַת לִהְיוֹת הַכֹּהֲנִים עוֹבְדִים בַּמִּקְדָּשׁ מִשְׁמָרוֹת מִשְׁמָרוֹת וּבַמּוֹעֲדִים {{תיקון גירסה|עוֹלִים|עוֹבְדִים}} כְּאֶחָד
|-
|{{ק|'''תצט'''}} || מִצְוַת לִשְׁמֹעַ מִכָּל נָבִיא שֶׁיִּהְיֶה בְּכָל דּוֹר וָדוֹר אִם לֹא יוֹסִיף וְלֹא יִגְרַע בְּמִצְוֹת הַתּוֹרָה
|-
|{{ק|'''תק'''}} || מִצְוָה לְהָכִין שֵׁשׁ עָרֵי מִקְלָט
|-
|{{ק|'''תקא'''}} || מִצְוָה לַעֲשׂוֹת לְעֵדִים זוֹמְמִין כְּמוֹ שֶׁדִּמּוּ לַעֲשׂוֹת
|-
|{{ק|'''תקב'''}} || מִצְוָה לִמְשֹׁחַ כֹּהֵן לַמִּלְחָמָה
|-
|{{ק|'''תקג'''}} || מִצְוָה לַעֲשׂוֹת בְּמִלְחֲמוֹת הָרְשׁוּת כַּמִּשְׁפָּט הַכָּתוּב בַּתּוֹרָה
|-
|{{ק|'''תקד'''}} || מִצְוַת עֲרִיפַת הָעֶגְלָה בַּנָּחַל
|-
|{{ק|'''תקה'''}} || שֶׁלֹּא לָטַעַת אִילָן בַּמִּקְדָּשׁ
|-
|{{ק|'''תקו'''}} || שֶׁלֹּא לְהָקִים מַצֵּבָה
|-
|{{ק|'''תקז'''}} || שֶׁלֹּא לְהַקְרִיב קָרְבָּן בַּעַל מוּם עוֹבֵר
|-
|{{ק|'''תקח'''}} || שֶׁלֹּא לְהַמְרוֹת עַל פִּי בֵּית דִּין הַגָּדוֹל שֶׁיַּעַמְדוּ לְיִשְׂרָאֵל
|-
|{{ק|'''תקט'''}} || שֶׁלֹּא לְמַנּוֹת מֶלֶךְ עַל יִשְׂרָאֵל {{נ||בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל}} כִּי אִם מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל
|-
|{{ק|'''תקטו'''}} || שֶׁלֹּא יַרְבֶּה לוֹ הַמֶּלֶךְ סוּסִים
|-
|{{ק|'''תקטז'''}} || שֶׁלֹּא יַרְבֶּה לוֹ הַמֶּלֶךְ נָשִׁים
|-
|{{ק|'''תקי'''}} || שֶׁלֹּא יַרְבֶּה לוֹ הַמֶּלֶךְ כֶּסֶף וְזָהָב לְבַד מַה שֶּׁצָּרִיךְ לוֹ
|-
|{{ק|'''תקיא'''}} || שֶׁלֹּא לִשְׁכֹּן בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם לְעוֹלָם
|-
|{{ק|'''תקיב'''}} || שֶׁלֹּא יִהְיֶה לְשֵׁבֶט לֵוִי נַחֲלָה בָּאָרֶץ
|-
|{{ק|'''תקיג'''}} || שֶׁלֹּא יִטֹּל שֵׁבֶט לֵוִי חֵלֶק בַּבִּזָּה בִּשְׁעַת כִּבּוּשׁ הָאָרֶץ
|-
|{{ק|'''תקיד'''}} || שֶׁלֹּא לִקְסֹם
|-
|{{ק|'''תקיז'''}} || שֶׁלֹּא לְכַשֵּׁף
|-
|{{ק|'''תקיח'''}} || שֶׁלֹּא לַחֲבֹר חָבֶר
|-
|{{ק|'''תקיט'''}} || שֶׁלֹּא לִשְׁאוֹל בְּאוֹב
|-
|{{ק|'''תקכ'''}} || שֶׁלֹּא לִשְׁאוֹל בְּיִדְּעוֹנִי
|-
|{{ק|'''תקכא'''}} || שֶׁלֹּא לִדְרֹשׁ אֶל הַמֵּתִים
|-
|{{ק|'''תקכב'''}} || שֶׁלֹּא לְהִתְנַבְּאוּת שֶׁקֶר בְּשֵׁם יְיָ
|-
|{{ק|'''תקכג'''}} || שֶׁלֹּא לְהִתְנַבְּאוּת בְּשֵׁם {{נ|עֲבוֹדָה זָרָה|עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים}}
|-
|{{ק|'''תקכד'''}} || שֶׁלֹּא יִמָּנַע מֵהֲרִיגַת נְבִיא הַשֶּׁקֶר וְלֹא יָגוּר מִמֶּנּוּ
|-
|{{ק|'''תקכה'''}} || שֶׁלֹּא לְרַחֵם עַל הַמַּזִּיק בְּדִינֵי קְנָסוֹת
|-
|{{ק|'''תקכו'''}} || שֶׁלֹּא לְהַסִּיג גְּבוּל
|-
|{{ק|'''תקכז'''}} || שֶׁלֹּא לַחְתֹּךְ הַדִּין עַל פִּי עֵד אֶחָד
|-
|{{ק|'''תקכח'''}} || שֶׁלֹּא לַעֲרֹץ מִפְּנֵי הָאוֹיֵב בַּמִּלְחָמָה
|-
|{{ק|'''תקכט'''}} || שֶׁלֹּא לְהַחֲיוֹת כָּל נְשָׁמָה מִשִּׁבְעָה עֲמָמִין שֶׁבַּתּוֹרָה
|-
|{{ק|'''תקל'''}} || שֶׁלֹּא לְהַשְׁחִית אִילָנֵי מַאֲכָל בַּמָּצוֹר וְכֵן כָּל הַשְׁחָתָה בִּכְלַל הַלָּאו
|-
|{{ק|'''תקלא'''}} || שֶׁלֹּא לַעֲבֹד וְלִזְרֹעַ בְּנַחַל אֵיתָן
|-
|{{ק|'''תקלב'''}} || מִצְוַת דִּין יְפַת תֹּאַר
|-
|{{ק|'''תקלג'''}} || מִצְוַת דִּין תְּלִיָּה לְמִי שֶׁיִּתְחַיֵּב לִתְלוֹת
|-
|{{ק|'''תקלד'''}} || מִצְוַת קְבוּרָה לְנֶהֱרָג עַל פִּי בֵּית דִּין וְכֵן לְכָל מֵת
|-
|{{ק|'''תקלה'''}} || מִצְוַת הֲשָׁבַת אֲבֵדָה
|-
|{{ק|'''תקלו'''}} || מִצְוַת הֲקָמַת מַשָּׂא לְיִשְׂרָאֵל
|-
|{{ק|'''תקלז'''}} || מִצְוַת שִׁלּוּחַ הַקֵּן
|-
|{{ק|'''תקלח'''}} || מִצְוַת מַעֲקֶה
|-
|{{ק|'''תקלט'''}} || מִצְוַת קִדּוּשִׁין בְּאִשָּׁה
|-
|{{ק|'''תקמ'''}} || מִצְוָה שֶׁתֵּשֵׁב אֵשֶׁת הַמּוֹצִיא שֵׁם רָע תַּחְתָּיו לְעוֹלָם
|-
|{{ק|'''תקמא'''}} || מִצְוָה עַל בֵּית דִּין לִסְקֹל בַּאֲבָנִים מִי שֶׁנִּתְחַיֵּב סְקִילָה
|-
|{{ק|'''תקמב'''}} || מִצְוָה עַל הַמְאַנֵּס שֶׁיִּשָּׂא אֲנוּסָתוֹ לְאִשָּׁה
|-
|{{ק|'''תקמג'''}} || מִצְוָה לְהַתְקִין יָד בַּמִּלְחָמָה מִחוּץ לַמַּחֲנֶה
|-
|{{ק|'''תקמד'''}} || מִצְוָה לְהַתְקִין יָתֵד בַּמִּלְחָמָה
|-
|{{ק|'''תקמה'''}} || {{נ|מִצְוַת|רְשׁוּת}} הַלְוָאָה לְנָכְרִי בְּרִבִּית אִם מִצְטָרֵךְ לִלְוֹת
|-
|{{ק|'''תקמו'''}} || מִצְוַת קִיּוּם מוֹצָא שְׂפָתַיִם
|-
|{{ק|'''תקמז'''}} || מִצְוָה לְהַנִּיחַ הַשָּׂכִיר לֶאֱכֹל בִּזְמַן שְׂכִירָתוֹ מִדְּבָרִים יְדוּעִים
|-
|{{ק|'''תקמח'''}} || מִצְוַת הָרוֹצֶה לְגָרֵשׁ אִשְׁתּוֹ שֶׁיְּגָרְשֶׁנָּה בִּשְׁטָר
|-
|{{ק|'''תקמט'''}} || מִצְוָה שֶׁיִּשְׂמַח חָתָן עִם אִשְׁתּוֹ בְּשָׁנָה רִאשׁוֹנָה
|-
|{{ק|'''תקנ'''}} || מִצְוַת הֲשָׁבַת הַמַּשְׁכּוֹן לִבְעָלָיו בְּעֵת שֶׁהוּא צָרִיךְ לוֹ
|-
|{{ק|'''תקנא'''}} || מִצְוַת נְתִינַת שְׂכַר שָׂכִיר בְּיוֹמוֹ
|-
|{{ק|'''תקנב'''}} || מִצְוַת הַנָּחַת עֹמֶר הַשִּׁכְחָה
|-
|{{ק|'''תקנג'''}} || מִצְוַת מַלְקוּת לָרְשָׁעִים
|-
|{{ק|'''תקנד'''}} || מִצְוַת יִבּוּם
|-
|{{ק|'''תקנה'''}} || מִצְוַת חֲלִיצָה
|-
|{{ק|'''תקנו'''}} || מִצְוָה לְהַצִּיל הַנִּרְדָּף
|-
|{{ק|'''תקנז'''}} || מִצְוָה לִזְכֹּר מַה שֶּׁעָשָׂה עֲמָלֵק לְיִשְׂרָאֵל בְּצֵאתָם מִמִּצְרַיִם
|-
|{{ק|'''תקנח'''}} || מִצְוָה לְהַכְרִית זַרְעוֹ שֶׁל עֲמָלֵק
|-
|{{ק|'''תקנט'''}} || שֶׁלֹּא לִמְכֹּר אֵשֶׁת יְפַת תֹּאַר
|-
|{{ק|'''תקס'''}} || שֶׁלֹּא לְהִתְעַמֵּר בְּאֵשֶׁת יְפַת תֹּאַר אַחַר שֶׁבָּא עָלֶיהָ
|-
|{{ק|'''תקסא'''}} || שֶׁלֹּא יָלִין הַצָּלוּב עַל הָעֵץ וְכֵן הַמֵּת בְּבֵיתוֹ אֶלָּא לִכְבוֹדוֹ
|-
|{{ק|'''תקסב'''}} || שֶׁלֹּא לְהִתְעַלֵּם מִן הָאֲבֵדָה
|-
|{{ק|'''תקסג'''}} || שֶׁלֹּא לְהַנִּיחַ בֶּהֱמַת חֲבֵרוֹ רוֹבֶצֶת תַּחַת מַשָּׂאָהּ
|-
|{{ק|'''תקסד'''}} || שֶׁלֹּא תַּעְדֶּה אִשָּׁה עֲדִי אִישׁ
|-
|{{ק|'''תקסה'''}} || שֶׁלֹּא יְעָדָהּ הָאִישׁ עֲדִי אִשָּׁה
|-
|{{ק|'''תקסו'''}} || שֶׁלֹּא לִקַּח הָאֵם עַל הַבָּנִים
|-
|{{ק|'''תקסז'''}} || שֶׁלֹּא לְהַנִּיחַ הַמִּכְשׁוֹל
|-
|{{ק|'''תקסח'''}} || שֶׁלֹּא לִזְרֹעַ כִּלְאַיִם בְּכֶרֶם בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל דְּאוֹרָיְתָא
|-
|{{ק|'''תקסט'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל וְלֵהָנוֹת מִכִּלְאֵי הַכֶּרֶם
|-
|{{ק|'''תקע'''}} || שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת מְלָאכָה בִּשְׁנֵי מִינֵי בְהֵמָה
|-
|{{ק|'''תקעא'''}} || שֶׁלֹּא לִלְבֹּשׁ שַׁעַטְנֵז
|-
|{{ק|'''תקעב'''}} || שֶׁלֹּא יְגָרֵשׁ מוֹצִיא שֵׁם רָע אֶת אִשְׁתּוֹ
|-
|{{ק|'''תקעג'''}} || שֶׁלֹּא לַעֲנֹשׁ הָאֲנוּסָה
|-
|{{ק|'''תקעד'''}} || שֶׁלֹּא יְגָרֵשׁ הָאוֹנֵס אֶת אֲנוּסָתוֹ
|-
|{{ק|'''תקעה'''}} || שֶׁלֹּא יִקַּח סָרִיס בַּת יִשְׂרָאֵל
|-
|{{ק|'''תקעו'''}} || שֶׁלֹּא יִקַּח מַמְזֵר בַּת יִשְׂרָאֵל
|-
|{{ק|'''תקעז'''}} || שֶׁלֹּא יִשָּׂא עַמּוֹנִי וּמוֹאָבִי בַּת יִשְׂרָאֵל
|-
|{{ק|'''תקעח'''}} || שֶׁלֹּא לִדְרֹשׁ שָׁלוֹם לְעַמּוֹן וּמוֹאָב
|-
|{{ק|'''תקעט'''}} || שֶׁלֹּא לְהַרְחִיק זֶרַע אֱדוֹם מֵהִתְחַתֵּן עִם קְהַל יִשְׂרָאֵל אַחַר שֶׁנִּתְגַּיְּרוּ אֶלָּא עַד דּוֹר שְׁלִישִׁי וְלֹא שְׁלִישִׁי בִּכְלָל
|-
|{{ק|'''תקפ'''}} || שֶׁלֹּא לְהַרְחִיק מִצְרִי כְּמוֹ כֵן אֶלָּא עַד דּוֹר שְׁלִישִׁי וְלֹא שְׁלִישִׁי בִּכְלָל
|-
|{{ק|'''תקפא'''}} || שֶׁלֹּא יִכָּנֵס טָמֵא לְמַחֲנֵה לְוִיִּם
|-
|{{ק|'''תקפב'''}} || שֶׁלֹּא לְהַחֲזִיר עֶבֶד שֶׁבָּרַח מֵאֲדֹנָיו שֶׁבְּחוּצָה לָאָרֶץ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל
|-
|{{ק|'''תקפג'''}} || שֶׁלֹּא לְהוֹנוֹת עֶבֶד זֶה שֶׁבָּרַח מֵאֲדֹנָיו מִחוּצָה לָאָרֶץ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל
|-
|{{ק|'''תקפד'''}} || שֶׁלֹּא תִהְיֶה קְדֵשָׁה מִבְּנוֹת יִשְׂרָאֵל
|-
|{{ק|'''תקפה'''}} || שֶׁלֹּא לְהַקְרִיב אֶתְנַן זֹנָה וּמְחִיר כֶּלֶב
|-
|{{ק|'''תקפו'''}} || שֶׁלֹּא לִלְווֹת בְּרִבִּית מִיִּשְׂרָאֵל
|-
|{{ק|'''תקפז'''}} || שֶׁלֹּא לְאַחֵר הַנְּדָרִים וְהַנְּדָבוֹת
|-
|{{ק|'''תקפח'''}} || שֶׁלֹּא יִקַּח הַשָּׂכִיר יָתֵר עַל אֲכִילָתוֹ
|-
|{{ק|'''תקפט'''}} || שֶׁלֹּא יֹאכַל הַשָּׂכִיר בִּשְׁעַת מְלָאכָה
|-
|{{ק|'''תקצ'''}} || שֶׁלֹּא יַחֲזִיר הַמְגָרֵשׁ גְּרוּשָׁתוֹ אַחַר שֶׁנִּשֵּׂאת
|-
|{{ק|'''תקצא'''}} || שֶׁלֹּא יִצָּא חָתָן מִבֵּיתוֹ כָּל שָׁנָה רִאשׁוֹנָה לַצָּבָא וְלֹא לְשׁוּם דָּבָר מִצָּרְכֵי צִבּוּר
|-
|{{ק|'''תקצב'''}} || שֶׁלֹּא לַחֲבֹל כֵּלִים שֶׁעוֹשִׂין בָּהֶן אֹכֶל נֶפֶשׁ
|-
|{{ק|'''תקצג'''}} || שֶׁלֹּא לִתְלֹשׁ סִמָּנֵי צָרָעַת
|-
|{{ק|'''תקצד'''}} || שֶׁלֹּא לְמַשְׁכֵּן בַּעַל חוֹב בִּזְרוֹעַ
|-
|{{ק|'''תקצה'''}} || שֶׁלֹּא לִמְנֹעַ עֲבוֹט מִבְּעָלָיו בְּעֵת שֶׁצָּרִיךְ לוֹ
|-
|{{ק|'''תקצו'''}} || שֶׁלֹּא יָעִיד קָרוֹב
|-
|{{ק|'''תקצז'''}} || שֶׁלֹּא לְהַטּוֹת מִשְׁפַּט גֵּר אוֹ יָתוֹם
|-
|{{ק|'''תקצח'''}} || שֶׁלֹּא לְמַשְׁכֵּן אַלְמָנָה
|-
|{{ק|'''תקצט'''}} || שֶׁלֹּא לִקַּח עֹמֶר הַשִּׁכְחָה מִתְּבוּאָה אוֹ מֵאִילָנוֹת
|-
|{{ק|'''תר'''}} || שֶׁלֹּא לְהוֹסִיף בְּמַלְקוּת הַמְחֻיָּב מַלְקוּת וּבִכְלָלָהּ שֶׁלֹּא נַכֶּה יִשְׂרָאֵל
|-
|{{ק|'''תרא'''}} || שֶׁלֹּא לַחֲסֹם בְּהֵמָה בִּשְׁעַת מְלָאכָה
|-
|{{ק|'''תרב'''}} || שֶׁלֹּא תִנָּשֵׂא הַיְבָמָה לְאַחֵר חוּץ מִן הַיָּבָם
|-
|{{ק|'''תרג'''}} || שֶׁלֹּא לָחוּס עַל הָרוֹדֵף
|-
|{{ק|'''תרד'''}} || שֶׁלֹּא נִשְׁהֶה מִדּוֹת וּמִשְׁקָלוֹת חֲסֵרִים עִמָּנוּ וְאַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נִשָּׂא וְנִתֵּן בָּהֶן
|-
|{{ק|'''תרה'''}} || שֶׁלֹּא נִשְׁכַּח מַעֲשֵׂה עֲמָלֵק שֶׁעָשָׂה עִם אֲבוֹתֵינוּ בְּצֵאתָם מִמִּצְרַיִם
|-
|{{ק|'''תרו'''}} || מִצְוַת קְרִיאָה עַל הַבִּכּוּרִים
|-
|{{ק|'''תרז'''}} || מִצְוַת וִדּוּי מַעֲשֵׂר
|-
|{{ק|'''תרח'''}} || מִצְוָה לְהִדָּמוֹת בְּדַרְכֵי הַשֵּׁם הַטּוֹבִים וְהַיְּשָׁרִים שֶׁנִּצְטַוִּינוּ לַעֲשׂוֹת כָּל מַעֲשֵׂנוּ בְּדֶרֶךְ הַיֹּשֶׁר וְהַטּוֹב
|-
|{{ק|'''תרט'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל מַעֲשֵׂר שֵׁנִי בַּאֲנִינוּת
|-
|{{ק|'''תרי'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל מַעֲשֵׂר שֵׁנִי בְּטֻמְאָה
|-
|{{ק|'''תריא'''}} || שֶׁלֹּא לְהוֹצִיא דְּמֵי מַעֲשֵׂר שֵׁנִי בִּשְׁאָר דְּבָרִים שֶׁאֵינָן מֵאֲכִילָה וּשְׁתִיָּה
|-
|{{ק|'''תריב'''}} || מִצְוַת הַקְהֵל בְּמוֹצָאֵי שְׁבִיעִית
|-
|{{ק|'''תריג'''}} || מִצְוָה לִכְתֹּב כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל סֵפֶר תּוֹרָה לְעַצְמוֹ. שֶׁנֶּאֱמַר: וְעַתָּה כִּתְבוּ לָכֶם אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת וְלַמְּדָהּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל {{מ&quot;מ|דברים לא|יט}}.
|}
{{הור2|&lt;p&gt;רַבִּי חֲנַנְיָא בֶּן עֲקַשְׁיָא אוֹמֵר, רָצָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְזַכּוֹת אֶת יִשְׂרָאֵל, לְפִיכָךְ הִרְבָּה לָהֶם תּוֹרָה וּמִצְוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר יְיָ חָפֵץ לְמַעַן צִדְקוֹ יַגְדִּיל תּוֹרָה וְיַאְדִּיר.&lt;/p&gt;
&lt;center&gt;'''קדיש דרבנן'''&lt;/center&gt;
{{קדיש אשכנז|קדיש=דרבנן|עשי&quot;ת=לא}}
}}

==אדרא רבא==
תַּנְיָא, אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן לְחַבְרַיָּא: עַד אֵימָתַי נְתִיב בְּקַיָּמָא 
דְּחַד סַמְכָא, כְּתִיב עֵת לַעֲשׂוֹת לַייָ הֵפֵרוּ תּוֹרָתֶךָ {{מ&quot;מ|תהלים קיט|קכו}}.
יוֹמִין זְעִירִין, וּמָרֵי דְחוֹבָא דָּחֵק, כָּרוֹזָא קָרֵי כָּל יוֹמָא,
וּמְחַצְדֵּי חַקְלָא זְעִירִין אִנּוּן וְאִנְּהוּ בְּשׁוּלֵי כַרְמָא לָא
אַשְׁגְּחָן וְלָא יָדְעִין לְאָן אֲתַר אָזְלִין כְּמָה דְיָאוּת. אִתְכְּנַשׁוּ
חַבְרַיָּא לְבֵי אִדְּרָא מְלֻבָּשִׁין שִׁרְיָן סַיְפֵי וְרֻמְחֵי בִּידֵיכוֹן,
אִזְדְּרַזוּ בְּתִקּוּנֵיכוֹן, בְּעֵטָא, בְּחָכְמְתָא, בְּסוּכְלְתָנוּ, בְּדַעְתָּא,
בְּחֵיזוּ, בְּיָדִין, בְּרַגְלִין, אַמְלַכוּ עֲלֵיכוֹן לְמַאן דְּבִרְשׁוּתֵהּ
חַיֵּי וּמוֹתָא לְמִגְזַר דִּינִין דִּקְשֹׁט, מִלִּין דְּקַדִּישֵׁי עֶלְיוֹנִין
צַיְתֵי לְהוּ וַחֲדָאָן לְמִשְׁמַע לְהוּ וּלְמִנְדַּע לְהוּ. יְתֵב רַבִּי 
שִׁמְעוֹן וּבְכָא וַאֲמַר וַי אִי גְלֵינָא וַי אִי לָא גְלֵינָא. חַבְרַיָּא
דַּהֲווּ תַמָּן אִשְׁתִּיקוּ. קָם רַבִּי אַבָּא וַאֲמַר לֵהּ אִי נִיחָא
קַמֵּהּ דְּמַר לְגַלָּאָה הָא כְתִיב סוֹד יְיָ לִירֵאָיו {{מ&quot;מ|תהלים כה|יד}} וְהָא חַבְרַיָּא
אִלֵּין דַּחֲלִין דְּקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אִנּוּן וּכְבָר עָלוּ בְאִדְּרָא
דְּבֵי מַשְׁכְּנָא מִנְּהוֹן עָלוּ וּמִנְּהוֹן נְפַקוּ. תָּנָא אִתְמַנוּ
חַבְרַיָּא קַמֵּהּ דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן וְאִשְׁתְּכַחוּ רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרֵהּ
וְרַבִּי אַבָּא וְרַבִּי יְהוּדָה וְרַבִּי יוֹסֵי בַּר יַעֲקֹב וְרַבִּי יִצְחָק
וְרַבִּי חִזְקִיָּה בַּר רַב וְרַבִּי חִיָּא וְרַבִּי יוֹסֵי וְרַבִּי יֵיסָא. יָדִין
יְהַבוּ לְרַבִּי שִׁמְעוֹן וְאֶצְבָּעָן זְקַפוּ לְעֵלָּא וְעָלוּ בְחַקְלָא
בֵּינֵי אִילָנֵי וִיתַבוּ. קָם רַבִּי שִׁמְעוֹן וּצְלִי צְלוֹתֵהּ יְתֵב 
בְּגַוַּיְהוּ וַאֲמַר כָּל חַד יְשַׁוֵּי יְדוֹי בְּתֻקְפּוֹי שַׁוּוּ יְדַיְהוּ וּנְסֵב
לוֹן, פְּתַח וַאֲמַר: אָרוּר הָאִישׁ אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה פֶסֶל וּמַסֵּכָה 
מַעֲשֵׂה יְדֵי חָרָשׁ וְשָׂם בַּסָּתֶר {{מ&quot;מ|דברים כז|טו}}, וְעָנוּ כֻלָּם וְאָמְרוּ אָמֵן. פְּתַח
רַבִּי שִׁמְעוֹן וַאֲמַר: עֵת לַעֲשׂוֹת לַייָ. אַמַּאי עֵת לַעֲשׂוֹת לַייָ, 
מִשּׁוּם דְּהֵפֵרוּ תוֹרָתֶךָ. מַאי הֵפֵרוּ תוֹרָתֶךָ, תּוֹרָה דִּלְעֵלָּא
דְּאִיהִי מִתְבַּטַּלָא אִי לָא יִתְעֲבֵד בְּתִקּוּנוֹי שְׁמָא דָא 
וּלְעַתִּיק יוֹמִין אִתְּמַר. כְּתִיב אַשְׁרֶיךָ יִשְׂרָאֵל מִי כָמוֹךָ {{מ&quot;מ|דברים לג|כט}},
וּכְתִיב מִי כָמֹכָה בָּאֵלִם יְיָ {{מ&quot;מ|שמות טו|יא}}. קְרָא לְרַבִּי אֶלְעָזָר בְּרֵהּ
אוֹתְבֵהּ קַמֵּהּ, וּלְרַבִּי אַבָּא מִסִּטְרָא אַחֲרָא, וַאֲמַר: אֲנַן
כְּלָלָא דְכֹלָּא עַד הַשְׁתָּא אִתְתַּקַּנוּ קָיְמִין. אִשְׁתִּיקוּ, שְׁמַעוּ
קָלָא וְאַרְכֻבָּתָן דָּא לְדָא נָקְשָׁן. מַאי קָלָא, קָלָא דִּכְנֻפְיָא
עִלָּאָה דְּמִתְכַּנְּפֵי. חֲדִי רַבִּי שִׁמְעוֹן וַאֲמַר: יְיָ שָׁמַעְתִּי 
שִׁמְעֲךָ יָרֵאתִי {{מ&quot;מ|חבקוק ג|ב}}. אֲמַר: הָתָם יָאוּת הָוֵה לְמֶהֱוֵי דָחֵל אֲנַן.
בַּחֲבִיבוּתָא תָּלְיָא מִלְּתָא, דִּכְתִיב: וְאָהַבְתָּ אֵת יְיָ אֱלֹהֶיךָ {{מ&quot;מ|דברים ו|ה}},
וּכְתִיב: מֵאַהֲבַת יְיָ אֶתְכֶם {{מ&quot;מ|דברים ז|ח}}, וּכְתִיב: אָהַבְתִּי אֶתְכֶם אָמַר יְיָ {{מ&quot;מ|מלאכי א|ב}}.
{{הור2|&lt;p&gt;רַבִּי חֲנַנְיָא בֶּן עֲקַשְׁיָא אוֹמֵר, רָצָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְזַכּוֹת אֶת יִשְׂרָאֵל, לְפִיכָךְ הִרְבָּה לָהֶם תּוֹרָה וּמִצְוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר יְיָ חָפֵץ לְמַעַן צִדְקוֹ יַגְדִּיל תּוֹרָה וְיַאְדִּיר.&lt;/p&gt;
&lt;center&gt;'''קדיש דרבנן'''&lt;/center&gt;
{{קדיש אשכנז|קדיש=דרבנן|עשי&quot;ת=לא}}
}}

==תחינה==
{{הור2|הרי לך י&quot;ג קדישים כמנין {{צ|אחד}}. וסמוך לאור היום יאמר '''[[שיר השירים]]''' כולה. ובגמר כל התיקון יאמר תחינה זו:}}

…

{{הור2|בקדרותא דצפרא מעט קודם שיעלה עמוד השחר בעת שמשחיר פני רקיע סוד אילת השחר, אז יטבול כדי לקבל תוספת הקדושה. ומשום הרב ז&quot;ל כתבו שיש לטבול ד' פעמים ולכוין בכל פעם באות אחד משם הוי&quot;ה בניקוד קמץ שהוא הארת הכת&quot;ר, ויאמר פסוק זה:}}

…

==הערות==
{{הערות שוליים}}</text>
      <sha1>rsb795vktkpkeccwqx7m49brscg1m5d</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3016337</id>
      <parentid>3016336</parentid>
      <timestamp>2026-05-13T20:00:59Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>/* תחינה */</comment>
      <origin>3016337</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="192195" sha1="12p4d4dxnfin72jotzfvoz04pdyrkbw" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=20}}
=תיקון ליל שבועות=
==מעשה ה' הגדול והנורא==
{{סוף}}
{{רקע אפור}}
הנה כבר גלוי ומפורסם מעלות אלו הלילות להיות עוסקין בתורה. ובאתי לעורר הלבבות
ביותר כפי מה שמצאתי בספר שני לוחות הברית, וזה לשונו: להראות שחביב לפני הקב&quot;ה
זה הלילה, אכתוב לכם מעשה שאירע קרוב לזמננו להמקובל הר&quot;ר שלמה אלקבץ, שהיה 
מתחבר בכת של רבינו יוסף קארו, והופיע עליו רוח הקודש. וזה לשונו: 

דעו לכם, כי הסכמנו החסיד נר&quot;ו 
ואני עבדו ועבדכם לעמוד על נפשינו ליל שבועות ולנדד שינה מעינינו. ובעת אשר התחלנו 
ללמוד המשנה, נשמע את הקול מדבר בפי החסיד נר&quot;ו ובחתוך אותיות, וכל השכנים היו 
שומעים ולא מבינים. והיה הנעימות רב והקול הולך וחזק, ונפלנו על פנינו, ולא קם רוח באיש 
מרוב המורא. והדבור ההוא מדבר עמנו, והתחיל ואמר: שמעו ידידי המהדרים מן 
המהדרים, ידידי אהובי, שלום לכם, אשריכם ואשרי יולדתכם, אשריכם בעולם הזה 
ואשריכם לעולם הבא, אשר שמתם על נפשכם לעטרני בלילה הזה, אשר זה כמה שנים 
נפלה עטרת ראשי אין מנחם לי, ואני מושלכת בעפר חובקת אשפתות, ועתה החזרתם עטרה 
ליושנה. התחזקו ידידי, התאמצו אהובי, שמחו ועלזו ודעו כי אתם מבני עלייה, זכיתם להיות 
מהיכלא דמלכא, וקול תורתכם והבל פיכם עלה לפני הקדוש ברוך הוא ובקע כמה אוירים וכמה רקיעים 
עד שעלה, ומלאכים שתקו, ושרפים דממו, והחיות עמדו, וכל צבא מעלה והקדוש ברוך הוא שומעין 
את קולכם. והנני המשנה האם המייסרת את האדם, באתי לדבר אליכם. ואם הייתם עשרה 
הייתם מתעלים יותר ויותר, אבל עם כל זה נתעליתם, ואשריכם אשר נדדתם שינה מעיניכם, ועל 
ידיכם נתעליתי הלילה הזה. ואין אתם כאותם השוכבים על מטות שן – שינ&quot;ה שהוא אחד 
מששים במיתה, וסרוחים על ערשׂותם. ואתם נדבקתם בה', והוא שמח בכם. לכן בנַי התחזקו 
ואמצו ועלצו באהבתי בתורתי ביראתי. ואילו הייתם משערים אחד מאלף אלפי אלפים מהצער 
אשר אני שרוי בו, לא היתה נכנסת שמחה בלבבכם, ולא שחוק בפיכם, בזָכרכם כי בסִבתכם 
אני מושלכת בעפר. לכן חזקו ואמצו בנַי ידידי, ואל תפסיקו הלימוד, כי חוט של חסד משוך 
עליכם, ותורתכם עריבה לפני הקדוש ברוך הוא. לכן עמדו בנַי ידידי על רגליכם והעלוני, ואמרו ברוך שם 
כבוד מלכותו בקול רם כביום הכפורים. ועמדנו על רגלינו ואמרנו בקול רם ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד. 
וחוזר ואומר: אשריכם בני, שובו אל למודכם ואל תפסיקו רגע, ועלו לארץ ישראל, 
כי טוב הארץ העליונה תאכלו, ואתם שלום וכל אשר לכם שלום.

את כל הדברים האלה דבר אלינו, ושמעה אזננו, וכולנו געינו בבכיה מרוב 
השמחה, וגם בשמענו צרת השכינה בעונינו, וקולה כחולה המתחננת אלינו.
ואז נתחזקנו עד אור הבוקר ולא פסק גרסא מפינו. ויהי בבוקר הלכנו וטבלנו, 
ושם מצאנו לשלשת החברים אשר לא נמצאו שמה הלילה, ונספר להם כל אשר 
עשה ה' עמנו, וימס לבם בקרבם וגעו בבכיה, וגם אנחנו התחזקנו נגדם יען כי 
בסבתם לא היינו עשרה ביחד, ואמרנו: נתחבר בליל שני ביחד ונהיה עשרה.
וכן עשינו בלילה השני, ומרוב השמחה שהיינו עשרה, לא המתינה עד עת קרֹא 
המשנה ולא עד חצות כמו בלילה הראשון, רק תיכף שהיינו קוראים דברות 
של משנה תורה קול דודנו דופק התחיל: ידידי המהדרים מן המהדרים הקיצו ורננו 
שוכני עפר, בסוד עפר העליון ב' ההי&quot;ן וכו' ודברים רבים של חכמה. ואחר כך אמר: 
אשריכם שאתם מעלים אותי, כמה וכמה נתעליתם שאתם עשרה לכל דבר שבקדושה, 
אל תיראו מחרפת אנוש ומגדופם אל תחתו, כי אתם המעלים לכנסת ישראל, כי 
אתם מבני עלייה כמו שכתוב לעיל. ואלמלי ניתנה רשות לעין הייתם רואים האש 
הסובבת הבית. לכן חזקו ואמצו ואל תפסיקו הקשר, והעלוני בקול רם, שמע 
ישראל כביום הכיפורים ואחר כך בחצות הלילה חזר הדבור פעם שנית, שיעור 
שעה, וחזר לשבח הלמוד ההוא, ואמר: ראו השמע עם קול מדבר ככם, אם זה 
כמה מאות שנה שמעו או ראו כדבר הזה, ואתם זכיתם. ולכן מכאן ולהלאה 
תהיינה עיניכם פקוחות על דרכיכם, איש את רעהו יעזורו, והחלש יאמר גבור אני,
והחזיקו עצמכם לגדולים, כי אתם מבני עלייה. התאמצו והיו לבני חיל, כי חוט 
של חסד משוך עליכם מידי יום ביומו. ראו כי העולם שכורים מחמדת העולם, 
הקיצו שכורים, כי הנה יום בא ויסיר האדם את אלילי כספו ומאויו בהנאת העולם, 
ואת אלילי זהבו חמדת הממון, וראו את אשר זכיתם אתם מה שלא זכו אחרים 
מכמה דורות. והאריך הרבה בענין הזה. 

ועתה בנים שמעו לי, הטו אזנכם ותנו 
לבכם, מי פתי ישמע כדברים האלה ולא יקח ערמה ולא יתן את לבו אל ה' בכל 
לבבו ובכל נפשו. ומעיד אני עלי שמים וארץ, כי כל זה שדברתי פה ובקונטרס 
אינו חלק אחד ממאה. ואפילו בקונטרס ההוא תראה בין תיבה לתיבה נרשם, והיא 
הוכחה כי שם היה דבר נעלם, ולא הורשה לכתוב עכ&quot;ל. וכתוב שם באריכות בספר 
שני לוחות הברית ולא יכולתי להאריך.
{{סוף}}
{{טקסט מנוקד|גודל=20}}
==תפילה קודם הלימוד==
אַתָּה בְחַרְתָּנוּ מִכָּל הָעַמִּים, אָהַבְתָּ אוֹתָנוּ וְרָצִיתָ בָּנוּ, וְהִבְדַּלְתָּנוּ מִן הַטֻּמְאָה טֻמְאַת מִצְרַיִם, מִנּוּ״ן שַׁעֲרֵי טֻמְאָה, וְהִכְנַסְתָּנוּ לַחֲמִשִּׁים שַׁעֲרֵי קְדֻשָּׁה בַּיּוֹם הַזֶּה. וַתִּתֶּן לָנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה וְחֻקִּים הַיְשָׁרִים בְּהַר סִינַי בַּיּוֹם הַקָּדוֹשׁ הַזֶּה, וַתְּצַוֵּנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ לַהֲגוֹת בְּאִמְרֵי תוֹרָתֶךָ יוֹמָם וָלַיְלָה, כִּי הֵם חַיֵּינוּ וְאֹרֶךְ יָמֵינוּ, לְחַבֵּר הָרֵעִים וְהַדּוֹדִים, לְיַחֵד אַרְבַּע אוֹתִיּוֹת שֶׁל שִׁמְךָ הַגָּדוֹל וְכָל הָעוֹלָמוֹת עַל יְדֵי עֵסֶק תּוֹרָתֵנוּ. וּבְכֵן יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁיְּהֵא לִמּוּדֵנוּ מַה שֶּׁנִּלְמֹד הַלַּיְלָה הַזֶּה נַחַת רוּחַ לְפָנֶיךָ, שֶׁיְּהֵא בָנוּ סִפּוּק וְכֹחַ לְהַמְשִׁיךְ כֶּתֶר לְרֵישָׁא דִּזְעֵיר, וְלַעֲשׂוֹת אַרְבָּעָה וְעֶשְׂרִים קִשּׁוּטִין לַשְּׁכִינָה עַל יְדֵי עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע סְפָרֶיךָ שֶׁהֵם כְּנֶגֶד עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע צֵרוּפֵי שִׁמְךָ הַגָּדוֹל, בִּזְכוּת הַתֵּבוֹת וּבִזְכוּת הָאוֹתִיּוֹת וּבִזְכוּת הַשֵּׁמוֹת הַיּוֹצְאִים מֵרָאשֵׁי תֵיבוֹת וְסוֹפֵי תֵיבוֹת וְחִלּוּפֵי תֵיבוֹת וְאֶמְצָעֵי תֵיבוֹת וּבִכְלָלָן וּפְרָטָן, שֶׁתִּתֶּן לָנוּ רוּחַ קָדְשֶׁךָ כְּדֵי שֶׁנִּשְׁמֹר וּנְקַיֵּם אֶת כָּל דִּבְרֵי תוֹרָתֶךָ, וְנִהְיֶה מֵהָעוֹבְדִים בְּאַהֲבָה בְּאֶרֶץ הַחַיִּים, וְנִזְכֶּה לִהְיוֹת מִשּׁוֹשְׁבִינָא דְּמַטְרוֹנִיתָא. וּמִשֶּׁפַע שֶׁתַּשְׁפִּיעַ בִּשְׁכִינָתְךָ מָחָר מִשָּׁם תַּשְׁפִּיעַ לָנוּ לְנֶפֶשׁ רוּחַ וּנְשָׁמָה לְטַהֲרֵנוּ מֵעֲוֹנֵינוּ, וּלְהִכָּנֵס בְּהֵיכְלָא דְּמַלְכָּא לֵעוּל וְלָא לִפֹּק. וִיקֻיַּם בָּנוּ מַה שֶּׁכָּתוּב: וְזָרַקְתִּי עֲלֵיכֶם מַיִם טְהוֹרִים וּטְהַרְתֶּם מִכֹּל טֻמְאוֹתֵיכֶם וּמִכָּל גִּלּוּלֵיכֶם אֲטַהֵר אֶתְכֶם׃{{ממס|יחזקאל לו כה}} אָמֵן.

לְיַחֲדָא שְׁמֵהּ דְּקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּהּ בִּרְחִימוּ וּדְחִילוּ וּבִדְחִילוּ וּרְחִימוּ לְחַבְּרָא שֵׁם י&quot;ה בו&quot;ה בְּיִחוּדָא שְׁלִים בְּשֵׁם כָּל יִשְׂרָאֵל, לְתַקֵּן כֶּתֶר לִזְעֵיר אַנְפִּין וּלְנֻקְבֵּהּ בַּלִּמּוּד הַזֶּה.
{{סוף}}
{{מ:טעמי המקרא}}
==תורה==
===ספר בראשית===
====בראשית====
{{מקורות לסידור|[[בראשית א/טעמים|בראשית א א]] - [[בראשית ב/טעמים|ב ג]]}}{{ש}}
{{#קטע:בראשית א/טעמים|א}}
{{#קטע:בראשית א/טעמים|ב}}
{{#קטע:בראשית א/טעמים|ג}}
{{#קטע:בראשית א/טעמים|ד}}
{{#קטע:בראשית א/טעמים|ה}}

{{#קטע:בראשית א/טעמים|ו}}
{{#קטע:בראשית א/טעמים|ז}}
{{#קטע:בראשית א/טעמים|ח}}

{{#קטע:בראשית א/טעמים|ט}}
{{#קטע:בראשית א/טעמים|י}}
{{#קטע:בראשית א/טעמים|יא}}
{{#קטע:בראשית א/טעמים|יב}}
{{#קטע:בראשית א/טעמים|יג}}

{{#קטע:בראשית א/טעמים|יד}}
{{#קטע:בראשית א/טעמים|טו}}
{{#קטע:בראשית א/טעמים|טז}}
{{#קטע:בראשית א/טעמים|יז}}
{{#קטע:בראשית א/טעמים|יח}}
{{#קטע:בראשית א/טעמים|יט}}

{{#קטע:בראשית א/טעמים|כ}}
{{#קטע:בראשית א/טעמים|כא}}
{{#קטע:בראשית א/טעמים|כב}}
{{#קטע:בראשית א/טעמים|כג}}

{{#קטע:בראשית א/טעמים|כד}}
{{#קטע:בראשית א/טעמים|כה}}
{{#קטע:בראשית א/טעמים|כו}}
{{#קטע:בראשית א/טעמים|כז}}
{{#קטע:בראשית א/טעמים|כח}}
{{#קטע:בראשית א/טעמים|כט}}
{{#קטע:בראשית א/טעמים|ל}}
{{#קטע:בראשית א/טעמים|לא}}

{{#קטע:בראשית ב/טעמים|א}}
{{#קטע:בראשית ב/טעמים|ב}}
{{#קטע:בראשית ב/טעמים|ג}}

{{ממס1|בראשית ו/טעמים#ו ה|בראשית ו ה-ח}}
{{#קטע:בראשית ו/טעמים|ה}}
{{#קטע:בראשית ו/טעמים|ו}}
{{#קטע:בראשית ו/טעמים|ז}}
{{#קטע:בראשית ו/טעמים|ח}}

====נח====
{{ממס1|בראשית ו/טעמים#ו ט|בראשית ו ט-יב}}
{{#קטע:בראשית ו/טעמים|ט}}
{{#קטע:בראשית ו/טעמים|י}}
{{#קטע:בראשית ו/טעמים|יא}}
{{#קטע:בראשית ו/טעמים|יב}}

{{ממס1|בראשית יא/טעמים#יא כט|בראשית יא כט-לב}}
{{#קטע:בראשית יא/טעמים|כט}}
{{#קטע:בראשית יא/טעמים|ל}}
{{#קטע:בראשית יא/טעמים|לא}}
{{#קטע:בראשית יא/טעמים|לב}}
====לך לך====
{{ממס1|בראשית יב/טעמים|בראשית יב א-ג}}
{{#קטע:בראשית יב/טעמים|א}}
{{#קטע:בראשית יב/טעמים|ב}}
{{#קטע:בראשית יב/טעמים|ג}}

{{ממס1|בראשית יז/טעמים#יז כד|בראשית יז כד-כז}}
{{#קטע:בראשית יז/טעמים|כד}}
{{#קטע:בראשית יז/טעמים|כה}}
{{#קטע:בראשית יז/טעמים|כו}}
{{#קטע:בראשית יז/טעמים|כז}}
====וירא====
{{ממס1|בראשית יח/טעמים|בראשית יח א-ה}}
{{#קטע:בראשית יח/טעמים|א}}
{{#קטע:בראשית יח/טעמים|ב}}
{{#קטע:בראשית יח/טעמים|ג}}
{{#קטע:בראשית יח/טעמים|ד}}
{{#קטע:בראשית יח/טעמים|ה}}

{{ממס1|בראשית כב/טעמים#כב כ|בראשית כב כ-כד}}
{{#קטע:בראשית כב/טעמים|כ}}
{{#קטע:בראשית כב/טעמים|כא}}
{{#קטע:בראשית כב/טעמים|כב}}
{{#קטע:בראשית כב/טעמים|כג}}
{{#קטע:בראשית כב/טעמים|כד}}
====חיי שרה====
{{ממס1|בראשית כג/טעמים|בראשית כג א-ג}}
{{#קטע:בראשית כג/טעמים|א}}
{{#קטע:בראשית כג/טעמים|ב}}
{{#קטע:בראשית כג/טעמים|ג}}

{{ממס1|בראשית כה/טעמים#כה טז|בראשית כה טז-יח}}
{{#קטע:בראשית כה/טעמים|טז}}
{{#קטע:בראשית כה/טעמים|יז}}
{{#קטע:בראשית כה/טעמים|יח}}
====תולדות====
{{ממס1|בראשית כה/טעמים#כה יט|בראשית כה יט-כא}}
{{#קטע:בראשית כה/טעמים|יט}}
{{#קטע:בראשית כה/טעמים|כ}}
{{#קטע:בראשית כה/טעמים|כא}}

{{ממס1|בראשית כח/טעמים#כח ז|בראשית כ ז-ט}}
{{#קטע:בראשית כח/טעמים|ז}}
{{#קטע:בראשית כח/טעמים|ח}}
{{#קטע:בראשית כח/טעמים|ט}}
====ויצא====
{{ממס1|בראשית כח/טעמים#כח י|בראשית כח י-יב}}
{{#קטע:בראשית כח/טעמים|י}}
{{#קטע:בראשית כח/טעמים|יא}}
{{#קטע:בראשית כח/טעמים|יב}}

{{ממס1|בראשית לב/טעמים|בראשית לב א-ג}}
{{#קטע:בראשית לב/טעמים|א}}
{{#קטע:בראשית לב/טעמים|ב}}
{{#קטע:בראשית לב/טעמים|ג}}
====וישלח====
{{ממס1|בראשית לב/טעמים#לב ד|בראשית לב ד-ו}}
{{#קטע:בראשית לב/טעמים|ד}}
{{#קטע:בראשית לב/טעמים|ה}}
{{#קטע:בראשית לב/טעמים|ו}}

{{ממס1|בראשית לו/טעמים#לו מ|בראשית לו מ-מג}}
{{#קטע:בראשית לו/טעמים|מ}}
{{#קטע:בראשית לו/טעמים|מא}}
{{#קטע:בראשית לו/טעמים|מב}}
{{#קטע:בראשית לו/טעמים|מג}}
====וישב====
{{ממס1|בראשית לז/טעמים|בראשית לז א-ג}}
{{#קטע:בראשית לז/טעמים|א}}
{{#קטע:בראשית לז/טעמים|ב}}
{{#קטע:בראשית לז/טעמים|ג}}

{{ממס1|בראשית מ/טעמים#מ כ|בראשית מ כ-כג}}
{{#קטע:בראשית מ/טעמים|כ}}
{{#קטע:בראשית מ/טעמים|כא}}
{{#קטע:בראשית מ/טעמים|כב}}
{{#קטע:בראשית מ/טעמים|כג}}
====מקץ====
{{ממס1|בראשית מא/טעמים|בראשית מא א-ד}}
{{#קטע:בראשית מא/טעמים|א}}
{{#קטע:בראשית מא/טעמים|ב}}
{{#קטע:בראשית מא/טעמים|ג}}
{{#קטע:בראשית מא/טעמים|ד}}

{{ממס1|בראשית מד/טעמים#מד יד|בראשית מד יד-יז}}
{{#קטע:בראשית מד/טעמים|יד}}
{{#קטע:בראשית מד/טעמים|טו}}
{{#קטע:בראשית מד/טעמים|טז}}
{{#קטע:בראשית מד/טעמים|יז}}
====ויגש====
{{ממס1|בראשית מד/טעמים#מד יח|בראשית מד יח-כ}}
{{#קטע:בראשית מד/טעמים|יח}}
{{#קטע:בראשית מד/טעמים|יט}}
{{#קטע:בראשית מד/טעמים|כ}}

{{ממס1|בראשית מז/טעמים#מז כה|בראשית מז כה-כז}}
{{#קטע:בראשית מז/טעמים|כה}}
{{#קטע:בראשית מז/טעמים|כו}}
{{#קטע:בראשית מז/טעמים|כז}}
====ויחי====
{{ממס1|בראשית מז/טעמים#מז כח|בראשית מז כח-לא}}
{{#קטע:בראשית מז/טעמים|כח}}
{{#קטע:בראשית מז/טעמים|כט}}
{{#קטע:בראשית מז/טעמים|ל}}
{{#קטע:בראשית מז/טעמים|לא}}

{{ממס1|בראשית נ/טעמים#נ כג|בראשית נ כג-כו}}
{{#קטע:בראשית נ/טעמים|כג}}
{{#קטע:בראשית נ/טעמים|כד}}
{{#קטע:בראשית נ/טעמים|כה}} 
{{#invoke:MultiReplace|main|{{#קטע:בראשית נ/טעמים|כו}}|יוֹסֵ֔ף|%0 (יֻףָ)|בָּאָר֖וֹן|%0 (בֻּןָ)}}{{ש}}
'''חזק'''
{{הור2|'''אדני'''}}

===ספר שמות===
====שמות====
{{ממס1|שמות א/טעמים|שמות א א-ז}}
{{#קטע:שמות א/טעמים|א}}
{{#קטע:שמות א/טעמים|ב}}
{{#קטע:שמות א/טעמים|ג}}
{{#קטע:שמות א/טעמים|ד}}
{{#קטע:שמות א/טעמים|ה}}
{{#קטע:שמות א/טעמים|ו}}
{{#קטע:שמות א/טעמים|ז}}

{{מקורות לסידור|[[שמות ה/טעמים#ה כב|שמות ה כב]] - [[שמות ו א|ו א]]}}{{ש}}
{{#קטע:שמות ה/טעמים|כב}}
{{#קטע:שמות ה/טעמים|כג}}
{{#קטע:שמות ו/טעמים|א}}
====וארא====
{{ממס1|שמות ו/טעמים#ו ב|שמות ו ב-ה}}
{{#קטע:שמות ו/טעמים|ב}}
{{#קטע:שמות ו/טעמים|ג}}
{{#קטע:שמות ו/טעמים|ד}}
{{#קטע:שמות ו/טעמים|ה}}

{{ממס1|שמות ט/טעמים#ט לג|שמות ט לג-לה}}
{{#קטע:שמות ט/טעמים|לג}}
{{#קטע:שמות ט/טעמים|לד}}
{{#קטע:שמות ט/טעמים|לה}}
====בא====
{{ממס1|שמות י/טעמים|שמות י א-ג}}
{{#קטע:שמות י/טעמים|א}}
{{#קטע:שמות י/טעמים|ב}}
{{#קטע:שמות י/טעמים|ג}}

{{ממס1|שמות יג/טעמים#יג יא|שמות יג יא-טז}}
{{#קטע:שמות יג/טעמים|יא}}
{{#קטע:שמות יג/טעמים|יב}}
{{#קטע:שמות יג/טעמים|יג}}
{{#קטע:שמות יג/טעמים|יד}}
{{#קטע:שמות יג/טעמים|טו}}
{{#קטע:שמות יג/טעמים|טז}}
====בשלח====
{{מקורות לסידור|[[שמות יג/טעמים#יג יז|שמות יג יז]] - [[שמות טו/טעמים|טו כו]]}}{{ש}}
{{#קטע:שמות יג/טעמים|יז}} {{#קטע:שמות יג/טעמים|יח}} {{#קטע:שמות יג/טעמים|יט}} {{#קטע:שמות יג/טעמים|כ}} {{#קטע:שמות יג/טעמים|כא}} {{#קטע:שמות יג/טעמים|כב}}

{{#קטע:שמות יד/טעמים|א}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|ב}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|ג}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|ד}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|ה}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|ו}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|ז}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|ח}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|ט}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|י}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|יא}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|יב}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|יג}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|יד}}

{{#קטע:שמות יד/טעמים|טו}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|טז}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|יז}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|יח}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|יט}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|כ}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|כא}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|כב}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|כג}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|כד}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|כה}}

{{#קטע:שמות יד/טעמים|כו}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|כז}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|כח}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|כט}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|ל}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|לא}}
{|align=center style=&quot;width: 650px;&quot;
|-
|align=center colspan=60|{{מ:יישור-בשני-הצדדים}} {{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-01}} {{מ:יישור-בשני-הצדדים-סוף}}
|-
|align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-02 ימין}}
|align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-02 אמצע}}
|align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-02 שמאל}}
|- 
|align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-03 ימין}}
|align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-03 שמאל}}
|-
|align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-04 ימין}}
|align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-04 אמצע}}
|align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-04 שמאל}}
|- 
|align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-05 ימין}}
|align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-05 שמאל}}
|-
|align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-06 ימין}}
|align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-06 אמצע}}
|align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-06 שמאל}}
|- 
|align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-07 ימין}}
|align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-07 שמאל}}
|-
|align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-08 ימין}}
|align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-08 אמצע}}
|align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-08 שמאל}}
|- 
|align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-09 ימין}}
|align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-09 שמאל}}
|-
|align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-10 ימין}}
|align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-10 אמצע}}
|align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-10 שמאל}}
|- 
|align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-11 ימין}}
|align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-11 שמאל}}
|-
|align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-12 ימין}}
|align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-12 אמצע}}
|align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-12 שמאל}}
|- 
|align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-13 ימין}}
|align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-13 שמאל}}
|-
|align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-14 ימין}}
|align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-14 אמצע}}
|align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-14 שמאל}}
|- 
|align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-15 ימין}}
|align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-15 שמאל}}
|-
|align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-16 ימין}}
|align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-16 אמצע}}
|align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-16 שמאל}}
|- 
|align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-17 ימין}}
|align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-17 שמאל}}
|-
|align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-18 ימין}}
|align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-18 אמצע}}
|align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-18 שמאל}}
|- 
|align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-19 ימין}}
|align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-19 שמאל}}
|-
|align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-20 ימין}}
|align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-20 אמצע}}
|align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-20 שמאל}}
|-
|align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-21 ימין}}
|align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-21 שמאל}}
|-
|align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-22 ימין}}
|align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-22 אמצע}}
|align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-22 שמאל}}
|- 
|align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-23 ימין}}
|align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-23 שמאל}}
|-
|align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-24 ימין}}
|align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-24 אמצע}}
|align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-24 שמאל}} 
|- 
|align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-25 ימין}}
|align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-25 שמאל}}
|-
|align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-26 ימין}}
|align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-26 אמצע}}
|align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-26 שמאל}}
|- 
|align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-27 ימין}}
|align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-27 שמאל}}
|-
|align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-28 ימין}}
|align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-28 אמצע}}
|align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-28 שמאל}}
|- 
|align=right colspan=40 width=66%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-29 ימין}}
|align=left colspan=20 width=33%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-29 שמאל}}
|- 
|align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-30 ימין}}
|align=left colspan=45 width=75%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-30 שמאל}}
|}
{{#קטע:שמות טו/טעמים|כ}} {{#קטע:שמות טו/טעמים|כא}} {{ססס}} {{#קטע:שמות טו/טעמים|כב}}  {{#קטע:שמות טו/טעמים|כג}} {{#קטע:שמות טו/טעמים|כד}} {{#קטע:שמות טו/טעמים|כה}} {{#קטע:שמות טו/טעמים|כו}} 

{{ממס1|שמות יז/טעמים#יז יד|שמות יז יד-טז}}
{{#קטע:שמות יז/טעמים|יד}} {{#קטע:שמות יז/טעמים|טו}} וַיֹּ֗אמֶר כִּֽי־יָד֙ עַל־כֵּ֣ס יָ֔הּ מִלְחָמָ֥ה לַיהֹוָ֖ה בַּֽעֲמָלֵ֑ק מִדֹּ֖ר דֹּֽר׃

====יתרו====
{{ממס1|שמות יח/טעמים|שמות יח א-ג}}
{{#קטע:שמות יח/טעמים|א}} 
{{#קטע:שמות יח/טעמים|ב}} 
{{#קטע:שמות יח/טעמים|ג}} 

{{מקורות לסידור|[[שמות יט/טעמים|שמות יט א]] - [[שמות כ|כ כב]]}}{{ש}}
{{#קטע:שמות יט/טעמים|א}} 
{{#קטע:שמות יט/טעמים|ב}} 
{{#קטע:שמות יט/טעמים|ג}} 
{{#קטע:שמות יט/טעמים|ד}} 
{{#קטע:שמות יט/טעמים|ה}} 
{{#קטע:שמות יט/טעמים|ו}} 
{{#קטע:שמות יט/טעמים|ז}} 
{{#קטע:שמות יט/טעמים|ח}} 
{{#קטע:שמות יט/טעמים|ט}} 
{{#קטע:שמות יט/טעמים|י}} 
{{#קטע:שמות יט/טעמים|יא}} 
{{#קטע:שמות יט/טעמים|יב}} 
{{#קטע:שמות יט/טעמים|יג}} 
{{#קטע:שמות יט/טעמים|יד}} 
{{#קטע:שמות יט/טעמים|טו}} 
{{#קטע:שמות יט/טעמים|טז}} 
{{#קטע:שמות יט/טעמים|יז}} 
{{#קטע:שמות יט/טעמים|יח}} 
{{#קטע:שמות יט/טעמים|יט}} 
{{#קטע:שמות יט/טעמים|כ}} 
{{#קטע:שמות יט/טעמים|כא}} 
{{#קטע:שמות יט/טעמים|כב}} 
{{#קטע:שמות יט/טעמים|כג}} 
{{#קטע:שמות יט/טעמים|כד}} 
{{#קטע:שמות יט/טעמים|כה}} {{ססס}}
{{#קטע:שמות כ/טעמים|א}} {{רווח קשיח|2}}
{{#קטע:שמות כ/טעמים|ב}} 
{{#קטע:שמות כ/טעמים|ג}} 
{{#קטע:שמות כ/טעמים|ד}} 
{{#קטע:שמות כ/טעמים|ה}} {{ססס}}
{{#קטע:שמות כ/טעמים|ו}}

{{#קטע:שמות כ/טעמים|ז}} 
{{#קטע:שמות כ/טעמים|ח}} 
{{#קטע:שמות כ/טעמים|ט}} 
{{#קטע:שמות כ/טעמים|י}} {{ססס}}
{{#קטע:שמות כ/טעמים|יא}} {{ססס}} 
לֹ֥א תִרְצַ֖ח {{ססס}} לֹ֣א תִנְאָ֑ף {{ססס}} לֹ֣א תִגְנֹ֔ב {{ססס}} לֹֽא־תַעֲנֶ֥ה בְרֵעֲךָ֖ עֵ֥ד שָֽׁקֶר׃ {{ססס}} לֹ֥א תַחְמֹ֖ד בֵּ֣ית רֵעֶ֑ךָ {{ססס}} לֹֽא־תַחְמֹ֞ד אֵ֣שֶׁת רֵעֶ֗ךָ וְעַבְדּ֤וֹ וַאֲמָתוֹ֙ וְשׁוֹר֣וֹ וַחֲמֹר֔וֹ וְכֹ֖ל אֲשֶׁ֥ר לְרֵעֶֽךָ׃

{{#קטע:שמות כ/טעמים|יד}} 
{{#קטע:שמות כ/טעמים|טו}} 
{{#קטע:שמות כ/טעמים|טז}} 
{{#קטע:שמות כ/טעמים|יז}} {{ססס}}
{{#קטע:שמות כ/טעמים|יח}} 
{{#קטע:שמות כ/טעמים|יט}} 
{{#קטע:שמות כ/טעמים|כ}} 
{{#קטע:שמות כ/טעמים|כא}} 
{{#קטע:שמות כ/טעמים|כב}}
====משפטים====
{{ממס1|שמות כא/טעמים|שמות כא א-ו}}
{{#קטע:שמות כא/טעמים|א}}
{{#קטע:שמות כא/טעמים|ב}}
{{#קטע:שמות כא/טעמים|ג}}
{{#קטע:שמות כא/טעמים|ד}}
{{#קטע:שמות כא/טעמים|ה}}
{{#קטע:שמות כא/טעמים|ו}}

{{ממס1|שמות כד/טעמים|שמות כד א-יח}}
{{#קטע:שמות כד/טעמים|א}}
{{#קטע:שמות כד/טעמים|ב}}
{{#קטע:שמות כד/טעמים|ג}}
{{#קטע:שמות כד/טעמים|ד}}
{{#קטע:שמות כד/טעמים|ה}}
{{#קטע:שמות כד/טעמים|ו}}
{{#קטע:שמות כד/טעמים|ז}}
{{#קטע:שמות כד/טעמים|ח}}
{{#קטע:שמות כד/טעמים|ט}}
{{#קטע:שמות כד/טעמים|י}}
{{#קטע:שמות כד/טעמים|יא}} {{ססס}}
{{#קטע:שמות כד/טעמים|יב}}
{{#קטע:שמות כד/טעמים|יג}}
{{#קטע:שמות כד/טעמים|יד}}
{{#קטע:שמות כד/טעמים|טו}}
{{#קטע:שמות כד/טעמים|טז}}
{{#קטע:שמות כד/טעמים|יז}}
{{#קטע:שמות כד/טעמים|יח}}
====תרומה====
{{ממס1|שמות כה/טעמים|שמות כה א-ג}}
{{#קטע:שמות כה/טעמים|א}}
{{#קטע:שמות כה/טעמים|ב}}
{{#קטע:שמות כה/טעמים|ג}}

{{ממס1|שמות כז/טעמים#כז יז|שמות כז יז-יט}}
{{#קטע:שמות כז/טעמים|יז}}
{{#קטע:שמות כז/טעמים|יח}}
{{#קטע:שמות כז/טעמים|יט}}
====תצוה====
{{ממס1|שמות כז/טעמים#כז כ|שמות כז כ-א}}
{{#קטע:שמות כז/טעמים|כ}}
{{#קטע:שמות כז/טעמים|כא}}
{{#קטע:שמות כח/טעמים|א}}

{{ממס1|שמות ל/טעמים#ל ח|שמות ל ח-י}}
{{#קטע:שמות ל/טעמים|ח}}
{{#קטע:שמות ל/טעמים|ט}}
{{#קטע:שמות ל/טעמים|י}}
====כי תשא====
{{ממס1|שמות ל/טעמים#ל יא|שמות ל יא-טז}}
{{#קטע:שמות ל/טעמים|יא}}
{{#קטע:שמות ל/טעמים|יב}}
{{#קטע:שמות ל/טעמים|יג}}
{{#קטע:שמות ל/טעמים|יד}}
{{#קטע:שמות ל/טעמים|טו}}
{{#קטע:שמות ל/טעמים|טז}}

{{ממס1|שמות לד/טעמים#לד כז|שמות לד כז-לה}}
{{#קטע:שמות לד/טעמים|כז}}
{{#קטע:שמות לד/טעמים|כח}}
{{#קטע:שמות לד/טעמים|כט}}
{{#קטע:שמות לד/טעמים|ל}}
{{#קטע:שמות לד/טעמים|לא}}
{{#קטע:שמות לד/טעמים|לב}}
{{#קטע:שמות לד/טעמים|לג}}
{{#קטע:שמות לד/טעמים|לד}}
{{#קטע:שמות לד/טעמים|לה}}
====ויקהל====
{{ממס1|שמות לה/טעמים|שמות לה א-ג}}
{{#קטע:שמות לה/טעמים|א}}
{{#קטע:שמות לה/טעמים|ב}}
{{#קטע:שמות לה/טעמים|ג}}

{{ממס1|שמות לח/טעמים|שמות לח יח-כ}}
{{#קטע:שמות לח/טעמים|יח}}
{{#קטע:שמות לח/טעמים|יט}}
{{#קטע:שמות לח/טעמים|כ}}
====פקודי====
{{ממס1|שמות לח/טעמים#לח כא|שמות לח כא-כג}}
{{#קטע:שמות לח/טעמים|כא}}
{{#קטע:שמות לח/טעמים|כב}}
{{#קטע:שמות לח/טעמים|כג}}

{{ממס1|שמות מ/טעמים#מ לד|שמות מ לד-לז}}
{{#קטע:שמות מ/טעמים|לד}}
{{#קטע:שמות מ/טעמים|לה}}
{{#קטע:שמות מ/טעמים|לו}}
{{#קטע:שמות מ/טעמים|לז}}
{{#invoke:MultiReplace|main|{{#קטע:שמות מ/טעמים|לח}}|עֲנַ֨ן|%0 (עֻןָ)|בְּכׇל־|%0(בֻּלָ)־}} '''חזק'''
{{הור2|'''אדינ'''}}

===ספר ויקרא===
====ויקרא====
{{ממס1|ויקרא א/טעמים|ויקרא א א-ג}}
{{#קטע:ויקרא א/טעמים|א}}
{{#קטע:ויקרא א/טעמים|ב}}
{{#קטע:ויקרא א/טעמים|ג}}

{{ממס1|ויקרא ה/טעמים#כד|ויקרא ה כד-כו}}
{{#קטע:ויקרא ה/טעמים|כד}}
{{#קטע:ויקרא ה/טעמים|כה}}
{{#קטע:ויקרא ה/טעמים|כו}}
====צו====
{{ממס1|ויקרא ו/טעמים|ויקרא ו א-ו}}
{{#קטע:ויקרא ו/טעמים|א}} {{#קטע:ויקרא ו/טעמים|ב}} {{#קטע:ויקרא ו/טעמים|ג}} {{#קטע:ויקרא ו/טעמים|ד}} {{#קטע:ויקרא ו/טעמים|ה}} {{#קטע:ויקרא ו/טעמים|ו}} 

{{ממס1|ויקרא ח/טעמים#ח לד|ויקרא ח לד-לו}}
{{#קטע:ויקרא ח/טעמים|לד}} {{#קטע:ויקרא ח/טעמים|לה}} {{#קטע:ויקרא ח/טעמים|לו}}
====שמיני====
{{ממס1|ויקרא ט/טעמים|ויקרא ט א-ג}}
{{#קטע:ויקרא ט/טעמים|א}}
{{#קטע:ויקרא ט/טעמים|ב}}
{{#קטע:ויקרא ט/טעמים|ג}}

{{ממס1|ויקרא יא/טעמים#מה|ויקרא יא מה-מז}}
{{#קטע:ויקרא יא/טעמים|מה}}
{{#קטע:ויקרא יא/טעמים|מו}}
{{#קטע:ויקרא יא/טעמים|מז}}
====תזריע====
{{ממס1|ויקרא יב/טעמים|ויקרא יב א-ג}}
{{#קטע:ויקרא יב/טעמים|א}}
{{#קטע:ויקרא יב/טעמים|ב}}
{{#קטע:ויקרא יב/טעמים|ג}}

{{ממס1|ויקרא יג/טעמים#יג נז|ויקרא יג נז-נט}}
{{#קטע:ויקרא יג/טעמים|נז}}
{{#קטע:ויקרא יג/טעמים|נח}}
{{#קטע:ויקרא יג/טעמים|נט}}
====מצורע====
{{ממס1|ויקרא יד/טעמים|ויקרא יד א-ג}}
{{#קטע:ויקרא יד/טעמים|א}}
{{#קטע:ויקרא יד/טעמים|ב}}
{{#קטע:ויקרא יד/טעמים|ג}}

{{ממס1|ויקרא טו/טעמים#טו לא|ויקרא טו לא-לג}}
{{#קטע:ויקרא טו/טעמים|לא}}
{{#קטע:ויקרא טו/טעמים|לב}}
{{#קטע:ויקרא טו/טעמים|לג}}
====אחרי מות====
{{ממס1|ויקרא טז/טעמים|ויקרא טז א-ג}}
{{#קטע:ויקרא טז/טעמים|א}}
{{#קטע:ויקרא טז/טעמים|ב}}
{{#קטע:ויקרא טז/טעמים|ג}}

{{ממס1|ויקרא יח/טעמים#יח כח|ויקרא יח כח-ל}}
{{#קטע:ויקרא יח/טעמים|כח}}
{{#קטע:ויקרא יח/טעמים|כט}}
{{#קטע:ויקרא יח/טעמים|ל}}
====קדושים====
{{ממס1|ויקרא יט/טעמים|ויקרא יט א-ג}}
{{#קטע:ויקרא יט/טעמים|א}}
{{#קטע:ויקרא יט/טעמים|ב}}
{{#קטע:ויקרא יט/טעמים|ג}}

{{ממס1|ויקרא כ/טעמים#כ כה|ויקרא כ כה-כז}}
{{#קטע:ויקרא כ/טעמים|כה}}
{{#קטע:ויקרא כ/טעמים|כו}}
{{#קטע:ויקרא כ/טעמים|כז}}
====אמור====
{{ממס1|ויקרא כא/טעמים#כא א|ויקרא כא א-ג}}
{{#קטע:ויקרא כא/טעמים|א}}
{{#קטע:ויקרא כא/טעמים|ב}}
{{#קטע:ויקרא כא/טעמים|ג}}

{{ממס1|ויקרא כד/טעמים#כד כא|ויקרא כד כא-כג}}
{{#קטע:ויקרא כד/טעמים|כא}}
{{#קטע:ויקרא כד/טעמים|כב}}
{{#קטע:ויקרא כד/טעמים|כג}}
====בהר====
{{ממס1|ויקרא כה/טעמים|ויקרא כה א-ג}}
{{#קטע:ויקרא כה/טעמים|א}}
{{#קטע:ויקרא כה/טעמים|ב}}
{{#קטע:ויקרא כה/טעמים|ג}}

{{מקורות לסידור|[[ויקרא כה נה]] - [[ויקרא כו|כו ב]]}}{{ש}}
{{#קטע:ויקרא כה/טעמים|נה}}
{{#קטע:ויקרא כו/טעמים|א}}
{{#קטע:ויקרא כו/טעמים|ב}}
====בחוקותי====
{{ממס1|ויקרא כו/טעמים#כו ג|ויקרא כו ג-ה}}
{{#קטע:ויקרא כו/טעמים|ג}}
{{#קטע:ויקרא כו/טעמים|ד}}
{{#קטע:ויקרא כו/טעמים|ה}}

{{ממס1|ויקרא כז/טעמים#כז לב|ויקרא כז לב-לד}}
{{#קטע:ויקרא כז/טעמים|לב}}
{{#קטע:ויקרא כז/טעמים|לג}}
{{#invoke:MultiReplace|main|{{#קטע:ויקרא כז/טעמים|לד}}|הַמִּצְוֺ֗ת|%0 (הֻתָ)|בְּהַ֖ר|%0 (בֻּרָ)}} '''חזק'''
{{הור2|'''אנדי'''}}

===ספר במדבר===
====במדבר====
{{ממס1|במדבר א/טעמים|במדבר א א-ג}}
{{#קטע:במדבר א/טעמים|א}}
{{#קטע:במדבר א/טעמים|ב}}
{{#קטע:במדבר א/טעמים|ג}}

{{ממס1|במדבר ד/טעמים|במדבר ד יז-כ}}
{{#קטע:במדבר ד/טעמים|יז}}
{{#קטע:במדבר ד/טעמים|יח}}
{{#קטע:במדבר ד/טעמים|יט}}
{{#קטע:במדבר ד/טעמים|כ}}
====נשא====
{{ממס1|במדבר ד/טעמים#ד כא|במדבר ד כא-כג}}
{{#קטע:במדבר ד/טעמים|כא}}
{{#קטע:במדבר ד/טעמים|כב}}
{{#קטע:במדבר ד/טעמים|כג}}

{{ממס1|במדבר ו/טעמים#ו כב|במדבר ו כב-כז}}
{{#קטע:במדבר ו/טעמים|כב}}
{{#קטע:במדבר ו/טעמים|כג}} {{ססס}}
{{#קטע:במדבר ו/טעמים|כד}} {{ססס}}
{{#קטע:במדבר ו/טעמים|כה}} {{ססס}}
{{#קטע:במדבר ו/טעמים|כו}} {{ססס}}
{{#קטע:במדבר ו/טעמים|כז}}

{{ממס1|במדבר ז/טעמים#ז פד|במדבר ז פד-פט}}
{{#קטע:במדבר ז/טעמים|פד}}
{{#קטע:במדבר ז/טעמים|פה}}
{{#קטע:במדבר ז/טעמים|פו}}
{{#קטע:במדבר ז/טעמים|פז}}
{{#קטע:במדבר ז/טעמים|פח}}
{{#קטע:במדבר ז/טעמים|פט}}
====בהעלותך====
{{ממס1|במדבר ח/טעמים|במדבר ח א-ד}}
{{#קטע:במדבר ח/טעמים|א}}
{{#קטע:במדבר ח/טעמים|ב}}
{{#קטע:במדבר ח/טעמים|ג}}
{{#קטע:במדבר ח/טעמים|ד}}

{{ממס1|במדבר יב/טעמים#יב יד|במדבר יב יד-טז}}
{{#קטע:במדבר יב/טעמים|יד}}
{{#קטע:במדבר יב/טעמים|טו}}
{{#קטע:במדבר יב/טעמים|טז}}
====שלח====
{{ממס1|במדבר יג/טעמים|במדבר יג א-ג}}
{{#קטע:במדבר יג/טעמים|א}}
{{#קטע:במדבר יג/טעמים|ב}}
{{#קטע:במדבר יג/טעמים|ג}}

{{ממס1|במדבר טו/טעמים#טו לז|במדבר טו לז-מא}}
{{#קטע:במדבר טו/טעמים|לז}}
{{#קטע:במדבר טו/טעמים|לח}}
{{#קטע:במדבר טו/טעמים|לט}}
{{#קטע:במדבר טו/טעמים|מ}}
{{#קטע:במדבר טו/טעמים|מא}}
====קרח====
{{ממס1|במדבר טז/טעמים|במדבר טז א-ג}}
{{#קטע:במדבר טז/טעמים|א}}
{{#קטע:במדבר טז/טעמים|ב}}
{{#קטע:במדבר טז/טעמים|ג}}

{{ממס1|במדבר יח/טעמים#יח ל|במדבר יח ל-לב}}
{{#קטע:במדבר יח/טעמים|ל}}
{{#קטע:במדבר יח/טעמים|לא}}
{{#קטע:במדבר יח/טעמים|לב}}
====חקת====
{{ממס1|במדבר יט/טעמים|במדבר יט א-ג}}
{{#קטע:במדבר יט/טעמים|א}}
{{#קטע:במדבר יט/טעמים|ב}}
{{#קטע:במדבר יט/טעמים|ג}}

{{מקורות לסידור|[[במדבר כא/טעמים#כא לד|במדבר כא לד]] - [[במדבר כב/טעמים|כב א]]}}{{ש}}
{{#קטע:במדבר כא/טעמים|לד}}
{{#קטע:במדבר כא/טעמים|לה}}
{{#קטע:במדבר כב/טעמים|א}}
====בלק====
{{ממס1|במדבר כב/טעמים#כב ב|במדבר כב ב-ד}}
{{#קטע:במדבר כב/טעמים|ב}}
{{#קטע:במדבר כב/טעמים|ג}}
{{#קטע:במדבר כב/טעמים|ד}}

{{ממס1|במדבר כה/טעמים#כה ז|במדבר כה ז-ט}}
{{#קטע:במדבר כה/טעמים|ז}}
{{#קטע:במדבר כה/טעמים|ח}}
{{#קטע:במדבר כה/טעמים|ט}}
====פנחס====
{{ממס1|במדבר כה/טעמים#כה י|במדבר כה י-יב}}
{{#קטע:במדבר כה/טעמים|י}}
{{#קטע:במדבר כה/טעמים|יא}}
{{#קטע:במדבר כה/טעמים|יב}}

{{ממס1|במדבר כח/טעמים#כח כו|במדבר כח כו-לא}}
{{#קטע:במדבר כח/טעמים|כו}}
{{#קטע:במדבר כח/טעמים|כז}}
{{#קטע:במדבר כח/טעמים|כח}}
{{#קטע:במדבר כח/טעמים|כט}}
{{#קטע:במדבר כח/טעמים|ל}}
{{#קטע:במדבר כח/טעמים|לא}}

{{מקורות לסידור|[[במדבר כט/טעמים#כט לה|במדבר כט לה]] - [[במדבר ל/טעמים|ל א]]}}{{ש}}
{{#קטע:במדבר כט/טעמים|לה}}
{{#קטע:במדבר כט/טעמים|לו}}
{{#קטע:במדבר כט/טעמים|לז}}
{{#קטע:במדבר כט/טעמים|לח}}
{{#קטע:במדבר כט/טעמים|לט}}
{{#קטע:במדבר ל/טעמים|א}}
====מטות====
{{ממס1|במדבר ל/טעמים#ל ב|במדבר ל ב-ד}}
{{#קטע:במדבר ל/טעמים|ב}}
{{#קטע:במדבר ל/טעמים|ג}}
{{#קטע:במדבר ל/טעמים|ד}}

{{ממס1|במדבר לב/טעמים#לב מ|במדבר לב מ-מב}}
{{#קטע:במדבר לב/טעמים|מ}}
{{#קטע:במדבר לב/טעמים|מא}}
{{#קטע:במדבר לב/טעמים|מב}}
====מסעי====
{{ממס1|במדבר לג/טעמים#לג א|במדבר לג א-ג}}
{{#קטע:במדבר לג/טעמים|א}}
{{#קטע:במדבר לג/טעמים|ב}}
{{#קטע:במדבר לג/טעמים|ג}}

{{ממס1|במדבר לו/טעמים#לו יא|במדבר לו יא-יג}}
{{#קטע:במדבר לו/טעמים|יא}}
{{#קטע:במדבר לו/טעמים|יב}}
{{#invoke:MultiReplace|main|{{#קטע:במדבר לו/טעמים|יג}}|הַמִּצְוֺ֞ת|%0 (הֻתָ)|יַרְדֵּ֥ן|%0 (יֻןָ)}} '''חזק'''
{{הור2|'''אניד'''}}

===ספר דברים===
====דברים====
{{ממס1|דברים א/טעמים|דברים א א-ג}}
{{#קטע:דברים א/טעמים|א}}
{{#קטע:דברים א/טעמים|ב}}
{{#קטע:דברים א/טעמים|ג}}

{{ממס1|דברים ג/טעמים|דברים ג כ-כב}}
{{#קטע:דברים ג/טעמים|כ}}
{{#קטע:דברים ג/טעמים|כא}}
{{#קטע:דברים ג/טעמים|כב}}
====ואתחנן====
{{ממס1|דברים ג/טעמים#ג כג|דברים ג כג-כה}}
{{#קטע:דברים ג/טעמים|כג}}
{{#קטע:דברים ג/טעמים|כד}}
{{#קטע:דברים ג/טעמים|כה}}

{{מקורות לסידור|[[דברים ה/טעמים|דברים ה א]] - [[דברים ו/טעמים|ו ט]]}}{{ש}}
{{#קטע:דברים ה/טעמים|א}}
{{#קטע:דברים ה/טעמים|ב}}
{{#קטע:דברים ה/טעמים|ג}}
{{#קטע:דברים ה/טעמים|ד}}
{{#קטע:דברים ה/טעמים|ה}} {{ססס}}
אָֽנֹכִי֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ אֲשֶׁ֧ר הוֹצֵאתִ֛יךָ מֵאֶ֥רֶץ מִצְרַ֖יִם מִבֵּ֣ית עֲבָדִ֑ים לֹא־יִהְיֶ֥ה לְךָ֛ אֱלֹהִ֥ים אֲחֵרִ֖ים עַל־פָּנָֽי׃ לֹֽא־תַעֲשֶׂ֨ה לְךָ֥ פֶ֙סֶל֙ כׇּל־תְּמוּנָ֔ה אֲשֶׁ֤ר בַּשָּׁמַ֙יִם֙ מִמַּ֔עַל וַאֲשֶׁ֥ר בָּאָ֖רֶץ מִתָּ֑חַת וַאֲשֶׁ֥ר בַּמַּ֖יִם מִתַּ֥חַת לָאָֽרֶץ׃ לֹא־תִשְׁתַּחֲוֶ֥ה לָהֶ֖ם וְלֹ֣א {{מ:קמץ|ד=תׇעׇבְדֵ֑ם|ס=תָעׇבְדֵ֑ם}} כִּ֣י אָנֹכִ֞י יְהֹוָ֤ה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ אֵ֣ל קַנָּ֔א פֹּ֠קֵ֠ד עֲוֺ֨ן אָב֧וֹת עַל־בָּנִ֛ים וְעַל־שִׁלֵּשִׁ֥ים וְעַל־רִבֵּעִ֖ים לְשֹׂנְאָֽי׃ וְעֹ֥שֶׂה חֶ֖סֶד לַֽאֲלָפִ֑ים לְאֹהֲבַ֖י וּלְשֹׁמְרֵ֥י {{כו&quot;ק|מצותו|מִצְוֺתָֽי}}׃ {{ססס}} לֹ֥א תִשָּׂ֛א אֶת־שֵֽׁם־יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ לַשָּׁ֑וְא כִּ֣י לֹ֤א יְנַקֶּה֙ יְהֹוָ֔ה אֵ֛ת אֲשֶׁר־יִשָּׂ֥א אֶת־שְׁמ֖וֹ לַשָּֽׁוְא׃ {{ססס}} שָׁמ֛וֹר אֶת־י֥וֹם הַשַּׁבָּ֖ת לְקַדְּשׁ֑וֹ כַּאֲשֶׁ֥ר צִוְּךָ֖ יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶֽיךָ׃ שֵׁ֤שֶׁת יָמִים֙ תַּֽעֲבֹ֔ד וְעָשִׂ֖יתָ כׇּל־מְלַאכְתֶּֽךָ׃ וְיוֹם֙ הַשְּׁבִיעִ֔י שַׁבָּ֖ת לַיהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֑יךָ לֹ֣א תַעֲשֶׂ֣ה כׇל־מְלָאכָ֡ה אַתָּ֣ה וּבִנְךָֽ־וּבִתֶּ֣ךָ וְעַבְדְּךָֽ־וַ֠אֲמָתֶ֠ךָ וְשׁוֹרְךָ֨ וַחֲמֹֽרְךָ֜ וְכׇל־בְּהֶמְתֶּ֗ךָ וְגֵֽרְךָ֙ אֲשֶׁ֣ר בִּשְׁעָרֶ֔יךָ לְמַ֗עַן יָנ֛וּחַ עַבְדְּךָ֥ וַאֲמָתְךָ֖ כָּמֽוֹךָ׃ וְזָכַרְתָּ֗ כִּ֣י־עֶ֤בֶד הָיִ֙יתָ֙ בְּאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם וַיֹּצִ֨אֲךָ֜ יְהֹוָ֤ה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ מִשָּׁ֔ם בְּיָ֥ד חֲזָקָ֖ה וּבִזְרֹ֣עַ נְטוּיָ֑ה עַל־כֵּ֗ן צִוְּךָ֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ לַעֲשׂ֖וֹת אֶת־י֥וֹם הַשַּׁבָּֽת׃ {{ססס}} כַּבֵּ֤ד אֶת־אָבִ֙יךָ֙ וְאֶת־אִמֶּ֔ךָ כַּאֲשֶׁ֥ר צִוְּךָ֖ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֑יךָ לְמַ֣עַן{{מ:לגרמיה}}יַאֲרִיכֻ֣ן יָמֶ֗יךָ וּלְמַ֙עַן֙ יִ֣יטַב לָ֔ךְ עַ֚ל הָֽאֲדָמָ֔ה אֲשֶׁר־יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ נֹתֵ֥ן לָֽךְ׃ {{ססס}} לֹ֥א תִרְצָ֖ח {{ססס}} {{ססס}} וְלֹ֣א תִנְאָ֑ף {{ססס}} {{ססס}} וְלֹ֣א תִגְנֹ֔ב {{ססס}}{{ססס}} וְלֹֽא־תַעֲנֶ֥ה בְרֵֽעֲךָ֖ עֵ֥ד שָֽׁוְא׃ {{ססס}} וְלֹ֥א תַחְמֹ֖ד אֵ֣שֶׁת רֵעֶ֑ךָ {{ססס}}{{ססס}} וְלֹ֨א תִתְאַוֶּ֜ה בֵּ֣ית רֵעֶ֗ךָ שָׂדֵ֜הוּ וְעַבְדּ֤וֹ וַאֲמָתוֹ֙ שׁוֹר֣וֹ וַחֲמֹר֔וֹ וְכֹ֖ל אֲשֶׁ֥ר לְרֵעֶֽךָ׃ {{ססס}}
{{#קטע:דברים ה/טעמים|יח}}
{{#קטע:דברים ה/טעמים|יט}}
{{#קטע:דברים ה/טעמים|כ}}
{{#קטע:דברים ה/טעמים|כא}}
{{#קטע:דברים ה/טעמים|כב}}
{{#קטע:דברים ה/טעמים|כג}}
{{#קטע:דברים ה/טעמים|כד}}
{{#קטע:דברים ה/טעמים|כה}}
{{#קטע:דברים ה/טעמים|כו}}
{{#קטע:דברים ה/טעמים|כז}}
{{#קטע:דברים ה/טעמים|כח}}
{{#קטע:דברים ה/טעמים|כט}}
{{#קטע:דברים ו/טעמים|א}}
{{#קטע:דברים ו/טעמים|ב}}
{{#קטע:דברים ו/טעמים|ג}}
{{#קטע:דברים ו/טעמים|ד}}
{{#קטע:דברים ו/טעמים|ה}}
{{#קטע:דברים ו/טעמים|ו}}
{{#קטע:דברים ו/טעמים|ז}}
{{#קטע:דברים ו/טעמים|ח}}
{{#קטע:דברים ו/טעמים|ט}}

{{ממס1|דברים ז/טעמים#ז ט|דברים ז ט-יא}}
{{#קטע:דברים ז/טעמים|ט}}
{{#קטע:דברים ז/טעמים|י}}
{{#קטע:דברים ז/טעמים|יא}}
====עקב====
{{ממס1|דברים ז/טעמים#ז יב|דברים ז יב-טז}}
{{#קטע:דברים ז/טעמים|יב}}
{{#קטע:דברים ז/טעמים|יג}}
{{#קטע:דברים ז/טעמים|יד}}
{{#קטע:דברים ז/טעמים|טו}}
{{#קטע:דברים ז/טעמים|טז}}

{{מקורות לסידור|[[דברים י/טעמים#י יב|דברים י יב]] - [[דברים יא/טעמים|יא ט]]}}{{ש}}
{{#קטע:דברים י/טעמים|יב}}
{{#קטע:דברים י/טעמים|יג}}
{{#קטע:דברים י/טעמים|יד}}
{{#קטע:דברים י/טעמים|טו}}
{{#קטע:דברים י/טעמים|טז}}
{{#קטע:דברים י/טעמים|יז}}
{{#קטע:דברים י/טעמים|יח}}
{{#קטע:דברים י/טעמים|יט}}
{{#קטע:דברים י/טעמים|כ}}
{{#קטע:דברים י/טעמים|כא}}
{{#קטע:דברים י/טעמים|כב}}
{{#קטע:דברים יא/טעמים|א}}
{{#קטע:דברים יא/טעמים|ב}}
{{#קטע:דברים יא/טעמים|ג}}
{{#קטע:דברים יא/טעמים|ד}}
{{#קטע:דברים יא/טעמים|ה}}
{{#קטע:דברים יא/טעמים|ו}}
{{#קטע:דברים יא/טעמים|ז}}
{{#קטע:דברים יא/טעמים|ח}}
{{#קטע:דברים יא/טעמים|ט}}

{{ממס1|דברים יא/טעמים#יא יג|דברים יא יג-כה}}
{{#קטע:דברים יא/טעמים|יג}}
{{#קטע:דברים יא/טעמים|יד}}
{{#קטע:דברים יא/טעמים|טו}}
{{#קטע:דברים יא/טעמים|טז}}
{{#קטע:דברים יא/טעמים|יז}}
{{#קטע:דברים יא/טעמים|יח}}
{{#קטע:דברים יא/טעמים|יט}}
{{#קטע:דברים יא/טעמים|כ}}
{{#קטע:דברים יא/טעמים|הפסוק בלי הערה}}
{{#קטע:דברים יא/טעמים|כב}}
{{#קטע:דברים יא/טעמים|כג}}
{{#קטע:דברים יא/טעמים|כד}}
{{#קטע:דברים יא/טעמים|כה}}
====ראה====
{{ממס1|דברים טז/טעמים#טז כו|דברים טז כו-כח}}
{{#קטע:דברים יא/טעמים|כו}}
{{#קטע:דברים יא/טעמים|כז}}
{{#קטע:דברים יא/טעמים|כח}}

{{ממס1|דברים טז/טעמים#טז ט|דברים טז ט-יז}}
{{#קטע:דברים טז/טעמים|ט}}
{{#קטע:דברים טז/טעמים|י}}
{{#קטע:דברים טז/טעמים|יא}}
{{#קטע:דברים טז/טעמים|יב}}

{{#קטע:דברים טז/טעמים|יג}}
{{#קטע:דברים טז/טעמים|יד}}
{{#קטע:דברים טז/טעמים|טו}}
{{#קטע:דברים טז/טעמים|טז}}
{{#קטע:דברים טז/טעמים|יז}}
====שופטים====
{{ממס1|דברים טז/טעמים#טז יח|דברים טז יח-כ}}
{{#קטע:דברים טז/טעמים|יח}}
{{#קטע:דברים טז/טעמים|יט}}
{{#קטע:דברים טז/טעמים|כ}}

{{ממס1|דברים כא/טעמים#כא ז|דברים כא ז-ט}}
{{#קטע:דברים כא/טעמים|ז}}
{{#קטע:דברים כא/טעמים|ח}}
{{#קטע:דברים כא/טעמים|ט}}
====כי תצא====
{{ממס1|דברים כא/טעמים#כא י|דברים כא י-יד}}
{{#קטע:דברים כא/טעמים|י}}
{{#קטע:דברים כא/טעמים|יא}}
{{#קטע:דברים כא/טעמים|יב}}
{{#קטע:דברים כא/טעמים|יג}}
{{#קטע:דברים כא/טעמים|יד}}

{{ממס1|דברים כה/טעמים#כה יז|דברים כא יז-יט}}
{{#קטע:דברים כה/טעמים|יז}}
{{#קטע:דברים כה/טעמים|יח}}
{{#קטע:דברים כה/טעמים|יט}}
====כי תבוא====
{{ממס1|דברים כו/טעמים|דברים כו א-ג}}
{{#קטע:דברים כו/טעמים|א}}
{{#קטע:דברים כו/טעמים|ב}}
{{#קטע:דברים כו/טעמים|ג}}

{{ממס1|דברים כט/טעמים#כט ו|דברים כט ו-ח}}
{{#קטע:דברים כט/טעמים|ו}}
{{#קטע:דברים כט/טעמים|ז}}
{{#קטע:דברים כט/טעמים|ח}}
====נצבים====
{{ממס1|דברים כט/טעמים#כט ט|דברים כט ט-יא}}
{{#קטע:דברים כט/טעמים|ט}}
{{#קטע:דברים כט/טעמים|י}}
{{#קטע:דברים כט/טעמים|יא}}

{{ממס1|דברים ל/טעמים#ל יח|דברים ל יח-כ}}
{{#קטע:דברים ל/טעמים|יח}}
{{#קטע:דברים ל/טעמים|יט}}
{{#קטע:דברים ל/טעמים|כ}}
====וילך====
{{ממס1|דברים לא/טעמים|דברים לא א-ו}}
{{#קטע:דברים לא/טעמים|א}}
{{#קטע:דברים לא/טעמים|ב}}
{{#קטע:דברים לא/טעמים|ג}}
{{#קטע:דברים לא/טעמים|ד}}
{{#קטע:דברים לא/טעמים|ה}}
{{#קטע:דברים לא/טעמים|ו}}

{{ממס1|דברים לא/טעמים#לא כח|דברים לא כח-ל}}
{{#קטע:דברים לא/טעמים|כח}}
{{#קטע:דברים לא/טעמים|כט}}
{{#קטע:דברים לא/טעמים|ל}}

====האזינו====
{{ממס1|דברים לב/טעמים|דברים לב א-ג}}
{{#קטע:משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/האזינו|לב-א-1}} {{#קטע:משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/האזינו|לב-א-2}} {{#קטע:משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/האזינו|לב-ב-1}} {{#קטע:משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/האזינו|לב-ב-2}} {{#קטע:משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/האזינו|לב-ב-3}} {{#קטע:משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/האזינו|לב-ב-4}} {{#קטע:משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/האזינו|לב-ג-1}} {{#קטע:משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/האזינו|לב-ג-2}}

{{ממס1|דברים לב/טעמים#לב מח|דברים לב מח-נב}}
{{#קטע:דברים לב/טעמים|מח}} {{#קטע:דברים לב/טעמים|מט}} {{#קטע:דברים לב/טעמים|נ}} {{#קטע:דברים לב/טעמים|נא}} {{#קטע:דברים לב/טעמים|נב}}
====וזאת הברכה====
{{ממס1|דברים לג/טעמים|דברים לג א-ו}}
{{#קטע:דברים לג/טעמים|א}}
{{#קטע:דברים לג/טעמים|ב}}
{{#קטע:דברים לג/טעמים|ג}}
{{#קטע:דברים לג/טעמים|ד}}
{{#קטע:דברים לג/טעמים|ה}}
{{#קטע:דברים לג/טעמים|ו}}

{{ממס1|דברים לד/טעמים#לד י|דברים לד י-יב}}
{{#קטע:דברים לד/טעמים|י}}
{{#קטע:דברים לד/טעמים|יא}}
{{#invoke:MultiReplace|main|{{#קטע:דברים לד/טעמים|יב}}|הַיָּ֣ד|%0 (הֻדָ)|כׇּל־|%0(כֻּלָ)־}} '''חזק'''
{{הור2|'''אידנ'''}}{{ש}}
{{הור2|
&lt;center&gt;'''קדיש יתום'''&lt;/center&gt;
{{קדיש אשכנז|קדיש=יתום|עשי&quot;ת=לא}}
}}

==נביאים==
{{#קטע:הושע יב/טעמים|יא}}{{ממס|הושע יב יא}}

{{#קטע:עמוס ג/טעמים|ז}} {{#קטע:עמוס ג/טעמים|ח}}{{ממס|עמוס ג/טעמים#ז|עמוס ג ז-ח}}

{{#קטע:ישעיהו נא/טעמים|טז}}{{ממס|ישעיהו נא טז}}
===יהושע===
{{ממס1|יהושע א/טעמים|יהושע א א-ג}}
{{#קטע:יהושע א/טעמים|א}}
{{#קטע:יהושע א/טעמים|ב}}
{{#קטע:יהושע א/טעמים|ג}}

{{ממס1|יהושע כד/טעמים#כד לא|יהושע כד לא-לג}}
{{#קטע:יהושע כד/טעמים|לא}}
{{#קטע:יהושע כד/טעמים|לב}} וְאֶלְעָזָ֥ר בֶּֽן־(בֻּןָ) אַהֲרֹ֖ן מֵ֑ת וַיִּקְבְּר֣וּ אֹת֗וֹ בְּגִבְעַת֙ פִּֽינְחָ֣ס בְּנ֔וֹ אֲשֶׁ֥ר נִתַּן־ל֖וֹ בְּהַ֥ר (בֻּרָ) אֶפְרָֽיִם׃
{{הור2|'''אינד'''}}

===שופטים===
{{ממס1|שופטים א/טעמים|שופטים א א-ג}}
{{#קטע:שופטים א/טעמים|א}}
{{#קטע:שופטים א/טעמים|ב}}
{{#קטע:שופטים א/טעמים|ג}}

{{ממס1|שופטים כא/טעמים#כא כג|שופטים כא כג-כה}}
{{#קטע:שופטים כא/טעמים|כג}}
{{#קטע:שופטים כא/טעמים|כד}} בַּיָּמִ֣ים הָהֵ֔ם (הֻםָ) אֵ֥ין מֶ֖לֶךְ בְּיִשְׂרָאֵ֑ל אִ֛ישׁ הַיָּשָׁ֥ר בְּעֵינָ֖יו (בֻּוָ) יַעֲשֶֽׂה׃
{{הור2|'''דאני'''}}

===שמואל===
{{ממס1|שמואל א א/טעמים|שמואל א א א-ג}}
{{#קטע:שמואל א א/טעמים|א}} 
{{#קטע:שמואל א א/טעמים|ב}} 
{{#קטע:שמואל א א/טעמים|ג}} 

{{ממס1|שמואל ב כד/טעמים#כד כג|שמואל ב כד כג-כה}}
{{החלף|{{#קטע:שמואל ב כד/טעמים|כג}}|{{סס|פסקא באמצע פסוק}}|{{ססס}}}}
{{#קטע:שמואל ב כד/טעמים|כד}} וַיִּ֩בֶן֩ שָׁ֨ם (שֻׁםָ) דָּוִ֤ד מִזְבֵּ֙חַ֙ לַיהֹוָ֔ה וַיַּ֥עַל עֹל֖וֹת וּשְׁלָמִ֑ים וַיֵּעָתֵ֤ר יְהֹוָה֙ לָאָ֔רֶץ וַתֵּעָצַ֥ר הַמַּגֵּפָ֖ה מֵעַ֥ל (מֻלָ) יִשְׂרָאֵֽל׃
{{הור2|'''דאינ'''}}

===מלכים===
{{ממס1|מלכים א א/טעמים|מלכים א א א-ג}}
{{#קטע:מלכים א א/טעמים|א}} 
{{#קטע:מלכים א א/טעמים|ב}} 
{{#קטע:מלכים א א/טעמים|ג}} 

{{ממס1|מלכים ב כה/טעמים#כה כח|מלכים ב כה כח-ל}}
{{#קטע:מלכים ב כה/טעמים|כח}}
{{#קטע:מלכים ב כה/טעמים|כט}} 
{{#invoke:MultiReplace|main|{{#קטע:מלכים ב כה/טעמים|ל}}|אֲרֻחַ֨ת|%0 (אֻתָ)|יְמֵ֥י|%0 (יֻיָ)}}
{{הור2|'''דנאי'''}}

===ישעיהו===
{{ממס1|ישעיהו א/טעמים|ישעיהו א א-ג}}
{{#קטע:ישעיהו א/טעמים|א}} 
{{#קטע:ישעיהו א/טעמים|ב}} 
{{#קטע:ישעיהו א/טעמים|ג}}

{{ממס1|ישעיהו סו/טעמים#סו כב|ישעיהו סו כב-כד}}
{{#קטע:ישעיהו סו/טעמים|כב}}
{{#קטע:ישעיהו סו/טעמים|כג}}
{{#invoke:MultiReplace|main|{{#קטע:ישעיהו סו/טעמים|כד}}|וְרָא֔וּ|%0 (וֻוָ)|לְכׇל|%0־(לֻלָ)}}{{ש}}
'''{{ק|{{#קטע:ישעיהו סו/טעמים|כג}}}}'''
{{הור2|'''דניא'''}}

===ירמיהו===
{{ממס1|ירמיהו א/טעמים|ירמיהו א א-ג}}
{{#קטע:ירמיהו א/טעמים|א}} 
{{#קטע:ירמיהו א/טעמים|ב}} 
{{#קטע:ירמיהו א/טעמים|ג}}

{{ממס1|ירמיהו נב/טעמים#נב לב|ירמיהו נב לג-לד}}
{{#קטע:ירמיהו נב/טעמים|לב}}
{{#קטע:ירמיהו נב/טעמים|לג}}
{{#invoke:MultiReplace|main|{{#קטע:ירמיהו נב/טעמים|לד}}|אֲרֻחַת֩|%0 (אֻתָ)|יְמֵ֥י|%0 (יֻיָ)}}
{{הור2|'''דיאנ'''}}

===יחזקאל===
{{מקורות לסידור|[[יחזקאל א/טעמים|יחזקאל א א-כח]], [[יחזקאל ג יב|ג יב]]}}{{ש}}
{{#קטע:יחזקאל א/טעמים|א}} 
{{#קטע:יחזקאל א/טעמים|ב}} 
{{#קטע:יחזקאל א/טעמים|ג}}
{{#קטע:יחזקאל א/טעמים|ד}}
{{#קטע:יחזקאל א/טעמים|ה}}
{{#קטע:יחזקאל א/טעמים|ו}}
{{#קטע:יחזקאל א/טעמים|ז}}
{{#קטע:יחזקאל א/טעמים|ח}}
{{#קטע:יחזקאל א/טעמים|ט}}
{{#קטע:יחזקאל א/טעמים|י}}
{{#קטע:יחזקאל א/טעמים|יא}} 
{{#קטע:יחזקאל א/טעמים|יב}} 
{{#קטע:יחזקאל א/טעמים|יג}}
{{#קטע:יחזקאל א/טעמים|יד}}
{{#קטע:יחזקאל א/טעמים|טו}}
{{#קטע:יחזקאל א/טעמים|טז}}
{{#קטע:יחזקאל א/טעמים|יז}}
{{#קטע:יחזקאל א/טעמים|יח}}
{{#קטע:יחזקאל א/טעמים|יט}}
{{#קטע:יחזקאל א/טעמים|כ}}
{{#קטע:יחזקאל א/טעמים|כא}}
{{#קטע:יחזקאל א/טעמים|כב}}
{{#קטע:יחזקאל א/טעמים|כג}}
{{#קטע:יחזקאל א/טעמים|כד}}
{{#קטע:יחזקאל א/טעמים|כה}}
{{#קטע:יחזקאל א/טעמים|כו}}
{{#קטע:יחזקאל א/טעמים|כז}}
{{#קטע:יחזקאל א/טעמים|כח}}

{{#קטע:יחזקאל ג/טעמים|יב}} 

{{ממס1|יחזקאל מח/טעמים#מח לג|יחזקאל מח לג-לה}}
{{#קטע:יחזקאל מח/טעמים|לג}} 
{{#קטע:יחזקאל מח/טעמים|לד}} סָבִ֕יב שְׁמֹנָ֥ה (שֻׁהָ) עָשָׂ֖ר אָ֑לֶף וְשֵׁם־הָעִ֥יר מִיּ֖וֹם יְהֹוָ֥ה{{מ:פסק}}(יֻהָ) שָֽׁמָּה׃
{{הור2|'''דינא'''}}

===תרי עשר===
{{ממס1|הושע א/טעמים|הושע א א-ג}}
{{#קטע:הושע א/טעמים|א}} 
{{החלף|{{#קטע:הושע א/טעמים|ב}}|{{נוסח|{{פפ|פסקא באמצע פסוק}}|2=א=רווח של שורה ריקה}}|{{פפפ}}}}
{{#קטע:הושע א/טעמים|ג}}

{{מקורות לסידור|[[חבקוק ב כ]] - [[חבקוק ג|ג יט]]}}{{ש}}
{{#קטע:חבקוק ב/טעמים|כ}} 
{{#קטע:חבקוק ג/טעמים|א}} 
{{#קטע:חבקוק ג/טעמים|ב}} 
{{#קטע:חבקוק ג/טעמים|ג}}
{{#קטע:חבקוק ג/טעמים|ד}}
{{#קטע:חבקוק ג/טעמים|ה}}
{{#קטע:חבקוק ג/טעמים|ו}}
{{#קטע:חבקוק ג/טעמים|ז}}
{{#קטע:חבקוק ג/טעמים|ח}}
{{#קטע:חבקוק ג/טעמים|ט}}
{{#קטע:חבקוק ג/טעמים|י}}
{{#קטע:חבקוק ג/טעמים|יא}} 
{{#קטע:חבקוק ג/טעמים|יב}} 
{{#קטע:חבקוק ג/טעמים|יג}}
{{#קטע:חבקוק ג/טעמים|יד}}
{{#קטע:חבקוק ג/טעמים|טו}}
{{#קטע:חבקוק ג/טעמים|טז}}
{{#קטע:חבקוק ג/טעמים|יז}}
{{#קטע:חבקוק ג/טעמים|יח}}
{{#קטע:חבקוק ג/טעמים|יט}}

{{ממס1|מלאכי ג/טעמים#ג כב|מלאכי ג כב-כד}}
{{#קטע:מלאכי ג/טעמים|כב}}
{{#קטע:מלאכי ג/טעמים|כג}} וְהֵשִׁ֤יב לֵב־(לֻבָ) אָבוֹת֙ עַל־בָּנִ֔ים וְלֵ֥ב בָּנִ֖ים עַל־אֲבוֹתָ֑ם פֶּן־אָב֕וֹא וְהִכֵּיתִ֥י אֶת־הָאָ֖רֶץ (הֻץָ) חֵֽרֶם׃{{ש}}
{{ק|'''{{#קטע:מלאכי ג/טעמים|כג}}'''}}
{{הור2|'''נאדי'''}}{{ש}}
{{הור2|
&lt;center&gt;'''קדיש יתום'''&lt;/center&gt;
{{קדיש אשכנז|קדיש=יתום|עשי&quot;ת=לא}}
}}

==כתובים==
===רות===
{{#בלי קטע:רות א/טעמים|סימן}} 
{{#בלי קטע:רות ב/טעמים|סימן}} 
{{#בלי קטע:רות ג/טעמים|סימן}} 
{{#קטע:רות ד/טעמים|א}} 
{{#קטע:רות ד/טעמים|ב}} 
{{#קטע:רות ד/טעמים|ג}}
{{#קטע:רות ד/טעמים|ד}}
{{#קטע:רות ד/טעמים|ה}}
{{#קטע:רות ד/טעמים|ו}}
{{#קטע:רות ד/טעמים|ז}}
{{#קטע:רות ד/טעמים|ח}}
{{#קטע:רות ד/טעמים|ט}}
{{#קטע:רות ד/טעמים|י}}
{{#קטע:רות ד/טעמים|יא}} 
{{#קטע:רות ד/טעמים|יב}} 
{{#קטע:רות ד/טעמים|יג}}
{{#קטע:רות ד/טעמים|יד}}
{{#קטע:רות ד/טעמים|טו}}
{{#קטע:רות ד/טעמים|טז}}
{{#קטע:רות ד/טעמים|יז}}

{{#קטע:רות ד/טעמים|יח}}
{{#קטע:רות ד/טעמים|יט}}
{{#קטע:רות ד/טעמים|כ}}
{{#קטע:רות ד/טעמים|כא}} וְעֹבֵד֙ הוֹלִ֣יד (הֻדָ) אֶת־יִשָׁ֔י וְיִשַׁ֖י הוֹלִ֥יד אֶת־(אֻתָ) דָּוִֽד׃ 
{{הור2|'''נאיד'''}}

===תהלים===
====פרק א====
{{#invoke:MultiReplace|main|{{#בלי קטע:תהלים א/טעמים|סימן}}|&lt;br&gt;|&amp;#32;|&amp;emsp;|&amp;#32;}}
====פרק יט====
{{#invoke:MultiReplace|main|{{#בלי קטע:תהלים יט/טעמים|סימן}}|&lt;br&gt;|&amp;#32;|&amp;emsp;|&amp;#32;|　　|}}
====פרק סח====
{{#invoke:MultiReplace|main|{{#בלי קטע:תהלים סח/טעמים|סימן}}|&lt;br&gt;|&amp;#32;|&amp;emsp;|&amp;#32;|　　|}}
====פרק קיט====
{{#invoke:MultiReplace|main|{{#בלי קטע:תהלים קיט/טעמים|סימן}}|&lt;br&gt;|&amp;#32;|&amp;emsp;|&amp;#32;|　　|&lt;/p&gt;}}
====פרק קנ====
{{#invoke:MultiReplace|main|{{#בלי קטע:תהלים קנ/טעמים|סימן}}|&lt;br&gt;|&amp;#32;|&amp;emsp;|&amp;#32;|הַ֭נְּשָׁמָה|%0 (הֻהָ)|יָ֗הּ|%0 (יֻהָ)|　　|}}
{{הור2|'''נדאי'''}}

===איוב===
{{ממס1|איוב א/טעמים|איוב א א-ג}}
{{#קטע:איוב א/טעמים|א}} 
{{#קטע:איוב א/טעמים|ב}} 
{{#קטע:איוב א/טעמים|ג}}

{{ממס1|איוב מב/טעמים|איוב מב טו-יז}}
{{#קטע:איוב מב/טעמים|טו}}
{{#קטע:איוב מב/טעמים|טז}} וַיָּ֣מׇת אִיּ֔וֹב (אֻבָ) זָקֵ֖ן וּשְׂבַ֥ע (וֻעָ) יָמִֽים׃ 
{{הור2|'''נדיא'''}}

===משלי===
{{ממס1|משלי א/טעמים|משלי א א-ג}}
{{#invoke:MultiReplace|main|{{#קטע:משלי א/טעמים|א}} 
{{#קטע:משלי א/טעמים|ב}} 
{{#קטע:משלי א/טעמים|ג}}

{{ממס1|משלי לא/טעמים#לא י|משלי לא י-לא}}
{{#קטע:משלי לא/טעמים|י}}
{{#קטע:משלי לא/טעמים|יא}}
{{#קטע:משלי לא/טעמים|יב}}
{{#קטע:משלי לא/טעמים|יג}}
{{#קטע:משלי לא/טעמים|יד}}
{{#קטע:משלי לא/טעמים|טו}}
{{#קטע:משלי לא/טעמים|טז}}
{{#קטע:משלי לא/טעמים|יז}}
{{#קטע:משלי לא/טעמים|יח}}
{{#קטע:משלי לא/טעמים|יט}}
{{#קטע:משלי לא/טעמים|כ}}
{{#קטע:משלי לא/טעמים|כא}}
{{#קטע:משלי לא/טעמים|כב}}
{{#קטע:משלי לא/טעמים|כג}}
{{#קטע:משלי לא/טעמים|כד}}
{{#קטע:משלי לא/טעמים|כה}}
{{#קטע:משלי לא/טעמים|כו}}
{{#קטע:משלי לא/טעמים|כז}}
{{#קטע:משלי לא/טעמים|כח}}
{{#קטע:משלי לא/טעמים|כט}}
{{#קטע:משלי לא/טעמים|ל}} תְּנוּ־לָ֭הּ (לֻהָ) מִפְּרִ֣י יָדֶ֑יהָ וִיהַלְﬞל֖וּהָ בַשְּׁעָרִ֣ים (בֻּםָ) מַֽעֲשֶֽׂיהָ׃|&lt;br&gt;|&amp;#32;|&amp;emsp;|&amp;#32;}}
{{הור2|'''נידא'''}}

===קהלת===
{{ממס1|קהלת א/טעמים|קהלת א א-ג}}
{{#קטע:קהלת א/טעמים|א}} {{#קטע:קהלת א/טעמים|ב}} {{#קטע:קהלת א/טעמים|ג}}

{{ממס1|קהלת יב/טעמים#יב יב|קהלת יב יב-יד}}
{{#קטע:קהלת יב/טעמים|יב}} {{#קטע:קהלת יב/טעמים|יג}} {{#קטע:קהלת יב/טעמים|יד}}{{ש}}
&lt;b&gt;{{ק|{{#קטע:קהלת יב/טעמים|יג}}}}&lt;/b&gt;
{{הור2|'''ניאד'''}}

===שיר השירים===
{{ממס1|שיר השירים א/טעמים|שיר השירים א א-ג}}
{{#קטע:שיר השירים א/טעמים|א}} 
{{#קטע:שיר השירים א/טעמים|ב}} 
{{#קטע:שיר השירים א/טעמים|ג}}

{{ממס1|שיר השירים ח/טעמים#יב|שיר השירים ח יב-יד}}
{{#קטע:שיר השירים ח/טעמים|יב}} 
{{#קטע:שיר השירים ח/טעמים|יג}} 
{{#קטע:שיר השירים ח/טעמים|יד}}
{{הור2|'''יאדנ'''}}

===איכה===
{{הור2|קוראים בלחש.}}
{{ממס1|איכה א/טעמים|איכה א א-ג}}
{{#קטע:איכה א/טעמים|א}} {{#קטע:איכה א/טעמים|ב}} {{#קטע:איכה א/טעמים|ג}}

{{ממס1|איכה ה/טעמים#ה כ|איכה ה כ-כב}}
{{#קטע:איכה ה/טעמים|כ}} {{#קטע:איכה ה/טעמים|כא}} {{#קטע:איכה ה/טעמים|כב}}{{ש}}
'''{{ק|{{#קטע:איכה ה/טעמים|כא}}}}'''
{{הור2|'''יאנד'''}}

===דניאל===
{{#קטע:דניאל א/טעמים|א}} {{#קטע:דניאל א/טעמים|ב}} {{#קטע:דניאל א/טעמים|ג}}

{{#קטע:דניאל יב/טעמים|יא}} {{#קטע:דניאל יב/טעמים|יב}} {{#קטע:דניאל יב/טעמים|יג}}
{{הור2|'''ידאנ'''}}

===אסתר===
{{#קטע:אסתר א/טעמים|א}} {{#קטע:אסתר א/טעמים|ב}} {{#קטע:אסתר א/טעמים|ג}}

{{#קטע:אסתר י/טעמים|א}} {{#קטע:אסתר י/טעמים|ב}} {{#קטע:אסתר י/טעמים|ג}}
{{הור2|'''ידנא'''}}
===דברי הימים===
{{#קטע:דברי הימים א א/טעמים|א}} {{#קטע:דברי הימים א א/טעמים|ב}} {{#קטע:דברי הימים א א/טעמים|ג}}

{{#קטע:דברי הימים ב לו/טעמים|כא}} {{#קטע:דברי הימים ב לו/טעמים|כב}} {{#קטע:דברי הימים ב לו/טעמים|כג}}
{{הור2|'''ניאד'''}}
===עזרא===
{{#קטע:עזרא א/טעמים|א}} {{#קטע:עזרא א/טעמים|ב}} {{#קטע:עזרא א/טעמים|ג}}

{{#קטע:נחמיה יג/טעמים|כט}} וְטִֽהַרְתִּ֖ים מִכׇּל־נֵכָ֑ר וָאַעֲמִ֧ידָה מִשְׁמָר֛וֹת לַכֹּהֲנִ֥ים וְלַלְוִיִּ֖ם אִ֥ישׁ בִּמְלַאכְתּֽוֹ׃ {{#קטע:נחמיה יג/טעמים|לא}}
{{הור2|'''ינדא'''}}{{ש}}
{{הור2|
&lt;center&gt;'''קדיש יתום'''&lt;/center&gt;
{{קדיש אשכנז|קדיש=יתום|עשי&quot;ת=לא}}
}}
{{סוף}}
{{טקסט מנוקד|גודל=20}}
==משנה==
===סדר זרעים===
====ברכות====
{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/ברכות/פרק א|א}}

{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/ברכות/פרק ט|ה}}
====פאה====
{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/פאה/פרק א|א}}

{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/פאה/פרק ח|ט}}
====דמאי====
{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/דמאי/פרק א|א}}

{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/דמאי/פרק ז|ח}}
====כלאים====
{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/כלאים/פרק א|א}}

{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/כלאים/פרק ט|י}}
====שביעית====
{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/שביעית/פרק א|א}}

{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/שביעית/פרק י|ט}}
====מעשרות====
{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/מעשרות/פרק א|א}}

{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/מעשרות/פרק ה|ח}}
====מעשר שני====
{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/מעשר שני/פרק א|א}}

{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/מעשר שני/פרק ה|טו}}
====חלה====
{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/חלה/פרק א|א}}

{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/חלה/פרק ד|יא}}
====ערלה====
{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/ערלה/פרק א|א}}

{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/ערלה/פרק ג|ט}}
====בכורים====
{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/ביכורים/פרק א|א}}

{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/ביכורים/פרק ג|יב}}
{{הור2|&lt;p&gt;רַבִּי חֲנַנְיָא בֶּן עֲקַשְׁיָא אוֹמֵר, רָצָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְזַכּוֹת אֶת יִשְׂרָאֵל, לְפִיכָךְ הִרְבָּה לָהֶם תּוֹרָה וּמִצְוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר יְיָ חָפֵץ לְמַעַן צִדְקוֹ יַגְדִּיל תּוֹרָה וְיַאְדִּיר.&lt;/p&gt;
&lt;center&gt;'''קדיש דרבנן'''&lt;/center&gt;
{{קדיש אשכנז|קדיש=דרבנן|עשי&quot;ת=לא}}
}}
===סדר מועד===
====שבת====
{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/שבת/פרק א|א}}

{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/שבת/פרק כד|ה}}
====עירובין====
{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/עירובין/פרק א|א}}

{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/עירובין/פרק י|טו}}
====פסחים====
{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/פסחים/פרק א|א}}

{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/פסחים/פרק י|ט}}
====חגיגה====
{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/חגיגה/פרק א|א}}

{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/חגיגה/פרק ג|ח}}
====ביצה====
{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/ביצה/פרק א|א}}

{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/ביצה/פרק ה|ז}}
====מועד קטן====
{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/מועד קטן/פרק א|א}}

{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/מועד קטן/פרק ג|ט}}
====ראש השנה====
{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/ראש השנה/פרק א|א}}

{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/ראש השנה/פרק ד|ט}}
====יומא====
{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/יומא/פרק א|א}}

{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/יומא/פרק ח|ט}}
====סוכה====
{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/סוכה/פרק א|א}}

{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/סוכה/פרק ה|ח}}
====תענית====
{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/תענית/פרק א|א}}

{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/תענית/פרק ד|ח}}
====שקלים====
{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/שקלים/פרק א|א}}

{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/שקלים/פרק ח|ח}}
====מגילה====
{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/מגילה/פרק א|א}}

{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/מגילה/פרק ד|י}}
{{הור2|&lt;p&gt;רַבִּי חֲנַנְיָא בֶּן עֲקַשְׁיָא אוֹמֵר, רָצָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְזַכּוֹת אֶת יִשְׂרָאֵל, לְפִיכָךְ הִרְבָּה לָהֶם תּוֹרָה וּמִצְוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר יְיָ חָפֵץ לְמַעַן צִדְקוֹ יַגְדִּיל תּוֹרָה וְיַאְדִּיר.&lt;/p&gt;
&lt;center&gt;'''קדיש דרבנן'''&lt;/center&gt;
{{קדיש אשכנז|קדיש=דרבנן|עשי&quot;ת=לא}}
}}
===סדר נשים===
====יבמות====
{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/יבמות/פרק א|א}}

{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/יבמות/פרק טז|ז}}
====כתובות====
{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/כתובות/פרק א|א}}

{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/כתובות/פרק יג|יא}}

====סוטה====
{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/סוטה/פרק א|א}}

{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/סוטה/פרק ט|טו}}
====נדרים====
{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/נדרים/פרק א|א}}

{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/נדרים/פרק יא|יב}}

====נזיר====
{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/נזיר/פרק א|א}}

{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/נזיר/פרק ט|ה}}

====גיטין====
{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/גיטין/פרק א|א}}

{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/גיטין/פרק ט|י}}
====קידושין====
{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/קידושין/פרק א|א}}

{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/קידושין/פרק ד|יד}}
{{הור2|&lt;p&gt;רַבִּי חֲנַנְיָא בֶּן עֲקַשְׁיָא אוֹמֵר, רָצָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְזַכּוֹת אֶת יִשְׂרָאֵל, לְפִיכָךְ הִרְבָּה לָהֶם תּוֹרָה וּמִצְוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר יְיָ חָפֵץ לְמַעַן צִדְקוֹ יַגְדִּיל תּוֹרָה וְיַאְדִּיר.&lt;/p&gt;
&lt;center&gt;'''קדיש דרבנן'''&lt;/center&gt;
{{קדיש אשכנז|קדיש=דרבנן|עשי&quot;ת=לא}}
}}

===סדר נזיקין===
====בבא קמא====
{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/בבא קמא/פרק א|א}}

{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/בבא קמא/פרק י|י}}
====בבא מציעא====
{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/בבא מציעא/פרק א|א}}

{{קטמש|בבא מציעא|י|ו}}
====בבא בתרא====
{{קטמש|בבא בתרא|א|א}}

{{קטמש|בבא בתרא|י|ח}}
====סנהדרין====
{{קטמש|סנהדרין|א|א}}

{{קטמש|סנהדרין|יא|ו}}
====מכות====
{{קטמש|מכות|א|א}}

{{קטמש|מכות|ג|טז}}
====שבועות====
{{קטמש|שבועות|א|א}}

{{קטמש|שבועות|ח|ו}}
====עדויות====
{{קטמש|עדויות|א|א}}

{{קטמש|עדויות|ח|ז}}
====עבודה זרה====
{{קטמש|עבודה זרה|א|א}}

{{קטמש|עבודה זרה|ה|יב}}
====אבות====
{{קטמש|אבות|א|א}}

{{קטמש|אבות|ו|יא}}
====הוריות====
{{קטמש|הוריות|א|א}}

{{קטמש|הוריות|ג|ח}}
{{הור2|&lt;p&gt;רַבִּי חֲנַנְיָא בֶּן עֲקַשְׁיָא אוֹמֵר, רָצָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְזַכּוֹת אֶת יִשְׂרָאֵל, לְפִיכָךְ הִרְבָּה לָהֶם תּוֹרָה וּמִצְוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר יְיָ חָפֵץ לְמַעַן צִדְקוֹ יַגְדִּיל תּוֹרָה וְיַאְדִּיר.&lt;/p&gt;
&lt;center&gt;'''קדיש דרבנן'''&lt;/center&gt;
{{קדיש אשכנז|קדיש=דרבנן|עשי&quot;ת=לא}}
}}

===סדר קדשים===
====זבחים====
{{קטמש|זבחים|א|א}}

{{קטמש|זבחים|יד|י}}
====מנחות====
{{קטמש|מנחות|א|א}}

{{קטמש|מנחות|יג|יא}}
====חולין====
{{קטמש|חולין|א|א}}

{{קטמש|חולין|יב|ה}}
====בכורות====
{{קטמש|בכורות|א|א}}

{{קטמש|בכורות|ט|ח}}
====ערכין====
{{קטמש|ערכין|א|א}}

{{קטמש|ערכין|ט|ח}}
====תמורה====
{{קטמש|תמורה|א|א}}

{{קטמש|תמורה|ז|ו}}
====כריתות====
{{קטמש|כריתות|א|א}}

{{קטמש|כריתות|ו|ט}}
====מעילה====
{{קטמש|מעילה|א|א}}

{{קטמש|מעילה|ו|ו}}
====תמיד====
{{קטמש|תמיד|א|א}}

{{קטמש|תמיד|ז|ד}}
====מדות====
{{קטמש|מידות|א|א}}

{{קטמש|מידות|ה|ד}}
====קנים====
{{קטמש|קינים|א|א}}

{{קטמש|קינים|ג|ו}}
{{הור2|&lt;p&gt;רַבִּי חֲנַנְיָא בֶּן עֲקַשְׁיָא אוֹמֵר, רָצָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְזַכּוֹת אֶת יִשְׂרָאֵל, לְפִיכָךְ הִרְבָּה לָהֶם תּוֹרָה וּמִצְוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר יְיָ חָפֵץ לְמַעַן צִדְקוֹ יַגְדִּיל תּוֹרָה וְיַאְדִּיר.&lt;/p&gt;
&lt;center&gt;'''קדיש דרבנן'''&lt;/center&gt;
{{קדיש אשכנז|קדיש=דרבנן|עשי&quot;ת=לא}}
}}

===סדר טהרות===
====מקואות====
{{קטמש|מקוואות|א|א}}

…
====פרה====
{{קטמש|פרה|א|א}}

{{קטמש|פרה|יב|יא}}
====ידים====
…
====אהלות====
{{קטמש|אהלות|א|א}}

{{קטמש|אהלות|יח|י}}
====נגעים====
{{קטמש|נגעים|א|א}}

{{קטמש|נגעים|יד|יג}}
====זבים====
{{קטמש|זבים|א|א}}

{{קטמש|זבים|ה|יב}}
====נדה====
…
====טהרות====
…
====כלים====
{{קטמש|כלים|א|א}}

{{קטמש|כלים|ל|ד}}
====טבול יום====
…
====מכשירין====
…
====עוקצין====
{{קטמש|עוקצין|א|א}}

{{קטמש|עוקצין|ג|יב}}
{{הור2|&lt;p&gt;רַבִּי חֲנַנְיָא בֶּן עֲקַשְׁיָא אוֹמֵר, רָצָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְזַכּוֹת אֶת יִשְׂרָאֵל, לְפִיכָךְ הִרְבָּה לָהֶם תּוֹרָה וּמִצְוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר יְיָ חָפֵץ לְמַעַן צִדְקוֹ יַגְדִּיל תּוֹרָה וְיַאְדִּיר.&lt;/p&gt;
&lt;center&gt;'''קדיש דרבנן'''&lt;/center&gt;
{{קדיש אשכנז|קדיש=דרבנן|עשי&quot;ת=לא}}
}}

==ספר יצירה==
בִּשְׁלֹשִׁים וּשְׁתַּיִם נְתִיבוֹת פְּלִיאוֹת חָכְמָה חָקַק יָהּ 
יָהּ יְיָ צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אֱלֹהִים חַיִּים וּמֶלֶךְ 
עוֹלָם אֵל רַחוּם וְחַנּוּן רָם וְנִשָּׂא שֹׁכֵן עַד מָרוֹם
וְקָדוֹשׁ בָּרָא עוֹלָמוֹ בִּשְׁלֹשָׁה סְפָרִים, בְּסֵפֶר וּסְפָר 
וְסִפּוּר. 

כְּלָלוֹ שֶׁל דָּבָר מִקְצָת אֵלּוּ מִצְטָרְפִים 
עִם אֵלּוּ, וְאֵלּוּ תְּמוּרוֹת אֵלּוּ, אֵלּוּ כְּנֶגֶד אֵלּוּ וְאֵלּוּ 
כְּנֶגֶד אֵלּוּ, וְאִם אֵין אֵלּוּ אֵין אֵלּוּ, וְכֻלָּם אֲדוּקִים בַּתְּלִי 
וְגַלְגַּל וָלֵב. גַּם אֶת כָּל חֵפֶץ זֶה לְעֻמַּת זֶה בָּרָא 
אֱלֹהִים טוֹב, לְעֻמַּת רָע וְרָע לְעֻמַּת טוֹב, טוֹב מִטּוֹב, 
רָע מֵרָע, טוֹב מַבְחִין רָע וְרָע מַבְחִין טוֹב, טוֹב 
גָּנוּז לַטּוֹבִים וְרָע גָּנוּז לָרָעִים. וְכֵיוָן שֶׁבָּא אַבְרָהָם
אָבִינוּ וְהִבִּיט וְרָאָה וְחָקַר וְהֵבִין וְחָקַק וְחָצַב וְצָרַף
וְיָצַר וְחָשַׁב וְעָלְתָה בְיָדוֹ, וְנִגְלָה עָלָיו אֲדוֹן הַכֹּל
הוֹשִׁיבוֹ בְחֵיקוֹ וּנְשָׁקוֹ עַל רֹאשׁוֹ וּקְרָאוֹ אֹהֲבוֹ וְכָרַת
לוֹ בְּרִית וּלְזַרְעוֹ אַחֲרָיו לְעוֹלָם וְהֶאֱמִן בַּייָ וַיַּחְשְׁבֶהָ 
לּוֹ צְדָקָה, וְקָרָא עָלָיו כְּבוֹד יְיָ. דִּכְתִיב בְּטֶרֶם אֶצָּרְךָ 
בַבֶּטֶן יְדַעְתִּיךָ {{מ&quot;מ|ירמיהו א|ה}} וְכָרַת לוֹ בְּרִית בֵּין עֶשֶׂר אֶצְבְּעוֹת יָדָיו
וְהוּא לְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ, קָשַׁר עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם אוֹתִיּוֹת 
בִּלְשׁוֹנוֹ וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא גִּלָּה לוֹ הַסּוֹד. מְשָׁכָן בַּמַּיִם,
דְּלָקָן בָּאֵשׁ, רְעָשָׁן בָּרוּחַ, בְּעָרָן בְּשִׁבְעָה כוֹכָבִים, 
נִהֲגָם בִּשְׁנֵים עָשָׂר מַזָּלוֹת. אַוֵּיר רְוִיָּה גְּוִיָּה אֶרֶץ קֹר
וָחֹם וּבֶטֶן וְשָׁמַיִם וָרֹאשׁ זֶהוּ אֶמֶ&quot;שׁ שַׁבְּתַאי שַׁבָּת 
וָפֶה. צֶדֶק אֶחָד בְּשַׁבָּת וְעַיִן יָמִין. מַאֲדִים שֵׁנִי בְּשַׁבָּת 
וְעַיִן שְׂמֹאל. חַמָּה שְׁלִישִׁי בְּשַׁבָּת וְאַף יָמִין. נֹגַהּ 
רְבִיעִי בְּשַׁבָּת וְאַף שְׂמֹאל. כּוֹכָב חֲמִישִׁי בְּשַׁבָּת 
וְאֹזֶן יָמִין. לְבָנָה שִׁשִּׁי בְּשַׁבָּת וְאֹזֶן שְׂמֹאל. זֶה בְּגָ&quot;ד 
כָּפְרָ&quot;ת. וְאֵלֶּה שְׁנֵים עָשָׂר מַזָּלוֹת. טָלֶה נִיסָן כָּבֵד. 
שׁוֹר אִיָּר מָרָה. תְּאוֹמִים סִיוָן טְחוֹל. סַרְטָן תַּמּוּז 
הַמֵּסָס. אַרְיֵה אָב כֻּלְיָא יָמִין. בְּתוּלָה אֱלוּל כֻּלְיָא
שְׂמֹאל. מֹאזְנַיִם תִּשְׁרִי קֻרְקְבָן. עַקְרָב מַרְחֶשְׁוָן
קֵבָה. קֶשֶׁת כִּסְלֵו יַד יָמִין. גְּדִי טֵבֵת יַד שְׂמֹאל.
דְּלִי שְׁבָט רֶגֶל יָמִין. דָּגִים אֲדָר רֶגֶל שְׂמֹאל. זֶהוּ הַ&quot;ו
זַ&quot;ח טִ&quot;י לַ&quot;ן סַ&quot;ע צַ&quot;ק. שְׁלֹשָׁה אֹיְבִים הֵם. לָשׁוֹן כָּבֵד
מָרָה. שְׁלֹשָׁה אֹהֲבִים הֵם. עֵינַיִם אָזְנַיִם לֵב. שְׁלֹשָׁה
מְחַיִים הֵם. שִׁנַּיִם חֹטֶם טְחוֹל. שְׁלֹשָׁה מְמִיתִים הֵם:
שְׁנֵי נְקָבִים תַּחְתּוֹנִים וָפֶה. שְׁלֹשָׁה אֵינָם בִּרְשׁוּתוֹ. 
עֵינָיו אָזְנָיו חוֹטְמוֹ. שְׁלֹשָׁה שְׁמוּעוֹת טוֹבוֹת לְאֹזֶן:
בְּרָכָה שְׁמוּעָה טוֹבָה וְקִלּוּס. שְׁלֹשָׁה רְאִיּוֹת רָעוֹת:
עַיִן נוֹאֶפֶת, עַיִן רָע, עַיִן מְנֶדֶת. שְׁלֹשָׁה רְאִיּוֹת טוֹבוֹת:
בֹּשֶׁת, עַיִן טוֹבָה וְעַיִן נֶאֱמֶנֶת. בְּפָנִים רָעוֹת רָע.
וְהַמַּלְשִׁין וְהַמְדַבֵּר אֶחָד בְּפֶה וְאֶחָד בְּלֵב.
{{הור2|
&lt;center&gt;'''קדיש יתום'''&lt;/center&gt;
{{קדיש אשכנז|קדיש=יתום|עשי&quot;ת=לא}}
}}

==זוהר==
וּסְפַרְתֶּם לָכֶם מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת מִיּוֹם הֲבִיאֲכֶם אֶת עֹמֶר 
הַתְּנוּפָה. {{מ&quot;מ|ויקרא כג|טו}}. מַאי קָא מַיְרִי אָמַר לֵהּ הָא אוֹקְמוּהָ
חַבְרַיָּא אֲבָל תָּא חֲזֵי יִשְׂרָאֵל כַּד הֲווֹ בְמִצְרַיִם הֲווֹ
בִרְשׁוּתָא אַחְרָא וַהֲווֹ אֲחִידָן בִּמְסָאֲבוּתָא בָּתַר דְּאִתְגְזַרוּ עָלוּ
בְּחוּלָקָא קַדִּישָׁא דְּאִקְרֵי בְרִית. כֵּיוָן דְּאִתְאֲחַדוּ בֵּהּ פְּסַק
מְסָאֲבוּתָא מִנַּיְהוּ כְּדָא אִתְּתָא כַּד פְּסַקוּ מִנַּהּ דְּמֵי 
מְסָאֲבוּתָ֑א בָּתַר דְּאִתְפְּסַקוּ מִנַּהּ מַה כְּתִיב וְסָפְרָה לָּהּ 
שִׁבְעַת יָמִים {{מ&quot;מ|ויקרא טו|כח}}. כָּךְ הָכָא כֵּיוָן דְּעָלוּ בְּחוּלָקָא קַדִּישָׁא
פְּסַקָה מְסָאֲבוּ מִנַּיְהוּ וַאֲמַר קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא מִכָּאן 
וּלְהָלְאָה חֻשְׁבָּנָא לְדַכְיוּתָא. וּסְפַרְתֶּם לָכֶם לָכֶם דַיְקָא
כְּמָא דְּאַת אָמְרַת וְסָפְרָה לָּהּ שִׁבְעַת יָמִים לָהּ לְעַצְמָהּ
אוֹף הָכָא לָכֶם לְעַצְמְכֶם וְלָמָּה בְּגִין לְאִתְדַּכָּאָה בְּמַיִן 
עִלָּאִין קַדִּישִׁין וּלְבָתַר לְמֵיתֵי לְאִתְחַבְּרָא בֵהּ בְּמַלְכָּא
וּלְקַבָּלָא אוֹרָיְתֵהּ. כְּתִיב וְסָפְרָה לָּהּ שִׁבְעַת יָמִים אוֹף
הָכָא שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת. אַמַּאי שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת, בְּגִין לְמִזְכֵּי 
לְאִתְדַּכָּאָה בְּמַיִן דְּהַהוּא נָהָר דְּנָגֵד וְנָפֵק וְאִקְּרִי מַיִם 
חַיִּים וְהַהוּא נָהָר שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת נְפַקוּ מִנֵּהּ וְעַל דָּא שֶׁבַע
שַׁבָּתוֹת וַדַּאי בְּגִין לְאִתְדַּכָּאָה בֵהּ כְּמָא דְּאִתְּתָא דַכְיוּ
דִילַהּ בְּלֵילְיָא לְאִשְׁתַּמָּשָׁא בְּבַעְלַהּ כָּך כְּתִיב וּבְרֶדֶת 
הַטַּל עַל הַמַּחֲנֶה לָיְלָה {{מ&quot;מ|במדבר יא|ט}} עַל הַמַּחֲנֶה כְּתִיב וְלָא כְתִיב
וּבְרֶדֶת הַטַּל לָיְלָה. וְ֑אֵימָתַי נְחַת הַאי טַלָּא כַּד קְרִיבוּ
יִשְׂרָאֵל לְטוּרָא דְסִינַי כְּדֵן נְחַת הַהוּא טַלָּא בִּשְׁלִימוּ וְאִדְכּוּ
וְאִתְפְּסַקָא זֹהֲמָתָן מִנַּיְהוּ וְאִתְחַבַּרוּ בֵהּ בְּמַלְכָּא וְקַבִּילוּ
אוֹרָיְתָא וּכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל הָא אוֹקִימְנָא וּבְהַהוּא זִמְנָא
וַדַּאי כָּל הַנְּחָלִים הוֹלְכִים אֶל הַיָּם לְאִתְדַּכָּאָה לְאִתְסָחָאה
וְכֹלָּא אִתְקְשַׁרוּ וְאִתְחַבַּרוּ בֵהּ בְּמַלְכָּא קַדִּישָׁא. וְתָא
חֲזֵי כָּל בַּר נָשׁ דְּלָא מָנֵי חֻשְׁבָּנָא דָא אִנּוּן שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת 
תְּמִימוֹת לְמִזְכֵּי לְדַכְיוּתָא דָא לָא אִקְּרֵי טָהוֹר וְלָאו
בִּכְלָלָא דְּטָהוֹר הוּא וְלָאו הוּא כְּדַאי לְמֶהֱוֵי לֵהּ חוּלָקָא
בְּאוֹרָיְתָא. וּמַאן דְּמָטֵי טָהוֹר לְהַאי יוֹמָא וְחֻשְׁבָּנָא לָא
אִתְאֲבֵד מִנֵּהּ. כַּד מָטֵי לְהַאי לֵילְיָא לִבְּעִי לֵהּ 
לְמִלְעֵי בְאוֹרָיְתָא וּלְאִתְחַבְּרָא בַהּ וּלְנָטְרַהּ, דַּכְיוּ עִלָּאָה
דְּמָטֵי עֲלֵהּ בְּהַהוּא לֵילְיָא וְאִתְדַכִּי וְאוֹלִיפְנָא
דְּאוֹרָיְתָא דְּבָעֵי לֵהּ בְּהַאי לֵילְיָא אוֹרָיְתָא דִּבְעַל פֶּה
בְּהַאי יוֹמָא לֵיתֵי תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וְיִתְחַבַּר בְּהוּ
וְיִשְׁתַּכְּחוּן כַּחֲדָא בְּזִוּוּגָא חַד לְעֵלָּא. כְּדֵן מַכְרְזֵי 
עֲלֵהּ וְאָמְרִי וַאֲנִי זֹאת בְּרִיתִי אוֹתָם אָמַר יְיָ רוּחִי 
אֲשֶׁר עָלֶיךָ וּדְבָרַי אֲשֶׁר שַׂמְתִּי בְּפִיךָ וְגוֹמֵר {{מ&quot;מ|ישעיהו נט|כא}} וְעַל דָּא
חֲסִידֵי קַדְמָאֵי לָא הֲווֹ נַיְמֵי בְּהַאי לֵילְיָא וַהֲווֹ לָעָן
בְּאוֹרָיְתָא וְאָמְרוּ נֵיתֵי לְאַחֲסָנָא יְרוּתָא קַדִּישָׁא לַן
וְלִבְנַן בִּתְרֵין עָלְמִין וְהַהוּא לֵילְיָא כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל 
אִתְעַטְרַת עֲלַיְהוּ וְאָתְיָא לְאִזְדְּוַגָא בֵהּ בְּמַלְכָּא
וְתַרְוַיְהוּ מִתְעַטְרֵי עַל רֵישַׁיְהוּ דְּאִנּוּן דְּזַכָּאִין לְהָכִי
רַבִּי שִׁמְעוֹן הָכִי אֲמַר בְּשַׁעְתָּא דְּמִתְכַּנְּשֵׁי חַבְרַיָּא
בְּהַאי לֵילְיָא לְגַבֵּהּ נֵיתֵי לְתַקָּנָא תַּכְשִׁיטֵי כַלָּה בְּגִין 
דְּתִשְׁתְּכַח לְמָחָר בְּתַכְשִׁיטַהָא וְתִקּוּנַהָא לְגַבֵּי מַלְכָּא
כִּדְקָא יָאוּת זַכָּאָה חוּלְקֵיהוֹן דְּחַבְרַיָּא כַּד יִתְבַּע מַלְכָּא
לְמַטְרוֹנִיתָא מַאן תַּקִּין תַּכְשִׁיטַהָא וְאַנְהֵר עִטְרָהָא
וְשַׁוֵּי תִּקּוּנַהָא וְלֵית לָךְ בְּעָלְמָא מַאן דְּיָדַע לְתַקָּנָא
תַּכְשִׁיטֵי כַלָּה אֶלָּא חַבְרַיָּא. זַכָּאָה חוּלְקֵיהוֹן בְּעָלְמָא דֵן
וּבְעָלְמָא דְאָתֵי. תָּא חֲזִי חַבְרַיָּא מְתַקְנֵי בְּהַאי 
לֵילְיָא תַּכְשִׁיטַהָא לְכַלָּה הִיא שְׁכִינְתָּא קַדִּישָׁא
וּמְעַטְרֵי לַהּ בְּעִטְרַהָא לְגַבֵּי מַלְכָּא וּמַאן מַתְקֵן לֵהּ
לְמַלְכָּא בְּהַאי לֵילְיָא לְאִשְׁתַּכְּחָא בַהּ לְכַלָּה לְאִזְדַּוְגָא 
בַהּ בְּמַטְרוֹנִיתָא נַהֲרָא קַדִּישָׁא עֲמִיקָא דְּכָל נַהֲרִין
אִמָּא עִלָּאָה הֲדָא הוּא דִכְתִיב צְאֶינָה וּרְאֶינָה בְּנוֹת 
צִיּוֹן בַּמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה וְגוֹמֵר {{מ&quot;מ|שה&quot;ש ג|יא}} לְבָתַר דְּאַתְקֵינַת לֵהּ לְמַלְכָּא
וְאִתְעַטְרַת לֵהּ אַתְיַת לְדַכָּאָה לַהּ לְמַטְרוֹנִיתָא וּלְאִנּוּן 
דְּמִשְׁתַּכְּחֵי גַּבַּהּ לְמַלְכָּא דַהֲוָה לֵהּ בַּר יְחִידַ֑אי אָתָא
לְזַוְגָא לֵהּ בְּמַטְרוּנִיתָא עִלָּאָה מַאי עֲבַדְתְּ אִמֵּהּ כָּל הַהוּא לֵילְיָא 
עָלַת לְבֵי גְנִיזַהָא אַפֵּקַת עֲטָרָה עִלָּאָה בְּשַׁבְעִין אַבְנֵי
יְקָר סַחֲרָנָהָא וְאִתְעַטְרָא לֵהּ, אַפֵּקַת לְבוּשֵׁי דְמַלְכוּ
וְאַלְבֵּשַׁת לֵהּ, וְאַתְקֵנַת לֵהּ בְּתִקּוּנֵי דְמַלְכִין. לְבָתַר
עָלַת לְבֵי כַלָּה, חָמַת עוּלֵימְתַהָא דְּקָא מְתַקְנֵי עִטְרָהָא
לְבוּשָׁהָא וְתַכְשִׁיטָהָא לְתַקָּנָא לַהּ, אָמְרָה לוֹן, הָא אַתְקֵנִית
בֵּי טְבִילָה אֲתַר דְּמַיִן נָבְעִין וְכָל רֵיחִין וּבֻסְמִין סוֹחֲרָנֵי 
אִנּוּן מַיִן לְדַכָּאָה לְכַלָּתִי לֵיתִי כַלָּתִי מַטְרוֹנִיתָא
דִּבְרִי וְעוּלֵימְתַהָא וְיִתְדַּכּוּן בְּהַהוּא אֲתַר דְּאַתְקֵנִית
בְּהַהוּא בֵּי טְבִילָה דְּמַיִן נָבְעִין דְּעִמִּי. לְבָתַר תַּקִּינוּ לַהּ
לְתַכְשִׁיטַהָא, אַלְבִּישׁוּ לַהּ לְבוּשַׁהָא, אַעְטַרוּ לַהּ
בְּעִטְרָהָא, לִמְחָר כַּד יֵיתִי בְרִי לְאִזְדַּוַּגָא בְּמַטְרוֹנִיתָא
וְתַקֵּן הֵיכָלָא לְכֻלְּהוּ וְיִשְׁתְּכַח מְדוֹרֵהּ. בְּכוּ כַּחֲדָא. כָּךְ
מַלְכָּא קַדִּישָׁא וּמַטְרוֹנִיתָא וְחַבְרַיָּא כְּהַאי גַוְנָא, וְאִמָּא 
עִלָּאָה דְּמַתְקְנַת כֹּלָּא. אִשְׁתְּכַח דְּמַלְכָּא עִלָּאָה
וּמַטְרוֹנִיתָא וְחַבְרַיָּא מְדוֹרֵיהוֹן כַּחֲדָא וְלָא מִתְפָּרְשִׁין
לְעָלְמִין. הֲדָא הוּא דִּכְתִיב: יְיָ מִי יָגוּר בְּאָהֳלֶךָ וְגוֹמֵר, 
הוֹלֵךְ תָּמִים וּפֹעֵל צֶדֶק {{מ&quot;מ|תהלים טו}}. מָאן הוּא, אֶלָּא אִלֵּין אִנּוּן
דִּמְתַקְּנֵי לְמַטְרוֹנִיתָא בְּתַכְשִׁיטַהָא, בִּלְבוּשַׁהָא, בְּעִטְרַהָא, 
וְכָל חַד פֹּעֵל צֶדֶק אִקְרִי. אָמַר רַבִּי חִיָּא, אִלְּמָלֵא לָא
זְכֵינָא בְּעָלְמָא אֶלָּא לְמִשְׁמַע מִלִּין אִלֵּין דַּי. זַכָּאָה חוּלָקְהוֹן
דְּאִנּוּן דְּמִשְׁתַּדְּלֵי בְּאוֹרָיְתָא וְיָדְעִין אוֹרְחוֹי דְמַלְכָּא
קַדִּישָׁא דִּרְעוּתָא דִּלְהוֹן בְּאוֹרָיְתָא. עֲלַיְהוּ כְתִיב: כִּי בִי 
חָשַׁק וַאֲפַלְּטֵהוּ אֲשַׂגְּבֵהוּ {{מ&quot;מ|תהלים צא|יד}}, וּכְתִיב אֲחַלְּצֵהוּ וַאֲכַבְּדֵהוּ {{מ&quot;מ|תהלים צא|טו}}.  

רַבִּי שִׁמְעוֹן הֲוָה יָתֵב וְלָעֵי בְאוֹרָיְתָא בְּלֵילְיָא דְּכַלָּה 
אִתְחַבַּרַת בְּבַעְלַהּ, דְּתָנֵינַן: כָּל אִנּוּן חַבְרַיָּא דִּבְנֵי 
הֵיכָלָא דְכַלָּה אִצְטְרִיכוּ בְּהַהוּא לֵילְיָא דְּכַלָּה אִזְדַּמָּנַת
לְמִהְוֵי לְיוֹמָא אָחֳרָא גּוֹ חֻפָּה בְּבַעְלַהּ לְמִהְוֵי עִמַּהּ כָּל 
הַהוּא לֵילְיָא וּלְמֶחֱדֵי עַמַּהּ בְּתִקּוּנַהָא דְּאִיהִי אִתַּקָּנַת,
לְמִלְעֵי בְאוֹרָיְתָא מִתּוֹרָה לִנְבִיאִים וּמִנְּבִיאִים לִכְתוּבִים
וּבִדְרָשׁוֹת דִּקְרָאֵי וּבְרָזִין דְּחָכְמְתָא, בְּגִין דְּאִלֵּין אִנּוּן 
תִּקּוּנִין דִּילַהּ וְתַכְשִׁיטַהָא. וְאִיהִי וְעוּלֵימְתַהָא עָלַת
וְקַיְמַת עַל רֵאשֵׁיהוֹן וְאִתְתַּקְּנָא בְּהוּ וַחֲדַאָה בְּהוּ כָּל
הַהוּא לֵילְיָא וּלְיוֹמָא אָחֳרָא לָא עָלַת לְחֻפָּה אֶלָּא
בַהֲדַיְהוּ וְאִלֵּין אִקְרוֹן בְּנֵי חֻפָּתָא. וְכֵיוָן דַּאֲעֵלַת לְחֻפָּתָא
קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא שָׁאֵל עֲלַיְהוּ וּמְבָרֵךְ לוֹן וּמְעַטֵּר לוֹן
בְּעִטְרַהָא דְכַלָּה. זַכָּאָה חוּלָקְהוֹן. 

וַהֲוָה רַבִּי שִׁמְעוֹן וְכֻלְּהוּ 
חַבְרַיָּא מְרַנְּנִין בְּרִנָּה דְּאוֹרָיְתָא כָּל חַד וְחַד מִנַּיְהוּ וַהֲוָה
חָדֵי רַבִּי שִׁמְעוֹן וְכָל שְׁאָר חַבְרַיָּא. אֲמַר לוֹן רַבִּי שִׁמְעוֹן
בָּנַי זַכָּאָה חוּלָקְכוֹן בְּגִין דְּלִמְחָר לָא תֵעוֹל כַּלָּה לְחֻפָּה
אֶלָּא בַּהֲדַיְכוּ בְּגִין דְּכֻלְּהוּ דִּמְתַקְּנִין תִּקּוּנַהָא בְּהַאי לֵילְיָא
וְחָדְאָן בַּהּ כֻּלְּהוֹן יְהוֹן רְשִׁימִין וּכְתִיבִין בְּסִפְרָא דְּדֻכְרָנַיָּא
וְקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא מְבָרֵךְ לוֹן בְּשַׁבְעִין בִּרְכָאִין וְעִטְרִין
דְּעַלְמָא עִלָּאָה.

פְּתַח רַבִּי שִׁמְעוֹן וַאֲמַר: הַשָּׁמַיִם מְסַפְּרִים כְּבוֹד אֵל וְגוֹמֵר {{מ&quot;מ|תהלים יט|ב}}. 
קְרָא דָא הָא אוֹקִימְנָא לֵהּ. אֲבָל בְּזִמְנָא דָא דְּכַלָּה 
אִתְּעַרַת לְמֵיעַל לְחֻפָּה בְּיוֹמָא דִמְחָר אִתְתַּקָּנַת
וְאִתְנְהֵרַת בְּקִשּׁוּטַהָא בַּהֲדֵי חַבְרַיָּא דְּחָדְאָן עִמַּהּ כָּל
הַהוּא לֵילְיָא וְאִיהִי חָדְאַת עִמְּהוֹן וּבְיוֹמָא דִמְחָר כַּמָּה
אוֹכְלוֹסִין וּמַשִּׁירְיָן מִתְכַּנְּשִׁין בַּהֲדַהּ וְאִיהִי וְכֻלְּהוּ מְחַכָּאָן
לְכָל חַד וְחַד דְּתַקִּינוּ לַהּ בְּהַאי לֵילְיָא כֵּיוָן דְּמִתְחַבְּרָאָן
כַּחֲדָא וְאִיהִי חֲמָאַת לְבַעְלַהּ מַה כְּתִיב: הַשָּׁמַיִם מְסַפְּרִים 
כְּבוֹד אֵל, הַשָּׁמַיִם – דָא חָתָן דְּעָל לְחֻפָּה. מְסַפְּרִים – וּמְנָהֲרִין
כְּזֹהֲרָא דְסַפִּיר דְּצָהֵר וְזָהֵר מִסְיָפֵי עָלְמָא וְעַד סְיָפֵי 
עָלְמָא. כְּבוֹד אֵל – דָּא כְּבוֹד כַּלָּה דְּאִקְּרֵי אֵל – אֵל זֹעֵם בְּכָל 
יוֹם {{מ&quot;מ|תהלים ז|יב}} – בְּכָל יוֹמֵי שַׁתָּא אִקְּרֵי אֵל, וְהַשְׁתָּא דְּעָלַת לְחֻפָּה
אִקְּרֵי כָּבוֹד וְאִקְּרֵי אֵל. יְקָר עַל יְקָר נְהִירוּ עַל נְהִירוּ
וְשֻׁלְטָנָא עַל שֻׁלְטָנָא. כְּדֵן בְּהַהוּא שַׁעְתָּא דְּשָׁמַיִם
עָל לְחֻפָּה וְאָתֵי וְנָהֵר לַהּ כָּל אִנּוּן חַבְרַיָּא דְּאַתְקִינוּ
לַהּ כֻּלְּהוּ אִתְפְּרַשׁוּ בִּשְׁמָהָן תַּמָּן הֲדָא הוּא דִכְתִיב
וּמַעֲשֵׂה יָדָיו מַגִּיד הָרָקִיעַ. מַעֲשֵׂה יָדָיו – אִלֵּין אִנּוּן מָרֵי
קְיָמָא וּבְרִית, אִקְּרוֹן מַעֲשֵׂה יָדָיו כְּמָה דְאַתְּ אָמְרַת
וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנֵהוּ {{מ&quot;מ|תהלים צ|יז}}, דָּא בְּרִית קְיָמָא דַּחֲתִים בְּבִשְׂרָא
דְּבַר נָשׁ. 
{{הור2|&lt;p&gt;רַבִּי חֲנַנְיָא בֶּן עֲקַשְׁיָא אוֹמֵר, רָצָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְזַכּוֹת אֶת יִשְׂרָאֵל, לְפִיכָךְ הִרְבָּה לָהֶם תּוֹרָה וּמִצְוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר יְיָ חָפֵץ לְמַעַן צִדְקוֹ יַגְדִּיל תּוֹרָה וְיַאְדִּיר.&lt;/p&gt;
&lt;center&gt;'''קדיש דרבנן'''&lt;/center&gt;
{{קדיש אשכנז|קדיש=דרבנן|עשי&quot;ת=לא}}
}}

==סדר תרי&quot;ג מצוות==
{{הור2|צריך לומר התרי&quot;ג מצות בכוונה לשמור ולעשות ולקיים, ואז הקדוש ברוך הוא מצרף מחשבה טובה למעשה.}}
{|
|-
|{{ק|'''א'''}} || מִצְוַת פִּרְיָה וְרִבְיָה
|-
|{{ק|'''ב'''}} || מִצְוַת מִילָה
|-
|{{ק|'''ג'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל גִּיד הַנָּשֶׁה
|-
|{{ק|'''ד'''}} || מִצְוַת קִדּוּשׁ הַחֹדֶשׁ
|-
|{{ק|'''ה'''}} || מִצְוַת שְׁחִיטַת הַפֶּסַח בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר בְּנִיסָן
|-
|{{ק|'''ו'''}} || מִצְוַת אֲכִילַת בְּשַׂר הַפֶּסַח בְּלֵיל חֲמִשָּׁה עָשָׂר בּוֹ
|-
|{{ק|'''ז'''}} || מִצְוַת הַשְׁבָּתַת חָמֵץ
|-
|{{ק|'''ח'''}} || מִצְוַת אֲכִילַת מַצָּה
|-
|{{ק|'''ט'''}} || מִצְוַת קִדּוּשׁ בְּכוֹרוֹת בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל
|-
|{{ק|'''י'''}} || מִצְוַת סִפּוּר יְצִיאַת מִצְרַיִם
|-
|{{ק|'''יא'''}} || מִצְוַת פִּדְיוֹן פֶּטֶר חֲמוֹר
|-
|{{ק|'''יב'''}} || מִצְוַת עֲרִיפַת פֶּטֶר חֲמוֹר
|-
|{{ק|'''יג'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל הַפֶּסַח נָא וּמְבֻשָּׁל
|-
|{{ק|'''יד'''}} || שֶׁלֹּא לְהוֹתִיר מִבְּשַׂר הַפֶּסַח עַד הַבֹּקֶר
|-
|{{ק|'''טו'''}} || שֶׁלֹּא יִמָּצֵא חָמֵץ בִּרְשׁוּתֵנוּ בַּפֶּסַח
|-
|{{ק|'''טז'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל מִכָּל דָּבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ חָמֵץ
|-
|{{ק|'''יז'''}} || שֶׁלֹּא לְהַאֲכִיל מִן הַפֶּסַח לְיִשְׂרָאֵל מוּמָר
|-
|{{ק|'''יח'''}} || שֶׁלֹּא לְהַאֲכִיל מִן הַפֶּסַח לְגֵר תּוֹשָׁב
|-
|{{ק|'''יט'''}} || שֶׁלֹּא לְהוֹצִיא מִבְּשַׂר הַפֶּסַח חוּצָה
|-
|{{ק|'''כ'''}} || שֶׁלֹּא לִשְׁבֹּר עֶצֶם מִן הַפֶּסַח
|-
|{{ק|'''כא'''}} || שֶׁלֹּא יֹאכַל עָרֵל מִן הַפֶּסַח
|-
|{{ק|'''כב'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל חָמֵץ בַּפֶּסַח
|-
|{{ק|'''כג'''}} || שֶׁלֹּא יֵרָאֶה לָנוּ חָמֵץ בַּפֶּסַח
|-
|{{ק|'''כד'''}} || שֶׁלֹּא לָצֵאת בַּשַּׁבָּת חוּץ לִתְחוּם
|-
|{{ק|'''כה'''}} || מִצְוַת הַאֲמָנָה בִּמְצִיאוּת הַשֵּׁם
|-
|{{ק|'''כו'''}} || מִצְוַת קִדּוּשׁ שַׁבָּת בִּדְבָרִים
|-
|{{ק|'''כז'''}} || מִצְוַת כִּבּוּד אָב וָאֵם
|-
|{{ק|'''כח'''}} || שֶׁלֹּא לְהַעֲלוֹת בְּמַחְשָׁבָה שֶׁיֵּשׁ אֱלוֹהַּ זוּלָתִי הַשֵּׁם
|-
|{{ק|'''כט'''}} || שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת פֶּסֶל
|-
|{{ק|'''ל'''}} || שֶׁלֹּא לְהִשְׁתַּחֲוֹת {{נ|לַעֲבוֹדָה זָרָה|לַעֲבוֹדַת כּוֹכָבִים}}
|-
|{{ק|'''לא'''}} || שֶׁלֹּא לַעֲבֹד {{נ|עֲבוֹדָה זָרָה|עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים}} בַּמֶּה שֶׁדַּרְכּוֹ לְהֵעָבֵד
|-
|{{ק|'''לב'''}} || שֶׁלֹּא לִשָּׁבַע לַשָּׁוְא
|-
|{{ק|'''לג'''}} || שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת מְלָאכָה בַּשַּׁבָּת
|-
|{{ק|'''לד'''}} || שֶׁלֹּא לַהֲרֹג נָקִי
|-
|{{ק|'''לה'''}} || שֶׁלֹּא לְגַלּוֹת עֶרְוַת אֵשֶׁת אִישׁ
|-
|{{ק|'''לו'''}} || שֶׁלֹּא לִגְנֹב נֶפֶשׁ {{נ|מִיִּשְׂרָאֵל|אָדָם}}
|-
|{{ק|'''לז'''}} || שֶׁלֹּא לְהָעִיד שֶׁקֶר
|-
|{{ק|'''לח'''}} || שֶׁלֹּא לַחֲמֹד
|-
|{{ק|'''לט'''}} || שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת צוּרַת אָדָם אֲפִלּוּ לְנוֹי
|-
|{{ק|'''מ'''}} || שֶׁלֹּא לִבְנוֹת אַבְנֵי מִזְבֵּחַ גָּזִית (נ&quot;א אבני גזית במזבח)
|-
|{{ק|'''מא'''}} || שֶׁלֹּא לִפְסֹעַ עַל הַמִּזְבֵּחַ
|-
|{{ק|'''מב'''}} || מִצְוַת דִּין עֶבֶד עִבְרִי
|-
|{{ק|'''מג'''}} || מִצְוַת יִעוּד שֶׁל אָמָה הָעִבְרִיָּה
|-
|{{ק|'''מד'''}} || מִצְוַת פִּדְיוֹן אָמָה הָעִבְרִיָּה
|-
|{{ק|'''מה'''}} || מִצְוַת בֵּית דִּין לַהֲרֹג בְּחֶנֶק הַמְחֻיָּב
|-
|{{ק|'''מו'''}} || מִצְוַת דִּינֵי קְנָסוֹת לְחוֹבֵל בַּחֲבֵרוֹ
|-
|{{ק|'''מז'''}} || מִצְוַת בֵּית דִּין לַהֲרֹג בְּסַיִף הַמְחֻיָּב
|-
|{{ק|'''מח'''}} || מִצְוַת בֵּית דִּין לָדוּן דִּין בְּהֵמָה שֶׁהִזִּיקָה שֶׁלֹּא כְדַרְכָּהּ
|-
|{{ק|'''מט'''}} || מִצְוַת בֵּית דִּין לָדוּן בְּנִזְקֵי הַבּוֹר
|-
|{{ק|'''נ'''}} || מִצְוַת בֵּית דִּין לָדוּן גַּנָּב בְּתַשְׁלוּמִים אוֹ בְמִיתָה
|-
|{{ק|'''נא'''}} || מִצְוַת בֵּית דִּין לָדוּן בְּנִזְקֵי מַבְעֶה
|-
|{{ק|'''נב'''}} || מִצְוַת בֵּית דִּין לָדוּן בְּנִזְקֵי הָאֵשׁ
|-
|{{ק|'''נג'''}} || מִצְוַת בֵּית דִּין לָדוּן בְּדִין שׁוֹמֵר חִנָּם
|-
|{{ק|'''נד'''}} || מִצְוַת בֵּית דִּין לָדוּן בְּדִין טוֹעֵן וְנִטְעָן
|-
|{{ק|'''נה'''}} || מִצְוַת בֵּית דִּין לָדוּן בְּדִין נוֹשֵׂא שָׂכָר וְשׂוֹכֵר
|-
|{{ק|'''נו'''}} || מִצְוַת בֵּית דִּין לָדוּן בְּדִין הַשּׁוֹאֵל
|-
|{{ק|'''נז'''}} || מִצְוַת בֵּית דִּין לָדוּן בְּדִין הַמְפֻתָּה
|-
|{{ק|'''נח'''}} || שֶׁלֹּא לִמְכֹּר אָמָה עִבְרִיָּה הַקּוֹנֶה אוֹתָהּ מִיַּד הָאָב
|-
|{{ק|'''נט'''}} || שֶׁלֹּא לִגְרֹעַ שְׁאֵר כְּסוּת וְעוֹנָה
|-
|{{ק|'''ס'''}} || שֶׁלֹּא לְהַכּוֹת אָב וָאֵם
|-
|{{ק|'''סא'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל שׁוֹר הַנִּסְקָל
|-
|{{ק|'''סב'''}} || שֶׁלֹּא לְהַחֲיוֹת מְכַשֵּׁף
|-
|{{ק|'''סג'''}} || שֶׁלֹּא לְהוֹנוֹת הַגֵּר בִּדְבָרִים
|-
|{{ק|'''סד'''}} || שֶׁלֹּא לְהוֹנוֹת הַגֵּר בְּמָמוֹן
|-
|{{ק|'''סה'''}} || שֶׁלֹּא לְעַנּוֹת יְתוֹמִים וְאַלְמָנוֹת
|-
|{{ק|'''סו'''}} || מִצְוַת הַלְוָאָה לֶעָנִי
|-
|{{ק|'''סז'''}} || מִצְוַת הַטָּיָה אַחֲרֵי רַבִּים
|-
|{{ק|'''סח'''}} || מִצְוַת פֵּרוּק מַשָּׂא
|-
|{{ק|'''סט'''}} || מִצְוַת שְׁמִטַּת קַרְקָעוֹת
|-
|{{ק|'''ע'''}} || מִצְוַת שְׁבִיתָה בַּשַּׁבָּת
|-
|{{ק|'''עא'''}} || מִצְוַת חֲגִיגָה בָּרְגָלִים
|-
|{{ק|'''עב'''}} || מִצְוַת הֲבָאַת בִּכּוּרִים
|-
|{{ק|'''עג'''}} || שֶׁלֹּא יִתְבַּע חוֹב מֵעָנִי שֶׁאֵין לוֹ מַה לִּפְרֹעַ
|-
|{{ק|'''עד'''}} || שֶׁלֹּא יָשִׁית יָד בֵּין לֹוֶה לְמַלְוֶה בְּרִבִּית
|-
|{{ק|'''עה'''}} || שֶׁלֹּא לְקַלֵּל הַדַּיָּן
|-
|{{ק|'''עו'''}} || לָאו דְּבִרְכַּת הַשֵּׁם
|-
|{{ק|'''עז'''}} || שֶׁלֹּא לְקַלֵּל הַנָּשִׂיא
|-
|{{ק|'''עח'''}} || שֶׁלֹּא לְהַקְדִּים חֻקֵּי הַתְּבוּאוֹת
|-
|{{ק|'''עט'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל טְרֵפָה
|-
|{{ק|'''פ'''}} || שֶׁלֹּא לִשְׁמֹעַ טַעֲנַת בַּעַל דִּין שֶׁלֹּא בִּפְנֵי בַּעַל דִּינוֹ
|-
|{{ק|'''פא'''}} || שֶׁלֹּא יָעִיד בַּעַל עֲבֵרָה
|-
|{{ק|'''פב'''}} || שֶׁלֹּא לִנְטוֹת אַחֲרֵי רַבִּים בְּדִינֵי נְפָשׁוֹת בִּשְׁבִיל אֶחָד
|-
|{{ק|'''פג'''}} || שֶׁלֹּא יְלַמֵּד חוֹבָה מִי שֶׁלִּמֵּד זְכוּת תְּחִלָּה בְּדִינֵי נְפָשׁוֹת
|-
|{{ק|'''פד'''}} || שֶׁלֹּא לְרַחֵם עַל עָנִי בַּדִּין
|-
|{{ק|'''פה'''}} || שֶׁלֹּא לְהַטּוֹת מִשְׁפַּט חוֹטֵא מִפְּנֵי רִשְׁעוֹ
|-
|{{ק|'''פו'''}} || שֶׁלֹּא לַחְתֹּךְ הַדִּין בְּאֹמֶד הַדָּעַת
|-
|{{ק|'''פז'''}} || שֶׁלֹּא לִקַּח שֹׁחַד
|-
|{{ק|'''פח'''}} || שֶׁלֹּא לִשָּׁבַע {{נ|בַּעֲבוֹדָה זָרָה|בַּעֲבוֹדַת כּוֹכָבִים}}
|-
|{{ק|'''פט'''}} || שֶׁלֹּא לְהַדִּיחַ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אַחַר {{נ|עֲבוֹדָה זָרָה|הָעֲבוֹדַת כּוֹכָבִים}}
|-
|{{ק|'''צ'''}} || שֶׁלֹּא יִשָּׁחֵט שֶׂה הַפֶּסַח בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר בְּנִיסָן בְּעוֹד שֶׁהֶחָמֵץ בִּרְשׁוּתֵנוּ
|-
|{{ק|'''צא'''}} || שֶׁלֹּא יַנִּיחַ אֵמוּרֵי הַפֶּסַח לִפָּסֵל בְּלִינָה
|-
|{{ק|'''צב'''}} || שֶׁלֹּא לְבַשֵּׁל בָּשָׂר בְּחָלָב
|-
|{{ק|'''צג'''}} || שֶׁלֹּא לִכְרֹת בְּרִית לְשִׁבְעָה עַמְמַיָּא וְכֵן לְכָל עוֹבְדֵי {{נ|עֲבוֹדָה זָרָה|עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים}}
|-
|{{ק|'''צד'''}} || שֶׁלֹּא לְהוֹשִׁיב עוֹבְדֵי {{נ|עֲבוֹדָה זָרָה|כוֹכָבִים}} בְּאַרְצֵנוּ
|-
|{{ק|'''צה'''}} || מִצְוַת בִּנְיַן בֵּית הַבְּחִירָה
|-
|{{ק|'''צו'''}} || מִצְוַת סִדּוּר לֶחֶם הַפָּנִים וּלְבוֹנָה זַכָּה לִפְנֵי יְיָ בְּכָל שַׁבָּת
|-
|{{ק|'''צז'''}} || שֶׁלֹּא לְהוֹצִיא בַּדֵּי הָאָרוֹן מִמֶּנּוּ
|-
|{{ק|'''צח'''}} || מִצְוַת עֲרִיכַת נֵרוֹת בַּמִּקְדָּשׁ
|-
|{{ק|'''צט'''}} || מִצְוַת לְבִישַׁת בִּגְדֵי כֹהֲנִים
|-
|{{ק|'''ק'''}} || מִצְוַת אֲכִילַת בְּשַׂר חַטָּאת וְאָשָׁם
|-
|{{ק|'''קא'''}} || מִצְוַת הַקְטָרַת קְטֹרֶת
|-
|{{ק|'''קב'''}} || שֶׁלֹּא יִזַּח הַחֹשֶׁן מֵעַל הָאֵפוֹד
|-
|{{ק|'''קג'''}} || שֶׁלֹּא לִקְרֹעַ הַמְּעִיל שֶׁל כֹּהֲנִים
|-
|{{ק|'''קד'''}} || שֶׁלֹּא יֹאכַל זָר מִבְּשַׂר קָדְשֵׁי הַקֳּדָשִׁים
|-
|{{ק|'''קה'''}} || שֶׁלֹּא לְהַקְטִיר וּלְהַקְרִיב עַל מִזְבַּח הַזָּהָב חוּץ קְטֹרֶת
|-
|{{ק|'''קו'''}} || מִצְוַת נְתִינַת מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל בַּשָּׁנָה
|-
|{{ק|'''קז'''}} || מִצְוַת קִדּוּשׁ יָדַיִם וְרַגְלַיִם לִפְנֵי עֲבוֹדָה
|-
|{{ק|'''קח'''}} || מִצְוַת מְשִׁיחַת כֹּהֲנִים גְּדוֹלִים וּמְלָכִים בְּשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה
|-
|{{ק|'''קט'''}} || מִצְוַת שְׁבִיתַת הָאָרֶץ בִּשְׁנַת הַשְּׁמִטָּה
|-
|{{ק|'''קי'''}} || שֶׁלֹּא יָסוּךְ זָר בְּשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה
|-
|{{ק|'''קיא'''}} || שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת כְּמַתְכֹּנֶת שֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה
|-
|{{ק|'''קיב'''}} || שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת כְּמַתְכֹּנֶת הַקְּטֹרֶת
|-
|{{ק|'''קיג'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת תִּקְרֹבֶת {{נ|עֲבוֹדָה זָרָה|עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים}}
|-
|{{ק|'''קיד'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל בָּשָׂר בְּחָלָב
|-
|{{ק|'''קטו'''}} || שֶׁלֹּא יַעֲשׂוּ בֵּית דִּין מִשְׁפַּט מָוֶת בַּשַּׁבָּת
|-
|{{ק|'''קטז'''}} || מִצְוַת מַעֲשֵׂה הָעוֹלָה
|-
|{{ק|'''קיז'''}} || מִצְוַת קָרְבַּן מִנְחָה
|-
|{{ק|'''קיח'''}} || מִצְוַת מְלִיחַת הַקָּרְבָּן
|-
|{{ק|'''קיט'''}} || מִצְוַת קָרְבַּן בֵּית דִּין שֶׁטָּעוּ בְּהוֹרָאָה
|-
|{{ק|'''קכ'''}} || מִצְוַת קָרְבַּן חַטָּאת לְיָחִיד שֶׁשָּׁגַג בְּמִצְוַת לֹא תַעֲשֶׂה שֶׁחַיָּבִין עָלֶיהָ כָּרֵת
|-
|{{ק|'''קכא'''}} || מִצְוַת עֵדוּת
|-
|{{ק|'''קכב'''}} || מִצְוַת קָרְבָּן עוֹלֶה וְיוֹרֵד
|-
|{{ק|'''קכג'''}} || מִצְוַת תּוֹסֶפֶת חֹמֶשׁ לְאוֹכֵל מִן הַתְּרוּמָה אוֹ מוֹעֵל בָּהּ
|-
|{{ק|'''קכד'''}} || מִצְוַת קָרְבַּן אָשָׁם תָּלוּי
|-
|{{ק|'''קכה'''}} || מִצְוַת קָרְבַּן אָשָׁם וַדַּאי
|-
|{{ק|'''קכו'''}} || מִצְוַת הֲשָׁבַת הַגָּזֵל
|-
|{{ק|'''קכז'''}} || שֶׁלֹּא לְהַקְרִיב שְׂאוֹר אוֹ דְּבַשׁ
|-
|{{ק|'''קכח'''}} || שֶׁלֹּא לְהַקְרִיב קָרְבָּן בְּלֹא מֶלַח
|-
|{{ק|'''קכט'''}} || שֶׁלֹּא לְהַבְדִּיל בְּחַטַּאת הָעוֹף
|-
|{{ק|'''קל'''}} || שֶׁלֹּא לִתֵּן שֶׁמֶן זַיִת בְּמִנְחַת חוֹטֵא
|-
|{{ק|'''קלא'''}} || שֶׁלֹּא לָתֵת לְבוֹנָה בְּמִנְחַת חוֹטֵא
|-
|{{ק|'''קלב'''}} || מִצְוַת הֲרָמַת הַדֶּשֶׁן
|-
|{{ק|'''קלג'''}} || מִצְוַת הַדְלָקַת אֵשׁ עַל הַמִּזְבֵּחַ בְּכָל יוֹם
|-
|{{ק|'''קלד'''}} || מִצְוַת אֲכִילַת שְׁיָרֵי מְנָחוֹת
|-
|{{ק|'''קלה'''}} || מִצְוַת קָרְבַּן מִנְחָה שֶׁל כֹּהֵן גָּדוֹל בְּכָל יוֹם
|-
|{{ק|'''קלו'''}} || מִצְוַת מַעֲשֵׂה הַחַטָּאת
|-
|{{ק|'''קלז'''}} || מִצְוַת מַעֲשֵׂה הָאָשָׁם
|-
|{{ק|'''קלח'''}} || מִצְוַת מַעֲשֵׂה זֶבַח הַשְּׁלָמִים
|-
|{{ק|'''קלט'''}} || מִצְוַת שְׂרֵפַת נוֹתַר הַקֳּדָשִׁים
|-
|{{ק|'''קמ'''}} || מִצְוַת שְׂרֵפַת בְּשַׂר קֹדֶשׁ שֶׁנִּטְמָא
|-
|{{ק|'''קמא'''}} || שֶׁלֹּא לְכַבּוֹת אֵשׁ מֵעַל הַמִּזְבֵּחַ
|-
|{{ק|'''קמב'''}} || שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת שְׁיָרֵי מְנָחוֹת חָמֵץ
|-
|{{ק|'''קמג'''}} || שֶׁלֹּא תֵּאָכֵל מִנְחַת כֹּהֵן
|-
|{{ק|'''קמד'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל מִבְּשַׂר חַטָּאת הַנַּעֲשֵׂית בִּפְנִים
|-
|{{ק|'''קמה'''}} || שֶׁלֹּא לְהוֹתִיר מִבְּשַׂר קָרְבַּן הַתּוֹדָה וְהוּא הַדִּין לִשְׁאָר קָדָשִׁים
|-
|{{ק|'''קמו'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל פִּגּוּל
|-
|{{ק|'''קמז'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל בְּשַׂר קָדָשִׁים שֶׁנִּטְמָא
|-
|{{ק|'''קמח'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל חֵלֶב
|-
|{{ק|'''קמט'''}} || שֶׁלֹּא נֹאכַל דַּם בְּהֵמָה חַיָּה וָעוֹף
|-
|{{ק|'''קנ'''}} || מִצְוַת בְּדִיקַת סִמָּנֵי בְּהֵמָה וְחַיָּה
|-
|{{ק|'''קנא'''}} || מִצְוַת בְּדִיקַת סִמָּנֵי דָּגִים
|-
|{{ק|'''קנב'''}} || מִצְוַת בְּדִיקַת סִמָּנֵי חֲגָבִים
|-
|{{ק|'''קנג'''}} || מִצְוַת טֻמְאַת שְׁמוֹנָה שְׁרָצִים
|-
|{{ק|'''קנד'''}} || מִצְוַת עִנְיַן טֻמְאַת אֳכָלִים
|-
|{{ק|'''קנה'''}} || מִצְוַת עִנְיַן טֻמְאַת נְבֵלָה
|-
|{{ק|'''קנו'''}} || שֶׁלֹּא יִכָּנְסוּ הַכֹּהֲנִים לַמִּקְדָּשׁ מְגֻדְּלֵי שֵׂעָר
|-
|{{ק|'''קנז'''}} || שֶׁלֹּא יִכָּנְסוּ הַכֹּהֲנִים לַמִּקְדָּשׁ קְרוּעֵי בְגָדִים
|-
|{{ק|'''קנח'''}} || שֶׁלֹּא יֵצְאוּ הַכֹּהֲנִים מִן הַמִּקְדָּשׁ בִּשְׁעַת עֲבוֹדָה
|-
|{{ק|'''קנט'''}} || שֶׁלֹּא לְהִכָּנֵס שְׁתוּיֵי יַיִן בַּמִּקְדָּשׁ וְכֵן שֶׁלֹּא יוֹרֶה שָׁתוּי
|-
|{{ק|'''קס'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל בְּהֵמָה וְחַיָּה טְמֵאָה
|-
|{{ק|'''קסא'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל דָּג טָמֵא
|-
|{{ק|'''קסב'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל עוֹף טָמֵא
|-
|{{ק|'''קסג'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל שֶׁרֶץ הָאָרֶץ
|-
|{{ק|'''קסד'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל מִינֵי שְׁרָצִים דַּקִּים הַנּוֹלָדִים בַּזְּרָעִים וּבַפֵּרוֹת
|-
|{{ק|'''קסה'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל מִשֶּׁרֶץ הַמַּיִם
|-
|{{ק|'''קסו'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל מִן הַשְּׁרָצִים הַמִּתְהַוִּים מִן הָעִפּוּשׁ
|-
|{{ק|'''קסז'''}} || מִצְוַת עִנְיַן טֻמְאַת יוֹלֶדֶת
|-
|{{ק|'''קסח'''}} || מִצְוַת קָרְבַּן יוֹלֶדֶת
|-
|{{ק|'''קסט'''}} || מִצְוַת עִנְיַן טֻמְאַת מְצֹרָע
|-
|{{ק|'''קע'''}} || הַנְהָגַת הַמְּצֹרָע בִּפְרִיעָה וּפְרִימָה וְכָל מְטַמְּאֵי אָדָם צְרִיכִין לְהוֹדִיעַ שֶׁהֵן טְמֵאִים
|-
|{{ק|'''קעא'''}} || מִצְוַת עִנְיַן נִגְעֵי בְגָדִים
|-
|{{ק|'''קעב'''}} || שֶׁלֹּא יֹאכַל טָמֵא מִן הַקֳּדָשִׁים
|-
|{{ק|'''קעג'''}} || שֶׁלֹּא לְגַלֵּחַ שְׂעַר הַנֶּתֶק
|-
|{{ק|'''קעד'''}} || מִצְוַת הַטָּהֳרָה מִן הַצָּרַעַת שֶׁתִּהְיֶה בְּמִינִים יְדוּעִים
|-
|{{ק|'''קעה'''}} || מִצְוַת תִּגְלַחַת מְצֹרָע בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי
|-
|{{ק|'''קעו'''}} || מִצְוַת טְבִילָה לַטְּמֵאִים
|-
|{{ק|'''קעז'''}} || מִצְוַת קָרְבַּן מְצֹרָע כְּשֶׁיִּתְרַפֵּא מִצָּרַעְתּוֹ
|-
|{{ק|'''קעח'''}} || מִצְוַת עִנְיַן טֻמְאַת בַּיִת שֶׁיִּהְיֶה בוֹ נֶגַע
|-
|{{ק|'''קעט'''}} || מִצְוַת עִנְיַן טֻמְאַת זָב לִהְיוֹת טָמֵא וּמְטַמֵּא
|-
|{{ק|'''קפ'''}} || מִצְוַת קָרְבַּן זָב כְּשֶׁיִּטְהַר מִזּוֹבוֹ
|-
|{{ק|'''קפא'''}} || מִצְוַת עִנְיַן טֻמְאַת שִׁכְבַת זֶרַע שֶׁהוּא טָמֵא וּמְטַמֵּא
|-
|{{ק|'''קפב'''}} || מִצְוַת עִנְיַן טֻמְאַת נִדָּה שֶׁטְּמֵאָה וּמְטַמְּאָה
|-
|{{ק|'''קפג'''}} || מִצְוַת עִנְיַן טֻמְאַת זָבָה שֶׁטְּמֵאָה וּמְטַמְּאָה
|-
|{{ק|'''קפד'''}} || מִצְוַת קָרְבַּן זָבָה כְּשֶׁתִּטְהַר מִזּוֹבָהּ
|-
|{{ק|'''קפה'''}} || מִצְוַת עֲבוֹדַת יוֹם הַכִּפּוּרִים
|-
|{{ק|'''קפו'''}} || מִצְוַת כִּסּוּי הַדָּם
|-
|{{ק|'''קפז'''}} || שֶׁלֹּא יִכָּנְסוּ הַכֹּהֲנִים בְּכָל עֵת בַּמִּקְדָּשׁ וְכָל שֶׁכֵּן זָרִים
|-
|{{ק|'''קפח'''}} || שֶׁלֹּא לִשְׁחֹט קָדָשִׁים חוּץ לָעֲזָרָה
|-
|{{ק|'''קפט'''}} || שֶׁלֹּא לְהִתְקָרֵב לְאַחַת מִכָּל הָעֲרָיוֹת אֲפִלּוּ בְּלֹא בִיאָה
|-
|{{ק|'''קצ'''}} || שֶׁלֹּא לְגַלּוֹת עֶרְוַת אָב
|-
|{{ק|'''קצא'''}} || שֶׁלֹּא לְגַלּוֹת עֶרְוַת אֵם
|-
|{{ק|'''קצב'''}} || שֶׁלֹּא לְגַלּוֹת עֶרְוַת אֵשֶׁת אָב וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵינָהּ אִמּוֹ
|-
|{{ק|'''קצג'''}} || שֶׁלֹּא לְגַלּוֹת עֶרְוַת אֲחוֹתוֹ בְּכָל צַד שֶׁהִיא אֲחוֹתוֹ
|-
|{{ק|'''קצד'''}} || שֶׁלֹּא לְגַלּוֹת עֶרְוַת בַּת הַבֵּן
|-
|{{ק|'''קצה'''}} || שֶׁלֹּא לְגַלּוֹת עֶרְוַת בַּת הַבַּת
|-
|{{ק|'''קצו'''}} || שֶׁלֹּא לְגַלּוֹת עֶרְוַת הַבַּת
|-
|{{ק|'''קצז'''}} || שֶׁלֹּא לְגַלּוֹת עֶרְוַת אֲחוֹתוֹ מִן הָאָב וְהִיא בַּת אֵשֶׁת אָבִיו
|-
|{{ק|'''קצח'''}} || שֶׁלֹּא לְגַלּוֹת עֶרְוַת אֲחוֹת אָב
|-
|{{ק|'''קצט'''}} || שֶׁלֹּא לְגַלּוֹת עֶרְוַת אֲחוֹת אֵם
|-
|{{ק|'''ר'''}} || שֶׁלֹּא לָבוֹא עַל עֶרְוַת אֲחִי הָאָב
|-
|{{ק|'''רא'''}} || שֶׁלֹּא לָבוֹא עַל אֵשֶׁת אֲחִי הָאָב
|-
|{{ק|'''רב'''}} || שֶׁלֹּא לָבוֹא עַל אֵשֶׁת הַבֵּן
|-
|{{ק|'''רג'''}} || שֶׁלֹּא לָבוֹא עַל אֵשֶׁת אָח
|-
|{{ק|'''רד'''}} || שֶׁלֹּא לָבוֹא עַל אִשָּׁה וּבִתָּהּ
|-
|{{ק|'''רה'''}} || שֶׁלֹּא לְגַלּוֹת עֶרְוַת אִשָּׁה וּבַת בְּנָהּ
|-
|{{ק|'''רז'''}} || שֶׁלֹּא לְגַלּוֹת עֶרְוַת אִשָּׁה וּבַת בִּתָּהּ
|-
|{{ק|'''רח'''}} || שֶׁלֹּא לָבוֹא עַל אֲחוֹת אִשְׁתּוֹ בְּחַיֵּי אִשְׁתּוֹ
|-
|{{ק|'''רחצ'''}} || שֶׁלֹּא לָבוֹא עַל אִשָּׁה נִדָּה
|-
|{{ק|'''רט'''}} || שֶׁלֹּא לִתֵּן מִזַּרְעוֹ לַמֹּלֶךְ
|-
|{{ק|'''רי'''}} || שֶׁלֹּא לָבוֹא עַל הַזָּכָר
|-
|{{ק|'''ריא'''}} || שֶׁלֹּא לִשְׁכַּב עִם בְּהֵמָה
|-
|{{ק|'''ריב'''}} || שֶׁלֹּא תִּשְׁכַּבְנָה הַנָּשִׁים עִם הַבְּהֵמוֹת
|-
|{{ק|'''ריג'''}} || מִצְוַת יִרְאַת אָב וָאֵם
|-
|{{ק|'''ריד'''}} || מִצְוַת פֵּאָה
|-
|{{ק|'''רטו'''}} || מִצְוַת לֶקֶט
|-
|{{ק|'''רטז'''}} || מִצְוַת הַנָּחַת עוֹלְלוֹת הַכֶּרֶם
|-
|{{ק|'''ריז'''}} || מִצְוַת הַנָּחַת פֶּרֶט הַכֶּרֶם
|-
|{{ק|'''ריח'''}} || מִצְוַת שׁוֹפֵט שֶׁיִּשְׁפֹּט בְּצֶדֶק
|-
|{{ק|'''ריט'''}} || מִצְוַת תּוֹכָחָה לְיִשְׂרָאֵל שֶׁאֵינוֹ נוֹהֵג כַּשּׁוּרָה
|-
|{{ק|'''רכ'''}} || מִצְוַת אַהֲבַת יִשְׂרָאֵל
|-
|{{ק|'''רכא'''}} || מִצְוַת נֶטַע רְבָעִי
|-
|{{ק|'''רכב'''}} || מִצְוַת לְיִרְאָה מִן הַמִּקְדָּשׁ
|-
|{{ק|'''רכג'''}} || מִצְוַת כִּבּוּד חֲכָמִים
|-
|{{ק|'''רכד'''}} || מִצְוַת צִדּוּק הַמֹּאזְנַיִם וְהַמִּשְׁקָלִים וְהַמִּדּוֹת
|-
|{{ק|'''רכה'''}} || מִצְוַת שֶׁיִּשָּׂרְפוּ מִי שֶׁיִּתְחַיֵּב שְׂרֵפָה
|-
|{{ק|'''רכו'''}} || שֶׁלֹּא לִפְנוֹת אַחַר {{נ|עֲבוֹדָה זָרָה|עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים}} לֹא בְמַחְשָׁבָה וְלֹא בְדִבּוּר וְלֹא אֲפִלּוּ בְּהַבָּטָה
|-
|{{ק|'''רכז'''}} || שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת {{נ|עֲבוֹדָה זָרָה|עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים}} לֹא לְעַצְמוֹ וְלֹא לְזוּלָתוֹ
|-
|{{ק|'''רכח'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל נוֹתָר
|-
|{{ק|'''רכט'''}} || שֶׁלֹּא לְכַלּוֹת הַפֵּאָה בַּשָּׂדֶה
|-
|{{ק|'''רל'''}} || שֶׁלֹּא לָקַחַת שִׁבֳּלִים הַנּוֹפְלִים בִּשְׁעַת הַקָּצִיר
|-
|{{ק|'''רלא'''}} || שֶׁלֹּא לְכַלּוֹת עוֹלְלוֹת הַכֶּרֶם
|-
|{{ק|'''רלב'''}} || שֶׁלֹּא לִלְקֹט פֶּרֶט הַכֶּרֶם
|-
|{{ק|'''רלג'''}} || שֶׁלֹּא לִגְנֹב שׁוּם חֵפֶץ אוֹ מָמוֹן
|-
|{{ק|'''רלד'''}} || שֶׁלֹּא יְכַחֵשׁ עַל הַמָּמוֹן שֶׁיֵּשׁ מֵאַחֵר בְּיָדוֹ
|-
|{{ק|'''רלה'''}} || שֶׁלֹּא לִשָּׁבַע עַל כְּפִירַת מָמוֹן
|-
|{{ק|'''רלו'''}} || שֶׁלֹּא לִשָּׁבַע לַשֶּׁקֶר
|-
|{{ק|'''רלז'''}} || שֶׁלֹּא לַעֲשֹׁק
|-
|{{ק|'''רלח'''}} || שֶׁלֹּא לִגְזֹל
|-
|{{ק|'''רלט'''}} || שֶׁלֹּא לְאַחֵר שְׂכַר שָׂכִיר
|-
|{{ק|'''רמ'''}} || שֶׁלֹּא לְקַלֵּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל בֵּין אִישׁ בֵּין אִשָּׁה
|-
|{{ק|'''רמא'''}} || שֶׁלֹּא לְהַכְשִׁיל תָּם בַּדֶּרֶךְ
|-
|{{ק|'''רמב'''}} || שֶׁלֹּא לְעַוֵּת הַמִּשְׁפָּט
|-
|{{ק|'''רמג'''}} || שֶׁלֹּא לְכַבֵּד גָּדוֹל בַּדִּין
|-
|{{ק|'''רמד'''}} || שֶׁלֹּא לְרַגֵּל
|-
|{{ק|'''רמה'''}} || שֶׁלֹּא לַעֲמֹד עַל דָּם רֵעִים
|-
|{{ק|'''רמו'''}} || שֶׁלֹּא לִשְׂנֹא אָח
|-
|{{ק|'''רמז'''}} || שֶׁלֹּא לְהַלְבִּין פְּנֵי אָדָם מִיִּשְׂרָאֵל
|-
|{{ק|'''רמח'''}} || שֶׁלֹּא לִנְקֹם
|-
|{{ק|'''רמט'''}} || שֶׁלֹּא לִנְטֹר
|-
|{{ק|'''רנ'''}} || שֶׁלֹּא לְהַרְבִּיעַ בְּהֵמָה מִין עִם שֶׁאֵינוֹ מִינוֹ
|-
|{{ק|'''רנא'''}} || שֶׁלֹּא לִזְרֹעַ כִּלְאֵי זְרָעִים בָּאָרֶץ וְלֹא לְהַרְכִּיב אִילָן בְּשׁוּם מָקוֹם
|-
|{{ק|'''רנב'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל עָרְלָה
|-
|{{ק|'''רנג'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת כְּדֶרֶךְ זוֹלֵל וְסוֹבֵא
|-
|{{ק|'''רנד'''}} || שֶׁלֹּא לְנַחֵשׁ
|-
|{{ק|'''רנה'''}} || שֶׁלֹּא לְעוֹנֵן
|-
|{{ק|'''רנו'''}} || שֶׁלֹּא לְהַקִּיף פְּאַת הָרֹאשׁ
|-
|{{ק|'''רנז'''}} || שֶׁלֹּא לְהַשְׁחִית פְּאַת זָקָן
|-
|{{ק|'''רנח'''}} || שֶׁלֹּא לִכְתֹּב בִּבְשָׂרוֹ כְּתֹבֶת קַעֲקַע
|-
|{{ק|'''רנט'''}} || שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת מַעֲשֵׂה אוֹב
|-
|{{ק|'''רס'''}} || שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת מַעֲשֵׂה יִדְּעוֹנִי
|-
|{{ק|'''רסא'''}} || שֶׁלֹּא לְהוֹנוֹת בְּמִדּוֹת וְכָל הַמִּדּוֹת בִּכְלַל
|-
|{{ק|'''רסב'''}} || שֶׁלֹּא לְקַלֵּל אָב וָאֵם
|-
|{{ק|'''רסג'''}} || שֶׁלֹּא לָלֶכֶת בְּחֻקּוֹת {{נ|הַגּוֹיִם|הָעוֹבְדֵי כוֹכָבִים}}
|-
|{{ק|'''רסד'''}} || מִצְוַת עִנְיַן טֻמְאַת הַכֹּהֲנִים לִקְרוֹבֵיהֶם וּבִכְלָלָהּ שֶׁיִּתְאַבְּלוּ כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל עַל שִׁשָּׁה מִקְּרוֹבֵיהֶם הַיְדוּעִים
|-
|{{ק|'''רסה'''}} || מִצְוַת קִדּוּשׁ זֶרַע אַהֲרֹן
|-
|{{ק|'''רסו'''}} || מִצְוַת כֹּהֵן גָּדוֹל לִשָּׂא נַעֲרָה בְתוּלָה
|-
|{{ק|'''רסז'''}} || מִצְוַת הַקָּרְבָּן לִהְיוֹת תָּמִים
|-
|{{ק|'''רסח'''}} || מִצְוַת הַקָּרְבָּן שֶׁיִּהְיֶה מִשְּׁמוֹנָה יָמִים וּלְמַעְלָה
|-
|{{ק|'''רסט'''}} || מִצְוַת קִדּוּשׁ הַשֵּׁם
|-
|{{ק|'''רע'''}} || מִצְוַת שְׁבִיתָה בְּיוֹם רִאשׁוֹן שֶׁל פֶּסַח
|-
|{{ק|'''רעא'''}} || מִצְוַת קָרְבַּן מוּסָף כָּל שִׁבְעַת יְמֵי הַפֶּסַח
|-
|{{ק|'''רעב'''}} || מִצְוַת שְׁבִיתָה בַּשְּׁבִיעִי שֶׁל פֶּסַח
|-
|{{ק|'''רעג'''}} || מִצְוַת קָרְבַּן הָעֹמֶר שֶׁל שְׂעוֹרִים בְּיוֹם שֵׁנִי שֶׁל פֶּסַח
|-
|{{ק|'''רעד'''}} || מִצְוַת סְפִירַת הָעֹמֶר
|-
|{{ק|'''רעה'''}} || מִצְוַת קָרְבַּן מִנְחָה חֲדָשָׁה מִן הַחִטִּים בְּיוֹם עֲצֶרֶת
|-
|{{ק|'''רעו'''}} || מִצְוַת שְׁבִיתַת מִמְּלָאכָה בְּיוֹם עֲצֶרֶת
|-
|{{ק|'''רעז'''}} || מִצְוַת שְׁבִיתָה בְּיוֹם רֹאשׁ הַשָּׁנָה
|-
|{{ק|'''רעח'''}} || מִצְוַת קָרְבַּן מוּסָף בְּיוֹם רֹאשׁ הַשָּׁנָה
|-
|{{ק|'''רעט'''}} || מִצְוַת תַּעֲנִית בְּיוֹם עֲשִׂירִי בְּתִשְׁרֵי הוּא יוֹם הַכִּפּוּרִים
|-
|{{ק|'''רפ'''}} || מִצְוַת שְׁבִיתָה מִמְּלָאכָה בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים
|-
|{{ק|'''רפא'''}} || מִצְוַת קָרְבַּן מוּסָף בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים
|-
|{{ק|'''רפב'''}} || מִצְוַת שְׁבִיתָה מִמְּלָאכָה בְּיוֹם רִאשׁוֹן שֶׁל חַג הַסֻּכּוֹת
|-
|{{ק|'''רפג'''}} || מִצְוַת קָרְבַּן מוּסָף בְּכָל יוֹם מִשִּׁבְעַת יְמֵי הַסֻּכּוֹת
|-
|{{ק|'''רפד'''}} || מִצְוַת שְׁבִיתָה מִמְּלָאכָה בְּיוֹם שְׁמִינִי שֶׁל סֻכּוֹת שֶׁהוּא נִקְרָא שְׁמִינִי עֲצֶרֶת
|-
|{{ק|'''רפה'''}} || מִצְוַת קָרְבַּן מוּסָף בְּיוֹם שְׁמִינִי עֲצֶרֶת
|-
|{{ק|'''רפו'''}} || מִצְוַת נְטִילַת לוּלָב
|-
|{{ק|'''רפז'''}} || מִצְוַת יְשִׁיבַת סֻכָּה
|-
|{{ק|'''רפח'''}} || שֶׁלֹּא יִטַּמֵּא כֹּהֵן הֶדְיוֹט בְּמֵת זוּלַת בַּקְּרוֹבִים הַמְבֹאָרִים בַּכָּתוּב
|-
|{{ק|'''רפט'''}} || שֶׁלֹּא יְשַׁמֵּשׁ כֹּהֵן טְבוּל יוֹם עַד שֶׁיַּעֲרִיב שִׁמְשׁוֹ
|-
|{{ק|'''רצ'''}} || שֶׁלֹּא יִשָּׂא כֹהֵן אִשָּׁה זֹנָה
|-
|{{ק|'''רצא'''}} || שֶׁלֹּא יִשָּׂא כֹהֵן אִשָּׁה חֲלָלָה
|-
|{{ק|'''רצב'''}} || שֶׁלֹּא יִשָּׂא כֹהֵן אִשָּׁה גְרוּשָׁה
|-
|{{ק|'''רצג'''}} || שֶׁלֹּא יִכָּנֵס כֹּהֵן גָּדוֹל בְּאֹהֶל הַמֵּת
|-
|{{ק|'''רצד'''}} || שֶׁלֹּא יִטַּמֵּא כֹּהֵן גָּדוֹל בְּשׁוּם טֻמְאָה בְּמֵת
|-
|{{ק|'''רצה'''}} || שֶׁלֹּא יִשָּׂא כֹּהֵן גָּדוֹל אַלְמָנָה
|-
|{{ק|'''רצו'''}} || שֶׁלֹּא יִבְעֹל כֹּהֵן גָּדוֹל אַלְמָנָה וַאֲפִלּוּ בְּלֹא קִדּוּשִׁין
|-
|{{ק|'''רצז'''}} || שֶׁלֹּא יַעֲבֹד כֹּהֵן בַּעַל מוּם קָבוּעַ בַּעֲבוֹדַת הַמִּקְדָּשׁ
|-
|{{ק|'''רצח'''}} || שֶׁלֹּא יַעֲבֹד כֹּהֵן בַּעַל מוּם עוֹבֵר
|-
|{{ק|'''רצט'''}} || שֶׁלֹּא יִכָּנֵס בַּעַל מוּם בַּהֵיכָל כֻּלּוֹ
|-
|{{ק|'''ש'''}} || שֶׁלֹּא יַעֲבֹד כֹּהֵן טָמֵא
|-
|{{ק|'''שא'''}} || שֶׁלֹּא יֹאכַל כֹּהֵן טָמֵא תְּרוּמָה
|-
|{{ק|'''שב'''}} || שֶׁלֹּא יֹאכַל שׁוּם זָר תְּרוּמָה
|-
|{{ק|'''שג'''}} || שֶׁלֹּא יֹאכַל תּוֹשַׁב כֹּהֵן וְשָׂכִיר תְּרוּמָה
|-
|{{ק|'''שד'''}} || שֶׁלֹּא יֹאכַל עָרֵל תְּרוּמָה
|-
|{{ק|'''שה'''}} || שֶׁלֹּא תֹּאכַל חֲלָלָה מִן הַקֹּדֶשׁ
|-
|{{ק|'''שו'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל טֶבֶל
|-
|{{ק|'''שז'''}} || שֶׁלֹּא נַקְדִּישׁ בַּעֲלֵי מוּמִין לְהַקְרִיבָן לַמִּזְבֵּחַ
|-
|{{ק|'''שח'''}} || שֶׁלֹּא יִתֵּן מוּם בַּקֳּדָשִׁים
|-
|{{ק|'''שט'''}} || שֶׁלֹּא יִשְׁחֲטוּ בַּעֲלֵי מוּמִין לְשֵׁם קָרְבָּן
|-
|{{ק|'''שי'''}} || שֶׁלֹּא יַקְטִיר אֵמוּרֵי בַּעֲלֵי מוּמִין
|-
|{{ק|'''שיא'''}} || שֶׁלֹּא יִזְרֹק דַּם בַּעַל מוּם עַל הַמִּזְבֵּחַ
|-
|{{ק|'''שיב'''}} || שֶׁלֹּא לְסָרֵס זְכַר אֶחָד מִכָּל הַמִּינִים
|-
|{{ק|'''שיג'''}} || שֶׁלֹּא לְהַקְרִיב קָרְבָּן בַּעַל מוּם מִיַּד {{נ|הַגּוֹיִם|הָעוֹבְדֵי כוֹכָבִים}}
|-
|{{ק|'''שיד'''}} || שֶׁלֹּא נִשְׁחֹט בְּהֵמָה וּבְנָהּ בְּיוֹם אֶחָד
|-
|{{ק|'''שטו'''}} || שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת דָּבָר שֶׁיִּתְחַלֵּל בּוֹ שֵׁם שָׁמַיִם בֵּין בְּנֵי אָדָם
|-
|{{ק|'''שטז'''}} || שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת מְלָאכָה בְּיוֹם רִאשׁוֹן שֶׁל פֶּסַח
|-
|{{ק|'''שיז'''}} || שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת מְלָאכָה בְּיוֹם שְׁבִיעִי שֶׁל פֶּסַח
|-
|{{ק|'''שיח'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל מִתְּבוּאָה חֲדָשָׁה קֹדֶם כְּלוֹת שִׁשָּׁה עָשָׂר בְּנִיסָן
|-
|{{ק|'''שיט'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל קָלִי מִתְּבוּאָה חֲדָשָׁה עַד הַיּוֹם הַהוּא
|-
|{{ק|'''שכ'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל כַּרְמֶל מִתְּבוּאָה חֲדָשָׁה עַד הַיּוֹם הַהוּא
|-
|{{ק|'''שכא'''}} || שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת מְלָאכָה בְּיוֹם חַג שָׁבוּעוֹת
|-
|{{ק|'''שכב'''}} || שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת מְלָאכָה בְּיוֹם רִאשׁוֹן שֶׁל תִּשְׁרֵי
|-
|{{ק|'''שכג'''}} || שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת מְלָאכָה בָּעֲשִׂירִי בְּתִשְׁרֵי
|-
|{{ק|'''שכד'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים
|-
|{{ק|'''שכה'''}} || שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת מְלָאכָה בְּיוֹם רִאשׁוֹן שֶׁל חַג הַסֻּכּוֹת
|-
|{{ק|'''שכו'''}} || שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת מְלָאכָה בְּיוֹם שְׁמִינִי עֲצֶרֶת
|-
|{{ק|'''שכז'''}} || מִצְוַת סְפִירַת שֶׁבַע שַׁבְּתוֹת שָׁנִים
|-
|{{ק|'''שכח'''}} || מִצְוַת תְּקִיעַת שׁוֹפָר בַּיּוֹבֵל בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים
|-
|{{ק|'''שכט'''}} || מִצְוַת קִדּוּשׁ שְׁנַת הַיּוֹבֵל
|-
|{{ק|'''של'''}} || מִצְוַת עֲשִׂיַּת דִּין בֵּין לוֹקֵחַ וּמוֹכֵר
|-
|{{ק|'''שלא'''}} || מִצְוַת הֲשָׁבַת קַרְקַע {{נ|לִבְעָלֶיהָ|לְבַעְלֵיהֶן}} בַּיּוֹבֵל
|-
|{{ק|'''שלב'''}} || מִצְוַת פִּדְיוֹן הַנְּחָלוֹת שֶׁהֵן תּוֹךְ הָעִיר עַד הַשְׁלָמַת שָׁנָה
|-
|{{ק|'''שלג'''}} || מִצְוַת עֲבוֹדָה בְּעֶבֶד כְּנַעֲנִי לְעוֹלָם
|-
|{{ק|'''שלד'''}} || שֶׁלֹּא נַעֲבֹד הָאֲדָמָה בַּשָּׁנָה הַשְּׁבִיעִית
|-
|{{ק|'''שלה'''}} || שֶׁלֹּא נַעֲשָׂה עֲבוֹדָה גַּם בָּאִילָנוֹת
|-
|{{ק|'''שלו'''}} || שֶׁלֹּא נִקְצֹר סְפִיחִים בַּשָּׁנָה הַשְּׁבִיעִית
|-
|{{ק|'''שלז'''}} || שֶׁלֹּא נֶאֱסֹף פֵּרוֹת הָאִילָן בַּשְּׁבִיעִית כְּדֶרֶךְ שֶׁאוֹסְפִין אוֹתָן בְּכָל שָׁנָה
|-
|{{ק|'''שלח'''}} || שֶׁלֹּא נַעֲבֹד בָּאָרֶץ בִּשְׁנַת הַיּוֹבֵל
|-
|{{ק|'''שלט'''}} || שֶׁלֹּא לִקְצֹר סְפִיחֵי תְבוּאוֹת שֶׁל שְׁנַת הַיּוֹבֵל
|-
|{{ק|'''שמ'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱסֹף פֵּרוֹת הָאִילָנוֹת בַּיּוֹבֵל כְּדֶרֶךְ שֶׁאוֹסְפִין אוֹתָן בִּשְׁאָר שָׁנִים
|-
|{{ק|'''שמא'''}} || שֶׁלֹּא לְהוֹנוֹת בְּמִקָּח וּמִמְכָּר
|-
|{{ק|'''שמב'''}} || שֶׁלֹּא לְהוֹנוֹת אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל בִּדְבָרִים
|-
|{{ק|'''שמג'''}} || שֶׁלֹּא תִמָּכֵר שָׂדֶה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל לַצְּמִיתוּת
|-
|{{ק|'''שמד'''}} || שֶׁלֹּא לְשַׁנּוֹת מִגְרְשֵׁי עָרֵי הַלְוִיִּם וּשְׂדוֹתֵיהֶן
|-
|{{ק|'''שמה'''}} || שֶׁלֹּא לְהַלְוֹת בְּרִבִּית לְיִשְׂרָאֵל
|-
|{{ק|'''שמו'''}} || שֶׁלֹּא יֵעָבֵר בְּעֶבֶד עִבְרִי עֲבוֹדָה בְזוּיָה כְּמוֹ עֲבוֹדַת כְּנַעֲנִי
|-
|{{ק|'''שמז'''}} || שֶׁלֹּא יִמָּכֵר עֶבֶד עִבְרִי עַל אֶבֶן הַמִּקָּח
|-
|{{ק|'''שמח'''}} || שֶׁלֹּא יֵעָבֵד בְּעֶבֶד עִבְרִי עֲבוֹדַת פָּרֶךְ
|-
|{{ק|'''שמט'''}} || שֶׁלֹּא לְהַנִּיחַ {{נ|לַגּוֹי|לְעוֹבֵד כּוֹכָבִים}} לַעֲבֹד בְּעֶבֶד עִבְרִי הַנִּמְכָּר לוֹ בְּפָרֶךְ
|-
|{{ק|'''שנ'''}} || שֶׁלֹּא יִשְׁתַּחֲוֶה עַל אֶבֶן מַשְׂכִּית אֲפִלּוּ לַשֵּׁם
|-
|{{ק|'''שנא'''}} || מִצְוַת מַעֲרִיךְ אָדָם שֶׁיִּתֵּן דָּמָים הַקְּצוּבִים בַּתּוֹרָה
|-
|{{ק|'''שנב'''}} || מִצְוַת הַמֵּמִיר בֶּהֱמַת קָרְבָּן בִּבְהֵמָה שֶׁתִּהְיֶינָה שְׁתֵּיהֶן קֹדֶשׁ
|-
|{{ק|'''שנג'''}} || מִצְוַת מַעֲרִיךְ בְּהֵמָה שֶׁיִּתֵּן כְּפִי שֶׁיַּעֲרִיכֶנָּה הַכֹּהֵן
|-
|{{ק|'''שנד'''}} || מִצְוַת מַעֲרִיךְ בָּתִּים שֶׁיִּתֵּן הָעֵרֶךְ שֶׁיַּעֲרִיכֶנָּה הַכֹּהֵן וְתוֹסֶפֶת חֹמֶשׁ
|-
|{{ק|'''שנה'''}} || מִצְוַת מַעֲרִיךְ שָׂדֶה שֶׁיִּתֵּן כְּעֵרֶךְ הַקָּצוּב בַּפָּרָשָׁה
|-
|{{ק|'''שנו'''}} || מִצְוַת דִּין מַחֲרִים מִנְּכָסָיו שֶׁהוּא לַכֹּהֲנִים
|-
|{{ק|'''שנז'''}} || מִצְוַת מַעְשַׂר בְּהֵמָה טְהוֹרָה בְּכָל שָׁנָה
|-
|{{ק|'''שנח'''}} || שֶׁלֹּא נָמִיר הַקֳּדָשִׁים
|-
|{{ק|'''שנט'''}} || שֶׁלֹּא לְשַׁנּוֹת הַקֳּדָשִׁים מִקָּרְבָּן לְקָרְבָּן
|-
|{{ק|'''שס'''}} || שֶׁלֹּא תִמָּכֵר קַרְקַע שֶׁהֶחֱרִימוּ אוֹתָהּ בְּעָלֶיהָ אֶלָּא תִּנָּתֵן לַכֹּהֲנִים
|-
|{{ק|'''שסא'''}} || שֶׁלֹּא תִגָּאֵל שְׂדֵה הַחֵרֶם
|-
|{{ק|'''שסב'''}} || שֶׁלֹּא לִגְאֹל מַעְשַׂר בְּהֵמָה אֶלָּא יֵאָכֵל בִּירוּשָׁלָיִם
|-
|{{ק|'''שסג'''}} || מִצְוַת שִׁלּוּחַ טְמֵאִים חוּץ לְמַחֲנֵה שְׁכִינָה
|-
|{{ק|'''שסד'''}} || מִצְוַת וִדּוּי עַל הַחֵטְא
|-
|{{ק|'''שסה'''}} || מִצְוַת סוֹטָה שֶׁיְּבִיאֶהָ הַבַּעַל אֶל הַכֹּהֵן וְיַעֲשֶׂה לָהּ כְּמִשְׁפַּט הַכָּתוּב
|-
|{{ק|'''שסו'''}} || מִצְוַת גִּדּוּל שְׂעַר נָזִיר
|-
|{{ק|'''שסז'''}} || מִצְוַת גִּלּוּחַ הַנָּזִיר וַהֲבָאַת קָרְבְּנוֹתָיו
|-
|{{ק|'''שסח'''}} || מִצְוַת בִּרְכַּת כֹּהֲנִים בְּכָל יוֹם
|-
|{{ק|'''שסט'''}} || מִצְוַת מַשָּׂא הָאָרוֹן בַּכָּתֵף
|-
|{{ק|'''שע'''}} || שֶׁלֹּא יִכָּנֵס טָמֵא בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ
|-
|{{ק|'''שעא'''}} || שֶׁלֹּא לִתֵּן שֶׁמֶן בְּקָרְבַּן סוֹטָה
|-
|{{ק|'''שעב'''}} || שֶׁלֹּא לְהָשִׂים לְבוֹנָה בְּקָרְבַּן סוֹטָה
|-
|{{ק|'''שעג'''}} || שֶׁלֹּא יִשְׁתֶּה הַנָּזִיר יַיִן אוֹ כָּל מִינֵי שֵׁכָר
|-
|{{ק|'''שעד'''}} || שֶׁלֹּא יֹאכַל הַנָּזִיר עֲנָבִים לַחִים
|-
|{{ק|'''שעה'''}} || שֶׁלֹּא יֹאכַל הַנָּזִיר צִמּוּקִים
|-
|{{ק|'''שעו'''}} || שֶׁלֹּא יֹאכַל הַנָּזִיר זֶרַע הָעֲנָבִים
|-
|{{ק|'''שעז'''}} || שֶׁלֹּא יֹאכַל הַנָּזִיר קְלִפַּת הָעֲנָבִים
|-
|{{ק|'''שעח'''}} || שֶׁלֹּא יְגַלֵּחַ הַנָּזִיר שְׂעָרוֹ כָּל יְמֵי נִזְרוֹ
|-
|{{ק|'''שעט'''}} || שֶׁלֹּא יִכָּנֵס הַנָּזִיר לְאֹהֶל הַמֵּת
|-
|{{ק|'''שפ'''}} || שֶׁלֹּא יִטַּמָּא הַנָּזִיר בְּמֵת
|-
|{{ק|'''שפא'''}} || מִצְוַת שְׁחִיטַת פֶּסַח שֵׁנִי בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר בְּאִיָּר לְמִי שֶׁהָיָה טָמֵא אוֹ בְדֶרֶךְ רְחוֹקָה
|-
|{{ק|'''שפב'''}} || מִצְוַת פֶּסַח שֵׁנִי שֶׁיֵּאָכֵל עַל מַצּוֹת וּמְרוֹרִים בְּלֵיל חֲמִשָּׁה עָשָׂר בְּאִיָּר
|-
|{{ק|'''שפג'''}} || מִצְוַת תְּקִיעַת חֲצוֹצְרוֹת בַּמִּקְדָּשׁ וּבַמִּלְחָמָה
|-
|{{ק|'''שפד'''}} || שֶׁלֹּא לְהוֹתִיר מִבְּשַׂר פֶּסַח שֵׁנִי לְמָחֳרָתוֹ
|-
|{{ק|'''שפה'''}} || שֶׁלֹּא לִשְׁבֹּר עֶצֶם מֵעַצְמוֹת פֶּסַח שֵׁנִי
|-
|{{ק|'''שפו'''}} || מִצְוַת חַלָּה
|-
|{{ק|'''שפז'''}} || מִצְוַת צִיצִת
|-
|{{ק|'''שפח'''}} || שֶׁלֹּא לָתוּר אַחַר מַחֲשֶׁבֶת הַלֵּב וּרְאִיַּת הָעֵינָיִם
|-
|{{ק|'''שפט'''}} || מִצְוַת שְׁמִירַת הַמִּקְדָּשׁ
|-
|{{ק|'''שצ'''}} || מִצְוַת פִּדְיוֹן בְּכוֹר אָדָם
|-
|{{ק|'''שצא'''}} || מִצְוַת עֲבוֹדַת הַלְוִיִּם בַּמִּקְדָּשׁ
|-
|{{ק|'''שצב'''}} || מִצְוַת מַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן
|-
|{{ק|'''שצג'''}} || מִצְוַת הַלְוִיִּם לָתֵת מַעֲשֵׂר מִן הַמַּעֲשֵׂר
|-
|{{ק|'''שצד'''}} || שֶׁלֹּא יִתְעַסְּקוּ הַכֹּהֲנִים בַּעֲבוֹדַת לְוִיִּם וּלְוִיִּם בַּעֲבוֹדַת כֹּהֲנִים
|-
|{{ק|'''שצה'''}} || שֶׁלֹּא יַעֲבֹד זָר בַּמִּקְדָּשׁ
|-
|{{ק|'''שצו'''}} || שֶׁלֹּא לְבַטֵּל שְׁמִירַת הַמִּקְדָּשׁ
|-
|{{ק|'''שצז'''}} || שֶׁלֹּא לִפְדּוֹת בְּכוֹר בְּהֵמָה טְהוֹרָה
|-
|{{ק|'''שצח'''}} || מִצְוַת פָּרָה אֲדֻמָּה
|-
|{{ק|'''שצט'''}} || מִצְוַת כָּל טֻמְאַת מֵת
|-
|{{ק|'''ת'''}} || מִצְוַת מֵי נִדָּה שֶׁמְּטַמְּאִין אָדָם טָהוֹר וּמְטַהֲרִין אָדָם טָמֵא מִטֻּמְאַת מֵת בִּלְבָד
|-
|{{ק|'''תא'''}} || מִצְוַת דִּינֵי נְחָלוֹת
|-
|{{ק|'''תב'''}} || מִצְוַת הַקְרָבַת תְּמִידִין בְּכָל יוֹם
|-
|{{ק|'''תג'''}} || מִצְוַת קָרְבַּן מוּסַף שַׁבָּת
|-
|{{ק|'''תד'''}} || מִצְוַת קָרְבַּן מוּסָף בְּכָל רֹאשׁ חֹדֶשׁ
|-
|{{ק|'''תה'''}} || מִצְוַת קָרְבַּן מוּסָף בְּיוֹם חַג הַשָּׁבֻעוֹת
|-
|{{ק|'''תו'''}} || מִצְוָה לִשְׁמֹעַ קוֹל שׁוֹפָר בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה
|-
|{{ק|'''תז'''}} || מִצְוַת הֲפָרַת נְדָרִים
|-
|{{ק|'''תח'''}} || שֶׁלֹּא יַחֵל דְּבָרָיו בִּנְדָרִים
|-
|{{ק|'''תט'''}} || מִצְוַת לָתֵת עָרִים לַלְוִיִּם לָשֶׁבֶת בָּהֵן וְהֵן קוֹלְטוֹת
|-
|{{ק|'''תטו'''}} || מִצְוַת בֵּית דִּין לְהַגְלוֹת מַכֵּה נֶפֶשׁ בִּשְׁגָגָה מֵעִירוֹ לְעָרֵי מִקְלָט וְעַל הָרוֹצֵחַ בְּעַצְמוֹ לָלֶכֶת שָׁם
|-
|{{ק|'''תטז'''}} || שֶׁלֹּא לַהֲרֹג הָרוֹצֵחַ קֹדֶם שֶׁיַּעֲמֹד בַּדִּין
|-
|{{ק|'''תי'''}} || שֶׁלֹּא יוֹרֶה הָעֵד בְּדִין שֶׁהֵעִיד {{נ|בּוֹ|}} בְּדִינֵי נְפָשׁוֹת
|-
|{{ק|'''תיא'''}} || שֶׁלֹּא לִקַּח כֹּפֶר לְהַצִּיל מִמָּוֶת הָרוֹצֵחַ
|-
|{{ק|'''תיב'''}} || שֶׁלֹּא לִקַּח כֹּפֶר מִמְּחֻיָּב גָּלוּת לְפָטְרוֹ מִן הַגָּלוּת
|-
|{{ק|'''תיג'''}} || שֶׁלֹּא לְמַנּוֹת בְּדַיָּנִין אָדָם שֶׁאֵינוֹ חָכָם בְּדִינֵי תוֹרָה אַף עַל פִּי שֶׁהוּא חָכָם בְּחָכְמוֹת אֲחֵרוֹת
|-
|{{ק|'''תיד'''}} || שֶׁלֹּא יִירָא הַדַּיָּן בַּדִּין מֵאָדָם רָע
|-
|{{ק|'''תיז'''}} || מִצְוַת אַחְדוּת הַשֵּׁם
|-
|{{ק|'''תיח'''}} || מִצְוַת אַהֲבַת הַשֵּׁם
|-
|{{ק|'''תיט'''}} || מִצְוַת תַּלְמוּד תּוֹרָה
|-
|{{ק|'''תכ'''}} || מִצְוַת קְרִיאַת שְׁמַע עַרְבִית וְשַׁחֲרִית
|-
|{{ק|'''תכא'''}} || מִצְוַת תְּפִלִּין שֶׁל יָד
|-
|{{ק|'''תכב'''}} || מִצְוַת תְּפִלִּין שֶׁל רֹאשׁ
|-
|{{ק|'''תכג'''}} || מִצְוַת מְזוּזָה
|-
|{{ק|'''תכד'''}} || מִצְוַת הֲרִיגַת שִׁבְעָה עֲמָמִים
|-
|{{ק|'''תכה'''}} || שֶׁלֹּא לְהִתְאַוֹּת מַה שֶׁבְּיַד אַחֵינוּ {{נ|בְּנֵי יִשְׂרָאֵל|}}
|-
|{{ק|'''תכו'''}} || שֶׁלֹּא לְנַסּוֹת נְבִיא אֱמֶת יוֹתֵר מִדַּאי
|-
|{{ק|'''תכז'''}} || שֶׁלֹּא לָחֹן לְעוֹבְדֵי {{נ|עֲבוֹדָה זָרָה|כוכבים}}
|-
|{{ק|'''תכח'''}} || שֶׁלֹּא לְהִתְחַתֵּן בְּעוֹבְדֵי {{נ|עֲבוֹדָה זָרָה|כוכבים}}
|-
|{{ק|'''תכט'''}} || מִצְוַת בִּרְכַּת הַמָּזוֹן
|-
|{{ק|'''תל'''}} || מִצְוַת אַהֲבַת הַגֵּרִים
|-
|{{ק|'''תלא'''}} || מִצְוַת יִרְאַת הַשֵּׁם
|-
|{{ק|'''תלב'''}} || מִצְוַת תְּפִלָּה
|-
|{{ק|'''תלג'''}} || מִצְוַת הַחֶבְרָה וְהַדְּבִיקָה עִם חַכְמֵי הַתּוֹרָה
|-
|{{ק|'''תלד'''}} || מִצְוַת הַצָּרִיךְ לִשָּׁבַע שֶׁיִּשָּׁבַע בֶּאֱמֶת בְּשֵׁם יְיָ
|-
|{{ק|'''תלה'''}} || שֶׁלֹּא לֵהָנוֹת מִצִּפּוּי {{נ|עֲבוֹדָה זָרָה|עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים}}
|-
|{{ק|'''תלו'''}} || שֶׁלֹּא לְהַדְבִּיק שׁוּם דָּבָר {{נ|מֵעֲבוֹדָה זָרָה|מֵעֲבוֹדַת כּוֹכָבִים}} וּמְשַׁמְּשֶׁיהָ בְּמָמוֹנֵנוּ וּבִרְשׁוּתֵנוּ לֵהָנוֹת {{נ|בּוֹ|בָּהּ}}
|-
|{{ק|'''תלז'''}} || מִצְוָה לְאַבֵּד אֲשֵׁרָה וּמְשַׁמְּשֶׁיהָ
|-
|{{ק|'''תלח'''}} || מִצְוָה לְהַקְרִיב כָּל הַקָּרְבָּנוֹת שֶׁיֵּשׁ עַל הָאָדָם בְּחוֹבָה אוֹ בִנְדָבָה בָּרֶגֶל הָרִאשׁוֹן שֶׁפּוֹגֵעַ בּוֹ
|-
|{{ק|'''תלט'''}} || מִצְוַת לְהַקְרִיב כָּל הַקָּרְבָּנוֹת בְּבֵית הַבְּחִירָה וְלֹא בַחוּץ
|-
|{{ק|'''תמ'''}} || מִצְוַת פְּדִיַּת קָדָשִׁים שֶׁנָּפַל בָּהֶם מוּם וְאַחַר כָּךְ מֻתָּרִין בַּאֲכִילָה
|-
|{{ק|'''תמא'''}} || מִצְוַת שְׁחִיטָה
|-
|{{ק|'''תמב'''}} || מִצְוַת לְהִטָּפֵל בַּהֲבָאַת הַקָּרְבָּן מִחוּץ לָאָרֶץ לְבֵית הַבְּחִירָה
|-
|{{ק|'''תמג'''}} || מִצְוַת חֲקִירַת עֵדִים הֵיטֵב
|-
|{{ק|'''תמד'''}} || מִצְוַת שְׂרֵפַת עִיר הַנִּדַּחַת וְכָל אֲשֶׁר בָּהּ
|-
|{{ק|'''תמה'''}} || מִצְוַת בְּדִיקַת סִמָּנֵי הָעוֹף
|-
|{{ק|'''תמו'''}} || מִצְוַת מַעֲשֵׂר שֵׁנִי
|-
|{{ק|'''תמז'''}} || מִצְוַת מַעְשַׂר עָנִי תַּחַת מַעֲשֵׂר שֵׁנִי בַּשָּׁנָה הַשְּׁלִישִׁית וְשִׁשִּׁית
|-
|{{ק|'''תמח'''}} || מִצְוַת הַשְׁמָטַת כְּסָפִים בַּשָּׁנָה הַשְּׁבִיעִית
|-
|{{ק|'''תמט'''}} || מִצְוַת לִנְגֹּשׂ אֶת {{נ|הַנָּכְרִי|הָעוֹבֵד כּוֹכָבִים}}
|-
|{{ק|'''תנ'''}} || מִצְוַת צְדָקָה
|-
|{{ק|'''תנא'''}} || מִצְוַת הַעֲנָקַת עֶבֶד עִבְרִי
|-
|{{ק|'''תנב'''}} || מִצְוַת לִשְׂמֹחַ בָּרְגָלִים
|-
|{{ק|'''תנג'''}} || מִצְוַת לְהֵרָאוֹת בָּרְגָלִים בַּמִּקְדָּשׁ
|-
|{{ק|'''תנד'''}} || שֶׁלֹּא לְאַבֵּד בָּתֵּי עֲבוֹדַת הַקֹּדֶשׁ וְסִפְרֵי הַקֹּדֶשׁ וְשֶׁלֹּא לִמְחֹק שֵׁמוֹת הַקְּדוֹשִׁים הַכְּתוּבִים שָׁם
|-
|{{ק|'''תנה'''}} || שֶׁלֹּא לְהַעֲלוֹת קָדָשִׁים בַּחוּץ
|-
|{{ק|'''תנו'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל מַעֲשֵׂר שֵׁנִי שֶׁל דָּגָן חוּץ לִירוּשָׁלָיִם
|-
|{{ק|'''תנז'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל מַעֲשֵׂר שֵׁנִי שֶׁל תִּירוֹשׁ חוּץ לִירוּשָׁלָיִם
|-
|{{ק|'''תנח'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל מַעֲשֵׂר שֵׁנִי שֶׁל יִצְהָר חוּץ לִירוּשָׁלָיִם
|-
|{{ק|'''תנט'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל בְּכוֹר תָּמִים חוּץ לִירוּשָׁלָיִם
|-
|{{ק|'''תס'''}} || שֶׁלֹּא יֹאכְלוּ הַכֹּהֲנִים בְּשַׂר חַטָּאת וְאָשָׁם חוּץ לַקְּלָעִים
|-
|{{ק|'''תסא'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל בְּשַׂר הָעוֹלָה
|-
|{{ק|'''תסב'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל בְּשַׂר קָדָשִׁים קַלִּים קֹדֶם זְרִיקַת דָּמִים
|-
|{{ק|'''תסג'''}} || שֶׁלֹּא יֹאכְלוּ כֹּהֲנִים בִּכּוּרִים קֹדֶם הֲנָחָתָם בָּעֲזָרָה
|-
|{{ק|'''תסד'''}} || שֶׁלֹּא לַעֲזֹב הַלְוִיִּם מִלָּתֵת לָהֶם מַתְּנוֹתֵיהֶם וּלְשַׂמְּחָם בָּרְגָלִים
|-
|{{ק|'''תסה'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל אֵבֶר מִן הֶחָי
|-
|{{ק|'''תסו'''}} || שֶׁלֹּא לְהוֹסִיף עַל מִצְוֹת הַתּוֹרָה
|-
|{{ק|'''תסז'''}} || שֶׁלֹּא לִגְרֹעַ מִמִּצְוֹת הַתּוֹרָה
|-
|{{ק|'''תסח'''}} || שֶׁלֹּא לִשְׁמֹעַ מֵהַמִּתְנַבֵּא בְּשֵׁם {{נ|עֲבוֹדָה זָרָה|עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים}}
|-
|{{ק|'''תסט'''}} || שֶׁלֹּא לְהָסִית אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל אַחַר {{נ|עֲבוֹדָה זָרָה|עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים}}
|-
|{{ק|'''תע'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱהֹב אֶת הַמַּסִּית
|-
|{{ק|'''תעא'''}} || שֶׁלֹּא לַעֲזֹב הַשִּׂנְאָה מִן הַמַּסִּית
|-
|{{ק|'''תעב'''}} || שֶׁלֹּא לְהַצִּיל אֶת הַמַּסִּית
|-
|{{ק|'''תעג'''}} || שֶׁלֹּא יִלְמֹד הַנִּסָּת זְכוּת עַל הַמַּסִּית
|-
|{{ק|'''תעד'''}} || שֶׁלֹּא יִשְׁתֹּק הַנִּסָּת מִלְּלַמֵּד חוֹב עַל הַמַּסִּית
|-
|{{ק|'''תעה'''}} || שֶׁלֹּא לִבְנוֹת עִיר הַנִּדַּחַת לִכְמוֹת שֶׁהָיְתָה
|-
|{{ק|'''תעו'''}} || שֶׁלֹּא לֵהָנוֹת בְּמָמוֹן עִיר הַנִּדַּחַת
|-
|{{ק|'''תעז'''}} || שֶׁלֹּא לְהִתְגּוֹדֵד כְּמוֹ עוֹבְדֵי {{נ|עֲבוֹדָה זָרָה|כּוֹכָבִים}}
|-
|{{ק|'''תעח'''}} || שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת קָרְחָה עַל מֵת
|-
|{{ק|'''תעט'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל פְּסוּלֵי הַמֻּקְדָּשִׁין
|-
|{{ק|'''תפ'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל חָגָב טָמֵא {{תיקון גירסה|וְכָל שֶׁכֵּן|וְכֵן כָּל}} שֶׁרֶץ הָעוֹף
|-
|{{ק|'''תפא'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל מִבְּשַׂר בְּהֵמָה חַיָּה וָעוֹף שֶׁמֵּתוּ מֵאֲלֵיהֶן
|-
|{{ק|'''תפב'''}} || שֶׁלֹּא לִתְבֹּעַ הַהַלְוָאָה שֶׁעָבַר עָלֶיהָ זְמַן שְׁבִיעִית
|-
|{{ק|'''תפג'''}} || שֶׁלֹּא לִמְנֹעַ מִלְּהַחֲיוֹת הֶעָנִי מִלִּתֵּן לוֹ מַה שֶּׁהוּא צָרִיךְ
|-
|{{ק|'''תפד'''}} || שֶׁלֹּא לִמְנֹעַ מִלְּהַלְוֹת לֶעָנִי מִפְּנֵי הַשְּׁמִטָּה
|-
|{{ק|'''תפה'''}} || שֶׁלֹּא לִשְׁלֹחַ עֶבֶד עִבְרִי רֵיקָם כְּשֶׁיֵּצֵא חָפְשִׁי
|-
|{{ק|'''תפו'''}} || שֶׁלֹּא לַעֲבֹד בַּקֳּדָשִׁים
|-
|{{ק|'''תפז'''}} || שֶׁלֹּא לִגְזֹז אֶת הַקֳּדָשִׁים
|-
|{{ק|'''תפח'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל חָמֵץ בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר בְּנִיסָן אַחַר חֲצוֹת
|-
|{{ק|'''תפט'''}} || שֶׁלֹּא לְהוֹתִיר מִבְּשַׂר קָרְבַּן הַחֲגִיגָה שֶׁנִּקְרַב בְּיוֹם אַרְבָּעָה עָשָׂר בְּנִיסָן עַד יוֹם הַשְּׁלִישִׁי
|-
|{{ק|'''*'''}} || (שֶׁלֹּא לְהַקְרִיב קָרְבָּן פֶּסַח בְּבָמַת יָחִיד){{הערה|המצוה הזאת לדעת החינוך שאינו חושב המצוה ק&quot;ד שלא יאכל זר בשר קדשי קדשים וחשב המצוה הזאת לתשלום תרי&quot;ג.}}
|-
|{{ק|'''תצ'''}} || שֶׁלֹּא לַעֲלוֹת לָרֶגֶל בְּלֹא קָרְבָּן שֶׁיִּהְיֶה עִמָּנוּ {{נ|שֶׁנַּקְרִיב|כְּשֶׁנַּקְרִיב}} שָׁם
|-
|{{ק|'''תצא'''}} || מִצְוַת מִנּוּי שׁוֹפְטִים וְשׁוֹטְרִים בְּכָל קָהָל מִיִּשְׂרָאֵל
|-
|{{ק|'''תצב'''}} || מִצְוַת לִשְׁמֹעַ מִכָּל בֵּית דִּין הַגָּדוֹל שֶׁיַּעַמְדוּ לָהֶם לְיִשְׂרָאֵל בְּכָל זְמָן
|-
|{{ק|'''תצג'''}} || מִצְוַת מִנּוּי מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל {{נ||בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל}} עָלֵינוּ
|-
|{{ק|'''תצד'''}} || מִצְוַת לִכְתֹּב הַמֶּלֶךְ סֵפֶר תּוֹרָה אַחַת יְתֵרָה עַל שְׁאָר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל
|-
|{{ק|'''תצה'''}} || מִצְוַת מַתְּנוֹת זְרוֹעַ לְחָיַיִם וְקֵבָה לַכֹּהֵן
|-
|{{ק|'''תצו'''}} || מִצְוַת הַפְרָשַׁת תְּרוּמָה גְּדוֹלָה וְלִתֵּן לַכֹּהֵן
|-
|{{ק|'''תצז'''}} || מִצְוַת רֵאשִׁית הַגֵּז שֶׁיִּתֵּן לַכֹּהֵן
|-
|{{ק|'''תצח'''}} || מִצְוַת לִהְיוֹת הַכֹּהֲנִים עוֹבְדִים בַּמִּקְדָּשׁ מִשְׁמָרוֹת מִשְׁמָרוֹת וּבַמּוֹעֲדִים {{תיקון גירסה|עוֹלִים|עוֹבְדִים}} כְּאֶחָד
|-
|{{ק|'''תצט'''}} || מִצְוַת לִשְׁמֹעַ מִכָּל נָבִיא שֶׁיִּהְיֶה בְּכָל דּוֹר וָדוֹר אִם לֹא יוֹסִיף וְלֹא יִגְרַע בְּמִצְוֹת הַתּוֹרָה
|-
|{{ק|'''תק'''}} || מִצְוָה לְהָכִין שֵׁשׁ עָרֵי מִקְלָט
|-
|{{ק|'''תקא'''}} || מִצְוָה לַעֲשׂוֹת לְעֵדִים זוֹמְמִין כְּמוֹ שֶׁדִּמּוּ לַעֲשׂוֹת
|-
|{{ק|'''תקב'''}} || מִצְוָה לִמְשֹׁחַ כֹּהֵן לַמִּלְחָמָה
|-
|{{ק|'''תקג'''}} || מִצְוָה לַעֲשׂוֹת בְּמִלְחֲמוֹת הָרְשׁוּת כַּמִּשְׁפָּט הַכָּתוּב בַּתּוֹרָה
|-
|{{ק|'''תקד'''}} || מִצְוַת עֲרִיפַת הָעֶגְלָה בַּנָּחַל
|-
|{{ק|'''תקה'''}} || שֶׁלֹּא לָטַעַת אִילָן בַּמִּקְדָּשׁ
|-
|{{ק|'''תקו'''}} || שֶׁלֹּא לְהָקִים מַצֵּבָה
|-
|{{ק|'''תקז'''}} || שֶׁלֹּא לְהַקְרִיב קָרְבָּן בַּעַל מוּם עוֹבֵר
|-
|{{ק|'''תקח'''}} || שֶׁלֹּא לְהַמְרוֹת עַל פִּי בֵּית דִּין הַגָּדוֹל שֶׁיַּעַמְדוּ לְיִשְׂרָאֵל
|-
|{{ק|'''תקט'''}} || שֶׁלֹּא לְמַנּוֹת מֶלֶךְ עַל יִשְׂרָאֵל {{נ||בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל}} כִּי אִם מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל
|-
|{{ק|'''תקטו'''}} || שֶׁלֹּא יַרְבֶּה לוֹ הַמֶּלֶךְ סוּסִים
|-
|{{ק|'''תקטז'''}} || שֶׁלֹּא יַרְבֶּה לוֹ הַמֶּלֶךְ נָשִׁים
|-
|{{ק|'''תקי'''}} || שֶׁלֹּא יַרְבֶּה לוֹ הַמֶּלֶךְ כֶּסֶף וְזָהָב לְבַד מַה שֶּׁצָּרִיךְ לוֹ
|-
|{{ק|'''תקיא'''}} || שֶׁלֹּא לִשְׁכֹּן בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם לְעוֹלָם
|-
|{{ק|'''תקיב'''}} || שֶׁלֹּא יִהְיֶה לְשֵׁבֶט לֵוִי נַחֲלָה בָּאָרֶץ
|-
|{{ק|'''תקיג'''}} || שֶׁלֹּא יִטֹּל שֵׁבֶט לֵוִי חֵלֶק בַּבִּזָּה בִּשְׁעַת כִּבּוּשׁ הָאָרֶץ
|-
|{{ק|'''תקיד'''}} || שֶׁלֹּא לִקְסֹם
|-
|{{ק|'''תקיז'''}} || שֶׁלֹּא לְכַשֵּׁף
|-
|{{ק|'''תקיח'''}} || שֶׁלֹּא לַחֲבֹר חָבֶר
|-
|{{ק|'''תקיט'''}} || שֶׁלֹּא לִשְׁאוֹל בְּאוֹב
|-
|{{ק|'''תקכ'''}} || שֶׁלֹּא לִשְׁאוֹל בְּיִדְּעוֹנִי
|-
|{{ק|'''תקכא'''}} || שֶׁלֹּא לִדְרֹשׁ אֶל הַמֵּתִים
|-
|{{ק|'''תקכב'''}} || שֶׁלֹּא לְהִתְנַבְּאוּת שֶׁקֶר בְּשֵׁם יְיָ
|-
|{{ק|'''תקכג'''}} || שֶׁלֹּא לְהִתְנַבְּאוּת בְּשֵׁם {{נ|עֲבוֹדָה זָרָה|עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים}}
|-
|{{ק|'''תקכד'''}} || שֶׁלֹּא יִמָּנַע מֵהֲרִיגַת נְבִיא הַשֶּׁקֶר וְלֹא יָגוּר מִמֶּנּוּ
|-
|{{ק|'''תקכה'''}} || שֶׁלֹּא לְרַחֵם עַל הַמַּזִּיק בְּדִינֵי קְנָסוֹת
|-
|{{ק|'''תקכו'''}} || שֶׁלֹּא לְהַסִּיג גְּבוּל
|-
|{{ק|'''תקכז'''}} || שֶׁלֹּא לַחְתֹּךְ הַדִּין עַל פִּי עֵד אֶחָד
|-
|{{ק|'''תקכח'''}} || שֶׁלֹּא לַעֲרֹץ מִפְּנֵי הָאוֹיֵב בַּמִּלְחָמָה
|-
|{{ק|'''תקכט'''}} || שֶׁלֹּא לְהַחֲיוֹת כָּל נְשָׁמָה מִשִּׁבְעָה עֲמָמִין שֶׁבַּתּוֹרָה
|-
|{{ק|'''תקל'''}} || שֶׁלֹּא לְהַשְׁחִית אִילָנֵי מַאֲכָל בַּמָּצוֹר וְכֵן כָּל הַשְׁחָתָה בִּכְלַל הַלָּאו
|-
|{{ק|'''תקלא'''}} || שֶׁלֹּא לַעֲבֹד וְלִזְרֹעַ בְּנַחַל אֵיתָן
|-
|{{ק|'''תקלב'''}} || מִצְוַת דִּין יְפַת תֹּאַר
|-
|{{ק|'''תקלג'''}} || מִצְוַת דִּין תְּלִיָּה לְמִי שֶׁיִּתְחַיֵּב לִתְלוֹת
|-
|{{ק|'''תקלד'''}} || מִצְוַת קְבוּרָה לְנֶהֱרָג עַל פִּי בֵּית דִּין וְכֵן לְכָל מֵת
|-
|{{ק|'''תקלה'''}} || מִצְוַת הֲשָׁבַת אֲבֵדָה
|-
|{{ק|'''תקלו'''}} || מִצְוַת הֲקָמַת מַשָּׂא לְיִשְׂרָאֵל
|-
|{{ק|'''תקלז'''}} || מִצְוַת שִׁלּוּחַ הַקֵּן
|-
|{{ק|'''תקלח'''}} || מִצְוַת מַעֲקֶה
|-
|{{ק|'''תקלט'''}} || מִצְוַת קִדּוּשִׁין בְּאִשָּׁה
|-
|{{ק|'''תקמ'''}} || מִצְוָה שֶׁתֵּשֵׁב אֵשֶׁת הַמּוֹצִיא שֵׁם רָע תַּחְתָּיו לְעוֹלָם
|-
|{{ק|'''תקמא'''}} || מִצְוָה עַל בֵּית דִּין לִסְקֹל בַּאֲבָנִים מִי שֶׁנִּתְחַיֵּב סְקִילָה
|-
|{{ק|'''תקמב'''}} || מִצְוָה עַל הַמְאַנֵּס שֶׁיִּשָּׂא אֲנוּסָתוֹ לְאִשָּׁה
|-
|{{ק|'''תקמג'''}} || מִצְוָה לְהַתְקִין יָד בַּמִּלְחָמָה מִחוּץ לַמַּחֲנֶה
|-
|{{ק|'''תקמד'''}} || מִצְוָה לְהַתְקִין יָתֵד בַּמִּלְחָמָה
|-
|{{ק|'''תקמה'''}} || {{נ|מִצְוַת|רְשׁוּת}} הַלְוָאָה לְנָכְרִי בְּרִבִּית אִם מִצְטָרֵךְ לִלְוֹת
|-
|{{ק|'''תקמו'''}} || מִצְוַת קִיּוּם מוֹצָא שְׂפָתַיִם
|-
|{{ק|'''תקמז'''}} || מִצְוָה לְהַנִּיחַ הַשָּׂכִיר לֶאֱכֹל בִּזְמַן שְׂכִירָתוֹ מִדְּבָרִים יְדוּעִים
|-
|{{ק|'''תקמח'''}} || מִצְוַת הָרוֹצֶה לְגָרֵשׁ אִשְׁתּוֹ שֶׁיְּגָרְשֶׁנָּה בִּשְׁטָר
|-
|{{ק|'''תקמט'''}} || מִצְוָה שֶׁיִּשְׂמַח חָתָן עִם אִשְׁתּוֹ בְּשָׁנָה רִאשׁוֹנָה
|-
|{{ק|'''תקנ'''}} || מִצְוַת הֲשָׁבַת הַמַּשְׁכּוֹן לִבְעָלָיו בְּעֵת שֶׁהוּא צָרִיךְ לוֹ
|-
|{{ק|'''תקנא'''}} || מִצְוַת נְתִינַת שְׂכַר שָׂכִיר בְּיוֹמוֹ
|-
|{{ק|'''תקנב'''}} || מִצְוַת הַנָּחַת עֹמֶר הַשִּׁכְחָה
|-
|{{ק|'''תקנג'''}} || מִצְוַת מַלְקוּת לָרְשָׁעִים
|-
|{{ק|'''תקנד'''}} || מִצְוַת יִבּוּם
|-
|{{ק|'''תקנה'''}} || מִצְוַת חֲלִיצָה
|-
|{{ק|'''תקנו'''}} || מִצְוָה לְהַצִּיל הַנִּרְדָּף
|-
|{{ק|'''תקנז'''}} || מִצְוָה לִזְכֹּר מַה שֶּׁעָשָׂה עֲמָלֵק לְיִשְׂרָאֵל בְּצֵאתָם מִמִּצְרַיִם
|-
|{{ק|'''תקנח'''}} || מִצְוָה לְהַכְרִית זַרְעוֹ שֶׁל עֲמָלֵק
|-
|{{ק|'''תקנט'''}} || שֶׁלֹּא לִמְכֹּר אֵשֶׁת יְפַת תֹּאַר
|-
|{{ק|'''תקס'''}} || שֶׁלֹּא לְהִתְעַמֵּר בְּאֵשֶׁת יְפַת תֹּאַר אַחַר שֶׁבָּא עָלֶיהָ
|-
|{{ק|'''תקסא'''}} || שֶׁלֹּא יָלִין הַצָּלוּב עַל הָעֵץ וְכֵן הַמֵּת בְּבֵיתוֹ אֶלָּא לִכְבוֹדוֹ
|-
|{{ק|'''תקסב'''}} || שֶׁלֹּא לְהִתְעַלֵּם מִן הָאֲבֵדָה
|-
|{{ק|'''תקסג'''}} || שֶׁלֹּא לְהַנִּיחַ בֶּהֱמַת חֲבֵרוֹ רוֹבֶצֶת תַּחַת מַשָּׂאָהּ
|-
|{{ק|'''תקסד'''}} || שֶׁלֹּא תַּעְדֶּה אִשָּׁה עֲדִי אִישׁ
|-
|{{ק|'''תקסה'''}} || שֶׁלֹּא יְעָדָהּ הָאִישׁ עֲדִי אִשָּׁה
|-
|{{ק|'''תקסו'''}} || שֶׁלֹּא לִקַּח הָאֵם עַל הַבָּנִים
|-
|{{ק|'''תקסז'''}} || שֶׁלֹּא לְהַנִּיחַ הַמִּכְשׁוֹל
|-
|{{ק|'''תקסח'''}} || שֶׁלֹּא לִזְרֹעַ כִּלְאַיִם בְּכֶרֶם בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל דְּאוֹרָיְתָא
|-
|{{ק|'''תקסט'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל וְלֵהָנוֹת מִכִּלְאֵי הַכֶּרֶם
|-
|{{ק|'''תקע'''}} || שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת מְלָאכָה בִּשְׁנֵי מִינֵי בְהֵמָה
|-
|{{ק|'''תקעא'''}} || שֶׁלֹּא לִלְבֹּשׁ שַׁעַטְנֵז
|-
|{{ק|'''תקעב'''}} || שֶׁלֹּא יְגָרֵשׁ מוֹצִיא שֵׁם רָע אֶת אִשְׁתּוֹ
|-
|{{ק|'''תקעג'''}} || שֶׁלֹּא לַעֲנֹשׁ הָאֲנוּסָה
|-
|{{ק|'''תקעד'''}} || שֶׁלֹּא יְגָרֵשׁ הָאוֹנֵס אֶת אֲנוּסָתוֹ
|-
|{{ק|'''תקעה'''}} || שֶׁלֹּא יִקַּח סָרִיס בַּת יִשְׂרָאֵל
|-
|{{ק|'''תקעו'''}} || שֶׁלֹּא יִקַּח מַמְזֵר בַּת יִשְׂרָאֵל
|-
|{{ק|'''תקעז'''}} || שֶׁלֹּא יִשָּׂא עַמּוֹנִי וּמוֹאָבִי בַּת יִשְׂרָאֵל
|-
|{{ק|'''תקעח'''}} || שֶׁלֹּא לִדְרֹשׁ שָׁלוֹם לְעַמּוֹן וּמוֹאָב
|-
|{{ק|'''תקעט'''}} || שֶׁלֹּא לְהַרְחִיק זֶרַע אֱדוֹם מֵהִתְחַתֵּן עִם קְהַל יִשְׂרָאֵל אַחַר שֶׁנִּתְגַּיְּרוּ אֶלָּא עַד דּוֹר שְׁלִישִׁי וְלֹא שְׁלִישִׁי בִּכְלָל
|-
|{{ק|'''תקפ'''}} || שֶׁלֹּא לְהַרְחִיק מִצְרִי כְּמוֹ כֵן אֶלָּא עַד דּוֹר שְׁלִישִׁי וְלֹא שְׁלִישִׁי בִּכְלָל
|-
|{{ק|'''תקפא'''}} || שֶׁלֹּא יִכָּנֵס טָמֵא לְמַחֲנֵה לְוִיִּם
|-
|{{ק|'''תקפב'''}} || שֶׁלֹּא לְהַחֲזִיר עֶבֶד שֶׁבָּרַח מֵאֲדֹנָיו שֶׁבְּחוּצָה לָאָרֶץ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל
|-
|{{ק|'''תקפג'''}} || שֶׁלֹּא לְהוֹנוֹת עֶבֶד זֶה שֶׁבָּרַח מֵאֲדֹנָיו מִחוּצָה לָאָרֶץ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל
|-
|{{ק|'''תקפד'''}} || שֶׁלֹּא תִהְיֶה קְדֵשָׁה מִבְּנוֹת יִשְׂרָאֵל
|-
|{{ק|'''תקפה'''}} || שֶׁלֹּא לְהַקְרִיב אֶתְנַן זֹנָה וּמְחִיר כֶּלֶב
|-
|{{ק|'''תקפו'''}} || שֶׁלֹּא לִלְווֹת בְּרִבִּית מִיִּשְׂרָאֵל
|-
|{{ק|'''תקפז'''}} || שֶׁלֹּא לְאַחֵר הַנְּדָרִים וְהַנְּדָבוֹת
|-
|{{ק|'''תקפח'''}} || שֶׁלֹּא יִקַּח הַשָּׂכִיר יָתֵר עַל אֲכִילָתוֹ
|-
|{{ק|'''תקפט'''}} || שֶׁלֹּא יֹאכַל הַשָּׂכִיר בִּשְׁעַת מְלָאכָה
|-
|{{ק|'''תקצ'''}} || שֶׁלֹּא יַחֲזִיר הַמְגָרֵשׁ גְּרוּשָׁתוֹ אַחַר שֶׁנִּשֵּׂאת
|-
|{{ק|'''תקצא'''}} || שֶׁלֹּא יִצָּא חָתָן מִבֵּיתוֹ כָּל שָׁנָה רִאשׁוֹנָה לַצָּבָא וְלֹא לְשׁוּם דָּבָר מִצָּרְכֵי צִבּוּר
|-
|{{ק|'''תקצב'''}} || שֶׁלֹּא לַחֲבֹל כֵּלִים שֶׁעוֹשִׂין בָּהֶן אֹכֶל נֶפֶשׁ
|-
|{{ק|'''תקצג'''}} || שֶׁלֹּא לִתְלֹשׁ סִמָּנֵי צָרָעַת
|-
|{{ק|'''תקצד'''}} || שֶׁלֹּא לְמַשְׁכֵּן בַּעַל חוֹב בִּזְרוֹעַ
|-
|{{ק|'''תקצה'''}} || שֶׁלֹּא לִמְנֹעַ עֲבוֹט מִבְּעָלָיו בְּעֵת שֶׁצָּרִיךְ לוֹ
|-
|{{ק|'''תקצו'''}} || שֶׁלֹּא יָעִיד קָרוֹב
|-
|{{ק|'''תקצז'''}} || שֶׁלֹּא לְהַטּוֹת מִשְׁפַּט גֵּר אוֹ יָתוֹם
|-
|{{ק|'''תקצח'''}} || שֶׁלֹּא לְמַשְׁכֵּן אַלְמָנָה
|-
|{{ק|'''תקצט'''}} || שֶׁלֹּא לִקַּח עֹמֶר הַשִּׁכְחָה מִתְּבוּאָה אוֹ מֵאִילָנוֹת
|-
|{{ק|'''תר'''}} || שֶׁלֹּא לְהוֹסִיף בְּמַלְקוּת הַמְחֻיָּב מַלְקוּת וּבִכְלָלָהּ שֶׁלֹּא נַכֶּה יִשְׂרָאֵל
|-
|{{ק|'''תרא'''}} || שֶׁלֹּא לַחֲסֹם בְּהֵמָה בִּשְׁעַת מְלָאכָה
|-
|{{ק|'''תרב'''}} || שֶׁלֹּא תִנָּשֵׂא הַיְבָמָה לְאַחֵר חוּץ מִן הַיָּבָם
|-
|{{ק|'''תרג'''}} || שֶׁלֹּא לָחוּס עַל הָרוֹדֵף
|-
|{{ק|'''תרד'''}} || שֶׁלֹּא נִשְׁהֶה מִדּוֹת וּמִשְׁקָלוֹת חֲסֵרִים עִמָּנוּ וְאַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נִשָּׂא וְנִתֵּן בָּהֶן
|-
|{{ק|'''תרה'''}} || שֶׁלֹּא נִשְׁכַּח מַעֲשֵׂה עֲמָלֵק שֶׁעָשָׂה עִם אֲבוֹתֵינוּ בְּצֵאתָם מִמִּצְרַיִם
|-
|{{ק|'''תרו'''}} || מִצְוַת קְרִיאָה עַל הַבִּכּוּרִים
|-
|{{ק|'''תרז'''}} || מִצְוַת וִדּוּי מַעֲשֵׂר
|-
|{{ק|'''תרח'''}} || מִצְוָה לְהִדָּמוֹת בְּדַרְכֵי הַשֵּׁם הַטּוֹבִים וְהַיְּשָׁרִים שֶׁנִּצְטַוִּינוּ לַעֲשׂוֹת כָּל מַעֲשֵׂנוּ בְּדֶרֶךְ הַיֹּשֶׁר וְהַטּוֹב
|-
|{{ק|'''תרט'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל מַעֲשֵׂר שֵׁנִי בַּאֲנִינוּת
|-
|{{ק|'''תרי'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל מַעֲשֵׂר שֵׁנִי בְּטֻמְאָה
|-
|{{ק|'''תריא'''}} || שֶׁלֹּא לְהוֹצִיא דְּמֵי מַעֲשֵׂר שֵׁנִי בִּשְׁאָר דְּבָרִים שֶׁאֵינָן מֵאֲכִילָה וּשְׁתִיָּה
|-
|{{ק|'''תריב'''}} || מִצְוַת הַקְהֵל בְּמוֹצָאֵי שְׁבִיעִית
|-
|{{ק|'''תריג'''}} || מִצְוָה לִכְתֹּב כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל סֵפֶר תּוֹרָה לְעַצְמוֹ. שֶׁנֶּאֱמַר: וְעַתָּה כִּתְבוּ לָכֶם אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת וְלַמְּדָהּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל {{מ&quot;מ|דברים לא|יט}}.
|}
{{הור2|&lt;p&gt;רַבִּי חֲנַנְיָא בֶּן עֲקַשְׁיָא אוֹמֵר, רָצָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְזַכּוֹת אֶת יִשְׂרָאֵל, לְפִיכָךְ הִרְבָּה לָהֶם תּוֹרָה וּמִצְוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר יְיָ חָפֵץ לְמַעַן צִדְקוֹ יַגְדִּיל תּוֹרָה וְיַאְדִּיר.&lt;/p&gt;
&lt;center&gt;'''קדיש דרבנן'''&lt;/center&gt;
{{קדיש אשכנז|קדיש=דרבנן|עשי&quot;ת=לא}}
}}

==אדרא רבא==
תַּנְיָא, אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן לְחַבְרַיָּא: עַד אֵימָתַי נְתִיב בְּקַיָּמָא 
דְּחַד סַמְכָא, כְּתִיב עֵת לַעֲשׂוֹת לַייָ הֵפֵרוּ תּוֹרָתֶךָ {{מ&quot;מ|תהלים קיט|קכו}}.
יוֹמִין זְעִירִין, וּמָרֵי דְחוֹבָא דָּחֵק, כָּרוֹזָא קָרֵי כָּל יוֹמָא,
וּמְחַצְדֵּי חַקְלָא זְעִירִין אִנּוּן וְאִנְּהוּ בְּשׁוּלֵי כַרְמָא לָא
אַשְׁגְּחָן וְלָא יָדְעִין לְאָן אֲתַר אָזְלִין כְּמָה דְיָאוּת. אִתְכְּנַשׁוּ
חַבְרַיָּא לְבֵי אִדְּרָא מְלֻבָּשִׁין שִׁרְיָן סַיְפֵי וְרֻמְחֵי בִּידֵיכוֹן,
אִזְדְּרַזוּ בְּתִקּוּנֵיכוֹן, בְּעֵטָא, בְּחָכְמְתָא, בְּסוּכְלְתָנוּ, בְּדַעְתָּא,
בְּחֵיזוּ, בְּיָדִין, בְּרַגְלִין, אַמְלַכוּ עֲלֵיכוֹן לְמַאן דְּבִרְשׁוּתֵהּ
חַיֵּי וּמוֹתָא לְמִגְזַר דִּינִין דִּקְשֹׁט, מִלִּין דְּקַדִּישֵׁי עֶלְיוֹנִין
צַיְתֵי לְהוּ וַחֲדָאָן לְמִשְׁמַע לְהוּ וּלְמִנְדַּע לְהוּ. יְתֵב רַבִּי 
שִׁמְעוֹן וּבְכָא וַאֲמַר וַי אִי גְלֵינָא וַי אִי לָא גְלֵינָא. חַבְרַיָּא
דַּהֲווּ תַמָּן אִשְׁתִּיקוּ. קָם רַבִּי אַבָּא וַאֲמַר לֵהּ אִי נִיחָא
קַמֵּהּ דְּמַר לְגַלָּאָה הָא כְתִיב סוֹד יְיָ לִירֵאָיו {{מ&quot;מ|תהלים כה|יד}} וְהָא חַבְרַיָּא
אִלֵּין דַּחֲלִין דְּקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אִנּוּן וּכְבָר עָלוּ בְאִדְּרָא
דְּבֵי מַשְׁכְּנָא מִנְּהוֹן עָלוּ וּמִנְּהוֹן נְפַקוּ. תָּנָא אִתְמַנוּ
חַבְרַיָּא קַמֵּהּ דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן וְאִשְׁתְּכַחוּ רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרֵהּ
וְרַבִּי אַבָּא וְרַבִּי יְהוּדָה וְרַבִּי יוֹסֵי בַּר יַעֲקֹב וְרַבִּי יִצְחָק
וְרַבִּי חִזְקִיָּה בַּר רַב וְרַבִּי חִיָּא וְרַבִּי יוֹסֵי וְרַבִּי יֵיסָא. יָדִין
יְהַבוּ לְרַבִּי שִׁמְעוֹן וְאֶצְבָּעָן זְקַפוּ לְעֵלָּא וְעָלוּ בְחַקְלָא
בֵּינֵי אִילָנֵי וִיתַבוּ. קָם רַבִּי שִׁמְעוֹן וּצְלִי צְלוֹתֵהּ יְתֵב 
בְּגַוַּיְהוּ וַאֲמַר כָּל חַד יְשַׁוֵּי יְדוֹי בְּתֻקְפּוֹי שַׁוּוּ יְדַיְהוּ וּנְסֵב
לוֹן, פְּתַח וַאֲמַר: אָרוּר הָאִישׁ אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה פֶסֶל וּמַסֵּכָה 
מַעֲשֵׂה יְדֵי חָרָשׁ וְשָׂם בַּסָּתֶר {{מ&quot;מ|דברים כז|טו}}, וְעָנוּ כֻלָּם וְאָמְרוּ אָמֵן. פְּתַח
רַבִּי שִׁמְעוֹן וַאֲמַר: עֵת לַעֲשׂוֹת לַייָ. אַמַּאי עֵת לַעֲשׂוֹת לַייָ, 
מִשּׁוּם דְּהֵפֵרוּ תוֹרָתֶךָ. מַאי הֵפֵרוּ תוֹרָתֶךָ, תּוֹרָה דִּלְעֵלָּא
דְּאִיהִי מִתְבַּטַּלָא אִי לָא יִתְעֲבֵד בְּתִקּוּנוֹי שְׁמָא דָא 
וּלְעַתִּיק יוֹמִין אִתְּמַר. כְּתִיב אַשְׁרֶיךָ יִשְׂרָאֵל מִי כָמוֹךָ {{מ&quot;מ|דברים לג|כט}},
וּכְתִיב מִי כָמֹכָה בָּאֵלִם יְיָ {{מ&quot;מ|שמות טו|יא}}. קְרָא לְרַבִּי אֶלְעָזָר בְּרֵהּ
אוֹתְבֵהּ קַמֵּהּ, וּלְרַבִּי אַבָּא מִסִּטְרָא אַחֲרָא, וַאֲמַר: אֲנַן
כְּלָלָא דְכֹלָּא עַד הַשְׁתָּא אִתְתַּקַּנוּ קָיְמִין. אִשְׁתִּיקוּ, שְׁמַעוּ
קָלָא וְאַרְכֻבָּתָן דָּא לְדָא נָקְשָׁן. מַאי קָלָא, קָלָא דִּכְנֻפְיָא
עִלָּאָה דְּמִתְכַּנְּפֵי. חֲדִי רַבִּי שִׁמְעוֹן וַאֲמַר: יְיָ שָׁמַעְתִּי 
שִׁמְעֲךָ יָרֵאתִי {{מ&quot;מ|חבקוק ג|ב}}. אֲמַר: הָתָם יָאוּת הָוֵה לְמֶהֱוֵי דָחֵל אֲנַן.
בַּחֲבִיבוּתָא תָּלְיָא מִלְּתָא, דִּכְתִיב: וְאָהַבְתָּ אֵת יְיָ אֱלֹהֶיךָ {{מ&quot;מ|דברים ו|ה}},
וּכְתִיב: מֵאַהֲבַת יְיָ אֶתְכֶם {{מ&quot;מ|דברים ז|ח}}, וּכְתִיב: אָהַבְתִּי אֶתְכֶם אָמַר יְיָ {{מ&quot;מ|מלאכי א|ב}}.
{{הור2|&lt;p&gt;רַבִּי חֲנַנְיָא בֶּן עֲקַשְׁיָא אוֹמֵר, רָצָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְזַכּוֹת אֶת יִשְׂרָאֵל, לְפִיכָךְ הִרְבָּה לָהֶם תּוֹרָה וּמִצְוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר יְיָ חָפֵץ לְמַעַן צִדְקוֹ יַגְדִּיל תּוֹרָה וְיַאְדִּיר.&lt;/p&gt;
&lt;center&gt;'''קדיש דרבנן'''&lt;/center&gt;
{{קדיש אשכנז|קדיש=דרבנן|עשי&quot;ת=לא}}
}}

==תחינה==
{{הור2|הרי לך י&quot;ג קדישים כמנין {{צ|אחד}}. וסמוך לאור היום יאמר '''[[שיר השירים]]''' כולה. ובגמר כל התיקון יאמר תחינה זו:}}
יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי, שֶׁאִם נִתְחַיַּבְתִּי לְפָנֶיךָ כָּרֵת
בְּבֵית דִּינְךָ הַצֶּדֶק עַל חַטֹּאתַי וַעֲוֹנֹתַי וּפְשָׁעַי הַמְרֻבִּים, יְהִי רָצוֹן
מִלְּפָנֶיךָ שֶׁיְּהֵא חָשׁוּב צַעֲרִי שֶׁנִּצְטַעַרְתִּי בַּלַּיְלָה הַזֶּה וְנִדַּדְתִּי שֵׁנָה 
מֵעֵינַי, שֶׁתַּשְׁגִּיחַ עָלַי בְּעֵין חֶמְלָתְךָ הַהִיא, עֵינָא פְקִיחָא דְּלָא נָאִים וְתִיר 
תָּדִיר, שֶׁנֶּאֱמַר: הִנֵּה לֹא יָנוּם וְלֹא יִישָׁן שׁוֹמֵר יִשְׂרָאֵל׃{{ממס|תהלים קכא ד}} וְתִקְרַע גְּזַר דִּינִי
הָרַע מֵעָלַי. וּתְחָנֵּנִי וּתְבָרְכֵנִי מֵאוֹצָרְךָ הַטּוֹב, וְתִתֵּן לְעַבְדְּךָ &lt;sub&gt;{{צבע גופן|אפור|שם}}&lt;/sub&gt; בֶּן 
אֲמָתְךָ &lt;sub&gt;{{צבע גופן|אפור|שם האם}}&lt;/sub&gt; חַיִּים אֲרֻכִּים לַעֲסֹק בְּתוֹרָתְךָ יוֹמָם וָלַיְלָה. וְיִהְיֶה הַצַּעַר
שֶׁיֵּשׁ לִי בְּעֵינַי תִּקּוּן לִפְגָם הָרְאוּת שֶׁפָּגַמְתִּי בְּעַיְנִין עִלָּאִין, וַאֲשֶׁר הָרַע
בְּעֵינֶיךָ עָשִׂיתִי. וִיתֻקַּן הַפְּגָם הַהוּא בְּכָל הַמְּקוֹמוֹת שֶׁפָּגַמְתִּי מֵאַרְבַּע
עוֹלָמוֹת: אֲצִילוּת, בְּרִיאָה, יְצִירָה, עֲשִׂיָּה. וְתַצִּילֵנִי מֵעֹנֶשׁ חִבּוּט הַקֶּבֶר, 
מֵהַמַּלְאָךְ הַמְשַׁבֵּר אֶת עֵינֵי הָאָדָם אַחַר פְּטִירָתוֹ בַּקֶּבֶר, וְעַל יְדֵי צַעַר זֶה
אֶפָּטֵר מֵאוֹתוֹ הַצַּעַר. וְתַשְׁפִּיעַ עָלַי מִשֶּׁפַע הַטּוֹב, מִכֶּתֶר עֶלְיוֹן, לְהַצִּילֵנִי 
מִכָּרֵת אֲשֶׁר נִתְחַיַּבְתִּי. וּלְמַעַן שִׁמְךָ הַגָּדוֹל הַגִּבּוֹר וְהַנּוֹרָא (אלד כשהוא במקורו
אאהילדה), שֶׁתְּבַטֵּל מֵעָלַי כָּל גְּזֵרוֹת קָשׁוֹת וְרָעוֹת. וְיִהְיֶה לִמּוּד זֶה נַחַת רוּחַ
לִפְנֵי כִסֵּא כְבוֹדֶךָ. וְתִתֶּן בָּנוּ כֹּחַ לַעֲמֹד עַל הַמִּשְׁמָר וְלִלְמֹד תָּמִיד 
לְפָנֶיךָ וְלַהֲגוֹת בְּאִמְרֵי תוֹרָתֶךָ וְלִהְיוֹת מִן הָעוֹבְדִים לְפָנֶיךָ בְּלֵב שָׁלֵם
וּבְנֶפֶשׁ חֲפֵצָה, לוֹמְדִים תּוֹרָתְךָ לִשְׁמָהּ, וְלִבְרֹר כָּל נִיצוֹצוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת
שֶׁנִּתְפַּזְּרוּ עַל יָדֵינוּ וּלְהַחֲזִירָם אֶל הַקְּדֻשָּׁה לְיַחֲדָא שְׁכִינְתָּא בְּבַעְלָהּ
לְאוֹקְמָא יָתַהּ מֵעַפְרָא וְלָתֵת נַחַת רוּחַ לְיוֹצְרֵנוּ לְדַבֵּק נַפְשֵׁנוּ וְרוּחֵנוּ
וְנִשְׁמָתֵנוּ לְעָבְדוֹ וּלְיִרְאָה אוֹתוֹ בְּלֵבָב שָׁלֵם.
{{הור2|בקדרותא דצפרא מעט קודם שיעלה עמוד השחר בעת שמשחיר פני רקיע סוד אילת השחר, אז יטבול כדי לקבל תוספת הקדושה. ומשום הרב ז&quot;ל כתבו שיש לטבול ד' פעמים ולכוין בכל פעם באות אחד משם הוי&quot;ה בניקוד קמץ שהוא הארת הכת&quot;ר, ויאמר פסוק זה:}}
וְזָרַקְתִּי עֲלֵיכֶם מַיִם טְהוֹרִים וּטְהַרְתֶּם מִכֹּל טֻמְאוֹתֵיכֶם וּמִכָּל גִּלּוּלֵיכֶם אֲטַהֵר אֶתְכֶם׃{{ממס|יחזקאל לו כה}}
{{הור|כי שורש המחילה תלוי בדיקנא בסוד י&quot;ג מכילין דרחמי.}}
יְיָ אֱלֹהֵי צְבָאוֹת עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמוֹתֶיךָ הַקְּדוֹשִׁים וְהַטְּהוֹרִים וְהַנּוֹרָאִים אֵלּוּ שֶׁהֵם יוֹצְאִים מִן מִדּוֹתֶיךָ שֶׁהֵם 
יְיָ יְיָ אֵל רַחוּם וְחַנּוּן אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וֶאֱמֶת׃ נֹצֵר חֶסֶד לָאֲלָפִים נֹשֵׂא עָוֹן וָפֶשַׁע וְחַטָּאָה וְנַקֵּה׃{{ממס|לפני=מתוך|שמות לד#לד ה|שמות לד ה-ז}} 
שֶׁתְּטַהֲרֵנוּ מִכָּל פְּשָׁעֵינוּ וְחַטֹּאתֵינוּ וַעֲוֹנוֹתֵינוּ וַאֲטַהֵר לְפָנֶיךָ גּוּפִי בִּטְבִילָה
הַזֹּאת מִנְּהַר דִּינוּר דְּנָגֵד וְנָפֵק דְּמִנֵּהּ נָפְקִין שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת
יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי שֶׁתְּמִימוֹת תִּהְיֶינָה וְאֶכָּנֵס
לְפָנֶיךָ בִּכְלַל שׁוֹשְׁבִינֵי דְּמַטְרוֹנִיתָא דִּמְקַשְּׁטִין יָתַהּ בְּאַרְבַּע וְעֶשְׂרִים
קִשּׁוּטִין. הֶרֶב כַּבְּסֵנוּ מֵעֲוֹנֵנוּ וּמֵחַטָּאתֵנוּ טַהֲרֵנוּ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים נא ד}}
{{הור|ותכוון כי מהארת הי&quot;ג תיקוני דיקנא ימשך לכתר נוקבא דז&quot;א וממנו תקבל הארה גם אתה. ותאמר:}}
לְיַחֲדָא בְּשֵׁם כָּל יִשְׂרָאֵל לְקַבֵּל נֶפֶשׁ רוּחַ וּנְשָׁמָה מֵעַלְמָא דִדְכוּרָא מִסִּטְרָא דַאֲצִילוּת.

==הערות==
{{הערות שוליים}}</text>
      <sha1>12p4d4dxnfin72jotzfvoz04pdyrkbw</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3016338</id>
      <parentid>3016337</parentid>
      <timestamp>2026-05-13T20:01:17Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <minor />
      <comment>הוספת [[קטגוריה:סדרי לימוד]] באמצעות [[Help:HotCat|HotCat]]</comment>
      <origin>3016338</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="192235" sha1="qxhmiwj7xdagyukwo6yhyp2luxjkb6o" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=20}}
=תיקון ליל שבועות=
==מעשה ה' הגדול והנורא==
{{סוף}}
{{רקע אפור}}
הנה כבר גלוי ומפורסם מעלות אלו הלילות להיות עוסקין בתורה. ובאתי לעורר הלבבות
ביותר כפי מה שמצאתי בספר שני לוחות הברית, וזה לשונו: להראות שחביב לפני הקב&quot;ה
זה הלילה, אכתוב לכם מעשה שאירע קרוב לזמננו להמקובל הר&quot;ר שלמה אלקבץ, שהיה 
מתחבר בכת של רבינו יוסף קארו, והופיע עליו רוח הקודש. וזה לשונו: 

דעו לכם, כי הסכמנו החסיד נר&quot;ו 
ואני עבדו ועבדכם לעמוד על נפשינו ליל שבועות ולנדד שינה מעינינו. ובעת אשר התחלנו 
ללמוד המשנה, נשמע את הקול מדבר בפי החסיד נר&quot;ו ובחתוך אותיות, וכל השכנים היו 
שומעים ולא מבינים. והיה הנעימות רב והקול הולך וחזק, ונפלנו על פנינו, ולא קם רוח באיש 
מרוב המורא. והדבור ההוא מדבר עמנו, והתחיל ואמר: שמעו ידידי המהדרים מן 
המהדרים, ידידי אהובי, שלום לכם, אשריכם ואשרי יולדתכם, אשריכם בעולם הזה 
ואשריכם לעולם הבא, אשר שמתם על נפשכם לעטרני בלילה הזה, אשר זה כמה שנים 
נפלה עטרת ראשי אין מנחם לי, ואני מושלכת בעפר חובקת אשפתות, ועתה החזרתם עטרה 
ליושנה. התחזקו ידידי, התאמצו אהובי, שמחו ועלזו ודעו כי אתם מבני עלייה, זכיתם להיות 
מהיכלא דמלכא, וקול תורתכם והבל פיכם עלה לפני הקדוש ברוך הוא ובקע כמה אוירים וכמה רקיעים 
עד שעלה, ומלאכים שתקו, ושרפים דממו, והחיות עמדו, וכל צבא מעלה והקדוש ברוך הוא שומעין 
את קולכם. והנני המשנה האם המייסרת את האדם, באתי לדבר אליכם. ואם הייתם עשרה 
הייתם מתעלים יותר ויותר, אבל עם כל זה נתעליתם, ואשריכם אשר נדדתם שינה מעיניכם, ועל 
ידיכם נתעליתי הלילה הזה. ואין אתם כאותם השוכבים על מטות שן – שינ&quot;ה שהוא אחד 
מששים במיתה, וסרוחים על ערשׂותם. ואתם נדבקתם בה', והוא שמח בכם. לכן בנַי התחזקו 
ואמצו ועלצו באהבתי בתורתי ביראתי. ואילו הייתם משערים אחד מאלף אלפי אלפים מהצער 
אשר אני שרוי בו, לא היתה נכנסת שמחה בלבבכם, ולא שחוק בפיכם, בזָכרכם כי בסִבתכם 
אני מושלכת בעפר. לכן חזקו ואמצו בנַי ידידי, ואל תפסיקו הלימוד, כי חוט של חסד משוך 
עליכם, ותורתכם עריבה לפני הקדוש ברוך הוא. לכן עמדו בנַי ידידי על רגליכם והעלוני, ואמרו ברוך שם 
כבוד מלכותו בקול רם כביום הכפורים. ועמדנו על רגלינו ואמרנו בקול רם ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד. 
וחוזר ואומר: אשריכם בני, שובו אל למודכם ואל תפסיקו רגע, ועלו לארץ ישראל, 
כי טוב הארץ העליונה תאכלו, ואתם שלום וכל אשר לכם שלום.

את כל הדברים האלה דבר אלינו, ושמעה אזננו, וכולנו געינו בבכיה מרוב 
השמחה, וגם בשמענו צרת השכינה בעונינו, וקולה כחולה המתחננת אלינו.
ואז נתחזקנו עד אור הבוקר ולא פסק גרסא מפינו. ויהי בבוקר הלכנו וטבלנו, 
ושם מצאנו לשלשת החברים אשר לא נמצאו שמה הלילה, ונספר להם כל אשר 
עשה ה' עמנו, וימס לבם בקרבם וגעו בבכיה, וגם אנחנו התחזקנו נגדם יען כי 
בסבתם לא היינו עשרה ביחד, ואמרנו: נתחבר בליל שני ביחד ונהיה עשרה.
וכן עשינו בלילה השני, ומרוב השמחה שהיינו עשרה, לא המתינה עד עת קרֹא 
המשנה ולא עד חצות כמו בלילה הראשון, רק תיכף שהיינו קוראים דברות 
של משנה תורה קול דודנו דופק התחיל: ידידי המהדרים מן המהדרים הקיצו ורננו 
שוכני עפר, בסוד עפר העליון ב' ההי&quot;ן וכו' ודברים רבים של חכמה. ואחר כך אמר: 
אשריכם שאתם מעלים אותי, כמה וכמה נתעליתם שאתם עשרה לכל דבר שבקדושה, 
אל תיראו מחרפת אנוש ומגדופם אל תחתו, כי אתם המעלים לכנסת ישראל, כי 
אתם מבני עלייה כמו שכתוב לעיל. ואלמלי ניתנה רשות לעין הייתם רואים האש 
הסובבת הבית. לכן חזקו ואמצו ואל תפסיקו הקשר, והעלוני בקול רם, שמע 
ישראל כביום הכיפורים ואחר כך בחצות הלילה חזר הדבור פעם שנית, שיעור 
שעה, וחזר לשבח הלמוד ההוא, ואמר: ראו השמע עם קול מדבר ככם, אם זה 
כמה מאות שנה שמעו או ראו כדבר הזה, ואתם זכיתם. ולכן מכאן ולהלאה 
תהיינה עיניכם פקוחות על דרכיכם, איש את רעהו יעזורו, והחלש יאמר גבור אני,
והחזיקו עצמכם לגדולים, כי אתם מבני עלייה. התאמצו והיו לבני חיל, כי חוט 
של חסד משוך עליכם מידי יום ביומו. ראו כי העולם שכורים מחמדת העולם, 
הקיצו שכורים, כי הנה יום בא ויסיר האדם את אלילי כספו ומאויו בהנאת העולם, 
ואת אלילי זהבו חמדת הממון, וראו את אשר זכיתם אתם מה שלא זכו אחרים 
מכמה דורות. והאריך הרבה בענין הזה. 

ועתה בנים שמעו לי, הטו אזנכם ותנו 
לבכם, מי פתי ישמע כדברים האלה ולא יקח ערמה ולא יתן את לבו אל ה' בכל 
לבבו ובכל נפשו. ומעיד אני עלי שמים וארץ, כי כל זה שדברתי פה ובקונטרס 
אינו חלק אחד ממאה. ואפילו בקונטרס ההוא תראה בין תיבה לתיבה נרשם, והיא 
הוכחה כי שם היה דבר נעלם, ולא הורשה לכתוב עכ&quot;ל. וכתוב שם באריכות בספר 
שני לוחות הברית ולא יכולתי להאריך.
{{סוף}}
{{טקסט מנוקד|גודל=20}}
==תפילה קודם הלימוד==
אַתָּה בְחַרְתָּנוּ מִכָּל הָעַמִּים, אָהַבְתָּ אוֹתָנוּ וְרָצִיתָ בָּנוּ, וְהִבְדַּלְתָּנוּ מִן הַטֻּמְאָה טֻמְאַת מִצְרַיִם, מִנּוּ״ן שַׁעֲרֵי טֻמְאָה, וְהִכְנַסְתָּנוּ לַחֲמִשִּׁים שַׁעֲרֵי קְדֻשָּׁה בַּיּוֹם הַזֶּה. וַתִּתֶּן לָנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה וְחֻקִּים הַיְשָׁרִים בְּהַר סִינַי בַּיּוֹם הַקָּדוֹשׁ הַזֶּה, וַתְּצַוֵּנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ לַהֲגוֹת בְּאִמְרֵי תוֹרָתֶךָ יוֹמָם וָלַיְלָה, כִּי הֵם חַיֵּינוּ וְאֹרֶךְ יָמֵינוּ, לְחַבֵּר הָרֵעִים וְהַדּוֹדִים, לְיַחֵד אַרְבַּע אוֹתִיּוֹת שֶׁל שִׁמְךָ הַגָּדוֹל וְכָל הָעוֹלָמוֹת עַל יְדֵי עֵסֶק תּוֹרָתֵנוּ. וּבְכֵן יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁיְּהֵא לִמּוּדֵנוּ מַה שֶּׁנִּלְמֹד הַלַּיְלָה הַזֶּה נַחַת רוּחַ לְפָנֶיךָ, שֶׁיְּהֵא בָנוּ סִפּוּק וְכֹחַ לְהַמְשִׁיךְ כֶּתֶר לְרֵישָׁא דִּזְעֵיר, וְלַעֲשׂוֹת אַרְבָּעָה וְעֶשְׂרִים קִשּׁוּטִין לַשְּׁכִינָה עַל יְדֵי עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע סְפָרֶיךָ שֶׁהֵם כְּנֶגֶד עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע צֵרוּפֵי שִׁמְךָ הַגָּדוֹל, בִּזְכוּת הַתֵּבוֹת וּבִזְכוּת הָאוֹתִיּוֹת וּבִזְכוּת הַשֵּׁמוֹת הַיּוֹצְאִים מֵרָאשֵׁי תֵיבוֹת וְסוֹפֵי תֵיבוֹת וְחִלּוּפֵי תֵיבוֹת וְאֶמְצָעֵי תֵיבוֹת וּבִכְלָלָן וּפְרָטָן, שֶׁתִּתֶּן לָנוּ רוּחַ קָדְשֶׁךָ כְּדֵי שֶׁנִּשְׁמֹר וּנְקַיֵּם אֶת כָּל דִּבְרֵי תוֹרָתֶךָ, וְנִהְיֶה מֵהָעוֹבְדִים בְּאַהֲבָה בְּאֶרֶץ הַחַיִּים, וְנִזְכֶּה לִהְיוֹת מִשּׁוֹשְׁבִינָא דְּמַטְרוֹנִיתָא. וּמִשֶּׁפַע שֶׁתַּשְׁפִּיעַ בִּשְׁכִינָתְךָ מָחָר מִשָּׁם תַּשְׁפִּיעַ לָנוּ לְנֶפֶשׁ רוּחַ וּנְשָׁמָה לְטַהֲרֵנוּ מֵעֲוֹנֵינוּ, וּלְהִכָּנֵס בְּהֵיכְלָא דְּמַלְכָּא לֵעוּל וְלָא לִפֹּק. וִיקֻיַּם בָּנוּ מַה שֶּׁכָּתוּב: וְזָרַקְתִּי עֲלֵיכֶם מַיִם טְהוֹרִים וּטְהַרְתֶּם מִכֹּל טֻמְאוֹתֵיכֶם וּמִכָּל גִּלּוּלֵיכֶם אֲטַהֵר אֶתְכֶם׃{{ממס|יחזקאל לו כה}} אָמֵן.

לְיַחֲדָא שְׁמֵהּ דְּקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּהּ בִּרְחִימוּ וּדְחִילוּ וּבִדְחִילוּ וּרְחִימוּ לְחַבְּרָא שֵׁם י&quot;ה בו&quot;ה בְּיִחוּדָא שְׁלִים בְּשֵׁם כָּל יִשְׂרָאֵל, לְתַקֵּן כֶּתֶר לִזְעֵיר אַנְפִּין וּלְנֻקְבֵּהּ בַּלִּמּוּד הַזֶּה.
{{סוף}}
{{מ:טעמי המקרא}}
==תורה==
===ספר בראשית===
====בראשית====
{{מקורות לסידור|[[בראשית א/טעמים|בראשית א א]] - [[בראשית ב/טעמים|ב ג]]}}{{ש}}
{{#קטע:בראשית א/טעמים|א}}
{{#קטע:בראשית א/טעמים|ב}}
{{#קטע:בראשית א/טעמים|ג}}
{{#קטע:בראשית א/טעמים|ד}}
{{#קטע:בראשית א/טעמים|ה}}

{{#קטע:בראשית א/טעמים|ו}}
{{#קטע:בראשית א/טעמים|ז}}
{{#קטע:בראשית א/טעמים|ח}}

{{#קטע:בראשית א/טעמים|ט}}
{{#קטע:בראשית א/טעמים|י}}
{{#קטע:בראשית א/טעמים|יא}}
{{#קטע:בראשית א/טעמים|יב}}
{{#קטע:בראשית א/טעמים|יג}}

{{#קטע:בראשית א/טעמים|יד}}
{{#קטע:בראשית א/טעמים|טו}}
{{#קטע:בראשית א/טעמים|טז}}
{{#קטע:בראשית א/טעמים|יז}}
{{#קטע:בראשית א/טעמים|יח}}
{{#קטע:בראשית א/טעמים|יט}}

{{#קטע:בראשית א/טעמים|כ}}
{{#קטע:בראשית א/טעמים|כא}}
{{#קטע:בראשית א/טעמים|כב}}
{{#קטע:בראשית א/טעמים|כג}}

{{#קטע:בראשית א/טעמים|כד}}
{{#קטע:בראשית א/טעמים|כה}}
{{#קטע:בראשית א/טעמים|כו}}
{{#קטע:בראשית א/טעמים|כז}}
{{#קטע:בראשית א/טעמים|כח}}
{{#קטע:בראשית א/טעמים|כט}}
{{#קטע:בראשית א/טעמים|ל}}
{{#קטע:בראשית א/טעמים|לא}}

{{#קטע:בראשית ב/טעמים|א}}
{{#קטע:בראשית ב/טעמים|ב}}
{{#קטע:בראשית ב/טעמים|ג}}

{{ממס1|בראשית ו/טעמים#ו ה|בראשית ו ה-ח}}
{{#קטע:בראשית ו/טעמים|ה}}
{{#קטע:בראשית ו/טעמים|ו}}
{{#קטע:בראשית ו/טעמים|ז}}
{{#קטע:בראשית ו/טעמים|ח}}

====נח====
{{ממס1|בראשית ו/טעמים#ו ט|בראשית ו ט-יב}}
{{#קטע:בראשית ו/טעמים|ט}}
{{#קטע:בראשית ו/טעמים|י}}
{{#קטע:בראשית ו/טעמים|יא}}
{{#קטע:בראשית ו/טעמים|יב}}

{{ממס1|בראשית יא/טעמים#יא כט|בראשית יא כט-לב}}
{{#קטע:בראשית יא/טעמים|כט}}
{{#קטע:בראשית יא/טעמים|ל}}
{{#קטע:בראשית יא/טעמים|לא}}
{{#קטע:בראשית יא/טעמים|לב}}
====לך לך====
{{ממס1|בראשית יב/טעמים|בראשית יב א-ג}}
{{#קטע:בראשית יב/טעמים|א}}
{{#קטע:בראשית יב/טעמים|ב}}
{{#קטע:בראשית יב/טעמים|ג}}

{{ממס1|בראשית יז/טעמים#יז כד|בראשית יז כד-כז}}
{{#קטע:בראשית יז/טעמים|כד}}
{{#קטע:בראשית יז/טעמים|כה}}
{{#קטע:בראשית יז/טעמים|כו}}
{{#קטע:בראשית יז/טעמים|כז}}
====וירא====
{{ממס1|בראשית יח/טעמים|בראשית יח א-ה}}
{{#קטע:בראשית יח/טעמים|א}}
{{#קטע:בראשית יח/טעמים|ב}}
{{#קטע:בראשית יח/טעמים|ג}}
{{#קטע:בראשית יח/טעמים|ד}}
{{#קטע:בראשית יח/טעמים|ה}}

{{ממס1|בראשית כב/טעמים#כב כ|בראשית כב כ-כד}}
{{#קטע:בראשית כב/טעמים|כ}}
{{#קטע:בראשית כב/טעמים|כא}}
{{#קטע:בראשית כב/טעמים|כב}}
{{#קטע:בראשית כב/טעמים|כג}}
{{#קטע:בראשית כב/טעמים|כד}}
====חיי שרה====
{{ממס1|בראשית כג/טעמים|בראשית כג א-ג}}
{{#קטע:בראשית כג/טעמים|א}}
{{#קטע:בראשית כג/טעמים|ב}}
{{#קטע:בראשית כג/טעמים|ג}}

{{ממס1|בראשית כה/טעמים#כה טז|בראשית כה טז-יח}}
{{#קטע:בראשית כה/טעמים|טז}}
{{#קטע:בראשית כה/טעמים|יז}}
{{#קטע:בראשית כה/טעמים|יח}}
====תולדות====
{{ממס1|בראשית כה/טעמים#כה יט|בראשית כה יט-כא}}
{{#קטע:בראשית כה/טעמים|יט}}
{{#קטע:בראשית כה/טעמים|כ}}
{{#קטע:בראשית כה/טעמים|כא}}

{{ממס1|בראשית כח/טעמים#כח ז|בראשית כ ז-ט}}
{{#קטע:בראשית כח/טעמים|ז}}
{{#קטע:בראשית כח/טעמים|ח}}
{{#קטע:בראשית כח/טעמים|ט}}
====ויצא====
{{ממס1|בראשית כח/טעמים#כח י|בראשית כח י-יב}}
{{#קטע:בראשית כח/טעמים|י}}
{{#קטע:בראשית כח/טעמים|יא}}
{{#קטע:בראשית כח/טעמים|יב}}

{{ממס1|בראשית לב/טעמים|בראשית לב א-ג}}
{{#קטע:בראשית לב/טעמים|א}}
{{#קטע:בראשית לב/טעמים|ב}}
{{#קטע:בראשית לב/טעמים|ג}}
====וישלח====
{{ממס1|בראשית לב/טעמים#לב ד|בראשית לב ד-ו}}
{{#קטע:בראשית לב/טעמים|ד}}
{{#קטע:בראשית לב/טעמים|ה}}
{{#קטע:בראשית לב/טעמים|ו}}

{{ממס1|בראשית לו/טעמים#לו מ|בראשית לו מ-מג}}
{{#קטע:בראשית לו/טעמים|מ}}
{{#קטע:בראשית לו/טעמים|מא}}
{{#קטע:בראשית לו/טעמים|מב}}
{{#קטע:בראשית לו/טעמים|מג}}
====וישב====
{{ממס1|בראשית לז/טעמים|בראשית לז א-ג}}
{{#קטע:בראשית לז/טעמים|א}}
{{#קטע:בראשית לז/טעמים|ב}}
{{#קטע:בראשית לז/טעמים|ג}}

{{ממס1|בראשית מ/טעמים#מ כ|בראשית מ כ-כג}}
{{#קטע:בראשית מ/טעמים|כ}}
{{#קטע:בראשית מ/טעמים|כא}}
{{#קטע:בראשית מ/טעמים|כב}}
{{#קטע:בראשית מ/טעמים|כג}}
====מקץ====
{{ממס1|בראשית מא/טעמים|בראשית מא א-ד}}
{{#קטע:בראשית מא/טעמים|א}}
{{#קטע:בראשית מא/טעמים|ב}}
{{#קטע:בראשית מא/טעמים|ג}}
{{#קטע:בראשית מא/טעמים|ד}}

{{ממס1|בראשית מד/טעמים#מד יד|בראשית מד יד-יז}}
{{#קטע:בראשית מד/טעמים|יד}}
{{#קטע:בראשית מד/טעמים|טו}}
{{#קטע:בראשית מד/טעמים|טז}}
{{#קטע:בראשית מד/טעמים|יז}}
====ויגש====
{{ממס1|בראשית מד/טעמים#מד יח|בראשית מד יח-כ}}
{{#קטע:בראשית מד/טעמים|יח}}
{{#קטע:בראשית מד/טעמים|יט}}
{{#קטע:בראשית מד/טעמים|כ}}

{{ממס1|בראשית מז/טעמים#מז כה|בראשית מז כה-כז}}
{{#קטע:בראשית מז/טעמים|כה}}
{{#קטע:בראשית מז/טעמים|כו}}
{{#קטע:בראשית מז/טעמים|כז}}
====ויחי====
{{ממס1|בראשית מז/טעמים#מז כח|בראשית מז כח-לא}}
{{#קטע:בראשית מז/טעמים|כח}}
{{#קטע:בראשית מז/טעמים|כט}}
{{#קטע:בראשית מז/טעמים|ל}}
{{#קטע:בראשית מז/טעמים|לא}}

{{ממס1|בראשית נ/טעמים#נ כג|בראשית נ כג-כו}}
{{#קטע:בראשית נ/טעמים|כג}}
{{#קטע:בראשית נ/טעמים|כד}}
{{#קטע:בראשית נ/טעמים|כה}} 
{{#invoke:MultiReplace|main|{{#קטע:בראשית נ/טעמים|כו}}|יוֹסֵ֔ף|%0 (יֻףָ)|בָּאָר֖וֹן|%0 (בֻּןָ)}}{{ש}}
'''חזק'''
{{הור2|'''אדני'''}}

===ספר שמות===
====שמות====
{{ממס1|שמות א/טעמים|שמות א א-ז}}
{{#קטע:שמות א/טעמים|א}}
{{#קטע:שמות א/טעמים|ב}}
{{#קטע:שמות א/טעמים|ג}}
{{#קטע:שמות א/טעמים|ד}}
{{#קטע:שמות א/טעמים|ה}}
{{#קטע:שמות א/טעמים|ו}}
{{#קטע:שמות א/טעמים|ז}}

{{מקורות לסידור|[[שמות ה/טעמים#ה כב|שמות ה כב]] - [[שמות ו א|ו א]]}}{{ש}}
{{#קטע:שמות ה/טעמים|כב}}
{{#קטע:שמות ה/טעמים|כג}}
{{#קטע:שמות ו/טעמים|א}}
====וארא====
{{ממס1|שמות ו/טעמים#ו ב|שמות ו ב-ה}}
{{#קטע:שמות ו/טעמים|ב}}
{{#קטע:שמות ו/טעמים|ג}}
{{#קטע:שמות ו/טעמים|ד}}
{{#קטע:שמות ו/טעמים|ה}}

{{ממס1|שמות ט/טעמים#ט לג|שמות ט לג-לה}}
{{#קטע:שמות ט/טעמים|לג}}
{{#קטע:שמות ט/טעמים|לד}}
{{#קטע:שמות ט/טעמים|לה}}
====בא====
{{ממס1|שמות י/טעמים|שמות י א-ג}}
{{#קטע:שמות י/טעמים|א}}
{{#קטע:שמות י/טעמים|ב}}
{{#קטע:שמות י/טעמים|ג}}

{{ממס1|שמות יג/טעמים#יג יא|שמות יג יא-טז}}
{{#קטע:שמות יג/טעמים|יא}}
{{#קטע:שמות יג/טעמים|יב}}
{{#קטע:שמות יג/טעמים|יג}}
{{#קטע:שמות יג/טעמים|יד}}
{{#קטע:שמות יג/טעמים|טו}}
{{#קטע:שמות יג/טעמים|טז}}
====בשלח====
{{מקורות לסידור|[[שמות יג/טעמים#יג יז|שמות יג יז]] - [[שמות טו/טעמים|טו כו]]}}{{ש}}
{{#קטע:שמות יג/טעמים|יז}} {{#קטע:שמות יג/טעמים|יח}} {{#קטע:שמות יג/טעמים|יט}} {{#קטע:שמות יג/טעמים|כ}} {{#קטע:שמות יג/טעמים|כא}} {{#קטע:שמות יג/טעמים|כב}}

{{#קטע:שמות יד/טעמים|א}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|ב}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|ג}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|ד}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|ה}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|ו}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|ז}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|ח}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|ט}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|י}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|יא}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|יב}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|יג}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|יד}}

{{#קטע:שמות יד/טעמים|טו}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|טז}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|יז}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|יח}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|יט}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|כ}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|כא}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|כב}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|כג}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|כד}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|כה}}

{{#קטע:שמות יד/טעמים|כו}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|כז}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|כח}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|כט}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|ל}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|לא}}
{|align=center style=&quot;width: 650px;&quot;
|-
|align=center colspan=60|{{מ:יישור-בשני-הצדדים}} {{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-01}} {{מ:יישור-בשני-הצדדים-סוף}}
|-
|align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-02 ימין}}
|align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-02 אמצע}}
|align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-02 שמאל}}
|- 
|align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-03 ימין}}
|align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-03 שמאל}}
|-
|align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-04 ימין}}
|align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-04 אמצע}}
|align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-04 שמאל}}
|- 
|align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-05 ימין}}
|align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-05 שמאל}}
|-
|align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-06 ימין}}
|align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-06 אמצע}}
|align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-06 שמאל}}
|- 
|align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-07 ימין}}
|align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-07 שמאל}}
|-
|align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-08 ימין}}
|align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-08 אמצע}}
|align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-08 שמאל}}
|- 
|align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-09 ימין}}
|align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-09 שמאל}}
|-
|align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-10 ימין}}
|align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-10 אמצע}}
|align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-10 שמאל}}
|- 
|align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-11 ימין}}
|align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-11 שמאל}}
|-
|align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-12 ימין}}
|align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-12 אמצע}}
|align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-12 שמאל}}
|- 
|align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-13 ימין}}
|align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-13 שמאל}}
|-
|align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-14 ימין}}
|align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-14 אמצע}}
|align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-14 שמאל}}
|- 
|align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-15 ימין}}
|align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-15 שמאל}}
|-
|align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-16 ימין}}
|align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-16 אמצע}}
|align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-16 שמאל}}
|- 
|align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-17 ימין}}
|align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-17 שמאל}}
|-
|align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-18 ימין}}
|align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-18 אמצע}}
|align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-18 שמאל}}
|- 
|align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-19 ימין}}
|align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-19 שמאל}}
|-
|align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-20 ימין}}
|align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-20 אמצע}}
|align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-20 שמאל}}
|-
|align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-21 ימין}}
|align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-21 שמאל}}
|-
|align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-22 ימין}}
|align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-22 אמצע}}
|align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-22 שמאל}}
|- 
|align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-23 ימין}}
|align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-23 שמאל}}
|-
|align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-24 ימין}}
|align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-24 אמצע}}
|align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-24 שמאל}} 
|- 
|align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-25 ימין}}
|align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-25 שמאל}}
|-
|align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-26 ימין}}
|align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-26 אמצע}}
|align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-26 שמאל}}
|- 
|align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-27 ימין}}
|align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-27 שמאל}}
|-
|align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-28 ימין}}
|align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-28 אמצע}}
|align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-28 שמאל}}
|- 
|align=right colspan=40 width=66%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-29 ימין}}
|align=left colspan=20 width=33%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-29 שמאל}}
|- 
|align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-30 ימין}}
|align=left colspan=45 width=75%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-30 שמאל}}
|}
{{#קטע:שמות טו/טעמים|כ}} {{#קטע:שמות טו/טעמים|כא}} {{ססס}} {{#קטע:שמות טו/טעמים|כב}}  {{#קטע:שמות טו/טעמים|כג}} {{#קטע:שמות טו/טעמים|כד}} {{#קטע:שמות טו/טעמים|כה}} {{#קטע:שמות טו/טעמים|כו}} 

{{ממס1|שמות יז/טעמים#יז יד|שמות יז יד-טז}}
{{#קטע:שמות יז/טעמים|יד}} {{#קטע:שמות יז/טעמים|טו}} וַיֹּ֗אמֶר כִּֽי־יָד֙ עַל־כֵּ֣ס יָ֔הּ מִלְחָמָ֥ה לַיהֹוָ֖ה בַּֽעֲמָלֵ֑ק מִדֹּ֖ר דֹּֽר׃

====יתרו====
{{ממס1|שמות יח/טעמים|שמות יח א-ג}}
{{#קטע:שמות יח/טעמים|א}} 
{{#קטע:שמות יח/טעמים|ב}} 
{{#קטע:שמות יח/טעמים|ג}} 

{{מקורות לסידור|[[שמות יט/טעמים|שמות יט א]] - [[שמות כ|כ כב]]}}{{ש}}
{{#קטע:שמות יט/טעמים|א}} 
{{#קטע:שמות יט/טעמים|ב}} 
{{#קטע:שמות יט/טעמים|ג}} 
{{#קטע:שמות יט/טעמים|ד}} 
{{#קטע:שמות יט/טעמים|ה}} 
{{#קטע:שמות יט/טעמים|ו}} 
{{#קטע:שמות יט/טעמים|ז}} 
{{#קטע:שמות יט/טעמים|ח}} 
{{#קטע:שמות יט/טעמים|ט}} 
{{#קטע:שמות יט/טעמים|י}} 
{{#קטע:שמות יט/טעמים|יא}} 
{{#קטע:שמות יט/טעמים|יב}} 
{{#קטע:שמות יט/טעמים|יג}} 
{{#קטע:שמות יט/טעמים|יד}} 
{{#קטע:שמות יט/טעמים|טו}} 
{{#קטע:שמות יט/טעמים|טז}} 
{{#קטע:שמות יט/טעמים|יז}} 
{{#קטע:שמות יט/טעמים|יח}} 
{{#קטע:שמות יט/טעמים|יט}} 
{{#קטע:שמות יט/טעמים|כ}} 
{{#קטע:שמות יט/טעמים|כא}} 
{{#קטע:שמות יט/טעמים|כב}} 
{{#קטע:שמות יט/טעמים|כג}} 
{{#קטע:שמות יט/טעמים|כד}} 
{{#קטע:שמות יט/טעמים|כה}} {{ססס}}
{{#קטע:שמות כ/טעמים|א}} {{רווח קשיח|2}}
{{#קטע:שמות כ/טעמים|ב}} 
{{#קטע:שמות כ/טעמים|ג}} 
{{#קטע:שמות כ/טעמים|ד}} 
{{#קטע:שמות כ/טעמים|ה}} {{ססס}}
{{#קטע:שמות כ/טעמים|ו}}

{{#קטע:שמות כ/טעמים|ז}} 
{{#קטע:שמות כ/טעמים|ח}} 
{{#קטע:שמות כ/טעמים|ט}} 
{{#קטע:שמות כ/טעמים|י}} {{ססס}}
{{#קטע:שמות כ/טעמים|יא}} {{ססס}} 
לֹ֥א תִרְצַ֖ח {{ססס}} לֹ֣א תִנְאָ֑ף {{ססס}} לֹ֣א תִגְנֹ֔ב {{ססס}} לֹֽא־תַעֲנֶ֥ה בְרֵעֲךָ֖ עֵ֥ד שָֽׁקֶר׃ {{ססס}} לֹ֥א תַחְמֹ֖ד בֵּ֣ית רֵעֶ֑ךָ {{ססס}} לֹֽא־תַחְמֹ֞ד אֵ֣שֶׁת רֵעֶ֗ךָ וְעַבְדּ֤וֹ וַאֲמָתוֹ֙ וְשׁוֹר֣וֹ וַחֲמֹר֔וֹ וְכֹ֖ל אֲשֶׁ֥ר לְרֵעֶֽךָ׃

{{#קטע:שמות כ/טעמים|יד}} 
{{#קטע:שמות כ/טעמים|טו}} 
{{#קטע:שמות כ/טעמים|טז}} 
{{#קטע:שמות כ/טעמים|יז}} {{ססס}}
{{#קטע:שמות כ/טעמים|יח}} 
{{#קטע:שמות כ/טעמים|יט}} 
{{#קטע:שמות כ/טעמים|כ}} 
{{#קטע:שמות כ/טעמים|כא}} 
{{#קטע:שמות כ/טעמים|כב}}
====משפטים====
{{ממס1|שמות כא/טעמים|שמות כא א-ו}}
{{#קטע:שמות כא/טעמים|א}}
{{#קטע:שמות כא/טעמים|ב}}
{{#קטע:שמות כא/טעמים|ג}}
{{#קטע:שמות כא/טעמים|ד}}
{{#קטע:שמות כא/טעמים|ה}}
{{#קטע:שמות כא/טעמים|ו}}

{{ממס1|שמות כד/טעמים|שמות כד א-יח}}
{{#קטע:שמות כד/טעמים|א}}
{{#קטע:שמות כד/טעמים|ב}}
{{#קטע:שמות כד/טעמים|ג}}
{{#קטע:שמות כד/טעמים|ד}}
{{#קטע:שמות כד/טעמים|ה}}
{{#קטע:שמות כד/טעמים|ו}}
{{#קטע:שמות כד/טעמים|ז}}
{{#קטע:שמות כד/טעמים|ח}}
{{#קטע:שמות כד/טעמים|ט}}
{{#קטע:שמות כד/טעמים|י}}
{{#קטע:שמות כד/טעמים|יא}} {{ססס}}
{{#קטע:שמות כד/טעמים|יב}}
{{#קטע:שמות כד/טעמים|יג}}
{{#קטע:שמות כד/טעמים|יד}}
{{#קטע:שמות כד/טעמים|טו}}
{{#קטע:שמות כד/טעמים|טז}}
{{#קטע:שמות כד/טעמים|יז}}
{{#קטע:שמות כד/טעמים|יח}}
====תרומה====
{{ממס1|שמות כה/טעמים|שמות כה א-ג}}
{{#קטע:שמות כה/טעמים|א}}
{{#קטע:שמות כה/טעמים|ב}}
{{#קטע:שמות כה/טעמים|ג}}

{{ממס1|שמות כז/טעמים#כז יז|שמות כז יז-יט}}
{{#קטע:שמות כז/טעמים|יז}}
{{#קטע:שמות כז/טעמים|יח}}
{{#קטע:שמות כז/טעמים|יט}}
====תצוה====
{{ממס1|שמות כז/טעמים#כז כ|שמות כז כ-א}}
{{#קטע:שמות כז/טעמים|כ}}
{{#קטע:שמות כז/טעמים|כא}}
{{#קטע:שמות כח/טעמים|א}}

{{ממס1|שמות ל/טעמים#ל ח|שמות ל ח-י}}
{{#קטע:שמות ל/טעמים|ח}}
{{#קטע:שמות ל/טעמים|ט}}
{{#קטע:שמות ל/טעמים|י}}
====כי תשא====
{{ממס1|שמות ל/טעמים#ל יא|שמות ל יא-טז}}
{{#קטע:שמות ל/טעמים|יא}}
{{#קטע:שמות ל/טעמים|יב}}
{{#קטע:שמות ל/טעמים|יג}}
{{#קטע:שמות ל/טעמים|יד}}
{{#קטע:שמות ל/טעמים|טו}}
{{#קטע:שמות ל/טעמים|טז}}

{{ממס1|שמות לד/טעמים#לד כז|שמות לד כז-לה}}
{{#קטע:שמות לד/טעמים|כז}}
{{#קטע:שמות לד/טעמים|כח}}
{{#קטע:שמות לד/טעמים|כט}}
{{#קטע:שמות לד/טעמים|ל}}
{{#קטע:שמות לד/טעמים|לא}}
{{#קטע:שמות לד/טעמים|לב}}
{{#קטע:שמות לד/טעמים|לג}}
{{#קטע:שמות לד/טעמים|לד}}
{{#קטע:שמות לד/טעמים|לה}}
====ויקהל====
{{ממס1|שמות לה/טעמים|שמות לה א-ג}}
{{#קטע:שמות לה/טעמים|א}}
{{#קטע:שמות לה/טעמים|ב}}
{{#קטע:שמות לה/טעמים|ג}}

{{ממס1|שמות לח/טעמים|שמות לח יח-כ}}
{{#קטע:שמות לח/טעמים|יח}}
{{#קטע:שמות לח/טעמים|יט}}
{{#קטע:שמות לח/טעמים|כ}}
====פקודי====
{{ממס1|שמות לח/טעמים#לח כא|שמות לח כא-כג}}
{{#קטע:שמות לח/טעמים|כא}}
{{#קטע:שמות לח/טעמים|כב}}
{{#קטע:שמות לח/טעמים|כג}}

{{ממס1|שמות מ/טעמים#מ לד|שמות מ לד-לז}}
{{#קטע:שמות מ/טעמים|לד}}
{{#קטע:שמות מ/טעמים|לה}}
{{#קטע:שמות מ/טעמים|לו}}
{{#קטע:שמות מ/טעמים|לז}}
{{#invoke:MultiReplace|main|{{#קטע:שמות מ/טעמים|לח}}|עֲנַ֨ן|%0 (עֻןָ)|בְּכׇל־|%0(בֻּלָ)־}} '''חזק'''
{{הור2|'''אדינ'''}}

===ספר ויקרא===
====ויקרא====
{{ממס1|ויקרא א/טעמים|ויקרא א א-ג}}
{{#קטע:ויקרא א/טעמים|א}}
{{#קטע:ויקרא א/טעמים|ב}}
{{#קטע:ויקרא א/טעמים|ג}}

{{ממס1|ויקרא ה/טעמים#כד|ויקרא ה כד-כו}}
{{#קטע:ויקרא ה/טעמים|כד}}
{{#קטע:ויקרא ה/טעמים|כה}}
{{#קטע:ויקרא ה/טעמים|כו}}
====צו====
{{ממס1|ויקרא ו/טעמים|ויקרא ו א-ו}}
{{#קטע:ויקרא ו/טעמים|א}} {{#קטע:ויקרא ו/טעמים|ב}} {{#קטע:ויקרא ו/טעמים|ג}} {{#קטע:ויקרא ו/טעמים|ד}} {{#קטע:ויקרא ו/טעמים|ה}} {{#קטע:ויקרא ו/טעמים|ו}} 

{{ממס1|ויקרא ח/טעמים#ח לד|ויקרא ח לד-לו}}
{{#קטע:ויקרא ח/טעמים|לד}} {{#קטע:ויקרא ח/טעמים|לה}} {{#קטע:ויקרא ח/טעמים|לו}}
====שמיני====
{{ממס1|ויקרא ט/טעמים|ויקרא ט א-ג}}
{{#קטע:ויקרא ט/טעמים|א}}
{{#קטע:ויקרא ט/טעמים|ב}}
{{#קטע:ויקרא ט/טעמים|ג}}

{{ממס1|ויקרא יא/טעמים#מה|ויקרא יא מה-מז}}
{{#קטע:ויקרא יא/טעמים|מה}}
{{#קטע:ויקרא יא/טעמים|מו}}
{{#קטע:ויקרא יא/טעמים|מז}}
====תזריע====
{{ממס1|ויקרא יב/טעמים|ויקרא יב א-ג}}
{{#קטע:ויקרא יב/טעמים|א}}
{{#קטע:ויקרא יב/טעמים|ב}}
{{#קטע:ויקרא יב/טעמים|ג}}

{{ממס1|ויקרא יג/טעמים#יג נז|ויקרא יג נז-נט}}
{{#קטע:ויקרא יג/טעמים|נז}}
{{#קטע:ויקרא יג/טעמים|נח}}
{{#קטע:ויקרא יג/טעמים|נט}}
====מצורע====
{{ממס1|ויקרא יד/טעמים|ויקרא יד א-ג}}
{{#קטע:ויקרא יד/טעמים|א}}
{{#קטע:ויקרא יד/טעמים|ב}}
{{#קטע:ויקרא יד/טעמים|ג}}

{{ממס1|ויקרא טו/טעמים#טו לא|ויקרא טו לא-לג}}
{{#קטע:ויקרא טו/טעמים|לא}}
{{#קטע:ויקרא טו/טעמים|לב}}
{{#קטע:ויקרא טו/טעמים|לג}}
====אחרי מות====
{{ממס1|ויקרא טז/טעמים|ויקרא טז א-ג}}
{{#קטע:ויקרא טז/טעמים|א}}
{{#קטע:ויקרא טז/טעמים|ב}}
{{#קטע:ויקרא טז/טעמים|ג}}

{{ממס1|ויקרא יח/טעמים#יח כח|ויקרא יח כח-ל}}
{{#קטע:ויקרא יח/טעמים|כח}}
{{#קטע:ויקרא יח/טעמים|כט}}
{{#קטע:ויקרא יח/טעמים|ל}}
====קדושים====
{{ממס1|ויקרא יט/טעמים|ויקרא יט א-ג}}
{{#קטע:ויקרא יט/טעמים|א}}
{{#קטע:ויקרא יט/טעמים|ב}}
{{#קטע:ויקרא יט/טעמים|ג}}

{{ממס1|ויקרא כ/טעמים#כ כה|ויקרא כ כה-כז}}
{{#קטע:ויקרא כ/טעמים|כה}}
{{#קטע:ויקרא כ/טעמים|כו}}
{{#קטע:ויקרא כ/טעמים|כז}}
====אמור====
{{ממס1|ויקרא כא/טעמים#כא א|ויקרא כא א-ג}}
{{#קטע:ויקרא כא/טעמים|א}}
{{#קטע:ויקרא כא/טעמים|ב}}
{{#קטע:ויקרא כא/טעמים|ג}}

{{ממס1|ויקרא כד/טעמים#כד כא|ויקרא כד כא-כג}}
{{#קטע:ויקרא כד/טעמים|כא}}
{{#קטע:ויקרא כד/טעמים|כב}}
{{#קטע:ויקרא כד/טעמים|כג}}
====בהר====
{{ממס1|ויקרא כה/טעמים|ויקרא כה א-ג}}
{{#קטע:ויקרא כה/טעמים|א}}
{{#קטע:ויקרא כה/טעמים|ב}}
{{#קטע:ויקרא כה/טעמים|ג}}

{{מקורות לסידור|[[ויקרא כה נה]] - [[ויקרא כו|כו ב]]}}{{ש}}
{{#קטע:ויקרא כה/טעמים|נה}}
{{#קטע:ויקרא כו/טעמים|א}}
{{#קטע:ויקרא כו/טעמים|ב}}
====בחוקותי====
{{ממס1|ויקרא כו/טעמים#כו ג|ויקרא כו ג-ה}}
{{#קטע:ויקרא כו/טעמים|ג}}
{{#קטע:ויקרא כו/טעמים|ד}}
{{#קטע:ויקרא כו/טעמים|ה}}

{{ממס1|ויקרא כז/טעמים#כז לב|ויקרא כז לב-לד}}
{{#קטע:ויקרא כז/טעמים|לב}}
{{#קטע:ויקרא כז/טעמים|לג}}
{{#invoke:MultiReplace|main|{{#קטע:ויקרא כז/טעמים|לד}}|הַמִּצְוֺ֗ת|%0 (הֻתָ)|בְּהַ֖ר|%0 (בֻּרָ)}} '''חזק'''
{{הור2|'''אנדי'''}}

===ספר במדבר===
====במדבר====
{{ממס1|במדבר א/טעמים|במדבר א א-ג}}
{{#קטע:במדבר א/טעמים|א}}
{{#קטע:במדבר א/טעמים|ב}}
{{#קטע:במדבר א/טעמים|ג}}

{{ממס1|במדבר ד/טעמים|במדבר ד יז-כ}}
{{#קטע:במדבר ד/טעמים|יז}}
{{#קטע:במדבר ד/טעמים|יח}}
{{#קטע:במדבר ד/טעמים|יט}}
{{#קטע:במדבר ד/טעמים|כ}}
====נשא====
{{ממס1|במדבר ד/טעמים#ד כא|במדבר ד כא-כג}}
{{#קטע:במדבר ד/טעמים|כא}}
{{#קטע:במדבר ד/טעמים|כב}}
{{#קטע:במדבר ד/טעמים|כג}}

{{ממס1|במדבר ו/טעמים#ו כב|במדבר ו כב-כז}}
{{#קטע:במדבר ו/טעמים|כב}}
{{#קטע:במדבר ו/טעמים|כג}} {{ססס}}
{{#קטע:במדבר ו/טעמים|כד}} {{ססס}}
{{#קטע:במדבר ו/טעמים|כה}} {{ססס}}
{{#קטע:במדבר ו/טעמים|כו}} {{ססס}}
{{#קטע:במדבר ו/טעמים|כז}}

{{ממס1|במדבר ז/טעמים#ז פד|במדבר ז פד-פט}}
{{#קטע:במדבר ז/טעמים|פד}}
{{#קטע:במדבר ז/טעמים|פה}}
{{#קטע:במדבר ז/טעמים|פו}}
{{#קטע:במדבר ז/טעמים|פז}}
{{#קטע:במדבר ז/טעמים|פח}}
{{#קטע:במדבר ז/טעמים|פט}}
====בהעלותך====
{{ממס1|במדבר ח/טעמים|במדבר ח א-ד}}
{{#קטע:במדבר ח/טעמים|א}}
{{#קטע:במדבר ח/טעמים|ב}}
{{#קטע:במדבר ח/טעמים|ג}}
{{#קטע:במדבר ח/טעמים|ד}}

{{ממס1|במדבר יב/טעמים#יב יד|במדבר יב יד-טז}}
{{#קטע:במדבר יב/טעמים|יד}}
{{#קטע:במדבר יב/טעמים|טו}}
{{#קטע:במדבר יב/טעמים|טז}}
====שלח====
{{ממס1|במדבר יג/טעמים|במדבר יג א-ג}}
{{#קטע:במדבר יג/טעמים|א}}
{{#קטע:במדבר יג/טעמים|ב}}
{{#קטע:במדבר יג/טעמים|ג}}

{{ממס1|במדבר טו/טעמים#טו לז|במדבר טו לז-מא}}
{{#קטע:במדבר טו/טעמים|לז}}
{{#קטע:במדבר טו/טעמים|לח}}
{{#קטע:במדבר טו/טעמים|לט}}
{{#קטע:במדבר טו/טעמים|מ}}
{{#קטע:במדבר טו/טעמים|מא}}
====קרח====
{{ממס1|במדבר טז/טעמים|במדבר טז א-ג}}
{{#קטע:במדבר טז/טעמים|א}}
{{#קטע:במדבר טז/טעמים|ב}}
{{#קטע:במדבר טז/טעמים|ג}}

{{ממס1|במדבר יח/טעמים#יח ל|במדבר יח ל-לב}}
{{#קטע:במדבר יח/טעמים|ל}}
{{#קטע:במדבר יח/טעמים|לא}}
{{#קטע:במדבר יח/טעמים|לב}}
====חקת====
{{ממס1|במדבר יט/טעמים|במדבר יט א-ג}}
{{#קטע:במדבר יט/טעמים|א}}
{{#קטע:במדבר יט/טעמים|ב}}
{{#קטע:במדבר יט/טעמים|ג}}

{{מקורות לסידור|[[במדבר כא/טעמים#כא לד|במדבר כא לד]] - [[במדבר כב/טעמים|כב א]]}}{{ש}}
{{#קטע:במדבר כא/טעמים|לד}}
{{#קטע:במדבר כא/טעמים|לה}}
{{#קטע:במדבר כב/טעמים|א}}
====בלק====
{{ממס1|במדבר כב/טעמים#כב ב|במדבר כב ב-ד}}
{{#קטע:במדבר כב/טעמים|ב}}
{{#קטע:במדבר כב/טעמים|ג}}
{{#קטע:במדבר כב/טעמים|ד}}

{{ממס1|במדבר כה/טעמים#כה ז|במדבר כה ז-ט}}
{{#קטע:במדבר כה/טעמים|ז}}
{{#קטע:במדבר כה/טעמים|ח}}
{{#קטע:במדבר כה/טעמים|ט}}
====פנחס====
{{ממס1|במדבר כה/טעמים#כה י|במדבר כה י-יב}}
{{#קטע:במדבר כה/טעמים|י}}
{{#קטע:במדבר כה/טעמים|יא}}
{{#קטע:במדבר כה/טעמים|יב}}

{{ממס1|במדבר כח/טעמים#כח כו|במדבר כח כו-לא}}
{{#קטע:במדבר כח/טעמים|כו}}
{{#קטע:במדבר כח/טעמים|כז}}
{{#קטע:במדבר כח/טעמים|כח}}
{{#קטע:במדבר כח/טעמים|כט}}
{{#קטע:במדבר כח/טעמים|ל}}
{{#קטע:במדבר כח/טעמים|לא}}

{{מקורות לסידור|[[במדבר כט/טעמים#כט לה|במדבר כט לה]] - [[במדבר ל/טעמים|ל א]]}}{{ש}}
{{#קטע:במדבר כט/טעמים|לה}}
{{#קטע:במדבר כט/טעמים|לו}}
{{#קטע:במדבר כט/טעמים|לז}}
{{#קטע:במדבר כט/טעמים|לח}}
{{#קטע:במדבר כט/טעמים|לט}}
{{#קטע:במדבר ל/טעמים|א}}
====מטות====
{{ממס1|במדבר ל/טעמים#ל ב|במדבר ל ב-ד}}
{{#קטע:במדבר ל/טעמים|ב}}
{{#קטע:במדבר ל/טעמים|ג}}
{{#קטע:במדבר ל/טעמים|ד}}

{{ממס1|במדבר לב/טעמים#לב מ|במדבר לב מ-מב}}
{{#קטע:במדבר לב/טעמים|מ}}
{{#קטע:במדבר לב/טעמים|מא}}
{{#קטע:במדבר לב/טעמים|מב}}
====מסעי====
{{ממס1|במדבר לג/טעמים#לג א|במדבר לג א-ג}}
{{#קטע:במדבר לג/טעמים|א}}
{{#קטע:במדבר לג/טעמים|ב}}
{{#קטע:במדבר לג/טעמים|ג}}

{{ממס1|במדבר לו/טעמים#לו יא|במדבר לו יא-יג}}
{{#קטע:במדבר לו/טעמים|יא}}
{{#קטע:במדבר לו/טעמים|יב}}
{{#invoke:MultiReplace|main|{{#קטע:במדבר לו/טעמים|יג}}|הַמִּצְוֺ֞ת|%0 (הֻתָ)|יַרְדֵּ֥ן|%0 (יֻןָ)}} '''חזק'''
{{הור2|'''אניד'''}}

===ספר דברים===
====דברים====
{{ממס1|דברים א/טעמים|דברים א א-ג}}
{{#קטע:דברים א/טעמים|א}}
{{#קטע:דברים א/טעמים|ב}}
{{#קטע:דברים א/טעמים|ג}}

{{ממס1|דברים ג/טעמים|דברים ג כ-כב}}
{{#קטע:דברים ג/טעמים|כ}}
{{#קטע:דברים ג/טעמים|כא}}
{{#קטע:דברים ג/טעמים|כב}}
====ואתחנן====
{{ממס1|דברים ג/טעמים#ג כג|דברים ג כג-כה}}
{{#קטע:דברים ג/טעמים|כג}}
{{#קטע:דברים ג/טעמים|כד}}
{{#קטע:דברים ג/טעמים|כה}}

{{מקורות לסידור|[[דברים ה/טעמים|דברים ה א]] - [[דברים ו/טעמים|ו ט]]}}{{ש}}
{{#קטע:דברים ה/טעמים|א}}
{{#קטע:דברים ה/טעמים|ב}}
{{#קטע:דברים ה/טעמים|ג}}
{{#קטע:דברים ה/טעמים|ד}}
{{#קטע:דברים ה/טעמים|ה}} {{ססס}}
אָֽנֹכִי֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ אֲשֶׁ֧ר הוֹצֵאתִ֛יךָ מֵאֶ֥רֶץ מִצְרַ֖יִם מִבֵּ֣ית עֲבָדִ֑ים לֹא־יִהְיֶ֥ה לְךָ֛ אֱלֹהִ֥ים אֲחֵרִ֖ים עַל־פָּנָֽי׃ לֹֽא־תַעֲשֶׂ֨ה לְךָ֥ פֶ֙סֶל֙ כׇּל־תְּמוּנָ֔ה אֲשֶׁ֤ר בַּשָּׁמַ֙יִם֙ מִמַּ֔עַל וַאֲשֶׁ֥ר בָּאָ֖רֶץ מִתָּ֑חַת וַאֲשֶׁ֥ר בַּמַּ֖יִם מִתַּ֥חַת לָאָֽרֶץ׃ לֹא־תִשְׁתַּחֲוֶ֥ה לָהֶ֖ם וְלֹ֣א {{מ:קמץ|ד=תׇעׇבְדֵ֑ם|ס=תָעׇבְדֵ֑ם}} כִּ֣י אָנֹכִ֞י יְהֹוָ֤ה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ אֵ֣ל קַנָּ֔א פֹּ֠קֵ֠ד עֲוֺ֨ן אָב֧וֹת עַל־בָּנִ֛ים וְעַל־שִׁלֵּשִׁ֥ים וְעַל־רִבֵּעִ֖ים לְשֹׂנְאָֽי׃ וְעֹ֥שֶׂה חֶ֖סֶד לַֽאֲלָפִ֑ים לְאֹהֲבַ֖י וּלְשֹׁמְרֵ֥י {{כו&quot;ק|מצותו|מִצְוֺתָֽי}}׃ {{ססס}} לֹ֥א תִשָּׂ֛א אֶת־שֵֽׁם־יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ לַשָּׁ֑וְא כִּ֣י לֹ֤א יְנַקֶּה֙ יְהֹוָ֔ה אֵ֛ת אֲשֶׁר־יִשָּׂ֥א אֶת־שְׁמ֖וֹ לַשָּֽׁוְא׃ {{ססס}} שָׁמ֛וֹר אֶת־י֥וֹם הַשַּׁבָּ֖ת לְקַדְּשׁ֑וֹ כַּאֲשֶׁ֥ר צִוְּךָ֖ יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶֽיךָ׃ שֵׁ֤שֶׁת יָמִים֙ תַּֽעֲבֹ֔ד וְעָשִׂ֖יתָ כׇּל־מְלַאכְתֶּֽךָ׃ וְיוֹם֙ הַשְּׁבִיעִ֔י שַׁבָּ֖ת לַיהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֑יךָ לֹ֣א תַעֲשֶׂ֣ה כׇל־מְלָאכָ֡ה אַתָּ֣ה וּבִנְךָֽ־וּבִתֶּ֣ךָ וְעַבְדְּךָֽ־וַ֠אֲמָתֶ֠ךָ וְשׁוֹרְךָ֨ וַחֲמֹֽרְךָ֜ וְכׇל־בְּהֶמְתֶּ֗ךָ וְגֵֽרְךָ֙ אֲשֶׁ֣ר בִּשְׁעָרֶ֔יךָ לְמַ֗עַן יָנ֛וּחַ עַבְדְּךָ֥ וַאֲמָתְךָ֖ כָּמֽוֹךָ׃ וְזָכַרְתָּ֗ כִּ֣י־עֶ֤בֶד הָיִ֙יתָ֙ בְּאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם וַיֹּצִ֨אֲךָ֜ יְהֹוָ֤ה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ מִשָּׁ֔ם בְּיָ֥ד חֲזָקָ֖ה וּבִזְרֹ֣עַ נְטוּיָ֑ה עַל־כֵּ֗ן צִוְּךָ֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ לַעֲשׂ֖וֹת אֶת־י֥וֹם הַשַּׁבָּֽת׃ {{ססס}} כַּבֵּ֤ד אֶת־אָבִ֙יךָ֙ וְאֶת־אִמֶּ֔ךָ כַּאֲשֶׁ֥ר צִוְּךָ֖ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֑יךָ לְמַ֣עַן{{מ:לגרמיה}}יַאֲרִיכֻ֣ן יָמֶ֗יךָ וּלְמַ֙עַן֙ יִ֣יטַב לָ֔ךְ עַ֚ל הָֽאֲדָמָ֔ה אֲשֶׁר־יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ נֹתֵ֥ן לָֽךְ׃ {{ססס}} לֹ֥א תִרְצָ֖ח {{ססס}} {{ססס}} וְלֹ֣א תִנְאָ֑ף {{ססס}} {{ססס}} וְלֹ֣א תִגְנֹ֔ב {{ססס}}{{ססס}} וְלֹֽא־תַעֲנֶ֥ה בְרֵֽעֲךָ֖ עֵ֥ד שָֽׁוְא׃ {{ססס}} וְלֹ֥א תַחְמֹ֖ד אֵ֣שֶׁת רֵעֶ֑ךָ {{ססס}}{{ססס}} וְלֹ֨א תִתְאַוֶּ֜ה בֵּ֣ית רֵעֶ֗ךָ שָׂדֵ֜הוּ וְעַבְדּ֤וֹ וַאֲמָתוֹ֙ שׁוֹר֣וֹ וַחֲמֹר֔וֹ וְכֹ֖ל אֲשֶׁ֥ר לְרֵעֶֽךָ׃ {{ססס}}
{{#קטע:דברים ה/טעמים|יח}}
{{#קטע:דברים ה/טעמים|יט}}
{{#קטע:דברים ה/טעמים|כ}}
{{#קטע:דברים ה/טעמים|כא}}
{{#קטע:דברים ה/טעמים|כב}}
{{#קטע:דברים ה/טעמים|כג}}
{{#קטע:דברים ה/טעמים|כד}}
{{#קטע:דברים ה/טעמים|כה}}
{{#קטע:דברים ה/טעמים|כו}}
{{#קטע:דברים ה/טעמים|כז}}
{{#קטע:דברים ה/טעמים|כח}}
{{#קטע:דברים ה/טעמים|כט}}
{{#קטע:דברים ו/טעמים|א}}
{{#קטע:דברים ו/טעמים|ב}}
{{#קטע:דברים ו/טעמים|ג}}
{{#קטע:דברים ו/טעמים|ד}}
{{#קטע:דברים ו/טעמים|ה}}
{{#קטע:דברים ו/טעמים|ו}}
{{#קטע:דברים ו/טעמים|ז}}
{{#קטע:דברים ו/טעמים|ח}}
{{#קטע:דברים ו/טעמים|ט}}

{{ממס1|דברים ז/טעמים#ז ט|דברים ז ט-יא}}
{{#קטע:דברים ז/טעמים|ט}}
{{#קטע:דברים ז/טעמים|י}}
{{#קטע:דברים ז/טעמים|יא}}
====עקב====
{{ממס1|דברים ז/טעמים#ז יב|דברים ז יב-טז}}
{{#קטע:דברים ז/טעמים|יב}}
{{#קטע:דברים ז/טעמים|יג}}
{{#קטע:דברים ז/טעמים|יד}}
{{#קטע:דברים ז/טעמים|טו}}
{{#קטע:דברים ז/טעמים|טז}}

{{מקורות לסידור|[[דברים י/טעמים#י יב|דברים י יב]] - [[דברים יא/טעמים|יא ט]]}}{{ש}}
{{#קטע:דברים י/טעמים|יב}}
{{#קטע:דברים י/טעמים|יג}}
{{#קטע:דברים י/טעמים|יד}}
{{#קטע:דברים י/טעמים|טו}}
{{#קטע:דברים י/טעמים|טז}}
{{#קטע:דברים י/טעמים|יז}}
{{#קטע:דברים י/טעמים|יח}}
{{#קטע:דברים י/טעמים|יט}}
{{#קטע:דברים י/טעמים|כ}}
{{#קטע:דברים י/טעמים|כא}}
{{#קטע:דברים י/טעמים|כב}}
{{#קטע:דברים יא/טעמים|א}}
{{#קטע:דברים יא/טעמים|ב}}
{{#קטע:דברים יא/טעמים|ג}}
{{#קטע:דברים יא/טעמים|ד}}
{{#קטע:דברים יא/טעמים|ה}}
{{#קטע:דברים יא/טעמים|ו}}
{{#קטע:דברים יא/טעמים|ז}}
{{#קטע:דברים יא/טעמים|ח}}
{{#קטע:דברים יא/טעמים|ט}}

{{ממס1|דברים יא/טעמים#יא יג|דברים יא יג-כה}}
{{#קטע:דברים יא/טעמים|יג}}
{{#קטע:דברים יא/טעמים|יד}}
{{#קטע:דברים יא/טעמים|טו}}
{{#קטע:דברים יא/טעמים|טז}}
{{#קטע:דברים יא/טעמים|יז}}
{{#קטע:דברים יא/טעמים|יח}}
{{#קטע:דברים יא/טעמים|יט}}
{{#קטע:דברים יא/טעמים|כ}}
{{#קטע:דברים יא/טעמים|הפסוק בלי הערה}}
{{#קטע:דברים יא/טעמים|כב}}
{{#קטע:דברים יא/טעמים|כג}}
{{#קטע:דברים יא/טעמים|כד}}
{{#קטע:דברים יא/טעמים|כה}}
====ראה====
{{ממס1|דברים טז/טעמים#טז כו|דברים טז כו-כח}}
{{#קטע:דברים יא/טעמים|כו}}
{{#קטע:דברים יא/טעמים|כז}}
{{#קטע:דברים יא/טעמים|כח}}

{{ממס1|דברים טז/טעמים#טז ט|דברים טז ט-יז}}
{{#קטע:דברים טז/טעמים|ט}}
{{#קטע:דברים טז/טעמים|י}}
{{#קטע:דברים טז/טעמים|יא}}
{{#קטע:דברים טז/טעמים|יב}}

{{#קטע:דברים טז/טעמים|יג}}
{{#קטע:דברים טז/טעמים|יד}}
{{#קטע:דברים טז/טעמים|טו}}
{{#קטע:דברים טז/טעמים|טז}}
{{#קטע:דברים טז/טעמים|יז}}
====שופטים====
{{ממס1|דברים טז/טעמים#טז יח|דברים טז יח-כ}}
{{#קטע:דברים טז/טעמים|יח}}
{{#קטע:דברים טז/טעמים|יט}}
{{#קטע:דברים טז/טעמים|כ}}

{{ממס1|דברים כא/טעמים#כא ז|דברים כא ז-ט}}
{{#קטע:דברים כא/טעמים|ז}}
{{#קטע:דברים כא/טעמים|ח}}
{{#קטע:דברים כא/טעמים|ט}}
====כי תצא====
{{ממס1|דברים כא/טעמים#כא י|דברים כא י-יד}}
{{#קטע:דברים כא/טעמים|י}}
{{#קטע:דברים כא/טעמים|יא}}
{{#קטע:דברים כא/טעמים|יב}}
{{#קטע:דברים כא/טעמים|יג}}
{{#קטע:דברים כא/טעמים|יד}}

{{ממס1|דברים כה/טעמים#כה יז|דברים כא יז-יט}}
{{#קטע:דברים כה/טעמים|יז}}
{{#קטע:דברים כה/טעמים|יח}}
{{#קטע:דברים כה/טעמים|יט}}
====כי תבוא====
{{ממס1|דברים כו/טעמים|דברים כו א-ג}}
{{#קטע:דברים כו/טעמים|א}}
{{#קטע:דברים כו/טעמים|ב}}
{{#קטע:דברים כו/טעמים|ג}}

{{ממס1|דברים כט/טעמים#כט ו|דברים כט ו-ח}}
{{#קטע:דברים כט/טעמים|ו}}
{{#קטע:דברים כט/טעמים|ז}}
{{#קטע:דברים כט/טעמים|ח}}
====נצבים====
{{ממס1|דברים כט/טעמים#כט ט|דברים כט ט-יא}}
{{#קטע:דברים כט/טעמים|ט}}
{{#קטע:דברים כט/טעמים|י}}
{{#קטע:דברים כט/טעמים|יא}}

{{ממס1|דברים ל/טעמים#ל יח|דברים ל יח-כ}}
{{#קטע:דברים ל/טעמים|יח}}
{{#קטע:דברים ל/טעמים|יט}}
{{#קטע:דברים ל/טעמים|כ}}
====וילך====
{{ממס1|דברים לא/טעמים|דברים לא א-ו}}
{{#קטע:דברים לא/טעמים|א}}
{{#קטע:דברים לא/טעמים|ב}}
{{#קטע:דברים לא/טעמים|ג}}
{{#קטע:דברים לא/טעמים|ד}}
{{#קטע:דברים לא/טעמים|ה}}
{{#קטע:דברים לא/טעמים|ו}}

{{ממס1|דברים לא/טעמים#לא כח|דברים לא כח-ל}}
{{#קטע:דברים לא/טעמים|כח}}
{{#קטע:דברים לא/טעמים|כט}}
{{#קטע:דברים לא/טעמים|ל}}

====האזינו====
{{ממס1|דברים לב/טעמים|דברים לב א-ג}}
{{#קטע:משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/האזינו|לב-א-1}} {{#קטע:משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/האזינו|לב-א-2}} {{#קטע:משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/האזינו|לב-ב-1}} {{#קטע:משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/האזינו|לב-ב-2}} {{#קטע:משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/האזינו|לב-ב-3}} {{#קטע:משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/האזינו|לב-ב-4}} {{#קטע:משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/האזינו|לב-ג-1}} {{#קטע:משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/האזינו|לב-ג-2}}

{{ממס1|דברים לב/טעמים#לב מח|דברים לב מח-נב}}
{{#קטע:דברים לב/טעמים|מח}} {{#קטע:דברים לב/טעמים|מט}} {{#קטע:דברים לב/טעמים|נ}} {{#קטע:דברים לב/טעמים|נא}} {{#קטע:דברים לב/טעמים|נב}}
====וזאת הברכה====
{{ממס1|דברים לג/טעמים|דברים לג א-ו}}
{{#קטע:דברים לג/טעמים|א}}
{{#קטע:דברים לג/טעמים|ב}}
{{#קטע:דברים לג/טעמים|ג}}
{{#קטע:דברים לג/טעמים|ד}}
{{#קטע:דברים לג/טעמים|ה}}
{{#קטע:דברים לג/טעמים|ו}}

{{ממס1|דברים לד/טעמים#לד י|דברים לד י-יב}}
{{#קטע:דברים לד/טעמים|י}}
{{#קטע:דברים לד/טעמים|יא}}
{{#invoke:MultiReplace|main|{{#קטע:דברים לד/טעמים|יב}}|הַיָּ֣ד|%0 (הֻדָ)|כׇּל־|%0(כֻּלָ)־}} '''חזק'''
{{הור2|'''אידנ'''}}{{ש}}
{{הור2|
&lt;center&gt;'''קדיש יתום'''&lt;/center&gt;
{{קדיש אשכנז|קדיש=יתום|עשי&quot;ת=לא}}
}}

==נביאים==
{{#קטע:הושע יב/טעמים|יא}}{{ממס|הושע יב יא}}

{{#קטע:עמוס ג/טעמים|ז}} {{#קטע:עמוס ג/טעמים|ח}}{{ממס|עמוס ג/טעמים#ז|עמוס ג ז-ח}}

{{#קטע:ישעיהו נא/טעמים|טז}}{{ממס|ישעיהו נא טז}}
===יהושע===
{{ממס1|יהושע א/טעמים|יהושע א א-ג}}
{{#קטע:יהושע א/טעמים|א}}
{{#קטע:יהושע א/טעמים|ב}}
{{#קטע:יהושע א/טעמים|ג}}

{{ממס1|יהושע כד/טעמים#כד לא|יהושע כד לא-לג}}
{{#קטע:יהושע כד/טעמים|לא}}
{{#קטע:יהושע כד/טעמים|לב}} וְאֶלְעָזָ֥ר בֶּֽן־(בֻּןָ) אַהֲרֹ֖ן מֵ֑ת וַיִּקְבְּר֣וּ אֹת֗וֹ בְּגִבְעַת֙ פִּֽינְחָ֣ס בְּנ֔וֹ אֲשֶׁ֥ר נִתַּן־ל֖וֹ בְּהַ֥ר (בֻּרָ) אֶפְרָֽיִם׃
{{הור2|'''אינד'''}}

===שופטים===
{{ממס1|שופטים א/טעמים|שופטים א א-ג}}
{{#קטע:שופטים א/טעמים|א}}
{{#קטע:שופטים א/טעמים|ב}}
{{#קטע:שופטים א/טעמים|ג}}

{{ממס1|שופטים כא/טעמים#כא כג|שופטים כא כג-כה}}
{{#קטע:שופטים כא/טעמים|כג}}
{{#קטע:שופטים כא/טעמים|כד}} בַּיָּמִ֣ים הָהֵ֔ם (הֻםָ) אֵ֥ין מֶ֖לֶךְ בְּיִשְׂרָאֵ֑ל אִ֛ישׁ הַיָּשָׁ֥ר בְּעֵינָ֖יו (בֻּוָ) יַעֲשֶֽׂה׃
{{הור2|'''דאני'''}}

===שמואל===
{{ממס1|שמואל א א/טעמים|שמואל א א א-ג}}
{{#קטע:שמואל א א/טעמים|א}} 
{{#קטע:שמואל א א/טעמים|ב}} 
{{#קטע:שמואל א א/טעמים|ג}} 

{{ממס1|שמואל ב כד/טעמים#כד כג|שמואל ב כד כג-כה}}
{{החלף|{{#קטע:שמואל ב כד/טעמים|כג}}|{{סס|פסקא באמצע פסוק}}|{{ססס}}}}
{{#קטע:שמואל ב כד/טעמים|כד}} וַיִּ֩בֶן֩ שָׁ֨ם (שֻׁםָ) דָּוִ֤ד מִזְבֵּ֙חַ֙ לַיהֹוָ֔ה וַיַּ֥עַל עֹל֖וֹת וּשְׁלָמִ֑ים וַיֵּעָתֵ֤ר יְהֹוָה֙ לָאָ֔רֶץ וַתֵּעָצַ֥ר הַמַּגֵּפָ֖ה מֵעַ֥ל (מֻלָ) יִשְׂרָאֵֽל׃
{{הור2|'''דאינ'''}}

===מלכים===
{{ממס1|מלכים א א/טעמים|מלכים א א א-ג}}
{{#קטע:מלכים א א/טעמים|א}} 
{{#קטע:מלכים א א/טעמים|ב}} 
{{#קטע:מלכים א א/טעמים|ג}} 

{{ממס1|מלכים ב כה/טעמים#כה כח|מלכים ב כה כח-ל}}
{{#קטע:מלכים ב כה/טעמים|כח}}
{{#קטע:מלכים ב כה/טעמים|כט}} 
{{#invoke:MultiReplace|main|{{#קטע:מלכים ב כה/טעמים|ל}}|אֲרֻחַ֨ת|%0 (אֻתָ)|יְמֵ֥י|%0 (יֻיָ)}}
{{הור2|'''דנאי'''}}

===ישעיהו===
{{ממס1|ישעיהו א/טעמים|ישעיהו א א-ג}}
{{#קטע:ישעיהו א/טעמים|א}} 
{{#קטע:ישעיהו א/טעמים|ב}} 
{{#קטע:ישעיהו א/טעמים|ג}}

{{ממס1|ישעיהו סו/טעמים#סו כב|ישעיהו סו כב-כד}}
{{#קטע:ישעיהו סו/טעמים|כב}}
{{#קטע:ישעיהו סו/טעמים|כג}}
{{#invoke:MultiReplace|main|{{#קטע:ישעיהו סו/טעמים|כד}}|וְרָא֔וּ|%0 (וֻוָ)|לְכׇל|%0־(לֻלָ)}}{{ש}}
'''{{ק|{{#קטע:ישעיהו סו/טעמים|כג}}}}'''
{{הור2|'''דניא'''}}

===ירמיהו===
{{ממס1|ירמיהו א/טעמים|ירמיהו א א-ג}}
{{#קטע:ירמיהו א/טעמים|א}} 
{{#קטע:ירמיהו א/טעמים|ב}} 
{{#קטע:ירמיהו א/טעמים|ג}}

{{ממס1|ירמיהו נב/טעמים#נב לב|ירמיהו נב לג-לד}}
{{#קטע:ירמיהו נב/טעמים|לב}}
{{#קטע:ירמיהו נב/טעמים|לג}}
{{#invoke:MultiReplace|main|{{#קטע:ירמיהו נב/טעמים|לד}}|אֲרֻחַת֩|%0 (אֻתָ)|יְמֵ֥י|%0 (יֻיָ)}}
{{הור2|'''דיאנ'''}}

===יחזקאל===
{{מקורות לסידור|[[יחזקאל א/טעמים|יחזקאל א א-כח]], [[יחזקאל ג יב|ג יב]]}}{{ש}}
{{#קטע:יחזקאל א/טעמים|א}} 
{{#קטע:יחזקאל א/טעמים|ב}} 
{{#קטע:יחזקאל א/טעמים|ג}}
{{#קטע:יחזקאל א/טעמים|ד}}
{{#קטע:יחזקאל א/טעמים|ה}}
{{#קטע:יחזקאל א/טעמים|ו}}
{{#קטע:יחזקאל א/טעמים|ז}}
{{#קטע:יחזקאל א/טעמים|ח}}
{{#קטע:יחזקאל א/טעמים|ט}}
{{#קטע:יחזקאל א/טעמים|י}}
{{#קטע:יחזקאל א/טעמים|יא}} 
{{#קטע:יחזקאל א/טעמים|יב}} 
{{#קטע:יחזקאל א/טעמים|יג}}
{{#קטע:יחזקאל א/טעמים|יד}}
{{#קטע:יחזקאל א/טעמים|טו}}
{{#קטע:יחזקאל א/טעמים|טז}}
{{#קטע:יחזקאל א/טעמים|יז}}
{{#קטע:יחזקאל א/טעמים|יח}}
{{#קטע:יחזקאל א/טעמים|יט}}
{{#קטע:יחזקאל א/טעמים|כ}}
{{#קטע:יחזקאל א/טעמים|כא}}
{{#קטע:יחזקאל א/טעמים|כב}}
{{#קטע:יחזקאל א/טעמים|כג}}
{{#קטע:יחזקאל א/טעמים|כד}}
{{#קטע:יחזקאל א/טעמים|כה}}
{{#קטע:יחזקאל א/טעמים|כו}}
{{#קטע:יחזקאל א/טעמים|כז}}
{{#קטע:יחזקאל א/טעמים|כח}}

{{#קטע:יחזקאל ג/טעמים|יב}} 

{{ממס1|יחזקאל מח/טעמים#מח לג|יחזקאל מח לג-לה}}
{{#קטע:יחזקאל מח/טעמים|לג}} 
{{#קטע:יחזקאל מח/טעמים|לד}} סָבִ֕יב שְׁמֹנָ֥ה (שֻׁהָ) עָשָׂ֖ר אָ֑לֶף וְשֵׁם־הָעִ֥יר מִיּ֖וֹם יְהֹוָ֥ה{{מ:פסק}}(יֻהָ) שָֽׁמָּה׃
{{הור2|'''דינא'''}}

===תרי עשר===
{{ממס1|הושע א/טעמים|הושע א א-ג}}
{{#קטע:הושע א/טעמים|א}} 
{{החלף|{{#קטע:הושע א/טעמים|ב}}|{{נוסח|{{פפ|פסקא באמצע פסוק}}|2=א=רווח של שורה ריקה}}|{{פפפ}}}}
{{#קטע:הושע א/טעמים|ג}}

{{מקורות לסידור|[[חבקוק ב כ]] - [[חבקוק ג|ג יט]]}}{{ש}}
{{#קטע:חבקוק ב/טעמים|כ}} 
{{#קטע:חבקוק ג/טעמים|א}} 
{{#קטע:חבקוק ג/טעמים|ב}} 
{{#קטע:חבקוק ג/טעמים|ג}}
{{#קטע:חבקוק ג/טעמים|ד}}
{{#קטע:חבקוק ג/טעמים|ה}}
{{#קטע:חבקוק ג/טעמים|ו}}
{{#קטע:חבקוק ג/טעמים|ז}}
{{#קטע:חבקוק ג/טעמים|ח}}
{{#קטע:חבקוק ג/טעמים|ט}}
{{#קטע:חבקוק ג/טעמים|י}}
{{#קטע:חבקוק ג/טעמים|יא}} 
{{#קטע:חבקוק ג/טעמים|יב}} 
{{#קטע:חבקוק ג/טעמים|יג}}
{{#קטע:חבקוק ג/טעמים|יד}}
{{#קטע:חבקוק ג/טעמים|טו}}
{{#קטע:חבקוק ג/טעמים|טז}}
{{#קטע:חבקוק ג/טעמים|יז}}
{{#קטע:חבקוק ג/טעמים|יח}}
{{#קטע:חבקוק ג/טעמים|יט}}

{{ממס1|מלאכי ג/טעמים#ג כב|מלאכי ג כב-כד}}
{{#קטע:מלאכי ג/טעמים|כב}}
{{#קטע:מלאכי ג/טעמים|כג}} וְהֵשִׁ֤יב לֵב־(לֻבָ) אָבוֹת֙ עַל־בָּנִ֔ים וְלֵ֥ב בָּנִ֖ים עַל־אֲבוֹתָ֑ם פֶּן־אָב֕וֹא וְהִכֵּיתִ֥י אֶת־הָאָ֖רֶץ (הֻץָ) חֵֽרֶם׃{{ש}}
{{ק|'''{{#קטע:מלאכי ג/טעמים|כג}}'''}}
{{הור2|'''נאדי'''}}{{ש}}
{{הור2|
&lt;center&gt;'''קדיש יתום'''&lt;/center&gt;
{{קדיש אשכנז|קדיש=יתום|עשי&quot;ת=לא}}
}}

==כתובים==
===רות===
{{#בלי קטע:רות א/טעמים|סימן}} 
{{#בלי קטע:רות ב/טעמים|סימן}} 
{{#בלי קטע:רות ג/טעמים|סימן}} 
{{#קטע:רות ד/טעמים|א}} 
{{#קטע:רות ד/טעמים|ב}} 
{{#קטע:רות ד/טעמים|ג}}
{{#קטע:רות ד/טעמים|ד}}
{{#קטע:רות ד/טעמים|ה}}
{{#קטע:רות ד/טעמים|ו}}
{{#קטע:רות ד/טעמים|ז}}
{{#קטע:רות ד/טעמים|ח}}
{{#קטע:רות ד/טעמים|ט}}
{{#קטע:רות ד/טעמים|י}}
{{#קטע:רות ד/טעמים|יא}} 
{{#קטע:רות ד/טעמים|יב}} 
{{#קטע:רות ד/טעמים|יג}}
{{#קטע:רות ד/טעמים|יד}}
{{#קטע:רות ד/טעמים|טו}}
{{#קטע:רות ד/טעמים|טז}}
{{#קטע:רות ד/טעמים|יז}}

{{#קטע:רות ד/טעמים|יח}}
{{#קטע:רות ד/טעמים|יט}}
{{#קטע:רות ד/טעמים|כ}}
{{#קטע:רות ד/טעמים|כא}} וְעֹבֵד֙ הוֹלִ֣יד (הֻדָ) אֶת־יִשָׁ֔י וְיִשַׁ֖י הוֹלִ֥יד אֶת־(אֻתָ) דָּוִֽד׃ 
{{הור2|'''נאיד'''}}

===תהלים===
====פרק א====
{{#invoke:MultiReplace|main|{{#בלי קטע:תהלים א/טעמים|סימן}}|&lt;br&gt;|&amp;#32;|&amp;emsp;|&amp;#32;}}
====פרק יט====
{{#invoke:MultiReplace|main|{{#בלי קטע:תהלים יט/טעמים|סימן}}|&lt;br&gt;|&amp;#32;|&amp;emsp;|&amp;#32;|　　|}}
====פרק סח====
{{#invoke:MultiReplace|main|{{#בלי קטע:תהלים סח/טעמים|סימן}}|&lt;br&gt;|&amp;#32;|&amp;emsp;|&amp;#32;|　　|}}
====פרק קיט====
{{#invoke:MultiReplace|main|{{#בלי קטע:תהלים קיט/טעמים|סימן}}|&lt;br&gt;|&amp;#32;|&amp;emsp;|&amp;#32;|　　|&lt;/p&gt;}}
====פרק קנ====
{{#invoke:MultiReplace|main|{{#בלי קטע:תהלים קנ/טעמים|סימן}}|&lt;br&gt;|&amp;#32;|&amp;emsp;|&amp;#32;|הַ֭נְּשָׁמָה|%0 (הֻהָ)|יָ֗הּ|%0 (יֻהָ)|　　|}}
{{הור2|'''נדאי'''}}

===איוב===
{{ממס1|איוב א/טעמים|איוב א א-ג}}
{{#קטע:איוב א/טעמים|א}} 
{{#קטע:איוב א/טעמים|ב}} 
{{#קטע:איוב א/טעמים|ג}}

{{ממס1|איוב מב/טעמים|איוב מב טו-יז}}
{{#קטע:איוב מב/טעמים|טו}}
{{#קטע:איוב מב/טעמים|טז}} וַיָּ֣מׇת אִיּ֔וֹב (אֻבָ) זָקֵ֖ן וּשְׂבַ֥ע (וֻעָ) יָמִֽים׃ 
{{הור2|'''נדיא'''}}

===משלי===
{{ממס1|משלי א/טעמים|משלי א א-ג}}
{{#invoke:MultiReplace|main|{{#קטע:משלי א/טעמים|א}} 
{{#קטע:משלי א/טעמים|ב}} 
{{#קטע:משלי א/טעמים|ג}}

{{ממס1|משלי לא/טעמים#לא י|משלי לא י-לא}}
{{#קטע:משלי לא/טעמים|י}}
{{#קטע:משלי לא/טעמים|יא}}
{{#קטע:משלי לא/טעמים|יב}}
{{#קטע:משלי לא/טעמים|יג}}
{{#קטע:משלי לא/טעמים|יד}}
{{#קטע:משלי לא/טעמים|טו}}
{{#קטע:משלי לא/טעמים|טז}}
{{#קטע:משלי לא/טעמים|יז}}
{{#קטע:משלי לא/טעמים|יח}}
{{#קטע:משלי לא/טעמים|יט}}
{{#קטע:משלי לא/טעמים|כ}}
{{#קטע:משלי לא/טעמים|כא}}
{{#קטע:משלי לא/טעמים|כב}}
{{#קטע:משלי לא/טעמים|כג}}
{{#קטע:משלי לא/טעמים|כד}}
{{#קטע:משלי לא/טעמים|כה}}
{{#קטע:משלי לא/טעמים|כו}}
{{#קטע:משלי לא/טעמים|כז}}
{{#קטע:משלי לא/טעמים|כח}}
{{#קטע:משלי לא/טעמים|כט}}
{{#קטע:משלי לא/טעמים|ל}} תְּנוּ־לָ֭הּ (לֻהָ) מִפְּרִ֣י יָדֶ֑יהָ וִיהַלְﬞל֖וּהָ בַשְּׁעָרִ֣ים (בֻּםָ) מַֽעֲשֶֽׂיהָ׃|&lt;br&gt;|&amp;#32;|&amp;emsp;|&amp;#32;}}
{{הור2|'''נידא'''}}

===קהלת===
{{ממס1|קהלת א/טעמים|קהלת א א-ג}}
{{#קטע:קהלת א/טעמים|א}} {{#קטע:קהלת א/טעמים|ב}} {{#קטע:קהלת א/טעמים|ג}}

{{ממס1|קהלת יב/טעמים#יב יב|קהלת יב יב-יד}}
{{#קטע:קהלת יב/טעמים|יב}} {{#קטע:קהלת יב/טעמים|יג}} {{#קטע:קהלת יב/טעמים|יד}}{{ש}}
&lt;b&gt;{{ק|{{#קטע:קהלת יב/טעמים|יג}}}}&lt;/b&gt;
{{הור2|'''ניאד'''}}

===שיר השירים===
{{ממס1|שיר השירים א/טעמים|שיר השירים א א-ג}}
{{#קטע:שיר השירים א/טעמים|א}} 
{{#קטע:שיר השירים א/טעמים|ב}} 
{{#קטע:שיר השירים א/טעמים|ג}}

{{ממס1|שיר השירים ח/טעמים#יב|שיר השירים ח יב-יד}}
{{#קטע:שיר השירים ח/טעמים|יב}} 
{{#קטע:שיר השירים ח/טעמים|יג}} 
{{#קטע:שיר השירים ח/טעמים|יד}}
{{הור2|'''יאדנ'''}}

===איכה===
{{הור2|קוראים בלחש.}}
{{ממס1|איכה א/טעמים|איכה א א-ג}}
{{#קטע:איכה א/טעמים|א}} {{#קטע:איכה א/טעמים|ב}} {{#קטע:איכה א/טעמים|ג}}

{{ממס1|איכה ה/טעמים#ה כ|איכה ה כ-כב}}
{{#קטע:איכה ה/טעמים|כ}} {{#קטע:איכה ה/טעמים|כא}} {{#קטע:איכה ה/טעמים|כב}}{{ש}}
'''{{ק|{{#קטע:איכה ה/טעמים|כא}}}}'''
{{הור2|'''יאנד'''}}

===דניאל===
{{#קטע:דניאל א/טעמים|א}} {{#קטע:דניאל א/טעמים|ב}} {{#קטע:דניאל א/טעמים|ג}}

{{#קטע:דניאל יב/טעמים|יא}} {{#קטע:דניאל יב/טעמים|יב}} {{#קטע:דניאל יב/טעמים|יג}}
{{הור2|'''ידאנ'''}}

===אסתר===
{{#קטע:אסתר א/טעמים|א}} {{#קטע:אסתר א/טעמים|ב}} {{#קטע:אסתר א/טעמים|ג}}

{{#קטע:אסתר י/טעמים|א}} {{#קטע:אסתר י/טעמים|ב}} {{#קטע:אסתר י/טעמים|ג}}
{{הור2|'''ידנא'''}}
===דברי הימים===
{{#קטע:דברי הימים א א/טעמים|א}} {{#קטע:דברי הימים א א/טעמים|ב}} {{#קטע:דברי הימים א א/טעמים|ג}}

{{#קטע:דברי הימים ב לו/טעמים|כא}} {{#קטע:דברי הימים ב לו/טעמים|כב}} {{#קטע:דברי הימים ב לו/טעמים|כג}}
{{הור2|'''ניאד'''}}
===עזרא===
{{#קטע:עזרא א/טעמים|א}} {{#קטע:עזרא א/טעמים|ב}} {{#קטע:עזרא א/טעמים|ג}}

{{#קטע:נחמיה יג/טעמים|כט}} וְטִֽהַרְתִּ֖ים מִכׇּל־נֵכָ֑ר וָאַעֲמִ֧ידָה מִשְׁמָר֛וֹת לַכֹּהֲנִ֥ים וְלַלְוִיִּ֖ם אִ֥ישׁ בִּמְלַאכְתּֽוֹ׃ {{#קטע:נחמיה יג/טעמים|לא}}
{{הור2|'''ינדא'''}}{{ש}}
{{הור2|
&lt;center&gt;'''קדיש יתום'''&lt;/center&gt;
{{קדיש אשכנז|קדיש=יתום|עשי&quot;ת=לא}}
}}
{{סוף}}
{{טקסט מנוקד|גודל=20}}
==משנה==
===סדר זרעים===
====ברכות====
{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/ברכות/פרק א|א}}

{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/ברכות/פרק ט|ה}}
====פאה====
{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/פאה/פרק א|א}}

{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/פאה/פרק ח|ט}}
====דמאי====
{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/דמאי/פרק א|א}}

{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/דמאי/פרק ז|ח}}
====כלאים====
{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/כלאים/פרק א|א}}

{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/כלאים/פרק ט|י}}
====שביעית====
{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/שביעית/פרק א|א}}

{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/שביעית/פרק י|ט}}
====מעשרות====
{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/מעשרות/פרק א|א}}

{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/מעשרות/פרק ה|ח}}
====מעשר שני====
{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/מעשר שני/פרק א|א}}

{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/מעשר שני/פרק ה|טו}}
====חלה====
{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/חלה/פרק א|א}}

{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/חלה/פרק ד|יא}}
====ערלה====
{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/ערלה/פרק א|א}}

{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/ערלה/פרק ג|ט}}
====בכורים====
{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/ביכורים/פרק א|א}}

{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/ביכורים/פרק ג|יב}}
{{הור2|&lt;p&gt;רַבִּי חֲנַנְיָא בֶּן עֲקַשְׁיָא אוֹמֵר, רָצָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְזַכּוֹת אֶת יִשְׂרָאֵל, לְפִיכָךְ הִרְבָּה לָהֶם תּוֹרָה וּמִצְוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר יְיָ חָפֵץ לְמַעַן צִדְקוֹ יַגְדִּיל תּוֹרָה וְיַאְדִּיר.&lt;/p&gt;
&lt;center&gt;'''קדיש דרבנן'''&lt;/center&gt;
{{קדיש אשכנז|קדיש=דרבנן|עשי&quot;ת=לא}}
}}
===סדר מועד===
====שבת====
{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/שבת/פרק א|א}}

{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/שבת/פרק כד|ה}}
====עירובין====
{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/עירובין/פרק א|א}}

{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/עירובין/פרק י|טו}}
====פסחים====
{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/פסחים/פרק א|א}}

{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/פסחים/פרק י|ט}}
====חגיגה====
{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/חגיגה/פרק א|א}}

{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/חגיגה/פרק ג|ח}}
====ביצה====
{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/ביצה/פרק א|א}}

{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/ביצה/פרק ה|ז}}
====מועד קטן====
{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/מועד קטן/פרק א|א}}

{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/מועד קטן/פרק ג|ט}}
====ראש השנה====
{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/ראש השנה/פרק א|א}}

{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/ראש השנה/פרק ד|ט}}
====יומא====
{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/יומא/פרק א|א}}

{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/יומא/פרק ח|ט}}
====סוכה====
{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/סוכה/פרק א|א}}

{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/סוכה/פרק ה|ח}}
====תענית====
{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/תענית/פרק א|א}}

{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/תענית/פרק ד|ח}}
====שקלים====
{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/שקלים/פרק א|א}}

{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/שקלים/פרק ח|ח}}
====מגילה====
{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/מגילה/פרק א|א}}

{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/מגילה/פרק ד|י}}
{{הור2|&lt;p&gt;רַבִּי חֲנַנְיָא בֶּן עֲקַשְׁיָא אוֹמֵר, רָצָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְזַכּוֹת אֶת יִשְׂרָאֵל, לְפִיכָךְ הִרְבָּה לָהֶם תּוֹרָה וּמִצְוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר יְיָ חָפֵץ לְמַעַן צִדְקוֹ יַגְדִּיל תּוֹרָה וְיַאְדִּיר.&lt;/p&gt;
&lt;center&gt;'''קדיש דרבנן'''&lt;/center&gt;
{{קדיש אשכנז|קדיש=דרבנן|עשי&quot;ת=לא}}
}}
===סדר נשים===
====יבמות====
{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/יבמות/פרק א|א}}

{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/יבמות/פרק טז|ז}}
====כתובות====
{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/כתובות/פרק א|א}}

{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/כתובות/פרק יג|יא}}

====סוטה====
{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/סוטה/פרק א|א}}

{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/סוטה/פרק ט|טו}}
====נדרים====
{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/נדרים/פרק א|א}}

{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/נדרים/פרק יא|יב}}

====נזיר====
{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/נזיר/פרק א|א}}

{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/נזיר/פרק ט|ה}}

====גיטין====
{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/גיטין/פרק א|א}}

{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/גיטין/פרק ט|י}}
====קידושין====
{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/קידושין/פרק א|א}}

{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/קידושין/פרק ד|יד}}
{{הור2|&lt;p&gt;רַבִּי חֲנַנְיָא בֶּן עֲקַשְׁיָא אוֹמֵר, רָצָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְזַכּוֹת אֶת יִשְׂרָאֵל, לְפִיכָךְ הִרְבָּה לָהֶם תּוֹרָה וּמִצְוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר יְיָ חָפֵץ לְמַעַן צִדְקוֹ יַגְדִּיל תּוֹרָה וְיַאְדִּיר.&lt;/p&gt;
&lt;center&gt;'''קדיש דרבנן'''&lt;/center&gt;
{{קדיש אשכנז|קדיש=דרבנן|עשי&quot;ת=לא}}
}}

===סדר נזיקין===
====בבא קמא====
{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/בבא קמא/פרק א|א}}

{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/בבא קמא/פרק י|י}}
====בבא מציעא====
{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/בבא מציעא/פרק א|א}}

{{קטמש|בבא מציעא|י|ו}}
====בבא בתרא====
{{קטמש|בבא בתרא|א|א}}

{{קטמש|בבא בתרא|י|ח}}
====סנהדרין====
{{קטמש|סנהדרין|א|א}}

{{קטמש|סנהדרין|יא|ו}}
====מכות====
{{קטמש|מכות|א|א}}

{{קטמש|מכות|ג|טז}}
====שבועות====
{{קטמש|שבועות|א|א}}

{{קטמש|שבועות|ח|ו}}
====עדויות====
{{קטמש|עדויות|א|א}}

{{קטמש|עדויות|ח|ז}}
====עבודה זרה====
{{קטמש|עבודה זרה|א|א}}

{{קטמש|עבודה זרה|ה|יב}}
====אבות====
{{קטמש|אבות|א|א}}

{{קטמש|אבות|ו|יא}}
====הוריות====
{{קטמש|הוריות|א|א}}

{{קטמש|הוריות|ג|ח}}
{{הור2|&lt;p&gt;רַבִּי חֲנַנְיָא בֶּן עֲקַשְׁיָא אוֹמֵר, רָצָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְזַכּוֹת אֶת יִשְׂרָאֵל, לְפִיכָךְ הִרְבָּה לָהֶם תּוֹרָה וּמִצְוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר יְיָ חָפֵץ לְמַעַן צִדְקוֹ יַגְדִּיל תּוֹרָה וְיַאְדִּיר.&lt;/p&gt;
&lt;center&gt;'''קדיש דרבנן'''&lt;/center&gt;
{{קדיש אשכנז|קדיש=דרבנן|עשי&quot;ת=לא}}
}}

===סדר קדשים===
====זבחים====
{{קטמש|זבחים|א|א}}

{{קטמש|זבחים|יד|י}}
====מנחות====
{{קטמש|מנחות|א|א}}

{{קטמש|מנחות|יג|יא}}
====חולין====
{{קטמש|חולין|א|א}}

{{קטמש|חולין|יב|ה}}
====בכורות====
{{קטמש|בכורות|א|א}}

{{קטמש|בכורות|ט|ח}}
====ערכין====
{{קטמש|ערכין|א|א}}

{{קטמש|ערכין|ט|ח}}
====תמורה====
{{קטמש|תמורה|א|א}}

{{קטמש|תמורה|ז|ו}}
====כריתות====
{{קטמש|כריתות|א|א}}

{{קטמש|כריתות|ו|ט}}
====מעילה====
{{קטמש|מעילה|א|א}}

{{קטמש|מעילה|ו|ו}}
====תמיד====
{{קטמש|תמיד|א|א}}

{{קטמש|תמיד|ז|ד}}
====מדות====
{{קטמש|מידות|א|א}}

{{קטמש|מידות|ה|ד}}
====קנים====
{{קטמש|קינים|א|א}}

{{קטמש|קינים|ג|ו}}
{{הור2|&lt;p&gt;רַבִּי חֲנַנְיָא בֶּן עֲקַשְׁיָא אוֹמֵר, רָצָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְזַכּוֹת אֶת יִשְׂרָאֵל, לְפִיכָךְ הִרְבָּה לָהֶם תּוֹרָה וּמִצְוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר יְיָ חָפֵץ לְמַעַן צִדְקוֹ יַגְדִּיל תּוֹרָה וְיַאְדִּיר.&lt;/p&gt;
&lt;center&gt;'''קדיש דרבנן'''&lt;/center&gt;
{{קדיש אשכנז|קדיש=דרבנן|עשי&quot;ת=לא}}
}}

===סדר טהרות===
====מקואות====
{{קטמש|מקוואות|א|א}}

…
====פרה====
{{קטמש|פרה|א|א}}

{{קטמש|פרה|יב|יא}}
====ידים====
…
====אהלות====
{{קטמש|אהלות|א|א}}

{{קטמש|אהלות|יח|י}}
====נגעים====
{{קטמש|נגעים|א|א}}

{{קטמש|נגעים|יד|יג}}
====זבים====
{{קטמש|זבים|א|א}}

{{קטמש|זבים|ה|יב}}
====נדה====
…
====טהרות====
…
====כלים====
{{קטמש|כלים|א|א}}

{{קטמש|כלים|ל|ד}}
====טבול יום====
…
====מכשירין====
…
====עוקצין====
{{קטמש|עוקצין|א|א}}

{{קטמש|עוקצין|ג|יב}}
{{הור2|&lt;p&gt;רַבִּי חֲנַנְיָא בֶּן עֲקַשְׁיָא אוֹמֵר, רָצָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְזַכּוֹת אֶת יִשְׂרָאֵל, לְפִיכָךְ הִרְבָּה לָהֶם תּוֹרָה וּמִצְוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר יְיָ חָפֵץ לְמַעַן צִדְקוֹ יַגְדִּיל תּוֹרָה וְיַאְדִּיר.&lt;/p&gt;
&lt;center&gt;'''קדיש דרבנן'''&lt;/center&gt;
{{קדיש אשכנז|קדיש=דרבנן|עשי&quot;ת=לא}}
}}

==ספר יצירה==
בִּשְׁלֹשִׁים וּשְׁתַּיִם נְתִיבוֹת פְּלִיאוֹת חָכְמָה חָקַק יָהּ 
יָהּ יְיָ צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אֱלֹהִים חַיִּים וּמֶלֶךְ 
עוֹלָם אֵל רַחוּם וְחַנּוּן רָם וְנִשָּׂא שֹׁכֵן עַד מָרוֹם
וְקָדוֹשׁ בָּרָא עוֹלָמוֹ בִּשְׁלֹשָׁה סְפָרִים, בְּסֵפֶר וּסְפָר 
וְסִפּוּר. 

כְּלָלוֹ שֶׁל דָּבָר מִקְצָת אֵלּוּ מִצְטָרְפִים 
עִם אֵלּוּ, וְאֵלּוּ תְּמוּרוֹת אֵלּוּ, אֵלּוּ כְּנֶגֶד אֵלּוּ וְאֵלּוּ 
כְּנֶגֶד אֵלּוּ, וְאִם אֵין אֵלּוּ אֵין אֵלּוּ, וְכֻלָּם אֲדוּקִים בַּתְּלִי 
וְגַלְגַּל וָלֵב. גַּם אֶת כָּל חֵפֶץ זֶה לְעֻמַּת זֶה בָּרָא 
אֱלֹהִים טוֹב, לְעֻמַּת רָע וְרָע לְעֻמַּת טוֹב, טוֹב מִטּוֹב, 
רָע מֵרָע, טוֹב מַבְחִין רָע וְרָע מַבְחִין טוֹב, טוֹב 
גָּנוּז לַטּוֹבִים וְרָע גָּנוּז לָרָעִים. וְכֵיוָן שֶׁבָּא אַבְרָהָם
אָבִינוּ וְהִבִּיט וְרָאָה וְחָקַר וְהֵבִין וְחָקַק וְחָצַב וְצָרַף
וְיָצַר וְחָשַׁב וְעָלְתָה בְיָדוֹ, וְנִגְלָה עָלָיו אֲדוֹן הַכֹּל
הוֹשִׁיבוֹ בְחֵיקוֹ וּנְשָׁקוֹ עַל רֹאשׁוֹ וּקְרָאוֹ אֹהֲבוֹ וְכָרַת
לוֹ בְּרִית וּלְזַרְעוֹ אַחֲרָיו לְעוֹלָם וְהֶאֱמִן בַּייָ וַיַּחְשְׁבֶהָ 
לּוֹ צְדָקָה, וְקָרָא עָלָיו כְּבוֹד יְיָ. דִּכְתִיב בְּטֶרֶם אֶצָּרְךָ 
בַבֶּטֶן יְדַעְתִּיךָ {{מ&quot;מ|ירמיהו א|ה}} וְכָרַת לוֹ בְּרִית בֵּין עֶשֶׂר אֶצְבְּעוֹת יָדָיו
וְהוּא לְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ, קָשַׁר עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם אוֹתִיּוֹת 
בִּלְשׁוֹנוֹ וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא גִּלָּה לוֹ הַסּוֹד. מְשָׁכָן בַּמַּיִם,
דְּלָקָן בָּאֵשׁ, רְעָשָׁן בָּרוּחַ, בְּעָרָן בְּשִׁבְעָה כוֹכָבִים, 
נִהֲגָם בִּשְׁנֵים עָשָׂר מַזָּלוֹת. אַוֵּיר רְוִיָּה גְּוִיָּה אֶרֶץ קֹר
וָחֹם וּבֶטֶן וְשָׁמַיִם וָרֹאשׁ זֶהוּ אֶמֶ&quot;שׁ שַׁבְּתַאי שַׁבָּת 
וָפֶה. צֶדֶק אֶחָד בְּשַׁבָּת וְעַיִן יָמִין. מַאֲדִים שֵׁנִי בְּשַׁבָּת 
וְעַיִן שְׂמֹאל. חַמָּה שְׁלִישִׁי בְּשַׁבָּת וְאַף יָמִין. נֹגַהּ 
רְבִיעִי בְּשַׁבָּת וְאַף שְׂמֹאל. כּוֹכָב חֲמִישִׁי בְּשַׁבָּת 
וְאֹזֶן יָמִין. לְבָנָה שִׁשִּׁי בְּשַׁבָּת וְאֹזֶן שְׂמֹאל. זֶה בְּגָ&quot;ד 
כָּפְרָ&quot;ת. וְאֵלֶּה שְׁנֵים עָשָׂר מַזָּלוֹת. טָלֶה נִיסָן כָּבֵד. 
שׁוֹר אִיָּר מָרָה. תְּאוֹמִים סִיוָן טְחוֹל. סַרְטָן תַּמּוּז 
הַמֵּסָס. אַרְיֵה אָב כֻּלְיָא יָמִין. בְּתוּלָה אֱלוּל כֻּלְיָא
שְׂמֹאל. מֹאזְנַיִם תִּשְׁרִי קֻרְקְבָן. עַקְרָב מַרְחֶשְׁוָן
קֵבָה. קֶשֶׁת כִּסְלֵו יַד יָמִין. גְּדִי טֵבֵת יַד שְׂמֹאל.
דְּלִי שְׁבָט רֶגֶל יָמִין. דָּגִים אֲדָר רֶגֶל שְׂמֹאל. זֶהוּ הַ&quot;ו
זַ&quot;ח טִ&quot;י לַ&quot;ן סַ&quot;ע צַ&quot;ק. שְׁלֹשָׁה אֹיְבִים הֵם. לָשׁוֹן כָּבֵד
מָרָה. שְׁלֹשָׁה אֹהֲבִים הֵם. עֵינַיִם אָזְנַיִם לֵב. שְׁלֹשָׁה
מְחַיִים הֵם. שִׁנַּיִם חֹטֶם טְחוֹל. שְׁלֹשָׁה מְמִיתִים הֵם:
שְׁנֵי נְקָבִים תַּחְתּוֹנִים וָפֶה. שְׁלֹשָׁה אֵינָם בִּרְשׁוּתוֹ. 
עֵינָיו אָזְנָיו חוֹטְמוֹ. שְׁלֹשָׁה שְׁמוּעוֹת טוֹבוֹת לְאֹזֶן:
בְּרָכָה שְׁמוּעָה טוֹבָה וְקִלּוּס. שְׁלֹשָׁה רְאִיּוֹת רָעוֹת:
עַיִן נוֹאֶפֶת, עַיִן רָע, עַיִן מְנֶדֶת. שְׁלֹשָׁה רְאִיּוֹת טוֹבוֹת:
בֹּשֶׁת, עַיִן טוֹבָה וְעַיִן נֶאֱמֶנֶת. בְּפָנִים רָעוֹת רָע.
וְהַמַּלְשִׁין וְהַמְדַבֵּר אֶחָד בְּפֶה וְאֶחָד בְּלֵב.
{{הור2|
&lt;center&gt;'''קדיש יתום'''&lt;/center&gt;
{{קדיש אשכנז|קדיש=יתום|עשי&quot;ת=לא}}
}}

==זוהר==
וּסְפַרְתֶּם לָכֶם מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת מִיּוֹם הֲבִיאֲכֶם אֶת עֹמֶר 
הַתְּנוּפָה. {{מ&quot;מ|ויקרא כג|טו}}. מַאי קָא מַיְרִי אָמַר לֵהּ הָא אוֹקְמוּהָ
חַבְרַיָּא אֲבָל תָּא חֲזֵי יִשְׂרָאֵל כַּד הֲווֹ בְמִצְרַיִם הֲווֹ
בִרְשׁוּתָא אַחְרָא וַהֲווֹ אֲחִידָן בִּמְסָאֲבוּתָא בָּתַר דְּאִתְגְזַרוּ עָלוּ
בְּחוּלָקָא קַדִּישָׁא דְּאִקְרֵי בְרִית. כֵּיוָן דְּאִתְאֲחַדוּ בֵּהּ פְּסַק
מְסָאֲבוּתָא מִנַּיְהוּ כְּדָא אִתְּתָא כַּד פְּסַקוּ מִנַּהּ דְּמֵי 
מְסָאֲבוּתָ֑א בָּתַר דְּאִתְפְּסַקוּ מִנַּהּ מַה כְּתִיב וְסָפְרָה לָּהּ 
שִׁבְעַת יָמִים {{מ&quot;מ|ויקרא טו|כח}}. כָּךְ הָכָא כֵּיוָן דְּעָלוּ בְּחוּלָקָא קַדִּישָׁא
פְּסַקָה מְסָאֲבוּ מִנַּיְהוּ וַאֲמַר קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא מִכָּאן 
וּלְהָלְאָה חֻשְׁבָּנָא לְדַכְיוּתָא. וּסְפַרְתֶּם לָכֶם לָכֶם דַיְקָא
כְּמָא דְּאַת אָמְרַת וְסָפְרָה לָּהּ שִׁבְעַת יָמִים לָהּ לְעַצְמָהּ
אוֹף הָכָא לָכֶם לְעַצְמְכֶם וְלָמָּה בְּגִין לְאִתְדַּכָּאָה בְּמַיִן 
עִלָּאִין קַדִּישִׁין וּלְבָתַר לְמֵיתֵי לְאִתְחַבְּרָא בֵהּ בְּמַלְכָּא
וּלְקַבָּלָא אוֹרָיְתֵהּ. כְּתִיב וְסָפְרָה לָּהּ שִׁבְעַת יָמִים אוֹף
הָכָא שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת. אַמַּאי שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת, בְּגִין לְמִזְכֵּי 
לְאִתְדַּכָּאָה בְּמַיִן דְּהַהוּא נָהָר דְּנָגֵד וְנָפֵק וְאִקְּרִי מַיִם 
חַיִּים וְהַהוּא נָהָר שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת נְפַקוּ מִנֵּהּ וְעַל דָּא שֶׁבַע
שַׁבָּתוֹת וַדַּאי בְּגִין לְאִתְדַּכָּאָה בֵהּ כְּמָא דְּאִתְּתָא דַכְיוּ
דִילַהּ בְּלֵילְיָא לְאִשְׁתַּמָּשָׁא בְּבַעְלַהּ כָּך כְּתִיב וּבְרֶדֶת 
הַטַּל עַל הַמַּחֲנֶה לָיְלָה {{מ&quot;מ|במדבר יא|ט}} עַל הַמַּחֲנֶה כְּתִיב וְלָא כְתִיב
וּבְרֶדֶת הַטַּל לָיְלָה. וְ֑אֵימָתַי נְחַת הַאי טַלָּא כַּד קְרִיבוּ
יִשְׂרָאֵל לְטוּרָא דְסִינַי כְּדֵן נְחַת הַהוּא טַלָּא בִּשְׁלִימוּ וְאִדְכּוּ
וְאִתְפְּסַקָא זֹהֲמָתָן מִנַּיְהוּ וְאִתְחַבַּרוּ בֵהּ בְּמַלְכָּא וְקַבִּילוּ
אוֹרָיְתָא וּכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל הָא אוֹקִימְנָא וּבְהַהוּא זִמְנָא
וַדַּאי כָּל הַנְּחָלִים הוֹלְכִים אֶל הַיָּם לְאִתְדַּכָּאָה לְאִתְסָחָאה
וְכֹלָּא אִתְקְשַׁרוּ וְאִתְחַבַּרוּ בֵהּ בְּמַלְכָּא קַדִּישָׁא. וְתָא
חֲזֵי כָּל בַּר נָשׁ דְּלָא מָנֵי חֻשְׁבָּנָא דָא אִנּוּן שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת 
תְּמִימוֹת לְמִזְכֵּי לְדַכְיוּתָא דָא לָא אִקְּרֵי טָהוֹר וְלָאו
בִּכְלָלָא דְּטָהוֹר הוּא וְלָאו הוּא כְּדַאי לְמֶהֱוֵי לֵהּ חוּלָקָא
בְּאוֹרָיְתָא. וּמַאן דְּמָטֵי טָהוֹר לְהַאי יוֹמָא וְחֻשְׁבָּנָא לָא
אִתְאֲבֵד מִנֵּהּ. כַּד מָטֵי לְהַאי לֵילְיָא לִבְּעִי לֵהּ 
לְמִלְעֵי בְאוֹרָיְתָא וּלְאִתְחַבְּרָא בַהּ וּלְנָטְרַהּ, דַּכְיוּ עִלָּאָה
דְּמָטֵי עֲלֵהּ בְּהַהוּא לֵילְיָא וְאִתְדַכִּי וְאוֹלִיפְנָא
דְּאוֹרָיְתָא דְּבָעֵי לֵהּ בְּהַאי לֵילְיָא אוֹרָיְתָא דִּבְעַל פֶּה
בְּהַאי יוֹמָא לֵיתֵי תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וְיִתְחַבַּר בְּהוּ
וְיִשְׁתַּכְּחוּן כַּחֲדָא בְּזִוּוּגָא חַד לְעֵלָּא. כְּדֵן מַכְרְזֵי 
עֲלֵהּ וְאָמְרִי וַאֲנִי זֹאת בְּרִיתִי אוֹתָם אָמַר יְיָ רוּחִי 
אֲשֶׁר עָלֶיךָ וּדְבָרַי אֲשֶׁר שַׂמְתִּי בְּפִיךָ וְגוֹמֵר {{מ&quot;מ|ישעיהו נט|כא}} וְעַל דָּא
חֲסִידֵי קַדְמָאֵי לָא הֲווֹ נַיְמֵי בְּהַאי לֵילְיָא וַהֲווֹ לָעָן
בְּאוֹרָיְתָא וְאָמְרוּ נֵיתֵי לְאַחֲסָנָא יְרוּתָא קַדִּישָׁא לַן
וְלִבְנַן בִּתְרֵין עָלְמִין וְהַהוּא לֵילְיָא כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל 
אִתְעַטְרַת עֲלַיְהוּ וְאָתְיָא לְאִזְדְּוַגָא בֵהּ בְּמַלְכָּא
וְתַרְוַיְהוּ מִתְעַטְרֵי עַל רֵישַׁיְהוּ דְּאִנּוּן דְּזַכָּאִין לְהָכִי
רַבִּי שִׁמְעוֹן הָכִי אֲמַר בְּשַׁעְתָּא דְּמִתְכַּנְּשֵׁי חַבְרַיָּא
בְּהַאי לֵילְיָא לְגַבֵּהּ נֵיתֵי לְתַקָּנָא תַּכְשִׁיטֵי כַלָּה בְּגִין 
דְּתִשְׁתְּכַח לְמָחָר בְּתַכְשִׁיטַהָא וְתִקּוּנַהָא לְגַבֵּי מַלְכָּא
כִּדְקָא יָאוּת זַכָּאָה חוּלְקֵיהוֹן דְּחַבְרַיָּא כַּד יִתְבַּע מַלְכָּא
לְמַטְרוֹנִיתָא מַאן תַּקִּין תַּכְשִׁיטַהָא וְאַנְהֵר עִטְרָהָא
וְשַׁוֵּי תִּקּוּנַהָא וְלֵית לָךְ בְּעָלְמָא מַאן דְּיָדַע לְתַקָּנָא
תַּכְשִׁיטֵי כַלָּה אֶלָּא חַבְרַיָּא. זַכָּאָה חוּלְקֵיהוֹן בְּעָלְמָא דֵן
וּבְעָלְמָא דְאָתֵי. תָּא חֲזִי חַבְרַיָּא מְתַקְנֵי בְּהַאי 
לֵילְיָא תַּכְשִׁיטַהָא לְכַלָּה הִיא שְׁכִינְתָּא קַדִּישָׁא
וּמְעַטְרֵי לַהּ בְּעִטְרַהָא לְגַבֵּי מַלְכָּא וּמַאן מַתְקֵן לֵהּ
לְמַלְכָּא בְּהַאי לֵילְיָא לְאִשְׁתַּכְּחָא בַהּ לְכַלָּה לְאִזְדַּוְגָא 
בַהּ בְּמַטְרוֹנִיתָא נַהֲרָא קַדִּישָׁא עֲמִיקָא דְּכָל נַהֲרִין
אִמָּא עִלָּאָה הֲדָא הוּא דִכְתִיב צְאֶינָה וּרְאֶינָה בְּנוֹת 
צִיּוֹן בַּמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה וְגוֹמֵר {{מ&quot;מ|שה&quot;ש ג|יא}} לְבָתַר דְּאַתְקֵינַת לֵהּ לְמַלְכָּא
וְאִתְעַטְרַת לֵהּ אַתְיַת לְדַכָּאָה לַהּ לְמַטְרוֹנִיתָא וּלְאִנּוּן 
דְּמִשְׁתַּכְּחֵי גַּבַּהּ לְמַלְכָּא דַהֲוָה לֵהּ בַּר יְחִידַ֑אי אָתָא
לְזַוְגָא לֵהּ בְּמַטְרוּנִיתָא עִלָּאָה מַאי עֲבַדְתְּ אִמֵּהּ כָּל הַהוּא לֵילְיָא 
עָלַת לְבֵי גְנִיזַהָא אַפֵּקַת עֲטָרָה עִלָּאָה בְּשַׁבְעִין אַבְנֵי
יְקָר סַחֲרָנָהָא וְאִתְעַטְרָא לֵהּ, אַפֵּקַת לְבוּשֵׁי דְמַלְכוּ
וְאַלְבֵּשַׁת לֵהּ, וְאַתְקֵנַת לֵהּ בְּתִקּוּנֵי דְמַלְכִין. לְבָתַר
עָלַת לְבֵי כַלָּה, חָמַת עוּלֵימְתַהָא דְּקָא מְתַקְנֵי עִטְרָהָא
לְבוּשָׁהָא וְתַכְשִׁיטָהָא לְתַקָּנָא לַהּ, אָמְרָה לוֹן, הָא אַתְקֵנִית
בֵּי טְבִילָה אֲתַר דְּמַיִן נָבְעִין וְכָל רֵיחִין וּבֻסְמִין סוֹחֲרָנֵי 
אִנּוּן מַיִן לְדַכָּאָה לְכַלָּתִי לֵיתִי כַלָּתִי מַטְרוֹנִיתָא
דִּבְרִי וְעוּלֵימְתַהָא וְיִתְדַּכּוּן בְּהַהוּא אֲתַר דְּאַתְקֵנִית
בְּהַהוּא בֵּי טְבִילָה דְּמַיִן נָבְעִין דְּעִמִּי. לְבָתַר תַּקִּינוּ לַהּ
לְתַכְשִׁיטַהָא, אַלְבִּישׁוּ לַהּ לְבוּשַׁהָא, אַעְטַרוּ לַהּ
בְּעִטְרָהָא, לִמְחָר כַּד יֵיתִי בְרִי לְאִזְדַּוַּגָא בְּמַטְרוֹנִיתָא
וְתַקֵּן הֵיכָלָא לְכֻלְּהוּ וְיִשְׁתְּכַח מְדוֹרֵהּ. בְּכוּ כַּחֲדָא. כָּךְ
מַלְכָּא קַדִּישָׁא וּמַטְרוֹנִיתָא וְחַבְרַיָּא כְּהַאי גַוְנָא, וְאִמָּא 
עִלָּאָה דְּמַתְקְנַת כֹּלָּא. אִשְׁתְּכַח דְּמַלְכָּא עִלָּאָה
וּמַטְרוֹנִיתָא וְחַבְרַיָּא מְדוֹרֵיהוֹן כַּחֲדָא וְלָא מִתְפָּרְשִׁין
לְעָלְמִין. הֲדָא הוּא דִּכְתִיב: יְיָ מִי יָגוּר בְּאָהֳלֶךָ וְגוֹמֵר, 
הוֹלֵךְ תָּמִים וּפֹעֵל צֶדֶק {{מ&quot;מ|תהלים טו}}. מָאן הוּא, אֶלָּא אִלֵּין אִנּוּן
דִּמְתַקְּנֵי לְמַטְרוֹנִיתָא בְּתַכְשִׁיטַהָא, בִּלְבוּשַׁהָא, בְּעִטְרַהָא, 
וְכָל חַד פֹּעֵל צֶדֶק אִקְרִי. אָמַר רַבִּי חִיָּא, אִלְּמָלֵא לָא
זְכֵינָא בְּעָלְמָא אֶלָּא לְמִשְׁמַע מִלִּין אִלֵּין דַּי. זַכָּאָה חוּלָקְהוֹן
דְּאִנּוּן דְּמִשְׁתַּדְּלֵי בְּאוֹרָיְתָא וְיָדְעִין אוֹרְחוֹי דְמַלְכָּא
קַדִּישָׁא דִּרְעוּתָא דִּלְהוֹן בְּאוֹרָיְתָא. עֲלַיְהוּ כְתִיב: כִּי בִי 
חָשַׁק וַאֲפַלְּטֵהוּ אֲשַׂגְּבֵהוּ {{מ&quot;מ|תהלים צא|יד}}, וּכְתִיב אֲחַלְּצֵהוּ וַאֲכַבְּדֵהוּ {{מ&quot;מ|תהלים צא|טו}}.  

רַבִּי שִׁמְעוֹן הֲוָה יָתֵב וְלָעֵי בְאוֹרָיְתָא בְּלֵילְיָא דְּכַלָּה 
אִתְחַבַּרַת בְּבַעְלַהּ, דְּתָנֵינַן: כָּל אִנּוּן חַבְרַיָּא דִּבְנֵי 
הֵיכָלָא דְכַלָּה אִצְטְרִיכוּ בְּהַהוּא לֵילְיָא דְּכַלָּה אִזְדַּמָּנַת
לְמִהְוֵי לְיוֹמָא אָחֳרָא גּוֹ חֻפָּה בְּבַעְלַהּ לְמִהְוֵי עִמַּהּ כָּל 
הַהוּא לֵילְיָא וּלְמֶחֱדֵי עַמַּהּ בְּתִקּוּנַהָא דְּאִיהִי אִתַּקָּנַת,
לְמִלְעֵי בְאוֹרָיְתָא מִתּוֹרָה לִנְבִיאִים וּמִנְּבִיאִים לִכְתוּבִים
וּבִדְרָשׁוֹת דִּקְרָאֵי וּבְרָזִין דְּחָכְמְתָא, בְּגִין דְּאִלֵּין אִנּוּן 
תִּקּוּנִין דִּילַהּ וְתַכְשִׁיטַהָא. וְאִיהִי וְעוּלֵימְתַהָא עָלַת
וְקַיְמַת עַל רֵאשֵׁיהוֹן וְאִתְתַּקְּנָא בְּהוּ וַחֲדַאָה בְּהוּ כָּל
הַהוּא לֵילְיָא וּלְיוֹמָא אָחֳרָא לָא עָלַת לְחֻפָּה אֶלָּא
בַהֲדַיְהוּ וְאִלֵּין אִקְרוֹן בְּנֵי חֻפָּתָא. וְכֵיוָן דַּאֲעֵלַת לְחֻפָּתָא
קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא שָׁאֵל עֲלַיְהוּ וּמְבָרֵךְ לוֹן וּמְעַטֵּר לוֹן
בְּעִטְרַהָא דְכַלָּה. זַכָּאָה חוּלָקְהוֹן. 

וַהֲוָה רַבִּי שִׁמְעוֹן וְכֻלְּהוּ 
חַבְרַיָּא מְרַנְּנִין בְּרִנָּה דְּאוֹרָיְתָא כָּל חַד וְחַד מִנַּיְהוּ וַהֲוָה
חָדֵי רַבִּי שִׁמְעוֹן וְכָל שְׁאָר חַבְרַיָּא. אֲמַר לוֹן רַבִּי שִׁמְעוֹן
בָּנַי זַכָּאָה חוּלָקְכוֹן בְּגִין דְּלִמְחָר לָא תֵעוֹל כַּלָּה לְחֻפָּה
אֶלָּא בַּהֲדַיְכוּ בְּגִין דְּכֻלְּהוּ דִּמְתַקְּנִין תִּקּוּנַהָא בְּהַאי לֵילְיָא
וְחָדְאָן בַּהּ כֻּלְּהוֹן יְהוֹן רְשִׁימִין וּכְתִיבִין בְּסִפְרָא דְּדֻכְרָנַיָּא
וְקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא מְבָרֵךְ לוֹן בְּשַׁבְעִין בִּרְכָאִין וְעִטְרִין
דְּעַלְמָא עִלָּאָה.

פְּתַח רַבִּי שִׁמְעוֹן וַאֲמַר: הַשָּׁמַיִם מְסַפְּרִים כְּבוֹד אֵל וְגוֹמֵר {{מ&quot;מ|תהלים יט|ב}}. 
קְרָא דָא הָא אוֹקִימְנָא לֵהּ. אֲבָל בְּזִמְנָא דָא דְּכַלָּה 
אִתְּעַרַת לְמֵיעַל לְחֻפָּה בְּיוֹמָא דִמְחָר אִתְתַּקָּנַת
וְאִתְנְהֵרַת בְּקִשּׁוּטַהָא בַּהֲדֵי חַבְרַיָּא דְּחָדְאָן עִמַּהּ כָּל
הַהוּא לֵילְיָא וְאִיהִי חָדְאַת עִמְּהוֹן וּבְיוֹמָא דִמְחָר כַּמָּה
אוֹכְלוֹסִין וּמַשִּׁירְיָן מִתְכַּנְּשִׁין בַּהֲדַהּ וְאִיהִי וְכֻלְּהוּ מְחַכָּאָן
לְכָל חַד וְחַד דְּתַקִּינוּ לַהּ בְּהַאי לֵילְיָא כֵּיוָן דְּמִתְחַבְּרָאָן
כַּחֲדָא וְאִיהִי חֲמָאַת לְבַעְלַהּ מַה כְּתִיב: הַשָּׁמַיִם מְסַפְּרִים 
כְּבוֹד אֵל, הַשָּׁמַיִם – דָא חָתָן דְּעָל לְחֻפָּה. מְסַפְּרִים – וּמְנָהֲרִין
כְּזֹהֲרָא דְסַפִּיר דְּצָהֵר וְזָהֵר מִסְיָפֵי עָלְמָא וְעַד סְיָפֵי 
עָלְמָא. כְּבוֹד אֵל – דָּא כְּבוֹד כַּלָּה דְּאִקְּרֵי אֵל – אֵל זֹעֵם בְּכָל 
יוֹם {{מ&quot;מ|תהלים ז|יב}} – בְּכָל יוֹמֵי שַׁתָּא אִקְּרֵי אֵל, וְהַשְׁתָּא דְּעָלַת לְחֻפָּה
אִקְּרֵי כָּבוֹד וְאִקְּרֵי אֵל. יְקָר עַל יְקָר נְהִירוּ עַל נְהִירוּ
וְשֻׁלְטָנָא עַל שֻׁלְטָנָא. כְּדֵן בְּהַהוּא שַׁעְתָּא דְּשָׁמַיִם
עָל לְחֻפָּה וְאָתֵי וְנָהֵר לַהּ כָּל אִנּוּן חַבְרַיָּא דְּאַתְקִינוּ
לַהּ כֻּלְּהוּ אִתְפְּרַשׁוּ בִּשְׁמָהָן תַּמָּן הֲדָא הוּא דִכְתִיב
וּמַעֲשֵׂה יָדָיו מַגִּיד הָרָקִיעַ. מַעֲשֵׂה יָדָיו – אִלֵּין אִנּוּן מָרֵי
קְיָמָא וּבְרִית, אִקְּרוֹן מַעֲשֵׂה יָדָיו כְּמָה דְאַתְּ אָמְרַת
וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנֵהוּ {{מ&quot;מ|תהלים צ|יז}}, דָּא בְּרִית קְיָמָא דַּחֲתִים בְּבִשְׂרָא
דְּבַר נָשׁ. 
{{הור2|&lt;p&gt;רַבִּי חֲנַנְיָא בֶּן עֲקַשְׁיָא אוֹמֵר, רָצָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְזַכּוֹת אֶת יִשְׂרָאֵל, לְפִיכָךְ הִרְבָּה לָהֶם תּוֹרָה וּמִצְוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר יְיָ חָפֵץ לְמַעַן צִדְקוֹ יַגְדִּיל תּוֹרָה וְיַאְדִּיר.&lt;/p&gt;
&lt;center&gt;'''קדיש דרבנן'''&lt;/center&gt;
{{קדיש אשכנז|קדיש=דרבנן|עשי&quot;ת=לא}}
}}

==סדר תרי&quot;ג מצוות==
{{הור2|צריך לומר התרי&quot;ג מצות בכוונה לשמור ולעשות ולקיים, ואז הקדוש ברוך הוא מצרף מחשבה טובה למעשה.}}
{|
|-
|{{ק|'''א'''}} || מִצְוַת פִּרְיָה וְרִבְיָה
|-
|{{ק|'''ב'''}} || מִצְוַת מִילָה
|-
|{{ק|'''ג'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל גִּיד הַנָּשֶׁה
|-
|{{ק|'''ד'''}} || מִצְוַת קִדּוּשׁ הַחֹדֶשׁ
|-
|{{ק|'''ה'''}} || מִצְוַת שְׁחִיטַת הַפֶּסַח בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר בְּנִיסָן
|-
|{{ק|'''ו'''}} || מִצְוַת אֲכִילַת בְּשַׂר הַפֶּסַח בְּלֵיל חֲמִשָּׁה עָשָׂר בּוֹ
|-
|{{ק|'''ז'''}} || מִצְוַת הַשְׁבָּתַת חָמֵץ
|-
|{{ק|'''ח'''}} || מִצְוַת אֲכִילַת מַצָּה
|-
|{{ק|'''ט'''}} || מִצְוַת קִדּוּשׁ בְּכוֹרוֹת בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל
|-
|{{ק|'''י'''}} || מִצְוַת סִפּוּר יְצִיאַת מִצְרַיִם
|-
|{{ק|'''יא'''}} || מִצְוַת פִּדְיוֹן פֶּטֶר חֲמוֹר
|-
|{{ק|'''יב'''}} || מִצְוַת עֲרִיפַת פֶּטֶר חֲמוֹר
|-
|{{ק|'''יג'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל הַפֶּסַח נָא וּמְבֻשָּׁל
|-
|{{ק|'''יד'''}} || שֶׁלֹּא לְהוֹתִיר מִבְּשַׂר הַפֶּסַח עַד הַבֹּקֶר
|-
|{{ק|'''טו'''}} || שֶׁלֹּא יִמָּצֵא חָמֵץ בִּרְשׁוּתֵנוּ בַּפֶּסַח
|-
|{{ק|'''טז'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל מִכָּל דָּבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ חָמֵץ
|-
|{{ק|'''יז'''}} || שֶׁלֹּא לְהַאֲכִיל מִן הַפֶּסַח לְיִשְׂרָאֵל מוּמָר
|-
|{{ק|'''יח'''}} || שֶׁלֹּא לְהַאֲכִיל מִן הַפֶּסַח לְגֵר תּוֹשָׁב
|-
|{{ק|'''יט'''}} || שֶׁלֹּא לְהוֹצִיא מִבְּשַׂר הַפֶּסַח חוּצָה
|-
|{{ק|'''כ'''}} || שֶׁלֹּא לִשְׁבֹּר עֶצֶם מִן הַפֶּסַח
|-
|{{ק|'''כא'''}} || שֶׁלֹּא יֹאכַל עָרֵל מִן הַפֶּסַח
|-
|{{ק|'''כב'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל חָמֵץ בַּפֶּסַח
|-
|{{ק|'''כג'''}} || שֶׁלֹּא יֵרָאֶה לָנוּ חָמֵץ בַּפֶּסַח
|-
|{{ק|'''כד'''}} || שֶׁלֹּא לָצֵאת בַּשַּׁבָּת חוּץ לִתְחוּם
|-
|{{ק|'''כה'''}} || מִצְוַת הַאֲמָנָה בִּמְצִיאוּת הַשֵּׁם
|-
|{{ק|'''כו'''}} || מִצְוַת קִדּוּשׁ שַׁבָּת בִּדְבָרִים
|-
|{{ק|'''כז'''}} || מִצְוַת כִּבּוּד אָב וָאֵם
|-
|{{ק|'''כח'''}} || שֶׁלֹּא לְהַעֲלוֹת בְּמַחְשָׁבָה שֶׁיֵּשׁ אֱלוֹהַּ זוּלָתִי הַשֵּׁם
|-
|{{ק|'''כט'''}} || שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת פֶּסֶל
|-
|{{ק|'''ל'''}} || שֶׁלֹּא לְהִשְׁתַּחֲוֹת {{נ|לַעֲבוֹדָה זָרָה|לַעֲבוֹדַת כּוֹכָבִים}}
|-
|{{ק|'''לא'''}} || שֶׁלֹּא לַעֲבֹד {{נ|עֲבוֹדָה זָרָה|עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים}} בַּמֶּה שֶׁדַּרְכּוֹ לְהֵעָבֵד
|-
|{{ק|'''לב'''}} || שֶׁלֹּא לִשָּׁבַע לַשָּׁוְא
|-
|{{ק|'''לג'''}} || שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת מְלָאכָה בַּשַּׁבָּת
|-
|{{ק|'''לד'''}} || שֶׁלֹּא לַהֲרֹג נָקִי
|-
|{{ק|'''לה'''}} || שֶׁלֹּא לְגַלּוֹת עֶרְוַת אֵשֶׁת אִישׁ
|-
|{{ק|'''לו'''}} || שֶׁלֹּא לִגְנֹב נֶפֶשׁ {{נ|מִיִּשְׂרָאֵל|אָדָם}}
|-
|{{ק|'''לז'''}} || שֶׁלֹּא לְהָעִיד שֶׁקֶר
|-
|{{ק|'''לח'''}} || שֶׁלֹּא לַחֲמֹד
|-
|{{ק|'''לט'''}} || שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת צוּרַת אָדָם אֲפִלּוּ לְנוֹי
|-
|{{ק|'''מ'''}} || שֶׁלֹּא לִבְנוֹת אַבְנֵי מִזְבֵּחַ גָּזִית (נ&quot;א אבני גזית במזבח)
|-
|{{ק|'''מא'''}} || שֶׁלֹּא לִפְסֹעַ עַל הַמִּזְבֵּחַ
|-
|{{ק|'''מב'''}} || מִצְוַת דִּין עֶבֶד עִבְרִי
|-
|{{ק|'''מג'''}} || מִצְוַת יִעוּד שֶׁל אָמָה הָעִבְרִיָּה
|-
|{{ק|'''מד'''}} || מִצְוַת פִּדְיוֹן אָמָה הָעִבְרִיָּה
|-
|{{ק|'''מה'''}} || מִצְוַת בֵּית דִּין לַהֲרֹג בְּחֶנֶק הַמְחֻיָּב
|-
|{{ק|'''מו'''}} || מִצְוַת דִּינֵי קְנָסוֹת לְחוֹבֵל בַּחֲבֵרוֹ
|-
|{{ק|'''מז'''}} || מִצְוַת בֵּית דִּין לַהֲרֹג בְּסַיִף הַמְחֻיָּב
|-
|{{ק|'''מח'''}} || מִצְוַת בֵּית דִּין לָדוּן דִּין בְּהֵמָה שֶׁהִזִּיקָה שֶׁלֹּא כְדַרְכָּהּ
|-
|{{ק|'''מט'''}} || מִצְוַת בֵּית דִּין לָדוּן בְּנִזְקֵי הַבּוֹר
|-
|{{ק|'''נ'''}} || מִצְוַת בֵּית דִּין לָדוּן גַּנָּב בְּתַשְׁלוּמִים אוֹ בְמִיתָה
|-
|{{ק|'''נא'''}} || מִצְוַת בֵּית דִּין לָדוּן בְּנִזְקֵי מַבְעֶה
|-
|{{ק|'''נב'''}} || מִצְוַת בֵּית דִּין לָדוּן בְּנִזְקֵי הָאֵשׁ
|-
|{{ק|'''נג'''}} || מִצְוַת בֵּית דִּין לָדוּן בְּדִין שׁוֹמֵר חִנָּם
|-
|{{ק|'''נד'''}} || מִצְוַת בֵּית דִּין לָדוּן בְּדִין טוֹעֵן וְנִטְעָן
|-
|{{ק|'''נה'''}} || מִצְוַת בֵּית דִּין לָדוּן בְּדִין נוֹשֵׂא שָׂכָר וְשׂוֹכֵר
|-
|{{ק|'''נו'''}} || מִצְוַת בֵּית דִּין לָדוּן בְּדִין הַשּׁוֹאֵל
|-
|{{ק|'''נז'''}} || מִצְוַת בֵּית דִּין לָדוּן בְּדִין הַמְפֻתָּה
|-
|{{ק|'''נח'''}} || שֶׁלֹּא לִמְכֹּר אָמָה עִבְרִיָּה הַקּוֹנֶה אוֹתָהּ מִיַּד הָאָב
|-
|{{ק|'''נט'''}} || שֶׁלֹּא לִגְרֹעַ שְׁאֵר כְּסוּת וְעוֹנָה
|-
|{{ק|'''ס'''}} || שֶׁלֹּא לְהַכּוֹת אָב וָאֵם
|-
|{{ק|'''סא'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל שׁוֹר הַנִּסְקָל
|-
|{{ק|'''סב'''}} || שֶׁלֹּא לְהַחֲיוֹת מְכַשֵּׁף
|-
|{{ק|'''סג'''}} || שֶׁלֹּא לְהוֹנוֹת הַגֵּר בִּדְבָרִים
|-
|{{ק|'''סד'''}} || שֶׁלֹּא לְהוֹנוֹת הַגֵּר בְּמָמוֹן
|-
|{{ק|'''סה'''}} || שֶׁלֹּא לְעַנּוֹת יְתוֹמִים וְאַלְמָנוֹת
|-
|{{ק|'''סו'''}} || מִצְוַת הַלְוָאָה לֶעָנִי
|-
|{{ק|'''סז'''}} || מִצְוַת הַטָּיָה אַחֲרֵי רַבִּים
|-
|{{ק|'''סח'''}} || מִצְוַת פֵּרוּק מַשָּׂא
|-
|{{ק|'''סט'''}} || מִצְוַת שְׁמִטַּת קַרְקָעוֹת
|-
|{{ק|'''ע'''}} || מִצְוַת שְׁבִיתָה בַּשַּׁבָּת
|-
|{{ק|'''עא'''}} || מִצְוַת חֲגִיגָה בָּרְגָלִים
|-
|{{ק|'''עב'''}} || מִצְוַת הֲבָאַת בִּכּוּרִים
|-
|{{ק|'''עג'''}} || שֶׁלֹּא יִתְבַּע חוֹב מֵעָנִי שֶׁאֵין לוֹ מַה לִּפְרֹעַ
|-
|{{ק|'''עד'''}} || שֶׁלֹּא יָשִׁית יָד בֵּין לֹוֶה לְמַלְוֶה בְּרִבִּית
|-
|{{ק|'''עה'''}} || שֶׁלֹּא לְקַלֵּל הַדַּיָּן
|-
|{{ק|'''עו'''}} || לָאו דְּבִרְכַּת הַשֵּׁם
|-
|{{ק|'''עז'''}} || שֶׁלֹּא לְקַלֵּל הַנָּשִׂיא
|-
|{{ק|'''עח'''}} || שֶׁלֹּא לְהַקְדִּים חֻקֵּי הַתְּבוּאוֹת
|-
|{{ק|'''עט'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל טְרֵפָה
|-
|{{ק|'''פ'''}} || שֶׁלֹּא לִשְׁמֹעַ טַעֲנַת בַּעַל דִּין שֶׁלֹּא בִּפְנֵי בַּעַל דִּינוֹ
|-
|{{ק|'''פא'''}} || שֶׁלֹּא יָעִיד בַּעַל עֲבֵרָה
|-
|{{ק|'''פב'''}} || שֶׁלֹּא לִנְטוֹת אַחֲרֵי רַבִּים בְּדִינֵי נְפָשׁוֹת בִּשְׁבִיל אֶחָד
|-
|{{ק|'''פג'''}} || שֶׁלֹּא יְלַמֵּד חוֹבָה מִי שֶׁלִּמֵּד זְכוּת תְּחִלָּה בְּדִינֵי נְפָשׁוֹת
|-
|{{ק|'''פד'''}} || שֶׁלֹּא לְרַחֵם עַל עָנִי בַּדִּין
|-
|{{ק|'''פה'''}} || שֶׁלֹּא לְהַטּוֹת מִשְׁפַּט חוֹטֵא מִפְּנֵי רִשְׁעוֹ
|-
|{{ק|'''פו'''}} || שֶׁלֹּא לַחְתֹּךְ הַדִּין בְּאֹמֶד הַדָּעַת
|-
|{{ק|'''פז'''}} || שֶׁלֹּא לִקַּח שֹׁחַד
|-
|{{ק|'''פח'''}} || שֶׁלֹּא לִשָּׁבַע {{נ|בַּעֲבוֹדָה זָרָה|בַּעֲבוֹדַת כּוֹכָבִים}}
|-
|{{ק|'''פט'''}} || שֶׁלֹּא לְהַדִּיחַ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אַחַר {{נ|עֲבוֹדָה זָרָה|הָעֲבוֹדַת כּוֹכָבִים}}
|-
|{{ק|'''צ'''}} || שֶׁלֹּא יִשָּׁחֵט שֶׂה הַפֶּסַח בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר בְּנִיסָן בְּעוֹד שֶׁהֶחָמֵץ בִּרְשׁוּתֵנוּ
|-
|{{ק|'''צא'''}} || שֶׁלֹּא יַנִּיחַ אֵמוּרֵי הַפֶּסַח לִפָּסֵל בְּלִינָה
|-
|{{ק|'''צב'''}} || שֶׁלֹּא לְבַשֵּׁל בָּשָׂר בְּחָלָב
|-
|{{ק|'''צג'''}} || שֶׁלֹּא לִכְרֹת בְּרִית לְשִׁבְעָה עַמְמַיָּא וְכֵן לְכָל עוֹבְדֵי {{נ|עֲבוֹדָה זָרָה|עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים}}
|-
|{{ק|'''צד'''}} || שֶׁלֹּא לְהוֹשִׁיב עוֹבְדֵי {{נ|עֲבוֹדָה זָרָה|כוֹכָבִים}} בְּאַרְצֵנוּ
|-
|{{ק|'''צה'''}} || מִצְוַת בִּנְיַן בֵּית הַבְּחִירָה
|-
|{{ק|'''צו'''}} || מִצְוַת סִדּוּר לֶחֶם הַפָּנִים וּלְבוֹנָה זַכָּה לִפְנֵי יְיָ בְּכָל שַׁבָּת
|-
|{{ק|'''צז'''}} || שֶׁלֹּא לְהוֹצִיא בַּדֵּי הָאָרוֹן מִמֶּנּוּ
|-
|{{ק|'''צח'''}} || מִצְוַת עֲרִיכַת נֵרוֹת בַּמִּקְדָּשׁ
|-
|{{ק|'''צט'''}} || מִצְוַת לְבִישַׁת בִּגְדֵי כֹהֲנִים
|-
|{{ק|'''ק'''}} || מִצְוַת אֲכִילַת בְּשַׂר חַטָּאת וְאָשָׁם
|-
|{{ק|'''קא'''}} || מִצְוַת הַקְטָרַת קְטֹרֶת
|-
|{{ק|'''קב'''}} || שֶׁלֹּא יִזַּח הַחֹשֶׁן מֵעַל הָאֵפוֹד
|-
|{{ק|'''קג'''}} || שֶׁלֹּא לִקְרֹעַ הַמְּעִיל שֶׁל כֹּהֲנִים
|-
|{{ק|'''קד'''}} || שֶׁלֹּא יֹאכַל זָר מִבְּשַׂר קָדְשֵׁי הַקֳּדָשִׁים
|-
|{{ק|'''קה'''}} || שֶׁלֹּא לְהַקְטִיר וּלְהַקְרִיב עַל מִזְבַּח הַזָּהָב חוּץ קְטֹרֶת
|-
|{{ק|'''קו'''}} || מִצְוַת נְתִינַת מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל בַּשָּׁנָה
|-
|{{ק|'''קז'''}} || מִצְוַת קִדּוּשׁ יָדַיִם וְרַגְלַיִם לִפְנֵי עֲבוֹדָה
|-
|{{ק|'''קח'''}} || מִצְוַת מְשִׁיחַת כֹּהֲנִים גְּדוֹלִים וּמְלָכִים בְּשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה
|-
|{{ק|'''קט'''}} || מִצְוַת שְׁבִיתַת הָאָרֶץ בִּשְׁנַת הַשְּׁמִטָּה
|-
|{{ק|'''קי'''}} || שֶׁלֹּא יָסוּךְ זָר בְּשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה
|-
|{{ק|'''קיא'''}} || שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת כְּמַתְכֹּנֶת שֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה
|-
|{{ק|'''קיב'''}} || שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת כְּמַתְכֹּנֶת הַקְּטֹרֶת
|-
|{{ק|'''קיג'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת תִּקְרֹבֶת {{נ|עֲבוֹדָה זָרָה|עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים}}
|-
|{{ק|'''קיד'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל בָּשָׂר בְּחָלָב
|-
|{{ק|'''קטו'''}} || שֶׁלֹּא יַעֲשׂוּ בֵּית דִּין מִשְׁפַּט מָוֶת בַּשַּׁבָּת
|-
|{{ק|'''קטז'''}} || מִצְוַת מַעֲשֵׂה הָעוֹלָה
|-
|{{ק|'''קיז'''}} || מִצְוַת קָרְבַּן מִנְחָה
|-
|{{ק|'''קיח'''}} || מִצְוַת מְלִיחַת הַקָּרְבָּן
|-
|{{ק|'''קיט'''}} || מִצְוַת קָרְבַּן בֵּית דִּין שֶׁטָּעוּ בְּהוֹרָאָה
|-
|{{ק|'''קכ'''}} || מִצְוַת קָרְבַּן חַטָּאת לְיָחִיד שֶׁשָּׁגַג בְּמִצְוַת לֹא תַעֲשֶׂה שֶׁחַיָּבִין עָלֶיהָ כָּרֵת
|-
|{{ק|'''קכא'''}} || מִצְוַת עֵדוּת
|-
|{{ק|'''קכב'''}} || מִצְוַת קָרְבָּן עוֹלֶה וְיוֹרֵד
|-
|{{ק|'''קכג'''}} || מִצְוַת תּוֹסֶפֶת חֹמֶשׁ לְאוֹכֵל מִן הַתְּרוּמָה אוֹ מוֹעֵל בָּהּ
|-
|{{ק|'''קכד'''}} || מִצְוַת קָרְבַּן אָשָׁם תָּלוּי
|-
|{{ק|'''קכה'''}} || מִצְוַת קָרְבַּן אָשָׁם וַדַּאי
|-
|{{ק|'''קכו'''}} || מִצְוַת הֲשָׁבַת הַגָּזֵל
|-
|{{ק|'''קכז'''}} || שֶׁלֹּא לְהַקְרִיב שְׂאוֹר אוֹ דְּבַשׁ
|-
|{{ק|'''קכח'''}} || שֶׁלֹּא לְהַקְרִיב קָרְבָּן בְּלֹא מֶלַח
|-
|{{ק|'''קכט'''}} || שֶׁלֹּא לְהַבְדִּיל בְּחַטַּאת הָעוֹף
|-
|{{ק|'''קל'''}} || שֶׁלֹּא לִתֵּן שֶׁמֶן זַיִת בְּמִנְחַת חוֹטֵא
|-
|{{ק|'''קלא'''}} || שֶׁלֹּא לָתֵת לְבוֹנָה בְּמִנְחַת חוֹטֵא
|-
|{{ק|'''קלב'''}} || מִצְוַת הֲרָמַת הַדֶּשֶׁן
|-
|{{ק|'''קלג'''}} || מִצְוַת הַדְלָקַת אֵשׁ עַל הַמִּזְבֵּחַ בְּכָל יוֹם
|-
|{{ק|'''קלד'''}} || מִצְוַת אֲכִילַת שְׁיָרֵי מְנָחוֹת
|-
|{{ק|'''קלה'''}} || מִצְוַת קָרְבַּן מִנְחָה שֶׁל כֹּהֵן גָּדוֹל בְּכָל יוֹם
|-
|{{ק|'''קלו'''}} || מִצְוַת מַעֲשֵׂה הַחַטָּאת
|-
|{{ק|'''קלז'''}} || מִצְוַת מַעֲשֵׂה הָאָשָׁם
|-
|{{ק|'''קלח'''}} || מִצְוַת מַעֲשֵׂה זֶבַח הַשְּׁלָמִים
|-
|{{ק|'''קלט'''}} || מִצְוַת שְׂרֵפַת נוֹתַר הַקֳּדָשִׁים
|-
|{{ק|'''קמ'''}} || מִצְוַת שְׂרֵפַת בְּשַׂר קֹדֶשׁ שֶׁנִּטְמָא
|-
|{{ק|'''קמא'''}} || שֶׁלֹּא לְכַבּוֹת אֵשׁ מֵעַל הַמִּזְבֵּחַ
|-
|{{ק|'''קמב'''}} || שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת שְׁיָרֵי מְנָחוֹת חָמֵץ
|-
|{{ק|'''קמג'''}} || שֶׁלֹּא תֵּאָכֵל מִנְחַת כֹּהֵן
|-
|{{ק|'''קמד'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל מִבְּשַׂר חַטָּאת הַנַּעֲשֵׂית בִּפְנִים
|-
|{{ק|'''קמה'''}} || שֶׁלֹּא לְהוֹתִיר מִבְּשַׂר קָרְבַּן הַתּוֹדָה וְהוּא הַדִּין לִשְׁאָר קָדָשִׁים
|-
|{{ק|'''קמו'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל פִּגּוּל
|-
|{{ק|'''קמז'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל בְּשַׂר קָדָשִׁים שֶׁנִּטְמָא
|-
|{{ק|'''קמח'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל חֵלֶב
|-
|{{ק|'''קמט'''}} || שֶׁלֹּא נֹאכַל דַּם בְּהֵמָה חַיָּה וָעוֹף
|-
|{{ק|'''קנ'''}} || מִצְוַת בְּדִיקַת סִמָּנֵי בְּהֵמָה וְחַיָּה
|-
|{{ק|'''קנא'''}} || מִצְוַת בְּדִיקַת סִמָּנֵי דָּגִים
|-
|{{ק|'''קנב'''}} || מִצְוַת בְּדִיקַת סִמָּנֵי חֲגָבִים
|-
|{{ק|'''קנג'''}} || מִצְוַת טֻמְאַת שְׁמוֹנָה שְׁרָצִים
|-
|{{ק|'''קנד'''}} || מִצְוַת עִנְיַן טֻמְאַת אֳכָלִים
|-
|{{ק|'''קנה'''}} || מִצְוַת עִנְיַן טֻמְאַת נְבֵלָה
|-
|{{ק|'''קנו'''}} || שֶׁלֹּא יִכָּנְסוּ הַכֹּהֲנִים לַמִּקְדָּשׁ מְגֻדְּלֵי שֵׂעָר
|-
|{{ק|'''קנז'''}} || שֶׁלֹּא יִכָּנְסוּ הַכֹּהֲנִים לַמִּקְדָּשׁ קְרוּעֵי בְגָדִים
|-
|{{ק|'''קנח'''}} || שֶׁלֹּא יֵצְאוּ הַכֹּהֲנִים מִן הַמִּקְדָּשׁ בִּשְׁעַת עֲבוֹדָה
|-
|{{ק|'''קנט'''}} || שֶׁלֹּא לְהִכָּנֵס שְׁתוּיֵי יַיִן בַּמִּקְדָּשׁ וְכֵן שֶׁלֹּא יוֹרֶה שָׁתוּי
|-
|{{ק|'''קס'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל בְּהֵמָה וְחַיָּה טְמֵאָה
|-
|{{ק|'''קסא'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל דָּג טָמֵא
|-
|{{ק|'''קסב'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל עוֹף טָמֵא
|-
|{{ק|'''קסג'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל שֶׁרֶץ הָאָרֶץ
|-
|{{ק|'''קסד'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל מִינֵי שְׁרָצִים דַּקִּים הַנּוֹלָדִים בַּזְּרָעִים וּבַפֵּרוֹת
|-
|{{ק|'''קסה'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל מִשֶּׁרֶץ הַמַּיִם
|-
|{{ק|'''קסו'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל מִן הַשְּׁרָצִים הַמִּתְהַוִּים מִן הָעִפּוּשׁ
|-
|{{ק|'''קסז'''}} || מִצְוַת עִנְיַן טֻמְאַת יוֹלֶדֶת
|-
|{{ק|'''קסח'''}} || מִצְוַת קָרְבַּן יוֹלֶדֶת
|-
|{{ק|'''קסט'''}} || מִצְוַת עִנְיַן טֻמְאַת מְצֹרָע
|-
|{{ק|'''קע'''}} || הַנְהָגַת הַמְּצֹרָע בִּפְרִיעָה וּפְרִימָה וְכָל מְטַמְּאֵי אָדָם צְרִיכִין לְהוֹדִיעַ שֶׁהֵן טְמֵאִים
|-
|{{ק|'''קעא'''}} || מִצְוַת עִנְיַן נִגְעֵי בְגָדִים
|-
|{{ק|'''קעב'''}} || שֶׁלֹּא יֹאכַל טָמֵא מִן הַקֳּדָשִׁים
|-
|{{ק|'''קעג'''}} || שֶׁלֹּא לְגַלֵּחַ שְׂעַר הַנֶּתֶק
|-
|{{ק|'''קעד'''}} || מִצְוַת הַטָּהֳרָה מִן הַצָּרַעַת שֶׁתִּהְיֶה בְּמִינִים יְדוּעִים
|-
|{{ק|'''קעה'''}} || מִצְוַת תִּגְלַחַת מְצֹרָע בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי
|-
|{{ק|'''קעו'''}} || מִצְוַת טְבִילָה לַטְּמֵאִים
|-
|{{ק|'''קעז'''}} || מִצְוַת קָרְבַּן מְצֹרָע כְּשֶׁיִּתְרַפֵּא מִצָּרַעְתּוֹ
|-
|{{ק|'''קעח'''}} || מִצְוַת עִנְיַן טֻמְאַת בַּיִת שֶׁיִּהְיֶה בוֹ נֶגַע
|-
|{{ק|'''קעט'''}} || מִצְוַת עִנְיַן טֻמְאַת זָב לִהְיוֹת טָמֵא וּמְטַמֵּא
|-
|{{ק|'''קפ'''}} || מִצְוַת קָרְבַּן זָב כְּשֶׁיִּטְהַר מִזּוֹבוֹ
|-
|{{ק|'''קפא'''}} || מִצְוַת עִנְיַן טֻמְאַת שִׁכְבַת זֶרַע שֶׁהוּא טָמֵא וּמְטַמֵּא
|-
|{{ק|'''קפב'''}} || מִצְוַת עִנְיַן טֻמְאַת נִדָּה שֶׁטְּמֵאָה וּמְטַמְּאָה
|-
|{{ק|'''קפג'''}} || מִצְוַת עִנְיַן טֻמְאַת זָבָה שֶׁטְּמֵאָה וּמְטַמְּאָה
|-
|{{ק|'''קפד'''}} || מִצְוַת קָרְבַּן זָבָה כְּשֶׁתִּטְהַר מִזּוֹבָהּ
|-
|{{ק|'''קפה'''}} || מִצְוַת עֲבוֹדַת יוֹם הַכִּפּוּרִים
|-
|{{ק|'''קפו'''}} || מִצְוַת כִּסּוּי הַדָּם
|-
|{{ק|'''קפז'''}} || שֶׁלֹּא יִכָּנְסוּ הַכֹּהֲנִים בְּכָל עֵת בַּמִּקְדָּשׁ וְכָל שֶׁכֵּן זָרִים
|-
|{{ק|'''קפח'''}} || שֶׁלֹּא לִשְׁחֹט קָדָשִׁים חוּץ לָעֲזָרָה
|-
|{{ק|'''קפט'''}} || שֶׁלֹּא לְהִתְקָרֵב לְאַחַת מִכָּל הָעֲרָיוֹת אֲפִלּוּ בְּלֹא בִיאָה
|-
|{{ק|'''קצ'''}} || שֶׁלֹּא לְגַלּוֹת עֶרְוַת אָב
|-
|{{ק|'''קצא'''}} || שֶׁלֹּא לְגַלּוֹת עֶרְוַת אֵם
|-
|{{ק|'''קצב'''}} || שֶׁלֹּא לְגַלּוֹת עֶרְוַת אֵשֶׁת אָב וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵינָהּ אִמּוֹ
|-
|{{ק|'''קצג'''}} || שֶׁלֹּא לְגַלּוֹת עֶרְוַת אֲחוֹתוֹ בְּכָל צַד שֶׁהִיא אֲחוֹתוֹ
|-
|{{ק|'''קצד'''}} || שֶׁלֹּא לְגַלּוֹת עֶרְוַת בַּת הַבֵּן
|-
|{{ק|'''קצה'''}} || שֶׁלֹּא לְגַלּוֹת עֶרְוַת בַּת הַבַּת
|-
|{{ק|'''קצו'''}} || שֶׁלֹּא לְגַלּוֹת עֶרְוַת הַבַּת
|-
|{{ק|'''קצז'''}} || שֶׁלֹּא לְגַלּוֹת עֶרְוַת אֲחוֹתוֹ מִן הָאָב וְהִיא בַּת אֵשֶׁת אָבִיו
|-
|{{ק|'''קצח'''}} || שֶׁלֹּא לְגַלּוֹת עֶרְוַת אֲחוֹת אָב
|-
|{{ק|'''קצט'''}} || שֶׁלֹּא לְגַלּוֹת עֶרְוַת אֲחוֹת אֵם
|-
|{{ק|'''ר'''}} || שֶׁלֹּא לָבוֹא עַל עֶרְוַת אֲחִי הָאָב
|-
|{{ק|'''רא'''}} || שֶׁלֹּא לָבוֹא עַל אֵשֶׁת אֲחִי הָאָב
|-
|{{ק|'''רב'''}} || שֶׁלֹּא לָבוֹא עַל אֵשֶׁת הַבֵּן
|-
|{{ק|'''רג'''}} || שֶׁלֹּא לָבוֹא עַל אֵשֶׁת אָח
|-
|{{ק|'''רד'''}} || שֶׁלֹּא לָבוֹא עַל אִשָּׁה וּבִתָּהּ
|-
|{{ק|'''רה'''}} || שֶׁלֹּא לְגַלּוֹת עֶרְוַת אִשָּׁה וּבַת בְּנָהּ
|-
|{{ק|'''רז'''}} || שֶׁלֹּא לְגַלּוֹת עֶרְוַת אִשָּׁה וּבַת בִּתָּהּ
|-
|{{ק|'''רח'''}} || שֶׁלֹּא לָבוֹא עַל אֲחוֹת אִשְׁתּוֹ בְּחַיֵּי אִשְׁתּוֹ
|-
|{{ק|'''רחצ'''}} || שֶׁלֹּא לָבוֹא עַל אִשָּׁה נִדָּה
|-
|{{ק|'''רט'''}} || שֶׁלֹּא לִתֵּן מִזַּרְעוֹ לַמֹּלֶךְ
|-
|{{ק|'''רי'''}} || שֶׁלֹּא לָבוֹא עַל הַזָּכָר
|-
|{{ק|'''ריא'''}} || שֶׁלֹּא לִשְׁכַּב עִם בְּהֵמָה
|-
|{{ק|'''ריב'''}} || שֶׁלֹּא תִּשְׁכַּבְנָה הַנָּשִׁים עִם הַבְּהֵמוֹת
|-
|{{ק|'''ריג'''}} || מִצְוַת יִרְאַת אָב וָאֵם
|-
|{{ק|'''ריד'''}} || מִצְוַת פֵּאָה
|-
|{{ק|'''רטו'''}} || מִצְוַת לֶקֶט
|-
|{{ק|'''רטז'''}} || מִצְוַת הַנָּחַת עוֹלְלוֹת הַכֶּרֶם
|-
|{{ק|'''ריז'''}} || מִצְוַת הַנָּחַת פֶּרֶט הַכֶּרֶם
|-
|{{ק|'''ריח'''}} || מִצְוַת שׁוֹפֵט שֶׁיִּשְׁפֹּט בְּצֶדֶק
|-
|{{ק|'''ריט'''}} || מִצְוַת תּוֹכָחָה לְיִשְׂרָאֵל שֶׁאֵינוֹ נוֹהֵג כַּשּׁוּרָה
|-
|{{ק|'''רכ'''}} || מִצְוַת אַהֲבַת יִשְׂרָאֵל
|-
|{{ק|'''רכא'''}} || מִצְוַת נֶטַע רְבָעִי
|-
|{{ק|'''רכב'''}} || מִצְוַת לְיִרְאָה מִן הַמִּקְדָּשׁ
|-
|{{ק|'''רכג'''}} || מִצְוַת כִּבּוּד חֲכָמִים
|-
|{{ק|'''רכד'''}} || מִצְוַת צִדּוּק הַמֹּאזְנַיִם וְהַמִּשְׁקָלִים וְהַמִּדּוֹת
|-
|{{ק|'''רכה'''}} || מִצְוַת שֶׁיִּשָּׂרְפוּ מִי שֶׁיִּתְחַיֵּב שְׂרֵפָה
|-
|{{ק|'''רכו'''}} || שֶׁלֹּא לִפְנוֹת אַחַר {{נ|עֲבוֹדָה זָרָה|עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים}} לֹא בְמַחְשָׁבָה וְלֹא בְדִבּוּר וְלֹא אֲפִלּוּ בְּהַבָּטָה
|-
|{{ק|'''רכז'''}} || שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת {{נ|עֲבוֹדָה זָרָה|עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים}} לֹא לְעַצְמוֹ וְלֹא לְזוּלָתוֹ
|-
|{{ק|'''רכח'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל נוֹתָר
|-
|{{ק|'''רכט'''}} || שֶׁלֹּא לְכַלּוֹת הַפֵּאָה בַּשָּׂדֶה
|-
|{{ק|'''רל'''}} || שֶׁלֹּא לָקַחַת שִׁבֳּלִים הַנּוֹפְלִים בִּשְׁעַת הַקָּצִיר
|-
|{{ק|'''רלא'''}} || שֶׁלֹּא לְכַלּוֹת עוֹלְלוֹת הַכֶּרֶם
|-
|{{ק|'''רלב'''}} || שֶׁלֹּא לִלְקֹט פֶּרֶט הַכֶּרֶם
|-
|{{ק|'''רלג'''}} || שֶׁלֹּא לִגְנֹב שׁוּם חֵפֶץ אוֹ מָמוֹן
|-
|{{ק|'''רלד'''}} || שֶׁלֹּא יְכַחֵשׁ עַל הַמָּמוֹן שֶׁיֵּשׁ מֵאַחֵר בְּיָדוֹ
|-
|{{ק|'''רלה'''}} || שֶׁלֹּא לִשָּׁבַע עַל כְּפִירַת מָמוֹן
|-
|{{ק|'''רלו'''}} || שֶׁלֹּא לִשָּׁבַע לַשֶּׁקֶר
|-
|{{ק|'''רלז'''}} || שֶׁלֹּא לַעֲשֹׁק
|-
|{{ק|'''רלח'''}} || שֶׁלֹּא לִגְזֹל
|-
|{{ק|'''רלט'''}} || שֶׁלֹּא לְאַחֵר שְׂכַר שָׂכִיר
|-
|{{ק|'''רמ'''}} || שֶׁלֹּא לְקַלֵּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל בֵּין אִישׁ בֵּין אִשָּׁה
|-
|{{ק|'''רמא'''}} || שֶׁלֹּא לְהַכְשִׁיל תָּם בַּדֶּרֶךְ
|-
|{{ק|'''רמב'''}} || שֶׁלֹּא לְעַוֵּת הַמִּשְׁפָּט
|-
|{{ק|'''רמג'''}} || שֶׁלֹּא לְכַבֵּד גָּדוֹל בַּדִּין
|-
|{{ק|'''רמד'''}} || שֶׁלֹּא לְרַגֵּל
|-
|{{ק|'''רמה'''}} || שֶׁלֹּא לַעֲמֹד עַל דָּם רֵעִים
|-
|{{ק|'''רמו'''}} || שֶׁלֹּא לִשְׂנֹא אָח
|-
|{{ק|'''רמז'''}} || שֶׁלֹּא לְהַלְבִּין פְּנֵי אָדָם מִיִּשְׂרָאֵל
|-
|{{ק|'''רמח'''}} || שֶׁלֹּא לִנְקֹם
|-
|{{ק|'''רמט'''}} || שֶׁלֹּא לִנְטֹר
|-
|{{ק|'''רנ'''}} || שֶׁלֹּא לְהַרְבִּיעַ בְּהֵמָה מִין עִם שֶׁאֵינוֹ מִינוֹ
|-
|{{ק|'''רנא'''}} || שֶׁלֹּא לִזְרֹעַ כִּלְאֵי זְרָעִים בָּאָרֶץ וְלֹא לְהַרְכִּיב אִילָן בְּשׁוּם מָקוֹם
|-
|{{ק|'''רנב'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל עָרְלָה
|-
|{{ק|'''רנג'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת כְּדֶרֶךְ זוֹלֵל וְסוֹבֵא
|-
|{{ק|'''רנד'''}} || שֶׁלֹּא לְנַחֵשׁ
|-
|{{ק|'''רנה'''}} || שֶׁלֹּא לְעוֹנֵן
|-
|{{ק|'''רנו'''}} || שֶׁלֹּא לְהַקִּיף פְּאַת הָרֹאשׁ
|-
|{{ק|'''רנז'''}} || שֶׁלֹּא לְהַשְׁחִית פְּאַת זָקָן
|-
|{{ק|'''רנח'''}} || שֶׁלֹּא לִכְתֹּב בִּבְשָׂרוֹ כְּתֹבֶת קַעֲקַע
|-
|{{ק|'''רנט'''}} || שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת מַעֲשֵׂה אוֹב
|-
|{{ק|'''רס'''}} || שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת מַעֲשֵׂה יִדְּעוֹנִי
|-
|{{ק|'''רסא'''}} || שֶׁלֹּא לְהוֹנוֹת בְּמִדּוֹת וְכָל הַמִּדּוֹת בִּכְלַל
|-
|{{ק|'''רסב'''}} || שֶׁלֹּא לְקַלֵּל אָב וָאֵם
|-
|{{ק|'''רסג'''}} || שֶׁלֹּא לָלֶכֶת בְּחֻקּוֹת {{נ|הַגּוֹיִם|הָעוֹבְדֵי כוֹכָבִים}}
|-
|{{ק|'''רסד'''}} || מִצְוַת עִנְיַן טֻמְאַת הַכֹּהֲנִים לִקְרוֹבֵיהֶם וּבִכְלָלָהּ שֶׁיִּתְאַבְּלוּ כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל עַל שִׁשָּׁה מִקְּרוֹבֵיהֶם הַיְדוּעִים
|-
|{{ק|'''רסה'''}} || מִצְוַת קִדּוּשׁ זֶרַע אַהֲרֹן
|-
|{{ק|'''רסו'''}} || מִצְוַת כֹּהֵן גָּדוֹל לִשָּׂא נַעֲרָה בְתוּלָה
|-
|{{ק|'''רסז'''}} || מִצְוַת הַקָּרְבָּן לִהְיוֹת תָּמִים
|-
|{{ק|'''רסח'''}} || מִצְוַת הַקָּרְבָּן שֶׁיִּהְיֶה מִשְּׁמוֹנָה יָמִים וּלְמַעְלָה
|-
|{{ק|'''רסט'''}} || מִצְוַת קִדּוּשׁ הַשֵּׁם
|-
|{{ק|'''רע'''}} || מִצְוַת שְׁבִיתָה בְּיוֹם רִאשׁוֹן שֶׁל פֶּסַח
|-
|{{ק|'''רעא'''}} || מִצְוַת קָרְבַּן מוּסָף כָּל שִׁבְעַת יְמֵי הַפֶּסַח
|-
|{{ק|'''רעב'''}} || מִצְוַת שְׁבִיתָה בַּשְּׁבִיעִי שֶׁל פֶּסַח
|-
|{{ק|'''רעג'''}} || מִצְוַת קָרְבַּן הָעֹמֶר שֶׁל שְׂעוֹרִים בְּיוֹם שֵׁנִי שֶׁל פֶּסַח
|-
|{{ק|'''רעד'''}} || מִצְוַת סְפִירַת הָעֹמֶר
|-
|{{ק|'''רעה'''}} || מִצְוַת קָרְבַּן מִנְחָה חֲדָשָׁה מִן הַחִטִּים בְּיוֹם עֲצֶרֶת
|-
|{{ק|'''רעו'''}} || מִצְוַת שְׁבִיתַת מִמְּלָאכָה בְּיוֹם עֲצֶרֶת
|-
|{{ק|'''רעז'''}} || מִצְוַת שְׁבִיתָה בְּיוֹם רֹאשׁ הַשָּׁנָה
|-
|{{ק|'''רעח'''}} || מִצְוַת קָרְבַּן מוּסָף בְּיוֹם רֹאשׁ הַשָּׁנָה
|-
|{{ק|'''רעט'''}} || מִצְוַת תַּעֲנִית בְּיוֹם עֲשִׂירִי בְּתִשְׁרֵי הוּא יוֹם הַכִּפּוּרִים
|-
|{{ק|'''רפ'''}} || מִצְוַת שְׁבִיתָה מִמְּלָאכָה בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים
|-
|{{ק|'''רפא'''}} || מִצְוַת קָרְבַּן מוּסָף בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים
|-
|{{ק|'''רפב'''}} || מִצְוַת שְׁבִיתָה מִמְּלָאכָה בְּיוֹם רִאשׁוֹן שֶׁל חַג הַסֻּכּוֹת
|-
|{{ק|'''רפג'''}} || מִצְוַת קָרְבַּן מוּסָף בְּכָל יוֹם מִשִּׁבְעַת יְמֵי הַסֻּכּוֹת
|-
|{{ק|'''רפד'''}} || מִצְוַת שְׁבִיתָה מִמְּלָאכָה בְּיוֹם שְׁמִינִי שֶׁל סֻכּוֹת שֶׁהוּא נִקְרָא שְׁמִינִי עֲצֶרֶת
|-
|{{ק|'''רפה'''}} || מִצְוַת קָרְבַּן מוּסָף בְּיוֹם שְׁמִינִי עֲצֶרֶת
|-
|{{ק|'''רפו'''}} || מִצְוַת נְטִילַת לוּלָב
|-
|{{ק|'''רפז'''}} || מִצְוַת יְשִׁיבַת סֻכָּה
|-
|{{ק|'''רפח'''}} || שֶׁלֹּא יִטַּמֵּא כֹּהֵן הֶדְיוֹט בְּמֵת זוּלַת בַּקְּרוֹבִים הַמְבֹאָרִים בַּכָּתוּב
|-
|{{ק|'''רפט'''}} || שֶׁלֹּא יְשַׁמֵּשׁ כֹּהֵן טְבוּל יוֹם עַד שֶׁיַּעֲרִיב שִׁמְשׁוֹ
|-
|{{ק|'''רצ'''}} || שֶׁלֹּא יִשָּׂא כֹהֵן אִשָּׁה זֹנָה
|-
|{{ק|'''רצא'''}} || שֶׁלֹּא יִשָּׂא כֹהֵן אִשָּׁה חֲלָלָה
|-
|{{ק|'''רצב'''}} || שֶׁלֹּא יִשָּׂא כֹהֵן אִשָּׁה גְרוּשָׁה
|-
|{{ק|'''רצג'''}} || שֶׁלֹּא יִכָּנֵס כֹּהֵן גָּדוֹל בְּאֹהֶל הַמֵּת
|-
|{{ק|'''רצד'''}} || שֶׁלֹּא יִטַּמֵּא כֹּהֵן גָּדוֹל בְּשׁוּם טֻמְאָה בְּמֵת
|-
|{{ק|'''רצה'''}} || שֶׁלֹּא יִשָּׂא כֹּהֵן גָּדוֹל אַלְמָנָה
|-
|{{ק|'''רצו'''}} || שֶׁלֹּא יִבְעֹל כֹּהֵן גָּדוֹל אַלְמָנָה וַאֲפִלּוּ בְּלֹא קִדּוּשִׁין
|-
|{{ק|'''רצז'''}} || שֶׁלֹּא יַעֲבֹד כֹּהֵן בַּעַל מוּם קָבוּעַ בַּעֲבוֹדַת הַמִּקְדָּשׁ
|-
|{{ק|'''רצח'''}} || שֶׁלֹּא יַעֲבֹד כֹּהֵן בַּעַל מוּם עוֹבֵר
|-
|{{ק|'''רצט'''}} || שֶׁלֹּא יִכָּנֵס בַּעַל מוּם בַּהֵיכָל כֻּלּוֹ
|-
|{{ק|'''ש'''}} || שֶׁלֹּא יַעֲבֹד כֹּהֵן טָמֵא
|-
|{{ק|'''שא'''}} || שֶׁלֹּא יֹאכַל כֹּהֵן טָמֵא תְּרוּמָה
|-
|{{ק|'''שב'''}} || שֶׁלֹּא יֹאכַל שׁוּם זָר תְּרוּמָה
|-
|{{ק|'''שג'''}} || שֶׁלֹּא יֹאכַל תּוֹשַׁב כֹּהֵן וְשָׂכִיר תְּרוּמָה
|-
|{{ק|'''שד'''}} || שֶׁלֹּא יֹאכַל עָרֵל תְּרוּמָה
|-
|{{ק|'''שה'''}} || שֶׁלֹּא תֹּאכַל חֲלָלָה מִן הַקֹּדֶשׁ
|-
|{{ק|'''שו'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל טֶבֶל
|-
|{{ק|'''שז'''}} || שֶׁלֹּא נַקְדִּישׁ בַּעֲלֵי מוּמִין לְהַקְרִיבָן לַמִּזְבֵּחַ
|-
|{{ק|'''שח'''}} || שֶׁלֹּא יִתֵּן מוּם בַּקֳּדָשִׁים
|-
|{{ק|'''שט'''}} || שֶׁלֹּא יִשְׁחֲטוּ בַּעֲלֵי מוּמִין לְשֵׁם קָרְבָּן
|-
|{{ק|'''שי'''}} || שֶׁלֹּא יַקְטִיר אֵמוּרֵי בַּעֲלֵי מוּמִין
|-
|{{ק|'''שיא'''}} || שֶׁלֹּא יִזְרֹק דַּם בַּעַל מוּם עַל הַמִּזְבֵּחַ
|-
|{{ק|'''שיב'''}} || שֶׁלֹּא לְסָרֵס זְכַר אֶחָד מִכָּל הַמִּינִים
|-
|{{ק|'''שיג'''}} || שֶׁלֹּא לְהַקְרִיב קָרְבָּן בַּעַל מוּם מִיַּד {{נ|הַגּוֹיִם|הָעוֹבְדֵי כוֹכָבִים}}
|-
|{{ק|'''שיד'''}} || שֶׁלֹּא נִשְׁחֹט בְּהֵמָה וּבְנָהּ בְּיוֹם אֶחָד
|-
|{{ק|'''שטו'''}} || שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת דָּבָר שֶׁיִּתְחַלֵּל בּוֹ שֵׁם שָׁמַיִם בֵּין בְּנֵי אָדָם
|-
|{{ק|'''שטז'''}} || שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת מְלָאכָה בְּיוֹם רִאשׁוֹן שֶׁל פֶּסַח
|-
|{{ק|'''שיז'''}} || שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת מְלָאכָה בְּיוֹם שְׁבִיעִי שֶׁל פֶּסַח
|-
|{{ק|'''שיח'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל מִתְּבוּאָה חֲדָשָׁה קֹדֶם כְּלוֹת שִׁשָּׁה עָשָׂר בְּנִיסָן
|-
|{{ק|'''שיט'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל קָלִי מִתְּבוּאָה חֲדָשָׁה עַד הַיּוֹם הַהוּא
|-
|{{ק|'''שכ'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל כַּרְמֶל מִתְּבוּאָה חֲדָשָׁה עַד הַיּוֹם הַהוּא
|-
|{{ק|'''שכא'''}} || שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת מְלָאכָה בְּיוֹם חַג שָׁבוּעוֹת
|-
|{{ק|'''שכב'''}} || שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת מְלָאכָה בְּיוֹם רִאשׁוֹן שֶׁל תִּשְׁרֵי
|-
|{{ק|'''שכג'''}} || שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת מְלָאכָה בָּעֲשִׂירִי בְּתִשְׁרֵי
|-
|{{ק|'''שכד'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים
|-
|{{ק|'''שכה'''}} || שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת מְלָאכָה בְּיוֹם רִאשׁוֹן שֶׁל חַג הַסֻּכּוֹת
|-
|{{ק|'''שכו'''}} || שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת מְלָאכָה בְּיוֹם שְׁמִינִי עֲצֶרֶת
|-
|{{ק|'''שכז'''}} || מִצְוַת סְפִירַת שֶׁבַע שַׁבְּתוֹת שָׁנִים
|-
|{{ק|'''שכח'''}} || מִצְוַת תְּקִיעַת שׁוֹפָר בַּיּוֹבֵל בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים
|-
|{{ק|'''שכט'''}} || מִצְוַת קִדּוּשׁ שְׁנַת הַיּוֹבֵל
|-
|{{ק|'''של'''}} || מִצְוַת עֲשִׂיַּת דִּין בֵּין לוֹקֵחַ וּמוֹכֵר
|-
|{{ק|'''שלא'''}} || מִצְוַת הֲשָׁבַת קַרְקַע {{נ|לִבְעָלֶיהָ|לְבַעְלֵיהֶן}} בַּיּוֹבֵל
|-
|{{ק|'''שלב'''}} || מִצְוַת פִּדְיוֹן הַנְּחָלוֹת שֶׁהֵן תּוֹךְ הָעִיר עַד הַשְׁלָמַת שָׁנָה
|-
|{{ק|'''שלג'''}} || מִצְוַת עֲבוֹדָה בְּעֶבֶד כְּנַעֲנִי לְעוֹלָם
|-
|{{ק|'''שלד'''}} || שֶׁלֹּא נַעֲבֹד הָאֲדָמָה בַּשָּׁנָה הַשְּׁבִיעִית
|-
|{{ק|'''שלה'''}} || שֶׁלֹּא נַעֲשָׂה עֲבוֹדָה גַּם בָּאִילָנוֹת
|-
|{{ק|'''שלו'''}} || שֶׁלֹּא נִקְצֹר סְפִיחִים בַּשָּׁנָה הַשְּׁבִיעִית
|-
|{{ק|'''שלז'''}} || שֶׁלֹּא נֶאֱסֹף פֵּרוֹת הָאִילָן בַּשְּׁבִיעִית כְּדֶרֶךְ שֶׁאוֹסְפִין אוֹתָן בְּכָל שָׁנָה
|-
|{{ק|'''שלח'''}} || שֶׁלֹּא נַעֲבֹד בָּאָרֶץ בִּשְׁנַת הַיּוֹבֵל
|-
|{{ק|'''שלט'''}} || שֶׁלֹּא לִקְצֹר סְפִיחֵי תְבוּאוֹת שֶׁל שְׁנַת הַיּוֹבֵל
|-
|{{ק|'''שמ'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱסֹף פֵּרוֹת הָאִילָנוֹת בַּיּוֹבֵל כְּדֶרֶךְ שֶׁאוֹסְפִין אוֹתָן בִּשְׁאָר שָׁנִים
|-
|{{ק|'''שמא'''}} || שֶׁלֹּא לְהוֹנוֹת בְּמִקָּח וּמִמְכָּר
|-
|{{ק|'''שמב'''}} || שֶׁלֹּא לְהוֹנוֹת אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל בִּדְבָרִים
|-
|{{ק|'''שמג'''}} || שֶׁלֹּא תִמָּכֵר שָׂדֶה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל לַצְּמִיתוּת
|-
|{{ק|'''שמד'''}} || שֶׁלֹּא לְשַׁנּוֹת מִגְרְשֵׁי עָרֵי הַלְוִיִּם וּשְׂדוֹתֵיהֶן
|-
|{{ק|'''שמה'''}} || שֶׁלֹּא לְהַלְוֹת בְּרִבִּית לְיִשְׂרָאֵל
|-
|{{ק|'''שמו'''}} || שֶׁלֹּא יֵעָבֵר בְּעֶבֶד עִבְרִי עֲבוֹדָה בְזוּיָה כְּמוֹ עֲבוֹדַת כְּנַעֲנִי
|-
|{{ק|'''שמז'''}} || שֶׁלֹּא יִמָּכֵר עֶבֶד עִבְרִי עַל אֶבֶן הַמִּקָּח
|-
|{{ק|'''שמח'''}} || שֶׁלֹּא יֵעָבֵד בְּעֶבֶד עִבְרִי עֲבוֹדַת פָּרֶךְ
|-
|{{ק|'''שמט'''}} || שֶׁלֹּא לְהַנִּיחַ {{נ|לַגּוֹי|לְעוֹבֵד כּוֹכָבִים}} לַעֲבֹד בְּעֶבֶד עִבְרִי הַנִּמְכָּר לוֹ בְּפָרֶךְ
|-
|{{ק|'''שנ'''}} || שֶׁלֹּא יִשְׁתַּחֲוֶה עַל אֶבֶן מַשְׂכִּית אֲפִלּוּ לַשֵּׁם
|-
|{{ק|'''שנא'''}} || מִצְוַת מַעֲרִיךְ אָדָם שֶׁיִּתֵּן דָּמָים הַקְּצוּבִים בַּתּוֹרָה
|-
|{{ק|'''שנב'''}} || מִצְוַת הַמֵּמִיר בֶּהֱמַת קָרְבָּן בִּבְהֵמָה שֶׁתִּהְיֶינָה שְׁתֵּיהֶן קֹדֶשׁ
|-
|{{ק|'''שנג'''}} || מִצְוַת מַעֲרִיךְ בְּהֵמָה שֶׁיִּתֵּן כְּפִי שֶׁיַּעֲרִיכֶנָּה הַכֹּהֵן
|-
|{{ק|'''שנד'''}} || מִצְוַת מַעֲרִיךְ בָּתִּים שֶׁיִּתֵּן הָעֵרֶךְ שֶׁיַּעֲרִיכֶנָּה הַכֹּהֵן וְתוֹסֶפֶת חֹמֶשׁ
|-
|{{ק|'''שנה'''}} || מִצְוַת מַעֲרִיךְ שָׂדֶה שֶׁיִּתֵּן כְּעֵרֶךְ הַקָּצוּב בַּפָּרָשָׁה
|-
|{{ק|'''שנו'''}} || מִצְוַת דִּין מַחֲרִים מִנְּכָסָיו שֶׁהוּא לַכֹּהֲנִים
|-
|{{ק|'''שנז'''}} || מִצְוַת מַעְשַׂר בְּהֵמָה טְהוֹרָה בְּכָל שָׁנָה
|-
|{{ק|'''שנח'''}} || שֶׁלֹּא נָמִיר הַקֳּדָשִׁים
|-
|{{ק|'''שנט'''}} || שֶׁלֹּא לְשַׁנּוֹת הַקֳּדָשִׁים מִקָּרְבָּן לְקָרְבָּן
|-
|{{ק|'''שס'''}} || שֶׁלֹּא תִמָּכֵר קַרְקַע שֶׁהֶחֱרִימוּ אוֹתָהּ בְּעָלֶיהָ אֶלָּא תִּנָּתֵן לַכֹּהֲנִים
|-
|{{ק|'''שסא'''}} || שֶׁלֹּא תִגָּאֵל שְׂדֵה הַחֵרֶם
|-
|{{ק|'''שסב'''}} || שֶׁלֹּא לִגְאֹל מַעְשַׂר בְּהֵמָה אֶלָּא יֵאָכֵל בִּירוּשָׁלָיִם
|-
|{{ק|'''שסג'''}} || מִצְוַת שִׁלּוּחַ טְמֵאִים חוּץ לְמַחֲנֵה שְׁכִינָה
|-
|{{ק|'''שסד'''}} || מִצְוַת וִדּוּי עַל הַחֵטְא
|-
|{{ק|'''שסה'''}} || מִצְוַת סוֹטָה שֶׁיְּבִיאֶהָ הַבַּעַל אֶל הַכֹּהֵן וְיַעֲשֶׂה לָהּ כְּמִשְׁפַּט הַכָּתוּב
|-
|{{ק|'''שסו'''}} || מִצְוַת גִּדּוּל שְׂעַר נָזִיר
|-
|{{ק|'''שסז'''}} || מִצְוַת גִּלּוּחַ הַנָּזִיר וַהֲבָאַת קָרְבְּנוֹתָיו
|-
|{{ק|'''שסח'''}} || מִצְוַת בִּרְכַּת כֹּהֲנִים בְּכָל יוֹם
|-
|{{ק|'''שסט'''}} || מִצְוַת מַשָּׂא הָאָרוֹן בַּכָּתֵף
|-
|{{ק|'''שע'''}} || שֶׁלֹּא יִכָּנֵס טָמֵא בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ
|-
|{{ק|'''שעא'''}} || שֶׁלֹּא לִתֵּן שֶׁמֶן בְּקָרְבַּן סוֹטָה
|-
|{{ק|'''שעב'''}} || שֶׁלֹּא לְהָשִׂים לְבוֹנָה בְּקָרְבַּן סוֹטָה
|-
|{{ק|'''שעג'''}} || שֶׁלֹּא יִשְׁתֶּה הַנָּזִיר יַיִן אוֹ כָּל מִינֵי שֵׁכָר
|-
|{{ק|'''שעד'''}} || שֶׁלֹּא יֹאכַל הַנָּזִיר עֲנָבִים לַחִים
|-
|{{ק|'''שעה'''}} || שֶׁלֹּא יֹאכַל הַנָּזִיר צִמּוּקִים
|-
|{{ק|'''שעו'''}} || שֶׁלֹּא יֹאכַל הַנָּזִיר זֶרַע הָעֲנָבִים
|-
|{{ק|'''שעז'''}} || שֶׁלֹּא יֹאכַל הַנָּזִיר קְלִפַּת הָעֲנָבִים
|-
|{{ק|'''שעח'''}} || שֶׁלֹּא יְגַלֵּחַ הַנָּזִיר שְׂעָרוֹ כָּל יְמֵי נִזְרוֹ
|-
|{{ק|'''שעט'''}} || שֶׁלֹּא יִכָּנֵס הַנָּזִיר לְאֹהֶל הַמֵּת
|-
|{{ק|'''שפ'''}} || שֶׁלֹּא יִטַּמָּא הַנָּזִיר בְּמֵת
|-
|{{ק|'''שפא'''}} || מִצְוַת שְׁחִיטַת פֶּסַח שֵׁנִי בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר בְּאִיָּר לְמִי שֶׁהָיָה טָמֵא אוֹ בְדֶרֶךְ רְחוֹקָה
|-
|{{ק|'''שפב'''}} || מִצְוַת פֶּסַח שֵׁנִי שֶׁיֵּאָכֵל עַל מַצּוֹת וּמְרוֹרִים בְּלֵיל חֲמִשָּׁה עָשָׂר בְּאִיָּר
|-
|{{ק|'''שפג'''}} || מִצְוַת תְּקִיעַת חֲצוֹצְרוֹת בַּמִּקְדָּשׁ וּבַמִּלְחָמָה
|-
|{{ק|'''שפד'''}} || שֶׁלֹּא לְהוֹתִיר מִבְּשַׂר פֶּסַח שֵׁנִי לְמָחֳרָתוֹ
|-
|{{ק|'''שפה'''}} || שֶׁלֹּא לִשְׁבֹּר עֶצֶם מֵעַצְמוֹת פֶּסַח שֵׁנִי
|-
|{{ק|'''שפו'''}} || מִצְוַת חַלָּה
|-
|{{ק|'''שפז'''}} || מִצְוַת צִיצִת
|-
|{{ק|'''שפח'''}} || שֶׁלֹּא לָתוּר אַחַר מַחֲשֶׁבֶת הַלֵּב וּרְאִיַּת הָעֵינָיִם
|-
|{{ק|'''שפט'''}} || מִצְוַת שְׁמִירַת הַמִּקְדָּשׁ
|-
|{{ק|'''שצ'''}} || מִצְוַת פִּדְיוֹן בְּכוֹר אָדָם
|-
|{{ק|'''שצא'''}} || מִצְוַת עֲבוֹדַת הַלְוִיִּם בַּמִּקְדָּשׁ
|-
|{{ק|'''שצב'''}} || מִצְוַת מַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן
|-
|{{ק|'''שצג'''}} || מִצְוַת הַלְוִיִּם לָתֵת מַעֲשֵׂר מִן הַמַּעֲשֵׂר
|-
|{{ק|'''שצד'''}} || שֶׁלֹּא יִתְעַסְּקוּ הַכֹּהֲנִים בַּעֲבוֹדַת לְוִיִּם וּלְוִיִּם בַּעֲבוֹדַת כֹּהֲנִים
|-
|{{ק|'''שצה'''}} || שֶׁלֹּא יַעֲבֹד זָר בַּמִּקְדָּשׁ
|-
|{{ק|'''שצו'''}} || שֶׁלֹּא לְבַטֵּל שְׁמִירַת הַמִּקְדָּשׁ
|-
|{{ק|'''שצז'''}} || שֶׁלֹּא לִפְדּוֹת בְּכוֹר בְּהֵמָה טְהוֹרָה
|-
|{{ק|'''שצח'''}} || מִצְוַת פָּרָה אֲדֻמָּה
|-
|{{ק|'''שצט'''}} || מִצְוַת כָּל טֻמְאַת מֵת
|-
|{{ק|'''ת'''}} || מִצְוַת מֵי נִדָּה שֶׁמְּטַמְּאִין אָדָם טָהוֹר וּמְטַהֲרִין אָדָם טָמֵא מִטֻּמְאַת מֵת בִּלְבָד
|-
|{{ק|'''תא'''}} || מִצְוַת דִּינֵי נְחָלוֹת
|-
|{{ק|'''תב'''}} || מִצְוַת הַקְרָבַת תְּמִידִין בְּכָל יוֹם
|-
|{{ק|'''תג'''}} || מִצְוַת קָרְבַּן מוּסַף שַׁבָּת
|-
|{{ק|'''תד'''}} || מִצְוַת קָרְבַּן מוּסָף בְּכָל רֹאשׁ חֹדֶשׁ
|-
|{{ק|'''תה'''}} || מִצְוַת קָרְבַּן מוּסָף בְּיוֹם חַג הַשָּׁבֻעוֹת
|-
|{{ק|'''תו'''}} || מִצְוָה לִשְׁמֹעַ קוֹל שׁוֹפָר בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה
|-
|{{ק|'''תז'''}} || מִצְוַת הֲפָרַת נְדָרִים
|-
|{{ק|'''תח'''}} || שֶׁלֹּא יַחֵל דְּבָרָיו בִּנְדָרִים
|-
|{{ק|'''תט'''}} || מִצְוַת לָתֵת עָרִים לַלְוִיִּם לָשֶׁבֶת בָּהֵן וְהֵן קוֹלְטוֹת
|-
|{{ק|'''תטו'''}} || מִצְוַת בֵּית דִּין לְהַגְלוֹת מַכֵּה נֶפֶשׁ בִּשְׁגָגָה מֵעִירוֹ לְעָרֵי מִקְלָט וְעַל הָרוֹצֵחַ בְּעַצְמוֹ לָלֶכֶת שָׁם
|-
|{{ק|'''תטז'''}} || שֶׁלֹּא לַהֲרֹג הָרוֹצֵחַ קֹדֶם שֶׁיַּעֲמֹד בַּדִּין
|-
|{{ק|'''תי'''}} || שֶׁלֹּא יוֹרֶה הָעֵד בְּדִין שֶׁהֵעִיד {{נ|בּוֹ|}} בְּדִינֵי נְפָשׁוֹת
|-
|{{ק|'''תיא'''}} || שֶׁלֹּא לִקַּח כֹּפֶר לְהַצִּיל מִמָּוֶת הָרוֹצֵחַ
|-
|{{ק|'''תיב'''}} || שֶׁלֹּא לִקַּח כֹּפֶר מִמְּחֻיָּב גָּלוּת לְפָטְרוֹ מִן הַגָּלוּת
|-
|{{ק|'''תיג'''}} || שֶׁלֹּא לְמַנּוֹת בְּדַיָּנִין אָדָם שֶׁאֵינוֹ חָכָם בְּדִינֵי תוֹרָה אַף עַל פִּי שֶׁהוּא חָכָם בְּחָכְמוֹת אֲחֵרוֹת
|-
|{{ק|'''תיד'''}} || שֶׁלֹּא יִירָא הַדַּיָּן בַּדִּין מֵאָדָם רָע
|-
|{{ק|'''תיז'''}} || מִצְוַת אַחְדוּת הַשֵּׁם
|-
|{{ק|'''תיח'''}} || מִצְוַת אַהֲבַת הַשֵּׁם
|-
|{{ק|'''תיט'''}} || מִצְוַת תַּלְמוּד תּוֹרָה
|-
|{{ק|'''תכ'''}} || מִצְוַת קְרִיאַת שְׁמַע עַרְבִית וְשַׁחֲרִית
|-
|{{ק|'''תכא'''}} || מִצְוַת תְּפִלִּין שֶׁל יָד
|-
|{{ק|'''תכב'''}} || מִצְוַת תְּפִלִּין שֶׁל רֹאשׁ
|-
|{{ק|'''תכג'''}} || מִצְוַת מְזוּזָה
|-
|{{ק|'''תכד'''}} || מִצְוַת הֲרִיגַת שִׁבְעָה עֲמָמִים
|-
|{{ק|'''תכה'''}} || שֶׁלֹּא לְהִתְאַוֹּת מַה שֶׁבְּיַד אַחֵינוּ {{נ|בְּנֵי יִשְׂרָאֵל|}}
|-
|{{ק|'''תכו'''}} || שֶׁלֹּא לְנַסּוֹת נְבִיא אֱמֶת יוֹתֵר מִדַּאי
|-
|{{ק|'''תכז'''}} || שֶׁלֹּא לָחֹן לְעוֹבְדֵי {{נ|עֲבוֹדָה זָרָה|כוכבים}}
|-
|{{ק|'''תכח'''}} || שֶׁלֹּא לְהִתְחַתֵּן בְּעוֹבְדֵי {{נ|עֲבוֹדָה זָרָה|כוכבים}}
|-
|{{ק|'''תכט'''}} || מִצְוַת בִּרְכַּת הַמָּזוֹן
|-
|{{ק|'''תל'''}} || מִצְוַת אַהֲבַת הַגֵּרִים
|-
|{{ק|'''תלא'''}} || מִצְוַת יִרְאַת הַשֵּׁם
|-
|{{ק|'''תלב'''}} || מִצְוַת תְּפִלָּה
|-
|{{ק|'''תלג'''}} || מִצְוַת הַחֶבְרָה וְהַדְּבִיקָה עִם חַכְמֵי הַתּוֹרָה
|-
|{{ק|'''תלד'''}} || מִצְוַת הַצָּרִיךְ לִשָּׁבַע שֶׁיִּשָּׁבַע בֶּאֱמֶת בְּשֵׁם יְיָ
|-
|{{ק|'''תלה'''}} || שֶׁלֹּא לֵהָנוֹת מִצִּפּוּי {{נ|עֲבוֹדָה זָרָה|עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים}}
|-
|{{ק|'''תלו'''}} || שֶׁלֹּא לְהַדְבִּיק שׁוּם דָּבָר {{נ|מֵעֲבוֹדָה זָרָה|מֵעֲבוֹדַת כּוֹכָבִים}} וּמְשַׁמְּשֶׁיהָ בְּמָמוֹנֵנוּ וּבִרְשׁוּתֵנוּ לֵהָנוֹת {{נ|בּוֹ|בָּהּ}}
|-
|{{ק|'''תלז'''}} || מִצְוָה לְאַבֵּד אֲשֵׁרָה וּמְשַׁמְּשֶׁיהָ
|-
|{{ק|'''תלח'''}} || מִצְוָה לְהַקְרִיב כָּל הַקָּרְבָּנוֹת שֶׁיֵּשׁ עַל הָאָדָם בְּחוֹבָה אוֹ בִנְדָבָה בָּרֶגֶל הָרִאשׁוֹן שֶׁפּוֹגֵעַ בּוֹ
|-
|{{ק|'''תלט'''}} || מִצְוַת לְהַקְרִיב כָּל הַקָּרְבָּנוֹת בְּבֵית הַבְּחִירָה וְלֹא בַחוּץ
|-
|{{ק|'''תמ'''}} || מִצְוַת פְּדִיַּת קָדָשִׁים שֶׁנָּפַל בָּהֶם מוּם וְאַחַר כָּךְ מֻתָּרִין בַּאֲכִילָה
|-
|{{ק|'''תמא'''}} || מִצְוַת שְׁחִיטָה
|-
|{{ק|'''תמב'''}} || מִצְוַת לְהִטָּפֵל בַּהֲבָאַת הַקָּרְבָּן מִחוּץ לָאָרֶץ לְבֵית הַבְּחִירָה
|-
|{{ק|'''תמג'''}} || מִצְוַת חֲקִירַת עֵדִים הֵיטֵב
|-
|{{ק|'''תמד'''}} || מִצְוַת שְׂרֵפַת עִיר הַנִּדַּחַת וְכָל אֲשֶׁר בָּהּ
|-
|{{ק|'''תמה'''}} || מִצְוַת בְּדִיקַת סִמָּנֵי הָעוֹף
|-
|{{ק|'''תמו'''}} || מִצְוַת מַעֲשֵׂר שֵׁנִי
|-
|{{ק|'''תמז'''}} || מִצְוַת מַעְשַׂר עָנִי תַּחַת מַעֲשֵׂר שֵׁנִי בַּשָּׁנָה הַשְּׁלִישִׁית וְשִׁשִּׁית
|-
|{{ק|'''תמח'''}} || מִצְוַת הַשְׁמָטַת כְּסָפִים בַּשָּׁנָה הַשְּׁבִיעִית
|-
|{{ק|'''תמט'''}} || מִצְוַת לִנְגֹּשׂ אֶת {{נ|הַנָּכְרִי|הָעוֹבֵד כּוֹכָבִים}}
|-
|{{ק|'''תנ'''}} || מִצְוַת צְדָקָה
|-
|{{ק|'''תנא'''}} || מִצְוַת הַעֲנָקַת עֶבֶד עִבְרִי
|-
|{{ק|'''תנב'''}} || מִצְוַת לִשְׂמֹחַ בָּרְגָלִים
|-
|{{ק|'''תנג'''}} || מִצְוַת לְהֵרָאוֹת בָּרְגָלִים בַּמִּקְדָּשׁ
|-
|{{ק|'''תנד'''}} || שֶׁלֹּא לְאַבֵּד בָּתֵּי עֲבוֹדַת הַקֹּדֶשׁ וְסִפְרֵי הַקֹּדֶשׁ וְשֶׁלֹּא לִמְחֹק שֵׁמוֹת הַקְּדוֹשִׁים הַכְּתוּבִים שָׁם
|-
|{{ק|'''תנה'''}} || שֶׁלֹּא לְהַעֲלוֹת קָדָשִׁים בַּחוּץ
|-
|{{ק|'''תנו'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל מַעֲשֵׂר שֵׁנִי שֶׁל דָּגָן חוּץ לִירוּשָׁלָיִם
|-
|{{ק|'''תנז'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל מַעֲשֵׂר שֵׁנִי שֶׁל תִּירוֹשׁ חוּץ לִירוּשָׁלָיִם
|-
|{{ק|'''תנח'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל מַעֲשֵׂר שֵׁנִי שֶׁל יִצְהָר חוּץ לִירוּשָׁלָיִם
|-
|{{ק|'''תנט'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל בְּכוֹר תָּמִים חוּץ לִירוּשָׁלָיִם
|-
|{{ק|'''תס'''}} || שֶׁלֹּא יֹאכְלוּ הַכֹּהֲנִים בְּשַׂר חַטָּאת וְאָשָׁם חוּץ לַקְּלָעִים
|-
|{{ק|'''תסא'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל בְּשַׂר הָעוֹלָה
|-
|{{ק|'''תסב'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל בְּשַׂר קָדָשִׁים קַלִּים קֹדֶם זְרִיקַת דָּמִים
|-
|{{ק|'''תסג'''}} || שֶׁלֹּא יֹאכְלוּ כֹּהֲנִים בִּכּוּרִים קֹדֶם הֲנָחָתָם בָּעֲזָרָה
|-
|{{ק|'''תסד'''}} || שֶׁלֹּא לַעֲזֹב הַלְוִיִּם מִלָּתֵת לָהֶם מַתְּנוֹתֵיהֶם וּלְשַׂמְּחָם בָּרְגָלִים
|-
|{{ק|'''תסה'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל אֵבֶר מִן הֶחָי
|-
|{{ק|'''תסו'''}} || שֶׁלֹּא לְהוֹסִיף עַל מִצְוֹת הַתּוֹרָה
|-
|{{ק|'''תסז'''}} || שֶׁלֹּא לִגְרֹעַ מִמִּצְוֹת הַתּוֹרָה
|-
|{{ק|'''תסח'''}} || שֶׁלֹּא לִשְׁמֹעַ מֵהַמִּתְנַבֵּא בְּשֵׁם {{נ|עֲבוֹדָה זָרָה|עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים}}
|-
|{{ק|'''תסט'''}} || שֶׁלֹּא לְהָסִית אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל אַחַר {{נ|עֲבוֹדָה זָרָה|עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים}}
|-
|{{ק|'''תע'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱהֹב אֶת הַמַּסִּית
|-
|{{ק|'''תעא'''}} || שֶׁלֹּא לַעֲזֹב הַשִּׂנְאָה מִן הַמַּסִּית
|-
|{{ק|'''תעב'''}} || שֶׁלֹּא לְהַצִּיל אֶת הַמַּסִּית
|-
|{{ק|'''תעג'''}} || שֶׁלֹּא יִלְמֹד הַנִּסָּת זְכוּת עַל הַמַּסִּית
|-
|{{ק|'''תעד'''}} || שֶׁלֹּא יִשְׁתֹּק הַנִּסָּת מִלְּלַמֵּד חוֹב עַל הַמַּסִּית
|-
|{{ק|'''תעה'''}} || שֶׁלֹּא לִבְנוֹת עִיר הַנִּדַּחַת לִכְמוֹת שֶׁהָיְתָה
|-
|{{ק|'''תעו'''}} || שֶׁלֹּא לֵהָנוֹת בְּמָמוֹן עִיר הַנִּדַּחַת
|-
|{{ק|'''תעז'''}} || שֶׁלֹּא לְהִתְגּוֹדֵד כְּמוֹ עוֹבְדֵי {{נ|עֲבוֹדָה זָרָה|כּוֹכָבִים}}
|-
|{{ק|'''תעח'''}} || שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת קָרְחָה עַל מֵת
|-
|{{ק|'''תעט'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל פְּסוּלֵי הַמֻּקְדָּשִׁין
|-
|{{ק|'''תפ'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל חָגָב טָמֵא {{תיקון גירסה|וְכָל שֶׁכֵּן|וְכֵן כָּל}} שֶׁרֶץ הָעוֹף
|-
|{{ק|'''תפא'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל מִבְּשַׂר בְּהֵמָה חַיָּה וָעוֹף שֶׁמֵּתוּ מֵאֲלֵיהֶן
|-
|{{ק|'''תפב'''}} || שֶׁלֹּא לִתְבֹּעַ הַהַלְוָאָה שֶׁעָבַר עָלֶיהָ זְמַן שְׁבִיעִית
|-
|{{ק|'''תפג'''}} || שֶׁלֹּא לִמְנֹעַ מִלְּהַחֲיוֹת הֶעָנִי מִלִּתֵּן לוֹ מַה שֶּׁהוּא צָרִיךְ
|-
|{{ק|'''תפד'''}} || שֶׁלֹּא לִמְנֹעַ מִלְּהַלְוֹת לֶעָנִי מִפְּנֵי הַשְּׁמִטָּה
|-
|{{ק|'''תפה'''}} || שֶׁלֹּא לִשְׁלֹחַ עֶבֶד עִבְרִי רֵיקָם כְּשֶׁיֵּצֵא חָפְשִׁי
|-
|{{ק|'''תפו'''}} || שֶׁלֹּא לַעֲבֹד בַּקֳּדָשִׁים
|-
|{{ק|'''תפז'''}} || שֶׁלֹּא לִגְזֹז אֶת הַקֳּדָשִׁים
|-
|{{ק|'''תפח'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל חָמֵץ בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר בְּנִיסָן אַחַר חֲצוֹת
|-
|{{ק|'''תפט'''}} || שֶׁלֹּא לְהוֹתִיר מִבְּשַׂר קָרְבַּן הַחֲגִיגָה שֶׁנִּקְרַב בְּיוֹם אַרְבָּעָה עָשָׂר בְּנִיסָן עַד יוֹם הַשְּׁלִישִׁי
|-
|{{ק|'''*'''}} || (שֶׁלֹּא לְהַקְרִיב קָרְבָּן פֶּסַח בְּבָמַת יָחִיד){{הערה|המצוה הזאת לדעת החינוך שאינו חושב המצוה ק&quot;ד שלא יאכל זר בשר קדשי קדשים וחשב המצוה הזאת לתשלום תרי&quot;ג.}}
|-
|{{ק|'''תצ'''}} || שֶׁלֹּא לַעֲלוֹת לָרֶגֶל בְּלֹא קָרְבָּן שֶׁיִּהְיֶה עִמָּנוּ {{נ|שֶׁנַּקְרִיב|כְּשֶׁנַּקְרִיב}} שָׁם
|-
|{{ק|'''תצא'''}} || מִצְוַת מִנּוּי שׁוֹפְטִים וְשׁוֹטְרִים בְּכָל קָהָל מִיִּשְׂרָאֵל
|-
|{{ק|'''תצב'''}} || מִצְוַת לִשְׁמֹעַ מִכָּל בֵּית דִּין הַגָּדוֹל שֶׁיַּעַמְדוּ לָהֶם לְיִשְׂרָאֵל בְּכָל זְמָן
|-
|{{ק|'''תצג'''}} || מִצְוַת מִנּוּי מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל {{נ||בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל}} עָלֵינוּ
|-
|{{ק|'''תצד'''}} || מִצְוַת לִכְתֹּב הַמֶּלֶךְ סֵפֶר תּוֹרָה אַחַת יְתֵרָה עַל שְׁאָר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל
|-
|{{ק|'''תצה'''}} || מִצְוַת מַתְּנוֹת זְרוֹעַ לְחָיַיִם וְקֵבָה לַכֹּהֵן
|-
|{{ק|'''תצו'''}} || מִצְוַת הַפְרָשַׁת תְּרוּמָה גְּדוֹלָה וְלִתֵּן לַכֹּהֵן
|-
|{{ק|'''תצז'''}} || מִצְוַת רֵאשִׁית הַגֵּז שֶׁיִּתֵּן לַכֹּהֵן
|-
|{{ק|'''תצח'''}} || מִצְוַת לִהְיוֹת הַכֹּהֲנִים עוֹבְדִים בַּמִּקְדָּשׁ מִשְׁמָרוֹת מִשְׁמָרוֹת וּבַמּוֹעֲדִים {{תיקון גירסה|עוֹלִים|עוֹבְדִים}} כְּאֶחָד
|-
|{{ק|'''תצט'''}} || מִצְוַת לִשְׁמֹעַ מִכָּל נָבִיא שֶׁיִּהְיֶה בְּכָל דּוֹר וָדוֹר אִם לֹא יוֹסִיף וְלֹא יִגְרַע בְּמִצְוֹת הַתּוֹרָה
|-
|{{ק|'''תק'''}} || מִצְוָה לְהָכִין שֵׁשׁ עָרֵי מִקְלָט
|-
|{{ק|'''תקא'''}} || מִצְוָה לַעֲשׂוֹת לְעֵדִים זוֹמְמִין כְּמוֹ שֶׁדִּמּוּ לַעֲשׂוֹת
|-
|{{ק|'''תקב'''}} || מִצְוָה לִמְשֹׁחַ כֹּהֵן לַמִּלְחָמָה
|-
|{{ק|'''תקג'''}} || מִצְוָה לַעֲשׂוֹת בְּמִלְחֲמוֹת הָרְשׁוּת כַּמִּשְׁפָּט הַכָּתוּב בַּתּוֹרָה
|-
|{{ק|'''תקד'''}} || מִצְוַת עֲרִיפַת הָעֶגְלָה בַּנָּחַל
|-
|{{ק|'''תקה'''}} || שֶׁלֹּא לָטַעַת אִילָן בַּמִּקְדָּשׁ
|-
|{{ק|'''תקו'''}} || שֶׁלֹּא לְהָקִים מַצֵּבָה
|-
|{{ק|'''תקז'''}} || שֶׁלֹּא לְהַקְרִיב קָרְבָּן בַּעַל מוּם עוֹבֵר
|-
|{{ק|'''תקח'''}} || שֶׁלֹּא לְהַמְרוֹת עַל פִּי בֵּית דִּין הַגָּדוֹל שֶׁיַּעַמְדוּ לְיִשְׂרָאֵל
|-
|{{ק|'''תקט'''}} || שֶׁלֹּא לְמַנּוֹת מֶלֶךְ עַל יִשְׂרָאֵל {{נ||בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל}} כִּי אִם מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל
|-
|{{ק|'''תקטו'''}} || שֶׁלֹּא יַרְבֶּה לוֹ הַמֶּלֶךְ סוּסִים
|-
|{{ק|'''תקטז'''}} || שֶׁלֹּא יַרְבֶּה לוֹ הַמֶּלֶךְ נָשִׁים
|-
|{{ק|'''תקי'''}} || שֶׁלֹּא יַרְבֶּה לוֹ הַמֶּלֶךְ כֶּסֶף וְזָהָב לְבַד מַה שֶּׁצָּרִיךְ לוֹ
|-
|{{ק|'''תקיא'''}} || שֶׁלֹּא לִשְׁכֹּן בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם לְעוֹלָם
|-
|{{ק|'''תקיב'''}} || שֶׁלֹּא יִהְיֶה לְשֵׁבֶט לֵוִי נַחֲלָה בָּאָרֶץ
|-
|{{ק|'''תקיג'''}} || שֶׁלֹּא יִטֹּל שֵׁבֶט לֵוִי חֵלֶק בַּבִּזָּה בִּשְׁעַת כִּבּוּשׁ הָאָרֶץ
|-
|{{ק|'''תקיד'''}} || שֶׁלֹּא לִקְסֹם
|-
|{{ק|'''תקיז'''}} || שֶׁלֹּא לְכַשֵּׁף
|-
|{{ק|'''תקיח'''}} || שֶׁלֹּא לַחֲבֹר חָבֶר
|-
|{{ק|'''תקיט'''}} || שֶׁלֹּא לִשְׁאוֹל בְּאוֹב
|-
|{{ק|'''תקכ'''}} || שֶׁלֹּא לִשְׁאוֹל בְּיִדְּעוֹנִי
|-
|{{ק|'''תקכא'''}} || שֶׁלֹּא לִדְרֹשׁ אֶל הַמֵּתִים
|-
|{{ק|'''תקכב'''}} || שֶׁלֹּא לְהִתְנַבְּאוּת שֶׁקֶר בְּשֵׁם יְיָ
|-
|{{ק|'''תקכג'''}} || שֶׁלֹּא לְהִתְנַבְּאוּת בְּשֵׁם {{נ|עֲבוֹדָה זָרָה|עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים}}
|-
|{{ק|'''תקכד'''}} || שֶׁלֹּא יִמָּנַע מֵהֲרִיגַת נְבִיא הַשֶּׁקֶר וְלֹא יָגוּר מִמֶּנּוּ
|-
|{{ק|'''תקכה'''}} || שֶׁלֹּא לְרַחֵם עַל הַמַּזִּיק בְּדִינֵי קְנָסוֹת
|-
|{{ק|'''תקכו'''}} || שֶׁלֹּא לְהַסִּיג גְּבוּל
|-
|{{ק|'''תקכז'''}} || שֶׁלֹּא לַחְתֹּךְ הַדִּין עַל פִּי עֵד אֶחָד
|-
|{{ק|'''תקכח'''}} || שֶׁלֹּא לַעֲרֹץ מִפְּנֵי הָאוֹיֵב בַּמִּלְחָמָה
|-
|{{ק|'''תקכט'''}} || שֶׁלֹּא לְהַחֲיוֹת כָּל נְשָׁמָה מִשִּׁבְעָה עֲמָמִין שֶׁבַּתּוֹרָה
|-
|{{ק|'''תקל'''}} || שֶׁלֹּא לְהַשְׁחִית אִילָנֵי מַאֲכָל בַּמָּצוֹר וְכֵן כָּל הַשְׁחָתָה בִּכְלַל הַלָּאו
|-
|{{ק|'''תקלא'''}} || שֶׁלֹּא לַעֲבֹד וְלִזְרֹעַ בְּנַחַל אֵיתָן
|-
|{{ק|'''תקלב'''}} || מִצְוַת דִּין יְפַת תֹּאַר
|-
|{{ק|'''תקלג'''}} || מִצְוַת דִּין תְּלִיָּה לְמִי שֶׁיִּתְחַיֵּב לִתְלוֹת
|-
|{{ק|'''תקלד'''}} || מִצְוַת קְבוּרָה לְנֶהֱרָג עַל פִּי בֵּית דִּין וְכֵן לְכָל מֵת
|-
|{{ק|'''תקלה'''}} || מִצְוַת הֲשָׁבַת אֲבֵדָה
|-
|{{ק|'''תקלו'''}} || מִצְוַת הֲקָמַת מַשָּׂא לְיִשְׂרָאֵל
|-
|{{ק|'''תקלז'''}} || מִצְוַת שִׁלּוּחַ הַקֵּן
|-
|{{ק|'''תקלח'''}} || מִצְוַת מַעֲקֶה
|-
|{{ק|'''תקלט'''}} || מִצְוַת קִדּוּשִׁין בְּאִשָּׁה
|-
|{{ק|'''תקמ'''}} || מִצְוָה שֶׁתֵּשֵׁב אֵשֶׁת הַמּוֹצִיא שֵׁם רָע תַּחְתָּיו לְעוֹלָם
|-
|{{ק|'''תקמא'''}} || מִצְוָה עַל בֵּית דִּין לִסְקֹל בַּאֲבָנִים מִי שֶׁנִּתְחַיֵּב סְקִילָה
|-
|{{ק|'''תקמב'''}} || מִצְוָה עַל הַמְאַנֵּס שֶׁיִּשָּׂא אֲנוּסָתוֹ לְאִשָּׁה
|-
|{{ק|'''תקמג'''}} || מִצְוָה לְהַתְקִין יָד בַּמִּלְחָמָה מִחוּץ לַמַּחֲנֶה
|-
|{{ק|'''תקמד'''}} || מִצְוָה לְהַתְקִין יָתֵד בַּמִּלְחָמָה
|-
|{{ק|'''תקמה'''}} || {{נ|מִצְוַת|רְשׁוּת}} הַלְוָאָה לְנָכְרִי בְּרִבִּית אִם מִצְטָרֵךְ לִלְוֹת
|-
|{{ק|'''תקמו'''}} || מִצְוַת קִיּוּם מוֹצָא שְׂפָתַיִם
|-
|{{ק|'''תקמז'''}} || מִצְוָה לְהַנִּיחַ הַשָּׂכִיר לֶאֱכֹל בִּזְמַן שְׂכִירָתוֹ מִדְּבָרִים יְדוּעִים
|-
|{{ק|'''תקמח'''}} || מִצְוַת הָרוֹצֶה לְגָרֵשׁ אִשְׁתּוֹ שֶׁיְּגָרְשֶׁנָּה בִּשְׁטָר
|-
|{{ק|'''תקמט'''}} || מִצְוָה שֶׁיִּשְׂמַח חָתָן עִם אִשְׁתּוֹ בְּשָׁנָה רִאשׁוֹנָה
|-
|{{ק|'''תקנ'''}} || מִצְוַת הֲשָׁבַת הַמַּשְׁכּוֹן לִבְעָלָיו בְּעֵת שֶׁהוּא צָרִיךְ לוֹ
|-
|{{ק|'''תקנא'''}} || מִצְוַת נְתִינַת שְׂכַר שָׂכִיר בְּיוֹמוֹ
|-
|{{ק|'''תקנב'''}} || מִצְוַת הַנָּחַת עֹמֶר הַשִּׁכְחָה
|-
|{{ק|'''תקנג'''}} || מִצְוַת מַלְקוּת לָרְשָׁעִים
|-
|{{ק|'''תקנד'''}} || מִצְוַת יִבּוּם
|-
|{{ק|'''תקנה'''}} || מִצְוַת חֲלִיצָה
|-
|{{ק|'''תקנו'''}} || מִצְוָה לְהַצִּיל הַנִּרְדָּף
|-
|{{ק|'''תקנז'''}} || מִצְוָה לִזְכֹּר מַה שֶּׁעָשָׂה עֲמָלֵק לְיִשְׂרָאֵל בְּצֵאתָם מִמִּצְרַיִם
|-
|{{ק|'''תקנח'''}} || מִצְוָה לְהַכְרִית זַרְעוֹ שֶׁל עֲמָלֵק
|-
|{{ק|'''תקנט'''}} || שֶׁלֹּא לִמְכֹּר אֵשֶׁת יְפַת תֹּאַר
|-
|{{ק|'''תקס'''}} || שֶׁלֹּא לְהִתְעַמֵּר בְּאֵשֶׁת יְפַת תֹּאַר אַחַר שֶׁבָּא עָלֶיהָ
|-
|{{ק|'''תקסא'''}} || שֶׁלֹּא יָלִין הַצָּלוּב עַל הָעֵץ וְכֵן הַמֵּת בְּבֵיתוֹ אֶלָּא לִכְבוֹדוֹ
|-
|{{ק|'''תקסב'''}} || שֶׁלֹּא לְהִתְעַלֵּם מִן הָאֲבֵדָה
|-
|{{ק|'''תקסג'''}} || שֶׁלֹּא לְהַנִּיחַ בֶּהֱמַת חֲבֵרוֹ רוֹבֶצֶת תַּחַת מַשָּׂאָהּ
|-
|{{ק|'''תקסד'''}} || שֶׁלֹּא תַּעְדֶּה אִשָּׁה עֲדִי אִישׁ
|-
|{{ק|'''תקסה'''}} || שֶׁלֹּא יְעָדָהּ הָאִישׁ עֲדִי אִשָּׁה
|-
|{{ק|'''תקסו'''}} || שֶׁלֹּא לִקַּח הָאֵם עַל הַבָּנִים
|-
|{{ק|'''תקסז'''}} || שֶׁלֹּא לְהַנִּיחַ הַמִּכְשׁוֹל
|-
|{{ק|'''תקסח'''}} || שֶׁלֹּא לִזְרֹעַ כִּלְאַיִם בְּכֶרֶם בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל דְּאוֹרָיְתָא
|-
|{{ק|'''תקסט'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל וְלֵהָנוֹת מִכִּלְאֵי הַכֶּרֶם
|-
|{{ק|'''תקע'''}} || שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת מְלָאכָה בִּשְׁנֵי מִינֵי בְהֵמָה
|-
|{{ק|'''תקעא'''}} || שֶׁלֹּא לִלְבֹּשׁ שַׁעַטְנֵז
|-
|{{ק|'''תקעב'''}} || שֶׁלֹּא יְגָרֵשׁ מוֹצִיא שֵׁם רָע אֶת אִשְׁתּוֹ
|-
|{{ק|'''תקעג'''}} || שֶׁלֹּא לַעֲנֹשׁ הָאֲנוּסָה
|-
|{{ק|'''תקעד'''}} || שֶׁלֹּא יְגָרֵשׁ הָאוֹנֵס אֶת אֲנוּסָתוֹ
|-
|{{ק|'''תקעה'''}} || שֶׁלֹּא יִקַּח סָרִיס בַּת יִשְׂרָאֵל
|-
|{{ק|'''תקעו'''}} || שֶׁלֹּא יִקַּח מַמְזֵר בַּת יִשְׂרָאֵל
|-
|{{ק|'''תקעז'''}} || שֶׁלֹּא יִשָּׂא עַמּוֹנִי וּמוֹאָבִי בַּת יִשְׂרָאֵל
|-
|{{ק|'''תקעח'''}} || שֶׁלֹּא לִדְרֹשׁ שָׁלוֹם לְעַמּוֹן וּמוֹאָב
|-
|{{ק|'''תקעט'''}} || שֶׁלֹּא לְהַרְחִיק זֶרַע אֱדוֹם מֵהִתְחַתֵּן עִם קְהַל יִשְׂרָאֵל אַחַר שֶׁנִּתְגַּיְּרוּ אֶלָּא עַד דּוֹר שְׁלִישִׁי וְלֹא שְׁלִישִׁי בִּכְלָל
|-
|{{ק|'''תקפ'''}} || שֶׁלֹּא לְהַרְחִיק מִצְרִי כְּמוֹ כֵן אֶלָּא עַד דּוֹר שְׁלִישִׁי וְלֹא שְׁלִישִׁי בִּכְלָל
|-
|{{ק|'''תקפא'''}} || שֶׁלֹּא יִכָּנֵס טָמֵא לְמַחֲנֵה לְוִיִּם
|-
|{{ק|'''תקפב'''}} || שֶׁלֹּא לְהַחֲזִיר עֶבֶד שֶׁבָּרַח מֵאֲדֹנָיו שֶׁבְּחוּצָה לָאָרֶץ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל
|-
|{{ק|'''תקפג'''}} || שֶׁלֹּא לְהוֹנוֹת עֶבֶד זֶה שֶׁבָּרַח מֵאֲדֹנָיו מִחוּצָה לָאָרֶץ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל
|-
|{{ק|'''תקפד'''}} || שֶׁלֹּא תִהְיֶה קְדֵשָׁה מִבְּנוֹת יִשְׂרָאֵל
|-
|{{ק|'''תקפה'''}} || שֶׁלֹּא לְהַקְרִיב אֶתְנַן זֹנָה וּמְחִיר כֶּלֶב
|-
|{{ק|'''תקפו'''}} || שֶׁלֹּא לִלְווֹת בְּרִבִּית מִיִּשְׂרָאֵל
|-
|{{ק|'''תקפז'''}} || שֶׁלֹּא לְאַחֵר הַנְּדָרִים וְהַנְּדָבוֹת
|-
|{{ק|'''תקפח'''}} || שֶׁלֹּא יִקַּח הַשָּׂכִיר יָתֵר עַל אֲכִילָתוֹ
|-
|{{ק|'''תקפט'''}} || שֶׁלֹּא יֹאכַל הַשָּׂכִיר בִּשְׁעַת מְלָאכָה
|-
|{{ק|'''תקצ'''}} || שֶׁלֹּא יַחֲזִיר הַמְגָרֵשׁ גְּרוּשָׁתוֹ אַחַר שֶׁנִּשֵּׂאת
|-
|{{ק|'''תקצא'''}} || שֶׁלֹּא יִצָּא חָתָן מִבֵּיתוֹ כָּל שָׁנָה רִאשׁוֹנָה לַצָּבָא וְלֹא לְשׁוּם דָּבָר מִצָּרְכֵי צִבּוּר
|-
|{{ק|'''תקצב'''}} || שֶׁלֹּא לַחֲבֹל כֵּלִים שֶׁעוֹשִׂין בָּהֶן אֹכֶל נֶפֶשׁ
|-
|{{ק|'''תקצג'''}} || שֶׁלֹּא לִתְלֹשׁ סִמָּנֵי צָרָעַת
|-
|{{ק|'''תקצד'''}} || שֶׁלֹּא לְמַשְׁכֵּן בַּעַל חוֹב בִּזְרוֹעַ
|-
|{{ק|'''תקצה'''}} || שֶׁלֹּא לִמְנֹעַ עֲבוֹט מִבְּעָלָיו בְּעֵת שֶׁצָּרִיךְ לוֹ
|-
|{{ק|'''תקצו'''}} || שֶׁלֹּא יָעִיד קָרוֹב
|-
|{{ק|'''תקצז'''}} || שֶׁלֹּא לְהַטּוֹת מִשְׁפַּט גֵּר אוֹ יָתוֹם
|-
|{{ק|'''תקצח'''}} || שֶׁלֹּא לְמַשְׁכֵּן אַלְמָנָה
|-
|{{ק|'''תקצט'''}} || שֶׁלֹּא לִקַּח עֹמֶר הַשִּׁכְחָה מִתְּבוּאָה אוֹ מֵאִילָנוֹת
|-
|{{ק|'''תר'''}} || שֶׁלֹּא לְהוֹסִיף בְּמַלְקוּת הַמְחֻיָּב מַלְקוּת וּבִכְלָלָהּ שֶׁלֹּא נַכֶּה יִשְׂרָאֵל
|-
|{{ק|'''תרא'''}} || שֶׁלֹּא לַחֲסֹם בְּהֵמָה בִּשְׁעַת מְלָאכָה
|-
|{{ק|'''תרב'''}} || שֶׁלֹּא תִנָּשֵׂא הַיְבָמָה לְאַחֵר חוּץ מִן הַיָּבָם
|-
|{{ק|'''תרג'''}} || שֶׁלֹּא לָחוּס עַל הָרוֹדֵף
|-
|{{ק|'''תרד'''}} || שֶׁלֹּא נִשְׁהֶה מִדּוֹת וּמִשְׁקָלוֹת חֲסֵרִים עִמָּנוּ וְאַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נִשָּׂא וְנִתֵּן בָּהֶן
|-
|{{ק|'''תרה'''}} || שֶׁלֹּא נִשְׁכַּח מַעֲשֵׂה עֲמָלֵק שֶׁעָשָׂה עִם אֲבוֹתֵינוּ בְּצֵאתָם מִמִּצְרַיִם
|-
|{{ק|'''תרו'''}} || מִצְוַת קְרִיאָה עַל הַבִּכּוּרִים
|-
|{{ק|'''תרז'''}} || מִצְוַת וִדּוּי מַעֲשֵׂר
|-
|{{ק|'''תרח'''}} || מִצְוָה לְהִדָּמוֹת בְּדַרְכֵי הַשֵּׁם הַטּוֹבִים וְהַיְּשָׁרִים שֶׁנִּצְטַוִּינוּ לַעֲשׂוֹת כָּל מַעֲשֵׂנוּ בְּדֶרֶךְ הַיֹּשֶׁר וְהַטּוֹב
|-
|{{ק|'''תרט'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל מַעֲשֵׂר שֵׁנִי בַּאֲנִינוּת
|-
|{{ק|'''תרי'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל מַעֲשֵׂר שֵׁנִי בְּטֻמְאָה
|-
|{{ק|'''תריא'''}} || שֶׁלֹּא לְהוֹצִיא דְּמֵי מַעֲשֵׂר שֵׁנִי בִּשְׁאָר דְּבָרִים שֶׁאֵינָן מֵאֲכִילָה וּשְׁתִיָּה
|-
|{{ק|'''תריב'''}} || מִצְוַת הַקְהֵל בְּמוֹצָאֵי שְׁבִיעִית
|-
|{{ק|'''תריג'''}} || מִצְוָה לִכְתֹּב כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל סֵפֶר תּוֹרָה לְעַצְמוֹ. שֶׁנֶּאֱמַר: וְעַתָּה כִּתְבוּ לָכֶם אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת וְלַמְּדָהּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל {{מ&quot;מ|דברים לא|יט}}.
|}
{{הור2|&lt;p&gt;רַבִּי חֲנַנְיָא בֶּן עֲקַשְׁיָא אוֹמֵר, רָצָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְזַכּוֹת אֶת יִשְׂרָאֵל, לְפִיכָךְ הִרְבָּה לָהֶם תּוֹרָה וּמִצְוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר יְיָ חָפֵץ לְמַעַן צִדְקוֹ יַגְדִּיל תּוֹרָה וְיַאְדִּיר.&lt;/p&gt;
&lt;center&gt;'''קדיש דרבנן'''&lt;/center&gt;
{{קדיש אשכנז|קדיש=דרבנן|עשי&quot;ת=לא}}
}}

==אדרא רבא==
תַּנְיָא, אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן לְחַבְרַיָּא: עַד אֵימָתַי נְתִיב בְּקַיָּמָא 
דְּחַד סַמְכָא, כְּתִיב עֵת לַעֲשׂוֹת לַייָ הֵפֵרוּ תּוֹרָתֶךָ {{מ&quot;מ|תהלים קיט|קכו}}.
יוֹמִין זְעִירִין, וּמָרֵי דְחוֹבָא דָּחֵק, כָּרוֹזָא קָרֵי כָּל יוֹמָא,
וּמְחַצְדֵּי חַקְלָא זְעִירִין אִנּוּן וְאִנְּהוּ בְּשׁוּלֵי כַרְמָא לָא
אַשְׁגְּחָן וְלָא יָדְעִין לְאָן אֲתַר אָזְלִין כְּמָה דְיָאוּת. אִתְכְּנַשׁוּ
חַבְרַיָּא לְבֵי אִדְּרָא מְלֻבָּשִׁין שִׁרְיָן סַיְפֵי וְרֻמְחֵי בִּידֵיכוֹן,
אִזְדְּרַזוּ בְּתִקּוּנֵיכוֹן, בְּעֵטָא, בְּחָכְמְתָא, בְּסוּכְלְתָנוּ, בְּדַעְתָּא,
בְּחֵיזוּ, בְּיָדִין, בְּרַגְלִין, אַמְלַכוּ עֲלֵיכוֹן לְמַאן דְּבִרְשׁוּתֵהּ
חַיֵּי וּמוֹתָא לְמִגְזַר דִּינִין דִּקְשֹׁט, מִלִּין דְּקַדִּישֵׁי עֶלְיוֹנִין
צַיְתֵי לְהוּ וַחֲדָאָן לְמִשְׁמַע לְהוּ וּלְמִנְדַּע לְהוּ. יְתֵב רַבִּי 
שִׁמְעוֹן וּבְכָא וַאֲמַר וַי אִי גְלֵינָא וַי אִי לָא גְלֵינָא. חַבְרַיָּא
דַּהֲווּ תַמָּן אִשְׁתִּיקוּ. קָם רַבִּי אַבָּא וַאֲמַר לֵהּ אִי נִיחָא
קַמֵּהּ דְּמַר לְגַלָּאָה הָא כְתִיב סוֹד יְיָ לִירֵאָיו {{מ&quot;מ|תהלים כה|יד}} וְהָא חַבְרַיָּא
אִלֵּין דַּחֲלִין דְּקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אִנּוּן וּכְבָר עָלוּ בְאִדְּרָא
דְּבֵי מַשְׁכְּנָא מִנְּהוֹן עָלוּ וּמִנְּהוֹן נְפַקוּ. תָּנָא אִתְמַנוּ
חַבְרַיָּא קַמֵּהּ דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן וְאִשְׁתְּכַחוּ רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרֵהּ
וְרַבִּי אַבָּא וְרַבִּי יְהוּדָה וְרַבִּי יוֹסֵי בַּר יַעֲקֹב וְרַבִּי יִצְחָק
וְרַבִּי חִזְקִיָּה בַּר רַב וְרַבִּי חִיָּא וְרַבִּי יוֹסֵי וְרַבִּי יֵיסָא. יָדִין
יְהַבוּ לְרַבִּי שִׁמְעוֹן וְאֶצְבָּעָן זְקַפוּ לְעֵלָּא וְעָלוּ בְחַקְלָא
בֵּינֵי אִילָנֵי וִיתַבוּ. קָם רַבִּי שִׁמְעוֹן וּצְלִי צְלוֹתֵהּ יְתֵב 
בְּגַוַּיְהוּ וַאֲמַר כָּל חַד יְשַׁוֵּי יְדוֹי בְּתֻקְפּוֹי שַׁוּוּ יְדַיְהוּ וּנְסֵב
לוֹן, פְּתַח וַאֲמַר: אָרוּר הָאִישׁ אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה פֶסֶל וּמַסֵּכָה 
מַעֲשֵׂה יְדֵי חָרָשׁ וְשָׂם בַּסָּתֶר {{מ&quot;מ|דברים כז|טו}}, וְעָנוּ כֻלָּם וְאָמְרוּ אָמֵן. פְּתַח
רַבִּי שִׁמְעוֹן וַאֲמַר: עֵת לַעֲשׂוֹת לַייָ. אַמַּאי עֵת לַעֲשׂוֹת לַייָ, 
מִשּׁוּם דְּהֵפֵרוּ תוֹרָתֶךָ. מַאי הֵפֵרוּ תוֹרָתֶךָ, תּוֹרָה דִּלְעֵלָּא
דְּאִיהִי מִתְבַּטַּלָא אִי לָא יִתְעֲבֵד בְּתִקּוּנוֹי שְׁמָא דָא 
וּלְעַתִּיק יוֹמִין אִתְּמַר. כְּתִיב אַשְׁרֶיךָ יִשְׂרָאֵל מִי כָמוֹךָ {{מ&quot;מ|דברים לג|כט}},
וּכְתִיב מִי כָמֹכָה בָּאֵלִם יְיָ {{מ&quot;מ|שמות טו|יא}}. קְרָא לְרַבִּי אֶלְעָזָר בְּרֵהּ
אוֹתְבֵהּ קַמֵּהּ, וּלְרַבִּי אַבָּא מִסִּטְרָא אַחֲרָא, וַאֲמַר: אֲנַן
כְּלָלָא דְכֹלָּא עַד הַשְׁתָּא אִתְתַּקַּנוּ קָיְמִין. אִשְׁתִּיקוּ, שְׁמַעוּ
קָלָא וְאַרְכֻבָּתָן דָּא לְדָא נָקְשָׁן. מַאי קָלָא, קָלָא דִּכְנֻפְיָא
עִלָּאָה דְּמִתְכַּנְּפֵי. חֲדִי רַבִּי שִׁמְעוֹן וַאֲמַר: יְיָ שָׁמַעְתִּי 
שִׁמְעֲךָ יָרֵאתִי {{מ&quot;מ|חבקוק ג|ב}}. אֲמַר: הָתָם יָאוּת הָוֵה לְמֶהֱוֵי דָחֵל אֲנַן.
בַּחֲבִיבוּתָא תָּלְיָא מִלְּתָא, דִּכְתִיב: וְאָהַבְתָּ אֵת יְיָ אֱלֹהֶיךָ {{מ&quot;מ|דברים ו|ה}},
וּכְתִיב: מֵאַהֲבַת יְיָ אֶתְכֶם {{מ&quot;מ|דברים ז|ח}}, וּכְתִיב: אָהַבְתִּי אֶתְכֶם אָמַר יְיָ {{מ&quot;מ|מלאכי א|ב}}.
{{הור2|&lt;p&gt;רַבִּי חֲנַנְיָא בֶּן עֲקַשְׁיָא אוֹמֵר, רָצָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְזַכּוֹת אֶת יִשְׂרָאֵל, לְפִיכָךְ הִרְבָּה לָהֶם תּוֹרָה וּמִצְוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר יְיָ חָפֵץ לְמַעַן צִדְקוֹ יַגְדִּיל תּוֹרָה וְיַאְדִּיר.&lt;/p&gt;
&lt;center&gt;'''קדיש דרבנן'''&lt;/center&gt;
{{קדיש אשכנז|קדיש=דרבנן|עשי&quot;ת=לא}}
}}

==תחינה==
{{הור2|הרי לך י&quot;ג קדישים כמנין {{צ|אחד}}. וסמוך לאור היום יאמר '''[[שיר השירים]]''' כולה. ובגמר כל התיקון יאמר תחינה זו:}}
יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי, שֶׁאִם נִתְחַיַּבְתִּי לְפָנֶיךָ כָּרֵת
בְּבֵית דִּינְךָ הַצֶּדֶק עַל חַטֹּאתַי וַעֲוֹנֹתַי וּפְשָׁעַי הַמְרֻבִּים, יְהִי רָצוֹן
מִלְּפָנֶיךָ שֶׁיְּהֵא חָשׁוּב צַעֲרִי שֶׁנִּצְטַעַרְתִּי בַּלַּיְלָה הַזֶּה וְנִדַּדְתִּי שֵׁנָה 
מֵעֵינַי, שֶׁתַּשְׁגִּיחַ עָלַי בְּעֵין חֶמְלָתְךָ הַהִיא, עֵינָא פְקִיחָא דְּלָא נָאִים וְתִיר 
תָּדִיר, שֶׁנֶּאֱמַר: הִנֵּה לֹא יָנוּם וְלֹא יִישָׁן שׁוֹמֵר יִשְׂרָאֵל׃{{ממס|תהלים קכא ד}} וְתִקְרַע גְּזַר דִּינִי
הָרַע מֵעָלַי. וּתְחָנֵּנִי וּתְבָרְכֵנִי מֵאוֹצָרְךָ הַטּוֹב, וְתִתֵּן לְעַבְדְּךָ &lt;sub&gt;{{צבע גופן|אפור|שם}}&lt;/sub&gt; בֶּן 
אֲמָתְךָ &lt;sub&gt;{{צבע גופן|אפור|שם האם}}&lt;/sub&gt; חַיִּים אֲרֻכִּים לַעֲסֹק בְּתוֹרָתְךָ יוֹמָם וָלַיְלָה. וְיִהְיֶה הַצַּעַר
שֶׁיֵּשׁ לִי בְּעֵינַי תִּקּוּן לִפְגָם הָרְאוּת שֶׁפָּגַמְתִּי בְּעַיְנִין עִלָּאִין, וַאֲשֶׁר הָרַע
בְּעֵינֶיךָ עָשִׂיתִי. וִיתֻקַּן הַפְּגָם הַהוּא בְּכָל הַמְּקוֹמוֹת שֶׁפָּגַמְתִּי מֵאַרְבַּע
עוֹלָמוֹת: אֲצִילוּת, בְּרִיאָה, יְצִירָה, עֲשִׂיָּה. וְתַצִּילֵנִי מֵעֹנֶשׁ חִבּוּט הַקֶּבֶר, 
מֵהַמַּלְאָךְ הַמְשַׁבֵּר אֶת עֵינֵי הָאָדָם אַחַר פְּטִירָתוֹ בַּקֶּבֶר, וְעַל יְדֵי צַעַר זֶה
אֶפָּטֵר מֵאוֹתוֹ הַצַּעַר. וְתַשְׁפִּיעַ עָלַי מִשֶּׁפַע הַטּוֹב, מִכֶּתֶר עֶלְיוֹן, לְהַצִּילֵנִי 
מִכָּרֵת אֲשֶׁר נִתְחַיַּבְתִּי. וּלְמַעַן שִׁמְךָ הַגָּדוֹל הַגִּבּוֹר וְהַנּוֹרָא (אלד כשהוא במקורו
אאהילדה), שֶׁתְּבַטֵּל מֵעָלַי כָּל גְּזֵרוֹת קָשׁוֹת וְרָעוֹת. וְיִהְיֶה לִמּוּד זֶה נַחַת רוּחַ
לִפְנֵי כִסֵּא כְבוֹדֶךָ. וְתִתֶּן בָּנוּ כֹּחַ לַעֲמֹד עַל הַמִּשְׁמָר וְלִלְמֹד תָּמִיד 
לְפָנֶיךָ וְלַהֲגוֹת בְּאִמְרֵי תוֹרָתֶךָ וְלִהְיוֹת מִן הָעוֹבְדִים לְפָנֶיךָ בְּלֵב שָׁלֵם
וּבְנֶפֶשׁ חֲפֵצָה, לוֹמְדִים תּוֹרָתְךָ לִשְׁמָהּ, וְלִבְרֹר כָּל נִיצוֹצוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת
שֶׁנִּתְפַּזְּרוּ עַל יָדֵינוּ וּלְהַחֲזִירָם אֶל הַקְּדֻשָּׁה לְיַחֲדָא שְׁכִינְתָּא בְּבַעְלָהּ
לְאוֹקְמָא יָתַהּ מֵעַפְרָא וְלָתֵת נַחַת רוּחַ לְיוֹצְרֵנוּ לְדַבֵּק נַפְשֵׁנוּ וְרוּחֵנוּ
וְנִשְׁמָתֵנוּ לְעָבְדוֹ וּלְיִרְאָה אוֹתוֹ בְּלֵבָב שָׁלֵם.
{{הור2|בקדרותא דצפרא מעט קודם שיעלה עמוד השחר בעת שמשחיר פני רקיע סוד אילת השחר, אז יטבול כדי לקבל תוספת הקדושה. ומשום הרב ז&quot;ל כתבו שיש לטבול ד' פעמים ולכוין בכל פעם באות אחד משם הוי&quot;ה בניקוד קמץ שהוא הארת הכת&quot;ר, ויאמר פסוק זה:}}
וְזָרַקְתִּי עֲלֵיכֶם מַיִם טְהוֹרִים וּטְהַרְתֶּם מִכֹּל טֻמְאוֹתֵיכֶם וּמִכָּל גִּלּוּלֵיכֶם אֲטַהֵר אֶתְכֶם׃{{ממס|יחזקאל לו כה}}
{{הור|כי שורש המחילה תלוי בדיקנא בסוד י&quot;ג מכילין דרחמי.}}
יְיָ אֱלֹהֵי צְבָאוֹת עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמוֹתֶיךָ הַקְּדוֹשִׁים וְהַטְּהוֹרִים וְהַנּוֹרָאִים אֵלּוּ שֶׁהֵם יוֹצְאִים מִן מִדּוֹתֶיךָ שֶׁהֵם 
יְיָ יְיָ אֵל רַחוּם וְחַנּוּן אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וֶאֱמֶת׃ נֹצֵר חֶסֶד לָאֲלָפִים נֹשֵׂא עָוֹן וָפֶשַׁע וְחַטָּאָה וְנַקֵּה׃{{ממס|לפני=מתוך|שמות לד#לד ה|שמות לד ה-ז}} 
שֶׁתְּטַהֲרֵנוּ מִכָּל פְּשָׁעֵינוּ וְחַטֹּאתֵינוּ וַעֲוֹנוֹתֵינוּ וַאֲטַהֵר לְפָנֶיךָ גּוּפִי בִּטְבִילָה
הַזֹּאת מִנְּהַר דִּינוּר דְּנָגֵד וְנָפֵק דְּמִנֵּהּ נָפְקִין שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת
יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי שֶׁתְּמִימוֹת תִּהְיֶינָה וְאֶכָּנֵס
לְפָנֶיךָ בִּכְלַל שׁוֹשְׁבִינֵי דְּמַטְרוֹנִיתָא דִּמְקַשְּׁטִין יָתַהּ בְּאַרְבַּע וְעֶשְׂרִים
קִשּׁוּטִין. הֶרֶב כַּבְּסֵנוּ מֵעֲוֹנֵנוּ וּמֵחַטָּאתֵנוּ טַהֲרֵנוּ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים נא ד}}
{{הור|ותכוון כי מהארת הי&quot;ג תיקוני דיקנא ימשך לכתר נוקבא דז&quot;א וממנו תקבל הארה גם אתה. ותאמר:}}
לְיַחֲדָא בְּשֵׁם כָּל יִשְׂרָאֵל לְקַבֵּל נֶפֶשׁ רוּחַ וּנְשָׁמָה מֵעַלְמָא דִדְכוּרָא מִסִּטְרָא דַאֲצִילוּת.

==הערות==
{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:סדרי לימוד]]</text>
      <sha1>qxhmiwj7xdagyukwo6yhyp2luxjkb6o</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3016340</id>
      <parentid>3016338</parentid>
      <timestamp>2026-05-13T20:35:13Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>/* זוהר */</comment>
      <origin>3016340</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="192795" sha1="av0s36hozugnfjswe3jrdbdiyme3kj2" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=20}}
=תיקון ליל שבועות=
==מעשה ה' הגדול והנורא==
{{סוף}}
{{רקע אפור}}
הנה כבר גלוי ומפורסם מעלות אלו הלילות להיות עוסקין בתורה. ובאתי לעורר הלבבות
ביותר כפי מה שמצאתי בספר שני לוחות הברית, וזה לשונו: להראות שחביב לפני הקב&quot;ה
זה הלילה, אכתוב לכם מעשה שאירע קרוב לזמננו להמקובל הר&quot;ר שלמה אלקבץ, שהיה 
מתחבר בכת של רבינו יוסף קארו, והופיע עליו רוח הקודש. וזה לשונו: 

דעו לכם, כי הסכמנו החסיד נר&quot;ו 
ואני עבדו ועבדכם לעמוד על נפשינו ליל שבועות ולנדד שינה מעינינו. ובעת אשר התחלנו 
ללמוד המשנה, נשמע את הקול מדבר בפי החסיד נר&quot;ו ובחתוך אותיות, וכל השכנים היו 
שומעים ולא מבינים. והיה הנעימות רב והקול הולך וחזק, ונפלנו על פנינו, ולא קם רוח באיש 
מרוב המורא. והדבור ההוא מדבר עמנו, והתחיל ואמר: שמעו ידידי המהדרים מן 
המהדרים, ידידי אהובי, שלום לכם, אשריכם ואשרי יולדתכם, אשריכם בעולם הזה 
ואשריכם לעולם הבא, אשר שמתם על נפשכם לעטרני בלילה הזה, אשר זה כמה שנים 
נפלה עטרת ראשי אין מנחם לי, ואני מושלכת בעפר חובקת אשפתות, ועתה החזרתם עטרה 
ליושנה. התחזקו ידידי, התאמצו אהובי, שמחו ועלזו ודעו כי אתם מבני עלייה, זכיתם להיות 
מהיכלא דמלכא, וקול תורתכם והבל פיכם עלה לפני הקדוש ברוך הוא ובקע כמה אוירים וכמה רקיעים 
עד שעלה, ומלאכים שתקו, ושרפים דממו, והחיות עמדו, וכל צבא מעלה והקדוש ברוך הוא שומעין 
את קולכם. והנני המשנה האם המייסרת את האדם, באתי לדבר אליכם. ואם הייתם עשרה 
הייתם מתעלים יותר ויותר, אבל עם כל זה נתעליתם, ואשריכם אשר נדדתם שינה מעיניכם, ועל 
ידיכם נתעליתי הלילה הזה. ואין אתם כאותם השוכבים על מטות שן – שינ&quot;ה שהוא אחד 
מששים במיתה, וסרוחים על ערשׂותם. ואתם נדבקתם בה', והוא שמח בכם. לכן בנַי התחזקו 
ואמצו ועלצו באהבתי בתורתי ביראתי. ואילו הייתם משערים אחד מאלף אלפי אלפים מהצער 
אשר אני שרוי בו, לא היתה נכנסת שמחה בלבבכם, ולא שחוק בפיכם, בזָכרכם כי בסִבתכם 
אני מושלכת בעפר. לכן חזקו ואמצו בנַי ידידי, ואל תפסיקו הלימוד, כי חוט של חסד משוך 
עליכם, ותורתכם עריבה לפני הקדוש ברוך הוא. לכן עמדו בנַי ידידי על רגליכם והעלוני, ואמרו ברוך שם 
כבוד מלכותו בקול רם כביום הכפורים. ועמדנו על רגלינו ואמרנו בקול רם ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד. 
וחוזר ואומר: אשריכם בני, שובו אל למודכם ואל תפסיקו רגע, ועלו לארץ ישראל, 
כי טוב הארץ העליונה תאכלו, ואתם שלום וכל אשר לכם שלום.

את כל הדברים האלה דבר אלינו, ושמעה אזננו, וכולנו געינו בבכיה מרוב 
השמחה, וגם בשמענו צרת השכינה בעונינו, וקולה כחולה המתחננת אלינו.
ואז נתחזקנו עד אור הבוקר ולא פסק גרסא מפינו. ויהי בבוקר הלכנו וטבלנו, 
ושם מצאנו לשלשת החברים אשר לא נמצאו שמה הלילה, ונספר להם כל אשר 
עשה ה' עמנו, וימס לבם בקרבם וגעו בבכיה, וגם אנחנו התחזקנו נגדם יען כי 
בסבתם לא היינו עשרה ביחד, ואמרנו: נתחבר בליל שני ביחד ונהיה עשרה.
וכן עשינו בלילה השני, ומרוב השמחה שהיינו עשרה, לא המתינה עד עת קרֹא 
המשנה ולא עד חצות כמו בלילה הראשון, רק תיכף שהיינו קוראים דברות 
של משנה תורה קול דודנו דופק התחיל: ידידי המהדרים מן המהדרים הקיצו ורננו 
שוכני עפר, בסוד עפר העליון ב' ההי&quot;ן וכו' ודברים רבים של חכמה. ואחר כך אמר: 
אשריכם שאתם מעלים אותי, כמה וכמה נתעליתם שאתם עשרה לכל דבר שבקדושה, 
אל תיראו מחרפת אנוש ומגדופם אל תחתו, כי אתם המעלים לכנסת ישראל, כי 
אתם מבני עלייה כמו שכתוב לעיל. ואלמלי ניתנה רשות לעין הייתם רואים האש 
הסובבת הבית. לכן חזקו ואמצו ואל תפסיקו הקשר, והעלוני בקול רם, שמע 
ישראל כביום הכיפורים ואחר כך בחצות הלילה חזר הדבור פעם שנית, שיעור 
שעה, וחזר לשבח הלמוד ההוא, ואמר: ראו השמע עם קול מדבר ככם, אם זה 
כמה מאות שנה שמעו או ראו כדבר הזה, ואתם זכיתם. ולכן מכאן ולהלאה 
תהיינה עיניכם פקוחות על דרכיכם, איש את רעהו יעזורו, והחלש יאמר גבור אני,
והחזיקו עצמכם לגדולים, כי אתם מבני עלייה. התאמצו והיו לבני חיל, כי חוט 
של חסד משוך עליכם מידי יום ביומו. ראו כי העולם שכורים מחמדת העולם, 
הקיצו שכורים, כי הנה יום בא ויסיר האדם את אלילי כספו ומאויו בהנאת העולם, 
ואת אלילי זהבו חמדת הממון, וראו את אשר זכיתם אתם מה שלא זכו אחרים 
מכמה דורות. והאריך הרבה בענין הזה. 

ועתה בנים שמעו לי, הטו אזנכם ותנו 
לבכם, מי פתי ישמע כדברים האלה ולא יקח ערמה ולא יתן את לבו אל ה' בכל 
לבבו ובכל נפשו. ומעיד אני עלי שמים וארץ, כי כל זה שדברתי פה ובקונטרס 
אינו חלק אחד ממאה. ואפילו בקונטרס ההוא תראה בין תיבה לתיבה נרשם, והיא 
הוכחה כי שם היה דבר נעלם, ולא הורשה לכתוב עכ&quot;ל. וכתוב שם באריכות בספר 
שני לוחות הברית ולא יכולתי להאריך.
{{סוף}}
{{טקסט מנוקד|גודל=20}}
==תפילה קודם הלימוד==
אַתָּה בְחַרְתָּנוּ מִכָּל הָעַמִּים, אָהַבְתָּ אוֹתָנוּ וְרָצִיתָ בָּנוּ, וְהִבְדַּלְתָּנוּ מִן הַטֻּמְאָה טֻמְאַת מִצְרַיִם, מִנּוּ״ן שַׁעֲרֵי טֻמְאָה, וְהִכְנַסְתָּנוּ לַחֲמִשִּׁים שַׁעֲרֵי קְדֻשָּׁה בַּיּוֹם הַזֶּה. וַתִּתֶּן לָנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה וְחֻקִּים הַיְשָׁרִים בְּהַר סִינַי בַּיּוֹם הַקָּדוֹשׁ הַזֶּה, וַתְּצַוֵּנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ לַהֲגוֹת בְּאִמְרֵי תוֹרָתֶךָ יוֹמָם וָלַיְלָה, כִּי הֵם חַיֵּינוּ וְאֹרֶךְ יָמֵינוּ, לְחַבֵּר הָרֵעִים וְהַדּוֹדִים, לְיַחֵד אַרְבַּע אוֹתִיּוֹת שֶׁל שִׁמְךָ הַגָּדוֹל וְכָל הָעוֹלָמוֹת עַל יְדֵי עֵסֶק תּוֹרָתֵנוּ. וּבְכֵן יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁיְּהֵא לִמּוּדֵנוּ מַה שֶּׁנִּלְמֹד הַלַּיְלָה הַזֶּה נַחַת רוּחַ לְפָנֶיךָ, שֶׁיְּהֵא בָנוּ סִפּוּק וְכֹחַ לְהַמְשִׁיךְ כֶּתֶר לְרֵישָׁא דִּזְעֵיר, וְלַעֲשׂוֹת אַרְבָּעָה וְעֶשְׂרִים קִשּׁוּטִין לַשְּׁכִינָה עַל יְדֵי עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע סְפָרֶיךָ שֶׁהֵם כְּנֶגֶד עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע צֵרוּפֵי שִׁמְךָ הַגָּדוֹל, בִּזְכוּת הַתֵּבוֹת וּבִזְכוּת הָאוֹתִיּוֹת וּבִזְכוּת הַשֵּׁמוֹת הַיּוֹצְאִים מֵרָאשֵׁי תֵיבוֹת וְסוֹפֵי תֵיבוֹת וְחִלּוּפֵי תֵיבוֹת וְאֶמְצָעֵי תֵיבוֹת וּבִכְלָלָן וּפְרָטָן, שֶׁתִּתֶּן לָנוּ רוּחַ קָדְשֶׁךָ כְּדֵי שֶׁנִּשְׁמֹר וּנְקַיֵּם אֶת כָּל דִּבְרֵי תוֹרָתֶךָ, וְנִהְיֶה מֵהָעוֹבְדִים בְּאַהֲבָה בְּאֶרֶץ הַחַיִּים, וְנִזְכֶּה לִהְיוֹת מִשּׁוֹשְׁבִינָא דְּמַטְרוֹנִיתָא. וּמִשֶּׁפַע שֶׁתַּשְׁפִּיעַ בִּשְׁכִינָתְךָ מָחָר מִשָּׁם תַּשְׁפִּיעַ לָנוּ לְנֶפֶשׁ רוּחַ וּנְשָׁמָה לְטַהֲרֵנוּ מֵעֲוֹנֵינוּ, וּלְהִכָּנֵס בְּהֵיכְלָא דְּמַלְכָּא לֵעוּל וְלָא לִפֹּק. וִיקֻיַּם בָּנוּ מַה שֶּׁכָּתוּב: וְזָרַקְתִּי עֲלֵיכֶם מַיִם טְהוֹרִים וּטְהַרְתֶּם מִכֹּל טֻמְאוֹתֵיכֶם וּמִכָּל גִּלּוּלֵיכֶם אֲטַהֵר אֶתְכֶם׃{{ממס|יחזקאל לו כה}} אָמֵן.

לְיַחֲדָא שְׁמֵהּ דְּקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּהּ בִּרְחִימוּ וּדְחִילוּ וּבִדְחִילוּ וּרְחִימוּ לְחַבְּרָא שֵׁם י&quot;ה בו&quot;ה בְּיִחוּדָא שְׁלִים בְּשֵׁם כָּל יִשְׂרָאֵל, לְתַקֵּן כֶּתֶר לִזְעֵיר אַנְפִּין וּלְנֻקְבֵּהּ בַּלִּמּוּד הַזֶּה.
{{סוף}}
{{מ:טעמי המקרא}}
==תורה==
===ספר בראשית===
====בראשית====
{{מקורות לסידור|[[בראשית א/טעמים|בראשית א א]] - [[בראשית ב/טעמים|ב ג]]}}{{ש}}
{{#קטע:בראשית א/טעמים|א}}
{{#קטע:בראשית א/טעמים|ב}}
{{#קטע:בראשית א/טעמים|ג}}
{{#קטע:בראשית א/טעמים|ד}}
{{#קטע:בראשית א/טעמים|ה}}

{{#קטע:בראשית א/טעמים|ו}}
{{#קטע:בראשית א/טעמים|ז}}
{{#קטע:בראשית א/טעמים|ח}}

{{#קטע:בראשית א/טעמים|ט}}
{{#קטע:בראשית א/טעמים|י}}
{{#קטע:בראשית א/טעמים|יא}}
{{#קטע:בראשית א/טעמים|יב}}
{{#קטע:בראשית א/טעמים|יג}}

{{#קטע:בראשית א/טעמים|יד}}
{{#קטע:בראשית א/טעמים|טו}}
{{#קטע:בראשית א/טעמים|טז}}
{{#קטע:בראשית א/טעמים|יז}}
{{#קטע:בראשית א/טעמים|יח}}
{{#קטע:בראשית א/טעמים|יט}}

{{#קטע:בראשית א/טעמים|כ}}
{{#קטע:בראשית א/טעמים|כא}}
{{#קטע:בראשית א/טעמים|כב}}
{{#קטע:בראשית א/טעמים|כג}}

{{#קטע:בראשית א/טעמים|כד}}
{{#קטע:בראשית א/טעמים|כה}}
{{#קטע:בראשית א/טעמים|כו}}
{{#קטע:בראשית א/טעמים|כז}}
{{#קטע:בראשית א/טעמים|כח}}
{{#קטע:בראשית א/טעמים|כט}}
{{#קטע:בראשית א/טעמים|ל}}
{{#קטע:בראשית א/טעמים|לא}}

{{#קטע:בראשית ב/טעמים|א}}
{{#קטע:בראשית ב/טעמים|ב}}
{{#קטע:בראשית ב/טעמים|ג}}

{{ממס1|בראשית ו/טעמים#ו ה|בראשית ו ה-ח}}
{{#קטע:בראשית ו/טעמים|ה}}
{{#קטע:בראשית ו/טעמים|ו}}
{{#קטע:בראשית ו/טעמים|ז}}
{{#קטע:בראשית ו/טעמים|ח}}

====נח====
{{ממס1|בראשית ו/טעמים#ו ט|בראשית ו ט-יב}}
{{#קטע:בראשית ו/טעמים|ט}}
{{#קטע:בראשית ו/טעמים|י}}
{{#קטע:בראשית ו/טעמים|יא}}
{{#קטע:בראשית ו/טעמים|יב}}

{{ממס1|בראשית יא/טעמים#יא כט|בראשית יא כט-לב}}
{{#קטע:בראשית יא/טעמים|כט}}
{{#קטע:בראשית יא/טעמים|ל}}
{{#קטע:בראשית יא/טעמים|לא}}
{{#קטע:בראשית יא/טעמים|לב}}
====לך לך====
{{ממס1|בראשית יב/טעמים|בראשית יב א-ג}}
{{#קטע:בראשית יב/טעמים|א}}
{{#קטע:בראשית יב/טעמים|ב}}
{{#קטע:בראשית יב/טעמים|ג}}

{{ממס1|בראשית יז/טעמים#יז כד|בראשית יז כד-כז}}
{{#קטע:בראשית יז/טעמים|כד}}
{{#קטע:בראשית יז/טעמים|כה}}
{{#קטע:בראשית יז/טעמים|כו}}
{{#קטע:בראשית יז/טעמים|כז}}
====וירא====
{{ממס1|בראשית יח/טעמים|בראשית יח א-ה}}
{{#קטע:בראשית יח/טעמים|א}}
{{#קטע:בראשית יח/טעמים|ב}}
{{#קטע:בראשית יח/טעמים|ג}}
{{#קטע:בראשית יח/טעמים|ד}}
{{#קטע:בראשית יח/טעמים|ה}}

{{ממס1|בראשית כב/טעמים#כב כ|בראשית כב כ-כד}}
{{#קטע:בראשית כב/טעמים|כ}}
{{#קטע:בראשית כב/טעמים|כא}}
{{#קטע:בראשית כב/טעמים|כב}}
{{#קטע:בראשית כב/טעמים|כג}}
{{#קטע:בראשית כב/טעמים|כד}}
====חיי שרה====
{{ממס1|בראשית כג/טעמים|בראשית כג א-ג}}
{{#קטע:בראשית כג/טעמים|א}}
{{#קטע:בראשית כג/טעמים|ב}}
{{#קטע:בראשית כג/טעמים|ג}}

{{ממס1|בראשית כה/טעמים#כה טז|בראשית כה טז-יח}}
{{#קטע:בראשית כה/טעמים|טז}}
{{#קטע:בראשית כה/טעמים|יז}}
{{#קטע:בראשית כה/טעמים|יח}}
====תולדות====
{{ממס1|בראשית כה/טעמים#כה יט|בראשית כה יט-כא}}
{{#קטע:בראשית כה/טעמים|יט}}
{{#קטע:בראשית כה/טעמים|כ}}
{{#קטע:בראשית כה/טעמים|כא}}

{{ממס1|בראשית כח/טעמים#כח ז|בראשית כ ז-ט}}
{{#קטע:בראשית כח/טעמים|ז}}
{{#קטע:בראשית כח/טעמים|ח}}
{{#קטע:בראשית כח/טעמים|ט}}
====ויצא====
{{ממס1|בראשית כח/טעמים#כח י|בראשית כח י-יב}}
{{#קטע:בראשית כח/טעמים|י}}
{{#קטע:בראשית כח/טעמים|יא}}
{{#קטע:בראשית כח/טעמים|יב}}

{{ממס1|בראשית לב/טעמים|בראשית לב א-ג}}
{{#קטע:בראשית לב/טעמים|א}}
{{#קטע:בראשית לב/טעמים|ב}}
{{#קטע:בראשית לב/טעמים|ג}}
====וישלח====
{{ממס1|בראשית לב/טעמים#לב ד|בראשית לב ד-ו}}
{{#קטע:בראשית לב/טעמים|ד}}
{{#קטע:בראשית לב/טעמים|ה}}
{{#קטע:בראשית לב/טעמים|ו}}

{{ממס1|בראשית לו/טעמים#לו מ|בראשית לו מ-מג}}
{{#קטע:בראשית לו/טעמים|מ}}
{{#קטע:בראשית לו/טעמים|מא}}
{{#קטע:בראשית לו/טעמים|מב}}
{{#קטע:בראשית לו/טעמים|מג}}
====וישב====
{{ממס1|בראשית לז/טעמים|בראשית לז א-ג}}
{{#קטע:בראשית לז/טעמים|א}}
{{#קטע:בראשית לז/טעמים|ב}}
{{#קטע:בראשית לז/טעמים|ג}}

{{ממס1|בראשית מ/טעמים#מ כ|בראשית מ כ-כג}}
{{#קטע:בראשית מ/טעמים|כ}}
{{#קטע:בראשית מ/טעמים|כא}}
{{#קטע:בראשית מ/טעמים|כב}}
{{#קטע:בראשית מ/טעמים|כג}}
====מקץ====
{{ממס1|בראשית מא/טעמים|בראשית מא א-ד}}
{{#קטע:בראשית מא/טעמים|א}}
{{#קטע:בראשית מא/טעמים|ב}}
{{#קטע:בראשית מא/טעמים|ג}}
{{#קטע:בראשית מא/טעמים|ד}}

{{ממס1|בראשית מד/טעמים#מד יד|בראשית מד יד-יז}}
{{#קטע:בראשית מד/טעמים|יד}}
{{#קטע:בראשית מד/טעמים|טו}}
{{#קטע:בראשית מד/טעמים|טז}}
{{#קטע:בראשית מד/טעמים|יז}}
====ויגש====
{{ממס1|בראשית מד/טעמים#מד יח|בראשית מד יח-כ}}
{{#קטע:בראשית מד/טעמים|יח}}
{{#קטע:בראשית מד/טעמים|יט}}
{{#קטע:בראשית מד/טעמים|כ}}

{{ממס1|בראשית מז/טעמים#מז כה|בראשית מז כה-כז}}
{{#קטע:בראשית מז/טעמים|כה}}
{{#קטע:בראשית מז/טעמים|כו}}
{{#קטע:בראשית מז/טעמים|כז}}
====ויחי====
{{ממס1|בראשית מז/טעמים#מז כח|בראשית מז כח-לא}}
{{#קטע:בראשית מז/טעמים|כח}}
{{#קטע:בראשית מז/טעמים|כט}}
{{#קטע:בראשית מז/טעמים|ל}}
{{#קטע:בראשית מז/טעמים|לא}}

{{ממס1|בראשית נ/טעמים#נ כג|בראשית נ כג-כו}}
{{#קטע:בראשית נ/טעמים|כג}}
{{#קטע:בראשית נ/טעמים|כד}}
{{#קטע:בראשית נ/טעמים|כה}} 
{{#invoke:MultiReplace|main|{{#קטע:בראשית נ/טעמים|כו}}|יוֹסֵ֔ף|%0 (יֻףָ)|בָּאָר֖וֹן|%0 (בֻּןָ)}}{{ש}}
'''חזק'''
{{הור2|'''אדני'''}}

===ספר שמות===
====שמות====
{{ממס1|שמות א/טעמים|שמות א א-ז}}
{{#קטע:שמות א/טעמים|א}}
{{#קטע:שמות א/טעמים|ב}}
{{#קטע:שמות א/טעמים|ג}}
{{#קטע:שמות א/טעמים|ד}}
{{#קטע:שמות א/טעמים|ה}}
{{#קטע:שמות א/טעמים|ו}}
{{#קטע:שמות א/טעמים|ז}}

{{מקורות לסידור|[[שמות ה/טעמים#ה כב|שמות ה כב]] - [[שמות ו א|ו א]]}}{{ש}}
{{#קטע:שמות ה/טעמים|כב}}
{{#קטע:שמות ה/טעמים|כג}}
{{#קטע:שמות ו/טעמים|א}}
====וארא====
{{ממס1|שמות ו/טעמים#ו ב|שמות ו ב-ה}}
{{#קטע:שמות ו/טעמים|ב}}
{{#קטע:שמות ו/טעמים|ג}}
{{#קטע:שמות ו/טעמים|ד}}
{{#קטע:שמות ו/טעמים|ה}}

{{ממס1|שמות ט/טעמים#ט לג|שמות ט לג-לה}}
{{#קטע:שמות ט/טעמים|לג}}
{{#קטע:שמות ט/טעמים|לד}}
{{#קטע:שמות ט/טעמים|לה}}
====בא====
{{ממס1|שמות י/טעמים|שמות י א-ג}}
{{#קטע:שמות י/טעמים|א}}
{{#קטע:שמות י/טעמים|ב}}
{{#קטע:שמות י/טעמים|ג}}

{{ממס1|שמות יג/טעמים#יג יא|שמות יג יא-טז}}
{{#קטע:שמות יג/טעמים|יא}}
{{#קטע:שמות יג/טעמים|יב}}
{{#קטע:שמות יג/טעמים|יג}}
{{#קטע:שמות יג/טעמים|יד}}
{{#קטע:שמות יג/טעמים|טו}}
{{#קטע:שמות יג/טעמים|טז}}
====בשלח====
{{מקורות לסידור|[[שמות יג/טעמים#יג יז|שמות יג יז]] - [[שמות טו/טעמים|טו כו]]}}{{ש}}
{{#קטע:שמות יג/טעמים|יז}} {{#קטע:שמות יג/טעמים|יח}} {{#קטע:שמות יג/טעמים|יט}} {{#קטע:שמות יג/טעמים|כ}} {{#קטע:שמות יג/טעמים|כא}} {{#קטע:שמות יג/טעמים|כב}}

{{#קטע:שמות יד/טעמים|א}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|ב}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|ג}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|ד}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|ה}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|ו}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|ז}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|ח}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|ט}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|י}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|יא}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|יב}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|יג}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|יד}}

{{#קטע:שמות יד/טעמים|טו}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|טז}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|יז}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|יח}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|יט}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|כ}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|כא}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|כב}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|כג}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|כד}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|כה}}

{{#קטע:שמות יד/טעמים|כו}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|כז}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|כח}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|כט}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|ל}} {{#קטע:שמות יד/טעמים|לא}}
{|align=center style=&quot;width: 650px;&quot;
|-
|align=center colspan=60|{{מ:יישור-בשני-הצדדים}} {{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-01}} {{מ:יישור-בשני-הצדדים-סוף}}
|-
|align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-02 ימין}}
|align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-02 אמצע}}
|align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-02 שמאל}}
|- 
|align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-03 ימין}}
|align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-03 שמאל}}
|-
|align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-04 ימין}}
|align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-04 אמצע}}
|align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-04 שמאל}}
|- 
|align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-05 ימין}}
|align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-05 שמאל}}
|-
|align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-06 ימין}}
|align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-06 אמצע}}
|align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-06 שמאל}}
|- 
|align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-07 ימין}}
|align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-07 שמאל}}
|-
|align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-08 ימין}}
|align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-08 אמצע}}
|align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-08 שמאל}}
|- 
|align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-09 ימין}}
|align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-09 שמאל}}
|-
|align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-10 ימין}}
|align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-10 אמצע}}
|align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-10 שמאל}}
|- 
|align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-11 ימין}}
|align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-11 שמאל}}
|-
|align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-12 ימין}}
|align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-12 אמצע}}
|align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-12 שמאל}}
|- 
|align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-13 ימין}}
|align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-13 שמאל}}
|-
|align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-14 ימין}}
|align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-14 אמצע}}
|align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-14 שמאל}}
|- 
|align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-15 ימין}}
|align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-15 שמאל}}
|-
|align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-16 ימין}}
|align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-16 אמצע}}
|align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-16 שמאל}}
|- 
|align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-17 ימין}}
|align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-17 שמאל}}
|-
|align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-18 ימין}}
|align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-18 אמצע}}
|align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-18 שמאל}}
|- 
|align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-19 ימין}}
|align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-19 שמאל}}
|-
|align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-20 ימין}}
|align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-20 אמצע}}
|align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-20 שמאל}}
|-
|align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-21 ימין}}
|align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-21 שמאל}}
|-
|align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-22 ימין}}
|align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-22 אמצע}}
|align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-22 שמאל}}
|- 
|align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-23 ימין}}
|align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-23 שמאל}}
|-
|align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-24 ימין}}
|align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-24 אמצע}}
|align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-24 שמאל}} 
|- 
|align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-25 ימין}}
|align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-25 שמאל}}
|-
|align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-26 ימין}}
|align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-26 אמצע}}
|align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-26 שמאל}}
|- 
|align=right colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-27 ימין}}
|align=left colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-27 שמאל}}
|-
|align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-28 ימין}}
|align=center colspan=30 width=50%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-28 אמצע}}
|align=left colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-28 שמאל}}
|- 
|align=right colspan=40 width=66%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-29 ימין}}
|align=left colspan=20 width=33%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-29 שמאל}}
|- 
|align=right colspan=15 width=25%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-30 ימין}}
|align=left colspan=45 width=75%|{{#קטע:שירת הים/צורת השיר|שורה-30 שמאל}}
|}
{{#קטע:שמות טו/טעמים|כ}} {{#קטע:שמות טו/טעמים|כא}} {{ססס}} {{#קטע:שמות טו/טעמים|כב}}  {{#קטע:שמות טו/טעמים|כג}} {{#קטע:שמות טו/טעמים|כד}} {{#קטע:שמות טו/טעמים|כה}} {{#קטע:שמות טו/טעמים|כו}} 

{{ממס1|שמות יז/טעמים#יז יד|שמות יז יד-טז}}
{{#קטע:שמות יז/טעמים|יד}} {{#קטע:שמות יז/טעמים|טו}} וַיֹּ֗אמֶר כִּֽי־יָד֙ עַל־כֵּ֣ס יָ֔הּ מִלְחָמָ֥ה לַיהֹוָ֖ה בַּֽעֲמָלֵ֑ק מִדֹּ֖ר דֹּֽר׃

====יתרו====
{{ממס1|שמות יח/טעמים|שמות יח א-ג}}
{{#קטע:שמות יח/טעמים|א}} 
{{#קטע:שמות יח/טעמים|ב}} 
{{#קטע:שמות יח/טעמים|ג}} 

{{מקורות לסידור|[[שמות יט/טעמים|שמות יט א]] - [[שמות כ|כ כב]]}}{{ש}}
{{#קטע:שמות יט/טעמים|א}} 
{{#קטע:שמות יט/טעמים|ב}} 
{{#קטע:שמות יט/טעמים|ג}} 
{{#קטע:שמות יט/טעמים|ד}} 
{{#קטע:שמות יט/טעמים|ה}} 
{{#קטע:שמות יט/טעמים|ו}} 
{{#קטע:שמות יט/טעמים|ז}} 
{{#קטע:שמות יט/טעמים|ח}} 
{{#קטע:שמות יט/טעמים|ט}} 
{{#קטע:שמות יט/טעמים|י}} 
{{#קטע:שמות יט/טעמים|יא}} 
{{#קטע:שמות יט/טעמים|יב}} 
{{#קטע:שמות יט/טעמים|יג}} 
{{#קטע:שמות יט/טעמים|יד}} 
{{#קטע:שמות יט/טעמים|טו}} 
{{#קטע:שמות יט/טעמים|טז}} 
{{#קטע:שמות יט/טעמים|יז}} 
{{#קטע:שמות יט/טעמים|יח}} 
{{#קטע:שמות יט/טעמים|יט}} 
{{#קטע:שמות יט/טעמים|כ}} 
{{#קטע:שמות יט/טעמים|כא}} 
{{#קטע:שמות יט/טעמים|כב}} 
{{#קטע:שמות יט/טעמים|כג}} 
{{#קטע:שמות יט/טעמים|כד}} 
{{#קטע:שמות יט/טעמים|כה}} {{ססס}}
{{#קטע:שמות כ/טעמים|א}} {{רווח קשיח|2}}
{{#קטע:שמות כ/טעמים|ב}} 
{{#קטע:שמות כ/טעמים|ג}} 
{{#קטע:שמות כ/טעמים|ד}} 
{{#קטע:שמות כ/טעמים|ה}} {{ססס}}
{{#קטע:שמות כ/טעמים|ו}}

{{#קטע:שמות כ/טעמים|ז}} 
{{#קטע:שמות כ/טעמים|ח}} 
{{#קטע:שמות כ/טעמים|ט}} 
{{#קטע:שמות כ/טעמים|י}} {{ססס}}
{{#קטע:שמות כ/טעמים|יא}} {{ססס}} 
לֹ֥א תִרְצַ֖ח {{ססס}} לֹ֣א תִנְאָ֑ף {{ססס}} לֹ֣א תִגְנֹ֔ב {{ססס}} לֹֽא־תַעֲנֶ֥ה בְרֵעֲךָ֖ עֵ֥ד שָֽׁקֶר׃ {{ססס}} לֹ֥א תַחְמֹ֖ד בֵּ֣ית רֵעֶ֑ךָ {{ססס}} לֹֽא־תַחְמֹ֞ד אֵ֣שֶׁת רֵעֶ֗ךָ וְעַבְדּ֤וֹ וַאֲמָתוֹ֙ וְשׁוֹר֣וֹ וַחֲמֹר֔וֹ וְכֹ֖ל אֲשֶׁ֥ר לְרֵעֶֽךָ׃

{{#קטע:שמות כ/טעמים|יד}} 
{{#קטע:שמות כ/טעמים|טו}} 
{{#קטע:שמות כ/טעמים|טז}} 
{{#קטע:שמות כ/טעמים|יז}} {{ססס}}
{{#קטע:שמות כ/טעמים|יח}} 
{{#קטע:שמות כ/טעמים|יט}} 
{{#קטע:שמות כ/טעמים|כ}} 
{{#קטע:שמות כ/טעמים|כא}} 
{{#קטע:שמות כ/טעמים|כב}}
====משפטים====
{{ממס1|שמות כא/טעמים|שמות כא א-ו}}
{{#קטע:שמות כא/טעמים|א}}
{{#קטע:שמות כא/טעמים|ב}}
{{#קטע:שמות כא/טעמים|ג}}
{{#קטע:שמות כא/טעמים|ד}}
{{#קטע:שמות כא/טעמים|ה}}
{{#קטע:שמות כא/טעמים|ו}}

{{ממס1|שמות כד/טעמים|שמות כד א-יח}}
{{#קטע:שמות כד/טעמים|א}}
{{#קטע:שמות כד/טעמים|ב}}
{{#קטע:שמות כד/טעמים|ג}}
{{#קטע:שמות כד/טעמים|ד}}
{{#קטע:שמות כד/טעמים|ה}}
{{#קטע:שמות כד/טעמים|ו}}
{{#קטע:שמות כד/טעמים|ז}}
{{#קטע:שמות כד/טעמים|ח}}
{{#קטע:שמות כד/טעמים|ט}}
{{#קטע:שמות כד/טעמים|י}}
{{#קטע:שמות כד/טעמים|יא}} {{ססס}}
{{#קטע:שמות כד/טעמים|יב}}
{{#קטע:שמות כד/טעמים|יג}}
{{#קטע:שמות כד/טעמים|יד}}
{{#קטע:שמות כד/טעמים|טו}}
{{#קטע:שמות כד/טעמים|טז}}
{{#קטע:שמות כד/טעמים|יז}}
{{#קטע:שמות כד/טעמים|יח}}
====תרומה====
{{ממס1|שמות כה/טעמים|שמות כה א-ג}}
{{#קטע:שמות כה/טעמים|א}}
{{#קטע:שמות כה/טעמים|ב}}
{{#קטע:שמות כה/טעמים|ג}}

{{ממס1|שמות כז/טעמים#כז יז|שמות כז יז-יט}}
{{#קטע:שמות כז/טעמים|יז}}
{{#קטע:שמות כז/טעמים|יח}}
{{#קטע:שמות כז/טעמים|יט}}
====תצוה====
{{ממס1|שמות כז/טעמים#כז כ|שמות כז כ-א}}
{{#קטע:שמות כז/טעמים|כ}}
{{#קטע:שמות כז/טעמים|כא}}
{{#קטע:שמות כח/טעמים|א}}

{{ממס1|שמות ל/טעמים#ל ח|שמות ל ח-י}}
{{#קטע:שמות ל/טעמים|ח}}
{{#קטע:שמות ל/טעמים|ט}}
{{#קטע:שמות ל/טעמים|י}}
====כי תשא====
{{ממס1|שמות ל/טעמים#ל יא|שמות ל יא-טז}}
{{#קטע:שמות ל/טעמים|יא}}
{{#קטע:שמות ל/טעמים|יב}}
{{#קטע:שמות ל/טעמים|יג}}
{{#קטע:שמות ל/טעמים|יד}}
{{#קטע:שמות ל/טעמים|טו}}
{{#קטע:שמות ל/טעמים|טז}}

{{ממס1|שמות לד/טעמים#לד כז|שמות לד כז-לה}}
{{#קטע:שמות לד/טעמים|כז}}
{{#קטע:שמות לד/טעמים|כח}}
{{#קטע:שמות לד/טעמים|כט}}
{{#קטע:שמות לד/טעמים|ל}}
{{#קטע:שמות לד/טעמים|לא}}
{{#קטע:שמות לד/טעמים|לב}}
{{#קטע:שמות לד/טעמים|לג}}
{{#קטע:שמות לד/טעמים|לד}}
{{#קטע:שמות לד/טעמים|לה}}
====ויקהל====
{{ממס1|שמות לה/טעמים|שמות לה א-ג}}
{{#קטע:שמות לה/טעמים|א}}
{{#קטע:שמות לה/טעמים|ב}}
{{#קטע:שמות לה/טעמים|ג}}

{{ממס1|שמות לח/טעמים|שמות לח יח-כ}}
{{#קטע:שמות לח/טעמים|יח}}
{{#קטע:שמות לח/טעמים|יט}}
{{#קטע:שמות לח/טעמים|כ}}
====פקודי====
{{ממס1|שמות לח/טעמים#לח כא|שמות לח כא-כג}}
{{#קטע:שמות לח/טעמים|כא}}
{{#קטע:שמות לח/טעמים|כב}}
{{#קטע:שמות לח/טעמים|כג}}

{{ממס1|שמות מ/טעמים#מ לד|שמות מ לד-לז}}
{{#קטע:שמות מ/טעמים|לד}}
{{#קטע:שמות מ/טעמים|לה}}
{{#קטע:שמות מ/טעמים|לו}}
{{#קטע:שמות מ/טעמים|לז}}
{{#invoke:MultiReplace|main|{{#קטע:שמות מ/טעמים|לח}}|עֲנַ֨ן|%0 (עֻןָ)|בְּכׇל־|%0(בֻּלָ)־}} '''חזק'''
{{הור2|'''אדינ'''}}

===ספר ויקרא===
====ויקרא====
{{ממס1|ויקרא א/טעמים|ויקרא א א-ג}}
{{#קטע:ויקרא א/טעמים|א}}
{{#קטע:ויקרא א/טעמים|ב}}
{{#קטע:ויקרא א/טעמים|ג}}

{{ממס1|ויקרא ה/טעמים#כד|ויקרא ה כד-כו}}
{{#קטע:ויקרא ה/טעמים|כד}}
{{#קטע:ויקרא ה/טעמים|כה}}
{{#קטע:ויקרא ה/טעמים|כו}}
====צו====
{{ממס1|ויקרא ו/טעמים|ויקרא ו א-ו}}
{{#קטע:ויקרא ו/טעמים|א}} {{#קטע:ויקרא ו/טעמים|ב}} {{#קטע:ויקרא ו/טעמים|ג}} {{#קטע:ויקרא ו/טעמים|ד}} {{#קטע:ויקרא ו/טעמים|ה}} {{#קטע:ויקרא ו/טעמים|ו}} 

{{ממס1|ויקרא ח/טעמים#ח לד|ויקרא ח לד-לו}}
{{#קטע:ויקרא ח/טעמים|לד}} {{#קטע:ויקרא ח/טעמים|לה}} {{#קטע:ויקרא ח/טעמים|לו}}
====שמיני====
{{ממס1|ויקרא ט/טעמים|ויקרא ט א-ג}}
{{#קטע:ויקרא ט/טעמים|א}}
{{#קטע:ויקרא ט/טעמים|ב}}
{{#קטע:ויקרא ט/טעמים|ג}}

{{ממס1|ויקרא יא/טעמים#מה|ויקרא יא מה-מז}}
{{#קטע:ויקרא יא/טעמים|מה}}
{{#קטע:ויקרא יא/טעמים|מו}}
{{#קטע:ויקרא יא/טעמים|מז}}
====תזריע====
{{ממס1|ויקרא יב/טעמים|ויקרא יב א-ג}}
{{#קטע:ויקרא יב/טעמים|א}}
{{#קטע:ויקרא יב/טעמים|ב}}
{{#קטע:ויקרא יב/טעמים|ג}}

{{ממס1|ויקרא יג/טעמים#יג נז|ויקרא יג נז-נט}}
{{#קטע:ויקרא יג/טעמים|נז}}
{{#קטע:ויקרא יג/טעמים|נח}}
{{#קטע:ויקרא יג/טעמים|נט}}
====מצורע====
{{ממס1|ויקרא יד/טעמים|ויקרא יד א-ג}}
{{#קטע:ויקרא יד/טעמים|א}}
{{#קטע:ויקרא יד/טעמים|ב}}
{{#קטע:ויקרא יד/טעמים|ג}}

{{ממס1|ויקרא טו/טעמים#טו לא|ויקרא טו לא-לג}}
{{#קטע:ויקרא טו/טעמים|לא}}
{{#קטע:ויקרא טו/טעמים|לב}}
{{#קטע:ויקרא טו/טעמים|לג}}
====אחרי מות====
{{ממס1|ויקרא טז/טעמים|ויקרא טז א-ג}}
{{#קטע:ויקרא טז/טעמים|א}}
{{#קטע:ויקרא טז/טעמים|ב}}
{{#קטע:ויקרא טז/טעמים|ג}}

{{ממס1|ויקרא יח/טעמים#יח כח|ויקרא יח כח-ל}}
{{#קטע:ויקרא יח/טעמים|כח}}
{{#קטע:ויקרא יח/טעמים|כט}}
{{#קטע:ויקרא יח/טעמים|ל}}
====קדושים====
{{ממס1|ויקרא יט/טעמים|ויקרא יט א-ג}}
{{#קטע:ויקרא יט/טעמים|א}}
{{#קטע:ויקרא יט/טעמים|ב}}
{{#קטע:ויקרא יט/טעמים|ג}}

{{ממס1|ויקרא כ/טעמים#כ כה|ויקרא כ כה-כז}}
{{#קטע:ויקרא כ/טעמים|כה}}
{{#קטע:ויקרא כ/טעמים|כו}}
{{#קטע:ויקרא כ/טעמים|כז}}
====אמור====
{{ממס1|ויקרא כא/טעמים#כא א|ויקרא כא א-ג}}
{{#קטע:ויקרא כא/טעמים|א}}
{{#קטע:ויקרא כא/טעמים|ב}}
{{#קטע:ויקרא כא/טעמים|ג}}

{{ממס1|ויקרא כד/טעמים#כד כא|ויקרא כד כא-כג}}
{{#קטע:ויקרא כד/טעמים|כא}}
{{#קטע:ויקרא כד/טעמים|כב}}
{{#קטע:ויקרא כד/טעמים|כג}}
====בהר====
{{ממס1|ויקרא כה/טעמים|ויקרא כה א-ג}}
{{#קטע:ויקרא כה/טעמים|א}}
{{#קטע:ויקרא כה/טעמים|ב}}
{{#קטע:ויקרא כה/טעמים|ג}}

{{מקורות לסידור|[[ויקרא כה נה]] - [[ויקרא כו|כו ב]]}}{{ש}}
{{#קטע:ויקרא כה/טעמים|נה}}
{{#קטע:ויקרא כו/טעמים|א}}
{{#קטע:ויקרא כו/טעמים|ב}}
====בחוקותי====
{{ממס1|ויקרא כו/טעמים#כו ג|ויקרא כו ג-ה}}
{{#קטע:ויקרא כו/טעמים|ג}}
{{#קטע:ויקרא כו/טעמים|ד}}
{{#קטע:ויקרא כו/טעמים|ה}}

{{ממס1|ויקרא כז/טעמים#כז לב|ויקרא כז לב-לד}}
{{#קטע:ויקרא כז/טעמים|לב}}
{{#קטע:ויקרא כז/טעמים|לג}}
{{#invoke:MultiReplace|main|{{#קטע:ויקרא כז/טעמים|לד}}|הַמִּצְוֺ֗ת|%0 (הֻתָ)|בְּהַ֖ר|%0 (בֻּרָ)}} '''חזק'''
{{הור2|'''אנדי'''}}

===ספר במדבר===
====במדבר====
{{ממס1|במדבר א/טעמים|במדבר א א-ג}}
{{#קטע:במדבר א/טעמים|א}}
{{#קטע:במדבר א/טעמים|ב}}
{{#קטע:במדבר א/טעמים|ג}}

{{ממס1|במדבר ד/טעמים|במדבר ד יז-כ}}
{{#קטע:במדבר ד/טעמים|יז}}
{{#קטע:במדבר ד/טעמים|יח}}
{{#קטע:במדבר ד/טעמים|יט}}
{{#קטע:במדבר ד/טעמים|כ}}
====נשא====
{{ממס1|במדבר ד/טעמים#ד כא|במדבר ד כא-כג}}
{{#קטע:במדבר ד/טעמים|כא}}
{{#קטע:במדבר ד/טעמים|כב}}
{{#קטע:במדבר ד/טעמים|כג}}

{{ממס1|במדבר ו/טעמים#ו כב|במדבר ו כב-כז}}
{{#קטע:במדבר ו/טעמים|כב}}
{{#קטע:במדבר ו/טעמים|כג}} {{ססס}}
{{#קטע:במדבר ו/טעמים|כד}} {{ססס}}
{{#קטע:במדבר ו/טעמים|כה}} {{ססס}}
{{#קטע:במדבר ו/טעמים|כו}} {{ססס}}
{{#קטע:במדבר ו/טעמים|כז}}

{{ממס1|במדבר ז/טעמים#ז פד|במדבר ז פד-פט}}
{{#קטע:במדבר ז/טעמים|פד}}
{{#קטע:במדבר ז/טעמים|פה}}
{{#קטע:במדבר ז/טעמים|פו}}
{{#קטע:במדבר ז/טעמים|פז}}
{{#קטע:במדבר ז/טעמים|פח}}
{{#קטע:במדבר ז/טעמים|פט}}
====בהעלותך====
{{ממס1|במדבר ח/טעמים|במדבר ח א-ד}}
{{#קטע:במדבר ח/טעמים|א}}
{{#קטע:במדבר ח/טעמים|ב}}
{{#קטע:במדבר ח/טעמים|ג}}
{{#קטע:במדבר ח/טעמים|ד}}

{{ממס1|במדבר יב/טעמים#יב יד|במדבר יב יד-טז}}
{{#קטע:במדבר יב/טעמים|יד}}
{{#קטע:במדבר יב/טעמים|טו}}
{{#קטע:במדבר יב/טעמים|טז}}
====שלח====
{{ממס1|במדבר יג/טעמים|במדבר יג א-ג}}
{{#קטע:במדבר יג/טעמים|א}}
{{#קטע:במדבר יג/טעמים|ב}}
{{#קטע:במדבר יג/טעמים|ג}}

{{ממס1|במדבר טו/טעמים#טו לז|במדבר טו לז-מא}}
{{#קטע:במדבר טו/טעמים|לז}}
{{#קטע:במדבר טו/טעמים|לח}}
{{#קטע:במדבר טו/טעמים|לט}}
{{#קטע:במדבר טו/טעמים|מ}}
{{#קטע:במדבר טו/טעמים|מא}}
====קרח====
{{ממס1|במדבר טז/טעמים|במדבר טז א-ג}}
{{#קטע:במדבר טז/טעמים|א}}
{{#קטע:במדבר טז/טעמים|ב}}
{{#קטע:במדבר טז/טעמים|ג}}

{{ממס1|במדבר יח/טעמים#יח ל|במדבר יח ל-לב}}
{{#קטע:במדבר יח/טעמים|ל}}
{{#קטע:במדבר יח/טעמים|לא}}
{{#קטע:במדבר יח/טעמים|לב}}
====חקת====
{{ממס1|במדבר יט/טעמים|במדבר יט א-ג}}
{{#קטע:במדבר יט/טעמים|א}}
{{#קטע:במדבר יט/טעמים|ב}}
{{#קטע:במדבר יט/טעמים|ג}}

{{מקורות לסידור|[[במדבר כא/טעמים#כא לד|במדבר כא לד]] - [[במדבר כב/טעמים|כב א]]}}{{ש}}
{{#קטע:במדבר כא/טעמים|לד}}
{{#קטע:במדבר כא/טעמים|לה}}
{{#קטע:במדבר כב/טעמים|א}}
====בלק====
{{ממס1|במדבר כב/טעמים#כב ב|במדבר כב ב-ד}}
{{#קטע:במדבר כב/טעמים|ב}}
{{#קטע:במדבר כב/טעמים|ג}}
{{#קטע:במדבר כב/טעמים|ד}}

{{ממס1|במדבר כה/טעמים#כה ז|במדבר כה ז-ט}}
{{#קטע:במדבר כה/טעמים|ז}}
{{#קטע:במדבר כה/טעמים|ח}}
{{#קטע:במדבר כה/טעמים|ט}}
====פנחס====
{{ממס1|במדבר כה/טעמים#כה י|במדבר כה י-יב}}
{{#קטע:במדבר כה/טעמים|י}}
{{#קטע:במדבר כה/טעמים|יא}}
{{#קטע:במדבר כה/טעמים|יב}}

{{ממס1|במדבר כח/טעמים#כח כו|במדבר כח כו-לא}}
{{#קטע:במדבר כח/טעמים|כו}}
{{#קטע:במדבר כח/טעמים|כז}}
{{#קטע:במדבר כח/טעמים|כח}}
{{#קטע:במדבר כח/טעמים|כט}}
{{#קטע:במדבר כח/טעמים|ל}}
{{#קטע:במדבר כח/טעמים|לא}}

{{מקורות לסידור|[[במדבר כט/טעמים#כט לה|במדבר כט לה]] - [[במדבר ל/טעמים|ל א]]}}{{ש}}
{{#קטע:במדבר כט/טעמים|לה}}
{{#קטע:במדבר כט/טעמים|לו}}
{{#קטע:במדבר כט/טעמים|לז}}
{{#קטע:במדבר כט/טעמים|לח}}
{{#קטע:במדבר כט/טעמים|לט}}
{{#קטע:במדבר ל/טעמים|א}}
====מטות====
{{ממס1|במדבר ל/טעמים#ל ב|במדבר ל ב-ד}}
{{#קטע:במדבר ל/טעמים|ב}}
{{#קטע:במדבר ל/טעמים|ג}}
{{#קטע:במדבר ל/טעמים|ד}}

{{ממס1|במדבר לב/טעמים#לב מ|במדבר לב מ-מב}}
{{#קטע:במדבר לב/טעמים|מ}}
{{#קטע:במדבר לב/טעמים|מא}}
{{#קטע:במדבר לב/טעמים|מב}}
====מסעי====
{{ממס1|במדבר לג/טעמים#לג א|במדבר לג א-ג}}
{{#קטע:במדבר לג/טעמים|א}}
{{#קטע:במדבר לג/טעמים|ב}}
{{#קטע:במדבר לג/טעמים|ג}}

{{ממס1|במדבר לו/טעמים#לו יא|במדבר לו יא-יג}}
{{#קטע:במדבר לו/טעמים|יא}}
{{#קטע:במדבר לו/טעמים|יב}}
{{#invoke:MultiReplace|main|{{#קטע:במדבר לו/טעמים|יג}}|הַמִּצְוֺ֞ת|%0 (הֻתָ)|יַרְדֵּ֥ן|%0 (יֻןָ)}} '''חזק'''
{{הור2|'''אניד'''}}

===ספר דברים===
====דברים====
{{ממס1|דברים א/טעמים|דברים א א-ג}}
{{#קטע:דברים א/טעמים|א}}
{{#קטע:דברים א/טעמים|ב}}
{{#קטע:דברים א/טעמים|ג}}

{{ממס1|דברים ג/טעמים|דברים ג כ-כב}}
{{#קטע:דברים ג/טעמים|כ}}
{{#קטע:דברים ג/טעמים|כא}}
{{#קטע:דברים ג/טעמים|כב}}
====ואתחנן====
{{ממס1|דברים ג/טעמים#ג כג|דברים ג כג-כה}}
{{#קטע:דברים ג/טעמים|כג}}
{{#קטע:דברים ג/טעמים|כד}}
{{#קטע:דברים ג/טעמים|כה}}

{{מקורות לסידור|[[דברים ה/טעמים|דברים ה א]] - [[דברים ו/טעמים|ו ט]]}}{{ש}}
{{#קטע:דברים ה/טעמים|א}}
{{#קטע:דברים ה/טעמים|ב}}
{{#קטע:דברים ה/טעמים|ג}}
{{#קטע:דברים ה/טעמים|ד}}
{{#קטע:דברים ה/טעמים|ה}} {{ססס}}
אָֽנֹכִי֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ אֲשֶׁ֧ר הוֹצֵאתִ֛יךָ מֵאֶ֥רֶץ מִצְרַ֖יִם מִבֵּ֣ית עֲבָדִ֑ים לֹא־יִהְיֶ֥ה לְךָ֛ אֱלֹהִ֥ים אֲחֵרִ֖ים עַל־פָּנָֽי׃ לֹֽא־תַעֲשֶׂ֨ה לְךָ֥ פֶ֙סֶל֙ כׇּל־תְּמוּנָ֔ה אֲשֶׁ֤ר בַּשָּׁמַ֙יִם֙ מִמַּ֔עַל וַאֲשֶׁ֥ר בָּאָ֖רֶץ מִתָּ֑חַת וַאֲשֶׁ֥ר בַּמַּ֖יִם מִתַּ֥חַת לָאָֽרֶץ׃ לֹא־תִשְׁתַּחֲוֶ֥ה לָהֶ֖ם וְלֹ֣א {{מ:קמץ|ד=תׇעׇבְדֵ֑ם|ס=תָעׇבְדֵ֑ם}} כִּ֣י אָנֹכִ֞י יְהֹוָ֤ה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ אֵ֣ל קַנָּ֔א פֹּ֠קֵ֠ד עֲוֺ֨ן אָב֧וֹת עַל־בָּנִ֛ים וְעַל־שִׁלֵּשִׁ֥ים וְעַל־רִבֵּעִ֖ים לְשֹׂנְאָֽי׃ וְעֹ֥שֶׂה חֶ֖סֶד לַֽאֲלָפִ֑ים לְאֹהֲבַ֖י וּלְשֹׁמְרֵ֥י {{כו&quot;ק|מצותו|מִצְוֺתָֽי}}׃ {{ססס}} לֹ֥א תִשָּׂ֛א אֶת־שֵֽׁם־יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ לַשָּׁ֑וְא כִּ֣י לֹ֤א יְנַקֶּה֙ יְהֹוָ֔ה אֵ֛ת אֲשֶׁר־יִשָּׂ֥א אֶת־שְׁמ֖וֹ לַשָּֽׁוְא׃ {{ססס}} שָׁמ֛וֹר אֶת־י֥וֹם הַשַּׁבָּ֖ת לְקַדְּשׁ֑וֹ כַּאֲשֶׁ֥ר צִוְּךָ֖ יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶֽיךָ׃ שֵׁ֤שֶׁת יָמִים֙ תַּֽעֲבֹ֔ד וְעָשִׂ֖יתָ כׇּל־מְלַאכְתֶּֽךָ׃ וְיוֹם֙ הַשְּׁבִיעִ֔י שַׁבָּ֖ת לַיהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֑יךָ לֹ֣א תַעֲשֶׂ֣ה כׇל־מְלָאכָ֡ה אַתָּ֣ה וּבִנְךָֽ־וּבִתֶּ֣ךָ וְעַבְדְּךָֽ־וַ֠אֲמָתֶ֠ךָ וְשׁוֹרְךָ֨ וַחֲמֹֽרְךָ֜ וְכׇל־בְּהֶמְתֶּ֗ךָ וְגֵֽרְךָ֙ אֲשֶׁ֣ר בִּשְׁעָרֶ֔יךָ לְמַ֗עַן יָנ֛וּחַ עַבְדְּךָ֥ וַאֲמָתְךָ֖ כָּמֽוֹךָ׃ וְזָכַרְתָּ֗ כִּ֣י־עֶ֤בֶד הָיִ֙יתָ֙ בְּאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם וַיֹּצִ֨אֲךָ֜ יְהֹוָ֤ה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ מִשָּׁ֔ם בְּיָ֥ד חֲזָקָ֖ה וּבִזְרֹ֣עַ נְטוּיָ֑ה עַל־כֵּ֗ן צִוְּךָ֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ לַעֲשׂ֖וֹת אֶת־י֥וֹם הַשַּׁבָּֽת׃ {{ססס}} כַּבֵּ֤ד אֶת־אָבִ֙יךָ֙ וְאֶת־אִמֶּ֔ךָ כַּאֲשֶׁ֥ר צִוְּךָ֖ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֑יךָ לְמַ֣עַן{{מ:לגרמיה}}יַאֲרִיכֻ֣ן יָמֶ֗יךָ וּלְמַ֙עַן֙ יִ֣יטַב לָ֔ךְ עַ֚ל הָֽאֲדָמָ֔ה אֲשֶׁר־יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ נֹתֵ֥ן לָֽךְ׃ {{ססס}} לֹ֥א תִרְצָ֖ח {{ססס}} {{ססס}} וְלֹ֣א תִנְאָ֑ף {{ססס}} {{ססס}} וְלֹ֣א תִגְנֹ֔ב {{ססס}}{{ססס}} וְלֹֽא־תַעֲנֶ֥ה בְרֵֽעֲךָ֖ עֵ֥ד שָֽׁוְא׃ {{ססס}} וְלֹ֥א תַחְמֹ֖ד אֵ֣שֶׁת רֵעֶ֑ךָ {{ססס}}{{ססס}} וְלֹ֨א תִתְאַוֶּ֜ה בֵּ֣ית רֵעֶ֗ךָ שָׂדֵ֜הוּ וְעַבְדּ֤וֹ וַאֲמָתוֹ֙ שׁוֹר֣וֹ וַחֲמֹר֔וֹ וְכֹ֖ל אֲשֶׁ֥ר לְרֵעֶֽךָ׃ {{ססס}}
{{#קטע:דברים ה/טעמים|יח}}
{{#קטע:דברים ה/טעמים|יט}}
{{#קטע:דברים ה/טעמים|כ}}
{{#קטע:דברים ה/טעמים|כא}}
{{#קטע:דברים ה/טעמים|כב}}
{{#קטע:דברים ה/טעמים|כג}}
{{#קטע:דברים ה/טעמים|כד}}
{{#קטע:דברים ה/טעמים|כה}}
{{#קטע:דברים ה/טעמים|כו}}
{{#קטע:דברים ה/טעמים|כז}}
{{#קטע:דברים ה/טעמים|כח}}
{{#קטע:דברים ה/טעמים|כט}}
{{#קטע:דברים ו/טעמים|א}}
{{#קטע:דברים ו/טעמים|ב}}
{{#קטע:דברים ו/טעמים|ג}}
{{#קטע:דברים ו/טעמים|ד}}
{{#קטע:דברים ו/טעמים|ה}}
{{#קטע:דברים ו/טעמים|ו}}
{{#קטע:דברים ו/טעמים|ז}}
{{#קטע:דברים ו/טעמים|ח}}
{{#קטע:דברים ו/טעמים|ט}}

{{ממס1|דברים ז/טעמים#ז ט|דברים ז ט-יא}}
{{#קטע:דברים ז/טעמים|ט}}
{{#קטע:דברים ז/טעמים|י}}
{{#קטע:דברים ז/טעמים|יא}}
====עקב====
{{ממס1|דברים ז/טעמים#ז יב|דברים ז יב-טז}}
{{#קטע:דברים ז/טעמים|יב}}
{{#קטע:דברים ז/טעמים|יג}}
{{#קטע:דברים ז/טעמים|יד}}
{{#קטע:דברים ז/טעמים|טו}}
{{#קטע:דברים ז/טעמים|טז}}

{{מקורות לסידור|[[דברים י/טעמים#י יב|דברים י יב]] - [[דברים יא/טעמים|יא ט]]}}{{ש}}
{{#קטע:דברים י/טעמים|יב}}
{{#קטע:דברים י/טעמים|יג}}
{{#קטע:דברים י/טעמים|יד}}
{{#קטע:דברים י/טעמים|טו}}
{{#קטע:דברים י/טעמים|טז}}
{{#קטע:דברים י/טעמים|יז}}
{{#קטע:דברים י/טעמים|יח}}
{{#קטע:דברים י/טעמים|יט}}
{{#קטע:דברים י/טעמים|כ}}
{{#קטע:דברים י/טעמים|כא}}
{{#קטע:דברים י/טעמים|כב}}
{{#קטע:דברים יא/טעמים|א}}
{{#קטע:דברים יא/טעמים|ב}}
{{#קטע:דברים יא/טעמים|ג}}
{{#קטע:דברים יא/טעמים|ד}}
{{#קטע:דברים יא/טעמים|ה}}
{{#קטע:דברים יא/טעמים|ו}}
{{#קטע:דברים יא/טעמים|ז}}
{{#קטע:דברים יא/טעמים|ח}}
{{#קטע:דברים יא/טעמים|ט}}

{{ממס1|דברים יא/טעמים#יא יג|דברים יא יג-כה}}
{{#קטע:דברים יא/טעמים|יג}}
{{#קטע:דברים יא/טעמים|יד}}
{{#קטע:דברים יא/טעמים|טו}}
{{#קטע:דברים יא/טעמים|טז}}
{{#קטע:דברים יא/טעמים|יז}}
{{#קטע:דברים יא/טעמים|יח}}
{{#קטע:דברים יא/טעמים|יט}}
{{#קטע:דברים יא/טעמים|כ}}
{{#קטע:דברים יא/טעמים|הפסוק בלי הערה}}
{{#קטע:דברים יא/טעמים|כב}}
{{#קטע:דברים יא/טעמים|כג}}
{{#קטע:דברים יא/טעמים|כד}}
{{#קטע:דברים יא/טעמים|כה}}
====ראה====
{{ממס1|דברים טז/טעמים#טז כו|דברים טז כו-כח}}
{{#קטע:דברים יא/טעמים|כו}}
{{#קטע:דברים יא/טעמים|כז}}
{{#קטע:דברים יא/טעמים|כח}}

{{ממס1|דברים טז/טעמים#טז ט|דברים טז ט-יז}}
{{#קטע:דברים טז/טעמים|ט}}
{{#קטע:דברים טז/טעמים|י}}
{{#קטע:דברים טז/טעמים|יא}}
{{#קטע:דברים טז/טעמים|יב}}

{{#קטע:דברים טז/טעמים|יג}}
{{#קטע:דברים טז/טעמים|יד}}
{{#קטע:דברים טז/טעמים|טו}}
{{#קטע:דברים טז/טעמים|טז}}
{{#קטע:דברים טז/טעמים|יז}}
====שופטים====
{{ממס1|דברים טז/טעמים#טז יח|דברים טז יח-כ}}
{{#קטע:דברים טז/טעמים|יח}}
{{#קטע:דברים טז/טעמים|יט}}
{{#קטע:דברים טז/טעמים|כ}}

{{ממס1|דברים כא/טעמים#כא ז|דברים כא ז-ט}}
{{#קטע:דברים כא/טעמים|ז}}
{{#קטע:דברים כא/טעמים|ח}}
{{#קטע:דברים כא/טעמים|ט}}
====כי תצא====
{{ממס1|דברים כא/טעמים#כא י|דברים כא י-יד}}
{{#קטע:דברים כא/טעמים|י}}
{{#קטע:דברים כא/טעמים|יא}}
{{#קטע:דברים כא/טעמים|יב}}
{{#קטע:דברים כא/טעמים|יג}}
{{#קטע:דברים כא/טעמים|יד}}

{{ממס1|דברים כה/טעמים#כה יז|דברים כא יז-יט}}
{{#קטע:דברים כה/טעמים|יז}}
{{#קטע:דברים כה/טעמים|יח}}
{{#קטע:דברים כה/טעמים|יט}}
====כי תבוא====
{{ממס1|דברים כו/טעמים|דברים כו א-ג}}
{{#קטע:דברים כו/טעמים|א}}
{{#קטע:דברים כו/טעמים|ב}}
{{#קטע:דברים כו/טעמים|ג}}

{{ממס1|דברים כט/טעמים#כט ו|דברים כט ו-ח}}
{{#קטע:דברים כט/טעמים|ו}}
{{#קטע:דברים כט/טעמים|ז}}
{{#קטע:דברים כט/טעמים|ח}}
====נצבים====
{{ממס1|דברים כט/טעמים#כט ט|דברים כט ט-יא}}
{{#קטע:דברים כט/טעמים|ט}}
{{#קטע:דברים כט/טעמים|י}}
{{#קטע:דברים כט/טעמים|יא}}

{{ממס1|דברים ל/טעמים#ל יח|דברים ל יח-כ}}
{{#קטע:דברים ל/טעמים|יח}}
{{#קטע:דברים ל/טעמים|יט}}
{{#קטע:דברים ל/טעמים|כ}}
====וילך====
{{ממס1|דברים לא/טעמים|דברים לא א-ו}}
{{#קטע:דברים לא/טעמים|א}}
{{#קטע:דברים לא/טעמים|ב}}
{{#קטע:דברים לא/טעמים|ג}}
{{#קטע:דברים לא/טעמים|ד}}
{{#קטע:דברים לא/טעמים|ה}}
{{#קטע:דברים לא/טעמים|ו}}

{{ממס1|דברים לא/טעמים#לא כח|דברים לא כח-ל}}
{{#קטע:דברים לא/טעמים|כח}}
{{#קטע:דברים לא/טעמים|כט}}
{{#קטע:דברים לא/טעמים|ל}}

====האזינו====
{{ממס1|דברים לב/טעמים|דברים לב א-ג}}
{{#קטע:משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/האזינו|לב-א-1}} {{#קטע:משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/האזינו|לב-א-2}} {{#קטע:משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/האזינו|לב-ב-1}} {{#קטע:משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/האזינו|לב-ב-2}} {{#קטע:משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/האזינו|לב-ב-3}} {{#קטע:משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/האזינו|לב-ב-4}} {{#קטע:משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/האזינו|לב-ג-1}} {{#קטע:משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/האזינו|לב-ג-2}}

{{ממס1|דברים לב/טעמים#לב מח|דברים לב מח-נב}}
{{#קטע:דברים לב/טעמים|מח}} {{#קטע:דברים לב/טעמים|מט}} {{#קטע:דברים לב/טעמים|נ}} {{#קטע:דברים לב/טעמים|נא}} {{#קטע:דברים לב/טעמים|נב}}
====וזאת הברכה====
{{ממס1|דברים לג/טעמים|דברים לג א-ו}}
{{#קטע:דברים לג/טעמים|א}}
{{#קטע:דברים לג/טעמים|ב}}
{{#קטע:דברים לג/טעמים|ג}}
{{#קטע:דברים לג/טעמים|ד}}
{{#קטע:דברים לג/טעמים|ה}}
{{#קטע:דברים לג/טעמים|ו}}

{{ממס1|דברים לד/טעמים#לד י|דברים לד י-יב}}
{{#קטע:דברים לד/טעמים|י}}
{{#קטע:דברים לד/טעמים|יא}}
{{#invoke:MultiReplace|main|{{#קטע:דברים לד/טעמים|יב}}|הַיָּ֣ד|%0 (הֻדָ)|כׇּל־|%0(כֻּלָ)־}} '''חזק'''
{{הור2|'''אידנ'''}}{{ש}}
{{הור2|
&lt;center&gt;'''קדיש יתום'''&lt;/center&gt;
{{קדיש אשכנז|קדיש=יתום|עשי&quot;ת=לא}}
}}

==נביאים==
{{#קטע:הושע יב/טעמים|יא}}{{ממס|הושע יב יא}}

{{#קטע:עמוס ג/טעמים|ז}} {{#קטע:עמוס ג/טעמים|ח}}{{ממס|עמוס ג/טעמים#ז|עמוס ג ז-ח}}

{{#קטע:ישעיהו נא/טעמים|טז}}{{ממס|ישעיהו נא טז}}
===יהושע===
{{ממס1|יהושע א/טעמים|יהושע א א-ג}}
{{#קטע:יהושע א/טעמים|א}}
{{#קטע:יהושע א/טעמים|ב}}
{{#קטע:יהושע א/טעמים|ג}}

{{ממס1|יהושע כד/טעמים#כד לא|יהושע כד לא-לג}}
{{#קטע:יהושע כד/טעמים|לא}}
{{#קטע:יהושע כד/טעמים|לב}} וְאֶלְעָזָ֥ר בֶּֽן־(בֻּןָ) אַהֲרֹ֖ן מֵ֑ת וַיִּקְבְּר֣וּ אֹת֗וֹ בְּגִבְעַת֙ פִּֽינְחָ֣ס בְּנ֔וֹ אֲשֶׁ֥ר נִתַּן־ל֖וֹ בְּהַ֥ר (בֻּרָ) אֶפְרָֽיִם׃
{{הור2|'''אינד'''}}

===שופטים===
{{ממס1|שופטים א/טעמים|שופטים א א-ג}}
{{#קטע:שופטים א/טעמים|א}}
{{#קטע:שופטים א/טעמים|ב}}
{{#קטע:שופטים א/טעמים|ג}}

{{ממס1|שופטים כא/טעמים#כא כג|שופטים כא כג-כה}}
{{#קטע:שופטים כא/טעמים|כג}}
{{#קטע:שופטים כא/טעמים|כד}} בַּיָּמִ֣ים הָהֵ֔ם (הֻםָ) אֵ֥ין מֶ֖לֶךְ בְּיִשְׂרָאֵ֑ל אִ֛ישׁ הַיָּשָׁ֥ר בְּעֵינָ֖יו (בֻּוָ) יַעֲשֶֽׂה׃
{{הור2|'''דאני'''}}

===שמואל===
{{ממס1|שמואל א א/טעמים|שמואל א א א-ג}}
{{#קטע:שמואל א א/טעמים|א}} 
{{#קטע:שמואל א א/טעמים|ב}} 
{{#קטע:שמואל א א/טעמים|ג}} 

{{ממס1|שמואל ב כד/טעמים#כד כג|שמואל ב כד כג-כה}}
{{החלף|{{#קטע:שמואל ב כד/טעמים|כג}}|{{סס|פסקא באמצע פסוק}}|{{ססס}}}}
{{#קטע:שמואל ב כד/טעמים|כד}} וַיִּ֩בֶן֩ שָׁ֨ם (שֻׁםָ) דָּוִ֤ד מִזְבֵּ֙חַ֙ לַיהֹוָ֔ה וַיַּ֥עַל עֹל֖וֹת וּשְׁלָמִ֑ים וַיֵּעָתֵ֤ר יְהֹוָה֙ לָאָ֔רֶץ וַתֵּעָצַ֥ר הַמַּגֵּפָ֖ה מֵעַ֥ל (מֻלָ) יִשְׂרָאֵֽל׃
{{הור2|'''דאינ'''}}

===מלכים===
{{ממס1|מלכים א א/טעמים|מלכים א א א-ג}}
{{#קטע:מלכים א א/טעמים|א}} 
{{#קטע:מלכים א א/טעמים|ב}} 
{{#קטע:מלכים א א/טעמים|ג}} 

{{ממס1|מלכים ב כה/טעמים#כה כח|מלכים ב כה כח-ל}}
{{#קטע:מלכים ב כה/טעמים|כח}}
{{#קטע:מלכים ב כה/טעמים|כט}} 
{{#invoke:MultiReplace|main|{{#קטע:מלכים ב כה/טעמים|ל}}|אֲרֻחַ֨ת|%0 (אֻתָ)|יְמֵ֥י|%0 (יֻיָ)}}
{{הור2|'''דנאי'''}}

===ישעיהו===
{{ממס1|ישעיהו א/טעמים|ישעיהו א א-ג}}
{{#קטע:ישעיהו א/טעמים|א}} 
{{#קטע:ישעיהו א/טעמים|ב}} 
{{#קטע:ישעיהו א/טעמים|ג}}

{{ממס1|ישעיהו סו/טעמים#סו כב|ישעיהו סו כב-כד}}
{{#קטע:ישעיהו סו/טעמים|כב}}
{{#קטע:ישעיהו סו/טעמים|כג}}
{{#invoke:MultiReplace|main|{{#קטע:ישעיהו סו/טעמים|כד}}|וְרָא֔וּ|%0 (וֻוָ)|לְכׇל|%0־(לֻלָ)}}{{ש}}
'''{{ק|{{#קטע:ישעיהו סו/טעמים|כג}}}}'''
{{הור2|'''דניא'''}}

===ירמיהו===
{{ממס1|ירמיהו א/טעמים|ירמיהו א א-ג}}
{{#קטע:ירמיהו א/טעמים|א}} 
{{#קטע:ירמיהו א/טעמים|ב}} 
{{#קטע:ירמיהו א/טעמים|ג}}

{{ממס1|ירמיהו נב/טעמים#נב לב|ירמיהו נב לג-לד}}
{{#קטע:ירמיהו נב/טעמים|לב}}
{{#קטע:ירמיהו נב/טעמים|לג}}
{{#invoke:MultiReplace|main|{{#קטע:ירמיהו נב/טעמים|לד}}|אֲרֻחַת֩|%0 (אֻתָ)|יְמֵ֥י|%0 (יֻיָ)}}
{{הור2|'''דיאנ'''}}

===יחזקאל===
{{מקורות לסידור|[[יחזקאל א/טעמים|יחזקאל א א-כח]], [[יחזקאל ג יב|ג יב]]}}{{ש}}
{{#קטע:יחזקאל א/טעמים|א}} 
{{#קטע:יחזקאל א/טעמים|ב}} 
{{#קטע:יחזקאל א/טעמים|ג}}
{{#קטע:יחזקאל א/טעמים|ד}}
{{#קטע:יחזקאל א/טעמים|ה}}
{{#קטע:יחזקאל א/טעמים|ו}}
{{#קטע:יחזקאל א/טעמים|ז}}
{{#קטע:יחזקאל א/טעמים|ח}}
{{#קטע:יחזקאל א/טעמים|ט}}
{{#קטע:יחזקאל א/טעמים|י}}
{{#קטע:יחזקאל א/טעמים|יא}} 
{{#קטע:יחזקאל א/טעמים|יב}} 
{{#קטע:יחזקאל א/טעמים|יג}}
{{#קטע:יחזקאל א/טעמים|יד}}
{{#קטע:יחזקאל א/טעמים|טו}}
{{#קטע:יחזקאל א/טעמים|טז}}
{{#קטע:יחזקאל א/טעמים|יז}}
{{#קטע:יחזקאל א/טעמים|יח}}
{{#קטע:יחזקאל א/טעמים|יט}}
{{#קטע:יחזקאל א/טעמים|כ}}
{{#קטע:יחזקאל א/טעמים|כא}}
{{#קטע:יחזקאל א/טעמים|כב}}
{{#קטע:יחזקאל א/טעמים|כג}}
{{#קטע:יחזקאל א/טעמים|כד}}
{{#קטע:יחזקאל א/טעמים|כה}}
{{#קטע:יחזקאל א/טעמים|כו}}
{{#קטע:יחזקאל א/טעמים|כז}}
{{#קטע:יחזקאל א/טעמים|כח}}

{{#קטע:יחזקאל ג/טעמים|יב}} 

{{ממס1|יחזקאל מח/טעמים#מח לג|יחזקאל מח לג-לה}}
{{#קטע:יחזקאל מח/טעמים|לג}} 
{{#קטע:יחזקאל מח/טעמים|לד}} סָבִ֕יב שְׁמֹנָ֥ה (שֻׁהָ) עָשָׂ֖ר אָ֑לֶף וְשֵׁם־הָעִ֥יר מִיּ֖וֹם יְהֹוָ֥ה{{מ:פסק}}(יֻהָ) שָֽׁמָּה׃
{{הור2|'''דינא'''}}

===תרי עשר===
{{ממס1|הושע א/טעמים|הושע א א-ג}}
{{#קטע:הושע א/טעמים|א}} 
{{החלף|{{#קטע:הושע א/טעמים|ב}}|{{נוסח|{{פפ|פסקא באמצע פסוק}}|2=א=רווח של שורה ריקה}}|{{פפפ}}}}
{{#קטע:הושע א/טעמים|ג}}

{{מקורות לסידור|[[חבקוק ב כ]] - [[חבקוק ג|ג יט]]}}{{ש}}
{{#קטע:חבקוק ב/טעמים|כ}} 
{{#קטע:חבקוק ג/טעמים|א}} 
{{#קטע:חבקוק ג/טעמים|ב}} 
{{#קטע:חבקוק ג/טעמים|ג}}
{{#קטע:חבקוק ג/טעמים|ד}}
{{#קטע:חבקוק ג/טעמים|ה}}
{{#קטע:חבקוק ג/טעמים|ו}}
{{#קטע:חבקוק ג/טעמים|ז}}
{{#קטע:חבקוק ג/טעמים|ח}}
{{#קטע:חבקוק ג/טעמים|ט}}
{{#קטע:חבקוק ג/טעמים|י}}
{{#קטע:חבקוק ג/טעמים|יא}} 
{{#קטע:חבקוק ג/טעמים|יב}} 
{{#קטע:חבקוק ג/טעמים|יג}}
{{#קטע:חבקוק ג/טעמים|יד}}
{{#קטע:חבקוק ג/טעמים|טו}}
{{#קטע:חבקוק ג/טעמים|טז}}
{{#קטע:חבקוק ג/טעמים|יז}}
{{#קטע:חבקוק ג/טעמים|יח}}
{{#קטע:חבקוק ג/טעמים|יט}}

{{ממס1|מלאכי ג/טעמים#ג כב|מלאכי ג כב-כד}}
{{#קטע:מלאכי ג/טעמים|כב}}
{{#קטע:מלאכי ג/טעמים|כג}} וְהֵשִׁ֤יב לֵב־(לֻבָ) אָבוֹת֙ עַל־בָּנִ֔ים וְלֵ֥ב בָּנִ֖ים עַל־אֲבוֹתָ֑ם פֶּן־אָב֕וֹא וְהִכֵּיתִ֥י אֶת־הָאָ֖רֶץ (הֻץָ) חֵֽרֶם׃{{ש}}
{{ק|'''{{#קטע:מלאכי ג/טעמים|כג}}'''}}
{{הור2|'''נאדי'''}}{{ש}}
{{הור2|
&lt;center&gt;'''קדיש יתום'''&lt;/center&gt;
{{קדיש אשכנז|קדיש=יתום|עשי&quot;ת=לא}}
}}

==כתובים==
===רות===
{{#בלי קטע:רות א/טעמים|סימן}} 
{{#בלי קטע:רות ב/טעמים|סימן}} 
{{#בלי קטע:רות ג/טעמים|סימן}} 
{{#קטע:רות ד/טעמים|א}} 
{{#קטע:רות ד/טעמים|ב}} 
{{#קטע:רות ד/טעמים|ג}}
{{#קטע:רות ד/טעמים|ד}}
{{#קטע:רות ד/טעמים|ה}}
{{#קטע:רות ד/טעמים|ו}}
{{#קטע:רות ד/טעמים|ז}}
{{#קטע:רות ד/טעמים|ח}}
{{#קטע:רות ד/טעמים|ט}}
{{#קטע:רות ד/טעמים|י}}
{{#קטע:רות ד/טעמים|יא}} 
{{#קטע:רות ד/טעמים|יב}} 
{{#קטע:רות ד/טעמים|יג}}
{{#קטע:רות ד/טעמים|יד}}
{{#קטע:רות ד/טעמים|טו}}
{{#קטע:רות ד/טעמים|טז}}
{{#קטע:רות ד/טעמים|יז}}

{{#קטע:רות ד/טעמים|יח}}
{{#קטע:רות ד/טעמים|יט}}
{{#קטע:רות ד/טעמים|כ}}
{{#קטע:רות ד/טעמים|כא}} וְעֹבֵד֙ הוֹלִ֣יד (הֻדָ) אֶת־יִשָׁ֔י וְיִשַׁ֖י הוֹלִ֥יד אֶת־(אֻתָ) דָּוִֽד׃ 
{{הור2|'''נאיד'''}}

===תהלים===
====פרק א====
{{#invoke:MultiReplace|main|{{#בלי קטע:תהלים א/טעמים|סימן}}|&lt;br&gt;|&amp;#32;|&amp;emsp;|&amp;#32;}}
====פרק יט====
{{#invoke:MultiReplace|main|{{#בלי קטע:תהלים יט/טעמים|סימן}}|&lt;br&gt;|&amp;#32;|&amp;emsp;|&amp;#32;|　　|}}
====פרק סח====
{{#invoke:MultiReplace|main|{{#בלי קטע:תהלים סח/טעמים|סימן}}|&lt;br&gt;|&amp;#32;|&amp;emsp;|&amp;#32;|　　|}}
====פרק קיט====
{{#invoke:MultiReplace|main|{{#בלי קטע:תהלים קיט/טעמים|סימן}}|&lt;br&gt;|&amp;#32;|&amp;emsp;|&amp;#32;|　　|&lt;/p&gt;}}
====פרק קנ====
{{#invoke:MultiReplace|main|{{#בלי קטע:תהלים קנ/טעמים|סימן}}|&lt;br&gt;|&amp;#32;|&amp;emsp;|&amp;#32;|הַ֭נְּשָׁמָה|%0 (הֻהָ)|יָ֗הּ|%0 (יֻהָ)|　　|}}
{{הור2|'''נדאי'''}}

===איוב===
{{ממס1|איוב א/טעמים|איוב א א-ג}}
{{#קטע:איוב א/טעמים|א}} 
{{#קטע:איוב א/טעמים|ב}} 
{{#קטע:איוב א/טעמים|ג}}

{{ממס1|איוב מב/טעמים|איוב מב טו-יז}}
{{#קטע:איוב מב/טעמים|טו}}
{{#קטע:איוב מב/טעמים|טז}} וַיָּ֣מׇת אִיּ֔וֹב (אֻבָ) זָקֵ֖ן וּשְׂבַ֥ע (וֻעָ) יָמִֽים׃ 
{{הור2|'''נדיא'''}}

===משלי===
{{ממס1|משלי א/טעמים|משלי א א-ג}}
{{#invoke:MultiReplace|main|{{#קטע:משלי א/טעמים|א}} 
{{#קטע:משלי א/טעמים|ב}} 
{{#קטע:משלי א/טעמים|ג}}

{{ממס1|משלי לא/טעמים#לא י|משלי לא י-לא}}
{{#קטע:משלי לא/טעמים|י}}
{{#קטע:משלי לא/טעמים|יא}}
{{#קטע:משלי לא/טעמים|יב}}
{{#קטע:משלי לא/טעמים|יג}}
{{#קטע:משלי לא/טעמים|יד}}
{{#קטע:משלי לא/טעמים|טו}}
{{#קטע:משלי לא/טעמים|טז}}
{{#קטע:משלי לא/טעמים|יז}}
{{#קטע:משלי לא/טעמים|יח}}
{{#קטע:משלי לא/טעמים|יט}}
{{#קטע:משלי לא/טעמים|כ}}
{{#קטע:משלי לא/טעמים|כא}}
{{#קטע:משלי לא/טעמים|כב}}
{{#קטע:משלי לא/טעמים|כג}}
{{#קטע:משלי לא/טעמים|כד}}
{{#קטע:משלי לא/טעמים|כה}}
{{#קטע:משלי לא/טעמים|כו}}
{{#קטע:משלי לא/טעמים|כז}}
{{#קטע:משלי לא/טעמים|כח}}
{{#קטע:משלי לא/טעמים|כט}}
{{#קטע:משלי לא/טעמים|ל}} תְּנוּ־לָ֭הּ (לֻהָ) מִפְּרִ֣י יָדֶ֑יהָ וִיהַלְﬞל֖וּהָ בַשְּׁעָרִ֣ים (בֻּםָ) מַֽעֲשֶֽׂיהָ׃|&lt;br&gt;|&amp;#32;|&amp;emsp;|&amp;#32;}}
{{הור2|'''נידא'''}}

===קהלת===
{{ממס1|קהלת א/טעמים|קהלת א א-ג}}
{{#קטע:קהלת א/טעמים|א}} {{#קטע:קהלת א/טעמים|ב}} {{#קטע:קהלת א/טעמים|ג}}

{{ממס1|קהלת יב/טעמים#יב יב|קהלת יב יב-יד}}
{{#קטע:קהלת יב/טעמים|יב}} {{#קטע:קהלת יב/טעמים|יג}} {{#קטע:קהלת יב/טעמים|יד}}{{ש}}
&lt;b&gt;{{ק|{{#קטע:קהלת יב/טעמים|יג}}}}&lt;/b&gt;
{{הור2|'''ניאד'''}}

===שיר השירים===
{{ממס1|שיר השירים א/טעמים|שיר השירים א א-ג}}
{{#קטע:שיר השירים א/טעמים|א}} 
{{#קטע:שיר השירים א/טעמים|ב}} 
{{#קטע:שיר השירים א/טעמים|ג}}

{{ממס1|שיר השירים ח/טעמים#יב|שיר השירים ח יב-יד}}
{{#קטע:שיר השירים ח/טעמים|יב}} 
{{#קטע:שיר השירים ח/טעמים|יג}} 
{{#קטע:שיר השירים ח/טעמים|יד}}
{{הור2|'''יאדנ'''}}

===איכה===
{{הור2|קוראים בלחש.}}
{{ממס1|איכה א/טעמים|איכה א א-ג}}
{{#קטע:איכה א/טעמים|א}} {{#קטע:איכה א/טעמים|ב}} {{#קטע:איכה א/טעמים|ג}}

{{ממס1|איכה ה/טעמים#ה כ|איכה ה כ-כב}}
{{#קטע:איכה ה/טעמים|כ}} {{#קטע:איכה ה/טעמים|כא}} {{#קטע:איכה ה/טעמים|כב}}{{ש}}
'''{{ק|{{#קטע:איכה ה/טעמים|כא}}}}'''
{{הור2|'''יאנד'''}}

===דניאל===
{{#קטע:דניאל א/טעמים|א}} {{#קטע:דניאל א/טעמים|ב}} {{#קטע:דניאל א/טעמים|ג}}

{{#קטע:דניאל יב/טעמים|יא}} {{#קטע:דניאל יב/טעמים|יב}} {{#קטע:דניאל יב/טעמים|יג}}
{{הור2|'''ידאנ'''}}

===אסתר===
{{#קטע:אסתר א/טעמים|א}} {{#קטע:אסתר א/טעמים|ב}} {{#קטע:אסתר א/טעמים|ג}}

{{#קטע:אסתר י/טעמים|א}} {{#קטע:אסתר י/טעמים|ב}} {{#קטע:אסתר י/טעמים|ג}}
{{הור2|'''ידנא'''}}
===דברי הימים===
{{#קטע:דברי הימים א א/טעמים|א}} {{#קטע:דברי הימים א א/טעמים|ב}} {{#קטע:דברי הימים א א/טעמים|ג}}

{{#קטע:דברי הימים ב לו/טעמים|כא}} {{#קטע:דברי הימים ב לו/טעמים|כב}} {{#קטע:דברי הימים ב לו/טעמים|כג}}
{{הור2|'''ניאד'''}}
===עזרא===
{{#קטע:עזרא א/טעמים|א}} {{#קטע:עזרא א/טעמים|ב}} {{#קטע:עזרא א/טעמים|ג}}

{{#קטע:נחמיה יג/טעמים|כט}} וְטִֽהַרְתִּ֖ים מִכׇּל־נֵכָ֑ר וָאַעֲמִ֧ידָה מִשְׁמָר֛וֹת לַכֹּהֲנִ֥ים וְלַלְוִיִּ֖ם אִ֥ישׁ בִּמְלַאכְתּֽוֹ׃ {{#קטע:נחמיה יג/טעמים|לא}}
{{הור2|'''ינדא'''}}{{ש}}
{{הור2|
&lt;center&gt;'''קדיש יתום'''&lt;/center&gt;
{{קדיש אשכנז|קדיש=יתום|עשי&quot;ת=לא}}
}}
{{סוף}}
{{טקסט מנוקד|גודל=20}}
==משנה==
===סדר זרעים===
====ברכות====
{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/ברכות/פרק א|א}}

{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/ברכות/פרק ט|ה}}
====פאה====
{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/פאה/פרק א|א}}

{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/פאה/פרק ח|ט}}
====דמאי====
{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/דמאי/פרק א|א}}

{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/דמאי/פרק ז|ח}}
====כלאים====
{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/כלאים/פרק א|א}}

{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/כלאים/פרק ט|י}}
====שביעית====
{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/שביעית/פרק א|א}}

{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/שביעית/פרק י|ט}}
====מעשרות====
{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/מעשרות/פרק א|א}}

{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/מעשרות/פרק ה|ח}}
====מעשר שני====
{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/מעשר שני/פרק א|א}}

{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/מעשר שני/פרק ה|טו}}
====חלה====
{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/חלה/פרק א|א}}

{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/חלה/פרק ד|יא}}
====ערלה====
{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/ערלה/פרק א|א}}

{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/ערלה/פרק ג|ט}}
====בכורים====
{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/ביכורים/פרק א|א}}

{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/ביכורים/פרק ג|יב}}
{{הור2|&lt;p&gt;רַבִּי חֲנַנְיָא בֶּן עֲקַשְׁיָא אוֹמֵר, רָצָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְזַכּוֹת אֶת יִשְׂרָאֵל, לְפִיכָךְ הִרְבָּה לָהֶם תּוֹרָה וּמִצְוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר יְיָ חָפֵץ לְמַעַן צִדְקוֹ יַגְדִּיל תּוֹרָה וְיַאְדִּיר.&lt;/p&gt;
&lt;center&gt;'''קדיש דרבנן'''&lt;/center&gt;
{{קדיש אשכנז|קדיש=דרבנן|עשי&quot;ת=לא}}
}}
===סדר מועד===
====שבת====
{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/שבת/פרק א|א}}

{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/שבת/פרק כד|ה}}
====עירובין====
{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/עירובין/פרק א|א}}

{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/עירובין/פרק י|טו}}
====פסחים====
{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/פסחים/פרק א|א}}

{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/פסחים/פרק י|ט}}
====חגיגה====
{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/חגיגה/פרק א|א}}

{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/חגיגה/פרק ג|ח}}
====ביצה====
{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/ביצה/פרק א|א}}

{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/ביצה/פרק ה|ז}}
====מועד קטן====
{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/מועד קטן/פרק א|א}}

{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/מועד קטן/פרק ג|ט}}
====ראש השנה====
{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/ראש השנה/פרק א|א}}

{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/ראש השנה/פרק ד|ט}}
====יומא====
{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/יומא/פרק א|א}}

{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/יומא/פרק ח|ט}}
====סוכה====
{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/סוכה/פרק א|א}}

{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/סוכה/פרק ה|ח}}
====תענית====
{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/תענית/פרק א|א}}

{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/תענית/פרק ד|ח}}
====שקלים====
{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/שקלים/פרק א|א}}

{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/שקלים/פרק ח|ח}}
====מגילה====
{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/מגילה/פרק א|א}}

{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/מגילה/פרק ד|י}}
{{הור2|&lt;p&gt;רַבִּי חֲנַנְיָא בֶּן עֲקַשְׁיָא אוֹמֵר, רָצָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְזַכּוֹת אֶת יִשְׂרָאֵל, לְפִיכָךְ הִרְבָּה לָהֶם תּוֹרָה וּמִצְוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר יְיָ חָפֵץ לְמַעַן צִדְקוֹ יַגְדִּיל תּוֹרָה וְיַאְדִּיר.&lt;/p&gt;
&lt;center&gt;'''קדיש דרבנן'''&lt;/center&gt;
{{קדיש אשכנז|קדיש=דרבנן|עשי&quot;ת=לא}}
}}
===סדר נשים===
====יבמות====
{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/יבמות/פרק א|א}}

{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/יבמות/פרק טז|ז}}
====כתובות====
{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/כתובות/פרק א|א}}

{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/כתובות/פרק יג|יא}}

====סוטה====
{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/סוטה/פרק א|א}}

{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/סוטה/פרק ט|טו}}
====נדרים====
{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/נדרים/פרק א|א}}

{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/נדרים/פרק יא|יב}}

====נזיר====
{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/נזיר/פרק א|א}}

{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/נזיר/פרק ט|ה}}

====גיטין====
{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/גיטין/פרק א|א}}

{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/גיטין/פרק ט|י}}
====קידושין====
{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/קידושין/פרק א|א}}

{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/קידושין/פרק ד|יד}}
{{הור2|&lt;p&gt;רַבִּי חֲנַנְיָא בֶּן עֲקַשְׁיָא אוֹמֵר, רָצָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְזַכּוֹת אֶת יִשְׂרָאֵל, לְפִיכָךְ הִרְבָּה לָהֶם תּוֹרָה וּמִצְוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר יְיָ חָפֵץ לְמַעַן צִדְקוֹ יַגְדִּיל תּוֹרָה וְיַאְדִּיר.&lt;/p&gt;
&lt;center&gt;'''קדיש דרבנן'''&lt;/center&gt;
{{קדיש אשכנז|קדיש=דרבנן|עשי&quot;ת=לא}}
}}

===סדר נזיקין===
====בבא קמא====
{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/בבא קמא/פרק א|א}}

{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/בבא קמא/פרק י|י}}
====בבא מציעא====
{{#קטע:משנה מנוקדת ללא עיצוב/בבא מציעא/פרק א|א}}

{{קטמש|בבא מציעא|י|ו}}
====בבא בתרא====
{{קטמש|בבא בתרא|א|א}}

{{קטמש|בבא בתרא|י|ח}}
====סנהדרין====
{{קטמש|סנהדרין|א|א}}

{{קטמש|סנהדרין|יא|ו}}
====מכות====
{{קטמש|מכות|א|א}}

{{קטמש|מכות|ג|טז}}
====שבועות====
{{קטמש|שבועות|א|א}}

{{קטמש|שבועות|ח|ו}}
====עדויות====
{{קטמש|עדויות|א|א}}

{{קטמש|עדויות|ח|ז}}
====עבודה זרה====
{{קטמש|עבודה זרה|א|א}}

{{קטמש|עבודה זרה|ה|יב}}
====אבות====
{{קטמש|אבות|א|א}}

{{קטמש|אבות|ו|יא}}
====הוריות====
{{קטמש|הוריות|א|א}}

{{קטמש|הוריות|ג|ח}}
{{הור2|&lt;p&gt;רַבִּי חֲנַנְיָא בֶּן עֲקַשְׁיָא אוֹמֵר, רָצָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְזַכּוֹת אֶת יִשְׂרָאֵל, לְפִיכָךְ הִרְבָּה לָהֶם תּוֹרָה וּמִצְוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר יְיָ חָפֵץ לְמַעַן צִדְקוֹ יַגְדִּיל תּוֹרָה וְיַאְדִּיר.&lt;/p&gt;
&lt;center&gt;'''קדיש דרבנן'''&lt;/center&gt;
{{קדיש אשכנז|קדיש=דרבנן|עשי&quot;ת=לא}}
}}

===סדר קדשים===
====זבחים====
{{קטמש|זבחים|א|א}}

{{קטמש|זבחים|יד|י}}
====מנחות====
{{קטמש|מנחות|א|א}}

{{קטמש|מנחות|יג|יא}}
====חולין====
{{קטמש|חולין|א|א}}

{{קטמש|חולין|יב|ה}}
====בכורות====
{{קטמש|בכורות|א|א}}

{{קטמש|בכורות|ט|ח}}
====ערכין====
{{קטמש|ערכין|א|א}}

{{קטמש|ערכין|ט|ח}}
====תמורה====
{{קטמש|תמורה|א|א}}

{{קטמש|תמורה|ז|ו}}
====כריתות====
{{קטמש|כריתות|א|א}}

{{קטמש|כריתות|ו|ט}}
====מעילה====
{{קטמש|מעילה|א|א}}

{{קטמש|מעילה|ו|ו}}
====תמיד====
{{קטמש|תמיד|א|א}}

{{קטמש|תמיד|ז|ד}}
====מדות====
{{קטמש|מידות|א|א}}

{{קטמש|מידות|ה|ד}}
====קנים====
{{קטמש|קינים|א|א}}

{{קטמש|קינים|ג|ו}}
{{הור2|&lt;p&gt;רַבִּי חֲנַנְיָא בֶּן עֲקַשְׁיָא אוֹמֵר, רָצָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְזַכּוֹת אֶת יִשְׂרָאֵל, לְפִיכָךְ הִרְבָּה לָהֶם תּוֹרָה וּמִצְוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר יְיָ חָפֵץ לְמַעַן צִדְקוֹ יַגְדִּיל תּוֹרָה וְיַאְדִּיר.&lt;/p&gt;
&lt;center&gt;'''קדיש דרבנן'''&lt;/center&gt;
{{קדיש אשכנז|קדיש=דרבנן|עשי&quot;ת=לא}}
}}

===סדר טהרות===
====מקואות====
{{קטמש|מקוואות|א|א}}

…
====פרה====
{{קטמש|פרה|א|א}}

{{קטמש|פרה|יב|יא}}
====ידים====
…
====אהלות====
{{קטמש|אהלות|א|א}}

{{קטמש|אהלות|יח|י}}
====נגעים====
{{קטמש|נגעים|א|א}}

{{קטמש|נגעים|יד|יג}}
====זבים====
{{קטמש|זבים|א|א}}

{{קטמש|זבים|ה|יב}}
====נדה====
…
====טהרות====
…
====כלים====
{{קטמש|כלים|א|א}}

{{קטמש|כלים|ל|ד}}
====טבול יום====
…
====מכשירין====
…
====עוקצין====
{{קטמש|עוקצין|א|א}}

{{קטמש|עוקצין|ג|יב}}
{{הור2|&lt;p&gt;רַבִּי חֲנַנְיָא בֶּן עֲקַשְׁיָא אוֹמֵר, רָצָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְזַכּוֹת אֶת יִשְׂרָאֵל, לְפִיכָךְ הִרְבָּה לָהֶם תּוֹרָה וּמִצְוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר יְיָ חָפֵץ לְמַעַן צִדְקוֹ יַגְדִּיל תּוֹרָה וְיַאְדִּיר.&lt;/p&gt;
&lt;center&gt;'''קדיש דרבנן'''&lt;/center&gt;
{{קדיש אשכנז|קדיש=דרבנן|עשי&quot;ת=לא}}
}}

==ספר יצירה==
בִּשְׁלֹשִׁים וּשְׁתַּיִם נְתִיבוֹת פְּלִיאוֹת חָכְמָה חָקַק יָהּ 
יָהּ יְיָ צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אֱלֹהִים חַיִּים וּמֶלֶךְ 
עוֹלָם אֵל רַחוּם וְחַנּוּן רָם וְנִשָּׂא שֹׁכֵן עַד מָרוֹם
וְקָדוֹשׁ בָּרָא עוֹלָמוֹ בִּשְׁלֹשָׁה סְפָרִים, בְּסֵפֶר וּסְפָר 
וְסִפּוּר. 

כְּלָלוֹ שֶׁל דָּבָר מִקְצָת אֵלּוּ מִצְטָרְפִים 
עִם אֵלּוּ, וְאֵלּוּ תְּמוּרוֹת אֵלּוּ, אֵלּוּ כְּנֶגֶד אֵלּוּ וְאֵלּוּ 
כְּנֶגֶד אֵלּוּ, וְאִם אֵין אֵלּוּ אֵין אֵלּוּ, וְכֻלָּם אֲדוּקִים בַּתְּלִי 
וְגַלְגַּל וָלֵב. גַּם אֶת כָּל חֵפֶץ זֶה לְעֻמַּת זֶה בָּרָא 
אֱלֹהִים טוֹב, לְעֻמַּת רָע וְרָע לְעֻמַּת טוֹב, טוֹב מִטּוֹב, 
רָע מֵרָע, טוֹב מַבְחִין רָע וְרָע מַבְחִין טוֹב, טוֹב 
גָּנוּז לַטּוֹבִים וְרָע גָּנוּז לָרָעִים. וְכֵיוָן שֶׁבָּא אַבְרָהָם
אָבִינוּ וְהִבִּיט וְרָאָה וְחָקַר וְהֵבִין וְחָקַק וְחָצַב וְצָרַף
וְיָצַר וְחָשַׁב וְעָלְתָה בְיָדוֹ, וְנִגְלָה עָלָיו אֲדוֹן הַכֹּל
הוֹשִׁיבוֹ בְחֵיקוֹ וּנְשָׁקוֹ עַל רֹאשׁוֹ וּקְרָאוֹ אֹהֲבוֹ וְכָרַת
לוֹ בְּרִית וּלְזַרְעוֹ אַחֲרָיו לְעוֹלָם וְהֶאֱמִן בַּייָ וַיַּחְשְׁבֶהָ 
לּוֹ צְדָקָה, וְקָרָא עָלָיו כְּבוֹד יְיָ. דִּכְתִיב בְּטֶרֶם אֶצָּרְךָ 
בַבֶּטֶן יְדַעְתִּיךָ {{מ&quot;מ|ירמיהו א|ה}} וְכָרַת לוֹ בְּרִית בֵּין עֶשֶׂר אֶצְבְּעוֹת יָדָיו
וְהוּא לְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ, קָשַׁר עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם אוֹתִיּוֹת 
בִּלְשׁוֹנוֹ וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא גִּלָּה לוֹ הַסּוֹד. מְשָׁכָן בַּמַּיִם,
דְּלָקָן בָּאֵשׁ, רְעָשָׁן בָּרוּחַ, בְּעָרָן בְּשִׁבְעָה כוֹכָבִים, 
נִהֲגָם בִּשְׁנֵים עָשָׂר מַזָּלוֹת. אַוֵּיר רְוִיָּה גְּוִיָּה אֶרֶץ קֹר
וָחֹם וּבֶטֶן וְשָׁמַיִם וָרֹאשׁ זֶהוּ אֶמֶ&quot;שׁ שַׁבְּתַאי שַׁבָּת 
וָפֶה. צֶדֶק אֶחָד בְּשַׁבָּת וְעַיִן יָמִין. מַאֲדִים שֵׁנִי בְּשַׁבָּת 
וְעַיִן שְׂמֹאל. חַמָּה שְׁלִישִׁי בְּשַׁבָּת וְאַף יָמִין. נֹגַהּ 
רְבִיעִי בְּשַׁבָּת וְאַף שְׂמֹאל. כּוֹכָב חֲמִישִׁי בְּשַׁבָּת 
וְאֹזֶן יָמִין. לְבָנָה שִׁשִּׁי בְּשַׁבָּת וְאֹזֶן שְׂמֹאל. זֶה בְּגָ&quot;ד 
כָּפְרָ&quot;ת. וְאֵלֶּה שְׁנֵים עָשָׂר מַזָּלוֹת. טָלֶה נִיסָן כָּבֵד. 
שׁוֹר אִיָּר מָרָה. תְּאוֹמִים סִיוָן טְחוֹל. סַרְטָן תַּמּוּז 
הַמֵּסָס. אַרְיֵה אָב כֻּלְיָא יָמִין. בְּתוּלָה אֱלוּל כֻּלְיָא
שְׂמֹאל. מֹאזְנַיִם תִּשְׁרִי קֻרְקְבָן. עַקְרָב מַרְחֶשְׁוָן
קֵבָה. קֶשֶׁת כִּסְלֵו יַד יָמִין. גְּדִי טֵבֵת יַד שְׂמֹאל.
דְּלִי שְׁבָט רֶגֶל יָמִין. דָּגִים אֲדָר רֶגֶל שְׂמֹאל. זֶהוּ הַ&quot;ו
זַ&quot;ח טִ&quot;י לַ&quot;ן סַ&quot;ע צַ&quot;ק. שְׁלֹשָׁה אֹיְבִים הֵם. לָשׁוֹן כָּבֵד
מָרָה. שְׁלֹשָׁה אֹהֲבִים הֵם. עֵינַיִם אָזְנַיִם לֵב. שְׁלֹשָׁה
מְחַיִים הֵם. שִׁנַּיִם חֹטֶם טְחוֹל. שְׁלֹשָׁה מְמִיתִים הֵם:
שְׁנֵי נְקָבִים תַּחְתּוֹנִים וָפֶה. שְׁלֹשָׁה אֵינָם בִּרְשׁוּתוֹ. 
עֵינָיו אָזְנָיו חוֹטְמוֹ. שְׁלֹשָׁה שְׁמוּעוֹת טוֹבוֹת לְאֹזֶן:
בְּרָכָה שְׁמוּעָה טוֹבָה וְקִלּוּס. שְׁלֹשָׁה רְאִיּוֹת רָעוֹת:
עַיִן נוֹאֶפֶת, עַיִן רָע, עַיִן מְנֶדֶת. שְׁלֹשָׁה רְאִיּוֹת טוֹבוֹת:
בֹּשֶׁת, עַיִן טוֹבָה וְעַיִן נֶאֱמֶנֶת. בְּפָנִים רָעוֹת רָע.
וְהַמַּלְשִׁין וְהַמְדַבֵּר אֶחָד בְּפֶה וְאֶחָד בְּלֵב.
{{הור2|
&lt;center&gt;'''קדיש יתום'''&lt;/center&gt;
{{קדיש אשכנז|קדיש=יתום|עשי&quot;ת=לא}}
}}

==זוהר==
{{ממס1|זוהר חלק כג|זוהר פרשת אמור}}
רַבִּי אַבָּא וְרַבִּי חִיָּא הֲווֹ אָזְלֵי בְּאֻרְחָא. אֲמַר רַבִּי חִיָּא, כְּתִיב
וּסְפַרְתֶּם לָכֶם מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת מִיּוֹם הֲבִיאֲכֶם אֶת עֹמֶר 
הַתְּנוּפָה {{מ&quot;מ|ויקרא כג|טו}}. מַאי קָא מַיְרִי? אָמַר לֵהּ הָא אוֹקְמוּהָ
חַבְרַיָּא אֲבָל תָּא חֲזִי יִשְׂרָאֵל כַּד הֲווֹ בְמִצְרַיִם הֲווֹ
בִרְשׁוּתָא אָחֳרָא, וַהֲווֹ אֲחִידָן בִּמְסָאֲבוּתָא, כְּאִתְּתָא דָא כַּד הִיא יָתְבָא בְּיוֹמֵי דִמְסָאֲבוּתָא. בָּתַר דְּאִתְגְּזַרוּ עָלוּ
בְּחוּלָקָא קַדִּישָׁא דְּאִקְּרִי בְרִית. כֵּיוָן דְּאִתְאֲחַדוּ בֵהּ פְּסַק
מְסָאֲבוּתָא מִנַּיְהוּ כְּדָא אִתְּתָא כַּד פְּסַקוּ מִנַּהּ דְּמֵי 
מְסָאֲבוּתָ֑א בָּתַר דְּאִתְפְּסַקוּ מִנַּהּ מַה כְּתִיב: וְסָפְרָה לָּהּ 
שִׁבְעַת יָמִים {{מ&quot;מ|ויקרא טו|כח}}. אוּף הָכָא כֵּיוָן דְּעָלוּ בְּחוּלָקָא קַדִּישָׁא
פָּסְקָה מְסָאֲבוּ מִנַּיְהוּ, וַאֲמַר קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא: מִכָּאן 
וּלְהָלְאָה חֻשְׁבָּנָא לְדַכְיוּתָא. וּסְפַרְתֶּם לָכֶם – לָכֶם דַיְקָא,
כְּמָא דְּאַת אָמְרַת: וְסָפְרָה לָּהּ שִׁבְעַת יָמִים, לָהּ – לְעַצְמָהּ;
אוֹף הָכָא: לָכֶם – לְעַצְמְכֶם. וּלְמָה? בְּגִין לְאִתְדַּכָּאָה בְּמַיִן 
עִלָּאִין קַדִּישִׁין, וּלְבָתַר לְמֵיתֵי לְאִתְחַבָּרָא בֵהּ בְּמַלְכָּא
וּלְקַבָּלָא אוֹרָיְתֵהּ. כְּתִיב וְסָפְרָה לָּהּ שִׁבְעַת יָמִים, אוֹף
הָכָא שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת. אַמַּאי שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת? בְּגִין לְמִזְכֵּי 
לְאִתְדַּכָּאָה בְּמַיִן דְּהָהוּא נָהָר דְּנָגֵד וְנָפֵק וְאִקְּרִי מַיִם 
חַיִּים, וְהָהוּא נָהָר שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת נְפַקוּ מִנֵּהּ, וְעַל דָּא שֶׁבַע
שַׁבָּתוֹת וַדַּאי, בְּגִין לְאִתְדַּכָּאָה בֵהּ, כְּמָא דְּאִתְּתָא דַכְיוּ
דִילַהּ בְּלֵילְיָא לְאִשְׁתַּמָּשָׁא בְּבַעְלַהּ, כָּך כְּתִיב וּבְרֶדֶת 
הַטַּל עַל הַמַּחֲנֶה לָיְלָה {{מ&quot;מ|במדבר יא|ט}}, עַל הַמַּחֲנֶה כְּתִיב, וְלָא כְתִיב
וּבְרֶדֶת הַטַּל לָיְלָה, [אֶלָּא עַל הַמַּחֲנֶה, בְּגִין דְּיוֹרֵד מֵהָהוּא נְקֻדָּה עַל אִנּוּן יוֹמִין דְּאִתְקְרַאוּ מַחֲנֶה]. וְאֵימָתַי נְחַת הַאי טַלָּא? כַּד קְרִיבוּ
יִשְׂרָאֵל לְטוּרָא דְסִינַי, כְּדֵן נְחַת הָהוּא טַלָּא בִּשְׁלִימוּ וְאִדַּכּוּ
וְאִתְפְּסַקָא זֹהֲמָתָן מִנַּיְהוּ וְאִתְחַבַּרוּ בֵהּ בְּמַלְכָּא וְקַבִּילוּ
אוֹרָיְתָא. וּכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל הָא אוֹקִימְנָא. וּבְהָהוּא זִמְנָא
וַדַּאי כָּל הַנְּחָלִים הוֹלְכִים אֶל הַיָּם לְאִתְדַּכָּאָה לְאִתְסָחָאה
וְכֹלָּא אִתְקְשַׁרוּ וְאִתְחַבַּרוּ בֵהּ בְּמַלְכָּא קַדִּישָׁא. וְתָא
חֲזֵי כָּל בַּר נָשׁ דְּלָא מָנֵי חֻשְׁבָּנָא דָא אִנּוּן שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת 
תְּמִימוֹת לְמִזְכֵּי לְדַכְיוּתָא דָא לָא אִקְּרִי טָהוֹר וְלָאו
בִּכְלָלָא דְּטָהוֹר הוּא וְלָאו הוּא כְּדַאי לְמֶהֱוֵי לֵהּ חוּלָקָא
בְּאוֹרָיְתָא. וּמַאן דְּמָטֵי טָהוֹר לְהַאי יוֹמָא וְחֻשְׁבָּנָא לָא
אִתְאֲבֵד מִנֵּהּ. כַּד מָטֵי לְהַאי לֵילְיָא לִבְּעִי לֵהּ 
לְמִלְעֵי בְאוֹרָיְתָא וּלְאִתְחַבְּרָא בַהּ וּלְנָטְרַהּ, דַּכְיוּ עִלָּאָה
דְּמָטֵי עֲלֵהּ בְּהָהוּא לֵילְיָא וְאִתְדַכִּי וְאוֹלִיפְנָא
דְּאוֹרָיְתָא דְּבָעֵי לֵהּ בְּהַאי לֵילְיָא אוֹרָיְתָא דִּבְעַל פֶּה
בְּהַאי יוֹמָא לֵיתֵי תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וְיִתְחַבַּר בְּהוּ
וְיִשְׁתַּכְּחוּן כַּחֲדָא בְּזִוּוּגָא חַד לְעֵלָּא. כְּדֵן מַכְרְזֵי 
עֲלֵהּ וְאָמְרִי וַאֲנִי זֹאת בְּרִיתִי אוֹתָם אָמַר יְיָ רוּחִי 
אֲשֶׁר עָלֶיךָ וּדְבָרַי אֲשֶׁר שַׂמְתִּי בְּפִיךָ וְגוֹמֵר {{מ&quot;מ|ישעיהו נט|כא}} וְעַל דָּא
חֲסִידֵי קַדְמָאֵי לָא הֲווֹ נַיְמֵי בְּהַאי לֵילְיָא וַהֲווֹ לָעָן
בְּאוֹרָיְתָא וְאָמְרוּ נֵיתֵי לְאַחֲסָנָא יְרוּתָא קַדִּישָׁא לַן
וְלִבְנַן בִּתְרֵין עָלְמִין וְהָהוּא לֵילְיָא כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל 
אִתְעַטְרַת עֲלַיְהוּ וְאָתְיָא לְאִזְדְּוַגָא בֵהּ בְּמַלְכָּא
וְתַרְוַיְהוּ מִתְעַטְרֵי עַל רֵישַׁיְהוּ דְּאִנּוּן דְּזַכָּאִין לְהָכִי
רַבִּי שִׁמְעוֹן הָכִי אֲמַר בְּשַׁעְתָּא דְּמִתְכַּנְּשֵׁי חַבְרַיָּא
בְּהַאי לֵילְיָא לְגַבֵּהּ נֵיתֵי לְתַקָּנָא תַּכְשִׁיטֵי כַלָּה בְּגִין 
דְּתִשְׁתְּכַח לְמָחָר בְּתַכְשִׁיטַהָא וְתִקּוּנַהָא לְגַבֵּי מַלְכָּא
כִּדְקָא יָאוּת זַכָּאָה חוּלְקֵיהוֹן דְּחַבְרַיָּא כַּד יִתְבַּע מַלְכָּא
לְמַטְרוֹנִיתָא מַאן תַּקִּין תַּכְשִׁיטַהָא וְאַנְהֵר עִטְרָהָא
וְשַׁוֵּי תִּקּוּנַהָא וְלֵית לָךְ בְּעָלְמָא מַאן דְּיָדַע לְתַקָּנָא
תַּכְשִׁיטֵי כַלָּה אֶלָּא חַבְרַיָּא. זַכָּאָה חוּלְקֵיהוֹן בְּעָלְמָא דֵן
וּבְעָלְמָא דְאָתֵי. תָּא חֲזִי חַבְרַיָּא מְתַקְנֵי בְּהַאי 
לֵילְיָא תַּכְשִׁיטַהָא לְכַלָּה הִיא שְׁכִינְתָּא קַדִּישָׁא
וּמְעַטְרֵי לַהּ בְּעִטְרַהָא לְגַבֵּי מַלְכָּא וּמַאן מַתְקֵן לֵהּ
לְמַלְכָּא בְּהַאי לֵילְיָא לְאִשְׁתַּכְּחָא בַהּ לְכַלָּה לְאִזְדַּוְגָא 
בַהּ בְּמַטְרוֹנִיתָא נַהֲרָא קַדִּישָׁא עֲמִיקָא דְּכָל נַהֲרִין
אִמָּא עִלָּאָה הֲדָא הוּא דִכְתִיב צְאֶינָה וּרְאֶינָה בְּנוֹת 
צִיּוֹן בַּמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה וְגוֹמֵר {{מ&quot;מ|שה&quot;ש ג|יא}} לְבָתַר דְּאַתְקֵינַת לֵהּ לְמַלְכָּא
וְאִתְעַטְרַת לֵהּ אַתְיַת לְדַכָּאָה לַהּ לְמַטְרוֹנִיתָא וּלְאִנּוּן 
דְּמִשְׁתַּכְּחֵי גַּבַּהּ לְמַלְכָּא דַהֲוָה לֵהּ בַּר יְחִידַ֑אי אָתָא
לְזַוְגָא לֵהּ בְּמַטְרוּנִיתָא עִלָּאָה מַאי עֲבַדְתְּ אִמֵּהּ כָּל הָהוּא לֵילְיָא 
עָלַת לְבֵי גְנִיזַהָא אַפֵּקַת עֲטָרָה עִלָּאָה בְּשַׁבְעִין אַבְנֵי
יְקָר סַחֲרָנָהָא וְאִתְעַטְרָא לֵהּ, אַפֵּקַת לְבוּשֵׁי דְמַלְכוּ
וְאַלְבֵּשַׁת לֵהּ, וְאַתְקֵנַת לֵהּ בְּתִקּוּנֵי דְמַלְכִין. לְבָתַר
עָלַת לְבֵי כַלָּה, חָמַת עוּלֵימְתַהָא דְּקָא מְתַקְנֵי עִטְרָהָא
לְבוּשָׁהָא וְתַכְשִׁיטָהָא לְתַקָּנָא לַהּ, אָמְרָה לוֹן, הָא אַתְקֵנִית
בֵּי טְבִילָה אֲתַר דְּמַיִן נָבְעִין וְכָל רֵיחִין וּבֻסְמִין סוֹחֲרָנֵי 
אִנּוּן מַיִן לְדַכָּאָה לְכַלָּתִי לֵיתִי כַלָּתִי מַטְרוֹנִיתָא
דִּבְרִי וְעוּלֵימְתַהָא וְיִתְדַּכּוּן בְּהָהוּא אֲתַר דְּאַתְקֵנִית
בְּהָהוּא בֵּי טְבִילָה דְּמַיִן נָבְעִין דְּעִמִּי. לְבָתַר תַּקִּינוּ לַהּ
לְתַכְשִׁיטַהָא, אַלְבִּישׁוּ לַהּ לְבוּשַׁהָא, אַעְטַרוּ לַהּ
בְּעִטְרָהָא, לִמְחָר כַּד יֵיתִי בְרִי לְאִזְדַּוַּגָא בְּמַטְרוֹנִיתָא
וְתַקֵּן הֵיכָלָא לְכֻלְּהוּ וְיִשְׁתְּכַח מְדוֹרֵהּ. בְּכוּ כַּחֲדָא. כָּךְ
מַלְכָּא קַדִּישָׁא וּמַטְרוֹנִיתָא וְחַבְרַיָּא כְּהַאי גַוְנָא, וְאִמָּא 
עִלָּאָה דְּמַתְקְנַת כֹּלָּא. אִשְׁתְּכַח דְּמַלְכָּא עִלָּאָה
וּמַטְרוֹנִיתָא וְחַבְרַיָּא מְדוֹרֵיהוֹן כַּחֲדָא וְלָא מִתְפָּרְשִׁין
לְעָלְמִין. הֲדָא הוּא דִּכְתִיב: יְיָ מִי יָגוּר בְּאָהֳלֶךָ וְגוֹמֵר, 
הוֹלֵךְ תָּמִים וּפֹעֵל צֶדֶק {{מ&quot;מ|תהלים טו}}. מָאן הוּא, אֶלָּא אִלֵּין אִנּוּן
דִּמְתַקְּנֵי לְמַטְרוֹנִיתָא בְּתַכְשִׁיטַהָא, בִּלְבוּשַׁהָא, בְּעִטְרַהָא, 
וְכָל חַד פֹּעֵל צֶדֶק אִקְּרִי. אָמַר רַבִּי חִיָּא, אִלְּמָלֵא לָא
זְכֵינָא בְּעָלְמָא אֶלָּא לְמִשְׁמַע מִלִּין אִלֵּין דַּי. זַכָּאָה חוּלָקְהוֹן
דְּאִנּוּן דְּמִשְׁתַּדְּלֵי בְּאוֹרָיְתָא וְיָדְעִין אוֹרְחוֹי דְמַלְכָּא
קַדִּישָׁא דִּרְעוּתָא דִּלְהוֹן בְּאוֹרָיְתָא. עֲלַיְהוּ כְתִיב: כִּי בִי 
חָשַׁק וַאֲפַלְּטֵהוּ אֲשַׂגְּבֵהוּ {{מ&quot;מ|תהלים צא|יד}}, וּכְתִיב אֲחַלְּצֵהוּ וַאֲכַבְּדֵהוּ {{מ&quot;מ|תהלים צא|טו}}.  

רַבִּי שִׁמְעוֹן הֲוָה יָתֵב וְלָעֵי בְאוֹרָיְתָא בְּלֵילְיָא דְּכַלָּה 
אִתְחַבַּרַת בְּבַעְלַהּ, דְּתָנֵינַן: כָּל אִנּוּן חַבְרַיָּא דִּבְנֵי 
הֵיכָלָא דְכַלָּה אִצְטְרִיכוּ בְּהָהוּא לֵילְיָא דְּכַלָּה אִזְדַּמָּנַת
לְמִהְוֵי לְיוֹמָא אָחֳרָא גּוֹ חֻפָּה בְּבַעְלַהּ לְמִהְוֵי עִמַּהּ כָּל 
הָהוּא לֵילְיָא וּלְמֶחֱדֵי עַמַּהּ בְּתִקּוּנַהָא דְּאִיהִי אִתַּקָּנַת,
לְמִלְעֵי בְאוֹרָיְתָא מִתּוֹרָה לִנְבִיאִים וּמִנְּבִיאִים לִכְתוּבִים
וּבִדְרָשׁוֹת דִּקְרָאֵי וּבְרָזִין דְּחָכְמְתָא, בְּגִין דְּאִלֵּין אִנּוּן 
תִּקּוּנִין דִּילַהּ וְתַכְשִׁיטַהָא. וְאִיהִי וְעוּלֵימְתַהָא עָלַת
וְקַיְמַת עַל רֵאשֵׁיהוֹן וְאִתְתַּקְּנָא בְּהוּ וַחֲדַאָה בְּהוּ כָּל
הָהוּא לֵילְיָא וּלְיוֹמָא אָחֳרָא לָא עָלַת לְחֻפָּה אֶלָּא
בַהֲדַיְהוּ וְאִלֵּין אִקְרוֹן בְּנֵי חֻפָּתָא. וְכֵיוָן דַּאֲעֵלַת לְחֻפָּתָא
קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא שָׁאֵל עֲלַיְהוּ וּמְבָרֵךְ לוֹן וּמְעַטֵּר לוֹן
בְּעִטְרַהָא דְכַלָּה. זַכָּאָה חוּלָקְהוֹן. 

וַהֲוָה רַבִּי שִׁמְעוֹן וְכֻלְּהוּ 
חַבְרַיָּא מְרַנְּנִין בְּרִנָּה דְּאוֹרָיְתָא כָּל חַד וְחַד מִנַּיְהוּ וַהֲוָה
חָדֵי רַבִּי שִׁמְעוֹן וְכָל שְׁאָר חַבְרַיָּא. אֲמַר לוֹן רַבִּי שִׁמְעוֹן
בָּנַי זַכָּאָה חוּלָקְכוֹן בְּגִין דְּלִמְחָר לָא תֵעוֹל כַּלָּה לְחֻפָּה
אֶלָּא בַּהֲדַיְכוּ בְּגִין דְּכֻלְּהוּ דִּמְתַקְּנִין תִּקּוּנַהָא בְּהַאי לֵילְיָא
וְחָדְאָן בַּהּ כֻּלְּהוֹן יְהוֹן רְשִׁימִין וּכְתִיבִין בְּסִפְרָא דְּדֻכְרָנַיָּא
וְקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא מְבָרֵךְ לוֹן בְּשַׁבְעִין בִּרְכָאִין וְעִטְרִין
דְּעַלְמָא עִלָּאָה.

פְּתַח רַבִּי שִׁמְעוֹן וַאֲמַר: הַשָּׁמַיִם מְסַפְּרִים כְּבוֹד אֵל וְגוֹמֵר {{מ&quot;מ|תהלים יט|ב}}. 
קְרָא דָא הָא אוֹקִימְנָא לֵהּ. אֲבָל בְּזִמְנָא דָא דְּכַלָּה 
אִתְּעַרַת לְמֵיעַל לְחֻפָּה בְּיוֹמָא דִמְחָר אִתְתַּקָּנַת
וְאִתְנְהֵרַת בְּקִשּׁוּטַהָא בַּהֲדֵי חַבְרַיָּא דְּחָדְאָן עִמַּהּ כָּל
הָהוּא לֵילְיָא וְאִיהִי חָדְאַת עִמְּהוֹן וּבְיוֹמָא דִמְחָר כַּמָּה
אוֹכְלוֹסִין וּמַשִּׁירְיָן מִתְכַּנְּשִׁין בַּהֲדַהּ וְאִיהִי וְכֻלְּהוּ מְחַכָּאָן
לְכָל חַד וְחַד דְּתַקִּינוּ לַהּ בְּהַאי לֵילְיָא כֵּיוָן דְּמִתְחַבְּרָאָן
כַּחֲדָא וְאִיהִי חֲמָאַת לְבַעְלַהּ מַה כְּתִיב: הַשָּׁמַיִם מְסַפְּרִים 
כְּבוֹד אֵל, הַשָּׁמַיִם – דָא חָתָן דְּעָל לְחֻפָּה. מְסַפְּרִים – וּמְנָהֲרִין
כְּזֹהֲרָא דְסַפִּיר דְּצָהֵר וְזָהֵר מִסְיָפֵי עָלְמָא וְעַד סְיָפֵי 
עָלְמָא. כְּבוֹד אֵל – דָּא כְּבוֹד כַּלָּה דְּאִקְּרִי אֵל – אֵל זֹעֵם בְּכָל 
יוֹם {{מ&quot;מ|תהלים ז|יב}} – בְּכָל יוֹמֵי שַׁתָּא אִקְּרִי אֵל, וְהַשְׁתָּא דְּעָלַת לְחֻפָּה
אִקְּרִי כָּבוֹד וְאִקְּרִי אֵל. יְקָר עַל יְקָר נְהִירוּ עַל נְהִירוּ
וְשֻׁלְטָנָא עַל שֻׁלְטָנָא. כְּדֵן בְּהָהוּא שַׁעְתָּא דְּשָׁמַיִם
עָל לְחֻפָּה וְאָתֵי וְנָהֵר לַהּ כָּל אִנּוּן חַבְרַיָּא דְּאַתְקִינוּ
לַהּ כֻּלְּהוּ אִתְפְּרַשׁוּ בִּשְׁמָהָן תַּמָּן הֲדָא הוּא דִכְתִיב
וּמַעֲשֵׂה יָדָיו מַגִּיד הָרָקִיעַ. מַעֲשֵׂה יָדָיו – אִלֵּין אִנּוּן מָרֵי
קְיָמָא וּבְרִית, אִקְּרוֹן מַעֲשֵׂה יָדָיו כְּמָה דְאַתְּ אָמְרַת
וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנֵהוּ {{מ&quot;מ|תהלים צ|יז}}, דָּא בְּרִית קְיָמָא דַּחֲתִים בְּבִשְׂרָא
דְּבַר נָשׁ. 
{{הור2|&lt;p&gt;רַבִּי חֲנַנְיָא בֶּן עֲקַשְׁיָא אוֹמֵר, רָצָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְזַכּוֹת אֶת יִשְׂרָאֵל, לְפִיכָךְ הִרְבָּה לָהֶם תּוֹרָה וּמִצְוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר יְיָ חָפֵץ לְמַעַן צִדְקוֹ יַגְדִּיל תּוֹרָה וְיַאְדִּיר.&lt;/p&gt;
&lt;center&gt;'''קדיש דרבנן'''&lt;/center&gt;
{{קדיש אשכנז|קדיש=דרבנן|עשי&quot;ת=לא}}
}}

==סדר תרי&quot;ג מצוות==
{{הור2|צריך לומר התרי&quot;ג מצות בכוונה לשמור ולעשות ולקיים, ואז הקדוש ברוך הוא מצרף מחשבה טובה למעשה.}}
{|
|-
|{{ק|'''א'''}} || מִצְוַת פִּרְיָה וְרִבְיָה
|-
|{{ק|'''ב'''}} || מִצְוַת מִילָה
|-
|{{ק|'''ג'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל גִּיד הַנָּשֶׁה
|-
|{{ק|'''ד'''}} || מִצְוַת קִדּוּשׁ הַחֹדֶשׁ
|-
|{{ק|'''ה'''}} || מִצְוַת שְׁחִיטַת הַפֶּסַח בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר בְּנִיסָן
|-
|{{ק|'''ו'''}} || מִצְוַת אֲכִילַת בְּשַׂר הַפֶּסַח בְּלֵיל חֲמִשָּׁה עָשָׂר בּוֹ
|-
|{{ק|'''ז'''}} || מִצְוַת הַשְׁבָּתַת חָמֵץ
|-
|{{ק|'''ח'''}} || מִצְוַת אֲכִילַת מַצָּה
|-
|{{ק|'''ט'''}} || מִצְוַת קִדּוּשׁ בְּכוֹרוֹת בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל
|-
|{{ק|'''י'''}} || מִצְוַת סִפּוּר יְצִיאַת מִצְרַיִם
|-
|{{ק|'''יא'''}} || מִצְוַת פִּדְיוֹן פֶּטֶר חֲמוֹר
|-
|{{ק|'''יב'''}} || מִצְוַת עֲרִיפַת פֶּטֶר חֲמוֹר
|-
|{{ק|'''יג'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל הַפֶּסַח נָא וּמְבֻשָּׁל
|-
|{{ק|'''יד'''}} || שֶׁלֹּא לְהוֹתִיר מִבְּשַׂר הַפֶּסַח עַד הַבֹּקֶר
|-
|{{ק|'''טו'''}} || שֶׁלֹּא יִמָּצֵא חָמֵץ בִּרְשׁוּתֵנוּ בַּפֶּסַח
|-
|{{ק|'''טז'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל מִכָּל דָּבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ חָמֵץ
|-
|{{ק|'''יז'''}} || שֶׁלֹּא לְהַאֲכִיל מִן הַפֶּסַח לְיִשְׂרָאֵל מוּמָר
|-
|{{ק|'''יח'''}} || שֶׁלֹּא לְהַאֲכִיל מִן הַפֶּסַח לְגֵר תּוֹשָׁב
|-
|{{ק|'''יט'''}} || שֶׁלֹּא לְהוֹצִיא מִבְּשַׂר הַפֶּסַח חוּצָה
|-
|{{ק|'''כ'''}} || שֶׁלֹּא לִשְׁבֹּר עֶצֶם מִן הַפֶּסַח
|-
|{{ק|'''כא'''}} || שֶׁלֹּא יֹאכַל עָרֵל מִן הַפֶּסַח
|-
|{{ק|'''כב'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל חָמֵץ בַּפֶּסַח
|-
|{{ק|'''כג'''}} || שֶׁלֹּא יֵרָאֶה לָנוּ חָמֵץ בַּפֶּסַח
|-
|{{ק|'''כד'''}} || שֶׁלֹּא לָצֵאת בַּשַּׁבָּת חוּץ לִתְחוּם
|-
|{{ק|'''כה'''}} || מִצְוַת הַאֲמָנָה בִּמְצִיאוּת הַשֵּׁם
|-
|{{ק|'''כו'''}} || מִצְוַת קִדּוּשׁ שַׁבָּת בִּדְבָרִים
|-
|{{ק|'''כז'''}} || מִצְוַת כִּבּוּד אָב וָאֵם
|-
|{{ק|'''כח'''}} || שֶׁלֹּא לְהַעֲלוֹת בְּמַחְשָׁבָה שֶׁיֵּשׁ אֱלוֹהַּ זוּלָתִי הַשֵּׁם
|-
|{{ק|'''כט'''}} || שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת פֶּסֶל
|-
|{{ק|'''ל'''}} || שֶׁלֹּא לְהִשְׁתַּחֲוֹת {{נ|לַעֲבוֹדָה זָרָה|לַעֲבוֹדַת כּוֹכָבִים}}
|-
|{{ק|'''לא'''}} || שֶׁלֹּא לַעֲבֹד {{נ|עֲבוֹדָה זָרָה|עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים}} בַּמֶּה שֶׁדַּרְכּוֹ לְהֵעָבֵד
|-
|{{ק|'''לב'''}} || שֶׁלֹּא לִשָּׁבַע לַשָּׁוְא
|-
|{{ק|'''לג'''}} || שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת מְלָאכָה בַּשַּׁבָּת
|-
|{{ק|'''לד'''}} || שֶׁלֹּא לַהֲרֹג נָקִי
|-
|{{ק|'''לה'''}} || שֶׁלֹּא לְגַלּוֹת עֶרְוַת אֵשֶׁת אִישׁ
|-
|{{ק|'''לו'''}} || שֶׁלֹּא לִגְנֹב נֶפֶשׁ {{נ|מִיִּשְׂרָאֵל|אָדָם}}
|-
|{{ק|'''לז'''}} || שֶׁלֹּא לְהָעִיד שֶׁקֶר
|-
|{{ק|'''לח'''}} || שֶׁלֹּא לַחֲמֹד
|-
|{{ק|'''לט'''}} || שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת צוּרַת אָדָם אֲפִלּוּ לְנוֹי
|-
|{{ק|'''מ'''}} || שֶׁלֹּא לִבְנוֹת אַבְנֵי מִזְבֵּחַ גָּזִית (נ&quot;א אבני גזית במזבח)
|-
|{{ק|'''מא'''}} || שֶׁלֹּא לִפְסֹעַ עַל הַמִּזְבֵּחַ
|-
|{{ק|'''מב'''}} || מִצְוַת דִּין עֶבֶד עִבְרִי
|-
|{{ק|'''מג'''}} || מִצְוַת יִעוּד שֶׁל אָמָה הָעִבְרִיָּה
|-
|{{ק|'''מד'''}} || מִצְוַת פִּדְיוֹן אָמָה הָעִבְרִיָּה
|-
|{{ק|'''מה'''}} || מִצְוַת בֵּית דִּין לַהֲרֹג בְּחֶנֶק הַמְחֻיָּב
|-
|{{ק|'''מו'''}} || מִצְוַת דִּינֵי קְנָסוֹת לְחוֹבֵל בַּחֲבֵרוֹ
|-
|{{ק|'''מז'''}} || מִצְוַת בֵּית דִּין לַהֲרֹג בְּסַיִף הַמְחֻיָּב
|-
|{{ק|'''מח'''}} || מִצְוַת בֵּית דִּין לָדוּן דִּין בְּהֵמָה שֶׁהִזִּיקָה שֶׁלֹּא כְדַרְכָּהּ
|-
|{{ק|'''מט'''}} || מִצְוַת בֵּית דִּין לָדוּן בְּנִזְקֵי הַבּוֹר
|-
|{{ק|'''נ'''}} || מִצְוַת בֵּית דִּין לָדוּן גַּנָּב בְּתַשְׁלוּמִים אוֹ בְמִיתָה
|-
|{{ק|'''נא'''}} || מִצְוַת בֵּית דִּין לָדוּן בְּנִזְקֵי מַבְעֶה
|-
|{{ק|'''נב'''}} || מִצְוַת בֵּית דִּין לָדוּן בְּנִזְקֵי הָאֵשׁ
|-
|{{ק|'''נג'''}} || מִצְוַת בֵּית דִּין לָדוּן בְּדִין שׁוֹמֵר חִנָּם
|-
|{{ק|'''נד'''}} || מִצְוַת בֵּית דִּין לָדוּן בְּדִין טוֹעֵן וְנִטְעָן
|-
|{{ק|'''נה'''}} || מִצְוַת בֵּית דִּין לָדוּן בְּדִין נוֹשֵׂא שָׂכָר וְשׂוֹכֵר
|-
|{{ק|'''נו'''}} || מִצְוַת בֵּית דִּין לָדוּן בְּדִין הַשּׁוֹאֵל
|-
|{{ק|'''נז'''}} || מִצְוַת בֵּית דִּין לָדוּן בְּדִין הַמְפֻתָּה
|-
|{{ק|'''נח'''}} || שֶׁלֹּא לִמְכֹּר אָמָה עִבְרִיָּה הַקּוֹנֶה אוֹתָהּ מִיַּד הָאָב
|-
|{{ק|'''נט'''}} || שֶׁלֹּא לִגְרֹעַ שְׁאֵר כְּסוּת וְעוֹנָה
|-
|{{ק|'''ס'''}} || שֶׁלֹּא לְהַכּוֹת אָב וָאֵם
|-
|{{ק|'''סא'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל שׁוֹר הַנִּסְקָל
|-
|{{ק|'''סב'''}} || שֶׁלֹּא לְהַחֲיוֹת מְכַשֵּׁף
|-
|{{ק|'''סג'''}} || שֶׁלֹּא לְהוֹנוֹת הַגֵּר בִּדְבָרִים
|-
|{{ק|'''סד'''}} || שֶׁלֹּא לְהוֹנוֹת הַגֵּר בְּמָמוֹן
|-
|{{ק|'''סה'''}} || שֶׁלֹּא לְעַנּוֹת יְתוֹמִים וְאַלְמָנוֹת
|-
|{{ק|'''סו'''}} || מִצְוַת הַלְוָאָה לֶעָנִי
|-
|{{ק|'''סז'''}} || מִצְוַת הַטָּיָה אַחֲרֵי רַבִּים
|-
|{{ק|'''סח'''}} || מִצְוַת פֵּרוּק מַשָּׂא
|-
|{{ק|'''סט'''}} || מִצְוַת שְׁמִטַּת קַרְקָעוֹת
|-
|{{ק|'''ע'''}} || מִצְוַת שְׁבִיתָה בַּשַּׁבָּת
|-
|{{ק|'''עא'''}} || מִצְוַת חֲגִיגָה בָּרְגָלִים
|-
|{{ק|'''עב'''}} || מִצְוַת הֲבָאַת בִּכּוּרִים
|-
|{{ק|'''עג'''}} || שֶׁלֹּא יִתְבַּע חוֹב מֵעָנִי שֶׁאֵין לוֹ מַה לִּפְרֹעַ
|-
|{{ק|'''עד'''}} || שֶׁלֹּא יָשִׁית יָד בֵּין לֹוֶה לְמַלְוֶה בְּרִבִּית
|-
|{{ק|'''עה'''}} || שֶׁלֹּא לְקַלֵּל הַדַּיָּן
|-
|{{ק|'''עו'''}} || לָאו דְּבִרְכַּת הַשֵּׁם
|-
|{{ק|'''עז'''}} || שֶׁלֹּא לְקַלֵּל הַנָּשִׂיא
|-
|{{ק|'''עח'''}} || שֶׁלֹּא לְהַקְדִּים חֻקֵּי הַתְּבוּאוֹת
|-
|{{ק|'''עט'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל טְרֵפָה
|-
|{{ק|'''פ'''}} || שֶׁלֹּא לִשְׁמֹעַ טַעֲנַת בַּעַל דִּין שֶׁלֹּא בִּפְנֵי בַּעַל דִּינוֹ
|-
|{{ק|'''פא'''}} || שֶׁלֹּא יָעִיד בַּעַל עֲבֵרָה
|-
|{{ק|'''פב'''}} || שֶׁלֹּא לִנְטוֹת אַחֲרֵי רַבִּים בְּדִינֵי נְפָשׁוֹת בִּשְׁבִיל אֶחָד
|-
|{{ק|'''פג'''}} || שֶׁלֹּא יְלַמֵּד חוֹבָה מִי שֶׁלִּמֵּד זְכוּת תְּחִלָּה בְּדִינֵי נְפָשׁוֹת
|-
|{{ק|'''פד'''}} || שֶׁלֹּא לְרַחֵם עַל עָנִי בַּדִּין
|-
|{{ק|'''פה'''}} || שֶׁלֹּא לְהַטּוֹת מִשְׁפַּט חוֹטֵא מִפְּנֵי רִשְׁעוֹ
|-
|{{ק|'''פו'''}} || שֶׁלֹּא לַחְתֹּךְ הַדִּין בְּאֹמֶד הַדָּעַת
|-
|{{ק|'''פז'''}} || שֶׁלֹּא לִקַּח שֹׁחַד
|-
|{{ק|'''פח'''}} || שֶׁלֹּא לִשָּׁבַע {{נ|בַּעֲבוֹדָה זָרָה|בַּעֲבוֹדַת כּוֹכָבִים}}
|-
|{{ק|'''פט'''}} || שֶׁלֹּא לְהַדִּיחַ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אַחַר {{נ|עֲבוֹדָה זָרָה|הָעֲבוֹדַת כּוֹכָבִים}}
|-
|{{ק|'''צ'''}} || שֶׁלֹּא יִשָּׁחֵט שֶׂה הַפֶּסַח בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר בְּנִיסָן בְּעוֹד שֶׁהֶחָמֵץ בִּרְשׁוּתֵנוּ
|-
|{{ק|'''צא'''}} || שֶׁלֹּא יַנִּיחַ אֵמוּרֵי הַפֶּסַח לִפָּסֵל בְּלִינָה
|-
|{{ק|'''צב'''}} || שֶׁלֹּא לְבַשֵּׁל בָּשָׂר בְּחָלָב
|-
|{{ק|'''צג'''}} || שֶׁלֹּא לִכְרֹת בְּרִית לְשִׁבְעָה עַמְמַיָּא וְכֵן לְכָל עוֹבְדֵי {{נ|עֲבוֹדָה זָרָה|עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים}}
|-
|{{ק|'''צד'''}} || שֶׁלֹּא לְהוֹשִׁיב עוֹבְדֵי {{נ|עֲבוֹדָה זָרָה|כוֹכָבִים}} בְּאַרְצֵנוּ
|-
|{{ק|'''צה'''}} || מִצְוַת בִּנְיַן בֵּית הַבְּחִירָה
|-
|{{ק|'''צו'''}} || מִצְוַת סִדּוּר לֶחֶם הַפָּנִים וּלְבוֹנָה זַכָּה לִפְנֵי יְיָ בְּכָל שַׁבָּת
|-
|{{ק|'''צז'''}} || שֶׁלֹּא לְהוֹצִיא בַּדֵּי הָאָרוֹן מִמֶּנּוּ
|-
|{{ק|'''צח'''}} || מִצְוַת עֲרִיכַת נֵרוֹת בַּמִּקְדָּשׁ
|-
|{{ק|'''צט'''}} || מִצְוַת לְבִישַׁת בִּגְדֵי כֹהֲנִים
|-
|{{ק|'''ק'''}} || מִצְוַת אֲכִילַת בְּשַׂר חַטָּאת וְאָשָׁם
|-
|{{ק|'''קא'''}} || מִצְוַת הַקְטָרַת קְטֹרֶת
|-
|{{ק|'''קב'''}} || שֶׁלֹּא יִזַּח הַחֹשֶׁן מֵעַל הָאֵפוֹד
|-
|{{ק|'''קג'''}} || שֶׁלֹּא לִקְרֹעַ הַמְּעִיל שֶׁל כֹּהֲנִים
|-
|{{ק|'''קד'''}} || שֶׁלֹּא יֹאכַל זָר מִבְּשַׂר קָדְשֵׁי הַקֳּדָשִׁים
|-
|{{ק|'''קה'''}} || שֶׁלֹּא לְהַקְטִיר וּלְהַקְרִיב עַל מִזְבַּח הַזָּהָב חוּץ קְטֹרֶת
|-
|{{ק|'''קו'''}} || מִצְוַת נְתִינַת מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל בַּשָּׁנָה
|-
|{{ק|'''קז'''}} || מִצְוַת קִדּוּשׁ יָדַיִם וְרַגְלַיִם לִפְנֵי עֲבוֹדָה
|-
|{{ק|'''קח'''}} || מִצְוַת מְשִׁיחַת כֹּהֲנִים גְּדוֹלִים וּמְלָכִים בְּשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה
|-
|{{ק|'''קט'''}} || מִצְוַת שְׁבִיתַת הָאָרֶץ בִּשְׁנַת הַשְּׁמִטָּה
|-
|{{ק|'''קי'''}} || שֶׁלֹּא יָסוּךְ זָר בְּשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה
|-
|{{ק|'''קיא'''}} || שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת כְּמַתְכֹּנֶת שֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה
|-
|{{ק|'''קיב'''}} || שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת כְּמַתְכֹּנֶת הַקְּטֹרֶת
|-
|{{ק|'''קיג'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת תִּקְרֹבֶת {{נ|עֲבוֹדָה זָרָה|עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים}}
|-
|{{ק|'''קיד'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל בָּשָׂר בְּחָלָב
|-
|{{ק|'''קטו'''}} || שֶׁלֹּא יַעֲשׂוּ בֵּית דִּין מִשְׁפַּט מָוֶת בַּשַּׁבָּת
|-
|{{ק|'''קטז'''}} || מִצְוַת מַעֲשֵׂה הָעוֹלָה
|-
|{{ק|'''קיז'''}} || מִצְוַת קָרְבַּן מִנְחָה
|-
|{{ק|'''קיח'''}} || מִצְוַת מְלִיחַת הַקָּרְבָּן
|-
|{{ק|'''קיט'''}} || מִצְוַת קָרְבַּן בֵּית דִּין שֶׁטָּעוּ בְּהוֹרָאָה
|-
|{{ק|'''קכ'''}} || מִצְוַת קָרְבַּן חַטָּאת לְיָחִיד שֶׁשָּׁגַג בְּמִצְוַת לֹא תַעֲשֶׂה שֶׁחַיָּבִין עָלֶיהָ כָּרֵת
|-
|{{ק|'''קכא'''}} || מִצְוַת עֵדוּת
|-
|{{ק|'''קכב'''}} || מִצְוַת קָרְבָּן עוֹלֶה וְיוֹרֵד
|-
|{{ק|'''קכג'''}} || מִצְוַת תּוֹסֶפֶת חֹמֶשׁ לְאוֹכֵל מִן הַתְּרוּמָה אוֹ מוֹעֵל בָּהּ
|-
|{{ק|'''קכד'''}} || מִצְוַת קָרְבַּן אָשָׁם תָּלוּי
|-
|{{ק|'''קכה'''}} || מִצְוַת קָרְבַּן אָשָׁם וַדַּאי
|-
|{{ק|'''קכו'''}} || מִצְוַת הֲשָׁבַת הַגָּזֵל
|-
|{{ק|'''קכז'''}} || שֶׁלֹּא לְהַקְרִיב שְׂאוֹר אוֹ דְּבַשׁ
|-
|{{ק|'''קכח'''}} || שֶׁלֹּא לְהַקְרִיב קָרְבָּן בְּלֹא מֶלַח
|-
|{{ק|'''קכט'''}} || שֶׁלֹּא לְהַבְדִּיל בְּחַטַּאת הָעוֹף
|-
|{{ק|'''קל'''}} || שֶׁלֹּא לִתֵּן שֶׁמֶן זַיִת בְּמִנְחַת חוֹטֵא
|-
|{{ק|'''קלא'''}} || שֶׁלֹּא לָתֵת לְבוֹנָה בְּמִנְחַת חוֹטֵא
|-
|{{ק|'''קלב'''}} || מִצְוַת הֲרָמַת הַדֶּשֶׁן
|-
|{{ק|'''קלג'''}} || מִצְוַת הַדְלָקַת אֵשׁ עַל הַמִּזְבֵּחַ בְּכָל יוֹם
|-
|{{ק|'''קלד'''}} || מִצְוַת אֲכִילַת שְׁיָרֵי מְנָחוֹת
|-
|{{ק|'''קלה'''}} || מִצְוַת קָרְבַּן מִנְחָה שֶׁל כֹּהֵן גָּדוֹל בְּכָל יוֹם
|-
|{{ק|'''קלו'''}} || מִצְוַת מַעֲשֵׂה הַחַטָּאת
|-
|{{ק|'''קלז'''}} || מִצְוַת מַעֲשֵׂה הָאָשָׁם
|-
|{{ק|'''קלח'''}} || מִצְוַת מַעֲשֵׂה זֶבַח הַשְּׁלָמִים
|-
|{{ק|'''קלט'''}} || מִצְוַת שְׂרֵפַת נוֹתַר הַקֳּדָשִׁים
|-
|{{ק|'''קמ'''}} || מִצְוַת שְׂרֵפַת בְּשַׂר קֹדֶשׁ שֶׁנִּטְמָא
|-
|{{ק|'''קמא'''}} || שֶׁלֹּא לְכַבּוֹת אֵשׁ מֵעַל הַמִּזְבֵּחַ
|-
|{{ק|'''קמב'''}} || שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת שְׁיָרֵי מְנָחוֹת חָמֵץ
|-
|{{ק|'''קמג'''}} || שֶׁלֹּא תֵּאָכֵל מִנְחַת כֹּהֵן
|-
|{{ק|'''קמד'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל מִבְּשַׂר חַטָּאת הַנַּעֲשֵׂית בִּפְנִים
|-
|{{ק|'''קמה'''}} || שֶׁלֹּא לְהוֹתִיר מִבְּשַׂר קָרְבַּן הַתּוֹדָה וְהוּא הַדִּין לִשְׁאָר קָדָשִׁים
|-
|{{ק|'''קמו'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל פִּגּוּל
|-
|{{ק|'''קמז'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל בְּשַׂר קָדָשִׁים שֶׁנִּטְמָא
|-
|{{ק|'''קמח'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל חֵלֶב
|-
|{{ק|'''קמט'''}} || שֶׁלֹּא נֹאכַל דַּם בְּהֵמָה חַיָּה וָעוֹף
|-
|{{ק|'''קנ'''}} || מִצְוַת בְּדִיקַת סִמָּנֵי בְּהֵמָה וְחַיָּה
|-
|{{ק|'''קנא'''}} || מִצְוַת בְּדִיקַת סִמָּנֵי דָּגִים
|-
|{{ק|'''קנב'''}} || מִצְוַת בְּדִיקַת סִמָּנֵי חֲגָבִים
|-
|{{ק|'''קנג'''}} || מִצְוַת טֻמְאַת שְׁמוֹנָה שְׁרָצִים
|-
|{{ק|'''קנד'''}} || מִצְוַת עִנְיַן טֻמְאַת אֳכָלִים
|-
|{{ק|'''קנה'''}} || מִצְוַת עִנְיַן טֻמְאַת נְבֵלָה
|-
|{{ק|'''קנו'''}} || שֶׁלֹּא יִכָּנְסוּ הַכֹּהֲנִים לַמִּקְדָּשׁ מְגֻדְּלֵי שֵׂעָר
|-
|{{ק|'''קנז'''}} || שֶׁלֹּא יִכָּנְסוּ הַכֹּהֲנִים לַמִּקְדָּשׁ קְרוּעֵי בְגָדִים
|-
|{{ק|'''קנח'''}} || שֶׁלֹּא יֵצְאוּ הַכֹּהֲנִים מִן הַמִּקְדָּשׁ בִּשְׁעַת עֲבוֹדָה
|-
|{{ק|'''קנט'''}} || שֶׁלֹּא לְהִכָּנֵס שְׁתוּיֵי יַיִן בַּמִּקְדָּשׁ וְכֵן שֶׁלֹּא יוֹרֶה שָׁתוּי
|-
|{{ק|'''קס'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל בְּהֵמָה וְחַיָּה טְמֵאָה
|-
|{{ק|'''קסא'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל דָּג טָמֵא
|-
|{{ק|'''קסב'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל עוֹף טָמֵא
|-
|{{ק|'''קסג'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל שֶׁרֶץ הָאָרֶץ
|-
|{{ק|'''קסד'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל מִינֵי שְׁרָצִים דַּקִּים הַנּוֹלָדִים בַּזְּרָעִים וּבַפֵּרוֹת
|-
|{{ק|'''קסה'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל מִשֶּׁרֶץ הַמַּיִם
|-
|{{ק|'''קסו'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל מִן הַשְּׁרָצִים הַמִּתְהַוִּים מִן הָעִפּוּשׁ
|-
|{{ק|'''קסז'''}} || מִצְוַת עִנְיַן טֻמְאַת יוֹלֶדֶת
|-
|{{ק|'''קסח'''}} || מִצְוַת קָרְבַּן יוֹלֶדֶת
|-
|{{ק|'''קסט'''}} || מִצְוַת עִנְיַן טֻמְאַת מְצֹרָע
|-
|{{ק|'''קע'''}} || הַנְהָגַת הַמְּצֹרָע בִּפְרִיעָה וּפְרִימָה וְכָל מְטַמְּאֵי אָדָם צְרִיכִין לְהוֹדִיעַ שֶׁהֵן טְמֵאִים
|-
|{{ק|'''קעא'''}} || מִצְוַת עִנְיַן נִגְעֵי בְגָדִים
|-
|{{ק|'''קעב'''}} || שֶׁלֹּא יֹאכַל טָמֵא מִן הַקֳּדָשִׁים
|-
|{{ק|'''קעג'''}} || שֶׁלֹּא לְגַלֵּחַ שְׂעַר הַנֶּתֶק
|-
|{{ק|'''קעד'''}} || מִצְוַת הַטָּהֳרָה מִן הַצָּרַעַת שֶׁתִּהְיֶה בְּמִינִים יְדוּעִים
|-
|{{ק|'''קעה'''}} || מִצְוַת תִּגְלַחַת מְצֹרָע בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי
|-
|{{ק|'''קעו'''}} || מִצְוַת טְבִילָה לַטְּמֵאִים
|-
|{{ק|'''קעז'''}} || מִצְוַת קָרְבַּן מְצֹרָע כְּשֶׁיִּתְרַפֵּא מִצָּרַעְתּוֹ
|-
|{{ק|'''קעח'''}} || מִצְוַת עִנְיַן טֻמְאַת בַּיִת שֶׁיִּהְיֶה בוֹ נֶגַע
|-
|{{ק|'''קעט'''}} || מִצְוַת עִנְיַן טֻמְאַת זָב לִהְיוֹת טָמֵא וּמְטַמֵּא
|-
|{{ק|'''קפ'''}} || מִצְוַת קָרְבַּן זָב כְּשֶׁיִּטְהַר מִזּוֹבוֹ
|-
|{{ק|'''קפא'''}} || מִצְוַת עִנְיַן טֻמְאַת שִׁכְבַת זֶרַע שֶׁהוּא טָמֵא וּמְטַמֵּא
|-
|{{ק|'''קפב'''}} || מִצְוַת עִנְיַן טֻמְאַת נִדָּה שֶׁטְּמֵאָה וּמְטַמְּאָה
|-
|{{ק|'''קפג'''}} || מִצְוַת עִנְיַן טֻמְאַת זָבָה שֶׁטְּמֵאָה וּמְטַמְּאָה
|-
|{{ק|'''קפד'''}} || מִצְוַת קָרְבַּן זָבָה כְּשֶׁתִּטְהַר מִזּוֹבָהּ
|-
|{{ק|'''קפה'''}} || מִצְוַת עֲבוֹדַת יוֹם הַכִּפּוּרִים
|-
|{{ק|'''קפו'''}} || מִצְוַת כִּסּוּי הַדָּם
|-
|{{ק|'''קפז'''}} || שֶׁלֹּא יִכָּנְסוּ הַכֹּהֲנִים בְּכָל עֵת בַּמִּקְדָּשׁ וְכָל שֶׁכֵּן זָרִים
|-
|{{ק|'''קפח'''}} || שֶׁלֹּא לִשְׁחֹט קָדָשִׁים חוּץ לָעֲזָרָה
|-
|{{ק|'''קפט'''}} || שֶׁלֹּא לְהִתְקָרֵב לְאַחַת מִכָּל הָעֲרָיוֹת אֲפִלּוּ בְּלֹא בִיאָה
|-
|{{ק|'''קצ'''}} || שֶׁלֹּא לְגַלּוֹת עֶרְוַת אָב
|-
|{{ק|'''קצא'''}} || שֶׁלֹּא לְגַלּוֹת עֶרְוַת אֵם
|-
|{{ק|'''קצב'''}} || שֶׁלֹּא לְגַלּוֹת עֶרְוַת אֵשֶׁת אָב וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵינָהּ אִמּוֹ
|-
|{{ק|'''קצג'''}} || שֶׁלֹּא לְגַלּוֹת עֶרְוַת אֲחוֹתוֹ בְּכָל צַד שֶׁהִיא אֲחוֹתוֹ
|-
|{{ק|'''קצד'''}} || שֶׁלֹּא לְגַלּוֹת עֶרְוַת בַּת הַבֵּן
|-
|{{ק|'''קצה'''}} || שֶׁלֹּא לְגַלּוֹת עֶרְוַת בַּת הַבַּת
|-
|{{ק|'''קצו'''}} || שֶׁלֹּא לְגַלּוֹת עֶרְוַת הַבַּת
|-
|{{ק|'''קצז'''}} || שֶׁלֹּא לְגַלּוֹת עֶרְוַת אֲחוֹתוֹ מִן הָאָב וְהִיא בַּת אֵשֶׁת אָבִיו
|-
|{{ק|'''קצח'''}} || שֶׁלֹּא לְגַלּוֹת עֶרְוַת אֲחוֹת אָב
|-
|{{ק|'''קצט'''}} || שֶׁלֹּא לְגַלּוֹת עֶרְוַת אֲחוֹת אֵם
|-
|{{ק|'''ר'''}} || שֶׁלֹּא לָבוֹא עַל עֶרְוַת אֲחִי הָאָב
|-
|{{ק|'''רא'''}} || שֶׁלֹּא לָבוֹא עַל אֵשֶׁת אֲחִי הָאָב
|-
|{{ק|'''רב'''}} || שֶׁלֹּא לָבוֹא עַל אֵשֶׁת הַבֵּן
|-
|{{ק|'''רג'''}} || שֶׁלֹּא לָבוֹא עַל אֵשֶׁת אָח
|-
|{{ק|'''רד'''}} || שֶׁלֹּא לָבוֹא עַל אִשָּׁה וּבִתָּהּ
|-
|{{ק|'''רה'''}} || שֶׁלֹּא לְגַלּוֹת עֶרְוַת אִשָּׁה וּבַת בְּנָהּ
|-
|{{ק|'''רז'''}} || שֶׁלֹּא לְגַלּוֹת עֶרְוַת אִשָּׁה וּבַת בִּתָּהּ
|-
|{{ק|'''רח'''}} || שֶׁלֹּא לָבוֹא עַל אֲחוֹת אִשְׁתּוֹ בְּחַיֵּי אִשְׁתּוֹ
|-
|{{ק|'''רחצ'''}} || שֶׁלֹּא לָבוֹא עַל אִשָּׁה נִדָּה
|-
|{{ק|'''רט'''}} || שֶׁלֹּא לִתֵּן מִזַּרְעוֹ לַמֹּלֶךְ
|-
|{{ק|'''רי'''}} || שֶׁלֹּא לָבוֹא עַל הַזָּכָר
|-
|{{ק|'''ריא'''}} || שֶׁלֹּא לִשְׁכַּב עִם בְּהֵמָה
|-
|{{ק|'''ריב'''}} || שֶׁלֹּא תִּשְׁכַּבְנָה הַנָּשִׁים עִם הַבְּהֵמוֹת
|-
|{{ק|'''ריג'''}} || מִצְוַת יִרְאַת אָב וָאֵם
|-
|{{ק|'''ריד'''}} || מִצְוַת פֵּאָה
|-
|{{ק|'''רטו'''}} || מִצְוַת לֶקֶט
|-
|{{ק|'''רטז'''}} || מִצְוַת הַנָּחַת עוֹלְלוֹת הַכֶּרֶם
|-
|{{ק|'''ריז'''}} || מִצְוַת הַנָּחַת פֶּרֶט הַכֶּרֶם
|-
|{{ק|'''ריח'''}} || מִצְוַת שׁוֹפֵט שֶׁיִּשְׁפֹּט בְּצֶדֶק
|-
|{{ק|'''ריט'''}} || מִצְוַת תּוֹכָחָה לְיִשְׂרָאֵל שֶׁאֵינוֹ נוֹהֵג כַּשּׁוּרָה
|-
|{{ק|'''רכ'''}} || מִצְוַת אַהֲבַת יִשְׂרָאֵל
|-
|{{ק|'''רכא'''}} || מִצְוַת נֶטַע רְבָעִי
|-
|{{ק|'''רכב'''}} || מִצְוַת לְיִרְאָה מִן הַמִּקְדָּשׁ
|-
|{{ק|'''רכג'''}} || מִצְוַת כִּבּוּד חֲכָמִים
|-
|{{ק|'''רכד'''}} || מִצְוַת צִדּוּק הַמֹּאזְנַיִם וְהַמִּשְׁקָלִים וְהַמִּדּוֹת
|-
|{{ק|'''רכה'''}} || מִצְוַת שֶׁיִּשָּׂרְפוּ מִי שֶׁיִּתְחַיֵּב שְׂרֵפָה
|-
|{{ק|'''רכו'''}} || שֶׁלֹּא לִפְנוֹת אַחַר {{נ|עֲבוֹדָה זָרָה|עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים}} לֹא בְמַחְשָׁבָה וְלֹא בְדִבּוּר וְלֹא אֲפִלּוּ בְּהַבָּטָה
|-
|{{ק|'''רכז'''}} || שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת {{נ|עֲבוֹדָה זָרָה|עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים}} לֹא לְעַצְמוֹ וְלֹא לְזוּלָתוֹ
|-
|{{ק|'''רכח'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל נוֹתָר
|-
|{{ק|'''רכט'''}} || שֶׁלֹּא לְכַלּוֹת הַפֵּאָה בַּשָּׂדֶה
|-
|{{ק|'''רל'''}} || שֶׁלֹּא לָקַחַת שִׁבֳּלִים הַנּוֹפְלִים בִּשְׁעַת הַקָּצִיר
|-
|{{ק|'''רלא'''}} || שֶׁלֹּא לְכַלּוֹת עוֹלְלוֹת הַכֶּרֶם
|-
|{{ק|'''רלב'''}} || שֶׁלֹּא לִלְקֹט פֶּרֶט הַכֶּרֶם
|-
|{{ק|'''רלג'''}} || שֶׁלֹּא לִגְנֹב שׁוּם חֵפֶץ אוֹ מָמוֹן
|-
|{{ק|'''רלד'''}} || שֶׁלֹּא יְכַחֵשׁ עַל הַמָּמוֹן שֶׁיֵּשׁ מֵאַחֵר בְּיָדוֹ
|-
|{{ק|'''רלה'''}} || שֶׁלֹּא לִשָּׁבַע עַל כְּפִירַת מָמוֹן
|-
|{{ק|'''רלו'''}} || שֶׁלֹּא לִשָּׁבַע לַשֶּׁקֶר
|-
|{{ק|'''רלז'''}} || שֶׁלֹּא לַעֲשֹׁק
|-
|{{ק|'''רלח'''}} || שֶׁלֹּא לִגְזֹל
|-
|{{ק|'''רלט'''}} || שֶׁלֹּא לְאַחֵר שְׂכַר שָׂכִיר
|-
|{{ק|'''רמ'''}} || שֶׁלֹּא לְקַלֵּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל בֵּין אִישׁ בֵּין אִשָּׁה
|-
|{{ק|'''רמא'''}} || שֶׁלֹּא לְהַכְשִׁיל תָּם בַּדֶּרֶךְ
|-
|{{ק|'''רמב'''}} || שֶׁלֹּא לְעַוֵּת הַמִּשְׁפָּט
|-
|{{ק|'''רמג'''}} || שֶׁלֹּא לְכַבֵּד גָּדוֹל בַּדִּין
|-
|{{ק|'''רמד'''}} || שֶׁלֹּא לְרַגֵּל
|-
|{{ק|'''רמה'''}} || שֶׁלֹּא לַעֲמֹד עַל דָּם רֵעִים
|-
|{{ק|'''רמו'''}} || שֶׁלֹּא לִשְׂנֹא אָח
|-
|{{ק|'''רמז'''}} || שֶׁלֹּא לְהַלְבִּין פְּנֵי אָדָם מִיִּשְׂרָאֵל
|-
|{{ק|'''רמח'''}} || שֶׁלֹּא לִנְקֹם
|-
|{{ק|'''רמט'''}} || שֶׁלֹּא לִנְטֹר
|-
|{{ק|'''רנ'''}} || שֶׁלֹּא לְהַרְבִּיעַ בְּהֵמָה מִין עִם שֶׁאֵינוֹ מִינוֹ
|-
|{{ק|'''רנא'''}} || שֶׁלֹּא לִזְרֹעַ כִּלְאֵי זְרָעִים בָּאָרֶץ וְלֹא לְהַרְכִּיב אִילָן בְּשׁוּם מָקוֹם
|-
|{{ק|'''רנב'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל עָרְלָה
|-
|{{ק|'''רנג'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת כְּדֶרֶךְ זוֹלֵל וְסוֹבֵא
|-
|{{ק|'''רנד'''}} || שֶׁלֹּא לְנַחֵשׁ
|-
|{{ק|'''רנה'''}} || שֶׁלֹּא לְעוֹנֵן
|-
|{{ק|'''רנו'''}} || שֶׁלֹּא לְהַקִּיף פְּאַת הָרֹאשׁ
|-
|{{ק|'''רנז'''}} || שֶׁלֹּא לְהַשְׁחִית פְּאַת זָקָן
|-
|{{ק|'''רנח'''}} || שֶׁלֹּא לִכְתֹּב בִּבְשָׂרוֹ כְּתֹבֶת קַעֲקַע
|-
|{{ק|'''רנט'''}} || שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת מַעֲשֵׂה אוֹב
|-
|{{ק|'''רס'''}} || שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת מַעֲשֵׂה יִדְּעוֹנִי
|-
|{{ק|'''רסא'''}} || שֶׁלֹּא לְהוֹנוֹת בְּמִדּוֹת וְכָל הַמִּדּוֹת בִּכְלַל
|-
|{{ק|'''רסב'''}} || שֶׁלֹּא לְקַלֵּל אָב וָאֵם
|-
|{{ק|'''רסג'''}} || שֶׁלֹּא לָלֶכֶת בְּחֻקּוֹת {{נ|הַגּוֹיִם|הָעוֹבְדֵי כוֹכָבִים}}
|-
|{{ק|'''רסד'''}} || מִצְוַת עִנְיַן טֻמְאַת הַכֹּהֲנִים לִקְרוֹבֵיהֶם וּבִכְלָלָהּ שֶׁיִּתְאַבְּלוּ כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל עַל שִׁשָּׁה מִקְּרוֹבֵיהֶם הַיְדוּעִים
|-
|{{ק|'''רסה'''}} || מִצְוַת קִדּוּשׁ זֶרַע אַהֲרֹן
|-
|{{ק|'''רסו'''}} || מִצְוַת כֹּהֵן גָּדוֹל לִשָּׂא נַעֲרָה בְתוּלָה
|-
|{{ק|'''רסז'''}} || מִצְוַת הַקָּרְבָּן לִהְיוֹת תָּמִים
|-
|{{ק|'''רסח'''}} || מִצְוַת הַקָּרְבָּן שֶׁיִּהְיֶה מִשְּׁמוֹנָה יָמִים וּלְמַעְלָה
|-
|{{ק|'''רסט'''}} || מִצְוַת קִדּוּשׁ הַשֵּׁם
|-
|{{ק|'''רע'''}} || מִצְוַת שְׁבִיתָה בְּיוֹם רִאשׁוֹן שֶׁל פֶּסַח
|-
|{{ק|'''רעא'''}} || מִצְוַת קָרְבַּן מוּסָף כָּל שִׁבְעַת יְמֵי הַפֶּסַח
|-
|{{ק|'''רעב'''}} || מִצְוַת שְׁבִיתָה בַּשְּׁבִיעִי שֶׁל פֶּסַח
|-
|{{ק|'''רעג'''}} || מִצְוַת קָרְבַּן הָעֹמֶר שֶׁל שְׂעוֹרִים בְּיוֹם שֵׁנִי שֶׁל פֶּסַח
|-
|{{ק|'''רעד'''}} || מִצְוַת סְפִירַת הָעֹמֶר
|-
|{{ק|'''רעה'''}} || מִצְוַת קָרְבַּן מִנְחָה חֲדָשָׁה מִן הַחִטִּים בְּיוֹם עֲצֶרֶת
|-
|{{ק|'''רעו'''}} || מִצְוַת שְׁבִיתַת מִמְּלָאכָה בְּיוֹם עֲצֶרֶת
|-
|{{ק|'''רעז'''}} || מִצְוַת שְׁבִיתָה בְּיוֹם רֹאשׁ הַשָּׁנָה
|-
|{{ק|'''רעח'''}} || מִצְוַת קָרְבַּן מוּסָף בְּיוֹם רֹאשׁ הַשָּׁנָה
|-
|{{ק|'''רעט'''}} || מִצְוַת תַּעֲנִית בְּיוֹם עֲשִׂירִי בְּתִשְׁרֵי הוּא יוֹם הַכִּפּוּרִים
|-
|{{ק|'''רפ'''}} || מִצְוַת שְׁבִיתָה מִמְּלָאכָה בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים
|-
|{{ק|'''רפא'''}} || מִצְוַת קָרְבַּן מוּסָף בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים
|-
|{{ק|'''רפב'''}} || מִצְוַת שְׁבִיתָה מִמְּלָאכָה בְּיוֹם רִאשׁוֹן שֶׁל חַג הַסֻּכּוֹת
|-
|{{ק|'''רפג'''}} || מִצְוַת קָרְבַּן מוּסָף בְּכָל יוֹם מִשִּׁבְעַת יְמֵי הַסֻּכּוֹת
|-
|{{ק|'''רפד'''}} || מִצְוַת שְׁבִיתָה מִמְּלָאכָה בְּיוֹם שְׁמִינִי שֶׁל סֻכּוֹת שֶׁהוּא נִקְרָא שְׁמִינִי עֲצֶרֶת
|-
|{{ק|'''רפה'''}} || מִצְוַת קָרְבַּן מוּסָף בְּיוֹם שְׁמִינִי עֲצֶרֶת
|-
|{{ק|'''רפו'''}} || מִצְוַת נְטִילַת לוּלָב
|-
|{{ק|'''רפז'''}} || מִצְוַת יְשִׁיבַת סֻכָּה
|-
|{{ק|'''רפח'''}} || שֶׁלֹּא יִטַּמֵּא כֹּהֵן הֶדְיוֹט בְּמֵת זוּלַת בַּקְּרוֹבִים הַמְבֹאָרִים בַּכָּתוּב
|-
|{{ק|'''רפט'''}} || שֶׁלֹּא יְשַׁמֵּשׁ כֹּהֵן טְבוּל יוֹם עַד שֶׁיַּעֲרִיב שִׁמְשׁוֹ
|-
|{{ק|'''רצ'''}} || שֶׁלֹּא יִשָּׂא כֹהֵן אִשָּׁה זֹנָה
|-
|{{ק|'''רצא'''}} || שֶׁלֹּא יִשָּׂא כֹהֵן אִשָּׁה חֲלָלָה
|-
|{{ק|'''רצב'''}} || שֶׁלֹּא יִשָּׂא כֹהֵן אִשָּׁה גְרוּשָׁה
|-
|{{ק|'''רצג'''}} || שֶׁלֹּא יִכָּנֵס כֹּהֵן גָּדוֹל בְּאֹהֶל הַמֵּת
|-
|{{ק|'''רצד'''}} || שֶׁלֹּא יִטַּמֵּא כֹּהֵן גָּדוֹל בְּשׁוּם טֻמְאָה בְּמֵת
|-
|{{ק|'''רצה'''}} || שֶׁלֹּא יִשָּׂא כֹּהֵן גָּדוֹל אַלְמָנָה
|-
|{{ק|'''רצו'''}} || שֶׁלֹּא יִבְעֹל כֹּהֵן גָּדוֹל אַלְמָנָה וַאֲפִלּוּ בְּלֹא קִדּוּשִׁין
|-
|{{ק|'''רצז'''}} || שֶׁלֹּא יַעֲבֹד כֹּהֵן בַּעַל מוּם קָבוּעַ בַּעֲבוֹדַת הַמִּקְדָּשׁ
|-
|{{ק|'''רצח'''}} || שֶׁלֹּא יַעֲבֹד כֹּהֵן בַּעַל מוּם עוֹבֵר
|-
|{{ק|'''רצט'''}} || שֶׁלֹּא יִכָּנֵס בַּעַל מוּם בַּהֵיכָל כֻּלּוֹ
|-
|{{ק|'''ש'''}} || שֶׁלֹּא יַעֲבֹד כֹּהֵן טָמֵא
|-
|{{ק|'''שא'''}} || שֶׁלֹּא יֹאכַל כֹּהֵן טָמֵא תְּרוּמָה
|-
|{{ק|'''שב'''}} || שֶׁלֹּא יֹאכַל שׁוּם זָר תְּרוּמָה
|-
|{{ק|'''שג'''}} || שֶׁלֹּא יֹאכַל תּוֹשַׁב כֹּהֵן וְשָׂכִיר תְּרוּמָה
|-
|{{ק|'''שד'''}} || שֶׁלֹּא יֹאכַל עָרֵל תְּרוּמָה
|-
|{{ק|'''שה'''}} || שֶׁלֹּא תֹּאכַל חֲלָלָה מִן הַקֹּדֶשׁ
|-
|{{ק|'''שו'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל טֶבֶל
|-
|{{ק|'''שז'''}} || שֶׁלֹּא נַקְדִּישׁ בַּעֲלֵי מוּמִין לְהַקְרִיבָן לַמִּזְבֵּחַ
|-
|{{ק|'''שח'''}} || שֶׁלֹּא יִתֵּן מוּם בַּקֳּדָשִׁים
|-
|{{ק|'''שט'''}} || שֶׁלֹּא יִשְׁחֲטוּ בַּעֲלֵי מוּמִין לְשֵׁם קָרְבָּן
|-
|{{ק|'''שי'''}} || שֶׁלֹּא יַקְטִיר אֵמוּרֵי בַּעֲלֵי מוּמִין
|-
|{{ק|'''שיא'''}} || שֶׁלֹּא יִזְרֹק דַּם בַּעַל מוּם עַל הַמִּזְבֵּחַ
|-
|{{ק|'''שיב'''}} || שֶׁלֹּא לְסָרֵס זְכַר אֶחָד מִכָּל הַמִּינִים
|-
|{{ק|'''שיג'''}} || שֶׁלֹּא לְהַקְרִיב קָרְבָּן בַּעַל מוּם מִיַּד {{נ|הַגּוֹיִם|הָעוֹבְדֵי כוֹכָבִים}}
|-
|{{ק|'''שיד'''}} || שֶׁלֹּא נִשְׁחֹט בְּהֵמָה וּבְנָהּ בְּיוֹם אֶחָד
|-
|{{ק|'''שטו'''}} || שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת דָּבָר שֶׁיִּתְחַלֵּל בּוֹ שֵׁם שָׁמַיִם בֵּין בְּנֵי אָדָם
|-
|{{ק|'''שטז'''}} || שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת מְלָאכָה בְּיוֹם רִאשׁוֹן שֶׁל פֶּסַח
|-
|{{ק|'''שיז'''}} || שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת מְלָאכָה בְּיוֹם שְׁבִיעִי שֶׁל פֶּסַח
|-
|{{ק|'''שיח'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל מִתְּבוּאָה חֲדָשָׁה קֹדֶם כְּלוֹת שִׁשָּׁה עָשָׂר בְּנִיסָן
|-
|{{ק|'''שיט'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל קָלִי מִתְּבוּאָה חֲדָשָׁה עַד הַיּוֹם הַהוּא
|-
|{{ק|'''שכ'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל כַּרְמֶל מִתְּבוּאָה חֲדָשָׁה עַד הַיּוֹם הַהוּא
|-
|{{ק|'''שכא'''}} || שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת מְלָאכָה בְּיוֹם חַג שָׁבוּעוֹת
|-
|{{ק|'''שכב'''}} || שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת מְלָאכָה בְּיוֹם רִאשׁוֹן שֶׁל תִּשְׁרֵי
|-
|{{ק|'''שכג'''}} || שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת מְלָאכָה בָּעֲשִׂירִי בְּתִשְׁרֵי
|-
|{{ק|'''שכד'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים
|-
|{{ק|'''שכה'''}} || שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת מְלָאכָה בְּיוֹם רִאשׁוֹן שֶׁל חַג הַסֻּכּוֹת
|-
|{{ק|'''שכו'''}} || שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת מְלָאכָה בְּיוֹם שְׁמִינִי עֲצֶרֶת
|-
|{{ק|'''שכז'''}} || מִצְוַת סְפִירַת שֶׁבַע שַׁבְּתוֹת שָׁנִים
|-
|{{ק|'''שכח'''}} || מִצְוַת תְּקִיעַת שׁוֹפָר בַּיּוֹבֵל בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים
|-
|{{ק|'''שכט'''}} || מִצְוַת קִדּוּשׁ שְׁנַת הַיּוֹבֵל
|-
|{{ק|'''של'''}} || מִצְוַת עֲשִׂיַּת דִּין בֵּין לוֹקֵחַ וּמוֹכֵר
|-
|{{ק|'''שלא'''}} || מִצְוַת הֲשָׁבַת קַרְקַע {{נ|לִבְעָלֶיהָ|לְבַעְלֵיהֶן}} בַּיּוֹבֵל
|-
|{{ק|'''שלב'''}} || מִצְוַת פִּדְיוֹן הַנְּחָלוֹת שֶׁהֵן תּוֹךְ הָעִיר עַד הַשְׁלָמַת שָׁנָה
|-
|{{ק|'''שלג'''}} || מִצְוַת עֲבוֹדָה בְּעֶבֶד כְּנַעֲנִי לְעוֹלָם
|-
|{{ק|'''שלד'''}} || שֶׁלֹּא נַעֲבֹד הָאֲדָמָה בַּשָּׁנָה הַשְּׁבִיעִית
|-
|{{ק|'''שלה'''}} || שֶׁלֹּא נַעֲשָׂה עֲבוֹדָה גַּם בָּאִילָנוֹת
|-
|{{ק|'''שלו'''}} || שֶׁלֹּא נִקְצֹר סְפִיחִים בַּשָּׁנָה הַשְּׁבִיעִית
|-
|{{ק|'''שלז'''}} || שֶׁלֹּא נֶאֱסֹף פֵּרוֹת הָאִילָן בַּשְּׁבִיעִית כְּדֶרֶךְ שֶׁאוֹסְפִין אוֹתָן בְּכָל שָׁנָה
|-
|{{ק|'''שלח'''}} || שֶׁלֹּא נַעֲבֹד בָּאָרֶץ בִּשְׁנַת הַיּוֹבֵל
|-
|{{ק|'''שלט'''}} || שֶׁלֹּא לִקְצֹר סְפִיחֵי תְבוּאוֹת שֶׁל שְׁנַת הַיּוֹבֵל
|-
|{{ק|'''שמ'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱסֹף פֵּרוֹת הָאִילָנוֹת בַּיּוֹבֵל כְּדֶרֶךְ שֶׁאוֹסְפִין אוֹתָן בִּשְׁאָר שָׁנִים
|-
|{{ק|'''שמא'''}} || שֶׁלֹּא לְהוֹנוֹת בְּמִקָּח וּמִמְכָּר
|-
|{{ק|'''שמב'''}} || שֶׁלֹּא לְהוֹנוֹת אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל בִּדְבָרִים
|-
|{{ק|'''שמג'''}} || שֶׁלֹּא תִמָּכֵר שָׂדֶה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל לַצְּמִיתוּת
|-
|{{ק|'''שמד'''}} || שֶׁלֹּא לְשַׁנּוֹת מִגְרְשֵׁי עָרֵי הַלְוִיִּם וּשְׂדוֹתֵיהֶן
|-
|{{ק|'''שמה'''}} || שֶׁלֹּא לְהַלְוֹת בְּרִבִּית לְיִשְׂרָאֵל
|-
|{{ק|'''שמו'''}} || שֶׁלֹּא יֵעָבֵר בְּעֶבֶד עִבְרִי עֲבוֹדָה בְזוּיָה כְּמוֹ עֲבוֹדַת כְּנַעֲנִי
|-
|{{ק|'''שמז'''}} || שֶׁלֹּא יִמָּכֵר עֶבֶד עִבְרִי עַל אֶבֶן הַמִּקָּח
|-
|{{ק|'''שמח'''}} || שֶׁלֹּא יֵעָבֵד בְּעֶבֶד עִבְרִי עֲבוֹדַת פָּרֶךְ
|-
|{{ק|'''שמט'''}} || שֶׁלֹּא לְהַנִּיחַ {{נ|לַגּוֹי|לְעוֹבֵד כּוֹכָבִים}} לַעֲבֹד בְּעֶבֶד עִבְרִי הַנִּמְכָּר לוֹ בְּפָרֶךְ
|-
|{{ק|'''שנ'''}} || שֶׁלֹּא יִשְׁתַּחֲוֶה עַל אֶבֶן מַשְׂכִּית אֲפִלּוּ לַשֵּׁם
|-
|{{ק|'''שנא'''}} || מִצְוַת מַעֲרִיךְ אָדָם שֶׁיִּתֵּן דָּמָים הַקְּצוּבִים בַּתּוֹרָה
|-
|{{ק|'''שנב'''}} || מִצְוַת הַמֵּמִיר בֶּהֱמַת קָרְבָּן בִּבְהֵמָה שֶׁתִּהְיֶינָה שְׁתֵּיהֶן קֹדֶשׁ
|-
|{{ק|'''שנג'''}} || מִצְוַת מַעֲרִיךְ בְּהֵמָה שֶׁיִּתֵּן כְּפִי שֶׁיַּעֲרִיכֶנָּה הַכֹּהֵן
|-
|{{ק|'''שנד'''}} || מִצְוַת מַעֲרִיךְ בָּתִּים שֶׁיִּתֵּן הָעֵרֶךְ שֶׁיַּעֲרִיכֶנָּה הַכֹּהֵן וְתוֹסֶפֶת חֹמֶשׁ
|-
|{{ק|'''שנה'''}} || מִצְוַת מַעֲרִיךְ שָׂדֶה שֶׁיִּתֵּן כְּעֵרֶךְ הַקָּצוּב בַּפָּרָשָׁה
|-
|{{ק|'''שנו'''}} || מִצְוַת דִּין מַחֲרִים מִנְּכָסָיו שֶׁהוּא לַכֹּהֲנִים
|-
|{{ק|'''שנז'''}} || מִצְוַת מַעְשַׂר בְּהֵמָה טְהוֹרָה בְּכָל שָׁנָה
|-
|{{ק|'''שנח'''}} || שֶׁלֹּא נָמִיר הַקֳּדָשִׁים
|-
|{{ק|'''שנט'''}} || שֶׁלֹּא לְשַׁנּוֹת הַקֳּדָשִׁים מִקָּרְבָּן לְקָרְבָּן
|-
|{{ק|'''שס'''}} || שֶׁלֹּא תִמָּכֵר קַרְקַע שֶׁהֶחֱרִימוּ אוֹתָהּ בְּעָלֶיהָ אֶלָּא תִּנָּתֵן לַכֹּהֲנִים
|-
|{{ק|'''שסא'''}} || שֶׁלֹּא תִגָּאֵל שְׂדֵה הַחֵרֶם
|-
|{{ק|'''שסב'''}} || שֶׁלֹּא לִגְאֹל מַעְשַׂר בְּהֵמָה אֶלָּא יֵאָכֵל בִּירוּשָׁלָיִם
|-
|{{ק|'''שסג'''}} || מִצְוַת שִׁלּוּחַ טְמֵאִים חוּץ לְמַחֲנֵה שְׁכִינָה
|-
|{{ק|'''שסד'''}} || מִצְוַת וִדּוּי עַל הַחֵטְא
|-
|{{ק|'''שסה'''}} || מִצְוַת סוֹטָה שֶׁיְּבִיאֶהָ הַבַּעַל אֶל הַכֹּהֵן וְיַעֲשֶׂה לָהּ כְּמִשְׁפַּט הַכָּתוּב
|-
|{{ק|'''שסו'''}} || מִצְוַת גִּדּוּל שְׂעַר נָזִיר
|-
|{{ק|'''שסז'''}} || מִצְוַת גִּלּוּחַ הַנָּזִיר וַהֲבָאַת קָרְבְּנוֹתָיו
|-
|{{ק|'''שסח'''}} || מִצְוַת בִּרְכַּת כֹּהֲנִים בְּכָל יוֹם
|-
|{{ק|'''שסט'''}} || מִצְוַת מַשָּׂא הָאָרוֹן בַּכָּתֵף
|-
|{{ק|'''שע'''}} || שֶׁלֹּא יִכָּנֵס טָמֵא בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ
|-
|{{ק|'''שעא'''}} || שֶׁלֹּא לִתֵּן שֶׁמֶן בְּקָרְבַּן סוֹטָה
|-
|{{ק|'''שעב'''}} || שֶׁלֹּא לְהָשִׂים לְבוֹנָה בְּקָרְבַּן סוֹטָה
|-
|{{ק|'''שעג'''}} || שֶׁלֹּא יִשְׁתֶּה הַנָּזִיר יַיִן אוֹ כָּל מִינֵי שֵׁכָר
|-
|{{ק|'''שעד'''}} || שֶׁלֹּא יֹאכַל הַנָּזִיר עֲנָבִים לַחִים
|-
|{{ק|'''שעה'''}} || שֶׁלֹּא יֹאכַל הַנָּזִיר צִמּוּקִים
|-
|{{ק|'''שעו'''}} || שֶׁלֹּא יֹאכַל הַנָּזִיר זֶרַע הָעֲנָבִים
|-
|{{ק|'''שעז'''}} || שֶׁלֹּא יֹאכַל הַנָּזִיר קְלִפַּת הָעֲנָבִים
|-
|{{ק|'''שעח'''}} || שֶׁלֹּא יְגַלֵּחַ הַנָּזִיר שְׂעָרוֹ כָּל יְמֵי נִזְרוֹ
|-
|{{ק|'''שעט'''}} || שֶׁלֹּא יִכָּנֵס הַנָּזִיר לְאֹהֶל הַמֵּת
|-
|{{ק|'''שפ'''}} || שֶׁלֹּא יִטַּמָּא הַנָּזִיר בְּמֵת
|-
|{{ק|'''שפא'''}} || מִצְוַת שְׁחִיטַת פֶּסַח שֵׁנִי בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר בְּאִיָּר לְמִי שֶׁהָיָה טָמֵא אוֹ בְדֶרֶךְ רְחוֹקָה
|-
|{{ק|'''שפב'''}} || מִצְוַת פֶּסַח שֵׁנִי שֶׁיֵּאָכֵל עַל מַצּוֹת וּמְרוֹרִים בְּלֵיל חֲמִשָּׁה עָשָׂר בְּאִיָּר
|-
|{{ק|'''שפג'''}} || מִצְוַת תְּקִיעַת חֲצוֹצְרוֹת בַּמִּקְדָּשׁ וּבַמִּלְחָמָה
|-
|{{ק|'''שפד'''}} || שֶׁלֹּא לְהוֹתִיר מִבְּשַׂר פֶּסַח שֵׁנִי לְמָחֳרָתוֹ
|-
|{{ק|'''שפה'''}} || שֶׁלֹּא לִשְׁבֹּר עֶצֶם מֵעַצְמוֹת פֶּסַח שֵׁנִי
|-
|{{ק|'''שפו'''}} || מִצְוַת חַלָּה
|-
|{{ק|'''שפז'''}} || מִצְוַת צִיצִת
|-
|{{ק|'''שפח'''}} || שֶׁלֹּא לָתוּר אַחַר מַחֲשֶׁבֶת הַלֵּב וּרְאִיַּת הָעֵינָיִם
|-
|{{ק|'''שפט'''}} || מִצְוַת שְׁמִירַת הַמִּקְדָּשׁ
|-
|{{ק|'''שצ'''}} || מִצְוַת פִּדְיוֹן בְּכוֹר אָדָם
|-
|{{ק|'''שצא'''}} || מִצְוַת עֲבוֹדַת הַלְוִיִּם בַּמִּקְדָּשׁ
|-
|{{ק|'''שצב'''}} || מִצְוַת מַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן
|-
|{{ק|'''שצג'''}} || מִצְוַת הַלְוִיִּם לָתֵת מַעֲשֵׂר מִן הַמַּעֲשֵׂר
|-
|{{ק|'''שצד'''}} || שֶׁלֹּא יִתְעַסְּקוּ הַכֹּהֲנִים בַּעֲבוֹדַת לְוִיִּם וּלְוִיִּם בַּעֲבוֹדַת כֹּהֲנִים
|-
|{{ק|'''שצה'''}} || שֶׁלֹּא יַעֲבֹד זָר בַּמִּקְדָּשׁ
|-
|{{ק|'''שצו'''}} || שֶׁלֹּא לְבַטֵּל שְׁמִירַת הַמִּקְדָּשׁ
|-
|{{ק|'''שצז'''}} || שֶׁלֹּא לִפְדּוֹת בְּכוֹר בְּהֵמָה טְהוֹרָה
|-
|{{ק|'''שצח'''}} || מִצְוַת פָּרָה אֲדֻמָּה
|-
|{{ק|'''שצט'''}} || מִצְוַת כָּל טֻמְאַת מֵת
|-
|{{ק|'''ת'''}} || מִצְוַת מֵי נִדָּה שֶׁמְּטַמְּאִין אָדָם טָהוֹר וּמְטַהֲרִין אָדָם טָמֵא מִטֻּמְאַת מֵת בִּלְבָד
|-
|{{ק|'''תא'''}} || מִצְוַת דִּינֵי נְחָלוֹת
|-
|{{ק|'''תב'''}} || מִצְוַת הַקְרָבַת תְּמִידִין בְּכָל יוֹם
|-
|{{ק|'''תג'''}} || מִצְוַת קָרְבַּן מוּסַף שַׁבָּת
|-
|{{ק|'''תד'''}} || מִצְוַת קָרְבַּן מוּסָף בְּכָל רֹאשׁ חֹדֶשׁ
|-
|{{ק|'''תה'''}} || מִצְוַת קָרְבַּן מוּסָף בְּיוֹם חַג הַשָּׁבֻעוֹת
|-
|{{ק|'''תו'''}} || מִצְוָה לִשְׁמֹעַ קוֹל שׁוֹפָר בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה
|-
|{{ק|'''תז'''}} || מִצְוַת הֲפָרַת נְדָרִים
|-
|{{ק|'''תח'''}} || שֶׁלֹּא יַחֵל דְּבָרָיו בִּנְדָרִים
|-
|{{ק|'''תט'''}} || מִצְוַת לָתֵת עָרִים לַלְוִיִּם לָשֶׁבֶת בָּהֵן וְהֵן קוֹלְטוֹת
|-
|{{ק|'''תטו'''}} || מִצְוַת בֵּית דִּין לְהַגְלוֹת מַכֵּה נֶפֶשׁ בִּשְׁגָגָה מֵעִירוֹ לְעָרֵי מִקְלָט וְעַל הָרוֹצֵחַ בְּעַצְמוֹ לָלֶכֶת שָׁם
|-
|{{ק|'''תטז'''}} || שֶׁלֹּא לַהֲרֹג הָרוֹצֵחַ קֹדֶם שֶׁיַּעֲמֹד בַּדִּין
|-
|{{ק|'''תי'''}} || שֶׁלֹּא יוֹרֶה הָעֵד בְּדִין שֶׁהֵעִיד {{נ|בּוֹ|}} בְּדִינֵי נְפָשׁוֹת
|-
|{{ק|'''תיא'''}} || שֶׁלֹּא לִקַּח כֹּפֶר לְהַצִּיל מִמָּוֶת הָרוֹצֵחַ
|-
|{{ק|'''תיב'''}} || שֶׁלֹּא לִקַּח כֹּפֶר מִמְּחֻיָּב גָּלוּת לְפָטְרוֹ מִן הַגָּלוּת
|-
|{{ק|'''תיג'''}} || שֶׁלֹּא לְמַנּוֹת בְּדַיָּנִין אָדָם שֶׁאֵינוֹ חָכָם בְּדִינֵי תוֹרָה אַף עַל פִּי שֶׁהוּא חָכָם בְּחָכְמוֹת אֲחֵרוֹת
|-
|{{ק|'''תיד'''}} || שֶׁלֹּא יִירָא הַדַּיָּן בַּדִּין מֵאָדָם רָע
|-
|{{ק|'''תיז'''}} || מִצְוַת אַחְדוּת הַשֵּׁם
|-
|{{ק|'''תיח'''}} || מִצְוַת אַהֲבַת הַשֵּׁם
|-
|{{ק|'''תיט'''}} || מִצְוַת תַּלְמוּד תּוֹרָה
|-
|{{ק|'''תכ'''}} || מִצְוַת קְרִיאַת שְׁמַע עַרְבִית וְשַׁחֲרִית
|-
|{{ק|'''תכא'''}} || מִצְוַת תְּפִלִּין שֶׁל יָד
|-
|{{ק|'''תכב'''}} || מִצְוַת תְּפִלִּין שֶׁל רֹאשׁ
|-
|{{ק|'''תכג'''}} || מִצְוַת מְזוּזָה
|-
|{{ק|'''תכד'''}} || מִצְוַת הֲרִיגַת שִׁבְעָה עֲמָמִים
|-
|{{ק|'''תכה'''}} || שֶׁלֹּא לְהִתְאַוֹּת מַה שֶׁבְּיַד אַחֵינוּ {{נ|בְּנֵי יִשְׂרָאֵל|}}
|-
|{{ק|'''תכו'''}} || שֶׁלֹּא לְנַסּוֹת נְבִיא אֱמֶת יוֹתֵר מִדַּאי
|-
|{{ק|'''תכז'''}} || שֶׁלֹּא לָחֹן לְעוֹבְדֵי {{נ|עֲבוֹדָה זָרָה|כוכבים}}
|-
|{{ק|'''תכח'''}} || שֶׁלֹּא לְהִתְחַתֵּן בְּעוֹבְדֵי {{נ|עֲבוֹדָה זָרָה|כוכבים}}
|-
|{{ק|'''תכט'''}} || מִצְוַת בִּרְכַּת הַמָּזוֹן
|-
|{{ק|'''תל'''}} || מִצְוַת אַהֲבַת הַגֵּרִים
|-
|{{ק|'''תלא'''}} || מִצְוַת יִרְאַת הַשֵּׁם
|-
|{{ק|'''תלב'''}} || מִצְוַת תְּפִלָּה
|-
|{{ק|'''תלג'''}} || מִצְוַת הַחֶבְרָה וְהַדְּבִיקָה עִם חַכְמֵי הַתּוֹרָה
|-
|{{ק|'''תלד'''}} || מִצְוַת הַצָּרִיךְ לִשָּׁבַע שֶׁיִּשָּׁבַע בֶּאֱמֶת בְּשֵׁם יְיָ
|-
|{{ק|'''תלה'''}} || שֶׁלֹּא לֵהָנוֹת מִצִּפּוּי {{נ|עֲבוֹדָה זָרָה|עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים}}
|-
|{{ק|'''תלו'''}} || שֶׁלֹּא לְהַדְבִּיק שׁוּם דָּבָר {{נ|מֵעֲבוֹדָה זָרָה|מֵעֲבוֹדַת כּוֹכָבִים}} וּמְשַׁמְּשֶׁיהָ בְּמָמוֹנֵנוּ וּבִרְשׁוּתֵנוּ לֵהָנוֹת {{נ|בּוֹ|בָּהּ}}
|-
|{{ק|'''תלז'''}} || מִצְוָה לְאַבֵּד אֲשֵׁרָה וּמְשַׁמְּשֶׁיהָ
|-
|{{ק|'''תלח'''}} || מִצְוָה לְהַקְרִיב כָּל הַקָּרְבָּנוֹת שֶׁיֵּשׁ עַל הָאָדָם בְּחוֹבָה אוֹ בִנְדָבָה בָּרֶגֶל הָרִאשׁוֹן שֶׁפּוֹגֵעַ בּוֹ
|-
|{{ק|'''תלט'''}} || מִצְוַת לְהַקְרִיב כָּל הַקָּרְבָּנוֹת בְּבֵית הַבְּחִירָה וְלֹא בַחוּץ
|-
|{{ק|'''תמ'''}} || מִצְוַת פְּדִיַּת קָדָשִׁים שֶׁנָּפַל בָּהֶם מוּם וְאַחַר כָּךְ מֻתָּרִין בַּאֲכִילָה
|-
|{{ק|'''תמא'''}} || מִצְוַת שְׁחִיטָה
|-
|{{ק|'''תמב'''}} || מִצְוַת לְהִטָּפֵל בַּהֲבָאַת הַקָּרְבָּן מִחוּץ לָאָרֶץ לְבֵית הַבְּחִירָה
|-
|{{ק|'''תמג'''}} || מִצְוַת חֲקִירַת עֵדִים הֵיטֵב
|-
|{{ק|'''תמד'''}} || מִצְוַת שְׂרֵפַת עִיר הַנִּדַּחַת וְכָל אֲשֶׁר בָּהּ
|-
|{{ק|'''תמה'''}} || מִצְוַת בְּדִיקַת סִמָּנֵי הָעוֹף
|-
|{{ק|'''תמו'''}} || מִצְוַת מַעֲשֵׂר שֵׁנִי
|-
|{{ק|'''תמז'''}} || מִצְוַת מַעְשַׂר עָנִי תַּחַת מַעֲשֵׂר שֵׁנִי בַּשָּׁנָה הַשְּׁלִישִׁית וְשִׁשִּׁית
|-
|{{ק|'''תמח'''}} || מִצְוַת הַשְׁמָטַת כְּסָפִים בַּשָּׁנָה הַשְּׁבִיעִית
|-
|{{ק|'''תמט'''}} || מִצְוַת לִנְגֹּשׂ אֶת {{נ|הַנָּכְרִי|הָעוֹבֵד כּוֹכָבִים}}
|-
|{{ק|'''תנ'''}} || מִצְוַת צְדָקָה
|-
|{{ק|'''תנא'''}} || מִצְוַת הַעֲנָקַת עֶבֶד עִבְרִי
|-
|{{ק|'''תנב'''}} || מִצְוַת לִשְׂמֹחַ בָּרְגָלִים
|-
|{{ק|'''תנג'''}} || מִצְוַת לְהֵרָאוֹת בָּרְגָלִים בַּמִּקְדָּשׁ
|-
|{{ק|'''תנד'''}} || שֶׁלֹּא לְאַבֵּד בָּתֵּי עֲבוֹדַת הַקֹּדֶשׁ וְסִפְרֵי הַקֹּדֶשׁ וְשֶׁלֹּא לִמְחֹק שֵׁמוֹת הַקְּדוֹשִׁים הַכְּתוּבִים שָׁם
|-
|{{ק|'''תנה'''}} || שֶׁלֹּא לְהַעֲלוֹת קָדָשִׁים בַּחוּץ
|-
|{{ק|'''תנו'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל מַעֲשֵׂר שֵׁנִי שֶׁל דָּגָן חוּץ לִירוּשָׁלָיִם
|-
|{{ק|'''תנז'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל מַעֲשֵׂר שֵׁנִי שֶׁל תִּירוֹשׁ חוּץ לִירוּשָׁלָיִם
|-
|{{ק|'''תנח'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל מַעֲשֵׂר שֵׁנִי שֶׁל יִצְהָר חוּץ לִירוּשָׁלָיִם
|-
|{{ק|'''תנט'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל בְּכוֹר תָּמִים חוּץ לִירוּשָׁלָיִם
|-
|{{ק|'''תס'''}} || שֶׁלֹּא יֹאכְלוּ הַכֹּהֲנִים בְּשַׂר חַטָּאת וְאָשָׁם חוּץ לַקְּלָעִים
|-
|{{ק|'''תסא'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל בְּשַׂר הָעוֹלָה
|-
|{{ק|'''תסב'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל בְּשַׂר קָדָשִׁים קַלִּים קֹדֶם זְרִיקַת דָּמִים
|-
|{{ק|'''תסג'''}} || שֶׁלֹּא יֹאכְלוּ כֹּהֲנִים בִּכּוּרִים קֹדֶם הֲנָחָתָם בָּעֲזָרָה
|-
|{{ק|'''תסד'''}} || שֶׁלֹּא לַעֲזֹב הַלְוִיִּם מִלָּתֵת לָהֶם מַתְּנוֹתֵיהֶם וּלְשַׂמְּחָם בָּרְגָלִים
|-
|{{ק|'''תסה'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל אֵבֶר מִן הֶחָי
|-
|{{ק|'''תסו'''}} || שֶׁלֹּא לְהוֹסִיף עַל מִצְוֹת הַתּוֹרָה
|-
|{{ק|'''תסז'''}} || שֶׁלֹּא לִגְרֹעַ מִמִּצְוֹת הַתּוֹרָה
|-
|{{ק|'''תסח'''}} || שֶׁלֹּא לִשְׁמֹעַ מֵהַמִּתְנַבֵּא בְּשֵׁם {{נ|עֲבוֹדָה זָרָה|עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים}}
|-
|{{ק|'''תסט'''}} || שֶׁלֹּא לְהָסִית אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל אַחַר {{נ|עֲבוֹדָה זָרָה|עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים}}
|-
|{{ק|'''תע'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱהֹב אֶת הַמַּסִּית
|-
|{{ק|'''תעא'''}} || שֶׁלֹּא לַעֲזֹב הַשִּׂנְאָה מִן הַמַּסִּית
|-
|{{ק|'''תעב'''}} || שֶׁלֹּא לְהַצִּיל אֶת הַמַּסִּית
|-
|{{ק|'''תעג'''}} || שֶׁלֹּא יִלְמֹד הַנִּסָּת זְכוּת עַל הַמַּסִּית
|-
|{{ק|'''תעד'''}} || שֶׁלֹּא יִשְׁתֹּק הַנִּסָּת מִלְּלַמֵּד חוֹב עַל הַמַּסִּית
|-
|{{ק|'''תעה'''}} || שֶׁלֹּא לִבְנוֹת עִיר הַנִּדַּחַת לִכְמוֹת שֶׁהָיְתָה
|-
|{{ק|'''תעו'''}} || שֶׁלֹּא לֵהָנוֹת בְּמָמוֹן עִיר הַנִּדַּחַת
|-
|{{ק|'''תעז'''}} || שֶׁלֹּא לְהִתְגּוֹדֵד כְּמוֹ עוֹבְדֵי {{נ|עֲבוֹדָה זָרָה|כּוֹכָבִים}}
|-
|{{ק|'''תעח'''}} || שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת קָרְחָה עַל מֵת
|-
|{{ק|'''תעט'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל פְּסוּלֵי הַמֻּקְדָּשִׁין
|-
|{{ק|'''תפ'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל חָגָב טָמֵא {{תיקון גירסה|וְכָל שֶׁכֵּן|וְכֵן כָּל}} שֶׁרֶץ הָעוֹף
|-
|{{ק|'''תפא'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל מִבְּשַׂר בְּהֵמָה חַיָּה וָעוֹף שֶׁמֵּתוּ מֵאֲלֵיהֶן
|-
|{{ק|'''תפב'''}} || שֶׁלֹּא לִתְבֹּעַ הַהַלְוָאָה שֶׁעָבַר עָלֶיהָ זְמַן שְׁבִיעִית
|-
|{{ק|'''תפג'''}} || שֶׁלֹּא לִמְנֹעַ מִלְּהַחֲיוֹת הֶעָנִי מִלִּתֵּן לוֹ מַה שֶּׁהוּא צָרִיךְ
|-
|{{ק|'''תפד'''}} || שֶׁלֹּא לִמְנֹעַ מִלְּהַלְוֹת לֶעָנִי מִפְּנֵי הַשְּׁמִטָּה
|-
|{{ק|'''תפה'''}} || שֶׁלֹּא לִשְׁלֹחַ עֶבֶד עִבְרִי רֵיקָם כְּשֶׁיֵּצֵא חָפְשִׁי
|-
|{{ק|'''תפו'''}} || שֶׁלֹּא לַעֲבֹד בַּקֳּדָשִׁים
|-
|{{ק|'''תפז'''}} || שֶׁלֹּא לִגְזֹז אֶת הַקֳּדָשִׁים
|-
|{{ק|'''תפח'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל חָמֵץ בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר בְּנִיסָן אַחַר חֲצוֹת
|-
|{{ק|'''תפט'''}} || שֶׁלֹּא לְהוֹתִיר מִבְּשַׂר קָרְבַּן הַחֲגִיגָה שֶׁנִּקְרַב בְּיוֹם אַרְבָּעָה עָשָׂר בְּנִיסָן עַד יוֹם הַשְּׁלִישִׁי
|-
|{{ק|'''*'''}} || (שֶׁלֹּא לְהַקְרִיב קָרְבָּן פֶּסַח בְּבָמַת יָחִיד){{הערה|המצוה הזאת לדעת החינוך שאינו חושב המצוה ק&quot;ד שלא יאכל זר בשר קדשי קדשים וחשב המצוה הזאת לתשלום תרי&quot;ג.}}
|-
|{{ק|'''תצ'''}} || שֶׁלֹּא לַעֲלוֹת לָרֶגֶל בְּלֹא קָרְבָּן שֶׁיִּהְיֶה עִמָּנוּ {{נ|שֶׁנַּקְרִיב|כְּשֶׁנַּקְרִיב}} שָׁם
|-
|{{ק|'''תצא'''}} || מִצְוַת מִנּוּי שׁוֹפְטִים וְשׁוֹטְרִים בְּכָל קָהָל מִיִּשְׂרָאֵל
|-
|{{ק|'''תצב'''}} || מִצְוַת לִשְׁמֹעַ מִכָּל בֵּית דִּין הַגָּדוֹל שֶׁיַּעַמְדוּ לָהֶם לְיִשְׂרָאֵל בְּכָל זְמָן
|-
|{{ק|'''תצג'''}} || מִצְוַת מִנּוּי מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל {{נ||בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל}} עָלֵינוּ
|-
|{{ק|'''תצד'''}} || מִצְוַת לִכְתֹּב הַמֶּלֶךְ סֵפֶר תּוֹרָה אַחַת יְתֵרָה עַל שְׁאָר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל
|-
|{{ק|'''תצה'''}} || מִצְוַת מַתְּנוֹת זְרוֹעַ לְחָיַיִם וְקֵבָה לַכֹּהֵן
|-
|{{ק|'''תצו'''}} || מִצְוַת הַפְרָשַׁת תְּרוּמָה גְּדוֹלָה וְלִתֵּן לַכֹּהֵן
|-
|{{ק|'''תצז'''}} || מִצְוַת רֵאשִׁית הַגֵּז שֶׁיִּתֵּן לַכֹּהֵן
|-
|{{ק|'''תצח'''}} || מִצְוַת לִהְיוֹת הַכֹּהֲנִים עוֹבְדִים בַּמִּקְדָּשׁ מִשְׁמָרוֹת מִשְׁמָרוֹת וּבַמּוֹעֲדִים {{תיקון גירסה|עוֹלִים|עוֹבְדִים}} כְּאֶחָד
|-
|{{ק|'''תצט'''}} || מִצְוַת לִשְׁמֹעַ מִכָּל נָבִיא שֶׁיִּהְיֶה בְּכָל דּוֹר וָדוֹר אִם לֹא יוֹסִיף וְלֹא יִגְרַע בְּמִצְוֹת הַתּוֹרָה
|-
|{{ק|'''תק'''}} || מִצְוָה לְהָכִין שֵׁשׁ עָרֵי מִקְלָט
|-
|{{ק|'''תקא'''}} || מִצְוָה לַעֲשׂוֹת לְעֵדִים זוֹמְמִין כְּמוֹ שֶׁדִּמּוּ לַעֲשׂוֹת
|-
|{{ק|'''תקב'''}} || מִצְוָה לִמְשֹׁחַ כֹּהֵן לַמִּלְחָמָה
|-
|{{ק|'''תקג'''}} || מִצְוָה לַעֲשׂוֹת בְּמִלְחֲמוֹת הָרְשׁוּת כַּמִּשְׁפָּט הַכָּתוּב בַּתּוֹרָה
|-
|{{ק|'''תקד'''}} || מִצְוַת עֲרִיפַת הָעֶגְלָה בַּנָּחַל
|-
|{{ק|'''תקה'''}} || שֶׁלֹּא לָטַעַת אִילָן בַּמִּקְדָּשׁ
|-
|{{ק|'''תקו'''}} || שֶׁלֹּא לְהָקִים מַצֵּבָה
|-
|{{ק|'''תקז'''}} || שֶׁלֹּא לְהַקְרִיב קָרְבָּן בַּעַל מוּם עוֹבֵר
|-
|{{ק|'''תקח'''}} || שֶׁלֹּא לְהַמְרוֹת עַל פִּי בֵּית דִּין הַגָּדוֹל שֶׁיַּעַמְדוּ לְיִשְׂרָאֵל
|-
|{{ק|'''תקט'''}} || שֶׁלֹּא לְמַנּוֹת מֶלֶךְ עַל יִשְׂרָאֵל {{נ||בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל}} כִּי אִם מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל
|-
|{{ק|'''תקטו'''}} || שֶׁלֹּא יַרְבֶּה לוֹ הַמֶּלֶךְ סוּסִים
|-
|{{ק|'''תקטז'''}} || שֶׁלֹּא יַרְבֶּה לוֹ הַמֶּלֶךְ נָשִׁים
|-
|{{ק|'''תקי'''}} || שֶׁלֹּא יַרְבֶּה לוֹ הַמֶּלֶךְ כֶּסֶף וְזָהָב לְבַד מַה שֶּׁצָּרִיךְ לוֹ
|-
|{{ק|'''תקיא'''}} || שֶׁלֹּא לִשְׁכֹּן בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם לְעוֹלָם
|-
|{{ק|'''תקיב'''}} || שֶׁלֹּא יִהְיֶה לְשֵׁבֶט לֵוִי נַחֲלָה בָּאָרֶץ
|-
|{{ק|'''תקיג'''}} || שֶׁלֹּא יִטֹּל שֵׁבֶט לֵוִי חֵלֶק בַּבִּזָּה בִּשְׁעַת כִּבּוּשׁ הָאָרֶץ
|-
|{{ק|'''תקיד'''}} || שֶׁלֹּא לִקְסֹם
|-
|{{ק|'''תקיז'''}} || שֶׁלֹּא לְכַשֵּׁף
|-
|{{ק|'''תקיח'''}} || שֶׁלֹּא לַחֲבֹר חָבֶר
|-
|{{ק|'''תקיט'''}} || שֶׁלֹּא לִשְׁאוֹל בְּאוֹב
|-
|{{ק|'''תקכ'''}} || שֶׁלֹּא לִשְׁאוֹל בְּיִדְּעוֹנִי
|-
|{{ק|'''תקכא'''}} || שֶׁלֹּא לִדְרֹשׁ אֶל הַמֵּתִים
|-
|{{ק|'''תקכב'''}} || שֶׁלֹּא לְהִתְנַבְּאוּת שֶׁקֶר בְּשֵׁם יְיָ
|-
|{{ק|'''תקכג'''}} || שֶׁלֹּא לְהִתְנַבְּאוּת בְּשֵׁם {{נ|עֲבוֹדָה זָרָה|עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים}}
|-
|{{ק|'''תקכד'''}} || שֶׁלֹּא יִמָּנַע מֵהֲרִיגַת נְבִיא הַשֶּׁקֶר וְלֹא יָגוּר מִמֶּנּוּ
|-
|{{ק|'''תקכה'''}} || שֶׁלֹּא לְרַחֵם עַל הַמַּזִּיק בְּדִינֵי קְנָסוֹת
|-
|{{ק|'''תקכו'''}} || שֶׁלֹּא לְהַסִּיג גְּבוּל
|-
|{{ק|'''תקכז'''}} || שֶׁלֹּא לַחְתֹּךְ הַדִּין עַל פִּי עֵד אֶחָד
|-
|{{ק|'''תקכח'''}} || שֶׁלֹּא לַעֲרֹץ מִפְּנֵי הָאוֹיֵב בַּמִּלְחָמָה
|-
|{{ק|'''תקכט'''}} || שֶׁלֹּא לְהַחֲיוֹת כָּל נְשָׁמָה מִשִּׁבְעָה עֲמָמִין שֶׁבַּתּוֹרָה
|-
|{{ק|'''תקל'''}} || שֶׁלֹּא לְהַשְׁחִית אִילָנֵי מַאֲכָל בַּמָּצוֹר וְכֵן כָּל הַשְׁחָתָה בִּכְלַל הַלָּאו
|-
|{{ק|'''תקלא'''}} || שֶׁלֹּא לַעֲבֹד וְלִזְרֹעַ בְּנַחַל אֵיתָן
|-
|{{ק|'''תקלב'''}} || מִצְוַת דִּין יְפַת תֹּאַר
|-
|{{ק|'''תקלג'''}} || מִצְוַת דִּין תְּלִיָּה לְמִי שֶׁיִּתְחַיֵּב לִתְלוֹת
|-
|{{ק|'''תקלד'''}} || מִצְוַת קְבוּרָה לְנֶהֱרָג עַל פִּי בֵּית דִּין וְכֵן לְכָל מֵת
|-
|{{ק|'''תקלה'''}} || מִצְוַת הֲשָׁבַת אֲבֵדָה
|-
|{{ק|'''תקלו'''}} || מִצְוַת הֲקָמַת מַשָּׂא לְיִשְׂרָאֵל
|-
|{{ק|'''תקלז'''}} || מִצְוַת שִׁלּוּחַ הַקֵּן
|-
|{{ק|'''תקלח'''}} || מִצְוַת מַעֲקֶה
|-
|{{ק|'''תקלט'''}} || מִצְוַת קִדּוּשִׁין בְּאִשָּׁה
|-
|{{ק|'''תקמ'''}} || מִצְוָה שֶׁתֵּשֵׁב אֵשֶׁת הַמּוֹצִיא שֵׁם רָע תַּחְתָּיו לְעוֹלָם
|-
|{{ק|'''תקמא'''}} || מִצְוָה עַל בֵּית דִּין לִסְקֹל בַּאֲבָנִים מִי שֶׁנִּתְחַיֵּב סְקִילָה
|-
|{{ק|'''תקמב'''}} || מִצְוָה עַל הַמְאַנֵּס שֶׁיִּשָּׂא אֲנוּסָתוֹ לְאִשָּׁה
|-
|{{ק|'''תקמג'''}} || מִצְוָה לְהַתְקִין יָד בַּמִּלְחָמָה מִחוּץ לַמַּחֲנֶה
|-
|{{ק|'''תקמד'''}} || מִצְוָה לְהַתְקִין יָתֵד בַּמִּלְחָמָה
|-
|{{ק|'''תקמה'''}} || {{נ|מִצְוַת|רְשׁוּת}} הַלְוָאָה לְנָכְרִי בְּרִבִּית אִם מִצְטָרֵךְ לִלְוֹת
|-
|{{ק|'''תקמו'''}} || מִצְוַת קִיּוּם מוֹצָא שְׂפָתַיִם
|-
|{{ק|'''תקמז'''}} || מִצְוָה לְהַנִּיחַ הַשָּׂכִיר לֶאֱכֹל בִּזְמַן שְׂכִירָתוֹ מִדְּבָרִים יְדוּעִים
|-
|{{ק|'''תקמח'''}} || מִצְוַת הָרוֹצֶה לְגָרֵשׁ אִשְׁתּוֹ שֶׁיְּגָרְשֶׁנָּה בִּשְׁטָר
|-
|{{ק|'''תקמט'''}} || מִצְוָה שֶׁיִּשְׂמַח חָתָן עִם אִשְׁתּוֹ בְּשָׁנָה רִאשׁוֹנָה
|-
|{{ק|'''תקנ'''}} || מִצְוַת הֲשָׁבַת הַמַּשְׁכּוֹן לִבְעָלָיו בְּעֵת שֶׁהוּא צָרִיךְ לוֹ
|-
|{{ק|'''תקנא'''}} || מִצְוַת נְתִינַת שְׂכַר שָׂכִיר בְּיוֹמוֹ
|-
|{{ק|'''תקנב'''}} || מִצְוַת הַנָּחַת עֹמֶר הַשִּׁכְחָה
|-
|{{ק|'''תקנג'''}} || מִצְוַת מַלְקוּת לָרְשָׁעִים
|-
|{{ק|'''תקנד'''}} || מִצְוַת יִבּוּם
|-
|{{ק|'''תקנה'''}} || מִצְוַת חֲלִיצָה
|-
|{{ק|'''תקנו'''}} || מִצְוָה לְהַצִּיל הַנִּרְדָּף
|-
|{{ק|'''תקנז'''}} || מִצְוָה לִזְכֹּר מַה שֶּׁעָשָׂה עֲמָלֵק לְיִשְׂרָאֵל בְּצֵאתָם מִמִּצְרַיִם
|-
|{{ק|'''תקנח'''}} || מִצְוָה לְהַכְרִית זַרְעוֹ שֶׁל עֲמָלֵק
|-
|{{ק|'''תקנט'''}} || שֶׁלֹּא לִמְכֹּר אֵשֶׁת יְפַת תֹּאַר
|-
|{{ק|'''תקס'''}} || שֶׁלֹּא לְהִתְעַמֵּר בְּאֵשֶׁת יְפַת תֹּאַר אַחַר שֶׁבָּא עָלֶיהָ
|-
|{{ק|'''תקסא'''}} || שֶׁלֹּא יָלִין הַצָּלוּב עַל הָעֵץ וְכֵן הַמֵּת בְּבֵיתוֹ אֶלָּא לִכְבוֹדוֹ
|-
|{{ק|'''תקסב'''}} || שֶׁלֹּא לְהִתְעַלֵּם מִן הָאֲבֵדָה
|-
|{{ק|'''תקסג'''}} || שֶׁלֹּא לְהַנִּיחַ בֶּהֱמַת חֲבֵרוֹ רוֹבֶצֶת תַּחַת מַשָּׂאָהּ
|-
|{{ק|'''תקסד'''}} || שֶׁלֹּא תַּעְדֶּה אִשָּׁה עֲדִי אִישׁ
|-
|{{ק|'''תקסה'''}} || שֶׁלֹּא יְעָדָהּ הָאִישׁ עֲדִי אִשָּׁה
|-
|{{ק|'''תקסו'''}} || שֶׁלֹּא לִקַּח הָאֵם עַל הַבָּנִים
|-
|{{ק|'''תקסז'''}} || שֶׁלֹּא לְהַנִּיחַ הַמִּכְשׁוֹל
|-
|{{ק|'''תקסח'''}} || שֶׁלֹּא לִזְרֹעַ כִּלְאַיִם בְּכֶרֶם בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל דְּאוֹרָיְתָא
|-
|{{ק|'''תקסט'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל וְלֵהָנוֹת מִכִּלְאֵי הַכֶּרֶם
|-
|{{ק|'''תקע'''}} || שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת מְלָאכָה בִּשְׁנֵי מִינֵי בְהֵמָה
|-
|{{ק|'''תקעא'''}} || שֶׁלֹּא לִלְבֹּשׁ שַׁעַטְנֵז
|-
|{{ק|'''תקעב'''}} || שֶׁלֹּא יְגָרֵשׁ מוֹצִיא שֵׁם רָע אֶת אִשְׁתּוֹ
|-
|{{ק|'''תקעג'''}} || שֶׁלֹּא לַעֲנֹשׁ הָאֲנוּסָה
|-
|{{ק|'''תקעד'''}} || שֶׁלֹּא יְגָרֵשׁ הָאוֹנֵס אֶת אֲנוּסָתוֹ
|-
|{{ק|'''תקעה'''}} || שֶׁלֹּא יִקַּח סָרִיס בַּת יִשְׂרָאֵל
|-
|{{ק|'''תקעו'''}} || שֶׁלֹּא יִקַּח מַמְזֵר בַּת יִשְׂרָאֵל
|-
|{{ק|'''תקעז'''}} || שֶׁלֹּא יִשָּׂא עַמּוֹנִי וּמוֹאָבִי בַּת יִשְׂרָאֵל
|-
|{{ק|'''תקעח'''}} || שֶׁלֹּא לִדְרֹשׁ שָׁלוֹם לְעַמּוֹן וּמוֹאָב
|-
|{{ק|'''תקעט'''}} || שֶׁלֹּא לְהַרְחִיק זֶרַע אֱדוֹם מֵהִתְחַתֵּן עִם קְהַל יִשְׂרָאֵל אַחַר שֶׁנִּתְגַּיְּרוּ אֶלָּא עַד דּוֹר שְׁלִישִׁי וְלֹא שְׁלִישִׁי בִּכְלָל
|-
|{{ק|'''תקפ'''}} || שֶׁלֹּא לְהַרְחִיק מִצְרִי כְּמוֹ כֵן אֶלָּא עַד דּוֹר שְׁלִישִׁי וְלֹא שְׁלִישִׁי בִּכְלָל
|-
|{{ק|'''תקפא'''}} || שֶׁלֹּא יִכָּנֵס טָמֵא לְמַחֲנֵה לְוִיִּם
|-
|{{ק|'''תקפב'''}} || שֶׁלֹּא לְהַחֲזִיר עֶבֶד שֶׁבָּרַח מֵאֲדֹנָיו שֶׁבְּחוּצָה לָאָרֶץ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל
|-
|{{ק|'''תקפג'''}} || שֶׁלֹּא לְהוֹנוֹת עֶבֶד זֶה שֶׁבָּרַח מֵאֲדֹנָיו מִחוּצָה לָאָרֶץ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל
|-
|{{ק|'''תקפד'''}} || שֶׁלֹּא תִהְיֶה קְדֵשָׁה מִבְּנוֹת יִשְׂרָאֵל
|-
|{{ק|'''תקפה'''}} || שֶׁלֹּא לְהַקְרִיב אֶתְנַן זֹנָה וּמְחִיר כֶּלֶב
|-
|{{ק|'''תקפו'''}} || שֶׁלֹּא לִלְווֹת בְּרִבִּית מִיִּשְׂרָאֵל
|-
|{{ק|'''תקפז'''}} || שֶׁלֹּא לְאַחֵר הַנְּדָרִים וְהַנְּדָבוֹת
|-
|{{ק|'''תקפח'''}} || שֶׁלֹּא יִקַּח הַשָּׂכִיר יָתֵר עַל אֲכִילָתוֹ
|-
|{{ק|'''תקפט'''}} || שֶׁלֹּא יֹאכַל הַשָּׂכִיר בִּשְׁעַת מְלָאכָה
|-
|{{ק|'''תקצ'''}} || שֶׁלֹּא יַחֲזִיר הַמְגָרֵשׁ גְּרוּשָׁתוֹ אַחַר שֶׁנִּשֵּׂאת
|-
|{{ק|'''תקצא'''}} || שֶׁלֹּא יִצָּא חָתָן מִבֵּיתוֹ כָּל שָׁנָה רִאשׁוֹנָה לַצָּבָא וְלֹא לְשׁוּם דָּבָר מִצָּרְכֵי צִבּוּר
|-
|{{ק|'''תקצב'''}} || שֶׁלֹּא לַחֲבֹל כֵּלִים שֶׁעוֹשִׂין בָּהֶן אֹכֶל נֶפֶשׁ
|-
|{{ק|'''תקצג'''}} || שֶׁלֹּא לִתְלֹשׁ סִמָּנֵי צָרָעַת
|-
|{{ק|'''תקצד'''}} || שֶׁלֹּא לְמַשְׁכֵּן בַּעַל חוֹב בִּזְרוֹעַ
|-
|{{ק|'''תקצה'''}} || שֶׁלֹּא לִמְנֹעַ עֲבוֹט מִבְּעָלָיו בְּעֵת שֶׁצָּרִיךְ לוֹ
|-
|{{ק|'''תקצו'''}} || שֶׁלֹּא יָעִיד קָרוֹב
|-
|{{ק|'''תקצז'''}} || שֶׁלֹּא לְהַטּוֹת מִשְׁפַּט גֵּר אוֹ יָתוֹם
|-
|{{ק|'''תקצח'''}} || שֶׁלֹּא לְמַשְׁכֵּן אַלְמָנָה
|-
|{{ק|'''תקצט'''}} || שֶׁלֹּא לִקַּח עֹמֶר הַשִּׁכְחָה מִתְּבוּאָה אוֹ מֵאִילָנוֹת
|-
|{{ק|'''תר'''}} || שֶׁלֹּא לְהוֹסִיף בְּמַלְקוּת הַמְחֻיָּב מַלְקוּת וּבִכְלָלָהּ שֶׁלֹּא נַכֶּה יִשְׂרָאֵל
|-
|{{ק|'''תרא'''}} || שֶׁלֹּא לַחֲסֹם בְּהֵמָה בִּשְׁעַת מְלָאכָה
|-
|{{ק|'''תרב'''}} || שֶׁלֹּא תִנָּשֵׂא הַיְבָמָה לְאַחֵר חוּץ מִן הַיָּבָם
|-
|{{ק|'''תרג'''}} || שֶׁלֹּא לָחוּס עַל הָרוֹדֵף
|-
|{{ק|'''תרד'''}} || שֶׁלֹּא נִשְׁהֶה מִדּוֹת וּמִשְׁקָלוֹת חֲסֵרִים עִמָּנוּ וְאַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נִשָּׂא וְנִתֵּן בָּהֶן
|-
|{{ק|'''תרה'''}} || שֶׁלֹּא נִשְׁכַּח מַעֲשֵׂה עֲמָלֵק שֶׁעָשָׂה עִם אֲבוֹתֵינוּ בְּצֵאתָם מִמִּצְרַיִם
|-
|{{ק|'''תרו'''}} || מִצְוַת קְרִיאָה עַל הַבִּכּוּרִים
|-
|{{ק|'''תרז'''}} || מִצְוַת וִדּוּי מַעֲשֵׂר
|-
|{{ק|'''תרח'''}} || מִצְוָה לְהִדָּמוֹת בְּדַרְכֵי הַשֵּׁם הַטּוֹבִים וְהַיְּשָׁרִים שֶׁנִּצְטַוִּינוּ לַעֲשׂוֹת כָּל מַעֲשֵׂנוּ בְּדֶרֶךְ הַיֹּשֶׁר וְהַטּוֹב
|-
|{{ק|'''תרט'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל מַעֲשֵׂר שֵׁנִי בַּאֲנִינוּת
|-
|{{ק|'''תרי'''}} || שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל מַעֲשֵׂר שֵׁנִי בְּטֻמְאָה
|-
|{{ק|'''תריא'''}} || שֶׁלֹּא לְהוֹצִיא דְּמֵי מַעֲשֵׂר שֵׁנִי בִּשְׁאָר דְּבָרִים שֶׁאֵינָן מֵאֲכִילָה וּשְׁתִיָּה
|-
|{{ק|'''תריב'''}} || מִצְוַת הַקְהֵל בְּמוֹצָאֵי שְׁבִיעִית
|-
|{{ק|'''תריג'''}} || מִצְוָה לִכְתֹּב כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל סֵפֶר תּוֹרָה לְעַצְמוֹ. שֶׁנֶּאֱמַר: וְעַתָּה כִּתְבוּ לָכֶם אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת וְלַמְּדָהּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל {{מ&quot;מ|דברים לא|יט}}.
|}
{{הור2|&lt;p&gt;רַבִּי חֲנַנְיָא בֶּן עֲקַשְׁיָא אוֹמֵר, רָצָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְזַכּוֹת אֶת יִשְׂרָאֵל, לְפִיכָךְ הִרְבָּה לָהֶם תּוֹרָה וּמִצְוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר יְיָ חָפֵץ לְמַעַן צִדְקוֹ יַגְדִּיל תּוֹרָה וְיַאְדִּיר.&lt;/p&gt;
&lt;center&gt;'''קדיש דרבנן'''&lt;/center&gt;
{{קדיש אשכנז|קדיש=דרבנן|עשי&quot;ת=לא}}
}}

==אדרא רבא==
תַּנְיָא, אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן לְחַבְרַיָּא: עַד אֵימָתַי נְתִיב בְּקַיָּמָא 
דְּחַד סַמְכָא, כְּתִיב עֵת לַעֲשׂוֹת לַייָ הֵפֵרוּ תּוֹרָתֶךָ {{מ&quot;מ|תהלים קיט|קכו}}.
יוֹמִין זְעִירִין, וּמָרֵי דְחוֹבָא דָּחֵק, כָּרוֹזָא קָרֵי כָּל יוֹמָא,
וּמְחַצְדֵּי חַקְלָא זְעִירִין אִנּוּן וְאִנְּהוּ בְּשׁוּלֵי כַרְמָא לָא
אַשְׁגְּחָן וְלָא יָדְעִין לְאָן אֲתַר אָזְלִין כְּמָה דְיָאוּת. אִתְכְּנַשׁוּ
חַבְרַיָּא לְבֵי אִדְּרָא מְלֻבָּשִׁין שִׁרְיָן סַיְפֵי וְרֻמְחֵי בִּידֵיכוֹן,
אִזְדְּרַזוּ בְּתִקּוּנֵיכוֹן, בְּעֵטָא, בְּחָכְמְתָא, בְּסוּכְלְתָנוּ, בְּדַעְתָּא,
בְּחֵיזוּ, בְּיָדִין, בְּרַגְלִין, אַמְלַכוּ עֲלֵיכוֹן לְמַאן דְּבִרְשׁוּתֵהּ
חַיֵּי וּמוֹתָא לְמִגְזַר דִּינִין דִּקְשֹׁט, מִלִּין דְּקַדִּישֵׁי עֶלְיוֹנִין
צַיְתֵי לְהוּ וַחֲדָאָן לְמִשְׁמַע לְהוּ וּלְמִנְדַּע לְהוּ. יְתֵב רַבִּי 
שִׁמְעוֹן וּבְכָא וַאֲמַר וַי אִי גְלֵינָא וַי אִי לָא גְלֵינָא. חַבְרַיָּא
דַּהֲווּ תַמָּן אִשְׁתִּיקוּ. קָם רַבִּי אַבָּא וַאֲמַר לֵהּ אִי נִיחָא
קַמֵּהּ דְּמַר לְגַלָּאָה הָא כְתִיב סוֹד יְיָ לִירֵאָיו {{מ&quot;מ|תהלים כה|יד}} וְהָא חַבְרַיָּא
אִלֵּין דַּחֲלִין דְּקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אִנּוּן וּכְבָר עָלוּ בְאִדְּרָא
דְּבֵי מַשְׁכְּנָא מִנְּהוֹן עָלוּ וּמִנְּהוֹן נְפַקוּ. תָּנָא אִתְמַנוּ
חַבְרַיָּא קַמֵּהּ דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן וְאִשְׁתְּכַחוּ רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרֵהּ
וְרַבִּי אַבָּא וְרַבִּי יְהוּדָה וְרַבִּי יוֹסֵי בַּר יַעֲקֹב וְרַבִּי יִצְחָק
וְרַבִּי חִזְקִיָּה בַּר רַב וְרַבִּי חִיָּא וְרַבִּי יוֹסֵי וְרַבִּי יֵיסָא. יָדִין
יְהַבוּ לְרַבִּי שִׁמְעוֹן וְאֶצְבָּעָן זְקַפוּ לְעֵלָּא וְעָלוּ בְחַקְלָא
בֵּינֵי אִילָנֵי וִיתַבוּ. קָם רַבִּי שִׁמְעוֹן וּצְלִי צְלוֹתֵהּ יְתֵב 
בְּגַוַּיְהוּ וַאֲמַר כָּל חַד יְשַׁוֵּי יְדוֹי בְּתֻקְפּוֹי שַׁוּוּ יְדַיְהוּ וּנְסֵב
לוֹן, פְּתַח וַאֲמַר: אָרוּר הָאִישׁ אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה פֶסֶל וּמַסֵּכָה 
מַעֲשֵׂה יְדֵי חָרָשׁ וְשָׂם בַּסָּתֶר {{מ&quot;מ|דברים כז|טו}}, וְעָנוּ כֻלָּם וְאָמְרוּ אָמֵן. פְּתַח
רַבִּי שִׁמְעוֹן וַאֲמַר: עֵת לַעֲשׂוֹת לַייָ. אַמַּאי עֵת לַעֲשׂוֹת לַייָ, 
מִשּׁוּם דְּהֵפֵרוּ תוֹרָתֶךָ. מַאי הֵפֵרוּ תוֹרָתֶךָ, תּוֹרָה דִּלְעֵלָּא
דְּאִיהִי מִתְבַּטַּלָא אִי לָא יִתְעֲבֵד בְּתִקּוּנוֹי שְׁמָא דָא 
וּלְעַתִּיק יוֹמִין אִתְּמַר. כְּתִיב אַשְׁרֶיךָ יִשְׂרָאֵל מִי כָמוֹךָ {{מ&quot;מ|דברים לג|כט}},
וּכְתִיב מִי כָמֹכָה בָּאֵלִם יְיָ {{מ&quot;מ|שמות טו|יא}}. קְרָא לְרַבִּי אֶלְעָזָר בְּרֵהּ
אוֹתְבֵהּ קַמֵּהּ, וּלְרַבִּי אַבָּא מִסִּטְרָא אַחֲרָא, וַאֲמַר: אֲנַן
כְּלָלָא דְכֹלָּא עַד הַשְׁתָּא אִתְתַּקַּנוּ קָיְמִין. אִשְׁתִּיקוּ, שְׁמַעוּ
קָלָא וְאַרְכֻבָּתָן דָּא לְדָא נָקְשָׁן. מַאי קָלָא, קָלָא דִּכְנֻפְיָא
עִלָּאָה דְּמִתְכַּנְּפֵי. חֲדִי רַבִּי שִׁמְעוֹן וַאֲמַר: יְיָ שָׁמַעְתִּי 
שִׁמְעֲךָ יָרֵאתִי {{מ&quot;מ|חבקוק ג|ב}}. אֲמַר: הָתָם יָאוּת הָוֵה לְמֶהֱוֵי דָחֵל אֲנַן.
בַּחֲבִיבוּתָא תָּלְיָא מִלְּתָא, דִּכְתִיב: וְאָהַבְתָּ אֵת יְיָ אֱלֹהֶיךָ {{מ&quot;מ|דברים ו|ה}},
וּכְתִיב: מֵאַהֲבַת יְיָ אֶתְכֶם {{מ&quot;מ|דברים ז|ח}}, וּכְתִיב: אָהַבְתִּי אֶתְכֶם אָמַר יְיָ {{מ&quot;מ|מלאכי א|ב}}.
{{הור2|&lt;p&gt;רַבִּי חֲנַנְיָא בֶּן עֲקַשְׁיָא אוֹמֵר, רָצָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְזַכּוֹת אֶת יִשְׂרָאֵל, לְפִיכָךְ הִרְבָּה לָהֶם תּוֹרָה וּמִצְוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר יְיָ חָפֵץ לְמַעַן צִדְקוֹ יַגְדִּיל תּוֹרָה וְיַאְדִּיר.&lt;/p&gt;
&lt;center&gt;'''קדיש דרבנן'''&lt;/center&gt;
{{קדיש אשכנז|קדיש=דרבנן|עשי&quot;ת=לא}}
}}

==תחינה==
{{הור2|הרי לך י&quot;ג קדישים כמנין {{צ|אחד}}. וסמוך לאור היום יאמר '''[[שיר השירים]]''' כולה. ובגמר כל התיקון יאמר תחינה זו:}}
יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי, שֶׁאִם נִתְחַיַּבְתִּי לְפָנֶיךָ כָּרֵת
בְּבֵית דִּינְךָ הַצֶּדֶק עַל חַטֹּאתַי וַעֲוֹנֹתַי וּפְשָׁעַי הַמְרֻבִּים, יְהִי רָצוֹן
מִלְּפָנֶיךָ שֶׁיְּהֵא חָשׁוּב צַעֲרִי שֶׁנִּצְטַעַרְתִּי בַּלַּיְלָה הַזֶּה וְנִדַּדְתִּי שֵׁנָה 
מֵעֵינַי, שֶׁתַּשְׁגִּיחַ עָלַי בְּעֵין חֶמְלָתְךָ הַהִיא, עֵינָא פְקִיחָא דְּלָא נָאִים וְתִיר 
תָּדִיר, שֶׁנֶּאֱמַר: הִנֵּה לֹא יָנוּם וְלֹא יִישָׁן שׁוֹמֵר יִשְׂרָאֵל׃{{ממס|תהלים קכא ד}} וְתִקְרַע גְּזַר דִּינִי
הָרַע מֵעָלַי. וּתְחָנֵּנִי וּתְבָרְכֵנִי מֵאוֹצָרְךָ הַטּוֹב, וְתִתֵּן לְעַבְדְּךָ &lt;sub&gt;{{צבע גופן|אפור|שם}}&lt;/sub&gt; בֶּן 
אֲמָתְךָ &lt;sub&gt;{{צבע גופן|אפור|שם האם}}&lt;/sub&gt; חַיִּים אֲרֻכִּים לַעֲסֹק בְּתוֹרָתְךָ יוֹמָם וָלַיְלָה. וְיִהְיֶה הַצַּעַר
שֶׁיֵּשׁ לִי בְּעֵינַי תִּקּוּן לִפְגָם הָרְאוּת שֶׁפָּגַמְתִּי בְּעַיְנִין עִלָּאִין, וַאֲשֶׁר הָרַע
בְּעֵינֶיךָ עָשִׂיתִי. וִיתֻקַּן הַפְּגָם הַהוּא בְּכָל הַמְּקוֹמוֹת שֶׁפָּגַמְתִּי מֵאַרְבַּע
עוֹלָמוֹת: אֲצִילוּת, בְּרִיאָה, יְצִירָה, עֲשִׂיָּה. וְתַצִּילֵנִי מֵעֹנֶשׁ חִבּוּט הַקֶּבֶר, 
מֵהַמַּלְאָךְ הַמְשַׁבֵּר אֶת עֵינֵי הָאָדָם אַחַר פְּטִירָתוֹ בַּקֶּבֶר, וְעַל יְדֵי צַעַר זֶה
אֶפָּטֵר מֵאוֹתוֹ הַצַּעַר. וְתַשְׁפִּיעַ עָלַי מִשֶּׁפַע הַטּוֹב, מִכֶּתֶר עֶלְיוֹן, לְהַצִּילֵנִי 
מִכָּרֵת אֲשֶׁר נִתְחַיַּבְתִּי. וּלְמַעַן שִׁמְךָ הַגָּדוֹל הַגִּבּוֹר וְהַנּוֹרָא (אלד כשהוא במקורו
אאהילדה), שֶׁתְּבַטֵּל מֵעָלַי כָּל גְּזֵרוֹת קָשׁוֹת וְרָעוֹת. וְיִהְיֶה לִמּוּד זֶה נַחַת רוּחַ
לִפְנֵי כִסֵּא כְבוֹדֶךָ. וְתִתֶּן בָּנוּ כֹּחַ לַעֲמֹד עַל הַמִּשְׁמָר וְלִלְמֹד תָּמִיד 
לְפָנֶיךָ וְלַהֲגוֹת בְּאִמְרֵי תוֹרָתֶךָ וְלִהְיוֹת מִן הָעוֹבְדִים לְפָנֶיךָ בְּלֵב שָׁלֵם
וּבְנֶפֶשׁ חֲפֵצָה, לוֹמְדִים תּוֹרָתְךָ לִשְׁמָהּ, וְלִבְרֹר כָּל נִיצוֹצוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת
שֶׁנִּתְפַּזְּרוּ עַל יָדֵינוּ וּלְהַחֲזִירָם אֶל הַקְּדֻשָּׁה לְיַחֲדָא שְׁכִינְתָּא בְּבַעְלָהּ
לְאוֹקְמָא יָתַהּ מֵעַפְרָא וְלָתֵת נַחַת רוּחַ לְיוֹצְרֵנוּ לְדַבֵּק נַפְשֵׁנוּ וְרוּחֵנוּ
וְנִשְׁמָתֵנוּ לְעָבְדוֹ וּלְיִרְאָה אוֹתוֹ בְּלֵבָב שָׁלֵם.
{{הור2|בקדרותא דצפרא מעט קודם שיעלה עמוד השחר בעת שמשחיר פני רקיע סוד אילת השחר, אז יטבול כדי לקבל תוספת הקדושה. ומשום הרב ז&quot;ל כתבו שיש לטבול ד' פעמים ולכוין בכל פעם באות אחד משם הוי&quot;ה בניקוד קמץ שהוא הארת הכת&quot;ר, ויאמר פסוק זה:}}
וְזָרַקְתִּי עֲלֵיכֶם מַיִם טְהוֹרִים וּטְהַרְתֶּם מִכֹּל טֻמְאוֹתֵיכֶם וּמִכָּל גִּלּוּלֵיכֶם אֲטַהֵר אֶתְכֶם׃{{ממס|יחזקאל לו כה}}
{{הור|כי שורש המחילה תלוי בדיקנא בסוד י&quot;ג מכילין דרחמי.}}
יְיָ אֱלֹהֵי צְבָאוֹת עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמוֹתֶיךָ הַקְּדוֹשִׁים וְהַטְּהוֹרִים וְהַנּוֹרָאִים אֵלּוּ שֶׁהֵם יוֹצְאִים מִן מִדּוֹתֶיךָ שֶׁהֵם 
יְיָ יְיָ אֵל רַחוּם וְחַנּוּן אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וֶאֱמֶת׃ נֹצֵר חֶסֶד לָאֲלָפִים נֹשֵׂא עָוֹן וָפֶשַׁע וְחַטָּאָה וְנַקֵּה׃{{ממס|לפני=מתוך|שמות לד#לד ה|שמות לד ה-ז}} 
שֶׁתְּטַהֲרֵנוּ מִכָּל פְּשָׁעֵינוּ וְחַטֹּאתֵינוּ וַעֲוֹנוֹתֵינוּ וַאֲטַהֵר לְפָנֶיךָ גּוּפִי בִּטְבִילָה
הַזֹּאת מִנְּהַר דִּינוּר דְּנָגֵד וְנָפֵק דְּמִנֵּהּ נָפְקִין שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת
יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי שֶׁתְּמִימוֹת תִּהְיֶינָה וְאֶכָּנֵס
לְפָנֶיךָ בִּכְלַל שׁוֹשְׁבִינֵי דְּמַטְרוֹנִיתָא דִּמְקַשְּׁטִין יָתַהּ בְּאַרְבַּע וְעֶשְׂרִים
קִשּׁוּטִין. הֶרֶב כַּבְּסֵנוּ מֵעֲוֹנֵנוּ וּמֵחַטָּאתֵנוּ טַהֲרֵנוּ׃{{ממס|לפני=ע&quot;פ|תהלים נא ד}}
{{הור|ותכוון כי מהארת הי&quot;ג תיקוני דיקנא ימשך לכתר נוקבא דז&quot;א וממנו תקבל הארה גם אתה. ותאמר:}}
לְיַחֲדָא בְּשֵׁם כָּל יִשְׂרָאֵל לְקַבֵּל נֶפֶשׁ רוּחַ וּנְשָׁמָה מֵעַלְמָא דִדְכוּרָא מִסִּטְרָא דַאֲצִילוּת.

==הערות==
{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:סדרי לימוד]]</text>
      <sha1>av0s36hozugnfjswe3jrdbdiyme3kj2</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחה:הילילו הה ליום</title>
    <ns>1</ns>
    <id>1743683</id>
    <revision>
      <id>3016326</id>
      <parentid>3016260</parentid>
      <timestamp>2026-05-13T18:59:26Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>/* פרטים */ תגובה</comment>
      <origin>3016326</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="2823" sha1="pp9xe3tvuura4qje8c7d78ajvb7dmbl" xml:space="preserve">== פרטים ==

שלום {{א|בן עדריאל}}. ראיתי שגולדשמידט (קינות עמ' ח) כתב בשם פליישר על דרך ההשערה כי פיוט זה הוא חלק מקרובה של הקליר, אבל אני מניח שיש לך מקורות מעודכנים יותר. לאור זאת, האם אתה מכיר מידע עדכני גם לגבי ההשערה כי זהו חלק של קרובה? [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 22:04, 11 במאי 2026 (IDT)
:גולדשמידט עצמו במהדורה השניה (מלואים ותקונים, עמ' קסו) מתקן את הייחוס לקלירי, ע&quot;פ [https://www.academia.edu/38270138 מאמרו של פליישר] בסיני סד (תשכ&quot;ט). ההקשר שם בכתב היד הוא אכן בתוך מסגרת של קרובה. כל הקינות הקליריות כנראה נכתבו בהרחבות של קרובה, ובמקרה של קינה שמתחילה באות ס' מדובר כנראה בקינה שנועדה להשלים את הא&quot;ב שבקרובה (כמו ש[[שבת סורו מני]] נועדה להשלים את [[זכור איכה]] וקינה אחרת השלימה את [[אאביך ביום מבך]]). [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 15:06, 12 במאי 2026 (IDT)
::תודה. מאחר שגולדשמידט כתב שלפי ההשערה זה &quot;חלקה השני&quot; של קרובה, הבנתי בטעות שכוונתו לפיוט (ארוך באופן חריג) לברכת מחיה, וחשבתי שאם כן יש לכלול את הפיוט ב[[:קטגוריה:קרובות לתשעה באב]]. אולם בעקבות דבריך הבנתי שלא לכך היתה הכוונה, והוא פשוט כינה בשם זה את חלק הקינות. [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 18:47, 12 במאי 2026 (IDT)
:::אני משער שהוא התכוון לא לחלק הקינות בכללו אלא במיוחד לכך שמדובר בקינת השלמה שנועדה להשלים את הקרובה (כמו אלה שציינתי קודם). [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 09:41, 13 במאי 2026 (IDT)
::::הגיוני. אם כי לפחות במקרה הידוע לנו, דהיינו בקרובה [[זכור איכה]] והקינות שלאחריה, נשמרת המשכיות מסוימת גם אחר כך בדרך של בתי-שרשור (שרדו יותר במחזור בני רומא), אבל ברור שרק הקינה הראשונה ממש דומה. [[משתמש:מו יו הו|מו יו הו]] ([[שיחת משתמש:מו יו הו|שיחה]]) 21:59, 13 במאי 2026 (IDT)</text>
      <sha1>pp9xe3tvuura4qje8c7d78ajvb7dmbl</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>עמוד:דורות הראשונים ד.pdf/384</title>
    <ns>104</ns>
    <id>1743708</id>
    <revision>
      <id>3016284</id>
      <parentid>3016273</parentid>
      <timestamp>2026-05-13T13:45:33Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>יעקב</username>
        <id>15222</id>
      </contributor>
      <origin>3016284</origin>
      <model>proofread-page</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4093" sha1="5dngm2cn9d4cr2zegq72xpnvrz7aga9" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;&lt;pagequality level=&quot;1&quot; user=&quot;יעקב&quot; /&gt;&lt;/noinclude&gt;‫המאורע הכללי בראשית ימי רבי

תז
&lt;קטע התחלה=פרק מד/&gt;
עליהם היום אמר לו רשב&quot;ג לר׳ יוסי '''ברבי''' רצונך נפסיק וניחוש לדברי יהודה
חברינו '''אמר לו בכל יום ויום אתה מחבב דבריי''' לפני ר׳ יהודה ועכשיו
אתה מחבב דברי ר׳ יהודה בפני הגם לכבוש את המלכה עמי בבית אמר לו אם
'''כן לא נפסיק''' שמא יראו התלמידים ויקבעו הלכה לדורות אמרו לא זזו משם
עד שקבעו הלכה כר׳ יוסי.״

וכמקום הזה הדבר עוד יותר כי הננו רואים אשר גם לבד דברי ר׳ יוסי
‫״אין בית המקדש קיים מותרין״ והיינו שבטלה מגילת תענית וקמייתא בטול
אחרניייתא בודאי אין מוסיפין, הנה יוסיף רבן שמעון בן גמליאל עצמו ״אף אנו
מחבבין את הצרות '''אבל מה נעשה''' שאם באנו לכתוב אין אנו מספיקין״.

אשר מכל זה ידענו שזה ודאי כי בימי רבן שמעון בן גמליאל בודאי לא
נתוסף במגילת תענית.

והננו רואים כן שהעובדא מר׳ שמעון בן יוחאי אשר בודאי היתה בימי
רשב״ג באמת תחסר במגילת תענית.

ומכל זה יחד ידענו אשר זה ודאי כי המעשה מיהודה בן שמוע היתה בימי
רבי, וככל אשר נתבאר גם מתוכה ומענינה עצמה.
&lt;קטע סוף=פרק מד/&gt;
פרק מ״ה.
&lt;קטע התחלה=פרק מה/&gt;
ב[[סוטה מט ב|סוף מס׳ סוטה]] בא בברייתא ״משמת רבן שמעון בן גמליאל עלה גובאי
ורבו צרות״
ודברים כמו שהם הנם בלתי מובנים שהרי זה ודאי כי רשב&quot;ג נפטר בימי
מארק אוירעל אשר הי׳ איש ישר מאד, ולכל הפחות לא הרבה להרע ולא עשה
דברים לבני ישראל יותר מהקודמים לפניו.

אבל הצעת הדבר וענינו זה הוא:

בסוף ימי אנטונינוס פיוס התחזקו הפרתים בארמעניען וואלאנעזעס השלישי
מלך הפרתים הי׳ איש כביר כח ובחכמתו הצליח בידו לאחד את הנסיכים ולהשבית
מריב ויקח את ארמעניען מידי הרומיים, כבר ראה אנטונינוס פיוס כי הסכנה קרובה,
ויחזק את מספר בני החיל שם, אבל להלחם עם וואלאגעסעס לא מצא עוז בנפשו
(עי׳ שיללער ראמישע קייזערצייט עמוד ‪639‬), בימי מארק אוירעל הצליח בידי
הפרתים לגרש את נסיך ארמעניען אשר הושיבו הרומיים, הנציב הרומי בקאפפאדאציען
סעווערעיאגוס מהר עם חילו לארמעניען אבל הוכה מהפרתים מכה ‬נצחת ויאבד
כל חילו, ועל ידי זה מרדו בהרומיים גם הנסיכים מנציבין והדייב ועדעסא, ויד
הפרתים רוממה, וכל סיריען פחדה מפני הפרתים, והלענאט מסיריען אטידיוס
קארנעליאנוס אשר עמד נגד הפרתים הוכה גם הוא.

והנה היתה אז סכנה גדולה להרומיים לא לבד בארמעניען כי אם גם במדי‬
וגם במעזאפאטאמיען וגם בסיריען.

אז חגרו הרומיים שארית כחם וישלחו לארצות הקדם את כל חילם אשר
יכלו לשלוח, וכל ראשי שרי הצבאות וגם הקיסר משנה ווערוס הלך לשם, בשנת
‪163—164‬ שבו ולכדו את ארמעניען אבל עיקר המלחמה נגד הפרתים עצמם
היתה בשנות ‪164—168‬ ואבידיוס קאסיוס הידוע הוא נהל שם את כל דבר המלחמה.

&lt;קטע סוף=פרק מד/&gt;&lt;noinclude&gt;&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>5dngm2cn9d4cr2zegq72xpnvrz7aga9</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3016285</id>
      <parentid>3016284</parentid>
      <timestamp>2026-05-13T13:46:09Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>יעקב</username>
        <id>15222</id>
      </contributor>
      <origin>3016285</origin>
      <model>proofread-page</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4093" sha1="jlq75u95qjemrv0msz7ljlj6qqjw1k0" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;&lt;pagequality level=&quot;1&quot; user=&quot;יעקב&quot; /&gt;&lt;/noinclude&gt;‫המאורע הכללי בראשית ימי רבי

תז
&lt;קטע התחלה=פרק מד/&gt;
עליהם היום אמר לו רשב&quot;ג לר׳ יוסי '''ברבי''' רצונך נפסיק וניחוש לדברי יהודה
חברינו '''אמר לו בכל יום ויום אתה מחבב דבריי''' לפני ר׳ יהודה ועכשיו
אתה מחבב דברי ר׳ יהודה בפני הגם לכבוש את המלכה עמי בבית אמר לו אם
'''כן לא נפסיק''' שמא יראו התלמידים ויקבעו הלכה לדורות אמרו לא זזו משם
עד שקבעו הלכה כר׳ יוסי.״

וכמקום הזה הדבר עוד יותר כי הננו רואים אשר גם לבד דברי ר׳ יוסי
‫״אין בית המקדש קיים מותרין״ והיינו שבטלה מגילת תענית וקמייתא בטול
אחרניייתא בודאי אין מוסיפין, הנה יוסיף רבן שמעון בן גמליאל עצמו ״אף אנו
מחבבין את הצרות '''אבל מה נעשה''' שאם באנו לכתוב אין אנו מספיקין״.

אשר מכל זה ידענו שזה ודאי כי בימי רבן שמעון בן גמליאל בודאי לא
נתוסף במגילת תענית.

והננו רואים כן שהעובדא מר׳ שמעון בן יוחאי אשר בודאי היתה בימי
רשב״ג באמת תחסר במגילת תענית.

ומכל זה יחד ידענו אשר זה ודאי כי המעשה מיהודה בן שמוע היתה בימי
רבי, וככל אשר נתבאר גם מתוכה ומענינה עצמה.
&lt;קטע סוף=פרק מד/&gt;
פרק מ״ה.
&lt;קטע התחלה=פרק מה/&gt;
ב[[סוטה מט ב|סוף מס׳ סוטה]] בא בברייתא ״משמת רבן שמעון בן גמליאל עלה גובאי
ורבו צרות״
ודברים כמו שהם הנם בלתי מובנים שהרי זה ודאי כי רשב&quot;ג נפטר בימי
מארק אוירעל אשר הי׳ איש ישר מאד, ולכל הפחות לא הרבה להרע ולא עשה
דברים לבני ישראל יותר מהקודמים לפניו.

אבל הצעת הדבר וענינו זה הוא:

בסוף ימי אנטונינוס פיוס התחזקו הפרתים בארמעניען וואלאנעזעס השלישי
מלך הפרתים הי׳ איש כביר כח ובחכמתו הצליח בידו לאחד את הנסיכים ולהשבית
מריב ויקח את ארמעניען מידי הרומיים, כבר ראה אנטונינוס פיוס כי הסכנה קרובה,
ויחזק את מספר בני החיל שם, אבל להלחם עם וואלאגעסעס לא מצא עוז בנפשו
(עי׳ שיללער ראמישע קייזערצייט עמוד ‪639‬), בימי מארק אוירעל הצליח בידי
הפרתים לגרש את נסיך ארמעניען אשר הושיבו הרומיים, הנציב הרומי בקאפפאדאציען
סעווערעיאגוס מהר עם חילו לארמעניען אבל הוכה מהפרתים מכה ‬נצחת ויאבד
כל חילו, ועל ידי זה מרדו בהרומיים גם הנסיכים מנציבין והדייב ועדעסא, ויד
הפרתים רוממה, וכל סיריען פחדה מפני הפרתים, והלענאט מסיריען אטידיוס
קארנעליאנוס אשר עמד נגד הפרתים הוכה גם הוא.

והנה היתה אז סכנה גדולה להרומיים לא לבד בארמעניען כי אם גם במדי‬
וגם במעזאפאטאמיען וגם בסיריען.

אז חגרו הרומיים שארית כחם וישלחו לארצות הקדם את כל חילם אשר
יכלו לשלוח, וכל ראשי שרי הצבאות וגם הקיסר משנה ווערוס הלך לשם, בשנת
‪163—164‬ שבו ולכדו את ארמעניען אבל עיקר המלחמה נגד הפרתים עצמם
היתה בשנות ‪164—168‬ ואבידיוס קאסיוס הידוע הוא נהל שם את כל דבר המלחמה.

&lt;קטע סוף=פרק מה/&gt;&lt;noinclude&gt;&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>jlq75u95qjemrv0msz7ljlj6qqjw1k0</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>עמוד:דורות הראשונים ד.pdf/385</title>
    <ns>104</ns>
    <id>1743710</id>
    <revision>
      <id>3016286</id>
      <timestamp>2026-05-13T13:52:25Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>יעקב</username>
        <id>15222</id>
      </contributor>
      <comment>/* לא בוצעה הגהה */ יצירת דף עם התוכן &quot;‫‪814  המאורע הבללי בראשית ימי רבי &lt;קטע התחלה=פרק מה/&gt; פרטי דברי המלחמות הגדולות האלה בערפל חתולתם, כי דברי סופרי רומא מכל זה נאבדו כמעט כולם.  אבל זה ידענו כי לכדו אז גם את נציבין ואת סילייקוס שרפו באש וצבאותיהם הניעו גם עד סורא.  ואם כי יחסרו הידיעות הפרטיו...&quot;</comment>
      <origin>3016286</origin>
      <model>proofread-page</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4463" sha1="otdp15j6im2bhhrdu3vsmrsrepje0o6" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;&lt;pagequality level=&quot;1&quot; user=&quot;יעקב&quot; /&gt;&lt;/noinclude&gt;‫‪814

המאורע הבללי בראשית ימי רבי
&lt;קטע התחלה=פרק מה/&gt;
פרטי דברי המלחמות הגדולות האלה בערפל חתולתם, כי דברי סופרי רומא
מכל זה נאבדו כמעט כולם.

אבל זה ידענו כי לכדו אז גם את נציבין ואת סילייקוס שרפו באש
וצבאותיהם הניעו גם עד סורא.

ואם כי יחסרו הידיעות הפרטיות מכל המלחמות ההם ומסע המחנות הגדולות,
לא יוכל להיות ספק, בי שטפו ועברו גם בארץ ישראל וימלאו גם אותה המס
ושוד{{שוליים|(סא)}}.

והדבר ידוע כי הקיסר אנטונינוס פיוס לא החליף את שריו, והם כבר הורגלו
עם היהודים.

אבל בהמיר ארץ על ידי קיסר חדש, ובהתגעש ותרעד הארץ מסביב באו
שם שרים חדשים וראשי שרי הצבא, אשר כולם לא ידעו את היהודים, וידעו רק
את אומץ רוחס וגבורתם במלחמה עוד מימי ביתר.

ומארק אוירעל בימי מרידת אבידיוס קאסיוס נגדו בדברו אל אנשי המלחמה
לחזק את לבבם להלחם עם קאסיוס יאמר להם (דיא קאסיוס ‪71, 25‬) ״מפני כי
קאסיוס לא ירצה לקבל הצעתי על כן ההכרח כי אתם אהי במלחמה תהיו מלאי
רוח גבורה, הסורים היהודים והמצרים לא היו גבורים יותר מכם, ולא יהיו זה
לעולם.״

ועל כן בכל אשר שקטו היהודים ולא התערבו עם שונים ככל אשר ידענו‬
‫מזה עצמו את אשר אמרו בתלונתם ״אי שמים ולא אחיכם אנהנו ובו׳ מה‬
‫נשתנינו מכל אומה ולשון וכו׳״‪ ,‬הנה בהיות אז כל ארצות הקרם כמרקהה ובפרטי‬
‫בהביא הרומיים אז מלחמה בשערי בבל אשר ישבו שם היהודים ברבבותיהם‪ ,‬ראי‬

‫שרי רומא בארץ ישראל‪ .‬לבצר את רוה היהודים‪.‬‬
‫ודבר כזה לא ידעו השרים החדשים ההם ולא הבינו‪ ,‬כי אם על ידי אשר‬
‫לא ירשו לבני יש*אל לשמור את הדברים אשר יבדילו אותם מכל'העמים‪ ,‬והוא‬
‫לעסוק בתורה בפומבי ושמירת' השבת והמילה‪.‬‬
‫בחישבם כי ככל הגוים בית יישראל אשר האמונה והעיבודה היא אצלם מן‬
‫השפה ולחוץ‪ ,‬ונדבר חיצוני‪ ,‬אשר אם יניהו הם את ידם על זה והנה עברו ובטלו‪.‬‬
‫‪.! .‬אחרי אשר ידעו בני יישראל כי אין זה דבר הקיסר ולא דבי משינה הקיסר‬
‫ווערוס כי‪ -‬אם־ דבר שרי המקום‪,‬‬
‫כי על כן לא נסעו על זה לרומא‪ ,‬וגם לא לאנטיוביא המקום אשר ישב‬
‫שם ווערוס בעת ההיא בי אם חפשו עצמה איך להפוך לטוב את לבב שרי המקום‪.‬‬
‫״הלכו ונטלו עצה ממטרוניתא אהת ש כ ל ג ד ו ל י ר ו מ י מ צ ו י י ן‬
‫א צ ל ה אמרה להם בואו והפנינו בלילה הלכו והפגינו בלילה אמרו אי שמים לא ‪.‬‬
‫הערה ) ס ״ א( במס׳ ביצה ד׳כ״א בא בגט^ ״והתניא מעשה בשמעון התימני שליא בא‬
‫אמש לבית ה מד ^‪ 8‬בשחרים מצאו ר׳ יהודה בן בבא אמר לו מפני מה לא באת אמש לבית‬
‫המדרש אמר לי בלשת באה לעירנו ו ב ק ש ה ל ח ט ו ף א ת כ ל ה ע י ר 'ושהמנו להם עגל‬
‫והאכלנום ופטרנום לשלום וכו׳‪.‬״‬
‫יז ה‪ .‬הי׳ מחנה קטנה מאד עד שעגל הספיקה להם‪ ,‬בכל זה אם לא מיהרו לעשות כן‬
‫■‬
‫■״בקשו לחטוף את כל העיר״ ומזה נוכל להבין א ת מצב בני ישראל ;בעת מםע המהנות הגדולות‪.‬‬
‫והמעשה הזאת כנראה היתה במלחמת הרומיים עם הפרתים בימי טראיאנוס‪.‬‬&lt;noinclude&gt;&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>otdp15j6im2bhhrdu3vsmrsrepje0o6</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3016287</id>
      <parentid>3016286</parentid>
      <timestamp>2026-05-13T14:31:19Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>יעקב</username>
        <id>15222</id>
      </contributor>
      <origin>3016287</origin>
      <model>proofread-page</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4312" sha1="fmzlfjvfpga56w67na3dxkn7d9qk8c5" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;&lt;pagequality level=&quot;1&quot; user=&quot;יעקב&quot; /&gt;&lt;/noinclude&gt;‫‪814

המאורע הבללי בראשית ימי רבי
&lt;קטע התחלה=פרק מה/&gt;
פרטי דברי המלחמות הגדולות האלה בערפל חתולתם, כי דברי סופרי רומא
מכל זה נאבדו כמעט כולם.

אבל זה ידענו כי לכדו אז גם את נציבין ואת סילייקוס שרפו באש
וצבאותיהם הניעו גם עד סורא.

ואם כי יחסרו הידיעות הפרטיות מכל המלחמות ההם ומסע המחנות הגדולות,
לא יוכל להיות ספק, בי שטפו ועברו גם בארץ ישראל וימלאו גם אותה המס
ושוד{{שוליים|(סא)}}.

והדבר ידוע כי הקיסר אנטונינוס פיוס לא החליף את שריו, והם כבר הורגלו
עם היהודים.

אבל בהמיר ארץ על ידי קיסר חדש, ובהתגעש ותרעד הארץ מסביב באו
שם שרים חדשים וראשי שרי הצבא, אשר כולם לא ידעו את היהודים, וידעו רק
את אומץ רוחס וגבורתם במלחמה עוד מימי ביתר.

ומארק אוירעל בימי מרידת אבידיוס קאסיוס נגדו בדברו אל אנשי המלחמה
לחזק את לבבם להלחם עם קאסיוס יאמר להם (דיא קאסיוס ‪71, 25‬) ״מפני כי
קאסיוס לא ירצה לקבל הצעתי על כן ההכרח כי אתם אהי במלחמה תהיו מלאי
רוח גבורה, הסורים היהודים והמצרים לא היו גבורים יותר מכם, ולא יהיו זה
לעולם.״

ועל כן בכל אשר שקטו היהודים ולא התערבו עם שונים ככל אשר ידענו
מזה עצמו את אשר אמרו בתלונתם ״אי שמים ולא אחיכם אנחנו וכו׳ מה
נשתנינו מכל אומה ולשון וכו'״, הנה בהיות אז כל ארצות הקדם כמרקחה ובפרט
בהביא הרומיים אז מלחמה בשערי בבל אשר ישבו שם היהודים ברבבותיהם, ראו
שרי רומא בארץ ישראל לבצר את רוח היהודים.

ודבר כזה לא ידעו השרים החדשים ההם ולא הבינו, כי אם על ידי אשר
לא ירשו לבני ישראל לשמור את הדברים אשר יבדילו אותם מכל העמים, והוא
לעסוק בתורה בפומבי ושמירת השבת והמילה.

בחשבם כי ככל הגוים בית ישראל אשר האמונה והעבודה היא אצלם מן
השפה ולחוץ, וכדבר חיצוני, אשר אם יניחו הם את ידם על זה והנה עברו ובטלו.

ואחרי אשר ידעו בני ישראל כי אין זה דבר הקיסר ולא דבר משנה הקיסר
ווערוס כי אם דבר שרי המקום,

כי על כן לא נסעו על זה לרומא, וגם לא לאנטיוכיא המקום אשר ישב
שם ווערוס בעת ההיא כי אם חפשו עצמה איך להפוך לטוב את לבב שרי המקום.

״הלכו ונטלו עצה ממטרוניתא אחת '''שכל גדולי רומי מצויין'''
'''אצלה''' אמרה להם בואו והפגינו בלילה הלכו והפגינו בלילה אמרו אי שמים לא
&lt;קטע סוף=פרק מה/&gt;
-----------------------------
&lt;קטע התחלה=הערות מה/&gt;

{{שולייםלמטה|(סא)}} במס׳ [[ביצה כא א|ביצה ד׳ כ״א]] בא בגמ' ״והתניא מעשה בשמעון התימני שלא בא
אמש לבית המדרש בשחרית מצאו ר׳ יהודה בן בבא אמר לו מפני מה לא באת אמש לבית
המדרש אמר לי בלשת באה לעירנו '''ובקשה לחטוף את כל העיר''' ושחטנו להם עגל
והאכלנום ופטרנום לשלום וכו׳.״

וזה הי׳ מחנה קטנה מאד עד שעגל הספיקה להם, בכל זה אם לא מיהרו לעשות כן
״בקשו לחטוף את כל העיר״ ומזה נוכל להבין את מצב בני ישראל בעת מסע המחנות הגדולות.

והמעשה הזאת כנראה היתה במלחמת הרומיים עם הפרתים בימי טראיאנוס.
&lt;קטע סוף=הערות מה/&gt;&lt;noinclude&gt;&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>fmzlfjvfpga56w67na3dxkn7d9qk8c5</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>עמוד:דורות הראשונים ד.pdf/386</title>
    <ns>104</ns>
    <id>1743711</id>
    <revision>
      <id>3016288</id>
      <timestamp>2026-05-13T14:33:24Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>יעקב</username>
        <id>15222</id>
      </contributor>
      <comment>/* לא בוצעה הגהה */ יצירת דף עם התוכן &quot;‫המאורע הכללי בראשית ימי רבי  תח &lt;קטע התחלה=פרק מה/&gt; אחיכם אנחנו ולא בני אב אחד אנחנו ולא בני אם אחת אנחנו מה נשתנינו מכל אומה ולשון שאתם גוזרים עלינו גזרות קשות וביטלום.״  וענין הדברים הוא כי המטרוניתא ההיא אף שדבריה נשמעו לשרי רומא לא יכלה לבוא מעצמה לדבר...&quot;</comment>
      <origin>3016288</origin>
      <model>proofread-page</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4160" sha1="9ufps8lwoicrab5bbl3cerg0s2ljcnx" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;&lt;pagequality level=&quot;1&quot; user=&quot;יעקב&quot; /&gt;&lt;/noinclude&gt;‫המאורע הכללי בראשית ימי רבי

תח
&lt;קטע התחלה=פרק מה/&gt;
אחיכם אנחנו ולא בני אב אחד אנחנו ולא בני אם אחת אנחנו מה נשתנינו מכל
אומה ולשון שאתם גוזרים עלינו גזרות קשות וביטלום.״

וענין הדברים הוא כי המטרוניתא ההיא אף שדבריה נשמעו לשרי רומא לא
יכלה לבוא מעצמה לדבר על דבר בני ישראל, לבלי תהי׳ חשודה כי נתבקשה
מהם על ידי ריצי כסף.

כי על כן יעצה שילכו ויפגינו בלילה וירעישו את העיר כולה בתחנונים
ובקשת רחמים.

ואז יכלה לבוא אחריהם ולמלאות דבריהם ולאמר כי נתעוררה לקול שועם
אשר ירדוהדרי לכבח‪ ,‬ותפעול על שרי רומא לשנות את דרכם עם היהודים‪.‬‬
‫אבל המעשים האלה פעלו עליהם מצדדים שונים‪ ,‬ללכת הלאה בדרכי‬
‫השתדלותם ולהשיג מזה נם טובה כללית‪.‬‬
‫מצד אחד ראו כי אינם בטוחים אף רנע בשמירת תורתם‪ ,‬ונם בשעה שלא‬
‫ינודו באצבע ויסבלו עול הרומיים בכל תוקף‪ ,‬ונם בשעה שהקיסר עצמו דבר אין‬
‫יוכל כ^ שר במדינה להתהפך לשד משחית להבל ולגזור עליהם‬
‫לו נגדם‪,‬‬
‫גזירותיו של אדריאנום נם מבלי שאול את פי הקיסר‪.‬‬
‫ומצד השני נודע להם כי הקיסר החדש אשר הי׳ פילוסוף גמור לצדק‬
‫ימלוך מלך‪ ,‬וכל דרכיו מישרים‪.‬‬
‫ודיא קאסיוס ‪ '71, 1‬יאמר עליו ״לעסוק בדברי הכמה אהב מאד״‪.‬‬
‫ועל כן אין ספק בי נם קרא את העתקת השבעים מהתורה וידע גודל ערכה‪,‬‬
‫ונם הי׳ לו איזה מושיג מה הוא התורה הזאת אשר יעסקו בה כני ישראל‪ ,‬ומה חם‬
‫פקודי ד׳ ישרים אשר ישמרו בני ישראל ויתנו נפשם עליהם‪.‬‬
‫ויכוונו בני ישראל את השעה אם בהתקרב הקיסר לארצות הקדם‪ ,‬או כי רבי‬
‫בעצמו קדם פניו בהיותו באיטאליען ואיי הים‪.‬‬
‫והן הדברים במס׳ ראש השינה ד׳ ב״ו ״ אמ ר ר בי כ ש ה ל כ ת י ל כ ר כ י‬
‫ה י ם היו קורין למכירה כירה ובי‪.‬״‬
‫והפין ד׳ הצליח בידם ויפיקו רצון ויצא דבר מלכות כולל ב^ונע לתויה‬
‫בכללה לבלי להרגיז בני ישראל בנוגע לעסק התורה ושמירתה‪.‬‬
‫״בעשרים ותמניא ביה )גאדר( א ת ת ב ש ו ר ת א ט ב ת א ל י ה ו ד א י‬
‫ד ל א י ע י ד ו ן מא ורייתא״״‬
‫ואין ספק כלל כי אלו היו לפנינו רק הדברים האלה לבד שהי׳ הדבי‬
‫פשוט שזה פקודה כוללת בנונע לתודה ומצוה בישראל‪ ,‬ולא דברים שנאמרו רק‬
‫על פרטים אהדים‪.‬‬
‫ונם עכשיו שבא אחד זה הסיפור מיהודה בן שמוע אין הדבר יוצא מידי‬
‫פשוטו‪.‬‬
‫לפי שהדבר ידוע כי כן הוא נם בכל מגילת תענית אשד היסוד הוא■ רק‬
‫ההתחלה‪ ,‬וכל הבא אחר זר‪ .‬הוא פירוש ועל ה־רב מזמן מאוחר הרבה לעצם‬
‫הדברים‪.‬‬
‫ובמקום הזר‪ .‬אף שנם הפירוש מדבר יהודה בן שמוע נראה שנכתב בזמן‬
‫אחד עם ״אשית‪ .‬הדברים‪ ,‬ככל זדי נכתב זה בסגנון כל דביי מנילת תענית שעצם‬
‫הדב״ים עימדים לעצמם והנם באמת דב־יש־ כוללים‪.‬‬&lt;noinclude&gt;&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>9ufps8lwoicrab5bbl3cerg0s2ljcnx</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3016292</id>
      <parentid>3016288</parentid>
      <timestamp>2026-05-13T15:08:55Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>יעקב</username>
        <id>15222</id>
      </contributor>
      <origin>3016292</origin>
      <model>proofread-page</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4034" sha1="pon8ec39qb6t9o5eqa3rq5o7vcde5wl" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;&lt;pagequality level=&quot;1&quot; user=&quot;יעקב&quot; /&gt;&lt;/noinclude&gt;‫המאורע הכללי בראשית ימי רבי

תח
&lt;קטע התחלה=פרק מה/&gt;
אחיכם אנחנו ולא בני אב אחד אנחנו ולא בני אם אחת אנחנו מה נשתנינו מכל
אומה ולשון שאתם גוזרים עלינו גזרות קשות וביטלום.״

וענין הדברים הוא כי המטרוניתא ההיא אף שדבריה נשמעו לשרי רומא לא
יכלה לבוא מעצמה לדבר על דבר בני ישראל, לבלי תהי׳ חשודה כי נתבקשה
מהם על ידי ריצי כסף.

כי על כן יעצה שילכו ויפגינו בלילה וירעישו את העיר כולה בתחנונים
ובקשת רחמים.

ואז יכלה לבוא אחריהם ולמלאות דבריהם ולאמר כי נתעוררה לקול שועם
אשר ירדו חדרי לבבה, ותפעול על שרי רומא לשנות את דרכם עם היהודים.

אבל המעשים האלה פעלו עליהם מצדדים שונים, ללכת הלאה בדרכי
השתדלותם ולהשיג מזה גם טובה כללית.

מצד אחד ראו כי אינם בטוחים אף רנע בשמירת תורתם, וגם בשעה שלא
ינודו באצבע ויסבלו עול הרומיים בכל תוקף, וגם בשעה שהקיסר עצמו דבר אין
לו נגדם, יוכל כל שר במדינה להתהפך לשד משחית לחבל ולגזור עליהם
גזירותיו של אדריאנוס גם מבלי שאול את פי הקיסר.

ומצד השני נודע להם כי הקיסר החדש אשר הי׳ פילוסוף גמור לצדק
ימלוך מלך, וכל דרכיו מישרים.

ודיא קאסיוס ‪71, 1‬ יאמר עליו ״לעסוק בדברי חכמה אהב מאד״.

ועל כן אין ספק כי גם קרא את העתקת השבעים מהתורה וידע גודל ערכה‪,‬‬
‫ונם הי׳ לו איזה מושיג מה הוא התורה הזאת אשר יעסקו בה כני ישראל‪ ,‬ומה חם‬
‫פקודי ד׳ ישרים אשר ישמרו בני ישראל ויתנו נפשם עליהם‪.‬‬
‫ויכוונו בני ישראל את השעה אם בהתקרב הקיסר לארצות הקדם‪ ,‬או כי רבי‬
‫בעצמו קדם פניו בהיותו באיטאליען ואיי הים‪.‬‬
‫והן הדברים במס׳ ראש השינה ד׳ ב״ו ״ אמ ר ר בי כ ש ה ל כ ת י ל כ ר כ י‬
‫ה י ם היו קורין למכירה כירה ובי‪.‬״‬
‫והפין ד׳ הצליח בידם ויפיקו רצון ויצא דבר מלכות כולל ב^ונע לתויה‬
‫בכללה לבלי להרגיז בני ישראל בנוגע לעסק התורה ושמירתה‪.‬‬
‫״בעשרים ותמניא ביה )גאדר( א ת ת ב ש ו ר ת א ט ב ת א ל י ה ו ד א י‬
‫ד ל א י ע י ד ו ן מא ורייתא״״‬
‫ואין ספק כלל כי אלו היו לפנינו רק הדברים האלה לבד שהי׳ הדבי‬
‫פשוט שזה פקודה כוללת בנונע לתודה ומצוה בישראל‪ ,‬ולא דברים שנאמרו רק‬
‫על פרטים אהדים‪.‬‬
‫ונם עכשיו שבא אחד זה הסיפור מיהודה בן שמוע אין הדבר יוצא מידי‬
‫פשוטו‪.‬‬
‫לפי שהדבר ידוע כי כן הוא נם בכל מגילת תענית אשד היסוד הוא■ רק‬
‫ההתחלה‪ ,‬וכל הבא אחר זר‪ .‬הוא פירוש ועל ה־רב מזמן מאוחר הרבה לעצם‬
‫הדברים‪.‬‬
‫ובמקום הזר‪ .‬אף שנם הפירוש מדבר יהודה בן שמוע נראה שנכתב בזמן‬
‫אחד עם ״אשית‪ .‬הדברים‪ ,‬ככל זדי נכתב זה בסגנון כל דביי מנילת תענית שעצם‬
‫הדב״ים עימדים לעצמם והנם באמת דב־יש־ כוללים‪.‬‬&lt;noinclude&gt;&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>pon8ec39qb6t9o5eqa3rq5o7vcde5wl</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3016293</id>
      <parentid>3016292</parentid>
      <timestamp>2026-05-13T15:12:45Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>יעקב</username>
        <id>15222</id>
      </contributor>
      <origin>3016293</origin>
      <model>proofread-page</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3972" sha1="ai1dfpvirkx9p6leifln3qgisv469mo" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;&lt;pagequality level=&quot;1&quot; user=&quot;יעקב&quot; /&gt;&lt;/noinclude&gt;‫המאורע הכללי בראשית ימי רבי

תח
&lt;קטע התחלה=פרק מה/&gt;
אחיכם אנחנו ולא בני אב אחד אנחנו ולא בני אם אחת אנחנו מה נשתנינו מכל
אומה ולשון שאתם גוזרים עלינו גזרות קשות וביטלום.״

וענין הדברים הוא כי המטרוניתא ההיא אף שדבריה נשמעו לשרי רומא לא
יכלה לבוא מעצמה לדבר על דבר בני ישראל, לבלי תהי׳ חשודה כי נתבקשה
מהם על ידי ריצי כסף.

כי על כן יעצה שילכו ויפגינו בלילה וירעישו את העיר כולה בתחנונים
ובקשת רחמים.

ואז יכלה לבוא אחריהם ולמלאות דבריהם ולאמר כי נתעוררה לקול שועם
אשר ירדו חדרי לבבה, ותפעול על שרי רומא לשנות את דרכם עם היהודים.

אבל המעשים האלה פעלו עליהם מצדדים שונים, ללכת הלאה בדרכי
השתדלותם ולהשיג מזה גם טובה כללית.

מצד אחד ראו כי אינם בטוחים אף רנע בשמירת תורתם, וגם בשעה שלא
ינודו באצבע ויסבלו עול הרומיים בכל תוקף, וגם בשעה שהקיסר עצמו דבר אין
לו נגדם, יוכל כל שר במדינה להתהפך לשד משחית לחבל ולגזור עליהם
גזירותיו של אדריאנוס גם מבלי שאול את פי הקיסר.

ומצד השני נודע להם כי הקיסר החדש אשר הי׳ פילוסוף גמור לצדק
ימלוך מלך, וכל דרכיו מישרים.

ודיא קאסיוס ‪71, 1‬ יאמר עליו ״לעסוק בדברי חכמה אהב מאד״.

ועל כן אין ספק כי גם קרא את העתקת השבעים מהתורה וידע גודל ערכה,
וגם הי׳ לו איזה מושג מה הוא התורה הזאת אשר יעסקו בה בני ישראל, ומה הם
פקודי ד׳ ישרים אשר ישמרו בני ישראל ויתנו נפשם עליהם.

ויכוונו בני ישראל את השעה אם בהתקרב הקיסר לארצות הקדם, או כי רבי
בעצמו קדם פניו בהיותו באיטאליען ואיי הים.

והן הדברים במס׳ ראש השנה ד׳ ב״ו ״ אמ ר ר בי כ ש ה ל כ ת י ל כ ר כ י‬
‫ה י ם היו קורין למכירה כירה ובי‪.‬״‬
‫והפין ד׳ הצליח בידם ויפיקו רצון ויצא דבר מלכות כולל ב^ונע לתויה‬
‫בכללה לבלי להרגיז בני ישראל בנוגע לעסק התורה ושמירתה‪.‬‬
‫״בעשרים ותמניא ביה )גאדר( א ת ת ב ש ו ר ת א ט ב ת א ל י ה ו ד א י‬
‫ד ל א י ע י ד ו ן מא ורייתא״״‬
‫ואין ספק כלל כי אלו היו לפנינו רק הדברים האלה לבד שהי׳ הדבי‬
‫פשוט שזה פקודה כוללת בנונע לתודה ומצוה בישראל‪ ,‬ולא דברים שנאמרו רק‬
‫על פרטים אהדים‪.‬‬
‫ונם עכשיו שבא אחד זה הסיפור מיהודה בן שמוע אין הדבר יוצא מידי‬
‫פשוטו‪.‬‬
‫לפי שהדבר ידוע כי כן הוא נם בכל מגילת תענית אשד היסוד הוא■ רק‬
‫ההתחלה‪ ,‬וכל הבא אחר זר‪ .‬הוא פירוש ועל ה־רב מזמן מאוחר הרבה לעצם‬
‫הדברים‪.‬‬
‫ובמקום הזר‪ .‬אף שנם הפירוש מדבר יהודה בן שמוע נראה שנכתב בזמן‬
‫אחד עם ״אשית‪ .‬הדברים‪ ,‬ככל זדי נכתב זה בסגנון כל דביי מנילת תענית שעצם‬
‫הדב״ים עימדים לעצמם והנם באמת דב־יש־ כוללים‪.‬‬&lt;noinclude&gt;&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>ai1dfpvirkx9p6leifln3qgisv469mo</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3016341</id>
      <parentid>3016293</parentid>
      <timestamp>2026-05-13T20:59:26Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>יעקב</username>
        <id>15222</id>
      </contributor>
      <origin>3016341</origin>
      <model>proofread-page</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3827" sha1="jjx6idnkkzkxd7fxwv1bajhfeaguut5" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;&lt;pagequality level=&quot;1&quot; user=&quot;יעקב&quot; /&gt;&lt;/noinclude&gt;‫המאורע הכללי בראשית ימי רבי

תח
&lt;קטע התחלה=פרק מה/&gt;
אחיכם אנחנו ולא בני אב אחד אנחנו ולא בני אם אחת אנחנו מה נשתנינו מכל
אומה ולשון שאתם גוזרים עלינו גזרות קשות וביטלום.״

וענין הדברים הוא כי המטרוניתא ההיא אף שדבריה נשמעו לשרי רומא לא
יכלה לבוא מעצמה לדבר על דבר בני ישראל, לבלי תהי׳ חשודה כי נתבקשה
מהם על ידי ריצי כסף.

כי על כן יעצה שילכו ויפגינו בלילה וירעישו את העיר כולה בתחנונים
ובקשת רחמים.

ואז יכלה לבוא אחריהם ולמלאות דבריהם ולאמר כי נתעוררה לקול שועם
אשר ירדו חדרי לבבה, ותפעול על שרי רומא לשנות את דרכם עם היהודים.

אבל המעשים האלה פעלו עליהם מצדדים שונים, ללכת הלאה בדרכי
השתדלותם ולהשיג מזה גם טובה כללית.

מצד אחד ראו כי אינם בטוחים אף רנע בשמירת תורתם, וגם בשעה שלא
ינודו באצבע ויסבלו עול הרומיים בכל תוקף, וגם בשעה שהקיסר עצמו דבר אין
לו נגדם, יוכל כל שר במדינה להתהפך לשד משחית לחבל ולגזור עליהם
גזירותיו של אדריאנוס גם מבלי שאול את פי הקיסר.

ומצד השני נודע להם כי הקיסר החדש אשר הי׳ פילוסוף גמור לצדק
ימלוך מלך, וכל דרכיו מישרים.

ודיא קאסיוס ‪71, 1‬ יאמר עליו ״לעסוק בדברי חכמה אהב מאד״.

ועל כן אין ספק כי גם קרא את העתקת השבעים מהתורה וידע גודל ערכה,
וגם הי׳ לו איזה מושג מה הוא התורה הזאת אשר יעסקו בה בני ישראל, ומה הם
פקודי ד׳ ישרים אשר ישמרו בני ישראל ויתנו נפשם עליהם.

ויכוונו בני ישראל את השעה אם בהתקרב הקיסר לארצות הקדם, או כי רבי
בעצמו קדם פניו בהיותו באיטאליען ואיי הים.

והן הדברים במס׳ [[ראש השנה כו א|ראש השנה ד׳ כ״ו]] ״אמר רבי כשהלכתי לכרכי
הים היו קורין למכירה כירה וכו'.״

וחפץ ד׳ הצליח בידם ויפיקו רצון ויצא דבר מלכות כולל בנוגע לתורה
בכללה לבלי להרגיז בני ישראל בנוגע לעסק התורה ושמירתה.

״בעשרים ותמניא ביה (באדר) '''אתת בשורתא טבתא ליהודאי'''
'''דלא יעידון מאורייתא'''.״

ואין ספק כלל כי אלו היו לפנינו רק הדברים האלה לבד שהי׳ הדבר
פשוט שזה פקודה כוללת בנוגע לתורה ומצוה בישראל, ולא דברים שנאמרו רק
על פרטים אחדים.

וגם עכשיו שבא אחר זה הסיפור מיהודה בן שמוע אין הדבר יוצא מידי
פשוטו.

לפי שהדבר ידוע כי כן הוא גם בכל מגילת תענית אשד היסוד הוא רק
ההתחלה, וכל הבא אחר זה הוא פירוש ועל הרוב מזמן מאוחר הרבה לעצם
הדברים.

ובמקום הזה אף שגם הפירוש מדבר יהודה בן שמוע נראה שנכתב בזמן
אחד עם ראשית הדברים, בכל זה נכתב זה בסגנון כל דברי מגילת תענית שעצם
הדברים עומדים לעצמם והנם באמת דברים כוללים.

&lt;קטע סוף=פרק מה/&gt;&lt;noinclude&gt;&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>jjx6idnkkzkxd7fxwv1bajhfeaguut5</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>ביאור:הלכה ממקורה/מסכת זבחים</title>
    <ns>106</ns>
    <id>1743712</id>
    <revision>
      <id>3016308</id>
      <timestamp>2026-05-13T15:44:36Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מאירושולי</username>
        <id>35234</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;{| align=center width=80%  |align=center bgcolor=ccccff| '''[[ביאור:הלכה ממקורה]]''' |-  |align=center| &lt;big&gt; '''מסכת ביאור:הל&quot;מ_זבחים'''&lt;/big&gt; |- |align=right|  '''[[בבלי ביאור:הל&quot;מ_זבחים פרק א|פרק א]]''': [[ ביאור:הל&quot;מ_זבחים ב א|דף ב ע&quot;א]] |  [[ ביאור:הל&quot;מ_זבחים ב ב|דף ב ע&quot;ב]] |  [[ ביאור:הל&quot;מ_זבחים ג א|דף ג ע&quot;א]] |   ביאור:הל&quot;מ_...&quot;</comment>
      <origin>3016308</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="16637" sha1="r01fgp240vk253ccfjmsggzfy98721d" xml:space="preserve">{| align=center width=80% 
|align=center bgcolor=ccccff| '''[[ביאור:הלכה ממקורה]]'''
|-

|align=center| &lt;big&gt;
'''מסכת ביאור:הל&quot;מ_זבחים'''&lt;/big&gt;
|-
|align=right|

'''[[בבלי ביאור:הל&quot;מ_זבחים פרק א|פרק א]]''': [[ ביאור:הל&quot;מ_זבחים ב א|דף ב ע&quot;א]] | 
[[ ביאור:הל&quot;מ_זבחים ב ב|דף ב ע&quot;ב]] | 
[[ ביאור:הל&quot;מ_זבחים ג א|דף ג ע&quot;א]] | 
[[ ביאור:הל&quot;מ_זבחים ג ב|דף ג ע&quot;ב]] | 
[[ ביאור:הל&quot;מ_זבחים ד א|דף ד ע&quot;א]] | 
[[ ביאור:הל&quot;מ_זבחים ד ב|דף ד ע&quot;ב]] | 
[[ ביאור:הל&quot;מ_זבחים ה א|דף ה ע&quot;א]] | 
[[ ביאור:הל&quot;מ_זבחים ה ב|דף ה ע&quot;ב]] | 
[[ ביאור:הל&quot;מ_זבחים ו א|דף ו ע&quot;א]] | 
[[ ביאור:הל&quot;מ_זבחים ו ב|דף ו ע&quot;ב]] | 
[[ ביאור:הל&quot;מ_זבחים ז א|דף ז ע&quot;א]] | 
[[ ביאור:הל&quot;מ_זבחים ז ב|דף ז ע&quot;ב]] | 
[[ ביאור:הל&quot;מ_זבחים ח א|דף ח ע&quot;א]] | 
[[ ביאור:הל&quot;מ_זבחים ח ב|דף ח ע&quot;ב]] | 
[[ ביאור:הל&quot;מ_זבחים ט א|דף ט ע&quot;א]] | 
[[ ביאור:הל&quot;מ_זבחים ט ב|דף ט ע&quot;ב]] | 
[[ ביאור:הל&quot;מ_זבחים י א|דף י ע&quot;א]] | 
[[ ביאור:הל&quot;מ_זבחים י ב|דף י ע&quot;ב]] | 
[[ ביאור:הל&quot;מ_זבחים יא א|דף יא ע&quot;א]] | 
[[ ביאור:הל&quot;מ_זבחים יא ב|דף יא ע&quot;ב]] | 
[[ ביאור:הל&quot;מ_זבחים יב א|דף יב ע&quot;א]] | 
[[ ביאור:הל&quot;מ_זבחים יב ב|דף יב ע&quot;ב]] | 
[[ ביאור:הל&quot;מ_זבחים יג א|דף יג ע&quot;א]] | 
[[ ביאור:הל&quot;מ_זבחים יג ב|דף יג ע&quot;ב]] | 
[[ ביאור:הל&quot;מ_זבחים יד א|דף יד ע&quot;א]] | 
[[ ביאור:הל&quot;מ_זבחים יד ב|דף יד ע&quot;ב]] | 
[[ ביאור:הל&quot;מ_זבחים טו א|דף טו ע&quot;א]] | 
[[ ביאור:הל&quot;מ_זבחים טו ב|דף טו ע&quot;ב]] | 

'''[[בבלי ביאור:הל&quot;מ_זבחים פרק ב|פרק ב]]''': [[ ביאור:הל&quot;מ_זבחים טו ב|דף טו ע&quot;ב]] | 
[[ ביאור:הל&quot;מ_זבחים טז א|דף טז ע&quot;א]] | 
[[ ביאור:הל&quot;מ_זבחים טז ב|דף טז ע&quot;ב]] | 
[[ ביאור:הל&quot;מ_זבחים יז א|דף יז ע&quot;א]] | 
[[ ביאור:הל&quot;מ_זבחים יז ב|דף יז ע&quot;ב]] | 
[[ ביאור:הל&quot;מ_זבחים יח א|דף יח ע&quot;א]] | 
[[ ביאור:הל&quot;מ_זבחים יח ב|דף יח ע&quot;ב]] | 
[[ ביאור:הל&quot;מ_זבחים יט א|דף יט ע&quot;א]] | 
[[ ביאור:הל&quot;מ_זבחים יט ב|דף יט ע&quot;ב]] | 
[[ ביאור:הל&quot;מ_זבחים כ א|דף כ ע&quot;א]] | 
[[ ביאור:הל&quot;מ_זבחים כ ב|דף כ ע&quot;ב]] | 
[[ ביאור:הל&quot;מ_זבחים כא א|דף כא ע&quot;א]] | 
[[ ביאור:הל&quot;מ_זבחים כא ב|דף כא ע&quot;ב]] | 
[[ ביאור:הל&quot;מ_זבחים כב א|דף כב ע&quot;א]] | 
[[ ביאור:הל&quot;מ_זבחים כב ב|דף כב ע&quot;ב]] | 
[[ ביאור:הל&quot;מ_זבחים כג א|דף כג ע&quot;א]] | 
[[ ביאור:הל&quot;מ_זבחים כג ב|דף כג ע&quot;ב]] | 
[[ ביאור:הל&quot;מ_זבחים כד א|דף כד ע&quot;א]] | 
[[ ביאור:הל&quot;מ_זבחים כד ב|דף כד ע&quot;ב]] | 
[[ ביאור:הל&quot;מ_זבחים כה א|דף כה ע&quot;א]] | 
[[ ביאור:הל&quot;מ_זבחים כה ב|דף כה ע&quot;ב]] | 
[[ ביאור:הל&quot;מ_זבחים כו א|דף כו ע&quot;א]] | 
[[ ביאור:הל&quot;מ_זבחים כו ב|דף כו ע&quot;ב]] | 
[[ ביאור:הל&quot;מ_זבחים כז א|דף כז ע&quot;א]] | 
[[ ביאור:הל&quot;מ_זבחים כז ב|דף כז ע&quot;ב]] | 
[[ ביאור:הל&quot;מ_זבחים כח א|דף כח ע&quot;א]] | 
[[ ביאור:הל&quot;מ_זבחים כח ב|דף כח ע&quot;ב]] | 
[[ ביאור:הל&quot;מ_זבחים כט א|דף כט ע&quot;א]] | 
[[ ביאור:הל&quot;מ_זבחים כט ב|דף כט ע&quot;ב]] | 
[[ ביאור:הל&quot;מ_זבחים ל א|דף ל ע&quot;א]] | 
[[ ביאור:הל&quot;מ_זבחים ל ב|דף ל ע&quot;ב]] | 
[[ ביאור:הל&quot;מ_זבחים לא א|דף לא ע&quot;א]] | 
[[ ביאור:הל&quot;מ_זבחים לא ב|דף לא ע&quot;ב]] | 

'''[[בבלי ביאור:הל&quot;מ_זבחים פרק ג|פרק ג]]''': [[ ביאור:הל&quot;מ_זבחים לא ב|דף לא ע&quot;ב]] | 
[[ ביאור:הל&quot;מ_זבחים לב א|דף לב ע&quot;א]] | 
[[ ביאור:הל&quot;מ_זבחים לב ב|דף לב ע&quot;ב]] | 
[[ ביאור:הל&quot;מ_זבחים לג א|דף לג ע&quot;א]] | 
[[ ביאור:הל&quot;מ_זבחים לג ב|דף לג ע&quot;ב]] | 
[[ ביאור:הל&quot;מ_זבחים לד א|דף לד ע&quot;א]] | 
[[ ביאור:הל&quot;מ_זבחים לד ב|דף לד ע&quot;ב]] | 
[[ ביאור:הל&quot;מ_זבחים לה א|דף לה ע&quot;א]] | 
[[ ביאור:הל&quot;מ_זבחים לה ב|דף לה ע&quot;ב]] | 
[[ ביאור:הל&quot;מ_זבחים לו א|דף לו ע&quot;א]] | 
[[ ביאור:הל&quot;מ_זבחים לו ב|דף לו ע&quot;ב]] | 

'''[[בבלי ביאור:הל&quot;מ_זבחים פרק ד|פרק ד]]''': [[ ביאור:הל&quot;מ_זבחים לו ב|דף לו ע&quot;ב]] | 
[[ ביאור:הל&quot;מ_זבחים לז א|דף לז ע&quot;א]] | 
[[ ביאור:הל&quot;מ_זבחים לז ב|דף לז ע&quot;ב]] | 
[[ ביאור:הל&quot;מ_זבחים לח א|דף לח ע&quot;א]] | 
[[ ביאור:הל&quot;מ_זבחים לח ב|דף לח ע&quot;ב]] | 
[[ ביאור:הל&quot;מ_זבחים לט א|דף לט ע&quot;א]] | 
[[ ביאור:הל&quot;מ_זבחים לט ב|דף לט ע&quot;ב]] | 
[[ ביאור:הל&quot;מ_זבחים מ א|דף מ ע&quot;א]] | 
[[ ביאור:הל&quot;מ_זבחים מ ב|דף מ ע&quot;ב]] | 
[[ ביאור:הל&quot;מ_זבחים מא א|דף מא ע&quot;א]] | 
[[ ביאור:הל&quot;מ_זבחים מא ב|דף מא ע&quot;ב]] | 
[[ ביאור:הל&quot;מ_זבחים מב א|דף מב ע&quot;א]] | 
[[ ביאור:הל&quot;מ_זבחים מב ב|דף מב ע&quot;ב]] | 
[[ ביאור:הל&quot;מ_זבחים מג א|דף מג ע&quot;א]] | 
[[ ביאור:הל&quot;מ_זבחים מג ב|דף מג ע&quot;ב]] | 
[[ ביאור:הל&quot;מ_זבחים מד א|דף מד ע&quot;א]] | 
[[ ביאור:הל&quot;מ_זבחים מד ב|דף מד ע&quot;ב]] | 
[[ ביאור:הל&quot;מ_זבחים מה א|דף מה ע&quot;א]] | 
[[ ביאור:הל&quot;מ_זבחים מה ב|דף מה ע&quot;ב]] | 
[[ ביאור:הל&quot;מ_זבחים מו א|דף מו ע&quot;א]] | 
[[ ביאור:הל&quot;מ_זבחים מו ב|דף מו ע&quot;ב]] | 
[[ ביאור:הל&quot;מ_זבחים מז א|דף מז ע&quot;א]] | 

'''[[בבלי ביאור:הל&quot;מ_זבחים פרק ה|פרק ה]]''': [[ ביאור:הל&quot;מ_זבחים מז א|דף מז ע&quot;א]] | 
[[ ביאור:הל&quot;מ_זבחים מז ב|דף מז ע&quot;ב]] | 
[[ ביאור:הל&quot;מ_זבחים מח א|דף מח ע&quot;א]] | 
[[ ביאור:הל&quot;מ_זבחים מח ב|דף מח ע&quot;ב]] | 
[[ ביאור:הל&quot;מ_זבחים מט א|דף מט ע&quot;א]] | 
[[ ביאור:הל&quot;מ_זבחים מט ב|דף מט ע&quot;ב]] | 
[[ ביאור:הל&quot;מ_זבחים נ א|דף נ ע&quot;א]] | 
[[ ביאור:הל&quot;מ_זבחים נ ב|דף נ ע&quot;ב]] | 
[[ ביאור:הל&quot;מ_זבחים נא א|דף נא ע&quot;א]] | 
[[ ביאור:הל&quot;מ_זבחים נא ב|דף נא ע&quot;ב]] | 
[[ ביאור:הל&quot;מ_זבחים נב א|דף נב ע&quot;א]] | 
[[ ביאור:הל&quot;מ_זבחים נב ב|דף נב ע&quot;ב]] | 
[[ ביאור:הל&quot;מ_זבחים נג א|דף נג ע&quot;א]] | 
[[ ביאור:הל&quot;מ_זבחים נג ב|דף נג ע&quot;ב]] | 
[[ ביאור:הל&quot;מ_זבחים נד א|דף נד ע&quot;א]] | 
[[ ביאור:הל&quot;מ_זבחים נד ב|דף נד ע&quot;ב]] | 
[[ ביאור:הל&quot;מ_זבחים נה א|דף נה ע&quot;א]] | 
[[ ביאור:הל&quot;מ_זבחים נה ב|דף נה ע&quot;ב]] | 
[[ ביאור:הל&quot;מ_זבחים נו א|דף נו ע&quot;א]] | 
[[ ביאור:הל&quot;מ_זבחים נו ב|דף נו ע&quot;ב]] | 
[[ ביאור:הל&quot;מ_זבחים נז א|דף נז ע&quot;א]] | 
[[ ביאור:הל&quot;מ_זבחים נז ב|דף נז ע&quot;ב]] | 

'''[[בבלי ביאור:הל&quot;מ_זבחים פרק ו|פרק ו]]''': [[ ביאור:הל&quot;מ_זבחים נח א|דף נח ע&quot;א]] | 
[[ ביאור:הל&quot;מ_זבחים נח ב|דף נח ע&quot;ב]] | 
[[ ביאור:הל&quot;מ_זבחים נט א|דף נט ע&quot;א]] | 
[[ ביאור:הל&quot;מ_זבחים נט ב|דף נט ע&quot;ב]] | 
[[ ביאור:הל&quot;מ_זבחים ס א|דף ס ע&quot;א]] | 
[[ ביאור:הל&quot;מ_זבחים ס ב|דף ס ע&quot;ב]] | 
[[ ביאור:הל&quot;מ_זבחים סא א|דף סא ע&quot;א]] | 
[[ ביאור:הל&quot;מ_זבחים סא ב|דף סא ע&quot;ב]] | 
[[ ביאור:הל&quot;מ_זבחים סב א|דף סב ע&quot;א]] | 
[[ ביאור:הל&quot;מ_זבחים סב ב|דף סב ע&quot;ב]] | 
[[ ביאור:הל&quot;מ_זבחים סג א|דף סג ע&quot;א]] | 
[[ ביאור:הל&quot;מ_זבחים סג ב|דף סג ע&quot;ב]] | 
[[ ביאור:הל&quot;מ_זבחים סד א|דף סד ע&quot;א]] | 
[[ ביאור:הל&quot;מ_זבחים סד ב|דף סד ע&quot;ב]] | 
[[ ביאור:הל&quot;מ_זבחים סה א|דף סה ע&quot;א]] | 
[[ ביאור:הל&quot;מ_זבחים סה ב|דף סה ע&quot;ב]] | 
[[ ביאור:הל&quot;מ_זבחים סו א|דף סו ע&quot;א]] | 

'''[[בבלי ביאור:הל&quot;מ_זבחים פרק ז|פרק ז]]''': [[ ביאור:הל&quot;מ_זבחים סו א|דף סו ע&quot;א]] | 
[[ ביאור:הל&quot;מ_זבחים סו ב|דף סו ע&quot;ב]] | 
[[ ביאור:הל&quot;מ_זבחים סז א|דף סז ע&quot;א]] | 
[[ ביאור:הל&quot;מ_זבחים סז ב|דף סז ע&quot;ב]] | 
[[ ביאור:הל&quot;מ_זבחים סח א|דף סח ע&quot;א]] | 
[[ ביאור:הל&quot;מ_זבחים סח ב|דף סח ע&quot;ב]] | 
[[ ביאור:הל&quot;מ_זבחים סט א|דף סט ע&quot;א]] | 
[[ ביאור:הל&quot;מ_זבחים סט ב|דף סט ע&quot;ב]] | 
[[ ביאור:הל&quot;מ_זבחים ע א|דף ע ע&quot;א]] | 
[[ ביאור:הל&quot;מ_זבחים ע ב|דף ע ע&quot;ב]] | 

'''[[בבלי ביאור:הל&quot;מ_זבחים פרק ח|פרק ח]]''': [[ ביאור:הל&quot;מ_זבחים ע ב|דף ע ע&quot;ב]] | 
[[ ביאור:הל&quot;מ_זבחים עא א|דף עא ע&quot;א]] | 
[[ ביאור:הל&quot;מ_זבחים עא ב|דף עא ע&quot;ב]] | 
[[ ביאור:הל&quot;מ_זבחים עב א|דף עב ע&quot;א]] | 
[[ ביאור:הל&quot;מ_זבחים עב ב|דף עב ע&quot;ב]] | 
[[ ביאור:הל&quot;מ_זבחים עג א|דף עג ע&quot;א]] | 
[[ ביאור:הל&quot;מ_זבחים עג ב|דף עג ע&quot;ב]] | 
[[ ביאור:הל&quot;מ_זבחים עד א|דף עד ע&quot;א]] | 
[[ ביאור:הל&quot;מ_זבחים עד ב|דף עד ע&quot;ב]] | 
[[ ביאור:הל&quot;מ_זבחים עה א|דף עה ע&quot;א]] | 
[[ ביאור:הל&quot;מ_זבחים עה ב|דף עה ע&quot;ב]] | 
[[ ביאור:הל&quot;מ_זבחים עו א|דף עו ע&quot;א]] | 
[[ ביאור:הל&quot;מ_זבחים עו ב|דף עו ע&quot;ב]] | 
[[ ביאור:הל&quot;מ_זבחים עז א|דף עז ע&quot;א]] | 
[[ ביאור:הל&quot;מ_זבחים עז ב|דף עז ע&quot;ב]] | 
[[ ביאור:הל&quot;מ_זבחים עח א|דף עח ע&quot;א]] | 
[[ ביאור:הל&quot;מ_זבחים עח ב|דף עח ע&quot;ב]] | 
[[ ביאור:הל&quot;מ_זבחים עט א|דף עט ע&quot;א]] | 
[[ ביאור:הל&quot;מ_זבחים עט ב|דף עט ע&quot;ב]] | 
[[ ביאור:הל&quot;מ_זבחים פ א|דף פ ע&quot;א]] | 
[[ ביאור:הל&quot;מ_זבחים פ ב|דף פ ע&quot;ב]] | 
[[ ביאור:הל&quot;מ_זבחים פא א|דף פא ע&quot;א]] | 
[[ ביאור:הל&quot;מ_זבחים פא ב|דף פא ע&quot;ב]] | 
[[ ביאור:הל&quot;מ_זבחים פב א|דף פב ע&quot;א]] | 
[[ ביאור:הל&quot;מ_זבחים פב ב|דף פב ע&quot;ב]] | 
[[ ביאור:הל&quot;מ_זבחים פג א|דף פג ע&quot;א]] | 

'''[[בבלי ביאור:הל&quot;מ_זבחים פרק ט|פרק ט]]''': [[ ביאור:הל&quot;מ_זבחים פג א|דף פג ע&quot;א]] | 
[[ ביאור:הל&quot;מ_זבחים פג ב|דף פג ע&quot;ב]] | 
[[ ביאור:הל&quot;מ_זבחים פד א|דף פד ע&quot;א]] | 
[[ ביאור:הל&quot;מ_זבחים פד ב|דף פד ע&quot;ב]] | 
[[ ביאור:הל&quot;מ_זבחים פה א|דף פה ע&quot;א]] | 
[[ ביאור:הל&quot;מ_זבחים פה ב|דף פה ע&quot;ב]] | 
[[ ביאור:הל&quot;מ_זבחים פו א|דף פו ע&quot;א]] | 
[[ ביאור:הל&quot;מ_זבחים פו ב|דף פו ע&quot;ב]] | 
[[ ביאור:הל&quot;מ_זבחים פז א|דף פז ע&quot;א]] | 
[[ ביאור:הל&quot;מ_זבחים פז ב|דף פז ע&quot;ב]] | 
[[ ביאור:הל&quot;מ_זבחים פח א|דף פח ע&quot;א]] | 
[[ ביאור:הל&quot;מ_זבחים פח ב|דף פח ע&quot;ב]] | 

'''[[בבלי ביאור:הל&quot;מ_זבחים פרק י|פרק י]]''': [[ ביאור:הל&quot;מ_זבחים פט א|דף פט ע&quot;א]] | 
[[ ביאור:הל&quot;מ_זבחים פט ב|דף פט ע&quot;ב]] | 
[[ ביאור:הל&quot;מ_זבחים צ א|דף צ ע&quot;א]] | 
[[ ביאור:הל&quot;מ_זבחים צ ב|דף צ ע&quot;ב]] | 
[[ ביאור:הל&quot;מ_זבחים צא א|דף צא ע&quot;א]] | 
[[ ביאור:הל&quot;מ_זבחים צא ב|דף צא ע&quot;ב]] | 
[[ ביאור:הל&quot;מ_זבחים צב א|דף צב ע&quot;א]] | 

'''[[בבלי ביאור:הל&quot;מ_זבחים פרק יא|פרק יא]]''': [[ ביאור:הל&quot;מ_זבחים צב א|דף צב ע&quot;א]] | 
[[ ביאור:הל&quot;מ_זבחים צב ב|דף צב ע&quot;ב]] | 
[[ ביאור:הל&quot;מ_זבחים צג א|דף צג ע&quot;א]] | 
[[ ביאור:הל&quot;מ_זבחים צג ב|דף צג ע&quot;ב]] | 
[[ ביאור:הל&quot;מ_זבחים צד א|דף צד ע&quot;א]] | 
[[ ביאור:הל&quot;מ_זבחים צד ב|דף צד ע&quot;ב]] | 
[[ ביאור:הל&quot;מ_זבחים צה א|דף צה ע&quot;א]] | 
[[ ביאור:הל&quot;מ_זבחים צה ב|דף צה ע&quot;ב]] | 
[[ ביאור:הל&quot;מ_זבחים צו א|דף צו ע&quot;א]] | 
[[ ביאור:הל&quot;מ_זבחים צו ב|דף צו ע&quot;ב]] | 
[[ ביאור:הל&quot;מ_זבחים צז א|דף צז ע&quot;א]] | 
[[ ביאור:הל&quot;מ_זבחים צז ב|דף צז ע&quot;ב]] | 
[[ ביאור:הל&quot;מ_זבחים צח א|דף צח ע&quot;א]] | 
[[ ביאור:הל&quot;מ_זבחים צח ב|דף צח ע&quot;ב]] | 

'''[[בבלי ביאור:הל&quot;מ_זבחים פרק יב|פרק יב]]''': [[ ביאור:הל&quot;מ_זבחים צח ב|דף צח ע&quot;ב]] | 
[[ ביאור:הל&quot;מ_זבחים צט א|דף צט ע&quot;א]] | 
[[ ביאור:הל&quot;מ_זבחים צט ב|דף צט ע&quot;ב]] | 
[[ ביאור:הל&quot;מ_זבחים ק א|דף ק ע&quot;א]] | 
[[ ביאור:הל&quot;מ_זבחים ק ב|דף ק ע&quot;ב]] | 
[[ ביאור:הל&quot;מ_זבחים קא א|דף קא ע&quot;א]] | 
[[ ביאור:הל&quot;מ_זבחים קא ב|דף קא ע&quot;ב]] | 
[[ ביאור:הל&quot;מ_זבחים קב א|דף קב ע&quot;א]] | 
[[ ביאור:הל&quot;מ_זבחים קב ב|דף קב ע&quot;ב]] | 
[[ ביאור:הל&quot;מ_זבחים קג א|דף קג ע&quot;א]] | 
[[ ביאור:הל&quot;מ_זבחים קג ב|דף קג ע&quot;ב]] | 
[[ ביאור:הל&quot;מ_זבחים קד א|דף קד ע&quot;א]] | 
[[ ביאור:הל&quot;מ_זבחים קד ב|דף קד ע&quot;ב]] | 
[[ ביאור:הל&quot;מ_זבחים קה א|דף קה ע&quot;א]] | 
[[ ביאור:הל&quot;מ_זבחים קה ב|דף קה ע&quot;ב]] | 
[[ ביאור:הל&quot;מ_זבחים קו א|דף קו ע&quot;א]] | 

'''[[בבלי ביאור:הל&quot;מ_זבחים פרק יג|פרק יג]]''': [[ ביאור:הל&quot;מ_זבחים קו א|דף קו ע&quot;א]] | 
[[ ביאור:הל&quot;מ_זבחים קו ב|דף קו ע&quot;ב]] | 
[[ ביאור:הל&quot;מ_זבחים קז א|דף קז ע&quot;א]] | 
[[ ביאור:הל&quot;מ_זבחים קז ב|דף קז ע&quot;ב]] | 
[[ ביאור:הל&quot;מ_זבחים קח א|דף קח ע&quot;א]] | 
[[ ביאור:הל&quot;מ_זבחים קח ב|דף קח ע&quot;ב]] | 
[[ ביאור:הל&quot;מ_זבחים קט א|דף קט ע&quot;א]] | 
[[ ביאור:הל&quot;מ_זבחים קט ב|דף קט ע&quot;ב]] | 
[[ ביאור:הל&quot;מ_זבחים קי א|דף קי ע&quot;א]] | 
[[ ביאור:הל&quot;מ_זבחים קי ב|דף קי ע&quot;ב]] | 
[[ ביאור:הל&quot;מ_זבחים קיא א|דף קיא ע&quot;א]] | 
[[ ביאור:הל&quot;מ_זבחים קיא ב|דף קיא ע&quot;ב]] | 
[[ ביאור:הל&quot;מ_זבחים קיב א|דף קיב ע&quot;א]] | 

'''[[בבלי ביאור:הל&quot;מ_זבחים פרק יד|פרק יד]]''': [[ ביאור:הל&quot;מ_זבחים קיב א|דף קיב ע&quot;א]] | 
[[ ביאור:הל&quot;מ_זבחים קיב ב|דף קיב ע&quot;ב]] | 
[[ ביאור:הל&quot;מ_זבחים קיג א|דף קיג ע&quot;א]] | 
[[ ביאור:הל&quot;מ_זבחים קיג ב|דף קיג ע&quot;ב]] | 
[[ ביאור:הל&quot;מ_זבחים קיד א|דף קיד ע&quot;א]] | 
[[ ביאור:הל&quot;מ_זבחים קיד ב|דף קיד ע&quot;ב]] | 
[[ ביאור:הל&quot;מ_זבחים קטו א|דף קטו ע&quot;א]] | 
[[ ביאור:הל&quot;מ_זבחים קטו ב|דף קטו ע&quot;ב]] | 
[[ ביאור:הל&quot;מ_זבחים קטז א|דף קטז ע&quot;א]] | 
[[ ביאור:הל&quot;מ_זבחים קטז ב|דף קטז ע&quot;ב]] | 
[[ ביאור:הל&quot;מ_זבחים קיז א|דף קיז ע&quot;א]] | 
[[ ביאור:הל&quot;מ_זבחים קיז ב|דף קיז ע&quot;ב]] | 
[[ ביאור:הל&quot;מ_זבחים קיח א|דף קיח ע&quot;א]] | 
[[ ביאור:הל&quot;מ_זבחים קיח ב|דף קיח ע&quot;ב]] | 
[[ ביאור:הל&quot;מ_זבחים קיט א|דף קיט ע&quot;א]] | 
[[ ביאור:הל&quot;מ_זבחים קיט ב|דף קיט ע&quot;ב]] | 
[[ ביאור:הל&quot;מ_זבחים קכ א|דף קכ ע&quot;א]] | 
[[ ביאור:הל&quot;מ_זבחים קכ ב|דף קכ ע&quot;ב]]
|}
[[קטגוריה:תלמוד בבלי|ביאור:הל&quot;מ_זבחים]]</text>
      <sha1>r01fgp240vk253ccfjmsggzfy98721d</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>זרח כבודי</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1743713</id>
    <revision>
      <id>3016327</id>
      <timestamp>2026-05-13T19:01:17Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>מו יו הו</username>
        <id>37729</id>
      </contributor>
      <comment>גאולה לשבועות ממחזור נירנברג</comment>
      <origin>3016327</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3073" sha1="p0oi0v2sswhgfv8246j6oonj9rpxg4d" xml:space="preserve">{{טקסט מנוקד|גודל=22}}
{{מילת קבע|זְרַח כְּבוֹדִי}} כְּאוֹר שִׁבְעַת הַיָּמִים{{ש}}
{{מילת קבע|וְאִם}} עָבַרְנוּ תּוֹרוֹת קִיּוּמִים{{ש}}
{{מילת קבע|הָאֵל פְּקֹד}} שְׁלֹשֶׁת תְּמִימִים{{ש}}
וְתוֹצִיא בְּחוּרָה מֵעַמִּים{{ש}}
{{מילת קבע|וְקַיֵּם דְּבַר חוֹזָךְ}} בְּנִחוּמִים{{ר1}}
נוֹשַׁע בַּייָ תְּשׁוּעַת עוֹלָמִים.{{ממס|ישעיהו מה יז}}

{{מילת קבע|זְרַח כְּבוֹדִי}} בְּאוֹר חַיִּים לֵאוֹר{{ש}}
{{מילת קבע|וְאִם}} סַרְנוּ בְּרֹעַ שְׂאוֹר{{ש}}
{{מילת קבע|הָאֵל פְּקֹד}} יוֹם תּוֹרָה לִבְאֹר{{ש}}
כִּי עִמְּךָ מְקוֹר חַיִּים בְּאוֹרְךָ נִרְאֶה אוֹר{{ש}}
{{מילת קבע|וְקַיֵּם דְּבַר חוֹזָךְ}} בְּמָאוֹר{{ר1}}
וְהָיָה לְעֵת עֶרֶב יִהְיֶה אוֹר.{{ממס|זכריה יד ז}}

{{מילת קבע|זְרַח כְּבוֹדִי}} כְּמֵהַר פָּארָן הוֹפִיעַ{{ש}}
{{מילת קבע|וְאִם}} חִלַּפְנוּ חֻקִּים לְהַמְנִיעַ{{ש}}
{{מילת קבע|הָאֵל פְּקֹד}} תַּמָּתוֹ לְהוֹשִׁיעַ{{ש}}
מִדֶּשֶׁן בֵּיתוֹ לְרַוּוֹתָהּ וּלְהַשְׂבִּיעַ{{ש}}
{{מילת קבע|וְקַיֵּם דְּבַר חוֹזָךְ}} סוֹגְדֵי בוּל לְהַכְנִיעַ{{ר1}}
וְהַמַּשְׂכִּלִים יַזְהִרוּ כְּזֹהַר הָרָקִיעַ.{{ממס|דניאל יב ג}}

{{מילת קבע|זְרַח כְּבוֹדִי}} כְּמִשֵּׂעִיר זָרַח{{ש}}
{{מילת קבע|וְאִם}} שָׁבַרְנוּ מוֹטוֹת בְּלִי לִטְרַח{{ש}}
{{מילת קבע|הָאֵל פְּקֹד}} הֵעִיר מִמִּזְרָח{{ש}}
וְהֶאֱמִין בַּייָ, בַּעֲדֵנוּ יִצְרַח{{ש}}
{{מילת קבע|וְקַיֵּם דְּבַר חוֹזָךְ}} שׁוֹשַׁנָּה לְהַפְרַח{{ר1}}
וּכְבוֹד יְיָ עָלַיִךְ זָרָח.{{ממס|ישעיהו ס א}}

{{מילת קבע|זְרַח כְּבוֹדִי}} עַל חַמּוּקֵי יָרֵךְ{{ש}}
{{מילת קבע|וְאִם}} זַדְנוּ בְּמֹרֶךְ{{ש}}
{{מילת קבע|הָאֵל גְּאֹל}} וְאַל תַּעֲמֹד בַּפֶּרֶךְ{{ש}}
לָמָּה לָנֶצַח תִּשְׁכָּחֵנוּ וְתַעַזְבֵנוּ לְאֹרֶךְ{{ש}}
{{מילת קבע|וְקַיֵּם דְּבַר חוֹזָךְ}} לִפְדוֹת בְּנֵי אַבְרֵךְ{{ר1}}
קוּמִי אוֹרִי כִּי בָא אוֹרֵךְ.{{ממס|ישעיהו ס א}}{{ר2}}
{{הור|בגלל אבות}}

[[קטגוריה:פיוטי גאולה]]
[[קטגוריה:פיוטי שבועות]]
[[קטגוריה:סיומת מקראית]]</text>
      <sha1>p0oi0v2sswhgfv8246j6oonj9rpxg4d</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>משנה מנוקדת ללא עיצוב/בבא מציעא/פרק ט</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1743714</id>
    <revision>
      <id>3016329</id>
      <timestamp>2026-05-13T19:07:40Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;{{מרכז|'''[[משנה מנוקדת ללא עיצוב/בבא מציעא/פרק ח|הפרק הקודם]]''' {{*}} '''בבא מציעא פרק ט''' {{*}} '''[[משנה מנוקדת ללא עיצוב/בבא מציעא/פרק י|פרק הבא]]'''}}  {{טקסט מנוקד}}&quot;</comment>
      <origin>3016329</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="273" sha1="74020cizgpgbvnwgw1224xbbbjtlra6" xml:space="preserve">{{מרכז|'''[[משנה מנוקדת ללא עיצוב/בבא מציעא/פרק ח|הפרק הקודם]]''' {{*}} '''בבא מציעא פרק ט''' {{*}} '''[[משנה מנוקדת ללא עיצוב/בבא מציעא/פרק י|פרק הבא]]'''}}

{{טקסט מנוקד}}</text>
      <sha1>74020cizgpgbvnwgw1224xbbbjtlra6</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3016331</id>
      <parentid>3016329</parentid>
      <timestamp>2026-05-13T19:13:12Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <origin>3016331</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="9350" sha1="jqx4t8na6y9kvjledzbyi480kdpk6n0" xml:space="preserve">{{מרכז|'''[[משנה מנוקדת ללא עיצוב/בבא מציעא/פרק ח|הפרק הקודם]]''' {{*}} '''בבא מציעא פרק ט''' {{*}} '''[[משנה מנוקדת ללא עיצוב/בבא מציעא/פרק י|פרק הבא]]'''}}

{{טקסט מנוקד}}
{{המשנה|א|ט|בבא מציעא}} &lt;קטע התחלה=א/&gt;הַמְּקַבֵּל שָׂדֶה מֵחֲבֵרוֹ, מָקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ לִקְצֹר, יִקְצֹר, לַעֲקֹר, יַעֲקֹר, לַחֲרֹשׁ אַחֲרָיו, יַחֲרֹשׁ; הַכֹּל כְּמִנְהַג הַמְּדִינָה. כְּשֵׁם שֶׁחוֹלְקִין בִּתְבוּאָה, כָּךְ חוֹלְקִין בְּתֶבֶן וּבְקַשׁ; כְּשֵׁם שֶׁחוֹלְקִין בְּיַיִן, כָּךְ חוֹלְקִין בִּזְמוֹרוֹת וּבְקָנִים. וּשְׁנֵיהֶם מְסַפְּקִין אֶת הַקָּנִים:&lt;קטע סוף=א/&gt;

{{המשנה|ב|ט|בבא מציעא}} &lt;קטע התחלה=ב/&gt;הַמְּקַבֵּל שָׂדֶה מֵחֲבֵרוֹ, וְהִיא בֵּית הַשְּׁלָחִין אוֹ בֵּית הָאִילָן, יָבַשׁ הַמַּעְיָן וְנִקְצַץ הָאִילָן, אֵינוֹ מְנַכֶּה לוֹ מִן חֲכוּרוֹ. אִם אָמַר לוֹ: חֲכֹר לִי שְׂדֵה בֵּית הַשְּׁלָחִין זֶה, אוֹ שְׂדֵה בֵּית הָאִילָן זֶה, יָבַשׁ הַמַּעְיָן וְנִקְצַץ הָאִילָן, מְנַכֶּה לוֹ מִן חֲכוּרוֹ:&lt;קטע סוף=ב/&gt;

{{המשנה|ג|ט|בבא מציעא}} &lt;קטע התחלה=ג/&gt;הַמְּקַבֵּל שָׂדֶה מֵחֲבֵרוֹ, וְהוֹבִירָהּ, שָׁמִין אוֹתָהּ כַּמָּה רְאוּיָה לַעֲשׂוֹת וְנוֹתֵן לוֹ; שֶׁכָּךְ כּוֹתֵב לוֹ: אִם אוֹבִיר וְלֹא אַעֲבִיד, אֲשַׁלֵּם בְּמֵיטְבָא:&lt;קטע סוף=ג/&gt;

{{המשנה|ד|ט|בבא מציעא}} &lt;קטע התחלה=ד/&gt;הַמְּקַבֵּל שָׂדֶה מֵחֲבֵרוֹ, וְלֹא רָצָה לְנַכֵּשׁ, וְאָמַר לוֹ: מָה אִכְפַּת לְךָ, הוֹאִיל וַאֲנִי נוֹתֵן לְךָ חֲכוּרְךָ? אֵין שׁוֹמְעִין לוֹ, מִפְּנֵי שֶׁיָּכוֹל לוֹמַר לוֹ: לְמָחָר אַתָּה יוֹצֵא מִמֶּנָּה, וּמַעֲלָה לְפָנַי עֲשָׂבִים:&lt;קטע סוף=ד/&gt;

{{המשנה|ה|ט|בבא מציעא}} &lt;קטע התחלה=ה/&gt;הַמְּקַבֵּל שָׂדֶה מֵחֲבֵרוֹ וְלֹא עָשְׂתָה, אִם יֵשׁ בָּהּ כְּדֵי לְהַעֲמִיד כְּרִי, חַיָּב לְטַפֵּל בָּהּ. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה: מַה קִּצְבָּה בִּכְרִי? אֶלָּא אִם יֵשׁ בָּהּ כְּדֵי נְפִילָה:&lt;קטע סוף=ה/&gt;

{{המשנה|ו|ט|בבא מציעא}} &lt;קטע התחלה=ו/&gt;הַמְּקַבֵּל שָׂדֶה מֵחֲבֵרוֹ, וַאֲכָלָהּ חָגָב אוֹ נִשְׁדְּפָה, אִם מַכַּת מְדִינָה הִיא, מְנַכֶּה לוֹ מִן חֲכוּרוֹ; אִם אֵינוֹ מַכַּת מְדִינָה, אֵינוֹ מְנַכֶּה לוֹ מִן חֲכוּרוֹ. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אִם קִבְּלָהּ הֵימֶנּוּ בְּמָעוֹת, בֵּין כָּךְ ובֵין כָּךְ אֵינוֹ מְנַכֶּה לוֹ מֵחֲכוּרוֹ:&lt;קטע סוף=ו/&gt;

{{המשנה|ז|ט|בבא מציעא}} &lt;קטע התחלה=ז/&gt;הַמְּקַבֵּל שָׂדֶה מֵחֲבֵרוֹ בַּעֲשָׂרָה כֹּר חִטִּים לְשָׁנָה, וְלָקְתָה, נוֹתֵן לוֹ מִתּוֹכָהּ. הָיוּ חִטֶּיהָ יָפוֹת, לֹא יֹאמַר לוֹ: הֲרֵינִי לוֹקֵחַ מִן הַשּׁוּק, אֶלָּא נוֹתֵן לוֹ מִתּוֹכָהּ:&lt;קטע סוף=ז/&gt;

{{המשנה|ח|ט|בבא מציעא}} &lt;קטע התחלה=ח/&gt;הַמְּקַבֵּל שָׂדֶה מֵחֲבֵרוֹ לְזָרְעָהּ שְׂעוֹרִים, לֹא יִזְרָעֶנָּה חִטִּים; חִטִּים, יִזְרָעֶנָּה שְׂעוֹרִים. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹסֵר. תְּבוּאָה, לֹא יִזְרָעֶנָּה קִטְנִית; קִטְנִית, יִזְרָעֶנָּה תְּבוּאָה. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹסֵר:&lt;קטע סוף=ח/&gt;

{{המשנה|ט|ט|בבא מציעא}} &lt;קטע התחלה=ט/&gt;הַמְּקַבֵּל שָׂדֶה מֵחֲבֵרוֹ לְשָׁנִים מוּעָטוֹת, לֹא יִזְרָעֶנָּה פִּשְׁתָּן; וְאֵין לוֹ בְּקוֹרַת שִׁקְמָה. קִבְּלָהּ הֵימֶנּוּ לְשֶׁבַע שָׁנִים, שָׁנָה רִאשׁוֹנָה יִזְרָעֶנָּה פִּשְׁתָּן, וְיֵשׁ לוֹ בְּקוֹרַת שִׁקְמָה:&lt;קטע סוף=ט/&gt;

{{המשנה|י|ט|בבא מציעא}} &lt;קטע התחלה=י/&gt;הַמְּקַבֵּל שָׂדֶה מֵחֲבֵרוֹ לְשָׁבוּעַ אֶחָד בִּשְׁבַע מֵאוֹת זוּז, הַשְּׁבִיעִית מִן הַמִּנְיָן. קִבְּלָה הֵימֶנּוּ שֶׁבַע שָׁנִים בִּשְׁבַע מֵאוֹת זוּז, אֵין הַשְּׁבִיעִית מִן הַמִּנְיָן:&lt;קטע סוף=י/&gt;

{{המשנה|יא|ט|בבא מציעא}} &lt;קטע התחלה=יא/&gt;שְׂכִיר יוֹם, גּוֹבֶה כָּל הַלַּיְלָה; שְׂכִיר לַיְלָה, גּוֹבֶה כָּל הַיּוֹם. שְׂכִיר שָׁעוֹת, גּוֹבֶה כָּל הַלַּיְלָה וְכָל הַיּוֹם. שְׂכִיר שַׁבָּת, שְׂכִיר חֹדֶשׁ, שְׂכִיר שָׁנָה, שְׂכִיר שָׁבוּעַ, יָצָא בַּיּוֹם, גּוֹבֶה כָּל הַיּוֹם; יָצָא בַּלַּיְלָה, גּוֹבֶה כָּל הַלַּיְלָה וְכָל הַיּוֹם:&lt;קטע סוף=יא/&gt;

{{המשנה|יב|ט|בבא מציעא}} &lt;קטע התחלה=יב/&gt;אֶחָד שְׂכַר אָדָם, וְאֶחָד שְׂכַר בְּהֵמָה, וְאֶחָד שְׂכַר כֵּלִים, יֵשׁ בּוֹ מִשּׁוּם &quot;בְּיוֹמוֹ תִתֵּן שְׂכָרוֹ&quot; {{ממ|דברים|כד|טו}}, וְיֵשׁ בּוֹ מִשּׁוּם &quot;לֹא תָלִין פְּעֻלַּת שָׂכִיר אִתְּךָ עַד בֹּקֶר&quot; {{ממ|ויקרא|יט|יג}}. אֵימָתַי? בִּזְמַן שֶׁתְּבָעוֹ; לֹא תְּבָעוֹ, אֵינוֹ עוֹבֵר עָלָיו. הִמְחָהוּ אֵצֶל חֶנְוָנִי אוֹ אֵצֶל שֻׁלְחָנִי, אֵינוֹ עוֹבֵר עָלָיו. שָׂכִיר, בִּזְמַנּוֹ, נִשְׁבָּע וְנוֹטֵל; עָבַר זְמַנּוֹ, אֵינוֹ נִשְׁבָּע וְנוֹטֵל. אִם יֵשׁ עֵדִים שֶׁתְּבָעוֹ בִּזְמַנּוֹ, הֲרֵי זֶה נִשְׁבָּע וְנוֹטֵל. גֵּר תּוֹשָׁב, יֵשׁ בּוֹ מִשּׁוּם &quot;בְּיוֹמוֹ תִתֵּן שְׂכָרוֹ&quot;, וְאֵין בּוֹ מִשּׁוּם &quot;לֹא תָלִין פְּעֻלַּת שָׂכִיר אִתְּךָ עַד בֹּקֶר&quot;:&lt;קטע סוף=יב/&gt;

{{המשנה|יג|ט|בבא מציעא}} &lt;קטע התחלה=יג/&gt;הַמַּלְוֶה אֶת חֲבֵרוֹ, לֹא יְמַשְׁכְּנֶנּוּ אֶלָּא בְּבֵית דִּין, וְלֹא יִכָּנֵס לְבֵיתוֹ לִטֹּל מַשְׁכּוֹנוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר {{ממ|דברים|כד|יא}}: &quot;בַּחוּץ תַּעֲמֹד&quot;. הָיוּ לוֹ שְׁנֵי כֵּלִים, נוֹטֵל אֶחָד וּמַנִּיחַ אֶחָד. וּמַחֲזִיר אֶת הַכַּר בַּלַּיְלָה, וְאֶת הַמַּחֲרֵשָׁה בַּיּוֹם. וְאִם מֵת, אֵינוֹ מַחֲזִיר לְיוֹרְשָׁיו. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: אַף לְעַצְמוֹ אֵינוֹ מַחֲזִיר, אֶלָּא עַד שְׁלֹשִׁים יוֹם; וּמִשְּׁלֹשִׁים יוֹם וּלְהַלָּן, מוֹכְרָן בְּבֵית דִּין. אַלְמָנָה, בֵּין שֶׁהִיא עֲנִיָּה בֵּין שֶׁהִיא עֲשִׁירָה, אֵין מְמַשְׁכְּנִין אוֹתָהּ, שֶׁנֶּאֱמַר ([[דברים כד יז|שם, יז]]): &quot;וְלֹא תַחֲבֹל בֶּגֶד אַלְמָנָה&quot;. הַחוֹבֵל אֶת הָרֵחַיִם, עוֹבֵר בְּלֹא תַעֲשֶׂה, וְחַיָּב מִשּׁוּם שְׁנֵי כֵּלִים, שֶׁנֶּאֱמַר ([[דברים כד ו|שם, ו]]): &quot;לֹא יַחֲבֹל רֵחַיִם וָרָכֶב&quot;. וְלֹא רֵחַיִם וְרֶכֶב בִּלְבַד אָמְרוּ, אֶלָּא כָּל דָּבָר שֶׁעוֹשִׂין בּוֹ אֹכֶל נֶפֶשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר (שם): &quot;כִּי נֶפֶשׁ הוּא חֹבֵל&quot;:&lt;קטע סוף=יג/&gt;

&lt;noinclude&gt;
[[קטגוריה:משנה מנוקד|בבא מציעא ט]]
[[קטגוריה:מסכת בבא מציעא|ט]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>jqx4t8na6y9kvjledzbyi480kdpk6n0</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>משנה מנוקדת ללא עיצוב/בבא מציעא/פרק י</title>
    <ns>0</ns>
    <id>1743715</id>
    <revision>
      <id>3016333</id>
      <timestamp>2026-05-13T19:33:49Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <comment>יצירת דף עם התוכן &quot;{{מרכז|'''[[משנה מנוקדת ללא עיצוב/בבא מציעא/פרק ט|הפרק הקודם]]''' {{*}} '''בבא מציעא פרק י''' {{*}} '''[[משנה מנוקדת ללא עיצוב/בבא בתרא/פרק א|פרק הבא]]'''}}  {{טקסט מנוקד}}&quot;</comment>
      <origin>3016333</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="271" sha1="2c5qpdd6wenur5vqx9ct308dgo0mxda" xml:space="preserve">{{מרכז|'''[[משנה מנוקדת ללא עיצוב/בבא מציעא/פרק ט|הפרק הקודם]]''' {{*}} '''בבא מציעא פרק י''' {{*}} '''[[משנה מנוקדת ללא עיצוב/בבא בתרא/פרק א|פרק הבא]]'''}}

{{טקסט מנוקד}}</text>
      <sha1>2c5qpdd6wenur5vqx9ct308dgo0mxda</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3016335</id>
      <parentid>3016333</parentid>
      <timestamp>2026-05-13T19:48:09Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <origin>3016335</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="6196" sha1="qcsxzemh36x8frekus2s9pi5jrshfyx" xml:space="preserve">{{מרכז|'''[[משנה מנוקדת ללא עיצוב/בבא מציעא/פרק ט|הפרק הקודם]]''' {{*}} '''בבא מציעא פרק י''' {{*}} '''[[משנה מנוקדת ללא עיצוב/בבא בתרא/פרק א|פרק הבא]]'''}}

{{טקסט מנוקד}}
{{המשנה|א|י|בבא מציעא}} &lt;קטע התחלה=א/&gt;הַבַּיִת וְהָעֲלִיָּה שֶׁל שְׁנַיִם שֶׁנָּפְלוּ, שְׁנֵיהֶם חוֹלְקִים בָּעֵצִים וּבָאֲבָנִים וּבֶעָפָר. וְרוֹאִים אֵילוּ אֲבָנִים הָרְאוּיוֹת לְהִשְׁתַּבֵּר. אִם הָיָה אֶחָד מֵהֶן מַכִּיר מִקְצָת אֲבָנָיו, נוֹטְלָן, וְעוֹלוֹת לוֹ מִן הַחֶשְׁבּוֹן:&lt;קטע סוף=א/&gt;

{{המשנה|ב|י|בבא מציעא}} &lt;קטע התחלה=ב/&gt;הַבַּיִת וְהָעֲלִיָּה (שֶׁל שְׁנַיִם), נִפְחֲתָה הָעֲלִיָּה, וְאֵין בַּעַל הַבַּיִת רוֹצֶה לְתַקֵּן, הֲרֵי בַּעַל הָעֲלִיָּה יוֹרֵד וְדָר לְמַטָּה, עַד שֶׁיְּתַקֵּן לוֹ אֶת הָעֲלִיָּה. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: הַתַּחְתּוֹן נוֹתֵן אֶת הַתִּקְרָה, וְהָעֶלְיוֹן אֶת הַמַּעֲזִיבָה:&lt;קטע סוף=ב/&gt;

{{המשנה|ג|י|בבא מציעא}} &lt;קטע התחלה=ג/&gt;הַבַּיִת וְהָעֲלִיָּה שֶׁל שְׁנַיִם שֶׁנָּפְלוּ, אָמַר בַּעַל הָעֲלִיָּה לְבַעַל הַבַּיִת לִבְנוֹת, וְהוּא אֵינוֹ רוֹצֶה לִבְנוֹת, הֲרֵי בַּעַל הָעֲלִיָּה בּוֹנֶה אֶת הַבַּיִת וְדָר בְּתוֹכוֹ, עַד שֶׁיִּתֵּן לוֹ אֶת יְצִיאוֹתָיו. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אַף זֶה דָּר בְּתוֹךְ שֶׁל חֲבֵרוֹ, צָרִיךְ לְהַעֲלוֹת לוֹ שָׂכָר; אֶלָּא בַּעַל הָעֲלִיָּה בוֹנֶה אֶת הַבַּיִת וְאֶת הָעֲלִיָּה, וּמְקָרֶה אֶת הָעֲלִיָּה, וְיוֹשֵׁב בַּבַּיִת, עַד שֶׁיִּתֵּן לוֹ אֶת יְצִיאוֹתָיו:&lt;קטע סוף=ג/&gt;

{{המשנה|ד|י|בבא מציעא}} &lt;קטע התחלה=ד/&gt;וְכֵן בֵּית הַבַּד שֶׁהוּא בָּנוּי בַּסֶּלַע, וְגִנָּה אַחַת עַל גַּבָּיו, וְנִפְחַת, הֲרֵי בַּעַל הַגִּנָּה יוֹרֵד וְזוֹרֵעַ לְמַטָּה, עַד שֶׁיַּעֲשֶׂה לְבֵית בַּדּוֹ כִּפִּין. הַכֹּתֶל וְהָאִילָן שֶׁנָּפְלוּ לִרְשׁוּת הָרַבִּים וְהִזִּיקוּ, פָּטוּר מִלְּשַׁלֵּם. נָתְנוּ לוֹ זְמַן לָקֹץ אֶת הָאִילָן וְלִסְתֹּר אֶת הַכֹּתֶל, וְנָפְלוּ, בְּתוֹךְ הַזְּמַן, פָּטוּר; לְאַחַר הַזְּמַן, חַיָּב:&lt;קטע סוף=ד/&gt;

{{המשנה|ה|י|בבא מציעא}} &lt;קטע התחלה=ה/&gt;מִי שֶׁהָיָה כָּתְלוֹ סָמוּךְ לְגִנַּת חֲבֵרוֹ, וְנָפַל, וְאָמַר לוֹ: פַּנֵּה אֲבָנֶיךָ, וְאָמַר לוֹ: הִגִּיעוּךָ, אֵין שׁוֹמְעִין לוֹ. מִשֶּׁקִּבֵּל עָלָיו, אָמַר לוֹ: הֵילָךְ אֶת יְצִיאוֹתֶיךָ וַאֲנִי אֶטֹּל אֶת שֶׁלִּי, אֵין שׁוֹמְעִין לוֹ. הַשּׂוֹכֵר אֶת הַפּוֹעֵל לַעֲשׂוֹת עִמּוֹ בְּתֶבֶן וּבְקַשׁ, וְאָמַר לוֹ: תֵּן לִי שְׂכָרִי, וְאָמַר לוֹ: טֹל מַה שֶּׁעָשִׂיתָ בִּשְׂכָרְךָ, אֵין שׁוֹמְעִין לוֹ. מִשֶּׁקִּבֵּל עָלָיו, (וְ)אָמַר לוֹ: הֵילָךְ שְׂכָרְךָ וַאֲנִי אֶטֹּל אֶת שֶׁלִּי, אֵין שׁוֹמְעִין לוֹ. הַמּוֹצִיא זֶבֶל לִרְשׁוּת הָרַבִּים, הַמּוֹצִיא מוֹצִיא, וְהַמְּזַבֵּל מְזַבֵּל. אֵין שׁוֹרִין טִיט בִּרְשׁוּת הָרַבִּים, וְאֵין לוֹבְנִים לְבֵנִים; אֲבָל גּוֹבְלִין טִיט בִּרְשׁוּת הָרַבִּים, אֲבָל לֹא לְבֵנִים. הַבּוֹנֶה בִּרְשׁוּת הָרַבִּים, הַמֵּבִיא אֲבָנִים מֵבִיא, וְהַבּוֹנֶה בּוֹנֶה; וְאִם הִזִּיק, מְשַׁלֵּם מַה שֶּׁהִזִּיק. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: אַף מְתַקֵּן הוּא אֶת מְלַאכְתּוֹ לִפְנֵי שְׁלֹשִׁים יוֹם:&lt;קטע סוף=ה/&gt;

{{המשנה|ו|י|בבא מציעא}} &lt;קטע התחלה=ו/&gt;שְׁתֵּי גִּנּוֹת זוֹ עַל גַּב זוֹ וְהַיָּרָק בֵּינְתַיִם, רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר, שֶׁל עֶלְיוֹן; רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, שֶׁל תַּחְתּוֹן. אָמַר רַבִּי מֵאִיר: אִם יִרְצֶה הָעֶלְיוֹן לִקַּח אֶת עֲפָרוֹ, אֵין כָּאן יָרָק. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה: אִם יִרְצֶה הַתַּחְתּוֹן לְמַלֹּאת אֶת גִּנָּתוֹ, אֵין כָּאן יָרָק. אָמַר רַבִּי מֵאִיר: מֵאַחַר שֶׁשְּׁנֵיהֶן יְכוֹלִין לְמַחוֹת זֶה עַל זֶה, רוֹאִין מֵהֵיכָן יָרָק זֶה חַי. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן: כֹּל שֶׁהָעֶלְיוֹן יָכוֹל לִפְשֹׁט אֶת יָדוֹ וְלִטֹּל, הֲרֵי הוּא שֶׁלּוֹ; וְהַשְּׁאָר, שֶׁל תַּחְתּוֹן:&lt;קטע סוף=ו/&gt;

&lt;noinclude&gt;
[[קטגוריה:משנה מנוקד|בבא מציעא י]]
[[קטגוריה:מסכת בבא מציעא|י]]
&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>qcsxzemh36x8frekus2s9pi5jrshfyx</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>עמוד:דורות הראשונים ד.pdf/387</title>
    <ns>104</ns>
    <id>1743716</id>
    <revision>
      <id>3016344</id>
      <timestamp>2026-05-13T21:02:24Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>יעקב</username>
        <id>15222</id>
      </contributor>
      <comment>/* לא בוצעה הגהה */ יצירת דף עם התוכן &quot;‫‪816‬‬  המאורע הכללי בראשית ימי רבי  &lt;קטע התחלה=פרק מה/&gt; ודבר מעשה יהודה בן שמוע עומד לעצמו והוא רק בסגנון של פירוש כמו שהוא בכל מגילת תענית.  והוא דבר המעשה הזאת עצמה אשר נמשכו ובאו זה אחר זה בקו ישר ‬‫והשתדלות נמשכת.  והסיום בסוף ״ואותו היום עשוהו יום טו...&quot;</comment>
      <origin>3016344</origin>
      <model>proofread-page</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3756" sha1="1z3t76bdmgnmc81z50thb0zq687o9kz" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;&lt;pagequality level=&quot;1&quot; user=&quot;יעקב&quot; /&gt;&lt;/noinclude&gt;‫‪816‬‬

המאורע הכללי בראשית ימי רבי

&lt;קטע התחלה=פרק מה/&gt;
ודבר מעשה יהודה בן שמוע עומד לעצמו והוא רק בסגנון של פירוש כמו
שהוא בכל מגילת תענית.

והוא דבר המעשה הזאת עצמה אשר נמשכו ובאו זה אחר זה בקו ישר
‬‫והשתדלות נמשכת.

והסיום בסוף ״ואותו היום עשוהו יום טוב״ שב לראשית הדברים אשר שם
גם נתפרש היום ״בעשרים ותמניא ביה אתת בשורתא טבתא וכו'״ כידוע הסגנון
בכל מגילת תענית, שהפירוש שבנתיים הוא שם כמאמר מוסגר.

וקבעו היום טוב ביום אשר נגמר כל דבר השתדלותם.

ונפלא הדבר כי במגילת תענית אשר הדברים נשתבשו שם לגמרי הוסיפו
שם גם עוד שיעבדו עבודה זרה ובא:

״מפני שגזרו מלכי יון על ישראל שלא יעסקו בתורה ושלא ימולו את
בניהם ושלא ישמרו את השבת ושיעבדו ע״ז.

ובסוף בא שם:

״ולא זזו משם עד שהתירו להם שלש מצות שימולו את בניהם ושישמרו‬
‫את השבת ולעסוק בתורה ושלא יעבדו עיז'ואותו היום שהתירו להם שלש מצות‬
‫־הללו עשאוהו יום טוב״‪.‬‬
‫והנה נתוסף דברים הרבה על דברי הגם׳ וכולם ממניהי טעות‪.‬‬
‫שכתבו שנזרו ״מלכי יון על ישראל״ בחשבם שהי׳ זה בימי היונים‪ ,‬ועל‬
‫ידי זה טעו והוסיפו ״ושיעבדו ע־ז״ בידעם כי בימי היונים הכריחום לעבוד ע־ז‪.‬‬
‫והוא רק טעות מבואר כי לא הי׳ זה בימי היונים ולא נזרו שיעבדו ע־ז‬
‫ובגמ׳ אין זכר מזה‪.‬‬
‫והטעות גם מבואר מעצמו שאם כן יהי׳ זה ארבעה דברים ולא■שלשה‪.‬‬
‫ולבסוף הוסיפו ״ולא זזו משם״ שאין לו ענין כלל‪.‬‬
‫ותחת מה שנאמר בנם׳'״ואותו היום עשאוהו יום טוב״ שהכוונה היום אשר‬
‫הפיקו חפצם לקבל ״בשורתא טבתא לידעדאי דלא יעידון מאורייתא&quot; באו המגיהים‬
‫האלה וכתבו ״ואותו היום שהתירו להם שלש מצות הללו״‪.‬‬
‫ואין זה כי אם טעות ובנם׳ אין זה ולא יכול להיות‪.‬‬
‫והדברים גם מוכיחין על עצמן‪. ,‬שהרי כל דבר יהודה בן שמוע בשלש‬
‫מצות הללו היו כולם במקומם‪ ,‬ולא אצל הקיסר‪.‬‬
‫ובמגילת תענית הלא נם נאמר ״ולא זזו משם עד שהתירו וכו׳‪.‬״‬
‫וראשית הדברים אי אפשר שיהיו כי אם על ידי הקיסר‪ ,‬ודבר אין לזה עם‬
‫מה שהפגינו בלילה באיזה מקום‪.‬‬
‫אבל באמת הנם שני דברים כמו שכבר נתבאר‪.‬‬
‫‪ ,‬ואז באה ההיכירות של מארק אוירעל עם רבי‪ ,‬והוא ־אנטונינום ורבי שבכל‬
‫הש׳׳ם‪.‬‬
‫וראשית הדבר הי׳ דבר הבשורתא טבתא ליהודאי דלא יעידון מאורייתא‪■ .‬‬
‫ו ע ל י ד י ז ה •ה י ׳ ר׳ י ה ו ד ה ה נ ש י א ל ר א ש ה מ ת י ב ת א‬
‫מ די ש ל א ה י ׳ י כ ו ל א ב י ‪ f‬ל ה י ו ת ‪.‬‬&lt;noinclude&gt;&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>1z3t76bdmgnmc81z50thb0zq687o9kz</sha1>
    </revision>
    <revision>
      <id>3016352</id>
      <parentid>3016344</parentid>
      <timestamp>2026-05-14T07:02:35Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>יעקב</username>
        <id>15222</id>
      </contributor>
      <origin>3016352</origin>
      <model>proofread-page</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="3469" sha1="hy8k37dyu5p57wibkdt91fpgtd8z60z" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;&lt;pagequality level=&quot;1&quot; user=&quot;יעקב&quot; /&gt;&lt;/noinclude&gt;‫‪816‬‬

המאורע הכללי בראשית ימי רבי

&lt;קטע התחלה=פרק מה/&gt;
ודבר מעשה יהודה בן שמוע עומד לעצמו והוא רק בסגנון של פירוש כמו
שהוא בכל מגילת תענית.

והוא דבר המעשה הזאת עצמה אשר נמשכו ובאו זה אחר זה בקו ישר
‬‫והשתדלות נמשכת.

והסיום בסוף ״ואותו היום עשוהו יום טוב״ שב לראשית הדברים אשר שם
גם נתפרש היום ״בעשרים ותמניא ביה אתת בשורתא טבתא וכו'״ כידוע הסגנון
בכל מגילת תענית, שהפירוש שבנתיים הוא שם כמאמר מוסגר.

וקבעו היום טוב ביום אשר נגמר כל דבר השתדלותם.

ונפלא הדבר כי במגילת תענית אשר הדברים נשתבשו שם לגמרי הוסיפו
שם גם עוד שיעבדו עבודה זרה ובא:

״מפני שגזרו מלכי יון על ישראל שלא יעסקו בתורה ושלא ימולו את
בניהם ושלא ישמרו את השבת ושיעבדו ע״ז.

ובסוף בא שם:

״ולא זזו משם עד שהתירו להם שלש מצות שימולו את בניהם ושישמרו
את השבת ולעסוק בתורה ושלא יעבדו ע&quot;ז ואותו היום שהתירו להם שלש מצות
הללו עשאוהו יום טוב״.

והנה נתוסף דברים הרבה על דברי הגמ׳ וכולם ממגיהי טעות.

שכתבו שגזרו ״מלכי יון על ישראל״ בחשבם שהי׳ זה בימי היונים, ועל
ידי זה טעו והוסיפו ״ושיעבדו ע&quot;ז״ בידעם כי בימי היונים הכריחום לעבוד ע&quot;ז.

והוא רק טעות מבואר כי לא הי׳ זה בימי היונים ולא גזרו שיעבדו ע&quot;ז
ובגמ׳ אין זכר מזה.

והטעות גם מבואר מעצמו שאם כן יהי׳ זה ארבעה דברים ולא שלשה.

ולבסוף הוסיפו ״ולא זזו משם״ שאין לו ענין כלל.

ותחת מה שנאמר בגמ׳ ״ואותו היום עשאוהו יום טוב״ שהכוונה היום אשר
הפיקו חפצם לקבל ״בשורתא טבתא ליהודאי דלא יעידון מאורייתא&quot; באו המגיהים
האלה וכתבו ״ואותו היום שהתירו להם שלש מצות הללו״.

ואין זה כי אם טעות ובגמ׳ אין זה ולא יכול להיות.

והדברים גם מוכיחין על עצמן, שהרי כל דבר יהודה בן שמוע בשלש
מצות הללו היו כולם במקומם, ולא אצל הקיסר.

ובמגילת תענית הלא גם נאמר ״ולא זזו משם עד שהתירו וכו׳.״

וראשית הדברים אי אפשר שיהיו כי אם על ידי הקיסר, ודבר אין לזה עם
מה שהפגינו בלילה באיזה מקום.

אבל באמת הנם שני דברים כמו שכבר נתבאר.

ואז באה ההיכירות של מארק אוירעל עם רבי, והוא אנטונינוס ורבי שבכל
הש&quot;ס.

וראשית הדבר הי׳ דבר הבשורתא טבתא ליהודאי דלא יעידון מאורייתא.

'''ועל ידי זה הי׳ ר׳ יהודה הנשיא לראש המתיבתא'''
'''מה שלא הי׳ יכול אביו להיות'''.

&lt;קטע סוף=פרק מה/&gt;&lt;noinclude&gt;&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>hy8k37dyu5p57wibkdt91fpgtd8z60z</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>עמוד:דורות הראשונים ד.pdf/388</title>
    <ns>104</ns>
    <id>1743717</id>
    <revision>
      <id>3016353</id>
      <timestamp>2026-05-14T07:08:13Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>יעקב</username>
        <id>15222</id>
      </contributor>
      <comment>/* לא בוצעה הגהה */ יצירת דף עם התוכן &quot;‫המאורע הכללי בראשית ימי רבי  תט &lt;קטע התחלה=פרק מה/&gt; ומשמחתם של ישראל אשר שמחו על זה כי הושבה המתיבתא לידי הנשיא, קראו לר' יהודה הנשיא '''רבי''', לאמר ראש המתיבתא ורבן של חכמי ישראל ותלמידיהם.  ועשו כן לרבי מה שלא נעשה לכל הנשיאים רק מפני הטעם הזה.  וכאשר באה המת...&quot;</comment>
      <origin>3016353</origin>
      <model>proofread-page</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="4056" sha1="jcmlqgix7pz5o29ktbenzpr4uigs757" xml:space="preserve">&lt;noinclude&gt;&lt;pagequality level=&quot;1&quot; user=&quot;יעקב&quot; /&gt;&lt;/noinclude&gt;‫המאורע הכללי בראשית ימי רבי

תט
&lt;קטע התחלה=פרק מה/&gt;
ומשמחתם של ישראל אשר שמחו על זה כי הושבה המתיבתא לידי
הנשיא, קראו לר' יהודה הנשיא '''רבי''', לאמר ראש המתיבתא ורבן של חכמי
ישראל ותלמידיהם.

ועשו כן לרבי מה שלא נעשה לכל הנשיאים רק מפני הטעם הזה.

וכאשר באה המתיבתא לידו על ידי אנטונינוס מארק אוירעל אז התחיל עם
חביריו לעסוק בסיף חתימת המשנה.

והוא באמת גם דבר הקבלה הכללית אשר התפשטה בישראל, ובאה בדברי
ראשוני הראשונים בסגנונים שונים, אבל עיקר דבריהם אחת כי על ידי אנטונינוס
הי׳ יכול רבי לעשות מעשיו בחתימת המשנה.

ויאמר רב שרירא גאון באגרתו ״ושקטו רבנן ביומי דרכי מכל שמדא משום
רחמנותא דאיכא בין אנטיונינוס ורבי ואסכים לתרוצי הלכתא&quot;.

ולשונו של רש״י ז״ל בבא מצייעא ד׳ ל״ג ״עד ימיו של דני שנהן הקניה‬
‫לו הן בעיני אנטיונינוס מלך רומי כדאמי־ינן בע׳יז ד׳ י׳ ונהו מצרה ושילה וקנין כל‬
‫תלמידי ]הנמים שנ[ארין ישיאל ונו׳‪.‬״‬
‫וכפי אשר הורגלו כותבי הדודות עד היום לא הי׳ הנדל ■טיל נלום בנינע‬
‫להמתיבתא בין ימי רשינ״ג לימי רבי‪.‬‬
‫ועל כן גם יעשה ההנם גרעין שהוק מדברי רב שרירא אלה ויתר הראשיונים‬
‫עמו‪.‬‬
‫ובהיד עמוד* ‪ 223‬יאמר ״הקדמונים אשר כתבו את דברי ימי היהודים הביו‬
‫יהד‪ .‬את התימת המשנה־ )ס״ב( עם האהבה אשר היתה בין דני ונין אהד מקם־י‬
‫רומא כאלו בלא חסד י ה ק י ס ר לא היי ההבר יכול להיות‪.‬״‬
‫ומה נעשה להם לההוקרים האלה מגנבי דברים‪ ,‬ולא ידע נרעין כי בלי‬
‫חסדי הקיסר הנה הוציאו הרומיים את המתיבתא סתהת ידי הנשיא‪ ,‬ונימי רנן‬
‫’‬
‫שמעון בן גמליאל לא הי׳ הנשיא ריש המתיבתא‪.‬‬
‫ורק על פי דברי הקיסר ודשייונר שבה המתיבתא הנללית לכל תפק־הה‪,‬‬
‫אחרי מות ר׳ יהודה‪ ,‬ורק על ידי רשיוגו של הקים־‪ ,‬היו יבולים עתה בימי רני‬
‫לשוב ולקבץ את כל הנמי המתיבתא ולבונן אותה בכל יסודותיה‪.‬‬
‫ובהיות עתה כל המשנה כולה כבר סדורה לכל פרטיי פ־טייה )ננל אשר‬
‫יבואר( הי׳ דבר המתיבתא' הכללית עתה רק דבר ח ת י מ ת ה מ ש נ ה*‬
&lt;קטע סוף=פרק מה/&gt;
פרק מ״ו.
סוף סידור המשנה וחתימתה.
&lt;קטע התחלה=פרק מו/&gt;
סוף סידור המשנה וחתימתה אף ני _הנם שני דברים שיונים‪ ,‬הנה ככל דבר‬
‫התחומים היונקים זה מזד‪ .‬קשה להפרידם לגמרי‪.‬‬
&lt;קטע סוף=פרק מו/&gt;

--------------------------------
&lt;קטע התחלה=הערות מה/&gt;
‫הערה )ס״ב(‬
‫‪.Entstehung d« Mischnasammlung‬‬

‫בדברי גדעץ על פי מעותם כתוב התיסדות המשנה ויאמי בלשונו‬

‫‪die‬‬

‫ורק תמהון הוא לראות כי אנשים אשר לא ביררו לעצמם לא דברי הימים ולא ידיעת‬
‫המעשים‪ ,‬ידברו ככל העולה על הרוח בדברים היו תי גדולים‪.‬‬
‫
&lt;קטע סוף=הערות מה/&gt;&lt;noinclude&gt;&lt;/noinclude&gt;</text>
      <sha1>jcmlqgix7pz5o29ktbenzpr4uigs757</sha1>
    </revision>
  </page>
  <page>
    <title>שיחת משתמש:Efrayim.48</title>
    <ns>3</ns>
    <id>1743718</id>
    <revision>
      <id>3016369</id>
      <timestamp>2026-05-14T09:29:02Z</timestamp>
      <contributor>
        <username>Nahum</username>
        <id>68</id>
      </contributor>
      <comment>/* ברוך הבא */ נושא חדש ([[mw:c:Special:MyLanguage/User:JWBTH/CD|CD]])</comment>
      <origin>3016369</origin>
      <model>wikitext</model>
      <format>text/x-wiki</format>
      <text bytes="133" sha1="e58xxf30tbz2bxwokwcd1s6om7kam1g" xml:space="preserve">== ברוך הבא ==

{{בה}}

-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 12:29, 14 במאי 2026 (IDT)</text>
      <sha1>e58xxf30tbz2bxwokwcd1s6om7kam1g</sha1>
    </revision>
  </page>
</mediawiki>