ויקיטקסט hewikisource https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99 MediaWiki 1.47.0-wmf.6 first-letter מדיה מיוחד שיחה משתמש שיחת משתמש ויקיטקסט שיחת ויקיטקסט קובץ שיחת קובץ מדיה ויקי שיחת מדיה ויקי תבנית שיחת תבנית עזרה שיחת עזרה קטגוריה שיחת קטגוריה עמוד שיחת עמוד ביאור שיחת ביאור מחבר שיחת מחבר תרגום שיחת תרגום מפתח שיחת מפתח מקור שיחת מקור TimedText TimedText talk יחידה שיחת יחידה אירוע שיחת אירוע 0 5273 3020054 3018272 2026-06-15T11:00:46Z OpenLawBot 8112 [3020047] 3020054 wikitext text/x-wiki {{ח:התחלה}} {{ח:כותרת|חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה–1995}} {{ח:פתיח-התחלה}} {{ח:מאגר|2000198}} '''חוקים קודמים:''' ''חוק הביטוח הלאומי:'' {{ח:תיבה|ס״ח תשי״ד, 6|חוק הביטוח הלאומי|https://fs.knesset.gov.il/2/law/2_lsr_208002.pdf}}, {{ח:תיבה|35|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/2/law/2_lsr_ec_317296.pdf}}; {{ח:תיבה|תשט״ו, 127|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/2/law/2_lsr_208001.pdf}}; {{ח:תיבה|תשט״ז, 46|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/3/law/3_lsr_ec_317297.pdf}}, {{ח:תיבה|46|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/3/law/3_lsr_ec_317744.pdf}}; {{ח:תיבה|תשי״ז, 88|חוק לתיקון דיני העונשין (עובדי הציבור)|https://fs.knesset.gov.il/3/law/3_lsr_209205.pdf}}, {{ח:תיבה|90|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/3/law/3_lsr_208000.pdf}}, {{ח:תיבה|178|תיקון (תיקון מס׳ 3)|https://fs.knesset.gov.il/3/law/3_lsr_207999.pdf}}; {{ח:תיבה|תשי״ט, 160|תיקון (תיקון מס׳ 4)|https://fs.knesset.gov.il/3/law/3_lsr_211775.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ך, 36|תיקון מס׳ 5|https://fs.knesset.gov.il/4/law/4_lsr_207998.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ב, 40|תיקון מס׳ 6|https://fs.knesset.gov.il/5/law/5_lsr_207997.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ג, 110|תיקון מס׳ 8|https://fs.knesset.gov.il/5/law/5_lsr_207996.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ד, 8|חוק קביעת גיל|https://fs.knesset.gov.il/5/law/5_lsr_208169.pdf}}, {{ח:תיבה|121|תיקון מס׳ 10|https://fs.knesset.gov.il/5/law/5_lsr_207995.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ה, 130|תיקון מס׳ 11|https://fs.knesset.gov.il/5/law/5_lsr_203791.pdf}}, {{ח:תיבה|208|תיקון מס׳ 12|https://fs.knesset.gov.il/5/law/5_lsr_207994.pdf}}, {{ח:תיבה|289|תיקון מס׳ 13|https://fs.knesset.gov.il/5/law/5_lsr_211699.pdf}}, {{ח:תיבה|352|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/5/law/5_lsr_ec_317298.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ז, 88|חוק שירות עבודה בשעת־חירום|https://fs.knesset.gov.il/6/law/6_lsr_209577.pdf}}. ''פקודת הפיצויים לעובדים:'' {{ח:תיבה|ע״ר 1947, תוס׳ 1, 153|פקודת הפיצויים לעובדים|https://fs.knesset.gov.il/0/law/0_lsr_562552.pdf}}; {{ח:תיבה|ע״ר תש״ט, תוס׳ א׳, 65|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/0/law/0_lsr_312710.pdf}}; {{ח:תיבה|ס״ח תשי״ב, 293|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/2/law/2_lsr_209276.pdf}}. ''חוק שירות מילואים (תגמולים):'' {{ח:תיבה|ס״ח תשי״ב, 119|חוק שירות מילואים (תגמולים)|https://fs.knesset.gov.il/2/law/2_lsr_209574.pdf}}; {{ח:תיבה|תשי״ג, 28|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/2/law/2_lsr_209573.pdf}}; {{ח:תיבה|תשי״ד, 221|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/2/law/2_lsr_209572.pdf}}, {{ח:תיבה|VIII|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/2/law/2_lsr_ec_517966.pdf}}; {{ח:תיבה|תשי״ט, 100|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/3/law/3_lsr_209571.pdf}}. ''חוק שירות מילואים (תגמולים) [נוסח משולב]:'' {{ח:תיבה|ס״ח תשי״ט, 306|חוק שירות מילואים (תגמולים) [נוסח משולב]|https://fs.knesset.gov.il/3/law/3_lsr_311005.pdf}}, {{ח:תיבה|X|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/3/law/3_lsr_ec_517979.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ך, 96|חוק אימוץ ילדים|https://fs.knesset.gov.il/4/law/4_lsr_210105.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ג, 113|תיקון מס׳ 2|https://fs.knesset.gov.il/5/law/5_lsr_209570.pdf}}, {{ח:תיבה|XII|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/5/law/5_lsr_ec_517986.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ו, 60|תיקון מס׳ 3|https://fs.knesset.gov.il/6/law/6_lsr_209569.pdf}}, {{ח:תיבה|72|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/6/law/6_lsr_ec_317487.pdf}}, {{ח:תיבה|74|תיקון מס׳ 4|https://fs.knesset.gov.il/6/law/6_lsr_209568.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ז, 98|תיקון מס׳ 5|https://fs.knesset.gov.il/6/law/6_lsr_209567.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ל, 60|תיקון מס׳ 6|https://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_209566.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ג, 110|תיקון מס׳ 7|https://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_209565.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ד, 104|תיקון מס׳ 8|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_209564.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ה, 124|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_ec_317777.pdf}}, {{ח:תיבה|194|תיקון מס׳ 9|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_209563.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ו, 135|תיקון מס׳ 10|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_209562.pdf}}, {{ח:תיבה|167|תיקון מס׳ 21 לחוק הביטוח הלאומי|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_207979.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ז, 86|תיקון מס׳ 7 לחוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה)|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_208378.pdf}}, {{ח:תיבה|212|תיקון מס׳ 30 לחוק הביטוח הלאומי|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_207972.pdf}}. ''חוק התגמולים לנפגעים בהצלת נפש:'' {{ח:תיבה|ס״ח תשכ״ה, 288|חוק התגמולים לנפגעים בהצלת נפש|https://fs.knesset.gov.il/5/law/5_lsr_211832.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ט, 70|חוק בית הדין לעבודה|https://fs.knesset.gov.il/6/law/6_lsr_211655.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ו, 167|תיקון מס׳ 21 לחוק הביטוח הלאומי|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_207979.pdf}}. ''תקנות־שעת־חירום (ביטוח מתנדבים לעבודה בשעת־חירום):'' {{ח:תיבה|ק״ת תשכ״ז, 2607|תקנות־שעת־חירום (ביטוח מתנדבים לעבודה בשעת־חירום)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-2057.pdf}}; {{ח:תיבה|ס״ח תשכ״ז, 132|חוק סדרי השלטון והמשפט (הוראות שעה)|https://fs.knesset.gov.il/6/law/6_lsr_210380.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ח, 24|[תיקון ו]הארכת תוקף|https://fs.knesset.gov.il/6/law/6_lsr_209855.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ט, 34|הארכת תוקף|https://fs.knesset.gov.il/6/law/6_lsr_209854.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ל, 106|[תיקון ו]הארכת תוקף|https://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_209853.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ב, 114|[תיקון ו]הארכת תוקף|https://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_209852.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ד, 92|[תיקון ו]הארכת תוקף|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_209851.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ה, 145|הארכת תוקף|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_209850.pdf}}. '''נוסח קודם:''' {{ח:תיבה|ס״ח תשכ״ח, 108|חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב]|https://fs.knesset.gov.il/6/law/6_lsr_311007.pdf}}, {{ח:תיבה|154|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/6/law/6_lsr_ec_317299.pdf}}, {{ח:תיבה|165|תיקון לתחילת תוקף|https://fs.knesset.gov.il/6/law/6_lsr_311008.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ט, 76|חוק בית הדין לעבודה|https://fs.knesset.gov.il/6/law/6_lsr_211655.pdf}}, {{ח:תיבה|130|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_ec_317300.pdf}}, {{ח:תיבה|206|תיקון מס׳ 2|https://fs.knesset.gov.il/6/law/6_lsr_207993.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ל, 16|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_ec_317301.pdf}}, {{ח:תיבה|58|תיקון מס׳ 3|https://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_207992.pdf}}, {{ח:תיבה|130|חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה|https://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_209760.pdf}}, {{ח:תיבה|134|תיקון מס׳ 5|https://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_207991.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״א, 128|תיקון מס׳ 6|https://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_207990.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ב, 78|תיקון מס׳ 7|https://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_203735.pdf}}, {{ח:תיבה|86|תיקון מס׳ 8|https://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_203736.pdf}}, {{ח:תיבה|119|תיקון מס׳ 9|https://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_207989.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ג, 126|תיקון מס׳ 10|https://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_207988.pdf}}, {{ח:תיבה|141|תיקון מס׳ 11|https://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_207987.pdf}}, {{ח:תיבה|142|תיקון מס׳ 12|https://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_207986.pdf}}, {{ח:תיבה|162|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_ec_317302.pdf}}, {{ח:תיבה|212, 221|תיקון מס׳ 13|https://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_207985.pdf}}, {{ח:תיבה|260|תיקון מס׳ 4 לחוק עבודת נשים|https://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_209030.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ד, 74|תיקון מס׳ 15|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_207984.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ה, 102|תיקון מס׳ 16|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_207983.pdf}}, {{ח:תיבה|152|תיקון מס׳ 17|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_207982.pdf}}, {{ח:תיבה|238|חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_209261.pdf}}, {{ח:תיבה|246|תיקון מס׳ 18|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_207981.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ו, 7|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_ec_317779.pdf}}, {{ח:תיבה|102|תיקון מס׳ 11 לחוק הגנת השכר|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_209686.pdf}}, {{ח:תיבה|167|תיקון מס׳ 21|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_207979.pdf}}, {{ח:תיבה|241|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_ec_317783.pdf}}, {{ח:תיבה|268|תיקון מס׳ 22|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_207980.pdf}}, {{ח:תיבה|275|תיקון מס׳ 23|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_207978.pdf}}, {{ח:תיבה|276|תיקון מס׳ 24|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_207977.pdf}}, {{ח:תיבה|281|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_ec_317303.pdf}}, {{ח:תיבה|XVI|ת״ט}}; {{ח:תיבה|תשל״ז, 88|תיקון מס׳ 25|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_207976.pdf}}, {{ח:תיבה|122|תיקון מס׳ 26|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_207975.pdf}}, {{ח:תיבה|123|תיקון מס׳ 27|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_207974.pdf}}, {{ח:תיבה|150|תיקון מס׳ 28|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_211855.pdf}}, {{ח:תיבה|152|תיקון מס׳ 29|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_207973.pdf}}, {{ח:תיבה|212|תיקון מס׳ 30|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_207972.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ח, 116|תיקון מס׳ 31|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_207968.pdf}}, {{ח:תיבה|141, 142|תיקון מס׳ 32|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_207971.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ט, 44|תיקון מס׳ 6 לחוק העונשין|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_209186.pdf}}, {{ח:תיבה|85|תיקון מס׳ 28 (תיקון מס׳ 2)|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_207969.pdf}}, {{ח:תיבה|125|תיקון מס׳ 34|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_207967.pdf}}, {{ח:תיבה|149|תיקון מס׳ 35|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_207966.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ם, 98|תיקון מס׳ 28 (תיקון מס׳ 3)|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_207970.pdf}}, {{ח:תיבה|117|תיקון מס׳ 36|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_207965.pdf}}, {{ח:תיבה|118|תיקון מס׳ 37|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_207964.pdf}}, {{ח:תיבה|203|תיקון מס׳ 38|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_207963.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״א, 7|תיקון מס׳ 39|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_207962.pdf}}, {{ח:תיבה|36|חוק הבטחת הכנסה|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_208330.pdf}}, {{ח:תיבה|74|תיקון מס׳ 41|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_207961.pdf}}, {{ח:תיבה|276|תיקון מס׳ 42|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_207960.pdf}}, {{ח:תיבה|276|תיקון מס׳ 43|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_207959.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ב, 82|תיקון מס׳ 44|https://fs.knesset.gov.il/10/law/10_lsr_207958.pdf}}, {{ח:תיבה|202|תיקון מס׳ 45|https://fs.knesset.gov.il/10/law/10_lsr_207956.pdf}}, {{ח:תיבה|216|תיקון מס׳ 46|https://fs.knesset.gov.il/10/law/10_lsr_207955.pdf}}, {{ח:תיבה|272|תיקון מס׳ 7 לחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה|https://fs.knesset.gov.il/10/law/10_lsr_209756.pdf}}, {{ח:תיבה|274|ניכוי מיוחד בשל אינפלציה (הוראת שעה)|https://fs.knesset.gov.il/10/law/10_lsr_207957.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ג, 59|תיקון מס׳ 56 לפקודת מס הכנסה|https://fs.knesset.gov.il/10/law/10_lsr_208794.pdf}}, {{ח:תיבה|146|תיקון מס׳ 49|https://fs.knesset.gov.il/10/law/10_lsr_209746.pdf}}, {{ח:תיבה|154|תיקון מס׳ 50|https://fs.knesset.gov.il/10/law/10_lsr_209737.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ד, 22|הכנסה מחקלאות (הוראת שעה)|https://fs.knesset.gov.il/10/law/10_lsr_210113.pdf}}, {{ח:תיבה|44|תיקון מס׳ 51|https://fs.knesset.gov.il/10/law/10_lsr_210136.pdf}}, {{ח:תיבה|48|תיקון מס׳ 52|https://fs.knesset.gov.il/10/law/10_lsr_210135.pdf}}, {{ח:תיבה|56א|תיקון מס׳ 53|https://fs.knesset.gov.il/10/law/10_lsr_210158.pdf}}, {{ח:תיבה|192|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/10/law/10_lsr_ec_317440.pdf}}; {{ח:תיבה|ק״ת תשמ״ד, 2380|תקנות שעת חירום (חישוב השכר הממוצע לפי חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשכ״ח–1968), התשמ״ד–1984|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4690.pdf}}; {{ח:תיבה|ס״ח תשמ״ה, 28|הוראת שעה|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_210250.pdf}}, {{ח:תיבה|109|תיקון מס׳ 54|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_210415.pdf}}, {{ח:תיבה|209|תיקון מס׳ 13 לחוק בית הדין לעבודה|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_210441.pdf}}, {{ח:תיבה|213|תיקון מס׳ 16 לחוק הגנת השכר|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_210421.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ו, 21|חוק הסדרים לשעת חירום במשק המדינה|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_210452.pdf}}, {{ח:תיבה|60|תיקון מס׳ 57|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_210459.pdf}}, {{ח:תיבה|64|תיקון מס׳ 58|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_210463.pdf}}, {{ח:תיבה|68|תיקון מס׳ 59|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_210464.pdf}}, {{ח:תיבה|126|תיקון מס׳ 60|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_210487.pdf}}, {{ח:תיבה|146|תיקון מס׳ 3 לחוק הסדרים לשעת חירום במשק המדינה|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_210478.pdf}}, {{ח:תיבה|154|תיקון מס׳ 61|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_210468.pdf}}, {{ח:תיבה|170|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_ec_317304.pdf}}, {{ח:תיבה|184|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_ec_317305.pdf}}, {{ח:תיבה|194|תיקון מס׳ 62|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_210467.pdf}}, {{ח:תיבה|208|תיקון מס׳ 63|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_210498.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ז, 5|תיקון מס׳ 71 לפקודת מס הכנסה|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_210522.pdf}}, {{ח:תיבה|18|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_ec_317306.pdf}}, {{ח:תיבה|18|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_ec_317828.pdf}}, {{ח:תיבה|46|תיקון מס׳ 65|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_210552.pdf}}, {{ח:תיבה|83|תיקון מס׳ 21 לחוק העונשין|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_210466.pdf}}, {{ח:תיבה|93|תיקון מס׳ 72 לפקודת מס הכנסה|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_210568.pdf}}, {{ח:תיבה|105|חוק יציבות המשק (הוראות שונות)|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_210573.pdf}}, {{ח:תיבה|126|תיקון מס׳ 25 לחוק שירות המדינה (גמלאות)|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_210560.pdf}}, {{ח:תיבה|159|תיקון לפקודת מס הכנסה (מס׳ 75 – השכרת דירה למגורים)|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_210611.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ח, 10|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_ec_317356.pdf}}, {{ח:תיבה|74|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב)|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_210660.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ט, 31|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_210719.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ן, 54|תיקון מס׳ 70|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_210717.pdf}}, {{ח:תיבה|102|תיקון מס׳ 71|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_210675.pdf}}, {{ח:תיבה|131|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_210812.pdf}}, {{ח:תיבה|151|תיקון מס׳ 18 לחוק בית הדין לעבודה|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_210695.pdf}}, {{ח:תיבה|174|תיקון מס׳ 9 לחוק עבודת נשים|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_210787.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״א, 105|תיקון מס׳ 75|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_210829.pdf}}, {{ח:תיבה|106|הוראת שעה|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_211700.pdf}}, {{ח:תיבה|125|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_211727.pdf}}, {{ח:תיבה|168|תיקון מס׳ 76|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_210854.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ב, 44|תיקון מס׳ 77|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_210912.pdf}}, {{ח:תיבה|148|חוק משפחות חד־הוריות|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_211804.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ג, 10, 13|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב)|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_203792.pdf}}, {{ח:תיבה|134|תיקון מס׳ 80|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_210947.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ד, 22|תיקון מס׳ 81|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_210957.pdf}}, {{ח:תיבה|47|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב)|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211692.pdf}}, {{ח:תיבה|91|תיקון מס׳ 83|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211130.pdf}}, {{ח:תיבה|91|תיקון מס׳ 84|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_210991.pdf}}, {{ח:תיבה|95|תיקון מס׳ 85|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211029.pdf}}, {{ח:תיבה|137|חוק קליטת חיילים משוחררים|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_210948.pdf}}, {{ח:תיבה|147|תיקון מס׳ 87|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211110.pdf}}, {{ח:תיבה|174|חוק ביטוח בריאות ממלכתי|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211132.pdf}}, {{ח:תיבה|246|תיקון מס׳ 88|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211660.pdf}}, {{ח:תיבה|246|תיקון מס׳ 89|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211347.pdf}}, {{ח:תיבה|257, 258|חוק לצמצום ממדי העוני והפערים בהכנסות (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211056.pdf}}, {{ח:תיבה|273|תיקון מס׳ 92|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211348.pdf}}, {{ח:תיבה|274|תיקון מס׳ 93|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211133.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ה, 2|תיקון מס׳ 94|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_210958.pdf}}, {{ח:תיבה|43|תיקון לחוק ביטוח בריאות ממלכתי|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211077.pdf}}, {{ח:תיבה|79|חוק יישום ההסכם בדבר רצועת עזה ואזור יריחו (הסדרים כלכליים והוראות שונות) (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211073.pdf}}, {{ח:תיבה|94|תיקון מס׳ 96|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211088.pdf}}, {{ח:תיבה|98, 100|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211090.pdf}}, {{ח:תיבה|116|תיקון מס׳ 98|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211102.pdf}}, {{ח:תיבה|178|תיקון מס׳ 99|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211806.pdf}}, {{ח:תיבה|186|תיקון מס׳ 100|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211160.pdf}}, {{ח:תיבה|201|תיקון מס׳ 6 לחוק משכן הכנסת ורחבתו|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211169.pdf}}, {{ח:תיבה|327|חוק לצמצום ממדי העוני (תיקוני חקיקה) (צעדים משלימים)|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211178.pdf}}, {{ח:תיבה|353|תיקון מס׳ 105 לפקודת מס הכנסה|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211194.pdf}}, {{ח:תיבה|372|תיקון מס׳ 104|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211202.pdf}}, {{ח:תיבה|376|תיקון מס׳ 106|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211205.pdf}}, {{ח:תיבה|379|תיקון מס׳ 15 לחוק מס מקביל|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211208.pdf}}, {{ח:תיבה|436|תיקון מס׳ 108|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211221.pdf}}, {{ח:תיבה|437|חוק התגמולים לחסידי אומות העולם|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211653.pdf}}. '''נוסח חדש:''' {{ח:תיבה|ס״ח תשנ״ה, 210|חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב]|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_203774.pdf}}, {{ח:תיבה|327|חוק לצמצום ממדי העוני (תיקוני חקיקה) (צעדים משלימים)|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211178.pdf}}, {{ח:תיבה|353|תיקון מס׳ 105 לפקודת מס הכנסה|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211194.pdf}}, {{ח:תיבה|372|תיקון מס׳ 104|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211202.pdf}}, {{ח:תיבה|376|תיקון מס׳ 106|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211205.pdf}}, {{ח:תיבה|379|תיקון מס׳ 15 לחוק מס מקביל|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211208.pdf}}, {{ח:תיבה|436|תיקון מס׳ 108|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211221.pdf}}, {{ח:תיבה|438|חוק התגמולים לחסידי אומות העולם|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211653.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ו, 127|תיקון מס׳ 7|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211318.pdf}}, {{ח:תיבה|131|תיקון מס׳ 8|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211319.pdf}}, {{ח:תיבה|164|תיקון מס׳ 9|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211314.pdf}}, {{ח:תיבה|181|חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד)|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211736.pdf}}, {{ח:תיבה|189|תיקון מס׳ 11|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211307.pdf}}, {{ח:תיבה|382|תיקונים בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] (פרסום בקובץ)|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_203779.pdf}}, {{ח:תיבה|387|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_ec_317847.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ז, 34|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת 1997)|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211373.pdf}}, {{ח:תיבה|92|תיקון מס׳ 13|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211392.pdf}}, {{ח:תיבה|152|תיקון מס׳ 14|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211406.pdf}}, {{ח:תיבה|154|תיקון מס׳ 15|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211407.pdf}}, {{ח:תיבה|164|תיקון מס׳ 16|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211411.pdf}}, {{ח:תיבה|166|תיקון מס׳ 17|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211412.pdf}}, {{ח:תיבה|219|תיקון מס׳ 14 לחוק עבודת נשים (הוראת שעה)|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211430.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ח, 57|חוק להגברת הצמיחה והתעסוקה ולהשגת יעדי התקציב לשנת הכספים 1998 (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211461.pdf}}, {{ח:תיבה|96|תיקון מס׳ 19|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211642.pdf}}, {{ח:תיבה|114|תיקון מס׳ 15 לחוק עבודת נשים|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211508.pdf}}, {{ח:תיבה|134|חוק דחיית מועד הגשת דין וחשבון (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211474.pdf}}, {{ח:תיבה|135|תיקון מס׳ 23|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211641.pdf}}, {{ח:תיבה|136|תיקון מס׳ 16 לחוק עבודת נשים|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211475.pdf}}, {{ח:תיבה|234|תיקון מס׳ 25|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211488.pdf}}, {{ח:תיבה|234|תיקון מס׳ 26|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211489.pdf}}, {{ח:תיבה|252|תיקון מס׳ 27|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211520.pdf}}, {{ח:תיבה|301|תיקון מס׳ 28|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211536.pdf}}, {{ח:תיבה|378|תיקון מס׳ 29|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211567.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ט, 30|תיקון מס׳ 30|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211658.pdf}}, {{ח:תיבה|66|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_ec_317307.pdf}}, {{ח:תיבה|68|תיקון מס׳ 31|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211602.pdf}}, {{ח:תיבה|77|תיקון מס׳ 32|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211612.pdf}}, {{ח:תיבה|78|תיקון מס׳ 33|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211613.pdf}}, {{ח:תיבה|99|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 1999)|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211661.pdf}}, {{ח:תיבה|256|חוק החברות|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_300163.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ס, 64|תיקון מס׳ 36|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300618.pdf}}, {{ח:תיבה|66|חוק ההסדרים במשק מדינת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2000)|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300181.pdf}}, {{ח:תיבה|132|תיקון מס׳ 38|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300205.pdf}}, {{ח:תיבה|268|תיקון מס׳ 39|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300252.pdf}}, {{ח:תיבה|269|תיקון מס׳ 40|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300253.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״א, 2|תיקון מס׳ 41 (סיוע למשפחות ברוכות ילדים)|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300625.pdf}}, {{ח:תיבה|2|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300625.pdf}}, {{ח:תיבה|233|חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2001)|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300363.pdf}}, {{ח:תיבה|396|תיקון מס׳ 43|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300376.pdf}}, {{ח:תיבה|428|תיקון מס׳ 44|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300388.pdf}}, {{ח:תיבה|516|תיקון מס׳ 14 לחוק עבודת נשים (הוראת שעה) (תיקון)|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300622.pdf}}, {{ח:תיבה|522|חוק שירות לאומי בהתנדבות (תכנית נסיונית לבנים) (הוראת שעה)|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300410.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ב, 101|תיקון מס׳ 46|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300452.pdf}}, {{ח:תיבה|143|תיקון מס׳ 47|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300464.pdf}}, {{ח:תיבה|144|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300464.pdf}}, {{ח:תיבה|168|חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2002)|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300554.pdf}}, {{ח:תיבה|428, 430, 434|חוק תכנית החירום הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנות הכספים 2002 ו־2003)|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300504.pdf}}, {{ח:תיבה|487|תיקון מס׳ 50|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300555.pdf}}, {{ח:תיבה|488|תיקון מס׳ 51|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300524.pdf}}, {{ח:תיבה|488|תיקון מס׳ 52|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300525.pdf}}, {{ח:תיבה|516|תיקון מס׳ 53|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300537.pdf}}, {{ח:תיבה|517|תיקון מס׳ 54|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300538.pdf}}, {{ח:תיבה|519|תיקון מס׳ 55 – הוראת שעה|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300539.pdf}}, {{ח:תיבה|577|תיקון מס׳ 132 לפקודת מס הכנסה|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300605.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ג, 63|תיקון מס׳ 23 לחוק עבודת נשים|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300585.pdf}}, {{ח:תיבה|94|תיקון מס׳ 58|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300596.pdf}}, {{ח:תיבה|98|תיקון מס׳ 59|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300597.pdf}}, {{ח:תיבה|141|תיקון מס׳ 132 (תיקון) לפקודת מס הכנסה|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300606.pdf}}, {{ח:תיבה|175, 180|חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2003)|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300607.pdf}}, {{ח:תיבה|380|ת״ט|https://olaw.org.il/laws/law-1889.pdf}}, {{ח:תיבה|458, 467, 468, 469, 492, 493|חוק התכנית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2003 ו־2004)|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299931.pdf}}, {{ח:תיבה|538|תיקון מס׳ 63|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299915.pdf}}, {{ח:תיבה|576, 576|חוק הביטוח הלאומי (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299935.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ד, 58|חוק גיל פרישה|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_300990.pdf}}, {{ח:תיבה|92, 95, 97, 107, 147|חוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2004 (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299603.pdf}}, {{ח:תיבה|286|תיקון מס׳ 69|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299837.pdf}}, {{ח:תיבה|332|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299616.pdf}}, {{ח:תיבה|337|תיקון מס׳ 70|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299822.pdf}}, {{ח:תיבה|345|תיקון מס׳ 25 לחוק עבודת נשים|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299786.pdf}}, {{ח:תיבה|391|תיקון מס׳ 72|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299646.pdf}}, {{ח:תיבה|397|תיקון מס׳ 11 לחוק משכן הכנסת ורחבתו|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299741.pdf}}, {{ח:תיבה|425|תיקון מס׳ 14 לחוק עבודת נשים (הוראת שעה) (תיקון מס׳ 2)|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299840.pdf}}, {{ח:תיבה|445|תיקון מס׳ 74|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299652.pdf}}, {{ח:תיבה|486|תיקון מס׳ 75|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299624.pdf}}, {{ח:תיבה|487|תיקון מס׳ 76|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299671.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ה, 95|תיקון מס׳ 77|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299661.pdf}}, {{ח:תיבה|189|חוק יישום תכנית ההתנתקות|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299869.pdf}}, {{ח:תיבה|346|חוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2005 (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_301004.pdf}}, {{ח:תיבה|464|תיקון מס׳ 28 לחוק עבודת נשים|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299673.pdf}}, {{ח:תיבה|727|תיקון מס׳ 81|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299900.pdf}}, {{ח:תיבה|809, 814|תיקון מס׳ 147 לפקודת מס הכנסה|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299994.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ו, 24|תיקון מס׳ 83 – הוראת שעה|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299914.pdf}}, {{ח:תיבה|226|חוק נכסים של נספי השואה (השבה ליורשים והקדשה למטרות סיוע והנצחה)|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299895.pdf}}, {{ח:תיבה|262|ת״ט|https://olaw.org.il/laws/law-2053.pdf}}, {{ח:תיבה|306, 307|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2006)|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300065.pdf}}, {{ח:תיבה|370|תיקון מס׳ 86|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300142.pdf}}, {{ח:תיבה|384|תיקון מס׳ 87|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300147.pdf}}, {{ח:תיבה|386|חוק שירות לאומי בהתנדבות לבנים (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300146.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ז, 52, 54|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2007)|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300638.pdf}}, {{ח:תיבה|92|תיקון מס׳ 91|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300030.pdf}}, {{ח:תיבה|108|תיקון מס׳ 92 – הוראת שעה|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_299961.pdf}}, {{ח:תיבה|112|תיקון מס׳ 93|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300650.pdf}}, {{ח:תיבה|306|תיקון מס׳ 37 לחוק עבודת נשים|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300133.pdf}}, {{ח:תיבה|317|תיקון מס׳ 95|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_299665.pdf}}, {{ח:תיבה|360|תיקון מס׳ 96|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300125.pdf}}, {{ח:תיבה|361|תיקון מס׳ 38 לחוק עבודת נשים|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300741.pdf}}, {{ח:תיבה|396|תיקון מס׳ 5 לחוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2004 (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300773.pdf}}, {{ח:תיבה|431|תיקון מס׳ 98|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300765.pdf}}, {{ח:תיבה|443|תיקון מס׳ 39 לחוק עבודת נשים|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300029.pdf}}, {{ח:תיבה|453|חוק זכויות לאנשים עם מוגבלות המועסקים כמשתקמים (הוראת שעה)|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300067.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ח, 23|תיקון מס׳ 100|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300781.pdf}}, {{ח:תיבה|82|תיקון מס׳ 24 לחוק הנכים (תגמולים ושיקום)|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300040.pdf}}, {{ח:תיבה|119|חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2008)|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300816.pdf}}, {{ח:תיבה|134|תיקון מס׳ 102|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300836.pdf}}, {{ח:תיבה|136|תיקון מס׳ 103|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300860.pdf}}, {{ח:תיבה|252|תיקון מס׳ 105|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300066.pdf}}, {{ח:תיבה|390|תיקון מס׳ 106|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300877.pdf}}, {{ח:תיבה|513|חוק שירות המילואים|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300745.pdf}}, {{ח:תיבה|607|תיקון מס׳ 108|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300901.pdf}}, {{ח:תיבה|671|תיקון מס׳ 109|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300789.pdf}}, {{ח:תיבה|825|תיקון מס׳ 110|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300678.pdf}}, {{ח:תיבה|855|תיקון מס׳ 111|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300148.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ט, 85|תיקון מס׳ 112|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300813.pdf}}, {{ח:תיבה|95|תיקון מס׳ 7 (תיקון)|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300893.pdf}}, {{ח:תיבה|211, 246|חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית לשנים 2009 ו־2010)|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301061.pdf}}, {{ח:תיבה|290|תיקון מס׳ 6 לחוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2004 (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301090.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ע, 280|תיקון מס׳ 115|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301101.pdf}}, {{ח:תיבה|300|תיקון מס׳ 7 לחוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2004 (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301149.pdf}}, {{ח:תיבה|308|תיקון מס׳ 116|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301130.pdf}}, {{ח:תיבה|327|תיקון מס׳ 117|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_300966.pdf}}, {{ח:תיבה|328|תיקון מס׳ 118|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_300962.pdf}}, {{ח:תיבה|407|תיקון מס׳ 83 – הוראת שעה (תיקון)|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301155.pdf}}, {{ח:תיבה|441|תיקון מס׳ 46 לחוק עבודת נשים|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301054.pdf}}, {{ח:תיבה|601|תיקון מס׳ 120|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301231.pdf}}, {{ח:תיבה|631|תיקון מס׳ 2 לחוק יישום תכנית ההתנתקות|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301215.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״א, 16|תיקון מס׳ 122|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301089.pdf}}, {{ח:תיבה|83|חוק להחלפת המונח פקיד סעד (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301220.pdf}}, {{ח:תיבה|145|חוק המדיניות הכלכלית לשנים 2011 ו־2012 (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301268.pdf}}, {{ח:תיבה|199|תיקון מס׳ 125|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_300100.pdf}}, {{ח:תיבה|355|תיקון מס׳ 126|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301309.pdf}}, {{ח:תיבה|363|תיקון מס׳ 127|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301128.pdf}}, {{ח:תיבה|966|תיקון מס׳ 48 לחוק עבודת נשים|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301312.pdf}}, {{ח:תיבה|1024|תיקון מס׳ 129|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301354.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ב, 39|תיקון מס׳ 130|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301399.pdf}}, {{ח:תיבה|47|חוק לשינוי נטל המס (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301335.pdf}}, {{ח:תיבה|92|תיקון מס׳ 3 לחוק גיל פרישה|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301263.pdf}}, {{ח:תיבה|110|תיקון מס׳ 132 – הוראת שעה|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301407.pdf}}, {{ח:תיבה|111|תיקון מס׳ 133|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301373.pdf}}, {{ח:תיבה|144|תיקון מס׳ 134|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301432.pdf}}, {{ח:תיבה|172|תיקון מס׳ 135|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301375.pdf}}, {{ח:תיבה|172|תיקון מס׳ 136|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301431.pdf}}, {{ח:תיבה|173|תיקון מס׳ 49 לחוק עבודת נשים|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301129.pdf}}, {{ח:תיבה|282|תיקון מס׳ 138|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301408.pdf}}, {{ח:תיבה|375|תיקון מס׳ 139|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301207.pdf}}, {{ח:תיבה|583|תיקון מס׳ 11 לחוק הדואר|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301460.pdf}}, {{ח:תיבה|592|תיקון לחוק זכויות לאנשים עם מוגבלות המועסקים כמשתקמים (הוראת שעה)|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301498.pdf}}, {{ח:תיבה|616|תיקון מס׳ 141|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301390.pdf}}, {{ח:תיבה|745|חוק הרשות הארצית לכבאות והצלה|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301466.pdf}}, {{ח:תיבה|755, 757|חוק לצמצום הגירעון ולשינוי נטל המס (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301505.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ג, 112|תיקון מס׳ 144|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_301528.pdf}}, {{ח:תיבה|112|תיקון מס׳ 145 – הוראת שעה|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_301559.pdf}}, {{ח:תיבה|172|חוק לשינוי סדרי עדיפויות לאומיים (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנים 2013 ו־2014)|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_301574.pdf}}, {{ח:תיבה|224|תיקון מס׳ 147 – הוראת שעה|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_301596.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ד, 71|תיקון מס׳ 50 לחוק עבודת נשים|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_301537.pdf}}, {{ח:תיבה|208|תיקון מס׳ 149|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_301618.pdf}}, {{ח:תיבה|266|חוק לצמצום הגירעון ולשינוי נטל המס (תיקוני חקיקה) (תיקון)|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_301628.pdf}}, {{ח:תיבה|287|תיקון מס׳ 150|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_301610.pdf}}, {{ח:תיבה|288|תיקון מס׳ 151|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_301611.pdf}}, {{ח:תיבה|393|חוק שירות לאומי–אזרחי|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_301593.pdf}}, {{ח:תיבה|555|תיקון מס׳ 4 לחוק משפחות חד־הוריות|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_303802.pdf}}, {{ח:תיבה|566|תיקון מס׳ 5 לחוק הטבות לניצולי שואה|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_303804.pdf}}, {{ח:תיבה|598|תיקון מס׳ 155|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_303820.pdf}}, {{ח:תיבה|598|תיקון מס׳ 156|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_303821.pdf}}, {{ח:תיבה|599|תיקון מס׳ 157|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_303822.pdf}}, {{ח:תיבה|602|חוק להחלפת המונח מעביד (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_306572.pdf}}, {{ח:תיבה|659|תיקון מס׳ 159|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_303834.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ה, 137|תיקון מס׳ 160|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_306620.pdf}}, {{ח:תיבה|220|תיקון מס׳ 161|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_313643.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ו, 2|תיקון מס׳ 162|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_314977.pdf}}, {{ח:תיבה|12|תיקון מס׳ 120 והוראת שעה לחוק העונשין|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_315852.pdf}}, {{ח:תיבה|244, 247, 249, 250, 251|חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2015 ו־2016)|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_316719.pdf}}, {{ח:תיבה|266|תיקון מס׳ 21 לחוק שירות ביטחון|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_318392.pdf}}, {{ח:תיבה|577|תיקון מס׳ 169|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_321790.pdf}}, {{ח:תיבה|612|חוק אומנה לילדים|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_323013.pdf}}, {{ח:תיבה|627|תיקון מס׳ 3 לחוק הסדרת העיסוק בייצוג על ידי יועצי מס|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_323697.pdf}}, {{ח:תיבה|635|תיקון מס׳ 172|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_323700.pdf}}, {{ח:תיבה|635|תיקון מס׳ 173|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_323702.pdf}}, {{ח:תיבה|646|תיקון מס׳ 174|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_323972.pdf}}, {{ח:תיבה|647|תיקון מס׳ 175|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_323969.pdf}}, {{ח:תיבה|647|תיקון מס׳ 176 והוראת שעה|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_323971.pdf}}, {{ח:תיבה|658|תיקון מס׳ 177|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_324295.pdf}}, {{ח:תיבה|926|חוק המאבק בטרור|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_343902.pdf}}, {{ח:תיבה|938|תיקון מס׳ 179|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_344457.pdf}}, {{ח:תיבה|967|תיקון מס׳ 180|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_346555.pdf}}, {{ח:תיבה|1079|תיקון מס׳ 46 לחוק הבטחת הכנסה|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_347852.pdf}}, {{ח:תיבה|1093|תיקון מס׳ 55 לחוק עבודת נשים|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_347844.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ז, 25|תיקון מס׳ 183|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_364214.pdf}}, {{ח:תיבה|34|תיקון מס׳ 2 לחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2015 ו־2016)|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_364564.pdf}}, {{ח:תיבה|220, 245, 287, 292, 302, 303, 318|חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2017 ו־2018)|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_366872.pdf}}, {{ח:תיבה|362|תיקון מס׳ 190|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_367828.pdf}}, {{ח:תיבה|390|תיקון מס׳ 191|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_368985.pdf}}, {{ח:תיבה|423|תיקון מס׳ 192|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_369728.pdf}}, {{ח:תיבה|573, 574, 574|חוק שינויים בהסדר תקופת הלידה וההורות (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_382405.pdf}}, {{ח:תיבה|666|חוק שירות אזרחי|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_382429.pdf}}, {{ח:תיבה|1003|תיקון מס׳ 4 לחוק נכסים של נספי השואה (השבה ליורשים והקדשה למטרות סיוע והנצחה)|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_387467.pdf}}, {{ח:תיבה|1052|תיקון מס׳ 196|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_390350.pdf}}, {{ח:תיבה|1053|תיקון מס׳ 6 לחוק גיל פרישה|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_390349.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ח, 24|תיקון מס׳ 198|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_10520787.pdf}}, {{ח:תיבה|70|חוק נכסים של נספי השואה והטבות לניצולי שואה נזקקים (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_456283.pdf}}, {{ח:תיבה|85|תיקון מס׳ 199|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_457592.pdf}}, {{ח:תיבה|164|תיקון מס׳ 200|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_489287.pdf}}, {{ח:תיבה|412|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_491934.pdf}}, {{ח:תיבה|523, 523, 524, 527, 528, 531|חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב 2019)|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_491980.pdf}}, {{ח:תיבה|681|תיקון מס׳ 60 לחוק עבודת נשים|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_501308.pdf}}, {{ח:תיבה|708|תיקון מס׳ 207|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_502445.pdf}}, {{ח:תיבה|823|תיקון מס׳ 208|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_504187.pdf}}; {{ח:תיבה|בג״ץ 3390/16|בג״ץ 3390/16 עדאלה נ׳ הכנסת|https://supremedecisions.court.gov.il/Home/Download?path{{=}}HebrewVerdicts/16/900/033/O42&amp;fileName{{=}}16033900_O42.pdf&amp;type{{=}}4}}; {{ח:תיבה|תשע״ט, 151|תיקון מס׳ 209|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_528246.pdf}}, {{ח:תיבה|152|תיקון מס׳ 210|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_528249.pdf}}, {{ח:תיבה|233|תיקון מס׳ 137 לחוק העונשין|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_528388.pdf}}, {{ח:תיבה|234|תיקון מס׳ 212|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_528390.pdf}}; {{ח:תיבה|ק״ת תש״ף, 934|תקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש) (הוראות מיוחדות לעניין ביטוח אבטלה)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8428.pdf}}; {{ח:תיבה|ס״ח תש״ף, 20|תיקון מס׳ 213 והוראת שעה – נגיף הקורונה החדש (קביעת ועדה)|https://fs.knesset.gov.il/23/law/23_lsr_570696.pdf}}; {{ח:תיבה|ק״ת תש״ף, 1372|תיקון לתקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש) (הוראות מיוחדות לעניין ביטוח אבטלה)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8551.pdf}}; {{ח:תיבה|ס״ח תש״ף, 86|חוק מענק לעידוד תעסוקה (הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש)|https://fs.knesset.gov.il/23/law/23_lsr_573892.pdf}}, {{ח:תיבה|162|חוק מענק הסתגלות מיוחד לבני 67 ומעלה (הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש)|https://fs.knesset.gov.il/23/law/23_lsr_575135.pdf}}, {{ח:תיבה|210|נגיף הקורונה החדש – הוראת שעה – תיקון מס׳ 216 (הוראות מיוחדות לעניין ביטוח אבטלה)|https://fs.knesset.gov.il/23/law/23_lsr_575830.pdf}}, {{ח:תיבה|298, 302, 323|חוק התכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה)|https://fs.knesset.gov.il/23/law/23_lsr_578653.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״א, 33|תיקון לחוק התכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה)|https://fs.knesset.gov.il/23/law/23_lsr_584184.pdf}}, {{ח:תיבה|50|תיקון מס׳ 218 – הוראת שעה (מענק חד־פעמי חלף הגדלת קצבאות הנכות לשנת 2020)|https://fs.knesset.gov.il/23/law/23_lsr_586145.pdf}}, {{ח:תיבה|89, 90|תיקון מס׳ 3 לחוק התכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה)|https://fs.knesset.gov.il/23/law/23_lsr_589930.pdf}}, {{ח:תיבה|260|חוק השכר הממוצע (הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש)|https://fs.knesset.gov.il/23/law/23_lsr_593950.pdf}}, {{ח:תיבה|262|חוק לדחיית מועדי תשלומי מסים והוראות לעניין מענקים בשל נגיף הקורונה החדש (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/23/law/23_lsr_593951.pdf}}, {{ח:תיבה|268|תיקון מס׳ 222|https://fs.knesset.gov.il/23/law/23_lsr_594378.pdf}}, {{ח:תיבה|270|תיקון מס׳ 223 – הוראת שעה|https://fs.knesset.gov.il/23/law/23_lsr_594660.pdf}}, {{ח:תיבה|334|תיקון מס׳ 218 – הוראת שעה (מענק חד–פעמי חלף הגדלת קצבאות הנכות לשנת 2020) (תיקון)|https://fs.knesset.gov.il/23/law/23_lsr_598125.pdf}}, {{ח:תיבה|336|תיקון מס׳ 224 והוראת שעה|https://fs.knesset.gov.il/23/law/23_lsr_598472.pdf}}, {{ח:תיבה|354, 359|תיקון מס׳ 225 והוראת שעה|https://fs.knesset.gov.il/24/law/24_lsr_603272.pdf}}, {{ח:תיבה|393|תיקון מס׳ 6 לחוק התכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה)|https://fs.knesset.gov.il/24/law/24_lsr_606259.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ב, 68, 69, 69, 72, 72, 74|חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2021 ו־2022)|https://fs.knesset.gov.il/24/law/24_lsr_611567.pdf}}, {{ח:תיבה|253, 256|חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו־2022)|https://fs.knesset.gov.il/24/law/24_lsr_611801.pdf}}, {{ח:תיבה|754, 754|תיקון מס׳ 229 (נגיף הקורונה החדש – הוראת שעה)|https://fs.knesset.gov.il/24/law/24_lsr_622104.pdf}}, {{ח:תיבה|755|תיקון מס׳ 230|https://fs.knesset.gov.il/24/law/24_lsr_622114.pdf}}, {{ח:תיבה|833|תיקון מס׳ 13 לחוק הדואר|https://fs.knesset.gov.il/24/law/24_lsr_622725.pdf}}, {{ח:תיבה|858|תיקון מס׳ 231|https://fs.knesset.gov.il/24/law/24_lsr_626567.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ג, 167, 168, 168, 169, 170, 170, 173|חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2023 ו־2024)|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_2572039.pdf}}, {{ח:תיבה|562|תיקון מס׳ 4 לחוק שירות לאומי–אזרחי|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_3012736.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ד, 86|תיקון מס׳ 238 – הוראת שעה – חרבות ברזל (תגמולים למשרתים במילואים)|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_3514340.pdf}}, {{ח:תיבה|104|חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה – חרבות ברזל)|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_3514351.pdf}}, {{ח:תיבה|169|תיקון מס׳ 9 לחוק פסיקת ריבית והצמדה|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_3568695.pdf}}, {{ח:תיבה|200, 201|תיקון מס׳ 41 – הוראת שעה – חרבות ברזל (מינוי רופא מוסמך) לחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_3569808.pdf}}, {{ח:תיבה|250|תיקון מס׳ 5 והוראת שעה – חרבות ברזל לחוק הגנה על עובדים בשעת חירום|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_3611337.pdf}}, {{ח:תיבה|528|תיקון מס׳ 2 לחוק מימון הוצאות למשפחות שבויים, חטופים ונעדרים|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_4150240.pdf}}, {{ח:תיבה|536|תיקון מס׳ 243|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_4165879.pdf}}, {{ח:תיבה|610|תיקון מס׳ 244 והוראת שעה|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_4227557.pdf}}, {{ח:תיבה|915, 915|תיקון מס׳ 19 והוראת שעה לחוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה)|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_4483019.pdf}}, {{ח:תיבה|952|תיקון מס׳ 6 לחוק שירות לאומי־אזרחי|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_4615178.pdf}}, {{ח:תיבה|956|תיקון מס׳ 246 – הוראת שעה|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_4618943.pdf}}, {{ח:תיבה|1070|תיקון מס׳ 247|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_4690532.pdf}}, {{ח:תיבה|1182|תיקון מס׳ 248|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_4736918.pdf}}, {{ח:תיבה|1491|תיקון מס׳ 13 לחוק הגנת הפרטיות|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_4810658.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ה, 68|תיקון מס׳ 250|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_5199011.pdf}}, {{ח:תיבה|72|תיקון מס׳ 251|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_5199023.pdf}}, {{ח:תיבה|176|תיקון מס׳ 252 והוראת שעה|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_5482787.pdf}}, {{ח:תיבה|230|תיקון מס׳ 253 והוראת שעה|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_5527869.pdf}}, {{ח:תיבה|250|תיקון מס׳ 254|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_5574055.pdf}}, {{ח:תיבה|342|תיקון מס׳ 255|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_5865214.pdf}}, {{ח:תיבה|395, 395|חוק להשגת יעדי התקציב וליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2025 (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_6133485.pdf}}, {{ח:תיבה|504|תיקון מס׳ 257|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_6191628.pdf}}, {{ח:תיבה|678|תיקון מס׳ 258|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_7350030.pdf}}, {{ח:תיבה|690|תיקון מס׳ 7 לחוק שירות לאומי־אזרחי|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_7458944.pdf}}, {{ח:תיבה|778|חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה – חרבות ברזל)|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_8007291.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ו, 18|תיקון מס׳ 8 לחוק שירות לאומי־אזרחי|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_9833371.pdf}}, {{ח:תיבה|26|תיקון מס׳ 283 לפקודת מס הכנסה|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_9913658.pdf}}, {{ח:תיבה|214|תיקון מס׳ 67 לחוק עבודת נשים|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_10625792.pdf}}, {{ח:תיבה|312|תיקון מס׳ 262 – הוראת שעה|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_11858610.pdf}}, {{ח:תיבה|374|חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2026)|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_12224370.pdf}}, {{ח:תיבה|458|חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה) (תעסוקה)|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_12235734.pdf}}, {{ח:תיבה|470|תיקון מס׳ 9 לחוק שירות לאומי־אזרחי|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_12223999.pdf}}, {{ח:תיבה|538|תיקון מס׳ 265|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_12846924.pdf}}, {{ח:תיבה|562|חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה) (סיוע לעסקים ולמוסדות ציבור)|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_12958311.pdf}}, {{ח:תיבה|604|חוק סיוע לבני משפחה של נעדרים}}, {{ח:תיבה|651|חוק הגבלת שכר טרחה (נכי צבא הגנה לישראל וכוחות הביטחון ונפגעי פעולות איבה)}}. ''שינוי לוחות:'' {{ח:תיבה|ק״ת תשנ״ט, 350|שינוי לוח י״א|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5951.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ב, 1258|שינוי לוח י׳|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6102.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״א, 1214|תיקון לוח ח׳2 לחוק (הוראת שעה)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-9031.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ה, 764|תיקון לוח ח׳2 לחוק (הוראת שעה) [תשפ״א] (תיקון)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11657.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ו, 700|תיקון לוח ח׳2 לחוק (תיקון)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12183.pdf}}, {{ח:תיבה|700|תיקון לוח ח׳2 לחוק (הוראת שעה)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12183.pdf}}, {{ח:תיבה|2052|תיקון לוח ח׳2 לחוק (תיקון) (תיקון)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12381.pdf}}. ''שינוי תארים:'' {{ח:תיבה|ק״ת תשס״ג, 708|הודעת פקידי הממשלה (שינוי תארים) (מס׳ 2)}}; {{ח:תיבה|תשס״ז, 754|הודעת פקידי הממשלה (שינוי תארים)}}; {{ח:תיבה|תשע״ח, 250|הודעת פקידי הממשלה (שינוי תארים)}}. ''הארכת התקופה המרבית לדמי אבטלה:'' {{ח:תיבה|ק״ת תש״ע, 615|הארכת התקופה המרבית לדמי אבטלה (הוראת שעה)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6854.pdf}}, {{ח:תיבה|640|ת״ט|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6858.pdf}}. ''הארכת הוראת שעה:'' {{ח:תיבה|ק״ת תשפ״ד, 1440|צו הביטוח הלאומי (תיקון מס׳ 238 – הוראת שעה – חרבות ברזל) (תגמולים למשרתים במילואים) (הארכת תקופת הוראת השעה)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11097.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ו, 390|הארכת תוקפו של סימן א׳ לפרק י״ג2 לחוק|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12129.pdf}}. {{ח:סוגר}} {{ח:מפריד}} {{ח:מבוא}} אני מודיע כי ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, בתוקף סמכותה לפי {{ח:חיצוני|פקודת סדרי השלטון והמשפט#סעיף 16|סעיף 16 לפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש״ח–1948}}, קבעה ביום ג׳ בניסן התשנ״ה (3 באפריל 1995) את חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה–1995. נוסח זה בא במקום חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשכ״ח–1968, וחוק הביטוח הלאומי [הוראת שעה], התשנ״א–1991. הועדה קבעה כי תחילתו של הנוסח האמור תהיה ביום ז׳ בתשרי התשנ״ו (1 באוקטובר 1995), וכי הוא יפורסם עד יום ט״ו באייר התשנ״ה (15 במאי 1995). {{ח:מפריד}} {{ח:הערה|סמכויות השר להתקין תקנות לעניין {{ח:פנימי|סעיף 238|בפסקה (3)(ב) להגדרה ילד בסעיף 238}} הועברו לשר החקלאות ופיתוח הכפר ולפי {{ח:פנימי|סעיף 400|סעיף 400}} כל עוד זה נוגע לפסקה הנ״ל (י״פ תשע״ו, 274); סמכויות השר לענייני דתות הועברו לשר לשירותי דת (י״פ תשס״ח, 1820); תוארו של שר העבודה והרווחה שונה לשר העבודה הרווחה והשירותים החברתיים (ק״ת תשע״ח, 250); שמו של משרד העבודה והרווחה או משרד העבודה הרווחה והשירותים החברתיים שונה למשרד הרווחה והביטחון החברתי (י״פ תשפ״א, 10444; תשפ״ב, 108).}} {{ח:סוגר}} {{ח:מפריד}} {{ח:קטע2||תוכן עניינים}} <div class="law-toc"> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק א|פרק א׳: פרשנות והוראות כלליות}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ב|פרק ב׳: המוסד לביטוח לאומי}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ב סימן א|סימן א׳: הוראות כלליות}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ב סימן ב|סימן ב׳: המועצה, הועדות הציבוריות והמינהלה}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ב סימן ג|סימן ג׳: המנגנון}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ב סימן ג1|סימן ג׳1: החשב}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ב סימן ד|סימן ד׳: האקטואר}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ב סימן ה|סימן ה׳: כספים ומשק}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳: ביטוח אימהות}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ג סימן א|סימן א׳: הוראות כלליות}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ג סימן ב|סימן ב׳: מענק אשפוז, מענק לידה וקצבת לידה}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ג סימן ג|סימן ג׳: דמי לידה}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ג סימן ד|סימן ד׳: גמלאות להורה מאמץ, להורה במשפחת אומנה ולהורה מיועד}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ג סימן ד1|סימן ד׳1: תשלום ליולדת חלף דמי אבטלה}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ג סימן ה|סימן ה׳: גמלה לשמירת הריון}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ג סימן ו|סימן ו׳: תשלומים מיוחדים}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ג סימן ז|סימן ז׳: מימון אשפוז יולדת {{ח:הערה|(בוטל)}}}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ד|פרק ד׳: ביטוח ילדים}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ד סימן א|סימן א׳: פרשנות}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ד סימן ב|סימן ב׳: קצבת ילדים}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ד סימן ג|סימן ג׳: מענק לימודים}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ד סימן ד|סימן ד׳: מימון}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ד סימן ה|סימן ה׳: חיסכון ארוך טווח לילד}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳: ביטוח נפגעי עבודה}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ה סימן א|סימן א׳: מבוטחים ותנאים לביטוח}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ה סימן ב|סימן ב׳: פגיעות בעבודה}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ה סימן ג|סימן ג׳: גמלאות בעין}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ה סימן ד|סימן ד׳: דמי פגיעה}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ה סימן ה|סימן ה׳: קצבה או מענק לנכה עבודה}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ה סימן ו|סימן ו׳: קביעת דרגת נכות}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ה סימן ז|סימן ז׳: סמל ותעודה לנכי עבודה}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ה סימן ח|סימן ח׳: גמלאות לתלויים בנפגעי עבודה}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ה סימן ט|סימן ט׳: שונות}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ו|פרק ו׳: ביטוח נפגעי תאונות}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ז|פרק ז׳: ביטוח אבטלה}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ז סימן א|סימן א׳: מבוטחים}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ז סימן ב|סימן ב׳: תנאי הזכאות}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ז סימן ג|סימן ג׳: דמי אבטלה}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ז סימן ד|סימן ד׳: שונות}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ז סימן ה|סימן ה׳: הוראות מיוחדות לעניין ביטוח אבטלה בתקופת ההתמודדות עם נגיף הקורונה החדש {{ח:הערה|(פקע)}}}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ז סימן ו|סימן ו׳: הוראות מיוחדות לעניין ביטוח אבטלה בהמשך לתקופת ההתמודדות עם נגיף הקורונה החדש {{ח:הערה|(פקע)}}}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ז סימן ז|סימן ז׳: הוראות מיוחדות לעניין ביטוח אבטלה – חרבות ברזל {{ח:הערה|(פקע)}}}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ז סימן ח|סימן ח׳: הוראות מיוחדות לעניין ביטוח אבטלה – תקופת הלחימה – יוני 2025 – חרבות ברזל {{ח:הערה|(פקע)}}}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ז סימן ט|סימן ט׳: הוראות מיוחדות לעניין ביטוח אבטלה – תקופת הלחימה שהחלה ביום י״א באדר התשפ״ו (28 בפברואר 2026)}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ח|פרק ח׳: ביטוח זכויות עובדים בהליכי חדלות פירעון}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ט|פרק ט׳: ביטוח נכות}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ט סימן א|סימן א׳: הגדרות}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ט סימן ב|סימן ב׳: תנאי הזכאות}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ט סימן ג|סימן ג׳: גמלאות}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ט סימן ד|סימן ד׳: קביעת נכות ואי־כושר}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ט סימן ה|סימן ה׳: שונות}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ט סימן ו|סימן ו׳: ילד נכה}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ט סימן ז|סימן ז׳: קצבת עידוד השתלבות בשוק העבודה {{ח:הערה|(בוטל)}}}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ט סימן ח|סימן ח׳: מענק חד־פעמי חלף הגדלת קצבאות הנכות לשנת 2020 {{ח:הערה|(פקע)}}}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק י|פרק י׳: ביטוח סיעוד}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק י סימן א|סימן א׳: הגדרות}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק י סימן ב|סימן ב׳: גמלאות}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק י סימן ג|סימן ג׳: ועדה ארצית}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק י סימן ד|סימן ד׳: מימון}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק יא|פרק י״א: ביטוח אזרחים ותיקים וביטוח שאירים}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק יא סימן א|סימן א׳: הוראות כלליות}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק יא סימן ב|סימן ב׳: מבוטחים}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק יא סימן ג|סימן ג׳: ביטוח אזרחים ותיקים}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק יא סימן ד|סימן ד׳: ביטוח שאירים}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק יא סימן ה|סימן ה׳: דמי קבורה}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק יא סימן ו|סימן ו׳: מענק מעבר בשל העלאת גיל הפרישה}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק יב|פרק י״ב: תגמולים למשרתים במילואים}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק יג|פרק י״ג: תגמולים למתנדבים}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק יג1|פרק י״ג1: תגמולים לנפגעי כוחות הביטחון}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק יג2|פרק י״ג2: תשלומים ותגמולים בעבור חטוף או נעדר – הוראת שעה}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק יג2 סימן א|סימן א׳: תשלומים לקופת גמל לקצבה בעבור חטוף או נעדר}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק יג2 סימן ב|סימן ב׳: תגמול מיוחד חלף שכר לחטופים ולנעדרים}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק יג2 סימן ג|סימן ג׳: הוראות שונות}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק יד|פרק י״ד: גמלאות – הוראות כלליות}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק יד סימן א|סימן א׳: תביעות}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק יד סימן ב|סימן ב׳: ייעוד הגמלה}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק יד סימן ב1|סימן ב׳1: הגבלת תשלום בעד טיפול בתביעה}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק יד סימן ג|סימן ג׳: תשלומי גמלה}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק יד סימן ד|סימן ד׳: תביעות נגד צד שלישי}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק טו|פרק ט״ו: דמי ביטוח}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק טו סימן א|סימן א׳: הוראות כלליות}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק טו סימן ב|סימן ב׳: הכנסה לענין דמי ביטוח}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק טו סימן ג|סימן ג׳: תשלומים ודוחו״ת}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק טו סימן ד|סימן ד׳: פיגורים}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק טו סימן ה|סימן ה׳: הוראות מיוחדות}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק טז|פרק ט״ז: שונות}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק יז|פרק י״ז: הענקות}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק יח|פרק י״ח: בית הדין לעבודה}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק יט|פרק י״ט: עונשין וביצוע}}</div> </div> {{ח:קטע2|פרק א|פרק א׳: פרשנות והוראות כלליות|אחר=[פרק א׳]}} {{ח:סעיף|1|הגדרות|תיקון: תשנ״ז־5, תש״ס־4, תשס״ג־5, תשס״ג־8, תשס״ג־11, תשס״ד, תשס״ה־2, תשס״ו־8, תשס״ט־3, תש״ע־9, תשע״ב־14, תשע״ג־3, תשע״ד־6, תשע״ד־12, תשע״ו־3, תשע״ו־8, תשע״ז־5, תשע״ז־12, תשע״ז־16, תשע״ז־19, תשע״ח־4, תשע״ח־5, תשפ״ב־3, תשפ״ג־8, תשפ״ד־12, תשפ״ה־3, תשפ״ה־11, תשפ״ו, תשפ״ו־7|אחר=[1, 198א]}} {{ח:ת}} בחוק זה – {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בעל שליטה“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 32|בסעיף 32 בפקודת מס הכנסה}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המוסד“ – המוסד לביטוח לאומי הפועל על פי חוק זה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המועצה“ – מועצת המוסד האמורה {{ח:פנימי|סעיף 8|בסעיף 8(ב)}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המינהלה“ – מינהלת המוסד האמורה {{ח:פנימי|סעיף 8|בסעיף 8(ב)}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”השר“ – שר העבודה והרווחה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ועדת העבודה והרווחה“ – ועדת העבודה והרווחה של הכנסת; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בית הדין לעבודה“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק בית הדין לעבודה|בחוק בית הדין לעבודה}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אשתו“ – לרבות הידועה בציבור כאשתו והיא גרה עמו; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גיל הפרישה“ – {{ח:תתת|(1)}} לגבי גבר – הגיל הקבוע לו בהתאם לחודש לידתו {{ח:פנימי|לוח א1 חלק א|בחלק א׳ בלוח א׳1}}; {{ח:תתת|(2)}} לגבי אישה – הגיל הקבוע לה בהתאם לחודש לידתה לפי {{ח:פנימי|לוח א1 חלק א|חלק א׳ בלוח א׳1}}, ואם היא נולדה בשנת 1956 ואילך – הגיל הקבוע לה בהתאם {{ח:חיצוני|חוק גיל פרישה|לחוק גיל פרישה, התשס״ד–2004}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גמול פרישה“ – גמול פרישה לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק יישום תכנית ההתנתקות#סעיף 55|סעיף 55 בחוק יישום תכנית ההתנתקות}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גמלה“ – כל טובת הנאה שהביטוח לפי חוק זה מעניק אותה, לרבות הטבה לפי הסכם שנערך לפי {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9}}, הענקה לפי {{ח:פנימי|סעיף 387|סעיף 387}} וגמלה לפי {{ח:פנימי|פרק יב|פרק י״ב}} או {{ח:פנימי|פרק יג|פרק י״ג}} ולמעט גמול והחזר הוצאות המשולמים לפי {{ח:פנימי|סעיף 17א|סעיף 17א}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גמלת אזרח ותיק מיוחדת“ – גמלת זקנה מיוחדת המשתלמת מכוח {{ח:חיצוני|הסכם בדבר מתן גמלאות זקנה ושאירים מיוחדות|הסכם בדבר מתן גמלאות אזרח ותיק ושאירים מיוחדות}} או מכוח {{ח:חיצוני|הסכם בדבר מתן גמלאות זקנה ושאירים מיוחדות לתושבי ישראל שחוק השבות אינו חל עליהם|הסכם בדבר מתן גמלאות זקנה ושאירים מיוחדות לתושבי ישראל שחוק השבות אינו חל עליהם}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דמי הסתגלות מיוחדים“ – דמי הסתגלות לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק יישום תכנית ההתנתקות#סעיף 51|סעיף 51 בחוק יישום תכנית ההתנתקות}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הסכם בדבר מתן גמלאות אזרח ותיק ושאירים מיוחדות“ – {{ח:חיצוני|הסכם בדבר מתן גמלאות זקנה ושאירים מיוחדות|הסכם בדבר מתן גמלאות זקנה ושאירים מיוחדות}} שנערך לפי {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חבר קיבוץ מתחדש“ – חבר קיבוץ מתחדש כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 54|בסעיף 54 לפקודת מס הכנסה}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חברת מעטים“ – כמשמעותה {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 76|בסעיף 76 בפקודת מס הכנסה}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק ביטוח בריאות“ – {{ח:חיצוני|חוק ביטוח בריאות ממלכתי|חוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ״ד–1994}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק בית הדין לעבודה“ – {{ח:חיצוני|חוק בית הדין לעבודה|חוק בית הדין לעבודה, התשכ״ט–1969}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק הבטחת הכנסה“ – {{ח:חיצוני|חוק הבטחת הכנסה|חוק הבטחת הכנסה, התשמ״א–1980}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק האימוץ“ – {{ח:חיצוני|חוק אימוץ ילדים|חוק אימוץ ילדים, התשמ״א–1981}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק הגנת השכר“ – {{ח:חיצוני|חוק הגנת השכר|חוק הגנת השכר, התשי״ח–1958}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק המשטרה“ – {{ח:חיצוני|חוק המשטרה (נכים ונספים)|חוק המשטרה (נכים ונספים), התשמ״א–1981}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק הנוער“ – {{ח:חיצוני|חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול)|חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), התשל״א–1971}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק הנכים“ – {{ח:חיצוני|חוק הנכים (תגמולים ושיקום)|חוק הנכים (תגמולים ושיקום), התשי״ט–1959 [נוסח משולב]}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק העונשין“ – {{ח:חיצוני|חוק העונשין|חוק העונשין, התשל״ז–1977}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק העמותות“ – {{ח:חיצוני|חוק העמותות|חוק העמותות, התש״ם–1980}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק השבות“ – {{ח:חיצוני|חוק השבות|חוק השבות, התש״י–1950}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי“ – {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע״ח–2018}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק חופשה שנתית“ – {{ח:חיצוני|חוק חופשה שנתית|חוק חופשה שנתית, התשי״א–1951}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק חיילים משוחררים“ – {{ח:חיצוני|חוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה)|חוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה), התש״ט–1949}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק יישום תכנית ההתנתקות“ – {{ח:חיצוני|חוק יישום תכנית ההתנתקות|חוק יישום תכנית ההתנתקות, התשס״ה–2005}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק הכניסה לישראל“ – {{ח:חיצוני|חוק הכניסה לישראל|חוק הכניסה לישראל, התשי״ב–1952}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק משפחות חיילים“ – {{ח:חיצוני|חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום)|חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום), התש״י–1950}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק נכי המלחמה בנאצים“ – {{ח:חיצוני|חוק נכי המלחמה בנאצים|חוק נכי המלחמה בנאצים, התשי״ד–1954}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק נכי רדיפות הנאצים“ – {{ח:חיצוני|חוק נכי רדיפות הנאצים|חוק נכי רדיפות הנאצים, התשי״ז–1957}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק נפגעי פעולות איבה“ – {{ח:חיצוני|חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה|חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, התש״ל–1970}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק עבודת נשים“ – {{ח:חיצוני|חוק עבודת נשים|חוק עבודת נשים, התשי״ד–1954}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק פיצויי פיטורים“ – {{ח:חיצוני|חוק פיצויי פיטורים|חוק פיצויי פיטורים, התשכ״ג–1963}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק שירות אזרחי“ – {{ח:חיצוני|חוק שירות אזרחי|חוק שירות אזרחי, התשע״ז–2017}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק שירות בטחון“ – {{ח:חיצוני|חוק שירות בטחון|חוק שירות בטחון [נוסח משולב], התשמ״ו–1986}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק שירות בתי הסוהר“ – {{ח:חיצוני|חוק שירות בתי הסוהר (נכים ונספים)|חוק שירות בתי הסוהר (נכים ונספים), התשמ״א–1981}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק שירות המדינה“ – {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (גמלאות)|חוק שירות המדינה (גמלאות) [נוסח משולב], התש״ל–1970}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק שירות התעסוקה“ – {{ח:חיצוני|חוק שירות התעסוקה|חוק שירות התעסוקה, התשי״ט–1959}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק שירותי הכבאות“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}} {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק שכר מינימום“ – {{ח:חיצוני|חוק שכר מינימום|חוק שכר מינימום, התשמ״ז–1987}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק תגמול לחייל“ – {{ח:חיצוני|חוק תגמול לחייל הנפגע בהצלת חיי הזולת|חוק תגמול לחייל הנפגע בהצלת חיי הזולת, התשכ״ה–1965}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ילד“ – לרבות ילד חורג וילד מאומץ ולמעט נער ונערה נשואים; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מדד“ – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת מדי חודש הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מעביד“, ”מעסיק“ – מי שמעסיק אדם במסגרת יחסי עבודה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”משרת בשירות לאומי–אזרחי“ – {{ח:הערה|(הוראת שעה עד מועד הפקיעה של {{ח:חיצוני|חוק שירות לאומי-אזרחי|חוק שירות לאומי–אזרחי, התשע״ד–2014}}, ביום 31.8.2026, חלה גם על מי שהתחיל את שירותו לפני המועד האמור גם אחרי המועד האמור עד שייסים את שירותו):}} מי שמשרת בשירות לאומי–אזרחי כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק שירות לאומי-אזרחי|בחוק שירות לאומי–אזרחי, התשע״ד–2014}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מתנדב בשירות לאומי או בהתנדבות קהילתית“ – מתנדב כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק שירות אזרחי|בחוק שירות אזרחי}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הסכום הבסיסי“ – {{ח:תתת|(1)}} לענין הגמלאות המפורטות בפסקה זו – 7,050 שקלים חדשים {{ח:הערה|(נקוב לשנת 2005; בשנת 2024, 9,930 ש״ח; בשנת 2025, 10,268 ש״ח)}}; {{ח:תתת}} ואלה הגמלאות: {{ח:תתתת|(א)}} מענק לידה ודמי לידה המשתלמים לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ג סימן ב|סימנים ב׳}} {{ח:פנימי|פרק ג סימן ג|ו{{ח:הערה|־}}ג׳ בפרק ג׳}}; {{ח:תתתת|(ב)}} דמי פגיעה, קצבה לנכה עבודה, גמלאות ומענקים לתלויים, המשתלמים לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ה סימן ד|סימנים ד׳}}, {{ח:פנימי|פרק ה סימן ה|ה׳}} {{ח:פנימי|פרק ה סימן ח|ו{{ח:הערה|־}}ח׳ בפרק ה׳}}; {{ח:תתתת|(ג)}} דמי תאונה המשתלמים לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ו|פרק ו׳}}; {{ח:תתתת|(ד)}} קצבת נכות המשתלמת לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ט סימן ג|סימן ג׳ בפרק ט׳}} {{ח:הערה|(בשנת 2024, 10,338 ש״ח; בשנת 2025, 10,979 ש״ח)}}; {{ח:תתתת|(ה)}} מענק ליתום המשתלם לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק יא סימן ד|סימן ד׳ בפרק י״א}}; {{ח:תתתת|(ו)}} תגמול למתנדב המשתלם לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק יג|פרק י״ג}}; {{ח:תתתת|(ז)}} מענק פטירה המשתלם לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק יד סימן ב|סימן ב׳ בפרק י״ד}}; {{ח:תתתת|(ח)}} גמלאות המשתלמות מכוח {{ח:חיצוני|הסכם בדבר גמלת ניידות|ההסכם בדבר גמלת ניידות}} לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9}}; {{ח:תתת|(2)}} לעניין קצבת הילדים המשתלמת לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ד סימן ב|סימן ב׳ בפרק ד׳}}, כמפורט להלן: {{ח:תתתת|(א)}} בעד הילד הראשון והחמישי ואילך במניין ילדיו של ההורה – 150 שקלים חדשים {{ח:הערה|(נקוב לשנת 2015; בשנים 2024–2025, 169 ש״ח)}}; {{ח:תתתת|(ב)}} בעד הילד השני, השלישי והרביעי שבמניין ילדיו של ההורה – 188 שקלים חדשים {{ח:הערה|(נקוב לשנת 2015; בשנים 2024–2025, 214 ש״ח)}}; {{ח:תתתת|(ג)}} על אף האמור בפסקאות משנה (א) ו־(ב), לעניין גמלה לפי {{ח:חיצוני|חוק הבטחת הכנסה|חוק הבטחת הכנסה}}, או תוספת כאמור {{ח:פנימי|סעיף 68|בסעיף 68(ג)}} – 140 שקלים חדשים {{ח:הערה|(נקוב לשנת 2015; בשנים 2024–2025, 158 ש״ח)}}; {{ח:תתת|(2א)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}} {{ח:תתת|(3)}} לענין כל גמלה שאינה מנויה בפסקאות (1) או (2) – 6,964 שקלים חדשים {{ח:הערה|(נקוב לשנת 2005; בשנת 2024, 9,806 ש״ח; בשנת 2025, 10,139 ש״ח)}}; {{ח:תת}} הסכום הבסיסי יעודכן כמפורט להלן: {{ח:תתת|(1)}} ביום א׳ בטבת התשס״ו (1 בינואר 2006) – לפי שיעור עליית המדד שפורסם לאחרונה לפני היום האמור לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני יום כ׳ בטבת התשס״ה (1 בינואר 2005), בתוספת – {{ח:תתתת|(א)}} לענין גמלה המשתלמת לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ה סימן ח|סימן ח׳ בפרק ה׳}} או לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק יא סימן ג|סימנים ג׳}} {{ח:פנימי|פרק יא סימן ד|ו{{ח:הערה|־}}ד׳ שבפרק י״א}} – שיעור עליית המדד שפורסם לאחרונה לפני יום כ׳ בטבת התשס״ה (1 בינואר 2005) לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני יום כ״ז בטבת התשס״ג (1 בינואר 2003); {{ח:תתתת|(ב)}} לענין גמלה שאינה מנויה בפסקת משנה (א) – השיעור שבו עודכן השכר הממוצע או שבה עודכנה נקודת הקצבה בשנים 2004 ו־2005, לפי הענין, לפי {{ח:חיצוני|חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2002)#סעיף 37|סעיפים 37(ג)(1)}} {{ח:חיצוני|חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2002)#סעיף 38|ו־38(ב) בחוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2002), התשס״ב–2002}}; {{ח:תתת|(2)}} לעניין כל גמלה למעט קצבת ילדים המשתלמת לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ד סימן ב|סימן ב׳ בפרק ד׳}} – משנת 2007 ואילך – ב־1 בינואר של כל שנה, לפי שיעור עליית המדד שפורסם לאחרונה לפני אותו יום לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני יום 1 בינואר של השנה הקודמת; {{ח:תתת|(3)}} לעניין קצבת ילדים המשתלמת לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ד סימן ב|סימן ב׳ בפרק ד׳}} – משנת 2015 ואילך – ב־1 בינואר של כל שנה, לפי שיעור עליית המדד שפורסם לאחרונה לפני אותו יום לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני יום 1 בינואר של השנה הקודמת ואולם, ב־1 בינואר של שנת 2025 לא יתעדכנו הסכומים הקבועים בפסקה (2) לרישה של הגדרה זו, והם יהיו באותה שנה כפי שהיו ביום כ׳ בטבת התשפ״ד (1 בינואר 2024); {{ח:תתת|(4)}} על אף הוראת פסקה (2), לעניין קצבת נכות המשתלמת לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ט סימן ג|סימן ג׳ בפרק ט׳}} וכל קצבה ששיעורה נגזר ממנה – משנת 2023 ואילך – ב־1 בינואר של כל שנה לפי שיעור עליית השכר הממוצע, המעודכן באותו יום, לעומת השכר הממוצע המעודכן ב־1 בינואר של השנה שבה הקצבה עודכנה; ואולם, לעניין העדכון הראשון יחולו הוראות אלה: {{ח:תתתת|(א)}} אם שיעור עליית השכר הממוצע, המעודכן באותו יום, לעומת השכר הממוצע לשנת 2020 עולה על 2.45% – לפי שיעור עליית השכר הממוצע, המעודכן באותו יום, לעומת השכר הממוצע המתוקן; בפסקה זו – {{ח:תתתת|סוג=הגדרה}} ”השכר הממוצע לשנת 2020“ – השכר הממוצע כפי שעודכן ביום ד׳ בטבת התש״ף (1 בינואר 2020); {{ח:תתתת|סוג=הגדרה}} ”השכר הממוצע המתוקן“ – השכר הממוצע לשנת 2020 בתוספת 2.45%; {{ח:תתתת|(ב)}} אם שיעור עליית השכר הממוצע, המעודכן באותו יום, לעומת השכר הממוצע לשנת 2020 אינו עולה על 2.45% – יידחה העדכון לשנה שלאחר מכן ויחול לגביו האמור בפסקת משנה (א); {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עגונה“ – אשה נשואה שזה שנתיים נעלמו עקבות בן זוגה, לרבות אשה שבן זוגה נמצא, שלא בהסכמתה, תקופה כאמור בחוץ לארץ ולא נשא באותו זמן במזונותיה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עובד“ – לרבות בן משפחה, אף אם אין בינו לבין קרובו המעסיקו יחסי עבודה, ובלבד שהוא עובד במפעל באופן סדיר ובעבודה שאילולא עשה אותה הוא, היתה נעשית בידי עובד; לענין זה, ”בן משפחה“ – אחד ההורים, ילד, נכד, אח או אחות; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עובד לשעה“ – עובד שהקשר בינו לבין מעבידו הוא לזמן פחות משבעה ימים, למעט עובד כאמור שלמעשה נמשך הקשר שבעה ימים או יותר; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עובד עצמאי“, לענין שנת מס פלונית או חלק ממנה – מי שעסק באותה תקופה במשלח ידו שלא כעובד (להלן – משלח יד), והתקיים בו אחד מאלה: {{ח:תתת|(1)}} הוא עסק במשלח ידו, לפחות עשרים שעות בשבוע בממוצע; {{ח:תתת|(2)}} הכנסתו החודשית הממוצעת ממשלח ידו לא פחתה מסכום השווה ל־50% מהשכר הממוצע; {{ח:תתת|(3)}} הוא עסק במשלח ידו לפחות שתים עשרה שעות בשבוע בממוצע והכנסתו החודשית הממוצעת ממשלח ידו לא פחתה מסכום כאמור {{ח:פנימי|לוח א|בלוח א׳}}; {{ח:תת}} לענין הגדרה זו רשאי השר לקבוע שיטת חישוב של ממוצעים וכן שיעור אחר במקום השיעור הקבוע {{ח:פנימי|לוח א|בלוח א׳}}; {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (חישוב הממוצע של שעות עבודה והכנסה של עובד עצמאי)|תקנות הביטוח הלאומי (חישוב הממוצע של שעות עבודה והכנסה של עובד עצמאי), התשמ״ה–1985}}.}} {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פיצוי“ – תשלום של תוספת יוקר המשתלמת לפי המדד, תשלום של מקדמה על חשבון תוספת יוקר או תשלום פיצוי בעד התייקרות לעובדים השכירים במשק לפי הסדר בין ארגון העובדים המייצג את המספר הגדול ביותר של העובדים במדינה לבין ארגון מעבידים שלדעת השר הינו ארגון יציג ונוגע בדבר; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פקודת החברות“ – {{ח:חיצוני|פקודת החברות|פקודת החברות [נוסח חדש], התשמ״ג–1983}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פקודת הנזיקין“ – {{ח:חיצוני|פקודת הנזיקין|פקודת הנזיקין [נוסח חדש]}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פקודת השותפויות“ – {{ח:חיצוני|פקודת השותפויות|פקודת השותפויות [נוסח חדש], התשל״ה–1975}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פקודת פשיטת הרגל“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}} {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קיבוץ מתחדש“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 54|בסעיף 54 לפקודת מס הכנסה}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קיבוץ שיתופי“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 54|בסעיף 54 לפקודת מס הכנסה}}, לרבות מושב שיתופי או קיבוץ עירוני כהגדרתו {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 61|בסעיף 61 לאותה פקודה}} שניתנה לגבי שומתו הוראה לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 54|אותו סעיף}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קצבת התאמה“ – קצבת התאמה לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק יישום תכנית ההתנתקות#סעיף 58א|סעיף 58א לחוק יישום תכנית ההתנתקות}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שיעור הפיצוי“ – השיעור השווה לשיעור הגדלת שכר העבודה לעובדים השכירים במשק כתוצאה מתשלום הפיצוי; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שירות לאומי“, ”התנדבות קהילתית“ ו”שירות אזרחי“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק שירות אזרחי|בחוק שירות אזרחי}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”השכר הממוצע“ – הצירוף של שניים אלה: {{ח:תתת|(1)}} הממוצע החודשי של השכר הממוצע למשרת שכיר בשלושת החודשים האחרונים שלגביהם היו נתונים בידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ביום שקדם ליום העדכון (להלן בהגדרה זו – ממוצע השכר); {{ח:תתת|(2)}} תוספת לממוצע השכר בשיעור הפיצוי שניתן בתקופה שמתום שלושת החודשים ששימשו בסיס לחישוב ממוצע השכר ועד ליום העדכון; {{ח:תת}} לענין הגדרה זו, ”יום העדכון“ – 1 בינואר של כל שנת מס, ואם חל פיצוי לאחר מכן – 1 בחודש שבו חל הפיצוי; על כל שינוי בשכר הממוצע יפרסם השר הודעה ברשומות; {{ח:תת}} {{ח:הערה|השכר הממוצע לפי הגדרה זאת: בשנת 2024, 12,379 ש״ח; בשנת 2025 13,153 ש״ח; בשנת 2025 לעניין פרק ט״ו, 12,379 ש״ח.}} {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שנת מס“ – כמשמעותה {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה|בפקודת מס הכנסה}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקופת אכשרה“ – פרק הזמן, בין שהוא רצוף ובין שאינו רצוף, שבו חייב אדם להיות מבוטח כאחד התנאים לגמלה. {{ח:סעיף|2|פריסת תשלומים חריגים|תיקון: תשנ״ט־6|אחר=[1א]}} {{ח:תת|(א)}} בסעיף זה – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שכר מדוד“ – שכר ממוצע למשרת שכיר שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה; {{ח:תת}} {{ח:הערה|נכון לשנת 2024, השכר הממוצע המדוד הוא 12,536 ש״ח; בשנת 2025, 13,316 ש״ח; בשנת 2025 לעניין פרק ט״ו, 12,536 ש״ח.}} {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חודש שכר חריג“ – החודש האחרון של שנת מס וכן חודש שבו שולמו תוספות בעד ביגוד או בעד הבראה למרבית העובדים השכירים; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שכר מדוד מתוקן“ – השכר המדוד של החודש האחרון שקדם לחודש שכר חריג (להלן – החודש הקודם), בתוספת 0.5% ממנו ובתוספת פיצוי שחל בחודש השכר החריג; היה החודש הקודם חודש שכר חריג, יובא בחשבון, לענין זה, במקום השכר המדוד של החודש הקודם, השכר המדוד של החודש האחרון שקדם לחודש הקודם בתוספת 0.5% ממנו ובתוספת פיצוי שחל בחודש הקודם. {{ח:תת|(ב)}} בחישוב השכר הממוצע, לצורך גמלאות ודמי ביטוח, יחולו שינויים אלה: {{ח:תתת|(1)}} לגבי חודש שכר חריג, במקום השכר המדוד יובא בחשבון השכר המדוד המתוקן; {{ח:תתת|(2)}} השכר הממוצע יחושב בכפוף להוראות פסקה (1) ויוגדל בשיעור השווה לחלק השנים עשר של סך ההפרשים החודשיים לגבי שלושת חודשי השכר החריג האחרונים, ששכרם המדוד ידוע ביום העדכון; לענין זה, ”הפרש חודשי“ – ההפרש שבין השכר המדוד של חודש שכר חריג לבין השכר המדוד המתוקן של אותו חודש, מחולק בשכר המדוד המתוקן של החודש האמור; {{ח:תתת|(3)}} {{ח:הערה|(פקעה).}} {{ח:סעיף|2א|מי שאינו תושב לענין החוק|תיקון: תשס״ג־5, תשע״ו־13, תשע״ח־3}} {{ח:תת|(א)}} בסעיף זה – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תקנות הכניסה“ – {{ח:חיצוני|תקנות הכניסה לישראל|תקנות הכניסה לישראל, התשל״ד–1974}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שנה“ – שנים עשר חודשים רצופים. {{ח:תת|(ב)}} לענין חוק זה לא יראו כתושב ישראל, בין השאר, כל אחד מאלה: {{ח:תתת|(1)}} שוהה שלא כדין, כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הכניסה לישראל#סעיף 13|בסעיף 13 בחוק הכניסה לישראל}}; {{ח:תתת|(2)}} מי שבידו היתר כאמור {{ח:חיצוני|צו הכניסה לישראל (פטור תושבי יהודה ושומרון, רצועת עזה וצפון סיני, מרכז סיני, מרחב שלמה ורמת הגולן)|בצו הכניסה לישראל (פטור תושבי יהודה ושומרון, רצועת עזה וצפון סיני, מרכז סיני, מרחב שלמה ורמת הגולן), התשכ״ח–1968}}; {{ח:תתת|(3)}} מי שבידו אשרה ורישיון לישיבת ביקור מסוג ב/1, ב/2, ב/3 או ב/4, לפי {{ח:חיצוני|תקנות הכניסה לישראל#סעיף 5|תקנה 5 בתקנות הכניסה}}; {{ח:תתת|(3א)}} מי שבידו אשרה ורישיון לפי {{ח:חיצוני|תקנות הכניסה לישראל#סעיף 5א|תקנה 5א לתקנות הכניסה}}; {{ח:תתת|(4)}} מי שבידו אשרה ורישיון לישיבת ארעי מסוג א/1, לפי {{ח:חיצוני|תקנות הכניסה לישראל#סעיף 6|תקנה 6(א) בתקנות הכניסה}} – בתקופות שלהלן, לפי העניין: {{ח:תתתת|(א)}} בשנה שתחילתה 183 ימים לפני יום מתן האשרה והרישיון כאמור (בסעיף זה – השנה הקובעת) – אם התגורר כדין בישראל פחות מ־183 ימים באותה שנה; {{ח:תתתת|(ב)}} בתקופה שלפני יום מתן האשרה והרישיון כאמור – אם התגורר כדין בישראל בשנה הקובעת יותר מ־183 ימים; {{ח:תתת|(5)}} מי שבידו אשרה ורישיון לישיבת ארעי מסוג א/3 לפי {{ח:חיצוני|תקנות הכניסה לישראל#סעיף 6|תקנה 6(ג) בתקנות הכניסה}}, וכן קרובו של בעל אשרה ורישיון כאמור שבידו אשרה ורישיון לישיבת ארעי מסוג א/4 לפי {{ח:חיצוני|תקנות הכניסה לישראל#סעיף 6|תקנה 6(ד) בתקנות הכניסה}}. {{ח:תת|(ג)}} מי שאינו אזרח ישראלי ובידו אשרה ורישיון לישיבה בישראל לפי {{ח:חיצוני|חוק הכניסה לישראל|חוק הכניסה לישראל}} שאינם מנויים בסעיף קטן (ב)(3) עד (5), לא יראו אותו כתושב ישראל בתקופות שלהלן, לפי העניין: {{ח:תתת|(1)}} בשנה הקובעת – אם התגורר כדין בישראל פחות מ־183 ימים באותה שנה; {{ח:תתת|(2)}} בתקופה שלפני יום מתן האשרה והרישיון כאמור – אם התגורר כדין בישראל בשנה הקובעת יותר מ־183 ימים. {{ח:תת|(ד)}} על אף הוראות סעיף קטן (ב)(4), מי שבידו אשרה ורישיון לישיבת ארעי כאמור באותו סעיף קטן, ניתנה לו אשרת עולה או תעודת עולה לפי {{ח:חיצוני|חוק השבות|חוק השבות}}, בתוך השנה שתחילתה ביום מתן האשרה והרישיון האמורים, רשאי המוסד לראות בו תושב ישראל מיום מתן האשרה והרישיון. {{ח:סעיף|3|אגודה שיתופית|תיקון: תשע״ז־5|אחר=[2]}} {{ח:ת}} לענין חוק זה רואים חבר אגודה שיתופית העובד במפעל האגודה או מטעמה כעובד ואת האגודה רואים כמעבידו; ואולם בחבר אגודה שיתופית שהיא קיבוץ שיתופי רואים את החבר כעובד, ואת הקיבוץ השיתופי כמעבידו, אם החבר עוסק בתפקידו במסגרת סידור העבודה ולא על פי התקשרות אישית בינו לבין מעביד אחר, אף אם אין התפקיד מבוצע במפעל האגודה או מטעמה. {{ח:סעיף|3א|קיבוץ מתחדש|תיקון: תשע״ז־5}} {{ח:תת|(א)}} לעניין חוק זה רואים חבר אגודה שיתופית שהיא קיבוץ מתחדש, העובד במפעל האגודה או מטעמה, כעובד, ואת האגודה כמעסיקו. {{ח:תת|(ב)}} לעניין חוק זה רואים חבר אגודה שיתופית שהיא קיבוץ מתחדש, שאינו עובד במפעל האגודה או מטעמה, כעובד או כעובד עצמאי או כמי שאינו עובד ואינו עובד עצמאי, לפי העניין. {{ח:סעיף|3ב|שינוי סיווגו של קיבוץ|תיקון: תשע״ז־5}} {{ח:ת}} אגודה שיתופית שהיא קיבוץ שיתופי ובמהלך שנת המס דיווחה למוסד כי שונה סיווגה מקיבוץ שיתופי לקיבוץ מתחדש, או להיפך, יחול השינוי לעניין חוק זה החל משנת המס שלאחר המועד שבו שונה הסיווג. {{ח:סעיף|4|חבורת עובדים|אחר=[3]}} {{ח:ת}} בחבורת עובדים, בין שהיא תאגיד ובין שאינה תאגיד, רואים, לענין חוק זה, את כל אחד מבני החבורה כעובדו של האדם שמסר לחבורה את העבודה, אם היו רואים כך אילו היה קיים קשר ישיר בינו לבין כל אחד מבני החבורה. {{ח:סעיף|5|מי שחדל להיות עובד עצמאי|אחר=[4]}} {{ח:ת}} עובד עצמאי שהיה למבוטח שאינו עובד ואינו עובד עצמאי ייחשב כעובד עצמאי עד ליום שבו הודיע הוא למוסד, או שהמוסד הודיע לו בדואר או במסירה אישית אף שלא בדואר, על היותו למבוטח כאמור; ואולם רשאי המוסד, לפי שיקול דעתו ולבקשת העובד העצמאי או הזכאי לגמלה מכוחו, לראותו כעובד עצמאי או כמבוטח שאינו עובד ואינו עובד עצמאי למרות ההודעה האמורה או אף בהעדרה. {{ח:סעיף|6|סמכות לסווג מבוטחים|תיקון: תש״ף|אחר=[4א]}} {{ח:תת|(א)}} השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע בצו כי מבוטחים העוסקים בסוג עבודה פלוני או הנתונים בתנאי עבודה מיוחדים כמוגדר בצו, ייחשבו, לענין חוק זה, כעובדים או כעובדים עצמאיים או כמי שאינם עובדים ואינם עובדים עצמאיים; לענין זה, ייחשבו כסוגי עבודה גם עבודות המוגבלות בהיקפן או בזמן הדרוש לביצוען. {{ח:תת|(ב)}} בצו לפי סעיף קטן (א) הקובע מי ייחשבו כעובדים ייקבע גם מי ייחשבו כמעבידיהם. {{ח:תת|(ג)}} כוחו של צו לפי סעיף זה יפה על אף האמור בכל מקום אחר בחוק זה. {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו הביטוח הלאומי (סיווג מבוטחים וקביעת מעבידים)|צו הביטוח הלאומי (סיווג מבוטחים וקביעת מעבידים), תשל״ב–1972}}.}} {{ח:סעיף|6א|מבוטחים שהם חברים או נושאי משרה בתאגיד|תיקון: תשנ״ט־7}} {{ח:תת|(א)}} השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע בצו כי מבוטחים שהם חברים בתאגיד או נושאי משרה בתאגיד, כמוגדר בצו, ייחשבו, לענין חוק זה, כעובדים או כעובדים עצמאיים או כמי שאינם עובדים ואינם עובדים עצמאיים. {{ח:תת|(ב)}} צו לפי סעיף קטן (א) ייקבע, בשים לב, בין השאר, להיקף העסקים של התאגיד, לזהות החברים ונושאי המשרה בו ולפעולתם בתאגיד, ולשאר נסיבות הענין. {{ח:תת|(ג)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6(ב) ו־(ג)}} יחולו על צו לפי סעיף זה. {{ח:תת|(ד)}} בסעיף זה – {{ח:תתת|(1)}} ”חברים בתאגיד“, שהוא חברה – בעלי מניות, לרבות בעל מניה בחברה שיש בה בעל מניה אחד; {{ח:תתת|(2)}} המונחים שבו יפורשו כמשמעותם לפי {{ח:חיצוני|חוק החברות|חוק החברות, התשנ״ט–1999}}, או לפי הדין החל על אותו תאגיד, והכל ככל שאין להם משמעות לפי חוק זה. {{ח:סעיף|6ב|מבוטח שהוא בעל שליטה בחברת מעטים|תיקון: תשס״ג־8}} {{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|פרק ז|פרקים ז׳}} {{ח:פנימי|פרק ח|ו־ח׳}} לא יחולו על בעל שליטה בחברת מעטים. {{ח:סעיף|7|המדינה כמעביד|אחר=[4ב]}} {{ח:ת}} דין המדינה כשהיא מעבידה, לענין חוק זה, כדין כל מעביד אחר. {{ח:קטע2|פרק ב|פרק ב׳: המוסד לביטוח לאומי|אחר=[פרק י׳]}} {{ח:קטע3|פרק ב סימן א|סימן א׳: הוראות כלליות}} {{ח:סעיף|8|יסודות|אחר=[199]}} {{ח:תת|(א)}} המוסד לביטוח לאומי הוא תאגיד, כשר לכל חובה, זכות ופעולה משפטית. {{ח:תת|(ב)}} הרשות העליונה של המוסד היא המועצה; הרשות המנהלת והמבצעת של המוסד היא המינהלה. {{ח:תת|(ג)}} המוסד יעמוד לפיקוחו הכללי של השר, והמינהלה חייבת להגיש לשר כל דין וחשבון וכל תעודה או פנקס שידרוש. {{ח:תת|(ד)}} המוסד יעמוד לביקורתו של מבקר המדינה כאמור {{ח:חיצוני|חוק מבקר המדינה#סעיף 9|בסעיף 9(6) לחוק מבקר המדינה, התשי״ח–1958 [נוסח משולב]}}, ומבקר המדינה יגיש עותק של הדין וחשבון שלו על פעולות המוסד לשר ולמועצה, נוסף לאלה שיש להגיש להם דין וחשבון לפי {{ח:חיצוני|חוק מבקר המדינה#סעיף 15|סעיף 15 לחוק האמור}}. {{ח:סעיף|9|הטבות סוציאליות|תיקון: תש״ף|אחר=[200]}} {{ח:תת|(א)}} המוסד, לאחר התייעצות עם ועדת העבודה והרווחה ועם המועצה ועל פי הסכם בינו לבין הממשלה או לבין גוף ציבורי שקבע השר על דעת הממשלה, רשאי ליתן בשם הממשלה או הגוף הציבורי, שלא בדרך קבע, לכלל תושבי המדינה או לסוגים מהם, הטבות סוציאליות שאינן ניתנות לפי חוק זה או לפי חיקוק אחר. {{ח:תת|(ב)}} אוצר המדינה או הגוף הציבורי יחזירו למוסד כל סכום שהוציא למתן ההטבות האמורות, הכל כפי שנקבע בהסכם כאמור בסעיף קטן (א). {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|הסכם משרד הביטחון בדבר תשלום דמי לידה|הסכם משרד הביטחון בדבר תשלום דמי לידה}} (לא פורסם).}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|הסכם בדבר גימלת ניידות|הסכם בדבר גימלת ניידות}} (י״פ תשל״ז, 1813).}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|הסכם בדבר מתן דמי אבטלה למשוחררים מצבא הקבע|הסכם בדבר מתן דמי אבטלה למשוחררים מצבא הקבע}} (י״פ תשמ״א, 1967).}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|הסכם בדבר מתן תגמולים למי שנפגע מפעולות איבה ערב קום המדינה|הסכם בדבר מתן תגמולים למי שנפגע מפעולות איבה ערב קום המדינה}} (י״פ תשמ״ב, 1729).}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|הסכם בדבר תשלום תגמולי מילואים לאנשי צוות אויר משוחררי צבא הקבע|הסכם בדבר תשלום תגמולי מילואים לאנשי צוות אויר משוחררי צבא הקבע}} (י״פ תשמ״ה, 168).}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|הסכם בדבר מתן גמלאות זקנה ושאירים מיוחדות|הסכם בדבר מתן גִמלאות זִקנה ושאירים מיוחדות}} (י״פ תשמ״ט, 1778).}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|הסכם בדבר תשלום קיצבה לילד עולה|הסכם בדבר תשלום קיצבה לילד עולה}} (י״פ תשנ״ב, 299).}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|הסכם בדבר מתן גימלאות מיוחדות לעולים ומתיישבים התלויים בעזרת הזולת|הסכם בדבר מתן גימלאות מיוחדות לעולים ומתיישבים התלויים בעזרת הזולת}} (י״פ תשנ״ג, 1336).}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|הסכם בדבר מימון הקמת מצבות לנפטרים גלמודים|הסכם בדבר מימון הקמת מצבות לנפטרים גלמודים}} (י״פ תשנ״ד, 4536).}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|הסכם בדבר מתן מענק למי שנולדו לה בלידה אחת שלושה ילדים ויותר|הסכם בדבר מתן מענק למי שנולדו לה בלידה אחת שלושה ילדים ויותר}} (י״פ תש״ס, 1932).}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|הסכם בדבר מתן הלוואות לרכישת רכב למוגבלים בניידות|הסכם בדבר מתן הלוואות לרכישת רכב למוגבלים בניידות}} (י״פ תשס״ב, 3575).}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|הסכם בדבר תשלום תוספת לזכאים לקצבה מיוחדת ולגמלת ילד נכה הזקוקים למכונת הנשמה באופן רצוף|הסכם בדבר תשלום תוספת לזכאים לקצבה מיוחדת ולגמלת ילד נכה הזקוקים למכונת הנשמה באופן רצוף}} (י״פ תשע״ה, 7092).}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|הסכם בדבר מימון העברת נפטרים לקבורה אזרחית|הסכם בדבר מימון העברת נפטרים לקבורה אזרחית}} (י״פ תשע״ז, 5003).}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|הסכם בדבר תשלום פיצוי לעצמאי בשירות מילואים|הסכם בדבר תשלום פיצוי לעצמאי בשירות מילואים}} (י״פ תשע״ז, 8080).}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|הסכם בדבר מתן הטבות סוציאליות למשפחות החטופים והנעדרים|הסכם בדבר מתן הטבות סוציאליות למשפחות החטופים והנעדרים}} (י״פ תשפ״ד, 614).}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|הסכם בדבר מתן מענק אכלוס עצמאי לתושבים שהתפנו מבתיהם או שיצאו מבתיהם להתרעננות במסגרת מלחמת חרבות ברזל|הסכם בדבר מתן מענק אכלוס עצמאי לתושבים שהתפנו מבתיהם או שיצאו מבתיהם להתרעננות במסגרת מלחמת חרבות ברזל}} (י״פ תשפ״ד, 866).}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|הסכם בדבר מתן מענקי עידוד והמשך תעסוקה – מלחמת חרבות ברזל|הסכם בדבר מתן מענקי עידוד והמשך תעסוקה – מלחמת חרבות ברזל}} (י״פ תשפ״ד, 1528).}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|הסכם בדבר מתן מענק סיוע לתושבים בלתי מועסקים מישובים מפונים או מיישובים שתושביהם הוצאו להתרעננות במסגרת מלחמת חרבות ברזל|הסכם בדבר מתן מענק סיוע לתושבים בלתי מועסקים מישובים מפונים או מיישובים שתושביהם הוצאו להתרעננות במסגרת מלחמת חרבות ברזל}} (י״פ תשפ״ד, 5833).}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|הסכם בדבר מתן תגמול מיוחד חלף שכר לחטופים ולנעדרים – מלחמת חרבות ברזל|הסכם בדבר מתן תגמול מיוחד חלף שכר לחטופים ולנעדרים – מלחמת חרבות ברזל}} (י״פ תשפ״ד, 6172).}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|הסכם בדבר מתן מענק חזרה ומענק חד-פעמי לתושבים שפונו או רועננו מבתיהם במסגרת מלחמת חרבות ברזל ואשר אין מניעה ביטחונית שישובו לישוביהם|הסכם בדבר מתן מענק חזרה ומענק חד־פעמי לתושבים שפונו או רועננו מבתיהם במסגרת מלחמת חרבות ברזל ואשר אין מניעה ביטחונית שישובו לישוביהם}} (י״פ תשפ״ד, 7084).}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|הסכם בדבר מתן מענק לתמרוץ תעסוקה בענף הבניין לאור מלחמת חרבות ברזל|הסכם בדבר מתן מענק לתמרוץ תעסוקה בענף הבניין לאור מלחמת חרבות ברזל}} (י״פ תשפ״ד, 11094).}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|הסכם בדבר מתן מענק עידוד והמשך תעסוקה – מלחמת חרבות ברזל|הסכם בדבר מתן מענק עידוד והמשך תעסוקה – מלחמת חרבות ברזל}} (י״פ תשפ״ה, 2358).}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|הסכם בדבר מתן מענק הסתגלות, מענק התארגנות ומענק חד-פעמי לתושבים שפונו או רועננו מבתיהם במסגרת מלחמת חרבות ברזל|הסכם בדבר מתן מענק הסתגלות, מענק התארגנות ומענק חד־פעמי לתושבים שפונו או רועננו מבתיהם במסגרת מלחמת חרבות ברזל}} (י״פ תשפ״ה, 6022).}} {{ח:סעיף|10|ערעור|תיקון: תשנ״ח־8|אחר=[200א]}} {{ח:ת}} קביעה של דרגת נכות מכוח הסכם שנערך לפי {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9}}, או מכוח {{ח:פנימי|סעיף 387|סעיף 387}} או {{ח:פנימי|פרק יג|פרק י״ג}}, ניתנת לערעור, בשאלה משפטית בלבד, לפני בית דין אזורי לעבודה; פסק דינו של בית הדין ניתן לערעור לפני בית הדין הארצי לעבודה אם נתקבלה רשות לכך מאת נשיא בית הדין הארצי לעבודה או סגנו, או מאת שופט של בית הדין הארצי שמינה לכך הנשיא. {{ח:קטע3|פרק ב סימן ב|סימן ב׳: המועצה, הועדות הציבוריות והמינהלה}} {{ח:סעיף|11|הרכב המועצה וכהונתה|אחר=[201]}} {{ח:תת|(א)}} הרכב המועצה, דרך הקמתה ותנאי הפסקת החברות בה ייקבעו לאחר התייעצות עם ועדת העבודה והרווחה. {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (מועצת המוסד)|תקנות הביטוח הלאומי (מועצת המוסד), תשי״ח–1958}}.}} {{ח:תת|(ב)}} תקופת כהונתה של המועצה תהיה ארבע שנים. {{ח:סעיף|12|תפקידי המועצה|תיקון: תש״ס־4|אחר=[202]}} {{ח:ת}} המועצה – {{ח:תת|(1)}} תפקח על פעולות המוסד והנהלתו; {{ח:תת|(2)}} תייעץ לשר בבואו להתקין תקנות, חוץ מתקנות לפי {{ח:פנימי|סעיף 11|סעיף 11(א)}} {{ח:פנימי|סעיף 17א|וסעיף 17א}}; {{ח:תת|(3)}} רשאית להמליץ לפני השר על התקנת תקנות; {{ח:תת|(4)}} תמלא כל תפקיד אחר המוטל עליה בחוק זה. {{ח:סעיף|13|ועדות המועצה|אחר=[203]}} {{ח:תת|(א)}} המועצה רשאית למנות ועדות, מבין חבריה או שלא מבין חבריה, ולהעביר להן מסמכויותיה. {{ח:תת|(ב)}} המועצה תמנה, לכל ענף מענפי הביטוח הקיימים לפי חוק זה, ועדה שתייעץ למנהל של אותו ענף. {{ח:סעיף|14|יו״ר המועצה וסגנו|אחר=[204]}} {{ח:ת}} השר יהיה יושב ראש המועצה; המועצה תבחר בסגן יושב ראש. {{ח:סעיף|15|הועדה לביטוח אבטלה|אחר=[204א]}} {{ח:תת|(א)|(1)}} השר ימנה ועדה ציבורית מיוחדת לביטוח אבטלה (להלן – הועדה לביטוח אבטלה), והשר או מי שהשר מינהו לכך ישמש יושב ראש הועדה. {{ח:תתת|(2)}} חברי הועדה לביטוח אבטלה יהיו מתוך נציגי ארגוני העובדים והמעבידים כאמור בסעיף קטן (ב), עובדי משרד העבודה והרווחה ומשרד האוצר, ונציגי שירות התעסוקה. {{ח:תתת|(3)}} נציגי ארגוני העובדים והמעבידים יהוו, במספר שווה, שני שלישים ממספר חברי הועדה לביטוח אבטלה. {{ח:תת|(ב)}} נציגי העובדים והמעבידים בועדה לביטוח אבטלה יתמנו לפי המלצת ארגוני העובדים וארגוני המעבידים שהם, לדעת השר, יציגים ונוגעים בדבר. {{ח:תת|(ג)}} תקופת כהונתה של הועדה לביטוח אבטלה תהיה ארבע שנים. {{ח:תת|(ד)}} הועדה לביטוח אבטלה מוסמכת – {{ח:תתת|(1)}} לייעץ לשר בהתוויית המדיניות של ביטוח אבטלה; {{ח:תתת|(2)}} לייעץ לשר בהתקנת תקנות הנוגעות לביטוח אבטלה; {{ח:תתת|(3)}} לאשר את תקציב ענף ביטוח האבטלה; {{ח:תתת|(4)}} לפקח על פעולות ביטוח האבטלה; {{ח:תתת|(5)}} למלא כל תפקיד אחר לפי {{ח:פנימי|פרק ז|פרק ז׳}} שיטיל עליה השר. {{ח:תת|(ה)}} סמכויות הועדה לביטוח אבטלה, בכל הענינים האמורים בסעיף קטן (ד), אינן נתונות בידי המועצה, ואולם אם במסגרת {{ח:פנימי|פרק ז|פרק ז׳}} הטיל השר על הועדה לביטוח אבטלה תפקיד הנוגע גם לענפי ביטוח אחרים, יהא דינה, בכל הנוגע לאותו תפקיד, כדין כל ועדה שמונתה לפי {{ח:פנימי|סעיף 13|סעיף 13}}. {{ח:תת|(ו)}} הועדה לביטוח אבטלה רשאית למנות ועדות משנה, מבין חבריה או שלא מבין חבריה, ולהעביר להן מסמכויותיה. {{ח:סעיף|16|הועדה לענין שירות מילואים|אחר=[204ב]}} {{ח:תת|(א)|(1)}} השר ימנה ועדה ציבורית מיוחדת לענין שירות מילואים (להלן – הועדה לענין שירות מילואים), והשר או מי שהשר מינהו לכך ישמש יושב ראש הועדה. {{ח:תתת|(2)}} חברי הועדה לענין שירות מילואים יהיו נציג אחד של השר, נציג אחד של שר האוצר, נציג אחד של שר הבטחון, נציגי עובדים, נציגי מעבידים ונציגי עובדים עצמאיים. {{ח:תתת|(3)}} נציגי העובדים בועדה לענין שירות מילואים יתמנו לאחר התייעצות עם ארגון העובדים הארצי המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדים; נציגי המעבידים יתמנו לאחר התייעצות עם ארגונים ארציים של מעבידים שלדעת השר הם יציגים ונוגעים בדבר; נציגי העובדים העצמאיים בועדה לענין שירות מילואים יתמנו לאחר התייעצות עם ארגונים שלדעת השר הם מייצגים עובדים עצמאיים. {{ח:תת|(ב)}} השר יקבע בהודעה ברשומות את מספר חברי הועדה לענין שירות מילואים שהם נציגי עובדים, נציגי מעבידים ונציגי עובדים עצמאיים, ובלבד שמספר נציגי העובדים יהיה כמספר נציגי המעבידים. {{ח:תת|(ג)}} תקופת כהונתה של הועדה לענין שירות מילואים תהיה ארבע שנים. {{ח:תת|(ד)}} הועדה לענין שירות מילואים מוסמכת, לענין הנושאים {{ח:פנימי|פרק יב|שבפרק י״ב}} – {{ח:תתת|(1)}} לייעץ לשר בהתוויית המדיניות; {{ח:תתת|(2)}} לייעץ לשר בהתקנת תקנות; {{ח:תתת|(3)}} לפקח על ביצוע הוראות {{ח:פנימי|פרק יב|הפרק}}; {{ח:תתת|(4)}} למלא כל תפקיד אחר שיטיל עליה השר. {{ח:תת|(ה)}} סמכויות הועדה לענין שירות מילואים בכל הענינים האמורים בסעיף קטן (ד) אינן נתונות בידי המועצה, ואולם בענינים הנוגעים גם לענפי ביטוח של המוסד יהא דינה, בכל הנוגע לאותו ענין, כדין כל ועדה שמונתה לפי {{ח:פנימי|סעיף 13|סעיף 13}}. {{ח:תת|(ו)}} הועדה לענין שירות מילואים רשאית למנות ועדות משנה, מבין חבריה או שלא מבין חבריה, ולהעביר להן מסמכויותיה. {{ח:סעיף|17|נוהל|אחר=[205]}} {{ח:ת}} המועצה, ועדותיה, הועדה לביטוח אבטלה והועדה לענין שירות מילואים, יקבעו את סדרי דיוניהן ועבודתן, במידה שלא נקבעו בתקנות. {{ח:סעיף|17א|גמול והחזר הוצאות|תיקון: תש״ס־4}} {{ח:תת|(א)}} חבר המועצה או חבר ועדה שאינו עובד המדינה, עובד גוף מתוקצב או עובד בגוף שאותו הוא מייצג במועצה או בועדה, זכאי לקבל מאת המוסד גמול בעבור השתתפות בישיבת המועצה או הועדה לפי הוראות סעיף קטן (ג) ובלבד שאינו מקבל, ממקור אחר, תמורה בעבור ההשתתפות. {{ח:תת|(ב)}} חבר המועצה או חבר הועדה שאינו זכאי לגמול לפי הוראות סעיף קטן (א), זכאי לקבל מהמוסד החזר הוצאות שהוציא לצורך השתתפות בישיבות המועצה או הועדה לפי הוראות סעיף קטן (ג), ובלבד שאינו מקבל ממקור אחר החזר הוצאות. {{ח:תת|(ג)}} השר, בהסכמת שר האוצר ובהתייעצות עם ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, יקבע כללים ותנאים שלפיהם ישלם המוסד גמול והחזר הוצאות לחבר המועצה או לחבר ועדה בהתאם להוראות סעיפים קטנים (א) ו־(ב) ואת שיעוריהם. {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (כללים ותנאים לתשלום גמול והחזר הוצאות לחברי מועצה או לחברי ועדה)|תקנות הביטוח הלאומי (כללים ותנאים לתשלום גמול והחזר הוצאות לחברי מועצה או לחברי ועדה), התשס״ב–2001}}.}} {{ח:תת|(ד)}} בסעיף זה – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עובד המדינה“ ו”עובד גוף מתוקצב“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק יסודות התקציב#סעיף 32|בסעיף 32 לחוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”ועדה“ – ועדה שמונתה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 13|סעיף 13}} וכן ועדה ציבורית שמונתה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 15|סעיפים 15}} {{ח:פנימי|סעיף 16|או 16}} לרבות ועדות משנה שמונו לפי סעיפים אלה. {{ח:סעיף|18|המינהלה|תיקון: תשס״ג־5|אחר=[206]}} {{ח:תת|(א)}} חברי המינהלה יהיו המנהל הכללי של המוסד (להלן – מנהל המוסד), המשנה, הסגנים והחשב. {{ח:תת|(ב)}} מנהל המוסד יהיה יושב ראש המינהלה. {{ח:תת|(ג)}} המינהלה רשאית לאצול מסמכויותיה לחבר מחבריה. {{ח:סעיף|19|קיום סמכויות|אחר=[207]}} {{ח:ת}} קיומן של המועצה, של ועדה מועדותיה, של הועדה לביטוח אבטלה, של הועדה לענין שירות מילואים או של המינהלה, ותוקף החלטותיהן, לא ייפגעו מחמת שנתפנה מקומו של חבר או שהיה ליקוי במינויו. {{ח:קטע3|פרק ב סימן ג|סימן ג׳: המנגנון}} {{ח:סעיף|20|המנהל, המשנה והסגנים|אחר=[208]}} {{ח:ת}} השר, לאחר שהתייעץ עם המועצה, ימנה את מנהל המוסד שלמרותו יהיו נתונים עובדי המוסד, ורשאי הוא, באותה דרך, למנות לו משנה וסגנים. {{ח:סעיף|21|מנהלים של ענפי ביטוח|אחר=[209]}} {{ח:ת}} השר, לאחר שהתייעץ עם מנהל המוסד, ימנה מנהל לכל אחד מענפי הביטוח שהם נושא חוק זה. {{ח:סעיף|22|עובדים אחרים|אחר=[210]}} {{ח:תת|(א)}} במסגרת התקן שאישר השר תמנה המינהלה את יתר עובדי המוסד ותקבע את תפקידיהם וסמכויותיהם, להוציא את האקטואר של המוסד, שיתמנה בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 24|לסעיף 24}}, ואת מנהלי הסניפים, שיתמנו בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 23|לסעיף 23}}. {{ח:תת|(ב)}} מינוים של עובדי המוסד לפי סעיף זה יהיה לפי הכללים הקבועים למינוי עובדי המדינה, בשינויים שהענין מחייבם, ותנאי עבודתם של עובדי המוסד יהיו כתנאי העבודה של עובדי המדינה. {{ח:סעיף|23|סניפים|אחר=[211]}} {{ח:ת}} השר רשאי לקבוע הוראות בדבר פתיחת סניפים של המוסד ובדבר קביעת תחום פעולתם וסמכותם ומינוי מנהליהם. {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (פתיחת סניפים ומינוי מנהליהם)|תקנות הביטוח הלאומי (פתיחת סניפים ומינוי מנהליהם), תשל״ג–1973}}.}} {{ח:קטע3|פרק ב סימן ג1|סימן ג׳1: החשב|תיקון: תשס״ג־5}} {{ח:סעיף|23א|החשב|תיקון: תשס״ג־5}} {{ח:ת}} על אף הוראות חוק זה – {{ח:תת|(1)}} חשב המוסד ימונה בידי החשב הכללי במשרד האוצר ויהיה עובד משרד האוצר; אין בהוראות פסקה זו כדי לגרוע מהוראות {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (מינויים)|חוק שירות המדינה (מינויים), התשי״ט–1959}}; {{ח:תת|(2)}} הממונה על חשב המוסד יהיה החשב הכללי בלבד; {{ח:תת|(3)}} המוסד לא יתקשר בכל עסקה ולא יוציא כל הוצאה כספית, אלא באישור חשב המוסד; אין בהוראות פסקה זו כדי לגרוע מן הצורך בקבלת אישורים אחרים להוצאה או להתקשרות כאמור לפי כל דין. {{ח:קטע3|פרק ב סימן ד|סימן ד׳: האקטואר}} {{ח:סעיף|24|האקטואר|תיקון: תשס״ט־4|אחר=[223]}} {{ח:תת|(א)}} השר ימנה את האקטואר של המוסד בהתייעצות עם המועצה. {{ח:תת|(ב)}} נוסף לדין וחשבון האקטוארי, שיצורף לדין וחשבון הכספי השנתי בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 31|לסעיף 31(א)}}, יגיש האקטואר של המוסד לשר ולמועצה דין וחשבון אקטוארי מלא עם תום כל שלוש שנות כספים. {{ח:תת|(ב1)}} שר האוצר, בהסכמת השר, יורה לאקטואר של המוסד על אופן הגשת דין וחשבון אקטוארי מלא לפי סעיף זה, לרבות מתכונתו, תוכנו, מידת פירוטו וכללים לעריכתו, וכן מתכונת ההצהרות והביאורים שיש לצרף אליו, והכל בהתאם למתכונת עריכת דין וחשבון אקטוארי מלא במוסדות ביטחון סוציאלי בעולם, בשינויים המחויבים (בחוק זה – דין וחשבון אקטוארי מלא). {{ח:תת|(ג)}} בפעולתו המקצועית לא יהיה האקטואר כפוף להוראות, והמינהלה חייבת להגיש לו את כל העזרה הדרושה לביצוע חובותיו המקצועיות. {{ח:קטע3|פרק ב סימן ה|סימן ה׳: כספים ומשק}} {{ח:סעיף|25|הצעת תקציב|אחר=[212]}} {{ח:תת|(א)}} המינהלה תכין, לתאריך שקבעה המועצה, הצעת תקציב שנתי למוסד ותגיש אותה למועצה, אך רשאית המינהלה, בנסיבות מיוחדות באישור המועצה, להגיש תקציב לתקופה הקצרה משנה וכן תקציב מילואים (לכל אחד מאלה ייקרא – תקציב). {{ח:תת|(ב)}} המועצה תדון בהצעת התקציב ותעביר אותה לאישורו של השר, בצירוף הערותיה והמלצותיה; העתק של הצעת התקציב ושל ההערות וההמלצות יומצא לועדת העבודה והרווחה. {{ח:סעיף|26|אישור התקציב|אחר=[213]}} {{ח:ת}} השר רשאי, לאחר בירור במינהלה, לאשר את התקציב כפי שהוצע או בשינויים שימצא לנכון; התקציב המאושר ייחתם ביד השר וביד מנהל המוסד ויפורסם בדרך שיורה השר. {{ח:סעיף|27|אחריות להנהלת חשבונות|אחר=[214]}} {{ח:ת}} המינהלה אחראית להנהלה סדירה ויעילה של חשבונות המוסד. {{ח:סעיף|28|חשבונות ענפי הביטוח|תיקון: תשע״ו־4|אחר=[215]}} {{ח:תת|(א)}} כל סכום שמשלמים למוסד כדמי ביטוח ייזקף לזכות חשבונות ענפי הביטוח השונים לפי יחס שיעורי דמי הביטוח הקבועים {{ח:פנימי|לוח י|בלוח י׳}}, ואם לא שולמו דמי הביטוח במלואם יזקפו לזכות חשבונות ענפי הביטוח את הסכומים היחסיים. {{ח:תת|(ב)}} לכל ענף ביטוח יתנהל חשבון נפרד; המוסד, בהסכמת ועדת הכספים של המועצה, יהיה רשאי להעביר סעיף, זכות או חובה, מחשבון ענף ביטוח אחד לחשבון ענף ביטוח אחר. {{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(נמחק).}} {{ח:תת|(ד)}} ההוצאות הכלליות והמשותפות לענפי הביטוח השונים יחולקו בין החשבונות של ענפי הביטוח לפי כללים שהמליצה עליהם המועצה לאחר קבלת חוות דעתו של האקטואר של המוסד ובאישור השר. {{ח:סעיף|28א|הוראה מיוחדת|תיקון: תשנ״ט־6}} {{ח:ת}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 28|בסעיף 28}}, הסכום שביום י״ג בטבת התשנ״ט (1 בינואר 1999) היה בחשבון ענף ביטוח שירות מילואים ייזקף, ביום האמור, לחשבון ענף ביטוח אבטלה; לענין סעיף זה, ”ענף ביטוח שירות מילואים“ – כמשמעותו בפרק ו׳4 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשכ״ח–1968, כנוסחו ביום כ״ח בטבת התשנ״ה (31 בדצמבר 1994). {{ח:סעיף|28ב|הוראת שעה|תיקון: תש״ס־2, תשס״ב־6, תשס״ח־3, תשס״ט־4, תשע״א־3}} {{ח:ת}} על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 28|סעיפים 28}} {{ח:פנימי|סעיף 33|ו־33}}, בתקופה שמיום כ״ג בטבת התש״ס (1 בינואר 2000) ועד יום ט׳ בטבת התשע״ה (31 בדצמבר 2014), יחולו הוראות אלה לענין ענף ביטוח אבטלה – {{ח:תת|(1)}} ראה המוסד כי בחודש מסוים צפוי גירעון בענף ביטוח אבטלה, ייזקף באותו חודש הסכום החסר הצפוי מחשבון ענף ביטוח ילדים, בהתאם לאומדן הגירעון לאותו חודש; {{ח:תת|(2)}} עם פרסום מאזן המוסד לפי {{ח:פנימי|סעיף 31|סעיף 31}}, ייערך חשבון סופי של הגירעון בענף ביטוח אבטלה בשנת הכספים שלגביה פורסם המאזן, והיתרה תועבר מחשבון ענף ביטוח ילדים או תוחזר לענף זה, לפי הענין; {{ח:תת|(3)}} לענין סעיף קטן זה, ”אומדן הגירעון“ – ההפרש שבין אומדן סכום הוצאות ענף ביטוח אבטלה הצפויות בחודש מסוים, לבין אומדן סכום התקבולים הצפויים מדמי ביטוח אבטלה באותו חודש, לרבות סכום השווה לחלק היחסי מהסכומים שאוצר המדינה שילם למוסד בעד אותו חודש לפי {{ח:פנימי|סעיף 32|סעיף 32(ג1)}}, המחושב לפי אומדן התקבולים לענף ביטוח אבטלה. {{ח:סעיף|29|חשבון מיוחד לתשלום הענקת אבטלה|אחר=[215א]}} {{ח:ת}} הענקת אבטלה, לפי {{ח:פנימי|סעיף 178|סעיף 178}}, תשולם מחשבון מיוחד על פי הקצבה מיוחדת של ענף ביטוח אבטלה, שתיקבע באישור ועדת העבודה והרווחה. {{ח:סעיף|30|שיפוי הוצאות שירות התעסוקה|אחר=[215ב]}} {{ח:תת|(א)}} המוסד ישפה את שירות התעסוקה על כל הוצאה שהוציא במסגרת תפקידיו לפי {{ח:פנימי|פרק ז|פרק ז׳}}. {{ח:תת|(ב)}} כל הוצאה כאמור תיזקף על חשבון ענף ביטוח אבטלה. {{ח:תת|(ג)}} סכומי ההוצאה ודרכי השיפוי ייקבעו בהסכם שייערך בין המוסד לבין שירות התעסוקה. {{ח:סעיף|31|מאזן ודו״ח כספי|אחר=[216]}} {{ח:תת|(א)}} תוך ששה חודשים מתום שנת כספים תגיש המינהלה למועצה ולשר מאזן ודין וחשבון כספי שאליו יצורף דין וחשבון של האקטואר של המוסד. {{ח:תת|(ב)}} המאזן והדין וחשבון הכספי יפורסמו בדרך שיורה השר. {{ח:תת|(ג)}} שנת הכספים של המוסד תהיה כשנת הכספים של המדינה. {{ח:סעיף|32|הקצבות אוצר המדינה למוסד|תיקון: תשס״ב־6, תשס״ב־12, תשס״ה־3, תשס״ז־2, תשס״ח־3, תשס״ח־5, תשע״א־3, תשע״ב־10, תשע״ב־15, תשע״ד־3, תשע״ו־4, תשע״ז־2, תשע״ז־6, תשע״ז־7, תשע״ז־12, תשע״ז־14, תשע״ז־15, תשע״ח־4, תשע״ח־6, ק״ת תש״ף־2, תש״ף־3, תש״ף־6, תשפ״א־10, תשפ״א־11, תשפ״א־12, תשפ״ב־3, תשפ״ג, תשפ״ג־2, תשפ״ד־2, תשפ״ד־9, תשפ״ה־3, תשפ״ה־7|אחר=[217]}} {{ח:תת|(א)}} אוצר המדינה יקציב למוסד, לכל שנת כספים, סכום השווה לשיעור כמפורט להלן {{ח:הערה|(מינואר 2016 עד 1.12.2016, 45.1%; מיום 2.12.2016 עד 31.12.2016, 91.3%; בשנת 2017, 50.58%; <s>מתחילת 2018 עד 28.2.2018, 51.94%</s>; <s>בשנת 2019, 53.57%</s>; <s>החל מיום 1.3.2018</s> <s>החל משנת 2018</s> החל מיום 1.3.2018, כמפורט להלן)}} מהתקבולים שגבה המוסד בכל ענפי הביטוח השונים כקבוע {{ח:פנימי|לוח י|בלוח י׳}} ומתשלומי אוצר המדינה לפי סעיף קטן (ג1); השר, באישור ועדת הכספים של הכנסת ובהסכמת שר האוצר, רשאי לשנות את השיעור הקבוע בסעיף קטן זה; {{ח:תתת|(1)}} בשנת 2018 – 57.16 אחוזים; {{ח:תתת|(2)}} בשנת 2019 – 55.96 אחוזים; {{ח:תתת|(3)}} בשנת 2020 – 55.74 אחוזים; {{ח:תתת|(4)}} בשנת 2021 – 57.26 אחוזים; {{ח:תתת|(5)}} בשנת 2022 – 53.89 אחוזים; {{ח:תתת|(6)}} בשנת 2023 – 58.88 אחוזים; {{ח:תתת|(7)}} בשנת 2024 – 59.81 אחוזים; {{ח:תתת|(8)}} בשנת 2025 – 47.07 אחוזים; {{ח:תתת|(9)}} בשנת 2026 – 44.57 אחוזים; {{ח:תתת|(10)}} בשנת 2027 – 55.40 אחוזים; {{ח:תתת|(11)}} בשנת 2028 – 56.47 אחוזים; {{ח:תתת|(12)}} בשנת 2029 ואילך – 56.52 אחוזים. {{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:תת|(ג1)|(1)}} נוסף על ההקצבות לפי סעיף קטן (א), יקציב אוצר המדינה למוסד, מדי חודש, סכום השווה לצירופם של שני אלה: {{ח:תתתת|(א)}} סכום השווה ל־7.10% מסך כל התקבולים שגבה המוסד ממעבידים בחודש שלגביו מחושב התשלום; {{ח:תתתת|(ב)}} סכום השווה ל־5.65% מסך כל התקבולים שגבה המוסד מעובדים עצמאיים בחודש שלגביו מחושב התשלום; {{ח:תתת}} הסכומים האמורים בסעיף קטן זה ובסעיף קטן (א) יחולקו בין ענפי הביטוח השונים כאמור {{ח:פנימי|לוח י|בלוח י׳}}. {{ח:תתת|(2)}} לענין סעיף קטן זה, ”תקבולים“ – כל התקבולים שגבה המוסד לפי הוראות חוק זה. {{ח:תת|(ג2)}} אוצר המדינה ישפה את המוסד על ההוצאות שהוציא למתן מענק אשפוז לפי הוראות {{ח:פנימי|לוח ב1|לוח ב׳1}}. {{ח:תת|(ג3)}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:תת|(ד)}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:תת|(ה)}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:תת|(ו)}} אופן תשלום ההקצבה ייקבע בהסכם, בין המוסד לבין השר, שיאושר על ידי שר האוצר. {{ח:תת|(ז)|(1)}} אוצר המדינה ישפה את המוסד, בכל שנת כספים, בסכומים אלה: {{ח:תתתת|(א)}} סכום השווה למכפלת שני אלה: {{ח:תתתתת|(1)}} ההפרש בין שיעור הגידול באוכלוסיית זכאי קצבאות האזרח הוותיק והשאירים ובין שיעור הגידול באוכלוסייה הכללית בשנה הקודמת, כפי שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה; {{ח:תתתתת|(2)}} סך קצבאות האזרח הוותיק והשאירים ששולמו בשנה הקודמת; {{ח:תתתת|(ב)}} סכום השווה למכפלת שני אלה: {{ח:תתתתת|(1)}} ההפרש בין שיעור הגידול באוכלוסיית זכאי קצבת סיעוד ובין שיעור הגידול באוכלוסייה הכללית בשנה הקודמת, כפי שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה; {{ח:תתתתת|(2)}} סך קצבאות הסיעוד ששולמו בשנה הקודמת. {{ח:תתת|(2)}} סכום השיפוי לפי פסקה (1) לא יעלה על 750 מיליון שקלים חדשים בשנה (בסעיף זה – התקרה); התקרה תתעדכן ב־1 בינואר של כל שנה, לפי שיעור עליית המדד שפורסם לאחרונה לפני אותו מועד לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני 1 בינואר של השנה הקודמת. {{ח:תת|(ח)}} אוצר המדינה ישפה את המוסד, בכל שנת כספים, על הסכומים שהוציא בשל {{ח:פנימי|סעיף 74ב|סעיפים 74ב(ה)}} {{ח:פנימי|סעיף 74ג|ו־74ג(א)}}. {{ח:תת|(ט)}} {{ח:הערה|(פקע).}} {{ח:תת|(י)}} {{ח:הערה|(פקע).}} {{ח:תת|(יא)}} {{ח:הערה|(פקע).}} {{ח:סעיף|33||תיקון: תשנ״ט־6, תשס״ב־6, תשע״ו־4|אחר=[217א]}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|34|השקעות|אחר=[218]}} {{ח:ת}} כספי המוסד שאינם מיועדים לכיסוי הוצאות והתחייבויות שוטפות תשקיע המינהלה בהשקעות קונסטרוקטיביות, בהתאם להמלצות המועצה שאישר השר, ובמסגרת ההשקעות המותרות למוסד לפי התקנות שהתקין השר בהסכמת שר האוצר, אם התקין תקנות כאלה. {{ח:סעיף|35|הלוואות|אחר=[219]}} {{ח:ת}} המינהלה רשאית, באישור השר, לקבל הלוואות בשם המוסד בשעבוד נכסים להבטחת סילוקן או בלי שעבוד כזה. {{ח:סעיף|36|הענקות|תיקון: תשס״ג־8, תשס״ז, תשפ״א־4, תשפ״ב־3|אחר=[220]}} {{ח:תת|(א)}} המינהלה רשאית על פי המלצת המועצה, ובנושא הנוגע לביטוח אבטלה – על פי המלצת הועדה לביטוח אבטלה, ובאישור השר, ליתן הענקות, במסגרת התקציב שאושר לפי {{ח:פנימי|סעיף 26|סעיף 26}}, למוסד לבטיחות וגיהות, לכל תאגיד או גוף אחר העוסקים בקידום פעולות הבטיחות בעבודה, לעריכת מחקרים בתחומי הביטוח הסוציאלי והאבטלה וכן לבדיקות נסיוניות של תכניות לשם תכנון הביטוח הסוציאלי. {{ח:תת|(ב)}} הסכום הכולל של התחייבויות המינהלה, בשנת כספים פלונית, למתן הענקות לפי סעיף קטן (א), למעט הענקות למוסד לבטיחות וגיהות ולעריכת מחקרים בתחומי הביטוח הסוציאלי והאבטלה, לא יעלה על 28 מיליון שקלים חדשים. {{ח:תת|(ג)}} על אף הוראות סעיף קטן (ב) – {{ח:תתת|(1)}} המינהלה רשאית, לפי המלצה ובאישור כאמור בסעיף קטן (א), ובהסכמת שר האוצר, להתחייב לתת הענקות כאמור בסעיף קטן (ב), בסכום העולה על הסכום הקבוע בו, ובלבד שסכום ההתחייבויות הנוסף יופחת מהסכום הכולל שבו תהיה המינהלה רשאית להתחייב בשתי שנות הכספים הבאות, באופן שתקבע בהסכמת שר האוצר; {{ח:תתת|(2)}} התחייבה המינהלה, בשנת כספים מסוימת, לתת הענקות כאמור בסעיף קטן (ב) בסכום הנמוך מהסכום הקבוע בו, רשאית היא, לפי המלצה ובאישור כאמור בסעיף קטן (א), להתחייב בשנת הכספים שלאחריה בסכום הקבוע בסעיף קטן (ב), בתוספת סכום ההפרש או בתוספת 20% מהסכום הקבוע בסעיף קטן (ב), לפי הנמוך; לענין זה, ”סכום ההפרש“ – סכום השווה להפרש שבין הסכום הקבוע בסעיף קטן (ב) לבין הסכום שבו התחייבה המינהלה בשנת הכספים המסוימת; {{ח:תתת|(3)}} בוטלה התחייבות שניתנה לפי סעיף זה, בשנת הכספים שבה ניתנה ההתחייבות או באחת משתי שנות הכספים שלאחריה, רשאית המינהלה, לפי המלצה ובאישור כאמור בסעיף קטן (א), להתחייב, בשנת הכספים שבה בוטלה ההתחייבות או בשנת הכספים שלאחריה, בסכום השווה לסכום המרבי שבו היא רשאית להתחייב באותה שנת כספים לפי סעיף קטן (ב) ופסקאות (1) ו־(2), בתוספת סכום ההתחייבות שבוטלה כאמור. {{ח:תת|(ד)}} הסכום הקבוע בסעיף קטן (ב) יעודכן ב־1 בינואר של כל שנה לפי השינוי במדד ביחס ל־1 בינואר של השנה שקדמה לה; לענין זה, ”מדד“ – מדד שיקבע השר בצו בהסכמת שר האוצר. {{ח:תת|(ה)}} בסעיף זה – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”התחייבויות“ – לרבות התחייבויות לגבי שנות הכספים הבאות; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”המוסד לבטיחות וגיהות“ – המוסד לבטיחות וגיהות שהוקם לפי {{ח:חיצוני|חוק ארגון הפיקוח על העבודה|חוק ארגון הפיקוח על העבודה, התשי״ד–1954}}. {{ח:סעיף|37|נכסים|אחר=[221]}} {{ח:ת}} על פי החלטת המועצה שאישר השר, תרכוש המינהלה מקרקעין למוסד לצרכיו. {{ח:סעיף|38|פטור ממסים|אחר=[222]}} {{ח:ת}} לענין חובת תשלום מסים, אגרות ותשלומי חובה אחרים, דין המוסד כדין המדינה. {{ח:קטע2|פרק ג|פרק ג׳: ביטוח אימהות|אחר=[פרק ד׳]}} {{ח:קטע3|פרק ג סימן א|סימן א׳: הוראות כלליות}} {{ח:סעיף|39|הגדרות|תיקון: תשע״ו־12|אחר=[91]}} {{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ג|בפרק זה}} – {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”לידה“ – לידת ולד חי או לידה אחרי עשרים ושניים שבועות של הריון; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הכשרה מקצועית“ – הכשרה מקצועית או שיקום מקצועי, לפי מבחנים ובתנאים שנקבעו באישור ועדת העבודה והרווחה. {{ח:סעיף|40|מבוטחת|תיקון: תשנ״ז, תשנ״ח|אחר=[92]}} {{ח:תת|(א)}} מבוטחת למענק אשפוז, למענק לידה ולקצבת לידה היא אחת מאלה: {{ח:תתת|(1)}} מבוטחת לפי {{ח:פנימי|פרק יא|פרק י״א}} או אשת מבוטח לפי {{ח:פנימי|פרק יא|פרק י״א}}, אף אם הלידה אירעה מחוץ לישראל; {{ח:תתת|(2)}} עובדת או עובדת עצמאית המועסקת בישראל או אשת עובד או עובד עצמאי המועסק בישראל ששה חודשים רצופים לפחות בתכוף לפני הלידה, אף אם כל אלה אינם תושבי ישראל, ובלבד שהלידה אירעה בישראל; פסקה זו לא תחול על מי שמתגורר באזור ואינו תושב ישראל באזור, והכל כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 378|בסעיף 378}}. {{ח:תת|(ב)}} מבוטחת לדמי לידה היא אחת מאלה: {{ח:תתת|(1)}} עובדת או עובדת עצמאית שמלאו לה 18 שנים והיא מועסקת בישראל, ואם היא ומעבידה הם תושבי ישראל וחוזה העבודה נקשר בישראל, אף אם היא עובדת מחוץ לישראל; {{ח:תתת|(2)}} אשה שמלאו לה 18 שנים והיא נמצאת בהכשרה מקצועית. {{ח:סעיף|41|גמלה למי שאינה מבוטחת|אחר=[93]}} {{ח:ת}} המוסד רשאי – {{ח:תת|(1)}} לתת גמלה לפי {{ח:פנימי|פרק ג|פרק זה}} אף למי שאינה מבוטחת אם היתה מבוטחת אילו מלאו לה 18 שנים; {{ח:תת|(2)}} לתת מענק לידה לתושבת ישראל אף אם אינה מבוטחת. {{ח:קטע3|פרק ג סימן ב|סימן ב׳: מענק אשפוז, מענק לידה וקצבת לידה|תיקון: תשנ״ז}} {{ח:סעיף|42|הזכות למענק אשפוז, למענק לידה ולקצבת לידה|תיקון: תשנ״ז, תשע״ז־11|אחר=[94]}} {{ח:תת|(א)}} מבוטחת שהזדקקה לאשפוז בקשר ללידה זכאית – {{ח:תתת|(1)}} למענק אשפוז; {{ח:תתת|(2)}} למענק לידה; {{ח:תתת|(3)}} לקצבת לידה, אם ילדה יותר משני ילדים בלידה אחת. {{ח:תת|(ב)}} אם אין המבוטחת בחיים, זכאי למענק הלידה ולקצבת הלידה בעלה או האפוטרופוס על הנולד, לפי הענין. {{ח:תת|(ג)|(1)}} נוסף על הוראות סעיף קטן (א), מבוטחת שילדה זכאית למענק לידה גם אם לא הזדקקה לאשפוז בקשר ללידה, ובלבד שמיילדת או רופא אישרו, בתצהיר שנתנה המיילדת או בתעודת רופא, לפי העניין, כאמור בפסקה (2), כי הם נכחו בלידה וכי היא התקיימה בהתאם להוראות חוזרי משרד הבריאות בעניין לידות בית כפי שהם מפורסמים באתר האינטרנט של משרד הבריאות, לרבות ההוראה בדבר מסירת מידע ליולדת לגבי ביצוע בדיקות סקר יילודים לזיהוי מוקדם של מחלות. {{ח:תתת|(2)}} תנאי לקבלת מענק לידה כאמור בפסקה (1) הוא מסירת תצהיר מאת מיילדת או תעודת רופא, כאמור באותה פסקה, למשרד הבריאות, באופן שיורה המשרד; משרד הבריאות ידווח למוסד לגבי תצהיר או תעודת רופא שנמסרו לו כאמור באופן שעליו יוסכם בין המוסד למשרד הבריאות. {{ח:תתת|(3)}} המוסד רשאי לתת הוראות בדבר אופן הגשת תביעה למענק לפי סעיף קטן זה ותשלומו. {{ח:סעיף|43|מענק אשפוז|תיקון: תשנ״ז|אחר=[94א]}} {{ח:תת|(א)}} השירותים שיינתנו ליולדת וליילוד במסגרת אשפוז, סכום מענק האשפוז והכללים שלפיהם יעודכן המענק, יהיו כאמור {{ח:פנימי|לוח ב1|בלוח ב׳1}}. {{ח:תת|(ב)}} מענק האשפוז ישולם לבית החולים או למוסד הרפואי שבו אושפזה המבוטחת בקשר ללידה, על פי תביעה שתוגש באמצעות בית החולים או המוסד הרפואי, על גבי טופס שקבע לכך המוסד. {{ח:תת|(ג)}} על אף הוראות סעיף קטן (ב), אם אירעה הלידה מחוץ לישראל בבית חולים או במוסד רפואי שהתביעה למענק אשפוז אינה ניתנת להגשה באמצעותו, ישולם מענק האשפוז למבוטחת בסכום השווה להוצאות האשפוז שהיו לה בקשר ללידה, ובלבד שסכום זה לא יעלה על סכום מענק האשפוז שנקבע, לפי הענין, {{ח:פנימי|לוח ב1|בלוח ב׳1}}, כפי שהיה במועד שבו ילדה המבוטחת. {{ח:סעיף|44|מענק לידה|תיקון: תשנ״ח־6, תשס״א, תשס״ג־8, תשס״ג־11, תשס״ד־7, תשע״ד־7|אחר=[94ב]}} {{ח:תת|(א)}} נולד ילד אחד, ישלם המוסד למבוטחת, מענק לידה – {{ח:תתת|(1)}} בשיעור של 20% מהסכום הבסיסי, אם הוא הילד הראשון שבעדו משולם מענק באותה משפחה; {{ח:תתת|(1א)}} בשיעור של 9% מהסכום הבסיסי, אם הוא הילד השני שבעדו משולם מענק באותה משפחה; {{ח:תתת|(2)}} בשיעור של 6% מהסכום הבסיסי, אם הוא הילד השלישי ואילך, שבעדו משולם מענק באותה משפחה; {{ח:תת}} לענין זה, ”משפחה“ – בני זוג שהם הוריו של הילד או הורה עצמאי כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק סיוע למשפחות שבראשן הורה עצמאי|בחוק סיוע למשפחות שבראשן הורה עצמאי, התשנ״ב–1992}}. {{ח:תת|(ב)}} נולדו שני ילדים או יותר בלידה אחת, ישלם המוסד, בכפוף להוראות סעיף קטן (ג), מענק לידה בשיעורים אלה: {{ח:תתת|(1)}} בעד שני ילדים – 100% מהסכום הבסיסי; {{ח:תתת|(2)}} בעד כל ילד נוסף – 50% מהסכום הבסיסי. {{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|45|קצבת לידה|תיקון: תשנ״ה־4, תשנ״ו־6, תשס״ג־11|אחר=[94ג]}} {{ח:תת|(א)}} נולדו, בלידה אחת, יותר משני ילדים, ישלם המוסד למבוטחת, בכפוף להוראות סעיף קטן (ג), קצבת לידה חודשית בשיעורים אלה: {{ח:תתת|(1)}} בעד שלושה ילדים – 50% מהסכום הבסיסי; {{ח:תתת|(2)}} בעד ארבעה ילדים – 75% מהסכום הבסיסי; {{ח:תתת|(3)}} בעד חמישה ילדים או יותר – 100% מהסכום הבסיסי. {{ח:תת|(ב)}} קצבת הלידה תשולם בעד התקופה המתחילה ב־1 בחודש שלאחר הלידה והמסתיימת בתום תשעה חודשים ממועד זה. {{ח:תת|(ג)}} הקצבה תשולם לפי מספר הילדים שהיו בחיים ב־1 בחודש שבעדו משתלמת הקצבה, ואולם בעד החודש הראשון שלאחר חודש הלידה תשולם הקצבה לפי מספר הילדים שהיו בחיים בתום שלושים ימים מיום הלידה. {{ח:סעיף|46||תיקון: תשס״ג־11|אחר=[94ד]}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|47|הסעת יולדת|אחר=[95]}} {{ח:ת}} המוסד רשאי לכרות הסכם עם מגן דוד אדום בישראל בדבר התנאים שבהם תועבר זכאית למענק לידה, במקרים מיוחדים, לבית חולים או למוסד רפואי אחר או בחזרה למעונה. {{ח:קטע3|פרק ג סימן ג|סימן ג׳: דמי לידה}} {{ח:סעיף|48|הגדרות|תיקון: תשס״ה־2|אחר=[96]}} {{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ג סימן ג|בסימן זה}} – {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”היום הקובע“ – היום שבו הפסיקה המבוטחת לעבוד בהיותה בהריון שנסתיים בלידה שלגביה מוגשת התביעה לדמי לידה; ולענין מבוטחת שזכאית לדמי הסתגלות מיוחדים ולא עבדה בהיותה בהריון כאמור – היום האחרון שבעדו השתלמו לה דמי הסתגלות מיוחדים בהיותה בהריון; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יום הלידה המשוער“ – היום שנקבע כיום הלידה המשוער, באישור רפואי שניתן בהתאם לתקנות שהתקין השר. {{ח:סעיף|49|הזכות לדמי לידה|תיקון: תשנ״ז־7, תשס״א־6, תשס״ד־13, תשס״ז־9, תשס״ז־12, תשע״ו־22, תשע״ז־13, תשע״ח־12|אחר=[97]}} {{ח:תת|(א)}} המוסד ישלם למבוטחת דמי לידה, לפי {{ח:פנימי|פרק ג סימן ג|סימן זה}}, בעד פרק הזמן שלרגל ההריון או הלידה אין היא עובדת או עוסקת במשלח ידה. {{ח:תת|(ב)}} המוסד ישלם לזכאי לתקופת לידה והורות לפי {{ח:חיצוני|חוק עבודת נשים#סעיף 6|סעיף 6(ג)}} {{ח:חיצוני|חוק עבודת נשים#סעיף 6|או 6(ח)(1) או (1א) לחוק עבודת נשים}}, וכן לעובד עצמאי שמתקיימים בו התנאים האמורים {{ח:חיצוני|חוק עבודת נשים#סעיף 6|באותו סעיף}}, דמי לידה, בעד פרק הזמן שלרגל תקופת הלידה וההורות ולצורך הטיפול בילדו הוא אינו עובד או אינו עוסק במשלח ידו, ובתנאי שמתקיימים כל אלה: {{ח:תתת|(1)}} הוא עובד או עובד עצמאי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 40|בסעיף 40(ב)(1)}}, בשינויים המחויבים; {{ח:תתת|(2)}} שולמו בעדו דמי ביטוח משכרו כעובד או ששילם דמי ביטוח מהכנסתו כעובד עצמאי בעד 10 חודשים מתוך 14 החודשים שקדמו ליום הקובע או בעד 15 חודשים מתוך 22 החודשים שקדמו ליום הקובע; לעניין סעיף קטן זה, ”היום הקובע“ – היום שבתום ששת השבועות שלאחר יום הלידה או היום שבו הפסיק לעבוד, לפי המאוחר; {{ח:תתת|(3)}} אשתו זכאית לדמי לידה לפי {{ח:פנימי|פרק ג|פרק זה}}, בעד אותו פרק זמן, ולא שולמו לה דמי הלידה בעד פרק הזמן כאמור {{ח:פנימי|סעיף 50|בסעיף 50(א)}} או {{ח:פנימי|סעיף 51|בסעיף 51}}, לפי העניין; {{ח:תתת|(4)}} פרק הזמן שבו הוא אינו עובד או אינו עוסק במשלח ידו כאמור לא יפחת משבעה ימים, ובלבד שלעניין תשלום לזכאי לפי {{ח:חיצוני|חוק עבודת נשים#סעיף 6|סעיף 6(ח)(1) או (1א) {{ח:הערה|לחוק עבודת נשים}}}}, פרק זמן זה הוא בסוף פרק הזמן שבעדו משולמים דמי לידה לפי {{ח:פנימי|סעיף 50|סעיף 50(א)}} ובטרם סיומו, ובת זוגו חזרה לעבוד לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק עבודת נשים#סעיף 6|סעיף 6(ח)(1)(ב) לחוק עבודת נשים}}. {{ח:תת|(ג)}} על אף הוראות סעיף קטן (ב), לא ישולמו דמי לידה לזכאי כאמור בסעיף קטן (ב) בעד תקופות אלה: {{ח:תתת|(1)}} תקופה של ששה שבועות רצופים שתחילתם ביום הלידה, אלא אם כן התקיימו התנאים האמורים {{ח:חיצוני|חוק עבודת נשים#סעיף 6|בסעיף 6(ג) לחוק עבודת נשים}}; {{ח:תתת|(2)}} תקופה שבעדה שולמו לאשתו דמי לידה; ואולם, אם התקיימו התנאים האמורים {{ח:חיצוני|חוק עבודת נשים#סעיף 6|בסעיף 6(ג) לחוק עבודת נשים}} – ישולמו דמי לידה לזכאי כאמור בסעיף קטן (ב) גם בעד התקופה שבעדה שולמו לאשתו דמי לידה, ובלבד שלא ישולמו לזכאי ולאשתו דמי לידה בעד פרק זמן העולה על משך תקופת הזכאות לדמי לידה לפי {{ח:פנימי|סעיף 50|סעיפים 50}} {{ח:פנימי|סעיף 51|ו־51}}; {{ח:תתת|(3)}} תקופה הפחותה משבעה ימים רצופים. {{ח:תת|(ד)}} דמי לידה ליום לפי סעיף קטן (ב) או (ד1) הם שכר העבודה הרגיל של הזכאי לדמי הלידה, ויחולו לענין זה הוראות {{ח:פנימי|סעיף 53|סעיפים 53}}, {{ח:פנימי|סעיף 54|54}}, {{ח:פנימי|סעיף 55|55}} {{ח:פנימי|סעיף 56|ו־56}}, בשינויים המחויבים. {{ח:תת|(ד1)}} המוסד ישלם לזכאי לתקופת לידה והורות לפי {{ח:חיצוני|חוק עבודת נשים#סעיף 6|סעיף 6(ח)(1ב) לחוק עבודת נשים}}, וכן לעובד עצמאי שמתקיימים בו התנאים האמורים {{ח:חיצוני|חוק עבודת נשים#סעיף 6|באותו סעיף}}, דמי לידה, בעד פרק הזמן שלרגל תקופת הלידה וההורות ולצורך הטיפול בילדו הוא אינו עובד או אינו עוסק במשלח ידו, ובתנאי שמתקיימים כל אלה: {{ח:תתת|(1)}} הוא עובד או עובד עצמאי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 40|בסעיף 40(ב)(1)}}, בשינויים המחויבים; {{ח:תתת|(2)}} שולמו בעדו דמי ביטוח משכרו כעובד או ששילם דמי ביטוח מהכנסתו כעובד עצמאי בעד 10 חודשים מתוך 14 החודשים שקדמו ליום הקובע או בעד 15 חודשים מתוך 22 החודשים שקדמו ליום הקובע; לעניין סעיף קטן זה, ”היום הקובע“ – היום שבו הפסיק לעבוד לרגל תקופת הלידה וההורות; {{ח:תתת|(3)}} אשתו זכאית לדמי לידה לפי {{ח:פנימי|פרק ג|פרק זה}}, בעד אותו פרק זמן, והיא הסכימה בכתב לוותר על דמי הלידה שהיא זכאית להם בעד השבוע האחרון של פרק הזמן שבעדו היא זכאית לדמי לידה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 50|סעיפים 50}} {{ח:פנימי|סעיף 51|ו־51}} ולא שולמו לה דמי לידה בעד אותו שבוע. {{ח:תת|(ה)|(1)}} עובד הזכאי לתקופת לידה והורות לפי {{ח:חיצוני|חוק עבודת נשים#סעיף 6|סעיף 6(ז1) לחוק עבודת נשים}}, וכן עובד עצמאי שמתקיימים בו התנאים האמורים {{ח:חיצוני|חוק עבודת נשים#סעיף 6|באותו סעיף}}, זכאי לדמי לידה בעד פרק הזמן שלרגל תקופת הלידה וההורות ולצורך הטיפול בילדו הוא אינו עובד או אינו עוסק במשלח ידו, ובתנאי שמתקיימים כל אלה: {{ח:תתתת|(א)}} הוא עובד או עובד עצמאי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 40|בסעיף 40(ב)(1)}}, בשינויים המחויבים; {{ח:תתתת|(ב)}} שולמו בעדו דמי ביטוח משכרו כעובד או ששילם דמי ביטוח מהכנסתו כעובד עצמאי בעד 10 חודשים מתוך 14 החודשים שקדמו ליום הקובע או בעד 15 חודשים מתוך 22 החודשים שקדמו ליום הקובע; לעניין סעיף קטן זה, ”היום הקובע“ – יום הלידה או היום שבו הפסיק לעבוד לפי המאוחר; {{ח:תתתת|(ג)}} בת זוגו זכאית לדמי לידה לפי {{ח:פנימי|פרק ג|פרק זה}}, בעד אותו פרק זמן, ולא שולמו לה דמי לידה בעד פרק הזמן המלא כאמור {{ח:פנימי|סעיף 50|בסעיף 50(א)}}; {{ח:תתתת|(ד)}} פרק הזמן שבו הוא אינו עובד או אינו עוסק במשלח ידו כאמור לא יפחת משבעה ימים, ובלבד שפרק זמן זה הוא בסוף פרק הזמן שבעדו משולמים דמי לידה לפי {{ח:פנימי|סעיף 50|סעיף 50(א)}} ובטרם סיומו. {{ח:תתת|(2)}} על אף הוראות פסקה (1), לא ישולמו דמי לידה לזכאי כאמור באותה פסקה בעד תקופות אלה: {{ח:תתתת|(א)}} תקופה שבעדה שולמו לבת זוגו דמי לידה; {{ח:תתתת|(ב)}} תקופה הפחותה משבעה ימים רצופים. {{ח:תתת|(3)}} דמי לידה ליום לפי סעיף קטן זה הם שכר העבודה הרגיל של הזכאי לדמי הלידה, ויחולו לעניין זה הוראות {{ח:פנימי|סעיף 53|סעיפים 53}}, {{ח:פנימי|סעיף 54|54}}, {{ח:פנימי|סעיף 55|55}} {{ח:פנימי|סעיף 56|ו־56}}, בשינויים המחויבים. {{ח:תתת|(4)}} דמי הלידה לפי סעיף קטן זה ישולמו לבת זוגו של הזכאי לדמי הלידה. {{ח:תתת|(5)}} רופא שהסמיך לכך המוסד (בפסקה זו – רופא מוסמך) רשאי לדרוש, בכל עת, הבהרות ופרטים נוספים, לרבות רישומים רפואיים, בכל עניין הקשור באישור הרפואי שניתן לפי {{ח:חיצוני|חוק עבודת נשים#סעיף 6|סעיף 6(ז1)(1)(ב) לחוק עבודת נשים}}, ולחוות דעתו בדבר מסוגלות בת הזוג לטפל בילדה; פקיד התביעות רשאי, בהחלטתו בתביעה לדמי לידה לפי סעיף קטן זה, להביא בחשבון את חוות דעתו של הרופא המוסמך. {{ח:סעיף|49א|זכאות לדמי לידה למי שטרם הלידה הייתה זכאית לדמי אבטלה – הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש|תיקון: תשפ״א־8}} {{ח:תת|(א)}} על אף הוראות {{ח:פנימי|פרק ג סימן ג|סימן זה}}, מבוטחת שמתקיימים בה התנאים המפורטים להלן, תהיה זכאית לדמי לידה בהתאם להוראות {{ח:פנימי|פרק ג סימן ג|סימן זה}}, ויראו לעניין זה את היום שבו הפסיקה לעבוד לאחרונה כיום הקובע כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 48|בסעיף 48}}: {{ח:תתת|(1)}} היא ילדה בתקופה שמיום י״א באב התש״ף (1 באוגוסט 2020) עד תום התקופה הקובעת כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 179א|בסעיף 179א}}; {{ח:תתת|(2)}} היא אינה זכאית לדמי לידה לפי {{ח:פנימי|פרק ג סימן ג|סימן זה}} משום שלא מתקיים לגביה האמור {{ח:פנימי|סעיף 48|בהגדרה ”היום הקובע“ שבסעיף 48}}; {{ח:תתת|(3)}} היא הייתה זכאית לדמי אבטלה בתכוף לפני יום הלידה. {{ח:תת|(ב)}} אוצר המדינה ישפה את המוסד על כל ההוצאות הכרוכות בתשלום דמי הלידה לפי סעיף קטן (א), לרבות ההוצאות המינהליות הכרוכות בתשלום כאמור. {{ח:תת|(ג)}} סעיף זה יעמוד בתוקפו בתקופה שמיום כ״ח בטבת התשפ״א (12 בינואר 2021) עד יום כ״ז בטבת התשפ״ב (31 בדצמבר 2021), והוא יחול על לידה שאירעה בתקופה שמיום י״א באב התש״ף (1 באוגוסט 2020) עד תום התקופה הקובעת כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 179א|בסעיף 179א}}, אולם תשלומים מכוחו לא ישולמו לפני יום כ״ח באדר התשפ״א (12 במרס 2021). {{ח:סעיף|49ב|זכאות לדמי לידה למי שטרם הלידה הייתה זכאית לדמי אבטלה – הוראת שעה|תיקון: תשפ״א־11, תשפ״א־13, תשפ״ו־6}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(הוראת שעה מיום 31.3.2026 עד יום 31.3.2027):}} {{ח:ת}} על אף הוראות {{ח:פנימי|פרק ג סימן ג|סימן זה}}, מבוטחת שמתקיימים בה התנאים המפורטים להלן, תהיה זכאית לדמי לידה בהתאם להוראות סימן זה: {{ח:תת|(1)}} היא ילדה בתקופה שמיום י״א באדר התשפ״ו (28 בפברואר 2026) עד תום התקופה הקובעת כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 179כח|בסעיף 179כח}}; {{ח:תת|(2)}} היא הייתה זכאית לדמי אבטלה בתקופה הקובעת לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ז סימן ט|סימן ט׳ לפרק ז׳}}; {{ח:תת|(3)}} היא אינה זכאית לדמי לידה לפי {{ח:פנימי|פרק ג סימן ג|סימן זה}} בשל כך שלא מתקיים לגביה האמור {{ח:פנימי|סעיף 50|בסעיף 50(א)(1) או (2)}}, ואולם אם מצרפים את תקופת הזכאות לדמי אבטלה לפי פסקה (2) לתקופה שקדמה ליום הקובע היא הייתה זכאית לדמי לידה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 50|בסעיף 50(א)(1) או (2)}}. {{ח:סעיף|50|תנאי הזכאות|תיקון: תשנ״ח־7, תשס״ה־2, תשס״ז־6, תשע״ז־4, תשע״ז־13|אחר=[98]}} {{ח:תת|(א)}} מבוטחת ששולמו בעדה דמי ביטוח משכרה כעובדת או ששילמה דמי ביטוח מהכנסתה כעובדת עצמאית (בסעיף זה – דמי ביטוח), תהיה זכאית לדמי לידה – {{ח:תתת|(1)}} בעד פרק זמן של 15 שבועות – אם שולמו דמי ביטוח בעד 10 חודשים מתוך 14 החודשים שקדמו ליום הקובע או בעד 15 חודשים מתוך 22 החודשים שקדמו ליום הקובע; {{ח:תתת|(2)}} בעד פרק זמן של 8 שבועות – אם שולמו דמי ביטוח בעד 6 חודשים מתוך 14 החודשים שקדמו ליום הקובע. {{ח:תת|(ב)}} לענין סעיף קטן (א) יראו תקופה מהמנויות להלן, שקדמה ליום הקובע, כתקופה שבעדה שולמו דמי ביטוח: {{ח:תתת|(1)}} תקופה שבעדה שולמו לאשה דמי פגיעה, דמי לידה, דמי אבטלה, דמי הסתגלות מיוחדים, דמי תאונה, גמלה לשמירת הריון, קצבת נכות לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳}} בשל נכות שדרגתה 100%, תגמול לפי {{ח:פנימי|פרק יב|פרק י״ב}} או תגמול לפי {{ח:פנימי|פרק יג|פרקים י״ג}} {{ח:פנימי|פרק יג1|או י״ג1}} בשל נכות שדרגתה 100%; {{ח:תתת|(2)}} תקופה שבעדה שולמו לאשה דמי מחלה או תמורת חופשה שנתית באמצעות קופת גמל כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 180|בסעיף 180}}; {{ח:תתת|(3)}} שני החודשים הראשונים של חופשה ללא תשלום; {{ח:תתת|(4)}} תקופה שבה היתה האשה מבוטחת לפי {{ח:פנימי|סעיף 40|סעיף 40(ב)(2)}}, ובלבד שעבדה כעובדת או כעובדת עצמאית לפחות 30 ימים רצופים בתכוף לפני היום הקובע; {{ח:תתת|(5)}} תקופה שבה היתה האשה עובדת עצמאית, ומועד תשלום דמי הביטוח בעד אותה תקופה חל לאחר היום הקובע או בחודש שבו אירעה הלידה. {{ח:תת|(ג)}} השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע נסיבות, תנאים וכללים שלפיהם ייראו התקופות האמורות בפסקאות (1) עד (3) של סעיף קטן (ב), כולן או מקצתן, תקופות שבעדן שולמו דמי ביטוח אף אם תקופות אלה חלו לאחר היום הקובע. {{ח:סעיף|51|דמי לידה נוספים|תיקון: תשס״ג, תשס״ד־10, תשס״ה־4, תשס״ז־6, תש״ע־7, תשע״ב־9, תשע״ד, תשע״ו־22, תשפ״ו־3|אחר=[98א]}} {{ח:תת|(א)}} מבוטחת שהיא עובדת שזכאית להאריך את תקופת הלידה וההורות, בשל אחת או יותר מהסיבות האמורות {{ח:חיצוני|חוק עבודת נשים#סעיף 6|בסעיפים קטנים (ב1) ו־(ד) שבסעיף 6 לחוק עבודת נשים}}, והודיעה למוסד על מימוש זכותה זו, תהיה זכאית בעד תקופת ההארכה כמפורט {{ח:חיצוני|חוק עבודת נשים#סעיף 6|באותם סעיפים קטנים}}, לדמי לידה נוספים על דמי הלידה שהיא זכאית להם לפי {{ח:פנימי|סעיף 50|סעיף 50}}, ובלבד שדמי הלידה הנוספים כאמור, לא ישולמו בעד פרק הזמן העולה על – {{ח:תתת|(1)}} 20 שבועות – אם היא זכאית לדמי לידה לפי {{ח:פנימי|סעיף 50|סעיף 50(א)(1)}}; {{ח:תתת|(2)}} 12 שבועות – אם היא זכאית לדמי לידה לפי {{ח:פנימי|סעיף 50|סעיף 50(א)(2)}}. {{ח:תת|(א1)}} מבוטחת שהיא עובדת שזכאית להאריך את תקופת הלידה וההורות כאמור {{ח:חיצוני|חוק עבודת נשים#סעיף 6|בסעיף 6(ג) לחוק עבודת נשים}}, תהיה זכאית בעד תקופת ההארכה, לדמי לידה נוספים על דמי הלידה שהיא זכאית להם לפי {{ח:פנימי|סעיף 50|סעיף 50}} ולפי סעיף קטן (א), לפי הענין, ובלבד שדמי הלידה הנוספים כאמור, לא ישולמו בעד פרק הזמן העולה על – {{ח:תתת|(1)}} 3 שבועות בעד כל ילד נוסף שילדה באותה לידה, החל מהילד השני, בצירוף התקופה שהיא זכאית לה לפי הוראות סעיף קטן (א)(1) – אם היא זכאית לדמי לידה לפי {{ח:פנימי|סעיף 50|סעיף 50(א)(1)}}; {{ח:תתת|(2)}} שבועיים בעד כל ילד נוסף שילדה באותה לידה, החל מהילד השני, בצירוף התקופה שהיא זכאית לה לפי הוראות סעיף קטן (א)(2) – אם היא זכאית לדמי לידה לפי {{ח:פנימי|סעיף 50|סעיף 50(א)(2)}}. {{ח:תת|(א2)}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:תת|(א3)}} מבוטחת שהיא עובדת שזכאית להאריך את תקופה הלידה וההורות כאמור {{ח:חיצוני|חוק עבודת נשים#סעיף 6|בסעיף 6(ד3) לחוק עבודת נשים}}, תהיה זכאית בעד תקופה ההארכה לדמי לידה נוספים על דמי הלידה שהיא זכאית להם לפי {{ח:פנימי|סעיף 50|סעיף 50}}, ובלבד שדמי הלידה הנוספים כאמור לא ישולמו בעד פרק זמן העולה על חמישה שבועות, ואם האריכה את תקופת הלידה וההורות כאמור {{ח:חיצוני|חוק עבודת נשים#סעיף 6|בסעיף 6(ב1)(1) או (ד)(1) לחוק עבודת נשים}} – בעד פרק זמן מצטבר של 20 שבועות. {{ח:תת|(ב)}} מבוטחת שהיא עובדת שפיצלה את תקופת הלידה וההורות שלה, כאמור {{ח:חיצוני|חוק עבודת נשים#סעיף 6|בסעיף 6(ד)(2) לחוק עבודת נשים}}, ובתום שלושה שבועות מיום הלידה היא עדיין זכאית להמשך תשלום דמי לידה, יידחה תשלום יתרת דמי הלידה לפי {{ח:פנימי|סעיף 50|סעיף 50}} עד שהילד יעזוב את בית החולים. {{ח:תת|(ג)}} מבוטחת שהיא עובדת עצמאית, שהיתה זכאית, אילו היתה עובדת, לתקופת לידה והורות מוארכת או לפיצול תקופת הלידה וההורות, בנסיבות האמורות {{ח:חיצוני|חוק עבודת נשים#סעיף 6|בסעיף 6 לחוק עבודת נשים}}, יחולו עליה הוראות סעיף זה, בשינויים המחוייבים. {{ח:תת|(ד)}} המועד לתשלום דמי לידה נוספים כאמור בסעיפים קטנים (א) ו־(א1), יהיה עם תום המועד לתשלום דמי הלידה לפי {{ח:פנימי|סעיף 50|סעיף 50}}. {{ח:סעיף|52|תקופת דמי לידה|אחר=[99]}} {{ח:תת|(א)}} התקופה שבעדה ישולמו דמי לידה תיקבע כך שמחצית מפרק הזמן שבעדו זכאית מבוטחת לדמי לידה לפי {{ח:פנימי|סעיף 50|סעיף 50}} תקדם ליום הלידה ויתרת פרק הזמן שבעדו היא זכאית לדמי לידה לפי {{ח:פנימי|סעיף 50|סעיפים 50}} {{ח:פנימי|סעיף 51|ו־51}} תהיה מיום הלידה; חל היום הקובע בתקופת המחצית הראשונה האמורה או ביום הלידה, תחושב התקופה שבעדה ישולמו דמי הלידה מן היום הקובע. {{ח:תת|(ב)}} הגישה המבוטחת תביעה לדמי לידה לפני יום הלידה, יראו לענין סעיף זה את יום הלידה המשוער כיום הלידה. {{ח:סעיף|53|שיעור דמי לידה, הצמדתם וניכויים מהם|תיקון: תשנ״ה־3, תשנ״ו־6, תשס״ב־7, תשס״ג־8, תשס״ג־11, תשס״ג־12|אחר=[100א, 101א, 101ב]}} {{ח:תת|(א)}} דמי לידה ליום הם שכר העבודה הרגיל של המבוטחת, אך לא יותר מסכום השווה לסכום הבסיסי כפול 5, כשהוא מחולק ב־30. {{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:תת|(ד)}} מדמי הלידה ומגימלה לשמירת הריון ינכה המוסד במקור מס לפי הוראות {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 164|סעיפים 164}} {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 243|ו־243 לפקודת מס הכנסה}} והתקנות לפיה וכן ינכה דמי ביטוח בשיעור הקבוע {{ח:פנימי|לוח י|בטור ד׳ בלוח י׳}}. {{ח:סעיף|54|חישוב שכר עבודה רגיל|תיקון: תשס״ב־7, תשס״ג־12, תשס״ה־2, תשע״ו־16, תשע״ז, תשפ״א־11|אחר=[101]}} {{ח:תת|(א)}} שכר העבודה הרגיל, לענין {{ח:פנימי|סעיף 53|סעיף 53}}, הוא הסכום המתקבל מחלוקת הכנסת המבוטחת, ברבע השנה שקדם ליום הקובע, בתשעים; ולעניין מבוטחת כאמור בסעיף קטן (ב)(1) ו־(3) – הסכום המתקבל מחלוקת הכנסת המבוטחת ברבע השנה שקדם ליום הקובע ב־90, או בששת החודשים שקדמו ליום הקובע ב־180, לפי הגבוה. {{ח:תת|(ב)}} לענין סעיף זה, ”הכנסה“ – {{ח:תתת|(1)}} בעובדת – ההכנסה שממנה מגיעים דמי ביטוח וכן הכנסה מדמי הסתגלות מיוחדים, למעט הכנסותיה כעובדת עצמאית אלא אם כן היתה זכאית לדמי לידה אילו היתה עובדת עצמאית בלבד; {{ח:תתת|(2)}} בעובדת עצמאית – ההכנסה ששימשה יסוד לחישוב דמי הביטוח בעד רבע השנה האמור בסעיף קטן (א) או ההכנסה ששימשה יסוד לחישוב דמי הביטוח בעד רבע שנה בשנה שקדמה לשנה שבה חל היום הקובע, לפי הגבוה מביניהן, ולעניין מי שילדה בתקופה שמיום י״א באב התש״ף (1 באוגוסט 2020) עד תום התקופה הקובעת כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 179א|בסעיף 179א}} – הכנסה כאמור או ההכנסה ששימשה יסוד לחישוב דמי הביטוח בעד רבע שנה בשנת 2019, לפי הגבוה; {{ח:תתת|(3)}} במבוטחת לפי {{ח:פנימי|סעיף 40|סעיף 40(ב)(2)}} – ההכנסה ששימשה יסוד לחישוב דמי הביטוח בעד רבע השנה או ששת החודשים האמורים בסעיף קטן (א), והכל לרבות אותו סכום שהיו מגיעים ממנו דמי ביטוח אילולא הסכום המרבי הקבוע לתשלום דמי ביטוח. {{ח:סעיף|55|תקנות|תיקון: תשס״ה־2, תשע״ז|אחר=[102]}} {{ח:ת}} השר רשאי לקבוע – {{ח:תת|(1)}} הוראות נוספות ומשלימות בדבר חישוב שכר העבודה הרגיל לענין {{ח:פנימי|פרק ג סימן ג|סימן זה}}; {{ח:תת|(2)}} הוראות לחישוב שכר העבודה הרגיל במקרים שבהם לדעתו החישוב לפי {{ח:פנימי|סעיף 54|סעיף 54}} לא ישקף נאמנה את שכר העבודה הרגיל של המבוטחת; {{ח:תת|(3)}} הוראות בדבר חישוב התקופות לענין {{ח:פנימי|סעיף 54|סעיף 54}}; {{ח:תת|(4)}} באישור ועדת העבודה והרווחה – הוראות מיוחדות, הן בדרך כלל והן לסוגים, בדבר תשלום דמי ביטוח אימהות, לרבות דמי ביטוח מופחתים, בעד כל אדם הנמצא בהכשרה מקצועית, בין שהוא מבוטח לפי {{ח:פנימי|סעיף 40|סעיף 40(ב)(2)}} ובין שאינו מבוטח לפיו, וכוחן יפה על אף הוראות {{ח:פנימי|פרק יד|פרק י״ד}}; {{ח:תת|(5)}} באישור ועדת העבודה והרווחה – הוראות וכללים להגשת תביעות ודרכי הוכחתן לענין {{ח:פנימי|פרק ג|פרק זה}}; {{ח:תת|(6)}} באישור ועדת העבודה והרווחה – לגבי מבוטחת שהיא עובדת עצמאית הזכאית לפיצוי לפי {{ח:חיצוני|חוק יישום תכנית ההתנתקות#פרק ה סימן ד|סימן ד׳ בפרק ה׳ לחוק יישום תכנית ההתנתקות}}, כללים ותנאים, אף בשונה מהוראות {{ח:פנימי|פרק ג|פרק זה}}, לענין קביעת היום הקובע, לענין תנאי הזכאות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 50|בסעיף 50}} ולענין חישוב הכנסתה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 54|בסעיף 54(ב)}}. {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (אמהות)|תקנות הביטוח הלאומי (אמהות), תשי״ד–1954}}.}} {{ח:סעיף|56|שלילת הזכות|אחר=[103]}} {{ח:ת}} המוסד רשאי לשלול את הזכות לדמי לידה, כולם או מקצתם, אם קרה אחד מאלה: {{ח:תת|(1)}} בתוך הזמן שבעדו משתלמים דמי לידה עבדה המבוטחת שלא במשק ביתה; {{ח:תת|(2)}} בתוך ששת השבועות שלפני יום הלידה המשוער עבדה המבוטחת שלא במשק ביתה בימים שרופא, שהסמיך המוסד, אסר עליה לעבוד בהם; {{ח:תת|(3)}} המבוטחת לא מילאה אחרי הוראת המוסד בדבר פיקוח רפואי בקשר להריון וללידה. {{ח:קטע3|פרק ג סימן ד|סימן ד׳: גמלאות להורה מאמץ, להורה במשפחת אומנה ולהורה מיועד|תיקון: תשנ״ו־4, תשע״א־7}} {{ח:סעיף|57|גמלאות להורה מאמץ|תיקון: תשנ״ח־3, תשס״א־6, תשס״ד־13, תשס״ז־9, תשע״א־2|אחר=[95א, 103א]}} {{ח:תת|(א)}} על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 42|סעיף 42(א)}}, מבוטחת לפי {{ח:פנימי|פרק יא|פרק י״א}}, או אשת מבוטח לפי {{ח:פנימי|פרק יא|פרק י״א}}, שקיבלה לאימוץ ילד עד גיל 10 וכן מבוטח לפי {{ח:פנימי|פרק יא|פרק י״א}} שהוא לבדו אימץ ילד כאמור, יהיו זכאים למענק לידה לפי {{ח:פנימי|פרק ג סימן ב|סימן ב׳}}, ובלבד – {{ח:תתת|(1)}} שניתנה הודעה לעובד סוציאלי כאמור {{ח:חיצוני|חוק אימוץ ילדים#סעיף 6|בסעיף 6 לחוק האימוץ}}; {{ח:תתת|(2)}} שלא יינתן מענק לידה אם הילד המאומץ הוא ילדו של בן זוגו של המאמץ. {{ח:תת|(ב)}} לענין חישוב מענק הלידה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 46|בסעיף 46}}, יראו כאילו יום הלידה של הילד המאומץ הוא היום שבו ניתנה הודעה לעובד סוציאלי כאמור בסעיף קטן (א). {{ח:תת|(ג)}} על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 49|סעיף 49(א)}}, מבוטחת לדמי לידה שקיבלה לאימוץ ילד עד גיל 10 תהיה זכאית לדמי לידה לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ג סימן ג|סימן ג׳}}, בשינויים המחויבים, בעד פרק הזמן שלרגל האימוץ אין היא עובדת או עוסקת במשלח ידה, ובלבד שלענין זה יהיה ”היום הקובע“ – היום שבו ניתנה הודעה לעובד סוציאלי כאמור {{ח:חיצוני|חוק אימוץ ילדים#סעיף 6|בסעיף 6 לחוק האימוץ}}. {{ח:תת|(ד)}} הוראות סעיף קטן (ג) יחולו על עובד או עובד עצמאי שמתקיים בו האמור {{ח:פנימי|סעיף 40|בסעיף 40(ב)(1)}}, בשינויים המחויבים, ואולם לענין קביעת שיעור הגמלה יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 49|סעיף 49(ד)}}. {{ח:תת|(ה)}} אומץ ילד כאמור בסעיף זה על ידי מבוטחת כאמור בסעיף קטן (ג) ובן זוגה הזכאי לגמלה כאמור בסעיף קטן (ד), תשולם גמלה לפי הוראות סעיפים קטנים (ג) או (ד), לפי הענין, לאחד מבני הזוג לפי בחירתם, ובלבד שלא תשולם גמלה – {{ח:תתת|(1)}} לשני בני הזוג, בעד אותו פרק זמן בשל אותו אימוץ; {{ח:תתת|(2)}} לאחד מבני הזוג, בעד תקופה הפחותה מ־21 ימים רצופים. {{ח:סעיף|57א|גימלאות להורה מיועד|תיקון: תשנ״ו־4, תשנ״ח־8}} {{ח:תת|(א)}} בסעיף זה – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חוק הסכמים לנשיאת עוברים“ – {{ח:חיצוני|חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד)|חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד), התשנ״ו–1996}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אם מיועדת“ – מבוטחת לפי {{ח:פנימי|פרק יא|פרק י״א}}, או אשת מבוטח לפי {{ח:פנימי|פרק יא|פרק י״א}}, שקיבלו למשמורתם ילד כהורה מיועד לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד)|חוק הסכמים לנשיאת עוברים}}. {{ח:תת|(ב)}} על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 42|סעיף 42}}, יחולו הוראות {{ח:פנימי|פרק ג סימן ב|סימן ב׳ לפרק זה}} על אם מיועדת בשינויים המחוייבים ובתיאומים שקבע השר באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת; היום שבו ילדה מבוטחת ייחשב, לגבי מבוטחת שהיא אם מיועדת, היום שבו נולד הילד. {{ח:תת|(ג)}} הוראות {{ח:פנימי|פרק ג סימן ג|סימן ג׳ לפרק זה}}, למעט הוראות {{ח:פנימי|סעיף 48|סעיפים 48}} {{ח:פנימי|סעיף 52|ו־52}}, יחולו על אם מיועדת בשינויים המחוייבים ובתיאומים שקבע השר באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת; ואולם דמי הלידה ישולמו לאם מיועדת החל ביום שבו ניתן לה צו הורות לפי {{ח:חיצוני|חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד)#סעיף 11|סעיף 11 לחוק הסכמים לנשיאת עוברים}}, או לאחר תום פרק הזמן שבעדו היא זכאית לדמי לידה, לפי המוקדם, ובלבד שלא ישולמו דמי לידה אלא בעד פרק הזמן שבו הילד נמצא במשמורתה לפי {{ח:חיצוני|חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד)|חוק הסכמים לנשיאת עוברים}}. {{ח:תת}} לענין סעיף זה יהיה היום הקובע – היום שבו קיבלה האם המיועדת את הילד למשמורתה, ובלבד שביום הקובע אין היא עובדת או עוסקת במשלח ידה. {{ח:סעיף|57ב|גמלאות להורה במשפחת אומנה|תיקון: תשע״א־7, תשע״ו־10}} {{ח:תת|(א)}} בסעיף זה – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מבוטחת שהיא הורה במשפחת אומנה“ – מבוטחת לדמי לידה שהיא הורה במשפחת אומנה כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק אומנה לילדים|בחוק אומנה לילדים, התשע״ו–2016}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”יום קבלת ילד לביתה של מבוטחת שהיא הורה במשפחת אומנה“ – יום מסירת הילד למבוטחת, באמצעות הגורם שהוסמך לכך בידי שר הרווחה והשירותים החברתיים או בידי מי שהשר הסמיכו לכך, בהתאם לאישור שניתן בידי אותו גורם. {{ח:תת|(ב)}} על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 49|סעיף 49(א)}}, מבוטחת שהיא הורה במשפחת אומנה שקיבלה לביתה, לתקופה העולה על שישה חודשים, ילד עד גיל 10, תהיה זכאית לדמי לידה לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ג סימן ג|סימן ג׳}}, בשינויים המחויבים, בעד פרק הזמן כמפורט להלן, לפי העניין, ובלבד שלעניין זה יהיה ”היום הקובע“ – יום קבלת הילד לביתה של המבוטחת שהיא הורה במשפחת אומנה: {{ח:תתת|(1)}} אם טרם מלאו לילד שלוש שנים – בעד פרק הזמן שלרגל קבלת הילד אין היא עובדת או עוסקת במשלח ידה; {{ח:תתת|(2)}} אם מלאו לילד שלוש שנים – בעד פרק זמן של ארבעה שבועות שבהם לרגל קבלת הילד אין היא עובדת או עוסקת במשלח ידה. {{ח:תת|(ג)}} הוראות סעיף קטן (ב) יחולו על עובד או עובד עצמאי שמתקיים בו האמור {{ח:פנימי|סעיף 40|בסעיף 40(ב)(1)}}, בשינויים המחויבים; ואולם לעניין קביעת שיעור הגמלה יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 49|סעיף 49(ד)}}. {{ח:תת|(ד)}} התקבל ילד למשפחת אומנה כאמור בסעיף זה על ידי מבוטחת שהיא הורה במשפחת אומנה ובן זוגה הזכאי לגמלה כאמור בסעיף קטן (ג), תשולם גמלה לפי הוראות סעיפים קטנים (ב) או (ג), לפי העניין, לאחד מבני הזוג, לפי בחירתם, ובלבד שלא תשולם גמלה – {{ח:תתת|(1)}} לשני בני הזוג, בעד אותו פרק זמן, בשל אותו ילד; {{ח:תתת|(2)}} לאחד מבני הזוג, בעד תקופה הפחותה מ־21 ימים רצופים. {{ח:קטע3|פרק ג סימן ד1|סימן ד׳1: תשלום ליולדת חלף דמי אבטלה|תיקון: תשפ״א־8}} {{ח:סעיף*|57א|זכאות ליולדת חלף דמי אבטלה – הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש|תיקון: תשפ״א־8|עוגן=סעיף 57ג}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(ספרור שגוי במקור; בנוסח רשומות נרשם בטעות כי {{ח:פנימי|פרק ג סימן ד1|סימן ד׳1}} וסעיף 57א יופיעו אחרי {{ח:פנימי|סעיף 57|סעיף 57}} ולא אחרי {{ח:פנימי|סעיף 57ב|סעיף 57ב}}).}} {{ח:תת|(א)}} על אף הוראות {{ח:פנימי|פרק ג|פרק זה}}, מבוטחת שילדה בתקופה שמיום ה׳ באדר התש״ף (1 במרס 2020) עד תום התקופה הקובעת כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 179א|בסעיף 179א}} והייתה זכאית לדמי אבטלה בתכוף לפני יום הלידה, תהיה זכאית, בתקופה שעד תום 15 שבועות מיום הלידה, לתשלום בשיעור השווה לדמי האבטלה שהיו משולמים לה אילולא ילדה (בסעיף זה – תשלום מיוחד ליולדת בתקופת אבטלה), ובלבד שלא תהיה זכאית לתשלום מיוחד ליולדת בתקופת אבטלה בעד פרק זמן שבו היא זכאית לדמי לידה. {{ח:תת|(ב)}} הוראות סעיף זה יחולו גם על גמלאות מכוח {{ח:פנימי|פרק ג סימן ד|סימן ד׳}} לעניין הורה מאמץ, הורה מיועד והורה במשפחת אומנה. {{ח:תת|(ג)}} אוצר המדינה ישפה את המוסד על כל ההוצאות הכרוכות בתשלום לפי סעיף קטן (א), לרבות ההוצאות המינהליות הכרוכות בתשלום כאמור. {{ח:תת|(ד)}} סעיף זה יעמוד בתוקפו בתקופה שמיום כ״ח בטבת התשפ״א (12 בינואר 2021) עד יום כ״ז בטבת התשפ״ב (31 בדצמבר 2021), והוא יחול על לידה שאירעה בתקופה שמיום ה׳ באדר התש״ף (1 במרס 2020) עד תום התקופה הקובעת כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 179א|בסעיף 179א}}, אולם תשלומים מכוחו לא ישולמו לפני יום כ״ח באדר התשפ״א (12 במרס 2021). {{ח:קטע3|פרק ג סימן ה|סימן ה׳: גמלה לשמירת הריון}} {{ח:סעיף|58|הגדרות|תיקון: תשס״ז־12|אחר=[103ג]}} {{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ג סימן ה|בסימן זה}} – {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מבוטחת“ – עובדת או עובדת עצמאית, המבוטחת לפי {{ח:פנימי|פרק יא|פרק י״א}} ומתקיימות בה הוראות {{ח:פנימי|סעיף 50|סעיף 50}}, ולענין זה היום הקובע הוא היום הראשון לשמירת ההריון; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שמירת הריון“ – היעדרות מעבודה בתקופת ההריון המתחייבת בשל אחד מאלה: {{ח:תתת|(1)}} מצב רפואי הנובע מההריון והמסכן את האשה או את עוברה, הכל בהתאם לאישור רפואי בכתב; {{ח:תתת|(2)}} סוג העבודה, מקום ביצוע העבודה או אופן ביצוע העבודה מסכנים את האישה בשל היותה בהיריון, או את עוברה, לפי אישור רפואי בכתב, ולא נמצאה לה עבודה חלופית מתאימה על ידי מעבידה. {{ח:סעיף|59|גמלה לשמירת הריון|אחר=[103ד]}} {{ח:ת}} מבוטחת, שהיתה בשמירת הריון שלושים ימים רצופים לפחות, תהיה זכאית לגמלה בעד התקופה האמורה ובעד כל תקופה נוספת של 14 ימים רצופים לפחות שבהם היתה בשמירת הריון, והכל לפי אישורים רפואיים, כללים, תנאים ומבחנים שקבע השר. {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (גמלה לשמירת הריון)|תקנות הביטוח הלאומי (גמלה לשמירת הריון), התשנ״א–1991}}.}} {{ח:סעיף|60|שיעור הגמלה|תיקון: תשנ״ה־3, תשנ״ו־6, תש״ס־3, תשס״ג־11|אחר=[103ה]}} {{ח:ת}} גמלה לשמירת הריון, לכל יום, היא בסכום השווה לשכר העבודה הרגיל של המבוטחת המחושב לפי {{ח:פנימי|סעיף 54|סעיף 54}} ולא יותר מהסכום הבסיסי מחולק ב־30; לענין שכר העבודה הרגיל – היום הקובע הוא היום הראשון לשמירת ההריון. {{ח:סעיף|61|תשלומי כפל|תיקון: תשס״ז־12|אחר=[103ו]}} {{ח:תת|(א)}} מבוטחת הזכאית לתשלום על פי כל חיקוק, הסכם קיבוצי כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 180|בסעיף 180}} או הסדר קיבוצי אחר, תקנון של קופת גמל, חוזה עבודה או תקנון של קרן ביטוח או פנסיה, בעד התקופה שבה היא נמצאת בשמירת הריון, לא תשולם לה גמלה לפי {{ח:פנימי|פרק ג סימן ה|סימן זה}} בעד אותה תקופה. {{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), לא תישלל זכותה של מבוטחת לגמלה לשמירת היריון לפי {{ח:פנימי|פרק ג סימן ה|סימן זה}} בשל זכאותה לדמי מחלה לפי {{ח:חיצוני|חוק עבודת נשים#סעיף 7|סעיף 7(ג)(1) לחוק עבודת נשים}}, ובלבד שלא ישולמו לה דמי מחלה וגמלה לשמירת היריון בעד אותה תקופה. {{ח:קטע3|פרק ג סימן ו|סימן ו׳: תשלומים מיוחדים}} {{ח:סעיף|62|תשלום מיוחד בעד יילוד של מבוטחת שנפטרה|תיקון: תשע״ד־9|אחר=[103ב]}} {{ח:ת}} אשה המבוטחת לפי {{ח:פנימי|סעיף 40|סעיף 40}} שנפטרה בעת הלידה או תוך שנה מיום הלידה, ישולם בעד היילוד תשלום מיוחד לפי תנאים ושיעורים שיקבע השר באישור ועדת העבודה והרווחה. {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (תשלום מיוחד בעד יילוד)|תקנות הביטוח הלאומי (תשלום מיוחד בעד יילוד), התשל״ג–1973}}.}} {{ח:סעיף|62א|תשלום מיוחד בעד יילוד של מבוטחת נכה|תיקון: תשע״ד־9}} {{ח:ת}} אישה המבוטחת לפי {{ח:פנימי|סעיף 40|סעיף 40}} שנקבעה לה דרגת אי־כושר בשיעור 100% וניתן לה אישור רפואי שלפיו היא אינה מסוגלת לטפל בילדה, ישולם בעד היילוד תשלום מיוחד, לפי תנאים ושיעורים שיקבע השר, באישור ועדת העבודה והרווחה; התשלום המיוחד ישולם לבן זוגה של האישה – בגובה דמי לידה המחושבים לפי {{ח:פנימי|סעיף 49|סעיף 49(ה)(3)}}, ואם האישה היא הורה עצמאי – לאישה; {{ח:ת}} בסעיף זה – {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אישור רפואי“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק עבודת נשים#סעיף 6|בסעיף 6(ז1)(1)(ב) לחוק עבודת נשים}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הורה עצמאי“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק סיוע למשפחות שבראשן עומד הורה עצמאי|בחוק סיוע למשפחות שבראשן עומד הורה עצמאי, התשנ״ב–1992}}. {{ח:סעיף|63|בדיקת מי־<wbr>שפיר|אחר=[103ב1]}} {{ח:תת|(א)}} לענין סעיף זה, ”מבוטחת“ – מבוטחת לפי {{ח:פנימי|פרק יא|פרק י״א}}, או אשת מבוטח לפי {{ח:פנימי|פרק יא|פרק י״א}}, שבתחילת הריונה מלאו לה 35 שנים וטרם מלאו לה 37 שנים ושאינה זכאית לבדיקה לפי {{ח:חיצוני|תקנות בריאות העם (בדיקת אבחנה פולשנית בהיריון)|תקנות בריאות העם (בדיקת מי שפיר), התש״ם–1980}} (להלן – תקנות הבדיקה). {{ח:תת|(ב)}} נעשתה למבוטחת בדיקת מי שפיר בבית חולים כמשמעותו {{ח:חיצוני|תקנות בריאות העם (בדיקת אבחנה פולשנית בהיריון)|בתקנות הבדיקה}}, ישלם המוסד, באמצעות משרד הבריאות, את מחיר הבדיקה כפי שייקבע בהיתר להעלאת מחירי האשפוז לשירותים אמבולטוריים, שניתן לפי {{ח:חיצוני|חוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים|חוק יציבות מחירים במצרכים ובשירותים (הוראת שעה), התשמ״ו–1985}}; התשלומים יועברו למשרד הבריאות במועדים, לתקופות ולפי דו״חות שיוסכמו בין המוסד לבין משרד הבריאות. {{ח:קטע3|פרק ג סימן ז|סימן ז׳: מימון אשפוז יולדת {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תשנ״ז}} {{ח:סעיף|64||תיקון: תשנ״ז|אחר=[103ז]}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:קטע2|פרק ד|פרק ד׳: ביטוח ילדים|אחר=[פרק ה׳]}} {{ח:קטע3|פרק ד סימן א|סימן א׳: פרשנות}} {{ח:סעיף|65|פרשנות|תיקון: תשנ״ז, תשס״ט־4|אחר=[104]}} {{ח:תת|(א)}} {{ח:פנימי|פרק ד|בפרק זה}} – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מבוטח“ – {{ח:תתתת|(1)}} מבוטח לפי {{ח:פנימי|פרק יא|פרק י״א}}, למעט עקרת בית כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 238|בסעיף 238}}; {{ח:תתתת|(2)}} יחיד היושב בישראל, ואינו נעדר ממנה אלא העדר ארעי שהוא סביר, לדעת עובד המוסד שהוסמך לכך, ואין בו לסתור טענת אותו יחיד כי הוא יושב בישראל, ואינו מבוטח לפי {{ח:פנימי|פרק יא|פרק י״א}}, למעט עקרת בית כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 238|בסעיף 238}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”ילד“ – {{ח:תתתת|(1)}} ילדו של מבוטח או של מי שהיה מבוטח; {{ח:תתתת|(2)}} מי שאינו ילדו, אם הוכח, להנחת דעתו של מי שהסמיכה לכך המינהלה, כי בתקופה שנקבעה בתקנות פירנס אותו המבוטח, {{ח:תתת}} ובלבד שהילד נמצא בישראל ולא מלאו לו 18 שנים; והמונחים ”אב“, ”אם“ ו”הורה“ יתפרשו בהתאם לכך. {{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (קיצבה משפחתית)|תקנות הביטוח הלאומי (קיצבה משפחתית), תש״ך–1960}}.}} {{ח:תת|(ב)}} לא יראו ילד כנמצא בחוץ לארץ אם יצא מישראל לתקופה שאינה עולה על שלושה חודשים; אולם המוסד רשאי לראותו כאילו הוא בישראל גם אם יצא מישראל לתקופה העולה על שלושה חודשים. {{ח:קטע3|פרק ד סימן ב|סימן ב׳: קצבת ילדים}} {{ח:סעיף|66|זכות לקצבת ילדים|תיקון: תשע״ג־3|אחר=[105]}} {{ח:ת}} הורה מבוטח זכאי לקצבת ילדים חודשית לפי {{ח:פנימי|פרק ד|פרק זה}} בעד כל ילד, למעט הורה מבוטח שיש לו הכנסה החייבת במס נוסף כמשמעותה {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 121ב|בסעיף 121ב לפקודת מס הכנסה}}. {{ח:סעיף|67|מנין ילדים|אחר=[106]}} {{ח:תת|(א)}} לא יבוא ילד, בפרק זמן אחד, במנין ילדים של יותר מהורה מבוטח אחד. {{ח:תת|(ב)}} ילד שיש לו שני הורים, יבוא במנין האב המבוטח זולת אם הוא נמצא עם האם בלבד; ילד שיש לו הורה טבעי והורה אחר והם מבוטחים, יבוא במנין ילדי אותו הורה אשר עמו הוא נמצא. {{ח:סעיף|68|סכום הקצבה|תיקון: תשס״ב־4, תשס״ב־5, תשס״ב־6, תשס״ג־5, תשס״ג־8, תשס״ג־9, תשס״ג־11, תשס״ג־12, תשס״ד־3, תשס״ד־4, תשס״ד־6, תשס״ו־7, תשס״ט־3, תשע״ג־3, תשע״ו־3|אחר=[109]}} {{ח:תת|(א)}} קצבת הילדים לחודש בעד כל ילד שבמנין ילדיו של ההורה תהיה בסכום השווה לסכום הבסיסי הקבוע לגביו. {{ח:תת|(ב)}} על אף הוראות סעיף קטן (א), קצבת הילדים לחודש בעד ילד שנולד לפני יום א׳ בסיון התשס״ג (1 ביוני 2003), והוא הילד הרביעי ואילך שבמנין ילדיו של ההורה, תהיה בסכום כמפורט להלן: {{ח:תתת|(1)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}} {{ח:תתת|(2)}} לגבי ילד כאמור שהוא הילד הרביעי במניין ילדיו של ההורה – סכום השווה לסכום הבסיסי הקבוע {{ח:פנימי|סעיף 1|בפסקה (2)(א) שבהגדרה ”הסכום הבסיסי“}} כשהוא מוכפל ב־2.24; {{ח:תתת|(3)}} לגבי ילד כאמור שהוא הילד החמישי ואילך במניין ילדיו של ההורה – סכום השווה לסכום הבסיסי הקבוע {{ח:פנימי|סעיף 1|בפסקה (2)(א) שבהגדרה ”הסכום הבסיסי“}} כשהוא מוכפל ב־2.36. {{ח:תת|(ג)}} הורה שמשתלמים לו בעד חודש מסוים גמלה לפי {{ח:חיצוני|חוק הבטחת הכנסה|חוק הבטחת הכנסה}} או תשלום חודשי לפי {{ח:חיצוני|חוק המזונות (הבטחת תשלום)|חוק המזונות (הבטחת תשלום), התשל״ב–1972}}, והוא זכאי בעד אותו חודש לקצבת ילדים כאמור בסעיפים קטנים (א) או (ב) בעד שלושה ילדים או יותר, תיווסף לקצבת הילדים המשתלמת לו בעד הילד השלישי ובעד הילד הרביעי שבמנין ילדיו תוספת בסכום השווה ל־70% מן הסכום הבסיסי הקבוע {{ח:פנימי|סעיף 1|בפסקה (2)(ג) שבהגדרה ”הסכום הבסיסי“}}. {{ח:תת|(ד)}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:תת|(ה)}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:תת|(ו)}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:תת|(ז)}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:תת|(ח)}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:תת|(ט)}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:תת|(י)}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:תת|(יא)}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|69|מקבל הקצבה|אחר=[110, 111]}} {{ח:תת|(א)}} קצבת ילדים תשולם לאם, אולם אם הילד נמצא עם האב בלבד, והאב זכאי לקצבה, תשולם הקצבה לאב. {{ח:תת|(ב)}} המוסד ישלם את הקצבה להורה, אף אם לא נתקיימו בו התנאים לפי סעיף קטן (א) אם ביקש זאת ההורה שמשתלמת לו הקצבה לפי הסעיף הקטן האמור. {{ח:תת|(ג)}} לא נתמלאו התנאים של סעיף קטן (א) לגבי שני ההורים, תשולם הקצבה בעד הילד לאפוטרופוס שנתמנה כדין, ובאין אפוטרופוס – למי שנתמנה לכך לפי {{ח:פנימי|סעיף 304|סעיף 304(א)}}. {{ח:תת|(ד)}} גם אם נתמלאו התנאים של סעיף קטן (א) רשאי המוסד, אם טובת הילד מחייבת זאת, לשלם את הקצבה להורה שני שאינו בר־הקצבה, או לאפוטרופוס או למי שנתמנה לכך לפי {{ח:פנימי|סעיף 304|סעיף 304(א)}}. {{ח:סעיף|69א|מנין ילדים ממספר נשים|תיקון: תשס״א, תשס״ט־3}} {{ח:ת}} על אף האמור בכל מקום אחר {{ח:פנימי|פרק ד סימן ב|בסימן זה}}, היו למבוטח ילדים ממספר נשים יחולו לגביו הוראות אלה: {{ח:תת|(1)}} היה לו ילד כאמור {{ח:פנימי|סעיף 68|בסעיף 68(ב)}}, יבואו הילדים במניין כל אחת מהנשים בנפרד; {{ח:תת|(2)}} לא היה לו ילד כאמור {{ח:פנימי|סעיף 68|בסעיף 68(ב)}}, יבואו הילדים במניין האב; הוכיחה האם, להנחת דעתו של המוסד, כי אינה מקיימת משק בית משותף עם האב, וכי הילד לא סמוך על שולחנו של האב – יבוא הילד במניין האם. {{ח:סעיף|70|הורה הנעדר מן הארץ|אחר=[112]}} {{ח:ת}} הורה הנעדר מן הארץ, לתקופה שאינה עולה על ששה חודשים, רשאי להורות שבתקופה זו תשולם הקצבה לאדם פלוני בישראל. {{ח:סעיף|71|הורה שמת או חדל להיות מבוטח|אחר=[113]}} {{ח:ת}} מת ההורה המבוטח או חדל להיות מבוטח, תשתלם מכוחו קצבת הילדים שהיתה משתלמת בעד הילד אילולא מת או אילולא חדל להיות מבוטח; ואולם אם היה לילד הורה שני, והוא זכאי לקצבה תשולם הקצבה מכוחו של ההורה השני. {{ח:סעיף|72|תקופת הקצבה|אחר=[114]}} {{ח:תת|(א)}} נוצרה זכאות לקצבת ילדים עד 15 בחודש פלוני, תשולם הקצבה החל ב־1 באותו חודש; נוצרה הזכאות אחרי 15 בחודש פלוני, תשולם הקצבה החל ב־1 בחודש שלאחריו; תשלום הקצבה יסתיים ביום האחרון של החודש שבו נפסקה הזכאות. {{ח:תת|(ב)}} לא תשולם קצבת ילדים אלא בעד ילד שחי שבעה ימים לפחות או שיצא מבית החולים. {{ח:תת|(ג)}} נפטר ילד שבעדו שולמה קצבת ילדים, ימשיכו בתשלום הקצבה שלושה חודשים מתום החודש שבו נפטר. {{ח:סעיף|73|פטור הקצבה ממסים|אחר=[116]}} {{ח:ת}} קצבת ילדים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 68|בסעיף 68}} לא תיחשב כהכנסה לענין {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה|פקודת מס הכנסה}} או לענין קביעת תשלומי חובה או היטלים אחרים. {{ח:קטע3|פרק ד סימן ג|סימן ג׳: מענק לימודים|תיקון: תשנ״ח־9}} {{ח:סעיף|74|מענק לימודים|תיקון: תשנ״ה, תשנ״ה־4, תשנ״ו־6, תשנ״ח־2, תשנ״ח־9, תשנ״ט־3, תשס״ג־5, תשס״ג־11, תשס״ז־3, תשע״ד־7, תשע״ו־9, תשע״ו־21, תשפ״ה־10|אחר=[115]}} {{ח:תת|(א)}} בסעיף זה – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הורה עצמאי“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק סיוע למשפחות שבראשן עומד הורה עצמאי|בחוק סיוע למשפחות שבראשן עומד הורה עצמאי, התשנ״ב–1992}}, אולם לעניין זה יקראו את ההגדרה האמורה כך שבפסקה (2)(א), אחרי ”מקשר הנישואין“ יבוא ”לרבות תובענה בעניין של סכסוך משפחתי“; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שנת לימודים“ – התקופה שמיום 1 בספטמבר של כל שנה עד יום 31 באוגוסט של השנה שלאחריה; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תובענה בעניין של סכסוך משפחתי“ – תובענה בין הורים, בכל אחד מהעניינים המפורטים {{ח:חיצוני|חוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה#סעיף 2|בפסקאות (2) עד (4) להגדרה ”תובענה בעניין של סכסוך משפחתי“ שבסעיף 2 לחוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, התשע״ה–2014}}. {{ח:תת|(ב)|(1)}} בכפוף להוראות סעיף קטן (ב1), לפני תחילת כל שנת לימודים או בתחילתה ישלם המוסד מענק לימודים, בשיעור המפורט בפסקה (2), לכל אחד מאלה, לפי הענין: {{ח:תתתת|(א)}} הורה עצמאי, בעד כל אחד מילדיו; {{ח:תתתת|(ב)}} הורה שמשתלמת לו גמלה לפי {{ח:חיצוני|חוק הבטחת הכנסה#סעיף 5|סעיף 5(א)(3) לחוק הבטחת הכנסה}}, בעד כל אחד מילדיו; {{ח:תתתת|(ג)}} מי שבמשמורתו ילד שנתייתם משני הוריו, בעד אותו ילד; {{ח:תתתת|(ד)}} מי שבמשמורתו ילד הזכאי לגמלאה מיוחדת כמשמעותו לפי {{ח:חיצוני|חוק הבטחת הכנסה|חוק הבטחת הכנסה}}, בעד אותו ילד; {{ח:תתתת|(ה)}} מי שמשתלמת לו, לפי הסכם הנערך לפי {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9}}, קצבה בעד ילד שעלה לישראל בלי הוריו, בעד אותו ילד. {{ח:תתת|(2)}} מענק הלימודים בעד ילד שלפני 31 בדצמבר של אותה שנת לימודים מלאו לו 6 שנים ולא מלאו לו 18 שנים יהיה בשיעור של 11.6% מהסכום הבסיסי. {{ח:תת|(ב1)}} המוסד ישלם את מענק הלימודים לפני תחילת שנת לימודים פלונית, אם התנאים המזכים במענק התקיימו בחודש יולי שבתכוף לפני אותה שנת לימודים, או בתחילת שנת הלימודים – אם התנאים המזכים במענק התקיימו בחודש אוגוסט שבתכוף לפני אותה שנה, ובלבד שלא ישולם בעד אותו ילד יותר ממענק לימודים אחד לשנת לימודים פלונית. {{ח:תת|(ב2)}} הוראות סעיף זה יחולו גם לגבי הורה שלו ארבעה ילדים לפחות ובתנאי שהוא זכאי לאחד מאלה: {{ח:תתת|(1)}} גמלה לפי {{ח:חיצוני|חוק הבטחת הכנסה|חוק הבטחת הכנסה}}; {{ח:תתת|(2)}} תשלום לפי {{ח:חיצוני|חוק המזונות (הבטחת תשלום)|חוק המזונות (הבטחת תשלום), התשל״ב–1972}}; {{ח:תתת|(3)}} קצבה חודשית לפי {{ח:פנימי|סעיף 199|סעיף 199(1)}}; {{ח:תתת|(4)}} קצבה לפי {{ח:פנימי|פרק יא סימן ג|סימנים ג׳}} {{ח:פנימי|פרק יא סימן ד|או ד׳ לפרק י״א}}. {{ח:תת|(ג)}} מענק לפי סעיף זה ישולם מאוצר המדינה שיעביר למוסד מדי שנה, בסמוך לפני מועד התשלום, את כל הכספים הדרושים לביצוע התשלומים לפי סעיף זה, לרבות ההוצאות המינהליות של המוסד הנובעות מכך. {{ח:קטע3|פרק ד סימן ד|סימן ד׳: מימון|תיקון: תשס״ג־8}} {{ח:סעיף|74א|מימון פעולות לפיתוח שירותים לילדים בסיכון|תיקון: תשס״ג־8, תשס״ה־3, תשס״ז, תשס״ח־3, תשס״ט, תש״ע־3, תשע״ב־6, תשע״ד־2, תשפ״א־4, תשפ״ב־3}} {{ח:תת|(א)}} המוסד יממן, לפי המלצת המועצה, פעולות המיועדות לפיתוח שירותים לטובת ילדים בסיכון, ובלבד שהסכום הכולל של התחייבויות המוסד, בשנת כספים פלונית, לממן פעולות כאמור, לרבות התחייבויות לגבי שנות הכספים הבאות, לא יעלה על 30 מיליון שקלים חדשים; מימון לפי סעיף קטן זה ייעשה על פי תנאים וכללים שיקבע השר באישור שר האוצר. {{ח:תת|(ב)}} על אף הוראות סעיף קטן (א) – {{ח:תתת|(1)}} המוסד רשאי, בהסכמת שר האוצר, להתחייב לממן פעולות לפי הוראות סעיף קטן (א), בסכום העולה על הסכום הקבוע בו, ובלבד שסכום ההתחייבויות הנוסף יופחת מהסכום הכולל שבו יהיה המוסד רשאי להתחייב בשתי שנות הכספים הבאות באופן שיקבע, בהסכמת שר האוצר; {{ח:תתת|(2)}} התחייב המוסד, בשנת כספים מסוימת, לממן פעולות כאמור בסעיף קטן (א) בסכום הנמוך מהסכום הקבוע בו, רשאי הוא, בהסכמת המועצה, להתחייב בשנת הכספים שלאחריה בסכום הקבוע בסעיף קטן (א), בתוספת סכום ההפרש או בתוספת 20% מהסכום הקבוע בסעיף קטן (א), לפי הנמוך; לענין זה, ”סכום ההפרש“ – סכום השווה להפרש שבין הסכום הקבוע בסעיף קטן (א) לבין הסכום שבו התחייב המוסד בשנת הכספים המסוימת; {{ח:תתת|(3)}} בוטלה התחייבות שניתנה לפי סעיף זה, בשנת הכספים שבה ניתנה התחייבות או באחת משתי שנות הכספים שלאחריה, רשאי המוסד, לפי המלצת המועצה, להתחייב, בשנת הכספים שבה בוטלה ההתחייבות או בשנת הכספים שלאחריה, בסכום השווה לסכום המרבי שבו הוא רשאי להתחייב באותה שנת כספים לפי סעיף קטן (א) ופסקאות (1) ו־(2), בתוספת סכום ההתחייבות שבוטלה כאמור. {{ח:תת|(ג)}} הסכום הקבוע בסעיף קטן (א) יעודכן ב־1 בינואר של כל שנה לפי השינוי במדד ביחס ל־1 בינואר של השנה שקדמה לה; לענין זה, ”מדד“ – מדד שיקבע השר בצו בהסכמת שר האוצר. {{ח:תת|(ד)}} מימון הפעולות לפי סעיף זה ייעשה מתקבולי דמי ביטוח לענף ביטוח ילדים. {{ח:תת|(ה)}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:תת|(ו)}} על אף האמור בסעיף קטן (ב)(2), סכום ההפרש בשנת 2005 יהיה הסכום הקבוע בסעיף קטן (א). {{ח:קטע3|פרק ד סימן ה|סימן ה׳: חיסכון ארוך טווח לילד|תיקון: תשע״ו־3}} {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|ראה תחילה, תחולה והוראות מעבר עבור {{ח:פנימי|פרק ד סימן ה|סימן זה}} {{ח:חיצוני|חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2015 ו-2016)#סעיף 29|בסעיף 29 לחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2015 ו־2016), התשע״ו–2015}}.}} {{ח:סעיף|74ב|זכאות של ילד לחיסכון ארוך טווח|תיקון: תשע״ו־3, תשע״ז־9, תשפ״ד־14}} {{ח:תת|(א)|(1)}} המוסד יעביר, בעד כל ילד שמשתלמת בעדו קצבת ילדים לפי {{ח:פנימי|פרק ד|פרק זה}} ({{ח:פנימי|פרק ד סימן ה|בסימן זה}} – הילד הזכאי), אחת לחודש, סכום של 50 שקלים חדשים {{ח:הערה|(נכון לשנת 2017; בשנת 2024, 57 ש״ח)}} לחודש לטובת חיסכון ארוך טווח של הילד ({{ח:פנימי|פרק ד סימן ה|בסימן זה}} – סכום החיסכון הבסיסי) בהתאם להוראות שיקבע שר האוצר לפי {{ח:פנימי|סעיף 74ה|סעיף 74ה(א)}}; כן יעביר המוסד בעד כל ילד זכאי סכומים נוספים כמפורט להלן: {{ח:תתתת|(א)}} סך של 250 שקלים חדשים {{ח:הערה|(נכון לשנת 2017; בשנת 2024, 284 ש״ח)}} בהגיע הילד הזכאי לגיל 3; {{ח:תתתת|(ב)}} סך של 250 שקלים חדשים {{ח:הערה|(נכון לשנת 2017; בשנת 2024, 284 ש״ח)}} בהגיע הילד הזכאי לגיל 13, ואם מדובר בילדה – בהגיעה לגיל 12. {{ח:תתת|(2)}} הורה לילד זכאי יהיה זכאי, על פי בחירתו, להורות למוסד להעביר את סכום קצבת הילדים, כולו או חלקו ({{ח:פנימי|פרק ד סימן ה|בסימן זה}} – סכום החיסכון הנוסף) לחיסכון ארוך הטווח; סכום החיסכון הנוסף יעודכן משנת 2017 ואילך, ב־1 בינואר של כל שנה, לפי שיעור עליית המדד שפורסם לאחרונה לפני אותו יום לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני יום 1 בינואר של השנה הקודמת. {{ח:תתת}} {{ח:הערה|לפי {{ח:חיצוני|צו הביטוח הלאומי (סכום החיסכון הנוסף)|צו הביטוח הלאומי (סכום החיסכון הנוסף), התשע״ו–2016}}, סכום החיסכון הנוסף הוא 57 שקלים חדשים.}} {{ח:תתת|(2א)}} הופקד בבנק סכום החיסכון הבסיסי או סכום החיסכון הצבור הכולל, לפי העניין, יהיה זכאי הורה לילד זכאי, על פי בחירתו, להורות למוסד להפקיד את הסכום האמור כפי שבחר לפי פסקאות (1) ו־(2) או כפי שנקבע לפי סעיף קטן (ד), בקופת גמל להשקעה, מאותו מועד ואילך; בחירה כאמור תיעשה פעם אחת בלבד; סכום שנצבר ערב בחירתו של הורה זכאי לפי פסקה זו ימשיך להיות מנוהל בבנק בהתאם להוראות {{ח:פנימי|פרק ד סימן ה|סימן זה}}; {{ח:פנימי|פרק ד סימן ה|בסימן זה}}, ”קופת גמל להשקעה“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)|בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס״ה–2005}}. {{ח:תתת|(3)}} שר האוצר יקבע, לא יאוחר מיום כ״א באדר ב׳ התשע״ו (31 במרס 2016), בצו, את הגובה של סכום החיסכון הנוסף; ואולם, הוא רשאי, באישור ועדת הכספים של הכנסת, מנימוקים שיפורטו, לקבוע שסכום החיסכון הנוסף לא יועבר כאמור. {{ח:תת|(ב)}} סכום החיסכון הבסיסי וסכום החיסכון הנוסף הם של הילד, אך ייחסכו בחשבון נאמנות לטובתו; הנאמן בחשבון הנאמנות לטובת הילד יהיה ההורה המקבל את קצבת הילדים בעד הילד הזכאי, או מי שמקבלה לפי {{ח:פנימי|סעיף 69|סעיף 69}}. {{ח:תת|(ג)}} סכום החיסכון הבסיסי וסכום החיסכון הנוסף ייחסכו בעד כל חודש לטובת הילד ועד הגיעו לגיל 18 ({{ח:פנימי|פרק ד סימן ה|בסימן זה}} – סכום החיסכון הצבור הכולל); סכום החיסכון הצבור הכולל לא יהיה ניתן להעברה, לשעבוד או לעיקול. {{ח:תת|(ד)|(1)}} סכום החיסכון הצבור הכולל יופקד או ינוהל בהתאם להוראות שיקבע שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, ורשאי הוא לקבוע הוראות כאמור גם לעניין הקמתו ואופן הפעלתו של מנגנון לניהול סכום החיסכון הצבור הכולל, לעניין סוגי הנכסים שבהם ניתן להשקיע את הכספים שנתקבלו והעמלות שישולמו בעד תפעולו של מנגנון כאמור. {{ח:תתת|(1א)}} על אף האמור בפסקה (1) ובהוראות שנקבעו לפיה, לא בחר הורה לילד זכאי קופת גמל להשקעה או בנק לפי הוראות אותה פסקה בתוך תקופה של שישה חודשים מיום לידתו של ילד זכאי, החל בתום אותה תקופה יופקד וינוהל סכום החיסכון הבסיסי או סכום החיסכון הצבור הכולל, לפי העניין, בקופת גמל להשקעה; האמור בפסקה זו יחול גם לגבי הורה לילד זכאי שלא בחר קופת גמל להשקעה או בנק כאמור והוא הורה לילד זכאי נוסף אחד או יותר שבחר שסכום החיסכון הבסיסי או שסכום החיסכון הצבור הכולל יופקד בעדם בבנק. {{ח:תתת|(2)}} על בחירת הגוף שינהל את סכום החיסכון הצבור הכולל יחולו הוראות לפי {{ח:חיצוני|חוק חובת המכרזים|חוק חובת המכרזים, התשנ״ב–1992}}. {{ח:תתת|(3)}} ניתן פטור ממכרז לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק חובת המכרזים|חוק חובת המכרזים, התשנ״ב–1992}}, ידווח על כך שר האוצר לוועדת הכספים של הכנסת ויצרף להודעתו את הנימוקים למתן הפטור ממכרז. {{ח:תת|(ה)}} המוסד יישא בעלויות הנובעות מניהולם של החשבונות לפי {{ח:פנימי|פרק ד סימן ה|סימן זה}}. {{ח:תת|(ו)}} לא יראו את סכום החיסכון הצבור הכולל כהכנסה לעניין {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה|פקודת מס הכנסה}}, או לעניין תשלומי חובה או היטלים אחרים, לפי כל דין, וכן לעניין גמלאות לפי חוק זה ולפי {{ח:חיצוני|חוק הבטחת הכנסה|חוק הבטחת הכנסה}}. {{ח:תת|(ז)}} בכל שנה ולא יאוחר מ־1 במרס, ישלח הגוף כמשמעותו בסעיף קטן (ד)(2), דוח להורי הילד הזכאי בדבר סכום החיסכון שעומד לזכותו של הילד הזכאי. {{ח:תת|(ח)}} בכל שנה ולא יאוחר מ־31 במרס, ידווח המוסד לוועדת הכספים של הכנסת על כספי החיסכון הצבור הכולל, על סכום החיסכון הבסיסי ועל סכום החיסכון הנוסף, וימסור לוועדה נתונים על מספר הבקשות להעברת סכום הקצבה כסכום חיסכון נוסף לפי סעיף קטן (א)(2) ועל ניהול סכום החיסכון הצבור הכולל לפי סעיף קטן (ד). {{ח:סעיף|74ג|גיל פדיון סכום החיסכון הצבור הכולל|תיקון: תשע״ו־3, תשע״ז־9}} {{ח:תת|(א)}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:תת|(ב)}} רק בהגיע הילד הזכאי לגיל 18 ({{ח:פנימי|פרק ד סימן ה|בסימן זה}} – גיל הפדיון), הוא יהיה זכאי למשוך את סכום החיסכון הצבור הכולל, כולו או חלקו, ובלבד שאחד מהוריו אישר בחתימתו את עצם המשיכה; לא משך הילד את סכום החיסכון הצבור הכולל, כולו או חלקו, קודם לכן – יעביר המוסד לסכום החיסכון הצבור הכולל סכום של 500 שקלים חדשים {{ח:הערה|(נכון לשנת 2017; בשנת 2024, 568 ש״ח)}} בהגיע הילד הזכאי לגיל 21. {{ח:תת|(ג)}} הסכום הנקוב בסעיף קטן (ב) וכן הסכומים הנוספים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 74ב|בסעיף 74ב(א)(1)(א) ו־(ב)}} יעודכנו, משנת 2017 ואילך, ב־1 בינואר של כל שנה, לפי שיעור עליית המדד שפורסם לאחרונה לפני אותו יום לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני יום 1 בינואר של השנה הקודמת. {{ח:סעיף|74ד|משיכת סכום החיסכון הצבור הכולל בשל מצב רפואי|תיקון: תשע״ו־3, תשע״ז־9}} {{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 74ג|בסעיף 74ג(א)}}, ניתן יהיה למשוך את סכום החיסכון הצבור הכולל בעד הילד הזכאי לפני גיל הפדיון, בשל מצב רפואי העלול להביא לפגיעה בחייו, בגופו או בנפשו, ולטובת מימון צרכיו הרפואיים בלבד, ובלבד שרופא מוסמך כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 208|בסעיף 208(ב)}} אישר זאת להורהו של הילד הזכאי או למי שמקבל בעבורו את קצבת הילדים לפי {{ח:פנימי|סעיף 69|סעיף 69}}. {{ח:תת|(ב)}} התקיימו הוראות סעיף קטן (א), יעביר המוסד לחשבון שבו מנוהל סכום החיסכון הצבור הכולל את הסכומים הנוספים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 74ב|בסעיף 74ב(א)(1)(א) ו־(ב)}}, והילד הזכאי יהיה זכאי לסכומים הנוספים כאמור בעת משיכת סכום החיסכון הצבור הכולל. {{ח:סעיף|74ה|תקנות – {{ח:פנימי|פרק ד סימן ה|סימן ה׳}}|תיקון: תשע״ו־3, תשפ״ה־3}} {{ח:ת}} שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, יקבע הוראות בעניינים אלה: {{ח:תת|(1)}} תנאים ודרכים להעברת סכום החיסכון הצבור הכולל לילד זכאי שהגיע לגיל הפדיון, לרבות לעניין אישור הורה הנדרש לפי {{ח:פנימי|סעיף 74ג|סעיף 74ג(ב)}}; {{ח:תת|(2)}} תנאים ודרכים להעברת סכום החיסכון הצבור הכולל במקרה של פטירת ילד זכאי, אף אם מלאו לו 18 שנים במועד פטירתו; תקנות לפי סעיף זה יכול שיקבעו הוראות שונות מההוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 303|סעיפים 303(ג)}}, {{ח:פנימי|סעיף 308|308}} {{ח:פנימי|סעיף 309|ו־309}}; {{ח:תת|(3)}} סכום החיסכון הצבור הכולל שלא הוצא בגיל הפדיון והשימוש שייעשה בו; {{ח:תת|(4)}} האופן שבו יעודכן סכום החיסכון הבסיסי ואולם, ב־1 בינואר של שנת 2025 לא יתעדכן סכום החיסכון הבסיסי והוא יהיה באותה שנה כפי שהיה ביום כ׳ בטבת התשפ״ד (1 בינואר 2024). {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (חיסכון ארוך טווח לילד)|תקנות הביטוח הלאומי (חיסכון ארוך טווח לילד), התשע״ז–2016}}.}} {{ח:סעיף|74ו|דיווח לכנסת – הוראת שעה|תיקון: תשע״ו־3}} {{ח:ת}} לא יאוחר מתום החודשים אפריל, אוגוסט ודצמבר של שנת 2016, ידווחו שר האוצר והמוסד לוועדת הכספים של הכנסת על יישומן של הוראות {{ח:פנימי|סעיף 74ב|סעיף 74ב(ד)}}, ובכלל זה על פרסום ההליכים לפי {{ח:חיצוני|חוק חובת המכרזים|חוק חובת המכרזים, התשנ״ב–1992}}, על הגוף שינהל את סכום החיסכון הצבור הכולל, על התקדמות הליכי המכרז, על אופן ניהול והחזקת כספי הפיקדון בידי הגוף, על ניהול המעקב והפיקוח על הסכומים שנצברו, על אופן הבטחת הפיקדון ועל השקעתו בידי הגוף. {{ח:קטע2|פרק ה|פרק ה׳: ביטוח נפגעי עבודה|אחר=[פרק ג׳]}} {{ח:קטע3|פרק ה סימן א|סימן א׳: מבוטחים ותנאים לביטוח}} {{ח:סעיף|75|מבוטחים|תיקון: תשס״ז־12, תשע״ב־13|אחר=[31]}} {{ח:תת|(א)}} אלה המבוטחים לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרק זה}}: {{ח:תתת|(1)}} עובד, למעט שוטר כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק המשטרה (נכים ונספים)|בחוק המשטרה}}, סוהר כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק שירות בתי הסוהר (נכים ונספים)|בחוק שירות בתי הסוהר}} ועובד שירותי הבטחון כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (גמלאות)#סעיף 63א|בסעיף 63א לחוק שירות המדינה}}; {{ח:תתת|(2)}} עובד עצמאי, למעט מי שנמנה עם סוג אנשים שהוצאו מכלל עובדים עצמאיים, לענין סעיף זה, בתקנות ולאחר התייעצות עם ועדת העבודה והרווחה; {{ח:תתת|(3)}} אדם המצוי בהכשרה מקצועית או בשיקום מקצועי, במקום או אצל אדם שאושר לכך בתקנות; {{ח:תתת|(4)}} אדם הנבחן לפי {{ח:חיצוני|חוק החניכות#סעיף 22|סעיף 22 לחוק החניכות, התשי״ג–1953}}, או לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות התעסוקה#פרק 3|הפרק השלישי לחוק שירות התעסוקה}}, והוא בשעת הבחינה בלבד; {{ח:תתת|(5)}} מי שמתאמן לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות עבודה בשעת חירום|חוק שירות עבודה בשעת חירום, התשכ״ז–1967}}; {{ח:תתת|(6)}} אסיר או עציר העובד בעבודה שאינה מן השירותים שנקבעו בתקנות כשירותים רגילים של בית סוהר או של מקום מעצר; {{ח:תתת|(7)}} חוסה במעון או במעון נעול על פי {{ח:חיצוני|חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול)|חוק הנוער}}, העובד בעבודה שאינה מן השירותים שנקבעו כשירותים רגילים של מעון או מעון נעול כאמור; {{ח:תתת|(8)}} מי ששכרו נקבע על פי חוק. {{ח:תת|(ב)}} לגבי מבוטח לפי פסקאות (3) עד (7) של סעיף קטן (א) יראו כמעבידו את מי שהשר קבע, ולגבי מבוטח לפי פסקה (8) יראו כמעבידו את החייב בתשלום שכרו. {{ח:סעיף|76|עובד בחוץ לארץ|אחר=[32]}} {{ח:תת|(א)}} העובד בחוץ לארץ מבוטח לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרק זה}} אם הוא ומעבידו הם תושבי ישראל וחוזה העבודה נקשר בישראל, או אף אם חוזה העבודה לא נקשר בישראל ובמקום העבודה אין ביטוח נפגעי עבודה חובה לפי החוק ונמסרה הודעה על קיומו של החוזה כפי שנקבע בתקנות. {{ח:תת|(ב)}} על אף הוראות סעיף קטן (א), אם שהה העובד בחוץ לארץ, תקופה העולה על חמש שנים רצופות, לא יהיה מבוטח לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרק זה}} אם לא התיר השר או מי שהשר הסמיך לכך את ביטוחו בתקופת עבודתו בחוץ לארץ שלאחר חמש השנים. {{ח:סעיף|77|חובת רישום לעובד עצמאי ולעובד לשעה|אחר=[33]}} {{ח:תת|(א)}} לגבי עובד עצמאי, תנאי לגמלה לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרק זה}} הוא שהמבוטח היה בעת הפגיעה רשום במוסד כעובד עצמאי או שעשה את המוטל עליו כדי להירשם. {{ח:תת|(ב)}} לגבי עובד לשעה בעבודה שאינה לצורך עסקו או משלח ידו של מעביד, תנאי לגמלה לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרק זה}} הוא שהמבוטח היה בעת הפגיעה רשום במוסד כעובד לשעה שלא לצורך עסקו או משלח ידו של מעביד. {{ח:סעיף|78|הוראות מיוחדות לסוגי מבוטחים|אחר=[34]}} {{ח:ת}} השר רשאי לקבוע, הן בדרך כלל והן לסוגים, הוראות מיוחדות, שכוחן יפה על אף הוראות {{ח:פנימי|פרק ה|פרק זה}} {{ח:פנימי|פרק טו|ופרק ט״ו}}, בקשר לביטוחם של – {{ח:תת|(1)}} עובד חלקי, עובד לשעה, או עובד מזמן לזמן מרצונו הוא ואין עיקר קיומו על שכר עבודה; {{ח:תת|(2)}} עובד בכלי שיט; {{ח:תת|(3)}} עובד בכלי טיס; {{ח:תת|(4)}} מבוטח לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 76|סעיף 76}}; {{ח:תת|(5)}} עובד בישראל בשירות דיפלומטי או קונסולרי של מדינת חוץ; {{ח:תת|(6)}} מבוטח לפי {{ח:פנימי|סעיף 75|פסקאות (2) עד (8) של סעיף 75}}. {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח מפני פגיעה בעבודה)|תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח מפני פגיעה בעבודה), תשי״ד–1954}}.}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח מפני פגיעה בעבודה של עובדים עצמאיים)|תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח מפני פגיעה בעבודה של עובדים עצמאיים), תשי״ז–1957}}.}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (הוראות מיוחדות בדבר תשלום דמי ביטוח)|תקנות הביטוח הלאומי (הוראות מיוחדות בדבר תשלום דמי ביטוח), תשל״א–1971}}.}} {{ח:קטע3|פרק ה סימן ב|סימן ב׳: פגיעות בעבודה}} {{ח:סעיף|79|הגדרות|אחר=[35]}} {{ח:ת}} בחוק זה, במבוטח – {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פגיעה בעבודה“ – תאונת עבודה או מחלת מקצוע; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תאונת עבודה“ – תאונה שאירעה תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו אצל מעבידו או מטעמו, ובעובד עצמאי – תוך כדי עיסוקו במשלח ידו ועקב עיסוקו במשלח ידו; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מחלת מקצוע“ – מחלה שנקבעה כמחלת מקצוע בתקנות לפי {{ח:פנימי|סעיף 85|סעיף 85}} והוא חלה בה, בהיותה קבועה כמחלת מקצוע, עקב עבודתו אצל מעבידו או מטעמו, ובעובד עצמאי – עקב עיסוקו במשלח ידו. {{ח:סעיף|80|חזקת תאונת עבודה|אחר=[36]}} {{ח:ת}} רואים תאונה כתאונת עבודה אף אם – {{ח:תת|(1)}} אירעה תוך כדי נסיעתו או הליכתו של המבוטח לעבודה ממעונו או ממקום שבו הוא לן אף אם אינו מעונו, מן העבודה למעונו או ממקום עבודה אחד למשנהו, ועקב נסיעתו או הליכתו זו; {{ח:תת|(2)}} אירעה תוך כדי עבודתו של המבוטח, במקום העבודה או בסביבתו הקרובה ביותר, בעשותו להצלת גוף או רכוש או למניעת נזק או סכנה לגוף או לרכוש; {{ח:תת|(3)}} אירעה תוך כדי עבודתו של המבוטח עקב פגיעה שאינה תוצאה מהעבודה ונגרמה בידי אדם אחר בכלי או בחפץ אחר, הנמצאים במקום העבודה או בקרבתו הקרובה ביותר לצרכי העבודה, או הנמצאים שם דרך קבע אף שלא לצרכי העבודה, והנפגע לא היה שותף לגרימת הפגיעה; {{ח:תת|(4)}} אירעה למבוטח שהוא עובד, בהפסקה שנקבעה על דעת המעביד ושאינה עולה על שלוש שעות, במקום שבו המבוטח או העובדים במקום עבודתו סועדים, והתאונה אירעה בקשר לעבודה או עקב סיכוני המקום או תוך כדי סעדו באותו מקום ועקב כך או תוך כדי נסיעתו או הליכתו למקום כאמור מהעבודה או בחזרה ממנו לעבודה ועקב נסיעתו או הליכתו זו; {{ח:תת|(5)}} אירעה למבוטח שהוא עובד, במקום שבו משתלם שכרו, או תוך כדי נסיעתו או הליכתו למקום כאמור ועקב נסיעתו או הליכתו זו ונתקיימו התנאים שנקבעו לכך בתקנות; {{ח:תת|(6)}} אירעה למבוטח שהוא עובד, תוך כדי מילוי תפקידו כחבר ועד עובדים שבמקום עבודתו ועקב מילוי תפקידו כאמור, או תוך כדי נסיעתו או הליכתו לשם מילוי תפקידו כאמור או בחזרה ממנו ועקב נסיעתו או הליכתו זו, ובלבד שלא חלה בהן הפסקה או סטיה של ממש מהדרך המקובלת, ונתקיימו התנאים שנקבעו לכך; לענין זה דין חבר ועד מושב עובדים כדין חבר ועד עובדים; {{ח:תת|(7)}} אירעה למבוטח שהוא עובד תוך כדי נסיעתו או הליכתו מהעבודה או ממעונו למקום הבחינה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 75|בסעיף 75(א)(4)}} או בחזרה למקום העבודה או למעונו ועקב נסיעתו או הליכתו זו. {{ח:סעיף|81|הפסקה וסטיה|אחר=[37]}} {{ח:תת|(א)}} תאונה שאירעה תוך כדי נסיעה או הליכה בנסיבות האמורות {{ח:פנימי|סעיף 80|בפסקאות (1), (4), (5) או (7) של סעיף 80}} אין רואים אותה כתאונה בעבודה אם חלה בנסיעה או בהליכה הפסקה או סטיה של ממש מהדרך המקובלת, כשההפסקה או הסטיה לא היו למטרה הכרוכה במילוי חובותיו של המבוטח כלפי מעבידו, או, לענין {{ח:פנימי|סעיף 80|פסקה (1) האמורה}}, בעיסוקו במשלח ידו כעובד עצמאי, או אם יש לייחס את התאונה בעיקר לרשלנותו הפושעת של המבוטח ולא נגרם על־ידיה אי־כושר עבודה לארבעה שבועות לפחות, נכות או מוות. {{ח:תת|(ב)}} בנסיבות האמורות {{ח:פנימי|סעיף 80|בפסקה (1) של סעיף 80}} לא יראו כהפסקה או כסטיה של ממש, לענין סעיף קטן (א), אם עשה זאת המבוטח לאחת מאלה: {{ח:תתת|(1)}} כדי ללוות ילדו לגן ילדים או למעון ילדים או למקום אחר שהשר קבע כמקום שבו נמצא ילד לפי הסדר קבע או להשיבו משם; {{ח:תתת|(2)}} כדי לקיים מצוות תפילת בוקר בציבור בבית תפילה שבו הוא נוהג להתפלל. {{ח:סעיף|82|רשלנות|אחר=[38]}} {{ח:ת}} אין רואים תאונה כתאונת עבודה אם אירעה בעת שהמבוטח נהג ברשלנות שלא בהתאם להוראה חוקית ביחס לעבודתו שהובאה לידיעת העובדים במקום עבודתו, או שלא בהתאם להוראות שניתנו לו מאת מעבידו או מאת מי שנוהג להורות לו בענין עבודתו, אלא אם כן כתוצאה מאותה תאונה נפטר המבוטח או נעשה נכה עבודה או לא מסוגל לעבודתו או לעבודה מתאימה אחרת, עשרה ימים לפחות, ואלא אם כן היו רואים את התאונה כתאונת עבודה לולא נהג כאמור. {{ח:סעיף|83|חזקת סיבתיות|אחר=[39]}} {{ח:ת}} תאונה שאירעה לעובד תוך כדי עבודה רואים אותה כתאונה שאירעה גם עקב העבודה, אם לא הוכח ההיפך; ואולם תאונה שאינה תוצאה של גורמים חיצוניים הנראים לעין, בין שאירעה לעובד ובין לעובד עצמאי, אין רואים אותה כתאונת עבודה אם הוכח כי השפעת העבודה על אירוע התאונה היתה פחותה הרבה מהשפעת גורמים אחרים. {{ח:סעיף|84|בקע מפשעתי|אחר=[40]}} {{ח:ת}} אין רואים בבקע מפשעתי תוצאה מפגיעה בעבודה אלא אם כן – {{ח:תת|(1)}} הופעת הבקע באה תוך כדי העבודה כתוצאה ממאמץ לא רגיל או עקב פגיעה במישרין באזור קיר הבטן; {{ח:תת|(2)}} עקב הופעת הבקע הפסיק המבוטח את עבודתו וקיבל טיפול רפואי תוך 72 שעות מהופעת הבקע; {{ח:תת|(3)}} הודעה על התקף כאבים עקב הבקע נמסרה למוסד או למעביד תוך 72 שעות מהופעתם, להוציא ימי מנוחה שבועית, חג או שבתון שעל פי חיקוק, נוהג, חוזה עבודה או הסכם קיבוצי אין המבוטח עובד בהם; ואולם המוסד רשאי, לפי שיקול דעתו, לראות בבקע תוצאה מפגיעה בעבודה אף אם לא נמסרה הודעה כאמור. {{ח:סעיף|84א|ליקוי שמיעה|תיקון: תשס״ה־3}} {{ח:תת|(א)}} אין רואים בליקוי שמיעה שעקב חשיפה לרעש, תוצאה של פגיעה בעבודה אלא אם כן התקיימו כל אלה: {{ח:תתת|(1)}} המבוטח נחשף בעבודתו לרעש התקפי ומתמשך, העולה על המותר לפי {{ח:חיצוני|פקודת הבטיחות בעבודה#סעיף 173|סעיף 173 בפקודת הבטיחות בעבודה [נוסח חדש], התש״ל–1970}} (להלן – רעש מזיק); {{ח:תתת|(2)}} כושר השמיעה פחת, בשיעור של 20 דציבל לפחות בכל אחת מהאוזניים; {{ח:תתת|(3)}} הוגשה למוסד תביעה להכרה בליקוי השמיעה כפגיעה בעבודה, בתוך 12 חודשים מהיום המוקדם מבין אלה: {{ח:תתתת|(א)}} היום שבו תועד הליקוי לראשונה ברשומה רפואית כמשמעה {{ח:חיצוני|חוק זכויות החולה#סעיף 17|בסעיף 17 בחוק זכויות החולה, התשנ״ו–1996}} (בסעיף זה – רשומה רפואית); {{ח:תתתת|(ב)}} היום שבו, לדעת הוועדה הרפואית או הוועדה הרפואית לעררים כמשמעותן {{ח:פנימי|פרק ה|בפרק זה}}, לפי הענין, החלה הירידה בשמיעה. {{ח:תת|(ב)}} רעש תמידי באוזניים (להלן – טינטון) עקב חשיפה לרעש, לא יוכר כפגיעה בעבודה אלא אם כן התקיים האמור בסעיף קטן (א), וכן כל אלה: {{ח:תתת|(1)}} כושר השמיעה בתדירויות הגבוהות פחת בשיעור של 25 דציבל לפחות בכל אחת מהאוזניים; לענין זה, ”תדירויות גבוהות“ – תדירויות של 3000 ו־4000 מחזורים בשניה; {{ח:תתת|(2)}} הטינטון תועד לראשונה ברשומה רפואית, לפני שהמבוטח חדל לעבוד בחשיפה לרעש מזיק; {{ח:תתת|(3)}} הפגיעה בתפקוד עקב הטינטון חייבה פניות חוזרות ונשנות לטיפול רפואי, שתועדו ברשומה רפואית. {{ח:סעיף|85|מחלות מקצוע|אחר=[41]}} {{ח:תת|(א)}} השר, לאחר התייעצות עם שר הבריאות, רשאי לקבוע שמחלה פלונית היא, מיום פלוני, מחלת מקצוע, בין לגבי כל המבוטחים לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרק זה}} ובין לגבי סוג מבוטחים, אם לפי אופיה וגורמיה של אותה מחלה יש לראותה, לדעתו, כסיכון מקצועי. {{ח:תת|(ב)}} השר, לאחר התייעצות עם שר הבריאות, רשאי לקבוע נסיבות שבהן מחלה פלונית היא בחזקת מחלה שבה חלה המבוטח עקב עבודתו כל עוד לא הוכח ההיפך. {{ח:תת|(ג)}} אדם שנעשה לראשונה לא מסוגל לעבודתו עקב מחלה פלונית בטרם היותה קבועה כמחלת מקצוע, רואים אותו כמי שחלה באותה מחלה בטרם היותה קבועה כאמור. {{ח:קטע3|פרק ה סימן ג|סימן ג׳: גמלאות בעין}} {{ח:סעיף|86|זכות לגמלאות בעין|תיקון: תשע״ו־5, תשפ״ד־13|אחר=[42]}} {{ח:תת|(א)}} פגיעה בעבודה מזכה את המבוטח לריפוי, להחלמה, לשיקום רפואי ולשיקום מקצועי, בהתאם להוראות {{ח:פנימי|פרק ה סימן ג|סימן זה}}. {{ח:תת|(א1)|(1)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), תושב כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק ביטוח בריאות ממלכתי|בחוק ביטוח בריאות}}, אינו זכאי לריפוי, להחלמה או לשיקום רפואי כאמור בסעיף קטן (א) לעניין שירותי הבריאות הכלולים {{ח:חיצוני|חוק ביטוח בריאות ממלכתי#תוספת 2|בתוספת השנייה לחוק ביטוח בריאות}} או בצו לפי {{ח:חיצוני|חוק ביטוח בריאות ממלכתי#סעיף 8|סעיף 8(ז) לחוק האמור}}, ובלבד שהוא זכאי להם לפי {{ח:חיצוני|חוק ביטוח בריאות ממלכתי|אותו חוק}}; הוראת סעיף קטן זה לא תחול על נפגע פעולות איבה שזכותו לפי סעיף זה הוחלה מכוח {{ח:חיצוני|חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה|חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה}}. {{ח:תתת|(2)}} הזכאות לפי סעיף קטן (א), ממועד הפגיעה ואילך, לעניין שירותי בריאות שאינם כלולים {{ח:חיצוני|חוק ביטוח בריאות ממלכתי#תוספת 2|בתוספת השנייה}} או בצו, או לעניין שירותי בריאות החורגים מהמכסה הקבועה לשירותים הכלולים {{ח:חיצוני|חוק ביטוח בריאות ממלכתי#תוספת 2|בתוספת השנייה}} או בצו, לא תיפגע בשל הוראות פסקה (1). {{ח:תת|(ב)}} לענין {{ח:פנימי|פרק ה סימן ג|סימן זה}}, ”ריפוי“ – לרבות אשפוז, רפואות ומכשירים אורתופדיים ותרפויטיים, הספקתם, תיקונם או החלפתם. {{ח:סעיף|87|ריפוי|אחר=[43]}} {{ח:תת|(א)}} ריפוי יינתן במידה שהפגיעה בעבודה ותוצאותיה מחייבות לתתו; היקפו ודרכו של הריפוי ייקבעו בתקנות. {{ח:תת|(ב)}} היה אדם זכאי לגמלה לפי סעיף זה, ידאג המוסד להסיעו למקום שבו תינתן הגמלה ולהחזירו ממנו, או ישלם לו את דמי הנסיעה, והכל במידה ובאופן שנקבעו בתקנות. {{ח:תת|(ג)}} המוסד רשאי, במסגרת התקנות ובאישור השר, לתת בעניני ריפוי והסעה הוראות משלימות שיפורסמו בדרך שיורה השר. {{ח:תת|(ד)}} תקנות לפי סעיף זה יותקנו בהתייעצות עם שר הבריאות ובאישור ועדת העבודה והרווחה. {{ח:סעיף|88|החלמה ושיקום|אחר=[44]}} {{ח:ת}} החלמה, שיקום רפואי ושיקום מקצועי יינתנו במידה ובאופן שנקבעו בתקנות ובהוראות המוסד שניתנו במסגרת התקנות, אושרו בידי השר ופורסמו בדרך שהורה. {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (שיקום מקצועי)|תקנות הביטוח הלאומי (שיקום מקצועי), תשט״ז–1956}}.}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (מתן טיפול רפואי לנפגעי עבודה)|תקנות הביטוח הלאומי (מתן טיפול רפואי לנפגעי עבודה), תשכ״ח–1968}}.}} {{ח:סעיף|89|דרכים למתן ריפוי, החלמה ושיקום רפואי|אחר=[45]}} {{ח:תת|(א)}} ריפוי, החלמה ושיקום רפואי יינתנו באחת הדרכים האלה או בצירופיהן: {{ח:תתת|(1)}} באמצעות שירותי הבריאות של המדינה; {{ח:תתת|(2)}} מאת המוסד באישור הממשלה; {{ח:תתת|(3)}} באמצעות גוף שהשר הסמיכו כשירות רפואי לאחר שהתייעץ עם שר הבריאות. {{ח:תת|(ב)}} השר רשאי, לאחר התייעצות עם שר הבריאות, לקבוע – {{ח:תתת|(1)}} תנאים להסמכת שירות רפואי; {{ח:תתת|(2)}} הוראות בדבר הפיקוח על שירות רפואי מוסמך. {{ח:תת|(ג)}} בהסמיכו שירות רפואי רשאי השר לקבוע סייגים להסמכה. {{ח:תת|(ד)}} השר רשאי, לאחר התייעצות עם שר הבריאות, לבטל את הסמכתו של שירות רפואי אם נוכח כי התקיים אחד מאלה: {{ח:תתת|(1)}} התנאים שנקבעו על פי סעיף קטן (ב)(1) אינם מתקיימים בו עוד; {{ח:תתת|(2)}} אין השירות ממלא אחר התקנות שהותקנו לפי חוק זה; {{ח:תתת|(3)}} השירות עובר על הסייגים שנקבעו להסמכה. {{ח:סעיף|90|דרכים למתן שיקום מקצועי|אחר=[46]}} {{ח:ת}} שיקום מקצועי יתן המוסד במישרין, באמצעות שירותי המדינה או באמצעות גוף שהשר הסמיכו לכך. {{ח:סעיף|91|יחסי המוסד עם נותן הגמלאות|אחר=[47]}} {{ח:ת}} היחסים בין המוסד ובין מי שבאמצעותו ניתנות גמלאות בעין לפי {{ח:פנימי|פרק ה סימן ג|סימן זה}}, והחובות והזכויות ההדדיות, ייקבעו בהסכם שאישר השר במידה שלא קבע אותם בתקנות. {{ח:קטע3|פרק ה סימן ד|סימן ד׳: דמי פגיעה}} {{ח:סעיף|92|הזכות ותחומיה|תיקון: תשס״ב־2|אחר=[48]}} {{ח:תת|(א)}} מבוטח שפגיעה בעבודה גרמה לו שאינו מסוגל לעבודתו ואף לא לעבודה מתאימה אחרת, ישלם לו המוסד דמי פגיעה, בעד פרק הזמן שאינו מסוגל כאמור, אם לא עסק למעשה בכל עבודה והוא נזקק לטיפול רפואי, לשיקום או להחלמה. {{ח:תת|(ב)}} לא ישולמו, בקשר לפגיעה אחת, יותר מדמי פגיעה בעד שלושה עשר שבועות. {{ח:סעיף|93|שלושה ימים ראשונים|תיקון: תשנ״ז, תשנ״ז־3|אחר=[49]}} {{ח:תת|(א)}} בעד יום הפגיעה לא ישולמו דמי פגיעה, אולם המעביד ישלם לנפגע שכר אותו יום. {{ח:תת|(ב)}} בעד שני הימים הראשונים שלאחר יום הפגיעה, אשר בהם לא היה המבוטח מסוגל לעבודתו ואף לא לעבודה מתאימה אחרת כתוצאה מהפגיעה, לא ישולמו דמי הפגיעה אלא אם כן לא היה המבוטח מסוגל לעבודה כאמור שנים עשר ימים לפחות בנוסף על יום הפגיעה. {{ח:סעיף|94|תקופת הזכאות הראשונה|תיקון: תשנ״ו־3, תשנ״ז־3, תשס״ה־3|אחר=[50]}} {{ח:תת|(א)}} בסעיף זה – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שכר העבודה הרגיל“ – כמשמעותו לפי {{ח:פנימי|סעיף 98|סעיפים 98}} {{ח:פנימי|סעיף 100|ו־100}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מעביד“ – מי שבעת הפגיעה התקיימו, בינו ובין הנפגע, יחסי עובד ומעביד; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עובד“ – מבוטח כמשמעותו לפי {{ח:פנימי|סעיף 75|סעיף 75(א)}}, למעט עובד עצמאי ולמעט עובד במשק ביתו של המעביד שלא לצורך עסקו או משלח ידו של המעביד; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תקופת הזכאות הראשונה“ – שנים עשר הימים הראשונים שבעדם זכאי הנפגע לדמי פגיעה לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרק זה}}. {{ח:תת|(ב)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 92|בסעיף 92(א)}} יחולו לגבי תקופת הזכאות הראשונה הוראות אלה: {{ח:תתת|(1)}} היה הנפגע עובד – {{ח:תתתת|(א)}} המעביד יחזיר למוסד את סכום דמי הפגיעה שהמוסד שילם לנפגע בעד תקופת הזכאות הראשונה וכן כל סכום שהמוסד ניכה מדמי הפגיעה האמורים לפי כל דין (בסעיף זה – הסכום ששילם המוסד); הרשה המוסד למעביד לשלם בשמו דמי פגיעה לעובדיו – יהיה אותו מעביד חייב לשלם לעובד גם את דמי הפגיעה בעד תקופת הזכאות הראשונה, ולא יהיה זכאי להחזר הסכומים ששילם בעד תקופת הזכאות הראשונה; {{ח:תתתת|(ב)|(1)}} היה הנפגע עובד אצל מעבידים שונים, יחזיר כל אחד מהם למוסד, חלק יחסי מהסכום ששילם המוסד בעד תקופת הזכאות הראשונה; {{ח:תתתתת|(2)}} המוסד יקבע את החלק היחסי האמור בפסקה (1), בהתאם לחלקו היחסי של סכום שכר העבודה הרגיל של העובד אצל אותו מעביד לעומת הסכום הכולל של שכר העבודה הרגיל של העובד אצל כל מעבידיו; {{ח:תתתת|(ג)}} מועד תשלום ההחזר למוסד כאמור בפסקאות משנה (א) ו־(ב) יהיה היום ה־15 בחודש שחל בתכוף לאחר החודש שבו הודיע המוסד למעביד על הסכום שעליו להחזיר למוסד; ההודעה תכלול פירוט של הסכום שעל המעביד להחזיר למוסד; {{ח:תתתת|(ד)}} דין סכום ההחזר לפי סעיף זה כדין דמי ביטוח, והוראות {{ח:פנימי|פרק טו|פרק ט״ו}} והתקנות שהותקנו לפיו יחולו לענין החזר הסכום האמור, בשינויים המחויבים, כאילו היו דמי ביטוח; {{ח:תתתת|(ה)}} החזיר המעביד למוסד את הסכום ששילם המוסד או חלק ממנו, יחזיר לו המוסד חלק יחסי מהפיצוי על דמי הפגיעה שקיבל המוסד לפי {{ח:פנימי|פרק יד סימן ד|סימן ד׳ לפרק י״ד}}; {{ח:תתתת|(ו)}} השר רשאי לקבוע כללים והוראות בדבר דרכי חישוב הסכום שעל מעביד להחזיר למוסד לפי סעיף זה וכן בדבר דרכי חישוב הסכום שעל המוסד להחזיר למעביד לפי סעיף קטן (ה), ובדבר המועדים לתשלום ההחזר למעביד לפי אותו סעיף קטן; {{ח:תתת|(2)}} היה הנפגע עובד עצמאי, לא ישולמו לו דמי פגיעה בעד תקופת הזכאות הראשונה. {{ח:סעיף|95|המקבל תמורת דמי פגיעה|אחר=[51]}} {{ח:ת}} מבוטח שמעבידו משלם דמי ביטוח מופחתים על פי {{ח:פנימי|סעיף 343|סעיף 343}} לא ישולמו לו דמי פגיעה בקשר לפגיעה בעבודה, אך הוא זכאי לתמורת דמי פגיעה ממעבידו. {{ח:סעיף|96|אסיר ועציר|אחר=[52]}} {{ח:ת}} לאסיר או לעציר, או למי שנמצא במעון או במעון נעול או במעצר על פי {{ח:חיצוני|חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול)|חוק הנוער}}, לא ישולמו דמי פגיעה. {{ח:סעיף|97|שיעור דמי פגיעה|תיקון: תשס״ב־7, תשס״ג־8, תשס״ג־11, תשס״ג־12, תשס״ח־3|אחר=[53]}} {{ח:תת|(א)}} דמי פגיעה ליום הם שלושה רבעים משכר עבודתו הרגיל של המבוטח, אך לא יותר מ־75% מסכום השווה לסכום הבסיסי כפול 5, כשהוא מחולק ב־30. {{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:תת|(ד)}} מדמי הפגיעה שמשלם המוסד ומתמורת דמי פגיעה ינכו דמי ביטוח בשיעור הקבוע {{ח:פנימי|לוח י|בטור ד׳ שבלוח י׳}}; הרשה המוסד למעביד פלוני לשלם דמי פגיעה לעובדיו – ינכה המעביד את דמי הביטוח כאמור. {{ח:סעיף|98|חישוב שכר עבודה רגיל|תיקון: תשס״ב־7, תשס״ג־12|אחר=[54]}} {{ח:תת|(א)}} שכר העבודה הרגיל, לענין {{ח:פנימי|סעיף 97|סעיף 97}}, הוא הסכום המתקבל מחלוקת הכנסת המבוטח, ברבע השנה שקדם ליום שבעדו מגיעים לראשונה דמי פגיעה, בתשעים. {{ח:תת|(ב)}} לענין סעיף זה, ”הכנסה“ – {{ח:תתת|(1)}} במבוטח לפי {{ח:פנימי|סעיף 75|סעיף 75(א)(1)}} – ההכנסה שממנה מגיעים דמי ביטוח; {{ח:תתת|(2)}} במבוטח אחר שלפי {{ח:פנימי|סעיף 75|סעיף 75(א)}} – ההכנסה ששימשה יסוד לחישוב דמי הביטוח בעד רבע השנה האמור בסעיף קטן (א), והכל לרבות אותו סכום שהיו מגיעים ממנו דמי ביטוח אילולא הסכום המרבי הקבוע לתשלום דמי ביטוח. {{ח:סעיף|99|מבוטח שהוא גם עובד וגם עובד עצמאי|אחר=[55]}} {{ח:תת|(א)}} מבוטח שאירעה לו פגיעה בעבודה כעובד, הכנסותיו כעובד עצמאי לא יובאו בחשבון לצורך חישוב שכר עבודתו הרגיל לענין {{ח:פנימי|פרק ה|פרק זה}} אלא אם כן נתמלאו בו התנאים שהיו מזכים אותו לגמלה לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרק זה}} אילו נפגע בעבודתו כעובד עצמאי. {{ח:תת|(ב)}} מבוטח לפי {{ח:פנימי|סעיף 75|סעיף 75(א)(3)}}, אשר ברבע השנה שקדם ליום שבעדו מגיעים לו לראשונה דמי פגיעה היו לו גם הכנסות כעובד או כעובד עצמאי, יובאו בחשבון, לענין חישוב שכר העבודה הרגיל לפי {{ח:פנימי|סעיף 98|סעיף 98}}, הכנסותיו כעובד או כעובד עצמאי, או ההכנסה המחושבת לפי {{ח:פנימי|סעיף 98|סעיף 98(ב)(2)}} לגביו כשהוא מבוטח לפי {{ח:פנימי|סעיף 75|סעיף 75(א)(3)}}, הכל לפי הסכום הגבוה יותר. {{ח:סעיף|100|תקנות|אחר=[56]}} {{ח:ת}} השר רשאי לקבוע – {{ח:תת|(1)}} הוראות נוספות ומשלימות בדבר חישוב שכר העבודה הרגיל לענין {{ח:פנימי|פרק ה סימן ד|סימן זה}}; {{ח:תת|(2)}} הוראות לחישוב שכר העבודה הרגיל, במקרים שבהם לדעתו החישוב לפי {{ח:פנימי|סעיף 98|סעיף 98}} לא ישקף נאמנה את שכר העבודה הרגיל של המבוטח; {{ח:תת|(3)}} הוראות בדבר חישוב התקופה של רבע השנה לענין {{ח:פנימי|סעיף 98|סעיף 98}}. {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (חישוב שכר העבודה הרגיל)|תקנות הביטוח הלאומי (חישוב שכר העבודה הרגיל), תשי״ז–1956}}.}} {{ח:סעיף|101||תיקון: תשס״ב־2|אחר=[57]}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|102|דמי פגיעה מופחתים|תיקון: תשנ״ו־3, תשס״ב־2|אחר=[58]}} {{ח:תת|(א)}} על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 92|סעיף 92}}, ישלם המוסד דמי פגיעה מופחתים לעובד או לעובד עצמאי שצמצמו את מספר שעות עבודתם, מחמת אי־כושר חלקי לעבוד, שנגרם מפגיעה בעבודה. {{ח:תת|(ב)}} דמי פגיעה מופחתים ליום יהיו שווים למכפלה של החלק השמיני מדמי הפגיעה ליום כמשמעותם לפי {{ח:פנימי|סעיף 97|סעיף 97}}, במספר שעות אי־הכושר שנקבע באישור רפואי שנתן מי שהוסמך לתת אישור כאמור לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרק זה}} (להלן – שעות אי־הכושר) ובלבד שהעובד או העובד העצמאי לא עבד למעשה בכל עבודה בשעות אי־הכושר. {{ח:תת|(ג)}} לא ישולמו דמי פגיעה מופחתים, בקשר לפגיעה אחת בעבודה, יותר מאשר בעד שלושה עשר שבועות. {{ח:תת|(ד)}} השר רשאי לקבוע הוראות נוספות ומשלימות בדבר דרכי חישוב דמי הפגיעה המופחתים. {{ח:קטע3|פרק ה סימן ה|סימן ה׳: קצבה או מענק לנכה עבודה}} {{ח:סעיף|103|הגדרות|אחר=[59, 62, 69]}} {{ח:תת|(א)}} לענין חוק זה – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”נכה עבודה“ – מבוטח שעקב פגיעה בעבודה נפגע כשרו לעבודה וכתוצאה מכך אינו מסוגל לעשות עבודה שבן גילו ומינו מסוגל לעשותה; בקביעת העובדה אם פלוני הוא נכה עבודה אפשר להביא בחשבון מום מכער; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”דרגה יציבה“, של נכה עבודה – דרגת נכות שאינה לזמן מוגבל ואינה זמנית; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”דרגה שאינה יציבה“, של נכה עבודה – דרגת נכות שהיא לזמן מוגבל או זמנית. {{ח:תת|(ב)}} לענין {{ח:פנימי|פרק ה|פרק זה}}, ”נכות“ – נכות מפגיעה בעבודה, והמונחים ”דרגת נכות“ ו”קצבת נכות“ יתפרשו לפי זה. {{ח:סעיף|104|זכות לקצבה או למענק|תיקון: תשנ״ח־2, תשס״ה־3|אחר=[60, 62, 66<wbr>(א), 69]}} {{ח:תת|(א)}} נסתיימה תקופת דמי הפגיעה לפי {{ח:פנימי|פרק ה סימן ד|סימן ד׳}} והמבוטח הגיש תביעה לגמלה לפי {{ח:פנימי|פרק ה סימן ה|סימן זה}} ונמצא נכה עבודה כתוצאה מהפגיעה בעבודה, ישלם לו המוסד קצבה או מענק לפי {{ח:פנימי|פרק ה סימן ה|סימן זה}}. {{ח:תת|(ב)}} קצבה לפי {{ח:פנימי|סעיף 105|סעיף 105}} או {{ח:פנימי|סעיף 106|סעיף 106}}, לפי דרגת הנכות, תשולם לנכה עבודה שדרגת נכותו היא אחת מאלה: {{ח:תתת|(1)}} דרגה יציבה של 20% ומעלה; {{ח:תתת|(2)}} דרגה שאינה יציבה של 9% ומעלה. {{ח:תת|(ג)}} מענק לפי {{ח:פנימי|סעיף 107|סעיף 107}} ישולם לנכה עבודה שדרגת נכותו היא דרגה יציבה והיא פחותה מ־20% אך אינה פחותה מ־9%. {{ח:סעיף|105|חישוב קצבת נכות לנכה שדרגת נכותו 100%|תיקון: תשס״ב־2, תשס״ג־11, תשע״ו־14|אחר=[67]}} {{ח:תת|(א)}} נכה עבודה שדרגת נכותו היא 100% ישלם לו המוסד קצבת נכות; הקצבה לחודש תהיה שווה לדמי הפגיעה ליום שהיו משתלמים למבוטח, כפול שלושים (בסעיף זה – הסכום החודשי). {{ח:תת|(ב)}} חלה בתקופה הקובעת העלאה, לפי {{ח:פנימי|סעיף 110|סעיף 110}} של קצבאות נכות, יוגדל הסכום החודשי לפי שיעור העלאה זו. {{ח:תת|(ג)}} לענין סעיף זה, ”התקופה הקובעת“ – התקופה שתחילתה באחד לחודש הראשון משני החודשים שקדמו למועד שהחל ממנו מגיעים לראשונה למבוטח דמי פגיעה בשל אותה פגיעה בעבודה וסופה ביום שבו נוצרה זכאותו לקצבת נכות. {{ח:סעיף|106|קצבת נכות לנכה עבודה שדרגת נכותו פחותה מ־<wbr>100%|אחר=[68]}} {{ח:ת}} נכה עבודה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 104|בסעיף 104(ב)}} שדרגת נכותו פחותה מ־100%, ישלם לו המוסד קצבת נכות חודשית בסכום שהיחס בינו לבין הקצבה שהיתה משתלמת אילו היתה דרגת נכותו 100%, שווה ליחס שבין אחוז דרגת נכותו לבין מאה. {{ח:סעיף|107|מענק לנכה עבודה שדרגת נכותו 9% או יותר אך פחות מ־<wbr>20%|תיקון: תשנ״ח־2, תשס״ג־5, תשס״ג־8, תשס״ה־3|אחר=[66]}} {{ח:תת|(א)}} נכה עבודה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 104|בסעיף 104(ג)}} ישלם לו המוסד מענק בסכום המתקבל מהכפלת קצבה חודשית, בארבעים ושלוש; הוגשה תביעה לגמלה לפי {{ח:פנימי|פרק ה סימן ה|סימן זה}} לאחר שתמו 12 חודשים מהחודש שבו נוצרו התנאים המזכים במענק, ישולם המענק, על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 296|בסעיף 296(ב)}}, ובלבד שסכום המענק יופחת בסכום השווה לקצבה חודשית כפול במספר החודשים שמתום 12 החודשים האמורים ועד החודש שבו הוגשה התביעה. {{ח:תת|(ב)}} נכה עבודה כאמור, שבעת הפגיעה בעבודה טרם מלאו לו 21 שנים, ישולם לו המענק בשיעור מוגדל כפי שייקבע בתקנות. {{ח:תת|(ג)}} בסעיף זה, ”קצבה חודשית“ – סכום הקצבה שהיה מגיע לנכה לפי {{ח:פנימי|סעיף 104|סעיף 104(ב)}}, בעד החודש שקדם לחודש תשלום המענק, אלמלא היתה דרגת הנכות האמורה, דרגה יציבה. {{ח:סעיף|108||תיקון: תשס״ג־11|אחר=[67א]}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|109||תיקון: תשס״ב־7, תשס״ג־11, תשס״ג־12|אחר=[68א]}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|110|הצמדה למדד|תיקון: תשס״ג־11|אחר=[68ב]}} {{ח:ת}} קצבת הנכות תשתנה ב־1 בינואר של כל שנה, לפי שיעור עליית המדד שפורסם לאחרונה לפני המועד האמור לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני 1 בינואר של השנה הקודמת. {{ח:סעיף|111||תיקון: תשס״ג־11|אחר=[68ג]}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|112|גמלאות מיוחדות|תיקון: תשס״ג־11|אחר=[69]}} {{ח:תת|(א)}} נכה עבודה שנקבעה לו דרגה יציבה בשיעור של 75% לפחות, זכאי, בנוסף לכל גמלה אחרת – {{ח:תתת|(1)}} לקצבה מיוחדת להחזקתו האישית או לשיקומו המקצועי עקב נכותו, בסכומים ולפי כללים שנקבעו, אולם לא יותר מרבע הקצבה המרבית המשתלמת לפי {{ח:פנימי|סעיף 105|סעיף 105}} על בסיס דמי הפגיעה המרביים האמורים {{ח:פנימי|סעיף 97|בסעיף 97(א)}}; {{ח:תתת|(2)}} למענק לסידורים חד־פעמיים הנובעים מנכותו, בתנאים ובסכומים שנקבעו. {{ח:תת|(ב)}} נכה עבודה שנקבעה לו דרגת נכות של 75% לפחות והיא דרגה שאינה יציבה, יהיה זכאי לקצבה מיוחדת לפי סעיף קטן (א)(1), אם קבעו רופא או ועדה רפואית לפי {{ח:פנימי|סעיף 118|סעיף 118}}, או הועדה הרפואית לעררים לפי {{ח:פנימי|סעיף 122|סעיף 122}}, כי הם סבורים שהדרגה היציבה של נכה העבודה לא תפחת מ־75%; קביעה לפי סעיף קטן זה, דינה, לענין {{ח:פנימי|סעיף 124|סעיף 124}}, כדין קביעת דרגת נכות. {{ח:תת|(ג)}} השר רשאי, בהתאם לתנאים מיוחדים שקבע, להחיל את הוראות סעיף קטן (א) לגבי נכה עבודה שדרגת נכותו פחותה מ־75%, לענין תשלום קצבה מיוחדת או מענקים לסידורים חד־פעמיים, שניהם ביחד או כל אחד מהם בנפרד. {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה)|תקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט״ז–1956}}.}} {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (מענק מיוחד וקיצבה מיוחדת לנכים)|תקנות הביטוח הלאומי (מענק מיוחד וקיצבה מיוחדת לנכים), תשכ״ה–1965}}.}} {{ח:סעיף|113|מענק במקום קצבה|אחר=[70]}} {{ח:תת|(א)}} נכה עבודה שדרגת נכותו אינה פחותה מ־20%, ולדעת המוסד יש לו הכנסה קבועה המספיקה לפרנסתו או סיכוי מבוסס להכנסה כאמור, רשאי המוסד, בהסכמת נכה העבודה, לשלם לו מענק במקום קצבה; המענק יהיה בסכום המתקבל מהיוון קצבת אותו נכה עבודה, בהתאם להוראות שהשר קבע. {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (היוון)|תקנות הביטוח הלאומי (היוון), תשל״ח–1978}}.}} {{ח:תת|(ב)}} הסכים המוסד לשלם לנכה עבודה מענק לפי סעיף זה בתנאי שהמענק ישמש לו להשגת מקור פרנסה, ולדעת המוסד קיים צורך בפיקוח על הוצאת הכסף, רשאי בית הדין לעבודה, לפי בקשת המוסד, למנות אדם שלידיו יינתן המענק, כולו או מקצתו, וליתן לאותו אדם הוראות בדבר השימוש במענק. {{ח:סעיף|114|עליה בנכות המזכה לקצבה|אחר=[71]}} {{ח:ת}} עלתה דרגת נכותו של נכה עבודה אחרי קבלת מענק עד כדי לזכותו לקצבה, ינוכה מהקצבה האמורה הסכום שבו עודף המענק האמור על סך כל הקצבאות שהיו משתלמות לו, מהיום שבו היה זכאי לראשונה למענק עד היום שבו היה זכאי לקצבה עקב העליה בדרגת נכותו, אילו {{ח:פנימי|סעיף 106|סעיף 106}} היה חל על דרגת הנכות שזיכתה אותו למענק. {{ח:סעיף|115|הגדלת קצבה לבני 18 ו־<wbr>21|אחר=[72]}} {{ח:תת|(א)}} קצבת הנכות המשתלמת למבוטח שבעת הפגיעה בעבודה טרם מלאו לו 18 שנים, להוציא מבוטח לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3}} שלא משתלם לו שכר בעד עבודתו, תוגדל לאחר שמלאו לו 18 שנים ותשוב ותוגדל לאחר שמלאו לו 21 שנים, הכל כפי שנקבע. {{ח:תת|(ב)}} מבוטח כאמור שנפגע בעבודה לאחר שמלאו לו 18 שנים אך טרם מלאו לו 21 שנים, תוגדל קצבת הנכות המשתלמת לו בעת הגיעו לגיל 21 שנים, כפי שנקבע. {{ח:סעיף|116|ניכוי הוצאות כלכלה|אחר=[73]}} {{ח:ת}} היה נכה העבודה, בתוקף זכותו לפי {{ח:פנימי|סעיף 86|סעיף 86}}, במקום שבו נותנים לו אכסון וכלכלה, רשאי המוסד להקטין בשיעור שנקבע את הקצבה שהוא זכאי לה בעד הזמן שבו הוא נמצא באותו מקום, ובלבד שהניכוי לא יעלה על הוצאות כלכלתו שם. {{ח:סעיף|117|הגדלת קצבת הנכות|תיקון: תשס״ג־6|אחר=[73א]}} {{ח:ת}} קצבת הנכות המשתלמת לנכה עבודה שדרגת נכותו 50% ומעלה, בשל פגיעה בעבודה שאירעה באחת השנים הנקובות {{ח:פנימי|לוח ו|בלוח ו׳}} (להלן – שנת הפגיעה), תוגדל בשיעור הנקוב {{ח:פנימי|לוח ו|באותו לוח}} בצידה של שנת הפגיעה, ובלבד שלא תעלה על הסכום המרבי ליום האמור {{ח:פנימי|סעיף 97|בסעיף 97(א)}} כפול שלושים. {{ח:קטע3|פרק ה סימן ו|סימן ו׳: קביעת דרגת נכות}} {{ח:סעיף|118|קביעת דרגת נכות|תיקון: תשנ״ח־2, תש״ע|אחר=[61]}} {{ח:תת|(א)}} רופא או ועדה רפואית, יקבעו לפי כללים שנקבעו בתקנות – {{ח:תתת|(1)}} אם הנכות נובעת מהפגיעה בעבודה ובאיזו מידה; {{ח:תתת|(2)}} את דרגת הנכות לענין {{ח:פנימי|פרק ה סימן ו|סימן זה}}, לפי מבחנים ובהתאם לעקרונות שהשר קבע לאחר התייעצות עם שר הבריאות. {{ח:תת|(א1)}} קביעה כאמור בסעיף קטן (א) תיעשה אם המבוטח הגיש תביעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 104|סעיף 104(א)}} וכן אם המוסד או הנכה הגישו תביעה לקביעה מחדש של דרגת הנכות. {{ח:תת|(ב)}} אופן מינוים של רופאים ואופן הרכבת ועדות רפואיות וסדרי עבודתן ייקבעו בתקנות בכפוף להוראות אלה: {{ח:תתת|(1)}} לא ימונה רופא או חבר ועדה רפואית, אלא אם כן השתתף בתכנית הכשרה שמקיים מוסד מוכר כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק המועצה להשכלה גבוהה#סעיף 9|בסעיף 9 לחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי״ח–1958}} (בסעיף קטן זה – מוסד מוכר), וקיבל אישור, מאת המוסד המוכר, על כך שסיים את התכנית בהצלחה; {{ח:תתת|(2)}} רופא או חבר ועדה רפואית שמונה כאמור, ישתתף בתכנית המשך לתכנית ההכשרה האמורה בפסקה (1), שמקיים מוסד מוכר, בתוך עשר שנים ממועד סיומה של תכנית ההכשרה, ולאחר מכן ישתתף, אחת לחמש שנים, בתכניות המשך נוספות שמקיים מוסד כאמור; רופא או חבר ועדה רפואית שלא השתתף בתכנית המשך כאמור בפסקה זו ולא קיבל אישור מאת המוסד המוכר, על כך שסיים את תכנית ההמשך בהצלחה, יפקע מינויו; {{ח:תתת|(3)}} המנהל הכללי של משרד הבריאות יכיר בתכנית הכשרה ובתכניות המשך, לעניין פסקאות (1) ו־(2), לאחר התייעצות עם המועצה המדעית של ההסתדרות הרפואית בישראל, ולפי תנאים וכללים שקבע שר הבריאות. {{ח:תת|(ג)}} בתקנות לפי סעיף זה רשאי השר לקבוע תקופה שבעדה תשולם הגמלה, שהנכה זכאי לה בעקבות קביעת דרגת נכות מחדש, אף בשונה מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 296|סעיף 296}}. {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה)|תקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט״ז–1956}}.}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (הכשרת רופא המוסמך לקבוע דרגת נכות)|תקנות הביטוח הלאומי (הכשרת רופא המוסמך לקבוע דרגת נכות), התשע״א–2011}}.}} {{ח:סעיף|119|דרגת נכות שאינה יציבה|אחר=[62]}} {{ח:ת}} על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 118|סעיף 118}} רשאים הרופא או הועדה הרפואית לקבוע דרגה שאינה יציבה, אף בשיעור העולה על הקבוע במבחנים, ובלבד שהשיעור לא יעלה על 100% והוא יכול להיות מלפני היום שבו נקבע, ולעתיד לא יהיה ליותר משנה אחת מהיום שבו נקבע. {{ח:סעיף|120|סייג לקביעת דרגת נכות|אחר=[63]}} {{ח:תת|(א)}} בקביעת דרגת נכות לא ישימו לב לכל מום, פגם או ליקוי מלידה או כתוצאה ממחלה, מתאונה או מכל סיבה אחרת שהיו לפני הפגיעה שבקשר אתה מוערכת דרגת הנכות, וכן לכל מום, פגם או ליקוי שבאו ממחלה, מתאונה או מכל סיבה אחרת אחרי פגיעה בעבודה כאמור אם אינם תוצאה ישירה מאותה פגיעה בעבודה. {{ח:תת|(ב)}} השר רשאי לקבוע הוראות מיוחדות בדבר חישוב דרגת הנכות, לענין סעיף קטן (א), לגבי כלל הנכים או לסוגים. {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה)|תקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט״ז–1956}}.}} {{ח:סעיף|121|התחשבות בנכות קודמת|אחר=[63א]}} {{ח:ת}} על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 120|סעיף 120}}, רשאי השר לקבוע, באישור ועדת העבודה והרווחה, נסיבות שלפיהן תובא בחשבון לצורך הגדלת דרגת הנכות אף נכות קודמת כתוצאה מפגיעה בעבודה אשר בשלה שולמה או משתלמת גמלה לפי {{ח:פנימי|פרק ה סימן ה|סימן ה׳}}, אם עקב האופי המצטבר של הנכויות נפגע במידה ניכרת כושר השתכרותו של נכה העבודה. {{ח:סעיף|122|ערר|תיקון: תש״ע|אחר=[64]}} {{ח:תת|(א)}} הרואה עצמו נפגע מהחלטה של רופא או של ועדה רפואית, רשאי, בתנאים שנקבעו, לערור עליה לפני הועדה הרפואית לעררים. {{ח:תת|(ב)}} אופן הרכבתה של הועדה הרפואית לעררים, סמכויותיה וסדרי עבודתה יהיו כפי שנקבע ויחולו לעניין מינוי והכשרה של חברי הוועדה האמורה, הוראות {{ח:פנימי|סעיף 118|פסקאות (1) עד (3) של סעיף 118(ב)}}, בשינויים המחויבים. {{ח:תת|(ג)}} ועדה רפואית לעררים תוכל להיעזר ביועץ שאינו רופא; השר יקבע את דרכי מינויו של יועץ כאמור. {{ח:סעיף|123|ערעור|אחר=[64א]}} {{ח:ת}} החלטת הועדה הרפואית לעררים ניתנת לערעור, בשאלה משפטית בלבד, לפני בית דין אזורי לעבודה; פסק דינו של בית הדין ניתן לערעור לפני בית הדין הארצי לעבודה אם נתקבלה רשות לכך מאת נשיא בית הדין הארצי לעבודה או סגנו, או מאת שופט של בית הדין הארצי שמינה לכך הנשיא. {{ח:סעיף|124|קביעת דרגה – תנאי לתובענה|אחר=[65]}} {{ח:ת}} קביעת דרגת הנכות, לפי {{ח:פנימי|סעיף 118|סעיפים 118 עד 122}}, היא תנאי מוקדם לכל תובענה לענין {{ח:פנימי|פרק ה סימן ו|סימן זה}} בפני בית הדין לעבודה; הקביעה תחייב את בית הדין לעבודה. {{ח:סעיף|125|קביעת הוצאות מחיה ולינה|אחר=[73ב]}} {{ח:ת}} המתייצב בפני רופא או ועדה רפואית לעררים יהיה זכאי להוצאות מחיה ולינה וכן לתמורה בעד הפסד שכר או הכנסה בהתאם לתעריפים שקבע השר באישור ועדת העבודה והרווחה. {{ח:קטע3|פרק ה סימן ז|סימן ז׳: סמל ותעודה לנכי עבודה}} {{ח:סעיף|126|סמל ותעודה לנכי עבודה|אחר=[83]}} {{ח:ת}} נכה עבודה שנקבעה לו דרגה יציבה של 20% או יותר, יעניק לו המוסד סמל מיוחד ותעודה המעידים על נכותו. {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (סמל מיוחד ותעודה לנכים)|תקנות הביטוח הלאומי (סמל מיוחד ותעודה לנכים), תשכ״ז–1967}}.}} {{ח:סעיף|127|הצורה ודרכי השימוש|אחר=[84]}} {{ח:ת}} צורת הסמל והתעודה, דרכי הענקתם והוראות בדבר ייצורו של הסמל, המסחר בו וכל שימוש אחר בו או בדמותו לצרכי מסחר או פרסומת, ייקבעו בתקנות. {{ח:סעיף|128|עונשין|אחר=[85]}} {{ח:תת|(א)}} מי שעשה אחת מאלה, דינו – מאסר ששה חודשים: {{ח:תתת|(1)}} ענד את הסמל או סמל הדומה לו עד כדי להטעות ולא היה רשאי לענדו; {{ח:תתת|(2)}} ייצר את הסמל או סמל הדומה לו עד כדי להטעות, הציעו למכירה, סחר בו או השתמש בו או בדמותו שלא בהתאם לתקנות. {{ח:תת|(ב)}} אין סעיף קטן (א) גורע מאחריותו הפלילית של אדם לפי חיקוק אחר. {{ח:סעיף|129|פטור|אחר=[86]}} {{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 127|סעיפים 127}} {{ח:פנימי|סעיף 128|ו־128(א)(2)}} לא יחולו על בעל סימן מסחר שנרשם בפנקס סימני המסחר לפי {{ח:חיצוני|פקודת סימני המסחר|פקודת סימני המסחר [נוסח חדש], התשל״ב–1972}}, בתאריך קודם לתאריך קביעת צורת הסמל כאמור {{ח:פנימי|סעיף 127|בסעיף 127}}. {{ח:קטע3|פרק ה סימן ח|סימן ח׳: גמלאות לתלויים בנפגעי עבודה}} {{ח:סעיף|130|פרשנות|תיקון: תשע״ז־18|אחר=[74]}} {{ח:תת|(א)}} אלה בגדר תלויים במבוטח לענין {{ח:פנימי|פרק ה סימן ח|סימן זה}}: {{ח:תתת|(1)}} אשתו בשעת מותו; {{ח:תתת|(2)}} ילדו כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 238|בסעיף 238}} {{ח:פנימי|סעיף 252|או 252(ג1)}}; {{ח:תתת|(3)}} הורים שעיקר פרנסתם על המבוטח וכן הורים שאינם מסוגלים לכלכל עצמם והמוסד אישרם כתלויים תלות מלאה או חלקית, מאחר שלדעתו שורת הצדק מחייבת זאת; בפסקה זו, ”הורה“ – לרבות הורה מאמץ לפי {{ח:חיצוני|חוק אימוץ ילדים|חוק האימוץ}}, הורה המוכיח אימוץ על ידי פסק דין של בית משפט מוסמך והורה חורג; {{ח:תתת|(4)}} סב, סבה, אח או אחות הגרים בביתו של המבוטח לפחות שנים עשר חודשים לפני הפגיעה וכל פרנסתם על המבוטח ואינם מסוגלים לכלכל עצמם וכל עוד אינם מסוגלים לכלכל עצמם; {{ח:תתת|(5)}} מי שהיה בן זוגה של המבוטחת בשעת פטירתה, כל עוד יש עמו ילד או אינו מסוגל לכלכל עצמו או הכנסתו אינה עולה על האמור {{ח:פנימי|לוח ט|בלוח ט׳}} (להלן – אלמן); בן זוג של מבוטחת שבשעת פטירתה היה עמו ילד שמלאו לו 18 שנים אך לא נתקיימו בו התנאים האמורים {{ח:פנימי|סעיף 238|בפסקאות (2) ו־(3) של הגדרת ”ילד“ שבסעיף 238}} או התנאים {{ח:פנימי|סעיף 252|שבסעיף 252(ג1)}}, ייחשב כאלמן מהיום שבו נתקיים בילד תנאי מהתנאים האמורים {{ח:פנימי|סעיף 238|בסעיף 238}} או שהתקיימו בו התנאים האמורים {{ח:פנימי|סעיף 252|בסעיף 252(ג1)}}; השר רשאי לקבוע בצו, לאחר התייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, סכומים אחרים לענין הגדרה זו במקום הסכומים {{ח:פנימי|לוח ט|שבלוח ט׳}}. {{ח:תת|(ב)}} {{ח:פנימי|פרק ה סימן ח|בסימן זה}} להלן – {{ח:תתת|(1)}} דין אלמן כדין אלמנה; {{ח:תתת|(2)}} ”אלמנה“, ”אלמן“ או ”ילד“ – אלמנה, אלמן או ילד שהם בגדר תלויים במבוטח לפי סעיף קטן (א); {{ח:תתת|(3)}} ”קצבת נכות מלאה“ – קצבת הנכות שהיתה משתלמת למבוטח אילו חל עליו {{ח:פנימי|סעיף 105|סעיף 105}}. {{ח:סעיף|131|זכות לקצבה או מענק|אחר=[75]}} {{ח:ת}} מבוטח שפגיעה בעבודה גרמה למותו, ישלם המוסד לתלויים בנפטר קצבה חודשית או מענק לפי {{ח:פנימי|פרק ה סימן ח|סימן זה}}. {{ח:סעיף|132|שיעורי קצבת תלויים|אחר=[76]}} {{ח:ת}} המוסד ישלם קצבה בשיעורים שיחושבו באחוזים מקצבת הנכות המלאה כמפורט להלן: {{ח:תת|(1)}} לאלמנה שהיא בת 50 שנים ומעלה – 60%; {{ח:תת|(2)}} לאלמנה שהיא בת 40 שנים ומעלה ועוד אינה בת 50 שנים – 40%; {{ח:תת|(3)}} לאלמנה שערב פטירתו של המבוטח לא היתה מסוגלת לכלכל עצמה מעבודה, כל זמן שאין היא מסוגלת כאמור, ויהא גילה אשר יהא – קצבה כאילו מלאו לה 50 שנים; {{ח:תת|(4)}} לאלמנה שהיו עמה ילדים ואינם עמה עוד – קצבה כאילו מלאו לה 50 שנים; {{ח:תת|(5)}} לאלמנה שעמה ילדים, ויהא גילה אשר יהא, כל זמן שהילדים עמה – קצבה לפי פסקה (1) ותוספת ילדים – {{ח:תתת|(א)}} לילד אחד – 20%; {{ח:תתת|(ב)}} לשני ילדים – 30%; {{ח:תתת|(ג)}} לשלושה ילדים ויותר – 40%; {{ח:תת|(6)}} לילדים שהניח אחריו המבוטח ואין אלמנה זכאית לקבל בשבילם תוספת לפי פסקה (5) – {{ח:תתת|(א)}} לילד אחד – 60%; {{ח:תתת|(ב)}} לשני ילדים – 80%; {{ח:תתת|(ג)}} לשלושה ילדים – 90%; {{ח:תתת|(ד)}} לארבעה ילדים ויותר – 100%; {{ח:תת|(7)}} לתלויים אחרים שהניח אחריו המבוטח כשלא הניח אלמנה הזכאית לקצבה או ילדים הזכאים לקצבה – {{ח:תתת|(א)}} לתלוי אחד – 50%; {{ח:תתת|(ב)}} לשני תלויים – 75%; {{ח:תתת|(ג)}} לשלושה תלויים – 90%; {{ח:תתת|(ד)}} לארבעה תלויים – 100%. {{ח:סעיף|133|מענק לאלמנה|תיקון: תשע״ז־18|אחר=[77]}} {{ח:תת|(א)}} אלמנה שלא מלאו לה עדיין 40 שנים ואינה זכאית לקצבה, או אלמנה שפקעה זכותה לקצבה שלא עקב נישואיה, ישלם לה המוסד מענק בסכום השווה לקצבה לפי {{ח:פנימי|סעיף 132|סעיף 132(1)}} כפול שלושים ושש. {{ח:תת|(ב)}} אלמנה הזכאית למענק לפי סעיף קטן (א) ואין {{ח:פנימי|סעיף 135|סעיף 135}} חל עליה, שוב לא תהא זכאית לקצבה בזכותו של אותו מבוטח, ואולם – {{ח:תתת|(1)}} אלמנה שילדה לו ילד אחרי מותו תהיה זכאית לקצבה החל ביום פטירתו של המבוטח, והמענק ששולם לה ייזקף על חשבון הקצבה המגיעה לה; {{ח:תתת|(2)}} אלמנה, שאחד התנאים האמורים בפסקת משנה (א) או (ב) שלהלן מתקיים בילד שעמה אחרי מותו של המבוטח, תהיה זכאית לקצבה החל ביום שבו נתקיים בילד אותו תנאי, והמענק ששולם לה ייזקף על חשבון הקצבה המגיעה לה: {{ח:תתתת|(א)}} תנאי מהתנאים האמורים {{ח:פנימי|סעיף 238|בפסקאות (2) ו־(3) של הגדרת ”ילד“ שבסעיף 238}}; {{ח:תתתת|(ב)}} התנאים {{ח:פנימי|סעיף 252|שבסעיף 252(ג1)}}. {{ח:סעיף|134|קצבה למפרע לבן זוג תלוי|אחר=[77א]}} {{ח:ת}} נפטר מבוטח ובן זוגו חדל להיות מסוגל לכלכל עצמו תוך שנה מהפטירה, יהיה זכאי בן הזוג לקצבה החל ביום הפטירה כל עוד אינו מסוגל כאמור, ואם שולם לו מענק – ייזקף המענק על חשבון הקצבה המגיעה לבן הזוג. {{ח:סעיף|135|אלמנה שחזרה ונישאה|אחר=[78]}} {{ח:תת|(א)}} חזרה האלמנה ונישאה, תפקע זכותה לקצבה והמוסד ישלם לה מענק בשני שיעורים כלהלן: {{ח:תתת|(1)}} לאחר יום נישואיה מחדש – סכום השווה לקצבת תלויים המחושב על בסיס שיעור הקצבה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 132|בסעיף 132(1)}} (להלן – שיעור הקצבה) שהשתלמה בעד החודש שבו נישאה מחדש, כפול שמונה עשרה; {{ח:תתת|(2)}} כתום שנתיים מיום נישואיה מחדש – סכום השווה לשיעור הקצבה כפי שהיתה משתלמת לה, לולא נישאה מחדש, בעד החודש האחרון של השנתיים האמורות, כפול שמונה עשרה; {{ח:תת}} ואולם אם חדלה להיות נשואה לפני תום עשר שנים מהיום שבו חזרה ונישאה, או שתוך תקופה זו החלו הליכי גירושין בינה לבין בן זוגה בפני בית דין או בפני בית משפט, תהא זכאית מחדש לקצבה החל ביום שבו חדלה להיות נשואה כאמור, והמענק או שיעורו הראשון ששולם לה לפי סעיף קטן זה ייזקף על חשבון הקצבה, לפי ההוראות {{ח:פנימי|סעיף 262|שבפסקאות (1) עד (4) של סעיף 262(א)}}. {{ח:תת|(ב)}} נפטר בעלה של האלמנה מהנישואין החדשים והיא מקבלת מכוחו קצבת תלויים או קצבת שאירים, ישולם לה השיעור השני של המענק, אף אם טרם חלפו שנתיים מיום נישואיה מחדש; המענק יחושב על בסיס שיעור הקצבה שהיתה משתלמת לה בעד החודש שבו נפטר בעלה כאמור, לולא נישאה מחדש. {{ח:תת|(ג)}} על אף הוראות סעיף קטן (א) רשאי השר לקבוע סוגי מקרים ותנאים שבהם לא תפקע זכותה לקצבה של אלמנה שחזרה ונישאה. {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (קיצבת תלויים לאלמנה שנישאה)|תקנות הביטוח הלאומי (קיצבת תלויים לאלמנה שנישאה), תשל״ז–1976}}.}} {{ח:סעיף|136|קצבה כשיש גם תלויים אחרים|אחר=[79]}} {{ח:ת}} הניח אחריו המבוטח אלמנה הזכאית לקצבה או ילדים הזכאים לקצבה וגם תלויים אחרים, ישלם המוסד לתלויים האחרים קצבה השווה לסכום שלפי {{ח:פנימי|סעיף 132|סעיף 132(5) או (6)}} היה מיתוסף לקצבה המשתלמת לאלמנה או לילדים אילו אותם תלויים היו ילדים שהניח אחריו המבוטח, ובלבד שסך כל הקצבאות לא יעלה על קצבת הנכות המלאה. {{ח:סעיף|137|תלויים חלקיים|אחר=[80]}} {{ח:ת}} תלויים שהמוסד אישרם כתלויים חלקיים לפי {{ח:פנימי|סעיף 130|סעיף 130(א)(3)}}, תופחת הקצבה המשתלמת להם לפי {{ח:פנימי|סעיף 132|סעיפים 132(7)}} {{ח:פנימי|סעיף 136|או 136}} באופן יחסי למידת תלותם כפי שאישר אותה המוסד. {{ח:סעיף|138|תקנות בדבר תשלומים וחלוקתם|אחר=[81]}} {{ח:ת}} השר רשאי לקבוע לידי מי ישלמו קצבה לפי {{ח:פנימי|סעיף 132|סעיפים 132(6) או (7)}} {{ח:פנימי|סעיף 136|או 136}}, ואם אין היא משתלמת במלואה לידי אדם אחד – כיצד יחלקוה. {{ח:סעיף|139|גבול קצבאות|אחר=[82]}} {{ח:תת|(א)}} בשום פנים לא יעלה סך כל הקצבאות המשתלמות לפי {{ח:פנימי|פרק ה סימן ח|סימן זה}} על קצבת הנכות המלאה. {{ח:תת|(ב)}} היו תובעים קצבה לפי {{ח:פנימי|פרק ה סימן ח|סימן זה}} יותר מאדם אחד ובגלל הוראות סעיף קטן (א) אי אפשר לספק את כל התביעות במלואן, יפסוק בית הדין לעבודה למי ישלמו את הקצבה או כיצד תחולק הקצבה בהתחשב במצב הכלכלי של התובעים ובמידת תלותם באדם שבזכותו משתלמת הקצבה; ואולם אם הוגש הסכם בכתב של התובעים בענין תשלום הקצבה או חלוקתה, תשולם הקצבה, או תחולק לפי ההסכם. {{ח:סעיף|140|הגדלת קצבת התלויים|תיקון: תשס״ג־11|אחר=[82א]}} {{ח:ת}} קצבת התלויים המשתלמת בשל פגיעה בעבודה שאירעה בשנים הנקובות {{ח:פנימי|לוח ו|בלוח ו׳}} תוגדל בשיעור הנקוב {{ח:פנימי|לוח ו|באותו לוח}} בצידה של שנת הפגיעה, ובלבד שלא תעלה על השיעור המרבי ליום, האמור {{ח:פנימי|סעיף 97|בסעיף 97(א)}}, כפול שלושים. {{ח:סעיף|141|הצמדת קצבת תלויים למדד|תיקון: תשס״ג־11|אחר=[82ב]}} {{ח:ת}} קצבת התלויים תשתנה ב־1 בינואר של כל שנה, לפי שיעור עליית המדד שפורסם לאחרונה לפני המועד האמור לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני 1 בינואר של השנה הקודמת. {{ח:סעיף|142||תיקון: תשס״ג־11}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|143|מענק ליתום שהגיע למצוות|תיקון: תשס״ג־11|אחר=[82ד]}} {{ח:תת|(א)}} מבוטח שפגיעה בעבודה גרמה למותו, ומשתלמת מכוחו קצבת תלויים, ישלם המוסד לילדו בהגיעו לגיל 13 שנים, ולילדתו בהגיעה לגיל 12 שנים, מענק בשיעור שני שלישים מהסכום הבסיסי כפי שהיה ב־1 בינואר. {{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|144|הכשרה מקצועית ודמי מחיה לאלמנה וליתום|תיקון: תשע״ז־18|אחר=[90, 90א]}} {{ח:תת|(א)}} השר, בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע הוראות ותנאים בדבר – {{ח:תתת|(1)}} מתן הכשרה מקצועית לאלמנה או לאלמן, לרבות דמי מחיה והוצאות אבחון; {{ח:תתת|(2)}} תשלומי דמי מחיה והוצאות אבחון בעד יתום שעיקר זמנו מוקדש ללימודים על־יסודיים או להכשרה מקצועית או שהוא לומד במוסד חינוכי כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 252|בסעיף 252(ג1)}} ומתקיימים בו התנאים האמורים {{ח:פנימי|סעיף 252|באותו סעיף}}. {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (הכשרה מקצועית ודמי מחיה)|תקנות הביטוח הלאומי (הכשרה מקצועית ודמי מחיה), תשל״ט–1979}}.}} {{ח:תת|(ב)}} לענין סעיף זה, ”יתום“ – יתום שהוא תלוי לפי {{ח:פנימי|סעיף 130|סעיף 130(א)(2)}}, ומשתלמת מכוח הורהו קצבת תלויים. {{ח:קטע3|פרק ה סימן ט|סימן ט׳: שונות}} {{ח:סעיף|145|הפחתת גמלה, השהייתה או שלילתה|אחר=[87]}} {{ח:ת}} המוסד רשאי להפחית, להשהות או לשלול גמלה לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרק זה}} אם התובע גמלה – {{ח:תת|(1)}} הפר, ללא צידוק מספיק, הוראה של רופא מוסמך לכך מטעם המוסד, שהיתה מכוונת להחיש את החלמתו, להחזיר את כושר עבודתו או להפחית את דרגת נכותו; {{ח:תת|(2)}} נהג בדרך שמן המפורסמות הוא כי היא עלולה למנוע את החלמתו או החזרת כושר עבודתו או לעכב בעדן; {{ח:תת|(3)}} הפר הוראות שניתנו על פי חוק זה בקשר לשיקומו המקצועי. {{ח:סעיף|146|ביקורת|אחר=[88]}} {{ח:תת|(א)}} השר רשאי לקבוע הוראות בדבר חובת מעביד, רופא או מבוטח למסור הודעות על פגיעה בעבודה. {{ח:תת|(ב)}} מי שהסמיכו המוסד לכך רשאי להיכנס בכל עת סבירה לביתו של מבוטח התובע גמלה, או שקיבל גמלה, לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרק זה}}, כדי לחקור בכל ענין הכרוך בקבלת הגמלה. {{ח:סעיף|147|{{ח:חיצוני|פקודת הפיצויים לעובדים|פקודת הפיצויים לעובדים}}|אחר=[89]}} {{ח:ת}} הוראותיה של {{ח:חיצוני|פקודת הפיצויים לעובדים|פקודת הפיצויים לעובדים, 1947}}, יוסיפו לחול לגבי חבלת גוף בתאונה שאירעה תוך כדי עבודה ועקב עבודה (בלשון {{ח:חיצוני|פקודת הפיצויים לעובדים|הפקודה}} – הנובעת מהעבדה ובמהלך ההעבדה) לפני יום כ״ז באדר ב׳ התשי״ד (1 באפריל 1954) וכן לגבי מחלה מהמפורטות {{ח:חיצוני|פקודת הפיצויים לעובדים#תוספת 3|בתוספת השלישית לפקודה}} ושלפיה הגיעו לראשונה פיצויים בגלל אותה מחלה לפני היום האמור. {{ח:ת}} {{ח:הערה|סעיף 25 לחוק הביטוח הלאומי, תשי״ד–1953 ביטל את {{ח:חיצוני|פקודת הפיצויים לעובדים|פקודת הפיצויים לעובדים, 1947}} וקבע הוראות מעבר לגבי חבלות שארעו לפני ביטול {{ח:חיצוני|פקודת הפיצויים לעובדים|הפקודה}}. סעיף 147 בנוסח זה כולל את הוראות המעבר האמורות.}} {{ח:סעיף|148|ארגון יציג ודמי חברות|תיקון: תשע״א־4|אחר=[89א]}} {{ח:תת|(א)}} על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 303|סעיף 303}}, רשאי המוסד לנכות מקצבה של נכה עבודה שנקבעה לו דרגת נכות יציבה, דמי חברות לטובת ארגון, שהשר הכריז עליו כארגון של נכי עבודה, ותשלומים לקרן לעזרה הדדית של אותו ארגון ודמי השתתפות בביטוח חיים הדדי שסידר הארגון; {{ח:הערה|(החל מ־90 יום מיום תחילתן של תקנות לפי {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_300100.pdf|תיקון מס׳ 125}}):}} כמו כן רשאי המוסד לנכות מקצבה של נכה עבודה כאמור, דמי השתתפות בביטוח סיעודי קבוצתי שסידר הארגון ושמתקיימות בו הוראות סעיף קטן (ה), ובלבד שנכה העבודה נתן את הסכמתו לניכוי דמי ההשתתפות בביטוח הסיעודי מראש ובכתב. {{ח:תת|(ב)}} השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, יקבע את הסכום המרבי שמותר לנכות כל חודש מקצבה של נכה עבודה לפי סעיף קטן (א); נקבעו כללי עיגול לפי {{ח:פנימי|סעיף 381|סעיף 381}}, יוגדל או יוקטן הסכום המרבי, לפי הענין, כמתחייב מכללי העיגול. {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (ניכויים לטובת ארגון נכים)|תקנות הביטוח הלאומי (ניכויים לטובת ארגון נכים), התשמ״ו–1986}}.}} {{ח:תת|(ג)}} הודיע נכה העבודה למוסד בכתב על התנגדותו לניכוי, ייפסק הניכוי בתום חודש מיום קבלת ההודעה. {{ח:תת}} {{ח:הערה|(החל מ־90 יום מיום תחילתן של תקנות לפי {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_300100.pdf|תיקון מס׳ 125}}):}} הודיע נכה העבודה למוסד בכתב על התנגדותו לניכוי או על ביטול הסכמתו לניכוי, לפי העניין, ייפסק הניכוי בתום חודש מיום קבלת ההודעה. {{ח:תת|(ד)}} הוראות סעיף זה בדבר ניכוי דמי חברות לטובת ארגון של נכי עבודה וניכוי תשלומים לקרן לעזרה הדדית של ארגון כאמור, יחולו גם על אלמן ואלמנה כמשמעותם {{ח:פנימי|סעיף 130|בסעיף 130}}. {{ח:תת}} {{ח:הערה|(החל מ־90 יום מיום תחילתן של תקנות לפי {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_300100.pdf|תיקון מס׳ 125}}):}} הוראות סעיף זה בדבר ניכוי דמי חברות לטובת ארגון של נכי עבודה וניכוי תשלומים לקרן לעזרה הדדית של ארגון כאמור וכן ניכוי דמי השתתפות בביטוח חיים הדדי ובביטוח סיעודי קבוצתי, יחולו גם על אלמן ואלמנה כמשמעותם {{ח:פנימי|סעיף 130|בסעיף 130}}. {{ח:תת|(ה)}} {{ח:הערה|(החל מ־90 יום מיום תחילתן של תקנות לפי {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_300100.pdf|תיקון מס׳ 125}}):}} המוסד לא ינכה דמי השתתפות בביטוח סיעודי קבוצתי אלא אם כן התקיימו תנאים אלה: {{ח:תתת|(1)}} לכל חברי ארגון נכי העבודה שהם נכי עבודה שנקבעה להם דרגת נכות יציבה או שהם אלמן או אלמנה כמשמעותם {{ח:פנימי|סעיף 130|בסעיף 130}}, ניתנה האפשרות להצטרף לביטוח האמור, למעט מי שביום ההצטרפות לביטוח, כבר התרחש לגביו מקרה הביטוח כהגדרתו בפוליסת הביטוח; {{ח:תתת|(2)}} בפוליסת הביטוח התחייב המבטח לשלם תגמולי ביטוח בקרות מקרה הביטוח, לפי שיעור מוסכם מראש, בלא תלות בהוצאות שהוציא המבוטח בשל מקרה הביטוח. {{ח:תת|(ו)}} {{ח:הערה|(החל מ־90 יום מיום תחילתן של תקנות לפי {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_300100.pdf|תיקון מס׳ 125}}):}} השר רשאי לקבוע הוראות לביצוע סעיף זה. {{ח:סעיף|149|מימון פעולות בטיחות בעבודה|תיקון: תשס״ג־8, תשס״ז, תשפ״ב־3|אחר=[89ב]}} {{ח:תת|(א)}} המוסד ישתתף, לאחר התייעצות עם המועצה, במימון פעולות המיועדות למניעת תאונות בעבודה במפעלים או במקומות עבודה אחרים, ובלבד שהסכום הכולל של התחייבויות המוסד, בשנת כספים פלונית, להשתתף במימון פעולות כאמור, לרבות התחייבויות לגבי שנות הכספים הבאות, לא יעלה על 8,743,400 שקלים חדשים; מימון לפי סעיף זה ייעשה על פי תנאים וכללים שקבע השר באישור ועדת העבודה והרווחה. {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (השתתפות במימון פעולות בטיחות וגיהות בעבודה)|תקנות הביטוח הלאומי (השתתפות במימון פעולות בטיחות וגיהות בעבודה), התשמ״ח–1988}}.}} {{ח:תת|(ב)}} על אף הוראות סעיף קטן (א) – {{ח:תתת|(1)}} המוסד רשאי, לאחר התייעצות עם המועצה ובהסכמת שר האוצר, להתחייב להשתתף במימון פעולות לפי הוראות סעיף קטן (א), בסכום העולה על הסכום הקבוע בו, ובלבד שסכום ההתחייבויות הנוסף יופחת מהסכום הכולל שבו יהיה המוסד רשאי להתחייב בשתי שנות הכספים הבאות שייקבע בהסכמת שר האוצר; {{ח:תתת|(2)}} התחייב המוסד, בשנת כספים מסוימת, להשתתף במימון פעולות כאמור בסעיף קטן (א) בסכום הנמוך מהסכום הקבוע בו, רשאי הוא, לאחר התייעצות עם המועצה, להתחייב בשנת הכספים שלאחריה בסכום הקבוע בסעיף קטן (א), בתוספת סכום ההפרש או בתוספת 20% מהסכום הקבוע בסעיף קטן (א), לפי הנמוך; לענין זה, ”סכום ההפרש“ – סכום השווה להפרש שבין הסכום הקבוע בסעיף קטן (א) לבין הסכום שבו התחייב המוסד בשנת הכספים המסוימת; {{ח:תתת|(3)}} בוטלה התחייבות שניתנה לפי סעיף זה, בשנת הכספים שבה ניתנה ההתחייבות או באחת משתי שנות הכספים שלאחריה, רשאי המוסד, בהתייעצות עם המועצה, להתחייב, בשנת הכספים שבה בוטלה ההתחייבות או בשנת הכספים שלאחריה, בסכום השווה לסכום המרבי שבו הוא רשאי להתחייב באותה שנת כספים לפי סעיף קטן (א) ופסקאות (1) ו־(2), בתוספת סכום ההתחייבות שבוטלה כאמור. {{ח:תת|(ג)}} הסכום הקבוע בסעיף קטן (א) יעודכן ב־1 בינואר של כל שנה לפי השינוי במדד ביחס ל־1 בינואר של השנה שקדמה לה; לענין זה, ”מדד“ – מדד שיקבע השר בצו בהסכמת שר האוצר. {{ח:סעיף|149א|דיווח לכנסת לעניין תאונות עבודה – הוראת שעה|תיקון: תשע״ח־11, תשפ״ג־3}} {{ח:תת|(א)}} בסעיף זה, ”תאונת עבודה“ – כל אחת מאלה: {{ח:תתת|(1)}} תאונת עבודה כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 79|בסעיפים 79}} {{ח:פנימי|סעיף 80|ו־80(2) עד (6)}}; {{ח:תתת|(2)}} מחלת מקצוע לרבות פגיעה בעבודה כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 84|בסעיף 84}} {{ח:פנימי|סעיף 84א|או 84א}}. {{ח:תת|(ב)}} המוסד ימסור לוועדת העבודה והרווחה, בתקופות כמפורט בסעיף קטן (ג), דיווח על העניינים האלה: {{ח:תתת|(1)}} התקדמות עבודת הצוות הבין־משרדי שהוקם לפי {{ח:חיצוני|https://www.gov.il/he/pages/dec230-2023|החלטת הממשלה מס׳ 230 מיום ג׳ באדר התשפ״ג (24 בפברואר 2023)}} לבחינת נושא צמצום תאונות עבודה (להלן – הצוות), ובכלל זה דיווח על הגורמים שהופיעו לפני הצוות ונתונים ומגמות בתחום תאונות העבודה; {{ח:תתת|(2)}} המלצות של הצוות לפעולות לצמצום תאונות העבודה, אם ניתנו, ובכלל זה הפעולות שיש לנקוט למניעה ואכיפה של תאונות העבודה, לרבות פעולות של גופים חוץ־ממשלתיים, וכן תיקוני החקיקה הנדרשים בתחום הבטיחות בעבודה; {{ח:תתת|(3)}} נתונים שבידי המוסד על תאונות עבודה בתקופת הדיווח, לרבות סיווג הפגיעה בעבודה לפי הענף שבו אירעה התאונה, הגורמים לתאונה, שיעור דמי הפגיעה ששולמו, מספר ימי אי־הכושר ששולמו, דרגת הנכות שנקבעה וסך ההוצאה על גמלאות נפגעי עבודה; {{ח:תתת|(4)}} שיעור הגבייה לענף נפגעי עבודה לפי {{ח:פנימי|לוח י|לוח י׳}}. {{ח:תת|(ג)}} דיווחים בעניינים כאמור בפסקאות בסעיף קטן (ב) יימסרו לוועדת העבודה והרווחה, אחת לשלושה חודשים, כמפורט להלן: {{ח:תתת|(1)}} דיווחים לפי פסקאות (1) ו־(2) – החל מיום תחילתו של {{ח:חיצוני|חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2023 ו-2024)|חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2023 ו־2024), התשפ״ג–2023}} {{ח:הערה|(ביום 1.6.2023)}}, ועד להגשת המלצות הצוות לשר האוצר ולשר העבודה; {{ח:תתת|(2)}} דיווחים לפי פסקאות (3) ו־(4) – החל ביום כ׳ בטבת התשפ״ד (1 בינואר 2024) ועד ליום א׳ בטבת התשפ״ח (31 בדצמבר 2027). {{ח:קטע2|פרק ו|פרק ו׳: ביטוח נפגעי תאונות|אחר=[פרק ג׳2]}} {{ח:סעיף|150|הגדרות|תיקון: תשס״ד|אחר=[90ב]}} {{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ו|בפרק זה}} – {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מבוטח“ – תושב ישראל שמלאו לו 18 שנים, וטרם הגיע לגיל פרישה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תאונה“ – אירוע פתאומי שבו גורם חיצוני מביא לחבלה פיסית וכתוצאה ממנה לאבדן כושר התפקוד; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אבדן כושר התפקוד“ – לפי כללים ומבחנים שיקבע השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, לכל המבוטחים או לסוגים מהם. {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נפגעי תאונות)|תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נפגעי תאונות), התשמ״א–1981}}, לעניין הגדרת ”אובדן כושר התפקוד“.}} {{ח:סעיף|151|הזכות ותחומיה|אחר=[90ג]}} {{ח:תת|(א)}} מבוטח שאירעה לו תאונה, בין בישראל ובין בחוץ לארץ, יהיה זכאי לדמי תאונה בעד פרק הזמן שבו הוא נמצא בישראל ואבד לו כושר התפקוד, אם לא עסק למעשה בעבודה כלשהי. {{ח:תת|(ב)}} הזכות לדמי תאונה לפי סעיף זה מותנית בכך שהמבוטח נבדק בדיקה רפואית תוך 72 שעות משעת התאונה, ואם המוסד אישר שתוצאות התאונה יכול שנתגלו לראשונה לאחר 72 השעות האמורות – תוך שבועיים מיום התאונה. {{ח:סעיף|152|דמי תאונה|אחר=[90ד]}} {{ח:ת}} דמי תאונה ישולמו בעד תקופה שלא תעלה על 90 ימים רצופים החל ביום שלאחר יום התאונה, ובלבד שלא ישולמו בשנת כספים אחת בעד יותר מ־90 ימים. {{ח:סעיף|153|סייג|אחר=[90ה]}} {{ח:תת|(א)}} בעד שני הימים הראשונים שלאחר יום התאונה שבהם אבד למבוטח, שהוא עובד או עובד עצמאי, כושר התפקוד כתוצאה מתאונה, לא ישולמו דמי תאונה, אלא אם כן אבד לו כושר התפקוד כאמור 12 ימים לפחות בנוסף ליום התאונה. {{ח:תת|(ב)}} בעד 14 הימים הראשונים שלאחר יום התאונה שבהם אבד למבוטח, שאינו עובד ואינו עובד עצמאי, כושר התפקוד כתוצאה מהתאונה, לא ישולמו דמי תאונה. {{ח:סעיף|154|שיעור דמי תאונה|תיקון: תשס״ג־11|אחר=[90ו]}} {{ח:ת}} דמי תאונה ליום הם – {{ח:תת|(1)}} לגבי מי שהיה ביום התאונה עובד או עובד עצמאי – כשיעור דמי הפגיעה ליום שהיו משתלמים לו לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳}} אילו נפגע בעבודה, אך לא פחות מהשיעור הקבוע בפסקה (2); פסקה זו לא תחול על עובד לשעה בעבודה שאינה לצורך עסקו או משלח ידו של מעביד ועל עובד עצמאי אלא אם כן בעת התאונה היו רשומים במוסד כאמור {{ח:פנימי|סעיף 77|בסעיף 77}}; {{ח:תת|(2)}} לגבי מבוטח שפסקה (1) אינה חלה עליו – סכום השווה ל־25% מהסכום הבסיסי. {{ח:סעיף|155|כפל גמלאות|אחר=[90ז]}} {{ח:ת}} מבוטח הזכאי לתשלום על פי כל חיקוק, למעט {{ח:חיצוני|פקודת הנזיקין|פקודת הנזיקין}}, הסכם קיבוצי כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 180|בסעיף 180}} או הסדר קיבוצי אחר, תקנון של קופת גמל, חוזה עבודה או תקנון של קרן ביטוח או פנסיה, בעד תקופת אי־כושר לעבודה או לתפקוד מטעמי בריאות, לא יהיה זכאי לגמלה לפי {{ח:פנימי|פרק ו|פרק זה}} לגבי התקופה שבה הוא זכאי לתשלום כאמור. {{ח:סעיף|156|פרקי זמן שאין משלמים בעדם|תיקון: תשנ״ז|אחר=[90ח]}} {{ח:ת}} על אף הוראות {{ח:פנימי|פרק ו|פרק זה}}, לא ישולמו דמי תאונה בעד פרק הזמן שמתקיימות במבוטח הוראות {{ח:פנימי|סעיף 92|סעיף 92(א)}} וכן בעד פרקי זמן שבהם נמצא המבוטח – {{ח:תת|(1)}} במוסד לטיפול רפואי או סיעודי, שניתנים בו אכסון וכלכלה, שלא לצורך קבלת טיפול רפואי או סיעודי עקב התאונה; {{ח:תת|(2)}} בשירות בצבא הגנה לישראל; {{ח:תת|(3)}} במאסר. {{ח:סעיף|157|מועד להגשת התביעה|אחר=[90ט]}} {{ח:ת}} על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 296|סעיף 296}} תוגש תביעה לגמלה לפי {{ח:פנימי|פרק ו|פרק זה}} למוסד תוך 90 ימים מיום התאונה; ואולם המוסד יהיה רשאי, לפי שיקול דעתו, ליתן את הגמלה אם נתבעה אחרי המועד האמור בגלל סיבה שמנעה מהמבוטח הגשת התביעה במועד, ובלבד שהתביעה הוגשה תוך 90 ימים מהיום שחדלה להתקיים הסיבה האמורה. {{ח:קטע2|פרק ז|פרק ז׳: ביטוח אבטלה|אחר=[פרק ו׳1]}} {{ח:קטע3|פרק ז סימן א|סימן א׳: מבוטחים}} {{ח:סעיף|158|הגדרות|תיקון: תשנ״ח־5, תשנ״ט־5, תשס״ד, תשס״ו־8, תשס״ט־4, תשע״ד־6, תשע״ו־8, תשע״ז־5, תשע״ז־16, תשפ״ב־7, תשפ״ג־8, תשפ״ד־12, תשפ״ה־11, תשפ״ו, תשפ״ו־7|אחר=[127א]}} {{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ז|בפרק זה}} – {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מבוטח“ – {{ח:תתת|(1)}} תושב ישראל או תושב ארעי שמלאו לו 18 שנים וטרם הגיע לגיל הקבוע לגביו, בהתאם לחודש לידתו, {{ח:פנימי|לוח א1 חלק ב|בחלק ב׳ בלוח א׳1}}, והוא עובד הזכאי לשכר שמעבידו חייב בתשלום דמי ביטוח בעדו; {{ח:תתת|(2)}} חייל ששירת שירות סדיר על פי {{ח:חיצוני|חוק שירות בטחון|חוק שירות בטחון}}, למעט שירות צבאי לפי התחייבות לשירות קבע, מיום שחרורו מהשירות ולמשך שנה מאותו יום (להלן – חייל); {{ח:תתת|(3)}} {{ח:הערה|(הנוסח הקבוע):}} מי ששירת כמתנדב בשירות לאומי או בהתנדבות קהילתית תקופה שאינה קצרה מתקופה שבה חייבת יוצאת צבא אשה בשירות סדיר על פי {{ח:חיצוני|חוק שירות בטחון#סעיף 16|סעיף 16(1) לחוק שירות בטחון}}, מיום תום השירות ולמשך שנה מאותו יום; ואולם בת ששירתה כמתנדבת בשירות לאומי או בהתנדבות קהילתית, ותקופת שירותה בפועל לא פחתה משישה חודשים, והיא נישאה בתוך 30 הימים מהיום שבו הפסיקה בפועל את השירות הלאומי או ההתנדבות הקהילתית (להלן – יום הפסקת השירות), יראוה כמי ששירתה כמתנדבת בשירות לאומי או בהתנדבות קהילתית תקופה שאינה קצרה מתקופה שבה חייבת יוצאת צבא בשירות סדיר כאמור, ומנין השנה האמורה יחושב מיום הפסקת השירות; {{ח:תתת}} {{ח:הערה|(הוראת שעה עד מועד הפקיעה של {{ח:חיצוני|חוק שירות לאומי-אזרחי|חוק שירות לאומי–אזרחי, התשע״ד–2014}}, ביום 31.8.2026, חלה גם על מי שהתחיל את שירותו לפני המועד האמור גם אחרי המועד האמור עד שייסים את שירותו):}} מי ששירת כמתנדב בשירות לאומי או בהתנדבות קהילתית או כמשרת בשירות לאומי–אזרחי תקופה שאינה קצרה מ־24 חודשים, מיום תום השירות ולמשך שנה מאותו יום; ואולם בת ששירתה כמתנדבת בשירות לאומי או בהתנדבות קהילתית, ותקופת שירותה בפועל לא פחתה משישה חודשים, והיא נישאה בתוך 30 הימים מהיום שבו הפסיקה בפועל את השירות הלאומי או ההתנדבות הקהילתית (להלן – יום הפסקת השירות), יראוה כמי ששירתה כמתנדבת בשירות לאומי או בהתנדבות קהילתית תקופה שאינה קצרה מ־24 החודשים האמורים, ומנין השנה האמורה יחושב מיום הפסקת השירות; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מבוטח מיוחד“ – מי שהיה זכאי לדמי אבטלה לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ז|פרק זה}}, אלמלא החל לעסוק במשלח יד כעובד עצמאי, בשנה שבתכוף לאחר התאריך הקובע; לעניין זה, יראו את המועד שבו השלים המבוטח את כל אלה, כמועד שבו החל לעסוק במשלח היד כאמור ({{ח:פנימי|פרק ז|בפרק זה}} – מועד פתיחת העסק) – {{ח:תתת|(1)}} מסר הודעה לרשות המסים בישראל בדבר התחלת עיסוקו במשלח יד כאמור, בהתאם להוראות {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 134|סעיף 134 לפקודת מס הכנסה}}, ולפי {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף#סעיף 52|סעיף 52 לחוק מס ערך מוסף, התשל״ו–1975}}; {{ח:תתת|(2)}} נרשם כעצמאי במוסד, לפי {{ח:פנימי|סעיף 379|סעיף 379}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”לשכת שירות התעסוקה“ ו”שירות התעסוקה“ – כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק שירות התעסוקה|בחוק שירות התעסוקה}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דמי אבטלה“ – גמלה המשתלמת לזכאי לפי {{ח:פנימי|פרק ז|פרק זה}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עובד“ – למעט חבר אגודה שיתופית שהיא קיבוץ שיתופי או קיבוץ מתחדש, שרואים אותו כעובד לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3}} {{ח:פנימי|סעיף 3א|או 3א(א)}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תאריך קובע“ – ה־1 בחודש שבו התחילה תקופת האבטלה, ובלבד שחלפו 12 חודשים לפחות מה־1 בחודש שבו התחילה תקופת האבטלה הקודמת, ולגבי מבוטח מיוחד ימנו את 12 החודשים האמורים, בלי למנות בהם תקופה של 24 חודשים, לכל היותר, בין מועד פתיחת העסק לבין מועד סגירתו, ולעניין מבוטחת שנולדה ביום א׳ בטבת התש״ך (1 בינואר 1960) או לאחריו, מלאו לה 57 שנים והיא זכאית לדמי אבטלה בעד מספר הימים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 171|בסעיף 171(א)(1ב) או (1ג)}}, בפעם השנייה ואילך – יהיה התאריך הקובע ה־1 בחודש שבו התחילה תקופת האבטלה, ובלבד שחלפו 18 חודשים לפחות מה־1 בחודש שבו התחילה תקופת האבטלה הקודמת. {{ח:סעיף|159|תקנות|אחר=[127ב]}} {{ח:ת}} השר, לאחר התייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי להרחיב בתקנות את חוג המבוטחים לענין {{ח:פנימי|פרק ז|פרק זה}}, בתנאים שקבע. {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח אבטלה)|תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח אבטלה), תשל״ג–1972}}.}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (הרחבת חוג המבוטחים בביטוח אבטלה ותשלום דמי ביטוח)|תקנות הביטוח הלאומי (הרחבת חוג המבוטחים בביטוח אבטלה ותשלום דמי ביטוח), התשנ״ח–1997}}.}} {{ח:קטע3|פרק ז סימן ב|סימן ב׳: תנאי הזכאות}} {{ח:סעיף|160|זכאי לדמי אבטלה|תיקון: תשנ״ט־5, תשס״ד, תשס״ו־4, תשס״ו־8, תשס״ט־4, תשע״ד־6, תשע״ו־8, תשע״ז־16, תשפ״ג־8, תשפ״ד־12, תשפ״ה־11, תשפ״ו, תשפ״ו־7|אחר=[127ג]}} {{ח:תת|(א)}} דמי אבטלה ישולמו למבוטח שהוא מובטל, אשר השלים את תקופת האכשרה כמוגדר {{ח:פנימי|סעיף 161|בסעיף 161}} ומלאו לו 20 שנים ({{ח:פנימי|פרק ז|בפרק זה}} – זכאי) וטרם הגיע לגיל הקבוע לגביו, בהתאם לחודש לידתו, {{ח:פנימי|לוח א1 חלק ב|בחלק ב׳ בלוח א׳1}}. {{ח:תת|(ב)}} השר, בהתייעצות עם שר הבטחון ובאישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע סוגי חיילים הזכאים לדמי אבטלה לפני שמלאו להם 20 שנים. {{ח:תת|(ג)}} מובטל שהשלים את תקופת האכשרה כאמור, יראו אותו כזכאי לענין {{ח:פנימי|פרק ז|פרק זה}} אף אם לא מלאו לו 20 שנים ובלבד שמלאו לו 18 שנים והוא המפרנס היחיד של משפחתו או שיש לו ילד כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 238|בסעיף 238}} ועיקר פרנסתו של הילד עליו, הכל לפי תנאים שנקבעו; לענין סעיף זה, ”משפחה“ – בן זוג, הורה, אח או אחות. {{ח:תת|(ד)}} השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע נסיבות מיוחדות שלפיהן יראו במי שמלאו לו 18 שנים וטרם מלאו לו 20 שנים זכאי לענין {{ח:פנימי|פרק ז|פרק זה}} ובלבד שהשלים את תקופת האכשרה כאמור. {{ח:תת|(ה)}} {{ח:הערה|(הנוסח הקבוע):}} לענין סעיף קטן (ב) {{ח:פנימי|סעיף 161|וסעיפים 161(ג)}}, {{ח:פנימי|סעיף 168|168}}, {{ח:פנימי|סעיף 170|170(ב)}} {{ח:פנימי|סעיף 174|ו־174}} דין מי ששירת כמתנדב בשירות לאומי או בהתנדבות קהילתית כאמור {{ח:פנימי|סעיף 158|בפסקה (3) להגדרה ”מבוטח“ שבסעיף 158}} כדין חייל, בשינויים המחוייבים. {{ח:תת}} {{ח:הערה|(הוראת שעה עד מועד הפקיעה של {{ח:חיצוני|חוק שירות לאומי-אזרחי|חוק שירות לאומי–אזרחי, התשע״ד–2014}}, ביום 31.8.2026, חלה גם על מי שהתחיל את שירותו לפני המועד האמור גם אחרי המועד האמור עד שייסים את שירותו):}} לענין סעיף קטן (ב) {{ח:פנימי|סעיף 161|וסעיפים 161(ג)}}, {{ח:פנימי|סעיף 168|168}}, {{ח:פנימי|סעיף 170|170(ב)}} {{ח:פנימי|סעיף 174|ו־174}} דין מי ששירת כמתנדב בשירות לאומי או בהתנדבות קהילתית או משרת בשירות לאומי–אזרחי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 158|בפסקה (3) להגדרה ”מבוטח“ שבסעיף 158}} כדין חייל, בשינויים המחוייבים. {{ח:תת|(ו)}} מבוטח מיוחד, שלא מיצה את זכותו לדמי אבטלה בתוך 12 חודשים מהתאריך הקובע, רק מחמת עיסוקו במשלח ידו כעובד עצמאי, יהיה זכאי לדמי אבטלה לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ז|פרק זה}}, אם חדל לעסוק במשלח ידו ושב והפך מובטל בתוך התקופה המיוחדת; לעניין זה, יראו את המועד שבו השלים המבוטח את כל אלה, כמועד שבו חדל לעסוק במשלח ידו כאמור (להלן – מועד סגירת העסק) – {{ח:תתת|(1)}} מסר הודעה לרשות המסים בדבר הפסקת עיסוקו במשלח ידו כאמור, בהתאם להוראות {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 134|סעיף 134 לפקודת מס הכנסה}} ולפי {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף#סעיף 61|סעיף 61 לחוק מס ערך מוסף, התשל״ו–1975}}; {{ח:תתת|(2)}} נרשם במוסד כמי שאינו עובד ואינו עובד עצמאי, לפי {{ח:פנימי|סעיף 345|סעיף 345}}; {{ח:תת}} בסעיף זה, ”התקופה המיוחדת“ – 12 חודשים שלאחר התאריך הקובע שבמניינם לא תובא בחשבון התקופה הקצרה מבין אלה: {{ח:תתת|(1)}} התקופה שבין מועד פתיחת העסק לבין מועד סגירתו; {{ח:תתת|(2)}} 24 חודשים. {{ח:סעיף|161|תקופת אכשרה|תיקון: תשנ״ח־8, תשנ״ט־5, תשס״ב־6, תשס״ו־4, תשס״ט־4, תשע״ב־13, תשפ״ב־7|אחר=[127ד]}} {{ח:תת|(א)}} לעניין {{ח:פנימי|פרק ז סימן ב|סימן זה}}, תקופת האכשרה לגבי תקופת אבטלה פלונית היא 12 חודשים קלנדריים שבעדם שולמו דמי ביטוח אבטלה, בעד אחד או יותר מהימים בחודש, בתוך 18 החודשים בתכוף לתאריך הקובע. {{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:תת|(ג)}} בתקופת האכשרה של מובטל ייכללו, אף ללא תשלום דמי ביטוח – {{ח:תתת|(1)}} ימי אבל במשפחה שמטעמי דת או נוהג לא עבד בהם (להלן – ימי אבל); {{ח:תתת|(2)}} ימי שירות סדיר על פי {{ח:חיצוני|חוק שירות ביטחון|חוק שירות ביטחון}} – עד שישה חודשי שירות כאמור, או ימי שירות מילואים בצבא הגנה לישראל; {{ח:תתת|(3)}} ימי מחלה שבעדם היה העובד זכאי לדמי מחלה כמשמעותם לפי {{ח:חיצוני|חוק דמי מחלה|חוק דמי מחלה, התשל״ו–1976}}. {{ח:תת|(ד)}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:תת|(ה)}} השלים מבוטח את תקופת האכשרה כנדרש בסעיף קטן (א), לא תידרש ממנו תקופת אכשרה במשך שנים עשר החודשים שלאחר התאריך הקובע שלגביו השלים את תקופת האכשרה, ולגבי מבוטח מיוחד ימנו את 12 החודשים האמורים, בלי למנות בהם תקופה של 24 חודשים, לכל היותר, בין מועד פתיחת העסק לבין מועד סגירתו, ולעניין מבוטחת שנולדה ביום א׳ בטבת התש״ך (1 בינואר 1960) או לאחריו, ומלאו לה 57 שנים – לא תידרש ממנה תקופת אכשרה במשך 18 החודשים שלאחר התאריך הקובע שלגביו השלימה את תקופת האכשרה. {{ח:תת|(ו)}} תקופת עבודה המזכה במענק לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 174א|סעיף 174א}} לא תיחשב כתקופת אכשרה. {{ח:סעיף|162|תקופות נוספות|תיקון: תשס״ב־6, תשס״ה־2, תשע״ב־13, תשע״ח|אחר=[127ה]}} {{ח:תת|(א)}} לא הושלמה תקופת האכשרה מחמת אחת או יותר מהעילות המנויות בפסקאות שלהלן (בסעיף זה – החודשים החסרים), ימנו את 18 החודשים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 161|בסעיף 161}}, בלי למנות בהם את החודשים החסרים שאינם עולים על המספר הנקוב לצד כל עילה, ולעניין זה יראו היעדרות בחלק מחודש קלנדרי בשל אחת מהעילות כאמור, כהיעדרות בכל החודש, אלא אם כן אותו חודש נכלל בתקופת האכשרה לפי חוק זה: {{ח:תתת|(1)}} הכשרה, השתלמות או הסבה מקצועית לפי הפניה משירות התעסוקה או ממי שאישר לכך שירות התעסוקה (לכל אלה ייקרא להלן – הכשרה מקצועית) – 12 חודשים; {{ח:תתת|(2)}} מחלה או תאונה – שישה חודשים; {{ח:תתת|(3)}} היעדרות מעבודה לפי {{ח:חיצוני|חוק עבודת נשים#סעיף 6|סעיפים 6}} {{ח:חיצוני|חוק עבודת נשים#סעיף 7|ו־7 לחוק עבודת נשים}} – לפי מספר חודשי ההיעדרות; {{ח:תתת|(4)}} היעדרות אחרת של עובד מעבודתו מסיבות שאינן תלויות ברצונו – חודש אחד; {{ח:תתת|(5)}} העדרות מעבודה בתקופה שבעדה שולמו דמי הסתגלות מיוחדים – לפי תקופת הזכאות לדמי הסתגלות כאמור {{ח:חיצוני|חוק יישום תכנית ההתנתקות#סעיף 52|בסעיף 52 לחוק יישום תכנית ההתנתקות}}. {{ח:תת|(ב)}} בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), בחישוב תקופת האכשרה, ימנו את 18 החודשים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 161|בסעיף 161}} בלי למנות בהם את התקופה שתחילתה ביום שבו הפסיק המבוטח את עבודתו בפעם האחרונה לפני התאריך הקובע וסיומה בתאריך הקובע, ובלבד שהתקופה האמורה לא תעלה על שלושה חודשים. {{ח:סעיף|163|מובטל|תיקון: תשס״ט־4, תשע״ד־6, תשע״ו־8, תשע״ז־16, תשפ״ג־8, תשפ״ד־12, תשפ״ה־11, תשפ״ו, תשפ״ו־7|אחר=[127ו]}} {{ח:תת|(א)}} רואים אדם כמובטל אם הוא רשום בלשכת שירות התעסוקה כמחוסר עבודה לפי תנאים שקבע השר באישור ועדת העבודה והרווחה, והוא מוכן ומסוגל לעבודה במקצועו או בכל עבודה אחרת המתאימה לו (לשני אלה ייקרא להלן – עבודה מתאימה), ולשכת שירות התעסוקה לא הציעה לו עבודה כאמור. {{ח:תת|(ב)}} השר רשאי לקבוע דרכי מתן אישורים על היות אדם מובטל ועל מספר הימים שבהם היה מובטל. {{ח:תת|(ג)}} מובטל שחלה בתקופת האבטלה או שנכללו בה ימי אבל, יראו אותו כמובטל בימי האבל או במשך 30 ימי המחלה תוך 12 חודשים מהתאריך הקובע, ולגבי מבוטח מיוחד ימנו את 12 החודשים האמורים, בלי למנות בהם תקופה של 24 חודשים, לכל היותר, בין מועד פתיחת העסק לבין מועד סגירתו, והכל בלבד שמוסד רפואי, כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 89|בסעיף 89(א)}}, אישר את מחלתו; ואולם לא ייחשב אדם כמובטל לפי סעיף קטן זה בשני הימים הראשונים בכל פעם שחלה אלא אם כן היו לו לפחות 12 ימי מחלה רצופים; לענין זה, ”מחלה“ – לרבות תאונה. {{ח:תת|(ד)|(1)}} אדם שנבחן בבחינה במקצועות מעשיים בכתב לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק לשכת עורכי הדין|חוק לשכת עורכי הדין, התשכ״א–1961}} (בסעיף קטן זה – חוק לשכת עורכי הדין), לא יראו אותו כמובטל, בתקופה שתחילתה חודשיים לפני מועד הבחינה האמורה ועד למועד הבחינה; השר, בהסכמת שר האוצר, רשאי לקבוע מועד של בחינה אחרת שנקבעה לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק לשכת עורכי הדין|חוק לשכת עורכי הדין}}, כמועד שממנו תימנה תקופת החודשיים האמורה; הוראת פסקה זו תחול גם על אדם ששב ונבחן בבחינה האמורה. {{ח:תתת|(2)}} אדם שנבחן בבחינה סופית חלק ב׳ בנושא חשבונאות פיננסית מתקדמת הנערכת מטעם מועצת רואי חשבון לפי {{ח:חיצוני|חוק רואי חשבון|חוק רואי חשבון, התשט״ו–1955}} (בסעיף זה – חוק רואי חשבון), לא יראו אותו כמובטל, בתקופה שתחילתה חודשיים לפני מועד הבחינה האמורה עד למועד הבחינה; השר, בהסכמת שר האוצר, רשאי לקבוע מועד של בחינה אחרת שנקבעה לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק רואי חשבון|חוק רואי חשבון}}, כמועד שממנו תימנה תקופת החודשיים האמורה; הוראת פסקה זו תחול גם על אדם ששב ונבחן בבחינה האמורה. {{ח:תתת|(3)}} אדם שנבחן בבחינה סופית חלק ב׳ בנושא ביקורת חשבונות ובעיות ביקורת מיוחדות הנערכת מטעם מועצת רואי חשבון לפי {{ח:חיצוני|חוק רואי חשבון|חוק רואי חשבון}}, לא יראו אותו כמובטל, בתקופה שתחילתה חודשיים לפני מועד הבחינה האמורה ועד למועד הבחינה; השר, בהסכמת שר האוצר, רשאי לקבוע מועד של בחינה אחרת שנקבעה לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק רואי חשבון|חוק רואי חשבון}}, כמועד שממנו תימנה תקופת החודשיים האמורה; הוראת פסקה זו תחול גם על אדם ששב ונבחן בבחינה האמורה. {{ח:תת|(ה)}} {{ח:הערה|(הוראת שעה עד מועד הפקיעה של {{ח:חיצוני|חוק שירות לאומי-אזרחי|חוק שירות לאומי–אזרחי, התשע״ד–2014}}, ביום 31.8.2026, חלה גם על מי שהתחיל את שירותו לפני המועד האמור גם אחרי המועד האמור עד שייסים את שירותו):}} לא יראו חייל, מתנדב בשירות לאומי או בהתנדבות קהילתית או משרת בשירות לאומי–אזרחי כמובטל, במהלך תקופת השירות. {{ח:סעיף|164||תיקון: תשנ״ט־6, תשס״ג־8}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|165|עבודה מתאימה|תיקון: תשנ״ט־6, תשס״ג־8, תשס״ז|אחר=[127ז]}} {{ח:תת|(א)}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:תת|(ב)}} לענין {{ח:פנימי|סעיף 163|סעיף 163}} רואים עבודה מוצעת כעבודה מתאימה לאדם פלוני אם היא תואמת את מצב בריאותו וכושרו הגופני ונתמלאו בה כל אלה: {{ח:תתת|(1)}} העבודה היא מסוג העבודה העיקרית שבה עבד תוך שלוש השנים שקדמו בתכוף לתאריך הקובע, או עבודה אחרת התואמת את הכשרתו המקצועית, או רמת השכלתו; השר, באישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, רשאי לקבוע סוגי עבודה לפי קבוצות מיון, שייחשבו כעבודה מסוג העבודה העיקרית או כעבודה התואמת את ההכשרה המקצועית או את רמת ההשכלה כאמור; {{ח:תתת|(2)}} השכר בעבודה המוצעת שווה לפחות לדמי האבטלה שהיו מגיעים לו אילו היה זכאי להם; {{ח:תתת|(3)}} העבודה המוצעת אינה מחייבת שינוי במקום מגוריו. {{ח:תת|(ג)}} לענין {{ח:פנימי|סעיף 166|סעיף 166(ד)}} רואים הכשרה מקצועית כעבודה מתאימה לאדם פלוני אם היא תואמת את רמת השכלתו, מצב בריאותו וכושרו הגופני, ואם אינה מחייבת שינוי במקום מגוריו. {{ח:תת|(ד)}} הוראות סעיף קטן (ב)(1) ו־(2) לא יחולו לגבי מי שבשלוש השנים שקדמו בתכוף לתאריך הקובע היה עיקר עבודתו בעבודה שהיא מטבעה עבודה עונתית, וכן לגבי כל אחד מהמנויים בפסקאות (1) עד (3) שלהלן, בתקופות המפורטות בהן, ובלבד שהשכר בעבודה המוצעת לא יפחת משכר מינימום כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק שכר מינימום|בחוק שכר מינימום}}: {{ח:תתת|(1)}} מי שטרם מלאו לו 25 שנים – מתום 14 ימים מהתאריך הקובע; {{ח:תתת|(2)}} מי שמלאו 25 שנים אך טרם מלאו לו 28 שנים – מתום 30 ימים מהתאריך הקובע; {{ח:תתת|(3)}} מי שמלאו לו 28 שנים אך טרם מלאו לו 35 שנים – מתום 60 ימים מהתאריך הקובע. {{ח:תת|(ה)}} לענין סעיפים קטנים (ב)(3) ו־(ג), אם הוצעה לאדם עבודה או הכשרה מקצועית במקום המרוחק לפחות 60 קילומטרים ממקום מגוריו הקבוע, תיחשב ההצעה כמחייבת שינוי במקום מגוריו, אלא אם כן קיימת תחבורה ציבורית תקינה למקום העבודה או ההכשרה המקצועית ובחזרה, או שהמעביד מספק הסעה למקום העבודה ובחזרה, ובלבד שזמן הנסיעה לעבודה ובחזרה העולה על שעה אחת נחשב כחלק מזמן העבודה. {{ח:תת|(ו)}} הוצעה לאדם עבודה או הכשרה מקצועית במקום המרוחק לפחות 60 קילומטרים ממקום מגוריו, לא תיחשב ההצעה כמחייבת שינוי במקום מגוריו, אם אין לאדם בן משפחה הגר עמו, ומובטחים לו מגורים במקום העבודה או ההכשרה המקצועית והוצאות נסיעה ממקום מגוריו הקבוע למקום העבודה או ההכשרה המקצועית ובחזרה אחת לשבועיים לפחות. {{ח:תת|(ז)}} על אף הוראות סעיפים קטנים (ה) ו־(ו), אם הוצעה עבודה או הכשרה מקצועית לאם לילד שטרם מלאו לו שבע שנים, במקום המרוחק לפחות 40 קילומטרים ממקום מגוריה הקבוע, תיחשב ההצעה כמחייבת שינוי במקום המגורים. {{ח:תת|(ח)}} לענין סעיפים קטנים (ה) עד (ז) – {{ח:תתת|(1)}} מרחקים יחושבו לפי המרחק שבין יישובים כמובא בפרסומי מרחקי דרך של מחלקת המדידות במשרד התשתיות הלאומיות; {{ח:תתת|(2)}} ”בן משפחה“ – בן זוג, ילד, הורה, אח, סב או נכד; {{ח:תתת|(3)}} מקום המגורים הקבוע של אדם ייקבע לפי הרישום בתעודת הזהות שלו. {{ח:סעיף|166|סייגים לזכאות|תיקון: תשנ״ט־6, תשס״ג־8, תשס״ד, תשפ״ב־7|אחר=[127ח]}} {{ח:תת|(א)}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:תת|(ב)}} מי שהפסיק את עבודתו מרצונו, בלי שהיתה הצדקה לכך, לא יהיה זכאי לדמי אבטלה בעד 90 הימים הראשונים מיום הפסקת העבודה; השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע מה ייחשב כהצדקה לענין סעיף קטן זה. {{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:תת|(ד)}} מי שלשכת שירות התעסוקה הציעה לו עבודה מתאימה והוא סירב לקבלה, למעט סירוב כאמור {{ח:חיצוני|חוק יישוב סכסוכי עבודה#סעיף 37ב|בסעיף 37ב(ג) לחוק יישוב סכסוכי עבודה, התשי״ז–1957}}, לא יהיה זכאי לדמי אבטלה בעד 90 הימים הראשונים מיום הסירוב, בכל פעם שסירב כאמור; הוראות סעיף קטן זה {{ח:פנימי|סעיף 171|וסעיף 171(א1)}} לא יחולו, בשנים 2022 עד 2026, לגבי מבוטחת שנולדה ביום א׳ בטבת התש״ך (1 בינואר 1960) או לאחריו ומלאו לה 60 שנים. {{ח:קטע3|פרק ז סימן ג|סימן ג׳: דמי אבטלה}} {{ח:סעיף|167|חישוב דמי אבטלה|תיקון: תשנ״ט־6, תשס״ז, תשפ״ב־7|אחר=[127י]}} {{ח:תת|(א)}} דמי האבטלה ליום יחושבו באחוזים מהשכר היומי הממוצע כפי שנקבע {{ח:פנימי|לוח ז|בלוח ז׳}} בהתאם לגילו של המבוטח, או בצירופיהם, לפי הענין. {{ח:תת|(ב)|(1)}} בסעיף קטן זה – {{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”יום תשלום“ – יום שבעדו משתלמים למובטל דמי אבטלה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 171|סעיפים 171}} {{ח:פנימי|סעיף 173|ו־173}}, לפי הענין; {{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”השכר היומי הממוצע במשק“ – השכר הממוצע מחולק ב־25; {{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”התקופה הראשונה“ – 125 ימי התשלום הראשונים שלאחר התאריך הקובע; {{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”התקופה השניה“ – יתרת ימי התשלום שלאחר תום תקופת התשלום הראשונה. {{ח:תתת|(2)}} על אף האמור בסעיף קטן (א) לא יעלה סכום דמי האבטלה ליום על – {{ח:תתתת|(1)}} סכום השווה לשכר היומי הממוצע במשק בעד כל יום תשלום שבתקופה הראשונה; {{ח:תתתת|(2)}} סכום השווה לשני שלישים מהשכר היומי הממוצע במשק בעד כל יום תשלום שבתקופה השניה. {{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו־(ב), לעניין מובטלת שחל לגביה {{ח:פנימי|סעיף 171|סעיף 171(א)(1ג)}}, לא יעלה סכום דמי האבטלה ליום על סכום השווה ל־1.46% מהשכר הממוצע כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 2|בסעיף 2}}, בעד ימי התשלום שמהיום ה־176 ואילך שלאחר התאריך הקובע. {{ח:סעיף|168|חישוב דמי אבטלה לחייל שעבד פחות מחודש|אחר=[127יא]}} {{ח:ת}} על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 167|סעיף 167}}, דמי האבטלה ליום, לחייל כאמור {{ח:פנימי|סעיף 170|בסעיף 170(ב)(2)}}, לא יעלו על החלק ה־25 מסכום השווה ל־80% משכר המינימום כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק שכר מינימום|בחוק שכר מינימום}}. {{ח:סעיף|169||תיקון: תשנ״ח־8|אחר=[127יב]}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|170|השכר היומי הממוצע|תיקון: תשנ״ז־5, תשס״ב־7, תשס״ג־11, תשס״ג־12, תשס״ח־3, תשע״ב־13|אחר=[127יג]}} {{ח:תת|(א)}} השכר היומי הממוצע, לגבי מובטל שאינו חייל, יחושב לפי ההכנסה שממנה מגיעים דמי ביטוח אבטלה, לרבות אותו סכום שממנו היו מגיעים דמי ביטוח אילולא השיעור המרבי הקבוע לתשלום דמי ביטוח, בתקופה של ששת החודשים הקלנדריים האחרונים שבעדם שולמו דמי ביטוח אבטלה לפני התאריך הקובע. {{ח:תת|(ב)|(1)}} השכר היומי הממוצע, לגבי מובטל שהוא חייל, יחושב לפי השכר שממנו מגיעים דמי ביטוח אבטלה בתקופת השנה שקדמה לתאריך הקובע. {{ח:תתת|(2)}} על אף האמור בפסקה (1), לא יפחת השכר היומי הממוצע לגבי החייל ממחצית הסכום הבסיסי. {{ח:תת|(ב1)}} השכר היומי הממוצע לגבי מובטל שבתכוף לפני התאריך הקובע היה זכאי לדמי פגיעה כמשמעותם {{ח:פנימי|סעיף 92|בסעיף 92}}, יחושב לפי השכר שממנו מגיעים דמי ביטוח אבטלה בתקופה של ששת החודשים הקלנדריים האחרונים שקדמו לחודש שבעדו הגיעו לו לראשונה דמי הפגיעה האמורים, אם הוא גבוה מהשכר היומי הממוצע המחושב לפי סעיף קטן (א). {{ח:תת|(ג)}} מקום שלפי הוראות סעיף זה קיימות אפשרויות שונות של חישוב השכר היומי הממוצע, ייעשה החישוב לפי הנוח ביותר למובטל. {{ח:תת|(ד)}} אם בתאריך הקובע או לאחריו חל פיצוי, יוגדל השכר היומי הממוצע בשיעור הפיצוי מה־1 בחודש שבו חל הפיצוי. {{ח:תת|(ה)}} מובטלת שבתכוף לפני התאריך הקובע נעדרה מעבודתה לפי {{ח:חיצוני|חוק עבודת נשים#סעיף 6|סעיפים 6}} {{ח:חיצוני|חוק עבודת נשים#סעיף 7|או 7 לחוק עבודת נשים}}, וחל פיצוי לאחר תום התקופה ששימשה בסיס לחישוב השכר היומי הממוצע, יוגדל השכר היומי הממוצע לפי שיעור התנודות של השכר הממוצע, מיום השינוי בשכר הממוצע. {{ח:תת|(ו)}} בשום מקרה לא יעלה השכר היומי הממוצע על החלק ה־25 מההכנסה המרבית הקבועה {{ח:פנימי|לוח יא|בלוח י״א}}, ולא יפחת משכר מינימום יומי כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק שכר מינימום#סעיף 1|בסעיף 1 לחוק שכר מינימום}}, או משכר מינימום חלקי למי שחל לגביו {{ח:חיצוני|חוק שכר מינימום#סעיף 2|סעיף 2 לחוק האמור}}. {{ח:תת|(ז)}} השר יקבע את דרכי חישוב השכר היומי הממוצע כאמור בסעיפים קטנים (א) ו־(ב). קביעת דרכי חישוב השכר היומי הממוצע כאמור בסעיף קטן (א) טעונה את הסכמת שר האוצר ואת אישור ועדת העבודה והרווחה. {{ח:סעיף|171|תקופה מרבית לדמי אבטלה|תיקון: תשנ״ח, תש״ס־2, תשס״ב־6, תשס״ז, תשס״ט־4, ק״ת תש״ע, ק״ת תש״ע־2, תשפ״ב־7|אחר=[127יד]}} {{ח:תת|(א)}} לא ישולמו דמי אבטלה למובטל בחודש פלוני אם קיבל דמי אבטלה בעד מספר ימים כלהלן באותו חודש ובאחד עשר החודשים שקדמו בתכוף לאותו חודש, ולגבי מבוטח מיוחד ימנו את 11 החודשים האמורים, בלי למנות בהם תקופה של 24 חודשים, לכל היותר, בין מועד פתיחת העסק לבין מועד סגירתו, ולעניין מובטלת שחלות לגביה פסקאות (1ב) או (1ג) – אם קיבלה דמי אבטלה בעד מספר הימים האמור באותן פסקאות באותו חודש וב־17 החודשים שקדמו בתכוף לאותו חודש: {{ח:תתת|(1)}} 175 – אם מלאו לו 45 שנים, או שמלאו לו 35 שנים וישנם שלושה תלויים בו כמשמעותם {{ח:פנימי|סעיף 247|בסעיף 247}}; {{ח:תתת|(1א)}} 138 – אם מלאו לו 35 שנים ולא מתקיים בו האמור בפסקה (1), או אם טרם מלאו לו 35 שנים וישנם שלושה תלויים בו כמשמעותם {{ח:פנימי|סעיף 247|בסעיף 247}}; {{ח:תתת|(1ב)}} 300 – אם היא מבוטחת שנולדה ביום א׳ בטבת התש״ך (1 בינואר 1960) או לאחריו ומלאו לה 60 שנים; {{ח:תתת|(1ג)}} 300 – אם היא מבוטחת שנולדה ביום א׳ בטבת התש״ך (1 בינואר 1960) או לאחריו, מלאו לה 57 שנים וטרם מלאו לה 60 שנים; {{ח:תתת|(2)}} 70 – אם הוא מבוטח כאמור {{ח:פנימי|סעיף 158|בפסקאות (2) או (3) להגדרת {{ח:הערה|”}}מבוטח{{ח:הערה|“}} שבסעיף 158}} אף אם חלק מתקופת הזכאות לפי פסקה זו חל לאחר תום התקופה של שנה מתום השירות כאמור באותה הגדרה, ובלבד שתקופת הזכאות היא רצופה והחלה לפני תום השנה; {{ח:תתת|(2א)}} 67 – אם מלאו לו 25 שנים וטרם מלאו לו 28 שנים; {{ח:תתת|(2ב)}} 50 – אם טרם מלאו לו 25 שנים; {{ח:תתת|(3)}} 100 – בכל מקרה אחר. {{ח:תת|(א1)}} מספר הימים המפורט בסעיף קטן (א) בפסקאות (1), (1א), (2) ו־(3), לפי הענין, לגבי מי שסירב לקבל עבודה מתאימה, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 166|בסעיף 166(ד)}}, יופחת ב־30 ימים או במספר הימים הנותרים מיום הסירוב שבעדם היה זכאי לדמי אבטלה אלמלא הוראות סעיף קטן זה, לפי הנמוך מביניהם. {{ח:תת|(ב)}} השר, לאחר התייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי להורות בתקנות על הארכת התקופות הנקובות בסעיף קטן (א), בעתות של אבטלה ממושכת או כללית בכל שטח המדינה או באזור מסויים, וכן לקבוע הוראות מיוחדות בדבר הזכאות לדמי אבטלה, שיעורם ותשלומם בפרק הזמן שבו הוארכו התקופות כאמור, הכל לגבי כלל המובטלים או לגבי סוגים מהם. {{ח:סעיף|171א|הפחתת שיעור ותקופת התשלום במקרים מיוחדים|תיקון: תש״ס־2}} {{ח:תת|(א)}} בסעיף זה – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”יום קובע“ – תאריך קובע שבו התחילה תקופת אבטלה שבעדה, או בעד חלק ממנה, משתלמים למובטל דמי אבטלה; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תקופה קובעת“ – 48 חודשים רצופים שתחילתם ביום קובע; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תקופת תשלום מרבית“ – מספר הימים המרבי לתשלום דמי אבטלה החל, לפי הענין, על מובטל לפי {{ח:פנימי|סעיף 171|סעיף 171(א)}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”יתרת תקופה קובעת“, לענין מובטל ששולמו לו דמי אבטלה בעד תקופת תשלום מרבית אשר חלה במהלך תקופה קובעת – התקופה שמתום תקופת התשלום המרבית האמורה ועד תום התקופה הקובעת האמורה. {{ח:תת|(ב)}} כפוף להוראות סעיף קטן (ג), ביתרת תקופה קובעת – {{ח:תתת|(1)}} לא ישולמו למובטל דמי אבטלה בעד תקופה העולה על 80% מתקופת תשלום מרבית; {{ח:תתת|(2)}} לא יעלה סכום דמי האבטלה ליום על 85% מסכום דמי האבטלה ליום החל לגביו לפי {{ח:פנימי|סעיף 167|סעיפים 167(ב)(2)}} {{ח:פנימי|סעיף 168|או 168}}, לפי הענין; {{ח:תת|(ג)}} כל תקופה קובעת, לגבי מובטל, תחל ביום הקובע הראשון החל לאחר תום התקופה הקובעת שקדמה לה. {{ח:תת|(ד)}} התקופה הקובעת, אשר תחול לראשונה על מובטל, תחל ביום הקובע לגביו החל לראשונה לאחר יום ט׳ בטבת התשנ״ו (1 בינואר 1996). {{ח:תת|(ה)}} הוראות סעיף זה לא יחולו על מי שמלאו לו 40 שנים. {{ח:סעיף|172|תחילת תשלום דמי אבטלה|אחר=[127טו]}} {{ח:ת}} לא ישולמו דמי אבטלה בעד חמשת ימי האבטלה הראשונים מכל תקופה של ארבעה חודשים רצופים המתחילים בתאריך הקובע. {{ח:סעיף|173|דמי אבטלה למי שנמצא בהכשרה מקצועית|תיקון: תש״ס־2, תשס״ב־6, תשס״ג־6, תשס״ו־4, תשס״ח־11, תשפ״ב־11|אחר=[127טז]}} {{ח:תת|(א)|(1)}} זכאי שנשלח להכשרה מקצועית ישולמו לו, דמי אבטלה בסכום השווה להפרש שבין התשלומים הניתנים לו בהכשרה המקצועית לבין מלוא דמי האבטלה שהיה זכאי להם אילו היה מובטל. {{ח:תתת|(1א)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}} {{ח:תתת|(2)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}} {{ח:תתת|(3)}} השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע סוגים של הכשרה מקצועית שבהם לא יהא בתשלומים הניתנים בהכשרה המקצועית כדי להשפיע על הזכאות לדמי האבטלה כאמור בפסקה (1), והכל לפי מבחנים וסייגים שנקבעו. {{ח:תת|(ב)}} השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע תנאים לתשלום דמי אבטלה לפי סעיף זה. {{ח:תת|(ג)}} על מי שמקבל דמי אבטלה לפי סעיף זה יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 167|סעיפים 167 עד 172}}, ואולם על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 171|בסעיף 171(א)}} לא ישולמו לזכאי מיוחד דמי אבטלה לתקופה העולה על 138 ימים, והוראות {{ח:פנימי|סעיף 171א|סעיף 171א}} לא יחולו לגביו; לענין זה, ”זכאי מיוחד“ – מי שהתקיימו בו כל אלה: {{ח:תתת|(1)}} ההכשרה המקצועית שאליה נשלח טרם הסתיימה והוא משתתף בה באופן סדיר; {{ח:תתת|(2)}} לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 171|סעיפים 171}} {{ח:פנימי|סעיף 171א|ו־171א}}, הוא זכאי לדמי אבטלה בעד תקופה קצרה מ־138 ימים; {{ח:תתת|(3)}} הוא הוכיח להנחת דעתו של המוסד כי לא סיים 12 שנות לימוד. {{ח:תת|(ד)}} לענין סעיף זה, יראו חייל כזכאי, אף אם לא השלים את תקופת האכשרה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 161|בסעיף 161}}. {{ח:סעיף|173א||תיקון: תשס״ג־5, תשס״ג־8}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|174|מענק למי שעבד בעבודה מועדפת|תיקון: תשנ״ז־6, תשנ״ט־5, תשס״א־3, תשס״ג־2, תשס״ו־4, תשס״ז, תשס״ז־8, תשע״ב־7, תשפ״א־6|אחר=[127טז1]}} {{ח:תת|(א)}} בסעיף זה – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עבודה מועדפת“ – עבודה במקום עבודה או בסוג עבודה כמפורט {{ח:פנימי|לוח ח|בלוח ח׳}}, ובלבד שלגבי אדם פלוני העבודה אינה עבודה מתאימה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 165|בסעיף 165(א) ו־(ב)}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”השיעור לחייל“ – שיעור דמי האבטלה שהיה משתלם לחייל לפי {{ח:פנימי|סעיף 170|סעיף 170(ב)(2)}} אילולא הוראות {{ח:פנימי|סעיף 168|סעיף 168}}, ואולם על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 167|סעיף 167(א)}}, יחושב השיעור כאמור באחוזים מהשכר כפי שנקבע {{ח:פנימי|לוח ז|בטור א׳ של לוח ז׳}}. {{ח:תת|(ב)}} מבוטח שמתקיימים בו כל אלה זכאי למענק כאמור בסעיף קטן (ג): {{ח:תתת|(1)}} אילו התקיים בו האמור {{ח:פנימי|סעיף 163|בסעיף 163(א)}} הוא היה זכאי לדמי אבטלה; לענין זה, יראו חייל כזכאי לדמי אבטלה, אף אם לא השלים את תקופת האכשרה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 161|בסעיף 161}}; {{ח:תתת|(2)}} הוא עבד ששה חודשים לפחות, מתוך שנתיים מיום שחרורו משירות סדיר על פי {{ח:חיצוני|חוק שירות בטחון|חוק שירות בטחון}}, למעט שירות צבאי לפי התחייבות לשירות קבע, בעבודה מועדפת והוכיח להנחת דעתו של פקיד התביעות כי עבד כאמור בעבודה מועדפת; במניין השנתיים האמורות לא יובאו בחשבון ימים שבהם שירת המבוטח בשירות מילואים כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק שירות המילואים|בחוק שירות המילואים, התשס״ח–2008}}; {{ח:תתת|(3)}} {{ח:הערה|(פקעה);}} {{ח:תתת|(4)}} {{ח:הערה|(פקעה).}} {{ח:תת|(ג)}} המענק יהיה בסכום השווה ל־50% מהשיעור לחייל בעד 138 ימי אבטלה, בניכוי ימי האבטלה שבעדם קיבל דמי אבטלה באחד עשר החודשים שקדמו בתכוף לתחילת העבודה המועדפת. {{ח:תת|(ד)}} השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, יקבע כללים, תנאים, דרכי הוכחה וסייגים לתשלום מענק לפי סעיף זה, לרבות מענק חלקי, גם למי שעבד בעבודה מועדפת תקופה פחותה מששה חודשים; כן יקבע כאמור את המועד או המועדים לתשלום המענק, דרכי חישובו ואופן תשלומו, ובלבד שהמענק ישולם לא יאוחר מתום התקופה של שנתיים, האמורה בסעיף קטן (ב). {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (מענק למובטל שעובד בעבודה מועדפת)|תקנות הביטוח הלאומי (מענק למובטל שעובד בעבודה מועדפת), התשמ״ג–1983}}.}} {{ח:תת|(ה)}} הוראות סעיף זה אינן גורעות מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 176|סעיף 176}}. {{ח:תת|(ו)|(1)}} מענק, למעט מענק חלקי, בשיעור שנקבע לפי סעיף זה, ישולם למי שמתקיימים בו התנאים שבסעיף קטן (ב), גם אם עבד בעבודה שאינה עבודה מועדפת, אם מתקיימים בו כל אלה: {{ח:תתתת|(א)}} הוא עבד בעבודה נדרשת שהיא לגביו עבודה מתאימה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 165|בסעיף 165(א) ו־(ב)}}; {{ח:תתתת|(ב)}} הוא הוכיח, להנחת דעתו של פקיד התביעות, כי עבד כאמור בסעיף קטן (ב)(2) בעבודה נדרשת; לענין סעיף קטן זה, ”עבודה נדרשת“ – עבודה במקומות עבודה ובסוגי עבודה כמפורט {{ח:פנימי|לוח ח|בלוח ח׳}}. {{ח:תתת|(2)}} השר, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לשנות או להחליף את {{ח:פנימי|לוח ח|לוח ח׳}}. {{ח:תת|(ז)}} על אף האמור בסעיף קטן (ו), יינתן מענק חלקי למי שהועסק בעבודה נדרשת כאמור {{ח:פנימי|לוח ח פרט ד|בחלק (ד) בלוח ח׳}}, והתקיימו בו כל התנאים שבסעיף הקטן האמור, אף אם עבד תקופה שפחתה משישה חודשים ובלבד שלא פחתה מארבעה חודשים. {{ח:סעיף|174א|מענק לחבר קיבוץ שיתופי או קיבוץ מתחדש|תיקון: תשנ״ט־5, תשע״ז־5}} {{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 174|סעיף 174}} יחולו גם לגבי חייל, שהוא חבר אגודה שיתופית שהיא קיבוץ שיתופי או קיבוץ מתחדש ואשר רואים אותו כעובד לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3}} {{ח:פנימי|סעיף 3א|או 3א}}. {{ח:סעיף|175|דמי אבטלה למקבל קצבת פרישה|תיקון: תשנ״ח, תשס״ה־2, תש״ע־9|אחר=[127טז2]}} {{ח:תת|(א)}} הזכאי לדמי אבטלה ובעד אותו זמן יש לו הכנסה מקצבת פרישה, מגמול פרישה או מקצבת התאמה, ינוכה מדמי האבטלה, המגיעים לו ליום לפי {{ח:פנימי|סעיף 167|סעיף 167}}, סכום השווה להכנסתו היומית שמקורה בקצבה או בגמול כאמור. {{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:תת|(ג)}} השר יקבע את דרכי חישוב ההכנסה היומית כאמור בסעיף קטן (א). {{ח:תת|(ד)}} בסעיף זה, ”קצבת פרישה“ – קצבה המשתלמת עקב פרישה מכל אחד מאלה: {{ח:תתת|(1)}} עבודה; {{ח:תתת|(2)}} שירות בצבא הגנה לישראל; {{ח:תתת|(3)}} שירות במשטרת ישראל; {{ח:תתת|(4)}} שירות בשירות בתי הסוהר. {{ח:סעיף|176|דמי אבטלה למי שיש לו הכנסה מעבודה או ממשלח יד|תיקון: תשס״ט־4, תשפ״ד־2, תשפ״ה־12, תשפ״ו־6|אחר=[127טז3]}} {{ח:תת|(א)}} הזכאי לדמי אבטלה, למעט אדם שנבחן בבחינות לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 163|סעיף 163(ד)}}, ובעד אותו זמן יש לו הכנסה מעבודה או ממשלח יד, תנוכה ההכנסה הממוצעת היומית מהעבודה או ממשלח היד מדמי האבטלה המגיעים לו ליום. {{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(פקע).}} {{ח:תת|(ד)}} {{ח:הערה|(פקע).}} {{ח:תת|(ה)}} {{ח:הערה|(הוראת שעה מיום 31.3.2026 עד יום 31.3.2027):}} הזכאי לדמי אבטלה שיש לו הכנסה כאמור בסעיף קטן (א) מעיסוקו במשלח ידו כעובד עצמאי בתקופה הקובעת כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 179כח|בסעיף 179כח}}, תחושב הכנסתו לעניין הניכוי שלפי הסעיף הקטן האמור באותה תקופה, על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 345|בסעיף 345}} או לפיו, על פי אישור של רואה חשבון או יועץ מס בדבר הכנסותיו בתקופה האמורה. {{ח:סעיף|176א|מענק למובטל שעובד בשכר נמוך|תיקון: תשנ״ט־6, תשס״ג־8, תשס״ט־4|אחר=[ה״ש 3א; 127טז4]}} {{ח:תת|(א)}} מענק, לרבות מענק חלקי, בסכום האמור בסעיף קטן (ב), ישולם לעובד העובד בעבודה בהיקף משרה של 50% לפחות, ושאינה עבודה מתאימה לגביו לפי {{ח:פנימי|סעיף 165|סעיף 165}}, וכן לעובד כאמור שהעבודה שהוצעה לו נחשבת עבודה מתאימה לגביו רק מחמת הוראות {{ח:פנימי|סעיף 165|סעיף 165(ד)}}, אם נתמלאו לגביו כל אלה: {{ח:תתת|(1)}} הוא עובד 100 ימים לפחות, ולגבי מענק חלקי – 25 ימים לפחות, בתוך שנים עשר החודשים שמהתאריך הקובע, בעבודה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 165|בסעיף 165(ד)}} שהציע לו שירות התעסוקה; {{ח:תתת|(2)}} השכר בעבודה האמורה בפסקה (1) נמוך מדמי האבטלה אשר להם היה זכאי אילולא הוצעה לו העבודה (להלן – עבודה בשכר נמוך). {{ח:תת|(ב)}} סכום המענק יהיה שווה להפרש שבין סכום השווה ל־50% מההכנסה הממוצעת היומית מעבודתו בשכר נמוך, ובין דמי האבטלה ליום שהיו משתלמים לו אילולא היה עובד, והכל בעד כל אחד מהימים שבהם עבד בעבודה שבשלהם היה זכאי לדמי אבטלה לפי מספר הימים החל לגביו בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 171|סעיף 171}}, או שהיה זכאי בשלהם לדמי אבטלה, אילולא חל לגביו {{ח:פנימי|סעיף 165|סעיף 165(ד)}}; במניין הימים כאמור לא יימנו ימים שחלו בתוך 30 הימים הראשונים שבעדם שולמו לו דמי אבטלה לפי {{ח:פנימי|סעיף 160|סעיף 160}}; מספר הימים שבעדם ישולם המענק לא יעלה על 100. {{ח:תת|(ג)}} הפסיק העובד לעבוד בעבודה בשכר נמוך, לא יחולו לגבי הפסקה כאמור הוראות {{ח:פנימי|סעיף 166|סעיף 166(ב)}}. {{ח:תת|(ד)}} השכר היומי הממוצע לגבי מי שהיה למובטל בתוך שישה חודשים מהיום שבו הפסיק לעבוד בעבודה בשכר נמוך, יחושב לפי ההכנסה שהיתה לו לפני התאריך הקובע שקדם לאותה עבודה, ובלבד שדמי האבטלה לא יפחתו מדמי האבטלה שחושבו לפי {{ח:פנימי|סעיף 170|סעיף 170}}. {{ח:תת|(ה)}} השר יקבע תנאים, כללים, סייגים, מועדים ודרכי חישוב לתשלום המענק לפי סעיף זה. {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (מענק למובטל שעובד בשכר נמוך)|תקנות הביטוח הלאומי (מענק למובטל שעובד בשכר נמוך), התשנ״ה–1994}}.}} {{ח:תת|(ו)}} על אף האמור בסעיף קטן (ב), לא יעלה סכום המענק ליום על ההפרש שבין השכר היומי הממוצע ששימש בסיס לחישוב דמי האבטלה שהיו משתלמים לו אילולא היה עובד, ובין ההכנסה הממוצעת היומית מהעבודה בשכר נמוך. {{ח:תת|(ז)}} על דמי האבטלה שלפיהם מחושב המענק לפי סעיף זה, יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 167|סעיף 167(ב)(2)}}. {{ח:קטע3|פרק ז סימן ד|סימן ד׳: שונות}} {{ח:סעיף|177|ניכוי מס הכנסה|אחר=[127יז]}} {{ח:ת}} מדמי האבטלה ינכה המוסד במקור מס הכנסה לפי הוראות {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 164|סעיפים 164}} {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 243|ו־243 לפקודת מס הכנסה}} והתקנות לפיה. {{ח:סעיף|177א|תשלום דמי אבטלה למבוטח בחופשה ללא תשלום|תיקון: תשפ״א־11}} {{ח:ת}} לא ישולמו דמי אבטלה לפי {{ח:פנימי|פרק ז|פרק זה}} למבוטח שהעסקתו הופסקה בשל הוצאתו לחופשה ללא תשלום, אלא אם כן מתקיימים לגביו שניים אלה: {{ח:תת|(1)}} הוא הוצא לחופשה ללא תשלום ביוזמת המעסיק לתקופה של 30 ימים רצופים לפחות (בסעיף זה – תקופת החל״ת); {{ח:תת|(2)}} הוא אינו זכאי לשכר בעד תקופת החל״ת. {{ח:סעיף|177ב|אי־<wbr>התחשבות בימי האבטלה לפי {{ח:פנימי|פרק ז סימן ה|סימנים ה׳}} {{ח:פנימי|פרק ז סימן ו|ו־<wbr>ו׳}} במניין תקופות ימי האבטלה לפי סעיפים מסוימים|תיקון: תשפ״א־11}} {{ח:תת|(א)}} במניין תקופות ימי האבטלה המפורטות להלן לא יובאו בחשבון ימי האבטלה שבעדם שולמו דמי אבטלה למובטל לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ז סימן ה|סימן ה׳}}: {{ח:תתת|(1)}} ימי האבטלה שקיבל מובטל בחודש פלוני ובאחד עשר החודשים שקדמו בתכוף לאותו חודש, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 171|בסעיף 171(א)}}; {{ח:תתת|(2)}} ימי האבטלה בתקופת התשלום המרבית וביתרת התקופה הקובעת, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 171א|בסעיף 171א}}; לעניין פסקה זו לא יובאו בחשבון גם ימי האבטלה שבעדם שולמו למובטל דמי אבטלה לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ז סימן ו|סימן ו׳}}; {{ח:תתת|(3)}} ימי האבטלה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 174|בסעיף 174(ג)}}. {{ח:תת|(ב)}} בסעיף זה, ”הוראות {{ח:פנימי|פרק ז סימן ה|סימן ה׳}}“ – הוראות {{ח:פנימי|פרק ז סימן ה|סימן ה׳ לפרק זה}} כנוסחן {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/23/law/23_lsr_575830.pdf|בחוק הביטוח הלאומי (נגיף הקורונה החדש – הוראת שעה – תיקון מס׳ 216) (הוראות מיוחדות לעניין ביטוח אבטלה), התש״ף–2020}}, כתוקפן ביום כ׳ בתמוז התשפ״א (30 ביוני 2021). {{ח:סעיף|177ג|הוראות מיוחדות לעניין מבוטחת שחל לגביה {{ח:פנימי|סעיף 171|סעיף 171(א)(1ג)}}|תיקון: תשפ״ב־7}} {{ח:תת|(א)}} הוצעה למבוטחת שחל לגביה {{ח:פנימי|סעיף 171|סעיף 171(א)(1ג)}}, הכשרה מקצועית הולמת, ביום ה־176 שבעדו קיבלה דמי אבטלה לאחר התאריך הקובע (בסעיף זה – היום ה־176) ואילך, והיא סירבה להצעה סירוב שאינו סביר, תישלל זכאותה לדמי אבטלה ממועד הסירוב; בסעיף קטן זה, ”הכשרה מקצועית הולמת“ – הכשרה מקצועית מתאימה, ההולמת את השכלתה וכישוריה של המבוטחת, שמתקיימת בקרבת מקום מגוריה, במקום נגיש עבורה פיזית, ויש תחבורה ציבורית תקינה ממקום המגורים של המבוטחת אל המקום שבו ההכשרה מתקיימת. {{ח:תת|(ב)}} לעניין תשלום דמי אבטלה למבוטחת שחל לגביה {{ח:פנימי|סעיף 171|סעיף 171(א)(1ג)}}, הנמצאת בהכשרה מקצועית, יקראו בתקופה שמהיום ה־176 ואילך את {{ח:פנימי|סעיף 173|סעיף 173(א)}}, כך שבמקום ”70%“ יבוא ”100%“, אולם דמי האבטלה ליום בעד התקופה האמורה לא יעלו על סכום השווה ל־1.46% מהשכר הממוצע. {{ח:סעיף|178|הענקת אבטלה|אחר=[127יח<wbr>(א)]}} {{ח:ת}} קטין שמלאו לו 15 שנים ועוד לא מלאו לו 18 שנים המשתתף בפרנסת הוריו או שהוא ללא הורים ואין בידי לשכת שירות התעסוקה לספק לו עבודה על פי הכללים שנקבעו באישור ועדת העבודה והרווחה, יהיה זכאי להענקת אבטלה; שיעור ההשתתפות בפרנסה כאמור, וכן שיעור הענקת האבטלה והתנאים לקבלתה, ייקבעו בכללים. {{ח:סעיף|179|תנאי להענקה|אחר=[127יח<wbr>(ב)]}} {{ח:ת}} הענקת אבטלה לא תינתן אלא בתנאי שהקטין משתתף בתקופת האבטלה, וכל עוד הוא משתתף, בהכשרה מקצועית, בסידורי תעסוקה או בפעילות אחרת, שהשר הכיר בהם והם הוצעו לו בדרך שנקבעה, זולת אם אינו יכול להשתתף בהם מנסיבות שנקבעו. {{ח:קטע3|פרק ז סימן ה|סימן ה׳: הוראות מיוחדות לעניין ביטוח אבטלה בתקופת ההתמודדות עם נגיף הקורונה החדש {{ח:הערה|(פקע)}}|תיקון: ק״ת תש״ף, תש״ף־4, תש״ף־5}} {{ח:סעיף|179א||תיקון: ק״ת תש״ף, תש״ף־4, תש״ף־5}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}} {{ח:סעיף|179ב||תיקון: ק״ת תש״ף, ק״ת תש״ף־2, תש״ף־4, תש״ף־5}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}} {{ח:סעיף|179ג||תיקון: ק״ת תש״ף, ק״ת תש״ף־2, תש״ף־4, תש״ף־5}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}} {{ח:סעיף|179ד||תיקון: ק״ת תש״ף, ק״ת תש״ף־2, תש״ף־4, תש״ף־5}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}} {{ח:סעיף|179ה||תיקון: ק״ת תש״ף, תש״ף־4, תש״ף־5}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}} {{ח:סעיף|179ו||תיקון: תש״ף־4, תש״ף־5}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}} {{ח:סעיף|179ז||תיקון: תש״ף־5, תשפ״א}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}} {{ח:סעיף|179ח||תיקון: תש״ף־5}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}} {{ח:סעיף|179ט||תיקון: תש״ף־5}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}} {{ח:קטע3|פרק ז סימן ו|סימן ו׳: הוראות מיוחדות לעניין ביטוח אבטלה בהמשך לתקופת ההתמודדות עם נגיף הקורונה החדש {{ח:הערה|(פקע)}}|תיקון: תשפ״א־11}} {{ח:סעיף|179י||תיקון: תשפ״א־11}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}} {{ח:סעיף|179יא||תיקון: תשפ״א־11}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}} {{ח:סעיף|179יב||תיקון: תשפ״א־11}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}} {{ח:סעיף|179יג||תיקון: תשפ״א־11}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}} {{ח:סעיף|179יד||תיקון: תשפ״א־11}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}} {{ח:סעיף|179טו||תיקון: תשפ״א־11}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}} {{ח:קטע3|פרק ז סימן ז|סימן ז׳: הוראות מיוחדות לעניין ביטוח אבטלה – חרבות ברזל {{ח:הערה|(פקע)}}|תיקון: תשפ״ד־2}} {{ח:סעיף|179טז||תיקון: תשפ״ד־2}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}} {{ח:סעיף|179יז||תיקון: תשפ״ד־2}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}} {{ח:סעיף|179יח||תיקון: תשפ״ד־2}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}} {{ח:סעיף|179יט||תיקון: תשפ״ד־2}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}} {{ח:סעיף|179כ||תיקון: תשפ״ד־2}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}} {{ח:סעיף|179כא||תיקון: תשפ״ד־2}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}} {{ח:קטע3|פרק ז סימן ח|סימן ח׳: הוראות מיוחדות לעניין ביטוח אבטלה – תקופת הלחימה – יוני 2025 – חרבות ברזל {{ח:הערה|(פקע)}}|תיקון: תשפ״ה־12}} {{ח:סעיף|179כב||תיקון: תשפ״ה־12}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}} {{ח:סעיף|179כג||תיקון: תשפ״ה־12}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}} {{ח:סעיף|179כד||תיקון: תשפ״ה־12}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}} {{ח:סעיף|179כה||תיקון: תשפ״ה־12}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}} {{ח:סעיף|179כו||תיקון: תשפ״ה־12}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}} {{ח:סעיף|179כז||תיקון: תשפ״ה־12}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}} {{ח:קטע3|פרק ז סימן ט|סימן ט׳: הוראות מיוחדות לעניין ביטוח אבטלה – תקופת הלחימה שהחלה ביום י״א באדר התשפ״ו (28 בפברואר 2026)|תיקון: תשפ״ו־6}} {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(הוראת שעה מיום 31.3.2026 עד יום 31.3.2027):}} {{ח:סעיף|179כח|הגדרות – {{ח:פנימי|פרק ז סימן ט|סימן ט׳}}|תיקון: תשפ״ו־6, תשפ״ו־9}} {{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ז סימן ט|בסימן זה}} – {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הפסקת העסקה“, של עובד – הפסקת העסקתו של עובד, באחד מאלה: {{ח:תתת|(1)}} הודעת המעסיק על פיטורי העובד; {{ח:תתת|(2)}} הוצאת העובד לחופשה ללא תשלום, בתנאים הקבועים {{ח:פנימי|סעיף 177א|בסעיף 177א}}, ואולם לעניין זה יקראו את {{ח:פנימי|סעיף 177א|פסקה (1) של הסעיף האמור}} כך שאחרי ”ביוזמת המעסיק“ יבוא ”או ביוזמת העובד“{{ח:הערה|,}} במקום ”30“ יבוא ”10“ ואחרי ”רצופים לפחות“ יבוא ”שתחילתם בתקופה הקובעת או שהוא הוצא לחופשה ללא תשלום לתקופה של חמישה ימים רצופים לפחות שתחילתם ביום י״א באדר התשפ״ו (28 בפברואר 2026) או י״ב באדר התשפ״ו (1 במרץ 2026)“; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”התקופה הקובעת“ – התקופה שמיום י״א באדר התשפ״ו (28 בפברואר 2026) עד יום כ״ז בניסן התשפ״ו (14 באפריל 2026), או עד תום תקופת ההארכה אם נקבעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 179לד|סעיף 179לד}}. {{ח:סעיף|179כט|הוראות מיוחדות לעניין תקופת האכשרה|תיקון: תשפ״ו־6}} {{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:פנימי|פרק ז|בפרק זה}}, מבוטח שהעסקתו הופסקה במהלך התקופה הקובעת ואינו זכאי לדמי אבטלה לפי {{ח:פנימי|פרק ז|פרק זה}} רק בשל כך שלא השלים תקופת אכשרה בת 12 חודשים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 161|בסעיף 161}}, אך צבר תקופת אכשרה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 161|באותו סעיף}} בת שישה חודשים לפחות, יהיה זכאי לדמי אבטלה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 171|סעיף 171}}. {{ח:תת|(ב)}} מבוטח כאמור בסעיף קטן (א) שהוא אדם עם מוגבלות, יהיה זכאי לדמי אבטלה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 171|סעיף 171}}, אם צבר תקופת אכשרה כאמור בסעיף קטן (א), בת שלושה חודשים לפחות; בסעיף קטן זה, ”אדם עם מוגבלות“ – מי שמתקיים בו אחד מאלה לפחות: {{ח:תתת|(1)}} הוא זכאי לקצבה המנויה בהגדרה ”קצבת נכה“ שבהסכם לפי {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9 לחוק הביטוח הלאומי}} בדבר תשלום מענק חד־פעמי בעד חודש אפריל 2020 למי שמשתלמות לו קצבאות מסוימות; {{ח:תתת|(2)}} הוא זכאי לפטור ממס לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 9.5|סעיף 9(5) לפקודת מס הכנסה}}. {{ח:תת|(ג)}} מבוטח כאמור בסעיף קטן (א) שהוא בן זוג של משרת מילואים יהיה זכאי לדמי אבטלה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 171|סעיף 171}}, אם צבר תקופת אכשרה כאמור בסעיף קטן (א), בת שלושה חודשים לפחות; בסעיף קטן זה, ”משרת מילואים“ – מי ששירת שירות מילואים של 90 ימים לפחות ב־12 החודשים שקדמו ליום הקובע. {{ח:תת|(ד)}} מבוטח כאמור בסעיף קטן (א) שהוא פצוע יהיה זכאי לדמי אבטלה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 171|סעיף 171}}, אם צבר תקופת אכשרה כאמור בסעיף קטן (א), בת שלושה חודשים לפחות; בסעיף זה, ”פצוע“ – כל אחד מאלה: {{ח:תתת|(1)}} מי שנקבעה לו דרגת נכות על ידי ועדה רפואית מכוח {{ח:חיצוני|חוק הנכים (תגמולים ושיקום)|חוק הנכים}}, בשל פגימה שמקורה בתקופה שמיום כ״ב בתשרי התשפ״ד (7 באוקטובר 2023), וכן מי שהגיש בקשה להכרה כנכה בנסיבות אלה וקצין התגמולים אישר את בקשתו מכוח {{ח:חיצוני|חוק הנכים (תגמולים ושיקום)#סעיף 31|סעיף 31 לחוק הנכים}}, אף אם טרם נקבעה לו דרגת נכות כאמור; {{ח:תתת|(2)}} מי שהוכר כנפגע פעולת איבה על ידי הרשות המאשרת בהתאם {{ח:חיצוני|חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה#סעיף 10|לסעיף 10 לחוק נפגעי פעולות איבה}} בשל פגיעת איבה שמקורה בתקופה שמיום כ״ב בתשרי התשפ״ד (7 באוקטובר 2023). {{ח:תת|(ה)}} מבוטח כאמור בסעיף קטן (א) שהוא בן זוג של פצוע יהיה זכאי לדמי אבטלה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 171|סעיף 171}}, אם צבר תקופת אכשרה כאמור בסעיף קטן (א), בת שלושה חודשים לפחות. {{ח:תת|(ו)}} מבוטח כאמור בסעיף קטן (א) שפונה מביתו, יהיה זכאי לדמי אבטלה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 171|סעיף 171}}, אם צבר תקופת אכשרה כאמור בסעיף קטן (א), בת שלושה חודשים לפחות; בסעיף זה, ”פונה מביתו“ – מי שפונה מביתו בשל נזק שנגרם לביתו כתוצאה מהתקפה כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק ההתגוננות האזרחית|בחוק ההתגוננות האזרחית, התשי״א–1951}}, ובלבד שמסר למוסד אישור מהרשות המקומית שבתחומה נמצא הבית שממנו פונה או אישור אחר שקבע שר העבודה לפי הוראות {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_12202037.pdf|חוק הגנה על עובדים בשעת חירום (תיקון מס׳ 6 והוראת שעה), התשפ״ו–2026}}. {{ח:תת|(ז)}} לעניין מבוטח שהעסקתו הופסקה במהלך התקופה הקובעת, {{ח:פנימי|סעיף 161|בסעיף 161(ג)(2)}}, במקום ”שישה“ יקראו ”שלושה“. {{ח:סעיף|179ל|הארכת תקופת התשלום המרבית לדמי אבטלה|תיקון: תשפ״ו־6}} {{ח:ת}} על אף הוראות {{ח:פנימי|פרק ז|פרק זה}}, מבוטח שהעסקתו הופסקה במהלך התקופה הקובעת ואינו זכאי לדמי אבטלה לפי {{ח:פנימי|פרק ז|פרק זה}} רק בשל כך שתקופת התשלום המרבית הקבועה לגביו לפי {{ח:פנימי|סעיף 171א|סעיף 171א}} הסתיימה לפני התקופה הקובעת או במהלכה, והתאריך הקובע לגביו חל בתקופה הקובעת, יהיה זכאי לדמי אבטלה בהתאם להוראות {{ח:פנימי|פרק ז|פרק זה}} בעד הימים שבהם לא היה מועסק במהלך התקופה הקובעת. {{ח:סעיף|179לא|הארכת תקופת התשלום המרבית לדמי אבטלה למבוטח שעבודתו הופסקה בתקופת הלחימה – יוני 2025 – חרבות ברזל|תיקון: תשפ״ו־6}} {{ח:ת}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 171|בסעיפים 171}} {{ח:פנימי|סעיף 171א|ו־171א}}, מבוטח שהעסקתו הופסקה במהלך התקופה הקובעת לפי {{ח:פנימי|פרק ז סימן ט|סימן זה}} וגם במהלך התקופה הקובעת לפי {{ח:חיצוני|חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה – חרבות ברזל)|חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ״ה–2025}}, ואינו זכאי לדמי אבטלה לפי {{ח:פנימי|פרק ז|פרק זה}} רק בשל כך שתקופת התשלום המרבית הקבועה לגביו לפי {{ח:פנימי|סעיף 171|סעיף 171}} {{ח:פנימי|סעיף 171א|או 171א}}, לפי העניין, הסתיימה לפני התקופה הקובעת או במהלכה, יהיה זכאי לדמי אבטלה בהתאם להוראות {{ח:פנימי|פרק ז|פרק זה}} בעד הימים שבהם לא היה מועסק במהלך התקופה הקובעת. {{ח:סעיף|179לב|תחילת תשלום דמי האבטלה|תיקון: תשפ״ו־6}} {{ח:ת}} לעניין תשלום דמי אבטלה בעד התקופה הקובעת, יקראו את {{ח:פנימי|סעיף 172|סעיף 172}} כך שבסופו יבוא ”למעט בתקופה הראשונה שחלה בתקופה הקובעת“. {{ח:סעיף|179לג|סייג לתחולה|תיקון: תשפ״ו־6}} {{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 320|סעיף 320(ז)(4ב)}} לא יחולו לעניין תשלום דמי אבטלה בעד התקופה הקובעת. {{ח:סעיף|179לד|הארכת התקופה הקובעת|תיקון: תשפ״ו־6}} {{ח:ת}} שר האוצר, בהסכמת שר העבודה ובאישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי, בצו, להאריך את התקופה הקובעת, ובלבד שתסתיים לא יאוחר מיום כ״ז באייר התשפ״ו (14 במאי 2026), אם מצא כי הדבר נדרש בשל הימשכות תקופת הלחימה שהחלה ביום י״א באדר התשפ״ו (28 בפברואר 2026). {{ח:קטע2|פרק ח|פרק ח׳: ביטוח זכויות עובדים בהליכי חדלות פירעון|תיקון: תשע״ח־5|אחר=[פרק ו׳3]}} {{ח:סעיף|180|הגדרות|תיקון: תשנ״ט, תשע״ח־5|אחר=[127נג]}} {{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ח|בפרק זה}} – {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עובד“ – מי שמבוטח או היה מבוטח כעובד לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מעביד של עובד“ – לרבות מי שהיה מעבידו; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שכר עבודה“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הגנת השכר#סעיף 1|בסעיף 1 לחוק הגנת השכר}}, לרבות סכום שלפי כל דין רואים אותו כשכר עבודה ולהוציא תגמול לפי {{ח:פנימי|פרק יב|פרק י״ב}}; פחת שכר העבודה של עובד פלוני משכר המינימום שלו הוא זכאי לפי {{ח:חיצוני|חוק שכר מינימום|חוק שכר מינימום}}, יהיה שכר העבודה שכר המינימום האמור; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הסכם קיבוצי“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הסכמים קיבוציים#סעיף 1|בסעיף 1 לחוק הסכמים קיבוציים, התשי״ז–1957}}, לרבות הסכם כאמור שלא הוגש לרישום ולרבות צו הרחבה לפי {{ח:חיצוני|חוק הסכמים קיבוציים|החוק האמור}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פיצויי פיטורים“ – פיצויי פיטורים המגיעים מכוח {{ח:חיצוני|חוק פיצויי פיטורים|חוק פיצויי פיטורים}} או מכוח הסכם קיבוצי; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קופת גמל“ – כל גוף שעל פי הוראות הסכם קיבוצי, חוזה עבודה או הסכם אחר שבין העובד והמעביד ולפי הסכמתו של אותו גוף, על מעביד להעביר אליו כספים, מכספי המעביד, מכספי העובד שנוכו משכרו או מכספי שניהם, לשם צבירתן או הבטחתן של זכויות העובד הקשורות בעבודתו, בהפסקת עבודתו או בפרישתו ממנה או בביטוחו הסוציאלי (לכל אלה ייקרא להלן – תשלומים סוציאליים); {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוב שכר עבודה“ – לרבות סכום שנוכה משכרו של עובד שלא על פי חיקוק על מנת להעבירו לאדם שאינו קופת גמל ולא הועבר לתעודתו; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוב לקופת גמל“ – תשלומים סוציאליים שלא הועברו לקופת גמל ופיצויי הלנת שכר לגביהם כאמור {{ח:חיצוני|חוק הגנת השכר#סעיף 19א|בסעיף 19א(ב) לחוק הגנת השכר}}. {{ח:סעיף|181|מבוטחים|אחר=[127נד]}} {{ח:ת}} המבוטחים לפי {{ח:פנימי|פרק ח|פרק זה}} הם עובד וקופת גמל. {{ח:סעיף|182|הזכות לגמלה|תיקון: תשנ״ז־5, תשע״ח־5, תשפ״ג־6|אחר=[127נה]}} {{ח:ת}} מבוטח יהיה זכאי לגמלה לפי {{ח:פנימי|פרק ח|פרק זה}} אם ניתן לגבי מעבידו של העובד המבוטח אחד מאלה, לפי הענין: {{ח:תת|(1)}} לגבי מעסיק שהוא יחיד – צו לפתיחת הליכים לפי {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי}}, ואם נפטר המעסיק – צו לניהול העיזבון בהליך חדלות פירעון לפי {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי|החוק האמור}}; {{ח:תת|(1א)}} לגבי מעסיק שהוא תאגיד – צו לפתיחת הליכים לפי {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי}}; {{ח:תת|(2)}} לפירוק אגודה שנוסדה לפי {{ח:חיצוני|חוק העותמאני על האגודות|החוק העותמאני על האגודות}} (להלן – אגודה עותמאנית) והוא פירוק שנעשה בידי בית המשפט או בהשגחתו; {{ח:תת|(3)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}} {{ח:תת|(4)}} צו לפירוק אגודה שיתופית לפי {{ח:חיצוני|פקודת האגודות השיתופיות|פקודת האגודות השיתופיות}}; {{ח:תת|(5)}} צו לפירוק עמותה שניתן לפי {{ח:חיצוני|חוק העמותות#סעיף 49|סעיף 49(4) לחוק העמותות}}; {{ח:תת|(6)}} צו פירוק חברה לתועלת הציבור כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק החברות|בחוק החברות, התשנ״ט–1999}}, שניתן לפי {{ח:חיצוני|פקודת החברות#סעיף 257|סעיף 257(4) לפקודת החברות}}. {{ח:סעיף|183|שיעור הגמלה לעובד|תיקון: תשנ״ו, תשנ״ט, תשס״ג־11, תשס״ט־4, תשע״ח־5, תשפ״ג־6|אחר=[127נו]}} {{ח:תת|(א)}} הגמלה שתשולם לפי {{ח:פנימי|פרק ח|פרק זה}} לעובד תהיה סכום חוב שכר העבודה ופיצויי הפיטורים שמעבידו חייב לו, עד סכום שלא יעלה על הסכום הבסיסי כפול 13 לגבי כל עובד, בכפוף להוראות {{ח:פנימי|סעיף 189|סעיף 189(ב)}}, ובלבד שחוב שכר העבודה כאמור לא ישולם בעד תקופה שלפני 12 החודשים שקדמו בתכוף למועד שבו נותקו יחסי עובד ומעביד, או למועד מתן צו לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 182|סעיף 182}}, לפי המוקדם מביניהם. {{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), לא הורה בית המשפט בצו לפתיחת הליכים לפי {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי#חלק ב פרק ד|פרק ד׳ לחלק ב׳ לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי}}, על פירוק התאגיד שהוא מעסיקו של העובד המבוטח – {{ח:תתת|(1)}} לא ישולם חוב שכר העבודה כאמור בסעיף קטן (א) בעד תקופה שלפני חמשת החודשים שקדמו בתכוף למועד מתן הצו; {{ח:תתת|(2)}} סכום פיצויי הפיטורים וכן כל סכום מחוב שכר העבודה שמקורו בזכויות הנובעות מסיום יחסי עבודה ישולמו לפי הוראות סעיף קטן (א) רק אם לאחר אישור התוכנית לשיקום כלכלי על ידי בית המשפט לפי {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי}} או לאחר אישור מכירת פעילותו העסקית של התאגיד לשם שיקומו הכלכלי על ידי בית המשפט לפי {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי|החוק האמור}}, לא המשיך העובד לעבוד אצל מעסיק שמתקיים לגביו אחד מאלה: {{ח:תתתת|(א)}} הוא התאגיד שלגביו אושרה התוכנית לשיקום כלכלי או אושרה מכירת פעילותו העסקית; {{ח:תתתת|(ב)}} הוא התאגיד שלו נמכרה הפעילות העסקית של תאגיד כאמור בפסקת משנה (א); {{ח:תתתת|(ג)}} הוא בעל שליטה באחד מהתאגידים האמורים בפסקאות משנה (א) או (ב), או שאחד מהם הוא בעל שליטה בו; {{ח:תתתת|(ד)}} הוא תאגיד אשר הוא ואחד מהתאגידים שבפסקאות משנה (א) או (ב), נמצאים בשליטת אותו בעל שליטה; {{ח:תת}} לעניין סעיף זה, ”שליטה“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך|בחוק ניירות ערך, התשכ״ח–1968}}. {{ח:תת|(ג)}} אין בהוראות סעיף קטן (ב) כדי לגרוע מזכותו של העובד לקבל תמורה נוספת במסגרת התוכנית לשיקום כלכלי לפי {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי}}. {{ח:סעיף|184|שיעור הגמלה לקופת גמל|תיקון: תשנ״ט־3, תשס״ג־11|אחר=[127נז]}} {{ח:תת|(א)}} הגמלה שתשולם לפי {{ח:פנימי|פרק ח|פרק זה}} לקופת גמל תהיה סכום החוב שמעבידו של עובד חייב לה, עד סכום שלא יעלה על סכום השווה לסכום הבסיסי כפול שניים לגבי כל עובד, בכפוף להוראות {{ח:פנימי|סעיף 189|סעיף 189(ב)}}. {{ח:תת|(ב)}} הגיע למספר קופות גמל חוב כאמור בסעיף קטן (א), לא יעלה סך כל הגמלה לכל קופות הגמל יחד על הסכום המרבי האמור בסעיף זה. {{ח:סעיף|185|גמלה לחבר קיבוץ שיתופי|תיקון: תשס״ג־11, תשע״ז־5, תשע״ח־5|אחר=[127נז1]}} {{ח:תת|(א)}} בסעיף זה – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חבר אגודה שיתופית“ – מי שביום מתן צו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 182|בסעיף 182(4)}}, היה שבע שנים לפחות חבר באגודה שיתופית שהיא קיבוץ שיתופי, שרואים אותו כעובד לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הכנסה חודשית“ – סכום ההכנסה החודשית של חבר אגודה שיתופית כפי שחושב לאחרונה לפי {{ח:פנימי|סעיף 344|סעיף 344(א)(1)}} לפני מועד מתן צו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 182|בסעיף 182(4)}}. {{ח:תת|(ב)}} על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 183|סעיפים 183}} {{ח:פנימי|סעיף 184|ו־184}}, הגמלה, שתשולם לפי {{ח:פנימי|פרק ח|פרק זה}} לחבר אגודה שיתופית, תהיה סכום הכנסתו החודשית כפול מספר השנים שבהם היה חבר האגודה השיתופית לאחר שמלאו לו 18 שנים, ועד הסכום המרבי של הסכום הבסיסי כפול שמונה. {{ח:תת|(ג)}} הוראות {{ח:פנימי|פרק ח|פרק זה}}, למעט {{ח:פנימי|סעיף 183|סעיפים 183}} {{ח:פנימי|סעיף 184|ו־184}}, יחולו על חבר אגודה שיתופית, בשינויים המחוייבים. {{ח:סעיף|185א|גמלה לחבר קיבוץ מתחדש|תיקון: תשע״ז־5, תשע״ח־5}} {{ח:תת|(א)}} בסעיף זה – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הכנסה חודשית“ – סכום ההכנסה החודשית של חבר קיבוץ מתחדש כפי שחושב לאחרונה לפי {{ח:פנימי|סעיף 344א|סעיף 344א}} לפני מועד מתן צו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 182|בסעיף 182(4)}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חבר קיבוץ מתחדש“ – מי שהיה חבר קיבוץ מתחדש ביום מתן צו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 182|בסעיף 182(4)}}, והתקיים בו האמור {{ח:פנימי|סעיף 3א|בסעיף 3א(א)}}. {{ח:תת|(ב)}} על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 183|סעיפים 183}} {{ח:פנימי|סעיף 184|ו־184}}, הגמלה שתשולם לפי {{ח:פנימי|פרק ח|פרק זה}} לחבר קיבוץ מתחדש, תהיה סכום הכנסתו החודשית כפול מספר השנים שבהן היה חבר, ועד הסכום המרבי של הסכום הבסיסי כפול עשר. {{ח:תת|(ג)}} הוראות {{ח:פנימי|פרק ח|פרק זה}}, למעט {{ח:פנימי|סעיף 183|סעיפים 183}} {{ח:פנימי|סעיף 184|ו־184}}, יחולו על חבר קיבוץ מתחדש, בשינויים המחויבים. {{ח:סעיף|186|פרסום הסכומים המרביים|אחר=[127נח]}} {{ח:ת}} השר יפרסם ברשומות הודעה בדבר השינויים בסכומים המרביים שיחולו מכוח {{ח:פנימי|סעיף 183|סעיפים 183}} {{ח:פנימי|סעיף 184|ו־184}}. {{ח:סעיף|187|זקיפת חובות|אחר=[127נט]}} {{ח:תת|(א)}} עלה חוב שכר עבודה ופיצויי פיטורים של מעביד לעובדו הזכאי לגמלה לפי {{ח:פנימי|פרק ח|פרק זה}} על הסכום המרבי האמור {{ח:פנימי|סעיף 183|בסעיף 183}}, תיזקף תחילה הגמלה המגיעה לו לחוב שכר העבודה, ואחריו – לחוב פיצויי פיטורים. {{ח:תת|(ב)}} עלה חובו של מעביד לקופת גמל או לקופות גמל על הסכום המרבי האמור {{ח:פנימי|סעיף 184|בסעיף 184}}, תיזקף הגמלה המגיעה להן לחובות המפורטים להלן לפי סדר העדיפות הבא: {{ח:תתת|(1)}} ביטוח פנסיה מכוח הסכם קיבוצי; {{ח:תתת|(2)}} ביטוח פנסיה מכוח הסכם אחר; {{ח:תתת|(3)}} ביטוח בריאות; {{ח:תתת|(4)}} קופת תגמולים; {{ח:תתת|(5)}} כל מטרה אחרת. {{ח:תת|(ג)}} הגיעו למספר קופות גמל חובות למטרה פלונית כאמור בסעיף קטן (ב)(1) עד (4), וסך כל החוב לאותה המטרה עלה על הסכום המרבי האמור {{ח:פנימי|סעיף 184|בסעיף 184}} או על יתרת הגמלה שנשארה עד הסכום המרבי, לפי הענין, תתחלק הגמלה או יתרתה בין קופות הגמל לפי היחס שבין סכומי החובות המגיעים להן לאותה מטרה. {{ח:תת|(ד)}} היה החוב המגיע לפי סעיף קטן (ב)(5) מיועד למספר מטרות או למספר קופות גמל וסך כל החוב עלה על הסכום המרבי האמור {{ח:פנימי|סעיף 184|בסעיף 184}} או על יתרת הגמלה שנשארה עד הסכום המרבי, לפי הענין, תתחלק הגמלה או יתרתה בין קופות הגמל לפי היחס שבין סכומי החובות המגיעים להן לגבי המטרות האמורות, ובין המטרות – לפי היחס שבין סכומי החובות המגיעים לאותה קופת גמל למטרות האמורות. {{ח:סעיף|188|הגמלה כשכר, כפיצויים או כתשלום לקופה|אחר=[127ס]}} {{ח:ת}} גמלה המשתלמת לפי {{ח:פנימי|פרק ח|פרק זה}} יראו לכל דבר, בכפוף להוראות חוק זה והתקנות לפיו, כשכר עבודה, כפיצויי פיטורים או כתשלום לקופת גמל, לפי הענין. {{ח:סעיף|189|הגשת תביעה לגמלה|תיקון: תשנ״ט, תשע״ח־5|אחר=[127סא]}} {{ח:תת|(א)}} הזכאי לגמלה לפי {{ח:פנימי|פרק ח|פרק זה}} יגיש תביעתו למוסד. {{ח:תת|(ב)}} הגמלה לפי {{ח:פנימי|פרק ח|פרק זה}} תשולם רק לגבי חובות בעד שכר עבודה או פיצויי פיטורים או לקופת גמל שפקיד התביעות קיבל את תביעתם לפי הדין החל עליו. {{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:תת|(ד)}} השר רשאי לקבוע פרטים שיש לכלול בתביעה ואת הטפסים להגשתה. {{ח:סעיף|190|תשלום הגמלה|תיקון: תשע״ח־5|אחר=[127סב]}} {{ח:תת|(א)}} המוסד ישלם לכל זכאי לגמלה את סכום הגמלה המגיע לו לאחר ניכוי הסכומים כמתחייב מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 189|סעיף 189(ג)}}; סכום שנוכה כאמור יעביר המוסד לאדם שאליו הוא נועד. {{ח:תת|(ב)}} המוסד ישלח הודעה על תשלום הגמלה או על דחיית הבקשה לתשלום הגמלה לנאמן בהליכי חדלות פירעון; השר רשאי לקבוע הוראות לעניין זה. {{ח:סעיף|191|עובד שנפטר|אחר=[127סג]}} {{ח:תת|(א)}} על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 303|סעיף 303(ג)}}, אם נפטר עובד לפני ששולמה הגמלה המגיעה לו לפי {{ח:פנימי|פרק ח|פרק זה}}, תשולם הגמלה בהתאם להוראות {{ח:חיצוני|חוק הגנת השכר#סעיף 7|סעיף 7 לחוק הגנת השכר}}, ולשאירים כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק פיצויי פיטורים#סעיף 5|בסעיף 5 לחוק פיצויי פיטורים}}, הכל לפי הענין. {{ח:תת|(ב)}} שאירים הזכאים לפיצויי פיטורים לפי {{ח:חיצוני|חוק פיצויי פיטורים#סעיף 5|סעיף 5 לחוק פיצויי פיטורים}}, יהיו זכאים לגמלה לפי {{ח:פנימי|פרק ח|פרק זה}} לענין פיצויי הפיטורים המגיעים להם לפי {{ח:חיצוני|חוק פיצויי פיטורים#סעיף 5|סעיף 5 האמור}}, עד לסכום המרבי הנקוב {{ח:פנימי|סעיף 183|בסעיף 183}} ובכפוף ליתר הוראות {{ח:פנימי|פרק ח|פרק זה}}. {{ח:סעיף|192|תביעות המוסד כלפי המפרק|תיקון: תשנ״ז־5, תשע״ח־5, תשפ״ד־3|אחר=[127סה]}} {{ח:תת|(א)}} שילם המוסד גמלה לפי {{ח:פנימי|פרק ח|פרק זה}}, יעברו זכויותיו של הזכאי לה למוסד לצורך גבייתה במסגרת הליכי חדלות הפירעון או פירוק התאגיד, לפי העניין, ואולם – {{ח:תתת|(1)}} זכויותיו של המוסד לביטוח לאומי לא יהיו בדין קדימה; {{ח:תתת|(2)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}} {{ח:תת|(ב)}} בסעיף זה, ”דין קדימה“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי|בחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי}}. {{ח:סעיף|193|שיפוט|תיקון: תשע״ח־5|אחר=[127סו]}} {{ח:ת}} הסמכות לדון ולפסוק בכל תובענה לפי {{ח:פנימי|פרק ח|פרק זה}} תהיה למי שבידו סמכות שיפוט בהליכי חדלות הפירעון או פירוק התאגיד כאמור {{ח:פנימי|סעיף 182|בסעיף 182}}. {{ח:סעיף|194|תקנות|תיקון: תשע״ח־5|אחר=[127סד]}} {{ח:תת|(א)}} השר רשאי לקבוע הוראות בדבר סדרי הגשת תביעות לגמלה לפי {{ח:פנימי|פרק ח|פרק זה}} הוראות בדבר העברת המסמכים מהנאמן למוסד הדרושים לשם בירור זכאות העובד לתשלום הגמלה וכן הוראות בדבר העברת סכומי הגמלאות והניכויים והמועדים לביצוע הפעולות האמורות. {{ח:תת|(ב)}} השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע סדרים אחרים במקום האמורים {{ח:פנימי|סעיף 189|בסעיפים 189}} {{ח:פנימי|סעיף 190|ו־190}}. {{ח:תת|(ג)}} השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע הוראות, כללים, תנאים ומבחנים בדבר תשלום גמלה ואישור תביעה לגמלה לפי {{ח:פנימי|פרק ח|פרק זה}}. {{ח:קטע2|פרק ט|פרק ט׳: ביטוח נכות|אחר=[פרק ו׳2]}} {{ח:קטע3|פרק ט סימן א|סימן א׳: הגדרות|תיקון: תשס״ח־10}} {{ח:סעיף|195|הגדרות|תיקון: תשנ״ו, תשס״ג־3, תשס״ג־5, תשס״ד, תשס״ז־5, תשס״ח־10, תשע״ז־6, תש״ף־2, תש״ף־4, תש״ף־5, תשפ״א־11, תשפ״ב־9, תשפ״ב־10, תשפ״ג־5|אחר=[127כא]}} {{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ט|בפרק זה}} – {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בעל ליקוי חמור“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}} {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הכנסה“ – הכנסה שהשר קבע באישור ועדת העבודה והרווחה ומתאריך שקבע, וכל זמן שלא קבע כאמור – ”הכנסה“ כמשמעותה {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2|בסעיף 2 לפקודת מס הכנסה}}, הכל למעט קצבת ילדים לפי {{ח:פנימי|פרק ד|פרק ד׳}}, ולמעט הענקות מכוח {{ח:חיצוני|חוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה)#סעיף 40|סעיף 40(ב1)(2) לחוק חיילים משוחררים}}; {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (הגדרת הכנסת נכה)|תקנות הביטוח הלאומי (הגדרת הכנסת נכה), תשל״ו–1975}}, לעניין הגדרת ”הכנסה“.}} {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הכנסה מעבודה או ממשלח יד“ – הכנסה חודשית, בפועל, לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2.1|סעיף 2(1)}}, {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2.2|(2)}} {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2.8|או (8) לפקודת מס הכנסה}}, ולעניין {{ח:פנימי|סעיף 200|סעיפים 200}}, {{ח:פנימי|סעיף 201|201}} {{ח:פנימי|סעיף 202|ו־202}} – גם הכנסה מדמי אבטלה כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 158|בסעיף 158}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”זכאי במשך תקופה ממושכת“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}} {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ליקוי“ – ליקוי גופני, שכלי או נפשי הנובע ממחלה, מתאונה או ממום מלידה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מבוטח“ – תושב ישראל שמלאו לו 18 שנים וטרם הגיע לגיל הפרישה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נכה“ – מבוטח, למעט עקרת בית, שכתוצאה מליקוי מתקיימים בו כל אלה: {{ח:תתת|(1)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}} {{ח:תתת|(2)}} אין לו כושר להשתכר מעבודה או ממשלח יד, או שכושרו להשתכר כאמור צומצם עקב הליקוי, בין בבת אחת ובין בהדרגה, ב־50% או יותר (לאי־כושר או להפחתת הכושר כאמור ייקרא בחוק זה – אי־כושר להשתכר); לעניין {{ח:פנימי|פרק ט|פרק זה}} יראו כנכה גם מי שהיה עובד קטין בתכוף לפני שנגרם לו אי־הכושר להשתכר; {{ח:תתת|(3)}} אין לו הכנסה בפועל מעבודה או ממשלח יד או שהכנסתו כאמור אינה עולה על 60% מהשכר הממוצע לתקופה של 90 ימים רצופים לפחות מהתאריך הקובע; {{ח:תת}} השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע כללים ומבחנים לעניין הגדרת נכה כאמור; {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (צמצום בהשתכרות)|תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (צמצום בהשתכרות), התשמ״ד–1984}}.}} {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עובד קטין“ – עובד תושב ישראל שמלאו לו 16 שנים אך לא 18 שנים והוא זכאי לשכר שבעדו חייב מעבידו בתשלום דמי ביטוח לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳}}, ובלבד שמתקיימים בו התנאים שהיו מזכים אותו להענקת אבטלה לפי {{ח:פנימי|סעיף 178|סעיף 178(א)}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עקרת בית“ – כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 238|בסעיף 238}}, למעט אם מתקיים בה אחד מאלה: {{ח:תתת|(1)}} היא עבדה כעובדת או כעובדת עצמאית תקופה של 12 חודשים רצופים, או 24 חודשים אף אם אינם רצופים, מתוך 48 החודשים שקדמו להגשת התביעה למוסד; {{ח:תתת|(2)}} היא חיה בנפרד מבן זוגה ולא גרה עמו תקופה של 24 חודשים לפחות בתכוף לפני הגשת התביעה למוסד; {{ח:תתת|(3)}} היא היתה זכאית, בתכוף לפני נישואיה, לקצבה חודשית לפי {{ח:פנימי|סעיף 199|סעיף 199(1)}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עקרת בית נכה“ – מבוטחת שהיא עקרת בית ושכתוצאה מליקוי אין לה כושר לבצע פעולות שמקובל לבצע במשק בית רגיל, או שכושרה כאמור צומצם עקב הליקוי, בין בבת אחת ובין בהדרגה, ב־50% או יותר (לאי־כושר כאמור ייקרא להלן – אי־כושר לתפקד); {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”התאריך הקובע“ – התאריך שבו, עקב הליקוי, נגרם למבוטח אי־כושר להשתכר לתקופה של 90 ימים רצופים לפחות, ובלבד שלא ייקבע תאריך קובע הקודם לתקופה של 15 החודשים שבתכוף לפני יום הגשת התביעה למוסד, ולא יובא בחשבון אי־כושר להשתכר אלא בתקופה של 15 החודשים האמורים. {{ח:קטע3|פרק ט סימן ב|סימן ב׳: תנאי הזכאות}} {{ח:סעיף|196|הזכאות לגמלת נכות|תיקון: תשס״ב־11, תשע״ו־14, תשע״ז־6, תשע״ח־4, תשפ״ב־3|אחר=[127כב<wbr>(א), <wbr>(ד)]}} {{ח:תת|(א)}} נכה זכאי לגמלה לפי {{ח:פנימי|פרק ט|פרק זה}} אם אי־הכושר להשתכר נגרם לו בהיותו תושב ישראל או בהיותו תושב ארץ־ישראל לפני יום ו׳ באייר התש״ח (15 במאי 1948), או אם בהגיעו לגיל 18 היה תושב ישראל ונכה, אף אם הליקוי נגרם לפני היותו תושב ישראל או אם הליקוי שבשלו נגרם אי הכושר להשתכר, נגרם בישראל בהיותו קטין תושב ישראל. {{ח:תת|(ב)}} הזכות לגמלה לפי {{ח:פנימי|פרק ט|פרק זה}} תתחיל בתום 90 ימים מהתאריך הקובע. {{ח:תת|(ג)|(1)}} על אף האמור בסעיף קטן (ב), נכה שמתקיימים בו כל התנאים המפורטים להלן והוא אינו זכאי לגמלה לפי {{ח:פנימי|פרק ט|פרק זה}} רק בשל כך שטרם חלפו 90 ימים מהתאריך הקובע, תשולם לו בעד פרק הזמן שבין היום ה־31 לבין היום ה־90 מהתאריך הקובע קצבה חודשית מלאה כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 200|בסעיף 200}}: {{ח:תתתת|(א)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}} {{ח:תתתת|(ב)}} נקבעה לו דרגת אי־כושר להשתכר של 100% למשך תקופה של שישה חודשים רצופים לפחות; {{ח:תתתת|(ג)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}} {{ח:תתת|(2)}} על אף האמור בפסקה (1) ובסעיף קטן (ב), לנכה שזכאי לקצבה חודשית מלאה כמשמעותה בפסקה (1) ונוסף על כך זכאי לגמלה לפי {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (ילד נכה)#סעיף 5|תקנה 5(ד) לתקנות הביטוח הלאומי (ילד נכה), התש״ע–2010}} (בפסקה זו – גמלת ילד נכה) או לקצבת שירותים מיוחדים לפי {{ח:פנימי|סעיף 206|סעיף 206}} (בפסקה זו – קצבה מיוחדת), ישולם בעד פרק הזמן שבין היום ה־31 לבין היום ה־90 מהתאריך הקובע, הגבוה מאלה: {{ח:תתתת|(א)}} גמלת ילד נכה; {{ח:תתתת|(ב)}} הסכום המתקבל מחיבור סכום התשלום לפי פסקה (1) וסכום הקצבה המיוחדת, ואם אינו זכאי לקצבה מיוחדת – סכום התשלום לפי פסקה (1). {{ח:סעיף|197|הוראות מיוחדות לענין עולים|תיקון: תשנ״ח־11, תשנ״ט־2, תשס״ו־4|אחר=[127כב1<wbr>(א), <wbr>(ב)]}} {{ח:תת|(א)}} על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 196|סעיף 196(א)}}, עולה שאי־כושרו להשתכר נגרם לפני היותו תושב ישראל, יהיה זכאי לגמלה לפי {{ח:פנימי|פרק ט|פרק זה}}. {{ח:תת|(ב)}} הוראות {{ח:פנימי|פרק ט|פרק זה}} יחולו על כל עולה בשינויים אלה: {{ח:תתת|(1)}} לא ידון המוסד בתביעה לגמלה לפי {{ח:פנימי|פרק ט|פרק זה}} של עולה אלא אחרי תום 9 חודשים מהיום שבו נעשה עולה; הוראה זו באה להוסיף, לגבי עולה שאי־כושרו להשתכר נגרם בהיותו תושב ישראל, על הוראות {{ח:פנימי|סעיף 207|סעיף 207(א)}}, ולא לגרוע מהן; {{ח:תתת|(2)}} הזכות לגמלה לפי {{ח:פנימי|פרק ט|פרק זה}} של עולה תתחיל בתום 12 חודשים מהיום שבו נעשה עולה; הוראה זו באה להוסיף, לגבי עולה שאי־כושרו להשתכר נגרם בהיותו תושב ישראל, על הוראות {{ח:פנימי|סעיף 196|סעיף 196(ב)}}, ולא לגרוע מהן; {{ח:תתת|(3)}} לשם הקביעה שצמצום בכושר השתכרות של עולה חל לאחר שהיה תושב ישראל, לענין הגדרת נכה {{ח:פנימי|סעיף 195|שבסעיף 195}}, לא תובא בחשבון הכנסה שהיתה לו בהיותו מחוץ לישראל. {{ח:תת|(ג)}} בסעיף זה, ”עולה“ – תושב ישראל שמתקיים בו אחד מאלה: {{ח:תתת|(1)}} בידו אשרת עולה או תעודת עולה לפי {{ח:חיצוני|חוק השבות|חוק השבות}}; {{ח:תתת|(2)}} בידו אשרה ורישיון לישיבת קבע או אשרה ורישיון לישיבת ארעי מסוג א/5, לפי {{ח:חיצוני|חוק הכניסה לישראל|חוק הכניסה לישראל}}, וניתן לו סל קליטה מהמשרד לקליטת העליה. {{ח:סעיף|198|הוראות מיוחדות לענין עקרת בית|אחר=[127כג]}} {{ח:ת}} השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, יקבע כללים, מבחנים ותנאים לזכויותיה של עקרת בית נכה לגמלה לפי {{ח:פנימי|פרק ט|פרק זה}}, לרבות כללים ותנאים לבדיקת אי־כושרה לתפקד. {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (הוראות מיוחדות לענין עקרת בית)|תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (הוראות מיוחדות לענין עקרת בית), התשמ״ד–1984}}.}} {{ח:קטע3|פרק ט סימן ג|סימן ג׳: גמלאות}} {{ח:סעיף|199|סוגי גמלאות נכות|תיקון: תשס״ב־11|אחר=[127כה<wbr>(א)<wbr>(1)–<wbr>(3)]}} {{ח:ת}} נכה זכאי לגמלאות אלו: {{ח:תת|(1)}} קצבה חודשית – לפי {{ח:פנימי|סעיף 200|סעיפים 200 עד 202}}; {{ח:תת|(2)}} שיקום מקצועי – לפי {{ח:פנימי|סעיף 203|סעיפים 203 עד 205}}; {{ח:תת|(3)}} השתתפות המוסד במתן שירותים מיוחדים – לפי {{ח:פנימי|סעיף 206|סעיף 206}}; {{ח:תת|(4)}} גמלה לנכה הלוקה במוגבלות קשה – לפי {{ח:פנימי|סעיף 206א|סעיף 206א}}. {{ח:סעיף|200|קצבה מלאה ושיעורה|תיקון: תשנ״ה, תשנ״ה־4, תשנ״ו, תשס״ג־5, תשס״ג־11, תשס״ח־10, תשע״ז־6, תשע״ח־4, תש״ף־7, תשפ״ב־3|אחר=[127לו, 127לז]}} {{ח:תת|(א)}} נכה יחיד שהכנסתו מעבודה או ממשלח יד אינה עולה על 50.23% מהשכר הממוצע, ושנקבעה לו דרגת אי־כושר להשתכר של 100% זכאי לקצבה ששיעורה הוא צירוף השיעורים האלה מקצבת יחיד מלאה כמשמעותה בסעיף קטן (ב) (להלן – קצבה חודשית מלאה): {{ח:תתת|(1)}} 107%; {{ח:תתת|(2)}} 20.6%, למעט לעניין מי שהוראות {{ח:פנימי|סעיף 307|סעיף 307}} חלות לגביו; {{ח:תתת|(3)}} 21.40%; {{ח:תתת|(4)|(א)}} 17%, למעט לעניין מי שהוראות {{ח:פנימי|סעיף 307|סעיף 307}} חלות לגביו; {{ח:תתתת|(ב)}} 4.62%, לעניין מי שהוראות {{ח:פנימי|סעיף 307|סעיף 307}} חלות לגביו. {{ח:תת|(ב)}} שיעור הקצבה המלאה ליחיד יהיה 25% מהסכום הבסיסי (להלן – קצבת יחיד מלאה). {{ח:תת|(ג)}} היו לנכה תלויים שהם תושבי ישראל, תשולם לו בעדם, נוסף על קצבה חודשית מלאה, תוספת תלויים כדלהלן: {{ח:תתת|(1)}} בעד בן זוג שהכנסתו אינה עולה על הסכום הנקוב {{ח:פנימי|לוח ט פרט 1|בפרט 1 שבלוח ט׳}} – 12.5% מהסכום הבסיסי; {{ח:תתת|(2)}} בעד כל אחד משני ילדיו הראשונים – 10% מהסכום הבסיסי; לענין זה, ”ילד“ – כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 238|בסעיף 238}}. {{ח:תת|(ד)}} תוספת התלויים המשתלמת לפי סעיף קטן (ג) תוגדל ב־7%. {{ח:סעיף|200א||תיקון: תשס״ב־11, תשס״ח־10, תשע״ד־4, תשע״ז־6, תשע״ח־4}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|201|קצבה חלקית|תיקון: תשנ״ה, תשנ״ה־4, תשנ״ו־6, תשס״ג־5, תשס״ח־10, תשע״ח־4, תשפ״ב־3|אחר=[127לח]}} {{ח:תת|(א)}} נכה, שנקבעה לו דרגת אי־כושר להשתכר שאינה עולה על 74%, זכאי לקצבה חודשית חלקית בעדו ובעד התלויים בו שהם תושבי ישראל, בסכום שיחסו לקצבה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 200|בסעיף 200(א)(1) ו־(4)(א), (ג) ו־(ד)}}, לפי הענין, הוא כיחס שבין אחוז דרגת אי־כושרו להשתכר לבין מאה, וכן לקצבה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 200|בסעיף 200(א)(3)}}. {{ח:תת|(ב)}} על אף הוראות סעיף קטן (א), לגבי נכה כאמור באותו סעיף קטן שיש לו הכנסה מעבודה או ממשלח יד בשיעור העולה על 21% מהשכר הממוצע, תהא הקצבה החודשית בעד התלויים בו שהם תושבי ישראל, בסכום השווה לסכום תוספת התלויים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 200|בסעיף 200(ג) ו־(ד)}}. {{ח:סעיף|202|ניכוי הכנסות מקצבה|תיקון: תשנ״ה, תשנ״ה־4, תשנ״ו־6, תשס״ב, תשס״ב־11, תשס״ג־5, תשס״ח־10, תשע״ז־6, תשע״ח־4, תשפ״ב־4, תשפ״ג־5|אחר=[127לט, 127כב1<wbr>(ג)]}} {{ח:תת|(א)}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:תת|(ב)}} נכה שהיתה לו הכנסה – {{ח:תתת|(1)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}} {{ח:תתת|(2)}} היתה לו הכנסה מעבודה או ממשלח יד ינוכה מקצבת הנכות המשתלמת בעדו לפי {{ח:פנימי|סעיף 200|סעיף 200(א)}} הסכום המתקבל מסך המכפלות של חלקי הכנסתו של המבוטח, הנקובים לגביו {{ח:פנימי|לוח ח1|בטור א׳ של לוח ח׳1}}, בשיעורים הנקובים לצדם {{ח:פנימי|לוח ח1|בטור ב׳}}; נותרה יתרה לניכוי לאחר שבוצע הניכוי האמור, תנוכה היתרה מתוספת התלויים החלה לגביו; נקבעה לנכה דרגת אי־כושר בשיעור נמוך מ־100%, תשולם קצבתו בסכום הנמוך מבין אלה: {{ח:תתתת|(א)}} הסכום המתקבל מניכוי של סך המכפלות של חלקי הכנסתו של המבוטח, הנקובים לגביו {{ח:פנימי|לוח ח1|בטור א׳ של לוח ח׳1}}, בשיעורים הנקובים לצדם {{ח:פנימי|לוח ח1|בטור ב׳}}, מקצבה חודשית מלאה; נותרה יתרה לניכוי לאחר שבוצע הניכוי האמור, תנוכה היתרה מתוספת התלויים החלה לגביו; {{ח:תתתת|(ב)}} הסכום המחושב בעדו לפי {{ח:פנימי|סעיף 201|סעיף 201(א) ו־(ב)}}, ולגבי מי שהכנסתו מעבודה או ממשלח יד אינה עולה על 21% מהשכר הממוצע – הסכום המחושב בעדו לפי {{ח:פנימי|סעיף 201|סעיף 201(א)}} בלבד; {{ח:תתתת|(ג)}} על אף האמור בסעיף קטן (ב), לא תשולם קצבה לפי {{ח:פנימי|סעיף 200|סעיפים 200}} {{ח:פנימי|סעיף 201|ו־201}} למבוטח אם שיעורה נמוך מ־2.68% מהסכום הבסיסי; לעניין זה, תחושב הקצבה שמבוטח זכאי לה, בצירוף תוספת התלויים החלה לגביו, בהתאם להכנסותיו ובהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 200|סעיפים 200}}, {{ח:פנימי|סעיף 201|201}} וסעיף זה; {{ח:תתת|(3)}} היתה לו הכנסה חודשית שלא מעבודה או ממשלח יד, תנוכה הכנסה זו מההפרש שבין הקצבה המשולמת לו ובין הקצבה החודשית המלאה, ובלבד שלא יובא בחשבון לעניין הכנסתו האמורה סכום השווה ל־11.37% מהשכר הממוצע. {{ח:סעיף|203|שיקום מקצועי – תנאים|תיקון: תשס״ח־10|אחר=[127מ]}} {{ח:ת}} מבוטח שאירע לו ליקוי בהיותו תושב ישראל או בהיותו תושב ארץ־ישראל לפני ו׳ באייר התש״ח (15 במאי 1948), או מבוטח שבהגיעו לגיל 18 היה תושב ישראל ונכה או שנגרם לו ליקוי בהיותו עובד קטין, זכאי לשיקום מקצועי אם נתמלאו בו אלה: {{ח:תת|(1)}} נקבעו לו עקב הליקוי לפחות 20% נכות בהתאם למבחני נכות מכוח {{ח:פנימי|סעיף 118|סעיף 118}}; {{ח:תת|(2)}} אין הוא מסוגל עוד, עקב ליקויו, לעסוק בעבודתו הקודמת או בעבודה מתאימה אחרת; {{ח:תת|(3)}} הוא זקוק להכשרה מקצועית שתאפשר לו לחזור לעבודתו הקודמת או להשתלב בעבודה התואמת את כישוריו לאחר אירוע הליקוי; {{ח:תת|(4)}} הוא ניתן לשיקום מקצועי; כללים ומבחנים לענין זה יקבע השר באישור ועדת העבודה והרווחה. {{ח:סעיף|204|שיקום מקצועי – כללים|אחר=[127מא]}} {{ח:ת}} שיקום מקצועי יינתן לפי אותם העקרונות והכללים ובאותן הדרכים החלים לגבי נפגע לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳}}; התקנות וההוראות בדבר שיקום מקצועי מכוח {{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳}} יחולו לגבי מבוטח כאמור {{ח:פנימי|סעיף 203|בסעיף 203}}, בשינויים המחוייבים, זולת אם קבע השר הוראה אחרת. {{ח:סעיף|205|שיקום מקצועי למי שהגיע לגיל פרישה|תיקון: תשס״ד, תשע״ז־12|אחר=[127מב]}} {{ח:ת}} מי שזכאי לשיקום מקצועי לפי {{ח:פנימי|פרק ט|פרק זה}} והגיע בעת מתן השיקום לגיל הפרישה, רשאי להשלים את השיקום המקצועי גם מעבר לגיל האמור. {{ח:סעיף|206|שירותים מיוחדים|תיקון: תשנ״ח־2, תשס״ד|אחר=[127כה]}} {{ח:תת|(א)}} שירותים מיוחדים הניתנים לאדם לפי {{ח:פנימי|פרק ט|פרק זה}} הם שירותים לטיפול אישי בו ולעזרת בית לשירותו האישי ולמשק ביתו. {{ח:תת|(ב)}} השתתפות המוסד במתן שירותים מיוחדים לנכה תהיה לפי כללים, מבחנים ובשיעורים שקבע השר באישור ועדת העבודה והרווחה לכלל הנכים או לסוגיהם. {{ח:תת|(ג)}} השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע כללים, מבחנים ושיעורים להשתתפות המוסד במתן שירותים מיוחדים למבוטח, אף אם אינו נכה, ובלבד שנקבע לו אחוז נכות לפי {{ח:פנימי|סעיף 208|סעיף 208}} בשיעור של 75% לפחות. {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (מתן שירותים מיוחדים)|תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (מתן שירותים מיוחדים), התשל״ט–1978}}.}} {{ח:תת|(ג1)}} בתקנות לפי סעיף זה רשאי השר לקבוע תקופה שבעדה תשולם הגמלה, שהנכה זכאי לה, אף בשונה מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 296|סעיף 296}}. {{ח:תת|(ד)}} מי שזכאי לשירותים מיוחדים והגיע לגיל הפרישה, לא תפקע מסיבה זו זכותו למתן שירותים מיוחדים גם מעבר לגיל האמור. {{ח:סעיף|206א|גמלה מיוחדת למי שסובל ממוגבלות קשה|תיקון: תשס״ב־11, תשס״ד, תשע״ח־4, תשפ״ב־3}} {{ח:תת|(א)}} בסעיף זה, ”גמלה בסיסית“ – גמלה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 206|סעיף 206}} או לגמלת שירותים מיוחדים לעולה המשתלמת לפי {{ח:חיצוני|הסכם בדבר מתן גמלאות מיוחדות לעולים התלויים בעזרת הזולת|הסכם בדבר מתן גמלאות מיוחדות לעולים התלויים בעזרת הזולת}} שנערך לפי {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9}}. {{ח:תת|(ב)}} מי שזכאי לגמלה בסיסית זכאי גם לגמלה שתחושב באחוזים מקצבת היחיד המלאה, כמפורט להלן: {{ח:תתת|(1)}} 86.58%, לזכאי לגמלה בסיסית בשיעור של 235% מקצבת יחיד מלאה; {{ח:תתת|(1א)}} 65.05%, לזכאי לגמלה בסיסית בשיעור של 188% מקצבת יחיד מלאה; {{ח:תתת|(2)}} 37.61%, לזכאי לגמלה בסיסית בשיעור של 111.9% מקצבת יחיד מלאה; {{ח:תתת|(3)}} 14%, לזכאי לגמלה בסיסית בשיעור של 50% מקצבת יחיד מלאה. {{ח:תת|(ג)}} מי שזכאי לגמלה בסיסית כאמור בסעיף קטן (ב) והגיע לגיל הפרישה, לא תפקע מסיבה זו זכותו לגמלה לפי סעיף זה גם מעבר לגיל האמור. {{ח:קטע3|פרק ט סימן ד|סימן ד׳: קביעת נכות ואי־כושר}} {{ח:סעיף|207|תחילת הבירור|תיקון: תשע״ז־6|אחר=[127כב<wbr>(ב), <wbr>(ג)]}} {{ח:תת|(א)}} לא ידון המוסד בתביעה לגמלה לפי {{ח:פנימי|פרק ט|פרק זה}} אלא בתום 90 ימים מהיום שלפי טענת התובע אין לו הכנסה בפועל מעבודה או ממשלח יד או שהכנסתו כאמור אינה עולה על 60% מהשכר הממוצע. {{ח:תת|(ב)}} לענין הקביעה אם הכנסתו כאמור בסעיף קטן (א) אינה עולה על 60% מהשכר הממוצע, לא יובאו בחשבון דמי מחלה המשתלמים למבוטח מאת מעבידו. {{ח:סעיף|208|אחוזי נכות רפואית|תיקון: תשס״ד־3|אחר=[127כז]}} {{ח:תת|(א)}} תנאי לקביעת אי־כושר להשתכר הוא שנקבעה למבוטח נכות רפואית, לפי מבחנים, תנאים וכללים שקבע השר (בסעיף זה – המבחנים), בשיעור של 60% לפחות, ואולם אם נקבעה למבוטח לפי המבחנים נכות רפואית בשל ליקוי יחיד בשיעור של 25% לפחות, יהיה התנאי לקביעת אי כושר להשתכר – קביעת נכות רפואית, לפי המבחנים, בשיעור של 40% לפחות. {{ח:תת|(ב)}} רופא שהוא עובד המוסד או רופא אחר, שהמוסד הסמיכם לכך (להלן – רופא מוסמך), יקבע את אחוזי הנכות כאמור בסעיף קטן (א). {{ח:תת|(ג)}} קבע רופא מוסמך שאחוזי הנכות פחותים מ־60%, ולענין מי שנקבעה לו נכות בשל ליקוי יחיד בשיעור של 25% לפחות – שאחוזי הנכות פחותים מ־40%, חייב הוא לנמק קביעתו. {{ח:תת|(ד)}} השר רשאי להפחית, בתקנות, את אחוזי הנכות מהאמור בסעיף זה, לכלל הנכים או לסוגים מהם. {{ח:תת|(ה)}} בסעיף זה, ”ליקוי יחיד“ – כל ליקוי או פגימה שברשימת הליקויים כמשמעותה {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (קביעת אחוזי נכות רפואית, מינוי ועדות לעררים והוראות שונות)|בתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (קביעת אחוזי נכות רפואית, מינוי ועדות לעררים והוראות שונות), התשמ״ד–1984}}, שבצדם נקוב אחוז נכות. {{ח:סעיף|209|דרגת אי־<wbr>כושר להשתכר|תיקון: תשס״ח־10, תשע״ז־6|אחר=[127כח]}} {{ח:תת|(א)}} פקיד תביעות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 298|בסעיף 298}} יחליט אם התובע הינו נכה ויקבע את דרגת אי־כושרו להשתכר. {{ח:תת|(א1)}} דרגת אי כושר תיקבע באחד משיעורים אלה: 60%, 65%, 74% או 100%, ובלבד שאם דרגת אי־הכושר להשתכר עלתה על 74% תיקבע לנכה דרגת אי־כושר להשתכר בשיעור של 100%. {{ח:תת|(ב)}} בהחלטתו יביא פקיד התביעות בחשבון גם את השפעת ליקויו של התובע על יכולתו לחזור לעבודתו במלואה או בחלקה, ועל יכולתו לבצע עבודה אחרת או לרכוש מקצוע חדש מסוג העבודות או המקצועות שהתובע מסוגל לעסוק בהם והתואמים את כושרו הגופני ומצב בריאותו, וזאת לאחר שרופא מוסמך ופקיד שיקום שהמוסד הסמיכו לכך חיוו דעתם בכתב לענין זה; פקיד התביעות לא יביא בחשבון אם הוצעה לתובע עבודה או אם לא השתלב בעבודה כאמור. {{ח:תת|(ג)}} על אף הוראות סעיף קטן (ב), רשאי פקיד תביעות לקבוע לתובע דרגת אי־כושר להשתכר, שאינה פחותה מ־75%, אף ללא קבלת חוות דעת של פקיד שיקום. {{ח:תת|(ד)|(1)}} תובע שחדלה להשתלם לו קצבה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 200|סעיפים 200}} {{ח:פנימי|סעיף 201|ו־201}} בשל כך בלבד שהיתה לו הכנסה מעבודה או ממשלח יד (בסעיף קטן זה – הכנסה שוללת), והכנסתו כאמור פחתה מ־60% מהשכר הממוצע, יקבע פקיד תביעות את דרגת אי־כושרו להשתכר, מחדש, בשיעור שלא יפחת משיעור דרגת אי־הכושר היציבה להשתכר שנקבע לגביו לאחרונה לפני שהחלה להשתלם לו ההכנסה השוללת. {{ח:תתת|(2)}} קביעה מחדש של דרגת אי־כושר להשתכר, לפי פסקה (1), תיעשה בלא קבלת חוות דעת של רופא מומחה או פקיד שיקום. {{ח:סעיף|210|דרגה זמנית של אי־<wbr>כושר להשתכר|אחר=[127לב]}} {{ח:ת}} פקיד תביעות רשאי לקבוע דרגת אי־כושר להשתכר לתקופה מוגבלת, כל עוד המצב הרפואי או התפקוד של הנכה אינם יציבים, או לתקופה הדרושה למתן שיקום מקצועי, או בנסיבות אחרות כפי שנקבע; תוקפה של כל קביעה זמנית תהיה לתקופה שאינה עולה על שנתיים. {{ח:סעיף|211|ערר על החלטת רופא מוסמך או פקיד תביעות|אחר=[127כט, 127ל]}} {{ח:תת|(א)}} הרואה עצמו נפגע מהחלטת רופא מוסמך, בכך שקבע לו אחוזי נכות רפואית שאינם מזכים בגמלה לפי {{ח:פנימי|פרק ט|פרק זה}}, רשאי לערור עליה לפני ועדה רפואית לעררים. {{ח:תת|(ב)}} הרואה עצמו נפגע מהחלטת פקיד תביעות בענין אי־כושרו להשתכר, למעט קביעתו בענין השתכרותו בפועל, רשאי לערור עליה לפני ועדה לעררים. {{ח:תת|(ג)}} הרואה עצמו נפגע מהחלטת פקיד תביעות בענין זכאותו לשירותים מיוחדים רשאי לערור עליה לפני ועדה לעררים לשירותים מיוחדים. {{ח:סעיף|212|מינוי הועדות, סמכויותיהן וסדרי עבודתן|תיקון: תש״ע|אחר=[127לא]}} {{ח:תת|(א)}} השר יקבע את אופן מינוין, הרכבן וסדרי עבודתן של ועדה רפואית לעררים, ועדה לעררים וועדה לעררים לשירותים מיוחדים; כן יקבע, באישור ועדת העבודה והרווחה, את סמכויותיהן של הועדות האמורות ואת העקרונות והכללים שינחו אותן. {{ח:תת|(א1)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 118|פסקאות (1) עד (3) של סעיף 118(ב)}} יחולו לעניין מינוי והכשרה של רופא שהוא חבר בוועדה מהוועדות המנויות בסעיף קטן (א), בשינויים המחויבים. {{ח:תת|(ב)}} השר רשאי לקבוע את המועדים והדרכים להגשת עררים לפי {{ח:פנימי|סעיף 211|סעיף 211}}. {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (סמכויות ועדה רפואית לעררים וועדה לעררים)|תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (סמכויות ועדה רפואית לעררים וועדה לעררים), התשמ״ד–1984}}.}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (קביעת אחוזי נכות רפואית, מינוי ועדות לעררים והוראות שונות)|תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (קביעת אחוזי נכות רפואית, מינוי ועדות לעררים והוראות שונות), התשמ״ד–1984}}.}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (ועדות עררים לשירותים מיוחדים ולילד נכה)|תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (ועדות עררים לשירותים מיוחדים ולילד נכה), התשנ״ה–1995}}.}} {{ח:סעיף|213|ערעור|אחר=[127לד]}} {{ח:ת}} החלטות של ועדה רפואית לעררים, ועדה לעררים וועדה לעררים לשירותים מיוחדים, ניתנות לערעור, בשאלה משפטית בלבד, לפני בית דין אזורי לעבודה; פסק דינו של בית הדין ניתן לערעור לפני בית הדין הארצי לעבודה אם נתקבלה רשות לכך מאת נשיא בית הדין הארצי לעבודה או סגנו, או מאת שופט של בית הדין הארצי שמינה לכך הנשיא. {{ח:סעיף|214|בדיקה מחדש של דרגת אי־<wbr>כושר להשתכר|תיקון: תשנ״ח־2, תשס״ב־11, תשס״ג־5, תשס״ד־3, תשס״ח־10, תשע״ז־6|אחר=[127לה]}} {{ח:תת|(א)}} המוסד רשאי לבדוק מחדש את דרגת אי־הכושר של נכה להשתכר או את שיעור נכותו הרפואית, וכן רשאי הנכה לתבוע בדיקה מחדש כאמור, הכל תוך פרקי זמן ובתנאים שנקבעו באישור ועדת העבודה והרווחה. {{ח:תת|(ב)}} החליט המוסד לבדוק מחדש את דרגת אי־הכושר להשתכר או את שיעור הנכות הרפואית, חייב הנכה לעמוד לבדיקה לענין {{ח:פנימי|סעיף 208|סעיפים 208}} {{ח:פנימי|סעיף 209|ו־209}}; לא עשה כן במועד שנדרש לכך, רשאי המוסד להשהות את מתן הגמלה עד שיתייצב הנכה לבדיקה, זולת אם נתן הנכה הצדק סביר לאי־התייצבותו. {{ח:תת|(ג)}} בתקנות לפי סעיף זה רשאי השר לקבוע תקופה שבעדה תשולם הגמלה שהנכה זכאי לה בעקבות בדיקה מחדש, אף בשונה מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 296|סעיף 296}} ובלבד שלא תשולם גמלה כאמור לתקופה העולה על 12 החודשים שבתכוף לפני הגשת הבקשה לבדיקה מחדש. {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (בדיקה מחדש ותביעה חדשה)|תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (בדיקה מחדש ותביעה חדשה), התשס״א–2000}}.}} {{ח:קטע3|פרק ט סימן ה|סימן ה׳: שונות}} {{ח:סעיף|215|הכשרה מקצועית לבן זוג של נכה|תיקון: תשס״ד|אחר=[127מז<wbr>(א)<wbr>(1)]}} {{ח:ת}} השר, לאחר התייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, יקבע הוראות, תנאים ושיעורי סכומים בדבר מתן הכשרה מקצועית, דמי מחיה והוצאות אבחון לבן זוגו של נכה שאינו ניתן לשיקום מקצועי, ובלבד שבן הזוג טרם הגיע לגיל הפרישה. {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (הכשרה מקצועית ודמי מחיה)|תקנות הביטוח הלאומי (הכשרה מקצועית ודמי מחיה), תשל״ט–1979}}.}} {{ח:סעיף|216||תיקון: תשס״א־5|אחר=[127מז<wbr>(ב)]}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|217|הפחתת גמלה, השהייתה או שלילתה|אחר=[127כד]}} {{ח:ת}} המוסד רשאי להפחית, להשהות או לשלול גמלה למבוטח התובע גמלה לפי {{ח:פנימי|פרק ט|פרק זה}} או לזכאי לה, שסירב ללא צידוק מספיק למלא אחר הוראות שניתנו לו בקשר להכשרה מקצועית, הסבת מקצוע או השמה בעבודה, התואמות את כושרו הגופני ומצב בריאותו, או למי שסירב לעמוד לבדיקות רפואיות או שיקומיות. {{ח:סעיף|218|הפרת הוראות רפואיות ושיקומיות|אחר=[127נב]}} {{ח:ת}} סמכויות המוסד לפי {{ח:פנימי|סעיף 145|סעיף 145}} יהיו לו גם לענין גמלה לפי {{ח:פנימי|פרק ט|פרק זה}}. {{ח:סעיף|219|חובת אדם למסור מידע|אחר=[127נ]}} {{ח:ת}} השר, בהתייעצות עם שר הבריאות, רשאי לקבוע הוראות בדבר חובתו של כל אדם, לרבות רופא, למסור למוסד, לענין {{ח:פנימי|פרק ט|פרק זה}}, כל מידע המצוי ברשותו הנוגע לנכותו של אדם. {{ח:סעיף|220|מימון פעולות לפיתוח שירותים לנכים|תיקון: תשס״ג־8, תשס״ז, תשפ״ב־3|אחר=[127נב1]}} {{ח:תת|(א)}} בהתייעצות עם המועצה יממן המוסד פעולות המיועדות לפיתוח שירותים לטובת הנכים, ובלבד שהסכום הכולל של התחייבויות המוסד, בשנת כספים פלונית, למימון פעולות כאמור, לרבות התחייבויות לגבי שנות הכספים הבאות, לא יעלה על 170 מיליון שקלים חדשים. {{ח:תת|(ב)}} על אף הוראות סעיף קטן (א) – {{ח:תתת|(1)}} המוסד רשאי, בהתייעצות עם המועצה ובהסכמת שר האוצר, להתחייב לממן פעולות לפי הוראות סעיף קטן (א), בסכום העולה על הסכום הקבוע בו, ובלבד שסכום ההתחייבויות הנוסף יופחת מהסכום הכולל שבו יהיה המוסד רשאי להתחייב בשתי שנות הכספים הבאות, באופן שיקבע בהסכמת שר האוצר; {{ח:תתת|(2)}} התחייב המוסד, בשנת כספים מסוימת, לממן פעולות כאמור בסעיף קטן (א) בסכום הנמוך מהסכום הקבוע בו, רשאי הוא, בהתייעצות עם המועצה, להתחייב בשנת הכספים שלאחריה בסכום הקבוע בסעיף קטן (א), בתוספת סכום ההפרש או בתוספת 20% מהסכום הקבוע בסעיף קטן (א), לפי הנמוך; לענין זה, ”סכום ההפרש“ – סכום השווה להפרש שבין הסכום הקבוע בסעיף קטן (א) לבין הסכום שבו התחייב המוסד בשנת הכספים המסוימת; {{ח:תתת|(3)}} בוטלה התחייבות שניתנה לפי סעיף זה, בשנת הכספים שבה ניתנה ההתחייבות או באחת משתי שנות הכספים שלאחריה, רשאי המוסד, בהתייעצות עם המועצה, להתחייב, בשנת הכספים שבה בוטלה ההתחייבות או בשנת הכספים שלאחריה, בסכום השווה לסכום המרבי שבו הוא רשאי להתחייב באותה שנת כספים לפי סעיף קטן (א) ופסקאות (1) ו־(2), בתוספת סכום ההתחייבות שבוטלה כאמור. {{ח:תת|(ג)}} הסכום הקבוע בסעיף קטן (א) יעודכן ב־1 בינואר של כל שנה לפי השינוי במדד ביחס ל־1 בינואר של השנה שקדמה לה; לענין זה, ”מדד“ – מדד שיקבע השר בצו בהסכמת שר האוצר. {{ח:סעיף|220א|שמירת הזכאות להטבות לפי כל דין|תיקון: תשס״ח־10, תשע״ז־6}} {{ח:תת|(א)}} נכה שנקבעה לגביו דרגת אי־כושר להשתכר, והיה זכאי בשל דרגת אי־הכושר כאמור לפטור מתשלום דמי ביטוח לפי {{ח:פנימי|סעיף 351|סעיף 351}} או להטבה לפי כל דין אחר (בסעיף זה – זכאי להטבה) ואשר חדלה להשתלם לו קצבה חודשית כאמור {{ח:פנימי|סעיף 199|בסעיף 199(1)}}, תוסיף להינתן לו ההטבה כאמור במשך תקופה של 36 חודשים נוספים, אלא אם כן חדלה הזכאות להטבה כאמור לפי הוראות הדין שמכוחו ניתנה (בסעיף זה – תקופת הזכאות המיוחדת). {{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|220ב|הגדלת שיעור הקצבאות|תיקון: תשע״ח־4}} {{ח:תת|(א)}} השר ושר האוצר יבחנו את הגדלת שיעור קצבאות הנכות לפי {{ח:פנימי|פרק ט|פרק ט׳}} ולפי {{ח:פנימי|סעיף 251|סעיף 251}}, באופן מדורג בשנת 2020 ובשנת 2021, נוסף על הגדלת הקצבאות לפי {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_489287.pdf|תיקון מס׳ 200}}, ובכלל זה את המקורות התקציביים הנדרשים לכך, ויגישו את המלצותיהם בעניין לאישור הממשלה, כך שסך העלות בשנת 2021 של העלאת קצבאות הנכות יהיה 4.341 מיליארד שקלים חדשים, ובלבד שהקצבה החודשית המלאה לפי {{ח:פנימי|סעיף 200|סעיף 200(א)}} לא תפחת מ־3,700 שקלים חדשים. {{ח:תת|(ב)}} המלצות השרים כאמור בסעיף קטן (א) יוגשו לממשלה עד תום שנת 2019 והם יהיו רשאים, באישור הממשלה ובאישור ועדת העבודה והרווחה, להתקין תקנות לשם יישום הוראות סעיף קטן (א). {{ח:תת|(ג)}} בסעיף זה – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”העלאת קצבאות הנכות“ – ההפרש שבין סך התשלומים שהמוסד צפוי לשלם לאחר {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_489287.pdf|תיקון מס׳ 200}} וכתוצאה מיישום תקנות כאמור בסעיף קטן (ב), לעומת סך התשלומים ששילם המוסד בשנת 2017 לפי {{ח:פנימי|פרק ט|פרק זה}} {{ח:פנימי|סעיף 251|וסעיף 251}}; לעניין זה לא יובאו בחשבון העלאת שיעורי הקצבאות לפי ההגדרה ”הסכום הבסיסי“ ותיקוני חקיקה נוספים לאחר תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_489287.pdf|תיקון מס׳ 200}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תיקון מס׳ 200“ – {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_489287.pdf|חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס׳ 200), התשע״ח–2018}}. {{ח:קטע3|פרק ט סימן ו|סימן ו׳: ילד נכה}} {{ח:סעיף|221|הגדרת ילד נכה|אחר=[127מט]}} {{ח:ת}} לענין {{ח:פנימי|פרק ט סימן ו|סימן זה}}, ”ילד נכה“ – ילד שהיה לנכה בהיותו בין בישראל ובין בחוץ לארץ, הכל לפי מבחנים ותנאים שקבע השר באישור ועדת העבודה והרווחה. {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (ילד נכה)|תקנות הביטוח הלאומי (ילד נכה), התש״ע–2010}}.}} {{ח:סעיף|222|גמלאות בשל ילד נכה|תיקון: תשנ״ה־2, תשנ״ו־6, תשנ״ח־2|אחר=[127מז<wbr>(א)<wbr>(2), <wbr>(3), 127מח, 127מט1, 127מט2]}} {{ח:תת|(א)}} השר, לאחר התייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, יקבע הוראות, תנאים ושיעורי סכומים בדבר – {{ח:תתת|(1)}} תשלום דמי מחיה בעד ילדו הנכה של מבוטח או של מי שהיה מבוטח ונפטר כתושב ישראל, אם עיקר זמנו של הילד מוקדש ללימודים או להכשרה מקצועית; {{ח:תתת|(2)}} עזרה הדרושה ללימודיו של ילד כאמור בפסקה (1) שעקב נכותו דרושה לו עזרה מיוחדת ללימודיו או שאין ביכולתו לבקר, עקב נכותו, בבית ספר רגיל אך מסוגל הוא ללמוד. {{ח:תת|(ב)}} השר, לאחר התייעצות עם שר האוצר, רשאי לקבוע את התנאים והשיעורים להשתתפות המוסד בהוצאות המבוטח לסידורים מיוחדים לילד כאמור בסעיף קטן (א)(1), ההכרחיים לקיום אורח חיים רגיל. {{ח:תת|(ג)}} השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע הוראות מיוחדות, תנאים ומבחנים בדבר תשלום קצבה בעד ילד נכה הסובל מליקויים מיוחדים שנקבעו בהן. {{ח:תת|(ג1)}} בתקנות לפי סעיף זה רשאי השר לקבוע תקופה שבעדה תשולם הגמלה, אף בשונה מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 296|סעיף 296}}. {{ח:תת|(ד)}} הרואה עצמו נפגע מהחלטת פקיד תביעות שנתקבלה לפי סעיף זה רשאי לערור עליה לפני ועדה לעררים לילד נכה; הוראות {{ח:פנימי|סעיף 212|סעיפים 212}} {{ח:פנימי|סעיף 213|ו־213}} יחולו על ועדה לעררים לילד נכה, בשינויים המחוייבים. {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (ילד נכה)|תקנות הביטוח הלאומי (ילד נכה), התש״ע–2010}}.}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (ועדות עררים לשירותים מיוחדים ולילד נכה)|תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (ועדות עררים לשירותים מיוחדים ולילד נכה), התשנ״ה–1995}}.}} {{ח:סעיף|222א|מועד תשלום גמלאות בשל ילד נכה|תיקון: תשנ״ז־4, תשס״ד־3}} {{ח:ת}} השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, יקבע הוראות ומבחנים בדבר תשלום גמלה בשל ילד נכה לפי {{ח:פנימי|סעיף 222|סעיף 222}}, לתקופה שקדמה להגשת התביעה לגמלה, ובלבד שלא תשולם גמלה לפי {{ח:פנימי|סעיף 222|הסעיף האמור}} לתקופה העולה על 12 החודשים שבתכוף לפני הגשת התביעה לגמלה, ואם הוגשה בקשה לבדיקה מחדש בהתאם להוראות שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 222|סעיף 222}} – לתקופה העולה על 12 החודשים שבתכוף לפני הגשת הבקשה כאמור; השר רשאי באישור ועדת העבודה והרווחה לקבוע תקופות קודמות שונות, בהתחשב בסוג הליקוי שממנו סובל הילד הנכה ובסוג הגמלה המגיעה בעדו. {{ח:סעיף|222ב|גמלה מוגדלת למשפחות ילדים נכים|תיקון: תש״ס־5, תשע״ו־10, תשפ״ב־3, תשפ״ד־8}} {{ח:תת|(א)}} היו למבוטח שני ילדים או יותר שבעדם משתלמת גמלה לפי {{ח:פנימי|פרק ט סימן ו|סימן זה}}, תשולם הגמלה בעד כל ילד כאמור בשיעור העולה בחמישים אחוזים על השיעור הקבוע לפי {{ח:פנימי|סעיף 222|סעיף 222}}. {{ח:תת|(ב)}} היה למבוטח ילד אחד שבעדו משתלמת גמלה לפי {{ח:פנימי|פרק ט סימן ו|סימן זה}}, תשולם הגמלה בשיעור האמור בסעיף קטן (א) אם התקיים אחד מאלה: {{ח:תתת|(1)}} למבוטח ילד נכה נוסף שלא משתלמת למבוטח בעדו גמלה לפי {{ח:פנימי|פרק ט סימן ו|סימן זה}}, רק בשל כך שהוא מוחזק בידי משפחת אומנה כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק אומנה לילדים|בחוק אומנה לילדים, התשע״ו–2016}}; {{ח:תתת|(2)}} למבוטח בן או בת נוספים שמלאו להם 18 שנים ואשר רק בשל גילם לא משתלמת בעדם גמלה לפי {{ח:פנימי|פרק ט סימן ו|סימן זה}}. {{ח:סעיף|222ב1|הכשרה מקצועית ודמי מחיה למבוטח שילדו הנכה נפטר|תיקון: תשע״ח־14}} {{ח:ת}} מבוטח שילדו הנכה נפטר והשתלמה בעדו, ערב פטירתו, גמלה לפי {{ח:פנימי|סעיף 222|סעיף 222}}, זכאי להכשרה מקצועית, לרבות דמי מחיה והוצאות אבחון הניתנים לפי {{ח:פנימי|סעיף 265|סעיף 265(א)(1)}}, בשינויים המחויבים. {{ח:קטע3|פרק ט סימן ז|סימן ז׳: קצבת עידוד השתלבות בשוק העבודה {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תשס״ח־10, תשע״ז־6}} {{ח:סעיף|222ג||תיקון: תשס״ח־10, תשע״ז־6}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:קטע3|פרק ט סימן ח|סימן ח׳: מענק חד־פעמי חלף הגדלת קצבאות הנכות לשנת 2020 {{ח:הערה|(פקע)}}|תיקון: תשפ״א־2, תשפ״א־9, תשפ״ב־5}} {{ח:סעיף|222ד||תיקון: תשפ״א־2, תשפ״א־9, תשפ״ב־5}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}} {{ח:קטע2|פרק י|פרק י׳: ביטוח סיעוד|אחר=[פרק ו׳5]}} {{ח:קטע3|פרק י סימן א|סימן א׳: הגדרות}} {{ח:סעיף|223|הגדרות|תיקון: תשנ״ו, תשס״ו־4, תשס״ט־4, תשע״ו־19, תשע״ז־12, תשע״ח־8, תשע״ט־2|אחר=[127פג]}} {{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק י|בפרק זה}} – {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בדיקת תלות“ – בדיקה להערכת מידת התלות של המבוטח בעזרת הזולת בביצוע פעולות היום־יום או בשל הצורך בהשגחה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גמלת סיעוד“ – גמלה חודשית להשתתפות בתשלום בעד שירותי סיעוד, המשולמת לפי {{ח:פנימי|פרק י|פרק זה}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”השגחה“ – השגחה ופיקוח על המבוטח למניעת נזק או סכנה לעצמו או לאחרים; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ועדה מקומית מקצועית“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}} {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יחידות שירות“ – מתן שירותי סיעוד כאמור {{ח:פנימי|לוח ח2|בטור א׳ ללוח ח׳2}}, בהיקף כאמור {{ח:פנימי|לוח ח2|בלוח ח׳2}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ימי מנוחה“ – ימי מנוחה ושבתון, לפי לוח שיפרסם המוסד באתר האינטרנט שלו; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ליקוי“ – ליקוי גופני, שכלי או נפשי הנובע ממחלה, מתאונה או ממום מלידה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מבוטח“ – אחד מאלה: {{ח:תתת|(1)}} מבוטח לפי {{ח:פנימי|פרק יא|פרק י״א}}; {{ח:תתת|(2)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}} {{ח:תתת|(3)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}} {{ח:תתת|(4)}} תושב ישראל שעלה לפי {{ח:חיצוני|חוק השבות|חוק השבות}}, או תושב ישראל שבידו אשרה ורישיון לישיבת קבע או אשרה ורישיון לישיבת ארעי מסוג א/5, לפי {{ח:חיצוני|חוק הכניסה לישראל|חוק הכניסה לישראל}}, שניתן לו סל קליטה מהמשרד לקליטת העליה, והכל אם אינם מבוטחים בביטוח אזרחים ותיקים וביטוח שאירים; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מוסד סיעודי“ – מוסד סיעודי או מחלקה סיעודית שבהם מוחזקים ומטופלים אנשים הזקוקים לסיעוד, תשושי נפש או תשושים; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פעולות יום־יום“ – לבישה, אכילה, שליטה בהפרשות, רחצה, ניידות עצמית בבית; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קצבת יחיד מלאה“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}} {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שווי בכסף של יחידת שירות“, לעניין חודש קלנדרי מסוים – התעריף שמשלם המוסד בעד אותו חודש קלנדרי, לנותן שירותים שאינו מוסד ללא כוונת רווח, בעד שעת טיפול אישי במבוטח בביתו, שלא בשעות לילה או בימי מנוחה, ושניתנת על ידי עובד שגילו עד 70 שנים ושאינו עובד זר, ואם משלם המוסד תעריפים שונים לנותני שירותים כאמור בגין שעת טיפול כאמור – ממוצע התעריפים בעבור שעת טיפול כאמור לנותני שירותים כאמור בעד אותו חודש קלנדרי, שאינו משוקלל; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שירותי סיעוד“ – שירותים או מוצרים המיועדים לסייע בביצוע פעולות יום־יום או בהשגחה או בניהול משק בית כמפורט {{ח:פנימי|לוח ח2|בטור א׳ ללוח ח׳2}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שעות לילה“ – השעות שבין 22:00 עד 06:00 למחרת, למעט בימי מנוחה. {{ח:קטע3|פרק י סימן ב|סימן ב׳: גמלאות}} {{ח:סעיף|223א|הגדרות|תיקון: תשס״ט־4, תשע״ח־8}} {{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק י סימן ב|בסימן זה}} – {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”היתר“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}} {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הממונה“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}} {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”היתר שהותלה“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}} {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק עובדים זרים“ – {{ח:חיצוני|חוק עובדים זרים|חוק עובדים זרים, התשנ״א–1991}}. {{ח:סעיף|224|גמלת סיעוד|תיקון: תשס״ג־6, תשס״ז, תשס״ח־6, תשס״ט־4, תשע״א־8, תשע״ד־8, תשע״ו־19, תשע״ח־8, תשע״ט|אחר=[127פד]}} {{ח:תת|(א)}} בכפוף להוראות סעיף קטן (ג) {{ח:פנימי|סעיף 225|וסעיף 225}}, מבוטח שכתוצאה מליקוי מתקיים בו האמור באחת מהפסקאות שלהלן על פי בדיקת תלות הנמדדת בנקודות, זכאי לגמלת סיעוד חודשית, בהיקף כמפורט באותן פסקאות: {{ח:תתת|(1)}} מבוטח שנקבעו לגביו בבדיקת התלות 2.5 עד 3 נקודות – זכאי לאחת מאלו, לפי בחירתו והוא רשאי לשנותה: {{ח:תתתת|(א)}} 9 יחידות שירות לשבוע שניתן לממשן לקבלת שירותי הסיעוד האמורים {{ח:פנימי|לוח ח2 פרט 2|בפרטים (2) עד (6) בלוח ח׳2}}, בלבד; {{ח:תתתת|(ב)}} 5.5 יחידות שירות לשבוע, שניתן לממשן, כולן או חלקן, בעין, לקבלת כל שירות סיעוד, או לקבל את שווין בכסף, לפי בחירת המבוטח; בחר המבוטח לקבל כגמלה בכסף את שווין בכסף של יחידות השירות, כולן או חלקן, יקבל את מלוא השווי בכסף של יחידות השירות שבחר, ללא הפחתה של 20% משווין; הוראות {{ח:פנימי|סעיף 224|סעיפים 224(ב)}}, {{ח:פנימי|סעיף 225א|225א(ב)}} {{ח:פנימי|סעיף 225ב|ו־225ב(ב)}} לעניין תשלום 80% מהגמלה או לעניין הפחתת 20% מהגמלה, לא יחולו לגבי גמלה המשולמת בכסף לזכאי לפי פסקת משנה זו; {{ח:תתת|(2)}} מבוטח שנקבעו לגביו בבדיקת התלות 3.5 עד 4.5 נקודות – 10 יחידות שירות לשבוע; {{ח:תתת|(3)}} מבוטח שנקבעו לגביו בבדיקת התלות 5 עד 6 נקודות – 17 יחידות שירות לשבוע; ואם הוא מעסיק עובד זר בענף הסיעוד – 14 יחידות שירות לשבוע; ואולם בחודשים נובמבר ודצמבר 2018 ובשנים 2019 ו־2020 – יהיה זכאי מבוטח כאמור ל־15 יחידות שירות לשבוע, ואם הוא מעסיק עובד זר בענף הסיעוד – ל־12 יחידות שירות לשבוע; {{ח:תתת|(4)}} מבוטח שנקבעו לגביו בבדיקת התלות 6.5 עד 7.5 נקודות – 21 יחידות שירות לשבוע; ואם הוא מעסיק עובד זר בענף הסיעוד – 18 יחידות שירות לשבוע; ואולם בחודשים נובמבר ודצמבר 2018 ובשנת 2019 – יהיה זכאי מבוטח כאמור ל־19 יחידות שירות לשבוע, ואם הוא מעסיק עובד זר בענף הסיעוד – ל־16 יחידות שירות לשבוע, ובשנת 2020 יהיה זכאי מבוטח כאמור ל־20 יחידות שירות לשבוע, ואם הוא מעסיק עובד זר בענף הסיעוד – ל־17 יחידות שירות לשבוע; {{ח:תתת|(5)}} מבוטח שנקבעו לגביו בבדיקת התלות 8 עד 9 נקודות – 26 יחידות שירות לשבוע; ואם הוא מעסיק עובד זר בענף הסיעוד – 22 יחידות שירות לשבוע; ואולם בחודשים נובמבר ודצמבר 2018 ובשנת 2019 – יהיה זכאי מבוטח כאמור ל־23 יחידות שירות לשבוע, ואם הוא מעסיק עובד זר בענף הסיעוד – ל־19 יחידות שירות לשבוע, ובשנת 2020 יהיה זכאי מבוטח כאמור ל־25 יחידות שירות לשבוע, ואם הוא מעסיק עובד זר בענף הסיעוד – ל־21 יחידות שירות לשבוע; {{ח:תתת|(6)}} מבוטח שנקבעו לגביו בבדיקת התלות 9.5 עד 10.5 נקודות – 30 יחידות שירות לשבוע; ואם הוא מעסיק עובד זר בענף הסיעוד – 26 יחידות שירות לשבוע; ואולם בחודשים נובמבר ודצמבר 2018 ובשנת 2019 – יהיה זכאי מבוטח כאמור ל־28 יחידות שירות לשבוע, ואם הוא מעסיק עובד זר בענף הסיעוד – ל־24 יחידות שירות לשבוע. {{ח:תת|(ב)}} גמלת סיעוד המשולמת כאמור {{ח:פנימי|סעיף 225|בסעיף 225(ג)}} {{ח:פנימי|סעיף 225א|או 225א}} תהיה בשיעור של 80% משווין בכסף של יחידות השירות כאמור בסעיף קטן (א)(1) עד (6), לפי העניין, במכפלה של 4.3. {{ח:תת|(ג)|(1)}} את בדיקת מידת התלות בעזרת הזולת יעשה המוסד על פי הסדרים שייקבעו בין המוסד לבין שירותי הבריאות ושירותי הרווחה; השר רשאי לקבוע טופס שימלא מי שהמוסד התקשר עמו לשם ביצוע בדיקת התלות של מבוטחים. {{ח:תתת|(2)}} על אף האמור בפסקה (1), בדיקת מידת התלות בעזרת הזולת לגבי מבוטח שמלאו לו 90 שנים יכול שתיערך, לפי בחירת המבוטח, בידי רופא מומחה במסגרת עבודתו במוסד רפואי, ובלבד שהמבוטח לא נדרש לשלם תשלום כלשהו בעבור הבדיקה, לרופא המומחה או למוסד הרפואי שבו הוא מועסק, במישרין או בעקיפין, למעט השתתפות עצמית כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק ביטוח בריאות ממלכתי#סעיף 8|בסעיף 8 לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ״ד–1994}}; בחר המבוטח להיבדק בידי רופא מומחה, יודיע על כך למוסד במועד הגשת התביעה או במועד הגשת הבקשה לבדיקה מחדש, לפי העניין. {{ח:תתת|(3)}} השר יקבע תנאים וכללים לעניין פסקה (2), לרבות לעניין מבחנים, לבדיקת מידת התלות בעזרת הזולת, שייערכו בידי רופא מומחה, ורשאי הוא לקבוע טופס שימלא רופא מומחה לשם קביעת מידת התלות של המבוטח בעזרת הזולת. {{ח:תתת|(4)}} בסעיף קטן זה – {{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”רופא מומחה“ – רופא מומחה בגריאטריה לפי {{ח:חיצוני|פקודת הרופאים|פקודת הרופאים [נוסח חדש], התשל״ז–1976}}; {{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”מוסד רפואי“ – כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 328|בסעיף 328}}. {{ח:תת|(ד)|(1)}} הזכות לגמלת סיעוד ושיעורה מותנים במבחני הכנסה שיקבע השר בתקנות, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה; בתקנות אלה ייקבעו שיעורי הגמלה בהתאם למבחני ההכנסה וכללים לחישוב ההכנסה, לרבות מבחנים וכללים לסוגי מבוטחים; {{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח סיעוד) (מבחני הכנסה לקביעת הזכות לגימלת סיעוד ושיעורה)|תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח סיעוד) (מבחני הכנסה לקביעת הזכות לגימלת סיעוד ושיעורה), התשמ״ח–1988}}.}} {{ח:תתת|(2)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}} {{ח:תתת|(3)}} לעניין הזכאות לגמלת סיעוד ושיעורה לא תובא בחשבון הכנסה שמקורה בקצבה חודשית המשולמת לפי {{ח:חיצוני|חוק נכי רדיפות הנאצים|חוק נכי רדיפות הנאצים}} או מכוח {{ח:חיצוני|חוק הטבות לניצולי שואה#סעיף 3|סעיף 3 לחוק הטבות לניצולי שואה, התשס״ז–2007}} (בפסקה זו – חוק ההטבות) או המשולמת על ידי מדינת חוץ בקשר עם רדיפות הנאצים ועוזריהם כגון – {{ח:תתתת|(א)}} קצבה כאמור {{ח:חיצוני|חוק הטבות לניצולי שואה#סעיף 1|בפסקאות (1) ו־(3) להגדרה ”קצבה בשל רדיפות הנאצים“ שבחוק ההטבות}}; {{ח:תתתת|(ב)}} קצבה המשתלמת לפי הוראות החוק בדבר תשלום רנטות בשל עבודה בגטו, כאמור בתיקון הספר השישי לחוק הסוציאלי, אשר התקבל בגרמניה ביום 20 ביוני 2002; {{ח:תתתת|(ג)}} קצבה המשולמת לפי ההסכם עם גרמניה כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הטבות לניצולי שואה|בחוק ההטבות}}. {{ח:תת|(ה)}} המוסד יפרסם באתר האינטרנט שלו את השווי בכסף של יחידת שירות, את העלות של השירותים והמוצרים המנויים {{ח:פנימי|לוח ח2|בלוח ח׳2}}, ואת השירותים שעל נותן שירותים המעניק שירותי סיעוד לתת לזכאים וכן יישום להצגה ולחישוב של מגוון האפשרויות העומדות לרשות זכאים לגמלת סיעוד למימוש יחידות השירות, תוך הצגת החלופות האפשריות, לרבות בחירה בגמלה בעין או בכסף, או שילוב ביניהן, ולרבות בחירה בשירותי הסיעוד השונים כאמור {{ח:פנימי|לוח ח2|בלוח ח׳2}}, בהיקפים שונים; המידע כאמור בסעיף קטן זה יוצג בשפות שונות. {{ח:תת|(ו)}} השר, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי, בצו, לשנות את {{ח:פנימי|לוח ח2|לוח ח׳2}}. {{ח:סעיף|224א|ביצוע בדיקת תלות במסגרת תכנית ניסיונית – הוראת שעה|תיקון: תשע״ב־4, תשע״ג־2}} {{ח:תת|(א)}} בסעיף זה – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בדיקת תלות“ – בדיקת מידת התלות בעזרת הזולת; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תכנית ניסיונית“ – תכנית המלווה בבקרה ובבחינה של הממצאים שעורך המוסד לפי סעיף זה, לבחינת השלכותיה של התכנית; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תקופת הניסיון“ – תקופה של שנה שתחילתה ב־1 בחודש שלאחר יום פרסומו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_301559.pdf|חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס׳ 145 – הוראת שעה), התשע״ג–2013}} {{ח:הערה|(מיום 1.9.2013 עד יום 31.8.2014)}}. {{ח:תת|(ב)}} על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 224|סעיף 224(ג)}}, בתקופת הניסיון יהיה ניתן לבצע בדיקת תלות בידי רופא מומחה כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 224|בסעיף האמור}}, במסגרת עבודתו במוסד רפואי בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 224|אותו סעיף}}, לגבי מבוטח שמלאו לו 80 שנים וטרם מלאו לו 90 שנים, במסגרת תכנית ניסיונית ובהתקיים כל אלה: {{ח:תתת|(1)}} המבוטח מתגורר באזור שקבע השר בצו; מספר האזורים שייקבעו כאמור לא יפחת משישה; {{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו הביטוח הלאומי (אזורי ניסוי לעניין סעיף 224א לחוק) (הוראת שעה)|צו הביטוח הלאומי (אזורי ניסוי לעניין סעיף 224א לחוק) (הוראת שעה), התשע״ד–2013}}.}} {{ח:תתת|(2)}} המבוטח בחר בכך שבדיקת התלות תיערך בידי רופא מומחה כאמור; {{ח:תתת|(3)}} הבדיקה תיערך בביתו של המבוטח. {{ח:תת|(ג)}} על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 230|סעיף 230}}, בתקופת הניסיון יקראו את {{ח:פנימי|סעיף 230|פסקה (2) שבסעיף האמור}} בלא הסיפה החל במילים ”ובלבד שלעניין“. {{ח:סעיף|225|תשלום גמלת סיעוד|תיקון: תשס״ד, תשע״ח־8, תשע״ט, תשע״ט־2|אחר=[127פה]}} {{ח:תת|(א)}} זכאי לגמלה לפי {{ח:פנימי|פרק י|פרק זה}} יהיה מי שביום הגשת התביעה לגמלת סיעוד הגיע לגיל הפרישה. {{ח:תת|(א1)}} קבע המוסד שמבוטח זכאי לגמלת סיעוד לפי {{ח:פנימי|סעיף 224|סעיף 224}}, יקבע את שירותי הסיעוד שיש לספק לו ואת נותן השירותים, וכן ידאג למתן אותם שירותים, והכול בהתחשב בבחירתו של הזכאי לפי סעיף זה או {{ח:פנימי|סעיף 225א|סעיף 225א}}; המוסד רשאי להגביל את קביעותיו לפי סעיף קטן זה בזמן. {{ח:תת|(ב)}} על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 303|סעיפים 303}}, {{ח:פנימי|סעיף 304|304}}, {{ח:פנימי|סעיף 306|ו־306}}, תשולם גמלת הסיעוד, כולה או מקצתה, לידי מי שנותן את שירותי הסיעוד, כפי שקבע המוסד לפי סעיף קטן (א1), ולא לידי הזכאי. {{ח:תת|(ג)}} גמלת הסיעוד תשולם לזכאי רק אם המוסד קבע שאין שירותי סיעוד זמינים שניתן לספק לו או שלא סופקו לו שירותי סיעוד החל במועד שבו נוצרה זכאות לגמלת סיעוד לפי {{ח:פנימי|סעיף 229|סעיף 229}}; הגמלה תשולם בעד התקופה שבה טרם סופקו לו שירותי סיעוד, החל במועד האמור ואילך; היו שירותי סיעוד זמינים אך הזכאי סירב לקבלם ללא סיבה סבירה, יראו כאילו שירותי הסיעוד סופקו לו. {{ח:תת|(ד)}} זכאי לגמלת סיעוד, שאינו גר עם בן משפחה או גר עם בן משפחה שאינו מטפל בו, והמוסד קבע שאין שירותי סיעוד זמינים שניתן לספק לו, או שלא סופקו לו שירותי סיעוד תוך 30 ימים מהיום שבו נוצרה זכאות לגמלת סיעוד, יהיה זכאי להתקבל, לפי הכללים המקובלים, למוסד סיעודי של המדינה או שהמדינה משתתפת בהחזקת המטופלים בו, ובלבד שהמימון להחזקתו יהיה במסגרת התקציב המיועד לכך מכספי ביטוח סיעוד כאמור {{ח:פנימי|סעיף 237|בסעיף 237(ב)}} ובמסגרת התקציבים המאושרים של משרד הבריאות ומשרד העבודה והרווחה. {{ח:תת|(ה)|(1)}} על אף האמור בסעיפים קטנים (ב) ו־(ג), ובלי לגרוע מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 225א|סעיף 225א}}, מבוטח שזכאי לגמלת סיעוד כאמור {{ח:פנימי|סעיף 224|בסעיף 224(א)(2) עד (6)}} רשאי לבחור לקבל לידיו כגמלה בכסף את שווין בכסף של עד שליש מיחידות השירות שהוא זכאי להן, ובלבד שגורם מקצועי ביקר בביתו של המבוטח והעריך כי מתן הגמלה בכסף יאפשר מתן שירותי סיעוד בהיקף וברמה שהולמים את צורכי המבוטח; המבוטח רשאי לשנות את בחירתו; חלק של יחידת שירות יעוגל לעניין סעיף קטן זה כלפי מעלה. {{ח:תתת|(2)}} כל עוד לא ביקר גורם מקצועי בביתו של מבוטח כאמור בפסקה (1), רשאי המבוטח לבחור לקבל לידיו כגמלה בכסף את שווין בכסף של עד ארבע יחידות שירות מכלל יחידות השירות שהוא זכאי להן. {{ח:תתת|(3)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 225ב|סעיף 225ב(ב)}} יחולו על מבוטח שקיבל גמלה בכסף וכן שירותי סיעוד לפי סעיף קטן זה, בשינויים המחויבים. {{ח:תת|(ו)}} גורם מקצועי יבקר בביתו של מבוטח שמשולמת לו גמלת סיעוד בכסף לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 224|סעיף 224(א)(1)}} או לפי הוראות סעיף קטן (ה), אחת לשנה, ויבדוק אם שירותי הסיעוד שניתנים לו בפועל ורמתם עונים על צרכיו. {{ח:תת|(ז)}} קבע המוסד לגבי מבוטח שמשולמת לו גמלת סיעוד בכסף לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 224|סעיף 224(א)(1)}} או לפי הוראות סעיף קטן (ה), כי שירותי הסיעוד הניתנים לו אינם עונים על צרכיו, רשאי המוסד שלא לשלם לו את הגמלה בכסף, ולקבוע כי יסופקו לו שירותי סיעוד בעין או להפעיל את סמכותו לפי {{ח:פנימי|סעיף 304|סעיף 304}}. {{ח:תת|(ח)}} בסעיף זה, ”גורם מקצועי“ – עובד סוציאלי מטעם המוסד או מתאם טיפול כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 225ה|בסעיף 225ה}}. {{ח:סעיף|225א|תשלום גמלת סיעוד בכסף לידי זכאי|תיקון: תשס״ז־4, תשס״ח, תשס״ט־4, תש״ע־5, תשע״א־5, תשע״ג־4, תשע״ו, תשע״ו־19, תשע״ט־2}} {{ח:תת|(א)}} על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 225|סעיף 225(ב) ו־(ג)}}, גמלת סיעוד תשולם בכסף לידי זכאי שמתקיימים בו תנאים אלה: {{ח:תתת|(1)}} הוא זכאי לגמלת סיעוד כאמור {{ח:פנימי|סעיף 224|בסעיף 224}}; {{ח:תתת|(2)}} ניתנים לו או לבן משפחתו המתגורר עמו שירותי סיעוד בידי מטפל, ברוב שעות היממה, שישה ימים בשבוע לפחות; {{ח:תתת|(3)}} הוא, המבקש להתמנות למקבל גמלה לפי {{ח:פנימי|סעיף 304|סעיף 304}} או מי שמונה למקבל גמלה כאמור, בחר לקבל את הגמלה לידיו כאמור בסעיף זה, והגיש בקשה לקבלת גמלה לפי הוראות סעיף זה, בטופס שעליו הורה המוסד. {{ח:תת|(ב)}} גמלת סיעוד המשולמת לזכאי לפי הוראות סעיף זה תהיה בשיעור כאמור {{ח:פנימי|סעיף 224|בסעיף 224(ב)}}. {{ח:תת|(ג)}} מי שבחר לקבל גמלה לפי סעיף זה, רשאי לשנות את בחירתו. {{ח:תת|(ד)}} המוסד רשאי לקבוע, לגבי מי שמשולמת לו גמלת סיעוד בכסף לפי הוראות סעיף זה, אם המטפל כשיר ומתאים לטפל בזכאי לגמלה, בהתחשב בצרכיו, וכן אם היקף שירותי הסיעוד הניתנים לזכאי בפועל בידי המטפל ורמתם עונים על צורכי הזכאי; קבע המוסד כי המטפל אינו כשיר או אינו מתאים לטפל בזכאי או כי שירותי הסיעוד הניתנים לזכאי אינם עונים על צרכיו, רשאי המוסד שלא לשלם לזכאי את הגמלה לפי הוראות סעיף זה, ולקבוע כי יסופקו לו שירותי סיעוד או להפעיל את סמכותו לפי {{ח:פנימי|סעיף 304|סעיף 304}}. {{ח:תת|(ה)}} בסעיף זה {{ח:פנימי|סעיף 225ב|ובסעיפים 225ב}} {{ח:פנימי|סעיף 225ג|ו־225ג}} – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בן משפחה“ – הורה, בן זוג, ילד, אח או אחות, וכן בן זוגו וילדו של כל אחד מהם; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מטפל“ – מי שנותן שירותי סיעוד בעצמו, תמורת שכר, ומתקיימים בו שני אלה: {{ח:תתתת|(1)}} הוא אינו בן משפחה של הזכאי לגמלת סיעוד; {{ח:תתתת|(2)}} הוא אינו שוהה שלא כדין בישראל, כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 324ב|בסעיף 324ב}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עובד זר“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק עובדים זרים|בחוק עובדים זרים, התשנ״א–1991}}. {{ח:תת|(ו)}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|225ב|קבלת שירותי סיעוד על ידי מי שמקבל גמלה בכסף|תיקון: תשע״ג־4, תשע״ו, תשע״ו־19, תשע״ט־2}} {{ח:תת|(א)}} אין בהוראות {{ח:פנימי|סעיף 225א|סעיף 225א}} כדי למנוע מזכאי המקבל גמלה לפי {{ח:פנימי|סעיף 225א|הסעיף האמור}} לקבל גם שירותי סיעוד כאמור {{ח:פנימי|סעיף 225|בסעיף 225(ב)}}, כפי שקבע המוסד בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 225|סעיף 225(א1)}}, למעט שירותי סיעוד הניתנים בידי עובד זר. {{ח:תת|(ב)}} מי שקיבל גמלה בכסף כאמור {{ח:פנימי|סעיף 225א|בסעיף 225א}} וכן שירותי סיעוד, כאמור בסעיף זה, תחושב גמלתו כך שמגמלתו המלאה ינוכה השווי בכסף של יחידות השירות שקיבל, ומהיתרה שתתקבל לאחר הניכוי יופחתו 20%; לעניין זה – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”גמלה מלאה“ – שווי הגמלה שהיתה ניתנת לזכאי אילו היה מקבל את הגמלה בעין לפי {{ח:פנימי|סעיף 224|סעיף 224}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”התוספות“ – {{ח:הערה|(נמחקה).}} {{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|225ג|ניכוי הפרשות סוציאליות מגמלת סיעוד|תיקון: תשע״ג־4, תשע״ו, תשע״ח־8, תשע״ח־9}} {{ח:תת|(א)}} בסעיף זה – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חשבון בנק“, ”פיקדון“ – חשבון הבנק או הפיקדון כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק עובדים זרים#סעיף 1יא|בסעיף 1יא לחוק עובדים זרים}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שיעור ההפרשה לפי צו הרחבה או הסכם קיבוצי“ – השיעור הגבוה מבין אלה: {{ח:תתתת|(1)}} 12%; {{ח:תתתת|(2)}} האחוז משכר העבודה שחובה על מעביד בענף הסיעוד, לפי הסכם קיבוצי או צו הרחבה, לשלם לקופת גמל לקצבה בעד עובדו בעבור מרכיב הפיצויים ובעבור מרכיב התגמולים בגין חלקו של המעביד; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שיעור ההפרשה“ – שיעור ההפרשה לפי צו הרחבה או הסכם קיבוצי, או, בהתקיים כל התנאים המפורטים להלן, השיעור האמור כשממנו מופחת אחד חלקי 12: {{ח:תתתת|(1)}} המעביד הוא זכאי לגמלת סיעוד שמקבל את גמלת הסיעוד לידיו לפי הוראת {{ח:פנימי|סעיף 225א|סעיף 225א}}; {{ח:תתתת|(2)}} המעביד התחיל להעביר, באמצעות המוסד, את הפיקדון החל בחודש הראשון שלאחר תחילת העסקת העובד, לחשבון הבנק, והעברת הפיקדון לחשבון הבנק לא הופסקה לבקשתו של המעביד לפי הוראות סעיף קטן (ב); {{ח:תתתת|(3)}} טרם חלפו 72 חודשים מהיום שבו ניתנה לראשונה לעובד הזר אשרת עבודה מסוג ב/1 לפי {{ח:חיצוני|תקנות הכניסה לישראל#סעיף 5|תקנה 5 לתקנות הכניסה לישראל, התשל״ד–1974}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”קופת גמל לקצבה“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)|בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס״ה–2005}}. {{ח:תת|(ב)}} זכאי לגמלת סיעוד בכסף לפי {{ח:פנימי|סעיף 225א|סעיף 225א}}, המעסיק עובד זר, רשאי לבקש מהמוסד לנכות סכום השווה לשיעור ההפרשה כשהוא מוכפל בשכר המינימום, לחודש, כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק שכר מינימום|בחוק שכר מינימום}}, והמוסד יעבירו בשם הזכאי לחשבון הבנק; זכאי כאמור רשאי לבקש מהמוסד להפסיק את הניכוי. {{ח:תת|(ג)}} קבלת שירותי סיעוד לפי {{ח:פנימי|סעיף 225ב|סעיף 225ב}} קודמת לניכוי סכומים כאמור בסעיף זה. {{ח:תת|(ד)}} בוצע ניכוי כאמור בסעיף זה יראו את הזכאי, בתקופה שבעדה בוצע הניכוי, כאילו מילא את חובתו לפי הסכם קיבוצי או צו הרחבה לתשלום לקופת גמל לקצבה; היה הפרש בין השכר המחושב לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק פיצויי פיטורים#סעיף 13|סעיף 13 לחוק פיצויי פיטורים}} שנקבע במפורש בחוזה העבודה שבין הזכאי לבין המטפל, לבין שכר המינימום, יהיה הזכאי חייב בתשלום שיעור ההפרשה לפי צו הרחבה או הסכם קיבוצי, לגבי חלק מההכנסה השווה להפרש. {{ח:תת|(ה)}} העביר המוסד ניכוי כאמור בסעיף זה לחשבון הבנק, יראו את הסכומים שנוכו כסכומים שהופקדו לטובת פיקדון, ויחולו לגביהם הוראות {{ח:חיצוני|חוק עובדים זרים#סעיף 1יא|סעיף 1יא(א) עד (ה) ו־(ז) עד (ט) לחוק עובדים זרים}}, והתקנות שהותקנו מכוחן, לרבות לעניין ניכויים מהפיקדון. {{ח:תת|(ה1)}} בוצע ניכוי כאמור בסעיף זה, יעביר המוסד לזכאי לגמלת סיעוד, אחת לשנה, וכן לפי בקשתו, אישור לגבי הסכומים שנוכו מגמלתו לפי סעיף זה, התקופה שבעדה בוצע הניכוי, פרטים מזהים של העובד שלטובתו בוצע הניכוי ושיעור ההפרשה שלפיו חושב סכום הניכוי; באישור כאמור יצוינו גם עיקרי הוראות סעיף קטן (ד). {{ח:תת|(ו)}} אין בהוראות סעיף קטן (ד) כדי לפטור זכאי מהוראות {{ח:חיצוני|חוק פיצויי פיטורים|חוק פיצויי פיטורים}}, אם התקיימו התנאים הקבועים בו לתשלום פיצויי פיטורים, והכל לגבי השלמת תשלום פיצויי הפיטורים העולה על הסכום של מרכיב הפיצויים שעל המעביד להפריש לקופת גמל לקצבה לפי צו הרחבה או הסכם קיבוצי. {{ח:תת|(ז)}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|225ד|הוראות לעניין גמלת סיעוד בכסף|תיקון: תשע״ג־4, תשע״ו, תשע״ח־8}} {{ח:תת|(א)}} שר הרווחה והשירותים החברתיים, באישור ועדת העבודה והרווחה, יקבע הוראות לביצוע {{ח:פנימי|סעיף 225א|סעיפים 225א עד 225ג}}. {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח סיעוד) (כללי ביצוע והסדרים בעניין בחירת הזכאי בגמלה בכסף)|תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח סיעוד) (כללי ביצוע והסדרים בעניין בחירת הזכאי בגמלה בכסף), התשע״ד–2014}}.}} {{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:תת|(ג)}} גמלת סיעוד המשולמת בכסף לא תיחשב הכנסה של הזכאי לכל דבר ועניין. {{ח:תת|(ד)}} המוסד יערוך מעקב אחר ההשפעה של יישום הוראות {{ח:פנימי|סעיף 224|סעיפים 224(א)(1)}} {{ח:פנימי|סעיף 225|ו־225(ה)}} על מקבלי גמלת סיעוד, לרבות האפשרות לקבל גמלה בכסף ולרבות שירותי הסיעוד שניתנו בפועל שלא מכוח חוק זה למי שקיבל גמלה בכסף, ויגיש דיווח על הממצאים לוועדת העבודה והרווחה אחת לשנה, ב־1 בינואר בשנים 2020 עד 2023. {{ח:סעיף|225ה|מתאם טיפול|תיקון: תשע״ח־9}} {{ח:תת|(א)}} מתאם טיפול יקשר בין גופים הנותנים שירות בתחומי הסיעוד, הבריאות והרווחה ובין מבוטח ויסייע לו לממש את זכויותיו בתחומים אלו, וכן ימלא תפקידים שהוטלו עליו לפי חוק זה, והכול כפי שייקבע בתקנות לפי סעיף קטן (ב). {{ח:תת|(ב)}} השר, בהסכמת שר האוצר ושר הבריאות ובאישור ועדת העבודה והרווחה, יקבע הוראות לעניין מתאם טיפול, ובכלל זה הוראות בעניינים אלו: {{ח:תתת|(1)}} תנאי הכשירות של מתאם טיפול; {{ח:תתת|(2)}} הגדרת תפקידו וסמכויותיו של מתאם טיפול, כך שיינתן מענה מיטבי לצרכיהם של המבוטחים, בהתאם למצבם התפקודי והבריאותי; {{ח:תתת|(3)}} אוכלוסיות נוספות שיהיו זכאיות לסיוע מאת מתאם טיפול; {{ח:תתת|(4)}} אופן מתן הסיוע על ידי מתאם טיפול; {{ח:תתת|(5)}} הממשקים בין מתאם טיפול לבין הגופים כאמור בסעיף קטן (א); {{ח:תתת|(6)}} דרכי הבקרה והפיקוח על מתאמי טיפול; {{ח:תתת|(7)}} הוראות לעניין סיוע במימוש זכאות לגמלת סיעוד. {{ח:תת|(ג)}} השר ידווח לוועדת העבודה והרווחה אחת לשלושה חודשים על יישום הוראות סעיף זה. {{ח:סעיף|226|תקופת אכשרה|אחר=[127פו]}} {{ח:ת}} תקופת האכשרה המזכה לגמלת סיעוד היא 12 חודשים רצופים בתכוף לפני הגשת התביעה לגמלה. {{ח:סעיף|227|סייג לזכאות|תיקון: תש״ע־4, תשע״ז־10|אחר=[127פז]}} {{ח:תת|(א)}} מבוטח הנמצא במוסד סיעודי או שמתקיים בו האמור {{ח:פנימי|סעיף 307|בסעיף 307(א)}} לא יהיה זכאי לגמלת סיעוד. {{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), מבוטח שאושפז בבית חולים, יהיה זכאי לגמלת סיעוד לתקופה שאינה עולה על 30 ימים ממועד אשפוזו; בסעיף זה, ”בית חולים“ – בית חולים כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת בריאות העם#סעיף 24|בסעיף 24 לפקודת בריאות העם, 1940}}, למעט בית חולים המיועד לפי תעודת הרישום שלו לאשפוז חולים סיעודיים, סיעודיים מורכבים, תשושי נפש או שיקומיים בלבד. {{ח:תת|(ג)}} מבוטח שחדלה להשתלם לו גמלת סיעוד בשל כך שאושפז בבית חולים, ובתוך תקופה של 90 ימים שוחרר מבית החולים, יהיה זכאי לגמלת סיעוד ממועד שחרורו, בשיעור שנקבע לגביו טרם אשפוזו; המוסד רשאי לקבוע תקופה ארוכה מ־90 ימים. {{ח:סעיף|228|מניעת כפל תשלומים|תיקון: תשס״ב־11|אחר=[127פח]}} {{ח:תת|(א)}} הזכאי לגמלת סיעוד וכן לקצבה מיוחדת לפי {{ח:פנימי|סעיף 112|סעיף 112}} או לקצבה לשירותים מיוחדים לפי {{ח:פנימי|סעיף 206|סעיפים 206}} {{ח:פנימי|סעיף 206א|ו־206א}}, הברירה בידו לבחור באחת מהן. {{ח:תת|(ב)}} הזכאי לגמלת סיעוד לפי {{ח:פנימי|פרק י|פרק זה}} וכן לשירותי סיעוד בכסף או בעין מאוצר המדינה, על פי חוקים וסוגי תשלומים שיקבע השר באישור ועדת העבודה והרווחה, הברירה בידו לבחור באחד מהם. {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח סיעוד) (מניעת כפל תשלומים)|תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח סיעוד) (מניעת כפל תשלומים), התשמ״ח–1988}}.}} {{ח:סעיף|229|תחילת הזכאות|תיקון: תשע״ו־15|אחר=[127פט]}} {{ח:ת}} על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 296|סעיף 296}}, הזכאות לגמלת סיעוד תתחיל בתום שבעה ימים מהיום שבו הוגשה התביעה לגמלה. {{ח:סעיף|230|בדיקה|תיקון: תש״ס־2, תשס״ח־6, תשע״ב־4, תשע״ג־2, תשע״ח־8|אחר=[127צ]}} {{ח:תת|(א)}} המוסד רשאי לבדוק – {{ח:תתת|(1)}} אם הזכאי מטופל בידי בן משפחה או אם הוא מקבל את שירותי הסיעוד בהיקף וברמה שנקבעו לו, לפי הענין; {{ח:תתת|(2)}} את מידת תלותו של הזכאי בעזרת הזולת לביצוע פעולות יום־יום ואת הצורך שלו בהשגחה (להלן – התפקוד), לרבות בדיקה מחדש לפי בקשתו של הזכאי, הכל לפי כללים שיקבע השר באישור ועדת העבודה והרווחה ובלבד שלעניין הוראות {{ח:פנימי|סעיף 224|סעיף 224(ג)}} בדיקה מחדש, בטרם חלפו שישה חודשים ממועד בדיקה קודמת, תיערך באותו האופן שבו נערכה הבדיקה הקודמת. {{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח סיעוד) (בדיקה מחדש של מידת התלות בעזרת הזולת של זכאי לגימלת סיעוד)|תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח סיעוד) (בדיקה מחדש של מידת התלות בעזרת הזולת של זכאי לגימלת סיעוד), התשמ״ח–1988}}.}} {{ח:תת|(ב)}} המוסד יערוך פיקוח ובקרה על מתן שירותי סיעוד בפועל לזכאים בהיקף שנקבע להם וברמה הולמת ועל קבלת שירותי סיעוד על ידי זכאים שמקבלים גמלה בכסף בלבד. {{ח:סעיף|230א|הגבלת תקופת הזכאות|תיקון: תש״ס־2}} {{ח:תת|(א)}} פקיד תביעות רשאי לקבוע כי הגמלה תשולם לתקופה מוגבלת שקבע, כאשר מצבו התפקודי של הזכאי אינו יציב. {{ח:תת|(ב)}} מי שזכאי לגמלת סיעוד לראשונה, והוא לוקה בליקוי שהוא זמני לפי טיבו, לא תשולם לו הגמלה לתקופה העולה על 60 ימים; השר יקבע כללים, תנאים והוראות שבהתקיימם יוכר ליקוי כליקוי זמני. {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח סיעוד) (ליקוי זמני)|תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח סיעוד) (ליקוי זמני), התש״ס–2000}}.}} {{ח:תת|(ג)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 229|סעיף 229}} לא יחולו על מי שמתקיים בו האמור בסעיף קטן (ב), ובלבד שלא תינתן גמלת סיעוד בעד תקופה שקדמה ליום שבו הוגשה התביעה לגמלה. {{ח:סעיף|230ב||תיקון: תשס״ו, תש״ע־6}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}} {{ח:סעיף|231||תיקון: תשע״ט־2|אחר=[127צא]}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|232||תיקון: תשע״ג־4, תשע״ו, תשע״ט־2|אחר=[127צב]}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|233|השגה על קביעת שירותי סיעוד|תיקון: תשע״ט־2|אחר=[127צג]}} {{ח:ת}} על קביעת המוסד לפי {{ח:פנימי|סעיף 225|סעיפים 225(א1) עד (ד) ו־(ז)}} {{ח:פנימי|סעיף 225א|או 225א(ד)}} ניתן להשיג לפני מנהל תחום הגמלאות במוסד, שיחליט בהשגה שהוגשה לו בתוך 21 ימים. {{ח:סעיף|234|הרחבת סוגי זכאים וגמלאות|תיקון: תשס״ד|אחר=[127צד]}} {{ח:ת}} השר, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי – {{ח:תת|(1)}} להחיל את הזכאות לגמלת סיעוד גם על מי שטרם הגיע לגיל הפרישה; {{ח:תת|(2)}} לקבוע סוגים נוספים של גמלאות שיינתנו למוגבלים בתפקוד, וכללים, תנאים, מבחנים, שיעורים ומועדים לתשלומן. {{ח:קטע3|פרק י סימן ג|סימן ג׳: ועדה ארצית}} {{ח:סעיף|235|ועדה ארצית לעניני סיעוד|אחר=[127צה]}} {{ח:תת|(א)}} השר ימנה ועדה ארצית מייעצת לעניני סיעוד (להלן – הועדה הארצית), וכן ימנה את יושב ראש הועדה מבין החברים שימונו לפי סעיף קטן (ב)(9) או (10). {{ח:תת|(ב)}} ואלה חברי הועדה הארצית: {{ח:תתת|(1)}} שני נציגים של משרד העבודה והרווחה; {{ח:תתת|(2)}} שני נציגים של משרד הבריאות; {{ח:תתת|(3)}} נציג של משרד האוצר; {{ח:תתת|(4)}} נציג של משרד הפנים; {{ח:תתת|(5)}} שני נציגים של מרכז השלטון המקומי; {{ח:תתת|(6)}} שני נציגים של המוסד; {{ח:תתת|(7)}} שני נציגים של קופת חולים של ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ־ישראל; {{ח:תתת|(8)}} נציג של כל קופות החולים האלה: {{ח:תתתת|(א)}} קופת חולים מכבי; {{ח:תתתת|(ב)}} קופת חולים לעובדים לאומיים; {{ח:תתתת|(ג)}} קופת חולים מאוחדת; {{ח:תתת|(9)}} שלושה מומחים בתחום הטיפול הממושך של חולים סיעודיים, שימונו בהתייעצות עם שר הבריאות; {{ח:תתת|(10)}} מומחה מבין מנהלי המחלקות הגריאטריות או מבין מומחים במוסדות סיעוד, שימונה בהתייעצות עם שר הבריאות; {{ח:תתת|(11)}} נציג של ”אש״ל“ – האגודה לתכנון ולפיתוח שירותים למען הזקן בישראל; {{ח:תתת|(12)}} נציג של ”משען“ – מרכז משען של ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ־ישראל; {{ח:תתת|(13)}} שני נציגים של הסתדרות הגמלאים בישראל. {{ח:תת|(ג)}} תקופת כהונתה של הועדה הארצית תהיה ארבע שנים. {{ח:תת|(ד)}} המוסד יספק לועדה הארצית שירותי מינהל שיידרשו לעבודתה התקינה. {{ח:תת|(ה)}} השר רשאי לקבוע את סדרי עבודת הועדה, וככל שלא נקבעו כאמור רשאית היא לקבוע את סדרי עבודתה. {{ח:סעיף|236|תפקידי הועדה הארצית|אחר=[127צו]}} {{ח:ת}} הועדה הארצית תייעץ למוסד בענין מימון פעולות לפי {{ח:פנימי|סעיף 237|סעיף 237(א)}} (להלן – פעולות פיתוח) ולצורך זה – {{ח:תת|(1)}} תבדוק תכניות לפעולות פיתוח שיגישו לה גופים ציבוריים ותחווה דעתה עליהן; {{ח:תת|(2)}} תמליץ על סדרי עדיפות כלל־ארציים לפעולות פיתוח; {{ח:תת|(3)}} תמליץ על הקצאת כספים למימון פעולות פיתוח. {{ח:קטע3|פרק י סימן ד|סימן ד׳: מימון}} {{ח:סעיף|237|פיתוח והחזקה שוטפת של שירותים|תיקון: תשנ״ו־3, תשנ״ח־8, תש״ס, תשס״ג־7, תשס״ג־8, תשס״ז, תשפ״ב־3|אחר=[127צז]}} {{ח:תת|(א)|(1)}} בהתייעצות עם המועצה ולפי המלצה של הועדה הארצית יממן המוסד, באישור השר ובהסכמת שר האוצר, פעולות המיועדות לפיתוח שירותים קהילתיים למוגבלים בתפקודם הזקוקים לטיפול ממושך וכן לפיתוח שירותים הניתנים במוסדות סיעודיים ולשיפור איכותם, ובלבד שהסכום הכולל של התחייבויות המוסד, בשנת כספים פלונית, למימון פעולות כאמור, לרבות התחייבויות לגבי שנות הכספים הבאות, לא יעלה על 57 מליון שקלים חדשים. {{ח:תתת|(2)}} על אף הוראות פסקה (1) – {{ח:תתתת|(א)}} המוסד רשאי, באופן כאמור בפסקה (1), להתחייב לממן פעולות לפי הוראות אותה פסקה, בסכום העולה על הסכום הקבוע בה, ובלבד שסכום ההתחייבויות הנוסף יופחת מהסכום הכולל שבו יהיה המוסד רשאי להתחייב בשתי שנות הכספים הבאות, באופן שיקבע בהסכמת שר האוצר; {{ח:תתתת|(ב)}} התחייב המוסד, בשנת כספים מסוימת, לממן פעולות כאמור בפסקה (1) בסכום הנמוך מהסכום הקבוע בה, רשאי הוא, באופן כאמור באותה פסקה, להתחייב בשנת הכספים שלאחריה בסכום הקבוע בה, בתוספת סכום ההפרש או בתוספת 20% מהסכום הקבוע בה, לפי הנמוך; לענין זה, ”סכום ההפרש“ – סכום השווה להפרש שבין הסכום הקבוע בפסקה (1) לבין הסכום שבו התחייב המוסד בשנת הכספים המסוימת; {{ח:תתתת|(ג)}} בוטלה התחייבות שניתנה לפי סעיף קטן זה, בשנת הכספים שבה ניתנה ההתחייבות או באחת משתי שנות הכספים שלאחריה, רשאי המוסד, באופן כאמור בפסקה (1), להתחייב, בשנת הכספים שבה בוטלה ההתחייבות או בשנת הכספים שלאחריה, בסכום השווה לסכום המרבי שבו הוא רשאי להתחייב באותה שנת כספים לפי פסקה (1) ופסקאות משנה (א) ו־(ב), בתוספת סכום ההתחייבות שבוטלה כאמור. {{ח:תתת|(3)}} הסכום הקבוע בפסקה (1) יעודכן ב־1 בינואר של כל שנה לפי השינוי במדד ביחס ל־1 בינואר של השנה שקדמה לה; לענין זה, ”מדד“ – מדד שיקבע השר בצו בהסכמת שר האוצר. {{ח:תת|(ב)}} הגדיל משרד העבודה והרווחה או משרד הבריאות בשנת כספים פלונית את מספר האנשים המטופלים במוסדות סיעודיים, לעומת מספר האנשים שטופלו במוסדות סיעודיים בשנת 1985, יממן המוסד את ההחזקה השוטפת של מספר האנשים שנוספו במוסדות האמורים באותה שנת כספים, ובלבד שסך ההקצאה לשנה פלונית, לכל אחד מהמשרדים, לא יעלה על 15% מאמדן הגביה השנתית של דמי ביטוח סיעוד לאותה שנה; המימון ייעשה בסכומים, במועדים ובדרכים שיוסכמו בין המוסד לבין המשרדים, ובלבד שישולמו הסכומים, בעד שנה פלונית, לאחר שנתקבל דיווח על ניצול הכספים שהוקצו לפי סעיף קטן זה בשנה הקודמת. {{ח:תת|(ג)|(1)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}} {{ח:תתת|(2)}} אומדן הגביה האמור בסעיף קטן (ב) יחושב בהתאם לשיעור דמי ביטוח סיעוד כפי שהיה בתוקף ביום ג׳ בתמוז התשנ״ה (1 ביולי 1995). {{ח:קטע2|פרק יא|פרק י״א: ביטוח אזרחים ותיקים וביטוח שאירים|תיקון: תשע״ז־12|אחר=[פרק ב׳]}} {{ח:קטע3|פרק יא סימן א|סימן א׳: הוראות כלליות}} {{ח:סעיף|238|הגדרות|תיקון: תשנ״ו, תשנ״ו־2, תשס״א־7, תשס״ו־8, תש״ע־8, תשע״ד־6, תשע״ו־8, תשע״ז־5, תשע״ז־16, תש״ף־2, תש״ף־4, תש״ף־5, תשפ״א־11, תשפ״ב־9, תשפ״ב־10, תשפ״ג־5, תשפ״ג־8, תשפ״ד־12, תשפ״ה־11, תשפ״ו, תשפ״ו־7|אחר=[5]}} {{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק יא|בפרק זה}} – {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אלמנה“ – מי שהיתה אשתו של המבוטח בשעת פטירתו, להוציא – {{ח:תתת|(1)}} מי שהיתה אשתו פחות משנה, ואם היא בת 55 שנים ומעלה – פחות מחצי שנה, ולא ילדה לו ילד; {{ח:תתת|(2)}} מי שבחמש השנים האחרונות שלפני פטירת המבוטח היתה נפרדת ממנו שלוש שנים לפחות ובכללן 12 חודשים שלפני פטירת המבוטח ולא היתה זכאית למזונות ממנו על פי פסק דין של בית משפט או בית דין מוסמך או על פי הסכם בכתב, או שהמבוטח לא נשא למעשה במזונותיה תוך 12 החודשים שלפני פטירתו; פסקה זו לא תחול על אשה שבעת פטירתו של המבוטח שולמה בעדה תוספת תלויים לפי {{ח:פנימי|סעיף 200|סעיפים 200}} {{ח:פנימי|סעיף 244|או 244}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אלמן“ – מי שהיה בן זוגה של המבוטחת בשעת פטירתה, כל עוד יש עמו ילד או הכנסתו אינה עולה על הסכום המתקבל לפי {{ח:פנימי|לוח ט פרט 1|פרט 1 של לוח ט׳}}, להוציא – {{ח:תתת|(1)}} מי שהיה בן זוגה פחות משנה, ואם הוא בן 55 שנים ומעלה – פחות מחצי שנה; {{ח:תתת|(2)}} מי שבחמש השנים האחרונות שלפני פטירת המבוטחת היה נפרד ממנה שלוש שנים לפחות ובכללן 12 חודשים שלפני פטירת המבוטחת; {{ח:תת}} בן זוג של מבוטחת שבשעת פטירתה היה עמו ילד שמלאו לו 18 שנים אך לא נתקיימו בו התנאים האמורים בפסקאות (2) ו־(3) של הגדרת ”ילד“, ייחשב כאלמן מהיום שבו נתקיים בילד תנאי מהתנאים האמורים; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ילד“ – ילד של המבוטח לרבות נכד שכל פרנסתו על המבוטח, ובלבד שנתקיים בהם אחד מאלה: {{ח:תתת|(1)}} לא מלאו להם 18 שנים; {{ח:תתת|(2)}} לא מלאו להם 20 שנים, ובלבד שעיקר זמנם מוקדש לסיום לימודים במוסד חינוכי על־יסודי או שהם שוחרים במסגרת קדם־צבאית של צבא הגנה לישראל; {{ח:תתת|(3)}} לא מלאו להם 24 שנים והם אחד מאלה: {{ח:תתתת|(א)}} בשירות סדיר כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק שירות בטחון|בחוק שירות בטחון}}, למעט שירות צבאי לפי התחייבות לשירות קבע, ואולם לא יובא בחשבון, לענין פסקה זו, שירות סדיר העולה על 36 חודשים; {{ח:תתתת|(ב)|(1)}} מתנדב בשירות לאומי או בהתנדבות קהילתית; {{ח:תתתתת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (בנות בשירות לאומי בהתנדבות)|תקנות הביטוח הלאומי (בנות בשירות לאומי בהתנדבות), התשס״ב–2002}}.}} {{ח:תתתתת|(2)}} בן המשרת בהתנדבות בשירות לאומי שאישר השר לפי פסקת משנה (1) ובתנאים שקבע לפי הפסקה האמורה, בשינויים המחויבים, ובלבד שמתקיימים לגביו שניים אלה: {{ח:תתתתתת|(א)}} הוא יוצא צבא כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק שירות ביטחון|בחוק שירות ביטחון}}, שקיבל פטור מחובת שירות ביטחון או שלא נקרא לשירות סדיר, לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות ביטחון|החוק האמור}}; {{ח:תתתתתת|(ב)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}} {{ח:תתתתת|(3)}} {{ח:הערה|(הוראת שעה עד מועד הפקיעה של {{ח:חיצוני|חוק שירות לאומי-אזרחי|חוק שירות לאומי–אזרחי, התשע״ד–2014}}, ביום 31.8.2026, חלה גם על מי שהתחיל את שירותו לפני המועד האמור גם אחרי המועד האמור עד שייסים את שירותו):}} משרת בשירות לאומי–אזרחי; {{ח:תתתת|(ג)}} לומדים באחד ממסלולי העתודה שהוכרו בפקודות הצבא כהגדרתן {{ח:חיצוני|חוק השיפוט הצבאי|בחוק השיפוט הצבאי, התשט״ו–1955}}, ושירותם הסדיר לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות בטחון|חוק שירות בטחון}} נדחה עקב לימודיהם כאמור; {{ח:תתת|(4)}} לא מלאו להם 21 שנים והם משרתים בהתנדבות בשירות למטרה ציבורית או לאומית שאישר השר ובתנאים שקבע באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, תקופה שאינה עולה על 12 חודשים ושירותם הסדיר לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות בטחון|חוק שירות בטחון}} נדחה עקב שירותם בהתנדבות כאמור; {{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (ילד המשרת בהתנדבות בשירות למטרה ציבורית או לאומית)|תקנות הביטוח הלאומי (ילד המשרת בהתנדבות בשירות למטרה ציבורית או לאומית), התשנ״ז–1997}}.}} {{ח:תתת|(5)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}} {{ח:תת}} והמונח הורה יתפרש בהתאם לכך; לענין {{ח:פנימי|פרק יא סימן ד|סימן ד׳ לפרק זה}} {{ח:פנימי|פרק ה סימן ח|וסימן ח׳ לפרק ה׳}} ייחשב כילד מי שנתקיימו בו התנאים האמורים בפסקאות (2) ו־(3) להגדרה זו, אף אם בשעת פטירת המבוטח לא היה בגדר ילד; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הכנסה“ – כפי שקבע השר באישור ועדת העבודה והרווחה ויראו הכנסה מדמי אבטלה, כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 158|בסעיף 158}}, כהכנסה מעבודה או ממשלח יד; {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (קביעת הכנסה בביטוח זיקנה ושאירים)|תקנות הביטוח הלאומי (קביעת הכנסה בביטוח זיקנה ושאירים), תשל״ז–1976}}.}} {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עקרת בית“ – אשה נשואה, למעט עגונה, שבן זוגה מבוטח לפי {{ח:פנימי|פרק יא|פרק זה}}, שאינה עובדת ואינה עובדת עצמאית, ובכלל זה אישה כאמור שהיא חברת קיבוץ מתחדש; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אלמנה בת קצבה“ – אלמנה שאינה עובדת ואינה עובדת עצמאית הזכאית לקצבה לפי {{ח:פנימי|סעיף 132|סעיף 132(1) עד (5)}} או לפי {{ח:פנימי|סעיף 252|סעיף 252}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עובד מבוטח“, ”עובדת מבוטחת“ – מבוטח לפי {{ח:פנימי|פרק יא|פרק זה}}, למעט עקרת בית ואלמנה בת קצבה ולרבות עקרת בית ואלמנה שמשתלמת לה גמלה לפי {{ח:פנימי|פרק ט|פרק ט׳}}. {{ח:סעיף|239|תחילת תקופת התשלום|תיקון: תשע״ז־12|אחר=[6]}} {{ח:תת|(א)}} נוצרה זכות לקצבה או לתוספת לקצבה לפי {{ח:פנימי|פרק יא|פרק זה}} עד 15 בחודש פלוני, תשולם הקצבה או התוספת החל ב־1 באותו חודש; נוצרה הזכות אחרי 15 בחודש פלוני, תשולם הקצבה או התוספת החל ב־1 בחודש שלאחריו. {{ח:תת|(ב)}} על אף הוראות סעיף קטן (א), אם היה הזכאי לקצבה זכאי גם לגמלה לפי {{ח:חיצוני|חוק הבטחת הכנסה|חוק הבטחת הכנסה}} בעד החודש שבו נוצרה הזכות לקצבה, תשולם הקצבה החל ב־1 בחודש שבו נוצרה הזכות כאמור, ובלבד שלא תשולם קצבת שאירים בעד חודש שבעדו שולמה קצבת אזרח ותיק לפי {{ח:פנימי|פרק יא|פרק זה}} או קצבת נכות לפי {{ח:פנימי|פרק ט|פרק ט׳}} למבוטח שמכוחו משולמת קצבת השאירים. {{ח:קטע3|פרק יא סימן ב|סימן ב׳: מבוטחים}} {{ח:סעיף|240|מבוטח|תיקון: תשנ״ו, תשס״ד, תשע״ז־12, תשפ״ב־7|אחר=[7]}} {{ח:תת|(א)}} בכפוף להוראות סעיף קטן (ב), תושב ישראל שמלאו לו 18 שנים מבוטח לפי {{ח:פנימי|פרק יא|פרק זה}}, להוציא מי שביום שבו נעשה לראשונה תושב ישראל כבר הגיע לגיל הקבוע לגביו, בהתאם לחודש לידתו, {{ח:פנימי|לוח א1 חלק ג|בחלק ג׳ בלוח א׳1}}, ולגבי אישה – אם ביום שבו נעשתה לראשונה תושבת ישראל כבר הגיעה לגיל הפרישה. {{ח:תת|(ב)}} מבוטחת שאינה פטורה מתקופת אכשרה לפי {{ח:פנימי|סעיף 246|סעיף 246(ב)}}, ואשר לא נתמלאה לגביה כעובדת מבוטחת תקופת אכשרה המזכה לקצבת אזרח ותיק לפי {{ח:פנימי|סעיף 246|סעיף 246(א)}}, תהיה מבוטחת לענין {{ח:פנימי|פרק יא|פרק זה}} לפי {{ח:פנימי|פרק יא סימן ג|סימן ג׳}} בלבד. {{ח:סעיף|241||תיקון: תשנ״ו|אחר=[8]}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|242||תיקון: תשנ״ו|אחר=[9]}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|243|סוגים מיוחדים|אחר=[10]}} {{ח:ת}} השר רשאי לקבוע סוגי בני אדם שעל אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 240|סעיף 240}} לא יהיו מבוטחים לפי {{ח:פנימי|פרק יא|פרק זה}}; ואולם המוסד רשאי, אם נתבקש לעשות כן, לבטח אדם מאלה או להפסיק ביטוחו לפי תנאים שנקבעו. {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח ברשות)|תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח ברשות), תשל״ט–1979}}.}} {{ח:קטע3|פרק יא סימן ג|סימן ג׳: ביטוח אזרחים ותיקים|תיקון: תשע״ז־12}} {{ח:סעיף|244|קצבת אזרח ותיק|תיקון: תשנ״ו, תשס״ג־11, תשס״ו־6, תשס״ח־7, תשס״ט־4, תשע״ז־12|אחר=[11]}} {{ח:תת|(א)}} מבוטח שהגיע לגיל המזכה בקצבת אזרח ותיק, ישלם לו המוסד, בכפוף להוראות {{ח:פנימי|פרק יא סימן ג|סימן זה}}, קצבה חודשית בשיעור של 17.7% מהסכום הבסיסי. {{ח:תת|(ב)}} היו למבוטח האמור בסעיף קטן (א) תלויים – תשולם לו בעדם, בנוסף לקצבה שלו, תוספת תלויים כדלהלן: {{ח:תתת|(1)}} בעד בן הזוג לפי {{ח:פנימי|סעיף 247|סעיף 247(1) או (3)}} – 8.7% מהסכום הבסיסי; {{ח:תתת|(2)}} בעד כל אחד משני ילדיו הראשונים – 5.6% מהסכום הבסיסי. {{ח:תת|(ג)}} לענין הזכויות לפי {{ח:פנימי|סעיף 238|סעיף 238}}, סעיף זה {{ח:פנימי|סעיף 245|וסעיפים 245}}, {{ח:פנימי|סעיף 247|247}}, {{ח:פנימי|סעיף 249|249}} {{ח:פנימי|סעיף 250|ו־250}}, רואים כמבוטח גם תושב ישראל שהשלים תקופת אכשרה לפי {{ח:פנימי|סעיף 246|סעיף 246}} אף אם לא היה מבוטח לפי {{ח:פנימי|פרק יא סימן ב|סימן ב׳}} ערב הגיעו לגיל המזכה אותו בקצבת אזרח ותיק. {{ח:תת|(ג1)}} הוראות סעיף קטן (ב) לא יחולו לגבי מי שמבוטח לפי {{ח:פנימי|פרק יא סימן ג|סימן זה}} בלבד. {{ח:תת|(ד)}} השר, בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי להגדיל את השיעורים הנקובים בסעיפים קטנים (א) ו־(ב). {{ח:תת|(ה)}} בכפוף להוראות {{ח:פנימי|סעיף 324|סעיף 324}} יוסיף המוסד לשלם את הקצבה למי שחדל להיות תושב ישראל. {{ח:סעיף|245|גיל קצבת אזרח ותיק וקצבת אזרח ותיק יחסית|תיקון: תשנ״ו, תשנ״ו־7, תשנ״ח־10, תשס״ד, תשע״ז־12, תשפ״ב־7|אחר=[12]}} {{ח:תת|(א)}} הגיל לקצבת אזרח ותיק הוא – {{ח:תתת|(1)}} בגבר – שבעים שנים ואם הכנסתו בשנת מס אינה עולה על ההכנסה המרבית – גיל הפרישה; {{ח:תתת|(2)}} באשה – הגיל הקבוע לגביה, בהתאם לחודש לידתה, {{ח:פנימי|לוח א1 חלק ד|בחלק ד׳ בלוח א׳1}}, ואם נתקיים בה אחד מאלה – גיל הפרישה; {{ח:תתתת|(א)}} נתמלאה לגביה כעובדת מבוטחת תקופת אכשרה המזכה בקצבת אזרח ותיק לפי {{ח:פנימי|סעיף 246|סעיף 246(א)}} והכנסתה בשנת מס אינה עולה על ההכנסה המרבית; {{ח:תתתת|(ב)}} היא פטורה מתקופת אכשרה לפי {{ח:פנימי|סעיף 246|סעיף 246(ב)}} והכנסתה בשנת מס אינה עולה על ההכנסה המרבית; {{ח:תתתת|(ג)}} קיבלה קצבת נכות לפי {{ח:פנימי|פרק ט|פרק ט׳}}, שנים עשר חודשים רצופים לפחות בתכוף לפני שהגיעה לגיל הפרישה. {{ח:תת|(ב)}} על אף הוראות סעיף קטן (א), אם עלתה הכנסתו של המבוטח על ההכנסה המרבית, תשולם לו קצבת אזרח ותיק לפי {{ח:פנימי|סעיף 244|סעיף 244(א) ו־(ב)}} בניכוי 60% מהסכום העולה על ההכנסה המרבית, לפי דרכי חישוב וכללי עיגול שקבע השר, ובלבד שסכום הקצבה לאחר הניכוי לא יפחת מסכום השווה ל־10% מסכום הקצבה לפי {{ח:פנימי|סעיף 244|סעיף 244(א)}}; ואולם רשאי המבוטח לוותר על קצבה זו לתקופה שביקש. {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (קיצבת זיקנה יחסית)|תקנות הביטוח הלאומי (קיצבת זיקנה יחסית), תשל״א–1971}}.}} {{ח:תת|(ב1)}} לענין סעיף קטן (ב), לא תובא בחשבון הכנסה של מי שהיה זכאי לקצבה לפי {{ח:פנימי|פרק ט|פרק ט׳}} בתכוף לפני הגיעו לגיל הפרישה. {{ח:תת|(ב2)}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:תת|(ג)}} לענין סעיף זה – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הכנסה“ – הכנסה למעט הכנסה שמקורה בקצבה המשתלמת מכוח חיקוק, דיני חוץ או הסכם קיבוצי או חוזה עבודה, בין שנערכו בישראל ובין שנערכו בחוץ לארץ; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הכנסה מרבית“ – צירוף ההכנסות החודשיות המחושבות לפי האמור {{ח:פנימי|לוח ט1|בלוח ט׳1}} בשנת מס, ואם עוד לא חלפה שנת המס – צירופם של שניים אלה: {{ח:תתתת|(1)}} ההכנסות החודשיות שחושבו לפי {{ח:פנימי|לוח ט1|לוח ט׳1}} באותה שנת מס; {{ח:תתתת|(2)}} ההכנסה החודשית האחרונה שחושבה לפי {{ח:פנימי|לוח ט1|לוח ט׳1}} כפול מספר החודשים שנותרו עד תום אותה שנת מס. {{ח:סעיף|246|תקופת אכשרה|תיקון: תשנ״ו, תשס״ב־11, תשס״ד, תשע״ז־12, תשפ״ב־7|אחר=[15]}} {{ח:תת|(א)}} תקופת האכשרה המזכה בקצבת אזרח ותיק היא אחת מאלה: {{ח:תתת|(1)}} 60 חודשים, בין שהם רצופים ובין שאינם רצופים, שבהם היה אדם מבוטח תוך עשר השנים האחרונות שקדמו לגיל המזכה אותו בקצבת אזרח ותיק; {{ח:תתת|(2)}} 144 חודשים שבהם היה אדם מבוטח, בין שתקופה זו רצופה ובין שאינה רצופה; {{ח:תתת|(3)}} לא פחות מ־60 חודשים, אף אם אינם רצופים, שבהם היה אדם עובד מבוטח או עובדת מבוטחת, ובלבד שמספר חודשים אלה אינו פחות ממספר החודשים שבהם התקיימו ההוראות שלהלן: {{ח:תתתת|(א)}} הוא לא היה מבוטח מחמת שחדל להיות תושב ישראל; {{ח:תתתת|(ב)}} הוא לא היה עובד מבוטח או עובדת מבוטחת. {{ח:תת|(ב)}} אשה מבוטחת לא תזדקק לתקופת אכשרה לפי סעיף קטן (א) אם נתקיים אחד מאלה: {{ח:תתת|(1)}} היא גרושה, אלמנה או עגונה; {{ח:תתת|(2)}} היא לא נשואה, ונעשתה תושבת ישראל מכוח כניסתה לישראל, ובאותו זמן כבר הגיעה לגיל הקבוע לגביה, בהתאם לחודש לידתה, {{ח:פנימי|לוח א1 חלק ה|בחלק ה׳ בלוח א׳1}}; {{ח:תתת|(3)}} בן זוגה אינו מבוטח; {{ח:תתת|(4)}} שולמה לה קצבת נכות לפי {{ח:פנימי|פרק ט|פרק ט׳}} בעד החודש שקדם בתכוף ליום שבו הגיעה לגיל הפרישה. {{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|247|תלויים|תיקון: תשס״ג־5, תשס״ד|אחר=[17]}} {{ח:ת}} לענין {{ח:פנימי|פרק יא סימן ג|סימן זה}}, תלוי במבוטח הוא אחד מהמפורטים להלן שהוא תושב ישראל: {{ח:תת|(1)}} אשתו שנתמלאו בה כל אלה: {{ח:תתת|(א)}} ילדה לו ילד או שהיא אשתו שנה אחת לפחות; {{ח:תתת|(ב)}} היא בת 45 שנים ומעלה או שיש עמה ילד שלו; {{ח:תתת|(ג)}} אם לא הגיעה לגיל הקבוע לגביה, בהתאם לחודש לידתה, {{ח:פנימי|לוח א1 חלק ב|בחלק ב׳ בלוח א׳1}} – הכנסתה אינה עולה על הסכום המתקבל לפי {{ח:פנימי|לוח ט פרט 1|פרט 1 של לוח ט׳}}; {{ח:תת|(2)}} ילדו; {{ח:תת|(3)}} מי שהוא בן זוגה של מבוטחת שנה אחת לפחות ונתקיים בו אחד מאלה: {{ח:תתת|(א)}} מלאו לו 70 שנים; {{ח:תתת|(ב)}} מלאו לו 50 שנים והכנסתו אינה עולה על הסכום הנקוב {{ח:פנימי|לוח ט פרט 1|בפרט 1 ללוח ט׳}} או על כל סכום אחר שהשר קבע בצו לאחר התייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה. {{ח:סעיף|247א|תוספת לקצבה למי שהגיע לגיל 80|תיקון: תשס״ח־7, תשס״ט־4}} {{ח:ת}} מבוטח שהגיע לגיל 80, תשולם לו, נוסף על קצבתו, תוספת בשיעור ההפרש שבין 18.7% לבין השיעור האמור {{ח:פנימי|סעיף 244|בסעיף 244(א)}}. {{ח:סעיף|248|תוספת ותק|תיקון: תשנ״ו, תשס״ח־7, תשע״ז־6, תשע״ז־12, תשע״ח־7|אחר=[18]}} {{ח:ת}} מי שהיה מבוטח כעובד מבוטח או כעובדת מבוטחת {{ח:הערה|(עד שנת 2016, יותר מעשר שנים; בשנת 2017, יותר מתשע שנים; בשנת 2018, יותר מארבע שנים; בשנת 2019 ואילך, [ללא התנאי])}} לפני היום שבו הגיעה לו לראשונה קצבת אזרח ותיק, יוגדלו הקצבה, והתוספת כאמור {{ח:פנימי|סעיף 247א|בסעיף 247א}}, ב־2% לכל שנת ביטוח {{ח:הערה|(עד שנת 2016, שלמעלה מעשר שנות הביטוח הראשונות; בשנת 2017, שלמעלה מתשע שנות הביטוח הראשונות; בשנת 2018, שלמעלה מארבע שנות הביטוח הראשונות; בשנת 2019 ואילך, [ללא התנאי])}} שבעדה שולמו דמי הביטוח, אך לא תוגדל מכוח סעיף זה ביותר מ־50%. {{ח:סעיף|249|תוספת דחיית קצבה|תיקון: תשס״ד, תשע״ז־12|אחר=[19]}} {{ח:תת|(א)}} מבוטח שהגיע לגיל שבו היה זכאי לקצבת אזרח ותיק אילולא היתה לו הכנסה העולה על ההכנסה המזכה אותו לפי {{ח:פנימי|סעיף 245|סעיף 245}} לקצבה כאמור, והכנסה זו מקורה במשלח יד, תוגדל הקצבה שהוא זכאי לה לפי הסעיפים הקודמים ב־5% לכל שנה שבה היתה לו הכנסה כאמור. {{ח:תת|(ב)}} מבוטח שהיתה לו הכנסה כאמור במשך תשעה חודשים לפחות מתוך שנה פלונית יראוהו, לענין סעיף זה, כאילו היתה לו הכנסתו זו במשך כל השנה. {{ח:תת|(ג)}} על אף הוראות סעיף קטן (א) יחולו הוראות סעיף זה אף לגבי מי שוויתר על הקצבה לפי {{ח:פנימי|סעיף 245|סעיף 245}}. {{ח:סעיף|250|מבוטח שחדל להיות זכאי|אחר=[20]}} {{ח:ת}} היה המבוטח זכאי לקצבה וחדלו להתקיים בו תנאי הזכאות לקצבה בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 245|לסעיף 245}}, יופסק תשלום הקצבה; חזר המבוטח ונעשה זכאי לקצבה, יחודש תשלום הקצבה; שנות העבודה שבהן הופסק תשלום הקצבה כאמור יבואו במנין השנים לענין הגדלת הקצבה לפי {{ח:פנימי|סעיף 249|סעיף 249}}. {{ח:סעיף|251|קצבת אזרח ותיק לנכה|תיקון: תשס״ב־11, תשע״ז־12, תשע״ח־4, תשפ״ב־3|אחר=[20א]}} {{ח:תת|(א)}} בסעיף זה – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”קצבת נכות“ – קצבה חודשית כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 199|בסעיף 199(1)}} וכן גמלה מיוחדת לעולה המשתלמת לפי הסכם מכוח {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”סכום קצבת אזרח ותיק“ – סכום השווה לקצבה המשתלמת לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 244|סעיפים 244(א) ו־(ב)}} {{ח:פנימי|סעיף 248|ו־248}}, וכן גמלת אזרח ותיק מיוחדת לעולה; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”גמלה נוספת לנכה“ – סכום השווה להפרש שבין קצבת נכות וסכום קצבת אזרח ותיק; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תיקון מס׳ 200“ – {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_489287.pdf|חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס׳ 200), התשע״ח–2018}}. {{ח:תת|(ב)}} מבוטח ששולמה לו קצבת נכות בתכוף לפני שנעשה זכאי לקצבת אזרח ותיק, וסכום קצבת האזרח הוותיק שהוא זכאי לו נמוך מסכום קצבת הנכות האמורה, זכאי לקצבת האזרח הוותיק בצירוף גמלה נוספת לנכה (בסעיף זה – קצבת אזרח ותיק לנכה), ואולם תוספת התלויים תחושב בעד כל חודש בהתאם למספר התלויים בנכה באותו חודש כמשמעותם {{ח:פנימי|סעיף 200|בסעיף 200(ג)}}; קצבת האזרח הוותיק לנכה תעודכן בשיעורים ובמועדים שבהם מתעדכנת קצבת הנכות. {{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיף קטן (ב), לעניין חישוב הגמלה הנוספת לנכה, מבוטח ששולמה לו קצבת נכות ונעשה זכאי לתשלום קצבת אזרח ותיק ביום תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_489287.pdf|תיקון מס׳ 200}} או לפניו, יהיה זכאי לתוספת לקצבת הנכות בשיעור של 10.70% מקצבת יחיד מלאה כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 200|בסעיף 200(ב)}}, החל ביום תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_489287.pdf|תיקון מס׳ 200}}; ואם לא חלות לגביו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 307|סעיף 307}} – יהיה זכאי גם לתוספת לקצבת הנכות בשיעורים המפורטים להלן מקצבת יחיד מלאה: {{ח:תתת|(1)}} 8.52% – בעד התקופה שמיום כ״א בתמוז התשפ״א (1 ביולי 2021) ועד ליום כ״ז בטבת התשפ״ב (31 בדצמבר 2021); {{ח:תתת|(2)}} 12.74% – בעד התקופה שמיום כ״ח בטבת התשפ״ב (1 בינואר 2022) ואילך. {{ח:תת|(ד)}} על אף האמור בסעיף קטן (ב), לעניין חישוב הגמלה הנוספת לנכה, מבוטח ששולמה לו קצבת נכות והוראות {{ח:פנימי|סעיף 307|סעיף 307}} אינן חלות לגביו, יהיה זכאי לתוספת לקצבת הנכות בשיעורים המפורטים להלן מקצבת יחיד מלאה כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 200|בסעיף 200(ב)}}, לפי העניין: {{ח:תתת|(1)}} אם נעשה זכאי לתשלום קצבת אזרח ותיק בתקופה שמיום תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_489287.pdf|תיקון מס׳ 200}} ועד יום ט״ז בטבת התשפ״א (31 בדצמבר 2020) – {{ח:תתתת|(א)}} 8.52% – בעד התקופה שמיום כ״א בתמוז התשפ״א (1 ביולי 2021) ועד יום כ״ז בטבת התשפ״ב (31 בדצמבר 2021); {{ח:תתתת|(ב)}} 12.74% – בעד התקופה שמיום כ״ח בטבת התשפ״ב (1 בינואר 2022) ואילך; {{ח:תתת|(2)}} אם נעשה זכאי לתשלום קצבת אזרח ותיק בתקופה שמיום י״ז בטבת התשפ״א (1 בינואר 2021) ועד יום כ״א בתמוז התשפ״א (1 ביולי 2021) – 17%, בעד התקופה שמיום כ״א בתמוז התשפ״א (1 ביולי 2021) ואילך, ואם היה זכאי לקצבה לפי {{ח:פנימי|סעיף 201|סעיף 201}} לפני שנעשה זכאי לתשלום קצבת אזרח ותיק – כיחס שבין אחוז דרגת אי־כושרו להשתכר ובין מאה, במכפלת 17%. {{ח:סעיף|251א|שמירת הזכאות להטבות שנלוות לגמלת הבטחת הכנסה|תיקון: תשע״ח־4, תשפ״ב־3}} {{ח:תת|(א)}} בסעיף זה – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”גוף ציבורי“ – הממשלה, הסוכנות היהודית לארץ ישראל וכן גוף נתמך או גוף מתוקצב כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק יסודות התקציב#סעיף 32|בסעיף 32 לחוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”גמלת הבטחת הכנסה“ – גמלה חודשית המשתלמת לפי {{ח:חיצוני|חוק הבטחת הכנסה|חוק הבטחת הכנסה}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תיקון מס׳ 200“ – {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_489287.pdf|חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס׳ 200), התשע״ח–2018}}. {{ח:תת|(ב)}} מבוטח שהשתלמה לו גמלת הבטחת הכנסה, ערב תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_489287.pdf|תיקון מס׳ 200}} או ערב תחילת הזכאות להגדלה בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 251|סעיף 251}} כנוסחו {{ח:חיצוני|חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2021 ו-2022)|בחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2021 ו־2022), התשפ״ב–2021}}, ובשל השינוי שחל בשיעור קצבת אזרח ותיק לנכה המשתלמת לו בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 251|סעיף 251(ב) עד (ד)}}, חדלה להשתלם לו גמלת הבטחת הכנסה, יוסיף להיות זכאי להטבות הניתנות לפי כל דין וכן להטבות הניתנות על ידי גוף ציבורי לפי הסכם או נוהג למי שמשתלמת לו גמלת הבטחת הכנסה. {{ח:קטע3|פרק יא סימן ד|סימן ד׳: ביטוח שאירים}} {{ח:סעיף|252|גמלת שאירים|תיקון: תשס״ג־11, תשס״ו־6, תשס״ח־7, תשס״ט־4, תשע״ד־10, תשע״ז־18|אחר=[21]}} {{ח:תת|(א)}} נפטר מבוטח, ישלם המוסד מענק לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 255|סעיף 255}} או קצבת שאירים חודשית באחד משיעורים אלה: {{ח:תתת|(1)}} 17.7% מהסכום הבסיסי – {{ח:תתתת|(א)}} לאלמנה שעמה ילדים; {{ח:תתתת|(ב)}} לאלמן שעמו ילדים, כל זמן שהילדים עמו; {{ח:תתתת|(ג)}} לאלמנה או לאלמן שהם בני 50 שנים ומעלה; {{ח:תתת|(2)}} 13.3% מהסכום הבסיסי – לאלמנה או לאלמן שהם בני 40 שנים ומעלה ועדיין אינם בני 50 שנים ולא נתקיים בהם אחד התנאים שבפסקה (1)(א) ו־(ב). {{ח:תת|(ב)}} אלמנה או אלמן שעמם ילדים, ישלם להם המוסד, כל זמן שהילדים עמם, תוספת בעד כל אחד מילדיהם – 8.3% מהסכום הבסיסי. {{ח:תת|(ג)}} ילדים שהניח אחריו המבוטח ואין אלמנה או אלמן הזכאים לקבל בעדם תוספת, יהיו שיעורי הקצבה כך: {{ח:תתת|(1)}} בכפוף להוראות פסקה (2), אם לילדים הורה – תשולם הקצבה בשיעור של 11% מהסכום הבסיסי כשישנו ילד אחד בלבד, ובשיעור של 8.3% מהסכום הבסיסי בעד כל ילד; {{ח:תתת|(2)}} אם אין לילדים הורה, או שההורה גר דרך קבע בחוץ לארץ, תשולם הקצבה בעד כל ילד מהילדים בשיעור של 11% מהסכום הבסיסי. {{ח:תת|(ג1)}} לעניין {{ח:פנימי|פרק יא סימן ד|סימן זה}}, יראו כילד גם מי שלא מלאו לו 20 שנים, ובלבד שהוא לומד במוסד חינוכי בתכנית לימודים בהיקף שלא יפחת מ־20 שעות לימוד שבועיות; לעניין סעיף קטן זה, ”מוסד חינוכי“ – אחד מאלה: {{ח:תתת|(1)}} מוסד שקיבל הכרה לפי {{ח:חיצוני|חוק המועצה להשכלה גבוהה#סעיף 9|סעיף 9 לחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי״ח–1958}} (בסעיף זה – חוק המועצה להשכלה גבוהה); {{ח:תתת|(2)}} מוסד שקיבל היתר או אישור לפי {{ח:חיצוני|חוק המועצה להשכלה גבוהה#סעיף 21א|סעיף 21א לחוק המועצה להשכלה גבוהה}}; {{ח:תתת|(3)}} מוסד שהתואר שהוא מעניק הוכר לפי {{ח:חיצוני|חוק המועצה להשכלה גבוהה#סעיף 28א|סעיף 28א לחוק המועצה להשכלה גבוהה}}; {{ח:תתת|(4)}} מוסד שקיבל רישיון לפי {{ח:חיצוני|חוק המועצה להשכלה גבוהה#סעיף 25ג|סעיפים 25ג}} {{ח:חיצוני|חוק המועצה להשכלה גבוהה#סעיף 25ד|ו־25ד לחוק המועצה להשכלה גבוהה}} או רישיון זמני לפי {{ח:חיצוני|חוק המועצה להשכלה גבוהה#סעיף 25ט|סעיף 25ט לחוק המועצה להשכלה גבוהה}}; {{ח:תתת|(5)}} מוסד על־תיכוני להכשרה או להשכלה מקצועית, טכנית, תורנית או דתית, לרבות מסלול להכשרה או להשכלה כאמור במוסד על־תיכוני, המכשיר את תלמידיו לבחינות ממשלתיות או המעניק השכלה המוכרת על ידי משרד ממשלתי או לפי כל דין; {{ח:תתת|(6)}} ישיבת הסדר, ישיבה גבוהה ציונית או ישיבה, כהגדרתן {{ח:חיצוני|חוק שירות ביטחון#סעיף 22א|בסעיפים 22א}}, {{ח:חיצוני|חוק שירות ביטחון#סעיף 22ב|22ב}} {{ח:חיצוני|חוק שירות ביטחון#סעיף 26ב|או 26ב לחוק שירות ביטחון}}; {{ח:תתת|(7)}} מוסד ללימודים תורניים לבנות שמקבל תמיכה לפי {{ח:חיצוני|חוק יסודות התקציב#סעיף 3א|סעיף 3א לחוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985}}; {{ח:תתת|(8)}} מכינה קדם־אקדמית או קדם־הנדסית של מוסד כאמור בפסקאות (1) עד (5) או מכינה קדם־צבאית מוכרת כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק המכינות הקדם-צבאיות|בחוק המכינות הקדם־צבאיות, התשס״ח–2008}}. {{ח:תת|(ג2)}} לעניין {{ח:פנימי|פרק יא סימן ד|סימן זה}}, יראו כאלמן גם מי שהילד שעמו הוא ילד כאמור בסעיף קטן (ג1). {{ח:תת|(ד)}} לענין הזכויות לפי {{ח:פנימי|סעיף 238|סעיף 238}}, סעיף זה {{ח:פנימי|סעיף 253|וסעיפים 253}}, {{ח:פנימי|סעיף 258|258}}, {{ח:פנימי|סעיף 260|260}} {{ח:פנימי|סעיף 267|ו־267}}, רואים כמבוטח גם תושב ישראל שהשלים את תקופת האכשרה לפי {{ח:פנימי|סעיף 253|סעיף 253}} אף אם לא היה מבוטח בעת שנפטר. {{ח:תת|(ה)}} השר, בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי להגדיל את השיעורים הנקובים בסעיפים קטנים (א), (ב) ו־(ג). {{ח:סעיף|252א|גמלת שאירים לילדיה של עקרת בית|תיקון: תשנ״ט־4, תש״ס־4}} {{ח:תת|(א)}} מבוטחת לענין {{ח:פנימי|פרק יא|פרק זה}} לפי {{ח:פנימי|פרק יא סימן ג|סימן ג׳}} בלבד לפי {{ח:פנימי|סעיף 240|סעיף 240(ב)}}, אשר אינה פטורה מתקופת אכשרה לפי {{ח:פנימי|סעיף 253|סעיף 253(ב)}} ואשר לא נתמלאה לגביה כעובדת מבוטחת תקופת אכשרה המזכה בגמלת שאירים לפי {{ח:פנימי|סעיף 253|סעיף 253(א)}}, יהיו הילדים שהניחה אחריה זכאים לקצבת שאירים לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 252|סעיף 252(ג)}}. {{ח:תת|(ב)}} האמור בסעיף קטן (א) יחול גם על ילדים שהניחה אחריה מי שלא היתה מבוטחת כמשמעותה בסעיף קטן (א), מחמת אחד מאלה בלבד: {{ח:תתת|(1)}} היא נפטרה לפני יום ט׳ בטבת התשנ״ו (1 בינואר 1996) (להלן – היום הקובע); {{ח:תתת|(2)}} מלאו לה 65 לפני היום הקובע. {{ח:סעיף|253|תקופת אכשרה|תיקון: תשנ״ו|אחר=[22]}} {{ח:תת|(א)}} תקופת האכשרה המזכה לגמלת שאירים לפי {{ח:פנימי|סעיף 252|סעיף 252}} היא תקופה שבה היה אדם מבוטח כעובד מבוטח או כעובדת מבוטחת באחת מתקופות אלה: {{ח:תתת|(1)}} 12 החודשים האחרונים לפני תאריך הפטירה; {{ח:תתת|(2)}} 24 חודשים, בין שהם רצופים ובין שאינם רצופים, בחמש השנים האחרונות לפני תאריך הפטירה; {{ח:תתת|(3)}} תקופת האכשרה לפי {{ח:פנימי|סעיף 246|סעיף 246}}; {{ח:תתת|(4)}} 60 חודשים, בין שהם רצופים ובין שאינם רצופים, בעשר השנים האחרונות לפני תאריך הפטירה. {{ח:תת|(ב)}} הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על עובד מבוטח או עובדת מבוטחת שנפטרו והיו אחד מאלה: {{ח:תתת|(1)}} מבוטח שעדיין לא מלאה שנה מהיום שנעשה תושב ישראל; {{ח:תתת|(2)}} מבוטח שעדיין לא מלאו לו 19 שנים; {{ח:תתת|(3)}} גרושה או אלמנה שנפטרה תוך שנה מיום שנתגרשה או שנתאלמנה; {{ח:תתת|(4)}} מבוטח שעיקר פרנסת בן זוגו או ילדיו היתה עליו; {{ח:תתת|(5)}} מבוטח שהניח אחריו ילד – לגבי אותו ילד. {{ח:סעיף|254|מענק ליתום שהגיע למצוות|תיקון: תשס״ג־11|אחר=[22א]}} {{ח:תת|(א)}} נפטר מבוטח ומשתלמת מכוחו קצבת שאירים, ישלם המוסד לילדו בהגיעו לגיל 13 שנים, ולילדתו בהגיעה לגיל 12 שנים, מענק בשיעור שני שלישים מהסכום הבסיסי. {{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|255|תשלום מענק|אחר=[23]}} {{ח:תת|(א)}} אלמנה שלא מלאו לה עדיין 40 שנים ואינה זכאית לקצבה, או אלמנה שפקעה זכותה לקצבה שלא עקב נישואיה, ישלם לה המוסד מענק בסכום השווה לקצבת שאירים לפי שיעור הקצבה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 252|בסעיף 252(א)(1)}} כפול שלושים ושש. {{ח:תת|(ב)}} חזרה ונישאה אלמנה הזכאית לקצבת שאירים, תפקע זכותה לקצבת שאירים והמוסד ישלם לה מענק בשני שיעורים כלהלן: {{ח:תתת|(1)}} לאחר יום נישואיה מחדש – סכום השווה לקצבת שאירים המחושב על בסיס שיעור הקצבה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 252|בסעיף 252(א)(1)}} (להלן – שיעור הקצבה), שהשתלמה בעד החודש שבו נישאה מחדש, כפול שמונה עשרה; {{ח:תתת|(2)}} כתום שנתיים מיום נישואיה מחדש – סכום השווה לשיעור הקצבה, בעד החודש האחרון של השנתיים האמורות, כפול שמונה עשרה. {{ח:תת|(ג)}} אלמנה שחזרה ונישאה ונפטר בעלה מהנישואין החדשים והיא מקבלת מכוחו קצבת שאירים או קצבת תלויים, ישולם לה השיעור השני של המענק, אף אם טרם חלפו שנתיים מיום נישואיה מחדש; המענק יחושב על בסיס שיעור הקצבה בעד החודש שבו נפטר בעלה כאמור. {{ח:תת|(ד)}} דין אלמן לענין סעיף זה כדין אלמנה. {{ח:סעיף|256|אלמנה שהיה עמה ילד|אחר=[23א]}} {{ח:ת}} אלמנה הזכאית לקצבת שאירים, שהיה עמה ילד ואינו עמה עוד, תשולם לה קצבה כאילו היא בת 50 שנים. {{ח:סעיף|256א|תוספת לקצבה למי שהגיע לגיל 80|תיקון: תשס״ח־7, תשס״ט־4}} {{ח:ת}} אלמן או אלמנה שהגיעו לגיל 80, תשולם להם, נוסף על קצבתם, תוספת בשיעור ההפרש שבין 18.7% לבין השיעור האמור {{ח:פנימי|סעיף 252|בסעיף 252(א)}}. {{ח:סעיף|257|תוספת ותק|תיקון: תשנ״ו, תשס״ח־7, תשע״ז־6, תשע״ח־7|אחר=[24]}} {{ח:ת}} היה אדם שבזכותו משתלמת הגמלה עובד מבוטח או עובדת מבוטחת {{ח:הערה|(עד שנת 2016, יותר מעשר שנים; בשנת 2017, יותר מתשע שנים; בשנת 2018, יותר מארבע שנים; בשנת 2019 ואילך, [ללא התנאי])}} ושולמו כל דמי הביטוח, יוגדלו הגמלאות המשתלמות לפי {{ח:פנימי|סעיף 252|סעיפים 252}} {{ח:פנימי|סעיף 256א|ו־256א}} או לפי {{ח:פנימי|סעיף 255|סעיף 255}} ב־2% לכל שנת ביטוח {{ח:הערה|(עד שנת 2016, שלמעלה מעשר שנות הביטוח הראשונות; בשנת 2017, שלמעלה מתשע שנות הביטוח הראשונות; בשנת 2018, שלמעלה מארבע שנות הביטוח הראשונות; בשנת 2019 ואילך, [ללא התנאי])}} שבעדה שולמו דמי הביטוח, אך לא תוגדל גמלה מכוח סעיף זה ביותר מ־50%. {{ח:סעיף|258|גמלה ליותר מאלמנה אחת|אחר=[25]}} {{ח:ת}} מבוטח שהניח אחריו יותר מאלמנה אחת, תהיה כל אחת מהן זכאית לגמלת שאירים לפי {{ח:פנימי|פרק יא סימן ד|סימן זה}} כאילו היא אלמנה יחידה. {{ח:סעיף|259|קצבה לילדים מנישואין קודמים|אחר=[25א]}} {{ח:ת}} מבוטח שהניח אחריו ילדים מנישואין קודמים שאינם נמצאים עם האלמנה, יהיו שני הילדים הראשונים מכל נישואין כאמור זכאים לקצבה לפי {{ח:פנימי|סעיף 252|סעיף 252(ג)}}. {{ח:סעיף|260|חידוש זכות לקצבה|תיקון: תשע״ז־18|אחר=[26]}} {{ח:ת}} אלמנה או אלמן הזכאים למענק לפי {{ח:פנימי|פרק יא סימן ד|סימן זה}} שלא עקב נישואיהם, שוב לא יהיו זכאים לקצבה בזכותו של אותו מבוטח, ואולם – {{ח:תת|(1)}} אלמנה שילדה לו ילד אחרי מותו תהיה זכאית לקצבה החל ביום פטירתו של המבוטח, והמענק ששולם לה ייזקף על חשבון הקצבה המגיעה לה; {{ח:תת|(2)}} אלמנה או אלמן, שאחד התנאים האמורים בפסקת משנה (א) או (ב) שלהלן מתקיים בילד שעמם אחרי מותו של המבוטח, יהיו זכאים לקצבה החל ביום שבו נתקיים בילד אותו תנאי, והמענק ששולם להם ייזקף על חשבון הקצבה המגיעה להם: {{ח:תתת|(א)}} תנאי מהתנאים האמורים {{ח:פנימי|סעיף 238|בפסקאות (2) ו־(3) של הגדרת ”ילד“ שבסעיף 238}}; {{ח:תתת|(ב)}} התנאים {{ח:פנימי|סעיף 252|שבסעיף 252(ג1)}}. {{ח:סעיף|261|זכאי לקצבת שאירים בגיל קצבת אזרח ותיק|תיקון: תשנ״ו, תשע״ז־12|אחר=[26ב, לוח ד׳1]}} {{ח:תת|(א)}} זכאי לקצבת שאירים שנעשה זכאי לקצבת אזרח ותיק או זכאי לקצבת אזרח ותיק שנעשה זכאי לקצבת שאירים, ישולם לו, בנוסף לקצבת האזרח הוותיק, 50% מקצבת השאירים, ובלבד שהשלים תקופת אכשרה לפי {{ח:פנימי|סעיף 246|סעיף 246(א)}} כעובד מבוטח או כעובדת מבוטחת. {{ח:תת|(ב)}} זכאית לקצבת שאירים שנעשתה זכאית לקצבת אזרח ותיק כמבוטחת לפי {{ח:פנימי|פרק יא סימן ג|סימן ג׳ לפרק זה}} בלבד, או זכאית לקצבת אזרח ותיק כמבוטחת לפי {{ח:פנימי|פרק יא סימן ג|הסימן האמור}} בלבד, שנעשתה זכאית לקצבת שאירים – הבחירה בידיהן לקבל אחת מהן. {{ח:תת|(ג)}} קצבת אזרח ותיק לפי סעיף זה תשולם במלואה, על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 366|סעיף 366}}. {{ח:סעיף|262|אלמנה או אלמן שחזרו ונישאו|אחר=[27]}} {{ח:תת|(א)}} אלמנה הזכאית למענק לפי {{ח:פנימי|פרק יא סימן ד|סימן זה}} עקב נישואיה, זכותה לקצבה תפקע, ואולם אם חדלה להיות נשואה לפני תום עשר שנים מהיום שבו חזרה ונישאה, או שתוך תקופה זו החלו הליכי גירושין בינה לבין בן זוגה בפני בית דין או בית משפט, תהא זכאית מחדש לקצבה החל ביום שבו חדלה להיות נשואה כאמור, והמענק או שיעורו הראשון ששולם לה ייזקף על חשבון הקצבה, בכפוף להוראות אלה: {{ח:תתת|(1)}} חזרה האלמנה להיות זכאית לקצבה תוך 18 חודשים מהיום שבו פקעה זכותה לקצבה עקב נישואיה, ייזקף על חשבון הקצבה החלק השמונה עשר מהשיעור הראשון של המענק כפול במספר החודשים שבעדם מגיעה לה קצבה בתקופת 18 החודשים האמורים; {{ח:תתת|(2)}} חזרה האלמנה להיות זכאית לקצבה אחרי תום 18 חודשים ולפני תום שנתיים מהיום שבו פקעה זכותה לקצבה עקב נישואיה, לא ייזקף השיעור הראשון של המענק על חשבון הקצבה; {{ח:תתת|(3)}} חזרה האלמנה להיות זכאית לקצבה לאחר תום שנתיים ולפני תום שלוש שנים מהיום שבו פקעה זכותה לקצבה עקב נישואיה, ייזקף על חשבון הקצבה החלק השמונה עשר מהשיעור השני של המענק כפול במספר החודשים שבעדם מגיעה לה קצבה בתקופת 18 החודשים האחרונים מתוך שלוש השנים האמורות; {{ח:תתת|(4)}} חזרה האלמנה להיות זכאית לקצבה לאחר תום שלוש שנים מהיום שבו פקעה זכותה לקצבה עקב נישואיה – לא ייזקף המענק על חשבון הקצבה. {{ח:תת|(ב)}} על אף הוראות סעיף קטן (א) רשאי השר לקבוע סוגי מקרים ותנאים שבהם לא תפקע זכותה לקצבה של האלמנה שחזרה ונישאה. {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (קיצבת שאירים לאלמנה שנישאה)|תקנות הביטוח הלאומי (קיצבת שאירים לאלמנה שנישאה), תשל״ז–1976}}.}} {{ח:תת|(ג)}} הוראות סעיף זה יחולו גם על אלמן, בתיאומים לפי הענין. {{ח:סעיף|263|תשלום הקצבה לילדים|אחר=[28]}} {{ח:ת}} השר רשאי לקבוע לידי מי ישלמו את הקצבה לילדים לפי {{ח:פנימי|סעיף 252|סעיף 252(ב) ו־(ג)}}, ואם אין היא משתלמת במלואה לידי אדם אחד – כיצד יחלקוה. {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (תשלום קיצבאות בעד ילדים וחלוקתן)|תקנות הביטוח הלאומי (תשלום קיצבאות בעד ילדים וחלוקתן), תשי״ט–1959}}.}} {{ח:סעיף|264|סייג לתחולה|אחר=[30]}} {{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 252|סעיפים 252 עד 263}} לא יחולו לגבי מי שנפטר כתוצאה ישירה מפעולות מלחמה. {{ח:סעיף|265|הכשרה מקצועית ודמי מחיה לאלמנה וליתום|תיקון: תשע״ז־18|אחר=[90, 90א]}} {{ח:תת|(א)}} השר, בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע הוראות ותנאים בדבר – {{ח:תתת|(1)}} מתן הכשרה מקצועית לאלמנה או לאלמן, לרבות דמי מחיה והוצאות אבחון; {{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (הכשרה מקצועית ודמי מחיה)|תקנות הביטוח הלאומי (הכשרה מקצועית ודמי מחיה), תשל״ט–1979}}.}} {{ח:תתת|(2)}} תשלומי דמי מחיה והוצאות אבחון בעד יתום שעיקר זמנו מוקדש ללימודים על־יסודיים או להכשרה מקצועית או שהוא לומד במוסד חינוכי כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 252|בסעיף 252(ג1)}} ומתקיימים בו התנאים האמורים {{ח:פנימי|סעיף 252|באותו סעיף}}. {{ח:תת|(ב)}} לענין סעיף זה, ”יתום“ – יתום שהוא ילד, ומשתלמת מכוח הורהו קצבת שאירים. {{ח:קטע3|פרק יא סימן ה|סימן ה׳: דמי קבורה}} {{ח:סעיף|266|דמי קבורה בארץ|תיקון: תשס״ג־11|אחר=[29<wbr>(א)]}} {{ח:ת}} הובא לקבורה בישראל אדם שנפטר בישראל או תושב ישראל שנפטר בחוץ לארץ, ישלם המוסד לחברה קדישא, לרשות מקומית, למוסד ציבורי אחר או לכל אדם המורשה כדין לעסוק בקבורת נפטרים, שטיפלו בקבורת המת, דמי קבורה בסכומים ולפי תנאים ומבחנים שקבע השר בהתייעצות עם השר לעניני דתות ובאישור ועדת העבודה והרווחה; הסכומים שנקבעו כאמור יעודכנו מדי שנה משנת 2006 ואילך, ב־1 בינואר של כל שנה, לפי שיעור עליית המדד שפורסם לאחרונה לפני אותו יום לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני 1 בינואר של השנה הקודמת. {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (דמי קבורה)|תקנות הביטוח הלאומי (דמי קבורה), תשל״ו–1976}}.}} {{ח:סעיף|267|דמי קבורה בחוץ לארץ|אחר=[29<wbr>(ב)]}} {{ח:ת}} נפטר מבוטח, בן זוגו או ילדו, והובא לקבורה בחוץ לארץ, ישולמו דמי הקבורה למי שנקבע, ובלבד שהסכום לא יעלה על דמי הקבורה שהיו משתלמים אילו הובא הנפטר לקבורה בישראל. {{ח:סעיף|268|סייג לאגרות קבורה|אחר=[29<wbr>(ג)]}} {{ח:ת}} כל גוף המורשה לפי {{ח:חיצוני|חוק שירותי הדת היהודיים#סעיף 13|סעיף 13 לחוק שירותי הדת היהודיים [נוסח משולב], התשל״א–1971}}, והתקנות שהותקנו לפיו (להלן – חוק שירותי הדת), לעסוק בקבורת נפטרים, לא יגבה בקשר לקבורה כל תשלום, לרבות אגרות שירותים לפי {{ח:חיצוני|חוק שירותי הדת היהודיים|חוק שירותי הדת}}, בנוסף לדמי קבורה לפי {{ח:פנימי|פרק יא סימן ה|סימן זה}}, זולת אם הותר התשלום לפי התנאים והמבחנים שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 266|סעיף 266}}. {{ח:סעיף|269|סייג לתחולה|אחר=[30]}} {{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|פרק יא סימן ה|סימן זה}} לא יחולו על מי שנפטר כתוצאה ישירה מפעולות מלחמה. {{ח:קטע3|פרק יא סימן ו|סימן ו׳: מענק מעבר בשל העלאת גיל הפרישה|תיקון: תשפ״ב־7}} {{ח:סעיף|269א|מענק מעבר בשל העלאת גיל הפרישה|תיקון: תשפ״ב־7}} {{ח:תת|(א)}} מבוטחת תהיה זכאית למענק מעבר בשל העלאת גיל הפרישה, בעד ארבעת החודשים העוקבים מיום שמלאו לה 62 שנים (בסעיף זה {{ח:פנימי|סעיף 269ב|ובסעיף 269ב}} – מענק מעבר); המענק ישולם בשיעורים האמורים בסעיף קטן (ב), בהתאם לשנת לידתה כאמור באותו סעיף קטן, בעד כל חודש מהחודשים האמורים שבו התקיימו בה כל התנאים המפורטים להלן: {{ח:תתת|(1)}} אין לה הכנסה מעבודה או ממשלח יד והיא אינה נמצאת בחופשה ללא תשלום מיוזמתה; {{ח:תתת|(2)}} נתמלאה לגביה כעובדת מבוטחת תקופת אכשרה המזכה בקצבת אזרח ותיק לפי {{ח:פנימי|סעיף 246|סעיף 246(א)}} או שהיא פטורה מתקופת אכשרה לפי {{ח:פנימי|סעיף 246|סעיף 246(ב)}}; {{ח:תתת|(3)}} הכנסתה שמקורה בקצבה המשולמת מכוח חיקוק, דיני חוץ, הסכם קיבוצי או חוזה עבודה אינה עולה על 73.5% מהשכר הממוצע (בסעיף זה – הסכום הקובע); {{ח:תתת|(4)}} היא נולדה בין השנים 1960 ו־1966; {{ח:תתת|(5)}} לא שולמו לה דמי אבטלה לפי {{ח:פנימי|סעיף 171|סעיף 171(א)(1ב)}} והיא אינה זכאית לדמי אבטלה בעד אותו חודש לפי {{ח:פנימי|סעיף 171|הסעיף האמור}}; {{ח:תתת|(6)}} היא אינה זכאית לקצבת נכות, גמלת הבטחת הכנסה לפי {{ח:חיצוני|חוק הבטחת הכנסה|חוק הבטחת הכנסה}} או תשלום מזונות לפי {{ח:חיצוני|חוק המזונות (הבטחת תשלום)|חוק המזונות (הבטחת תשלום), התשל״ב–1972}}; {{ח:תתת|(7)}} היא הצהירה כי הכנסתה ממקורות נוספים על אלו המפורטים בפסקה (3), למעט הכנסה מעבודה וממשלח יד, בשנת המס שקדמה למועד הזכאות, לא עלתה על 60,000 שקלים חדשים, והסכימה להעברת ההצהרה מהמוסד לרשות המסים לשם בדיקתה; לעניין זה תובא בחשבון רק מחצית מההכנסה המשותפת של בני זוג במשק בית משותף. {{ח:תת|(ב)}} שיעור מענק המעבר לכל חודש יהיה לגבי כל מבוטחת הסכום כמפורט להלן לצידה או ההפרש שבין הסכום הקובע להכנסתה כמשמעותה בסעיף קטן (א)(3), לפי הנמוך: {{ח:תתת|(1)}} מבוטחת שנולדה בין השנים 1960 ל־1962 – 4,000 שקלים חדשים; {{ח:תתת|(2)}} מבוטחת שנולדה בשנת 1963 – 3,750 שקלים חדשים; {{ח:תתת|(3)}} מבוטחת שנולדה בשנת 1964 – 3,500 שקלים חדשים; {{ח:תתת|(4)}} מבוטחת שנולדה בשנת 1965 – 3,250 שקלים חדשים; {{ח:תתת|(5)}} מבוטחת שנולדה בשנת 1966 – 3,000 שקלים חדשים. {{ח:תת|(ג)}} מענק מעבר לא ייחשב כהכנסה לעניין כל דין. {{ח:תת|(ד)}} הייתה המבוטחת זכאית למענק מעבר ולקצבת שאירים לפי {{ח:פנימי|פרק יא סימן ד|סימן ד׳}} או לקצבת תלויים לפי {{ח:פנימי|סעיף 131|סעיף 131}}, בעד אותו החודש, ישולם לה חלף המענק סכום השווה להפרש שבין המענק לקצבה כאמור שהיא זכאית לה, לפי העניין, ואם סכום הקצבה גבוה מהמענק – לא ישולם לה מענק. {{ח:תת|(ה)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 296|בסעיף 296(ב)(1) סיפה}}, מענק מעבר ישולם אף אם חלפו 18 חודשים מהחודש שבו נוצרו התנאים המזכים במענק, ובלבד שטרם חלפו 24 חודשים מהחודש האמור. {{ח:סעיף|269ב|פנייה יזומה לבחינת זכאות למענק מעבר|תיקון: תשפ״ב־7}} {{ח:תת|(א)}} המוסד יפנה באופן יזום, ככל שיש ברשותו את הנתונים הנדרשים לכך, ויש ביכולתו להשתמש בהם לשם כך, למי שעשויות להיות זכאיות למענק מעבר, כדי ליידע אותן בדבר זכאותן האפשרית לפי {{ח:פנימי|פרק יא סימן ו|סימן זה}}; הפנייה תכלול, ככל האפשר, פרטים בדבר כל האמצעים שניתן להגיש באמצעותם את טופס התביעה למענק או קישור לטופס תביעה מקוון. {{ח:תת|(ב)}} אין בהוראות סעיף זה כדי להעניק זכאות למענק מעבר בשל העלאת גיל הפרישה לפי {{ח:פנימי|סעיף 269א|סעיף 269א}}, למי שאינה זכאית לו לפי {{ח:פנימי|סעיף 269א|אותו סעיף}}. {{ח:סעיף|269ג|שיפוי|תיקון: תשפ״ב־7}} {{ח:ת}} אוצר המדינה ישפה את המוסד על ההוצאות שהוציא לביצוע {{ח:פנימי|סעיף 269א|סעיף 269א}}. {{ח:קטע2|פרק יב|פרק י״ב: תגמולים למשרתים במילואים|אחר=[פרק ו׳4]}} {{ח:סעיף|270|הגדרות|תיקון: תשנ״ט, תשנ״ט־3, תשס״ב־7, תשס״ג־11, תשס״ג־12, תשס״ג־13, תשס״ד־9, תשס״ח־8, תשפ״ד, תשפ״ד־5, ק״ת תשפ״ד, תשפ״ה־4, תשפ״ו־2|אחר=[127סז]}} {{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק יב|בפרק זה}} – {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מילואים“ – שירות מילואים כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק שירות המילואים|בחוק שירות המילואים, התשס״ח–2008}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שירות חצי־יומי“ – שירות מילואים שתחילתו לאחר השעה 16:00 ושמשכו, לרבות זמני הנסיעה אל מקום השירות וממנו, אינו עולה על שש שעות באותו היום, בהתייצבות אחת, בהתאם לכללים ולהוראות שייקבעו בפקודות הצבא, כהגדרתן {{ח:חיצוני|חוק השיפוט הצבאי|בחוק השיפוט הצבאי, התשט״ו–1955}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שכר מינימום“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}} {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שירות חד־יומי“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}} {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”התגמול המרבי“ – סכום השווה לסכום הבסיסי כפול 5, כשהוא מחולק בשלושים; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”התגמול המזערי“ – 95% מהסכום הבסיסי לחודש מחולק בשלושים; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הכנסה“ – ההכנסה שממנה מגיעים דמי ביטוח, לרבות הסכום שממנו היו מגיעים דמי ביטוח אילולא השיעור המרבי הקבוע לתשלום דמי ביטוח. {{ח:סעיף|271|הזכות לתגמול|תיקון: תשס״א־4, תשס״ג־13, תשס״ח־8|אחר=[127סח]}} {{ח:תת|(א)}} מי שמשרת כחוק במילואים, ישולם לו תגמול בשיעור האמור {{ח:פנימי|סעיף 272|בסעיף 272}} בעד ימי שירותו במילואים כמפורט להלן, לפי העניין, אף אם הכנסתו לא פחתה מחמת שירותו כאמור: {{ח:תתת|(1)}} לגבי שירות רצוף של שבעה ימי מילואים, לרבות כמה תקופות בנות שבעה ימים כל אחת – בעד כל יום מילואים; {{ח:תתת|(2)}} היתה יתרת ימי השירות במילואים לאחר חישוב התגמול כאמור בפסקה (1), שישה ימים – בעד שבעה ימים; פחתה היתרה כאמור משישה ימים – בעד סך ימי המילואים הנותרים כשהוא מוכפל ב־1.4. {{ח:תת|(ב)}} שיעור התגמול למי ששירת שירות חצי־יומי, יהיה מחצית השיעור האמור {{ח:פנימי|סעיף 272|בסעיף 272}}. {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (תגמול בעד שירות חד-יומי)|תקנות הביטוח הלאומי (תגמול בעד שירות חד־יומי), התשמ״ז–1986}}.}} {{ח:סעיף|272|שיעור התגמול|אחר=[127ע]}} {{ח:תת|(א)}} שיעור התגמול ליום יהיה, למי שבתכוף לפני שירותו במילואים היה – {{ח:תתת|(1)}} עובד – שכר העבודה הרגיל; {{ח:תתת|(2)}} עובד עצמאי – הכנסתו הממוצעת; {{ח:תתת|(3)}} לא עובד ולא עובד עצמאי – התגמול המזערי. {{ח:תת|(ב)}} לא יפחת שיעור התגמול ליום מהתגמול המזערי ולא יעלה על התגמול המרבי. {{ח:תת|(ג)}} מי שבתכוף לפני שירותו במילואים היה מובטל הזכאי לדמי אבטלה לפי {{ח:פנימי|פרק ז|פרק ז׳}} (בסעיף זה – מובטל), לא יפחת שיעור תגמולו מדמי האבטלה ליום שהיה זכאי להם אילו היה מובטל בתקופת שירותו במילואים. {{ח:סעיף|273|שכר עבודה רגיל והכנסה ממוצעת|תיקון: תשס״ד־9, תשס״ח־8|אחר=[127עא]}} {{ח:תת|(א)|(1)}} שכר העבודה הרגיל של עובד וההכנסה הממוצעת של עובד עצמאי, לענין {{ח:פנימי|סעיף 272|סעיף 272}}, הם סכום ההכנסה בעד רבע השנה שקדם ל־1 בחודש שבו החל שירות המילואים (בסעיף זה – רבע השנה); חל פיצוי לאחר חודש שבתקופת רבע השנה, תוגדל ההכנסה בעד אותו חודש בשיעור הפיצוי שחל לאחריו ועד סיום תקופת השירות; סכום ההכנסה המתקבל כאמור יחולק ב־90. {{ח:תתת|(2)}} סכום ההכנסה לחודש לגבי כל חודש ברבעון, המחושב לענין פסקה (1), לא יפחת מ־68% מהסכום הבסיסי, אף אם לא עבד באותו חודש. {{ח:תת|(ב)}} לענין {{ח:פנימי|סעיף 272|סעיף 272}}, מי שברבע השנה עבד פחות מ־60 ימים, יהיה שכר עבודתו הרגיל או הכנסתו הממוצעת, לפי הענין, סכום ההכנסה בעד שלושת החודשים שבחר לעצמו, מתוך ששת החודשים שקדמו ל־1 בחודש שבו החל שירות המילואים, והוראות סעיף קטן (א)(2) יחולו לגבי כל חודש שבחר לעצמו כאמור; חל פיצוי לאחר חודש שבחר, יוגדלו שכר העבודה הרגיל וההכנסה הממוצעת בעד אותו חודש בשיעור הפיצוי שחל לאחריו ועד סיום תקופת השירות; סכום ההכנסה המתקבל כאמור יחולק ב־90. {{ח:תת|(ג)}} השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע נסיבות מיוחדות שבהן יחושב התגמול לפי ההכנסה שהיתה לעובד בחודש שבו שירת במילואים אילו לא שירת ואילו עבד ודרכי חישוב התגמול. {{ח:סעיף|274|חישוב התגמול במקרים מיוחדים|אחר=[127עב]}} {{ח:תת|(א)}} לענין חישוב שכר העבודה הרגיל או ההכנסה הממוצעת יראו אדם שבתכוף לפני שירותו במילואים לא היה עובד או עובד עצמאי, אך ההפסקה בעיסוקו לא עלתה על התקופה שנקבעה לכך, כאילו החל את שירותו במילואים ביום שחדל להיות עובד או עובד עצמאי, לפי הענין. {{ח:תת|(ב)}} עובד הזכאי לתגמול גם כעובד עצמאי, לא יעלה סכום התגמול ליום, שישולם לו, על התגמול המרבי לעובד עצמאי. {{ח:סעיף|274א|חישוב התגמול למקבל דמי פגיעה|תיקון: תשס״ח־3}} {{ח:ת}} מי שבתכוף לפני שירותו במילואים היה זכאי לדמי פגיעה כמשמעותם {{ח:פנימי|סעיף 92|בסעיף 92}}, יהיה שכר העבודה הרגיל או ההכנסה הממוצעת שלו לעניין {{ח:פנימי|סעיף 272|סעיף 272}}, סכום ההכנסה בעד רבע השנה שקדם ליום שבעדו הגיעו לו לראשונה דמי הפגיעה האמורים, אם הסכום האמור גבוה משכר העבודה הרגיל או ההכנסה הממוצעת, המחושבים לפי {{ח:פנימי|סעיף 274|סעיף 274}}; סכום ההכנסה המתקבל כאמור יחולק ב־90. {{ח:סעיף|274ב|חישוב התגמול בעד שירות מילואים נוסף בתקופת חירום|תיקון: תשפ״ה־4}} {{ח:תת|(א)}} בסעיף זה, ”תקופת חירום“ – תקופה שתחילתה ב־1 בחודש שלאחר 30 ימים מהיום שבו נקראו חיילי מילואים לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות המילואים#סעיף 8|סעיף 8 לחוק שירות המילואים, התשס״ח–2008}}, וסיומה ביום האחרון של החודש שבו הפסיקו להיקרא חיילי מילואים כאמור. {{ח:תת|(ב)|(1)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 273|בסעיף 273}}, עובד שנקרא לשירות מילואים בתקופת חירום, וה־1 בחודש שבו החל שירות המילואים חל פחות מ־90 ימים רצופים לאחר סיום שירות מילואים קודם שלו בתקופת החירום (בסעיף קטן זה – שירות מילואים נוסף בתקופת החירום), יהיה שכר עבודתו הרגיל, לעניין {{ח:פנימי|סעיף 272|סעיף 272}}, סכום ההכנסה בעד רבע השנה שקדם ל־1 בחודש שבו החל שירות המילואים הראשון שלו בתקופת החירום, ושכל שירות מילואים בתקופה שמתום שירות מילואים זה ועד שירות המילואים שבעדו ניתן התגמול, הוא שירות מילואים נוסף בתקופת החירום. {{ח:תתת|(2)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 273|בסעיף 273}}, עובד שנקרא לשירות מילואים נוסף בתקופת החירום ועבד פחות מ־60 ימים ברבע השנה כאמור בפסקה (1), יהיה שכר עבודתו הרגיל, לעניין {{ח:פנימי|סעיף 272|סעיף 272}}, סכום ההכנסה בעד שלושת החודשים שבחר לעצמו מתוך ששת החודשים שקדמו ל־1 בחודש שבו החל שירות המילואים הראשון שלו כאמור בפסקה (1). {{ח:תתת|(3)}} חל פיצוי לאחר חודש שבתקופת רבע השנה כאמור בפסקה (1) או חודש שבחר העובד כאמור בפסקה (2), לפי העניין, תוגדל ההכנסה בעד אותו חודש בשיעור הפיצוי שחל לאחריו ועד סיום תקופת שירות המילואים. {{ח:תתת|(4)}} סכום ההכנסה המתקבל לפי פסקאות (1) עד (3), יחולק ב־90. {{ח:תת|(ג)}} עלה סכום ההכנסה המחושב לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 273|סעיף 273(א) או (ב)}}, על סכום ההכנסה המחושב בעד רבע השנה או בעד שלושת החודשים, כאמור בסעיף קטן (ב), לפי העניין, יחולו לעניין ההפרש שבין הסכומים (בסעיף זה – עלייה בהכנסה) הוראות אלה: {{ח:תתת|(1)}} עלייה בהכנסה בשיעור של עד 20% תובא בחשבון בחישוב התגמול; {{ח:תתת|(2)}} עלייה בהכנסה בשיעור העולה על 20% תובא בחשבון בחישוב התגמול, ובלבד שהיא חלה במשך שלושה חודשים רצופים לפחות מהמועד שבו עלתה ההכנסה לראשונה והוכח, להנחת דעתו של המוסד, כי העלייה נובעת מהכנסה מעבודה ולא מתגמול בעד שירות מילואים. {{ח:תת|(ד)}} סכום ההכנסה לחודש לגבי כל חודש ברבע השנה או בשלושת החודשים כאמור בסעיף קטן (ב), המחושב לפי סעיפים קטנים (ב) ו־(ג), לא יפחת מ־68% מהסכום הבסיסי, אף אם העובד לא עבד באותו חודש. {{ח:תת|(ה)}} שר העבודה, בהסכמת שר האוצר ושר הביטחון ובאישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע, בצו, כי הוראות סעיף זה לא יחולו בתקופת חירום, כולה או חלקה; נקבע צו כאמור, יחולו לעניין {{ח:פנימי|סעיף 279|סעיף 279}}, בתקופת תוקפו של הצו, הוראות סעיף קטן (א) שבו, בלבד. {{ח:תת|(ו)}} אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מתקנות לפי {{ח:פנימי|סעיף 273|סעיף 273(ג)}} לעניין חישוב התגמול בעת עלייה בשכר העובד כאמור באותן תקנות; התקיימו התנאים למתן תגמול לפי סעיף זה ולפי התקנות האמורות, יחושב התגמול לפי הגבוה מביניהם, ולא תחול ההוראה שבתקנות האמורות לעניין תשלום התגמול במישרין לעובד. {{ח:סעיף|274ג|תגמול למשוחרר משירות קבע|תיקון: תשפ״ה־6}} {{ח:ת}} אדם שלפני שירותו במילואים שוחרר משירות קבע, יחולו עליו ההוראות לפי {{ח:פנימי|פרק יב|פרק זה}} לעניין חישוב התגמול כאילו היה עובד בעת שירותו בשירות הקבע, אף שלא התקיימו לגביו יחסי עבודה, זולת אם לטובתו הוא שחישוב התגמול ייעשה ללא התייחסות לשירות הקבע; לעניין זה, ”שחרור משירות קבע“ – סיום שירות צבאי לפי התחייבות לשירות קבע, מכל סיבה שהיא, ובכלל זה פרישה משירות כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות)|בחוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) [נוסח משולב], התשמ״ה–1985}}. {{ח:סעיף|275|תקנות נוספות ומשלימות|אחר=[127עג]}} {{ח:ת}} השר רשאי לקבוע הוראות נוספות ומשלימות בדבר חישוב שכר העבודה הרגיל, חישוב ההכנסה הממוצעת, חישוב ההכנסה של מי שהיה עובד עצמאי בחלק משנת המס וחישוב התקופה של רבע השנה לענין {{ח:פנימי|סעיף 273|סעיף 273}}. {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (תגמולים למשרתים במילואים)|תקנות הביטוח הלאומי (תגמולים למשרתים במילואים), תשל״ח–1977}}.}} {{ח:סעיף|276|תשלום תגמול או תשלום על חשבון תגמול|תיקון: תשע״א־6|אחר=[127עד]}} {{ח:תת|(א)|(1)}} מי שבתכוף לפני שירותו במילואים היה עובד וברבע השנה שקדם לשירותו עבד לפחות 75 ימים אצל מעביד אחד או במקום עבודה אחד, או מי ששכרו משתלם על בסיס של חודש או יותר, ישלם לו מעבידו תשלום על חשבון התגמול, בסכום השכר שהיה משולם לעובד אילולא שירת במילואים והוסיף לעבוד. {{ח:תתת|(2)}} התשלום כאמור בפסקה (1) ישולם לכל המאוחר ביום שבו היה משתלם שכרו אילולא שירת במילואים והוסיף לעבוד. {{ח:תתת|(3)}} דין התשלום המגיע לעובד לפי סעיף קטן זה כדין שכר עבודה. {{ח:תת|(ב)}} מי שבתכוף לפני שירותו במילואים לא היה עובד כאמור בסעיף קטן (א), ישלם לו המוסד את התגמול. {{ח:תת|(ג)}} בכלל 75 הימים, האמורים בסעיף קטן (א)(1), יובאו במנין גם ימים אלה: {{ח:תתת|(1)}} יום המנוחה השבועית או חג שאין עובדים בהם, אם על פי חוק ואם על פי הסכם או נוהג; {{ח:תתת|(2)}} ימי היעדרות מהעבודה בשל חופשה שניתנה לעובד מאת מעבידו, בין בשכר ובין שלא בשכר; {{ח:תתת|(3)}} ימי היעדרות מהעבודה בשל תאונה או מחלה; {{ח:תתת|(4)}} ימי אבל במשפחה שמטעמי דת או נוהג לא עבד בהם העובד; {{ח:תתת|(5)}} ימים אחרים שקבע השר. {{ח:תת|(ד)}} השר רשאי לקבוע סוגי מקרים, שבהם ישולם התגמול לעובד במישרין מאת המוסד, על אף הוראות סעיף קטן (א). {{ח:סעיף|277|קביעת תנאים ונסיבות לשיעור מוגדל של התגמול|אחר=[127עה]}} {{ח:תת|(א)}} על אף הוראות {{ח:פנימי|פרק יב|פרק זה}} רשאי השר, בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, לקבוע נסיבות ותנאים שבהם ישולם התגמול בשיעור מוגדל לכלל המשרתים במילואים או לסוגים מהם, ללא הגבלה של זמן או לתקופה מוגבלת, וכן לקבוע את גובה השיעור המוגדל, מקורות מימונו וסדרי תשלומו. {{ח:תת|(ב)}} הורה שר הבטחון, לפי {{ח:פנימי|סעיף 278|סעיף 278}}, כי שירות מילואים יהיה שירות חירום, תהא הסמכות להתקין תקנות לענין סעיף קטן (א) בידי שר הבטחון בהתייעצות עם השר ושר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה. {{ח:סעיף|278|תשלום מקדמה ע״י צה״ל|אחר=[127עו]}} {{ח:תת|(א)}} הורה שר הבטחון כי שירות מילואים יהיה שירות חירום לענין {{ח:פנימי|פרק יב|פרק זה}} – {{ח:תתת|(1)}} ישלם אוצר המדינה על ידי צבא הגנה לישראל, לכל משרת במילואים או למי שהוא הורה, מקדמה בשיעור השווה לתגמול המזערי לכל יום שירות, על חשבון התגמול המגיע לו לפי {{ח:פנימי|פרק יב|פרק זה}}; המקדמה תשולם במועד שהורה עליו שר הבטחון; {{ח:תתת|(2)}} שר הבטחון רשאי, בהתייעצות עם השר ושר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, להורות על הגדלת שיעור התגמול המזערי לכלל המשרתים במילואים או לסוגים מהם. {{ח:תת|(ב)}} הוראות לפי סעיף קטן (א) אינן טעונות פרסום ברשומות. {{ח:תת|(ג)}} המעביד או המוסד, לפי הענין, ינכה את סכום המקדמה ששולם לפי סעיף קטן (א) מסכום התגמול המגיע למשרת במילואים לפי {{ח:פנימי|פרק יב|פרק זה}}. {{ח:ת}} {{ח:הערה|שר הביטחון הורה כי שירות מילואים, לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות המילואים|חוק שירות המילואים, התשס״ח–2008}}, אשר בוצע מיום כ״ב בתשרי התשפ״ד (7 באוקטובר 2023) עד יום י״א בטבת התשפ״ו (31 בדצמבר 2025), יהיה שירות חירום לעניין {{ח:פנימי|פרק יב|פרק זה}} ({{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-12299.pdf|י״פ תשפ״ד, 7220}}; {{ח:חיצוני|https://olaw.org.il/yalkut/yalkut-13132.pdf|תשפ״ה, 3078}}).}} {{ח:סעיף|279|תגמול בשירות נוסף במילואים|תיקון: תשפ״ה־4|אחר=[127עז]}} {{ח:תת|(א)}} אדם שהחל לשרת במילואים תוך תקופה שנקבעה לכך מסיום שירותו הקודם במילואים שבעדו קיבל תגמול לפי {{ח:פנימי|פרק יב|פרק זה}}, יראוהו, לענין חישוב התגמול בעד תקופת שירותו הנוסף, כממשיך בשירותו הקודם, זולת אם לטובתו הוא שחישוב התגמול ייעשה ללא התייחסות לשירותו הקודם. {{ח:תת|(ב)|(1)}} הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על שירות נוסף כמשמעותו באותו סעיף קטן שהחל בתקופת חירום כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 274ב|בסעיף 274ב}} (בסעיף קטן זה – תקופת החירום). {{ח:תתת|(2)}} על אף האמור בפסקה (1), מי ששירותו הראשון במילואים בתקופת החירום החל בתוך התקופה שנקבעה לפי סעיף קטן (א) מסיום שירותו הקודם במילואים, יחולו לגביו הוראות סעיף קטן (א); ואולם לעניין שירות נוסף כאמור בפסקה (1) שהחל בתקופת החירום, אם עלתה הכנסתו המחושבת לפי {{ח:פנימי|סעיף 273|סעיף 273(א) או (ב)}} על ההכנסה שהובאה בחשבון בחישוב התגמול שלו היה זכאי בשירות המילואים הראשון בתקופת החירום, יחולו לעניין חישוב התגמול הוראות {{ח:פנימי|סעיף 274ב|סעיף 274ב}}. {{ח:סעיף|280|העברת תגמול באמצעות מעביד|תיקון: תשע״א־6|אחר=[127עח]}} {{ח:תת|(א)}} המוסד יעביר למעביד של עובד כאמור {{ח:פנימי|סעיף 276|בסעיף 276(א)}}, את סכום התגמול המגיע לעובד. {{ח:תת|(ב)}} המעביד יעביר לעובד את יתרת התגמול; בסעיף זה, ”יתרת התגמול“ – ההפרש שבין התגמול שהועבר למעביד לפי סעיף קטן (א) ובין התשלום ששילם מעביד לעובד על חשבון התגמול לפי {{ח:פנימי|סעיף 276|סעיף 276(א)}}, למעט סכום ששילם לעובד עקב עבודתו או סכום שהיה משלם לו בין שהוסיף לעבוד ובין שנעדר מעבודתו. {{ח:תת|(ג)}} דין יתרת התגמול כדין שכר עבודה, והמעביד יעבירו לעובד לכל המאוחר ביום שבו היה משתלם שכרו של העובד בעד החודש שבו הועבר התגמול למעביד כאמור בסעיף קטן (א). {{ח:סעיף|281|ניכוי חוב|אחר=[127עט]}} {{ח:ת}} המוסד רשאי לנכות, מכל סכום שהוא צריך להחזיר למעביד לפי {{ח:פנימי|סעיף 280|סעיף 280}}, חוב של דמי ביטוח המגיע ממנו למוסד. {{ח:סעיף|282|הענקות|אחר=[127פ]}} {{ח:תת|(א)}} המוסד רשאי, לאחר התייעצות עם הועדה לענין שירות מילואים האמורה {{ח:פנימי|סעיף 16|בסעיף 16}} ובאישור השר, ליתן הענקות – {{ח:תתת|(1)}} לנערים עובדים עד גיל 18 שנים שנעדרו מעבודתם עקב השתתפותם בחינוך קדם־צבאי, הכל לפי כללים שיקבע השר באישור ועדת העבודה והרווחה; {{ח:תתת|(2)}} לפיתוח שירותי רווחה למשרתים במילואים ובני משפחותיהם, לרבות ביצוע מחקרים ופעולות נסיוניות בקשר לכך. {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות שירות מילואים (תגמולים) (הענקות לנערים עובדים המשתתפים בחינוך קדם-צבאי)|תקנות שירות מילואים (תגמולים) (הענקות לנערים עובדים המשתתפים בחינוך קדם־צבאי), תשל״ז–1976}}.}} {{ח:תת|(ב)}} סך כל ההענקות לשנה לפי סעיף קטן (א)(2) לא יעלה על 0.25% מאמדן הסכום השנתי הכולל של התגמולים שישולמו לפי {{ח:פנימי|פרק יב|פרק זה}}; שר הבטחון, בהתייעצות עם השר ושר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי להגדיל את השיעור האמור עד 0.5%. {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסם צו הביטוח הלאומי (הגדלת שיעור הענקות), התשע״ב–2011 (ק״ת תשע״ב, 394), לפיו סך כל ההענקות לפי סעיף קטן (א)(2), יגדל ויעמוד על שיעור מרבי של 0.5%.}} {{ח:סעיף|283|המשך תשלומים לקופות ולקרנות|תיקון: תשפ״ו־8|אחר=[127פא]}} {{ח:ת}} מעביד ועובדיו, או מעביד בלבד, שנהגו לשלם תשלומים לקופת תגמולים או לקופת פנסיה או לקופה או לקרן כיוצא באלה, יהיו המעביד והעובד הזכאי לתגמול לפי {{ח:פנימי|פרק יב|פרק זה}}, או המעביד בלבד, הכל לפי הענין, חייבים להמשיך לשלם תשלומים לאותה קופה או לאותה קרן בעד פרק הזמן שהעובד שירת במילואים, כאילו העובד לא שירת במילואים והוסיף לעבוד. {{ח:סעיף|283|המשך תשלומים לקופות ולקרנות ושיפוי מעבידים על תשלומים|תיקון: תשפ״ו־8|אחר=[127פא]}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(החל מיום פרסומו של חוק התקציב לשנת הכספים 2026):}} {{ח:תת|(א)}} מעביד ועובדיו, או מעביד בלבד, שנהגו לשלם תשלומים לקופת תגמולים או לקופת פנסיה או לקופה או לקרן כיוצא באלה, יהיו המעביד והעובד הזכאי לתגמול לפי {{ח:פנימי|פרק יב|פרק זה}}, או המעביד בלבד, הכל לפי הענין, חייבים להמשיך לשלם תשלומים לאותה קופה או לאותה קרן בעד פרק הזמן שהעובד שירת במילואים, כאילו העובד לא שירת במילואים והוסיף לעבוד. {{ח:תת|(ב)}} המוסד ישפה מעביד של עובד בשיעור של 20% מסכום ההכנסה ליום של העובד, כשהוא מוכפל במספר ימי המילואים ששירת עובדו (להלן – סכום השיפוי), על תשלומים ששילם המעביד לקופת תגמולים או לקופת פנסיה או לקופה או לקרן כיוצא באלה, ועל דמי ביטוח ששילם, בעד פרק הזמן שהעובד שירת במילואים, ובלבד שהמעביד לא היה זכאי, בשל תשלומים כאמור ששילם בעד אותו פרק זמן, לשיפוי בהתאם להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 376|סעיף 376}}; בסעיף קטן זה – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מספר ימי המילואים“ – סך הימים שעובד שירת במילואים, אשר שימש בסיס לחישוב מספר הימים שבעדם משולם התגמול לפי {{ח:פנימי|סעיף 271|סעיף 271}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”סכום ההכנסה ליום“ – סכום כמפורט להלן, לפי העניין, ובלבד שלא יעלה על התגמול המרבי, כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 270|בסעיף 270}}: {{ח:תתתת|(1)}} לעניין עובד שעבד אצל מעביד ברבע השנה שקדם ל־1 בחודש שבו החל שירות המילואים (בהגדרה זו – רבע השנה) – סכום הכנסתו מעבודה אצל אותו מעביד ברבע השנה, כשהוא מחולק ב־90; {{ח:תתתת|(2)}} לעניין עובד שעבד אצל מעביד במשך חודש או חודשיים ברבע השנה – סכום הכנסתו מעבודה אצל אותו מעביד בחודש או בחודשיים האמורים, כשהוא מחולק ב־30 או ב־60, לפי העניין; {{ח:תתתת|(3)}} לעניין עובד שעבד אצל מעביד במשך פחות מחודש ברבע השנה, או שהחל לעבוד אצל מעביד בחודש השירות – סכום הכנסתו מעבודה אצל אותו מעביד בחודש השירות, כשהוא מחולק ב־30; בפסקה זו, ”חודש השירות“ – חודש, או חלק ממנו, שבו שירת העובד במילואים; {{ח:תתת}} לעניין הגדרה זו, ”הכנסה מעבודה“, של עובד – שכר העבודה וכן תשלום ששילם המעביד לעובד על חשבון התגמול בסכום השכר שהיה משולם לעובד אילולא שירת במילואים והוסיף לעבוד; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עובד“ – עובד ששירת במילואים, למעט עובד כאמור של מעביד ציבורי; לעניין זה, ”מעביד ציבורי“ – כל אחד מאלה: {{ח:תתתת|(1)}} המדינה; {{ח:תתתת|(2)}} גוף מתוקצב או תאגיד בריאות, כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק יסודות התקציב#סעיף 21|בסעיף 21 לחוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985}}; {{ח:תתתת|(3)}} קופת חולים. {{ח:תת|(ג)}} אוצר המדינה, במסגרת תקציב הביטחון, ישפה את המוסד על כל ההוצאות הכרוכות בתשלום סכום השיפוי למעביד לפי סעיף קטן (ב). {{ח:סעיף|284|מימון|אחר=[127פא1]}} {{ח:תת|(א)}} תגמולים והענקות לפי {{ח:פנימי|פרק יב|פרק זה}}, לרבות החזרים לפי {{ח:פנימי|סעיף 280|סעיף 280}} (להלן – התגמולים וההענקות), ישולמו, לזכאים, מאוצר המדינה במסגרת תקציב הבטחון, בהתאם להוראה שיעביר המוסד לתשלום מחשבון בנק שהממשלה הועידה לצורך זה. {{ח:תת|(ב)}} אוצר המדינה ישפה את המוסד על ההוצאות המינהליות שלו הנובעות מביצוע {{ח:פנימי|פרק יב|פרק זה}}. {{ח:סעיף|285|דיווח|אחר=[127פא2]}} {{ח:תת|(א)}} המוסד ידווח למשרד הבטחון על מספר ימי המילואים וסכום התגמולים וההענקות בשל כל תקופה, החל במועד ולפי כללים שייקבעו בהסכם בין הממשלה למוסד; עד למועד שייקבע בהסכם האמור לדיווח ימסור המוסד למשרד הבטחון נתונים על תשלום תגמולי מילואים, לפי כללים שייקבעו בהסכם האמור. {{ח:תת|(ב)}} הכללים לפי סעיף קטן (א) יובאו לידיעת ועדת הכספים של הכנסת. {{ח:סעיף|286|שוטר, סוהר ואיש משמר הכנסת|תיקון: תשס״ד־12|אחר=[127פב]}} {{ח:תת|(א)}} {{ח:פנימי|פרק יב|פרק זה}} לא יחול לגבי – {{ח:תתת|(1)}} שוטר כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק המשטרה (נכים ונספים)|בחוק המשטרה}}; {{ח:תתת|(2)}} סוהר כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק שירות בתי הסוהר (נכים ונספים)|בחוק שירות בתי הסוהר}}; {{ח:תתת|(3)}} איש משמר הכנסת כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק משכן הכנסת, רחבתו ומשמר הכנסת|בחוק משכן הכנסת, רחבתו ומשמר הכנסת, התשכ״ח–1968}}. {{ח:תת|(ב)}} שוטר, סוהר ואיש משמר הכנסת, המשרתים במילואים, יהיו זכאים לקבל מאוצר המדינה, בעד כל יום שירותם במילואים, תשלום שלא יפחת מהתגמול שהיה מגיע להם אילו היו זכאים לתגמול לפי {{ח:פנימי|סעיף 271|סעיף 271}}. {{ח:סעיף|286א||תיקון: תשפ״ד־11}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}} {{ח:קטע2|פרק יג|פרק י״ג: תגמולים למתנדבים|אחר=[פרק ט׳2]}} {{ח:סעיף|287|מתנדב|תיקון: תשס״ד־5, תשס״ז־10, תשס״ז־11, תשס״ט־5, תש״ע־2, תשע״ב־14, תשע״ד־6, תשע״ו־8, תשע״ז־16, תשפ״ג־8, תשפ״ד־12, תשפ״ה־11, תשפ״ו, תשפ״ו־7|אחר=[198ה]}} {{ח:ת}} לענין {{ח:פנימי|פרק יג|פרק זה}}, ”מתנדב“ – אחד מאלה: {{ח:תת|(1)}} מי שפעל בהתנדבות, שלא בשכר, למען זולתו, על פי הפניה מאת משרד ממשלתי, המוסד, רשות מקומית, ההסתדרות הציונית העולמית או הסוכנות היהודית לארץ־ישראל או מאת גוף ציבורי אחר שאישר השר לפי כללים, מבחנים, תנאים וסייגים שנקבעו באישור ועדת העבודה והרווחה, ובלבד שהתנדבות מחוץ לישראל תוכר רק בסוגי מקרים שאישר השר בצו; לענין זה, ”הפניה“ – הפניה מוקדמת שנעשתה למטרות שיש בהן תועלת לאומית או ציבורית ונקבעו באישור ועדת העבודה והרווחה, ובתנאים ובסייגים שנקבעו כאמור; {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (מתנדבים)|תקנות הביטוח הלאומי (מתנדבים), תשל״ח–1978}}.}} {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו הביטוח הלאומי (סוגי מקרים של התנדבות מחוץ לישראל)|צו הביטוח הלאומי (סוגי מקרים של התנדבות מחוץ לישראל), התשמ״ז–1987}}.}} {{ח:תת}} {{ח:הערה|רשימת הגופים המאושרים לפי סעיף 287(1) {{ח:חיצוני|https://www.btl.gov.il/benefits/Volunteer_Rights/Pages/גופים%20הרשאים%20להפנות%20מתנדבים%20לפעולות%20התנדבות.aspx|מפורסמת באתר הביטוח הלאומי}}.}} {{ח:תת|(2)}} מי שממלא, ללא שכר, חובת אבטחה לפי חיקוק, לרבות אימונים, סריקות, שמירה וכל פעולה אחרת הדרושה לביצוע האבטחה, שלא אגב שירותו לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות בטחון|חוק שירות בטחון}}; {{ח:תת|(3)}} מי שהושיט עזרה לזולתו לפי חובתו על פי דין; {{ח:תת|(4)}} מי שעושה עבודה ציבורית או שירות לציבור לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#פרק ו סימן ב1|סימנים ב׳1}} {{ח:חיצוני|חוק העונשין#פרק ו סימן ד1|או ד׳1 לפרק ו׳ של חוק העונשין}}; {{ח:תת|(5)}} מי שעשה בהתנדבות, שלא בשכר, פעולה להצלת חייו או רכושו של הזולת, לפי כללים שנקבעו באישור ועדת העבודה והרווחה, והמוסד הכיר בפעולתו לאחר מעשה; {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (פעולת התנדבות להצלת חייו או רכושו של הזולת)|תקנות הביטוח הלאומי (פעולת התנדבות להצלת חייו או רכושו של הזולת), התשנ״א–1991}} (ק״ת תשנ״א, 784);}} {{ח:תת|(6)}} חבר מתנדב, שלא בשכר, של מגן דוד אדום בישראל; {{ח:תת|(7)}} חבר מתנדב, שלא בשכר, של ארגון לעזרה ראשונה, למניעת נזקים לגוף או לרכוש או לטיפול בחולים או באנשים שאינם מסוגלים לטפל בעצמם, או חבר מתנדב, שלא בשכר, בארגון המטפל בקבורה, ובלבד שהשר אישר את הארגון בהודעה שפורסמה ברשומות; {{ח:תת}} {{ח:הערה|לפי {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_207979.pdf|סעיף 37(א) לחוק הביטוח הלאומי (תיקון מס׳ 21), תשל״ו–1976}}, ארגון שאושר לענין סעיף 31(א)(5) לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשכ״ח–1968 ייחשב כמאושר לפי פסקה (6) להגדרת מתנדב שבסעיף 198ה לחוק. פורסמו הודעות בדבר אישור הארגונים הבאים: כל אירגון נשים מתנדבות, שחברותיו פועלות בבית חולים במשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת בריאות העם#סעיף 24|בסעיף 24 לפקודת בריאות העם, 1940}} (י״פ תשכ״ז, 725); ”מיחא“ – חיפה, שיקום ילדים חרשים (י״פ תש״ל, 1705); אגודת תחנה לעזרה ראשונה נפשית בירושלים ע״ש ד״ר א׳ זסלני ז״ל (י״פ תשל״א, 2647); האגודה למען העוור ולמניעת העוורון (י״פ תשל״ו, 506).}} {{ח:תת}} {{ח:הערה|רשימת הגופים המאושרים לפי סעיף 287(7) {{ח:חיצוני|https://www.btl.gov.il/benefits/Volunteer_Rights/Pages/גופים%20הרשאים%20להפנות%20מתנדבים%20לפעולות%20התנדבות.aspx|מפורסמת באתר הביטוח הלאומי}}.}} {{ח:תת|(8)}} מתנדב כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הרשות הארצית לכבאות והצלה#סעיף 2|בחוק הרשות הארצית לכבאות והצלה, התשע״ב–2012}}, או מי שגויס לפי {{ח:חיצוני|חוק הרשות הארצית לכבאות והצלה#סעיף 24|סעיף 24 לחוק האמור}}; {{ח:תת|(9)}} {{ח:הערה|(פקעה);}} {{ח:תת|(10)}} מי שמשרת בשירות אזרחי כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק דחיית שירות לתלמידי ישיבות שתורתם אומנותם#סעיף 6|בסעיף 6(א) לחוק דחיית שירות לתלמידי ישיבות שתורתם אומנותם, התשס״ב–2002}}; {{ח:תת|(11)}} {{ח:הערה|(הוראת שעה עד מועד הפקיעה של {{ח:חיצוני|חוק שירות לאומי-אזרחי|חוק שירות לאומי–אזרחי, התשע״ד–2014}}, ביום 31.8.2026, חלה גם על מי שהתחיל את שירותו לפני המועד האמור גם אחרי המועד האמור עד שייסים את שירותו):}} משרת בשירות לאומי–אזרחי; {{ח:תת|(12)}} מתנדב בשירות לאומי או בהתנדבות קהילתית. {{ח:סעיף|288|הגדרות|אחר=[198ה]}} {{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק יג|בפרק זה}} – {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תלויים“ – כמשמעותם {{ח:פנימי|סעיף 130|בסעיף 130}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שכר“ – שכר בעד עבודה שממנו מגיעים דמי ביטוח. {{ח:סעיף|289|הזכאות לגמלאות|אחר=[198ו]}} {{ח:ת}} מתנדב שנפגע תוך כדי פעולת ההתנדבות ועקב פעולה זו, יחולו עליו ועל התלויים בו, לפי הענין, הוראות {{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳}} בשינויים המחוייבים; לענין זה יראו גם פגיעה שאירעה למתנדב בדרך למקום שבו מבוצעת פעולת ההתנדבות או בחזרה ממנו, אף שלא ממעונו או למעונו, כפגיעה לפי {{ח:פנימי|פרק ה|הפרק האמור}}, ובלבד שהתקיימו שאר התנאים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 81|בסעיף 81}}. {{ח:סעיף|290|דרכי חישוב הגמלאות|תיקון: תשס״ג־11|אחר=[198ז]}} {{ח:תת|(א)}} היה המתנדב עובד או עובד עצמאי ערב הפגיעה, יחושבו הגמלאות שישולמו לו או לתלויים בו לפי ההכנסה המשמשת בסיס לחישוב הגמלה לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳}}, אך לא פחות ממחצית הסכום הבסיסי כפול שלוש (בסעיף זה – הכנסת המינימום); לא היה המתנדב עובד או עובד עצמאי ערב הפגיעה – יחושבו הגמלאות כאמור כאילו הכנסתו ברבע השנה שקדמה לפגיעה היתה הכנסת המינימום. {{ח:תת|(ב)}} על אף הוראות סעיף קטן (א), לא יינתנו גמלאות בכסף בעד פרק הזמן שלפני הגיע המתנדב לגיל 14, ואילו לגבי פרק הזמן שבין גיל 14 לבין גיל 18 תחושב הגמלה בכסף לפי ההכנסה מעבודה או ממשלח יד או על פי הניתן לאדם המצוי בהכשרה מקצועית כאמור {{ח:פנימי|סעיף 75|בסעיף 75(א)(3)}}, הכל לפי הסכום הגבוה יותר. {{ח:תת|(ג)}} נפטר המתנדב כתוצאה מהפגיעה, לא יהיו התלויים בו זכאים לגמלאות לפני המועד שבו היה מגיע הנפטר לגיל 14 אילו נשאר בחיים. {{ח:סעיף|290א|גמלאות נוספות למתנדב שפעל שלא בשכר להצלת חיי הזולת|תיקון: תשפ״א־7}} {{ח:ת}} בלי לגרוע מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 289|סעיף 289}} – {{ח:תת|(א)|(1)}} בן משפחתו של מתנדב שנפטר עקב הושטת עזרה לאדם אחר שנמצא לנגד עיניו בסכנה חמורה ומיידית לחייו, לשלמות גופו או לבריאותו עקב אירוע פתאומי זכאי למענקים, לתגמולים או להטבות כפי שיקבע השר, אף אם אינו זכאי לגמלאות אחרות לפי {{ח:פנימי|פרק יג|פרק זה}}, והשר רשאי לקבוע תנאים לזכאות; {{ח:תתת|(2)}} השר רשאי לקבוע כללים לזכאות למענקים, לתגמולים או להטבות למתנדב שנפגע עקב הושטת עזרה כאמור בפסקה (1); {{ח:תת|(ב)}} בתקנות לפי סעיף קטן (א) רשאי השר לקבוע כי על אף האמור בכל דין, תשלומים שייקבעו מכוחן לא ייחשבו הכנסה לעניינים שיקבע ולא יחולו על התשלומים הוראות {{ח:פנימי|סעיף 320|סעיפים 320}} {{ח:פנימי|סעיף 321|ו־321}}, כולן או חלקן, ורשאי הוא לקבוע הוראות שונות לגבי תשלומים שונים ולגבי בני משפחה שונים; {{ח:תת|(ג)}} תקנות לפי סעיף זה ייקבעו בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה; {{ח:תת|(ד)}} בסעיף זה – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בן משפחה“ – הורה, וכן קרובי משפחה נוספים שיקבע השר בתקנות; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מתנדב“ – כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 287|בסעיף 287(5)}}. {{ח:סעיף|291|מימון|אחר=[198ח]}} {{ח:ת}} אוצר המדינה ישפה את המוסד, על פי דרישתו, בשל כל הוצאה שהוציא למתן גמלאות לפי {{ח:פנימי|פרק יג|פרק זה}} ובשל החלק היחסי מההוצאות המינהליות של המוסד הנובעות מביצוע הוראות {{ח:פנימי|פרק יג|פרק זה}}. {{ח:סעיף|292|העברת כספים, לאוצר המדינה|אחר=[198ט]}} {{ח:ת}} זכה המוסד בפיצויים לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק יד סימן ד|סימן ד׳ לפרק י״ד}} כשהנפגע היה מתנדב, יועבר סכום הפיצויים לאוצר המדינה. {{ח:סעיף|293|ארגונים מאושרים|אחר=[תשל״ו 37<wbr>(א)]}} {{ח:ת}} הארגונים המנויים {{ח:פנימי|לוח יד|בלוח י״ד}} ייחשבו כארגונים מאושרים לפי {{ח:פנימי|סעיף 287|סעיף 287(7)}}. {{ח:סעיף|294|זכאים ישנים|אחר=[תשל״ו 37<wbr>(ב)]}} {{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|פרק יג|פרק זה}} יחולו גם על מי שערב ביטול החיקוקים המנויים {{ח:פנימי|לוח טו|בלוח ט״ו}} היו זכאים לפיהם ולולא בוטלו היו ממשיכים להיות זכאים לפיהם. {{ח:סעיף|295|פיצויים בשל פגיעת מתנדב|אחר=[תשל״ו 38]}} {{ח:ת}} שר האוצר, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, יתקין תקנות בענין תשלום פיצויים מאת אוצר המדינה למי שנפגע או שניזוק, או לתלויים בו, מעוולה שנעשתה בידי מתנדב תוך כדי פעולת ההתנדבות ועקב פעולה זו ואין לו זכות לפיצויים מאדם אחר זולת המתנדב; בסעיף זה, ”עוולה“ ו”תלויים“ – כמשמעותם {{ח:חיצוני|פקודת הנזיקין|בפקודת הנזיקין}}. {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (תשלום פיצויים בשל עוולה של מתנדב)|תקנות הביטוח הלאומי (תשלום פיצויים בשל עוולה של מתנדב), התשמ״א–1980}}.}} {{ח:קטע2|פרק יג1|פרק י״ג1: תגמולים לנפגעי כוחות הביטחון|תיקון: תשע״ז־4}} {{ח:סעיף|295א|הזכאות לגמלאות|תיקון: תשע״ז־4}} {{ח:תת|(א)}} {{ח:פנימי|פרק יג1|בפרק זה}} – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חבלת שירות“, ”חייל בשירות קבע“, ”מחלה“ ו”מחלת שירות“ – כהגדרתם בחוקי השיקום, לפי העניין; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חוקי השיקום“ – {{ח:חיצוני|חוק הנכים (תגמולים ושיקום)|חוק הנכים}} {{ח:חיצוני|חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום)|וחוק משפחות חיילים}}, לפי העניין; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”פגיעה מזכה לפי חוקי השיקום“ – חבלה, מחלה או החמרת מחלה, כמשמעותן בחוקי השיקום, שבשלהן מוכר חייל בשירות קבע כנכה או כנספה לפי חוקי השיקום. {{ח:תת|(ב)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 75|בסעיף 75}}, הוראות {{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳}} וכן הוראות {{ח:פנימי|סעיף 296|סעיפים 296 עד 298}}, {{ח:פנימי|סעיף 301|301 עד 304}}, {{ח:פנימי|סעיף 306|306}}, {{ח:פנימי|סעיף 308|308 עד 312}}, {{ח:פנימי|סעיף 315|315 עד 318}}, {{ח:פנימי|סעיף 320|320 עד 322}}, {{ח:פנימי|סעיף 324|324}}, {{ח:פנימי|סעיף 325|325 עד 333}}, {{ח:פנימי|סעיף 383א|383א}}, {{ח:פנימי|סעיף 385|385}} {{ח:פנימי|סעיף 386|ו־386}} יחולו, בשינויים המחויבים, על שוטר כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק המשטרה (נכים ונספים)|בחוק המשטרה}}, סוהר כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק שירות בתי הסוהר (נכים ונספים)|בחוק שירות בתי הסוהר}} ועובד שירותי הביטחון כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (גמלאות)#סעיף 63א|בסעיף 63א לחוק שירות המדינה}}, וכן על חייל בשירות קבע ({{ח:פנימי|פרק יג1|בפרק זה}} – משרת כוחות הביטחון), אם הפגיעה שאירעה להם, תוך כדי השירות ועקב השירות, אינה פגיעה מזכה לפי חוקי השיקום ואינה החמרה של פגיעה כאמור שהוכרה, וכן על התלויים בכל אחד מאלה, שנפטר; ואולם לא ישולמו גמלאות בעין כמשמעותן {{ח:פנימי|פרק ה סימן ג|בסימן ג׳ לפרק ה׳}} ודמי פגיעה כמשמעותם {{ח:פנימי|פרק ה סימן ד|בסימן ד׳ לאותו פרק}} לחייל בשירות קבע כל עוד הוא בשירות כאמור. {{ח:תת|(ג)}} על אף הוראות כל דין, לצורך קביעת זכאות לגמלה לפי {{ח:פנימי|פרק יג1|פרק זה}}, יראו במשרת כוחות הביטחון כמבוטח שהוא עובד כאמור {{ח:פנימי|סעיף 75|בסעיף 75(1)}}, ולעניין חייל בשירות קבע – אף שאין מתקיימים לגביו יחסי עבודה, ויראו את השירות כאמור כעבודה. {{ח:תת|(ד)}} לצורך חישוב זכאות לגמלה לפי {{ח:פנימי|פרק יג1|פרק זה}} למשרת כוחות הביטחון, שכר העבודה הרגיל לא יפחת מגובה התגמול המזערי כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 270|בסעיף 270}}. {{ח:תת|(ה)}} סבר המוסד כי משרת כוחות הביטחון או התלוי בו, שהגיש תביעה לפי {{ח:פנימי|פרק יג1|פרק זה}}, עשוי להיות זכאי בשל אותה פגיעה להכרה לפי חוקי השיקום, יערוך המוסד בירור עם קצין תגמולים שמונה לפי חוקי השיקום ({{ח:פנימי|פרק יג1|בפרק זה}} – קצין תגמולים) וישהה את החלטתו עד לסיום הבירור. {{ח:תת|(ו)}} הוגשה תביעה למוסד לפי {{ח:פנימי|פרק יג1|פרק זה}}, והוגשה גם תביעה בשל אותה פגיעה לפי חוקי השיקום, לא יבחן המוסד את התביעה עד לקבלת החלטה חלוטה של קצין תגמולים בתביעה לפי חוקי השיקום, ואם הוגש ערעור על החלטת קצין התגמולים, עד לקבלת החלטה חלוטה בערעור; לעניין זה, ”החלטה חלוטה“ – החלטה, לרבות פסק דין, שאין עליהם ערעור עוד. {{ח:תת|(ז)}} הוגשה תביעה למוסד לפי {{ח:פנימי|פרק יג1|פרק זה}}, לאחר שניתנה החלטה של קצין תגמולים בתביעה בשל אותה פגיעה שהוגשה לפי חוקי השיקום או לאחר שניתנה החלטה בערעור על החלטת קצין התגמולים בתביעה כאמור, יחולו הוראות אלה: {{ח:תתת|(1)}} נדחו התביעה או הערעור מהטעם שהחבלה אינה חבלת שירות או שהמחלה אינה מחלת שירות, לא תימנה לעניין {{ח:פנימי|סעיף 296|סעיף 296}} התקופה שממועד הגשת התביעה לקצין התגמולים עד מועד מתן החלטת קצין התגמולים או מועד ההחלטה בערעור, לפי העניין; {{ח:תתת|(2)}} אושרה התביעה או נדחתה התביעה מכל טעם אחר, לא תקום עילה לתביעה לפי {{ח:פנימי|פרק יג1|פרק זה}}; הוראת פסקה זו לא תחול על תביעה שנדחתה מחמת התיישנות לפי {{ח:חיצוני|חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום)#סעיף 26|סעיף 26 לחוק משפחות חיילים}}, או שנדחתה מחמת התיישנות לפי {{ח:חיצוני|חוק הנכים (תגמולים ושיקום)#סעיף 32|סעיף 32 לחוק הנכים}} על אף קיומה של חבלה רשומה כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק הנכים (תגמולים ושיקום)#סעיף 32א|בסעיף 32א לאותו חוק}}. {{ח:תת|(ח)}} בלי לגרוע מהוראות סעיפים קטנים (ה) עד (ז), אושרה תביעה לפי {{ח:פנימי|פרק יג1|פרק זה}}, לא תקום עילה לתביעה לפי חוקי השיקום. {{ח:סעיף|295ב|מסירת מידע לשם החלטה בתביעה|תיקון: תשע״ז־4, תשפ״ד־16}} {{ח:תת|(א)}} גוף שאליו משתייך משרת כוחות הביטחון שהוא או התלוי בו הגישו תביעה לפי {{ח:פנימי|פרק יג1|פרק זה}} ימסור לעובד המוסד שהמינהלה הסמיכה לכך (בסעיף זה – עובד מוסמך), לפי בקשתו, כל מידע הנדרש לשם החלטה בתביעה לפי {{ח:פנימי|פרק יג1|פרק זה}}, לרבות תיקו הרפואי של אותו משרת כוחות הביטחון, והכול במידה הנדרשת לשם כך. {{ח:תת|(ב)}} משרד הביטחון ימסור לעובד מוסמך, לפי בקשתו, מידע בדבר תביעה באותו עניין, לגבי משרת כוחות הביטחון כאמור בסעיף קטן (א), שהוגשה לקצין תגמולים, וכן את חומרי הבדיקה שנאספו לעניין אותה תביעה וההחלטות שניתנו בה. {{ח:תת|(ג)}} מידע כאמור בסעיפים קטנים (א) ו־(ב) יימסר למוסד בתוך 21 ימי עבודה מהמועד שבו ביקש העובד המוסמך את המידע, ויכול שיימסר כמסר אלקטרוני, כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק חתימה אלקטרונית|בחוק חתימה אלקטרונית, התשס״א–2001}}. {{ח:תת|(ד)}} המוסד לא יעשה כל שימוש במידע שנמסר לפי סעיף זה אלא לשם החלטה בתביעה לפי {{ח:פנימי|פרק יג1|פרק זה}}, ולא יעבירו לאחר. {{ח:תת|(ה)}} השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע הוראות לעניין אופן מסירת המידע ואבטחתו בעת המסירה; לא נקבעו הוראות כאמור, יחולו לעניין זה, בשינויים המחויבים, הוראות שנקבעו לפי {{ח:חיצוני|חוק הגנת הפרטיות#סעיף 23ז|סעיף 23ז לחוק הגנת הפרטיות, התשמ״א–1981}}, לעניין אבטחת מידע, נוהל מסירה וטיפול במידע אישי עודף. {{ח:תת|(ו)}} אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 384|סעיף 384}} או מהוראות כל דין אחר. {{ח:סעיף|295ג|מימון|תיקון: תשע״ז־4}} {{ח:תת|(א)}} אוצר המדינה, במסגרת תקציב הגוף שאליו משתייך משרת כוחות הביטחון, ישפה את המוסד בשל כל הוצאה שהוציא לתשלום גמלאות לפי {{ח:פנימי|פרק יג1|פרק זה}} ובשל החלק היחסי מההוצאות המינהליות של המוסד הנובעות מביצוע הוראות {{ח:פנימי|פרק יג1|פרק זה}}. {{ח:תת|(ב)}} סכומי השיפוי כאמור בסעיף קטן (א) ויתרת זכות או חובה בשל יישום הוראות {{ח:פנימי|פרק יג1|פרק זה}}, ינוהלו בחשבון נפרד, והוראת {{ח:פנימי|סעיף 28|סעיף 28(ב)}} לא תחול לגביהם. {{ח:קטע2|פרק יג2|פרק י״ג2: תשלומים ותגמולים בעבור חטוף או נעדר – הוראת שעה|תיקון: תשפ״ד־6, תשפ״ד־15}} {{ח:קטע3|פרק יג2 סימן א|סימן א׳: תשלומים לקופת גמל לקצבה בעבור חטוף או נעדר|תיקון: תשפ״ד־15}} {{ח:סעיף|295ד|הגדרות – {{ח:פנימי|פרק יג2 סימן א|סימן א׳}}|תיקון: תשפ״ד־6, תשפ״ד־15}} {{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק יג2 סימן א|בסימן זה}} – {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הכנסה“ – כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 345|בסעיף 345}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ההכרזה על מצב מיוחד בעורף“ – ההכרזה על מצב מיוחד בעורף כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק ההתגוננות האזרחית|בחוק ההתגוננות האזרחית, התשי״א–1951}}, מיום כ״ב בתשרי התשפ״ד (7 באוקטובר 2023); {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חטוף או נעדר“ – מי שנקבע לפי {{ח:חיצוני|חוק תגמולים לבני משפחה של חטופים ונעדרים בפעולת איבה#סעיף 3|סעיף 3 לחוק תגמולים לבני משפחה של חטופים ונעדרים בפעולת איבה, התשפ״ד–2023}}, כי הוא חטוף או נעדר כתוצאה מפעולות האיבה או פעולות המלחמה, וכל עוד הוא לא שוחרר או אותר ולא נפטר; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פעולות האיבה או פעולות המלחמה“ – פעולות האיבה או פעולות המלחמה, שאירעו בתקופה שמיום ההכרזה על מצב מיוחד בעורף עד תום תקופת תוקפה של ההכרזה האמורה או עד תום הפעולות הצבאיות המשמעותיות, לפי המאוחר; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הפעולות הצבאיות המשמעותיות“ – הפעולות הצבאיות המשמעותיות שעליהן החליטה ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי לפי {{ח:חיצוני|חוק-יסוד: הממשלה#סעיף 40|סעיף 40 לחוק־יסוד: הממשלה}}, והודיעה לגביהן לוועדת החוץ והביטחון של הכנסת ביום כ״ג בתשרי התשפ״ד (8 באוקטובר 2023); {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קופת גמל לקצבה“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)|בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס״ה–2005}}, לרבות ביטוחים שבהם מבוטחים עמיתים בקופת הגמל לקצבה כאמור {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)#סעיף 16|בסעיף 16(ד)(6) לחוק האמור}}, לפי תוכנית ביטוח שהתיר הממונה כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)|באותו חוק}}, הכלולה בקופת הגמל לקצבה או הנמכרת אגב מכירתה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שכר העבודה“ – הגבוה מבין אלה: {{ח:תתת|(1)}} ממוצע השכר שבעדו המעסיק ביצע הפקדות לקופת הגמל לקצבה ב־12 החודשים הרצופים האחרונים שקדמו למועד החטיפה, למועד תחילת ההיעדרות או למועד סיום ההעסקה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 295ו|בסעיף 295ו}}, לפי המוקדם, ואם העובד הועסק אצל אותו מעסיק פחות מ־12 חודשים רצופים, יהיה שכר העבודה ממוצע השכר כאמור בתקופת העסקתו; {{ח:תתת|(2)}} ממוצע השכר שבעדו המעסיק ביצע הפקדות לקופת הגמל לקצבה בשלושת החודשים הרצופים האחרונים שקדמו למועד החטיפה, למועד תחילת ההיעדרות או למועד סיום ההעסקה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 295ו|בסעיף 295ו}}, לפי המוקדם, ואם העובד הועסק אצל אותו מעסיק פחות משלושה חודשים רצופים, יהיה שכר העבודה ממוצע השכר כאמור בתקופת העסקתו. {{ח:סעיף|295ה|המשך תשלומים לקופת גמל לקצבה בעבור חטוף או נעדר שהוא עובד|תיקון: תשפ״ד־6}} {{ח:תת|(א)}} מעסיק של עובד חטוף או נעדר, שהוא בלבד או שהוא והעובד נהגו לשלם תשלומים לקופת גמל לקצבה, ישלם את התשלומים שעליו לשלם וכן את התשלומים שעל העובד לשלם לאותה קופת גמל לקצבה בעד התקופה שבה העובד חטוף או נעדר, לשם הבטחת זכויות העובד בקופת הגמל לקצבה, והכול בשיעורים ולפי שכר העבודה שהיה משולם לו אילו הוסיף לעבוד באותה תקופה. {{ח:תת|(ב)}} המעסיק ידווח למוסד על התשלומים שביצע, באופן שעליו יורה המוסד ויפורסם באתר המוסד. {{ח:תת|(ג)}} אוצר המדינה, באמצעות המוסד, יעביר למעסיק שיפוי על התשלומים ששילם לפי סעיף זה, ובלבד שלא ניתן מימון לתשלומים אלה ממקור אחר, אולם המעסיק לא יהיה זכאי לשיפוי על תשלומים ששילם כאמור כפיצוי הלנת שכר לפי {{ח:חיצוני|חוק הגנת השכר#סעיף 19א|סעיף 19א לחוק הגנת השכר}}. {{ח:סעיף|295ו|תשלומים לקופת גמל לקצבה לשם שמירת זכויות של חטוף או נעדר שהיה עובד והעסקתו הסתיימה|תיקון: תשפ״ד־6}} {{ח:ת}} חטוף או נעדר שהעסקתו כעובד הסתיימה בחמשת החודשים שקדמו למועד החטיפה או למועד תחילת ההיעדרות או שהעסקתו הסתיימה אחרי מועד כאמור, יעביר אוצר המדינה, באמצעות המוסד, את התשלומים שהמעסיק או המעסיק והעובד נהגו לשלם לקופת גמל לקצבה, לאותה קופת גמל לקצבה, בעד התקופה שבה היה חטוף או נעדר, לשם הבטחת זכויותיו בקופת הגמל לקצבה, והכול בשיעורים ולפי שכר העבודה ששולם לו לאחרונה לפני מועד סיום העסקתו, ושהיה משולם לו אילו הוסיף לעבוד באותה תקופה. {{ח:סעיף|295ז|המשך תשלומים לקופת גמל לקצבה בעבור חטוף או נעדר שהוא עצמאי|תיקון: תשפ״ד־6}} {{ח:ת}} בעד עצמאי שהפקיד תשלומים לקופת גמל לקצבה בשנה שקדמה למועד שבו היה לחטוף או לנעדר, יעביר אוצר המדינה, באמצעות המוסד, תשלומים לאותה קופת גמל לקצבה, בעד התקופה שבה היה העצמאי חטוף או נעדר, לשם הבטחת זכויותיו בקופת הגמל לקצבה, והכול לפי הכנסתו שבעדה שולמו דמי ביטוח ברבעון שקדם למועד החטיפה או למועד תחילת ההיעדרות; בסעיף זה, ”עצמאי“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2017 ו-2018)#סעיף 2|בסעיף 2 לחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2017 ו־2018), התשע״ז–2016}}. {{ח:סעיף|295ח|השבת תשלומים|תיקון: תשפ״ד־6}} {{ח:ת}} שילם מעסיק או המוסד תשלום לקופת גמל לקצבה לפי {{ח:פנימי|סעיף 295ה|סעיף 295ה}}, {{ח:פנימי|סעיף 295ו|295ו}} {{ח:פנימי|סעיף 295ז|או 295ז}}, והתברר לאחר מכן כי חל מקרה ביטוח לפני המועד שבו היה עליו לבצע את אותו תשלום, תשיב קופת הגמל למוסד את סכום התשלום כאמור ששולם לה, בערכו הנקוב כפי שהיה במועד ששולם. {{ח:סעיף|295ט|סייג לתחולה|תיקון: תשפ״ד־6}} {{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 295ה|סעיפים 295ה}} {{ח:פנימי|סעיף 295ו|ו־295ו}} לא יחולו על עובד שחל לגביו, בזמן שהיה חטוף או נעדר, הסדר אחר, מיטיב, לפי דין או הסכם להבטחת המשך הזכויות הפנסיוניות שהיו מגיעות לו אילו הוסיף לעבוד באותה תקופה. {{ח:סעיף|295י|הוראות שונות – {{ח:פנימי|פרק יג2 סימן א|סימן א׳}}|תיקון: תשפ״ד־6, תשפ״ד־15}} {{ח:תת|(א)}} חברה מנהלת של קופת גמל לקצבה תדווח למוסד את הנתונים הדרושים לו לשם ביצוע התשלומים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 295ו|בסעיפים 295ו}} {{ח:פנימי|סעיף 295ז|ו־295ז}}, באופן שעליו יורה המוסד ויפורסם באתר המוסד. {{ח:תת|(ב)}} לעניין {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה|פקודת מס הכנסה}}, במועד ההפקדה לקופת הגמל לקצבה לא יראו תשלומים ששולמו לפי {{ח:פנימי|סעיף 295ה|סעיף 295ה}}, {{ח:פנימי|סעיף 295ו|295ו}} {{ח:פנימי|סעיף 295ז|או 295ז}}, לקופת הגמל לקצבה על שם החטוף או הנעדר, כהכנסה בידו, ועל תשלומים לפי {{ח:פנימי|סעיף 295ה|סעיף 295ה}} לא יחולו הוראות {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 3.ה3|סעיף 3(ה3)(1) ו־(1א) לפקודת מס הכנסה}}. {{ח:קטע3|פרק יג2 סימן ב|סימן ב׳: תגמול מיוחד חלף שכר לחטופים ולנעדרים|תיקון: תשפ״ד־15}} {{ח:סעיף|295י1|הגדרות – {{ח:פנימי|פרק יג2 סימן ב|סימן ב׳}}|תיקון: תשפ״ד־15}} {{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק יג2 סימן ב|בסימן זה}} – {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הכנסה“ – ההכנסה שממנה מגיעים דמי ביטוח בהתאם להוראות {{ח:פנימי|פרק טו סימן ב|סימן ב׳ בפרק ט״ו}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חטוף או נעדר“ – כהגדרתו {{ח:פנימי|פרק יג2 סימן א|בסימן א׳}}, ובלבד שביום ח׳ באדר ב׳ התשפ״ד (18 במרץ 2024) היה חטוף או נעדר; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”התגמול המזערי“ – סך של 7,328 שקלים חדשים, ולגבי חטוף או נעדר שהוא הורה לילד – סך של 9,503 שקלים חדשים, והכול כשהוא מחולק ב־30; הסכומים יעודכנו לפי {{ח:פנימי|סעיף 295י6|סעיף 295י6}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”התגמול המרבי“ – סכום השווה לסכום הבסיסי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 1|בפסקה (3) להגדרה ”הסכום הבסיסי“ שבסעיף 1}}, כפול 5, כשהוא מחולק ב־30; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקופת הזכאות“ – התקופה שמיום כ״ב בתשרי התשפ״ד (7 באוקטובר 2023) עד יום כ״ה בתשרי התשפ״ז (6 באוקטובר 2026), או מועד מאוחר יותר כפי שנקבע בצו לפי {{ח:פנימי|סעיף 295יב|סעיף 295יב(ב)}}, אם נקבע. {{ח:סעיף|295י2|הזכאות לתגמול מיוחד חלף שכר לחטוף או לנעדר|תיקון: תשפ״ד־15}} {{ח:תת|(א)}} בעד חטוף או נעדר שביום כ״ב בתשרי התשפ״ד (7 באוקטובר 2023) מלאו לו 18 שנים, ישולם תגמול מיוחד חלף שכר ({{ח:פנימי|פרק יג2 סימן ב|בסימן זה}} – תגמול מיוחד), בתקופת הזכאות. {{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), הזכאות לתגמול מיוחד לפי סעיף קטן (א) לגבי מי שנספה ביום כ״ב בתשרי התשפ״ד (7 באוקטובר 2023) וגופתו נחטפה או לגבי חטוף שנספה בהיותו חטוף, תהיה עד למועד שבו נקבע לגביו כי הוא נספה לעניין {{ח:חיצוני|חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה|חוק נפגעי פעולות איבה}}. {{ח:סעיף|295י3|סכום התגמול המיוחד|תיקון: תשפ״ד־15}} {{ח:תת|(א)}} סכום התגמול המיוחד ליום לחטוף או לנעדר, יהיה למי שבתכוף למועד שקדם לחטיפה או להיעדרות היה אחד מהמפורטים להלן, לפי העניין, כמפורט לצידו: {{ח:תתת|(1)}} עובד שעבד 60 ימים או יותר בחודשים יולי, אוגוסט וספטמבר 2023 – סכום ההכנסה בעד החודשים האמורים כשהוא מחולק ב־90; {{ח:תתת|(2)}} עובד שעבד פחות מ־60 ימים בחודשים יולי, אוגוסט וספטמבר 2023 – סכום ההכנסה בעד שלושה חודשים מתוך החודשים אפריל עד ספטמבר 2023, שבהם הכנסתו הייתה הגבוהה ביותר, כשהוא מחולק ב־90; {{ח:תתת|(3)}} עובד עצמאי – סכום ההכנסה בעד חודשים יולי, אוגוסט וספטמבר 2023 או ברבע שנה בשנת 2022, לפי הגבוה, כשהוא מחולק ב־90; {{ח:תתת|(4)}} הן עובד והן עובד עצמאי – בהתאם להוראות פסקאות (1) עד (3), לפי העניין, לגבי ההכנסה הנוגעת לאותה פסקה; {{ח:תתת|(5)}} לא עובד ולא עצמאי – התגמול המזערי. {{ח:תת|(ב)}} סכום התגמול המיוחד ליום לא יפחת מהתגמול המזערי ולא יעלה על התגמול המרבי. {{ח:תת|(ג)}} חישוב סכום ההכנסה כאמור בסעיף קטן (א) ייעשה בהסתמך על נתונים שבמאגרי המידע של המוסד. {{ח:סעיף|295י4|סייג לתחולה|תיקון: תשפ״ד־15}} {{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|פרק יג2 סימן ב|סימן זה}} לא יחולו על חטוף או על נעדר שהוא חייל כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק השיפוט הצבאי|בחוק השיפוט הצבאי, התשט״ו–1955}}, או מכוחות הביטחון כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק מימון הוצאות למשפחות שבויים, חטופים ונעדרים|בחוק מימון הוצאות למשפחות שבויים, חטופים ונעדרים, התשס״ח–2008}}. {{ח:סעיף|295י5|הוראות מיוחדות|תיקון: תשפ״ד־15}} {{ח:תת|(א)}} התגמול המיוחד יועבר אחת לחודש בתקופת הזכאות לחשבון הבנק שפקיד תביעות סבר כי הוא חשבון בנק פעיל של החטוף או הנעדר, בשים לב, בין השאר, לאלה: {{ח:תתת|(1)}} חשבון הבנק הוא החשבון שאליו שולמו גמלאות על ידי המוסד בתקופה של 12 החודשים שקדמו למועד החטיפה או למועד תחילת ההיעדרות; {{ח:תתת|(2)}} לפי מידע שקיבל המוסד מתאגיד בנקאי או מבנק הדואר, חשבון הבנק הוא החשבון שאליו שולמה המשכורת של החטוף או הנעדר, או שממנו נגבות ההוצאות השוטפות שלו; לעניין זה – {{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”בנק הדואר“ – החברה כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הדואר|בחוק הדואר, התשמ״ו–1986}}, בנותנה את השירותים הכספיים כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק הדואר|באותו חוק}} מטעם החברה הבת כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק הדואר#סעיף 88יא|בסעיף 88יא לחוק האמור}}; {{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”תאגיד בנקאי“ – תאגיד בנקאי שהוא בעל רישיון בהתאם {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)|לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981}}. {{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), לעניין חטוף או נעדר שאינו תושב ישראל ואין לו חשבון בנק כאמור בסעיף קטן (א), יועבר התגמול המיוחד לחשבון בנק כמפורט להלן: {{ח:תתת|(1)}} אם הוא אינו עובד זר – לחשבון הבנק של מי שהוא בן זוגו, ובאין בן זוג – לילדיו בחלקים שווים, ובאין ילדים – להוריו בחלקים שווים; בסעיף קטן זה, ”עובד זר“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק עובדים זרים|בחוק עובדים זרים, התשנ״א–1991}}; {{ח:תתת|(2)}} אם הוא עובד זר – לחשבון הבנק שאליו העביר לו מעסיקו את המשכורת בתכוף לפני חטיפתו או לפני מועד תחילת היעדרותו, ובאין חשבון כאמור – לחשבון כאמור בפסקה (1). {{ח:תת|(ג)}} לעניין כל דין, יראו את התגמול המיוחד כאילו הוא תגמול הניתן לנפגע לפי {{ח:חיצוני|חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה|חוק נפגעי פעולות איבה}}, ולא יראו אותו כהכנסה. {{ח:סעיף|295י6|עדכון התגמול המזערי|תיקון: תשפ״ד־15}} {{ח:ת}} הסכומים האמורים {{ח:פנימי|סעיף 295י1|בהגדרה ”התגמול המזערי“}} יעודכנו לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק הנכים (תגמולים ושיקום)#סעיף 49|סעיף 49 לחוק הנכים}}. {{ח:קטע3|פרק יג2 סימן ג|סימן ג׳: הוראות שונות|תיקון: תשפ״ד־15}} {{ח:סעיף|295יא|שיפוי המוסד|תיקון: תשפ״ד־6, תשפ״ד־15}} {{ח:ת}} אוצר המדינה ישפה את המוסד, על פי דרישתו, על כל הוצאה שהוציא לביצוע התשלומים והתגמולים לפי {{ח:פנימי|פרק יג2|פרק זה}} ועל החלק היחסי מההוצאות המינהליות של המוסד הנובע מביצוע {{ח:פנימי|פרק יג2|פרק זה}}. {{ח:סעיף|295יב|תוקף – {{ח:פנימי|פרק יג2|פרק י״ג2}}|תיקון: תשפ״ד־6, תשפ״ד־15}} {{ח:תת|(א)}} {{ח:פנימי|פרק יג2 סימן א|סימן א׳}} יעמוד בתוקפו שנתיים מיום כ״ב בתשרי התשפ״ד (7 באוקטובר 2023); השר, באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, רשאי, בצו, להאריך את תוקפו של {{ח:פנימי|פרק יג2 סימן א|סימן א׳}} בתקופות נוספות שלא יעלו במצטבר על 12 חודשים. {{ח:תת}} {{ח:הערה|התקופה הוארכה עד יום 13.10.2025 (ק״ת תשפ״ו, 390).}} {{ח:תת|(ב)}} {{ח:פנימי|פרק יג2 סימן ב|סימן ב׳}} יעמוד בתוקפו שלוש שנים מיום כ״ב בתשרי התשפ״ד (7 באוקטובר 2023); השר, באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, רשאי, בצו, להאריך את תוקפו של {{ח:פנימי|פרק יג2 סימן ב|סימן ב׳}} ושל תקופת הזכאות כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 295י1|בסעיף 295י1}} בתקופות נוספות שלא יעלו על שנה כל אחת. {{ח:קטע2|פרק יד|פרק י״ד: גמלאות – הוראות כלליות|אחר=[פרק ז׳]}} {{ח:קטע3|פרק יד סימן א|סימן א׳: תביעות}} {{ח:סעיף|296|מועד לתביעת גמלת כסף והתקופה שבעדה תשולם|תיקון: תשנ״ח־2, תשס״ג־5, תשס״ז־3, תשע״ב־5, תשע״ז־12, תשע״ח־13|אחר=[128]}} {{ח:תת|(א)}} כל תביעה לגמלת כסף, תוגש למוסד תוך שנים עשר חודשים מהיום שבו נוצרה עילת התביעה. {{ח:תת|(ב)|(1)}} הוגשה התביעה אחרי המועד האמור בסעיף קטן (א), וקבע המוסד כי התובע זכאי לגמלה בעד תקופה שקדמה להגשת התביעה, תשולם לו הגמלה שהוא זכאי לה, ובלבד שלא תשולם גמלה בעד תקופה העולה על 12 חודשים שקדמו בתכוף לפני החודש שבו הוגשה התביעה כאמור; היתה התביעה שהוגשה כאמור, למענק או לגמלה אחרת שאינה משתלמת בעד תקופה מסוימת, ישולמו המענק או הגמלה האמורים, בתנאי שבחודש שבו הוגשה התביעה למוסד, טרם חלפו 18 חודשים מהחודש שבו נוצרו התנאים המזכים בגמלה. {{ח:תתת|(2)}} על אף האמור בפסקה (1), לעניין קצבת אזרח ותיק – לא תשולם גמלה בעד תקופה העולה על 48 חודשים שקדמו בתכוף לפני החודש שבו הוגשה התביעה, ומתוך אותה תקופה לא תשולם קצבת אזרח ותיק שהזכאות לה מותנית בהכנסת המבוטח לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 245|סעיף 245}}, ככל שהוא זכאי לה, בעד תקופה העולה על 12 חודשים. {{ח:תת|(ב1)}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:תת|(ג)}} לענין סעיף זה, יראו את המועד הנקוב לצד כל אחת מהגמלאות המפורטות להלן, כמועד שבו הוגשה התביעה לאותה גמלה: {{ח:תתת|(1)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}} {{ח:תתת|(2)}} במענק לאלמנה ולאלמן לפי {{ח:פנימי|סעיף 133|סעיף 133(א)}} {{ח:פנימי|סעיף 255|או 255(א)}} – ה־1 בחודש שלאחר הפסקת תשלום הקצבה; {{ח:תתת|(3)}} במענק לאלמנה ולאלמן לפי {{ח:פנימי|סעיף 135|סעיפים 135(א) ו־(ב)}} {{ח:פנימי|סעיף 255|ו־255(ב) ו־(ג)}} – ה־1 בחודש שלאחר החודש שבו חזרו ונישאו, או ה־1 בחודש שבתכוף לאחר תום שנתיים מיום הנישואין מחדש, לפי הענין; {{ח:תתת|(4)}} במענק ליתום לפי {{ח:פנימי|סעיף 143|סעיפים 143}} {{ח:פנימי|סעיף 254|או 254}} – ה־1 בחודש שבו הגיע הילד – לגיל 13 לבן, ולגיל 12 לבת; {{ח:תתת|(5)}} במענק פטירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 310|סעיף 310}} – ה־1 בחודש שבו אירעה הפטירה; {{ח:תתת|(6)}} בתגמול לפי {{ח:פנימי|פרק יב|פרק י״ב}} – ה־1 בחודש שלאחר החודש שבו חל שירות המילואים. {{ח:סעיף|297|הגשת תביעות|אחר=[129]}} {{ח:ת}} השר יקבע הוראות בדבר הגשת תביעה לגמלה ודרכי הוכחתה. {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (הגשת תביעה לגמלה ואופן תשלומה)|תקנות הביטוח הלאומי (הגשת תביעה לגמלה ואופן תשלומה), התשנ״ח–1998}}.}} {{ח:סעיף|297א|גמלה בתוספת הפרשי הצמדה|תיקון: תשנ״ח־2}} {{ח:תת|(א)}} בסעיף זה – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חודש לתשלום“ – אחד מאלה, לפי הענין: {{ח:תתתת|(1)}} בגמלה המשתלמת בעד תקופה מסוימת – החודש שבעדו או שבעד חלק ממנו משולמת הגמלה; {{ח:תתתת|(2)}} במענק או בגמלה אחרת שאינה משולמת בעד תקופה מסוימת – החודש שבו נוצרו התנאים המזכים בגמלה; {{ח:תתתת|(3)}} בגמלה המשולמת לפי {{ח:פנימי|פרק ח|פרק ח׳}} – החודש שבו הוגשה התביעה למוסד; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מועד תשלום“ – החודש שבו משולמת הגמלה. {{ח:תת|(ב)}} גמלה, המשולמת במועד תשלום שחל לאחר שחלף חודש קלנדרי מלא מהחודש לתשלום, תעודכן בשיעור שבו עלה המדד שפורסם לאחרונה לפני מועד התשלום, לעומת המדד שפורסם בחודש לתשלום. {{ח:תת|(ג)}} {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ״א–1961}}, לא יחול על גמלה המשולמת לפי חוק זה. {{ח:סעיף|297ב|ניכוי מקדמה או תשלום אחר|תיקון: תשנ״ח־2, תשס״ד־14}} {{ח:ת}} משולמת גמלה, ולפני תשלומה שולמו על חשבון אותה גמלה מקדמה או תשלום אחר שיש לנכות מהגמלה (בסעיף זה – מקדמה), תנוכה המקדמה, אם חלף חודש קלנדרי מלא מהחודש שבו שולמה המקדמה, כשהיא מעודכנת בשיעור שבו עלה המדד שפורסם לאחרונה לפני החודש שבו מבוצע הניכוי לעומת המדד שפורסם לאחרונה בחודש שבו שולמה המקדמה, ולגבי ניכוי לפי {{ח:פנימי|סעיף 114|סעיף 114}} – לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני החודש שבו נעשה הנכה זכאי לקצבה. {{ח:סעיף|298|החלטת המוסד בתביעות|תיקון: תשס״ב־9|אחר=[130]}} {{ח:תת|(א)}} כל תביעה לגמלה שהוגשה למוסד תתברר בידי עובד המוסד שהסמיכה לכך המינהלה (להלן – פקיד תביעות), והוא יחליט אם תינתן הגמלה ובאיזו מידה תינתן. {{ח:תת|(א1)}} השר יקבע, באישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, כללים והוראות לענין משך הזמן המרבי שבו על פקיד תביעות להחליט, בתביעה לדמי פגיעה כמשמעותם {{ח:פנימי|סעיף 92|בסעיף 92}}. {{ח:תת|(ב)}} המוסד יקבע בהוראות לעובדיו באילו ענינים יחליט פקיד תביעות על דעת עצמו ובאילו יזדקק לאישור הממונים עליו. {{ח:סעיף|299|ועדת תביעות|אחר=[131]}} {{ח:ת}} ליד כל סניף של המוסד תוקם ועדת תביעות אשר לחוות דעתה רשאי פקיד תביעות להביא כל תביעה, וחייב הוא להביא כל תביעה שהחליט בה אם דרש זאת התובע. {{ח:סעיף|300|הרכב ועדת התביעות|אחר=[133]}} {{ח:תת|(א)}} המועצה תמנה את חברי ועדת התביעות. {{ח:תת|(ב)}} ועדת התביעות תפעל בשלושה, אולם אם נעדר אחד מהם לא תיפגע מכך כשרות פעולותיה. {{ח:תת|(ג)}} מנהל סניף המוסד שלידו הוקמה ועדת תביעות יקבע את התור שלפיו יכהנו חברי ועדת התביעות. {{ח:סעיף|301|בדיקות רפואיות|אחר=[134]}} {{ח:תת|(א)}} השר רשאי לקבוע הוראות בדבר בדיקות רפואיות של אדם התובע גמלה, או של אדם שמכוחו או בקשר אליו נתבעת או משתלמת גמלה, וכן בדבר דינו של מי שלא קיים חובה שהוטלה עליו לפי סעיף זה. {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (בדיקות רפואיות)|תקנות הביטוח הלאומי (בדיקות רפואיות), תשכ״ה–1965}}.}} {{ח:תת|(ב)}} הוצאות בדיקה רפואית לפי סעיף זה יחולו על המוסד. {{ח:סעיף|302|תשלום מקדמות|תיקון: תשס״ב־9|אחר=[134א]}} {{ח:תת|(א)}} השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע הוראות, לרבות מבחנים וכללים, בדבר תשלום מקדמות – {{ח:תתת|(1)}} לתובע גמלה, אם לכאורה הוא זכאי לה, אך טרם הושלמו כל הליכי הטיפול בתביעתו; {{ח:תתת|(2)}} לזכאי לגמלה; {{ח:תתת|(3)}} לתובע גמלה לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳}}, אם הוכח להנחת דעתו של פקיד התביעות כי אירעה לו פגיעה בעבודה. {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (תשלום מקדמות של גימלה)|תקנות הביטוח הלאומי (תשלום מקדמות של גימלה), תשל״ט–1979}}.}} {{ח:תת|(ב)}} המקבל תשלום לפי הוראות סעיף קטן (א), בין שלא היתה קיימת זכאות לגמלה, כולה או חלקה, בעת התשלום ובין שהזכאות לגמלה פקעה לאחר מכן, חייב להחזיר למוסד, לפי דרישתו, את התשלום שאינו זכאי לו, ורשאי המוסד לקזז תשלום זה כנגד גמלה המגיעה לו. {{ח:קטע3|פרק יד סימן ב|סימן ב׳: ייעוד הגמלה}} {{ח:סעיף|303|מניעת העברת זכות לגמלה|תיקון: תשס״ד־2, תשע״ב־12, תשפ״ב־12|אחר=[135]}} {{ח:תת|(א)}} זכות לגמלת כסף אינה ניתנת להעברה, לערבות או לעיקול בכל דרך שהיא אלא לשם תשלום מזונות המגיעים מהזכאי לגמלה לפי פסק דין של בית משפט או של בית דין מוסמך. {{ח:תת|(ב)}} הוראת סעיף קטן (א) תחול גם על גמלת כסף ששולמה באמצעות בנק או החברה, כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הדואר|בחוק הדואר, התשמ״ו–1986}}, בנותנה שירותים לפי {{ח:חיצוני|חוק הדואר#סעיף 88א|סעיף 88א לאותו חוק}} (בסעיף זה – חברת הדואר), במשך שלושים ימים מיום ששולמה; ואולם רשאי הבנק או חברת הדואר, לפי הענין, לנכות מהגמלה כל סכום שנתנו לזכאי לגמלה על חשבון הגמלה. {{ח:תת}} {{ח:הערה|(החל מהיום הקובע לתחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301460.pdf|חוק הדואר (תיקון מס׳ 11), התשע״ב–2012}}, ביום 31.12.2026):}} הוראת סעיף קטן (א) תחול גם על גמלת כסף ששולמה באמצעות בנק או החברה הבת, כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הדואר|בחוק הדואר, התשמ״ו–1986}}, (בסעיף זה – חברת הבת), במשך שלושים ימים מיום ששולמה; ואולם רשאי הבנק או חברת הבת, לפי הענין, לנכות מהגמלה כל סכום שנתנו לזכאי לגמלה על חשבון הגמלה. {{ח:תת|(ג)}} זכות לגמלת כסף לפי חוק זה אינה עוברת בירושה. {{ח:סעיף|304|מינוי מקבל גמלה|אחר=[136]}} {{ח:תת|(א)}} נוכח המוסד כי הזכאי לגמלה או האדם שלידיו צריכה הגמלה להינתן אינו יכול לגבותה, או כי מתן הגמלה לידי כל אחד מאלה אינו לטובת הזכאי או לטובת האדם שבשבילו היא ניתנת, רשאי המוסד למנות את מי שבהחזקתו או שבהשגחתו נמצא הזכאי או אדם אחר, בתנאים שקבע המוסד, כמקבל הגמלה, ולשלם לו את הגמלה, כולה או חלקה, והכל בתנאים שייראו למוסד; החלטה לגבי מינוי מקבל גמלה שאינו הורה או ילד של הזכאי טעונה התייעצות עם פקיד שיקום שהמוסד הסמיכו לכך. {{ח:תת|(ב)}} לא ימונה אדם כמקבל גמלה לפי סעיף קטן (א) אלא אם כן – {{ח:תתת|(1)}} נמסרה הודעה על כך 15 ימים מראש לזכאי לגמלה, ואם הגמלה שולמה כבר לאדם אחר שמונה לפני כן כמקבל גמלה – גם לאותו אדם, ולאדם שבדעת המוסד למנותו כמקבל הגמלה; {{ח:תתת|(2)}} האדם שבדעת המוסד למנותו הודיע למוסד כי הוא מסכים למינוי. {{ח:תת|(ג)}} שולמה גמלה למי שמונה לפי סעיף זה כמקבל הגמלה, יראו את התשלום כתשלום לזכאי. {{ח:סעיף|305|תשלום לבן זוג|אחר=[136א]}} {{ח:ת}} זכאי אדם לתוספת תלויים בעד בן זוגו, רשאי המוסד לשלם את התוספת במישרין לבן הזוג, אם בן הזוג ביקש זאת ולתקופה שביקש. {{ח:סעיף|306|תשלום לקיבוץ שיתופי או לקיבוץ מתחדש|תיקון: תשע״ז־5|אחר=[136ב]}} {{ח:תת|(א)}} היה הזכאי לגמלה, או האדם שבעדו היא משתלמת, חבר קיבוץ שיתופי או קיבוץ מתחדש תשולם הגמלה, לפי בקשתו, לידי מזכירות הקיבוץ השיתופי או הקיבוץ המתחדש, לפי הענין. {{ח:תת|(ב)}} הוראות סעיף קטן (א) יחולו גם לגבי הורה או ילד של חבר שנפטר, אם ההורה או הילד מתגוררים בקיבוץ השיתופי או בקיבוץ המתחדש, או אם כל החזקתם היא על חשבון הקיבוץ השיתופי או הקיבוץ המתחדש, אף אם אינם מתגוררים שם. {{ח:סעיף|306א|תשלום לאומן|תיקון: תשפ״ד־8}} {{ח:תת|(א)}} השתלמה גמלת ילד נכה לפי {{ח:פנימי|פרק ט סימן ו|סימן ו׳ לפרק ט׳}}, בעד ילד נכה שהושם באומנה, בסמוך לפני השמתו באומנה, יודיע המפקח הארצי על האומנה או מי מטעמו למוסד על השמתו של הילד באומנה, והגמלה לפי {{ח:פנימי|פרק ט סימן ו|אותו סימן}} תשולם לאומן של הילד החל ב־1 בחודש שלאחר קבלת ההודעה כאמור על ידי המוסד, בעד התקופה שבה הילד הושם אצלו באומנה. {{ח:תת|(ב)|(1)}} לא השתלמה גמלת ילד נכה לפי {{ח:פנימי|פרק ט סימן ו|סימן ו׳ לפרק ט׳}} בעד ילד נכה, בסמוך לפני השמתו באומנה, רשאי האומן שהילד הושם אצלו באומנה להגיש, בהתאם להוראות {{ח:חיצוני|חוק אומנה לילדים|חוק אומנה לילדים, התשע״ו–2016}}, תביעה לגמלת ילד נכה. {{ח:תתת|(2)}} הגיש אומן תביעה כאמור בפסקה (1), תשולם לו הגמלה בעד התקופה שבה הילד הושם אצלו באומנה, שתחילתה ב־1 בחודש שבו הילד הושם אצלו כאמור, ובלבד שבמועד הגשת התביעה לגמלה חלף חודש לפחות מהמועד שבו הילד הושם אצלו באומנה. {{ח:תת|(ג)}} תשלום גמלת ילד נכה לאומן לפי הוראות סעיף זה יסתיים ב־1 בחודש שלאחר המועד שבו הסתיימה האומנה לילד שהושם אצל האומן. {{ח:תת|(ד)}} היו במשפחת אומנה שני ילדים נכים או יותר שמשתלמת בעדם גמלת ילד נכה לפי {{ח:פנימי|פרק ט סימן ו|סימן ו׳ לפרק ט׳}}, תשולם לאומן בעד כל ילד כאמור גמלה בשיעור העולה בחמישים אחוזים על השיעור הקבוע לפי {{ח:פנימי|סעיף 222|סעיף 222}}. {{ח:תת|(ה)}} בסעיף זה – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אומן“, ”המפקח הארצי על האומנה“ ו”משפחת אומנה“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק אומנה לילדים|בחוק אומנה לילדים, התשע״ו–2016}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”ילד נכה“ – כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 221|בסעיף 221}}. {{ח:סעיף|307|חלוקת קצבה של זכאי הנמצא במוסד|תיקון: תשס״ג־5, תשע״ח־4, תשפ״ב־3|אחר=[137]}} {{ח:תת|(א)}} נמצא זכאי לקצבה במוסד, וגוף ציבורי שהשר קבע בצו נושא ביותר ממחצית הוצאות החזקתו בו, תשולם הקצבה בחלקה לזכאי ובחלקה לגוף הציבורי; היו לזכאי תלויים שהם תושבי ישראל, ישולם להם חלק מהקצבה. {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו הביטוח הלאומי (קביעת גוף ציבורי)|צו הביטוח הלאומי (קביעת גוף ציבורי), התשמ״ד–1984}}.}} {{ח:תת|(ב)}} השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, יקבע כללים ותנאים לחלוקת הקצבאות, לרבות שיעורי חלוקת הקצבאות לסוגיהן, ובלבד שלזכאי לקצבה ישולם חלק ממנה שאינו נמוך מסכום השווה ל־20% מקצבת יחיד מלאה כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 200|בסעיף 200}}. {{ח:תת|(ג)}} השר רשאי להחיל בתקנות את ההוראות בדבר חלוקת הקצבאות שקבע לפי סעיף קטן (ב), כולן או חלקן, בשינויים ובתנאים שקבע, גם על זכאי לקצבה הנמצא במוסד על פי הפניה של משרד ממשלתי. {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (חלוקת קיצבה)|תקנות הביטוח הלאומי (חלוקת קיצבה), התשמ״ד–1984}}.}} {{ח:תת|(ד)}} הוראות סעיף זה לא יחולו על הקצבה המשתלמת לפי {{ח:פנימי|סעיף 200|סעיף 200(א)(3) ו־(4)(ב)}}. {{ח:סעיף|308|חוב של גמלה|אחר=[137א]}} {{ח:ת}} הזכאי לגמלה בכסף, שנפטר בלי שגבה את מלוא הגמלה המגיעה לו, ישולם חוב הגמלה לשאיריו כמשמעותם {{ח:פנימי|פרק יא|בפרק י״א}}, על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 303|סעיף 303(ג)}}. {{ח:סעיף|309|תשלום למי שסיפק מצרכים חיוניים|אחר=[137ב]}} {{ח:ת}} זכאי לקצבה לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרקים ה׳}}, {{ח:פנימי|פרק ט|ט׳}} {{ח:פנימי|פרק יא|או י״א}}, שנפטר בלי שגבה את מלוא הקצבה המגיעה לו ובלי שהשאיר אחריו שאירים או תלויים, ישולם למי שיוכיח, להנחת דעתו של המוסד, שסיפק לזכאי בשנה האחרונה לפני הפטירה מצרכים או שירותים שהיו חיוניים לו ולא שולם בעדם, סכום שלא יעלה על סכום הקצבה בעד ששת החודשים האחרונים לפני הפטירה. {{ח:סעיף|310|מענק במקרה פטירה|תיקון: תשס״א־5, תשס״ג־5, תשס״ג־11, תשס״ד, תשס״ד־15, תשס״ח־10, תשע״ו־17, תשע״ז־4, תשע״ז־6, תשע״ז־12, תשפ״ד־8|אחר=[137ג]}} {{ח:תת|(א)|(1)}} נפטר אדם שהיתה משתלמת לו קצבת אזרח ותיק, קצבת שאירים, קצבה {{ח:פנימי|פרק ה|פרקים ה׳}}, {{ח:פנימי|פרק יג|י״ג}} {{ח:פנימי|פרק יג1|או י״ג1}} בשל נכות שדרגתה 50% לפחות, קצבת תלויים לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרקים ה׳}}, {{ח:פנימי|פרק יג|י״ג}} {{ח:פנימי|פרק יג1|או י״ג1}} או קצבת נכות לפי {{ח:פנימי|פרק ט|פרק ט׳}}, או הענקה לפי {{ח:פנימי|פרק יז|פרק י״ז}} הניתנת במקום הקצבאות האמורות (בסעיף קטן זה – המנוח), ישולם למי שהיה בן זוגו בשעת מותו, ובאין בן זוג – לילדו כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 238|בסעיף 238}}, מענק בסכום השווה לסכום הבסיסי. {{ח:תתת|(2)}} מענק לפי הוראות פסקה (1) ישולם ליחיד שנשא בעיקר ההוצאות להקמת המצבה של המנוח, בהתקיים שניים אלה: {{ח:תתתת|(א)}} בן זוגו של המנוח נפטר בטרם חלפו 100 ימים ממועד פטירת המנוח, ולא שולם לו מענק לפי הוראות פסקה (1); {{ח:תתתת|(ב)}} למנוח אין ילד כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 238|בסעיף 238}}. {{ח:תת|(א1)}} נפטר ילד נכה כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 221|בסעיף 221}}, שהיתה משתלמת בעדו למבוטח או לאומן לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 306א|סעיף 306א}}, גמלה לפי {{ח:פנימי|פרק ט סימן ו|סימן ו׳ לפרק ט׳}}, ישולם למבוטח האמור מענק בסכום השווה לסכום הבסיסי. {{ח:תת|(ב)}} נפטר מקבל קצבה לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרקים ה׳}}, {{ח:פנימי|פרק יג|י״ג}} {{ח:פנימי|פרק יג1|או י״ג1}} לאחר שהגיע לגיל הפרישה, ישולם המענק לפי הוראות סעיף קטן (א). {{ח:תת|(ג)}} נפטר מבוטח שהיתה משתלמת לו קצבת נכות לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרקים ה׳}}, {{ח:פנימי|פרק יג|י״ג}} {{ח:פנימי|פרק יג1|או י״ג1}}, ומתקיימים התנאים המפורטים להלן, ישולם למי שהיה בן זוגו בשעת מותו, שהוא תלוי במבוטח לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 130|סעיף 130}}, ובאין בן זוג כאמור – לילדו כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 238|בסעיף 238}}, מענק כאמור בסעיף קטן (ד) או מענק כאמור בסעיף קטן (א), לפי הגבוה מביניהם: {{ח:תתת|(1)}} בן זוגו או ילדו של המבוטח, לפי הענין, אינם זכאים לקצבת תלויים בשל כך שפטירת המבוטח לא נגרמה בשל הפגיעה בעבודה; {{ח:תתת|(2)}} הנפטר היה זכאי לקצבת נכות שדרגתה 50% לפחות, בעד 36 החודשים שקדמו בתכוף לפטירה; {{ח:תתת|(3)}} הכנסתו הממוצעת של בן הזוג מהמקורות המפורטים {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2|בסעיף 2 לפקודת מס הכנסה}}, בשנה שקדמה לפטירה, אינה עולה על סכום השווה לכפל השכר הממוצע. {{ח:תת|(ד)}} המענק האמור בסעיף קטן (ג) יהיה בסכום השווה ל־60% מקצבת הנכות המלאה כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 130|בסעיף 130(ב)(3)}}, כפול 36, והוא ישולם בשני שיעורים שווים במועדים שלהלן: {{ח:תתת|(1)}} עם פקיעת הזכות לקצבת הנכות מחמת הפטירה; {{ח:תתת|(2)}} בתום שנה מהמועד האמור בפסקה (1). {{ח:תת|(ה)}} הזכאי למענק פטירה לפי סעיף זה וכן למענק פטירה לפי {{ח:חיצוני|חוק הבטחת הכנסה#סעיף 15|סעיף 15 בחוק הבטחת הכנסה}}, בידו הברירה לקבל אחד מהם. {{ח:סעיף|311|פושט רגל|תיקון: תשע״ח־5|אחר=[138]}} {{ח:ת}} זכותו של אדם לגמלה לא תוקנה לנאמן בהליכי חדלות פירעון לפי {{ח:חיצוני|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי}}. {{ח:סעיף|312|קיזוז|תיקון: תשנ״ז־2, תשנ״ז־5, תשס״ח־8, תשע״ו־3|אחר=[139]}} {{ח:תת|(א)}} בסעיף זה, ”דמי ביטוח“ – {{ח:תתת|(1)}} לרבות דמי ביטוח שנערך לגביהם הסכם כאמור {{ח:פנימי|סעיף 368|בסעיף 368}} אף אם עדיין לא הגיע זמן פרעונם לפי ההסכם, ודמי הביטוח שבתשלומם חייב בן זוגה של אשה שאינה מבוטחת לפי {{ח:פנימי|סעיף 241|סעיף 241}} כשהיא זכאית למענק לידה; {{ח:תתת|(2)}} למעט דמי ביטוח שמעבידו של המבוטח חייב בתשלומם. {{ח:תת|(ב)}} המוסד רשאי לקזז – {{ח:תתת|(1)}} כנגד גמלאות כסף או תשלום אחר לפי חוק זה או לפי כל דין אחר, המגיעים מהמוסד לזכאי או לאדם אחר מכוח הזכאי, סכומים אלה בלבד: {{ח:תתתת|(א)}} דמי ביטוח; {{ח:תתתת|(ב)}} מקדמות שקיבל הזכאי על חשבון הגמלה או התשלום האחר; {{ח:תתתת|(ג)}} סכומים ששילם המוסד לזכאי בטעות או שלא כדין, בצירוף תוספת לפי שיעור עליית המדד שפורסם לאחרונה לפני יום קיזוז התשלום לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני המועד שבו שולם הסכום בטעות או שלא כדין; {{ח:תתת|(2)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}} {{ח:תת|(ג)}} המוסד לא יקזז כנגד קצבה, אם הזכאי לה אינו מבוטח, דמי ביטוח בסכום העולה על מחציתה, זולת אם היא קצבת ילדים. {{ח:תת|(ד)}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:תת|(ה)}} על אף האמור בסעיף זה {{ח:פנימי|סעיף 281|ובסעיף 281}}, המוסד לא יקזז כנגד התגמול לפי {{ח:פנימי|פרק יב|פרק י״ב}} סכום כמפורט בפסקאות משנה (א) עד (ג) שבסעיף קטן (ב)(1), אלא אם כן הסכים לכך הזכאי לתגמול. {{ח:תת|(ו)}} המוסד לא יקזז כנגד סכום החיסכון הצבור הכולל לפי {{ח:פנימי|פרק ד סימן ה|סימן ה׳ לפרק ד׳}}. {{ח:סעיף|313|עיכוב תשלום קצבת ילדים|אחר=[139א]}} {{ח:ת}} לא הגיש הזכאי לקצבה דין וחשבון לפי חוק זה על הכנסתו למוסד או לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה|פקודת מס הכנסה}} לפקיד השומה, רשאי המוסד, לפי כללים שיקבע השר בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, לעכב את תשלום קצבת הילדים, כולה או חלקה; הוגש הדין וחשבון כאמור, ישלם המוסד את הסכומים שעוכבו. {{ח:סעיף|314|ערעור|תיקון: תשנ״ז־2|אחר=[139ב]}} {{ח:ת}} על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 391|סעיף 391}}, הרואה עצמו נפגע מעיכוב תשלום קצבת ילדים לפי {{ח:פנימי|סעיף 313|סעיף 313}} בשל אי־הגשת דין וחשבון לפקיד השומה, רשאי לערער על כך רק לפני בית המשפט המחוזי שבאזור שיפוטו פעל פקיד השומה, ופקיד השומה יהיה המשיב בערעור; על ערעור כאמור יחולו הוראות {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 153|סעיפים 153 עד 158 לפקודת מס הכנסה}}, בשינויים המחוייבים. {{ח:סעיף|315|החזרת גמלאות|אחר=[140]}} {{ח:ת}} שילם המוסד, בטעות או שלא כדין, גמלת כסף או תשלום אחר לפי חוק זה או לפי כל דין אחר, יחולו הוראות אלה: {{ח:תת|(1)}} המוסד רשאי לנכות את הסכומים ששילם כאמור מכל תשלום שיגיע ממנו, בין בבת אחת ובין בשיעורים, כפי שייראה למוסד, בהתחשב במצבו של מקבל התשלום ובנסיבות הענין; {{ח:תת|(2)}} המוסד רשאי לתבוע החזרת כל סכום ששילם, בטעות או שלא כדין, אם מקבל התשלום נהג בקבלת התשלום שלא בתום לב; {{ח:תת|(3)}} המוסד רשאי לנכות או לתבוע את הסכומים ששילם כאמור, בצירוף תוספת לפי שיעור עליית המדד שפורסם לאחרונה לפני יום החזר התשלום בפועל לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני המועד שבו שולם הסכום בטעות או שלא כדין; {{ח:תת|(4)}} סכום שנוכה או שנתקבל לפי סעיף זה שלא לטובת המוסד, יעבירו המוסד למי שנושא במימון התשלום. {{ח:קטע3|פרק יד סימן ב1|סימן ב׳1: הגבלת תשלום בעד טיפול בתביעה|תיקון: תשע״ה־2}} {{ח:סעיף|315א|הגדרות – {{ח:פנימי|פרק יד סימן ב1|סימן ב׳1}}|תיקון: תשע״ה־2, תשע״ז־4, תשפ״ב־3}} {{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק יד סימן ב1|בסימן זה}} – {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גמלה“ – גמלה לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרקים ה׳}}, {{ח:פנימי|פרק ט|ט׳}}, {{ח:פנימי|פרק יג|י״ג}} {{ח:פנימי|פרק יג1|או י״ג1}}, לפי {{ח:חיצוני|הסכם בדבר גמלת ניידות|הסכם בדבר גמלת ניידות}} או {{ח:חיצוני|הסכם בדבר מתן הלוואות לרכישת רכב למוגבלים בניידות|הסכם בדבר מתן הלוואות לרכישת רכב למוגבלים בניידות}}, שנערך לפי {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9}} ({{ח:פנימי|פרק יד סימן ב1|בסימן זה}} – הסכם הניידות), לפי {{ח:חיצוני|הסכם בדבר תשלום תוספת לקצבה מיוחדת ולגמלת ילד נכה הזקוקים למכונת הנשמה באופן רצוף|הסכם בדבר תשלום תוספת לקצבה מיוחדת ולגמלת ילד נכה הזקוקים למכונת הנשמה באופן רצוף}} שנערך לפי {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9}}, לפי {{ח:חיצוני|חוק לפיצוי נפגעי גזזת|חוק לפיצוי נפגעי גזזת}} או לפי {{ח:חיצוני|חוק פיצוי לנפגעי פוליו|חוק פיצוי לנפגעי פוליו}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גמלה בסכום נמוך“ – כל אחת מאלה: {{ח:תתת|(1)}} קצבה שסכומה אינו עולה על 1,200 שקלים חדשים {{ח:הערה|(נקוב לאוגוסט 2015, בשנת 2025, 1,406 ש״ח)}}; {{ח:תתת|(2)}} קצבה לפי {{ח:פנימי|סעיף 199|סעיף 199(1)}} שמכפלת סכומה ביחס שבין מספר החודשים שנותרו לתובע ממועד תחילת הזכאות לקצבה עד הגיעו לגיל פרישה ובין 60 חודשים, אינה עולה על הסכום האמור בפסקה (1); {{ח:תתת|(3)}} קצבה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 315ד|בסעיף 315ד(א)(2)(ב)}} שמכפלת סכומה ביחס שבין מספר חודשי הזכאות לה לפי החלטת הזכאות ובין 60 חודשים אינה עולה על הסכום האמור בפסקה (1), וכל קצבה שתשולם אחריה מכוח אותה תביעה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דמי פתיחת תיק“ – סכום שאינו עולה על הסכום היסודי, שמי שמייצג בתביעה או מסייע באופן אחר בהגשתה רשאי לגבות בעד הגשת התביעה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”החלטת הזכאות“ – ההחלטה בתביעה שבה ניתן הטיפול ומכוחה משולמת הגמלה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ועדת עררים“ – כל אחת מאלה: {{ח:תתת|(1)}} ועדה רפואית לעררים לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳}}; {{ח:תתת|(2)}} ועדה רפואית לעררים, ועדה לעררים, ועדה לעררים לשירותים מיוחדים או ועדה לעררים לילד נכה, לפי {{ח:פנימי|פרק ט|פרק ט׳}}; {{ח:תתת|(3)}} ועדה רפואית לעררים לפי {{ח:חיצוני|הסכם בדבר גמלת ניידות|הסכם הניידות}}; {{ח:תתת|(4)}} ועדה רפואית לעררים לפי {{ח:חיצוני|חוק לפיצוי נפגעי גזזת#סעיף 9|סעיף 9 לחוק לפיצוי נפגעי גזזת}}; {{ח:תתת|(5)}} ועדה רפואית לעררים לפי {{ח:חיצוני|חוק פיצוי לנפגעי פוליו#סעיף 7|סעיף 7 לחוק פיצוי לנפגעי פוליו}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ועדה רפואית“ – כל אחד מאלה: {{ח:תתת|(1)}} רופא או ועדה רפואית לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳}}, או הרשות לעניין {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה)#סעיף 15|תקנות 15}}, {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה)#סעיף 17|17}} {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה)#סעיף 18א|ו־18א לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט״ז–1956}}; {{ח:תתת|(2)}} רופא מוסמך כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 208|בסעיף 208}}, או פקיד תביעות לעניין קביעת דרגת אי־כושר להשתכר לפי {{ח:פנימי|סעיף 209|סעיפים 209}} {{ח:פנימי|סעיף 210|ו־210}}; {{ח:תתת|(3)}} ועדה רפואית לפי {{ח:חיצוני|הסכם בדבר גמלת ניידות|הסכם הניידות}}; {{ח:תתת|(4)}} ועדה רפואית לפי {{ח:חיצוני|חוק לפיצוי נפגעי גזזת#סעיף 9|סעיף 9 לחוק לפיצוי נפגעי גזזת}}; {{ח:תתת|(5)}} רופא מוסמך לפי {{ח:חיצוני|חוק פיצוי לנפגעי פוליו#סעיף 7|סעיף 7 לחוק פיצוי לנפגעי פוליו}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוות דעת מקצועית“ – כל אחת מהמפורטות להלן, שניתנו בעניין שבתחום המקצוע וההתמחות ובאופן המקובל באותו מקצוע: {{ח:תתת|(1)}} חוות דעת מומחה שניתנה בידי רופא מומחה לפי {{ח:חיצוני|פקודת הרופאים|פקודת הרופאים [נוסח חדש], התשל״ז–1976}}, בתחום התמחותו, או תעודת רופא שניתנה בידי רופא כאמור; לעניין זה, ”חוות דעת מומחה“ ו”תעודת רופא“ – כמשמעותן {{ח:חיצוני|פקודת הראיות|בפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל״א–1971}}; {{ח:תתת|(2)}} חוות דעת של רואה חשבון, יועץ מס, פסיכולוג מומחה בפסיכולוגיה קלינית או בעל מקצוע אחר שקבע השר; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק לפיצוי נפגעי גזזת“ – {{ח:חיצוני|חוק לפיצוי נפגעי גזזת|חוק לפיצוי נפגעי גזזת, התשנ״ד–1994}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק פיצוי לנפגעי פוליו“ – {{ח:חיצוני|חוק פיצוי לנפגעי פוליו|חוק פיצוי לנפגעי פוליו, התשס״ז–2007}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הסכום היסודי“ – סך של 800 שקלים חדשים {{ח:הערה|(נקוב לאוגוסט 2015, בשנת 2025, 938 ש״ח)}}, מעודכן לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 315ט|סעיף 315ט(ב)}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תביעה“ – תביעה לגמלה. {{ח:סעיף|315ב|הגבלת תשלום בעד טיפול בתביעה|תיקון: תשע״ה־2, תשע״ז־4, תשפ״ו}} {{ח:תת|(א)}} על אף האמור בכל דין או הסכם, לא יידרש אדם לשלם בעד טיפול בתביעה תשלום העולה על סכום המחושב בהתאם לסוג הטיפול כמפורט בטור א׳ שלהלן, וכן בהתאם לאחת האפשרויות בטור ב׳, כפי שהסכימו הצדדים בעת ההתקשרות, ולעניין גמלה בסכום נמוך – בהתאם לאחת האפשרויות בטור ג׳, כפי שהסכימו הצדדים בעת ההתקשרות, והכול בכפוף להוראות {{ח:פנימי|סעיף 315ה|סעיפים 315ה עד 315ז}}: <table> <tr><th colspan="2">{{מוקטן|טור א׳}} {{ש}} סוג הטיפול</th><th colspan="2" width="30%">{{מוקטן|טור ב׳}} {{ש}} סכום מרבי לתשלום</th><th colspan="2" width="30%">{{מוקטן|טור ג׳}} {{ש}} סכום מרבי לתשלום לעניין גמלה בסכום נמוך</th></tr> <tr><td rowspan="3">(1)</td><td>טיפול בתביעה שאינו טיפול כאמור בפסקאות (2) עד (4) –</td><td colspan="4">&nbsp;</td></tr> <tr><td>(א) לעניין גמלה, למעט גמלה לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרקים ה׳}}, {{ח:פנימי|פרק יג|י״ג}} {{ח:פנימי|פרק יג1|או י״ג1}}</td><td>11.25 אחוזים מחלק הגמלה בתוספת דמי פתיחת תיק</td><td>12.25 אחוזים מחלק הגמלה</td><td>10.25 אחוזים מחלק הגמלה בתוספת דמי פתיחת תיק ובתוספת הסכום היסודי</td><td>12.25 אחוזים מחלק הגמלה</td></tr> <tr><td>(ב) לעניין גמלה לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרקים ה׳}}, {{ח:פנימי|פרק יג|י״ג}} {{ח:פנימי|פרק יג1|או י״ג1}}</td><td>11.25 אחוזים מחלק הגמלה, ואם חלק הגמלה הוא מענק לפי {{ח:פנימי|סעיף 107|סעיף 107}} – 13 אחוזים, והכול בתוספת דמי פתיחת תיק</td><td>12.25 אחוזים מחלק הגמלה, ואם חלק הגמלה הוא מענק לפי {{ח:פנימי|סעיף 107|סעיף 107}} – 14 אחוזים</td><td>10.25 אחוזים מחלק הגמלה בתוספת דמי פתיחת תיק ובתוספת הסכום היסודי</td><td>12.25 אחוזים מחלק הגמלה</td></tr> <tr><td rowspan="3">(2)</td><td>טיפול של עורך דין בתביעה הכולל ייצוג בוועדה רפואית או בוועדת עררים והופעה בהן, שאינו טיפול כאמור בפסקה (3) או (4) –</td><td colspan="4">&nbsp;</td></tr> <tr><td>(א) לעניין גמלה שאינה גמלה לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרקים ה׳}}, {{ח:פנימי|פרק יג|י״ג}} {{ח:פנימי|פרק יג1|או י״ג1}}</td><td>13.75 אחוזים מחלק הגמלה בתוספת דמי פתיחת תיק</td><td>15 אחוזים מחלק הגמלה</td><td>12.75 אחוזים מחלק הגמלה בתוספת דמי פתיחת תיק ובתוספת הסכום היסודי</td><td>15 אחוזים מחלק הגמלה</td></tr> <tr><td>(ב) לעניין גמלה לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרקים ה׳}}, {{ח:פנימי|פרק יג|י״ג}} {{ח:פנימי|פרק יג1|או י״ג1}}</td><td>15.75 אחוזים מחלק הגמלה, ואם חלק הגמלה הוא מענק לפי {{ח:פנימי|סעיף 107|סעיף 107}} – 16 אחוזים, והכול בתוספת דמי פתיחת תיק</td><td>17 אחוזים מחלק הגמלה, ואם חלק הגמלה הוא מענק לפי {{ח:פנימי|סעיף 107|סעיף 107}} – 17 אחוזים</td><td>14.75 אחוזים מחלק הגמלה בתוספת דמי פתיחת תיק ובתוספת הסכום היסודי</td><td>17 אחוזים מחלק הגמלה</td></tr> <tr><td>(3)</td><td>טיפול של עורך דין בתביעה שהוא ייצוג לפני בית הדין לעבודה בהליכים לפי {{ח:פנימי|סעיף 10|סעיפים 10}}, {{ח:פנימי|סעיף 213|213}}, {{ח:פנימי|סעיף 123|או 123}} לרבות כפי שהוחל מכוח {{ח:חיצוני|חוק פיצוי לנפגעי פוליו#סעיף 7|סעיף 7 לחוק פיצוי לנפגעי פוליו}}, או לפי {{ח:חיצוני|חוק לפיצוי נפגעי גזזת#סעיף 14|סעיף 14(ב) לחוק לפיצוי נפגעי גזזת}}, אם עורך הדין טיפל בתביעה כאמור בפסקה (1) או (2)</td><td>24 אחוזים מחלק הגמלה בתוספת דמי פתיחת תיק</td><td>25.5 אחוזים מחלק הגמלה</td><td>23 אחוזים מחלק הגמלה בתוספת דמי פתיחת תיק ובתוספת הסכום היסודי</td><td>25.5 אחוזים מחלק הגמלה</td></tr> <tr><td>(4)</td><td>טיפול כאמור בפסקה (3), אם עורך הדין לא טיפל בתביעה כאמור בפסקאות (1) או (2)</td><td>12 אחוזים מחלק הגמלה בתוספת דמי פתיחת תיק</td><td>13.5 אחוזים מחלק הגמלה</td><td>11 אחוזים מחלק הגמלה בתוספת דמי פתיחת תיק ובתוספת הסכום היסודי</td><td>13.5 אחוזים מחלק הגמלה</td></tr> </table> {{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א) – {{ח:תתת|(1)}} התשלום בעד טיפול בתביעה אך ורק למתן גמלה בעין לפי {{ח:פנימי|פרק ה סימן ג|סימן ג׳ לפרק ה׳}} או לפי {{ח:פנימי|סעיף 203|סעיף 203}} {{ח:פנימי|סעיף 205|או 205}}, לא יעלה על דמי פתיחת תיק בתוספת הסכום היסודי; {{ח:תתת|(2)}} התשלום בעד טיפול בתביעה שלפי נוהלי המוסד לצורך החלטה בה לא נדרש לזמן את התובע להתייצב לפני ועדה רפואית מפאת חומרת נכותו, לא יעלה על דמי פתיחת תיק בתוספת הסכום היסודי; {{ח:תתת|(3)}} התשלום בעד טיפול בבדיקה מחדש ביוזמת המוסד לפי {{ח:פנימי|סעיף 214|סעיף 214}} או ביוזמת רופא מוסמך לפי {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה)#סעיף 37|תקנה 37 לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט״ז–1956}}, בערר שהגיש המוסד על החלטת ועדה רפואית או בערעור המוסד על החלטת ועדת עררים ({{ח:פנימי|פרק יד סימן ב1|בסימן זה}} – בדיקה מחדש), אם המייצג בתביעה או המסייע באופן אחר בהגשתה ייצג או סייע באופן אחר בטיפול בתביעה בשלביה הקודמים או שהוא בעל זיקה כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 315ג|בסעיף 315ג(ד)}} למייצג או למסייע כאמור, לא יעלה על דמי פתיחת תיק בתוספת שלוש פעמים הסכום היסודי; {{ח:תתת|(4)}} התשלום בעד טיפול בתביעה אך ורק להכרה בפגיעה בעבודה בלא תביעה לתשלום גמלה לא יעלה על דמי פתיחת תיק בתוספת הסכום היסודי, וסכום זה יהיה על חשבון התשלום בעד טיפול של מי שמייצג בתביעה או מסייע באופן אחר בהגשתה, בתביעה עתידית לגמלה בהסתמך על ההכרה; {{ח:תתת|(5)}} התשלום בעד טיפול בתביעה אך ורק להלוואה והחזר הוצאות לפי {{ח:חיצוני|הסכם בדבר גמלת ניידות|הסכם הניידות}} לא יעלה על דמי פתיחת תיק; {{ח:תתת|(6)}} התשלום בעד טיפול בתביעה לגמלה של מי ששולמה לו לפני הגשת התביעה גמלת הבטחת הכנסה לפי {{ח:חיצוני|חוק הבטחת הכנסה|חוק הבטחת הכנסה}}, לא יעלה על התשלומים המגיעים כאמור בסעיף קטן (א), בתוספת הסכום היסודי; {{ח:תתת|(7)}} התשלום בעד טיפול בתביעה אך ורק להיוון לפי {{ח:פנימי|סעיף 113|סעיף 113}} או {{ח:פנימי|סעיף 333|סעיף 333}}, של גמלה שהמייצג בתביעה או המסייע באופן אחר בהגשתה לא ייצג או סייע באופן אחר בשלביה הקודמים ואינו בעל זיקה כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 315ג|בסעיף 315ג(ד)}} למייצג או למסייע כאמור יהיה דמי פתיחת תיק. {{ח:תתת|(8)}} התשלום בעד טיפול בתביעה לפי פרק י״ג1 שהמטפל בה טיפל בתביעה לתגמול עיקרי לפי חוק הנכים בשל אותה נכות וגבה דמי פתיחת תיק לפי חוק הגבלת שכר טרחה, לא יכלול דמי פתיחת תיק לפי סימן זה; בפסקה זו – {{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”חוק הגבלת שכר טרחה“ – חוק הגבלת שכר טרחה (נכי צבא הגנה לישראל וכוחות הביטחון ונפגעי פעולות איבה), התשפ״ו–2026; {{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”מטפל“, בתביעה – מי שייצג בתביעה או סייע באופן אחר בהגשתה, או בעל זיקה אליו; {{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”תביעה לתגמול עיקרי“ – כהגדרתה בחוק הגבלת שכר טרחה. {{ח:תת|(ג)}} שילם אדם בעד טיפול בתביעה סכום העולה על האמור בסעיף קטן (א) או (ב), רשאי הוא לתבוע את החזרת הסכום העודף. {{ח:סעיף|315ג|מהו טיפול בתביעה|תיקון: תשע״ה־2}} {{ח:תת|(א)}} לעניין {{ח:פנימי|פרק יד סימן ב1|סימן זה}} טיפול בתביעה הוא אחד מאלה: {{ח:תתת|(1)}} ייצוג אדם לפני המוסד לפי {{ח:פנימי|סעיף 386|סעיף 386}}, לפני ועדה רפואית או ועדת עררים, או לפני בית הדין לעבודה בהליכים לפי {{ח:פנימי|סעיף 10|סעיפים 10}}, {{ח:פנימי|סעיף 213|213}} {{ח:פנימי|סעיף 123|או 123}} לרבות כפי שהוחל מכוח {{ח:חיצוני|חוק פיצוי לנפגעי פוליו#סעיף 7|סעיף 7 לחוק פיצוי לנפגעי פוליו}}, או לפי {{ח:חיצוני|חוק לפיצוי נפגעי גזזת#סעיף 14|סעיף 14(ב) לחוק לפיצוי נפגעי גזזת}}; {{ח:תתת|(2)}} סיוע אחר בהגשת תביעה והקשור בה או הנובע ממנה. {{ח:תת|(ב)}} מתן חוות דעת מקצועית ייחשב טיפול בתביעה לעניין {{ח:פנימי|פרק יד סימן ב1|סימן זה}}, ובלבד שמתקיים אחד מאלה: {{ח:תתת|(1)}} התשלום בעד חוות הדעת, כולו או חלקו, משולם לפי תוצאות התביעה; {{ח:תתת|(2)}} נותן חוות הדעת הוא מייצג בתביעה או מסייע באופן אחר בהגשתה מעבר למתן חוות הדעת; {{ח:תתת|(3)}} נותן חוות הדעת הוא בעל זיקה למי שמייצג בתביעה או מסייע באופן אחר בהגשתה, ובכלל זה בעל זיקה לחבר בני אדם שמייצג בתביעה או מסייע באופן אחר בהגשתה. {{ח:תת|(ג)}} מתן חוות דעת שאינה חוות דעת מקצועית, ייחשב טיפול בתביעה לעניין {{ח:פנימי|פרק יד סימן ב1|סימן זה}}, אלא אם כן מתקיימים שני אלה: {{ח:תתת|(1)}} הטיפול בתביעה הוא בידי עורך דין או רואה חשבון או שהתובע אינו מקבל ייצוג בתביעה או סיוע אחר בהגשתה, מעבר לחוות הדעת; {{ח:תתת|(2)}} לא מתקיימים התנאים שבסעיף קטן (ב)(1) עד (3). {{ח:תת|(ד)}} בסעיף זה – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בן משפחה“ – בן זוג, אח, הורה, הורה הורה, צאצא או צאצא של בן הזוג, או בן זוגו של כל אחד מאלה; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בעל זיקה“ – לרבות אלה: {{ח:תתתת|(1)|(א)}} בן משפחה של מי שמייצג בתביעה או מסייע באופן אחר בהגשתה; {{ח:תתתתת|(ב)}} שותף או עובד של מי שמייצג בתביעה או מסייע באופן אחר בהגשתה; {{ח:תתתתת|(ג)}} בעל תפקיד או נושא משרה אצל מי שמייצג בתביעה או מסייע באופן אחר בהגשתה או אצל בן משפחתו, שותפו או עובדו; {{ח:תתתתת|(ד)}} מי שפועל מטעמו של מי שמייצג בתביעה או מסייע באופן אחר בהגשתה; {{ח:תתתתת|(ה)}} חבר בני אדם שנשלט על ידי מי שמייצג בתביעה או מסייע באופן אחר בהגשתה; {{ח:תתתת|(2)}} מי שנותן שירות או נכס, לרבות זכות במקרקעין למי שמייצג בתביעה או מסייע באופן אחר בהגשתה או לאדם המנוי בפסקה (1), או מי שמקבל שירות או נכס, לרבות זכות במקרקעין מאדם כאמור; {{ח:תתתת|(3)}} מי שבאופן תדיר נותן שירות לפי הפנייה של מי שמייצג בתביעה או מסייע באופן אחר בהגשתה והוא בעל קשרים עסקיים עמו; {{ח:תתתת|(4)}} לעניין חבר בני אדם שמייצג בתביעה או מסייע באופן אחר בהגשתה, גם כל אחד מאלה: {{ח:תתתתת|(א)}} בעל זכות שהיא אחת מאלה בחבר בני האדם: {{ח:תתתתתת|(1)}} בעלות במניה, החזקה בה או זכות להורות על מכירתה; {{ח:תתתתתת|(2)}} זכות להצביע באסיפה הכללית של חבר בני האדם, או זכות להורות כיצד להצביע באסיפה כללית; {{ח:תתתתתת|(3)}} זכות למנות דירקטור, או זכות למנות בעל תפקיד דומה; לעניין זה יראו את מי שמינה דירקטור או בעל תפקיד דומה כבעל הזכות למנותו; {{ח:תתתתתת|(4)}} זכות למנות מנהל כללי; {{ח:תתתתתת|(5)}} זכות להשתתף ברווחי חבר בני האדם; {{ח:תתתתתת|(6)}} זכות לחלוק ביתרת נכסי חבר בני האדם לאחר סילוק חובותיו בעת פירוקו; {{ח:תתתתת|(ב)}} חבר בני אדם שהרכב בעלי מניותיו או שותפיו, לפי העניין, דומה במהותו להרכב כאמור של מי שמייצג בתביעה או מסייע באופן אחר בהגשתה, ותחומי פעילותו של חבר בני האדם דומים במהותם לתחומי פעילותו של המייצג או המסייע לפי העניין; {{ח:תתתתת|(ג)}} מי שאחראי מטעם מי שמייצג בתביעה או מסייע באופן אחר בהגשתה למתן חוות דעת בתביעות; {{ח:תתתתת|(ד)}} אם מי שמייצג בתביעה או המסייע באופן אחר בהגשתה הוא חבר בני אדם שנשלט שליטה מהותית – חבר בני אדם אחר, שנשלט שליטה מהותית בידי מי ששולט במייצג או במסייע כאמור; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שליטה“ ו”שליטה מהותית“ – כהגדרתן {{ח:חיצוני|חוק עסקאות גופים ציבוריים#סעיף 2ב|בסעיף 2ב לחוק עסקאות גופים ציבוריים, התשל״ו–1976}}. {{ח:סעיף|315ד|חלק הגמלה לעניין הגבלת התשלום|תיקון: תשע״ה־2, תשע״ח־4, תשפ״ב־3}} {{ח:תת|(א)|(1)}} חלק הגמלה לעניין גמלה שהיא קצבה חודשית יהיה סכום הקצבה שמשולמת לפי החלטת הזכאות לתובע, כל עוד החלטת הזכאות לא שונתה, ולגבי קצבה שהוונה – סכום הקצבה החודשית שעל בסיסה חושב ההיוון, והכול לתקופה שבעדה התובע זכאי לתשלום הגמלה לפי החלטת הזכאות, אך לא יותר מ־60 חודשים. {{ח:תתת|(2)}} במניין התקופות האמורות בפסקה (1) יובאו בחשבון גם – {{ח:תתתת|(א)}} תקופה שבעדה שולמה הגמלה, הקודמת להגשת התביעה או הקודמת לאישור התביעה; {{ח:תתתת|(ב)}} תקופות שבהן משולמת לתובע קצבה מכוח קביעת דרגת נכות לא יציבה לפי {{ח:פנימי|סעיף 119|סעיף 119}}, קביעה זמנית של נכות רפואית לפי {{ח:פנימי|סעיף 208|סעיף 208}} או של דרגת אי־כושר לפי {{ח:פנימי|סעיף 210|סעיף 210}}, קביעה זמנית לפי {{ח:חיצוני|חוק פיצוי לנפגעי פוליו#סעיף 7|סעיף 7(ה) לחוק פיצוי לנפגעי פוליו}}, קביעה לפי {{ח:חיצוני|חוק לפיצוי נפגעי גזזת#סעיף 9|סעיף 9(א)(2) לחוק לפיצוי נפגעי גזזת}} או החלטה לזמן מוגבל לפי {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (ילד נכה)#סעיף 6|תקנה 6 לתקנות הביטוח הלאומי (ילד נכה), התש״ע–2010}}; {{ח:תתתת|(ג)}} לעניין קצבה שהוונה לאחר שהוחל בתשלומה – התקופה שבה שולמה הקצבה לפני שהוונה. {{ח:תתת|(3)}} על אף האמור בפסקה (1), בחלק הגמלה לעניין קצבה חודשית לפי {{ח:פנימי|סעיף 200|סעיפים 200}} {{ח:פנימי|סעיף 201|ו־201}} לא יובאו בחשבון כל אלה: {{ח:תתתת|(א)}} לגבי הסכם התקשרות שנכרת ערב תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_489287.pdf|חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס׳ 200), התשע״ח–2018}} (בסעיף זה – תיקון מס׳ 200) – כל סכום שנוסף על הקצבה בשל הוראות {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_489287.pdf|תיקון מס׳ 200}}; {{ח:תתתת|(ב)}} לגבי הסכם התקשרות שנכרת מיום תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_489287.pdf|תיקון מס׳ 200}} ואילך – סכום של 300 שקלים חדשים, ולגבי מי שזכאי להגדלה של קצבה כאמור לפי תקנות לפי {{ח:פנימי|סעיף 220ב|סעיף 220ב}}, אם נקבעה – גם סכום השווה ל־40% מהגדלה כאמור. {{ח:תתת|(4)}} על אף האמור בפסקה (1), בחלק הגמלה לעניין קצבה חודשית לפי הסעיפים המפורטים בפסקאות המשנה שלהלן לא יובאו בחשבון כל אלה: {{ח:תתתת|(א)}} לגבי הסכם התקשרות שנכרת עד יום פרסומו של {{ח:חיצוני|חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2021 ו-2022)|חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2021 ו־2022), התשפ״ב–2021}} – כל סכום שנוסף על הקצבה בשל הוראות {{ח:פנימי|סעיף 196|סעיפים 196(ג)}}, {{ח:פנימי|סעיף 200|200(א)}}, {{ח:פנימי|סעיף 201|201(א)}}, {{ח:פנימי|סעיף 206א|206א}} {{ח:פנימי|סעיף 251|ו־251(א)}}, כנוסחם {{ח:חיצוני|חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2021 ו-2022)|בחוק האמור}}, ובשל תקנות לפי {{ח:פנימי|סעיף 206|סעיפים 206}} {{ח:פנימי|סעיף 222|ו־222}} והסכמים לפי {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9}}, כפי שתוקן נוסחם בתקופה שמיום פרסומו של {{ח:חיצוני|חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2021 ו-2022)|החוק האמור}} ועד יום כ״ח בטבת התשפ״ב (1 בינואר 2022); {{ח:תתתת|(ב)}} לגבי הסכם התקשרות שנכרת ביום פרסומו של {{ח:חיצוני|חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2021 ו-2022)|חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2021 ו־2022), התשפ״ב–2021}}, או לאחריו – סכום של 300 שקלים חדשים מהסכום שנוסף על קצבה כאמור בשל הוראות {{ח:פנימי|סעיף 196|סעיפים 196(ג)}}, {{ח:פנימי|סעיף 200|200(א)}}, {{ח:פנימי|סעיף 201|201(א)}}, {{ח:פנימי|סעיף 206א|206א}} {{ח:פנימי|סעיף 251|ו־251(א)}}, כנוסחם {{ח:חיצוני|חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2021 ו-2022)|בחוק האמור}}, ולגבי מי שזכאי להגדלה של הקצבה בשל תקנות לפי {{ח:פנימי|סעיף 206|סעיפים 206}} {{ח:פנימי|סעיף 222|ו־222}} והסכמים לפי {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9}}, כפי שתוקן נוסחם בתקופה שמיום פרסומו של {{ח:חיצוני|חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2021 ו-2022)|החוק האמור}} ועד יום כ״ח בטבת התשפ״ב (1 בינואר 2022) – גם סכום השווה ל־40% מהסכום שנוסף בשל ההגדלה כאמור. {{ח:תת|(ב)|(1)}} חלק הגמלה לעניין מענק לפי {{ח:פנימי|סעיף 107|סעיף 107}} או מענק לפי {{ח:חיצוני|חוק פיצוי לנפגעי פוליו#סעיף 4|סעיף 4(ג) לחוק פיצוי לנפגעי פוליו}} יהיה סכום המענק; שולמה לפני קבלת המענק קצבה חודשית לפי קביעה זמנית ומספר החודשים שבעדם שולמה קצבה כאמור בצירוף התקופה שלפיה חושב המענק עולה על 60 חודשים, יובא בחשבון לעניין חלק הגמלה לפי פסקה זו רק חלק מהמענק שבצירוף מספר החודשים שבעדם שולמה הקצבה יהיה שווה ל־60 חודשים. {{ח:תתת|(2)}} חלק הגמלה לעניין מענק לפי {{ח:פנימי|סעיף 133|סעיפים 133}} {{ח:פנימי|סעיף 135|ו־135}} או לפי {{ח:חיצוני|חוק לפיצוי נפגעי גזזת#סעיף 4|סעיפים 4}} {{ח:חיצוני|חוק לפיצוי נפגעי גזזת#סעיף 10|ו־10 לחוק לפיצוי נפגעי גזזת}} יהיה סכום המענק. {{ח:תת|(ג)}} לעניין חישוב חלק הגמלה לפי סעיפים קטנים (א) ו־(ב) יחולו הוראות אלה: {{ח:תתת|(1)}} על אף האמור בסעיף קטן (א)(1), התקיים אחד מאלה, יהיה חלק הגמלה ההפרש שבין הסכום המשולם בשל התביעה לסכום הגמלה או הקצבה ששולמה קודם לכן: {{ח:תתתת|(א)}} שולמה לפני אישור התביעה גמלה אחרת לפי חוק זה או קצבה אחרת לפי כל דין המשתלמת בידי המוסד, והגמלה או הקצבה כאמור הפסיקה להשתלם עקב אישור התביעה, לרבות לפי {{ח:פנימי|סעיף 321|סעיף 321}} או לפי בחירת התובע לפי {{ח:פנימי|סעיף 320|סעיף 320(ד)}}; {{ח:תתתת|(ב)}} שולמה לפני אישור התביעה גמלה בשיעור נמוך מהשיעור ששולם בשל התביעה, לרבות עקב החלטה בערר או בערעור; {{ח:תתת|(2)}} חלק הגמלה יהיה כאמור בסעיף זה, אף אם קוזז או נוכה כנגד הגמלה חוב לפי {{ח:פנימי|סעיף 312|סעיפים 312}} {{ח:פנימי|סעיף 315|או 315}} או לפי {{ח:חיצוני|חוק המזונות (הבטחת תשלום)#סעיף 18|סעיף 18(ב) לחוק המזונות (הבטחת תשלום), התשל״ב–1972}}; {{ח:תתת|(3)}} היו משולמים קצבה חודשית או מענק לפי {{ח:חיצוני|חוק פיצוי לנפגעי פוליו|חוק פיצוי לנפגעי פוליו}} או קצבה חודשית לפי {{ח:חיצוני|חוק לפיצוי נפגעי גזזת|חוק לפיצוי נפגעי גזזת}}, לא יובא בחשבון לעניין חלק הגמלה פיצוי חד־פעמי ששולם לפי החוקים האמורים; {{ח:תתת|(4)}} הלוואה והחזר הוצאות לפי {{ח:חיצוני|הסכם בדבר גמלת ניידות|הסכם הניידות}} לא יובאו בחשבון לעניין חלק הגמלה; {{ח:תתת|(5)}} שולמו דמי פגיעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 92|סעיף 92}} והתקבלו קצבה חודשית או מענק בקשר לאותה פגיעה בעבודה, תובא בחשבון התקופה שבעדה שולמו דמי הפגיעה במניין החודשים לפי סעיף קטן (א)(1) או (ב)(1), לפי העניין, כאילו היו דמי הפגיעה קצבה חודשית. {{ח:סעיף|315ה|הגבלה על מועדי גביית התשלומים|תיקון: תשע״ה־2}} {{ח:תת|(א)}} התשלומים האמורים {{ח:פנימי|סעיף 315ב|בסעיף 315ב(א)}} ייגבו במועדים שבהם משולם חלק הגמלה שכנגדו הם משולמים. {{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), הצדדים רשאים להסכים בכתב, בעת ההתקשרות, על הקדמת גביית התשלומים בכפוף לסייגים אלה: {{ח:תתת|(1)}} עד המועד שבו התקבלו לראשונה תשלומים מהמוסד לא ייגבה סכום כלשהו למעט דמי פתיחת תיק, שאותם מותר לגבות ממועד ההתקשרות ואילך; {{ח:תתת|(2)}} שילם המוסד סכום בעד תקופה שקדמה לאישור התביעה, לא ייגבה על חשבון הסכום המגיע כאמור {{ח:פנימי|סעיף 315ב|בסעיף 315ב(א)}} תשלום העולה על סכום בשווי 60% מהסכום ששולם כאמור, והתשלום כאמור ייזקף על חשבון הסכומים המגיעים לפי {{ח:פנימי|סעיף 315ב|סעיף 315ב}}; התשלום שמותר לגבות כאמור לא ישתנה אף אם יחול שינוי בסכום הקצבה לאחר מועד התשלום שהוקדם; {{ח:תתת|(3)}} יתרת התשלום המגיעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 315ב|סעיף 315ב(א)}} בעד טיפול בתביעה לקצבה חודשית, ככל שנותרה, תיגבה בתשלומים חודשיים שכל אחד מהם לא יעלה על סכום השווה ל־25% מהקצבה המשולמת באותו חודש; התשלום שמותר לגבות כאמור לא ישתנה אף אם יחול שינוי בסכום הקצבה לאחר מועד התשלום שהוקדם. {{ח:תת|(ג)}} בלי לגרוע מהאמור בסעיף קטן (ב), לאחר החלטת הזכאות רשאים הצדדים להסכים בכתב על הקדמת מועד גביית התשלומים. {{ח:תת|(ד)}} על אף האמור בסעיף קטן (ב)(2) ו־(3), מועד התשלום בעד טיפול בתביעה לגמלה שהיא היוון של קצבה או מענק, יהיה מועד תשלום הסכום המהוון או המענק, לפי העניין. {{ח:תת|(ה)}} דמי פתיחת תיק כאמור {{ח:פנימי|סעיף 315ב|בסעיף 315ב(ב)}} ייגבו במועד כאמור בסעיף קטן (ב)(1), ויתרת התשלומים האמורים {{ח:פנימי|סעיף 315ב|באותו סעיף}} תיגבה במועד קבלת החלטה על זכאות לגמלה, למעט תשלומים לפי {{ח:פנימי|סעיף 315ב|סעיף 315ב(ב)(6)}} שייגבו בהתאם להוראות סעיף קטן (ב). {{ח:תת|(ו)|(1)}} חדלה הזכאות לתשלום הגמלה מחמת פטירה, לא ייגבו תשלומים נוספים ממועד פקיעת הזכות לגמלה לפי {{ח:פנימי|סעיף 316|סעיף 316}}, למעט תשלומים שהגיעו בעד התקופה שקדמה למועד האמור ותשלומים שנגבו בעד התקופה שלאחר המועד האמור – יוחזרו. {{ח:תתת|(2)}} על אף האמור בפסקה (1), נפטר תובע בתוך שנה מיום שהחל לקבל קצבה חודשית לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳}} ונותר חייב בתשלום לפי {{ח:פנימי|פרק יד סימן ב1|סימן זה}} למי שייצגו בתביעה לאותה קצבה או למי שסייע באופן אחר בהגשתה, תיגבה יתרת התשלומים מהאלמנה או האלמן הזכאים לקצבת התלויים, ובלבד שנתנו את הסכמתם לכך בעת חתימת הסכם ההתקשרות. {{ח:תת|(ז)}} אין בהוראות {{ח:פנימי|פרק יד סימן ב1|סימן זה}} כדי לגרוע מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 303|סעיף 303}}. {{ח:סעיף|315ו|מהי תביעה אחת|תיקון: תשע״ה־2}} {{ח:תת|(א)}} לעניין תשלום בעד טיפול בתביעה כאמור {{ח:פנימי|פרק יד סימן ב1|בסימן זה}} – {{ח:תתת|(1)}} יראו תביעות שהוגשו לגמלאות שונות עקב מאורע אחד, בין מכוח אותו ענף ביטוח ובין מכוח ענפי ביטוח שונים, בין מכוח חוק זה ובין מכוח דין אחר, כתביעה אחת; {{ח:תתת|(2)}} יראו תביעה להכרה בדרגת אי־כושר שאינה קבועה או דרגת נכות לא יציבה, ותביעה להכרה בדרגה כאמור שהיא קבועה או יציבה, לפי העניין, כתביעה אחת; {{ח:תתת|(3)}} לא יראו תביעה בשל החמרת מצב רפואי או תפקודי כחלק מהתביעה שקדמה לה, ולעניין החמרת המצב יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 315ד|סעיף 315ד(ג)(1)}}; {{ח:תתת|(4)}} יראו תביעה להכרה בפגיעה בעבודה או תביעה לתשלום דמי פגיעה כחלק מהתביעה לגמלה שתוגש בשל אותה פגיעה; {{ח:תתת|(5)}} יראו ערר על החלטת ועדה רפואית או על החלטת הרשות לעניין {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה)#סעיף 15|תקנות 15}}, {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה)#סעיף 17|17}} {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה)#סעיף 18א|ו־18א לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט״ז–1956}}, וערעור על החלטה בערר כחלק מהתביעה שלגביה הוגשו; {{ח:תתת|(6)}} יראו תביעה להיוון גמלה, לרבות לפי {{ח:פנימי|סעיף 113|סעיף 113}} או {{ח:פנימי|סעיף 333|סעיף 333}}, כחלק מהתביעה לקבלת אותה גמלה; {{ח:תתת|(7)}} לא יראו תביעה לגמלה לפי {{ח:פנימי|סעיף 199|סעיף 199(1)}} של תובע שבעדו שולמה גמלה לפי {{ח:פנימי|פרק ט סימן ו|סימן ו׳ לפרק ט׳}} כחלק מהתביעה לפי {{ח:פנימי|פרק ט סימן ו|הסימן האמור}}. {{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בפסקאות (1) או (2) של סעיף קטן (א), השר, בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע נסיבות שבהן לא יראו תביעות כאמור באותן פסקאות כתביעה אחת, בתנאים שיקבע, ולקבוע שיעור מרבי מתוך התשלום כאמור {{ח:פנימי|סעיף 315ב|בסעיף 315ב(א)}} או סכום מרבי, שניתן יהיה לגבות בעד טיפול בהן. {{ח:סעיף|315ז|התקשרות לעניין טיפול בתביעה|תיקון: תשע״ה־2}} {{ח:תת|(א)}} כל התקשרות לעניין טיפול בתביעה בעד תשלום תהיה בהסכם בכתב, שיפורטו בו בין השאר כל אלה והעתקו החתום יימסר לתובע: {{ח:תתת|(1)}} פירוט הגמלאות שלגביהן תוגש התביעה, מהות הטיפול ושלביו הצפויים; {{ח:תתת|(2)}} התשלום בעד הטיפול לפי כל שלב כאמור בפסקה (1), אופן חישוב התשלום, תנאיו ומועדיו, לרבות אם הוקדמו לפי {{ח:פנימי|סעיף 315ה|סעיף 315ה(ב)}}. {{ח:תת|(ב)}} בטרם ההתקשרות יימסר למי שמבקש טיפול בתביעה דף מידע כללי, בכתב ובלשון פשוטה, ובו עיקרי {{ח:פנימי|פרק יד סימן ב1|סימן זה}}, ובכלל זה פרטים לעניין חיוב בתשלום גם במקרה של קיזוז הגמלה או ניכוי ממנה כנגד חוב, וכן מידע בדבר האפשרות לפנות למוסד באופן ישיר ולקבל סיוע מטעם המוסד בהגשת התביעה ובדבר הזכאות לסיוע משפטי לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 397|סעיף 397}}; נוסח דף המידע יפורסם באתר המוסד. {{ח:תת|(ג)}} המבקש טיפול בתביעה יאשר בחתימתו על גבי העתק דף המידע הכללי כאמור בסעיף קטן (ב) כי קיבלו, והעתק הדף בחתימתו יצורף כנספח להסכם ההתקשרות. {{ח:תת|(ד)}} המבקש טיפול בתביעה רשאי לחזור בו מההתקשרות בהסכם, בתוך שבעה ימי עבודה מהמועד שבו נמסר לו ההסכם בכתב, למעט אם עד המועד האמור הוגשה תביעה שבשל הגבלת מועדים לפי דין לא היה ניתן להגישה במועד מאוחר יותר; חזר בו המבקש מההתקשרות, לא יחויב בתשלום בשל כך, וסכום ששילם – יוחזר לו. {{ח:תת|(ה)}} לא קוימו הוראות סעיף קטן (ב), לא יידרש בעד טיפול בתביעה סכום העולה על 85 אחוזים מהתשלום שהיה ניתן לדרוש בעד טיפול כאמור לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 315ב|סעיף 315ב}}. {{ח:תת|(ו)}} אין בהוראות {{ח:פנימי|פרק יד סימן ב1|סימן זה}} כדי למנוע את הפסקת ההתקשרות בידי צד מהצדדים לפי כל דין; תניה בהסכם ההתקשרות המגבילה את הזכות להפסקת ההתקשרות לפי כל דין – אין לה תוקף. {{ח:תת|(ז)}} אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות החלות על מי שמייצג בתביעה או מסייע באופן אחר בהגשתה או על ההתקשרות לפי כל דין אחר אלא להוסיף עליהן. {{ח:תת|(ח)}} השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, יקבע הוראות לעניין הסכם ההתקשרות ודף המידע הכללי לפי סעיף זה, ובין השאר הוראות לעניין פרטים שייכללו בהסכם ובדף המידע, צורתם, השפות שבהן ייערכו ודרכי מסירתם. {{ח:סעיף|315ח|סייג להגבלת תשלום בעד טיפול בהליכים מסוימים|תיקון: תשע״ה־2}} {{ח:תת|(א)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 315ב|סעיפים 315ב(א) ו־(ג)}}, {{ח:פנימי|סעיף 315ד|315ד}}, {{ח:פנימי|סעיף 315ה|315ה}} {{ח:פנימי|סעיף 315ו|ו־315ו(א)(1)}} לא יחולו על טיפול בתביעה בידי עורך דין שנדרש לנקוט בשלה אחד מההליכים האלה: {{ח:תתת|(1)}} תובענה שהגיש עורך הדין לבית הדין לעבודה בשל החלטה של פקיד תביעות לדחות תביעה או לא להכיר בפגיעה בעבודה, למעט החלטה לעניין דרגת אי־כושר או החלטה בשל נסיבות טכניות לרבות אי־השלמת פרטי תביעה, אי־מסירת מסמך או מידע הנוגעים בדבר, אי־התייצבות לדיון בוועדה רפואית או בוועדת עררים או איחור במתן החלטה בידי המוסד (בסעיף זה – נסיבות טכניות); {{ח:תתת|(2)}} ערעור שהגיש עורך הדין על החלטת ועדת מומחים לפי {{ח:חיצוני|חוק לפיצוי נפגעי גזזת|חוק לפיצוי נפגעי גזזת}}, שלא נובעת מנסיבות טכניות; {{ח:תתת|(3)}} ערעור שהגיש עורך הדין בשל אי־הכרה בתקופה שקדמה לתקופה שבשלה ניתן להגיש תביעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 296|סעיף 296}}. {{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), שר המשפטים, בהתייעצות עם השר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע סכומים מרביים לתשלום בעד תביעה כאמור באותו סעיף קטן או הגבלות על אופן התשלום או מועדי גביית התשלומים. {{ח:תת|(ג)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 315ב|סעיפים 315ב(א) ו־(ג)}}, {{ח:פנימי|סעיף 315ד|315ד}}, {{ח:פנימי|סעיף 315ה|315ה}} {{ח:פנימי|סעיף 315ו|ו־315ו(א)(1)}} לא יחולו על טיפול בבדיקה מחדש כאמור {{ח:פנימי|סעיף 315ב|בסעיף 315ב(ב)(3)}}, אם המייצג בתביעה או המסייע באופן אחר בהגשתה לא ייצג בתביעה או סייע באופן אחר בטיפול בתביעה בשלביה הקודמים ואינו בעל זיקה כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 315ג|בסעיף 315ג(ד)}} למייצג או למסייע כאמור. {{ח:סעיף|315ט|מס ערך מוסף ושינוי סכומים ועדכונם|תיקון: תשע״ה־2}} {{ח:תת|(א)}} על הסכומים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 315ב|בסעיף 315ב}} ייווסף מס ערך מוסף {{ח:תת|(ב)}} הסכומים הנקובים בהגדרות ”גמלה בסכום נמוך“ ו”הסכום היסודי“ יעודכנו ב־1 בינואר של כל שנה, לפי שיעור עליית המדד שפורסם לאחרונה לפני אותו יום לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני יום 1 בינואר של השנה הקודמת, ולעניין מועד העדכון הראשון – לעומת המדד שפורסם לאחרונה ביום ט״ז באב התשע״ה (1 באוגוסט 2015). {{ח:תת|(ג)}} שר המשפטים, בהסכמת השר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לשנות, בצו, את הסכומים הנקובים בהגדרה ”גמלה בסכום נמוך“ ובהגדרה ”הסכום היסודי“, ואת השיעורים הנקובים {{ח:פנימי|סעיף 315ב|בסעיף 315ב(א)}}. {{ח:תת|(ד)}} הודעה בדבר הסכומים והשיעורים המעודכנים לפי סעיף זה תפורסם באתר המוסד. {{ח:סעיף|315י|דיווח לכנסת – הוראת שעה|תיקון: תשע״ה־2}} {{ח:תת|(א)}} מי שמייצג בתביעה או מסייע באופן אחר בהגשתה יציין את עובדת הייצוג או הסיוע, לפי העניין במסמכים המוגשים למוסד במסגרת הטיפול בתביעה, למטרת מחקר ודיווח. {{ח:תת|(ב)}} המוסד ימסור לוועדת העבודה והרווחה, מדי שנה, בחמש השנים החל מיולי 2017, נתונים בדבר מספר הזכאים לגמלה, סכומי הגמלה ששולמו ואחוזי הנכות ודרגת אי־כושר שנקבעו, לפי סוגי הגמלאות, תוך הבחנה בין מי שתביעתם טופלה בידי מי שמייצג בתביעה, מי שתביעתם טופלה בידי מסייע באופן אחר בהגשתה, מי שתביעתם טופלה בידי גורם הפועל מטעם המוסד, ומי שתביעתם הוגשה בלא טיפול כאמור. {{ח:קטע3|פרק יד סימן ג|סימן ג׳: תשלומי גמלה}} {{ח:סעיף|316|אי הפחתת קצבה ופקיעת זכות לקצבה|תיקון: תשנ״ו, תשס״א־5, תשס״ג־11|אחר=[141]}} {{ח:תת|(א)}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:תת|(ג)}} פקעה מחמת פטירה זכותו של מי ששולמה לו קצבה או תוספת קצבה המשולמות לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרקים ה׳}}, {{ח:פנימי|פרק ט|ט׳}} {{ח:פנימי|פרק יא|או י״א}}, ישולמו הקצבה או תוספת הקצבה עד תום החודש שבו פקעה הזכות; ואולם אם קיימת בעד אותו חודש, מכוחו של הנפטר, גם זכות לקצבת תלויים לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳}} או לקצבת שאירים לפי {{ח:פנימי|פרק יא|פרק י״א}}, תשולם לזכאי לקצבת התלויים או לקצבת השאירים כאמור, הגמלה הגבוהה מבין אלה: {{ח:תתת|(1)}} קצבת התלויים או קצבת השאירים האמורות, לפי הענין; {{ח:תתת|(2)}} הקצבה או תוספת הקצבה שיש לשלמן עד תום החודש שבו פקעה הזכות, לפי סעיף קטן זה. {{ח:סעיף|317|אופן תשלומן של גמלאות|תיקון: תשע״ט־4|אחר=[142]}} {{ח:תת|(א)}} השר רשאי לקבוע, בין לגבי כל הזכאים ובין לגבי סוגים מהם – {{ח:תתת|(1)}} הוראות בדבר אופן תשלומן של גמלאות ומועדי תשלומן; {{ח:תתת|(2)}} פריסת הכנסה, שהיא בנוסף לשכר החודשי הרגיל, לענין חישוב גמלאות. {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (הגשת תביעה לגמלה ואופן תשלומה)|תקנות הביטוח הלאומי (הגשת תביעה לגמלה ואופן תשלומה), התשנ״ח–1998}}.}} {{ח:תת|(ב)}} המוסד יפרסם באתר האינטרנט שלו, בתחילת כל שנה קלנדרית, את החגים שלפניהם יוקדם תשלום הגמלה לזכאים, את הגמלאות שתשלומן יוקדם ואת המועדים שבהם ישולמו הגמלאות לפני החג, והוא רשאי לשנות את הפרטים האמורים. {{ח:סעיף|318|תחילת זכות|אחר=[142א]}} {{ח:ת}} מקום שנקבע בחוק זה כי זכות לגמלה תהיה לפי תנאים, כללים, מבחנים או כיוצא באלה, שייקבעו או שנקבעו, תהיה תחילתה של הזכות ביום תחילתן של התקנות שקבעו אותם. {{ח:סעיף|319|שמירת זכויות|אחר=[142ב]}} {{ח:ת}} מקום שנקבע בחוק זה כי זכות לגמלה או לתוספת גמלה, למעט זכות לגמלה לפי {{ח:פנימי|פרק ג|פרקים ג׳}} {{ח:פנימי|פרק ז|ו־ז׳}}, מותנית בתשלום דמי ביטוח, יראו תקופה שבה היה מבוטח פטור מתשלום דמי ביטוח לפי {{ח:פנימי|סעיף 351|סעיף 351(יא)}}, כתקופה שבעדה שולמו דמי ביטוח. {{ח:סעיף|320|גמלאות כפל|תיקון: תשנ״ה־6, תשנ״ו־6, תשנ״ח־8, תשס״ה־2, תש״ע־8, תשע״ו־3, תשע״ז־12, תש״ף־2, תש״ף־4, תש״ף־5, תשפ״א־11, תשפ״ב־9, תשפ״ב־10, תשפ״ג־5|אחר=[143, 127כ]}} {{ח:תת|(א)}} לא תשולם תוספת קצבה – {{ח:תתת|(1)}} בזכותו של אדם המקבל קצבה; {{ח:תתת|(2)}} לשני בני אדם או יותר בזכותו של אדם אחד. {{ח:תת|(ב)}} גמלת סיעוד לא תיחשב כקצבה לענין סעיף קטן (א)(1). {{ח:תת|(ב1)}} נמצא אדם זכאי לקצבה בעד תקופה שבעדה שולמה בזכותו תוספת קצבה (בסעיף קטן זה – הזכאי), יופחת מסכום הקצבה שהוא זכאי לה סכום תוספת הקצבה ששולמה בזכותו כאמור, ובלבד שבתקופה שבעדה שולמה בזכותו תוספת הקצבה, התגורר הזכאי עם האדם שלו שולמה התוספת, ואותו אדם נפטר בטרם התבררה זכאותו של הזכאי לקצבה; על סכום תוספת הקצבה שיופחת כאמור, יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 315|סעיף 315}}, בשינויים המחויבים. {{ח:תת|(ג)}} לא יינתנו לאדם, אם אין כוונה אחרת משתמעת – {{ח:תתת|(1)}} קצבאות שונות לפי חוק זה בעד פרק זמן אחד; {{ח:תתת|(2)}} גמלאות שונות עקב מאורע אחד מכוח ענפי ביטוח שונים לפי חוק זה. {{ח:תת|(ד)}} היה אדם זכאי, לולא הוראות סעיף זה, ליותר מגמלה אחת, הברירה בידו לקבל אחת מהן; בחר בקצבת נכות לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳}} או בקצבת תלויים לפי {{ח:פנימי|פרק ה|הפרק האמור}} במקום בקצבת אזרח ותיק או בקצבת שאירים, לפי הענין, לא תפחת קצבת הנכות או קצבת התלויים כאמור משיעור קצבת האזרח הוותיק או קצבת השאירים כל עוד הוא זכאי לכך כאמור. {{ח:תת|(ה)}} על אף הוראות סעיף קטן (ג)(1), זכאי לקיצבת תלויים שנעשה זכאי לקצבת אזרח ותיק, או זכאי לקצבת אזרח ותיק שנעשה זכאי לקיצבת תלויים, יקבל קיצבת תלויים ומחצית מקצבת האזרח הוותיק שהיתה משתלמת לו, ובלבד שקיצבה זו לא תפחת משיעור הקיצבה הכוללת שהיתה משתלמת לו אילו שולמה לו קצבת האזרח הוותיק במלואה ובנוסף לה מחצית הקיצבה הגבוהה מבין אלה: קיצבת תלויים או קיצבת שאירים. {{ח:תת|(ו)}} הוראות סעיף קטן (ג) לא יחולו לגבי – {{ח:תתת|(1)}} קצבת ילדים; {{ח:תתת|(2)}} דמי קבורה; {{ח:תתת|(3)}} מבוטח המקבל קצבת נכות לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳}} והזכאי לקבל קצבת נכות כאמור בקשר לפגיעה אחרת, ובלבד שסך כל הקצבאות לא יעלה על הקצבה שהיתה ניתנת לו אילו היתה דרגת נכותו לפי פרק ה׳ 100%; {{ח:תתת|(4)}} קצבת לידה; {{ח:תתת|(5)}} תשלום מיוחד לפי {{ח:פנימי|סעיף 62|סעיף 62}}; {{ח:תתת|(6)}} גמלת סיעוד; {{ח:תתת|(7)}} חיסכון ארוך טווח לילד לפי {{ח:פנימי|פרק ד סימן ה|סימן ה׳ לפרק ד׳}}. {{ח:תת|(ז)}} לא יהיה אדם זכאי לדמי אבטלה בעד התקופה שבה הוא זכאי לאחד מאלה: {{ח:תתת|(1)}} דמי לידה המשתלמים לפי {{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳}}; {{ח:תתת|(2)}} דמי פגיעה המשתלמים לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳}}; {{ח:תתת|(3)}} תגמול לפי {{ח:פנימי|פרק יב|פרק י״ב}}; {{ח:תתת|(4)}} דמי חופשה לפי {{ח:חיצוני|חוק חופשה שנתית|חוק חופשה שנתית}} או לפי הסכם קיבוצי או חוזה עבודה, בין ששולמו ובין שלא שולמו; {{ח:תתת|(4א)}} דמי הסתגלות מיוחדים; {{ח:תתת|(4ב)}} לגבי מבוטח בחופשה ללא תשלום – ימי חופשה צבורים שהמבוטח זכאי להם, בין ששולם בעדם שכר ובין שלא שולם; {{ח:תתת|(5)}} כל תשלום אחר שהשר, באישור ועדת העבודה והרווחה, קבע בצו כתשלום הבא כפיצוי על הפסד שכר ולפי התנאים שקבע בצו. {{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו הביטוח הלאומי (ביטוח אבטלה) (תשלום הבא כפיצוי על הפסד שכר)|צו הביטוח הלאומי (ביטוח אבטלה) (תשלום הבא כפיצוי על הפסד שכר), התשמ״א–1981}}, לפיו תשלום הניתן לעובד בשל אי־מתן הודעה מוקדמת על פיטוריו, ייחשב כפיצוי על הפסד שכר לתקופה שבעדה ניתן התשלום.}} {{ח:תת|(ח)}} מבוטחת הזכאית לדמי הסתגלות מיוחדים בעד ימים החלים בחודש שבעדו היא זכאית גם לקצבת אזרח ותיק, תשולם לה בעד אותו חודש הגמלה הגבוהה מביניהן. {{ח:תת|(ט)}} קיבל זכאי לקצבת נכות לפי {{ח:פנימי|פרק ט|פרק ט׳}} מענק לפי {{ח:פנימי|סעיף 107|סעיף 107}} או לפי {{ח:פנימי|סעיף 113|סעיף 113}}, יהיה המוסד רשאי לנכות מקצבת הנכות את המענק או חלק ממנו, הכל לפי כללים, מבחנים ודרכי חישוב שנקבעו באישור ועדת העבודה והרווחה. {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (ניכוי מענק לפי פרק ה' לחוק מקיצבת נכות לפי פרק ט')|תקנות הביטוח הלאומי (ניכוי מענק לפי פרק ה׳ לחוק מקיצבת נכות לפי פרק ט׳), התשמ״ד–1984}}.}} {{ח:סעיף|321|ניכוי מקצבה|תיקון: תשע״ז־4|אחר=[143ב]}} {{ח:תת|(א)}} נעשה אדם זכאי לקצבה לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרקים ה׳}}, {{ח:פנימי|פרק ט|ט׳}}, {{ח:פנימי|פרק יא|י״א}}, {{ח:פנימי|פרק יג|י״ג}} {{ח:פנימי|פרק יג1|או י״ג1}} והיא מגיעה לו למפרע בעד תקופה שבה שולמה לו גמלה לפי {{ח:חיצוני|חוק הבטחת הכנסה|חוק הבטחת הכנסה}}, רשאי המוסד לנכות מסכום הקצבה את סכום הגמלה ששולמה בעד אותה תקופה, כולה או מקצתה, ובלבד שלא ינוכה יותר מסכום הקצבה שהיתה מגיעה לו בעד אותה תקופה. {{ח:תת|(ב)}} הסכום שנוכה כאמור בסעיף קטן (א) יועבר לאוצר המדינה, בהתאם להסדרים שנקבעו. {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (העברת ניכויי קיצבה לאוצר המדינה)|תקנות הביטוח הלאומי (העברת ניכויי קיצבה לאוצר המדינה), תשל״ז–1976}}.}} {{ח:סעיף|322|סכום מרבי לתביעות תלויים ושאירים|אחר=[144]}} {{ח:תת|(א)}} היתה קצבה נתבעת על ידי בני אדם שונים בגלל פטירתו של מבוטח אחד כשהאחד תובע לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳}} והאחד לפי {{ח:פנימי|פרק יא|פרק י״א}}, לא יעלה סך כל הקצבאות שישתלמו בזכותו של אותו מבוטח על הסכום המרבי שנקבע לסך כל הקצבאות המגיעות בזכות אותו מבוטח לפי אחד הפרקים האמורים, הכל לפי הסכום הגדול יותר. {{ח:תת|(ב)}} מקום שבגלל הוראות סעיף קטן (א) אי אפשר לספק את התביעות של כל התובעים במלואן, יפסוק בית הדין לעבודה כיצד יחולק סך כל הקצבאות העומד לחלוקה בין כל התובעים בהתחשב במצב הכלכלי של התובעים ובמידת תלותם באדם שבזכותו משתלמות הקצבאות; ואולם אם הוגש הסכם בכתב של התובעים בענין תשלום סך כל הקצבאות או חלוקתו, ישולם סך כל הקצבאות, או יחולק, לפי ההסכם. {{ח:סעיף|323|גמלאות בחירה|תיקון: תשס״ח־2|אחר=[145]}} {{ח:תת|(א)|(1)}} הזכאי עקב מאורע אחד לגמלה לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרקים ה׳}}, {{ח:פנימי|פרק יא|י״א}} {{ח:פנימי|פרק יג|או י״ג}} ולתגמול או למענק או להענקה לפי {{ח:חיצוני|חוק הנכים (תגמולים ושיקום)|חוק הנכים}}, {{ח:חיצוני|חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום)|חוק משפחות חיילים}}, {{ח:חיצוני|חוק תגמול לחייל הנפגע בהצלת חיי הזולת|חוק תגמול לחייל}}, {{ח:חיצוני|חוק המשטרה (נכים ונספים)|חוק המשטרה}}, {{ח:חיצוני|חוק שירות בתי הסוהר (נכים ונספים)|חוק שירות בתי הסוהר}} או {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (גמלאות)#סעיף 63ז|סעיפים 63ז}} {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (גמלאות)#סעיף 63ח|ו־63ח לחוק שירות המדינה}}, הברירה בידו לבחור באחד מהם. {{ח:תתת|(2)}} תגמול המשולם לפי {{ח:חיצוני|חוק הנכים (תגמולים ושיקום)#סעיף 20א|סעיף 20א(א) לחוק הנכים}} לא ייחשב כתגמול לענין סעיף קטן זה. {{ח:תת|(ב)}} הזכאי בעד פרק זמן אחד לדמי פגיעה ולתגמול לפי {{ח:פנימי|פרק יב|פרק י״ב}}, הברירה בידו לבחור באחד מהם. {{ח:תת|(ג)}} הזכאי עקב מאורע אחד לגמלה לפי {{ח:פנימי|פרק ט|פרק ט׳}} ולתגמול או לקצבה לפי אחד החוקים המפורטים להלן, הברירה בידו לבחור באחד מהם: {{ח:תתת|(1)}} {{ח:חיצוני|חוק הנכים (תגמולים ושיקום)|חוק הנכים}}; {{ח:תתת|(2)}} {{ח:חיצוני|חוק המשטרה (נכים ונספים)|חוק המשטרה}}; {{ח:תתת|(3)}} {{ח:חיצוני|חוק שירות בתי הסוהר (נכים ונספים)|חוק שירות בתי הסוהר}}; {{ח:תתת|(4)}} {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (גמלאות)#סעיף 63ז|סעיפים 63ז}} {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (גמלאות)#סעיף 63ח|ו־63ח לחוק שירות המדינה}}; {{ח:תתת|(5)}} {{ח:חיצוני|חוק נכי המלחמה בנאצים|חוק נכי המלחמה בנאצים}}; {{ח:תתת|(6)}} {{ח:חיצוני|חוק נכי רדיפות הנאצים|חוק נכי רדיפות הנאצים}}; {{ח:תתת|(7)}} {{ח:חיצוני|חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה|חוק נפגעי פעולות איבה}}; {{ח:תתת|(8)}} {{ח:חיצוני|חוק תגמול לחייל הנפגע בהצלת חיי הזולת|חוק תגמול לחייל}}. {{ח:תת|(ד)}} השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע בצו כל חוק אחר כחוק שקיימת לגביו הברירה לענין סעיף קטן (ג). {{ח:תת|(ה)}} הבחירה לפי פסקאות (2) עד (8) של סעיף קטן (ג) תיעשה עד תום ששה חודשים מהיום שבו נקבעה לראשונה דרגת נכותו היציבה של הנכה לפי {{ח:פנימי|פרק ט|פרק ט׳}}. {{ח:תת|(ו)}} הבחירה לפי פסקה (1) של סעיף קטן (ג) תיעשה עד תום שישים ימים מהיום שבו נקבעו דרגת נכותו היציבה לפי {{ח:פנימי|פרק ט|פרק ט׳}} ודרגת נכותו הקבועה לפי {{ח:חיצוני|חוק הנכים (תגמולים ושיקום)|חוק הנכים}}, לפי המאוחר מביניהם; כל עוד לא נקבעו דרגות נכות כאמור, יהיה הנכה זכאי לבחור אם לקבל תגמולים לפי חוק זה או לפי {{ח:חיצוני|חוק הנכים (תגמולים ושיקום)|חוק הנכים}}, כל אימת שחל שינוי בגובהם של הגמלה או של התגמול החודשי, לפי העניין, ובלבד שלא ישנה את בחירתו יותר מפעמיים. {{ח:סעיף|324|הנמצא בחוץ לארץ|תיקון: תשנ״ה־7, תשנ״ז־3, תשס״ג־5, תשס״ט־4|אחר=[146]}} {{ח:תת|(א)}} הנמצא בחוץ לארץ למעלה משלושה חודשים, לא תשולם לו קצבה בעד הזמן שלמעלה משלושת החודשים הראשונים, אלא בהסכמת המוסד; ואולם רשאי המוסד לשלם את הקצבה, כולה או מקצתה, לתלויים בו. {{ח:תת|(ב)}} נמצא זכאי לקצבה בישראל, לא תשולם לו תוספת לקצבה בעד תלוי כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 200|בסעיפים 200}}, {{ח:פנימי|סעיף 201|201}} {{ח:פנימי|סעיף 247|ו־247}} ובעד ילד כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 252|בסעיף 252(ב)}}, הנמצאים בחוץ לארץ למעלה מעשרים וארבעה חודשים רצופים, בעד פרק הזמן שמתום עשרים וארבעה החודשים האמורים, אלא בהסכמת המוסד. {{ח:סעיף|324א|תנאי לתשלום גמלה למי ששהה מחוץ לישראל|תיקון: תשס״ג־5}} {{ח:תת|(א)}} שהה אדם מחוץ לישראל 183 ימים לפחות במהלך שנה והוא זכאי לגמלה בתנאי שהוא מתגורר בישראל, לא תשולם לו או בעדו גמלה כאמור, כל עוד לא תמה שנה שבמהלכה התגורר בישראל 183 ימים לפחות, אלא אם כן הודיע למוסד במועד, בתנאים ובאופן שקבע השר על יציאתו מישראל, על תקופת היעדרותו המשוערת ממנה ועל חזרתו אליה. {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (הודעה בדבר יציאה את ישראל)|תקנות הביטוח הלאומי (הודעה בדבר יציאה את ישראל), התשס״ה–2004}}.}} {{ח:תת|(ב)}} הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו לגבי – {{ח:תתת|(1)}} גמלה המשתלמת לפי {{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳}} למבוטח כמשמעותו לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 40|סעיף 40(א)(2) ו־(ב)(1)}}; {{ח:תתת|(2)}} גמלה המשתלמת לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרקים ה׳}}, {{ח:פנימי|פרק ח|ח׳}} {{ח:פנימי|פרק יג|ו־י״ג}}; {{ח:תתת|(3)}} מי ששהה מחוץ לישראל לצורך קבלת טיפול רפואי הניתן לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק ביטוח בריאות ממלכתי#סעיף 11|סעיף 11 בחוק ביטוח בריאות}}. {{ח:תת|(ג)}} בסעיף זה, ”שנה“ – שנים עשר חודשים רצופים. {{ח:סעיף|324א1|נעדר|תיקון: תשפ״ו־10}} {{ח:ת}} לא תשולם גמלה לנעדר או בעדו, בעד התקופה שלאחר שישה חודשים מהמועד שבו נקבע כי הוא נעדר, וכל עוד לא אותר; בסעיף זה, ”נעדר“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק סיוע לבני משפחה של נעדרים|בחוק סיוע לבני משפחה של נעדרים, התשפ״ו–2026}}. {{ח:סעיף|324ב|שלילת גמלה משוהה שלא כדין|תיקון: תשס״ג־5}} {{ח:תת|(א)}} לא תשולם גמלה לשוהה שלא כדין, כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הכניסה לישראל#סעיף 13|בסעיף 13 בחוק הכניסה לישראל}} (בסעיף זה – שוהה שלא כדין) בעד תקופת שהותו כאמור. {{ח:תת|(ב)}} על אף הוראות סעיף קטן (א), מי שמשתלמת לו גמלה ונעשה שוהה שלא כדין, יופסק לו תשלום הגמלה בעד תקופת שהותו שלא כדין לפי הוראות הסעיף הקטן האמור, החל בתום 30 ימים מיום שנעשה שוהה שלא כדין. {{ח:סעיף|325|אסיר|תיקון: תשע״ו־2, בג״ץ 3390/16, תשפ״ה־2|אחר=[147]}} {{ח:תת|(א)}} הנמצא במאסר על פי פסק דין של בית משפט שדן אותו למאסר של שלושה חודשים או יותר, לא תשולם לו כל גמלה בעד הזמן שהוא במאסר. {{ח:תת|(ב)|(1)}} ילד כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 238|בסעיף 238}} שהורשע בעבירת ביטחון כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 326|בסעיף 326(ג)}}, ונגזר עליו עונש מאסר, לא ישולמו להוריו במשך הזמן שהוא במאסר – {{ח:תתתת|(א)}} גמלה המשולמת בעדו לפי {{ח:פנימי|פרק ד|פרק ד׳}}; {{ח:תתתת|(ב)}} תוספת לגמלה המשולמת בעדו לפי {{ח:פנימי|סעיף 132|סעיפים 132(5)}}, {{ח:פנימי|סעיף 200|200(ג)(2)}}, {{ח:פנימי|סעיף 244|244(ב)(2)}} {{ח:פנימי|סעיף 252|ו־252(ב)}}, וכן לפי {{ח:חיצוני|חוק הבטחת הכנסה|חוק הבטחת הכנסה}} {{ח:חיצוני|חוק המזונות (הבטחת תשלום)|וחוק המזונות (הבטחת תשלום), התשל״ב–1972}}. {{ח:תתת|(2)}} במשך תקופת המאסר כאמור בפסקה (1), לא יבוא הילד במניין הילדים לעניין הסעיפים המנויים בפסקה (1)(ב), לעניין {{ח:פנימי|סעיף 68|סעיף 68}} ולעניין {{ח:חיצוני|חוק הבטחת הכנסה|חוק הבטחת הכנסה}} {{ח:חיצוני|חוק המזונות (הבטחת תשלום)|וחוק המזונות (הבטחת תשלום), התשל״ב–1972}}. {{ח:סעיף|326|שלילת גמלה בגלל פשע|תיקון: תשס״ב־8, תשס״ז־7, תש״ע־3, תשע״ב־11, תשע״ד־11, תשע״ו־2, תשע״ו־18, תשע״ט־3, תשפ״ה־2, תשפ״ה־9|אחר=[148]}} {{ח:תת|(א)}} חל המקרה המזכה לגמלה, אגב ביצוע או אגב נסיון לבצע פשע בידי הזכאי לאותה גמלה, או כתוצאה מביצוע או נסיון כאמור או בקשר עמם, לא תינתן הגמלה – ואם בוצע הפשע מתוך מניע לאומני או בזיקה לפעילות טרור בידי מי שמכוחו ניתנת גמלה לפי {{ח:פנימי|סעיף 62|סעיף 62}}, לפי {{ח:פנימי|פרק יא סימן ד|סימנים ד׳}} {{ח:פנימי|פרק יא סימן ה|או ה׳ בפרק י״א}}, או לפי {{ח:פנימי|סעיף 310|סעיף 310}} או בידי מי שבעד ילדו ניתנת גמלה לפי {{ח:פנימי|סעיף 74|סעיף 74(ב)(1)(א) או (ב)}}, לא תינתן הגמלה לפי אותם סעיפים. {{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:תת|(ג)}} בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), הורשע אדם באחת מאלה: עבירת טרור חמורה כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק המאבק בטרור|בחוק המאבק בטרור}}, עבירת בגידה או ריגול חמור או עבירת טרור ביטחונית בבית משפט צבאי ({{ח:פנימי|פרק יד סימן ג|בסימן זה}} – עבירת ביטחון), ונגזרו עליו עשר שנות מאסר לפחות, או נדון אדם למאסר בשל עבירת רצח או ניסיון לרצח בנסיבות טרור, הוא לא ייחשב מבוטח לעניין {{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳}}, {{ח:פנימי|פרק ד סימן א|סימנים א׳}} {{ח:פנימי|פרק ד סימן ג|ו־ג׳ עד ה׳ לפרק ד׳}}, {{ח:פנימי|פרק ה סימן א|סימנים א׳ עד ז׳}} {{ח:פנימי|פרק ה סימן ט|ו־ט׳ לפרק ה׳}}, {{ח:פנימי|פרק ו|פרקים ו׳ עד ח׳}}, {{ח:פנימי|פרק ט סימן א|סימנים א׳ עד ה׳ לפרק ט׳}}, {{ח:פנימי|פרק י|פרק י׳}} {{ח:פנימי|פרק יא סימן א|וסימנים א׳ עד ג׳}} {{ח:פנימי|פרק יא סימן ה|ו־ה׳ עד ו׳ לפרק י״א}}, ולעניין מי שנדון למאסר בשל עבירת רצח או ניסיון לרצח בנסיבות טרור – גם לעניין {{ח:פנימי|פרק ה סימן ח|סימן ח׳ לפרק ה׳}} {{ח:פנימי|פרק יא סימן ד|וסימן ד׳ לפרק י״א}}, ויחולו הוראות אלו: {{ח:תתת|(1)}} לא תשולם ולא תינתן לו כל גמלה לפי חוק זה; {{ח:תתת|(2)}} לא תשולם תוספת לקצבה בעד תלויים בו לעניין גמלה כאמור בפסקה (1), ובכלל זה לפי {{ח:פנימי|סעיף 132|סעיפים 132(5)}}, {{ח:פנימי|סעיף 200|200(ג) ו־(ד)}}, {{ח:פנימי|סעיף 201|201}}, {{ח:פנימי|סעיף 244|244(ב)}}, {{ח:פנימי|סעיף 251|251(ב)}} {{ח:פנימי|סעיף 252|או 252(ב)}}; {{ח:תתת|(3)}} לא ישולמו ולא יינתנו בשל מותו גמלאות לפי {{ח:פנימי|פרק יא סימן ה|סימן ה׳ לפרק י״א}}, לפי {{ח:פנימי|סעיף 310|סעיף 310}} או לפי הסכם מכוח {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9}}, ולעניין מי שנדון למאסר בשל עבירת רצח או ניסיון לרצח בנסיבות טרור – גם גמלאות לפי {{ח:פנימי|פרק ה סימן ח|סימן ח׳ לפרק ה׳}} {{ח:פנימי|פרק יא סימן ד|וסימן ד׳ לפרק י״א}}; {{ח:תתת|(4)}} לא ישולמו לו גמלאות בעד ילדיו, אולם על גמלה לפי {{ח:פנימי|פרק ד סימן ב|סימן ב׳ לפרק ד׳}} או לפי {{ח:פנימי|סעיף 222|סעיפים 222 עד 222ב}} שאין זכאי אחר לתשלומה בעד הילד, יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 304|סעיף 304}}. {{ח:תת|(ד)}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:תת|(ה)}} בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (ג), כל עוד פסק הדין שניתן כאמור באותו סעיף קטן אינו פסק דין סופי, יעוכב תשלום הגמלאות האמורות באותו סעיף קטן או תעוכב נתינתן. {{ח:תת|(ו)|(1)}} שירות בתי הסוהר ימסור למוסד, אחת לחודש, מידע על מי שנמצא במאסר בשל עבירת טרור חמורה כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק המאבק בטרור|בחוק המאבק בטרור}}, עבירת בגידה או ריגול חמור או עבירת טרור ביטחונית, ונגזרו עליו עשר שנות מאסר לפחות או בשל עבירת רצח או ניסיון לרצח בנסיבות טרור. {{ח:תתת|(2)}} שירות בתי הסוהר ימסור למוסד, לגבי מי שהורשע בעבירות כאמור בפסקה (1) ושוחרר ממאסר במסגרת שחרור שבויים ישראליים או משא ומתן מדיני, בתוך חודש ממועד שחרורו, מידע על מועד שחרורו כאמור, על תקופת המאסר שנגזרה עליו, ועל המועד שהיה צפוי להשתחרר בו אילולא שוחרר בנסיבות האמורות. {{ח:תתת|(3)}} חובת מסירת המידע כאמור בסעיף קטן זה לא תחול לעניין עבירה המנויה בפסקאות (3)(ב) ו־(4)(ב) להגדרה ”עבירת רצח או ניסיון לרצח בנסיבות טרור“. {{ח:תת|(ז)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 326א|סעיף 326א(ד)}} יחולו, בשינויים המחויבים, לעניין אי־תשלום גמלה או עיכובה לפי הוראות סעיף זה בשל מאסר שנגזר בבית משפט צבאי על מי שהורשע בעבירת טרור ביטחונית, ובכלל זה בעבירה של גרימת מוות בכוונה לפי {{ח:חיצוני|צו בדבר הוראות ביטחון (יהודה והשומרון)#סעיף 209|סעיף 209 לצו בדבר הוראות ביטחון}} או בעבירה של ניסיון לפי {{ח:חיצוני|צו בדבר הוראות ביטחון (יהודה והשומרון)#סעיף 198|סעיף 198 לאותו צו}}, לביצוע עבירה כאמור. {{ח:תת|(ח)}} בסעיף זה – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בית משפט צבאי“, ”חוק המאבק בטרור“, ”עבירת טרור ביטחונית“ ו”צו בדבר הוראות ביטחון“ – כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 326א|בסעיף 326א(ז)}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עבירת בגידה או ריגול חמור“ – עבירה לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 97|סעיפים 97 עד 99}} או עבירה לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 113|סעיף 113(ב), לחוק העונשין}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עבירת רצח או ניסיון לרצח בנסיבות טרור“ – עבירה לפי אחד מאלה: {{ח:תתתת|(1)}} {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 301א|סעיף 301א(א)(10) לחוק העונשין}}; {{ח:תתתת|(2)}} {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 301א|סעיף 301א(א)(11) לחוק העונשין}} לעניין ארגון טרור; {{ח:תתתת|(3)}} {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 305|סעיף 305 לחוק העונשין}} – אם התקיים אחד מאלה: {{ח:תתתתת|(א)}} בית המשפט קבע כי העבירה היא מעשה טרור לפי {{ח:חיצוני|חוק המאבק בטרור#סעיף 37|סעיף 37 לחוק המאבק בטרור}}; {{ח:תתתתת|(ב)}} העבירה נעברה לפני תחילתו של {{ח:חיצוני|חוק המאבק בטרור|חוק המאבק בטרור}} והיא מעשה טרור על סמך העובדות שנקבעו בפסק הדין; {{ח:תתתת|(4)}} {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 300|סעיף 300 לחוק העונשין}} כנוסחו ערב תחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_528388.pdf|חוק העונשין (תיקון מס׳ 137), התשע״ט–2019}} – אם התקיים אחד מאלה: {{ח:תתתתת|(א)}} בית המשפט קבע כי העבירה היא מעשה טרור לפי {{ח:חיצוני|חוק המאבק בטרור#סעיף 37|סעיף 37 לחוק המאבק בטרור}}; {{ח:תתתתת|(ב)}} העבירה נעברה לפני תחילתו של {{ח:חיצוני|חוק המאבק בטרור|חוק המאבק בטרור}} והיא מעשה טרור על סמך העובדות שנקבעו בפסק הדין; {{ח:תתתת|(5)}} עבירה של גרימת מוות בכוונה לפי {{ח:חיצוני|צו בדבר הוראות ביטחון (יהודה והשומרון)#סעיף 209|סעיף 209 לצו בדבר הוראות ביטחון}} או ניסיון לפי {{ח:חיצוני|צו בדבר הוראות ביטחון (יהודה והשומרון)#סעיף 198|סעיף 198 לאותו צו}}, לביצוע עבירה כאמור. {{ח:סעיף|326א|שלילת גמלה ממי שאינו תושב ישראל בגלל טרור|תיקון: תשפ״ה}} {{ח:תת|(א)}} בלי לגרוע מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 326|סעיף 326}}, הורשע מי שאינו תושב ישראל בביצוע עבירה כמפורט להלן, ואותו אדם זכאי לתשלום גמלה מחוץ לישראל, מכוח עצמו או מכוח בן משפחתו, לא תשולם לו הגמלה מיום שפסק הדין בעניינו היה לסופי, וכל עוד לא ניתן פסק דין סופי, יעוכב תשלום הגמלה כאמור: {{ח:תתת|(1)}} עבירת טרור חמורה או עבירה שבית המשפט קבע כי היא מעשה טרור לפי {{ח:חיצוני|חוק המאבק בטרור#סעיף 37|סעיף 37(ד) לחוק המאבק בטרור}}; {{ח:תתת|(2)}} עבירת טרור ביטחונית – בבית משפט צבאי. {{ח:תת|(ב)}} נעצר במעצר עד תום ההליכים מי שאינו תושב ישראל, בשל אישום בביצוע עבירת טרור חמורה, עבירה שהיא מעשה טרור לפי {{ח:חיצוני|חוק המאבק בטרור#סעיף 37|סעיף 37(א) לחוק המאבק בטרור}} או עבירת טרור ביטחונית, והוא זכאי לגמלה כאמור בסעיף קטן (א), יעוכב תשלום הגמלה עד הכרעת הדין בעניינו. {{ח:תת|(ג)}} הכריז שר הביטחון על אדם זר כפעיל טרור לפי {{ח:חיצוני|חוק המאבק בטרור#פרק ב|פרק ב׳ לחוק המאבק בטרור}}, ואותו אדם זכאי לתשלום גמלה מחוץ לישראל, מכוח עצמו או מכוח בן משפחתו, לא תשולם לו הגמלה כל עוד ההכרזה עומדת בתוקפה. {{ח:תת|(ד)}} טען אדם שלא שולמה לו גמלה או עוכב תשלומה בשל הוראות סעיפים קטנים (א) או (ב), לפני המוסד, כי עבירת הטרור הביטחונית שעבר נעברה בנסיבות שאין בהן כדי ליצור חשש לפגיעה בביטחון המדינה ושלא בזיקה לפעילות טרור (בסעיף קטן זה – נסיבות שאינן טרור), ושוכנע המוסד, על יסוד פסק הדין וכתב האישום, כי העבירה התקיימה בנסיבות שאינן טרור, לא יחולו הוראות אותם סעיפים קטנים; המוסד רשאי לבקש מהתובע המוסמך לעניין עבירה כאמור מידע לבחינת הטענות. {{ח:תת|(ה)}} הגורמים שלהלן ימסרו למוסד, אחת לחודש, מידע בעניינים אלה: {{ח:תתת|(1)}} שירות בתי הסוהר – מידע על מעצר עד תום ההליכים בשירות בתי הסוהר של מי שאינו תושב ישראל, שהואשם בביצוע עבירת טרור חמורה, עבירה שהיא מעשה טרור לפי {{ח:חיצוני|חוק המאבק בטרור#סעיף 37|סעיף 37(א) לחוק המאבק בטרור}} או עבירת טרור ביטחונית; {{ח:תתת|(2)}} משרד הביטחון – מידע על הכרזות בתוקף על פעילי טרור לפי {{ח:חיצוני|חוק המאבק בטרור#פרק ב|פרק ב׳ לחוק המאבק בטרור}}. {{ח:תת|(ו)}} המוסד ידווח לוועדת העבודה והרווחה, אחת לשנה, במשך חמש שנים, על מספר האנשים שלא שולמה להם גמלה או שעוכב תשלומה לפי הוראות סעיף זה, ועל סוגי הגמלאות וסכומן, בתקופה שקדמה למועד הדיווח. {{ח:תת|(ז)}} בסעיף זה – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אזור“ ו”בית משפט צבאי“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|תקנות שעת חירום (יהודה והשומרון וחבל עזה – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית)|בתקנות שעת חירום (יהודה והשומרון וחבל עזה – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), התשכ״ז–1967}}, כפי שהוארך תוקפן ותוקן נוסחן בחוק, מעת לעת; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חוק המאבק בטרור“ – {{ח:חיצוני|חוק המאבק בטרור|חוק המאבק בטרור, התשע״ו–2016}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עבירת טרור ביטחונית“ – עבירה כלהלן: {{ח:תתתת|(1)}} עבירה לפי {{ח:חיצוני|צו בדבר הוראות ביטחון (יהודה והשומרון)#סעיף 237א|סעיפים 237א}}, {{ח:חיצוני|צו בדבר הוראות ביטחון (יהודה והשומרון)#סעיף 237ב|237ב}} {{ח:חיצוני|צו בדבר הוראות ביטחון (יהודה והשומרון)#סעיף 246|ו־246(א)(1) לצו בדבר הוראות ביטחון}}; {{ח:תתתת|(2)}} עבירה לפי {{ח:חיצוני|צו בדבר הוראות ביטחון (יהודה והשומרון)#סעיף 242א|סעיפים 242א}}, {{ח:חיצוני|צו בדבר הוראות ביטחון (יהודה והשומרון)#סעיף 242ב|242ב}} {{ח:חיצוני|צו בדבר הוראות ביטחון (יהודה והשומרון)#סעיף 249א|ו־249א לצו בדבר הוראות ביטחון}} לגבי העבירות המנויות {{ח:חיצוני|צו בדבר הוראות ביטחון (יהודה והשומרון)#תוספת 1|בתוספת הראשונה לאותו צו}} למעט עבירות לפי הוראות אלה: {{ח:חיצוני|צו בדבר הוראות ביטחון (יהודה והשומרון)#סעיף 90|סעיפים 90}}, {{ח:חיצוני|צו בדבר הוראות ביטחון (יהודה והשומרון)#סעיף 212א|212א}}, {{ח:חיצוני|צו בדבר הוראות ביטחון (יהודה והשומרון)#סעיף 215|215(ג) ו־(ד)}}, {{ח:חיצוני|צו בדבר הוראות ביטחון (יהודה והשומרון)#סעיף 218|218}}, {{ח:חיצוני|צו בדבר הוראות ביטחון (יהודה והשומרון)#סעיף 220|220}}, {{ח:חיצוני|צו בדבר הוראות ביטחון (יהודה והשומרון)#סעיף 223|223}}, {{ח:חיצוני|צו בדבר הוראות ביטחון (יהודה והשומרון)#סעיף 231|231}}, {{ח:חיצוני|צו בדבר הוראות ביטחון (יהודה והשומרון)#סעיף 234|234}}, {{ח:חיצוני|צו בדבר הוראות ביטחון (יהודה והשומרון)#סעיף 244|244}}, {{ח:חיצוני|צו בדבר הוראות ביטחון (יהודה והשומרון)#סעיף 245|245}}, {{ח:חיצוני|צו בדבר הוראות ביטחון (יהודה והשומרון)#סעיף 248|248}}, {{ח:חיצוני|צו בדבר הוראות ביטחון (יהודה והשומרון)#סעיף 253|253}}, {{ח:חיצוני|צו בדבר הוראות ביטחון (יהודה והשומרון)#סעיף 254|254(א)}}, {{ח:חיצוני|צו בדבר הוראות ביטחון (יהודה והשומרון)#סעיף 257|257}}, {{ח:חיצוני|צו בדבר הוראות ביטחון (יהודה והשומרון)#סעיף 300|300(א) ו־(ב) לצו בדבר הוראות ביטחון}} {{ח:חיצוני|תקנות ההגנה (שעת חירום)#סעיף 139|ותקנות 139}}, {{ח:חיצוני|תקנות ההגנה (שעת חירום)#סעיף 140|140}}, {{ח:חיצוני|תקנות ההגנה (שעת חירום)#סעיף 141|141}} {{ח:חיצוני|תקנות ההגנה (שעת חירום)#סעיף 143א|ו־143א לתקנות ההגנה}}; {{ח:תתתת|(3)}} עבירה המנויה {{ח:חיצוני|צו בדבר הוראות ביטחון (יהודה והשומרון)#תוספת 3|בתוספת השלישית לצו בדבר הוראות ביטחון}}, למעט עבירה לפי {{ח:חיצוני|צו בדבר הוראות ביטחון (יהודה והשומרון)#סעיף 211|סעיפים 211}}, {{ח:חיצוני|צו בדבר הוראות ביטחון (יהודה והשומרון)#סעיף 212א|212א}}, {{ח:חיצוני|צו בדבר הוראות ביטחון (יהודה והשומרון)#סעיף 215|215(ג) ו־(ד)}}, {{ח:חיצוני|צו בדבר הוראות ביטחון (יהודה והשומרון)#סעיף 218|218}}, {{ח:חיצוני|צו בדבר הוראות ביטחון (יהודה והשומרון)#סעיף 220|220}}, {{ח:חיצוני|צו בדבר הוראות ביטחון (יהודה והשומרון)#סעיף 222|222}}, {{ח:חיצוני|צו בדבר הוראות ביטחון (יהודה והשומרון)#סעיף 223|223}}, {{ח:חיצוני|צו בדבר הוראות ביטחון (יהודה והשומרון)#סעיף 231|231}}, {{ח:חיצוני|צו בדבר הוראות ביטחון (יהודה והשומרון)#סעיף 232|232}}, {{ח:חיצוני|צו בדבר הוראות ביטחון (יהודה והשומרון)#סעיף 233|233(ג)}}, {{ח:חיצוני|צו בדבר הוראות ביטחון (יהודה והשומרון)#סעיף 234|234}}, {{ח:חיצוני|צו בדבר הוראות ביטחון (יהודה והשומרון)#סעיף 245|245}}, {{ח:חיצוני|צו בדבר הוראות ביטחון (יהודה והשומרון)#סעיף 248|248}}, {{ח:חיצוני|צו בדבר הוראות ביטחון (יהודה והשומרון)#סעיף 251|251}}, {{ח:חיצוני|צו בדבר הוראות ביטחון (יהודה והשומרון)#סעיף 254|254}}, {{ח:חיצוני|צו בדבר הוראות ביטחון (יהודה והשומרון)#סעיף 259|259}}, {{ח:חיצוני|צו בדבר הוראות ביטחון (יהודה והשומרון)#סעיף 261|261}}, {{ח:חיצוני|צו בדבר הוראות ביטחון (יהודה והשומרון)#סעיף 300|300(א) ו־(ב)}}, {{ח:חיצוני|צו בדבר הוראות ביטחון (יהודה והשומרון)#סעיף 317|317}}, {{ח:חיצוני|צו בדבר הוראות ביטחון (יהודה והשומרון)#סעיף 318|318}} {{ח:חיצוני|צו בדבר הוראות ביטחון (יהודה והשומרון)#סעיף 319|ו־319(ב)(2) לצו בדבר הוראות ביטחון}}, עבירה לפי {{ח:חיצוני|צו בדבר איסור פעולות הסתה ותעמולה עוינת (יהודה והשומרון)|צו בדבר איסור פעולות הסתה ותעמולה עוינת (יהודה והשומרון) (מס׳ 101), התשכ״ז–1967}}, ועבירה לפי {{ח:חיצוני|תקנות ההגנה (שעת חירום)#סעיף 59|תקנות 59(ד) ו־(ה)}}, {{ח:חיצוני|תקנות ההגנה (שעת חירום)#סעיף 63|63}}, {{ח:חיצוני|תקנות ההגנה (שעת חירום)#סעיף 64|64}}, {{ח:חיצוני|תקנות ההגנה (שעת חירום)#סעיף 66|66}}, {{ח:חיצוני|תקנות ההגנה (שעת חירום)#סעיף 129|129(2)}}, {{ח:חיצוני|תקנות ההגנה (שעת חירום)#סעיף 140|140}} {{ח:חיצוני|תקנות ההגנה (שעת חירום)#סעיף 143א|ו־143א לתקנות ההגנה}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עבירת טרור חמורה“ – עבירה המנויה {{ח:חיצוני|חוק המאבק בטרור#סעיף 2|בפסקה (1) להגדרה ”עבירת טרור חמורה“ בחוק המאבק בטרור}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”צו בדבר הוראות ביטחון“ – {{ח:חיצוני|צו בדבר הוראות ביטחון (יהודה והשומרון)|צו בדבר הורא{{ח:הערה|ו}}ת ביטחון [נוסח משולב] (יהודה והשומרון) (מס׳ 1651), התש״ע–2009}}, כתוקפו מעת לעת; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תקנות ההגנה“ – {{ח:חיצוני|תקנות ההגנה (שעת חירום)|תקנות ההגנה (שעת חירום), 1945}}, כתוקפן באזור. {{ח:סעיף|327|מסירת מידע מטעה|תיקון: תשס״ה־3|אחר=[149]}} {{ח:תת|(א)}} בסעיף זה – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מידע מטעה“ – ידיעה כוזבת, בין בעל פה ובין בכתב, או מסמך מזויף; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מסמך“ ו”זיוף“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 414|בסעיף 414 לחוק העונשין, התשל״ז–1977}}. {{ח:תת|(ב)}} הוכח להנחת דעתו של המוסד כי תובע גמלה או מקבל גמלה מסר למוסד מידע מטעה, ביודעין, או נמנע מלמסור מידע ביודעו שיש בכך כדי להשפיע על זכותו לגמלה, והמוסד החליט לדחות בשל כך את התביעה לגמלה, כולה או חלקה, או להפסיק בשל כך את תשלום הגמלה, כולה או חלקה, לפי הענין (בסעיף זה – החלטת המוסד), יחולו הוראות אלה: {{ח:תתת|(1)}} נדחתה התביעה לגמלה במלואה או הופסק תשלום הגמלה במלואה – {{ח:תתתת|(א)}} לא תוגש תביעה חוזרת לגמלה זהה (בסעיף זה – תביעה חוזרת) בעד תקופה של 90 ימים מהיום שבו הודע לתובע הגמלה או למקבל הגמלה על החלטת המוסד, אלא אם כן שילם למוסד דמי טיפול בסך 400 שקלים חדשים; {{ח:תתתת|(ב)}} הוגשה תביעה חוזרת בטרם חלפו 24 חודשים קלנדריים מהחודש שבו הודע לתובע הגמלה או למקבל הגמלה על החלטת המוסד, תופחת הגמלה המשתלמת בעד התקופה הקובעת בשיעור של 25%; היתה התביעה החוזרת לגמלה שאינה משתלמת בעד תקופה מסוימת, תופחת אותה גמלה בשיעור האמור; לענין זה, ”התקופה הקובעת“ – שלושת החודשים הראשונים שלאחר הגשת התביעה החוזרת שבעדם זכאי התובע לגמלה; {{ח:תתת|(2)}} נדחתה התביעה לגמלה בחלקה או הופסק תשלום הגמלה בחלקו – יחולו הוראות פסקת משנה (א) של פסקה (1), וכן תופחת הגמלה המשתלמת בעד שלושת החודשים הראשונים שלאחר החלטת המוסד בשיעור של 25%, ולענין גמלה שאינה משתלמת בעד תקופה מסוימת – תופחת אותה גמלה בשיעור האמור. {{ח:תת|(ג)}} לענין סעיף זה יראו כתביעה חוזרת גם תביעה לגמלה זהה, שאינה בעד התקופה, שלגביה הוגשה התביעה שנדחתה בהחלטת המוסד או שבעדה שולמה הגמלה שתשלומה הופסק בהחלטת המוסד, לפי הענין. {{ח:תת|(ד)}} החלטת המוסד תתקבל לאחר שניתנה לתובע הגמלה או למקבל הגמלה, לפי הענין, הזדמנות לטעון את טענותיו. {{ח:תת|(ה)}} אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מאחריותו הפלילית של תובע הגמלה או מקבל הגמלה. {{ח:תת|(ו)}} הסכום האמור בסעיף קטן (ב)(1)(א) יעודכן ב־1 בינואר של כל שנה בהתאם לשיעור עליית המדד שפורסם לאחרונה לפני מועד העדכון לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני 1 בינואר של השנה שקדמה לה, ויעוגל לשקל החדש הקרוב. {{ח:קטע3|פרק יד סימן ד|סימן ד׳: תביעות נגד צד שלישי}} {{ח:סעיף|328|זכות לתביעה|תיקון: תשנ״ז־3, תשס״א־5, תשס״ה־3, תשס״ח־4, תשע״ג־3, תשע״ו־7, תשפ״ב־2|אחר=[150]}} {{ח:תת|(א)}} היה המקרה שחייב את המוסד לשלם גמלה לפי חוק זה משמש עילה גם לחייב צד שלישי לשלם פיצויים לאותו זכאי לפי {{ח:חיצוני|פקודת הנזיקין|פקודת הנזיקין}}, או לפי {{ח:חיצוני|חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים|חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל״ה–1975}}, רשאי המוסד או מעביד שאושר לכך לפי {{ח:פנימי|סעיף 343|סעיף 343}} לתבוע מאותו צד שלישי פיצוי על הגמלה ששילמו או שהם עתידים לשלמה; החזיר מעביד למוסד את הסכום ששילם המוסד לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 94|סעיף 94}}, או שילם מעביד לעובד דמי פגיעה בעד תקופת הזכאות הראשונה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 94|אותו סעיף}} רשאי המוסד או המעביד, לתבוע מאותו צד שלישי פיצוי בעד הסכום שהוחזר למוסד או ששולם לעובד בידי המעביד כאמור. {{ח:תת|(א1)|(1)}} מבטח ידווח למוסד על כך שהוא או צד שלישי שהוא מבוטח שלו ניכו או רשאים היו לנכות סכום כלשהו מהפיצויים שהוא או צד שלישי שהוא מבוטח שלו חייבים לשלם לזכאי, בין לפי הסכם ביניהם ובין לפי פסק דין, בשל גמלה ששילם או שעתיד לשלם המוסד לפי חוק זה, ואשר המוסד רשאי היה לתבוע מהמבטח או מהצד השלישי לפי סעיף קטן (א); בסעיף זה, ”מבטח“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)|בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ״א–1981}}. {{ח:תתת|(2)}} דיווח כאמור בפסקה (1) יועבר באופן מקוון על גבי טופס שעליו הורה המוסד ופרסם באתר האינטרנט שלו, בתוך שישים ימים מיום כריתת ההסכם, מיום מתן פסק הדין או מיום ביצוע הניכוי, לפי המוקדם, ובו יפרט המבטח את שם הזכאי ומספר הזהות שלו, את הסכום ששילם או שהוא עתיד לשלם לפי ההסכם או לפי פסק הדין, את מועד כריתת ההסכם, מתן פסק הדין או ביצוע הניכוי, ולפי איזה חיקוק מאלה המנויים בסעיף קטן (א) חלה חובת הפיצוי, ואם נוהל הליך משפטי, יציין את מספרו; השר, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע דרכים נוספות למסירת הדיווח ומסמכים או פרטים נוספים שיצורפו לדיווח, ולהאריך את התקופה למסירתו. {{ח:תתת|(3)}} על אף האמור בכל דין, תקופת ההתיישנות של תביעת המוסד לפי סעיף קטן (א) נגד המבטח או צד שלישי שהוא מבוטח שלו תחל ביום קבלת הדיווח או ביום שבו נודע למוסד על ההליכים בין הזכאי למבטח או לצד השלישי, לפי המוקדם, ובלבד שלא תוגש תביעה כאמור אם חלפו 15 שנים מיום המקרה שחייב את המוסד לשלם את הגמלה. {{ח:תתת|(4)}} על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 398|סעיף 398(ב)}}, אי־מסירת דיווח לפי סעיף קטן זה לא יהיה עבירה פלילית. {{ח:תת|(א2)|(1)}} היתה למוסד זכות תביעה כאמור בסעיף קטן (א), רשאי הוא להעביר למבטח של הצד השלישי דרישה לתשלום סכום הפיצוי על הגמלה, או סכום פיצוי מופחת אם נקבע סכום כאמור בהסכם בין המוסד לבין המבטח; דרישת תשלום לפי סעיף קטן זה לא תועבר למבטח אם הוגשה תובענה על הסכום האמור. {{ח:תתת|(2)}} העביר המוסד דרישת תשלום כאמור בפסקה (1), ישלם המבטח למוסד את הסכום שאינו שנוי במחלוקת מהסכום הנקוב בדרישה, בתוך 60 ימים מיום קבלת דרישת התשלום. {{ח:תתת|(3)}} המבטח יפרט את הסתייגויותיו בנוגע ליתרת התשלום שנותרה שנויה במחלוקת מהסכום הנקוב בדרישת התשלום, בתוך התקופה האמורה בפסקה (2); פירט המבטח את הסתייגויותיו כאמור, רשאי המוסד לתקן את דרישת התשלום, ולהעבירה למבטח בתוך 30 ימים; המבטח ישיב לדרישת התשלום המתוקנת, בתוך 30 ימים מיום קבלתה. {{ח:תתת|(4)}} הוראות פסקאות (2) ו־(3) לא יחולו, ככל שנקבע אחרת בהסכם בין המוסד למבטח. {{ח:תת|(ב)}} הזכאי לגמלה לפי חוק זה חייב להושיט כל עזרה ולנקוט כל פעולה סבירה כדי לסייע למוסד במימוש זכותו לפי {{ח:פנימי|פרק יד סימן ד|סימן זה}}, ולא יעשה כל פעולה העלולה לפגוע בזכויות המוסד לפי {{ח:פנימי|פרק יד סימן ד|סימן זה}} או למנוע בעד מימושה; עבר הזכאי לגמלה על איסור לפי {{ח:פנימי|פרק יד סימן ד|סימן זה}}, או לא עשה את המוטל עליו לפיו, רשאי המוסד לשלול ממנו את הזכות לגמלה, כולה או מקצתה. {{ח:תת|(ג)|(1)}} לא תוגש תובענה לפי סעיף זה נגד המדינה, או נגד עובד שלה בשל מעשה שעשה תוך כדי עבודתו כעובד המדינה. {{ח:תתת|(2)}} לא תוגש תובענה לפי סעיף זה נגד מוסד רפואי או נגד קופת חולים, או נגד עובד שלהם, שעילתה היא טיפול רפואי במסגרת המוסד הרפואי או במסגרת קופת החולים. {{ח:תתת|(3)}} על אף האמור בפסקאות (1) ו־(2), חייב בית משפט את המדינה, מוסד רפואי, קופת חולים או עובד שלהם לשלם פיצויים לזכאי לגמלה, במסגרת תביעה לפי {{ח:חיצוני|פקודת הנזיקין|פקודת הנזיקין}}, שהגיש אותו זכאי בשל מקרה כאמור בסעיף קטן (א), יופחת סכום הגמלה שחייב המוסד לשלם בשל המקרה האמור מסכום הפיצויים. {{ח:תתת|(4)}} בסעיף קטן זה – {{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”טיפול רפואי“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק זכויות החולה#סעיף 2|בסעיף 2 לחוק זכויות החולה, התשנ״ו–1996}}; {{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”מוסד רפואי“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|פקודת בריאות העם#סעיף 24|בסעיף 24 לפקודת בריאות העם, 1940}}, שבבעלות הממשלה, קופת חולים או רשות מקומית, או מוסד רפואי שהוא תאגיד שהוא מוסד ציבורי כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 9|בסעיף 9 לפקודת מס הכנסה}}; {{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”עובד המדינה“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|פקודת הנזיקין#סעיף 7|בסעיף 7 לפקודת הנזיקין}}; {{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”קופת חולים“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק ביטוח בריאות ממלכתי#סעיף 2|בסעיף 2 לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ״ד–1994}}; {{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”תאונת דרכים“ – {{ח:הערה|(נמחקה).}} {{ח:תת|(ד)}} משרד האוצר יעביר למוסד, מדי שנה, את הסכום הקבוע לגבי אותה שנה בתוספת {{ח:פנימי|לוח טז|שבלוח ט״ז}}, לפיצוי בשל מקרים כאמור בסעיף קטן (א), שחלות עליהם הוראות סעיף קטן (ג)(1) או (2); הסכומים הנקובים {{ח:פנימי|לוח טז|בלוח ט״ז}} יעודכנו ב־1 בינואר מדי שנה, החל ביום 1 בינואר 2009 ואילך, לפי שיעור השינוי במדד שפורסם לאחרונה לפני היום האמור לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני יום 1 בינואר של השנה הקודמת; השר ושר האוצר, רשאים לשנות, בצו, את הסכומים הנקובים {{ח:פנימי|לוח טז|בלוח ט״ז}}. {{ח:סעיף|328א|העברת סכום שנתי ממבטח למוסד בעד תאונות דרכים|תיקון: תשע״ח־10, תשפ״ב, תשפ״ד־16}} {{ח:תת|(א)}} בסעיף זה – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”דמי ביטוח“ – סך כל התשלומים הנגבים ממבוטח בענף ביטוח רכב מנועי כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת ביטוח רכב מנועי|בפקודת ביטוח רכב מנועי}}, לרבות עודפי התקציב של הקרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים, ולמעט עלות מימון הקרן ועלות אספקת השירותים; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חוק הפיצויים“ – {{ח:חיצוני|חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים|חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל״ה–1975}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מבטח“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)|בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ״א–1981}}, לרבות הקרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עודפי התקציב של הקרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים“ – הסכום העודף שהועבר למבוטחים לפי {{ח:חיצוני|חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים#סעיף 15|סעיף 15(ד) לחוק הפיצויים}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עלות אספקת השירותים“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים#סעיף 12ד|בסעיף 12ד לחוק הפיצויים}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עלות מימון הקרן“ – עלות מימון הקרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים לפי {{ח:חיצוני|חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים#סעיף 15|סעיף 15(א) עד (ג) לחוק הפיצויים}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”פקודת ביטוח רכב מנועי“ – {{ח:חיצוני|פקודת ביטוח רכב מנועי|פקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש], התש״ל–1970}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הקרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים“ – כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים|בחוק הפיצויים}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תאונת דרכים“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים|בחוק הפיצויים}}. {{ח:תת|(ב)}} היה המקרה שחייב את המוסד לשלם גמלה לפי חוק זה משמש גם עילה לחייב מבטח לשלם פיצויים לפי {{ח:חיצוני|חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים|חוק הפיצויים}} ורשאי המוסד לתבוע פיצוי על גמלה ששילם או שהוא עתיד לשלמה לפי {{ח:פנימי|סעיף 328|סעיף 328(א)}}, יחולו הוראות אלה: {{ח:תתת|(1)}} המוסד לא יגיש תובענה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 328|בסעיף 328(א)}} או דרישה לתשלום כאמור {{ח:פנימי|סעיף 328|בסעיף 328(א2)}} נגד מבטח, ולא תחול על מבטח חובת דיווח לפי {{ח:פנימי|סעיף 328|סעיף 328(א1)}}; {{ח:תתת|(2)}} על אף האמור בפסקה (1), חייב בית משפט מבטח לשלם פיצויים לזכאי לגמלה, במסגרת תביעה לפי {{ח:חיצוני|חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים|חוק הפיצויים}}, שהגיש אותו זכאי בשל מקרה כאמור בסעיף קטן זה, יופחת סכום הגמלה שחייב המוסד לשלם בשל המקרה האמור מסכום הפיצויים; {{ח:תתת|(3)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}} {{ח:תתת|(4)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}} {{ח:תתת|(5)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}} {{ח:תת|(ג)}} מבטח, למעט הקרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים, יעביר לקרן עד היום העשירי בכל חודש (בסעיף זה – מועד התשלום), לטובת פיצוי בשל מקרה כאמור בסעיף קטן (ב), תשלום בשיעור המפורט להלן מדמי הביטוח שנגבו על ידו בחודש הקודם: {{ח:תתת|(1)}} בעד התקופה שמיום ח׳ בטבת התשפ״ג (1 בינואר 2023) עד יום ל׳ בכסלו התשפ״ה (31 בדצמבר 2024) – 10%; {{ח:תתת|(2)}} בעד התקופה שמיום א׳ בטבת התשפ״ה (1 בינואר 2025) ואילך – 10.95%. {{ח:תת|(ד)}} סכומים ששולמו במועד מאוחר ממועד התשלום (בסעיף קטן זה – מועד התשלום בפועל) יעודכנו בהתאם לשיעור שינוי המדד הידוע ביום מועד התשלום בפועל לעומת המדד הידוע ביום מועד התשלום, ותיווסף להם ריבית קבועה בשיעור של 3% לשנה, בעד התקופה שבין מועד התשלום למועד התשלום בפועל. {{ח:תת|(ה)}} הקרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים תעביר למוסד את הסכומים שקיבלה לפי סעיפים קטנים (ג) ו־(ד), בניכוי עלויות הפעלת חשבון הבנק שייפתח לשם כך בקרן, מייד לאחר קבלתם. {{ח:תת|(ו)}} מבטח ימציא לקרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים ולמוסד עד סוף חודש מרס של כל שנה אישור של רואה חשבון על העברת מלוא הסכומים לפי סעיפים קטנים (ג) ו־(ד), בשל השנה שקדמה לה. {{ח:תת|(ז)}} הקרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים רשאית לדרוש מכל מבטח להעמיד לרשותה ולביקורתה, במועד שתקבע, כל מידע הדרוש לדעתה לשם בדיקת הסכומים שהיה על המבטח להעביר לקרן לפי סעיפים קטנים (ג) ו־(ד); לעניין סעיף זה, ”מידע“ – למעט מידע אישי כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הגנת הפרטיות|בחוק הגנת הפרטיות, התשמ״א–1981}}. {{ח:סעיף|329|זקיפת פיצויים לחשבון הגמלה|אחר=[151]}} {{ח:ת}} זכאי לגמלה שקיבל מצד שלישי תשלום על חשבון פיצויים כאמור, רשאי המוסד לזקוף סכום השווה ללא יותר מ־75% מאותו תשלום על חשבון הגמלה המגיעה ממנו; הוראות סעיף זה לא יחולו על פיצויים ששולמו לזכאי לגמלה מכוח {{ח:פנימי|סעיף 330|סעיף 330}}. {{ח:סעיף|330|חלוקת פיצויים מצד שלישי|אחר=[152]}} {{ח:תת|(א)}} הגיש הזכאי לגמלה תביעה לפיצויים נגד צד שלישי ותביעה זו התבררה יחד עם תביעת המוסד לפי {{ח:פנימי|סעיף 328|סעיף 328(א)}}, לא יהיה המוסד זכאי לסכום העולה על 75% מסך כל הפיצויים המגיעים מהצד השלישי למוסד ולזכאי לגמלה כאחד (בסעיף זה – סך כל הפיצויים), והזכאי לגמלה יהיה זכאי ליתרה. {{ח:תת|(ב)}} הוגשה תביעת המוסד לפי {{ח:פנימי|סעיף 328|סעיף 328(א)}} ובאותה שעה לא הוגשה תביעת הזכאי לגמלה לפיצויים נגד הצד השלישי, יודיע המוסד לזכאי לגמלה על הגשת תביעתו כאמור; לא עשה כן והתבררה התביעה בלי שהזכאי לגמלה היה בעל דין בה, והמוסד גבה בעקבות פסק דין שניתן בתביעה סכום העודף על 75% מסך כל הפיצויים, ישלם המוסד לזכאי לגמלה את הסכום העודף. {{ח:תת|(ג)}} הגיש הזכאי לגמלה תביעה לפיצויים נגד הצד השלישי, ובאותה שעה לא הוגשה תביעת המוסד לפי {{ח:פנימי|סעיף 328|סעיף 328(א)}}, והזכאי לגמלה הודיע למוסד על הגשת תביעתו, יהא הזכאי לגמלה זכאי לפחות ל־25% מסך כל הפיצויים שנפסקו באותה תביעה. {{ח:תת|(ד)}} הודעה כאמור בסעיפים קטנים (ב) ו־(ג) תישלח בדואר רשום, תוך זמן סביר שיאפשר דיון מאוחד בתביעות המוסד והזכאי לגמלה. {{ח:סעיף|331|אין המעביד חב לצד שלישי|אחר=[153]}} {{ח:ת}} היה המקרה שחייב את המוסד לשלם גמלה לפי חוק זה משמש גם עילה לחייב את המעביד, נוסף לצד שלישי, לשלם פיצויים לזכאי לגמלה לפי {{ח:חיצוני|פקודת הנזיקין|פקודת הנזיקין}}, לא יהיה הצד השלישי זכאי לתבוע מהמעביד להשתתף בתשלום הפיצויים שהצד השלישי חייב בו לפי {{ח:פנימי|סעיף 328|סעיף 328(א)}}, על אף הוראות {{ח:חיצוני|פקודת הנזיקין#סעיף 84|סעיף 84 לפקודה האמורה}}, וסכום הפיצויים האמור יוקטן בסך שבו היה המעביד חייב כהשתתפות בתשלום הפיצויים אילולא הוראות סעיף זה. {{ח:סעיף|332|גמלה לענין פיצויי נזיקין|אחר=[154]}} {{ח:ת}} לענין {{ח:חיצוני|פקודת הנזיקין#סעיף 86|סעיף 86 לפקודת הנזיקין}} רואים גמלה כזכות הנובעת מחוזה. {{ח:סעיף|333|היוון|אחר=[155]}} {{ח:ת}} לענין {{ח:פנימי|פרק יד סימן ד|סימן זה}} רשאי השר לקבוע הוראות בדבר היוון קצבאות. {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (היוון)|תקנות הביטוח הלאומי (היוון), תשל״ח–1978}}.}} {{ח:קטע2|פרק טו|פרק ט״ו: דמי ביטוח|אחר=[פרק ח׳]}} {{ח:קטע3|פרק טו סימן א|סימן א׳: הוראות כלליות}} {{ח:סעיף|334|פרשנות|תיקון: תשפ״ה־7|אחר=[156]}} {{ח:תת|(א)}} {{ח:פנימי|פרק טו|בפרק זה}} – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תקופת תשלום“ – פרק זמן שלפיו משתלמים דמי ביטוח; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מועד תשלום“ – מועד לתשלום דמי ביטוח; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מדרגת גבייה מופחתת“ – סכום של 7,522 שקלים חדשים, כשהוא מעודכן ב־1 בינואר של כל שנה כלהלן: {{ח:תתתת|(1)}} בשנים 2026 עד 2028 – לפי שיעור עליית המדד שפורסם לאחרונה לפני 1 בינואר, לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני 1 בינואר של השנה הקודמת; {{ח:תתתת|(2)}} משנת 2029 ואילך – לפי שיעור עליית השכר הממוצע, המעודכן ב־1 בינואר, לעומת השכר הממוצע ב־1 בינואר של השנה הקודמת. {{ח:תת|(ב)}} לענין {{ח:פנימי|פרק טו|פרק זה}} רואים כעובד גם את מי ששכרו נקבע בחוק או בהחלטת הכנסת או על פיה, ואת החייב בתשלום השכר רואים כמעבידו. {{ח:סעיף|335|הוראות יסוד|תיקון: תשנ״ו, תשס״ג־8, תשע״ז־12, תשע״ח־5|אחר=[157]}} {{ח:תת|(א)}} עובד או עובד עצמאי שאינו תושב ישראל ישתלמו בעדו דמי ביטוח אימהות. {{ח:תת|(ב)}} מבוטח כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 65|בסעיף 65(א)(1)}} ישתלמו בעדו דמי ביטוח ילדים. {{ח:תת|(ג)}} מבוטח לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳}} ישתלמו בעדו דמי ביטוח נפגעי עבודה. {{ח:תת|(ד)}} מבוטח לפי {{ח:פנימי|פרק ו|פרק ו׳}} ישולמו בעדו דמי ביטוח נפגעי תאונות. {{ח:תת|(ה)}} מבוטח לפי {{ח:פנימי|סעיף 158|פסקה (1) להגדרת {{ח:הערה|”}}מבוטח{{ח:הערה|“}} שבסעיף 158}} למעט בעל שליטה בחברת מעטים ישתלמו בעדו דמי ביטוח אבטלה. {{ח:תת|(ו)}} עובד המבוטח לפי {{ח:פנימי|פרק ח|פרק ח׳}} למעט בעל שליטה בחברת מעטים ישתלמו בעדו דמי ביטוח זכויות עובדים בהליכי חדלות פירעון. {{ח:תת|(ז)}} מבוטח לפי {{ח:פנימי|פרק ט|פרק ט׳}} ישתלמו בעדו דמי ביטוח נכות. {{ח:תת|(ח)}} מבוטח ביטוח סיעוד ישתלמו בעדו דמי ביטוח סיעוד. {{ח:תת|(ט)}} מבוטח לפי {{ח:פנימי|פרק יא|פרק י״א}} למעט עקרת בית ואלמנה בת קצבה כהגדרתן {{ח:פנימי|סעיף 238|בסעיף 238}} ישתלמו בעדו דמי ביטוח אזרחים ותיקים ושאירים ודמי ביטוח אימהות, בין שהוא מבוטח גם לפי {{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳}} ובין שאינו מבוטח לפיו. {{ח:תת|(י)}} אין הוראות סעיף זה גורעות זו מזו. {{ח:סעיף|336|תחומה של תקופת תשלום|אחר=[158]}} {{ח:ת}} כל תקופת תשלום תסתיים בסופו של כל חודש, אם לא קבע השר תחומים אחרים לתקופת תשלום, בין לכל המבוטחים ובין לסוג מבוטחים. {{ח:סעיף|337|שיעור דמי ביטוח|תיקון: תשנ״ח־7, תש״ס־2, תשס״ב־6, תשס״ב־7, תשס״ג־8, תשס״ג־12, תשע״ח־5|אחר=[159]}} {{ח:תת|(א)|(1)}} שיעורי דמי הביטוח החודשיים לפי {{ח:פנימי|סעיף 335|סעיף 335}} לענין עובד הם אחוזים כאמור {{ח:פנימי|לוח י|בלוח י׳}}, מהכנסתו החודשית. {{ח:תתת|(2)}} שיעורי דמי הביטוח השנתיים לפי {{ח:פנימי|סעיף 335|סעיף 335}} לענין מבוטח אחר הם אחוזים כאמור {{ח:פנימי|לוח י|בלוח י׳}}, מהכנסתו השנתית כשהיא מחולקת לתקופות שנקבעו לצורך תשלום מקדמות. {{ח:תת|(ב)}} השר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לשנות בצו את שיעורי דמי הביטוח האמורים {{ח:פנימי|לוח י|בלוח י׳}}, ואולם שינוי שיעורי דמי הביטוח לענין זכויות עובדים בהליכי חדלות פירעון ייעשה לאחר התייעצות עם שר האוצר, ולענין ביטוח סיעוד – בהסכמת שר האוצר. {{ח:תת|(ג)}} שונה שיעור דמי הביטוח מכוח סעיף קטן (ב), ישונה, באותה דרך ובאופן יחסי, שיעור דמי הביטוח שמעביד ינכה משכרו של עובד לפי {{ח:פנימי|סעיף 342|סעיף 342(ג)}}. {{ח:סעיף|338||תיקון: תשס״ב־6|אחר=[159א]}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|339||תיקון: תשנ״ה־5, תשנ״ו־6, תשנ״ז, תשס״ב־6|אחר=[159ב]}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|340|דמי ביטוח נפגעי עבודה ואימהות|תיקון: תשנ״ח, תש״ס־2, תשס״ה־6, תשפ״ה־3|אחר=[160]}} {{ח:תת|(א)}} שיעורי דמי ביטוח בענף ביטוח נפגעי עבודה הם – {{ח:תתת|(1)}} לגבי מבוטח שהוא עובד או עובד עצמאי – כאמור {{ח:פנימי|לוח י פרט 4|בפרט 4 בלוח י׳}} {{ח:פנימי|סעיף 337|ובסעיף 337}}; {{ח:תתת|(2)}} לגבי מבוטח אחר – שיעורי דמי ביטוח שקבע השר, ובלבד שלא יעלו על השיעור האמור {{ח:פנימי|לוח י פרט 4|בפרט 4 בלוח י׳}} {{ח:פנימי|סעיף 337|ובסעיף 337}}. {{ח:תת|(ב)}} השר רשאי לקבוע הוראות משלימות בדבר חישוב ההכנסה לענין סעיף זה. {{ח:תת|(ג)}} שיעורי דמי ביטוח בענף ביטוח אימהות לגבי מי שמתגורר באזור ואינו תושב ישראל באזור, והכל כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 378|בסעיף 378}}, יהיו בשיעור של 70% מהשיעור האמור {{ח:פנימי|לוח י פרט 1|בפרט 1 בלוח י׳}} {{ח:פנימי|סעיף 337|ובסעיף 337}}. {{ח:תת|(ד)}} על אף הוראות סעיף קטן (א)(2), לגבי מי שנמצא בהכשרה מקצועית או בשיקום מקצועי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 75|בסעיף 75(א)(3)}}, ישולמו דמי ביטוח נפגעי עבודה בשיעור 0.4% {{ח:הערה|(בשנים 2025–2026: 0.53%)}} ממחצית השכר הממוצע, על ידי מי שרואים אותו כמעסיקו של אותו אדם לפי {{ח:פנימי|סעיף 75|סעיף 75(ב)}}. {{ח:תת|(ה)}} לגבי מי שמלאו לו 18 שנים ונמצא בהכשרה מקצועית כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 39|בסעיף 39}}, ישולמו דמי ביטוח אימהות בשיעור 0.1% {{ח:הערה|(בשנים 2025–2026: 0.13%)}} ממחצית השכר הממוצע, על ידי מי שרואים אותו כמעסיקו של אותו אדם לפי {{ח:פנימי|סעיף 55|סעיף 55}}. {{ח:סעיף|340א|דמי ביטוח לעובד במשק בית|תיקון: תשפ״ה־3}} {{ח:תת|(א)|(1)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 337|בסעיפים 337}} {{ח:פנימי|סעיף 340|ו־340}}, דמי הביטוח שישלם מעסיק בעד עובד במשק בית המבוטח לפי {{ח:פנימי|פרק יא|פרק י״א}}, לתקופה של רבעון כהגדרתו {{ח:פנימי|לוח יא|בלוח י״א}}, יהיו בשיעור של 6.25% {{ח:הערה|(בשנים 2025–2026: 7.85%)}} מהשכר שילם לו המעסיק באותה תקופת תשלום. {{ח:תתת|(2)}} מעסיק יהיה רשאי לנכות משכרו של עובד כאמור בפסקה (1), 1% {{ח:הערה|(בשנים 2025–2026: 1.8%)}} מהשכר שבעדו הוא משלם לו דמי ביטוח לפי אותה פסקה. {{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), דמי הביטוח שישלם מעסיק לתקופת התשלום כאמור באותו סעיף קטן, בעד עובד במשק בית שאינו מבוטח לפי {{ח:פנימי|פרק יא|פרק י״א}} או שמתקיימות בו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 351|סעיף 351(ב) או (ד)}}, יהיו 2% {{ח:הערה|(בשנים 2025–2026: 3.6%)}} מהשכר ששילם לו המעסיק בעד אותה תקופת תשלום. {{ח:תת|(ג)}} לעניין סעיף זה – {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עובד במשק בית“ – מי שמועסק אצל יחיד שלא למטרת עסק או משלח יד; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שכר“ – הכנסה מהמקורות המפורטים {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2.2|בסעיף 2(2) לפקודת מס הכנסה}}. {{ח:סעיף|341|שיעורים מופחתים|תיקון: תשנ״ח־7, תשס״ה־6, תשפ״ה־7|אחר=[160א]}} {{ח:ת}} על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 337|סעיפים 337}} {{ח:פנימי|סעיף 340|ו־340}} רשאי השר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, לקבוע בצו שיעורים מופחתים של דמי ביטוח לגבי חלק מהכנסתו של מבוטח שהוא עובד עצמאי או שהוא עובד או של מבוטח שאינו עובד ואינו עובד עצמאי, או להחיל שיעורים מופחתים על הכנסה של מבוטח כאמור שלא תעלה על סכום שיקבע בצו; הוראות לפי סעיף זה, שהיו בתוקף לפני יום א׳ בטבת התשס״ו (1 בינואר 2006) לענין קביעת סכום השכר או ההכנסה שאינם עולים על מחצית השכר הממוצע, יחולו לענין קביעת סכום השכר או ההכנסה שאינם עולים על מדרגת הגבייה המופחתת. {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו הביטוח הלאומי (שיעורים מופחתים של דמי ביטוח)|צו הביטוח הלאומי (שיעורים מופחתים של דמי ביטוח), התשנ״ט–1999}}.}} {{ח:סעיף|342|החייבים בתשלום דמי ביטוח|תיקון: תשנ״ז, תשנ״ח, תש״ס־2, תשס״ד, תשס״ה־6, תשע״ז־5, תשע״ז־12, תשפ״ה־7|אחר=[161]}} {{ח:תת|(א)}} מבוטח שהוא עובד עצמאי, ומבוטח שאינו עובד ואינו עובד עצמאי, חייבים בתשלום דמי ביטוח בעד עצמם; ואולם מבוטחת לפי {{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳}} בלבד מכוח היותה אשת מבוטח אינה חייבת בתשלום דמי הביטוח. {{ח:תת|(ב)}} המעביד חייב בתשלום דמי ביטוח בעד עובדו; היה המבוטח עובד אצל מעבידים שונים ישלם כל אחד מהם את דמי הביטוח כאילו הוא בלבד היה מעבידו, ועל המבוטח יחולו הוראות סעיפים קטנים (ד) ו־(ה). {{ח:תת|(ג)|(1)}} היו דמי ביטוח משתלמים בעד עובד לפי {{ח:פנימי|סעיף 335|סעיף 335(א), (ד), (ה), (ז), (ח) או (ט)}}, ינכה המעביד משכרו של העובד אחוזים מההכנסה שלפיה משתלמים דמי הביטוח כאמור {{ח:פנימי|לוח י|בלוח י׳}} {{ח:פנימי|סעיף 337|ובסעיף 337}}. {{ח:תתת|(2)}} המעביד לא ינכה משכר עובדו את האחוזים האמורים בעד הזמן שבעדו מגיעה למבוטח קצבת אזרח ותיק ובעד הזמן שלאחר הגיע המבוטח לגיל 70 שנים בגבר, ובאשה – לגיל הקבוע לגביה, בהתאם לחודש לידתה, {{ח:פנימי|לוח א1 חלק ד|בחלק ד׳ בלוח א׳1}}, בכפוף להוראות {{ח:פנימי|סעיף 245|סעיף 245(ב2)}}, אף אם לא מגיעה למבוטח קצבת אזרח ותיק, ואם העובד הוא שוטר כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק המשטרה (נכים ונספים)|בחוק המשטרה}} או סוהר כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק שירות בתי הסוהר (נכים ונספים)|בחוק שירות בתי הסוהר}}, לא ינוכה משכרם הניכוי כאמור {{ח:פנימי|לוח י פרט 6|בפרט 6 ללוח י׳}}; ואולם המעביד רשאי להפחית מדמי הביטוח שהוא חייב בהם את הסכומים שהיה מנכה משכרו של העובד אילולא הוראה זו בחוק; בפסקה זו, ”קצבת אזרח ותיק“ – לרבות גמלת אזרח ותיק מיוחדת. {{ח:תת|(ד)}} היה המבוטח עובד אצל מעבידים שונים, יחולו לגביו הוראות אלה: {{ח:תתת|(1)}} היה הסכום שנוכה מהכנסתו החודשית הכוללת של המבוטח מכל מעבידיו (בסעיף זה – הניכוי בפועל), נמוך מהסכום שהיה על כל מעבידיו לנכות מהכנסתו החודשית הכוללת, אילו שולמה לו על ידי מעביד אחד (בסעיף זה – דמי ביטוח מתואמים), יהיה העובד חייב בתשלום ההפרש שבין הניכוי בפועל לבין דמי הביטוח המתואמים; {{ח:תתת|(2)}} היה סכום הניכוי בפועל גבוה מסכום דמי הביטוח המתואמים – יהיה העובד זכאי להחזר ההפרש שבין סכום הניכוי בפועל, לבין דמי הביטוח המתואמים. {{ח:תת|(ה)}} השר רשאי לקבוע תנאים, כללים ומועדים בדבר – {{ח:תתת|(1)}} חובת עובד לדווח למעבידו ולמוסד על היותו עובד אצל מעביד נוסף; {{ח:תתת|(2)}} תשלום או החזר של ההפרש שבין סכום הניכוי בפועל, לבין סכום דמי הביטוח המתואמים; {{ח:תתת|(3)}} חובת מעביד לנכות דמי ביטוח בשיעור החל, לפי {{ח:פנימי|לוח י|טור ה׳ בלוח י׳}}, על הכנסת עובד העולה על מדרגת הגבייה המופחתת, גם מהכנסת העובד שאינה עולה על מדרגת הגבייה המופחתת, אם העובד מועסק אצל מעביד נוסף; {{ח:תתת|(4)}} אישור המוסד בדבר ניכוי דמי ביטוח בשיעורים הנקובים {{ח:פנימי|לוח י|בטור ה׳ בלוח י׳}}, לפי הענין, בשונה מההוראות שנקבעו לפי פסקה (3), וכן בדבר חובת מעביד לנכות מהכנסת עובד המועסק על ידי מעבידים שונים, דמי ביטוח בהתאם לאישור המוסד. {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (תשלום וניכוי דמי ביטוח משכר מבוטח העובד אצל מעבידים שונים)|תקנות הביטוח הלאומי (תשלום וניכוי דמי ביטוח משכר מבוטח העובד אצל מעבידים שונים), התשנ״ז–1997}}.}} {{ח:תת|(ה1)}} חבר קיבוץ מתחדש שמתקיים בו האמור {{ח:פנימי|סעיף 3א|בסעיף 3א(א)}}, ונוסף על כך הוא עובד כאמור {{ח:פנימי|סעיף 3א|בסעיף 3א(ב)}}, יחולו על הקיבוץ המתחדש הוראות לפי סעיף קטן (ה)(3), בשינויים המחויבים, והקיבוץ המתחדש ישלם בעד החבר דמי ביטוח בסכום השווה להפרש שבין דמי הביטוח המתואמים ובין הסכום הכולל של דמי הביטוח שנוכו בעד שכרו של החבר המשתלם בידי מעסיקו האחר בעד אותו חודש. {{ח:תת|(ו)|(1)}} עובד שהוא גם עובד עצמאי, לא יחולו לגבי הכנסתו, מהמקורות המפורטים {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2.1|בסעיף 2(1)}} {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2.8|ו־(8) לפקודת מס הכנסה}}, שיעורי דמי הביטוח החלים לפי {{ח:פנימי|לוח י|לוח י׳}} על חלק ההכנסה של עובד עצמאי שאינה עולה על מדרגת הגבייה המופחתת (בסעיף זה – שיעור מופחת). {{ח:תתת|(2)}} היתה ההכנסה של עובד כאמור, בחודש פלוני, מהמקורות המפורטים {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2.2|בסעיף 2(2) לפקודת מס הכנסה}}, נמוכה ממדרגת הגבייה המופחתת יחול השיעור המופחת, על סכום הכנסתו מהמקורות המפורטים {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2.1|בסעיף 2(1)}} {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2.8|ו־(8) לפקודה האמורה}}, השווה לסכום ההפרש שבין הכנסתו מהמקורות המפורטים {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2.2|בסעיף 2(2) לפקודה}}, לבין מדרגת הגבייה המופחתת. {{ח:תתת|(3)}} שר העבודה והרווחה רשאי להתקין תקנות לביצוע סעיף קטן זה. {{ח:סעיף|343|דמי ביטוח מופחתים|אחר=[162]}} {{ח:ת}} השר רשאי לקבוע כי מעביד שאישר לכך ישלם דמי ביטוח מופחתים לענין {{ח:פנימי|סעיף 340|סעיף 340}} כפי שיקבע, ובלבד שנתמלאו בו תנאים אלה: {{ח:תת|(1)}} הוא מעביד לפחות חמש מאות עובדים; {{ח:תת|(2)}} הוא חייב, בתוקף חוק, הסכם קיבוצי או חוזה עבודה, לשלם לעובדים שכר בעד הזמן שבעדו משתלמים דמי פגיעה בעבודה לפי {{ח:פנימי|סעיף 92|סעיף 92}}, וסך כל השכר אינו קטן מדמי הפגיעה (להלן – תמורת דמי פגיעה). {{ח:קטע3|פרק טו סימן ב|סימן ב׳: הכנסה לענין דמי ביטוח}} {{ח:סעיף|344|חישוב הכנסתו החודשית של עובד|תיקון: תשע״ז־5|אחר=[163]}} {{ח:תת|(א)}} יראו כהכנסתו החודשית של עובד את הכנסתו בעד החודש שקדם ל־1 בחודש שבו חל מועד התשלום, מהמקורות המפורטים {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2.2|בסעיף 2(2) לפקודת מס הכנסה}}; ואולם – {{ח:תתת|(1)}} אם הוא חבר קיבוץ שיתופי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 3|בסעיף 3}}, יראו כהכנסתו החודשית את צירופם של כל אלה: {{ח:תתתת|(א)}} שווי השירותים שנותן קיבוץ שיתופי מכוח החברות בו לחבריו ולמי שהחברים היו זכאים בעדם בשנה השוטפת לנקודת זיכוי לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 37|סעיף 37 לפקודת מס הכנסה}} או לנקודות קצבה לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 40|סעיף 40 לאותה פקודה}}, כשהוא מחולק במספר כלל החברים בקיבוץ השיתופי בסוף אותה שנה; בפסקה זו – {{ח:תתתת|סוג=הגדרה}} ”טובת הנאה“ – לרבות בריכה, חדר אוכל, ארוחות, מכבסה, גן ילדים, לימודים, חוגים, רכב, ארנונה, טלפון נייח ונייד; {{ח:תתתת|סוג=הגדרה}} ”שווי דיור“ – שווי של 7.5% אחוזים מהסכום כאמור בפסקה (3) להגדרה הסכום הבסיסי, בכל אחד מחודשי השנה בעד כל חבר בקיבוץ השיתופי, כפול מספר חברי הקיבוץ השיתופי בסוף אותה שנה; {{ח:תתתת|סוג=הגדרה}} ”שווי שירותים“ – שווי הדיור, ועלותן לקיבוץ של אספקת המחיה וטובות הנאה אחרות, שהקיבוץ סיפק אותן או שילם בעדן, לחבריו, אף אם מקורן בסכומים פטורים ממס לפי הוראות {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה|פקודת מס הכנסה}} או בסכומים פטורים מדמי ביטוח; {{ח:תתתת|(ב)}} פחת ציוד צרכני מחולק במספר כלל החברים בקיבוץ השיתופי בסוף אותה שנה; בפסקה זו, ”פחת ציוד צרכני“ – 90% מהוצאות הפחת על נכסי הקיבוץ השיתופי, הנמצאים, במישרין או בעקיפין, בבעלותו של הקיבוץ השיתופי, או בבעלות משותפת של חבריו, ואשר לא משמשים לצורכי ייצור הכנסה, ואם נעשה בהם שימוש מעורב – הוצאות הפחת על החלק שאינו משמש לייצור הכנסה, והכול למעט נכסים כאמור שייעודם למגורים בלבד; {{ח:תתתת|(ג)}} סכום שאילו חבר הקיבוץ השיתופי היה עובד אצל מעסיק, המעסיק היה מנכה בשנה השוטפת מהכנסת העבודה שלו לזכות קופת גמל כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 180|בסעיף 180}}, ולעניין זה תהיה הכנסת העבודה הסכום המתקבל לפי פסקת משנה (א) בתוספת סכום הניכוי כאמור; {{ח:תתתת|(ד)}} סכום שאילו חבר הקיבוץ השיתופי היה עובד אצל מעסיק, המעסיק היה מנכה בשנה השוטפת מהכנסת העבודה שלו לפי דיני מס הכנסה, ולעניין זה תהיה הכנסת העבודה הסכום המתקבל מצירוף הסכומים לפי פסקאות משנה (א) עד (ג), בתוספת סכום הניכוי כאמור; {{ח:תתת|(2)}} אם הוא בן משפחה העובד במפעל של קרוב כאמור {{ח:פנימי|סעיף 1|בסעיף 1}}, יראו כהכנסתו את הסכום שהיו רואים כהכנסתו של אדם שאת מקומו הוא ממלא. {{ח:תת|(ב)}} השר, בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע סוגים נוספים של תשלומים, טובות הנאה או קצובות שנתן מעסיק במישרין או בעקיפין לעובד, המהווים הכנסה החייבת במס לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה|פקודת מס הכנסה}}, שייחשבו כהכנסה לענין סעיף זה. {{ח:תת|(ג)}} השר רשאי לקבוע הוראות משלימות בדבר חישוב ההכנסה לענין סעיף זה. {{ח:תת|(ד)}} השר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות נוספות לעניין הכנסתו של חבר קיבוץ שיתופי ואופן חישובה. {{ח:סעיף|344א|חישוב הכנסתו של חבר קיבוץ מתחדש|תיקון: תשע״ז־5}} {{ח:תת|(א)}} חבר קיבוץ מתחדש שמתקיים בו האמור {{ח:פנימי|סעיף 3א|בסעיף 3א(א)}} יראו את תקציב החבר המגולם שלו כהכנסתו החודשית של עובד ויחולו לגביה ההוראות החלות על הכנסת עובד, ואולם לא יראו כהכנסה כאמור סכומים שקיבל החבר מתוך יתרת רווחי הקיבוץ, ולגבי סכומים אלה יחולו הוראות סעיף קטן (ד); שיעור דמי הביטוח של חבר קיבוץ מתחדש כאמור יהיה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 337|בסעיף 337(א)(1)}}, למעט השיעור הנקוב {{ח:פנימי|לוח י פרט 6|בפרט 6 בלוח י׳}}. {{ח:תת|(ב)}} חבר קיבוץ מתחדש שמתקיים בו האמור {{ח:פנימי|סעיף 3א|בסעיף 3א(ב)}} יראו כהכנסתו לעניין דמי ביטוח את ההכנסה שהתקבלה מהמקורות המפורטים {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2|בסעיף 2 לפקודת מס הכנסה}}, בהתאם למעמדו כעובד, כעובד עצמאי או כמי שאינו עובד ואינו עובד עצמאי, לפי העניין. {{ח:תת|(ג)}} חבר קיבוץ מתחדש שמשולם לו תשלום מכוח {{ח:חיצוני|תקנות האגודות השיתופיות (ערבות הדדית בקיבוץ מתחדש)#סעיף 2|תקנה 2}} {{ח:חיצוני|תקנות האגודות השיתופיות (ערבות הדדית בקיבוץ מתחדש)#סעיף 3|או 3 לתקנות האגודות השיתופיות (ערבות הדדית בקיבוץ מתחדש), התשס״ו–2005}}, יראו תשלום כאמור כהכנסה מהמקורות הקבועים {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2.5|בסעיף 2(5) לפקודת מס הכנסה}}; שיעורי דמי הביטוח יהיו כקבוע {{ח:פנימי|לוח י|בטור ד׳ שבלוח י׳}} לעניין ניכוי משכר עובד, למעט השיעור הנקוב {{ח:פנימי|לוח י פרט 6|בפרט 6 בטור האמור}}. {{ח:תת|(ד)}} נוסף על הוראות סעיפים קטנים (א) עד (ג), לחבר קיבוץ מתחדש שחלות לגביו הוראות אותם סעיפים קטנים, כולן או מקצתן, והוא עובד או עובד עצמאי או שחלות עליו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 3א|סעיף 3א(א)}}, תיוחס הכנסה שנתית בסכום חלקו ביתרת רווחי הקיבוץ המשולמת, ויראו אותה כהכנסה מהמקורות המנויים {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2.1|בסעיף 2(1) לפקודת מס הכנסה}}, ויחולו על הכנסה זו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 345|סעיף 345}}. {{ח:תת|(ה)}} נוסף על הוראות סעיפים קטנים (א) עד (ג), לחבר קיבוץ מתחדש שחלות לגביו הוראות אותם סעיפים קטנים, כולן או מקצתן, הוא אינו עובד ואינו עובד עצמאי, ולא חלות עליו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 3א|סעיף 3א(א)}}, תיוחס הכנסה שנתית בסכום חלקו ביתרת רווחי הקיבוץ המשולמת, ויראו אותה כהכנסה מהמקורות המפורטים {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2|בסעיף 2 לפקודת מס הכנסה}}, שאינה הכנסה מעבודה כעובד או כעובד עצמאי. {{ח:תת|(ו)}} נוסף על הוראות סעיפים קטנים (א) עד (ה), לחבר קיבוץ מתחדש שחלות לגביו הוראות סעיפים קטנים (א) עד (ג), כולן או מקצתן, תיוחס הכנסה שנתית בסכום השווה ליתרת רווחי הקיבוץ שלא שולמה, כשהיא מחולקת במספר חברי הקיבוץ המתחדש, ויראו אותה כהכנסה מהמקורות המפורטים {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2|בסעיף 2 לפקודת מס הכנסה}}, שאינה הכנסה מעבודה כעובד או כעובד עצמאי; הכנסה לפי סעיף קטן זה, לא תובא בחשבון לעניין מבחני הכנסה לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרקים ה׳}}, {{ח:פנימי|פרק ז|ז׳}}, {{ח:פנימי|פרק ט|ט׳}}, {{ח:פנימי|פרק י|י׳}} {{ח:פנימי|פרק יא|ו־י״א}}, לפי {{ח:פנימי|סעיף 310|סעיפים 310(ג)}} {{ח:פנימי|סעיף 387|ו־387}}, ולפי הסכם שנערך לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9}}. {{ח:תת|(ז)}} על חבר קיבוץ מתחדש שאינו עובד ואינו עובד עצמאי יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 348|סעיף 348}}. {{ח:תת|(ח)}} בסעיף זה – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”טובת הנאה“ – לרבות בכסף, בשווה כסף, במוצר או בשירות; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”יתרת רווחי הקיבוץ“ – ההכנסה החייבת של קיבוץ מתחדש, כהגדרתה {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 60א|בסעיף 60א(א) לפקודת מס הכנסה}}, בשנת מס, בניכוי סך הכנסות חברי הקיבוץ המתחדש ששולמו בגינן דמי ביטוח, ובניכוי ההכנסות הפטורות מתשלום דמי ביטוח לפי הוראות חוק זה; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”יתרת רווחי הקיבוץ המשולמת“ – הסכום מתוך יתרת רווחי הקיבוץ ששולם בפועל לחברי הקיבוץ בשנת המס; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”יתרת רווחי הקיבוץ שלא שולמה“ – יתרת רווחי הקיבוץ בניכוי יתרת רווחי הקיבוץ המשולמת; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תקציב חבר“ – סכומים שקיבל חבר קיבוץ מתחדש או שקיבל קרובו שאינו חבר בשל היותו קרובו, בחודש, בעד עבודתו, ולרבות כל טובת הנאה החייבת במס על פי דין, שניתנה לו על ידי הקיבוץ, למעט טובת הנאה הניתנת על ידי הקיבוץ לכלל חבריו; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תקציב חבר מגולם“ – תקציב חבר בתוספת דמי ביטוח ודמי ביטוח בריאות כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק ביטוח בריאות ממלכתי|בחוק ביטוח בריאות}}, שהיתה חובה לשלמם בעד החבר בשל תקציב החבר ובתוספת סכום המס שהיה עליו לשלם כדי שייוותר לו תקציב חבר, אילו היתה זו הכנסתו היחידה; חישוב תוספת סכום המס, דמי הביטוח ודמי ביטוח בריאות כאמור ייעשה בהתאם להכנסה שהופקה או נצמחה בידי אותו חבר, ושיעורי המס החלים לגביה. {{ח:סעיף|345|חישוב הכנסתו השנתית של מבוטח אחר|תיקון: תשפ״ג־7|אחר=[164]}} {{ח:תת|(א)}} עובד עצמאי יראו כהכנסתו השנתית את הכנסתו מהמקורות המפורטים {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2.1|בפסקאות (1)}} {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2.8|ו־(8) של סעיף 2 לפקודת מס הכנסה}}, ומי שאינו עובד ואינו עובד עצמאי יראו כהכנסתו השנתית את הכנסתו מהמקורות המפורטים {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2|בסעיף 2 האמור}}, והכל – בשנת המס שבעדה משתלמים דמי הביטוח (להלן – השנה השוטפת), ולאחר שנוכו ההוצאות הקשורות במישרין בהשגת ההכנסה. {{ח:תת|(ב)|(1)}} ההכנסה בשנה השוטפת תיקבע על פי השומה הסופית של ההכנסה כאמור לאותה שנה לפני כל פטור, ניכויים וזיכויים לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה|פקודת מס הכנסה}} (להלן – ההכנסה בשומה), בהפחתת סכומים אלה: {{ח:תתתת|(א)}} סכומי דמי ביטוח ומס מקביל המותרים בניכוי מההכנסה בשומה לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 47א|סעיף 47א לפקודת מס הכנסה}}, ובלבד שלא חלות עליו ההוראות לעניין סכום הניכוי לבעל עסק זעיר כהגדרתו {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 87ב|בסעיף 87ב לפקודת מס הכנסה}}; {{ח:תתתת|(ב)}} סכום שהותר בניכוי לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 47|סעיף 47(ב)(1) לפקודת מס הכנסה}}; ואולם כל עוד לא נערכה שומה סופית כאמור ישולמו מקדמות על חשבון דמי הביטוח בהתאם להוראות שנקבעו בתקנות, ודין המקדמות לענין חוק זה כדין דמי ביטוח; בתקנות כאמור ייקבעו גם התנאים והכללים שלפיהם תקודם הכנסה של שנות כספים קודמות, כפי שנקבעה בתקנות, לצורך תשלום המקדמות בשנה השוטפת. {{ח:תתת|(2)}} לגבי מבוטח שלא נערכה לו שומה כאמור והוא חייב על פי התקנות להגיש דין וחשבון על הכנסתו, תיקבע ההכנסה לפי הדין וחשבון של המבוטח בכפוף להוראות {{ח:פנימי|סעיף 347|סעיפים 347}} {{ח:פנימי|סעיף 357|ו־357 עד 359}}, ואולם אם נערכה השומה למבוטח לאחר מכן, תיקבע הכנסתו על פיה ויראו את התשלומים ששילם על פי הדין וחשבון או על פי קביעה מכוח {{ח:פנימי|סעיף 357|סעיפים 357}} {{ח:פנימי|סעיף 358|או 358}} כמקדמות. {{ח:תתת|(3)}} השר יקבע – {{ח:תתתת|(א)}} תנאים וכללים שלפיהם שומה עצמית כמשמעותה {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 145|בסעיף 145(א) לפקודת מס הכנסה}} (להלן – שומה עצמית), תיחשב כשומה סופית; {{ח:תתתת|(ב)}} נסיבות שבהן תיחשב ההכנסה בשנה השוטפת, שלפיה שולמו מקדמות כאמור בפסקאות (1) או (2), כהכנסה לפי שומה סופית. {{ח:תת|(ג)|(1)}} נקבעה ההכנסה לשנת מס פלונית על פי השומה הסופית כאמור, והתברר כי שולמו מקדמות בסכום קטן מסכום דמי הביטוח שהמבוטח היה חייב בתשלומם לפי אותה שומה, יהיה המבוטח חייב לשלם את הפרש דמי הביטוח, לאחר ניכוי הפרש המגיע בשל גמלה שחושבה מחדש על בסיס השומה הסופית כאמור, לרבות הפרשי הצמדה עליהם, ודינם יהיה כדין דמי ביטוח. {{ח:תתת|(2)}} השר יקבע כללים לחישוב הפרש דמי הביטוח, הפרש המגיע בשל גמלה שחושבה מחדש על בסיס השומה הסופית והפרשי ההצמדה עליהם, בשים לב לדרך תשלום המקדמות במהלך אותה שנת מס, וכן מועדים והוראות לתשלומם; בכללים כאמור רשאי השר לקבוע תנאים לפטור מתשלום הפרש דמי ביטוח. {{ח:תתת|(3)}} לא שילם המבוטח את הסכום שנדרש לשלם לפי פסקה (1) במועד שנקבע לתשלומו לפי פסקה (2), יחולו על סכום זה הוראות {{ח:פנימי|סעיף 364|סעיף 364}}. {{ח:תת|(ד)}} הוראות סעיף קטן (ג) {{ח:פנימי|סעיף 362|וסעיף 362(א)(3)}} יחולו גם על הכנסה שנקבעה לשנת מס פלונית על פי שומה עצמית. {{ח:תת|(ה)}} מבוטח שלא נערכה לו שומה כאמור ולא הגיש דין וחשבון על הכנסתו ואף לא נקבע הסכום המגיע כדמי ביטוח בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 357|לסעיף 357}}, ישלם מקדמה כאילו הכנסתו היתה הסכום המזערי האמור לגביו {{ח:פנימי|לוח יא|בלוח י״א}} או ההכנסה האחרונה שעל פיה חושבו לאחרונה המקדמות שהוא חייב בהן, כשהיא מקודמת כאמור בסעיף קטן (ב)(1), לפי הגבוהה ביניהן. {{ח:תת|(ו)}} בתקנות לפי סעיף זה רשאי השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, לקבוע הוראות מיוחדות לגבי – {{ח:תתת|(1)}} מבוטח הרשאי לנהל במטבע חוץ פנקסי חשבונות כאמור {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 130א|בסעיף 130א לפקודת מס הכנסה}}, והכנסה שנקבעה לפי פנקסי חשבונות כאמור; {{ח:תתת|(2)}} מבוטח שהוראות פטור לפי {{ח:פנימי|סעיף 351|סעיף 351(יא)}} חלות עליו או עשויות לחול עליו; {{ח:תת}} תקנות כאמור יכול שייקבעו לגבי כלל המבוטחים כאמור בפסקאות (1) או (2) או לגבי חלק מהם, ויכול שייקבעו הוראות שונות לגבי סוגים מהם. {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (מקדמות)|תקנות הביטוח הלאומי (מקדמות), התשמ״ד–1984}}.}} {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (חישוב הפרשי דמי ביטוח וגימלאות בשל שומה סופית)|תקנות הביטוח הלאומי (חישוב הפרשי דמי ביטוח וגימלאות בשל שומה סופית), התשמ״ו–1986}}.}} {{ח:סעיף|345א|הקצאת מניות|תיקון: תשס״ב־13, תשס״ג־4}} {{ח:תת|(א)}} בסעיף זה – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”הכנסה“ – הכנסה, שלפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 102|סעיף 102 לפקודת מס הכנסה}} רואים אותה כהכנסה לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2.1|פסקאות (1)}} {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2.2|או (2) בסעיף 2 לפקודה האמורה}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חייב בתשלום בעד עצמו“ – מי שחייב בתשלומי דמי ביטוח לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 342|סעיף 342(א)}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מועד חיוב“ – המועד שנקבע לחיוב במס לפי הוראות {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 102|סעיף 102 לפקודת מס הכנסה}}. {{ח:תת|(ב)}} הכנסה של עובד או של חייב בתשלום בעד עצמו, יראו אותה כהכנסתו של העובד או כהכנסתו של החייב בתשלום בעד עצמו, לפי הענין, במועד החיוב במס שנקבע לפי הוראות {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 102|סעיף 102 לפקודת מס הכנסה}}, ולענין הוראות {{ח:פנימי|סעיף 342|סעיף 342(א)}} יהיה מעבידו של העובד מי שהיה מעבידו בעת ההקצאה כמשמעותה {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 102|בסעיף 102 לפקודת מס הכנסה}}. {{ח:תת|(ג)}} לענין הוראות {{ח:פנימי|סעיף 344|סעיף 344(א)}}, הכנסה שלפי הוראות סעיף קטן (ב) יש לראותה כהכנסתו של העובד, תיווסף להכנסתו החודשית, ולענין זה יחולו ההוראות שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 352|סעיפים 352}} {{ח:פנימי|סעיף 353|ו־353}}. {{ח:תת|(ד)}} שר העבודה והרווחה רשאי לקבוע תנאים, מועדים, כללים והוראות לענין תשלום דמי ביטוח לפי סעיף זה. {{ח:תת|(ה)}} {{ח:הערה|(פקע).}} {{ח:סעיף|345ב|הכנסה מפנסיה מוקדמת|תיקון: תשס״ד־3, תשס״ה־6, תשפ״ה־7}} {{ח:תת|(א)}} בסעיף זה, ”פנסיה מוקדמת“ – קצבה המשתלמת מכוח חיקוק או הסכם עבודה לעובד או למי שהיה עובד, בטרם הגיעו לגיל הפרישה, לאחר שפרש מעבודתו פרישה מוחלטת או חלקית, לרבות קצבה המשתלמת כאמור בשל נכות או אבדן כושר עבודה, מלא או חלקי. {{ח:תת|(ב)}} מבוטח לפי {{ח:פנימי|פרק יא|פרק י״א}} (בסעיף זה – מבוטח) שמשתלמת לו פנסיה מוקדמת, חייב בתשלום דמי ביטוח ממלוא סכום הפנסיה המוקדמת המשתלמת לו, בכפוף להוראות סעיף קטן (ג); שיעור דמי הביטוח מסכום הפנסיה המוקדמת יהיה, על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 337|סעיף 337(א)(2)}}, כקבוע {{ח:פנימי|לוח י|בטור ד׳ שבלוח י׳}} לענין ניכוי משכר עובד, למעט השיעור הנקוב {{ח:פנימי|לוח י פרט 6|בפרט 6 בטור האמור}}. {{ח:תת|(ג)|(1)}} עלה סכום הפנסיה המוקדמת שמשתלמת למבוטח על ההפרש שבין ההכנסה המרבית הקבועה לגביו {{ח:פנימי|לוח יא|בלוח י״א}} לבין שאר הכנסותיו החייבות בתשלום דמי ביטוח, יובא בחשבון, לענין תשלום דמי הביטוח לפי הוראות סעיף זה, סכום הפנסיה המוקדמת שאינו עולה על ההפרש האמור. {{ח:תתת|(2)}} פחת סכום הפנסיה המוקדמת שמשתלמת למבוטח מההכנסה המזערית הקבועה {{ח:פנימי|לוח יא פרט 3|בפרט 3 בלוח י״א}}, ישתלמו דמי הביטוח לפי הוראות סעיף זה מסכום השווה להכנסה המזערית האמורה, ובלבד שאין למבוטח הכנסה אחרת שבעדה משתלמים דמי ביטוח. {{ח:תת|(ד)}} מי שמשלם פנסיה מוקדמת ינכה את דמי הביטוח לפי סעיף זה מהפנסיה המוקדמת, במקור, ויעבירם למוסד במועד התשלום החל לגבי עובד לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 353|סעיף 353}}. {{ח:תת|(ה)|(1)}} מבוטח שמשתלמת לו פנסיה מוקדמת שהוא גם עובד או עובד עצמאי, לא יחולו לגבי הכנסתו מפנסיה מוקדמת שיעורי דמי הביטוח החלים לפי {{ח:פנימי|לוח י|לוח י׳}} על חלק ההכנסה של עובד שאינו עולה על מדרגת הגבייה המופחתת (בסעיף קטן זה – שיעור מופחת). {{ח:תתת|(2)}} היתה ההכנסה של מבוטח כאמור בפסקה (1) בחודש פלוני, מהמקורות המפורטים {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2.1|בסעיף 2(1)}}, {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2.2|(2)}} {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2.8|ו־(8) בפקודת מס הכנסה}}, נמוכה ממדרגת הגבייה המופחתת, יחול השיעור המופחת על סכום הכנסתו מפנסיה מוקדמת, השווה לסכום ההפרש שבין הכנסתו מהמקורות האמורים לבין מדרגת הגבייה המופחתת. {{ח:תת|(ו)}} השר רשאי, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, לקבוע כללים, תנאים ומועדים שיחולו לענין תשלום דמי הביטוח לפי סעיף זה וחישובם, לרבות חובת דיווח וניכוי דמי ביטוח מפנסיה מוקדמת, ורשאי השר לקבוע כאמור הוראות השונות מהוראות סעיף זה. {{ח:סעיף|346|חישוב הכנסתו של מבוטח ברשות|אחר=[165]}} {{ח:ת}} על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 345|סעיף 345}}, מי שהמוסד ביטח אותו על פי בקשתו, יראו כהכנסתו השנתית את ההכנסה כפי שנקבעה בתקנות. {{ח:סעיף|347|סמכות קביעה|אחר=[166]}} {{ח:ת}} מבוטח שהיה עובד או עובד עצמאי או שלא היה עובד ולא עובד עצמאי, ועבר מאחד הסוגים למשנהו, רשאי פקיד גביה ראשי שהמוסד מינהו לכך לקבוע את הסכום המגיע כדמי ביטוח על בסיס מקור הכנסתו בתקופת התשלום ולחייב בתשלומם או בתשלום מקדמות. {{ח:סעיף|348|סכום מרבי, סכום מזערי וסכום שלא יובא בחשבון|תיקון: תשס״ב־7, תשס״ג־12, תשס״ו־8, תשס״ז־11, תשס״ח־5, תשע״ד־6, תשע״ו־8, תשע״ז־16, תשפ״ג־8, תשפ״ד־12, תשפ״ה־11, תשפ״ו, תשפ״ו־7|אחר=[167, 167ב]}} {{ח:תת|(א)}} לענין דמי ביטוח המשתלמים לפי הוראה מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 335|סעיף 335}} לא יבוא בחשבון סכום ההכנסה של המבוטח העולה על הסכום המרבי המתקבל לפי האמור {{ח:פנימי|לוח יא|בלוח י״א}}. {{ח:תת|(א1)}} לעניין דמי ביטוח המשתלמים לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 335|סעיף 335}}, לא תובא בחשבון ההכנסה של מבוטח מהמקורות המפורטים {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2|בסעיף 2 לפקודת מס הכנסה}}, שאינה הכנסה מעבודתו כעובד או כעובד עצמאי, אשר אינה פטורה מתשלום דמי ביטוח לפי {{ח:פנימי|סעיף 350|סעיף 350}} ואינה עולה על סכום השווה ל־25% מהשכר הממוצע. {{ח:תת|(ב)}} מבוטח שאין לו הכנסה או שהכנסתו אינה מגיעה לסכום המזערי האמור לגביו {{ח:פנימי|לוח יא|בלוח י״א}}, ישתלמו בעדו דמי הביטוח כאילו הכנסתו היתה הסכום המזערי האמור. {{ח:תת|(ג)}} השר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לשנות בצו את הסכומים המזעריים האמורים {{ח:פנימי|לוח יא|בלוח י״א}}. {{ח:תת|(ד)}} מבוטח שקיבל דמי אבטלה לחודש מלא לפי {{ח:פנימי|פרק ז|פרק ז׳}}, ישלם דמי ביטוח כאילו היתה הכנסתו הסכום המזערי הקבוע {{ח:פנימי|לוח יא פרט 3|בפרט 3 שבלוח י״א}}. {{ח:תת|(ה)}} {{ח:הערה|(הנוסח הקבוע):}} מתנדב בשירות לאומי או בהתנדבות קהילתית, תלמיד במוסד תורני או בישיבה או מי שמשרת בשירות אזרחי כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק דחיית שירות לתלמידי ישיבות שתורתם אומנותם#סעיף 6|בסעיף 6(א) לחוק דחיית שירות לתלמידי ישיבות שתורתם אומנותם, התשס״ב–2002}}, שאין לו הכנסה או שהכנסתו אינה מגיעה לסכום המזערי האמור {{ח:פנימי|לוח יא פרט 3|בפרט 3 בלוח י״א}}, יראו כאילו הכנסתם היתה הסכום המזערי האמור. {{ח:תת}} {{ח:הערה|(הוראת שעה עד מועד הפקיעה של {{ח:חיצוני|חוק שירות לאומי-אזרחי|חוק שירות לאומי־אזרחי, התשע״ד–2014}}, ביום 31.8.2026, חלה גם על מי שהתחיל את שירותו לפני המועד האמור גם אחרי המועד האמור עד שייסים את שירותו):}} מתנדב בשירות לאומי או בהתנדבות קהילתית, משרת בשירות לאומי–אזרחי, תלמיד במוסד תורני או בישיבה או מי שמשרת בשירות אזרחי כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק דחיית שירות לתלמידי ישיבות שתורתם אומנותם#סעיף 6|בסעיף 6(א) לחוק דחיית שירות לתלמידי ישיבות שתורתם אומנותם, התשס״ב–2002}}, שאין לו הכנסה או שהכנסתו אינה מגיעה לסכום המזערי האמור {{ח:פנימי|לוח יא פרט 3|בפרט 3 בלוח י״א}}, יראו כאילו הכנסתם היתה הסכום המזערי האמור. {{ח:סעיף|349|שינוי {{ח:פנימי|לוח יא|לוח י״א}}|תיקון: תשס״ב־7, תשס״ג־8, תשס״ג־12|אחר=[167א]}} {{ח:ת}} השר, בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לשנות או להחליף את {{ח:פנימי|לוח יא|לוח י״א}}. {{ח:סעיף|350|הכנסות פטורות מדמי ביטוח|תיקון: תשנ״ה־3, תשנ״ה־7, תשנ״ו־6, תשנ״ז־3, תשס״ג־4, תשס״ג־8, תשס״ד־16, תשס״ה, תשס״ו־2, תשס״ז־12, תשס״ח־5, תשע״ב־13, תשע״ז־17, תשע״ח־2|אחר=[168]}} {{ח:תת|(א)}} לענין תשלום דמי ביטוח לא יראו כהכנסה – {{ח:תתת|(1)}} גמלה לפי חוק זה, למעט דמי לידה וגמלה לשמירת הריון המשתלמים לפי {{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳}} למעט דמי פגיעה לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳}} ולמעט גמלה לפי {{ח:פנימי|פרק ח|פרק ח׳}} או {{ח:פנימי|פרק יב|פרק י״ב}}; {{ח:תתת|(2)}} גמלה לפי {{ח:חיצוני|חוק הבטחת הכנסה|חוק הבטחת הכנסה}}; {{ח:תתת|(3)}} תגמול נכות או שאירים המשתלם למבוטח מכוח חוק של מדינת חוץ שאישר השר לענין זה כחוק תגמולים; {{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו הביטוח הלאומי (קביעת חוק הפיצויים של הרפובליקה הפדרלית של גרמניה כחוק תגמולים לענין פטור מתשלום דמי ביטוח)|צו הביטוח הלאומי (קביעת חוק הפיצויים של הרפובליקה הפדרלית של גרמניה כחוק תגמולים לענין פטור מתשלום דמי ביטוח), תשכ״ב–1962}} לפיו החוק הפדרלי לפיצוי קרבנות הרדיפה הנציונלסוציאליסטית (חוק הפיצויים הפדרלי), שניתן ברפובליקה הפדרלית של גרמניה, אושר כחוק תגמולים.}} {{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו הביטוח הלאומי (קביעת חוק הפיצויים של ממלכת הולנד כחוק תגמולים לעניין פטור מתשלום דמי ביטוח)|צו הביטוח הלאומי (קביעת חוק הפיצויים של ממלכת הולנד כחוק תגמולים לעניין פטור מתשלום דמי ביטוח), תשל״ח–1978}} לפיו החוק הממלכתי לפיצוי קרבנות הרדיפות 1940–1945, שניתן בממלכת הולנד, אושר כחוק תגמולים.}} {{ח:תתת|(4)}} תגמולים לפי חוקי תגמולים אלה: {{ח:תתתת|(א)}} {{ח:חיצוני|חוק הנכים (תגמולים ושיקום)|חוק הנכים}}; {{ח:תתתת|(ב)}} {{ח:חיצוני|חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום)|חוק משפחות חיילים}}; {{ח:תתתת|(ג)}} {{ח:חיצוני|חוק המשטרה (נכים ונספים)|חוק המשטרה}}; {{ח:תתתת|(ד)}} {{ח:חיצוני|חוק נכי המלחמה בנאצים|חוק נכי המלחמה בנאצים}}; {{ח:תתתת|(ה)}} {{ח:חיצוני|חוק נכי רדיפות הנאצים|חוק נכי רדיפות הנאצים}}; {{ח:תתתת|(ו)}} {{ח:חיצוני|חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה|חוק נפגעי פעולות איבה}}; {{ח:תתתת|(ז)}} {{ח:חיצוני|חוק התגמולים לחסידי אומות העולם|חוק התגמולים לחסידי אומות העולם, התשנ״ה–1995}}; {{ח:תתתת|(ח)}} {{ח:חיצוני|חוק התגמולים לאסירי ציון ולבני משפחותיהם|חוק התגמולים לאסירי ציון ולבני משפחותיהם, התשנ״ב–1992}}; {{ח:תתתת|(ט)}} {{ח:חיצוני|חוק לפיצוי נפגעי גזזת|חוק לפיצוי נפגעי גזזת, התשנ״ד–1994}}; {{ח:תתת|(5)}} תגמולים לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (גמלאות)#סעיף 63ז|סעיפים 63ז}} {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (גמלאות)#סעיף 63ח|ו־63ח לחוק שירות המדינה}}; {{ח:תתת|(6)}} הכנסה החייבת במס לפי הוראות {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 125ב|סעיף 125ב לפקודת מס הכנסה}}, שאינה הכנסה לפי {{ח:פנימי|סעיף 373א|סעיף 373א}}, וכן הכנסה החייבת במס לפי הוראות {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 125ג|סעיף 125ג(ב) או (ג) לפקודת מס הכנסה}}; {{ח:תתת|(7)}} הכנסה מדמי שכירות שחלות עליה הוראות {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 122|סעיף 122 לפקודת מס הכנסה}}, הכנסה מדמי שכירות מחוץ לישראל שחלות עליה הוראות {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 122א|סעיף 122א לפקודת מס הכנסה}} והכנסה שאינה הכנסה מעבודה כעובד או בעובד עצמאי, הפטורה ממס לפי כל דין, למעט הכנסה מפנסיה מוקדמת כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 345ב|בסעיף 345ב(א)}}, ולמעט הכנסה שיקבע שר האוצר, בהסכמת שר הרווחה, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת; {{ח:תתת|(8)}} סיוע הניתן לניצול השואה לפי {{ח:חיצוני|חוק נכסים של נספי השואה (השבה ליורשים והקדשה למטרות סיוע והנצחה)#סעיף 4|הרישה של סעיף 4(א)(4) לחוק נכסים של נספי השואה (השבה ליורשים והקדשה למטרות סיוע והנצחה), התשס״ו–2006}}; {{ח:תתת|(9)}} {{ח:הערה|(פקעה).}} {{ח:תת|(ב)}} השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע בצו כל חוק אחר כחוק תגמולים לענין סעיף זה. {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו הביטוח הלאומי (קביעת פקודת הפיצויים לעובדים כחוק תגמולים לענין פטור מתשלום דמי ביטוח)|צו הביטוח הלאומי (קביעת פקודת הפיצויים לעובדים כחוק תגמולים לענין פטור מתשלום דמי ביטוח), תש״ך–1960}} לפיו {{ח:חיצוני|פקודת הפיצויים לעובדים|פקודת הפיצויים לעובדים, 1947}} נקבעה כחוק תגמולים.}} {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו הביטוח הלאומי (קביעת חוק שירות בתי הסוהר כחוק תגמולים לענין פטור מתשלום דמי ביטוח)|צו הביטוח הלאומי (קביעת חוק שירות בתי הסוהר כחוק תגמולים לענין פטור מתשלום דמי ביטוח), תשכ״ג–1963}} לפיו {{ח:חיצוני|חוק שירות בתי הסוהר (נכים ונספים)|חוק שירות בתי הסוהר (נכים ונספים), תש״ך–1960}} נקבע כחוק תגמולים.}} {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו הביטוח הלאומי (קביעת חוקי תגמולים הפטורים מתשלום דמי ביטוח)|צו הביטוח הלאומי (קביעת חוקי תגמולים הפטורים מתשלום דמי ביטוח), התשנ״א–1991}} לפיו תשלומים לפי {{ח:חיצוני|חוק המזונות (הבטחת תשלום)|חוק המזונות (הבטחת תשלום), התשל״ב–1972}} לא ייראו כהכנסה לענין תשלום דמי ביטוח.}} {{ח:סעיף|350א|פטור מתשלום דמי ביטוח לעולה חדש|תיקון: תשפ״ו־4}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(הוראת שעה מיום 1.1.2026 עד יום 31.12.2035):}} {{ח:תת|(א)}} תושב ישראל שהוא עולה חדש יהיה פטור מתשלום דמי ביטוח בעד הכנסה לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2.1|סעיף 2(1)}} {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2.2|או (2) לפקודת מס הכנסה}}, שהוא משלם בעדה דמי ביטוח סוציאלי במדינה שממנה עלה, בהתאם לדין החל בה; בסעיף זה, ”עולה חדש“ – מי שעלה ממדינה המנויה {{ח:פנימי|לוח טז1|בלוח ט״ז1}} וטרם חלפו חמש שנים מיום שניתנה לו אשרת עולה או תעודת עולה לפי {{ח:חיצוני|חוק השבות|חוק השבות, התש״י–1950}}, או תעודה שמנפיק משרד העלייה והקליטה למי שנמצא זכאי לסיוע כעולה לפי נוהלי המשרד. {{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), נקבע לפי חוק זה כי זכות לגמלה או לתוספת לגמלה מותנית בתשלום דמי ביטוח, יראו לעניין אותה גמלה או תוספת לגמלה כאילו ההכנסה בעד תקופה שבה היה תושב ישראל פטור מתשלום דמי ביטוח כאמור בסעיף קטן (א) היא הכנסה ששולמו בעדה דמי ביטוח. {{ח:תת|(ג)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 348|סעיף 348(ב)}} לא יחולו לגבי תושב ישראל כאמור בסעיף קטן (א) שאין לו הכנסה אחרת מלבד ההכנסה שהוא פטור לגביה לפי אותו סעיף קטן או שיש לו הכנסה אחרת כאמור שאינה מגיעה לסכום המזערי האמור לגביו {{ח:פנימי|לוח יא|בלוח י״א}}. {{ח:תת|(ד)}} שר העבודה, בהסכמת שר האוצר, בהתייעצות עם שר העלייה והקליטה ובאישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לשנות את {{ח:פנימי|לוח טז1|לוח ט״ז1}}, אולם, לא יוסיף מדינה ללוח אלא אם כן שוכנע כי הדבר יסייע לעידוד עלייה ממנה ולאחר שהביא בחשבון את גובה דמי הביטוח הסוציאלי באותה מדינה ואם יש אמנת ביטחון סוציאלי בין ממשלת ישראל ובין אותה מדינה. {{ח:תת|(ה)}} המוסד ידווח לוועדת העבודה והרווחה, ב־1 ביולי של כל שנה לגבי שנת הכספים שקדמה לה, על יישום הוראות סעיף זה, ובכלל זה על מספר האנשים שקיבלו פטור מתשלום דמי ביטוח ועל סכום דמי הביטוח שניתן לגביהם פטור וכן על סך ההכנסה החייבת במס הכנסה לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2.1|סעיף 2(1)}} {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2.2|או (2) לפקודת מס הכנסה}} של מי שפטור מתשלום דמי ביטוח לפי הוראות סעיף קטן (א), לפי נתונים שיקבל המוסד מרשות המיסים בישראל. {{ח:סעיף|351|פטור מתשלום דמי ביטוח|תיקון: תשנ״ו, תשנ״ו־3, תשנ״ח, תשס״ב־10, תשס״ג־8, תשס״ד, תשס״ו־4, תשס״ח־3, תשע״ב, תשע״ה, תשע״ז־12, תשע״ז־16, תשפ״ו־10|אחר=[169]}} {{ח:תת|(א)}} בכפוף להוראות {{ח:פנימי|סעיף 53|סעיפים 53(ד)}} {{ח:פנימי|סעיף 97|ו־97(ד)}}, לא ישולמו דמי ביטוח בעד עובד בעד הזמן שבעדו מגיעים לו דמי פגיעה, תמורת דמי פגיעה, דמי לידה או תשלומים בקשר לשיקום מקצועי הניתן לפי {{ח:פנימי|סעיף 88|סעיף 88}} אלא מהסכום העולה על הסכום שהשתלם לו כדמי פגיעה, דמי לידה, תשלום בקשר לשיקום מקצועי או על הסכום שהיה משתלם לו כדמי פגיעה אילו לא קיבל תמורת דמי פגיעה, לפי העניין. {{ח:תת|(ב)}} לא ישולמו דמי ביטוח לפי {{ח:פנימי|סעיף 335|סעיף 335(ב), (ה), (ז), (ח) ו־(ט)}} בעד הזמן שבעדו מגיעה למבוטח קצבת אזרח ותיק ובעד הזמן שלאחר הגיע המבוטח לגיל 70 בגבר, ובאשה – לגיל הקבוע לגביה, בהתאם לחודש לידתה, {{ח:פנימי|לוח א1 חלק ד|בחלק ד׳ בלוח א׳1}}, בכפוף להוראות {{ח:פנימי|סעיף 245|סעיף 245(ב2)}}, אף אם לא מגיעה לו קצבת זקנה. {{ח:תת|(ג)}} מבוטח שאינו עובד ואינו עובד עצמאי החייב בתשלום דמי ביטוח בעד עצמו שהגיע לגיל הפרישה וטרם מגיעה לו קצבת אזרח ותיק, לא יהיה חייב בתשלום דמי ביטוח לפי {{ח:פנימי|סעיף 335|סעיף 335(ב), (ה), (ז), (ח) ו־(ט)}}. {{ח:תת|(ד)}} לא ישולמו דמי ביטוח בעד הזמן שבעדו מגיעה למבוטח קצבת נכות לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳}} או לפי {{ח:פנימי|פרק ט|פרק ט׳}} אם אין לו כל הכנסה אחרת, ולא ישולמו דמי ביטוח לפי {{ח:פנימי|סעיף 335|סעיף 335(א), (ב), (ד), (ה), (ז), (ח) ו־(ט)}} בעד הזמן שבעדו מגיעה למבוטח לפי {{ח:פנימי|סעיף 105|סעיף 105}} או לפי {{ח:פנימי|סעיף 200|סעיף 200}} קצבה בשל דרגת נכות יציבה או לפי {{ח:פנימי|סעיף 200|סעיף 200}} קצבה בשל דרגת נכות בלתי יציבה, שנקבעה לתקופה רצופה של שנה לפחות, והכל, אף אם יש לו הכנסה אחרת. {{ח:תת|(ה)}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:תת|(ו)}} לא ישולמו דמי ביטוח בעד הזמן שהמבוטח אינו עובד ואינו עובד עצמאי והוא אחד מאלה: {{ח:תתת|(1)}} תלוי לפי {{ח:פנימי|סעיף 130|סעיף 130}} שאינו מסוגל לכלכל עצמו ומשתלמת בעדו קצבת תלויים; {{ח:תתת|(2)}} תלוי לפי {{ח:פנימי|סעיף 247|סעיף 247(3)}} שמשתלמת בעדו קצבת שאירים או תוספת לקצבת אזרח ותיק. {{ח:תת|(ז)}} לא ישולמו דמי ביטוח בעד הזמן שבעדו מגיעה לאדם גמלה לפי {{ח:חיצוני|חוק הבטחת הכנסה|חוק הבטחת הכנסה}}, אם אין לו הכנסה אחרת באותה תקופה. {{ח:תת|(ז1)}} לא ישולמו דמי ביטוח בעד הזמן שבו נקבע כי אדם הוא נעדר כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק סיוע לבני משפחה של נעדרים|בחוק סיוע לבני משפחה של נעדרים, התשפ״ו–2026}}, אם אין לנעדר הכנסה אחרת באותה תקופה, וכל עוד לא אותר. {{ח:תת|(ח)}} מבוטחת לפי {{ח:פנימי|פרק ו|פרק ו׳}} שהיא עקרת בית או אלמנה בת קצבה, כהגדרתן {{ח:פנימי|סעיף 238|בסעיף 238}}, לא תשלם דמי ביטוח לפי {{ח:פנימי|סעיף 335|סעיף 335(ד)}}. {{ח:תת|(ט)}} מבוטחת לפי {{ח:פנימי|פרק ט|פרק ט׳}} שהיא עקרת בית או אלמנה בת קצבה, כהגדרתן {{ח:פנימי|סעיף 238|בסעיף 238}}, לא תשלם דמי ביטוח לפי {{ח:פנימי|סעיף 335|סעיף 335(ז)}}. {{ח:תת|(י)}} מבוטחת לפי {{ח:פנימי|פרק י|פרק י׳}} שהיא עקרת בית או אלמנה בת קצבה, כהגדרתן {{ח:פנימי|סעיף 238|בסעיף 238}}, לא תשלם דמי ביטוח לפי {{ח:פנימי|סעיף 335|סעיף 335(ח)}}. {{ח:תת|(יא)}} מבוטח שאינו עובד ואינו עובד עצמאי, והכנסתו בשנת המס, או באותו חלק ממנה שבו היה מבוטח כאמור, אינה עולה על ההכנסה המזערית האמורה {{ח:פנימי|לוח יא פרט 3|בפרט 3 בלוח י״א}} לגבי אותה תקופה, לא ישלם דמי ביטוח אם הוא – {{ח:תתת|(1)}} מקבל גמלה או תגמול האמורים {{ח:פנימי|סעיף 350|בסעיף 350}}, למעט דמי אבטלה בעד חודש מלא – בעד התקופה שבה קיבל גמלה או תגמול כאמור, ואם הוא נכה הזכאי לקצבת נכות לפי {{ח:פנימי|פרק ט|פרק ט׳}} – בעד תקופה שתחילתה בתאריך הקובע כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 195|בסעיף 195}}; {{ח:תתת|(2)}} תושב ישראל שעלה לפי {{ח:חיצוני|חוק השבות|חוק השבות}}, או תושב ישראל שבידו אשרה ורישיון לישיבת קבע או אשרה ורישיון לישיבת ארעי מסוג א/5, לפי {{ח:חיצוני|חוק הכניסה לישראל|חוק הכניסה לישראל}}, שניתן לו סל קליטה מהמשרד לקליטת העליה – בעד תקופה שעד 12 חודשים מיום שעלה או מיום שנכנס לישראל על פי אשרה כאמור, לפי הענין; {{ח:תתת|(2א)}} תלמיד במוסד חינוכי על יסודי או מי שמצוי בהכשרה מקצועית (בפסקה זו – תלמיד), חניך במכינה קדם־צבאית או מתנדב בשנת שירות, מיום שמלאו לו 18 שנים וכל עוד לא מלאו לו 21 שנים – בעד התקופה שבה הוא תלמיד, חניך או מתנדב, לפי העניין, ובלבד שהחל לשרת בשירות סדיר לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות ביטחון|חוק שירות ביטחון}} או בשירות לאומי או בהתנדבות קהילתית לפני שמלאו לו 21 שנים; לעניין זה – {{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”הכשרה מקצועית“ – מסגרת לימודית מקצועית שהוכרה על ידי השר או מי שהוא הסמיכו לכך; {{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”מכינה קדם־צבאית“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק המכינות הקדם-צבאיות|בחוק המכינות הקדם־צבאיות, התשס״ח–2008}}; {{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”מתנדב בשנת שירות“ – מי שמשרת בהתנדבות בשירות למטרה ציבורית או לאומית שאישר השר לפי {{ח:פנימי|סעיף 238|פסקה (4) להגדרה ”ילד“ שבסעיף 238}}, ושירותו הסדיר לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות ביטחון|חוק שירות ביטחון}} נדחה עקב שירותו בהתנדבות כאמור; {{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”שירות לאומי בהתנדבות“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}} {{ח:תתת|(2ב)}} מבוטח לפי {{ח:פנימי|פרק יא|פרק י״א}} – בעד תקופה שלא תעלה על שנים עשר חודשים, ובלבד שהחל לשרת בשירות סדיר לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות ביטחון|חוק שירות ביטחון}}, או בשירות לאומי או בהתנדבות קהילתית, לפני שמלאו לו 21 שנים (בפסקה זו – מתגייס); {{ח:תתת|(2ג)|(א)}} מי שסיים שירות סדיר לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות ביטחון|חוק שירות ביטחון}}, למעט שירות צבאי לפי התחייבות לשירות קבע, אף אם שוחרר כדין לפני תום התקופה שהוא חייב בה לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות ביטחון|החוק האמור}}, ובלבד ששירת שני שלישים לפחות מהתקופה האמורה ולא שוחרר בגלל אי־התאמה שיש עמה התנהגות רעה חמורה כפי שנקבע בפקודות הצבא, כהגדרתן {{ח:חיצוני|חוק השיפוט הצבאי|בחוק השיפוט הצבאי, התשט״ו–1955}}, וכן מי ששוחרר מטעמי בריאות או מחמת נכות כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק הנכים (תגמולים ושיקום)|בחוק הנכים}} – בעד שני החודשים הראשונים שלאחר סיום השירות; {{ח:תתתת|(ב)}} מי שסיים שירות כמשרת בשירות לאומי–אזרחי או כמתנדב בשירות לאומי או בהתנדבות קהילתית, ובלבד ששירת שנתיים לפחות או ששירותו נפסק בשל פגיעה תוך כדי השירות ועקב השירות שבשלה הוא זכאי לגמלאות לפי {{ח:פנימי|פרק יג|פרק י״ג}} – בעד שני החודשים הראשונים שלאחר סיום השירות; {{ח:תתתת|(ג)}} משרד הביטחון והמשרד כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק שירות אזרחי|בחוק שירות אזרחי}} ימסרו למוסד רשימה של מסיימי שירות כאמור בפסקאות משנה (א) ו־(ב); {{ח:תתת|(3)}} פטור מתשלום דמי ביטוח, לפי כללים ומבחנים שקבע השר באישור ועדת העבודה והרווחה – בעד תקופה שקבעו כאמור. {{ח:סעיף|352|תקנות בדבר הכנסות מסויימות|אחר=[170]}} {{ח:ת}} השר, בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע – {{ח:תת|(1)}} הוראות מיוחדות בדבר תשלום או פטור מתשלום של דמי ביטוח, כולם או מקצתם, מהכנסה שמקורה בבונוסים, מהכנסה המשתלמת שלא בכסף או שלא במישרין בידי מעביד לעובדו ומתשלום שהוא נוסף לשכר החודשי הרגיל כפי שהוגדר בתקנות; {{ח:תת|(2)}} הוראות וכללים דרך כלל או לסוגים של מבוטחים, שלפיהם, על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 344|סעיף 344}}, לענין דמי ביטוח, הכנסה פלונית לא תובא בחשבון, או תובא בחשבון לענין דמי ביטוח אף שאינה חייבת במס לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה|פקודת מס הכנסה}}. {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (תשלום ופטור מתשלום דמי ביטוח)|תקנות הביטוח הלאומי (תשלום ופטור מתשלום דמי ביטוח), התשנ״ה–1995}}.}} {{ח:קטע3|פרק טו סימן ג|סימן ג׳: תשלומים ודוחו״ת}} {{ח:סעיף|353|מועד התשלום|תיקון: תשנ״ח־4, ק״ת תש״ף|אחר=[171]}} {{ח:תת|(א)}} מועד התשלום של דמי הביטוח יהיה, לגבי עובד – היום ה־15 בחודש שאחרי תקופת התשלום, ולגבי כל מבוטח אחר – היום ה־15 בחודש של תקופת התשלום; השר רשאי לקבוע מועדים אחרים במקום המועדים שבסעיף זה, לכלל המבוטחים או לחלק מהם, ולכל דמי הביטוח או לחלק מהם. {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (גביית דמי ביטוח)|תקנות הביטוח הלאומי (גביית דמי ביטוח), תשי״ד–1954}}.}} {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (תשלום ופטור מתשלום דמי ביטוח)|תקנות הביטוח הלאומי (תשלום ופטור מתשלום דמי ביטוח), התשנ״ה–1995}}.}} {{ח:תת|(ב)}} מועד תשלום שנקבע לפי סעיף קטן (א) יידחה, אם בחמשת הימים שקדמו למועד האמור היו לפחות שלושה ימי מנוחה, והוא יהיה ביום החול הרביעי שמתום ימי המנוחה הבאים ברצף; לענין זה, ”ימי מנוחה“ – ימי המנוחה הקבועים במדינת ישראל כמשמעותם {{ח:חיצוני|פקודת סדרי השלטון והמשפט#סעיף 18א|בסעיף 18א(א) לפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש״ח–1948}}, וכן חול המועד. {{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(פקע).}} {{ח:סעיף|354|זקיפת תשלומים|תיקון: תשנ״ו־5|אחר=[172]}} {{ח:תת|(א)}} בסעיף זה – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חוב דמי ביטוח“ – סכום חוב דמי ביטוח של החייב לרבות הפרש דמי הביטוח ותוספת החלים לפי {{ח:פנימי|סעיף 345|סעיף 345(ג)}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”קנס“ – סכום הקנס שחושב לפי {{ח:פנימי|סעיף 364|סעיף 364(א)(1)}} החל על חוב דמי הביטוח; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תוספת“ – סכום התוספת שחושב לפי {{ח:פנימי|סעיף 364|סעיף 364(א)(2)}}, החל על חוב דמי הביטוח; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חוב כולל“ – סכום השווה לצירוף של חוב דמי ביטוח וכן הקנס והתוספת החלים עליו. {{ח:תת|(ב)|(1)}} כל תשלום ששולם על חשבון דמי ביטוח ייזקף כנגד חוב כולל שמועד תשלומו הוא המוקדם ביותר מבין החובות הכוללים של החייב – השווה לסכומו של כל תשלום כאמור (להלן – החוב הכולל המוקדם ביותר); {{ח:תתת|(2)}} שולם תשלום על חשבון דמי ביטוח בסכום נמוך מסכום החוב הכולל המוקדם ביותר, ייזקף סכום התשלום כנגד חוב דמי הביטוח, הקנס והתוספת שבחוב הכולל המוקדם ביותר כמפורט להלן: {{ח:תתתת|(א)}} לחוב דמי הביטוח – החלק שיחסו לתשלום כיחס של חוב דמי הביטוח לחוב הכולל המוקדם ביותר; {{ח:תתתת|(ב)}} לקנס – החלק שיחסו לתשלום כיחס של הקנס לחוב הכולל המוקדם ביותר; {{ח:תתתת|(ג)}} לתוספת – החלק שיחסו לתשלום כיחס של התוספת לחוב הכולל המוקדם ביותר. {{ח:סעיף|355|חובת דיווח וייחוס תשלומים|תיקון: תשנ״ו־5, תשנ״ח־4, תשס״ד־3, תשע״ו־6, תשפ״א־3|אחר=[173]}} {{ח:תת|(א)}} השר רשאי להתקין תקנות בדבר – {{ח:תתת|(1)}} דין וחשבון שאדם חייב להגיש על הכנסתו; {{ח:תתת|(2)}} דין וחשבון שאדם חייב להגיש על שכר עבודה או פנסיה מוקדמת כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 345ב|בסעיף 345ב(א)}} ששילם למי שבעדו הוא חייב בתשלום דמי ביטוח; {{ח:תתת|(3)}} חובת קבלן להודיע על ביצוע עבודה באמצעות קבלן משנה ודינו של קבלן שלא קיים חובה כאמור; {{ח:תתת|(4)}} התנאים שבהתקיימם יהיה המוסד רשאי לייחס תשלום ששילם המבוטח על חשבון דמי ביטוח, לחוב כולל שמועד תשלומו אינו המוקדם ביותר מבין חובותיו הכוללים, ורשאי הוא לענין זה לקבוע תנאים והוראות שונים לענין חוב כולל החל על הכנסה כאמור בכל אחד מסעיפים אלה: {{ח:פנימי|סעיף 344|344}}, {{ח:פנימי|סעיף 345|345(ב)}}, {{ח:פנימי|סעיף 345|345(ג)}}. {{ח:תת}} תנאים והוראות כאמור ייקבעו, בין היתר, בשים לב לסכום כל החובות הכוללים שהמבוטח חייב בתשלומם ולמועדים שנקבעו לפי חוק זה לתשלום הסכום האמור או כל חלק ממנו, ובלבד שלא יותר בתנאים והוראות כאמור לייחס תשלום לתקופות תשלום דמי ביטוח הנקובות {{ח:פנימי|סעיף 50|בסעיף 50(א)(1) ו־(2)}}, ואם יוחס תשלום לתקופה כאמור – יבוטל הייחוס ויחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 354|סעיף 354}}; לענין פסקה זו, ”חוב כולל“ – כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 354|בסעיף 354}}. {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (דינים וחשבונות של קבלנים)|תקנות הביטוח הלאומי (דינים וחשבונות של קבלנים), תשי״ח–1957}}.}} {{ח:תת|(א1)|(1)}} מעסיק או מי שמשלם פנסיה מוקדמת יגיש למוסד באופן מקוון, כפי שיורה המוסד, דין וחשבון על שכר עבודה או על פנסיה מוקדמת כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 345ב|בסעיף 345ב(א)}} ששילם למי שבעדו הוא חייב או היה חייב בתשלום דמי ביטוח לפי {{ח:פנימי|סעיף 342|סעיף 342(ב)}}, במועדים אלה: {{ח:תתתת|(א)}} עד יום 18 ביולי בכל שנה – לגבי החודשים ינואר עד יוני של אותה שנה; {{ח:תתתת|(ב)}} עד יום 18 בינואר בכל שנה – לגבי החודשים ינואר עד דצמבר של השנה שקדמה לה; {{ח:תתתת|(ג)}} עד יום 30 באפריל בכל שנה – לגבי שנת המס שקדמה לה; ניתנה לכלל המעסיקים ארכה להגשת דוח לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 166|סעיף 166 לפקודת מס הכנסה}}, יוארך המועד להגשת דין וחשבון לפי פסקת משנה זו בהתאם. {{ח:תתת|(1א)}} נוסף על האמור בפסקה (1), מעסיק או מי שמשלם פנסיה מוקדמת יגיש למוסד גם דיווחים כמפורט להלן: {{ח:תתתת|(א)}} דיווח חודשי מקוון כפי שיורה המוסד, במועד התשלום כאמור {{ח:פנימי|סעיף 353|בסעיף 353}}, לגבי אלה: {{ח:תתתתת|(1)}} סך שכר העבודה או הפנסיה המוקדמת ששילם לכלל עובדיו או לכלל מקבלי הפנסיה המוקדמת, וכן סך דמי הביטוח שעליו לשלם בעדם, לפי העניין; {{ח:תתתתת|(2)}} לעניין מעסיק, לגבי כל אחד מעובדיו – שכר העבודה ונתוני שכר הדרושים לחישוב דמי הביטוח שעליו לשלם בעד כל עובד, היקף משרתו וסיווג העובד לעניין חובת תשלום דמי הביטוח; {{ח:תתתתת|(3)}} לעניין מי שמשלם פנסיה מוקדמת, לגבי כל מי שמשתלמת לו פנסיה מוקדמת – סכום הפנסיה המוקדמת שמשתלמת לו וסיווגו לעניין חובת תשלום דמי הביטוח; {{ח:תתתת|(ב)}} דיווח מקוון כפי שיורה המוסד, על פי דרישת המוסד ולגבי פרק הזמן שהורה בדרישתו, לגבי מידע כמפורט להלן: {{ח:תתתתת|(1)}} מידע הדרוש למוסד לבירור תביעה של עובד או של מי שמשתלמת לו פנסיה מוקדמת, ובלבד שהמוסד יידע את העובד או את מי שמשתלמת לו פנסיה מוקדמת, לפי העניין, בעת הגשת התביעה, במישרין או באמצעות מעסיקו או מי שמשלם לו את הפנסיה המוקדמת, כי לשם בירור התביעה יפנה המוסד למעסיקו או למשלם הפנסיה המוקדמת, לפי העניין, לקבלת מידע כאמור, והעובד או מקבל הפנסיה המוקדמת לא התנגד לכך בעת הגשת התביעה; {{ח:תתתתת|(2)}} מידע הדרוש למוסד לחישוב דמי ביטוח המשתלמים בעד עובד או מי שמשתלמת לו פנסיה מוקדמת, ובלבד שהמידע המבוקש הוא מידע שהמעסיק או מי שמשלם פנסיה מוקדמת, לפי העניין, וכן העובד או מי שמשתלמת לו פנסיה מוקדמת, לפי העניין, חייבים על פי דין למוסרו למוסד, או שהמוסד רשאי על פי דין לדרוש מכל אלה. {{ח:תתת|(2)}} פקיד גבייה שהמוסד מינהו לכך רשאי לדחות את המועדים הקבועים בפסקה (1) אם הוכח להנחת דעתו כי קיימת סיבה מספקת לכך. {{ח:תתת|(3)}} לעניין סעיף קטן זה, יקראו את {{ח:פנימי|סעיף 342|סעיף 342(ב)}} כאילו ”עובד“ הוא מבוטח כמשמעותו לפי {{ח:פנימי|סעיף 75|סעיף 75(א)}}, למעט עובד במשק ביתו של המעסיק שלא לצורך עסקו או משלח ידו של המעסיק. {{ח:תתת|(4)}} השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע סוגי מעסיקים או משלמי פנסיה מוקדמת שיגישו דין וחשבון כאמור בסעיף קטן זה באופן שאינו מקוון, בהתאם להוראות שיקבע. {{ח:תת|(ב)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 353|סעיף 353(ב)}} יחולו לגבי מועד שנקבע לפי סעיף קטן (א) או (א1) להגשת דין וחשבון. {{ח:סעיף|355א|חובת דיווח וייחוס תשלומים בקיבוץ מתחדש|תיקון: תשע״ז־5}} {{ח:תת|(א)}} קיבוץ מתחדש יגיש, במועד תשלום דמי הביטוח בעד חבריו, דין וחשבון באופן מקוון כפי שיורה המוסד, בדבר ההכנסה של כל אחד מחבריו בתקופת התשלום שלגביה מוגש הדין וחשבון. {{ח:תת|(ב)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 355|סעיפים 355(א1) ו־(ב)}} יחולו על קיבוץ מתחדש, בשינויים המחויבים. {{ח:סעיף|355ב|חובת דיווח לגבי עיסוקו של עובד ויישוב עבודתו העיקרי|תיקון: תשפ״ו־5}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(החל מיום 1.1.2030):}} {{ח:תת|(א)}} נוסף על האמור {{ח:פנימי|סעיף 355|בסעיף 355(א1)(1א)(א)}}, מעסיק יגיש למוסד דיווח חודשי מקוון, כפי שיורה המוסד, במועד התשלום כאמור {{ח:פנימי|סעיף 353|בסעיף 353}}, לגבי כל אחד מעובדיו, כמפורט להלן, והוראות {{ח:פנימי|סעיף 355|סעיף 355(א1)(3) ו־(4) ו־(ב)}}, יחולו בשינויים המחויבים: {{ח:תתת|(1)}} עיסוק העובד לפי הסיווג האחיד של העיסוקים בישראל שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, כפי שהוא מתעדכן מזמן לזמן; {{ח:תתת|(2)}} יישוב עבודתו העיקרי של העובד, לפי סמל היישוב בקובץ היישובים שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, כפי שהוא מתעדכן מזמן לזמן, וכפי שיורה המוסד. {{ח:תת|(ב)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 398|בסעיף 398(ב)}}, אי־מסירת דיווח לפי סעיף זה לא תהיה עבירה פלילית. {{ח:סעיף|356|קנס על אי־<wbr>הגשת דו״ח|תיקון: תשנ״ח־4, תשע״ו־6, תשפ״ו־5|אחר=[173א]}} {{ח:תת|(א)}} החייב להגיש דין וחשבון או למסור הודעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 355|סעיף 355(א)}} ולא הגישם במועד שנקבע – יחוייב בקנס. {{ח:תת}} {{ח:הערה|(החל מיום 1.1.2030):}} החייב להגיש דין וחשבון או למסור הודעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 355|סעיף 355(א)}} {{ח:פנימי|סעיף 355ב|או 355ב}} ולא הגישם במועד שנקבע – יחוייב בקנס. {{ח:תת|(ב)}} השר יקבע הוראות בדבר שיעור הקנס, התקופות שבעדן יוטל והמועדים לתשלומו, ובלבד – {{ח:תתת|(1)}} שלגבי אדם החייב בהגשת דין וחשבון כאמור {{ח:פנימי|סעיף 355|בסעיף 355(א)(1) ו־(ב)}}, לא יוטל קנס העולה על 36% מדמי הביטוח שהיה עליו לשלם באותה שנה שוטפת; {{ח:תתת}} {{ח:הערה|(החל מיום 1.1.2030):}} שלגבי אדם החייב בהגשת דין וחשבון כאמור {{ח:פנימי|סעיף 355|בסעיף 355(א)(1) ו־(ב)}} {{ח:פנימי|סעיף 355ב|או 355ב}}, לא יוטל קנס העולה על 36% מדמי הביטוח שהיה עליו לשלם באותה שנה שוטפת; {{ח:תתת|(2)}} שלגבי אדם החייב בהגשת דין וחשבון כאמור {{ח:פנימי|סעיף 355|בסעיף 355(א)(2) ו־(ב)}}, ייקבע הקנס בשים לב למספר בני האדם שלגביהם היה חייב להגיש את הדין וחשבון ובשים לב לסכום דמי הביטוח שהיה חייב בתשלומו. {{ח:תתת}} {{ח:הערה|(החל מיום 1.1.2030):}} שלגבי אדם החייב בהגשת דין וחשבון כאמור {{ח:פנימי|סעיף 355|בסעיף 355(א)(2) ו־(ב)}} {{ח:פנימי|סעיף 355ב|או 355ב}}, ייקבע הקנס בשים לב למספר בני האדם שלגביהם היה חייב להגיש את הדין וחשבון ובשים לב לסכום דמי הביטוח שהיה חייב בתשלומו. {{ח:תת|(ג)}} לענין {{ח:פנימי|סעיף 28|סעיפים 28(א)}}, {{ח:פנימי|סעיף 312|312}}, {{ח:פנימי|סעיף 362|362}}, {{ח:פנימי|סעיף 363|363}}, {{ח:פנימי|סעיף 364|364}}, {{ח:פנימי|סעיף 367|367}} {{ח:פנימי|סעיף 397|ו־397(א)}}, דין קנס כאמור בסעיף קטן (א) כדין דמי ביטוח. {{ח:תת|(ד)}} {{ח:הערה|(החל מיום 1.1.2030):}} תקנות לפי סעיף זה לעניין דיווח לפי {{ח:פנימי|סעיף 355ב|סעיף 355ב}}, ייקבעו באישור ועדת העבודה והרווחה. {{ח:סעיף|357|קביעת דמי ביטוח בהעדר דו״ח|תיקון: תשנ״ז, תשנ״ח־4, תשע״ו־6, תשע״ז־5|אחר=[174]}} {{ח:ת}} היה אדם חייב, להגיש דין וחשבון כאמור {{ח:פנימי|סעיף 342|בסעיפים 342}}, {{ח:פנימי|סעיף 355|355(א)(1), (א)(2) או (א1) ו־(ב)}} {{ח:פנימי|סעיף 355א|ו־355א}} ולא הגישו, רשאי פקיד גביה ראשי שהמוסד מינהו לכך לקבוע את הסכום המגיע כדמי ביטוח שיש לשלמם, ורואים כאילו חל פרעון הסכום במועד התשלום של תקופת התשלום שאליה מתייחס הסכום. {{ח:סעיף|358|קביעת דמי ביטוח בניגוד לדו״ח|אחר=[175]}} {{ח:ת}} היה פקיד גביה ראשי משוכנע שהכנסתו של המבוטח או שכר העבודה של עובדי מעביד פלוני עולים על הסכומים הנקובים בדין וחשבון שהמעביד או שהמבוטח הגיש לפי התקנות, רשאי הוא לקבוע את הסכום המגיע כדמי ביטוח שיש לשלמם, ורואים כאילו חל פרעון הסכום במועד התשלום של תקופת התשלום שאליה מתייחס הסכום. {{ח:סעיף|359|השגה על קביעת דמי ביטוח|תיקון: תשע״ז־6|אחר=[176]}} {{ח:תת|(א)}} קבע פקיד גבייה ראשי את דמי הביטוח כאמור {{ח:פנימי|סעיף 347|בסעיפים 347}}, {{ח:פנימי|סעיף 357|357}} {{ח:פנימי|סעיף 358|או 358}}, תימסר לחייב בתשלום הודעה על כך בדואר רשום. {{ח:תת|(ב)}} השתמש פקיד גבייה ראשי בסמכותו לפי {{ח:פנימי|סעיף 347|סעיפים 347}}, {{ח:פנימי|סעיף 357|357}} {{ח:פנימי|סעיף 358|או 358}}, חייב הוא לנמק את החלטתו, בהודעה לפי סעיף קטן (א). {{ח:תת|(ג)}} החייב בתשלום דמי ביטוח בהתאם לקביעה כאמור בסעיף קטן (א), רשאי להגיש השגה בכתב על הקביעה לפני פקיד גבייה ראשי שמינה המוסד לשם כך בהתאם להוראות סעיף קטן (ד) (בסעיף זה – פקיד השגות). {{ח:תת|(ד)}} המוסד ימנה פקיד השגות שהוא עובד המוסד המשמש כפקיד גבייה ראשי, והוא בעל ניסיון כמפורט להלן בקביעת הסכום המגיע כדמי ביטוח שיש לשלמם או בעריכת ביקורת אצל מעסיק בכל הנוגע לתשלום דמי ביטוח: {{ח:תתת|(1)}} לעניין מי שהוא רואה חשבון – ניסיון של חמש שנים לפחות; {{ח:תתת|(2)}} לעניין מי שאינו רואה חשבון – ניסיון של עשר שנים לפחות. {{ח:תת|(ה)}} השגה כאמור בסעיף קטן (ג) תוגש בתוך 30 ימים מהיום שבו נמסרה לחייב בתשלום הודעה לפי סעיף קטן (א); בהשגה כאמור יפורטו הנימוקים להשגה. {{ח:תת|(ו)}} פקיד השגות רשאי להאריך את המועד להגשת ההשגה. {{ח:תת|(ז)}} פקיד השגות לא ידון בהשגה על קביעת דמי ביטוח שנקבעה על ידו לפי סעיף קטן (א) או בהשגה על קביעה שנקבעה על ידי הממונה עליו. {{ח:תת|(ח)}} פקיד השגות יודיע למשיג על החלטתו בתוך שלושה חודשים מהיום שבו הוגשה ההשגה או מהיום שבו מסר לו מגיש ההשגה את כל המסמכים והפרטים הנדרשים לצורך ההחלטה בהשגה, לפי המאוחר; פקיד השגות רשאי, מטעמים מיוחדים, להאריך את התקופה האמורה בשלושה חודשים נוספים. {{ח:תת|(ט)}} התקבלה ההשגה, תתוקן קביעת דמי הביטוח בהתאם ותומצא למשיג הודעה על דמי הביטוח שעליו לשלם. {{ח:תת|(י)}} נדחתה ההשגה או התקבלה באופן חלקי, יקבע פקיד השגות את דמי הביטוח שעל המשיג לשלם ותומצא על כך הודעה למשיג בדואר רשום. {{ח:תת|(יא)}} המשיג רשאי להגיש תובענה על קביעה כאמור בסעיף קטן (י) לפני בית הדין האזורי לעבודה. {{ח:סעיף|360|שיטת גביה|אחר=[177]}} {{ח:ת}} השר רשאי לקבוע, לגבי כלל המבוטחים או לגבי סוגים מהם, הוראות בדבר שיטת הגביה של דמי הביטוח. {{ח:סעיף|361|סמכות למתן הנחה|אחר=[177א]}} {{ח:ת}} השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע הנחות שיינתנו לעובד עצמאי ולמי שאינו עובד ואינו עובד עצמאי, ששילמו דמי ביטוח לפני המועד שנקבע לתשלומם או באמצעות גביה מרוכזת, והכל בשיעורים ובתנאים שקבע, דרך כלל או לסוגים של מבוטחים. {{ח:סעיף|362|החזרת תשלומי יתר|תיקון: תשע״ב־8|אחר=[178]}} {{ח:תת|(א)}} שולמו למוסד דמי ביטוח לפי חוק זה או כספים לפי חוק אחר ביתר (להלן – תשלום יתר), יחולו הוראות אלה: {{ח:תתת|(1)}} תשלום היתר יוחזר בתוך 12 חודשים מיום שהומצאו למוסד כל הנתונים הנדרשים לצורך ביצוע ההחזר, בצירוף תוספת לפי שיעור עליית המדד שפורסם לאחרונה לפני היום שבו הוחזר תשלום היתר לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני היום שבו שולם תשלום היתר; {{ח:תתת|(2)}} לא הוחזר תשלום היתר לאחר שחלפו 12 חודשים מהיום שבו הומצאו למוסד כל הנתונים כאמור בפסקה (1), יוחזר תשלום היתר בצירוף תוספת הצמדה כאמור בפסקה (1), ובעד החודש ה־13 ואילך – גם בתוספת ריבית בשיעור של 1% לשנה; {{ח:תתת|(3)}} שולמו מקדמות בעד שנת מס פלונית, בסכום העולה על סכום דמי הביטוח המגיע בעד אותה שנה על פי שומה סופית, יוחזר תשלום היתר בניכוי הפרש המגיע למוסד בשל גמלה שחושבה מחדש על בסיס השומה הסופית, בתוספת הפרשי הצמדה; השר יקבע כללים לחישוב תשלום היתר, הפרש הגמלה והפרשי ההצמדה, בשים לב לדרך תשלום המקדמות במהלך אותה שנת מס, וכן מועדים והוראות לתשלומם; בכללים כאמור רשאי השר לקבוע גם תנאים שבהם לא יוחזר תשלום היתר. {{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (תשלום ריבית)|תקנות הביטוח הלאומי (תשלום ריבית), תשכ״ו–1966}}.}} {{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (דמי ביטוח – קנסות והפרשי הצמדה)|תקנות הביטוח הלאומי (דמי ביטוח – קנסות והפרשי הצמדה), התשמ״ד–1984}}.}} {{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (חישוב הפרשי דמי ביטוח וגימלאות בשל שומה סופית)|תקנות הביטוח הלאומי (חישוב הפרשי דמי ביטוח וגימלאות בשל שומה סופית), התשמ״ו–1986}}.}} {{ח:תת|(ב)}} המוסד יקזז, מהתשלומים המגיעים לזכאי להחזר לפי סעיף זה, כל סכום שהזכאי חייב למוסד על פי כל דין. {{ח:תת|(ג)}} לענין סעיף זה יראו כיום החזרת תשלום היתר לזכאי את היום שבו נשלח שיק למען שמסר, זוכה חשבונו בבנק, קוזז חובו למוסד או הועמד סכום כסף לרשותו בדרך אחרת; השר רשאי לקבוע הוראות משלימות לענין זה. {{ח:תת|(ד)}} המוסד יודיע למי ששילם תשלום יתר על זכאותו להחזר על פי סעיף זה; השר רשאי לקבוע הוראות בדבר מתן ההודעה וכן מקרים ונסיבות שבהם התוספת לתשלום יתר מוחזר תחושב בדרך שונה מהדרך שנקבעה בסעיף קטן (א). {{ח:תת|(ה)}} תוספת ששולמה לפי סעיף זה לא תיחשב כהכנסה לענין {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה|פקודת מס הכנסה}} ולענין קביעת תשלומי חובה או היטלים אחרים. {{ח:סעיף|363|מחיקת חוב דמי ביטוח|תיקון: תשע״ד־5|אחר=[178א]}} {{ח:תת|(א)}} מבוטח שנפטר בלי שקיימת מכוחו זכאות לגמלת שאירים או תלויים, לא יהיה המוסד זכאי לגבות כל חוב של דמי ביטוח שהמבוטח שנפטר היה חייב בהם בעד עצמו. {{ח:תת|(ב)}} על אף הוראות סעיף קטן (א), עובד המוסד שהמינהלה הסמיכה לכך רשאי להחליט כי המוסד לא יגבה חוב של דמי ביטוח, כולו או חלקו, לגבי מבוטח שנפטר, גם אם קיימת מכוחו זכאות לגמלת שאירים או תלויים, מטעמים מיוחדים שיירשמו, המצדיקים זאת בנסיבות המקרה. {{ח:סעיף|363א|דרישה לתשלום חוב דמי ביטוח בתוך שבע שנים|תיקון: תשע״ד־13}} {{ח:תת|(א)}} בתוך שבע שנים, לכל היותר, מהמועד לתשלום דמי ביטוח כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 364|בסעיף 364(ב)}}, ישלח המוסד לחייב בתשלומם דרישה לתשלום חוב באמצעות הדואר; לא נשלחה דרישה לתשלום החוב בתקופה כאמור, ואם נשלחה – לא ננקטו הליכי גבייה לפי {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גבייה)|פקודת המסים (גבייה)}}, או לא בוצע קיזוז בתוך שבע שנים ממועד הדרישה, לא ייגבו דמי הביטוח וכל חוב הנצמח מהם מהחייב בתשלומם, לרבות בדרך של קיזוז, ואי־תשלומם לא יפגע בזכויות לקצבה או לגמלה, על אף הוראות כל דין אחר. {{ח:תת|(ב)}} חלה חובת דיווח לפי {{ח:פנימי|סעיף 355|סעיף 355}} או חובת רישום לפי {{ח:פנימי|סעיף 379|סעיף 379}} שלא קוימה במועדה לגבי התקופה שבעדה נדרשים דמי הביטוח, למעט בנסיבות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 380|בסעיף 380(ב)}}, תתחיל התקופה האמורה בסעיף קטן (א) – {{ח:תתת|(1)}} מהמועד שבו קוימה החובה או ממועד קבלת מידע לעניין החבות בדמי הביטוח לפי {{ח:פנימי|סעיף 384א|סעיף 384א}}, לפי המוקדם; {{ח:תתת|(2)}} לעניין מי שחלות לגביו הוראות בדבר שומה סופית של הכנסה וקביעת השומה הסופית חלה במועד מאוחר מהמועדים האמורים בפסקה (1) – ממועד קביעת השומה. {{ח:קטע3|פרק טו סימן ד|סימן ד׳: פיגורים}} {{ח:סעיף|364|תשלומי פיגורים|תיקון: תשע״ז־6|אחר=[179]}} {{ח:תת|(א)}} לא שולמו דמי ביטוח במועד התשלום, ישלם החייב בתשלום דמי ביטוח, בנוסף על דמי הביטוח – {{ח:תתת|(1)}} קנס בשיעור של 1.5% מסכום דמי הביטוח שבפיגור לכל שבוע של פיגור או חלק ממנו; עלה הפיגור על 90 ימים – יהיה הקנס, החל ביום ה־91, 3% מסכום דמי הביטוח שבפיגור לכל שבוע של פיגור או חלק ממנו; השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לשנות בצו את התקופות ואת שיעורי הקנס האמורים; {{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו הביטוח הלאומי (שינוי תקופות ושיעורי קנס)|צו הביטוח הלאומי (שינוי תקופות ושיעורי קנס), התשמ״ו–1985}}, לפיו בתקופה שממועד התשלום ועד ה־1 בחודש שלאחר מועד התשלום, ישולם קנס יומי בשיעור 0.07% מדמי הביטוח שבפיגור בעד כל יום שבפיגור, ובתקופה שמיום ה־1 בחודש שלאחר מועד התשלום ועד למועד תשלום דמי הביטוח, ישולם על דמי הביטוח שבפיגור קנס לכל שבוע של פיגור או לחלק ממנו, בשיעור 0.2%.}} {{ח:תתת|(2)}} החל ב־1 בחודש שלאחר מועד התשלום – תוספת לפי שיעור עליית המדד שפורסם לאחרונה לפני יום תשלום הסכום בפועל לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני מועד התשלום. {{ח:תת|(ב)}} לענין סעיף קטן (א), ”דמי ביטוח“ – לרבות תשלומים שהמוסד גובה לפי חיקוק אחר. {{ח:תת|(ג)}} דין קנס ותוספת לפי סעיף קטן (א) כדין דמי ביטוח לענין {{ח:פנימי|סעיף 28|סעיפים 28(א)}}, {{ח:פנימי|סעיף 312|312}}, {{ח:פנימי|סעיף 362|362}}, {{ח:פנימי|סעיף 363|363}}, {{ח:פנימי|סעיף 367|367 עד 367ג}} {{ח:פנימי|סעיף 397|ו־397(א)}}. {{ח:סעיף|365|שמירת זכות לגמלה|אחר=[180]}} {{ח:ת}} היה אדם חייב לפי חוק זה לשלם דמי ביטוח בעד הזולת ולא שילמם, יראו, לענין הזכות לגמלה, כאילו שולמו. {{ח:סעיף|366|הפחתת גמלה ושלילתה מחמת פיגור|אחר=[181]}} {{ח:תת|(א)}} קרה מקרה המזכה לגמלה וקיים אותה שעה חוב של דמי ביטוח והפיגור בתשלומו הוא בעד תקופה העולה על 12 חודשים, ינהגו כך: {{ח:תתת|(1)}} בפיגור שאינו עולה על 18 חודשים – תשולם הגמלה פחות רבע; {{ח:תתת|(2)}} בפיגור העולה על 18 חודשים ואינו עולה על 36 חודשים – תשולם הגמלה פחות חצי; {{ח:תתת|(3)}} בפיגור העולה על 36 חודשים – לא תינתן גמלה לא בכסף ולא בעין. {{ח:תת|(ב)}} הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על – {{ח:תתת|(1)}} הטבות לפי {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9}}; {{ח:תתת|(2)}} גמלאות לפי {{ח:פנימי|סעיף 42|סעיפים 42}}, {{ח:פנימי|סעיף 49|49}}, {{ח:פנימי|סעיף 57|57}}, {{ח:פנימי|סעיף 62|62}}, {{ח:פנימי|סעיף 66|66}}, {{ח:פנימי|סעיף 143|143}}, {{ח:פנימי|סעיף 144|144}}, {{ח:פנימי|סעיף 254|254}}, {{ח:פנימי|סעיף 265|265}}, {{ח:פנימי|סעיף 266|266}} {{ח:פנימי|סעיף 267|ו־267}}; {{ח:תתת|(3)}} על גמלאות לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳}} כשחובת תשלום דמי ביטוח נפגעי עבודה אינה חלה על המבוטח בעת קרות המקרה המזכה לגמלה; {{ח:תתת|(4)}} גמלאות לפי {{ח:פנימי|פרק י|פרקים י׳}}, {{ח:פנימי|פרק יב|י״ב}} {{ח:פנימי|פרק יג|ו־י״ג}}; {{ח:תתת|(5)}} הענקות לפי {{ח:פנימי|סעיף 387|סעיף 387}}. {{ח:תת|(ג)}} היה אדם מבוטח תקופה העולה על עשר שנים, יוארכו התקופות האמורות בסעיף קטן (א) בחודשיים לכל שנה שמעל עשר השנים האמורות ובלבד שלא יעלו על 60 חודשים. {{ח:תת|(ד)}} פיגור בתשלום דמי ביטוח, שמועד תשלומם חל תוך 90 הימים שלפני קרות המקרה המזכה לגמלה, לא ייחשב כפיגור לענין סעיף קטן (א). {{ח:תת|(ה)}} פיגור בתשלום סכום דמי ביטוח שאינו עולה על 15% מהשכר הממוצע, כפי שהוא ביום קרות המקרה המזכה לגמלה, לא ייחשב כפיגור לענין סעיף קטן (א). {{ח:סעיף|367|הקלות בגביית דמי ביטוח|תיקון: תשע״ח־5|אחר=[183]}} {{ח:תת|(א)}} {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גביה)|פקודת המסים (גביה)}}, להוציא {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גביה)#סעיף 12|סעיף 12 שבה}}, תחול על דמי ביטוח כאילו היו מס כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גביה)|בפקודה האמורה}}. {{ח:תת|(ב)}} השר רשאי למנות אדם שיהיו לו הסמכויות של פקיד גביה או ממונה על הגביה לענין {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גביה)|הפקודה האמורה}}, והוא ימלא לצורך סעיף זה את התפקידים המוטלים על פקיד גביה או ממונה על הגביה לפי {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גביה)|הפקודה האמורה}}. {{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|367א||תיקון: תשע״ז־6}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}} {{ח:סעיף|367ב|עיקול רכב|תיקון: תשע״ז־6}} {{ח:ת}} לשם אכיפת תשלום דמי ביטוח לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 367|סעיף 367(א)}}, רשאי פקיד גבייה ראשי לעקל, בהתאם להוראות {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גבייה)#סעיף 5|סעיף 5(1) לפקודת המסים (גבייה)}}, גם רכב של חייב בתשלום דמי ביטוח (בסעיף זה – החייב) החונה ברשות הרבים, ובלבד שמתקיים אחד מאלה, לפי העניין: {{ח:תת|(1)}} הרכב חונה סמוך לחצריו של החייב; {{ח:תת|(2)}} אם הרכב אינו חונה סמוך לחצריו של החייב – מתקיימים תנאים אלה: {{ח:תתת|(א)}} לעיקול קדם עיקול ברישום של הרכב במשרד הרישוי והומצאה לחייב הודעה על כך; לעניין המצאה כאמור יחולו הוראות {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גבייה)#סעיף 12ב|סעיף 12ב לפקודת המסים (גבייה)}}; {{ח:תתת|(ב)}} פקיד הגבייה עשה מאמץ ממשי, סמוך לפני העיקול, להודיע לחייב, ואם הוא חבר בני אדם כהגדרתו {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 1|בסעיף 1 לפקודת מס הכנסה}} – למי שנוהג דרך קבע ברכב, לבא כוחו של החייב או למשרד הרשום של חבר בני האדם, על הכוונה לעקל את הרכב; {{ח:תתת|(ג)}} הרכב אינו רשום כרכב של נכה על פי הרישום במשרד הרישוי. {{ח:סעיף|367ג||תיקון: תשע״ז־6}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}} {{ח:סעיף|368|הסכם תשלומים|אחר=[184]}} {{ח:תת|(א)}} המוסד רשאי לערוך עם מעביד או מבוטח או עם באי כוחם הסכם בכתב, לפי טופס שנקבע, בדבר תשלום לשיעורים של חוב דמי ביטוח, כולו או מקצתו; נערך הסכם כאמור – יראו לגבי הזכות לגמלה שנוצרה לאחר שנערך ההסכם ובכפוף {{ח:פנימי|סעיף 312|לסעיף 312(ב)}} ולתנאי ההסכם, כאילו שולמו דמי הביטוח שלגביהם נערך ההסכם, כל עוד החייב בתשלומם מקיים את הוראות ההסכם. {{ח:תת|(ב)}} כל תשלום שישולם לפי הסכם כאמור ישא ריבית בשיעור שנקבע בצו לפי {{ח:חיצוני|חוק הריבית (שינוי שיעורים)|חוק הריבית (שינוי שיעורים), התשל״ג–1972}}, ממועד ההסכם ועד מועד התשלום. {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסם צו הריבית (שינוי שיעורים), תשס״ב–2002 (ק״ת תשס״ב, 1168), הקובע כי שיעור הריבית השנתי יהיה שיעור הריבית שמפרסם החשב הכללי במשרד האוצר, מזמן לזמן, בתוספת שתי נקודות האחוז.}} {{ח:תת|(ג)}} לא פרע אדם במועד שני תשלומים, בין רצופים ובין שאינם רצופים, על פי ההסכם שנערך עמו, רשאי המוסד לבטל את ההסכם; בוטל ההסכם, רואים כאילו לא נערך ההסכם, והוראות {{ח:פנימי|סעיף 364|סעיף 364}} יחולו על דמי הביטוח שבפיגור. {{ח:סעיף|369|אי־<wbr>רישום ואי־<wbr>תשלום דמי ביטוח – אחריות המעביד|תיקון: תשע״ז־6, תשפ״ד־3|אחר=[185]}} {{ח:תת|(א)}} לא נרשם מעסיק בהתאם לתקנות על פי {{ח:פנימי|סעיף 379|סעיף 379}} או לא שילם במועד התשלום את דמי הביטוח בעד עובד פלוני, ולפני הרישום או אחרי מועד התשלום ולפני סילוק הפיגורים קרה לעובד מקרה המזכה לגמלה, רשאי פקיד גבייה ראשי, בכיר, שהמינהלה הסמיכה לעניין סעיף זה (בסעיף זה – פקיד גבייה ראשי) לחייב את המעסיק בסכום השווה לגמלאות בכסף ששילם המוסד, או שהוא עתיד לשלמן, ואת השווי הכספי של הגמלאות בעין שניתנו לזכאי לגמלה, בקשר לאותו מקרה; הסכום המרבי שרשאי פקיד גבייה ראשי לחייב בו את המעסיק לפי סעיף זה, יהיה כמפורט {{ח:פנימי|לוח יא1|בטור ב׳ ללוח י״א1}} בהתאם לתקופה שחלפה מהמועד שנקבע לתשלום דמי הביטוח לפי {{ח:פנימי|סעיף 353|סעיף 353}} או מהמועד שהיה עליו להירשם לפי {{ח:פנימי|סעיף 379|סעיף 379}}, לפי העניין, כמפורט {{ח:פנימי|לוח יא1|בטור א׳ ללוח האמור}}. {{ח:תת|(א1)}} היה המקרה המזכה לגמלה מקרה שלגביו היתה למוסד זכות תביעה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 328|בסעיף 328}}, לא יחולו הוראות סעיף זה אלא לגבי החלק מהסכום שלא נגבה לפי {{ח:פנימי|סעיף 328|סעיף 328}} לאחר שהמוסד מיצה את זכותו לתביעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 328|הסעיף האמור}}, והמוסד יהיה רשאי לנקוט בפעולה לפי סעיף זה ממועד ההחלטה בהליך שנקט לפי {{ח:פנימי|סעיף 328|סעיף 328}}. {{ח:תת|(א2)}} היה בכוונת פקיד גבייה ראשי לחייב מעסיק לפי סעיף קטן (א), ישלח לו בדואר רשום הודעה על כוונת חיוב, ויפרט בה את תקופת אי־הרישום או אי־התשלום, את סכום החיוב והמועד לתשלומו, ואת זכות המעסיק לטעון את טענותיו בכתב לפני פקיד גבייה ראשי. {{ח:תת|(ב)}} השר רשאי לקבוע הוראות בדבר היוון קצבאות ובדבר חישוב ערכן הכספי של גמלאות בעין, לענין סעיף זה. {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (היוון)|תקנות הביטוח הלאומי (היוון), תשל״ח–1978}}.}} {{ח:תת|(ג)}} קיבל מעסיק הודעה על כוונת חיוב רשאי הוא לטעון את טענותיו בכתב לפני פקיד גבייה ראשי, לעניין הכוונה לחייבו ולעניין סכומו, בתוך 45 ימים ממועד מסירת ההודעה. {{ח:תת|(ג1)}} פקיד גבייה ראשי יחליט, לאחר ששקל את הטענות שנטענו לפי סעיף קטן (ג), אם לחייב את המעסיק לפי סעיף זה ולקבוע את סכום החיוב, ואם מצא כי היה לעובד בתקופה שעל פיה מחושבת הגמלה או נקבעת הזכאות לה, יותר ממעסיק אחד שלא נרשם או פיגר בתשלום דמי הביטוח בעדו יחולק סכום החיוב ביניהם בהתאם למשך הפיגור. {{ח:תת|(ג2)}} החליט פקיד גבייה ראשי לחייב את המעסיק לפי סעיף זה ימסור לו דרישת תשלום שבה יציין את סכום החיוב ואת המועד לתשלומו ויפרט את נימוקי החלטתו; החליט פקיד גבייה ראשי שלא לחייב מעסיק כאמור, ימסור לו על כך הודעה בכתב. {{ח:תת|(ג3)}} לא טען המעסיק את טענותיו לפי הוראות סעיף קטן (ג) בתוך 45 ימים ממועד שנמסרה לו הודעה על כוונת חיוב, יראו הודעה זו כדרישת תשלום שנמסרה למעסיק במועד האמור. {{ח:תת|(ג4)}} מעסיק ישלם את סכום החיוב בתוך 30 ימים מיום שנמסרה לו דרישת תשלום כאמור בסעיף קטן (ג2) או (ג3), לפי העניין; לא שולם החיוב במועד, ייווספו עליו לתקופת הפיגור ריבית שקלית ודמי פיגורים כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ״א–1961}}, עד לתשלומו, ויחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|החוק האמור}}, בשינויים המחויבים. {{ח:תת|(ד)}} הוראות סעיף קטן (ג) לא יחולו אם חויב מעסיק בשל פגיעה בעבודה שאירעה לעובד או אם הפיגור בתשלום דמי ביטוח חל בתקופה שקדמה לחמש שנים שלפני יום המקרה המזכה לגמלה. {{ח:תת|(ה)}} על גביית חיוב לפי סעיף זה יחולו הוראות {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גבייה)|פקודת המסים (גבייה)}}. {{ח:סעיף|370|ויתור|תיקון: תשס״ח־9|אחר=[185א]}} {{ח:תת|(א)}} עובד המוסד שהמינהלה הסמיכה לכך רשאי, על פי בקשה מנומקת ומטעמים מיוחדים המצדיקים זאת בנסיבות המקרה שיירשמו, לוותר על הפרש דמי ביטוח לפי {{ח:פנימי|סעיף 345|סעיף 345}}, על קנס לפי {{ח:פנימי|סעיף 356|סעיף 356}}, על קנס ותוספת לפי {{ח:פנימי|סעיף 364|סעיף 364}} ועל ריבית לפי {{ח:פנימי|סעיף 368|סעיף 368(ב)}}, כולם או חלקם. {{ח:תת|(ב)}} על אף הוראות סעיף קטן (א), רשאי עובד המוסד שהמינהלה הסמיכה לכך, לוותר מיוזמתו, על הפרש, קנס, תוספת או ריבית, כאמור באותו סעיף קטן, כולם או חלקם, גם אם לא הוגשה בקשה לפי הסעיף הקטן האמור, בהתקיים אחד מאלה: {{ח:תתת|(1)}} החייב בתשלום נפטר; {{ח:תתת|(2)}} עובד המוסד שוכנע, על יסוד אישור רפואי, כי מחמת מצב בריאותו של החייב בתשלום, נבצר ממנו להגיש בקשה כאמור; {{ח:תתת|(3)}} החייב מטפל בבן משפחה חולה הזקוק להשגחה מתמדת; בפסקה זו, ”בן משפחה“ – בן־זוג, הורה או ילד; {{ח:תתת|(4)}} החייב מטופל במוסד, נמצא בתהליך גמילה מסם או אינו ניתן להשמה בעבודה כלשהי בגלל שימושו בסמים; בפסקה זו, ”מוסד“ ו”סם“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על מוסדות לטיפול במשתמשים בסמים|בחוק הפיקוח על מוסדות לטיפול במשתמשים בסמים, התשנ״ג–1993}}; {{ח:תתת|(5)}} אם הוויתור הוא על קנס, תוספת או ריבית – הסכום הכולל שעליו מוותרים אינו עולה על 10% מהשכר הממוצע, והחוב שבשלהם הוטלו הקנס, התוספת או הריבית שולם במלואו; {{ח:תתת|(6)}} מי שהשר קבע, בצו, לעניין זה. {{ח:קטע3|פרק טו סימן ה|סימן ה׳: הוראות מיוחדות}} {{ח:סעיף|371|הוראות מיוחדות בדבר תשלום דמי ביטוח|תיקון: תשס״ב־7, תשס״ג־12, תשס״ד־3, תשס״ח־5, תשפ״ב־13|אחר=[186]}} {{ח:תת|(א)}} השר רשאי לקבוע, הן בדרך כלל והן לסוגים, הוראות מיוחדות בדבר תשלום דמי ביטוח של המבוטחים המנויים להלן, וכוחן יפה על אף הוראות {{ח:פנימי|פרק טו|פרק זה}}, למעט הוראות {{ח:פנימי|סעיף 345ב|סעיף 345ב}}, ובלבד שלא יחוייבו בתקנות לשלם דמי ביטוח מסכום העולה על ההכנסה המרבית שלפיה משתלמים דמי ביטוח; ואלה הם המבוטחים: {{ח:תתת|(1)|(א)}} עובד חלקי; {{ח:תתתת|(ב)}} עובד לשעה; {{ח:תתתת|(ג)}} עובד אצל מעבידים שונים; {{ח:תתתת|(ד)}} עובד מזמן לזמן לפי רצונו הוא; {{ח:תתתת|(ה)}} עובד שתוך פרק זמן הנקוב בתקנות עבד מספר ימים פחות מהנקוב בהן; {{ח:תתתת|(ו)}} עובד בחופשה, ללא תשלום, חודש תמים; {{ח:תתתת|(ז)}} עובד שמעבידו אינו תושב ישראל; {{ח:תתתת|(ח)}} עובד בשירות דיפלומטי או קונסולרי של מדינת חוץ; {{ח:תתתת|(ט)}} עובד שאין אדם אחר חייב לפי חוק זה בתשלום דמי ביטוח בעדו; {{ח:תתתת|(י)}} עובד ששכר עבודתו, כולו או מקצתו, אינו משתלם על ידי מעבידו או מטעמו; {{ח:תתתת|(יא)}} עובד במשק בית; {{ח:תתתת|(יב)}} עובד שאינו עובד עצמאי ואין עיקר הכנסתו מעבודה שכירה; {{ח:תתת|(2)}} מבוטח שהוא גם עובד וגם עובד עצמאי; {{ח:תתת|(3)}} עובד עצמאי שאין עיקר הכנסתו ממשלח ידו; {{ח:תתת|(4)}} מבוטח שהוא מתיישב בישוב חקלאי שהוקם אחרי המועד הנקוב בתקנות; {{ח:תתת|(5)|(א)}} מבוטח ששירותי סעד תומכים בו; {{ח:תתתת|(ב)}} מבוטח בתקופת היותו אסיר או עציר; {{ח:תתתת|(ג)}} מבוטח השוהה בחוץ לארץ; {{ח:תתתת|(ד)}} מבוטח שעבר מסוג אחד של מבוטחים למשנהו – בתקופת מעבר שנקבעה; {{ח:תתתת|(ה)}} מבוטח שהוא תלמיד במוסד להשכלה, לרבות מוסד להשכלה בחוץ לארץ; {{ח:תתתת|(ו)}} מבוטח המצוי בהכשרה מקצועית או בשיקום מקצועי כמשמעותם {{ח:פנימי|סעיף 75|בסעיף 75(א)(3)}}; {{ח:תתתת|(ז)}} מבוטח לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳}} בלבד; {{ח:תתתת|(ח)}} מבוטחים בני זוג העובדים במפעל או בעסק של שניהם או של אחד מהם; {{ח:תתתת|(ט)}} מבוטח שאינו עובד בשנה הראשונה לביטוחו; {{ח:תתתת|(י)}} מבוטח שסווג לפי {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6}}; {{ח:תתתת|(יא)}} מבוטח שלפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה|פקודת מס הכנסה}} יש לגבות מהכנסותיו מס הכנסה במקור, למעט הכנסות מהמקורות המפורטים {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2.2|בסעיף 2(2) לפקודה האמורה}}. {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (הוראות מיוחדות בדבר תשלום דמי ביטוח)|תקנות הביטוח הלאומי (הוראות מיוחדות בדבר תשלום דמי ביטוח), תשל״א–1971}}.}} {{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א) ובהוראות שנקבעו לפיו, מבוטח שהוא עובד, עובד עצמאי או עובד ועובד עצמאי, שיש לו גם הכנסה מהמקורות המפורטים {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2|בסעיף 2 לפקודת מס הכנסה}} אשר אינה הכנסה מעבודתו כעובד ואינה הכנסה מעבודתו כעובד עצמאי (בסעיף זה – הכנסה אחרת), ישלם דמי ביטוח גם בעד הכנסתו האחרת, בשיעור החל על הכנסה אחרת של מי שאינו עובד ואינו עובד עצמאי, וזאת אף אם הכנסתו האחרת פחותה ממחצית סך הכנסותיו. {{ח:סעיף|371א|תשלום דמי ביטוח בעד עובד בחופשה ללא תשלום|תיקון: תשפ״א־10}} {{ח:ת}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 371|בסעיף 371(א)}} ובהוראות שנקבעו לפיו, היה עובד בחופשה ללא תשלום בהסכמת המעסיק, ומעסיקו היה חייב בתשלום דמי ביטוח בעדו בהתאם להוראות שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 371|סעיף 371(א)}}, יחושבו דמי הביטוח שמעסיקו חייב בעדו עבור התקופה שבה העובד היה בחופשה ללא תשלום לפי הכנסת העובד בחודש שקדם לחודש שבו הוצא לחופשה ללא תשלום, אם הכנסתו האמורה פחתה מההכנסה המזערית שלפי {{ח:פנימי|לוח יא פרט 1|פרט 1 של לוח י״א}}. {{ח:סעיף|371ב||תיקון: תשפ״א־10}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}} {{ח:סעיף|371ג||תיקון: תשפ״ד־2, תשפ״ד־4}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}} {{ח:סעיף|372||תיקון: תשע״ז־6|אחר=[187]}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|373|ניכוי מתשלומים אחרים|אחר=[188<wbr>(א)]}} {{ח:ת}} סכום קצבת הילדים לפי {{ח:פנימי|פרק ד|פרק ד׳}} אשר ישולם לאדם בזכות ילדו, ינוכה מתשלומים לאותו אדם בזכות אותו ילד על פי הסכם קיבוצי או חוזה. {{ח:סעיף|373א|מועד חיוב מיוחד בדמי ביטוח|תיקון: תשס״ח־5}} {{ח:ת}} הפיקה חברה מהחברות המנויות {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 64|בסעיפים 64 עד 64א1 לפקודת מס הכנסה}}, לפי העניין, הכנסה חייבת כהגדרתה {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 1|בסעיף 1 לפקודת מס הכנסה}}, בשנת מס פלונית, יראו את ההכנסה האמורה כאילו חולקה בסוף אותה שנת מס לחברי החברה או לבעלי המניות בה, לפי העניין, והכל בהתאם לזכאותם היחסית ברווחי החברה במועד האמור. {{ח:קטע2|פרק טז|פרק ט״ז: שונות|אחר=[פרק ט׳]}} {{ח:סעיף|374|ביצוע אמנות|אחר=[190]}} {{ח:תת|(א)}} נכרת הסכם, בין ממשלת ישראל לבין מדינת חוץ או רשות שאינה מדינה, הקובע יחסי גומלין בענין ענפי ביטוח לאומי שחוק זה דן בהם, או המחיל זכויות או חובות לפי חוק זה על תושבי המדינה או הרשות שעמן נכרת ההסכם, רשאי השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, להתקין תקנות לביצוע ההסכם אף בסטיה מהוראות חוק זה, ובהסכמתו של השר הממונה על ביצוע חיקוק אחר – אף בסטיה מהוראות אותו חיקוק. {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (ביצוע האמנה בדבר ביטוח לאומי בין ממשלת ישראל לבין ממשלת הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד הצפונית)|תקנות הביטוח הלאומי (ביצוע האמנה בדבר ביטוח לאומי בין ממשלת ישראל לבין ממשלת הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד הצפונית), תשכ״ג–1963}}.}} {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (ביצוע הסכם בין ממשלת ישראל לבין ממשלת הולנד)|תקנות הביטוח הלאומי (ביצוע הסכם בין ממשלת ישראל לבין ממשלת הולנד), תשכ״ה–1965}}.}} {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (ביצוע ההסכם בדבר ביטוח סוציאלי בין ממשלת ישראל לבין ממשלת הרפובליקה האיטלקית)|תקנות הביטוח הלאומי (ביצוע ההסכם בדבר ביטוח סוציאלי בין ממשלת ישראל לבין ממשלת הרפובליקה האיטלקית), התשנ״א–1991}}.}} {{ח:תת|(ב)}} אמנה רב־צדדית הנוגעת לביטוח לאומי שמדינת ישראל הצטרפה אליה יראו כהסכם בין המדינה לבין כל אחת מהמדינות החברות לאותה אמנה, ובלבד שאותה מדינה אינה מפלה לרעה אזרחים ישראליים בענפי ביטוח שחוק זה דן בהם. {{ח:סעיף|375|הדדיות בביטוח אזרחי חוץ|אחר=[191]}} {{ח:ת}} השר רשאי לקבוע הוראות מיוחדות בדבר ביטוחו של אזרח מדינה שחוקיה מפלים לרעה אזרחים ישראליים בענפי ביטוח שחוק זה דן בהם. {{ח:סעיף|376|הוראות מיוחדות לשעת חירום|תיקון: תשפ״ו־8|אחר=[191א]}} {{ח:ת}} הורה שר הבטחון לפי {{ח:פנימי|סעיף 278|סעיף 278}} כי שירות מילואים יהיה שירות חירום, רשאים השר ושר האוצר, בנסיבות מיוחדות, לקבוע באישור ועדת העבודה והרווחה, לגבי תקופת אותו שירות, הוראות בדבר שיפוי מלא או חלקי של מעביד על תשלומים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 283|בסעיף 283}} ועל תשלום דמי ביטוח בעד עובדיו; בתקנות לפי סעיף זה ייקבעו המקורות למימון השיפוי ושיעורו, ומותר לקבוע בהן כי השיפוי יחול לגבי חלק מהתקופה, סוגי המעבידים שיהיו זכאים לשיפוי ותנאים למתן השיפוי. {{ח:ת}} {{ח:הערה|(החל מיום פרסומו של חוק התקציב לשנת הכספים 2026):}} על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 283|סעיף 283(ב)}}, הורה שר הבטחון לפי {{ח:פנימי|סעיף 278|סעיף 278}} כי שירות מילואים יהיה שירות חירום, רשאים השר ושר האוצר, בנסיבות מיוחדות, לקבוע באישור ועדת העבודה והרווחה, לגבי תקופת אותו שירות, הוראות בדבר שיפוי מלא או חלקי של מעביד על תשלומים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 283|בסעיף 283(א)}} ועל תשלום דמי ביטוח בעד עובדיו; בתקנות לפי סעיף זה ייקבעו המקורות למימון השיפוי ושיעורו, ומותר לקבוע בהן כי השיפוי יחול לגבי חלק מהתקופה, סוגי המעבידים שיהיו זכאים לשיפוי ותנאים למתן השיפוי. {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (שיפוי מעסיקים לגבי תקופת שירות מילואים שהוא שירות חירום) (הוראת שעה – חרבות ברזל)|תקנות הביטוח הלאומי (שיפוי מעסיקים לגבי תקופת שירות מילואים שהוא שירות חירום) (הוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ״ד–2024}}.}} {{ח:סעיף|377|ביטוח חיילים|אחר=[192]}} {{ח:ת}} השר רשאי לקבוע הוראות מיוחדות בדבר ביטוחם של אנשים המשרתים בצבא הגנה לישראל, להוציא אנשים בשירות מילואים, ושל התלויים בהם. {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (דמי ביטוח בעד חייל בשירות קבע)|תקנות הביטוח הלאומי (דמי ביטוח בעד חייל בשירות קבע), תשכ״ה–1965}}.}} {{ח:סעיף|377א|הודעה לחייל משוחרר|תיקון: תשע״ג}} {{ח:תת|(א)}} בסעיף זה – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חוק קליטת חיילים משוחררים“ – {{ח:חיצוני|חוק קליטת חיילים משוחררים|חוק קליטת חיילים משוחררים, התשנ״ד–1994}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חייל משוחרר“ – מי שסיים את שירותו הסדיר אף אם שוחרר לפני תום התקופה שהוא חייב בה; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שירות סדיר“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק קליטת חיילים משוחררים|בחוק קליטת חיילים משוחררים}}. {{ח:תת|(ב)}} המוסד יודיע לחייל משוחרר, בסמוך למועד שחרורו הצפוי, על הזכויות שיהיה זכאי להן ועל החובות שיחולו עליו, לפי חוק זה, עם שחרורו משירות סדיר; אגף כוח אדם בצבא הגנה לישראל או המשרד הממונה על שטח הפעולה ”השירות האזרחי–לאומי“, לפי העניין, ימסרו למוסד הודעה על תום תקופת השירות הסדיר של חייל משוחרר. {{ח:תת|(ג)}} השר, בהסכמת שר הביטחון או השר הממונה על המשרד כאמור בסעיף קטן (ב), לפי העניין, ובאישור ועדת העבודה והרווחה, יקבע הוראות לביצוע סעיף זה. {{ח:סעיף|378|סוגים מיוחדים של מבוטחים|תיקון: תשנ״ח, תשנ״ט־6, תשס״ג־5, תשס״ו־3|אחר=[192א]}} {{ח:תת|(א)}} בסעיף זה – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אזור“ – יהודה והשומרון וחבל עזה; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”ההסכם“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק יישום הסכם הביניים בדבר הגדה המערבית ורצועת עזה (סמכויות שיפוט והוראות אחרות) (תיקוני חקיקה)#סעיף 1|בסעיף 1 לחוק יישום הסכם הביניים בדבר הגדה המערבית ורצועת עזה (סמכויות שיפוט והוראות אחרות) (תיקוני חקיקה), התשנ״ו–1996}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”היישובים“ – כהגדרתם בסעיף XII להסכם; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”האתרים הצבאיים“ – כמשמעותם בהסכם, לרבות אזור המיתקנים הצבאיים כמשמעותו בסעיף XVII להסכם; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תושב ישראל באזור“ – מי שאילו מקום מגוריו היה בישראל היה בגדר תושב ישראל והוא אזרח ישראלי, מי שזכאי לעלות לישראל לפי {{ח:חיצוני|חוק השבות|חוק השבות}}, או מי שבידו אשרה ורישיון לישיבת קבע או אשרה ורישיון לישיבת ארעי מסוג א/5, לפי {{ח:חיצוני|חוק הכניסה לישראל|חוק הכניסה לישראל}}, שניתן לו סל קליטה מהמשרד לקליטת העליה, והכל אם מתקיים בו אחד מאלה: {{ח:תתתת|(1)}} הוא מתגורר ביישובים או באתרים הצבאיים; {{ח:תתתת|(2)}} הוא מתגורר באזור ומועסק בישראל; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”יום התחילה“ – י״ח בטבת התשנ״ה (21 בדצמבר 1994). {{ח:תת|(ב)}} השר, לאחר התייעצות עם המועצה ובאישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע זכויות וחובות לפי חוק זה, כולן או מקצתן, בשטח שיקבע, לגבי אלה: {{ח:תתת|(1)}} מי שאינו תושב ישראל; {{ח:תתת|(2)}} תושב ישראל באזור; {{ח:תתת|(3)}} תושב ישראל המועסק מחוץ לישראל; {{ח:תתת|(4)}} תושב ישראל הגר מחוץ לישראל; {{ח:תתת|(5)}} תושב ישראל ותושב ישראל באזור המעסיק עובדים מחוץ לישראל; {{ח:תתת|(6)}} מעביד שהוא חבר־בני־אדם הרשום בישראל או חבר־בני־אדם אשר 50% או יותר מהבעלות בו הם בבעלות ישירה או עקיפה של תושב ישראל או של תושב ישראל באזור; {{ח:תתת|(7)}} תושב ישראל שהוא עובד עצמאי העוסק במשלח יד באזור; {{ח:תתת|(8)}} תושב ישראל שהכנסתו נצמחה, הופקה או נתקבלה באזור. {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (תחולה לגבי סוגי עובדים שאינם תושבי ישראל)|תקנות הביטוח הלאומי (תחולה לגבי סוגי עובדים שאינם תושבי ישראל), תשל״ב–1972}}.}} {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח מתנדבים באזור מוחזק)|תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח מתנדבים באזור מוחזק), תשל״ד–1974}}.}} {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (זכויות וחובות לפי חוק הביטוח הלאומי לשאינם תושבי ישראל)|תקנות הביטוח הלאומי (זכויות וחובות לפי חוק הביטוח הלאומי לשאינם תושבי ישראל), התשמ״ז–1987}}.}} {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (תחולה לגבי סוגים מיוחדים של מבוטחים)|תקנות הביטוח הלאומי (תחולה לגבי סוגים מיוחדים של מבוטחים), התשמ״ז–1987}}.}} {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (תשלומים לתושבי ירושלים שהעתיקו את מקום מגוריהם ליהודה, שומרון וחבל עזה)|תקנות הביטוח הלאומי (תשלומים לתושבי ירושלים שהעתיקו את מקום מגוריהם ליהודה, שומרון וחבל עזה), התשנ״ג–1993}}.}} {{ח:תת|(ג)}} תקנות שהותקנו לפני יום התחילה, לפי סעיף 192א לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשכ״ח–1968, כנוסחו לפני יום התחילה – {{ח:תתת|(1)}} לענין מי שאינו תושב ישראל באזור – בטלות, למעט תקנות שהותקנו לענין {{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳}}, ואולם לא יראו כתאונת עבודה תאונה שאירעה לאחר יום התחילה בדרך לעבודה וממנה, אם אירעה מחוץ לישראל; {{ח:תתת|(2)}} ימשיכו לעמוד בתוקפן לגבי המנויים בפסקאות (2) עד (8) בסעיף קטן (ב). {{ח:סעיף|378א|ביטוח עובד זר המועסק באזור|תיקון: תשס״ה־5}} {{ח:תת|(א)}} הוראות {{ח:פנימי|פרק ג|פרקים ג׳}}, {{ח:פנימי|פרק ה|ה׳}} {{ח:פנימי|פרק ח|ו־ח׳}} יחולו על עובד זר המועסק ביישובים או באתרים הצבאיים, (בסעיף זה – עובד זר באזור) בידי מעסיק שהוא תושב ישראל או תושב ישראל באזור. {{ח:תת|(ב)}} בעד עובד זר באזור ישתלמו דמי ביטוח לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 335|סעיפים קטנים (א), (ג) ו־(ו) של סעיף 335}} והוראות {{ח:פנימי|סעיף 340|סעיף 340(ג)}}. {{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיף קטן (א) – {{ח:תתת|(1)}} עובדת זרה באזור או אשת עובד זר באזור לא תהיה מבוטחת לפי סעיף קטן זה למענק אשפוז, למענק לידה ולקצבת לידה אם אינה מתגוררת באחד מהיישובים או האתרים הצבאיים כאמור; {{ח:תתת|(2)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 80|סעיף 80(1)}} לא יחולו אלא אם העובד הזר מתגורר בישראל או באחד מהיישובים או האתרים הצבאיים ומתקיים אחד מאלה: {{ח:תתתת|(א)}} תאונת העבודה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 80|בסעיף 80(1)}} אירעה בתוך אחד היישובים או האתרים הצבאיים; {{ח:תתתת|(ב)}} תאונת העבודה כאמור אירעה מחוץ ליישובים או לאתרים הצבאיים ובתנאי שהיא אירעה באזור כמשמעותו {{ח:חיצוני|תקנות שעת חירום (יהודה והשומרון וחבל עזה – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית)#סעיף 1|בסעיף 1 לתוספת לחוק להארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (יהודה והשומרון וחבל עזה – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), התשכ״ח–1967}}; אירעה התאונה אגב השימוש ברכב מנועי – הרכב המנועי היה בבעלות תושב ישראל, תושב ישראל באזור או תאגיד הרשום בישראל והיה נהוג בידי תושב ישראל או תושב ישראל באזור. {{ח:תת|(ד)}} בסעיף זה – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”עובד זר“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק עובדים זרים#סעיף 1|בסעיף 1 לחוק עובדים זרים, התשנ״א–1991}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”רכב מנועי“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|בפקודת התעבורה [נוסח חדש]}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”יישובים“, ”אתרים צבאיים“ ו־”תושב ישראל באזור“ – כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 378|בסעיף 378}}. {{ח:סעיף|379|רישום|אחר=[193]}} {{ח:ת}} השר רשאי לקבוע הוראות בדבר רישום המבוטחים והמעבידים במוסד ובדבר שינוי בפרטי הרישום. {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (רישום)|תקנות הביטוח הלאומי (רישום), תשכ״ג–1963}}.}} {{ח:סעיף|380|מבוטח שלא נרשם|אחר=[194]}} {{ח:תת|(א)}} לא נרשם מבוטח על פי ההוראות בדבר רישום החלות עליו, לא תיחשב לגביו כל תקופת אכשרה לענין {{ח:פנימי|סעיף 246|סעיפים 246}} {{ח:פנימי|סעיף 253|ו־253}}, אלא מיום שנרשם. {{ח:תת|(ב)}} סעיף זה לא יחול אם הוכיח המבוטח כי אי־הרישום נגרם על ידי מעשה שלא היה תלוי ברצונו של החייב ברישום. {{ח:סעיף|381|עיגול סכומים|אחר=[195]}} {{ח:ת}} השר יקבע את שיטות העיגול של הסכומים שהמוסד מחשב, גובה או משלם לפי חוק זה, וכן לפי כל דין אחר, אם אין בו הוראה אחרת לאותו ענין; נקבע כי סכום כאמור יחולק, יהיה השר רשאי לקבוע גם את שיטות העיגול של המנה המתקבלת לאחר החלוקה. {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (כללים לעיגול סכומים)|תקנות הביטוח הלאומי (כללים לעיגול סכומים), התשמ״ו–1985}}.}} {{ח:סעיף|382|זקיפת תשלומים בחיובים אחדים|אחר=[195א]}} {{ח:תת|(א)}} סכום שגבה המוסד מן החייב לחיובים אחדים, בין לפי חוק זה ובין לפי כל דין אחר, ייזקף חלק יחסי ממנו לחשבונו של כל חיוב כיחס חלקו של אותו חיוב לסך החיובים; הוראה זו לא תחול על סכומים שהמוסד גובה לפי {{ח:פנימי|סעיף 192|סעיפים 192}}, {{ח:פנימי|סעיף 328|328}}, {{ח:פנימי|סעיף 329|329}}, {{ח:פנימי|סעיף 330|330}} {{ח:פנימי|סעיף 369|ו־369}}. {{ח:תת|(ב)}} הזקיפה בחשבונו של כל חיוב תיעשה לפי הסדר האמור {{ח:פנימי|סעיף 354|בסעיף 354}}. {{ח:סעיף|383|פיקוח|אחר=[196]}} {{ח:תת|(א)}} מי שהסמיכו לכך המוסד רשאי להיכנס, בכל עת סבירה, לכל מקום שיש לו יסוד להניח שעובד בו אדם כעובד עצמאי או שמועבד בו עובד, או לשם חקירה בקשר לתביעה או לתשלום גמלה, ובלבד שלא יהא רשאי להיכנס בכוח למקום מגורים לשם חקירה כאמור אלא על פי צו מאת שופט בית משפט השלום. {{ח:תת|(ב)}} מי שהוסמך כאמור בסעיף קטן (א) רשאי לדרוש כי יוצג בפניו כל פנקס או מסמך אחר בדבר האנשים העובדים באותו מקום, הן כעובדים והן כעובדים עצמאיים, לחקור כל אדם בכל ענין הנוגע לחוק זה, ובלבד שלא יידרש אדם לתת תשובה או עדות העלולות להפלילו. {{ח:תת|(ג)}} הוראות סעיף זה אינן באות לגרוע מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 146|סעיף 146}}. {{ח:סעיף|383א|חובת עדכון פרטים|תיקון: תשע״א}} {{ח:ת}} זכאי לגמלה יודיע למוסד בכתב על כל שינוי שחל במצבו המשפחתי, בהכנסותיו או בעניין אחר, שלגביהם מסר בעבר מידע למוסד או בעניין שלגביו הודיע לו המוסד כי הוא דרוש לצורך קבלת גמלה, בתוך שישים ימים ממועד השינוי, והכל אם השינוי עשוי להשפיע על זכאותו לגמלה או על שיעורה; מונה לזכאי מקבל גמלה לפי {{ח:פנימי|סעיף 304|סעיף 304}}, יודיע מקבל הגמלה על כל שינוי כאמור בסעיף זה שחל במצבו של הזכאי לגמלה. {{ח:סעיף|384|סמכות לדרוש ידיעות רשמיות|תיקון: תשס״ד־2|אחר=[196א]}} {{ח:תת|(א)}} על אף הוראות כל דין אחר, רשאי עובד המוסד שהמינהלה הסמיכה אותו לכך לדרוש מכל עובד של גוף ציבורי שיספק כל פרט הנדרש לענין חוק זה והוא בידיעתו או ברשותו של אותו עובד, אך אין לחייב מכוח סעיף זה עובד כאמור לגלות פרטים שעליהם הוא חייב בשמירת סודיות לפי {{ח:חיצוני|פקודת הסטטיסטיקה|פקודת הסטטיסטיקה [נוסח חדש], התשל״ב–1972}}, לפי {{ח:חיצוני|חוק הדואר|חוק הדואר, התשמ״ו–1986}}, או לפי {{ח:חיצוני|חוק בנק ישראל|חוק בנק ישראל, התשי״ד–1954}}. {{ח:תת|(ב)}} לענין סעיף זה, ”גוף ציבורי“ – המדינה, רשות מקומית, חברה שהממשלה משתתפת בהנהלתה וכל גוף אחר העומד לביקורתו של מבקר המדינה, וכן קופת גמל כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 180|בסעיף 180}} וקרן חופשה לפי {{ח:חיצוני|חוק חופשה שנתית|חוק חופשה שנתית}}. {{ח:סעיף|384א|קבלת מידע מרשות המסים בישראל|תיקון: תשס״ג־6, תשס״ט־4, תשע״ז־5}} {{ח:תת|(א)}} בלי לפגוע בהוראות {{ח:פנימי|סעיף 384|סעיף 384}} ועל אף האמור בכל דין, רשאי עובד המוסד שהמינהלה הסמיכה לכך, לקבל מאת מנהל רשות המסים בישראל או מי שהוא הסמיך לעניין זה, מידע כאמור {{ח:פנימי|לוח יז|בלוח י״ז}} ובהתאם לסוג המידע המפורט {{ח:פנימי|לוח יז|בטור ג׳ באותו לוח}}, לצורך קביעת זכאותו של אדם לגמלה מהגמלאות המפורטות {{ח:פנימי|לוח יז|בטור א׳ בלוח האמור}}, וכן מידע כמפורט בפסקאות (1) עד (3), לצורך קביעת חיובו של אדם בדמי ביטוח: {{ח:תתת|(1)}} הכנסותיו של נישום כפי שדווחו לרשות המסים בישראל על ידו או על ידי מעסיקו, לפי העניין, למעט הכנסה מרווחי הון כמשמעותם {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 88|בסעיף 88 לפקודת מס הכנסה}}; {{ח:תתת|(2)}} מידע בדבר החזקת מניות בחברת בית ובחברה משפחתית; לעניין זה, ”חברת בית“ ו”חברה משפחתית“ – כמשמעותן {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 64|בסעיפים 64}} {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 64א|ו־64א לפקודת מס הכנסה}}; {{ח:תתת|(3)}} מידע בדבר שומות ניכויים שנערכו למעסיק בידי רשות המסים בישראל. {{ח:תת|(א1)}} המוסד יבקש מידע כאמור בסעיף קטן (א) או (ד), רק אם נדרש לצורך התכליות האמורות באותו סעיף קטן, ובמידה שנדרש. {{ח:תת|(ב)}} שר הרווחה, בהסכמה עם שר המשפטים ושר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע מידע נוסף שעובד המוסד, שהמינהלה הסמיכה לכך, יהא רשאי לקבל; מידע שנקבע לפי הוראות סעיף קטן זה, יימסר רק אם הוא נדרש ובמידה שנדרש, לצורך קביעת חיובו של אדם בדמי ביטוח או לצורך קביעת זכאותו של אדם לגמלה שמשלם המוסד לפי כל דין, ושהזכאות לה, שיעורה או אופן חישובה תלויים בהכנסת המבוטח. {{ח:תת|(ג)}} מידע כאמור בסעיף קטן (א) ו־(ד) ומידע שנקבע לפי הוראות סעיף קטן (ב), יימסר למוסד כמסר אלקטרוני, כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק חתימה אלקטרונית|בחוק חתימה אלקטרונית, התשס״א–2001}}, ואולם רשאי מנהל רשות המסים בישראל להורות כי פרטי מידע מסוימים יימסרו למוסד בדרך אחרת, אם מצא כי קיימת מניעה להעבירם כמסר אלקטרוני כאמור. {{ח:תת|(ד)}} בלי לפגוע בהוראות {{ח:פנימי|סעיף 384|סעיף 384}} ועל אף האמור בכל דין, רשות המסים בישראל תעביר לעובד המוסד שהמינהלה הסמיכה לכך, מידע כמפורט להלן, לצורך קביעת חיובו של אדם בדמי ביטוח או לצורך קביעת זכאותו של אדם לגמלה שמשלם המוסד, שהזכאות לה, שיעורה או אופן חישובה תלויים בהכנסתו: {{ח:תתת|(1)}} הכנסותיו של חבר קיבוץ מתחדש כפי שדווחו לרשות המסים בישראל על ידו או על ידי מעסיקו, לרבות על ידי הקיבוץ המתחדש, לפי העניין; {{ח:תתת|(2)}} מידע בדבר שומות שנערכו לקיבוץ המתחדש בידי רשות המסים בישראל. {{ח:סעיף|384ב||תיקון: תשס״ט־3, תשע״ג־3}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|385|חישובי מועדים|אחר=[197]}} {{ח:תת|(א)}} לא הוכח יום לידתו של אדם, חזקה עליו, לענין חוק זה, שנולד בחמישה עשר לחודש לידתו, ואם לא הוכח החודש – חזקה כאמור שנולד באחד באפריל של שנת לידתו. {{ח:תת|(ב)}} לא נקבע גילו של אדם אך נקבע לו מתח גילים, יהיה גילו, לענין חוק זה, הגיל שבתחום אותו מתח שהמבוטח או הזכאי לגמלה, לפי הענין, הצהיר עליו כעל גילו. {{ח:סעיף|386|ייצוג בפני המוסד|תיקון: תשע״ו־11|אחר=[198]}} {{ח:ת}} לא ייוצג אדם בפני המוסד אלא על ידי עורך דין, רואה חשבון, יועץ מס מייצג, ידיד קרוב, נציג ארגון עובדים או מעבידים, נציג ארגון של ישובים חקלאיים או אדם אחר שנתקיימו בו התנאים שנקבעו לכך. {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (ייצוג בפני המוסד)|תקנות הביטוח הלאומי (ייצוג בפני המוסד), תש״ל–1970}}.}} {{ח:סעיף|386א|הקצאת שוטרים בתשלום|תיקון: תשע״ו־20}} {{ח:ת}} בלי לגרוע מהאמור {{ח:חיצוני|חוק המשטרה (דין משמעתי, בירור קבילות שוטרים והוראות שונות)#סעיף 102ז|בסעיף 102ז לחוק המשטרה, התשס״ו–2006}} (בסעיף זה – חוק המשטרה), קצין מוסמך, כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק המשטרה (דין משמעתי, בירור קבילות שוטרים והוראות שונות)#סעיף 102א|בסעיף 102א לחוק האמור}}, רשאי להקצות שוטרים בתשלום גם לשם שמירה על הסדר הציבורי ועל שלום הציבור בסניפים של המוסד ולעניין זה יחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק המשטרה (דין משמעתי, בירור קבילות שוטרים והוראות שונות)#סעיף 102ו|סעיף 102ו לחוק המשטרה}}. {{ח:קטע2|פרק יז|פרק י״ז: הענקות|אחר=[פרק ט׳1]}} {{ח:סעיף|387|מתן הענקה|אחר=[198אא]}} {{ח:ת}} המוסד רשאי, לפי שיקול דעתו מטעמי צדק, לתת הענקות לאדם בכסף ובעין על פי מבחנים וכללים ובשיעורים שנקבעו באישור ועדת העבודה והרווחה, כשתביעתו של האדם לגמלה במסגרת ענפי הביטוח אינה מזכה אותו בגלל אחת מאלה: {{ח:תת|(1)}} אי־הזדקקות לאשפוז לפי {{ח:פנימי|סעיף 42|סעיף 42}}; {{ח:תת|(2)}} פיגור בתשלום דמי ביטוח לפי {{ח:פנימי|סעיף 50|סעיפים 50}} {{ח:פנימי|סעיף 366|או 366}}; {{ח:תת|(3)}} אי־מילוי חובת רישום לפי {{ח:פנימי|סעיף 77|סעיף 77}}; {{ח:תת|(4)}} אי־השלמת תקופת אכשרה לפי {{ח:פנימי|סעיף 246|סעיפים 246}} {{ח:פנימי|סעיף 253|או 253}}. {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (הענקות מטעמי צדק)|תקנות הביטוח הלאומי (הענקות מטעמי צדק), תשל״ה–1975}}.}} {{ח:סעיף|388|מימון|אחר=[198ב]}} {{ח:ת}} ההענקות לפי {{ח:פנימי|סעיף 387|סעיף 387}} ימומנו מחשבון נפרד שייווצר על ידי הפרשה שנתית של 1‰ מתקבולי המוסד וממקורות אחרים שהסכימו עליהם המוסד והממשלה (להלן – שיעור ההפרשה). {{ח:סעיף|389|שינוי שיעור ההפרשה|אחר=[198ג]}} {{ח:ת}} השר, בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לשנות בצו את שיעור ההפרשה. {{ח:סעיף|390|התחשבות בתקנות בשיעור ההפרשה|אחר=[198ד]}} {{ח:ת}} השר, בהתקינו תקנות לפי {{ח:פנימי|סעיף 387|סעיף 387}}, יביא בחשבון את מקורות המימון לתשלום ההענקות, לאחר שהמוסד ימציא לו הערכה של שיעורי ההפרשה; המוסד ימציא את ההערכה כאמור לקראת יום 1 באפריל בכל שנה. {{ח:קטע2|פרק יח|פרק י״ח: בית הדין לעבודה|אחר=[פרק י״א]}} {{ח:סעיף|391|סמכות בית דין אזורי|תיקון: תשנ״ז, תשנ״ז־3, תשע״ה־2, תשע״ז־6|אחר=[230]}} {{ח:תת|(א)}} לבית דין אזורי כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק בית הדין לעבודה|בחוק בית הדין לעבודה}}, תהיה סמכות ייחודית לדון ולפסוק בכל תובענה למעט בתובענה לפי {{ח:פנימי|פרק ח|פרק ח׳}} – {{ח:תתת|(1)}} של הזכאי לגמלה, או של האדם אשר לידיו ניתנה הגמלה, הטוענים שקופחו בזכותם או שלא הוחלט תוך הזמן הקבוע בתקנות בתביעה שהגישו בהתאם {{ח:פנימי|פרק יד סימן א|לסימן א׳ של פרק י״ד}}; {{ח:תתת|(2)|(א)}} של המוסד נגד מבוטח, נגד מי שהיה מבוטח, או נגד כל אדם שנתבע לשלם דמי ביטוח; {{ח:תתתת|(ב)}} של המוסד נגד התובע גמלה או מי שקיבל גמלה או תשלום אחר, לרבות גמלה או תשלום אחר ששולמו בטעות או שלא כדין; {{ח:תתת|(3)}} של מבוטח או של מי שהיה מבוטח, של הנתבע לשלם דמי ביטוח או של הטוען שהוא מבוטח, נגד המוסד בכל ענין הנוגע לביטוח לפי חוק זה; {{ח:תתת|(4)}} של מבוטח נגד מעביד לתשלום תמורת דמי פגיעה וכן של המוסד ושל מעביד בכל ענין הנובע מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 94|סעיף 94}}; {{ח:תתת|(5)}} שבין המוסד ובין שירות רפואי מוסמך בכל ענין הנובע מההסכם ביניהם או מתקנות לפי {{ח:פנימי|סעיף 91|סעיף 91}}; {{ח:תתת|(6)}} של אדם הטוען שלא שולמו דמי קבורה ונגרמה לו הוצאה כספית בשל כך; {{ח:תתת|(7)}} של אדם הרואה עצמו נפגע עקב החלטת המוסד לפי {{ח:פנימי|סעיף 304|סעיף 304}}; {{ח:תתת|(8)}} של אדם לעניין גביית תשלום בעד טיפול בתביעה לפי {{ח:פנימי|פרק יד סימן ב1|סימן ב׳1 לפרק י״ד}}; {{ח:תתת|(9)}} של אדם הרואה את עצמו נפגע עקב החלטה של פקיד גבייה ראשי לפי {{ח:פנימי|סעיף 369|סעיף 369}}. {{ח:תת|(ב)}} לא תהיה לבית הדין סמכות לקבוע את גילו של אדם אלא לצורך {{ח:פנימי|סעיף 385|סעיף 385}} בתחום מתח גילים שנקבע לפי {{ח:חיצוני|חוק קביעת גיל|חוק קביעת גיל, התשכ״ד–1963}}. {{ח:סעיף|392|בעלי הדין|תיקון: תשס״ט־3|אחר=[231]}} {{ח:תת|(א)}} בעלי הדין לפני בית הדין לעבודה יכולים להיות – {{ח:תתת|(1)}} הזכאי לגמלה או האדם אשר לידיו ניתנת הגמלה; {{ח:תתת|(2)}} המוסד; {{ח:תתת|(3)}} מבוטח, מי שהיה מבוטח, האדם הנתבע לשלם דמי ביטוח, או הטוען שהוא מבוטח; {{ח:תתת|(4)}} מעביד; {{ח:תתת|(5)}} שירות רפואי מוסמך; {{ח:תתת|(6)}} אדם כאמור {{ח:פנימי|סעיף 391|בסעיף 391(א)(6) או (7)}}; {{ח:תתת|(7)}} שירות התעסוקה. {{ח:תת|(ב)}} כל נתבע בדין רשאי לבקש שיצרפו כבעל דין כל אדם הנמנה עם המפורטים בסעיף קטן (א). {{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו־(ב), בעלי הדין בערעור לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 68|סעיף 68(י)}} יהיו הורה הילד או מי שמקבל קצבת ילדים בעדו והמדינה. {{ח:סעיף|393|תובענה של מעביד בהעדר תובענה של עובד|אחר=[231א]}} {{ח:ת}} עובד או התלויים בו, שהמוסד דחה את תביעתם לגמלה לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳}} ולא הגישו תובענה לבית הדין לעבודה תוך המועד שנקבע בתקנות, הזכות בידי המעביד להגיש לבית הדין לעבודה, בשמם, תובענה נגד המוסד תוך תקופה שקבע שר המשפטים בהתייעצות עם השר. {{ח:סעיף|394|מניעת טיעון|אחר=[231ב]}} {{ח:ת}} לא תישמע בכל בית משפט או בית דין טענה הסותרת פסק דין סופי של בית הדין לעבודה בשאלה אם מגיעה גמלה לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳}} או לא. {{ח:סעיף|395|השתתפות בתקציב בית הדין לעבודה|אחר=[232]}} {{ח:ת}} המוסד לביטוח לאומי ישתתף בתקציב בית הדין לעבודה על ידי ניכוי מהקצבת האוצר האמורה {{ח:פנימי|סעיף 32|בסעיף 32}} בשיעור שיקבעו שרי האוצר והמשפטים והשר, לאחר התייעצות עם המוסד. {{ח:סעיף|396|קביעת מועדים|אחר=[233]}} {{ח:ת}} שר המשפטים, בהתייעצות עם השר, רשאי לקבוע הוראות בדבר מועדים להגשת תובענות וערעורים לענין חוק זה לפני בית הדין לעבודה. {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (מועדים להגשת תובענות)|תקנות הביטוח הלאומי (מועדים להגשת תובענות), תש״ל–1969}}.}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (מועד להגשת ערעור על החלטות מסוימות)|תקנות הביטוח הלאומי (מועד להגשת ערעור על החלטות מסוימות), התשל״ז–1977}}.}} {{ח:סעיף|397|סיוע משפטי|תיקון: תשע״ה־2, תשע״ז־6|אחר=[234]}} {{ח:תת|(א)}} השר, בהסכמת שר המשפטים, בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, יתקין תקנות בדבר מתן סיוע משפטי לכל מבקש, שאינו חבר־בני־אדם, בהליכים בבית הדין לעבודה שהמוסד הוא צד בהם, בענינים הנובעים מחוק זה או מכל חיקוק אחר שהמוסד משלם תשלומים על פיו, למעט הליכים שענינם תביעה לתשלום דמי ביטוח או תביעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 369|סעיף 369}}. {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (סיוע משפטי)|תקנות הביטוח הלאומי (סיוע משפטי), תשל״ח–1978}}.}} {{ח:תת|(א1)}} הוראות לפי סעיף קטן (א) בדבר מתן סיוע משפטי לכל מבקש שאינו חבר בני אדם, יחולו גם על סיוע משפטי לתובע גמלה כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 315א|בסעיף 315א}} בעניין תובענה או הליך הוצאה לפועל שהוגשו נגדו לתשלום שאינו בהתאם להוראות {{ח:פנימי|פרק יד סימן ב1|סימן ב׳1 לפרק י״ד}}, בעד טיפול בתביעה לגמלה כאמור. {{ח:תת|(ב)}} הסיוע המשפטי לפי סעיף זה יינתן באמצעות לשכות הסיוע המשפטי הפועלות לפי {{ח:חיצוני|חוק הסיוע המשפטי|חוק הסיוע המשפטי, התשל״ב–1972}}, ולפי הוראותיו, הכל בשינויים שנקבעו בתקנות לפי סעיף קטן (א), ובלבד שההגבלות בדבר יכולתו של המבקש לשאת בהוצאות השירות המשפטי כאמור {{ח:חיצוני|חוק הסיוע המשפטי#סעיף 2|בסעיפים 2}} {{ח:חיצוני|חוק הסיוע המשפטי#סעיף 3|ו־3 לחוק האמור}} לא יחולו. {{ח:תת|(ג)}} המוסד ישא בכל ההוצאות הקשורות במתן סיוע משפטי לפי סעיף זה, לפי הסדר בינו לבין המדינה. {{ח:תת|(ד)}} בהחלטות המוסד הניתנות לערעור לפני בית הדין לעבודה או שניתן להגיש בשלן תובענה לבית הדין לעבודה יצוין, בלשון פשוטה, מידע בדבר הזכאות לסיוע משפטי לפי סעיף זה לכל מבקש שאינו חבר בני אדם, בלא הגבלות בדבר יכולת לשאת בהוצאות השירות המשפטי. {{ח:קטע2|פרק יט|פרק י״ט: עונשין וביצוע|אחר=[פרק י״ב]}} {{ח:סעיף|398|עונשין|תיקון: תשע״א, תשע״ו־6, תשפ״א־3|אחר=[239]}} {{ח:תת|(א)}} מי שעשה אחת מאלה, דינו – מאסר שנה אחת: {{ח:תתת|(1)}} גרם במרמה או על ידי העלמת עובדה למתן גמלה לפי חוק זה או להגדלתה, בין שהגמלה הגיעה לידיו ובין שהגיעה לידי זולתו; {{ח:תתת|(2)}} מסר הצהרה כוזבת בקשר לדמי ביטוח או העלים עובדה שיש לה חשיבות לענין זה; {{ח:תתת|(3)}} קשר קשר עם אדם אחר כדי להביא להקטנת דמי ביטוח או להגדלת גמלה. {{ח:תת|(א1)}} תובע שמסר הצהרה כוזבת לגבי מידע הדרוש למוסד, לצורך קביעת זכאותו לגמלה, שיעורה או עדכונה או שהעלים מידע כאמור, דינו – קנס כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין}}. {{ח:תת|(א2)|(1)}} קיבל זכאי לגמלה או מקבל גמלה (בסעיף קטן זה – זכאי לגמלה), הודעה מהמוסד בדואר רשום בדבר הפרטים האמורים {{ח:פנימי|לוח יח|בלוח י״ח}} והמשפיעים על הזכאות לגמלה או על שיעורה, שעליהם הוא נדרש לדווח, וחל שינוי באחד או יותר מהפרטים האמורים בתקופה של ארבע שנים ממועד משלוח ההודעה, והזכאי לגמלה לא דיווח בכתב למוסד על השינוי בתוך שישים ימים ממועד השינוי, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 383א|סעיף 383א}}, דינו – קנס כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין}}. {{ח:תתת|(2)}} ההודעה כאמור בפסקה (1) תכלול אזהרה בנוסח האמור {{ח:פנימי|לוח יח חלק ג|בחלק ג׳ שבלוח י״ח}}, ותהיה בשפות עברית, ערבית, רוסית ואמהרית; ערכם של השיעורים מהסכום הבסיסי כאמור {{ח:פנימי|לוח יח|בלוח י״ח}} המצוינים בהודעה, יוצג גם בשקלים חדשים; להודעה יצורף טופס לעדכון הפרטים בשפה העברית. {{ח:תתת|(3)}} נשלחה לזכאי לגמלה הודעה לפי סעיף קטן זה בדואר רשום לכתובת שעליה הודיע למוסד לאחרונה ולכתובתו המופיעה במרשם האוכלוסין, יראו אותה כאילו הומצאה כדין גם בלא חתימה על אישור המסירה בתום 15 ימים מיום שנשלחה, זולת אם הוכיח הנמען שלא קיבל את ההודעה מסיבות שאינן תלויות בו ולא עקב הימנעותו מלקבלן. {{ח:תתת|(4)}} הוכיח זכאי לגמלה כי לא קיבל את ההודעה בדואר רשום מסיבות שאינן תלויות בו ולא עקב הימנעותו מלקבלן, יחולו לגביו הוראות פסקה (1), ובלבד שקיבל את ההודעה כאמור מידי פקיד תביעות. {{ח:תתת|(5)}} הוראות סעיף קטן זה לא יחולו על מי שנקבעה לגביו נכות רפואית לפי {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה)#תוספת חלק א פרט 33|פרט 33}}, {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה)#תוספת חלק א פרט 34|34}} {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה)#תוספת חלק א פרט 91|או 91 שברשימת הליקויים}}, כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 208|בסעיף 208}}, ועל מי שנקבע לגביו כי הוא זקוק להשגחה מתמדת, כמשמעותה {{ח:פנימי|סעיף 224|בסעיף 224(א)(2)}}. {{ח:תת|(ב)}} מי שלא מילא חובה המוטלת עליו בחוק זה או על פיו, דינו – קנס בשל כל אדם שלגביו נעברה העבירה; לענין זה, ”חובה“ – למעט חובת תשלום למוסד. {{ח:תת|(ג)}} מי שלא שילם דמי ביטוח בעד עובדו כאמור בחוק זה, דינו – מאסר שנה או קנס כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין}}, ואם הוא תאגיד, דינו – כפל הקנס האמור. {{ח:תת|(ד)}} מי שלא שילם ביודעין דמי ביטוח בעד עצמו כאמור בחוק זה, דינו – קנס. {{ח:תת|(ד1)}} מי שלא הגיש דין וחשבון כאמור {{ח:פנימי|סעיף 355|בפסקה (1) או (1א)(א) שבסעיף 355(א1)}} בתוך 60 ימים מהמועדים הנקובים בו, דינו – קנס כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין}}. {{ח:תת|(ה)}} נעברה עבירה לפי סעיף זה בידי חבר־בני־אדם מואגד או בלתי מואגד, יאשם בה גם כל אדם אשר בשעת ביצוע העבירה היה בו חבר מינהלה, מנהל, שותף, למעט שותף מוגבל, או עובד האחראי למעשה נושא העבירה, אלא אם כן הוכיח שניים אלה: {{ח:תתת|(1)}} שהעבירה נעברה שלא בידיעתו; {{ח:תתת|(2)}} שהוא נקט את כל האמצעים הסבירים למנוע את ביצוע העבירה. {{ח:תת|(ו)}} אין סעיף זה גורע מאחריותו הפלילית של אדם לפי כל חוק אחר. {{ח:סעיף|399|בית המשפט המוסמך|אחר=[241]}} {{ח:ת}} בית משפט שלום הוא המוסמך לדון בכל תביעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 398|סעיף 398}}. {{ח:סעיף|400|ביצוע|אחר=[242]}} {{ח:ת}} השר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו. {{ח:סעיף|401|העברת סמכויות|אחר=[243]}} {{ח:ת}} השר רשאי להעביר מסמכויותיו לפי חוק זה, להוציא את הסמכות להתקין תקנות ואת הסמכויות לפי {{ח:פנימי|סעיף 20|סעיפים 20}}, {{ח:פנימי|סעיף 24|24}}, {{ח:פנימי|סעיף 25|25(ב)}} {{ח:פנימי|סעיף 26|ו־26}}. {{ח:סעיף|402|תחילה|אחר=[244]}} {{ח:ת}} תחילתו של נוסח משולב זה היא ביום ז׳ בתשרי התשנ״ו (1 באוקטובר 1995). {{ח:סעיף|403|הוראות מעבר|תיקון: תשס״ד, תשע״ז־12|אחר=[תיקון 83, תיקון 99, תיקון 86, תיקון 91]}} {{ח:תת|(א)}} לענין דמי לידה, יולדת שלגביה היום הקובע, כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 48|בסעיף 48}}, חל לפני יום כ״ז בחשון התשנ״ה (1 בנובמבר 1994), ייקראו לגביה – {{ח:תתת|(1)}} {{ח:פנימי|סעיף 53|סעיף 53}} – {{ח:תתתת|(א)}} כאילו בסעיף קטן (א) במקום ”שכר העבודה הרגיל“ נאמר ”שלושה רבעים משכר העבודה הרגיל“; {{ח:תתתת|(ב)}} כאילו סעיף קטן (ד) לא קיים; {{ח:תתת|(2)}} {{ח:פנימי|סעיף 350|סעיף 350(א)(1)}} כאילו המלים ”למעט דמי לידה המשתלמים לפי {{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳}}“ לא קיימות; {{ח:תתת|(3)}} {{ח:פנימי|סעיף 351|סעיף 351(א)}} כאילו המלים ”בכפוף להוראות {{ח:פנימי|סעיף 53|סעיף 53(ד)}}“ לא קיימות. {{ח:תת|(ב)}} {{ח:פנימי|סעיף 170|הסיפה של סעיף 170(ו)}} המתחילה במלים ”ולא יפחת“ לא תחול על תביעה לדמי אבטלה שהוגשה לפני ג׳ בסיון התשנ״ה (1 ביוני 1995). {{ח:תת|(ג)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 171|סעיפים 171(א)(2)}} {{ח:פנימי|סעיף 173|ו־173(א)(2)}} לא יחולו לגבי חייל ומתנדבת בשירות לאומי שסיימו את שירותם לפני ב׳ בניסן התשנ״ד (1 באפריל 1994). {{ח:תת|(ד)}} לענין חישוב גמלה לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳}} בשל פגיעה בעבודה שאירעה לפני יום כ״ט בטבת התשנ״ה (1 בינואר 1995) יחולו הוראות סעיף 170 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשכ״ח–1968, והתקנות לפיו, ופרט 1 בלוח י״א, כנוסחם לפני היום האמור. {{ח:תת|(ה)}} מי שבשנת 2004 מלאו לו 60 באישה ו־65 בגבר (להלן – גיל הזכאות הקודם), וביום שבו הגיע לגיל הזכאות הקודם נצברה לזכותו תקופת אכשרה המזכה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 246|סעיף 246}} בקצבת אזרח ותיק, יראו אותו כאילו צבר תקופת אכשרה כאמור גם ביום הגיעו לגיל הקבוע לגביו, לפי חודש לידתו, {{ח:פנימי|לוח א1 חלק א|בחלק א׳ של לוח א׳1}}. {{ח:סעיף|404|הוראות מתמצות|אחר=[73א<wbr>(ב), 188<wbr>(ב)–<wbr>(ד)]}} {{ח:תת|(א)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 117|סעיף 117}} לא יחולו על מבוטח שהקצבה שלו גדלה לפי {{ח:פנימי|סעיף 115|סעיף 115}}. {{ח:תת|(ב)}} היו סכומים משתלמים לקופת תגמולים, לקרן פנסיה או לגוף כיוצא באלה, מכוח הסכם שנעשה לפני ג׳ באב התשכ״ה (1 באוגוסט 1965), והם מיועדים לביטוח תוספת משפחתית, רשאי המעביד להפחית את תשלומיו באחוזים מהכנסת העובד שלפיה נעשה התשלום כאמור, כנקוב {{ח:פנימי|לוח יב|בלוח י״ב}}. {{ח:תת|(ג)}} היו סכומים משתלמים לקופת תגמולים או לקופת פנסיה מכוח הסכם שנעשה לפני כ״ז באדר ב׳ התשי״ד (1 באפריל 1954), רשאי המעביד להפחית את תשלומיו לקופה באחוזים מההכנסה שלפיה משתלמים דמי ביטוח בעד עובד פלוני, ורשאי העובד להפחית את תשלומיו לקופה באחוזים מההכנסה שלפיה משתלמים בעדו דמי ביטוח, הכל כנקוב {{ח:פנימי|לוח יב|בלוח י״ב}}. {{ח:תת|(ד)}} שונה שיעור דמי הביטוח מכוח {{ח:פנימי|סעיף 337|סעיף 337(ב)}}, ישונו באותה דרך ובאופן יחסי שיעורי ההפחתה הנקובים {{ח:פנימי|לוח יב|בלוח י״ב}}. {{ח:סעיף|405|הוראה מיוחדת לגבי תושב קבע|תיקון: תשס״ג־5}} {{ח:ת}} על אף הוראות כל דין, ניתנו לאדם אשרה ורישיון לישיבת קבע בישראל לפי {{ח:חיצוני|חוק הכניסה לישראל|חוק הכניסה לישראל}}, לא תשולם לו גמלה לפי חוק זה בעד התקופה שקדמה ליום שבו המציא למשרד הפנים את הראיות שמכוחן ניתנו לו האשרה והרישיון האמורים, אף אם התקופה כאמור היתה לפני יום כ״ז בטבת התשס״ג (1 בינואר 2003). {{ח:סעיף|406|הוראות מיוחדות לענין הסכמים לפי {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9}}|תיקון: תשס״ד, תשס״ו־4, תשע״ז־12, תשע״ז־19, תש״ף, תשפ״א־2, תשפ״א־9, תשפ״ב־5, תשפ״ד־2, תשפ״ד־7, תשפ״ד־10, תשפ״ה, תשפ״ה־5}} {{ח:תת|(א)}} על אף האמור בכל הסכם שנערך לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9}} עד ליום ו׳ בטבת התשס״ד (31 בדצמבר 2003) (בסעיף זה – הסכם): {{ח:תתת|(1)}} נקבע בהסכם כי אישה זכאית לגמלה, או שחדלה להיות זכאית לגמלה, בשל הגיעה לגיל 60, יחל תשלום הגמלה או יופסק תשלום הגמלה, לפי הענין, בהגיעה לגיל הפרישה הקבוע לגביה; {{ח:תתת|(2)}} נקבע בהסכם כי אדם זכאי לגמלה, או שחדל להיות זכאי לגמלה, בשל הגיעו לגיל 65, יחל תשלום הגמלה או יופסק תשלום הגמלה, לפי הענין, בהגיעו לגיל הקבוע לגביו, בהתאם לחודש לידתו, {{ח:פנימי|לוח א1 חלק ב|בחלק ב׳ בלוח א׳1}}; {{ח:תתת|(3)}} המשך זכאות להטבות שלפי {{ח:חיצוני|הסכם בדבר גמלת הניידות|ההסכם בדבר גמלת הניידות}}, למי שהגיע לגיל זקנה כמשמעו {{ח:חיצוני|הסכם בדבר גמלת הניידות#פרק ה|בפרק ה׳ באותו הסכם}}, יחול לגבי מי שהגיע לגיל הקבוע לגביו, בהתאם לחודש לידתו, {{ח:פנימי|לוח א1 חלק ב|בחלק ב׳ בלוח א׳1}}; {{ח:תתת|(4)}} לעניין {{ח:חיצוני|הסכם בדבר מתן גמלאות זקנה ושאירים מיוחדות|ההסכם בדבר מתן גמלאות אזרח ותיק ושאירים מיוחדות}} – {{ח:תתתת|(א)}} הוראות {{ח:חיצוני|הסכם בדבר מתן גמלאות זקנה ושאירים מיוחדות|ההסכם}} המתייחסות להכנסתה של מי שמלאו לה 65, יחולו על מי שהגיעה לגיל הקבוע לגביה, בהתאם לחודש לידתה, {{ח:פנימי|לוח א1 חלק ד|בחלק ד׳ בלוח א׳1}}; {{ח:תתתת|(ב)}} הוראות {{ח:חיצוני|הסכם בדבר מתן גמלאות זקנה ושאירים מיוחדות|ההסכם}} המתייחסות לגבר שנעשה תושב ישראל, שלא לראשונה, לאחר הגיעו לגיל 60, יחולו על גבר שנעשה תושב ישראל, שלא לראשונה, לאחר הגיעו לגיל הקבוע לגביו, בהתאם לחודש לידתו, {{ח:פנימי|לוח א1 חלק ג|בחלק ג׳ בלוח א׳1}}; {{ח:תתת|(5)}} נקבע בהסכם כי מי שעלה לישראל לפי {{ח:חיצוני|חוק השבות|חוק השבות}} זכאי לגמלה, יחולו הוראות ההסכם גם לגבי תושב ישראל שבידו אשרה ורישיון לישיבת קבע או אשרה ורישיון לישיבת ארעי מסוג א/5, לפי {{ח:חיצוני|חוק הכניסה לישראל|חוק הכניסה לישראל}}, שניתן לו סל קליטה מהמשרד לקליטת העליה. {{ח:תת|(ב)}} מענקים שישולמו לפי {{ח:חיצוני|הסכם בדבר תשלום מענק חד-פעמי בעד חודש אפריל 2020 למי שמשתלמות לו קצבאות מסוימות|ההסכם בדבר תשלום מענק חד־פעמי בעד חודש אפריל 2020}} למי שמשתלמים לו קצבה, גמלה או תגמול המנויים {{ח:חיצוני|הסכם בדבר תשלום מענק חד-פעמי בעד חודש אפריל 2020 למי שמשתלמות לו קצבאות מסוימות|באותו הסכם}}, לא ייחשבו הכנסה לעניין כל דין. {{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(פקע).}} {{ח:תת|(ד)}} {{ח:הערה|(פקע).}} {{ח:תת|(ה)}} תשלומים לפי הסכמים שנערכו עד יום י״א בטבת התשפ״ו (31 בדצמבר 2025) לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9}} בשל המצב הביטחוני המיוחד, לא ייחשבו הכנסה לעניין כל דין, אלא אם כן נקבע אחרת בהסכם כאמור; לעניין זה, ”המצב הביטחוני המיוחד“ – המצב הביטחוני השורר במדינה שבשלו הוכרז מצב מיוחד בעורף כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק ההתגוננות האזרחית|בחוק ההתגוננות האזרחית, התשי״א–1951}}, ביום כ״ב בתשרי התשפ״ד (7 באוקטובר 2023). {{ח:תת|(ו)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 9|בסעיף 9(א)}}, המוסד רשאי, בכפוף לתנאים הקבועים {{ח:פנימי|סעיף 9|בסעיף האמור}}, לתת הטבות סוציאליות מכוח הסכם המאמץ את המלצות הוועדה הציבורית למתן סיוע לנפגעים מהאירועים שהתרחשו ביום כ״ב בתשרי התשפ״ד (7 באוקטובר 2023), גם למי שאינו תושב, ומתקיים בו האמור {{ח:חיצוני|חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה#סעיף 1|בפסקה (2) להגדרה ”נפגע“ בחוק נפגעי פעולות איבה}}. {{ח:סעיף|407|דמי הסתגלות מיוחדים וגמול פרישה – הוראות מיוחדות|תיקון: תשס״ה־2, תש״ע־9}} {{ח:תת|(א)}} לצורך חישוב הכנסה לפי חוק זה, לרבות לענין דמי ביטוח המשתלמים מהם – {{ח:תתת|(1)}} יראו דמי הסתגלות מיוחדים כדמי אבטלה; {{ח:תתת|(2)}} יראו גמול פרישה וקצבת התאמה כפנסיה מוקדמת כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 345ב|בסעיף 345ב}}. {{ח:תת|(ב)}} לענין הוראות {{ח:פנימי|סעיף 248|סעיפים 248}} {{ח:פנימי|סעיף 257|ו־257}} יראו את התקופה שבעדה שולמו לאדם דמי הסתגלות מיוחדים כתקופה שבה שולמו בעדו דמי ביטוח כעובד. {{ח:תת|(ג)}} המינהלה כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק יישום תכנית ההתנתקות|בחוק יישום תכנית ההתנתקות}} תנכה את דמי הביטוח מדמי ההסתגלות המיוחדים, מגמול הפרישה ומקצבת ההתאמה, ותעבירם למוסד. {{ח:קטע2|לוח א|לוח א׳|אחר=[לוח א׳]}} {{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 1|סעיף 1, הגדרת ”עובד עצמאי“}})}}}} {{ח:קטע4||הכנסה מזערית חודשית ממוצעת לעובד עצמאי}} {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} לגבי כל אחד מהחודשים שברבעון – סכום השווה ל־15% מהשכר הממוצע, כפי שהוא ב־1 בחודש שבתחילת כל רבעון; לענין זה, ”רבעון“ – תקופה רצופה של שלושה חודשים שתחילתה ב־1 בינואר, ב־1 באפריל, ב־1 ביולי או ב־1 באוקטובר של כל שנת מס. {{ח:קטע2|לוח א1|לוח א׳1|תיקון: תשס״ד}} {{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 1|סעיפים 1 (ההגדרה ”גיל הפרישה“)}}, {{ח:פנימי|סעיף 158|158}}, {{ח:פנימי|סעיף 160|160}}, {{ח:פנימי|סעיף 240|240(א)}}, {{ח:פנימי|סעיף 245|245(א)}}, {{ח:פנימי|סעיף 246|246(ב)(2)}}, {{ח:פנימי|סעיף 247|247(1)(ג)}}, {{ח:פנימי|סעיף 342|342(ג)}}, {{ח:פנימי|סעיף 351|351(ב)}}, {{ח:פנימי|סעיף 403|403(ה)}} {{ח:פנימי|סעיף 406|ו־406(א)}})}}|תיקון: תש״ף}} {{ח:קטע3|לוח א1 חלק א|חלק א׳}} {{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 1|סעיפים 1 (ההגדרה ”גיל הפרישה“)}}, {{ח:פנימי|סעיף 403|403(ה)}} {{ח:פנימי|סעיף 406|ו־406(א)(1)}})}}|תיקון: תש״ף}} {{ח:קטע4||גיל הפרישה לגבר}} {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} <table> <tr><th width="200px">חודש הלידה</th><th width="200px">גיל הזכאות (בשנים)</th></tr> <tr><td>עד יוני 1939</td><td>65</td></tr> <tr><td>יולי ואוגוסט 1939</td><td>65 ו־4 חודשים</td></tr> <tr><td>ספטמבר 1939 עד אפריל 1940</td><td>65 ו־8 חודשים</td></tr> <tr><td>מאי עד דצמבר 1940</td><td>66</td></tr> <tr><td>ינואר עד אוגוסט 1941</td><td>66 ו־4 חודשים</td></tr> <tr><td>ספטמבר 1941 עד אפריל 1942</td><td>66 ו־8 חודשים</td></tr> <tr><td>מאי 1942 ואילך</td><td>67</td></tr> </table> {{ח:קטע4||גיל הפרישה לאישה}} {{ח:סעיף*|||תיקון: תשס״ד־8, תשע״ב־3, תשע״ז־8, תשע״ז־19}} {{ח:ת}} <table> <tr><th width="200px">חודש הלידה</th><th width="200px">גיל הזכאות (בשנים)</th></tr> <tr><td>עד יוני 1944</td><td>60</td></tr> <tr><td>יולי ואוגוסט 1944</td><td>60 ו־4 חודשים</td></tr> <tr><td>ספטמבר 1944 עד אפריל 1945</td><td>60 ו־8 חודשים</td></tr> <tr><td>מאי עד דצמבר 1945</td><td>61</td></tr> <tr><td>ינואר עד אוגוסט 1946</td><td>61 ו־4 חודשים</td></tr> <tr><td>ספטמבר 1946 עד אפריל 1947</td><td>61 ו־8 חודשים</td></tr> <tr><td>מאי 1947 עד דצמבר 1955</td><td>62</td></tr> </table> {{ח:קטע3|לוח א1 חלק ב|חלק ב׳}} {{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 158|סעיפים 158 (ההגדרה ”מבוטח“)}}, {{ח:פנימי|סעיף 106|106}}, {{ח:פנימי|סעיף 247|247(1)(ג)}} {{ח:פנימי|סעיף 406|ו־406(א)(2) ו־(3)}})}}|תיקון: תש״ף}} {{ח:קטע4||הגיל המרבי לביטוח אבטלה ולתשלום דמי אבטלה}} {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} <table> <tr><th width="200px">חודש הלידה</th><th width="200px">גיל הזכאות (בשנים)</th></tr> <tr><td>עד יוני 1939</td><td>65</td></tr> <tr><td>יולי ואוגוסט 1939</td><td>65 ו־4 חודשים</td></tr> <tr><td>ספטמבר 1939 עד אפריל 1940</td><td>65 ו־8 חודשים</td></tr> <tr><td>מאי עד דצמבר 1940</td><td>66</td></tr> <tr><td>ינואר עד אוגוסט 1941</td><td>66 ו־4 חודשים</td></tr> <tr><td>ספטמבר 1941 עד אפריל 1942</td><td>66 ו־8 חודשים</td></tr> <tr><td>מאי 1942 ואילך</td><td>67</td></tr> </table> {{ח:קטע3|לוח א1 חלק ג|חלק ג׳}} {{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 240|סעיפים 240(א)}} {{ח:פנימי|סעיף 406|ו־406(א)(4)(ב)}})}}|תיקון: תש״ף}} {{ח:קטע4||מי שאינו מבוטח לפי {{ח:פנימי|פרק יא|פרק י״א}}, מחמת גילו}} {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} <table> <tr><th width="200px">חודש הלידה</th><th width="200px">גיל הזכאות (בשנים)</th></tr> <tr><td>עד יוני 1944</td><td>60</td></tr> <tr><td>יולי ואוגוסט 1944</td><td>60 ו־4 חודשים</td></tr> <tr><td>ספטמבר 1944 עד אפריל 1945</td><td>60 ו־8 חודשים</td></tr> <tr><td>מאי עד דצמבר 1945</td><td>61</td></tr> <tr><td>ינואר עד אוגוסט 1946</td><td>61 ו־4 חודשים</td></tr> <tr><td>ספטמבר 1946 עד אפריל 1947</td><td>61 ו־8 חודשים</td></tr> <tr><td>מאי 1947 ואילך</td><td>62</td></tr> </table> {{ח:קטע3|לוח א1 חלק ד|חלק ד׳}} {{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 245|סעיפים 245(א)}}, {{ח:פנימי|סעיף 342|342(ג)}}, {{ח:פנימי|סעיף 351|351(ב)}} {{ח:פנימי|סעיף 406|ו־406(א)(4)(א)}})}}|תיקון: תש״ף}} {{ח:קטע4||גיל הזכאות לקצבת אזרח ותיק לנשים לפי חודש לידתן|תיקון: תשע״ז־12}} {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} <table> <tr><th width="200px">חודש הלידה</th><th width="200px">גיל הזכאות (בשנים)</th></tr> <tr><td>עד יוני 1939</td><td>65</td></tr> <tr><td>יולי ואוגוסט 1939</td><td>65 ו־4 חודשים</td></tr> <tr><td>ספטמבר 1939 עד אפריל 1940</td><td>65 ו־8 חודשים</td></tr> <tr><td>מאי עד דצמבר 1940</td><td>66</td></tr> <tr><td>ינואר עד אוגוסט 1941</td><td>66 ו־4 חודשים</td></tr> <tr><td>ספטמבר 1941 עד אפריל 1942</td><td>66 ו־8 חודשים</td></tr> <tr><td>מאי 1942 עד דצמבר 1944</td><td>67</td></tr> <tr><td>ינואר עד אוגוסט 1945</td><td>67 ו־4 חודשים</td></tr> <tr><td>ספטמבר 1945 עד אפריל 1946</td><td>67 ו־8 חודשים</td></tr> <tr><td>מאי עד דצמבר 1946</td><td>68</td></tr> <tr><td>ינואר עד אוגוסט 1947</td><td>68 ו־4 חודשים</td></tr> <tr><td>ספטמבר 1947 עד אפריל 1948</td><td>68 ו־8 חודשים</td></tr> <tr><td>מאי עד דצמבר 1948</td><td>69</td></tr> <tr><td>ינואר עד אוגוסט 1949</td><td>69 ו־4 חודשים</td></tr> <tr><td>ספטמבר 1949 עד אפריל 1950</td><td>69 ו־8 חודשים</td></tr> <tr><td>מאי 1950 ואילך</td><td>70</td></tr> </table> {{ח:קטע3|לוח א1 חלק ה|חלק ה׳}} {{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 246|סעיף 246(ב)(2)}})}}}} {{ח:קטע4||אישה הפטורה מתקופת אכשרה לענין {{ח:פנימי|פרק יא|פרק י״א}}, מחמת גילה}} {{ח:סעיף*|||תיקון: תשע״ז־8}} {{ח:ת}} <table> <tr><th width="200px">חודש הלידה</th><th width="200px">גיל הזכאות (בשנים)</th></tr> <tr><td>עד יוני 1949</td><td>55</td></tr> <tr><td>יולי ואוגוסט 1949</td><td>55 ו־4 חודשים</td></tr> <tr><td>ספטמבר 1949 עד אפריל 1950</td><td>55 ו־8 חודשים</td></tr> <tr><td>מאי עד דצמבר 1950</td><td>56</td></tr> <tr><td>ינואר עד אוגוסט 1951</td><td>56 ו־4 חודשים</td></tr> <tr><td>ספטמבר 1951 עד אפריל 1952</td><td>56 ו־8 חודשים</td></tr> <tr><td>מאי 1952 עד יולי 1955</td><td>57</td></tr> <tr><td>אוגוסט 1955 עד מרס 1956</td><td>57 ו־4 חודשים</td></tr> <tr><td>אפריל 1956 עד נובמבר 1956</td><td>57 ו־8 חודשים</td></tr> <tr><td>דצמבר 1956 עד יולי 1957</td><td>58</td></tr> <tr><td>אוגוסט 1957 עד מרס 1958</td><td>58 ו־4 חודשים</td></tr> <tr><td>אפריל 1958 עד נובמבר 1958</td><td>58 ו־8 חודשים</td></tr> <tr><td>דצמבר 1958 ואילך</td><td>59</td></tr> </table> {{ח:קטע2|לוח ב|לוח ב׳ {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תשע״ו־4|אחר=[לוח י״ד]}} {{ח:קטע2|לוח ב1|לוח ב׳1|תיקון: תשנ״ז}} {{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 43|סעיף 43}})}}}} {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|{{ח:פנימי|לוח ב1|לוח זה}} פורסם במקור בתקנות הביטוח הלאומי (מענק אשפוז ליולדת ולילוד), התשנ״ד–1993.}} {{ח:סעיף*|(1)||תיקון: תשס״ה־3, תשס״ז־2, תשס״ט־4, תשע״ב־2, תשע״ב־10|עוגן=לוח ב1 פרט 1}} {{ח:ת}} {{ח:פנימי|לוח ב1|בלוח זה}} – {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פג“ – יילוד שמשקלו בעת הלידה לא עלה על 1,750 גרם, שהיה בחיים 4 ימים לפחות ואושפז ביחידה לטיפול מיוחד ביילודים; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שיעור עדכון“ – שיעור עליית מחיר יום אשפוז, כפי שנקבע בהיתר להעלאת מחירי אשפוז לשירותים אמבולטוריים שניתן לפי {{ח:חיצוני|חוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים|חוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים, התשנ״ו–1996}}, לגבי, אשפוז יולדות ואשפוז על ידי קופות החולים או משרד הבטחון בבתי חולים כלליים; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מענק בסיסי“ – סכום של 13,884 שקלים חדשים {{ח:הערה|(נכון לשנת 2014)}} כשהוא מעודכן לפי {{ח:פנימי|לוח ב1 פרט 4|סעיף (4) בלוח זה}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סכום שנתי בסיסי“ – מכפלת סך מספר הלידות בשנה פלונית של מבוטחות הזכאיות למענק אשפוז לפי חוק זה, במענק הבסיסי. {{ח:סעיף*|(2)||תיקון: תשס״ה־3, תשס״ז־2, תשס״ט־4, תשע״ב־10|עוגן=לוח ב1 פרט 2}} {{ח:תת|(א)}} סכום מענק האשפוז ליולדת, בשל לידת יילוד אחד או יותר, הוא 11,015 שקלים חדשים {{ח:הערה|(נכון לשנת 2014; החל מאוגוסט 2025, 17,762 ש״ח)}} בתוספת 174,754 שקלים חדשים {{ח:הערה|(נכון לשנת 2014; החל מאוגוסט 2025, 281,860 ש״ח)}} בעד כל פג שנולד באותה לידה. {{ח:תת|(ב)}} הסכום הכולל של מענקי האשפוז שישלם המוסד בשנה פלונית לא יעלה על הסכום השנתי הבסיסי לאותה שנה ולא יפחת ממנו. {{ח:סעיף*|(3)||עוגן=לוח ב1 פרט 3}} {{ח:ת}} מבלי לגרוע מהאמור {{ח:פנימי|לוח ב1 פרט 4|בסעיף {{ח:הערה|(}}4{{ח:הערה|)}}}}, בכל שנה (להלן – השנה השוטפת), ייקבע מחדש, בצו, סכום מענק האשפוז שיחושב לפי הנוסחה הבאה והוא יהיה בתוקף מה־1 בינואר של אותה שנה: {{ח:ת}} <span dir="ltr">M₁ = M₀ (1 + ST)</span> {{ח:ת}} כאשר – {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”M₁“ – סכום מענק האשפוז החדש לשנה השוטפת; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”M₀“ – סכום מענק האשפוז כפי שהיה בתוקף בתום השנה שקדמה לשנה השוטפת; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ST“ – ההפרש שבין הסכום השנתי הבסיסי לשנה שקדמה לשנה השוטפת לבין סכום כל המענקים ששולמו בפועל באותה שנה, מחולק בסכום כל המענקים ששולמו בפועל כאמור (להלן – שיעור התיקון). {{ח:סעיף*|(4)||תיקון: תשס״ה־3|עוגן=לוח ב1 פרט 4}} {{ח:ת}} המענק הבסיסי, מענק האשפוז ליולדת ותוספת בעד פג יעודכנו, מעת לעת, בשיעור העדכון שנקבע בהיתר ומהמועד הנקוב בו; השר יפרסם ברשומות הודעה על המענק הבסיסי, מענק האשפוז ליולדת ותוספת בעד הפג המעודכנים. {{ח:סעיף*|(5)||תיקון: תשס״ט־4|עוגן=לוח ב1 פרט 5}} {{ח:ת}} בתמורה למענק האשפוז יינתנו ליולדת וליילוד שירותים אלה: {{ח:תת|(1)}} כל השירותים והטיפולים הרפואיים הקשורים בלידה לרבות בדיקות מעבדה, הדמיה ובדיקות אחרות מכל סוג שהוא, ניתוח או ניתוחים על כל הקשור והנובע מהם; {{ח:תת|(2)}} אשפוז היולדת במחלקת יולדות לפרק זמן שהלידה ותוצאותיה מחייבות זאת וכן אשפוזה של היולדת תוך 3 ימים שקדמו ליום הלידה; {{ח:תת|(3)}} אשפוז היילוד עד לצאת היולדת מבית החולים; {{ח:תת|(4)}} אשפוז היילוד לאחר צאת היולדת מבית החולים, לפרק זמן כפי שהמצב הרפואי מחייב עקב צהבת, דלקת ריאות, כתוצאה משתיית מי שפיר או כתוצאה מכל מחלה זיהומית אחרת; {{ח:תת|(5)}} אשפוז פגים ביחידה רפואית מתאימה; {{ח:תת|(6)}} זריקות אימונוגלובולין אנטי D במקרה של RH שלילי וכל זריקה או טיפול אחר הדרושים ליולדת וליילוד על פי החלטת הרופא; {{ח:תת|(7)}} בדיקות סינון שמיעה ליילוד. {{ח:קטע2|לוח ג|לוח ג׳ {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תשס״ג־11|אחר=[לוח ז׳]}} {{ח:קטע2|לוח ד|לוח ד׳ {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תשס״ג־8, תשס״ג־11, תשס״ו־7}} {{ח:קטע2|לוח ה|לוח ה׳ {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תשס״ג־6, תשס״ג־11|אחר=[לוח ה׳]}} {{ח:קטע2|לוח ו|לוח ו׳|אחר=[לוח ה׳1]}} {{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 117|סעיפים 117}} {{ח:פנימי|סעיף 140|ו־140}})}}}} {{ח:קטע3||הגדלת קצבת נכות או קצבת תלויים לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳}}}} {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} <table style="width: 400px; table-layout: fixed;"> <tr><th>שנת פגיעה {{ש}} (שנת כספים)</th><th>שיעור ההגדלה</th><th>שנת פגיעה {{ש}} (שנת כספים)</th><th>שיעור ההגדלה</th></tr> <tr><td>1954/55</td><td>48%</td><td>1960/61</td><td>24%</td></tr> <tr><td>1955/56</td><td>44%</td><td>1961/62</td><td>20%</td></tr> <tr><td>1956/57</td><td>40%</td><td>1962/63</td><td>16%</td></tr> <tr><td>1957/58</td><td>36%</td><td>1963/64</td><td>12%</td></tr> <tr><td>1958/59</td><td>32%</td><td>1964/65</td><td>8%</td></tr> <tr><td>1959/60</td><td>28%</td><td>1965/66</td><td>4%</td></tr> </table> {{ח:קטע2|לוח ז|לוח ז׳|אחר=[לוח ט׳1]}} {{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 167|סעיף 167}})}}}} {{ח:קטע3||חישוב דמי אבטלה}} {{ח:סעיף*|||תיקון: תשס״ב־7, תשס״ג־11, תשס״ג־12}} {{ח:ת}} {{ח:פנימי|לוח ז|בלוח זה}} – {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הסכום היומי הבסיסי“ – הסכום הבסיסי מחולק ב־25; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”השכר“ – השכר היומי הממוצע לפי {{ח:פנימי|סעיף 170|סעיף 170}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הסכום המרבי“ – החלק ה־25 מההכנסה המרבית הקבועה {{ח:פנימי|לוח יא|בלוח י״א}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אחוזים“ – אחוזים מהשכר שלפיהם או לפי צירופיהם יחושבו דמי אבטלה. {{ח:סעיף*|||תיקון: תשנ״ט־6, תשס״ג־8, תשס״ג־11, תשס״ז}} {{ח:ת}} <table width="100%"> <tr><th width=50%">&nbsp;</th><th width="25%">{{מוקטן|טור א׳}} {{ש}} מי שמלאו לו 28 שנים (באחוזים)</th><th width="25%">{{מוקטן|טור ב׳}} {{ש}} מי שטרם מלאו לו 28 שנים (באחוזים)</th></tr> <tr id="לוח ז פרט 1"><td> {{ח:תת|1.}} בכפוף להוראות {{ח:פנימי|סעיף 164|סעיף 164}} – על חלק מהשכר שעד למחצית הסכום היומי הבסיסי </td><td>80</td><td>60</td></tr> <tr id="לוח ז פרט 2"><td> {{ח:תת|2.}} על חלק השכר שמעל למחצית ועד שלושת רבעי הסכום היומי הבסיסי </td><td>50</td><td>40</td></tr> <tr id="לוח ז פרט 3"><td> {{ח:תת|3.}} על חלק השכר שמעל לשלושת רבעי השכר היומי הממוצע במשק ועד לסכום היומי הבסיסי במלואו </td><td>45</td><td>35</td></tr> <tr id="לוח ז פרט 4"><td> {{ח:תת|4.}} על חלק השכר שמעל לסכום היומי הבסיסי ועד לסכום המרבי </td><td>30</td><td>25</td></tr> </table> {{ח:קטע2|לוח ח|לוח ח׳|תיקון: תשס״א־3|אחר=[לוח ט׳2]}} {{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 174|סעיף 174(א) ו־(ו)}})}}}} {{ח:קטע3||עבודה מועדפת ועבודה נדרשת}} {{ח:סעיף*|(א)||תיקון: תשס״ג־2, תשס״ג־5|עוגן=לוח ח פרט א}} {{ח:ת}} עבודה בלתי מקצועית בתחנות דלק; {{ח:סעיף*|(ב)||עוגן=לוח ח פרט ב}} {{ח:ת}} בבנין: כל עבודה באתר בניה, למעט עבודה פקידותית; {{ח:סעיף*|(ג)||עוגן=לוח ח פרט ג}} {{ח:ת}} בבתי מלון: {{ח:תת|(1)}} מלצרות; {{ח:תת|(2)}} טבחות; {{ח:תת|(3)}} חדרנות; {{ח:תת|(4)}} עבודה בלתי מקצועית, לרבות שטיפת כלים ועבודת ניקיון ולמעט עבודה פקידותית; {{ח:סעיף*|(ד)||עוגן=לוח ח פרט ד}} {{ח:ת}} באתרי גידולים חקלאיים ובתי אריזה: עבודה בלתי מקצועית, לרבות עבודת ניקיון ולמעט עבודה פקידותית; {{ח:סעיף*|(ה)||תיקון: תשס״ב־12, תשס״ג־6, תשס״ג־14, תשס״ג־15, תשס״ד־11|עוגן=לוח ח פרט ה}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע);}} {{ח:סעיף*|(ו)||תיקון: תשס״ג־2|עוגן=לוח ח פרט ו}} {{ח:ת}} במפעלי תעשיה ובבתי מלאכה: {{ח:תת|(1)}} עבודות מתכת – {{ח:תתת|(א)}} מסגרות וריתוך; {{ח:תתת|(ב)}} חרטות וכרסום; {{ח:תתת|(ג)}} חשמלאות; {{ח:תתת|(ד)}} מכונאות; {{ח:תתת|(ה)}} מכשירנות; {{ח:תתת|(ו)}} משחיזנות; {{ח:תת|(2)}} הלבשה – {{ח:תתת|(א)}} חייטות ותפירה; {{ח:תתת|(ב)}} גזרנות; {{ח:תתת|(ג)}} תפירת עור; {{ח:תת|(3)}} עבודות בלתי מקצועיות – עבודה בלתי מקצועית בתעשיות הבניה, המזון והטקסטיל ובתעשיות אחרות, לרבות הפעלת מכונות ועבודת ניקיון, ולמעט עבודה פקידותית; {{ח:סעיף*|(ז)||תיקון: תשס״ח־12|עוגן=לוח ח פרט ז}} {{ח:תת|(1)}} טיפול וסיוע אישי לאדם עם מוגבלות, שלא בידי בן משפחה, שבידו היתר להעסקת עובד זר כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק עובדים זרים#פרק ד1|בפרק ד׳1 לחוק עובדים זרים, התשנ״א–1991}}; לעניין זה, ”אדם עם מוגבלות“ – כל אחד מאלה: {{ח:תתת|(א)}} מבוטח הזכאי לגמלת שירותים מיוחדים לפי {{ח:פנימי|פרק ט|פרק ט׳}}; {{ח:תתת|(ב)}} ילד נכה הזכאי לגמלה לפי {{ח:פנימי|פרק ט סימן ו|סימן ו׳ בפרק ט׳}}; {{ח:תתת|(ג)}} מבוטח הזכאי לגמלת סיעוד לפי {{ח:פנימי|פרק י|פרק י׳}}; {{ח:תתת|(ד)}} נכה הזכאי לתגמול לפי {{ח:חיצוני|חוק הנכים (תגמולים ושיקום)|חוק הנכים}} שרופא מוסמך ראשי שנתמנה לפי {{ח:חיצוני|תקנות הנכים (טיפול רפואי)#סעיף 2|תקנה 2(א) לתקנות הנכים (טיפול רפואי), התשי״ד–1954}}, קבע כי הוא זכאי לליווי לאנשים עם מוגבלות קשה, לפי אמות מידה שיורה שר הביטחון; {{ח:תת|(2)}} טיפול וסיוע אישי שלא בידי בן משפחה למי ששוהה בכל אחד מאלה: {{ח:תתת|(א)}} בית חולים כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת בריאות העם#סעיף 24|בסעיף 24 לפקודת בריאות העם, 1940}}, המיועד לפי תעודת הרישום שלו לאשפוז חולים סיעודיים, סיעודיים מורכבים, תשושי נפש או שיקומיים בלבד; {{ח:תתת|(ב)}} מעון או חלק ממעון המיועד לאנשים עם מוגבלות פיזית או שכלית, שקיבל רישיון לפי {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על מעונות|חוק הפיקוח על מעונות, התשכ״ה–1965}}; {{ח:תתת|(ג)}} מעון יום שיקומי שקיבל רישיון לפי {{ח:חיצוני|חוק מעונות יום שיקומיים|חוק מעונות יום שיקומיים, התש״ס–2000}}; {{ח:תתת|(ד)}} מוסד לטיפול סוציאלי, מוסד לטיפול רפואי או מוסד לטיפול משולב, כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על מוסדות לטיפול במשתמשים בסמים|בחוק הפיקוח על מוסדות לטיפול במשתמשים בסמים, התשנ״ג–1993}}, שקיבלו רישיון לפי {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על מוסדות לטיפול במשתמשים בסמים|אותו חוק}}; {{ח:תתת|(ה)}} מעון המופעל על ידי משרד הביטחון, המיועד לאנשים עם מוגבלות נפשית הזכאים לתגמול לפי {{ח:חיצוני|חוק הנכים (תגמולים ושיקום)|חוק הנכים}}; {{ח:ת}} בפרט זה – {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”טיפול וסיוע אישי“ – שירותים המיועדים לסייע בביצוע פעולות יום־יום כהגדרתן {{ח:פנימי|סעיף 223|בסעיף 223}} או בהשגחה, למעט עבודות משק בית; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בן משפחה“ – אח, אחות, בן, בת, נכד, נכדה, דוד, דודה ובני זוגם של כל אחד מאלה. {{ח:קטע2|לוח ח1|לוח ח׳1|תיקון: תשס״ח־10, תשע״ז־6}} {{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 202|סעיף 202}})}}}} {{ח:קטע3||שיעורי הניכוי מקצבה חודשית מלאה}} {{ח:סעיף*|||תיקון: תשע״ח־4, תש״ף־7, תשפ״ב־3}} {{ח:ת}} <table> <tr><th width="300px">{{מוקטן|טור א׳}} {{ש}} חלקי ההכנסה</th><th width="100px">{{מוקטן|טור ב׳}} {{ש}} שיעור הניכוי מהקצבה באחוזים</th></tr> <tr><td>חלק ההכנסה שעד 50.23% מהשכר הממוצע</td><td>0</td></tr> <tr><td>חלק ההכנסה שמעל 50.23% ועד 68% מהשכר הממוצע</td><td>30</td></tr> <tr><td>חלק ההכנסה שמעל 68% ועד 93% מהשכר הממוצע</td><td>40</td></tr> <tr><td>חלק ההכנסה שמעל 93% מהשכר הממוצע</td><td>60</td></tr> </table> {{ח:קטע2|לוח ח1א|לוח ח׳1א {{ח:הערה|(פקע)}}|תיקון: תשפ״א־2, תשפ״א־9, תשפ״ב־5}} {{ח:קטע2|לוח ח2|לוח ח׳2|תיקון: תשע״ו־19}} {{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 223|סעיף 223}})}}}} {{ח:סעיף*|||תיקון: תשע״ח־8, ק״ת תשפ״א, ק״ת תשפ״ה, ק״ת תשפ״ו, ק״ת תשפ״ו־2, ק״ת תשפ״ו־3}} {{ח:ת}} <table style="width: 100%; table-layout: fixed;"> <tr><th>{{מוקטן|טור א׳}} {{ש}} שירותי הסיעוד</th><th>{{מוקטן|טור ב׳}} {{ש}} שווי ביחידות שירות</th></tr> <tr id="לוח ח2 פרט 1"><td> {{ח:תת|(1)}} שעה אחת של טיפול אישי במבוטח בביתו, עזרה בניהול משק ביתו או השגחה עליו; </td><td> {{ח:תת|(א)}} בשעות שאינן שעות לילה – יחידה אחת; {{ח:תת|(ב)}} בשעות הלילה – יחידה וחצי; {{ח:תת|(ג)}} בימי מנוחה – 2 יחידות; </td></tr> <tr id="לוח ח2 פרט 2"><td> {{ח:תת|(2)}} 6 שעות טיפול אישי במבוטח במרכז יום; </td><td> {{ח:תת|(א)}} לעניין מבוטח הזכאי לגמלה לפי {{ח:פנימי|סעיף 224|סעיף 224(א)(1) עד (3)}} – 2 יחידות; {{ח:תת|(ב)}} לעניין מבוטח הזכאי לגמלה לפי {{ח:פנימי|סעיף 224|סעיף 224(א)(4) עד (6)}} – 2.75 יחידות; </td></tr> <tr id="לוח ח2 פרט 3"><td> {{ח:תת|(3)}} מוצרי ספיגה; </td><td> {{ח:ת}} מספר יחידות לשבוע המתקבל מחלוקת הסכום שבפסקה (א) בסכום שבפסקה (ב) שלהלן ובעיגול לרבע היחידה הקרוב: {{ח:תת|(א)}} עלותם של כל מוצרי הספיגה שמקבל המבוטח בחודש; {{ח:תת|(ב)}} שווי בכסף של יחידת שירות, במכפלה של 4.3; </td></tr> <tr id="לוח ח2 פרט 4"><td> {{ח:תת|(4)}} מנוי חודשי לשירות השגחה באמצעות משדר מצוקה; </td><td> {{ח:תת|(א)}} לעניין מבוטח שלא מקבל מוצרי ספיגה באותו חודש – 0.25 יחידות בשבוע; {{ח:תת|(ב)}} לעניין מבוטח שמקבל מוצרי ספיגה באותו חודש – בחישוב השווי של יחידות השירות שקיבל המבוטח עבור מוצרי ספיגה תתווסף עלות המנוי לעלות מוצרי הספיגה שקיבל כאמור {{ח:פנימי|לוח ח2 פרט 3|בפרט (3)(א)}}; </td></tr> <tr id="לוח ח2 פרט 4א"><td> {{ח:תת|(4א)}} {{ח:הערה|(הוראת שעה בשנים 2026 עד 2029):}} {{ח:תת}} שירותי קהילה תומכת למבוטח שאינו זכאי לסבסוד של שירותים אלה – כל השירותים כמפורט להלן, הניתנים באמצעות גורם מפעיל שמחזיק באישור מפעיל קהילה תומכת בתוקף מאת משרד הרווחה והביטחון החברתי (בפרט זה – גורם מפעיל): {{ח:תתת|(א)}} ביקורי בית של אב קהילה בבית המבוטח אחת לחודשיים וביקורים תכופים יותר במידת הצורך; {{ח:תתת|(ב)}} תחזוקה ביתית קלה, לביצוע תיקונים בסיסיים וקלים בבית המבוטח שאינם בתחום מומחיותו של בעל מקצוע, וכן ליווי ותיאום עם בעל מקצוע במקרים הדורשים מומחיות; {{ח:תתת|(ג)}} לעניין מבוטח המרותק לביתו – פעילות פנאי מותאמת בבית המבוטח, אחת לחודש; {{ח:תתת|(ד)}} שני שירותים נוספים על האמורים בפסקאות משנה (א) עד (ג), שניתנים במסגרת תוכנית קהילה תומכת בידי גורם מפעיל ברשות המקומית שבה מתגורר המבוטח או ברשות מקומית סמוכה שהסכימה לתת למבוטח את השירותים, או מטעמה; </td><td>0.5 יחידות בשבוע</td></tr> <tr id="לוח ח2 פרט 5"><td> {{ח:תת|(5)}} מנוי חודשי לשירות השגחה מורחב; </td><td> {{ח:תת|(א)}} לעניין מבוטח שלא מקבל מוצרי ספיגה באותו חודש – 0.5 יחידה לשבוע; {{ח:תת|(ב)}} לעניין מבוטח שמקבל מוצרי ספיגה באותו חודש – בחישוב השווי של יחידות השירות שקיבל המבוטח בעבור מוצרי ספיגה תיווסף עלות המנוי לעלות מוצרי הספיגה שקיבל כאמור {{ח:פנימי|לוח ח2 פרט 3|בפרט (3)(א)}}; </td></tr> <tr id="לוח ח2 פרט 6"><td> {{ח:תת|(6)}} {{ח:הערה|(יבוטל ביום 31.12.2026):}} שירות כביסה של עד 5 ק״ג; </td><td>יחידה אחת;</td></tr> <tr id="לוח ח2 פרט 7"><td> {{ח:תת|(7)}} {{ח:הערה|(פקע).}} </td><td>&nbsp;</td></tr> </table> {{ח:קטע2|לוח ט|לוח ט׳|אחר=[לוח ב׳]}} {{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 130|סעיפים 130(א)(5)}}, {{ח:פנימי|סעיף 200|200(ג)(1)}}, {{ח:פנימי|סעיף 238|238}}, {{ח:פנימי|סעיף 247|247(1)(ג) ו־(3)(ב)}})}}|תיקון: תשס״ד, תשפ״ב־7}} {{ח:קטע3||הכנסה מרבית לעניין תלויים ושאירים|תיקון: תשע״ז־12, תשפ״ב־7}} {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} <table> <tr><th width="50px">פרט</th><th width="200px">מספר התלויים</th><th width="200px">הכנסה חודשית</th></tr> <tr id="לוח ט פרט 1"><td>1.</td><td>ללא תלויים</td><td>סכום השווה ל־57% מהשכר הממוצע</td></tr> <tr id="לוח ט פרט 2"><td>2.</td><td>1</td><td>סכום השווה ל־76% מהשכר הממוצע</td></tr> <tr id="לוח ט פרט 3"><td>3.</td><td>בעד כל תלוי נוסף</td><td>סכום השווה ל־7% מהשכר הממוצע</td></tr> </table> {{ח:קטע2|לוח ט1|לוח ט׳1|תיקון: תשפ״ב־7}} {{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 245|סעיף 245(ג)}})}}}} {{ח:קטע3||הכנסה מרבית לעניין אזרח ותיק}} {{ח:סעיף*|||תיקון: תשפ״ב־8}} {{ח:ת}} <table> <tr><th width="50px">פרט</th><th width="200px">מספר תלויים</th><th width="200px">הכנסה חודשית</th></tr> <tr><td>1</td><td>ללא תלויים</td><td>סכום השווה ל־73.45% מהשכר הממוצע</td></tr> <tr><td>2</td><td>1</td><td>סכום השווה ל־97.93% מהשכר הממוצע</td></tr> <tr><td>3</td><td>בעד כל תלוי נוסף</td><td>סכום השווה ל־7% מהשכר הממוצע</td></tr> </table> {{ח:קטע2|לוח י|לוח י׳|תיקון: תשנ״ז, תשס״ב־6, תשס״ג־3, תשס״ג־10, תשס״ה־3, תשס״ה־6, תשס״ה־7, תשס״ו־5|אחר=[לוח י׳]}} {{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 28|סעיפים 28}}, {{ח:פנימי|סעיף 32|32}} {{ח:פנימי|סעיף 337|ו־337 עד 342}})}}}} {{ח:קטע3||שיעור דמי ביטוח בעד אפריל שנת 2011 ואילך|תיקון: תשס״ט־4}} {{ח:סעיף*|||תיקון: תשס״ט־4, תשע״א־3, תשע״ב־15, תשע״ד־3, תשע״ז־3, תשע״ז־12, תשע״ח־5, תשפ״ג־4, תשפ״ה־3, תשפ״ה־7, תשפ״ה־8}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(הוראת שעה לשנים 2025–2026):}} {{ח:ת}} <table style="width: 100%; table-layout: fixed;"> <tr><th width="50px">{{מוקטן|טור א׳}}</th><th>{{מוקטן|טור ב׳}}</th><th colspan="6">{{מוקטן|טור ג׳}}</th><th colspan="2">{{מוקטן|טור ד׳}}</th><th>{{מוקטן|טור ה׳}}</th></tr> <tr><th rowspan="3">פרט</th><th rowspan="3">ענף ביטוח</th><th colspan="6">אחוזים מההכנסה או מהשכר לפי {{ח:פנימי|סעיף 337|סעיפים 337(א)}} {{ח:פנימי|סעיף 340|ו־340(א)}}</th><th colspan="2">הניכוי משכר העובד לענין {{ח:פנימי|סעיף 342|סעיף 342(ג)}} באחוזים</th><th rowspan="3">הקצבת אוצר המדינה לפי {{ח:פנימי|סעיף 32|סעיף 32(ג1)}}</th></tr> <tr><th colspan="3">על חלק העולה על מדרגת הגבייה המופחתת כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 334|בסעיף 334(א)}}</th><th colspan="3">על החלק שאינו עולה על מדרגת הגבייה המופחתת כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 334|בסעיף 334(א)}}</th><th rowspan="2">על חלק השכר העולה על 60% מהשכר הממוצע</th><th rowspan="2">על חלק השכר שאינו עולה על מדרגת הגבייה המופחתת כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 334|בסעיף 334(א)}}</th></tr> <tr><th>לעובד</th><th>לעובד עצמאי</th><th>למבוטח שאינו עובד ואינו עובד עצמאי</th><th>לעובד</th><th>לעובד עצמאי</th><th>למבוטח שאינו עובד ואינו עובד עצמאי</th></tr> <tr id="לוח י פרט 1"><td>1.</td><td>אימהות</td><td>1.40</td><td>0.94</td><td>–</td><td>0.24</td><td>0.37</td><td>–</td><td>0.87</td><td>0.10</td><td>0.09</td></tr> <tr id="לוח י פרט 2"><td>2.</td><td>אימהות – מבוטח שאינו עובד ואינו עובד עצמאי</td><td>–</td><td>–</td><td>0.16</td><td>–</td><td>–</td><td>0.16</td><td>–</td><td>–</td><td>–</td></tr> <tr id="לוח י פרט 3"><td>3.</td><td>ילדים</td><td>2.08</td><td>2.74</td><td>1.67</td><td>1.68</td><td>0.92</td><td>1.65</td><td>–</td><td>–</td><td>0.08</td></tr> <tr id="לוח י פרט 4"><td>4.</td><td>נפגעי עבודה</td><td>1.96 {{ח:הערה|(הוראת שעה בשנים 2024 עד 2027: 2.06)}}</td><td>0.78</td><td>–</td><td>0.60</td><td>0.26</td><td>–</td><td>–</td><td>–</td><td>0.03</td></tr> <tr id="לוח י פרט 5"><td>5.</td><td>נפגעי תאונות</td><td>0.13</td><td>0.09</td><td>0.07</td><td>0.04</td><td>0.05</td><td>0.06</td><td>0.07</td><td>0.03</td><td>0.02</td></tr> <tr id="לוח י פרט 6"><td>6.</td><td>אבטלה</td><td>0.33</td><td>–</td><td>–</td><td>0.06</td><td>–</td><td>–</td><td>0.21</td><td>0.02</td><td>0.06</td></tr> <tr id="לוח י פרט 7"><td>7.</td><td>זכויות עובדים בהליכי חדלות פירעון</td><td>0.04</td><td>–</td><td>–</td><td>0.01</td><td>–</td><td>–</td><td>–</td><td>–</td><td>0.02</td></tr> <tr id="לוח י פרט 8"><td>8.</td><td>נכות</td><td>2.28</td><td>2.12</td><td>1.31</td><td>0.62</td><td>0.73</td><td>1.31</td><td>1.86</td><td>0.29</td><td>0.10</td></tr> <tr id="לוח י פרט 9"><td>9.</td><td>סיעוד</td><td>0.28</td><td>0.21</td><td>0.14</td><td>0.08</td><td>0.08</td><td>0.14</td><td>0.14</td><td>0.03</td><td>0.02</td></tr> <tr id="לוח י פרט 10"><td>10.</td><td>אזרחים ותיקים ושאירים</td><td>5.89</td><td>5.95</td><td>3.65</td><td>2.22</td><td>2.06</td><td>3.60</td><td>1.52</td><td>0.57</td><td>0.25</td></tr> <tr><th>&nbsp;</th><th>סך הכל</th><th>14.50 {{ח:הערה|(הוראת שעה בשנים 2024 עד 2027: 14.60)}}</th><th>12.83</th><th>7.00</th><th>5.55</th><th>4.47</th><th>6.92</th><th>7.00</th><th>1.04</th><th>0.67</th></tr> </table> {{ח:ת}} {{ח:הערה|(הנוסח הקבוע):}} {{ח:ת}} <table style="width: 100%; table-layout: fixed;"> <tr><th width="50px">{{מוקטן|טור א׳}}</th><th>{{מוקטן|טור ב׳}}</th><th colspan="6">{{מוקטן|טור ג׳}}</th><th colspan="2">{{מוקטן|טור ד׳}}</th><th>{{מוקטן|טור ה׳}}</th></tr> <tr><th rowspan="3">פרט</th><th rowspan="3">ענף ביטוח</th><th colspan="6">אחוזים מההכנסה או מהשכר לפי {{ח:פנימי|סעיף 337|סעיפים 337(א)}} {{ח:פנימי|סעיף 340|ו־340(א)}}</th><th colspan="2">הניכוי משכר העובד לענין {{ח:פנימי|סעיף 342|סעיף 342(ג)}} באחוזים</th><th rowspan="3">הקצבת אוצר המדינה לפי {{ח:פנימי|סעיף 32|סעיף 32(ג1)}}</th></tr> <tr><th colspan="3">על חלק העולה על מדרגת הגבייה המופחתת כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 334|בסעיף 334(א)}}</th><th colspan="3">על החלק שאינו עולה על מדרגת הגבייה המופחתת כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 334|בסעיף 334(א)}}</th><th rowspan="2">על חלק השכר העולה על מדרגת הגבייה המופחתת כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 334|בסעיף 334(א)}}</th><th rowspan="2">על חלק השכר שאינו עולה על מדרגת הגבייה המופחתת כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 334|בסעיף 334(א)}}</th></tr> <tr><th>לעובד</th><th>לעובד עצמאי</th><th>למבוטח שאינו עובד ואינו עובד עצמאי</th><th>לעובד</th><th>לעובד עצמאי</th><th>למבוטח שאינו עובד ואינו עובד עצמאי</th></tr> <tr id="לוח י פרט 1"><td>1.</td><td>אימהות</td><td>1.40</td><td>0.94</td><td>–</td><td>0.16</td><td>0.24</td><td>–</td><td>0.87</td><td>0.04</td><td>0.09</td></tr> <tr id="לוח י פרט 2"><td>2.</td><td>אימהות – מבוטח שאינו עובד ואינו עובד עצמאי</td><td>–</td><td>–</td><td>0.16</td><td>–</td><td>–</td><td>0.11</td><td>–</td><td>–</td><td>–</td></tr> <tr id="לוח י פרט 3"><td>3.</td><td>ילדים</td><td>2.08</td><td>2.74</td><td>1.67</td><td>1.47</td><td>0.59</td><td>1.10</td><td>–</td><td>–</td><td>0.08</td></tr> <tr id="לוח י פרט 4"><td>4.</td><td>נפגעי עבודה</td><td>1.96 {{ח:הערה|(הוראת שעה בשנים 2024 עד 2027: 2.06)}}</td><td>0.78</td><td>–</td><td>0.37 {{ח:הערה|(הוראת שעה בשנים 2024 עד 2027: 0.47)}}</td><td>0.17</td><td>–</td><td>–</td><td>–</td><td>0.03</td></tr> <tr id="לוח י פרט 5"><td>5.</td><td>נפגעי תאונות</td><td>0.13</td><td>0.09</td><td>0.07</td><td>0.02</td><td>0.03</td><td>0.04</td><td>0.07</td><td>0.01</td><td>0.02</td></tr> <tr id="לוח י פרט 6"><td>6.</td><td>אבטלה</td><td>0.33</td><td>–</td><td>–</td><td>0.04</td><td>–</td><td>–</td><td>0.21</td><td>0.01</td><td>0.06</td></tr> <tr id="לוח י פרט 7"><td>7.</td><td>זכויות עובדים בהליכי חדלות פירעון</td><td>0.04</td><td>–</td><td>–</td><td>0.01</td><td>–</td><td>–</td><td>–</td><td>–</td><td>0.02</td></tr> <tr id="לוח י פרט 8"><td>8.</td><td>נכות</td><td>2.28</td><td>2.12</td><td>1.31</td><td>0.37</td><td>0.47</td><td>0.87</td><td>1.86</td><td>0.11</td><td>0.10</td></tr> <tr id="לוח י פרט 9"><td>9.</td><td>סיעוד</td><td>0.28</td><td>0.21</td><td>0.14</td><td>0.05</td><td>0.05</td><td>0.09</td><td>0.14</td><td>0.01</td><td>0.02</td></tr> <tr id="לוח י פרט 10"><td>10.</td><td>אזרחים ותיקים ושאירים</td><td>5.89</td><td>5.95</td><td>3.65</td><td>1.67</td><td>1.32</td><td>2.40</td><td>1.52</td><td>0.22</td><td>0.25</td></tr> <tr><th>&nbsp;</th><th>סך הכל</th><th>14.50 {{ח:הערה|(הוראת שעה בשנים 2024 עד 2027: 14.60)}}</th><th>12.83</th><th>7.00</th><th>3.85 {{ח:הערה|(הוראת שעה בשנים 2024 עד 2027: 3.95)}}</th><th>2.87</th><th>4.61</th><th>7.00</th><th>0.40</th><th>0.67</th></tr> </table> {{ח:קטע2|לוח יא|לוח י״א|אחר=[לוח י״א]}} {{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 345|סעיפים 345(ה)}}, {{ח:פנימי|סעיף 348|348}}, {{ח:פנימי|סעיף 349|ו־349}})}}}} {{ח:קטע3||הכנסה מרבית ומזערית לענין דמי ביטוח|תיקון: תשס״ב־7, תשס״ג־12}} {{ח:סעיף*|||תיקון: תשנ״ט, ק״ת תשנ״ט, תש״ס־2, תשס״ב־7, תשס״ג־12, תשס״ד־6, תשס״ט־4, תשע״א־3, תשע״ב־2}} {{ח:ת}} <table> <tr><th>פרט</th><th>בעד</th><th width="40%">הכנסה מרבית</th><th width="40%">הכנסה מזערית</th></tr> <tr id="לוח יא פרט 1"><td rowspan="3">1.</td><td rowspan="3">עובד</td><td>לחודש – הסכום הבסיסי, כפול 5;</td><td>לחודש – סכום השווה לשכר מינימום של החודש הראשון ברבעון;</td></tr> <tr><td>לרבעון – סכום השווה להכנסה המרבית לחודש, כפול 3;</td><td>לרבעון – סכום השווה להכנסה המזערית לחודש, כפול 3;</td></tr> <tr><td>לשנה – סכום השווה לסך ההכנסות המרביות בכל רבעון שבאותה שנת מס.</td><td>לשנה – סכום השווה לסך ההכנסות המזעריות שבכל רבעון שבאותה שנת מס.</td></tr> <tr id="לוח יא פרט 2"><td rowspan="2">2.</td><td rowspan="2">עובד עצמאי</td><td>לרבעון – סכום השווה לחמש פעמים הסכום הבסיסי, כפול 3;</td><td>לרבעון – סכום השווה ל־25% מהשכר הממוצע של החודש הראשון ברבעון, כפול 3;</td></tr> <tr><td>לשנה – סכום השווה לסך ההכנסות המרביות לכל רבעון שבאותה שנת מס.</td><td>לשנה – סכום השווה לסך ההכנסות המזעריות בכל רבעון שבאותה שנת מס.</td></tr> <tr id="לוח יא פרט 3"><td rowspan="2">3.</td><td rowspan="2">מבוטח כאמור {{ח:פנימי|סעיף 348|בסעיף 348(ד) ו־(ה)}}</td><td rowspan="2">לרבעון או לשנה – סכום השווה להכנסה המרבית לרבעון או לשנה, כאמור {{ח:פנימי|לוח יא פרט 1|בפרט 1}}, לפי הענין.</td><td>לרבעון שתחילתו ב־1 בינואר, ב־1 באפריל וב־1 ביולי של שנת מס – סכום השווה ל־5% מהשכר הממוצע של החודש הראשון ברבעון שתחילתו ב־1 בינואר, כפול 3, ולרבעון שתחילתו ב־1 באוקטובר של שנת מס – סכום השווה ל־5% מהשכר הממוצע של החודש הראשון שבאותו רבעון, כפול 3;</td></tr> <tr><td>לשנה – סכום השווה לסך ההכנסות המזעריות שבכל רבעון שבאותה שנת מס.</td></tr> <tr id="לוח יא פרט 4"><td rowspan="2">4.</td><td rowspan="2">מבוטח אחר</td><td rowspan="2">לרבעון או לשנה – סכום השווה להכנסה המרבית לרבעון או לשנה, כאמור {{ח:פנימי|לוח יא פרט 2|בפרט 2}}, לפי הענין.</td><td>לרבעון שתחילתו ב־1 בינואר, ב־1 באפריל וב־1 ביולי של שנת מס – סכום השווה ל־15% מהשכר הממוצע של החודש הראשון ברבעון שתחילתו ב־1 בינואר, כפול 3, ולרבעון שתחילתו ב־1 באוקטובר של שנת מס – סכום השווה ל־15% מהשכר הממוצע של החודש הראשון שבאותו רבעון, כפול 3;</td></tr> <tr><td>לשנה – סכום השווה לסך ההכנסות המזעריות שבכל רבעון שבאותה שנת מס.</td></tr> </table> {{ח:סעיף*|||תיקון: תשנ״ט}} {{ח:ת}} {{ח:פנימי|לוח יא|בלוח זה}}, {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רבעון“ – תקופה של שלושה חודשים רצופים המתחילה ב־1 בינואר, ב־1 באפריל, ב־1 ביולי או ב־1 באוקטובר של כל שנת מס; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שכר מינימום“ – שכר מינימום, שכר מינימום חלקי, שכר מינימום יומי, או שכר מינימום לשעה החל, לפי הענין, לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק שכר מינימום|חוק שכר מינימום}} לגבי עובד פלוני; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הסכום הבסיסי“ – כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 1|בפסקה (3) שבהגדרה {{ח:הערה|”ה}}סכום {{ח:הערה|ה}}בסיסי{{ח:הערה|“}} שבסעיף 1}}. {{ח:קטע2|לוח יא1|לוח י״א1|תיקון: תשע״ז־6}} {{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 369|סעיף 369}})}}}} {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} <table style="table-layou: fixed; width: 100%;"> <tr><th width="50px">פרט</th><th>{{מוקטן|טור א׳}} {{ש}} תקופת ההפרה</th><th>{{מוקטן|טור ב׳}} {{ש}} הסכום המרבי לחיוב</th></tr> <tr><td>1.</td><td>אי־רישום או אי־תשלום לתקופה שעולה על 30 ימים ואינה עולה על 6 חודשים</td><td>עד חמש פעמים השכר הממוצע כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 2|בסעיף 2(ב)}}, ולא יותר מסכום השווה לגמלאות בכסף ששילם המוסד לעובד או שהוא עתיד לשלמן</td></tr> <tr><td>2.</td><td>אי־רישום או אי־תשלום לתקופה שעולה על 6 חודשים ואינה עולה על 12 חודשים</td><td>עד עשר פעמים השכר הממוצע כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 2|בסעיף 2(ב)}}, ולא יותר מסכום השווה לגמלאות בכסף ששילם המוסד לעובד או שהוא עתיד לשלמן</td></tr> <tr><td>3.</td><td>אי־רישום או אי־תשלום לתקופה שעולה על 12 חודשים</td><td>עד עשרים פעמים השכר הממוצע כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 2|בסעיף 2(ב)}}, ולא יותר מסכום השווה לגמלאות בכסף ששילם המוסד לעובד או שהוא עתיד לשלמן</td></tr> </table> {{ח:קטע2|לוח יב|לוח י״ב|אחר=[לוח י״ב]}} {{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 404|סעיף 404}})}}}} {{ח:קטע3||הפחתות מתשלומים לקופת תגמולים}} {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} <table> <tr><th width="50px">פרט</th><th width="200px">הפחתה</th><th width="200px">שיעור</th></tr> <tr><td>1.</td><td>מתשלומי המעביד לפי {{ח:פנימי|סעיף 404|סעיף קטן (ב)}}</td><td>1.8%</td></tr> <tr><td>2.</td><td>מתשלומי המעביד לפי {{ח:פנימי|סעיף 404|סעיף קטן (ג)}}</td><td>1.5%</td></tr> <tr><td>3.</td><td>מתשלומי העובד לפי {{ח:פנימי|סעיף 404|סעיף קטן (ג)}}</td><td>1.0%</td></tr> </table> {{ח:קטע2|לוח יג|לוח י״ג {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תשס״ג־8}} {{ח:קטע2|לוח יד|לוח י״ד}} {{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 293|סעיף 293}})}}}} {{ח:קטע3||ארגונים מאושרים}} {{ח:סעיף*|1||עוגן=לוח יד פרט 1}} {{ח:ת}} כל ארגון נשים מתנדבות שחברותיו פועלות בבית חולים כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת בריאות העם#סעיף 24|בסעיף 24 לפקודת בריאות העם, 1940}}. {{ח:סעיף*|2||תיקון: תשע״ב־14|עוגן=לוח יד פרט 2}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(נמחק).}} {{ח:סעיף*|3||עוגן=לוח יד פרט 3}} {{ח:ת}} ”מיחא“ – חיפה, שיקום ילדים חרשים. {{ח:סעיף*|4||עוגן=לוח יד פרט 4}} {{ח:ת}} אגודת תחנה לעזרה ראשונה נפשית בירושלים ע״ש ד״ר ע. זסלני ז״ל. {{ח:סעיף*|5||עוגן=לוח יד פרט 5}} {{ח:ת}} האגודה למען העיוור ולמניעת העיוורון. {{ח:קטע2|לוח טו|לוח ט״ו}} {{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 294|סעיף 294}})}}}} {{ח:קטע3||חיקוקים מבוטלים שהזכאים לפיהם זכאים לפי {{ח:פנימי|פרק יג|פרק י״ג}}}} {{ח:סעיף*|1||עוגן=לוח טו פרט 1}} {{ח:ת}} חוק התגמולים לנפגעים בהצלת נפש, התשכ״ה–1965. {{ח:סעיף*|2||תיקון: תשע״ב־14|עוגן=לוח טו פרט 2}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק שירותי הכבאות#סעיף 26|סעיפים 26 עד 32 לחוק שירותי הכבאות, התשי״ט–1959}}. {{ח:סעיף*|3||עוגן=לוח טו פרט 3}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|תקנות שעת חירום (אבטחת מוסדות חינוך)#סעיף 11|תקנה 11(ב) לתקנות שעת חירום (אבטחת מוסדות חינוך), התשל״ד–1974}}. {{ח:קטע2|לוח טז|לוח ט״ז|תיקון: תשס״ח־4}} {{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 328|סעיף 328(ד)}})}}}} {{ח:קטע3||הסכום שיעביר משרד האוצר למוסד לפי שנים (במיליוני שקלים חדשים)}} {{ח:סעיף*|||תיקון: תשפ״ב־2}} {{ח:ת}} <table style="width: 400px; table-layout: fixed;"> <tr><td>2008</td><td>110</td></tr> <tr><td>2009</td><td>130</td></tr> <tr><td>2010</td><td>150</td></tr> <tr><td>2011</td><td>155</td></tr> <tr><td>2012 עד 2021</td><td>165</td></tr> <tr><td>2022 ואילך –</td><td>174</td></tr> </table> {{ח:קטע2|לוח טז1|לוח ט״ז1|תיקון: תשפ״ו־4}} {{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 350א|סעיף 350א}})}}}} {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(הוראת שעה מיום 1.1.2026 עד יום 31.12.2035):}} {{ח:ת}} ארצות הברית. {{ח:קטע2|לוח יז|לוח י״ז|תיקון: תשס״ט־4}} {{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 384א|סעיף 384א}})}}}} {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} {{ח:פנימי|לוח יז|בלוח זה}} – {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד“ – מידע על הכנסה לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2.1|סעיף 2(1)}}, {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2.2|(2)}} {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2.8|או (8) לפקודת מס הכנסה}}, ומידע כאמור {{ח:פנימי|סעיף 384א|בפסקאות (2) ו־(3) של סעיף 384א(א)}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מידע על כל הכנסה“ – מידע כאמור {{ח:פנימי|סעיף 384א|בפסקאות (1) עד (3) של סעיף 384א(א)}}, מידע על הכנסה מרווחי הון כמשמעותם {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 88|בסעיף 88 לפקודת מס הכנסה}}, וכן מידע על בעלות של מבוטח או נישום בנכסי דלא ניידי; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מידע על הכנסה לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2|סעיף 2 לפקודה}}“ – מידע על הכנסה לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2|סעיף 2 לפקודת מס הכנסה}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מידע על הכנסות עבודה“ – מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2.2|סעיף 2(2)}} {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2.8|או (8) לפקודת מס הכנסה}}. {{ח:סעיף*|||תיקון: תשע״ז־12, תשע״ח־5}} {{ח:ת}} <table style="width: 100%; tabl-layout: fixed;"> <tr><th>{{מוקטן|טור א׳}} {{ש}} סוג הגמלה</th><th>{{מוקטן|טור ב׳}} {{ש}} מקור חוקי</th><th>{{מוקטן|טור ג׳}} {{ש}} סוגי המידע</th></tr> <tr><td> {{ח:תת|1.}} מענק אשפוז </td><td>{{ח:פנימי|סעיף 43|סעיף 43 לחוק}}</td><td>–</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|2.}} מענק לידה </td><td>{{ח:פנימי|סעיף 44|סעיף 44 לחוק}}</td><td>–</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|3.}} קצבת לידה </td><td>{{ח:פנימי|סעיף 45|סעיף 45 לחוק}}</td><td>–</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|4.}} דמי לידה </td><td>{{ח:פנימי|סעיף 49|סעיף 49 לחוק}}</td><td>מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|5.}} דמי לידה נוספים </td><td>{{ח:פנימי|סעיף 51|סעיף 51 לחוק}}</td><td>מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|6.}} דמי לידה לגבר </td><td>{{ח:פנימי|סעיף 49|סעיף 49 לחוק}}</td><td>מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|7.}} גמלה להורה מאמץ </td><td>{{ח:פנימי|סעיף 57|סעיף 57 לחוק}}</td><td>מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|8.}} גמלה לשמירת הריון </td><td>{{ח:פנימי|סעיף 59|סעיף 59 לחוק}}</td><td>מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|9.}} תשלום מיוחד ליתומים </td><td>{{ח:פנימי|סעיף 62|סעיף 62 לחוק}}</td><td>–</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|10.}} קצבת ילדים רגילה </td><td>{{ח:פנימי|סעיף 66|סעיף 66 לחוק}}</td><td>–</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|11.}} תוספת לקצבת הילדים </td><td>{{ח:פנימי|סעיף 68|סעיף 68(ג) לחוק}}</td><td>–</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|12.}} מענק לימודים </td><td>{{ח:פנימי|סעיף 74|סעיף 74 לחוק}}</td><td>–</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|13.}} דמי פגיעה </td><td>{{ח:פנימי|סעיף 92|סעיף 92 לחוק}}</td><td>מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|14.}} גמלה לנכה עבודה </td><td>{{ח:פנימי|סעיף 104|סעיף 104 לחוק}}</td><td>מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|15.}} ריפוי החלמה ושיקום לנפגע בעבודה </td><td>{{ח:פנימי|סעיף 86|סעיף 86 לחוק}}</td><td>–</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|16.}} גמלאות מיוחדות לנפגע בעבודה </td><td>{{ח:פנימי|סעיף 112|סעיף 112 לחוק}}</td><td>מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|17.}} צירוף נכויות לצורך גמלה לנפגע בעבודה </td><td>{{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה)#סעיף 12|תקנה 12 לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגע{{ח:הערה|י}} עבודה), התשט״ז–1956}} (להלן – תקנות נפגע{{ח:הערה|י}} עבודה)</td><td>מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|18.}} סטיות לצורך גמלה לנפגע בעבודה </td><td>{{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה)#סעיף 15|תקנה 15 לתקנות נפגעי עבודה}}</td><td>מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|19.}} גמלה לנכה נזקק </td><td>{{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה)#סעיף 18א|תקנה 18א לתקנות נפגעי עבודה}}</td><td>מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|20.}} הגדלת קצבה לנפגע עבודה שטרם מלאו לו 18 </td><td>{{ח:פנימי|סעיף 115|סעיף 115 לחוק}}</td><td>–</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|21.}} גמלת תלויים לאלמנה המסוגלת לכלכל את עצמה </td><td>{{ח:פנימי|סעיף 131|סעיף 131 לחוק}}</td><td>מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|22.}} גמלת תלויים לאלמנה שאינה מסוגלת לכלכל את עצמה </td><td>{{ח:פנימי|סעיף 131|סעיף 131 לחוק}}</td><td>מידע על כל הכנסה</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|23.}} גמלת תלויים לאלמן שאין עמו ילדים </td><td>{{ח:פנימי|סעיף 131|סעיף 131 לחוק}}</td><td>מידע על הכנסה לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2|סעיף 2 לפקודת מס הכנסה}}</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|24.}} גמלת תלויים לילדים </td><td>{{ח:פנימי|סעיף 131|סעיף 131 לחוק}}</td><td>מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|25.}} גמלת תלויים להורים </td><td>{{ח:פנימי|סעיף 131|סעיף 131 לחוק}}</td><td>מידע על כל הכנסה</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|26.}} מענק מצוות ליתום של נפגע בעבודה </td><td>{{ח:פנימי|סעיף 143|סעיף 143 לחוק}}</td><td>–</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|27.}} הכשרה מקצועית לאלמנה או לאלמן של נפגע בעבודה </td><td>{{ח:פנימי|סעיף 144|סעיף 144 לחוק}}</td><td>מידע על הכנסה לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2|סעיף 2 לפקודת מס הכנסה}}</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|28.}} דמי מחיה והוצאות אבחון ליתום של נפגע בעבודה </td><td>{{ח:פנימי|סעיף 144|סעיף 144 לחוק}}</td><td>מידע על הכנסה לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2|סעיף 2 לפקודת מס הכנסה}}</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|29.}} דמי תאונה לעובד או לעובד עצמאי </td><td>{{ח:פנימי|סעיף 151|סעיף 151 לחוק}}</td><td>מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|30.}} דמי תאונה למי שאינו עובד או עובד עצמאי </td><td>{{ח:פנימי|סעיף 151|סעיף 151 לחוק}}</td><td>–</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|31.}} דמי אבטלה </td><td>{{ח:פנימי|סעיף 160|סעיף 160 לחוק}}</td><td>1. מידע על הכנסה מעבודה או ממשלח יד<br>2. מידע על הכנסה מפנסיה לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2.5|סעיף 2(5) לפקודת מס הכנסה}}</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|32.}} מענק למי שעבד בעבודה מועדפת </td><td>{{ח:פנימי|סעיף 174|סעיף 174 לחוק}}</td><td>מידע על הכנסה מעבודה</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|33.}} דמי אבטלה למקבל קצבת פרישה </td><td>{{ח:פנימי|סעיף 175|סעיף 175 לחוק}}</td><td>מידע על הכנסה לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2.5|סעיף 2(5) לפקודת מס הכנסה}} לעניין קצבת פרישה או גמול פרישה מעבודה, משירות בצה״ל, משירות במשטרת ישראל או משירות בשירות בתי הסוהר</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|34.}} דמי אבטלה למי שיש לו הכנסה מעבודה או ממשלח יד </td><td>{{ח:פנימי|סעיף 176|סעיף 176 לחוק}}</td><td>מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|35.}} מענק אבטלה למועסק בשכר נמוך </td><td>{{ח:פנימי|סעיף 176א|סעיף 176א לחוק}}</td><td>מידע על הכנסות מעבודה</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|36.}} הענקת אבטלה לקטין </td><td>{{ח:פנימי|סעיף 178|סעיף 178 לחוק}}</td><td>מידע על הכנסות מעבודה</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|37.}} גמלה לעובד בהליכי חדלות פירעון; חוב שכר עבודה; חוב פיצויי פיטורין; חוב לקופת גמל </td><td>{{ח:פנימי|סעיף 182|סעיף 182 לחוק}}</td><td>1. מידע על הכנסות מעבודה<br>2. הפרשות לקופת גמל כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 180|בסעיף 180 לחוק}}</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|38.}} קצבה חודשית לנכה כללי </td><td>{{ח:פנימי|סעיף 199|סעיף 199(1) לחוק}}</td><td>מידע על הכנסה לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2|סעיף 2 לפקודה}}</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|39.}} קצבה חודשית מיוחדת לנכה כללי הלוקה במוגבלות קשה </td><td>{{ח:פנימי|סעיף 199|סעיף 199(1) לחוק}}</td><td>מידע על הכנסה לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2|סעיף 2 לפקודה}}</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|40.}} שיקום מקצועי לנכה כללי </td><td>{{ח:פנימי|סעיף 199|סעיף 199(2) לחוק}}</td><td>מידע על הכנסה לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2|סעיף 2 לפקודה}}</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|41.}} השתתפות במתן שירותים מיוחדים לנכה כללי </td><td>{{ח:פנימי|סעיף 199|סעיף 199(3) לחוק}}</td><td>–</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|42.}} גמלה מיוחדת לנכה כללי הלוקה במוגבלות קשה </td><td>{{ח:פנימי|סעיף 199|סעיף 199(4) לחוק}}</td><td>–</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|43.}} השתתפות במתן שירותים מיוחדים למי שאינו נכה </td><td>{{ח:פנימי|סעיף 199|סעיף 199(3) לחוק}} {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (מתן שירותים מיוחדים)#סעיף 10א|ותקנה 10א לתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (מתן שירותים מיוחדים), התשל״ט–1978}}</td><td>מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|44.}} גמלה מיוחדת למבוטח הלוקה במוגבלות קשה שאינו נכה </td><td>{{ח:פנימי|סעיף 199|סעיף 199(4) לחוק}} {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (מתן שירותים מיוחדים)#סעיף 10א|ותקנה 10א לתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (מתן שירותים מיוחדים), התשל״ט–1978}}</td><td>מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|45.}} גמלת ילד נכה </td><td>{{ח:פנימי|סעיף 222|סעיף 222 לחוק}}</td><td>–</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|46.}} גמלת סיעוד </td><td>{{ח:פנימי|סעיף 224|סעיף 224 לחוק}} {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח סיעוד) (מבחני הכנסה לקביעת הזכות לגמלת סיעוד ושיעורה)#סעיף 3|ותקנה 3 לתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח סיעוד) (מבחני הכנסה לקביעת הזכות לגמלת סיעוד ושיעורה), התשמ״ח–1988}}</td><td>מידע על הכנסה לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2|סעיף 2 לפקודה}}</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|47.}} קצבת אזרח ותיק יחסית בין גיל הפרישה לגיל המזכה בקצבת אזרח ותיק </td><td>{{ח:פנימי|סעיף 245|סעיף 245 לחוק}} {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (קביעת הכנסה בביטוח זקנה ושאירים)#סעיף 1|ותקנה 1 לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת הכנסה בביטוח זקנה ושאירים), התשל״ז–1976}}</td><td>מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|48.}} תוספת לקצבת אזרח ותיק בעבור בת זוג </td><td>{{ח:פנימי|סעיף 247|סעיף 247(1) לחוק}} {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (קביעת הכנסה בביטוח זקנה ושאירים)#סעיף 1|ותקנה 1 לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת הכנסה בביטוח זקנה ושאירים), התשל״ז–1976}}</td><td>מידע על הכנסה לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2|סעיף 2 לפקודה}}</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|49.}} תוספת לקצבת אזרח ותיק בעבור ילד </td><td>{{ח:פנימי|סעיף 247|סעיף 247(2) לחוק}}</td><td>–</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|50.}} תוספת לקצבת אזרח ותיק </td><td>{{ח:פנימי|סעיף 247|סעיף 247(3) לחוק}} {{ח:חיצוני|תקנות הביטוח הלאומי (קביעת הכנסה בביטוח זקנה ושאירים)#סעיף 1|ותקנה 1 לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת הכנסה בביטוח זקנה ושאירים), התשל״ז–1976}}</td><td>מידע על הכנסה לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2|סעיף 2 לפקודה}}</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|51.}} קצבת אזרח ותיק לנכה שהגיע לגיל פרישה לאחר 2002 </td><td>{{ח:פנימי|סעיף 251|סעיף 251 לחוק}}</td><td>–</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|52.}} קצבת אזרח ותיק לנכה שהגיע לגיל פרישה לפני 2002 </td><td>{{ח:פנימי|סעיף 251|סעיף 251 לחוק}}</td><td>מידע על הכנסה לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2|סעיף 2 לפקודה}}</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|53.}} קצבת שאירים לאלמנה </td><td>{{ח:פנימי|סעיף 252|סעיף 252 לחוק}}</td><td>–</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|54.}} קצבת שאירים לאלמן שאין עמו ילד </td><td>{{ח:פנימי|סעיף 252|סעיף 252 לחוק}}</td><td>מידע על הכנסה לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2|סעיף 2 לפקודה}}</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|55.}} קצבת שאירים לאלמן שיש עמו ילד </td><td>{{ח:פנימי|סעיף 252|סעיף 252 לחוק}}</td><td>–</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|56.}} גמלת שאירים ליתום שאין עמו הורה </td><td>{{ח:פנימי|סעיף 252|סעיף 252 לחוק}}</td><td>–</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|57.}} מענק ליתום שהגיע למצוות </td><td>{{ח:פנימי|סעיף 254|סעיף 254 לחוק}}</td><td>–</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|58.}} הכשרה מקצועית לאלמנה הזכאית לקצבת שאירים </td><td>{{ח:פנימי|סעיף 265|סעיף 265 לחוק}}</td><td>מידע על הכנסה לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2|סעיף 2 לפקודה}}</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|59.}} דמי מחיה והוצאות אבחון ליתום המקבל קצבת שאירים </td><td>{{ח:פנימי|סעיף 265|סעיף 265 לחוק}}</td><td>מידע על הכנסה לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2|סעיף 2 לפקודה}}</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|60.}} דמי קבורה </td><td>{{ח:פנימי|סעיף 266|סעיף 266 לחוק}}</td><td>–</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|61.}} תגמול למשרתים במילואים </td><td>{{ח:פנימי|סעיף 271|סעיף 271 לחוק}}</td><td>מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|62.}} הענקות לנערים בחינוך קדם־צבאי </td><td>{{ח:פנימי|סעיף 282|סעיף 282 לחוק}} {{ח:חיצוני|תקנות שירות מילואים (תגמולים) (הענקות לנערים עובדים המשתתפים בחינוך קדם-צבאי)|ותקנות שירות מילואים (תגמולים) (הענקות לנערים עובדים המשתתפים בחינוך קדם־צבאי), התשל״ז–1976}}</td><td>מידע על הכנסות מעבודה</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|63.}} דמי פגיעה למתנדב </td><td>{{ח:פנימי|סעיף 289|סעיף 289 לחוק}}</td><td>מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|64.}} גמלה לנכה עבודה מתנדב </td><td>{{ח:פנימי|סעיף 289|סעיף 289 לחוק}}</td><td>מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|65.}} גמלה לתלויים במתנדב </td><td>{{ח:פנימי|סעיף 289|סעיף 289 לחוק}}</td><td>מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|66.}} גמלה להבטחת הכנסה </td><td>{{ח:חיצוני|חוק הבטחת הכנסה#סעיף 2|סעיף 2 לחוק הבטחת הכנסה}}</td><td>מידע על כל הכנסה</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|67.}} דמי מזונות </td><td>{{ח:חיצוני|תקנות המזונות (הבטחת תשלום)#סעיף 6|תקנה 6 לתקנות המזונות (הבטחת תשלום), התשל״ג–1973}}</td><td>מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|68.}} תגמול לילד שנתייתם עקב מעשה אלימות במשפחה </td><td>{{ח:חיצוני|חוק התגמולים (ילד שנתייתם עקב מעשה אלימות במשפחה)|חוק התגמולים (ילד שנתייתם עקב מעשה אלימות במשפחה), התשנ״ה–1995}}</td><td>–</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|69.}} תגמול לחסיד אומות עולם </td><td>{{ח:חיצוני|חוק התגמולים לחסידי אומות העולם|חוק התגמולים לחסידי אומות העולם, התשנ״ה–1995}}</td><td>–</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|70.}} ריפוי, החלמה ושיקום לנפגע איבה </td><td>{{ח:חיצוני|חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה#סעיף 3|סעיף 3 לחוק נפגעי פעולות איבה}}</td><td>–</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|71.}} תגמול טיפול רפואי לנפגע איבה </td><td>{{ח:חיצוני|חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה#סעיף 4|סעיף 4 לחוק נפגעי פעולות איבה}}</td><td>מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|72.}} גמלה לנכה איבה </td><td>{{ח:חיצוני|חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה#סעיף 4|סעיף 4 לחוק נפגעי פעולות איבה}}</td><td>–</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|73.}} גמלה לנכה איבה נצרך </td><td>{{ח:חיצוני|חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה#סעיף 4|סעיף 4 לחוק נפגעי פעולות איבה}}</td><td>מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|74.}} תגמול לנכה איבה מחוסר פרנסה </td><td>{{ח:חיצוני|תקנות התגמולים לנפגעי פעולות איבה (כללים להוכחת חוסר פרנסה)#סעיף 2|תקנה 2 לתקנות התגמולים לנפגעי פעולות איבה (כללים להוכחת חוסר פרנסה), התשל״א–1971}}</td><td>מידע על כל הכנסה</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|75.}} תגמול לבני משפחה של נפגע איבה </td><td>{{ח:חיצוני|חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה#סעיף 7|סעיף 7 לחוק נפגעי פעולות איבה}}</td><td>–</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|76.}} מניעת כפל בין גמלאות נפגעי איבה ובין גמלאות מאוצר המדינה </td><td>{{ח:חיצוני|חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה#סעיף 17|סעיף 17 לחוק נפגעי פעולות איבה}}</td><td>מידע על כל תגמול מאוצר המדינה שהוא הכנסה לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2.5|סעיף 2(5) לפקודת מס הכנסה}}</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|77.}} מניעת כפל בין גמלאות נפגעי איבה ובין פיצויים לפי {{ח:חיצוני|פקודת הנזיקין|פקודת הנזיקין}} או לפי {{ח:חיצוני|חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים|חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים}} </td><td>{{ח:חיצוני|חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה#סעיף 17|סעיף 17 לחוק נפגעי פעולות איבה}}</td><td>מידע על פיצויים לפי {{ח:חיצוני|חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים|חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים}} או לפי {{ח:חיצוני|פקודת הנזיקין|פקודת הנזיקין}}</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|78.}} פיצוי נפגעי גזזת </td><td>{{ח:חיצוני|חוק לפיצוי נפגעי גזזת|חוק לפיצוי נפגעי גזזת, התשנ״ד–1994}}</td><td>–</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|79.}} פיצוי חולי איידס </td><td>{{ח:חיצוני|חוק לפיצוי נפגעי עירוי דם (נגיף האיידס)|חוק לפיצוי נפגעי עירוי דם (נגיף האיידס), התשנ״ג–1992}}, {{ח:חיצוני|תקנות לפיצוי נפגעי עירוי דם (נגיף האיידס) (קצבה חודשית)#סעיף 2|ותקנה 2 לתקנות לפיצוי נפגעי עירוי דם (נגיף האיידס) (קצבה חודשית), התשנ״ג–1993}}</td><td>מידע על הכנסה לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2|סעיף 2 לפקודה}}</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|80.}} נכה פוליו </td><td>{{ח:חיצוני|חוק פיצוי לנפגעי פוליו|חוק פיצוי לנפגעי פוליו, התשס״ז–2007}}</td><td>–</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|81.}} אסיר ציון – תגמול שלא לפי הכנסה </td><td>{{ח:חיצוני|חוק תגמולים לאסירי ציון ולבני משפחותיהם#סעיף 10|סעיף 10 לחוק תגמולים לאסירי ציון ולבני משפחותיהם, התשנ״ב–1992}}</td><td>–</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|82.}} אסיר ציון – תגמול לפי הכנסה </td><td>{{ח:חיצוני|חוק תגמולים לאסירי ציון ולבני משפחותיהם#סעיף 11|סעיף 11 לחוק תגמולים לאסירי ציון ולבני משפחותיהם, התשנ״ב–1992}}</td><td>מידע על הכנסה לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2|סעיף 2 לפקודה}}</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|83.}} תגמול לתלוי בהרוג מלכות </td><td>{{ח:חיצוני|חוק תגמולים לאסירי ציון ולבני משפחותיהם#סעיף 15|סעיף 15 לחוק תגמולים לאסירי ציון ולבני משפחותיהם, התשנ״ב–1992}}</td><td>–</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|84.}} תגמול לבן משפחה של אסיר ציון במאסר </td><td>{{ח:חיצוני|חוק תגמולים לאסירי ציון ולבני משפחותיהם#סעיף 14|סעיף 14 לחוק תגמולים לאסירי ציון ולבני משפחותיהם, התשנ״ב–1992}}</td><td>מידע על הכנסה לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2|סעיף 2 לפקודה}}</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|85.}} מענק לתלויים של אסיר ציון שנפטר לפני 1 בינואר 1999 </td><td>{{ח:חיצוני|חוק תגמולים לאסירי ציון ולבני משפחותיהם#סעיף 17ו|סעיף 17ו לחוק תגמולים לאסירי ציון ולבני משפחותיהם, התשנ״ב–1992}}</td><td>מידע על הכנסה לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2|סעיף 2 לפקודה}}</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|86.}} קצבת ניידות </td><td>{{ח:חיצוני|הסכם בדבר גמלת ניידות#סעיף 3|סעיף 3 להסכם בדבר גמלת ניידות מיום 1 ביוני 1977}} (להלן – הסכם הניידות)</td><td>מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|87.}} הלוואה עומדת </td><td>{{ח:חיצוני|הסכם בדבר גמלת ניידות#סעיף 5|סעיף 5 להסכם הניידות}}</td><td>–</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|88.}} סיוע מיוחד לרכישת מיתקן הרמה </td><td>{{ח:חיצוני|הסכם בדבר גמלת ניידות#סעיף 21א|סעיף 21א להסכם הניידות}}</td><td>–</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|89.}} הלוואה מיוחדת לרכישה ולהתקנה של אבזרים מיוחדים </td><td>{{ח:חיצוני|הסכם בדבר גמלת ניידות#סעיף 21ה|סעיף 21ה להסכם הניידות}}</td><td>–</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|90.}} החזר הוצאות רכישה והתקנה של אבזרים ברכב פרטי </td><td>{{ח:חיצוני|הסכם בדבר גמלת ניידות#סעיף 21ח|סעיף 21ח להסכם הניידות}}</td><td>-</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|91.}} גמלת אזרח ותיק מיוחדת </td><td>{{ח:חיצוני|הסכם בדבר מתן גמלאות זקנה ושאירים מיוחדות#סעיף 3|סעיף 3 להסכם בדבר מתן גמלאות אזרח ותיק ושאירים מיוחדות}}</td><td>מידע על הכנסה לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2.1|סעיף 2(1)}} {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2.2|ו־(2) לפקודת מס הכנסה}}</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|92.}} גמלת שאירים מיוחדת </td><td>{{ח:חיצוני|הסכם בדבר מתן גמלאות זקנה ושאירים מיוחדות#סעיף 4|סעיף 4 להסכם בדבר מתן גמלאות אזרח ותיק ושאירים מיוחדות}}</td><td>מידע על הכנסה לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2.1|סעיף 2(1)}} {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2.2|ו־(2) לפקודת מס הכנסה}}</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|93.}} השלמת הכנסה למקבלי גמלאות אזרח ותיק ושאירים מיוחדות </td><td>{{ח:חיצוני|הסכם בדבר מתן גמלאות זקנה ושאירים מיוחדות#סעיף 9|סעיף 9 להסכם בדבר מתן גמלאות אזרח ותיק ושאירים מיוחדות}}</td><td>מידע על כל הכנסה</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|94.}} מימון הובלת נפטר </td><td>{{ח:חיצוני|הסכם בדבר מימון העברת נפטרים לקבורה אזרחית|הסכם בדבר מימון הובלת נפטרים}}</td><td>–</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|95.}} מימון מצבה לנפטר גלמוד </td><td>{{ח:חיצוני|הסכם בדבר מימון הקמת מצבה לנפטר גלמוד|הסכם בדבר מימון הקמת מצבה לנפטר גלמוד}}</td><td>–</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|96.}} תגמולי מילואים לאנשי צוות אוויר </td><td>{{ח:חיצוני|הסכם בדבר תגמולי מילואים לאנשי צוות אוויר משוחררי צבא קבע|הסכם בדבר תגמולי מילואים לאנשי צוות אוויר משוחררי צבא קבע}}</td><td>מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|97.}} מימון איסוף קרבנות אסון </td><td>{{ח:חיצוני|הסכם בדבר מימון איסוף קרבנות אסון|הסכם בדבר מימון איסוף קרבנות אסון}}</td><td>–</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|98.}} תגמול אבטלה למשוחררי צבא קבע </td><td>{{ח:חיצוני|הסכם בדבר מתן דמי אבטלה למשוחררים מצבא הקבע|הסכם בדבר תגמול אבטלה למשוחררי צבא קבע}}</td><td>מידע על הכנסה לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2.1|סעיף 2(1) לפקודת מס הכנסה}}</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|99.}} תגמול אבטלה למשוחררי צבא קבע </td><td>{{ח:חיצוני|הסכם משרד הביטחון בדבר תשלום דמי לידה|הסכם בדבר תגמול דמי לידה למשוחררות צבא קבע}}</td><td>מידע על הכנסה לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 2.1|סעיף 2(1) לפקודת מס הכנסה}}</td></tr> </table> {{ח:קטע2|לוח יח|לוח י״ח|תיקון: תשע״א}} {{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 398|סעיף 398(א2)}})}}}} {{ח:קטע3|לוח יח חלק א|חלק א׳: פרטים המשפיעים על זכאות לגמלה או על שיעורה לעניין {{ח:פנימי|סעיף 398|סעיף 398(א2)}}}} {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} {{ח:פנימי|לוח יח|בלוח זה}}, {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הסכום הבסיסי“ – כאמור {{ח:פנימי|סעיף 1|בפסקה (3) להגדרה ”הסכום הבסיסי“}}. {{ח:סעיף*|1||עוגן=לוח יח פרט 1}} {{ח:ת}} קיומה או אי־קיומה של יתרת חשבון של הזכאי לגמלה במוסד פיננסי, כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הסכמים בנכסים פיננסיים|בחוק הסכמים בנכסים פיננסיים, התשס״ו–2006}}, בין בבעלותו ובין בבעלות משותפת עם אחר, או שינוי שחל בה, אם השינוי כאמור עולה על 9% מהסכום הבסיסי לגבי יחיד, או 13% מהסכום הבסיסי לגבי מי שיש עמו ילד או בן זוג. {{ח:סעיף*|2||עוגן=לוח יח פרט 2}} {{ח:ת}} קיומה או אי־קיומה של זכות בנכס מקרקעין, של הזכאי לגמלה או שינוי שחל בזכות כאמור. {{ח:סעיף*|3||עוגן=לוח יח פרט 3}} {{ח:ת}} גובה ההכנסה מעבודה שהזכאי לגמלה עובד בה, או שינוי שחל אם השינוי כאמור עולה על 9% מהסכום הבסיסי לגבי יחיד, או 13% מהסכום הבסיסי לגבי מי שיש עמו ילד או בן זוג. {{ח:סעיף*|4||עוגן=לוח יח פרט 4}} {{ח:ת}} הכנסה ממקורות אחרים של הזכאי לגמלה או שינוי שחל בה, אם השינוי כאמור עולה על 9% מהסכום הבסיסי לגבי יחיד, או 13% מהסכום הבסיסי לגבי מי שיש עמו ילד או בן זוג. {{ח:סעיף*|5||עוגן=לוח יח פרט 5}} {{ח:ת}} כתובת המגורים של הזכאי לגמלה בישראל או שינוי בכתובת כאמור או מעבר לכתובת מגורים אחרת מחוץ לישראל. {{ח:סעיף*|6||עוגן=לוח יח פרט 6}} {{ח:ת}} היות הזכאי לגמלה בעל אזרחות זרה או שינוי לעניין אזרחות כאמור. {{ח:סעיף*|7||עוגן=לוח יח פרט 7}} {{ח:ת}} מועדי כניסה לישראל ויציאה ממנה של הזכאי לגמלה, ותקופת שהותו מחוץ לישראל. {{ח:סעיף*|8||עוגן=לוח יח פרט 8}} {{ח:ת}} מגורים תחת קורת גג אחת, תחילתם או הפסקתם של מגורים כאמור עם אחד מאלה: {{ח:תת|(1)}} מי שנישא לזכאי לגמלה, לרבות מי שנישא על פי הדין במדינת חוץ; {{ח:תת|(2)}} מי שהוא הורה של אחד מילדי הזכאי לגמלה; {{ח:תת|(3)}} מי שיש לזכאי לגמלה חשבון בנק משותף עמו או שיש לזכאי לגמלה זכות משותפת עמו בנכס מקרקעין או ברכב; {{ח:תת|(4)}} מי שיש לזכאי לגמלה הסכם ממון או הסכם אחר בדבר שיתוף בהכנסות או בהוצאות עמו. {{ח:סעיף*|9||עוגן=לוח יח פרט 9}} {{ח:ת}} קבלת כספים על ידי הזכאי לגמלה ישירות מהחייב או ממי מטעמו לעניין {{ח:חיצוני|חוק המזונות (הבטחת תשלום)#סעיף 12|סעיף 12 לחוק המזונות (הבטחת תשלום), התשל״ב–1972}}, או אי־קבלת כספים כאמור. {{ח:סעיף*|10||עוגן=לוח יח פרט 10}} {{ח:ת}} קיומו או אי־קיומו של פסק דין מזונות לטובת הזכאי לגמלה המאוחר לפסק דין שמסר למוסד. {{ח:קטע3|לוח יח חלק ב|חלק ב׳: הפרטים הנדרשים לגבי סוגי הגמלאות}} {{ח:סעיף*|||תיקון: תשע״ז־12}} {{ח:ת}} <table> <tr><th rowspan="2">סוג הגמלה</th><th colspan="10">מספר הפרט {{ח:פנימי|לוח יח חלק א|בחלק א׳}}</th></tr> <tr><th>{{ח:פנימי|לוח יח פרט 1|פרט 1}}</th><th>{{ח:פנימי|לוח יח פרט 2|פרט 2}}</th><th>{{ח:פנימי|לוח יח פרט 3|פרט 3}}</th><th>{{ח:פנימי|לוח יח פרט 4|פרט 4}}</th><th>{{ח:פנימי|לוח יח חלק א פרט 5|פרט 5}}</th><th>{{ח:פנימי|לוח יח פרט 6|פרט 6}}</th><th>{{ח:פנימי|לוח יח פרט 7|פרט 7}}</th><th>{{ח:פנימי|לוח יח פרט 8|פרט 8}}</th><th>{{ח:פנימי|לוח יח פרט 9|פרט 9}}</th><th>{{ח:פנימי|לוח יח פרט 10|פרט 10}}</th></tr> <tr><td>אמהות</td><td>לא נדרש</td><td>לא נדרש</td><td>נדרש</td><td>לא נדרש</td><td>נדרש</td><td>נדרש</td><td>נדרש</td><td>לא נדרש</td><td>לא נדרש</td><td>לא נדרש</td></tr> <tr><td>ילדים</td><td>לא נדרש</td><td>לא נדרש</td><td>לא נדרש</td><td>לא נדרש</td><td>נדרש</td><td>נדרש</td><td>נדרש</td><td>לא נדרש</td><td>לא נדרש</td><td>לא נדרש</td></tr> <tr><td rowspan="2">נפגעי עבודה ומתנדבים*</td><td>לא נדרש</td><td>לא נדרש</td><td>לא נדרש</td><td>לא נדרש</td><td>לא נדרש</td><td>לא נדרש</td><td>לא נדרש</td><td>נדרש</td><td>לא נדרש</td><td>לא נדרש</td></tr> <tr><td colspan="10">{{מוקטן|* {{ח:פנימי|לוח יח פרט 8|פרט 8}} יידרש רק לעניין זכאות לקצבת תלויים שמשתלמת לבן/בת זוג}}</td></tr> <tr><td>אבטלה</td><td>לא נדרש</td><td>לא נדרש</td><td>נדרש</td><td>לא נדרש</td><td>נדרש</td><td>נדרש</td><td>נדרש</td><td>לא נדרש</td><td>לא נדרש</td><td>לא נדרש</td></tr> <tr><td>נכות כללית</td><td>לא נדרש</td><td>לא נדרש</td><td>נדרש</td><td>נדרש</td><td>נדרש</td><td>נדרש</td><td>נדרש</td><td>נדרש</td><td>לא נדרש</td><td>לא נדרש</td></tr> <tr><td>סיעוד</td><td>נדרש</td><td>לא נדרש</td><td>נדרש</td><td>נדרש</td><td>נדרש</td><td>נדרש</td><td>נדרש</td><td>נדרש</td><td>לא נדרש</td><td>לא נדרש</td></tr> <tr><td rowspan="2">אזרח ותיק ושאירים<span style="letter-spacing: -0.167em;">** </span> <span style="letter-spacing: -0.167em;">*** </span></td><td>נדרש</td><td>נדרש</td><td>נדרש</td><td>נדרש</td><td>נדרש</td><td>נדרש</td><td>נדרש</td><td>נדרש</td><td>לא נדרש</td><td>לא נדרש</td></tr> <tr><td colspan="10">{{מוקטן|<span style{{=}}"letter-spacing: -0.167em;">** </span> {{ח:פנימי|לוח יח פרט 1|פרטים 1 עד 4}} יידרשו רק לגבי מי שמשתלמת לו קצבת אזרח ותיק המותנית במבחן הכנסות}} {{ש}} {{מוקטן|<span style{{=}}"letter-spacing: -0.167em;">*** </span> {{ח:פנימי|לוח יח פרט 8|פרט 8}} יידרש רק לעניין קצבת שאירים שמשתלמת לבן/בת זוג}}</td></tr> <tr><td>{{ח:חיצוני|הסכם בדבר גמלת ניידות|הסכם הניידות}}</td><td>לא נדרש</td><td>לא נדרש</td><td>נדרש</td><td>לא נדרש</td><td>נדרש</td><td>נדרש</td><td>נדרש</td><td>לא נדרש</td><td>לא נדרש</td><td>לא נדרש</td></tr> <tr><td>{{ח:חיצוני|הסכם בדבר מתן גמלאות זקנה ושאירים מיוחדות|הסכם בדבר מתן גמלאות אזרח ותיק ושאירים מיוחדות}}</td><td>נדרש</td><td>נדרש</td><td>נדרש</td><td>נדרש</td><td>נדרש</td><td>נדרש</td><td>נדרש</td><td>נדרש</td><td>נדרש</td><td>נדרש</td></tr> </table> {{ח:קטע3|לוח יח חלק ג|חלק ג׳: אזהרה}} {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} הרינו להביא לידיעתך כי אם לא תעדכן את המוסד לביטוח לאומי על כל שינוי שיחול באחד או יותר מהפרטים המפורטים בהודעה זו בתוך שישים ימים ממועד השינוי, במהלך ארבע שנים ממועד משלוח הודעה זו, הנך צפוי לעונשים הקבועים לפי החוק, לרבות קנס; ככל שחל שינוי בפרטים האמורים לגביך, אנא עדכן את המוסד לביטוח לאומי בטופס המצורף. {{ח:קטע2|לוחהשוואה|לוחות השוואה}} {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשכ״ח–1968: <table border="0" cellpadding="1" cellspacing="0" dir="rtl" align="center"> <tr><th width="120">הסעיף הקודם</th><th width="120">הסעיף החדש</th><th width="120">הסעיף הקודם</th><th width="120">הסעיף החדש</th></tr> <tr><td>פרק א׳</td><td>{{ח:פנימי|פרק א|פרק א׳}}</td><td>פרק ו׳4</td><td>{{ח:פנימי|פרק יב|פרק י״ב}}</td></tr> <tr><td>פרק ב׳</td><td>{{ח:פנימי|פרק יא|פרק י״א}}</td><td>פרק ו׳5</td><td>{{ח:פנימי|פרק י|פרק י׳}}</td></tr> <tr><td>פרק ג׳</td><td>{{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳}}</td><td>פרק ז׳</td><td>{{ח:פנימי|פרק יד|פרק י״ד}}</td></tr> <tr><td>פרק ג׳1</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 144|144}}, {{ח:פנימי|סעיף 265|265}}</td><td>פרק ח׳</td><td>{{ח:פנימי|פרק טו|פרק ט״ו}}</td></tr> <tr><td>פרק ג׳2</td><td>{{ח:פנימי|פרק ו|פרק ו׳}}</td><td>פרק ט׳</td><td>{{ח:פנימי|פרק טז|פרק ט״ז}}</td></tr> <tr><td>פרק ד׳</td><td>{{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳}}</td><td>פרק ט׳1</td><td>{{ח:פנימי|פרק יז|פרק י״ז}}</td></tr> <tr><td>פרק ה׳</td><td>{{ח:פנימי|פרק ד|פרק ד׳}}</td><td>פרק ט׳2</td><td>{{ח:פנימי|פרק יג|פרק י״ג}}</td></tr> <tr><td>פרק ו׳1</td><td>{{ח:פנימי|פרק ז|פרק ז׳}}</td><td>פרק י׳</td><td>{{ח:פנימי|פרק ב|פרק ב׳}}</td></tr> <tr><td>פרק ו׳2</td><td>{{ח:פנימי|פרק ט|פרק ט׳}}</td><td>פרק י״א</td><td>{{ח:פנימי|פרק יח|פרק י״ח}}</td></tr> <tr><td>פרק ו׳3</td><td>{{ח:פנימי|פרק ח|פרק ח׳}}</td><td>פרק י״ב</td><td>{{ח:פנימי|פרק יט|פרק י״ט}}</td></tr> </table> <table border="0" cellpadding="1" cellspacing="0" dir="rtl" align="center"> <tr><th width="120">הסעיף הקודם</th><th width="120">הסעיף החדש</th><th width="120">הסעיף הקודם</th><th width="120">הסעיף החדש</th></tr> <tr><td>1</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 1|1}}</td><td>127מ</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 203|203}}</td></tr> <tr><td>1א</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 2|2}}</td><td>127מא</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 204|204}}</td></tr> <tr><td>2</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 3|3}}</td><td>127מב</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 205|205}}</td></tr> <tr><td>3</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 4|4}}</td><td>127מז(א)(1)</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 215|215}}</td></tr> <tr><td>4</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 5|5}}</td><td>127מז(א)(2–3)</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 222|222(א)}}</td></tr> <tr><td>4א</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 6|6}}</td><td>127מז(ב)</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 216|216}}</td></tr> <tr><td>4ב</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 7|7}}</td><td>127מח</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 222|222(ב)}}</td></tr> <tr><td>5</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 238|238}}</td><td>127מט</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 221|221}}</td></tr> <tr><td>6</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 239|239}}</td><td>127מט1</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 222|222(ג)}}</td></tr> <tr><td>7</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 240|240}}</td><td>127מט2</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 222|222(ד)}}</td></tr> <tr><td>8</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 241|241}}</td><td>127נ</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 219|219}}</td></tr> <tr><td>9</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 242|242}}</td><td>127נב</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 218|218}}</td></tr> <tr><td>10</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 243|243}}</td><td>127נב1</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 220|220}}</td></tr> <tr><td>11</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 244|244}}</td><td>127נג</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 180|180}}</td></tr> <tr><td>12</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 245|245}}</td><td>127נד</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 181|181}}</td></tr> <tr><td>15</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 246|246}}</td><td>127נה</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 182|182}}</td></tr> <tr><td>17</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 247|247}}</td><td>127נו</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 183|183}}</td></tr> <tr><td>18</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 248|248}}</td><td>127נז</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 184|184}}</td></tr> <tr><td>19</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 249|249}}</td><td>127נז1</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 185|185}}</td></tr> <tr><td>20</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 250|250}}</td><td>127נח</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 186|186}}</td></tr> <tr><td>20א</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 251|251}}</td><td>127נט</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 187|187}}</td></tr> <tr><td>21</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 252|252}}</td><td>127ס</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 188|188}}</td></tr> <tr><td>22</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 253|253}}</td><td>127סא</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 189|189}}</td></tr> <tr><td>22א</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 254|254}}</td><td>127סב</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 190|190}}</td></tr> <tr><td>23</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 255|255}}</td><td>127סג</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 191|191}}</td></tr> <tr><td>23א</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 256|256}}</td><td>127סד</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 194|194}}</td></tr> <tr><td>24</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 257|257}}</td><td>127סה</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 192|192}}</td></tr> <tr><td>25</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 258|258}}</td><td>127סו</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 193|193}}</td></tr> <tr><td>25א</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 259|259}}</td><td>127סז</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 270|270}}</td></tr> <tr><td>26</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 260|260}}</td><td>127סח</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 271|271}}</td></tr> <tr><td>26ב</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 261|261}}</td><td>127ע</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 272|272}}</td></tr> <tr><td>27(א־ב,ד)</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 262|262}}</td><td>127עא</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 273|273}}</td></tr> <tr><td>27(ג)</td><td>הושמט</td><td>127עב</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 274|274}}</td></tr> <tr><td>28</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 263|263}}</td><td>127עג</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 275|275}}</td></tr> <tr><td>29(א)</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 266|266}}</td><td>127עד</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 276|276}}</td></tr> <tr><td>29(ב)</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 267|267}}</td><td>127עה</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 277|277}}</td></tr> <tr><td>29(ג)</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 268|268}}</td><td>127עו</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 278|278}}</td></tr> <tr><td>30</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 269|269}}, {{ח:פנימי|סעיף 264|264}}</td><td>127עז</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 279|279}}</td></tr> <tr><td>31</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 75|75}}</td><td>127עח</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 280|280}}</td></tr> <tr><td>32</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 76|76}}</td><td>127עט</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 281|281}}</td></tr> <tr><td>33</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 77|77}}</td><td>127פ</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 282|282}}</td></tr> <tr><td>34</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 78|78}}</td><td>127פא</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 283|283}}</td></tr> <tr><td>35</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 79|79}}</td><td>127פא1</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 284|284}}</td></tr> <tr><td>36</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 80|80}}</td><td>127פא2</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 285|285}}</td></tr> <tr><td>37</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 81|81}}</td><td>127פב</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 286|286}}</td></tr> <tr><td>38</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 82|82}}</td><td>127פג</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 223|223}}</td></tr> <tr><td>39</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 83|83}}</td><td>127פד</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 224|224}}</td></tr> <tr><td>40</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 84|84}}</td><td>127פה</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 225|225}}</td></tr> <tr><td>41</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 85|85}}</td><td>127פו</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 226|226}}</td></tr> <tr><td>42</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 86|86}}</td><td>127פז</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 227|227}}</td></tr> <tr><td>43</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 87|87}}</td><td>127פח</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 228|228}}</td></tr> <tr><td>44</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 88|88}}</td><td>127פט</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 229|229}}</td></tr> <tr><td>45</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 89|89}}</td><td>127צ</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 230|230}}</td></tr> <tr><td>46</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 90|90}}</td><td>127צא</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 231|231}}</td></tr> <tr><td>47</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 91|91}}</td><td>127צב</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 232|232}}</td></tr> <tr><td>48</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 92|92}}</td><td>127צג</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 233|233}}</td></tr> <tr><td>49</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 93|93}}</td><td>127צד</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 234|234}}</td></tr> <tr><td>50</td><td>94</td><td>127צה</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 235|235}}</td></tr> <tr><td>51</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 95|95}}</td><td>127צו</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 236|236}}</td></tr> <tr><td>52</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 96|96}}</td><td>127צז</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 237|237}}</td></tr> <tr><td>53</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 97|97}}</td><td>127צח</td><td>הושמט</td></tr> <tr><td>54</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 98|98}}</td><td>128</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 296|296}}</td></tr> <tr><td>55</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 99|99}}</td><td>129</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 297|297}}</td></tr> <tr><td>56</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 100|100}}</td><td>130</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 298|298}}</td></tr> <tr><td>57</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 101|101}}</td><td>131</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 299|299}}</td></tr> <tr><td>58</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 102|102}}</td><td>133</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 300|300}}</td></tr> <tr><td>59</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 103|103}}</td><td>134</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 301|301}}</td></tr> <tr><td>60</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 104|104}}</td><td>134א</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 302|302}}</td></tr> <tr><td>61</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 118|118}}</td><td>135</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 303|303}}</td></tr> <tr><td>62</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 103|103}}, {{ח:פנימי|סעיף 104|104}}, {{ח:פנימי|סעיף 119|119}}</td><td>136</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 304|304}}</td></tr> <tr><td>63</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 120|120}}</td><td>136א</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 305|305}}</td></tr> <tr><td>63א</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 121|121}}</td><td>136ב</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 306|306}}</td></tr> <tr><td>64</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 122|122}}</td><td>137</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 307|307}}</td></tr> <tr><td>64א</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 123|123}}</td><td>137א</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 308|308}}</td></tr> <tr><td>65</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 124|124}}</td><td>137ב</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 309|309}}</td></tr> <tr><td>66</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 104|104(ג)}}, {{ח:פנימי|סעיף 107|107}}</td><td>137ג</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 310|310}}</td></tr> <tr><td>67</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 104|104(ב)}}, {{ח:פנימי|סעיף 105|105}}</td><td>138</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 311|311}}</td></tr> <tr><td>67א</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 108|108}}</td><td>139</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 312|312}}</td></tr> <tr><td>68</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 104|104(ב)}}, {{ח:פנימי|סעיף 106|106}}</td><td>139א</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 313|313}}</td></tr> <tr><td>68א</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 109|109}}</td><td>139ב</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 314|314}}</td></tr> <tr><td>68ב</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 110|110}}</td><td>140</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 315|315}}</td></tr> <tr><td>68ג</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 111|111}}</td><td>141</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 316|316}}</td></tr> <tr><td>69</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 103|103}}, {{ח:פנימי|סעיף 104|104}}, {{ח:פנימי|סעיף 112|112}}</td><td>142</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 317|317}}</td></tr> <tr><td>70</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 113|113}}</td><td>142א</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 318|318}}</td></tr> <tr><td>71</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 114|114}}</td><td>142ב</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 319|319}}</td></tr> <tr><td>72</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 115|115}}</td><td>143</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 320|320}}</td></tr> <tr><td>73</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 116|116}}</td><td>143ב</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 321|321}}</td></tr> <tr><td>73א(א)</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 117|117}}</td><td>144</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 322|322}}</td></tr> <tr><td>73א(ב)</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 404|404(א)}}</td><td>145</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 323|323}}</td></tr> <tr><td>73ב</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 125|125}}</td><td>146</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 324|324}}</td></tr> <tr><td>74</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 130|130}}</td><td>147</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 325|325}}</td></tr> <tr><td>75</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 131|131}}</td><td>148</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 326|326}}</td></tr> <tr><td>76</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 132|132}}</td><td>149</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 327|327}}</td></tr> <tr><td>77</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 133|133}}</td><td>150</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 328|328}}</td></tr> <tr><td>77א</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 134|134}}</td><td>151</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 329|329}}</td></tr> <tr><td>78(א–ב)</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 135|135}}</td><td>152</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 330|330}}</td></tr> <tr><td>78(ג)</td><td>הושמט</td><td>153</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 331|331}}</td></tr> <tr><td>79</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 136|136}}</td><td>154</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 332|332}}</td></tr> <tr><td>80</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 137|137}}</td><td>155</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 333|333}}</td></tr> <tr><td>81</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 138|138}}</td><td>156</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 334|334}}</td></tr> <tr><td>82</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 139|139}}</td><td>157</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 335|335}}</td></tr> <tr><td>82א</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 140|140}}</td><td>158</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 336|336}}</td></tr> <tr><td>82ב</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 141|141}}</td><td>159</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 337|337}}</td></tr> <tr><td>82ג</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 142|142}}</td><td>159א</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 338|338}}</td></tr> <tr><td>82ד</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 143|143}}</td><td>159ב</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 339|339}}</td></tr> <tr><td>83</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 126|126}}</td><td>160</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 340|340}}</td></tr> <tr><td>84</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 127|127}}</td><td>160א</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 341|341}}</td></tr> <tr><td>85</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 128|128}}</td><td>161</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 342|342}}</td></tr> <tr><td>86</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 129|129}}</td><td>162</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 343|343}}</td></tr> <tr><td>87</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 145|145}}</td><td>163</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 344|344}}</td></tr> <tr><td>88</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 146|146}}</td><td>164</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 345|345}}</td></tr> <tr><td>89</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 147|147}}</td><td>165</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 346|346}}</td></tr> <tr><td>89א</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 148|148}}</td><td>166</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 347|347}}</td></tr> <tr><td>89ב</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 149|149}}</td><td>167</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 348|348}}</td></tr> <tr><td>90</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 144|144(ב)}}, {{ח:פנימי|סעיף 265|265(ב)}}</td><td>167א</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 349|349}}</td></tr> <tr><td>90א</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 144|144(א)}}, {{ח:פנימי|סעיף 265|265(א)}}</td><td>167ב</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 348|348(א)}}</td></tr> <tr><td>90ב</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 150|150}}</td><td>168</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 350|350}}</td></tr> <tr><td>90ג</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 151|151}}</td><td>168א(5)</td><td>הושמט</td></tr> <tr><td>90ד</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 152|152}}</td><td>169</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 351|351}}</td></tr> <tr><td>90ה</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 153|153}}</td><td>170</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 352|352}}</td></tr> <tr><td>90ו</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 154|154}}</td><td>171</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 353|353}}</td></tr> <tr><td>90ז</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 155|155}}</td><td>172</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 354|354}}</td></tr> <tr><td>90ח</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 156|156}}</td><td>173</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 355|355}}</td></tr> <tr><td>90ט</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 157|157}}</td><td>173א</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 356|356}}</td></tr> <tr><td>91</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 39|39}}</td><td>174</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 357|357}}</td></tr> <tr><td>92</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 40|40}}</td><td>175</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 358|358}}</td></tr> <tr><td>93</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 41|41}}</td><td>176</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 359|359}}</td></tr> <tr><td>94</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 42|42}}</td><td>177</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 360|360}}</td></tr> <tr><td>94א</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 43|43}}</td><td>177א</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 361|361}}</td></tr> <tr><td>94ב</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 44|44}}</td><td>178</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 362|362}}</td></tr> <tr><td>94ג</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 45|45}}</td><td>178א</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 363|363}}</td></tr> <tr><td>94ד</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 46|46}}</td><td>179</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 364|364}}</td></tr> <tr><td>95</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 47|47}}</td><td>180</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 365|365}}</td></tr> <tr><td>95א</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 57|57(א–ב)}}</td><td>181</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 366|366}}</td></tr> <tr><td>96</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 48|48}}</td><td>183</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 367|367}}</td></tr> <tr><td>97</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 49|49}}</td><td>184</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 368|368}}</td></tr> <tr><td>98</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 50|50}}</td><td>185</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 369|369}}</td></tr> <tr><td>98א</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 51|51}}</td><td>185א</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 370|370}}</td></tr> <tr><td>99</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 52|52}}</td><td>186</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 371|371}}</td></tr> <tr><td>100</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 53|53(א–ב)}}</td><td>187</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 372|372}}</td></tr> <tr><td>101</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 54|54}}</td><td>188(א)</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 373|373}}</td></tr> <tr><td>101א</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 53|53(ג)}}</td><td>188(ב–ד)</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 404|404(ב–ד)}}</td></tr> <tr><td>101ב</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 53|53(ד)}}</td><td>190</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 374|374}}</td></tr> <tr><td>102</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 55|55}}</td><td>191</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 375|375}}</td></tr> <tr><td>103</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 56|56}}</td><td>191א</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 376|376}}</td></tr> <tr><td>103א</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 57|57(ג)}}</td><td>192</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 377|377}}</td></tr> <tr><td>103ב</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 62|62}}</td><td>192א</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 378|378}}</td></tr> <tr><td>103ב1</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 63|63}}</td><td>193</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 379|379}}</td></tr> <tr><td>103ג</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 58|58}}</td><td>194</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 380|380}}</td></tr> <tr><td>103ד</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 59|59}}</td><td>195</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 381|381}}</td></tr> <tr><td>103ה</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 60|60}}</td><td>195א</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 382|382}}</td></tr> <tr><td>103ו</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 61|61}}</td><td>196</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 383|383}}</td></tr> <tr><td>103ז</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 64|64}}</td><td>196א</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 384|384}}</td></tr> <tr><td>104</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 65|65}}</td><td>197</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 385|385}}</td></tr> <tr><td>105</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 66|66}}</td><td>198</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 386|386}}</td></tr> <tr><td>106</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 67|67}}</td><td>198א</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 1|1}} השכר הממוצע</td></tr> <tr><td>109</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 68|68}}, {{ח:פנימי|לוח ד|לוח ד׳}}</td><td>198אא</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 387|387}}</td></tr> <tr><td>110(א)</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 69|69(א)}}</td><td>198ב</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 388|388}}</td></tr> <tr><td>110(ב)</td><td>הושמט</td><td>198ג</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 389|389}}</td></tr> <tr><td>111</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 69|69(ב–ד)}}</td><td>198ד</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 390|390}}</td></tr> <tr><td>112</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 70|70}}</td><td>198ה</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 287|287}}, {{ח:פנימי|סעיף 288|288}}</td></tr> <tr><td>113</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 71|71}}</td><td>198ו</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 289|289}}</td></tr> <tr><td>114</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 72|72}}</td><td>198ז</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 290|290}}</td></tr> <tr><td>115</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 74|74}}</td><td>198ח</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 291|291}}</td></tr> <tr><td>116</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 73|73}}</td><td>198ט</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 292|292}}</td></tr> <tr><td>127א</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 158|158}}</td><td>199</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 8|8}}</td></tr> <tr><td>127ב</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 159|159}}</td><td>200</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 9|9}}</td></tr> <tr><td>127ג</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 160|160}}</td><td>200א</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 10|10}}</td></tr> <tr><td>127ד</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 161|161}}</td><td>201</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 11|11}}</td></tr> <tr><td>127ה</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 162|162}}</td><td>202</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 12|12}}</td></tr> <tr><td>127ו</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 163|163}}</td><td>203</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 13|13}}</td></tr> <tr><td>127ז</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 165|165}}</td><td>204</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 14|14}}</td></tr> <tr><td>127ח</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 166|166}}</td><td>204א</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 15|15}}</td></tr> <tr><td>127י</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 167|167}}</td><td>204ב</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 16|16}}</td></tr> <tr><td>127יא</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 168|168}}</td><td>205</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 17|17}}</td></tr> <tr><td>127יב</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 169|169}}</td><td>206</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 18|18}}</td></tr> <tr><td>127יג</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 170|170}}</td><td>207</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 19|19}}</td></tr> <tr><td>127יד</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 171|171}}</td><td>208</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 20|20}}</td></tr> <tr><td>127טו</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 172|172}}</td><td>209</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 21|21}}</td></tr> <tr><td>127טז</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 173|173}}</td><td>210</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 22|22}}</td></tr> <tr><td>127טז1</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 174|174}}</td><td>211</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 23|23}}</td></tr> <tr><td>127טז2</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 175|175}}</td><td>212</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 25|25}}</td></tr> <tr><td>127טז3</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 176|176}}</td><td>213</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 26|26}}</td></tr> <tr><td>127יז</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 177|177}}</td><td>214</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 27|27}}</td></tr> <tr><td>127יח(א)</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 178|178}}</td><td>215</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 28|28}}</td></tr> <tr><td>127יח(ב)</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 179|179}}</td><td>215א</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 29|29}}</td></tr> <tr><td>127כ</td><td>לפי הענין</td><td>215ב</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 30|30}}</td></tr> <tr><td>127כא</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 195|195}}</td><td>216</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 31|31}}</td></tr> <tr><td>127כב(א,ד)</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 196|196}}</td><td>217</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 32|32}}</td></tr> <tr><td>127כב(ב–ג)</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 207|207}}</td><td>217א</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 33|33}}</td></tr> <tr><td>127כב1(א–ב)</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 197|197}}</td><td>218</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 34|34}}</td></tr> <tr><td>127כב1(ג)</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 202|202(ב)}}</td><td>219</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 35|35}}</td></tr> <tr><td>127כג</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 198|198}}</td><td>220</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 36|36}}</td></tr> <tr><td>127כד</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 217|217}}</td><td>221</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 37|37}}</td></tr> <tr><td>127כה(א)(1–3)</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 199|199}}</td><td>222</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 38|38}}</td></tr> <tr><td>127כה(א)(3)</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 206|206(א–ב)}}</td><td>223</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 24|24}}</td></tr> <tr><td>127כה(ב–ג)</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 206|206(ג–ד)}}</td><td>230</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 391|391}}</td></tr> <tr><td>127כז</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 208|208}}</td><td>231</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 392|392}}</td></tr> <tr><td>127כח</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 209|209}}</td><td>231א</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 393|393}}</td></tr> <tr><td>127כט</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 211|211(א)}}</td><td>231ב</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 394|394}}</td></tr> <tr><td>127ל</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 211|211(ב–ג)}}</td><td>232</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 395|395}}</td></tr> <tr><td>127לא</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 212|212}}</td><td>233</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 396|396}}</td></tr> <tr><td>127לב</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 210|210}}</td><td>234</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 397|397}}</td></tr> <tr><td>127לד</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 213|213}}</td><td>239</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 398|398}}</td></tr> <tr><td>127לה</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 214|214}}</td><td>241</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 399|399}}</td></tr> <tr><td>127לו</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 200|200(א)}}</td><td>242</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 400|400}}</td></tr> <tr><td>127לז</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 200|200(ב–ג)}}</td><td>243</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 401|401}}</td></tr> <tr><td>127לח</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 201|201}}</td><td>244</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 402|402}}</td></tr> <tr><td>127לט</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 202|202(א)}}</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td></tr> </table> <table border="0" cellpadding="1" cellspacing="0" dir="rtl" align="center"> <tr><th width="120">הסעיף הקודם</th><th width="120">הסעיף החדש</th><th width="120">הסעיף הקודם</th><th width="120">הסעיף החדש</th></tr> <tr><td>לוח א׳</td><td>{{ח:פנימי|לוח א|לוח א׳}}</td><td>לוח ט׳1</td><td>{{ח:פנימי|לוח ז|לוח ז׳}}</td></tr> <tr><td>לוח ב׳</td><td>{{ח:פנימי|לוח ט|לוח ט׳}}</td><td>לוח ט׳2</td><td>{{ח:פנימי|לוח ח|לוח ח׳}}</td></tr> <tr><td>לוח ד׳1</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 261|261(א)}}</td><td>לוח י׳</td><td>{{ח:פנימי|לוח י|לוח י׳}}</td></tr> <tr><td>לוח ה׳</td><td>{{ח:פנימי|לוח ה|לוח ה׳}}</td><td>לוח י״א</td><td>{{ח:פנימי|לוח יא|לוח י״א}}</td></tr> <tr><td>לוח ה׳1</td><td>{{ח:פנימי|לוח ו|לוח ו׳}}</td><td>לוח י״ב</td><td>{{ח:פנימי|לוח יב|לוח י״ב}}</td></tr> <tr><td>לוח ז׳</td><td>{{ח:פנימי|לוח ג|לוח ג׳}}</td><td>לוח י״ד</td><td>{{ח:פנימי|לוח ב|לוח ב׳}}</td></tr> </table> {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_207979.pdf|חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס׳ 21), התשל״ו–1976}}: <table border="0" cellpadding="1" cellspacing="0" dir="rtl" align="center"> <tr><th width="120">הסעיף הקודם</th><th width="120">הסעיף החדש</th><th width="120">הסעיף הקודם</th><th width="120">הסעיף החדש</th></tr> <tr><td>{{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_207979.pdf|37(א)}}</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 293|293}}, {{ח:פנימי|לוח יד|לוח י״ד}}</td><td>{{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_207979.pdf|38}}</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 295|295}}</td></tr> <tr><td>{{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_207979.pdf|37(ב)}}</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 294|294}}, {{ח:פנימי|לוח טו|לוח ט״ו}}</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td></tr> </table> {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} חוק הביטוח הלאומי (הוראת שעה), התשנ״א–1991: <table border="0" cellpadding="1" cellspacing="0" dir="rtl" align="center"> <tr><th width="120">הסעיף הקודם</th><th width="120">הסעיף החדש</th><th width="120">הסעיף הקודם</th><th width="120">הסעיף החדש</th></tr> <tr><td>1</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 164|164}}</td><td>3א</td><td>{{ח:פנימי|לוח יג|לוח י״ג 3}}</td></tr> <tr><td>2</td><td>{{ח:פנימי|לוח יג|לוח י״ג 1}}</td><td>4</td><td>{{ח:פנימי|לוח יג|לוח י״ג}} ({{ח:פנימי|סעיף 165|165(א)(1)}})</td></tr> <tr><td>3</td><td>{{ח:פנימי|לוח יג|לוח י״ג 2}}</td><td>5</td><td>{{ח:פנימי|לוח יג|לוח יג 4}}</td></tr> </table> {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211130.pdf|חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס׳ 83), התשנ״ד–1994}}: <table border="0" cellpadding="1" cellspacing="0" dir="rtl" align="center"> <tr><th width="120">הסעיף הקודם</th><th width="120">הסעיף החדש</th><th width="120">הסעיף הקודם</th><th width="120">הסעיף החדש</th></tr> <tr><td>{{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211130.pdf|5}}</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 403|403(א)}}</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td></tr> </table> {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|חוק קליטת חיילים משוחררים|חוק קליטת חיילים משוחררים, התשנ״ד–1994}}: <table border="0" cellpadding="1" cellspacing="0" dir="rtl" align="center"> <tr><th width="120">הסעיף הקודם</th><th width="120">הסעיף החדש</th><th width="120">הסעיף הקודם</th><th width="120">הסעיף החדש</th></tr> <tr><td>{{ח:חיצוני|חוק קליטת חיילים משוחררים#סעיף 24|24(ב)}}</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 403|403(ג)}}</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td></tr> </table> {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211056.pdf|חוק לצמצום ממדי העוני והפערים בהכנסות (תיקוני חקיקה), התשנ״ד–1994}}: <table border="0" cellpadding="1" cellspacing="0" dir="rtl" align="center"> <tr><th width="120">הסעיף הקודם</th><th width="120">הסעיף החדש</th><th width="120">הסעיף הקודם</th><th width="120">הסעיף החדש</th></tr> <tr><td>{{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211056.pdf|7(ג)}}</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 403|403(ד)}}</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td></tr> </table> {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211806.pdf|חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס׳ 99), התשנ״ה–1995}}: <table border="0" cellpadding="1" cellspacing="0" dir="rtl" align="center"> <tr><th width="120">הסעיף הקודם</th><th width="120">הסעיף החדש</th><th width="120">הסעיף הקודם</th><th width="120">הסעיף החדש</th></tr> <tr><td>{{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211806.pdf|2}}</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 403|403(ב)}}</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td></tr> </table> {{ח:חתימות|נוסח משולב נקבע בועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת ביום ג׳ בניסן התשנ״ה (3 באפריל 1995).}} * '''דוד ליבאי'''<br>שר המשפטים {{ח:סוגר}} {{ח:סוף}} {{חוקי ביטחון סוציאלי|כנסת=2000198}} [[קטגוריה:בוט חוקים]] 4bpom4rmq92agdheqxd968nsk6dodt8 0 164011 3019843 2843253 2026-06-14T13:46:32Z Motimn1 43943 3019843 wikitext text/x-wiki {{סרגל ניווט|עין איה על ברכות|ה|לא|לב|לג}} {{צתב|ורבי יוחנן אמר זרע ששקול כשני אנשים, ומאן נינהו משה ואהרן כו'|ברכות|לא|ב}}. כבר ביארו חכמים ז"ל בסנהדרין שהי' משרע"ה אומר יקוב הדין את ההר ואהרן הי' רודף שלום. הכונה, כי תוה"ק היא מכינה את הסיבות לקיום השלום בישראל ע"כ ת"ח מרבים שלום בעולם. וכן דרכה של תורה בכל דרכיה, להזמין הסיבות הראויות אל התכלית היוצאת, כדברי הרמב"ם במו"נ בשלישי , שכך היא מדת החכמה האלהית להכין הסיבות והשלימות באה על ידן, אך עכ"ז נמצא שצריך התעסקות ג"כ בהוצאת התכלית מן הסיבות שהכינה תורה. והנה משרע"ה שהיה מיוחד לתורה, היתה מדרגתו בעיקרה לחזק הסבות שמביאות את התכלית ומהן התכלית באה. ואהרן הי' עסוק להביא את התכלית עצמה ע"כ הי' רודף שלום שהוא התכלית והחותם של כל הטוב והאושר הכללי והפרטי. אמנם הי' מוכרח להיות חלוק הדבר בראשית ההנהגה, אבל אחר שכבר נתנה תורה, בקשה שיהי' כולל שמואל ב' המדרגות יחד, להתעסק בשלימות הסבות של שלימות האומה ולהיות ג"כ עסוק בהוצאת התכלית מהם, כמדת משה ואהרן יחד. {{סרגל ניווט|עין איה על ברכות|ה|לא|לב|לג}} <noinclude> [[קטגוריה:עין איה|ברכות ה לב]]</noinclude> 9y5vmz2hkzzry3cselzzvf22fse0xyx 0 164014 3020035 2695018 2026-06-15T08:59:02Z Motimn1 43943 3020035 wikitext text/x-wiki {{סרגל ניווט|עין איה על ברכות|ה|לד|לה|לו}} {{צתב|אל הנער הזה התפללתי, אר"א, שמואל מורה הלכה בפני רבו היה|ברכות|לא|ב}}. יסוד איסור הוראת הלכה בפני רבו הוא מפני שההדרכה אל השלימות תגמר בשני ענינים עקרים, השלמת השכל והשלמת המוסר שמקורו מהרגשת היושר והצדק. ואם ילך תמיד השכל מחובר אל המוסר, יצליח ויהי' לברכה. אבל אם יעבור השכל ויצא מגבול שיעבוד המשרים אז ע"פ רוב תהי' קלקלתו גדולה. ע"כ ההלכה אם שהיא אמת ויש בה שלימות השכל, ראוי שיהי' מורא הרב שבא משלימות המוסר מכריע שלא להורות לפניו. והנה שלמות המוסר הוא מצד המפורסמות שגדרם הוא הטוב והרע לא האמת והשקר כדברי הרמב"ם במו"נ . ולפ"ז, זה הצורך שיהי' השכל משועבד אל המוסר הוא בא לאדם בכללו ע"י החטא, שכיון שנשתקע במפורסמות צריך הוא להנהגה המשלמת אותו לפי ערכו. אבל מצד שלימות האדם עקרו הוא השכל הטהור שהוא אור ד'. ע"כ המורה הלכה בפני רבו, שהוא המשחרר את השכל משיעבוד המוסר, חייב מיתה, שמזה אפשר לצאת תקלה גדולה. ע"כ בראות עלי ששמואל במעלליו יתנכר, שנוטה הוא להיות משחרר את השכל מגבול המוסר המפורסם, חרד מאד, שלפי רוב כשרונו הנפלא תגלה פעולתו הרבה, והדרכה כזאת תוכל להזיק הרבה מאד. אמנם כ"ז הוא רק באדם שהוא במעלה במדת האדם, שהנטיה הטבעית של המפורסמות שולטות עליו ואם השכל יצא מכלל זה תצא תקלה. אבל איש אלקים קדוש שגב ערכו, כענין אדה"ר לפני החטא, לאיש כזה השיעבוד אל המפורסמות אינה מעלה כ"א חסרון. ע"כ מילדותו לא הי' נמצא בו שיעבוד זה, ושכלו מהר לתן פריו מבלי הבט אל המפורסם. אמנם ודאי כיון שבא רק מצד הקדושה והמעלה היתירה, ישכיל מיד בגדלותו איך להתנהג בכל ענין, כי השכל הטהור בעצמו ידריכהו בכל טוב. ע"כ כאשר רצתה חנה להצילו שלא יענש, אמרה "אל הנער הזה התפללתי". וכיון שבא ע"י תפילה ונס, אין דבר רע יורד מלמעלה , ובודאי הוא רק מצד היתרון של טהרת השכל אצלו, שלא נמצא בטבעו שיעבוד אל הדברים המפורסמים שהוא בא מצד ההכרה המוסרית, והוא עתיד להכיר את כל השלימות מצד שכלו הטהור הזורח בנפשו הנפלאה. {{סרגל ניווט|עין איה על ברכות|ה|לד|לה|לו}} <noinclude> [[קטגוריה:עין איה|ברכות ה לה]]</noinclude> cn6egt4cscdnat3wr0udo5h88s3zbyd 0 164015 3020063 2695019 2026-06-15T11:53:07Z Motimn1 43943 3020063 wikitext text/x-wiki {{סרגל ניווט|עין איה על ברכות|ה|לה|לו|לז}} {{צתב|וחנה היא מדברת על לבה, אר"א משום ריב"ז על עסקי לבה וכו' כ"מ שבראת באשה לא בראת ד"א לבטלה כו' על לבי לא להניק בהם, תן לי בן ואניק בהם|ברכות|לא|ב}}. מי שישכיל עוצם השגחת השי"ת הפרטית יוכל לטעות שכח הבריאה ילך בכללות ויברא לפעמים גם דבר שלא ימלא תפקידו. אמנם המסתכל יפה ישכיל שאין שום מקרה נמצא וכל הנברא נברא בצביונו להשלים תפקידו, ואם לפעמים יזדמן שלא ימלא תעודתו הוא ג"כ לתכלית, או מצד חטא קדום או להעיר לתפילה , אבל עכ"פ הכל דבק בהשגחת השם ית' העליונה. והנה האיש והאשה יצאו מטפוס אחד ביצירה, ואם הי' כח היצירה הולך בכללות מבלי להקפיד על פרטים, הי' ראוי שימצא באשה איזה דבר שבא רק מצד כח היצירה המינית אע"פ שבפרטות אין תועלת, אבל לא מצינו כן. וה"ה בכל הפרטים של הברואים, כ"א הוא בכשרונותיו המדוייקות לפי ערכו ומציאותו, ומזה נלמד דעת ההשגחה הפרטית. א"כ גם באישים ההשגחה היא פרטית על כל דבר וענין, ע"כ כיון שנבראו בה דדים להניק ודאי [שנבראה] תכונה זו לצורך, ע"כ ראוי להתאמץ בתפילה להוציא השלמות המוכן מן הכח אל הפועל. {{סרגל ניווט|עין איה על ברכות|ה|לה|לו|לז}} <noinclude> [[קטגוריה:עין איה|ברכות ה לו]]</noinclude> 28nn0dninvfnpoeygfesezfa2f3bp0o 0 259686 3019900 2972322 2026-06-14T17:40:28Z YaakAM 41571 עיצוב 3019900 wikitext text/x-wiki {{קטן|נוסח עתיק של [[תפילת שמונה עשרה]], שהתגלה ב[[w:גניזת קהיר]]. פורסם לראשונה ב-[http://jqr.pennpress.org/ JQR] כרך 10 (1898) [https://www.jstor.org/stable/1450391 עמודים 654-661], ופורסם שוב בספר [[w:התפילה בישראל בהתפתחותה ההיסטורית]], עמ' 392. בנוסח זה, ברכת "בונה ירושלים" מאוחדת עם הברכה שאחריה "את צמח דוד" לברכה אחת שחתימתה "אלהי דוד ובונה ירושלים", ולכן הוא כולל בדיוק 18 ברכות.}} ==נוסח התפילה== # ברוך אתה ה' אלהינו ואלהי אבותינו, אלהי אברהם אלהי יצחק ואלהי יעקב, האל הגדול הגבור והנורא אל עליון קונה שמים וארץ, # מגננו ומגן אבותינו, מבטחנו בכל דור ודור. ברוך אתה ה' מגן אברהם. # אתה גבור, משפיל גאים, חזק ומדין עריצים, חי עולמים, מקים מתים, משיב הרוח ומוריד הטל/הגשם, מכלכל חיים מחיה המתים כהרף עין ישועה לנו תצמיח. ברוך אתה ה' מחיה המתים. # קדוש אתה ונורא שמך ואין אלוה מבלעדיך. ברוך אתה ה' האל הקדוש. # חננו אבינו דעה מאתך, ובינה והשכל מתורתך. ברוך אתה ה' חונן הדעת. # השיבנו ה' אליך ונשובה חדש ימינו כקדם, כי 'שובה שובה' אמרת לנו ועל התשובה מראש הבטחתנו. ברוך אתה ה' הרוצה בתשובה. # סלח לנו אבינו כי חטאנו לך, מחה והעבר פשעינו מנגד עיניך, כי רבים רחמיך. ברוך אתה ה' המרבה לסלוח. # ראה בענינו וריבה ריבנו, וגאלנו למען שמך. ברוך אתה ה' גואל ישראל. # רפאנו ה' אלהינו ממכאוב לבנו, ויגון ואנחה העבר ממנו, והעלה רפואה למכותינו. ברוך אתה ה' רופא חולי עמו ישראל. # ברך עלינו ה' אלהינו את השנה הזאת לטובה בכל מיני תבואתה, וקרב מהרה שנת קץ גאולתנו, ותן טל {בחורף: ומטר} על פני האדמה, ושבע עולם מאוצרות טובך, ותן ברכה במעשה ידינו. ברוך אתה ה' מברך השנים. # תקע בשופר גדול לחרותנו, ושא נס לקבוץ גליותינו. ברוך אתה ה' מקבץ נדחי עמו ישראל. # השיבה שופטינו כבראשונה ויועצינו כבתחלה, ומלוך עלינו אתה לבדך. ברוך אתה ה' אוהב המשפט. # למשמדים אל תהי תקוה, ומלכות זדון מהרה תעקר בימינו, והנצרים והמינים כרגע יאבדו. ימחו מספר החיים ועם צדיקים אל יכתבו. ברוך אתה ה' מכניע זדים. # על גרי הצדק יהמו רחמיך, ותן לנו שכר טוב עם עושי רצונך. ברוך אתה ה' מבטח לצדיקים. # רחם ה' אלהינו ברחמיך הרבים על ישראל עמך ועל ירושלים עירך ועל ציון משכן כבודך ועל היכלך ועל מעונך ועל מלכות בית דוד משיח צדקך. ברוך אתה ה' אלהי דוד בונה ירושלים. # שמע ה' אלהינו בקול תפלתנו ורחם עלינו, כי אל חנון ורחום אתה. ברוך אתה ה' שומע תפלה. # רצה ה' אלהינו ושכון בציון ויעבדוך עבדיך בירושלם. ברוך אתה ה' שאותך ביראה נעבד. # מודים אנחנו לך, אתה הוא ה' אלהינו ואלהי אבותינו, על כל הטובות והחסד והרחמים שגמלתנו ושעשיתה עמנו ועם אבותינו מלפנים, ואם אמרנו מטה רגלנו חסדך ה' יסעדנו. ברוך אתה ה' הטוב לך להודות. # שים שלום על ישראל עמך ועל עירך ועל נחלתך וברכנו כלנו כאחד. ברוך אתה ה' עושה השלום. ==נוסח מנוקד== בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, אֱלֹהֵי אַבְרָהָם אֱלֹהֵי יִצְחָק וֵאלֹהֵי יַעֲקֹב, הָאֵל הַגָּדוֹל הַגִּבּוֹר וְהַנּוֹרָא אֵל עֶלְיוֹן קוֹנֵה שָׁמַיִם וָאָרֶץ. מְגִנֵּנוּ וּמָגֵן אֲבוֹתֵינוּ, מִבְטָחֵנוּ בְּכָל דּוֹר וָדוֹר. בָּרוּךְ אַתָּה ה' מָגֵן אַבְרָהָם. אַתָּה גִּבּוֹר, מַשְׁפִּיל גֵּאִים, חָזָק וּמֵדִין עָרִיצִים, חֵי עוֹלָמִים, מֵקִים מֵתִים, מַשִּׁיב הָרוּחַ וּמוֹרִיד הַטַּל/הַגֶּשֶׁם, מְכַלְכֵּל חַיִּים מְחַיֶּה הַמֵּתִים כְּהֶרֶף עַיִן יְשׁוּעָה לָנוּ תַּצְמִיחַ. בָּרוּךְ אַתָּה ה' מְחַיֶּה הַמֵּתִים. קָדוֹשׁ אַתָּה וְנוֹרָא שִׁמְךָ וְאֵין אֱלוֹהַּ מִבַּלְעָדֶיךָ. בָּרוּךְ אַתָּה ה' הָאֵל הַקָּדוֹשׁ. חָנַנּוּ אָבִינוּ דֵּעָה מֵאִתְּךָ, וּבִינָה וְהַשְׂכֵּל מִתּוֹרָתֶךָ. בָּרוּךְ אַתָּה ה' חוֹנֵן הַדָּעַת. הֲשִׁיבֵנוּ ה' אֵלֶיךָ וְנָשׁוּבָה חַדֵּשׁ יָמֵינוּ כְּקֶדֶם, כִּי 'שׁוּבָה שׁוּבָה' אָמַרְתָּ לָנוּ וְעַל הַתְּשׁוּבָה מֵרֹאשׁ הִבְטַחְתָּנוּ. בָּרוּךְ אַתָּה ה' הָרוֹצֶה בִּתְשׁוּבָה. סְלַח לָנוּ אָבִינוּ כִּי חָטָאנוּ לְךָ, מְחֵה וְהַעֲבֵר פְּשָׁעֵינוּ מִנֶּגֶד עֵינֶיךָ, כִּי רַבִּים רַחֲמֶיךָ. בָּרוּךְ אַתָּה ה' הַמַּרְבֶּה לִסְלוֹחַ. רְאֵה בְּעָנְיֵנוּ וְרִיבָה רִיבֵנוּ, וּגְאָלֵנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ. בָּרוּךְ אַתָּה ה' גּוֹאֵל יִשְׂרָאֵל. רְפָאֵנוּ ה' אֱלֹהֵינוּ מִמַּכְאוֹב לִבֵּנוּ, וְיָגוֹן וַאֲנָחָה הַעֲבֵר מִמֶּנּוּ, וְהַעֲלֵה רְפוּאָה לְמַכּוֹתֵינוּ. בָּרוּךְ אַתָּה ה' רוֹפֵא חוֹלֵי עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל. בָּרֵךְ עָלֵינוּ ה' אֱלֹהֵינוּ אֶת הַשָּׁנָה הַזֹּאת לְטוֹבָה בְּכָל מִינֵי תְּבוּאָתָהּ, וְקָרֵב מְהֵרָה שְׁנַת קֵץ גְּאֻולָּתֵנוּ, וְתֵן טַל {בחורף: וּמָטָר} עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה, וְשַׂבַּע עוֹלָם מֵאוֹצְרוֹת טוּבְךָ, וְתֵן בְּרָכָה בְּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ. בָּרוּךְ אַתָּה ה' מְבָרֵךְ הַשָּׁנִים. תְּקַע בְּשׁוֹפָר גָּדוֹל לְחֵרוּתֵנוּ, וְשָׂא נֵס לִקְבּוֹץ גָּלֻיּוֹתֵינוּ. בָּרוּךְ אַתָּה ה' מְקַבֵּץ נִדְחֵי עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל. הָשִׁיבָה שׁוֹפְטֵינוּ כְּבָרִאשׁוֹנָה וְיוֹעֲצֵינוּ כְּבַתְּחִלָּה, וּמְלוֹךְ עָלֵינוּ אַתָּה לְבַדֶּךָ. בָּרוּךְ אַתָּה ה' אוֹהֵב הַמִּשְׁפָּט. לַמְשֻׁמָּדִים אַל תְּהִי תִקְוָה, וּמַלְכוּת זָדוֹן מְהֵרָה תְעַקֵּר בְּיָמֵינוּ, וְהַנֹּצְרִים וְהַמִּינִים כְּרֶגַע יֹאבֵדוּ. יִמָּחוּ מִסֵּפֶר הַחַיִּים וְעִם צַדִּיקִים אַל יִכָּתֵבוּ. בָּרוּךְ אַתָּה ה' מַכְנִיעַ זֵדִים. עַל גֵּרֵי הַצֶּדֶק יֶהֱמוּ רַחֲמֶיךָ, וְתֵן לָנוּ שָׂכָר טוֹב עִם עוֹשֵׂי רְצוֹנֶךָ. בָּרוּךְ אַתָּה ה' מִבְטָח לַצַּדִּיקִים. רַחֵם ה' אֱלֹהֵינוּ בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ וְעַל יְרוּשָׁלַיִם עִירֶךָ וְעַל צִיּוֹן מִשְׁכַּן כְּבוֹדֶךָ וְעַל הֵיכָלֶךָ וְעַל מְעוֹנֶךָ וְעַל מַלְכוּת בֵּית דָּוִד מְשִׁיחַ צִדְקֶךָ. בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵי דָּוִד בּוֹנֵה יְרוּשָׁלָיִם. שְׁמַע ה' אֱלֹהֵינוּ בְּקוֹל תְּפִלָּתֵנוּ וְרַחֵם עָלֵינוּ, כִּי אֵל חַנּוּן וְרַחוּם אָתָּה. בָּרוּךְ אַתָּה ה' שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה. רְצֵה ה' אֱלֹהֵינוּ וּשְׁכוֹן בְּצִיּוֹן וְיַעַבְדוּךָ עֲבָדֶיךָ בִּירוּשָׁלָם. בָּרוּךְ אַתָּה ה' שֶׁאוֹתְךָ בְּיִרְאָה נַעֲבֹד. מוֹדִים אֲנַחְנוּ לָךְ, אַתָּה הוּא ה' אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, עַל כָּל הַטּוֹבוֹת וְהַחֶסֶד וְהָרַחֲמִים שֶׁגְּמַלְתָּנוּ וְשֶׁעָשִׂיתָה עִמָּנוּ וְעִם אֲבוֹתֵינוּ מִלְּפָנִים, וְאִם אָמַרְנוּ מָטָה רַגְלֵנוּ חַסְדְּךָ ה' יִסְעָדֵנוּ. בָּרוּךְ אַתָּה ה' הַטּוֹב לְךָ לְהוֹדוֹת. שִׂים שָׁלוֹם עַל יִשְׂרָאֵל עַמְּךָ וְעַל עִירְךָ וְעַל נַחֲלָתְךָ וּבָרְכֵנוּ כֻּלָּנוּ כְּאֶחָד. בָּרוּךְ אַתָּה ה' עוֹשֶׂה הַשָּׁלוֹם. == קישורים חיצוניים == {{מיזמים|ויקיפדיה=נוסח ארץ ישראל}} [[קטגוריה:נוסח ארץ ישראל]] [[קטגוריה:קטעים מהסידור]] [[קטגוריה:תפילת עמידה]] 7gosk429ca57o0gj3gof24zpjo14uz7 3019901 3019900 2026-06-14T17:40:44Z YaakAM 41571 3019901 wikitext text/x-wiki {{קטן|נוסח עתיק של [[תפילת שמונה עשרה]], שהתגלה ב[[w:גניזת קהיר]]. פורסם לראשונה ב-[http://jqr.pennpress.org/ JQR] כרך 10 (1898) [https://www.jstor.org/stable/1450391 עמודים 654-661], ופורסם שוב בספר [[w:התפילה בישראל בהתפתחותה ההיסטורית]], עמ' 392. בנוסח זה, ברכת "בונה ירושלים" מאוחדת עם הברכה שאחריה "את צמח דוד" לברכה אחת שחתימתה "אלהי דוד ובונה ירושלים", ולכן הוא כולל בדיוק 18 ברכות.}} ==נוסח התפילה== # ברוך אתה ה' אלהינו ואלהי אבותינו, אלהי אברהם אלהי יצחק ואלהי יעקב, האל הגדול הגבור והנורא אל עליון קונה שמים וארץ, מגננו ומגן אבותינו, מבטחנו בכל דור ודור. ברוך אתה ה' מגן אברהם. # אתה גבור, משפיל גאים, חזק ומדין עריצים, חי עולמים, מקים מתים, משיב הרוח ומוריד הטל/הגשם, מכלכל חיים מחיה המתים כהרף עין ישועה לנו תצמיח. ברוך אתה ה' מחיה המתים. # קדוש אתה ונורא שמך ואין אלוה מבלעדיך. ברוך אתה ה' האל הקדוש. # חננו אבינו דעה מאתך, ובינה והשכל מתורתך. ברוך אתה ה' חונן הדעת. # השיבנו ה' אליך ונשובה חדש ימינו כקדם, כי 'שובה שובה' אמרת לנו ועל התשובה מראש הבטחתנו. ברוך אתה ה' הרוצה בתשובה. # סלח לנו אבינו כי חטאנו לך, מחה והעבר פשעינו מנגד עיניך, כי רבים רחמיך. ברוך אתה ה' המרבה לסלוח. # ראה בענינו וריבה ריבנו, וגאלנו למען שמך. ברוך אתה ה' גואל ישראל. # רפאנו ה' אלהינו ממכאוב לבנו, ויגון ואנחה העבר ממנו, והעלה רפואה למכותינו. ברוך אתה ה' רופא חולי עמו ישראל. # ברך עלינו ה' אלהינו את השנה הזאת לטובה בכל מיני תבואתה, וקרב מהרה שנת קץ גאולתנו, ותן טל {בחורף: ומטר} על פני האדמה, ושבע עולם מאוצרות טובך, ותן ברכה במעשה ידינו. ברוך אתה ה' מברך השנים. # תקע בשופר גדול לחרותנו, ושא נס לקבוץ גליותינו. ברוך אתה ה' מקבץ נדחי עמו ישראל. # השיבה שופטינו כבראשונה ויועצינו כבתחלה, ומלוך עלינו אתה לבדך. ברוך אתה ה' אוהב המשפט. # למשמדים אל תהי תקוה, ומלכות זדון מהרה תעקר בימינו, והנצרים והמינים כרגע יאבדו. ימחו מספר החיים ועם צדיקים אל יכתבו. ברוך אתה ה' מכניע זדים. # על גרי הצדק יהמו רחמיך, ותן לנו שכר טוב עם עושי רצונך. ברוך אתה ה' מבטח לצדיקים. # רחם ה' אלהינו ברחמיך הרבים על ישראל עמך ועל ירושלים עירך ועל ציון משכן כבודך ועל היכלך ועל מעונך ועל מלכות בית דוד משיח צדקך. ברוך אתה ה' אלהי דוד בונה ירושלים. # שמע ה' אלהינו בקול תפלתנו ורחם עלינו, כי אל חנון ורחום אתה. ברוך אתה ה' שומע תפלה. # רצה ה' אלהינו ושכון בציון ויעבדוך עבדיך בירושלם. ברוך אתה ה' שאותך ביראה נעבד. # מודים אנחנו לך, אתה הוא ה' אלהינו ואלהי אבותינו, על כל הטובות והחסד והרחמים שגמלתנו ושעשיתה עמנו ועם אבותינו מלפנים, ואם אמרנו מטה רגלנו חסדך ה' יסעדנו. ברוך אתה ה' הטוב לך להודות. # שים שלום על ישראל עמך ועל עירך ועל נחלתך וברכנו כלנו כאחד. ברוך אתה ה' עושה השלום. ==נוסח מנוקד== בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, אֱלֹהֵי אַבְרָהָם אֱלֹהֵי יִצְחָק וֵאלֹהֵי יַעֲקֹב, הָאֵל הַגָּדוֹל הַגִּבּוֹר וְהַנּוֹרָא אֵל עֶלְיוֹן קוֹנֵה שָׁמַיִם וָאָרֶץ. מְגִנֵּנוּ וּמָגֵן אֲבוֹתֵינוּ, מִבְטָחֵנוּ בְּכָל דּוֹר וָדוֹר. בָּרוּךְ אַתָּה ה' מָגֵן אַבְרָהָם. אַתָּה גִּבּוֹר, מַשְׁפִּיל גֵּאִים, חָזָק וּמֵדִין עָרִיצִים, חֵי עוֹלָמִים, מֵקִים מֵתִים, מַשִּׁיב הָרוּחַ וּמוֹרִיד הַטַּל/הַגֶּשֶׁם, מְכַלְכֵּל חַיִּים מְחַיֶּה הַמֵּתִים כְּהֶרֶף עַיִן יְשׁוּעָה לָנוּ תַּצְמִיחַ. בָּרוּךְ אַתָּה ה' מְחַיֶּה הַמֵּתִים. קָדוֹשׁ אַתָּה וְנוֹרָא שִׁמְךָ וְאֵין אֱלוֹהַּ מִבַּלְעָדֶיךָ. בָּרוּךְ אַתָּה ה' הָאֵל הַקָּדוֹשׁ. חָנַנּוּ אָבִינוּ דֵּעָה מֵאִתְּךָ, וּבִינָה וְהַשְׂכֵּל מִתּוֹרָתֶךָ. בָּרוּךְ אַתָּה ה' חוֹנֵן הַדָּעַת. הֲשִׁיבֵנוּ ה' אֵלֶיךָ וְנָשׁוּבָה חַדֵּשׁ יָמֵינוּ כְּקֶדֶם, כִּי 'שׁוּבָה שׁוּבָה' אָמַרְתָּ לָנוּ וְעַל הַתְּשׁוּבָה מֵרֹאשׁ הִבְטַחְתָּנוּ. בָּרוּךְ אַתָּה ה' הָרוֹצֶה בִּתְשׁוּבָה. סְלַח לָנוּ אָבִינוּ כִּי חָטָאנוּ לְךָ, מְחֵה וְהַעֲבֵר פְּשָׁעֵינוּ מִנֶּגֶד עֵינֶיךָ, כִּי רַבִּים רַחֲמֶיךָ. בָּרוּךְ אַתָּה ה' הַמַּרְבֶּה לִסְלוֹחַ. רְאֵה בְּעָנְיֵנוּ וְרִיבָה רִיבֵנוּ, וּגְאָלֵנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ. בָּרוּךְ אַתָּה ה' גּוֹאֵל יִשְׂרָאֵל. רְפָאֵנוּ ה' אֱלֹהֵינוּ מִמַּכְאוֹב לִבֵּנוּ, וְיָגוֹן וַאֲנָחָה הַעֲבֵר מִמֶּנּוּ, וְהַעֲלֵה רְפוּאָה לְמַכּוֹתֵינוּ. בָּרוּךְ אַתָּה ה' רוֹפֵא חוֹלֵי עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל. בָּרֵךְ עָלֵינוּ ה' אֱלֹהֵינוּ אֶת הַשָּׁנָה הַזֹּאת לְטוֹבָה בְּכָל מִינֵי תְּבוּאָתָהּ, וְקָרֵב מְהֵרָה שְׁנַת קֵץ גְּאֻולָּתֵנוּ, וְתֵן טַל {בחורף: וּמָטָר} עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה, וְשַׂבַּע עוֹלָם מֵאוֹצְרוֹת טוּבְךָ, וְתֵן בְּרָכָה בְּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ. בָּרוּךְ אַתָּה ה' מְבָרֵךְ הַשָּׁנִים. תְּקַע בְּשׁוֹפָר גָּדוֹל לְחֵרוּתֵנוּ, וְשָׂא נֵס לִקְבּוֹץ גָּלֻיּוֹתֵינוּ. בָּרוּךְ אַתָּה ה' מְקַבֵּץ נִדְחֵי עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל. הָשִׁיבָה שׁוֹפְטֵינוּ כְּבָרִאשׁוֹנָה וְיוֹעֲצֵינוּ כְּבַתְּחִלָּה, וּמְלוֹךְ עָלֵינוּ אַתָּה לְבַדֶּךָ. בָּרוּךְ אַתָּה ה' אוֹהֵב הַמִּשְׁפָּט. לַמְשֻׁמָּדִים אַל תְּהִי תִקְוָה, וּמַלְכוּת זָדוֹן מְהֵרָה תְעַקֵּר בְּיָמֵינוּ, וְהַנֹּצְרִים וְהַמִּינִים כְּרֶגַע יֹאבֵדוּ. יִמָּחוּ מִסֵּפֶר הַחַיִּים וְעִם צַדִּיקִים אַל יִכָּתֵבוּ. בָּרוּךְ אַתָּה ה' מַכְנִיעַ זֵדִים. עַל גֵּרֵי הַצֶּדֶק יֶהֱמוּ רַחֲמֶיךָ, וְתֵן לָנוּ שָׂכָר טוֹב עִם עוֹשֵׂי רְצוֹנֶךָ. בָּרוּךְ אַתָּה ה' מִבְטָח לַצַּדִּיקִים. רַחֵם ה' אֱלֹהֵינוּ בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ וְעַל יְרוּשָׁלַיִם עִירֶךָ וְעַל צִיּוֹן מִשְׁכַּן כְּבוֹדֶךָ וְעַל הֵיכָלֶךָ וְעַל מְעוֹנֶךָ וְעַל מַלְכוּת בֵּית דָּוִד מְשִׁיחַ צִדְקֶךָ. בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵי דָּוִד בּוֹנֵה יְרוּשָׁלָיִם. שְׁמַע ה' אֱלֹהֵינוּ בְּקוֹל תְּפִלָּתֵנוּ וְרַחֵם עָלֵינוּ, כִּי אֵל חַנּוּן וְרַחוּם אָתָּה. בָּרוּךְ אַתָּה ה' שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה. רְצֵה ה' אֱלֹהֵינוּ וּשְׁכוֹן בְּצִיּוֹן וְיַעַבְדוּךָ עֲבָדֶיךָ בִּירוּשָׁלָם. בָּרוּךְ אַתָּה ה' שֶׁאוֹתְךָ בְּיִרְאָה נַעֲבֹד. מוֹדִים אֲנַחְנוּ לָךְ, אַתָּה הוּא ה' אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, עַל כָּל הַטּוֹבוֹת וְהַחֶסֶד וְהָרַחֲמִים שֶׁגְּמַלְתָּנוּ וְשֶׁעָשִׂיתָה עִמָּנוּ וְעִם אֲבוֹתֵינוּ מִלְּפָנִים, וְאִם אָמַרְנוּ מָטָה רַגְלֵנוּ חַסְדְּךָ ה' יִסְעָדֵנוּ. בָּרוּךְ אַתָּה ה' הַטּוֹב לְךָ לְהוֹדוֹת. שִׂים שָׁלוֹם עַל יִשְׂרָאֵל עַמְּךָ וְעַל עִירְךָ וְעַל נַחֲלָתְךָ וּבָרְכֵנוּ כֻּלָּנוּ כְּאֶחָד. בָּרוּךְ אַתָּה ה' עוֹשֶׂה הַשָּׁלוֹם. == קישורים חיצוניים == {{מיזמים|ויקיפדיה=נוסח ארץ ישראל}} [[קטגוריה:נוסח ארץ ישראל]] [[קטגוריה:קטעים מהסידור]] [[קטגוריה:תפילת עמידה]] jk1oyxym889gajw1zqzowgnu7pm513b 3019902 3019901 2026-06-14T17:41:00Z YaakAM 41571 עיצוב 3019902 wikitext text/x-wiki {{קטן|נוסח עתיק של [[תפילת שמונה עשרה]], שהתגלה ב[[w:גניזת קהיר]]. פורסם לראשונה ב-[http://jqr.pennpress.org/ JQR] כרך 10 (1898) [https://www.jstor.org/stable/1450391 עמודים 654-661], ופורסם שוב בספר [[w:התפילה בישראל בהתפתחותה ההיסטורית]], עמ' 392. בנוסח זה, ברכת "בונה ירושלים" מאוחדת עם הברכה שאחריה "את צמח דוד" לברכה אחת שחתימתה "אלהי דוד ובונה ירושלים", ולכן הוא כולל בדיוק 18 ברכות.}} ==נוסח התפילה== # ברוך אתה ה' אלהינו ואלהי אבותינו, אלהי אברהם אלהי יצחק ואלהי יעקב, האל הגדול הגבור והנורא אל עליון קונה שמים וארץ, מגננו ומגן אבותינו, מבטחנו בכל דור ודור. ברוך אתה ה' מגן אברהם. # אתה גבור, משפיל גאים, חזק ומדין עריצים, חי עולמים, מקים מתים, משיב הרוח ומוריד הטל/הגשם, מכלכל חיים מחיה המתים כהרף עין ישועה לנו תצמיח. ברוך אתה ה' מחיה המתים. # קדוש אתה ונורא שמך ואין אלוה מבלעדיך. ברוך אתה ה' האל הקדוש. # חננו אבינו דעה מאתך, ובינה והשכל מתורתך. ברוך אתה ה' חונן הדעת. # השיבנו ה' אליך ונשובה חדש ימינו כקדם, כי 'שובה שובה' אמרת לנו ועל התשובה מראש הבטחתנו. ברוך אתה ה' הרוצה בתשובה. # סלח לנו אבינו כי חטאנו לך, מחה והעבר פשעינו מנגד עיניך, כי רבים רחמיך. ברוך אתה ה' המרבה לסלוח. # ראה בענינו וריבה ריבנו, וגאלנו למען שמך. ברוך אתה ה' גואל ישראל. # רפאנו ה' אלהינו ממכאוב לבנו, ויגון ואנחה העבר ממנו, והעלה רפואה למכותינו. ברוך אתה ה' רופא חולי עמו ישראל. # ברך עלינו ה' אלהינו את השנה הזאת לטובה בכל מיני תבואתה, וקרב מהרה שנת קץ גאולתנו, ותן טל {בחורף: ומטר} על פני האדמה, ושבע עולם מאוצרות טובך, ותן ברכה במעשה ידינו. ברוך אתה ה' מברך השנים. # תקע בשופר גדול לחרותנו, ושא נס לקבוץ גליותינו. ברוך אתה ה' מקבץ נדחי עמו ישראל. # השיבה שופטינו כבראשונה ויועצינו כבתחלה, ומלוך עלינו אתה לבדך. ברוך אתה ה' אוהב המשפט. # למשמדים אל תהי תקוה, ומלכות זדון מהרה תעקר בימינו, והנצרים והמינים כרגע יאבדו. ימחו מספר החיים ועם צדיקים אל יכתבו. ברוך אתה ה' מכניע זדים. # על גרי הצדק יהמו רחמיך, ותן לנו שכר טוב עם עושי רצונך. ברוך אתה ה' מבטח לצדיקים. # רחם ה' אלהינו ברחמיך הרבים על ישראל עמך ועל ירושלים עירך ועל ציון משכן כבודך ועל היכלך ועל מעונך ועל מלכות בית דוד משיח צדקך. ברוך אתה ה' אלהי דוד בונה ירושלים. # שמע ה' אלהינו בקול תפלתנו ורחם עלינו, כי אל חנון ורחום אתה. ברוך אתה ה' שומע תפלה. # רצה ה' אלהינו ושכון בציון ויעבדוך עבדיך בירושלם. ברוך אתה ה' שאותך ביראה נעבד. # מודים אנחנו לך, אתה הוא ה' אלהינו ואלהי אבותינו, על כל הטובות והחסד והרחמים שגמלתנו ושעשיתה עמנו ועם אבותינו מלפנים, ואם אמרנו מטה רגלנו חסדך ה' יסעדנו. ברוך אתה ה' הטוב לך להודות. # שים שלום על ישראל עמך ועל עירך ועל נחלתך וברכנו כלנו כאחד. ברוך אתה ה' עושה השלום. ==נוסח מנוקד== בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, אֱלֹהֵי אַבְרָהָם אֱלֹהֵי יִצְחָק וֵאלֹהֵי יַעֲקֹב, הָאֵל הַגָּדוֹל הַגִּבּוֹר וְהַנּוֹרָא אֵל עֶלְיוֹן קוֹנֵה שָׁמַיִם וָאָרֶץ. מְגִנֵּנוּ וּמָגֵן אֲבוֹתֵינוּ, מִבְטָחֵנוּ בְּכָל דּוֹר וָדוֹר. בָּרוּךְ אַתָּה ה' מָגֵן אַבְרָהָם. אַתָּה גִּבּוֹר, מַשְׁפִּיל גֵּאִים, חָזָק וּמֵדִין עָרִיצִים, חֵי עוֹלָמִים, מֵקִים מֵתִים, מַשִּׁיב הָרוּחַ וּמוֹרִיד הַטַּל/הַגֶּשֶׁם, מְכַלְכֵּל חַיִּים מְחַיֶּה הַמֵּתִים כְּהֶרֶף עַיִן יְשׁוּעָה לָנוּ תַּצְמִיחַ. בָּרוּךְ אַתָּה ה' מְחַיֶּה הַמֵּתִים. קָדוֹשׁ אַתָּה וְנוֹרָא שִׁמְךָ וְאֵין אֱלוֹהַּ מִבַּלְעָדֶיךָ. בָּרוּךְ אַתָּה ה' הָאֵל הַקָּדוֹשׁ. חָנַנּוּ אָבִינוּ דֵּעָה מֵאִתְּךָ, וּבִינָה וְהַשְׂכֵּל מִתּוֹרָתֶךָ. בָּרוּךְ אַתָּה ה' חוֹנֵן הַדָּעַת. הֲשִׁיבֵנוּ ה' אֵלֶיךָ וְנָשׁוּבָה חַדֵּשׁ יָמֵינוּ כְּקֶדֶם, כִּי 'שׁוּבָה שׁוּבָה' אָמַרְתָּ לָנוּ וְעַל הַתְּשׁוּבָה מֵרֹאשׁ הִבְטַחְתָּנוּ. בָּרוּךְ אַתָּה ה' הָרוֹצֶה בִּתְשׁוּבָה. סְלַח לָנוּ אָבִינוּ כִּי חָטָאנוּ לְךָ, מְחֵה וְהַעֲבֵר פְּשָׁעֵינוּ מִנֶּגֶד עֵינֶיךָ, כִּי רַבִּים רַחֲמֶיךָ. בָּרוּךְ אַתָּה ה' הַמַּרְבֶּה לִסְלוֹחַ. רְאֵה בְּעָנְיֵנוּ וְרִיבָה רִיבֵנוּ, וּגְאָלֵנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ. בָּרוּךְ אַתָּה ה' גּוֹאֵל יִשְׂרָאֵל. רְפָאֵנוּ ה' אֱלֹהֵינוּ מִמַּכְאוֹב לִבֵּנוּ, וְיָגוֹן וַאֲנָחָה הַעֲבֵר מִמֶּנּוּ, וְהַעֲלֵה רְפוּאָה לְמַכּוֹתֵינוּ. בָּרוּךְ אַתָּה ה' רוֹפֵא חוֹלֵי עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל. בָּרֵךְ עָלֵינוּ ה' אֱלֹהֵינוּ אֶת הַשָּׁנָה הַזֹּאת לְטוֹבָה בְּכָל מִינֵי תְּבוּאָתָהּ, וְקָרֵב מְהֵרָה שְׁנַת קֵץ גְּאֻולָּתֵנוּ, וְתֵן טַל {בחורף: וּמָטָר} עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה, וְשַׂבַּע עוֹלָם מֵאוֹצְרוֹת טוּבְךָ, וְתֵן בְּרָכָה בְּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ. בָּרוּךְ אַתָּה ה' מְבָרֵךְ הַשָּׁנִים. תְּקַע בְּשׁוֹפָר גָּדוֹל לְחֵרוּתֵנוּ, וְשָׂא נֵס לִקְבּוֹץ גָּלֻיּוֹתֵינוּ. בָּרוּךְ אַתָּה ה' מְקַבֵּץ נִדְחֵי עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל. הָשִׁיבָה שׁוֹפְטֵינוּ כְּבָרִאשׁוֹנָה וְיוֹעֲצֵינוּ כְּבַתְּחִלָּה, וּמְלוֹךְ עָלֵינוּ אַתָּה לְבַדֶּךָ. בָּרוּךְ אַתָּה ה' אוֹהֵב הַמִּשְׁפָּט. לַמְשֻׁמָּדִים אַל תְּהִי תִקְוָה, וּמַלְכוּת זָדוֹן מְהֵרָה תְעַקֵּר בְּיָמֵינוּ, וְהַנֹּצְרִים וְהַמִּינִים כְּרֶגַע יֹאבֵדוּ. יִמָּחוּ מִסֵּפֶר הַחַיִּים וְעִם צַדִּיקִים אַל יִכָּתֵבוּ. בָּרוּךְ אַתָּה ה' מַכְנִיעַ זֵדִים. עַל גֵּרֵי הַצֶּדֶק יֶהֱמוּ רַחֲמֶיךָ, וְתֵן לָנוּ שָׂכָר טוֹב עִם עוֹשֵׂי רְצוֹנֶךָ. בָּרוּךְ אַתָּה ה' מִבְטָח לַצַּדִּיקִים. רַחֵם ה' אֱלֹהֵינוּ בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ וְעַל יְרוּשָׁלַיִם עִירֶךָ וְעַל צִיּוֹן מִשְׁכַּן כְּבוֹדֶךָ וְעַל הֵיכָלֶךָ וְעַל מְעוֹנֶךָ וְעַל מַלְכוּת בֵּית דָּוִד מְשִׁיחַ צִדְקֶךָ. בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵי דָּוִד בּוֹנֵה יְרוּשָׁלָיִם. שְׁמַע ה' אֱלֹהֵינוּ בְּקוֹל תְּפִלָּתֵנוּ וְרַחֵם עָלֵינוּ, כִּי אֵל חַנּוּן וְרַחוּם אָתָּה. בָּרוּךְ אַתָּה ה' שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה. רְצֵה ה' אֱלֹהֵינוּ וּשְׁכוֹן בְּצִיּוֹן וְיַעַבְדוּךָ עֲבָדֶיךָ בִּירוּשָׁלָם. בָּרוּךְ אַתָּה ה' שֶׁאוֹתְךָ בְּיִרְאָה נַעֲבֹד. מוֹדִים אֲנַחְנוּ לָךְ, אַתָּה הוּא ה' אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, עַל כָּל הַטּוֹבוֹת וְהַחֶסֶד וְהָרַחֲמִים שֶׁגְּמַלְתָּנוּ וְשֶׁעָשִׂיתָה עִמָּנוּ וְעִם אֲבוֹתֵינוּ מִלְּפָנִים, וְאִם אָמַרְנוּ מָטָה רַגְלֵנוּ חַסְדְּךָ ה' יִסְעָדֵנוּ. בָּרוּךְ אַתָּה ה' הַטּוֹב לְךָ לְהוֹדוֹת. שִׂים שָׁלוֹם עַל יִשְׂרָאֵל עַמְּךָ וְעַל עִירְךָ וְעַל נַחֲלָתְךָ וּבָרְכֵנוּ כֻּלָּנוּ כְּאֶחָד. בָּרוּךְ אַתָּה ה' עוֹשֶׂה הַשָּׁלוֹם. == קישורים חיצוניים == {{מיזמים|ויקיפדיה=נוסח ארץ ישראל}} [[קטגוריה:נוסח ארץ ישראל]] [[קטגוריה:קטעים מהסידור]] [[קטגוריה:תפילת עמידה]] isegrm96vl8ak0b7uw78bebckplxba5 3019907 3019902 2026-06-14T18:54:11Z Nahum 68 זה מסודר ברכה אחת בפסקה 2972322 wikitext text/x-wiki {{קטן|נוסח עתיק של [[תפילת שמונה עשרה]], שהתגלה ב[[w:גניזת קהיר]]. פורסם לראשונה ב-[http://jqr.pennpress.org/ JQR] כרך 10 (1898) [https://www.jstor.org/stable/1450391 עמודים 654-661], ופורסם שוב בספר [[w:התפילה בישראל בהתפתחותה ההיסטורית]], עמ' 392. בנוסח זה, ברכת "בונה ירושלים" מאוחדת עם הברכה שאחריה "את צמח דוד" לברכה אחת שחתימתה "אלהי דוד ובונה ירושלים", ולכן הוא כולל בדיוק 18 ברכות.}} ==נוסח התפילה== # ברוך אתה ה' אלהינו ואלהי אבותינו, אלהי אברהם אלהי יצחק ואלהי יעקב, האל הגדול הגבור והנורא אל עליון קונה שמים וארץ, מגננו ומגן אבותינו, מבטחנו בכל דור ודור. ברוך אתה ה' מגן אברהם. # אתה גבור, משפיל גאים, חזק ומדין עריצים, חי עולמים, מקים מתים, משיב הרוח ומוריד הטל/הגשם, מכלכל חיים מחיה המתים כהרף עין ישועה לנו תצמיח. ברוך אתה ה' מחיה המתים. # קדוש אתה ונורא שמך ואין אלוה מבלעדיך. ברוך אתה ה' האל הקדוש. # חננו אבינו דעה מאתך, ובינה והשכל מתורתך. ברוך אתה ה' חונן הדעת. # השיבנו ה' אליך ונשובה חדש ימינו כקדם, כי 'שובה שובה' אמרת לנו ועל התשובה מראש הבטחתנו. ברוך אתה ה' הרוצה בתשובה. # סלח לנו אבינו כי חטאנו לך, מחה והעבר פשעינו מנגד עיניך, כי רבים רחמיך. ברוך אתה ה' המרבה לסלוח. # ראה בענינו וריבה ריבנו, וגאלנו למען שמך. ברוך אתה ה' גואל ישראל. # רפאנו ה' אלהינו ממכאוב לבנו, ויגון ואנחה העבר ממנו, והעלה רפואה למכותינו. ברוך אתה ה' רופא חולי עמו ישראל. # ברך עלינו ה' אלהינו את השנה הזאת לטובה בכל מיני תבואתה, וקרב מהרה שנת קץ גאולתנו, ותן טל {בחורף: ומטר} על פני האדמה, ושבע עולם מאוצרות טובך, ותן ברכה במעשה ידינו. ברוך אתה ה' מברך השנים. # תקע בשופר גדול לחרותנו, ושא נס לקבוץ גליותינו. ברוך אתה ה' מקבץ נדחי עמו ישראל. # השיבה שופטינו כבראשונה ויועצינו כבתחלה, ומלוך עלינו אתה לבדך. ברוך אתה ה' אוהב המשפט. # למשמדים אל תהי תקוה, ומלכות זדון מהרה תעקר בימינו, והנצרים והמינים כרגע יאבדו. ימחו מספר החיים ועם צדיקים אל יכתבו. ברוך אתה ה' מכניע זדים. # על גרי הצדק יהמו רחמיך, ותן לנו שכר טוב עם עושי רצונך. ברוך אתה ה' מבטח לצדיקים. # רחם ה' אלהינו ברחמיך הרבים על ישראל עמך ועל ירושלים עירך ועל ציון משכן כבודך ועל היכלך ועל מעונך ועל מלכות בית דוד משיח צדקך. ברוך אתה ה' אלהי דוד בונה ירושלים. # שמע ה' אלהינו בקול תפלתנו ורחם עלינו, כי אל חנון ורחום אתה. ברוך אתה ה' שומע תפלה. # רצה ה' אלהינו ושכון בציון ויעבדוך עבדיך בירושלם. ברוך אתה ה' שאותך ביראה נעבד. # מודים אנחנו לך, אתה הוא ה' אלהינו ואלהי אבותינו, על כל הטובות והחסד והרחמים שגמלתנו ושעשיתה עמנו ועם אבותינו מלפנים, ואם אמרנו מטה רגלנו חסדך ה' יסעדנו. ברוך אתה ה' הטוב לך להודות. # שים שלום על ישראל עמך ועל עירך ועל נחלתך וברכנו כלנו כאחד. ברוך אתה ה' עושה השלום. ==נוסח מנוקד== בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, אֱלֹהֵי אַבְרָהָם אֱלֹהֵי יִצְחָק וֵאלֹהֵי יַעֲקֹב, הָאֵל הַגָּדוֹל הַגִּבּוֹר וְהַנּוֹרָא אֵל עֶלְיוֹן קוֹנֵה שָׁמַיִם וָאָרֶץ, מְגִנֵּנוּ וּמָגֵן אֲבוֹתֵינוּ, מִבְטָחֵנוּ בְּכָל דּוֹר וָדוֹר. בָּרוּךְ אַתָּה ה' מָגֵן אַבְרָהָם. אַתָּה גִּבּוֹר, מַשְׁפִּיל גֵּאִים, חָזָק וּמֵדִין עָרִיצִים, חֵי עוֹלָמִים, מֵקִים מֵתִים, מַשִּׁיב הָרוּחַ וּמוֹרִיד הַטַּל/הַגֶּשֶׁם, מְכַלְכֵּל חַיִּים מְחַיֶּה הַמֵּתִים כְּהֶרֶף עַיִן יְשׁוּעָה לָנוּ תַּצְמִיחַ. בָּרוּךְ אַתָּה ה' מְחַיֶּה הַמֵּתִים. קָדוֹשׁ אַתָּה וְנוֹרָא שִׁמְךָ וְאֵין אֱלוֹהַּ מִבַּלְעָדֶיךָ. בָּרוּךְ אַתָּה ה' הָאֵל הַקָּדוֹשׁ. חָנַנּוּ אָבִינוּ דֵּעָה מֵאִתְּךָ, וּבִינָה וְהַשְׂכֵּל מִתּוֹרָתֶךָ. בָּרוּךְ אַתָּה ה' חוֹנֵן הַדָּעַת. הֲשִׁיבֵנוּ ה' אֵלֶיךָ וְנָשׁוּבָה חַדֵּשׁ יָמֵינוּ כְּקֶדֶם, כִּי 'שׁוּבָה שׁוּבָה' אָמַרְתָּ לָנוּ וְעַל הַתְּשׁוּבָה מֵרֹאשׁ הִבְטַחְתָּנוּ. בָּרוּךְ אַתָּה ה' הָרוֹצֶה בִּתְשׁוּבָה. סְלַח לָנוּ אָבִינוּ כִּי חָטָאנוּ לְךָ, מְחֵה וְהַעֲבֵר פְּשָׁעֵינוּ מִנֶּגֶד עֵינֶיךָ, כִּי רַבִּים רַחֲמֶיךָ. בָּרוּךְ אַתָּה ה' הַמַּרְבֶּה לִסְלוֹחַ. רְאֵה בְּעָנְיֵנוּ וְרִיבָה רִיבֵנוּ, וּגְאָלֵנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ. בָּרוּךְ אַתָּה ה' גּוֹאֵל יִשְׂרָאֵל. רְפָאֵנוּ ה' אֱלֹהֵינוּ מִמַּכְאוֹב לִבֵּנוּ, וְיָגוֹן וַאֲנָחָה הַעֲבֵר מִמֶּנּוּ, וְהַעֲלֵה רְפוּאָה לְמַכּוֹתֵינוּ. בָּרוּךְ אַתָּה ה' רוֹפֵא חוֹלֵי עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל. בָּרֵךְ עָלֵינוּ ה' אֱלֹהֵינוּ אֶת הַשָּׁנָה הַזֹּאת לְטוֹבָה בְּכָל מִינֵי תְּבוּאָתָהּ, וְקָרֵב מְהֵרָה שְׁנַת קֵץ גְּאֻולָּתֵנוּ, וְתֵן טַל {בחורף: וּמָטָר} עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה, וְשַׂבַּע עוֹלָם מֵאוֹצְרוֹת טוּבְךָ, וְתֵן בְּרָכָה בְּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ. בָּרוּךְ אַתָּה ה' מְבָרֵךְ הַשָּׁנִים. תְּקַע בְּשׁוֹפָר גָּדוֹל לְחֵרוּתֵנוּ, וְשָׂא נֵס לִקְבּוֹץ גָּלֻיּוֹתֵינוּ. בָּרוּךְ אַתָּה ה' מְקַבֵּץ נִדְחֵי עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל. הָשִׁיבָה שׁוֹפְטֵינוּ כְּבָרִאשׁוֹנָה וְיוֹעֲצֵינוּ כְּבַתְּחִלָּה, וּמְלוֹךְ עָלֵינוּ אַתָּה לְבַדֶּךָ. בָּרוּךְ אַתָּה ה' אוֹהֵב הַמִּשְׁפָּט. לַמְשֻׁמָּדִים אַל תְּהִי תִקְוָה, וּמַלְכוּת זָדוֹן מְהֵרָה תְעַקֵּר בְּיָמֵינוּ, וְהַנֹּצְרִים וְהַמִּינִים כְּרֶגַע יֹאבֵדוּ. יִמָּחוּ מִסֵּפֶר הַחַיִּים וְעִם צַדִּיקִים אַל יִכָּתֵבוּ. בָּרוּךְ אַתָּה ה' מַכְנִיעַ זֵדִים. עַל גֵּרֵי הַצֶּדֶק יֶהֱמוּ רַחֲמֶיךָ, וְתֵן לָנוּ שָׂכָר טוֹב עִם עוֹשֵׂי רְצוֹנֶךָ. בָּרוּךְ אַתָּה ה' מִבְטָח לַצַּדִּיקִים. רַחֵם ה' אֱלֹהֵינוּ בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ וְעַל יְרוּשָׁלַיִם עִירֶךָ וְעַל צִיּוֹן מִשְׁכַּן כְּבוֹדֶךָ וְעַל הֵיכָלֶךָ וְעַל מְעוֹנֶךָ וְעַל מַלְכוּת בֵּית דָּוִד מְשִׁיחַ צִדְקֶךָ. בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵי דָּוִד בּוֹנֵה יְרוּשָׁלָיִם. שְׁמַע ה' אֱלֹהֵינוּ בְּקוֹל תְּפִלָּתֵנוּ וְרַחֵם עָלֵינוּ, כִּי אֵל חַנּוּן וְרַחוּם אָתָּה. בָּרוּךְ אַתָּה ה' שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה. רְצֵה ה' אֱלֹהֵינוּ וּשְׁכוֹן בְּצִיּוֹן וְיַעַבְדוּךָ עֲבָדֶיךָ בִּירוּשָׁלָם. בָּרוּךְ אַתָּה ה' שֶׁאוֹתְךָ בְּיִרְאָה נַעֲבֹד. מוֹדִים אֲנַחְנוּ לָךְ, אַתָּה הוּא ה' אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, עַל כָּל הַטּוֹבוֹת וְהַחֶסֶד וְהָרַחֲמִים שֶׁגְּמַלְתָּנוּ וְשֶׁעָשִׂיתָה עִמָּנוּ וְעִם אֲבוֹתֵינוּ מִלְּפָנִים, וְאִם אָמַרְנוּ מָטָה רַגְלֵנוּ חַסְדְּךָ ה' יִסְעָדֵנוּ. בָּרוּךְ אַתָּה ה' הַטּוֹב לְךָ לְהוֹדוֹת. שִׂים שָׁלוֹם עַל יִשְׂרָאֵל עַמְּךָ וְעַל עִירְךָ וְעַל נַחֲלָתְךָ וּבָרְכֵנוּ כֻּלָּנוּ כְּאֶחָד. בָּרוּךְ אַתָּה ה' עוֹשֶׂה הַשָּׁלוֹם. == קישורים חיצוניים == {{מיזמים|ויקיפדיה=נוסח ארץ ישראל}} [[קטגוריה:נוסח ארץ ישראל]] [[קטגוריה:קטעים מהסידור]] [[קטגוריה:תפילת עמידה]] blas8koksx8psczqe4x9tctxtnjszsu 0 261028 3019868 2902148 2026-06-14T15:34:17Z ישי120 32929 /* תשרי */ תקלדה 3019868 wikitext text/x-wiki == מגד ירחים - הרב אברהם יצחק הכהן קוק == === שנת תרע"א === ==== תשרי ==== תשובה ומעשים טובים<br /> שוברים, סותרים דברי המחיבים<br /> רוחצים למשעי, מעונות מלוכלכים<br /> יתודו על חטאתם, מעשי העבר נשכחים.<br /> ==== חשוון ==== חורב,שם בארצות עבר<br /> ששון חיי הטבע שבת כבר<br /> ובארצנו על מטר וטל<br /> נתפלל ברגש ונשאל.<br /> ==== כסלו ==== כבלי אויב נתקו, עליו גברו<br /> סבלו הסירו, עולו שברו<br /> לחמו כהני אל כאריות<br /> ובמקדש ד' העלו נרות.<br /> ==== טבת ==== טעמו זקנים המעתיקים המרגליות<br /> בתרגום היוני נשמרו לגלות<br /> תורת אל גנזו, הראו אך הארונות.<br /> ==== שבט ==== שמחו עצי היער, תריע הבריאה<br /> בהתקדש חג ראש השנה לאילנות<br /> טבע הרענן הושב לתחיה.<br /> ==== אדר ==== אות ומופת לנו ימי הפורים<br /> דברי המגילה לעד שמורים<br /> רחמי ד' יסוככנו ככנפי נשרים.<br /> ==== ניסן ==== נפלאות הראה לעמו<br /> ידו מחצה אויב, ידעו זממו<br /> סוסי אבירים הוריד הימה<br /> נצבו מים, אלה עברו, אלה נטבעו שמה. ==== אייר ==== אספה גילה, בימי ספירת העומר חדלה<br /> יכאב מאד מקרה תלמידי ר״ע רדתם שאולה<br /> יעבור העצבון בח״י בו הלולא דר' שמעון<br /> ראשון לחכמי הרזים, עמוד האש והענן. ==== סיון ==== ספר הספרים נתן בקולות וברקים<br /> ישורון עלה לממלכת כהנים, לגבהי שחקים<br /> וברית עולם לא ימוש<br /> נכרת בישראל, להיות בתורתו חמוש. ==== תמוז ==== תמונות פסל במקדש הוקם<br /> מחנה אויב, על העיר השתרע<br /> ובעברת זדונו, בחמת נקם<br /> זבח התמיד בטל, השחית הרע. ==== אב ==== אבל לאומי יתעטף כל נפש יהודי בעצב<br /> בכי ומספד ארוך אלפים שנה, בלי קצב. ==== אלול ==== אחרון לחדשים קצה השנה<br /> לבב יהודי, יזדעזע מרדותיו יתפנה<br /> ובנפשו קול אלהים קורא, שאגה טהורה<br /> לשוב! לעשות צדקה גם עם שערי-תורה. === שנת תרע"ב === ==== שבט ==== מטעי עצי פרי על אדמת קודש<br /> יפריחו תקות דור דורים. === שנת תרע"ד === ==== שבט ==== חשק נטיעת אילנות<br /> נובע מחפץ הטבת הדורות הבאים<br /> המובלט בתקפו<br /> בעץ החרוב<br /> ==== אדר א' ==== המזכירים כרכים המוקפים מימות יהושע בן נון,<br /> לא יוכלו להישאר עבדי אחשורוש.<br /> ==== אדר ב' ==== לא רק איש בכוסו יוכר,כי אם הגוי כולו.<br /> ==== מנחם אב ==== "גילת עם בשביבי אור ישועה תקומם אשר הרסה בכיה של חינם" [[קטגוריה:אברהם יצחק הכהן קוק]] o3ubyvyvl92vft4gvaqn9og05ua2lvv 3019869 3019868 2026-06-14T15:37:45Z ישי120 32929 /* שנת תרע"א */ הגהה 3019869 wikitext text/x-wiki == מגד ירחים - הרב אברהם יצחק הכהן קוק == === שנת תרע"א === ==== תשרי ==== תשובה ומעשים טובים<br /> שוברים, סותרים דברי המחיבים<br /> רוחצים למשעי, מעונות מלוכלכים<br /> יתודו על חטאתם, מעשי העבר נשכחים.<br /> ==== חשוון ==== חורב, שם בארצות עבר<br /> ששון חיי הטבע שבת כבר<br /> ובארצינו על מטר וטל<br /> נתפלל ברגש ונשאל.<br /> ==== כסלו ==== כבלי אויב נתקו, עליו גברו<br /> סבלו הסירו, עולו שברו<br /> לחמו כהני אל כאריות<br /> ובמקדש ד' העלו נרות.<br /> ==== טבת ==== טעמו זקנים המעתיקים המרגליות<br /> בתרגום היוני נשמרו לגלות<br /> תורת אל גנזו, הראו אך הארונות.<br /> ==== שבט ==== שמחו עצי היער, תריע הבריאה<br /> בהתקדש חג ראש השנה לאילנות<br /> טבע הרענן הושב לתחיה.<br /> ==== אדר ==== אות ומופת לנו ימי הפורים<br /> דברי המגילה לעד שמורים<br /> רחמי ד' יסוככנו ככנפי נשרים.<br /> ==== ניסן ==== נפלאות הראה לעמו<br /> ידו מחצה אויב, ידעו זממו<br /> סוסי אבירים הוריד הימה<br /> נצבו מים, אלה עברו, אלה נטבעו שמה. ==== אייר ==== אספה גילה, בימי ספירת העומר חדלה<br /> יכאב מאד מקרה תלמידי ר״ע רדתם שאולה<br /> יעבור העצבון בח״י בו הלולא דר' שמעון<br /> ראשון לחכמי הרזים, עמוד האש והענן. ==== סיון ==== ספר הספרים נתן בקולות וברקים<br /> ישורון עלה לממלכת כהנים, לגבהי שחקים<br /> וברית עולם לא ימוש<br /> נכרת בישראל, להיות בתורתו חמוש. ==== תמוז ==== תמונות פסל במקדש הוקם<br /> מחנה אויב, על העיר השתרע<br /> ובעברת זדונו, בחמת נקם<br /> זבח התמיד בטל, השחית הרע. ==== אב ==== אבל לאומי יתעטף כל נפש יהודי בעצב<br /> בכי ומספד ארוך אלפים שנה, בלי קצב. ==== אלול ==== אחרון לחדשים קצה השנה<br /> לבב יהודי, יזדעזע מרדותיו יתפנה<br /> ובנפשו קול אלהים קורא, שאגה טהורה<br /> לשוב! לעשות צדקה גם עם שערי-תורה. === שנת תרע"ב === ==== שבט ==== מטעי עצי פרי על אדמת קודש<br /> יפריחו תקות דור דורים. === שנת תרע"ד === ==== שבט ==== חשק נטיעת אילנות<br /> נובע מחפץ הטבת הדורות הבאים<br /> המובלט בתקפו<br /> בעץ החרוב<br /> ==== אדר א' ==== המזכירים כרכים המוקפים מימות יהושע בן נון,<br /> לא יוכלו להישאר עבדי אחשורוש.<br /> ==== אדר ב' ==== לא רק איש בכוסו יוכר,כי אם הגוי כולו.<br /> ==== מנחם אב ==== "גילת עם בשביבי אור ישועה תקומם אשר הרסה בכיה של חינם" [[קטגוריה:אברהם יצחק הכהן קוק]] 18zbrno36s9l135gz0qapx1zu9ititv 3019870 3019869 2026-06-14T15:43:28Z ישי120 32929 /* שנת תרע"ב */ הרחבה 3019870 wikitext text/x-wiki == מגד ירחים - הרב אברהם יצחק הכהן קוק == === שנת תרע"א === ==== תשרי ==== תשובה ומעשים טובים<br /> שוברים, סותרים דברי המחיבים<br /> רוחצים למשעי, מעונות מלוכלכים<br /> יתודו על חטאתם, מעשי העבר נשכחים.<br /> ==== חשוון ==== חורב, שם בארצות עבר<br /> ששון חיי הטבע שבת כבר<br /> ובארצינו על מטר וטל<br /> נתפלל ברגש ונשאל.<br /> ==== כסלו ==== כבלי אויב נתקו, עליו גברו<br /> סבלו הסירו, עולו שברו<br /> לחמו כהני אל כאריות<br /> ובמקדש ד' העלו נרות.<br /> ==== טבת ==== טעמו זקנים המעתיקים המרגליות<br /> בתרגום היוני נשמרו לגלות<br /> תורת אל גנזו, הראו אך הארונות.<br /> ==== שבט ==== שמחו עצי היער, תריע הבריאה<br /> בהתקדש חג ראש השנה לאילנות<br /> טבע הרענן הושב לתחיה.<br /> ==== אדר ==== אות ומופת לנו ימי הפורים<br /> דברי המגילה לעד שמורים<br /> רחמי ד' יסוככנו ככנפי נשרים.<br /> ==== ניסן ==== נפלאות הראה לעמו<br /> ידו מחצה אויב, ידעו זממו<br /> סוסי אבירים הוריד הימה<br /> נצבו מים, אלה עברו, אלה נטבעו שמה. ==== אייר ==== אספה גילה, בימי ספירת העומר חדלה<br /> יכאב מאד מקרה תלמידי ר״ע רדתם שאולה<br /> יעבור העצבון בח״י בו הלולא דר' שמעון<br /> ראשון לחכמי הרזים, עמוד האש והענן. ==== סיון ==== ספר הספרים נתן בקולות וברקים<br /> ישורון עלה לממלכת כהנים, לגבהי שחקים<br /> וברית עולם לא ימוש<br /> נכרת בישראל, להיות בתורתו חמוש. ==== תמוז ==== תמונות פסל במקדש הוקם<br /> מחנה אויב, על העיר השתרע<br /> ובעברת זדונו, בחמת נקם<br /> זבח התמיד בטל, השחית הרע. ==== אב ==== אבל לאומי יתעטף כל נפש יהודי בעצב<br /> בכי ומספד ארוך אלפים שנה, בלי קצב. ==== אלול ==== אחרון לחדשים קצה השנה<br /> לבב יהודי, יזדעזע מרדותיו יתפנה<br /> ובנפשו קול אלהים קורא, שאגה טהורה<br /> לשוב! לעשות צדקה גם עם שערי-תורה. === שנת תרע"ב === ==== תשרי ==== חשבון הנפש וסלוד היראה – הם ניר התשובה;<br /> אומץ הדעת וצהלת הרוח – ראשית תבואתה.<br /> ==== חשוון ==== הגשם בעתו יחיה את הרוח,<br /> אשר ידע עת לכל חפץ.<br /> ==== כסלו ==== גבורת אמת תמצא, רק במקום שאור אלהים שמה.<br /> ==== טבת ==== בתחית שפת קדש תנוב דעת אלהים,<br /> ואך בדעת אלהים תמצא השפה נשמתה.<br /> ==== שבט ==== מטעי עצי פרי על אדמת קודש<br /> יפריחו תקות דור דורים. === שנת תרע"ד === ==== שבט ==== חשק נטיעת אילנות<br /> נובע מחפץ הטבת הדורות הבאים<br /> המובלט בתקפו<br /> בעץ החרוב<br /> ==== אדר א' ==== המזכירים כרכים המוקפים מימות יהושע בן נון,<br /> לא יוכלו להישאר עבדי אחשורוש.<br /> ==== אדר ב' ==== לא רק איש בכוסו יוכר,כי אם הגוי כולו.<br /> ==== מנחם אב ==== "גילת עם בשביבי אור ישועה תקומם אשר הרסה בכיה של חינם" [[קטגוריה:אברהם יצחק הכהן קוק]] m1f5n7fvdp8osdnnzhc8vrgufxjxmy2 3019881 3019870 2026-06-14T16:22:55Z ישי120 32929 /* שנת תרע"ד */ הרחבה 3019881 wikitext text/x-wiki == מגד ירחים - הרב אברהם יצחק הכהן קוק == === שנת תרע"א === ==== תשרי ==== תשובה ומעשים טובים<br /> שוברים, סותרים דברי המחיבים<br /> רוחצים למשעי, מעונות מלוכלכים<br /> יתודו על חטאתם, מעשי העבר נשכחים.<br /> ==== חשוון ==== חורב, שם בארצות עבר<br /> ששון חיי הטבע שבת כבר<br /> ובארצינו על מטר וטל<br /> נתפלל ברגש ונשאל.<br /> ==== כסלו ==== כבלי אויב נתקו, עליו גברו<br /> סבלו הסירו, עולו שברו<br /> לחמו כהני אל כאריות<br /> ובמקדש ד' העלו נרות.<br /> ==== טבת ==== טעמו זקנים המעתיקים המרגליות<br /> בתרגום היוני נשמרו לגלות<br /> תורת אל גנזו, הראו אך הארונות.<br /> ==== שבט ==== שמחו עצי היער, תריע הבריאה<br /> בהתקדש חג ראש השנה לאילנות<br /> טבע הרענן הושב לתחיה.<br /> ==== אדר ==== אות ומופת לנו ימי הפורים<br /> דברי המגילה לעד שמורים<br /> רחמי ד' יסוככנו ככנפי נשרים.<br /> ==== ניסן ==== נפלאות הראה לעמו<br /> ידו מחצה אויב, ידעו זממו<br /> סוסי אבירים הוריד הימה<br /> נצבו מים, אלה עברו, אלה נטבעו שמה. ==== אייר ==== אספה גילה, בימי ספירת העומר חדלה<br /> יכאב מאד מקרה תלמידי ר״ע רדתם שאולה<br /> יעבור העצבון בח״י בו הלולא דר' שמעון<br /> ראשון לחכמי הרזים, עמוד האש והענן. ==== סיון ==== ספר הספרים נתן בקולות וברקים<br /> ישורון עלה לממלכת כהנים, לגבהי שחקים<br /> וברית עולם לא ימוש<br /> נכרת בישראל, להיות בתורתו חמוש. ==== תמוז ==== תמונות פסל במקדש הוקם<br /> מחנה אויב, על העיר השתרע<br /> ובעברת זדונו, בחמת נקם<br /> זבח התמיד בטל, השחית הרע. ==== אב ==== אבל לאומי יתעטף כל נפש יהודי בעצב<br /> בכי ומספד ארוך אלפים שנה, בלי קצב. ==== אלול ==== אחרון לחדשים קצה השנה<br /> לבב יהודי, יזדעזע מרדותיו יתפנה<br /> ובנפשו קול אלהים קורא, שאגה טהורה<br /> לשוב! לעשות צדקה גם עם שערי-תורה. === שנת תרע"ב === ==== תשרי ==== חשבון הנפש וסלוד היראה – הם ניר התשובה;<br /> אומץ הדעת וצהלת הרוח – ראשית תבואתה.<br /> ==== חשוון ==== הגשם בעתו יחיה את הרוח,<br /> אשר ידע עת לכל חפץ.<br /> ==== כסלו ==== גבורת אמת תמצא, רק במקום שאור אלהים שמה.<br /> ==== טבת ==== בתחית שפת קדש תנוב דעת אלהים,<br /> ואך בדעת אלהים תמצא השפה נשמתה.<br /> ==== שבט ==== מטעי עצי פרי על אדמת קודש<br /> יפריחו תקות דור דורים. === שנת תרע"ד === ==== תשרי ==== נשמת היחיד מטהרת במקור ישראל<br /> ונשמת האמה כלה<br /> במקוה ישראל ה’ צור עולמים.<br /> ==== חשון ==== כשהנשמה מאירה –<br /> גם שמים עוטי ערפל מפיקים אור נעים.<br /> ==== כסלו ==== הברק האלהי שבנשמת החשמונאים<br /> נתפוצץ לניצוצות.<br /> כשיתקבצו לאבוקה אחת, –<br /> ישוב להגלות.<br /> ==== שבט ==== חשק נטיעת אילנות<br /> נובע מחפץ הטבת הדורות הבאים,<br /> המובלט בתקפו בעץ החרוב<br /> ==== אדר א' ==== המזכירים כרכים המוקפים מימות יהושע בן־נון,<br /> לא יוכלו להשאר עבדי אחשורוש.<br /> ==== אדר ב' ==== לא רק איש בכוסו יוכר, כי־אם הגוי כולו.<br /> ==== ניסן ==== יציאת ישראל ממצרים,<br /> תשאר לעד האביב של כל העולם כלו.<br /> ==== אייר ==== הגבורה העלאה של תלמידי רבי עקיבא,<br /> והצפונה של קדושי הקהלות,<br /> מתחברות יחד באוצר הרזים של רשב״י.<br /> ==== סיון ==== אור תורה מתוך ערפל,<br /> ומעם נפרד משיח ה’.<br /> ==== תמוז ==== מבין המצרים נגאל עם,<br /> על־ידי מורים חמושים בגבורה רוחנית,<br /> שאינם צריכים למקל חובלים.<br /> ==== מנחם אב ==== גילת עם בשביבי אור ישועה,<br /> תקומם אשר הרסה בכיה של חינם.<br /> ==== אלול ==== ההכנה לתשובה הכללית,<br /> היא קול השופר, המאסף לכל המחנות.<br /> [[קטגוריה:אברהם יצחק הכהן קוק]] fkyjfwrp9pklhweufevormkykrxqh16 3019890 3019881 2026-06-14T16:35:54Z ישי120 32929 /* שנת תרע"ב */ הרחבה 3019890 wikitext text/x-wiki == מגד ירחים - הרב אברהם יצחק הכהן קוק == === שנת תרע"א === ==== תשרי ==== תשובה ומעשים טובים<br /> שוברים, סותרים דברי המחיבים<br /> רוחצים למשעי, מעונות מלוכלכים<br /> יתודו על חטאתם, מעשי העבר נשכחים.<br /> ==== חשוון ==== חורב, שם בארצות עבר<br /> ששון חיי הטבע שבת כבר<br /> ובארצינו על מטר וטל<br /> נתפלל ברגש ונשאל.<br /> ==== כסלו ==== כבלי אויב נתקו, עליו גברו<br /> סבלו הסירו, עולו שברו<br /> לחמו כהני אל כאריות<br /> ובמקדש ד' העלו נרות.<br /> ==== טבת ==== טעמו זקנים המעתיקים המרגליות<br /> בתרגום היוני נשמרו לגלות<br /> תורת אל גנזו, הראו אך הארונות.<br /> ==== שבט ==== שמחו עצי היער, תריע הבריאה<br /> בהתקדש חג ראש השנה לאילנות<br /> טבע הרענן הושב לתחיה.<br /> ==== אדר ==== אות ומופת לנו ימי הפורים<br /> דברי המגילה לעד שמורים<br /> רחמי ד' יסוככנו ככנפי נשרים.<br /> ==== ניסן ==== נפלאות הראה לעמו<br /> ידו מחצה אויב, ידעו זממו<br /> סוסי אבירים הוריד הימה<br /> נצבו מים, אלה עברו, אלה נטבעו שמה. ==== אייר ==== אספה גילה, בימי ספירת העומר חדלה<br /> יכאב מאד מקרה תלמידי ר״ע רדתם שאולה<br /> יעבור העצבון בח״י בו הלולא דר' שמעון<br /> ראשון לחכמי הרזים, עמוד האש והענן. ==== סיון ==== ספר הספרים נתן בקולות וברקים<br /> ישורון עלה לממלכת כהנים, לגבהי שחקים<br /> וברית עולם לא ימוש<br /> נכרת בישראל, להיות בתורתו חמוש. ==== תמוז ==== תמונות פסל במקדש הוקם<br /> מחנה אויב, על העיר השתרע<br /> ובעברת זדונו, בחמת נקם<br /> זבח התמיד בטל, השחית הרע. ==== אב ==== אבל לאומי יתעטף כל נפש יהודי בעצב<br /> בכי ומספד ארוך אלפים שנה, בלי קצב. ==== אלול ==== אחרון לחדשים קצה השנה<br /> לבב יהודי, יזדעזע מרדותיו יתפנה<br /> ובנפשו קול אלהים קורא, שאגה טהורה<br /> לשוב! לעשות צדקה גם עם שערי-תורה. === שנת תרע"ב === ==== תשרי ==== חשבון הנפש וסלוד היראה – הם ניר התשובה;<br /> אומץ הדעת וצהלת הרוח – ראשית תבואתה.<br /> ==== חשוון ==== הגשם בעתו יחיה את הרוח,<br /> אשר ידע עת לכל חפץ.<br /> ==== כסלו ==== גבורת אמת תמצא, רק במקום שאור אלהים שמה.<br /> ==== טבת ==== בתחית שפת קדש תנוב דעת אלהים,<br /> ואך בדעת אלהים תמצא השפה נשמתה.<br /> ==== שבט ==== מטעי עצי פרי על אדמת קדש,<br /> יפריחו תקות דור דורים.<br /> ==== אדר ==== לא רק איש בכוסו יוכר, כי־אם הגוי כולו.<br /> ==== ניסן ==== משכן אל וחרות עולם,<br /> יחדו יעשו אביב עם.<br /> ==== אייר ==== הנשמות היפות, פרחי החיים,<br /> ממכון מקדש־אל, ישאבו טלם.<br /> ==== סיון ==== שמחת מתן־תורה תגדל לפי רוב בכוריה,<br /> להתיר חדש במקדש במדה נכונה.<br /> ==== תמוז ==== בכל דור, עבודת עגל הזהב –<br /> תסבב שברון לוחות העדות.<br /> ==== אב ==== שמחה, גבורה וצניעות –<br /> זרי הפרחים למחולות המחנים בין כרמי יהודה.<br /> ==== אלול ==== ההכנה לתשובה הכללית,<br /> היא קול השופר, המאסף לכל המחנות.<br /> === שנת תרע"ד === ==== תשרי ==== נשמת היחיד מטהרת במקור ישראל<br /> ונשמת האמה כלה<br /> במקוה ישראל ה’ צור עולמים.<br /> ==== חשון ==== כשהנשמה מאירה –<br /> גם שמים עוטי ערפל מפיקים אור נעים.<br /> ==== כסלו ==== הברק האלהי שבנשמת החשמונאים<br /> נתפוצץ לניצוצות.<br /> כשיתקבצו לאבוקה אחת, –<br /> ישוב להגלות.<br /> ==== שבט ==== חשק נטיעת אילנות<br /> נובע מחפץ הטבת הדורות הבאים,<br /> המובלט בתקפו בעץ החרוב<br /> ==== אדר א' ==== המזכירים כרכים המוקפים מימות יהושע בן־נון,<br /> לא יוכלו להשאר עבדי אחשורוש.<br /> ==== אדר ב' ==== לא רק איש בכוסו יוכר, כי־אם הגוי כולו.<br /> ==== ניסן ==== יציאת ישראל ממצרים,<br /> תשאר לעד האביב של כל העולם כלו.<br /> ==== אייר ==== הגבורה העלאה של תלמידי רבי עקיבא,<br /> והצפונה של קדושי הקהלות,<br /> מתחברות יחד באוצר הרזים של רשב״י.<br /> ==== סיון ==== אור תורה מתוך ערפל,<br /> ומעם נפרד משיח ה’.<br /> ==== תמוז ==== מבין המצרים נגאל עם,<br /> על־ידי מורים חמושים בגבורה רוחנית,<br /> שאינם צריכים למקל חובלים.<br /> ==== מנחם אב ==== גילת עם בשביבי אור ישועה,<br /> תקומם אשר הרסה בכיה של חינם.<br /> ==== אלול ==== ההכנה לתשובה הכללית,<br /> היא קול השופר, המאסף לכל המחנות.<br /> [[קטגוריה:אברהם יצחק הכהן קוק]] 2it8zt8zvkbliehmxec96rzef9d779k 3019891 3019890 2026-06-14T16:37:48Z ישי120 32929 /* אדר */ הגהה 3019891 wikitext text/x-wiki == מגד ירחים - הרב אברהם יצחק הכהן קוק == === שנת תרע"א === ==== תשרי ==== תשובה ומעשים טובים<br /> שוברים, סותרים דברי המחיבים<br /> רוחצים למשעי, מעונות מלוכלכים<br /> יתודו על חטאתם, מעשי העבר נשכחים.<br /> ==== חשוון ==== חורב, שם בארצות עבר<br /> ששון חיי הטבע שבת כבר<br /> ובארצינו על מטר וטל<br /> נתפלל ברגש ונשאל.<br /> ==== כסלו ==== כבלי אויב נתקו, עליו גברו<br /> סבלו הסירו, עולו שברו<br /> לחמו כהני אל כאריות<br /> ובמקדש ד' העלו נרות.<br /> ==== טבת ==== טעמו זקנים המעתיקים המרגליות<br /> בתרגום היוני נשמרו לגלות<br /> תורת אל גנזו, הראו אך הארונות.<br /> ==== שבט ==== שמחו עצי היער, תריע הבריאה<br /> בהתקדש חג ראש השנה לאילנות<br /> טבע הרענן הושב לתחיה.<br /> ==== אדר ==== אות ומופת לנו ימי הפורים<br /> דברי המגילה לעד שמורים<br /> רחמי ד’ יסוככנו ככנפי נשרים.<br /> ==== ניסן ==== נפלאות הראה לעמו<br /> ידו מחצה אויב, ידעו זממו<br /> סוסי אבירים הוריד הימה<br /> נצבו מים, אלה עברו, אלה נטבעו שמה. ==== אייר ==== אספה גילה, בימי ספירת העומר חדלה<br /> יכאב מאד מקרה תלמידי ר״ע רדתם שאולה<br /> יעבור העצבון בח״י בו הלולא דר' שמעון<br /> ראשון לחכמי הרזים, עמוד האש והענן. ==== סיון ==== ספר הספרים נתן בקולות וברקים<br /> ישורון עלה לממלכת כהנים, לגבהי שחקים<br /> וברית עולם לא ימוש<br /> נכרת בישראל, להיות בתורתו חמוש. ==== תמוז ==== תמונות פסל במקדש הוקם<br /> מחנה אויב, על העיר השתרע<br /> ובעברת זדונו, בחמת נקם<br /> זבח התמיד בטל, השחית הרע. ==== אב ==== אבל לאומי יתעטף כל נפש יהודי בעצב<br /> בכי ומספד ארוך אלפים שנה, בלי קצב. ==== אלול ==== אחרון לחדשים קצה השנה<br /> לבב יהודי, יזדעזע מרדותיו יתפנה<br /> ובנפשו קול אלהים קורא, שאגה טהורה<br /> לשוב! לעשות צדקה גם עם שערי-תורה. === שנת תרע"ב === ==== תשרי ==== חשבון הנפש וסלוד היראה – הם ניר התשובה;<br /> אומץ הדעת וצהלת הרוח – ראשית תבואתה.<br /> ==== חשוון ==== הגשם בעתו יחיה את הרוח,<br /> אשר ידע עת לכל חפץ.<br /> ==== כסלו ==== גבורת אמת תמצא, רק במקום שאור אלהים שמה.<br /> ==== טבת ==== בתחית שפת קדש תנוב דעת אלהים,<br /> ואך בדעת אלהים תמצא השפה נשמתה.<br /> ==== שבט ==== מטעי עצי פרי על אדמת קדש,<br /> יפריחו תקות דור דורים.<br /> ==== אדר ==== לא רק איש בכוסו יוכר, כי־אם הגוי כולו.<br /> ==== ניסן ==== משכן אל וחרות עולם,<br /> יחדו יעשו אביב עם.<br /> ==== אייר ==== הנשמות היפות, פרחי החיים,<br /> ממכון מקדש־אל, ישאבו טלם.<br /> ==== סיון ==== שמחת מתן־תורה תגדל לפי רוב בכוריה,<br /> להתיר חדש במקדש במדה נכונה.<br /> ==== תמוז ==== בכל דור, עבודת עגל הזהב –<br /> תסבב שברון לוחות העדות.<br /> ==== אב ==== שמחה, גבורה וצניעות –<br /> זרי הפרחים למחולות המחנים בין כרמי יהודה.<br /> ==== אלול ==== ההכנה לתשובה הכללית,<br /> היא קול השופר, המאסף לכל המחנות.<br /> === שנת תרע"ד === ==== תשרי ==== נשמת היחיד מטהרת במקור ישראל<br /> ונשמת האמה כלה<br /> במקוה ישראל ה’ צור עולמים.<br /> ==== חשון ==== כשהנשמה מאירה –<br /> גם שמים עוטי ערפל מפיקים אור נעים.<br /> ==== כסלו ==== הברק האלהי שבנשמת החשמונאים<br /> נתפוצץ לניצוצות.<br /> כשיתקבצו לאבוקה אחת, –<br /> ישוב להגלות.<br /> ==== שבט ==== חשק נטיעת אילנות<br /> נובע מחפץ הטבת הדורות הבאים,<br /> המובלט בתקפו בעץ החרוב<br /> ==== אדר א' ==== המזכירים כרכים המוקפים מימות יהושע בן־נון,<br /> לא יוכלו להשאר עבדי אחשורוש.<br /> ==== אדר ב' ==== לא רק איש בכוסו יוכר, כי־אם הגוי כולו.<br /> ==== ניסן ==== יציאת ישראל ממצרים,<br /> תשאר לעד האביב של כל העולם כלו.<br /> ==== אייר ==== הגבורה העלאה של תלמידי רבי עקיבא,<br /> והצפונה של קדושי הקהלות,<br /> מתחברות יחד באוצר הרזים של רשב״י.<br /> ==== סיון ==== אור תורה מתוך ערפל,<br /> ומעם נפרד משיח ה’.<br /> ==== תמוז ==== מבין המצרים נגאל עם,<br /> על־ידי מורים חמושים בגבורה רוחנית,<br /> שאינם צריכים למקל חובלים.<br /> ==== מנחם אב ==== גילת עם בשביבי אור ישועה,<br /> תקומם אשר הרסה בכיה של חינם.<br /> ==== אלול ==== ההכנה לתשובה הכללית,<br /> היא קול השופר, המאסף לכל המחנות.<br /> [[קטגוריה:אברהם יצחק הכהן קוק]] nxxbsaxoxhas6blg6h7r3hl6i6479p3 3019892 3019891 2026-06-14T16:43:13Z ישי120 32929 /* שנת תרע"א */ הגהה 3019892 wikitext text/x-wiki == מגד ירחים - הרב אברהם יצחק הכהן קוק == === שנת תרע"א === ==== תשרי ==== תשובה ומעשים טובים<br /> שוברים, סותרים דברי המחיבים<br /> רוחצים למשעי, מעונות מלוכלכים<br /> יתודו על חטאתם, מעשי העבר נשכחים.<br /> ==== חשוון ==== חורב, שם בארצות עבר<br /> ששון חיי הטבע שבת כבר<br /> ובארצינו על מטר וטל<br /> נתפלל ברגש ונשאל.<br /> ==== כסלו ==== כבלי אויב נתקו, עליו גברו<br /> סבלו הסירו, עולו שברו<br /> לחמו כהני אל כאריות<br /> ובמקדש ד' העלו נרות.<br /> ==== טבת ==== טעמו זקנים המעתיקים המרגליות<br /> בתרגום היוני נשמרו לגלות<br /> תורת אל גנזו, הראו אך הארונות.<br /> ==== שבט ==== שמחו עצי היער, תריע הבריאה<br /> בהתקדש חג ראש השנה לאילנות<br /> טבע הרענן הושב לתחיה.<br /> ==== אדר ==== אות ומופת לנו ימי הפורים<br /> דברי המגילה לעד שמורים<br /> רחמי ד’ יסוככנו ככנפי נשרים.<br /> ==== ניסן ==== נפלאות הראה לעמו<br /> ידו מחצה אויב, ידעו זעמו<br /> סוסי אבירים הוריד הימה<br /> נצבו מים, אלה עברו, אלה נטבעו שמה.<br /> ==== אייר ==== אספה גילה, בימי ספירת העומר חדלה<br /> יכאב מאד מקרה תלמידי רבי עקיבא רדתם שאולה<br /> יעבור העצבון בח״י בו הלולא דרבי שמעון<br /> ראשון לחכמי הרזים, עמוד האש והענן.<br /> ==== סיון ==== ספר הספרים נתן בקולות וברקים<br /> ישורון עלה לממלכת כהנים, לגבהי שחקים<br /> וברית עולם לא ימוש<br /> נכרת בישראל, להיות בתורתו חמוש.<br /> ==== תמוז ==== תמונות פסל במקדש הוקם<br /> מחנה אויב על העיר השתרע<br /> ובעברת זדונו, בחמת נקם<br /> זבח התמיד בטל, השחית הרע.<br /> ==== אב ==== אבל לאומי יתעטף כל נפש יהודי בעצב<br /> בכי ומספד ארוך אלפים שנה, בלי קצב.<br /> ==== אלול ==== אחרון לחדשים קצה השנה<br /> לבב יהודי, יזדעזע מרדותיו יתפנה<br /> ובנפשו קול אלהים קורא, שאגה טהורה<br /> לשוב! לעשות צדקה גם עם שערי־תורה.<br /> === שנת תרע"ב === ==== תשרי ==== חשבון הנפש וסלוד היראה – הם ניר התשובה;<br /> אומץ הדעת וצהלת הרוח – ראשית תבואתה.<br /> ==== חשוון ==== הגשם בעתו יחיה את הרוח,<br /> אשר ידע עת לכל חפץ.<br /> ==== כסלו ==== גבורת אמת תמצא, רק במקום שאור אלהים שמה.<br /> ==== טבת ==== בתחית שפת קדש תנוב דעת אלהים,<br /> ואך בדעת אלהים תמצא השפה נשמתה.<br /> ==== שבט ==== מטעי עצי פרי על אדמת קדש,<br /> יפריחו תקות דור דורים.<br /> ==== אדר ==== לא רק איש בכוסו יוכר, כי־אם הגוי כולו.<br /> ==== ניסן ==== משכן אל וחרות עולם,<br /> יחדו יעשו אביב עם.<br /> ==== אייר ==== הנשמות היפות, פרחי החיים,<br /> ממכון מקדש־אל, ישאבו טלם.<br /> ==== סיון ==== שמחת מתן־תורה תגדל לפי רוב בכוריה,<br /> להתיר חדש במקדש במדה נכונה.<br /> ==== תמוז ==== בכל דור, עבודת עגל הזהב –<br /> תסבב שברון לוחות העדות.<br /> ==== אב ==== שמחה, גבורה וצניעות –<br /> זרי הפרחים למחולות המחנים בין כרמי יהודה.<br /> ==== אלול ==== ההכנה לתשובה הכללית,<br /> היא קול השופר, המאסף לכל המחנות.<br /> === שנת תרע"ד === ==== תשרי ==== נשמת היחיד מטהרת במקור ישראל<br /> ונשמת האמה כלה<br /> במקוה ישראל ה’ צור עולמים.<br /> ==== חשון ==== כשהנשמה מאירה –<br /> גם שמים עוטי ערפל מפיקים אור נעים.<br /> ==== כסלו ==== הברק האלהי שבנשמת החשמונאים<br /> נתפוצץ לניצוצות.<br /> כשיתקבצו לאבוקה אחת, –<br /> ישוב להגלות.<br /> ==== שבט ==== חשק נטיעת אילנות<br /> נובע מחפץ הטבת הדורות הבאים,<br /> המובלט בתקפו בעץ החרוב<br /> ==== אדר א' ==== המזכירים כרכים המוקפים מימות יהושע בן־נון,<br /> לא יוכלו להשאר עבדי אחשורוש.<br /> ==== אדר ב' ==== לא רק איש בכוסו יוכר, כי־אם הגוי כולו.<br /> ==== ניסן ==== יציאת ישראל ממצרים,<br /> תשאר לעד האביב של כל העולם כלו.<br /> ==== אייר ==== הגבורה העלאה של תלמידי רבי עקיבא,<br /> והצפונה של קדושי הקהלות,<br /> מתחברות יחד באוצר הרזים של רשב״י.<br /> ==== סיון ==== אור תורה מתוך ערפל,<br /> ומעם נפרד משיח ה’.<br /> ==== תמוז ==== מבין המצרים נגאל עם,<br /> על־ידי מורים חמושים בגבורה רוחנית,<br /> שאינם צריכים למקל חובלים.<br /> ==== מנחם אב ==== גילת עם בשביבי אור ישועה,<br /> תקומם אשר הרסה בכיה של חינם.<br /> ==== אלול ==== ההכנה לתשובה הכללית,<br /> היא קול השופר, המאסף לכל המחנות.<br /> [[קטגוריה:אברהם יצחק הכהן קוק]] 0pju1iy7sgvslcki845av0b8eqickgr 3019893 3019892 2026-06-14T16:59:39Z ישי120 32929 עיצוב 3019893 wikitext text/x-wiki == מגד ירחים - הרב אברהם יצחק הכהן קוק == === שנת תרע"א === ==== תשרי ==== '''ת'''שובה ומעשים טובים<br /> '''ש'''וברים, סותרים דברי המחיבים<br /> '''ר'''וחצים למשעי, מעונות מלוכלכים<br /> '''י'''תודו על חטאתם, מעשי העבר נשכחים.<br /> ==== חשוון ==== '''ח'''ורב, שם בארצות עבר<br /> '''ש'''שון חיי הטבע שבת כבר<br /> '''ו'''בארצינו על מטר וטל<br /> '''נ'''תפלל ברגש ונשאל.<br /> ==== כסלו ==== '''כ'''בלי אויב נתקו, עליו גברו<br /> '''ס'''בלו הסירו, עולו שברו<br /> '''ל'''חמו כהני אל כאריות<br /> '''ו'''במקדש ד' העלו נרות.<br /> ==== טבת ==== '''ט'''עמו זקנים המעתיקים המרגליות<br /> '''ב'''תרגום היוני נשמרו לגלות<br /> '''ת'''ורת אל גנזו, הראו אך הארונות.<br /> ==== שבט ==== '''ש'''מחו עצי היער, תריע הבריאה<br /> '''ב'''התקדש חג ראש השנה לאילנות<br /> '''ט'''בע הרענן הושב לתחיה.<br /> ==== אדר ==== '''א'''ות ומופת לנו ימי הפורים<br /> '''ד'''ברי המגילה לעד שמורים<br /> '''ר'''חמי ד’ יסוככנו ככנפי נשרים.<br /> ==== ניסן ==== '''נ'''פלאות הראה לעמו<br /> '''י'''דו מחצה אויב, ידעו זעמו<br /> '''ס'''וסי אבירים הוריד הימה<br /> '''נ'''צבו מים, אלה עברו, אלה נטבעו שמה.<br /> ==== אייר ==== '''א'''ספה גילה, בימי ספירת העומר חדלה<br /> '''י'''כאב מאד מקרה תלמידי רבי עקיבא רדתם שאולה<br /> '''י'''עבור העצבון בח״י בו הלולא דרבי שמעון<br /> '''ר'''אשון לחכמי הרזים, עמוד האש והענן.<br /> ==== סיון ==== '''ס'''פר הספרים נתן בקולות וברקים<br /> '''י'''שורון עלה לממלכת כהנים, לגבהי שחקים<br /> '''ו'''ברית עולם לא ימוש<br /> '''נ'''כרת בישראל, להיות בתורתו חמוש.<br /> ==== תמוז ==== '''ת'''מונות פסל במקדש הוקם<br /> '''מ'''חנה אויב על העיר השתרע<br /> '''ו'''בעברת זדונו, בחמת נקם<br /> '''ז'''בח התמיד בטל, השחית הרע.<br /> ==== אב ==== '''א'''בל לאומי יתעטף כל נפש יהודי בעצב<br /> '''ב'''כי ומספד ארוך אלפים שנה, בלי קצב.<br /> ==== אלול ==== '''א'''חרון לחדשים קצה השנה<br /> '''ל'''בב יהודי, יזדעזע מרדותיו יתפנה<br /> '''ו'''בנפשו קול אלהים קורא, שאגה טהורה<br /> '''ל'''שוב! לעשות צדקה גם עם שערי־תורה.<br /> === שנת תרע"ב === ==== תשרי ==== חשבון הנפש וסלוד היראה – הם ניר התשובה;<br /> אומץ הדעת וצהלת הרוח – ראשית תבואתה.<br /> ==== חשוון ==== הגשם בעתו יחיה את הרוח,<br /> אשר ידע עת לכל חפץ.<br /> ==== כסלו ==== גבורת אמת תמצא, רק במקום שאור אלהים שמה.<br /> ==== טבת ==== בתחית שפת קדש תנוב דעת אלהים,<br /> ואך בדעת אלהים תמצא השפה נשמתה.<br /> ==== שבט ==== מטעי עצי פרי על אדמת קדש,<br /> יפריחו תקות דור דורים.<br /> ==== אדר ==== לא רק איש בכוסו יוכר, כי־אם הגוי כולו.<br /> ==== ניסן ==== משכן אל וחרות עולם,<br /> יחדו יעשו אביב עם.<br /> ==== אייר ==== הנשמות היפות, פרחי החיים,<br /> ממכון מקדש־אל, ישאבו טלם.<br /> ==== סיון ==== שמחת מתן־תורה תגדל לפי רוב בכוריה,<br /> להתיר חדש במקדש במדה נכונה.<br /> ==== תמוז ==== בכל דור, עבודת עגל הזהב –<br /> תסבב שברון לוחות העדות.<br /> ==== אב ==== שמחה, גבורה וצניעות –<br /> זרי הפרחים למחולות המחנים בין כרמי יהודה.<br /> ==== אלול ==== ההכנה לתשובה הכללית,<br /> היא קול השופר, המאסף לכל המחנות.<br /> === שנת תרע"ד === ==== תשרי ==== נשמת היחיד מטהרת במקור ישראל<br /> ונשמת האמה כלה<br /> במקוה ישראל ה’ צור עולמים.<br /> ==== חשון ==== כשהנשמה מאירה –<br /> גם שמים עוטי ערפל מפיקים אור נעים.<br /> ==== כסלו ==== הברק האלהי שבנשמת החשמונאים<br /> נתפוצץ לניצוצות.<br /> כשיתקבצו לאבוקה אחת, –<br /> ישוב להגלות.<br /> ==== שבט ==== חשק נטיעת אילנות<br /> נובע מחפץ הטבת הדורות הבאים,<br /> המובלט בתקפו בעץ החרוב<br /> ==== אדר א' ==== המזכירים כרכים המוקפים מימות יהושע בן־נון,<br /> לא יוכלו להשאר עבדי אחשורוש.<br /> ==== אדר ב' ==== לא רק איש בכוסו יוכר, כי־אם הגוי כולו.<br /> ==== ניסן ==== יציאת ישראל ממצרים,<br /> תשאר לעד האביב של כל העולם כלו.<br /> ==== אייר ==== הגבורה העלאה של תלמידי רבי עקיבא,<br /> והצפונה של קדושי הקהלות,<br /> מתחברות יחד באוצר הרזים של רשב״י.<br /> ==== סיון ==== אור תורה מתוך ערפל,<br /> ומעם נפרד משיח ה’.<br /> ==== תמוז ==== מבין המצרים נגאל עם,<br /> על־ידי מורים חמושים בגבורה רוחנית,<br /> שאינם צריכים למקל חובלים.<br /> ==== מנחם אב ==== גילת עם בשביבי אור ישועה,<br /> תקומם אשר הרסה בכיה של חינם.<br /> ==== אלול ==== ההכנה לתשובה הכללית,<br /> היא קול השופר, המאסף לכל המחנות.<br /> [[קטגוריה:אברהם יצחק הכהן קוק]] dk5609jj4712luyg4smoorjla7p09nz 3019897 3019893 2026-06-14T17:06:21Z ישי120 32929 /* שנת תרע"ד */ עדכון 3019897 wikitext text/x-wiki == מגד ירחים - הרב אברהם יצחק הכהן קוק == === שנת תרע"א === ==== תשרי ==== '''ת'''שובה ומעשים טובים<br /> '''ש'''וברים, סותרים דברי המחיבים<br /> '''ר'''וחצים למשעי, מעונות מלוכלכים<br /> '''י'''תודו על חטאתם, מעשי העבר נשכחים.<br /> ==== חשוון ==== '''ח'''ורב, שם בארצות עבר<br /> '''ש'''שון חיי הטבע שבת כבר<br /> '''ו'''בארצינו על מטר וטל<br /> '''נ'''תפלל ברגש ונשאל.<br /> ==== כסלו ==== '''כ'''בלי אויב נתקו, עליו גברו<br /> '''ס'''בלו הסירו, עולו שברו<br /> '''ל'''חמו כהני אל כאריות<br /> '''ו'''במקדש ד' העלו נרות.<br /> ==== טבת ==== '''ט'''עמו זקנים המעתיקים המרגליות<br /> '''ב'''תרגום היוני נשמרו לגלות<br /> '''ת'''ורת אל גנזו, הראו אך הארונות.<br /> ==== שבט ==== '''ש'''מחו עצי היער, תריע הבריאה<br /> '''ב'''התקדש חג ראש השנה לאילנות<br /> '''ט'''בע הרענן הושב לתחיה.<br /> ==== אדר ==== '''א'''ות ומופת לנו ימי הפורים<br /> '''ד'''ברי המגילה לעד שמורים<br /> '''ר'''חמי ד’ יסוככנו ככנפי נשרים.<br /> ==== ניסן ==== '''נ'''פלאות הראה לעמו<br /> '''י'''דו מחצה אויב, ידעו זעמו<br /> '''ס'''וסי אבירים הוריד הימה<br /> '''נ'''צבו מים, אלה עברו, אלה נטבעו שמה.<br /> ==== אייר ==== '''א'''ספה גילה, בימי ספירת העומר חדלה<br /> '''י'''כאב מאד מקרה תלמידי רבי עקיבא רדתם שאולה<br /> '''י'''עבור העצבון בח״י בו הלולא דרבי שמעון<br /> '''ר'''אשון לחכמי הרזים, עמוד האש והענן.<br /> ==== סיון ==== '''ס'''פר הספרים נתן בקולות וברקים<br /> '''י'''שורון עלה לממלכת כהנים, לגבהי שחקים<br /> '''ו'''ברית עולם לא ימוש<br /> '''נ'''כרת בישראל, להיות בתורתו חמוש.<br /> ==== תמוז ==== '''ת'''מונות פסל במקדש הוקם<br /> '''מ'''חנה אויב על העיר השתרע<br /> '''ו'''בעברת זדונו, בחמת נקם<br /> '''ז'''בח התמיד בטל, השחית הרע.<br /> ==== אב ==== '''א'''בל לאומי יתעטף כל נפש יהודי בעצב<br /> '''ב'''כי ומספד ארוך אלפים שנה, בלי קצב.<br /> ==== אלול ==== '''א'''חרון לחדשים קצה השנה<br /> '''ל'''בב יהודי, יזדעזע מרדותיו יתפנה<br /> '''ו'''בנפשו קול אלהים קורא, שאגה טהורה<br /> '''ל'''שוב! לעשות צדקה גם עם שערי־תורה.<br /> === שנת תרע"ב === ==== תשרי ==== חשבון הנפש וסלוד היראה – הם ניר התשובה;<br /> אומץ הדעת וצהלת הרוח – ראשית תבואתה.<br /> ==== חשוון ==== הגשם בעתו יחיה את הרוח,<br /> אשר ידע עת לכל חפץ.<br /> ==== כסלו ==== גבורת אמת תמצא, רק במקום שאור אלהים שמה.<br /> ==== טבת ==== בתחית שפת קדש תנוב דעת אלהים,<br /> ואך בדעת אלהים תמצא השפה נשמתה.<br /> ==== שבט ==== מטעי עצי פרי על אדמת קדש,<br /> יפריחו תקות דור דורים.<br /> ==== אדר ==== לא רק איש בכוסו יוכר, כי־אם הגוי כולו.<br /> ==== ניסן ==== משכן אל וחרות עולם,<br /> יחדו יעשו אביב עם.<br /> ==== אייר ==== הנשמות היפות, פרחי החיים,<br /> ממכון מקדש־אל, ישאבו טלם.<br /> ==== סיון ==== שמחת מתן־תורה תגדל לפי רוב בכוריה,<br /> להתיר חדש במקדש במדה נכונה.<br /> ==== תמוז ==== בכל דור, עבודת עגל הזהב –<br /> תסבב שברון לוחות העדות.<br /> ==== אב ==== שמחה, גבורה וצניעות –<br /> זרי הפרחים למחולות המחנים בין כרמי יהודה.<br /> ==== אלול ==== ההכנה לתשובה הכללית,<br /> היא קול השופר, המאסף לכל המחנות.<br /> === שנת תרע"ד === ==== תשרי ==== נשמת היחיד מטהרת במקור ישראל<br /> ונשמת האמה כלה<br /> במקוה ישראל ה’ צור עולמים.<br /> ==== חשון ==== כשהנשמה מאירה –<br /> גם שמים עוטי ערפל מפיקים אור נעים.<br /> ==== כסלו ==== הברק האלהי שבנשמת החשמונאים<br /> נתפוצץ לניצוצות.<br /> כשיתקבצו לאבוקה אחת, –<br /> ישוב להגלות.<br /> ==== טבת ==== צללי החשך של העתקת התורה ליונית,<br /> יהפכו לאור, כשיגלה המקור העברי בטהרו.<br /> ==== שבט ==== חשק נטיעת אילנות<br /> נובע מחפץ הטבת הדורות הבאים,<br /> המובלט בתקפו בעץ החרוב<br /> ==== אדר א' ==== המזכירים כרכים המוקפים מימות יהושע בן־נון,<br /> לא יוכלו להשאר עבדי אחשורוש.<br /> ==== אדר ב' ==== לא רק איש בכוסו יוכר, כי־אם הגוי כולו.<br /> ==== ניסן ==== יציאת ישראל ממצרים,<br /> תשאר לעד האביב של כל העולם כלו.<br /> ==== אייר ==== הגבורה העלאה של תלמידי רבי עקיבא,<br /> והצפונה של קדושי הקהלות,<br /> מתחברות יחד באוצר הרזים של רשב״י.<br /> ==== סיון ==== אור תורה מתוך ערפל,<br /> ומעם נפרד משיח ה’.<br /> ==== תמוז ==== מבין המצרים נגאל עם,<br /> על־ידי מורים חמושים בגבורה רוחנית,<br /> שאינם צריכים למקל חובלים.<br /> ==== מנחם אב ==== גילת עם בשביבי אור ישועה,<br /> תקומם אשר הרסה בכיה של חינם.<br /> ==== אלול ==== ההכנה לתשובה הכללית,<br /> היא קול השופר, המאסף לכל המחנות.<br /> [[קטגוריה:אברהם יצחק הכהן קוק]] 3loruwkkbsrvg56ujzhpys9n6vslxmk 3019898 3019897 2026-06-14T17:07:46Z ישי120 32929 /* שבט */ הגהה 3019898 wikitext text/x-wiki == מגד ירחים - הרב אברהם יצחק הכהן קוק == === שנת תרע"א === ==== תשרי ==== '''ת'''שובה ומעשים טובים<br /> '''ש'''וברים, סותרים דברי המחיבים<br /> '''ר'''וחצים למשעי, מעונות מלוכלכים<br /> '''י'''תודו על חטאתם, מעשי העבר נשכחים.<br /> ==== חשוון ==== '''ח'''ורב, שם בארצות עבר<br /> '''ש'''שון חיי הטבע שבת כבר<br /> '''ו'''בארצינו על מטר וטל<br /> '''נ'''תפלל ברגש ונשאל.<br /> ==== כסלו ==== '''כ'''בלי אויב נתקו, עליו גברו<br /> '''ס'''בלו הסירו, עולו שברו<br /> '''ל'''חמו כהני אל כאריות<br /> '''ו'''במקדש ד' העלו נרות.<br /> ==== טבת ==== '''ט'''עמו זקנים המעתיקים המרגליות<br /> '''ב'''תרגום היוני נשמרו לגלות<br /> '''ת'''ורת אל גנזו, הראו אך הארונות.<br /> ==== שבט ==== '''ש'''מחו עצי היער, תריע הבריאה<br /> '''ב'''התקדש חג ראש השנה לאילנות<br /> '''ט'''בע הרענן הושב לתחיה.<br /> ==== אדר ==== '''א'''ות ומופת לנו ימי הפורים<br /> '''ד'''ברי המגילה לעד שמורים<br /> '''ר'''חמי ד’ יסוככנו ככנפי נשרים.<br /> ==== ניסן ==== '''נ'''פלאות הראה לעמו<br /> '''י'''דו מחצה אויב, ידעו זעמו<br /> '''ס'''וסי אבירים הוריד הימה<br /> '''נ'''צבו מים, אלה עברו, אלה נטבעו שמה.<br /> ==== אייר ==== '''א'''ספה גילה, בימי ספירת העומר חדלה<br /> '''י'''כאב מאד מקרה תלמידי רבי עקיבא רדתם שאולה<br /> '''י'''עבור העצבון בח״י בו הלולא דרבי שמעון<br /> '''ר'''אשון לחכמי הרזים, עמוד האש והענן.<br /> ==== סיון ==== '''ס'''פר הספרים נתן בקולות וברקים<br /> '''י'''שורון עלה לממלכת כהנים, לגבהי שחקים<br /> '''ו'''ברית עולם לא ימוש<br /> '''נ'''כרת בישראל, להיות בתורתו חמוש.<br /> ==== תמוז ==== '''ת'''מונות פסל במקדש הוקם<br /> '''מ'''חנה אויב על העיר השתרע<br /> '''ו'''בעברת זדונו, בחמת נקם<br /> '''ז'''בח התמיד בטל, השחית הרע.<br /> ==== אב ==== '''א'''בל לאומי יתעטף כל נפש יהודי בעצב<br /> '''ב'''כי ומספד ארוך אלפים שנה, בלי קצב.<br /> ==== אלול ==== '''א'''חרון לחדשים קצה השנה<br /> '''ל'''בב יהודי, יזדעזע מרדותיו יתפנה<br /> '''ו'''בנפשו קול אלהים קורא, שאגה טהורה<br /> '''ל'''שוב! לעשות צדקה גם עם שערי־תורה.<br /> === שנת תרע"ב === ==== תשרי ==== חשבון הנפש וסלוד היראה – הם ניר התשובה;<br /> אומץ הדעת וצהלת הרוח – ראשית תבואתה.<br /> ==== חשוון ==== הגשם בעתו יחיה את הרוח,<br /> אשר ידע עת לכל חפץ.<br /> ==== כסלו ==== גבורת אמת תמצא, רק במקום שאור אלהים שמה.<br /> ==== טבת ==== בתחית שפת קדש תנוב דעת אלהים,<br /> ואך בדעת אלהים תמצא השפה נשמתה.<br /> ==== שבט ==== מטעי עצי פרי על אדמת קדש,<br /> יפריחו תקות דור דורים.<br /> ==== אדר ==== לא רק איש בכוסו יוכר, כי־אם הגוי כולו.<br /> ==== ניסן ==== משכן אל וחרות עולם,<br /> יחדו יעשו אביב עם.<br /> ==== אייר ==== הנשמות היפות, פרחי החיים,<br /> ממכון מקדש־אל, ישאבו טלם.<br /> ==== סיון ==== שמחת מתן־תורה תגדל לפי רוב בכוריה,<br /> להתיר חדש במקדש במדה נכונה.<br /> ==== תמוז ==== בכל דור, עבודת עגל הזהב –<br /> תסבב שברון לוחות העדות.<br /> ==== אב ==== שמחה, גבורה וצניעות –<br /> זרי הפרחים למחולות המחנים בין כרמי יהודה.<br /> ==== אלול ==== ההכנה לתשובה הכללית,<br /> היא קול השופר, המאסף לכל המחנות.<br /> === שנת תרע"ד === ==== תשרי ==== נשמת היחיד מטהרת במקור ישראל<br /> ונשמת האמה כלה<br /> במקוה ישראל ה’ צור עולמים.<br /> ==== חשון ==== כשהנשמה מאירה –<br /> גם שמים עוטי ערפל מפיקים אור נעים.<br /> ==== כסלו ==== הברק האלהי שבנשמת החשמונאים<br /> נתפוצץ לניצוצות.<br /> כשיתקבצו לאבוקה אחת, –<br /> ישוב להגלות.<br /> ==== טבת ==== צללי החשך של העתקת התורה ליונית,<br /> יהפכו לאור, כשיגלה המקור העברי בטהרו.<br /> ==== שבט ==== חשק נטיעת אילנות<br /> נובע מחפץ הטבת הדורות הבאים,<br /> המובלט בתקפו בעץ החרוב.<br /> ==== אדר א' ==== המזכירים כרכים המוקפים מימות יהושע בן־נון,<br /> לא יוכלו להשאר עבדי אחשורוש.<br /> ==== אדר ב' ==== לא רק איש בכוסו יוכר, כי־אם הגוי כולו.<br /> ==== ניסן ==== יציאת ישראל ממצרים,<br /> תשאר לעד האביב של כל העולם כלו.<br /> ==== אייר ==== הגבורה העלאה של תלמידי רבי עקיבא,<br /> והצפונה של קדושי הקהלות,<br /> מתחברות יחד באוצר הרזים של רשב״י.<br /> ==== סיון ==== אור תורה מתוך ערפל,<br /> ומעם נפרד משיח ה’.<br /> ==== תמוז ==== מבין המצרים נגאל עם,<br /> על־ידי מורים חמושים בגבורה רוחנית,<br /> שאינם צריכים למקל חובלים.<br /> ==== מנחם אב ==== גילת עם בשביבי אור ישועה,<br /> תקומם אשר הרסה בכיה של חינם.<br /> ==== אלול ==== ההכנה לתשובה הכללית,<br /> היא קול השופר, המאסף לכל המחנות.<br /> [[קטגוריה:אברהם יצחק הכהן קוק]] 080p9a02ilkvauv4vno1gicwrzm6csy 0 261522 3019913 3018888 2026-06-14T19:01:59Z Mosheperets 24967 /* */ הגהה 3019913 wikitext text/x-wiki {{סרגל ניווט|זוהר||חלק כה|חלק כו|חלק כז}} __TOC__ ==פרשת בהעלותך - זהר== {{ממ זהר משולב|ג|קמח|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קמח ב/>'''{{צ|וידבר יהוה אל משה לאמר דבר אל אהרן ואמרת אליו בהעלותך את הנרות וגו'}} {{הפניה לפסוקים|במדבר|ח|א|ב}}''' {{ש}} רבי יהודה פתח {{צ|והוא כחתן יוצא מחופתו וגו'}} {{ממ|תהלים|יט|ו}} - זכאה חולקיהון דישראל דקב"ה אתרעי בהון ויהב להון אורייתא דקשוט, אילנא דחיי דביה ירית בר נש חיין להאי עלמא וחיין לעלמא דאתי. דכל מאן דאשתדל באורייתא ואחיד בה - אחיד בחיין, וכל מאן דשביק מלי דאורייתא ואתפרש מאורייתא - כאלו מתפרש מחיין. בגין דהיא חיין וכל מלוי חיין. הדא הוא דכתיב {{צ|כי חיים הם וגו'}} {{ממ|משלי|ד|כב}}. וכתיב {{צ|רפאות תהי לשרך וגו'}} {{ממ|משלי|ג|ח}}. תא חזי אילנא דחיי אחיד מעילא לתתא. והאי שמשא דנהיר לכלא - נהורא דיליה שארי מרישא, ואתפשט בגופא דאילנא בארח מישר. תרין סטרין אחידן ביה - חד לצפון וחד לדרום. חד ימינא וחד שמאלא. בשעתא דשמשא נהיר כמה דאתמר מההוא גופא דאילנא - אתקיף לדרועא דימינא ואנהיר בתוקפיה. ומתוקפיה נהיר שמאלא ואתכליל בנהוריה. {{צ|והוא כחתן יוצא מחפתו}} - מאן איהו {{צ|חפתו}}? דא איהו {{צ|עטרה שעטרה לו אמו ביום חתנתו}} {{ממ|שיר|ג|יא}}.{{ש}} {{צ|יוצא מחפתו}} - דא איהו רישא דכל נהורא, כמה דאת אמר בקרא דאבתריה - {{צ|מקצה השמים מוצאו}} {{ממ|תהלים|יט|ז}}. דא שירותא דכלא דאקרי {{צ|מקצה השמים}}, וכדין נפיק כחתן ממש כד נפיק לאערעא לכלתיה רחימתא דנפשוי ופריש דרועוי ומקבל לה. כהאי גוונא {{צ|והוא כחתן יוצא מחפתו}} - אזלא שמשא ואתפשט לגבי מערב. כיון דמערב אתקריב, סטר צפון אתער לקבליה בקדמיתא, וקריב למערב וזויג לה{{הערה|הכי גריס הרמק (המתוק מדבש)}} באתריה כמה דאתמר, דכתיב {{צ|שמאלו תחת לראשי}} {{ממ|שיר|ח|ג}}. ולבתר סטר דרום דאיהו ימינא דכתיב {{צ|וימינו תחבקני}}. כדין {{צ|ישיש כגבור לרוץ ארח}} - לאנהרא סיהרא ואוקמוה. תא חזי '''{{צ|בהעלותך את הנרות}}''' - אלין בוצינין עלאין דכלהו נהירין כחדא מן שמשא. '''(חסר כאן)''' {{להשלים}} ר' אבא פתח: {{צ|אשרי העם יודעי תרועה יהוה באור פניך יהלכון}} {{ממ|תהלים|פט|טז}}. {{ש}} האי קרא אוקמוה, אבל תא חזי זכאין אינון ישראל! <קטע סוף=דף קמח ב/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קמט|א}}{{ש}}<קטע התחלה=דף קמט א/> דקב"ה יהב לון אורייתא קדישא, ואוליף לון ארחוי לאתדבקא ביה ולמיטר פקודי דאורייתא למזכי בהו לעלמא דאתי, וקריב להו בשעתא דנפקו ממצרים - דהא כדין אפיק לון מרשותא אחרא וסליק לון לאתאחדא בשמיה. וכדין אקרון בני ישראל 'בני חורין' מכלא - דלא יתבו תחות רשותא אחרא, וסליק לון לאחדא בשמיה דסליק על כלא דשליט על עלאין ותתאין. ומגו רחימותא דלהון קרא לון {{צ|בני בכורי ישראל}} כגוונא עלאה. ועל דא קטל כל בכור דלעילא ותתא, ושרא קטירין ואסירין דעלאין ותתאין, בגין לאפקא לון ועבד לון בני חורין מכלא. ועל דא לא בעא קב"ה לא מלאך ולא שרף אלא איהו. ועוד דהא איהו ידע לאבחנא ולמנדע כלא ולמשרי אסירין. ולאו אינון ברשותא דשליחא אחרא אלא בידיה. תא חזי בההוא ליליא דבעא קב"ה לקטלא כל אינון בכורי כמה דאתמר, בשעתא דרמש ליליא אתו מזמרין לזמרא קמיה. אמר לון "''לאו עידן הוא! דהא שירתא אחרא מזמרין בני בארעא!''". בשעתא דאתפליג ליליא - אתער רוח צפון, וקב"ה כדין עבד נוקמין וישראל מזמרין ואמרין הלילא בקול רם, וכדין עבד לון בני חורין מכלא. ומלאכין עלאי וכל משריין כלהו הוו צייתין להון לקליהון דישראל. בתר דאתגזרו - רשימו לבתיהון מההוא דמא ומדמא דפסחא, בתלת רשימין - על המשקוף ועל שתי המזוזות. מאי טעמא? הא אוקמוה בגין דאיהו רשימא קדישא, ומחבלא כד איהו נפיק וחמי ההוא דמא דהוה רשים על ההוא פתחא -- חייס עלייהו דישראל. הדא הוא דכתיב {{צ|ופסח יהוה על הפתח וגו'}} {{ממ|שמות|יב|כג}}. הכא אית לאסתכלא. אי קודשא בריך הוא אתי וקטיל בארעא דמצרים ולא שליח אחרא - רשימא דא דעל פתחא למה? והא כלא גלי קמיה!? {{ש}} ותו מהו {{צ|ולא יתן המשחית}}?! "ולא ישחית" מבעי ליה?! {{ש}} אלא ודאי הכי הוא דכתיב {{צ|ויהו"ה הכה כל בכור}} {{ממ|שמות|יב|כט}} - {{צ|ויהו"ה - הוא ובית דינו}}. וההוא בי דינא הכא אשתכח. מכאן דבכלא בעי לאחזאה עובדא בגין לאשתזבא! דהא כגוונא דא על גבי מדבחא בגין דלא אשתכח מחבלא. האי בעובדא. ובזמנא דלא אצטריך האי - כגון ראש השנה דאיהו יומא דדינא ומאריהון דלישנא בישא קיימין עלייהו דישראל - בעינן מלין צלותין ובעותין ובעינן לאחזאה עובדא כמה דאוקימנא והא אתמר. ובמה? בשופר, לאתערא שופרא אחרא. ואנן מפיקין בההוא קלא רחמי ודינא כחדא, כלא כדקא יאות, כמה דההוא שופר עלאה אפיק קלא דאיהו כללא כחדא. ולאתערא רחמי קאזלינן, ולתברא מאריהון דדינא דלא ישלטון בהאי יומא. {{ש}} וכד רחמי מתערין - כלהו בוצינין עלאין נהרין מהאי גיסא ומהאי גיסא. כדין {{צ|באור פני מלך חיים}} {{ממ|משלי|טז|טו}}. תא חזי בשעתא דכהנא אתכוון לאדלקא בוצינין לתתא והוה קריב קטורת בוסמין - בההוא שעתא כדין בוצינין עלאין נהרין ואתקטר כלא כחדא, וחדו וחדוותא אשתכח בכלהו עלמין. הדא הוא דכתיב {{צ|שמן וקטורת ישמח לב}} {{ממ|משלי|כז|ט}}. {{ש}} ועל דא '''{{צ|בהעלותך את הנרות}}'''. '''רבי אלעזר ור' יוסי ור' יצחק''' הוו אזלי באורחא. {{ש}} פגעו באינון טורי קרדו. {{ש}} עד דהוו אזלי - זקף עינוי ר' אלעזר וחמי אינון טורי רמאי, והוו חשוכן ודחלן בדחילו. {{ש}} א"ר אלעזר לאינון חברייא: "''אלו אבא הכא - לא הוה דחילנא! אבל כיון דאנן תלתא ומלי דאורייתא ביננא - דינא הכא לא אשתכח!''" פתח ר' אלעזר ואמר: כתיב {{צ|ותנח התיבה בחדש השביעי וגו' על הרי אררט וגו'}} {{ממ|בראשית|ח|ד}}. {{ש}} כמה חביבין מלי דאורייתא! דבכל מלה ומלה אית רזין עלאין ואורייתא כלא עלאה איקרי! ותנינן בתליסר מכילן דאורייתא {{צ|כל דבר שהיה בכלל ויצא מן הכלל ללמד - לא ללמד על עצמו יצא - אלא ללמד על הכלל כלו יצא}}. <קטע סוף=דף קמט א/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קמט|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קמט ב/>דהא אורייתא דאיהי כללא עלאה - אע"ג דנפק מנה חד ספור בעלמא - ודאי לא אתי לאחזאה על ההוא ספור, אלא לאחזאה מלין עלאין ורזין עלאין! ולא ללמד על עצמו יצא - אלא ללמד על הכלל כלו יצא! בגין דההוא ספור דאורייתא או ההוא עובדא - אע"ג דהוא נפקא מכללא דאורייתא - לאו לאחזאה על גרמיה נפק בלבד, אלא לאחזאה על ההוא כללא עלאה דאורייתא כלא נפק! כגון האי דכתיב {{צ|ותנח התיבה בחדש השביעי בשבעה עשר יום לחדש על הרי אררט}}. ודאי האי קרא מכללא דאורייתא נפק ואתי בספור דעלמא! מאי אכפת לן אי שרי בהאי או בהאי - דהא באתר חד לישרי?! אלא ללמד על הכלל כלו יצא! וזכאין אינון ישראל דאתיהיב להו אורייתא עלאה אורייתא דקשוט! ומאן דאמר דההוא ספורא דאורייתא לאחזאה על ההוא ספור בלבד קאתי - תיפח רוחיה! דאי הכי לאו איהי אורייתא עלאה אורייתא דקשוט. אלא ודאי אורייתא קדישא עלאה איהי אורייתא דקשוט. תא חזי מלך בשר ודם לאו יקרא דיליה הוא לאשתעי מלה דהדיוטא - כל שכן למכתב ליה. ואי סליק בדעתך דמלכא עלאה קב"ה לא הוו ליה מלין קדישין למכתב ולמעבד מנייהו אורייתא, אלא דאיהו כניש כל מלין דהדיוטין כגון מלין דעשו, מלין דהגר, מלין דלבן ביעקב, מלין דאתון, מלין דבלעם, מלין דבלק, מלין דזמרי - וכניש להו וכל שאר ספורין דכתיבין ועביד מנייהו אורייתא. אי הכי אמאי אקרי 'תורת אמת' - {{צ|תורת יהוה תמימה. עדות יהוה נאמנה. פקודי יהוה ישרים. מצות יהוה ברה. יראת יהוה טהורה. משפטי יהוה אמת}}?! וכתיב {{צ|הנחמדים מזהב ומפז רב}} - אלין אינון מלי דאורייתא! {{ש}} אלא ודאי אורייתא קדישא עלאה איהו אורייתא דקשוט, {{צ|תורת יהוה תמימה}}, וכל מלה ומלה אתייא לאחזאה מלין עלאין. דההוא מלה דההוא ספור לאו לאחזאה על גרמיה בלבד קא אתיא - אלא לאחזאה על ההוא כללא קאתי כמה דאוקימנא. תא חזי {{צ|ותנח התיבה וגו'}}. האי קרא כך איהו והא אתמר. בשעתא דדינא תלי על עלמא ודינין שריין, וקב"ה יתיב על כורסייא דדינא למידן עלמא בההוא כורסייא - כמה רשימין אתרשימו ביה! כמה פיתקין גניזין בגויה! בגו אחמתא דמלכא כלהו ספרים דפתיחו תמן אתגניזו. ובגין כך לא אתנשי מלה מן מלכא. והאי כורסייא לא אתקן ולא שריא אלא ב{{צ|חדש השביעי}} דאיהו יומא דדינא, יומא דכל בני עלמא אתפקדון ביה. כלהו עברין קמי ההוא כרסייא.{{ש}} ועל דא {{צ|ותנח התבה בחדש השביעי}} - בחדש השביעי ודאי! דאיהו דינא דעלמא. {{צ|על הרי אררט}} - אלין מאריהון דדינין, מאריהון דיבבא ויללא. דכלהו שכיחין בההוא יומא קמי קב"ה. וכמה מארי תריסין אתערו בהאי יומא, וכלהו קיימי תחות ההוא כרסייא בדינא דעלמא. וישראל מצלאן צלותא בההוא יומא ובעאן ומתחננן קמיה, ותקעין בשופר, וקב"ה חייס עלייהו ומהפך דינא לרחמי. וכל עלאי ותתאי פתחי ואמרי {{צ|אשרי העם יודעי תרועה}}. ועל דא בעינא בההוא יומא דההוא דתקע דידע עקרא דמלה, ויכוון ביה בתרועה ויעביד מלה בחכמתא. ועל דא כתיב {{צ|אשרי העם '''יודעי''' תרועה}} ולא כתיב "תוקעי תרועה". והא אתמר. אזלו כל ההוא יומא. {{ש}} כד רמש ליליא סליקו לחד אתר ואשכחו חד מערתא. {{ש}} אמר רבי אלעזר "''ליעול חד גו מערתא אי אשתכח אתר דאיהו יתיר מתתקן''".{{ש}} עאל ר' יוסי וחמא מערתא אחרא בגויה, נהורא דשרגא ביה. {{ש}} שמע חד קלא דהוה אמר '''{{צ|בהעלותך את הנרות אל מול פני המנורה יאירו שבעת הנרות}} {{ממ|במדבר|ח|ב}}''' - ''הכא נטלא כנסת ישראל נהורא.''<קטע סוף=דף קמט ב/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קנ|א}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קנ א/>''ואמא עלאה מתעטרא, וכלהו בוצינין מינה נהרין. בה תרין טופסירין דקיקין פרחין. שושבינין כלהו קטרין לגבי עלאה ומתמן לתתא''. שמע ר' יוסי וחדי. {{ש}} אתא לגבי ר' אלעזר. {{ש}} אמר ליה ר' אלעזר: "''ניעול! דקב"ה אקדים לן האי יומא לאתרחשא לן בנסין''". {{ש}} עאלו. {{ש}} כיון דעאלו חמו תרין בני נשא דהוו לעאן באורייתא. {{ש}} אמר רבי אלעזר {{צ|מה יקר חסדך אלהים ובני אדם בצל כנפיך יחסיון}}! {{ממ|תהלים|לו|ח}} {{ש}} קמו אלין ויתבי כלהו וחדו כלהו. {{ש}} אמר רבי אלעזר: {{צ|מה יקר חסדך אלהים}} דאשכחנא לכו! חסד עבד לן קב"ה באתר דא! השתא אדליקו בוצינין! פתח רבי יוסי ואמר: '''{{צ|בהעלותך את הנרות}}''' - {{צ|בהעלותך}} ממש! באדלקותך! דהא כחדא אתעביד על ידא דכהנא תרין פולחנין דאינון קשורא חדא. ומאן אינון? שמן וקטרת, כדכתיב {{צ|שמן וקטרת ישַמח לב}} {{ממ|משלי|כז|ט}} דכתיב {{צ|והקטיר עליו אהרן קטרת סמים בבקר בבקר בהיטיבו את הנרת יקטירנה}} {{ממ|שמות|ל|ז}}, וכתיב {{צ|ובהעלות אהרן את הנרות בין הערבים יקטירנה}} {{ממ|שמות|ל|ח}}. {{ש}} מאי שנא הכא {{צ|בהטיבו}} ומאי שנא התם {{צ|ובהעלות}}? * אמר ר' יהודה: כלא חד מלה! * רבי יוסי אמר: {{צ|בהטיבו}} - כמה דאת אמר {{צ|כי טובים דודיך מיין}} {{ממ|שיר|א|ב}}. {{צ|טובים}} - רווי חמרא, כמה דאת אמר {{צ|ונשבע לחם ונהיה טובים}} {{ממ|ירמיהו|מד|יז}}. * ר' יהודה אמר: הטבה ממש! כמה דאת אמר {{צ|וטוב לב משתה תמיד}} {{ממ|משלי|טו|טו}}. {{צ|ובהעלות}} - דהא בזמנא דאתשקיין ואתרוויין משקיו דנחלא - כדין עלאין עלוין וברכן אשתכחו בכלהו וחדו בכלא. ועל דא {{צ|ובהעלות}}. * רבי אחא אמר: בשעתא דעמיקא דכלא נהיר - נהיר בנחלא. ונחלא נגיד בארח מישר לאשקאה כלא. כדין כתיב {{צ|בהטיבו}}, בגין דהא מעומקא דכלא נפקי. {{צ|בהעלות}} - דאתי מסטרא עלאה דעמיקא דכלא דאקרי 'מחשבה'. וכלא חד מלה! וכדין כנסת ישראל אתברכא, וברכאן אשתכחי בכלהו עלמין. רבי יצחק פתח: כתיב {{צ|בנה בניתי בית זבול לך מכון לשבתך עולמים}} {{ממ|מ"א|ח|יג}}. {{ש}} {{צ|בית זבול}} - בית זבול ודאי! כד אתפקדו בידהא כל גנזי מלכא ושלטא בהו - כדין אקרי {{צ|בית זבול}}. ורקיע חד אית דאקרי {{צ|זבול}} - דהא דא אשכח לקבלא ברכאן ולסדרא כלא. והאי אקרי {{צ|בית זבול}}. תא חזי כתיב {{צ|ולזבולן אמר שמח זבולן בצאתך ויששכר באהלך}} {{ממ|דברים|לג|יח}} - מלמד דאשתתפו כחדא; דא נפיק ואגח קרבא, ודא יתיב ולעי באורייתא. ודא יהיב חולקא לדא, ודא יהיב חולקא לדא. בחולקיה דזבולון ימא, וכנסת ישראל אקרי {{צ|ים כנרת}}. והכי אתחזי בגין דהא תכלת נפיק מתמן ואוקמוה. דהא לתתא כגוונא דלעילא; ים כנרת לעילא, ים כנרת לתתא. תכלת לעילא, תכלת לתתא. וכלא באתר חד! ועל דא ירית זבולון למיפק לאגחא קרבא. ומנלן דהכי הוא? דכתיב {{צ|עמים הר יקראו שם יזבחו זבחי צדק}} {{ממ|דברים|לג|יט}}. {{צ|זבחי צדק}} ודאי! מאי טעמא? {{צ|כי שפע ימים יינקו}}. ויששכר חולקיה באורייתא, ויהיב לזבולון חולקא דאורייתא ודאי. ועל דא אשתתפו כחדא לאתברכא זבולון מיששכר - דברכתא דאורייתא היא ברכתא דכלא. ר' אבא אמר אחסנתא דאורייתא ודאי הכי הוא! ודרגא דא שתיתאה יהיב אגר אורייתא ואחסין לה לכנסת ישראל. אחסין חוורא לתכלתא. ועל דא תנינן {{צ|משיכיר בין תכלת ללבן}}. דישתמודען גווני. דהא כדין אקרי '''בקר''', וחוורא אתי לעלמא ותכלתא אתעבר. ועל דא כל קרבין דמלכא וכל זייני מלכא בידהא אתמנן. והא אוקימנא. {{קטן|'''(חסר תחלת המאמר. ועיין [[זהר חלק ג רפו א|פרשה וילך רפו א]])'''}}{{ש}} {{צ|באר חפרוה שרים כרוה נדיבי העם}} {{ממ|במדבר|כא|יח}}. {{ש}} {{צ|באר}} - דא כנסת ישראל. {{צ|חפרוה שרים}} - דא אבא ואמא דאולידו לה. {{צ|כרוה נדיבי העם}} - אלין אבהן דכתיב {{צ|נדיבי עמים נאספו עם אלהי אברהם וגו'}}. <קטע סוף=דף קנ א/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קנ|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קנ ב/>בגין לאתברכא מנהון על ידא דדרגא חד. ומנו? צדיק דקאים עלה. ועל דא אמרינן כד האי באר נטלא - בסיועא דאבהן נטלא! ואקרי {{צ|'''באר'''}} ואקרי {{צ|'''ים'''}}. {{ש}} אקרי {{צ|'''באר'''}} - בשעתא דיצחק נפק מזיינא מסטרא דאימא ואתי לאמשכא אבתרא דדא, ומלי לה. כדין אקרי 'באר דיצחק' 'באר דמרים'. והא אוקמוה.{{ש}} {{צ|'''ים'''}} - כד אתנהרא מנהרא עלאה דאבא - כדין אקרי 'ים' דנחלין אזלן לגווה, כמה דאת אמר {{צ|כל הנחלים הולכים אל הים והים איננו מלא}} {{ממ|קהלת|א|ז}}. ומיומא דגלתה כנסת ישראל בגלותא כתיב {{צ|אזלו מים מני ים}} {{ממ|איוב|יד|יא}} - דא כנסת ישראל. {{צ|ונהר יחרב ויבש}} - דא צדיק. ועל דא כתיב {{צ|הצדיק אבד וגו'}} {{ממ|ישעיה|נז|א}} - דהוא הוה נהר עלאה ויקירא דעייל בגווה. והוא כניש כל אינון נהרין ונחלין דנגדין מנגידו דההוא נהר קדישא דלא פסקין מימוי לעלמין, דנגיד ונפיק מעדן עלאה, והוא עייל בגווה ומלי אגמהא. ומתמן ירתין עלמין כלהו ברכן בכלא. תא חזי בשעתא דאתברכא כנסת ישראל - עלמין כלהו אתברכן! וישראל לתתא ינקין ומתברכן בגינה. והא אוקימנא. דהיא אגנא עלייהו דישראל כמה דאתמר. כתיב {{צ|ויסע מלאך האלהים ההלך לפני מחנה ישראל וילך מאחריהם ויסע עמוד הענן מפניהם ויעמד מאחריהם}} {{ממ|שמות|יד|יט}}. {{ש}} {{צ|מלאך האלהים}} - דא כנסת ישראל, והא אוקימנא. דההיא שעתא בסיועא דאבהן נטלא, וכד אינון משתכחין לגבה - כלא משתכחי. ובגין כך אתמסר באלין קראי שמא קדישא דכליל בהון אבהתא כמה דאוקימנא. חד קרא כסדרא, וחד למפרע, וחד כסדרא. * {{צ|ויסע מלאך האלהים ההולך וגו'}} - דא כסדרא בגין דאברהם אשתכח הכא, וכל אינון דאתו מסטריה. ועל דא איהו כסדרא כגוונא דא: [[קובץ:ויסע טבלה.PNG||300px|]] : '''{{קטן|(אמר המגיה כאן מצאתי כתוב פסוק ויסע כסדר כל אות ואות בבית אחד במרובע עם זה הלשון ותמצאם כולם בסוף חלק שני)}}''' הכא אתעטר אברהם בעטרוי ואעטר לה לכנסת ישראל. ואלין אתוון כלהו בארח מישר למיהך ביממא דכתיב {{צ|יומם יצוה יהוה חסדו ובלילה שירה עמי}} {{ממ|תהלים|מב|ט}}. ועל דא כתיב {{צ|ויסע}}. אימתי נטלין במטלנייהו? הוי אימא ביממא כד נהיר שמשא. {{ש}} ודא חד קרא דאיהו בשבעין ותרין אתוון. תניינא דיצחק הכי נמי דאשתכח בע"ב אתוון לאשתכחא בדינא לגבי מצראי, ולגבי ישראל ברחמי. ועל דא כתיב {{צ|ויבא בין מחנה מצרים ובין מחנה ישראל}} {{ממ|שמות|יד|כ}} - לקביל אלין ולקביל אלין. {{צ|ויהי הענן והחשך}} - דהכי הוא. יומא דיצחק דעיבא הוי. עננא וחשוכא מניה הוא. ובגין כך סדורא דאתוון למפרע ולא בארח מישר, כגוונא דא: [[קובץ:ויבא טבלה.PNG||300px|]] : '''{{קטן|(כאן מצאתי כתוב פסוק ויבא למפרע כל אות ואות בבית אחד במרובע עם זה הלשון)}}''' ועל דא אתוון כלהו למפרע דכתיב {{צ|ויהי הענן והחשך}}, דכיון דעאל יצחק בדינוי - {{צ|לא קרב זה אל זה}} כתיב. {{צ|זה אל זה}} - אינון דאתו מסטרא דאברתם - לא קריבו דא בדא! דהא לא יכלין! בגין דהאי באר אתדבקא ביצחק כמה דאת אמר {{צ|ויאר את הלילה}} - דכד אתמלייא לאתחברא ביצחק לא קרב זה אל זה ולא יכיל לקרבא. עד דאתא יעקב ואתחבר באברהם, ונטל ליצחק ושארי ליה באמצעיתא. כדין אתקשר מהימנותא דא בדא ודא בדא ואשתזיבו ישראל. {{ש}} ותנינן באתר דאבהתא אשתכחי - שאר צדיקייא משתכחי גבייהו. ועל דא שמא דא סליק לסטרין אחרנין מתפרשן, אע"ג דכלהו נפקין לארחא חד. כד נהרא האי '''באר''' מסטרא דיצחק ואתקשר ביה - אתעביד ימא רבא תקיפא, וגלגלין תקיפין סליקין ונחתין בזעף ורוגזא בתקיפו. <קטע סוף=דף קנ ב/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קנא|א}}{{ש}}<קטע התחלה=דף קנא א/>נטיל לעילא. סליק ונחית לתתא. אברהם אתי לקבליה. ומגו רוגזא וזעפא וחימתא ותקיפו - זה אל זה לא הוו מתקרבין. עד דאתא יעקב ושכיך רוגזא ומאיך ותבר גלגלי ימא. הדא הוא דכתיב {{צ|ויט משה את ידו על הים ויולך יהוה את הים ברוח קדים עזה וגו'}} {{ממ|שמות|יד|כא}}. מאי {{צ|ברוח קדים עזה}}? דא רוח יעקב! {{צ|עזה}} - תקיף לקבליה לתברא רוגזא דהאי ימא. {{צ|וישם את הים לחרבה ויבקעו המים}} - אריק ימא מימי רוגזין, ואתפליגו מיא לסטרא דאברהם ולסטרא דיעקב. הדא הוא דכתיב {{צ|ויבקעו המים}} - לסטרא דא ולסטרא דא. ועל דא אתוון כלהו בארח מישר כדקא יאות. [[קובץ:ויט טבלה.PNG||300px|]] : '''{{קטן|(כאן היה כתוב פסוק ויט כסדר כל אות ואות בבית אחד במרובע עם זה הלשון)}}''' אלין אתוון בארח מישר בסטר דיעקב, וכל אינון דאתו מסטריה. וכד אתא יעקב אתחבר באברהם, ונטל ליצחק ושארי ליה באמצעיתא - כדין אתקשר מהימנותא; דא בדא ודא בדא. ועל דא עובדא כתקונא דשמא קדישא בזווגא דאבהן אשתמודע דאיהו קשורא חד, קשורא מהימנא, למהוי רתיכא שלימתא. ובזווגא דאבהן כחדא אתעביד כלא. וידעין חברייא למיהך בארח מישר לאתקנא עובדין כדקא יאות. ובשמא דא קשורא דאבהן אשתכחן אורחין לדינא ולרחמי. לסיוע. לחסד. לדחילו. לאורייתא. לחיי. למותא. לטב. לביש. זכאין אינון צדיקייא דידעין אורחוי דאורייתא וידעין למיהך באורחוי דמלכא קדישא! זכאין אינון בעלמא דין ובעלמא דאתי! [[קובץ:עב שמות טבלה.PNG||400px|]] {| class="wikitable" |+ טבלת ויקיטקסט ממוספרת עם חישוב גימטריא |- | 1. {{גמט|והו}} || 2. {{גמט|ילי}} || 3. {{גמט|סיט}} || 4. {{גמט|עלם}} || 5. {{גמט|מהש}} || 6. {{גמט|ללה}} || 7. {{גמט|אכא}} || 8. {{גמט|כהת}} |- | 9. {{גמט|הזי}} || 10. {{גמט|אלד}} || 11. {{גמט|לאו}} || 12. {{גמט|ההע}} || 13. {{גמט|יזל}} || 14. {{גמט|מבה}} || 15. {{גמט|הרי}} || 16. {{גמט|הקם}} |- | 17. {{גמט|לאו}} || 18. {{גמט|כלי}} || 19. {{גמט|לוו}} || 20. {{גמט|פהל}} || 21. {{גמט|נלך}} || 22. {{גמט|ייי}} || 23. {{גמט|מלה}} || 24. {{גמט|חהו}} |- | 25. {{גמט|נתה}} || 26. {{גמט|האא}} || 27. {{גמט|ירת}} || 28. {{גמט|שאה}} || 29. {{גמט|ריי}} || 30. {{גמט|אום}} || 31. {{גמט|לכב}} || 32. {{גמט|ושר}} |- | 33. {{גמט|יחו}} || 34. {{גמט|להח}} || 35. {{גמט|כוק}} || 36. {{גמט|מנד}} || 37. {{גמט|אני}} || 38. {{גמט|חעם}} || 39. {{גמט|רהע}} || 40. {{גמט|ייז}} |- | 41. {{גמט|ההה}} || 42. {{גמט|מיכ}} || 43. {{גמט|וול}} || 44. {{גמט|ילה}} || 45. {{גמט|סאל}} || 46. {{גמט|ערי}} || 47. {{גמט|עשל}} || 48. {{גמט|מיה}} |- | 49. {{גמט|והו}} || 50. {{גמט|דני}} || 51. {{גמט|החש}} || 52. {{גמט|עמם}} || 53. {{גמט|ננא}} || 54. {{גמט|נית}} || 55. {{גמט|מבה}} || 56. {{גמט|פוי}} |- | 57. {{גמט|נמם}} || 58. {{גמט|ייל}} || 59. {{גמט|הרח}} || 60. {{גמט|מצר}} || 61. {{גמט|ומב}} || 62. {{גמט|יהה}} || 63. {{גמט|ענו}} || 64. {{גמט|מחי}} |- | 65. {{גמט|דמב}} || 66. {{גמט|מנק}} || 67. {{גמט|איע}} || 68. {{גמט|חבו}} || 69. {{גמט|ראה}} || 70. {{גמט|יבמ}} || 71. {{גמט|היי}} || 72. {{גמט|מום}} |} : {{קטן|(וכאן מצאתי הע"ב שמות היוצאים מג' פסוקים אלו במרובע. כל שם ושם מג' אותיות בבית אחד. י"שר ה"פוך י"שר - וסימניך '''יהי''' אור. ולא הדפסתי אותו מפני יקר תפארת קדושתו)}} הא אבהן במטלנין בעובדין בקשורין דמתקשרי דא בדא. וכד מתחברן כחדא - לית מאן דיקום קמייהו! {{ש}} ותנינן באתר דאבהתא אשתכחו - שאר צדיקייא משתכחי גבייהו. ועל דא שמא דא סליק לסטרין אחרנין מתפרשן, אע"ג דכלהו נפקין לארחא חד. {{קטן|'''[כאן שייך גרסינן שבעה וכו' שבסוף הספר סימן ח']''' }}{{הערה|העתקתי את הטקסט של סימן ח' לכאן במהדורה זו - ויקיעורך}} {{גדול|'''['''}} שבעה יומין עלאין ברא קב"ה בעלמא ועלייהו שתיל ובני עלמין. הדא הוא דכתיב {{צ|כי ששת ימים עשה יהוה}} {{ממ|שמות|לא|יז}} {{ממ|שמות|כ|י}} - ולא כתיב "בששת". {{ש}} ולקבל אינון שבעה יומין עלאין ברא קב"ה בארעא שבעה זכאי קשוט לקיימא לון ולאנהרא לון - כל חד וחד לקבל יומיה. ושתיל להו כל חד וחד בדרא דאתחזי. ואינון אבהן דעלמא! אברהם יצחק יעקב יוסף משה אהרן דוד. ואינון אקרון {{צ|הרים}} - {{צ|הררי קדם}}, דאינון תליין מאינון שבעה יומין עלאין דאמרן. שיתא יומי בראשית ושביעאה דקיימא ואזיל קמייהו. הדא הוא דכתיב {{צ|ובית דויד כאלהים}} {{ממ|זכריה|יב|ח}}. ואף על גב דאיהו שביעאה - רביעאה איהו ביומין! ויוסף איהו שביעאה אבל כד אתכליל ביה ביוסף ויהיב ליה תפנוקא מבי מלכא - אקרי אוף איהי 'שביעאה'. וכולהו אחידו בה בשכינתא ברזא דשבעה. בגין דשכינתא אתקריאת {{צ|בת שבע}} - בת מאימא עילאה דאיהי כללא דשבע דרגין דעִמַה. ואיהי דרגא ד{{צ|צדק}}. עשיראה דאינון ספירן דאיקרי בהון קודשא בריך הוא. ואקרי שביעאה בקרא דכתיב {{צ|לך יהוה הגדולה והגבורה והתפארת והנצח וההוד כי כל בשמים לך יהוה הממלכה}} {{ממ|דה"א|כט|יא}} ומאי טעמא? והא רביעאה היא ליומי!? {{ש}} אלא בגין דאיהי נטיעה בתראה דאתכלילת בשביעאה - בגין כך נטלה שמיה. וכלא חד! וכל חד וחד מאבהן ידע ליה לקב"ה מגו דרגא דיליה ואחיד ביה בההוא דרגא. * אברהם ידע ליה לקב"ה מגו חסד דאיהי מדת הגדולה, מדת החסד, ימינא דמלכא. ועל דא אחיד בה ולא שביק לה לעלמין, ועביד טיבו עם כל בני נשא ואוקמוה, דהא עובדוי סליקו ליה להאי דרגא. * יצחק ידע ליה בדרגא דגבורה דאקרי {{צ|פחד יצחק}} ודחיל ליה לעלמין. * יעקב ידע ליה מגו דרגא דתפארת דאיהו כליל מחסד ופחד, ואקרי {{צ|אמת}} ואחיד בה. הדא הוא דכתיב {{צ|תתן אמת ליעקב}} {{ממ|מיכה|ז|כ}}. * יוסף ידע ליה לקב"ה מגו ההיא אספקלריא דאקרי {{צ|כל}} ואקרי {{צ|יסוד}} ואקרי {{צ|צדיק}}. ועל דא אקרי יוסף {{צ|כלכל}}{{הערה|וראו {{ממ|דה"א|ב|ו}} - ויקיעורך}} דכתיב {{צ|ויכלכל יוסף}} {{ממ|בראשית|מז|יב}}, וכתיב {{צ|וצדיק יסוד עולם}} {{ממ|משלי|י|כה}}. * משה ואהרן אינון תרין כרובים דאשתמע קלא דלעילא מבינייהו. ועל דא אתיהיבת אורייתא על ידייהו. הדא הוא דכתיב {{צ|ונועדתי לך שם ודברתי אתך}} {{ממ|שמות|כה|כב}}. ואינון תרין כרובין לעילא, ואינון {{צ|נצח והוד}}, ואינון תרין סמכי דגופא. כגוונא דא אית לה למטרוניתא לתתא תרין כרובין תחותה דינקין מינה. ואינון עלאין ודאי {{צ|על ארון העדות}} דאקרי {{צ|צדק}}. 'ארונא דסהדותא' - מאן {{צ|עדות}}? דא יוסף. הדא הוא דכתיב {{צ|עדות ביהוסף שמו}}, ואקרי {{צ|תורה שבכתב}}. והאי ארונא תורה שבעל פה. תא חזי כל אינון אבהן עלאין דאחידן לעילא רמיזין כלהו בתורה שבכתב, {{צ|תורת יהוה}}. ודוד דאיהו אחיד בברייתא דאיהי תורה שבעל פה - רמיזא בדברי קבלה. ובגין כך אקרי {{צ|קבלה}} - דמקבלת נהירו מתורה שבכתב דאיקרי {{צ|צדיק}} ואיקרי {{צ|יוסף}} ואיקרי {{צ|כל}}. ואינון תרין כרובין עלאין קיימין על ההוא סהדותא דארונא. הדא הוא דכתיב {{צ|והנצח וההוד כי כל בשמים ובארץ}} {{ממ|דה"א|כט|יא}}. ודא איהו סיומא דשמים ומזווג להאי ארץ. והכי הוא דכל מה שברא קודשא בריך הוא ברא לקבליה לתתא. ויוסף אקרי {{צ|עדות}} - הדא הוא דכתיב {{צ|עדות ביהוסף שמו}}. ועל דא שמא דיוסף שלים בכלא - לעילא ותתא. ועל דא תנינן ארון דיוסף וארון דשכינתא בהדי הדדי הוו אזלין במדברא. והוו כולי עלמא אמרי "''מה טיבן של שני ארונות הללו?''". ומתיבין לון "''קיים זה מה שכתוב בזה''" - {{צ|'''קיים'''}} ודאי! הדא הוא דכתיב {{צ|וצדיק יסוד עולם}} - איהו '''קיומא''' דעלמא. אתא דוד דאיהו שביעאה דאבהן - אחיד בה בהאי {{צ|בת שבע}} דאיהי {{צ|ממלכה}} ולא שביק לה לעלמין. הדא הוא דכתיב {{צ|ודוד עבדי נשיא להם לעולם}} {{ממ|יחזקאל|לז|כה}}, וכתיב {{צ|כסאו כשמש נגדי}} {{ממ|תהלים|פט|לז}}. וכל דא אוליף לן אורייתא. דכולהו אחידן בה בשכינתא ברזא דשבע. תא חזי אברהם בוצינא קדמאה קדישא דעלמא כד בעא לסלקא לדרגיה{{הערה|נוסח אחר: "לאתקרבא בשכינתא"}} לא יכיל עד דסליק ואשתמודע באינון תלת דרגין עלאין דעליה דההוא חולקא דיליה. כיון דסליק ואשתמודע ליה לקב"ה מגו אינון תלת דרגין דעם אינון שבעה דאינון '''כתר עליון חכמה בינה''', ואינון שלימו דעשר ספירן דאיקרי בהו קודשא בריך הוא. וכיון דסליק באינון תלתא דאינון עתיקא ואבא ואמא דנגיד מנהון נהירו לתתא - כדין אחיד לחולקיה ההוא דרגא דתחותייהו דאינון תלתא דאקרי '''חסד''' וכולהו אדביק לון מגו ההוא אספקלריא דשלטא בליליא. דבהו ודאי לא הוה בר נש דידע כלום. ועל דא תנינן {{צ|בן שלש שנים הכיר אברהם את בוראו}} - {{צ|בן שלש}} דייקא! ותא חזי רזא דהני שלש שנים ולא פחות - בגין דשכינתא אתקריאת {{צ|בת שבע}}, ולא יכיל לאתקרבא בהדה עד דסליק באינון תלת דרגין עילאין דעם אינון שבע לאשתמודעא מגוון ולאתנהרא בכל מה דאיהו לתתא. ותלת ושבע - הא עשר דרגין עלאין, רזא דשמא דקודשא בריך הוא. וכיון דהוה מתנהיר באינון תלתא - בעא לסלקא באינון שבע. ברזא דכתיב {{צ|ויצב אברהם את שבע כבשות}} {{ממ|בראשית|כא|כח}}. ורזא דא רמז לאבימלך דלא ישלטון עליהון בנוי{{הערה|נוסח אחר: "יתפרעון מנהון"}} עד דישתלמו אינון שבעה זכאי קשוט בישראל לקבל אינון שבע דרגין דלעילא. כיון דאשתלימו - יתיב עלמא תתאה כגוונא דעלמא עלאה בקיומא שלים, וייתי דוד דאיהו שבעאה ויתער לההיא בת שבע דלעילא דאיהי נקמא נוקמיהון דישראל ויתפרע מנהון. {{ש}} הדא הוא דכתיב {{צ|ויהי אחרי כן ויך דוד את פלשתים ויכניעם ויקח דוד את מתג האמה מיד פלשתים}} {{ממ|ש"ב|ח|א}}. מאי {{צ|ויהי אחרי כן}}? בתר דאשתלימו ישראל והוו כגוונא דלעילא - כדין {{צ|ויך דוד את פלשתים וגו'}} - דהא עד השתא לא יכילו ישראל למתבר תוקפיהון. והא אתערו חבריא בההוא מתג האמה. ואוקמוה. ותא חזי האי דרמיז ליה אברהם בכבשות הצאן ולא בעזים ולא במידי אחרינא - בגין דאינון מסטרא דחסד, מאינון ממנן דינקין מסטרא דחסד, וינקין לתתא אינון כבשים תחות שלטניהון. ואברהם אחיד לחולקיה מדת החסד. וכלא ברזא דחכמתא. {{ש}} ועל דא תנינן מאן דשרי גו ענא - לא מסתכן לעלמין! ואי איהו שארי גו עזיא ורעי לון - כמה גרדיני נימוסין יתבין לקבליה לאסטאה! בגין דאינון מסטרא דדינא קשיא. אבל כד אתא יצחק למגזר עמיה קְיָים - גזר עמיה ב{{צ|שבעה}} - בשכינתא דאתגליא מגו ההוא בירא דכתיב {{צ|ויקרא אותה שבעה}} {{ממ|בראשית|כו|לג}}. תא חזי אברהם קרא לההיא בירא דמיין נבעין {{צ|באר שבע}}. יצחק קרא ליה {{צ|שבעה}}. מה בין האי להאי?{{ש}} אלא בגין דיצחק אחיד לחולקיה דרגא ד{{צ|פחד}} דאיהו דינא! ועל דא אוסיף בה '''ה''''. ו'''ה'''' בכל אתר היא מדת הדין. הדא הוא דכתיב {{צ|ויקרא אותה '''שבעה'''}} - דלא עבד בחורפן כמה דעבד אבוה. וכלא ברזא דחכמתא. ואוסיף בה '''ה'''' לאחזאה דאיהי חולקיה. תא חזי כד ברא קודשא בריך הוא עלמא - ברא ליה בדינא. כיון דחזא דלא מתקיים - שיתף ביה חסד. הדא הוא דכתיב {{צ|בהבראם ביום עשות יהוה אלהים}} {{ממ|בראשית|ב|ד}}. ואוקמוה {{צ|באברהם}} אתקיים עלמא. בגיני כך האי בירא ביתא דעלמא על שמיה אתקרי. הדא הוא דכתיב {{צ|על כן קרא שם העיר באר שבע}} {{ממ|בראשית|כא|לא}}. אף על גב דהאי בירא אתדבק ביצחק דכתיב {{צ|ויקרא אותה שבעה}} - שמיה {{צ|באר שבע}} סטרא דאברהם! ולא "באר שבעה"! הדא הוא דכתיב {{צ|וימינו תחבקני}} {{ממ|שיר|ב|ו}}. ותא חזי ארבעה מאינון שבעה זכאי קשוט כד בעו לאתקרבא בשכינתא ברזא ד{{צ|שבע}} - כולהו ערעו בהאי באר דלא פסקו מימוי לעלמין. {{ש}} אברהם כרי ליה להאי בירא בגין דאיהו אוליף לכל בני עלמא דיפלחון לקודשא בריך הוא. וכיון דכרי ליה - אפיק מיין נבעין דלא פסקין לעלמין. וכיון דמית אברהם מה כתיב? {{צ|וְכׇל הַבְּאֵרֹת אֲשֶׁר חָפְרוּ עַבְדֵי אָבִיו בִּימֵי אַבְרָהָם אָבִיו}} {{ממ|בראשית|כו|טו}} - '''{{צ|בארת}}''' כתיב. וחד הוה דכתיב {{צ|באר שבע}}. וקרינן {{צ|בארות}} - משמע דסגיאין הוו! בגין דהאי בירא אתחזי לון לאבהן בכל דוכתא דהוו אזלין - הוה מתחזי לון כבירין סגיאין. כיון דמליוהא פלשתים עפרא - רזא דאהדרו בני עלמא לעבודה זרה, והוה עלמא שמם דלית דידע ליה לקודשא בריך הוא. כיון דאתא יצחק מה כתיב? {{צ|וַיָּשׇׁב יצחק ויחפור את בְּאֵרֹת המים אשר חפרו בימי אברהם אביו}} {{ממ|בראשית|כו|יח}}. מאי {{צ|וישב}}? אלא דאתיב עלמא לתיקוניה ואוליף לון לבני עלמא דידעין ליה לקודשא בריך הוא. הדא הוא דכתיב {{צ|ויהי אחרי מות אברהם ויברך אלהים את יצחק בנו}} {{ממ|בראשית|כה|יא}}. האי בירא ממאן הוה? ממיין דכל חיין דעלאין ותתאין וקיומיהון תליין ביה! וחזי כלא! הדא הוא דכתיב {{צ|ידע מה בחשוכא ונהורא עמיה שרא}} {{ממ|דניאל|ב|כב}}. ותא חזי אינון {{צ|עבדי יצחק}} בגין דאינון מסטרא דדינא קשיא - כד חפרו ליה מה כתיב ביה? {{צ|שטנה}}. והא אוקמוה. עד דאתא איהו ויחפור באר אחרת {{ממ|בראשית|כו|כב}} {{צ|ויקרא שמה רחובות}} ודאי . אבל עבדי אביו - בגין דכלהו מסטרא דימינא אתיין - ולא הוה שטנה בעלמא ולא נפיק דינא מהאי בירא לאשטנא לון כד לא כשרין עובדיהון. ומהאי בירא איהו פתחא למידע ליה לקודשא בריך הוא! הדא הוא דכתיב {{צ|פתחי לי שערי צדק אבא בם אודה יה}} {{ממ|תהלים|קיח|יט}}. ועד דלא סליק יצחק מעלמא - בריך ליה ליעקב ושלחיה לחרן לאזדווגא. וכד אזיל לחרן מה כתיב? {{צ|וירא והנה באר בשדה}} {{ממ|בראשית|כט|א}}. כיון דחזא יעקב יקרא דקודשא בריך הוא מגו ההוא בירא דאיקרי {{צ|באר שבע}} - כדין אמר ללבן {{צ|אעבדך שבע שנים ברחל בתך הקטנה}} - {{צ|הקטנה}} דייקא! תא חזי לקבל אינון שבעה זכאין פקיד קודשא בריך באורייתיה לקרבא קרבן מוסף בשבעה זמנין בשתא, בגין לאוספא להו תפנוקין ועדונין מבי מלכא. אבהן ישבעון בקדמיתא ובתר כן בנין. והם שבעה זמנין ולא יתיר. * '''בשבתא''' - לקבל צדיק יסוד עולם דאיקרי '''{{צ|כל}}''' ואיקרי '''{{צ|שבת}}'''{{הערה|נוסח אחר: "מוסף שבת"}} - לאוספא ליה עדונין ממוחא סתימא. * '''ובריש ירחא''' - לקבל כנסת ישראל דאתקריאת {{צ|סיהרא}}, והוא דוד. * '''ומחמיסר יומא לירחא קדמאה''' - לקבל אברהם אבוהון דאחיד במדת החסד ואקרי {{צ|ראשון}}. * '''בירחא תליתאה בעצרת''' דאתיהיבת ביה אורייתא בשבעה קולות - לקבל יעקב דאיהו תליתאי לאבהן ואחיד ב{{צ|קול}} - {{צ|קול יעקב}}. * '''ובריש שתא''' - לקבל יצחק דאתיליד ביה, ואנן מדכרינן ביה עקידת יצחק, ואיהו יומא דדינא לקבל מדת הדין דאחיד בה. * '''וביום הכפורים''' - לקבל משה דקביל ביה קודשא בריך הוא צלותיה וחס על ישראל ואהדר ליה אורייתא. * '''בחג הסוכות''' - לקבל אהרן דבזכותיה אזלין אינון שבעה עננים דחפאן על ישראל כסוכות, ובגין כך אינון עבדין סוכה. וכל אורייתא אית בה כמה רזין עלאין סתימין בה! וכד אלין שבעה מתוספין בברכאן - כל עלמא בשלימו סגיאה!{{ררר}} {{גדול|''']'''}} שבעה קשורין אינון דמתקשרי בהו תלת אבהן וארבע אחרנין. * רישא ואמצעיתא בקשורא חדא, ואלין אינון דחפרו בירא דמיא. * תניינא - {{צ|זה אל זה}}, ואינון קשורא חדא בתלת יודין. * תליתאה - שלימו דכל מהימנותא. * רביעאה - תרין קיימין דגופא קיימא עלייהו. * חמישאה - טב וביש. נהרא דנפיק אילנא דחיי ומותא עמיקתא דכלא. * שתיתאה - דינא ברחמי. * שביעאה - בקדמיתא אתמר בההוא רישא דאמרן. בגין דאיהו אמצעיתא דכלא. ובגין דאיהו אמצעיתא דכלא אקרי ''{{צ|אני}}''' - קיומא דכל ענפין דמתאחדן מסחרניה. שבעה דרגין אלין - מדרגא חדא לדרגא אחרא אשתמודעא רתיכא חדא בכל אינון דמתאחדאן ביה. וכן מדרגא לדרגא. וכלהו אתנהגן אבתריה דההוא דרגא דאתפקדא עלייהו. והא אוקימנא מלי. תא חזי בשעתא דאלין דרגין משתכחי - כל מהימנותא אשתכח! ואלין שבעה עננין דאסחרו להו לישראל. בגין כך כד נטלא שכינתא - באבהתא נטלא. וכד אלין נטלין - כלהו דרגין אחרנין נטלין בהו. וכדין אתעטרת כנסת ישראל כדקא יאות. תא חזי זבולן דקאמרן ירית {{צ|ים כנרת}} - ים כנרת סתם. והכי אתחזי. אי הכי יהודה מה חולקא אית ביה? אלא יהודה נטל מלכותא כלא ואתאחיד ביה בכל סטרין. רבי אלעזר אמר: האי פרשתא - הא אתמר עובדא דמנרתא ותקונהא וכל מה דבה! אמאי הכא זמנא אחרא? {{ש}} אלא כיון דנשיאים קריבו קורבנא דמדבחא וכל תקונא דאתחזי ליה - אתא קרא ואשתעי עובדא דמנרתא דהיא תקונא על ידא דאהרן. דהא לעילא מנרתא וכל בוצינין דילה - על ידא דאהרן נהרין כלא. תא חזי מדבחא תריסר נשיאין הוו לחנכא ליה ולאתקנא ליה, והא אוקמוה, תריסר אינון שבטין לארבע סטרין ארבע דגלים. וכלהו כגוונא דלעילא! <קטע סוף=דף קנא א/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קנא|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קנא ב/>מנרתא אתמני בשבעה בוצינין לאדלקא על ידא דכהנא - וכלא כגוונא דלעילא. ומנרתא על את קיימא, ובניסא אתעבידת, והא אוקמוה בעובדא דמנרתא. ומדבח פנימאה ומנרתא קיימי כחדא לחדוותא דכלא דכתיב {{צ|שמן וקטרת ישמח לב}} {{ממ|משלי|כז|ט}}. ואוקימנא דתרי מדבחן הוו; חד פנימאה דכלא והאי קיימא לחדוותא, וחד לבר לקרבאה קרבנין. ומהאי פנימאה נפיק להאי דלבר. ומאן דחמי ויסתכל - ינדע חכמתא עלאה. רזא דמלה '''אֲדֹנָי יֱהֹוִה'''. ועל דא לא אתקרב קטרתא אלא בשעתא דשמן אשתכח. אשכחנא בספרא דשלמה מלכא - קטרת הוא לחדוה ולסלקא מותנא. מאי טעמא? בגין דדינא מהאי דלבר אשתכח. וחדוותא וחדו וקשורא דנהירו מההוא פנימאה דכל חידו ביה קיימא. וכד האי אתער - כל דינא אסתלק מהאי, ולא יכיל למעבד דינא. ובגין כך קטרת קיימא לבטלא מותנא. ועל דא קטרת קשירו הוא דכלא ודא אתקריב בההוא פנימאה. זכאין אינון ישראל בעלמא דין ובעלמא דאתי עלייהו כתיב {{צ|ויאמר לי עבדי אתה ישראל וגו'}} {{ממ|ישעיה|מט|ג}}! '''{{צ|קח את הלוים מתוך בני ישראל וטהרת אתם}} {{ממ|במדבר|ח|ו}}''' הא אוקמוה דבעי לדכאה לון ולאמשכא לון לאתקשרא באתרייהו. בגין דאינון דרועא שמאלא וסטרא דדינא, וכל מאן דאתי מסטרא דדינא בעי דלא ירבי שערא בגין דאסגי דינא בעלמא. ועל דא אתתא כהאי גוונא - דלא יתחזי שערא לבר, ובעייא לאתחפייא רישה ולכסי שערהא. ואוקימנא והא אתמר. וכדין אתברכן כל אינון דאתיין מסטרא דדינא. {{ש}} ועל דא בליואי כתיב '''{{צ|וכה תעשה להם לטהרם וגו' והעבירו תער וגו'}} {{ממ|במדבר|ח|ז}}'''. ואתמר, ליואי לא סלקין לאתרייהו עד דירים לון כהנא, בגין דימינא מדבר תדיר לשמאלא. ר' שמעון אמר: ביומא דסלקין ליואי בדוכתייהו - בתרין פרים. מאי טעמא פרים? אלא אינהו כפרים לקבלא בשמאלא להאי פרה דאקרי {{צ|פרה אדומה}}. {{ש}} כהנא - כל חילא וכל תקונא ביה תלייא! בגין דכל חילא דגופא - בדרועא ימינא קיימא. ועל דא כהנא דרועא ימינא דישראל כלהו הוי, וביה קיימא לאתקנא כלא ולאתקנא עלמא. ועם כל דא לא אשתכח בלחודוי אלא בגופא ושמאלא. וגופא עקרא הוא דכלא. {{קטן|'''[כאן שייך מאמר {{צ|והניף}} שבסוף הספר סימן ט']'''{{הערה|העתקתי את הטקסט של סימן ט' לכאן במהדורה זו - ויקיעורך}}}} {{גדול|'''['''}} '''{{צ|והניף אהרן את הלוים תנופה לפני יהוה}} {{ממ|במדבר|ח|יא}}''' רבי יהודה שאיל לרבי אבא: "''למה היה הכהן מניף את הלוים?''"{{ש}} אמר לו: "''משל למה הדבר דומה - לתינוק כשהוא בוכה וכועס. מה עושין כדי לפייסו?''"{{ש}} אמר לו רבי יהודה: "''מניפין אותו ומנענעים אות כדי לשתקו.''" אמר לו רבי אבא: יהודה יהודה! מלה זאת באה לידך ולא חקרת בה! והלא ישמעו אזניך מה שפיך מדבר! כך היא מדת הגבורה - כועסת ורוגזת דכתיב {{צ|שמעון ולוי אחים כלי חמס מכרותיהם}} {{ממ|בראשית|מט|ה}}, וכתיב {{צ|ארור אפם כי עז ועברתם כי קשתה}} {{ממ|בראשית|מט|ז}} לפי שהם מתגברים ומתקשים באפם ועברתם לצאת לעשות דין לכלות ולהכרית בני העולם. אזי הכהן שהוא החסד העליון מניף אותו הצד של הלוים שהיא מדת הגבורה כדי לשכך ולשקט רוגזה וכעסה כדי שישתברו השערות מכל שוליהון ולא יתגברו ולא יתחזקו. כעין דוגמא זו הכהן שמניף את הלוים תנופה כדי שישקוט הצד של הגבורה שלהן כדי שלא יתעורר הדין בעולם.{{הערה|סגנון המילים של הקטע לא נראים כטקסט של הזוהר במלואם לענ"ד. נראים כסוג של פירוש ובלשון עברית. ואני העתקתי כמו שמופיע בנספח של דפוס ווילנא. וצע"ע - ויקיעורך}} בא רבי יהודה ונשק את ידיו. וכשיתעוררו הדינין בעולם כל הדינים הנמצאים בכל יום ויום אברהם אבינו עליו השלום הוא דוחה אותה לחוץ ואינם עומדים לפניו. הדא הוא דכתיב {{צ|ואל זועם בכל יום}} {{ממ|תהלים|ז|}} {{גדול|''']'''}} '''{{צ|זאת אשר ללוים מבן חמש ועשרים שנה ומעלה יבוא לצבא צבא בעבדת אהל מועד}} {{ממ|במדבר|ח|כד}}''' {{ש}} תא חזי ליואה בר חמש ועשרין שנין יפלח. בר חמשין שנין - סליק לדוכתיה ואתעטר. וחמש ועשרין יפלח. דהא בר נש כד סליק להאי דרגא דחמשין שנין ולהלאה - נחית מן תוקפא דאשא דביה. וכיון דאשא וחמימותא אתקרר - הא פגים לההוא אתר דאתקשר ביה. {{ש}} ועוד - דקלא דזמרא לא אתקשר בהדיה כל כך. וקלא בעי דלא יתפגם אלא בעי לאתקפא! דהא באתר דדינא תקיף קיימא ולא בחלשא. ובגין כך לא בעי לאחזאה חולשתא כלל בכל סטרין. זכאה הוא בר נש דאשתדל באורייתא וינדע אורחוי דקב"ה ולא סטי לימינא ולשמאלא דכתיב {{צ|כי ישרים דרכי יהוה}} {{ממ|הושע|יד|י}}: '''{{צ|וידבר יהוה אל משה במדבר סיני בשנה השנית לצאתם מארץ מצרים בחדש הראשון לאמר}} {{ממ|במדבר|ט|א}}'''. {{ש}} אמר ר' אבא: מאי טעמא אזהר להון הכא על פסחא, והא אתמר להו במצרים!? {{ש}} אלא {{צ|בשנה השנית}} הוה - דישראל חשיבו דהא פסח לאו איהו אלא במצרים, וכיון דעבדו ליה זמנא חדא במצרים חשיבו דלא אצטריך יתיר. אתא קב"ה ואזהר לון עליה דלא יחשבון דהא קא עבר זמניה במצרים ולא יצטריך. <קטע סוף=דף קנא ב/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קנב|א}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קנב א/>בגין כך '''{{צ|במדבר סיני בשנה השנית}}''' - לאתקנא להו לדרי דרין. ואע"ג דהא אזהר להו במצרים - השתא פקיד לון זמנא אחרא בההוא אתר דכל פקודין דאורייתא ביה אתיהיבו. ועל דא {{צ|בשנה השנית}}. מאי '''{{צ|בשנה השנית בחדש הראשון}}'''? אלא רזא עלאה היא! חד שנה וחד חדש. מה בין האי להאי? חדש - דא סיהרא. שנה - דא שמשא דנהיר לסיהרא. וכדין הוה בזמנא דכל פקודין דאורייתא אתמסרו ביה. רבי שמעון אמר: ווי לההוא בר נש דאמר דהא אורייתא אתא לאחזאה ספורין בעלמא ומלין דהדיוטי! דאי הכי אפילו בזמנא דא אנן יכלין למעבד אורייתא במלין דהדיוטי ובשבחא יתיר מכלהו! אי לאחזאה מלה דעלמא - אפילו אינון קפסירי דעלמא אית בינייהו מלין עלאין יתיר - אי הכי נזיל אבתרייהו ונעביד מנייהו אורייתא כהאי גוונא! אלא כל מלין דאורייתא מלין עלאין אינון ורזין עלאין! תא חזי עלמא עלאה ועלמא תתאה בחד מתקלא אתקלו. ישראל לתתא, מלאכי עלאי לעילא. מלאכי עלאי כתיב בהו {{צ|עושה מלאכיו רוחות}} {{ממ|תהלים|קד|ד}} - בשעתא דנחתין לתתא מתלבשי בלבושא דהאי עלמא! ואי לאו מתלבשי בלבושא כגוונא דהאי עלמא - לא יכלין למיקם בהאי עלמא ולא סביל לון עלמא. ואי במלאכי כך - אורייתא דברא להו וברא עלמין כלהו וקיימין בגינה - על אחת כמה וכמה! כיון דנחתת להאי עלמא - אי לאו דמתלבשא בהני לבושין דהאי עלמא - לא יכיל עלמא למסבל! ועל דא האי ספור דאורייתא - לבושא דאורייתא איהו! מאן דחשיב דההוא לבושא איהו אורייתא ממש ולא מלה אחרא - תיפח רוחיה ולא יהא ליה חולקא בעלמא דאתי! בגין כך אמר דוד {{צ|גל עיני ואביטה נפלאות מתורתך}} {{ממ|תהלים|קיט|יח}} - מה דתחות לבושה דאורייתא. תא חזי אית לבושא דאתחזי לכלא, ואינון טפשין כד חמאן לבר נש בלבושא דאתחזי לון שפירא - לא מסתכלין יתיר. חשיבו דההוא לבושא - גופא! חשיבותא דגופא - נשמתא! {{ש}} כהאי גוונא אורייתא - אית לה גופא ואינון פקודי אורייתא דאקרון 'גופי תורה'. האי גופא מתלבשא בלבושין דאינון ספורין דהאי עלמא. טפשין דעלמא לא מסתכלי אלא בההוא לבושא דאיהו ספור דאורייתא ולא ידעי יתיר, ולא מסתכלי במה דאיהו תחות ההוא לבושא. אינון דידעין יתיר - לא מסתכלן בלבושא אלא בגופא דאיהו תחות ההוא לבושא. חכימין עבדי דמלכא עלאה, אינון דקיימו בטורא דסיני - לא מסתכלי אלא בנשמתא דאיהי עקרא דכלא, אורייתא ממש. ולזמנא דאתי זמינין לאסתכלא בנשמתא דנשמתא דאורייתא! תא חזי הכי נמי לעילא! אית לבושא, וגופא, ונשמתא, ונשמתא לנשמתא! * שמיא וחיליהון - אלין אינון לבושא. * וכנסת ישראל - דא גופא דמקבלא לנשמתא דאיהי תפארת ישראל, ועל דא איהו גופא לנשמתא. * נשמתא דאמרן - דא תפארת ישראל דאיהי אורייתא ממש. * ונשמתא לנשמתא - דא איהו עתיקא קדישא. {{ש}} וכלא אחיד דא בדא! ווי לאינון חייביא דאמרי דאורייתא לאו איהי אלא ספורא בעלמא, ואינון מסתכלי בלבושא דא ולא יתיר! {{ש}} זכאין אינון צדיקייא דמסתכלי באורייתא כדקא יאות! חמרא לא יתיב אלא בקנקן - כך אורייתא לא יתיב אלא בלבושא דא. ועל דא לא בעי לאסתכלא אלא במה דאית תחות לבושא. ועל דא כל אינון מלין וכל אינון ספורין - לבושין אינון! '''{{צ|וְיַעשו את בני ישראל את הפָּסח במועדו}} {{ממ|במדבר|ט|ב}}'''. מאי {{צ|ויעשו}}? אמר רבי יוסי הא אתמר כל מאן דאחזי עובדא לתתא כדקא יאות - כאילו עביד ליה לעילא! דהא בגיניה אתער ההוא מלה כביכול כאילו הוא עביד ליה. והא אתמר. <קטע סוף=דף קנב א/> {{ממ זהר משולב|ג|קנב|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קנב ב/>'''{{צ|איש איש כי יהיה טמא וגו'}} {{ממ|במדבר|ט|י}}''' - {{צ|איש איש}} תרי זמני אמאי? אלא איש דהוא איש ויתחזי לקבלא נשמתא עלאה, והוא פגים גרמיה דלא שרייא עלוי נשמתא עלאה. מאי טעמא? בגין דאיהו גרים והוא מסאב ליה לגרמיה. ועל דא {{צ|איש איש}} - איש דיתחזי למהוי 'איש', והוא מסאב גרמיה דלא ישרי עלוי קדושה דלעילא. {{צ|או בדרך רְחֹקָהׄ}} - דא איהו חד מעשרה דאינון נקודים באורייתא. וכולהו אתיין לאחזאה מלה! {{ש}} מאי {{צ|בדרך רחוקה}}? בגין דבר נש דאיהו מסאיב גרמיה - מסאבין ליה לעילא. כיון דמסאבין ליה לעילא - הא איהו {{צ|בדרך רחוקה}} מההוא אתר וארחא דזרעא דישראל אחידן ביה. הא בדרך רחוקה אחיד! דאתרחק מלמקרב לכון ולאתקשרא בכון כמה דאתון מתקשרין. אמר רבי יצחק: והא כתיב {{צ|כי יהיה טמא לנפש '''או''' בדרך רחוקה}} - דאתחזי תרין מלין, משמע דכתיב {{צ|או}}!? {{ש}} אמר ר' יוסי: כאן עד לא מסאבין ליה, כאן בתר דמסאבין ליה. ומשמע אפילו האי או האי - לא ישרי עלוי קדושה דלעילא ולא יעבדון פסחא בזמנא דישראל עבדין ליה. ואי תימא הא בירחא תניינא עביד אי לא מתקן גרמיה! -- לא! אלא כיון דמתדכי ומתקן גרמיה - הא ירחא תניינא למעבד פסחא. מכאן כל בר נש דמדכי גרמיה - מדכאן ליה. דאי תימא דבדרגא עלאה יתיר קאים בירחא תניינא -- לאו הכי! דהא ישראל זרעא קדישא דעבדו פסחא בזמניה נטלו ליה לסיהרא ולשמשא כחד, ומאן דנטיל יסודא בקדמיתא נטיל בניינא. מאי יסודא? לא תימא יסודא עלאה דצדיקא דעלמא. אלא יסודא דאבן טבא! כמה דאת אמר {{צ|אבן מאסו הבונים היתה לראש פנה}} {{ממ|תהלים|קיח|כב}}. והאי הוא אבן דשארי עליה מאן דשארי. אמר רבי יהודה: ודאי כלא נטיל אפילו בירחא תניינא, אבל לאו איהו כמאן דנטיל ליה בזמניה. {{ש}} מאי טעמא? {{ש}} דא דנטיל פסחא בזמניה נטיל מתתא לעילא ולא נחית, בגין דמעלין בקדש ולא מורידין.<קטע סוף=דף קנב ב/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קנג|א}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קנג א/>ודא דנטיל בתר זמניה נחית מעילא לתתא. בגין כך שוין בכלא, ולא שוין. דדא סליק ולא נחית, ודא נחית ולא סליק. בגין כך מאן דמקרב פסחא בזמניה - שבחא יתיר אית ליה. זכאין אינון ישראל דזכאן בכלא, דזכאן באורייתא! וכל מאן דזכי באורייתא - זכי ליה בשמא קדישא! זכאין אינון ישראל בעלמא דין ובעלמא דאתי! <קטע סוף=דף קנג א/> {{ממ זהר משולב|ג|קנג|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קנג ב/>'''{{צ|וביום הקים את המשכן}} {{ממ|במדבר|ט|טו}}'''. {{ש}} ר' חייא פתח {{צ|פִּזַּר נתן לאביונים צדקתו עומדת לעד קרנו תרום בכבוד}} {{ממ|תהלים|קיב|ט}}. {{ש}} {{צ|פזר נתן לאביונים}} - מאי {{צ|פִּזַּר}}? כמה דאת אמר {{צ|יש מפזר ונוסף עוד}}{{ש}} {{ממ|משלי|יא|כד}}. יכול פזור בעלמא? {{ש}} קמ"ל {{צ|פזר נתן לאביונים}} - כיון דיהיב למסכני האי פזורא יאות. מאי {{צ|ונוסף עוד}}? {{ש}} בכלא! {{צ|ונוסף עוד}} - בעותרא! {{צ|ונוסף עוד}} - בחיי! האי קרא הכי מבעי ליה: "יש מפזר '''ויוסף עוד'''"! מאי {{צ|ונוסף}}? {{ש}} אלא ההוא אתר דשרי ביה מיתה - הוא גרים ליה דיתוסף מחיים דלעילא לאוספא ליה. אמר רבי יהודה אמר רבי חייא: קרא אסהיד דכל מאן דיהיב למסכני - אתער אילנא דחיי לאוספא לההיא אילנא דמותא, וכדין אשתכח חיים וחדו לעילא. ובר נש דגרים דא בשעתא דאצטריך ליה - ההוא אילנא דחיי קאים עליה וההוא אילנא דמותא אגין עלוי. ובגין כך {{צ|ונוסף עוד}}. <קטע סוף=דף קנג ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קנד|א}} {{ש}} <קטע התחלה=דף קנד א/>{{צ|צדקתו עומדת לעד}} - מאי {{צ|עומדת לעד}}? עומדת עליה דבר נש לזמנא ליה קיומא וחיים. כמה דאיהו יהיב ליה חיים ואתער לגבי חיין - הכי נמי יהבין ליה. ואינון תרי אילנין קיימין עליה לשיזבא ליה ולאוספא ליה חיין. {{צ|קרנו תרום בכבוד}} {{ממ|תהלים|קיב|י}} - תא חזי עלמא דאמרן ההוא קרן - {{צ|תרום}}. ובמה? {{צ|בכבוד}} דלעילא. {{ש}} דהאי בר נש גרים לחברא לון כחדא ולארקא ברכאן לעילא ותתא. רבי אבא אמר בכל זמנא דמשכנא אתקם בעובדיהון דבני נשא - כדין ההוא יומא יומא דחדווה דכלא, ומשח רבות קדישא אתרק בהנהו בוצינין, ונהרין כלהו. מאן דגרים דא - גרים ליה דישתזיב בהאי עלמא ויהא ליה חיים בעלמא דאתי. הדא הוא דכתיב {{צ|וצדקה תציל ממות}} {{ממ|משלי|י|ב}}, וכתיב {{צ|וארח צדיקים כאור נגה הולך ואור עד נכון היום}} {{ממ|משלי|ד|יח}}. '''{{צ|עשה לך שתי חצוצרות כסף וגו'}} {{ממ|במדבר|י|ב}}'''. {{ש}} רבי שמעון פתח {{צ|ובלכת החיות ילכו האופנים אצלם ובהנשא החיות מעל הארץ ינשאו האופנים}} {{ממ|יחזקאל|א|יט}}. {{צ|ובלכת החיות}} - בקוזפירא דלעילא הוו אזלי. דאי תימא דהאי לעילא לעילא -- לאו! לתתא! אלא כגוונא 'האי מקמי אנפין והאי לבתר אנפין'. זיקא מארבע זיקין בארבע מדורין ובארבע סטרין, בזיוון דאתברון, בקולמיטין דאנפין נהירין. בגין כך כעין {{צ|כמראה החיות}} - דאינון ארבע זויין דגלין פרישן. '''אריה נשר שור'''. '''אדם''' - דכליל כלהו ד' מלאכין, דשלטין וכלילן כלא. '''דגלא קדמאה''' - משריא מזיינא '''אריה'''. '''מיכאל'''. רשים בפרישו דגלא פרישא לימינא.{{ש}} מזרח - שירותא דשמשא אזיל במטלנוי בנהירו. תרין ממנן תחות ידיה - '''יופיאל צדקיאל'''. {{ש}} חד לאורתא{{הערה|(נ"א לאורייתא)}} וחד למיהך בשוקא דאזיל. {{ש}} כד אלין נטלין - נטלין כמה משריין מזיינין מסטרא דימינא. וכלא חד לסטרא שמאלא! שמשא אזיל ונהיר ומעטר להו. אלף ורבוון ממנן תחותוי וכלהו בדחילו באימתא בזיע ברתת. אריה אושיט ידיה ימינא - כניש לכל חילוי לגביה. תלת מאה ושבעין אלף אריוותא סוחרניה דההוא ארי"ה, ואיהו בינייהו באמצעיתא. כד געי האי אריה - מזדעזען רקיעין וכל חילין ומשריין מזדעזעין מדחילו דיליה! מההוא קלא נהר די נור מתלהטא ונחית באלף וחמש מאה דרגין דגיהנם לתתא. כדין כלהו חייבין דגיהנם מזדעזען ומלהטן אשא. ועל דא כתיב {{צ|אריה שאג מי לא יירא}} {{ממ|עמוס|ג|ח}}. געי תניינות - תלת מאה ושבעין אלף אריוותא כלהו געאן. {{ש}} אושיט ידיה שמאלא - כל מאריהון דדינא לתתא דחלין ואתכפיין תחות ההוא ידא. וההוא ידא פשיט עלייהו וכלהו תחותיה, כמה דאת אמר {{צ|ידך בעורף אויביך}} {{ממ|בראשית|מט|ח}}. ארבע גדפין לכל חד וחד. מאשא חוורא כלהו מלהטין. כל אפין דחזור ושושן בחוורתא דההוא אשא שקיען. ארבע אנפין לכל חד וחד לארבע סטרין - כלהו נהירין בחוורא דשמשא. * חד לסטר מזרח - נהיר בחדו, * וחד לסטר מערב - דא כניש נהוריה, * וחד לסטר צפון - חשוך בלא נהירו, כצלא דשמשא לגבי שמשא; צלא חשוך, שמשא נהיר. בגין דשמשא וצלא - ימינא ושמאלא, ואזלא כחדא. חושבן דאזלין עמיה - כל אינון דנטלין זיינא. וכלהו מימינא ומשמאלא בתלת רישין. * רישא חדא דיליה - {{קיצור|שבעין וארבע אלף ושית מאה|74,600}} {{ממ|במדבר|א|כז}} - אלין אינון רישא חד נפקי חילא בימינא דאיהו ארים עלייהו. בר כל אינון ממנן דלתתא תחות אלין. שלטונין אלין על אלין, דרגין תתאין עם עלאין, דלית לון חושבנא. * רישא תניינא - דאזיל ברישא קדמאה. חושבן דיליה {{קיצור|חמשין וארבע אלף וארבע מאה|54,400}} {{ממ|במדבר|א|כט}}, בר כל אלין ממנן דתחותיה לארבע סטרין דלית לון חושבנא.<קטע סוף=דף קנד א/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קנד|ב}}{{ש}} *<קטע התחלה=דף קנד ב/>רישא תליתאה דאזיל בתרייהו - {{קיצור|חמשין ושבעה אלף וארבע מאה|57,400}} {{ממ|במדבר|א|לא}}. כגוונא דנטיל ימינא - הכי נמי נטיל שמאלא! הכי נמי מקמייהו, הכי נמי מבתרייהו! כיון דנטיל האי קדמאה - {{צ|והורד המשכן}} {{ממ|במדבר|י|יז}} - וכלהו ליואי אמרי שירתא. מארי דתושבחן כלהו מסטריה. כדין {{צ|כי רוח החיה באופנים}} {{ממ|יחזקאל|א|כ}} כתיב. '''דגלא תניינא''' - משרייא מזיינא '''נשר אוריאל דרום'''. {{ש}} תרי ממנן עמיה - '''שמשיאל חסדיאל'''. האי נשר סליק וכל מאריהון דגדפין מקמיה. כמה משריין סלקין בכל סטרין; כל חד וחד בתוקפא דשמשא. רוחא דרוחא פנימאה נפיק, וההוא רוחא מטי להאי נשר וסליק אברוי ומכסייא לגופא, כמה דאת אמר {{צ|המבינתך יאבד נץ יפרוש כנפיו לתימן}} {{ממ|איוב|לט|כו}}. כגוונא, כדוגמא, כעין. {{צ|כנשר יעיר קנו}} {{ממ|דברים|לב|יא}}.{{ש}} האי נשר - נץ בהדיה. יונה בהדיה נץ. וכל מארי דגדפין כלהו מצפצפן וחדאן. חד מסטרא קמיה סליק מתתא לעילא. כמה ציפרין נחתין ועאלין, מצפצפן וחדאן, אזלין ושאטין. כד נטיל - אושיט גדפא ימינא, כניש לכל חילוי - תלת מאה וחמשין אלף מארי דגדפין בתרי גופי - '''נשר ואריה''' כחדא. {{ש}} ארים קלא - כלהו אחרנין סלקין ונחתין מצפצפן מסטרייהו מכמה דרגין. תלת רישין אינון כחדא במשריין אלין, וכלהו בחד חושבן, וחושבן דאלין רישין. * רישא חדא - {{קיצור|ארבעין ושית אלף וחמש מאה|46,500}} {{ממ|במדבר|א|כא}}. * רישא תנינא - {{קיצור|חמשין ותשע אלף ותלת מאה|59,300}} {{ממ|במדבר|א|כג}}. * רישא תליתאה - {{קיצור|ארבעין וחמש אלפין ושית מאה וחמשין|45,650}} {{ממ|במדבר|א|כה}}. {{ש}} מאלין תרי סטרין נפקי תרין כרוזי דאזלי מקמי כלהו משריין. כד אלין תרי מכריזי - כל חילין וכל משריין חיוון זעירין עם רברבן כלהו מתכנשי. מאן חמי נטילא דכלהו רקיעין! כולהו נטלין במטולא במשריין לקמיה דההוא משכנא! בשעתא דחד מנייהו, ההוא דאתי מסטרא דאריה, פשיט קלא בגין דלא יזדעזעון כל אינון קלין - כדין מתכנשין כל אינון משריין. בשעתא דאחרא קרי - מתבר קלא ולא פשיט. כל אינון משריין דהאי נשר כלהו מתכנשו לנטלא במטלנייהו. {{ש}} לקביל אינון - '''{{צ|שתי חצוצרות כסף}}'''. {{ש}} כגוונא דא כלא לתתא. תא חזי כד אלין נטלין מה כתיב? {{צ|ובלכת החיות ילכו האופנים אצלם}} {{ממ|יחזקאל|א|יט}} - אינון דמתכנשו לגביהו כגוונא דרישא אסתכל - הכי נמי כלהו. ===קטע זמני=== '''דגלא תליתאה''' - '''שור, גבריאל, צפון'''. {{ש}} תרין ממנן עמיה - '''קפציאל חזקיאל'''. האי שור מסטרא דשמאלא. קרנוי סלקין בין תרין עינוי. רגיז באסתכלותא. עיינין מלהטן כאשא דנור דליק. נגח ורפסא ברגלוי ולא חייס. כד געי האי שור - נפקין מנוקבא דתהומא רבא כמה חבילי טריקין. כלהו געאן ושטאן קמיה. וחימתא ואחמתא דכל חובין תלייא קמיה - דהא כל חובי עלמא כלהו בספרא סליקין וכתיבין. שבעה נהרי דאשא נגדין קמיה. כד צחי - אזיל לגבי ההוא נהר דינור ושאיב ליה בגמיעא חדא, וההוא נהר אתמלי כדבקדמיתא ולא כדיב. כל אינון חיילין שאבין 'אשא אכלא אשא'. ואלמלא דמסטרא דאריה נפיק חד נהרא דמייא דמכבין גחלתייהו - לא יכל עלמא למסבל! חשוכא דשמשא תמן אשתכח. לא אשתכח נהירו. כמה גרדיני נמוסין אזלין ושטאן בחשוכא, וההוא נהר דדליק בסטרא דא - נורא אוכמא חשוך. ואי תימא דלא אית אשא חוורא, אשא אוכמא, אשא סומקא, אשא דתרי גווני -- לא תימא! דהא ודאי הכי הוא! ועם כל דא לעילא לעילא הכי אשתכח, ומתמן נגיד לאלין תתאי. תנינן: אורייתא במה אשתכחת? אשא חוורא, ואשא אוכמא על גבי אשא חוורא. בתרי אשי אשתכחת אורייתא! {{ש}} תא חזי אשא חדא הוא והאי אתפלג לארבעה. <קטע סוף=דף קנד ב/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קנה|א}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קנה א/>מיא - חדא איהו - והאי אתפליג לארבע! {{ש}} רוחא - חדא איהו - והאי אתפליג לארבע! תלת רישין אשתכחו במשריין אלין. חושבן דלהון: * רישא חדא - {{קיצור|שתין ותרי אלף ושבע מאה|62,700}}. * רישא תניינא - {{קיצור|ארבעין וחד אלף וחמש מאה|41,500}}. * רישא תליתאה - {{קיצור|תלת וחמשין אלף וארבע מאה|53,400}}. {{ש}} בר כל אינון דרגין אחרנין דאתפרשן בסטרייהו ולית לון חושבנא. כלהו דרגין על דרגין - בר כמה גרדיני נמוסין דאינון לתתא חציפין ככלכא נשכין כחמרא. {{ש}} ווי מאן דאשתכח גבייהו! ודינא דלהון בסטרא רביעאה. '''דגלא רביעאה''' - '''אדם, רפאל, מערב'''. {{ש}} בהדיה אסוותא. {{ש}} בסטרא דאדם אתכליל דינא עלאה - עליה אתסי. {{ש}} האי אחיד בקרנוי דשור כד מבעי לאעלא לון לתהומא רבא, וכפית לון דלא יוקיד עלמא. בתר דא שריא {{צ|קול דממה דקה}} {{ממ|מ"א|יט|יב}}. הכא מלה בחשאי - לא משתמע מלה דהברה כלל. בסטרא דא שריא מאן דשריא, סליק מאן דסליק, שמשא אתכניש לאנהרא להאי אתר. בגין כך {{צ|ותקעתם תרועה}} בסטר דרום {{ממ|במדבר|י|ו}}. אבל הכא - לאו האי ולאו האי. אמאי תרועה? לאכפייא סטר צפון. ובגין כך סטר צפון לאחורא. תא חזי שתי חצוצרות - בגין דאינון מסטרי תרי דקאמרי ממזרח ומדרום - אינהו זמינין לתברא דינין ולאכפייא לון. ועל דא אינון מכסף. ובגין כך {{ממ|במדבר|י|י}} {{צ|וביום שמחתכם ובמועדיכם וגו' ותקעתם בחצוצרות}} סתם, בין לעילא בין לתתא. זכאין אינון ישראל! דקב"ה בעי ביקריהון, ויהיב לון חולקא עלאה על כל שאר עמין, וקב"ה אשתכח בהו בתושבחתייהו. הדא הוא דכתיב {{צ|ויאמר לי עבדי אתה ישראל וגו'}} {{ממ|ישעיהו|מט|ג}}. '''{{צ|ויהי בנסוע הארון ויאמר משה וגו'}} {{ממ|במדבר|י|לה}}'''. {{ש}} רבי אלעזר אמר הכא אית לאסתכלא - '''נ'''' דאיהו מנוזר לאחורא אמאי? אמאי בתרי דוכתא הכא? {{ש}} ואי תימא '''נ' כפופה''' -- הא ידיעה! '''נ' כפופה''' - נוקבא, '''ן' פשוטה''' - כללא דדכר ונוקבא. והא אוקימנא באתר דא {{צ|ויהי בנסוע הארון}}. {{ש}} אמאי אתהדר לבתר כגוונא דא [ציור של נ']? תא חזי '''נ'''' ב{{צ|אשרי יושבי ביתך}} לא אתמר בגין דהיא בגלותא. והא אוקמוה חברייא דכתיב {{צ|נפלה לא תוסיף קום בתולת ישראל וגו'}} {{ממ|עמוס|ה|ב}}. אלא מה כתיב לעילא? {{צ|וארון ברית יהוה נוסע לפניהם דרך שלשת ימים לתור להם מנוחה}} {{ממ|במדבר|י|לג}} - כיון דהוה נטיל ארונא - '''נ'''' נטיל עמיה. והא שכינתא על גבי ארונא יתיב. תא חזי חביבותא דקב"ה לגבייהו דישראל! דהא אע"ג דאינון סטאן מארח מישר - קב"ה לא בעי לשבקא לון, ובכל זמנא אהדר אנפוי לקבלייהו. דאי לאו הכי לא יקומון בעלמא. תא חזי ארונא הוה נטל קמייהו ארח תלתא יומין - '''נ'''' לא הוה מתפרש מניה! ונטיל עמיה. ומגו רחימו דלהון דישראל - אהדר אנפוי ואסתחר מלגבי ארונא כהאי איילא דעזלתא כד איהו אזיל - אהדר אפוי לאתר דנפיק. ועל דא {{צ|בנסוע הארון}} - '''נ'''' אסחר אנפין לקבלייהו דישראל, וכתפי גופא לגבי ארונא. ועל דא כד ארונא הוה נטיל משה אמר {{צ|קומה יהוה}} - לא תשבוק לון! אהדר אנפך לגבן! כדין '''נ'''' אתהדר לגבייהו כגוונא דא [ציור], כמאן דמהדר אנפיה למאן דרחים. {{ש}} וכד הוה שארי ארונה למשרי - כדין אהדר '''נ'''' [ציור] אנפוי מישראל ואתהדר לגבי ארונא. ובכלא אתהדר. אמר ר' שמעון: אלעזר בודאי הכי הוא! אבל הכא לא אהדר אנפוי מישראל! דאי הכי בעי '''נ'''' לאתהפכא מגוונא אחרא לעילא. האי '''נ'''' מנוזר לאחורא והאי בארח מישר לגבי ארונא. אלא ודאי לא אהדר אנפוי מנייהו! ומה עביד? בשעתא דשארי ארונא למשרי אמר משה {{צ|שובה יהוה}} {{ממ|במדבר|י|לו}} - כדין שארי ארונא ושכינתא קאים בסטרא אחרא ואנפין לקבלייהו דישראל ולקבליה דארונא, ובגין כך כדין כליל לכוונאלארונא ולישראל. <קטע סוף=דף קנה א/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קנה|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קנה ב/> אלא דישראל גרמו לבתר דכתיב {{צ|ויהי העם כמתאוננים}} {{ממ|במדבר|יא|א}}. אמר רבי אלעזר: אנא דאמרן מספרא דרב ייבא סבא דאמר דבין בהאי גיסא ובין בהאי גיסא אתהדר! {{ש}} אמר ליה: שפיר קאמר! אבל דא דאמינא הכי תשכח בספרא דרב המנונא סבא והכי הוא ודאי! '''{{צ|והמן כזרע גד הוא}} {{ממ|במדבר|יא|ז}}'''. {{ש}} אמר רבי יוסי לקיימא זרעא וחילין בארעא, כמה דאת אמר {{צ|גד גדוד יגודנו}} {{ממ|בראשית|מט|יט}}. מה זרעא דגד - נטלי חולקיהון בארעא אחרא, כך מן שריא עלייהו דישראל לבר מארעא קדישא! {{ש}} דבר אחר: {{צ|כזרע גד הוא}} - כזרעא דגד חוורא, ואקפי כד נחית לאוירא ואתבלע בגופא. והא אוקמוה חברייא. {{ש}} '''{{צ|ועינו כעין הבדולח}}''' - כההוא בדולחא דאיהו חוור כגוונא דימינא דלעילא. אמר רבי יצחק: מאי שנא דמשה במלה דא חליש לעילא כנוקבא דכתיב {{צ|אם ככה את עושה לי}} {{ממ|במדבר|יא|טו}}? {{צ|את}}? "אתה" מבעי ליה? {{ש}} אלא לאתר דמותא שארי ביה קאמר! וההוא אתר דנוקבא איהו. בגין כך אמר {{צ|הרגני נא הרוג}}. ודא אילנא דמותא. והא אוקימנא דבאילנא דחיי לא שרייא ביה מותא. ועל דא אתהדר לגבי אילנא דמותא ואמר {{צ|את}} ולא אמר 'אתה'. והכי מבעי ליה! מיד '''{{צ|ויאמר יהוה אל משה אספה לי שבעים איש וגו'}} {{ממ|במדבר|יא|טז}}'''. {{ש}} אמר ליה קב"ה: את בעי מותא בכל זמנא! הרי לך! -- {{צ|ואצלתי מן הרוח וגו'}}. תא חזי דהכא ידע משה דאיהו ימות ולא ייעול לארעא - דהא אלדד ומידד מלה דא הוו אמרי. {{ש}} על דא לא לבעי ליה לאינש בשעתא דרוגזא שארי ביה ללטייא גרמיה - דהא כמה קיימי עליה דמקבלי ההיא מלה. בזמנא אוחרנא דבעא מיתה - לא קבילו מניה, בגין דכלא לתועלתא דישראל הוה. השתא - לאו איהו אלא מגו רוגזא ודוחקא, ובגין כך קבילו מניה! ועל דא אשתארו לבתר אלדד ומידד ואמרו דא; דמשה יתכניש ויהושע ייעול לון לישראל לארעא. ובגין כך אתא יהושע לגבי משה וקני עליה דמשה. ומשה לא אשגח ביקרא דיליה. ועל דא אמר {{צ|אדני משה כלאם}} {{ממ|במדבר|יא|כח}}. מאי {{צ|כלאם}}? מנע מנהון אינון מלין כמה דאת אמר {{צ|ויכלא העם מהביא}} {{ממ|שמות|לו|ו}}, {{צ|ויכלא הגשם מן השמים}} {{ממ|בראשית|ח|ב}} - מניעותא ממש. ומשה לא בעא. פוק חמי ענוותנותיה דמשה! מה כתיב {{צ|המקנא אתה לי וגו'}} {{ממ|במדבר|יא|כט}}. {{ש}} זכאה חולקיה דמשה דאיהו סליק על כלהו נביאי דעלמא! {{ש}} אמר רבי יהודה: כל שאר נביאין לגבי משה - כסיהרא לגבי שמשא. '''רבי אבא''' הוה יתיב ליליא חד ולעי באורייתא. והוו עמיה '''ר' יוסי ור' חזקיה'''. {{ש}} אמר רבי יוסי: כמה אינון בני נשא תקיפי לבא דלא משגחי במלי דההוא עלמא כלום! {{ש}} אמר רבי אבא: 'בישא דלבא' דאחידא בכל שייפי גופא קא עביד לון! פתח ואמר: {{צ|יש רעה אשר ראיתי תחת השמש ורבה היא על האדם}} {{ממ|קהלת|ו|א}}. {{ש}} {{צ|יש רעה}} - דא איהי תוקפא בישא דלבא. דבעי לשלטאה במילי דהאי עלמא, ולא אשגח במלי דההוא עלמא מידי. אמאי איהי {{צ|רעה}}? {{ש}} קרא דבתריה אוכח דכתיב {{צ|איש אשר יתן לו האלהים עושר ונכסים וגו'}} {{ממ|קהלת|ו|ב}}.{{ש}} האי קרא קשיא! כיון דכתיב {{צ|ואיננו חסר לנפשו מכל אשר יתאוה}} - אמאי {{צ|ולא ישליטנו האלהים לאכול ממנו}}? דהא אינו חסר לנפשו כלום? אלא רזא איהו! וכל מלוי דשלמה מלכא מתלבשן אינון במלין אחרנין. כמלי דאורייתא דאינון מתלבשן בספורי עלמא. <קטע סוף=דף קנה ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קנו|א}} <קטע התחלה=דף קנו א/>תא חזי! אף על גב דבעינן לאסתכלא בלבושא - השתא האי קרא הכי קאמר! דבר נש אזיל בהאי עלמא ויהיב ליה קב"ה עותרא בגין דיזכי ביה לעלמא דאתי וישתאר לגביה קרן. מאי קרן? ההוא דאיהו קיים דאיהו אתר לאתצררא בית נשמתא. בגין כך בעי לאשארא אבתריה (נ"א עותריה) להאי קרן, והאי קרן יקבל ליה בתר דיפוק מהאי עלמא בגין דהאי קרן הוא אילנא דחיי דההוא עלמא, ולא קיימא בהאי עלמא אלא ההוא איבא דנפיק מניה. ועל דא איבא דיליה אכיל בר נש דזכי בהאי עלמא, והקרן קיימא ליה לההוא עלמא למזכי ביה בחיין עלאין דלעילא. ומאן דסאיב גרמיה ואתמשך בתר גרמיה, וליתיה חסר לנפשיה ולגרמיה כלום, וההוא אילנא אשתאר ולא שויה לקבליה בדחילו ולקבלא ליה לעילא -- כדין {{צ|ולא ישליטנו האלהים לאכל ממנו}} ולמזכי בההוא עותרא, ודאי איש אחר יאכלנו, כמה דאת אמר {{צ|יכין וצדיק ילבש}} {{ממ|איוב|כז|יז}}. בגין כך בעי בר נש למזכי במה דיהיב ליה קב"ה לההוא עלמא וכדין אכיל מיניה בהאי עלמא, וישתאר לגביה ההוא קרן לעלמא אחרא, למהוי צרורא בצרורא דחיי. אמר רבי יוסי ודאי. תו אמר רבי יוסי כתיב {{צ|אם ככה את עושה לי הרגני נא וגו'}} {{ממ|במדבר|יא|טו}} - וכי משה דאיהו ענו מכל בני עלמא בגין דשאילו מניה ישראל למיכל מסר גרמיה למיתה, אמאי? א"ר אבא האי מלה אוליפנא ורזא עלאה איהו. משה לא אבאיש קמיה ולא שאל למיתה על דשאילו ישראל. תא חזי משה אתאחד והוה סליק במה דלא אתאחד נביאה אחרא (דהא אחיד צדקה הוה). ובשעתא דאמר ליה קב"ה למשה {{צ|הנני ממטיר לכם לחם מן השמים}} {{ממ|שמות|טז|ד}} - חדי משה ואמר ודאי השתא ההוא שלימו בי אשתכח, דהא בגיני אשתכח מן לישראל. כיון דחמא משה דאהדרו לנחתא לדרגא אחרא ושאילו בשר ואמרי {{צ|ונפשנו קצה בלחם הקלוקל}} {{ממ|במדבר|כא|ה}} אמר אי הכי הוא - הא דרגא דילי פגים, דהא בגיני ייכלון ישראל מן במדברא. הא אנא פגימא ואהרן פגים ונחשון בן עמינדב פגים. אמר {{צ|ואם ככה את עושה לי הרגני נא הרוג}} דחשיבנא נוקבא במיכלא דילה. (ואנא נחית מן שמייא דאיהו דרגא עלאה לנחתא לדרגא דנוקבא ואנא עדיף מן שאר נביאי עלמא. ועל דא אמר {{צ|ואל אראה ברעתי}} (כמת) ודאי לנחתא לדרגא תתאה. כדין {{צ|ויאמר יהוה אל משה אספה לי שבעים איש}} - את שאיל אתר דמותא - לא תבעי אתר (דא) דלא תהא פגים בדרגא דילך, ועל דא כתיב {{צ|ואצלתי מן הרוח אשר עליך}} דכלהו אינון דתמן אתאחדו) בסיהרא ובעי שמשא לאנהרא לה. ועל דא {{צ|ושמתי עליהם}} בגין לאנהרא מן שמשא כנהורא דסיהרא (ס"א ובגיני האי מיכלא דא לא) אתייא על ידא דמשה בגין דלא יתפגים. זכאה חולקא דמשה דקב"ה בעי ביקריה, עליה כתיב {{צ|ישמח אביך ואמך וגו'}} {{ממ|משלי|כג|כה}}. {{צ|ישמח אביך}} דא קב"ה, {{צ|ואמך}} דא כנסת ישראל. {{צ|ותגל יולדתך}} - דא אימא דמשה דלתתא קב"ה רחים ליה יתיר מכל נביאי עלמא בלא אמצעי כלל (ס"א דהא משה אסתלק על כל נביאי עלמא בלא אמצעי כלל כמה (דכתיב {{צ|פה אל פה אדבר בו}} והא אוקימנא בכמה אתר): '''{{צ|ויצעק משה אל יהוה (לאמר) אל נא רפא נא לה}} {{ממ|במדבר|יב|יג}}'''. הא אוקמוה והוא רזא דשמא קדישא, מחד סרי אתוון, ולא בעא משה לצלאה יתיר בגין דעל דידיה למלכא לא בעי <קטע סוף=דף קנו א/>{{ממ זהר משולב|ג|קנו|ב}}<קטע התחלה=דף קנו ב/>לאטרחא יתיר. בגין כך קב"ה בעא על יקרא דמשה. ובכל אתר קב"ה בעא על יקריהון דצדיקייא יתיר על דיליה. ולזמנא דאתי עתיד קב"ה למתבע עלבונא דישראל מעמין עכו"ם ולמחדי לון בחדוותא דציון דכתיב {{צ|ובאו ורננו במרום ציון וגו'}} {{ממ|ירמיהו|לא|יא}}. וכדין {{צ|ובא לציון גואל וגו'}} {{ממ|ישעיהו|נט|כ}}. '''ברוך יהוה לעולם אמן ואמן ימלוך יהוה לעולם אמן ואמן'''<קטע סוף=דף קנו ב/> ==פרשת בהעלותך - רעיא מהימנא== {{ממ זהר משולב|ג|קמח|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמח ב/>(<small>אין רעיא מהימנא בדף זה</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קמח ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קמט|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמט א/>(<small>אין רעיא מהימנא בדף זה</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קמט א/> {{ממ זהר משולב|ג|קמט|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמט ב/>(<small>אין רעיא מהימנא בדף זה</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קמט ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קנ|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קנ א/>(<small>אין רעיא מהימנא בדף זה</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קנ א/> {{ממ זהר משולב|ג|קנ|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קנ ב/>(<small>אין רעיא מהימנא בדף זה</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קנ ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קנא|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קנא א/>(<small>אין רעיא מהימנא בדף זה</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קנא א/> {{ממ זהר משולב|ג|קנא|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קנא ב/>(<small>אין רעיא מהימנא בדף זה</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קנא ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קנב|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קנב א/>(<small>אין רעיא מהימנא בדף זה</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קנב א/> {{ממ זהר משולב|ג|קנב|ב}} <קטע התחלה=רע"מ דף קנב ב/>'''פקודא [ל'] למעבד פסח שני על אינון דלא יכילו או דאסתאבו במסאבו אחרא'''. אי רזא דפסח רזא דמהימנותא - דישראל עאלין בה שלטא בניסן וכדין איהו זמנא לחדוה - איך יכלין אלין דלא יכילו או דאסתאבו למעבד בירחא תניינא דהא אעבר זמנא!? אלא כיון דכנסת ישראל מתעטרא בעטרהא בניסן - לא אתעדיאת כתרהא ועטרהא מינה תלתין יומין. וכל אינון תלתין יומין מן יומא דנפקו ישראל מפסח - יתבא מטרוניתא בעטרהא וכל חילהא בחדוה. מאן דבעי למחמי למטרוניתא יכיל למחמי. כרוזא כריז "''כל מאן דלא יכיל למחמי מטרוניתא - ייתי ויחמי עד לא ינעלון תרעיה!''" אימתי כרוזא כריז? בארבעה עשר לירחא תניינא. דהא מתמן עד שבעה יומין תרעין פתיחן. מכאן ולהלאה - ינעלון תרעי. ועל דא פסח שני. {{קטן|'''(עד כאן)'''}} ({{צ|פקודא דא לספור ספירת העומר}} - {{ממ זהר|ג|צז|א}}) '''פקודא דא שחיטת הפסח בזמנו. ואבתריה פסח ראשון ופסח שני לאכול אותן כמשפטן. וטמאים להיות נדחים לפסח שני דאיהו פקודא תליתאה''' תנאין ואמוראין! {{ש}} אית בני נשא כחולין דטהרה מסטרא דמיכאל,{{ש}} וכחולין דהקדש כגון בשר קדש ואינון מסטרא דגבריאל. {{ש}} כהן ולוי.{{ש}} ואית בני נשא דאינון כיומין טבין ואינון קדש קדשים. שכינתא איהי פסח ראשון מימינא. פסח שני משמאלא. פסח ראשון מימינא - דתמן חכמה. פסח שני משמאלא - דתמן בינה. ובגין דבגבורה מתעברין כל אשין נוכראין דאינון כקש ותבן לגבי אש דגבורה - טמאים נדחים לפסח שני. וכל טומאת נדה ומצורע וזב וזבה ויולדת - באשא דגבורה איהו שורף. דנשמתא איהו מאנא דקודשא בריך הוא ואיהו לא שרי בה עד דאתלבנת באשא דגבורה דכתיב {{צ|הלא כה דברי כאש נאם יהו"ה}} {{ממ|ירמיהו|כג|כט}}. ובהאי אשא - אם ברזל הוא מתפוצץ ואם אבן הוא נמוח. ובימינא דתמן תורה שבכתב דאיהי מים - {{צ|וטהרה ממקור דמיה}} {{ממ|ויקרא|יב|ז}}, ואתדכי בה מצורע וטמא מת וזב וטמא בכל מיני שרץ. <קטע סוף=רע"מ דף קנב ב/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קנג|א}}{{ש}} <קטע התחלה=רע"מ דף קנג א/>הדא הוא דכתיב {{צ|וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם וגו'}} {{ממ|יחזקאל|לו|כה}}, מעמודא דאמצעיתא. מאנא - אתיחדת בבעלה דאיהי אתתא. בתר דאתקדשת בשמאלא ואתדכאת במי מקוה בימינא. ואומרים על מאני דפסחא, {{צ|כלים שנשתמשו בהן בצונן - מטבילן בצונן והן טהורים}}. אינון נשמתין דאינון מסטרא דרחמי ואינון רחמנים, מארי חנא וחסדא -- לא צריכין לאדכאה במים פושרים כבינוניים. כל שכן בחמי חמין דבהון מתדכין רשעים גמורים דמחממין גרמייהו באשא דיצר הרע, ועלייהו אתמר {{צ|כל דבר אשר יבא באש}} {{ממ|במדבר|לא|כג}} - בגין דזוהמא דילהון נפישא. אבל צדיקים גמורין בצונן, דעלייהו אתמר {{צ|כל המשים ריוח בין הדבקים מצננים ליה גיהנם}}. ואי נשמתין חמריים דאינון כמאני חרס - שבירתן זו היא טהרתן. כמה דאת אמר {{צ|נשברו - נטהרו}}. ורזא דמלה {{צ|זבחי אלהים רוח נשברה וגו'}} {{ממ|תהלים|נא|יט}}. אבל אינון דמשתדלין באורייתא דבכתב ובאורייתא דבעל פה, דאינון אש ומים, ואינון דמשתדלין ברזא דאורייתא דאיהו אור דכתיב בה {{צ|ותורה אור}} - באורייתא אינון מתדכין בה! ועוד בפרק הרואה: הרואה תמרים בחלום - תמו עונותיו. הדא הוא דכתיב {{צ|תם עונך בת ציון}} {{ממ|איכה|ד|כב}}. {{ש}} בגין ד'''תמרים''' - ביה '''תם''' - דרגא דיעקב דאתמר ביה {{צ|ויעקב איש תם}} {{ממ|בראשית|כה|כז}}. חובין - '''מרים'''. ועל דא '''תמרים''' - תמן '''תם''' ותמן '''מר'''. הכא רמיז {{צ|וימתקו המים}} {{ממ|שמות|טו|כה}}. הדא הוא דכתיב {{צ|ויורהו יהו"ה עץ וימתקו המים}}. מהכא - מאן דאשתדל באורייתא דאיהו 'עץ' - חובין דיליה דאתמר בהון {{צ|וימררו את חייהם בעבודה קשה}} {{ממ|שמות|א|יד}} - קודשא בריך הוא מחיל ליה ויתחזרון מתיקין. דיומין ייתון דיתקיים בהו כמפקנו דמצרים דאתמר ביה {{צ|וימת יוסף וכל אחיו וכל הדור ההוא}} {{ממ|שמות|א|ו}}. ובגלותא בתראה לית מיתה אלא עוני, דעני חשוב כמת. לקיים בהון {{צ|והשארתי בקרבך עם עני ודל וחסו בשם יהו"ה}} {{ממ|צפניה|ג|יב}}, לאתקיימא בהון {{צ|ואת עם עני תושיע}} {{ממ|תהלים|יח|כח}}. ואלין עתירין דישתארון בהון - יתקיים בהון {{צ|נרפים אתם נרפים}} {{ממ|שמות|ה|יז}} - נרפים הם באורייתא! נרפים הם למעבד טיבו עם מארי תורה ואנשי חיל המסובבים מעיר לעיר ולא יחוננו. ונרפים הם בכובד המס. דאי תימא כבדין אינון בכובד המס ולא עבדין טיבו - בגין דא {{צ|תכבד העבודה על האנשים ויעשו בה}} - דכובד המס עלייהו! {{ש}} {{צ|ואל ישעו בדברי שקר}} - דאינון משקרין ואמרין דכובד המס עלייהו ובגין דא לא יעבדון טיבו. אינון משקרן במילולייהו ואמרין דמהכובד דתכבד עלייהו, {{צ|תבן אין ניתן}} {{ממ|שמות|ה|ז}}, ממונא דשקרא, דביה טענין לקודשא ברוך הוא, ובגין דלא ישעון ביה, ולא חסו בשם יהו"ה - {{צ|אין נתן לעבדיך}}. ואלין דאית לון טמיר וגניז ממונא מלגו דאיהו {{צ|תוכן}} - כגון תוך האוצר ותיבה, אתקיים בהו {{צ|ותוכן לבנים תתנו}}, ודא כספים לבנים דיהון בההוא דרא. בההוא זמנא {{צ|שם שם לו חוק ומשפט}}, ואינון מארי משנה. אוף הכא {{צ|ויבאו מרתה}} {{ממ|שמות|טו|כג}} - אתהדר לון אורייתא דבעל פה מרה, בדחקין סגיאין בעניותא, דיתקיים בהו {{צ|וימררו את חייהם בעבודה קשה}} - זו קושיה. {{צ|בחומר}} - דא קל וחומר. {{צ|ובלבנים}} - דא לבון הלכה. {{צ|ובכל עבודה בשדה}} - דא ברייתא. {{צ|את כל עבודתם אשר עבדו בהם בפרך}} - דא תיקו. ורעיא מהימנא! תמן אתקיים בך {{צ|שם שם לו חק ומשפט ושם נסהו}} {{ממ|שמות|טו|כה}}! ובהאי עץ הדעת טוב ורע דאיהו איסור והיתר, ובאינון רזין דאתגליין על ידך - {{צ|וימתקו המים}} - כמלח דממתקת בשרא. הכי יתמתקון ברזייא דאתגליין על ידך כל אינון קושיין ומחלוקות; דמיין מרירן דאורייתא דבעל פה - אתהדרו מתיקן מי אורייתא. ויסורין דילך ברזין אלין דאתגליין על ידך - יהון לך מתיקין, ויהדרון לך כל דחקין דילך כחלמין דעברין. ו'''חלם''' בהיפוך אתוון '''מלח''' - דממתקת ית בשרא - אוף יסורין ממתקים כמה דאוקמוה. ולרשעים מתהדרן יסורין '''מלח סדומית''' דאיהי מסמא את העינים, לקיימא בהו {{צ|ועיני רשעים תכלינה}} {{צ|איוב|יא|כ}}. <קטע סוף=רע"מ דף קנג א/> {{ממ זהר משולב|ג|קנג|ב}} <קטע התחלה=רע"מ דף קנג ב/>ואינון ערב רב רשיעייא דיתקיים בהו בההוא זמנא {{צ|יתבררו ויתלבנו ויצרפו רבים והרשיעו רשעים}} {{ממ|דניאל|יב|י}}. {{ש}} {{צ|יתלבנו}} - אינון מארי משנה, {{צ|ויצרפו}} אינון זרעא קדישא דשאר עמא. הדא הוא דכתיב {{צ|וצרפתים כצרוף את הכסף}} {{ממ|זכריה|יג|ט}}. {{צ|והרשיעו רשעים}} - אינון ערב רב. {{צ|והמשכילים יבנו}} - אינון מארי קבלה דאתמר בהון {{צ|והמשכילים יזהירו כזהר הרקיע}} {{ממ|דניאל|יב|ג}} - אלין אינון דקא משתדלין בזהר דא דאקרי {{צ|ספר הזהר}} דאיהו כתיבת נח דמתכנשין בה שנים בעיר ושבע ממלכותא, ולזמנין אחד מעיר ושנים ממשפחה, דבהון יתקיים {{צ|כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו}} {{ממ|שמות|א|כב}}. ודא אורה דספרא דא. וכולא על סיבה דילך! ומאן גרים דא? -- עורב! {{ש}} דאנת תהא בההוא זמנא כיונה דשליח אחרא דאקרי בשמך, כעורב דאשתלח בקדמיתא ולא אתהדר בשליחותא, דאשתדל בשקצים דאתמר בהון עמי הארץ שקץ, בגין ממונא דלהון, ולא אשתדל בשליחותיה לאהדרא לצדיקייא בתיובתא, כאילו לא עביד שליחותא דמאריה. ובך יתקיים רזא דיונה, דעאל בעמקין דתהומי ימא - הכי תיעול אנת בעמיקו דתהומי אורייתא. הדא הוא דכתיב {{צ|ותשליכני מצולה בלבב ימים}}. {{צ|יונה|ב|ד}}. ויהון חכמה חסד נצח לימין דבגינייהו אמר דוד {{צ|ימין יהו"ה עושה חיל, ימין יהו"ה רוממה, ימין יהו"ה עושה חיל}}. ותלת משמאלא יתקשרון כחדא דאינון בינה גבורה הוד. ותלת דרגין דאמצעיתא - כתר תפארת יסוד, דאחידן בימינא ושמאלא. ובגין דחזא לך נביא מתקשר בתלת דרגין דאמצעיתא - פתח עלך האי קרא {{צ|הנה ישכיל עבדי ירום ונשא וגבה מאד}} {{ממ|ישעיהו|נב|יג}}. ובגין דאנת תהא אחיד בתרין משיחין, אמר דוד על תלת ימינין דמשיח בן דוד {{צ|ימין יהו"ה}} תלת זמנין. לקביל תלת שמאלין דאחיד בהון משיח בן אפרים אמר מסטרא דחד שמאלא גבורה {{צ|לא אמות}}, {{צ|כי אחיה}} מסטרא דשמאלא דהוד דילך דאתמר ביה ונתן ההוד למשה, אתייהיב בך מסטרא דבינה בגין דביה הוית אנת חרב ויבש בכלא, בגין משיח בן אפרים. באורייתך, בנביאותך עליה, בגופך דסבילת כמה מיני יסורין בגין דלא ימות הוא. ובעית רחמי עליה. אתמר ביה {{צ|כי אחיה}} מסטרא דבינה. ובגין דא {{צ|לא אמות}} מסטרא דגבורה, {{צ|כי אחיה}} מסטרא דבינה אילנא דחיי דאתגבר עליה קריאת שמע של שחרית וקשיר ליה בקשורא דתפילין בימינא דאברהם דאיהו שחרית. {{צ|ואספר מעשי יה}} - מסטרא דהוד, {{צ|יסור יסרני יה}} - חכמה ובינה מימינא ומשמאלא, בתלת ימינין ותלת שמאלין. {{צ|ולמות לא נתנני}} - עמודא דאמצעיתא בתלת דכליל כתר וצדיק ואיהו '''בן יה'''. ומיד יקום '''ו'''' ל'''ה'''' ב'''יה''' בימינא ושמאלא, ברחמי ותחנוני, בכמה פיוסים לה ולבנהא. הדא הוא דכתיב {{צ|ביום ההוא אקים את סוכת דוד הנופלת}}. ובגין דא אמר נביא {{צ|בבכי יבאו ובתחנונים אובילם}} {{ממ|ירמיהו|לא|ח}}. קם רעיא מהימנא ונשיק ליה ובריך ליה. ואמר "''ודאי שליחא דמארך אנת לגבן!''". {{ש}} פתחו תנאין ואמוראין ואמרו "''רעיא מהימנא! אנת הוית ידע כל דא, ועל ידך היא אתגלייא, אבל בענוה דילך דאתמר בך {{צ|והאיש משה ענו מאד}} {{ממ|במדבר|יב|ג}} - באלין אתרין דאנת מתבייש לאחזקא טיבו לגבך - מני קודשא בריך הוא לן ולבוצינא קדישא למהוי בידך ובפומך באלין אתרין''". '''(עד כאן רעיא מהימנא)''' {{קטן|'''[כאן מופיע בדפוס {{צ|עח א - פקודא בתר דא וכו'}}. ולא מובן למה הכוונה כי אין רעיא מהימנא ב[[זהר חלק ג עח א]]. וצע"ע. ויקיעורך]'''}} <קטע סוף=רע"מ דף קנג ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קנד|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קנד א/>(<small>אין רעיא מהימנא בדף זה</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קנד א/> {{ממ זהר משולב|ג|קנד|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קנד ב/>(<small>אין רעיא מהימנא בדף זה</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קנד ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קנה|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קנה א/>(<small>אין רעיא מהימנא בדף זה</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קנה א/> {{ממ זהר משולב|ג|קנה|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קנה ב/>(<small>אין רעיא מהימנא בדף זה</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קנה ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קנו|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קנו א/>(<small>אין רעיא מהימנא בדף זה</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קנו א/> {{ממ זהר משולב|ג|קנו|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קנו ב/>(<small>אין רעיא מהימנא בדף זה</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קנו ב/> ==פרשת שלח לך - זהר== {{ממ זהר משולב|ג|קנו|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=שלח דף קנו ב/>'''{{צ|וידבר יהוה אל משה לאמר שלח לך אנשים ויתורו את ארץ כנען וגו'}} {{הפניה לפסוקים|במדבר|יג|א|ב}}'''. {{ש}} רבי חייא פתח {{צ|הֲמִיָּמֶיךָ צִוִּיתָ בֹּקֶר ידעתה שחר [יִדַּעְתָּ הַשַּׁחַר] מְקֹמוֹ}} {{ממ|איוב|לח|יב}} - {{צ|שחר}} כתיב - '''ה"א''' אתרחקא מ'''שחר'''. מאי טעמא? אלא אמר רבי חייא, בשעתא דנטי ערב ושמשא נטי למיעל - כדין אתחלש תוקפיה. כדין שלטא שמאלא ומשתכח דינא בעלמא ואתפשט (לעילא). וכדין בעי בר נש לצלאה ולכונא רעותא (ס"א לצלאה דישכח רעותא) קמי מאריה, דאמר רבי ייסא כד נטי שמשא ואתחלש - כדין אתפתח חד פתיחו בשמשא ואתכניש חיליה ושמאלא שליט, ויצחק כרי בירא תחותיה. {{ש}} כיון דעאל ליליא - פתקא דקוטפא באחמתיה שכיח, וכמה חבילין טריקן (אזדריקו) אתפשטו בעלמא, וכלהו שטאן בערבוביא ואזלי וחייכאן בנפשן דרשיעייא (ס"א דבני נשא), ומודעין לון מלין; מנהון כדיבן ומנהון קשוט. ומאן דאשתכח בינייהו אתייהיב לון רשו לחבלא. וכלהו בני עלמא ניימין (ואתכנשו) וטעמין טעמא דמותא והא אוקימנא. תא חזי כד אתער רוח צפון - כדין אתקבלא כנסת ישראל בשמאלא (ואתחברו כחדא) ושריא בדרועא באתרהא, וקב"ה אתי לאשתעשעא עם צדיקייא דבגנתא דעדן. וכדין כל מאן דיתער למלעי באורייתא בההוא שעתא הא אשתתף בהדה, בגין דהיא (יתבת) וכל אכלוסין דילה משבחן למלכא עלאה וכל אינון דאשתכחו (נ"א דאשתתפו בהדה) בתושבחתא דאורייתא כלהו כתיבין בבני היכלא ואקרון בשמהון ואלין רשימין ביממא. תא חזי שמא חדא קדישא אית בגלופי אתוון דהוא שלטא מפלגו ליליא ואילך, ואינון אתוון '''ם'''' ד'''מנצפך''' כליל לון. '''ם'''' אוקמוה {{צ|לםרבה המשרה}} {{ממ|ישעיה|ט|ו}}. '''נ'''' הוה אסתים להאי ולהאי - כדין כתרין כלילן הוא, '''ו'''' (נ"א '''י'''') דשמא קדישא אתקין ליה וסתים מבועהא. בתר דאולידת פתיחא הות בחד רישא דפתחא. כד אתחריב בי מקדשא אסתימו מבועין מכל סטרין. (ס"א את דא כליל אתוון) ואכליל אתוון אחרן ואינון שבעה; תלת מהאי סטרא וארבע מהאי סטרא. '''כל"ך'''. וסימן {{צ|כלך יפה רעיתי ומום אין בך}} {{ממ|שיר|ד|ז}}. '''ן'''' - דכר ונוקבא כליל כחדא, דא כליל תלת מכאן ותלת מכאן ואינון שית. ואוקימנא באלין תרין אתוון '''ם' ן'''' אתכללו תריסר אתוון, סליק מנייהו תרי, חד לאתר חד, וחד לאתר חד. '''כל"ך סעפ"ה יאע"וצה'''. הכי אתגליפו אתוון. ורזא דא בכי תצא למלחמה קרא דכתיב {{צ|כי יהיה נערה בתולה}} {{ממ|דברים|כב|כג}} - {{צ|נער}} כתיב. בתר דאסתלק ליליא וצפרא נהיר כדין '''ה'''' סלקא ואתכלילת בנהורא עלאה וכדין {{צ|ידעת השחר מקומו}} - דידע לאעלאה לארעא. אמר ליה קב"ה משה כד אתי נהורא דשמשא - אתכליל סיהרא <קטע סוף=שלח דף קנו ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קנז|א}}<קטע התחלה=דף קנז א/>בגוויה. השתא דאנת שמשא - היך יקומון כחדא שמשא וסיהרא? לא נהיר סיהרא אלא בשעתא דאתכניש שמשא, אבל השתא לית אנת יכיל. אי תבעי למנדע מנה - '''{{צ|שלח לך אנשים}} {{ממ|במדבר|יג|ב}}''' - לגרמך בגין למנדע. תא חזי משה אי תימא דהוא לא ידע דלא ייעול לארעא בזמנא דא -- לאו הכי. אלא ידע והוה בעי למנדע מנה עד לא יסתלק, ושלח לאלין מאללי. כיון דלא אתיבו מלה כדקא יאות - לא שלח זמנא אחרא עד דקב"ה אחזי ליה דכתיב {{צ|עלה אל הר העברים הזה וראה את הארץ}} {{ממ|דברים|לב|מט}}, וכתיב {{צ|ויראהו יהוה את כל הארץ}} {{ממ|דברים|לד|א}}. ולא דא בלחודוי אלא כל אינון דזמינין למיקם בכל דרא ודרא - כלהו אחזי ליה למשה ואתמר ואוקמוה חברייא. כיון דשארי משה למשלח מה אמר לון {{צ|היש בה עץ}} {{ממ|במדבר|יג|כ}}. וכי מה הוא דקאמר? ואי תימא דלא ידע אלא (לקמן יימא מלה. אבל הכא) הכי אמר משה אם יש בה עץ - הא ידענא דאנא איעול לתמן. מאי {{צ|עץ}}? דא אילנא דחיי, ותמן לא הוה אלא בג"ע דארעא. אמר אם יש בה עץ דא אנא איעול לתמן. ואי לא - לאו אנא יכיל למיעל. אמר רבי חייא כתיב {{צ|וימצאו איש מקושש עצים ביום השבת}} {{ממ|במדבר|טו|לב}}. מאן עצים הכא ומאן הוא דא? אלא דא צלפחד והוה דייק על אלין אילנין הי מנייהו רב על אחרא ולא חשש ליקרא דמאריה ואחלף שבת לשבת הדא הוא דכתיב {{צ|כי בחטאו מת}} {{ממ|במדבר|כז|ג}} - '''{{צ|בחטא ו' מת}}''' (ורזא דכלא ודאי מקושש עצים) בגין כך הוה דיניה סתים ולא אתפרש דיניה כדינין אחרנין בגין דמלה דא בעי בחשאי וסתים ולא גלייא ועל דא לא אתמר באתגלייא וקב"ה עבד יקר ליקריה. רבי יוסי אמר שאר עצים בהדי שבת הוה מקושש וקביל עונשא לפום שעתא ואתכפר חוביה ועל דא אתקשי משה בדינא דבנתא דלא ידע אי אתכפר למהוי לבנתיה חולק ואחסנא אי לאו. כיון דדכר שמיה (דצלפחד) קב"ה דכתיב {{צ|כן בנות צלפחד דוברות}} {{ממ|במדבר|כז|ז}} אתידע דהא אתכפר חוביה. תא חזי ב' אילנין אינון חד לעילא וחד לתתא בדא חיין ובדא מותא מאן דאחלף לון גרים ליה מותא בהאי עלמא ולית ליה חולקא בההוא עלמא. ועל דא אמר שלמה {{צ|דבש מצאת אכול דייך וגו'}} {{ממ|משלי|כה|טז}}. ארון ותורה בחד קיימי תורה עקרא ארון ביתא. ועל דא '''{{צ|ארן}}''' חסר בלא וא"ו בכל אתר ארן הברית ארן העדות. בכל אתר אהרן דרועא ימינא בר בחד דכתיב {{צ|כל פקודי הלוים אשר פקד משה ואהרן}} {{ממ|במדבר|ג|לט}} נקוד לעילא. א"ר יצחק משה אילנא דחיי נקט ועל דא בעא למנדע אי הוה שכיח בארעא אי לאו ובגין כך אמר {{צ|היש בה עץ אם אין והתחזקתם ולקחתם מפרי הארץ}} דהא אילנא דחיי אתחמד לכלא ואינון לא אייתיאו אלא ענבים ורמונים ותאנים באילנא אחרא תליין ואחידן. ת"ח(?) '''{{צ|שלח לך אנשים}}''' בגינך. רבי יהודה פתח {{צ|כצנת שלג ביום קציר ציר נאמן לשולחיו ונפש אדוניו ישיב}} {{ממ|משלי|כה|יג}}.{{ש}} {{צ|כצנת שלג ביום קציר}} - דאהני לגופא ולנפשא {{צ|ציר נאמן לשולחיו}} - אלו כלב ופנחס דהוו שליחי מהימני לגבי יהושע. {{צ|ונפש אדוניו ישיב}} - דאהדרו שכינתא לדיירא בהו בישראל ולא אסתלקא מנייהו. ואלין דשדר משה גרימו בכייה לדרין בתראין וגרימו לאסתלקא מישראל כמה אלף ורבבן. וגרימו לסלקא שכינתא מארעא מבינייהו דישראל. אינון דשדר יהושע {{צ|ונפש אדוניו ישיב}}. '''רבי חזקיה ור' ייסא''' הוו אזלי בארחא. אמר רבי ייסא לר' חזקיה חמינא באפך דהרהורא אית בגווך. אמר ליה הא ודאי האי קרא אסתכלנא ביה כיון דאמר שלמה {{צ|כי מקרה בני האדם ומקרה הבהמה ומקרה אחד להם וגו'}} {{ממ|קהלת|ג|יט}}. ותנינן דכל מלוי דשלמה מלכא כלהו סתימין מדרגין דחכמתא. אי הכי האי קרא אית ביה לאסתכלא דהא פתחא לאינון דלאו בני מהימנותא אשתכח ביה. <קטע סוף=דף קנז א/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קנז|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קנז ב/>אמר ליה ודאי הכי הוא ואית ביה למנדע ולאסתכלא. {{ש}} אדהכי חמו חד בר נש דהוה אתי שאל לון מייא דהוה צחי והוה לאי בתוקפא דשמשא. {{ש}} אמרו ליה מאן את. {{ש}} אמר לון יודאי אנא ואנא לאי וצחינא. {{ש}} אמרו לעית באורייתא אמר לון עד דאנא עמכון במלין אסלק להאי טורא ותמן אסב מייא ואשתי. {{ש}} אפיק רבי ייסא חד זפירא מלי מיין ויהב ליה. {{ש}} בתר דשתה אמר נסלק עמך למייא. {{ש}} סליקו לטורא ואשתכחו חד חוטא דמייא דקיק ומלי קטפורא חד. {{ש}} יתבו. {{ש}} אמר לון ההוא בר נש השתא שאילו דהא אנא אשתדלנא באורייתא על ידוי דחד ברי דאנא עיילית ליה לבי רב ובגיניה רווחנא באורייתא. {{ש}} אמר רבי חזיקה אי על ידא דברך טב הוא. אבל מלה דאנן ביה אנא חמינא דלאתר אחרא בעי לאסתלקא. {{ש}} אמר ההוא בר נש אימא מלך דלזמנין באפרקסתא דענייא תשכח מרגניתא. {{ש}} אמר ליה האי קרא דאמר שלמה סח ליה. {{ש}} אמר ליה וכי (נ"א כמה) במה אתון פירשן משאר בני נשא דלא ידעי. {{ש}} אמרו ליה ובמה. {{ש}} אמר לון על דא אמר שלמה האי קרא ולא אמר האי מגרמיה כשאר אינון מלין אלא אהדר אינון מלין דטפשאי עלמא דאמרי כך. ומאי אמרי {{צ|כי מקרה האדם ומקרה הבהמה וגו'}} טפשאי דלא ידעי ולא מסתכלן בחכמתא אמרי דהאי עלמא אזיל במקרה וקב"ה לא אשגח עלייהו אלא {{צ|מקרה האדם ומקרה הבהמה ומקרה אחד וגו'}}. וכד שלמה אסתכל באלין טפשאין דקאמרי דא קרא לון בהמה דאינון עבדין גרמייהו בהמה ממש בגין דאמרי מלין אלין. ומנלן קרא דעליה אוכח דכתיב {{צ|אמרתי אני בלבי על דברת בני האדם לברם האלהים ולראות שהם בהמה המה להם}} {{ממ|קהלת|ג|יח}}. {{צ|אמרתי אני בלבי}} וחשיבנא בהאי לאסתכלא על מה. {{צ|על דברת בני האדם}} - על ההוא מלה דטפשותא דאינון אמרי {{צ|לברם האלהים}} בלחודייהו ולא יתחברון בהדי בני נשא אחרינן דאית לון מהימנותא {{צ|ולראות שהם בהמה המה להם}}. ולראות בהו אינון בני מהימנותא שהם בהמה ממש ודעתייהו כבעירא המה להם בלחודייהו ולא לאעלאה לבני מהימנותא בדעתא דטפשותא דא ועל דא {{צ|המה להם}} ולא לאחרנין. ומה דעתא דלהון? {{צ|כי מקרה בני האדם ומקרה הבהמה ומקרה אחד לכלם וגו'}}. תיפח רוחיהון דאינון בעירי! אינון טפשאי! אינון מחוסרי מהימנותא! ווי לון ווי לנפשייהו! טב להו דלא ייתון לעלמא! ומה אתיב לון שלמה על דא? קרא אבתריה ואמר {{צ|ומי יודע רוח בני האדם העולה היא למעלה ורוח הבהמה היורדת היא למטה לארץ}} {{ממ|קהלת|ג|כא}}. {{צ|מי יודע}} באינון טפשאי דלא ידעי ביקרא דמלכא עלאה ולא מסתכלי באורייתא {{צ|רוח בני האדם העולה היא למעלה}} לאתר עלאה לאתר יקר לאתר קדישא לאתזנא מנהירו עלאה מנהירו דמלכא קדישא למהוי צרורא בצרורא דחיי ואשתכחת קמי מלכא קדישא עולה תמימה ודא הוא {{צ|העולה היא למעלה}}. {{צ|ורוח הבהמה היורדת היא למטה לארץ}} ולאו לההוא אתר דהוה כל ב"נ דכתיב ביה {{צ|בצלם אלהים עשה את האדם}} {{ממ|בראשית|א|כז}}, וכתיב {{צ|נר יהוה נשמת אדם}} {{ממ|משלי|כ|כז}}. היך אמרי אינון טפשאי דלאו מבני מהימנותא {{צ|ורוח אחד לכל}}?! תיפח רוחיהון עלייהו כתיב {{צ|יהיו כמוץ לפני רוח ומלאך יהוה דוחה}} {{ממ|תהלים|לה|ה}}. אלין ישתארון בגיהנם לאינון דרגין תתאין ולא יסתלקון לדרי דרין. עלייהו כתיב {{צ|יתמו חטאים מן הארץ ורשעים עוד אינם ברכי נפשי את יהוה הללויה}} {{ממ|תהלים|קד|לה}}. אתו רבי חזקיה ורבי ייסא ונשקו רישיה. אמרו: ומה כל כך הוה עמך ולא ידענא. זכאה האי שעתא דאערענא בך! <קטע סוף=דף קנז ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קנח|א}} <קטע התחלה=דף קנח א/>תו אמר: "''וכי על דא בלחודוי תוה שלמה?! והא באתר אחרא אמר כגוונא דא!''"{{ש}} פתח ואמר: {{צ|זה רע בכל אשר נעשה תחת השמש}} {{ממ|קהלת|ט|ג}}. {{צ|זה רע}} ודאי. מאי {{צ|זה רע}}? דא הוא מאן דאושיד זרעא בריקניא וחביל אורחוי בגין דהאי לאו מדוריה בקב"ה ולא יהא ליה חולקא בעלמא דאתי הדא הוא דכתיב {{צ|כי לא אל חפץ רשע אתה לא יגורך רע}} {{ממ|תהלים|ה|ה}}. על דא אמר {{צ|זה רע}} דלא יהא ליה מדורא לעילא כי מקרה אחד לכל וגם לב בני האדם מלא רע (בגין דא) והוללות בלבבם בחייהם שטותא תקיע בלבייהו ואינון מחוסרי מהימנותא ולית לון חולקא בקב"ה ובאינון בני מהימנותא לאו בעלמא דין ולא בעלמא דאתי הדא הוא דכתיב {{צ|ואחריו אל המתים}} {{ממ|קהלת|ט|ג}}. תא חזי קב"ה אזהר לבני עלמא ואמר {{צ|ובחרת בחיים למען תחיה}} {{ממ|דברים|ל|יט}} (בהאי עלמא ובעלמא דאתי) וחיין דההוא עלמא נינהו. אינון דחייבין מחוסרי מהימנותא מאי קא אמרי {{צ|כִּי מִי אֲשֶׁר [יבחר] יְחֻבַּר אֶל כׇּל הַחַיִּים יֵשׁ בִּטָּחוֹן כִּי לְכֶלֶב חַי הוּא טוֹב מִן הָאַרְיֵה הַמֵּת}} {{ממ|קהלת|ט|ד}}. אע"ג דיבחר בר נש בהאי עלמא (ס"א בההוא עלמא) כמה דאמר לאו הוא כלום דהא מסירא דא בידנא (שם אל כל החיים יש בטחון ומסירא דא בידייהו (שם) {{צ|כי לכלב חי הוא טוב מן האריה המת}}. היך יהא לן חיין בההוא עלמא ועל דא {{צ|זה רע}} ודאי דלא ידורון במלכא עלאה ולא יהא לון חולקא ביה. ואע"ג דכל הני קראי תשכח סמיכין לחברייא במלין אחרנין. אבל ודאי שלמה קא אתא לגלאה על אינון חייבין מחוסרי מהימנותא דלית לון חולקא בקב"ה בעלמא דין ובעלמא דאתי. אמר ליה תבעי דנתחבר בהדך ותזיל בהדן. אמר להו אי עבידנא הכי אורייתא יקרי עלי כסיל ולא עוד אלא דאתחייבנא בנפשאי. אמרו ליה למה. אמר לון דהא שליחא אנא ושדרו לי בשליחותא ושלמה מלכא אמר {{צ|מקצה רגלים חמס שותה שולח דברים ביד כסיל}} {{ממ|משלי|כו|ו}}. תא חזי מרגלים על דלא אשתכחו בני מהימנותא ושלוחי מהימנותא אתחייבו בנפשייהו בעלמא דין ובעלמא דאתי. נשק לון ואזל ליה. '''אזלו רבי חזקיה ור' ייסא'''. עד דהוו אזלו פגעו באינון בני נשא. שאילו ר' חזקיה ורבי ייסא עליה. אמרו מה שמיה דההוא בר נש? אמרו ר' חגי הוא וחברא דבין חברייא הוא ושדרו ליה חברייא דבבל למנדע מלין מר' שמעון בן יוחאי ושאר חברייא א"ר ייסא ודאי דא הוא ר' חגי דכל יומוי לא בעא לאחזאה גרמיה במה דידע ועל דא אמר לן דהא בריה זכה ליה באורייתא בגין דאמר קרא {{צ|ראית איש חכם בעיניו תקוה לכסיל ממנו}} {{ממ|משלי|כו|יב}}. ודאי שליחא מהימנא איהו (וזכאה הוא שליחא מהימנא) וזכאה איהו מאן דשדר מלוי בידא דשליחא מהימנא. תא חזי אליעזר עבד אברהם מבני כנען הוה. כמה דאת אמר {{צ|כנען בידו מאזני מרמה}} {{ממ|הושע|יב|ח}}. וכנען כתיב עליה {{צ|ארור כנען עבד עבדים יהיה לאחיו}} {{ממ|בראשית|ט|כה}}. ובגין דהוה שליחא מהימנא מה כתיב ביה {{צ|בא ברוך יהוה}} {{ממ|בראשית|כד|לא}} - {{צ|ברוך יהוה}} ממש. ועל דא אכתיב הכי באורייתא בגין דנפק מההיא קללה ואתברך ולא די ליה דנפיק מנה אלא דאתברך בשמיה דקב"ה ואוליפנא דאתא מלאך ואעיל מלה דא בפומיה דלבן: '''{{צ|וישלח אותם משה וגו' כלם אנשים}} {{ממ|במדבר|יג|ג}}''' - כלהו זכאין הוו ורישי דישראל הוו אבל אינון דברו לגרמייהו עיטא בישא אמאי נטלי עיטא דא אלא אמרו אי ייעלון ישראל לארעא נתעבר אנן מלמהוי רישין וימני משה רישין אחרנין דהא אנן זכינן במדברא למהוי רישין אבל בארעא לא נזכי ועל דנטלי עיטא בישא לגרמייהו מיתו אינון וכל אינון דנטלן מלייהו: <קטע סוף=דף קנח א/> {{ממ זהר משולב|ג|קנח|ב}}<קטע התחלה=דף קנח ב/>'''{{צ|אלה שמות האנשים אשר שלח משה וגו'}} {{ממ|במדבר|יג|טז}}''' אמר רבי יצחק משה אסתכל וידע דלא יצלחון בארחייהו כדין צלי עליה דיהושע כדין כלב הוה בדוחקא אמר מה אעביד הא יהושע אזיל בסייעתא עלאה דמשה דשדר ביה נהירו דסיהרא והוא אנהיר עליה בצלותיה בגין דאיהו שמשא. מה עבד כלב אשתמיט מנייהו ואתי לגבי קברייא דאבהן וצלי תמן צלותיה. א"ר יהודה ארח אחרא נטיל ועקים שבילין ומטא על קברי דאבהן ואסתכן בגרמיה דהא כתיב {{צ|ושם אחימן ששי ותלמי ילידי הענק}} {{ממ|במדבר|יג|כב}}. אבל מאן דאיהו בדוחקא לא אסתכל מדי. כך כלב בגין דהוה בדוחקא לא אסתכל מדי ואתא לצלאה על קברי אבהן לאשתזבא מעיטא דא: '''{{צ|ויקרא משה להושע בן נון יהושע}} {{ממ|במדבר|יג|טז}}'''. רבי יצחק אמר וכי הושע קרייה קרא?! והא כתיב {{צ|ויאמר משה אל יהושע}} {{ממ|שמות|יז|ט}}, {{צ|ויהושע בן נון נער}} {{ממ|שמות|לג|יא}}, {{צ|ויחלוש יהושע}} {{ממ|שמות|יז|יג}}! אלא אמר ליה משה יה יושיעך מנייהו. רבי אבא אמר כיון דשדריה למיעל לתמן אצטריך למהוי שלים ובמה בשכינתא דעד ההיא שעתא נער אקרי כמה דאוקימנא ובההיא שעתא קשיר ליה משה בהדה ואע"ג דאשכחן יהושע בקדמיתא קרא קרייה הכי על ההוא דזמין למקרייה. אמר משה ודאי לא אצטריך דא למיעל תמן אלא בשכינתא והכי אתחזי: '''{{צ|היש בה עץ אם אין וגו'}} {{ממ|במדבר|יג|כ}}'''. רבי חייא אמר וכי לא הוה ידע משה דאית בה כמה אילנין משניין דא מן דא והא הוא שבח לה לישראל בכמה זמנין והוא אסתפק בדא. והא קב"ה קאמר ליה למשה בקדמיתא דהיא ארץ זבת חלב ודבש. אמר רבי יוסי הא אתערו חברייא דכתיב {{צ|איש היה בארץ עוץ איוב שמו}} {{ממ|איוב|א|א}}. אמר רבי שמעון רמז להם רמיזא דחכמתא על מה דשאילו בקדמיתא דכתיב {{צ|היש יהוה בקרבנו אם אין}} {{ממ|שמות|יז|ז}}. אמר תמן תחמון אי היא אתחזיא להאי או להאי. אמר לון אי תחמון דאיבא דארעא כשאר ארעי דעלמא יש בה עץ אילנא דחיי ולא מאתר עלאה יתיר. ואי תחמון דאיבא דארעא יתיר ומשנייא מכל אתר דעלמא תנדעון דהא מעתיקא קדישא קא נגיד ואתמשך ההוא שנוייא עלאה מכל אתרי דעלמא ובדא תנדעון היש בה ע"ץ אם אי"ן ודא בעיתון בקדמיתא (דבמעיכון בעיתון) למנדע דא דכתיב {{צ|היש יהוה בקרבנו}} - {{צ|בקרבנו}} דייקא! או {{צ|אם אין}}. ועל דא {{צ|והתחזקתם ולקחתם מפרי הארץ}} למנדע שנוייא דיליה. {{צ|והימים ימי בכורי ענבים}}. {{צ|והימים}} מאי קא מיירי דהא ואז בכורי ענבים סגי ליה אלא והימים אינון דאשתמודען כלהו הוו מתחברן בההוא זמנא בההוא אילנא דחטא ביה אדם הראשון כמה דתנינן ענבים היו ועל דא {{צ|והימים}} - אינון דאשתמודען, {{צ|ימי בכורי ענבים}} דייקא! '''{{צ|ויעלו בנגב ויבא עד חברון}} {{ממ|במדבר|יג|כב}}''' - "ויבאו" מבעי ליה!? אלא אמר רבי יוסי כלב הוא דאתא לצלאה על קברי אבהתא. אמר כלב יהושע הא ברכיה משה בסיועא עלאה קדישא ויכיל לאשתזבא מנייהו ואנא מה אעביד. אימלך למבעי בעותא על קברי אבהתא בגין דישתזיב מרזהון (ס"א מעיטא בישא דשאר מאללין. רבי יצחק אמר מאן דהוה רשים מכלהו דא עאל בגוויה דביה תליא כלא. ות"ח מאן הוא משאר אחרי דיכול לאעלא תמן דהא כתיב {{צ|ושם אחימן ששי ותלמי}} ומדחילו דלהון מאן יכיל לאעלאה <קטע סוף=דף קנח ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קנט|א}}<קטע התחלה=דף קנט א/>במערתא. אלא שכינתא עאלת תמן בכלב לבשרא לאבהן דהא מטא זמנא לאעלא בנייהו לארעא דאומי לון קב"ה ודא הוא ויבא עד חברון. תאנא אחימן ששי ותלמי ממאן נפקו זרעא הוו מאינון נפילין דאפיל לון קב"ה בארעא ואולידו מבנת ארעא ומנייהו נפקו גיברי עלמא כמה דכתיב {{צ|המה הגבורים אשר מעולם אנשי השם}} {{ממ|בראשית|ו|ד}}. {{צ|אשר מעולם}} - דשמשי (נ"א מדאתברי) עלמא משתכחי. {{צ|אנשי השם}} - אחימן ששי ותלמי: '''{{צ|ויבאו עד נחל אשכול וגו'}} {{ממ|במדבר|יג|כג}}''' {{ש}} רבי יהודה פתח: {{צ|כה אמר האל יהוה בורא השמים ונוטיהם וגו'}} {{ממ|ישעיהו|מב|ה}}. כמה אית להו לבני נשא לאסתכלא בפולחנא דקב"ה כמה אית להו לאסתכלא במלי דאורייתא דכל מאן דאשתדל באורייתא כאילו מקרב כל קורבנין דעלמא לקמי קב"ה ולא עוד אלא דקב"ה מכפר ליה על כל חובוי ומתקנין ליה כמה כורסיין לעלמא דאתי {{ש}} '''(חסר)''' {{להשלים}} '''ר' יהודה הוה אזיל בארחא בהדי ר' אבא'''. {{ש}} שאל ליה אמר מלה חד בעינא לשאלא כיון דידע קב"ה דזמין בר נש למחטי קמיה ולמגזר עליה מיתה - אמאי ברא ליה? דהא אורייתא הוה תרי אלפין שנין עד לא איברי עלמא וכתיב בה באורייתא {{צ|אדם כי ימות באהל}}. {{צ|איש כי ימות}}. {{צ|וימת}}. {{צ|ויחי פלוני וימת}}. מאי קבעי קב"ה לבר נש בהאי עלמא?! דאפילו אי אשתדל באורייתא יממא וליליא - ימות! ואי לא אשתדל באורייתא - ימות! כלא בחד ארחא בר פרישותא דההוא עלמא כמה דאת אמר {{צ|כטוב כחוטא}} {{ממ|קהלת|ט|ב}}. אמר ליה: אורחוי דמארך וגזרי דמארך מה לך למטרח בהו?! מה דאית לך רשו למנדע ולאסתכלא - שאיל! ודלית לך רשו למנדע - כתיב {{ממ|קהלת|ה|ה}} {{צ|אל תתן את פיך לחטיא את בשרך}}! דאורחוי דקב"ה וסתרין גניזין עלאין דהוא סתים וגניז לית לן לשאלא! {{ש}} אמר ליה: אי הכי הא אורייתא כלא סתים וגניז דהא היא שמא קדישא עלאה הוי ומאן דמתעסק באורייתא כאלו אתעסק בשמיה קדישא ואי הכי לית לן לשאלא ולאסתכלא. {{ש}} אמר ליה: אורייתא כלא סתים וגלייא ושמיה קדישא סתים וגלייא וכתיב {{צ|הנסתרות ליהוה אלהינו והנגלות לנו ולבנינו}} {{ממ|דברים|כט|כח}}. {{צ|הנגלות לנו}} - דאית רשו לשאלא ולעיינא ולאסתכלא בהו ולמנדע בהו. אבל {{צ|הנסתרות ליהוה אלהינו}} - דיליה אינון וליה אתחזיין דמאן יכיל למנדע ולאתדבקא דעתוי סתימא. וכ"ש למשאל. תא חזי לית רשו לבני עלמא למימר מלין סתימין ולפרשא לון בר בוצינא קדישא רבי שמעון! דהא קב"ה אסתכם על ידוי. ובגין דדרא דילה(?) רשימא הוא לעילא ותתא ועל דא מלין אתמרו באתגלייא על ידוי ולא יהא דרא כדרא דאיהו שארי בגויה עד דייתי מלכא משיחא! אבל תא חזי כתיב {{צ|ויברא אלהים את האדם בצלמו בצלם אלהים ברא אותו}} {{ממ|בראשית|א|כז}} (ובכלא הוא כעין דוגמא דלעילא. ת"ח) רזא דמלה. {{ש}} תלת עלמין אית ליה לקב"ה דאיהו גניז בגווייהו. * עלמא קדמאה - ההוא עלאה טמירא דכלא דלא אסתכל ביה ולא אתידע ביה בר איהו, דאיהו גניז בגוויה. * עלמא תניינא - קשיר בההוא דלעילא, ודא הוא דקב"ה אשתמודע מניה כמה דכתיב {{צ|פתחו לי שערי צדק...זה השער ליהוה}}. ודא הוא עלמא תניינא. * עלמא תליתאה - ההוא עלמא תתאה מנייהו דאשתכח ביה פרודא ודא הוא עלמא דמלאכי עלאי שריין בגוויה. וקודשא בריך הוא אשתכח ביה ולא אשתכח. אשתכח ביה השתא - כד בעאן לאסתכלא ולמנדע ליה. אסתלק מנייהו ולא אתחזי עד דכלהו שאלי {{צ|איה מקום כבודו}}. {{צ|ברוך כבוד יהוה ממקומו}}. והאי הוא עלמא דלא אשתכח ביה תדירא. <קטע סוף=דף קנט א/> {{ממ זהר משולב|ג|קנט|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קנט ב/>כגוונא דא {{צ|בצלם אלהים עשה את האדם}} {{ממ|בראשית|א|כז}} כדין אית ליה תלת עלמין. * עלמא קדמאה - האי עלמא דאקרי {{צ|עלמא דפירודא}}, ובר נש אשתכח ביה ולא אשתכח. כד בעאן לאסתכלא ביה - אסתלק מנייהו ולא אתחזי. * עלמא תניינא - עלמא דאיהו קשיר בההוא עלמא עלאה ודא הוא גן עדן די בארעא דדא הוא קשיר בעלמא אחרא עלאה. ומהאי אתידע ואשתמודע עלמא אחרא. * עלמא תליתאה - עלמא עלאה טמירא גניז וסתים, דלית מאן דידע ליה, כמה דכתיב {{צ|עין לא ראתה אלהים זולתך יעשה למחכה לו}} {{ממ|ישעיהו|סד|ג}}. וכלא כגוונא עלאה (קדמאה דאמינא ובקשוט) דכתיב {{צ|בצלם אלהים עשה את האדם}} (ת"ח ודאי){{ש}} על דא כתיב {{צ|בנים אתם ליהוה אלהיכם וגו'}} {{ממ|דברים|יד|א}} כמה דאוקמוה ואלין אינון {{צ|בצלם אלהים}}, ואלין ירתין ירותא עלאה כגוונא דיליה. ועל דא אזהר באורייתא {{צ|לא תתגודדו ולא תשימו קרחה}} - דהא לא אתאביד והא שכיח בעלמין טבין עלאין ויקירן להוון חדן כד אסתלק (צדיקא) מהאי עלמא. ותא חזי אלמלי לא חב אדם - לא יטעם טעמא דמותא בהאי עלמא בזמנא דעייל לעלמין אחרנין! אבל בגין דחב - טעם טעמא דמותא עד לא ייעול לאינון עלמין. ואתפשט רוחא מהאי גופא, ואשאר ליה בהאי עלמא, ורוחא אסתחיא בנהר דינור לקבלא עונשא ולבתר עיילא לגן עדן דבארעא. ואזדמנא ליה מאנא אחרא דנהורא כהאי פרצופא דגופא דהאי עלמא ממש. ואתלבש ואתתקן ביה. ותמן הוא מדורא דיליה תדיר. ואתקשר בריש ירחי ושבתי בנשמתא, וסליק ואתעטר לעילא לעילא. הדא הוא דכתיב {{צ|והיה מדי חדש בחדשו וגו'}} {{ממ|ישעיהו|סו|כג}}. {{צ|מדי חדש בחדשו}} אמאי? אלא רזא דמלה בגין חדתותי דסיהרא דאתעטרא (עטרוי) לאנהרא מן שמשא בההוא זמנא. וכן {{צ|מדי שבת בשבתו}}. {{צ|מדי שבת}} - דא סיהרא. {{צ|בשבתו}} - דא שמשא; דנהורא אתיא לה מן תמן. ועל דא כלא חד מלה! ודא הוא ברירא דמלה בר לחייביא דכתיב בהו 'מיתה' לכלהו עלמין, 'כרת' מכלהו עלמין. ואשתציין מכלא כד לא עיילי בתשובה. אמר רבי יהודה: בריך רחמנא דשאילנא ורווחנא מלין אלין וקאימנא עלייהו! ===קטע זמני לממ לפסוקים=== '''אמר ר' שמעון:''' מפרשתא דא אוליפנא רזא דחכמתא ואשתמעו מנה רזין עלאין ויקירין! {{ש}} תא חזי! קב"ה משבח באורייתא ואמר "''אזילו באורחי! אשתדלו בפולחני! והא אנא מעייל לכון לעלמין טבין לעלמין עלאין''". {{ש}} בני נשא דלא ידעי לא מהימני ולא מסתכלי קב"ה אמר "''אזילו! אלילו ההוא עלמא טבא! ההוא עלמא עלאה דכסופא!''" {{ש}} אינון אמרי: "''איך ניכול לאללא ליה ולמנדע כל האי?!''" מה כתיב? {{ש}} {{צ|עלו זה בנגב}} - "''אשתדלו באורייתא ותחמון דהא היא קימא קמייכו ומנה תנדעון ליה''".{{ש}} {{צ|וראיתם את הארץ מה היא וגו'}} - "''תחמון מנה ההוא עלמא דהא ירותא דאחסנא דאנא עייל לכו בה''". {{ש}} {{צ|ואת העם היושב עליה}} - "''אינון צדיקייא דבגנתא דעדן דקיימן שורין שורין ביקרא עלאה בדרגין עלאין''". {{ש}} {{צ|החזק הוא חרפה}} - "''בה תחמו אי זכו לכל האי כד אתקפו על יצריהון ותברו ליה אי לא. או כד אתקפו באורייתא למלעי בה יממא וליליא או אי ארפו ידייהו מנה וזכו לכל האי''". {{ש}} {{צ|המעט הוא אם רב}} - ''"אי סגיאין אינון דאשתדלו בפולחני ואתקיפו באורייתא בגין דזכו לכל האי אי לא''" {{צ|ומה הארץ השמנה הוא אם רזה}} - מדאורייתא תנדעון מה הארץ - מה ההוא עלמא אי אסגי טיבו עלאה ליתבהא או אי אזעיר מנה כלום. {{ש}} {{צ|היש בה עץ אם אין}} - האית בה אילנא דחיי לעלם ולעלמי עלמין או אי צרורא דחיי אשתכח בגווה אם לא.<קטע סוף=דף קנט ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קס|א}} <קטע התחלה=דף קס א/>{{צ|ויעלו בנגב ויבא עד חברון}} {{ממ|במדבר|יג|כב}}. {{ש}} {{צ|ויעלו בנגב}} - בני נשא סלקין בגווה {{צ|בנגב}} - בלבא עצלא - כמאן דאשתדל במגנא בנגיבו דחשיב דלית בה אגר חמי דהא עותרא דהאי עלמא אביד בגינה חשיב דכלא הוא. {{צ|בנגב}} - כמה דאת אמר {{צ|חרבו המים}} ומתרגמינן {{צ|נגיבו}}. לבתר {{צ|ויבא עד חברון}} - עד דאתי לאתחברא בה קארי ושאני בה. {{ש}} {{צ|ושם אחימן ששי ותלמי}} - תמן חמי פליגן סגיאין - טמא וטהור אסור ומותר (נ"א כשר ופסול) עונשין ואגרין. אלין אינון ארחי דאורייתא דקדוקי אורייתא.{{ש}} {{צ|ילידי הענק}} - דאתילידו מסטרא דגבורה. {{ש}} {{צ|וחברון שבע שנים נבנתה}} - אלין אינון שבעין אנפין דאורייתא. שבעין פנים אית לה - לכל סטרא עשרה. {{ש}} {{צ|וחברון}} - דא אורייתא. מאן דאשתדל בה אקרי 'חבר'. {{ש}} {{צ|לפני צוען מצרים}} - תנינן אורייתא אית לקבל אורייתא והיינו תורה שבכתב ותורה שבע"פ והאי (מל') חברון מתורה שבכתב נפקת כמה דאת אמר {{צ|אמור לחכמה אחותי את}} {{ממ|משלי|ז|ד}}. והאי 'נבנתה' שבע שנין - דבגין כך אקרי {{צ|בת שבע}}, {{צ|לפני צען מצרים}} כמה דאת אמר {{צ|ותרב חכמת שלמה מחכמת כל בני קדם ומכל חכמת מצרים}} {{ממ|מ"א|ה|י}}. {{צ|ויבאו עד נחל אשכול}} - אלין אינון מלי אגדה דרשה דתליין מסטרא דמהימנותא. {{ש}} {{צ|ויכרתו משם זמורה וגו'}}. אולפין מתמן ראשי פרקין ראשי מלין אינון לבני מהימנותא חדאן במלין ומתברכן מלין בגוייהו ומסתכלן שרשא חד ועקרא חד ולא אשתכח בהו פרודא. אינון דלא משתכחי בני מהימנותא ולא אולפי אורייתא לשמה שוין ליה למהימנותא בפרודא הדא הוא דכתיב {{צ|וישאוהו במוט בשנים}} בפרודא. מהו {{צ|במוט}}? כמה דאת אמר {{צ|אל יתן למוט רגלך}} {{ממ|תהלים|קכא|ג}}. {{ש}} {{צ|ומן הרמונים ומן התאנים}} - כלא שוין להני מילי לסטרא אחרא לסטרא דמיגאי לסטרא דפורדא. הדא הוא דכתיב {{צ|וישובו מתור הארץ}}. {{ש}} {{צ|וישובו}} - תייבין לסטרא בישא ותייבין מארחא דקשוט. אמרי "''מאי אכפת לן עד יומא לא חמינא טב לעלמא אעמלנא בה ביתא ריקם. יתיבנא בקלנא דעמא ולההוא עלמא מאן יזכי ומאן ייעול לגוויה?! טב לן דלא אטרחנא כולי האי!''" {{צ|ויספרו לו ויאמרו וגו'}} - הא אעמלנא ולאינא בגין למנדע חולקא דההוא עלמא. {{ש}} {{צ|וגם זבת חלב ודבש היא}}. טב הוא ההוא עלמא עלאה כמה דידענא באורייתא אבל מאן יכיל למזכי ביה. {{ש}} {{צ|אפס כי עז העם}} - תקיף הוא דלא יחשיב כל עלמא כלל בגין דיהא ליה עותרא סגיא לאשתדלא ביה מאן הוא דיזכי בה. ודאי {{צ|אפס כי עז העם היושב בארץ}} מאן דבעי למזכי בה בעי למהוי תקיף בעותרא כמה דאת אמר {{צ|ועשיר יענה עזות}}. {{צ|והערים גדולות בצורות}}. בין מליין כל טובא דלא יחסרון מכלא. ועם כל דא {{צ|וגם ילידי הענק ראינו שם}} - בעי גופא תקיף גיבר כארי (דישתכח תמן תדירא) בגין דהיא מתשת חיליה דבר נש לאשתדלא בההוא איסור והתר טמא וטהור כשר ופסול מאן ייכול לזכאה בה. ועוד - {{צ|עמלק יושב בארץ הנגב}} - אי יימא בר נש דאפילו בכל דאי זכי - {{צ|עמלק יושב בארץ הנגב}}! הא יצרא בישא קטיגורא מקטרגא דבר נש דישתכח תדיר בגופא! {{ש}} {{צ|והחתי והאמורי וגו'}} - כמה מקטרגי משתכחי תמן (בגין) דלא יכיל בר נש למיעל בההוא עלמא כלל! מאן יזכי ליה ומאן ייעול בגויה במלין אלין! {{צ|ויניאו את לב בני ישראל}}. בגין דאפיקו שום ביש עלה כמה דאת אמר {{צ|ויוציאו את דבת הארץ}}. אינון בני מהימנותא מאי קא אמרי? {{צ|אם חפץ בנו יהוה ונתנה לנו}} - כיון דישתדל בר נש ברעותא דלבא לגבי קב"ה - לא בעי מנן אלא לבא ויסתמרון ההוא רשימא קדישא דכתיב {{צ|ועמך כלם צדיקים לעולם יירשו ארץ}}.<קטע סוף=דף קס א/> {{ממ זהר משולב|ג|קס|ב}} <קטע התחלה=דף קס ב/>אבל {{צ|אך ביהוה אל תמרודו}}! בעי דלא ימרדון באורייתא! דאורייתא לא בעי עותרא ולא מאני דכספא ודהבא. {{צ|ואתם אל תיראו את עם הארץ}} - דהא גופא תבירא אי ישתדל באורייתא ישכח אסוותא בכלא! הדא הוא דכתיב {{צ|רפאות תהי לשרך ושקוי לעצמותיך}}, וכתיב {{צ|ולכל בשרו מרפא}}. וכל אינון מקטרגי אינון מכרזאן ואמרי "''פנו אתר לפלנייא עבדא דמלכא!''". בגין כך {{צ|אל תיראו}}. {{ש}} {{צ|כי לחמנו הם}}. אינון בגרמייהו מזמנן מזוגי בכל יומא לאינון דמשתדלי באורייתא כמה דאת אמר {{צ|ואת העורבים צויתי לכלכך}}, וכתיב (שם) {{צ|והעורבים מביאים לו לחם ובשר}}. {{צ|סר צלם מעליהם}} - מאן {{צ|צלם}}? דא תוקפא דדינא קשיא. מאי טעמא אעדי? משום ד{{צ|יהוה אתנו אל תיראום}} - כלא אעדיאו בגין אורייתא. זכאה חולקהון דאינון דמשתדלי באורייתא לשמה - דהא מתקשרי בקב"ה ממש ואקרון 'אחים ורעים'! הדא הוא דכתיב {{צ|למען אחי ורעי אדברה נא שלום בך}}: '''{{צ|ויבאו עד נחל אשכול וגו'}} {{ממ|במדבר|יג|כג}}'''.{{ש}} רבי אבא אמר כרתו ההוא אשכול אתו לסלקא ליה לא יכילו. אתו לנטלא ליה לא יכילו אתו כלב ויהושע נטלו ליה וסליקו ליה ואזדקף על ידייהו הדא הוא דכתיב {{צ|וישאוהו במוט בשנים}} - {{צ|בשנים}} - באינון שנים יחידן. {{צ|זמורה}} מאי קא בעאן? אלא אשכול הוה תלייא ביה ובעוד דהוה מתחבר באתריה אקרי {{צ|זמורה}} לבתר קרייה {{צ|מוט}} דכתיב {{צ|וישאוהו במוט}} ההוא דאשתמודע ההוא דכרתו מכאן ידעו יהושע וכלב דאינון אתחזיין למיעל לארעא ולמהוי לון בה חלק ואחסנא. עד דהוו אתיין אמלכו עלייהו כלהו. קאים כלב באיבא. אמר איבא איבא אי בגינך אנן מתקטלין מה אנן בחולקך מיד קליל גרמיה ויהבו לון. ר' אלעזר אמר לא יהבו לאחרי דהא כתיב {{צ|וישאוהו במוט}} וכתיב {{צ|בשנים}} ובכלהו לא הוו שנים כוותייהו ומכאן אוליף יהושע לבתר דכתיב {{צ|וישלח יהושע בן נון מן השטים שנים אנשים מרגלים}} והני שנים הא אוקמוה קדמאי. וכד מטו לגבייהו דישראל יהבו לון ואינון אשתארו ועבדו גרמייהו שיריים. ר' יצחק אמר כד הוו מטאן לגבייהו דאינון ענקים הוו שוויין ההוא חוטרא דמשה קמייהו ואשתזיבו ומנלן דההוא חוטרא יהיב לון הדא הוא דכתיב {{צ|ויאמר אליהם עלו זה בנגב}}. כתיב הכא {{צ|עלו זה}} וכתיב התם {{צ|ואת המטה הזה וגו'}} ובגיניה אשתזיבו. דאי תימא הני ענקייא שבקי לון אלא אתו לנסבא לון והוו שוויין לקמייהו ההוא חוטרא ומשתזבי (ס"א ומשתמטי) מקמייהו. רבי יהודא אמר מסורת שמא קדישא מסר לון משה ובגיניה אשתזיבו מנייהו. רבי חייא אמר תלת שמהן אקרון. נפילים. ענקים. רפאים. וכלהו אורכי יומי. נפילין אקרון בקדמיתא לבתר כד אתחברון בבנת בני נשא ואולידו מנייהו אקרון ענקים. לבתר דהוו אזלי ושטאן בהאי עלמא ומתרפיין מההוא דלעילא אקרון רפאים. אמר ר' יהודה והא כתיב {{צ|הרפאים יחוללו}} {{צ|רפאים יחשבו אף הם כענקים}}. אמר ליה הכי הוא בגין דענקים אתו מהאי סטרא ומהאי סטרא ואתיאשו יתיר בארעא. כגוונא דא רפאים ומנייהו נפקי והוו אורכי יומי וכד מתחלשי אתחלש פלגות גופא ופלגות קאים כיון דפלגות גופא הוה מית הוו נסבי עשבא מעשבי ברא ושדיין לפומייהו ומיתו ובגין דאינון בעאן לקטלא גרמייהו אקרון רפאים אמר ר' יצחק שדיין גרמייהו בימא רבא וטבען ומתין הדא הוא דכתיב {{צ|הרפאים יחוללו מתחת מים ושוכניהם}}. ר' שמעון אמר אלמלא הוו עיילין ישראל לארעא בסימנא (נ"א באומנא) <קטע סוף=דף קס ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קסא|א}}<קטע התחלה=דף קסא א/>דלישנא בישא לא הוה קאים עלמא רגעא חד. מאן אומנא דלישנא בישא נחש ורזא דמלה מדאתא נחש על חוה אטיל בה זוהמא. אמר ר' שמעון ועל כלא מחל קב"ה בר מן לישנא בישא בגין דכתיב {{צ|אשר אמרו ללשוננו נגביר שפתינו אתנו מי אדון לנו}}. תא חזי כמה עבד ההוא לישנא בישא גזר על אבהתנא דלא ייעול לארעא. ומיתו אינון דאמרו ואתגזר בכיה לדרי דרין (כ"ש הכא דאפיקו לישנא בישא על כלא) כביכול כיון דאפיקו על ארעא קדישא כאילו אפיקו עליה בגין כך קני קב"ה על דא (כלומר קני לשמיה) וקאימו ישראל כלהו לאשתצאה מעלמא אלמלא בעותיה דמשה: {{צ|ויספרו לו ויאמרו וגו'}}. אמר רבי חייא מ"ש הכא {{צ|ויספרו}} ולא כתיב "ויגידו" או "ויאמרו"? אלא כל חד אוליף מלה בלחודוי. {{צ|ויגידו}} בכל אתר רמז קא רמיז בחכמתא והא אתמר. {{צ|ויאמר}} - אירה(?) בעלמא. ויאמרו הרהורא דלבא. ויאמרו תפקידתא והא אוקימנא בכמה אתר. {{צ|ויספרו}} - פרישותא דמלה בכל אתר. {{צ|באנו אל הארץ}} - "הלכנו" מבעי ליה!? אלא {{צ|באנו}} - עאלנא לתמן לההיא ארעא דהוית משבח בכל יומא והוית אמרת דלית דכוותה. {{צ|וגם זבת חלב ודבש היא}}. רבי יצחק אמר מאן דבעי למימר כדיבא אמר מלה דקשוט בקדמיתא בגין דיהמנו ליה כדבוי. רבי חייא אמר (אלא) הכי אמרו עאלנא לההיא ארעא דהוית משבח לה כל יומא ואמרת דלית דכותה (וגם זבת חלב ודבש היא) וארימת שבחא על כלא ולאו הכי דהא זה פריה אתכלא חד מאינון זעירין קטפו. אמרו אי לדא אחסין קב"ה לישראל וסבלו כל אינון עקתין וליאותין הא בארעא דמצרים אית אתכלין ואיבין דארעא יתיר על חד תרין: {{צ|אפס כי עז העם}} - אורחיה דעלמא דאינון גברין מגיחי קרבא יתבין לבד לאסתמרא ארחין והכא אפילו אינון בני מתא תקיפין גבורין. והערים בצורות דאפילו כל מלכין דעלמא יתכנשו עלייהו לא יעבדון בהו פגימותא. א"ר יוסי כל מה דאמרי בלישנא בישא אמרו וקשיא מכלהו דכתיב {{צ|עמלק יושב בארץ הנגב}}. לבר נש דנשכיה חויה כד בעאן לאגזמא ליה אמרי הא חויא הכא. ר' אבא אמר ודאי דא קשיא מכל מה דאמרי כלומר ההוא דאגח קרבא בכלא הא הכא זמין. ובאן אתר בארץ הנגב דהא הוא אתר לאעלאה ביה. מיד ותשא כל העדה ויתנו את קולם קביעו בכיה לדורות לעלמין בההוא ליליא, א"ר יוסי עיטא נסיבו על כלא לאפקא שום ביש. מאי על כלא על ארעא ועל קב"ה. א"ר יצחק על ארעא תינח. על קב"ה מנין. אמר ליה משמע דכתיב {{צ|אפס כי עז העם}} מאן יכיל בהו כי עז העם דייקא. וכתיב {{צ|עמלק יושב בארץ הנגב}} - כדין גרמו כל האי כמה דאתמר ובעא קב"ה לשיצאה לון מן עלמא הדא הוא דכתיב {{צ|ויאמר להשמידם לולי משה בחירו עמד בפרץ לפניו וגו'}}: {{צ|ועתה יגדל נא כח אדני}}. ר' אחא ור' יוסי אמרי זכאי אינון ישראל מעמין עכו"ם דעלמא. דקב"ה אתרעי בהו ואתכני בהו ואתפאר בהו דהא עלמא לא אבדי אלא בגיניהון דישראל דישתדלון באורייתא בגין דחד בחד אתקשרן וישראל לתתא בהאי עלמא אינון קיומא דיליה וקיומא דכל שאר עמין אימתיב זמן דעבדי רעותא דמאריהון. תא חזי כד ברא קב"ה בר נש בעלמא אתקין ליה כגוונא עלאה (יקירא) ויהב ליה חיליה ותוקפיה באמצעיתא דגופא דתמן שריא לבא דהוא תוקפא (ומזונא) דכל גופא ומתמן אתזן כל גופא (וכל אינון שייפי דגופא מתמן אתזנו). והא לבא אחיד <קטע סוף=דף קסא א/> {{ממ זהר משולב|ג|קסא|ב}}<קטע התחלה=דף קסא ב/>ואתקף באתר עלאה דלעילא דאיהו מוחא דרישא דשארי לעילא (ואחיד ביה) ודא אתקשר בדא ובגוונא דדא אתקין קב"ה עלמא ועבד (ליה) חד גופא ואתקין שייפי דגופא סחרניה דלבא ולבא שארי באמצעיתא דכל גופא וכל אינון שייפין אתזנו מההוא לבא דהוא תוקפא דכלא וכלא ביה תליין וההוא לבא אתקשר ואתאחד במוחא עלאה דשריא לעילא. תא חזי כד ברא קב"ה עלמא אשרא (ס"א אסדר) לימא דאוקינוס דאסחר כל ישובא דעלמא וישובא דכל שבעין אומין כלא אסחר לירושלם. וירושלם באמצעיתא דכל ישובא שריא והיא אסחרא להר הבית והר הבית אסחר לעזרות דישראל ואינון עזרות סחרן ללשכת הגזית דתמן דנהדרי גדולה יתבין ותנינן לית ישיבה בעזרה אלא למלכי בית דוד בלחודייהו ולשכת הגזית אסחר למזבח והמזבח אסחר לבית האולם והאולם להיכל והיכל לבית קדש הקדשים דתמן שכינה שריא וכפרת וכרובים וארון והכא הוא לבא דכל ארעא ועלמא ומהכא אתזנו כל אינון אתרי דישובא דאינון שייפי דגופא. ולבא דא אתזן ממוחא דרישא ואתאחיד דא בדא הדא הוא דכתיב {{צ|מכון לשבתך פעלת יהוה}}. כגוונא דא לעילא לעילא ואיהו ברזא דמלכא עלאה ברזא יקירא סתימאה עלאה לקביל דא דאית ימא לעילא מן ימא וימא מן ימא. תא חזי נהר דינור אסחר לכמד משריין מקבליה שבעין סטרין גליפין משבעה דליקין ואינון סחרן לאינון שמשי דלגו מנייהו ואינון סחרין לארבע רתיכין ואינון סחרן לההיא קרתא קדישא דרביעא עלייהו. ותאנא תמן עזרות לגו מעזרות ולית ישיבה בעזרה דתמן אלא למלכיהון דבית דוד בלחודייהו ותמן משתכחי ויתבי וסנהדרי גדולה משתכחי תמן בלשכת הגזית וההוא בי דינא עלייהו דמשמש לאתר דמשמש ודינא אתיהיב מתמן לקדישין עליונין עד דמטא לאתר דאקרי קדש הקדשים דביה כלא ותמן הוא לבא שרייא ודא אתזן מן מוחא דלעילא ואתאחיד דא בדא. כגוונא דא לעילא לעילא ואיהו ברזא דמלכא עלאה ברזא יקירא סתימאה עד דאשתכח דכלא אתזן ממוחא עלאה סתימאה דכלא וכד יסתכלון מלי כלא אתקשר דא בדא ודא בדא. תא חזי כד אנהיר עתיקא סתימא במוחא ומוחא אנהיר ללבא בדרך נעם יהוה והא אוקימנא ודא הוא כח יי' ההוא חילא דאתי מעתיקא קדישא סתימא דכל סתימין יגדל נא דיתרבי ויסגי לעילא לעילא ויתנגיד ויתמשך לתתא. כאשר דברת כמה דאוקמוה לאמר למילף מהכא כל דרין בתראין לעלם ולעלמי עלמין לאמר למימר לדא בשעתא דעקתא. למימר דא בשעתא דרווחא ומאי הוא יהוה ארך אפים וגו' והא אוקימנא מלי. אמר ד' יצחק אמת אמאי סליק מכאן אמר רבי חייא אינון גרמו ליה דאסתליק מכאן דהא בשקרו דברו גרמייהו בההוא מדה דבר נש מודד בה מודדין ליה וכן שאר אחרי אסתלקו דלא יכיל משה למימרינהו בגין דאינון גרמו. סלחתי כדבריך כדבריך ממש והא אתערו חברייא. והא אתמר: אמר המגיה כך מצאתי בהעתקות אשר לפני ומתוך הלשון נראה שחסר התחלת המאמר וגם במקומות אחרים ממנו חסר ועם כל זה לא רציתי להשמיטו מן הספר להגדיל תורה ולהאדיר: דא עם דא מה דלא הוו יכלין למללא מקדמת דנא נפקו מההיא פתחא ויתבו בגנתא תחות אילנין אמרו דא לדא כיון דאנן הכא וחמינן כל דא אי נמות הכא ודאי ניעול לעלמא דאתי. יתבו שינתא נפלת עלייהו ודמכו. אדהכי הא ההוא ממנא אתא <קטע סוף=דף קסא ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קסב|א}}<קטע התחלה=דף קסב א/>ואתער לון אמר לון קומו פוקו לגו פרדס דאברא. נפקו חמו לאלין מארי מקרא דהוו אמרי בההוא קרא: במדבר הזה יתמו. הא באתר אחרא לא. ושם ימותו הא באתר אחרא לא ודא בגופין אבל בנשמתין לא כגוונא דבני גנתא. אמר לון ההוא ממנא פוקו. נפקו בהדיה אמר לון שמעתון מדי לגו ההוא דרגא. אמרו שמענא דהא חד קלא הוה אמר מאן דפסק יתפסק מאן דקצר יתקצר מאן דקצר יתארך אמר לון ידעתון מאי האי אמרו לא. אמר לון חמיתון ההוא נשרא רברבא וההוא ינוקא דקא מלקט עשבין ר' אילעאי דנציבין הוה הוא ובריה ומטא הכא וחמא הוא וינוקא בריה מערתא דא כיון דעאלו לגו חשוך לא יכילו למסבל ומיתו וההוא ינוקא בריה קיימא בכל יומא קמיה דבצלאל בשעתא דנחית ממתיבתא עלאה ואמר קמיה תלת מלין. עד לא יפתח בצלאל ברזין סתימין דחכמתא דכל מלוי רזין סתימין אינון ד{{צ|עין לא ראתה אלהים זולתך}} האי (מאן) דאמר מאן דפסק יתפסק. מאן דפסק מלין דאורייתא על מלין בטלין יתפסקון חיוהי מהאי עלמא ודיניה קיימא בההוא עלמא מאן דקצר יתקצר מאן דקצר אמן ולא מאריך ביה גו נייחא יתקצר מחיין דהאי עלמא. מאן דקצר יתארך מאן דאמר אחד אצטריך לחטפא אלף ולקצרא קריאה דילה ולא יעכב בהאי את כלל. ומאן דעביד דא יתארכון חייו. אמרו ליה תו אמר תרין אינון וחדא אשתתף בהו ואינון תלתא. וכד הוו תלתא אינון חד. אמר לון אלין תרין שמהן דשמע ישראל דאינון יהוה יהוה. אלהינו אשתתף בהו ואיהו חותמא דגושפנקא. אמת. וכדומתחברן כחדא אינון חד ביחודא חדא. תו אמר תרין אינון וחד אתהדר. כד שליט טאס על גדפי רוחא ושאט במאתן אלף ואתטמר. אמר לון אלין תרין כרובים דהוה רכיב בהו קב"ה. ומן יומא דאגניז יוסף מאחוי אגניז איהו (ס"א חד) ואשתאר חד לגבי בנימין הדא הוא דכתיב {{צ|וירכב על כרוב ויעף וידא על כנפי רוח}}. ואגניז במאתן אלף עלמין ואתטמר ההוא דרכיב עליה דאינון מאתן אלף גניזין אינון דיליה בריך הוא פוקו מהכא זכאין אתון. נפקו יהב לון ההוא ממנא וורדא (ס"א אחרא) חדא ונפקו. כד נפקו אסתים פום מערתא ולא אתחזי כלל. חמו ההוא נשרא דהוה נחית מההוא אילנא ועאל גו מערתא אחרא. ארחו אינון בההוא וורדא ועאלו תמן אשכחו ההוא נשרא אפום מערתא אמר לון עולו זכאי קשוט חברין דהא לא חמינא חדוה דחברותא מן יומא דאנא הכא אלא בכו. עאלו מאטו לפרדס אחרא וההוא נשרא בהדייהו כד מטו לגבי אינון מאריהון דמשנה אתהדר ההוא נשרא בדיוקנא דאדם בלבוש יקר מנהרא כוותייהו ויתיב עמהון כחדא אמר לאינון דיתבי הבו יקר למארי מתניתא דאתו הכא דהא מאריהון אחמי לון פליאן רברבן הכא. אמר חד מנייהו אית בכו סימנא. אמרו הין. אפיקו תרין ורדין וארחו בהו אמרו תיבו מארי מתיבתא תיבו זכאי קשוט אחידו בהו ויתבו. בההיא שעתא אולפו תמן תלתין הלכות דלא הוו ידעי מקדמת דנא ורזין אחרנין דאורייתא. אהדרו לגבי אינון מארי מקרא אשכחו דהוו אמרי {{צ|אני אמרתי אלהים אתם ובני עליון כלכם}}. {{צ|אני אמרתי}} בשעתא דאקדימתון עשיה לשמיעה דהא {{צ|אלהים אתם וגו'}} כיון דאמשכתון בתר יצר הרע {{צ|אכן כאדם תמותון וגו'}} מה מיתתו של אדם אחית ליה לעפרא בגין דיתמחי ההוא יצר הרע די בגויה וההוא יצר הרע איהו דמית הואתעכל בגויה. <קטע סוף=דף קסב א/> {{ממ זהר משולב|ג|קסב|ב}}<קטע התחלה=דף קסב ב/>אמר ההוא סבא דעלייהו אוף הכא כתיב {{צ|ופגריכם אתם יפלו במדבר הזה}} מאי {{צ|פגריכם}}? דא יצר הרע כליל דכר ונוקבא חסרונין דאית בכו דיצר הרע נחית תדיר לחסרונא ולא סליק. בקדש מעלין ולא מורידין במסאבו מורידין תדיר ולא מעלין. ועל דא אקרון פגריכם חסרונין דלכון כמה דאת אמר {{צ|אשר פגרו מעבור את הנחל וגו'}} סופא דקרא אוכח דכתיב {{צ|יפלו ולא תפלו}}. ועל דא {{צ|במדבר הזה יתמו}} אינון פגרים {{צ|ושם ימותו}} בגין דרעותא דקב"ה לשיצאה להני פגרים מעלמא לעלם. אמר להו רבי אילאי זכאי קשוט עולו ותחמו דהא רשו אתמסר לכו למיעל עד ההוא אתר דפרוכתא פריסא זכאה חולקכון קמו ועאלו גו דוכתא חדא והוו תמן מאריהון דאגדה ואנפיהון מנהרן כנהירו דשמשא אמרו מאן אלין אמר להון אלין מאריוהן דאגדה חמאן בכל יומא נהירו דאורייתא כדקא יאות. קיימו ושמעו כמה מלין חדתין באורייתא לא אתיהיב לון רשו למיעל לגוייהו אמר ליה ר' אילאי עולו לדוכתא אחדא ותחמו. עאלו לגו גנתא אחרא וחמו אוף הכי כראן קברין ומיד מתין ומתהדירן חיין בגופין מנהרן קדישין אמרי ליה מאי האי א"ל דא עבדי בכל יומא ומיד דשכבי מתעכלא ההוא זוהם בישא דקבילו בקדמיתא וקיימין מיד בגופין חדתין מנהרין באינון גופין קדישין דקיימי על טורא דסיני כגוונא דאתון חמאן קיימו כלהו על טורא דסיני בגופין בלא לכלוכא כלל כיון דאמשיכו עלייהו יצה"ר אתהדרו בגופין אחרנין דגופין קדמאין גופין נוכראין הדא הוא דכתיב {{צ|ויתנצלו בני ישראל את עדים מהר חורב}}. קלא אתער זילו אתכנשו הא אהליאב קאים על קיומיה וכל אינון קתדראין קמיה לשעתא פרחו כלהו ולא חמו מדי אשתארו בלחודייהו תחות אילנין דגנתא חמו פתחא אחרא עאלו תמן חמו היכלא חדא עאלו ויתיבו תמן. תרין עולימין הוו תמן. זקפו עיינין. וחמו חד משכנא מדקמא בכל זיני ציורין וגוונין דעלמא ועליה פריס פריסא דנהורא מנצצא דלא יכלין עיינין לאסתכלא (וכפום תרין מלין חמו גו ההוא משכנא עד אתר פרוכתא פריסא דלא חמו) מתמן ולהלאה לא. חמו כלום. ארכינו אודנין ושמעו חד קלא דהוה אמר בצלאל רביעאה איהו לנהורין עלאין. יוסף רביעאה איהו גו נהורין דאדם קדמאה סליקו דלעילא חביבא דכלא. עליה כתיב {{צ|ונסכו רביעית ההין בקדש וגו'}} מאן דיסתכל וחמי יסמון עיניה. מאן דלא יסתכל חמי ואתפתח. אילנא דתמני סרי כד כפיף יזקוף ויתקיים. אי לא כפיף חויא בישא אכיל ליה. מאן דעאל ותרין כרובין לגו רעותיה אתעביד. מאן דמעיין רחיק מרעותיה. קרבנא דרביא שלים לאתקבלא. פסק ההוא קלא אמרו אינון תרין עולימין סימנא אית בגוייכו אמרו הין אפיקו אינון תרין ורדין ארחו בהו אמרו תיבו עד דתשמעון תרין מלין ברזין עתיקין מגו מארי מתיבתא ויהון תדיר ברזא בגוייכו אמרו הן. אמר רבי שמעון כל הני מלין וכל מה דחמו כתבו וכד מטו הכא הוה כתיב {{צ|אשמרה דרכי מחטוא בלשוני}}. ואנא שאילנא לאבי אבא כמה הוו אינון תרין מלין ואמר לי חייך ברי אינון תרין מלין באנו עלמין וחריבו עלמין מאן דאשתמש בהו. כיון דשמעו אלין תרין מילין אמרו אינון ינוקי פוקו פוקו לית לכו רשותא יתיר למשמע. אפיק חד מנייהו תפוח אחד ויהב לון ואמר ארחו בדא ארחו ביה ונפקו ומכל דחמו לא אנשו כלום. נפקו הא ממנא אחרא אתא אמר לון חברייא ר' אילאי שדרני לכו תוריכו ליה הכא אפום מערתא והוא ייתי ויודע לכו מלין עלאין דלא ידעתון. דאיהו תבע מגו <קטע סוף=דף קסב ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קסג|א}}<קטע התחלה=דף קסג א/>מתיבתא דיהא ליה רשו לגלאה לכו מלין. נפקו בהדיה ואוריכו אפום מערתא והוו מהדרן מלי דא לדא מכל מה דחמו ואולפו תמן. אדהכא הא ר' אילאי אתא נהיר כשמשא א"ל אורייתא חדתא שמעתא. אמר לון ודאי ורשו יהבו לי למימר לכו מלי. אתחברא כחדא אפום מערתא ויתבו, אמר לון זכאין אתון דאחמי לכון מאריכון כגוונא דעלמא דאתי והא לית לכו דחילו ואמתנו אמרו ודאי הא אתנשי מנן ארחא דבני נשא ותווהא איהו על כל מה דחמינן בהאי טורא אמר לון חמיתון אלין טוריא כלהו ראשי מתיבתי לעמא דא דבמדברא. וזכו השתא מה דלא זכו כד הוו בחיין. ואלין רישי מתיבתי כלהו בריש ירחי ושבתי ומעדייא מתכנשי לגבי טורא דאהרן כהנא ומתערי לגביה ועאלין גו מתיבתא דיליה ומתחדשן תמן בדכיו דטלא קדישא דנחית על רישיה ומשח רבו דנגיד עליה ועמיה מתחדשן כלהו בחדושין דרחימין דמלכא קדישא עד דאקרי הכא מתיבתא דרחימותא ואיהו נטיל בכל מתיבתא בטמירו דקיק מתעפפן כנשרין גו מתיבתא דנהורא ואיהי מתיבתא דמשה וכלהו קיימי לבר ולא עאלין לגו בר אהרן בלחודוי וכפום שעתא אקרון בשמא. ולית מאן דחמי ליה למשה דהא ההוא מסוה ראנפוי פריס קמיה ושבע ענני יקר סחרניה. אהרן קאים גו פרגודא דלתתא מן משה ופרגודא פסיק ולא פסיק בגוייהו וכל רישי מתיבתי לבר מפרוכתא דפרגודא דא. וכל שאר לבד מאינון עננין וכפום חדושי דנהירו דאורייתא דאתנהרא הכי מנהרן אינון עננין ואתקלישו בדקיקו דנהורא עד דאתחזי ההוא מסוה ומגו ההוא מסוה חמאן נהורא דנהיר יתיר מכל נהירין דעלמא ואינון אנפי משה. אנפוי לא אתחזון כלל ולית מאן רחמי לון בר ההוא נהירו דנפיק מגו ההוא מסוה בתר כל אינון עננין. משה אמר מלה סתם לאהרן ואהרן פריש לרברבי מתיבתי. במה פריש בכל אינון מבועין אסתימו מניה כד מטא זמניה דיהושע. והשתא איהו מהדר לון. בכמה פליאן ומקורין ומבועין ונחלין דנבעין מכל מלה ומלה. כל נשין זכיין דהאי דרא אתאן למרים אוף הכא בהני זמנין וכדין סלקין כלהו כתמרות עשן גו מדברא דא. וההוא יומא אקרי יומא דהלולא. נשין בלילי שבתות ובללי יומין טבין כלהו אתאן לגבי מרים וידעין אשתדלותא בידיעו דמארי עלמא. זכאה דרא דא מכל דרין דעלמא. נפקי ממתיבתא דמשה ופרחי לגבי מתיבתא דרקיעא ואינון דאתחזון פרחי לגבי מתיבתא עלאה על ההוא דרא כתיב {{צ|אשרי העם שככה לו אשרי העם שיהוה אלהיו}}: פתח ר' אילאי ואמר {{צ|תמים תהיה עם יהוה אלהיך}}. מה בין '''תם''' ל'''תמים'''? באברהם כתיב {{צ|התהלך לפני והיה תמים}}. יעקב דאשתלים יתיר כתיב ביה {{צ|ויעקב איש תם}}. אמאי אקרי {{צ|איש תם}}? בגין דלא אשתאר ביה פסולת כלל דהא פריעה הוה ביה. כמה אתפרע (ס"א פריעה הוה ביה דאתפרע) ואתדכי מההוא פסולת. בגין דההוא אתר דאתקיף לפסולת דלגו אתר דפריעה שארי איהו שור דיוקנא דשמאלא דכרסיא דיליה. וההוא שור אקרי שור תם דהא רתיכא דכרסיא רשימא דברית אית ביה ועל דא האי שור אקרי תם ויעקב אחיד ביה בגוויה ובהאי שור עביד פריעה ואעבר זוהמא דפסולת כלא. במתניתא דבצלאל כתיב {{צ|ויזכור אלהים את רחל}}. בשרה כתיב 'פקידה' וברחל כתיב 'זכירה'. אמאי? בגין דזכור אתרשים ביעקב דאיהו ברית שלים כד אתעביד (ס"א אתייליד) יוסף. ובמה כד נטל שור בהדיה דלא יתקיף לסטרא אחרא. ובגין כך אתקרי יוסף {{צ|בכור שור}} - בכור דההוא שור <קטע סוף=דף קסג א/> {{ממ זהר משולב|ג|קסג|ב}}<קטע התחלה=דף קסג ב/>דנטל יעקב בכור שורו ודחי לההוא שור. שור תם ויעקב איש תם רבון ושליט מאריה דביתא דההוא שור תם שארי בגוויה בגין דאית שור מועד בסטר ערלה פריעה. וכמה גרדיני נימוסין נפקין מניה עד דרגא בתרייתא דאקרי שאי"ה ההוא דאפיל ביתין דעלמא דלא דיירין בהו בני נשא. וכלהו נפקי מההוא שור מועד. ודא בחבורא דחמור בישא ובגין כך לא תחרוש בשור ובחמור יחדיו. בגין דלא לאתערא להו ובההוא מתיבתא דבצלאל וכן בתרין מתיבתי ויעקב איש תם. בעלה דההוא תם. ומאן איהו א' רזא דו"ו וכד הוו כלל דכר ונוקבא כחדא שלימו דכלא. אברהם לא אתפקד על פריעה וכד עאל עאל להאי תם ולגו דרגין דיליה דאקרון כחדא ים והיינו תמים לבתר אסתלק אברהם ועאל לגו ואתקשר עם ימינא עלאה. תמים תהיה עם יהוה אלהיך ודאי כמה דאיהו תמים כללא חדא אוף אנת תהא עמיה תמים עמיה ודאי. במה אתעביד בר נש תמים דיהא ת"ם ים. תם כמה דאתמר. י"ם כל אינון דרגין קדישין דיליה אקרון י"ם ולא אתפרשן מניה לעלמין. אוף אנת כגוונא דא לאעדאה מנך דרגין נוכראין ולאתקשרא בתמים למיהוי בך דרגין קדישין רזא דים ודרגא קדישא. ת"ם לקבלא א' רזא דיעקב. בר נש אצטריך למהוי בכל יומא ת"ם י"ם כגוונא דא ממש. השתא פריש מאן דפריש במתיבתא דסיהרא קדישא שפירא איהו בחוורו וכל גוונין מנצצן בה ומרקמן ואיהו כההוא שפירו וחוורו דשמשא מש ובההוא ימא דילה גו שבעין שנין נפקא נונא חדא ואפיק מניה גוון תכלת ואיהי נטלא גוון דא ותקינת ליה ואתחפייא לבר בהאי גוון. לאו דהאי גוון לבושא דילה דהא שש וארגמן לבושה אבל חופאה דלבר האי גוון הוא. כגוונא דא הוה משכנא דכוליה בשפירו מרקמא לגו ולבתר ופרשו בגד כליל תכלת. מ"ט בגין דתחות ים דא אית מצולות י"ם כלל דכר ונוקבא ואית לון עינא בישא לאסתכלא וכד מסתכלין זמין לעינייהו גוון תכלא ולא יכלא עינייהו לשלטאה ואיהי אתתקנת לגו בכל גוונין מרקמן כדקא יאות מתחחמן לד' סטרין דעלמא. כגוונא דא בר נש דלביש ציצית אתעביד בכל יומא תמים. ת"ם בד' כנפים מתקנן כדקא יאות י"ם בההוא תכלת דנונא דשבעין דרגין דימא סטרא בישא כד אסתכל בהאי בר נש לא יכיל לאבאשא ליה בעינא בישא. וכדין איהו תם י"ם עם יהוה אלהיו ממש בתקונא חדא איהי לעילא ואיהו לתתא. לבתר אסתלקת איהי גו' דרגין עלאין. אוף הכי בר נש אסתלק איהו לבתר בתפלין גו דרגין עלאין. ועל דא {{צ|תמים תהיה עם יהוה אלהיך}}. עמיה ודאי. ודאי בשעתא חדא ברגעא חדא איהי אתקנת לעילא ובר נש אתקן לתתא. א"ר אילאי כל אלין דהכא כגוונא דא מתקנן למהוי כל חד תמים עם יהוה. ועל רזא דא במדבר הזה יתמו אי תימרון דכד אתמר לביש אתמר הכי הוא ודאי דהוה לון למהוי כל חד תמים עם יהוה בארעא קדישא אתר דיהוה שארי תמן למהוי אפין באפין כחדא עמיה והשתא כל חד הוי תמים במדברא דא לבר אתר רחיק מתמן דלא יסתכל אנפין באנפין בהדיה למהוי עם יהוה כדקא יאות. ושם ימותו כמה דחמיתון דעבדין בכל יומא. זכאה חולקכון חברייא קדישין דזכיתון לכל האי. הני תרי מערתי אחרנין דילכו דלא תשכחו כל דא תמן דאינון גו מתיבתא דמשה. יתבי מרחיק ועל דא כתיב במשה ענו מאד מכל <קטע סוף=דף קסג ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קסד|א}}<קטע התחלה=דף קסד א/>האדם. ונביאה עלאה. קביל לון למתיבתא דיליה מיומא דשארי למחמי כל דא עד ההיא שעתא שבעה יומין. והא לא הוו מסתכלן בהאי עלמא כלום. אמר לון רבי אילאי זכאין קדישין אימא לכו מלין דשמעתון ומלה קדמאה כד תנדעון מדידו דמשחתא בשמא גליפא מפרש תנדעון (ואע"ג) דבצלאל רביעאה איהו דנהורין עלאין דכתיב {{צ|ואמלא אותו רוח אלהים בחכמה ובתבונה ובדעת}}. מאן דלא אסתכל חמי ואתפתח. מאן דלא אסתכל באינון תלת מלין טמירין מה לעילא מה לתא וכו' זמין איהו לאתפתחא באורייתא ולפקחא עיינין בה אילנא דתמני סרי. שדרתו דבר נש כד כפיף קמי מאריה יזקוף ויתקיים לתחיית מתייא. אי לא כפיף במודים אתעביד חויא ולית ליה תקומה לההוא זמנא. מאן דעאל בין תרין כרובים לגו. מאן דעאל שיעור תרין פתחין לגו בי כנשתא אתדבק במאריה ורעותיה אתעביד. מאן דמעיין בצלותיה ואסתכל בה רחיק מרעותיה דשאיל. קרבנא דרביא כד קרב בר נש בריה לבי ספרא או למילה דא קרבנא שלים לאתקבלא. מכאן ולהלאה רחימין. זילו. אלעזר ברי שפיר קאמרת כפום מה דאוליפת. אבל ח"ו דאע"ג דרחל הות עקרא בההוא זימנא יעקב חכים הוה. ואלמלא לא ידע יעקב דלאה אנחתיה לא קביר לה במערתא לאתחברא בהדיה בחבורא חדא ויהא קביר לה לבר מארעא. אבל ללאה אעיל לה גו ארעא ולרחל שוי לבר. מית יעקב אתקבר בגווה בחבורא חדא כמה דעבדו כל שאר אבהן אוף הכי אדם. מתה חוה בקדמיתא אתקברת תמן. ותמן ידע אדם דהאי דוכתא אתחזי ליה. מית אדם אתקבר בגווה בחבורא חדא. מתה שרה אתקברת תמן וחוה חמאת וחדאת לקבלה וקמת וקבלה לה. שיעורא דחוה לגבי שרה שיעורא דתרין אמין ולא יתיר. מת אברהם אתקבר לגבי שרה בחבורא חדא. מתה רבקה אתקברת תמן ושרה חמאת וקמת וקבלה לה. מת יצחק אתקבר בהדה בחבורא חדא. מתה לאה אתקברת תמן ורבקה חמאת וקמת וקבלה לה. מת יעקב אתחבר בהדה בחבורא חדא. וכלהו דכר ונוקבא כחדא בחבורא חדא. סדורא דלהון היך שכני נשין לגבי נשין ודכורין לגבי דכורין אדם ברישא חוה סמיך ליה. שרה לגבי חוה. אברהם סמיך לשרה. יצחק סמיך לאברהם. רבקה סמיך ליצחק. לאה סמיך לרבקה. יעקב סמיך ללאה. אשתכח אדם בסטרא דא יעקב בסטרא דא. דא רישא ודא סיפא. בספרא דשלמה מלכא איהו כדקא יאות והכי הוא אדם וחוה בקדמיתא. ושרה ואברהם סמיך לון. יצחק ורבקה לזויא אחרא בארח מישר בשורה חדא. יעקב ולאה באמצעיתא ואינון נשין לגבי נשין. ודכורין לגבי דכורין. ואדם וחוה שרה ואברהם יעקב ולאה. רבקה ויצחק. אדם בסטרא דא ויצחק בסטרא דא ויעקב באמצעיתא. יצחק לגבי אבוה לאו ארח עלמא. ועכ"ד יעקב אצטריך באמצעיתא. ובכל אינון זוגין כמה דאתקברו הכי יקומון והכי ישתכחון. לאה תחדי בחדי משיח בריה דדוד דנפיק מנה לגו. רחל תחדי בהדי משיח בריה דיוסף דנפיק מנה לבר מירושלם וכלא לדוכתייהו אלין הכא ואלין הכא דאינון (ס"א מגדלין) מרגלאן דאבן טבא כלהו. בין כלהו מגדלין אית חד מגדל דאבן טבא באמצעיתא. ודא סליק לרום רקיעא ולא אתחזי השתא עד ההוא זמנא דיתגלי. רב מתיבתא חמא ליה והוה רשים ביה לעילא האי קרא מגדל עז שם יהוה בו ירוץ צדיק ונשגב. ופריש רב מתיבתא קרא דא מגדל עז דא כנסת ישראל <קטע סוף=דף קסד א/> {{ממ זהר משולב|ג|קסד|ב}}<קטע התחלה=דף קסד ב/>בו ירוץ צדיק ביה רעותיה דצדיק תדיר ועל דא ונשגב ההוא מגדל דלא ינפול לעלמין כמה דהוה. ורבי כרוספדאי חמיד לבא פריש האי קרא עד לא אסתלק ופריש שפיר. מגדל עז דא תיבה וס"ת דאיהו עז לשואה ביה ולאפקא ליה מגו היכל דיוקנא דהיכל פנימאה דמניה נפקא תורה וההוא מגדל שם יהוה איהו ודיוקנא דיליה ואצטריך בשית דרגין. בו ירוץ צדיק במאן במגדל או בס"ת. אלא קרא דריש בהאי ובהאי. כד דרש במגדל אצטריך צדיק דא דליהוי חזן הכנסת זכאה דקשוט ודיוקנא דצדיק עלאה. כד דריש לס"ת מאן דסליק לס"ת למקרי אורייתא אצטריך צדיק וצדיק אקרי מאן אקרי צדיק מכלהו. שתיתאה דסליק מאינון שבעה. א"ר שמעון ודאי דאיהו לא סליק כל יומוי אלא שתיתאה לאינון דסלקין. בו ירוץ צדיק בס"ת ירוץ דברי צדיק דא. ונשגב ממאן מדחילו דמלאך המות דהא אוריך יומין. ונשגב דלא יתנזק לעלמין. בההוא מגדל דסלקא בין אינון מגדלין קיימא נהירו חד בדיוקנא דס"ת כד אתי ההוא ציפרא נטלא ההו אמגדל מאתריה וקאים גו אמצעיתא דעזרה גו גדפי דכרובים. הוה (ס"א ומה דהוה) רומיה לרום שמיא מאיך ועאל תחות אינון כרובים ושורוי בין רישי כרובים. תלת מאה פתחין תמן בפתחא דאמצעיתא קיימא נהירו דא דיוקנא דס"ת ביה זמין מלך ישראל למקרי בפרשת הקהל ודא ליהוי מלכא משיחא ולא אחרא. ובההוא ס"ת דההוא נהירו אי חסידא קדישא זכאה איהו דמפומיה ישמעו קל נעימו דמלוי מאינון מלין סתימין דפריש באורייתא. בכל ריש ירחי ושבתי ומועדייא וזמנייא כד בעאן כל בני מתיבתי לסלקא לעילא לגו מתיבתא דרקיעא כלהו מתכנפי לגבי מלכא משיהא ואיהו פריש מלין ומגו מתיקו דמלוי בתיאובתא סלקין כלהו עשר מלין. גניזין לך מאינון מלין דאיהו פריש ליומא דשאלתן דילך כד קיימא ההוא מגדל באמצעו דעזרה. ופתחא דא פתח פתחין ואינון כרובין פומייהו ופרשי גדפייהו ונהיר נהירו עלאה על ההוא פתחא וההוא ס"ת פתיח ואינון כרובים פתחי ואמרי מה רב טובך אשר צפנת ליראיך וגו'. סגירו פתחין וס"ת אתגליל מאן חמא נהירו דנהרא דההוא ס"ת כוליה נהורא דנהיר אתוון דיליה שלהובי דאשא מד' גווני דאינון דעלמא עלאה כלהו בלטי ומנצצי לית מאן דיכיל למיקם בהו בר משיח. סגיר פתחא דא כרובים משתככי. וההוא מגדל פרח וקיימא באתריה בין שאר מגדלין. בההוא פתחא דאמצעיתא אית עטרה דפז עלאה ויקירא גניזא דלא אתחזי השתא גליפא ומחקקא בכל זיני אבני יקר וזמינא למהוי על רישא דמלכא משיחא כד סליק בההוא מגדל ותרין נשרין דא מסטרא דא ודא מסטרא דא נטלי ליה בידייהו כד סליק מלכא משיחא מתתקנין נשרין ונטלי עטרא דא בשעתא דישרי למקרי יתפתח פתחא אחרא ומתמן תפוק ההיא יונה דשדר נח בימי טופנא. דכתיב {{צ|וישלח את היונה}} - {{צ|היונה}} - ההיא דאשתמודעא ולא מלילו בה קדמאי ולא ידעו מה היא אלא מהכא נפקת ועבדת שליחותא. ובשעתא דכתיב {{צ|ולא יספה שוב אליו עוד}} - לא ידע בר נש לאן אזלת והיא תבת לאתרה ואתגניזת בפתחא דא ואיהי תטול עטרה בפומהא ותשוי על רישיה דמלכא משיחא מטי ולא מטי. וכדין כתיב {{צ|תשית לראשו עטרת פז}}. וכיון דיקרי מלכא משיחא בס"ת יקומון תרין נשרין דא מכאן ודא מכאן ויונה מאיך ומלכא משיחא נחית ועטרה על רישיה עד דרגא בתראה ותרין נשרין פרחין לעילא על רישיה ויונה תבאת <קטע סוף=דף קסד ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קסה|א}}<קטע התחלה=דף קסה א/>ועטרה בפומה ויקבלון לה אלין תרין נשרין. דוד מלכא זית רענן אקרי קמיה קב"ה דכתיב {{צ|ואני כזית רענן בבית וגו'}}. עלה זית דא מלכא משיחא בריה דדוד ודא איהו דרמיז יונה דא ביומו דנח דכתיב {{צ|והנה עלה זית טרף בפיה}}. ההוא עלה זית טרף וחטף ליקרא דיליה במה בפיה דקיימא על רישיה ומקבלא יקר מהאי יונה והאי דכתיב {{צ|טרף}} ולא "טרפה" (אלא) כדכורא דא דעביד חילא ונצח. במתיבתא דרקיעא יונה דכר הוא מגו דאקרי יונה כתיב כנוקבא וכתיב כדכורא בזמנא דמקבלא יקר (חסר) דא מגדל דא כד תב לאתריה נהיר כנהירו דעינא דשמשא דכתיב {{צ|כסאו כשמש נגדי}}. ואף דכרסייא אחרא ליהוי ליה בנסין ואתין רברבין. בריש מגדל דא אית עופין דנור (ס"א דרורא) דקא מצפצפאן כד סליק צפרא צפצופא דנעימו דלית נעימו ונגונא כההוא נעימו. לעילא מכלהו זינין אחרנין ושפנינין אחרנין דקא פרחין באוירא סלקי ונחתי נחתי וסלקי לא משתככין לעלמין. אתוון רברבן ואתוון זעירן פרחין בינייהו. אי חסידא קדישא בשעתא דאתוון פרחין חמי ב"נ מאתוון רברבן כתיב באוירא לפום שעתא. {{צ|בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ}} (והארץ היתה תהו ובוהו וגו' מהכא אהדרי אתוון רברבן כמלקדמין) בטשי אתוון זעירן בהו. ופרחין ואתחזי מנייהו כתיב {{צ|ויאמר אלהים יהי אור וגו' וירא אלהים את האור וגו'}}. לבתר מהדרי אתוון זעירן ובטשי באתוון רברבן ומתחזי מנייהו דכתיב {{צ|ויאמר אלהים יהי רקיע וגו'}}. וכן כל עובדא דבראשית פליאן רברבן וחדו לעיינין עובדאן דאתוון אלין זכאה עמא דכל דא מחכאן אי חסידא קדישא מאן דנטיר ברית שוי ליה אבתרוי ואיהי לקמא ואי תימא מאן נטיר לאחורא הא נטירו רב ועלאה מכלא דנטיר ליה. ומאן איהו צדיק עלאה ברחימו סגי. עאל בין צדיק וצדק ואשתכח נטיר מכל סטרין. זכאה מאן דנטיר ברית דא ועל דא ישראל אתחזון כל דכורין דנטרין את קיימא דא קמי מלכא קדישא. מאן איהו דיכיל לנזקא לברא דאיהו באצע ואבוה מכאן ואמיה מכאן ואיהו בינייהו ודא כד איהו אחרי יי'. תא חזי ההוא רקיע כד סחרא בגלגולא מנגנא בנגונא ומקל נהימו דמיין דנבעין לא ידיע ההוא נגונא כל אינון אגנין די בארבע סטרין מליין מנביעו דמיין דנבעין מאן דאיהו לגו בתרין סטרין קיימא תמן. חד בחדוה דלית חדוה כההיא חדוה בעלמא לקיימא (שם ק) עבדו את יהוה בשמחה. וחד ביראה דלית דחילו כההוא דחילו בעלמא לקיימא עבדו את יהוה ביראה חד מעיינא דמייא דנביע מסטר מזרח דא הוא דאמר יחזקאל נביאה מהאי מעיינא לא יכלין לסיימא שבחא כל בני עלמא באתר דאתייליד תמן לסטר מזרח לית עומקא ורומא דיליה אלא זרתא ולא יתיר כד נבעין מיא וסלקין סלקין כל זיני מרגלאן דעלמא ולא נפלין לבר השתא אתחזון בגוון חד לפום שעתא נפלין אלין והא סלקין אחרנין כגוון אחרא בכל זיני גוונין דעלמא נפלי אינון מרגלאן ולא נפלי לבר. סחרנין דההוא נביעו חיזור ושושן סחרין ולא יכלין כל בני עלמא למיקם על אינון גוונין כלהו שלהובין מלהטאן ולא יכלין לאסתכלא בהו לא ידיע חשיבו דעובדא טרפין דלהון מנצצן בכמה גוונין עובד ציור אומנו דמארי עלמא חפיין על תלתמאה ושבעין וחמשה כרובין דתחותייהו בתר שבכין אחרנין לגו. ואינון שבכין סחור דעזרה לגו. ולעילא מנהון אינון <קטע סוף=דף קסה א/> {{ממ זהר משולב|ג|קסה|ב}}<קטע התחלה=דף קסה ב/>גופנין פרישאן תחות גופנין אינון כרובין כלהו גדפין פרישן משלבן אלין באלין. הכא אמר רב מתיבתא דכל מאן דאסתכל באינון גופנין מנהרין אנפוי כנהירו דשמשא אינון שבכין דאתחמן סחור סחור דעזרה כלהו מרקמן בחוטין דנהרין בגוונין סגיאין מלהטן בד' מיני זהורין דאשא שלהובין סלקין וגוונין מנצצן ולזמנין שלהובין משתככי ונהורין וגוונין סלקין ובטשי אלין באלין שית אלף אגנין לגבי אינון שבכין ד' גוונין לד' סטרין דעזרה אלין אינון רברבין ונביעו דמיין חיין בכל סטרי. ואינון נפלי באינון אגנין ובלעי באתרייהו ואלין מיין לא ידעי לאן אזלין. באמצעו דעזרה יקומון כלהו ישראל ויתחזון קמי מלכא קדישא. בסטר דרום בעזרה דא אתייליד חד מעיינא דמיא ואתרמי (ס"א ואתרמי) (ס"א ואתרבי) דקא ישטפון מיא כל עלמא. מאן דייעול בהו יהון עד ברכים ייעול בהו גיבר רב ייעול בהו עד ברכים אי תינוק בר יומא עד ברכים מאן דשתי מנייהו יתחכם ויתפקח בחכמתא. מעיינא דא נפיק מגו מרגלא חדא דזעירא בכותלא דדרום אינון מיין בלעי' גו אתרא (ס"א גו אתר דא) ומתמן יפקון לבר מקדשא עד דיעלו לנחל שטים ישטפון ההוא זמה דאולדין מיא דשטים. ועל דא מיין אלין בעזרה בגין אינון דאתחזון תמן דכורין הוו שתאן מן מיא לא חיישי בנוקבי. במיתיהון לאתחזאה קמי מלכא קדישא. תו דהא יתפקחון למנדע מלין סתימין דמלכא עלאה גו מקדשא דא כל הרהורין ישתכחון בר הרהורא דחדוה דמלכא קדישא. ענפא חד נפיק וגו אמצעו דההוא מעיניא. אמר רב מתיבתא כד קריבנא לההוא ענפא גו מעיינא אסתלק ענפא לעילא לעילא כל מה דקריבנא הכי אסתלק יסודא ושרשא דההוא ענפא לאו איהו אלא במיא. ההוא ענפא חפי עלמין כל גוונין דעלמא באינון טרפין דיליה איבא דיליה לא ידיע מהו ולא יכלין למנדע ואמר דקא שאיל למשיח על ההוא איבא ואמר איבא דא גניז לאיש משענתו בידו מרוב ימים מאן דזכי למנדע דא לינדע. רקיע חד אית על ההוא ענפא פריש לעילא מההוא רקיע אזיל טלא ע"ג מעיינא דא ול איתיר. כד אסתכל בר נש לההוא רקיע מרחיק דמי תכלא. קריב יתיר דמי סומקא. קריב יתיר דמי ירוק קרוב יתיר דמי חוור דלית חוור בעלמא כגיניה. טלא דקא אזיל מניה אשתאיב בההוא ענפא ועביד איבא דא ואתרבי ההוא רקיעא איהו אזיל בגלגולא יתיר ממה דעיינין יכלין לאסתכלא כל אינון נטורי קיימא קדישא (ס"א בעון) דבעון לאתחזאה קמי מלכא דהא לא אתחזון אלא בגין לאחזאה דאינון בני גזירו קדישא ועל דא {{צ|יראה כל זכורך}} - אינון בני קיימא קדישא. דייק רב מתיבתא {{צ|זכורך}} ולא "זכרך" דהא זכר כתיב ולא זכור מאי {{צ|זכורך}}? אלא כל אינון דנטרין קיימא קדישא ולא חבאן ביה אינון הוו בני מלכא דבכל יומא משתכח בהו ודכיר לון תדיר. ועל דא {{צ|זכורך}} - ההוא דאית ביה קיימא קדישא דדכיר לון מלכא בכל יומא דלית שבחא קמי מלכא עלאה (אלא) כמאן דנטיר קיימא דא ועל דא בעי דיתחזון תלת זמנין בשתא קמיה. תלת זמנין אמאי אלא בגין אבהן קדמאי דקבילו להאי ברית קדמאה לכל פקודין דאורייתא ובגין כך תלת זמנין אינון בשתא. אברהם קביל בריח. יצחק קביל בריח. יעקב הוה שלים מכלהו ועל דא כתיב ביה {{צ|ויעקב איש תם}} - שלים מכלא. אברהם {{צ|תמים}} אקרי ולא הוה כ"כ שלים אבל {{צ|תם}} שלים מכלא. מה כתיב בנח {{צ|איש צדיק תמים היה בדורותיו}} דהוה רשים ברשימו קדישא בינייהו. ואמר רב מתיבתא בכל אתר דכתיב {{צ|תמים}} - דרשים ברשימו קדישא באת קיימא דברית ובגין <קטע סוף=דף קסה ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קסו|א}}<קטע התחלה=דף קסו א/>דנטר בריתא קרי תמים בדורותיו מה דלא הוו כלהו הכי דאינון מחבלן ארחייהו ועל דא כתיב {{צ|את האלהים התהלך נח}}. וכי מאן יכיל למיהך עמיה. אבל כל מאן דנטיר בריח קדישא אזדווגת ביה שכינתא ושריאת עליה ובגין כך תמים תהיה עם יהוה אלהיך. תמים תהיה ולבתר עם יהוה אלהיך בזווגא הדא דכיון דנטיר ברית דא עם יהוה להוי ולא אתפרש מניה. באברהם כתיב {{צ|התהלך לפני והיה תמים}} גזירו דאת קיימא. {{צ|התהלך לפני}} - מהכא דלא יהך גברא בתר אתתא אלא קמהא ארח כשר איהו והא כתיב {{צ|הנה אנכי שולח מלאך לפניך}}. ושלחתי לפניך מלאך. לאברהם דלא הוה גזיר דחה ליה לקמה. ועל דא לא כתיב "היה תמים והתהלך לפני", אלא {{צ|התהלך לפני}} - דלא יאות אנת עד שתהא תמים וכן בכלהו כיון דבר נש תמים ונטיר ליה מיד היא לקמיה ואיהו אבתרה כשר איהו לדא. לגרעונא מה כתיב {{צ|כי שב מאחרי}}. נח גזיר הוה ותמים. פריעה לא הוה ביה ובגין דלא הוה ביה פריעה מה כתיב {{צ|את האלהים}} ולא "אחר האלהים" לקמא לא הוה בגין דהוה גזיר. לאחורא לא הוה בגין דלא אתפרע. איך הוה את האלהים סמיך ליה ולא יכיל לאסתכלא ביה דלאו כשר כ"כ. בישראל כתיב {{צ|ויהוה הולך לפניהם יומם בעמוד ענן ולילה בעמוד אש וגו'}}. כיון דאמרו ישראל {{צ|המבלי אין קברים במצרים וגו'. כי טוב לנו עבוד את מצרים}} - כביכול אתחלש דעתא. כתיב {{צ|ויסע מלאך האלהים ההולך לפני מחנה ישראל וילך מאחריהם}}. ויסע למעבד בהו נוקמין (חסר) ועל דא חדי משיח וחדי רב מתיבתא דקא אתבשר בדא ואמר רב מתיבתא דהא דייק למשיח ואמר מנא הוה לדניאל דקאמר פריס פריסת מלכותך ויהיבת למדי ופרס מאינון אתוון דופרסין אשתמע ליה והכא מאי הוא א"ל הכי הוא ודאי פריס פריסת מלכותך חייבא ע"י דמשיח אחרא ולבתר ישלוט מלך פרס ויטול מלכוון סגיאין והוא ישלט על ארעא קדישא תריסר ירחי והוא ישלוט ויקטול סגיאין וההוא משיחא ולבתר יפול ויקבלון מלכותא קדישי עליונין. ועל דא ופרסין מלכא דפרס אשתמע הכא. אי חסידא קדישא כמה חדוה על חדוה בההוא מעיינא. בההוא מעיינא מגדלא כל זיני אילנין דנציב קב"ה בג"ע וכלהו קיימי לאסוותא טרפין ואיבין וענפין ולחדו לבא תדיר. ולית בינייהו כפנא ודאגה ואנחה לעלמין. זכאה עמא דכל דא מחכאן. וכל דא גניז לון. אמר ר' שמעון בקרקע דהאי מקדשא אית מאלין פליאן. א"ל אי רבי אי ר' זכאה חולקך דכל האי. בההוא ע"ג ההוא מעיינא דקימא אבל לית מאן דיכיל לאסתכלא ביה לזמנין נהירו דיליה נהורא. לזמנין חשוכא לזמנין גוון ארגוונא מנצצן דלא יכלין עיינין לאסתכלא. לעילא (ס"א ההיא) היא דשאלת חסידא קדישא מההוא קרקע דמקדשא. רב מתיבתא לא פריש מניה דהא גניז איהו גו ירדנא והא אמינא לך מה דאמינא אבל נשאל מלה דא ותנדע מה דתנדע ירדן דא עאל ואתמשך זמנא חדא בשתא גו ההוא נהר דנפיק מעדן לאו מאינון ארבע נהרין דאתמשכן מניה אלא ביה ממש כיון דמטי לגביה איהו אתמשך ואתפשט ועאל גו ירדנא. וכיון דמטי גו קרקע דמקדשא אשתכך תמן תלת יומין ולא אתפשט ולא אתמשך לאתר אחרא. ואמר רב מתיבתא דכד אהדר ההוא נהר לאתריה שביק תמן כל זיני ציורין דקא עביד קב"ה בג"ע דאינון ציורין גניזין דתחות דוכתייהו (חסר) אלין הכא ואלין הכא וסלקי ונחתי כדקדמיתא. בההוא סטר דרום אית תלת מאה וחמשין עמודין מכל זיני מרגלאן ואלין אינון דנהרין תדיר ונטפין בוסמין טמירין דלא אתגלו לעלמין ארבע אגנין בכל <קטע סוף=דף קסו א/> {{ממ זהר משולב|ג|קסו|ב}}<קטע התחלה=דף קסו ב/>עמודא ועמודא נעיצין וכד אינון בוסמין נטפין מאינון עמודין נפלי בהו ואתמליין בלהו אגנות ולא נפקין בוסמין לבר מאינון בוסמין זמינין לזמנא דאתי לאקטרא בכל יומא קטורתא קמי מלכא קדישא דלא יהוו מכתישו דבני נשא אינון בוסמין לא ידיע עקרא דלהון וממה הוו אלא מאינון עמודין נפלין תמן תרין נשרין בכל עמודא ועמודא מתנצצן מתלהטין בכל גוונין שבע מאה נשרין אינון פרחין אלין הכא ואלין הכא בגלגולא דעמודין. כד אסתחרן לא יכלין עיינין לאסתכלא דוכתא דבהו. תלת אתוון בלטין ופרחין מפומא דא לפומא דא. בגלגולא דעמודין ונשרין כל אינון אתוון מרקמן באשא חוורא ודהבא ירוקא. תרין אלפין ומאה מנרתין תליין בין אינון עמודין ותרין אלפין ומאה שרגין בכל מנרתא ומנרתא דלקין ביממא ובליליא מתדעכי על צערא דישראל. כד אתי צפרא דלקין כלהו מגרמייהו. אדהוו יתבי אמרי הא רמש ליליא. א"ל לר"ש אי חסידא קדישא נהירו דעלמא טול פנקסא דאחמתא דא וטול שרגא וכתוב מלין אלין דהא מטא זמנא דילן לפקדא כל חד וחד לגו קבריהו. עד פלגו ליליא דקב"ה עאל גו גנתא לאשתעשעא בהדי צדיקייא וכדין כל חד וחד פרח לתמן. ולמחר נהוי גבך הואיל ויהבו לן רשו לאשלמא דורונא דקא משדרי לך. פרחי. בכה ר"ש וגעא. פתח ואמר אילת אהבים ויעלת חן דדיה ירווך בכל עת באהבתה תשגה תמיד. אורייתא אורייתא נהירו דכל עלמין כמה ימין ונחלין ומקורין ומבועין מתפשטי מנך לכל סטרין מנך כלא עלך קיימי עלאין ותתאין נהירו עלאה (בדא) מנך נפקא. אורייתא אורייתא מה אימא לגבך אילת אהבים אנת ויעלת חן (גבי) עילא ותתא. רחימין דילך מאן יזכי לינקא מנך כדקא יאות אורייתא אורייתא שעשועים דמארך מאן יכיל לגלאה ולמימר סתרין וגניזין דילך בכה ואעיל רישיה בין ברכוי ונשק לעפרא אדהכי חמא כמה דיוקנין דחברייא סחרניה. א"ל לא תדחל בריה דיוחאי לא תדחל בוצינא קדישא כתוב וחדי גו חדוה דמארך. כתב כל אינון מלין דשמע בההוא ליליא ולעא לון ולהג לון ולא אנשי מלה. וההוא שרגא נהיר קמיה כל ההוא ליליא עד דאתא צפרא. כד אתא צפרא זקף עינוי וחמא חד נהירו דהוה נהיר ברקיעא מאיך עינוי לתתא אהדר כמלקדמין וחמא נהירו בכל רקיע דנהיר וסליק בההוא נהירו דיוקנא דביתא בכמה ציורין. חדא ר"ש ולפום רגעא אגניז ההוא נהורא. אדהכי הא אינון תרין שליחן אתיין. אשכחוהו רישיה בין ברכוי. אמרו ליה שלמא עליה דמר שלמא למאן דעלאין ותתאין בעאן לאקדמא ליה שלם. קום. קם ר"ש וחדא בהו. אמרו ליה ולא חמית נייחא דרוחא דעבד לך מארך חמית נהירו דביתא ברקיעא אמר לון חמינא. אמרו ליה ביה שעתא אפיק תהומא בי מקדשא ואעבריה קב"ה בימא רבא ומנהירו דיליה הוה נהיר ברקיעא. אמרו ליה רב מתיבתא בעא בשלמך והא ידע דאנן שליחן לגבך. וכמה מלין חדתין עתיקין אתחדש באורייתא בהאי ליליא. אמר לון במטו מנייכו אמרו חד מלה מנייהו. אמרו לא אתייהיב לן רשו למאי דאתינן לגבך אבל מלה חדתא הוה לגבך השתא. פתח רב מתיבתא ואמר ויאמר יהוה אל אברם לך לך מארצך וגו' דא בגין דאתנהרא ביה נהירו כגוונא דא. מאן דלא זכי באתר דא יהך וינטל גרמיה לאתר אחרא ויזכי ביה. אעא דדליק ונהורא לא סליק ונהיר ביה. ינענעון ליה ויסלק ביה נהורא ואנהיר. וחוינן זמינין למשמע. אבל בגין למיתי גבך <קטע סוף=דף קסו ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קסז|א}}<קטע התחלה=דף קסז א/>לא בעינן לאתעכבא. חדי ר' שמעון אמרו ליה אי חסידא קדישא כל מלין די כגוון באורייתא מלין זעירין אינון בכל מלה ומלה ואינון מלין זעירין כמה אינון מלין רברבין ועלאין עד דלית לון שיעורא דהא לית בגוון ספקא אלא ברירו דאורייתא על בורייה והשתא רב מתיבתא פריש מלין סתימין על דא בגין דעקרא דנשמתא אמאי לא נהיר באתר דא וזכי לאתנהרא באתר אחרא. ועד כען לא זכינן בהו בגין למיתי גבך. ומלה אחרא זכינן למשמע מניה. רוחא דאזלא בערטורא בההוא עלמא בלא בנין אנתתיה יתעביד ליה מאנא לאתבנאה איהו. מאי טעמא אנתתיה איהי שרגא דאתדליקת מניה ותרווייהו שרא חדא הוו נהורא דא נפק מנהורא דא אתדעך דא אתדליק מגו נהוריה ממש בגין דחדא נהורא הוו. השתא רבי נהדר למלין קדמאין וכד נהדר לאתרין נטול רשו מרב מתיבתא באינון מלין דנקבל מניה ונימא קמך. זכאה חולקך דאת זכי לנהורין סתימין מכל סטרין מעילא ומתתא מהאי עלמא ומעלמא אוחרא. אמר ר' שמעון מלה חדא בעינא למנדע אי תיכול לאודעא לי. נשין בההוא עלמא אי זכאן לסלקא לעילא או היך אינון תמן. אמר לי' אי רבי אי רבי. בדא אית לן רזא יתירא (ס"א יקירא) בגין דלא לגלאה סתרין דתמן. אבל דא יהך ויטול רשו ונימא לך. אדהכי פרח חד. ואתכסי מנייהו ואזל ליה ולפום שעתא תב לגבייהו אמר לון זמינא הוינא למיעאל והוו כלהו בעטורא חדא דדייני דינא דחד בר נש דקאים על פתחא דגן עדן ואינון כרובין אחידו ביה ולא שבקו ליה למיעאל תמן והוה בצערא בינייהו וצווח צווחין על גבי פתחא ושמעו כולהו צדיקייא דתמן והשתא הוו מתכנפי כל בני מתיבתי למיעאל לגבי מלכא משיחא לעיינא בדיניה. ואתינא לאודעא לכו ודא חבראי אצטריך למהך תמן דכרוזא הוה אעבר בכל אינון בני מתיבתי דליהוון כנישין השתא קמי משיח. נטל פתקא חדא ויהב לר' שמעון. אמר טול דא ועיין במה דתמן עד דניתי גבך. פרחו תרוייהו ור' שמעון נטל פתקא וחמא מה דמא ברזין דתמן כל ההוא יומא. בליליא חמא שרגא ונפיל ביה שינתא ודמך עד צפרא. כד נהר יממא קם ופרח ההוא פתקא מניה והא אינון תרווייהו אתיין אמר ליה קום רבי זכאה חולקך קום בגינך חמינן וזכינן לכמה סתרין עלאין כמה חדוה אחזיו לן כד יהבו רשו לגלאה לך כל מה דאת בעי. ריש מתיבתא עלאה נפק לגבן. ואמר שאילו בשלמיה דבר יוחאי אתריה דבר יוחאי הא פנו ליה מכמה יומין לית מאן דיקרב לגביה זכאה איהו. רבי רבי כד פרחנא מגבך (בגינך) עאלנא וחמינא כל בני מתיבתי דהא מתכנפי לגו היכלא חדא דמשיח תמן ודיינו דינא דההוא בר נש דקאים על פתחא שמיה לית לן רשו לגלאה. אצטער ר' שמעון על דא. אמר ליה לא תצטער רבי על דא אנת תדע בדא ליליא בחלמך. אבל דינא דיינו עליה דגזר משיח דלהוי ההוא בר נש לבר בההוא צערא ארבעין יומין. לסוף ארבעין יומין יצערון ליה בדינא בצערא דגיהנם שעתא ופלגא. וכל דא בגין דיומא חדא חד מן חברייא הוה פריש מלין דאורייתא כד מטא לחד מלה ידע האי בר נש דיתכשל ביה ואמר לחברייא שתוקו לא תימרון מדי ובגין דשתיקו חברייא אתכשל בההוא מלה ואכסיף וההוא כסופא דגרים האי בר נש דיינין ליה בהאי דינא <קטע סוף=דף קסז א/> {{ממ זהר משולב|ג|קסז|ב}}<קטע התחלה=דף קסז ב/>קשיא בגין דלא בעי קב"ה לשבקא חובא דאורייתא אפילו כמלא נימא. דיינו דיניה ונפקו כל בני מתיבתא ואנא שאילנא רשו. דהא בריה דיוחאי שאיל שאלתא דא ועל דא אחזיו לי מה דלא ידענא מקדמת דנא. אי רבי שית היכלין אחזיו בכמה ענוגין ועדונין באתר דפרוכתא פרישא בגנתא. דהא מההוא פרוכתא ולהלאה לא עאלין דכורין כלל. בהיכלא חדא אית בתיה בת פרעה וכמה רבוא ואלפי נשין זכיין בהדה וכל חדא והדא מנייהו דוכתין דנהורין ועדונין בלא דחקא כלל אית לה תלת זמנין בכל יומא כרוזי אכריזו הא דיוקנא דמשה נביא המהימנא אתי ובתיה נפקת לאתר דפרגודא חדא דאית לה וחמאת דיוקנא דמשה וסגידת לגביה ואמרה זכאה חולקי דרביתי נהירו דא. ודא איהו ענוגין דילה יתיר מכלהו אהדרת לגבי נשין ואשתדלן בפקודי אורייתא כלהו באינון דיוקנין דהוו בהאי עלמא בלבושא דנהורא (ס"א כלבושא) בלבושא דדכורין בר דלא נהרי הכי. פקודין דאורייתא דלא זכו לקיימא לון בהאי עלמא משתדלי בהו ובטעמייהו בהההוא עלמא. וכל הני נשין דיתבין בהדי בתיה בת פרעה אקרון נשים שאננות דלא אצטערו בצערא דגיהנם כלל. בהיכלא אחרא אית סרח בת אשר וכמה נשין רבוא ואלפין בהדה. תלת זמנין ביומא כריזין קמה הא דיוקנא דיוסף צדיקא אתא ואיהי חדאת ונפקת לגבי פרגודא חדא דאית לה וחמאת נהירו דדיוקנא דיוסף וחדאת וסגידת לגביה ואמרת זכאה האי יומא דאתערית בשורה דילך לגבי סבאי לבתר אהדרת לגבי שאר נשין ומשתדלן בתושבחן דמארי עלמא ולאודאה שמיה. וכמה דוכתין וחידו אית לכל חדא וחדא ולבתר אהדרן לאשתדלא בפקודי אורייתא ובטעמייהו. בהיכלא אחרא אית יוכבד אמיה דמשה נביאה מהימנא וכמה אלפין ורבבן בהדה. בהיכלא דא לא מכרזי כלל אלא ג' זמנין בכל יומא ויומא אודת ומשבחת למארי עלמא איהי וכל אינון נשין די בהדה ושירתא דימא מזמרין בכל יומא ואיהי בלחודהא אמרת מהכא ותקח מרים הנביאה וגו' את התוף בידה וגו' וכל אינון צדיקייא די בגן עדן צייתין לקל נעימו דילה. וכמה מלאכין קדישין אודאן ומשבחן עמה לשמא קדישא. בהיכלא אחרא אית דבורה אוף הכי וכל שאר נשין בהדה אודן ומזמרן בההיא שירתא דאיהי אמרת בהאי עלמא. אי רבי אי רבי מאן חמי חדוה דצדיקייא ודנשין זכיין דעבדין לגבי קב"ה. לגו לגו דאינון היכלין אית ארבע היכלין טמירין דאמהן קדישין דלא אתמסרן לאתגלאה ולית מאן דחמי לון. בכוליה יומא אינון בלחודיהון כמא דאמינא לך וגובירן אוף הכי ובכל ליליא אתכלילן כלהו כחדא בגין דשעתא דזווגא איהו בפלגות ליליא בין בהאי עלמא. בין בההוא עלמא. זווגא דההוא עלמא אתדבקותא דנשמתא נהורא בנהורא זווגא דהאי עלמא גופא בגופא וכלא כמה דאתחזי זינא בתר זיניה זווגא בתר זווגא גופא בתר גופא זווגא דההוא עלמא נהורא בתר נהורא. היכלין דארבע אמהן אקרון היכלין דבנות בוטחות ולא זכינא בהו למחמי. זכאה חולקהון דצדיקייא גוברין ונוקבי דאזלי בארח מישר בהאי עלמא. וזכאן לכלהו ענוגין דההוא עלמא. אי רבי אי רבי אלמלא בר יוחאי אנת לא אתמסר לגלאה. זווגא דההוא עלמא אתעביד איבא <קטע סוף="דף" קסז="" ב="" /> {{ממ זהר משולב|ג|קסח|א}}<קטע התחלה=דף קסח א/>יתיר מאיבא דאתעביד בהאי עלמא בזווגא דלהון בזווגא דההוא עלמא בתיאובתא דלהון כחדא כד מתדבקן נשמתין דא עם דא עבדי איבין ונפקי נהורין מנייהו ואתעבדי שרגין. ואינון נשמתין לגיורין דמתגיירין וכל הני עיילין להיכלא חדא. וכד מתגיירא גיורא חדא פרחא מההוא היכלא נשמתא ועאלת תחות גדפהא דשכינתא ונשקת לה בגין דאיהו איבא דצדיקייא ומשדרת לה לגו ההוא גיורא ושראת ביה. ומההוא זמנא אקרי גר צדק. והיינו רזא דכתיב {{צ|פרי צדיק עץ חיים}} מה אילנא דחיי אפיק נשמתין. אוף הכי צדיק איבא דיליה עביד נשמתין. רב מתיבתא אמר כתיב {{צ|ותהי שרי עקרה אין לה ולד}}. ממאי דאמר ותהי שרי עקרה לית אנא יודע דלית לה ולד מאי אין לה ולד. אלא הכי אמר רב מתיבתא ולד לא הות מולדא. אבל נשמתין הות מולדא באתדבקותא דתיאובתא דאינון תרין זכאין הוו מולידי נשמתין לגיורי כל ההוא זמנא דהוו בחרן כמה דעבדין צדיקייא בגן עדן. כמה דכתיב {{צ|ואת הנפש אשר עשו בחרן}} - נפש עשו ודאי. חדי ר"ש א"ל ההוא גברא אי רבי מה אימא לך בכל ריש ירחי ושבתי ומועדייא וזמנייא אינון דכורין סלקין לאתחזאה קמי מלכא קדישא דכורין ולא נוקבין כמה דאת אמר {{צ|יראה כל זכורך}}. וכד אהדרן מהדרן בכמה מלי חדתין ואהדרן מלין קמי רב מתיבתא. יומא דא אהדרן מלין חדתין קמי רב מתיבתא על רזין עתיקין צדיק וטוב לו. צדיק ורע לו. דכלהו סלקין גו מתקלא דאילנא עד לא ייתון לעלמא וכפום טקלא דמתקלא הכי אית לון בהאי עלמא. רב מתיבתא נחית וגלי ממה דשמע לעילא מלה חדא גלי ולא יתיר אעא דלא סליק נהוריה יבטשון ביה ואנהיר. גופא דלא סלקא ביה נהורא דנשמתא יבטשון ביה ויסלק נהירו דנשמתא ויתאחדון דא בדא לאנהרא (תרי נוסחי) בגין דאית גופא דנהירו דנשמתא לא החיר ביה עד דיבטשון ביה כדין נהיר נהירו דנשמתא ואתאחדת בגופא וגופא אתאחד בה. גופא כדין סליק נהירו מגו נשמתא מחדד מרומם ושבח מצלי צלותיה ובעותיה מברך למאריה הא כדין כלא נהיר: בגין דאית גופא דלא יכילת נשמתא לאנהרא ביה עד דיבטשון ביה וכדין נהיר ואתאחד דא בדא. אית אעא דלא אתאחד בנהורא ולא סליק נהורא ביה עד דביטשון ביה וכדין נהיר. סטרא אחרא בעי למעבד הכי ובטש בחייביא וכל מה דבטש כדין ונר רשעים ידעך מחרף ומגדף. לכל סטרין ולא יכיל לאנהרא כלל וכדין כתיב {{צ|כי מה האדם שיבא אחרי המלך}} ובעי לאתדמי ליה ולא יכיל. ועל דא {{צ|יהוה צדיק יבחן}} ובטש ביה וכדין נהיר ואתקף בנהירו. יבחן כמה דאת אמר {{צ|אבן בחן}}. גחין ר' שמעון ונשיק לעפרא. אמר מלה מלה אבתרך רדיפנא מיומא דהוינא והשתא אשתמודעא לי מלה מגו שרשא ועקרא דכלא. א"ל אי רבי אי רבי כד סלקין לעילא כל אינון רוחין דכורין ונוקבין בההוא זמנא שטעין (ס"א כמה) מלין חדתין ועתיקין נחתין ועאלין לגו מתיבתא ואהדרן מלי קמי רב מתיבתא ואיהו אוליף לון מלה על קיומיה כד סלקין מתפשטין מלבושיהון וסלקין כד נחתי מתלבשין בלבושיהון דההוא גופא אי רבי אי רבי כמה חדתין מלין מגו רב מתיבתא. זכאה איהו מאן דאזער גרמיה בהאי עלמא כמה איהו רב ועלאה בההוא עלמא והכי פתח רב מתיבתא. מאן דאיהו זעיר איהו רב. ומאן דאיהו רב איהו זעיר. דכתיב ויהיו <קטע סוף=דף קסח א/> {{ממ זהר משולב|ג|קסח|ב}}<קטע התחלה=דף קסח ב/>חיי שרה מאה שנה ועשרים שנה ושבע שנים. מאה דאיהו חשבון רב כתיב ביה שנה זעירו דשנין חד אזעיר ליה. שבע דאיהו חשבון זעיר אסגי ליה ורבי ליה דכתיב {{צ|שבע שנים}}. תא חזי דלא רבי קב"ה אלא לדאזעיר לא אזעיר אלא לדרבי. זכאה איהו מאן דאזעיר גרמיה בהאי עלמא כמה איהו רב בעלויא בההוא עלמא. אדהכי שמעו שירתא דימא בקל נעימו דלא שמעו מיומא דאתבריאו קל נעימו דשירתא כההוא נעימו דהוו אמרי. וכד סיימו יהוה ימלוך לעולם ועד. חמו ד' דיוקנין ברקיע. וחד מנייהו רב ועלאה מכלהו. וההוא רב ועלאה נייהו אתער קלא ואמר כה אמר יהוה זכרתי לך חסד נעוריך אהבת כלולותיך וגו'. שאט ברקיעא ואגניז קם אחרא אבתריה ואמר והולכתי עורים בדרך לא ידעו בנתיבות לא ידעו וגו'. סיים ושאט ברקיעא ואגניז פתח אידך ואמר ישושום מדבר וציה ותגל ערבה ותפרח כחבצלת. ושאט ברקיעא ואגניז פתח אידך ואמר כה אמר יהוה בוראך יעקב וגו' (שם) כה אמר יהוה הנותן בים דרך ובמים עזים נתיבה וגו'. תכבדני חית השדה תנים ובנות יענה וגו'. סיים ושאט ברקיעא ואגניז. כדין דחילו סגיא ואמתני נפל עלייהו כד הוה נהיר יממא קלא אתער כמלקדמין ואמר עמא תקיפא כאריה גברין כנמרין הבו יקר למאריכון דכתיב {{צ|על כן יכבדוך עם עז וגו'}}. שמעו קל חילין ומשריין דהוו אמרי לך יהוה הגדולה והגבורה והתפארת והנצח וההוד וגו'. עד ומרומם על כל ברכה ותהלה. תווחו ואזלו. אדהכי נהר יממא אהדרו רישא וחמו כל מדברא חפי בענני יקר מנהרן מנצצן בגוונין סגיאין. אמרו דא לדא ודאי קב"ה בעי לאשתבחא בתושבחתא דדרא דמדברא דלא הוה בעלמא דרא עלאה כדרא דא ולא יהא עד דייתי מלכא משיחא ודאי כל מה דאחמי לן קב"ה לא הוה אלא בגין לאודעא לן חביבו דמאריהון עלייהו לאודעא דאית לון חולקא טבא ואינון בני עלמא דאתי ולזמנא דאתי כד יוקים קב"ה מתייא זמינין אלין לאחייא בקדמיתא כמה דאת אמר {{צ|יחיו מתיך}}. ואלין אינון דרא דמדברא א"ל אי מלה חדתא ידעת דאנא ערטירא בה. א"ל אימא אמר קלא דהדרא בעינא למנדע. בר נש יהיב קלא בחקלא או באתר אחרא והדרא קלא אחרא ולא ידיע א"ל אי חסידא קדישא על מלה דא כמה קלין אתערו וכמה דקדוקין הוו קמי רב מתיבתא וכד נחת רב מתיבתא אמר הכי אוקמוה מלה במתיבתא דרקיעא ורזא יקירא איהי. תא חזי תלת קלין אינון דלא אתאבידו לעלמין בר קלין דאורייתא וצלותא דאלין סלקין לעילא ובקעין רקיעין אבל קלין אחרנין אינון דלא סלקין לא אתאבידו ואינון תלת קול חיה בשעתא דאיהי על קלביטא ההוא קלא משטטא ואזלא באוירא מסייפי עלמא עד סייפי עלמא. קול דבר נש בשעתא דנפיק נשמתיה מגופיה ההוא קלא משטטא ואזלא באוירא מסייפי עלמא עד סייפי עלמא. קול נחש בשעתא דפשיט משכיה ההוא קלא משטטא באוירא ואזלא מסייפי עלמא עד סייפי עלמא. <קטע סוף=דף קסח ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קסט|א}}<קטע התחלה=דף קסט א/>אי חסידא קדישא כמה מלה דא רבא ויקירא. אלין קלין מה אתעביד מינייהו ולאן אתר עאלין ושארן. אלין קלין דצערא אינון ואזלין ומשטטי באוירא ואזלי מסייפי עלמא עד סייפי דעלמא ועאלין גו נקיקין ומחילין דעפרא ואתטמרן תמן. וכד ש דף קסט/א יהיב ב"נ קלא אינון מתערין לגבי ההוא קלא. קלא דנחש לא אתער לגבי קלא דב"נ. היאך יתער במחאה כד מחי בר נש מחאה אתער קלא דנחש דאתטמר לגביה ההוא קלא ולאו קלא אחרא. קלא אתער בתר קלא זינא בתר זיניה. ועל דא ביומא דר"ה קול שופר אתער קול שופר אחרא זינא בתר זיניה אזלא. ארחיה דנחש לביש איהו לקטלא ולמחאה בההוא קלא ממש לא אתער קלא דהאי נחש אלא בתר זיניה ודא איהו כד בר נש מחי בחוטרא בארעא וקרי ליה לזיניה כדין אתער ההוא קלא דנחש לאתבא לזיניה ורזא דא איהו טמירו. אמר ר' שמעון ודאי מלה דא מלה סתימא היא. ותווהנא איך שלמה מלכא לא ידע מלה דא. א"ל שלמה מלכא מנדע ידע ולא כ"כ. אבל מה דלא ידע ההוא קלא מה תועלתא אית בה והיך יתבא. ורב מתיבתא הכי אמר דקדוקא דא לא ידע שלמה מלכא דהא ההוא קלא איהי כלילא רוחא ונפשא והבל גרמי מעצבונא דבשרא ומשטטא באוירא וכל חד מתפרש דא מן וכד מטא לההוא אתר דעאל ביה יתבא כמיתא וכל אינון חרשין וקוסמין ידעין אתרין אלין בחרשייהו וגחנין לארעא ושמעין קלא דא דמתחברן אינון רוחא ונפשא והבל דגרמי ואודעין מלה ודא איהו אוב מארץ ועל דא רדיף שלמה למנדע מה דאתעביד מההוא קלא ולא ידע. זכאה חולקך רבי דאתבריר לך מלה דקשוט. כד בר נש אתער קלא מיד (מתחברן) אתער ההוא קלא ולית ליה רשו לארכא יתיר. אלא כעין ההוא קלא דאתער ב"נ ולא יתיר ואי אריך בר נש קליה איהו לא אריך כל כך בהדיה אלא לסופא דקלא בגין דלא יכיל לארכא מאי טעמא בגין דכד נפק בקדמיתא אתאריך מסייפי עלמא עד סייפי עלמא והשתא דעאל תמן לא יכיל לארכא קלא דהא ליתליה אתר לאתפשטא תמן כדבקדמיתא חדי ר"ש ואמר אלמלי לא זכינא למשמע אלא מלה דא די לי למהוי חדי דזכינא למשמע מלין דקשוט דההוא עלמא. א"ל אי חסידא קדישא אלמלי ידעת חדוה דמלין בההוא עלמא קמי רב מתיבתא תהא חדי יתיר. א"ל מאי חדושא הוה השתא כד אתית לגבי. אמר. רב מתיבתא פתח ואמר ויוסף ישית ידו על עיניך. חדוה הוא. אמאי סתימו דעיינין למיתא בגין דעיינין גוונין דהאי עלמא אינון וחיזו ודיוקנא דהאי עלמא בהו איהו אסתים מניה האי עלמא חיזו דהאי עלמא אסתימו עינוי כל חיזו דהאי עלמא הא אתחשך מניה. וחשכין מניה חיזו דעינוי לית ליה חיזו בהאי עלמא מתמן ולהלאה. אמר ר' שמעון יאות תקונא דקדמאי וחכמתא דלהון יתיר ממלאכין קדישין. א"ל יוסף אמאי ישית ידו מכל בנוי ואי תימא על בשורה דיליה מבעי ליה ויוסף חי תראה א"ל ישית ידו בגין דרחימו דיליה הוה ובגין כך דא אסתים מיניה נהירו דהאי עלמא ודא נטיל ליה. מאן דאסתים עינוי רחימא דיליה אחזי הכי חיזו דילך דהאי עלמא אתאביד. הא אנא חיזו דילך באתרך מכאן ולהלאה יתתקנון לך חיזו אחרא דההוא עלמא. אמר ר' שמעון מה אתהני האי למיתא ומה תועלתא אית ליה בהאי מאן דיבעי למשאל (יומא) מה דאצטרי לאפקחא עינוי בגין לאחזאה דעדיין אזדמן איהו לאתבא לחיזו דהאי עלמא כדבקדמין. א"ל אי חסידא קדישא ודאי אי לא אסתים מניה כל חיזו דהאי עלמא ולא אתאביד כלא מניה לא להוי ליה חיזו וחולקא דההוא עלמא. עלמא דא בהפוכא איהו מההוא עלמא דאנן ביה דבזמנא דתחיית מתייא אפילו כחוטא דשערא לא הוה מעובדא דהאי עלמא דכלא אתאביד בקדמיתא (טלא יבטיל ליה וישוי ליה) בההוא <קטע סוף=דף קסט א/> {{ממ זהר משולב|ג|קסט|ב}}<קטע התחלה=דף קסט ב/>טלא (בקדמיתא) ויתעבר מניה כל זוהמא ולבתר יתעביד כחמירא דא ומניה יתעביד גופא בריה חדתא כך הכא. א"ל רבי שמעון ודאי ידענא דאתון מלובשין תמן בלבוש יקר דגופא דכיא קדישא אי הוה בגוונא דא בהאי עלמא ב"נ דאתחזי בההוא גופא כגוונא דאתון קיימין בההוא עלמא. א"ל מלה דא שאילו קמי רב מתיבתא תרין עולימין דאתלבשו ביננא בתר דסבלו צערא על חובא דלא אתחזי לגלאה ושאילו דא קמי רב מתיבתא ואיהו אמר דהא הוה בהאי עלמא הכי מנלן דכתיב {{צ|ויהי ביום השלישי ותלבש אסתר מלכות}} - אתלבשת בההוא דיוקנא דההוא עלמא. מלכות דא רוחא דקודשא דהא מלכות שמיא נשיב רוחא מההוא רוחא דאוירא דההוא עלמא ואתלבשת ביה אסתר. וכד עאלת קמי מלכא אחשורוש וחמא ההוא לבושא נהורא דיוקנאה אדמי למלאך אלהים. פרחה מניה נשמתא לפום שעתא. מרדכי אוף הכי דכתיב {{צ|ומרדכי יצא מלפני המלך בלבוש מלכות}} - {{צ|לבוש מלכות}} ודאי - דיוקנא דההוא עלמא. ועל דא כתיב {{צ|כי נפל פחד מרדכי עליהם}} - {{צ|פחד מרדכי}} ולא פחד אחשורוש. אמר רבי שמעון כמה מתיקין אינון מלין זכאה חולקי והא ידענא דצדיקייא (ס"א בהאי) בההוא עלמא מתלבשן בלבושא דאקרי לבוש מלכות והכי הוא ודאי. א"ל אוירא דג"ע נשיבו דרוח קודשא אינון ומתלבשן ביה צדיקייא כגוונא דהוו בהאי עלמא. ולבתר רוח קודשא שראת על רישא דכל חד וחד ואתעטר ואתעבידא ליה עטרא וכך הוה למרדכי דכתיב {{צ|בלבוש מלכות}} - דיוקנא דההוא עלמא. ולבתר ועטרת זהב גדולה דא עטרת דשריאת על רישיהון דצדיקייא בההוא עלמא. כד קבילו ישראל אורייתא כגוונא דא הוה להון. עד דחבו דכתיב בהו {{צ|ויתנצלו בני ישראל את עדים מהר חורב}}. אתפשטו מההוא לבושא וכן כתיב ביהושע כהנא רבא {{צ|הסירו הבגדים הצואים מעליו}}, וכתיב {{צ|וילבישוהו בגדים}} אלין לבושין דההוא עלמא מהכא מלין קדמאין ומהכא דכל זמנא דגופא דהאי עלמא קיימא בקברא בקיומא לא אתלבש רוחא בלבושא דההוא עלמא דכתיב {{צ|ויסירו הבגדים הצואים מעליו}} בקדמיתא ולבתר {{צ|וילבישוהו בגדים}}. {{צ|ומלאך יהוה עומד}} - מהו {{צ|עומד}}? אלא דא היא עטרא דאקרי מלאך יהוה דקיימא על רישיהון דצדיקיי' ודא איהו {{צ|עומד}} - עומד על רישא לעילא. לבתר דאתלבשן כהאי לבושא דיקר. תרין גופין כחדא לא יכלין למיקם כל זמנא דהאי קיים רוחא לא מקבלא אחרא. אתעבר דא הא אחרא זמינא מיד ודאי. דא נפיק ודא עאל כגוונא דיצר טוב ויצר רע. בהאי עלמא לא בעי קב"ה דתרווייהו יקומון כחדא אמר ליה תווהנא על מה דכתיב (שם) {{צ|והשטן עומד על ימינו לשטנו}}. וכי יהושע בן יהוצדק כך שאר בני עלמא על אחת כמה וכמה. א"ל חסידא קדישא כמה טמירין סתימין מלין אלין (א"ל) אע"ג דחברייא ידעין במלין דההוא עלמא לא יכלין למנדע ברזין אלין. א"ל. כיון דבר נש בההוא עלמא מה תועלתא אית לההוא שטן לאסטאה ליה. ולא די ליה דאפיק נשמתיה מניה וקטיל ליה. אמר ליה אי חסידא קדישא זכאה חולקך. תא חזי תיאובתא דשטן לא הוה אלא בגין דלא יתלבש ההוא זכאה בלבושא דכיא קדישא דכיון דחזי ההוא שטן דלבושא דיליה אתדחיא ולא אתחשיב על דא אסטי ליה. מאי טעמא בגין דאי אתלבש בההוא לבוש יקר מיד לבושא דזוהמא ועבידתא דההוא שטן יתבטל ויעבר מעלמא ולא ניחא ליה לשטן. ותו דבכל זמנא דלא אתלבש פקדא רוחא לההוא גופא דזוהמא דיליה. וניחא ליה לשטן. וכיון דאתלבש <קטע סוף=דף קסט ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קע|א}}<קטע התחלה=דף קע א/>בההוא לבוש יקר הא אתבטל גווני דיצרא בישא וגופא דיליה וליה ליה דוכרנא בהדיה לעלמין. ואי תימא דאנן פקדין לבי קברי בריש כל ליליא לאו על גופא אלא דנפשא ונפשא פקדא לגופא. אבל השתא פקדונא דילן איהו לנפשא דאיהי משתככא ואשתארת בשכוכי גו גרמי. ובגין כך בריש כל ליליא פקדונא דרוחא לנפשא ולא על בשרא. אי חסידא קדישא תא ואגלי לך מלה סתימא בניינא דגופא דבר נש הכי הוא רוחא מעם רוחא דקודשא נשמתא מגו אילנא דחיי. כיון דרוחא קדישא יהב חילא מיד רתיכין דיליה יהבין חילייהו חילא דלהון גרמי ושייפין כלהו מסטרא דלהון ותקונייהו דא על דא. סט"א יהבת בשרא ומסטרא דיליה אתיא בשרא ולא מלה אחרא. רתיכין דיליה יהבין כל אינון גידין וערקין לאמשכא דמא לבשרא בתר דאלין יהבי חילייהו שמיא יהבי חילייהו ומאן אינון עור דאתמשך על כלא כגוונא דלהון. לבתר מתחברן שמיא וארעא כחדא ויהבי ד' יסודי אלין אשא ומיא ואוירא ועפרא לאגנא על אלין ולחפיא על כלא לבתר כל חד נטיל חולקיה דיהב ואתבטל רוחא דקודשא ורתיכין דיליה חולקייהו קיימא רוחא דקודשא. רוחא דיליה קיימא ונשמתא סלקא רתיכין דרוחא דקודשא גרמין דלהון קיימין וע"ד השיבו דגופא גרמין הוו ובגין כך כתיב {{צ|ועצמותיך יחליץ}}. ובשרא לא כתיב ביה הכי וכל זמנא דבשרא דסטרא אחרא קיימא בקיומא ההוא שטן קיימא לאסאנא אתאביד בשרא לית ליה רשו לאסטנא דהא לית ליה על מה דיסתמיך ועל דא כתיב יכל בשר מרואי ושפו עצמותיו לא ראו. מההוא חיזו דשטן דקיימא לאסטנא דלא יכיל כיון דיכל בשרו ושפו עצמותיו לא ראו. לא אתחזון לקרבא לגביה דלית ליה בהון חולקא כיון דשף כל חד וחד מדוכתיה לא תבע עלייהו ולא קאים לאסטנא בגינייהו לבתר דבשרא מתעכלא הא לא יתבע דינא ולא קאים לאסטנא דהא לית ליה על מה דיסתמיך ולא אדכר לב"נ בשום מלה דעלמא. א"ר שמעון השתא ידענא מלין על תקונייהו. ודאי יאות הוא ליה לאסטנא א"ל ר' (שמעון) חגור זינך ותקין גרמך אי תבעי למנדע מלין דשארית או אי תשאל בהני מלין אימא לי. א"ל ודאי הא ידענא דביתאי שכיבת דלא ידענא מנה כלום וחברייא ידעין. נשין מ"ט דעתייהו קלה. א"ל דעתא אתיא בשית דרגין. וכל חד נטיל חולקיה מה דאשתאר קל איהו אבל יקירא דא אי לאו דאשת כסילות אשתתף בה. במלה דא לא תשאל דהא ידענא דלאו על דביתך שאלת אלא על מה דכתיב {{צ|הנה יהוה רוכב על עב קל}} וההוא עב קל אקרי דעת מההיא כלה יראת יהוה ואיהי קיימא באמצעיתא כגוונא דדעת עלאה אבל (ס"א וע"ד) אקרי קל. והא ידענא שאלתא דילך מאי היא. אבל שארי וחגור זינך וקטיר קטרך דהא עידנא הוא לגלאה כמה דשארית עובדא. דעל אנפי רוחב ביתא. אולם דעזרה לגו. בהאי עזרה אית תריסר פתחין לפום חושבן שבטיא דישראל. בפתחא חדא כתיב ראובן. ובפתחא אחרא כתיב שמעון וכן כל שבטיא דישראל רשימין על אינון פתחין בזמנא דיסלקון לאתחזאה קמי מאריה דעלמא. מאן דעייל בפתחא דרשים ביה ראובן אי משבטא דראובן איהו מקבלין ליה פתחין ואי לא פלטין ליה לבר וכן בכלהו דלא יקבלון פתחין אלא למאן דאיהו מההוא שבטא דרשים בהון ובדא יתחקקון וישתמודען כל חד וחד. תלת מאה ושתין וחמש עמודין דנהורא מלהטא אית בכל סטרא מאינון ארבע סטרין כל אלין עמודין אקרון עמודים חיים בגין דלא קיימא נהורא דלהון <קטע סוף=דף קע א/> {{ממ זהר משולב|ג|קע|ב}}<קטע התחלה=דף קע ב/>שכיך באתר חד. וכלהו אלין סלקין ואלין נחתין יהבי דוכתא דא לדא אלין דסלקין בטשין דא בדא ומנגני נגונא ואלין דנחתי אוף הכי. אלין דסלקי דנגני נגונא מאי נגונא מנגני שיר דעד כען מלאכין קדישין לא שבחו ליה בגין דאיהו חדש. מאי טעמא איהו חדש בגין דההוא דמחדש עולימוי משבח ליה ואמר ליה והכי אמר רב מתיבתא דא אקרי חדש ואיהו חדש בגין דדביק בשמשא ולא אתפרש מניה לאפקא סטרא אחרא דלית ביה חדושא דכתיב ביה {{צ|ואין כל חדש}}. זקן הוא ואתבלי ולא אתחדש. (ס"א ולא עביד תולדין) דאלמלא עביד תולדין הוה מטשטש עלמא). תו פתח רב מתיבתא. שדה אתחדשת בעדונא דרגא דילה גרים דכתיב {{צ|אחרי בלותי היתה לי עדנה}}. מאי דדנה משיכו דעדן עלאה. ובגין דאתמשך עלה מסטר דנוקבא כתיב {{צ|עדנה}} בה"א ובגין כך כתיב {{צ|היתה}} ולא "היה". {{צ|ואדני זקן}}. וכי אע"ג דאיהו זקן לא אתחזי לאולדא אלא לאו מלתא זעירתא אמרה לגביה (דאברהם אלא) דבגין (לאזער גרמה דאתדבקת) ההוא (מלך) זקן (ד"א דאתדבקא) (וכסיל) לא אתחדש ולא עביד תולדין דאלמלא הוה עביד תולדין הוה מטשטשא עלמא (ס"א אלא אמרה לגבי דאברהם בגין דהוא זקן לא אתחדש ולא עביד תולדין). ועל דא אהדר מלין קודשא בריך הוא למה זה צחקה שרה וגו'. ואי תימא והא כתיב {{צ|ואברהם זקן בא בימים}}. אלא בא בימים. באינון יומין עלאין דמחדשי עולמין כנשרא. ע"ד נגונא דא נגונא דההוא חדש איהו. הושיעה לו. למאן לההוא חדש הושיעה ימינא דמלכא עלאה ודרועא דיליה. אינון דנחתי אוף הכי מנגני ואמרי שירה אחרא יתמא. ומאן איהו מזמור לתודה דאיהו יתמא. אוף הכי נהורא דלהון חד אתחזי. וכד מתגלגלי אתחזן חמש גוונין דנהורין. בכל עמודא ועמודא. עמודין אלין כלהו חללין מלגאו. וכד סלקי ונחתי נפקי מנייהו שלהובין דנורא כגווני חיזור ושושן. לעילא מכל עמודא ועמודא אית תלת תפוחין דבטשי בהו תלת גוונין סומק ירוק וחוור. בכל גוון וגוון מלהטן אתוון בלטי משלהובא ירוקא דאשא ולא משתככי לעלמין ולית מאן דיקום עלייהו. ארבע גלגלין מתחמן עובד ציור בכל עמודא ועמודא. באינון גלגלין אית פליאן רברבן כד מסתחרן מפקין מנייהו זגין דדהבא ואבני יקר. ומיד מתכנשי בגווייהו ולא נפלי לארעא כד נפקין אינון זגין דדהבא ואינון אבני יקר גו אסתחרותא דגלגלין אשתמע קלא דאמרי זאת נחלת עבדי יהוה וצדקתם מאתי נאם יהוה תרין אריין לבכל גלגלא וגלגלא אריא חדא מסטרא חדא ואריא חדא מסטרא חדא וכלהו מאשא ירוקא ובגלגולא דקא מסתחרן גלגלין מתחבקן אלין באלין ואזלי כלהו. בגלגולא מתדבקן דא בדא. כד סלקין עמודין מנהמן אריין אלין באלין ותפוחין פרחין באוירא וסלקין לעילא ובטשי אלין באלין באוירא ותבו לאתרייהו ומתמן נפלי ואריין פשטי ידייהו לנטלא לון וסלקין אלין מגרמייהו. אי חסידא קדישא. מאן חמא חכמתא דאומנו דצייר קב"ה בעמודין אלין. בפלגו יומא נפקי תרין נשרין בכל גלגלא וגלגלא ולא ידיע אתר דנפקי מתמן ושריין על רישיהון דאלין אריין וכדין משתככי עמודין וגלגלין וקיימי בקיומייהו. ותפוחין נפלי על פומייהו דנשרי ומקבלי לון ומיד פרחין מפומא לפומא ואזלין ומשטטי בינייהו ותבו לאתרייהו ולא ידיע מאן היא. לבתר שעתא ופלגא נשרין ארימין קלא ומנגנין נגונא תאיבא ואתטמרן ולא ידיע בהי אתר. סחרנייהו דאינון עמודין אית שבכין עובד ציור. אשא סומקא ונהורא חוורא וחוטין דדהבא סחור סחור סחרין לכל סטר ומעיינא דמיא <קטע סוף=דף קע ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קעא|א}}<קטע התחלה=דף קעא א/>כמה דאת אמר {{צ|והיה ביום ההוא יצאו מים חיים מירושלם חצים אל הים הקדמוני וחצים אל הים האחרון}}. הכא פריש רב מתיבתא קרא דא לגו וקליה אשתמע לבר. (ס"א ואדהוה) מדהוה פריש קרא דא. (אי קדישא אי קדישא) קל ינוקא אתער מלבר ההוא ינוקא דהוה פריש תלמודיה וגמיר קמי חד עמודא דעלמא בריה דרבי יהודה דרבית אנת והוו אחדי ביה לדינא וקליה אתער מלבר בהאי קרא ואמר מיא דאינון מלרע היך סלקין לעילא מניה לאתר עלאה יתיר מניה בכמה דרגין ומה אצטריך לון לאינון מיין לעילא. ומה אתר דכל (תפוחי) מבועין ונחלין נפקין מניה ולית פסיקו למבועי ונחלי אתשקיא מאתר נגיב מאן חמא חפירא דבירא דיהיב מיין למבועא דגביע. וכי ירושלם יהיב מיין אל הים הקדמוני אתר דכל מימין דעלמא נפקי מתמן ונבעין מניה. אי חסידא קדישא לקלא דא אשתככו וצייתו כל קלין דבני מתיבתי דתמן ובגין כך לא יכילו מארי דדינא למקרב גביה. בכה ר' שמעון א"ל לא תבכי בוצינא קדישא זכאה חולקך דאפילו ינוקי מנך אמרי רזין סתימין דאורייתא. תא ואימא לך מה דעבדו בני מתיבתי על קליה דההוא ינוקא כד עאל קליה דההוא ינוקא כגירא לגו וכלהו צייתי ליה. בההוא שעתא אזדעזע רב מתיבתא וכל אינון דהוו קמיה ואמר מאן אינון דלא שבקין לההוא ברא דאלהא חייא למיעל קמו ואחידו ביה תלת עמודין דקיימי קמי רב מתיבתא ועאל וכל בני מתיבתי אתכנשו לגביה אמר רב מתיבתא אימא קראיך ברא קדישא. אמר עד כען דחילנא דהא אנא ממתיבתא אחרינא הוינא והכי אמרו לי כד מארי דדינא הוו אחדין בי. א"ל לא תדחל ברא קדישא הכא תהא ביננא שבעה יומין ותתמחי בכל יומא מטלא קדישא. ולבתר יסלקון לך לגו ההוא מתיבתא בשאר ינוקי דהכא: פתח ההוא ינוקא ואמר {{צ|והיה ביום ההוא}} - {{צ|ההוא}} - לא ידיע מאן הוא?! אלא בכל אתר {{צ|ביום ההוא}} יומא בתראה הוא אמאי אקרי {{צ|יום ההוא}}? אלא דא הוא יומא דאחיד סופא בשירותא. שירותא אקרי הוא כמה דאת אמר {{צ|ועבד הלוי הוא}} פולחנא דלוי לדרגא דאקרי הוא טמיר וגניז ואקרי ההוא (ה' הוא) לאחזאה סופא דכל דרגין דאיהו שירותא וכלא חד ובגין דאיהו סופא אתוסף ביה ה' (ס"א הלוי הוא. הוא טמיר וגניז ודא אקרי יום ההוא לאחזאה סופא דכל דרגין דאחיד בשירותא וכלא חד) זמינא ירושלם לאפקא מיין ולנבעא נביעו הכא אית לומר סופא דכל דרגין לאו איהו ירושלם אלא ודאי ירושלם ויומא ההוא כלא חד. מה בין האי להאי אלא ירושלם כל דרגין קדישין דילה כד אמתחרן אקרון ירושלם והכי אתחמאן ואית דרגין דסחרן ואקרון עזרות אלין פנימאין ואלין לבר ואית דרגין דאקרון כר אסתחרן לשכות (ס"א כד א סתחרן אלין פנימאין ואלין לבר אקרון ירושלם ואית דרגין דסחרן ואקרון עזרות ואית דרגין דאקרון לשכות) ואית דרגין דאקרון כד אסתחרן היכל ודביר. לגו מכל אינון דרגין אית חד נקודה כבודה בת מלך פנימה. נקודה דא אקרי יום ההוא וסימניך ההוא יקרא ארץ וכד יקום יומא דא מגו שבכין דעזרה יקום נביעו דמיא וההוא נביעו מן הים הקדמוני להוי. כגוונא דאמא דברה בין דרועהא ומסגיאו חלבא דיניק אתמלי פומיה ואתרבי ביה אריק חלבא לפומא דאמיה. כך חצים אל הים הקדמוני. נטליה רב מתיבתא ונשקיה. אמר חייך (ס"א חיין דעלמא דמלה דא הכי) אוקמוה במתיבתא דרקיעא והכי הוא ודאי. ים האחרון דרגין בתראין דילה. אי חסידא קדישא כמה חדוה על חדוה אתוסף בההוא ינוקא גו בני מתיבתי כ"ז טעמי דאורייתא אמר ההוא ינוקא ושבעין כתרין אעטרוה לאבוה בההוא יומא זכאה חולקיה מאן דזכי למילף לבריה. אמר רבי שמעון לא זכה אבוה למילף ליה. אמר אבוה שבק ורזא סתימא <קטע סוף=דף קעא א/> {{ממ זהר משולב|ג|קעא|ב}}<קטע התחלה=דף קעא ב/>הוה בהאי ינוקא על מה דאסלק מעלמא ועל דבעו למידן דיניה (ס"א באתגלייא) ואשתזיב מניה דא הוה באתגלייא דהוה מכסיף לרביה קמי כלא בשאלתין וקושיין דיליה ולא חייש למהך לאחרא לאתקנא תלמודוי וחליש דעתא דרביה ועל דא בעו למידן ליה בדינא תקיפא. ובגין כך אף על גב דאשתזיב ממאריהון דדינא לא אשתזיב הכא. שבעה יומין הוי דלא אשתלים דיוקניה (ס"א דיניה) וכד הוה אסתחו בכאבא יתירא קמי כלא כל אינון שבעה יומין עד דאשתלים דיוקניה ועל דאסתלק מעלמא לא תבעי למנדע. אי רבי אי רבי זכאה חולקך. תא חזי תחות עגולא דאינון שבכין דתמן באינון מיין דההוא נביעו דמעיינא אתרשים נביעו חד ואתפשט ונפיק ונפיק לבר ועאל גו ימא רבא (דתמן) ורשים ביה ארחא בלבא דימא ומיניה שתי לויתן ורוי וחדי ואתרבי ברבוייא וכד נפיק נביעו אחרא ההוא נביעו אתפשט ואזיל בטמירו תחות תהומא לגו ימא ברבוייא וכד נפיק נביעו אחרא ההוא נביעו אתפשט ואזיל בטמירו תחות תהומא לגו ימא בתראה וכל אינון מים זדונים ומיין תקיפין מאיך לון וכפיף לון דלא יפקון לחבלא בני עלמא. וסימן הנותן בים דרך ובמים עזים נתיבח. ובאמצעיתא דההיא עזרה אית תרין כרובים עובדא דאומנא דמלכא קדישא ולא יכלין לקיימא בהו עלאין ותתאין ותחותייהו זמינין כל ישראל לקיימא דלא יפקון מתחות גדפייהו לבר זכאין ליהוון כל דעאלין תחות גדפייהו. תליסר אלפי מגדלין דשמשא דנהיר מנצוצא דמרגקלא בצעצועא (ס"א בניצוצא) כדקא יאות. רב מתיבתא בגין כך זכה לההוא יקר. מאן יכיל למימר מאינון מלין דקא מתחדשן בכל יומא מקמי רב מתיבתא אי רבי בכל זמנא דרוחין דכורין סלקין לעילא. נשין בההוא זמנא נפקי כלהו ומתכנשי לגו היכלא דבתיה תמן וחדאן תמן. בכמה מלין עתיקין. ומתמן נפקין ועאלין כלהו. והיא עמהון לגו היכלא דסרח. וחדאן בכמה מלין חדתין ועתיקין ומתמן נפקין והיא עמהון ועאלין לגו היכלא דיוכבד. וכן בכל אינון היכלין. השתא ר' אימא לך רזא חדא. תא חזי בכל שמטה ושמטה כרוזא נפיק אתכנישו גוברין ונשין וכל אינון בני מהימנותא וסליקו כדין כלהו מתפשטין דכורין ונשין וסלקין וכל אינון ינוקי מחלב עאלין לגו מתיבתא (ס"א אתכנישו בני מהימנותא גוברין ונשין וכל אינון ינוקי מחלב וסליקו כדין כלהו מתפשטין דכורין ונשים וסלקין וכלהו עאלין לגו מתיבתא) דרקיעא וחדאן חדוה. ועלויא דלהון ותמן חדו על חדו. וההוא נער דמפתחן דמאריה בידיה קם ואמר לון כמה מלין חדתין ועתיקין וכלהו חמאן חדוה דלית חדוה כההיא חדוה. לבתר עאלין כלהו לגו כמה פרוכתין וכמה היכלין גניזין תמן דאינון נהרין בנעם יהוה בגו היכלא דאהבה דקב"ה ודא הוא דכתיב {{צ|לחזות בנועם ה' ולבקר בהיכלו}} לבתר פרחין ינוקין לעילא ואינון פרחין לתתא ומהדרין לדוכתייהו ומתלבשן כדבקדמיתא. זכאה עמא דכל טובא דההוא עלמא מחכאן. אמר ר' שמעון כמה מתיקין מלין דשמענא. זכאה חולקא דידי דזכינא לכל האי למשמע זכאה יומא דנפיקנא הכא. אמרי ליה רבי תלת יומין אית לן רשו למיתי גבך ולבתר חד יומא (ס"א ניזיל ולא אית לן רשו למיתי ובההוא יומא יתוסף) חדוה דילך איהו משיך משיכו מסטרא דיליה ואתטמר ואתחפא תחות אתר דאקרי תא הרצים עד פלגו ליליא. מבתר פלגו ליליא שלהובא דעמודא דיצחק נפיק ובטש בהאי תרנגולא דאקרי גבר כגוונא דגבר אחרא עלאה עליה כיון דבטש ביה האי גבר קרי ויהיב שית קלין וכלהו בסכלתנו. בשעתא דאיהו קרי כל תרנגולין דהאי עלמא קראן ונפיק מניח שלהובא אחרא ומטי לון תחות גדפייהו וקראן איהו מה קרי בשעתא קדמאה קרי ואמר {{צ|קול יהוה בהדר}}. ובשעתא תניינא קרי ואמר {{צ|קול יהוה לעיר יקרא וגו'}}. בשעתא תליתאה קרי ואמר {{צ|קול יהוה חוצב להבות אש}}. <קטע סוף=דף קעא ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קעב|א}}<קטע התחלה=דף קעב א/>בשעתא רביעאה קרי ואמר {{צ|קול יהוה יחיל מדבר וגו'}}. בשעתא חמישאה קרי ואמר {{צ|קול יהוה על המים וגו'}}. בשעתא שתיתאה קרי ואמר {{צ|קול יהוה יחולל אילות וגו'}}. לבתר קרי ואמר {{צ|קול אומר קרא ואמר מה אקרא וגו'}}. ודא איהו תרנגולא דקרי ולא שכיך ולבתר קרי כמלקדמין ומאי קרי כל עובדין דבני עלמא בגין דאיהו מאריה דאחמתא (ס"א דחכמתא) וקסת הסופר בחרצוי וכל עובדין דבני עלמא כתיב בכל יומא. ובליליא בתר דקרי כל קריאן אלין קרי כל מה דכתב ביומא. ואלמלא רגלוי אצבעאן דיליה דאינון תרין דרגין חד ההוא דקיימא באמצעיתא דאיהו רב וההוא דקיימא מאחורא דאיהו זעיר דקא מעכבין ליה יהא מוקיד עלמא בשלהובוי. ומה עבדי כיון דסליק צפרא וחוטא דנהירו נפיק מסטר דרום כדין מתחברין כלהו ואתעבדין תרין רגלין תרין טלפין כעגלא לקיימא דכתיב {{צ|וכף רגליהם ככף רגל עגל}} והא ידעת רזא דא. שאלת ענפא דגורן לגו בעזרה דא אית תלת מאה ושתין וחמשה היכלין כחושבן יומי שתא ובכל פתחא ופתחא כתיב {{צ|יהי שלום בחילך שלוה בארמנותיך}} לא ידיע מאי הוא בהני היכלין אלא כלהו אתחמן עובד ציור. שבע סדרין דמרגלאן אתחמן אלין באלין בכל חד וחד. אי חסידא קדישא כמה משבח רב מתיבתא היכלא חדא דאיהו בריש סטר מזרח דעזרה דא בגין דארבע אינון בד' סטרין דעלמא אבל היכלא דסטר מזרח אסגי נהורין דיליה יתיר מכלהו. יומא חד בימא רבא לויתן נפיק וכל ימא אזדעזע וכל נוני אזלין לכאן ולכאן כד מטי לויתן בפתחא דפתחא דתהומא שארי למחדי ואשתכך תמן תהומי אלא ההוא כחיזו דמעיין ואתחפיין נהורין ולא אתחזון כל אינון נהורין בר נהורא דהיכלא דבסטר מזרח. דא ההוא מרגלא דקא אפיק לויתן מגו ההוא תהומא דאקרי סגדו"ן. ממה אתעביד. אלא יומא דא דקא אפיק לויתן דאזדעזע ימא יומא דאתחרב בי מקדשא ט' באב איהו. וההוא מרגלא דכד דכיר קב"ה לבנוי ואושיד תרין דמעין לגו ימא רבא חד נפיל לגו תהומא דא דאקרי סגדו"ן וחד נפיל לגו תהומא אחרא דאקרי גילב"א בגין דחמש תחומי אחרנין אינון בימא רבא. אבל לא חשיבין כהני אחרנין וכיון דנפלי אינון דמעין קפאן גו תהומי חד. וחד אטבע גו תהומא דאקרי גילב"א דתתא גו שמרים דחמרא דורדיין בישין נפיק חד ערעורא מקטרגא מזיקא קדמאה ואיהו ברוחא דיוקנא דאדם כד קריב לגו קודשא כיון דמתעבר מתמן ובעי לנחתא לתתא לאתלבשא בלבושא לנזקא עלמא נחית הוא ורתיכוי. ולבושא קדמאה דקא נקיט תבנית שור דיוקנא דשור וקדמאה לנזיקין מאינון ארבע. שור איהו. ואינון ארבע אבות לנזקא עלמא. וכלהו תלתא אבות נזיקין בר שור כלהו דיליה ועל דא כתיב {{צ|וימירו את כבודם בתבנית שור אוכל עשב}}. מהו {{צ|אוכל עשב}}? הא דרשינן ביה. אבל עקרא דמלה מתמצית הלחם ולא שבעת זיני דגן לית ליה בהו חולקא ולא יאות ליה למהוי תמן מדוכתייהו ואלין יתבין בדוכתייהו עד לא נפקי אלין זמינין אלין נהירו ונציצו דלהון לא יכלין עיינין למסבל. אזלין בסחרנין לית להון שכיכו לעלמין. כד אסתכל בר נש בהאי היכלא מיד באסתכלותא קדמאה אתחזי זעיר ולא זעיר אסתכל יתיר אתחזי רב. תו אסתכל אתחזי יתיר רב כל מה דאסתכל הכי אתחזי באתפשטותא רב ועלאה עד דדמי <קטע סוף=דף קעב א/> {{ממ זהר משולב|ג|קעב|ב}}<קטע התחלה=דף קעב ב/>באסתכלותא כמלא נימא דלית ליה שיעורא עובדין סגיאין לגו דלא ידיע אומנו דלהון מניה נהרא עזרה וכל מה דאית בה בר כרובים דנהורא דלהון סלקא עד רום רקיעא בגוונין סגיאין ונהורין מנצצן אלף וחמש מאה וחמשה ושבעין גופנין עבדין איבין בעזרה דא יתיר חובק את ידיו במרירו ואנינו דיליה ולבתר אוכל את בשרו בעל כרחיה דלית ליה רשו לשלטאה על מלה אחרא מה אתהני ליה בכל מה דאסטי ועביד ועמל דלבתר לית ליה רשו אלא על דיליה לבתר מרקיד וחדי ככסיל בלא דעתא כלל ואזיל בלא תועלתא ואכיל לבשרא. ובשאר לית ליה רשו מרירו דעילא ותא כד ישראל בעאקו ואכלי לון שנאיהון ולא יהבי חילא בעובדין טבין דלהון לאפקא מניה ואפילו מבשריה דאיהו מהאי סטר אבאיש קמי מלכא קדישא דאיהו רחום וחנון אבל על דיליה רוחא קדישא ונשמתא קדישא לית עלאין ותתאין יכלין לשלטא עלוי כלל ועל דא כל תסקופין וכל מה דאסטי ההוא רע דחשיב למשלט על רוחא קדישא ולבתר לא יכיל וישוב ואוכל את בשרו. מה תועלתא הוה ליה. ועוד דאינון חפאן כלהו כערטיראה תקיף ולית שכיכו לעלאין ותתאין. תא ואימא לך מלה. אי תימא דחדו הוא למלאך המות כד קטיל בני נשא. לאו. אלא בגין דחמי דרעותא דמאריה בכך אחזי גרמיה בחדו למעבד רעותיה דקב"ה דכתיב {{צ|רוח סערה עושה דברו}}. א"ל ר"ש והא איהו אזיל ומרקד בחדוה קמי נשין א"ל אי חסידא קדישא ודאי הכי הוא לאחזאה קמי מלכא דניחא ליה ברעותיה דמלכא. אבל נייחא דיליה בהספדא דנשין איהו רקיד ואודניה להספדא. א"ל אי הכי אמאי אזיל ואסטי על בר נש לעילא ואדכר לחובוי. א"ל בגין דאיהו זקן וכסיל וחשיב למשלט על רוחא וכל תאובתיה בגיני כך איהו לסוף לא שליט אלא על דיליה. בשרא דיליה. ועל דא כתיב {{צ|ישוב עמלו בראשו}} אזיל ובעי לארגשא עלמא ומיא סליקין מגו שאר תהומין ובעאן לחפיא עלמא אינון דמעין רתיחין יתיר מכל אשא דעלמא ומגו תוקף דרתיחו דלהון אקפו מיא גו ימא דנקפא ואלמלא דרמז קב"ה חד נשיבו מסטרא דאברהם מעמודא דיליה ואחזי על עלמא לא יכיל למיקם אפילו רגעא חדא. אינון דמעין כד נפלין גו ימא אשתמע קלא בין ימא עד מערתא דכפלתא מקל נהימו דלהון דקא אשתמע תמן כד עאלין גו ימא מתערן אבהן קדמאי וקמו וחשבו דקב"ה בעי לאהפכא עלמא עד דקלא נפיק ואמר לון לא תדחלו רחימין קדישין בגינכון דכיר קודשא בריך הוא לבניכון ואיהו בעי דמפרק לון ואתון תחמון אלפא ביתין כלהו משלבן ומתצרפאן אלין באלין ואתחברן בצרופא דשמא קדישא כיון דאתחזון אתוון בצרופא דא אלין גניזין ונפקין אחרנין וכן כלהו אלין גניזין ואלין נפקין כלהו לגו בחלולא דאינון כפתורים. תו פרחי תלת זמנין ביומא באוירא ונפקי לבר וקיימא שמא בארבע אתוון תליין באוירא שעתא ופלגא לבתר גניז דא מיד נפיק מגו אוירא מחלולא דיליה שמא דתריסר אתוון פרח ותליא באוירא שעתא חדא ולא יתיר לבתר גניז דא ונפקא מיד צרופא דאתוון אחרנין שמא דכ' (ס"א דכ"ב) אתוון ותליין באוירא שעתא אחרא ואגניז. ומיד נפקי אתוון מחלולא אחרא שמא דתמניא ועשרין אתוון מתעטרין כלהו בכתרייהו וקיימי שעתא ופלגא ואגניז דא ומיד נפקי תליא באוירא שמא דעשרין וחמש אתוון בצרופייהו וקיימא שעתא ותלת רגעי נפקי אתוון בארבעין ותרין אתוון לעלמא קיימא שמהן אלא אתוון כולהו לא <קטע סוף=דף קעב ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קעג|א}}<קטע התחלה=דף קעג א/>משתככי לעלמין בלטי ומנצצי לבר וסלקי ונחתי לית מאן דיכיל לקיימא בהו בר משיח בטורח סגי. דא גניז לבתר דקיימא תרין שעתין ועשרין ותרין רגעין והאי שמא גליפא דע"ב אתוון קא נפיק וקיימא ותליא באויר אשעתא ופלגא כל הני שמהן לא נפקי ולא אתחזון אלא זמנא חדא ביומא אבל אינון אלפא ביתין אתחזון פרחין באוירא ומצרפין אלין באלין תלת זמנין ביומא כד פרחן אתוון דאלפא ביתין אלין פרחין מכאן ואלין מכאן ומתצרפן כלהו כד נחית תמן רב מתיבתא שארי משיח חמא בצרופא דאלפא ביתא אתוון כמה דחמא דניאל דאינון ממתוס ננקפי אאלרן. כל מעלי שבתא כד מקדשין ישראל יומא לתתא כרוזא כריז לארבע סטרי עלמא אתכנשו משריין קדישין אתקנו כרסיין (קדישין) מאן חמי חדוה בתלת מאה ותשעין רקיעין כמה ממנן כמה שלטונין מתכנשין לאתרייהו. כיון דישראל לתתא מקדשין (וקב"ה) כדין אתער אילנא דחייא ואקיש באינון טרפין דיליה רוח נשיבו חד מגו עלמא דאתי ואינון ענפין דאילנא מתנענען וסלקין ריחין דעלמא דאתי ההוא אילנא דחיי אתער ואפיק נשמתין קדישין ופריש על עלמא. ועם כל דא נשמתין נפקין ונשמתין עאלין אלין מתערי אלין. אלין נפקין ואלין עאלין ואילנא דחיי בחדוה. וכדין ישראל כלהו מתעטרין בעטרין דאינון נשמתין קדישין כלהו בחדוה בנייחא. וכלה שבת אית לון ההוא חדוה וההוא נייחא וכל צדיקייא די בגנתא כלהו סלקין ומתענגין בענוגא עלאה דעלמא דאתי. כיון דנפיק שבתא כלהו נשמתין פרחין וסלקין. תא חזי כד עייל שבתא נשמתין נחתין לשרייא על עמא קדישא ונשמתין דצדיקייא סלקין לעילא. כד נפיק שבתא נשמתין סלקין אינון דשארו עלייהו דישראל ונשמתין נחתין אינון נשמתין דצדיקייא כיון דסלקין כלהו נשמתין דשארו עלייהו דישראל סלקי וקיימין בדיוקנא קמי מלכא קדישא וקב"ה שאיל לכלהו מאי חדושא הוה לכו בההוא עלמא באורייתא. זכאה איהו מאן דחדושא דאורייתא אמרת קמיה. כמה חדוה עביד קב"ה כניש לפמליא דיליה ואמר שמעו חדושא דאורייתא דאמרת נשמתא דא דפלו' וכלהו מוקמי ההיא מלה בתרי מתיבתי. אינון לתתא וקב"ה לעילא חתים לההיא מלה. תא חזי כד מלה אתחדש באורייתא ונשמתא דנחתא בשבתא אתעסקת באינון מלין חדתין וסלקי לעילא. כל פמליא דלעילא צייתין לההוא מלה וחיות הקדש מתרבן בגדפין ומתלבשן בגדפין. וכד שאיל לון קב"ה ולא תבין ושתקין כדין חיות הקדש מה כתיב {{צ|בעמדם תרפינה כנפיהם}} כמה דאת אמר כי עמדו לא ענו עוד וכפתחו עמדו כל העם. ואי תימא שתיקה אמאי קרו ליה עמידה אלא בדבורא אית ז' שייפין דמתנענען בהדיה. לבא. ריאה. קנה. לשון. שניים. שפוון. בשר. ובשתיקה קיימו בקיומייהו בלא נענועא. ועל דא קרי לשתיקה עמידה דהא רב המנונא סבא (נ"א רב מתיבתא) אמר ישלח עזרך מקדש וגו'. מקדש דא קדוש ידים. ומציון יסעדך דא המוציא דאיהו סעיד לבא דבר נש. יזכור כל מנחותיך כל לאסגאה מלה אחרא. דא נטילת ידים בתרייתא. ועולתך ידשנה סלה דא ברכת המזון בזמון. ואי את עביד כן יתן לך כלבבך וכל עצתך ימלא. ובשבת מקדש דא קדושא רבא ועל מלה דא אתעטרו צדיקייא בגן עדן משבת לשבת אחרא. תו פתח ואמר על הר <קטע סוף=דף קעג א/> {{ממ זהר משולב|ג|קעג|ב}}<קטע התחלה=דף קעג ב/>גבוה עלי לך מבשרת ציון וגו'. על הר גבוה האי ודאי הר העבדים אתר דמשה אתקבר. והא אוקמוה דשכינתא תסלק לתמן ותבשר עלמא. אבל כלא איהו. מבשרת ציון דא איהי חפצי בה אתתא דנתן בר דוד אימא איהי דמשיחא מנחם ב"ר עמיא"ל ואיהי תיפוק ותבשר ואיהי בכללא דמבשרת ציון קלא ישתמע בעלמא ותרין מלכין יתערון בעלמא לאגחא קרבא ויפוק שמא קדישא על עלמא. מה תבשר ותימא (שם) הנה אֲדנָי יְהֹוִה בחזק יבא וזרועו מושלח לו הנה שכרו אתו ופעולתו לפניו. הנה שכרו אתו דקב"ה כריז בכל פמליא דלעילא ויימא לון אתכנשו ודאינו דינא. מאן דמסר נשמתיה על קדושת שמי אגריה מאי הוא ואינון יימרון כך וכך. מאן דסביל כמה חרופין וגדופין בכל יומא עלי מהו אגריה. אינון אמרי כך. מאן דאתענש בכל יומא עלי מהו אגריה. אינון אמרי כך. הדא הוא דכתיב {{צ|הנה שכרו אתו ופעולתו לפניו}}. מהו ופעולתו אלא כמה דכתיב {{צ|מה רב טובך וגו'}}. פעלת לחוסים בך דא הוא פעולתו. נגד בני אדם מהו אלא נגד עכו"ם. אשר צפנת ליראיך. מהו {{צ|אשר צפנת}}? וכי מאן יגזול ויטול מן ידוי מה דהוא בעי למיהב דכתיב {{צ|צפנת}}. אלא פוק וחמי עובדין דרחמנו דעבד קב"ה במה דאיהו מחי ביה יהיב אסוותא. במה מחי בשמאלא. בימינא קריב ובשמאלא מחי. במה דמחי ביה יהיב אסוותא לעולם כתיב ירמיה א (?)צפון תפתח הרעה. ובצפון מחי. דמתמן נפקי כל דינין וכל גזירי. קשיין. וביה שרי כל אגר טב וכל טיבו דזמין קב"ה למיהב לישראל. לזמנא דאתי קרי קב"ה לצפון ויימא ליה בך יהבית כל טיבו וכל אגר טוב לבני דסבלו כמה בישין בהאי עלמא על קדושת שמי. הב אגרין טבין דיהבית בך. הדא הוא דכתיב {{צ|אומר לצפון תני ולתימן אל תכלאי וגו'}}. וכי ארחא הכי הוא דדרום לממנע ברכאן והא כל ברכאן מסטרא דדרום וכל טבין דעלמא מדרום נפקי ואיהו אמר לתימן אל תכלאי אלא בההיא שעתא יתער קב"ה לאברהם ויימא ליה קום דהא מטא זמנא דאנא פריק לבנך למיהב לון אגר טב על כל מה דסבלו בגלותא ומגו דאברהם הוה בזבינו דלהון דכתיב {{צ|אם לא כי צורם מכרם}} דא אברהם. הוה ליה כמאן דלא טב בעינוי. ואחמי גרמיה כמאן דבעי דילקון על חוביהון יתיר ויימא גבו מחוביהון גבו מחטאיהון א"ל קב"ה לאברהם ידענא כלא איהו מה דאמרת לאנפין. אנא אוף הכי לאנפין. אל תכלאי אנא בעי לפייסא לך על בנך. לא תמנע טיבו מנהון לא תמנע אגר טב מנהון כמה וכמה סבלו על חוביהן ובגיני כך אומר לצפון תני. והיינו {{צ|אשר צפנת}}. ודא הוא מלה (ס"א דתהא) דההיא מבשרת. ותו תבשר זמנא תניינא בשעתא דשכינתא תסלק על ההוא טורא עלאה ותהך ותבשר לאבהן מיד תהך לירושלם ותחמי לה בחרבנא. תיעול לציון ותמן תקרקר קירא כמלקדמין על אתר בי מותבה ועל יקרא דילה בההוא אתר. ותמן אומיאת דלא תיטול מתמן ולא תפוק עד דקב"ה יפרוק לבנהא ודא חפצי בה. תבשד(?) כמלקדמין ואמרת צהלי ורני יושבת ציון כי גדול בקרבך וגו'. מאי {{צ|גדול בקרבך}}? דא קב"ה דאיהו אתי לגבה לאקמא לה מעפרא ויימא לה התנערי מעפר קומי שבי ירושלם ירושלם איהי וירושלם שמה ודאי. ובדא אוף הכי כמה חדו על חדו הוי לצדיקייא בגן עדן ובגין כך זכאה איהו מאן דנשמתיה בשבת אסהידת קמי מלכא על חדושא דאורייתא דקב"ה. וכל פמליא דיליה וכל אינון נשמתין דצדיקייא דהוו בגן עדן כלהו מתעטרן בההוא מלה. תו שמענא בוצינא <קטע סוף=דף קעג ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קעד|א}}<קטע התחלה=דף קעד א/>קדישא דכמה יקר על יקר ועטרה על עטרה מעטרן לאבוה דההוא ב"נ תמן בשעתא דאמר קב"ה אתכנשי למשמע חדושא ומלין חדתין דאורייתא משמיה דפלוני בר פלוני כמה אינון דנשקין על רישיה כמה צדיקייא מעטרין ליה כד נחתין. זכאה חולקהון דכל אינון דמשתדלין באורייתא יומא דשבתא משאר יומין. ע"כ: רעיא מהימנא (במדבר ט"ו) רֵאשִׁית עֲרִיסוֹתֵיכֶם חַלָּה תָּרִימוּ וְגוֹ', פִּקּוּדָא דָּא לְהַפְרִישׁ חַלָּה לַכֹּהֵן. חַלָּ"ה הָכִי חוּשְׁבָּנֵיהּ, מ"ג בֵּיצִּים, וְחוֹמֶשׁ בֵּיצָּה, חַד מֵחֲמֵשׁ. וְאִית חוֹמֶשׁ חַד מִן חַמְשִׁין, דְּאִיהוּ ן'. וְדָא סִימַן מָגֵ"ן, דְּאִיהוּ מִיכָאֵ"ל גַּבְרִיאֵ"ל נוּרִיאֵ"ל. חַלָה, שְׁכִינְתָּא. דִּבַאֲתָר דְּאִלֵּין מַלְאֲכִין תַּמָּן, אֲבָהָן תַּמָּן. וּבְאַתְרָא דַּאֲבָהָן תַּמָּן, שְׁכִינְתָּא תַּמָּן. וּבָה וַיְחַל, בָּהּ צַּלֵּינָא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (שמות לב) וַיְחַל מֹשֶׁה אֶת פְּנֵי יְיָ אֱלֹהָיו. (דברים ג) אֲדֹנָי יֶדוִֹד אַתָּה הַחִלּוֹתָ לְהַרְאוֹת אֶת עַבְדְּךָ. וּבָהּ חָלָה זְכוּת אָבוֹת. וּבָהּ תָּמָה זְכוּת אָבוֹת לָרְשָׁעִים. דַּהֲווֹ מְקַבְּלִים אַגְרַיְיהוּ בְּהַאי עָלְמָא. דְּמִסִטְרָא דִּימִינָא, דְּתַמָּן י' דְּאִיהוּ חָכְמָה, שֵׁרוּתָא דִּשְׁמָא דַּיְדוָֹד, דְּאִיהוּ אַחְזֵי זְכוּתָא עַל בְּנָהָא מִימִינָא, דְּתַמָּן רמ"ח פִּקוּדִין דַּעֲשֵׂה. מִסִּטְרָא דְּאָת ה' בַּתְרָאָה, דְּאִיהִי לִשְׂמָאלָא דִּגְבוּרָה, דְּתַמָּן לֹא תַּעֲשֶׂה, דְּאִינּוּן שס"ה, דְּתַמָּן נִדוֹנִין רְשָׁעִים גְּמוּרִים, תָּמָה לוֹן זְכוּת אָבוֹת, וְאִתְהַפָּךְ לוֹן שֵׁם יְהוָֹ"ה, הוה"י. וְאוֹלִיפְנָא מֵהָמָן הָרָשָׁע, (אסתר ה) וְכָל זֶה אֵינֶנּוּ שׁוְֹה לִי. (ע"כ רעיא מהימנא) {{צ|ויאמר יהוה אל משה לאמר דבר אל בני ישראל וגו' ועשו להם ציצית על כנפי בגדיהם לדורותם וגו'}}. {{ש}} ר' חזקיה פתח: {{צ|ויראני את יהושע הכהן הגדול וגו'}}. כמה זכאין אינון ישראל דקב"ה בעי ביקרהון על כל בני עלמא ויהב לון אורייתא קדישא ויהב לון נביאי מהימני דמדברי להו באורייתא בארח קשוט. תא חזי כל נביאי ונביאי דאוקים קב"ה לישראל כלהו אתגלי קב"ה עלייהו בדרגין עלאין קדישין וחמו זיו יקרא קדישא דמלכא מאתר עלאה אבל לא קריב כמשה דהוה קריב למלכא יתיר מכלא דהא זכאה חולקיה יתיר מכל בני עלמא דעליה כתיב {{צ|פה אל פה אדבר בו ומראה ולא בחידות}} ושאר נביאי הוו חמאן מאתר רחיקא כמה דאת אמר מרחוק יהוה נראה לי א"ר חזקיה הכי אוליפנא כתיב {{צ|וילך איש מבית לוי ויקח את בת לוי}}. {{צ|וילך איש}} - דא קב"ה כמה דאת אמר {{צ|יהוה איש מלחמה}}. {{צ|מבית לוי}} - דא קב"ה אתר דחכמה עלאה וההוא זוהר (ס"א נהר) מתחברן כחדא דלא מתפרשן לעלמין. {{צ|מבית לוי}} - דאשרי לויתן (ס"א כל חידו) בלחודוי בעלמא הדא הוא דכתיב {{צ|לויתן זה יצרת לשחק בו}}. {{צ|ויקח את בת לוי}} - דא קב"ה אתר דנהירו דסיהרא נהיר. {{צ|ותהר האשה ותלד בן}}. {{צ|האשה}} ודאי כמה דאת אמר {{צ|לזאת יקרא אשה}}. בקדמיתא {{צ|בת לוי}} הכי הוא ודאי וכי בת לוי בקדמיתא והשתא אשה? אלא הכי אוליפנא אתתא עד לא אזדווגת אתקריאת 'בת פלוני', בתר דאזדווגת אתקרי' 'אשה'. והכא בת ואשה כלא בחד דרגא היא. {{צ|ותצפנהו שלשה ירחים}} - אלין תלת ירחין דדינא קשיא שריא בעלמא. ומאי נינהו תמו"ז וא"ב וטב"ת. מאי קא משמע לן דעד דלא נחת משה לעלמא שכיח הוה הוא לעילא ועל דא אזדווגת ביה שכינתא מן יומא דאתיליד. מכאן אמר רבי שמעון רוחיהון דצדיקייא שכיחין אינון לעילא עד לא יחתון לעלמא. {{צ|ולא יכלה עוד הצפינו ותקח לו וגו'}} מאי {{צ|ותקח לו תיבת גמא}}? דחפת ליה בסימנהא למהוי נטיר מאינון נוני ימא דשאטין בימא רבא כמה דכתיב {{צ|שם רמש ואין מספר}}, והיא חפת ליה למהוי נטיר מנייהו בחפו (ס"א דסטרא דיובלא יקירא) דבני ימא בלא יקירא בתרי גוונין בחיוור ואוכס ואנח ליה למשה למישט בינייהו <קטע סוף=דף קעד א/> {{ממ זהר משולב|ג|קעד|ב}}<קטע התחלה=דף קעד ב/>לאשתמודע ביניהון בגין דזמין הוא לסלקא בינייהו זמנא אחרא לקבלא אורייתא. {{צ|ותרד בת פרעה}} - דא היא דאתיא מסטרא שמאלא דדינא קשיא כמה דאתמר {{צ|לרחוץ על היאור}}. {{צ|על היאור}} דייקא ולא "על הים". ואיתימא הא כתיב {{צ|ומטך אשר הכית בו את היאור}}. ומשה לא הכה אלא בים וקרייה קרא יאור אלא יאור הוה דמחא אהרן על ידא דמשה ושווייה קרא דאיהו עבד כהאי גוונא {{צ|וימלא שבעת ימים אחרי הכות יהוה את היאור}} ואהרן הכה אלא (ס"א על דא) עד דאתא סטרא דקב"ה קרייה קרא הכות יהוה לבתר קרייה בשמא דמשה. {{צ|ונערותיה הולכות}} - אינון שאר משריין דאתיין מסטרא דא. {{צ|ותפתח ותראהו את הילד}} - {{צ|ותראהו}} - "ותרא" מבעי ליה! מאי {{צ|ותראהו}}? והא אמר רבי שמעון לית לך מלה באורייתא או את חד באורייתא דלא אית ביה רזין יקירין ועלאין. אלא הכי אוליפנא רשימא דמלכא ומטרוניתא אשתכח ביה ואינון רשימא דוא"ו ה"א מיד {{צ|ותחמול עליו וגו'}}. עד כאן לעילא. מכאן ולהלאה לתתא בר האי קרא דכתיב {{צ|ותתצב אחותו מרחוק}} - אחותו דמאן? אחותו דהאי איהו דקרא לכנסת ישראל אחותי כמה דאת אמר {{צ|פתחי לי אחותי}}. {{צ|מרחוק}} כמה דאת אמר {{צ|מרחוק יהוה נראה לי}} מאי משמע? משמע דאינון זכאין עד דלא נחתו לעלמא אשתמודען אינון לעילא לגבי כלא וכ"ש משה ומשמע דנשמתהון דצדיקייא אתמשך מאתר עלאה כמה דאוקימנא. ורזא דמלה אוליפנא דמשמע דאב ואם אית לנשמתא כמה דאית אב ואם לגופא בארעא ומשמע דבכל סטרין בין לעילא בין לתתא מדכר ונוקבא כלא אתיא ואשתכח והא אוקמוה רזא דכתיב {{צ|תוצא הארץ נפש חיה}}. {{צ|הארץ}} - דא כנסת ישראל. {{צ|נפש חיה}} - נפשא דאדם קדמאה עלאה כמה דאתמר. אתא רבי אבא ונשקיה אמר ודאי שפיר קא אמרת והכא הוא כלא. זכאה חולקיה דמשה נביאה מהימנא על כל שאר נביאי עלמא בגין כך לא אשתדל ביה כד אסתלק מעלמא בר קב"ה דאעליה לפרגודיה ועל דא סליק משה בנבואה עלאה ובדרגין יקירין מכל נביאי עלמא ושאר נביאי חמאן בתר כותלין סגיאין. {{צ|ויראני את יהושע הכהן הגדול}}. מאי קא חמא דהוה קאים קמי מלאכא ומתלבש בלבושין מלוכלכין עד דכרוזא נפיק ואמר הסירו הבגדים הצואים מעליו. אמר רבי יצחק כתיב הכא {{צ|ועומד לפני המלאך}}. מאי {{צ|לפני המלאך}}? דהוה דאין דינוי ההוא דכתיב ביה {{צ|ואל תאמר לפני המלאך כי שגגה היא}}. מאי קא משמע לן דכל בר נש דלא זכי בהאי עלמא לאתעטפא בעטופא דמצוה ולאתלבשא בלבושא דמצוה - כדעייל בההוא עלמא קאים בלבושא טנופא דלא אצטריך וקאים בדינא עליה. תא חזי כמה לבושין מזדמנין בההוא עלמא וההוא בר נש דלא זכי בהאי עלמא בלבושין דמצוה כד עייל לההוא עלמא מלבשין ליה בחד לבושא דאשתמודע לגבי מאריהון דגיהנם וההוא לבושא ווי למאן דאתלבש ביה דהא כמה <קטע סוף=דף קעד ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קעה|א}}<קטע התחלה=דף קעה א/>גרדיני נמוסין זמינין לאחדא ביה ועיילי ליה לגיהנם ושלמה מלכא צווח ואמר {{צ|בכל עת יהיו בגדיך לבנים}}. תאנא ברזא דספרא דצניעותא ארבע מלכין נפקין לקדמות ארבע סהדי בהו תלין כענבים באתכלא צרירן בהו ז' רהיטין סהדין סהדותא ולא קיימין בדוכתייהו: <קטע סוף=דף קעה א/> {{ממ זהר משולב|ג|קעה|ב}}<קטע התחלה=דף קעה ב/>אמר רבי יהודה כמה סהדי עביד קב"ה לאסהדא בהו בבני נשא וכלהו בעיטא ובסהדותא קיימין לקבליה. קם בצפרא אושיט רגלוי למהך. סהדייא קיימין לקבליה מכריזין ואמרין {{צ|רגלי חסידיו ישמור וגו'}}. {{צ|שמור רגלך כאשר תלך}}. {{צ|פלס מעגל רגלך}}. אפתח עינוי לאסתכלא בעלמא סהדייא אמרי (שם) {{צ|עיניך לנכח יביטו}}. קם למללא סהדייא אמרי {{צ|נצור לשונך מרע וגו'}}. אושיט ידוי במלי עלמא סהדייא אמרי (שם) {{צ|סור מרע ועשה טוב}}. אי ציית להו יאות. ואי לא כתיב {{צ|והשטן עומד על ימינו לשטנו}} - כלהו סהדין עליה בחובוי לעילא. אי בעי בר נש לאשתדלא בפולחנא דקב"ה כלהו סהדין סניגורין קמיה וקיימין לאסהדא עליה טבאן בשעתא דאצטריך ליה. קם בצפרא מברך כמה ברכאן. אנו(?) תפילין ברישיה בין עינוי בעי לזקפא רישיה חמי שמא קדישא עלאה אחיד ורשים על רישיה ורצועין תליין מהאי גיסא ומהאי גיסא על לביה. הא אסתכל ביקרא דמאריה אושיט ידוי חמי ידא אחרא מתקשרא בקשורא דשמא קדישא אהדר ידיה ואסתכל ביקריה דאמריה אתעטף בעטופא דמצוה בארבע זיויין דכסותיה ארבע מלכין נפקין לקדמות ארבע. ארבע סהדי קשוט דמלכא תליין מארבע זיויין ותליין בהו כענבים באתכלא. מה אתכלא דאיהו חד ותליין ביה כמה ענבים מהאי סטר ומהאי סטר כך האי מצוה חדא ותליין ביה כמה ענבים וזגין וזמורין צרירין בהו. שבעה רהיטין אלין אינון שבעה צרירין דתכלתא דבעי לכרכא ביה בכל חד וחד, או לאסגאה עד תליסר מאן דיוסיף לא יוסיף עלייהו על תליסר מאן דימעט לא ימעט משבעה. ותאנא האי תכלת הוא רזא דדוד מלכא ודא חוטא דאברהם דזכה ביה לבנוי בתרוי מאי תכלת תכלית דכלא (ודאי) רבי יהודה אומר כסא הכבוד אקרי. רבי יצחק אמר שבעה כריכן דאיהי שכינתא שביעתא דכלא ודאי דהא היא מתברכא משיתא אחרנין על ידא דצדיק ואי תלת עשר תלת עשר אינון כמה דאוקמוה בתלת עשר מכילן והאי היא פתחא דכלהו. והיא חוטא חד ורשימא בגוונהא וגוונא דילה נפיק מחד נונא דאזיל בים כנרת וכנרת על שמה אתקרי ועל דא כנור הוה תלוי לעילא מערסא דדוד דהא (דדוד) ודאי איהו כנור דדוד מנגן מאליו למלכא קדישא עלאה ובגין כך גוונוי עייל עד רקיעא ומרקיעא עד כורסייא והכא כתיב מצוה כמה דאת אמר {{צ|מצות המלך היא}} {{צ|מדוע אתה עובר את מצות המלך}}. {{צ|כי מצות המלך}}. ותאנא יסודא ושרשא במלכא מתעטרין כחדא והאי הוא כתרא ופתחא לכל שאר כתרין דכתיב פתחו לי שערי צדק. וכתיב (שם) {{צ|זה השער ליהוה}} ועל דא כתיב {{צ|וראיתם אותו וזכרתם את כל מצות יהוה}} לאכללא בהאי כל שאר כתרין ועל דא אינון סהדי סהדותא ולא קיימי בדוכתייהו בגין דאיהי מצות ותנינן תשמישי מצוה נזרקין. ואי תימא הא לולב וערבה וכו' תשמישי קדושה אינון אמאי נזרקין. אלא תשמישי קדושה בגין דרשימין בכתיבה דשמא קדישא. א"ר יצחק אינון חוטין לאחזאה היך תליין מכאן ומכאן לד' סטרי עלמא מהאי אתר ואיהי שלטא על כלא ברזא דלב דאיהי לבא דכל האי עלמא ולבא דעלאי ותליא בלב עלאה וכלא הוא בלב דנפק מחכמה עלאה. א"ר יצחק שעורא דהאי (ס"א ואורכא) דהאי אתמר באתוון גליפן דר' אלעזר. א"ר יהודה אמר קב"ה מאן דבעי למהך בתר דחלתי יהך בתר לבא דא ובתר עיינין דקיימין עלה. מאן אינון עיינין כמה דאת אמר {{צ|עיני יהוה אל צדיקים}} אבל אתם {{צ|לא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם}}. מ"ט <קטע סוף=דף קעה ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קעו|א}}<קטע התחלה=דף קעו א/>בגין דאתם זונים אחריהם. אמר רבי חייא מאי טעמא הכא יציאת מצרים דכתיב אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים אלא בגין דכד נפקו ממצרים בהאי חולקא עאל ובהאי קטיל קב"ה קטולא דמצרים ועל דא באתריה אתדכר ובאתריה אזדהר להו בדא. מאי באתריה בגין דהאי מצוה היא אתר דילה. תאני ר' ייסא כתיב {{צ|כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות}}. {{צ|כימי}} - "כיום" מבעי ליה דהא בחד זמנא נפקו ולא אתעכבו!? אלא כאינון יומין עלאין דאתברכא בהו כנסת ישראל כך זמין קב"ה לאפקא להו ישראל מן גלותא וכדין כתיב {{צ|ואמרתם ביום ההוא הודו ליהוה קראו וגו' זמרו יהוה כי גאות עשה מודעת זאת בכל הארץ}}. מאי {{צ|מודעת זאת}}? בגין דהשתא אשתמודעא זאת בעטופא דמצוה בההוא זמנא אשתמודעא זאת בכמה נמוסין דילה דיעביד קב"ה אתין ונסין בעלמא כדין כתיב {{צ|ביום ההוא יהיה יהוה אחד ושמו אחד}}. '''ברוך יהוה לעולם אמן ואמן. ימלוך יהוה לעולם אמן ואמן''': <קטע סוף=דף קעו א/> ==פרשת שלח לך - רעיא מהימנא== {{להשלים}} -------------- 4ecr4vckrhhqdumgo7mbuk7tx9agng3 3019923 3019913 2026-06-14T20:23:15Z Mosheperets 24967 /* פרשת בהעלותך - זהר */ הגהה 3019923 wikitext text/x-wiki {{סרגל ניווט|זוהר||חלק כה|חלק כו|חלק כז}} __TOC__ ==פרשת בהעלותך - זהר== {{ממ זהר משולב|ג|קמח|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קמח ב/>'''{{צ|וידבר יהוה אל משה לאמר דבר אל אהרן ואמרת אליו בהעלותך את הנרות וגו'}} {{הפניה לפסוקים|במדבר|ח|א|ב}}''' {{ש}} רבי יהודה פתח {{צ|והוא כחתן יוצא מחופתו וגו'}} {{ממ|תהלים|יט|ו}} - זכאה חולקיהון דישראל דקב"ה אתרעי בהון ויהב להון אורייתא דקשוט, אילנא דחיי דביה ירית בר נש חיין להאי עלמא וחיין לעלמא דאתי. דכל מאן דאשתדל באורייתא ואחיד בה - אחיד בחיין, וכל מאן דשביק מלי דאורייתא ואתפרש מאורייתא - כאלו מתפרש מחיין. בגין דהיא חיין וכל מלוי חיין. הדא הוא דכתיב {{צ|כי חיים הם וגו'}} {{ממ|משלי|ד|כב}}. וכתיב {{צ|רפאות תהי לשרך וגו'}} {{ממ|משלי|ג|ח}}. תא חזי אילנא דחיי אחיד מעילא לתתא. והאי שמשא דנהיר לכלא - נהורא דיליה שארי מרישא, ואתפשט בגופא דאילנא בארח מישר. תרין סטרין אחידן ביה - חד לצפון וחד לדרום. חד ימינא וחד שמאלא. בשעתא דשמשא נהיר כמה דאתמר מההוא גופא דאילנא - אתקיף לדרועא דימינא ואנהיר בתוקפיה. ומתוקפיה נהיר שמאלא ואתכליל בנהוריה. {{צ|והוא כחתן יוצא מחפתו}} - מאן איהו {{צ|חפתו}}? דא איהו {{צ|עטרה שעטרה לו אמו ביום חתנתו}} {{ממ|שיר|ג|יא}}.{{ש}} {{צ|יוצא מחפתו}} - דא איהו רישא דכל נהורא, כמה דאת אמר בקרא דאבתריה - {{צ|מקצה השמים מוצאו}} {{ממ|תהלים|יט|ז}}. דא שירותא דכלא דאקרי {{צ|מקצה השמים}}, וכדין נפיק כחתן ממש כד נפיק לאערעא לכלתיה רחימתא דנפשוי ופריש דרועוי ומקבל לה. כהאי גוונא {{צ|והוא כחתן יוצא מחפתו}} - אזלא שמשא ואתפשט לגבי מערב. כיון דמערב אתקריב, סטר צפון אתער לקבליה בקדמיתא, וקריב למערב וזויג לה{{הערה|הכי גריס הרמק (המתוק מדבש)}} באתריה כמה דאתמר, דכתיב {{צ|שמאלו תחת לראשי}} {{ממ|שיר|ח|ג}}. ולבתר סטר דרום דאיהו ימינא דכתיב {{צ|וימינו תחבקני}}. כדין {{צ|ישיש כגבור לרוץ ארח}} - לאנהרא סיהרא ואוקמוה. תא חזי '''{{צ|בהעלותך את הנרות}}''' - אלין בוצינין עלאין דכלהו נהירין כחדא מן שמשא. '''(חסר כאן)''' {{להשלים}} ר' אבא פתח: {{צ|אשרי העם יודעי תרועה יהוה באור פניך יהלכון}} {{ממ|תהלים|פט|טז}}. {{ש}} האי קרא אוקמוה, אבל תא חזי זכאין אינון ישראל! <קטע סוף=דף קמח ב/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קמט|א}}{{ש}}<קטע התחלה=דף קמט א/> דקב"ה יהב לון אורייתא קדישא, ואוליף לון ארחוי לאתדבקא ביה ולמיטר פקודי דאורייתא למזכי בהו לעלמא דאתי, וקריב להו בשעתא דנפקו ממצרים - דהא כדין אפיק לון מרשותא אחרא וסליק לון לאתאחדא בשמיה. וכדין אקרון בני ישראל 'בני חורין' מכלא - דלא יתבו תחות רשותא אחרא, וסליק לון לאחדא בשמיה דסליק על כלא דשליט על עלאין ותתאין. ומגו רחימותא דלהון קרא לון {{צ|בני בכורי ישראל}} כגוונא עלאה. ועל דא קטל כל בכור דלעילא ותתא, ושרא קטירין ואסירין דעלאין ותתאין, בגין לאפקא לון ועבד לון בני חורין מכלא. ועל דא לא בעא קב"ה לא מלאך ולא שרף אלא איהו. ועוד דהא איהו ידע לאבחנא ולמנדע כלא ולמשרי אסירין. ולאו אינון ברשותא דשליחא אחרא אלא בידיה. תא חזי בההוא ליליא דבעא קב"ה לקטלא כל אינון בכורי כמה דאתמר, בשעתא דרמש ליליא אתו מזמרין לזמרא קמיה. אמר לון "''לאו עידן הוא! דהא שירתא אחרא מזמרין בני בארעא!''". בשעתא דאתפליג ליליא - אתער רוח צפון, וקב"ה כדין עבד נוקמין וישראל מזמרין ואמרין הלילא בקול רם, וכדין עבד לון בני חורין מכלא. ומלאכין עלאי וכל משריין כלהו הוו צייתין להון לקליהון דישראל. בתר דאתגזרו - רשימו לבתיהון מההוא דמא ומדמא דפסחא, בתלת רשימין - על המשקוף ועל שתי המזוזות. מאי טעמא? הא אוקמוה בגין דאיהו רשימא קדישא, ומחבלא כד איהו נפיק וחמי ההוא דמא דהוה רשים על ההוא פתחא -- חייס עלייהו דישראל. הדא הוא דכתיב {{צ|ופסח יהוה על הפתח וגו'}} {{ממ|שמות|יב|כג}}. הכא אית לאסתכלא. אי קודשא בריך הוא אתי וקטיל בארעא דמצרים ולא שליח אחרא - רשימא דא דעל פתחא למה? והא כלא גלי קמיה!? {{ש}} ותו מהו {{צ|ולא יתן המשחית}}?! "ולא ישחית" מבעי ליה?! {{ש}} אלא ודאי הכי הוא דכתיב {{צ|ויהו"ה הכה כל בכור}} {{ממ|שמות|יב|כט}} - {{צ|ויהו"ה - הוא ובית דינו}}. וההוא בי דינא הכא אשתכח. מכאן דבכלא בעי לאחזאה עובדא בגין לאשתזבא! דהא כגוונא דא על גבי מדבחא בגין דלא אשתכח מחבלא. האי בעובדא. ובזמנא דלא אצטריך האי - כגון ראש השנה דאיהו יומא דדינא ומאריהון דלישנא בישא קיימין עלייהו דישראל - בעינן מלין צלותין ובעותין ובעינן לאחזאה עובדא כמה דאוקימנא והא אתמר. ובמה? בשופר, לאתערא שופרא אחרא. ואנן מפיקין בההוא קלא רחמי ודינא כחדא, כלא כדקא יאות, כמה דההוא שופר עלאה אפיק קלא דאיהו כללא כחדא. ולאתערא רחמי קאזלינן, ולתברא מאריהון דדינא דלא ישלטון בהאי יומא. {{ש}} וכד רחמי מתערין - כלהו בוצינין עלאין נהרין מהאי גיסא ומהאי גיסא. כדין {{צ|באור פני מלך חיים}} {{ממ|משלי|טז|טו}}. תא חזי בשעתא דכהנא אתכוון לאדלקא בוצינין לתתא והוה קריב קטורת בוסמין - בההוא שעתא כדין בוצינין עלאין נהרין ואתקטר כלא כחדא, וחדו וחדוותא אשתכח בכלהו עלמין. הדא הוא דכתיב {{צ|שמן וקטורת ישמח לב}} {{ממ|משלי|כז|ט}}. {{ש}} ועל דא '''{{צ|בהעלותך את הנרות}}'''. '''רבי אלעזר ור' יוסי ור' יצחק''' הוו אזלי באורחא. {{ש}} פגעו באינון טורי קרדו. {{ש}} עד דהוו אזלי - זקף עינוי ר' אלעזר וחמי אינון טורי רמאי, והוו חשוכן ודחלן בדחילו. {{ש}} א"ר אלעזר לאינון חברייא: "''אלו אבא הכא - לא הוה דחילנא! אבל כיון דאנן תלתא ומלי דאורייתא ביננא - דינא הכא לא אשתכח!''" פתח ר' אלעזר ואמר: כתיב {{צ|ותנח התיבה בחדש השביעי וגו' על הרי אררט וגו'}} {{ממ|בראשית|ח|ד}}. {{ש}} כמה חביבין מלי דאורייתא! דבכל מלה ומלה אית רזין עלאין ואורייתא כלא עלאה איקרי! ותנינן בתליסר מכילן דאורייתא {{צ|כל דבר שהיה בכלל ויצא מן הכלל ללמד - לא ללמד על עצמו יצא - אלא ללמד על הכלל כלו יצא}}. <קטע סוף=דף קמט א/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קמט|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קמט ב/>דהא אורייתא דאיהי כללא עלאה - אע"ג דנפק מנה חד ספור בעלמא - ודאי לא אתי לאחזאה על ההוא ספור, אלא לאחזאה מלין עלאין ורזין עלאין! ולא ללמד על עצמו יצא - אלא ללמד על הכלל כלו יצא! בגין דההוא ספור דאורייתא או ההוא עובדא - אע"ג דהוא נפקא מכללא דאורייתא - לאו לאחזאה על גרמיה נפק בלבד, אלא לאחזאה על ההוא כללא עלאה דאורייתא כלא נפק! כגון האי דכתיב {{צ|ותנח התיבה בחדש השביעי בשבעה עשר יום לחדש על הרי אררט}}. ודאי האי קרא מכללא דאורייתא נפק ואתי בספור דעלמא! מאי אכפת לן אי שרי בהאי או בהאי - דהא באתר חד לישרי?! אלא ללמד על הכלל כלו יצא! וזכאין אינון ישראל דאתיהיב להו אורייתא עלאה אורייתא דקשוט! ומאן דאמר דההוא ספורא דאורייתא לאחזאה על ההוא ספור בלבד קאתי - תיפח רוחיה! דאי הכי לאו איהי אורייתא עלאה אורייתא דקשוט. אלא ודאי אורייתא קדישא עלאה איהי אורייתא דקשוט. תא חזי מלך בשר ודם לאו יקרא דיליה הוא לאשתעי מלה דהדיוטא - כל שכן למכתב ליה. ואי סליק בדעתך דמלכא עלאה קב"ה לא הוו ליה מלין קדישין למכתב ולמעבד מנייהו אורייתא, אלא דאיהו כניש כל מלין דהדיוטין כגון מלין דעשו, מלין דהגר, מלין דלבן ביעקב, מלין דאתון, מלין דבלעם, מלין דבלק, מלין דזמרי - וכניש להו וכל שאר ספורין דכתיבין ועביד מנייהו אורייתא. אי הכי אמאי אקרי 'תורת אמת' - {{צ|תורת יהוה תמימה. עדות יהוה נאמנה. פקודי יהוה ישרים. מצות יהוה ברה. יראת יהוה טהורה. משפטי יהוה אמת}}?! וכתיב {{צ|הנחמדים מזהב ומפז רב}} - אלין אינון מלי דאורייתא! {{ש}} אלא ודאי אורייתא קדישא עלאה איהו אורייתא דקשוט, {{צ|תורת יהוה תמימה}}, וכל מלה ומלה אתייא לאחזאה מלין עלאין. דההוא מלה דההוא ספור לאו לאחזאה על גרמיה בלבד קא אתיא - אלא לאחזאה על ההוא כללא קאתי כמה דאוקימנא. תא חזי {{צ|ותנח התיבה וגו'}}. האי קרא כך איהו והא אתמר. בשעתא דדינא תלי על עלמא ודינין שריין, וקב"ה יתיב על כורסייא דדינא למידן עלמא בההוא כורסייא - כמה רשימין אתרשימו ביה! כמה פיתקין גניזין בגויה! בגו אחמתא דמלכא כלהו ספרים דפתיחו תמן אתגניזו. ובגין כך לא אתנשי מלה מן מלכא. והאי כורסייא לא אתקן ולא שריא אלא ב{{צ|חדש השביעי}} דאיהו יומא דדינא, יומא דכל בני עלמא אתפקדון ביה. כלהו עברין קמי ההוא כרסייא.{{ש}} ועל דא {{צ|ותנח התבה בחדש השביעי}} - בחדש השביעי ודאי! דאיהו דינא דעלמא. {{צ|על הרי אררט}} - אלין מאריהון דדינין, מאריהון דיבבא ויללא. דכלהו שכיחין בההוא יומא קמי קב"ה. וכמה מארי תריסין אתערו בהאי יומא, וכלהו קיימי תחות ההוא כרסייא בדינא דעלמא. וישראל מצלאן צלותא בההוא יומא ובעאן ומתחננן קמיה, ותקעין בשופר, וקב"ה חייס עלייהו ומהפך דינא לרחמי. וכל עלאי ותתאי פתחי ואמרי {{צ|אשרי העם יודעי תרועה}}. ועל דא בעינא בההוא יומא דההוא דתקע דידע עקרא דמלה, ויכוון ביה בתרועה ויעביד מלה בחכמתא. ועל דא כתיב {{צ|אשרי העם '''יודעי''' תרועה}} ולא כתיב "תוקעי תרועה". והא אתמר. אזלו כל ההוא יומא. {{ש}} כד רמש ליליא סליקו לחד אתר ואשכחו חד מערתא. {{ש}} אמר רבי אלעזר "''ליעול חד גו מערתא אי אשתכח אתר דאיהו יתיר מתתקן''".{{ש}} עאל ר' יוסי וחמא מערתא אחרא בגויה, נהורא דשרגא ביה. {{ש}} שמע חד קלא דהוה אמר '''{{צ|בהעלותך את הנרות אל מול פני המנורה יאירו שבעת הנרות}} {{ממ|במדבר|ח|ב}}''' - ''הכא נטלא כנסת ישראל נהורא.''<קטע סוף=דף קמט ב/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קנ|א}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קנ א/>''ואמא עלאה מתעטרא, וכלהו בוצינין מינה נהרין. בה תרין טופסירין דקיקין פרחין. שושבינין כלהו קטרין לגבי עלאה ומתמן לתתא''. שמע ר' יוסי וחדי. {{ש}} אתא לגבי ר' אלעזר. {{ש}} אמר ליה ר' אלעזר: "''ניעול! דקב"ה אקדים לן האי יומא לאתרחשא לן בנסין''". {{ש}} עאלו. {{ש}} כיון דעאלו חמו תרין בני נשא דהוו לעאן באורייתא. {{ש}} אמר רבי אלעזר {{צ|מה יקר חסדך אלהים ובני אדם בצל כנפיך יחסיון}}! {{ממ|תהלים|לו|ח}} {{ש}} קמו אלין ויתבי כלהו וחדו כלהו. {{ש}} אמר רבי אלעזר: {{צ|מה יקר חסדך אלהים}} דאשכחנא לכו! חסד עבד לן קב"ה באתר דא! השתא אדליקו בוצינין! פתח רבי יוסי ואמר: '''{{צ|בהעלותך את הנרות}}''' - {{צ|בהעלותך}} ממש! באדלקותך! דהא כחדא אתעביד על ידא דכהנא תרין פולחנין דאינון קשורא חדא. ומאן אינון? שמן וקטרת, כדכתיב {{צ|שמן וקטרת ישַמח לב}} {{ממ|משלי|כז|ט}} דכתיב {{צ|והקטיר עליו אהרן קטרת סמים בבקר בבקר בהיטיבו את הנרת יקטירנה}} {{ממ|שמות|ל|ז}}, וכתיב {{צ|ובהעלות אהרן את הנרות בין הערבים יקטירנה}} {{ממ|שמות|ל|ח}}. {{ש}} מאי שנא הכא {{צ|בהטיבו}} ומאי שנא התם {{צ|ובהעלות}}? * אמר ר' יהודה: כלא חד מלה! * רבי יוסי אמר: {{צ|בהטיבו}} - כמה דאת אמר {{צ|כי טובים דודיך מיין}} {{ממ|שיר|א|ב}}. {{צ|טובים}} - רווי חמרא, כמה דאת אמר {{צ|ונשבע לחם ונהיה טובים}} {{ממ|ירמיהו|מד|יז}}. * ר' יהודה אמר: הטבה ממש! כמה דאת אמר {{צ|וטוב לב משתה תמיד}} {{ממ|משלי|טו|טו}}. {{צ|ובהעלות}} - דהא בזמנא דאתשקיין ואתרוויין משקיו דנחלא - כדין עלאין עלוין וברכן אשתכחו בכלהו וחדו בכלא. ועל דא {{צ|ובהעלות}}. * רבי אחא אמר: בשעתא דעמיקא דכלא נהיר - נהיר בנחלא. ונחלא נגיד בארח מישר לאשקאה כלא. כדין כתיב {{צ|בהטיבו}}, בגין דהא מעומקא דכלא נפקי. {{צ|בהעלות}} - דאתי מסטרא עלאה דעמיקא דכלא דאקרי 'מחשבה'. וכלא חד מלה! וכדין כנסת ישראל אתברכא, וברכאן אשתכחי בכלהו עלמין. רבי יצחק פתח: כתיב {{צ|בנה בניתי בית זבול לך מכון לשבתך עולמים}} {{ממ|מ"א|ח|יג}}. {{ש}} {{צ|בית זבול}} - בית זבול ודאי! כד אתפקדו בידהא כל גנזי מלכא ושלטא בהו - כדין אקרי {{צ|בית זבול}}. ורקיע חד אית דאקרי {{צ|זבול}} - דהא דא אשכח לקבלא ברכאן ולסדרא כלא. והאי אקרי {{צ|בית זבול}}. תא חזי כתיב {{צ|ולזבולן אמר שמח זבולן בצאתך ויששכר באהלך}} {{ממ|דברים|לג|יח}} - מלמד דאשתתפו כחדא; דא נפיק ואגח קרבא, ודא יתיב ולעי באורייתא. ודא יהיב חולקא לדא, ודא יהיב חולקא לדא. בחולקיה דזבולון ימא, וכנסת ישראל אקרי {{צ|ים כנרת}}. והכי אתחזי בגין דהא תכלת נפיק מתמן ואוקמוה. דהא לתתא כגוונא דלעילא; ים כנרת לעילא, ים כנרת לתתא. תכלת לעילא, תכלת לתתא. וכלא באתר חד! ועל דא ירית זבולון למיפק לאגחא קרבא. ומנלן דהכי הוא? דכתיב {{צ|עמים הר יקראו שם יזבחו זבחי צדק}} {{ממ|דברים|לג|יט}}. {{צ|זבחי צדק}} ודאי! מאי טעמא? {{צ|כי שפע ימים יינקו}}. ויששכר חולקיה באורייתא, ויהיב לזבולון חולקא דאורייתא ודאי. ועל דא אשתתפו כחדא לאתברכא זבולון מיששכר - דברכתא דאורייתא היא ברכתא דכלא. ר' אבא אמר אחסנתא דאורייתא ודאי הכי הוא! ודרגא דא שתיתאה יהיב אגר אורייתא ואחסין לה לכנסת ישראל. אחסין חוורא לתכלתא. ועל דא תנינן {{צ|משיכיר בין תכלת ללבן}}. דישתמודען גווני. דהא כדין אקרי '''בקר''', וחוורא אתי לעלמא ותכלתא אתעבר. ועל דא כל קרבין דמלכא וכל זייני מלכא בידהא אתמנן. והא אוקימנא. {{קטן|'''(חסר תחלת המאמר. ועיין [[זהר חלק ג רפו א|פרשה וילך רפו א]])'''}}{{ש}} {{צ|באר חפרוה שרים כרוה נדיבי העם}} {{ממ|במדבר|כא|יח}}. {{ש}} {{צ|באר}} - דא כנסת ישראל. {{צ|חפרוה שרים}} - דא אבא ואמא דאולידו לה. {{צ|כרוה נדיבי העם}} - אלין אבהן דכתיב {{צ|נדיבי עמים נאספו עם אלהי אברהם וגו'}}. <קטע סוף=דף קנ א/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קנ|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קנ ב/>בגין לאתברכא מנהון על ידא דדרגא חד. ומנו? צדיק דקאים עלה. ועל דא אמרינן כד האי באר נטלא - בסיועא דאבהן נטלא! ואקרי {{צ|'''באר'''}} ואקרי {{צ|'''ים'''}}. {{ש}} אקרי {{צ|'''באר'''}} - בשעתא דיצחק נפק מזיינא מסטרא דאימא ואתי לאמשכא אבתרא דדא, ומלי לה. כדין אקרי 'באר דיצחק' 'באר דמרים'. והא אוקמוה.{{ש}} {{צ|'''ים'''}} - כד אתנהרא מנהרא עלאה דאבא - כדין אקרי 'ים' דנחלין אזלן לגווה, כמה דאת אמר {{צ|כל הנחלים הולכים אל הים והים איננו מלא}} {{ממ|קהלת|א|ז}}. ומיומא דגלתה כנסת ישראל בגלותא כתיב {{צ|אזלו מים מני ים}} {{ממ|איוב|יד|יא}} - דא כנסת ישראל. {{צ|ונהר יחרב ויבש}} - דא צדיק. ועל דא כתיב {{צ|הצדיק אבד וגו'}} {{ממ|ישעיה|נז|א}} - דהוא הוה נהר עלאה ויקירא דעייל בגווה. והוא כניש כל אינון נהרין ונחלין דנגדין מנגידו דההוא נהר קדישא דלא פסקין מימוי לעלמין, דנגיד ונפיק מעדן עלאה, והוא עייל בגווה ומלי אגמהא. ומתמן ירתין עלמין כלהו ברכן בכלא. תא חזי בשעתא דאתברכא כנסת ישראל - עלמין כלהו אתברכן! וישראל לתתא ינקין ומתברכן בגינה. והא אוקימנא. דהיא אגנא עלייהו דישראל כמה דאתמר. כתיב {{צ|ויסע מלאך האלהים ההלך לפני מחנה ישראל וילך מאחריהם ויסע עמוד הענן מפניהם ויעמד מאחריהם}} {{ממ|שמות|יד|יט}}. {{ש}} {{צ|מלאך האלהים}} - דא כנסת ישראל, והא אוקימנא. דההיא שעתא בסיועא דאבהן נטלא, וכד אינון משתכחין לגבה - כלא משתכחי. ובגין כך אתמסר באלין קראי שמא קדישא דכליל בהון אבהתא כמה דאוקימנא. חד קרא כסדרא, וחד למפרע, וחד כסדרא. * {{צ|ויסע מלאך האלהים ההולך וגו'}} - דא כסדרא בגין דאברהם אשתכח הכא, וכל אינון דאתו מסטריה. ועל דא איהו כסדרא כגוונא דא: [[קובץ:ויסע טבלה.PNG||300px|]] : '''{{קטן|(אמר המגיה כאן מצאתי כתוב פסוק ויסע כסדר כל אות ואות בבית אחד במרובע עם זה הלשון ותמצאם כולם בסוף חלק שני)}}''' הכא אתעטר אברהם בעטרוי ואעטר לה לכנסת ישראל. ואלין אתוון כלהו בארח מישר למיהך ביממא דכתיב {{צ|יומם יצוה יהוה חסדו ובלילה שירה עמי}} {{ממ|תהלים|מב|ט}}. ועל דא כתיב {{צ|ויסע}}. אימתי נטלין במטלנייהו? הוי אימא ביממא כד נהיר שמשא. {{ש}} ודא חד קרא דאיהו בשבעין ותרין אתוון. תניינא דיצחק הכי נמי דאשתכח בע"ב אתוון לאשתכחא בדינא לגבי מצראי, ולגבי ישראל ברחמי. ועל דא כתיב {{צ|ויבא בין מחנה מצרים ובין מחנה ישראל}} {{ממ|שמות|יד|כ}} - לקביל אלין ולקביל אלין. {{צ|ויהי הענן והחשך}} - דהכי הוא. יומא דיצחק דעיבא הוי. עננא וחשוכא מניה הוא. ובגין כך סדורא דאתוון למפרע ולא בארח מישר, כגוונא דא: [[קובץ:ויבא טבלה.PNG||300px|]] : '''{{קטן|(כאן מצאתי כתוב פסוק ויבא למפרע כל אות ואות בבית אחד במרובע עם זה הלשון)}}''' ועל דא אתוון כלהו למפרע דכתיב {{צ|ויהי הענן והחשך}}, דכיון דעאל יצחק בדינוי - {{צ|לא קרב זה אל זה}} כתיב. {{צ|זה אל זה}} - אינון דאתו מסטרא דאברתם - לא קריבו דא בדא! דהא לא יכלין! בגין דהאי באר אתדבקא ביצחק כמה דאת אמר {{צ|ויאר את הלילה}} - דכד אתמלייא לאתחברא ביצחק לא קרב זה אל זה ולא יכיל לקרבא. עד דאתא יעקב ואתחבר באברהם, ונטל ליצחק ושארי ליה באמצעיתא. כדין אתקשר מהימנותא דא בדא ודא בדא ואשתזיבו ישראל. {{ש}} ותנינן באתר דאבהתא אשתכחי - שאר צדיקייא משתכחי גבייהו. ועל דא שמא דא סליק לסטרין אחרנין מתפרשן, אע"ג דכלהו נפקין לארחא חד. כד נהרא האי '''באר''' מסטרא דיצחק ואתקשר ביה - אתעביד ימא רבא תקיפא, וגלגלין תקיפין סליקין ונחתין בזעף ורוגזא בתקיפו. <קטע סוף=דף קנ ב/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קנא|א}}{{ש}}<קטע התחלה=דף קנא א/>נטיל לעילא. סליק ונחית לתתא. אברהם אתי לקבליה. ומגו רוגזא וזעפא וחימתא ותקיפו - זה אל זה לא הוו מתקרבין. עד דאתא יעקב ושכיך רוגזא ומאיך ותבר גלגלי ימא. הדא הוא דכתיב {{צ|ויט משה את ידו על הים ויולך יהוה את הים ברוח קדים עזה וגו'}} {{ממ|שמות|יד|כא}}. מאי {{צ|ברוח קדים עזה}}? דא רוח יעקב! {{צ|עזה}} - תקיף לקבליה לתברא רוגזא דהאי ימא. {{צ|וישם את הים לחרבה ויבקעו המים}} - אריק ימא מימי רוגזין, ואתפליגו מיא לסטרא דאברהם ולסטרא דיעקב. הדא הוא דכתיב {{צ|ויבקעו המים}} - לסטרא דא ולסטרא דא. ועל דא אתוון כלהו בארח מישר כדקא יאות. [[קובץ:ויט טבלה.PNG||300px|]] : '''{{קטן|(כאן היה כתוב פסוק ויט כסדר כל אות ואות בבית אחד במרובע עם זה הלשון)}}''' אלין אתוון בארח מישר בסטר דיעקב, וכל אינון דאתו מסטריה. וכד אתא יעקב אתחבר באברהם, ונטל ליצחק ושארי ליה באמצעיתא - כדין אתקשר מהימנותא; דא בדא ודא בדא. ועל דא עובדא כתקונא דשמא קדישא בזווגא דאבהן אשתמודע דאיהו קשורא חד, קשורא מהימנא, למהוי רתיכא שלימתא. ובזווגא דאבהן כחדא אתעביד כלא. וידעין חברייא למיהך בארח מישר לאתקנא עובדין כדקא יאות. ובשמא דא קשורא דאבהן אשתכחן אורחין לדינא ולרחמי. לסיוע. לחסד. לדחילו. לאורייתא. לחיי. למותא. לטב. לביש. זכאין אינון צדיקייא דידעין אורחוי דאורייתא וידעין למיהך באורחוי דמלכא קדישא! זכאין אינון בעלמא דין ובעלמא דאתי! [[קובץ:עב שמות טבלה.PNG||400px|]] {| class="wikitable" |+ טבלת ויקיטקסט ממוספרת עם חישוב גימטריא |- | 1. {{גמט|והו}} || 2. {{גמט|ילי}} || 3. {{גמט|סיט}} || 4. {{גמט|עלם}} || 5. {{גמט|מהש}} || 6. {{גמט|ללה}} || 7. {{גמט|אכא}} || 8. {{גמט|כהת}} |- | 9. {{גמט|הזי}} || 10. {{גמט|אלד}} || 11. {{גמט|לאו}} || 12. {{גמט|ההע}} || 13. {{גמט|יזל}} || 14. {{גמט|מבה}} || 15. {{גמט|הרי}} || 16. {{גמט|הקם}} |- | 17. {{גמט|לאו}} || 18. {{גמט|כלי}} || 19. {{גמט|לוו}} || 20. {{גמט|פהל}} || 21. {{גמט|נלך}} || 22. {{גמט|ייי}} || 23. {{גמט|מלה}} || 24. {{גמט|חהו}} |- | 25. {{גמט|נתה}} || 26. {{גמט|האא}} || 27. {{גמט|ירת}} || 28. {{גמט|שאה}} || 29. {{גמט|ריי}} || 30. {{גמט|אום}} || 31. {{גמט|לכב}} || 32. {{גמט|ושר}} |- | 33. {{גמט|יחו}} || 34. {{גמט|להח}} || 35. {{גמט|כוק}} || 36. {{גמט|מנד}} || 37. {{גמט|אני}} || 38. {{גמט|חעם}} || 39. {{גמט|רהע}} || 40. {{גמט|ייז}} |- | 41. {{גמט|ההה}} || 42. {{גמט|מיכ}} || 43. {{גמט|וול}} || 44. {{גמט|ילה}} || 45. {{גמט|סאל}} || 46. {{גמט|ערי}} || 47. {{גמט|עשל}} || 48. {{גמט|מיה}} |- | 49. {{גמט|והו}} || 50. {{גמט|דני}} || 51. {{גמט|החש}} || 52. {{גמט|עמם}} || 53. {{גמט|ננא}} || 54. {{גמט|נית}} || 55. {{גמט|מבה}} || 56. {{גמט|פוי}} |- | 57. {{גמט|נמם}} || 58. {{גמט|ייל}} || 59. {{גמט|הרח}} || 60. {{גמט|מצר}} || 61. {{גמט|ומב}} || 62. {{גמט|יהה}} || 63. {{גמט|ענו}} || 64. {{גמט|מחי}} |- | 65. {{גמט|דמב}} || 66. {{גמט|מנק}} || 67. {{גמט|איע}} || 68. {{גמט|חבו}} || 69. {{גמט|ראה}} || 70. {{גמט|יבמ}} || 71. {{גמט|היי}} || 72. {{גמט|מום}} |} : {{קטן|(וכאן מצאתי הע"ב שמות היוצאים מג' פסוקים אלו במרובע. כל שם ושם מג' אותיות בבית אחד. י"שר ה"פוך י"שר - וסימניך '''יהי''' אור. ולא הדפסתי אותו מפני יקר תפארת קדושתו)}} הא אבהן במטלנין בעובדין בקשורין דמתקשרי דא בדא. וכד מתחברן כחדא - לית מאן דיקום קמייהו! {{ש}} ותנינן באתר דאבהתא אשתכחו - שאר צדיקייא משתכחי גבייהו. ועל דא שמא דא סליק לסטרין אחרנין מתפרשן, אע"ג דכלהו נפקין לארחא חד. {{קטן|'''[כאן שייך גרסינן שבעה וכו' שבסוף הספר סימן ח']''' }}{{הערה|העתקתי את הטקסט של סימן ח' לכאן במהדורה זו - ויקיעורך}} {{גדול|'''['''}} שבעה יומין עלאין ברא קב"ה בעלמא ועלייהו שתיל ובני עלמין. הדא הוא דכתיב {{צ|כי ששת ימים עשה יהוה}} {{ממ|שמות|לא|יז}} {{ממ|שמות|כ|י}} - ולא כתיב "בששת". {{ש}} ולקבל אינון שבעה יומין עלאין ברא קב"ה בארעא שבעה זכאי קשוט לקיימא לון ולאנהרא לון - כל חד וחד לקבל יומיה. ושתיל להו כל חד וחד בדרא דאתחזי. ואינון אבהן דעלמא! אברהם יצחק יעקב יוסף משה אהרן דוד. ואינון אקרון {{צ|הרים}} - {{צ|הררי קדם}}, דאינון תליין מאינון שבעה יומין עלאין דאמרן. שיתא יומי בראשית ושביעאה דקיימא ואזיל קמייהו. הדא הוא דכתיב {{צ|ובית דויד כאלהים}} {{ממ|זכריה|יב|ח}}. ואף על גב דאיהו שביעאה - רביעאה איהו ביומין! ויוסף איהו שביעאה אבל כד אתכליל ביה ביוסף ויהיב ליה תפנוקא מבי מלכא - אקרי אוף איהי 'שביעאה'. וכולהו אחידו בה בשכינתא ברזא דשבעה. בגין דשכינתא אתקריאת {{צ|בת שבע}} - בת מאימא עילאה דאיהי כללא דשבע דרגין דעִמַה. ואיהי דרגא ד{{צ|צדק}}. עשיראה דאינון ספירן דאיקרי בהון קודשא בריך הוא. ואקרי שביעאה בקרא דכתיב {{צ|לך יהוה הגדולה והגבורה והתפארת והנצח וההוד כי כל בשמים לך יהוה הממלכה}} {{ממ|דה"א|כט|יא}} ומאי טעמא? והא רביעאה היא ליומי!? {{ש}} אלא בגין דאיהי נטיעה בתראה דאתכלילת בשביעאה - בגין כך נטלה שמיה. וכלא חד! וכל חד וחד מאבהן ידע ליה לקב"ה מגו דרגא דיליה ואחיד ביה בההוא דרגא. * אברהם ידע ליה לקב"ה מגו חסד דאיהי מדת הגדולה, מדת החסד, ימינא דמלכא. ועל דא אחיד בה ולא שביק לה לעלמין, ועביד טיבו עם כל בני נשא ואוקמוה, דהא עובדוי סליקו ליה להאי דרגא. * יצחק ידע ליה בדרגא דגבורה דאקרי {{צ|פחד יצחק}} ודחיל ליה לעלמין. * יעקב ידע ליה מגו דרגא דתפארת דאיהו כליל מחסד ופחד, ואקרי {{צ|אמת}} ואחיד בה. הדא הוא דכתיב {{צ|תתן אמת ליעקב}} {{ממ|מיכה|ז|כ}}. * יוסף ידע ליה לקב"ה מגו ההיא אספקלריא דאקרי {{צ|כל}} ואקרי {{צ|יסוד}} ואקרי {{צ|צדיק}}. ועל דא אקרי יוסף {{צ|כלכל}}{{הערה|וראו {{ממ|דה"א|ב|ו}} - ויקיעורך}} דכתיב {{צ|ויכלכל יוסף}} {{ממ|בראשית|מז|יב}}, וכתיב {{צ|וצדיק יסוד עולם}} {{ממ|משלי|י|כה}}. * משה ואהרן אינון תרין כרובים דאשתמע קלא דלעילא מבינייהו. ועל דא אתיהיבת אורייתא על ידייהו. הדא הוא דכתיב {{צ|ונועדתי לך שם ודברתי אתך}} {{ממ|שמות|כה|כב}}. ואינון תרין כרובין לעילא, ואינון {{צ|נצח והוד}}, ואינון תרין סמכי דגופא. כגוונא דא אית לה למטרוניתא לתתא תרין כרובין תחותה דינקין מינה. ואינון עלאין ודאי {{צ|על ארון העדות}} דאקרי {{צ|צדק}}. 'ארונא דסהדותא' - מאן {{צ|עדות}}? דא יוסף. הדא הוא דכתיב {{צ|עדות ביהוסף שמו}}, ואקרי {{צ|תורה שבכתב}}. והאי ארונא תורה שבעל פה. תא חזי כל אינון אבהן עלאין דאחידן לעילא רמיזין כלהו בתורה שבכתב, {{צ|תורת יהוה}}. ודוד דאיהו אחיד בברייתא דאיהי תורה שבעל פה - רמיזא בדברי קבלה. ובגין כך אקרי {{צ|קבלה}} - דמקבלת נהירו מתורה שבכתב דאיקרי {{צ|צדיק}} ואיקרי {{צ|יוסף}} ואיקרי {{צ|כל}}. ואינון תרין כרובין עלאין קיימין על ההוא סהדותא דארונא. הדא הוא דכתיב {{צ|והנצח וההוד כי כל בשמים ובארץ}} {{ממ|דה"א|כט|יא}}. ודא איהו סיומא דשמים ומזווג להאי ארץ. והכי הוא דכל מה שברא קודשא בריך הוא ברא לקבליה לתתא. ויוסף אקרי {{צ|עדות}} - הדא הוא דכתיב {{צ|עדות ביהוסף שמו}}. ועל דא שמא דיוסף שלים בכלא - לעילא ותתא. ועל דא תנינן ארון דיוסף וארון דשכינתא בהדי הדדי הוו אזלין במדברא. והוו כולי עלמא אמרי "''מה טיבן של שני ארונות הללו?''". ומתיבין לון "''קיים זה מה שכתוב בזה''" - {{צ|'''קיים'''}} ודאי! הדא הוא דכתיב {{צ|וצדיק יסוד עולם}} - איהו '''קיומא''' דעלמא. אתא דוד דאיהו שביעאה דאבהן - אחיד בה בהאי {{צ|בת שבע}} דאיהי {{צ|ממלכה}} ולא שביק לה לעלמין. הדא הוא דכתיב {{צ|ודוד עבדי נשיא להם לעולם}} {{ממ|יחזקאל|לז|כה}}, וכתיב {{צ|כסאו כשמש נגדי}} {{ממ|תהלים|פט|לז}}. וכל דא אוליף לן אורייתא. דכולהו אחידן בה בשכינתא ברזא דשבע. תא חזי אברהם בוצינא קדמאה קדישא דעלמא כד בעא לסלקא לדרגיה{{הערה|נוסח אחר: "לאתקרבא בשכינתא"}} לא יכיל עד דסליק ואשתמודע באינון תלת דרגין עלאין דעליה דההוא חולקא דיליה. כיון דסליק ואשתמודע ליה לקב"ה מגו אינון תלת דרגין דעם אינון שבעה דאינון '''כתר עליון חכמה בינה''', ואינון שלימו דעשר ספירן דאיקרי בהו קודשא בריך הוא. וכיון דסליק באינון תלתא דאינון עתיקא ואבא ואמא דנגיד מנהון נהירו לתתא - כדין אחיד לחולקיה ההוא דרגא דתחותייהו דאינון תלתא דאקרי '''חסד''' וכולהו אדביק לון מגו ההוא אספקלריא דשלטא בליליא. דבהו ודאי לא הוה בר נש דידע כלום. ועל דא תנינן {{צ|בן שלש שנים הכיר אברהם את בוראו}} - {{צ|בן שלש}} דייקא! ותא חזי רזא דהני שלש שנים ולא פחות - בגין דשכינתא אתקריאת {{צ|בת שבע}}, ולא יכיל לאתקרבא בהדה עד דסליק באינון תלת דרגין עילאין דעם אינון שבע לאשתמודעא מגוון ולאתנהרא בכל מה דאיהו לתתא. ותלת ושבע - הא עשר דרגין עלאין, רזא דשמא דקודשא בריך הוא. וכיון דהוה מתנהיר באינון תלתא - בעא לסלקא באינון שבע. ברזא דכתיב {{צ|ויצב אברהם את שבע כבשות}} {{ממ|בראשית|כא|כח}}. ורזא דא רמז לאבימלך דלא ישלטון עליהון בנוי{{הערה|נוסח אחר: "יתפרעון מנהון"}} עד דישתלמו אינון שבעה זכאי קשוט בישראל לקבל אינון שבע דרגין דלעילא. כיון דאשתלימו - יתיב עלמא תתאה כגוונא דעלמא עלאה בקיומא שלים, וייתי דוד דאיהו שבעאה ויתער לההיא בת שבע דלעילא דאיהי נקמא נוקמיהון דישראל ויתפרע מנהון. {{ש}} הדא הוא דכתיב {{צ|ויהי אחרי כן ויך דוד את פלשתים ויכניעם ויקח דוד את מתג האמה מיד פלשתים}} {{ממ|ש"ב|ח|א}}. מאי {{צ|ויהי אחרי כן}}? בתר דאשתלימו ישראל והוו כגוונא דלעילא - כדין {{צ|ויך דוד את פלשתים וגו'}} - דהא עד השתא לא יכילו ישראל למתבר תוקפיהון. והא אתערו חבריא בההוא מתג האמה. ואוקמוה. ותא חזי האי דרמיז ליה אברהם בכבשות הצאן ולא בעזים ולא במידי אחרינא - בגין דאינון מסטרא דחסד, מאינון ממנן דינקין מסטרא דחסד, וינקין לתתא אינון כבשים תחות שלטניהון. ואברהם אחיד לחולקיה מדת החסד. וכלא ברזא דחכמתא. {{ש}} ועל דא תנינן מאן דשרי גו ענא - לא מסתכן לעלמין! ואי איהו שארי גו עזיא ורעי לון - כמה גרדיני נימוסין יתבין לקבליה לאסטאה! בגין דאינון מסטרא דדינא קשיא. אבל כד אתא יצחק למגזר עמיה קְיָים - גזר עמיה ב{{צ|שבעה}} - בשכינתא דאתגליא מגו ההוא בירא דכתיב {{צ|ויקרא אותה שבעה}} {{ממ|בראשית|כו|לג}}. תא חזי אברהם קרא לההיא בירא דמיין נבעין {{צ|באר שבע}}. יצחק קרא ליה {{צ|שבעה}}. מה בין האי להאי?{{ש}} אלא בגין דיצחק אחיד לחולקיה דרגא ד{{צ|פחד}} דאיהו דינא! ועל דא אוסיף בה '''ה''''. ו'''ה'''' בכל אתר היא מדת הדין. הדא הוא דכתיב {{צ|ויקרא אותה '''שבעה'''}} - דלא עבד בחורפן כמה דעבד אבוה. וכלא ברזא דחכמתא. ואוסיף בה '''ה'''' לאחזאה דאיהי חולקיה. תא חזי כד ברא קודשא בריך הוא עלמא - ברא ליה בדינא. כיון דחזא דלא מתקיים - שיתף ביה חסד. הדא הוא דכתיב {{צ|בהבראם ביום עשות יהוה אלהים}} {{ממ|בראשית|ב|ד}}. ואוקמוה {{צ|באברהם}} אתקיים עלמא. בגיני כך האי בירא ביתא דעלמא על שמיה אתקרי. הדא הוא דכתיב {{צ|על כן קרא שם העיר באר שבע}} {{ממ|בראשית|כא|לא}}. אף על גב דהאי בירא אתדבק ביצחק דכתיב {{צ|ויקרא אותה שבעה}} - שמיה {{צ|באר שבע}} סטרא דאברהם! ולא "באר שבעה"! הדא הוא דכתיב {{צ|וימינו תחבקני}} {{ממ|שיר|ב|ו}}. ותא חזי ארבעה מאינון שבעה זכאי קשוט כד בעו לאתקרבא בשכינתא ברזא ד{{צ|שבע}} - כולהו ערעו בהאי באר דלא פסקו מימוי לעלמין. {{ש}} אברהם כרי ליה להאי בירא בגין דאיהו אוליף לכל בני עלמא דיפלחון לקודשא בריך הוא. וכיון דכרי ליה - אפיק מיין נבעין דלא פסקין לעלמין. וכיון דמית אברהם מה כתיב? {{צ|וְכׇל הַבְּאֵרֹת אֲשֶׁר חָפְרוּ עַבְדֵי אָבִיו בִּימֵי אַבְרָהָם אָבִיו}} {{ממ|בראשית|כו|טו}} - '''{{צ|בארת}}''' כתיב. וחד הוה דכתיב {{צ|באר שבע}}. וקרינן {{צ|בארות}} - משמע דסגיאין הוו! בגין דהאי בירא אתחזי לון לאבהן בכל דוכתא דהוו אזלין - הוה מתחזי לון כבירין סגיאין. כיון דמליוהא פלשתים עפרא - רזא דאהדרו בני עלמא לעבודה זרה, והוה עלמא שמם דלית דידע ליה לקודשא בריך הוא. כיון דאתא יצחק מה כתיב? {{צ|וַיָּשׇׁב יצחק ויחפור את בְּאֵרֹת המים אשר חפרו בימי אברהם אביו}} {{ממ|בראשית|כו|יח}}. מאי {{צ|וישב}}? אלא דאתיב עלמא לתיקוניה ואוליף לון לבני עלמא דידעין ליה לקודשא בריך הוא. הדא הוא דכתיב {{צ|ויהי אחרי מות אברהם ויברך אלהים את יצחק בנו}} {{ממ|בראשית|כה|יא}}. האי בירא ממאן הוה? ממיין דכל חיין דעלאין ותתאין וקיומיהון תליין ביה! וחזי כלא! הדא הוא דכתיב {{צ|ידע מה בחשוכא ונהורא עמיה שרא}} {{ממ|דניאל|ב|כב}}. ותא חזי אינון {{צ|עבדי יצחק}} בגין דאינון מסטרא דדינא קשיא - כד חפרו ליה מה כתיב ביה? {{צ|שטנה}}. והא אוקמוה. עד דאתא איהו ויחפור באר אחרת {{ממ|בראשית|כו|כב}} {{צ|ויקרא שמה רחובות}} ודאי . אבל עבדי אביו - בגין דכלהו מסטרא דימינא אתיין - ולא הוה שטנה בעלמא ולא נפיק דינא מהאי בירא לאשטנא לון כד לא כשרין עובדיהון. ומהאי בירא איהו פתחא למידע ליה לקודשא בריך הוא! הדא הוא דכתיב {{צ|פתחי לי שערי צדק אבא בם אודה יה}} {{ממ|תהלים|קיח|יט}}. ועד דלא סליק יצחק מעלמא - בריך ליה ליעקב ושלחיה לחרן לאזדווגא. וכד אזיל לחרן מה כתיב? {{צ|וירא והנה באר בשדה}} {{ממ|בראשית|כט|א}}. כיון דחזא יעקב יקרא דקודשא בריך הוא מגו ההוא בירא דאיקרי {{צ|באר שבע}} - כדין אמר ללבן {{צ|אעבדך שבע שנים ברחל בתך הקטנה}} - {{צ|הקטנה}} דייקא! תא חזי לקבל אינון שבעה זכאין פקיד קודשא בריך באורייתיה לקרבא קרבן מוסף בשבעה זמנין בשתא, בגין לאוספא להו תפנוקין ועדונין מבי מלכא. אבהן ישבעון בקדמיתא ובתר כן בנין. והם שבעה זמנין ולא יתיר. * '''בשבתא''' - לקבל צדיק יסוד עולם דאיקרי '''{{צ|כל}}''' ואיקרי '''{{צ|שבת}}'''{{הערה|נוסח אחר: "מוסף שבת"}} - לאוספא ליה עדונין ממוחא סתימא. * '''ובריש ירחא''' - לקבל כנסת ישראל דאתקריאת {{צ|סיהרא}}, והוא דוד. * '''ומחמיסר יומא לירחא קדמאה''' - לקבל אברהם אבוהון דאחיד במדת החסד ואקרי {{צ|ראשון}}. * '''בירחא תליתאה בעצרת''' דאתיהיבת ביה אורייתא בשבעה קולות - לקבל יעקב דאיהו תליתאי לאבהן ואחיד ב{{צ|קול}} - {{צ|קול יעקב}}. * '''ובריש שתא''' - לקבל יצחק דאתיליד ביה, ואנן מדכרינן ביה עקידת יצחק, ואיהו יומא דדינא לקבל מדת הדין דאחיד בה. * '''וביום הכפורים''' - לקבל משה דקביל ביה קודשא בריך הוא צלותיה וחס על ישראל ואהדר ליה אורייתא. * '''בחג הסוכות''' - לקבל אהרן דבזכותיה אזלין אינון שבעה עננים דחפאן על ישראל כסוכות, ובגין כך אינון עבדין סוכה. וכל אורייתא אית בה כמה רזין עלאין סתימין בה! וכד אלין שבעה מתוספין בברכאן - כל עלמא בשלימו סגיאה!{{ררר}} {{גדול|''']'''}} שבעה קשורין אינון דמתקשרי בהו תלת אבהן וארבע אחרנין. * רישא ואמצעיתא בקשורא חדא, ואלין אינון דחפרו בירא דמיא. * תניינא - {{צ|זה אל זה}}, ואינון קשורא חדא בתלת יודין. * תליתאה - שלימו דכל מהימנותא. * רביעאה - תרין קיימין דגופא קיימא עלייהו. * חמישאה - טב וביש. נהרא דנפיק אילנא דחיי ומותא עמיקתא דכלא. * שתיתאה - דינא ברחמי. * שביעאה - בקדמיתא אתמר בההוא רישא דאמרן. בגין דאיהו אמצעיתא דכלא. ובגין דאיהו אמצעיתא דכלא אקרי ''{{צ|אני}}''' - קיומא דכל ענפין דמתאחדן מסחרניה. שבעה דרגין אלין - מדרגא חדא לדרגא אחרא אשתמודעא רתיכא חדא בכל אינון דמתאחדאן ביה. וכן מדרגא לדרגא. וכלהו אתנהגן אבתריה דההוא דרגא דאתפקדא עלייהו. והא אוקימנא מלי. תא חזי בשעתא דאלין דרגין משתכחי - כל מהימנותא אשתכח! ואלין שבעה עננין דאסחרו להו לישראל. בגין כך כד נטלא שכינתא - באבהתא נטלא. וכד אלין נטלין - כלהו דרגין אחרנין נטלין בהו. וכדין אתעטרת כנסת ישראל כדקא יאות. תא חזי זבולן דקאמרן ירית {{צ|ים כנרת}} - ים כנרת סתם. והכי אתחזי. אי הכי יהודה מה חולקא אית ביה? אלא יהודה נטל מלכותא כלא ואתאחיד ביה בכל סטרין. רבי אלעזר אמר: האי פרשתא - הא אתמר עובדא דמנרתא ותקונהא וכל מה דבה! אמאי הכא זמנא אחרא? {{ש}} אלא כיון דנשיאים קריבו קורבנא דמדבחא וכל תקונא דאתחזי ליה - אתא קרא ואשתעי עובדא דמנרתא דהיא תקונא על ידא דאהרן. דהא לעילא מנרתא וכל בוצינין דילה - על ידא דאהרן נהרין כלא. תא חזי מדבחא תריסר נשיאין הוו לחנכא ליה ולאתקנא ליה, והא אוקמוה, תריסר אינון שבטין לארבע סטרין ארבע דגלים. וכלהו כגוונא דלעילא! <קטע סוף=דף קנא א/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קנא|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קנא ב/>מנרתא אתמני בשבעה בוצינין לאדלקא על ידא דכהנא - וכלא כגוונא דלעילא. ומנרתא על את קיימא, ובניסא אתעבידת, והא אוקמוה בעובדא דמנרתא. ומדבח פנימאה ומנרתא קיימי כחדא לחדוותא דכלא דכתיב {{צ|שמן וקטרת ישמח לב}} {{ממ|משלי|כז|ט}}. ואוקימנא דתרי מדבחן הוו; חד פנימאה דכלא והאי קיימא לחדוותא, וחד לבר לקרבאה קרבנין. ומהאי פנימאה נפיק להאי דלבר. ומאן דחמי ויסתכל - ינדע חכמתא עלאה. רזא דמלה '''אֲדֹנָי יֱהֹוִה'''. ועל דא לא אתקרב קטרתא אלא בשעתא דשמן אשתכח. אשכחנא בספרא דשלמה מלכא - קטרת הוא לחדוה ולסלקא מותנא. מאי טעמא? בגין דדינא מהאי דלבר אשתכח. וחדוותא וחדו וקשורא דנהירו מההוא פנימאה דכל חידו ביה קיימא. וכד האי אתער - כל דינא אסתלק מהאי, ולא יכיל למעבד דינא. ובגין כך קטרת קיימא לבטלא מותנא. ועל דא קטרת קשירו הוא דכלא ודא אתקריב בההוא פנימאה. זכאין אינון ישראל בעלמא דין ובעלמא דאתי עלייהו כתיב {{צ|ויאמר לי עבדי אתה ישראל וגו'}} {{ממ|ישעיה|מט|ג}}! '''{{צ|קח את הלוים מתוך בני ישראל וטהרת אתם}} {{ממ|במדבר|ח|ו}}''' הא אוקמוה דבעי לדכאה לון ולאמשכא לון לאתקשרא באתרייהו. בגין דאינון דרועא שמאלא וסטרא דדינא, וכל מאן דאתי מסטרא דדינא בעי דלא ירבי שערא בגין דאסגי דינא בעלמא. ועל דא אתתא כהאי גוונא - דלא יתחזי שערא לבר, ובעייא לאתחפייא רישה ולכסי שערהא. ואוקימנא והא אתמר. וכדין אתברכן כל אינון דאתיין מסטרא דדינא. {{ש}} ועל דא בליואי כתיב '''{{צ|וכה תעשה להם לטהרם וגו' והעבירו תער וגו'}} {{ממ|במדבר|ח|ז}}'''. ואתמר, ליואי לא סלקין לאתרייהו עד דירים לון כהנא, בגין דימינא מדבר תדיר לשמאלא. ר' שמעון אמר: ביומא דסלקין ליואי בדוכתייהו - בתרין פרים. מאי טעמא פרים? אלא אינהו כפרים לקבלא בשמאלא להאי פרה דאקרי {{צ|פרה אדומה}}. {{ש}} כהנא - כל חילא וכל תקונא ביה תלייא! בגין דכל חילא דגופא - בדרועא ימינא קיימא. ועל דא כהנא דרועא ימינא דישראל כלהו הוי, וביה קיימא לאתקנא כלא ולאתקנא עלמא. ועם כל דא לא אשתכח בלחודוי אלא בגופא ושמאלא. וגופא עקרא הוא דכלא. {{קטן|'''[כאן שייך מאמר {{צ|והניף}} שבסוף הספר סימן ט']'''{{הערה|העתקתי את הטקסט של סימן ט' לכאן במהדורה זו - ויקיעורך}}}} {{גדול|'''['''}} '''{{צ|והניף אהרן את הלוים תנופה לפני יהוה}} {{ממ|במדבר|ח|יא}}''' רבי יהודה שאיל לרבי אבא: "''למה היה הכהן מניף את הלוים?''"{{ש}} אמר לו: "''משל למה הדבר דומה - לתינוק כשהוא בוכה וכועס. מה עושין כדי לפייסו?''"{{ש}} אמר לו רבי יהודה: "''מניפין אותו ומנענעים אות כדי לשתקו.''" אמר לו רבי אבא: יהודה יהודה! מלה זאת באה לידך ולא חקרת בה! והלא ישמעו אזניך מה שפיך מדבר! כך היא מדת הגבורה - כועסת ורוגזת דכתיב {{צ|שמעון ולוי אחים כלי חמס מכרותיהם}} {{ממ|בראשית|מט|ה}}, וכתיב {{צ|ארור אפם כי עז ועברתם כי קשתה}} {{ממ|בראשית|מט|ז}} לפי שהם מתגברים ומתקשים באפם ועברתם לצאת לעשות דין לכלות ולהכרית בני העולם. אזי הכהן שהוא החסד העליון מניף אותו הצד של הלוים שהיא מדת הגבורה כדי לשכך ולשקט רוגזה וכעסה כדי שישתברו השערות מכל שוליהון ולא יתגברו ולא יתחזקו. כעין דוגמא זו הכהן שמניף את הלוים תנופה כדי שישקוט הצד של הגבורה שלהן כדי שלא יתעורר הדין בעולם.{{הערה|סגנון המילים של הקטע לא נראים כטקסט של הזוהר במלואם לענ"ד. נראים כסוג של פירוש ובלשון עברית. ואני העתקתי כמו שמופיע בנספח של דפוס ווילנא. וצע"ע - ויקיעורך}} בא רבי יהודה ונשק את ידיו. וכשיתעוררו הדינין בעולם כל הדינים הנמצאים בכל יום ויום אברהם אבינו עליו השלום הוא דוחה אותה לחוץ ואינם עומדים לפניו. הדא הוא דכתיב {{צ|ואל זועם בכל יום}} {{ממ|תהלים|ז|}} {{גדול|''']'''}} '''{{צ|זאת אשר ללוים מבן חמש ועשרים שנה ומעלה יבוא לצבא צבא בעבדת אהל מועד}} {{ממ|במדבר|ח|כד}}''' {{ש}} תא חזי ליואה בר חמש ועשרין שנין יפלח. בר חמשין שנין - סליק לדוכתיה ואתעטר. וחמש ועשרין יפלח. דהא בר נש כד סליק להאי דרגא דחמשין שנין ולהלאה - נחית מן תוקפא דאשא דביה. וכיון דאשא וחמימותא אתקרר - הא פגים לההוא אתר דאתקשר ביה. {{ש}} ועוד - דקלא דזמרא לא אתקשר בהדיה כל כך. וקלא בעי דלא יתפגם אלא בעי לאתקפא! דהא באתר דדינא תקיף קיימא ולא בחלשא. ובגין כך לא בעי לאחזאה חולשתא כלל בכל סטרין. זכאה הוא בר נש דאשתדל באורייתא וינדע אורחוי דקב"ה ולא סטי לימינא ולשמאלא דכתיב {{צ|כי ישרים דרכי יהוה}} {{ממ|הושע|יד|י}}: '''{{צ|וידבר יהוה אל משה במדבר סיני בשנה השנית לצאתם מארץ מצרים בחדש הראשון לאמר}} {{ממ|במדבר|ט|א}}'''. {{ש}} אמר ר' אבא: מאי טעמא אזהר להון הכא על פסחא, והא אתמר להו במצרים!? {{ש}} אלא {{צ|בשנה השנית}} הוה - דישראל חשיבו דהא פסח לאו איהו אלא במצרים, וכיון דעבדו ליה זמנא חדא במצרים חשיבו דלא אצטריך יתיר. אתא קב"ה ואזהר לון עליה דלא יחשבון דהא קא עבר זמניה במצרים ולא יצטריך. <קטע סוף=דף קנא ב/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קנב|א}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קנב א/>בגין כך '''{{צ|במדבר סיני בשנה השנית}}''' - לאתקנא להו לדרי דרין. ואע"ג דהא אזהר להו במצרים - השתא פקיד לון זמנא אחרא בההוא אתר דכל פקודין דאורייתא ביה אתיהיבו. ועל דא {{צ|בשנה השנית}}. מאי '''{{צ|בשנה השנית בחדש הראשון}}'''? אלא רזא עלאה היא! חד שנה וחד חדש. מה בין האי להאי? חדש - דא סיהרא. שנה - דא שמשא דנהיר לסיהרא. וכדין הוה בזמנא דכל פקודין דאורייתא אתמסרו ביה. רבי שמעון אמר: ווי לההוא בר נש דאמר דהא אורייתא אתא לאחזאה ספורין בעלמא ומלין דהדיוטי! דאי הכי אפילו בזמנא דא אנן יכלין למעבד אורייתא במלין דהדיוטי ובשבחא יתיר מכלהו! אי לאחזאה מלה דעלמא - אפילו אינון קפסירי דעלמא אית בינייהו מלין עלאין יתיר - אי הכי נזיל אבתרייהו ונעביד מנייהו אורייתא כהאי גוונא! אלא כל מלין דאורייתא מלין עלאין אינון ורזין עלאין! תא חזי עלמא עלאה ועלמא תתאה בחד מתקלא אתקלו. ישראל לתתא, מלאכי עלאי לעילא. מלאכי עלאי כתיב בהו {{צ|עושה מלאכיו רוחות}} {{ממ|תהלים|קד|ד}} - בשעתא דנחתין לתתא מתלבשי בלבושא דהאי עלמא! ואי לאו מתלבשי בלבושא כגוונא דהאי עלמא - לא יכלין למיקם בהאי עלמא ולא סביל לון עלמא. ואי במלאכי כך - אורייתא דברא להו וברא עלמין כלהו וקיימין בגינה - על אחת כמה וכמה! כיון דנחתת להאי עלמא - אי לאו דמתלבשא בהני לבושין דהאי עלמא - לא יכיל עלמא למסבל! ועל דא האי ספור דאורייתא - לבושא דאורייתא איהו! מאן דחשיב דההוא לבושא איהו אורייתא ממש ולא מלה אחרא - תיפח רוחיה ולא יהא ליה חולקא בעלמא דאתי! בגין כך אמר דוד {{צ|גל עיני ואביטה נפלאות מתורתך}} {{ממ|תהלים|קיט|יח}} - מה דתחות לבושה דאורייתא. תא חזי אית לבושא דאתחזי לכלא, ואינון טפשין כד חמאן לבר נש בלבושא דאתחזי לון שפירא - לא מסתכלין יתיר. חשיבו דההוא לבושא - גופא! חשיבותא דגופא - נשמתא! {{ש}} כהאי גוונא אורייתא - אית לה גופא ואינון פקודי אורייתא דאקרון 'גופי תורה'. האי גופא מתלבשא בלבושין דאינון ספורין דהאי עלמא. טפשין דעלמא לא מסתכלי אלא בההוא לבושא דאיהו ספור דאורייתא ולא ידעי יתיר, ולא מסתכלי במה דאיהו תחות ההוא לבושא. אינון דידעין יתיר - לא מסתכלן בלבושא אלא בגופא דאיהו תחות ההוא לבושא. חכימין עבדי דמלכא עלאה, אינון דקיימו בטורא דסיני - לא מסתכלי אלא בנשמתא דאיהי עקרא דכלא, אורייתא ממש. ולזמנא דאתי זמינין לאסתכלא בנשמתא דנשמתא דאורייתא! תא חזי הכי נמי לעילא! אית לבושא, וגופא, ונשמתא, ונשמתא לנשמתא! * שמיא וחיליהון - אלין אינון לבושא. * וכנסת ישראל - דא גופא דמקבלא לנשמתא דאיהי תפארת ישראל, ועל דא איהו גופא לנשמתא. * נשמתא דאמרן - דא תפארת ישראל דאיהי אורייתא ממש. * ונשמתא לנשמתא - דא איהו עתיקא קדישא. {{ש}} וכלא אחיד דא בדא! ווי לאינון חייביא דאמרי דאורייתא לאו איהי אלא ספורא בעלמא, ואינון מסתכלי בלבושא דא ולא יתיר! {{ש}} זכאין אינון צדיקייא דמסתכלי באורייתא כדקא יאות! חמרא לא יתיב אלא בקנקן - כך אורייתא לא יתיב אלא בלבושא דא. ועל דא לא בעי לאסתכלא אלא במה דאית תחות לבושא. ועל דא כל אינון מלין וכל אינון ספורין - לבושין אינון! '''{{צ|וְיַעשו את בני ישראל את הפָּסח במועדו}} {{ממ|במדבר|ט|ב}}'''. מאי {{צ|ויעשו}}? אמר רבי יוסי הא אתמר כל מאן דאחזי עובדא לתתא כדקא יאות - כאילו עביד ליה לעילא! דהא בגיניה אתער ההוא מלה כביכול כאילו הוא עביד ליה. והא אתמר. <קטע סוף=דף קנב א/> {{ממ זהר משולב|ג|קנב|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קנב ב/>'''{{צ|איש איש כי יהיה טמא וגו'}} {{ממ|במדבר|ט|י}}''' - {{צ|איש איש}} תרי זמני אמאי? אלא איש דהוא איש ויתחזי לקבלא נשמתא עלאה, והוא פגים גרמיה דלא שרייא עלוי נשמתא עלאה. מאי טעמא? בגין דאיהו גרים והוא מסאב ליה לגרמיה. ועל דא {{צ|איש איש}} - איש דיתחזי למהוי 'איש', והוא מסאב גרמיה דלא ישרי עלוי קדושה דלעילא. {{צ|או בדרך רְחֹקָהׄ}} - דא איהו חד מעשרה דאינון נקודים באורייתא. וכולהו אתיין לאחזאה מלה! {{ש}} מאי {{צ|בדרך רחוקה}}? בגין דבר נש דאיהו מסאיב גרמיה - מסאבין ליה לעילא. כיון דמסאבין ליה לעילא - הא איהו {{צ|בדרך רחוקה}} מההוא אתר וארחא דזרעא דישראל אחידן ביה. הא בדרך רחוקה אחיד! דאתרחק מלמקרב לכון ולאתקשרא בכון כמה דאתון מתקשרין. אמר רבי יצחק: והא כתיב {{צ|כי יהיה טמא לנפש '''או''' בדרך רחוקה}} - דאתחזי תרין מלין, משמע דכתיב {{צ|או}}!? {{ש}} אמר ר' יוסי: כאן עד לא מסאבין ליה, כאן בתר דמסאבין ליה. ומשמע אפילו האי או האי - לא ישרי עלוי קדושה דלעילא ולא יעבדון פסחא בזמנא דישראל עבדין ליה. ואי תימא הא בירחא תניינא עביד אי לא מתקן גרמיה! -- לא! אלא כיון דמתדכי ומתקן גרמיה - הא ירחא תניינא למעבד פסחא. מכאן כל בר נש דמדכי גרמיה - מדכאן ליה. דאי תימא דבדרגא עלאה יתיר קאים בירחא תניינא -- לאו הכי! דהא ישראל זרעא קדישא דעבדו פסחא בזמניה נטלו ליה לסיהרא ולשמשא כחד, ומאן דנטיל יסודא בקדמיתא נטיל בניינא. מאי יסודא? לא תימא יסודא עלאה דצדיקא דעלמא. אלא יסודא דאבן טבא! כמה דאת אמר {{צ|אבן מאסו הבונים היתה לראש פנה}} {{ממ|תהלים|קיח|כב}}. והאי הוא אבן דשארי עליה מאן דשארי. אמר רבי יהודה: ודאי כלא נטיל אפילו בירחא תניינא, אבל לאו איהו כמאן דנטיל ליה בזמניה. {{ש}} מאי טעמא? {{ש}} דא דנטיל פסחא בזמניה נטיל מתתא לעילא ולא נחית, בגין דמעלין בקדש ולא מורידין.<קטע סוף=דף קנב ב/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קנג|א}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קנג א/>ודא דנטיל בתר זמניה נחית מעילא לתתא. בגין כך שוין בכלא, ולא שוין. דדא סליק ולא נחית, ודא נחית ולא סליק. בגין כך מאן דמקרב פסחא בזמניה - שבחא יתיר אית ליה. זכאין אינון ישראל דזכאן בכלא, דזכאן באורייתא! וכל מאן דזכי באורייתא - זכי ליה בשמא קדישא! זכאין אינון ישראל בעלמא דין ובעלמא דאתי! <קטע סוף=דף קנג א/> {{ממ זהר משולב|ג|קנג|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קנג ב/>'''{{צ|וביום הקים את המשכן}} {{ממ|במדבר|ט|טו}}'''. {{ש}} ר' חייא פתח {{צ|פִּזַּר נתן לאביונים צדקתו עומדת לעד קרנו תרום בכבוד}} {{ממ|תהלים|קיב|ט}}. {{ש}} {{צ|פזר נתן לאביונים}} - מאי {{צ|פִּזַּר}}? כמה דאת אמר {{צ|יש מפזר ונוסף עוד}}{{ש}} {{ממ|משלי|יא|כד}}. יכול פזור בעלמא? {{ש}} קמ"ל {{צ|פזר נתן לאביונים}} - כיון דיהיב למסכני האי פזורא יאות. מאי {{צ|ונוסף עוד}}? {{ש}} בכלא! {{צ|ונוסף עוד}} - בעותרא! {{צ|ונוסף עוד}} - בחיי! האי קרא הכי מבעי ליה: "יש מפזר '''ויוסף עוד'''"! מאי {{צ|ונוסף}}? {{ש}} אלא ההוא אתר דשרי ביה מיתה - הוא גרים ליה דיתוסף מחיים דלעילא לאוספא ליה. אמר רבי יהודה אמר רבי חייא: קרא אסהיד דכל מאן דיהיב למסכני - אתער אילנא דחיי לאוספא לההיא אילנא דמותא, וכדין אשתכח חיים וחדו לעילא. ובר נש דגרים דא בשעתא דאצטריך ליה - ההוא אילנא דחיי קאים עליה וההוא אילנא דמותא אגין עלוי. ובגין כך {{צ|ונוסף עוד}}. <קטע סוף=דף קנג ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קנד|א}} {{ש}} <קטע התחלה=דף קנד א/>{{צ|צדקתו עומדת לעד}} - מאי {{צ|עומדת לעד}}? עומדת עליה דבר נש לזמנא ליה קיומא וחיים. כמה דאיהו יהיב ליה חיים ואתער לגבי חיין - הכי נמי יהבין ליה. ואינון תרי אילנין קיימין עליה לשיזבא ליה ולאוספא ליה חיין. {{צ|קרנו תרום בכבוד}} {{ממ|תהלים|קיב|י}} - תא חזי עלמא דאמרן ההוא קרן - {{צ|תרום}}. ובמה? {{צ|בכבוד}} דלעילא. {{ש}} דהאי בר נש גרים לחברא לון כחדא ולארקא ברכאן לעילא ותתא. רבי אבא אמר בכל זמנא דמשכנא אתקם בעובדיהון דבני נשא - כדין ההוא יומא יומא דחדווה דכלא, ומשח רבות קדישא אתרק בהנהו בוצינין, ונהרין כלהו. מאן דגרים דא - גרים ליה דישתזיב בהאי עלמא ויהא ליה חיים בעלמא דאתי. הדא הוא דכתיב {{צ|וצדקה תציל ממות}} {{ממ|משלי|י|ב}}, וכתיב {{צ|וארח צדיקים כאור נגה הולך ואור עד נכון היום}} {{ממ|משלי|ד|יח}}. '''{{צ|עשה לך שתי חצוצרות כסף וגו'}} {{ממ|במדבר|י|ב}}'''. {{ש}} רבי שמעון פתח {{צ|ובלכת החיות ילכו האופנים אצלם ובהנשא החיות מעל הארץ ינשאו האופנים}} {{ממ|יחזקאל|א|יט}}. {{צ|ובלכת החיות}} - בקוזפירא דלעילא הוו אזלי. דאי תימא דהאי לעילא לעילא -- לאו! לתתא! אלא כגוונא 'האי מקמי אנפין והאי לבתר אנפין'. זיקא מארבע זיקין בארבע מדורין ובארבע סטרין, בזיוון דאתברון, בקולמיטין דאנפין נהירין. בגין כך כעין {{צ|כמראה החיות}} - דאינון ארבע זויין דגלין פרישן. '''אריה נשר שור'''. '''אדם''' - דכליל כלהו ד' מלאכין, דשלטין וכלילן כלא. '''דגלא קדמאה''' - משריא מזיינא '''אריה'''. '''מיכאל'''. רשים בפרישו דגלא פרישא לימינא.{{ש}} מזרח - שירותא דשמשא אזיל במטלנוי בנהירו. תרין ממנן תחות ידיה - '''יופיאל צדקיאל'''. {{ש}} חד לאורתא{{הערה|(נ"א לאורייתא)}} וחד למיהך בשוקא דאזיל. {{ש}} כד אלין נטלין - נטלין כמה משריין מזיינין מסטרא דימינא. וכלא חד לסטרא שמאלא! שמשא אזיל ונהיר ומעטר להו. אלף ורבוון ממנן תחותוי וכלהו בדחילו באימתא בזיע ברתת. אריה אושיט ידיה ימינא - כניש לכל חילוי לגביה. תלת מאה ושבעין אלף אריוותא סוחרניה דההוא ארי"ה, ואיהו בינייהו באמצעיתא. כד געי האי אריה - מזדעזען רקיעין וכל חילין ומשריין מזדעזעין מדחילו דיליה! מההוא קלא נהר די נור מתלהטא ונחית באלף וחמש מאה דרגין דגיהנם לתתא. כדין כלהו חייבין דגיהנם מזדעזען ומלהטן אשא. ועל דא כתיב {{צ|אריה שאג מי לא יירא}} {{ממ|עמוס|ג|ח}}. געי תניינות - תלת מאה ושבעין אלף אריוותא כלהו געאן. {{ש}} אושיט ידיה שמאלא - כל מאריהון דדינא לתתא דחלין ואתכפיין תחות ההוא ידא. וההוא ידא פשיט עלייהו וכלהו תחותיה, כמה דאת אמר {{צ|ידך בעורף אויביך}} {{ממ|בראשית|מט|ח}}. ארבע גדפין לכל חד וחד. מאשא חוורא כלהו מלהטין. כל אפין דחזור ושושן בחוורתא דההוא אשא שקיען. ארבע אנפין לכל חד וחד לארבע סטרין - כלהו נהירין בחוורא דשמשא. * חד לסטר מזרח - נהיר בחדו, * וחד לסטר מערב - דא כניש נהוריה, * וחד לסטר צפון - חשוך בלא נהירו, כצלא דשמשא לגבי שמשא; צלא חשוך, שמשא נהיר. בגין דשמשא וצלא - ימינא ושמאלא, ואזלא כחדא. חושבן דאזלין עמיה - כל אינון דנטלין זיינא. וכלהו מימינא ומשמאלא בתלת רישין. * רישא חדא דיליה - {{קיצור|שבעין וארבע אלף ושית מאה|74,600}} {{ממ|במדבר|א|כז}} - אלין אינון רישא חד נפקי חילא בימינא דאיהו ארים עלייהו. בר כל אינון ממנן דלתתא תחות אלין. שלטונין אלין על אלין, דרגין תתאין עם עלאין, דלית לון חושבנא. * רישא תניינא - דאזיל ברישא קדמאה. חושבן דיליה {{קיצור|חמשין וארבע אלף וארבע מאה|54,400}} {{ממ|במדבר|א|כט}}, בר כל אלין ממנן דתחותיה לארבע סטרין דלית לון חושבנא.<קטע סוף=דף קנד א/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קנד|ב}}{{ש}} *<קטע התחלה=דף קנד ב/>רישא תליתאה דאזיל בתרייהו - {{קיצור|חמשין ושבעה אלף וארבע מאה|57,400}} {{ממ|במדבר|א|לא}}. כגוונא דנטיל ימינא - הכי נמי נטיל שמאלא! הכי נמי מקמייהו, הכי נמי מבתרייהו! כיון דנטיל האי קדמאה - {{צ|והורד המשכן}} {{ממ|במדבר|י|יז}} - וכלהו ליואי אמרי שירתא. מארי דתושבחן כלהו מסטריה. כדין {{צ|כי רוח החיה באופנים}} {{ממ|יחזקאל|א|כ}} כתיב. '''דגלא תניינא''' - משרייא מזיינא '''נשר אוריאל דרום'''. {{ש}} תרי ממנן עמיה - '''שמשיאל חסדיאל'''. האי נשר סליק וכל מאריהון דגדפין מקמיה. כמה משריין סלקין בכל סטרין; כל חד וחד בתוקפא דשמשא. רוחא דרוחא פנימאה נפיק, וההוא רוחא מטי להאי נשר וסליק אברוי ומכסייא לגופא, כמה דאת אמר {{צ|המבינתך יאבד נץ יפרוש כנפיו לתימן}} {{ממ|איוב|לט|כו}}. כגוונא, כדוגמא, כעין. {{צ|כנשר יעיר קנו}} {{ממ|דברים|לב|יא}}.{{ש}} האי נשר - נץ בהדיה. יונה בהדיה נץ. וכל מארי דגדפין כלהו מצפצפן וחדאן. חד מסטרא קמיה סליק מתתא לעילא. כמה ציפרין נחתין ועאלין, מצפצפן וחדאן, אזלין ושאטין. כד נטיל - אושיט גדפא ימינא, כניש לכל חילוי - תלת מאה וחמשין אלף מארי דגדפין בתרי גופי - '''נשר ואריה''' כחדא. {{ש}} ארים קלא - כלהו אחרנין סלקין ונחתין מצפצפן מסטרייהו מכמה דרגין. תלת רישין אינון כחדא במשריין אלין, וכלהו בחד חושבן, וחושבן דאלין רישין. * רישא חדא - {{קיצור|ארבעין ושית אלף וחמש מאה|46,500}} {{ממ|במדבר|א|כא}}. * רישא תנינא - {{קיצור|חמשין ותשע אלף ותלת מאה|59,300}} {{ממ|במדבר|א|כג}}. * רישא תליתאה - {{קיצור|ארבעין וחמש אלפין ושית מאה וחמשין|45,650}} {{ממ|במדבר|א|כה}}. {{ש}} מאלין תרי סטרין נפקי תרין כרוזי דאזלי מקמי כלהו משריין. כד אלין תרי מכריזי - כל חילין וכל משריין חיוון זעירין עם רברבן כלהו מתכנשי. מאן חמי נטילא דכלהו רקיעין! כולהו נטלין במטולא במשריין לקמיה דההוא משכנא! בשעתא דחד מנייהו, ההוא דאתי מסטרא דאריה, פשיט קלא בגין דלא יזדעזעון כל אינון קלין - כדין מתכנשין כל אינון משריין. בשעתא דאחרא קרי - מתבר קלא ולא פשיט. כל אינון משריין דהאי נשר כלהו מתכנשו לנטלא במטלנייהו. {{ש}} לקביל אינון - '''{{צ|שתי חצוצרות כסף}}'''. {{ש}} כגוונא דא כלא לתתא. תא חזי כד אלין נטלין מה כתיב? {{צ|ובלכת החיות ילכו האופנים אצלם}} {{ממ|יחזקאל|א|יט}} - אינון דמתכנשו לגביהו כגוונא דרישא אסתכל - הכי נמי כלהו. ===קטע זמני=== '''דגלא תליתאה''' - '''שור, גבריאל, צפון'''. {{ש}} תרין ממנן עמיה - '''קפציאל חזקיאל'''. האי שור מסטרא דשמאלא. קרנוי סלקין בין תרין עינוי. רגיז באסתכלותא. עיינין מלהטן כאשא דנור דליק. נגח ורפסא ברגלוי ולא חייס. כד געי האי שור - נפקין מנוקבא דתהומא רבא כמה חבילי טריקין. כלהו געאן ושטאן קמיה. וחימתא ואחמתא דכל חובין תלייא קמיה - דהא כל חובי עלמא כלהו בספרא סליקין וכתיבין. שבעה נהרי דאשא נגדין קמיה. כד צחי - אזיל לגבי ההוא נהר דינור ושאיב ליה בגמיעא חדא, וההוא נהר אתמלי כדבקדמיתא ולא כדיב. כל אינון חיילין שאבין 'אשא אכלא אשא'. ואלמלא דמסטרא דאריה נפיק חד נהרא דמייא דמכבין גחלתייהו - לא יכל עלמא למסבל! חשוכא דשמשא תמן אשתכח. לא אשתכח נהירו. כמה גרדיני נמוסין אזלין ושטאן בחשוכא, וההוא נהר דדליק בסטרא דא - נורא אוכמא חשוך. ואי תימא דלא אית אשא חוורא, אשא אוכמא, אשא סומקא, אשא דתרי גווני -- לא תימא! דהא ודאי הכי הוא! ועם כל דא לעילא לעילא הכי אשתכח, ומתמן נגיד לאלין תתאי. תנינן: אורייתא במה אשתכחת? אשא חוורא, ואשא אוכמא על גבי אשא חוורא. בתרי אשי אשתכחת אורייתא! {{ש}} תא חזי אשא חדא הוא והאי אתפלג לארבעה. <קטע סוף=דף קנד ב/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קנה|א}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קנה א/>מיא - חדא איהו - והאי אתפליג לארבע! {{ש}} רוחא - חדא איהו - והאי אתפליג לארבע! תלת רישין אשתכחו במשריין אלין. חושבן דלהון: * רישא חדא - {{קיצור|שתין ותרי אלף ושבע מאה|62,700}}. * רישא תניינא - {{קיצור|ארבעין וחד אלף וחמש מאה|41,500}}. * רישא תליתאה - {{קיצור|תלת וחמשין אלף וארבע מאה|53,400}}. {{ש}} בר כל אינון דרגין אחרנין דאתפרשן בסטרייהו ולית לון חושבנא. כלהו דרגין על דרגין - בר כמה גרדיני נמוסין דאינון לתתא חציפין ככלכא נשכין כחמרא. {{ש}} ווי מאן דאשתכח גבייהו! ודינא דלהון בסטרא רביעאה. '''דגלא רביעאה''' - '''אדם, רפאל, מערב'''. {{ש}} בהדיה אסוותא. {{ש}} בסטרא דאדם אתכליל דינא עלאה - עליה אתסי. {{ש}} האי אחיד בקרנוי דשור כד מבעי לאעלא לון לתהומא רבא, וכפית לון דלא יוקיד עלמא. בתר דא שריא {{צ|קול דממה דקה}} {{ממ|מ"א|יט|יב}}. הכא מלה בחשאי - לא משתמע מלה דהברה כלל. בסטרא דא שריא מאן דשריא, סליק מאן דסליק, שמשא אתכניש לאנהרא להאי אתר. בגין כך {{צ|ותקעתם תרועה}} בסטר דרום {{ממ|במדבר|י|ו}}. אבל הכא - לאו האי ולאו האי. אמאי תרועה? לאכפייא סטר צפון. ובגין כך סטר צפון לאחורא. תא חזי שתי חצוצרות - בגין דאינון מסטרי תרי דקאמרי ממזרח ומדרום - אינהו זמינין לתברא דינין ולאכפייא לון. ועל דא אינון מכסף. ובגין כך {{ממ|במדבר|י|י}} {{צ|וביום שמחתכם ובמועדיכם וגו' ותקעתם בחצוצרות}} סתם, בין לעילא בין לתתא. זכאין אינון ישראל! דקב"ה בעי ביקריהון, ויהיב לון חולקא עלאה על כל שאר עמין, וקב"ה אשתכח בהו בתושבחתייהו. הדא הוא דכתיב {{צ|ויאמר לי עבדי אתה ישראל וגו'}} {{ממ|ישעיהו|מט|ג}}. '''{{צ|ויהי בנסוע הארון ויאמר משה וגו'}} {{ממ|במדבר|י|לה}}'''. {{ש}} רבי אלעזר אמר הכא אית לאסתכלא - '''נ'''' דאיהו מנוזר לאחורא אמאי? אמאי בתרי דוכתא הכא? {{ש}} ואי תימא '''נ' כפופה''' -- הא ידיעה! '''נ' כפופה''' - נוקבא, '''ן' פשוטה''' - כללא דדכר ונוקבא. והא אוקימנא באתר דא {{צ|ויהי בנסוע הארון}}. {{ש}} אמאי אתהדר לבתר כגוונא דא [ציור של נ']? תא חזי '''נ'''' ב{{צ|אשרי יושבי ביתך}} לא אתמר בגין דהיא בגלותא. והא אוקמוה חברייא דכתיב {{צ|נפלה לא תוסיף קום בתולת ישראל וגו'}} {{ממ|עמוס|ה|ב}}. אלא מה כתיב לעילא? {{צ|וארון ברית יהוה נוסע לפניהם דרך שלשת ימים לתור להם מנוחה}} {{ממ|במדבר|י|לג}} - כיון דהוה נטיל ארונא - '''נ'''' נטיל עמיה. והא שכינתא על גבי ארונא יתיב. תא חזי חביבותא דקב"ה לגבייהו דישראל! דהא אע"ג דאינון סטאן מארח מישר - קב"ה לא בעי לשבקא לון, ובכל זמנא אהדר אנפוי לקבלייהו. דאי לאו הכי לא יקומון בעלמא. תא חזי ארונא הוה נטל קמייהו ארח תלתא יומין - '''נ'''' לא הוה מתפרש מניה! ונטיל עמיה. ומגו רחימו דלהון דישראל - אהדר אנפוי ואסתחר מלגבי ארונא כהאי איילא דעזלתא כד איהו אזיל - אהדר אפוי לאתר דנפיק. ועל דא {{צ|בנסוע הארון}} - '''נ'''' אסחר אנפין לקבלייהו דישראל, וכתפי גופא לגבי ארונא. ועל דא כד ארונא הוה נטיל משה אמר {{צ|קומה יהוה}} - לא תשבוק לון! אהדר אנפך לגבן! כדין '''נ'''' אתהדר לגבייהו כגוונא דא [ציור], כמאן דמהדר אנפיה למאן דרחים. {{ש}} וכד הוה שארי ארונה למשרי - כדין אהדר '''נ'''' [ציור] אנפוי מישראל ואתהדר לגבי ארונא. ובכלא אתהדר. אמר ר' שמעון: אלעזר בודאי הכי הוא! אבל הכא לא אהדר אנפוי מישראל! דאי הכי בעי '''נ'''' לאתהפכא מגוונא אחרא לעילא. האי '''נ'''' מנוזר לאחורא והאי בארח מישר לגבי ארונא. אלא ודאי לא אהדר אנפוי מנייהו! ומה עביד? בשעתא דשארי ארונא למשרי אמר משה {{צ|שובה יהוה}} {{ממ|במדבר|י|לו}} - כדין שארי ארונא ושכינתא קאים בסטרא אחרא ואנפין לקבלייהו דישראל ולקבליה דארונא, ובגין כך כדין כליל לכוונא לארונא ולישראל. <קטע סוף="דף" קנה="" א="" />{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קנה|ב}}{{ש}} <קטע התחלה="דף" קנה="" ב="" /> אלא דישראל גרמו לבתר דכתיב {{צ|ויהי העם כמתאוננים}} {{ממ|במדבר|יא|א}}. אמר רבי אלעזר: אנא דאמרן מספרא דרב ייבא סבא דאמר דבין בהאי גיסא ובין בהאי גיסא אתהדר! {{ש}} אמר ליה: שפיר קאמר! אבל דא דאמינא הכי תשכח בספרא דרב המנונא סבא והכי הוא ודאי! '''{{צ|והמן כזרע גד הוא}} {{ממ|במדבר|יא|ז}}'''. {{ש}} אמר רבי יוסי לקיימא זרעא וחילין בארעא, כמה דאת אמר {{צ|גד גדוד יגודנו}} {{ממ|בראשית|מט|יט}}. מה זרעא דגד - נטלי חולקיהון בארעא אחרא, כך מן שריא עלייהו דישראל לבר מארעא קדישא! {{ש}} דבר אחר: {{צ|כזרע גד הוא}} - כזרעא דגד חוורא, ואקפי כד נחית לאוירא ואתבלע בגופא. והא אוקמוה חברייא. {{ש}} '''{{צ|ועינו כעין הבדולח}}''' - כההוא בדולחא דאיהו חוור כגוונא דימינא דלעילא. אמר רבי יצחק: מאי שנא דמשה במלה דא חליש לעילא כנוקבא דכתיב {{צ|אם ככה את עושה לי}} {{ממ|במדבר|יא|טו}}? {{צ|את}}? "אתה" מבעי ליה? {{ש}} אלא לאתר דמותא שארי ביה קאמר! וההוא אתר דנוקבא איהו. בגין כך אמר {{צ|הרגני נא הרוג}}. ודא אילנא דמותא. והא אוקימנא דבאילנא דחיי לא שרייא ביה מותא. ועל דא אתהדר לגבי אילנא דמותא ואמר {{צ|את}} ולא אמר 'אתה'. והכי מבעי ליה! מיד '''{{צ|ויאמר יהוה אל משה אספה לי שבעים איש וגו'}} {{ממ|במדבר|יא|טז}}'''. {{ש}} אמר ליה קב"ה: את בעי מותא בכל זמנא! הרי לך! -- {{צ|ואצלתי מן הרוח וגו'}}. תא חזי דהכא ידע משה דאיהו ימות ולא ייעול לארעא - דהא אלדד ומידד מלה דא הוו אמרי. {{ש}} על דא לא לבעי ליה לאינש בשעתא דרוגזא שארי ביה ללטייא גרמיה - דהא כמה קיימי עליה דמקבלי ההיא מלה. בזמנא אוחרנא דבעא מיתה - לא קבילו מניה, בגין דכלא לתועלתא דישראל הוה. השתא - לאו איהו אלא מגו רוגזא ודוחקא, ובגין כך קבילו מניה! ועל דא אשתארו לבתר אלדד ומידד ואמרו דא; דמשה יתכניש ויהושע ייעול לון לישראל לארעא. ובגין כך אתא יהושע לגבי משה וקני עליה דמשה. ומשה לא אשגח ביקרא דיליה. ועל דא אמר {{צ|אדני משה כלאם}} {{ממ|במדבר|יא|כח}}. מאי {{צ|כלאם}}? מנע מנהון אינון מלין כמה דאת אמר {{צ|ויכלא העם מהביא}} {{ממ|שמות|לו|ו}}, {{צ|ויכלא הגשם מן השמים}} {{ממ|בראשית|ח|ב}} - מניעותא ממש. ומשה לא בעא. פוק חמי ענוותנותיה דמשה! מה כתיב {{צ|המקנא אתה לי וגו'}} {{ממ|במדבר|יא|כט}}. {{ש}} זכאה חולקיה דמשה דאיהו סליק על כלהו נביאי דעלמא! {{ש}} אמר רבי יהודה: כל שאר נביאין לגבי משה - כסיהרא לגבי שמשא. '''רבי אבא''' הוה יתיב ליליא חד ולעי באורייתא. והוו עמיה '''ר' יוסי ור' חזקיה'''. {{ש}} אמר רבי יוסי: כמה אינון בני נשא תקיפי לבא דלא משגחי במלי דההוא עלמא כלום! {{ש}} אמר רבי אבא: 'בישא דלבא' דאחידא בכל שייפי גופא קא עביד לון! פתח ואמר: {{צ|יש רעה אשר ראיתי תחת השמש ורבה היא על האדם}} {{ממ|קהלת|ו|א}}. {{ש}} {{צ|יש רעה}} - דא איהי תוקפא בישא דלבא. דבעי לשלטאה במילי דהאי עלמא, ולא אשגח במלי דההוא עלמא מידי. אמאי איהי {{צ|רעה}}? {{ש}} קרא דבתריה אוכח דכתיב {{צ|איש אשר יתן לו האלהים עושר ונכסים וגו'}} {{ממ|קהלת|ו|ב}}.{{ש}} האי קרא קשיא! כיון דכתיב {{צ|ואיננו חסר לנפשו מכל אשר יתאוה}} - אמאי {{צ|ולא ישליטנו האלהים לאכול ממנו}}? דהא אינו חסר לנפשו כלום? אלא רזא איהו! וכל מלוי דשלמה מלכא מתלבשן אינון במלין אחרנין. כמלי דאורייתא דאינון מתלבשן בספורי עלמא. <קטע סוף=דף קנה ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קנו|א}} <קטע התחלה=דף קנו א/>תא חזי! אף על גב דבעינן לאסתכלא בלבושא - השתא האי קרא הכי קאמר! דבר נש אזיל בהאי עלמא ויהיב ליה קב"ה עותרא בגין דיזכי ביה לעלמא דאתי וישתאר לגביה קרן. מאי קרן? ההוא דאיהו קיים דאיהו אתר לאתצררא בית נשמתא. בגין כך בעי לאשארא אבתריה (נ"א עותריה) להאי קרן, והאי קרן יקבל ליה בתר דיפוק מהאי עלמא בגין דהאי קרן הוא אילנא דחיי דההוא עלמא, ולא קיימא בהאי עלמא אלא ההוא איבא דנפיק מניה. ועל דא איבא דיליה אכיל בר נש דזכי בהאי עלמא, והקרן קיימא ליה לההוא עלמא למזכי ביה בחיין עלאין דלעילא. ומאן דסאיב גרמיה ואתמשך בתר גרמיה, וליתיה חסר לנפשיה ולגרמיה כלום, וההוא אילנא אשתאר ולא שויה לקבליה בדחילו ולקבלא ליה לעילא -- כדין {{צ|ולא ישליטנו האלהים לאכל ממנו}} ולמזכי בההוא עותרא, ודאי איש אחר יאכלנו, כמה דאת אמר {{צ|יכין וצדיק ילבש}} {{ממ|איוב|כז|יז}}. בגין כך בעי בר נש למזכי במה דיהיב ליה קב"ה לההוא עלמא וכדין אכיל מיניה בהאי עלמא, וישתאר לגביה ההוא קרן לעלמא אחרא, למהוי צרורא בצרורא דחיי. אמר רבי יוסי ודאי. תו אמר רבי יוסי כתיב {{צ|אם ככה את עושה לי הרגני נא וגו'}} {{ממ|במדבר|יא|טו}} - וכי משה דאיהו ענו מכל בני עלמא בגין דשאילו מניה ישראל למיכל מסר גרמיה למיתה, אמאי? א"ר אבא האי מלה אוליפנא ורזא עלאה איהו. משה לא אבאיש קמיה ולא שאל למיתה על דשאילו ישראל. תא חזי משה אתאחד והוה סליק במה דלא אתאחד נביאה אחרא (דהא אחיד צדקה הוה). ובשעתא דאמר ליה קב"ה למשה {{צ|הנני ממטיר לכם לחם מן השמים}} {{ממ|שמות|טז|ד}} - חדי משה ואמר ודאי השתא ההוא שלימו בי אשתכח, דהא בגיני אשתכח מן לישראל. כיון דחמא משה דאהדרו לנחתא לדרגא אחרא ושאילו בשר ואמרי {{צ|ונפשנו קצה בלחם הקלוקל}} {{ממ|במדבר|כא|ה}} אמר אי הכי הוא - הא דרגא דילי פגים, דהא בגיני ייכלון ישראל מן במדברא. הא אנא פגימא ואהרן פגים ונחשון בן עמינדב פגים. אמר {{צ|ואם ככה את עושה לי הרגני נא הרוג}} דחשיבנא נוקבא במיכלא דילה. (ואנא נחית מן שמייא דאיהו דרגא עלאה לנחתא לדרגא דנוקבא ואנא עדיף מן שאר נביאי עלמא. ועל דא אמר {{צ|ואל אראה ברעתי}} (כמת) ודאי לנחתא לדרגא תתאה. כדין {{צ|ויאמר יהוה אל משה אספה לי שבעים איש}} - את שאיל אתר דמותא - לא תבעי אתר (דא) דלא תהא פגים בדרגא דילך, ועל דא כתיב {{צ|ואצלתי מן הרוח אשר עליך}} דכלהו אינון דתמן אתאחדו) בסיהרא ובעי שמשא לאנהרא לה. ועל דא {{צ|ושמתי עליהם}} בגין לאנהרא מן שמשא כנהורא דסיהרא (ס"א ובגיני האי מיכלא דא לא) אתייא על ידא דמשה בגין דלא יתפגים. זכאה חולקא דמשה דקב"ה בעי ביקריה, עליה כתיב {{צ|ישמח אביך ואמך וגו'}} {{ממ|משלי|כג|כה}}. {{צ|ישמח אביך}} דא קב"ה, {{צ|ואמך}} דא כנסת ישראל. {{צ|ותגל יולדתך}} - דא אימא דמשה דלתתא קב"ה רחים ליה יתיר מכל נביאי עלמא בלא אמצעי כלל (ס"א דהא משה אסתלק על כל נביאי עלמא בלא אמצעי כלל כמה (דכתיב {{צ|פה אל פה אדבר בו}} והא אוקימנא בכמה אתר): '''{{צ|ויצעק משה אל יהוה (לאמר) אל נא רפא נא לה}} {{ממ|במדבר|יב|יג}}'''. הא אוקמוה והוא רזא דשמא קדישא, מחד סרי אתוון, ולא בעא משה לצלאה יתיר בגין דעל דידיה למלכא לא בעי <קטע סוף=דף קנו א/>{{ממ זהר משולב|ג|קנו|ב}}<קטע התחלה=דף קנו ב/>לאטרחא יתיר. בגין כך קב"ה בעא על יקרא דמשה. ובכל אתר קב"ה בעא על יקריהון דצדיקייא יתיר על דיליה. ולזמנא דאתי עתיד קב"ה למתבע עלבונא דישראל מעמין עכו"ם ולמחדי לון בחדוותא דציון דכתיב {{צ|ובאו ורננו במרום ציון וגו'}} {{ממ|ירמיהו|לא|יא}}. וכדין {{צ|ובא לציון גואל וגו'}} {{ממ|ישעיהו|נט|כ}}. '''ברוך יהוה לעולם אמן ואמן ימלוך יהוה לעולם אמן ואמן'''<קטע סוף=דף קנו ב/> ==פרשת בהעלותך - רעיא מהימנא== {{ממ זהר משולב|ג|קמח|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמח ב/>(<small>אין רעיא מהימנא בדף זה</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קמח ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קמט|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמט א/>(<small>אין רעיא מהימנא בדף זה</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קמט א/> {{ממ זהר משולב|ג|קמט|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמט ב/>(<small>אין רעיא מהימנא בדף זה</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קמט ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קנ|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קנ א/>(<small>אין רעיא מהימנא בדף זה</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קנ א/> {{ממ זהר משולב|ג|קנ|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קנ ב/>(<small>אין רעיא מהימנא בדף זה</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קנ ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קנא|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קנא א/>(<small>אין רעיא מהימנא בדף זה</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קנא א/> {{ממ זהר משולב|ג|קנא|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קנא ב/>(<small>אין רעיא מהימנא בדף זה</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קנא ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קנב|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קנב א/>(<small>אין רעיא מהימנא בדף זה</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קנב א/> {{ממ זהר משולב|ג|קנב|ב}} <קטע התחלה=רע"מ דף קנב ב/>'''פקודא [ל'] למעבד פסח שני על אינון דלא יכילו או דאסתאבו במסאבו אחרא'''. אי רזא דפסח רזא דמהימנותא - דישראל עאלין בה שלטא בניסן וכדין איהו זמנא לחדוה - איך יכלין אלין דלא יכילו או דאסתאבו למעבד בירחא תניינא דהא אעבר זמנא!? אלא כיון דכנסת ישראל מתעטרא בעטרהא בניסן - לא אתעדיאת כתרהא ועטרהא מינה תלתין יומין. וכל אינון תלתין יומין מן יומא דנפקו ישראל מפסח - יתבא מטרוניתא בעטרהא וכל חילהא בחדוה. מאן דבעי למחמי למטרוניתא יכיל למחמי. כרוזא כריז "''כל מאן דלא יכיל למחמי מטרוניתא - ייתי ויחמי עד לא ינעלון תרעיה!''" אימתי כרוזא כריז? בארבעה עשר לירחא תניינא. דהא מתמן עד שבעה יומין תרעין פתיחן. מכאן ולהלאה - ינעלון תרעי. ועל דא פסח שני. {{קטן|'''(עד כאן)'''}} ({{צ|פקודא דא לספור ספירת העומר}} - {{ממ זהר|ג|צז|א}}) '''פקודא דא שחיטת הפסח בזמנו. ואבתריה פסח ראשון ופסח שני לאכול אותן כמשפטן. וטמאים להיות נדחים לפסח שני דאיהו פקודא תליתאה''' תנאין ואמוראין! {{ש}} אית בני נשא כחולין דטהרה מסטרא דמיכאל,{{ש}} וכחולין דהקדש כגון בשר קדש ואינון מסטרא דגבריאל. {{ש}} כהן ולוי.{{ש}} ואית בני נשא דאינון כיומין טבין ואינון קדש קדשים. שכינתא איהי פסח ראשון מימינא. פסח שני משמאלא. פסח ראשון מימינא - דתמן חכמה. פסח שני משמאלא - דתמן בינה. ובגין דבגבורה מתעברין כל אשין נוכראין דאינון כקש ותבן לגבי אש דגבורה - טמאים נדחים לפסח שני. וכל טומאת נדה ומצורע וזב וזבה ויולדת - באשא דגבורה איהו שורף. דנשמתא איהו מאנא דקודשא בריך הוא ואיהו לא שרי בה עד דאתלבנת באשא דגבורה דכתיב {{צ|הלא כה דברי כאש נאם יהו"ה}} {{ממ|ירמיהו|כג|כט}}. ובהאי אשא - אם ברזל הוא מתפוצץ ואם אבן הוא נמוח. ובימינא דתמן תורה שבכתב דאיהי מים - {{צ|וטהרה ממקור דמיה}} {{ממ|ויקרא|יב|ז}}, ואתדכי בה מצורע וטמא מת וזב וטמא בכל מיני שרץ. <קטע סוף=רע"מ דף קנב ב/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קנג|א}}{{ש}} <קטע התחלה=רע"מ דף קנג א/>הדא הוא דכתיב {{צ|וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם וגו'}} {{ממ|יחזקאל|לו|כה}}, מעמודא דאמצעיתא. מאנא - אתיחדת בבעלה דאיהי אתתא. בתר דאתקדשת בשמאלא ואתדכאת במי מקוה בימינא. ואומרים על מאני דפסחא, {{צ|כלים שנשתמשו בהן בצונן - מטבילן בצונן והן טהורים}}. אינון נשמתין דאינון מסטרא דרחמי ואינון רחמנים, מארי חנא וחסדא -- לא צריכין לאדכאה במים פושרים כבינוניים. כל שכן בחמי חמין דבהון מתדכין רשעים גמורים דמחממין גרמייהו באשא דיצר הרע, ועלייהו אתמר {{צ|כל דבר אשר יבא באש}} {{ממ|במדבר|לא|כג}} - בגין דזוהמא דילהון נפישא. אבל צדיקים גמורין בצונן, דעלייהו אתמר {{צ|כל המשים ריוח בין הדבקים מצננים ליה גיהנם}}. ואי נשמתין חמריים דאינון כמאני חרס - שבירתן זו היא טהרתן. כמה דאת אמר {{צ|נשברו - נטהרו}}. ורזא דמלה {{צ|זבחי אלהים רוח נשברה וגו'}} {{ממ|תהלים|נא|יט}}. אבל אינון דמשתדלין באורייתא דבכתב ובאורייתא דבעל פה, דאינון אש ומים, ואינון דמשתדלין ברזא דאורייתא דאיהו אור דכתיב בה {{צ|ותורה אור}} - באורייתא אינון מתדכין בה! ועוד בפרק הרואה: הרואה תמרים בחלום - תמו עונותיו. הדא הוא דכתיב {{צ|תם עונך בת ציון}} {{ממ|איכה|ד|כב}}. {{ש}} בגין ד'''תמרים''' - ביה '''תם''' - דרגא דיעקב דאתמר ביה {{צ|ויעקב איש תם}} {{ממ|בראשית|כה|כז}}. חובין - '''מרים'''. ועל דא '''תמרים''' - תמן '''תם''' ותמן '''מר'''. הכא רמיז {{צ|וימתקו המים}} {{ממ|שמות|טו|כה}}. הדא הוא דכתיב {{צ|ויורהו יהו"ה עץ וימתקו המים}}. מהכא - מאן דאשתדל באורייתא דאיהו 'עץ' - חובין דיליה דאתמר בהון {{צ|וימררו את חייהם בעבודה קשה}} {{ממ|שמות|א|יד}} - קודשא בריך הוא מחיל ליה ויתחזרון מתיקין. דיומין ייתון דיתקיים בהו כמפקנו דמצרים דאתמר ביה {{צ|וימת יוסף וכל אחיו וכל הדור ההוא}} {{ממ|שמות|א|ו}}. ובגלותא בתראה לית מיתה אלא עוני, דעני חשוב כמת. לקיים בהון {{צ|והשארתי בקרבך עם עני ודל וחסו בשם יהו"ה}} {{ממ|צפניה|ג|יב}}, לאתקיימא בהון {{צ|ואת עם עני תושיע}} {{ממ|תהלים|יח|כח}}. ואלין עתירין דישתארון בהון - יתקיים בהון {{צ|נרפים אתם נרפים}} {{ממ|שמות|ה|יז}} - נרפים הם באורייתא! נרפים הם למעבד טיבו עם מארי תורה ואנשי חיל המסובבים מעיר לעיר ולא יחוננו. ונרפים הם בכובד המס. דאי תימא כבדין אינון בכובד המס ולא עבדין טיבו - בגין דא {{צ|תכבד העבודה על האנשים ויעשו בה}} - דכובד המס עלייהו! {{ש}} {{צ|ואל ישעו בדברי שקר}} - דאינון משקרין ואמרין דכובד המס עלייהו ובגין דא לא יעבדון טיבו. אינון משקרן במילולייהו ואמרין דמהכובד דתכבד עלייהו, {{צ|תבן אין ניתן}} {{ממ|שמות|ה|ז}}, ממונא דשקרא, דביה טענין לקודשא ברוך הוא, ובגין דלא ישעון ביה, ולא חסו בשם יהו"ה - {{צ|אין נתן לעבדיך}}. ואלין דאית לון טמיר וגניז ממונא מלגו דאיהו {{צ|תוכן}} - כגון תוך האוצר ותיבה, אתקיים בהו {{צ|ותוכן לבנים תתנו}}, ודא כספים לבנים דיהון בההוא דרא. בההוא זמנא {{צ|שם שם לו חוק ומשפט}}, ואינון מארי משנה. אוף הכא {{צ|ויבאו מרתה}} {{ממ|שמות|טו|כג}} - אתהדר לון אורייתא דבעל פה מרה, בדחקין סגיאין בעניותא, דיתקיים בהו {{צ|וימררו את חייהם בעבודה קשה}} - זו קושיה. {{צ|בחומר}} - דא קל וחומר. {{צ|ובלבנים}} - דא לבון הלכה. {{צ|ובכל עבודה בשדה}} - דא ברייתא. {{צ|את כל עבודתם אשר עבדו בהם בפרך}} - דא תיקו. ורעיא מהימנא! תמן אתקיים בך {{צ|שם שם לו חק ומשפט ושם נסהו}} {{ממ|שמות|טו|כה}}! ובהאי עץ הדעת טוב ורע דאיהו איסור והיתר, ובאינון רזין דאתגליין על ידך - {{צ|וימתקו המים}} - כמלח דממתקת בשרא. הכי יתמתקון ברזייא דאתגליין על ידך כל אינון קושיין ומחלוקות; דמיין מרירן דאורייתא דבעל פה - אתהדרו מתיקן מי אורייתא. ויסורין דילך ברזין אלין דאתגליין על ידך - יהון לך מתיקין, ויהדרון לך כל דחקין דילך כחלמין דעברין. ו'''חלם''' בהיפוך אתוון '''מלח''' - דממתקת ית בשרא - אוף יסורין ממתקים כמה דאוקמוה. ולרשעים מתהדרן יסורין '''מלח סדומית''' דאיהי מסמא את העינים, לקיימא בהו {{צ|ועיני רשעים תכלינה}} {{צ|איוב|יא|כ}}. <קטע סוף=רע"מ דף קנג א/> {{ממ זהר משולב|ג|קנג|ב}} <קטע התחלה=רע"מ דף קנג ב/>ואינון ערב רב רשיעייא דיתקיים בהו בההוא זמנא {{צ|יתבררו ויתלבנו ויצרפו רבים והרשיעו רשעים}} {{ממ|דניאל|יב|י}}. {{ש}} {{צ|יתלבנו}} - אינון מארי משנה, {{צ|ויצרפו}} אינון זרעא קדישא דשאר עמא. הדא הוא דכתיב {{צ|וצרפתים כצרוף את הכסף}} {{ממ|זכריה|יג|ט}}. {{צ|והרשיעו רשעים}} - אינון ערב רב. {{צ|והמשכילים יבנו}} - אינון מארי קבלה דאתמר בהון {{צ|והמשכילים יזהירו כזהר הרקיע}} {{ממ|דניאל|יב|ג}} - אלין אינון דקא משתדלין בזהר דא דאקרי {{צ|ספר הזהר}} דאיהו כתיבת נח דמתכנשין בה שנים בעיר ושבע ממלכותא, ולזמנין אחד מעיר ושנים ממשפחה, דבהון יתקיים {{צ|כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו}} {{ממ|שמות|א|כב}}. ודא אורה דספרא דא. וכולא על סיבה דילך! ומאן גרים דא? -- עורב! {{ש}} דאנת תהא בההוא זמנא כיונה דשליח אחרא דאקרי בשמך, כעורב דאשתלח בקדמיתא ולא אתהדר בשליחותא, דאשתדל בשקצים דאתמר בהון עמי הארץ שקץ, בגין ממונא דלהון, ולא אשתדל בשליחותיה לאהדרא לצדיקייא בתיובתא, כאילו לא עביד שליחותא דמאריה. ובך יתקיים רזא דיונה, דעאל בעמקין דתהומי ימא - הכי תיעול אנת בעמיקו דתהומי אורייתא. הדא הוא דכתיב {{צ|ותשליכני מצולה בלבב ימים}}. {{צ|יונה|ב|ד}}. ויהון חכמה חסד נצח לימין דבגינייהו אמר דוד {{צ|ימין יהו"ה עושה חיל, ימין יהו"ה רוממה, ימין יהו"ה עושה חיל}}. ותלת משמאלא יתקשרון כחדא דאינון בינה גבורה הוד. ותלת דרגין דאמצעיתא - כתר תפארת יסוד, דאחידן בימינא ושמאלא. ובגין דחזא לך נביא מתקשר בתלת דרגין דאמצעיתא - פתח עלך האי קרא {{צ|הנה ישכיל עבדי ירום ונשא וגבה מאד}} {{ממ|ישעיהו|נב|יג}}. ובגין דאנת תהא אחיד בתרין משיחין, אמר דוד על תלת ימינין דמשיח בן דוד {{צ|ימין יהו"ה}} תלת זמנין. לקביל תלת שמאלין דאחיד בהון משיח בן אפרים אמר מסטרא דחד שמאלא גבורה {{צ|לא אמות}}, {{צ|כי אחיה}} מסטרא דשמאלא דהוד דילך דאתמר ביה ונתן ההוד למשה, אתייהיב בך מסטרא דבינה בגין דביה הוית אנת חרב ויבש בכלא, בגין משיח בן אפרים. באורייתך, בנביאותך עליה, בגופך דסבילת כמה מיני יסורין בגין דלא ימות הוא. ובעית רחמי עליה. אתמר ביה {{צ|כי אחיה}} מסטרא דבינה. ובגין דא {{צ|לא אמות}} מסטרא דגבורה, {{צ|כי אחיה}} מסטרא דבינה אילנא דחיי דאתגבר עליה קריאת שמע של שחרית וקשיר ליה בקשורא דתפילין בימינא דאברהם דאיהו שחרית. {{צ|ואספר מעשי יה}} - מסטרא דהוד, {{צ|יסור יסרני יה}} - חכמה ובינה מימינא ומשמאלא, בתלת ימינין ותלת שמאלין. {{צ|ולמות לא נתנני}} - עמודא דאמצעיתא בתלת דכליל כתר וצדיק ואיהו '''בן יה'''. ומיד יקום '''ו'''' ל'''ה'''' ב'''יה''' בימינא ושמאלא, ברחמי ותחנוני, בכמה פיוסים לה ולבנהא. הדא הוא דכתיב {{צ|ביום ההוא אקים את סוכת דוד הנופלת}}. ובגין דא אמר נביא {{צ|בבכי יבאו ובתחנונים אובילם}} {{ממ|ירמיהו|לא|ח}}. קם רעיא מהימנא ונשיק ליה ובריך ליה. ואמר "''ודאי שליחא דמארך אנת לגבן!''". {{ש}} פתחו תנאין ואמוראין ואמרו "''רעיא מהימנא! אנת הוית ידע כל דא, ועל ידך היא אתגלייא, אבל בענוה דילך דאתמר בך {{צ|והאיש משה ענו מאד}} {{ממ|במדבר|יב|ג}} - באלין אתרין דאנת מתבייש לאחזקא טיבו לגבך - מני קודשא בריך הוא לן ולבוצינא קדישא למהוי בידך ובפומך באלין אתרין''". '''(עד כאן רעיא מהימנא)''' {{קטן|'''[כאן מופיע בדפוס {{צ|עח א - פקודא בתר דא וכו'}}. ולא מובן למה הכוונה כי אין רעיא מהימנא ב[[זהר חלק ג עח א]]. וצע"ע. ויקיעורך]'''}} <קטע סוף=רע"מ דף קנג ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קנד|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קנד א/>(<small>אין רעיא מהימנא בדף זה</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קנד א/> {{ממ זהר משולב|ג|קנד|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קנד ב/>(<small>אין רעיא מהימנא בדף זה</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קנד ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קנה|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קנה א/>(<small>אין רעיא מהימנא בדף זה</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קנה א/> {{ממ זהר משולב|ג|קנה|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קנה ב/>(<small>אין רעיא מהימנא בדף זה</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קנה ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קנו|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קנו א/>(<small>אין רעיא מהימנא בדף זה</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קנו א/> {{ממ זהר משולב|ג|קנו|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קנו ב/>(<small>אין רעיא מהימנא בדף זה</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קנו ב/> ==פרשת שלח לך - זהר== {{ממ זהר משולב|ג|קנו|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=שלח דף קנו ב/>'''{{צ|וידבר יהוה אל משה לאמר שלח לך אנשים ויתורו את ארץ כנען וגו'}} {{הפניה לפסוקים|במדבר|יג|א|ב}}'''. {{ש}} רבי חייא פתח {{צ|הֲמִיָּמֶיךָ צִוִּיתָ בֹּקֶר ידעתה שחר [יִדַּעְתָּ הַשַּׁחַר] מְקֹמוֹ}} {{ממ|איוב|לח|יב}} - {{צ|שחר}} כתיב - '''ה"א''' אתרחקא מ'''שחר'''. מאי טעמא? אלא אמר רבי חייא, בשעתא דנטי ערב ושמשא נטי למיעל - כדין אתחלש תוקפיה. כדין שלטא שמאלא ומשתכח דינא בעלמא ואתפשט (לעילא). וכדין בעי בר נש לצלאה ולכונא רעותא (ס"א לצלאה דישכח רעותא) קמי מאריה, דאמר רבי ייסא כד נטי שמשא ואתחלש - כדין אתפתח חד פתיחו בשמשא ואתכניש חיליה ושמאלא שליט, ויצחק כרי בירא תחותיה. {{ש}} כיון דעאל ליליא - פתקא דקוטפא באחמתיה שכיח, וכמה חבילין טריקן (אזדריקו) אתפשטו בעלמא, וכלהו שטאן בערבוביא ואזלי וחייכאן בנפשן דרשיעייא (ס"א דבני נשא), ומודעין לון מלין; מנהון כדיבן ומנהון קשוט. ומאן דאשתכח בינייהו אתייהיב לון רשו לחבלא. וכלהו בני עלמא ניימין (ואתכנשו) וטעמין טעמא דמותא והא אוקימנא. תא חזי כד אתער רוח צפון - כדין אתקבלא כנסת ישראל בשמאלא (ואתחברו כחדא) ושריא בדרועא באתרהא, וקב"ה אתי לאשתעשעא עם צדיקייא דבגנתא דעדן. וכדין כל מאן דיתער למלעי באורייתא בההוא שעתא הא אשתתף בהדה, בגין דהיא (יתבת) וכל אכלוסין דילה משבחן למלכא עלאה וכל אינון דאשתכחו (נ"א דאשתתפו בהדה) בתושבחתא דאורייתא כלהו כתיבין בבני היכלא ואקרון בשמהון ואלין רשימין ביממא. תא חזי שמא חדא קדישא אית בגלופי אתוון דהוא שלטא מפלגו ליליא ואילך, ואינון אתוון '''ם'''' ד'''מנצפך''' כליל לון. '''ם'''' אוקמוה {{צ|לםרבה המשרה}} {{ממ|ישעיה|ט|ו}}. '''נ'''' הוה אסתים להאי ולהאי - כדין כתרין כלילן הוא, '''ו'''' (נ"א '''י'''') דשמא קדישא אתקין ליה וסתים מבועהא. בתר דאולידת פתיחא הות בחד רישא דפתחא. כד אתחריב בי מקדשא אסתימו מבועין מכל סטרין. (ס"א את דא כליל אתוון) ואכליל אתוון אחרן ואינון שבעה; תלת מהאי סטרא וארבע מהאי סטרא. '''כל"ך'''. וסימן {{צ|כלך יפה רעיתי ומום אין בך}} {{ממ|שיר|ד|ז}}. '''ן'''' - דכר ונוקבא כליל כחדא, דא כליל תלת מכאן ותלת מכאן ואינון שית. ואוקימנא באלין תרין אתוון '''ם' ן'''' אתכללו תריסר אתוון, סליק מנייהו תרי, חד לאתר חד, וחד לאתר חד. '''כל"ך סעפ"ה יאע"וצה'''. הכי אתגליפו אתוון. ורזא דא בכי תצא למלחמה קרא דכתיב {{צ|כי יהיה נערה בתולה}} {{ממ|דברים|כב|כג}} - {{צ|נער}} כתיב. בתר דאסתלק ליליא וצפרא נהיר כדין '''ה'''' סלקא ואתכלילת בנהורא עלאה וכדין {{צ|ידעת השחר מקומו}} - דידע לאעלאה לארעא. אמר ליה קב"ה משה כד אתי נהורא דשמשא - אתכליל סיהרא <קטע סוף=שלח דף קנו ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קנז|א}}<קטע התחלה=דף קנז א/>בגוויה. השתא דאנת שמשא - היך יקומון כחדא שמשא וסיהרא? לא נהיר סיהרא אלא בשעתא דאתכניש שמשא, אבל השתא לית אנת יכיל. אי תבעי למנדע מנה - '''{{צ|שלח לך אנשים}} {{ממ|במדבר|יג|ב}}''' - לגרמך בגין למנדע. תא חזי משה אי תימא דהוא לא ידע דלא ייעול לארעא בזמנא דא -- לאו הכי. אלא ידע והוה בעי למנדע מנה עד לא יסתלק, ושלח לאלין מאללי. כיון דלא אתיבו מלה כדקא יאות - לא שלח זמנא אחרא עד דקב"ה אחזי ליה דכתיב {{צ|עלה אל הר העברים הזה וראה את הארץ}} {{ממ|דברים|לב|מט}}, וכתיב {{צ|ויראהו יהוה את כל הארץ}} {{ממ|דברים|לד|א}}. ולא דא בלחודוי אלא כל אינון דזמינין למיקם בכל דרא ודרא - כלהו אחזי ליה למשה ואתמר ואוקמוה חברייא. כיון דשארי משה למשלח מה אמר לון {{צ|היש בה עץ}} {{ממ|במדבר|יג|כ}}. וכי מה הוא דקאמר? ואי תימא דלא ידע אלא (לקמן יימא מלה. אבל הכא) הכי אמר משה אם יש בה עץ - הא ידענא דאנא איעול לתמן. מאי {{צ|עץ}}? דא אילנא דחיי, ותמן לא הוה אלא בג"ע דארעא. אמר אם יש בה עץ דא אנא איעול לתמן. ואי לא - לאו אנא יכיל למיעל. אמר רבי חייא כתיב {{צ|וימצאו איש מקושש עצים ביום השבת}} {{ממ|במדבר|טו|לב}}. מאן עצים הכא ומאן הוא דא? אלא דא צלפחד והוה דייק על אלין אילנין הי מנייהו רב על אחרא ולא חשש ליקרא דמאריה ואחלף שבת לשבת הדא הוא דכתיב {{צ|כי בחטאו מת}} {{ממ|במדבר|כז|ג}} - '''{{צ|בחטא ו' מת}}''' (ורזא דכלא ודאי מקושש עצים) בגין כך הוה דיניה סתים ולא אתפרש דיניה כדינין אחרנין בגין דמלה דא בעי בחשאי וסתים ולא גלייא ועל דא לא אתמר באתגלייא וקב"ה עבד יקר ליקריה. רבי יוסי אמר שאר עצים בהדי שבת הוה מקושש וקביל עונשא לפום שעתא ואתכפר חוביה ועל דא אתקשי משה בדינא דבנתא דלא ידע אי אתכפר למהוי לבנתיה חולק ואחסנא אי לאו. כיון דדכר שמיה (דצלפחד) קב"ה דכתיב {{צ|כן בנות צלפחד דוברות}} {{ממ|במדבר|כז|ז}} אתידע דהא אתכפר חוביה. תא חזי ב' אילנין אינון חד לעילא וחד לתתא בדא חיין ובדא מותא מאן דאחלף לון גרים ליה מותא בהאי עלמא ולית ליה חולקא בההוא עלמא. ועל דא אמר שלמה {{צ|דבש מצאת אכול דייך וגו'}} {{ממ|משלי|כה|טז}}. ארון ותורה בחד קיימי תורה עקרא ארון ביתא. ועל דא '''{{צ|ארן}}''' חסר בלא וא"ו בכל אתר ארן הברית ארן העדות. בכל אתר אהרן דרועא ימינא בר בחד דכתיב {{צ|כל פקודי הלוים אשר פקד משה ואהרן}} {{ממ|במדבר|ג|לט}} נקוד לעילא. א"ר יצחק משה אילנא דחיי נקט ועל דא בעא למנדע אי הוה שכיח בארעא אי לאו ובגין כך אמר {{צ|היש בה עץ אם אין והתחזקתם ולקחתם מפרי הארץ}} דהא אילנא דחיי אתחמד לכלא ואינון לא אייתיאו אלא ענבים ורמונים ותאנים באילנא אחרא תליין ואחידן. ת"ח(?) '''{{צ|שלח לך אנשים}}''' בגינך. רבי יהודה פתח {{צ|כצנת שלג ביום קציר ציר נאמן לשולחיו ונפש אדוניו ישיב}} {{ממ|משלי|כה|יג}}.{{ש}} {{צ|כצנת שלג ביום קציר}} - דאהני לגופא ולנפשא {{צ|ציר נאמן לשולחיו}} - אלו כלב ופנחס דהוו שליחי מהימני לגבי יהושע. {{צ|ונפש אדוניו ישיב}} - דאהדרו שכינתא לדיירא בהו בישראל ולא אסתלקא מנייהו. ואלין דשדר משה גרימו בכייה לדרין בתראין וגרימו לאסתלקא מישראל כמה אלף ורבבן. וגרימו לסלקא שכינתא מארעא מבינייהו דישראל. אינון דשדר יהושע {{צ|ונפש אדוניו ישיב}}. '''רבי חזקיה ור' ייסא''' הוו אזלי בארחא. אמר רבי ייסא לר' חזקיה חמינא באפך דהרהורא אית בגווך. אמר ליה הא ודאי האי קרא אסתכלנא ביה כיון דאמר שלמה {{צ|כי מקרה בני האדם ומקרה הבהמה ומקרה אחד להם וגו'}} {{ממ|קהלת|ג|יט}}. ותנינן דכל מלוי דשלמה מלכא כלהו סתימין מדרגין דחכמתא. אי הכי האי קרא אית ביה לאסתכלא דהא פתחא לאינון דלאו בני מהימנותא אשתכח ביה. <קטע סוף=דף קנז א/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קנז|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קנז ב/>אמר ליה ודאי הכי הוא ואית ביה למנדע ולאסתכלא. {{ש}} אדהכי חמו חד בר נש דהוה אתי שאל לון מייא דהוה צחי והוה לאי בתוקפא דשמשא. {{ש}} אמרו ליה מאן את. {{ש}} אמר לון יודאי אנא ואנא לאי וצחינא. {{ש}} אמרו לעית באורייתא אמר לון עד דאנא עמכון במלין אסלק להאי טורא ותמן אסב מייא ואשתי. {{ש}} אפיק רבי ייסא חד זפירא מלי מיין ויהב ליה. {{ש}} בתר דשתה אמר נסלק עמך למייא. {{ש}} סליקו לטורא ואשתכחו חד חוטא דמייא דקיק ומלי קטפורא חד. {{ש}} יתבו. {{ש}} אמר לון ההוא בר נש השתא שאילו דהא אנא אשתדלנא באורייתא על ידוי דחד ברי דאנא עיילית ליה לבי רב ובגיניה רווחנא באורייתא. {{ש}} אמר רבי חזיקה אי על ידא דברך טב הוא. אבל מלה דאנן ביה אנא חמינא דלאתר אחרא בעי לאסתלקא. {{ש}} אמר ההוא בר נש אימא מלך דלזמנין באפרקסתא דענייא תשכח מרגניתא. {{ש}} אמר ליה האי קרא דאמר שלמה סח ליה. {{ש}} אמר ליה וכי (נ"א כמה) במה אתון פירשן משאר בני נשא דלא ידעי. {{ש}} אמרו ליה ובמה. {{ש}} אמר לון על דא אמר שלמה האי קרא ולא אמר האי מגרמיה כשאר אינון מלין אלא אהדר אינון מלין דטפשאי עלמא דאמרי כך. ומאי אמרי {{צ|כי מקרה האדם ומקרה הבהמה וגו'}} טפשאי דלא ידעי ולא מסתכלן בחכמתא אמרי דהאי עלמא אזיל במקרה וקב"ה לא אשגח עלייהו אלא {{צ|מקרה האדם ומקרה הבהמה ומקרה אחד וגו'}}. וכד שלמה אסתכל באלין טפשאין דקאמרי דא קרא לון בהמה דאינון עבדין גרמייהו בהמה ממש בגין דאמרי מלין אלין. ומנלן קרא דעליה אוכח דכתיב {{צ|אמרתי אני בלבי על דברת בני האדם לברם האלהים ולראות שהם בהמה המה להם}} {{ממ|קהלת|ג|יח}}. {{צ|אמרתי אני בלבי}} וחשיבנא בהאי לאסתכלא על מה. {{צ|על דברת בני האדם}} - על ההוא מלה דטפשותא דאינון אמרי {{צ|לברם האלהים}} בלחודייהו ולא יתחברון בהדי בני נשא אחרינן דאית לון מהימנותא {{צ|ולראות שהם בהמה המה להם}}. ולראות בהו אינון בני מהימנותא שהם בהמה ממש ודעתייהו כבעירא המה להם בלחודייהו ולא לאעלאה לבני מהימנותא בדעתא דטפשותא דא ועל דא {{צ|המה להם}} ולא לאחרנין. ומה דעתא דלהון? {{צ|כי מקרה בני האדם ומקרה הבהמה ומקרה אחד לכלם וגו'}}. תיפח רוחיהון דאינון בעירי! אינון טפשאי! אינון מחוסרי מהימנותא! ווי לון ווי לנפשייהו! טב להו דלא ייתון לעלמא! ומה אתיב לון שלמה על דא? קרא אבתריה ואמר {{צ|ומי יודע רוח בני האדם העולה היא למעלה ורוח הבהמה היורדת היא למטה לארץ}} {{ממ|קהלת|ג|כא}}. {{צ|מי יודע}} באינון טפשאי דלא ידעי ביקרא דמלכא עלאה ולא מסתכלי באורייתא {{צ|רוח בני האדם העולה היא למעלה}} לאתר עלאה לאתר יקר לאתר קדישא לאתזנא מנהירו עלאה מנהירו דמלכא קדישא למהוי צרורא בצרורא דחיי ואשתכחת קמי מלכא קדישא עולה תמימה ודא הוא {{צ|העולה היא למעלה}}. {{צ|ורוח הבהמה היורדת היא למטה לארץ}} ולאו לההוא אתר דהוה כל ב"נ דכתיב ביה {{צ|בצלם אלהים עשה את האדם}} {{ממ|בראשית|א|כז}}, וכתיב {{צ|נר יהוה נשמת אדם}} {{ממ|משלי|כ|כז}}. היך אמרי אינון טפשאי דלאו מבני מהימנותא {{צ|ורוח אחד לכל}}?! תיפח רוחיהון עלייהו כתיב {{צ|יהיו כמוץ לפני רוח ומלאך יהוה דוחה}} {{ממ|תהלים|לה|ה}}. אלין ישתארון בגיהנם לאינון דרגין תתאין ולא יסתלקון לדרי דרין. עלייהו כתיב {{צ|יתמו חטאים מן הארץ ורשעים עוד אינם ברכי נפשי את יהוה הללויה}} {{ממ|תהלים|קד|לה}}. אתו רבי חזקיה ורבי ייסא ונשקו רישיה. אמרו: ומה כל כך הוה עמך ולא ידענא. זכאה האי שעתא דאערענא בך! <קטע סוף=דף קנז ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קנח|א}} <קטע התחלה=דף קנח א/>תו אמר: "''וכי על דא בלחודוי תוה שלמה?! והא באתר אחרא אמר כגוונא דא!''"{{ש}} פתח ואמר: {{צ|זה רע בכל אשר נעשה תחת השמש}} {{ממ|קהלת|ט|ג}}. {{צ|זה רע}} ודאי. מאי {{צ|זה רע}}? דא הוא מאן דאושיד זרעא בריקניא וחביל אורחוי בגין דהאי לאו מדוריה בקב"ה ולא יהא ליה חולקא בעלמא דאתי הדא הוא דכתיב {{צ|כי לא אל חפץ רשע אתה לא יגורך רע}} {{ממ|תהלים|ה|ה}}. על דא אמר {{צ|זה רע}} דלא יהא ליה מדורא לעילא כי מקרה אחד לכל וגם לב בני האדם מלא רע (בגין דא) והוללות בלבבם בחייהם שטותא תקיע בלבייהו ואינון מחוסרי מהימנותא ולית לון חולקא בקב"ה ובאינון בני מהימנותא לאו בעלמא דין ולא בעלמא דאתי הדא הוא דכתיב {{צ|ואחריו אל המתים}} {{ממ|קהלת|ט|ג}}. תא חזי קב"ה אזהר לבני עלמא ואמר {{צ|ובחרת בחיים למען תחיה}} {{ממ|דברים|ל|יט}} (בהאי עלמא ובעלמא דאתי) וחיין דההוא עלמא נינהו. אינון דחייבין מחוסרי מהימנותא מאי קא אמרי {{צ|כִּי מִי אֲשֶׁר [יבחר] יְחֻבַּר אֶל כׇּל הַחַיִּים יֵשׁ בִּטָּחוֹן כִּי לְכֶלֶב חַי הוּא טוֹב מִן הָאַרְיֵה הַמֵּת}} {{ממ|קהלת|ט|ד}}. אע"ג דיבחר בר נש בהאי עלמא (ס"א בההוא עלמא) כמה דאמר לאו הוא כלום דהא מסירא דא בידנא (שם אל כל החיים יש בטחון ומסירא דא בידייהו (שם) {{צ|כי לכלב חי הוא טוב מן האריה המת}}. היך יהא לן חיין בההוא עלמא ועל דא {{צ|זה רע}} ודאי דלא ידורון במלכא עלאה ולא יהא לון חולקא ביה. ואע"ג דכל הני קראי תשכח סמיכין לחברייא במלין אחרנין. אבל ודאי שלמה קא אתא לגלאה על אינון חייבין מחוסרי מהימנותא דלית לון חולקא בקב"ה בעלמא דין ובעלמא דאתי. אמר ליה תבעי דנתחבר בהדך ותזיל בהדן. אמר להו אי עבידנא הכי אורייתא יקרי עלי כסיל ולא עוד אלא דאתחייבנא בנפשאי. אמרו ליה למה. אמר לון דהא שליחא אנא ושדרו לי בשליחותא ושלמה מלכא אמר {{צ|מקצה רגלים חמס שותה שולח דברים ביד כסיל}} {{ממ|משלי|כו|ו}}. תא חזי מרגלים על דלא אשתכחו בני מהימנותא ושלוחי מהימנותא אתחייבו בנפשייהו בעלמא דין ובעלמא דאתי. נשק לון ואזל ליה. '''אזלו רבי חזקיה ור' ייסא'''. עד דהוו אזלו פגעו באינון בני נשא. שאילו ר' חזקיה ורבי ייסא עליה. אמרו מה שמיה דההוא בר נש? אמרו ר' חגי הוא וחברא דבין חברייא הוא ושדרו ליה חברייא דבבל למנדע מלין מר' שמעון בן יוחאי ושאר חברייא א"ר ייסא ודאי דא הוא ר' חגי דכל יומוי לא בעא לאחזאה גרמיה במה דידע ועל דא אמר לן דהא בריה זכה ליה באורייתא בגין דאמר קרא {{צ|ראית איש חכם בעיניו תקוה לכסיל ממנו}} {{ממ|משלי|כו|יב}}. ודאי שליחא מהימנא איהו (וזכאה הוא שליחא מהימנא) וזכאה איהו מאן דשדר מלוי בידא דשליחא מהימנא. תא חזי אליעזר עבד אברהם מבני כנען הוה. כמה דאת אמר {{צ|כנען בידו מאזני מרמה}} {{ממ|הושע|יב|ח}}. וכנען כתיב עליה {{צ|ארור כנען עבד עבדים יהיה לאחיו}} {{ממ|בראשית|ט|כה}}. ובגין דהוה שליחא מהימנא מה כתיב ביה {{צ|בא ברוך יהוה}} {{ממ|בראשית|כד|לא}} - {{צ|ברוך יהוה}} ממש. ועל דא אכתיב הכי באורייתא בגין דנפק מההיא קללה ואתברך ולא די ליה דנפיק מנה אלא דאתברך בשמיה דקב"ה ואוליפנא דאתא מלאך ואעיל מלה דא בפומיה דלבן: '''{{צ|וישלח אותם משה וגו' כלם אנשים}} {{ממ|במדבר|יג|ג}}''' - כלהו זכאין הוו ורישי דישראל הוו אבל אינון דברו לגרמייהו עיטא בישא אמאי נטלי עיטא דא אלא אמרו אי ייעלון ישראל לארעא נתעבר אנן מלמהוי רישין וימני משה רישין אחרנין דהא אנן זכינן במדברא למהוי רישין אבל בארעא לא נזכי ועל דנטלי עיטא בישא לגרמייהו מיתו אינון וכל אינון דנטלן מלייהו: <קטע סוף=דף קנח א/> {{ממ זהר משולב|ג|קנח|ב}}<קטע התחלה=דף קנח ב/>'''{{צ|אלה שמות האנשים אשר שלח משה וגו'}} {{ממ|במדבר|יג|טז}}''' אמר רבי יצחק משה אסתכל וידע דלא יצלחון בארחייהו כדין צלי עליה דיהושע כדין כלב הוה בדוחקא אמר מה אעביד הא יהושע אזיל בסייעתא עלאה דמשה דשדר ביה נהירו דסיהרא והוא אנהיר עליה בצלותיה בגין דאיהו שמשא. מה עבד כלב אשתמיט מנייהו ואתי לגבי קברייא דאבהן וצלי תמן צלותיה. א"ר יהודה ארח אחרא נטיל ועקים שבילין ומטא על קברי דאבהן ואסתכן בגרמיה דהא כתיב {{צ|ושם אחימן ששי ותלמי ילידי הענק}} {{ממ|במדבר|יג|כב}}. אבל מאן דאיהו בדוחקא לא אסתכל מדי. כך כלב בגין דהוה בדוחקא לא אסתכל מדי ואתא לצלאה על קברי אבהן לאשתזבא מעיטא דא: '''{{צ|ויקרא משה להושע בן נון יהושע}} {{ממ|במדבר|יג|טז}}'''. רבי יצחק אמר וכי הושע קרייה קרא?! והא כתיב {{צ|ויאמר משה אל יהושע}} {{ממ|שמות|יז|ט}}, {{צ|ויהושע בן נון נער}} {{ממ|שמות|לג|יא}}, {{צ|ויחלוש יהושע}} {{ממ|שמות|יז|יג}}! אלא אמר ליה משה יה יושיעך מנייהו. רבי אבא אמר כיון דשדריה למיעל לתמן אצטריך למהוי שלים ובמה בשכינתא דעד ההיא שעתא נער אקרי כמה דאוקימנא ובההיא שעתא קשיר ליה משה בהדה ואע"ג דאשכחן יהושע בקדמיתא קרא קרייה הכי על ההוא דזמין למקרייה. אמר משה ודאי לא אצטריך דא למיעל תמן אלא בשכינתא והכי אתחזי: '''{{צ|היש בה עץ אם אין וגו'}} {{ממ|במדבר|יג|כ}}'''. רבי חייא אמר וכי לא הוה ידע משה דאית בה כמה אילנין משניין דא מן דא והא הוא שבח לה לישראל בכמה זמנין והוא אסתפק בדא. והא קב"ה קאמר ליה למשה בקדמיתא דהיא ארץ זבת חלב ודבש. אמר רבי יוסי הא אתערו חברייא דכתיב {{צ|איש היה בארץ עוץ איוב שמו}} {{ממ|איוב|א|א}}. אמר רבי שמעון רמז להם רמיזא דחכמתא על מה דשאילו בקדמיתא דכתיב {{צ|היש יהוה בקרבנו אם אין}} {{ממ|שמות|יז|ז}}. אמר תמן תחמון אי היא אתחזיא להאי או להאי. אמר לון אי תחמון דאיבא דארעא כשאר ארעי דעלמא יש בה עץ אילנא דחיי ולא מאתר עלאה יתיר. ואי תחמון דאיבא דארעא יתיר ומשנייא מכל אתר דעלמא תנדעון דהא מעתיקא קדישא קא נגיד ואתמשך ההוא שנוייא עלאה מכל אתרי דעלמא ובדא תנדעון היש בה ע"ץ אם אי"ן ודא בעיתון בקדמיתא (דבמעיכון בעיתון) למנדע דא דכתיב {{צ|היש יהוה בקרבנו}} - {{צ|בקרבנו}} דייקא! או {{צ|אם אין}}. ועל דא {{צ|והתחזקתם ולקחתם מפרי הארץ}} למנדע שנוייא דיליה. {{צ|והימים ימי בכורי ענבים}}. {{צ|והימים}} מאי קא מיירי דהא ואז בכורי ענבים סגי ליה אלא והימים אינון דאשתמודען כלהו הוו מתחברן בההוא זמנא בההוא אילנא דחטא ביה אדם הראשון כמה דתנינן ענבים היו ועל דא {{צ|והימים}} - אינון דאשתמודען, {{צ|ימי בכורי ענבים}} דייקא! '''{{צ|ויעלו בנגב ויבא עד חברון}} {{ממ|במדבר|יג|כב}}''' - "ויבאו" מבעי ליה!? אלא אמר רבי יוסי כלב הוא דאתא לצלאה על קברי אבהתא. אמר כלב יהושע הא ברכיה משה בסיועא עלאה קדישא ויכיל לאשתזבא מנייהו ואנא מה אעביד. אימלך למבעי בעותא על קברי אבהתא בגין דישתזיב מרזהון (ס"א מעיטא בישא דשאר מאללין. רבי יצחק אמר מאן דהוה רשים מכלהו דא עאל בגוויה דביה תליא כלא. ות"ח מאן הוא משאר אחרי דיכול לאעלא תמן דהא כתיב {{צ|ושם אחימן ששי ותלמי}} ומדחילו דלהון מאן יכיל לאעלאה <קטע סוף=דף קנח ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קנט|א}}<קטע התחלה=דף קנט א/>במערתא. אלא שכינתא עאלת תמן בכלב לבשרא לאבהן דהא מטא זמנא לאעלא בנייהו לארעא דאומי לון קב"ה ודא הוא ויבא עד חברון. תאנא אחימן ששי ותלמי ממאן נפקו זרעא הוו מאינון נפילין דאפיל לון קב"ה בארעא ואולידו מבנת ארעא ומנייהו נפקו גיברי עלמא כמה דכתיב {{צ|המה הגבורים אשר מעולם אנשי השם}} {{ממ|בראשית|ו|ד}}. {{צ|אשר מעולם}} - דשמשי (נ"א מדאתברי) עלמא משתכחי. {{צ|אנשי השם}} - אחימן ששי ותלמי: '''{{צ|ויבאו עד נחל אשכול וגו'}} {{ממ|במדבר|יג|כג}}''' {{ש}} רבי יהודה פתח: {{צ|כה אמר האל יהוה בורא השמים ונוטיהם וגו'}} {{ממ|ישעיהו|מב|ה}}. כמה אית להו לבני נשא לאסתכלא בפולחנא דקב"ה כמה אית להו לאסתכלא במלי דאורייתא דכל מאן דאשתדל באורייתא כאילו מקרב כל קורבנין דעלמא לקמי קב"ה ולא עוד אלא דקב"ה מכפר ליה על כל חובוי ומתקנין ליה כמה כורסיין לעלמא דאתי {{ש}} '''(חסר)''' {{להשלים}} '''ר' יהודה הוה אזיל בארחא בהדי ר' אבא'''. {{ש}} שאל ליה אמר מלה חד בעינא לשאלא כיון דידע קב"ה דזמין בר נש למחטי קמיה ולמגזר עליה מיתה - אמאי ברא ליה? דהא אורייתא הוה תרי אלפין שנין עד לא איברי עלמא וכתיב בה באורייתא {{צ|אדם כי ימות באהל}}. {{צ|איש כי ימות}}. {{צ|וימת}}. {{צ|ויחי פלוני וימת}}. מאי קבעי קב"ה לבר נש בהאי עלמא?! דאפילו אי אשתדל באורייתא יממא וליליא - ימות! ואי לא אשתדל באורייתא - ימות! כלא בחד ארחא בר פרישותא דההוא עלמא כמה דאת אמר {{צ|כטוב כחוטא}} {{ממ|קהלת|ט|ב}}. אמר ליה: אורחוי דמארך וגזרי דמארך מה לך למטרח בהו?! מה דאית לך רשו למנדע ולאסתכלא - שאיל! ודלית לך רשו למנדע - כתיב {{ממ|קהלת|ה|ה}} {{צ|אל תתן את פיך לחטיא את בשרך}}! דאורחוי דקב"ה וסתרין גניזין עלאין דהוא סתים וגניז לית לן לשאלא! {{ש}} אמר ליה: אי הכי הא אורייתא כלא סתים וגניז דהא היא שמא קדישא עלאה הוי ומאן דמתעסק באורייתא כאלו אתעסק בשמיה קדישא ואי הכי לית לן לשאלא ולאסתכלא. {{ש}} אמר ליה: אורייתא כלא סתים וגלייא ושמיה קדישא סתים וגלייא וכתיב {{צ|הנסתרות ליהוה אלהינו והנגלות לנו ולבנינו}} {{ממ|דברים|כט|כח}}. {{צ|הנגלות לנו}} - דאית רשו לשאלא ולעיינא ולאסתכלא בהו ולמנדע בהו. אבל {{צ|הנסתרות ליהוה אלהינו}} - דיליה אינון וליה אתחזיין דמאן יכיל למנדע ולאתדבקא דעתוי סתימא. וכ"ש למשאל. תא חזי לית רשו לבני עלמא למימר מלין סתימין ולפרשא לון בר בוצינא קדישא רבי שמעון! דהא קב"ה אסתכם על ידוי. ובגין דדרא דילה(?) רשימא הוא לעילא ותתא ועל דא מלין אתמרו באתגלייא על ידוי ולא יהא דרא כדרא דאיהו שארי בגויה עד דייתי מלכא משיחא! אבל תא חזי כתיב {{צ|ויברא אלהים את האדם בצלמו בצלם אלהים ברא אותו}} {{ממ|בראשית|א|כז}} (ובכלא הוא כעין דוגמא דלעילא. ת"ח) רזא דמלה. {{ש}} תלת עלמין אית ליה לקב"ה דאיהו גניז בגווייהו. * עלמא קדמאה - ההוא עלאה טמירא דכלא דלא אסתכל ביה ולא אתידע ביה בר איהו, דאיהו גניז בגוויה. * עלמא תניינא - קשיר בההוא דלעילא, ודא הוא דקב"ה אשתמודע מניה כמה דכתיב {{צ|פתחו לי שערי צדק...זה השער ליהוה}}. ודא הוא עלמא תניינא. * עלמא תליתאה - ההוא עלמא תתאה מנייהו דאשתכח ביה פרודא ודא הוא עלמא דמלאכי עלאי שריין בגוויה. וקודשא בריך הוא אשתכח ביה ולא אשתכח. אשתכח ביה השתא - כד בעאן לאסתכלא ולמנדע ליה. אסתלק מנייהו ולא אתחזי עד דכלהו שאלי {{צ|איה מקום כבודו}}. {{צ|ברוך כבוד יהוה ממקומו}}. והאי הוא עלמא דלא אשתכח ביה תדירא. <קטע סוף=דף קנט א/> {{ממ זהר משולב|ג|קנט|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קנט ב/>כגוונא דא {{צ|בצלם אלהים עשה את האדם}} {{ממ|בראשית|א|כז}} כדין אית ליה תלת עלמין. * עלמא קדמאה - האי עלמא דאקרי {{צ|עלמא דפירודא}}, ובר נש אשתכח ביה ולא אשתכח. כד בעאן לאסתכלא ביה - אסתלק מנייהו ולא אתחזי. * עלמא תניינא - עלמא דאיהו קשיר בההוא עלמא עלאה ודא הוא גן עדן די בארעא דדא הוא קשיר בעלמא אחרא עלאה. ומהאי אתידע ואשתמודע עלמא אחרא. * עלמא תליתאה - עלמא עלאה טמירא גניז וסתים, דלית מאן דידע ליה, כמה דכתיב {{צ|עין לא ראתה אלהים זולתך יעשה למחכה לו}} {{ממ|ישעיהו|סד|ג}}. וכלא כגוונא עלאה (קדמאה דאמינא ובקשוט) דכתיב {{צ|בצלם אלהים עשה את האדם}} (ת"ח ודאי){{ש}} על דא כתיב {{צ|בנים אתם ליהוה אלהיכם וגו'}} {{ממ|דברים|יד|א}} כמה דאוקמוה ואלין אינון {{צ|בצלם אלהים}}, ואלין ירתין ירותא עלאה כגוונא דיליה. ועל דא אזהר באורייתא {{צ|לא תתגודדו ולא תשימו קרחה}} - דהא לא אתאביד והא שכיח בעלמין טבין עלאין ויקירן להוון חדן כד אסתלק (צדיקא) מהאי עלמא. ותא חזי אלמלי לא חב אדם - לא יטעם טעמא דמותא בהאי עלמא בזמנא דעייל לעלמין אחרנין! אבל בגין דחב - טעם טעמא דמותא עד לא ייעול לאינון עלמין. ואתפשט רוחא מהאי גופא, ואשאר ליה בהאי עלמא, ורוחא אסתחיא בנהר דינור לקבלא עונשא ולבתר עיילא לגן עדן דבארעא. ואזדמנא ליה מאנא אחרא דנהורא כהאי פרצופא דגופא דהאי עלמא ממש. ואתלבש ואתתקן ביה. ותמן הוא מדורא דיליה תדיר. ואתקשר בריש ירחי ושבתי בנשמתא, וסליק ואתעטר לעילא לעילא. הדא הוא דכתיב {{צ|והיה מדי חדש בחדשו וגו'}} {{ממ|ישעיהו|סו|כג}}. {{צ|מדי חדש בחדשו}} אמאי? אלא רזא דמלה בגין חדתותי דסיהרא דאתעטרא (עטרוי) לאנהרא מן שמשא בההוא זמנא. וכן {{צ|מדי שבת בשבתו}}. {{צ|מדי שבת}} - דא סיהרא. {{צ|בשבתו}} - דא שמשא; דנהורא אתיא לה מן תמן. ועל דא כלא חד מלה! ודא הוא ברירא דמלה בר לחייביא דכתיב בהו 'מיתה' לכלהו עלמין, 'כרת' מכלהו עלמין. ואשתציין מכלא כד לא עיילי בתשובה. אמר רבי יהודה: בריך רחמנא דשאילנא ורווחנא מלין אלין וקאימנא עלייהו! ===קטע זמני לממ לפסוקים=== '''אמר ר' שמעון:''' מפרשתא דא אוליפנא רזא דחכמתא ואשתמעו מנה רזין עלאין ויקירין! {{ש}} תא חזי! קב"ה משבח באורייתא ואמר "''אזילו באורחי! אשתדלו בפולחני! והא אנא מעייל לכון לעלמין טבין לעלמין עלאין''". {{ש}} בני נשא דלא ידעי לא מהימני ולא מסתכלי קב"ה אמר "''אזילו! אלילו ההוא עלמא טבא! ההוא עלמא עלאה דכסופא!''" {{ש}} אינון אמרי: "''איך ניכול לאללא ליה ולמנדע כל האי?!''" מה כתיב? {{ש}} {{צ|עלו זה בנגב}} - "''אשתדלו באורייתא ותחמון דהא היא קימא קמייכו ומנה תנדעון ליה''".{{ש}} {{צ|וראיתם את הארץ מה היא וגו'}} - "''תחמון מנה ההוא עלמא דהא ירותא דאחסנא דאנא עייל לכו בה''". {{ש}} {{צ|ואת העם היושב עליה}} - "''אינון צדיקייא דבגנתא דעדן דקיימן שורין שורין ביקרא עלאה בדרגין עלאין''". {{ש}} {{צ|החזק הוא חרפה}} - "''בה תחמו אי זכו לכל האי כד אתקפו על יצריהון ותברו ליה אי לא. או כד אתקפו באורייתא למלעי בה יממא וליליא או אי ארפו ידייהו מנה וזכו לכל האי''". {{ש}} {{צ|המעט הוא אם רב}} - ''"אי סגיאין אינון דאשתדלו בפולחני ואתקיפו באורייתא בגין דזכו לכל האי אי לא''" {{צ|ומה הארץ השמנה הוא אם רזה}} - מדאורייתא תנדעון מה הארץ - מה ההוא עלמא אי אסגי טיבו עלאה ליתבהא או אי אזעיר מנה כלום. {{ש}} {{צ|היש בה עץ אם אין}} - האית בה אילנא דחיי לעלם ולעלמי עלמין או אי צרורא דחיי אשתכח בגווה אם לא.<קטע סוף=דף קנט ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קס|א}} <קטע התחלה=דף קס א/>{{צ|ויעלו בנגב ויבא עד חברון}} {{ממ|במדבר|יג|כב}}. {{ש}} {{צ|ויעלו בנגב}} - בני נשא סלקין בגווה {{צ|בנגב}} - בלבא עצלא - כמאן דאשתדל במגנא בנגיבו דחשיב דלית בה אגר חמי דהא עותרא דהאי עלמא אביד בגינה חשיב דכלא הוא. {{צ|בנגב}} - כמה דאת אמר {{צ|חרבו המים}} ומתרגמינן {{צ|נגיבו}}. לבתר {{צ|ויבא עד חברון}} - עד דאתי לאתחברא בה קארי ושאני בה. {{ש}} {{צ|ושם אחימן ששי ותלמי}} - תמן חמי פליגן סגיאין - טמא וטהור אסור ומותר (נ"א כשר ופסול) עונשין ואגרין. אלין אינון ארחי דאורייתא דקדוקי אורייתא.{{ש}} {{צ|ילידי הענק}} - דאתילידו מסטרא דגבורה. {{ש}} {{צ|וחברון שבע שנים נבנתה}} - אלין אינון שבעין אנפין דאורייתא. שבעין פנים אית לה - לכל סטרא עשרה. {{ש}} {{צ|וחברון}} - דא אורייתא. מאן דאשתדל בה אקרי 'חבר'. {{ש}} {{צ|לפני צוען מצרים}} - תנינן אורייתא אית לקבל אורייתא והיינו תורה שבכתב ותורה שבע"פ והאי (מל') חברון מתורה שבכתב נפקת כמה דאת אמר {{צ|אמור לחכמה אחותי את}} {{ממ|משלי|ז|ד}}. והאי 'נבנתה' שבע שנין - דבגין כך אקרי {{צ|בת שבע}}, {{צ|לפני צען מצרים}} כמה דאת אמר {{צ|ותרב חכמת שלמה מחכמת כל בני קדם ומכל חכמת מצרים}} {{ממ|מ"א|ה|י}}. {{צ|ויבאו עד נחל אשכול}} - אלין אינון מלי אגדה דרשה דתליין מסטרא דמהימנותא. {{ש}} {{צ|ויכרתו משם זמורה וגו'}}. אולפין מתמן ראשי פרקין ראשי מלין אינון לבני מהימנותא חדאן במלין ומתברכן מלין בגוייהו ומסתכלן שרשא חד ועקרא חד ולא אשתכח בהו פרודא. אינון דלא משתכחי בני מהימנותא ולא אולפי אורייתא לשמה שוין ליה למהימנותא בפרודא הדא הוא דכתיב {{צ|וישאוהו במוט בשנים}} בפרודא. מהו {{צ|במוט}}? כמה דאת אמר {{צ|אל יתן למוט רגלך}} {{ממ|תהלים|קכא|ג}}. {{ש}} {{צ|ומן הרמונים ומן התאנים}} - כלא שוין להני מילי לסטרא אחרא לסטרא דמיגאי לסטרא דפורדא. הדא הוא דכתיב {{צ|וישובו מתור הארץ}}. {{ש}} {{צ|וישובו}} - תייבין לסטרא בישא ותייבין מארחא דקשוט. אמרי "''מאי אכפת לן עד יומא לא חמינא טב לעלמא אעמלנא בה ביתא ריקם. יתיבנא בקלנא דעמא ולההוא עלמא מאן יזכי ומאן ייעול לגוויה?! טב לן דלא אטרחנא כולי האי!''" {{צ|ויספרו לו ויאמרו וגו'}} - הא אעמלנא ולאינא בגין למנדע חולקא דההוא עלמא. {{ש}} {{צ|וגם זבת חלב ודבש היא}}. טב הוא ההוא עלמא עלאה כמה דידענא באורייתא אבל מאן יכיל למזכי ביה. {{ש}} {{צ|אפס כי עז העם}} - תקיף הוא דלא יחשיב כל עלמא כלל בגין דיהא ליה עותרא סגיא לאשתדלא ביה מאן הוא דיזכי בה. ודאי {{צ|אפס כי עז העם היושב בארץ}} מאן דבעי למזכי בה בעי למהוי תקיף בעותרא כמה דאת אמר {{צ|ועשיר יענה עזות}}. {{צ|והערים גדולות בצורות}}. בין מליין כל טובא דלא יחסרון מכלא. ועם כל דא {{צ|וגם ילידי הענק ראינו שם}} - בעי גופא תקיף גיבר כארי (דישתכח תמן תדירא) בגין דהיא מתשת חיליה דבר נש לאשתדלא בההוא איסור והתר טמא וטהור כשר ופסול מאן ייכול לזכאה בה. ועוד - {{צ|עמלק יושב בארץ הנגב}} - אי יימא בר נש דאפילו בכל דאי זכי - {{צ|עמלק יושב בארץ הנגב}}! הא יצרא בישא קטיגורא מקטרגא דבר נש דישתכח תדיר בגופא! {{ש}} {{צ|והחתי והאמורי וגו'}} - כמה מקטרגי משתכחי תמן (בגין) דלא יכיל בר נש למיעל בההוא עלמא כלל! מאן יזכי ליה ומאן ייעול בגויה במלין אלין! {{צ|ויניאו את לב בני ישראל}}. בגין דאפיקו שום ביש עלה כמה דאת אמר {{צ|ויוציאו את דבת הארץ}}. אינון בני מהימנותא מאי קא אמרי? {{צ|אם חפץ בנו יהוה ונתנה לנו}} - כיון דישתדל בר נש ברעותא דלבא לגבי קב"ה - לא בעי מנן אלא לבא ויסתמרון ההוא רשימא קדישא דכתיב {{צ|ועמך כלם צדיקים לעולם יירשו ארץ}}.<קטע סוף=דף קס א/> {{ממ זהר משולב|ג|קס|ב}} <קטע התחלה=דף קס ב/>אבל {{צ|אך ביהוה אל תמרודו}}! בעי דלא ימרדון באורייתא! דאורייתא לא בעי עותרא ולא מאני דכספא ודהבא. {{צ|ואתם אל תיראו את עם הארץ}} - דהא גופא תבירא אי ישתדל באורייתא ישכח אסוותא בכלא! הדא הוא דכתיב {{צ|רפאות תהי לשרך ושקוי לעצמותיך}}, וכתיב {{צ|ולכל בשרו מרפא}}. וכל אינון מקטרגי אינון מכרזאן ואמרי "''פנו אתר לפלנייא עבדא דמלכא!''". בגין כך {{צ|אל תיראו}}. {{ש}} {{צ|כי לחמנו הם}}. אינון בגרמייהו מזמנן מזוגי בכל יומא לאינון דמשתדלי באורייתא כמה דאת אמר {{צ|ואת העורבים צויתי לכלכך}}, וכתיב (שם) {{צ|והעורבים מביאים לו לחם ובשר}}. {{צ|סר צלם מעליהם}} - מאן {{צ|צלם}}? דא תוקפא דדינא קשיא. מאי טעמא אעדי? משום ד{{צ|יהוה אתנו אל תיראום}} - כלא אעדיאו בגין אורייתא. זכאה חולקהון דאינון דמשתדלי באורייתא לשמה - דהא מתקשרי בקב"ה ממש ואקרון 'אחים ורעים'! הדא הוא דכתיב {{צ|למען אחי ורעי אדברה נא שלום בך}}: '''{{צ|ויבאו עד נחל אשכול וגו'}} {{ממ|במדבר|יג|כג}}'''.{{ש}} רבי אבא אמר כרתו ההוא אשכול אתו לסלקא ליה לא יכילו. אתו לנטלא ליה לא יכילו אתו כלב ויהושע נטלו ליה וסליקו ליה ואזדקף על ידייהו הדא הוא דכתיב {{צ|וישאוהו במוט בשנים}} - {{צ|בשנים}} - באינון שנים יחידן. {{צ|זמורה}} מאי קא בעאן? אלא אשכול הוה תלייא ביה ובעוד דהוה מתחבר באתריה אקרי {{צ|זמורה}} לבתר קרייה {{צ|מוט}} דכתיב {{צ|וישאוהו במוט}} ההוא דאשתמודע ההוא דכרתו מכאן ידעו יהושע וכלב דאינון אתחזיין למיעל לארעא ולמהוי לון בה חלק ואחסנא. עד דהוו אתיין אמלכו עלייהו כלהו. קאים כלב באיבא. אמר איבא איבא אי בגינך אנן מתקטלין מה אנן בחולקך מיד קליל גרמיה ויהבו לון. ר' אלעזר אמר לא יהבו לאחרי דהא כתיב {{צ|וישאוהו במוט}} וכתיב {{צ|בשנים}} ובכלהו לא הוו שנים כוותייהו ומכאן אוליף יהושע לבתר דכתיב {{צ|וישלח יהושע בן נון מן השטים שנים אנשים מרגלים}} והני שנים הא אוקמוה קדמאי. וכד מטו לגבייהו דישראל יהבו לון ואינון אשתארו ועבדו גרמייהו שיריים. ר' יצחק אמר כד הוו מטאן לגבייהו דאינון ענקים הוו שוויין ההוא חוטרא דמשה קמייהו ואשתזיבו ומנלן דההוא חוטרא יהיב לון הדא הוא דכתיב {{צ|ויאמר אליהם עלו זה בנגב}}. כתיב הכא {{צ|עלו זה}} וכתיב התם {{צ|ואת המטה הזה וגו'}} ובגיניה אשתזיבו. דאי תימא הני ענקייא שבקי לון אלא אתו לנסבא לון והוו שוויין לקמייהו ההוא חוטרא ומשתזבי (ס"א ומשתמטי) מקמייהו. רבי יהודא אמר מסורת שמא קדישא מסר לון משה ובגיניה אשתזיבו מנייהו. רבי חייא אמר תלת שמהן אקרון. נפילים. ענקים. רפאים. וכלהו אורכי יומי. נפילין אקרון בקדמיתא לבתר כד אתחברון בבנת בני נשא ואולידו מנייהו אקרון ענקים. לבתר דהוו אזלי ושטאן בהאי עלמא ומתרפיין מההוא דלעילא אקרון רפאים. אמר ר' יהודה והא כתיב {{צ|הרפאים יחוללו}} {{צ|רפאים יחשבו אף הם כענקים}}. אמר ליה הכי הוא בגין דענקים אתו מהאי סטרא ומהאי סטרא ואתיאשו יתיר בארעא. כגוונא דא רפאים ומנייהו נפקי והוו אורכי יומי וכד מתחלשי אתחלש פלגות גופא ופלגות קאים כיון דפלגות גופא הוה מית הוו נסבי עשבא מעשבי ברא ושדיין לפומייהו ומיתו ובגין דאינון בעאן לקטלא גרמייהו אקרון רפאים אמר ר' יצחק שדיין גרמייהו בימא רבא וטבען ומתין הדא הוא דכתיב {{צ|הרפאים יחוללו מתחת מים ושוכניהם}}. ר' שמעון אמר אלמלא הוו עיילין ישראל לארעא בסימנא (נ"א באומנא) <קטע סוף=דף קס ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קסא|א}}<קטע התחלה=דף קסא א/>דלישנא בישא לא הוה קאים עלמא רגעא חד. מאן אומנא דלישנא בישא נחש ורזא דמלה מדאתא נחש על חוה אטיל בה זוהמא. אמר ר' שמעון ועל כלא מחל קב"ה בר מן לישנא בישא בגין דכתיב {{צ|אשר אמרו ללשוננו נגביר שפתינו אתנו מי אדון לנו}}. תא חזי כמה עבד ההוא לישנא בישא גזר על אבהתנא דלא ייעול לארעא. ומיתו אינון דאמרו ואתגזר בכיה לדרי דרין (כ"ש הכא דאפיקו לישנא בישא על כלא) כביכול כיון דאפיקו על ארעא קדישא כאילו אפיקו עליה בגין כך קני קב"ה על דא (כלומר קני לשמיה) וקאימו ישראל כלהו לאשתצאה מעלמא אלמלא בעותיה דמשה: {{צ|ויספרו לו ויאמרו וגו'}}. אמר רבי חייא מ"ש הכא {{צ|ויספרו}} ולא כתיב "ויגידו" או "ויאמרו"? אלא כל חד אוליף מלה בלחודוי. {{צ|ויגידו}} בכל אתר רמז קא רמיז בחכמתא והא אתמר. {{צ|ויאמר}} - אירה(?) בעלמא. ויאמרו הרהורא דלבא. ויאמרו תפקידתא והא אוקימנא בכמה אתר. {{צ|ויספרו}} - פרישותא דמלה בכל אתר. {{צ|באנו אל הארץ}} - "הלכנו" מבעי ליה!? אלא {{צ|באנו}} - עאלנא לתמן לההיא ארעא דהוית משבח בכל יומא והוית אמרת דלית דכוותה. {{צ|וגם זבת חלב ודבש היא}}. רבי יצחק אמר מאן דבעי למימר כדיבא אמר מלה דקשוט בקדמיתא בגין דיהמנו ליה כדבוי. רבי חייא אמר (אלא) הכי אמרו עאלנא לההיא ארעא דהוית משבח לה כל יומא ואמרת דלית דכותה (וגם זבת חלב ודבש היא) וארימת שבחא על כלא ולאו הכי דהא זה פריה אתכלא חד מאינון זעירין קטפו. אמרו אי לדא אחסין קב"ה לישראל וסבלו כל אינון עקתין וליאותין הא בארעא דמצרים אית אתכלין ואיבין דארעא יתיר על חד תרין: {{צ|אפס כי עז העם}} - אורחיה דעלמא דאינון גברין מגיחי קרבא יתבין לבד לאסתמרא ארחין והכא אפילו אינון בני מתא תקיפין גבורין. והערים בצורות דאפילו כל מלכין דעלמא יתכנשו עלייהו לא יעבדון בהו פגימותא. א"ר יוסי כל מה דאמרי בלישנא בישא אמרו וקשיא מכלהו דכתיב {{צ|עמלק יושב בארץ הנגב}}. לבר נש דנשכיה חויה כד בעאן לאגזמא ליה אמרי הא חויא הכא. ר' אבא אמר ודאי דא קשיא מכל מה דאמרי כלומר ההוא דאגח קרבא בכלא הא הכא זמין. ובאן אתר בארץ הנגב דהא הוא אתר לאעלאה ביה. מיד ותשא כל העדה ויתנו את קולם קביעו בכיה לדורות לעלמין בההוא ליליא, א"ר יוסי עיטא נסיבו על כלא לאפקא שום ביש. מאי על כלא על ארעא ועל קב"ה. א"ר יצחק על ארעא תינח. על קב"ה מנין. אמר ליה משמע דכתיב {{צ|אפס כי עז העם}} מאן יכיל בהו כי עז העם דייקא. וכתיב {{צ|עמלק יושב בארץ הנגב}} - כדין גרמו כל האי כמה דאתמר ובעא קב"ה לשיצאה לון מן עלמא הדא הוא דכתיב {{צ|ויאמר להשמידם לולי משה בחירו עמד בפרץ לפניו וגו'}}: {{צ|ועתה יגדל נא כח אדני}}. ר' אחא ור' יוסי אמרי זכאי אינון ישראל מעמין עכו"ם דעלמא. דקב"ה אתרעי בהו ואתכני בהו ואתפאר בהו דהא עלמא לא אבדי אלא בגיניהון דישראל דישתדלון באורייתא בגין דחד בחד אתקשרן וישראל לתתא בהאי עלמא אינון קיומא דיליה וקיומא דכל שאר עמין אימתיב זמן דעבדי רעותא דמאריהון. תא חזי כד ברא קב"ה בר נש בעלמא אתקין ליה כגוונא עלאה (יקירא) ויהב ליה חיליה ותוקפיה באמצעיתא דגופא דתמן שריא לבא דהוא תוקפא (ומזונא) דכל גופא ומתמן אתזן כל גופא (וכל אינון שייפי דגופא מתמן אתזנו). והא לבא אחיד <קטע סוף=דף קסא א/> {{ממ זהר משולב|ג|קסא|ב}}<קטע התחלה=דף קסא ב/>ואתקף באתר עלאה דלעילא דאיהו מוחא דרישא דשארי לעילא (ואחיד ביה) ודא אתקשר בדא ובגוונא דדא אתקין קב"ה עלמא ועבד (ליה) חד גופא ואתקין שייפי דגופא סחרניה דלבא ולבא שארי באמצעיתא דכל גופא וכל אינון שייפין אתזנו מההוא לבא דהוא תוקפא דכלא וכלא ביה תליין וההוא לבא אתקשר ואתאחד במוחא עלאה דשריא לעילא. תא חזי כד ברא קב"ה עלמא אשרא (ס"א אסדר) לימא דאוקינוס דאסחר כל ישובא דעלמא וישובא דכל שבעין אומין כלא אסחר לירושלם. וירושלם באמצעיתא דכל ישובא שריא והיא אסחרא להר הבית והר הבית אסחר לעזרות דישראל ואינון עזרות סחרן ללשכת הגזית דתמן דנהדרי גדולה יתבין ותנינן לית ישיבה בעזרה אלא למלכי בית דוד בלחודייהו ולשכת הגזית אסחר למזבח והמזבח אסחר לבית האולם והאולם להיכל והיכל לבית קדש הקדשים דתמן שכינה שריא וכפרת וכרובים וארון והכא הוא לבא דכל ארעא ועלמא ומהכא אתזנו כל אינון אתרי דישובא דאינון שייפי דגופא. ולבא דא אתזן ממוחא דרישא ואתאחיד דא בדא הדא הוא דכתיב {{צ|מכון לשבתך פעלת יהוה}}. כגוונא דא לעילא לעילא ואיהו ברזא דמלכא עלאה ברזא יקירא סתימאה עלאה לקביל דא דאית ימא לעילא מן ימא וימא מן ימא. תא חזי נהר דינור אסחר לכמד משריין מקבליה שבעין סטרין גליפין משבעה דליקין ואינון סחרן לאינון שמשי דלגו מנייהו ואינון סחרין לארבע רתיכין ואינון סחרן לההיא קרתא קדישא דרביעא עלייהו. ותאנא תמן עזרות לגו מעזרות ולית ישיבה בעזרה דתמן אלא למלכיהון דבית דוד בלחודייהו ותמן משתכחי ויתבי וסנהדרי גדולה משתכחי תמן בלשכת הגזית וההוא בי דינא עלייהו דמשמש לאתר דמשמש ודינא אתיהיב מתמן לקדישין עליונין עד דמטא לאתר דאקרי קדש הקדשים דביה כלא ותמן הוא לבא שרייא ודא אתזן מן מוחא דלעילא ואתאחיד דא בדא. כגוונא דא לעילא לעילא ואיהו ברזא דמלכא עלאה ברזא יקירא סתימאה עד דאשתכח דכלא אתזן ממוחא עלאה סתימאה דכלא וכד יסתכלון מלי כלא אתקשר דא בדא ודא בדא. תא חזי כד אנהיר עתיקא סתימא במוחא ומוחא אנהיר ללבא בדרך נעם יהוה והא אוקימנא ודא הוא כח יי' ההוא חילא דאתי מעתיקא קדישא סתימא דכל סתימין יגדל נא דיתרבי ויסגי לעילא לעילא ויתנגיד ויתמשך לתתא. כאשר דברת כמה דאוקמוה לאמר למילף מהכא כל דרין בתראין לעלם ולעלמי עלמין לאמר למימר לדא בשעתא דעקתא. למימר דא בשעתא דרווחא ומאי הוא יהוה ארך אפים וגו' והא אוקימנא מלי. אמר ד' יצחק אמת אמאי סליק מכאן אמר רבי חייא אינון גרמו ליה דאסתליק מכאן דהא בשקרו דברו גרמייהו בההוא מדה דבר נש מודד בה מודדין ליה וכן שאר אחרי אסתלקו דלא יכיל משה למימרינהו בגין דאינון גרמו. סלחתי כדבריך כדבריך ממש והא אתערו חברייא. והא אתמר: אמר המגיה כך מצאתי בהעתקות אשר לפני ומתוך הלשון נראה שחסר התחלת המאמר וגם במקומות אחרים ממנו חסר ועם כל זה לא רציתי להשמיטו מן הספר להגדיל תורה ולהאדיר: דא עם דא מה דלא הוו יכלין למללא מקדמת דנא נפקו מההיא פתחא ויתבו בגנתא תחות אילנין אמרו דא לדא כיון דאנן הכא וחמינן כל דא אי נמות הכא ודאי ניעול לעלמא דאתי. יתבו שינתא נפלת עלייהו ודמכו. אדהכי הא ההוא ממנא אתא <קטע סוף=דף קסא ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קסב|א}}<קטע התחלה=דף קסב א/>ואתער לון אמר לון קומו פוקו לגו פרדס דאברא. נפקו חמו לאלין מארי מקרא דהוו אמרי בההוא קרא: במדבר הזה יתמו. הא באתר אחרא לא. ושם ימותו הא באתר אחרא לא ודא בגופין אבל בנשמתין לא כגוונא דבני גנתא. אמר לון ההוא ממנא פוקו. נפקו בהדיה אמר לון שמעתון מדי לגו ההוא דרגא. אמרו שמענא דהא חד קלא הוה אמר מאן דפסק יתפסק מאן דקצר יתקצר מאן דקצר יתארך אמר לון ידעתון מאי האי אמרו לא. אמר לון חמיתון ההוא נשרא רברבא וההוא ינוקא דקא מלקט עשבין ר' אילעאי דנציבין הוה הוא ובריה ומטא הכא וחמא הוא וינוקא בריה מערתא דא כיון דעאלו לגו חשוך לא יכילו למסבל ומיתו וההוא ינוקא בריה קיימא בכל יומא קמיה דבצלאל בשעתא דנחית ממתיבתא עלאה ואמר קמיה תלת מלין. עד לא יפתח בצלאל ברזין סתימין דחכמתא דכל מלוי רזין סתימין אינון ד{{צ|עין לא ראתה אלהים זולתך}} האי (מאן) דאמר מאן דפסק יתפסק. מאן דפסק מלין דאורייתא על מלין בטלין יתפסקון חיוהי מהאי עלמא ודיניה קיימא בההוא עלמא מאן דקצר יתקצר מאן דקצר אמן ולא מאריך ביה גו נייחא יתקצר מחיין דהאי עלמא. מאן דקצר יתארך מאן דאמר אחד אצטריך לחטפא אלף ולקצרא קריאה דילה ולא יעכב בהאי את כלל. ומאן דעביד דא יתארכון חייו. אמרו ליה תו אמר תרין אינון וחדא אשתתף בהו ואינון תלתא. וכד הוו תלתא אינון חד. אמר לון אלין תרין שמהן דשמע ישראל דאינון יהוה יהוה. אלהינו אשתתף בהו ואיהו חותמא דגושפנקא. אמת. וכדומתחברן כחדא אינון חד ביחודא חדא. תו אמר תרין אינון וחד אתהדר. כד שליט טאס על גדפי רוחא ושאט במאתן אלף ואתטמר. אמר לון אלין תרין כרובים דהוה רכיב בהו קב"ה. ומן יומא דאגניז יוסף מאחוי אגניז איהו (ס"א חד) ואשתאר חד לגבי בנימין הדא הוא דכתיב {{צ|וירכב על כרוב ויעף וידא על כנפי רוח}}. ואגניז במאתן אלף עלמין ואתטמר ההוא דרכיב עליה דאינון מאתן אלף גניזין אינון דיליה בריך הוא פוקו מהכא זכאין אתון. נפקו יהב לון ההוא ממנא וורדא (ס"א אחרא) חדא ונפקו. כד נפקו אסתים פום מערתא ולא אתחזי כלל. חמו ההוא נשרא דהוה נחית מההוא אילנא ועאל גו מערתא אחרא. ארחו אינון בההוא וורדא ועאלו תמן אשכחו ההוא נשרא אפום מערתא אמר לון עולו זכאי קשוט חברין דהא לא חמינא חדוה דחברותא מן יומא דאנא הכא אלא בכו. עאלו מאטו לפרדס אחרא וההוא נשרא בהדייהו כד מטו לגבי אינון מאריהון דמשנה אתהדר ההוא נשרא בדיוקנא דאדם בלבוש יקר מנהרא כוותייהו ויתיב עמהון כחדא אמר לאינון דיתבי הבו יקר למארי מתניתא דאתו הכא דהא מאריהון אחמי לון פליאן רברבן הכא. אמר חד מנייהו אית בכו סימנא. אמרו הין. אפיקו תרין ורדין וארחו בהו אמרו תיבו מארי מתיבתא תיבו זכאי קשוט אחידו בהו ויתבו. בההיא שעתא אולפו תמן תלתין הלכות דלא הוו ידעי מקדמת דנא ורזין אחרנין דאורייתא. אהדרו לגבי אינון מארי מקרא אשכחו דהוו אמרי {{צ|אני אמרתי אלהים אתם ובני עליון כלכם}}. {{צ|אני אמרתי}} בשעתא דאקדימתון עשיה לשמיעה דהא {{צ|אלהים אתם וגו'}} כיון דאמשכתון בתר יצר הרע {{צ|אכן כאדם תמותון וגו'}} מה מיתתו של אדם אחית ליה לעפרא בגין דיתמחי ההוא יצר הרע די בגויה וההוא יצר הרע איהו דמית הואתעכל בגויה. <קטע סוף=דף קסב א/> {{ממ זהר משולב|ג|קסב|ב}}<קטע התחלה=דף קסב ב/>אמר ההוא סבא דעלייהו אוף הכא כתיב {{צ|ופגריכם אתם יפלו במדבר הזה}} מאי {{צ|פגריכם}}? דא יצר הרע כליל דכר ונוקבא חסרונין דאית בכו דיצר הרע נחית תדיר לחסרונא ולא סליק. בקדש מעלין ולא מורידין במסאבו מורידין תדיר ולא מעלין. ועל דא אקרון פגריכם חסרונין דלכון כמה דאת אמר {{צ|אשר פגרו מעבור את הנחל וגו'}} סופא דקרא אוכח דכתיב {{צ|יפלו ולא תפלו}}. ועל דא {{צ|במדבר הזה יתמו}} אינון פגרים {{צ|ושם ימותו}} בגין דרעותא דקב"ה לשיצאה להני פגרים מעלמא לעלם. אמר להו רבי אילאי זכאי קשוט עולו ותחמו דהא רשו אתמסר לכו למיעל עד ההוא אתר דפרוכתא פריסא זכאה חולקכון קמו ועאלו גו דוכתא חדא והוו תמן מאריהון דאגדה ואנפיהון מנהרן כנהירו דשמשא אמרו מאן אלין אמר להון אלין מאריוהן דאגדה חמאן בכל יומא נהירו דאורייתא כדקא יאות. קיימו ושמעו כמה מלין חדתין באורייתא לא אתיהיב לון רשו למיעל לגוייהו אמר ליה ר' אילאי עולו לדוכתא אחדא ותחמו. עאלו לגו גנתא אחרא וחמו אוף הכי כראן קברין ומיד מתין ומתהדירן חיין בגופין מנהרן קדישין אמרי ליה מאי האי א"ל דא עבדי בכל יומא ומיד דשכבי מתעכלא ההוא זוהם בישא דקבילו בקדמיתא וקיימין מיד בגופין חדתין מנהרין באינון גופין קדישין דקיימי על טורא דסיני כגוונא דאתון חמאן קיימו כלהו על טורא דסיני בגופין בלא לכלוכא כלל כיון דאמשיכו עלייהו יצה"ר אתהדרו בגופין אחרנין דגופין קדמאין גופין נוכראין הדא הוא דכתיב {{צ|ויתנצלו בני ישראל את עדים מהר חורב}}. קלא אתער זילו אתכנשו הא אהליאב קאים על קיומיה וכל אינון קתדראין קמיה לשעתא פרחו כלהו ולא חמו מדי אשתארו בלחודייהו תחות אילנין דגנתא חמו פתחא אחרא עאלו תמן חמו היכלא חדא עאלו ויתיבו תמן. תרין עולימין הוו תמן. זקפו עיינין. וחמו חד משכנא מדקמא בכל זיני ציורין וגוונין דעלמא ועליה פריס פריסא דנהורא מנצצא דלא יכלין עיינין לאסתכלא (וכפום תרין מלין חמו גו ההוא משכנא עד אתר פרוכתא פריסא דלא חמו) מתמן ולהלאה לא. חמו כלום. ארכינו אודנין ושמעו חד קלא דהוה אמר בצלאל רביעאה איהו לנהורין עלאין. יוסף רביעאה איהו גו נהורין דאדם קדמאה סליקו דלעילא חביבא דכלא. עליה כתיב {{צ|ונסכו רביעית ההין בקדש וגו'}} מאן דיסתכל וחמי יסמון עיניה. מאן דלא יסתכל חמי ואתפתח. אילנא דתמני סרי כד כפיף יזקוף ויתקיים. אי לא כפיף חויא בישא אכיל ליה. מאן דעאל ותרין כרובין לגו רעותיה אתעביד. מאן דמעיין רחיק מרעותיה. קרבנא דרביא שלים לאתקבלא. פסק ההוא קלא אמרו אינון תרין עולימין סימנא אית בגוייכו אמרו הין אפיקו אינון תרין ורדין ארחו בהו אמרו תיבו עד דתשמעון תרין מלין ברזין עתיקין מגו מארי מתיבתא ויהון תדיר ברזא בגוייכו אמרו הן. אמר רבי שמעון כל הני מלין וכל מה דחמו כתבו וכד מטו הכא הוה כתיב {{צ|אשמרה דרכי מחטוא בלשוני}}. ואנא שאילנא לאבי אבא כמה הוו אינון תרין מלין ואמר לי חייך ברי אינון תרין מלין באנו עלמין וחריבו עלמין מאן דאשתמש בהו. כיון דשמעו אלין תרין מילין אמרו אינון ינוקי פוקו פוקו לית לכו רשותא יתיר למשמע. אפיק חד מנייהו תפוח אחד ויהב לון ואמר ארחו בדא ארחו ביה ונפקו ומכל דחמו לא אנשו כלום. נפקו הא ממנא אחרא אתא אמר לון חברייא ר' אילאי שדרני לכו תוריכו ליה הכא אפום מערתא והוא ייתי ויודע לכו מלין עלאין דלא ידעתון. דאיהו תבע מגו <קטע סוף=דף קסב ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קסג|א}}<קטע התחלה=דף קסג א/>מתיבתא דיהא ליה רשו לגלאה לכו מלין. נפקו בהדיה ואוריכו אפום מערתא והוו מהדרן מלי דא לדא מכל מה דחמו ואולפו תמן. אדהכא הא ר' אילאי אתא נהיר כשמשא א"ל אורייתא חדתא שמעתא. אמר לון ודאי ורשו יהבו לי למימר לכו מלי. אתחברא כחדא אפום מערתא ויתבו, אמר לון זכאין אתון דאחמי לכון מאריכון כגוונא דעלמא דאתי והא לית לכו דחילו ואמתנו אמרו ודאי הא אתנשי מנן ארחא דבני נשא ותווהא איהו על כל מה דחמינן בהאי טורא אמר לון חמיתון אלין טוריא כלהו ראשי מתיבתי לעמא דא דבמדברא. וזכו השתא מה דלא זכו כד הוו בחיין. ואלין רישי מתיבתי כלהו בריש ירחי ושבתי ומעדייא מתכנשי לגבי טורא דאהרן כהנא ומתערי לגביה ועאלין גו מתיבתא דיליה ומתחדשן תמן בדכיו דטלא קדישא דנחית על רישיה ומשח רבו דנגיד עליה ועמיה מתחדשן כלהו בחדושין דרחימין דמלכא קדישא עד דאקרי הכא מתיבתא דרחימותא ואיהו נטיל בכל מתיבתא בטמירו דקיק מתעפפן כנשרין גו מתיבתא דנהורא ואיהי מתיבתא דמשה וכלהו קיימי לבר ולא עאלין לגו בר אהרן בלחודוי וכפום שעתא אקרון בשמא. ולית מאן דחמי ליה למשה דהא ההוא מסוה ראנפוי פריס קמיה ושבע ענני יקר סחרניה. אהרן קאים גו פרגודא דלתתא מן משה ופרגודא פסיק ולא פסיק בגוייהו וכל רישי מתיבתי לבר מפרוכתא דפרגודא דא. וכל שאר לבד מאינון עננין וכפום חדושי דנהירו דאורייתא דאתנהרא הכי מנהרן אינון עננין ואתקלישו בדקיקו דנהורא עד דאתחזי ההוא מסוה ומגו ההוא מסוה חמאן נהורא דנהיר יתיר מכל נהירין דעלמא ואינון אנפי משה. אנפוי לא אתחזון כלל ולית מאן רחמי לון בר ההוא נהירו דנפיק מגו ההוא מסוה בתר כל אינון עננין. משה אמר מלה סתם לאהרן ואהרן פריש לרברבי מתיבתי. במה פריש בכל אינון מבועין אסתימו מניה כד מטא זמניה דיהושע. והשתא איהו מהדר לון. בכמה פליאן ומקורין ומבועין ונחלין דנבעין מכל מלה ומלה. כל נשין זכיין דהאי דרא אתאן למרים אוף הכא בהני זמנין וכדין סלקין כלהו כתמרות עשן גו מדברא דא. וההוא יומא אקרי יומא דהלולא. נשין בלילי שבתות ובללי יומין טבין כלהו אתאן לגבי מרים וידעין אשתדלותא בידיעו דמארי עלמא. זכאה דרא דא מכל דרין דעלמא. נפקי ממתיבתא דמשה ופרחי לגבי מתיבתא דרקיעא ואינון דאתחזון פרחי לגבי מתיבתא עלאה על ההוא דרא כתיב {{צ|אשרי העם שככה לו אשרי העם שיהוה אלהיו}}: פתח ר' אילאי ואמר {{צ|תמים תהיה עם יהוה אלהיך}}. מה בין '''תם''' ל'''תמים'''? באברהם כתיב {{צ|התהלך לפני והיה תמים}}. יעקב דאשתלים יתיר כתיב ביה {{צ|ויעקב איש תם}}. אמאי אקרי {{צ|איש תם}}? בגין דלא אשתאר ביה פסולת כלל דהא פריעה הוה ביה. כמה אתפרע (ס"א פריעה הוה ביה דאתפרע) ואתדכי מההוא פסולת. בגין דההוא אתר דאתקיף לפסולת דלגו אתר דפריעה שארי איהו שור דיוקנא דשמאלא דכרסיא דיליה. וההוא שור אקרי שור תם דהא רתיכא דכרסיא רשימא דברית אית ביה ועל דא האי שור אקרי תם ויעקב אחיד ביה בגוויה ובהאי שור עביד פריעה ואעבר זוהמא דפסולת כלא. במתניתא דבצלאל כתיב {{צ|ויזכור אלהים את רחל}}. בשרה כתיב 'פקידה' וברחל כתיב 'זכירה'. אמאי? בגין דזכור אתרשים ביעקב דאיהו ברית שלים כד אתעביד (ס"א אתייליד) יוסף. ובמה כד נטל שור בהדיה דלא יתקיף לסטרא אחרא. ובגין כך אתקרי יוסף {{צ|בכור שור}} - בכור דההוא שור <קטע סוף=דף קסג א/> {{ממ זהר משולב|ג|קסג|ב}}<קטע התחלה=דף קסג ב/>דנטל יעקב בכור שורו ודחי לההוא שור. שור תם ויעקב איש תם רבון ושליט מאריה דביתא דההוא שור תם שארי בגוויה בגין דאית שור מועד בסטר ערלה פריעה. וכמה גרדיני נימוסין נפקין מניה עד דרגא בתרייתא דאקרי שאי"ה ההוא דאפיל ביתין דעלמא דלא דיירין בהו בני נשא. וכלהו נפקי מההוא שור מועד. ודא בחבורא דחמור בישא ובגין כך לא תחרוש בשור ובחמור יחדיו. בגין דלא לאתערא להו ובההוא מתיבתא דבצלאל וכן בתרין מתיבתי ויעקב איש תם. בעלה דההוא תם. ומאן איהו א' רזא דו"ו וכד הוו כלל דכר ונוקבא כחדא שלימו דכלא. אברהם לא אתפקד על פריעה וכד עאל עאל להאי תם ולגו דרגין דיליה דאקרון כחדא ים והיינו תמים לבתר אסתלק אברהם ועאל לגו ואתקשר עם ימינא עלאה. תמים תהיה עם יהוה אלהיך ודאי כמה דאיהו תמים כללא חדא אוף אנת תהא עמיה תמים עמיה ודאי. במה אתעביד בר נש תמים דיהא ת"ם ים. תם כמה דאתמר. י"ם כל אינון דרגין קדישין דיליה אקרון י"ם ולא אתפרשן מניה לעלמין. אוף אנת כגוונא דא לאעדאה מנך דרגין נוכראין ולאתקשרא בתמים למיהוי בך דרגין קדישין רזא דים ודרגא קדישא. ת"ם לקבלא א' רזא דיעקב. בר נש אצטריך למהוי בכל יומא ת"ם י"ם כגוונא דא ממש. השתא פריש מאן דפריש במתיבתא דסיהרא קדישא שפירא איהו בחוורו וכל גוונין מנצצן בה ומרקמן ואיהו כההוא שפירו וחוורו דשמשא מש ובההוא ימא דילה גו שבעין שנין נפקא נונא חדא ואפיק מניה גוון תכלת ואיהי נטלא גוון דא ותקינת ליה ואתחפייא לבר בהאי גוון. לאו דהאי גוון לבושא דילה דהא שש וארגמן לבושה אבל חופאה דלבר האי גוון הוא. כגוונא דא הוה משכנא דכוליה בשפירו מרקמא לגו ולבתר ופרשו בגד כליל תכלת. מ"ט בגין דתחות ים דא אית מצולות י"ם כלל דכר ונוקבא ואית לון עינא בישא לאסתכלא וכד מסתכלין זמין לעינייהו גוון תכלא ולא יכלא עינייהו לשלטאה ואיהי אתתקנת לגו בכל גוונין מרקמן כדקא יאות מתחחמן לד' סטרין דעלמא. כגוונא דא בר נש דלביש ציצית אתעביד בכל יומא תמים. ת"ם בד' כנפים מתקנן כדקא יאות י"ם בההוא תכלת דנונא דשבעין דרגין דימא סטרא בישא כד אסתכל בהאי בר נש לא יכיל לאבאשא ליה בעינא בישא. וכדין איהו תם י"ם עם יהוה אלהיו ממש בתקונא חדא איהי לעילא ואיהו לתתא. לבתר אסתלקת איהי גו' דרגין עלאין. אוף הכי בר נש אסתלק איהו לבתר בתפלין גו דרגין עלאין. ועל דא {{צ|תמים תהיה עם יהוה אלהיך}}. עמיה ודאי. ודאי בשעתא חדא ברגעא חדא איהי אתקנת לעילא ובר נש אתקן לתתא. א"ר אילאי כל אלין דהכא כגוונא דא מתקנן למהוי כל חד תמים עם יהוה. ועל רזא דא במדבר הזה יתמו אי תימרון דכד אתמר לביש אתמר הכי הוא ודאי דהוה לון למהוי כל חד תמים עם יהוה בארעא קדישא אתר דיהוה שארי תמן למהוי אפין באפין כחדא עמיה והשתא כל חד הוי תמים במדברא דא לבר אתר רחיק מתמן דלא יסתכל אנפין באנפין בהדיה למהוי עם יהוה כדקא יאות. ושם ימותו כמה דחמיתון דעבדין בכל יומא. זכאה חולקכון חברייא קדישין דזכיתון לכל האי. הני תרי מערתי אחרנין דילכו דלא תשכחו כל דא תמן דאינון גו מתיבתא דמשה. יתבי מרחיק ועל דא כתיב במשה ענו מאד מכל <קטע סוף=דף קסג ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קסד|א}}<קטע התחלה=דף קסד א/>האדם. ונביאה עלאה. קביל לון למתיבתא דיליה מיומא דשארי למחמי כל דא עד ההיא שעתא שבעה יומין. והא לא הוו מסתכלן בהאי עלמא כלום. אמר לון רבי אילאי זכאין קדישין אימא לכו מלין דשמעתון ומלה קדמאה כד תנדעון מדידו דמשחתא בשמא גליפא מפרש תנדעון (ואע"ג) דבצלאל רביעאה איהו דנהורין עלאין דכתיב {{צ|ואמלא אותו רוח אלהים בחכמה ובתבונה ובדעת}}. מאן דלא אסתכל חמי ואתפתח. מאן דלא אסתכל באינון תלת מלין טמירין מה לעילא מה לתא וכו' זמין איהו לאתפתחא באורייתא ולפקחא עיינין בה אילנא דתמני סרי. שדרתו דבר נש כד כפיף קמי מאריה יזקוף ויתקיים לתחיית מתייא. אי לא כפיף במודים אתעביד חויא ולית ליה תקומה לההוא זמנא. מאן דעאל בין תרין כרובים לגו. מאן דעאל שיעור תרין פתחין לגו בי כנשתא אתדבק במאריה ורעותיה אתעביד. מאן דמעיין בצלותיה ואסתכל בה רחיק מרעותיה דשאיל. קרבנא דרביא כד קרב בר נש בריה לבי ספרא או למילה דא קרבנא שלים לאתקבלא. מכאן ולהלאה רחימין. זילו. אלעזר ברי שפיר קאמרת כפום מה דאוליפת. אבל ח"ו דאע"ג דרחל הות עקרא בההוא זימנא יעקב חכים הוה. ואלמלא לא ידע יעקב דלאה אנחתיה לא קביר לה במערתא לאתחברא בהדיה בחבורא חדא ויהא קביר לה לבר מארעא. אבל ללאה אעיל לה גו ארעא ולרחל שוי לבר. מית יעקב אתקבר בגווה בחבורא חדא כמה דעבדו כל שאר אבהן אוף הכי אדם. מתה חוה בקדמיתא אתקברת תמן. ותמן ידע אדם דהאי דוכתא אתחזי ליה. מית אדם אתקבר בגווה בחבורא חדא. מתה שרה אתקברת תמן וחוה חמאת וחדאת לקבלה וקמת וקבלה לה. שיעורא דחוה לגבי שרה שיעורא דתרין אמין ולא יתיר. מת אברהם אתקבר לגבי שרה בחבורא חדא. מתה רבקה אתקברת תמן ושרה חמאת וקמת וקבלה לה. מת יצחק אתקבר בהדה בחבורא חדא. מתה לאה אתקברת תמן ורבקה חמאת וקמת וקבלה לה. מת יעקב אתחבר בהדה בחבורא חדא. וכלהו דכר ונוקבא כחדא בחבורא חדא. סדורא דלהון היך שכני נשין לגבי נשין ודכורין לגבי דכורין אדם ברישא חוה סמיך ליה. שרה לגבי חוה. אברהם סמיך לשרה. יצחק סמיך לאברהם. רבקה סמיך ליצחק. לאה סמיך לרבקה. יעקב סמיך ללאה. אשתכח אדם בסטרא דא יעקב בסטרא דא. דא רישא ודא סיפא. בספרא דשלמה מלכא איהו כדקא יאות והכי הוא אדם וחוה בקדמיתא. ושרה ואברהם סמיך לון. יצחק ורבקה לזויא אחרא בארח מישר בשורה חדא. יעקב ולאה באמצעיתא ואינון נשין לגבי נשין. ודכורין לגבי דכורין. ואדם וחוה שרה ואברהם יעקב ולאה. רבקה ויצחק. אדם בסטרא דא ויצחק בסטרא דא ויעקב באמצעיתא. יצחק לגבי אבוה לאו ארח עלמא. ועכ"ד יעקב אצטריך באמצעיתא. ובכל אינון זוגין כמה דאתקברו הכי יקומון והכי ישתכחון. לאה תחדי בחדי משיח בריה דדוד דנפיק מנה לגו. רחל תחדי בהדי משיח בריה דיוסף דנפיק מנה לבר מירושלם וכלא לדוכתייהו אלין הכא ואלין הכא דאינון (ס"א מגדלין) מרגלאן דאבן טבא כלהו. בין כלהו מגדלין אית חד מגדל דאבן טבא באמצעיתא. ודא סליק לרום רקיעא ולא אתחזי השתא עד ההוא זמנא דיתגלי. רב מתיבתא חמא ליה והוה רשים ביה לעילא האי קרא מגדל עז שם יהוה בו ירוץ צדיק ונשגב. ופריש רב מתיבתא קרא דא מגדל עז דא כנסת ישראל <קטע סוף=דף קסד א/> {{ממ זהר משולב|ג|קסד|ב}}<קטע התחלה=דף קסד ב/>בו ירוץ צדיק ביה רעותיה דצדיק תדיר ועל דא ונשגב ההוא מגדל דלא ינפול לעלמין כמה דהוה. ורבי כרוספדאי חמיד לבא פריש האי קרא עד לא אסתלק ופריש שפיר. מגדל עז דא תיבה וס"ת דאיהו עז לשואה ביה ולאפקא ליה מגו היכל דיוקנא דהיכל פנימאה דמניה נפקא תורה וההוא מגדל שם יהוה איהו ודיוקנא דיליה ואצטריך בשית דרגין. בו ירוץ צדיק במאן במגדל או בס"ת. אלא קרא דריש בהאי ובהאי. כד דרש במגדל אצטריך צדיק דא דליהוי חזן הכנסת זכאה דקשוט ודיוקנא דצדיק עלאה. כד דריש לס"ת מאן דסליק לס"ת למקרי אורייתא אצטריך צדיק וצדיק אקרי מאן אקרי צדיק מכלהו. שתיתאה דסליק מאינון שבעה. א"ר שמעון ודאי דאיהו לא סליק כל יומוי אלא שתיתאה לאינון דסלקין. בו ירוץ צדיק בס"ת ירוץ דברי צדיק דא. ונשגב ממאן מדחילו דמלאך המות דהא אוריך יומין. ונשגב דלא יתנזק לעלמין. בההוא מגדל דסלקא בין אינון מגדלין קיימא נהירו חד בדיוקנא דס"ת כד אתי ההוא ציפרא נטלא ההו אמגדל מאתריה וקאים גו אמצעיתא דעזרה גו גדפי דכרובים. הוה (ס"א ומה דהוה) רומיה לרום שמיא מאיך ועאל תחות אינון כרובים ושורוי בין רישי כרובים. תלת מאה פתחין תמן בפתחא דאמצעיתא קיימא נהירו דא דיוקנא דס"ת ביה זמין מלך ישראל למקרי בפרשת הקהל ודא ליהוי מלכא משיחא ולא אחרא. ובההוא ס"ת דההוא נהירו אי חסידא קדישא זכאה איהו דמפומיה ישמעו קל נעימו דמלוי מאינון מלין סתימין דפריש באורייתא. בכל ריש ירחי ושבתי ומועדייא וזמנייא כד בעאן כל בני מתיבתי לסלקא לעילא לגו מתיבתא דרקיעא כלהו מתכנפי לגבי מלכא משיהא ואיהו פריש מלין ומגו מתיקו דמלוי בתיאובתא סלקין כלהו עשר מלין. גניזין לך מאינון מלין דאיהו פריש ליומא דשאלתן דילך כד קיימא ההוא מגדל באמצעו דעזרה. ופתחא דא פתח פתחין ואינון כרובין פומייהו ופרשי גדפייהו ונהיר נהירו עלאה על ההוא פתחא וההוא ס"ת פתיח ואינון כרובים פתחי ואמרי מה רב טובך אשר צפנת ליראיך וגו'. סגירו פתחין וס"ת אתגליל מאן חמא נהירו דנהרא דההוא ס"ת כוליה נהורא דנהיר אתוון דיליה שלהובי דאשא מד' גווני דאינון דעלמא עלאה כלהו בלטי ומנצצי לית מאן דיכיל למיקם בהו בר משיח. סגיר פתחא דא כרובים משתככי. וההוא מגדל פרח וקיימא באתריה בין שאר מגדלין. בההוא פתחא דאמצעיתא אית עטרה דפז עלאה ויקירא גניזא דלא אתחזי השתא גליפא ומחקקא בכל זיני אבני יקר וזמינא למהוי על רישא דמלכא משיחא כד סליק בההוא מגדל ותרין נשרין דא מסטרא דא ודא מסטרא דא נטלי ליה בידייהו כד סליק מלכא משיחא מתתקנין נשרין ונטלי עטרא דא בשעתא דישרי למקרי יתפתח פתחא אחרא ומתמן תפוק ההיא יונה דשדר נח בימי טופנא. דכתיב {{צ|וישלח את היונה}} - {{צ|היונה}} - ההיא דאשתמודעא ולא מלילו בה קדמאי ולא ידעו מה היא אלא מהכא נפקת ועבדת שליחותא. ובשעתא דכתיב {{צ|ולא יספה שוב אליו עוד}} - לא ידע בר נש לאן אזלת והיא תבת לאתרה ואתגניזת בפתחא דא ואיהי תטול עטרה בפומהא ותשוי על רישיה דמלכא משיחא מטי ולא מטי. וכדין כתיב {{צ|תשית לראשו עטרת פז}}. וכיון דיקרי מלכא משיחא בס"ת יקומון תרין נשרין דא מכאן ודא מכאן ויונה מאיך ומלכא משיחא נחית ועטרה על רישיה עד דרגא בתראה ותרין נשרין פרחין לעילא על רישיה ויונה תבאת <קטע סוף=דף קסד ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קסה|א}}<קטע התחלה=דף קסה א/>ועטרה בפומה ויקבלון לה אלין תרין נשרין. דוד מלכא זית רענן אקרי קמיה קב"ה דכתיב {{צ|ואני כזית רענן בבית וגו'}}. עלה זית דא מלכא משיחא בריה דדוד ודא איהו דרמיז יונה דא ביומו דנח דכתיב {{צ|והנה עלה זית טרף בפיה}}. ההוא עלה זית טרף וחטף ליקרא דיליה במה בפיה דקיימא על רישיה ומקבלא יקר מהאי יונה והאי דכתיב {{צ|טרף}} ולא "טרפה" (אלא) כדכורא דא דעביד חילא ונצח. במתיבתא דרקיעא יונה דכר הוא מגו דאקרי יונה כתיב כנוקבא וכתיב כדכורא בזמנא דמקבלא יקר (חסר) דא מגדל דא כד תב לאתריה נהיר כנהירו דעינא דשמשא דכתיב {{צ|כסאו כשמש נגדי}}. ואף דכרסייא אחרא ליהוי ליה בנסין ואתין רברבין. בריש מגדל דא אית עופין דנור (ס"א דרורא) דקא מצפצפאן כד סליק צפרא צפצופא דנעימו דלית נעימו ונגונא כההוא נעימו. לעילא מכלהו זינין אחרנין ושפנינין אחרנין דקא פרחין באוירא סלקי ונחתי נחתי וסלקי לא משתככין לעלמין. אתוון רברבן ואתוון זעירן פרחין בינייהו. אי חסידא קדישא בשעתא דאתוון פרחין חמי ב"נ מאתוון רברבן כתיב באוירא לפום שעתא. {{צ|בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ}} (והארץ היתה תהו ובוהו וגו' מהכא אהדרי אתוון רברבן כמלקדמין) בטשי אתוון זעירן בהו. ופרחין ואתחזי מנייהו כתיב {{צ|ויאמר אלהים יהי אור וגו' וירא אלהים את האור וגו'}}. לבתר מהדרי אתוון זעירן ובטשי באתוון רברבן ומתחזי מנייהו דכתיב {{צ|ויאמר אלהים יהי רקיע וגו'}}. וכן כל עובדא דבראשית פליאן רברבן וחדו לעיינין עובדאן דאתוון אלין זכאה עמא דכל דא מחכאן אי חסידא קדישא מאן דנטיר ברית שוי ליה אבתרוי ואיהי לקמא ואי תימא מאן נטיר לאחורא הא נטירו רב ועלאה מכלא דנטיר ליה. ומאן איהו צדיק עלאה ברחימו סגי. עאל בין צדיק וצדק ואשתכח נטיר מכל סטרין. זכאה מאן דנטיר ברית דא ועל דא ישראל אתחזון כל דכורין דנטרין את קיימא דא קמי מלכא קדישא. מאן איהו דיכיל לנזקא לברא דאיהו באצע ואבוה מכאן ואמיה מכאן ואיהו בינייהו ודא כד איהו אחרי יי'. תא חזי ההוא רקיע כד סחרא בגלגולא מנגנא בנגונא ומקל נהימו דמיין דנבעין לא ידיע ההוא נגונא כל אינון אגנין די בארבע סטרין מליין מנביעו דמיין דנבעין מאן דאיהו לגו בתרין סטרין קיימא תמן. חד בחדוה דלית חדוה כההיא חדוה בעלמא לקיימא (שם ק) עבדו את יהוה בשמחה. וחד ביראה דלית דחילו כההוא דחילו בעלמא לקיימא עבדו את יהוה ביראה חד מעיינא דמייא דנביע מסטר מזרח דא הוא דאמר יחזקאל נביאה מהאי מעיינא לא יכלין לסיימא שבחא כל בני עלמא באתר דאתייליד תמן לסטר מזרח לית עומקא ורומא דיליה אלא זרתא ולא יתיר כד נבעין מיא וסלקין סלקין כל זיני מרגלאן דעלמא ולא נפלין לבר השתא אתחזון בגוון חד לפום שעתא נפלין אלין והא סלקין אחרנין כגוון אחרא בכל זיני גוונין דעלמא נפלי אינון מרגלאן ולא נפלי לבר. סחרנין דההוא נביעו חיזור ושושן סחרין ולא יכלין כל בני עלמא למיקם על אינון גוונין כלהו שלהובין מלהטאן ולא יכלין לאסתכלא בהו לא ידיע חשיבו דעובדא טרפין דלהון מנצצן בכמה גוונין עובד ציור אומנו דמארי עלמא חפיין על תלתמאה ושבעין וחמשה כרובין דתחותייהו בתר שבכין אחרנין לגו. ואינון שבכין סחור דעזרה לגו. ולעילא מנהון אינון <קטע סוף=דף קסה א/> {{ממ זהר משולב|ג|קסה|ב}}<קטע התחלה=דף קסה ב/>גופנין פרישאן תחות גופנין אינון כרובין כלהו גדפין פרישן משלבן אלין באלין. הכא אמר רב מתיבתא דכל מאן דאסתכל באינון גופנין מנהרין אנפוי כנהירו דשמשא אינון שבכין דאתחמן סחור סחור דעזרה כלהו מרקמן בחוטין דנהרין בגוונין סגיאין מלהטן בד' מיני זהורין דאשא שלהובין סלקין וגוונין מנצצן ולזמנין שלהובין משתככי ונהורין וגוונין סלקין ובטשי אלין באלין שית אלף אגנין לגבי אינון שבכין ד' גוונין לד' סטרין דעזרה אלין אינון רברבין ונביעו דמיין חיין בכל סטרי. ואינון נפלי באינון אגנין ובלעי באתרייהו ואלין מיין לא ידעי לאן אזלין. באמצעו דעזרה יקומון כלהו ישראל ויתחזון קמי מלכא קדישא. בסטר דרום בעזרה דא אתייליד חד מעיינא דמיא ואתרמי (ס"א ואתרמי) (ס"א ואתרבי) דקא ישטפון מיא כל עלמא. מאן דייעול בהו יהון עד ברכים ייעול בהו גיבר רב ייעול בהו עד ברכים אי תינוק בר יומא עד ברכים מאן דשתי מנייהו יתחכם ויתפקח בחכמתא. מעיינא דא נפיק מגו מרגלא חדא דזעירא בכותלא דדרום אינון מיין בלעי' גו אתרא (ס"א גו אתר דא) ומתמן יפקון לבר מקדשא עד דיעלו לנחל שטים ישטפון ההוא זמה דאולדין מיא דשטים. ועל דא מיין אלין בעזרה בגין אינון דאתחזון תמן דכורין הוו שתאן מן מיא לא חיישי בנוקבי. במיתיהון לאתחזאה קמי מלכא קדישא. תו דהא יתפקחון למנדע מלין סתימין דמלכא עלאה גו מקדשא דא כל הרהורין ישתכחון בר הרהורא דחדוה דמלכא קדישא. ענפא חד נפיק וגו אמצעו דההוא מעיניא. אמר רב מתיבתא כד קריבנא לההוא ענפא גו מעיינא אסתלק ענפא לעילא לעילא כל מה דקריבנא הכי אסתלק יסודא ושרשא דההוא ענפא לאו איהו אלא במיא. ההוא ענפא חפי עלמין כל גוונין דעלמא באינון טרפין דיליה איבא דיליה לא ידיע מהו ולא יכלין למנדע ואמר דקא שאיל למשיח על ההוא איבא ואמר איבא דא גניז לאיש משענתו בידו מרוב ימים מאן דזכי למנדע דא לינדע. רקיע חד אית על ההוא ענפא פריש לעילא מההוא רקיע אזיל טלא ע"ג מעיינא דא ול איתיר. כד אסתכל בר נש לההוא רקיע מרחיק דמי תכלא. קריב יתיר דמי סומקא. קריב יתיר דמי ירוק קרוב יתיר דמי חוור דלית חוור בעלמא כגיניה. טלא דקא אזיל מניה אשתאיב בההוא ענפא ועביד איבא דא ואתרבי ההוא רקיעא איהו אזיל בגלגולא יתיר ממה דעיינין יכלין לאסתכלא כל אינון נטורי קיימא קדישא (ס"א בעון) דבעון לאתחזאה קמי מלכא דהא לא אתחזון אלא בגין לאחזאה דאינון בני גזירו קדישא ועל דא {{צ|יראה כל זכורך}} - אינון בני קיימא קדישא. דייק רב מתיבתא {{צ|זכורך}} ולא "זכרך" דהא זכר כתיב ולא זכור מאי {{צ|זכורך}}? אלא כל אינון דנטרין קיימא קדישא ולא חבאן ביה אינון הוו בני מלכא דבכל יומא משתכח בהו ודכיר לון תדיר. ועל דא {{צ|זכורך}} - ההוא דאית ביה קיימא קדישא דדכיר לון מלכא בכל יומא דלית שבחא קמי מלכא עלאה (אלא) כמאן דנטיר קיימא דא ועל דא בעי דיתחזון תלת זמנין בשתא קמיה. תלת זמנין אמאי אלא בגין אבהן קדמאי דקבילו להאי ברית קדמאה לכל פקודין דאורייתא ובגין כך תלת זמנין אינון בשתא. אברהם קביל בריח. יצחק קביל בריח. יעקב הוה שלים מכלהו ועל דא כתיב ביה {{צ|ויעקב איש תם}} - שלים מכלא. אברהם {{צ|תמים}} אקרי ולא הוה כ"כ שלים אבל {{צ|תם}} שלים מכלא. מה כתיב בנח {{צ|איש צדיק תמים היה בדורותיו}} דהוה רשים ברשימו קדישא בינייהו. ואמר רב מתיבתא בכל אתר דכתיב {{צ|תמים}} - דרשים ברשימו קדישא באת קיימא דברית ובגין <קטע סוף=דף קסה ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קסו|א}}<קטע התחלה=דף קסו א/>דנטר בריתא קרי תמים בדורותיו מה דלא הוו כלהו הכי דאינון מחבלן ארחייהו ועל דא כתיב {{צ|את האלהים התהלך נח}}. וכי מאן יכיל למיהך עמיה. אבל כל מאן דנטיר בריח קדישא אזדווגת ביה שכינתא ושריאת עליה ובגין כך תמים תהיה עם יהוה אלהיך. תמים תהיה ולבתר עם יהוה אלהיך בזווגא הדא דכיון דנטיר ברית דא עם יהוה להוי ולא אתפרש מניה. באברהם כתיב {{צ|התהלך לפני והיה תמים}} גזירו דאת קיימא. {{צ|התהלך לפני}} - מהכא דלא יהך גברא בתר אתתא אלא קמהא ארח כשר איהו והא כתיב {{צ|הנה אנכי שולח מלאך לפניך}}. ושלחתי לפניך מלאך. לאברהם דלא הוה גזיר דחה ליה לקמה. ועל דא לא כתיב "היה תמים והתהלך לפני", אלא {{צ|התהלך לפני}} - דלא יאות אנת עד שתהא תמים וכן בכלהו כיון דבר נש תמים ונטיר ליה מיד היא לקמיה ואיהו אבתרה כשר איהו לדא. לגרעונא מה כתיב {{צ|כי שב מאחרי}}. נח גזיר הוה ותמים. פריעה לא הוה ביה ובגין דלא הוה ביה פריעה מה כתיב {{צ|את האלהים}} ולא "אחר האלהים" לקמא לא הוה בגין דהוה גזיר. לאחורא לא הוה בגין דלא אתפרע. איך הוה את האלהים סמיך ליה ולא יכיל לאסתכלא ביה דלאו כשר כ"כ. בישראל כתיב {{צ|ויהוה הולך לפניהם יומם בעמוד ענן ולילה בעמוד אש וגו'}}. כיון דאמרו ישראל {{צ|המבלי אין קברים במצרים וגו'. כי טוב לנו עבוד את מצרים}} - כביכול אתחלש דעתא. כתיב {{צ|ויסע מלאך האלהים ההולך לפני מחנה ישראל וילך מאחריהם}}. ויסע למעבד בהו נוקמין (חסר) ועל דא חדי משיח וחדי רב מתיבתא דקא אתבשר בדא ואמר רב מתיבתא דהא דייק למשיח ואמר מנא הוה לדניאל דקאמר פריס פריסת מלכותך ויהיבת למדי ופרס מאינון אתוון דופרסין אשתמע ליה והכא מאי הוא א"ל הכי הוא ודאי פריס פריסת מלכותך חייבא ע"י דמשיח אחרא ולבתר ישלוט מלך פרס ויטול מלכוון סגיאין והוא ישלט על ארעא קדישא תריסר ירחי והוא ישלוט ויקטול סגיאין וההוא משיחא ולבתר יפול ויקבלון מלכותא קדישי עליונין. ועל דא ופרסין מלכא דפרס אשתמע הכא. אי חסידא קדישא כמה חדוה על חדוה בההוא מעיינא. בההוא מעיינא מגדלא כל זיני אילנין דנציב קב"ה בג"ע וכלהו קיימי לאסוותא טרפין ואיבין וענפין ולחדו לבא תדיר. ולית בינייהו כפנא ודאגה ואנחה לעלמין. זכאה עמא דכל דא מחכאן. וכל דא גניז לון. אמר ר' שמעון בקרקע דהאי מקדשא אית מאלין פליאן. א"ל אי רבי אי ר' זכאה חולקך דכל האי. בההוא ע"ג ההוא מעיינא דקימא אבל לית מאן דיכיל לאסתכלא ביה לזמנין נהירו דיליה נהורא. לזמנין חשוכא לזמנין גוון ארגוונא מנצצן דלא יכלין עיינין לאסתכלא. לעילא (ס"א ההיא) היא דשאלת חסידא קדישא מההוא קרקע דמקדשא. רב מתיבתא לא פריש מניה דהא גניז איהו גו ירדנא והא אמינא לך מה דאמינא אבל נשאל מלה דא ותנדע מה דתנדע ירדן דא עאל ואתמשך זמנא חדא בשתא גו ההוא נהר דנפיק מעדן לאו מאינון ארבע נהרין דאתמשכן מניה אלא ביה ממש כיון דמטי לגביה איהו אתמשך ואתפשט ועאל גו ירדנא. וכיון דמטי גו קרקע דמקדשא אשתכך תמן תלת יומין ולא אתפשט ולא אתמשך לאתר אחרא. ואמר רב מתיבתא דכד אהדר ההוא נהר לאתריה שביק תמן כל זיני ציורין דקא עביד קב"ה בג"ע דאינון ציורין גניזין דתחות דוכתייהו (חסר) אלין הכא ואלין הכא וסלקי ונחתי כדקדמיתא. בההוא סטר דרום אית תלת מאה וחמשין עמודין מכל זיני מרגלאן ואלין אינון דנהרין תדיר ונטפין בוסמין טמירין דלא אתגלו לעלמין ארבע אגנין בכל <קטע סוף=דף קסו א/> {{ממ זהר משולב|ג|קסו|ב}}<קטע התחלה=דף קסו ב/>עמודא ועמודא נעיצין וכד אינון בוסמין נטפין מאינון עמודין נפלי בהו ואתמליין בלהו אגנות ולא נפקין בוסמין לבר מאינון בוסמין זמינין לזמנא דאתי לאקטרא בכל יומא קטורתא קמי מלכא קדישא דלא יהוו מכתישו דבני נשא אינון בוסמין לא ידיע עקרא דלהון וממה הוו אלא מאינון עמודין נפלין תמן תרין נשרין בכל עמודא ועמודא מתנצצן מתלהטין בכל גוונין שבע מאה נשרין אינון פרחין אלין הכא ואלין הכא בגלגולא דעמודין. כד אסתחרן לא יכלין עיינין לאסתכלא דוכתא דבהו. תלת אתוון בלטין ופרחין מפומא דא לפומא דא. בגלגולא דעמודין ונשרין כל אינון אתוון מרקמן באשא חוורא ודהבא ירוקא. תרין אלפין ומאה מנרתין תליין בין אינון עמודין ותרין אלפין ומאה שרגין בכל מנרתא ומנרתא דלקין ביממא ובליליא מתדעכי על צערא דישראל. כד אתי צפרא דלקין כלהו מגרמייהו. אדהוו יתבי אמרי הא רמש ליליא. א"ל לר"ש אי חסידא קדישא נהירו דעלמא טול פנקסא דאחמתא דא וטול שרגא וכתוב מלין אלין דהא מטא זמנא דילן לפקדא כל חד וחד לגו קבריהו. עד פלגו ליליא דקב"ה עאל גו גנתא לאשתעשעא בהדי צדיקייא וכדין כל חד וחד פרח לתמן. ולמחר נהוי גבך הואיל ויהבו לן רשו לאשלמא דורונא דקא משדרי לך. פרחי. בכה ר"ש וגעא. פתח ואמר אילת אהבים ויעלת חן דדיה ירווך בכל עת באהבתה תשגה תמיד. אורייתא אורייתא נהירו דכל עלמין כמה ימין ונחלין ומקורין ומבועין מתפשטי מנך לכל סטרין מנך כלא עלך קיימי עלאין ותתאין נהירו עלאה (בדא) מנך נפקא. אורייתא אורייתא מה אימא לגבך אילת אהבים אנת ויעלת חן (גבי) עילא ותתא. רחימין דילך מאן יזכי לינקא מנך כדקא יאות אורייתא אורייתא שעשועים דמארך מאן יכיל לגלאה ולמימר סתרין וגניזין דילך בכה ואעיל רישיה בין ברכוי ונשק לעפרא אדהכי חמא כמה דיוקנין דחברייא סחרניה. א"ל לא תדחל בריה דיוחאי לא תדחל בוצינא קדישא כתוב וחדי גו חדוה דמארך. כתב כל אינון מלין דשמע בההוא ליליא ולעא לון ולהג לון ולא אנשי מלה. וההוא שרגא נהיר קמיה כל ההוא ליליא עד דאתא צפרא. כד אתא צפרא זקף עינוי וחמא חד נהירו דהוה נהיר ברקיעא מאיך עינוי לתתא אהדר כמלקדמין וחמא נהירו בכל רקיע דנהיר וסליק בההוא נהירו דיוקנא דביתא בכמה ציורין. חדא ר"ש ולפום רגעא אגניז ההוא נהורא. אדהכי הא אינון תרין שליחן אתיין. אשכחוהו רישיה בין ברכוי. אמרו ליה שלמא עליה דמר שלמא למאן דעלאין ותתאין בעאן לאקדמא ליה שלם. קום. קם ר"ש וחדא בהו. אמרו ליה ולא חמית נייחא דרוחא דעבד לך מארך חמית נהירו דביתא ברקיעא אמר לון חמינא. אמרו ליה ביה שעתא אפיק תהומא בי מקדשא ואעבריה קב"ה בימא רבא ומנהירו דיליה הוה נהיר ברקיעא. אמרו ליה רב מתיבתא בעא בשלמך והא ידע דאנן שליחן לגבך. וכמה מלין חדתין עתיקין אתחדש באורייתא בהאי ליליא. אמר לון במטו מנייכו אמרו חד מלה מנייהו. אמרו לא אתייהיב לן רשו למאי דאתינן לגבך אבל מלה חדתא הוה לגבך השתא. פתח רב מתיבתא ואמר ויאמר יהוה אל אברם לך לך מארצך וגו' דא בגין דאתנהרא ביה נהירו כגוונא דא. מאן דלא זכי באתר דא יהך וינטל גרמיה לאתר אחרא ויזכי ביה. אעא דדליק ונהורא לא סליק ונהיר ביה. ינענעון ליה ויסלק ביה נהורא ואנהיר. וחוינן זמינין למשמע. אבל בגין למיתי גבך <קטע סוף=דף קסו ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קסז|א}}<קטע התחלה=דף קסז א/>לא בעינן לאתעכבא. חדי ר' שמעון אמרו ליה אי חסידא קדישא כל מלין די כגוון באורייתא מלין זעירין אינון בכל מלה ומלה ואינון מלין זעירין כמה אינון מלין רברבין ועלאין עד דלית לון שיעורא דהא לית בגוון ספקא אלא ברירו דאורייתא על בורייה והשתא רב מתיבתא פריש מלין סתימין על דא בגין דעקרא דנשמתא אמאי לא נהיר באתר דא וזכי לאתנהרא באתר אחרא. ועד כען לא זכינן בהו בגין למיתי גבך. ומלה אחרא זכינן למשמע מניה. רוחא דאזלא בערטורא בההוא עלמא בלא בנין אנתתיה יתעביד ליה מאנא לאתבנאה איהו. מאי טעמא אנתתיה איהי שרגא דאתדליקת מניה ותרווייהו שרא חדא הוו נהורא דא נפק מנהורא דא אתדעך דא אתדליק מגו נהוריה ממש בגין דחדא נהורא הוו. השתא רבי נהדר למלין קדמאין וכד נהדר לאתרין נטול רשו מרב מתיבתא באינון מלין דנקבל מניה ונימא קמך. זכאה חולקך דאת זכי לנהורין סתימין מכל סטרין מעילא ומתתא מהאי עלמא ומעלמא אוחרא. אמר ר' שמעון מלה חדא בעינא למנדע אי תיכול לאודעא לי. נשין בההוא עלמא אי זכאן לסלקא לעילא או היך אינון תמן. אמר לי' אי רבי אי רבי. בדא אית לן רזא יתירא (ס"א יקירא) בגין דלא לגלאה סתרין דתמן. אבל דא יהך ויטול רשו ונימא לך. אדהכי פרח חד. ואתכסי מנייהו ואזל ליה ולפום שעתא תב לגבייהו אמר לון זמינא הוינא למיעאל והוו כלהו בעטורא חדא דדייני דינא דחד בר נש דקאים על פתחא דגן עדן ואינון כרובין אחידו ביה ולא שבקו ליה למיעאל תמן והוה בצערא בינייהו וצווח צווחין על גבי פתחא ושמעו כולהו צדיקייא דתמן והשתא הוו מתכנפי כל בני מתיבתי למיעאל לגבי מלכא משיחא לעיינא בדיניה. ואתינא לאודעא לכו ודא חבראי אצטריך למהך תמן דכרוזא הוה אעבר בכל אינון בני מתיבתי דליהוון כנישין השתא קמי משיח. נטל פתקא חדא ויהב לר' שמעון. אמר טול דא ועיין במה דתמן עד דניתי גבך. פרחו תרוייהו ור' שמעון נטל פתקא וחמא מה דמא ברזין דתמן כל ההוא יומא. בליליא חמא שרגא ונפיל ביה שינתא ודמך עד צפרא. כד נהר יממא קם ופרח ההוא פתקא מניה והא אינון תרווייהו אתיין אמר ליה קום רבי זכאה חולקך קום בגינך חמינן וזכינן לכמה סתרין עלאין כמה חדוה אחזיו לן כד יהבו רשו לגלאה לך כל מה דאת בעי. ריש מתיבתא עלאה נפק לגבן. ואמר שאילו בשלמיה דבר יוחאי אתריה דבר יוחאי הא פנו ליה מכמה יומין לית מאן דיקרב לגביה זכאה איהו. רבי רבי כד פרחנא מגבך (בגינך) עאלנא וחמינא כל בני מתיבתי דהא מתכנפי לגו היכלא חדא דמשיח תמן ודיינו דינא דההוא בר נש דקאים על פתחא שמיה לית לן רשו לגלאה. אצטער ר' שמעון על דא. אמר ליה לא תצטער רבי על דא אנת תדע בדא ליליא בחלמך. אבל דינא דיינו עליה דגזר משיח דלהוי ההוא בר נש לבר בההוא צערא ארבעין יומין. לסוף ארבעין יומין יצערון ליה בדינא בצערא דגיהנם שעתא ופלגא. וכל דא בגין דיומא חדא חד מן חברייא הוה פריש מלין דאורייתא כד מטא לחד מלה ידע האי בר נש דיתכשל ביה ואמר לחברייא שתוקו לא תימרון מדי ובגין דשתיקו חברייא אתכשל בההוא מלה ואכסיף וההוא כסופא דגרים האי בר נש דיינין ליה בהאי דינא <קטע סוף=דף קסז א/> {{ממ זהר משולב|ג|קסז|ב}}<קטע התחלה=דף קסז ב/>קשיא בגין דלא בעי קב"ה לשבקא חובא דאורייתא אפילו כמלא נימא. דיינו דיניה ונפקו כל בני מתיבתא ואנא שאילנא רשו. דהא בריה דיוחאי שאיל שאלתא דא ועל דא אחזיו לי מה דלא ידענא מקדמת דנא. אי רבי שית היכלין אחזיו בכמה ענוגין ועדונין באתר דפרוכתא פרישא בגנתא. דהא מההוא פרוכתא ולהלאה לא עאלין דכורין כלל. בהיכלא חדא אית בתיה בת פרעה וכמה רבוא ואלפי נשין זכיין בהדה וכל חדא והדא מנייהו דוכתין דנהורין ועדונין בלא דחקא כלל אית לה תלת זמנין בכל יומא כרוזי אכריזו הא דיוקנא דמשה נביא המהימנא אתי ובתיה נפקת לאתר דפרגודא חדא דאית לה וחמאת דיוקנא דמשה וסגידת לגביה ואמרה זכאה חולקי דרביתי נהירו דא. ודא איהו ענוגין דילה יתיר מכלהו אהדרת לגבי נשין ואשתדלן בפקודי אורייתא כלהו באינון דיוקנין דהוו בהאי עלמא בלבושא דנהורא (ס"א כלבושא) בלבושא דדכורין בר דלא נהרי הכי. פקודין דאורייתא דלא זכו לקיימא לון בהאי עלמא משתדלי בהו ובטעמייהו בהההוא עלמא. וכל הני נשין דיתבין בהדי בתיה בת פרעה אקרון נשים שאננות דלא אצטערו בצערא דגיהנם כלל. בהיכלא אחרא אית סרח בת אשר וכמה נשין רבוא ואלפין בהדה. תלת זמנין ביומא כריזין קמה הא דיוקנא דיוסף צדיקא אתא ואיהי חדאת ונפקת לגבי פרגודא חדא דאית לה וחמאת נהירו דדיוקנא דיוסף וחדאת וסגידת לגביה ואמרת זכאה האי יומא דאתערית בשורה דילך לגבי סבאי לבתר אהדרת לגבי שאר נשין ומשתדלן בתושבחן דמארי עלמא ולאודאה שמיה. וכמה דוכתין וחידו אית לכל חדא וחדא ולבתר אהדרן לאשתדלא בפקודי אורייתא ובטעמייהו. בהיכלא אחרא אית יוכבד אמיה דמשה נביאה מהימנא וכמה אלפין ורבבן בהדה. בהיכלא דא לא מכרזי כלל אלא ג' זמנין בכל יומא ויומא אודת ומשבחת למארי עלמא איהי וכל אינון נשין די בהדה ושירתא דימא מזמרין בכל יומא ואיהי בלחודהא אמרת מהכא ותקח מרים הנביאה וגו' את התוף בידה וגו' וכל אינון צדיקייא די בגן עדן צייתין לקל נעימו דילה. וכמה מלאכין קדישין אודאן ומשבחן עמה לשמא קדישא. בהיכלא אחרא אית דבורה אוף הכי וכל שאר נשין בהדה אודן ומזמרן בההיא שירתא דאיהי אמרת בהאי עלמא. אי רבי אי רבי מאן חמי חדוה דצדיקייא ודנשין זכיין דעבדין לגבי קב"ה. לגו לגו דאינון היכלין אית ארבע היכלין טמירין דאמהן קדישין דלא אתמסרן לאתגלאה ולית מאן דחמי לון. בכוליה יומא אינון בלחודיהון כמא דאמינא לך וגובירן אוף הכי ובכל ליליא אתכלילן כלהו כחדא בגין דשעתא דזווגא איהו בפלגות ליליא בין בהאי עלמא. בין בההוא עלמא. זווגא דההוא עלמא אתדבקותא דנשמתא נהורא בנהורא זווגא דהאי עלמא גופא בגופא וכלא כמה דאתחזי זינא בתר זיניה זווגא בתר זווגא גופא בתר גופא זווגא דההוא עלמא נהורא בתר נהורא. היכלין דארבע אמהן אקרון היכלין דבנות בוטחות ולא זכינא בהו למחמי. זכאה חולקהון דצדיקייא גוברין ונוקבי דאזלי בארח מישר בהאי עלמא. וזכאן לכלהו ענוגין דההוא עלמא. אי רבי אי רבי אלמלא בר יוחאי אנת לא אתמסר לגלאה. זווגא דההוא עלמא אתעביד איבא <קטע סוף="דף" קסז="" ב="" /> {{ממ זהר משולב|ג|קסח|א}}<קטע התחלה=דף קסח א/>יתיר מאיבא דאתעביד בהאי עלמא בזווגא דלהון בזווגא דההוא עלמא בתיאובתא דלהון כחדא כד מתדבקן נשמתין דא עם דא עבדי איבין ונפקי נהורין מנייהו ואתעבדי שרגין. ואינון נשמתין לגיורין דמתגיירין וכל הני עיילין להיכלא חדא. וכד מתגיירא גיורא חדא פרחא מההוא היכלא נשמתא ועאלת תחות גדפהא דשכינתא ונשקת לה בגין דאיהו איבא דצדיקייא ומשדרת לה לגו ההוא גיורא ושראת ביה. ומההוא זמנא אקרי גר צדק. והיינו רזא דכתיב {{צ|פרי צדיק עץ חיים}} מה אילנא דחיי אפיק נשמתין. אוף הכי צדיק איבא דיליה עביד נשמתין. רב מתיבתא אמר כתיב {{צ|ותהי שרי עקרה אין לה ולד}}. ממאי דאמר ותהי שרי עקרה לית אנא יודע דלית לה ולד מאי אין לה ולד. אלא הכי אמר רב מתיבתא ולד לא הות מולדא. אבל נשמתין הות מולדא באתדבקותא דתיאובתא דאינון תרין זכאין הוו מולידי נשמתין לגיורי כל ההוא זמנא דהוו בחרן כמה דעבדין צדיקייא בגן עדן. כמה דכתיב {{צ|ואת הנפש אשר עשו בחרן}} - נפש עשו ודאי. חדי ר"ש א"ל ההוא גברא אי רבי מה אימא לך בכל ריש ירחי ושבתי ומועדייא וזמנייא אינון דכורין סלקין לאתחזאה קמי מלכא קדישא דכורין ולא נוקבין כמה דאת אמר {{צ|יראה כל זכורך}}. וכד אהדרן מהדרן בכמה מלי חדתין ואהדרן מלין קמי רב מתיבתא. יומא דא אהדרן מלין חדתין קמי רב מתיבתא על רזין עתיקין צדיק וטוב לו. צדיק ורע לו. דכלהו סלקין גו מתקלא דאילנא עד לא ייתון לעלמא וכפום טקלא דמתקלא הכי אית לון בהאי עלמא. רב מתיבתא נחית וגלי ממה דשמע לעילא מלה חדא גלי ולא יתיר אעא דלא סליק נהוריה יבטשון ביה ואנהיר. גופא דלא סלקא ביה נהורא דנשמתא יבטשון ביה ויסלק נהירו דנשמתא ויתאחדון דא בדא לאנהרא (תרי נוסחי) בגין דאית גופא דנהירו דנשמתא לא החיר ביה עד דיבטשון ביה כדין נהיר נהירו דנשמתא ואתאחדת בגופא וגופא אתאחד בה. גופא כדין סליק נהירו מגו נשמתא מחדד מרומם ושבח מצלי צלותיה ובעותיה מברך למאריה הא כדין כלא נהיר: בגין דאית גופא דלא יכילת נשמתא לאנהרא ביה עד דיבטשון ביה וכדין נהיר ואתאחד דא בדא. אית אעא דלא אתאחד בנהורא ולא סליק נהורא ביה עד דביטשון ביה וכדין נהיר. סטרא אחרא בעי למעבד הכי ובטש בחייביא וכל מה דבטש כדין ונר רשעים ידעך מחרף ומגדף. לכל סטרין ולא יכיל לאנהרא כלל וכדין כתיב {{צ|כי מה האדם שיבא אחרי המלך}} ובעי לאתדמי ליה ולא יכיל. ועל דא {{צ|יהוה צדיק יבחן}} ובטש ביה וכדין נהיר ואתקף בנהירו. יבחן כמה דאת אמר {{צ|אבן בחן}}. גחין ר' שמעון ונשיק לעפרא. אמר מלה מלה אבתרך רדיפנא מיומא דהוינא והשתא אשתמודעא לי מלה מגו שרשא ועקרא דכלא. א"ל אי רבי אי רבי כד סלקין לעילא כל אינון רוחין דכורין ונוקבין בההוא זמנא שטעין (ס"א כמה) מלין חדתין ועתיקין נחתין ועאלין לגו מתיבתא ואהדרן מלי קמי רב מתיבתא ואיהו אוליף לון מלה על קיומיה כד סלקין מתפשטין מלבושיהון וסלקין כד נחתי מתלבשין בלבושיהון דההוא גופא אי רבי אי רבי כמה חדתין מלין מגו רב מתיבתא. זכאה איהו מאן דאזער גרמיה בהאי עלמא כמה איהו רב ועלאה בההוא עלמא והכי פתח רב מתיבתא. מאן דאיהו זעיר איהו רב. ומאן דאיהו רב איהו זעיר. דכתיב ויהיו <קטע סוף=דף קסח א/> {{ממ זהר משולב|ג|קסח|ב}}<קטע התחלה=דף קסח ב/>חיי שרה מאה שנה ועשרים שנה ושבע שנים. מאה דאיהו חשבון רב כתיב ביה שנה זעירו דשנין חד אזעיר ליה. שבע דאיהו חשבון זעיר אסגי ליה ורבי ליה דכתיב {{צ|שבע שנים}}. תא חזי דלא רבי קב"ה אלא לדאזעיר לא אזעיר אלא לדרבי. זכאה איהו מאן דאזעיר גרמיה בהאי עלמא כמה איהו רב בעלויא בההוא עלמא. אדהכי שמעו שירתא דימא בקל נעימו דלא שמעו מיומא דאתבריאו קל נעימו דשירתא כההוא נעימו דהוו אמרי. וכד סיימו יהוה ימלוך לעולם ועד. חמו ד' דיוקנין ברקיע. וחד מנייהו רב ועלאה מכלהו. וההוא רב ועלאה נייהו אתער קלא ואמר כה אמר יהוה זכרתי לך חסד נעוריך אהבת כלולותיך וגו'. שאט ברקיעא ואגניז קם אחרא אבתריה ואמר והולכתי עורים בדרך לא ידעו בנתיבות לא ידעו וגו'. סיים ושאט ברקיעא ואגניז פתח אידך ואמר ישושום מדבר וציה ותגל ערבה ותפרח כחבצלת. ושאט ברקיעא ואגניז פתח אידך ואמר כה אמר יהוה בוראך יעקב וגו' (שם) כה אמר יהוה הנותן בים דרך ובמים עזים נתיבה וגו'. תכבדני חית השדה תנים ובנות יענה וגו'. סיים ושאט ברקיעא ואגניז. כדין דחילו סגיא ואמתני נפל עלייהו כד הוה נהיר יממא קלא אתער כמלקדמין ואמר עמא תקיפא כאריה גברין כנמרין הבו יקר למאריכון דכתיב {{צ|על כן יכבדוך עם עז וגו'}}. שמעו קל חילין ומשריין דהוו אמרי לך יהוה הגדולה והגבורה והתפארת והנצח וההוד וגו'. עד ומרומם על כל ברכה ותהלה. תווחו ואזלו. אדהכי נהר יממא אהדרו רישא וחמו כל מדברא חפי בענני יקר מנהרן מנצצן בגוונין סגיאין. אמרו דא לדא ודאי קב"ה בעי לאשתבחא בתושבחתא דדרא דמדברא דלא הוה בעלמא דרא עלאה כדרא דא ולא יהא עד דייתי מלכא משיחא ודאי כל מה דאחמי לן קב"ה לא הוה אלא בגין לאודעא לן חביבו דמאריהון עלייהו לאודעא דאית לון חולקא טבא ואינון בני עלמא דאתי ולזמנא דאתי כד יוקים קב"ה מתייא זמינין אלין לאחייא בקדמיתא כמה דאת אמר {{צ|יחיו מתיך}}. ואלין אינון דרא דמדברא א"ל אי מלה חדתא ידעת דאנא ערטירא בה. א"ל אימא אמר קלא דהדרא בעינא למנדע. בר נש יהיב קלא בחקלא או באתר אחרא והדרא קלא אחרא ולא ידיע א"ל אי חסידא קדישא על מלה דא כמה קלין אתערו וכמה דקדוקין הוו קמי רב מתיבתא וכד נחת רב מתיבתא אמר הכי אוקמוה מלה במתיבתא דרקיעא ורזא יקירא איהי. תא חזי תלת קלין אינון דלא אתאבידו לעלמין בר קלין דאורייתא וצלותא דאלין סלקין לעילא ובקעין רקיעין אבל קלין אחרנין אינון דלא סלקין לא אתאבידו ואינון תלת קול חיה בשעתא דאיהי על קלביטא ההוא קלא משטטא ואזלא באוירא מסייפי עלמא עד סייפי עלמא. קול דבר נש בשעתא דנפיק נשמתיה מגופיה ההוא קלא משטטא ואזלא באוירא מסייפי עלמא עד סייפי עלמא. קול נחש בשעתא דפשיט משכיה ההוא קלא משטטא באוירא ואזלא מסייפי עלמא עד סייפי עלמא. <קטע סוף=דף קסח ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קסט|א}}<קטע התחלה=דף קסט א/>אי חסידא קדישא כמה מלה דא רבא ויקירא. אלין קלין מה אתעביד מינייהו ולאן אתר עאלין ושארן. אלין קלין דצערא אינון ואזלין ומשטטי באוירא ואזלי מסייפי עלמא עד סייפי דעלמא ועאלין גו נקיקין ומחילין דעפרא ואתטמרן תמן. וכד ש דף קסט/א יהיב ב"נ קלא אינון מתערין לגבי ההוא קלא. קלא דנחש לא אתער לגבי קלא דב"נ. היאך יתער במחאה כד מחי בר נש מחאה אתער קלא דנחש דאתטמר לגביה ההוא קלא ולאו קלא אחרא. קלא אתער בתר קלא זינא בתר זיניה. ועל דא ביומא דר"ה קול שופר אתער קול שופר אחרא זינא בתר זיניה אזלא. ארחיה דנחש לביש איהו לקטלא ולמחאה בההוא קלא ממש לא אתער קלא דהאי נחש אלא בתר זיניה ודא איהו כד בר נש מחי בחוטרא בארעא וקרי ליה לזיניה כדין אתער ההוא קלא דנחש לאתבא לזיניה ורזא דא איהו טמירו. אמר ר' שמעון ודאי מלה דא מלה סתימא היא. ותווהנא איך שלמה מלכא לא ידע מלה דא. א"ל שלמה מלכא מנדע ידע ולא כ"כ. אבל מה דלא ידע ההוא קלא מה תועלתא אית בה והיך יתבא. ורב מתיבתא הכי אמר דקדוקא דא לא ידע שלמה מלכא דהא ההוא קלא איהי כלילא רוחא ונפשא והבל גרמי מעצבונא דבשרא ומשטטא באוירא וכל חד מתפרש דא מן וכד מטא לההוא אתר דעאל ביה יתבא כמיתא וכל אינון חרשין וקוסמין ידעין אתרין אלין בחרשייהו וגחנין לארעא ושמעין קלא דא דמתחברן אינון רוחא ונפשא והבל דגרמי ואודעין מלה ודא איהו אוב מארץ ועל דא רדיף שלמה למנדע מה דאתעביד מההוא קלא ולא ידע. זכאה חולקך רבי דאתבריר לך מלה דקשוט. כד בר נש אתער קלא מיד (מתחברן) אתער ההוא קלא ולית ליה רשו לארכא יתיר. אלא כעין ההוא קלא דאתער ב"נ ולא יתיר ואי אריך בר נש קליה איהו לא אריך כל כך בהדיה אלא לסופא דקלא בגין דלא יכיל לארכא מאי טעמא בגין דכד נפק בקדמיתא אתאריך מסייפי עלמא עד סייפי עלמא והשתא דעאל תמן לא יכיל לארכא קלא דהא ליתליה אתר לאתפשטא תמן כדבקדמיתא חדי ר"ש ואמר אלמלי לא זכינא למשמע אלא מלה דא די לי למהוי חדי דזכינא למשמע מלין דקשוט דההוא עלמא. א"ל אי חסידא קדישא אלמלי ידעת חדוה דמלין בההוא עלמא קמי רב מתיבתא תהא חדי יתיר. א"ל מאי חדושא הוה השתא כד אתית לגבי. אמר. רב מתיבתא פתח ואמר ויוסף ישית ידו על עיניך. חדוה הוא. אמאי סתימו דעיינין למיתא בגין דעיינין גוונין דהאי עלמא אינון וחיזו ודיוקנא דהאי עלמא בהו איהו אסתים מניה האי עלמא חיזו דהאי עלמא אסתימו עינוי כל חיזו דהאי עלמא הא אתחשך מניה. וחשכין מניה חיזו דעינוי לית ליה חיזו בהאי עלמא מתמן ולהלאה. אמר ר' שמעון יאות תקונא דקדמאי וחכמתא דלהון יתיר ממלאכין קדישין. א"ל יוסף אמאי ישית ידו מכל בנוי ואי תימא על בשורה דיליה מבעי ליה ויוסף חי תראה א"ל ישית ידו בגין דרחימו דיליה הוה ובגין כך דא אסתים מיניה נהירו דהאי עלמא ודא נטיל ליה. מאן דאסתים עינוי רחימא דיליה אחזי הכי חיזו דילך דהאי עלמא אתאביד. הא אנא חיזו דילך באתרך מכאן ולהלאה יתתקנון לך חיזו אחרא דההוא עלמא. אמר ר' שמעון מה אתהני האי למיתא ומה תועלתא אית ליה בהאי מאן דיבעי למשאל (יומא) מה דאצטרי לאפקחא עינוי בגין לאחזאה דעדיין אזדמן איהו לאתבא לחיזו דהאי עלמא כדבקדמין. א"ל אי חסידא קדישא ודאי אי לא אסתים מניה כל חיזו דהאי עלמא ולא אתאביד כלא מניה לא להוי ליה חיזו וחולקא דההוא עלמא. עלמא דא בהפוכא איהו מההוא עלמא דאנן ביה דבזמנא דתחיית מתייא אפילו כחוטא דשערא לא הוה מעובדא דהאי עלמא דכלא אתאביד בקדמיתא (טלא יבטיל ליה וישוי ליה) בההוא <קטע סוף=דף קסט א/> {{ממ זהר משולב|ג|קסט|ב}}<קטע התחלה=דף קסט ב/>טלא (בקדמיתא) ויתעבר מניה כל זוהמא ולבתר יתעביד כחמירא דא ומניה יתעביד גופא בריה חדתא כך הכא. א"ל רבי שמעון ודאי ידענא דאתון מלובשין תמן בלבוש יקר דגופא דכיא קדישא אי הוה בגוונא דא בהאי עלמא ב"נ דאתחזי בההוא גופא כגוונא דאתון קיימין בההוא עלמא. א"ל מלה דא שאילו קמי רב מתיבתא תרין עולימין דאתלבשו ביננא בתר דסבלו צערא על חובא דלא אתחזי לגלאה ושאילו דא קמי רב מתיבתא ואיהו אמר דהא הוה בהאי עלמא הכי מנלן דכתיב {{צ|ויהי ביום השלישי ותלבש אסתר מלכות}} - אתלבשת בההוא דיוקנא דההוא עלמא. מלכות דא רוחא דקודשא דהא מלכות שמיא נשיב רוחא מההוא רוחא דאוירא דההוא עלמא ואתלבשת ביה אסתר. וכד עאלת קמי מלכא אחשורוש וחמא ההוא לבושא נהורא דיוקנאה אדמי למלאך אלהים. פרחה מניה נשמתא לפום שעתא. מרדכי אוף הכי דכתיב {{צ|ומרדכי יצא מלפני המלך בלבוש מלכות}} - {{צ|לבוש מלכות}} ודאי - דיוקנא דההוא עלמא. ועל דא כתיב {{צ|כי נפל פחד מרדכי עליהם}} - {{צ|פחד מרדכי}} ולא פחד אחשורוש. אמר רבי שמעון כמה מתיקין אינון מלין זכאה חולקי והא ידענא דצדיקייא (ס"א בהאי) בההוא עלמא מתלבשן בלבושא דאקרי לבוש מלכות והכי הוא ודאי. א"ל אוירא דג"ע נשיבו דרוח קודשא אינון ומתלבשן ביה צדיקייא כגוונא דהוו בהאי עלמא. ולבתר רוח קודשא שראת על רישא דכל חד וחד ואתעטר ואתעבידא ליה עטרא וכך הוה למרדכי דכתיב {{צ|בלבוש מלכות}} - דיוקנא דההוא עלמא. ולבתר ועטרת זהב גדולה דא עטרת דשריאת על רישיהון דצדיקייא בההוא עלמא. כד קבילו ישראל אורייתא כגוונא דא הוה להון. עד דחבו דכתיב בהו {{צ|ויתנצלו בני ישראל את עדים מהר חורב}}. אתפשטו מההוא לבושא וכן כתיב ביהושע כהנא רבא {{צ|הסירו הבגדים הצואים מעליו}}, וכתיב {{צ|וילבישוהו בגדים}} אלין לבושין דההוא עלמא מהכא מלין קדמאין ומהכא דכל זמנא דגופא דהאי עלמא קיימא בקברא בקיומא לא אתלבש רוחא בלבושא דההוא עלמא דכתיב {{צ|ויסירו הבגדים הצואים מעליו}} בקדמיתא ולבתר {{צ|וילבישוהו בגדים}}. {{צ|ומלאך יהוה עומד}} - מהו {{צ|עומד}}? אלא דא היא עטרא דאקרי מלאך יהוה דקיימא על רישיהון דצדיקיי' ודא איהו {{צ|עומד}} - עומד על רישא לעילא. לבתר דאתלבשן כהאי לבושא דיקר. תרין גופין כחדא לא יכלין למיקם כל זמנא דהאי קיים רוחא לא מקבלא אחרא. אתעבר דא הא אחרא זמינא מיד ודאי. דא נפיק ודא עאל כגוונא דיצר טוב ויצר רע. בהאי עלמא לא בעי קב"ה דתרווייהו יקומון כחדא אמר ליה תווהנא על מה דכתיב (שם) {{צ|והשטן עומד על ימינו לשטנו}}. וכי יהושע בן יהוצדק כך שאר בני עלמא על אחת כמה וכמה. א"ל חסידא קדישא כמה טמירין סתימין מלין אלין (א"ל) אע"ג דחברייא ידעין במלין דההוא עלמא לא יכלין למנדע ברזין אלין. א"ל. כיון דבר נש בההוא עלמא מה תועלתא אית לההוא שטן לאסטאה ליה. ולא די ליה דאפיק נשמתיה מניה וקטיל ליה. אמר ליה אי חסידא קדישא זכאה חולקך. תא חזי תיאובתא דשטן לא הוה אלא בגין דלא יתלבש ההוא זכאה בלבושא דכיא קדישא דכיון דחזי ההוא שטן דלבושא דיליה אתדחיא ולא אתחשיב על דא אסטי ליה. מאי טעמא בגין דאי אתלבש בההוא לבוש יקר מיד לבושא דזוהמא ועבידתא דההוא שטן יתבטל ויעבר מעלמא ולא ניחא ליה לשטן. ותו דבכל זמנא דלא אתלבש פקדא רוחא לההוא גופא דזוהמא דיליה. וניחא ליה לשטן. וכיון דאתלבש <קטע סוף=דף קסט ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קע|א}}<קטע התחלה=דף קע א/>בההוא לבוש יקר הא אתבטל גווני דיצרא בישא וגופא דיליה וליה ליה דוכרנא בהדיה לעלמין. ואי תימא דאנן פקדין לבי קברי בריש כל ליליא לאו על גופא אלא דנפשא ונפשא פקדא לגופא. אבל השתא פקדונא דילן איהו לנפשא דאיהי משתככא ואשתארת בשכוכי גו גרמי. ובגין כך בריש כל ליליא פקדונא דרוחא לנפשא ולא על בשרא. אי חסידא קדישא תא ואגלי לך מלה סתימא בניינא דגופא דבר נש הכי הוא רוחא מעם רוחא דקודשא נשמתא מגו אילנא דחיי. כיון דרוחא קדישא יהב חילא מיד רתיכין דיליה יהבין חילייהו חילא דלהון גרמי ושייפין כלהו מסטרא דלהון ותקונייהו דא על דא. סט"א יהבת בשרא ומסטרא דיליה אתיא בשרא ולא מלה אחרא. רתיכין דיליה יהבין כל אינון גידין וערקין לאמשכא דמא לבשרא בתר דאלין יהבי חילייהו שמיא יהבי חילייהו ומאן אינון עור דאתמשך על כלא כגוונא דלהון. לבתר מתחברן שמיא וארעא כחדא ויהבי ד' יסודי אלין אשא ומיא ואוירא ועפרא לאגנא על אלין ולחפיא על כלא לבתר כל חד נטיל חולקיה דיהב ואתבטל רוחא דקודשא ורתיכין דיליה חולקייהו קיימא רוחא דקודשא. רוחא דיליה קיימא ונשמתא סלקא רתיכין דרוחא דקודשא גרמין דלהון קיימין וע"ד השיבו דגופא גרמין הוו ובגין כך כתיב {{צ|ועצמותיך יחליץ}}. ובשרא לא כתיב ביה הכי וכל זמנא דבשרא דסטרא אחרא קיימא בקיומא ההוא שטן קיימא לאסאנא אתאביד בשרא לית ליה רשו לאסטנא דהא לית ליה על מה דיסתמיך ועל דא כתיב יכל בשר מרואי ושפו עצמותיו לא ראו. מההוא חיזו דשטן דקיימא לאסטנא דלא יכיל כיון דיכל בשרו ושפו עצמותיו לא ראו. לא אתחזון לקרבא לגביה דלית ליה בהון חולקא כיון דשף כל חד וחד מדוכתיה לא תבע עלייהו ולא קאים לאסטנא בגינייהו לבתר דבשרא מתעכלא הא לא יתבע דינא ולא קאים לאסטנא דהא לית ליה על מה דיסתמיך ולא אדכר לב"נ בשום מלה דעלמא. א"ר שמעון השתא ידענא מלין על תקונייהו. ודאי יאות הוא ליה לאסטנא א"ל ר' (שמעון) חגור זינך ותקין גרמך אי תבעי למנדע מלין דשארית או אי תשאל בהני מלין אימא לי. א"ל ודאי הא ידענא דביתאי שכיבת דלא ידענא מנה כלום וחברייא ידעין. נשין מ"ט דעתייהו קלה. א"ל דעתא אתיא בשית דרגין. וכל חד נטיל חולקיה מה דאשתאר קל איהו אבל יקירא דא אי לאו דאשת כסילות אשתתף בה. במלה דא לא תשאל דהא ידענא דלאו על דביתך שאלת אלא על מה דכתיב {{צ|הנה יהוה רוכב על עב קל}} וההוא עב קל אקרי דעת מההיא כלה יראת יהוה ואיהי קיימא באמצעיתא כגוונא דדעת עלאה אבל (ס"א וע"ד) אקרי קל. והא ידענא שאלתא דילך מאי היא. אבל שארי וחגור זינך וקטיר קטרך דהא עידנא הוא לגלאה כמה דשארית עובדא. דעל אנפי רוחב ביתא. אולם דעזרה לגו. בהאי עזרה אית תריסר פתחין לפום חושבן שבטיא דישראל. בפתחא חדא כתיב ראובן. ובפתחא אחרא כתיב שמעון וכן כל שבטיא דישראל רשימין על אינון פתחין בזמנא דיסלקון לאתחזאה קמי מאריה דעלמא. מאן דעייל בפתחא דרשים ביה ראובן אי משבטא דראובן איהו מקבלין ליה פתחין ואי לא פלטין ליה לבר וכן בכלהו דלא יקבלון פתחין אלא למאן דאיהו מההוא שבטא דרשים בהון ובדא יתחקקון וישתמודען כל חד וחד. תלת מאה ושתין וחמש עמודין דנהורא מלהטא אית בכל סטרא מאינון ארבע סטרין כל אלין עמודין אקרון עמודים חיים בגין דלא קיימא נהורא דלהון <קטע סוף=דף קע א/> {{ממ זהר משולב|ג|קע|ב}}<קטע התחלה=דף קע ב/>שכיך באתר חד. וכלהו אלין סלקין ואלין נחתין יהבי דוכתא דא לדא אלין דסלקין בטשין דא בדא ומנגני נגונא ואלין דנחתי אוף הכי. אלין דסלקי דנגני נגונא מאי נגונא מנגני שיר דעד כען מלאכין קדישין לא שבחו ליה בגין דאיהו חדש. מאי טעמא איהו חדש בגין דההוא דמחדש עולימוי משבח ליה ואמר ליה והכי אמר רב מתיבתא דא אקרי חדש ואיהו חדש בגין דדביק בשמשא ולא אתפרש מניה לאפקא סטרא אחרא דלית ביה חדושא דכתיב ביה {{צ|ואין כל חדש}}. זקן הוא ואתבלי ולא אתחדש. (ס"א ולא עביד תולדין) דאלמלא עביד תולדין הוה מטשטש עלמא). תו פתח רב מתיבתא. שדה אתחדשת בעדונא דרגא דילה גרים דכתיב {{צ|אחרי בלותי היתה לי עדנה}}. מאי דדנה משיכו דעדן עלאה. ובגין דאתמשך עלה מסטר דנוקבא כתיב {{צ|עדנה}} בה"א ובגין כך כתיב {{צ|היתה}} ולא "היה". {{צ|ואדני זקן}}. וכי אע"ג דאיהו זקן לא אתחזי לאולדא אלא לאו מלתא זעירתא אמרה לגביה (דאברהם אלא) דבגין (לאזער גרמה דאתדבקת) ההוא (מלך) זקן (ד"א דאתדבקא) (וכסיל) לא אתחדש ולא עביד תולדין דאלמלא הוה עביד תולדין הוה מטשטשא עלמא (ס"א אלא אמרה לגבי דאברהם בגין דהוא זקן לא אתחדש ולא עביד תולדין). ועל דא אהדר מלין קודשא בריך הוא למה זה צחקה שרה וגו'. ואי תימא והא כתיב {{צ|ואברהם זקן בא בימים}}. אלא בא בימים. באינון יומין עלאין דמחדשי עולמין כנשרא. ע"ד נגונא דא נגונא דההוא חדש איהו. הושיעה לו. למאן לההוא חדש הושיעה ימינא דמלכא עלאה ודרועא דיליה. אינון דנחתי אוף הכי מנגני ואמרי שירה אחרא יתמא. ומאן איהו מזמור לתודה דאיהו יתמא. אוף הכי נהורא דלהון חד אתחזי. וכד מתגלגלי אתחזן חמש גוונין דנהורין. בכל עמודא ועמודא. עמודין אלין כלהו חללין מלגאו. וכד סלקי ונחתי נפקי מנייהו שלהובין דנורא כגווני חיזור ושושן. לעילא מכל עמודא ועמודא אית תלת תפוחין דבטשי בהו תלת גוונין סומק ירוק וחוור. בכל גוון וגוון מלהטן אתוון בלטי משלהובא ירוקא דאשא ולא משתככי לעלמין ולית מאן דיקום עלייהו. ארבע גלגלין מתחמן עובד ציור בכל עמודא ועמודא. באינון גלגלין אית פליאן רברבן כד מסתחרן מפקין מנייהו זגין דדהבא ואבני יקר. ומיד מתכנשי בגווייהו ולא נפלי לארעא כד נפקין אינון זגין דדהבא ואינון אבני יקר גו אסתחרותא דגלגלין אשתמע קלא דאמרי זאת נחלת עבדי יהוה וצדקתם מאתי נאם יהוה תרין אריין לבכל גלגלא וגלגלא אריא חדא מסטרא חדא ואריא חדא מסטרא חדא וכלהו מאשא ירוקא ובגלגולא דקא מסתחרן גלגלין מתחבקן אלין באלין ואזלי כלהו. בגלגולא מתדבקן דא בדא. כד סלקין עמודין מנהמן אריין אלין באלין ותפוחין פרחין באוירא וסלקין לעילא ובטשי אלין באלין באוירא ותבו לאתרייהו ומתמן נפלי ואריין פשטי ידייהו לנטלא לון וסלקין אלין מגרמייהו. אי חסידא קדישא. מאן חמא חכמתא דאומנו דצייר קב"ה בעמודין אלין. בפלגו יומא נפקי תרין נשרין בכל גלגלא וגלגלא ולא ידיע אתר דנפקי מתמן ושריין על רישיהון דאלין אריין וכדין משתככי עמודין וגלגלין וקיימי בקיומייהו. ותפוחין נפלי על פומייהו דנשרי ומקבלי לון ומיד פרחין מפומא לפומא ואזלין ומשטטי בינייהו ותבו לאתרייהו ולא ידיע מאן היא. לבתר שעתא ופלגא נשרין ארימין קלא ומנגנין נגונא תאיבא ואתטמרן ולא ידיע בהי אתר. סחרנייהו דאינון עמודין אית שבכין עובד ציור. אשא סומקא ונהורא חוורא וחוטין דדהבא סחור סחור סחרין לכל סטר ומעיינא דמיא <קטע סוף=דף קע ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קעא|א}}<קטע התחלה=דף קעא א/>כמה דאת אמר {{צ|והיה ביום ההוא יצאו מים חיים מירושלם חצים אל הים הקדמוני וחצים אל הים האחרון}}. הכא פריש רב מתיבתא קרא דא לגו וקליה אשתמע לבר. (ס"א ואדהוה) מדהוה פריש קרא דא. (אי קדישא אי קדישא) קל ינוקא אתער מלבר ההוא ינוקא דהוה פריש תלמודיה וגמיר קמי חד עמודא דעלמא בריה דרבי יהודה דרבית אנת והוו אחדי ביה לדינא וקליה אתער מלבר בהאי קרא ואמר מיא דאינון מלרע היך סלקין לעילא מניה לאתר עלאה יתיר מניה בכמה דרגין ומה אצטריך לון לאינון מיין לעילא. ומה אתר דכל (תפוחי) מבועין ונחלין נפקין מניה ולית פסיקו למבועי ונחלי אתשקיא מאתר נגיב מאן חמא חפירא דבירא דיהיב מיין למבועא דגביע. וכי ירושלם יהיב מיין אל הים הקדמוני אתר דכל מימין דעלמא נפקי מתמן ונבעין מניה. אי חסידא קדישא לקלא דא אשתככו וצייתו כל קלין דבני מתיבתי דתמן ובגין כך לא יכילו מארי דדינא למקרב גביה. בכה ר' שמעון א"ל לא תבכי בוצינא קדישא זכאה חולקך דאפילו ינוקי מנך אמרי רזין סתימין דאורייתא. תא ואימא לך מה דעבדו בני מתיבתי על קליה דההוא ינוקא כד עאל קליה דההוא ינוקא כגירא לגו וכלהו צייתי ליה. בההוא שעתא אזדעזע רב מתיבתא וכל אינון דהוו קמיה ואמר מאן אינון דלא שבקין לההוא ברא דאלהא חייא למיעל קמו ואחידו ביה תלת עמודין דקיימי קמי רב מתיבתא ועאל וכל בני מתיבתי אתכנשו לגביה אמר רב מתיבתא אימא קראיך ברא קדישא. אמר עד כען דחילנא דהא אנא ממתיבתא אחרינא הוינא והכי אמרו לי כד מארי דדינא הוו אחדין בי. א"ל לא תדחל ברא קדישא הכא תהא ביננא שבעה יומין ותתמחי בכל יומא מטלא קדישא. ולבתר יסלקון לך לגו ההוא מתיבתא בשאר ינוקי דהכא: פתח ההוא ינוקא ואמר {{צ|והיה ביום ההוא}} - {{צ|ההוא}} - לא ידיע מאן הוא?! אלא בכל אתר {{צ|ביום ההוא}} יומא בתראה הוא אמאי אקרי {{צ|יום ההוא}}? אלא דא הוא יומא דאחיד סופא בשירותא. שירותא אקרי הוא כמה דאת אמר {{צ|ועבד הלוי הוא}} פולחנא דלוי לדרגא דאקרי הוא טמיר וגניז ואקרי ההוא (ה' הוא) לאחזאה סופא דכל דרגין דאיהו שירותא וכלא חד ובגין דאיהו סופא אתוסף ביה ה' (ס"א הלוי הוא. הוא טמיר וגניז ודא אקרי יום ההוא לאחזאה סופא דכל דרגין דאחיד בשירותא וכלא חד) זמינא ירושלם לאפקא מיין ולנבעא נביעו הכא אית לומר סופא דכל דרגין לאו איהו ירושלם אלא ודאי ירושלם ויומא ההוא כלא חד. מה בין האי להאי אלא ירושלם כל דרגין קדישין דילה כד אמתחרן אקרון ירושלם והכי אתחמאן ואית דרגין דסחרן ואקרון עזרות אלין פנימאין ואלין לבר ואית דרגין דאקרון כר אסתחרן לשכות (ס"א כד א סתחרן אלין פנימאין ואלין לבר אקרון ירושלם ואית דרגין דסחרן ואקרון עזרות ואית דרגין דאקרון לשכות) ואית דרגין דאקרון כד אסתחרן היכל ודביר. לגו מכל אינון דרגין אית חד נקודה כבודה בת מלך פנימה. נקודה דא אקרי יום ההוא וסימניך ההוא יקרא ארץ וכד יקום יומא דא מגו שבכין דעזרה יקום נביעו דמיא וההוא נביעו מן הים הקדמוני להוי. כגוונא דאמא דברה בין דרועהא ומסגיאו חלבא דיניק אתמלי פומיה ואתרבי ביה אריק חלבא לפומא דאמיה. כך חצים אל הים הקדמוני. נטליה רב מתיבתא ונשקיה. אמר חייך (ס"א חיין דעלמא דמלה דא הכי) אוקמוה במתיבתא דרקיעא והכי הוא ודאי. ים האחרון דרגין בתראין דילה. אי חסידא קדישא כמה חדוה על חדוה אתוסף בההוא ינוקא גו בני מתיבתי כ"ז טעמי דאורייתא אמר ההוא ינוקא ושבעין כתרין אעטרוה לאבוה בההוא יומא זכאה חולקיה מאן דזכי למילף לבריה. אמר רבי שמעון לא זכה אבוה למילף ליה. אמר אבוה שבק ורזא סתימא <קטע סוף=דף קעא א/> {{ממ זהר משולב|ג|קעא|ב}}<קטע התחלה=דף קעא ב/>הוה בהאי ינוקא על מה דאסלק מעלמא ועל דבעו למידן דיניה (ס"א באתגלייא) ואשתזיב מניה דא הוה באתגלייא דהוה מכסיף לרביה קמי כלא בשאלתין וקושיין דיליה ולא חייש למהך לאחרא לאתקנא תלמודוי וחליש דעתא דרביה ועל דא בעו למידן ליה בדינא תקיפא. ובגין כך אף על גב דאשתזיב ממאריהון דדינא לא אשתזיב הכא. שבעה יומין הוי דלא אשתלים דיוקניה (ס"א דיניה) וכד הוה אסתחו בכאבא יתירא קמי כלא כל אינון שבעה יומין עד דאשתלים דיוקניה ועל דאסתלק מעלמא לא תבעי למנדע. אי רבי אי רבי זכאה חולקך. תא חזי תחות עגולא דאינון שבכין דתמן באינון מיין דההוא נביעו דמעיינא אתרשים נביעו חד ואתפשט ונפיק ונפיק לבר ועאל גו ימא רבא (דתמן) ורשים ביה ארחא בלבא דימא ומיניה שתי לויתן ורוי וחדי ואתרבי ברבוייא וכד נפיק נביעו אחרא ההוא נביעו אתפשט ואזיל בטמירו תחות תהומא לגו ימא ברבוייא וכד נפיק נביעו אחרא ההוא נביעו אתפשט ואזיל בטמירו תחות תהומא לגו ימא בתראה וכל אינון מים זדונים ומיין תקיפין מאיך לון וכפיף לון דלא יפקון לחבלא בני עלמא. וסימן הנותן בים דרך ובמים עזים נתיבח. ובאמצעיתא דההיא עזרה אית תרין כרובים עובדא דאומנא דמלכא קדישא ולא יכלין לקיימא בהו עלאין ותתאין ותחותייהו זמינין כל ישראל לקיימא דלא יפקון מתחות גדפייהו לבר זכאין ליהוון כל דעאלין תחות גדפייהו. תליסר אלפי מגדלין דשמשא דנהיר מנצוצא דמרגקלא בצעצועא (ס"א בניצוצא) כדקא יאות. רב מתיבתא בגין כך זכה לההוא יקר. מאן יכיל למימר מאינון מלין דקא מתחדשן בכל יומא מקמי רב מתיבתא אי רבי בכל זמנא דרוחין דכורין סלקין לעילא. נשין בההוא זמנא נפקי כלהו ומתכנשי לגו היכלא דבתיה תמן וחדאן תמן. בכמה מלין עתיקין. ומתמן נפקין ועאלין כלהו. והיא עמהון לגו היכלא דסרח. וחדאן בכמה מלין חדתין ועתיקין ומתמן נפקין והיא עמהון ועאלין לגו היכלא דיוכבד. וכן בכל אינון היכלין. השתא ר' אימא לך רזא חדא. תא חזי בכל שמטה ושמטה כרוזא נפיק אתכנישו גוברין ונשין וכל אינון בני מהימנותא וסליקו כדין כלהו מתפשטין דכורין ונשין וסלקין וכל אינון ינוקי מחלב עאלין לגו מתיבתא (ס"א אתכנישו בני מהימנותא גוברין ונשין וכל אינון ינוקי מחלב וסליקו כדין כלהו מתפשטין דכורין ונשים וסלקין וכלהו עאלין לגו מתיבתא) דרקיעא וחדאן חדוה. ועלויא דלהון ותמן חדו על חדו. וההוא נער דמפתחן דמאריה בידיה קם ואמר לון כמה מלין חדתין ועתיקין וכלהו חמאן חדוה דלית חדוה כההיא חדוה. לבתר עאלין כלהו לגו כמה פרוכתין וכמה היכלין גניזין תמן דאינון נהרין בנעם יהוה בגו היכלא דאהבה דקב"ה ודא הוא דכתיב {{צ|לחזות בנועם ה' ולבקר בהיכלו}} לבתר פרחין ינוקין לעילא ואינון פרחין לתתא ומהדרין לדוכתייהו ומתלבשן כדבקדמיתא. זכאה עמא דכל טובא דההוא עלמא מחכאן. אמר ר' שמעון כמה מתיקין מלין דשמענא. זכאה חולקא דידי דזכינא לכל האי למשמע זכאה יומא דנפיקנא הכא. אמרי ליה רבי תלת יומין אית לן רשו למיתי גבך ולבתר חד יומא (ס"א ניזיל ולא אית לן רשו למיתי ובההוא יומא יתוסף) חדוה דילך איהו משיך משיכו מסטרא דיליה ואתטמר ואתחפא תחות אתר דאקרי תא הרצים עד פלגו ליליא. מבתר פלגו ליליא שלהובא דעמודא דיצחק נפיק ובטש בהאי תרנגולא דאקרי גבר כגוונא דגבר אחרא עלאה עליה כיון דבטש ביה האי גבר קרי ויהיב שית קלין וכלהו בסכלתנו. בשעתא דאיהו קרי כל תרנגולין דהאי עלמא קראן ונפיק מניח שלהובא אחרא ומטי לון תחות גדפייהו וקראן איהו מה קרי בשעתא קדמאה קרי ואמר {{צ|קול יהוה בהדר}}. ובשעתא תניינא קרי ואמר {{צ|קול יהוה לעיר יקרא וגו'}}. בשעתא תליתאה קרי ואמר {{צ|קול יהוה חוצב להבות אש}}. <קטע סוף=דף קעא ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קעב|א}}<קטע התחלה=דף קעב א/>בשעתא רביעאה קרי ואמר {{צ|קול יהוה יחיל מדבר וגו'}}. בשעתא חמישאה קרי ואמר {{צ|קול יהוה על המים וגו'}}. בשעתא שתיתאה קרי ואמר {{צ|קול יהוה יחולל אילות וגו'}}. לבתר קרי ואמר {{צ|קול אומר קרא ואמר מה אקרא וגו'}}. ודא איהו תרנגולא דקרי ולא שכיך ולבתר קרי כמלקדמין ומאי קרי כל עובדין דבני עלמא בגין דאיהו מאריה דאחמתא (ס"א דחכמתא) וקסת הסופר בחרצוי וכל עובדין דבני עלמא כתיב בכל יומא. ובליליא בתר דקרי כל קריאן אלין קרי כל מה דכתב ביומא. ואלמלא רגלוי אצבעאן דיליה דאינון תרין דרגין חד ההוא דקיימא באמצעיתא דאיהו רב וההוא דקיימא מאחורא דאיהו זעיר דקא מעכבין ליה יהא מוקיד עלמא בשלהובוי. ומה עבדי כיון דסליק צפרא וחוטא דנהירו נפיק מסטר דרום כדין מתחברין כלהו ואתעבדין תרין רגלין תרין טלפין כעגלא לקיימא דכתיב {{צ|וכף רגליהם ככף רגל עגל}} והא ידעת רזא דא. שאלת ענפא דגורן לגו בעזרה דא אית תלת מאה ושתין וחמשה היכלין כחושבן יומי שתא ובכל פתחא ופתחא כתיב {{צ|יהי שלום בחילך שלוה בארמנותיך}} לא ידיע מאי הוא בהני היכלין אלא כלהו אתחמן עובד ציור. שבע סדרין דמרגלאן אתחמן אלין באלין בכל חד וחד. אי חסידא קדישא כמה משבח רב מתיבתא היכלא חדא דאיהו בריש סטר מזרח דעזרה דא בגין דארבע אינון בד' סטרין דעלמא אבל היכלא דסטר מזרח אסגי נהורין דיליה יתיר מכלהו. יומא חד בימא רבא לויתן נפיק וכל ימא אזדעזע וכל נוני אזלין לכאן ולכאן כד מטי לויתן בפתחא דפתחא דתהומא שארי למחדי ואשתכך תמן תהומי אלא ההוא כחיזו דמעיין ואתחפיין נהורין ולא אתחזון כל אינון נהורין בר נהורא דהיכלא דבסטר מזרח. דא ההוא מרגלא דקא אפיק לויתן מגו ההוא תהומא דאקרי סגדו"ן. ממה אתעביד. אלא יומא דא דקא אפיק לויתן דאזדעזע ימא יומא דאתחרב בי מקדשא ט' באב איהו. וההוא מרגלא דכד דכיר קב"ה לבנוי ואושיד תרין דמעין לגו ימא רבא חד נפיל לגו תהומא דא דאקרי סגדו"ן וחד נפיל לגו תהומא אחרא דאקרי גילב"א בגין דחמש תחומי אחרנין אינון בימא רבא. אבל לא חשיבין כהני אחרנין וכיון דנפלי אינון דמעין קפאן גו תהומי חד. וחד אטבע גו תהומא דאקרי גילב"א דתתא גו שמרים דחמרא דורדיין בישין נפיק חד ערעורא מקטרגא מזיקא קדמאה ואיהו ברוחא דיוקנא דאדם כד קריב לגו קודשא כיון דמתעבר מתמן ובעי לנחתא לתתא לאתלבשא בלבושא לנזקא עלמא נחית הוא ורתיכוי. ולבושא קדמאה דקא נקיט תבנית שור דיוקנא דשור וקדמאה לנזיקין מאינון ארבע. שור איהו. ואינון ארבע אבות לנזקא עלמא. וכלהו תלתא אבות נזיקין בר שור כלהו דיליה ועל דא כתיב {{צ|וימירו את כבודם בתבנית שור אוכל עשב}}. מהו {{צ|אוכל עשב}}? הא דרשינן ביה. אבל עקרא דמלה מתמצית הלחם ולא שבעת זיני דגן לית ליה בהו חולקא ולא יאות ליה למהוי תמן מדוכתייהו ואלין יתבין בדוכתייהו עד לא נפקי אלין זמינין אלין נהירו ונציצו דלהון לא יכלין עיינין למסבל. אזלין בסחרנין לית להון שכיכו לעלמין. כד אסתכל בר נש בהאי היכלא מיד באסתכלותא קדמאה אתחזי זעיר ולא זעיר אסתכל יתיר אתחזי רב. תו אסתכל אתחזי יתיר רב כל מה דאסתכל הכי אתחזי באתפשטותא רב ועלאה עד דדמי <קטע סוף=דף קעב א/> {{ממ זהר משולב|ג|קעב|ב}}<קטע התחלה=דף קעב ב/>באסתכלותא כמלא נימא דלית ליה שיעורא עובדין סגיאין לגו דלא ידיע אומנו דלהון מניה נהרא עזרה וכל מה דאית בה בר כרובים דנהורא דלהון סלקא עד רום רקיעא בגוונין סגיאין ונהורין מנצצן אלף וחמש מאה וחמשה ושבעין גופנין עבדין איבין בעזרה דא יתיר חובק את ידיו במרירו ואנינו דיליה ולבתר אוכל את בשרו בעל כרחיה דלית ליה רשו לשלטאה על מלה אחרא מה אתהני ליה בכל מה דאסטי ועביד ועמל דלבתר לית ליה רשו אלא על דיליה לבתר מרקיד וחדי ככסיל בלא דעתא כלל ואזיל בלא תועלתא ואכיל לבשרא. ובשאר לית ליה רשו מרירו דעילא ותא כד ישראל בעאקו ואכלי לון שנאיהון ולא יהבי חילא בעובדין טבין דלהון לאפקא מניה ואפילו מבשריה דאיהו מהאי סטר אבאיש קמי מלכא קדישא דאיהו רחום וחנון אבל על דיליה רוחא קדישא ונשמתא קדישא לית עלאין ותתאין יכלין לשלטא עלוי כלל ועל דא כל תסקופין וכל מה דאסטי ההוא רע דחשיב למשלט על רוחא קדישא ולבתר לא יכיל וישוב ואוכל את בשרו. מה תועלתא הוה ליה. ועוד דאינון חפאן כלהו כערטיראה תקיף ולית שכיכו לעלאין ותתאין. תא ואימא לך מלה. אי תימא דחדו הוא למלאך המות כד קטיל בני נשא. לאו. אלא בגין דחמי דרעותא דמאריה בכך אחזי גרמיה בחדו למעבד רעותיה דקב"ה דכתיב {{צ|רוח סערה עושה דברו}}. א"ל ר"ש והא איהו אזיל ומרקד בחדוה קמי נשין א"ל אי חסידא קדישא ודאי הכי הוא לאחזאה קמי מלכא דניחא ליה ברעותיה דמלכא. אבל נייחא דיליה בהספדא דנשין איהו רקיד ואודניה להספדא. א"ל אי הכי אמאי אזיל ואסטי על בר נש לעילא ואדכר לחובוי. א"ל בגין דאיהו זקן וכסיל וחשיב למשלט על רוחא וכל תאובתיה בגיני כך איהו לסוף לא שליט אלא על דיליה. בשרא דיליה. ועל דא כתיב {{צ|ישוב עמלו בראשו}} אזיל ובעי לארגשא עלמא ומיא סליקין מגו שאר תהומין ובעאן לחפיא עלמא אינון דמעין רתיחין יתיר מכל אשא דעלמא ומגו תוקף דרתיחו דלהון אקפו מיא גו ימא דנקפא ואלמלא דרמז קב"ה חד נשיבו מסטרא דאברהם מעמודא דיליה ואחזי על עלמא לא יכיל למיקם אפילו רגעא חדא. אינון דמעין כד נפלין גו ימא אשתמע קלא בין ימא עד מערתא דכפלתא מקל נהימו דלהון דקא אשתמע תמן כד עאלין גו ימא מתערן אבהן קדמאי וקמו וחשבו דקב"ה בעי לאהפכא עלמא עד דקלא נפיק ואמר לון לא תדחלו רחימין קדישין בגינכון דכיר קודשא בריך הוא לבניכון ואיהו בעי דמפרק לון ואתון תחמון אלפא ביתין כלהו משלבן ומתצרפאן אלין באלין ואתחברן בצרופא דשמא קדישא כיון דאתחזון אתוון בצרופא דא אלין גניזין ונפקין אחרנין וכן כלהו אלין גניזין ואלין נפקין כלהו לגו בחלולא דאינון כפתורים. תו פרחי תלת זמנין ביומא באוירא ונפקי לבר וקיימא שמא בארבע אתוון תליין באוירא שעתא ופלגא לבתר גניז דא מיד נפיק מגו אוירא מחלולא דיליה שמא דתריסר אתוון פרח ותליא באוירא שעתא חדא ולא יתיר לבתר גניז דא ונפקא מיד צרופא דאתוון אחרנין שמא דכ' (ס"א דכ"ב) אתוון ותליין באוירא שעתא אחרא ואגניז. ומיד נפקי אתוון מחלולא אחרא שמא דתמניא ועשרין אתוון מתעטרין כלהו בכתרייהו וקיימי שעתא ופלגא ואגניז דא ומיד נפקי תליא באוירא שמא דעשרין וחמש אתוון בצרופייהו וקיימא שעתא ותלת רגעי נפקי אתוון בארבעין ותרין אתוון לעלמא קיימא שמהן אלא אתוון כולהו לא <קטע סוף=דף קעב ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קעג|א}}<קטע התחלה=דף קעג א/>משתככי לעלמין בלטי ומנצצי לבר וסלקי ונחתי לית מאן דיכיל לקיימא בהו בר משיח בטורח סגי. דא גניז לבתר דקיימא תרין שעתין ועשרין ותרין רגעין והאי שמא גליפא דע"ב אתוון קא נפיק וקיימא ותליא באויר אשעתא ופלגא כל הני שמהן לא נפקי ולא אתחזון אלא זמנא חדא ביומא אבל אינון אלפא ביתין אתחזון פרחין באוירא ומצרפין אלין באלין תלת זמנין ביומא כד פרחן אתוון דאלפא ביתין אלין פרחין מכאן ואלין מכאן ומתצרפן כלהו כד נחית תמן רב מתיבתא שארי משיח חמא בצרופא דאלפא ביתא אתוון כמה דחמא דניאל דאינון ממתוס ננקפי אאלרן. כל מעלי שבתא כד מקדשין ישראל יומא לתתא כרוזא כריז לארבע סטרי עלמא אתכנשו משריין קדישין אתקנו כרסיין (קדישין) מאן חמי חדוה בתלת מאה ותשעין רקיעין כמה ממנן כמה שלטונין מתכנשין לאתרייהו. כיון דישראל לתתא מקדשין (וקב"ה) כדין אתער אילנא דחייא ואקיש באינון טרפין דיליה רוח נשיבו חד מגו עלמא דאתי ואינון ענפין דאילנא מתנענען וסלקין ריחין דעלמא דאתי ההוא אילנא דחיי אתער ואפיק נשמתין קדישין ופריש על עלמא. ועם כל דא נשמתין נפקין ונשמתין עאלין אלין מתערי אלין. אלין נפקין ואלין עאלין ואילנא דחיי בחדוה. וכדין ישראל כלהו מתעטרין בעטרין דאינון נשמתין קדישין כלהו בחדוה בנייחא. וכלה שבת אית לון ההוא חדוה וההוא נייחא וכל צדיקייא די בגנתא כלהו סלקין ומתענגין בענוגא עלאה דעלמא דאתי. כיון דנפיק שבתא כלהו נשמתין פרחין וסלקין. תא חזי כד עייל שבתא נשמתין נחתין לשרייא על עמא קדישא ונשמתין דצדיקייא סלקין לעילא. כד נפיק שבתא נשמתין סלקין אינון דשארו עלייהו דישראל ונשמתין נחתין אינון נשמתין דצדיקייא כיון דסלקין כלהו נשמתין דשארו עלייהו דישראל סלקי וקיימין בדיוקנא קמי מלכא קדישא וקב"ה שאיל לכלהו מאי חדושא הוה לכו בההוא עלמא באורייתא. זכאה איהו מאן דחדושא דאורייתא אמרת קמיה. כמה חדוה עביד קב"ה כניש לפמליא דיליה ואמר שמעו חדושא דאורייתא דאמרת נשמתא דא דפלו' וכלהו מוקמי ההיא מלה בתרי מתיבתי. אינון לתתא וקב"ה לעילא חתים לההיא מלה. תא חזי כד מלה אתחדש באורייתא ונשמתא דנחתא בשבתא אתעסקת באינון מלין חדתין וסלקי לעילא. כל פמליא דלעילא צייתין לההוא מלה וחיות הקדש מתרבן בגדפין ומתלבשן בגדפין. וכד שאיל לון קב"ה ולא תבין ושתקין כדין חיות הקדש מה כתיב {{צ|בעמדם תרפינה כנפיהם}} כמה דאת אמר כי עמדו לא ענו עוד וכפתחו עמדו כל העם. ואי תימא שתיקה אמאי קרו ליה עמידה אלא בדבורא אית ז' שייפין דמתנענען בהדיה. לבא. ריאה. קנה. לשון. שניים. שפוון. בשר. ובשתיקה קיימו בקיומייהו בלא נענועא. ועל דא קרי לשתיקה עמידה דהא רב המנונא סבא (נ"א רב מתיבתא) אמר ישלח עזרך מקדש וגו'. מקדש דא קדוש ידים. ומציון יסעדך דא המוציא דאיהו סעיד לבא דבר נש. יזכור כל מנחותיך כל לאסגאה מלה אחרא. דא נטילת ידים בתרייתא. ועולתך ידשנה סלה דא ברכת המזון בזמון. ואי את עביד כן יתן לך כלבבך וכל עצתך ימלא. ובשבת מקדש דא קדושא רבא ועל מלה דא אתעטרו צדיקייא בגן עדן משבת לשבת אחרא. תו פתח ואמר על הר <קטע סוף=דף קעג א/> {{ממ זהר משולב|ג|קעג|ב}}<קטע התחלה=דף קעג ב/>גבוה עלי לך מבשרת ציון וגו'. על הר גבוה האי ודאי הר העבדים אתר דמשה אתקבר. והא אוקמוה דשכינתא תסלק לתמן ותבשר עלמא. אבל כלא איהו. מבשרת ציון דא איהי חפצי בה אתתא דנתן בר דוד אימא איהי דמשיחא מנחם ב"ר עמיא"ל ואיהי תיפוק ותבשר ואיהי בכללא דמבשרת ציון קלא ישתמע בעלמא ותרין מלכין יתערון בעלמא לאגחא קרבא ויפוק שמא קדישא על עלמא. מה תבשר ותימא (שם) הנה אֲדנָי יְהֹוִה בחזק יבא וזרועו מושלח לו הנה שכרו אתו ופעולתו לפניו. הנה שכרו אתו דקב"ה כריז בכל פמליא דלעילא ויימא לון אתכנשו ודאינו דינא. מאן דמסר נשמתיה על קדושת שמי אגריה מאי הוא ואינון יימרון כך וכך. מאן דסביל כמה חרופין וגדופין בכל יומא עלי מהו אגריה. אינון אמרי כך. מאן דאתענש בכל יומא עלי מהו אגריה. אינון אמרי כך. הדא הוא דכתיב {{צ|הנה שכרו אתו ופעולתו לפניו}}. מהו ופעולתו אלא כמה דכתיב {{צ|מה רב טובך וגו'}}. פעלת לחוסים בך דא הוא פעולתו. נגד בני אדם מהו אלא נגד עכו"ם. אשר צפנת ליראיך. מהו {{צ|אשר צפנת}}? וכי מאן יגזול ויטול מן ידוי מה דהוא בעי למיהב דכתיב {{צ|צפנת}}. אלא פוק וחמי עובדין דרחמנו דעבד קב"ה במה דאיהו מחי ביה יהיב אסוותא. במה מחי בשמאלא. בימינא קריב ובשמאלא מחי. במה דמחי ביה יהיב אסוותא לעולם כתיב ירמיה א (?)צפון תפתח הרעה. ובצפון מחי. דמתמן נפקי כל דינין וכל גזירי. קשיין. וביה שרי כל אגר טב וכל טיבו דזמין קב"ה למיהב לישראל. לזמנא דאתי קרי קב"ה לצפון ויימא ליה בך יהבית כל טיבו וכל אגר טוב לבני דסבלו כמה בישין בהאי עלמא על קדושת שמי. הב אגרין טבין דיהבית בך. הדא הוא דכתיב {{צ|אומר לצפון תני ולתימן אל תכלאי וגו'}}. וכי ארחא הכי הוא דדרום לממנע ברכאן והא כל ברכאן מסטרא דדרום וכל טבין דעלמא מדרום נפקי ואיהו אמר לתימן אל תכלאי אלא בההיא שעתא יתער קב"ה לאברהם ויימא ליה קום דהא מטא זמנא דאנא פריק לבנך למיהב לון אגר טב על כל מה דסבלו בגלותא ומגו דאברהם הוה בזבינו דלהון דכתיב {{צ|אם לא כי צורם מכרם}} דא אברהם. הוה ליה כמאן דלא טב בעינוי. ואחמי גרמיה כמאן דבעי דילקון על חוביהון יתיר ויימא גבו מחוביהון גבו מחטאיהון א"ל קב"ה לאברהם ידענא כלא איהו מה דאמרת לאנפין. אנא אוף הכי לאנפין. אל תכלאי אנא בעי לפייסא לך על בנך. לא תמנע טיבו מנהון לא תמנע אגר טב מנהון כמה וכמה סבלו על חוביהן ובגיני כך אומר לצפון תני. והיינו {{צ|אשר צפנת}}. ודא הוא מלה (ס"א דתהא) דההיא מבשרת. ותו תבשר זמנא תניינא בשעתא דשכינתא תסלק על ההוא טורא עלאה ותהך ותבשר לאבהן מיד תהך לירושלם ותחמי לה בחרבנא. תיעול לציון ותמן תקרקר קירא כמלקדמין על אתר בי מותבה ועל יקרא דילה בההוא אתר. ותמן אומיאת דלא תיטול מתמן ולא תפוק עד דקב"ה יפרוק לבנהא ודא חפצי בה. תבשד(?) כמלקדמין ואמרת צהלי ורני יושבת ציון כי גדול בקרבך וגו'. מאי {{צ|גדול בקרבך}}? דא קב"ה דאיהו אתי לגבה לאקמא לה מעפרא ויימא לה התנערי מעפר קומי שבי ירושלם ירושלם איהי וירושלם שמה ודאי. ובדא אוף הכי כמה חדו על חדו הוי לצדיקייא בגן עדן ובגין כך זכאה איהו מאן דנשמתיה בשבת אסהידת קמי מלכא על חדושא דאורייתא דקב"ה. וכל פמליא דיליה וכל אינון נשמתין דצדיקייא דהוו בגן עדן כלהו מתעטרן בההוא מלה. תו שמענא בוצינא <קטע סוף=דף קעג ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קעד|א}}<קטע התחלה=דף קעד א/>קדישא דכמה יקר על יקר ועטרה על עטרה מעטרן לאבוה דההוא ב"נ תמן בשעתא דאמר קב"ה אתכנשי למשמע חדושא ומלין חדתין דאורייתא משמיה דפלוני בר פלוני כמה אינון דנשקין על רישיה כמה צדיקייא מעטרין ליה כד נחתין. זכאה חולקהון דכל אינון דמשתדלין באורייתא יומא דשבתא משאר יומין. ע"כ: רעיא מהימנא (במדבר ט"ו) רֵאשִׁית עֲרִיסוֹתֵיכֶם חַלָּה תָּרִימוּ וְגוֹ', פִּקּוּדָא דָּא לְהַפְרִישׁ חַלָּה לַכֹּהֵן. חַלָּ"ה הָכִי חוּשְׁבָּנֵיהּ, מ"ג בֵּיצִּים, וְחוֹמֶשׁ בֵּיצָּה, חַד מֵחֲמֵשׁ. וְאִית חוֹמֶשׁ חַד מִן חַמְשִׁין, דְּאִיהוּ ן'. וְדָא סִימַן מָגֵ"ן, דְּאִיהוּ מִיכָאֵ"ל גַּבְרִיאֵ"ל נוּרִיאֵ"ל. חַלָה, שְׁכִינְתָּא. דִּבַאֲתָר דְּאִלֵּין מַלְאֲכִין תַּמָּן, אֲבָהָן תַּמָּן. וּבְאַתְרָא דַּאֲבָהָן תַּמָּן, שְׁכִינְתָּא תַּמָּן. וּבָה וַיְחַל, בָּהּ צַּלֵּינָא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (שמות לב) וַיְחַל מֹשֶׁה אֶת פְּנֵי יְיָ אֱלֹהָיו. (דברים ג) אֲדֹנָי יֶדוִֹד אַתָּה הַחִלּוֹתָ לְהַרְאוֹת אֶת עַבְדְּךָ. וּבָהּ חָלָה זְכוּת אָבוֹת. וּבָהּ תָּמָה זְכוּת אָבוֹת לָרְשָׁעִים. דַּהֲווֹ מְקַבְּלִים אַגְרַיְיהוּ בְּהַאי עָלְמָא. דְּמִסִטְרָא דִּימִינָא, דְּתַמָּן י' דְּאִיהוּ חָכְמָה, שֵׁרוּתָא דִּשְׁמָא דַּיְדוָֹד, דְּאִיהוּ אַחְזֵי זְכוּתָא עַל בְּנָהָא מִימִינָא, דְּתַמָּן רמ"ח פִּקוּדִין דַּעֲשֵׂה. מִסִּטְרָא דְּאָת ה' בַּתְרָאָה, דְּאִיהִי לִשְׂמָאלָא דִּגְבוּרָה, דְּתַמָּן לֹא תַּעֲשֶׂה, דְּאִינּוּן שס"ה, דְּתַמָּן נִדוֹנִין רְשָׁעִים גְּמוּרִים, תָּמָה לוֹן זְכוּת אָבוֹת, וְאִתְהַפָּךְ לוֹן שֵׁם יְהוָֹ"ה, הוה"י. וְאוֹלִיפְנָא מֵהָמָן הָרָשָׁע, (אסתר ה) וְכָל זֶה אֵינֶנּוּ שׁוְֹה לִי. (ע"כ רעיא מהימנא) {{צ|ויאמר יהוה אל משה לאמר דבר אל בני ישראל וגו' ועשו להם ציצית על כנפי בגדיהם לדורותם וגו'}}. {{ש}} ר' חזקיה פתח: {{צ|ויראני את יהושע הכהן הגדול וגו'}}. כמה זכאין אינון ישראל דקב"ה בעי ביקרהון על כל בני עלמא ויהב לון אורייתא קדישא ויהב לון נביאי מהימני דמדברי להו באורייתא בארח קשוט. תא חזי כל נביאי ונביאי דאוקים קב"ה לישראל כלהו אתגלי קב"ה עלייהו בדרגין עלאין קדישין וחמו זיו יקרא קדישא דמלכא מאתר עלאה אבל לא קריב כמשה דהוה קריב למלכא יתיר מכלא דהא זכאה חולקיה יתיר מכל בני עלמא דעליה כתיב {{צ|פה אל פה אדבר בו ומראה ולא בחידות}} ושאר נביאי הוו חמאן מאתר רחיקא כמה דאת אמר מרחוק יהוה נראה לי א"ר חזקיה הכי אוליפנא כתיב {{צ|וילך איש מבית לוי ויקח את בת לוי}}. {{צ|וילך איש}} - דא קב"ה כמה דאת אמר {{צ|יהוה איש מלחמה}}. {{צ|מבית לוי}} - דא קב"ה אתר דחכמה עלאה וההוא זוהר (ס"א נהר) מתחברן כחדא דלא מתפרשן לעלמין. {{צ|מבית לוי}} - דאשרי לויתן (ס"א כל חידו) בלחודוי בעלמא הדא הוא דכתיב {{צ|לויתן זה יצרת לשחק בו}}. {{צ|ויקח את בת לוי}} - דא קב"ה אתר דנהירו דסיהרא נהיר. {{צ|ותהר האשה ותלד בן}}. {{צ|האשה}} ודאי כמה דאת אמר {{צ|לזאת יקרא אשה}}. בקדמיתא {{צ|בת לוי}} הכי הוא ודאי וכי בת לוי בקדמיתא והשתא אשה? אלא הכי אוליפנא אתתא עד לא אזדווגת אתקריאת 'בת פלוני', בתר דאזדווגת אתקרי' 'אשה'. והכא בת ואשה כלא בחד דרגא היא. {{צ|ותצפנהו שלשה ירחים}} - אלין תלת ירחין דדינא קשיא שריא בעלמא. ומאי נינהו תמו"ז וא"ב וטב"ת. מאי קא משמע לן דעד דלא נחת משה לעלמא שכיח הוה הוא לעילא ועל דא אזדווגת ביה שכינתא מן יומא דאתיליד. מכאן אמר רבי שמעון רוחיהון דצדיקייא שכיחין אינון לעילא עד לא יחתון לעלמא. {{צ|ולא יכלה עוד הצפינו ותקח לו וגו'}} מאי {{צ|ותקח לו תיבת גמא}}? דחפת ליה בסימנהא למהוי נטיר מאינון נוני ימא דשאטין בימא רבא כמה דכתיב {{צ|שם רמש ואין מספר}}, והיא חפת ליה למהוי נטיר מנייהו בחפו (ס"א דסטרא דיובלא יקירא) דבני ימא בלא יקירא בתרי גוונין בחיוור ואוכס ואנח ליה למשה למישט בינייהו <קטע סוף=דף קעד א/> {{ממ זהר משולב|ג|קעד|ב}}<קטע התחלה=דף קעד ב/>לאשתמודע ביניהון בגין דזמין הוא לסלקא בינייהו זמנא אחרא לקבלא אורייתא. {{צ|ותרד בת פרעה}} - דא היא דאתיא מסטרא שמאלא דדינא קשיא כמה דאתמר {{צ|לרחוץ על היאור}}. {{צ|על היאור}} דייקא ולא "על הים". ואיתימא הא כתיב {{צ|ומטך אשר הכית בו את היאור}}. ומשה לא הכה אלא בים וקרייה קרא יאור אלא יאור הוה דמחא אהרן על ידא דמשה ושווייה קרא דאיהו עבד כהאי גוונא {{צ|וימלא שבעת ימים אחרי הכות יהוה את היאור}} ואהרן הכה אלא (ס"א על דא) עד דאתא סטרא דקב"ה קרייה קרא הכות יהוה לבתר קרייה בשמא דמשה. {{צ|ונערותיה הולכות}} - אינון שאר משריין דאתיין מסטרא דא. {{צ|ותפתח ותראהו את הילד}} - {{צ|ותראהו}} - "ותרא" מבעי ליה! מאי {{צ|ותראהו}}? והא אמר רבי שמעון לית לך מלה באורייתא או את חד באורייתא דלא אית ביה רזין יקירין ועלאין. אלא הכי אוליפנא רשימא דמלכא ומטרוניתא אשתכח ביה ואינון רשימא דוא"ו ה"א מיד {{צ|ותחמול עליו וגו'}}. עד כאן לעילא. מכאן ולהלאה לתתא בר האי קרא דכתיב {{צ|ותתצב אחותו מרחוק}} - אחותו דמאן? אחותו דהאי איהו דקרא לכנסת ישראל אחותי כמה דאת אמר {{צ|פתחי לי אחותי}}. {{צ|מרחוק}} כמה דאת אמר {{צ|מרחוק יהוה נראה לי}} מאי משמע? משמע דאינון זכאין עד דלא נחתו לעלמא אשתמודען אינון לעילא לגבי כלא וכ"ש משה ומשמע דנשמתהון דצדיקייא אתמשך מאתר עלאה כמה דאוקימנא. ורזא דמלה אוליפנא דמשמע דאב ואם אית לנשמתא כמה דאית אב ואם לגופא בארעא ומשמע דבכל סטרין בין לעילא בין לתתא מדכר ונוקבא כלא אתיא ואשתכח והא אוקמוה רזא דכתיב {{צ|תוצא הארץ נפש חיה}}. {{צ|הארץ}} - דא כנסת ישראל. {{צ|נפש חיה}} - נפשא דאדם קדמאה עלאה כמה דאתמר. אתא רבי אבא ונשקיה אמר ודאי שפיר קא אמרת והכא הוא כלא. זכאה חולקיה דמשה נביאה מהימנא על כל שאר נביאי עלמא בגין כך לא אשתדל ביה כד אסתלק מעלמא בר קב"ה דאעליה לפרגודיה ועל דא סליק משה בנבואה עלאה ובדרגין יקירין מכל נביאי עלמא ושאר נביאי חמאן בתר כותלין סגיאין. {{צ|ויראני את יהושע הכהן הגדול}}. מאי קא חמא דהוה קאים קמי מלאכא ומתלבש בלבושין מלוכלכין עד דכרוזא נפיק ואמר הסירו הבגדים הצואים מעליו. אמר רבי יצחק כתיב הכא {{צ|ועומד לפני המלאך}}. מאי {{צ|לפני המלאך}}? דהוה דאין דינוי ההוא דכתיב ביה {{צ|ואל תאמר לפני המלאך כי שגגה היא}}. מאי קא משמע לן דכל בר נש דלא זכי בהאי עלמא לאתעטפא בעטופא דמצוה ולאתלבשא בלבושא דמצוה - כדעייל בההוא עלמא קאים בלבושא טנופא דלא אצטריך וקאים בדינא עליה. תא חזי כמה לבושין מזדמנין בההוא עלמא וההוא בר נש דלא זכי בהאי עלמא בלבושין דמצוה כד עייל לההוא עלמא מלבשין ליה בחד לבושא דאשתמודע לגבי מאריהון דגיהנם וההוא לבושא ווי למאן דאתלבש ביה דהא כמה <קטע סוף=דף קעד ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קעה|א}}<קטע התחלה=דף קעה א/>גרדיני נמוסין זמינין לאחדא ביה ועיילי ליה לגיהנם ושלמה מלכא צווח ואמר {{צ|בכל עת יהיו בגדיך לבנים}}. תאנא ברזא דספרא דצניעותא ארבע מלכין נפקין לקדמות ארבע סהדי בהו תלין כענבים באתכלא צרירן בהו ז' רהיטין סהדין סהדותא ולא קיימין בדוכתייהו: <קטע סוף=דף קעה א/> {{ממ זהר משולב|ג|קעה|ב}}<קטע התחלה=דף קעה ב/>אמר רבי יהודה כמה סהדי עביד קב"ה לאסהדא בהו בבני נשא וכלהו בעיטא ובסהדותא קיימין לקבליה. קם בצפרא אושיט רגלוי למהך. סהדייא קיימין לקבליה מכריזין ואמרין {{צ|רגלי חסידיו ישמור וגו'}}. {{צ|שמור רגלך כאשר תלך}}. {{צ|פלס מעגל רגלך}}. אפתח עינוי לאסתכלא בעלמא סהדייא אמרי (שם) {{צ|עיניך לנכח יביטו}}. קם למללא סהדייא אמרי {{צ|נצור לשונך מרע וגו'}}. אושיט ידוי במלי עלמא סהדייא אמרי (שם) {{צ|סור מרע ועשה טוב}}. אי ציית להו יאות. ואי לא כתיב {{צ|והשטן עומד על ימינו לשטנו}} - כלהו סהדין עליה בחובוי לעילא. אי בעי בר נש לאשתדלא בפולחנא דקב"ה כלהו סהדין סניגורין קמיה וקיימין לאסהדא עליה טבאן בשעתא דאצטריך ליה. קם בצפרא מברך כמה ברכאן. אנו(?) תפילין ברישיה בין עינוי בעי לזקפא רישיה חמי שמא קדישא עלאה אחיד ורשים על רישיה ורצועין תליין מהאי גיסא ומהאי גיסא על לביה. הא אסתכל ביקרא דמאריה אושיט ידוי חמי ידא אחרא מתקשרא בקשורא דשמא קדישא אהדר ידיה ואסתכל ביקריה דאמריה אתעטף בעטופא דמצוה בארבע זיויין דכסותיה ארבע מלכין נפקין לקדמות ארבע. ארבע סהדי קשוט דמלכא תליין מארבע זיויין ותליין בהו כענבים באתכלא. מה אתכלא דאיהו חד ותליין ביה כמה ענבים מהאי סטר ומהאי סטר כך האי מצוה חדא ותליין ביה כמה ענבים וזגין וזמורין צרירין בהו. שבעה רהיטין אלין אינון שבעה צרירין דתכלתא דבעי לכרכא ביה בכל חד וחד, או לאסגאה עד תליסר מאן דיוסיף לא יוסיף עלייהו על תליסר מאן דימעט לא ימעט משבעה. ותאנא האי תכלת הוא רזא דדוד מלכא ודא חוטא דאברהם דזכה ביה לבנוי בתרוי מאי תכלת תכלית דכלא (ודאי) רבי יהודה אומר כסא הכבוד אקרי. רבי יצחק אמר שבעה כריכן דאיהי שכינתא שביעתא דכלא ודאי דהא היא מתברכא משיתא אחרנין על ידא דצדיק ואי תלת עשר תלת עשר אינון כמה דאוקמוה בתלת עשר מכילן והאי היא פתחא דכלהו. והיא חוטא חד ורשימא בגוונהא וגוונא דילה נפיק מחד נונא דאזיל בים כנרת וכנרת על שמה אתקרי ועל דא כנור הוה תלוי לעילא מערסא דדוד דהא (דדוד) ודאי איהו כנור דדוד מנגן מאליו למלכא קדישא עלאה ובגין כך גוונוי עייל עד רקיעא ומרקיעא עד כורסייא והכא כתיב מצוה כמה דאת אמר {{צ|מצות המלך היא}} {{צ|מדוע אתה עובר את מצות המלך}}. {{צ|כי מצות המלך}}. ותאנא יסודא ושרשא במלכא מתעטרין כחדא והאי הוא כתרא ופתחא לכל שאר כתרין דכתיב פתחו לי שערי צדק. וכתיב (שם) {{צ|זה השער ליהוה}} ועל דא כתיב {{צ|וראיתם אותו וזכרתם את כל מצות יהוה}} לאכללא בהאי כל שאר כתרין ועל דא אינון סהדי סהדותא ולא קיימי בדוכתייהו בגין דאיהי מצות ותנינן תשמישי מצוה נזרקין. ואי תימא הא לולב וערבה וכו' תשמישי קדושה אינון אמאי נזרקין. אלא תשמישי קדושה בגין דרשימין בכתיבה דשמא קדישא. א"ר יצחק אינון חוטין לאחזאה היך תליין מכאן ומכאן לד' סטרי עלמא מהאי אתר ואיהי שלטא על כלא ברזא דלב דאיהי לבא דכל האי עלמא ולבא דעלאי ותליא בלב עלאה וכלא הוא בלב דנפק מחכמה עלאה. א"ר יצחק שעורא דהאי (ס"א ואורכא) דהאי אתמר באתוון גליפן דר' אלעזר. א"ר יהודה אמר קב"ה מאן דבעי למהך בתר דחלתי יהך בתר לבא דא ובתר עיינין דקיימין עלה. מאן אינון עיינין כמה דאת אמר {{צ|עיני יהוה אל צדיקים}} אבל אתם {{צ|לא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם}}. מ"ט <קטע סוף=דף קעה ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קעו|א}}<קטע התחלה=דף קעו א/>בגין דאתם זונים אחריהם. אמר רבי חייא מאי טעמא הכא יציאת מצרים דכתיב אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים אלא בגין דכד נפקו ממצרים בהאי חולקא עאל ובהאי קטיל קב"ה קטולא דמצרים ועל דא באתריה אתדכר ובאתריה אזדהר להו בדא. מאי באתריה בגין דהאי מצוה היא אתר דילה. תאני ר' ייסא כתיב {{צ|כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות}}. {{צ|כימי}} - "כיום" מבעי ליה דהא בחד זמנא נפקו ולא אתעכבו!? אלא כאינון יומין עלאין דאתברכא בהו כנסת ישראל כך זמין קב"ה לאפקא להו ישראל מן גלותא וכדין כתיב {{צ|ואמרתם ביום ההוא הודו ליהוה קראו וגו' זמרו יהוה כי גאות עשה מודעת זאת בכל הארץ}}. מאי {{צ|מודעת זאת}}? בגין דהשתא אשתמודעא זאת בעטופא דמצוה בההוא זמנא אשתמודעא זאת בכמה נמוסין דילה דיעביד קב"ה אתין ונסין בעלמא כדין כתיב {{צ|ביום ההוא יהיה יהוה אחד ושמו אחד}}. '''ברוך יהוה לעולם אמן ואמן. ימלוך יהוה לעולם אמן ואמן''': <קטע סוף=דף קעו א/> ==פרשת שלח לך - רעיא מהימנא== {{להשלים}} -------------- dyvny8b5329xqiy7a0am2wbfs1b0lpm 3019924 3019923 2026-06-14T20:24:21Z Mosheperets 24967 /* פרשת שלח לך - זהר */ הגהה 3019924 wikitext text/x-wiki {{סרגל ניווט|זוהר||חלק כה|חלק כו|חלק כז}} __TOC__ ==פרשת בהעלותך - זהר== {{ממ זהר משולב|ג|קמח|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קמח ב/>'''{{צ|וידבר יהוה אל משה לאמר דבר אל אהרן ואמרת אליו בהעלותך את הנרות וגו'}} {{הפניה לפסוקים|במדבר|ח|א|ב}}''' {{ש}} רבי יהודה פתח {{צ|והוא כחתן יוצא מחופתו וגו'}} {{ממ|תהלים|יט|ו}} - זכאה חולקיהון דישראל דקב"ה אתרעי בהון ויהב להון אורייתא דקשוט, אילנא דחיי דביה ירית בר נש חיין להאי עלמא וחיין לעלמא דאתי. דכל מאן דאשתדל באורייתא ואחיד בה - אחיד בחיין, וכל מאן דשביק מלי דאורייתא ואתפרש מאורייתא - כאלו מתפרש מחיין. בגין דהיא חיין וכל מלוי חיין. הדא הוא דכתיב {{צ|כי חיים הם וגו'}} {{ממ|משלי|ד|כב}}. וכתיב {{צ|רפאות תהי לשרך וגו'}} {{ממ|משלי|ג|ח}}. תא חזי אילנא דחיי אחיד מעילא לתתא. והאי שמשא דנהיר לכלא - נהורא דיליה שארי מרישא, ואתפשט בגופא דאילנא בארח מישר. תרין סטרין אחידן ביה - חד לצפון וחד לדרום. חד ימינא וחד שמאלא. בשעתא דשמשא נהיר כמה דאתמר מההוא גופא דאילנא - אתקיף לדרועא דימינא ואנהיר בתוקפיה. ומתוקפיה נהיר שמאלא ואתכליל בנהוריה. {{צ|והוא כחתן יוצא מחפתו}} - מאן איהו {{צ|חפתו}}? דא איהו {{צ|עטרה שעטרה לו אמו ביום חתנתו}} {{ממ|שיר|ג|יא}}.{{ש}} {{צ|יוצא מחפתו}} - דא איהו רישא דכל נהורא, כמה דאת אמר בקרא דאבתריה - {{צ|מקצה השמים מוצאו}} {{ממ|תהלים|יט|ז}}. דא שירותא דכלא דאקרי {{צ|מקצה השמים}}, וכדין נפיק כחתן ממש כד נפיק לאערעא לכלתיה רחימתא דנפשוי ופריש דרועוי ומקבל לה. כהאי גוונא {{צ|והוא כחתן יוצא מחפתו}} - אזלא שמשא ואתפשט לגבי מערב. כיון דמערב אתקריב, סטר צפון אתער לקבליה בקדמיתא, וקריב למערב וזויג לה{{הערה|הכי גריס הרמק (המתוק מדבש)}} באתריה כמה דאתמר, דכתיב {{צ|שמאלו תחת לראשי}} {{ממ|שיר|ח|ג}}. ולבתר סטר דרום דאיהו ימינא דכתיב {{צ|וימינו תחבקני}}. כדין {{צ|ישיש כגבור לרוץ ארח}} - לאנהרא סיהרא ואוקמוה. תא חזי '''{{צ|בהעלותך את הנרות}}''' - אלין בוצינין עלאין דכלהו נהירין כחדא מן שמשא. '''(חסר כאן)''' {{להשלים}} ר' אבא פתח: {{צ|אשרי העם יודעי תרועה יהוה באור פניך יהלכון}} {{ממ|תהלים|פט|טז}}. {{ש}} האי קרא אוקמוה, אבל תא חזי זכאין אינון ישראל! <קטע סוף=דף קמח ב/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קמט|א}}{{ש}}<קטע התחלה=דף קמט א/> דקב"ה יהב לון אורייתא קדישא, ואוליף לון ארחוי לאתדבקא ביה ולמיטר פקודי דאורייתא למזכי בהו לעלמא דאתי, וקריב להו בשעתא דנפקו ממצרים - דהא כדין אפיק לון מרשותא אחרא וסליק לון לאתאחדא בשמיה. וכדין אקרון בני ישראל 'בני חורין' מכלא - דלא יתבו תחות רשותא אחרא, וסליק לון לאחדא בשמיה דסליק על כלא דשליט על עלאין ותתאין. ומגו רחימותא דלהון קרא לון {{צ|בני בכורי ישראל}} כגוונא עלאה. ועל דא קטל כל בכור דלעילא ותתא, ושרא קטירין ואסירין דעלאין ותתאין, בגין לאפקא לון ועבד לון בני חורין מכלא. ועל דא לא בעא קב"ה לא מלאך ולא שרף אלא איהו. ועוד דהא איהו ידע לאבחנא ולמנדע כלא ולמשרי אסירין. ולאו אינון ברשותא דשליחא אחרא אלא בידיה. תא חזי בההוא ליליא דבעא קב"ה לקטלא כל אינון בכורי כמה דאתמר, בשעתא דרמש ליליא אתו מזמרין לזמרא קמיה. אמר לון "''לאו עידן הוא! דהא שירתא אחרא מזמרין בני בארעא!''". בשעתא דאתפליג ליליא - אתער רוח צפון, וקב"ה כדין עבד נוקמין וישראל מזמרין ואמרין הלילא בקול רם, וכדין עבד לון בני חורין מכלא. ומלאכין עלאי וכל משריין כלהו הוו צייתין להון לקליהון דישראל. בתר דאתגזרו - רשימו לבתיהון מההוא דמא ומדמא דפסחא, בתלת רשימין - על המשקוף ועל שתי המזוזות. מאי טעמא? הא אוקמוה בגין דאיהו רשימא קדישא, ומחבלא כד איהו נפיק וחמי ההוא דמא דהוה רשים על ההוא פתחא -- חייס עלייהו דישראל. הדא הוא דכתיב {{צ|ופסח יהוה על הפתח וגו'}} {{ממ|שמות|יב|כג}}. הכא אית לאסתכלא. אי קודשא בריך הוא אתי וקטיל בארעא דמצרים ולא שליח אחרא - רשימא דא דעל פתחא למה? והא כלא גלי קמיה!? {{ש}} ותו מהו {{צ|ולא יתן המשחית}}?! "ולא ישחית" מבעי ליה?! {{ש}} אלא ודאי הכי הוא דכתיב {{צ|ויהו"ה הכה כל בכור}} {{ממ|שמות|יב|כט}} - {{צ|ויהו"ה - הוא ובית דינו}}. וההוא בי דינא הכא אשתכח. מכאן דבכלא בעי לאחזאה עובדא בגין לאשתזבא! דהא כגוונא דא על גבי מדבחא בגין דלא אשתכח מחבלא. האי בעובדא. ובזמנא דלא אצטריך האי - כגון ראש השנה דאיהו יומא דדינא ומאריהון דלישנא בישא קיימין עלייהו דישראל - בעינן מלין צלותין ובעותין ובעינן לאחזאה עובדא כמה דאוקימנא והא אתמר. ובמה? בשופר, לאתערא שופרא אחרא. ואנן מפיקין בההוא קלא רחמי ודינא כחדא, כלא כדקא יאות, כמה דההוא שופר עלאה אפיק קלא דאיהו כללא כחדא. ולאתערא רחמי קאזלינן, ולתברא מאריהון דדינא דלא ישלטון בהאי יומא. {{ש}} וכד רחמי מתערין - כלהו בוצינין עלאין נהרין מהאי גיסא ומהאי גיסא. כדין {{צ|באור פני מלך חיים}} {{ממ|משלי|טז|טו}}. תא חזי בשעתא דכהנא אתכוון לאדלקא בוצינין לתתא והוה קריב קטורת בוסמין - בההוא שעתא כדין בוצינין עלאין נהרין ואתקטר כלא כחדא, וחדו וחדוותא אשתכח בכלהו עלמין. הדא הוא דכתיב {{צ|שמן וקטורת ישמח לב}} {{ממ|משלי|כז|ט}}. {{ש}} ועל דא '''{{צ|בהעלותך את הנרות}}'''. '''רבי אלעזר ור' יוסי ור' יצחק''' הוו אזלי באורחא. {{ש}} פגעו באינון טורי קרדו. {{ש}} עד דהוו אזלי - זקף עינוי ר' אלעזר וחמי אינון טורי רמאי, והוו חשוכן ודחלן בדחילו. {{ש}} א"ר אלעזר לאינון חברייא: "''אלו אבא הכא - לא הוה דחילנא! אבל כיון דאנן תלתא ומלי דאורייתא ביננא - דינא הכא לא אשתכח!''" פתח ר' אלעזר ואמר: כתיב {{צ|ותנח התיבה בחדש השביעי וגו' על הרי אררט וגו'}} {{ממ|בראשית|ח|ד}}. {{ש}} כמה חביבין מלי דאורייתא! דבכל מלה ומלה אית רזין עלאין ואורייתא כלא עלאה איקרי! ותנינן בתליסר מכילן דאורייתא {{צ|כל דבר שהיה בכלל ויצא מן הכלל ללמד - לא ללמד על עצמו יצא - אלא ללמד על הכלל כלו יצא}}. <קטע סוף=דף קמט א/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קמט|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קמט ב/>דהא אורייתא דאיהי כללא עלאה - אע"ג דנפק מנה חד ספור בעלמא - ודאי לא אתי לאחזאה על ההוא ספור, אלא לאחזאה מלין עלאין ורזין עלאין! ולא ללמד על עצמו יצא - אלא ללמד על הכלל כלו יצא! בגין דההוא ספור דאורייתא או ההוא עובדא - אע"ג דהוא נפקא מכללא דאורייתא - לאו לאחזאה על גרמיה נפק בלבד, אלא לאחזאה על ההוא כללא עלאה דאורייתא כלא נפק! כגון האי דכתיב {{צ|ותנח התיבה בחדש השביעי בשבעה עשר יום לחדש על הרי אררט}}. ודאי האי קרא מכללא דאורייתא נפק ואתי בספור דעלמא! מאי אכפת לן אי שרי בהאי או בהאי - דהא באתר חד לישרי?! אלא ללמד על הכלל כלו יצא! וזכאין אינון ישראל דאתיהיב להו אורייתא עלאה אורייתא דקשוט! ומאן דאמר דההוא ספורא דאורייתא לאחזאה על ההוא ספור בלבד קאתי - תיפח רוחיה! דאי הכי לאו איהי אורייתא עלאה אורייתא דקשוט. אלא ודאי אורייתא קדישא עלאה איהי אורייתא דקשוט. תא חזי מלך בשר ודם לאו יקרא דיליה הוא לאשתעי מלה דהדיוטא - כל שכן למכתב ליה. ואי סליק בדעתך דמלכא עלאה קב"ה לא הוו ליה מלין קדישין למכתב ולמעבד מנייהו אורייתא, אלא דאיהו כניש כל מלין דהדיוטין כגון מלין דעשו, מלין דהגר, מלין דלבן ביעקב, מלין דאתון, מלין דבלעם, מלין דבלק, מלין דזמרי - וכניש להו וכל שאר ספורין דכתיבין ועביד מנייהו אורייתא. אי הכי אמאי אקרי 'תורת אמת' - {{צ|תורת יהוה תמימה. עדות יהוה נאמנה. פקודי יהוה ישרים. מצות יהוה ברה. יראת יהוה טהורה. משפטי יהוה אמת}}?! וכתיב {{צ|הנחמדים מזהב ומפז רב}} - אלין אינון מלי דאורייתא! {{ש}} אלא ודאי אורייתא קדישא עלאה איהו אורייתא דקשוט, {{צ|תורת יהוה תמימה}}, וכל מלה ומלה אתייא לאחזאה מלין עלאין. דההוא מלה דההוא ספור לאו לאחזאה על גרמיה בלבד קא אתיא - אלא לאחזאה על ההוא כללא קאתי כמה דאוקימנא. תא חזי {{צ|ותנח התיבה וגו'}}. האי קרא כך איהו והא אתמר. בשעתא דדינא תלי על עלמא ודינין שריין, וקב"ה יתיב על כורסייא דדינא למידן עלמא בההוא כורסייא - כמה רשימין אתרשימו ביה! כמה פיתקין גניזין בגויה! בגו אחמתא דמלכא כלהו ספרים דפתיחו תמן אתגניזו. ובגין כך לא אתנשי מלה מן מלכא. והאי כורסייא לא אתקן ולא שריא אלא ב{{צ|חדש השביעי}} דאיהו יומא דדינא, יומא דכל בני עלמא אתפקדון ביה. כלהו עברין קמי ההוא כרסייא.{{ש}} ועל דא {{צ|ותנח התבה בחדש השביעי}} - בחדש השביעי ודאי! דאיהו דינא דעלמא. {{צ|על הרי אררט}} - אלין מאריהון דדינין, מאריהון דיבבא ויללא. דכלהו שכיחין בההוא יומא קמי קב"ה. וכמה מארי תריסין אתערו בהאי יומא, וכלהו קיימי תחות ההוא כרסייא בדינא דעלמא. וישראל מצלאן צלותא בההוא יומא ובעאן ומתחננן קמיה, ותקעין בשופר, וקב"ה חייס עלייהו ומהפך דינא לרחמי. וכל עלאי ותתאי פתחי ואמרי {{צ|אשרי העם יודעי תרועה}}. ועל דא בעינא בההוא יומא דההוא דתקע דידע עקרא דמלה, ויכוון ביה בתרועה ויעביד מלה בחכמתא. ועל דא כתיב {{צ|אשרי העם '''יודעי''' תרועה}} ולא כתיב "תוקעי תרועה". והא אתמר. אזלו כל ההוא יומא. {{ש}} כד רמש ליליא סליקו לחד אתר ואשכחו חד מערתא. {{ש}} אמר רבי אלעזר "''ליעול חד גו מערתא אי אשתכח אתר דאיהו יתיר מתתקן''".{{ש}} עאל ר' יוסי וחמא מערתא אחרא בגויה, נהורא דשרגא ביה. {{ש}} שמע חד קלא דהוה אמר '''{{צ|בהעלותך את הנרות אל מול פני המנורה יאירו שבעת הנרות}} {{ממ|במדבר|ח|ב}}''' - ''הכא נטלא כנסת ישראל נהורא.''<קטע סוף=דף קמט ב/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קנ|א}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קנ א/>''ואמא עלאה מתעטרא, וכלהו בוצינין מינה נהרין. בה תרין טופסירין דקיקין פרחין. שושבינין כלהו קטרין לגבי עלאה ומתמן לתתא''. שמע ר' יוסי וחדי. {{ש}} אתא לגבי ר' אלעזר. {{ש}} אמר ליה ר' אלעזר: "''ניעול! דקב"ה אקדים לן האי יומא לאתרחשא לן בנסין''". {{ש}} עאלו. {{ש}} כיון דעאלו חמו תרין בני נשא דהוו לעאן באורייתא. {{ש}} אמר רבי אלעזר {{צ|מה יקר חסדך אלהים ובני אדם בצל כנפיך יחסיון}}! {{ממ|תהלים|לו|ח}} {{ש}} קמו אלין ויתבי כלהו וחדו כלהו. {{ש}} אמר רבי אלעזר: {{צ|מה יקר חסדך אלהים}} דאשכחנא לכו! חסד עבד לן קב"ה באתר דא! השתא אדליקו בוצינין! פתח רבי יוסי ואמר: '''{{צ|בהעלותך את הנרות}}''' - {{צ|בהעלותך}} ממש! באדלקותך! דהא כחדא אתעביד על ידא דכהנא תרין פולחנין דאינון קשורא חדא. ומאן אינון? שמן וקטרת, כדכתיב {{צ|שמן וקטרת ישַמח לב}} {{ממ|משלי|כז|ט}} דכתיב {{צ|והקטיר עליו אהרן קטרת סמים בבקר בבקר בהיטיבו את הנרת יקטירנה}} {{ממ|שמות|ל|ז}}, וכתיב {{צ|ובהעלות אהרן את הנרות בין הערבים יקטירנה}} {{ממ|שמות|ל|ח}}. {{ש}} מאי שנא הכא {{צ|בהטיבו}} ומאי שנא התם {{צ|ובהעלות}}? * אמר ר' יהודה: כלא חד מלה! * רבי יוסי אמר: {{צ|בהטיבו}} - כמה דאת אמר {{צ|כי טובים דודיך מיין}} {{ממ|שיר|א|ב}}. {{צ|טובים}} - רווי חמרא, כמה דאת אמר {{צ|ונשבע לחם ונהיה טובים}} {{ממ|ירמיהו|מד|יז}}. * ר' יהודה אמר: הטבה ממש! כמה דאת אמר {{צ|וטוב לב משתה תמיד}} {{ממ|משלי|טו|טו}}. {{צ|ובהעלות}} - דהא בזמנא דאתשקיין ואתרוויין משקיו דנחלא - כדין עלאין עלוין וברכן אשתכחו בכלהו וחדו בכלא. ועל דא {{צ|ובהעלות}}. * רבי אחא אמר: בשעתא דעמיקא דכלא נהיר - נהיר בנחלא. ונחלא נגיד בארח מישר לאשקאה כלא. כדין כתיב {{צ|בהטיבו}}, בגין דהא מעומקא דכלא נפקי. {{צ|בהעלות}} - דאתי מסטרא עלאה דעמיקא דכלא דאקרי 'מחשבה'. וכלא חד מלה! וכדין כנסת ישראל אתברכא, וברכאן אשתכחי בכלהו עלמין. רבי יצחק פתח: כתיב {{צ|בנה בניתי בית זבול לך מכון לשבתך עולמים}} {{ממ|מ"א|ח|יג}}. {{ש}} {{צ|בית זבול}} - בית זבול ודאי! כד אתפקדו בידהא כל גנזי מלכא ושלטא בהו - כדין אקרי {{צ|בית זבול}}. ורקיע חד אית דאקרי {{צ|זבול}} - דהא דא אשכח לקבלא ברכאן ולסדרא כלא. והאי אקרי {{צ|בית זבול}}. תא חזי כתיב {{צ|ולזבולן אמר שמח זבולן בצאתך ויששכר באהלך}} {{ממ|דברים|לג|יח}} - מלמד דאשתתפו כחדא; דא נפיק ואגח קרבא, ודא יתיב ולעי באורייתא. ודא יהיב חולקא לדא, ודא יהיב חולקא לדא. בחולקיה דזבולון ימא, וכנסת ישראל אקרי {{צ|ים כנרת}}. והכי אתחזי בגין דהא תכלת נפיק מתמן ואוקמוה. דהא לתתא כגוונא דלעילא; ים כנרת לעילא, ים כנרת לתתא. תכלת לעילא, תכלת לתתא. וכלא באתר חד! ועל דא ירית זבולון למיפק לאגחא קרבא. ומנלן דהכי הוא? דכתיב {{צ|עמים הר יקראו שם יזבחו זבחי צדק}} {{ממ|דברים|לג|יט}}. {{צ|זבחי צדק}} ודאי! מאי טעמא? {{צ|כי שפע ימים יינקו}}. ויששכר חולקיה באורייתא, ויהיב לזבולון חולקא דאורייתא ודאי. ועל דא אשתתפו כחדא לאתברכא זבולון מיששכר - דברכתא דאורייתא היא ברכתא דכלא. ר' אבא אמר אחסנתא דאורייתא ודאי הכי הוא! ודרגא דא שתיתאה יהיב אגר אורייתא ואחסין לה לכנסת ישראל. אחסין חוורא לתכלתא. ועל דא תנינן {{צ|משיכיר בין תכלת ללבן}}. דישתמודען גווני. דהא כדין אקרי '''בקר''', וחוורא אתי לעלמא ותכלתא אתעבר. ועל דא כל קרבין דמלכא וכל זייני מלכא בידהא אתמנן. והא אוקימנא. {{קטן|'''(חסר תחלת המאמר. ועיין [[זהר חלק ג רפו א|פרשה וילך רפו א]])'''}}{{ש}} {{צ|באר חפרוה שרים כרוה נדיבי העם}} {{ממ|במדבר|כא|יח}}. {{ש}} {{צ|באר}} - דא כנסת ישראל. {{צ|חפרוה שרים}} - דא אבא ואמא דאולידו לה. {{צ|כרוה נדיבי העם}} - אלין אבהן דכתיב {{צ|נדיבי עמים נאספו עם אלהי אברהם וגו'}}. <קטע סוף=דף קנ א/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קנ|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קנ ב/>בגין לאתברכא מנהון על ידא דדרגא חד. ומנו? צדיק דקאים עלה. ועל דא אמרינן כד האי באר נטלא - בסיועא דאבהן נטלא! ואקרי {{צ|'''באר'''}} ואקרי {{צ|'''ים'''}}. {{ש}} אקרי {{צ|'''באר'''}} - בשעתא דיצחק נפק מזיינא מסטרא דאימא ואתי לאמשכא אבתרא דדא, ומלי לה. כדין אקרי 'באר דיצחק' 'באר דמרים'. והא אוקמוה.{{ש}} {{צ|'''ים'''}} - כד אתנהרא מנהרא עלאה דאבא - כדין אקרי 'ים' דנחלין אזלן לגווה, כמה דאת אמר {{צ|כל הנחלים הולכים אל הים והים איננו מלא}} {{ממ|קהלת|א|ז}}. ומיומא דגלתה כנסת ישראל בגלותא כתיב {{צ|אזלו מים מני ים}} {{ממ|איוב|יד|יא}} - דא כנסת ישראל. {{צ|ונהר יחרב ויבש}} - דא צדיק. ועל דא כתיב {{צ|הצדיק אבד וגו'}} {{ממ|ישעיה|נז|א}} - דהוא הוה נהר עלאה ויקירא דעייל בגווה. והוא כניש כל אינון נהרין ונחלין דנגדין מנגידו דההוא נהר קדישא דלא פסקין מימוי לעלמין, דנגיד ונפיק מעדן עלאה, והוא עייל בגווה ומלי אגמהא. ומתמן ירתין עלמין כלהו ברכן בכלא. תא חזי בשעתא דאתברכא כנסת ישראל - עלמין כלהו אתברכן! וישראל לתתא ינקין ומתברכן בגינה. והא אוקימנא. דהיא אגנא עלייהו דישראל כמה דאתמר. כתיב {{צ|ויסע מלאך האלהים ההלך לפני מחנה ישראל וילך מאחריהם ויסע עמוד הענן מפניהם ויעמד מאחריהם}} {{ממ|שמות|יד|יט}}. {{ש}} {{צ|מלאך האלהים}} - דא כנסת ישראל, והא אוקימנא. דההיא שעתא בסיועא דאבהן נטלא, וכד אינון משתכחין לגבה - כלא משתכחי. ובגין כך אתמסר באלין קראי שמא קדישא דכליל בהון אבהתא כמה דאוקימנא. חד קרא כסדרא, וחד למפרע, וחד כסדרא. * {{צ|ויסע מלאך האלהים ההולך וגו'}} - דא כסדרא בגין דאברהם אשתכח הכא, וכל אינון דאתו מסטריה. ועל דא איהו כסדרא כגוונא דא: [[קובץ:ויסע טבלה.PNG||300px|]] : '''{{קטן|(אמר המגיה כאן מצאתי כתוב פסוק ויסע כסדר כל אות ואות בבית אחד במרובע עם זה הלשון ותמצאם כולם בסוף חלק שני)}}''' הכא אתעטר אברהם בעטרוי ואעטר לה לכנסת ישראל. ואלין אתוון כלהו בארח מישר למיהך ביממא דכתיב {{צ|יומם יצוה יהוה חסדו ובלילה שירה עמי}} {{ממ|תהלים|מב|ט}}. ועל דא כתיב {{צ|ויסע}}. אימתי נטלין במטלנייהו? הוי אימא ביממא כד נהיר שמשא. {{ש}} ודא חד קרא דאיהו בשבעין ותרין אתוון. תניינא דיצחק הכי נמי דאשתכח בע"ב אתוון לאשתכחא בדינא לגבי מצראי, ולגבי ישראל ברחמי. ועל דא כתיב {{צ|ויבא בין מחנה מצרים ובין מחנה ישראל}} {{ממ|שמות|יד|כ}} - לקביל אלין ולקביל אלין. {{צ|ויהי הענן והחשך}} - דהכי הוא. יומא דיצחק דעיבא הוי. עננא וחשוכא מניה הוא. ובגין כך סדורא דאתוון למפרע ולא בארח מישר, כגוונא דא: [[קובץ:ויבא טבלה.PNG||300px|]] : '''{{קטן|(כאן מצאתי כתוב פסוק ויבא למפרע כל אות ואות בבית אחד במרובע עם זה הלשון)}}''' ועל דא אתוון כלהו למפרע דכתיב {{צ|ויהי הענן והחשך}}, דכיון דעאל יצחק בדינוי - {{צ|לא קרב זה אל זה}} כתיב. {{צ|זה אל זה}} - אינון דאתו מסטרא דאברתם - לא קריבו דא בדא! דהא לא יכלין! בגין דהאי באר אתדבקא ביצחק כמה דאת אמר {{צ|ויאר את הלילה}} - דכד אתמלייא לאתחברא ביצחק לא קרב זה אל זה ולא יכיל לקרבא. עד דאתא יעקב ואתחבר באברהם, ונטל ליצחק ושארי ליה באמצעיתא. כדין אתקשר מהימנותא דא בדא ודא בדא ואשתזיבו ישראל. {{ש}} ותנינן באתר דאבהתא אשתכחי - שאר צדיקייא משתכחי גבייהו. ועל דא שמא דא סליק לסטרין אחרנין מתפרשן, אע"ג דכלהו נפקין לארחא חד. כד נהרא האי '''באר''' מסטרא דיצחק ואתקשר ביה - אתעביד ימא רבא תקיפא, וגלגלין תקיפין סליקין ונחתין בזעף ורוגזא בתקיפו. <קטע סוף=דף קנ ב/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קנא|א}}{{ש}}<קטע התחלה=דף קנא א/>נטיל לעילא. סליק ונחית לתתא. אברהם אתי לקבליה. ומגו רוגזא וזעפא וחימתא ותקיפו - זה אל זה לא הוו מתקרבין. עד דאתא יעקב ושכיך רוגזא ומאיך ותבר גלגלי ימא. הדא הוא דכתיב {{צ|ויט משה את ידו על הים ויולך יהוה את הים ברוח קדים עזה וגו'}} {{ממ|שמות|יד|כא}}. מאי {{צ|ברוח קדים עזה}}? דא רוח יעקב! {{צ|עזה}} - תקיף לקבליה לתברא רוגזא דהאי ימא. {{צ|וישם את הים לחרבה ויבקעו המים}} - אריק ימא מימי רוגזין, ואתפליגו מיא לסטרא דאברהם ולסטרא דיעקב. הדא הוא דכתיב {{צ|ויבקעו המים}} - לסטרא דא ולסטרא דא. ועל דא אתוון כלהו בארח מישר כדקא יאות. [[קובץ:ויט טבלה.PNG||300px|]] : '''{{קטן|(כאן היה כתוב פסוק ויט כסדר כל אות ואות בבית אחד במרובע עם זה הלשון)}}''' אלין אתוון בארח מישר בסטר דיעקב, וכל אינון דאתו מסטריה. וכד אתא יעקב אתחבר באברהם, ונטל ליצחק ושארי ליה באמצעיתא - כדין אתקשר מהימנותא; דא בדא ודא בדא. ועל דא עובדא כתקונא דשמא קדישא בזווגא דאבהן אשתמודע דאיהו קשורא חד, קשורא מהימנא, למהוי רתיכא שלימתא. ובזווגא דאבהן כחדא אתעביד כלא. וידעין חברייא למיהך בארח מישר לאתקנא עובדין כדקא יאות. ובשמא דא קשורא דאבהן אשתכחן אורחין לדינא ולרחמי. לסיוע. לחסד. לדחילו. לאורייתא. לחיי. למותא. לטב. לביש. זכאין אינון צדיקייא דידעין אורחוי דאורייתא וידעין למיהך באורחוי דמלכא קדישא! זכאין אינון בעלמא דין ובעלמא דאתי! [[קובץ:עב שמות טבלה.PNG||400px|]] {| class="wikitable" |+ טבלת ויקיטקסט ממוספרת עם חישוב גימטריא |- | 1. {{גמט|והו}} || 2. {{גמט|ילי}} || 3. {{גמט|סיט}} || 4. {{גמט|עלם}} || 5. {{גמט|מהש}} || 6. {{גמט|ללה}} || 7. {{גמט|אכא}} || 8. {{גמט|כהת}} |- | 9. {{גמט|הזי}} || 10. {{גמט|אלד}} || 11. {{גמט|לאו}} || 12. {{גמט|ההע}} || 13. {{גמט|יזל}} || 14. {{גמט|מבה}} || 15. {{גמט|הרי}} || 16. {{גמט|הקם}} |- | 17. {{גמט|לאו}} || 18. {{גמט|כלי}} || 19. {{גמט|לוו}} || 20. {{גמט|פהל}} || 21. {{גמט|נלך}} || 22. {{גמט|ייי}} || 23. {{גמט|מלה}} || 24. {{גמט|חהו}} |- | 25. {{גמט|נתה}} || 26. {{גמט|האא}} || 27. {{גמט|ירת}} || 28. {{גמט|שאה}} || 29. {{גמט|ריי}} || 30. {{גמט|אום}} || 31. {{גמט|לכב}} || 32. {{גמט|ושר}} |- | 33. {{גמט|יחו}} || 34. {{גמט|להח}} || 35. {{גמט|כוק}} || 36. {{גמט|מנד}} || 37. {{גמט|אני}} || 38. {{גמט|חעם}} || 39. {{גמט|רהע}} || 40. {{גמט|ייז}} |- | 41. {{גמט|ההה}} || 42. {{גמט|מיכ}} || 43. {{גמט|וול}} || 44. {{גמט|ילה}} || 45. {{גמט|סאל}} || 46. {{גמט|ערי}} || 47. {{גמט|עשל}} || 48. {{גמט|מיה}} |- | 49. {{גמט|והו}} || 50. {{גמט|דני}} || 51. {{גמט|החש}} || 52. {{גמט|עמם}} || 53. {{גמט|ננא}} || 54. {{גמט|נית}} || 55. {{גמט|מבה}} || 56. {{גמט|פוי}} |- | 57. {{גמט|נמם}} || 58. {{גמט|ייל}} || 59. {{גמט|הרח}} || 60. {{גמט|מצר}} || 61. {{גמט|ומב}} || 62. {{גמט|יהה}} || 63. {{גמט|ענו}} || 64. {{גמט|מחי}} |- | 65. {{גמט|דמב}} || 66. {{גמט|מנק}} || 67. {{גמט|איע}} || 68. {{גמט|חבו}} || 69. {{גמט|ראה}} || 70. {{גמט|יבמ}} || 71. {{גמט|היי}} || 72. {{גמט|מום}} |} : {{קטן|(וכאן מצאתי הע"ב שמות היוצאים מג' פסוקים אלו במרובע. כל שם ושם מג' אותיות בבית אחד. י"שר ה"פוך י"שר - וסימניך '''יהי''' אור. ולא הדפסתי אותו מפני יקר תפארת קדושתו)}} הא אבהן במטלנין בעובדין בקשורין דמתקשרי דא בדא. וכד מתחברן כחדא - לית מאן דיקום קמייהו! {{ש}} ותנינן באתר דאבהתא אשתכחו - שאר צדיקייא משתכחי גבייהו. ועל דא שמא דא סליק לסטרין אחרנין מתפרשן, אע"ג דכלהו נפקין לארחא חד. {{קטן|'''[כאן שייך גרסינן שבעה וכו' שבסוף הספר סימן ח']''' }}{{הערה|העתקתי את הטקסט של סימן ח' לכאן במהדורה זו - ויקיעורך}} {{גדול|'''['''}} שבעה יומין עלאין ברא קב"ה בעלמא ועלייהו שתיל ובני עלמין. הדא הוא דכתיב {{צ|כי ששת ימים עשה יהוה}} {{ממ|שמות|לא|יז}} {{ממ|שמות|כ|י}} - ולא כתיב "בששת". {{ש}} ולקבל אינון שבעה יומין עלאין ברא קב"ה בארעא שבעה זכאי קשוט לקיימא לון ולאנהרא לון - כל חד וחד לקבל יומיה. ושתיל להו כל חד וחד בדרא דאתחזי. ואינון אבהן דעלמא! אברהם יצחק יעקב יוסף משה אהרן דוד. ואינון אקרון {{צ|הרים}} - {{צ|הררי קדם}}, דאינון תליין מאינון שבעה יומין עלאין דאמרן. שיתא יומי בראשית ושביעאה דקיימא ואזיל קמייהו. הדא הוא דכתיב {{צ|ובית דויד כאלהים}} {{ממ|זכריה|יב|ח}}. ואף על גב דאיהו שביעאה - רביעאה איהו ביומין! ויוסף איהו שביעאה אבל כד אתכליל ביה ביוסף ויהיב ליה תפנוקא מבי מלכא - אקרי אוף איהי 'שביעאה'. וכולהו אחידו בה בשכינתא ברזא דשבעה. בגין דשכינתא אתקריאת {{צ|בת שבע}} - בת מאימא עילאה דאיהי כללא דשבע דרגין דעִמַה. ואיהי דרגא ד{{צ|צדק}}. עשיראה דאינון ספירן דאיקרי בהון קודשא בריך הוא. ואקרי שביעאה בקרא דכתיב {{צ|לך יהוה הגדולה והגבורה והתפארת והנצח וההוד כי כל בשמים לך יהוה הממלכה}} {{ממ|דה"א|כט|יא}} ומאי טעמא? והא רביעאה היא ליומי!? {{ש}} אלא בגין דאיהי נטיעה בתראה דאתכלילת בשביעאה - בגין כך נטלה שמיה. וכלא חד! וכל חד וחד מאבהן ידע ליה לקב"ה מגו דרגא דיליה ואחיד ביה בההוא דרגא. * אברהם ידע ליה לקב"ה מגו חסד דאיהי מדת הגדולה, מדת החסד, ימינא דמלכא. ועל דא אחיד בה ולא שביק לה לעלמין, ועביד טיבו עם כל בני נשא ואוקמוה, דהא עובדוי סליקו ליה להאי דרגא. * יצחק ידע ליה בדרגא דגבורה דאקרי {{צ|פחד יצחק}} ודחיל ליה לעלמין. * יעקב ידע ליה מגו דרגא דתפארת דאיהו כליל מחסד ופחד, ואקרי {{צ|אמת}} ואחיד בה. הדא הוא דכתיב {{צ|תתן אמת ליעקב}} {{ממ|מיכה|ז|כ}}. * יוסף ידע ליה לקב"ה מגו ההיא אספקלריא דאקרי {{צ|כל}} ואקרי {{צ|יסוד}} ואקרי {{צ|צדיק}}. ועל דא אקרי יוסף {{צ|כלכל}}{{הערה|וראו {{ממ|דה"א|ב|ו}} - ויקיעורך}} דכתיב {{צ|ויכלכל יוסף}} {{ממ|בראשית|מז|יב}}, וכתיב {{צ|וצדיק יסוד עולם}} {{ממ|משלי|י|כה}}. * משה ואהרן אינון תרין כרובים דאשתמע קלא דלעילא מבינייהו. ועל דא אתיהיבת אורייתא על ידייהו. הדא הוא דכתיב {{צ|ונועדתי לך שם ודברתי אתך}} {{ממ|שמות|כה|כב}}. ואינון תרין כרובין לעילא, ואינון {{צ|נצח והוד}}, ואינון תרין סמכי דגופא. כגוונא דא אית לה למטרוניתא לתתא תרין כרובין תחותה דינקין מינה. ואינון עלאין ודאי {{צ|על ארון העדות}} דאקרי {{צ|צדק}}. 'ארונא דסהדותא' - מאן {{צ|עדות}}? דא יוסף. הדא הוא דכתיב {{צ|עדות ביהוסף שמו}}, ואקרי {{צ|תורה שבכתב}}. והאי ארונא תורה שבעל פה. תא חזי כל אינון אבהן עלאין דאחידן לעילא רמיזין כלהו בתורה שבכתב, {{צ|תורת יהוה}}. ודוד דאיהו אחיד בברייתא דאיהי תורה שבעל פה - רמיזא בדברי קבלה. ובגין כך אקרי {{צ|קבלה}} - דמקבלת נהירו מתורה שבכתב דאיקרי {{צ|צדיק}} ואיקרי {{צ|יוסף}} ואיקרי {{צ|כל}}. ואינון תרין כרובין עלאין קיימין על ההוא סהדותא דארונא. הדא הוא דכתיב {{צ|והנצח וההוד כי כל בשמים ובארץ}} {{ממ|דה"א|כט|יא}}. ודא איהו סיומא דשמים ומזווג להאי ארץ. והכי הוא דכל מה שברא קודשא בריך הוא ברא לקבליה לתתא. ויוסף אקרי {{צ|עדות}} - הדא הוא דכתיב {{צ|עדות ביהוסף שמו}}. ועל דא שמא דיוסף שלים בכלא - לעילא ותתא. ועל דא תנינן ארון דיוסף וארון דשכינתא בהדי הדדי הוו אזלין במדברא. והוו כולי עלמא אמרי "''מה טיבן של שני ארונות הללו?''". ומתיבין לון "''קיים זה מה שכתוב בזה''" - {{צ|'''קיים'''}} ודאי! הדא הוא דכתיב {{צ|וצדיק יסוד עולם}} - איהו '''קיומא''' דעלמא. אתא דוד דאיהו שביעאה דאבהן - אחיד בה בהאי {{צ|בת שבע}} דאיהי {{צ|ממלכה}} ולא שביק לה לעלמין. הדא הוא דכתיב {{צ|ודוד עבדי נשיא להם לעולם}} {{ממ|יחזקאל|לז|כה}}, וכתיב {{צ|כסאו כשמש נגדי}} {{ממ|תהלים|פט|לז}}. וכל דא אוליף לן אורייתא. דכולהו אחידן בה בשכינתא ברזא דשבע. תא חזי אברהם בוצינא קדמאה קדישא דעלמא כד בעא לסלקא לדרגיה{{הערה|נוסח אחר: "לאתקרבא בשכינתא"}} לא יכיל עד דסליק ואשתמודע באינון תלת דרגין עלאין דעליה דההוא חולקא דיליה. כיון דסליק ואשתמודע ליה לקב"ה מגו אינון תלת דרגין דעם אינון שבעה דאינון '''כתר עליון חכמה בינה''', ואינון שלימו דעשר ספירן דאיקרי בהו קודשא בריך הוא. וכיון דסליק באינון תלתא דאינון עתיקא ואבא ואמא דנגיד מנהון נהירו לתתא - כדין אחיד לחולקיה ההוא דרגא דתחותייהו דאינון תלתא דאקרי '''חסד''' וכולהו אדביק לון מגו ההוא אספקלריא דשלטא בליליא. דבהו ודאי לא הוה בר נש דידע כלום. ועל דא תנינן {{צ|בן שלש שנים הכיר אברהם את בוראו}} - {{צ|בן שלש}} דייקא! ותא חזי רזא דהני שלש שנים ולא פחות - בגין דשכינתא אתקריאת {{צ|בת שבע}}, ולא יכיל לאתקרבא בהדה עד דסליק באינון תלת דרגין עילאין דעם אינון שבע לאשתמודעא מגוון ולאתנהרא בכל מה דאיהו לתתא. ותלת ושבע - הא עשר דרגין עלאין, רזא דשמא דקודשא בריך הוא. וכיון דהוה מתנהיר באינון תלתא - בעא לסלקא באינון שבע. ברזא דכתיב {{צ|ויצב אברהם את שבע כבשות}} {{ממ|בראשית|כא|כח}}. ורזא דא רמז לאבימלך דלא ישלטון עליהון בנוי{{הערה|נוסח אחר: "יתפרעון מנהון"}} עד דישתלמו אינון שבעה זכאי קשוט בישראל לקבל אינון שבע דרגין דלעילא. כיון דאשתלימו - יתיב עלמא תתאה כגוונא דעלמא עלאה בקיומא שלים, וייתי דוד דאיהו שבעאה ויתער לההיא בת שבע דלעילא דאיהי נקמא נוקמיהון דישראל ויתפרע מנהון. {{ש}} הדא הוא דכתיב {{צ|ויהי אחרי כן ויך דוד את פלשתים ויכניעם ויקח דוד את מתג האמה מיד פלשתים}} {{ממ|ש"ב|ח|א}}. מאי {{צ|ויהי אחרי כן}}? בתר דאשתלימו ישראל והוו כגוונא דלעילא - כדין {{צ|ויך דוד את פלשתים וגו'}} - דהא עד השתא לא יכילו ישראל למתבר תוקפיהון. והא אתערו חבריא בההוא מתג האמה. ואוקמוה. ותא חזי האי דרמיז ליה אברהם בכבשות הצאן ולא בעזים ולא במידי אחרינא - בגין דאינון מסטרא דחסד, מאינון ממנן דינקין מסטרא דחסד, וינקין לתתא אינון כבשים תחות שלטניהון. ואברהם אחיד לחולקיה מדת החסד. וכלא ברזא דחכמתא. {{ש}} ועל דא תנינן מאן דשרי גו ענא - לא מסתכן לעלמין! ואי איהו שארי גו עזיא ורעי לון - כמה גרדיני נימוסין יתבין לקבליה לאסטאה! בגין דאינון מסטרא דדינא קשיא. אבל כד אתא יצחק למגזר עמיה קְיָים - גזר עמיה ב{{צ|שבעה}} - בשכינתא דאתגליא מגו ההוא בירא דכתיב {{צ|ויקרא אותה שבעה}} {{ממ|בראשית|כו|לג}}. תא חזי אברהם קרא לההיא בירא דמיין נבעין {{צ|באר שבע}}. יצחק קרא ליה {{צ|שבעה}}. מה בין האי להאי?{{ש}} אלא בגין דיצחק אחיד לחולקיה דרגא ד{{צ|פחד}} דאיהו דינא! ועל דא אוסיף בה '''ה''''. ו'''ה'''' בכל אתר היא מדת הדין. הדא הוא דכתיב {{צ|ויקרא אותה '''שבעה'''}} - דלא עבד בחורפן כמה דעבד אבוה. וכלא ברזא דחכמתא. ואוסיף בה '''ה'''' לאחזאה דאיהי חולקיה. תא חזי כד ברא קודשא בריך הוא עלמא - ברא ליה בדינא. כיון דחזא דלא מתקיים - שיתף ביה חסד. הדא הוא דכתיב {{צ|בהבראם ביום עשות יהוה אלהים}} {{ממ|בראשית|ב|ד}}. ואוקמוה {{צ|באברהם}} אתקיים עלמא. בגיני כך האי בירא ביתא דעלמא על שמיה אתקרי. הדא הוא דכתיב {{צ|על כן קרא שם העיר באר שבע}} {{ממ|בראשית|כא|לא}}. אף על גב דהאי בירא אתדבק ביצחק דכתיב {{צ|ויקרא אותה שבעה}} - שמיה {{צ|באר שבע}} סטרא דאברהם! ולא "באר שבעה"! הדא הוא דכתיב {{צ|וימינו תחבקני}} {{ממ|שיר|ב|ו}}. ותא חזי ארבעה מאינון שבעה זכאי קשוט כד בעו לאתקרבא בשכינתא ברזא ד{{צ|שבע}} - כולהו ערעו בהאי באר דלא פסקו מימוי לעלמין. {{ש}} אברהם כרי ליה להאי בירא בגין דאיהו אוליף לכל בני עלמא דיפלחון לקודשא בריך הוא. וכיון דכרי ליה - אפיק מיין נבעין דלא פסקין לעלמין. וכיון דמית אברהם מה כתיב? {{צ|וְכׇל הַבְּאֵרֹת אֲשֶׁר חָפְרוּ עַבְדֵי אָבִיו בִּימֵי אַבְרָהָם אָבִיו}} {{ממ|בראשית|כו|טו}} - '''{{צ|בארת}}''' כתיב. וחד הוה דכתיב {{צ|באר שבע}}. וקרינן {{צ|בארות}} - משמע דסגיאין הוו! בגין דהאי בירא אתחזי לון לאבהן בכל דוכתא דהוו אזלין - הוה מתחזי לון כבירין סגיאין. כיון דמליוהא פלשתים עפרא - רזא דאהדרו בני עלמא לעבודה זרה, והוה עלמא שמם דלית דידע ליה לקודשא בריך הוא. כיון דאתא יצחק מה כתיב? {{צ|וַיָּשׇׁב יצחק ויחפור את בְּאֵרֹת המים אשר חפרו בימי אברהם אביו}} {{ממ|בראשית|כו|יח}}. מאי {{צ|וישב}}? אלא דאתיב עלמא לתיקוניה ואוליף לון לבני עלמא דידעין ליה לקודשא בריך הוא. הדא הוא דכתיב {{צ|ויהי אחרי מות אברהם ויברך אלהים את יצחק בנו}} {{ממ|בראשית|כה|יא}}. האי בירא ממאן הוה? ממיין דכל חיין דעלאין ותתאין וקיומיהון תליין ביה! וחזי כלא! הדא הוא דכתיב {{צ|ידע מה בחשוכא ונהורא עמיה שרא}} {{ממ|דניאל|ב|כב}}. ותא חזי אינון {{צ|עבדי יצחק}} בגין דאינון מסטרא דדינא קשיא - כד חפרו ליה מה כתיב ביה? {{צ|שטנה}}. והא אוקמוה. עד דאתא איהו ויחפור באר אחרת {{ממ|בראשית|כו|כב}} {{צ|ויקרא שמה רחובות}} ודאי . אבל עבדי אביו - בגין דכלהו מסטרא דימינא אתיין - ולא הוה שטנה בעלמא ולא נפיק דינא מהאי בירא לאשטנא לון כד לא כשרין עובדיהון. ומהאי בירא איהו פתחא למידע ליה לקודשא בריך הוא! הדא הוא דכתיב {{צ|פתחי לי שערי צדק אבא בם אודה יה}} {{ממ|תהלים|קיח|יט}}. ועד דלא סליק יצחק מעלמא - בריך ליה ליעקב ושלחיה לחרן לאזדווגא. וכד אזיל לחרן מה כתיב? {{צ|וירא והנה באר בשדה}} {{ממ|בראשית|כט|א}}. כיון דחזא יעקב יקרא דקודשא בריך הוא מגו ההוא בירא דאיקרי {{צ|באר שבע}} - כדין אמר ללבן {{צ|אעבדך שבע שנים ברחל בתך הקטנה}} - {{צ|הקטנה}} דייקא! תא חזי לקבל אינון שבעה זכאין פקיד קודשא בריך באורייתיה לקרבא קרבן מוסף בשבעה זמנין בשתא, בגין לאוספא להו תפנוקין ועדונין מבי מלכא. אבהן ישבעון בקדמיתא ובתר כן בנין. והם שבעה זמנין ולא יתיר. * '''בשבתא''' - לקבל צדיק יסוד עולם דאיקרי '''{{צ|כל}}''' ואיקרי '''{{צ|שבת}}'''{{הערה|נוסח אחר: "מוסף שבת"}} - לאוספא ליה עדונין ממוחא סתימא. * '''ובריש ירחא''' - לקבל כנסת ישראל דאתקריאת {{צ|סיהרא}}, והוא דוד. * '''ומחמיסר יומא לירחא קדמאה''' - לקבל אברהם אבוהון דאחיד במדת החסד ואקרי {{צ|ראשון}}. * '''בירחא תליתאה בעצרת''' דאתיהיבת ביה אורייתא בשבעה קולות - לקבל יעקב דאיהו תליתאי לאבהן ואחיד ב{{צ|קול}} - {{צ|קול יעקב}}. * '''ובריש שתא''' - לקבל יצחק דאתיליד ביה, ואנן מדכרינן ביה עקידת יצחק, ואיהו יומא דדינא לקבל מדת הדין דאחיד בה. * '''וביום הכפורים''' - לקבל משה דקביל ביה קודשא בריך הוא צלותיה וחס על ישראל ואהדר ליה אורייתא. * '''בחג הסוכות''' - לקבל אהרן דבזכותיה אזלין אינון שבעה עננים דחפאן על ישראל כסוכות, ובגין כך אינון עבדין סוכה. וכל אורייתא אית בה כמה רזין עלאין סתימין בה! וכד אלין שבעה מתוספין בברכאן - כל עלמא בשלימו סגיאה!{{ררר}} {{גדול|''']'''}} שבעה קשורין אינון דמתקשרי בהו תלת אבהן וארבע אחרנין. * רישא ואמצעיתא בקשורא חדא, ואלין אינון דחפרו בירא דמיא. * תניינא - {{צ|זה אל זה}}, ואינון קשורא חדא בתלת יודין. * תליתאה - שלימו דכל מהימנותא. * רביעאה - תרין קיימין דגופא קיימא עלייהו. * חמישאה - טב וביש. נהרא דנפיק אילנא דחיי ומותא עמיקתא דכלא. * שתיתאה - דינא ברחמי. * שביעאה - בקדמיתא אתמר בההוא רישא דאמרן. בגין דאיהו אמצעיתא דכלא. ובגין דאיהו אמצעיתא דכלא אקרי ''{{צ|אני}}''' - קיומא דכל ענפין דמתאחדן מסחרניה. שבעה דרגין אלין - מדרגא חדא לדרגא אחרא אשתמודעא רתיכא חדא בכל אינון דמתאחדאן ביה. וכן מדרגא לדרגא. וכלהו אתנהגן אבתריה דההוא דרגא דאתפקדא עלייהו. והא אוקימנא מלי. תא חזי בשעתא דאלין דרגין משתכחי - כל מהימנותא אשתכח! ואלין שבעה עננין דאסחרו להו לישראל. בגין כך כד נטלא שכינתא - באבהתא נטלא. וכד אלין נטלין - כלהו דרגין אחרנין נטלין בהו. וכדין אתעטרת כנסת ישראל כדקא יאות. תא חזי זבולן דקאמרן ירית {{צ|ים כנרת}} - ים כנרת סתם. והכי אתחזי. אי הכי יהודה מה חולקא אית ביה? אלא יהודה נטל מלכותא כלא ואתאחיד ביה בכל סטרין. רבי אלעזר אמר: האי פרשתא - הא אתמר עובדא דמנרתא ותקונהא וכל מה דבה! אמאי הכא זמנא אחרא? {{ש}} אלא כיון דנשיאים קריבו קורבנא דמדבחא וכל תקונא דאתחזי ליה - אתא קרא ואשתעי עובדא דמנרתא דהיא תקונא על ידא דאהרן. דהא לעילא מנרתא וכל בוצינין דילה - על ידא דאהרן נהרין כלא. תא חזי מדבחא תריסר נשיאין הוו לחנכא ליה ולאתקנא ליה, והא אוקמוה, תריסר אינון שבטין לארבע סטרין ארבע דגלים. וכלהו כגוונא דלעילא! <קטע סוף=דף קנא א/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קנא|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קנא ב/>מנרתא אתמני בשבעה בוצינין לאדלקא על ידא דכהנא - וכלא כגוונא דלעילא. ומנרתא על את קיימא, ובניסא אתעבידת, והא אוקמוה בעובדא דמנרתא. ומדבח פנימאה ומנרתא קיימי כחדא לחדוותא דכלא דכתיב {{צ|שמן וקטרת ישמח לב}} {{ממ|משלי|כז|ט}}. ואוקימנא דתרי מדבחן הוו; חד פנימאה דכלא והאי קיימא לחדוותא, וחד לבר לקרבאה קרבנין. ומהאי פנימאה נפיק להאי דלבר. ומאן דחמי ויסתכל - ינדע חכמתא עלאה. רזא דמלה '''אֲדֹנָי יֱהֹוִה'''. ועל דא לא אתקרב קטרתא אלא בשעתא דשמן אשתכח. אשכחנא בספרא דשלמה מלכא - קטרת הוא לחדוה ולסלקא מותנא. מאי טעמא? בגין דדינא מהאי דלבר אשתכח. וחדוותא וחדו וקשורא דנהירו מההוא פנימאה דכל חידו ביה קיימא. וכד האי אתער - כל דינא אסתלק מהאי, ולא יכיל למעבד דינא. ובגין כך קטרת קיימא לבטלא מותנא. ועל דא קטרת קשירו הוא דכלא ודא אתקריב בההוא פנימאה. זכאין אינון ישראל בעלמא דין ובעלמא דאתי עלייהו כתיב {{צ|ויאמר לי עבדי אתה ישראל וגו'}} {{ממ|ישעיה|מט|ג}}! '''{{צ|קח את הלוים מתוך בני ישראל וטהרת אתם}} {{ממ|במדבר|ח|ו}}''' הא אוקמוה דבעי לדכאה לון ולאמשכא לון לאתקשרא באתרייהו. בגין דאינון דרועא שמאלא וסטרא דדינא, וכל מאן דאתי מסטרא דדינא בעי דלא ירבי שערא בגין דאסגי דינא בעלמא. ועל דא אתתא כהאי גוונא - דלא יתחזי שערא לבר, ובעייא לאתחפייא רישה ולכסי שערהא. ואוקימנא והא אתמר. וכדין אתברכן כל אינון דאתיין מסטרא דדינא. {{ש}} ועל דא בליואי כתיב '''{{צ|וכה תעשה להם לטהרם וגו' והעבירו תער וגו'}} {{ממ|במדבר|ח|ז}}'''. ואתמר, ליואי לא סלקין לאתרייהו עד דירים לון כהנא, בגין דימינא מדבר תדיר לשמאלא. ר' שמעון אמר: ביומא דסלקין ליואי בדוכתייהו - בתרין פרים. מאי טעמא פרים? אלא אינהו כפרים לקבלא בשמאלא להאי פרה דאקרי {{צ|פרה אדומה}}. {{ש}} כהנא - כל חילא וכל תקונא ביה תלייא! בגין דכל חילא דגופא - בדרועא ימינא קיימא. ועל דא כהנא דרועא ימינא דישראל כלהו הוי, וביה קיימא לאתקנא כלא ולאתקנא עלמא. ועם כל דא לא אשתכח בלחודוי אלא בגופא ושמאלא. וגופא עקרא הוא דכלא. {{קטן|'''[כאן שייך מאמר {{צ|והניף}} שבסוף הספר סימן ט']'''{{הערה|העתקתי את הטקסט של סימן ט' לכאן במהדורה זו - ויקיעורך}}}} {{גדול|'''['''}} '''{{צ|והניף אהרן את הלוים תנופה לפני יהוה}} {{ממ|במדבר|ח|יא}}''' רבי יהודה שאיל לרבי אבא: "''למה היה הכהן מניף את הלוים?''"{{ש}} אמר לו: "''משל למה הדבר דומה - לתינוק כשהוא בוכה וכועס. מה עושין כדי לפייסו?''"{{ש}} אמר לו רבי יהודה: "''מניפין אותו ומנענעים אות כדי לשתקו.''" אמר לו רבי אבא: יהודה יהודה! מלה זאת באה לידך ולא חקרת בה! והלא ישמעו אזניך מה שפיך מדבר! כך היא מדת הגבורה - כועסת ורוגזת דכתיב {{צ|שמעון ולוי אחים כלי חמס מכרותיהם}} {{ממ|בראשית|מט|ה}}, וכתיב {{צ|ארור אפם כי עז ועברתם כי קשתה}} {{ממ|בראשית|מט|ז}} לפי שהם מתגברים ומתקשים באפם ועברתם לצאת לעשות דין לכלות ולהכרית בני העולם. אזי הכהן שהוא החסד העליון מניף אותו הצד של הלוים שהיא מדת הגבורה כדי לשכך ולשקט רוגזה וכעסה כדי שישתברו השערות מכל שוליהון ולא יתגברו ולא יתחזקו. כעין דוגמא זו הכהן שמניף את הלוים תנופה כדי שישקוט הצד של הגבורה שלהן כדי שלא יתעורר הדין בעולם.{{הערה|סגנון המילים של הקטע לא נראים כטקסט של הזוהר במלואם לענ"ד. נראים כסוג של פירוש ובלשון עברית. ואני העתקתי כמו שמופיע בנספח של דפוס ווילנא. וצע"ע - ויקיעורך}} בא רבי יהודה ונשק את ידיו. וכשיתעוררו הדינין בעולם כל הדינים הנמצאים בכל יום ויום אברהם אבינו עליו השלום הוא דוחה אותה לחוץ ואינם עומדים לפניו. הדא הוא דכתיב {{צ|ואל זועם בכל יום}} {{ממ|תהלים|ז|}} {{גדול|''']'''}} '''{{צ|זאת אשר ללוים מבן חמש ועשרים שנה ומעלה יבוא לצבא צבא בעבדת אהל מועד}} {{ממ|במדבר|ח|כד}}''' {{ש}} תא חזי ליואה בר חמש ועשרין שנין יפלח. בר חמשין שנין - סליק לדוכתיה ואתעטר. וחמש ועשרין יפלח. דהא בר נש כד סליק להאי דרגא דחמשין שנין ולהלאה - נחית מן תוקפא דאשא דביה. וכיון דאשא וחמימותא אתקרר - הא פגים לההוא אתר דאתקשר ביה. {{ש}} ועוד - דקלא דזמרא לא אתקשר בהדיה כל כך. וקלא בעי דלא יתפגם אלא בעי לאתקפא! דהא באתר דדינא תקיף קיימא ולא בחלשא. ובגין כך לא בעי לאחזאה חולשתא כלל בכל סטרין. זכאה הוא בר נש דאשתדל באורייתא וינדע אורחוי דקב"ה ולא סטי לימינא ולשמאלא דכתיב {{צ|כי ישרים דרכי יהוה}} {{ממ|הושע|יד|י}}: '''{{צ|וידבר יהוה אל משה במדבר סיני בשנה השנית לצאתם מארץ מצרים בחדש הראשון לאמר}} {{ממ|במדבר|ט|א}}'''. {{ש}} אמר ר' אבא: מאי טעמא אזהר להון הכא על פסחא, והא אתמר להו במצרים!? {{ש}} אלא {{צ|בשנה השנית}} הוה - דישראל חשיבו דהא פסח לאו איהו אלא במצרים, וכיון דעבדו ליה זמנא חדא במצרים חשיבו דלא אצטריך יתיר. אתא קב"ה ואזהר לון עליה דלא יחשבון דהא קא עבר זמניה במצרים ולא יצטריך. <קטע סוף=דף קנא ב/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קנב|א}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קנב א/>בגין כך '''{{צ|במדבר סיני בשנה השנית}}''' - לאתקנא להו לדרי דרין. ואע"ג דהא אזהר להו במצרים - השתא פקיד לון זמנא אחרא בההוא אתר דכל פקודין דאורייתא ביה אתיהיבו. ועל דא {{צ|בשנה השנית}}. מאי '''{{צ|בשנה השנית בחדש הראשון}}'''? אלא רזא עלאה היא! חד שנה וחד חדש. מה בין האי להאי? חדש - דא סיהרא. שנה - דא שמשא דנהיר לסיהרא. וכדין הוה בזמנא דכל פקודין דאורייתא אתמסרו ביה. רבי שמעון אמר: ווי לההוא בר נש דאמר דהא אורייתא אתא לאחזאה ספורין בעלמא ומלין דהדיוטי! דאי הכי אפילו בזמנא דא אנן יכלין למעבד אורייתא במלין דהדיוטי ובשבחא יתיר מכלהו! אי לאחזאה מלה דעלמא - אפילו אינון קפסירי דעלמא אית בינייהו מלין עלאין יתיר - אי הכי נזיל אבתרייהו ונעביד מנייהו אורייתא כהאי גוונא! אלא כל מלין דאורייתא מלין עלאין אינון ורזין עלאין! תא חזי עלמא עלאה ועלמא תתאה בחד מתקלא אתקלו. ישראל לתתא, מלאכי עלאי לעילא. מלאכי עלאי כתיב בהו {{צ|עושה מלאכיו רוחות}} {{ממ|תהלים|קד|ד}} - בשעתא דנחתין לתתא מתלבשי בלבושא דהאי עלמא! ואי לאו מתלבשי בלבושא כגוונא דהאי עלמא - לא יכלין למיקם בהאי עלמא ולא סביל לון עלמא. ואי במלאכי כך - אורייתא דברא להו וברא עלמין כלהו וקיימין בגינה - על אחת כמה וכמה! כיון דנחתת להאי עלמא - אי לאו דמתלבשא בהני לבושין דהאי עלמא - לא יכיל עלמא למסבל! ועל דא האי ספור דאורייתא - לבושא דאורייתא איהו! מאן דחשיב דההוא לבושא איהו אורייתא ממש ולא מלה אחרא - תיפח רוחיה ולא יהא ליה חולקא בעלמא דאתי! בגין כך אמר דוד {{צ|גל עיני ואביטה נפלאות מתורתך}} {{ממ|תהלים|קיט|יח}} - מה דתחות לבושה דאורייתא. תא חזי אית לבושא דאתחזי לכלא, ואינון טפשין כד חמאן לבר נש בלבושא דאתחזי לון שפירא - לא מסתכלין יתיר. חשיבו דההוא לבושא - גופא! חשיבותא דגופא - נשמתא! {{ש}} כהאי גוונא אורייתא - אית לה גופא ואינון פקודי אורייתא דאקרון 'גופי תורה'. האי גופא מתלבשא בלבושין דאינון ספורין דהאי עלמא. טפשין דעלמא לא מסתכלי אלא בההוא לבושא דאיהו ספור דאורייתא ולא ידעי יתיר, ולא מסתכלי במה דאיהו תחות ההוא לבושא. אינון דידעין יתיר - לא מסתכלן בלבושא אלא בגופא דאיהו תחות ההוא לבושא. חכימין עבדי דמלכא עלאה, אינון דקיימו בטורא דסיני - לא מסתכלי אלא בנשמתא דאיהי עקרא דכלא, אורייתא ממש. ולזמנא דאתי זמינין לאסתכלא בנשמתא דנשמתא דאורייתא! תא חזי הכי נמי לעילא! אית לבושא, וגופא, ונשמתא, ונשמתא לנשמתא! * שמיא וחיליהון - אלין אינון לבושא. * וכנסת ישראל - דא גופא דמקבלא לנשמתא דאיהי תפארת ישראל, ועל דא איהו גופא לנשמתא. * נשמתא דאמרן - דא תפארת ישראל דאיהי אורייתא ממש. * ונשמתא לנשמתא - דא איהו עתיקא קדישא. {{ש}} וכלא אחיד דא בדא! ווי לאינון חייביא דאמרי דאורייתא לאו איהי אלא ספורא בעלמא, ואינון מסתכלי בלבושא דא ולא יתיר! {{ש}} זכאין אינון צדיקייא דמסתכלי באורייתא כדקא יאות! חמרא לא יתיב אלא בקנקן - כך אורייתא לא יתיב אלא בלבושא דא. ועל דא לא בעי לאסתכלא אלא במה דאית תחות לבושא. ועל דא כל אינון מלין וכל אינון ספורין - לבושין אינון! '''{{צ|וְיַעשו את בני ישראל את הפָּסח במועדו}} {{ממ|במדבר|ט|ב}}'''. מאי {{צ|ויעשו}}? אמר רבי יוסי הא אתמר כל מאן דאחזי עובדא לתתא כדקא יאות - כאילו עביד ליה לעילא! דהא בגיניה אתער ההוא מלה כביכול כאילו הוא עביד ליה. והא אתמר. <קטע סוף=דף קנב א/> {{ממ זהר משולב|ג|קנב|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קנב ב/>'''{{צ|איש איש כי יהיה טמא וגו'}} {{ממ|במדבר|ט|י}}''' - {{צ|איש איש}} תרי זמני אמאי? אלא איש דהוא איש ויתחזי לקבלא נשמתא עלאה, והוא פגים גרמיה דלא שרייא עלוי נשמתא עלאה. מאי טעמא? בגין דאיהו גרים והוא מסאב ליה לגרמיה. ועל דא {{צ|איש איש}} - איש דיתחזי למהוי 'איש', והוא מסאב גרמיה דלא ישרי עלוי קדושה דלעילא. {{צ|או בדרך רְחֹקָהׄ}} - דא איהו חד מעשרה דאינון נקודים באורייתא. וכולהו אתיין לאחזאה מלה! {{ש}} מאי {{צ|בדרך רחוקה}}? בגין דבר נש דאיהו מסאיב גרמיה - מסאבין ליה לעילא. כיון דמסאבין ליה לעילא - הא איהו {{צ|בדרך רחוקה}} מההוא אתר וארחא דזרעא דישראל אחידן ביה. הא בדרך רחוקה אחיד! דאתרחק מלמקרב לכון ולאתקשרא בכון כמה דאתון מתקשרין. אמר רבי יצחק: והא כתיב {{צ|כי יהיה טמא לנפש '''או''' בדרך רחוקה}} - דאתחזי תרין מלין, משמע דכתיב {{צ|או}}!? {{ש}} אמר ר' יוסי: כאן עד לא מסאבין ליה, כאן בתר דמסאבין ליה. ומשמע אפילו האי או האי - לא ישרי עלוי קדושה דלעילא ולא יעבדון פסחא בזמנא דישראל עבדין ליה. ואי תימא הא בירחא תניינא עביד אי לא מתקן גרמיה! -- לא! אלא כיון דמתדכי ומתקן גרמיה - הא ירחא תניינא למעבד פסחא. מכאן כל בר נש דמדכי גרמיה - מדכאן ליה. דאי תימא דבדרגא עלאה יתיר קאים בירחא תניינא -- לאו הכי! דהא ישראל זרעא קדישא דעבדו פסחא בזמניה נטלו ליה לסיהרא ולשמשא כחד, ומאן דנטיל יסודא בקדמיתא נטיל בניינא. מאי יסודא? לא תימא יסודא עלאה דצדיקא דעלמא. אלא יסודא דאבן טבא! כמה דאת אמר {{צ|אבן מאסו הבונים היתה לראש פנה}} {{ממ|תהלים|קיח|כב}}. והאי הוא אבן דשארי עליה מאן דשארי. אמר רבי יהודה: ודאי כלא נטיל אפילו בירחא תניינא, אבל לאו איהו כמאן דנטיל ליה בזמניה. {{ש}} מאי טעמא? {{ש}} דא דנטיל פסחא בזמניה נטיל מתתא לעילא ולא נחית, בגין דמעלין בקדש ולא מורידין.<קטע סוף=דף קנב ב/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קנג|א}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קנג א/>ודא דנטיל בתר זמניה נחית מעילא לתתא. בגין כך שוין בכלא, ולא שוין. דדא סליק ולא נחית, ודא נחית ולא סליק. בגין כך מאן דמקרב פסחא בזמניה - שבחא יתיר אית ליה. זכאין אינון ישראל דזכאן בכלא, דזכאן באורייתא! וכל מאן דזכי באורייתא - זכי ליה בשמא קדישא! זכאין אינון ישראל בעלמא דין ובעלמא דאתי! <קטע סוף=דף קנג א/> {{ממ זהר משולב|ג|קנג|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קנג ב/>'''{{צ|וביום הקים את המשכן}} {{ממ|במדבר|ט|טו}}'''. {{ש}} ר' חייא פתח {{צ|פִּזַּר נתן לאביונים צדקתו עומדת לעד קרנו תרום בכבוד}} {{ממ|תהלים|קיב|ט}}. {{ש}} {{צ|פזר נתן לאביונים}} - מאי {{צ|פִּזַּר}}? כמה דאת אמר {{צ|יש מפזר ונוסף עוד}}{{ש}} {{ממ|משלי|יא|כד}}. יכול פזור בעלמא? {{ש}} קמ"ל {{צ|פזר נתן לאביונים}} - כיון דיהיב למסכני האי פזורא יאות. מאי {{צ|ונוסף עוד}}? {{ש}} בכלא! {{צ|ונוסף עוד}} - בעותרא! {{צ|ונוסף עוד}} - בחיי! האי קרא הכי מבעי ליה: "יש מפזר '''ויוסף עוד'''"! מאי {{צ|ונוסף}}? {{ש}} אלא ההוא אתר דשרי ביה מיתה - הוא גרים ליה דיתוסף מחיים דלעילא לאוספא ליה. אמר רבי יהודה אמר רבי חייא: קרא אסהיד דכל מאן דיהיב למסכני - אתער אילנא דחיי לאוספא לההיא אילנא דמותא, וכדין אשתכח חיים וחדו לעילא. ובר נש דגרים דא בשעתא דאצטריך ליה - ההוא אילנא דחיי קאים עליה וההוא אילנא דמותא אגין עלוי. ובגין כך {{צ|ונוסף עוד}}. <קטע סוף=דף קנג ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קנד|א}} {{ש}} <קטע התחלה=דף קנד א/>{{צ|צדקתו עומדת לעד}} - מאי {{צ|עומדת לעד}}? עומדת עליה דבר נש לזמנא ליה קיומא וחיים. כמה דאיהו יהיב ליה חיים ואתער לגבי חיין - הכי נמי יהבין ליה. ואינון תרי אילנין קיימין עליה לשיזבא ליה ולאוספא ליה חיין. {{צ|קרנו תרום בכבוד}} {{ממ|תהלים|קיב|י}} - תא חזי עלמא דאמרן ההוא קרן - {{צ|תרום}}. ובמה? {{צ|בכבוד}} דלעילא. {{ש}} דהאי בר נש גרים לחברא לון כחדא ולארקא ברכאן לעילא ותתא. רבי אבא אמר בכל זמנא דמשכנא אתקם בעובדיהון דבני נשא - כדין ההוא יומא יומא דחדווה דכלא, ומשח רבות קדישא אתרק בהנהו בוצינין, ונהרין כלהו. מאן דגרים דא - גרים ליה דישתזיב בהאי עלמא ויהא ליה חיים בעלמא דאתי. הדא הוא דכתיב {{צ|וצדקה תציל ממות}} {{ממ|משלי|י|ב}}, וכתיב {{צ|וארח צדיקים כאור נגה הולך ואור עד נכון היום}} {{ממ|משלי|ד|יח}}. '''{{צ|עשה לך שתי חצוצרות כסף וגו'}} {{ממ|במדבר|י|ב}}'''. {{ש}} רבי שמעון פתח {{צ|ובלכת החיות ילכו האופנים אצלם ובהנשא החיות מעל הארץ ינשאו האופנים}} {{ממ|יחזקאל|א|יט}}. {{צ|ובלכת החיות}} - בקוזפירא דלעילא הוו אזלי. דאי תימא דהאי לעילא לעילא -- לאו! לתתא! אלא כגוונא 'האי מקמי אנפין והאי לבתר אנפין'. זיקא מארבע זיקין בארבע מדורין ובארבע סטרין, בזיוון דאתברון, בקולמיטין דאנפין נהירין. בגין כך כעין {{צ|כמראה החיות}} - דאינון ארבע זויין דגלין פרישן. '''אריה נשר שור'''. '''אדם''' - דכליל כלהו ד' מלאכין, דשלטין וכלילן כלא. '''דגלא קדמאה''' - משריא מזיינא '''אריה'''. '''מיכאל'''. רשים בפרישו דגלא פרישא לימינא.{{ש}} מזרח - שירותא דשמשא אזיל במטלנוי בנהירו. תרין ממנן תחות ידיה - '''יופיאל צדקיאל'''. {{ש}} חד לאורתא{{הערה|(נ"א לאורייתא)}} וחד למיהך בשוקא דאזיל. {{ש}} כד אלין נטלין - נטלין כמה משריין מזיינין מסטרא דימינא. וכלא חד לסטרא שמאלא! שמשא אזיל ונהיר ומעטר להו. אלף ורבוון ממנן תחותוי וכלהו בדחילו באימתא בזיע ברתת. אריה אושיט ידיה ימינא - כניש לכל חילוי לגביה. תלת מאה ושבעין אלף אריוותא סוחרניה דההוא ארי"ה, ואיהו בינייהו באמצעיתא. כד געי האי אריה - מזדעזען רקיעין וכל חילין ומשריין מזדעזעין מדחילו דיליה! מההוא קלא נהר די נור מתלהטא ונחית באלף וחמש מאה דרגין דגיהנם לתתא. כדין כלהו חייבין דגיהנם מזדעזען ומלהטן אשא. ועל דא כתיב {{צ|אריה שאג מי לא יירא}} {{ממ|עמוס|ג|ח}}. געי תניינות - תלת מאה ושבעין אלף אריוותא כלהו געאן. {{ש}} אושיט ידיה שמאלא - כל מאריהון דדינא לתתא דחלין ואתכפיין תחות ההוא ידא. וההוא ידא פשיט עלייהו וכלהו תחותיה, כמה דאת אמר {{צ|ידך בעורף אויביך}} {{ממ|בראשית|מט|ח}}. ארבע גדפין לכל חד וחד. מאשא חוורא כלהו מלהטין. כל אפין דחזור ושושן בחוורתא דההוא אשא שקיען. ארבע אנפין לכל חד וחד לארבע סטרין - כלהו נהירין בחוורא דשמשא. * חד לסטר מזרח - נהיר בחדו, * וחד לסטר מערב - דא כניש נהוריה, * וחד לסטר צפון - חשוך בלא נהירו, כצלא דשמשא לגבי שמשא; צלא חשוך, שמשא נהיר. בגין דשמשא וצלא - ימינא ושמאלא, ואזלא כחדא. חושבן דאזלין עמיה - כל אינון דנטלין זיינא. וכלהו מימינא ומשמאלא בתלת רישין. * רישא חדא דיליה - {{קיצור|שבעין וארבע אלף ושית מאה|74,600}} {{ממ|במדבר|א|כז}} - אלין אינון רישא חד נפקי חילא בימינא דאיהו ארים עלייהו. בר כל אינון ממנן דלתתא תחות אלין. שלטונין אלין על אלין, דרגין תתאין עם עלאין, דלית לון חושבנא. * רישא תניינא - דאזיל ברישא קדמאה. חושבן דיליה {{קיצור|חמשין וארבע אלף וארבע מאה|54,400}} {{ממ|במדבר|א|כט}}, בר כל אלין ממנן דתחותיה לארבע סטרין דלית לון חושבנא.<קטע סוף=דף קנד א/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קנד|ב}}{{ש}} *<קטע התחלה=דף קנד ב/>רישא תליתאה דאזיל בתרייהו - {{קיצור|חמשין ושבעה אלף וארבע מאה|57,400}} {{ממ|במדבר|א|לא}}. כגוונא דנטיל ימינא - הכי נמי נטיל שמאלא! הכי נמי מקמייהו, הכי נמי מבתרייהו! כיון דנטיל האי קדמאה - {{צ|והורד המשכן}} {{ממ|במדבר|י|יז}} - וכלהו ליואי אמרי שירתא. מארי דתושבחן כלהו מסטריה. כדין {{צ|כי רוח החיה באופנים}} {{ממ|יחזקאל|א|כ}} כתיב. '''דגלא תניינא''' - משרייא מזיינא '''נשר אוריאל דרום'''. {{ש}} תרי ממנן עמיה - '''שמשיאל חסדיאל'''. האי נשר סליק וכל מאריהון דגדפין מקמיה. כמה משריין סלקין בכל סטרין; כל חד וחד בתוקפא דשמשא. רוחא דרוחא פנימאה נפיק, וההוא רוחא מטי להאי נשר וסליק אברוי ומכסייא לגופא, כמה דאת אמר {{צ|המבינתך יאבד נץ יפרוש כנפיו לתימן}} {{ממ|איוב|לט|כו}}. כגוונא, כדוגמא, כעין. {{צ|כנשר יעיר קנו}} {{ממ|דברים|לב|יא}}.{{ש}} האי נשר - נץ בהדיה. יונה בהדיה נץ. וכל מארי דגדפין כלהו מצפצפן וחדאן. חד מסטרא קמיה סליק מתתא לעילא. כמה ציפרין נחתין ועאלין, מצפצפן וחדאן, אזלין ושאטין. כד נטיל - אושיט גדפא ימינא, כניש לכל חילוי - תלת מאה וחמשין אלף מארי דגדפין בתרי גופי - '''נשר ואריה''' כחדא. {{ש}} ארים קלא - כלהו אחרנין סלקין ונחתין מצפצפן מסטרייהו מכמה דרגין. תלת רישין אינון כחדא במשריין אלין, וכלהו בחד חושבן, וחושבן דאלין רישין. * רישא חדא - {{קיצור|ארבעין ושית אלף וחמש מאה|46,500}} {{ממ|במדבר|א|כא}}. * רישא תנינא - {{קיצור|חמשין ותשע אלף ותלת מאה|59,300}} {{ממ|במדבר|א|כג}}. * רישא תליתאה - {{קיצור|ארבעין וחמש אלפין ושית מאה וחמשין|45,650}} {{ממ|במדבר|א|כה}}. {{ש}} מאלין תרי סטרין נפקי תרין כרוזי דאזלי מקמי כלהו משריין. כד אלין תרי מכריזי - כל חילין וכל משריין חיוון זעירין עם רברבן כלהו מתכנשי. מאן חמי נטילא דכלהו רקיעין! כולהו נטלין במטולא במשריין לקמיה דההוא משכנא! בשעתא דחד מנייהו, ההוא דאתי מסטרא דאריה, פשיט קלא בגין דלא יזדעזעון כל אינון קלין - כדין מתכנשין כל אינון משריין. בשעתא דאחרא קרי - מתבר קלא ולא פשיט. כל אינון משריין דהאי נשר כלהו מתכנשו לנטלא במטלנייהו. {{ש}} לקביל אינון - '''{{צ|שתי חצוצרות כסף}}'''. {{ש}} כגוונא דא כלא לתתא. תא חזי כד אלין נטלין מה כתיב? {{צ|ובלכת החיות ילכו האופנים אצלם}} {{ממ|יחזקאל|א|יט}} - אינון דמתכנשו לגביהו כגוונא דרישא אסתכל - הכי נמי כלהו. ===קטע זמני=== '''דגלא תליתאה''' - '''שור, גבריאל, צפון'''. {{ש}} תרין ממנן עמיה - '''קפציאל חזקיאל'''. האי שור מסטרא דשמאלא. קרנוי סלקין בין תרין עינוי. רגיז באסתכלותא. עיינין מלהטן כאשא דנור דליק. נגח ורפסא ברגלוי ולא חייס. כד געי האי שור - נפקין מנוקבא דתהומא רבא כמה חבילי טריקין. כלהו געאן ושטאן קמיה. וחימתא ואחמתא דכל חובין תלייא קמיה - דהא כל חובי עלמא כלהו בספרא סליקין וכתיבין. שבעה נהרי דאשא נגדין קמיה. כד צחי - אזיל לגבי ההוא נהר דינור ושאיב ליה בגמיעא חדא, וההוא נהר אתמלי כדבקדמיתא ולא כדיב. כל אינון חיילין שאבין 'אשא אכלא אשא'. ואלמלא דמסטרא דאריה נפיק חד נהרא דמייא דמכבין גחלתייהו - לא יכל עלמא למסבל! חשוכא דשמשא תמן אשתכח. לא אשתכח נהירו. כמה גרדיני נמוסין אזלין ושטאן בחשוכא, וההוא נהר דדליק בסטרא דא - נורא אוכמא חשוך. ואי תימא דלא אית אשא חוורא, אשא אוכמא, אשא סומקא, אשא דתרי גווני -- לא תימא! דהא ודאי הכי הוא! ועם כל דא לעילא לעילא הכי אשתכח, ומתמן נגיד לאלין תתאי. תנינן: אורייתא במה אשתכחת? אשא חוורא, ואשא אוכמא על גבי אשא חוורא. בתרי אשי אשתכחת אורייתא! {{ש}} תא חזי אשא חדא הוא והאי אתפלג לארבעה. <קטע סוף=דף קנד ב/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קנה|א}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קנה א/>מיא - חדא איהו - והאי אתפליג לארבע! {{ש}} רוחא - חדא איהו - והאי אתפליג לארבע! תלת רישין אשתכחו במשריין אלין. חושבן דלהון: * רישא חדא - {{קיצור|שתין ותרי אלף ושבע מאה|62,700}}. * רישא תניינא - {{קיצור|ארבעין וחד אלף וחמש מאה|41,500}}. * רישא תליתאה - {{קיצור|תלת וחמשין אלף וארבע מאה|53,400}}. {{ש}} בר כל אינון דרגין אחרנין דאתפרשן בסטרייהו ולית לון חושבנא. כלהו דרגין על דרגין - בר כמה גרדיני נמוסין דאינון לתתא חציפין ככלכא נשכין כחמרא. {{ש}} ווי מאן דאשתכח גבייהו! ודינא דלהון בסטרא רביעאה. '''דגלא רביעאה''' - '''אדם, רפאל, מערב'''. {{ש}} בהדיה אסוותא. {{ש}} בסטרא דאדם אתכליל דינא עלאה - עליה אתסי. {{ש}} האי אחיד בקרנוי דשור כד מבעי לאעלא לון לתהומא רבא, וכפית לון דלא יוקיד עלמא. בתר דא שריא {{צ|קול דממה דקה}} {{ממ|מ"א|יט|יב}}. הכא מלה בחשאי - לא משתמע מלה דהברה כלל. בסטרא דא שריא מאן דשריא, סליק מאן דסליק, שמשא אתכניש לאנהרא להאי אתר. בגין כך {{צ|ותקעתם תרועה}} בסטר דרום {{ממ|במדבר|י|ו}}. אבל הכא - לאו האי ולאו האי. אמאי תרועה? לאכפייא סטר צפון. ובגין כך סטר צפון לאחורא. תא חזי שתי חצוצרות - בגין דאינון מסטרי תרי דקאמרי ממזרח ומדרום - אינהו זמינין לתברא דינין ולאכפייא לון. ועל דא אינון מכסף. ובגין כך {{ממ|במדבר|י|י}} {{צ|וביום שמחתכם ובמועדיכם וגו' ותקעתם בחצוצרות}} סתם, בין לעילא בין לתתא. זכאין אינון ישראל! דקב"ה בעי ביקריהון, ויהיב לון חולקא עלאה על כל שאר עמין, וקב"ה אשתכח בהו בתושבחתייהו. הדא הוא דכתיב {{צ|ויאמר לי עבדי אתה ישראל וגו'}} {{ממ|ישעיהו|מט|ג}}. '''{{צ|ויהי בנסוע הארון ויאמר משה וגו'}} {{ממ|במדבר|י|לה}}'''. {{ש}} רבי אלעזר אמר הכא אית לאסתכלא - '''נ'''' דאיהו מנוזר לאחורא אמאי? אמאי בתרי דוכתא הכא? {{ש}} ואי תימא '''נ' כפופה''' -- הא ידיעה! '''נ' כפופה''' - נוקבא, '''ן' פשוטה''' - כללא דדכר ונוקבא. והא אוקימנא באתר דא {{צ|ויהי בנסוע הארון}}. {{ש}} אמאי אתהדר לבתר כגוונא דא [ציור של נ']? תא חזי '''נ'''' ב{{צ|אשרי יושבי ביתך}} לא אתמר בגין דהיא בגלותא. והא אוקמוה חברייא דכתיב {{צ|נפלה לא תוסיף קום בתולת ישראל וגו'}} {{ממ|עמוס|ה|ב}}. אלא מה כתיב לעילא? {{צ|וארון ברית יהוה נוסע לפניהם דרך שלשת ימים לתור להם מנוחה}} {{ממ|במדבר|י|לג}} - כיון דהוה נטיל ארונא - '''נ'''' נטיל עמיה. והא שכינתא על גבי ארונא יתיב. תא חזי חביבותא דקב"ה לגבייהו דישראל! דהא אע"ג דאינון סטאן מארח מישר - קב"ה לא בעי לשבקא לון, ובכל זמנא אהדר אנפוי לקבלייהו. דאי לאו הכי לא יקומון בעלמא. תא חזי ארונא הוה נטל קמייהו ארח תלתא יומין - '''נ'''' לא הוה מתפרש מניה! ונטיל עמיה. ומגו רחימו דלהון דישראל - אהדר אנפוי ואסתחר מלגבי ארונא כהאי איילא דעזלתא כד איהו אזיל - אהדר אפוי לאתר דנפיק. ועל דא {{צ|בנסוע הארון}} - '''נ'''' אסחר אנפין לקבלייהו דישראל, וכתפי גופא לגבי ארונא. ועל דא כד ארונא הוה נטיל משה אמר {{צ|קומה יהוה}} - לא תשבוק לון! אהדר אנפך לגבן! כדין '''נ'''' אתהדר לגבייהו כגוונא דא [ציור], כמאן דמהדר אנפיה למאן דרחים. {{ש}} וכד הוה שארי ארונה למשרי - כדין אהדר '''נ'''' [ציור] אנפוי מישראל ואתהדר לגבי ארונא. ובכלא אתהדר. אמר ר' שמעון: אלעזר בודאי הכי הוא! אבל הכא לא אהדר אנפוי מישראל! דאי הכי בעי '''נ'''' לאתהפכא מגוונא אחרא לעילא. האי '''נ'''' מנוזר לאחורא והאי בארח מישר לגבי ארונא. אלא ודאי לא אהדר אנפוי מנייהו! ומה עביד? בשעתא דשארי ארונא למשרי אמר משה {{צ|שובה יהוה}} {{ממ|במדבר|י|לו}} - כדין שארי ארונא ושכינתא קאים בסטרא אחרא ואנפין לקבלייהו דישראל ולקבליה דארונא, ובגין כך כדין כליל לכוונא לארונא ולישראל. <קטע סוף="דף" קנה="" א="" />{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קנה|ב}}{{ש}} <קטע התחלה="דף" קנה="" ב="" /> אלא דישראל גרמו לבתר דכתיב {{צ|ויהי העם כמתאוננים}} {{ממ|במדבר|יא|א}}. אמר רבי אלעזר: אנא דאמרן מספרא דרב ייבא סבא דאמר דבין בהאי גיסא ובין בהאי גיסא אתהדר! {{ש}} אמר ליה: שפיר קאמר! אבל דא דאמינא הכי תשכח בספרא דרב המנונא סבא והכי הוא ודאי! '''{{צ|והמן כזרע גד הוא}} {{ממ|במדבר|יא|ז}}'''. {{ש}} אמר רבי יוסי לקיימא זרעא וחילין בארעא, כמה דאת אמר {{צ|גד גדוד יגודנו}} {{ממ|בראשית|מט|יט}}. מה זרעא דגד - נטלי חולקיהון בארעא אחרא, כך מן שריא עלייהו דישראל לבר מארעא קדישא! {{ש}} דבר אחר: {{צ|כזרע גד הוא}} - כזרעא דגד חוורא, ואקפי כד נחית לאוירא ואתבלע בגופא. והא אוקמוה חברייא. {{ש}} '''{{צ|ועינו כעין הבדולח}}''' - כההוא בדולחא דאיהו חוור כגוונא דימינא דלעילא. אמר רבי יצחק: מאי שנא דמשה במלה דא חליש לעילא כנוקבא דכתיב {{צ|אם ככה את עושה לי}} {{ממ|במדבר|יא|טו}}? {{צ|את}}? "אתה" מבעי ליה? {{ש}} אלא לאתר דמותא שארי ביה קאמר! וההוא אתר דנוקבא איהו. בגין כך אמר {{צ|הרגני נא הרוג}}. ודא אילנא דמותא. והא אוקימנא דבאילנא דחיי לא שרייא ביה מותא. ועל דא אתהדר לגבי אילנא דמותא ואמר {{צ|את}} ולא אמר 'אתה'. והכי מבעי ליה! מיד '''{{צ|ויאמר יהוה אל משה אספה לי שבעים איש וגו'}} {{ממ|במדבר|יא|טז}}'''. {{ש}} אמר ליה קב"ה: את בעי מותא בכל זמנא! הרי לך! -- {{צ|ואצלתי מן הרוח וגו'}}. תא חזי דהכא ידע משה דאיהו ימות ולא ייעול לארעא - דהא אלדד ומידד מלה דא הוו אמרי. {{ש}} על דא לא לבעי ליה לאינש בשעתא דרוגזא שארי ביה ללטייא גרמיה - דהא כמה קיימי עליה דמקבלי ההיא מלה. בזמנא אוחרנא דבעא מיתה - לא קבילו מניה, בגין דכלא לתועלתא דישראל הוה. השתא - לאו איהו אלא מגו רוגזא ודוחקא, ובגין כך קבילו מניה! ועל דא אשתארו לבתר אלדד ומידד ואמרו דא; דמשה יתכניש ויהושע ייעול לון לישראל לארעא. ובגין כך אתא יהושע לגבי משה וקני עליה דמשה. ומשה לא אשגח ביקרא דיליה. ועל דא אמר {{צ|אדני משה כלאם}} {{ממ|במדבר|יא|כח}}. מאי {{צ|כלאם}}? מנע מנהון אינון מלין כמה דאת אמר {{צ|ויכלא העם מהביא}} {{ממ|שמות|לו|ו}}, {{צ|ויכלא הגשם מן השמים}} {{ממ|בראשית|ח|ב}} - מניעותא ממש. ומשה לא בעא. פוק חמי ענוותנותיה דמשה! מה כתיב {{צ|המקנא אתה לי וגו'}} {{ממ|במדבר|יא|כט}}. {{ש}} זכאה חולקיה דמשה דאיהו סליק על כלהו נביאי דעלמא! {{ש}} אמר רבי יהודה: כל שאר נביאין לגבי משה - כסיהרא לגבי שמשא. '''רבי אבא''' הוה יתיב ליליא חד ולעי באורייתא. והוו עמיה '''ר' יוסי ור' חזקיה'''. {{ש}} אמר רבי יוסי: כמה אינון בני נשא תקיפי לבא דלא משגחי במלי דההוא עלמא כלום! {{ש}} אמר רבי אבא: 'בישא דלבא' דאחידא בכל שייפי גופא קא עביד לון! פתח ואמר: {{צ|יש רעה אשר ראיתי תחת השמש ורבה היא על האדם}} {{ממ|קהלת|ו|א}}. {{ש}} {{צ|יש רעה}} - דא איהי תוקפא בישא דלבא. דבעי לשלטאה במילי דהאי עלמא, ולא אשגח במלי דההוא עלמא מידי. אמאי איהי {{צ|רעה}}? {{ש}} קרא דבתריה אוכח דכתיב {{צ|איש אשר יתן לו האלהים עושר ונכסים וגו'}} {{ממ|קהלת|ו|ב}}.{{ש}} האי קרא קשיא! כיון דכתיב {{צ|ואיננו חסר לנפשו מכל אשר יתאוה}} - אמאי {{צ|ולא ישליטנו האלהים לאכול ממנו}}? דהא אינו חסר לנפשו כלום? אלא רזא איהו! וכל מלוי דשלמה מלכא מתלבשן אינון במלין אחרנין. כמלי דאורייתא דאינון מתלבשן בספורי עלמא. <קטע סוף=דף קנה ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קנו|א}} <קטע התחלה=דף קנו א/>תא חזי! אף על גב דבעינן לאסתכלא בלבושא - השתא האי קרא הכי קאמר! דבר נש אזיל בהאי עלמא ויהיב ליה קב"ה עותרא בגין דיזכי ביה לעלמא דאתי וישתאר לגביה קרן. מאי קרן? ההוא דאיהו קיים דאיהו אתר לאתצררא בית נשמתא. בגין כך בעי לאשארא אבתריה (נ"א עותריה) להאי קרן, והאי קרן יקבל ליה בתר דיפוק מהאי עלמא בגין דהאי קרן הוא אילנא דחיי דההוא עלמא, ולא קיימא בהאי עלמא אלא ההוא איבא דנפיק מניה. ועל דא איבא דיליה אכיל בר נש דזכי בהאי עלמא, והקרן קיימא ליה לההוא עלמא למזכי ביה בחיין עלאין דלעילא. ומאן דסאיב גרמיה ואתמשך בתר גרמיה, וליתיה חסר לנפשיה ולגרמיה כלום, וההוא אילנא אשתאר ולא שויה לקבליה בדחילו ולקבלא ליה לעילא -- כדין {{צ|ולא ישליטנו האלהים לאכל ממנו}} ולמזכי בההוא עותרא, ודאי איש אחר יאכלנו, כמה דאת אמר {{צ|יכין וצדיק ילבש}} {{ממ|איוב|כז|יז}}. בגין כך בעי בר נש למזכי במה דיהיב ליה קב"ה לההוא עלמא וכדין אכיל מיניה בהאי עלמא, וישתאר לגביה ההוא קרן לעלמא אחרא, למהוי צרורא בצרורא דחיי. אמר רבי יוסי ודאי. תו אמר רבי יוסי כתיב {{צ|אם ככה את עושה לי הרגני נא וגו'}} {{ממ|במדבר|יא|טו}} - וכי משה דאיהו ענו מכל בני עלמא בגין דשאילו מניה ישראל למיכל מסר גרמיה למיתה, אמאי? א"ר אבא האי מלה אוליפנא ורזא עלאה איהו. משה לא אבאיש קמיה ולא שאל למיתה על דשאילו ישראל. תא חזי משה אתאחד והוה סליק במה דלא אתאחד נביאה אחרא (דהא אחיד צדקה הוה). ובשעתא דאמר ליה קב"ה למשה {{צ|הנני ממטיר לכם לחם מן השמים}} {{ממ|שמות|טז|ד}} - חדי משה ואמר ודאי השתא ההוא שלימו בי אשתכח, דהא בגיני אשתכח מן לישראל. כיון דחמא משה דאהדרו לנחתא לדרגא אחרא ושאילו בשר ואמרי {{צ|ונפשנו קצה בלחם הקלוקל}} {{ממ|במדבר|כא|ה}} אמר אי הכי הוא - הא דרגא דילי פגים, דהא בגיני ייכלון ישראל מן במדברא. הא אנא פגימא ואהרן פגים ונחשון בן עמינדב פגים. אמר {{צ|ואם ככה את עושה לי הרגני נא הרוג}} דחשיבנא נוקבא במיכלא דילה. (ואנא נחית מן שמייא דאיהו דרגא עלאה לנחתא לדרגא דנוקבא ואנא עדיף מן שאר נביאי עלמא. ועל דא אמר {{צ|ואל אראה ברעתי}} (כמת) ודאי לנחתא לדרגא תתאה. כדין {{צ|ויאמר יהוה אל משה אספה לי שבעים איש}} - את שאיל אתר דמותא - לא תבעי אתר (דא) דלא תהא פגים בדרגא דילך, ועל דא כתיב {{צ|ואצלתי מן הרוח אשר עליך}} דכלהו אינון דתמן אתאחדו) בסיהרא ובעי שמשא לאנהרא לה. ועל דא {{צ|ושמתי עליהם}} בגין לאנהרא מן שמשא כנהורא דסיהרא (ס"א ובגיני האי מיכלא דא לא) אתייא על ידא דמשה בגין דלא יתפגים. זכאה חולקא דמשה דקב"ה בעי ביקריה, עליה כתיב {{צ|ישמח אביך ואמך וגו'}} {{ממ|משלי|כג|כה}}. {{צ|ישמח אביך}} דא קב"ה, {{צ|ואמך}} דא כנסת ישראל. {{צ|ותגל יולדתך}} - דא אימא דמשה דלתתא קב"ה רחים ליה יתיר מכל נביאי עלמא בלא אמצעי כלל (ס"א דהא משה אסתלק על כל נביאי עלמא בלא אמצעי כלל כמה (דכתיב {{צ|פה אל פה אדבר בו}} והא אוקימנא בכמה אתר): '''{{צ|ויצעק משה אל יהוה (לאמר) אל נא רפא נא לה}} {{ממ|במדבר|יב|יג}}'''. הא אוקמוה והוא רזא דשמא קדישא, מחד סרי אתוון, ולא בעא משה לצלאה יתיר בגין דעל דידיה למלכא לא בעי <קטע סוף=דף קנו א/>{{ממ זהר משולב|ג|קנו|ב}}<קטע התחלה=דף קנו ב/>לאטרחא יתיר. בגין כך קב"ה בעא על יקרא דמשה. ובכל אתר קב"ה בעא על יקריהון דצדיקייא יתיר על דיליה. ולזמנא דאתי עתיד קב"ה למתבע עלבונא דישראל מעמין עכו"ם ולמחדי לון בחדוותא דציון דכתיב {{צ|ובאו ורננו במרום ציון וגו'}} {{ממ|ירמיהו|לא|יא}}. וכדין {{צ|ובא לציון גואל וגו'}} {{ממ|ישעיהו|נט|כ}}. '''ברוך יהוה לעולם אמן ואמן ימלוך יהוה לעולם אמן ואמן'''<קטע סוף=דף קנו ב/> ==פרשת בהעלותך - רעיא מהימנא== {{ממ זהר משולב|ג|קמח|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמח ב/>(<small>אין רעיא מהימנא בדף זה</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קמח ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קמט|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמט א/>(<small>אין רעיא מהימנא בדף זה</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קמט א/> {{ממ זהר משולב|ג|קמט|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמט ב/>(<small>אין רעיא מהימנא בדף זה</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קמט ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קנ|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קנ א/>(<small>אין רעיא מהימנא בדף זה</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קנ א/> {{ממ זהר משולב|ג|קנ|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קנ ב/>(<small>אין רעיא מהימנא בדף זה</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קנ ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קנא|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קנא א/>(<small>אין רעיא מהימנא בדף זה</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קנא א/> {{ממ זהר משולב|ג|קנא|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קנא ב/>(<small>אין רעיא מהימנא בדף זה</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קנא ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קנב|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קנב א/>(<small>אין רעיא מהימנא בדף זה</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קנב א/> {{ממ זהר משולב|ג|קנב|ב}} <קטע התחלה=רע"מ דף קנב ב/>'''פקודא [ל'] למעבד פסח שני על אינון דלא יכילו או דאסתאבו במסאבו אחרא'''. אי רזא דפסח רזא דמהימנותא - דישראל עאלין בה שלטא בניסן וכדין איהו זמנא לחדוה - איך יכלין אלין דלא יכילו או דאסתאבו למעבד בירחא תניינא דהא אעבר זמנא!? אלא כיון דכנסת ישראל מתעטרא בעטרהא בניסן - לא אתעדיאת כתרהא ועטרהא מינה תלתין יומין. וכל אינון תלתין יומין מן יומא דנפקו ישראל מפסח - יתבא מטרוניתא בעטרהא וכל חילהא בחדוה. מאן דבעי למחמי למטרוניתא יכיל למחמי. כרוזא כריז "''כל מאן דלא יכיל למחמי מטרוניתא - ייתי ויחמי עד לא ינעלון תרעיה!''" אימתי כרוזא כריז? בארבעה עשר לירחא תניינא. דהא מתמן עד שבעה יומין תרעין פתיחן. מכאן ולהלאה - ינעלון תרעי. ועל דא פסח שני. {{קטן|'''(עד כאן)'''}} ({{צ|פקודא דא לספור ספירת העומר}} - {{ממ זהר|ג|צז|א}}) '''פקודא דא שחיטת הפסח בזמנו. ואבתריה פסח ראשון ופסח שני לאכול אותן כמשפטן. וטמאים להיות נדחים לפסח שני דאיהו פקודא תליתאה''' תנאין ואמוראין! {{ש}} אית בני נשא כחולין דטהרה מסטרא דמיכאל,{{ש}} וכחולין דהקדש כגון בשר קדש ואינון מסטרא דגבריאל. {{ש}} כהן ולוי.{{ש}} ואית בני נשא דאינון כיומין טבין ואינון קדש קדשים. שכינתא איהי פסח ראשון מימינא. פסח שני משמאלא. פסח ראשון מימינא - דתמן חכמה. פסח שני משמאלא - דתמן בינה. ובגין דבגבורה מתעברין כל אשין נוכראין דאינון כקש ותבן לגבי אש דגבורה - טמאים נדחים לפסח שני. וכל טומאת נדה ומצורע וזב וזבה ויולדת - באשא דגבורה איהו שורף. דנשמתא איהו מאנא דקודשא בריך הוא ואיהו לא שרי בה עד דאתלבנת באשא דגבורה דכתיב {{צ|הלא כה דברי כאש נאם יהו"ה}} {{ממ|ירמיהו|כג|כט}}. ובהאי אשא - אם ברזל הוא מתפוצץ ואם אבן הוא נמוח. ובימינא דתמן תורה שבכתב דאיהי מים - {{צ|וטהרה ממקור דמיה}} {{ממ|ויקרא|יב|ז}}, ואתדכי בה מצורע וטמא מת וזב וטמא בכל מיני שרץ. <קטע סוף=רע"מ דף קנב ב/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קנג|א}}{{ש}} <קטע התחלה=רע"מ דף קנג א/>הדא הוא דכתיב {{צ|וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם וגו'}} {{ממ|יחזקאל|לו|כה}}, מעמודא דאמצעיתא. מאנא - אתיחדת בבעלה דאיהי אתתא. בתר דאתקדשת בשמאלא ואתדכאת במי מקוה בימינא. ואומרים על מאני דפסחא, {{צ|כלים שנשתמשו בהן בצונן - מטבילן בצונן והן טהורים}}. אינון נשמתין דאינון מסטרא דרחמי ואינון רחמנים, מארי חנא וחסדא -- לא צריכין לאדכאה במים פושרים כבינוניים. כל שכן בחמי חמין דבהון מתדכין רשעים גמורים דמחממין גרמייהו באשא דיצר הרע, ועלייהו אתמר {{צ|כל דבר אשר יבא באש}} {{ממ|במדבר|לא|כג}} - בגין דזוהמא דילהון נפישא. אבל צדיקים גמורין בצונן, דעלייהו אתמר {{צ|כל המשים ריוח בין הדבקים מצננים ליה גיהנם}}. ואי נשמתין חמריים דאינון כמאני חרס - שבירתן זו היא טהרתן. כמה דאת אמר {{צ|נשברו - נטהרו}}. ורזא דמלה {{צ|זבחי אלהים רוח נשברה וגו'}} {{ממ|תהלים|נא|יט}}. אבל אינון דמשתדלין באורייתא דבכתב ובאורייתא דבעל פה, דאינון אש ומים, ואינון דמשתדלין ברזא דאורייתא דאיהו אור דכתיב בה {{צ|ותורה אור}} - באורייתא אינון מתדכין בה! ועוד בפרק הרואה: הרואה תמרים בחלום - תמו עונותיו. הדא הוא דכתיב {{צ|תם עונך בת ציון}} {{ממ|איכה|ד|כב}}. {{ש}} בגין ד'''תמרים''' - ביה '''תם''' - דרגא דיעקב דאתמר ביה {{צ|ויעקב איש תם}} {{ממ|בראשית|כה|כז}}. חובין - '''מרים'''. ועל דא '''תמרים''' - תמן '''תם''' ותמן '''מר'''. הכא רמיז {{צ|וימתקו המים}} {{ממ|שמות|טו|כה}}. הדא הוא דכתיב {{צ|ויורהו יהו"ה עץ וימתקו המים}}. מהכא - מאן דאשתדל באורייתא דאיהו 'עץ' - חובין דיליה דאתמר בהון {{צ|וימררו את חייהם בעבודה קשה}} {{ממ|שמות|א|יד}} - קודשא בריך הוא מחיל ליה ויתחזרון מתיקין. דיומין ייתון דיתקיים בהו כמפקנו דמצרים דאתמר ביה {{צ|וימת יוסף וכל אחיו וכל הדור ההוא}} {{ממ|שמות|א|ו}}. ובגלותא בתראה לית מיתה אלא עוני, דעני חשוב כמת. לקיים בהון {{צ|והשארתי בקרבך עם עני ודל וחסו בשם יהו"ה}} {{ממ|צפניה|ג|יב}}, לאתקיימא בהון {{צ|ואת עם עני תושיע}} {{ממ|תהלים|יח|כח}}. ואלין עתירין דישתארון בהון - יתקיים בהון {{צ|נרפים אתם נרפים}} {{ממ|שמות|ה|יז}} - נרפים הם באורייתא! נרפים הם למעבד טיבו עם מארי תורה ואנשי חיל המסובבים מעיר לעיר ולא יחוננו. ונרפים הם בכובד המס. דאי תימא כבדין אינון בכובד המס ולא עבדין טיבו - בגין דא {{צ|תכבד העבודה על האנשים ויעשו בה}} - דכובד המס עלייהו! {{ש}} {{צ|ואל ישעו בדברי שקר}} - דאינון משקרין ואמרין דכובד המס עלייהו ובגין דא לא יעבדון טיבו. אינון משקרן במילולייהו ואמרין דמהכובד דתכבד עלייהו, {{צ|תבן אין ניתן}} {{ממ|שמות|ה|ז}}, ממונא דשקרא, דביה טענין לקודשא ברוך הוא, ובגין דלא ישעון ביה, ולא חסו בשם יהו"ה - {{צ|אין נתן לעבדיך}}. ואלין דאית לון טמיר וגניז ממונא מלגו דאיהו {{צ|תוכן}} - כגון תוך האוצר ותיבה, אתקיים בהו {{צ|ותוכן לבנים תתנו}}, ודא כספים לבנים דיהון בההוא דרא. בההוא זמנא {{צ|שם שם לו חוק ומשפט}}, ואינון מארי משנה. אוף הכא {{צ|ויבאו מרתה}} {{ממ|שמות|טו|כג}} - אתהדר לון אורייתא דבעל פה מרה, בדחקין סגיאין בעניותא, דיתקיים בהו {{צ|וימררו את חייהם בעבודה קשה}} - זו קושיה. {{צ|בחומר}} - דא קל וחומר. {{צ|ובלבנים}} - דא לבון הלכה. {{צ|ובכל עבודה בשדה}} - דא ברייתא. {{צ|את כל עבודתם אשר עבדו בהם בפרך}} - דא תיקו. ורעיא מהימנא! תמן אתקיים בך {{צ|שם שם לו חק ומשפט ושם נסהו}} {{ממ|שמות|טו|כה}}! ובהאי עץ הדעת טוב ורע דאיהו איסור והיתר, ובאינון רזין דאתגליין על ידך - {{צ|וימתקו המים}} - כמלח דממתקת בשרא. הכי יתמתקון ברזייא דאתגליין על ידך כל אינון קושיין ומחלוקות; דמיין מרירן דאורייתא דבעל פה - אתהדרו מתיקן מי אורייתא. ויסורין דילך ברזין אלין דאתגליין על ידך - יהון לך מתיקין, ויהדרון לך כל דחקין דילך כחלמין דעברין. ו'''חלם''' בהיפוך אתוון '''מלח''' - דממתקת ית בשרא - אוף יסורין ממתקים כמה דאוקמוה. ולרשעים מתהדרן יסורין '''מלח סדומית''' דאיהי מסמא את העינים, לקיימא בהו {{צ|ועיני רשעים תכלינה}} {{צ|איוב|יא|כ}}. <קטע סוף=רע"מ דף קנג א/> {{ממ זהר משולב|ג|קנג|ב}} <קטע התחלה=רע"מ דף קנג ב/>ואינון ערב רב רשיעייא דיתקיים בהו בההוא זמנא {{צ|יתבררו ויתלבנו ויצרפו רבים והרשיעו רשעים}} {{ממ|דניאל|יב|י}}. {{ש}} {{צ|יתלבנו}} - אינון מארי משנה, {{צ|ויצרפו}} אינון זרעא קדישא דשאר עמא. הדא הוא דכתיב {{צ|וצרפתים כצרוף את הכסף}} {{ממ|זכריה|יג|ט}}. {{צ|והרשיעו רשעים}} - אינון ערב רב. {{צ|והמשכילים יבנו}} - אינון מארי קבלה דאתמר בהון {{צ|והמשכילים יזהירו כזהר הרקיע}} {{ממ|דניאל|יב|ג}} - אלין אינון דקא משתדלין בזהר דא דאקרי {{צ|ספר הזהר}} דאיהו כתיבת נח דמתכנשין בה שנים בעיר ושבע ממלכותא, ולזמנין אחד מעיר ושנים ממשפחה, דבהון יתקיים {{צ|כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו}} {{ממ|שמות|א|כב}}. ודא אורה דספרא דא. וכולא על סיבה דילך! ומאן גרים דא? -- עורב! {{ש}} דאנת תהא בההוא זמנא כיונה דשליח אחרא דאקרי בשמך, כעורב דאשתלח בקדמיתא ולא אתהדר בשליחותא, דאשתדל בשקצים דאתמר בהון עמי הארץ שקץ, בגין ממונא דלהון, ולא אשתדל בשליחותיה לאהדרא לצדיקייא בתיובתא, כאילו לא עביד שליחותא דמאריה. ובך יתקיים רזא דיונה, דעאל בעמקין דתהומי ימא - הכי תיעול אנת בעמיקו דתהומי אורייתא. הדא הוא דכתיב {{צ|ותשליכני מצולה בלבב ימים}}. {{צ|יונה|ב|ד}}. ויהון חכמה חסד נצח לימין דבגינייהו אמר דוד {{צ|ימין יהו"ה עושה חיל, ימין יהו"ה רוממה, ימין יהו"ה עושה חיל}}. ותלת משמאלא יתקשרון כחדא דאינון בינה גבורה הוד. ותלת דרגין דאמצעיתא - כתר תפארת יסוד, דאחידן בימינא ושמאלא. ובגין דחזא לך נביא מתקשר בתלת דרגין דאמצעיתא - פתח עלך האי קרא {{צ|הנה ישכיל עבדי ירום ונשא וגבה מאד}} {{ממ|ישעיהו|נב|יג}}. ובגין דאנת תהא אחיד בתרין משיחין, אמר דוד על תלת ימינין דמשיח בן דוד {{צ|ימין יהו"ה}} תלת זמנין. לקביל תלת שמאלין דאחיד בהון משיח בן אפרים אמר מסטרא דחד שמאלא גבורה {{צ|לא אמות}}, {{צ|כי אחיה}} מסטרא דשמאלא דהוד דילך דאתמר ביה ונתן ההוד למשה, אתייהיב בך מסטרא דבינה בגין דביה הוית אנת חרב ויבש בכלא, בגין משיח בן אפרים. באורייתך, בנביאותך עליה, בגופך דסבילת כמה מיני יסורין בגין דלא ימות הוא. ובעית רחמי עליה. אתמר ביה {{צ|כי אחיה}} מסטרא דבינה. ובגין דא {{צ|לא אמות}} מסטרא דגבורה, {{צ|כי אחיה}} מסטרא דבינה אילנא דחיי דאתגבר עליה קריאת שמע של שחרית וקשיר ליה בקשורא דתפילין בימינא דאברהם דאיהו שחרית. {{צ|ואספר מעשי יה}} - מסטרא דהוד, {{צ|יסור יסרני יה}} - חכמה ובינה מימינא ומשמאלא, בתלת ימינין ותלת שמאלין. {{צ|ולמות לא נתנני}} - עמודא דאמצעיתא בתלת דכליל כתר וצדיק ואיהו '''בן יה'''. ומיד יקום '''ו'''' ל'''ה'''' ב'''יה''' בימינא ושמאלא, ברחמי ותחנוני, בכמה פיוסים לה ולבנהא. הדא הוא דכתיב {{צ|ביום ההוא אקים את סוכת דוד הנופלת}}. ובגין דא אמר נביא {{צ|בבכי יבאו ובתחנונים אובילם}} {{ממ|ירמיהו|לא|ח}}. קם רעיא מהימנא ונשיק ליה ובריך ליה. ואמר "''ודאי שליחא דמארך אנת לגבן!''". {{ש}} פתחו תנאין ואמוראין ואמרו "''רעיא מהימנא! אנת הוית ידע כל דא, ועל ידך היא אתגלייא, אבל בענוה דילך דאתמר בך {{צ|והאיש משה ענו מאד}} {{ממ|במדבר|יב|ג}} - באלין אתרין דאנת מתבייש לאחזקא טיבו לגבך - מני קודשא בריך הוא לן ולבוצינא קדישא למהוי בידך ובפומך באלין אתרין''". '''(עד כאן רעיא מהימנא)''' {{קטן|'''[כאן מופיע בדפוס {{צ|עח א - פקודא בתר דא וכו'}}. ולא מובן למה הכוונה כי אין רעיא מהימנא ב[[זהר חלק ג עח א]]. וצע"ע. ויקיעורך]'''}} <קטע סוף=רע"מ דף קנג ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קנד|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קנד א/>(<small>אין רעיא מהימנא בדף זה</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קנד א/> {{ממ זהר משולב|ג|קנד|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קנד ב/>(<small>אין רעיא מהימנא בדף זה</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קנד ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קנה|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קנה א/>(<small>אין רעיא מהימנא בדף זה</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קנה א/> {{ממ זהר משולב|ג|קנה|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קנה ב/>(<small>אין רעיא מהימנא בדף זה</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קנה ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קנו|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קנו א/>(<small>אין רעיא מהימנא בדף זה</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קנו א/> {{ממ זהר משולב|ג|קנו|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קנו ב/>(<small>אין רעיא מהימנא בדף זה</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קנו ב/> ==פרשת שלח לך - זהר== {{ממ זהר משולב|ג|קנו|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=שלח דף קנו ב/>'''{{צ|וידבר יהוה אל משה לאמר שלח לך אנשים ויתורו את ארץ כנען וגו'}} {{הפניה לפסוקים|במדבר|יג|א|ב}}'''. {{ש}} רבי חייא פתח {{צ|הֲמִיָּמֶיךָ צִוִּיתָ בֹּקֶר ידעתה שחר [יִדַּעְתָּ הַשַּׁחַר] מְקֹמוֹ}} {{ממ|איוב|לח|יב}} - {{צ|שחר}} כתיב - '''ה"א''' אתרחקא מ'''שחר'''. מאי טעמא? אלא אמר רבי חייא, בשעתא דנטי ערב ושמשא נטי למיעל - כדין אתחלש תוקפיה. כדין שלטא שמאלא ומשתכח דינא בעלמא ואתפשט (לעילא). וכדין בעי בר נש לצלאה ולכונא רעותא (ס"א לצלאה דישכח רעותא) קמי מאריה, דאמר רבי ייסא כד נטי שמשא ואתחלש - כדין אתפתח חד פתיחו בשמשא ואתכניש חיליה ושמאלא שליט, ויצחק כרי בירא תחותיה. {{ש}} כיון דעאל ליליא - פתקא דקוטפא באחמתיה שכיח, וכמה חבילין טריקן (אזדריקו) אתפשטו בעלמא, וכלהו שטאן בערבוביא ואזלי וחייכאן בנפשן דרשיעייא (ס"א דבני נשא), ומודעין לון מלין; מנהון כדיבן ומנהון קשוט. ומאן דאשתכח בינייהו אתייהיב לון רשו לחבלא. וכלהו בני עלמא ניימין (ואתכנשו) וטעמין טעמא דמותא והא אוקימנא. תא חזי כד אתער רוח צפון - כדין אתקבלא כנסת ישראל בשמאלא (ואתחברו כחדא) ושריא בדרועא באתרהא, וקב"ה אתי לאשתעשעא עם צדיקייא דבגנתא דעדן. וכדין כל מאן דיתער למלעי באורייתא בההוא שעתא הא אשתתף בהדה, בגין דהיא (יתבת) וכל אכלוסין דילה משבחן למלכא עלאה וכל אינון דאשתכחו (נ"א דאשתתפו בהדה) בתושבחתא דאורייתא כלהו כתיבין בבני היכלא ואקרון בשמהון ואלין רשימין ביממא. תא חזי שמא חדא קדישא אית בגלופי אתוון דהוא שלטא מפלגו ליליא ואילך, ואינון אתוון '''ם'''' ד'''מנצפך''' כליל לון. '''ם'''' אוקמוה {{צ|לםרבה המשרה}} {{ממ|ישעיה|ט|ו}}. '''נ'''' הוה אסתים להאי ולהאי - כדין כתרין כלילן הוא, '''ו'''' (נ"א '''י'''') דשמא קדישא אתקין ליה וסתים מבועהא. בתר דאולידת פתיחא הות בחד רישא דפתחא. כד אתחריב בי מקדשא אסתימו מבועין מכל סטרין. (ס"א את דא כליל אתוון) ואכליל אתוון אחרן ואינון שבעה; תלת מהאי סטרא וארבע מהאי סטרא. '''כל"ך'''. וסימן {{צ|כלך יפה רעיתי ומום אין בך}} {{ממ|שיר|ד|ז}}. '''ן'''' - דכר ונוקבא כליל כחדא, דא כליל תלת מכאן ותלת מכאן ואינון שית. ואוקימנא באלין תרין אתוון '''ם' ן'''' אתכללו תריסר אתוון, סליק מנייהו תרי, חד לאתר חד, וחד לאתר חד. '''כל"ך סעפ"ה יאע"וצה'''. הכי אתגליפו אתוון. ורזא דא בכי תצא למלחמה קרא דכתיב {{צ|כי יהיה נערה בתולה}} {{ממ|דברים|כב|כג}} - {{צ|נער}} כתיב. בתר דאסתלק ליליא וצפרא נהיר כדין '''ה'''' סלקא ואתכלילת בנהורא עלאה וכדין {{צ|ידעת השחר מקומו}} - דידע לאעלאה לארעא. אמר ליה קב"ה משה כד אתי נהורא דשמשא - אתכליל סיהרא <קטע סוף=שלח דף קנו ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קנז|א}}<קטע התחלה=דף קנז א/>בגוויה. השתא דאנת שמשא - היך יקומון כחדא שמשא וסיהרא? לא נהיר סיהרא אלא בשעתא דאתכניש שמשא, אבל השתא לית אנת יכיל. אי תבעי למנדע מנה - '''{{צ|שלח לך אנשים}} {{ממ|במדבר|יג|ב}}''' - לגרמך בגין למנדע. תא חזי משה אי תימא דהוא לא ידע דלא ייעול לארעא בזמנא דא -- לאו הכי. אלא ידע והוה בעי למנדע מנה עד לא יסתלק, ושלח לאלין מאללי. כיון דלא אתיבו מלה כדקא יאות - לא שלח זמנא אחרא עד דקב"ה אחזי ליה דכתיב {{צ|עלה אל הר העברים הזה וראה את הארץ}} {{ממ|דברים|לב|מט}}, וכתיב {{צ|ויראהו יהוה את כל הארץ}} {{ממ|דברים|לד|א}}. ולא דא בלחודוי אלא כל אינון דזמינין למיקם בכל דרא ודרא - כלהו אחזי ליה למשה ואתמר ואוקמוה חברייא. כיון דשארי משה למשלח מה אמר לון {{צ|היש בה עץ}} {{ממ|במדבר|יג|כ}}. וכי מה הוא דקאמר? ואי תימא דלא ידע אלא (לקמן יימא מלה. אבל הכא) הכי אמר משה אם יש בה עץ - הא ידענא דאנא איעול לתמן. מאי {{צ|עץ}}? דא אילנא דחיי, ותמן לא הוה אלא בג"ע דארעא. אמר אם יש בה עץ דא אנא איעול לתמן. ואי לא - לאו אנא יכיל למיעל. אמר רבי חייא כתיב {{צ|וימצאו איש מקושש עצים ביום השבת}} {{ממ|במדבר|טו|לב}}. מאן עצים הכא ומאן הוא דא? אלא דא צלפחד והוה דייק על אלין אילנין הי מנייהו רב על אחרא ולא חשש ליקרא דמאריה ואחלף שבת לשבת הדא הוא דכתיב {{צ|כי בחטאו מת}} {{ממ|במדבר|כז|ג}} - '''{{צ|בחטא ו' מת}}''' (ורזא דכלא ודאי מקושש עצים) בגין כך הוה דיניה סתים ולא אתפרש דיניה כדינין אחרנין בגין דמלה דא בעי בחשאי וסתים ולא גלייא ועל דא לא אתמר באתגלייא וקב"ה עבד יקר ליקריה. רבי יוסי אמר שאר עצים בהדי שבת הוה מקושש וקביל עונשא לפום שעתא ואתכפר חוביה ועל דא אתקשי משה בדינא דבנתא דלא ידע אי אתכפר למהוי לבנתיה חולק ואחסנא אי לאו. כיון דדכר שמיה (דצלפחד) קב"ה דכתיב {{צ|כן בנות צלפחד דוברות}} {{ממ|במדבר|כז|ז}} אתידע דהא אתכפר חוביה. תא חזי ב' אילנין אינון חד לעילא וחד לתתא בדא חיין ובדא מותא מאן דאחלף לון גרים ליה מותא בהאי עלמא ולית ליה חולקא בההוא עלמא. ועל דא אמר שלמה {{צ|דבש מצאת אכול דייך וגו'}} {{ממ|משלי|כה|טז}}. ארון ותורה בחד קיימי תורה עקרא ארון ביתא. ועל דא '''{{צ|ארן}}''' חסר בלא וא"ו בכל אתר ארן הברית ארן העדות. בכל אתר אהרן דרועא ימינא בר בחד דכתיב {{צ|כל פקודי הלוים אשר פקד משה ואהרן}} {{ממ|במדבר|ג|לט}} נקוד לעילא. א"ר יצחק משה אילנא דחיי נקט ועל דא בעא למנדע אי הוה שכיח בארעא אי לאו ובגין כך אמר {{צ|היש בה עץ אם אין והתחזקתם ולקחתם מפרי הארץ}} דהא אילנא דחיי אתחמד לכלא ואינון לא אייתיאו אלא ענבים ורמונים ותאנים באילנא אחרא תליין ואחידן. ת"ח(?) '''{{צ|שלח לך אנשים}}''' בגינך. רבי יהודה פתח {{צ|כצנת שלג ביום קציר ציר נאמן לשולחיו ונפש אדוניו ישיב}} {{ממ|משלי|כה|יג}}.{{ש}} {{צ|כצנת שלג ביום קציר}} - דאהני לגופא ולנפשא {{צ|ציר נאמן לשולחיו}} - אלו כלב ופנחס דהוו שליחי מהימני לגבי יהושע. {{צ|ונפש אדוניו ישיב}} - דאהדרו שכינתא לדיירא בהו בישראל ולא אסתלקא מנייהו. ואלין דשדר משה גרימו בכייה לדרין בתראין וגרימו לאסתלקא מישראל כמה אלף ורבבן. וגרימו לסלקא שכינתא מארעא מבינייהו דישראל. אינון דשדר יהושע {{צ|ונפש אדוניו ישיב}}. '''רבי חזקיה ור' ייסא''' הוו אזלי בארחא. אמר רבי ייסא לר' חזקיה חמינא באפך דהרהורא אית בגווך. אמר ליה הא ודאי האי קרא אסתכלנא ביה כיון דאמר שלמה {{צ|כי מקרה בני האדם ומקרה הבהמה ומקרה אחד להם וגו'}} {{ממ|קהלת|ג|יט}}. ותנינן דכל מלוי דשלמה מלכא כלהו סתימין מדרגין דחכמתא. אי הכי האי קרא אית ביה לאסתכלא דהא פתחא לאינון דלאו בני מהימנותא אשתכח ביה. <קטע סוף=דף קנז א/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קנז|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קנז ב/>אמר ליה ודאי הכי הוא ואית ביה למנדע ולאסתכלא. {{ש}} אדהכי חמו חד בר נש דהוה אתי שאל לון מייא דהוה צחי והוה לאי בתוקפא דשמשא. {{ש}} אמרו ליה מאן את. {{ש}} אמר לון יודאי אנא ואנא לאי וצחינא. {{ש}} אמרו לעית באורייתא אמר לון עד דאנא עמכון במלין אסלק להאי טורא ותמן אסב מייא ואשתי. {{ש}} אפיק רבי ייסא חד זפירא מלי מיין ויהב ליה. {{ש}} בתר דשתה אמר נסלק עמך למייא. {{ש}} סליקו לטורא ואשתכחו חד חוטא דמייא דקיק ומלי קטפורא חד. {{ש}} יתבו. {{ש}} אמר לון ההוא בר נש השתא שאילו דהא אנא אשתדלנא באורייתא על ידוי דחד ברי דאנא עיילית ליה לבי רב ובגיניה רווחנא באורייתא. {{ש}} אמר רבי חזיקה אי על ידא דברך טב הוא. אבל מלה דאנן ביה אנא חמינא דלאתר אחרא בעי לאסתלקא. {{ש}} אמר ההוא בר נש אימא מלך דלזמנין באפרקסתא דענייא תשכח מרגניתא. {{ש}} אמר ליה האי קרא דאמר שלמה סח ליה. {{ש}} אמר ליה וכי (נ"א כמה) במה אתון פירשן משאר בני נשא דלא ידעי. {{ש}} אמרו ליה ובמה. {{ש}} אמר לון על דא אמר שלמה האי קרא ולא אמר האי מגרמיה כשאר אינון מלין אלא אהדר אינון מלין דטפשאי עלמא דאמרי כך. ומאי אמרי {{צ|כי מקרה האדם ומקרה הבהמה וגו'}} טפשאי דלא ידעי ולא מסתכלן בחכמתא אמרי דהאי עלמא אזיל במקרה וקב"ה לא אשגח עלייהו אלא {{צ|מקרה האדם ומקרה הבהמה ומקרה אחד וגו'}}. וכד שלמה אסתכל באלין טפשאין דקאמרי דא קרא לון בהמה דאינון עבדין גרמייהו בהמה ממש בגין דאמרי מלין אלין. ומנלן קרא דעליה אוכח דכתיב {{צ|אמרתי אני בלבי על דברת בני האדם לברם האלהים ולראות שהם בהמה המה להם}} {{ממ|קהלת|ג|יח}}. {{צ|אמרתי אני בלבי}} וחשיבנא בהאי לאסתכלא על מה. {{צ|על דברת בני האדם}} - על ההוא מלה דטפשותא דאינון אמרי {{צ|לברם האלהים}} בלחודייהו ולא יתחברון בהדי בני נשא אחרינן דאית לון מהימנותא {{צ|ולראות שהם בהמה המה להם}}. ולראות בהו אינון בני מהימנותא שהם בהמה ממש ודעתייהו כבעירא המה להם בלחודייהו ולא לאעלאה לבני מהימנותא בדעתא דטפשותא דא ועל דא {{צ|המה להם}} ולא לאחרנין. ומה דעתא דלהון? {{צ|כי מקרה בני האדם ומקרה הבהמה ומקרה אחד לכלם וגו'}}. תיפח רוחיהון דאינון בעירי! אינון טפשאי! אינון מחוסרי מהימנותא! ווי לון ווי לנפשייהו! טב להו דלא ייתון לעלמא! ומה אתיב לון שלמה על דא? קרא אבתריה ואמר {{צ|ומי יודע רוח בני האדם העולה היא למעלה ורוח הבהמה היורדת היא למטה לארץ}} {{ממ|קהלת|ג|כא}}. {{צ|מי יודע}} באינון טפשאי דלא ידעי ביקרא דמלכא עלאה ולא מסתכלי באורייתא {{צ|רוח בני האדם העולה היא למעלה}} לאתר עלאה לאתר יקר לאתר קדישא לאתזנא מנהירו עלאה מנהירו דמלכא קדישא למהוי צרורא בצרורא דחיי ואשתכחת קמי מלכא קדישא עולה תמימה ודא הוא {{צ|העולה היא למעלה}}. {{צ|ורוח הבהמה היורדת היא למטה לארץ}} ולאו לההוא אתר דהוה כל ב"נ דכתיב ביה {{צ|בצלם אלהים עשה את האדם}} {{ממ|בראשית|א|כז}}, וכתיב {{צ|נר יהוה נשמת אדם}} {{ממ|משלי|כ|כז}}. היך אמרי אינון טפשאי דלאו מבני מהימנותא {{צ|ורוח אחד לכל}}?! תיפח רוחיהון עלייהו כתיב {{צ|יהיו כמוץ לפני רוח ומלאך יהוה דוחה}} {{ממ|תהלים|לה|ה}}. אלין ישתארון בגיהנם לאינון דרגין תתאין ולא יסתלקון לדרי דרין. עלייהו כתיב {{צ|יתמו חטאים מן הארץ ורשעים עוד אינם ברכי נפשי את יהוה הללויה}} {{ממ|תהלים|קד|לה}}. אתו רבי חזקיה ורבי ייסא ונשקו רישיה. אמרו: ומה כל כך הוה עמך ולא ידענא. זכאה האי שעתא דאערענא בך! <קטע סוף=דף קנז ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קנח|א}} <קטע התחלה=דף קנח א/>תו אמר: "''וכי על דא בלחודוי תוה שלמה?! והא באתר אחרא אמר כגוונא דא!''"{{ש}} פתח ואמר: {{צ|זה רע בכל אשר נעשה תחת השמש}} {{ממ|קהלת|ט|ג}}. {{צ|זה רע}} ודאי. מאי {{צ|זה רע}}? דא הוא מאן דאושיד זרעא בריקניא וחביל אורחוי בגין דהאי לאו מדוריה בקב"ה ולא יהא ליה חולקא בעלמא דאתי הדא הוא דכתיב {{צ|כי לא אל חפץ רשע אתה לא יגורך רע}} {{ממ|תהלים|ה|ה}}. על דא אמר {{צ|זה רע}} דלא יהא ליה מדורא לעילא כי מקרה אחד לכל וגם לב בני האדם מלא רע (בגין דא) והוללות בלבבם בחייהם שטותא תקיע בלבייהו ואינון מחוסרי מהימנותא ולית לון חולקא בקב"ה ובאינון בני מהימנותא לאו בעלמא דין ולא בעלמא דאתי הדא הוא דכתיב {{צ|ואחריו אל המתים}} {{ממ|קהלת|ט|ג}}. תא חזי קב"ה אזהר לבני עלמא ואמר {{צ|ובחרת בחיים למען תחיה}} {{ממ|דברים|ל|יט}} (בהאי עלמא ובעלמא דאתי) וחיין דההוא עלמא נינהו. אינון דחייבין מחוסרי מהימנותא מאי קא אמרי {{צ|כִּי מִי אֲשֶׁר [יבחר] יְחֻבַּר אֶל כׇּל הַחַיִּים יֵשׁ בִּטָּחוֹן כִּי לְכֶלֶב חַי הוּא טוֹב מִן הָאַרְיֵה הַמֵּת}} {{ממ|קהלת|ט|ד}}. אע"ג דיבחר בר נש בהאי עלמא (ס"א בההוא עלמא) כמה דאמר לאו הוא כלום דהא מסירא דא בידנא (שם אל כל החיים יש בטחון ומסירא דא בידייהו (שם) {{צ|כי לכלב חי הוא טוב מן האריה המת}}. היך יהא לן חיין בההוא עלמא ועל דא {{צ|זה רע}} ודאי דלא ידורון במלכא עלאה ולא יהא לון חולקא ביה. ואע"ג דכל הני קראי תשכח סמיכין לחברייא במלין אחרנין. אבל ודאי שלמה קא אתא לגלאה על אינון חייבין מחוסרי מהימנותא דלית לון חולקא בקב"ה בעלמא דין ובעלמא דאתי. אמר ליה תבעי דנתחבר בהדך ותזיל בהדן. אמר להו אי עבידנא הכי אורייתא יקרי עלי כסיל ולא עוד אלא דאתחייבנא בנפשאי. אמרו ליה למה. אמר לון דהא שליחא אנא ושדרו לי בשליחותא ושלמה מלכא אמר {{צ|מקצה רגלים חמס שותה שולח דברים ביד כסיל}} {{ממ|משלי|כו|ו}}. תא חזי מרגלים על דלא אשתכחו בני מהימנותא ושלוחי מהימנותא אתחייבו בנפשייהו בעלמא דין ובעלמא דאתי. נשק לון ואזל ליה. '''אזלו רבי חזקיה ור' ייסא'''. עד דהוו אזלו פגעו באינון בני נשא. שאילו ר' חזקיה ורבי ייסא עליה. אמרו מה שמיה דההוא בר נש? אמרו ר' חגי הוא וחברא דבין חברייא הוא ושדרו ליה חברייא דבבל למנדע מלין מר' שמעון בן יוחאי ושאר חברייא א"ר ייסא ודאי דא הוא ר' חגי דכל יומוי לא בעא לאחזאה גרמיה במה דידע ועל דא אמר לן דהא בריה זכה ליה באורייתא בגין דאמר קרא {{צ|ראית איש חכם בעיניו תקוה לכסיל ממנו}} {{ממ|משלי|כו|יב}}. ודאי שליחא מהימנא איהו (וזכאה הוא שליחא מהימנא) וזכאה איהו מאן דשדר מלוי בידא דשליחא מהימנא. תא חזי אליעזר עבד אברהם מבני כנען הוה. כמה דאת אמר {{צ|כנען בידו מאזני מרמה}} {{ממ|הושע|יב|ח}}. וכנען כתיב עליה {{צ|ארור כנען עבד עבדים יהיה לאחיו}} {{ממ|בראשית|ט|כה}}. ובגין דהוה שליחא מהימנא מה כתיב ביה {{צ|בא ברוך יהוה}} {{ממ|בראשית|כד|לא}} - {{צ|ברוך יהוה}} ממש. ועל דא אכתיב הכי באורייתא בגין דנפק מההיא קללה ואתברך ולא די ליה דנפיק מנה אלא דאתברך בשמיה דקב"ה ואוליפנא דאתא מלאך ואעיל מלה דא בפומיה דלבן: '''{{צ|וישלח אותם משה וגו' כלם אנשים}} {{ממ|במדבר|יג|ג}}''' - כלהו זכאין הוו ורישי דישראל הוו אבל אינון דברו לגרמייהו עיטא בישא אמאי נטלי עיטא דא אלא אמרו אי ייעלון ישראל לארעא נתעבר אנן מלמהוי רישין וימני משה רישין אחרנין דהא אנן זכינן במדברא למהוי רישין אבל בארעא לא נזכי ועל דנטלי עיטא בישא לגרמייהו מיתו אינון וכל אינון דנטלן מלייהו: <קטע סוף=דף קנח א/> {{ממ זהר משולב|ג|קנח|ב}}<קטע התחלה=דף קנח ב/>'''{{צ|אלה שמות האנשים אשר שלח משה וגו'}} {{ממ|במדבר|יג|טז}}''' אמר רבי יצחק משה אסתכל וידע דלא יצלחון בארחייהו כדין צלי עליה דיהושע כדין כלב הוה בדוחקא אמר מה אעביד הא יהושע אזיל בסייעתא עלאה דמשה דשדר ביה נהירו דסיהרא והוא אנהיר עליה בצלותיה בגין דאיהו שמשא. מה עבד כלב אשתמיט מנייהו ואתי לגבי קברייא דאבהן וצלי תמן צלותיה. א"ר יהודה ארח אחרא נטיל ועקים שבילין ומטא על קברי דאבהן ואסתכן בגרמיה דהא כתיב {{צ|ושם אחימן ששי ותלמי ילידי הענק}} {{ממ|במדבר|יג|כב}}. אבל מאן דאיהו בדוחקא לא אסתכל מדי. כך כלב בגין דהוה בדוחקא לא אסתכל מדי ואתא לצלאה על קברי אבהן לאשתזבא מעיטא דא: '''{{צ|ויקרא משה להושע בן נון יהושע}} {{ממ|במדבר|יג|טז}}'''. רבי יצחק אמר וכי הושע קרייה קרא?! והא כתיב {{צ|ויאמר משה אל יהושע}} {{ממ|שמות|יז|ט}}, {{צ|ויהושע בן נון נער}} {{ממ|שמות|לג|יא}}, {{צ|ויחלוש יהושע}} {{ממ|שמות|יז|יג}}! אלא אמר ליה משה יה יושיעך מנייהו. רבי אבא אמר כיון דשדריה למיעל לתמן אצטריך למהוי שלים ובמה בשכינתא דעד ההיא שעתא נער אקרי כמה דאוקימנא ובההיא שעתא קשיר ליה משה בהדה ואע"ג דאשכחן יהושע בקדמיתא קרא קרייה הכי על ההוא דזמין למקרייה. אמר משה ודאי לא אצטריך דא למיעל תמן אלא בשכינתא והכי אתחזי: '''{{צ|היש בה עץ אם אין וגו'}} {{ממ|במדבר|יג|כ}}'''. רבי חייא אמר וכי לא הוה ידע משה דאית בה כמה אילנין משניין דא מן דא והא הוא שבח לה לישראל בכמה זמנין והוא אסתפק בדא. והא קב"ה קאמר ליה למשה בקדמיתא דהיא ארץ זבת חלב ודבש. אמר רבי יוסי הא אתערו חברייא דכתיב {{צ|איש היה בארץ עוץ איוב שמו}} {{ממ|איוב|א|א}}. אמר רבי שמעון רמז להם רמיזא דחכמתא על מה דשאילו בקדמיתא דכתיב {{צ|היש יהוה בקרבנו אם אין}} {{ממ|שמות|יז|ז}}. אמר תמן תחמון אי היא אתחזיא להאי או להאי. אמר לון אי תחמון דאיבא דארעא כשאר ארעי דעלמא יש בה עץ אילנא דחיי ולא מאתר עלאה יתיר. ואי תחמון דאיבא דארעא יתיר ומשנייא מכל אתר דעלמא תנדעון דהא מעתיקא קדישא קא נגיד ואתמשך ההוא שנוייא עלאה מכל אתרי דעלמא ובדא תנדעון היש בה ע"ץ אם אי"ן ודא בעיתון בקדמיתא (דבמעיכון בעיתון) למנדע דא דכתיב {{צ|היש יהוה בקרבנו}} - {{צ|בקרבנו}} דייקא! או {{צ|אם אין}}. ועל דא {{צ|והתחזקתם ולקחתם מפרי הארץ}} למנדע שנוייא דיליה. {{צ|והימים ימי בכורי ענבים}}. {{צ|והימים}} מאי קא מיירי דהא ואז בכורי ענבים סגי ליה אלא והימים אינון דאשתמודען כלהו הוו מתחברן בההוא זמנא בההוא אילנא דחטא ביה אדם הראשון כמה דתנינן ענבים היו ועל דא {{צ|והימים}} - אינון דאשתמודען, {{צ|ימי בכורי ענבים}} דייקא! '''{{צ|ויעלו בנגב ויבא עד חברון}} {{ממ|במדבר|יג|כב}}''' - "ויבאו" מבעי ליה!? אלא אמר רבי יוסי כלב הוא דאתא לצלאה על קברי אבהתא. אמר כלב יהושע הא ברכיה משה בסיועא עלאה קדישא ויכיל לאשתזבא מנייהו ואנא מה אעביד. אימלך למבעי בעותא על קברי אבהתא בגין דישתזיב מרזהון (ס"א מעיטא בישא דשאר מאללין. רבי יצחק אמר מאן דהוה רשים מכלהו דא עאל בגוויה דביה תליא כלא. ות"ח מאן הוא משאר אחרי דיכול לאעלא תמן דהא כתיב {{צ|ושם אחימן ששי ותלמי}} ומדחילו דלהון מאן יכיל לאעלאה <קטע סוף=דף קנח ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קנט|א}}<קטע התחלה=דף קנט א/>במערתא. אלא שכינתא עאלת תמן בכלב לבשרא לאבהן דהא מטא זמנא לאעלא בנייהו לארעא דאומי לון קב"ה ודא הוא ויבא עד חברון. תאנא אחימן ששי ותלמי ממאן נפקו זרעא הוו מאינון נפילין דאפיל לון קב"ה בארעא ואולידו מבנת ארעא ומנייהו נפקו גיברי עלמא כמה דכתיב {{צ|המה הגבורים אשר מעולם אנשי השם}} {{ממ|בראשית|ו|ד}}. {{צ|אשר מעולם}} - דשמשי (נ"א מדאתברי) עלמא משתכחי. {{צ|אנשי השם}} - אחימן ששי ותלמי: '''{{צ|ויבאו עד נחל אשכול וגו'}} {{ממ|במדבר|יג|כג}}''' {{ש}} רבי יהודה פתח: {{צ|כה אמר האל יהוה בורא השמים ונוטיהם וגו'}} {{ממ|ישעיהו|מב|ה}}. כמה אית להו לבני נשא לאסתכלא בפולחנא דקב"ה כמה אית להו לאסתכלא במלי דאורייתא דכל מאן דאשתדל באורייתא כאילו מקרב כל קורבנין דעלמא לקמי קב"ה ולא עוד אלא דקב"ה מכפר ליה על כל חובוי ומתקנין ליה כמה כורסיין לעלמא דאתי {{ש}} '''(חסר)''' {{להשלים}} '''ר' יהודה הוה אזיל בארחא בהדי ר' אבא'''. {{ש}} שאל ליה אמר מלה חד בעינא לשאלא כיון דידע קב"ה דזמין בר נש למחטי קמיה ולמגזר עליה מיתה - אמאי ברא ליה? דהא אורייתא הוה תרי אלפין שנין עד לא איברי עלמא וכתיב בה באורייתא {{צ|אדם כי ימות באהל}}. {{צ|איש כי ימות}}. {{צ|וימת}}. {{צ|ויחי פלוני וימת}}. מאי קבעי קב"ה לבר נש בהאי עלמא?! דאפילו אי אשתדל באורייתא יממא וליליא - ימות! ואי לא אשתדל באורייתא - ימות! כלא בחד ארחא בר פרישותא דההוא עלמא כמה דאת אמר {{צ|כטוב כחוטא}} {{ממ|קהלת|ט|ב}}. אמר ליה: אורחוי דמארך וגזרי דמארך מה לך למטרח בהו?! מה דאית לך רשו למנדע ולאסתכלא - שאיל! ודלית לך רשו למנדע - כתיב {{ממ|קהלת|ה|ה}} {{צ|אל תתן את פיך לחטיא את בשרך}}! דאורחוי דקב"ה וסתרין גניזין עלאין דהוא סתים וגניז לית לן לשאלא! {{ש}} אמר ליה: אי הכי הא אורייתא כלא סתים וגניז דהא היא שמא קדישא עלאה הוי ומאן דמתעסק באורייתא כאלו אתעסק בשמיה קדישא ואי הכי לית לן לשאלא ולאסתכלא. {{ש}} אמר ליה: אורייתא כלא סתים וגלייא ושמיה קדישא סתים וגלייא וכתיב {{צ|הנסתרות ליהוה אלהינו והנגלות לנו ולבנינו}} {{ממ|דברים|כט|כח}}. {{צ|הנגלות לנו}} - דאית רשו לשאלא ולעיינא ולאסתכלא בהו ולמנדע בהו. אבל {{צ|הנסתרות ליהוה אלהינו}} - דיליה אינון וליה אתחזיין דמאן יכיל למנדע ולאתדבקא דעתוי סתימא. וכ"ש למשאל. תא חזי לית רשו לבני עלמא למימר מלין סתימין ולפרשא לון בר בוצינא קדישא רבי שמעון! דהא קב"ה אסתכם על ידוי. ובגין דדרא דילה(?) רשימא הוא לעילא ותתא ועל דא מלין אתמרו באתגלייא על ידוי ולא יהא דרא כדרא דאיהו שארי בגויה עד דייתי מלכא משיחא! אבל תא חזי כתיב {{צ|ויברא אלהים את האדם בצלמו בצלם אלהים ברא אותו}} {{ממ|בראשית|א|כז}} (ובכלא הוא כעין דוגמא דלעילא. ת"ח) רזא דמלה. {{ש}} תלת עלמין אית ליה לקב"ה דאיהו גניז בגווייהו. * עלמא קדמאה - ההוא עלאה טמירא דכלא דלא אסתכל ביה ולא אתידע ביה בר איהו, דאיהו גניז בגוויה. * עלמא תניינא - קשיר בההוא דלעילא, ודא הוא דקב"ה אשתמודע מניה כמה דכתיב {{צ|פתחו לי שערי צדק...זה השער ליהוה}}. ודא הוא עלמא תניינא. * עלמא תליתאה - ההוא עלמא תתאה מנייהו דאשתכח ביה פרודא ודא הוא עלמא דמלאכי עלאי שריין בגוויה. וקודשא בריך הוא אשתכח ביה ולא אשתכח. אשתכח ביה השתא - כד בעאן לאסתכלא ולמנדע ליה. אסתלק מנייהו ולא אתחזי עד דכלהו שאלי {{צ|איה מקום כבודו}}. {{צ|ברוך כבוד יהוה ממקומו}}. והאי הוא עלמא דלא אשתכח ביה תדירא. <קטע סוף=דף קנט א/> {{ממ זהר משולב|ג|קנט|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קנט ב/>כגוונא דא {{צ|בצלם אלהים עשה את האדם}} {{ממ|בראשית|א|כז}} כדין אית ליה תלת עלמין. * עלמא קדמאה - האי עלמא דאקרי {{צ|עלמא דפירודא}}, ובר נש אשתכח ביה ולא אשתכח. כד בעאן לאסתכלא ביה - אסתלק מנייהו ולא אתחזי. * עלמא תניינא - עלמא דאיהו קשיר בההוא עלמא עלאה ודא הוא גן עדן די בארעא דדא הוא קשיר בעלמא אחרא עלאה. ומהאי אתידע ואשתמודע עלמא אחרא. * עלמא תליתאה - עלמא עלאה טמירא גניז וסתים, דלית מאן דידע ליה, כמה דכתיב {{צ|עין לא ראתה אלהים זולתך יעשה למחכה לו}} {{ממ|ישעיהו|סד|ג}}. וכלא כגוונא עלאה (קדמאה דאמינא ובקשוט) דכתיב {{צ|בצלם אלהים עשה את האדם}} (ת"ח ודאי){{ש}} על דא כתיב {{צ|בנים אתם ליהוה אלהיכם וגו'}} {{ממ|דברים|יד|א}} כמה דאוקמוה ואלין אינון {{צ|בצלם אלהים}}, ואלין ירתין ירותא עלאה כגוונא דיליה. ועל דא אזהר באורייתא {{צ|לא תתגודדו ולא תשימו קרחה}} - דהא לא אתאביד והא שכיח בעלמין טבין עלאין ויקירן להוון חדן כד אסתלק (צדיקא) מהאי עלמא. ותא חזי אלמלי לא חב אדם - לא יטעם טעמא דמותא בהאי עלמא בזמנא דעייל לעלמין אחרנין! אבל בגין דחב - טעם טעמא דמותא עד לא ייעול לאינון עלמין. ואתפשט רוחא מהאי גופא, ואשאר ליה בהאי עלמא, ורוחא אסתחיא בנהר דינור לקבלא עונשא ולבתר עיילא לגן עדן דבארעא. ואזדמנא ליה מאנא אחרא דנהורא כהאי פרצופא דגופא דהאי עלמא ממש. ואתלבש ואתתקן ביה. ותמן הוא מדורא דיליה תדיר. ואתקשר בריש ירחי ושבתי בנשמתא, וסליק ואתעטר לעילא לעילא. הדא הוא דכתיב {{צ|והיה מדי חדש בחדשו וגו'}} {{ממ|ישעיהו|סו|כג}}. {{צ|מדי חדש בחדשו}} אמאי? אלא רזא דמלה בגין חדתותי דסיהרא דאתעטרא (עטרוי) לאנהרא מן שמשא בההוא זמנא. וכן {{צ|מדי שבת בשבתו}}. {{צ|מדי שבת}} - דא סיהרא. {{צ|בשבתו}} - דא שמשא; דנהורא אתיא לה מן תמן. ועל דא כלא חד מלה! ודא הוא ברירא דמלה בר לחייביא דכתיב בהו 'מיתה' לכלהו עלמין, 'כרת' מכלהו עלמין. ואשתציין מכלא כד לא עיילי בתשובה. אמר רבי יהודה: בריך רחמנא דשאילנא ורווחנא מלין אלין וקאימנא עלייהו! ===קטע זמני לממ לפסוקים=== '''אמר ר' שמעון:''' מפרשתא דא אוליפנא רזא דחכמתא ואשתמעו מנה רזין עלאין ויקירין! {{ש}} תא חזי! קב"ה משבח באורייתא ואמר "''אזילו באורחי! אשתדלו בפולחני! והא אנא מעייל לכון לעלמין טבין לעלמין עלאין''". {{ש}} בני נשא דלא ידעי לא מהימני ולא מסתכלי קב"ה אמר "''אזילו! אלילו ההוא עלמא טבא! ההוא עלמא עלאה דכסופא!''" {{ש}} אינון אמרי: "''איך ניכול לאללא ליה ולמנדע כל האי?!''" מה כתיב? {{ש}} {{צ|עלו זה בנגב}} - "''אשתדלו באורייתא ותחמון דהא היא קימא קמייכו ומנה תנדעון ליה''".{{ש}} {{צ|וראיתם את הארץ מה היא וגו'}} - "''תחמון מנה ההוא עלמא דהא ירותא דאחסנא דאנא עייל לכו בה''". {{ש}} {{צ|ואת העם היושב עליה}} - "''אינון צדיקייא דבגנתא דעדן דקיימן שורין שורין ביקרא עלאה בדרגין עלאין''". {{ש}} {{צ|החזק הוא חרפה}} - "''בה תחמו אי זכו לכל האי כד אתקפו על יצריהון ותברו ליה אי לא. או כד אתקפו באורייתא למלעי בה יממא וליליא או אי ארפו ידייהו מנה וזכו לכל האי''". {{ש}} {{צ|המעט הוא אם רב}} - ''"אי סגיאין אינון דאשתדלו בפולחני ואתקיפו באורייתא בגין דזכו לכל האי אי לא''" {{צ|ומה הארץ השמנה הוא אם רזה}} - מדאורייתא תנדעון מה הארץ - מה ההוא עלמא אי אסגי טיבו עלאה ליתבהא או אי אזעיר מנה כלום. {{ש}} {{צ|היש בה עץ אם אין}} - האית בה אילנא דחיי לעלם ולעלמי עלמין או אי צרורא דחיי אשתכח בגווה אם לא.<קטע סוף=דף קנט ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קס|א}} <קטע התחלה=דף קס א/>{{צ|ויעלו בנגב ויבא עד חברון}} {{ממ|במדבר|יג|כב}}. {{ש}} {{צ|ויעלו בנגב}} - בני נשא סלקין בגווה {{צ|בנגב}} - בלבא עצלא - כמאן דאשתדל במגנא בנגיבו דחשיב דלית בה אגר חמי דהא עותרא דהאי עלמא אביד בגינה חשיב דכלא הוא. {{צ|בנגב}} - כמה דאת אמר {{צ|חרבו המים}} ומתרגמינן {{צ|נגיבו}}. לבתר {{צ|ויבא עד חברון}} - עד דאתי לאתחברא בה קארי ושאני בה. {{ש}} {{צ|ושם אחימן ששי ותלמי}} - תמן חמי פליגן סגיאין - טמא וטהור אסור ומותר (נ"א כשר ופסול) עונשין ואגרין. אלין אינון ארחי דאורייתא דקדוקי אורייתא.{{ש}} {{צ|ילידי הענק}} - דאתילידו מסטרא דגבורה. {{ש}} {{צ|וחברון שבע שנים נבנתה}} - אלין אינון שבעין אנפין דאורייתא. שבעין פנים אית לה - לכל סטרא עשרה. {{ש}} {{צ|וחברון}} - דא אורייתא. מאן דאשתדל בה אקרי 'חבר'. {{ש}} {{צ|לפני צוען מצרים}} - תנינן אורייתא אית לקבל אורייתא והיינו תורה שבכתב ותורה שבע"פ והאי (מל') חברון מתורה שבכתב נפקת כמה דאת אמר {{צ|אמור לחכמה אחותי את}} {{ממ|משלי|ז|ד}}. והאי 'נבנתה' שבע שנין - דבגין כך אקרי {{צ|בת שבע}}, {{צ|לפני צען מצרים}} כמה דאת אמר {{צ|ותרב חכמת שלמה מחכמת כל בני קדם ומכל חכמת מצרים}} {{ממ|מ"א|ה|י}}. {{צ|ויבאו עד נחל אשכול}} - אלין אינון מלי אגדה דרשה דתליין מסטרא דמהימנותא. {{ש}} {{צ|ויכרתו משם זמורה וגו'}}. אולפין מתמן ראשי פרקין ראשי מלין אינון לבני מהימנותא חדאן במלין ומתברכן מלין בגוייהו ומסתכלן שרשא חד ועקרא חד ולא אשתכח בהו פרודא. אינון דלא משתכחי בני מהימנותא ולא אולפי אורייתא לשמה שוין ליה למהימנותא בפרודא הדא הוא דכתיב {{צ|וישאוהו במוט בשנים}} בפרודא. מהו {{צ|במוט}}? כמה דאת אמר {{צ|אל יתן למוט רגלך}} {{ממ|תהלים|קכא|ג}}. {{ש}} {{צ|ומן הרמונים ומן התאנים}} - כלא שוין להני מילי לסטרא אחרא לסטרא דמיגאי לסטרא דפורדא. הדא הוא דכתיב {{צ|וישובו מתור הארץ}}. {{ש}} {{צ|וישובו}} - תייבין לסטרא בישא ותייבין מארחא דקשוט. אמרי "''מאי אכפת לן עד יומא לא חמינא טב לעלמא אעמלנא בה ביתא ריקם. יתיבנא בקלנא דעמא ולההוא עלמא מאן יזכי ומאן ייעול לגוויה?! טב לן דלא אטרחנא כולי האי!''" {{צ|ויספרו לו ויאמרו וגו'}} - הא אעמלנא ולאינא בגין למנדע חולקא דההוא עלמא. {{ש}} {{צ|וגם זבת חלב ודבש היא}}. טב הוא ההוא עלמא עלאה כמה דידענא באורייתא אבל מאן יכיל למזכי ביה. {{ש}} {{צ|אפס כי עז העם}} - תקיף הוא דלא יחשיב כל עלמא כלל בגין דיהא ליה עותרא סגיא לאשתדלא ביה מאן הוא דיזכי בה. ודאי {{צ|אפס כי עז העם היושב בארץ}} מאן דבעי למזכי בה בעי למהוי תקיף בעותרא כמה דאת אמר {{צ|ועשיר יענה עזות}}. {{צ|והערים גדולות בצורות}}. בין מליין כל טובא דלא יחסרון מכלא. ועם כל דא {{צ|וגם ילידי הענק ראינו שם}} - בעי גופא תקיף גיבר כארי (דישתכח תמן תדירא) בגין דהיא מתשת חיליה דבר נש לאשתדלא בההוא איסור והתר טמא וטהור כשר ופסול מאן ייכול לזכאה בה. ועוד - {{צ|עמלק יושב בארץ הנגב}} - אי יימא בר נש דאפילו בכל דאי זכי - {{צ|עמלק יושב בארץ הנגב}}! הא יצרא בישא קטיגורא מקטרגא דבר נש דישתכח תדיר בגופא! {{ש}} {{צ|והחתי והאמורי וגו'}} - כמה מקטרגי משתכחי תמן (בגין) דלא יכיל בר נש למיעל בההוא עלמא כלל! מאן יזכי ליה ומאן ייעול בגויה במלין אלין! {{צ|ויניאו את לב בני ישראל}}. בגין דאפיקו שום ביש עלה כמה דאת אמר {{צ|ויוציאו את דבת הארץ}}. אינון בני מהימנותא מאי קא אמרי? {{צ|אם חפץ בנו יהוה ונתנה לנו}} - כיון דישתדל בר נש ברעותא דלבא לגבי קב"ה - לא בעי מנן אלא לבא ויסתמרון ההוא רשימא קדישא דכתיב {{צ|ועמך כלם צדיקים לעולם יירשו ארץ}}.<קטע סוף=דף קס א/> {{ממ זהר משולב|ג|קס|ב}} <קטע התחלה=דף קס ב/>אבל {{צ|אך ביהוה אל תמרודו}}! בעי דלא ימרדון באורייתא! דאורייתא לא בעי עותרא ולא מאני דכספא ודהבא. {{צ|ואתם אל תיראו את עם הארץ}} - דהא גופא תבירא אי ישתדל באורייתא ישכח אסוותא בכלא! הדא הוא דכתיב {{צ|רפאות תהי לשרך ושקוי לעצמותיך}}, וכתיב {{צ|ולכל בשרו מרפא}}. וכל אינון מקטרגי אינון מכרזאן ואמרי "''פנו אתר לפלנייא עבדא דמלכא!''". בגין כך {{צ|אל תיראו}}. {{ש}} {{צ|כי לחמנו הם}}. אינון בגרמייהו מזמנן מזוגי בכל יומא לאינון דמשתדלי באורייתא כמה דאת אמר {{צ|ואת העורבים צויתי לכלכך}}, וכתיב (שם) {{צ|והעורבים מביאים לו לחם ובשר}}. {{צ|סר צלם מעליהם}} - מאן {{צ|צלם}}? דא תוקפא דדינא קשיא. מאי טעמא אעדי? משום ד{{צ|יהוה אתנו אל תיראום}} - כלא אעדיאו בגין אורייתא. זכאה חולקהון דאינון דמשתדלי באורייתא לשמה - דהא מתקשרי בקב"ה ממש ואקרון 'אחים ורעים'! הדא הוא דכתיב {{צ|למען אחי ורעי אדברה נא שלום בך}}: '''{{צ|ויבאו עד נחל אשכול וגו'}} {{ממ|במדבר|יג|כג}}'''.{{ש}} רבי אבא אמר כרתו ההוא אשכול אתו לסלקא ליה לא יכילו. אתו לנטלא ליה לא יכילו אתו כלב ויהושע נטלו ליה וסליקו ליה ואזדקף על ידייהו הדא הוא דכתיב {{צ|וישאוהו במוט בשנים}} - {{צ|בשנים}} - באינון שנים יחידן. {{צ|זמורה}} מאי קא בעאן? אלא אשכול הוה תלייא ביה ובעוד דהוה מתחבר באתריה אקרי {{צ|זמורה}} לבתר קרייה {{צ|מוט}} דכתיב {{צ|וישאוהו במוט}} ההוא דאשתמודע ההוא דכרתו מכאן ידעו יהושע וכלב דאינון אתחזיין למיעל לארעא ולמהוי לון בה חלק ואחסנא. עד דהוו אתיין אמלכו עלייהו כלהו. קאים כלב באיבא. אמר איבא איבא אי בגינך אנן מתקטלין מה אנן בחולקך מיד קליל גרמיה ויהבו לון. ר' אלעזר אמר לא יהבו לאחרי דהא כתיב {{צ|וישאוהו במוט}} וכתיב {{צ|בשנים}} ובכלהו לא הוו שנים כוותייהו ומכאן אוליף יהושע לבתר דכתיב {{צ|וישלח יהושע בן נון מן השטים שנים אנשים מרגלים}} והני שנים הא אוקמוה קדמאי. וכד מטו לגבייהו דישראל יהבו לון ואינון אשתארו ועבדו גרמייהו שיריים. ר' יצחק אמר כד הוו מטאן לגבייהו דאינון ענקים הוו שוויין ההוא חוטרא דמשה קמייהו ואשתזיבו ומנלן דההוא חוטרא יהיב לון הדא הוא דכתיב {{צ|ויאמר אליהם עלו זה בנגב}}. כתיב הכא {{צ|עלו זה}} וכתיב התם {{צ|ואת המטה הזה וגו'}} ובגיניה אשתזיבו. דאי תימא הני ענקייא שבקי לון אלא אתו לנסבא לון והוו שוויין לקמייהו ההוא חוטרא ומשתזבי (ס"א ומשתמטי) מקמייהו. רבי יהודא אמר מסורת שמא קדישא מסר לון משה ובגיניה אשתזיבו מנייהו. רבי חייא אמר תלת שמהן אקרון. נפילים. ענקים. רפאים. וכלהו אורכי יומי. נפילין אקרון בקדמיתא לבתר כד אתחברון בבנת בני נשא ואולידו מנייהו אקרון ענקים. לבתר דהוו אזלי ושטאן בהאי עלמא ומתרפיין מההוא דלעילא אקרון רפאים. אמר ר' יהודה והא כתיב {{צ|הרפאים יחוללו}} {{צ|רפאים יחשבו אף הם כענקים}}. אמר ליה הכי הוא בגין דענקים אתו מהאי סטרא ומהאי סטרא ואתיאשו יתיר בארעא. כגוונא דא רפאים ומנייהו נפקי והוו אורכי יומי וכד מתחלשי אתחלש פלגות גופא ופלגות קאים כיון דפלגות גופא הוה מית הוו נסבי עשבא מעשבי ברא ושדיין לפומייהו ומיתו ובגין דאינון בעאן לקטלא גרמייהו אקרון רפאים אמר ר' יצחק שדיין גרמייהו בימא רבא וטבען ומתין הדא הוא דכתיב {{צ|הרפאים יחוללו מתחת מים ושוכניהם}}. ר' שמעון אמר אלמלא הוו עיילין ישראל לארעא בסימנא (נ"א באומנא) <קטע סוף=דף קס ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קסא|א}}<קטע התחלה=דף קסא א/>דלישנא בישא לא הוה קאים עלמא רגעא חד. מאן אומנא דלישנא בישא נחש ורזא דמלה מדאתא נחש על חוה אטיל בה זוהמא. אמר ר' שמעון ועל כלא מחל קב"ה בר מן לישנא בישא בגין דכתיב {{צ|אשר אמרו ללשוננו נגביר שפתינו אתנו מי אדון לנו}}. תא חזי כמה עבד ההוא לישנא בישא גזר על אבהתנא דלא ייעול לארעא. ומיתו אינון דאמרו ואתגזר בכיה לדרי דרין (כ"ש הכא דאפיקו לישנא בישא על כלא) כביכול כיון דאפיקו על ארעא קדישא כאילו אפיקו עליה בגין כך קני קב"ה על דא (כלומר קני לשמיה) וקאימו ישראל כלהו לאשתצאה מעלמא אלמלא בעותיה דמשה: {{צ|ויספרו לו ויאמרו וגו'}}. אמר רבי חייא מ"ש הכא {{צ|ויספרו}} ולא כתיב "ויגידו" או "ויאמרו"? אלא כל חד אוליף מלה בלחודוי. {{צ|ויגידו}} בכל אתר רמז קא רמיז בחכמתא והא אתמר. {{צ|ויאמר}} - אירה(?) בעלמא. ויאמרו הרהורא דלבא. ויאמרו תפקידתא והא אוקימנא בכמה אתר. {{צ|ויספרו}} - פרישותא דמלה בכל אתר. {{צ|באנו אל הארץ}} - "הלכנו" מבעי ליה!? אלא {{צ|באנו}} - עאלנא לתמן לההיא ארעא דהוית משבח בכל יומא והוית אמרת דלית דכוותה. {{צ|וגם זבת חלב ודבש היא}}. רבי יצחק אמר מאן דבעי למימר כדיבא אמר מלה דקשוט בקדמיתא בגין דיהמנו ליה כדבוי. רבי חייא אמר (אלא) הכי אמרו עאלנא לההיא ארעא דהוית משבח לה כל יומא ואמרת דלית דכותה (וגם זבת חלב ודבש היא) וארימת שבחא על כלא ולאו הכי דהא זה פריה אתכלא חד מאינון זעירין קטפו. אמרו אי לדא אחסין קב"ה לישראל וסבלו כל אינון עקתין וליאותין הא בארעא דמצרים אית אתכלין ואיבין דארעא יתיר על חד תרין: {{צ|אפס כי עז העם}} - אורחיה דעלמא דאינון גברין מגיחי קרבא יתבין לבד לאסתמרא ארחין והכא אפילו אינון בני מתא תקיפין גבורין. והערים בצורות דאפילו כל מלכין דעלמא יתכנשו עלייהו לא יעבדון בהו פגימותא. א"ר יוסי כל מה דאמרי בלישנא בישא אמרו וקשיא מכלהו דכתיב {{צ|עמלק יושב בארץ הנגב}}. לבר נש דנשכיה חויה כד בעאן לאגזמא ליה אמרי הא חויא הכא. ר' אבא אמר ודאי דא קשיא מכל מה דאמרי כלומר ההוא דאגח קרבא בכלא הא הכא זמין. ובאן אתר בארץ הנגב דהא הוא אתר לאעלאה ביה. מיד ותשא כל העדה ויתנו את קולם קביעו בכיה לדורות לעלמין בההוא ליליא, א"ר יוסי עיטא נסיבו על כלא לאפקא שום ביש. מאי על כלא על ארעא ועל קב"ה. א"ר יצחק על ארעא תינח. על קב"ה מנין. אמר ליה משמע דכתיב {{צ|אפס כי עז העם}} מאן יכיל בהו כי עז העם דייקא. וכתיב {{צ|עמלק יושב בארץ הנגב}} - כדין גרמו כל האי כמה דאתמר ובעא קב"ה לשיצאה לון מן עלמא הדא הוא דכתיב {{צ|ויאמר להשמידם לולי משה בחירו עמד בפרץ לפניו וגו'}}: {{צ|ועתה יגדל נא כח אדני}}. ר' אחא ור' יוסי אמרי זכאי אינון ישראל מעמין עכו"ם דעלמא. דקב"ה אתרעי בהו ואתכני בהו ואתפאר בהו דהא עלמא לא אבדי אלא בגיניהון דישראל דישתדלון באורייתא בגין דחד בחד אתקשרן וישראל לתתא בהאי עלמא אינון קיומא דיליה וקיומא דכל שאר עמין אימתיב זמן דעבדי רעותא דמאריהון. תא חזי כד ברא קב"ה בר נש בעלמא אתקין ליה כגוונא עלאה (יקירא) ויהב ליה חיליה ותוקפיה באמצעיתא דגופא דתמן שריא לבא דהוא תוקפא (ומזונא) דכל גופא ומתמן אתזן כל גופא (וכל אינון שייפי דגופא מתמן אתזנו). והא לבא אחיד <קטע סוף=דף קסא א/> {{ממ זהר משולב|ג|קסא|ב}}<קטע התחלה=דף קסא ב/>ואתקף באתר עלאה דלעילא דאיהו מוחא דרישא דשארי לעילא (ואחיד ביה) ודא אתקשר בדא ובגוונא דדא אתקין קב"ה עלמא ועבד (ליה) חד גופא ואתקין שייפי דגופא סחרניה דלבא ולבא שארי באמצעיתא דכל גופא וכל אינון שייפין אתזנו מההוא לבא דהוא תוקפא דכלא וכלא ביה תליין וההוא לבא אתקשר ואתאחד במוחא עלאה דשריא לעילא. תא חזי כד ברא קב"ה עלמא אשרא (ס"א אסדר) לימא דאוקינוס דאסחר כל ישובא דעלמא וישובא דכל שבעין אומין כלא אסחר לירושלם. וירושלם באמצעיתא דכל ישובא שריא והיא אסחרא להר הבית והר הבית אסחר לעזרות דישראל ואינון עזרות סחרן ללשכת הגזית דתמן דנהדרי גדולה יתבין ותנינן לית ישיבה בעזרה אלא למלכי בית דוד בלחודייהו ולשכת הגזית אסחר למזבח והמזבח אסחר לבית האולם והאולם להיכל והיכל לבית קדש הקדשים דתמן שכינה שריא וכפרת וכרובים וארון והכא הוא לבא דכל ארעא ועלמא ומהכא אתזנו כל אינון אתרי דישובא דאינון שייפי דגופא. ולבא דא אתזן ממוחא דרישא ואתאחיד דא בדא הדא הוא דכתיב {{צ|מכון לשבתך פעלת יהוה}}. כגוונא דא לעילא לעילא ואיהו ברזא דמלכא עלאה ברזא יקירא סתימאה עלאה לקביל דא דאית ימא לעילא מן ימא וימא מן ימא. תא חזי נהר דינור אסחר לכמד משריין מקבליה שבעין סטרין גליפין משבעה דליקין ואינון סחרן לאינון שמשי דלגו מנייהו ואינון סחרין לארבע רתיכין ואינון סחרן לההיא קרתא קדישא דרביעא עלייהו. ותאנא תמן עזרות לגו מעזרות ולית ישיבה בעזרה דתמן אלא למלכיהון דבית דוד בלחודייהו ותמן משתכחי ויתבי וסנהדרי גדולה משתכחי תמן בלשכת הגזית וההוא בי דינא עלייהו דמשמש לאתר דמשמש ודינא אתיהיב מתמן לקדישין עליונין עד דמטא לאתר דאקרי קדש הקדשים דביה כלא ותמן הוא לבא שרייא ודא אתזן מן מוחא דלעילא ואתאחיד דא בדא. כגוונא דא לעילא לעילא ואיהו ברזא דמלכא עלאה ברזא יקירא סתימאה עד דאשתכח דכלא אתזן ממוחא עלאה סתימאה דכלא וכד יסתכלון מלי כלא אתקשר דא בדא ודא בדא. תא חזי כד אנהיר עתיקא סתימא במוחא ומוחא אנהיר ללבא בדרך נעם יהוה והא אוקימנא ודא הוא כח יי' ההוא חילא דאתי מעתיקא קדישא סתימא דכל סתימין יגדל נא דיתרבי ויסגי לעילא לעילא ויתנגיד ויתמשך לתתא. כאשר דברת כמה דאוקמוה לאמר למילף מהכא כל דרין בתראין לעלם ולעלמי עלמין לאמר למימר לדא בשעתא דעקתא. למימר דא בשעתא דרווחא ומאי הוא יהוה ארך אפים וגו' והא אוקימנא מלי. אמר ד' יצחק אמת אמאי סליק מכאן אמר רבי חייא אינון גרמו ליה דאסתליק מכאן דהא בשקרו דברו גרמייהו בההוא מדה דבר נש מודד בה מודדין ליה וכן שאר אחרי אסתלקו דלא יכיל משה למימרינהו בגין דאינון גרמו. סלחתי כדבריך כדבריך ממש והא אתערו חברייא. והא אתמר: אמר המגיה כך מצאתי בהעתקות אשר לפני ומתוך הלשון נראה שחסר התחלת המאמר וגם במקומות אחרים ממנו חסר ועם כל זה לא רציתי להשמיטו מן הספר להגדיל תורה ולהאדיר: דא עם דא מה דלא הוו יכלין למללא מקדמת דנא נפקו מההיא פתחא ויתבו בגנתא תחות אילנין אמרו דא לדא כיון דאנן הכא וחמינן כל דא אי נמות הכא ודאי ניעול לעלמא דאתי. יתבו שינתא נפלת עלייהו ודמכו. אדהכי הא ההוא ממנא אתא <קטע סוף=דף קסא ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קסב|א}}<קטע התחלה=דף קסב א/>ואתער לון אמר לון קומו פוקו לגו פרדס דאברא. נפקו חמו לאלין מארי מקרא דהוו אמרי בההוא קרא: במדבר הזה יתמו. הא באתר אחרא לא. ושם ימותו הא באתר אחרא לא ודא בגופין אבל בנשמתין לא כגוונא דבני גנתא. אמר לון ההוא ממנא פוקו. נפקו בהדיה אמר לון שמעתון מדי לגו ההוא דרגא. אמרו שמענא דהא חד קלא הוה אמר מאן דפסק יתפסק מאן דקצר יתקצר מאן דקצר יתארך אמר לון ידעתון מאי האי אמרו לא. אמר לון חמיתון ההוא נשרא רברבא וההוא ינוקא דקא מלקט עשבין ר' אילעאי דנציבין הוה הוא ובריה ומטא הכא וחמא הוא וינוקא בריה מערתא דא כיון דעאלו לגו חשוך לא יכילו למסבל ומיתו וההוא ינוקא בריה קיימא בכל יומא קמיה דבצלאל בשעתא דנחית ממתיבתא עלאה ואמר קמיה תלת מלין. עד לא יפתח בצלאל ברזין סתימין דחכמתא דכל מלוי רזין סתימין אינון ד{{צ|עין לא ראתה אלהים זולתך}} האי (מאן) דאמר מאן דפסק יתפסק. מאן דפסק מלין דאורייתא על מלין בטלין יתפסקון חיוהי מהאי עלמא ודיניה קיימא בההוא עלמא מאן דקצר יתקצר מאן דקצר אמן ולא מאריך ביה גו נייחא יתקצר מחיין דהאי עלמא. מאן דקצר יתארך מאן דאמר אחד אצטריך לחטפא אלף ולקצרא קריאה דילה ולא יעכב בהאי את כלל. ומאן דעביד דא יתארכון חייו. אמרו ליה תו אמר תרין אינון וחדא אשתתף בהו ואינון תלתא. וכד הוו תלתא אינון חד. אמר לון אלין תרין שמהן דשמע ישראל דאינון יהוה יהוה. אלהינו אשתתף בהו ואיהו חותמא דגושפנקא. אמת. וכדומתחברן כחדא אינון חד ביחודא חדא. תו אמר תרין אינון וחד אתהדר. כד שליט טאס על גדפי רוחא ושאט במאתן אלף ואתטמר. אמר לון אלין תרין כרובים דהוה רכיב בהו קב"ה. ומן יומא דאגניז יוסף מאחוי אגניז איהו (ס"א חד) ואשתאר חד לגבי בנימין הדא הוא דכתיב {{צ|וירכב על כרוב ויעף וידא על כנפי רוח}}. ואגניז במאתן אלף עלמין ואתטמר ההוא דרכיב עליה דאינון מאתן אלף גניזין אינון דיליה בריך הוא פוקו מהכא זכאין אתון. נפקו יהב לון ההוא ממנא וורדא (ס"א אחרא) חדא ונפקו. כד נפקו אסתים פום מערתא ולא אתחזי כלל. חמו ההוא נשרא דהוה נחית מההוא אילנא ועאל גו מערתא אחרא. ארחו אינון בההוא וורדא ועאלו תמן אשכחו ההוא נשרא אפום מערתא אמר לון עולו זכאי קשוט חברין דהא לא חמינא חדוה דחברותא מן יומא דאנא הכא אלא בכו. עאלו מאטו לפרדס אחרא וההוא נשרא בהדייהו כד מטו לגבי אינון מאריהון דמשנה אתהדר ההוא נשרא בדיוקנא דאדם בלבוש יקר מנהרא כוותייהו ויתיב עמהון כחדא אמר לאינון דיתבי הבו יקר למארי מתניתא דאתו הכא דהא מאריהון אחמי לון פליאן רברבן הכא. אמר חד מנייהו אית בכו סימנא. אמרו הין. אפיקו תרין ורדין וארחו בהו אמרו תיבו מארי מתיבתא תיבו זכאי קשוט אחידו בהו ויתבו. בההיא שעתא אולפו תמן תלתין הלכות דלא הוו ידעי מקדמת דנא ורזין אחרנין דאורייתא. אהדרו לגבי אינון מארי מקרא אשכחו דהוו אמרי {{צ|אני אמרתי אלהים אתם ובני עליון כלכם}}. {{צ|אני אמרתי}} בשעתא דאקדימתון עשיה לשמיעה דהא {{צ|אלהים אתם וגו'}} כיון דאמשכתון בתר יצר הרע {{צ|אכן כאדם תמותון וגו'}} מה מיתתו של אדם אחית ליה לעפרא בגין דיתמחי ההוא יצר הרע די בגויה וההוא יצר הרע איהו דמית הואתעכל בגויה. <קטע סוף=דף קסב א/> {{ממ זהר משולב|ג|קסב|ב}}<קטע התחלה=דף קסב ב/>אמר ההוא סבא דעלייהו אוף הכא כתיב {{צ|ופגריכם אתם יפלו במדבר הזה}} מאי {{צ|פגריכם}}? דא יצר הרע כליל דכר ונוקבא חסרונין דאית בכו דיצר הרע נחית תדיר לחסרונא ולא סליק. בקדש מעלין ולא מורידין במסאבו מורידין תדיר ולא מעלין. ועל דא אקרון פגריכם חסרונין דלכון כמה דאת אמר {{צ|אשר פגרו מעבור את הנחל וגו'}} סופא דקרא אוכח דכתיב {{צ|יפלו ולא תפלו}}. ועל דא {{צ|במדבר הזה יתמו}} אינון פגרים {{צ|ושם ימותו}} בגין דרעותא דקב"ה לשיצאה להני פגרים מעלמא לעלם. אמר להו רבי אילאי זכאי קשוט עולו ותחמו דהא רשו אתמסר לכו למיעל עד ההוא אתר דפרוכתא פריסא זכאה חולקכון קמו ועאלו גו דוכתא חדא והוו תמן מאריהון דאגדה ואנפיהון מנהרן כנהירו דשמשא אמרו מאן אלין אמר להון אלין מאריוהן דאגדה חמאן בכל יומא נהירו דאורייתא כדקא יאות. קיימו ושמעו כמה מלין חדתין באורייתא לא אתיהיב לון רשו למיעל לגוייהו אמר ליה ר' אילאי עולו לדוכתא אחדא ותחמו. עאלו לגו גנתא אחרא וחמו אוף הכי כראן קברין ומיד מתין ומתהדירן חיין בגופין מנהרן קדישין אמרי ליה מאי האי א"ל דא עבדי בכל יומא ומיד דשכבי מתעכלא ההוא זוהם בישא דקבילו בקדמיתא וקיימין מיד בגופין חדתין מנהרין באינון גופין קדישין דקיימי על טורא דסיני כגוונא דאתון חמאן קיימו כלהו על טורא דסיני בגופין בלא לכלוכא כלל כיון דאמשיכו עלייהו יצה"ר אתהדרו בגופין אחרנין דגופין קדמאין גופין נוכראין הדא הוא דכתיב {{צ|ויתנצלו בני ישראל את עדים מהר חורב}}. קלא אתער זילו אתכנשו הא אהליאב קאים על קיומיה וכל אינון קתדראין קמיה לשעתא פרחו כלהו ולא חמו מדי אשתארו בלחודייהו תחות אילנין דגנתא חמו פתחא אחרא עאלו תמן חמו היכלא חדא עאלו ויתיבו תמן. תרין עולימין הוו תמן. זקפו עיינין. וחמו חד משכנא מדקמא בכל זיני ציורין וגוונין דעלמא ועליה פריס פריסא דנהורא מנצצא דלא יכלין עיינין לאסתכלא (וכפום תרין מלין חמו גו ההוא משכנא עד אתר פרוכתא פריסא דלא חמו) מתמן ולהלאה לא. חמו כלום. ארכינו אודנין ושמעו חד קלא דהוה אמר בצלאל רביעאה איהו לנהורין עלאין. יוסף רביעאה איהו גו נהורין דאדם קדמאה סליקו דלעילא חביבא דכלא. עליה כתיב {{צ|ונסכו רביעית ההין בקדש וגו'}} מאן דיסתכל וחמי יסמון עיניה. מאן דלא יסתכל חמי ואתפתח. אילנא דתמני סרי כד כפיף יזקוף ויתקיים. אי לא כפיף חויא בישא אכיל ליה. מאן דעאל ותרין כרובין לגו רעותיה אתעביד. מאן דמעיין רחיק מרעותיה. קרבנא דרביא שלים לאתקבלא. פסק ההוא קלא אמרו אינון תרין עולימין סימנא אית בגוייכו אמרו הין אפיקו אינון תרין ורדין ארחו בהו אמרו תיבו עד דתשמעון תרין מלין ברזין עתיקין מגו מארי מתיבתא ויהון תדיר ברזא בגוייכו אמרו הן. אמר רבי שמעון כל הני מלין וכל מה דחמו כתבו וכד מטו הכא הוה כתיב {{צ|אשמרה דרכי מחטוא בלשוני}}. ואנא שאילנא לאבי אבא כמה הוו אינון תרין מלין ואמר לי חייך ברי אינון תרין מלין באנו עלמין וחריבו עלמין מאן דאשתמש בהו. כיון דשמעו אלין תרין מילין אמרו אינון ינוקי פוקו פוקו לית לכו רשותא יתיר למשמע. אפיק חד מנייהו תפוח אחד ויהב לון ואמר ארחו בדא ארחו ביה ונפקו ומכל דחמו לא אנשו כלום. נפקו הא ממנא אחרא אתא אמר לון חברייא ר' אילאי שדרני לכו תוריכו ליה הכא אפום מערתא והוא ייתי ויודע לכו מלין עלאין דלא ידעתון. דאיהו תבע מגו <קטע סוף=דף קסב ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קסג|א}}<קטע התחלה=דף קסג א/>מתיבתא דיהא ליה רשו לגלאה לכו מלין. נפקו בהדיה ואוריכו אפום מערתא והוו מהדרן מלי דא לדא מכל מה דחמו ואולפו תמן. אדהכא הא ר' אילאי אתא נהיר כשמשא א"ל אורייתא חדתא שמעתא. אמר לון ודאי ורשו יהבו לי למימר לכו מלי. אתחברא כחדא אפום מערתא ויתבו, אמר לון זכאין אתון דאחמי לכון מאריכון כגוונא דעלמא דאתי והא לית לכו דחילו ואמתנו אמרו ודאי הא אתנשי מנן ארחא דבני נשא ותווהא איהו על כל מה דחמינן בהאי טורא אמר לון חמיתון אלין טוריא כלהו ראשי מתיבתי לעמא דא דבמדברא. וזכו השתא מה דלא זכו כד הוו בחיין. ואלין רישי מתיבתי כלהו בריש ירחי ושבתי ומעדייא מתכנשי לגבי טורא דאהרן כהנא ומתערי לגביה ועאלין גו מתיבתא דיליה ומתחדשן תמן בדכיו דטלא קדישא דנחית על רישיה ומשח רבו דנגיד עליה ועמיה מתחדשן כלהו בחדושין דרחימין דמלכא קדישא עד דאקרי הכא מתיבתא דרחימותא ואיהו נטיל בכל מתיבתא בטמירו דקיק מתעפפן כנשרין גו מתיבתא דנהורא ואיהי מתיבתא דמשה וכלהו קיימי לבר ולא עאלין לגו בר אהרן בלחודוי וכפום שעתא אקרון בשמא. ולית מאן דחמי ליה למשה דהא ההוא מסוה ראנפוי פריס קמיה ושבע ענני יקר סחרניה. אהרן קאים גו פרגודא דלתתא מן משה ופרגודא פסיק ולא פסיק בגוייהו וכל רישי מתיבתי לבר מפרוכתא דפרגודא דא. וכל שאר לבד מאינון עננין וכפום חדושי דנהירו דאורייתא דאתנהרא הכי מנהרן אינון עננין ואתקלישו בדקיקו דנהורא עד דאתחזי ההוא מסוה ומגו ההוא מסוה חמאן נהורא דנהיר יתיר מכל נהירין דעלמא ואינון אנפי משה. אנפוי לא אתחזון כלל ולית מאן רחמי לון בר ההוא נהירו דנפיק מגו ההוא מסוה בתר כל אינון עננין. משה אמר מלה סתם לאהרן ואהרן פריש לרברבי מתיבתי. במה פריש בכל אינון מבועין אסתימו מניה כד מטא זמניה דיהושע. והשתא איהו מהדר לון. בכמה פליאן ומקורין ומבועין ונחלין דנבעין מכל מלה ומלה. כל נשין זכיין דהאי דרא אתאן למרים אוף הכא בהני זמנין וכדין סלקין כלהו כתמרות עשן גו מדברא דא. וההוא יומא אקרי יומא דהלולא. נשין בלילי שבתות ובללי יומין טבין כלהו אתאן לגבי מרים וידעין אשתדלותא בידיעו דמארי עלמא. זכאה דרא דא מכל דרין דעלמא. נפקי ממתיבתא דמשה ופרחי לגבי מתיבתא דרקיעא ואינון דאתחזון פרחי לגבי מתיבתא עלאה על ההוא דרא כתיב {{צ|אשרי העם שככה לו אשרי העם שיהוה אלהיו}}: פתח ר' אילאי ואמר {{צ|תמים תהיה עם יהוה אלהיך}}. מה בין '''תם''' ל'''תמים'''? באברהם כתיב {{צ|התהלך לפני והיה תמים}}. יעקב דאשתלים יתיר כתיב ביה {{צ|ויעקב איש תם}}. אמאי אקרי {{צ|איש תם}}? בגין דלא אשתאר ביה פסולת כלל דהא פריעה הוה ביה. כמה אתפרע (ס"א פריעה הוה ביה דאתפרע) ואתדכי מההוא פסולת. בגין דההוא אתר דאתקיף לפסולת דלגו אתר דפריעה שארי איהו שור דיוקנא דשמאלא דכרסיא דיליה. וההוא שור אקרי שור תם דהא רתיכא דכרסיא רשימא דברית אית ביה ועל דא האי שור אקרי תם ויעקב אחיד ביה בגוויה ובהאי שור עביד פריעה ואעבר זוהמא דפסולת כלא. במתניתא דבצלאל כתיב {{צ|ויזכור אלהים את רחל}}. בשרה כתיב 'פקידה' וברחל כתיב 'זכירה'. אמאי? בגין דזכור אתרשים ביעקב דאיהו ברית שלים כד אתעביד (ס"א אתייליד) יוסף. ובמה כד נטל שור בהדיה דלא יתקיף לסטרא אחרא. ובגין כך אתקרי יוסף {{צ|בכור שור}} - בכור דההוא שור <קטע סוף=דף קסג א/> {{ממ זהר משולב|ג|קסג|ב}}<קטע התחלה=דף קסג ב/>דנטל יעקב בכור שורו ודחי לההוא שור. שור תם ויעקב איש תם רבון ושליט מאריה דביתא דההוא שור תם שארי בגוויה בגין דאית שור מועד בסטר ערלה פריעה. וכמה גרדיני נימוסין נפקין מניה עד דרגא בתרייתא דאקרי שאי"ה ההוא דאפיל ביתין דעלמא דלא דיירין בהו בני נשא. וכלהו נפקי מההוא שור מועד. ודא בחבורא דחמור בישא ובגין כך לא תחרוש בשור ובחמור יחדיו. בגין דלא לאתערא להו ובההוא מתיבתא דבצלאל וכן בתרין מתיבתי ויעקב איש תם. בעלה דההוא תם. ומאן איהו א' רזא דו"ו וכד הוו כלל דכר ונוקבא כחדא שלימו דכלא. אברהם לא אתפקד על פריעה וכד עאל עאל להאי תם ולגו דרגין דיליה דאקרון כחדא ים והיינו תמים לבתר אסתלק אברהם ועאל לגו ואתקשר עם ימינא עלאה. תמים תהיה עם יהוה אלהיך ודאי כמה דאיהו תמים כללא חדא אוף אנת תהא עמיה תמים עמיה ודאי. במה אתעביד בר נש תמים דיהא ת"ם ים. תם כמה דאתמר. י"ם כל אינון דרגין קדישין דיליה אקרון י"ם ולא אתפרשן מניה לעלמין. אוף אנת כגוונא דא לאעדאה מנך דרגין נוכראין ולאתקשרא בתמים למיהוי בך דרגין קדישין רזא דים ודרגא קדישא. ת"ם לקבלא א' רזא דיעקב. בר נש אצטריך למהוי בכל יומא ת"ם י"ם כגוונא דא ממש. השתא פריש מאן דפריש במתיבתא דסיהרא קדישא שפירא איהו בחוורו וכל גוונין מנצצן בה ומרקמן ואיהו כההוא שפירו וחוורו דשמשא מש ובההוא ימא דילה גו שבעין שנין נפקא נונא חדא ואפיק מניה גוון תכלת ואיהי נטלא גוון דא ותקינת ליה ואתחפייא לבר בהאי גוון. לאו דהאי גוון לבושא דילה דהא שש וארגמן לבושה אבל חופאה דלבר האי גוון הוא. כגוונא דא הוה משכנא דכוליה בשפירו מרקמא לגו ולבתר ופרשו בגד כליל תכלת. מ"ט בגין דתחות ים דא אית מצולות י"ם כלל דכר ונוקבא ואית לון עינא בישא לאסתכלא וכד מסתכלין זמין לעינייהו גוון תכלא ולא יכלא עינייהו לשלטאה ואיהי אתתקנת לגו בכל גוונין מרקמן כדקא יאות מתחחמן לד' סטרין דעלמא. כגוונא דא בר נש דלביש ציצית אתעביד בכל יומא תמים. ת"ם בד' כנפים מתקנן כדקא יאות י"ם בההוא תכלת דנונא דשבעין דרגין דימא סטרא בישא כד אסתכל בהאי בר נש לא יכיל לאבאשא ליה בעינא בישא. וכדין איהו תם י"ם עם יהוה אלהיו ממש בתקונא חדא איהי לעילא ואיהו לתתא. לבתר אסתלקת איהי גו' דרגין עלאין. אוף הכי בר נש אסתלק איהו לבתר בתפלין גו דרגין עלאין. ועל דא {{צ|תמים תהיה עם יהוה אלהיך}}. עמיה ודאי. ודאי בשעתא חדא ברגעא חדא איהי אתקנת לעילא ובר נש אתקן לתתא. א"ר אילאי כל אלין דהכא כגוונא דא מתקנן למהוי כל חד תמים עם יהוה. ועל רזא דא במדבר הזה יתמו אי תימרון דכד אתמר לביש אתמר הכי הוא ודאי דהוה לון למהוי כל חד תמים עם יהוה בארעא קדישא אתר דיהוה שארי תמן למהוי אפין באפין כחדא עמיה והשתא כל חד הוי תמים במדברא דא לבר אתר רחיק מתמן דלא יסתכל אנפין באנפין בהדיה למהוי עם יהוה כדקא יאות. ושם ימותו כמה דחמיתון דעבדין בכל יומא. זכאה חולקכון חברייא קדישין דזכיתון לכל האי. הני תרי מערתי אחרנין דילכו דלא תשכחו כל דא תמן דאינון גו מתיבתא דמשה. יתבי מרחיק ועל דא כתיב במשה ענו מאד מכל <קטע סוף=דף קסג ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קסד|א}}<קטע התחלה=דף קסד א/>האדם. ונביאה עלאה. קביל לון למתיבתא דיליה מיומא דשארי למחמי כל דא עד ההיא שעתא שבעה יומין. והא לא הוו מסתכלן בהאי עלמא כלום. אמר לון רבי אילאי זכאין קדישין אימא לכו מלין דשמעתון ומלה קדמאה כד תנדעון מדידו דמשחתא בשמא גליפא מפרש תנדעון (ואע"ג) דבצלאל רביעאה איהו דנהורין עלאין דכתיב {{צ|ואמלא אותו רוח אלהים בחכמה ובתבונה ובדעת}}. מאן דלא אסתכל חמי ואתפתח. מאן דלא אסתכל באינון תלת מלין טמירין מה לעילא מה לתא וכו' זמין איהו לאתפתחא באורייתא ולפקחא עיינין בה אילנא דתמני סרי. שדרתו דבר נש כד כפיף קמי מאריה יזקוף ויתקיים לתחיית מתייא. אי לא כפיף במודים אתעביד חויא ולית ליה תקומה לההוא זמנא. מאן דעאל בין תרין כרובים לגו. מאן דעאל שיעור תרין פתחין לגו בי כנשתא אתדבק במאריה ורעותיה אתעביד. מאן דמעיין בצלותיה ואסתכל בה רחיק מרעותיה דשאיל. קרבנא דרביא כד קרב בר נש בריה לבי ספרא או למילה דא קרבנא שלים לאתקבלא. מכאן ולהלאה רחימין. זילו. אלעזר ברי שפיר קאמרת כפום מה דאוליפת. אבל ח"ו דאע"ג דרחל הות עקרא בההוא זימנא יעקב חכים הוה. ואלמלא לא ידע יעקב דלאה אנחתיה לא קביר לה במערתא לאתחברא בהדיה בחבורא חדא ויהא קביר לה לבר מארעא. אבל ללאה אעיל לה גו ארעא ולרחל שוי לבר. מית יעקב אתקבר בגווה בחבורא חדא כמה דעבדו כל שאר אבהן אוף הכי אדם. מתה חוה בקדמיתא אתקברת תמן. ותמן ידע אדם דהאי דוכתא אתחזי ליה. מית אדם אתקבר בגווה בחבורא חדא. מתה שרה אתקברת תמן וחוה חמאת וחדאת לקבלה וקמת וקבלה לה. שיעורא דחוה לגבי שרה שיעורא דתרין אמין ולא יתיר. מת אברהם אתקבר לגבי שרה בחבורא חדא. מתה רבקה אתקברת תמן ושרה חמאת וקמת וקבלה לה. מת יצחק אתקבר בהדה בחבורא חדא. מתה לאה אתקברת תמן ורבקה חמאת וקמת וקבלה לה. מת יעקב אתחבר בהדה בחבורא חדא. וכלהו דכר ונוקבא כחדא בחבורא חדא. סדורא דלהון היך שכני נשין לגבי נשין ודכורין לגבי דכורין אדם ברישא חוה סמיך ליה. שרה לגבי חוה. אברהם סמיך לשרה. יצחק סמיך לאברהם. רבקה סמיך ליצחק. לאה סמיך לרבקה. יעקב סמיך ללאה. אשתכח אדם בסטרא דא יעקב בסטרא דא. דא רישא ודא סיפא. בספרא דשלמה מלכא איהו כדקא יאות והכי הוא אדם וחוה בקדמיתא. ושרה ואברהם סמיך לון. יצחק ורבקה לזויא אחרא בארח מישר בשורה חדא. יעקב ולאה באמצעיתא ואינון נשין לגבי נשין. ודכורין לגבי דכורין. ואדם וחוה שרה ואברהם יעקב ולאה. רבקה ויצחק. אדם בסטרא דא ויצחק בסטרא דא ויעקב באמצעיתא. יצחק לגבי אבוה לאו ארח עלמא. ועכ"ד יעקב אצטריך באמצעיתא. ובכל אינון זוגין כמה דאתקברו הכי יקומון והכי ישתכחון. לאה תחדי בחדי משיח בריה דדוד דנפיק מנה לגו. רחל תחדי בהדי משיח בריה דיוסף דנפיק מנה לבר מירושלם וכלא לדוכתייהו אלין הכא ואלין הכא דאינון (ס"א מגדלין) מרגלאן דאבן טבא כלהו. בין כלהו מגדלין אית חד מגדל דאבן טבא באמצעיתא. ודא סליק לרום רקיעא ולא אתחזי השתא עד ההוא זמנא דיתגלי. רב מתיבתא חמא ליה והוה רשים ביה לעילא האי קרא מגדל עז שם יהוה בו ירוץ צדיק ונשגב. ופריש רב מתיבתא קרא דא מגדל עז דא כנסת ישראל <קטע סוף=דף קסד א/> {{ממ זהר משולב|ג|קסד|ב}}<קטע התחלה=דף קסד ב/>בו ירוץ צדיק ביה רעותיה דצדיק תדיר ועל דא ונשגב ההוא מגדל דלא ינפול לעלמין כמה דהוה. ורבי כרוספדאי חמיד לבא פריש האי קרא עד לא אסתלק ופריש שפיר. מגדל עז דא תיבה וס"ת דאיהו עז לשואה ביה ולאפקא ליה מגו היכל דיוקנא דהיכל פנימאה דמניה נפקא תורה וההוא מגדל שם יהוה איהו ודיוקנא דיליה ואצטריך בשית דרגין. בו ירוץ צדיק במאן במגדל או בס"ת. אלא קרא דריש בהאי ובהאי. כד דרש במגדל אצטריך צדיק דא דליהוי חזן הכנסת זכאה דקשוט ודיוקנא דצדיק עלאה. כד דריש לס"ת מאן דסליק לס"ת למקרי אורייתא אצטריך צדיק וצדיק אקרי מאן אקרי צדיק מכלהו. שתיתאה דסליק מאינון שבעה. א"ר שמעון ודאי דאיהו לא סליק כל יומוי אלא שתיתאה לאינון דסלקין. בו ירוץ צדיק בס"ת ירוץ דברי צדיק דא. ונשגב ממאן מדחילו דמלאך המות דהא אוריך יומין. ונשגב דלא יתנזק לעלמין. בההוא מגדל דסלקא בין אינון מגדלין קיימא נהירו חד בדיוקנא דס"ת כד אתי ההוא ציפרא נטלא ההו אמגדל מאתריה וקאים גו אמצעיתא דעזרה גו גדפי דכרובים. הוה (ס"א ומה דהוה) רומיה לרום שמיא מאיך ועאל תחות אינון כרובים ושורוי בין רישי כרובים. תלת מאה פתחין תמן בפתחא דאמצעיתא קיימא נהירו דא דיוקנא דס"ת ביה זמין מלך ישראל למקרי בפרשת הקהל ודא ליהוי מלכא משיחא ולא אחרא. ובההוא ס"ת דההוא נהירו אי חסידא קדישא זכאה איהו דמפומיה ישמעו קל נעימו דמלוי מאינון מלין סתימין דפריש באורייתא. בכל ריש ירחי ושבתי ומועדייא וזמנייא כד בעאן כל בני מתיבתי לסלקא לעילא לגו מתיבתא דרקיעא כלהו מתכנפי לגבי מלכא משיהא ואיהו פריש מלין ומגו מתיקו דמלוי בתיאובתא סלקין כלהו עשר מלין. גניזין לך מאינון מלין דאיהו פריש ליומא דשאלתן דילך כד קיימא ההוא מגדל באמצעו דעזרה. ופתחא דא פתח פתחין ואינון כרובין פומייהו ופרשי גדפייהו ונהיר נהירו עלאה על ההוא פתחא וההוא ס"ת פתיח ואינון כרובים פתחי ואמרי מה רב טובך אשר צפנת ליראיך וגו'. סגירו פתחין וס"ת אתגליל מאן חמא נהירו דנהרא דההוא ס"ת כוליה נהורא דנהיר אתוון דיליה שלהובי דאשא מד' גווני דאינון דעלמא עלאה כלהו בלטי ומנצצי לית מאן דיכיל למיקם בהו בר משיח. סגיר פתחא דא כרובים משתככי. וההוא מגדל פרח וקיימא באתריה בין שאר מגדלין. בההוא פתחא דאמצעיתא אית עטרה דפז עלאה ויקירא גניזא דלא אתחזי השתא גליפא ומחקקא בכל זיני אבני יקר וזמינא למהוי על רישא דמלכא משיחא כד סליק בההוא מגדל ותרין נשרין דא מסטרא דא ודא מסטרא דא נטלי ליה בידייהו כד סליק מלכא משיחא מתתקנין נשרין ונטלי עטרא דא בשעתא דישרי למקרי יתפתח פתחא אחרא ומתמן תפוק ההיא יונה דשדר נח בימי טופנא. דכתיב {{צ|וישלח את היונה}} - {{צ|היונה}} - ההיא דאשתמודעא ולא מלילו בה קדמאי ולא ידעו מה היא אלא מהכא נפקת ועבדת שליחותא. ובשעתא דכתיב {{צ|ולא יספה שוב אליו עוד}} - לא ידע בר נש לאן אזלת והיא תבת לאתרה ואתגניזת בפתחא דא ואיהי תטול עטרה בפומהא ותשוי על רישיה דמלכא משיחא מטי ולא מטי. וכדין כתיב {{צ|תשית לראשו עטרת פז}}. וכיון דיקרי מלכא משיחא בס"ת יקומון תרין נשרין דא מכאן ודא מכאן ויונה מאיך ומלכא משיחא נחית ועטרה על רישיה עד דרגא בתראה ותרין נשרין פרחין לעילא על רישיה ויונה תבאת <קטע סוף=דף קסד ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קסה|א}}<קטע התחלה=דף קסה א/>ועטרה בפומה ויקבלון לה אלין תרין נשרין. דוד מלכא זית רענן אקרי קמיה קב"ה דכתיב {{צ|ואני כזית רענן בבית וגו'}}. עלה זית דא מלכא משיחא בריה דדוד ודא איהו דרמיז יונה דא ביומו דנח דכתיב {{צ|והנה עלה זית טרף בפיה}}. ההוא עלה זית טרף וחטף ליקרא דיליה במה בפיה דקיימא על רישיה ומקבלא יקר מהאי יונה והאי דכתיב {{צ|טרף}} ולא "טרפה" (אלא) כדכורא דא דעביד חילא ונצח. במתיבתא דרקיעא יונה דכר הוא מגו דאקרי יונה כתיב כנוקבא וכתיב כדכורא בזמנא דמקבלא יקר (חסר) דא מגדל דא כד תב לאתריה נהיר כנהירו דעינא דשמשא דכתיב {{צ|כסאו כשמש נגדי}}. ואף דכרסייא אחרא ליהוי ליה בנסין ואתין רברבין. בריש מגדל דא אית עופין דנור (ס"א דרורא) דקא מצפצפאן כד סליק צפרא צפצופא דנעימו דלית נעימו ונגונא כההוא נעימו. לעילא מכלהו זינין אחרנין ושפנינין אחרנין דקא פרחין באוירא סלקי ונחתי נחתי וסלקי לא משתככין לעלמין. אתוון רברבן ואתוון זעירן פרחין בינייהו. אי חסידא קדישא בשעתא דאתוון פרחין חמי ב"נ מאתוון רברבן כתיב באוירא לפום שעתא. {{צ|בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ}} (והארץ היתה תהו ובוהו וגו' מהכא אהדרי אתוון רברבן כמלקדמין) בטשי אתוון זעירן בהו. ופרחין ואתחזי מנייהו כתיב {{צ|ויאמר אלהים יהי אור וגו' וירא אלהים את האור וגו'}}. לבתר מהדרי אתוון זעירן ובטשי באתוון רברבן ומתחזי מנייהו דכתיב {{צ|ויאמר אלהים יהי רקיע וגו'}}. וכן כל עובדא דבראשית פליאן רברבן וחדו לעיינין עובדאן דאתוון אלין זכאה עמא דכל דא מחכאן אי חסידא קדישא מאן דנטיר ברית שוי ליה אבתרוי ואיהי לקמא ואי תימא מאן נטיר לאחורא הא נטירו רב ועלאה מכלא דנטיר ליה. ומאן איהו צדיק עלאה ברחימו סגי. עאל בין צדיק וצדק ואשתכח נטיר מכל סטרין. זכאה מאן דנטיר ברית דא ועל דא ישראל אתחזון כל דכורין דנטרין את קיימא דא קמי מלכא קדישא. מאן איהו דיכיל לנזקא לברא דאיהו באצע ואבוה מכאן ואמיה מכאן ואיהו בינייהו ודא כד איהו אחרי יי'. תא חזי ההוא רקיע כד סחרא בגלגולא מנגנא בנגונא ומקל נהימו דמיין דנבעין לא ידיע ההוא נגונא כל אינון אגנין די בארבע סטרין מליין מנביעו דמיין דנבעין מאן דאיהו לגו בתרין סטרין קיימא תמן. חד בחדוה דלית חדוה כההיא חדוה בעלמא לקיימא (שם ק) עבדו את יהוה בשמחה. וחד ביראה דלית דחילו כההוא דחילו בעלמא לקיימא עבדו את יהוה ביראה חד מעיינא דמייא דנביע מסטר מזרח דא הוא דאמר יחזקאל נביאה מהאי מעיינא לא יכלין לסיימא שבחא כל בני עלמא באתר דאתייליד תמן לסטר מזרח לית עומקא ורומא דיליה אלא זרתא ולא יתיר כד נבעין מיא וסלקין סלקין כל זיני מרגלאן דעלמא ולא נפלין לבר השתא אתחזון בגוון חד לפום שעתא נפלין אלין והא סלקין אחרנין כגוון אחרא בכל זיני גוונין דעלמא נפלי אינון מרגלאן ולא נפלי לבר. סחרנין דההוא נביעו חיזור ושושן סחרין ולא יכלין כל בני עלמא למיקם על אינון גוונין כלהו שלהובין מלהטאן ולא יכלין לאסתכלא בהו לא ידיע חשיבו דעובדא טרפין דלהון מנצצן בכמה גוונין עובד ציור אומנו דמארי עלמא חפיין על תלתמאה ושבעין וחמשה כרובין דתחותייהו בתר שבכין אחרנין לגו. ואינון שבכין סחור דעזרה לגו. ולעילא מנהון אינון <קטע סוף=דף קסה א/> {{ממ זהר משולב|ג|קסה|ב}}<קטע התחלה=דף קסה ב/>גופנין פרישאן תחות גופנין אינון כרובין כלהו גדפין פרישן משלבן אלין באלין. הכא אמר רב מתיבתא דכל מאן דאסתכל באינון גופנין מנהרין אנפוי כנהירו דשמשא אינון שבכין דאתחמן סחור סחור דעזרה כלהו מרקמן בחוטין דנהרין בגוונין סגיאין מלהטן בד' מיני זהורין דאשא שלהובין סלקין וגוונין מנצצן ולזמנין שלהובין משתככי ונהורין וגוונין סלקין ובטשי אלין באלין שית אלף אגנין לגבי אינון שבכין ד' גוונין לד' סטרין דעזרה אלין אינון רברבין ונביעו דמיין חיין בכל סטרי. ואינון נפלי באינון אגנין ובלעי באתרייהו ואלין מיין לא ידעי לאן אזלין. באמצעו דעזרה יקומון כלהו ישראל ויתחזון קמי מלכא קדישא. בסטר דרום בעזרה דא אתייליד חד מעיינא דמיא ואתרמי (ס"א ואתרמי) (ס"א ואתרבי) דקא ישטפון מיא כל עלמא. מאן דייעול בהו יהון עד ברכים ייעול בהו גיבר רב ייעול בהו עד ברכים אי תינוק בר יומא עד ברכים מאן דשתי מנייהו יתחכם ויתפקח בחכמתא. מעיינא דא נפיק מגו מרגלא חדא דזעירא בכותלא דדרום אינון מיין בלעי' גו אתרא (ס"א גו אתר דא) ומתמן יפקון לבר מקדשא עד דיעלו לנחל שטים ישטפון ההוא זמה דאולדין מיא דשטים. ועל דא מיין אלין בעזרה בגין אינון דאתחזון תמן דכורין הוו שתאן מן מיא לא חיישי בנוקבי. במיתיהון לאתחזאה קמי מלכא קדישא. תו דהא יתפקחון למנדע מלין סתימין דמלכא עלאה גו מקדשא דא כל הרהורין ישתכחון בר הרהורא דחדוה דמלכא קדישא. ענפא חד נפיק וגו אמצעו דההוא מעיניא. אמר רב מתיבתא כד קריבנא לההוא ענפא גו מעיינא אסתלק ענפא לעילא לעילא כל מה דקריבנא הכי אסתלק יסודא ושרשא דההוא ענפא לאו איהו אלא במיא. ההוא ענפא חפי עלמין כל גוונין דעלמא באינון טרפין דיליה איבא דיליה לא ידיע מהו ולא יכלין למנדע ואמר דקא שאיל למשיח על ההוא איבא ואמר איבא דא גניז לאיש משענתו בידו מרוב ימים מאן דזכי למנדע דא לינדע. רקיע חד אית על ההוא ענפא פריש לעילא מההוא רקיע אזיל טלא ע"ג מעיינא דא ול איתיר. כד אסתכל בר נש לההוא רקיע מרחיק דמי תכלא. קריב יתיר דמי סומקא. קריב יתיר דמי ירוק קרוב יתיר דמי חוור דלית חוור בעלמא כגיניה. טלא דקא אזיל מניה אשתאיב בההוא ענפא ועביד איבא דא ואתרבי ההוא רקיעא איהו אזיל בגלגולא יתיר ממה דעיינין יכלין לאסתכלא כל אינון נטורי קיימא קדישא (ס"א בעון) דבעון לאתחזאה קמי מלכא דהא לא אתחזון אלא בגין לאחזאה דאינון בני גזירו קדישא ועל דא {{צ|יראה כל זכורך}} - אינון בני קיימא קדישא. דייק רב מתיבתא {{צ|זכורך}} ולא "זכרך" דהא זכר כתיב ולא זכור מאי {{צ|זכורך}}? אלא כל אינון דנטרין קיימא קדישא ולא חבאן ביה אינון הוו בני מלכא דבכל יומא משתכח בהו ודכיר לון תדיר. ועל דא {{צ|זכורך}} - ההוא דאית ביה קיימא קדישא דדכיר לון מלכא בכל יומא דלית שבחא קמי מלכא עלאה (אלא) כמאן דנטיר קיימא דא ועל דא בעי דיתחזון תלת זמנין בשתא קמיה. תלת זמנין אמאי אלא בגין אבהן קדמאי דקבילו להאי ברית קדמאה לכל פקודין דאורייתא ובגין כך תלת זמנין אינון בשתא. אברהם קביל בריח. יצחק קביל בריח. יעקב הוה שלים מכלהו ועל דא כתיב ביה {{צ|ויעקב איש תם}} - שלים מכלא. אברהם {{צ|תמים}} אקרי ולא הוה כ"כ שלים אבל {{צ|תם}} שלים מכלא. מה כתיב בנח {{צ|איש צדיק תמים היה בדורותיו}} דהוה רשים ברשימו קדישא בינייהו. ואמר רב מתיבתא בכל אתר דכתיב {{צ|תמים}} - דרשים ברשימו קדישא באת קיימא דברית ובגין <קטע סוף=דף קסה ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קסו|א}}<קטע התחלה=דף קסו א/>דנטר בריתא קרי תמים בדורותיו מה דלא הוו כלהו הכי דאינון מחבלן ארחייהו ועל דא כתיב {{צ|את האלהים התהלך נח}}. וכי מאן יכיל למיהך עמיה. אבל כל מאן דנטיר בריח קדישא אזדווגת ביה שכינתא ושריאת עליה ובגין כך תמים תהיה עם יהוה אלהיך. תמים תהיה ולבתר עם יהוה אלהיך בזווגא הדא דכיון דנטיר ברית דא עם יהוה להוי ולא אתפרש מניה. באברהם כתיב {{צ|התהלך לפני והיה תמים}} גזירו דאת קיימא. {{צ|התהלך לפני}} - מהכא דלא יהך גברא בתר אתתא אלא קמהא ארח כשר איהו והא כתיב {{צ|הנה אנכי שולח מלאך לפניך}}. ושלחתי לפניך מלאך. לאברהם דלא הוה גזיר דחה ליה לקמה. ועל דא לא כתיב "היה תמים והתהלך לפני", אלא {{צ|התהלך לפני}} - דלא יאות אנת עד שתהא תמים וכן בכלהו כיון דבר נש תמים ונטיר ליה מיד היא לקמיה ואיהו אבתרה כשר איהו לדא. לגרעונא מה כתיב {{צ|כי שב מאחרי}}. נח גזיר הוה ותמים. פריעה לא הוה ביה ובגין דלא הוה ביה פריעה מה כתיב {{צ|את האלהים}} ולא "אחר האלהים" לקמא לא הוה בגין דהוה גזיר. לאחורא לא הוה בגין דלא אתפרע. איך הוה את האלהים סמיך ליה ולא יכיל לאסתכלא ביה דלאו כשר כ"כ. בישראל כתיב {{צ|ויהוה הולך לפניהם יומם בעמוד ענן ולילה בעמוד אש וגו'}}. כיון דאמרו ישראל {{צ|המבלי אין קברים במצרים וגו'. כי טוב לנו עבוד את מצרים}} - כביכול אתחלש דעתא. כתיב {{צ|ויסע מלאך האלהים ההולך לפני מחנה ישראל וילך מאחריהם}}. ויסע למעבד בהו נוקמין (חסר) ועל דא חדי משיח וחדי רב מתיבתא דקא אתבשר בדא ואמר רב מתיבתא דהא דייק למשיח ואמר מנא הוה לדניאל דקאמר פריס פריסת מלכותך ויהיבת למדי ופרס מאינון אתוון דופרסין אשתמע ליה והכא מאי הוא א"ל הכי הוא ודאי פריס פריסת מלכותך חייבא ע"י דמשיח אחרא ולבתר ישלוט מלך פרס ויטול מלכוון סגיאין והוא ישלט על ארעא קדישא תריסר ירחי והוא ישלוט ויקטול סגיאין וההוא משיחא ולבתר יפול ויקבלון מלכותא קדישי עליונין. ועל דא ופרסין מלכא דפרס אשתמע הכא. אי חסידא קדישא כמה חדוה על חדוה בההוא מעיינא. בההוא מעיינא מגדלא כל זיני אילנין דנציב קב"ה בג"ע וכלהו קיימי לאסוותא טרפין ואיבין וענפין ולחדו לבא תדיר. ולית בינייהו כפנא ודאגה ואנחה לעלמין. זכאה עמא דכל דא מחכאן. וכל דא גניז לון. אמר ר' שמעון בקרקע דהאי מקדשא אית מאלין פליאן. א"ל אי רבי אי ר' זכאה חולקך דכל האי. בההוא ע"ג ההוא מעיינא דקימא אבל לית מאן דיכיל לאסתכלא ביה לזמנין נהירו דיליה נהורא. לזמנין חשוכא לזמנין גוון ארגוונא מנצצן דלא יכלין עיינין לאסתכלא. לעילא (ס"א ההיא) היא דשאלת חסידא קדישא מההוא קרקע דמקדשא. רב מתיבתא לא פריש מניה דהא גניז איהו גו ירדנא והא אמינא לך מה דאמינא אבל נשאל מלה דא ותנדע מה דתנדע ירדן דא עאל ואתמשך זמנא חדא בשתא גו ההוא נהר דנפיק מעדן לאו מאינון ארבע נהרין דאתמשכן מניה אלא ביה ממש כיון דמטי לגביה איהו אתמשך ואתפשט ועאל גו ירדנא. וכיון דמטי גו קרקע דמקדשא אשתכך תמן תלת יומין ולא אתפשט ולא אתמשך לאתר אחרא. ואמר רב מתיבתא דכד אהדר ההוא נהר לאתריה שביק תמן כל זיני ציורין דקא עביד קב"ה בג"ע דאינון ציורין גניזין דתחות דוכתייהו (חסר) אלין הכא ואלין הכא וסלקי ונחתי כדקדמיתא. בההוא סטר דרום אית תלת מאה וחמשין עמודין מכל זיני מרגלאן ואלין אינון דנהרין תדיר ונטפין בוסמין טמירין דלא אתגלו לעלמין ארבע אגנין בכל <קטע סוף=דף קסו א/> {{ממ זהר משולב|ג|קסו|ב}}<קטע התחלה=דף קסו ב/>עמודא ועמודא נעיצין וכד אינון בוסמין נטפין מאינון עמודין נפלי בהו ואתמליין בלהו אגנות ולא נפקין בוסמין לבר מאינון בוסמין זמינין לזמנא דאתי לאקטרא בכל יומא קטורתא קמי מלכא קדישא דלא יהוו מכתישו דבני נשא אינון בוסמין לא ידיע עקרא דלהון וממה הוו אלא מאינון עמודין נפלין תמן תרין נשרין בכל עמודא ועמודא מתנצצן מתלהטין בכל גוונין שבע מאה נשרין אינון פרחין אלין הכא ואלין הכא בגלגולא דעמודין. כד אסתחרן לא יכלין עיינין לאסתכלא דוכתא דבהו. תלת אתוון בלטין ופרחין מפומא דא לפומא דא. בגלגולא דעמודין ונשרין כל אינון אתוון מרקמן באשא חוורא ודהבא ירוקא. תרין אלפין ומאה מנרתין תליין בין אינון עמודין ותרין אלפין ומאה שרגין בכל מנרתא ומנרתא דלקין ביממא ובליליא מתדעכי על צערא דישראל. כד אתי צפרא דלקין כלהו מגרמייהו. אדהוו יתבי אמרי הא רמש ליליא. א"ל לר"ש אי חסידא קדישא נהירו דעלמא טול פנקסא דאחמתא דא וטול שרגא וכתוב מלין אלין דהא מטא זמנא דילן לפקדא כל חד וחד לגו קבריהו. עד פלגו ליליא דקב"ה עאל גו גנתא לאשתעשעא בהדי צדיקייא וכדין כל חד וחד פרח לתמן. ולמחר נהוי גבך הואיל ויהבו לן רשו לאשלמא דורונא דקא משדרי לך. פרחי. בכה ר"ש וגעא. פתח ואמר אילת אהבים ויעלת חן דדיה ירווך בכל עת באהבתה תשגה תמיד. אורייתא אורייתא נהירו דכל עלמין כמה ימין ונחלין ומקורין ומבועין מתפשטי מנך לכל סטרין מנך כלא עלך קיימי עלאין ותתאין נהירו עלאה (בדא) מנך נפקא. אורייתא אורייתא מה אימא לגבך אילת אהבים אנת ויעלת חן (גבי) עילא ותתא. רחימין דילך מאן יזכי לינקא מנך כדקא יאות אורייתא אורייתא שעשועים דמארך מאן יכיל לגלאה ולמימר סתרין וגניזין דילך בכה ואעיל רישיה בין ברכוי ונשק לעפרא אדהכי חמא כמה דיוקנין דחברייא סחרניה. א"ל לא תדחל בריה דיוחאי לא תדחל בוצינא קדישא כתוב וחדי גו חדוה דמארך. כתב כל אינון מלין דשמע בההוא ליליא ולעא לון ולהג לון ולא אנשי מלה. וההוא שרגא נהיר קמיה כל ההוא ליליא עד דאתא צפרא. כד אתא צפרא זקף עינוי וחמא חד נהירו דהוה נהיר ברקיעא מאיך עינוי לתתא אהדר כמלקדמין וחמא נהירו בכל רקיע דנהיר וסליק בההוא נהירו דיוקנא דביתא בכמה ציורין. חדא ר"ש ולפום רגעא אגניז ההוא נהורא. אדהכי הא אינון תרין שליחן אתיין. אשכחוהו רישיה בין ברכוי. אמרו ליה שלמא עליה דמר שלמא למאן דעלאין ותתאין בעאן לאקדמא ליה שלם. קום. קם ר"ש וחדא בהו. אמרו ליה ולא חמית נייחא דרוחא דעבד לך מארך חמית נהירו דביתא ברקיעא אמר לון חמינא. אמרו ליה ביה שעתא אפיק תהומא בי מקדשא ואעבריה קב"ה בימא רבא ומנהירו דיליה הוה נהיר ברקיעא. אמרו ליה רב מתיבתא בעא בשלמך והא ידע דאנן שליחן לגבך. וכמה מלין חדתין עתיקין אתחדש באורייתא בהאי ליליא. אמר לון במטו מנייכו אמרו חד מלה מנייהו. אמרו לא אתייהיב לן רשו למאי דאתינן לגבך אבל מלה חדתא הוה לגבך השתא. פתח רב מתיבתא ואמר ויאמר יהוה אל אברם לך לך מארצך וגו' דא בגין דאתנהרא ביה נהירו כגוונא דא. מאן דלא זכי באתר דא יהך וינטל גרמיה לאתר אחרא ויזכי ביה. אעא דדליק ונהורא לא סליק ונהיר ביה. ינענעון ליה ויסלק ביה נהורא ואנהיר. וחוינן זמינין למשמע. אבל בגין למיתי גבך <קטע סוף=דף קסו ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קסז|א}}<קטע התחלה=דף קסז א/>לא בעינן לאתעכבא. חדי ר' שמעון אמרו ליה אי חסידא קדישא כל מלין די כגוון באורייתא מלין זעירין אינון בכל מלה ומלה ואינון מלין זעירין כמה אינון מלין רברבין ועלאין עד דלית לון שיעורא דהא לית בגוון ספקא אלא ברירו דאורייתא על בורייה והשתא רב מתיבתא פריש מלין סתימין על דא בגין דעקרא דנשמתא אמאי לא נהיר באתר דא וזכי לאתנהרא באתר אחרא. ועד כען לא זכינן בהו בגין למיתי גבך. ומלה אחרא זכינן למשמע מניה. רוחא דאזלא בערטורא בההוא עלמא בלא בנין אנתתיה יתעביד ליה מאנא לאתבנאה איהו. מאי טעמא אנתתיה איהי שרגא דאתדליקת מניה ותרווייהו שרא חדא הוו נהורא דא נפק מנהורא דא אתדעך דא אתדליק מגו נהוריה ממש בגין דחדא נהורא הוו. השתא רבי נהדר למלין קדמאין וכד נהדר לאתרין נטול רשו מרב מתיבתא באינון מלין דנקבל מניה ונימא קמך. זכאה חולקך דאת זכי לנהורין סתימין מכל סטרין מעילא ומתתא מהאי עלמא ומעלמא אוחרא. אמר ר' שמעון מלה חדא בעינא למנדע אי תיכול לאודעא לי. נשין בההוא עלמא אי זכאן לסלקא לעילא או היך אינון תמן. אמר לי' אי רבי אי רבי. בדא אית לן רזא יתירא (ס"א יקירא) בגין דלא לגלאה סתרין דתמן. אבל דא יהך ויטול רשו ונימא לך. אדהכי פרח חד. ואתכסי מנייהו ואזל ליה ולפום שעתא תב לגבייהו אמר לון זמינא הוינא למיעאל והוו כלהו בעטורא חדא דדייני דינא דחד בר נש דקאים על פתחא דגן עדן ואינון כרובין אחידו ביה ולא שבקו ליה למיעאל תמן והוה בצערא בינייהו וצווח צווחין על גבי פתחא ושמעו כולהו צדיקייא דתמן והשתא הוו מתכנפי כל בני מתיבתי למיעאל לגבי מלכא משיחא לעיינא בדיניה. ואתינא לאודעא לכו ודא חבראי אצטריך למהך תמן דכרוזא הוה אעבר בכל אינון בני מתיבתי דליהוון כנישין השתא קמי משיח. נטל פתקא חדא ויהב לר' שמעון. אמר טול דא ועיין במה דתמן עד דניתי גבך. פרחו תרוייהו ור' שמעון נטל פתקא וחמא מה דמא ברזין דתמן כל ההוא יומא. בליליא חמא שרגא ונפיל ביה שינתא ודמך עד צפרא. כד נהר יממא קם ופרח ההוא פתקא מניה והא אינון תרווייהו אתיין אמר ליה קום רבי זכאה חולקך קום בגינך חמינן וזכינן לכמה סתרין עלאין כמה חדוה אחזיו לן כד יהבו רשו לגלאה לך כל מה דאת בעי. ריש מתיבתא עלאה נפק לגבן. ואמר שאילו בשלמיה דבר יוחאי אתריה דבר יוחאי הא פנו ליה מכמה יומין לית מאן דיקרב לגביה זכאה איהו. רבי רבי כד פרחנא מגבך (בגינך) עאלנא וחמינא כל בני מתיבתי דהא מתכנפי לגו היכלא חדא דמשיח תמן ודיינו דינא דההוא בר נש דקאים על פתחא שמיה לית לן רשו לגלאה. אצטער ר' שמעון על דא. אמר ליה לא תצטער רבי על דא אנת תדע בדא ליליא בחלמך. אבל דינא דיינו עליה דגזר משיח דלהוי ההוא בר נש לבר בההוא צערא ארבעין יומין. לסוף ארבעין יומין יצערון ליה בדינא בצערא דגיהנם שעתא ופלגא. וכל דא בגין דיומא חדא חד מן חברייא הוה פריש מלין דאורייתא כד מטא לחד מלה ידע האי בר נש דיתכשל ביה ואמר לחברייא שתוקו לא תימרון מדי ובגין דשתיקו חברייא אתכשל בההוא מלה ואכסיף וההוא כסופא דגרים האי בר נש דיינין ליה בהאי דינא <קטע סוף=דף קסז א/> {{ממ זהר משולב|ג|קסז|ב}}<קטע התחלה=דף קסז ב/>קשיא בגין דלא בעי קב"ה לשבקא חובא דאורייתא אפילו כמלא נימא. דיינו דיניה ונפקו כל בני מתיבתא ואנא שאילנא רשו. דהא בריה דיוחאי שאיל שאלתא דא ועל דא אחזיו לי מה דלא ידענא מקדמת דנא. אי רבי שית היכלין אחזיו בכמה ענוגין ועדונין באתר דפרוכתא פרישא בגנתא. דהא מההוא פרוכתא ולהלאה לא עאלין דכורין כלל. בהיכלא חדא אית בתיה בת פרעה וכמה רבוא ואלפי נשין זכיין בהדה וכל חדא והדא מנייהו דוכתין דנהורין ועדונין בלא דחקא כלל אית לה תלת זמנין בכל יומא כרוזי אכריזו הא דיוקנא דמשה נביאה מהימנא אתי ובתיה נפקת לאתר דפרגודא חדא דאית לה וחמאת דיוקנא דמשה וסגידת לגביה ואמרה זכאה חולקי דרביתי נהירו דא. ודא איהו ענוגין דילה יתיר מכלהו אהדרת לגבי נשין ואשתדלן בפקודי אורייתא כלהו באינון דיוקנין דהוו בהאי עלמא בלבושא דנהורא (ס"א כלבושא) בלבושא דדכורין בר דלא נהרי הכי. פקודין דאורייתא דלא זכו לקיימא לון בהאי עלמא משתדלי בהו ובטעמייהו בהההוא עלמא. וכל הני נשין דיתבין בהדי בתיה בת פרעה אקרון נשים שאננות דלא אצטערו בצערא דגיהנם כלל. בהיכלא אחרא אית סרח בת אשר וכמה נשין רבוא ואלפין בהדה. תלת זמנין ביומא כריזין קמה הא דיוקנא דיוסף צדיקא אתא ואיהי חדאת ונפקת לגבי פרגודא חדא דאית לה וחמאת נהירו דדיוקנא דיוסף וחדאת וסגידת לגביה ואמרת זכאה האי יומא דאתערית בשורה דילך לגבי סבאי לבתר אהדרת לגבי שאר נשין ומשתדלן בתושבחן דמארי עלמא ולאודאה שמיה. וכמה דוכתין וחידו אית לכל חדא וחדא ולבתר אהדרן לאשתדלא בפקודי אורייתא ובטעמייהו. בהיכלא אחרא אית יוכבד אמיה דמשה נביאה מהימנא וכמה אלפין ורבבן בהדה. בהיכלא דא לא מכרזי כלל אלא ג' זמנין בכל יומא ויומא אודת ומשבחת למארי עלמא איהי וכל אינון נשין די בהדה ושירתא דימא מזמרין בכל יומא ואיהי בלחודהא אמרת מהכא ותקח מרים הנביאה וגו' את התוף בידה וגו' וכל אינון צדיקייא די בגן עדן צייתין לקל נעימו דילה. וכמה מלאכין קדישין אודאן ומשבחן עמה לשמא קדישא. בהיכלא אחרא אית דבורה אוף הכי וכל שאר נשין בהדה אודן ומזמרן בההיא שירתא דאיהי אמרת בהאי עלמא. אי רבי אי רבי מאן חמי חדוה דצדיקייא ודנשין זכיין דעבדין לגבי קב"ה. לגו לגו דאינון היכלין אית ארבע היכלין טמירין דאמהן קדישין דלא אתמסרן לאתגלאה ולית מאן דחמי לון. בכוליה יומא אינון בלחודיהון כמא דאמינא לך וגובירן אוף הכי ובכל ליליא אתכלילן כלהו כחדא בגין דשעתא דזווגא איהו בפלגות ליליא בין בהאי עלמא. בין בההוא עלמא. זווגא דההוא עלמא אתדבקותא דנשמתא נהורא בנהורא זווגא דהאי עלמא גופא בגופא וכלא כמה דאתחזי זינא בתר זיניה זווגא בתר זווגא גופא בתר גופא זווגא דההוא עלמא נהורא בתר נהורא. היכלין דארבע אמהן אקרון היכלין דבנות בוטחות ולא זכינא בהו למחמי. זכאה חולקהון דצדיקייא גוברין ונוקבי דאזלי בארח מישר בהאי עלמא. וזכאן לכלהו ענוגין דההוא עלמא. אי רבי אי רבי אלמלא בר יוחאי אנת לא אתמסר לגלאה. זווגא דההוא עלמא אתעביד איבא <קטע סוף="דף" קסז="" ב="" /> {{ממ זהר משולב|ג|קסח|א}}<קטע התחלה=דף קסח א/>יתיר מאיבא דאתעביד בהאי עלמא בזווגא דלהון בזווגא דההוא עלמא בתיאובתא דלהון כחדא כד מתדבקן נשמתין דא עם דא עבדי איבין ונפקי נהורין מנייהו ואתעבדי שרגין. ואינון נשמתין לגיורין דמתגיירין וכל הני עיילין להיכלא חדא. וכד מתגיירא גיורא חדא פרחא מההוא היכלא נשמתא ועאלת תחות גדפהא דשכינתא ונשקת לה בגין דאיהו איבא דצדיקייא ומשדרת לה לגו ההוא גיורא ושראת ביה. ומההוא זמנא אקרי גר צדק. והיינו רזא דכתיב {{צ|פרי צדיק עץ חיים}} מה אילנא דחיי אפיק נשמתין. אוף הכי צדיק איבא דיליה עביד נשמתין. רב מתיבתא אמר כתיב {{צ|ותהי שרי עקרה אין לה ולד}}. ממאי דאמר ותהי שרי עקרה לית אנא יודע דלית לה ולד מאי אין לה ולד. אלא הכי אמר רב מתיבתא ולד לא הות מולדא. אבל נשמתין הות מולדא באתדבקותא דתיאובתא דאינון תרין זכאין הוו מולידי נשמתין לגיורי כל ההוא זמנא דהוו בחרן כמה דעבדין צדיקייא בגן עדן. כמה דכתיב {{צ|ואת הנפש אשר עשו בחרן}} - נפש עשו ודאי. חדי ר"ש א"ל ההוא גברא אי רבי מה אימא לך בכל ריש ירחי ושבתי ומועדייא וזמנייא אינון דכורין סלקין לאתחזאה קמי מלכא קדישא דכורין ולא נוקבין כמה דאת אמר {{צ|יראה כל זכורך}}. וכד אהדרן מהדרן בכמה מלי חדתין ואהדרן מלין קמי רב מתיבתא. יומא דא אהדרן מלין חדתין קמי רב מתיבתא על רזין עתיקין צדיק וטוב לו. צדיק ורע לו. דכלהו סלקין גו מתקלא דאילנא עד לא ייתון לעלמא וכפום טקלא דמתקלא הכי אית לון בהאי עלמא. רב מתיבתא נחית וגלי ממה דשמע לעילא מלה חדא גלי ולא יתיר אעא דלא סליק נהוריה יבטשון ביה ואנהיר. גופא דלא סלקא ביה נהורא דנשמתא יבטשון ביה ויסלק נהירו דנשמתא ויתאחדון דא בדא לאנהרא (תרי נוסחי) בגין דאית גופא דנהירו דנשמתא לא החיר ביה עד דיבטשון ביה כדין נהיר נהירו דנשמתא ואתאחדת בגופא וגופא אתאחד בה. גופא כדין סליק נהירו מגו נשמתא מחדד מרומם ושבח מצלי צלותיה ובעותיה מברך למאריה הא כדין כלא נהיר: בגין דאית גופא דלא יכילת נשמתא לאנהרא ביה עד דיבטשון ביה וכדין נהיר ואתאחד דא בדא. אית אעא דלא אתאחד בנהורא ולא סליק נהורא ביה עד דביטשון ביה וכדין נהיר. סטרא אחרא בעי למעבד הכי ובטש בחייביא וכל מה דבטש כדין ונר רשעים ידעך מחרף ומגדף. לכל סטרין ולא יכיל לאנהרא כלל וכדין כתיב {{צ|כי מה האדם שיבא אחרי המלך}} ובעי לאתדמי ליה ולא יכיל. ועל דא {{צ|יהוה צדיק יבחן}} ובטש ביה וכדין נהיר ואתקף בנהירו. יבחן כמה דאת אמר {{צ|אבן בחן}}. גחין ר' שמעון ונשיק לעפרא. אמר מלה מלה אבתרך רדיפנא מיומא דהוינא והשתא אשתמודעא לי מלה מגו שרשא ועקרא דכלא. א"ל אי רבי אי רבי כד סלקין לעילא כל אינון רוחין דכורין ונוקבין בההוא זמנא שטעין (ס"א כמה) מלין חדתין ועתיקין נחתין ועאלין לגו מתיבתא ואהדרן מלי קמי רב מתיבתא ואיהו אוליף לון מלה על קיומיה כד סלקין מתפשטין מלבושיהון וסלקין כד נחתי מתלבשין בלבושיהון דההוא גופא אי רבי אי רבי כמה חדתין מלין מגו רב מתיבתא. זכאה איהו מאן דאזער גרמיה בהאי עלמא כמה איהו רב ועלאה בההוא עלמא והכי פתח רב מתיבתא. מאן דאיהו זעיר איהו רב. ומאן דאיהו רב איהו זעיר. דכתיב ויהיו <קטע סוף=דף קסח א/> {{ממ זהר משולב|ג|קסח|ב}}<קטע התחלה=דף קסח ב/>חיי שרה מאה שנה ועשרים שנה ושבע שנים. מאה דאיהו חשבון רב כתיב ביה שנה זעירו דשנין חד אזעיר ליה. שבע דאיהו חשבון זעיר אסגי ליה ורבי ליה דכתיב {{צ|שבע שנים}}. תא חזי דלא רבי קב"ה אלא לדאזעיר לא אזעיר אלא לדרבי. זכאה איהו מאן דאזעיר גרמיה בהאי עלמא כמה איהו רב בעלויא בההוא עלמא. אדהכי שמעו שירתא דימא בקל נעימו דלא שמעו מיומא דאתבריאו קל נעימו דשירתא כההוא נעימו דהוו אמרי. וכד סיימו יהוה ימלוך לעולם ועד. חמו ד' דיוקנין ברקיע. וחד מנייהו רב ועלאה מכלהו. וההוא רב ועלאה נייהו אתער קלא ואמר כה אמר יהוה זכרתי לך חסד נעוריך אהבת כלולותיך וגו'. שאט ברקיעא ואגניז קם אחרא אבתריה ואמר והולכתי עורים בדרך לא ידעו בנתיבות לא ידעו וגו'. סיים ושאט ברקיעא ואגניז פתח אידך ואמר ישושום מדבר וציה ותגל ערבה ותפרח כחבצלת. ושאט ברקיעא ואגניז פתח אידך ואמר כה אמר יהוה בוראך יעקב וגו' (שם) כה אמר יהוה הנותן בים דרך ובמים עזים נתיבה וגו'. תכבדני חית השדה תנים ובנות יענה וגו'. סיים ושאט ברקיעא ואגניז. כדין דחילו סגיא ואמתני נפל עלייהו כד הוה נהיר יממא קלא אתער כמלקדמין ואמר עמא תקיפא כאריה גברין כנמרין הבו יקר למאריכון דכתיב {{צ|על כן יכבדוך עם עז וגו'}}. שמעו קל חילין ומשריין דהוו אמרי לך יהוה הגדולה והגבורה והתפארת והנצח וההוד וגו'. עד ומרומם על כל ברכה ותהלה. תווחו ואזלו. אדהכי נהר יממא אהדרו רישא וחמו כל מדברא חפי בענני יקר מנהרן מנצצן בגוונין סגיאין. אמרו דא לדא ודאי קב"ה בעי לאשתבחא בתושבחתא דדרא דמדברא דלא הוה בעלמא דרא עלאה כדרא דא ולא יהא עד דייתי מלכא משיחא ודאי כל מה דאחמי לן קב"ה לא הוה אלא בגין לאודעא לן חביבו דמאריהון עלייהו לאודעא דאית לון חולקא טבא ואינון בני עלמא דאתי ולזמנא דאתי כד יוקים קב"ה מתייא זמינין אלין לאחייא בקדמיתא כמה דאת אמר {{צ|יחיו מתיך}}. ואלין אינון דרא דמדברא א"ל אי מלה חדתא ידעת דאנא ערטירא בה. א"ל אימא אמר קלא דהדרא בעינא למנדע. בר נש יהיב קלא בחקלא או באתר אחרא והדרא קלא אחרא ולא ידיע א"ל אי חסידא קדישא על מלה דא כמה קלין אתערו וכמה דקדוקין הוו קמי רב מתיבתא וכד נחת רב מתיבתא אמר הכי אוקמוה מלה במתיבתא דרקיעא ורזא יקירא איהי. תא חזי תלת קלין אינון דלא אתאבידו לעלמין בר קלין דאורייתא וצלותא דאלין סלקין לעילא ובקעין רקיעין אבל קלין אחרנין אינון דלא סלקין לא אתאבידו ואינון תלת קול חיה בשעתא דאיהי על קלביטא ההוא קלא משטטא ואזלא באוירא מסייפי עלמא עד סייפי עלמא. קול דבר נש בשעתא דנפיק נשמתיה מגופיה ההוא קלא משטטא ואזלא באוירא מסייפי עלמא עד סייפי עלמא. קול נחש בשעתא דפשיט משכיה ההוא קלא משטטא באוירא ואזלא מסייפי עלמא עד סייפי עלמא. <קטע סוף=דף קסח ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קסט|א}}<קטע התחלה=דף קסט א/>אי חסידא קדישא כמה מלה דא רבא ויקירא. אלין קלין מה אתעביד מינייהו ולאן אתר עאלין ושארן. אלין קלין דצערא אינון ואזלין ומשטטי באוירא ואזלי מסייפי עלמא עד סייפי דעלמא ועאלין גו נקיקין ומחילין דעפרא ואתטמרן תמן. וכד ש דף קסט/א יהיב ב"נ קלא אינון מתערין לגבי ההוא קלא. קלא דנחש לא אתער לגבי קלא דב"נ. היאך יתער במחאה כד מחי בר נש מחאה אתער קלא דנחש דאתטמר לגביה ההוא קלא ולאו קלא אחרא. קלא אתער בתר קלא זינא בתר זיניה. ועל דא ביומא דר"ה קול שופר אתער קול שופר אחרא זינא בתר זיניה אזלא. ארחיה דנחש לביש איהו לקטלא ולמחאה בההוא קלא ממש לא אתער קלא דהאי נחש אלא בתר זיניה ודא איהו כד בר נש מחי בחוטרא בארעא וקרי ליה לזיניה כדין אתער ההוא קלא דנחש לאתבא לזיניה ורזא דא איהו טמירו. אמר ר' שמעון ודאי מלה דא מלה סתימא היא. ותווהנא איך שלמה מלכא לא ידע מלה דא. א"ל שלמה מלכא מנדע ידע ולא כ"כ. אבל מה דלא ידע ההוא קלא מה תועלתא אית בה והיך יתבא. ורב מתיבתא הכי אמר דקדוקא דא לא ידע שלמה מלכא דהא ההוא קלא איהי כלילא רוחא ונפשא והבל גרמי מעצבונא דבשרא ומשטטא באוירא וכל חד מתפרש דא מן וכד מטא לההוא אתר דעאל ביה יתבא כמיתא וכל אינון חרשין וקוסמין ידעין אתרין אלין בחרשייהו וגחנין לארעא ושמעין קלא דא דמתחברן אינון רוחא ונפשא והבל דגרמי ואודעין מלה ודא איהו אוב מארץ ועל דא רדיף שלמה למנדע מה דאתעביד מההוא קלא ולא ידע. זכאה חולקך רבי דאתבריר לך מלה דקשוט. כד בר נש אתער קלא מיד (מתחברן) אתער ההוא קלא ולית ליה רשו לארכא יתיר. אלא כעין ההוא קלא דאתער ב"נ ולא יתיר ואי אריך בר נש קליה איהו לא אריך כל כך בהדיה אלא לסופא דקלא בגין דלא יכיל לארכא מאי טעמא בגין דכד נפק בקדמיתא אתאריך מסייפי עלמא עד סייפי עלמא והשתא דעאל תמן לא יכיל לארכא קלא דהא ליתליה אתר לאתפשטא תמן כדבקדמיתא חדי ר"ש ואמר אלמלי לא זכינא למשמע אלא מלה דא די לי למהוי חדי דזכינא למשמע מלין דקשוט דההוא עלמא. א"ל אי חסידא קדישא אלמלי ידעת חדוה דמלין בההוא עלמא קמי רב מתיבתא תהא חדי יתיר. א"ל מאי חדושא הוה השתא כד אתית לגבי. אמר. רב מתיבתא פתח ואמר ויוסף ישית ידו על עיניך. חדוה הוא. אמאי סתימו דעיינין למיתא בגין דעיינין גוונין דהאי עלמא אינון וחיזו ודיוקנא דהאי עלמא בהו איהו אסתים מניה האי עלמא חיזו דהאי עלמא אסתימו עינוי כל חיזו דהאי עלמא הא אתחשך מניה. וחשכין מניה חיזו דעינוי לית ליה חיזו בהאי עלמא מתמן ולהלאה. אמר ר' שמעון יאות תקונא דקדמאי וחכמתא דלהון יתיר ממלאכין קדישין. א"ל יוסף אמאי ישית ידו מכל בנוי ואי תימא על בשורה דיליה מבעי ליה ויוסף חי תראה א"ל ישית ידו בגין דרחימו דיליה הוה ובגין כך דא אסתים מיניה נהירו דהאי עלמא ודא נטיל ליה. מאן דאסתים עינוי רחימא דיליה אחזי הכי חיזו דילך דהאי עלמא אתאביד. הא אנא חיזו דילך באתרך מכאן ולהלאה יתתקנון לך חיזו אחרא דההוא עלמא. אמר ר' שמעון מה אתהני האי למיתא ומה תועלתא אית ליה בהאי מאן דיבעי למשאל (יומא) מה דאצטרי לאפקחא עינוי בגין לאחזאה דעדיין אזדמן איהו לאתבא לחיזו דהאי עלמא כדבקדמין. א"ל אי חסידא קדישא ודאי אי לא אסתים מניה כל חיזו דהאי עלמא ולא אתאביד כלא מניה לא להוי ליה חיזו וחולקא דההוא עלמא. עלמא דא בהפוכא איהו מההוא עלמא דאנן ביה דבזמנא דתחיית מתייא אפילו כחוטא דשערא לא הוה מעובדא דהאי עלמא דכלא אתאביד בקדמיתא (טלא יבטיל ליה וישוי ליה) בההוא <קטע סוף=דף קסט א/> {{ממ זהר משולב|ג|קסט|ב}}<קטע התחלה=דף קסט ב/>טלא (בקדמיתא) ויתעבר מניה כל זוהמא ולבתר יתעביד כחמירא דא ומניה יתעביד גופא בריה חדתא כך הכא. א"ל רבי שמעון ודאי ידענא דאתון מלובשין תמן בלבוש יקר דגופא דכיא קדישא אי הוה בגוונא דא בהאי עלמא ב"נ דאתחזי בההוא גופא כגוונא דאתון קיימין בההוא עלמא. א"ל מלה דא שאילו קמי רב מתיבתא תרין עולימין דאתלבשו ביננא בתר דסבלו צערא על חובא דלא אתחזי לגלאה ושאילו דא קמי רב מתיבתא ואיהו אמר דהא הוה בהאי עלמא הכי מנלן דכתיב {{צ|ויהי ביום השלישי ותלבש אסתר מלכות}} - אתלבשת בההוא דיוקנא דההוא עלמא. מלכות דא רוחא דקודשא דהא מלכות שמיא נשיב רוחא מההוא רוחא דאוירא דההוא עלמא ואתלבשת ביה אסתר. וכד עאלת קמי מלכא אחשורוש וחמא ההוא לבושא נהורא דיוקנאה אדמי למלאך אלהים. פרחה מניה נשמתא לפום שעתא. מרדכי אוף הכי דכתיב {{צ|ומרדכי יצא מלפני המלך בלבוש מלכות}} - {{צ|לבוש מלכות}} ודאי - דיוקנא דההוא עלמא. ועל דא כתיב {{צ|כי נפל פחד מרדכי עליהם}} - {{צ|פחד מרדכי}} ולא פחד אחשורוש. אמר רבי שמעון כמה מתיקין אינון מלין זכאה חולקי והא ידענא דצדיקייא (ס"א בהאי) בההוא עלמא מתלבשן בלבושא דאקרי לבוש מלכות והכי הוא ודאי. א"ל אוירא דג"ע נשיבו דרוח קודשא אינון ומתלבשן ביה צדיקייא כגוונא דהוו בהאי עלמא. ולבתר רוח קודשא שראת על רישא דכל חד וחד ואתעטר ואתעבידא ליה עטרא וכך הוה למרדכי דכתיב {{צ|בלבוש מלכות}} - דיוקנא דההוא עלמא. ולבתר ועטרת זהב גדולה דא עטרת דשריאת על רישיהון דצדיקייא בההוא עלמא. כד קבילו ישראל אורייתא כגוונא דא הוה להון. עד דחבו דכתיב בהו {{צ|ויתנצלו בני ישראל את עדים מהר חורב}}. אתפשטו מההוא לבושא וכן כתיב ביהושע כהנא רבא {{צ|הסירו הבגדים הצואים מעליו}}, וכתיב {{צ|וילבישוהו בגדים}} אלין לבושין דההוא עלמא מהכא מלין קדמאין ומהכא דכל זמנא דגופא דהאי עלמא קיימא בקברא בקיומא לא אתלבש רוחא בלבושא דההוא עלמא דכתיב {{צ|ויסירו הבגדים הצואים מעליו}} בקדמיתא ולבתר {{צ|וילבישוהו בגדים}}. {{צ|ומלאך יהוה עומד}} - מהו {{צ|עומד}}? אלא דא היא עטרא דאקרי מלאך יהוה דקיימא על רישיהון דצדיקיי' ודא איהו {{צ|עומד}} - עומד על רישא לעילא. לבתר דאתלבשן כהאי לבושא דיקר. תרין גופין כחדא לא יכלין למיקם כל זמנא דהאי קיים רוחא לא מקבלא אחרא. אתעבר דא הא אחרא זמינא מיד ודאי. דא נפיק ודא עאל כגוונא דיצר טוב ויצר רע. בהאי עלמא לא בעי קב"ה דתרווייהו יקומון כחדא אמר ליה תווהנא על מה דכתיב (שם) {{צ|והשטן עומד על ימינו לשטנו}}. וכי יהושע בן יהוצדק כך שאר בני עלמא על אחת כמה וכמה. א"ל חסידא קדישא כמה טמירין סתימין מלין אלין (א"ל) אע"ג דחברייא ידעין במלין דההוא עלמא לא יכלין למנדע ברזין אלין. א"ל. כיון דבר נש בההוא עלמא מה תועלתא אית לההוא שטן לאסטאה ליה. ולא די ליה דאפיק נשמתיה מניה וקטיל ליה. אמר ליה אי חסידא קדישא זכאה חולקך. תא חזי תיאובתא דשטן לא הוה אלא בגין דלא יתלבש ההוא זכאה בלבושא דכיא קדישא דכיון דחזי ההוא שטן דלבושא דיליה אתדחיא ולא אתחשיב על דא אסטי ליה. מאי טעמא בגין דאי אתלבש בההוא לבוש יקר מיד לבושא דזוהמא ועבידתא דההוא שטן יתבטל ויעבר מעלמא ולא ניחא ליה לשטן. ותו דבכל זמנא דלא אתלבש פקדא רוחא לההוא גופא דזוהמא דיליה. וניחא ליה לשטן. וכיון דאתלבש <קטע סוף=דף קסט ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קע|א}}<קטע התחלה=דף קע א/>בההוא לבוש יקר הא אתבטל גווני דיצרא בישא וגופא דיליה וליה ליה דוכרנא בהדיה לעלמין. ואי תימא דאנן פקדין לבי קברי בריש כל ליליא לאו על גופא אלא דנפשא ונפשא פקדא לגופא. אבל השתא פקדונא דילן איהו לנפשא דאיהי משתככא ואשתארת בשכוכי גו גרמי. ובגין כך בריש כל ליליא פקדונא דרוחא לנפשא ולא על בשרא. אי חסידא קדישא תא ואגלי לך מלה סתימא בניינא דגופא דבר נש הכי הוא רוחא מעם רוחא דקודשא נשמתא מגו אילנא דחיי. כיון דרוחא קדישא יהב חילא מיד רתיכין דיליה יהבין חילייהו חילא דלהון גרמי ושייפין כלהו מסטרא דלהון ותקונייהו דא על דא. סט"א יהבת בשרא ומסטרא דיליה אתיא בשרא ולא מלה אחרא. רתיכין דיליה יהבין כל אינון גידין וערקין לאמשכא דמא לבשרא בתר דאלין יהבי חילייהו שמיא יהבי חילייהו ומאן אינון עור דאתמשך על כלא כגוונא דלהון. לבתר מתחברן שמיא וארעא כחדא ויהבי ד' יסודי אלין אשא ומיא ואוירא ועפרא לאגנא על אלין ולחפיא על כלא לבתר כל חד נטיל חולקיה דיהב ואתבטל רוחא דקודשא ורתיכין דיליה חולקייהו קיימא רוחא דקודשא. רוחא דיליה קיימא ונשמתא סלקא רתיכין דרוחא דקודשא גרמין דלהון קיימין וע"ד השיבו דגופא גרמין הוו ובגין כך כתיב {{צ|ועצמותיך יחליץ}}. ובשרא לא כתיב ביה הכי וכל זמנא דבשרא דסטרא אחרא קיימא בקיומא ההוא שטן קיימא לאסאנא אתאביד בשרא לית ליה רשו לאסטנא דהא לית ליה על מה דיסתמיך ועל דא כתיב יכל בשר מרואי ושפו עצמותיו לא ראו. מההוא חיזו דשטן דקיימא לאסטנא דלא יכיל כיון דיכל בשרו ושפו עצמותיו לא ראו. לא אתחזון לקרבא לגביה דלית ליה בהון חולקא כיון דשף כל חד וחד מדוכתיה לא תבע עלייהו ולא קאים לאסטנא בגינייהו לבתר דבשרא מתעכלא הא לא יתבע דינא ולא קאים לאסטנא דהא לית ליה על מה דיסתמיך ולא אדכר לב"נ בשום מלה דעלמא. א"ר שמעון השתא ידענא מלין על תקונייהו. ודאי יאות הוא ליה לאסטנא א"ל ר' (שמעון) חגור זינך ותקין גרמך אי תבעי למנדע מלין דשארית או אי תשאל בהני מלין אימא לי. א"ל ודאי הא ידענא דביתאי שכיבת דלא ידענא מנה כלום וחברייא ידעין. נשין מ"ט דעתייהו קלה. א"ל דעתא אתיא בשית דרגין. וכל חד נטיל חולקיה מה דאשתאר קל איהו אבל יקירא דא אי לאו דאשת כסילות אשתתף בה. במלה דא לא תשאל דהא ידענא דלאו על דביתך שאלת אלא על מה דכתיב {{צ|הנה יהוה רוכב על עב קל}} וההוא עב קל אקרי דעת מההיא כלה יראת יהוה ואיהי קיימא באמצעיתא כגוונא דדעת עלאה אבל (ס"א וע"ד) אקרי קל. והא ידענא שאלתא דילך מאי היא. אבל שארי וחגור זינך וקטיר קטרך דהא עידנא הוא לגלאה כמה דשארית עובדא. דעל אנפי רוחב ביתא. אולם דעזרה לגו. בהאי עזרה אית תריסר פתחין לפום חושבן שבטיא דישראל. בפתחא חדא כתיב ראובן. ובפתחא אחרא כתיב שמעון וכן כל שבטיא דישראל רשימין על אינון פתחין בזמנא דיסלקון לאתחזאה קמי מאריה דעלמא. מאן דעייל בפתחא דרשים ביה ראובן אי משבטא דראובן איהו מקבלין ליה פתחין ואי לא פלטין ליה לבר וכן בכלהו דלא יקבלון פתחין אלא למאן דאיהו מההוא שבטא דרשים בהון ובדא יתחקקון וישתמודען כל חד וחד. תלת מאה ושתין וחמש עמודין דנהורא מלהטא אית בכל סטרא מאינון ארבע סטרין כל אלין עמודין אקרון עמודים חיים בגין דלא קיימא נהורא דלהון <קטע סוף=דף קע א/> {{ממ זהר משולב|ג|קע|ב}}<קטע התחלה=דף קע ב/>שכיך באתר חד. וכלהו אלין סלקין ואלין נחתין יהבי דוכתא דא לדא אלין דסלקין בטשין דא בדא ומנגני נגונא ואלין דנחתי אוף הכי. אלין דסלקי דנגני נגונא מאי נגונא מנגני שיר דעד כען מלאכין קדישין לא שבחו ליה בגין דאיהו חדש. מאי טעמא איהו חדש בגין דההוא דמחדש עולימוי משבח ליה ואמר ליה והכי אמר רב מתיבתא דא אקרי חדש ואיהו חדש בגין דדביק בשמשא ולא אתפרש מניה לאפקא סטרא אחרא דלית ביה חדושא דכתיב ביה {{צ|ואין כל חדש}}. זקן הוא ואתבלי ולא אתחדש. (ס"א ולא עביד תולדין) דאלמלא עביד תולדין הוה מטשטש עלמא). תו פתח רב מתיבתא. שדה אתחדשת בעדונא דרגא דילה גרים דכתיב {{צ|אחרי בלותי היתה לי עדנה}}. מאי דדנה משיכו דעדן עלאה. ובגין דאתמשך עלה מסטר דנוקבא כתיב {{צ|עדנה}} בה"א ובגין כך כתיב {{צ|היתה}} ולא "היה". {{צ|ואדני זקן}}. וכי אע"ג דאיהו זקן לא אתחזי לאולדא אלא לאו מלתא זעירתא אמרה לגביה (דאברהם אלא) דבגין (לאזער גרמה דאתדבקת) ההוא (מלך) זקן (ד"א דאתדבקא) (וכסיל) לא אתחדש ולא עביד תולדין דאלמלא הוה עביד תולדין הוה מטשטשא עלמא (ס"א אלא אמרה לגבי דאברהם בגין דהוא זקן לא אתחדש ולא עביד תולדין). ועל דא אהדר מלין קודשא בריך הוא למה זה צחקה שרה וגו'. ואי תימא והא כתיב {{צ|ואברהם זקן בא בימים}}. אלא בא בימים. באינון יומין עלאין דמחדשי עולמין כנשרא. ע"ד נגונא דא נגונא דההוא חדש איהו. הושיעה לו. למאן לההוא חדש הושיעה ימינא דמלכא עלאה ודרועא דיליה. אינון דנחתי אוף הכי מנגני ואמרי שירה אחרא יתמא. ומאן איהו מזמור לתודה דאיהו יתמא. אוף הכי נהורא דלהון חד אתחזי. וכד מתגלגלי אתחזן חמש גוונין דנהורין. בכל עמודא ועמודא. עמודין אלין כלהו חללין מלגאו. וכד סלקי ונחתי נפקי מנייהו שלהובין דנורא כגווני חיזור ושושן. לעילא מכל עמודא ועמודא אית תלת תפוחין דבטשי בהו תלת גוונין סומק ירוק וחוור. בכל גוון וגוון מלהטן אתוון בלטי משלהובא ירוקא דאשא ולא משתככי לעלמין ולית מאן דיקום עלייהו. ארבע גלגלין מתחמן עובד ציור בכל עמודא ועמודא. באינון גלגלין אית פליאן רברבן כד מסתחרן מפקין מנייהו זגין דדהבא ואבני יקר. ומיד מתכנשי בגווייהו ולא נפלי לארעא כד נפקין אינון זגין דדהבא ואינון אבני יקר גו אסתחרותא דגלגלין אשתמע קלא דאמרי זאת נחלת עבדי יהוה וצדקתם מאתי נאם יהוה תרין אריין לבכל גלגלא וגלגלא אריא חדא מסטרא חדא ואריא חדא מסטרא חדא וכלהו מאשא ירוקא ובגלגולא דקא מסתחרן גלגלין מתחבקן אלין באלין ואזלי כלהו. בגלגולא מתדבקן דא בדא. כד סלקין עמודין מנהמן אריין אלין באלין ותפוחין פרחין באוירא וסלקין לעילא ובטשי אלין באלין באוירא ותבו לאתרייהו ומתמן נפלי ואריין פשטי ידייהו לנטלא לון וסלקין אלין מגרמייהו. אי חסידא קדישא. מאן חמא חכמתא דאומנו דצייר קב"ה בעמודין אלין. בפלגו יומא נפקי תרין נשרין בכל גלגלא וגלגלא ולא ידיע אתר דנפקי מתמן ושריין על רישיהון דאלין אריין וכדין משתככי עמודין וגלגלין וקיימי בקיומייהו. ותפוחין נפלי על פומייהו דנשרי ומקבלי לון ומיד פרחין מפומא לפומא ואזלין ומשטטי בינייהו ותבו לאתרייהו ולא ידיע מאן היא. לבתר שעתא ופלגא נשרין ארימין קלא ומנגנין נגונא תאיבא ואתטמרן ולא ידיע בהי אתר. סחרנייהו דאינון עמודין אית שבכין עובד ציור. אשא סומקא ונהורא חוורא וחוטין דדהבא סחור סחור סחרין לכל סטר ומעיינא דמיא <קטע סוף=דף קע ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קעא|א}}<קטע התחלה=דף קעא א/>כמה דאת אמר {{צ|והיה ביום ההוא יצאו מים חיים מירושלם חצים אל הים הקדמוני וחצים אל הים האחרון}}. הכא פריש רב מתיבתא קרא דא לגו וקליה אשתמע לבר. (ס"א ואדהוה) מדהוה פריש קרא דא. (אי קדישא אי קדישא) קל ינוקא אתער מלבר ההוא ינוקא דהוה פריש תלמודיה וגמיר קמי חד עמודא דעלמא בריה דרבי יהודה דרבית אנת והוו אחדי ביה לדינא וקליה אתער מלבר בהאי קרא ואמר מיא דאינון מלרע היך סלקין לעילא מניה לאתר עלאה יתיר מניה בכמה דרגין ומה אצטריך לון לאינון מיין לעילא. ומה אתר דכל (תפוחי) מבועין ונחלין נפקין מניה ולית פסיקו למבועי ונחלי אתשקיא מאתר נגיב מאן חמא חפירא דבירא דיהיב מיין למבועא דגביע. וכי ירושלם יהיב מיין אל הים הקדמוני אתר דכל מימין דעלמא נפקי מתמן ונבעין מניה. אי חסידא קדישא לקלא דא אשתככו וצייתו כל קלין דבני מתיבתי דתמן ובגין כך לא יכילו מארי דדינא למקרב גביה. בכה ר' שמעון א"ל לא תבכי בוצינא קדישא זכאה חולקך דאפילו ינוקי מנך אמרי רזין סתימין דאורייתא. תא ואימא לך מה דעבדו בני מתיבתי על קליה דההוא ינוקא כד עאל קליה דההוא ינוקא כגירא לגו וכלהו צייתי ליה. בההוא שעתא אזדעזע רב מתיבתא וכל אינון דהוו קמיה ואמר מאן אינון דלא שבקין לההוא ברא דאלהא חייא למיעל קמו ואחידו ביה תלת עמודין דקיימי קמי רב מתיבתא ועאל וכל בני מתיבתי אתכנשו לגביה אמר רב מתיבתא אימא קראיך ברא קדישא. אמר עד כען דחילנא דהא אנא ממתיבתא אחרינא הוינא והכי אמרו לי כד מארי דדינא הוו אחדין בי. א"ל לא תדחל ברא קדישא הכא תהא ביננא שבעה יומין ותתמחי בכל יומא מטלא קדישא. ולבתר יסלקון לך לגו ההוא מתיבתא בשאר ינוקי דהכא: פתח ההוא ינוקא ואמר {{צ|והיה ביום ההוא}} - {{צ|ההוא}} - לא ידיע מאן הוא?! אלא בכל אתר {{צ|ביום ההוא}} יומא בתראה הוא אמאי אקרי {{צ|יום ההוא}}? אלא דא הוא יומא דאחיד סופא בשירותא. שירותא אקרי הוא כמה דאת אמר {{צ|ועבד הלוי הוא}} פולחנא דלוי לדרגא דאקרי הוא טמיר וגניז ואקרי ההוא (ה' הוא) לאחזאה סופא דכל דרגין דאיהו שירותא וכלא חד ובגין דאיהו סופא אתוסף ביה ה' (ס"א הלוי הוא. הוא טמיר וגניז ודא אקרי יום ההוא לאחזאה סופא דכל דרגין דאחיד בשירותא וכלא חד) זמינא ירושלם לאפקא מיין ולנבעא נביעו הכא אית לומר סופא דכל דרגין לאו איהו ירושלם אלא ודאי ירושלם ויומא ההוא כלא חד. מה בין האי להאי אלא ירושלם כל דרגין קדישין דילה כד אמתחרן אקרון ירושלם והכי אתחמאן ואית דרגין דסחרן ואקרון עזרות אלין פנימאין ואלין לבר ואית דרגין דאקרון כר אסתחרן לשכות (ס"א כד א סתחרן אלין פנימאין ואלין לבר אקרון ירושלם ואית דרגין דסחרן ואקרון עזרות ואית דרגין דאקרון לשכות) ואית דרגין דאקרון כד אסתחרן היכל ודביר. לגו מכל אינון דרגין אית חד נקודה כבודה בת מלך פנימה. נקודה דא אקרי יום ההוא וסימניך ההוא יקרא ארץ וכד יקום יומא דא מגו שבכין דעזרה יקום נביעו דמיא וההוא נביעו מן הים הקדמוני להוי. כגוונא דאמא דברה בין דרועהא ומסגיאו חלבא דיניק אתמלי פומיה ואתרבי ביה אריק חלבא לפומא דאמיה. כך חצים אל הים הקדמוני. נטליה רב מתיבתא ונשקיה. אמר חייך (ס"א חיין דעלמא דמלה דא הכי) אוקמוה במתיבתא דרקיעא והכי הוא ודאי. ים האחרון דרגין בתראין דילה. אי חסידא קדישא כמה חדוה על חדוה אתוסף בההוא ינוקא גו בני מתיבתי כ"ז טעמי דאורייתא אמר ההוא ינוקא ושבעין כתרין אעטרוה לאבוה בההוא יומא זכאה חולקיה מאן דזכי למילף לבריה. אמר רבי שמעון לא זכה אבוה למילף ליה. אמר אבוה שבק ורזא סתימא <קטע סוף=דף קעא א/> {{ממ זהר משולב|ג|קעא|ב}}<קטע התחלה=דף קעא ב/>הוה בהאי ינוקא על מה דאסלק מעלמא ועל דבעו למידן דיניה (ס"א באתגלייא) ואשתזיב מניה דא הוה באתגלייא דהוה מכסיף לרביה קמי כלא בשאלתין וקושיין דיליה ולא חייש למהך לאחרא לאתקנא תלמודוי וחליש דעתא דרביה ועל דא בעו למידן ליה בדינא תקיפא. ובגין כך אף על גב דאשתזיב ממאריהון דדינא לא אשתזיב הכא. שבעה יומין הוי דלא אשתלים דיוקניה (ס"א דיניה) וכד הוה אסתחו בכאבא יתירא קמי כלא כל אינון שבעה יומין עד דאשתלים דיוקניה ועל דאסתלק מעלמא לא תבעי למנדע. אי רבי אי רבי זכאה חולקך. תא חזי תחות עגולא דאינון שבכין דתמן באינון מיין דההוא נביעו דמעיינא אתרשים נביעו חד ואתפשט ונפיק ונפיק לבר ועאל גו ימא רבא (דתמן) ורשים ביה ארחא בלבא דימא ומיניה שתי לויתן ורוי וחדי ואתרבי ברבוייא וכד נפיק נביעו אחרא ההוא נביעו אתפשט ואזיל בטמירו תחות תהומא לגו ימא ברבוייא וכד נפיק נביעו אחרא ההוא נביעו אתפשט ואזיל בטמירו תחות תהומא לגו ימא בתראה וכל אינון מים זדונים ומיין תקיפין מאיך לון וכפיף לון דלא יפקון לחבלא בני עלמא. וסימן הנותן בים דרך ובמים עזים נתיבח. ובאמצעיתא דההיא עזרה אית תרין כרובים עובדא דאומנא דמלכא קדישא ולא יכלין לקיימא בהו עלאין ותתאין ותחותייהו זמינין כל ישראל לקיימא דלא יפקון מתחות גדפייהו לבר זכאין ליהוון כל דעאלין תחות גדפייהו. תליסר אלפי מגדלין דשמשא דנהיר מנצוצא דמרגקלא בצעצועא (ס"א בניצוצא) כדקא יאות. רב מתיבתא בגין כך זכה לההוא יקר. מאן יכיל למימר מאינון מלין דקא מתחדשן בכל יומא מקמי רב מתיבתא אי רבי בכל זמנא דרוחין דכורין סלקין לעילא. נשין בההוא זמנא נפקי כלהו ומתכנשי לגו היכלא דבתיה תמן וחדאן תמן. בכמה מלין עתיקין. ומתמן נפקין ועאלין כלהו. והיא עמהון לגו היכלא דסרח. וחדאן בכמה מלין חדתין ועתיקין ומתמן נפקין והיא עמהון ועאלין לגו היכלא דיוכבד. וכן בכל אינון היכלין. השתא ר' אימא לך רזא חדא. תא חזי בכל שמטה ושמטה כרוזא נפיק אתכנישו גוברין ונשין וכל אינון בני מהימנותא וסליקו כדין כלהו מתפשטין דכורין ונשין וסלקין וכל אינון ינוקי מחלב עאלין לגו מתיבתא (ס"א אתכנישו בני מהימנותא גוברין ונשין וכל אינון ינוקי מחלב וסליקו כדין כלהו מתפשטין דכורין ונשים וסלקין וכלהו עאלין לגו מתיבתא) דרקיעא וחדאן חדוה. ועלויא דלהון ותמן חדו על חדו. וההוא נער דמפתחן דמאריה בידיה קם ואמר לון כמה מלין חדתין ועתיקין וכלהו חמאן חדוה דלית חדוה כההיא חדוה. לבתר עאלין כלהו לגו כמה פרוכתין וכמה היכלין גניזין תמן דאינון נהרין בנעם יהוה בגו היכלא דאהבה דקב"ה ודא הוא דכתיב {{צ|לחזות בנועם ה' ולבקר בהיכלו}} לבתר פרחין ינוקין לעילא ואינון פרחין לתתא ומהדרין לדוכתייהו ומתלבשן כדבקדמיתא. זכאה עמא דכל טובא דההוא עלמא מחכאן. אמר ר' שמעון כמה מתיקין מלין דשמענא. זכאה חולקא דידי דזכינא לכל האי למשמע זכאה יומא דנפיקנא הכא. אמרי ליה רבי תלת יומין אית לן רשו למיתי גבך ולבתר חד יומא (ס"א ניזיל ולא אית לן רשו למיתי ובההוא יומא יתוסף) חדוה דילך איהו משיך משיכו מסטרא דיליה ואתטמר ואתחפא תחות אתר דאקרי תא הרצים עד פלגו ליליא. מבתר פלגו ליליא שלהובא דעמודא דיצחק נפיק ובטש בהאי תרנגולא דאקרי גבר כגוונא דגבר אחרא עלאה עליה כיון דבטש ביה האי גבר קרי ויהיב שית קלין וכלהו בסכלתנו. בשעתא דאיהו קרי כל תרנגולין דהאי עלמא קראן ונפיק מניח שלהובא אחרא ומטי לון תחות גדפייהו וקראן איהו מה קרי בשעתא קדמאה קרי ואמר {{צ|קול יהוה בהדר}}. ובשעתא תניינא קרי ואמר {{צ|קול יהוה לעיר יקרא וגו'}}. בשעתא תליתאה קרי ואמר {{צ|קול יהוה חוצב להבות אש}}. <קטע סוף=דף קעא ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קעב|א}}<קטע התחלה=דף קעב א/>בשעתא רביעאה קרי ואמר {{צ|קול יהוה יחיל מדבר וגו'}}. בשעתא חמישאה קרי ואמר {{צ|קול יהוה על המים וגו'}}. בשעתא שתיתאה קרי ואמר {{צ|קול יהוה יחולל אילות וגו'}}. לבתר קרי ואמר {{צ|קול אומר קרא ואמר מה אקרא וגו'}}. ודא איהו תרנגולא דקרי ולא שכיך ולבתר קרי כמלקדמין ומאי קרי כל עובדין דבני עלמא בגין דאיהו מאריה דאחמתא (ס"א דחכמתא) וקסת הסופר בחרצוי וכל עובדין דבני עלמא כתיב בכל יומא. ובליליא בתר דקרי כל קריאן אלין קרי כל מה דכתב ביומא. ואלמלא רגלוי אצבעאן דיליה דאינון תרין דרגין חד ההוא דקיימא באמצעיתא דאיהו רב וההוא דקיימא מאחורא דאיהו זעיר דקא מעכבין ליה יהא מוקיד עלמא בשלהובוי. ומה עבדי כיון דסליק צפרא וחוטא דנהירו נפיק מסטר דרום כדין מתחברין כלהו ואתעבדין תרין רגלין תרין טלפין כעגלא לקיימא דכתיב {{צ|וכף רגליהם ככף רגל עגל}} והא ידעת רזא דא. שאלת ענפא דגורן לגו בעזרה דא אית תלת מאה ושתין וחמשה היכלין כחושבן יומי שתא ובכל פתחא ופתחא כתיב {{צ|יהי שלום בחילך שלוה בארמנותיך}} לא ידיע מאי הוא בהני היכלין אלא כלהו אתחמן עובד ציור. שבע סדרין דמרגלאן אתחמן אלין באלין בכל חד וחד. אי חסידא קדישא כמה משבח רב מתיבתא היכלא חדא דאיהו בריש סטר מזרח דעזרה דא בגין דארבע אינון בד' סטרין דעלמא אבל היכלא דסטר מזרח אסגי נהורין דיליה יתיר מכלהו. יומא חד בימא רבא לויתן נפיק וכל ימא אזדעזע וכל נוני אזלין לכאן ולכאן כד מטי לויתן בפתחא דפתחא דתהומא שארי למחדי ואשתכך תמן תהומי אלא ההוא כחיזו דמעיין ואתחפיין נהורין ולא אתחזון כל אינון נהורין בר נהורא דהיכלא דבסטר מזרח. דא ההוא מרגלא דקא אפיק לויתן מגו ההוא תהומא דאקרי סגדו"ן. ממה אתעביד. אלא יומא דא דקא אפיק לויתן דאזדעזע ימא יומא דאתחרב בי מקדשא ט' באב איהו. וההוא מרגלא דכד דכיר קב"ה לבנוי ואושיד תרין דמעין לגו ימא רבא חד נפיל לגו תהומא דא דאקרי סגדו"ן וחד נפיל לגו תהומא אחרא דאקרי גילב"א בגין דחמש תחומי אחרנין אינון בימא רבא. אבל לא חשיבין כהני אחרנין וכיון דנפלי אינון דמעין קפאן גו תהומי חד. וחד אטבע גו תהומא דאקרי גילב"א דתתא גו שמרים דחמרא דורדיין בישין נפיק חד ערעורא מקטרגא מזיקא קדמאה ואיהו ברוחא דיוקנא דאדם כד קריב לגו קודשא כיון דמתעבר מתמן ובעי לנחתא לתתא לאתלבשא בלבושא לנזקא עלמא נחית הוא ורתיכוי. ולבושא קדמאה דקא נקיט תבנית שור דיוקנא דשור וקדמאה לנזיקין מאינון ארבע. שור איהו. ואינון ארבע אבות לנזקא עלמא. וכלהו תלתא אבות נזיקין בר שור כלהו דיליה ועל דא כתיב {{צ|וימירו את כבודם בתבנית שור אוכל עשב}}. מהו {{צ|אוכל עשב}}? הא דרשינן ביה. אבל עקרא דמלה מתמצית הלחם ולא שבעת זיני דגן לית ליה בהו חולקא ולא יאות ליה למהוי תמן מדוכתייהו ואלין יתבין בדוכתייהו עד לא נפקי אלין זמינין אלין נהירו ונציצו דלהון לא יכלין עיינין למסבל. אזלין בסחרנין לית להון שכיכו לעלמין. כד אסתכל בר נש בהאי היכלא מיד באסתכלותא קדמאה אתחזי זעיר ולא זעיר אסתכל יתיר אתחזי רב. תו אסתכל אתחזי יתיר רב כל מה דאסתכל הכי אתחזי באתפשטותא רב ועלאה עד דדמי <קטע סוף=דף קעב א/> {{ממ זהר משולב|ג|קעב|ב}}<קטע התחלה=דף קעב ב/>באסתכלותא כמלא נימא דלית ליה שיעורא עובדין סגיאין לגו דלא ידיע אומנו דלהון מניה נהרא עזרה וכל מה דאית בה בר כרובים דנהורא דלהון סלקא עד רום רקיעא בגוונין סגיאין ונהורין מנצצן אלף וחמש מאה וחמשה ושבעין גופנין עבדין איבין בעזרה דא יתיר חובק את ידיו במרירו ואנינו דיליה ולבתר אוכל את בשרו בעל כרחיה דלית ליה רשו לשלטאה על מלה אחרא מה אתהני ליה בכל מה דאסטי ועביד ועמל דלבתר לית ליה רשו אלא על דיליה לבתר מרקיד וחדי ככסיל בלא דעתא כלל ואזיל בלא תועלתא ואכיל לבשרא. ובשאר לית ליה רשו מרירו דעילא ותא כד ישראל בעאקו ואכלי לון שנאיהון ולא יהבי חילא בעובדין טבין דלהון לאפקא מניה ואפילו מבשריה דאיהו מהאי סטר אבאיש קמי מלכא קדישא דאיהו רחום וחנון אבל על דיליה רוחא קדישא ונשמתא קדישא לית עלאין ותתאין יכלין לשלטא עלוי כלל ועל דא כל תסקופין וכל מה דאסטי ההוא רע דחשיב למשלט על רוחא קדישא ולבתר לא יכיל וישוב ואוכל את בשרו. מה תועלתא הוה ליה. ועוד דאינון חפאן כלהו כערטיראה תקיף ולית שכיכו לעלאין ותתאין. תא ואימא לך מלה. אי תימא דחדו הוא למלאך המות כד קטיל בני נשא. לאו. אלא בגין דחמי דרעותא דמאריה בכך אחזי גרמיה בחדו למעבד רעותיה דקב"ה דכתיב {{צ|רוח סערה עושה דברו}}. א"ל ר"ש והא איהו אזיל ומרקד בחדוה קמי נשין א"ל אי חסידא קדישא ודאי הכי הוא לאחזאה קמי מלכא דניחא ליה ברעותיה דמלכא. אבל נייחא דיליה בהספדא דנשין איהו רקיד ואודניה להספדא. א"ל אי הכי אמאי אזיל ואסטי על בר נש לעילא ואדכר לחובוי. א"ל בגין דאיהו זקן וכסיל וחשיב למשלט על רוחא וכל תאובתיה בגיני כך איהו לסוף לא שליט אלא על דיליה. בשרא דיליה. ועל דא כתיב {{צ|ישוב עמלו בראשו}} אזיל ובעי לארגשא עלמא ומיא סליקין מגו שאר תהומין ובעאן לחפיא עלמא אינון דמעין רתיחין יתיר מכל אשא דעלמא ומגו תוקף דרתיחו דלהון אקפו מיא גו ימא דנקפא ואלמלא דרמז קב"ה חד נשיבו מסטרא דאברהם מעמודא דיליה ואחזי על עלמא לא יכיל למיקם אפילו רגעא חדא. אינון דמעין כד נפלין גו ימא אשתמע קלא בין ימא עד מערתא דכפלתא מקל נהימו דלהון דקא אשתמע תמן כד עאלין גו ימא מתערן אבהן קדמאי וקמו וחשבו דקב"ה בעי לאהפכא עלמא עד דקלא נפיק ואמר לון לא תדחלו רחימין קדישין בגינכון דכיר קודשא בריך הוא לבניכון ואיהו בעי דמפרק לון ואתון תחמון אלפא ביתין כלהו משלבן ומתצרפאן אלין באלין ואתחברן בצרופא דשמא קדישא כיון דאתחזון אתוון בצרופא דא אלין גניזין ונפקין אחרנין וכן כלהו אלין גניזין ואלין נפקין כלהו לגו בחלולא דאינון כפתורים. תו פרחי תלת זמנין ביומא באוירא ונפקי לבר וקיימא שמא בארבע אתוון תליין באוירא שעתא ופלגא לבתר גניז דא מיד נפיק מגו אוירא מחלולא דיליה שמא דתריסר אתוון פרח ותליא באוירא שעתא חדא ולא יתיר לבתר גניז דא ונפקא מיד צרופא דאתוון אחרנין שמא דכ' (ס"א דכ"ב) אתוון ותליין באוירא שעתא אחרא ואגניז. ומיד נפקי אתוון מחלולא אחרא שמא דתמניא ועשרין אתוון מתעטרין כלהו בכתרייהו וקיימי שעתא ופלגא ואגניז דא ומיד נפקי תליא באוירא שמא דעשרין וחמש אתוון בצרופייהו וקיימא שעתא ותלת רגעי נפקי אתוון בארבעין ותרין אתוון לעלמא קיימא שמהן אלא אתוון כולהו לא <קטע סוף=דף קעב ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קעג|א}}<קטע התחלה=דף קעג א/>משתככי לעלמין בלטי ומנצצי לבר וסלקי ונחתי לית מאן דיכיל לקיימא בהו בר משיח בטורח סגי. דא גניז לבתר דקיימא תרין שעתין ועשרין ותרין רגעין והאי שמא גליפא דע"ב אתוון קא נפיק וקיימא ותליא באויר אשעתא ופלגא כל הני שמהן לא נפקי ולא אתחזון אלא זמנא חדא ביומא אבל אינון אלפא ביתין אתחזון פרחין באוירא ומצרפין אלין באלין תלת זמנין ביומא כד פרחן אתוון דאלפא ביתין אלין פרחין מכאן ואלין מכאן ומתצרפן כלהו כד נחית תמן רב מתיבתא שארי משיח חמא בצרופא דאלפא ביתא אתוון כמה דחמא דניאל דאינון ממתוס ננקפי אאלרן. כל מעלי שבתא כד מקדשין ישראל יומא לתתא כרוזא כריז לארבע סטרי עלמא אתכנשו משריין קדישין אתקנו כרסיין (קדישין) מאן חמי חדוה בתלת מאה ותשעין רקיעין כמה ממנן כמה שלטונין מתכנשין לאתרייהו. כיון דישראל לתתא מקדשין (וקב"ה) כדין אתער אילנא דחייא ואקיש באינון טרפין דיליה רוח נשיבו חד מגו עלמא דאתי ואינון ענפין דאילנא מתנענען וסלקין ריחין דעלמא דאתי ההוא אילנא דחיי אתער ואפיק נשמתין קדישין ופריש על עלמא. ועם כל דא נשמתין נפקין ונשמתין עאלין אלין מתערי אלין. אלין נפקין ואלין עאלין ואילנא דחיי בחדוה. וכדין ישראל כלהו מתעטרין בעטרין דאינון נשמתין קדישין כלהו בחדוה בנייחא. וכלה שבת אית לון ההוא חדוה וההוא נייחא וכל צדיקייא די בגנתא כלהו סלקין ומתענגין בענוגא עלאה דעלמא דאתי. כיון דנפיק שבתא כלהו נשמתין פרחין וסלקין. תא חזי כד עייל שבתא נשמתין נחתין לשרייא על עמא קדישא ונשמתין דצדיקייא סלקין לעילא. כד נפיק שבתא נשמתין סלקין אינון דשארו עלייהו דישראל ונשמתין נחתין אינון נשמתין דצדיקייא כיון דסלקין כלהו נשמתין דשארו עלייהו דישראל סלקי וקיימין בדיוקנא קמי מלכא קדישא וקב"ה שאיל לכלהו מאי חדושא הוה לכו בההוא עלמא באורייתא. זכאה איהו מאן דחדושא דאורייתא אמרת קמיה. כמה חדוה עביד קב"ה כניש לפמליא דיליה ואמר שמעו חדושא דאורייתא דאמרת נשמתא דא דפלו' וכלהו מוקמי ההיא מלה בתרי מתיבתי. אינון לתתא וקב"ה לעילא חתים לההיא מלה. תא חזי כד מלה אתחדש באורייתא ונשמתא דנחתא בשבתא אתעסקת באינון מלין חדתין וסלקי לעילא. כל פמליא דלעילא צייתין לההוא מלה וחיות הקדש מתרבן בגדפין ומתלבשן בגדפין. וכד שאיל לון קב"ה ולא תבין ושתקין כדין חיות הקדש מה כתיב {{צ|בעמדם תרפינה כנפיהם}} כמה דאת אמר כי עמדו לא ענו עוד וכפתחו עמדו כל העם. ואי תימא שתיקה אמאי קרו ליה עמידה אלא בדבורא אית ז' שייפין דמתנענען בהדיה. לבא. ריאה. קנה. לשון. שניים. שפוון. בשר. ובשתיקה קיימו בקיומייהו בלא נענועא. ועל דא קרי לשתיקה עמידה דהא רב המנונא סבא (נ"א רב מתיבתא) אמר ישלח עזרך מקדש וגו'. מקדש דא קדוש ידים. ומציון יסעדך דא המוציא דאיהו סעיד לבא דבר נש. יזכור כל מנחותיך כל לאסגאה מלה אחרא. דא נטילת ידים בתרייתא. ועולתך ידשנה סלה דא ברכת המזון בזמון. ואי את עביד כן יתן לך כלבבך וכל עצתך ימלא. ובשבת מקדש דא קדושא רבא ועל מלה דא אתעטרו צדיקייא בגן עדן משבת לשבת אחרא. תו פתח ואמר על הר <קטע סוף=דף קעג א/> {{ממ זהר משולב|ג|קעג|ב}}<קטע התחלה=דף קעג ב/>גבוה עלי לך מבשרת ציון וגו'. על הר גבוה האי ודאי הר העבדים אתר דמשה אתקבר. והא אוקמוה דשכינתא תסלק לתמן ותבשר עלמא. אבל כלא איהו. מבשרת ציון דא איהי חפצי בה אתתא דנתן בר דוד אימא איהי דמשיחא מנחם ב"ר עמיא"ל ואיהי תיפוק ותבשר ואיהי בכללא דמבשרת ציון קלא ישתמע בעלמא ותרין מלכין יתערון בעלמא לאגחא קרבא ויפוק שמא קדישא על עלמא. מה תבשר ותימא (שם) הנה אֲדנָי יְהֹוִה בחזק יבא וזרועו מושלח לו הנה שכרו אתו ופעולתו לפניו. הנה שכרו אתו דקב"ה כריז בכל פמליא דלעילא ויימא לון אתכנשו ודאינו דינא. מאן דמסר נשמתיה על קדושת שמי אגריה מאי הוא ואינון יימרון כך וכך. מאן דסביל כמה חרופין וגדופין בכל יומא עלי מהו אגריה. אינון אמרי כך. מאן דאתענש בכל יומא עלי מהו אגריה. אינון אמרי כך. הדא הוא דכתיב {{צ|הנה שכרו אתו ופעולתו לפניו}}. מהו ופעולתו אלא כמה דכתיב {{צ|מה רב טובך וגו'}}. פעלת לחוסים בך דא הוא פעולתו. נגד בני אדם מהו אלא נגד עכו"ם. אשר צפנת ליראיך. מהו {{צ|אשר צפנת}}? וכי מאן יגזול ויטול מן ידוי מה דהוא בעי למיהב דכתיב {{צ|צפנת}}. אלא פוק וחמי עובדין דרחמנו דעבד קב"ה במה דאיהו מחי ביה יהיב אסוותא. במה מחי בשמאלא. בימינא קריב ובשמאלא מחי. במה דמחי ביה יהיב אסוותא לעולם כתיב ירמיה א (?)צפון תפתח הרעה. ובצפון מחי. דמתמן נפקי כל דינין וכל גזירי. קשיין. וביה שרי כל אגר טב וכל טיבו דזמין קב"ה למיהב לישראל. לזמנא דאתי קרי קב"ה לצפון ויימא ליה בך יהבית כל טיבו וכל אגר טוב לבני דסבלו כמה בישין בהאי עלמא על קדושת שמי. הב אגרין טבין דיהבית בך. הדא הוא דכתיב {{צ|אומר לצפון תני ולתימן אל תכלאי וגו'}}. וכי ארחא הכי הוא דדרום לממנע ברכאן והא כל ברכאן מסטרא דדרום וכל טבין דעלמא מדרום נפקי ואיהו אמר לתימן אל תכלאי אלא בההיא שעתא יתער קב"ה לאברהם ויימא ליה קום דהא מטא זמנא דאנא פריק לבנך למיהב לון אגר טב על כל מה דסבלו בגלותא ומגו דאברהם הוה בזבינו דלהון דכתיב {{צ|אם לא כי צורם מכרם}} דא אברהם. הוה ליה כמאן דלא טב בעינוי. ואחמי גרמיה כמאן דבעי דילקון על חוביהון יתיר ויימא גבו מחוביהון גבו מחטאיהון א"ל קב"ה לאברהם ידענא כלא איהו מה דאמרת לאנפין. אנא אוף הכי לאנפין. אל תכלאי אנא בעי לפייסא לך על בנך. לא תמנע טיבו מנהון לא תמנע אגר טב מנהון כמה וכמה סבלו על חוביהן ובגיני כך אומר לצפון תני. והיינו {{צ|אשר צפנת}}. ודא הוא מלה (ס"א דתהא) דההיא מבשרת. ותו תבשר זמנא תניינא בשעתא דשכינתא תסלק על ההוא טורא עלאה ותהך ותבשר לאבהן מיד תהך לירושלם ותחמי לה בחרבנא. תיעול לציון ותמן תקרקר קירא כמלקדמין על אתר בי מותבה ועל יקרא דילה בההוא אתר. ותמן אומיאת דלא תיטול מתמן ולא תפוק עד דקב"ה יפרוק לבנהא ודא חפצי בה. תבשד(?) כמלקדמין ואמרת צהלי ורני יושבת ציון כי גדול בקרבך וגו'. מאי {{צ|גדול בקרבך}}? דא קב"ה דאיהו אתי לגבה לאקמא לה מעפרא ויימא לה התנערי מעפר קומי שבי ירושלם ירושלם איהי וירושלם שמה ודאי. ובדא אוף הכי כמה חדו על חדו הוי לצדיקייא בגן עדן ובגין כך זכאה איהו מאן דנשמתיה בשבת אסהידת קמי מלכא על חדושא דאורייתא דקב"ה. וכל פמליא דיליה וכל אינון נשמתין דצדיקייא דהוו בגן עדן כלהו מתעטרן בההוא מלה. תו שמענא בוצינא <קטע סוף=דף קעג ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קעד|א}}<קטע התחלה=דף קעד א/>קדישא דכמה יקר על יקר ועטרה על עטרה מעטרן לאבוה דההוא ב"נ תמן בשעתא דאמר קב"ה אתכנשי למשמע חדושא ומלין חדתין דאורייתא משמיה דפלוני בר פלוני כמה אינון דנשקין על רישיה כמה צדיקייא מעטרין ליה כד נחתין. זכאה חולקהון דכל אינון דמשתדלין באורייתא יומא דשבתא משאר יומין. ע"כ: רעיא מהימנא (במדבר ט"ו) רֵאשִׁית עֲרִיסוֹתֵיכֶם חַלָּה תָּרִימוּ וְגוֹ', פִּקּוּדָא דָּא לְהַפְרִישׁ חַלָּה לַכֹּהֵן. חַלָּ"ה הָכִי חוּשְׁבָּנֵיהּ, מ"ג בֵּיצִּים, וְחוֹמֶשׁ בֵּיצָּה, חַד מֵחֲמֵשׁ. וְאִית חוֹמֶשׁ חַד מִן חַמְשִׁין, דְּאִיהוּ ן'. וְדָא סִימַן מָגֵ"ן, דְּאִיהוּ מִיכָאֵ"ל גַּבְרִיאֵ"ל נוּרִיאֵ"ל. חַלָה, שְׁכִינְתָּא. דִּבַאֲתָר דְּאִלֵּין מַלְאֲכִין תַּמָּן, אֲבָהָן תַּמָּן. וּבְאַתְרָא דַּאֲבָהָן תַּמָּן, שְׁכִינְתָּא תַּמָּן. וּבָה וַיְחַל, בָּהּ צַּלֵּינָא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (שמות לב) וַיְחַל מֹשֶׁה אֶת פְּנֵי יְיָ אֱלֹהָיו. (דברים ג) אֲדֹנָי יֶדוִֹד אַתָּה הַחִלּוֹתָ לְהַרְאוֹת אֶת עַבְדְּךָ. וּבָהּ חָלָה זְכוּת אָבוֹת. וּבָהּ תָּמָה זְכוּת אָבוֹת לָרְשָׁעִים. דַּהֲווֹ מְקַבְּלִים אַגְרַיְיהוּ בְּהַאי עָלְמָא. דְּמִסִטְרָא דִּימִינָא, דְּתַמָּן י' דְּאִיהוּ חָכְמָה, שֵׁרוּתָא דִּשְׁמָא דַּיְדוָֹד, דְּאִיהוּ אַחְזֵי זְכוּתָא עַל בְּנָהָא מִימִינָא, דְּתַמָּן רמ"ח פִּקוּדִין דַּעֲשֵׂה. מִסִּטְרָא דְּאָת ה' בַּתְרָאָה, דְּאִיהִי לִשְׂמָאלָא דִּגְבוּרָה, דְּתַמָּן לֹא תַּעֲשֶׂה, דְּאִינּוּן שס"ה, דְּתַמָּן נִדוֹנִין רְשָׁעִים גְּמוּרִים, תָּמָה לוֹן זְכוּת אָבוֹת, וְאִתְהַפָּךְ לוֹן שֵׁם יְהוָֹ"ה, הוה"י. וְאוֹלִיפְנָא מֵהָמָן הָרָשָׁע, (אסתר ה) וְכָל זֶה אֵינֶנּוּ שׁוְֹה לִי. (ע"כ רעיא מהימנא) {{צ|ויאמר יהוה אל משה לאמר דבר אל בני ישראל וגו' ועשו להם ציצית על כנפי בגדיהם לדורותם וגו'}}. {{ש}} ר' חזקיה פתח: {{צ|ויראני את יהושע הכהן הגדול וגו'}}. כמה זכאין אינון ישראל דקב"ה בעי ביקרהון על כל בני עלמא ויהב לון אורייתא קדישא ויהב לון נביאי מהימני דמדברי להו באורייתא בארח קשוט. תא חזי כל נביאי ונביאי דאוקים קב"ה לישראל כלהו אתגלי קב"ה עלייהו בדרגין עלאין קדישין וחמו זיו יקרא קדישא דמלכא מאתר עלאה אבל לא קריב כמשה דהוה קריב למלכא יתיר מכלא דהא זכאה חולקיה יתיר מכל בני עלמא דעליה כתיב {{צ|פה אל פה אדבר בו ומראה ולא בחידות}} ושאר נביאי הוו חמאן מאתר רחיקא כמה דאת אמר מרחוק יהוה נראה לי א"ר חזקיה הכי אוליפנא כתיב {{צ|וילך איש מבית לוי ויקח את בת לוי}}. {{צ|וילך איש}} - דא קב"ה כמה דאת אמר {{צ|יהוה איש מלחמה}}. {{צ|מבית לוי}} - דא קב"ה אתר דחכמה עלאה וההוא זוהר (ס"א נהר) מתחברן כחדא דלא מתפרשן לעלמין. {{צ|מבית לוי}} - דאשרי לויתן (ס"א כל חידו) בלחודוי בעלמא הדא הוא דכתיב {{צ|לויתן זה יצרת לשחק בו}}. {{צ|ויקח את בת לוי}} - דא קב"ה אתר דנהירו דסיהרא נהיר. {{צ|ותהר האשה ותלד בן}}. {{צ|האשה}} ודאי כמה דאת אמר {{צ|לזאת יקרא אשה}}. בקדמיתא {{צ|בת לוי}} הכי הוא ודאי וכי בת לוי בקדמיתא והשתא אשה? אלא הכי אוליפנא אתתא עד לא אזדווגת אתקריאת 'בת פלוני', בתר דאזדווגת אתקרי' 'אשה'. והכא בת ואשה כלא בחד דרגא היא. {{צ|ותצפנהו שלשה ירחים}} - אלין תלת ירחין דדינא קשיא שריא בעלמא. ומאי נינהו תמו"ז וא"ב וטב"ת. מאי קא משמע לן דעד דלא נחת משה לעלמא שכיח הוה הוא לעילא ועל דא אזדווגת ביה שכינתא מן יומא דאתיליד. מכאן אמר רבי שמעון רוחיהון דצדיקייא שכיחין אינון לעילא עד לא יחתון לעלמא. {{צ|ולא יכלה עוד הצפינו ותקח לו וגו'}} מאי {{צ|ותקח לו תיבת גמא}}? דחפת ליה בסימנהא למהוי נטיר מאינון נוני ימא דשאטין בימא רבא כמה דכתיב {{צ|שם רמש ואין מספר}}, והיא חפת ליה למהוי נטיר מנייהו בחפו (ס"א דסטרא דיובלא יקירא) דבני ימא בלא יקירא בתרי גוונין בחיוור ואוכס ואנח ליה למשה למישט בינייהו <קטע סוף=דף קעד א/> {{ממ זהר משולב|ג|קעד|ב}}<קטע התחלה=דף קעד ב/>לאשתמודע ביניהון בגין דזמין הוא לסלקא בינייהו זמנא אחרא לקבלא אורייתא. {{צ|ותרד בת פרעה}} - דא היא דאתיא מסטרא שמאלא דדינא קשיא כמה דאתמר {{צ|לרחוץ על היאור}}. {{צ|על היאור}} דייקא ולא "על הים". ואיתימא הא כתיב {{צ|ומטך אשר הכית בו את היאור}}. ומשה לא הכה אלא בים וקרייה קרא יאור אלא יאור הוה דמחא אהרן על ידא דמשה ושווייה קרא דאיהו עבד כהאי גוונא {{צ|וימלא שבעת ימים אחרי הכות יהוה את היאור}} ואהרן הכה אלא (ס"א על דא) עד דאתא סטרא דקב"ה קרייה קרא הכות יהוה לבתר קרייה בשמא דמשה. {{צ|ונערותיה הולכות}} - אינון שאר משריין דאתיין מסטרא דא. {{צ|ותפתח ותראהו את הילד}} - {{צ|ותראהו}} - "ותרא" מבעי ליה! מאי {{צ|ותראהו}}? והא אמר רבי שמעון לית לך מלה באורייתא או את חד באורייתא דלא אית ביה רזין יקירין ועלאין. אלא הכי אוליפנא רשימא דמלכא ומטרוניתא אשתכח ביה ואינון רשימא דוא"ו ה"א מיד {{צ|ותחמול עליו וגו'}}. עד כאן לעילא. מכאן ולהלאה לתתא בר האי קרא דכתיב {{צ|ותתצב אחותו מרחוק}} - אחותו דמאן? אחותו דהאי איהו דקרא לכנסת ישראל אחותי כמה דאת אמר {{צ|פתחי לי אחותי}}. {{צ|מרחוק}} כמה דאת אמר {{צ|מרחוק יהוה נראה לי}} מאי משמע? משמע דאינון זכאין עד דלא נחתו לעלמא אשתמודען אינון לעילא לגבי כלא וכ"ש משה ומשמע דנשמתהון דצדיקייא אתמשך מאתר עלאה כמה דאוקימנא. ורזא דמלה אוליפנא דמשמע דאב ואם אית לנשמתא כמה דאית אב ואם לגופא בארעא ומשמע דבכל סטרין בין לעילא בין לתתא מדכר ונוקבא כלא אתיא ואשתכח והא אוקמוה רזא דכתיב {{צ|תוצא הארץ נפש חיה}}. {{צ|הארץ}} - דא כנסת ישראל. {{צ|נפש חיה}} - נפשא דאדם קדמאה עלאה כמה דאתמר. אתא רבי אבא ונשקיה אמר ודאי שפיר קא אמרת והכא הוא כלא. זכאה חולקיה דמשה נביאה מהימנא על כל שאר נביאי עלמא בגין כך לא אשתדל ביה כד אסתלק מעלמא בר קב"ה דאעליה לפרגודיה ועל דא סליק משה בנבואה עלאה ובדרגין יקירין מכל נביאי עלמא ושאר נביאי חמאן בתר כותלין סגיאין. {{צ|ויראני את יהושע הכהן הגדול}}. מאי קא חמא דהוה קאים קמי מלאכא ומתלבש בלבושין מלוכלכין עד דכרוזא נפיק ואמר הסירו הבגדים הצואים מעליו. אמר רבי יצחק כתיב הכא {{צ|ועומד לפני המלאך}}. מאי {{צ|לפני המלאך}}? דהוה דאין דינוי ההוא דכתיב ביה {{צ|ואל תאמר לפני המלאך כי שגגה היא}}. מאי קא משמע לן דכל בר נש דלא זכי בהאי עלמא לאתעטפא בעטופא דמצוה ולאתלבשא בלבושא דמצוה - כדעייל בההוא עלמא קאים בלבושא טנופא דלא אצטריך וקאים בדינא עליה. תא חזי כמה לבושין מזדמנין בההוא עלמא וההוא בר נש דלא זכי בהאי עלמא בלבושין דמצוה כד עייל לההוא עלמא מלבשין ליה בחד לבושא דאשתמודע לגבי מאריהון דגיהנם וההוא לבושא ווי למאן דאתלבש ביה דהא כמה <קטע סוף=דף קעד ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קעה|א}}<קטע התחלה=דף קעה א/>גרדיני נמוסין זמינין לאחדא ביה ועיילי ליה לגיהנם ושלמה מלכא צווח ואמר {{צ|בכל עת יהיו בגדיך לבנים}}. תאנא ברזא דספרא דצניעותא ארבע מלכין נפקין לקדמות ארבע סהדי בהו תלין כענבים באתכלא צרירן בהו ז' רהיטין סהדין סהדותא ולא קיימין בדוכתייהו: <קטע סוף=דף קעה א/> {{ממ זהר משולב|ג|קעה|ב}}<קטע התחלה=דף קעה ב/>אמר רבי יהודה כמה סהדי עביד קב"ה לאסהדא בהו בבני נשא וכלהו בעיטא ובסהדותא קיימין לקבליה. קם בצפרא אושיט רגלוי למהך. סהדייא קיימין לקבליה מכריזין ואמרין {{צ|רגלי חסידיו ישמור וגו'}}. {{צ|שמור רגלך כאשר תלך}}. {{צ|פלס מעגל רגלך}}. אפתח עינוי לאסתכלא בעלמא סהדייא אמרי (שם) {{צ|עיניך לנכח יביטו}}. קם למללא סהדייא אמרי {{צ|נצור לשונך מרע וגו'}}. אושיט ידוי במלי עלמא סהדייא אמרי (שם) {{צ|סור מרע ועשה טוב}}. אי ציית להו יאות. ואי לא כתיב {{צ|והשטן עומד על ימינו לשטנו}} - כלהו סהדין עליה בחובוי לעילא. אי בעי בר נש לאשתדלא בפולחנא דקב"ה כלהו סהדין סניגורין קמיה וקיימין לאסהדא עליה טבאן בשעתא דאצטריך ליה. קם בצפרא מברך כמה ברכאן. אנו(?) תפילין ברישיה בין עינוי בעי לזקפא רישיה חמי שמא קדישא עלאה אחיד ורשים על רישיה ורצועין תליין מהאי גיסא ומהאי גיסא על לביה. הא אסתכל ביקרא דמאריה אושיט ידוי חמי ידא אחרא מתקשרא בקשורא דשמא קדישא אהדר ידיה ואסתכל ביקריה דאמריה אתעטף בעטופא דמצוה בארבע זיויין דכסותיה ארבע מלכין נפקין לקדמות ארבע. ארבע סהדי קשוט דמלכא תליין מארבע זיויין ותליין בהו כענבים באתכלא. מה אתכלא דאיהו חד ותליין ביה כמה ענבים מהאי סטר ומהאי סטר כך האי מצוה חדא ותליין ביה כמה ענבים וזגין וזמורין צרירין בהו. שבעה רהיטין אלין אינון שבעה צרירין דתכלתא דבעי לכרכא ביה בכל חד וחד, או לאסגאה עד תליסר מאן דיוסיף לא יוסיף עלייהו על תליסר מאן דימעט לא ימעט משבעה. ותאנא האי תכלת הוא רזא דדוד מלכא ודא חוטא דאברהם דזכה ביה לבנוי בתרוי מאי תכלת תכלית דכלא (ודאי) רבי יהודה אומר כסא הכבוד אקרי. רבי יצחק אמר שבעה כריכן דאיהי שכינתא שביעתא דכלא ודאי דהא היא מתברכא משיתא אחרנין על ידא דצדיק ואי תלת עשר תלת עשר אינון כמה דאוקמוה בתלת עשר מכילן והאי היא פתחא דכלהו. והיא חוטא חד ורשימא בגוונהא וגוונא דילה נפיק מחד נונא דאזיל בים כנרת וכנרת על שמה אתקרי ועל דא כנור הוה תלוי לעילא מערסא דדוד דהא (דדוד) ודאי איהו כנור דדוד מנגן מאליו למלכא קדישא עלאה ובגין כך גוונוי עייל עד רקיעא ומרקיעא עד כורסייא והכא כתיב מצוה כמה דאת אמר {{צ|מצות המלך היא}} {{צ|מדוע אתה עובר את מצות המלך}}. {{צ|כי מצות המלך}}. ותאנא יסודא ושרשא במלכא מתעטרין כחדא והאי הוא כתרא ופתחא לכל שאר כתרין דכתיב פתחו לי שערי צדק. וכתיב (שם) {{צ|זה השער ליהוה}} ועל דא כתיב {{צ|וראיתם אותו וזכרתם את כל מצות יהוה}} לאכללא בהאי כל שאר כתרין ועל דא אינון סהדי סהדותא ולא קיימי בדוכתייהו בגין דאיהי מצות ותנינן תשמישי מצוה נזרקין. ואי תימא הא לולב וערבה וכו' תשמישי קדושה אינון אמאי נזרקין. אלא תשמישי קדושה בגין דרשימין בכתיבה דשמא קדישא. א"ר יצחק אינון חוטין לאחזאה היך תליין מכאן ומכאן לד' סטרי עלמא מהאי אתר ואיהי שלטא על כלא ברזא דלב דאיהי לבא דכל האי עלמא ולבא דעלאי ותליא בלב עלאה וכלא הוא בלב דנפק מחכמה עלאה. א"ר יצחק שעורא דהאי (ס"א ואורכא) דהאי אתמר באתוון גליפן דר' אלעזר. א"ר יהודה אמר קב"ה מאן דבעי למהך בתר דחלתי יהך בתר לבא דא ובתר עיינין דקיימין עלה. מאן אינון עיינין כמה דאת אמר {{צ|עיני יהוה אל צדיקים}} אבל אתם {{צ|לא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם}}. מ"ט <קטע סוף=דף קעה ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קעו|א}}<קטע התחלה=דף קעו א/>בגין דאתם זונים אחריהם. אמר רבי חייא מאי טעמא הכא יציאת מצרים דכתיב אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים אלא בגין דכד נפקו ממצרים בהאי חולקא עאל ובהאי קטיל קב"ה קטולא דמצרים ועל דא באתריה אתדכר ובאתריה אזדהר להו בדא. מאי באתריה בגין דהאי מצוה היא אתר דילה. תאני ר' ייסא כתיב {{צ|כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות}}. {{צ|כימי}} - "כיום" מבעי ליה דהא בחד זמנא נפקו ולא אתעכבו!? אלא כאינון יומין עלאין דאתברכא בהו כנסת ישראל כך זמין קב"ה לאפקא להו ישראל מן גלותא וכדין כתיב {{צ|ואמרתם ביום ההוא הודו ליהוה קראו וגו' זמרו יהוה כי גאות עשה מודעת זאת בכל הארץ}}. מאי {{צ|מודעת זאת}}? בגין דהשתא אשתמודעא זאת בעטופא דמצוה בההוא זמנא אשתמודעא זאת בכמה נמוסין דילה דיעביד קב"ה אתין ונסין בעלמא כדין כתיב {{צ|ביום ההוא יהיה יהוה אחד ושמו אחד}}. '''ברוך יהוה לעולם אמן ואמן. ימלוך יהוה לעולם אמן ואמן''': <קטע סוף=דף קעו א/> ==פרשת שלח לך - רעיא מהימנא== {{להשלים}} -------------- 380dfgkurq29kmf4oyeryhpehz1snrm 3019925 3019924 2026-06-14T20:27:58Z Mosheperets 24967 /* פרשת שלח לך - זהר */ הגהה 3019925 wikitext text/x-wiki {{סרגל ניווט|זוהר||חלק כה|חלק כו|חלק כז}} __TOC__ ==פרשת בהעלותך - זהר== {{ממ זהר משולב|ג|קמח|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קמח ב/>'''{{צ|וידבר יהוה אל משה לאמר דבר אל אהרן ואמרת אליו בהעלותך את הנרות וגו'}} {{הפניה לפסוקים|במדבר|ח|א|ב}}''' {{ש}} רבי יהודה פתח {{צ|והוא כחתן יוצא מחופתו וגו'}} {{ממ|תהלים|יט|ו}} - זכאה חולקיהון דישראל דקב"ה אתרעי בהון ויהב להון אורייתא דקשוט, אילנא דחיי דביה ירית בר נש חיין להאי עלמא וחיין לעלמא דאתי. דכל מאן דאשתדל באורייתא ואחיד בה - אחיד בחיין, וכל מאן דשביק מלי דאורייתא ואתפרש מאורייתא - כאלו מתפרש מחיין. בגין דהיא חיין וכל מלוי חיין. הדא הוא דכתיב {{צ|כי חיים הם וגו'}} {{ממ|משלי|ד|כב}}. וכתיב {{צ|רפאות תהי לשרך וגו'}} {{ממ|משלי|ג|ח}}. תא חזי אילנא דחיי אחיד מעילא לתתא. והאי שמשא דנהיר לכלא - נהורא דיליה שארי מרישא, ואתפשט בגופא דאילנא בארח מישר. תרין סטרין אחידן ביה - חד לצפון וחד לדרום. חד ימינא וחד שמאלא. בשעתא דשמשא נהיר כמה דאתמר מההוא גופא דאילנא - אתקיף לדרועא דימינא ואנהיר בתוקפיה. ומתוקפיה נהיר שמאלא ואתכליל בנהוריה. {{צ|והוא כחתן יוצא מחפתו}} - מאן איהו {{צ|חפתו}}? דא איהו {{צ|עטרה שעטרה לו אמו ביום חתנתו}} {{ממ|שיר|ג|יא}}.{{ש}} {{צ|יוצא מחפתו}} - דא איהו רישא דכל נהורא, כמה דאת אמר בקרא דאבתריה - {{צ|מקצה השמים מוצאו}} {{ממ|תהלים|יט|ז}}. דא שירותא דכלא דאקרי {{צ|מקצה השמים}}, וכדין נפיק כחתן ממש כד נפיק לאערעא לכלתיה רחימתא דנפשוי ופריש דרועוי ומקבל לה. כהאי גוונא {{צ|והוא כחתן יוצא מחפתו}} - אזלא שמשא ואתפשט לגבי מערב. כיון דמערב אתקריב, סטר צפון אתער לקבליה בקדמיתא, וקריב למערב וזויג לה{{הערה|הכי גריס הרמק (המתוק מדבש)}} באתריה כמה דאתמר, דכתיב {{צ|שמאלו תחת לראשי}} {{ממ|שיר|ח|ג}}. ולבתר סטר דרום דאיהו ימינא דכתיב {{צ|וימינו תחבקני}}. כדין {{צ|ישיש כגבור לרוץ ארח}} - לאנהרא סיהרא ואוקמוה. תא חזי '''{{צ|בהעלותך את הנרות}}''' - אלין בוצינין עלאין דכלהו נהירין כחדא מן שמשא. '''(חסר כאן)''' {{להשלים}} ר' אבא פתח: {{צ|אשרי העם יודעי תרועה יהוה באור פניך יהלכון}} {{ממ|תהלים|פט|טז}}. {{ש}} האי קרא אוקמוה, אבל תא חזי זכאין אינון ישראל! <קטע סוף=דף קמח ב/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קמט|א}}{{ש}}<קטע התחלה=דף קמט א/> דקב"ה יהב לון אורייתא קדישא, ואוליף לון ארחוי לאתדבקא ביה ולמיטר פקודי דאורייתא למזכי בהו לעלמא דאתי, וקריב להו בשעתא דנפקו ממצרים - דהא כדין אפיק לון מרשותא אחרא וסליק לון לאתאחדא בשמיה. וכדין אקרון בני ישראל 'בני חורין' מכלא - דלא יתבו תחות רשותא אחרא, וסליק לון לאחדא בשמיה דסליק על כלא דשליט על עלאין ותתאין. ומגו רחימותא דלהון קרא לון {{צ|בני בכורי ישראל}} כגוונא עלאה. ועל דא קטל כל בכור דלעילא ותתא, ושרא קטירין ואסירין דעלאין ותתאין, בגין לאפקא לון ועבד לון בני חורין מכלא. ועל דא לא בעא קב"ה לא מלאך ולא שרף אלא איהו. ועוד דהא איהו ידע לאבחנא ולמנדע כלא ולמשרי אסירין. ולאו אינון ברשותא דשליחא אחרא אלא בידיה. תא חזי בההוא ליליא דבעא קב"ה לקטלא כל אינון בכורי כמה דאתמר, בשעתא דרמש ליליא אתו מזמרין לזמרא קמיה. אמר לון "''לאו עידן הוא! דהא שירתא אחרא מזמרין בני בארעא!''". בשעתא דאתפליג ליליא - אתער רוח צפון, וקב"ה כדין עבד נוקמין וישראל מזמרין ואמרין הלילא בקול רם, וכדין עבד לון בני חורין מכלא. ומלאכין עלאי וכל משריין כלהו הוו צייתין להון לקליהון דישראל. בתר דאתגזרו - רשימו לבתיהון מההוא דמא ומדמא דפסחא, בתלת רשימין - על המשקוף ועל שתי המזוזות. מאי טעמא? הא אוקמוה בגין דאיהו רשימא קדישא, ומחבלא כד איהו נפיק וחמי ההוא דמא דהוה רשים על ההוא פתחא -- חייס עלייהו דישראל. הדא הוא דכתיב {{צ|ופסח יהוה על הפתח וגו'}} {{ממ|שמות|יב|כג}}. הכא אית לאסתכלא. אי קודשא בריך הוא אתי וקטיל בארעא דמצרים ולא שליח אחרא - רשימא דא דעל פתחא למה? והא כלא גלי קמיה!? {{ש}} ותו מהו {{צ|ולא יתן המשחית}}?! "ולא ישחית" מבעי ליה?! {{ש}} אלא ודאי הכי הוא דכתיב {{צ|ויהו"ה הכה כל בכור}} {{ממ|שמות|יב|כט}} - {{צ|ויהו"ה - הוא ובית דינו}}. וההוא בי דינא הכא אשתכח. מכאן דבכלא בעי לאחזאה עובדא בגין לאשתזבא! דהא כגוונא דא על גבי מדבחא בגין דלא אשתכח מחבלא. האי בעובדא. ובזמנא דלא אצטריך האי - כגון ראש השנה דאיהו יומא דדינא ומאריהון דלישנא בישא קיימין עלייהו דישראל - בעינן מלין צלותין ובעותין ובעינן לאחזאה עובדא כמה דאוקימנא והא אתמר. ובמה? בשופר, לאתערא שופרא אחרא. ואנן מפיקין בההוא קלא רחמי ודינא כחדא, כלא כדקא יאות, כמה דההוא שופר עלאה אפיק קלא דאיהו כללא כחדא. ולאתערא רחמי קאזלינן, ולתברא מאריהון דדינא דלא ישלטון בהאי יומא. {{ש}} וכד רחמי מתערין - כלהו בוצינין עלאין נהרין מהאי גיסא ומהאי גיסא. כדין {{צ|באור פני מלך חיים}} {{ממ|משלי|טז|טו}}. תא חזי בשעתא דכהנא אתכוון לאדלקא בוצינין לתתא והוה קריב קטורת בוסמין - בההוא שעתא כדין בוצינין עלאין נהרין ואתקטר כלא כחדא, וחדו וחדוותא אשתכח בכלהו עלמין. הדא הוא דכתיב {{צ|שמן וקטורת ישמח לב}} {{ממ|משלי|כז|ט}}. {{ש}} ועל דא '''{{צ|בהעלותך את הנרות}}'''. '''רבי אלעזר ור' יוסי ור' יצחק''' הוו אזלי באורחא. {{ש}} פגעו באינון טורי קרדו. {{ש}} עד דהוו אזלי - זקף עינוי ר' אלעזר וחמי אינון טורי רמאי, והוו חשוכן ודחלן בדחילו. {{ש}} א"ר אלעזר לאינון חברייא: "''אלו אבא הכא - לא הוה דחילנא! אבל כיון דאנן תלתא ומלי דאורייתא ביננא - דינא הכא לא אשתכח!''" פתח ר' אלעזר ואמר: כתיב {{צ|ותנח התיבה בחדש השביעי וגו' על הרי אררט וגו'}} {{ממ|בראשית|ח|ד}}. {{ש}} כמה חביבין מלי דאורייתא! דבכל מלה ומלה אית רזין עלאין ואורייתא כלא עלאה איקרי! ותנינן בתליסר מכילן דאורייתא {{צ|כל דבר שהיה בכלל ויצא מן הכלל ללמד - לא ללמד על עצמו יצא - אלא ללמד על הכלל כלו יצא}}. <קטע סוף=דף קמט א/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קמט|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קמט ב/>דהא אורייתא דאיהי כללא עלאה - אע"ג דנפק מנה חד ספור בעלמא - ודאי לא אתי לאחזאה על ההוא ספור, אלא לאחזאה מלין עלאין ורזין עלאין! ולא ללמד על עצמו יצא - אלא ללמד על הכלל כלו יצא! בגין דההוא ספור דאורייתא או ההוא עובדא - אע"ג דהוא נפקא מכללא דאורייתא - לאו לאחזאה על גרמיה נפק בלבד, אלא לאחזאה על ההוא כללא עלאה דאורייתא כלא נפק! כגון האי דכתיב {{צ|ותנח התיבה בחדש השביעי בשבעה עשר יום לחדש על הרי אררט}}. ודאי האי קרא מכללא דאורייתא נפק ואתי בספור דעלמא! מאי אכפת לן אי שרי בהאי או בהאי - דהא באתר חד לישרי?! אלא ללמד על הכלל כלו יצא! וזכאין אינון ישראל דאתיהיב להו אורייתא עלאה אורייתא דקשוט! ומאן דאמר דההוא ספורא דאורייתא לאחזאה על ההוא ספור בלבד קאתי - תיפח רוחיה! דאי הכי לאו איהי אורייתא עלאה אורייתא דקשוט. אלא ודאי אורייתא קדישא עלאה איהי אורייתא דקשוט. תא חזי מלך בשר ודם לאו יקרא דיליה הוא לאשתעי מלה דהדיוטא - כל שכן למכתב ליה. ואי סליק בדעתך דמלכא עלאה קב"ה לא הוו ליה מלין קדישין למכתב ולמעבד מנייהו אורייתא, אלא דאיהו כניש כל מלין דהדיוטין כגון מלין דעשו, מלין דהגר, מלין דלבן ביעקב, מלין דאתון, מלין דבלעם, מלין דבלק, מלין דזמרי - וכניש להו וכל שאר ספורין דכתיבין ועביד מנייהו אורייתא. אי הכי אמאי אקרי 'תורת אמת' - {{צ|תורת יהוה תמימה. עדות יהוה נאמנה. פקודי יהוה ישרים. מצות יהוה ברה. יראת יהוה טהורה. משפטי יהוה אמת}}?! וכתיב {{צ|הנחמדים מזהב ומפז רב}} - אלין אינון מלי דאורייתא! {{ש}} אלא ודאי אורייתא קדישא עלאה איהו אורייתא דקשוט, {{צ|תורת יהוה תמימה}}, וכל מלה ומלה אתייא לאחזאה מלין עלאין. דההוא מלה דההוא ספור לאו לאחזאה על גרמיה בלבד קא אתיא - אלא לאחזאה על ההוא כללא קאתי כמה דאוקימנא. תא חזי {{צ|ותנח התיבה וגו'}}. האי קרא כך איהו והא אתמר. בשעתא דדינא תלי על עלמא ודינין שריין, וקב"ה יתיב על כורסייא דדינא למידן עלמא בההוא כורסייא - כמה רשימין אתרשימו ביה! כמה פיתקין גניזין בגויה! בגו אחמתא דמלכא כלהו ספרים דפתיחו תמן אתגניזו. ובגין כך לא אתנשי מלה מן מלכא. והאי כורסייא לא אתקן ולא שריא אלא ב{{צ|חדש השביעי}} דאיהו יומא דדינא, יומא דכל בני עלמא אתפקדון ביה. כלהו עברין קמי ההוא כרסייא.{{ש}} ועל דא {{צ|ותנח התבה בחדש השביעי}} - בחדש השביעי ודאי! דאיהו דינא דעלמא. {{צ|על הרי אררט}} - אלין מאריהון דדינין, מאריהון דיבבא ויללא. דכלהו שכיחין בההוא יומא קמי קב"ה. וכמה מארי תריסין אתערו בהאי יומא, וכלהו קיימי תחות ההוא כרסייא בדינא דעלמא. וישראל מצלאן צלותא בההוא יומא ובעאן ומתחננן קמיה, ותקעין בשופר, וקב"ה חייס עלייהו ומהפך דינא לרחמי. וכל עלאי ותתאי פתחי ואמרי {{צ|אשרי העם יודעי תרועה}}. ועל דא בעינא בההוא יומא דההוא דתקע דידע עקרא דמלה, ויכוון ביה בתרועה ויעביד מלה בחכמתא. ועל דא כתיב {{צ|אשרי העם '''יודעי''' תרועה}} ולא כתיב "תוקעי תרועה". והא אתמר. אזלו כל ההוא יומא. {{ש}} כד רמש ליליא סליקו לחד אתר ואשכחו חד מערתא. {{ש}} אמר רבי אלעזר "''ליעול חד גו מערתא אי אשתכח אתר דאיהו יתיר מתתקן''".{{ש}} עאל ר' יוסי וחמא מערתא אחרא בגויה, נהורא דשרגא ביה. {{ש}} שמע חד קלא דהוה אמר '''{{צ|בהעלותך את הנרות אל מול פני המנורה יאירו שבעת הנרות}} {{ממ|במדבר|ח|ב}}''' - ''הכא נטלא כנסת ישראל נהורא.''<קטע סוף=דף קמט ב/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קנ|א}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קנ א/>''ואמא עלאה מתעטרא, וכלהו בוצינין מינה נהרין. בה תרין טופסירין דקיקין פרחין. שושבינין כלהו קטרין לגבי עלאה ומתמן לתתא''. שמע ר' יוסי וחדי. {{ש}} אתא לגבי ר' אלעזר. {{ש}} אמר ליה ר' אלעזר: "''ניעול! דקב"ה אקדים לן האי יומא לאתרחשא לן בנסין''". {{ש}} עאלו. {{ש}} כיון דעאלו חמו תרין בני נשא דהוו לעאן באורייתא. {{ש}} אמר רבי אלעזר {{צ|מה יקר חסדך אלהים ובני אדם בצל כנפיך יחסיון}}! {{ממ|תהלים|לו|ח}} {{ש}} קמו אלין ויתבי כלהו וחדו כלהו. {{ש}} אמר רבי אלעזר: {{צ|מה יקר חסדך אלהים}} דאשכחנא לכו! חסד עבד לן קב"ה באתר דא! השתא אדליקו בוצינין! פתח רבי יוסי ואמר: '''{{צ|בהעלותך את הנרות}}''' - {{צ|בהעלותך}} ממש! באדלקותך! דהא כחדא אתעביד על ידא דכהנא תרין פולחנין דאינון קשורא חדא. ומאן אינון? שמן וקטרת, כדכתיב {{צ|שמן וקטרת ישַמח לב}} {{ממ|משלי|כז|ט}} דכתיב {{צ|והקטיר עליו אהרן קטרת סמים בבקר בבקר בהיטיבו את הנרת יקטירנה}} {{ממ|שמות|ל|ז}}, וכתיב {{צ|ובהעלות אהרן את הנרות בין הערבים יקטירנה}} {{ממ|שמות|ל|ח}}. {{ש}} מאי שנא הכא {{צ|בהטיבו}} ומאי שנא התם {{צ|ובהעלות}}? * אמר ר' יהודה: כלא חד מלה! * רבי יוסי אמר: {{צ|בהטיבו}} - כמה דאת אמר {{צ|כי טובים דודיך מיין}} {{ממ|שיר|א|ב}}. {{צ|טובים}} - רווי חמרא, כמה דאת אמר {{צ|ונשבע לחם ונהיה טובים}} {{ממ|ירמיהו|מד|יז}}. * ר' יהודה אמר: הטבה ממש! כמה דאת אמר {{צ|וטוב לב משתה תמיד}} {{ממ|משלי|טו|טו}}. {{צ|ובהעלות}} - דהא בזמנא דאתשקיין ואתרוויין משקיו דנחלא - כדין עלאין עלוין וברכן אשתכחו בכלהו וחדו בכלא. ועל דא {{צ|ובהעלות}}. * רבי אחא אמר: בשעתא דעמיקא דכלא נהיר - נהיר בנחלא. ונחלא נגיד בארח מישר לאשקאה כלא. כדין כתיב {{צ|בהטיבו}}, בגין דהא מעומקא דכלא נפקי. {{צ|בהעלות}} - דאתי מסטרא עלאה דעמיקא דכלא דאקרי 'מחשבה'. וכלא חד מלה! וכדין כנסת ישראל אתברכא, וברכאן אשתכחי בכלהו עלמין. רבי יצחק פתח: כתיב {{צ|בנה בניתי בית זבול לך מכון לשבתך עולמים}} {{ממ|מ"א|ח|יג}}. {{ש}} {{צ|בית זבול}} - בית זבול ודאי! כד אתפקדו בידהא כל גנזי מלכא ושלטא בהו - כדין אקרי {{צ|בית זבול}}. ורקיע חד אית דאקרי {{צ|זבול}} - דהא דא אשכח לקבלא ברכאן ולסדרא כלא. והאי אקרי {{צ|בית זבול}}. תא חזי כתיב {{צ|ולזבולן אמר שמח זבולן בצאתך ויששכר באהלך}} {{ממ|דברים|לג|יח}} - מלמד דאשתתפו כחדא; דא נפיק ואגח קרבא, ודא יתיב ולעי באורייתא. ודא יהיב חולקא לדא, ודא יהיב חולקא לדא. בחולקיה דזבולון ימא, וכנסת ישראל אקרי {{צ|ים כנרת}}. והכי אתחזי בגין דהא תכלת נפיק מתמן ואוקמוה. דהא לתתא כגוונא דלעילא; ים כנרת לעילא, ים כנרת לתתא. תכלת לעילא, תכלת לתתא. וכלא באתר חד! ועל דא ירית זבולון למיפק לאגחא קרבא. ומנלן דהכי הוא? דכתיב {{צ|עמים הר יקראו שם יזבחו זבחי צדק}} {{ממ|דברים|לג|יט}}. {{צ|זבחי צדק}} ודאי! מאי טעמא? {{צ|כי שפע ימים יינקו}}. ויששכר חולקיה באורייתא, ויהיב לזבולון חולקא דאורייתא ודאי. ועל דא אשתתפו כחדא לאתברכא זבולון מיששכר - דברכתא דאורייתא היא ברכתא דכלא. ר' אבא אמר אחסנתא דאורייתא ודאי הכי הוא! ודרגא דא שתיתאה יהיב אגר אורייתא ואחסין לה לכנסת ישראל. אחסין חוורא לתכלתא. ועל דא תנינן {{צ|משיכיר בין תכלת ללבן}}. דישתמודען גווני. דהא כדין אקרי '''בקר''', וחוורא אתי לעלמא ותכלתא אתעבר. ועל דא כל קרבין דמלכא וכל זייני מלכא בידהא אתמנן. והא אוקימנא. {{קטן|'''(חסר תחלת המאמר. ועיין [[זהר חלק ג רפו א|פרשה וילך רפו א]])'''}}{{ש}} {{צ|באר חפרוה שרים כרוה נדיבי העם}} {{ממ|במדבר|כא|יח}}. {{ש}} {{צ|באר}} - דא כנסת ישראל. {{צ|חפרוה שרים}} - דא אבא ואמא דאולידו לה. {{צ|כרוה נדיבי העם}} - אלין אבהן דכתיב {{צ|נדיבי עמים נאספו עם אלהי אברהם וגו'}}. <קטע סוף=דף קנ א/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קנ|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קנ ב/>בגין לאתברכא מנהון על ידא דדרגא חד. ומנו? צדיק דקאים עלה. ועל דא אמרינן כד האי באר נטלא - בסיועא דאבהן נטלא! ואקרי {{צ|'''באר'''}} ואקרי {{צ|'''ים'''}}. {{ש}} אקרי {{צ|'''באר'''}} - בשעתא דיצחק נפק מזיינא מסטרא דאימא ואתי לאמשכא אבתרא דדא, ומלי לה. כדין אקרי 'באר דיצחק' 'באר דמרים'. והא אוקמוה.{{ש}} {{צ|'''ים'''}} - כד אתנהרא מנהרא עלאה דאבא - כדין אקרי 'ים' דנחלין אזלן לגווה, כמה דאת אמר {{צ|כל הנחלים הולכים אל הים והים איננו מלא}} {{ממ|קהלת|א|ז}}. ומיומא דגלתה כנסת ישראל בגלותא כתיב {{צ|אזלו מים מני ים}} {{ממ|איוב|יד|יא}} - דא כנסת ישראל. {{צ|ונהר יחרב ויבש}} - דא צדיק. ועל דא כתיב {{צ|הצדיק אבד וגו'}} {{ממ|ישעיה|נז|א}} - דהוא הוה נהר עלאה ויקירא דעייל בגווה. והוא כניש כל אינון נהרין ונחלין דנגדין מנגידו דההוא נהר קדישא דלא פסקין מימוי לעלמין, דנגיד ונפיק מעדן עלאה, והוא עייל בגווה ומלי אגמהא. ומתמן ירתין עלמין כלהו ברכן בכלא. תא חזי בשעתא דאתברכא כנסת ישראל - עלמין כלהו אתברכן! וישראל לתתא ינקין ומתברכן בגינה. והא אוקימנא. דהיא אגנא עלייהו דישראל כמה דאתמר. כתיב {{צ|ויסע מלאך האלהים ההלך לפני מחנה ישראל וילך מאחריהם ויסע עמוד הענן מפניהם ויעמד מאחריהם}} {{ממ|שמות|יד|יט}}. {{ש}} {{צ|מלאך האלהים}} - דא כנסת ישראל, והא אוקימנא. דההיא שעתא בסיועא דאבהן נטלא, וכד אינון משתכחין לגבה - כלא משתכחי. ובגין כך אתמסר באלין קראי שמא קדישא דכליל בהון אבהתא כמה דאוקימנא. חד קרא כסדרא, וחד למפרע, וחד כסדרא. * {{צ|ויסע מלאך האלהים ההולך וגו'}} - דא כסדרא בגין דאברהם אשתכח הכא, וכל אינון דאתו מסטריה. ועל דא איהו כסדרא כגוונא דא: [[קובץ:ויסע טבלה.PNG||300px|]] : '''{{קטן|(אמר המגיה כאן מצאתי כתוב פסוק ויסע כסדר כל אות ואות בבית אחד במרובע עם זה הלשון ותמצאם כולם בסוף חלק שני)}}''' הכא אתעטר אברהם בעטרוי ואעטר לה לכנסת ישראל. ואלין אתוון כלהו בארח מישר למיהך ביממא דכתיב {{צ|יומם יצוה יהוה חסדו ובלילה שירה עמי}} {{ממ|תהלים|מב|ט}}. ועל דא כתיב {{צ|ויסע}}. אימתי נטלין במטלנייהו? הוי אימא ביממא כד נהיר שמשא. {{ש}} ודא חד קרא דאיהו בשבעין ותרין אתוון. תניינא דיצחק הכי נמי דאשתכח בע"ב אתוון לאשתכחא בדינא לגבי מצראי, ולגבי ישראל ברחמי. ועל דא כתיב {{צ|ויבא בין מחנה מצרים ובין מחנה ישראל}} {{ממ|שמות|יד|כ}} - לקביל אלין ולקביל אלין. {{צ|ויהי הענן והחשך}} - דהכי הוא. יומא דיצחק דעיבא הוי. עננא וחשוכא מניה הוא. ובגין כך סדורא דאתוון למפרע ולא בארח מישר, כגוונא דא: [[קובץ:ויבא טבלה.PNG||300px|]] : '''{{קטן|(כאן מצאתי כתוב פסוק ויבא למפרע כל אות ואות בבית אחד במרובע עם זה הלשון)}}''' ועל דא אתוון כלהו למפרע דכתיב {{צ|ויהי הענן והחשך}}, דכיון דעאל יצחק בדינוי - {{צ|לא קרב זה אל זה}} כתיב. {{צ|זה אל זה}} - אינון דאתו מסטרא דאברתם - לא קריבו דא בדא! דהא לא יכלין! בגין דהאי באר אתדבקא ביצחק כמה דאת אמר {{צ|ויאר את הלילה}} - דכד אתמלייא לאתחברא ביצחק לא קרב זה אל זה ולא יכיל לקרבא. עד דאתא יעקב ואתחבר באברהם, ונטל ליצחק ושארי ליה באמצעיתא. כדין אתקשר מהימנותא דא בדא ודא בדא ואשתזיבו ישראל. {{ש}} ותנינן באתר דאבהתא אשתכחי - שאר צדיקייא משתכחי גבייהו. ועל דא שמא דא סליק לסטרין אחרנין מתפרשן, אע"ג דכלהו נפקין לארחא חד. כד נהרא האי '''באר''' מסטרא דיצחק ואתקשר ביה - אתעביד ימא רבא תקיפא, וגלגלין תקיפין סליקין ונחתין בזעף ורוגזא בתקיפו. <קטע סוף=דף קנ ב/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קנא|א}}{{ש}}<קטע התחלה=דף קנא א/>נטיל לעילא. סליק ונחית לתתא. אברהם אתי לקבליה. ומגו רוגזא וזעפא וחימתא ותקיפו - זה אל זה לא הוו מתקרבין. עד דאתא יעקב ושכיך רוגזא ומאיך ותבר גלגלי ימא. הדא הוא דכתיב {{צ|ויט משה את ידו על הים ויולך יהוה את הים ברוח קדים עזה וגו'}} {{ממ|שמות|יד|כא}}. מאי {{צ|ברוח קדים עזה}}? דא רוח יעקב! {{צ|עזה}} - תקיף לקבליה לתברא רוגזא דהאי ימא. {{צ|וישם את הים לחרבה ויבקעו המים}} - אריק ימא מימי רוגזין, ואתפליגו מיא לסטרא דאברהם ולסטרא דיעקב. הדא הוא דכתיב {{צ|ויבקעו המים}} - לסטרא דא ולסטרא דא. ועל דא אתוון כלהו בארח מישר כדקא יאות. [[קובץ:ויט טבלה.PNG||300px|]] : '''{{קטן|(כאן היה כתוב פסוק ויט כסדר כל אות ואות בבית אחד במרובע עם זה הלשון)}}''' אלין אתוון בארח מישר בסטר דיעקב, וכל אינון דאתו מסטריה. וכד אתא יעקב אתחבר באברהם, ונטל ליצחק ושארי ליה באמצעיתא - כדין אתקשר מהימנותא; דא בדא ודא בדא. ועל דא עובדא כתקונא דשמא קדישא בזווגא דאבהן אשתמודע דאיהו קשורא חד, קשורא מהימנא, למהוי רתיכא שלימתא. ובזווגא דאבהן כחדא אתעביד כלא. וידעין חברייא למיהך בארח מישר לאתקנא עובדין כדקא יאות. ובשמא דא קשורא דאבהן אשתכחן אורחין לדינא ולרחמי. לסיוע. לחסד. לדחילו. לאורייתא. לחיי. למותא. לטב. לביש. זכאין אינון צדיקייא דידעין אורחוי דאורייתא וידעין למיהך באורחוי דמלכא קדישא! זכאין אינון בעלמא דין ובעלמא דאתי! [[קובץ:עב שמות טבלה.PNG||400px|]] {| class="wikitable" |+ טבלת ויקיטקסט ממוספרת עם חישוב גימטריא |- | 1. {{גמט|והו}} || 2. {{גמט|ילי}} || 3. {{גמט|סיט}} || 4. {{גמט|עלם}} || 5. {{גמט|מהש}} || 6. {{גמט|ללה}} || 7. {{גמט|אכא}} || 8. {{גמט|כהת}} |- | 9. {{גמט|הזי}} || 10. {{גמט|אלד}} || 11. {{גמט|לאו}} || 12. {{גמט|ההע}} || 13. {{גמט|יזל}} || 14. {{גמט|מבה}} || 15. {{גמט|הרי}} || 16. {{גמט|הקם}} |- | 17. {{גמט|לאו}} || 18. {{גמט|כלי}} || 19. {{גמט|לוו}} || 20. {{גמט|פהל}} || 21. {{גמט|נלך}} || 22. {{גמט|ייי}} || 23. {{גמט|מלה}} || 24. {{גמט|חהו}} |- | 25. {{גמט|נתה}} || 26. {{גמט|האא}} || 27. {{גמט|ירת}} || 28. {{גמט|שאה}} || 29. {{גמט|ריי}} || 30. {{גמט|אום}} || 31. {{גמט|לכב}} || 32. {{גמט|ושר}} |- | 33. {{גמט|יחו}} || 34. {{גמט|להח}} || 35. {{גמט|כוק}} || 36. {{גמט|מנד}} || 37. {{גמט|אני}} || 38. {{גמט|חעם}} || 39. {{גמט|רהע}} || 40. {{גמט|ייז}} |- | 41. {{גמט|ההה}} || 42. {{גמט|מיכ}} || 43. {{גמט|וול}} || 44. {{גמט|ילה}} || 45. {{גמט|סאל}} || 46. {{גמט|ערי}} || 47. {{גמט|עשל}} || 48. {{גמט|מיה}} |- | 49. {{גמט|והו}} || 50. {{גמט|דני}} || 51. {{גמט|החש}} || 52. {{גמט|עמם}} || 53. {{גמט|ננא}} || 54. {{גמט|נית}} || 55. {{גמט|מבה}} || 56. {{גמט|פוי}} |- | 57. {{גמט|נמם}} || 58. {{גמט|ייל}} || 59. {{גמט|הרח}} || 60. {{גמט|מצר}} || 61. {{גמט|ומב}} || 62. {{גמט|יהה}} || 63. {{גמט|ענו}} || 64. {{גמט|מחי}} |- | 65. {{גמט|דמב}} || 66. {{גמט|מנק}} || 67. {{גמט|איע}} || 68. {{גמט|חבו}} || 69. {{גמט|ראה}} || 70. {{גמט|יבמ}} || 71. {{גמט|היי}} || 72. {{גמט|מום}} |} : {{קטן|(וכאן מצאתי הע"ב שמות היוצאים מג' פסוקים אלו במרובע. כל שם ושם מג' אותיות בבית אחד. י"שר ה"פוך י"שר - וסימניך '''יהי''' אור. ולא הדפסתי אותו מפני יקר תפארת קדושתו)}} הא אבהן במטלנין בעובדין בקשורין דמתקשרי דא בדא. וכד מתחברן כחדא - לית מאן דיקום קמייהו! {{ש}} ותנינן באתר דאבהתא אשתכחו - שאר צדיקייא משתכחי גבייהו. ועל דא שמא דא סליק לסטרין אחרנין מתפרשן, אע"ג דכלהו נפקין לארחא חד. {{קטן|'''[כאן שייך גרסינן שבעה וכו' שבסוף הספר סימן ח']''' }}{{הערה|העתקתי את הטקסט של סימן ח' לכאן במהדורה זו - ויקיעורך}} {{גדול|'''['''}} שבעה יומין עלאין ברא קב"ה בעלמא ועלייהו שתיל ובני עלמין. הדא הוא דכתיב {{צ|כי ששת ימים עשה יהוה}} {{ממ|שמות|לא|יז}} {{ממ|שמות|כ|י}} - ולא כתיב "בששת". {{ש}} ולקבל אינון שבעה יומין עלאין ברא קב"ה בארעא שבעה זכאי קשוט לקיימא לון ולאנהרא לון - כל חד וחד לקבל יומיה. ושתיל להו כל חד וחד בדרא דאתחזי. ואינון אבהן דעלמא! אברהם יצחק יעקב יוסף משה אהרן דוד. ואינון אקרון {{צ|הרים}} - {{צ|הררי קדם}}, דאינון תליין מאינון שבעה יומין עלאין דאמרן. שיתא יומי בראשית ושביעאה דקיימא ואזיל קמייהו. הדא הוא דכתיב {{צ|ובית דויד כאלהים}} {{ממ|זכריה|יב|ח}}. ואף על גב דאיהו שביעאה - רביעאה איהו ביומין! ויוסף איהו שביעאה אבל כד אתכליל ביה ביוסף ויהיב ליה תפנוקא מבי מלכא - אקרי אוף איהי 'שביעאה'. וכולהו אחידו בה בשכינתא ברזא דשבעה. בגין דשכינתא אתקריאת {{צ|בת שבע}} - בת מאימא עילאה דאיהי כללא דשבע דרגין דעִמַה. ואיהי דרגא ד{{צ|צדק}}. עשיראה דאינון ספירן דאיקרי בהון קודשא בריך הוא. ואקרי שביעאה בקרא דכתיב {{צ|לך יהוה הגדולה והגבורה והתפארת והנצח וההוד כי כל בשמים לך יהוה הממלכה}} {{ממ|דה"א|כט|יא}} ומאי טעמא? והא רביעאה היא ליומי!? {{ש}} אלא בגין דאיהי נטיעה בתראה דאתכלילת בשביעאה - בגין כך נטלה שמיה. וכלא חד! וכל חד וחד מאבהן ידע ליה לקב"ה מגו דרגא דיליה ואחיד ביה בההוא דרגא. * אברהם ידע ליה לקב"ה מגו חסד דאיהי מדת הגדולה, מדת החסד, ימינא דמלכא. ועל דא אחיד בה ולא שביק לה לעלמין, ועביד טיבו עם כל בני נשא ואוקמוה, דהא עובדוי סליקו ליה להאי דרגא. * יצחק ידע ליה בדרגא דגבורה דאקרי {{צ|פחד יצחק}} ודחיל ליה לעלמין. * יעקב ידע ליה מגו דרגא דתפארת דאיהו כליל מחסד ופחד, ואקרי {{צ|אמת}} ואחיד בה. הדא הוא דכתיב {{צ|תתן אמת ליעקב}} {{ממ|מיכה|ז|כ}}. * יוסף ידע ליה לקב"ה מגו ההיא אספקלריא דאקרי {{צ|כל}} ואקרי {{צ|יסוד}} ואקרי {{צ|צדיק}}. ועל דא אקרי יוסף {{צ|כלכל}}{{הערה|וראו {{ממ|דה"א|ב|ו}} - ויקיעורך}} דכתיב {{צ|ויכלכל יוסף}} {{ממ|בראשית|מז|יב}}, וכתיב {{צ|וצדיק יסוד עולם}} {{ממ|משלי|י|כה}}. * משה ואהרן אינון תרין כרובים דאשתמע קלא דלעילא מבינייהו. ועל דא אתיהיבת אורייתא על ידייהו. הדא הוא דכתיב {{צ|ונועדתי לך שם ודברתי אתך}} {{ממ|שמות|כה|כב}}. ואינון תרין כרובין לעילא, ואינון {{צ|נצח והוד}}, ואינון תרין סמכי דגופא. כגוונא דא אית לה למטרוניתא לתתא תרין כרובין תחותה דינקין מינה. ואינון עלאין ודאי {{צ|על ארון העדות}} דאקרי {{צ|צדק}}. 'ארונא דסהדותא' - מאן {{צ|עדות}}? דא יוסף. הדא הוא דכתיב {{צ|עדות ביהוסף שמו}}, ואקרי {{צ|תורה שבכתב}}. והאי ארונא תורה שבעל פה. תא חזי כל אינון אבהן עלאין דאחידן לעילא רמיזין כלהו בתורה שבכתב, {{צ|תורת יהוה}}. ודוד דאיהו אחיד בברייתא דאיהי תורה שבעל פה - רמיזא בדברי קבלה. ובגין כך אקרי {{צ|קבלה}} - דמקבלת נהירו מתורה שבכתב דאיקרי {{צ|צדיק}} ואיקרי {{צ|יוסף}} ואיקרי {{צ|כל}}. ואינון תרין כרובין עלאין קיימין על ההוא סהדותא דארונא. הדא הוא דכתיב {{צ|והנצח וההוד כי כל בשמים ובארץ}} {{ממ|דה"א|כט|יא}}. ודא איהו סיומא דשמים ומזווג להאי ארץ. והכי הוא דכל מה שברא קודשא בריך הוא ברא לקבליה לתתא. ויוסף אקרי {{צ|עדות}} - הדא הוא דכתיב {{צ|עדות ביהוסף שמו}}. ועל דא שמא דיוסף שלים בכלא - לעילא ותתא. ועל דא תנינן ארון דיוסף וארון דשכינתא בהדי הדדי הוו אזלין במדברא. והוו כולי עלמא אמרי "''מה טיבן של שני ארונות הללו?''". ומתיבין לון "''קיים זה מה שכתוב בזה''" - {{צ|'''קיים'''}} ודאי! הדא הוא דכתיב {{צ|וצדיק יסוד עולם}} - איהו '''קיומא''' דעלמא. אתא דוד דאיהו שביעאה דאבהן - אחיד בה בהאי {{צ|בת שבע}} דאיהי {{צ|ממלכה}} ולא שביק לה לעלמין. הדא הוא דכתיב {{צ|ודוד עבדי נשיא להם לעולם}} {{ממ|יחזקאל|לז|כה}}, וכתיב {{צ|כסאו כשמש נגדי}} {{ממ|תהלים|פט|לז}}. וכל דא אוליף לן אורייתא. דכולהו אחידן בה בשכינתא ברזא דשבע. תא חזי אברהם בוצינא קדמאה קדישא דעלמא כד בעא לסלקא לדרגיה{{הערה|נוסח אחר: "לאתקרבא בשכינתא"}} לא יכיל עד דסליק ואשתמודע באינון תלת דרגין עלאין דעליה דההוא חולקא דיליה. כיון דסליק ואשתמודע ליה לקב"ה מגו אינון תלת דרגין דעם אינון שבעה דאינון '''כתר עליון חכמה בינה''', ואינון שלימו דעשר ספירן דאיקרי בהו קודשא בריך הוא. וכיון דסליק באינון תלתא דאינון עתיקא ואבא ואמא דנגיד מנהון נהירו לתתא - כדין אחיד לחולקיה ההוא דרגא דתחותייהו דאינון תלתא דאקרי '''חסד''' וכולהו אדביק לון מגו ההוא אספקלריא דשלטא בליליא. דבהו ודאי לא הוה בר נש דידע כלום. ועל דא תנינן {{צ|בן שלש שנים הכיר אברהם את בוראו}} - {{צ|בן שלש}} דייקא! ותא חזי רזא דהני שלש שנים ולא פחות - בגין דשכינתא אתקריאת {{צ|בת שבע}}, ולא יכיל לאתקרבא בהדה עד דסליק באינון תלת דרגין עילאין דעם אינון שבע לאשתמודעא מגוון ולאתנהרא בכל מה דאיהו לתתא. ותלת ושבע - הא עשר דרגין עלאין, רזא דשמא דקודשא בריך הוא. וכיון דהוה מתנהיר באינון תלתא - בעא לסלקא באינון שבע. ברזא דכתיב {{צ|ויצב אברהם את שבע כבשות}} {{ממ|בראשית|כא|כח}}. ורזא דא רמז לאבימלך דלא ישלטון עליהון בנוי{{הערה|נוסח אחר: "יתפרעון מנהון"}} עד דישתלמו אינון שבעה זכאי קשוט בישראל לקבל אינון שבע דרגין דלעילא. כיון דאשתלימו - יתיב עלמא תתאה כגוונא דעלמא עלאה בקיומא שלים, וייתי דוד דאיהו שבעאה ויתער לההיא בת שבע דלעילא דאיהי נקמא נוקמיהון דישראל ויתפרע מנהון. {{ש}} הדא הוא דכתיב {{צ|ויהי אחרי כן ויך דוד את פלשתים ויכניעם ויקח דוד את מתג האמה מיד פלשתים}} {{ממ|ש"ב|ח|א}}. מאי {{צ|ויהי אחרי כן}}? בתר דאשתלימו ישראל והוו כגוונא דלעילא - כדין {{צ|ויך דוד את פלשתים וגו'}} - דהא עד השתא לא יכילו ישראל למתבר תוקפיהון. והא אתערו חבריא בההוא מתג האמה. ואוקמוה. ותא חזי האי דרמיז ליה אברהם בכבשות הצאן ולא בעזים ולא במידי אחרינא - בגין דאינון מסטרא דחסד, מאינון ממנן דינקין מסטרא דחסד, וינקין לתתא אינון כבשים תחות שלטניהון. ואברהם אחיד לחולקיה מדת החסד. וכלא ברזא דחכמתא. {{ש}} ועל דא תנינן מאן דשרי גו ענא - לא מסתכן לעלמין! ואי איהו שארי גו עזיא ורעי לון - כמה גרדיני נימוסין יתבין לקבליה לאסטאה! בגין דאינון מסטרא דדינא קשיא. אבל כד אתא יצחק למגזר עמיה קְיָים - גזר עמיה ב{{צ|שבעה}} - בשכינתא דאתגליא מגו ההוא בירא דכתיב {{צ|ויקרא אותה שבעה}} {{ממ|בראשית|כו|לג}}. תא חזי אברהם קרא לההיא בירא דמיין נבעין {{צ|באר שבע}}. יצחק קרא ליה {{צ|שבעה}}. מה בין האי להאי?{{ש}} אלא בגין דיצחק אחיד לחולקיה דרגא ד{{צ|פחד}} דאיהו דינא! ועל דא אוסיף בה '''ה''''. ו'''ה'''' בכל אתר היא מדת הדין. הדא הוא דכתיב {{צ|ויקרא אותה '''שבעה'''}} - דלא עבד בחורפן כמה דעבד אבוה. וכלא ברזא דחכמתא. ואוסיף בה '''ה'''' לאחזאה דאיהי חולקיה. תא חזי כד ברא קודשא בריך הוא עלמא - ברא ליה בדינא. כיון דחזא דלא מתקיים - שיתף ביה חסד. הדא הוא דכתיב {{צ|בהבראם ביום עשות יהוה אלהים}} {{ממ|בראשית|ב|ד}}. ואוקמוה {{צ|באברהם}} אתקיים עלמא. בגיני כך האי בירא ביתא דעלמא על שמיה אתקרי. הדא הוא דכתיב {{צ|על כן קרא שם העיר באר שבע}} {{ממ|בראשית|כא|לא}}. אף על גב דהאי בירא אתדבק ביצחק דכתיב {{צ|ויקרא אותה שבעה}} - שמיה {{צ|באר שבע}} סטרא דאברהם! ולא "באר שבעה"! הדא הוא דכתיב {{צ|וימינו תחבקני}} {{ממ|שיר|ב|ו}}. ותא חזי ארבעה מאינון שבעה זכאי קשוט כד בעו לאתקרבא בשכינתא ברזא ד{{צ|שבע}} - כולהו ערעו בהאי באר דלא פסקו מימוי לעלמין. {{ש}} אברהם כרי ליה להאי בירא בגין דאיהו אוליף לכל בני עלמא דיפלחון לקודשא בריך הוא. וכיון דכרי ליה - אפיק מיין נבעין דלא פסקין לעלמין. וכיון דמית אברהם מה כתיב? {{צ|וְכׇל הַבְּאֵרֹת אֲשֶׁר חָפְרוּ עַבְדֵי אָבִיו בִּימֵי אַבְרָהָם אָבִיו}} {{ממ|בראשית|כו|טו}} - '''{{צ|בארת}}''' כתיב. וחד הוה דכתיב {{צ|באר שבע}}. וקרינן {{צ|בארות}} - משמע דסגיאין הוו! בגין דהאי בירא אתחזי לון לאבהן בכל דוכתא דהוו אזלין - הוה מתחזי לון כבירין סגיאין. כיון דמליוהא פלשתים עפרא - רזא דאהדרו בני עלמא לעבודה זרה, והוה עלמא שמם דלית דידע ליה לקודשא בריך הוא. כיון דאתא יצחק מה כתיב? {{צ|וַיָּשׇׁב יצחק ויחפור את בְּאֵרֹת המים אשר חפרו בימי אברהם אביו}} {{ממ|בראשית|כו|יח}}. מאי {{צ|וישב}}? אלא דאתיב עלמא לתיקוניה ואוליף לון לבני עלמא דידעין ליה לקודשא בריך הוא. הדא הוא דכתיב {{צ|ויהי אחרי מות אברהם ויברך אלהים את יצחק בנו}} {{ממ|בראשית|כה|יא}}. האי בירא ממאן הוה? ממיין דכל חיין דעלאין ותתאין וקיומיהון תליין ביה! וחזי כלא! הדא הוא דכתיב {{צ|ידע מה בחשוכא ונהורא עמיה שרא}} {{ממ|דניאל|ב|כב}}. ותא חזי אינון {{צ|עבדי יצחק}} בגין דאינון מסטרא דדינא קשיא - כד חפרו ליה מה כתיב ביה? {{צ|שטנה}}. והא אוקמוה. עד דאתא איהו ויחפור באר אחרת {{ממ|בראשית|כו|כב}} {{צ|ויקרא שמה רחובות}} ודאי . אבל עבדי אביו - בגין דכלהו מסטרא דימינא אתיין - ולא הוה שטנה בעלמא ולא נפיק דינא מהאי בירא לאשטנא לון כד לא כשרין עובדיהון. ומהאי בירא איהו פתחא למידע ליה לקודשא בריך הוא! הדא הוא דכתיב {{צ|פתחי לי שערי צדק אבא בם אודה יה}} {{ממ|תהלים|קיח|יט}}. ועד דלא סליק יצחק מעלמא - בריך ליה ליעקב ושלחיה לחרן לאזדווגא. וכד אזיל לחרן מה כתיב? {{צ|וירא והנה באר בשדה}} {{ממ|בראשית|כט|א}}. כיון דחזא יעקב יקרא דקודשא בריך הוא מגו ההוא בירא דאיקרי {{צ|באר שבע}} - כדין אמר ללבן {{צ|אעבדך שבע שנים ברחל בתך הקטנה}} - {{צ|הקטנה}} דייקא! תא חזי לקבל אינון שבעה זכאין פקיד קודשא בריך באורייתיה לקרבא קרבן מוסף בשבעה זמנין בשתא, בגין לאוספא להו תפנוקין ועדונין מבי מלכא. אבהן ישבעון בקדמיתא ובתר כן בנין. והם שבעה זמנין ולא יתיר. * '''בשבתא''' - לקבל צדיק יסוד עולם דאיקרי '''{{צ|כל}}''' ואיקרי '''{{צ|שבת}}'''{{הערה|נוסח אחר: "מוסף שבת"}} - לאוספא ליה עדונין ממוחא סתימא. * '''ובריש ירחא''' - לקבל כנסת ישראל דאתקריאת {{צ|סיהרא}}, והוא דוד. * '''ומחמיסר יומא לירחא קדמאה''' - לקבל אברהם אבוהון דאחיד במדת החסד ואקרי {{צ|ראשון}}. * '''בירחא תליתאה בעצרת''' דאתיהיבת ביה אורייתא בשבעה קולות - לקבל יעקב דאיהו תליתאי לאבהן ואחיד ב{{צ|קול}} - {{צ|קול יעקב}}. * '''ובריש שתא''' - לקבל יצחק דאתיליד ביה, ואנן מדכרינן ביה עקידת יצחק, ואיהו יומא דדינא לקבל מדת הדין דאחיד בה. * '''וביום הכפורים''' - לקבל משה דקביל ביה קודשא בריך הוא צלותיה וחס על ישראל ואהדר ליה אורייתא. * '''בחג הסוכות''' - לקבל אהרן דבזכותיה אזלין אינון שבעה עננים דחפאן על ישראל כסוכות, ובגין כך אינון עבדין סוכה. וכל אורייתא אית בה כמה רזין עלאין סתימין בה! וכד אלין שבעה מתוספין בברכאן - כל עלמא בשלימו סגיאה!{{ררר}} {{גדול|''']'''}} שבעה קשורין אינון דמתקשרי בהו תלת אבהן וארבע אחרנין. * רישא ואמצעיתא בקשורא חדא, ואלין אינון דחפרו בירא דמיא. * תניינא - {{צ|זה אל זה}}, ואינון קשורא חדא בתלת יודין. * תליתאה - שלימו דכל מהימנותא. * רביעאה - תרין קיימין דגופא קיימא עלייהו. * חמישאה - טב וביש. נהרא דנפיק אילנא דחיי ומותא עמיקתא דכלא. * שתיתאה - דינא ברחמי. * שביעאה - בקדמיתא אתמר בההוא רישא דאמרן. בגין דאיהו אמצעיתא דכלא. ובגין דאיהו אמצעיתא דכלא אקרי ''{{צ|אני}}''' - קיומא דכל ענפין דמתאחדן מסחרניה. שבעה דרגין אלין - מדרגא חדא לדרגא אחרא אשתמודעא רתיכא חדא בכל אינון דמתאחדאן ביה. וכן מדרגא לדרגא. וכלהו אתנהגן אבתריה דההוא דרגא דאתפקדא עלייהו. והא אוקימנא מלי. תא חזי בשעתא דאלין דרגין משתכחי - כל מהימנותא אשתכח! ואלין שבעה עננין דאסחרו להו לישראל. בגין כך כד נטלא שכינתא - באבהתא נטלא. וכד אלין נטלין - כלהו דרגין אחרנין נטלין בהו. וכדין אתעטרת כנסת ישראל כדקא יאות. תא חזי זבולן דקאמרן ירית {{צ|ים כנרת}} - ים כנרת סתם. והכי אתחזי. אי הכי יהודה מה חולקא אית ביה? אלא יהודה נטל מלכותא כלא ואתאחיד ביה בכל סטרין. רבי אלעזר אמר: האי פרשתא - הא אתמר עובדא דמנרתא ותקונהא וכל מה דבה! אמאי הכא זמנא אחרא? {{ש}} אלא כיון דנשיאים קריבו קורבנא דמדבחא וכל תקונא דאתחזי ליה - אתא קרא ואשתעי עובדא דמנרתא דהיא תקונא על ידא דאהרן. דהא לעילא מנרתא וכל בוצינין דילה - על ידא דאהרן נהרין כלא. תא חזי מדבחא תריסר נשיאין הוו לחנכא ליה ולאתקנא ליה, והא אוקמוה, תריסר אינון שבטין לארבע סטרין ארבע דגלים. וכלהו כגוונא דלעילא! <קטע סוף=דף קנא א/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קנא|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קנא ב/>מנרתא אתמני בשבעה בוצינין לאדלקא על ידא דכהנא - וכלא כגוונא דלעילא. ומנרתא על את קיימא, ובניסא אתעבידת, והא אוקמוה בעובדא דמנרתא. ומדבח פנימאה ומנרתא קיימי כחדא לחדוותא דכלא דכתיב {{צ|שמן וקטרת ישמח לב}} {{ממ|משלי|כז|ט}}. ואוקימנא דתרי מדבחן הוו; חד פנימאה דכלא והאי קיימא לחדוותא, וחד לבר לקרבאה קרבנין. ומהאי פנימאה נפיק להאי דלבר. ומאן דחמי ויסתכל - ינדע חכמתא עלאה. רזא דמלה '''אֲדֹנָי יֱהֹוִה'''. ועל דא לא אתקרב קטרתא אלא בשעתא דשמן אשתכח. אשכחנא בספרא דשלמה מלכא - קטרת הוא לחדוה ולסלקא מותנא. מאי טעמא? בגין דדינא מהאי דלבר אשתכח. וחדוותא וחדו וקשורא דנהירו מההוא פנימאה דכל חידו ביה קיימא. וכד האי אתער - כל דינא אסתלק מהאי, ולא יכיל למעבד דינא. ובגין כך קטרת קיימא לבטלא מותנא. ועל דא קטרת קשירו הוא דכלא ודא אתקריב בההוא פנימאה. זכאין אינון ישראל בעלמא דין ובעלמא דאתי עלייהו כתיב {{צ|ויאמר לי עבדי אתה ישראל וגו'}} {{ממ|ישעיה|מט|ג}}! '''{{צ|קח את הלוים מתוך בני ישראל וטהרת אתם}} {{ממ|במדבר|ח|ו}}''' הא אוקמוה דבעי לדכאה לון ולאמשכא לון לאתקשרא באתרייהו. בגין דאינון דרועא שמאלא וסטרא דדינא, וכל מאן דאתי מסטרא דדינא בעי דלא ירבי שערא בגין דאסגי דינא בעלמא. ועל דא אתתא כהאי גוונא - דלא יתחזי שערא לבר, ובעייא לאתחפייא רישה ולכסי שערהא. ואוקימנא והא אתמר. וכדין אתברכן כל אינון דאתיין מסטרא דדינא. {{ש}} ועל דא בליואי כתיב '''{{צ|וכה תעשה להם לטהרם וגו' והעבירו תער וגו'}} {{ממ|במדבר|ח|ז}}'''. ואתמר, ליואי לא סלקין לאתרייהו עד דירים לון כהנא, בגין דימינא מדבר תדיר לשמאלא. ר' שמעון אמר: ביומא דסלקין ליואי בדוכתייהו - בתרין פרים. מאי טעמא פרים? אלא אינהו כפרים לקבלא בשמאלא להאי פרה דאקרי {{צ|פרה אדומה}}. {{ש}} כהנא - כל חילא וכל תקונא ביה תלייא! בגין דכל חילא דגופא - בדרועא ימינא קיימא. ועל דא כהנא דרועא ימינא דישראל כלהו הוי, וביה קיימא לאתקנא כלא ולאתקנא עלמא. ועם כל דא לא אשתכח בלחודוי אלא בגופא ושמאלא. וגופא עקרא הוא דכלא. {{קטן|'''[כאן שייך מאמר {{צ|והניף}} שבסוף הספר סימן ט']'''{{הערה|העתקתי את הטקסט של סימן ט' לכאן במהדורה זו - ויקיעורך}}}} {{גדול|'''['''}} '''{{צ|והניף אהרן את הלוים תנופה לפני יהוה}} {{ממ|במדבר|ח|יא}}''' רבי יהודה שאיל לרבי אבא: "''למה היה הכהן מניף את הלוים?''"{{ש}} אמר לו: "''משל למה הדבר דומה - לתינוק כשהוא בוכה וכועס. מה עושין כדי לפייסו?''"{{ש}} אמר לו רבי יהודה: "''מניפין אותו ומנענעים אות כדי לשתקו.''" אמר לו רבי אבא: יהודה יהודה! מלה זאת באה לידך ולא חקרת בה! והלא ישמעו אזניך מה שפיך מדבר! כך היא מדת הגבורה - כועסת ורוגזת דכתיב {{צ|שמעון ולוי אחים כלי חמס מכרותיהם}} {{ממ|בראשית|מט|ה}}, וכתיב {{צ|ארור אפם כי עז ועברתם כי קשתה}} {{ממ|בראשית|מט|ז}} לפי שהם מתגברים ומתקשים באפם ועברתם לצאת לעשות דין לכלות ולהכרית בני העולם. אזי הכהן שהוא החסד העליון מניף אותו הצד של הלוים שהיא מדת הגבורה כדי לשכך ולשקט רוגזה וכעסה כדי שישתברו השערות מכל שוליהון ולא יתגברו ולא יתחזקו. כעין דוגמא זו הכהן שמניף את הלוים תנופה כדי שישקוט הצד של הגבורה שלהן כדי שלא יתעורר הדין בעולם.{{הערה|סגנון המילים של הקטע לא נראים כטקסט של הזוהר במלואם לענ"ד. נראים כסוג של פירוש ובלשון עברית. ואני העתקתי כמו שמופיע בנספח של דפוס ווילנא. וצע"ע - ויקיעורך}} בא רבי יהודה ונשק את ידיו. וכשיתעוררו הדינין בעולם כל הדינים הנמצאים בכל יום ויום אברהם אבינו עליו השלום הוא דוחה אותה לחוץ ואינם עומדים לפניו. הדא הוא דכתיב {{צ|ואל זועם בכל יום}} {{ממ|תהלים|ז|}} {{גדול|''']'''}} '''{{צ|זאת אשר ללוים מבן חמש ועשרים שנה ומעלה יבוא לצבא צבא בעבדת אהל מועד}} {{ממ|במדבר|ח|כד}}''' {{ש}} תא חזי ליואה בר חמש ועשרין שנין יפלח. בר חמשין שנין - סליק לדוכתיה ואתעטר. וחמש ועשרין יפלח. דהא בר נש כד סליק להאי דרגא דחמשין שנין ולהלאה - נחית מן תוקפא דאשא דביה. וכיון דאשא וחמימותא אתקרר - הא פגים לההוא אתר דאתקשר ביה. {{ש}} ועוד - דקלא דזמרא לא אתקשר בהדיה כל כך. וקלא בעי דלא יתפגם אלא בעי לאתקפא! דהא באתר דדינא תקיף קיימא ולא בחלשא. ובגין כך לא בעי לאחזאה חולשתא כלל בכל סטרין. זכאה הוא בר נש דאשתדל באורייתא וינדע אורחוי דקב"ה ולא סטי לימינא ולשמאלא דכתיב {{צ|כי ישרים דרכי יהוה}} {{ממ|הושע|יד|י}}: '''{{צ|וידבר יהוה אל משה במדבר סיני בשנה השנית לצאתם מארץ מצרים בחדש הראשון לאמר}} {{ממ|במדבר|ט|א}}'''. {{ש}} אמר ר' אבא: מאי טעמא אזהר להון הכא על פסחא, והא אתמר להו במצרים!? {{ש}} אלא {{צ|בשנה השנית}} הוה - דישראל חשיבו דהא פסח לאו איהו אלא במצרים, וכיון דעבדו ליה זמנא חדא במצרים חשיבו דלא אצטריך יתיר. אתא קב"ה ואזהר לון עליה דלא יחשבון דהא קא עבר זמניה במצרים ולא יצטריך. <קטע סוף=דף קנא ב/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קנב|א}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קנב א/>בגין כך '''{{צ|במדבר סיני בשנה השנית}}''' - לאתקנא להו לדרי דרין. ואע"ג דהא אזהר להו במצרים - השתא פקיד לון זמנא אחרא בההוא אתר דכל פקודין דאורייתא ביה אתיהיבו. ועל דא {{צ|בשנה השנית}}. מאי '''{{צ|בשנה השנית בחדש הראשון}}'''? אלא רזא עלאה היא! חד שנה וחד חדש. מה בין האי להאי? חדש - דא סיהרא. שנה - דא שמשא דנהיר לסיהרא. וכדין הוה בזמנא דכל פקודין דאורייתא אתמסרו ביה. רבי שמעון אמר: ווי לההוא בר נש דאמר דהא אורייתא אתא לאחזאה ספורין בעלמא ומלין דהדיוטי! דאי הכי אפילו בזמנא דא אנן יכלין למעבד אורייתא במלין דהדיוטי ובשבחא יתיר מכלהו! אי לאחזאה מלה דעלמא - אפילו אינון קפסירי דעלמא אית בינייהו מלין עלאין יתיר - אי הכי נזיל אבתרייהו ונעביד מנייהו אורייתא כהאי גוונא! אלא כל מלין דאורייתא מלין עלאין אינון ורזין עלאין! תא חזי עלמא עלאה ועלמא תתאה בחד מתקלא אתקלו. ישראל לתתא, מלאכי עלאי לעילא. מלאכי עלאי כתיב בהו {{צ|עושה מלאכיו רוחות}} {{ממ|תהלים|קד|ד}} - בשעתא דנחתין לתתא מתלבשי בלבושא דהאי עלמא! ואי לאו מתלבשי בלבושא כגוונא דהאי עלמא - לא יכלין למיקם בהאי עלמא ולא סביל לון עלמא. ואי במלאכי כך - אורייתא דברא להו וברא עלמין כלהו וקיימין בגינה - על אחת כמה וכמה! כיון דנחתת להאי עלמא - אי לאו דמתלבשא בהני לבושין דהאי עלמא - לא יכיל עלמא למסבל! ועל דא האי ספור דאורייתא - לבושא דאורייתא איהו! מאן דחשיב דההוא לבושא איהו אורייתא ממש ולא מלה אחרא - תיפח רוחיה ולא יהא ליה חולקא בעלמא דאתי! בגין כך אמר דוד {{צ|גל עיני ואביטה נפלאות מתורתך}} {{ממ|תהלים|קיט|יח}} - מה דתחות לבושה דאורייתא. תא חזי אית לבושא דאתחזי לכלא, ואינון טפשין כד חמאן לבר נש בלבושא דאתחזי לון שפירא - לא מסתכלין יתיר. חשיבו דההוא לבושא - גופא! חשיבותא דגופא - נשמתא! {{ש}} כהאי גוונא אורייתא - אית לה גופא ואינון פקודי אורייתא דאקרון 'גופי תורה'. האי גופא מתלבשא בלבושין דאינון ספורין דהאי עלמא. טפשין דעלמא לא מסתכלי אלא בההוא לבושא דאיהו ספור דאורייתא ולא ידעי יתיר, ולא מסתכלי במה דאיהו תחות ההוא לבושא. אינון דידעין יתיר - לא מסתכלן בלבושא אלא בגופא דאיהו תחות ההוא לבושא. חכימין עבדי דמלכא עלאה, אינון דקיימו בטורא דסיני - לא מסתכלי אלא בנשמתא דאיהי עקרא דכלא, אורייתא ממש. ולזמנא דאתי זמינין לאסתכלא בנשמתא דנשמתא דאורייתא! תא חזי הכי נמי לעילא! אית לבושא, וגופא, ונשמתא, ונשמתא לנשמתא! * שמיא וחיליהון - אלין אינון לבושא. * וכנסת ישראל - דא גופא דמקבלא לנשמתא דאיהי תפארת ישראל, ועל דא איהו גופא לנשמתא. * נשמתא דאמרן - דא תפארת ישראל דאיהי אורייתא ממש. * ונשמתא לנשמתא - דא איהו עתיקא קדישא. {{ש}} וכלא אחיד דא בדא! ווי לאינון חייביא דאמרי דאורייתא לאו איהי אלא ספורא בעלמא, ואינון מסתכלי בלבושא דא ולא יתיר! {{ש}} זכאין אינון צדיקייא דמסתכלי באורייתא כדקא יאות! חמרא לא יתיב אלא בקנקן - כך אורייתא לא יתיב אלא בלבושא דא. ועל דא לא בעי לאסתכלא אלא במה דאית תחות לבושא. ועל דא כל אינון מלין וכל אינון ספורין - לבושין אינון! '''{{צ|וְיַעשו את בני ישראל את הפָּסח במועדו}} {{ממ|במדבר|ט|ב}}'''. מאי {{צ|ויעשו}}? אמר רבי יוסי הא אתמר כל מאן דאחזי עובדא לתתא כדקא יאות - כאילו עביד ליה לעילא! דהא בגיניה אתער ההוא מלה כביכול כאילו הוא עביד ליה. והא אתמר. <קטע סוף=דף קנב א/> {{ממ זהר משולב|ג|קנב|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קנב ב/>'''{{צ|איש איש כי יהיה טמא וגו'}} {{ממ|במדבר|ט|י}}''' - {{צ|איש איש}} תרי זמני אמאי? אלא איש דהוא איש ויתחזי לקבלא נשמתא עלאה, והוא פגים גרמיה דלא שרייא עלוי נשמתא עלאה. מאי טעמא? בגין דאיהו גרים והוא מסאב ליה לגרמיה. ועל דא {{צ|איש איש}} - איש דיתחזי למהוי 'איש', והוא מסאב גרמיה דלא ישרי עלוי קדושה דלעילא. {{צ|או בדרך רְחֹקָהׄ}} - דא איהו חד מעשרה דאינון נקודים באורייתא. וכולהו אתיין לאחזאה מלה! {{ש}} מאי {{צ|בדרך רחוקה}}? בגין דבר נש דאיהו מסאיב גרמיה - מסאבין ליה לעילא. כיון דמסאבין ליה לעילא - הא איהו {{צ|בדרך רחוקה}} מההוא אתר וארחא דזרעא דישראל אחידן ביה. הא בדרך רחוקה אחיד! דאתרחק מלמקרב לכון ולאתקשרא בכון כמה דאתון מתקשרין. אמר רבי יצחק: והא כתיב {{צ|כי יהיה טמא לנפש '''או''' בדרך רחוקה}} - דאתחזי תרין מלין, משמע דכתיב {{צ|או}}!? {{ש}} אמר ר' יוסי: כאן עד לא מסאבין ליה, כאן בתר דמסאבין ליה. ומשמע אפילו האי או האי - לא ישרי עלוי קדושה דלעילא ולא יעבדון פסחא בזמנא דישראל עבדין ליה. ואי תימא הא בירחא תניינא עביד אי לא מתקן גרמיה! -- לא! אלא כיון דמתדכי ומתקן גרמיה - הא ירחא תניינא למעבד פסחא. מכאן כל בר נש דמדכי גרמיה - מדכאן ליה. דאי תימא דבדרגא עלאה יתיר קאים בירחא תניינא -- לאו הכי! דהא ישראל זרעא קדישא דעבדו פסחא בזמניה נטלו ליה לסיהרא ולשמשא כחד, ומאן דנטיל יסודא בקדמיתא נטיל בניינא. מאי יסודא? לא תימא יסודא עלאה דצדיקא דעלמא. אלא יסודא דאבן טבא! כמה דאת אמר {{צ|אבן מאסו הבונים היתה לראש פנה}} {{ממ|תהלים|קיח|כב}}. והאי הוא אבן דשארי עליה מאן דשארי. אמר רבי יהודה: ודאי כלא נטיל אפילו בירחא תניינא, אבל לאו איהו כמאן דנטיל ליה בזמניה. {{ש}} מאי טעמא? {{ש}} דא דנטיל פסחא בזמניה נטיל מתתא לעילא ולא נחית, בגין דמעלין בקדש ולא מורידין.<קטע סוף=דף קנב ב/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קנג|א}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קנג א/>ודא דנטיל בתר זמניה נחית מעילא לתתא. בגין כך שוין בכלא, ולא שוין. דדא סליק ולא נחית, ודא נחית ולא סליק. בגין כך מאן דמקרב פסחא בזמניה - שבחא יתיר אית ליה. זכאין אינון ישראל דזכאן בכלא, דזכאן באורייתא! וכל מאן דזכי באורייתא - זכי ליה בשמא קדישא! זכאין אינון ישראל בעלמא דין ובעלמא דאתי! <קטע סוף=דף קנג א/> {{ממ זהר משולב|ג|קנג|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קנג ב/>'''{{צ|וביום הקים את המשכן}} {{ממ|במדבר|ט|טו}}'''. {{ש}} ר' חייא פתח {{צ|פִּזַּר נתן לאביונים צדקתו עומדת לעד קרנו תרום בכבוד}} {{ממ|תהלים|קיב|ט}}. {{ש}} {{צ|פזר נתן לאביונים}} - מאי {{צ|פִּזַּר}}? כמה דאת אמר {{צ|יש מפזר ונוסף עוד}}{{ש}} {{ממ|משלי|יא|כד}}. יכול פזור בעלמא? {{ש}} קמ"ל {{צ|פזר נתן לאביונים}} - כיון דיהיב למסכני האי פזורא יאות. מאי {{צ|ונוסף עוד}}? {{ש}} בכלא! {{צ|ונוסף עוד}} - בעותרא! {{צ|ונוסף עוד}} - בחיי! האי קרא הכי מבעי ליה: "יש מפזר '''ויוסף עוד'''"! מאי {{צ|ונוסף}}? {{ש}} אלא ההוא אתר דשרי ביה מיתה - הוא גרים ליה דיתוסף מחיים דלעילא לאוספא ליה. אמר רבי יהודה אמר רבי חייא: קרא אסהיד דכל מאן דיהיב למסכני - אתער אילנא דחיי לאוספא לההיא אילנא דמותא, וכדין אשתכח חיים וחדו לעילא. ובר נש דגרים דא בשעתא דאצטריך ליה - ההוא אילנא דחיי קאים עליה וההוא אילנא דמותא אגין עלוי. ובגין כך {{צ|ונוסף עוד}}. <קטע סוף=דף קנג ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קנד|א}} {{ש}} <קטע התחלה=דף קנד א/>{{צ|צדקתו עומדת לעד}} - מאי {{צ|עומדת לעד}}? עומדת עליה דבר נש לזמנא ליה קיומא וחיים. כמה דאיהו יהיב ליה חיים ואתער לגבי חיין - הכי נמי יהבין ליה. ואינון תרי אילנין קיימין עליה לשיזבא ליה ולאוספא ליה חיין. {{צ|קרנו תרום בכבוד}} {{ממ|תהלים|קיב|י}} - תא חזי עלמא דאמרן ההוא קרן - {{צ|תרום}}. ובמה? {{צ|בכבוד}} דלעילא. {{ש}} דהאי בר נש גרים לחברא לון כחדא ולארקא ברכאן לעילא ותתא. רבי אבא אמר בכל זמנא דמשכנא אתקם בעובדיהון דבני נשא - כדין ההוא יומא יומא דחדווה דכלא, ומשח רבות קדישא אתרק בהנהו בוצינין, ונהרין כלהו. מאן דגרים דא - גרים ליה דישתזיב בהאי עלמא ויהא ליה חיים בעלמא דאתי. הדא הוא דכתיב {{צ|וצדקה תציל ממות}} {{ממ|משלי|י|ב}}, וכתיב {{צ|וארח צדיקים כאור נגה הולך ואור עד נכון היום}} {{ממ|משלי|ד|יח}}. '''{{צ|עשה לך שתי חצוצרות כסף וגו'}} {{ממ|במדבר|י|ב}}'''. {{ש}} רבי שמעון פתח {{צ|ובלכת החיות ילכו האופנים אצלם ובהנשא החיות מעל הארץ ינשאו האופנים}} {{ממ|יחזקאל|א|יט}}. {{צ|ובלכת החיות}} - בקוזפירא דלעילא הוו אזלי. דאי תימא דהאי לעילא לעילא -- לאו! לתתא! אלא כגוונא 'האי מקמי אנפין והאי לבתר אנפין'. זיקא מארבע זיקין בארבע מדורין ובארבע סטרין, בזיוון דאתברון, בקולמיטין דאנפין נהירין. בגין כך כעין {{צ|כמראה החיות}} - דאינון ארבע זויין דגלין פרישן. '''אריה נשר שור'''. '''אדם''' - דכליל כלהו ד' מלאכין, דשלטין וכלילן כלא. '''דגלא קדמאה''' - משריא מזיינא '''אריה'''. '''מיכאל'''. רשים בפרישו דגלא פרישא לימינא.{{ש}} מזרח - שירותא דשמשא אזיל במטלנוי בנהירו. תרין ממנן תחות ידיה - '''יופיאל צדקיאל'''. {{ש}} חד לאורתא{{הערה|(נ"א לאורייתא)}} וחד למיהך בשוקא דאזיל. {{ש}} כד אלין נטלין - נטלין כמה משריין מזיינין מסטרא דימינא. וכלא חד לסטרא שמאלא! שמשא אזיל ונהיר ומעטר להו. אלף ורבוון ממנן תחותוי וכלהו בדחילו באימתא בזיע ברתת. אריה אושיט ידיה ימינא - כניש לכל חילוי לגביה. תלת מאה ושבעין אלף אריוותא סוחרניה דההוא ארי"ה, ואיהו בינייהו באמצעיתא. כד געי האי אריה - מזדעזען רקיעין וכל חילין ומשריין מזדעזעין מדחילו דיליה! מההוא קלא נהר די נור מתלהטא ונחית באלף וחמש מאה דרגין דגיהנם לתתא. כדין כלהו חייבין דגיהנם מזדעזען ומלהטן אשא. ועל דא כתיב {{צ|אריה שאג מי לא יירא}} {{ממ|עמוס|ג|ח}}. געי תניינות - תלת מאה ושבעין אלף אריוותא כלהו געאן. {{ש}} אושיט ידיה שמאלא - כל מאריהון דדינא לתתא דחלין ואתכפיין תחות ההוא ידא. וההוא ידא פשיט עלייהו וכלהו תחותיה, כמה דאת אמר {{צ|ידך בעורף אויביך}} {{ממ|בראשית|מט|ח}}. ארבע גדפין לכל חד וחד. מאשא חוורא כלהו מלהטין. כל אפין דחזור ושושן בחוורתא דההוא אשא שקיען. ארבע אנפין לכל חד וחד לארבע סטרין - כלהו נהירין בחוורא דשמשא. * חד לסטר מזרח - נהיר בחדו, * וחד לסטר מערב - דא כניש נהוריה, * וחד לסטר צפון - חשוך בלא נהירו, כצלא דשמשא לגבי שמשא; צלא חשוך, שמשא נהיר. בגין דשמשא וצלא - ימינא ושמאלא, ואזלא כחדא. חושבן דאזלין עמיה - כל אינון דנטלין זיינא. וכלהו מימינא ומשמאלא בתלת רישין. * רישא חדא דיליה - {{קיצור|שבעין וארבע אלף ושית מאה|74,600}} {{ממ|במדבר|א|כז}} - אלין אינון רישא חד נפקי חילא בימינא דאיהו ארים עלייהו. בר כל אינון ממנן דלתתא תחות אלין. שלטונין אלין על אלין, דרגין תתאין עם עלאין, דלית לון חושבנא. * רישא תניינא - דאזיל ברישא קדמאה. חושבן דיליה {{קיצור|חמשין וארבע אלף וארבע מאה|54,400}} {{ממ|במדבר|א|כט}}, בר כל אלין ממנן דתחותיה לארבע סטרין דלית לון חושבנא.<קטע סוף=דף קנד א/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קנד|ב}}{{ש}} *<קטע התחלה=דף קנד ב/>רישא תליתאה דאזיל בתרייהו - {{קיצור|חמשין ושבעה אלף וארבע מאה|57,400}} {{ממ|במדבר|א|לא}}. כגוונא דנטיל ימינא - הכי נמי נטיל שמאלא! הכי נמי מקמייהו, הכי נמי מבתרייהו! כיון דנטיל האי קדמאה - {{צ|והורד המשכן}} {{ממ|במדבר|י|יז}} - וכלהו ליואי אמרי שירתא. מארי דתושבחן כלהו מסטריה. כדין {{צ|כי רוח החיה באופנים}} {{ממ|יחזקאל|א|כ}} כתיב. '''דגלא תניינא''' - משרייא מזיינא '''נשר אוריאל דרום'''. {{ש}} תרי ממנן עמיה - '''שמשיאל חסדיאל'''. האי נשר סליק וכל מאריהון דגדפין מקמיה. כמה משריין סלקין בכל סטרין; כל חד וחד בתוקפא דשמשא. רוחא דרוחא פנימאה נפיק, וההוא רוחא מטי להאי נשר וסליק אברוי ומכסייא לגופא, כמה דאת אמר {{צ|המבינתך יאבד נץ יפרוש כנפיו לתימן}} {{ממ|איוב|לט|כו}}. כגוונא, כדוגמא, כעין. {{צ|כנשר יעיר קנו}} {{ממ|דברים|לב|יא}}.{{ש}} האי נשר - נץ בהדיה. יונה בהדיה נץ. וכל מארי דגדפין כלהו מצפצפן וחדאן. חד מסטרא קמיה סליק מתתא לעילא. כמה ציפרין נחתין ועאלין, מצפצפן וחדאן, אזלין ושאטין. כד נטיל - אושיט גדפא ימינא, כניש לכל חילוי - תלת מאה וחמשין אלף מארי דגדפין בתרי גופי - '''נשר ואריה''' כחדא. {{ש}} ארים קלא - כלהו אחרנין סלקין ונחתין מצפצפן מסטרייהו מכמה דרגין. תלת רישין אינון כחדא במשריין אלין, וכלהו בחד חושבן, וחושבן דאלין רישין. * רישא חדא - {{קיצור|ארבעין ושית אלף וחמש מאה|46,500}} {{ממ|במדבר|א|כא}}. * רישא תנינא - {{קיצור|חמשין ותשע אלף ותלת מאה|59,300}} {{ממ|במדבר|א|כג}}. * רישא תליתאה - {{קיצור|ארבעין וחמש אלפין ושית מאה וחמשין|45,650}} {{ממ|במדבר|א|כה}}. {{ש}} מאלין תרי סטרין נפקי תרין כרוזי דאזלי מקמי כלהו משריין. כד אלין תרי מכריזי - כל חילין וכל משריין חיוון זעירין עם רברבן כלהו מתכנשי. מאן חמי נטילא דכלהו רקיעין! כולהו נטלין במטולא במשריין לקמיה דההוא משכנא! בשעתא דחד מנייהו, ההוא דאתי מסטרא דאריה, פשיט קלא בגין דלא יזדעזעון כל אינון קלין - כדין מתכנשין כל אינון משריין. בשעתא דאחרא קרי - מתבר קלא ולא פשיט. כל אינון משריין דהאי נשר כלהו מתכנשו לנטלא במטלנייהו. {{ש}} לקביל אינון - '''{{צ|שתי חצוצרות כסף}}'''. {{ש}} כגוונא דא כלא לתתא. תא חזי כד אלין נטלין מה כתיב? {{צ|ובלכת החיות ילכו האופנים אצלם}} {{ממ|יחזקאל|א|יט}} - אינון דמתכנשו לגביהו כגוונא דרישא אסתכל - הכי נמי כלהו. ===קטע זמני=== '''דגלא תליתאה''' - '''שור, גבריאל, צפון'''. {{ש}} תרין ממנן עמיה - '''קפציאל חזקיאל'''. האי שור מסטרא דשמאלא. קרנוי סלקין בין תרין עינוי. רגיז באסתכלותא. עיינין מלהטן כאשא דנור דליק. נגח ורפסא ברגלוי ולא חייס. כד געי האי שור - נפקין מנוקבא דתהומא רבא כמה חבילי טריקין. כלהו געאן ושטאן קמיה. וחימתא ואחמתא דכל חובין תלייא קמיה - דהא כל חובי עלמא כלהו בספרא סליקין וכתיבין. שבעה נהרי דאשא נגדין קמיה. כד צחי - אזיל לגבי ההוא נהר דינור ושאיב ליה בגמיעא חדא, וההוא נהר אתמלי כדבקדמיתא ולא כדיב. כל אינון חיילין שאבין 'אשא אכלא אשא'. ואלמלא דמסטרא דאריה נפיק חד נהרא דמייא דמכבין גחלתייהו - לא יכל עלמא למסבל! חשוכא דשמשא תמן אשתכח. לא אשתכח נהירו. כמה גרדיני נמוסין אזלין ושטאן בחשוכא, וההוא נהר דדליק בסטרא דא - נורא אוכמא חשוך. ואי תימא דלא אית אשא חוורא, אשא אוכמא, אשא סומקא, אשא דתרי גווני -- לא תימא! דהא ודאי הכי הוא! ועם כל דא לעילא לעילא הכי אשתכח, ומתמן נגיד לאלין תתאי. תנינן: אורייתא במה אשתכחת? אשא חוורא, ואשא אוכמא על גבי אשא חוורא. בתרי אשי אשתכחת אורייתא! {{ש}} תא חזי אשא חדא הוא והאי אתפלג לארבעה. <קטע סוף=דף קנד ב/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קנה|א}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קנה א/>מיא - חדא איהו - והאי אתפליג לארבע! {{ש}} רוחא - חדא איהו - והאי אתפליג לארבע! תלת רישין אשתכחו במשריין אלין. חושבן דלהון: * רישא חדא - {{קיצור|שתין ותרי אלף ושבע מאה|62,700}}. * רישא תניינא - {{קיצור|ארבעין וחד אלף וחמש מאה|41,500}}. * רישא תליתאה - {{קיצור|תלת וחמשין אלף וארבע מאה|53,400}}. {{ש}} בר כל אינון דרגין אחרנין דאתפרשן בסטרייהו ולית לון חושבנא. כלהו דרגין על דרגין - בר כמה גרדיני נמוסין דאינון לתתא חציפין ככלכא נשכין כחמרא. {{ש}} ווי מאן דאשתכח גבייהו! ודינא דלהון בסטרא רביעאה. '''דגלא רביעאה''' - '''אדם, רפאל, מערב'''. {{ש}} בהדיה אסוותא. {{ש}} בסטרא דאדם אתכליל דינא עלאה - עליה אתסי. {{ש}} האי אחיד בקרנוי דשור כד מבעי לאעלא לון לתהומא רבא, וכפית לון דלא יוקיד עלמא. בתר דא שריא {{צ|קול דממה דקה}} {{ממ|מ"א|יט|יב}}. הכא מלה בחשאי - לא משתמע מלה דהברה כלל. בסטרא דא שריא מאן דשריא, סליק מאן דסליק, שמשא אתכניש לאנהרא להאי אתר. בגין כך {{צ|ותקעתם תרועה}} בסטר דרום {{ממ|במדבר|י|ו}}. אבל הכא - לאו האי ולאו האי. אמאי תרועה? לאכפייא סטר צפון. ובגין כך סטר צפון לאחורא. תא חזי שתי חצוצרות - בגין דאינון מסטרי תרי דקאמרי ממזרח ומדרום - אינהו זמינין לתברא דינין ולאכפייא לון. ועל דא אינון מכסף. ובגין כך {{ממ|במדבר|י|י}} {{צ|וביום שמחתכם ובמועדיכם וגו' ותקעתם בחצוצרות}} סתם, בין לעילא בין לתתא. זכאין אינון ישראל! דקב"ה בעי ביקריהון, ויהיב לון חולקא עלאה על כל שאר עמין, וקב"ה אשתכח בהו בתושבחתייהו. הדא הוא דכתיב {{צ|ויאמר לי עבדי אתה ישראל וגו'}} {{ממ|ישעיהו|מט|ג}}. '''{{צ|ויהי בנסוע הארון ויאמר משה וגו'}} {{ממ|במדבר|י|לה}}'''. {{ש}} רבי אלעזר אמר הכא אית לאסתכלא - '''נ'''' דאיהו מנוזר לאחורא אמאי? אמאי בתרי דוכתא הכא? {{ש}} ואי תימא '''נ' כפופה''' -- הא ידיעה! '''נ' כפופה''' - נוקבא, '''ן' פשוטה''' - כללא דדכר ונוקבא. והא אוקימנא באתר דא {{צ|ויהי בנסוע הארון}}. {{ש}} אמאי אתהדר לבתר כגוונא דא [ציור של נ']? תא חזי '''נ'''' ב{{צ|אשרי יושבי ביתך}} לא אתמר בגין דהיא בגלותא. והא אוקמוה חברייא דכתיב {{צ|נפלה לא תוסיף קום בתולת ישראל וגו'}} {{ממ|עמוס|ה|ב}}. אלא מה כתיב לעילא? {{צ|וארון ברית יהוה נוסע לפניהם דרך שלשת ימים לתור להם מנוחה}} {{ממ|במדבר|י|לג}} - כיון דהוה נטיל ארונא - '''נ'''' נטיל עמיה. והא שכינתא על גבי ארונא יתיב. תא חזי חביבותא דקב"ה לגבייהו דישראל! דהא אע"ג דאינון סטאן מארח מישר - קב"ה לא בעי לשבקא לון, ובכל זמנא אהדר אנפוי לקבלייהו. דאי לאו הכי לא יקומון בעלמא. תא חזי ארונא הוה נטל קמייהו ארח תלתא יומין - '''נ'''' לא הוה מתפרש מניה! ונטיל עמיה. ומגו רחימו דלהון דישראל - אהדר אנפוי ואסתחר מלגבי ארונא כהאי איילא דעזלתא כד איהו אזיל - אהדר אפוי לאתר דנפיק. ועל דא {{צ|בנסוע הארון}} - '''נ'''' אסחר אנפין לקבלייהו דישראל, וכתפי גופא לגבי ארונא. ועל דא כד ארונא הוה נטיל משה אמר {{צ|קומה יהוה}} - לא תשבוק לון! אהדר אנפך לגבן! כדין '''נ'''' אתהדר לגבייהו כגוונא דא [ציור], כמאן דמהדר אנפיה למאן דרחים. {{ש}} וכד הוה שארי ארונה למשרי - כדין אהדר '''נ'''' [ציור] אנפוי מישראל ואתהדר לגבי ארונא. ובכלא אתהדר. אמר ר' שמעון: אלעזר בודאי הכי הוא! אבל הכא לא אהדר אנפוי מישראל! דאי הכי בעי '''נ'''' לאתהפכא מגוונא אחרא לעילא. האי '''נ'''' מנוזר לאחורא והאי בארח מישר לגבי ארונא. אלא ודאי לא אהדר אנפוי מנייהו! ומה עביד? בשעתא דשארי ארונא למשרי אמר משה {{צ|שובה יהוה}} {{ממ|במדבר|י|לו}} - כדין שארי ארונא ושכינתא קאים בסטרא אחרא ואנפין לקבלייהו דישראל ולקבליה דארונא, ובגין כך כדין כליל לכוונא לארונא ולישראל. <קטע סוף="דף" קנה="" א="" />{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קנה|ב}}{{ש}} <קטע התחלה="דף" קנה="" ב="" /> אלא דישראל גרמו לבתר דכתיב {{צ|ויהי העם כמתאוננים}} {{ממ|במדבר|יא|א}}. אמר רבי אלעזר: אנא דאמרן מספרא דרב ייבא סבא דאמר דבין בהאי גיסא ובין בהאי גיסא אתהדר! {{ש}} אמר ליה: שפיר קאמר! אבל דא דאמינא הכי תשכח בספרא דרב המנונא סבא והכי הוא ודאי! '''{{צ|והמן כזרע גד הוא}} {{ממ|במדבר|יא|ז}}'''. {{ש}} אמר רבי יוסי לקיימא זרעא וחילין בארעא, כמה דאת אמר {{צ|גד גדוד יגודנו}} {{ממ|בראשית|מט|יט}}. מה זרעא דגד - נטלי חולקיהון בארעא אחרא, כך מן שריא עלייהו דישראל לבר מארעא קדישא! {{ש}} דבר אחר: {{צ|כזרע גד הוא}} - כזרעא דגד חוורא, ואקפי כד נחית לאוירא ואתבלע בגופא. והא אוקמוה חברייא. {{ש}} '''{{צ|ועינו כעין הבדולח}}''' - כההוא בדולחא דאיהו חוור כגוונא דימינא דלעילא. אמר רבי יצחק: מאי שנא דמשה במלה דא חליש לעילא כנוקבא דכתיב {{צ|אם ככה את עושה לי}} {{ממ|במדבר|יא|טו}}? {{צ|את}}? "אתה" מבעי ליה? {{ש}} אלא לאתר דמותא שארי ביה קאמר! וההוא אתר דנוקבא איהו. בגין כך אמר {{צ|הרגני נא הרוג}}. ודא אילנא דמותא. והא אוקימנא דבאילנא דחיי לא שרייא ביה מותא. ועל דא אתהדר לגבי אילנא דמותא ואמר {{צ|את}} ולא אמר 'אתה'. והכי מבעי ליה! מיד '''{{צ|ויאמר יהוה אל משה אספה לי שבעים איש וגו'}} {{ממ|במדבר|יא|טז}}'''. {{ש}} אמר ליה קב"ה: את בעי מותא בכל זמנא! הרי לך! -- {{צ|ואצלתי מן הרוח וגו'}}. תא חזי דהכא ידע משה דאיהו ימות ולא ייעול לארעא - דהא אלדד ומידד מלה דא הוו אמרי. {{ש}} על דא לא לבעי ליה לאינש בשעתא דרוגזא שארי ביה ללטייא גרמיה - דהא כמה קיימי עליה דמקבלי ההיא מלה. בזמנא אוחרנא דבעא מיתה - לא קבילו מניה, בגין דכלא לתועלתא דישראל הוה. השתא - לאו איהו אלא מגו רוגזא ודוחקא, ובגין כך קבילו מניה! ועל דא אשתארו לבתר אלדד ומידד ואמרו דא; דמשה יתכניש ויהושע ייעול לון לישראל לארעא. ובגין כך אתא יהושע לגבי משה וקני עליה דמשה. ומשה לא אשגח ביקרא דיליה. ועל דא אמר {{צ|אדני משה כלאם}} {{ממ|במדבר|יא|כח}}. מאי {{צ|כלאם}}? מנע מנהון אינון מלין כמה דאת אמר {{צ|ויכלא העם מהביא}} {{ממ|שמות|לו|ו}}, {{צ|ויכלא הגשם מן השמים}} {{ממ|בראשית|ח|ב}} - מניעותא ממש. ומשה לא בעא. פוק חמי ענוותנותיה דמשה! מה כתיב {{צ|המקנא אתה לי וגו'}} {{ממ|במדבר|יא|כט}}. {{ש}} זכאה חולקיה דמשה דאיהו סליק על כלהו נביאי דעלמא! {{ש}} אמר רבי יהודה: כל שאר נביאין לגבי משה - כסיהרא לגבי שמשא. '''רבי אבא''' הוה יתיב ליליא חד ולעי באורייתא. והוו עמיה '''ר' יוסי ור' חזקיה'''. {{ש}} אמר רבי יוסי: כמה אינון בני נשא תקיפי לבא דלא משגחי במלי דההוא עלמא כלום! {{ש}} אמר רבי אבא: 'בישא דלבא' דאחידא בכל שייפי גופא קא עביד לון! פתח ואמר: {{צ|יש רעה אשר ראיתי תחת השמש ורבה היא על האדם}} {{ממ|קהלת|ו|א}}. {{ש}} {{צ|יש רעה}} - דא איהי תוקפא בישא דלבא. דבעי לשלטאה במילי דהאי עלמא, ולא אשגח במלי דההוא עלמא מידי. אמאי איהי {{צ|רעה}}? {{ש}} קרא דבתריה אוכח דכתיב {{צ|איש אשר יתן לו האלהים עושר ונכסים וגו'}} {{ממ|קהלת|ו|ב}}.{{ש}} האי קרא קשיא! כיון דכתיב {{צ|ואיננו חסר לנפשו מכל אשר יתאוה}} - אמאי {{צ|ולא ישליטנו האלהים לאכול ממנו}}? דהא אינו חסר לנפשו כלום? אלא רזא איהו! וכל מלוי דשלמה מלכא מתלבשן אינון במלין אחרנין. כמלי דאורייתא דאינון מתלבשן בספורי עלמא. <קטע סוף=דף קנה ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קנו|א}} <קטע התחלה=דף קנו א/>תא חזי! אף על גב דבעינן לאסתכלא בלבושא - השתא האי קרא הכי קאמר! דבר נש אזיל בהאי עלמא ויהיב ליה קב"ה עותרא בגין דיזכי ביה לעלמא דאתי וישתאר לגביה קרן. מאי קרן? ההוא דאיהו קיים דאיהו אתר לאתצררא בית נשמתא. בגין כך בעי לאשארא אבתריה (נ"א עותריה) להאי קרן, והאי קרן יקבל ליה בתר דיפוק מהאי עלמא בגין דהאי קרן הוא אילנא דחיי דההוא עלמא, ולא קיימא בהאי עלמא אלא ההוא איבא דנפיק מניה. ועל דא איבא דיליה אכיל בר נש דזכי בהאי עלמא, והקרן קיימא ליה לההוא עלמא למזכי ביה בחיין עלאין דלעילא. ומאן דסאיב גרמיה ואתמשך בתר גרמיה, וליתיה חסר לנפשיה ולגרמיה כלום, וההוא אילנא אשתאר ולא שויה לקבליה בדחילו ולקבלא ליה לעילא -- כדין {{צ|ולא ישליטנו האלהים לאכל ממנו}} ולמזכי בההוא עותרא, ודאי איש אחר יאכלנו, כמה דאת אמר {{צ|יכין וצדיק ילבש}} {{ממ|איוב|כז|יז}}. בגין כך בעי בר נש למזכי במה דיהיב ליה קב"ה לההוא עלמא וכדין אכיל מיניה בהאי עלמא, וישתאר לגביה ההוא קרן לעלמא אחרא, למהוי צרורא בצרורא דחיי. אמר רבי יוסי ודאי. תו אמר רבי יוסי כתיב {{צ|אם ככה את עושה לי הרגני נא וגו'}} {{ממ|במדבר|יא|טו}} - וכי משה דאיהו ענו מכל בני עלמא בגין דשאילו מניה ישראל למיכל מסר גרמיה למיתה, אמאי? א"ר אבא האי מלה אוליפנא ורזא עלאה איהו. משה לא אבאיש קמיה ולא שאל למיתה על דשאילו ישראל. תא חזי משה אתאחד והוה סליק במה דלא אתאחד נביאה אחרא (דהא אחיד צדקה הוה). ובשעתא דאמר ליה קב"ה למשה {{צ|הנני ממטיר לכם לחם מן השמים}} {{ממ|שמות|טז|ד}} - חדי משה ואמר ודאי השתא ההוא שלימו בי אשתכח, דהא בגיני אשתכח מן לישראל. כיון דחמא משה דאהדרו לנחתא לדרגא אחרא ושאילו בשר ואמרי {{צ|ונפשנו קצה בלחם הקלוקל}} {{ממ|במדבר|כא|ה}} אמר אי הכי הוא - הא דרגא דילי פגים, דהא בגיני ייכלון ישראל מן במדברא. הא אנא פגימא ואהרן פגים ונחשון בן עמינדב פגים. אמר {{צ|ואם ככה את עושה לי הרגני נא הרוג}} דחשיבנא נוקבא במיכלא דילה. (ואנא נחית מן שמייא דאיהו דרגא עלאה לנחתא לדרגא דנוקבא ואנא עדיף מן שאר נביאי עלמא. ועל דא אמר {{צ|ואל אראה ברעתי}} (כמת) ודאי לנחתא לדרגא תתאה. כדין {{צ|ויאמר יהוה אל משה אספה לי שבעים איש}} - את שאיל אתר דמותא - לא תבעי אתר (דא) דלא תהא פגים בדרגא דילך, ועל דא כתיב {{צ|ואצלתי מן הרוח אשר עליך}} דכלהו אינון דתמן אתאחדו) בסיהרא ובעי שמשא לאנהרא לה. ועל דא {{צ|ושמתי עליהם}} בגין לאנהרא מן שמשא כנהורא דסיהרא (ס"א ובגיני האי מיכלא דא לא) אתייא על ידא דמשה בגין דלא יתפגים. זכאה חולקא דמשה דקב"ה בעי ביקריה, עליה כתיב {{צ|ישמח אביך ואמך וגו'}} {{ממ|משלי|כג|כה}}. {{צ|ישמח אביך}} דא קב"ה, {{צ|ואמך}} דא כנסת ישראל. {{צ|ותגל יולדתך}} - דא אימא דמשה דלתתא קב"ה רחים ליה יתיר מכל נביאי עלמא בלא אמצעי כלל (ס"א דהא משה אסתלק על כל נביאי עלמא בלא אמצעי כלל כמה (דכתיב {{צ|פה אל פה אדבר בו}} והא אוקימנא בכמה אתר): '''{{צ|ויצעק משה אל יהוה (לאמר) אל נא רפא נא לה}} {{ממ|במדבר|יב|יג}}'''. הא אוקמוה והוא רזא דשמא קדישא, מחד סרי אתוון, ולא בעא משה לצלאה יתיר בגין דעל דידיה למלכא לא בעי <קטע סוף=דף קנו א/>{{ממ זהר משולב|ג|קנו|ב}}<קטע התחלה=דף קנו ב/>לאטרחא יתיר. בגין כך קב"ה בעא על יקרא דמשה. ובכל אתר קב"ה בעא על יקריהון דצדיקייא יתיר על דיליה. ולזמנא דאתי עתיד קב"ה למתבע עלבונא דישראל מעמין עכו"ם ולמחדי לון בחדוותא דציון דכתיב {{צ|ובאו ורננו במרום ציון וגו'}} {{ממ|ירמיהו|לא|יא}}. וכדין {{צ|ובא לציון גואל וגו'}} {{ממ|ישעיהו|נט|כ}}. '''ברוך יהוה לעולם אמן ואמן ימלוך יהוה לעולם אמן ואמן'''<קטע סוף=דף קנו ב/> ==פרשת בהעלותך - רעיא מהימנא== {{ממ זהר משולב|ג|קמח|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמח ב/>(<small>אין רעיא מהימנא בדף זה</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קמח ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קמט|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמט א/>(<small>אין רעיא מהימנא בדף זה</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קמט א/> {{ממ זהר משולב|ג|קמט|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קמט ב/>(<small>אין רעיא מהימנא בדף זה</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קמט ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קנ|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קנ א/>(<small>אין רעיא מהימנא בדף זה</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קנ א/> {{ממ זהר משולב|ג|קנ|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קנ ב/>(<small>אין רעיא מהימנא בדף זה</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קנ ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קנא|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קנא א/>(<small>אין רעיא מהימנא בדף זה</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קנא א/> {{ממ זהר משולב|ג|קנא|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קנא ב/>(<small>אין רעיא מהימנא בדף זה</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קנא ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קנב|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קנב א/>(<small>אין רעיא מהימנא בדף זה</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קנב א/> {{ממ זהר משולב|ג|קנב|ב}} <קטע התחלה=רע"מ דף קנב ב/>'''פקודא [ל'] למעבד פסח שני על אינון דלא יכילו או דאסתאבו במסאבו אחרא'''. אי רזא דפסח רזא דמהימנותא - דישראל עאלין בה שלטא בניסן וכדין איהו זמנא לחדוה - איך יכלין אלין דלא יכילו או דאסתאבו למעבד בירחא תניינא דהא אעבר זמנא!? אלא כיון דכנסת ישראל מתעטרא בעטרהא בניסן - לא אתעדיאת כתרהא ועטרהא מינה תלתין יומין. וכל אינון תלתין יומין מן יומא דנפקו ישראל מפסח - יתבא מטרוניתא בעטרהא וכל חילהא בחדוה. מאן דבעי למחמי למטרוניתא יכיל למחמי. כרוזא כריז "''כל מאן דלא יכיל למחמי מטרוניתא - ייתי ויחמי עד לא ינעלון תרעיה!''" אימתי כרוזא כריז? בארבעה עשר לירחא תניינא. דהא מתמן עד שבעה יומין תרעין פתיחן. מכאן ולהלאה - ינעלון תרעי. ועל דא פסח שני. {{קטן|'''(עד כאן)'''}} ({{צ|פקודא דא לספור ספירת העומר}} - {{ממ זהר|ג|צז|א}}) '''פקודא דא שחיטת הפסח בזמנו. ואבתריה פסח ראשון ופסח שני לאכול אותן כמשפטן. וטמאים להיות נדחים לפסח שני דאיהו פקודא תליתאה''' תנאין ואמוראין! {{ש}} אית בני נשא כחולין דטהרה מסטרא דמיכאל,{{ש}} וכחולין דהקדש כגון בשר קדש ואינון מסטרא דגבריאל. {{ש}} כהן ולוי.{{ש}} ואית בני נשא דאינון כיומין טבין ואינון קדש קדשים. שכינתא איהי פסח ראשון מימינא. פסח שני משמאלא. פסח ראשון מימינא - דתמן חכמה. פסח שני משמאלא - דתמן בינה. ובגין דבגבורה מתעברין כל אשין נוכראין דאינון כקש ותבן לגבי אש דגבורה - טמאים נדחים לפסח שני. וכל טומאת נדה ומצורע וזב וזבה ויולדת - באשא דגבורה איהו שורף. דנשמתא איהו מאנא דקודשא בריך הוא ואיהו לא שרי בה עד דאתלבנת באשא דגבורה דכתיב {{צ|הלא כה דברי כאש נאם יהו"ה}} {{ממ|ירמיהו|כג|כט}}. ובהאי אשא - אם ברזל הוא מתפוצץ ואם אבן הוא נמוח. ובימינא דתמן תורה שבכתב דאיהי מים - {{צ|וטהרה ממקור דמיה}} {{ממ|ויקרא|יב|ז}}, ואתדכי בה מצורע וטמא מת וזב וטמא בכל מיני שרץ. <קטע סוף=רע"מ דף קנב ב/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קנג|א}}{{ש}} <קטע התחלה=רע"מ דף קנג א/>הדא הוא דכתיב {{צ|וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם וגו'}} {{ממ|יחזקאל|לו|כה}}, מעמודא דאמצעיתא. מאנא - אתיחדת בבעלה דאיהי אתתא. בתר דאתקדשת בשמאלא ואתדכאת במי מקוה בימינא. ואומרים על מאני דפסחא, {{צ|כלים שנשתמשו בהן בצונן - מטבילן בצונן והן טהורים}}. אינון נשמתין דאינון מסטרא דרחמי ואינון רחמנים, מארי חנא וחסדא -- לא צריכין לאדכאה במים פושרים כבינוניים. כל שכן בחמי חמין דבהון מתדכין רשעים גמורים דמחממין גרמייהו באשא דיצר הרע, ועלייהו אתמר {{צ|כל דבר אשר יבא באש}} {{ממ|במדבר|לא|כג}} - בגין דזוהמא דילהון נפישא. אבל צדיקים גמורין בצונן, דעלייהו אתמר {{צ|כל המשים ריוח בין הדבקים מצננים ליה גיהנם}}. ואי נשמתין חמריים דאינון כמאני חרס - שבירתן זו היא טהרתן. כמה דאת אמר {{צ|נשברו - נטהרו}}. ורזא דמלה {{צ|זבחי אלהים רוח נשברה וגו'}} {{ממ|תהלים|נא|יט}}. אבל אינון דמשתדלין באורייתא דבכתב ובאורייתא דבעל פה, דאינון אש ומים, ואינון דמשתדלין ברזא דאורייתא דאיהו אור דכתיב בה {{צ|ותורה אור}} - באורייתא אינון מתדכין בה! ועוד בפרק הרואה: הרואה תמרים בחלום - תמו עונותיו. הדא הוא דכתיב {{צ|תם עונך בת ציון}} {{ממ|איכה|ד|כב}}. {{ש}} בגין ד'''תמרים''' - ביה '''תם''' - דרגא דיעקב דאתמר ביה {{צ|ויעקב איש תם}} {{ממ|בראשית|כה|כז}}. חובין - '''מרים'''. ועל דא '''תמרים''' - תמן '''תם''' ותמן '''מר'''. הכא רמיז {{צ|וימתקו המים}} {{ממ|שמות|טו|כה}}. הדא הוא דכתיב {{צ|ויורהו יהו"ה עץ וימתקו המים}}. מהכא - מאן דאשתדל באורייתא דאיהו 'עץ' - חובין דיליה דאתמר בהון {{צ|וימררו את חייהם בעבודה קשה}} {{ממ|שמות|א|יד}} - קודשא בריך הוא מחיל ליה ויתחזרון מתיקין. דיומין ייתון דיתקיים בהו כמפקנו דמצרים דאתמר ביה {{צ|וימת יוסף וכל אחיו וכל הדור ההוא}} {{ממ|שמות|א|ו}}. ובגלותא בתראה לית מיתה אלא עוני, דעני חשוב כמת. לקיים בהון {{צ|והשארתי בקרבך עם עני ודל וחסו בשם יהו"ה}} {{ממ|צפניה|ג|יב}}, לאתקיימא בהון {{צ|ואת עם עני תושיע}} {{ממ|תהלים|יח|כח}}. ואלין עתירין דישתארון בהון - יתקיים בהון {{צ|נרפים אתם נרפים}} {{ממ|שמות|ה|יז}} - נרפים הם באורייתא! נרפים הם למעבד טיבו עם מארי תורה ואנשי חיל המסובבים מעיר לעיר ולא יחוננו. ונרפים הם בכובד המס. דאי תימא כבדין אינון בכובד המס ולא עבדין טיבו - בגין דא {{צ|תכבד העבודה על האנשים ויעשו בה}} - דכובד המס עלייהו! {{ש}} {{צ|ואל ישעו בדברי שקר}} - דאינון משקרין ואמרין דכובד המס עלייהו ובגין דא לא יעבדון טיבו. אינון משקרן במילולייהו ואמרין דמהכובד דתכבד עלייהו, {{צ|תבן אין ניתן}} {{ממ|שמות|ה|ז}}, ממונא דשקרא, דביה טענין לקודשא ברוך הוא, ובגין דלא ישעון ביה, ולא חסו בשם יהו"ה - {{צ|אין נתן לעבדיך}}. ואלין דאית לון טמיר וגניז ממונא מלגו דאיהו {{צ|תוכן}} - כגון תוך האוצר ותיבה, אתקיים בהו {{צ|ותוכן לבנים תתנו}}, ודא כספים לבנים דיהון בההוא דרא. בההוא זמנא {{צ|שם שם לו חוק ומשפט}}, ואינון מארי משנה. אוף הכא {{צ|ויבאו מרתה}} {{ממ|שמות|טו|כג}} - אתהדר לון אורייתא דבעל פה מרה, בדחקין סגיאין בעניותא, דיתקיים בהו {{צ|וימררו את חייהם בעבודה קשה}} - זו קושיה. {{צ|בחומר}} - דא קל וחומר. {{צ|ובלבנים}} - דא לבון הלכה. {{צ|ובכל עבודה בשדה}} - דא ברייתא. {{צ|את כל עבודתם אשר עבדו בהם בפרך}} - דא תיקו. ורעיא מהימנא! תמן אתקיים בך {{צ|שם שם לו חק ומשפט ושם נסהו}} {{ממ|שמות|טו|כה}}! ובהאי עץ הדעת טוב ורע דאיהו איסור והיתר, ובאינון רזין דאתגליין על ידך - {{צ|וימתקו המים}} - כמלח דממתקת בשרא. הכי יתמתקון ברזייא דאתגליין על ידך כל אינון קושיין ומחלוקות; דמיין מרירן דאורייתא דבעל פה - אתהדרו מתיקן מי אורייתא. ויסורין דילך ברזין אלין דאתגליין על ידך - יהון לך מתיקין, ויהדרון לך כל דחקין דילך כחלמין דעברין. ו'''חלם''' בהיפוך אתוון '''מלח''' - דממתקת ית בשרא - אוף יסורין ממתקים כמה דאוקמוה. ולרשעים מתהדרן יסורין '''מלח סדומית''' דאיהי מסמא את העינים, לקיימא בהו {{צ|ועיני רשעים תכלינה}} {{צ|איוב|יא|כ}}. <קטע סוף=רע"מ דף קנג א/> {{ממ זהר משולב|ג|קנג|ב}} <קטע התחלה=רע"מ דף קנג ב/>ואינון ערב רב רשיעייא דיתקיים בהו בההוא זמנא {{צ|יתבררו ויתלבנו ויצרפו רבים והרשיעו רשעים}} {{ממ|דניאל|יב|י}}. {{ש}} {{צ|יתלבנו}} - אינון מארי משנה, {{צ|ויצרפו}} אינון זרעא קדישא דשאר עמא. הדא הוא דכתיב {{צ|וצרפתים כצרוף את הכסף}} {{ממ|זכריה|יג|ט}}. {{צ|והרשיעו רשעים}} - אינון ערב רב. {{צ|והמשכילים יבנו}} - אינון מארי קבלה דאתמר בהון {{צ|והמשכילים יזהירו כזהר הרקיע}} {{ממ|דניאל|יב|ג}} - אלין אינון דקא משתדלין בזהר דא דאקרי {{צ|ספר הזהר}} דאיהו כתיבת נח דמתכנשין בה שנים בעיר ושבע ממלכותא, ולזמנין אחד מעיר ושנים ממשפחה, דבהון יתקיים {{צ|כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו}} {{ממ|שמות|א|כב}}. ודא אורה דספרא דא. וכולא על סיבה דילך! ומאן גרים דא? -- עורב! {{ש}} דאנת תהא בההוא זמנא כיונה דשליח אחרא דאקרי בשמך, כעורב דאשתלח בקדמיתא ולא אתהדר בשליחותא, דאשתדל בשקצים דאתמר בהון עמי הארץ שקץ, בגין ממונא דלהון, ולא אשתדל בשליחותיה לאהדרא לצדיקייא בתיובתא, כאילו לא עביד שליחותא דמאריה. ובך יתקיים רזא דיונה, דעאל בעמקין דתהומי ימא - הכי תיעול אנת בעמיקו דתהומי אורייתא. הדא הוא דכתיב {{צ|ותשליכני מצולה בלבב ימים}}. {{צ|יונה|ב|ד}}. ויהון חכמה חסד נצח לימין דבגינייהו אמר דוד {{צ|ימין יהו"ה עושה חיל, ימין יהו"ה רוממה, ימין יהו"ה עושה חיל}}. ותלת משמאלא יתקשרון כחדא דאינון בינה גבורה הוד. ותלת דרגין דאמצעיתא - כתר תפארת יסוד, דאחידן בימינא ושמאלא. ובגין דחזא לך נביא מתקשר בתלת דרגין דאמצעיתא - פתח עלך האי קרא {{צ|הנה ישכיל עבדי ירום ונשא וגבה מאד}} {{ממ|ישעיהו|נב|יג}}. ובגין דאנת תהא אחיד בתרין משיחין, אמר דוד על תלת ימינין דמשיח בן דוד {{צ|ימין יהו"ה}} תלת זמנין. לקביל תלת שמאלין דאחיד בהון משיח בן אפרים אמר מסטרא דחד שמאלא גבורה {{צ|לא אמות}}, {{צ|כי אחיה}} מסטרא דשמאלא דהוד דילך דאתמר ביה ונתן ההוד למשה, אתייהיב בך מסטרא דבינה בגין דביה הוית אנת חרב ויבש בכלא, בגין משיח בן אפרים. באורייתך, בנביאותך עליה, בגופך דסבילת כמה מיני יסורין בגין דלא ימות הוא. ובעית רחמי עליה. אתמר ביה {{צ|כי אחיה}} מסטרא דבינה. ובגין דא {{צ|לא אמות}} מסטרא דגבורה, {{צ|כי אחיה}} מסטרא דבינה אילנא דחיי דאתגבר עליה קריאת שמע של שחרית וקשיר ליה בקשורא דתפילין בימינא דאברהם דאיהו שחרית. {{צ|ואספר מעשי יה}} - מסטרא דהוד, {{צ|יסור יסרני יה}} - חכמה ובינה מימינא ומשמאלא, בתלת ימינין ותלת שמאלין. {{צ|ולמות לא נתנני}} - עמודא דאמצעיתא בתלת דכליל כתר וצדיק ואיהו '''בן יה'''. ומיד יקום '''ו'''' ל'''ה'''' ב'''יה''' בימינא ושמאלא, ברחמי ותחנוני, בכמה פיוסים לה ולבנהא. הדא הוא דכתיב {{צ|ביום ההוא אקים את סוכת דוד הנופלת}}. ובגין דא אמר נביא {{צ|בבכי יבאו ובתחנונים אובילם}} {{ממ|ירמיהו|לא|ח}}. קם רעיא מהימנא ונשיק ליה ובריך ליה. ואמר "''ודאי שליחא דמארך אנת לגבן!''". {{ש}} פתחו תנאין ואמוראין ואמרו "''רעיא מהימנא! אנת הוית ידע כל דא, ועל ידך היא אתגלייא, אבל בענוה דילך דאתמר בך {{צ|והאיש משה ענו מאד}} {{ממ|במדבר|יב|ג}} - באלין אתרין דאנת מתבייש לאחזקא טיבו לגבך - מני קודשא בריך הוא לן ולבוצינא קדישא למהוי בידך ובפומך באלין אתרין''". '''(עד כאן רעיא מהימנא)''' {{קטן|'''[כאן מופיע בדפוס {{צ|עח א - פקודא בתר דא וכו'}}. ולא מובן למה הכוונה כי אין רעיא מהימנא ב[[זהר חלק ג עח א]]. וצע"ע. ויקיעורך]'''}} <קטע סוף=רע"מ דף קנג ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קנד|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קנד א/>(<small>אין רעיא מהימנא בדף זה</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קנד א/> {{ממ זהר משולב|ג|קנד|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קנד ב/>(<small>אין רעיא מהימנא בדף זה</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קנד ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קנה|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קנה א/>(<small>אין רעיא מהימנא בדף זה</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קנה א/> {{ממ זהר משולב|ג|קנה|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קנה ב/>(<small>אין רעיא מהימנא בדף זה</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קנה ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קנו|א}}<קטע התחלה=רע"מ דף קנו א/>(<small>אין רעיא מהימנא בדף זה</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קנו א/> {{ממ זהר משולב|ג|קנו|ב}}<קטע התחלה=רע"מ דף קנו ב/>(<small>אין רעיא מהימנא בדף זה</small>)<קטע סוף=רע"מ דף קנו ב/> ==פרשת שלח לך - זהר== {{ממ זהר משולב|ג|קנו|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=שלח דף קנו ב/>'''{{צ|וידבר יהוה אל משה לאמר שלח לך אנשים ויתורו את ארץ כנען וגו'}} {{הפניה לפסוקים|במדבר|יג|א|ב}}'''. {{ש}} רבי חייא פתח {{צ|הֲמִיָּמֶיךָ צִוִּיתָ בֹּקֶר ידעתה שחר [יִדַּעְתָּ הַשַּׁחַר] מְקֹמוֹ}} {{ממ|איוב|לח|יב}} - {{צ|שחר}} כתיב - '''ה"א''' אתרחקא מ'''שחר'''. מאי טעמא? אלא אמר רבי חייא, בשעתא דנטי ערב ושמשא נטי למיעל - כדין אתחלש תוקפיה. כדין שלטא שמאלא ומשתכח דינא בעלמא ואתפשט (לעילא). וכדין בעי בר נש לצלאה ולכונא רעותא (ס"א לצלאה דישכח רעותא) קמי מאריה, דאמר רבי ייסא כד נטי שמשא ואתחלש - כדין אתפתח חד פתיחו בשמשא ואתכניש חיליה ושמאלא שליט, ויצחק כרי בירא תחותיה. {{ש}} כיון דעאל ליליא - פתקא דקוטפא באחמתיה שכיח, וכמה חבילין טריקן (אזדריקו) אתפשטו בעלמא, וכלהו שטאן בערבוביא ואזלי וחייכאן בנפשן דרשיעייא (ס"א דבני נשא), ומודעין לון מלין; מנהון כדיבן ומנהון קשוט. ומאן דאשתכח בינייהו אתייהיב לון רשו לחבלא. וכלהו בני עלמא ניימין (ואתכנשו) וטעמין טעמא דמותא והא אוקימנא. תא חזי כד אתער רוח צפון - כדין אתקבלא כנסת ישראל בשמאלא (ואתחברו כחדא) ושריא בדרועא באתרהא, וקב"ה אתי לאשתעשעא עם צדיקייא דבגנתא דעדן. וכדין כל מאן דיתער למלעי באורייתא בההוא שעתא הא אשתתף בהדה, בגין דהיא (יתבת) וכל אכלוסין דילה משבחן למלכא עלאה וכל אינון דאשתכחו (נ"א דאשתתפו בהדה) בתושבחתא דאורייתא כלהו כתיבין בבני היכלא ואקרון בשמהון ואלין רשימין ביממא. תא חזי שמא חדא קדישא אית בגלופי אתוון דהוא שלטא מפלגו ליליא ואילך, ואינון אתוון '''ם'''' ד'''מנצפך''' כליל לון. '''ם'''' אוקמוה {{צ|לםרבה המשרה}} {{ממ|ישעיה|ט|ו}}. '''נ'''' הוה אסתים להאי ולהאי - כדין כתרין כלילן הוא, '''ו'''' (נ"א '''י'''') דשמא קדישא אתקין ליה וסתים מבועהא. בתר דאולידת פתיחא הות בחד רישא דפתחא. כד אתחריב בי מקדשא אסתימו מבועין מכל סטרין. (ס"א את דא כליל אתוון) ואכליל אתוון אחרן ואינון שבעה; תלת מהאי סטרא וארבע מהאי סטרא. '''כל"ך'''. וסימן {{צ|כלך יפה רעיתי ומום אין בך}} {{ממ|שיר|ד|ז}}. '''ן'''' - דכר ונוקבא כליל כחדא, דא כליל תלת מכאן ותלת מכאן ואינון שית. ואוקימנא באלין תרין אתוון '''ם' ן'''' אתכללו תריסר אתוון, סליק מנייהו תרי, חד לאתר חד, וחד לאתר חד. '''כל"ך סעפ"ה יאע"וצה'''. הכי אתגליפו אתוון. ורזא דא בכי תצא למלחמה קרא דכתיב {{צ|כי יהיה נערה בתולה}} {{ממ|דברים|כב|כג}} - {{צ|נער}} כתיב. בתר דאסתלק ליליא וצפרא נהיר כדין '''ה'''' סלקא ואתכלילת בנהורא עלאה וכדין {{צ|ידעת השחר מקומו}} - דידע לאעלאה לארעא. אמר ליה קב"ה משה כד אתי נהורא דשמשא - אתכליל סיהרא <קטע סוף=שלח דף קנו ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קנז|א}}<קטע התחלה=דף קנז א/>בגוויה. השתא דאנת שמשא - היך יקומון כחדא שמשא וסיהרא? לא נהיר סיהרא אלא בשעתא דאתכניש שמשא, אבל השתא לית אנת יכיל. אי תבעי למנדע מנה - '''{{צ|שלח לך אנשים}} {{ממ|במדבר|יג|ב}}''' - לגרמך בגין למנדע. תא חזי משה אי תימא דהוא לא ידע דלא ייעול לארעא בזמנא דא -- לאו הכי. אלא ידע והוה בעי למנדע מנה עד לא יסתלק, ושלח לאלין מאללי. כיון דלא אתיבו מלה כדקא יאות - לא שלח זמנא אחרא עד דקב"ה אחזי ליה דכתיב {{צ|עלה אל הר העברים הזה וראה את הארץ}} {{ממ|דברים|לב|מט}}, וכתיב {{צ|ויראהו יהוה את כל הארץ}} {{ממ|דברים|לד|א}}. ולא דא בלחודוי אלא כל אינון דזמינין למיקם בכל דרא ודרא - כלהו אחזי ליה למשה ואתמר ואוקמוה חברייא. כיון דשארי משה למשלח מה אמר לון {{צ|היש בה עץ}} {{ממ|במדבר|יג|כ}}. וכי מה הוא דקאמר? ואי תימא דלא ידע אלא (לקמן יימא מלה. אבל הכא) הכי אמר משה אם יש בה עץ - הא ידענא דאנא איעול לתמן. מאי {{צ|עץ}}? דא אילנא דחיי, ותמן לא הוה אלא בג"ע דארעא. אמר אם יש בה עץ דא אנא איעול לתמן. ואי לא - לאו אנא יכיל למיעל. אמר רבי חייא כתיב {{צ|וימצאו איש מקושש עצים ביום השבת}} {{ממ|במדבר|טו|לב}}. מאן עצים הכא ומאן הוא דא? אלא דא צלפחד והוה דייק על אלין אילנין הי מנייהו רב על אחרא ולא חשש ליקרא דמאריה ואחלף שבת לשבת הדא הוא דכתיב {{צ|כי בחטאו מת}} {{ממ|במדבר|כז|ג}} - '''{{צ|בחטא ו' מת}}''' (ורזא דכלא ודאי מקושש עצים) בגין כך הוה דיניה סתים ולא אתפרש דיניה כדינין אחרנין בגין דמלה דא בעי בחשאי וסתים ולא גלייא ועל דא לא אתמר באתגלייא וקב"ה עבד יקר ליקריה. רבי יוסי אמר שאר עצים בהדי שבת הוה מקושש וקביל עונשא לפום שעתא ואתכפר חוביה ועל דא אתקשי משה בדינא דבנתא דלא ידע אי אתכפר למהוי לבנתיה חולק ואחסנא אי לאו. כיון דדכר שמיה (דצלפחד) קב"ה דכתיב {{צ|כן בנות צלפחד דוברות}} {{ממ|במדבר|כז|ז}} אתידע דהא אתכפר חוביה. תא חזי ב' אילנין אינון חד לעילא וחד לתתא בדא חיין ובדא מותא מאן דאחלף לון גרים ליה מותא בהאי עלמא ולית ליה חולקא בההוא עלמא. ועל דא אמר שלמה {{צ|דבש מצאת אכול דייך וגו'}} {{ממ|משלי|כה|טז}}. ארון ותורה בחד קיימי תורה עקרא ארון ביתא. ועל דא '''{{צ|ארן}}''' חסר בלא וא"ו בכל אתר ארן הברית ארן העדות. בכל אתר אהרן דרועא ימינא בר בחד דכתיב {{צ|כל פקודי הלוים אשר פקד משה ואהרן}} {{ממ|במדבר|ג|לט}} נקוד לעילא. א"ר יצחק משה אילנא דחיי נקט ועל דא בעא למנדע אי הוה שכיח בארעא אי לאו ובגין כך אמר {{צ|היש בה עץ אם אין והתחזקתם ולקחתם מפרי הארץ}} דהא אילנא דחיי אתחמד לכלא ואינון לא אייתיאו אלא ענבים ורמונים ותאנים באילנא אחרא תליין ואחידן. ת"ח(?) '''{{צ|שלח לך אנשים}}''' בגינך. רבי יהודה פתח {{צ|כצנת שלג ביום קציר ציר נאמן לשולחיו ונפש אדוניו ישיב}} {{ממ|משלי|כה|יג}}.{{ש}} {{צ|כצנת שלג ביום קציר}} - דאהני לגופא ולנפשא {{צ|ציר נאמן לשולחיו}} - אלו כלב ופנחס דהוו שליחי מהימני לגבי יהושע. {{צ|ונפש אדוניו ישיב}} - דאהדרו שכינתא לדיירא בהו בישראל ולא אסתלקא מנייהו. ואלין דשדר משה גרימו בכייה לדרין בתראין וגרימו לאסתלקא מישראל כמה אלף ורבבן. וגרימו לסלקא שכינתא מארעא מבינייהו דישראל. אינון דשדר יהושע {{צ|ונפש אדוניו ישיב}}. '''רבי חזקיה ור' ייסא''' הוו אזלי בארחא. אמר רבי ייסא לר' חזקיה חמינא באפך דהרהורא אית בגווך. אמר ליה הא ודאי האי קרא אסתכלנא ביה כיון דאמר שלמה {{צ|כי מקרה בני האדם ומקרה הבהמה ומקרה אחד להם וגו'}} {{ממ|קהלת|ג|יט}}. ותנינן דכל מלוי דשלמה מלכא כלהו סתימין מדרגין דחכמתא. אי הכי האי קרא אית ביה לאסתכלא דהא פתחא לאינון דלאו בני מהימנותא אשתכח ביה. <קטע סוף=דף קנז א/>{{ש}} {{ממ זהר משולב|ג|קנז|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קנז ב/>אמר ליה ודאי הכי הוא ואית ביה למנדע ולאסתכלא. {{ש}} אדהכי חמו חד בר נש דהוה אתי שאל לון מייא דהוה צחי והוה לאי בתוקפא דשמשא. {{ש}} אמרו ליה מאן את. {{ש}} אמר לון יודאי אנא ואנא לאי וצחינא. {{ש}} אמרו לעית באורייתא אמר לון עד דאנא עמכון במלין אסלק להאי טורא ותמן אסב מייא ואשתי. {{ש}} אפיק רבי ייסא חד זפירא מלי מיין ויהב ליה. {{ש}} בתר דשתה אמר נסלק עמך למייא. {{ש}} סליקו לטורא ואשתכחו חד חוטא דמייא דקיק ומלי קטפורא חד. {{ש}} יתבו. {{ש}} אמר לון ההוא בר נש השתא שאילו דהא אנא אשתדלנא באורייתא על ידוי דחד ברי דאנא עיילית ליה לבי רב ובגיניה רווחנא באורייתא. {{ש}} אמר רבי חזיקה אי על ידא דברך טב הוא. אבל מלה דאנן ביה אנא חמינא דלאתר אחרא בעי לאסתלקא. {{ש}} אמר ההוא בר נש אימא מלך דלזמנין באפרקסתא דענייא תשכח מרגניתא. {{ש}} אמר ליה האי קרא דאמר שלמה סח ליה. {{ש}} אמר ליה וכי (נ"א כמה) במה אתון פירשן משאר בני נשא דלא ידעי. {{ש}} אמרו ליה ובמה. {{ש}} אמר לון על דא אמר שלמה האי קרא ולא אמר האי מגרמיה כשאר אינון מלין אלא אהדר אינון מלין דטפשאי עלמא דאמרי כך. ומאי אמרי {{צ|כי מקרה האדם ומקרה הבהמה וגו'}} טפשאי דלא ידעי ולא מסתכלן בחכמתא אמרי דהאי עלמא אזיל במקרה וקב"ה לא אשגח עלייהו אלא {{צ|מקרה האדם ומקרה הבהמה ומקרה אחד וגו'}}. וכד שלמה אסתכל באלין טפשאין דקאמרי דא קרא לון בהמה דאינון עבדין גרמייהו בהמה ממש בגין דאמרי מלין אלין. ומנלן קרא דעליה אוכח דכתיב {{צ|אמרתי אני בלבי על דברת בני האדם לברם האלהים ולראות שהם בהמה המה להם}} {{ממ|קהלת|ג|יח}}. {{צ|אמרתי אני בלבי}} וחשיבנא בהאי לאסתכלא על מה. {{צ|על דברת בני האדם}} - על ההוא מלה דטפשותא דאינון אמרי {{צ|לברם האלהים}} בלחודייהו ולא יתחברון בהדי בני נשא אחרינן דאית לון מהימנותא {{צ|ולראות שהם בהמה המה להם}}. ולראות בהו אינון בני מהימנותא שהם בהמה ממש ודעתייהו כבעירא המה להם בלחודייהו ולא לאעלאה לבני מהימנותא בדעתא דטפשותא דא ועל דא {{צ|המה להם}} ולא לאחרנין. ומה דעתא דלהון? {{צ|כי מקרה בני האדם ומקרה הבהמה ומקרה אחד לכלם וגו'}}. תיפח רוחיהון דאינון בעירי! אינון טפשאי! אינון מחוסרי מהימנותא! ווי לון ווי לנפשייהו! טב להו דלא ייתון לעלמא! ומה אתיב לון שלמה על דא? קרא אבתריה ואמר {{צ|ומי יודע רוח בני האדם העולה היא למעלה ורוח הבהמה היורדת היא למטה לארץ}} {{ממ|קהלת|ג|כא}}. {{צ|מי יודע}} באינון טפשאי דלא ידעי ביקרא דמלכא עלאה ולא מסתכלי באורייתא {{צ|רוח בני האדם העולה היא למעלה}} לאתר עלאה לאתר יקר לאתר קדישא לאתזנא מנהירו עלאה מנהירו דמלכא קדישא למהוי צרורא בצרורא דחיי ואשתכחת קמי מלכא קדישא עולה תמימה ודא הוא {{צ|העולה היא למעלה}}. {{צ|ורוח הבהמה היורדת היא למטה לארץ}} ולאו לההוא אתר דהוה כל ב"נ דכתיב ביה {{צ|בצלם אלהים עשה את האדם}} {{ממ|בראשית|א|כז}}, וכתיב {{צ|נר יהוה נשמת אדם}} {{ממ|משלי|כ|כז}}. היך אמרי אינון טפשאי דלאו מבני מהימנותא {{צ|ורוח אחד לכל}}?! תיפח רוחיהון עלייהו כתיב {{צ|יהיו כמוץ לפני רוח ומלאך יהוה דוחה}} {{ממ|תהלים|לה|ה}}. אלין ישתארון בגיהנם לאינון דרגין תתאין ולא יסתלקון לדרי דרין. עלייהו כתיב {{צ|יתמו חטאים מן הארץ ורשעים עוד אינם ברכי נפשי את יהוה הללויה}} {{ממ|תהלים|קד|לה}}. אתו רבי חזקיה ורבי ייסא ונשקו רישיה. אמרו: ומה כל כך הוה עמך ולא ידענא. זכאה האי שעתא דאערענא בך! <קטע סוף=דף קנז ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קנח|א}} <קטע התחלה=דף קנח א/>תו אמר: "''וכי על דא בלחודוי תוה שלמה?! והא באתר אחרא אמר כגוונא דא!''"{{ש}} פתח ואמר: {{צ|זה רע בכל אשר נעשה תחת השמש}} {{ממ|קהלת|ט|ג}}. {{צ|זה רע}} ודאי. מאי {{צ|זה רע}}? דא הוא מאן דאושיד זרעא בריקניא וחביל אורחוי בגין דהאי לאו מדוריה בקב"ה ולא יהא ליה חולקא בעלמא דאתי הדא הוא דכתיב {{צ|כי לא אל חפץ רשע אתה לא יגורך רע}} {{ממ|תהלים|ה|ה}}. על דא אמר {{צ|זה רע}} דלא יהא ליה מדורא לעילא כי מקרה אחד לכל וגם לב בני האדם מלא רע (בגין דא) והוללות בלבבם בחייהם שטותא תקיע בלבייהו ואינון מחוסרי מהימנותא ולית לון חולקא בקב"ה ובאינון בני מהימנותא לאו בעלמא דין ולא בעלמא דאתי הדא הוא דכתיב {{צ|ואחריו אל המתים}} {{ממ|קהלת|ט|ג}}. תא חזי קב"ה אזהר לבני עלמא ואמר {{צ|ובחרת בחיים למען תחיה}} {{ממ|דברים|ל|יט}} (בהאי עלמא ובעלמא דאתי) וחיין דההוא עלמא נינהו. אינון דחייבין מחוסרי מהימנותא מאי קא אמרי {{צ|כִּי מִי אֲשֶׁר [יבחר] יְחֻבַּר אֶל כׇּל הַחַיִּים יֵשׁ בִּטָּחוֹן כִּי לְכֶלֶב חַי הוּא טוֹב מִן הָאַרְיֵה הַמֵּת}} {{ממ|קהלת|ט|ד}}. אע"ג דיבחר בר נש בהאי עלמא (ס"א בההוא עלמא) כמה דאמר לאו הוא כלום דהא מסירא דא בידנא (שם אל כל החיים יש בטחון ומסירא דא בידייהו (שם) {{צ|כי לכלב חי הוא טוב מן האריה המת}}. היך יהא לן חיין בההוא עלמא ועל דא {{צ|זה רע}} ודאי דלא ידורון במלכא עלאה ולא יהא לון חולקא ביה. ואע"ג דכל הני קראי תשכח סמיכין לחברייא במלין אחרנין. אבל ודאי שלמה קא אתא לגלאה על אינון חייבין מחוסרי מהימנותא דלית לון חולקא בקב"ה בעלמא דין ובעלמא דאתי. אמר ליה תבעי דנתחבר בהדך ותזיל בהדן. אמר להו אי עבידנא הכי אורייתא יקרי עלי כסיל ולא עוד אלא דאתחייבנא בנפשאי. אמרו ליה למה. אמר לון דהא שליחא אנא ושדרו לי בשליחותא ושלמה מלכא אמר {{צ|מקצה רגלים חמס שותה שולח דברים ביד כסיל}} {{ממ|משלי|כו|ו}}. תא חזי מרגלים על דלא אשתכחו בני מהימנותא ושלוחי מהימנותא אתחייבו בנפשייהו בעלמא דין ובעלמא דאתי. נשק לון ואזל ליה. '''אזלו רבי חזקיה ור' ייסא'''. עד דהוו אזלו פגעו באינון בני נשא. שאילו ר' חזקיה ורבי ייסא עליה. אמרו מה שמיה דההוא בר נש? אמרו ר' חגי הוא וחברא דבין חברייא הוא ושדרו ליה חברייא דבבל למנדע מלין מר' שמעון בן יוחאי ושאר חברייא א"ר ייסא ודאי דא הוא ר' חגי דכל יומוי לא בעא לאחזאה גרמיה במה דידע ועל דא אמר לן דהא בריה זכה ליה באורייתא בגין דאמר קרא {{צ|ראית איש חכם בעיניו תקוה לכסיל ממנו}} {{ממ|משלי|כו|יב}}. ודאי שליחא מהימנא איהו (וזכאה הוא שליחא מהימנא) וזכאה איהו מאן דשדר מלוי בידא דשליחא מהימנא. תא חזי אליעזר עבד אברהם מבני כנען הוה. כמה דאת אמר {{צ|כנען בידו מאזני מרמה}} {{ממ|הושע|יב|ח}}. וכנען כתיב עליה {{צ|ארור כנען עבד עבדים יהיה לאחיו}} {{ממ|בראשית|ט|כה}}. ובגין דהוה שליחא מהימנא מה כתיב ביה {{צ|בא ברוך יהוה}} {{ממ|בראשית|כד|לא}} - {{צ|ברוך יהוה}} ממש. ועל דא אכתיב הכי באורייתא בגין דנפק מההיא קללה ואתברך ולא די ליה דנפיק מנה אלא דאתברך בשמיה דקב"ה ואוליפנא דאתא מלאך ואעיל מלה דא בפומיה דלבן: '''{{צ|וישלח אותם משה וגו' כלם אנשים}} {{ממ|במדבר|יג|ג}}''' - כלהו זכאין הוו ורישי דישראל הוו אבל אינון דברו לגרמייהו עיטא בישא אמאי נטלי עיטא דא אלא אמרו אי ייעלון ישראל לארעא נתעבר אנן מלמהוי רישין וימני משה רישין אחרנין דהא אנן זכינן במדברא למהוי רישין אבל בארעא לא נזכי ועל דנטלי עיטא בישא לגרמייהו מיתו אינון וכל אינון דנטלן מלייהו: <קטע סוף=דף קנח א/> {{ממ זהר משולב|ג|קנח|ב}}<קטע התחלה=דף קנח ב/>'''{{צ|אלה שמות האנשים אשר שלח משה וגו'}} {{ממ|במדבר|יג|טז}}''' אמר רבי יצחק משה אסתכל וידע דלא יצלחון בארחייהו כדין צלי עליה דיהושע כדין כלב הוה בדוחקא אמר מה אעביד הא יהושע אזיל בסייעתא עלאה דמשה דשדר ביה נהירו דסיהרא והוא אנהיר עליה בצלותיה בגין דאיהו שמשא. מה עבד כלב אשתמיט מנייהו ואתי לגבי קברייא דאבהן וצלי תמן צלותיה. א"ר יהודה ארח אחרא נטיל ועקים שבילין ומטא על קברי דאבהן ואסתכן בגרמיה דהא כתיב {{צ|ושם אחימן ששי ותלמי ילידי הענק}} {{ממ|במדבר|יג|כב}}. אבל מאן דאיהו בדוחקא לא אסתכל מדי. כך כלב בגין דהוה בדוחקא לא אסתכל מדי ואתא לצלאה על קברי אבהן לאשתזבא מעיטא דא: '''{{צ|ויקרא משה להושע בן נון יהושע}} {{ממ|במדבר|יג|טז}}'''. רבי יצחק אמר וכי הושע קרייה קרא?! והא כתיב {{צ|ויאמר משה אל יהושע}} {{ממ|שמות|יז|ט}}, {{צ|ויהושע בן נון נער}} {{ממ|שמות|לג|יא}}, {{צ|ויחלוש יהושע}} {{ממ|שמות|יז|יג}}! אלא אמר ליה משה יה יושיעך מנייהו. רבי אבא אמר כיון דשדריה למיעל לתמן אצטריך למהוי שלים ובמה בשכינתא דעד ההיא שעתא נער אקרי כמה דאוקימנא ובההיא שעתא קשיר ליה משה בהדה ואע"ג דאשכחן יהושע בקדמיתא קרא קרייה הכי על ההוא דזמין למקרייה. אמר משה ודאי לא אצטריך דא למיעל תמן אלא בשכינתא והכי אתחזי: '''{{צ|היש בה עץ אם אין וגו'}} {{ממ|במדבר|יג|כ}}'''. רבי חייא אמר וכי לא הוה ידע משה דאית בה כמה אילנין משניין דא מן דא והא הוא שבח לה לישראל בכמה זמנין והוא אסתפק בדא. והא קב"ה קאמר ליה למשה בקדמיתא דהיא ארץ זבת חלב ודבש. אמר רבי יוסי הא אתערו חברייא דכתיב {{צ|איש היה בארץ עוץ איוב שמו}} {{ממ|איוב|א|א}}. אמר רבי שמעון רמז להם רמיזא דחכמתא על מה דשאילו בקדמיתא דכתיב {{צ|היש יהוה בקרבנו אם אין}} {{ממ|שמות|יז|ז}}. אמר תמן תחמון אי היא אתחזיא להאי או להאי. אמר לון אי תחמון דאיבא דארעא כשאר ארעי דעלמא יש בה עץ אילנא דחיי ולא מאתר עלאה יתיר. ואי תחמון דאיבא דארעא יתיר ומשנייא מכל אתר דעלמא תנדעון דהא מעתיקא קדישא קא נגיד ואתמשך ההוא שנוייא עלאה מכל אתרי דעלמא ובדא תנדעון היש בה ע"ץ אם אי"ן ודא בעיתון בקדמיתא (דבמעיכון בעיתון) למנדע דא דכתיב {{צ|היש יהוה בקרבנו}} - {{צ|בקרבנו}} דייקא! או {{צ|אם אין}}. ועל דא {{צ|והתחזקתם ולקחתם מפרי הארץ}} למנדע שנוייא דיליה. {{צ|והימים ימי בכורי ענבים}}. {{צ|והימים}} מאי קא מיירי דהא ואז בכורי ענבים סגי ליה אלא והימים אינון דאשתמודען כלהו הוו מתחברן בההוא זמנא בההוא אילנא דחטא ביה אדם הראשון כמה דתנינן ענבים היו ועל דא {{צ|והימים}} - אינון דאשתמודען, {{צ|ימי בכורי ענבים}} דייקא! '''{{צ|ויעלו בנגב ויבא עד חברון}} {{ממ|במדבר|יג|כב}}''' - "ויבאו" מבעי ליה!? אלא אמר רבי יוסי כלב הוא דאתא לצלאה על קברי אבהתא. אמר כלב יהושע הא ברכיה משה בסיועא עלאה קדישא ויכיל לאשתזבא מנייהו ואנא מה אעביד. אימלך למבעי בעותא על קברי אבהתא בגין דישתזיב מרזהון (ס"א מעיטא בישא דשאר מאללין. רבי יצחק אמר מאן דהוה רשים מכלהו דא עאל בגוויה דביה תליא כלא. ות"ח מאן הוא משאר אחרי דיכול לאעלא תמן דהא כתיב {{צ|ושם אחימן ששי ותלמי}} ומדחילו דלהון מאן יכיל לאעלאה <קטע סוף=דף קנח ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קנט|א}}<קטע התחלה=דף קנט א/>במערתא. אלא שכינתא עאלת תמן בכלב לבשרא לאבהן דהא מטא זמנא לאעלא בנייהו לארעא דאומי לון קב"ה ודא הוא ויבא עד חברון. תאנא אחימן ששי ותלמי ממאן נפקו זרעא הוו מאינון נפילין דאפיל לון קב"ה בארעא ואולידו מבנת ארעא ומנייהו נפקו גיברי עלמא כמה דכתיב {{צ|המה הגבורים אשר מעולם אנשי השם}} {{ממ|בראשית|ו|ד}}. {{צ|אשר מעולם}} - דשמשי (נ"א מדאתברי) עלמא משתכחי. {{צ|אנשי השם}} - אחימן ששי ותלמי: '''{{צ|ויבאו עד נחל אשכול וגו'}} {{ממ|במדבר|יג|כג}}''' {{ש}} רבי יהודה פתח: {{צ|כה אמר האל יהוה בורא השמים ונוטיהם וגו'}} {{ממ|ישעיהו|מב|ה}}. כמה אית להו לבני נשא לאסתכלא בפולחנא דקב"ה כמה אית להו לאסתכלא במלי דאורייתא דכל מאן דאשתדל באורייתא כאילו מקרב כל קורבנין דעלמא לקמי קב"ה ולא עוד אלא דקב"ה מכפר ליה על כל חובוי ומתקנין ליה כמה כורסיין לעלמא דאתי {{ש}} '''(חסר)''' {{להשלים}} '''ר' יהודה הוה אזיל בארחא בהדי ר' אבא'''. {{ש}} שאל ליה אמר מלה חד בעינא לשאלא כיון דידע קב"ה דזמין בר נש למחטי קמיה ולמגזר עליה מיתה - אמאי ברא ליה? דהא אורייתא הוה תרי אלפין שנין עד לא איברי עלמא וכתיב בה באורייתא {{צ|אדם כי ימות באהל}}. {{צ|איש כי ימות}}. {{צ|וימת}}. {{צ|ויחי פלוני וימת}}. מאי קבעי קב"ה לבר נש בהאי עלמא?! דאפילו אי אשתדל באורייתא יממא וליליא - ימות! ואי לא אשתדל באורייתא - ימות! כלא בחד ארחא בר פרישותא דההוא עלמא כמה דאת אמר {{צ|כטוב כחוטא}} {{ממ|קהלת|ט|ב}}. אמר ליה: אורחוי דמארך וגזרי דמארך מה לך למטרח בהו?! מה דאית לך רשו למנדע ולאסתכלא - שאיל! ודלית לך רשו למנדע - כתיב {{ממ|קהלת|ה|ה}} {{צ|אל תתן את פיך לחטיא את בשרך}}! דאורחוי דקב"ה וסתרין גניזין עלאין דהוא סתים וגניז לית לן לשאלא! {{ש}} אמר ליה: אי הכי הא אורייתא כלא סתים וגניז דהא היא שמא קדישא עלאה הוי ומאן דמתעסק באורייתא כאלו אתעסק בשמיה קדישא ואי הכי לית לן לשאלא ולאסתכלא. {{ש}} אמר ליה: אורייתא כלא סתים וגלייא ושמיה קדישא סתים וגלייא וכתיב {{צ|הנסתרות ליהוה אלהינו והנגלות לנו ולבנינו}} {{ממ|דברים|כט|כח}}. {{צ|הנגלות לנו}} - דאית רשו לשאלא ולעיינא ולאסתכלא בהו ולמנדע בהו. אבל {{צ|הנסתרות ליהוה אלהינו}} - דיליה אינון וליה אתחזיין דמאן יכיל למנדע ולאתדבקא דעתוי סתימא. וכ"ש למשאל. תא חזי לית רשו לבני עלמא למימר מלין סתימין ולפרשא לון בר בוצינא קדישא רבי שמעון! דהא קב"ה אסתכם על ידוי. ובגין דדרא דילה(?) רשימא הוא לעילא ותתא ועל דא מלין אתמרו באתגלייא על ידוי ולא יהא דרא כדרא דאיהו שארי בגויה עד דייתי מלכא משיחא! אבל תא חזי כתיב {{צ|ויברא אלהים את האדם בצלמו בצלם אלהים ברא אותו}} {{ממ|בראשית|א|כז}} (ובכלא הוא כעין דוגמא דלעילא. ת"ח) רזא דמלה. {{ש}} תלת עלמין אית ליה לקב"ה דאיהו גניז בגווייהו. * עלמא קדמאה - ההוא עלאה טמירא דכלא דלא אסתכל ביה ולא אתידע ביה בר איהו, דאיהו גניז בגוויה. * עלמא תניינא - קשיר בההוא דלעילא, ודא הוא דקב"ה אשתמודע מניה כמה דכתיב {{צ|פתחו לי שערי צדק...זה השער ליהוה}}. ודא הוא עלמא תניינא. * עלמא תליתאה - ההוא עלמא תתאה מנייהו דאשתכח ביה פרודא ודא הוא עלמא דמלאכי עלאי שריין בגוויה. וקודשא בריך הוא אשתכח ביה ולא אשתכח. אשתכח ביה השתא - כד בעאן לאסתכלא ולמנדע ליה. אסתלק מנייהו ולא אתחזי עד דכלהו שאלי {{צ|איה מקום כבודו}}. {{צ|ברוך כבוד יהוה ממקומו}}. והאי הוא עלמא דלא אשתכח ביה תדירא. <קטע סוף=דף קנט א/> {{ממ זהר משולב|ג|קנט|ב}}{{ש}} <קטע התחלה=דף קנט ב/>כגוונא דא {{צ|בצלם אלהים עשה את האדם}} {{ממ|בראשית|א|כז}} כדין אית ליה תלת עלמין. * עלמא קדמאה - האי עלמא דאקרי {{צ|עלמא דפירודא}}, ובר נש אשתכח ביה ולא אשתכח. כד בעאן לאסתכלא ביה - אסתלק מנייהו ולא אתחזי. * עלמא תניינא - עלמא דאיהו קשיר בההוא עלמא עלאה ודא הוא גן עדן די בארעא דדא הוא קשיר בעלמא אחרא עלאה. ומהאי אתידע ואשתמודע עלמא אחרא. * עלמא תליתאה - עלמא עלאה טמירא גניז וסתים, דלית מאן דידע ליה, כמה דכתיב {{צ|עין לא ראתה אלהים זולתך יעשה למחכה לו}} {{ממ|ישעיהו|סד|ג}}. וכלא כגוונא עלאה (קדמאה דאמינא ובקשוט) דכתיב {{צ|בצלם אלהים עשה את האדם}} (ת"ח ודאי){{ש}} על דא כתיב {{צ|בנים אתם ליהוה אלהיכם וגו'}} {{ממ|דברים|יד|א}} כמה דאוקמוה ואלין אינון {{צ|בצלם אלהים}}, ואלין ירתין ירותא עלאה כגוונא דיליה. ועל דא אזהר באורייתא {{צ|לא תתגודדו ולא תשימו קרחה}} - דהא לא אתאביד והא שכיח בעלמין טבין עלאין ויקירן להוון חדן כד אסתלק (צדיקא) מהאי עלמא. ותא חזי אלמלי לא חב אדם - לא יטעם טעמא דמותא בהאי עלמא בזמנא דעייל לעלמין אחרנין! אבל בגין דחב - טעם טעמא דמותא עד לא ייעול לאינון עלמין. ואתפשט רוחא מהאי גופא, ואשאר ליה בהאי עלמא, ורוחא אסתחיא בנהר דינור לקבלא עונשא ולבתר עיילא לגן עדן דבארעא. ואזדמנא ליה מאנא אחרא דנהורא כהאי פרצופא דגופא דהאי עלמא ממש. ואתלבש ואתתקן ביה. ותמן הוא מדורא דיליה תדיר. ואתקשר בריש ירחי ושבתי בנשמתא, וסליק ואתעטר לעילא לעילא. הדא הוא דכתיב {{צ|והיה מדי חדש בחדשו וגו'}} {{ממ|ישעיהו|סו|כג}}. {{צ|מדי חדש בחדשו}} אמאי? אלא רזא דמלה בגין חדתותי דסיהרא דאתעטרא (עטרוי) לאנהרא מן שמשא בההוא זמנא. וכן {{צ|מדי שבת בשבתו}}. {{צ|מדי שבת}} - דא סיהרא. {{צ|בשבתו}} - דא שמשא; דנהורא אתיא לה מן תמן. ועל דא כלא חד מלה! ודא הוא ברירא דמלה בר לחייביא דכתיב בהו 'מיתה' לכלהו עלמין, 'כרת' מכלהו עלמין. ואשתציין מכלא כד לא עיילי בתשובה. אמר רבי יהודה: בריך רחמנא דשאילנא ורווחנא מלין אלין וקאימנא עלייהו! ===קטע זמני לממ לפסוקים=== '''אמר ר' שמעון:''' מפרשתא דא אוליפנא רזא דחכמתא ואשתמעו מנה רזין עלאין ויקירין! {{ש}} תא חזי! קב"ה משבח באורייתא ואמר "''אזילו באורחי! אשתדלו בפולחני! והא אנא מעייל לכון לעלמין טבין לעלמין עלאין''". {{ש}} בני נשא דלא ידעי לא מהימני ולא מסתכלי קב"ה אמר "''אזילו! אלילו ההוא עלמא טבא! ההוא עלמא עלאה דכסופא!''" {{ש}} אינון אמרי: "''איך ניכול לאללא ליה ולמנדע כל האי?!''" מה כתיב? {{ש}} {{צ|עלו זה בנגב}} - "''אשתדלו באורייתא ותחמון דהא היא קימא קמייכו ומנה תנדעון ליה''".{{ש}} {{צ|וראיתם את הארץ מה היא וגו'}} - "''תחמון מנה ההוא עלמא דהא ירותא דאחסנא דאנא עייל לכו בה''". {{ש}} {{צ|ואת העם היושב עליה}} - "''אינון צדיקייא דבגנתא דעדן דקיימן שורין שורין ביקרא עלאה בדרגין עלאין''". {{ש}} {{צ|החזק הוא חרפה}} - "''בה תחמו אי זכו לכל האי כד אתקפו על יצריהון ותברו ליה אי לא. או כד אתקפו באורייתא למלעי בה יממא וליליא או אי ארפו ידייהו מנה וזכו לכל האי''". {{ש}} {{צ|המעט הוא אם רב}} - ''"אי סגיאין אינון דאשתדלו בפולחני ואתקיפו באורייתא בגין דזכו לכל האי אי לא''" {{צ|ומה הארץ השמנה הוא אם רזה}} - מדאורייתא תנדעון מה הארץ - מה ההוא עלמא אי אסגי טיבו עלאה ליתבהא או אי אזעיר מנה כלום. {{ש}} {{צ|היש בה עץ אם אין}} - האית בה אילנא דחיי לעלם ולעלמי עלמין או אי צרורא דחיי אשתכח בגווה אם לא.<קטע סוף=דף קנט ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קס|א}} <קטע התחלה=דף קס א/>{{צ|ויעלו בנגב ויבא עד חברון}} {{ממ|במדבר|יג|כב}}. {{ש}} {{צ|ויעלו בנגב}} - בני נשא סלקין בגווה {{צ|בנגב}} - בלבא עצלא - כמאן דאשתדל במגנא בנגיבו דחשיב דלית בה אגר חמי דהא עותרא דהאי עלמא אביד בגינה חשיב דכלא הוא. {{צ|בנגב}} - כמה דאת אמר {{צ|חרבו המים}} ומתרגמינן {{צ|נגיבו}}. לבתר {{צ|ויבא עד חברון}} - עד דאתי לאתחברא בה קארי ושאני בה. {{ש}} {{צ|ושם אחימן ששי ותלמי}} - תמן חמי פליגן סגיאין - טמא וטהור אסור ומותר (נ"א כשר ופסול) עונשין ואגרין. אלין אינון ארחי דאורייתא דקדוקי אורייתא.{{ש}} {{צ|ילידי הענק}} - דאתילידו מסטרא דגבורה. {{ש}} {{צ|וחברון שבע שנים נבנתה}} - אלין אינון שבעין אנפין דאורייתא. שבעין פנים אית לה - לכל סטרא עשרה. {{ש}} {{צ|וחברון}} - דא אורייתא. מאן דאשתדל בה אקרי 'חבר'. {{ש}} {{צ|לפני צוען מצרים}} - תנינן אורייתא אית לקבל אורייתא והיינו תורה שבכתב ותורה שבע"פ והאי (מל') חברון מתורה שבכתב נפקת כמה דאת אמר {{צ|אמור לחכמה אחותי את}} {{ממ|משלי|ז|ד}}. והאי 'נבנתה' שבע שנין - דבגין כך אקרי {{צ|בת שבע}}, {{צ|לפני צען מצרים}} כמה דאת אמר {{צ|ותרב חכמת שלמה מחכמת כל בני קדם ומכל חכמת מצרים}} {{ממ|מ"א|ה|י}}. {{צ|ויבאו עד נחל אשכול}} - אלין אינון מלי אגדה דרשה דתליין מסטרא דמהימנותא. {{ש}} {{צ|ויכרתו משם זמורה וגו'}}. אולפין מתמן ראשי פרקין ראשי מלין אינון לבני מהימנותא חדאן במלין ומתברכן מלין בגוייהו ומסתכלן שרשא חד ועקרא חד ולא אשתכח בהו פרודא. אינון דלא משתכחי בני מהימנותא ולא אולפי אורייתא לשמה שוין ליה למהימנותא בפרודא הדא הוא דכתיב {{צ|וישאוהו במוט בשנים}} בפרודא. מהו {{צ|במוט}}? כמה דאת אמר {{צ|אל יתן למוט רגלך}} {{ממ|תהלים|קכא|ג}}. {{ש}} {{צ|ומן הרמונים ומן התאנים}} - כלא שוין להני מילי לסטרא אחרא לסטרא דמיגאי לסטרא דפורדא. הדא הוא דכתיב {{צ|וישובו מתור הארץ}}. {{ש}} {{צ|וישובו}} - תייבין לסטרא בישא ותייבין מארחא דקשוט. אמרי "''מאי אכפת לן עד יומא לא חמינא טב לעלמא אעמלנא בה ביתא ריקם. יתיבנא בקלנא דעמא ולההוא עלמא מאן יזכי ומאן ייעול לגוויה?! טב לן דלא אטרחנא כולי האי!''" {{צ|ויספרו לו ויאמרו וגו'}} - הא אעמלנא ולאינא בגין למנדע חולקא דההוא עלמא. {{ש}} {{צ|וגם זבת חלב ודבש היא}}. טב הוא ההוא עלמא עלאה כמה דידענא באורייתא אבל מאן יכיל למזכי ביה. {{ש}} {{צ|אפס כי עז העם}} - תקיף הוא דלא יחשיב כל עלמא כלל בגין דיהא ליה עותרא סגיא לאשתדלא ביה מאן הוא דיזכי בה. ודאי {{צ|אפס כי עז העם היושב בארץ}} מאן דבעי למזכי בה בעי למהוי תקיף בעותרא כמה דאת אמר {{צ|ועשיר יענה עזות}}. {{צ|והערים גדולות בצורות}}. בין מליין כל טובא דלא יחסרון מכלא. ועם כל דא {{צ|וגם ילידי הענק ראינו שם}} - בעי גופא תקיף גיבר כארי (דישתכח תמן תדירא) בגין דהיא מתשת חיליה דבר נש לאשתדלא בההוא איסור והתר טמא וטהור כשר ופסול מאן ייכול לזכאה בה. ועוד - {{צ|עמלק יושב בארץ הנגב}} - אי יימא בר נש דאפילו בכל דאי זכי - {{צ|עמלק יושב בארץ הנגב}}! הא יצרא בישא קטיגורא מקטרגא דבר נש דישתכח תדיר בגופא! {{ש}} {{צ|והחתי והאמורי וגו'}} - כמה מקטרגי משתכחי תמן (בגין) דלא יכיל בר נש למיעל בההוא עלמא כלל! מאן יזכי ליה ומאן ייעול בגויה במלין אלין! {{צ|ויניאו את לב בני ישראל}}. בגין דאפיקו שום ביש עלה כמה דאת אמר {{צ|ויוציאו את דבת הארץ}}. אינון בני מהימנותא מאי קא אמרי? {{צ|אם חפץ בנו יהוה ונתנה לנו}} - כיון דישתדל בר נש ברעותא דלבא לגבי קב"ה - לא בעי מנן אלא לבא ויסתמרון ההוא רשימא קדישא דכתיב {{צ|ועמך כלם צדיקים לעולם יירשו ארץ}}.<קטע סוף=דף קס א/> {{ממ זהר משולב|ג|קס|ב}} <קטע התחלה=דף קס ב/>אבל {{צ|אך ביהוה אל תמרודו}}! בעי דלא ימרדון באורייתא! דאורייתא לא בעי עותרא ולא מאני דכספא ודהבא. {{צ|ואתם אל תיראו את עם הארץ}} - דהא גופא תבירא אי ישתדל באורייתא ישכח אסוותא בכלא! הדא הוא דכתיב {{צ|רפאות תהי לשרך ושקוי לעצמותיך}}, וכתיב {{צ|ולכל בשרו מרפא}}. וכל אינון מקטרגי אינון מכרזאן ואמרי "''פנו אתר לפלנייא עבדא דמלכא!''". בגין כך {{צ|אל תיראו}}. {{ש}} {{צ|כי לחמנו הם}}. אינון בגרמייהו מזמנן מזוגי בכל יומא לאינון דמשתדלי באורייתא כמה דאת אמר {{צ|ואת העורבים צויתי לכלכך}}, וכתיב (שם) {{צ|והעורבים מביאים לו לחם ובשר}}. {{צ|סר צלם מעליהם}} - מאן {{צ|צלם}}? דא תוקפא דדינא קשיא. מאי טעמא אעדי? משום ד{{צ|יהוה אתנו אל תיראום}} - כלא אעדיאו בגין אורייתא. זכאה חולקהון דאינון דמשתדלי באורייתא לשמה - דהא מתקשרי בקב"ה ממש ואקרון 'אחים ורעים'! הדא הוא דכתיב {{צ|למען אחי ורעי אדברה נא שלום בך}}: '''{{צ|ויבאו עד נחל אשכול וגו'}} {{ממ|במדבר|יג|כג}}'''.{{ש}} רבי אבא אמר כרתו ההוא אשכול אתו לסלקא ליה לא יכילו. אתו לנטלא ליה לא יכילו אתו כלב ויהושע נטלו ליה וסליקו ליה ואזדקף על ידייהו הדא הוא דכתיב {{צ|וישאוהו במוט בשנים}} - {{צ|בשנים}} - באינון שנים יחידן. {{צ|זמורה}} מאי קא בעאן? אלא אשכול הוה תלייא ביה ובעוד דהוה מתחבר באתריה אקרי {{צ|זמורה}} לבתר קרייה {{צ|מוט}} דכתיב {{צ|וישאוהו במוט}} ההוא דאשתמודע ההוא דכרתו מכאן ידעו יהושע וכלב דאינון אתחזיין למיעל לארעא ולמהוי לון בה חלק ואחסנא. עד דהוו אתיין אמלכו עלייהו כלהו. קאים כלב באיבא. אמר איבא איבא אי בגינך אנן מתקטלין מה אנן בחולקך מיד קליל גרמיה ויהבו לון. ר' אלעזר אמר לא יהבו לאחרי דהא כתיב {{צ|וישאוהו במוט}} וכתיב {{צ|בשנים}} ובכלהו לא הוו שנים כוותייהו ומכאן אוליף יהושע לבתר דכתיב {{צ|וישלח יהושע בן נון מן השטים שנים אנשים מרגלים}} והני שנים הא אוקמוה קדמאי. וכד מטו לגבייהו דישראל יהבו לון ואינון אשתארו ועבדו גרמייהו שיריים. ר' יצחק אמר כד הוו מטאן לגבייהו דאינון ענקים הוו שוויין ההוא חוטרא דמשה קמייהו ואשתזיבו ומנלן דההוא חוטרא יהיב לון הדא הוא דכתיב {{צ|ויאמר אליהם עלו זה בנגב}}. כתיב הכא {{צ|עלו זה}} וכתיב התם {{צ|ואת המטה הזה וגו'}} ובגיניה אשתזיבו. דאי תימא הני ענקייא שבקי לון אלא אתו לנסבא לון והוו שוויין לקמייהו ההוא חוטרא ומשתזבי (ס"א ומשתמטי) מקמייהו. רבי יהודא אמר מסורת שמא קדישא מסר לון משה ובגיניה אשתזיבו מנייהו. רבי חייא אמר תלת שמהן אקרון. נפילים. ענקים. רפאים. וכלהו אורכי יומי. נפילין אקרון בקדמיתא לבתר כד אתחברון בבנת בני נשא ואולידו מנייהו אקרון ענקים. לבתר דהוו אזלי ושטאן בהאי עלמא ומתרפיין מההוא דלעילא אקרון רפאים. אמר ר' יהודה והא כתיב {{צ|הרפאים יחוללו}} {{צ|רפאים יחשבו אף הם כענקים}}. אמר ליה הכי הוא בגין דענקים אתו מהאי סטרא ומהאי סטרא ואתיאשו יתיר בארעא. כגוונא דא רפאים ומנייהו נפקי והוו אורכי יומי וכד מתחלשי אתחלש פלגות גופא ופלגות קאים כיון דפלגות גופא הוה מית הוו נסבי עשבא מעשבי ברא ושדיין לפומייהו ומיתו ובגין דאינון בעאן לקטלא גרמייהו אקרון רפאים אמר ר' יצחק שדיין גרמייהו בימא רבא וטבען ומתין הדא הוא דכתיב {{צ|הרפאים יחוללו מתחת מים ושוכניהם}}. ר' שמעון אמר אלמלא הוו עיילין ישראל לארעא בסימנא (נ"א באומנא) <קטע סוף=דף קס ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קסא|א}}<קטע התחלה=דף קסא א/>דלישנא בישא לא הוה קאים עלמא רגעא חד. מאן אומנא דלישנא בישא נחש ורזא דמלה מדאתא נחש על חוה אטיל בה זוהמא. אמר ר' שמעון ועל כלא מחל קב"ה בר מן לישנא בישא בגין דכתיב {{צ|אשר אמרו ללשוננו נגביר שפתינו אתנו מי אדון לנו}}. תא חזי כמה עבד ההוא לישנא בישא גזר על אבהתנא דלא ייעול לארעא. ומיתו אינון דאמרו ואתגזר בכיה לדרי דרין (כ"ש הכא דאפיקו לישנא בישא על כלא) כביכול כיון דאפיקו על ארעא קדישא כאילו אפיקו עליה בגין כך קני קב"ה על דא (כלומר קני לשמיה) וקאימו ישראל כלהו לאשתצאה מעלמא אלמלא בעותיה דמשה: {{צ|ויספרו לו ויאמרו וגו'}}. אמר רבי חייא מ"ש הכא {{צ|ויספרו}} ולא כתיב "ויגידו" או "ויאמרו"? אלא כל חד אוליף מלה בלחודוי. {{צ|ויגידו}} בכל אתר רמז קא רמיז בחכמתא והא אתמר. {{צ|ויאמר}} - אירה(?) בעלמא. ויאמרו הרהורא דלבא. ויאמרו תפקידתא והא אוקימנא בכמה אתר. {{צ|ויספרו}} - פרישותא דמלה בכל אתר. {{צ|באנו אל הארץ}} - "הלכנו" מבעי ליה!? אלא {{צ|באנו}} - עאלנא לתמן לההיא ארעא דהוית משבח בכל יומא והוית אמרת דלית דכוותה. {{צ|וגם זבת חלב ודבש היא}}. רבי יצחק אמר מאן דבעי למימר כדיבא אמר מלה דקשוט בקדמיתא בגין דיהמנו ליה כדבוי. רבי חייא אמר (אלא) הכי אמרו עאלנא לההיא ארעא דהוית משבח לה כל יומא ואמרת דלית דכותה (וגם זבת חלב ודבש היא) וארימת שבחא על כלא ולאו הכי דהא זה פריה אתכלא חד מאינון זעירין קטפו. אמרו אי לדא אחסין קב"ה לישראל וסבלו כל אינון עקתין וליאותין הא בארעא דמצרים אית אתכלין ואיבין דארעא יתיר על חד תרין: {{צ|אפס כי עז העם}} - אורחיה דעלמא דאינון גברין מגיחי קרבא יתבין לבד לאסתמרא ארחין והכא אפילו אינון בני מתא תקיפין גבורין. והערים בצורות דאפילו כל מלכין דעלמא יתכנשו עלייהו לא יעבדון בהו פגימותא. א"ר יוסי כל מה דאמרי בלישנא בישא אמרו וקשיא מכלהו דכתיב {{צ|עמלק יושב בארץ הנגב}}. לבר נש דנשכיה חויה כד בעאן לאגזמא ליה אמרי הא חויא הכא. ר' אבא אמר ודאי דא קשיא מכל מה דאמרי כלומר ההוא דאגח קרבא בכלא הא הכא זמין. ובאן אתר בארץ הנגב דהא הוא אתר לאעלאה ביה. מיד ותשא כל העדה ויתנו את קולם קביעו בכיה לדורות לעלמין בההוא ליליא, א"ר יוסי עיטא נסיבו על כלא לאפקא שום ביש. מאי על כלא על ארעא ועל קב"ה. א"ר יצחק על ארעא תינח. על קב"ה מנין. אמר ליה משמע דכתיב {{צ|אפס כי עז העם}} מאן יכיל בהו כי עז העם דייקא. וכתיב {{צ|עמלק יושב בארץ הנגב}} - כדין גרמו כל האי כמה דאתמר ובעא קב"ה לשיצאה לון מן עלמא הדא הוא דכתיב {{צ|ויאמר להשמידם לולי משה בחירו עמד בפרץ לפניו וגו'}}: {{צ|ועתה יגדל נא כח אדני}}. ר' אחא ור' יוסי אמרי זכאי אינון ישראל מעמין עכו"ם דעלמא. דקב"ה אתרעי בהו ואתכני בהו ואתפאר בהו דהא עלמא לא אבדי אלא בגיניהון דישראל דישתדלון באורייתא בגין דחד בחד אתקשרן וישראל לתתא בהאי עלמא אינון קיומא דיליה וקיומא דכל שאר עמין אימתיב זמן דעבדי רעותא דמאריהון. תא חזי כד ברא קב"ה בר נש בעלמא אתקין ליה כגוונא עלאה (יקירא) ויהב ליה חיליה ותוקפיה באמצעיתא דגופא דתמן שריא לבא דהוא תוקפא (ומזונא) דכל גופא ומתמן אתזן כל גופא (וכל אינון שייפי דגופא מתמן אתזנו). והא לבא אחיד <קטע סוף=דף קסא א/> {{ממ זהר משולב|ג|קסא|ב}}<קטע התחלה=דף קסא ב/>ואתקף באתר עלאה דלעילא דאיהו מוחא דרישא דשארי לעילא (ואחיד ביה) ודא אתקשר בדא ובגוונא דדא אתקין קב"ה עלמא ועבד (ליה) חד גופא ואתקין שייפי דגופא סחרניה דלבא ולבא שארי באמצעיתא דכל גופא וכל אינון שייפין אתזנו מההוא לבא דהוא תוקפא דכלא וכלא ביה תליין וההוא לבא אתקשר ואתאחד במוחא עלאה דשריא לעילא. תא חזי כד ברא קב"ה עלמא אשרא (ס"א אסדר) לימא דאוקינוס דאסחר כל ישובא דעלמא וישובא דכל שבעין אומין כלא אסחר לירושלם. וירושלם באמצעיתא דכל ישובא שריא והיא אסחרא להר הבית והר הבית אסחר לעזרות דישראל ואינון עזרות סחרן ללשכת הגזית דתמן דנהדרי גדולה יתבין ותנינן לית ישיבה בעזרה אלא למלכי בית דוד בלחודייהו ולשכת הגזית אסחר למזבח והמזבח אסחר לבית האולם והאולם להיכל והיכל לבית קדש הקדשים דתמן שכינה שריא וכפרת וכרובים וארון והכא הוא לבא דכל ארעא ועלמא ומהכא אתזנו כל אינון אתרי דישובא דאינון שייפי דגופא. ולבא דא אתזן ממוחא דרישא ואתאחיד דא בדא הדא הוא דכתיב {{צ|מכון לשבתך פעלת יהוה}}. כגוונא דא לעילא לעילא ואיהו ברזא דמלכא עלאה ברזא יקירא סתימאה עלאה לקביל דא דאית ימא לעילא מן ימא וימא מן ימא. תא חזי נהר דינור אסחר לכמד משריין מקבליה שבעין סטרין גליפין משבעה דליקין ואינון סחרן לאינון שמשי דלגו מנייהו ואינון סחרין לארבע רתיכין ואינון סחרן לההיא קרתא קדישא דרביעא עלייהו. ותאנא תמן עזרות לגו מעזרות ולית ישיבה בעזרה דתמן אלא למלכיהון דבית דוד בלחודייהו ותמן משתכחי ויתבי וסנהדרי גדולה משתכחי תמן בלשכת הגזית וההוא בי דינא עלייהו דמשמש לאתר דמשמש ודינא אתיהיב מתמן לקדישין עליונין עד דמטא לאתר דאקרי קדש הקדשים דביה כלא ותמן הוא לבא שרייא ודא אתזן מן מוחא דלעילא ואתאחיד דא בדא. כגוונא דא לעילא לעילא ואיהו ברזא דמלכא עלאה ברזא יקירא סתימאה עד דאשתכח דכלא אתזן ממוחא עלאה סתימאה דכלא וכד יסתכלון מלי כלא אתקשר דא בדא ודא בדא. תא חזי כד אנהיר עתיקא סתימא במוחא ומוחא אנהיר ללבא בדרך נעם יהוה והא אוקימנא ודא הוא כח יי' ההוא חילא דאתי מעתיקא קדישא סתימא דכל סתימין יגדל נא דיתרבי ויסגי לעילא לעילא ויתנגיד ויתמשך לתתא. כאשר דברת כמה דאוקמוה לאמר למילף מהכא כל דרין בתראין לעלם ולעלמי עלמין לאמר למימר לדא בשעתא דעקתא. למימר דא בשעתא דרווחא ומאי הוא יהוה ארך אפים וגו' והא אוקימנא מלי. אמר ד' יצחק אמת אמאי סליק מכאן אמר רבי חייא אינון גרמו ליה דאסתליק מכאן דהא בשקרו דברו גרמייהו בההוא מדה דבר נש מודד בה מודדין ליה וכן שאר אחרי אסתלקו דלא יכיל משה למימרינהו בגין דאינון גרמו. סלחתי כדבריך כדבריך ממש והא אתערו חברייא. והא אתמר: אמר המגיה כך מצאתי בהעתקות אשר לפני ומתוך הלשון נראה שחסר התחלת המאמר וגם במקומות אחרים ממנו חסר ועם כל זה לא רציתי להשמיטו מן הספר להגדיל תורה ולהאדיר: דא עם דא מה דלא הוו יכלין למללא מקדמת דנא נפקו מההיא פתחא ויתבו בגנתא תחות אילנין אמרו דא לדא כיון דאנן הכא וחמינן כל דא אי נמות הכא ודאי ניעול לעלמא דאתי. יתבו שינתא נפלת עלייהו ודמכו. אדהכי הא ההוא ממנא אתא <קטע סוף=דף קסא ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קסב|א}}<קטע התחלה=דף קסב א/>ואתער לון אמר לון קומו פוקו לגו פרדס דאברא. נפקו חמו לאלין מארי מקרא דהוו אמרי בההוא קרא: במדבר הזה יתמו. הא באתר אחרא לא. ושם ימותו הא באתר אחרא לא ודא בגופין אבל בנשמתין לא כגוונא דבני גנתא. אמר לון ההוא ממנא פוקו. נפקו בהדיה אמר לון שמעתון מדי לגו ההוא דרגא. אמרו שמענא דהא חד קלא הוה אמר מאן דפסק יתפסק מאן דקצר יתקצר מאן דקצר יתארך אמר לון ידעתון מאי האי אמרו לא. אמר לון חמיתון ההוא נשרא רברבא וההוא ינוקא דקא מלקט עשבין ר' אילעאי דנציבין הוה הוא ובריה ומטא הכא וחמא הוא וינוקא בריה מערתא דא כיון דעאלו לגו חשוך לא יכילו למסבל ומיתו וההוא ינוקא בריה קיימא בכל יומא קמיה דבצלאל בשעתא דנחית ממתיבתא עלאה ואמר קמיה תלת מלין. עד לא יפתח בצלאל ברזין סתימין דחכמתא דכל מלוי רזין סתימין אינון ד{{צ|עין לא ראתה אלהים זולתך}} האי (מאן) דאמר מאן דפסק יתפסק. מאן דפסק מלין דאורייתא על מלין בטלין יתפסקון חיוהי מהאי עלמא ודיניה קיימא בההוא עלמא מאן דקצר יתקצר מאן דקצר אמן ולא מאריך ביה גו נייחא יתקצר מחיין דהאי עלמא. מאן דקצר יתארך מאן דאמר אחד אצטריך לחטפא אלף ולקצרא קריאה דילה ולא יעכב בהאי את כלל. ומאן דעביד דא יתארכון חייו. אמרו ליה תו אמר תרין אינון וחדא אשתתף בהו ואינון תלתא. וכד הוו תלתא אינון חד. אמר לון אלין תרין שמהן דשמע ישראל דאינון יהוה יהוה. אלהינו אשתתף בהו ואיהו חותמא דגושפנקא. אמת. וכדומתחברן כחדא אינון חד ביחודא חדא. תו אמר תרין אינון וחד אתהדר. כד שליט טאס על גדפי רוחא ושאט במאתן אלף ואתטמר. אמר לון אלין תרין כרובים דהוה רכיב בהו קב"ה. ומן יומא דאגניז יוסף מאחוי אגניז איהו (ס"א חד) ואשתאר חד לגבי בנימין הדא הוא דכתיב {{צ|וירכב על כרוב ויעף וידא על כנפי רוח}}. ואגניז במאתן אלף עלמין ואתטמר ההוא דרכיב עליה דאינון מאתן אלף גניזין אינון דיליה בריך הוא פוקו מהכא זכאין אתון. נפקו יהב לון ההוא ממנא וורדא (ס"א אחרא) חדא ונפקו. כד נפקו אסתים פום מערתא ולא אתחזי כלל. חמו ההוא נשרא דהוה נחית מההוא אילנא ועאל גו מערתא אחרא. ארחו אינון בההוא וורדא ועאלו תמן אשכחו ההוא נשרא אפום מערתא אמר לון עולו זכאי קשוט חברין דהא לא חמינא חדוה דחברותא מן יומא דאנא הכא אלא בכו. עאלו מאטו לפרדס אחרא וההוא נשרא בהדייהו כד מטו לגבי אינון מאריהון דמשנה אתהדר ההוא נשרא בדיוקנא דאדם בלבוש יקר מנהרא כוותייהו ויתיב עמהון כחדא אמר לאינון דיתבי הבו יקר למארי מתניתא דאתו הכא דהא מאריהון אחמי לון פליאן רברבן הכא. אמר חד מנייהו אית בכו סימנא. אמרו הין. אפיקו תרין ורדין וארחו בהו אמרו תיבו מארי מתיבתא תיבו זכאי קשוט אחידו בהו ויתבו. בההיא שעתא אולפו תמן תלתין הלכות דלא הוו ידעי מקדמת דנא ורזין אחרנין דאורייתא. אהדרו לגבי אינון מארי מקרא אשכחו דהוו אמרי {{צ|אני אמרתי אלהים אתם ובני עליון כלכם}}. {{צ|אני אמרתי}} בשעתא דאקדימתון עשיה לשמיעה דהא {{צ|אלהים אתם וגו'}} כיון דאמשכתון בתר יצר הרע {{צ|אכן כאדם תמותון וגו'}} מה מיתתו של אדם אחית ליה לעפרא בגין דיתמחי ההוא יצר הרע די בגויה וההוא יצר הרע איהו דמית הואתעכל בגויה. <קטע סוף=דף קסב א/> {{ממ זהר משולב|ג|קסב|ב}}<קטע התחלה=דף קסב ב/>אמר ההוא סבא דעלייהו אוף הכא כתיב {{צ|ופגריכם אתם יפלו במדבר הזה}} מאי {{צ|פגריכם}}? דא יצר הרע כליל דכר ונוקבא חסרונין דאית בכו דיצר הרע נחית תדיר לחסרונא ולא סליק. בקדש מעלין ולא מורידין במסאבו מורידין תדיר ולא מעלין. ועל דא אקרון פגריכם חסרונין דלכון כמה דאת אמר {{צ|אשר פגרו מעבור את הנחל וגו'}} סופא דקרא אוכח דכתיב {{צ|יפלו ולא תפלו}}. ועל דא {{צ|במדבר הזה יתמו}} אינון פגרים {{צ|ושם ימותו}} בגין דרעותא דקב"ה לשיצאה להני פגרים מעלמא לעלם. אמר להו רבי אילאי זכאי קשוט עולו ותחמו דהא רשו אתמסר לכו למיעל עד ההוא אתר דפרוכתא פריסא זכאה חולקכון קמו ועאלו גו דוכתא חדא והוו תמן מאריהון דאגדה ואנפיהון מנהרן כנהירו דשמשא אמרו מאן אלין אמר להון אלין מאריוהן דאגדה חמאן בכל יומא נהירו דאורייתא כדקא יאות. קיימו ושמעו כמה מלין חדתין באורייתא לא אתיהיב לון רשו למיעל לגוייהו אמר ליה ר' אילאי עולו לדוכתא אחדא ותחמו. עאלו לגו גנתא אחרא וחמו אוף הכי כראן קברין ומיד מתין ומתהדירן חיין בגופין מנהרן קדישין אמרי ליה מאי האי א"ל דא עבדי בכל יומא ומיד דשכבי מתעכלא ההוא זוהם בישא דקבילו בקדמיתא וקיימין מיד בגופין חדתין מנהרין באינון גופין קדישין דקיימי על טורא דסיני כגוונא דאתון חמאן קיימו כלהו על טורא דסיני בגופין בלא לכלוכא כלל כיון דאמשיכו עלייהו יצה"ר אתהדרו בגופין אחרנין דגופין קדמאין גופין נוכראין הדא הוא דכתיב {{צ|ויתנצלו בני ישראל את עדים מהר חורב}}. קלא אתער זילו אתכנשו הא אהליאב קאים על קיומיה וכל אינון קתדראין קמיה לשעתא פרחו כלהו ולא חמו מדי אשתארו בלחודייהו תחות אילנין דגנתא חמו פתחא אחרא עאלו תמן חמו היכלא חדא עאלו ויתיבו תמן. תרין עולימין הוו תמן. זקפו עיינין. וחמו חד משכנא מדקמא בכל זיני ציורין וגוונין דעלמא ועליה פריס פריסא דנהורא מנצצא דלא יכלין עיינין לאסתכלא (וכפום תרין מלין חמו גו ההוא משכנא עד אתר פרוכתא פריסא דלא חמו) מתמן ולהלאה לא. חמו כלום. ארכינו אודנין ושמעו חד קלא דהוה אמר בצלאל רביעאה איהו לנהורין עלאין. יוסף רביעאה איהו גו נהורין דאדם קדמאה סליקו דלעילא חביבא דכלא. עליה כתיב {{צ|ונסכו רביעית ההין בקדש וגו'}} מאן דיסתכל וחמי יסמון עיניה. מאן דלא יסתכל חמי ואתפתח. אילנא דתמני סרי כד כפיף יזקוף ויתקיים. אי לא כפיף חויא בישא אכיל ליה. מאן דעאל ותרין כרובין לגו רעותיה אתעביד. מאן דמעיין רחיק מרעותיה. קרבנא דרביא שלים לאתקבלא. פסק ההוא קלא אמרו אינון תרין עולימין סימנא אית בגוייכו אמרו הין אפיקו אינון תרין ורדין ארחו בהו אמרו תיבו עד דתשמעון תרין מלין ברזין עתיקין מגו מארי מתיבתא ויהון תדיר ברזא בגוייכו אמרו הן. אמר רבי שמעון כל הני מלין וכל מה דחמו כתבו וכד מטו הכא הוה כתיב {{צ|אשמרה דרכי מחטוא בלשוני}}. ואנא שאילנא לאבי אבא כמה הוו אינון תרין מלין ואמר לי חייך ברי אינון תרין מלין באנו עלמין וחריבו עלמין מאן דאשתמש בהו. כיון דשמעו אלין תרין מילין אמרו אינון ינוקי פוקו פוקו לית לכו רשותא יתיר למשמע. אפיק חד מנייהו תפוח אחד ויהב לון ואמר ארחו בדא ארחו ביה ונפקו ומכל דחמו לא אנשו כלום. נפקו הא ממנא אחרא אתא אמר לון חברייא ר' אילאי שדרני לכו תוריכו ליה הכא אפום מערתא והוא ייתי ויודע לכו מלין עלאין דלא ידעתון. דאיהו תבע מגו <קטע סוף=דף קסב ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קסג|א}}<קטע התחלה=דף קסג א/>מתיבתא דיהא ליה רשו לגלאה לכו מלין. נפקו בהדיה ואוריכו אפום מערתא והוו מהדרן מלי דא לדא מכל מה דחמו ואולפו תמן. אדהכא הא ר' אילאי אתא נהיר כשמשא א"ל אורייתא חדתא שמעתא. אמר לון ודאי ורשו יהבו לי למימר לכו מלי. אתחברא כחדא אפום מערתא ויתבו, אמר לון זכאין אתון דאחמי לכון מאריכון כגוונא דעלמא דאתי והא לית לכו דחילו ואמתנו אמרו ודאי הא אתנשי מנן ארחא דבני נשא ותווהא איהו על כל מה דחמינן בהאי טורא אמר לון חמיתון אלין טוריא כלהו ראשי מתיבתי לעמא דא דבמדברא. וזכו השתא מה דלא זכו כד הוו בחיין. ואלין רישי מתיבתי כלהו בריש ירחי ושבתי ומעדייא מתכנשי לגבי טורא דאהרן כהנא ומתערי לגביה ועאלין גו מתיבתא דיליה ומתחדשן תמן בדכיו דטלא קדישא דנחית על רישיה ומשח רבו דנגיד עליה ועמיה מתחדשן כלהו בחדושין דרחימין דמלכא קדישא עד דאקרי הכא מתיבתא דרחימותא ואיהו נטיל בכל מתיבתא בטמירו דקיק מתעפפן כנשרין גו מתיבתא דנהורא ואיהי מתיבתא דמשה וכלהו קיימי לבר ולא עאלין לגו בר אהרן בלחודוי וכפום שעתא אקרון בשמא. ולית מאן דחמי ליה למשה דהא ההוא מסוה ראנפוי פריס קמיה ושבע ענני יקר סחרניה. אהרן קאים גו פרגודא דלתתא מן משה ופרגודא פסיק ולא פסיק בגוייהו וכל רישי מתיבתי לבר מפרוכתא דפרגודא דא. וכל שאר לבד מאינון עננין וכפום חדושי דנהירו דאורייתא דאתנהרא הכי מנהרן אינון עננין ואתקלישו בדקיקו דנהורא עד דאתחזי ההוא מסוה ומגו ההוא מסוה חמאן נהורא דנהיר יתיר מכל נהירין דעלמא ואינון אנפי משה. אנפוי לא אתחזון כלל ולית מאן רחמי לון בר ההוא נהירו דנפיק מגו ההוא מסוה בתר כל אינון עננין. משה אמר מלה סתם לאהרן ואהרן פריש לרברבי מתיבתי. במה פריש בכל אינון מבועין אסתימו מניה כד מטא זמניה דיהושע. והשתא איהו מהדר לון. בכמה פליאן ומקורין ומבועין ונחלין דנבעין מכל מלה ומלה. כל נשין זכיין דהאי דרא אתאן למרים אוף הכא בהני זמנין וכדין סלקין כלהו כתמרות עשן גו מדברא דא. וההוא יומא אקרי יומא דהלולא. נשין בלילי שבתות ובללי יומין טבין כלהו אתאן לגבי מרים וידעין אשתדלותא בידיעו דמארי עלמא. זכאה דרא דא מכל דרין דעלמא. נפקי ממתיבתא דמשה ופרחי לגבי מתיבתא דרקיעא ואינון דאתחזון פרחי לגבי מתיבתא עלאה על ההוא דרא כתיב {{צ|אשרי העם שככה לו אשרי העם שיהוה אלהיו}}: פתח ר' אילאי ואמר {{צ|תמים תהיה עם יהוה אלהיך}}. מה בין '''תם''' ל'''תמים'''? באברהם כתיב {{צ|התהלך לפני והיה תמים}}. יעקב דאשתלים יתיר כתיב ביה {{צ|ויעקב איש תם}}. אמאי אקרי {{צ|איש תם}}? בגין דלא אשתאר ביה פסולת כלל דהא פריעה הוה ביה. כמה אתפרע (ס"א פריעה הוה ביה דאתפרע) ואתדכי מההוא פסולת. בגין דההוא אתר דאתקיף לפסולת דלגו אתר דפריעה שארי איהו שור דיוקנא דשמאלא דכרסיא דיליה. וההוא שור אקרי שור תם דהא רתיכא דכרסיא רשימא דברית אית ביה ועל דא האי שור אקרי תם ויעקב אחיד ביה בגוויה ובהאי שור עביד פריעה ואעבר זוהמא דפסולת כלא. במתניתא דבצלאל כתיב {{צ|ויזכור אלהים את רחל}}. בשרה כתיב 'פקידה' וברחל כתיב 'זכירה'. אמאי? בגין דזכור אתרשים ביעקב דאיהו ברית שלים כד אתעביד (ס"א אתייליד) יוסף. ובמה כד נטל שור בהדיה דלא יתקיף לסטרא אחרא. ובגין כך אתקרי יוסף {{צ|בכור שור}} - בכור דההוא שור <קטע סוף=דף קסג א/> {{ממ זהר משולב|ג|קסג|ב}}<קטע התחלה=דף קסג ב/>דנטל יעקב בכור שורו ודחי לההוא שור. שור תם ויעקב איש תם רבון ושליט מאריה דביתא דההוא שור תם שארי בגוויה בגין דאית שור מועד בסטר ערלה פריעה. וכמה גרדיני נימוסין נפקין מניה עד דרגא בתרייתא דאקרי שאי"ה ההוא דאפיל ביתין דעלמא דלא דיירין בהו בני נשא. וכלהו נפקי מההוא שור מועד. ודא בחבורא דחמור בישא ובגין כך לא תחרוש בשור ובחמור יחדיו. בגין דלא לאתערא להו ובההוא מתיבתא דבצלאל וכן בתרין מתיבתי ויעקב איש תם. בעלה דההוא תם. ומאן איהו א' רזא דו"ו וכד הוו כלל דכר ונוקבא כחדא שלימו דכלא. אברהם לא אתפקד על פריעה וכד עאל עאל להאי תם ולגו דרגין דיליה דאקרון כחדא ים והיינו תמים לבתר אסתלק אברהם ועאל לגו ואתקשר עם ימינא עלאה. תמים תהיה עם יהוה אלהיך ודאי כמה דאיהו תמים כללא חדא אוף אנת תהא עמיה תמים עמיה ודאי. במה אתעביד בר נש תמים דיהא ת"ם ים. תם כמה דאתמר. י"ם כל אינון דרגין קדישין דיליה אקרון י"ם ולא אתפרשן מניה לעלמין. אוף אנת כגוונא דא לאעדאה מנך דרגין נוכראין ולאתקשרא בתמים למיהוי בך דרגין קדישין רזא דים ודרגא קדישא. ת"ם לקבלא א' רזא דיעקב. בר נש אצטריך למהוי בכל יומא ת"ם י"ם כגוונא דא ממש. השתא פריש מאן דפריש במתיבתא דסיהרא קדישא שפירא איהו בחוורו וכל גוונין מנצצן בה ומרקמן ואיהו כההוא שפירו וחוורו דשמשא מש ובההוא ימא דילה גו שבעין שנין נפקא נונא חדא ואפיק מניה גוון תכלת ואיהי נטלא גוון דא ותקינת ליה ואתחפייא לבר בהאי גוון. לאו דהאי גוון לבושא דילה דהא שש וארגמן לבושה אבל חופאה דלבר האי גוון הוא. כגוונא דא הוה משכנא דכוליה בשפירו מרקמא לגו ולבתר ופרשו בגד כליל תכלת. מ"ט בגין דתחות ים דא אית מצולות י"ם כלל דכר ונוקבא ואית לון עינא בישא לאסתכלא וכד מסתכלין זמין לעינייהו גוון תכלא ולא יכלא עינייהו לשלטאה ואיהי אתתקנת לגו בכל גוונין מרקמן כדקא יאות מתחחמן לד' סטרין דעלמא. כגוונא דא בר נש דלביש ציצית אתעביד בכל יומא תמים. ת"ם בד' כנפים מתקנן כדקא יאות י"ם בההוא תכלת דנונא דשבעין דרגין דימא סטרא בישא כד אסתכל בהאי בר נש לא יכיל לאבאשא ליה בעינא בישא. וכדין איהו תם י"ם עם יהוה אלהיו ממש בתקונא חדא איהי לעילא ואיהו לתתא. לבתר אסתלקת איהי גו' דרגין עלאין. אוף הכי בר נש אסתלק איהו לבתר בתפלין גו דרגין עלאין. ועל דא {{צ|תמים תהיה עם יהוה אלהיך}}. עמיה ודאי. ודאי בשעתא חדא ברגעא חדא איהי אתקנת לעילא ובר נש אתקן לתתא. א"ר אילאי כל אלין דהכא כגוונא דא מתקנן למהוי כל חד תמים עם יהוה. ועל רזא דא במדבר הזה יתמו אי תימרון דכד אתמר לביש אתמר הכי הוא ודאי דהוה לון למהוי כל חד תמים עם יהוה בארעא קדישא אתר דיהוה שארי תמן למהוי אפין באפין כחדא עמיה והשתא כל חד הוי תמים במדברא דא לבר אתר רחיק מתמן דלא יסתכל אנפין באנפין בהדיה למהוי עם יהוה כדקא יאות. ושם ימותו כמה דחמיתון דעבדין בכל יומא. זכאה חולקכון חברייא קדישין דזכיתון לכל האי. הני תרי מערתי אחרנין דילכו דלא תשכחו כל דא תמן דאינון גו מתיבתא דמשה. יתבי מרחיק ועל דא כתיב במשה ענו מאד מכל <קטע סוף=דף קסג ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קסד|א}}<קטע התחלה=דף קסד א/>האדם. ונביאה עלאה. קביל לון למתיבתא דיליה מיומא דשארי למחמי כל דא עד ההיא שעתא שבעה יומין. והא לא הוו מסתכלן בהאי עלמא כלום. אמר לון רבי אילאי זכאין קדישין אימא לכו מלין דשמעתון ומלה קדמאה כד תנדעון מדידו דמשחתא בשמא גליפא מפרש תנדעון (ואע"ג) דבצלאל רביעאה איהו דנהורין עלאין דכתיב {{צ|ואמלא אותו רוח אלהים בחכמה ובתבונה ובדעת}}. מאן דלא אסתכל חמי ואתפתח. מאן דלא אסתכל באינון תלת מלין טמירין מה לעילא מה לתא וכו' זמין איהו לאתפתחא באורייתא ולפקחא עיינין בה אילנא דתמני סרי. שדרתו דבר נש כד כפיף קמי מאריה יזקוף ויתקיים לתחיית מתייא. אי לא כפיף במודים אתעביד חויא ולית ליה תקומה לההוא זמנא. מאן דעאל בין תרין כרובים לגו. מאן דעאל שיעור תרין פתחין לגו בי כנשתא אתדבק במאריה ורעותיה אתעביד. מאן דמעיין בצלותיה ואסתכל בה רחיק מרעותיה דשאיל. קרבנא דרביא כד קרב בר נש בריה לבי ספרא או למילה דא קרבנא שלים לאתקבלא. מכאן ולהלאה רחימין. זילו. אלעזר ברי שפיר קאמרת כפום מה דאוליפת. אבל ח"ו דאע"ג דרחל הות עקרא בההוא זימנא יעקב חכים הוה. ואלמלא לא ידע יעקב דלאה אנחתיה לא קביר לה במערתא לאתחברא בהדיה בחבורא חדא ויהא קביר לה לבר מארעא. אבל ללאה אעיל לה גו ארעא ולרחל שוי לבר. מית יעקב אתקבר בגווה בחבורא חדא כמה דעבדו כל שאר אבהן אוף הכי אדם. מתה חוה בקדמיתא אתקברת תמן. ותמן ידע אדם דהאי דוכתא אתחזי ליה. מית אדם אתקבר בגווה בחבורא חדא. מתה שרה אתקברת תמן וחוה חמאת וחדאת לקבלה וקמת וקבלה לה. שיעורא דחוה לגבי שרה שיעורא דתרין אמין ולא יתיר. מת אברהם אתקבר לגבי שרה בחבורא חדא. מתה רבקה אתקברת תמן ושרה חמאת וקמת וקבלה לה. מת יצחק אתקבר בהדה בחבורא חדא. מתה לאה אתקברת תמן ורבקה חמאת וקמת וקבלה לה. מת יעקב אתחבר בהדה בחבורא חדא. וכלהו דכר ונוקבא כחדא בחבורא חדא. סדורא דלהון היך שכני נשין לגבי נשין ודכורין לגבי דכורין אדם ברישא חוה סמיך ליה. שרה לגבי חוה. אברהם סמיך לשרה. יצחק סמיך לאברהם. רבקה סמיך ליצחק. לאה סמיך לרבקה. יעקב סמיך ללאה. אשתכח אדם בסטרא דא יעקב בסטרא דא. דא רישא ודא סיפא. בספרא דשלמה מלכא איהו כדקא יאות והכי הוא אדם וחוה בקדמיתא. ושרה ואברהם סמיך לון. יצחק ורבקה לזויא אחרא בארח מישר בשורה חדא. יעקב ולאה באמצעיתא ואינון נשין לגבי נשין. ודכורין לגבי דכורין. ואדם וחוה שרה ואברהם יעקב ולאה. רבקה ויצחק. אדם בסטרא דא ויצחק בסטרא דא ויעקב באמצעיתא. יצחק לגבי אבוה לאו ארח עלמא. ועכ"ד יעקב אצטריך באמצעיתא. ובכל אינון זוגין כמה דאתקברו הכי יקומון והכי ישתכחון. לאה תחדי בחדי משיח בריה דדוד דנפיק מנה לגו. רחל תחדי בהדי משיח בריה דיוסף דנפיק מנה לבר מירושלם וכלא לדוכתייהו אלין הכא ואלין הכא דאינון (ס"א מגדלין) מרגלאן דאבן טבא כלהו. בין כלהו מגדלין אית חד מגדל דאבן טבא באמצעיתא. ודא סליק לרום רקיעא ולא אתחזי השתא עד ההוא זמנא דיתגלי. רב מתיבתא חמא ליה והוה רשים ביה לעילא האי קרא מגדל עז שם יהוה בו ירוץ צדיק ונשגב. ופריש רב מתיבתא קרא דא מגדל עז דא כנסת ישראל <קטע סוף=דף קסד א/> {{ממ זהר משולב|ג|קסד|ב}}<קטע התחלה=דף קסד ב/>בו ירוץ צדיק ביה רעותיה דצדיק תדיר ועל דא ונשגב ההוא מגדל דלא ינפול לעלמין כמה דהוה. ורבי כרוספדאי חמיד לבא פריש האי קרא עד לא אסתלק ופריש שפיר. מגדל עז דא תיבה וס"ת דאיהו עז לשואה ביה ולאפקא ליה מגו היכל דיוקנא דהיכל פנימאה דמניה נפקא תורה וההוא מגדל שם יהוה איהו ודיוקנא דיליה ואצטריך בשית דרגין. בו ירוץ צדיק במאן במגדל או בס"ת. אלא קרא דריש בהאי ובהאי. כד דרש במגדל אצטריך צדיק דא דליהוי חזן הכנסת זכאה דקשוט ודיוקנא דצדיק עלאה. כד דריש לס"ת מאן דסליק לס"ת למקרי אורייתא אצטריך צדיק וצדיק אקרי מאן אקרי צדיק מכלהו. שתיתאה דסליק מאינון שבעה. א"ר שמעון ודאי דאיהו לא סליק כל יומוי אלא שתיתאה לאינון דסלקין. בו ירוץ צדיק בס"ת ירוץ דברי צדיק דא. ונשגב ממאן מדחילו דמלאך המות דהא אוריך יומין. ונשגב דלא יתנזק לעלמין. בההוא מגדל דסלקא בין אינון מגדלין קיימא נהירו חד בדיוקנא דס"ת כד אתי ההוא ציפרא נטלא ההו אמגדל מאתריה וקאים גו אמצעיתא דעזרה גו גדפי דכרובים. הוה (ס"א ומה דהוה) רומיה לרום שמיא מאיך ועאל תחות אינון כרובים ושורוי בין רישי כרובים. תלת מאה פתחין תמן בפתחא דאמצעיתא קיימא נהירו דא דיוקנא דס"ת ביה זמין מלך ישראל למקרי בפרשת הקהל ודא ליהוי מלכא משיחא ולא אחרא. ובההוא ס"ת דההוא נהירו אי חסידא קדישא זכאה איהו דמפומיה ישמעו קל נעימו דמלוי מאינון מלין סתימין דפריש באורייתא. בכל ריש ירחי ושבתי ומועדייא וזמנייא כד בעאן כל בני מתיבתי לסלקא לעילא לגו מתיבתא דרקיעא כלהו מתכנפי לגבי מלכא משיהא ואיהו פריש מלין ומגו מתיקו דמלוי בתיאובתא סלקין כלהו עשר מלין. גניזין לך מאינון מלין דאיהו פריש ליומא דשאלתן דילך כד קיימא ההוא מגדל באמצעו דעזרה. ופתחא דא פתח פתחין ואינון כרובין פומייהו ופרשי גדפייהו ונהיר נהירו עלאה על ההוא פתחא וההוא ס"ת פתיח ואינון כרובים פתחי ואמרי מה רב טובך אשר צפנת ליראיך וגו'. סגירו פתחין וס"ת אתגליל מאן חמא נהירו דנהרא דההוא ס"ת כוליה נהורא דנהיר אתוון דיליה שלהובי דאשא מד' גווני דאינון דעלמא עלאה כלהו בלטי ומנצצי לית מאן דיכיל למיקם בהו בר משיח. סגיר פתחא דא כרובים משתככי. וההוא מגדל פרח וקיימא באתריה בין שאר מגדלין. בההוא פתחא דאמצעיתא אית עטרה דפז עלאה ויקירא גניזא דלא אתחזי השתא גליפא ומחקקא בכל זיני אבני יקר וזמינא למהוי על רישא דמלכא משיחא כד סליק בההוא מגדל ותרין נשרין דא מסטרא דא ודא מסטרא דא נטלי ליה בידייהו כד סליק מלכא משיחא מתתקנין נשרין ונטלי עטרא דא בשעתא דישרי למקרי יתפתח פתחא אחרא ומתמן תפוק ההיא יונה דשדר נח בימי טופנא. דכתיב {{צ|וישלח את היונה}} - {{צ|היונה}} - ההיא דאשתמודעא ולא מלילו בה קדמאי ולא ידעו מה היא אלא מהכא נפקת ועבדת שליחותא. ובשעתא דכתיב {{צ|ולא יספה שוב אליו עוד}} - לא ידע בר נש לאן אזלת והיא תבת לאתרה ואתגניזת בפתחא דא ואיהי תטול עטרה בפומהא ותשוי על רישיה דמלכא משיחא מטי ולא מטי. וכדין כתיב {{צ|תשית לראשו עטרת פז}}. וכיון דיקרי מלכא משיחא בס"ת יקומון תרין נשרין דא מכאן ודא מכאן ויונה מאיך ומלכא משיחא נחית ועטרה על רישיה עד דרגא בתראה ותרין נשרין פרחין לעילא על רישיה ויונה תבאת <קטע סוף=דף קסד ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קסה|א}}<קטע התחלה=דף קסה א/>ועטרה בפומה ויקבלון לה אלין תרין נשרין. דוד מלכא זית רענן אקרי קמיה קב"ה דכתיב {{צ|ואני כזית רענן בבית וגו'}}. עלה זית דא מלכא משיחא בריה דדוד ודא איהו דרמיז יונה דא ביומו דנח דכתיב {{צ|והנה עלה זית טרף בפיה}}. ההוא עלה זית טרף וחטף ליקרא דיליה במה בפיה דקיימא על רישיה ומקבלא יקר מהאי יונה והאי דכתיב {{צ|טרף}} ולא "טרפה" (אלא) כדכורא דא דעביד חילא ונצח. במתיבתא דרקיעא יונה דכר הוא מגו דאקרי יונה כתיב כנוקבא וכתיב כדכורא בזמנא דמקבלא יקר (חסר) דא מגדל דא כד תב לאתריה נהיר כנהירו דעינא דשמשא דכתיב {{צ|כסאו כשמש נגדי}}. ואף דכרסייא אחרא ליהוי ליה בנסין ואתין רברבין. בריש מגדל דא אית עופין דנור (ס"א דרורא) דקא מצפצפאן כד סליק צפרא צפצופא דנעימו דלית נעימו ונגונא כההוא נעימו. לעילא מכלהו זינין אחרנין ושפנינין אחרנין דקא פרחין באוירא סלקי ונחתי נחתי וסלקי לא משתככין לעלמין. אתוון רברבן ואתוון זעירן פרחין בינייהו. אי חסידא קדישא בשעתא דאתוון פרחין חמי ב"נ מאתוון רברבן כתיב באוירא לפום שעתא. {{צ|בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ}} (והארץ היתה תהו ובוהו וגו' מהכא אהדרי אתוון רברבן כמלקדמין) בטשי אתוון זעירן בהו. ופרחין ואתחזי מנייהו כתיב {{צ|ויאמר אלהים יהי אור וגו' וירא אלהים את האור וגו'}}. לבתר מהדרי אתוון זעירן ובטשי באתוון רברבן ומתחזי מנייהו דכתיב {{צ|ויאמר אלהים יהי רקיע וגו'}}. וכן כל עובדא דבראשית פליאן רברבן וחדו לעיינין עובדאן דאתוון אלין זכאה עמא דכל דא מחכאן אי חסידא קדישא מאן דנטיר ברית שוי ליה אבתרוי ואיהי לקמא ואי תימא מאן נטיר לאחורא הא נטירו רב ועלאה מכלא דנטיר ליה. ומאן איהו צדיק עלאה ברחימו סגי. עאל בין צדיק וצדק ואשתכח נטיר מכל סטרין. זכאה מאן דנטיר ברית דא ועל דא ישראל אתחזון כל דכורין דנטרין את קיימא דא קמי מלכא קדישא. מאן איהו דיכיל לנזקא לברא דאיהו באצע ואבוה מכאן ואמיה מכאן ואיהו בינייהו ודא כד איהו אחרי יי'. תא חזי ההוא רקיע כד סחרא בגלגולא מנגנא בנגונא ומקל נהימו דמיין דנבעין לא ידיע ההוא נגונא כל אינון אגנין די בארבע סטרין מליין מנביעו דמיין דנבעין מאן דאיהו לגו בתרין סטרין קיימא תמן. חד בחדוה דלית חדוה כההיא חדוה בעלמא לקיימא (שם ק) עבדו את יהוה בשמחה. וחד ביראה דלית דחילו כההוא דחילו בעלמא לקיימא עבדו את יהוה ביראה חד מעיינא דמייא דנביע מסטר מזרח דא הוא דאמר יחזקאל נביאה מהאי מעיינא לא יכלין לסיימא שבחא כל בני עלמא באתר דאתייליד תמן לסטר מזרח לית עומקא ורומא דיליה אלא זרתא ולא יתיר כד נבעין מיא וסלקין סלקין כל זיני מרגלאן דעלמא ולא נפלין לבר השתא אתחזון בגוון חד לפום שעתא נפלין אלין והא סלקין אחרנין כגוון אחרא בכל זיני גוונין דעלמא נפלי אינון מרגלאן ולא נפלי לבר. סחרנין דההוא נביעו חיזור ושושן סחרין ולא יכלין כל בני עלמא למיקם על אינון גוונין כלהו שלהובין מלהטאן ולא יכלין לאסתכלא בהו לא ידיע חשיבו דעובדא טרפין דלהון מנצצן בכמה גוונין עובד ציור אומנו דמארי עלמא חפיין על תלתמאה ושבעין וחמשה כרובין דתחותייהו בתר שבכין אחרנין לגו. ואינון שבכין סחור דעזרה לגו. ולעילא מנהון אינון <קטע סוף=דף קסה א/> {{ממ זהר משולב|ג|קסה|ב}}<קטע התחלה=דף קסה ב/>גופנין פרישאן תחות גופנין אינון כרובין כלהו גדפין פרישן משלבן אלין באלין. הכא אמר רב מתיבתא דכל מאן דאסתכל באינון גופנין מנהרין אנפוי כנהירו דשמשא אינון שבכין דאתחמן סחור סחור דעזרה כלהו מרקמן בחוטין דנהרין בגוונין סגיאין מלהטן בד' מיני זהורין דאשא שלהובין סלקין וגוונין מנצצן ולזמנין שלהובין משתככי ונהורין וגוונין סלקין ובטשי אלין באלין שית אלף אגנין לגבי אינון שבכין ד' גוונין לד' סטרין דעזרה אלין אינון רברבין ונביעו דמיין חיין בכל סטרי. ואינון נפלי באינון אגנין ובלעי באתרייהו ואלין מיין לא ידעי לאן אזלין. באמצעו דעזרה יקומון כלהו ישראל ויתחזון קמי מלכא קדישא. בסטר דרום בעזרה דא אתייליד חד מעיינא דמיא ואתרמי (ס"א ואתרמי) (ס"א ואתרבי) דקא ישטפון מיא כל עלמא. מאן דייעול בהו יהון עד ברכים ייעול בהו גיבר רב ייעול בהו עד ברכים אי תינוק בר יומא עד ברכים מאן דשתי מנייהו יתחכם ויתפקח בחכמתא. מעיינא דא נפיק מגו מרגלא חדא דזעירא בכותלא דדרום אינון מיין בלעי' גו אתרא (ס"א גו אתר דא) ומתמן יפקון לבר מקדשא עד דיעלו לנחל שטים ישטפון ההוא זמה דאולדין מיא דשטים. ועל דא מיין אלין בעזרה בגין אינון דאתחזון תמן דכורין הוו שתאן מן מיא לא חיישי בנוקבי. במיתיהון לאתחזאה קמי מלכא קדישא. תו דהא יתפקחון למנדע מלין סתימין דמלכא עלאה גו מקדשא דא כל הרהורין ישתכחון בר הרהורא דחדוה דמלכא קדישא. ענפא חד נפיק וגו אמצעו דההוא מעיניא. אמר רב מתיבתא כד קריבנא לההוא ענפא גו מעיינא אסתלק ענפא לעילא לעילא כל מה דקריבנא הכי אסתלק יסודא ושרשא דההוא ענפא לאו איהו אלא במיא. ההוא ענפא חפי עלמין כל גוונין דעלמא באינון טרפין דיליה איבא דיליה לא ידיע מהו ולא יכלין למנדע ואמר דקא שאיל למשיח על ההוא איבא ואמר איבא דא גניז לאיש משענתו בידו מרוב ימים מאן דזכי למנדע דא לינדע. רקיע חד אית על ההוא ענפא פריש לעילא מההוא רקיע אזיל טלא ע"ג מעיינא דא ול איתיר. כד אסתכל בר נש לההוא רקיע מרחיק דמי תכלא. קריב יתיר דמי סומקא. קריב יתיר דמי ירוק קרוב יתיר דמי חוור דלית חוור בעלמא כגיניה. טלא דקא אזיל מניה אשתאיב בההוא ענפא ועביד איבא דא ואתרבי ההוא רקיעא איהו אזיל בגלגולא יתיר ממה דעיינין יכלין לאסתכלא כל אינון נטורי קיימא קדישא (ס"א בעון) דבעון לאתחזאה קמי מלכא דהא לא אתחזון אלא בגין לאחזאה דאינון בני גזירו קדישא ועל דא {{צ|יראה כל זכורך}} - אינון בני קיימא קדישא. דייק רב מתיבתא {{צ|זכורך}} ולא "זכרך" דהא זכר כתיב ולא זכור מאי {{צ|זכורך}}? אלא כל אינון דנטרין קיימא קדישא ולא חבאן ביה אינון הוו בני מלכא דבכל יומא משתכח בהו ודכיר לון תדיר. ועל דא {{צ|זכורך}} - ההוא דאית ביה קיימא קדישא דדכיר לון מלכא בכל יומא דלית שבחא קמי מלכא עלאה (אלא) כמאן דנטיר קיימא דא ועל דא בעי דיתחזון תלת זמנין בשתא קמיה. תלת זמנין אמאי אלא בגין אבהן קדמאי דקבילו להאי ברית קדמאה לכל פקודין דאורייתא ובגין כך תלת זמנין אינון בשתא. אברהם קביל בריח. יצחק קביל בריח. יעקב הוה שלים מכלהו ועל דא כתיב ביה {{צ|ויעקב איש תם}} - שלים מכלא. אברהם {{צ|תמים}} אקרי ולא הוה כ"כ שלים אבל {{צ|תם}} שלים מכלא. מה כתיב בנח {{צ|איש צדיק תמים היה בדורותיו}} דהוה רשים ברשימו קדישא בינייהו. ואמר רב מתיבתא בכל אתר דכתיב {{צ|תמים}} - דרשים ברשימו קדישא באת קיימא דברית ובגין <קטע סוף=דף קסה ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קסו|א}}<קטע התחלה=דף קסו א/>דנטר בריתא קרי תמים בדורותיו מה דלא הוו כלהו הכי דאינון מחבלן ארחייהו ועל דא כתיב {{צ|את האלהים התהלך נח}}. וכי מאן יכיל למיהך עמיה. אבל כל מאן דנטיר בריח קדישא אזדווגת ביה שכינתא ושריאת עליה ובגין כך תמים תהיה עם יהוה אלהיך. תמים תהיה ולבתר עם יהוה אלהיך בזווגא הדא דכיון דנטיר ברית דא עם יהוה להוי ולא אתפרש מניה. באברהם כתיב {{צ|התהלך לפני והיה תמים}} גזירו דאת קיימא. {{צ|התהלך לפני}} - מהכא דלא יהך גברא בתר אתתא אלא קמהא ארח כשר איהו והא כתיב {{צ|הנה אנכי שולח מלאך לפניך}}. ושלחתי לפניך מלאך. לאברהם דלא הוה גזיר דחה ליה לקמה. ועל דא לא כתיב "היה תמים והתהלך לפני", אלא {{צ|התהלך לפני}} - דלא יאות אנת עד שתהא תמים וכן בכלהו כיון דבר נש תמים ונטיר ליה מיד היא לקמיה ואיהו אבתרה כשר איהו לדא. לגרעונא מה כתיב {{צ|כי שב מאחרי}}. נח גזיר הוה ותמים. פריעה לא הוה ביה ובגין דלא הוה ביה פריעה מה כתיב {{צ|את האלהים}} ולא "אחר האלהים" לקמא לא הוה בגין דהוה גזיר. לאחורא לא הוה בגין דלא אתפרע. איך הוה את האלהים סמיך ליה ולא יכיל לאסתכלא ביה דלאו כשר כ"כ. בישראל כתיב {{צ|ויהוה הולך לפניהם יומם בעמוד ענן ולילה בעמוד אש וגו'}}. כיון דאמרו ישראל {{צ|המבלי אין קברים במצרים וגו'. כי טוב לנו עבוד את מצרים}} - כביכול אתחלש דעתא. כתיב {{צ|ויסע מלאך האלהים ההולך לפני מחנה ישראל וילך מאחריהם}}. ויסע למעבד בהו נוקמין (חסר) ועל דא חדי משיח וחדי רב מתיבתא דקא אתבשר בדא ואמר רב מתיבתא דהא דייק למשיח ואמר מנא הוה לדניאל דקאמר פריס פריסת מלכותך ויהיבת למדי ופרס מאינון אתוון דופרסין אשתמע ליה והכא מאי הוא א"ל הכי הוא ודאי פריס פריסת מלכותך חייבא ע"י דמשיח אחרא ולבתר ישלוט מלך פרס ויטול מלכוון סגיאין והוא ישלט על ארעא קדישא תריסר ירחי והוא ישלוט ויקטול סגיאין וההוא משיחא ולבתר יפול ויקבלון מלכותא קדישי עליונין. ועל דא ופרסין מלכא דפרס אשתמע הכא. אי חסידא קדישא כמה חדוה על חדוה בההוא מעיינא. בההוא מעיינא מגדלא כל זיני אילנין דנציב קב"ה בג"ע וכלהו קיימי לאסוותא טרפין ואיבין וענפין ולחדו לבא תדיר. ולית בינייהו כפנא ודאגה ואנחה לעלמין. זכאה עמא דכל דא מחכאן. וכל דא גניז לון. אמר ר' שמעון בקרקע דהאי מקדשא אית מאלין פליאן. א"ל אי רבי אי ר' זכאה חולקך דכל האי. בההוא ע"ג ההוא מעיינא דקימא אבל לית מאן דיכיל לאסתכלא ביה לזמנין נהירו דיליה נהורא. לזמנין חשוכא לזמנין גוון ארגוונא מנצצן דלא יכלין עיינין לאסתכלא. לעילא (ס"א ההיא) היא דשאלת חסידא קדישא מההוא קרקע דמקדשא. רב מתיבתא לא פריש מניה דהא גניז איהו גו ירדנא והא אמינא לך מה דאמינא אבל נשאל מלה דא ותנדע מה דתנדע ירדן דא עאל ואתמשך זמנא חדא בשתא גו ההוא נהר דנפיק מעדן לאו מאינון ארבע נהרין דאתמשכן מניה אלא ביה ממש כיון דמטי לגביה איהו אתמשך ואתפשט ועאל גו ירדנא. וכיון דמטי גו קרקע דמקדשא אשתכך תמן תלת יומין ולא אתפשט ולא אתמשך לאתר אחרא. ואמר רב מתיבתא דכד אהדר ההוא נהר לאתריה שביק תמן כל זיני ציורין דקא עביד קב"ה בג"ע דאינון ציורין גניזין דתחות דוכתייהו (חסר) אלין הכא ואלין הכא וסלקי ונחתי כדקדמיתא. בההוא סטר דרום אית תלת מאה וחמשין עמודין מכל זיני מרגלאן ואלין אינון דנהרין תדיר ונטפין בוסמין טמירין דלא אתגלו לעלמין ארבע אגנין בכל <קטע סוף=דף קסו א/> {{ממ זהר משולב|ג|קסו|ב}}<קטע התחלה=דף קסו ב/>עמודא ועמודא נעיצין וכד אינון בוסמין נטפין מאינון עמודין נפלי בהו ואתמליין בלהו אגנות ולא נפקין בוסמין לבר מאינון בוסמין זמינין לזמנא דאתי לאקטרא בכל יומא קטורתא קמי מלכא קדישא דלא יהוו מכתישו דבני נשא אינון בוסמין לא ידיע עקרא דלהון וממה הוו אלא מאינון עמודין נפלין תמן תרין נשרין בכל עמודא ועמודא מתנצצן מתלהטין בכל גוונין שבע מאה נשרין אינון פרחין אלין הכא ואלין הכא בגלגולא דעמודין. כד אסתחרן לא יכלין עיינין לאסתכלא דוכתא דבהו. תלת אתוון בלטין ופרחין מפומא דא לפומא דא. בגלגולא דעמודין ונשרין כל אינון אתוון מרקמן באשא חוורא ודהבא ירוקא. תרין אלפין ומאה מנרתין תליין בין אינון עמודין ותרין אלפין ומאה שרגין בכל מנרתא ומנרתא דלקין ביממא ובליליא מתדעכי על צערא דישראל. כד אתי צפרא דלקין כלהו מגרמייהו. אדהוו יתבי אמרי הא רמש ליליא. א"ל לר"ש אי חסידא קדישא נהירו דעלמא טול פנקסא דאחמתא דא וטול שרגא וכתוב מלין אלין דהא מטא זמנא דילן לפקדא כל חד וחד לגו קבריהו. עד פלגו ליליא דקב"ה עאל גו גנתא לאשתעשעא בהדי צדיקייא וכדין כל חד וחד פרח לתמן. ולמחר נהוי גבך הואיל ויהבו לן רשו לאשלמא דורונא דקא משדרי לך. פרחי. בכה ר"ש וגעא. פתח ואמר אילת אהבים ויעלת חן דדיה ירווך בכל עת באהבתה תשגה תמיד. אורייתא אורייתא נהירו דכל עלמין כמה ימין ונחלין ומקורין ומבועין מתפשטי מנך לכל סטרין מנך כלא עלך קיימי עלאין ותתאין נהירו עלאה (בדא) מנך נפקא. אורייתא אורייתא מה אימא לגבך אילת אהבים אנת ויעלת חן (גבי) עילא ותתא. רחימין דילך מאן יזכי לינקא מנך כדקא יאות אורייתא אורייתא שעשועים דמארך מאן יכיל לגלאה ולמימר סתרין וגניזין דילך בכה ואעיל רישיה בין ברכוי ונשק לעפרא אדהכי חמא כמה דיוקנין דחברייא סחרניה. א"ל לא תדחל בריה דיוחאי לא תדחל בוצינא קדישא כתוב וחדי גו חדוה דמארך. כתב כל אינון מלין דשמע בההוא ליליא ולעא לון ולהג לון ולא אנשי מלה. וההוא שרגא נהיר קמיה כל ההוא ליליא עד דאתא צפרא. כד אתא צפרא זקף עינוי וחמא חד נהירו דהוה נהיר ברקיעא מאיך עינוי לתתא אהדר כמלקדמין וחמא נהירו בכל רקיע דנהיר וסליק בההוא נהירו דיוקנא דביתא בכמה ציורין. חדא ר"ש ולפום רגעא אגניז ההוא נהורא. אדהכי הא אינון תרין שליחן אתיין. אשכחוהו רישיה בין ברכוי. אמרו ליה שלמא עליה דמר שלמא למאן דעלאין ותתאין בעאן לאקדמא ליה שלם. קום. קם ר"ש וחדא בהו. אמרו ליה ולא חמית נייחא דרוחא דעבד לך מארך חמית נהירו דביתא ברקיעא אמר לון חמינא. אמרו ליה ביה שעתא אפיק תהומא בי מקדשא ואעבריה קב"ה בימא רבא ומנהירו דיליה הוה נהיר ברקיעא. אמרו ליה רב מתיבתא בעא בשלמך והא ידע דאנן שליחן לגבך. וכמה מלין חדתין עתיקין אתחדש באורייתא בהאי ליליא. אמר לון במטו מנייכו אמרו חד מלה מנייהו. אמרו לא אתייהיב לן רשו למאי דאתינן לגבך אבל מלה חדתא הוה לגבך השתא. פתח רב מתיבתא ואמר ויאמר יהוה אל אברם לך לך מארצך וגו' דא בגין דאתנהרא ביה נהירו כגוונא דא. מאן דלא זכי באתר דא יהך וינטל גרמיה לאתר אחרא ויזכי ביה. אעא דדליק ונהורא לא סליק ונהיר ביה. ינענעון ליה ויסלק ביה נהורא ואנהיר. וחוינן זמינין למשמע. אבל בגין למיתי גבך <קטע סוף=דף קסו ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קסז|א}}<קטע התחלה=דף קסז א/>לא בעינן לאתעכבא. חדי ר' שמעון אמרו ליה אי חסידא קדישא כל מלין די כגוון באורייתא מלין זעירין אינון בכל מלה ומלה ואינון מלין זעירין כמה אינון מלין רברבין ועלאין עד דלית לון שיעורא דהא לית בגוון ספקא אלא ברירו דאורייתא על בורייה והשתא רב מתיבתא פריש מלין סתימין על דא בגין דעקרא דנשמתא אמאי לא נהיר באתר דא וזכי לאתנהרא באתר אחרא. ועד כען לא זכינן בהו בגין למיתי גבך. ומלה אחרא זכינן למשמע מניה. רוחא דאזלא בערטורא בההוא עלמא בלא בנין אנתתיה יתעביד ליה מאנא לאתבנאה איהו. מאי טעמא אנתתיה איהי שרגא דאתדליקת מניה ותרווייהו שרא חדא הוו נהורא דא נפק מנהורא דא אתדעך דא אתדליק מגו נהוריה ממש בגין דחדא נהורא הוו. השתא רבי נהדר למלין קדמאין וכד נהדר לאתרין נטול רשו מרב מתיבתא באינון מלין דנקבל מניה ונימא קמך. זכאה חולקך דאת זכי לנהורין סתימין מכל סטרין מעילא ומתתא מהאי עלמא ומעלמא אוחרא. אמר ר' שמעון מלה חדא בעינא למנדע אי תיכול לאודעא לי. נשין בההוא עלמא אי זכאן לסלקא לעילא או היך אינון תמן. אמר לי' אי רבי אי רבי. בדא אית לן רזא יתירא (ס"א יקירא) בגין דלא לגלאה סתרין דתמן. אבל דא יהך ויטול רשו ונימא לך. אדהכי פרח חד. ואתכסי מנייהו ואזל ליה ולפום שעתא תב לגבייהו אמר לון זמינא הוינא למיעאל והוו כלהו בעטורא חדא דדייני דינא דחד בר נש דקאים על פתחא דגן עדן ואינון כרובין אחידו ביה ולא שבקו ליה למיעאל תמן והוה בצערא בינייהו וצווח צווחין על גבי פתחא ושמעו כולהו צדיקייא דתמן והשתא הוו מתכנפי כל בני מתיבתי למיעאל לגבי מלכא משיחא לעיינא בדיניה. ואתינא לאודעא לכו ודא חבראי אצטריך למהך תמן דכרוזא הוה אעבר בכל אינון בני מתיבתי דליהוון כנישין השתא קמי משיח. נטל פתקא חדא ויהב לר' שמעון. אמר טול דא ועיין במה דתמן עד דניתי גבך. פרחו תרוייהו ור' שמעון נטל פתקא וחמא מה דמא ברזין דתמן כל ההוא יומא. בליליא חמא שרגא ונפיל ביה שינתא ודמך עד צפרא. כד נהר יממא קם ופרח ההוא פתקא מניה והא אינון תרווייהו אתיין אמר ליה קום רבי זכאה חולקך קום בגינך חמינן וזכינן לכמה סתרין עלאין כמה חדוה אחזיו לן כד יהבו רשו לגלאה לך כל מה דאת בעי. ריש מתיבתא עלאה נפק לגבן. ואמר שאילו בשלמיה דבר יוחאי אתריה דבר יוחאי הא פנו ליה מכמה יומין לית מאן דיקרב לגביה זכאה איהו. רבי רבי כד פרחנא מגבך (בגינך) עאלנא וחמינא כל בני מתיבתי דהא מתכנפי לגו היכלא חדא דמשיח תמן ודיינו דינא דההוא בר נש דקאים על פתחא שמיה לית לן רשו לגלאה. אצטער ר' שמעון על דא. אמר ליה לא תצטער רבי על דא אנת תדע בדא ליליא בחלמך. אבל דינא דיינו עליה דגזר משיח דלהוי ההוא בר נש לבר בההוא צערא ארבעין יומין. לסוף ארבעין יומין יצערון ליה בדינא בצערא דגיהנם שעתא ופלגא. וכל דא בגין דיומא חדא חד מן חברייא הוה פריש מלין דאורייתא כד מטא לחד מלה ידע האי בר נש דיתכשל ביה ואמר לחברייא שתוקו לא תימרון מדי ובגין דשתיקו חברייא אתכשל בההוא מלה ואכסיף וההוא כסופא דגרים האי בר נש דיינין ליה בהאי דינא <קטע סוף=דף קסז א/> {{ממ זהר משולב|ג|קסז|ב}}<קטע התחלה=דף קסז ב/>קשיא בגין דלא בעי קב"ה לשבקא חובא דאורייתא אפילו כמלא נימא. דיינו דיניה ונפקו כל בני מתיבתא ואנא שאילנא רשו. דהא בריה דיוחאי שאיל שאלתא דא ועל דא אחזיו לי מה דלא ידענא מקדמת דנא. אי רבי שית היכלין אחזיו בכמה ענוגין ועדונין באתר דפרוכתא פרישא בגנתא. דהא מההוא פרוכתא ולהלאה לא עאלין דכורין כלל. בהיכלא חדא אית בתיה בת פרעה וכמה רבוא ואלפי נשין זכיין בהדה וכל חדא וחדא מנייהו דוכתין דנהורין ועדונין בלא דחקא כלל אית לה תלת זמנין בכל יומא כרוזי אכריזו הא דיוקנא דמשה נביאה מהימנא אתי ובתיה נפקת לאתר דפרגודא חדא דאית לה וחמאת דיוקנא דמשה וסגידת לגביה ואמרה זכאה חולקי דרביתי נהירו דא. ודא איהו ענוגין דילה יתיר מכלהו אהדרת לגבי נשין ואשתדלן בפקודי אורייתא כלהו באינון דיוקנין דהוו בהאי עלמא בלבושא דנהורא (ס"א כלבושא) בלבושא דדכורין בר דלא נהרי הכי. פקודין דאורייתא דלא זכו לקיימא לון בהאי עלמא משתדלי בהו ובטעמייהו בההוא עלמא. וכל הני נשין דיתבין בהדי בתיה בת פרעה אקרון נשים שאננות דלא אצטערו בצערא דגיהנם כלל. בהיכלא אחרא אית סרח בת אשר וכמה נשין רבוא ואלפין בהדה. תלת זמנין ביומא כריזין קמה הא דיוקנא דיוסף צדיקא אתא ואיהי חדאת ונפקת לגבי פרגודא חדא דאית לה וחמאת נהירו דדיוקנא דיוסף וחדאת וסגידת לגביה ואמרת זכאה האי יומא דאתערית בשורה דילך לגבי סבאי לבתר אהדרת לגבי שאר נשין ומשתדלן בתושבחן דמארי עלמא ולאודאה שמיה. וכמה דוכתין וחידו אית לכל חדא וחדא ולבתר אהדרן לאשתדלא בפקודי אורייתא ובטעמייהו. בהיכלא אחרא אית יוכבד אמיה דמשה נביאה מהימנא וכמה אלפין ורבבן בהדה. בהיכלא דא לא מכרזי כלל אלא ג' זמנין בכל יומא ויומא אודת ומשבחת למארי עלמא איהי וכל אינון נשין די בהדה ושירתא דימא מזמרין בכל יומא ואיהי בלחודהא אמרת מהכא ותקח מרים הנביאה וגו' את התוף בידה וגו' וכל אינון צדיקייא די בגן עדן צייתין לקל נעימו דילה. וכמה מלאכין קדישין אודאן ומשבחן עמה לשמא קדישא. בהיכלא אחרא אית דבורה אוף הכי וכל שאר נשין בהדה אודן ומזמרן בההיא שירתא דאיהי אמרת בהאי עלמא. אי רבי אי רבי מאן חמי חדוה דצדיקייא ודנשין זכיין דעבדין לגבי קב"ה. לגו לגו דאינון היכלין אית ארבע היכלין טמירין דאמהן קדישין דלא אתמסרן לאתגלאה ולית מאן דחמי לון. בכוליה יומא אינון בלחודיהון כמא דאמינא לך וגובירן אוף הכי ובכל ליליא אתכלילן כלהו כחדא בגין דשעתא דזווגא איהו בפלגות ליליא בין בהאי עלמא. בין בההוא עלמא. זווגא דההוא עלמא אתדבקותא דנשמתא נהורא בנהורא זווגא דהאי עלמא גופא בגופא וכלא כמה דאתחזי זינא בתר זיניה זווגא בתר זווגא גופא בתר גופא זווגא דההוא עלמא נהורא בתר נהורא. היכלין דארבע אמהן אקרון היכלין דבנות בוטחות ולא זכינא בהו למחמי. זכאה חולקהון דצדיקייא גוברין ונוקבי דאזלי בארח מישר בהאי עלמא. וזכאן לכלהו ענוגין דההוא עלמא. אי רבי אי רבי אלמלא בר יוחאי אנת לא אתמסר לגלאה. זווגא דההוא עלמא אתעביד איבא <קטע סוף="דף" קסז="" ב="" /> {{ממ זהר משולב|ג|קסח|א}}<קטע התחלה=דף קסח א/>יתיר מאיבא דאתעביד בהאי עלמא בזווגא דלהון בזווגא דההוא עלמא בתיאובתא דלהון כחדא כד מתדבקן נשמתין דא עם דא עבדי איבין ונפקי נהורין מנייהו ואתעבדי שרגין. ואינון נשמתין לגיורין דמתגיירין וכל הני עיילין להיכלא חדא. וכד מתגיירא גיורא חדא פרחא מההוא היכלא נשמתא ועאלת תחות גדפהא דשכינתא ונשקת לה בגין דאיהו איבא דצדיקייא ומשדרת לה לגו ההוא גיורא ושראת ביה. ומההוא זמנא אקרי גר צדק. והיינו רזא דכתיב {{צ|פרי צדיק עץ חיים}} מה אילנא דחיי אפיק נשמתין. אוף הכי צדיק איבא דיליה עביד נשמתין. רב מתיבתא אמר כתיב {{צ|ותהי שרי עקרה אין לה ולד}}. ממאי דאמר ותהי שרי עקרה לית אנא יודע דלית לה ולד מאי אין לה ולד. אלא הכי אמר רב מתיבתא ולד לא הות מולדא. אבל נשמתין הות מולדא באתדבקותא דתיאובתא דאינון תרין זכאין הוו מולידי נשמתין לגיורי כל ההוא זמנא דהוו בחרן כמה דעבדין צדיקייא בגן עדן. כמה דכתיב {{צ|ואת הנפש אשר עשו בחרן}} - נפש עשו ודאי. חדי ר"ש א"ל ההוא גברא אי רבי מה אימא לך בכל ריש ירחי ושבתי ומועדייא וזמנייא אינון דכורין סלקין לאתחזאה קמי מלכא קדישא דכורין ולא נוקבין כמה דאת אמר {{צ|יראה כל זכורך}}. וכד אהדרן מהדרן בכמה מלי חדתין ואהדרן מלין קמי רב מתיבתא. יומא דא אהדרן מלין חדתין קמי רב מתיבתא על רזין עתיקין צדיק וטוב לו. צדיק ורע לו. דכלהו סלקין גו מתקלא דאילנא עד לא ייתון לעלמא וכפום טקלא דמתקלא הכי אית לון בהאי עלמא. רב מתיבתא נחית וגלי ממה דשמע לעילא מלה חדא גלי ולא יתיר אעא דלא סליק נהוריה יבטשון ביה ואנהיר. גופא דלא סלקא ביה נהורא דנשמתא יבטשון ביה ויסלק נהירו דנשמתא ויתאחדון דא בדא לאנהרא (תרי נוסחי) בגין דאית גופא דנהירו דנשמתא לא החיר ביה עד דיבטשון ביה כדין נהיר נהירו דנשמתא ואתאחדת בגופא וגופא אתאחד בה. גופא כדין סליק נהירו מגו נשמתא מחדד מרומם ושבח מצלי צלותיה ובעותיה מברך למאריה הא כדין כלא נהיר: בגין דאית גופא דלא יכילת נשמתא לאנהרא ביה עד דיבטשון ביה וכדין נהיר ואתאחד דא בדא. אית אעא דלא אתאחד בנהורא ולא סליק נהורא ביה עד דביטשון ביה וכדין נהיר. סטרא אחרא בעי למעבד הכי ובטש בחייביא וכל מה דבטש כדין ונר רשעים ידעך מחרף ומגדף. לכל סטרין ולא יכיל לאנהרא כלל וכדין כתיב {{צ|כי מה האדם שיבא אחרי המלך}} ובעי לאתדמי ליה ולא יכיל. ועל דא {{צ|יהוה צדיק יבחן}} ובטש ביה וכדין נהיר ואתקף בנהירו. יבחן כמה דאת אמר {{צ|אבן בחן}}. גחין ר' שמעון ונשיק לעפרא. אמר מלה מלה אבתרך רדיפנא מיומא דהוינא והשתא אשתמודעא לי מלה מגו שרשא ועקרא דכלא. א"ל אי רבי אי רבי כד סלקין לעילא כל אינון רוחין דכורין ונוקבין בההוא זמנא שטעין (ס"א כמה) מלין חדתין ועתיקין נחתין ועאלין לגו מתיבתא ואהדרן מלי קמי רב מתיבתא ואיהו אוליף לון מלה על קיומיה כד סלקין מתפשטין מלבושיהון וסלקין כד נחתי מתלבשין בלבושיהון דההוא גופא אי רבי אי רבי כמה חדתין מלין מגו רב מתיבתא. זכאה איהו מאן דאזער גרמיה בהאי עלמא כמה איהו רב ועלאה בההוא עלמא והכי פתח רב מתיבתא. מאן דאיהו זעיר איהו רב. ומאן דאיהו רב איהו זעיר. דכתיב ויהיו <קטע סוף=דף קסח א/> {{ממ זהר משולב|ג|קסח|ב}}<קטע התחלה=דף קסח ב/>חיי שרה מאה שנה ועשרים שנה ושבע שנים. מאה דאיהו חשבון רב כתיב ביה שנה זעירו דשנין חד אזעיר ליה. שבע דאיהו חשבון זעיר אסגי ליה ורבי ליה דכתיב {{צ|שבע שנים}}. תא חזי דלא רבי קב"ה אלא לדאזעיר לא אזעיר אלא לדרבי. זכאה איהו מאן דאזעיר גרמיה בהאי עלמא כמה איהו רב בעלויא בההוא עלמא. אדהכי שמעו שירתא דימא בקל נעימו דלא שמעו מיומא דאתבריאו קל נעימו דשירתא כההוא נעימו דהוו אמרי. וכד סיימו יהוה ימלוך לעולם ועד. חמו ד' דיוקנין ברקיע. וחד מנייהו רב ועלאה מכלהו. וההוא רב ועלאה נייהו אתער קלא ואמר כה אמר יהוה זכרתי לך חסד נעוריך אהבת כלולותיך וגו'. שאט ברקיעא ואגניז קם אחרא אבתריה ואמר והולכתי עורים בדרך לא ידעו בנתיבות לא ידעו וגו'. סיים ושאט ברקיעא ואגניז פתח אידך ואמר ישושום מדבר וציה ותגל ערבה ותפרח כחבצלת. ושאט ברקיעא ואגניז פתח אידך ואמר כה אמר יהוה בוראך יעקב וגו' (שם) כה אמר יהוה הנותן בים דרך ובמים עזים נתיבה וגו'. תכבדני חית השדה תנים ובנות יענה וגו'. סיים ושאט ברקיעא ואגניז. כדין דחילו סגיא ואמתני נפל עלייהו כד הוה נהיר יממא קלא אתער כמלקדמין ואמר עמא תקיפא כאריה גברין כנמרין הבו יקר למאריכון דכתיב {{צ|על כן יכבדוך עם עז וגו'}}. שמעו קל חילין ומשריין דהוו אמרי לך יהוה הגדולה והגבורה והתפארת והנצח וההוד וגו'. עד ומרומם על כל ברכה ותהלה. תווחו ואזלו. אדהכי נהר יממא אהדרו רישא וחמו כל מדברא חפי בענני יקר מנהרן מנצצן בגוונין סגיאין. אמרו דא לדא ודאי קב"ה בעי לאשתבחא בתושבחתא דדרא דמדברא דלא הוה בעלמא דרא עלאה כדרא דא ולא יהא עד דייתי מלכא משיחא ודאי כל מה דאחמי לן קב"ה לא הוה אלא בגין לאודעא לן חביבו דמאריהון עלייהו לאודעא דאית לון חולקא טבא ואינון בני עלמא דאתי ולזמנא דאתי כד יוקים קב"ה מתייא זמינין אלין לאחייא בקדמיתא כמה דאת אמר {{צ|יחיו מתיך}}. ואלין אינון דרא דמדברא א"ל אי מלה חדתא ידעת דאנא ערטירא בה. א"ל אימא אמר קלא דהדרא בעינא למנדע. בר נש יהיב קלא בחקלא או באתר אחרא והדרא קלא אחרא ולא ידיע א"ל אי חסידא קדישא על מלה דא כמה קלין אתערו וכמה דקדוקין הוו קמי רב מתיבתא וכד נחת רב מתיבתא אמר הכי אוקמוה מלה במתיבתא דרקיעא ורזא יקירא איהי. תא חזי תלת קלין אינון דלא אתאבידו לעלמין בר קלין דאורייתא וצלותא דאלין סלקין לעילא ובקעין רקיעין אבל קלין אחרנין אינון דלא סלקין לא אתאבידו ואינון תלת קול חיה בשעתא דאיהי על קלביטא ההוא קלא משטטא ואזלא באוירא מסייפי עלמא עד סייפי עלמא. קול דבר נש בשעתא דנפיק נשמתיה מגופיה ההוא קלא משטטא ואזלא באוירא מסייפי עלמא עד סייפי עלמא. קול נחש בשעתא דפשיט משכיה ההוא קלא משטטא באוירא ואזלא מסייפי עלמא עד סייפי עלמא. <קטע סוף=דף קסח ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קסט|א}}<קטע התחלה=דף קסט א/>אי חסידא קדישא כמה מלה דא רבא ויקירא. אלין קלין מה אתעביד מינייהו ולאן אתר עאלין ושארן. אלין קלין דצערא אינון ואזלין ומשטטי באוירא ואזלי מסייפי עלמא עד סייפי דעלמא ועאלין גו נקיקין ומחילין דעפרא ואתטמרן תמן. וכד ש דף קסט/א יהיב ב"נ קלא אינון מתערין לגבי ההוא קלא. קלא דנחש לא אתער לגבי קלא דב"נ. היאך יתער במחאה כד מחי בר נש מחאה אתער קלא דנחש דאתטמר לגביה ההוא קלא ולאו קלא אחרא. קלא אתער בתר קלא זינא בתר זיניה. ועל דא ביומא דר"ה קול שופר אתער קול שופר אחרא זינא בתר זיניה אזלא. ארחיה דנחש לביש איהו לקטלא ולמחאה בההוא קלא ממש לא אתער קלא דהאי נחש אלא בתר זיניה ודא איהו כד בר נש מחי בחוטרא בארעא וקרי ליה לזיניה כדין אתער ההוא קלא דנחש לאתבא לזיניה ורזא דא איהו טמירו. אמר ר' שמעון ודאי מלה דא מלה סתימא היא. ותווהנא איך שלמה מלכא לא ידע מלה דא. א"ל שלמה מלכא מנדע ידע ולא כ"כ. אבל מה דלא ידע ההוא קלא מה תועלתא אית בה והיך יתבא. ורב מתיבתא הכי אמר דקדוקא דא לא ידע שלמה מלכא דהא ההוא קלא איהי כלילא רוחא ונפשא והבל גרמי מעצבונא דבשרא ומשטטא באוירא וכל חד מתפרש דא מן וכד מטא לההוא אתר דעאל ביה יתבא כמיתא וכל אינון חרשין וקוסמין ידעין אתרין אלין בחרשייהו וגחנין לארעא ושמעין קלא דא דמתחברן אינון רוחא ונפשא והבל דגרמי ואודעין מלה ודא איהו אוב מארץ ועל דא רדיף שלמה למנדע מה דאתעביד מההוא קלא ולא ידע. זכאה חולקך רבי דאתבריר לך מלה דקשוט. כד בר נש אתער קלא מיד (מתחברן) אתער ההוא קלא ולית ליה רשו לארכא יתיר. אלא כעין ההוא קלא דאתער ב"נ ולא יתיר ואי אריך בר נש קליה איהו לא אריך כל כך בהדיה אלא לסופא דקלא בגין דלא יכיל לארכא מאי טעמא בגין דכד נפק בקדמיתא אתאריך מסייפי עלמא עד סייפי עלמא והשתא דעאל תמן לא יכיל לארכא קלא דהא ליתליה אתר לאתפשטא תמן כדבקדמיתא חדי ר"ש ואמר אלמלי לא זכינא למשמע אלא מלה דא די לי למהוי חדי דזכינא למשמע מלין דקשוט דההוא עלמא. א"ל אי חסידא קדישא אלמלי ידעת חדוה דמלין בההוא עלמא קמי רב מתיבתא תהא חדי יתיר. א"ל מאי חדושא הוה השתא כד אתית לגבי. אמר. רב מתיבתא פתח ואמר ויוסף ישית ידו על עיניך. חדוה הוא. אמאי סתימו דעיינין למיתא בגין דעיינין גוונין דהאי עלמא אינון וחיזו ודיוקנא דהאי עלמא בהו איהו אסתים מניה האי עלמא חיזו דהאי עלמא אסתימו עינוי כל חיזו דהאי עלמא הא אתחשך מניה. וחשכין מניה חיזו דעינוי לית ליה חיזו בהאי עלמא מתמן ולהלאה. אמר ר' שמעון יאות תקונא דקדמאי וחכמתא דלהון יתיר ממלאכין קדישין. א"ל יוסף אמאי ישית ידו מכל בנוי ואי תימא על בשורה דיליה מבעי ליה ויוסף חי תראה א"ל ישית ידו בגין דרחימו דיליה הוה ובגין כך דא אסתים מיניה נהירו דהאי עלמא ודא נטיל ליה. מאן דאסתים עינוי רחימא דיליה אחזי הכי חיזו דילך דהאי עלמא אתאביד. הא אנא חיזו דילך באתרך מכאן ולהלאה יתתקנון לך חיזו אחרא דההוא עלמא. אמר ר' שמעון מה אתהני האי למיתא ומה תועלתא אית ליה בהאי מאן דיבעי למשאל (יומא) מה דאצטרי לאפקחא עינוי בגין לאחזאה דעדיין אזדמן איהו לאתבא לחיזו דהאי עלמא כדבקדמין. א"ל אי חסידא קדישא ודאי אי לא אסתים מניה כל חיזו דהאי עלמא ולא אתאביד כלא מניה לא להוי ליה חיזו וחולקא דההוא עלמא. עלמא דא בהפוכא איהו מההוא עלמא דאנן ביה דבזמנא דתחיית מתייא אפילו כחוטא דשערא לא הוה מעובדא דהאי עלמא דכלא אתאביד בקדמיתא (טלא יבטיל ליה וישוי ליה) בההוא <קטע סוף=דף קסט א/> {{ממ זהר משולב|ג|קסט|ב}}<קטע התחלה=דף קסט ב/>טלא (בקדמיתא) ויתעבר מניה כל זוהמא ולבתר יתעביד כחמירא דא ומניה יתעביד גופא בריה חדתא כך הכא. א"ל רבי שמעון ודאי ידענא דאתון מלובשין תמן בלבוש יקר דגופא דכיא קדישא אי הוה בגוונא דא בהאי עלמא ב"נ דאתחזי בההוא גופא כגוונא דאתון קיימין בההוא עלמא. א"ל מלה דא שאילו קמי רב מתיבתא תרין עולימין דאתלבשו ביננא בתר דסבלו צערא על חובא דלא אתחזי לגלאה ושאילו דא קמי רב מתיבתא ואיהו אמר דהא הוה בהאי עלמא הכי מנלן דכתיב {{צ|ויהי ביום השלישי ותלבש אסתר מלכות}} - אתלבשת בההוא דיוקנא דההוא עלמא. מלכות דא רוחא דקודשא דהא מלכות שמיא נשיב רוחא מההוא רוחא דאוירא דההוא עלמא ואתלבשת ביה אסתר. וכד עאלת קמי מלכא אחשורוש וחמא ההוא לבושא נהורא דיוקנאה אדמי למלאך אלהים. פרחה מניה נשמתא לפום שעתא. מרדכי אוף הכי דכתיב {{צ|ומרדכי יצא מלפני המלך בלבוש מלכות}} - {{צ|לבוש מלכות}} ודאי - דיוקנא דההוא עלמא. ועל דא כתיב {{צ|כי נפל פחד מרדכי עליהם}} - {{צ|פחד מרדכי}} ולא פחד אחשורוש. אמר רבי שמעון כמה מתיקין אינון מלין זכאה חולקי והא ידענא דצדיקייא (ס"א בהאי) בההוא עלמא מתלבשן בלבושא דאקרי לבוש מלכות והכי הוא ודאי. א"ל אוירא דג"ע נשיבו דרוח קודשא אינון ומתלבשן ביה צדיקייא כגוונא דהוו בהאי עלמא. ולבתר רוח קודשא שראת על רישא דכל חד וחד ואתעטר ואתעבידא ליה עטרא וכך הוה למרדכי דכתיב {{צ|בלבוש מלכות}} - דיוקנא דההוא עלמא. ולבתר ועטרת זהב גדולה דא עטרת דשריאת על רישיהון דצדיקייא בההוא עלמא. כד קבילו ישראל אורייתא כגוונא דא הוה להון. עד דחבו דכתיב בהו {{צ|ויתנצלו בני ישראל את עדים מהר חורב}}. אתפשטו מההוא לבושא וכן כתיב ביהושע כהנא רבא {{צ|הסירו הבגדים הצואים מעליו}}, וכתיב {{צ|וילבישוהו בגדים}} אלין לבושין דההוא עלמא מהכא מלין קדמאין ומהכא דכל זמנא דגופא דהאי עלמא קיימא בקברא בקיומא לא אתלבש רוחא בלבושא דההוא עלמא דכתיב {{צ|ויסירו הבגדים הצואים מעליו}} בקדמיתא ולבתר {{צ|וילבישוהו בגדים}}. {{צ|ומלאך יהוה עומד}} - מהו {{צ|עומד}}? אלא דא היא עטרא דאקרי מלאך יהוה דקיימא על רישיהון דצדיקיי' ודא איהו {{צ|עומד}} - עומד על רישא לעילא. לבתר דאתלבשן כהאי לבושא דיקר. תרין גופין כחדא לא יכלין למיקם כל זמנא דהאי קיים רוחא לא מקבלא אחרא. אתעבר דא הא אחרא זמינא מיד ודאי. דא נפיק ודא עאל כגוונא דיצר טוב ויצר רע. בהאי עלמא לא בעי קב"ה דתרווייהו יקומון כחדא אמר ליה תווהנא על מה דכתיב (שם) {{צ|והשטן עומד על ימינו לשטנו}}. וכי יהושע בן יהוצדק כך שאר בני עלמא על אחת כמה וכמה. א"ל חסידא קדישא כמה טמירין סתימין מלין אלין (א"ל) אע"ג דחברייא ידעין במלין דההוא עלמא לא יכלין למנדע ברזין אלין. א"ל. כיון דבר נש בההוא עלמא מה תועלתא אית לההוא שטן לאסטאה ליה. ולא די ליה דאפיק נשמתיה מניה וקטיל ליה. אמר ליה אי חסידא קדישא זכאה חולקך. תא חזי תיאובתא דשטן לא הוה אלא בגין דלא יתלבש ההוא זכאה בלבושא דכיא קדישא דכיון דחזי ההוא שטן דלבושא דיליה אתדחיא ולא אתחשיב על דא אסטי ליה. מאי טעמא בגין דאי אתלבש בההוא לבוש יקר מיד לבושא דזוהמא ועבידתא דההוא שטן יתבטל ויעבר מעלמא ולא ניחא ליה לשטן. ותו דבכל זמנא דלא אתלבש פקדא רוחא לההוא גופא דזוהמא דיליה. וניחא ליה לשטן. וכיון דאתלבש <קטע סוף=דף קסט ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קע|א}}<קטע התחלה=דף קע א/>בההוא לבוש יקר הא אתבטל גווני דיצרא בישא וגופא דיליה וליה ליה דוכרנא בהדיה לעלמין. ואי תימא דאנן פקדין לבי קברי בריש כל ליליא לאו על גופא אלא דנפשא ונפשא פקדא לגופא. אבל השתא פקדונא דילן איהו לנפשא דאיהי משתככא ואשתארת בשכוכי גו גרמי. ובגין כך בריש כל ליליא פקדונא דרוחא לנפשא ולא על בשרא. אי חסידא קדישא תא ואגלי לך מלה סתימא בניינא דגופא דבר נש הכי הוא רוחא מעם רוחא דקודשא נשמתא מגו אילנא דחיי. כיון דרוחא קדישא יהב חילא מיד רתיכין דיליה יהבין חילייהו חילא דלהון גרמי ושייפין כלהו מסטרא דלהון ותקונייהו דא על דא. סט"א יהבת בשרא ומסטרא דיליה אתיא בשרא ולא מלה אחרא. רתיכין דיליה יהבין כל אינון גידין וערקין לאמשכא דמא לבשרא בתר דאלין יהבי חילייהו שמיא יהבי חילייהו ומאן אינון עור דאתמשך על כלא כגוונא דלהון. לבתר מתחברן שמיא וארעא כחדא ויהבי ד' יסודי אלין אשא ומיא ואוירא ועפרא לאגנא על אלין ולחפיא על כלא לבתר כל חד נטיל חולקיה דיהב ואתבטל רוחא דקודשא ורתיכין דיליה חולקייהו קיימא רוחא דקודשא. רוחא דיליה קיימא ונשמתא סלקא רתיכין דרוחא דקודשא גרמין דלהון קיימין וע"ד השיבו דגופא גרמין הוו ובגין כך כתיב {{צ|ועצמותיך יחליץ}}. ובשרא לא כתיב ביה הכי וכל זמנא דבשרא דסטרא אחרא קיימא בקיומא ההוא שטן קיימא לאסאנא אתאביד בשרא לית ליה רשו לאסטנא דהא לית ליה על מה דיסתמיך ועל דא כתיב יכל בשר מרואי ושפו עצמותיו לא ראו. מההוא חיזו דשטן דקיימא לאסטנא דלא יכיל כיון דיכל בשרו ושפו עצמותיו לא ראו. לא אתחזון לקרבא לגביה דלית ליה בהון חולקא כיון דשף כל חד וחד מדוכתיה לא תבע עלייהו ולא קאים לאסטנא בגינייהו לבתר דבשרא מתעכלא הא לא יתבע דינא ולא קאים לאסטנא דהא לית ליה על מה דיסתמיך ולא אדכר לב"נ בשום מלה דעלמא. א"ר שמעון השתא ידענא מלין על תקונייהו. ודאי יאות הוא ליה לאסטנא א"ל ר' (שמעון) חגור זינך ותקין גרמך אי תבעי למנדע מלין דשארית או אי תשאל בהני מלין אימא לי. א"ל ודאי הא ידענא דביתאי שכיבת דלא ידענא מנה כלום וחברייא ידעין. נשין מ"ט דעתייהו קלה. א"ל דעתא אתיא בשית דרגין. וכל חד נטיל חולקיה מה דאשתאר קל איהו אבל יקירא דא אי לאו דאשת כסילות אשתתף בה. במלה דא לא תשאל דהא ידענא דלאו על דביתך שאלת אלא על מה דכתיב {{צ|הנה יהוה רוכב על עב קל}} וההוא עב קל אקרי דעת מההיא כלה יראת יהוה ואיהי קיימא באמצעיתא כגוונא דדעת עלאה אבל (ס"א וע"ד) אקרי קל. והא ידענא שאלתא דילך מאי היא. אבל שארי וחגור זינך וקטיר קטרך דהא עידנא הוא לגלאה כמה דשארית עובדא. דעל אנפי רוחב ביתא. אולם דעזרה לגו. בהאי עזרה אית תריסר פתחין לפום חושבן שבטיא דישראל. בפתחא חדא כתיב ראובן. ובפתחא אחרא כתיב שמעון וכן כל שבטיא דישראל רשימין על אינון פתחין בזמנא דיסלקון לאתחזאה קמי מאריה דעלמא. מאן דעייל בפתחא דרשים ביה ראובן אי משבטא דראובן איהו מקבלין ליה פתחין ואי לא פלטין ליה לבר וכן בכלהו דלא יקבלון פתחין אלא למאן דאיהו מההוא שבטא דרשים בהון ובדא יתחקקון וישתמודען כל חד וחד. תלת מאה ושתין וחמש עמודין דנהורא מלהטא אית בכל סטרא מאינון ארבע סטרין כל אלין עמודין אקרון עמודים חיים בגין דלא קיימא נהורא דלהון <קטע סוף=דף קע א/> {{ממ זהר משולב|ג|קע|ב}}<קטע התחלה=דף קע ב/>שכיך באתר חד. וכלהו אלין סלקין ואלין נחתין יהבי דוכתא דא לדא אלין דסלקין בטשין דא בדא ומנגני נגונא ואלין דנחתי אוף הכי. אלין דסלקי דנגני נגונא מאי נגונא מנגני שיר דעד כען מלאכין קדישין לא שבחו ליה בגין דאיהו חדש. מאי טעמא איהו חדש בגין דההוא דמחדש עולימוי משבח ליה ואמר ליה והכי אמר רב מתיבתא דא אקרי חדש ואיהו חדש בגין דדביק בשמשא ולא אתפרש מניה לאפקא סטרא אחרא דלית ביה חדושא דכתיב ביה {{צ|ואין כל חדש}}. זקן הוא ואתבלי ולא אתחדש. (ס"א ולא עביד תולדין) דאלמלא עביד תולדין הוה מטשטש עלמא). תו פתח רב מתיבתא. שדה אתחדשת בעדונא דרגא דילה גרים דכתיב {{צ|אחרי בלותי היתה לי עדנה}}. מאי דדנה משיכו דעדן עלאה. ובגין דאתמשך עלה מסטר דנוקבא כתיב {{צ|עדנה}} בה"א ובגין כך כתיב {{צ|היתה}} ולא "היה". {{צ|ואדני זקן}}. וכי אע"ג דאיהו זקן לא אתחזי לאולדא אלא לאו מלתא זעירתא אמרה לגביה (דאברהם אלא) דבגין (לאזער גרמה דאתדבקת) ההוא (מלך) זקן (ד"א דאתדבקא) (וכסיל) לא אתחדש ולא עביד תולדין דאלמלא הוה עביד תולדין הוה מטשטשא עלמא (ס"א אלא אמרה לגבי דאברהם בגין דהוא זקן לא אתחדש ולא עביד תולדין). ועל דא אהדר מלין קודשא בריך הוא למה זה צחקה שרה וגו'. ואי תימא והא כתיב {{צ|ואברהם זקן בא בימים}}. אלא בא בימים. באינון יומין עלאין דמחדשי עולמין כנשרא. ע"ד נגונא דא נגונא דההוא חדש איהו. הושיעה לו. למאן לההוא חדש הושיעה ימינא דמלכא עלאה ודרועא דיליה. אינון דנחתי אוף הכי מנגני ואמרי שירה אחרא יתמא. ומאן איהו מזמור לתודה דאיהו יתמא. אוף הכי נהורא דלהון חד אתחזי. וכד מתגלגלי אתחזן חמש גוונין דנהורין. בכל עמודא ועמודא. עמודין אלין כלהו חללין מלגאו. וכד סלקי ונחתי נפקי מנייהו שלהובין דנורא כגווני חיזור ושושן. לעילא מכל עמודא ועמודא אית תלת תפוחין דבטשי בהו תלת גוונין סומק ירוק וחוור. בכל גוון וגוון מלהטן אתוון בלטי משלהובא ירוקא דאשא ולא משתככי לעלמין ולית מאן דיקום עלייהו. ארבע גלגלין מתחמן עובד ציור בכל עמודא ועמודא. באינון גלגלין אית פליאן רברבן כד מסתחרן מפקין מנייהו זגין דדהבא ואבני יקר. ומיד מתכנשי בגווייהו ולא נפלי לארעא כד נפקין אינון זגין דדהבא ואינון אבני יקר גו אסתחרותא דגלגלין אשתמע קלא דאמרי זאת נחלת עבדי יהוה וצדקתם מאתי נאם יהוה תרין אריין לבכל גלגלא וגלגלא אריא חדא מסטרא חדא ואריא חדא מסטרא חדא וכלהו מאשא ירוקא ובגלגולא דקא מסתחרן גלגלין מתחבקן אלין באלין ואזלי כלהו. בגלגולא מתדבקן דא בדא. כד סלקין עמודין מנהמן אריין אלין באלין ותפוחין פרחין באוירא וסלקין לעילא ובטשי אלין באלין באוירא ותבו לאתרייהו ומתמן נפלי ואריין פשטי ידייהו לנטלא לון וסלקין אלין מגרמייהו. אי חסידא קדישא. מאן חמא חכמתא דאומנו דצייר קב"ה בעמודין אלין. בפלגו יומא נפקי תרין נשרין בכל גלגלא וגלגלא ולא ידיע אתר דנפקי מתמן ושריין על רישיהון דאלין אריין וכדין משתככי עמודין וגלגלין וקיימי בקיומייהו. ותפוחין נפלי על פומייהו דנשרי ומקבלי לון ומיד פרחין מפומא לפומא ואזלין ומשטטי בינייהו ותבו לאתרייהו ולא ידיע מאן היא. לבתר שעתא ופלגא נשרין ארימין קלא ומנגנין נגונא תאיבא ואתטמרן ולא ידיע בהי אתר. סחרנייהו דאינון עמודין אית שבכין עובד ציור. אשא סומקא ונהורא חוורא וחוטין דדהבא סחור סחור סחרין לכל סטר ומעיינא דמיא <קטע סוף=דף קע ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קעא|א}}<קטע התחלה=דף קעא א/>כמה דאת אמר {{צ|והיה ביום ההוא יצאו מים חיים מירושלם חצים אל הים הקדמוני וחצים אל הים האחרון}}. הכא פריש רב מתיבתא קרא דא לגו וקליה אשתמע לבר. (ס"א ואדהוה) מדהוה פריש קרא דא. (אי קדישא אי קדישא) קל ינוקא אתער מלבר ההוא ינוקא דהוה פריש תלמודיה וגמיר קמי חד עמודא דעלמא בריה דרבי יהודה דרבית אנת והוו אחדי ביה לדינא וקליה אתער מלבר בהאי קרא ואמר מיא דאינון מלרע היך סלקין לעילא מניה לאתר עלאה יתיר מניה בכמה דרגין ומה אצטריך לון לאינון מיין לעילא. ומה אתר דכל (תפוחי) מבועין ונחלין נפקין מניה ולית פסיקו למבועי ונחלי אתשקיא מאתר נגיב מאן חמא חפירא דבירא דיהיב מיין למבועא דגביע. וכי ירושלם יהיב מיין אל הים הקדמוני אתר דכל מימין דעלמא נפקי מתמן ונבעין מניה. אי חסידא קדישא לקלא דא אשתככו וצייתו כל קלין דבני מתיבתי דתמן ובגין כך לא יכילו מארי דדינא למקרב גביה. בכה ר' שמעון א"ל לא תבכי בוצינא קדישא זכאה חולקך דאפילו ינוקי מנך אמרי רזין סתימין דאורייתא. תא ואימא לך מה דעבדו בני מתיבתי על קליה דההוא ינוקא כד עאל קליה דההוא ינוקא כגירא לגו וכלהו צייתי ליה. בההוא שעתא אזדעזע רב מתיבתא וכל אינון דהוו קמיה ואמר מאן אינון דלא שבקין לההוא ברא דאלהא חייא למיעל קמו ואחידו ביה תלת עמודין דקיימי קמי רב מתיבתא ועאל וכל בני מתיבתי אתכנשו לגביה אמר רב מתיבתא אימא קראיך ברא קדישא. אמר עד כען דחילנא דהא אנא ממתיבתא אחרינא הוינא והכי אמרו לי כד מארי דדינא הוו אחדין בי. א"ל לא תדחל ברא קדישא הכא תהא ביננא שבעה יומין ותתמחי בכל יומא מטלא קדישא. ולבתר יסלקון לך לגו ההוא מתיבתא בשאר ינוקי דהכא: פתח ההוא ינוקא ואמר {{צ|והיה ביום ההוא}} - {{צ|ההוא}} - לא ידיע מאן הוא?! אלא בכל אתר {{צ|ביום ההוא}} יומא בתראה הוא אמאי אקרי {{צ|יום ההוא}}? אלא דא הוא יומא דאחיד סופא בשירותא. שירותא אקרי הוא כמה דאת אמר {{צ|ועבד הלוי הוא}} פולחנא דלוי לדרגא דאקרי הוא טמיר וגניז ואקרי ההוא (ה' הוא) לאחזאה סופא דכל דרגין דאיהו שירותא וכלא חד ובגין דאיהו סופא אתוסף ביה ה' (ס"א הלוי הוא. הוא טמיר וגניז ודא אקרי יום ההוא לאחזאה סופא דכל דרגין דאחיד בשירותא וכלא חד) זמינא ירושלם לאפקא מיין ולנבעא נביעו הכא אית לומר סופא דכל דרגין לאו איהו ירושלם אלא ודאי ירושלם ויומא ההוא כלא חד. מה בין האי להאי אלא ירושלם כל דרגין קדישין דילה כד אמתחרן אקרון ירושלם והכי אתחמאן ואית דרגין דסחרן ואקרון עזרות אלין פנימאין ואלין לבר ואית דרגין דאקרון כר אסתחרן לשכות (ס"א כד א סתחרן אלין פנימאין ואלין לבר אקרון ירושלם ואית דרגין דסחרן ואקרון עזרות ואית דרגין דאקרון לשכות) ואית דרגין דאקרון כד אסתחרן היכל ודביר. לגו מכל אינון דרגין אית חד נקודה כבודה בת מלך פנימה. נקודה דא אקרי יום ההוא וסימניך ההוא יקרא ארץ וכד יקום יומא דא מגו שבכין דעזרה יקום נביעו דמיא וההוא נביעו מן הים הקדמוני להוי. כגוונא דאמא דברה בין דרועהא ומסגיאו חלבא דיניק אתמלי פומיה ואתרבי ביה אריק חלבא לפומא דאמיה. כך חצים אל הים הקדמוני. נטליה רב מתיבתא ונשקיה. אמר חייך (ס"א חיין דעלמא דמלה דא הכי) אוקמוה במתיבתא דרקיעא והכי הוא ודאי. ים האחרון דרגין בתראין דילה. אי חסידא קדישא כמה חדוה על חדוה אתוסף בההוא ינוקא גו בני מתיבתי כ"ז טעמי דאורייתא אמר ההוא ינוקא ושבעין כתרין אעטרוה לאבוה בההוא יומא זכאה חולקיה מאן דזכי למילף לבריה. אמר רבי שמעון לא זכה אבוה למילף ליה. אמר אבוה שבק ורזא סתימא <קטע סוף=דף קעא א/> {{ממ זהר משולב|ג|קעא|ב}}<קטע התחלה=דף קעא ב/>הוה בהאי ינוקא על מה דאסלק מעלמא ועל דבעו למידן דיניה (ס"א באתגלייא) ואשתזיב מניה דא הוה באתגלייא דהוה מכסיף לרביה קמי כלא בשאלתין וקושיין דיליה ולא חייש למהך לאחרא לאתקנא תלמודוי וחליש דעתא דרביה ועל דא בעו למידן ליה בדינא תקיפא. ובגין כך אף על גב דאשתזיב ממאריהון דדינא לא אשתזיב הכא. שבעה יומין הוי דלא אשתלים דיוקניה (ס"א דיניה) וכד הוה אסתחו בכאבא יתירא קמי כלא כל אינון שבעה יומין עד דאשתלים דיוקניה ועל דאסתלק מעלמא לא תבעי למנדע. אי רבי אי רבי זכאה חולקך. תא חזי תחות עגולא דאינון שבכין דתמן באינון מיין דההוא נביעו דמעיינא אתרשים נביעו חד ואתפשט ונפיק ונפיק לבר ועאל גו ימא רבא (דתמן) ורשים ביה ארחא בלבא דימא ומיניה שתי לויתן ורוי וחדי ואתרבי ברבוייא וכד נפיק נביעו אחרא ההוא נביעו אתפשט ואזיל בטמירו תחות תהומא לגו ימא ברבוייא וכד נפיק נביעו אחרא ההוא נביעו אתפשט ואזיל בטמירו תחות תהומא לגו ימא בתראה וכל אינון מים זדונים ומיין תקיפין מאיך לון וכפיף לון דלא יפקון לחבלא בני עלמא. וסימן הנותן בים דרך ובמים עזים נתיבח. ובאמצעיתא דההיא עזרה אית תרין כרובים עובדא דאומנא דמלכא קדישא ולא יכלין לקיימא בהו עלאין ותתאין ותחותייהו זמינין כל ישראל לקיימא דלא יפקון מתחות גדפייהו לבר זכאין ליהוון כל דעאלין תחות גדפייהו. תליסר אלפי מגדלין דשמשא דנהיר מנצוצא דמרגקלא בצעצועא (ס"א בניצוצא) כדקא יאות. רב מתיבתא בגין כך זכה לההוא יקר. מאן יכיל למימר מאינון מלין דקא מתחדשן בכל יומא מקמי רב מתיבתא אי רבי בכל זמנא דרוחין דכורין סלקין לעילא. נשין בההוא זמנא נפקי כלהו ומתכנשי לגו היכלא דבתיה תמן וחדאן תמן. בכמה מלין עתיקין. ומתמן נפקין ועאלין כלהו. והיא עמהון לגו היכלא דסרח. וחדאן בכמה מלין חדתין ועתיקין ומתמן נפקין והיא עמהון ועאלין לגו היכלא דיוכבד. וכן בכל אינון היכלין. השתא ר' אימא לך רזא חדא. תא חזי בכל שמטה ושמטה כרוזא נפיק אתכנישו גוברין ונשין וכל אינון בני מהימנותא וסליקו כדין כלהו מתפשטין דכורין ונשין וסלקין וכל אינון ינוקי מחלב עאלין לגו מתיבתא (ס"א אתכנישו בני מהימנותא גוברין ונשין וכל אינון ינוקי מחלב וסליקו כדין כלהו מתפשטין דכורין ונשים וסלקין וכלהו עאלין לגו מתיבתא) דרקיעא וחדאן חדוה. ועלויא דלהון ותמן חדו על חדו. וההוא נער דמפתחן דמאריה בידיה קם ואמר לון כמה מלין חדתין ועתיקין וכלהו חמאן חדוה דלית חדוה כההיא חדוה. לבתר עאלין כלהו לגו כמה פרוכתין וכמה היכלין גניזין תמן דאינון נהרין בנעם יהוה בגו היכלא דאהבה דקב"ה ודא הוא דכתיב {{צ|לחזות בנועם ה' ולבקר בהיכלו}} לבתר פרחין ינוקין לעילא ואינון פרחין לתתא ומהדרין לדוכתייהו ומתלבשן כדבקדמיתא. זכאה עמא דכל טובא דההוא עלמא מחכאן. אמר ר' שמעון כמה מתיקין מלין דשמענא. זכאה חולקא דידי דזכינא לכל האי למשמע זכאה יומא דנפיקנא הכא. אמרי ליה רבי תלת יומין אית לן רשו למיתי גבך ולבתר חד יומא (ס"א ניזיל ולא אית לן רשו למיתי ובההוא יומא יתוסף) חדוה דילך איהו משיך משיכו מסטרא דיליה ואתטמר ואתחפא תחות אתר דאקרי תא הרצים עד פלגו ליליא. מבתר פלגו ליליא שלהובא דעמודא דיצחק נפיק ובטש בהאי תרנגולא דאקרי גבר כגוונא דגבר אחרא עלאה עליה כיון דבטש ביה האי גבר קרי ויהיב שית קלין וכלהו בסכלתנו. בשעתא דאיהו קרי כל תרנגולין דהאי עלמא קראן ונפיק מניח שלהובא אחרא ומטי לון תחות גדפייהו וקראן איהו מה קרי בשעתא קדמאה קרי ואמר {{צ|קול יהוה בהדר}}. ובשעתא תניינא קרי ואמר {{צ|קול יהוה לעיר יקרא וגו'}}. בשעתא תליתאה קרי ואמר {{צ|קול יהוה חוצב להבות אש}}. <קטע סוף=דף קעא ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קעב|א}}<קטע התחלה=דף קעב א/>בשעתא רביעאה קרי ואמר {{צ|קול יהוה יחיל מדבר וגו'}}. בשעתא חמישאה קרי ואמר {{צ|קול יהוה על המים וגו'}}. בשעתא שתיתאה קרי ואמר {{צ|קול יהוה יחולל אילות וגו'}}. לבתר קרי ואמר {{צ|קול אומר קרא ואמר מה אקרא וגו'}}. ודא איהו תרנגולא דקרי ולא שכיך ולבתר קרי כמלקדמין ומאי קרי כל עובדין דבני עלמא בגין דאיהו מאריה דאחמתא (ס"א דחכמתא) וקסת הסופר בחרצוי וכל עובדין דבני עלמא כתיב בכל יומא. ובליליא בתר דקרי כל קריאן אלין קרי כל מה דכתב ביומא. ואלמלא רגלוי אצבעאן דיליה דאינון תרין דרגין חד ההוא דקיימא באמצעיתא דאיהו רב וההוא דקיימא מאחורא דאיהו זעיר דקא מעכבין ליה יהא מוקיד עלמא בשלהובוי. ומה עבדי כיון דסליק צפרא וחוטא דנהירו נפיק מסטר דרום כדין מתחברין כלהו ואתעבדין תרין רגלין תרין טלפין כעגלא לקיימא דכתיב {{צ|וכף רגליהם ככף רגל עגל}} והא ידעת רזא דא. שאלת ענפא דגורן לגו בעזרה דא אית תלת מאה ושתין וחמשה היכלין כחושבן יומי שתא ובכל פתחא ופתחא כתיב {{צ|יהי שלום בחילך שלוה בארמנותיך}} לא ידיע מאי הוא בהני היכלין אלא כלהו אתחמן עובד ציור. שבע סדרין דמרגלאן אתחמן אלין באלין בכל חד וחד. אי חסידא קדישא כמה משבח רב מתיבתא היכלא חדא דאיהו בריש סטר מזרח דעזרה דא בגין דארבע אינון בד' סטרין דעלמא אבל היכלא דסטר מזרח אסגי נהורין דיליה יתיר מכלהו. יומא חד בימא רבא לויתן נפיק וכל ימא אזדעזע וכל נוני אזלין לכאן ולכאן כד מטי לויתן בפתחא דפתחא דתהומא שארי למחדי ואשתכך תמן תהומי אלא ההוא כחיזו דמעיין ואתחפיין נהורין ולא אתחזון כל אינון נהורין בר נהורא דהיכלא דבסטר מזרח. דא ההוא מרגלא דקא אפיק לויתן מגו ההוא תהומא דאקרי סגדו"ן. ממה אתעביד. אלא יומא דא דקא אפיק לויתן דאזדעזע ימא יומא דאתחרב בי מקדשא ט' באב איהו. וההוא מרגלא דכד דכיר קב"ה לבנוי ואושיד תרין דמעין לגו ימא רבא חד נפיל לגו תהומא דא דאקרי סגדו"ן וחד נפיל לגו תהומא אחרא דאקרי גילב"א בגין דחמש תחומי אחרנין אינון בימא רבא. אבל לא חשיבין כהני אחרנין וכיון דנפלי אינון דמעין קפאן גו תהומי חד. וחד אטבע גו תהומא דאקרי גילב"א דתתא גו שמרים דחמרא דורדיין בישין נפיק חד ערעורא מקטרגא מזיקא קדמאה ואיהו ברוחא דיוקנא דאדם כד קריב לגו קודשא כיון דמתעבר מתמן ובעי לנחתא לתתא לאתלבשא בלבושא לנזקא עלמא נחית הוא ורתיכוי. ולבושא קדמאה דקא נקיט תבנית שור דיוקנא דשור וקדמאה לנזיקין מאינון ארבע. שור איהו. ואינון ארבע אבות לנזקא עלמא. וכלהו תלתא אבות נזיקין בר שור כלהו דיליה ועל דא כתיב {{צ|וימירו את כבודם בתבנית שור אוכל עשב}}. מהו {{צ|אוכל עשב}}? הא דרשינן ביה. אבל עקרא דמלה מתמצית הלחם ולא שבעת זיני דגן לית ליה בהו חולקא ולא יאות ליה למהוי תמן מדוכתייהו ואלין יתבין בדוכתייהו עד לא נפקי אלין זמינין אלין נהירו ונציצו דלהון לא יכלין עיינין למסבל. אזלין בסחרנין לית להון שכיכו לעלמין. כד אסתכל בר נש בהאי היכלא מיד באסתכלותא קדמאה אתחזי זעיר ולא זעיר אסתכל יתיר אתחזי רב. תו אסתכל אתחזי יתיר רב כל מה דאסתכל הכי אתחזי באתפשטותא רב ועלאה עד דדמי <קטע סוף=דף קעב א/> {{ממ זהר משולב|ג|קעב|ב}}<קטע התחלה=דף קעב ב/>באסתכלותא כמלא נימא דלית ליה שיעורא עובדין סגיאין לגו דלא ידיע אומנו דלהון מניה נהרא עזרה וכל מה דאית בה בר כרובים דנהורא דלהון סלקא עד רום רקיעא בגוונין סגיאין ונהורין מנצצן אלף וחמש מאה וחמשה ושבעין גופנין עבדין איבין בעזרה דא יתיר חובק את ידיו במרירו ואנינו דיליה ולבתר אוכל את בשרו בעל כרחיה דלית ליה רשו לשלטאה על מלה אחרא מה אתהני ליה בכל מה דאסטי ועביד ועמל דלבתר לית ליה רשו אלא על דיליה לבתר מרקיד וחדי ככסיל בלא דעתא כלל ואזיל בלא תועלתא ואכיל לבשרא. ובשאר לית ליה רשו מרירו דעילא ותא כד ישראל בעאקו ואכלי לון שנאיהון ולא יהבי חילא בעובדין טבין דלהון לאפקא מניה ואפילו מבשריה דאיהו מהאי סטר אבאיש קמי מלכא קדישא דאיהו רחום וחנון אבל על דיליה רוחא קדישא ונשמתא קדישא לית עלאין ותתאין יכלין לשלטא עלוי כלל ועל דא כל תסקופין וכל מה דאסטי ההוא רע דחשיב למשלט על רוחא קדישא ולבתר לא יכיל וישוב ואוכל את בשרו. מה תועלתא הוה ליה. ועוד דאינון חפאן כלהו כערטיראה תקיף ולית שכיכו לעלאין ותתאין. תא ואימא לך מלה. אי תימא דחדו הוא למלאך המות כד קטיל בני נשא. לאו. אלא בגין דחמי דרעותא דמאריה בכך אחזי גרמיה בחדו למעבד רעותיה דקב"ה דכתיב {{צ|רוח סערה עושה דברו}}. א"ל ר"ש והא איהו אזיל ומרקד בחדוה קמי נשין א"ל אי חסידא קדישא ודאי הכי הוא לאחזאה קמי מלכא דניחא ליה ברעותיה דמלכא. אבל נייחא דיליה בהספדא דנשין איהו רקיד ואודניה להספדא. א"ל אי הכי אמאי אזיל ואסטי על בר נש לעילא ואדכר לחובוי. א"ל בגין דאיהו זקן וכסיל וחשיב למשלט על רוחא וכל תאובתיה בגיני כך איהו לסוף לא שליט אלא על דיליה. בשרא דיליה. ועל דא כתיב {{צ|ישוב עמלו בראשו}} אזיל ובעי לארגשא עלמא ומיא סליקין מגו שאר תהומין ובעאן לחפיא עלמא אינון דמעין רתיחין יתיר מכל אשא דעלמא ומגו תוקף דרתיחו דלהון אקפו מיא גו ימא דנקפא ואלמלא דרמז קב"ה חד נשיבו מסטרא דאברהם מעמודא דיליה ואחזי על עלמא לא יכיל למיקם אפילו רגעא חדא. אינון דמעין כד נפלין גו ימא אשתמע קלא בין ימא עד מערתא דכפלתא מקל נהימו דלהון דקא אשתמע תמן כד עאלין גו ימא מתערן אבהן קדמאי וקמו וחשבו דקב"ה בעי לאהפכא עלמא עד דקלא נפיק ואמר לון לא תדחלו רחימין קדישין בגינכון דכיר קודשא בריך הוא לבניכון ואיהו בעי דמפרק לון ואתון תחמון אלפא ביתין כלהו משלבן ומתצרפאן אלין באלין ואתחברן בצרופא דשמא קדישא כיון דאתחזון אתוון בצרופא דא אלין גניזין ונפקין אחרנין וכן כלהו אלין גניזין ואלין נפקין כלהו לגו בחלולא דאינון כפתורים. תו פרחי תלת זמנין ביומא באוירא ונפקי לבר וקיימא שמא בארבע אתוון תליין באוירא שעתא ופלגא לבתר גניז דא מיד נפיק מגו אוירא מחלולא דיליה שמא דתריסר אתוון פרח ותליא באוירא שעתא חדא ולא יתיר לבתר גניז דא ונפקא מיד צרופא דאתוון אחרנין שמא דכ' (ס"א דכ"ב) אתוון ותליין באוירא שעתא אחרא ואגניז. ומיד נפקי אתוון מחלולא אחרא שמא דתמניא ועשרין אתוון מתעטרין כלהו בכתרייהו וקיימי שעתא ופלגא ואגניז דא ומיד נפקי תליא באוירא שמא דעשרין וחמש אתוון בצרופייהו וקיימא שעתא ותלת רגעי נפקי אתוון בארבעין ותרין אתוון לעלמא קיימא שמהן אלא אתוון כולהו לא <קטע סוף=דף קעב ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קעג|א}}<קטע התחלה=דף קעג א/>משתככי לעלמין בלטי ומנצצי לבר וסלקי ונחתי לית מאן דיכיל לקיימא בהו בר משיח בטורח סגי. דא גניז לבתר דקיימא תרין שעתין ועשרין ותרין רגעין והאי שמא גליפא דע"ב אתוון קא נפיק וקיימא ותליא באויר אשעתא ופלגא כל הני שמהן לא נפקי ולא אתחזון אלא זמנא חדא ביומא אבל אינון אלפא ביתין אתחזון פרחין באוירא ומצרפין אלין באלין תלת זמנין ביומא כד פרחן אתוון דאלפא ביתין אלין פרחין מכאן ואלין מכאן ומתצרפן כלהו כד נחית תמן רב מתיבתא שארי משיח חמא בצרופא דאלפא ביתא אתוון כמה דחמא דניאל דאינון ממתוס ננקפי אאלרן. כל מעלי שבתא כד מקדשין ישראל יומא לתתא כרוזא כריז לארבע סטרי עלמא אתכנשו משריין קדישין אתקנו כרסיין (קדישין) מאן חמי חדוה בתלת מאה ותשעין רקיעין כמה ממנן כמה שלטונין מתכנשין לאתרייהו. כיון דישראל לתתא מקדשין (וקב"ה) כדין אתער אילנא דחייא ואקיש באינון טרפין דיליה רוח נשיבו חד מגו עלמא דאתי ואינון ענפין דאילנא מתנענען וסלקין ריחין דעלמא דאתי ההוא אילנא דחיי אתער ואפיק נשמתין קדישין ופריש על עלמא. ועם כל דא נשמתין נפקין ונשמתין עאלין אלין מתערי אלין. אלין נפקין ואלין עאלין ואילנא דחיי בחדוה. וכדין ישראל כלהו מתעטרין בעטרין דאינון נשמתין קדישין כלהו בחדוה בנייחא. וכלה שבת אית לון ההוא חדוה וההוא נייחא וכל צדיקייא די בגנתא כלהו סלקין ומתענגין בענוגא עלאה דעלמא דאתי. כיון דנפיק שבתא כלהו נשמתין פרחין וסלקין. תא חזי כד עייל שבתא נשמתין נחתין לשרייא על עמא קדישא ונשמתין דצדיקייא סלקין לעילא. כד נפיק שבתא נשמתין סלקין אינון דשארו עלייהו דישראל ונשמתין נחתין אינון נשמתין דצדיקייא כיון דסלקין כלהו נשמתין דשארו עלייהו דישראל סלקי וקיימין בדיוקנא קמי מלכא קדישא וקב"ה שאיל לכלהו מאי חדושא הוה לכו בההוא עלמא באורייתא. זכאה איהו מאן דחדושא דאורייתא אמרת קמיה. כמה חדוה עביד קב"ה כניש לפמליא דיליה ואמר שמעו חדושא דאורייתא דאמרת נשמתא דא דפלו' וכלהו מוקמי ההיא מלה בתרי מתיבתי. אינון לתתא וקב"ה לעילא חתים לההיא מלה. תא חזי כד מלה אתחדש באורייתא ונשמתא דנחתא בשבתא אתעסקת באינון מלין חדתין וסלקי לעילא. כל פמליא דלעילא צייתין לההוא מלה וחיות הקדש מתרבן בגדפין ומתלבשן בגדפין. וכד שאיל לון קב"ה ולא תבין ושתקין כדין חיות הקדש מה כתיב {{צ|בעמדם תרפינה כנפיהם}} כמה דאת אמר כי עמדו לא ענו עוד וכפתחו עמדו כל העם. ואי תימא שתיקה אמאי קרו ליה עמידה אלא בדבורא אית ז' שייפין דמתנענען בהדיה. לבא. ריאה. קנה. לשון. שניים. שפוון. בשר. ובשתיקה קיימו בקיומייהו בלא נענועא. ועל דא קרי לשתיקה עמידה דהא רב המנונא סבא (נ"א רב מתיבתא) אמר ישלח עזרך מקדש וגו'. מקדש דא קדוש ידים. ומציון יסעדך דא המוציא דאיהו סעיד לבא דבר נש. יזכור כל מנחותיך כל לאסגאה מלה אחרא. דא נטילת ידים בתרייתא. ועולתך ידשנה סלה דא ברכת המזון בזמון. ואי את עביד כן יתן לך כלבבך וכל עצתך ימלא. ובשבת מקדש דא קדושא רבא ועל מלה דא אתעטרו צדיקייא בגן עדן משבת לשבת אחרא. תו פתח ואמר על הר <קטע סוף=דף קעג א/> {{ממ זהר משולב|ג|קעג|ב}}<קטע התחלה=דף קעג ב/>גבוה עלי לך מבשרת ציון וגו'. על הר גבוה האי ודאי הר העבדים אתר דמשה אתקבר. והא אוקמוה דשכינתא תסלק לתמן ותבשר עלמא. אבל כלא איהו. מבשרת ציון דא איהי חפצי בה אתתא דנתן בר דוד אימא איהי דמשיחא מנחם ב"ר עמיא"ל ואיהי תיפוק ותבשר ואיהי בכללא דמבשרת ציון קלא ישתמע בעלמא ותרין מלכין יתערון בעלמא לאגחא קרבא ויפוק שמא קדישא על עלמא. מה תבשר ותימא (שם) הנה אֲדנָי יְהֹוִה בחזק יבא וזרועו מושלח לו הנה שכרו אתו ופעולתו לפניו. הנה שכרו אתו דקב"ה כריז בכל פמליא דלעילא ויימא לון אתכנשו ודאינו דינא. מאן דמסר נשמתיה על קדושת שמי אגריה מאי הוא ואינון יימרון כך וכך. מאן דסביל כמה חרופין וגדופין בכל יומא עלי מהו אגריה. אינון אמרי כך. מאן דאתענש בכל יומא עלי מהו אגריה. אינון אמרי כך. הדא הוא דכתיב {{צ|הנה שכרו אתו ופעולתו לפניו}}. מהו ופעולתו אלא כמה דכתיב {{צ|מה רב טובך וגו'}}. פעלת לחוסים בך דא הוא פעולתו. נגד בני אדם מהו אלא נגד עכו"ם. אשר צפנת ליראיך. מהו {{צ|אשר צפנת}}? וכי מאן יגזול ויטול מן ידוי מה דהוא בעי למיהב דכתיב {{צ|צפנת}}. אלא פוק וחמי עובדין דרחמנו דעבד קב"ה במה דאיהו מחי ביה יהיב אסוותא. במה מחי בשמאלא. בימינא קריב ובשמאלא מחי. במה דמחי ביה יהיב אסוותא לעולם כתיב ירמיה א (?)צפון תפתח הרעה. ובצפון מחי. דמתמן נפקי כל דינין וכל גזירי. קשיין. וביה שרי כל אגר טב וכל טיבו דזמין קב"ה למיהב לישראל. לזמנא דאתי קרי קב"ה לצפון ויימא ליה בך יהבית כל טיבו וכל אגר טוב לבני דסבלו כמה בישין בהאי עלמא על קדושת שמי. הב אגרין טבין דיהבית בך. הדא הוא דכתיב {{צ|אומר לצפון תני ולתימן אל תכלאי וגו'}}. וכי ארחא הכי הוא דדרום לממנע ברכאן והא כל ברכאן מסטרא דדרום וכל טבין דעלמא מדרום נפקי ואיהו אמר לתימן אל תכלאי אלא בההיא שעתא יתער קב"ה לאברהם ויימא ליה קום דהא מטא זמנא דאנא פריק לבנך למיהב לון אגר טב על כל מה דסבלו בגלותא ומגו דאברהם הוה בזבינו דלהון דכתיב {{צ|אם לא כי צורם מכרם}} דא אברהם. הוה ליה כמאן דלא טב בעינוי. ואחמי גרמיה כמאן דבעי דילקון על חוביהון יתיר ויימא גבו מחוביהון גבו מחטאיהון א"ל קב"ה לאברהם ידענא כלא איהו מה דאמרת לאנפין. אנא אוף הכי לאנפין. אל תכלאי אנא בעי לפייסא לך על בנך. לא תמנע טיבו מנהון לא תמנע אגר טב מנהון כמה וכמה סבלו על חוביהן ובגיני כך אומר לצפון תני. והיינו {{צ|אשר צפנת}}. ודא הוא מלה (ס"א דתהא) דההיא מבשרת. ותו תבשר זמנא תניינא בשעתא דשכינתא תסלק על ההוא טורא עלאה ותהך ותבשר לאבהן מיד תהך לירושלם ותחמי לה בחרבנא. תיעול לציון ותמן תקרקר קירא כמלקדמין על אתר בי מותבה ועל יקרא דילה בההוא אתר. ותמן אומיאת דלא תיטול מתמן ולא תפוק עד דקב"ה יפרוק לבנהא ודא חפצי בה. תבשד(?) כמלקדמין ואמרת צהלי ורני יושבת ציון כי גדול בקרבך וגו'. מאי {{צ|גדול בקרבך}}? דא קב"ה דאיהו אתי לגבה לאקמא לה מעפרא ויימא לה התנערי מעפר קומי שבי ירושלם ירושלם איהי וירושלם שמה ודאי. ובדא אוף הכי כמה חדו על חדו הוי לצדיקייא בגן עדן ובגין כך זכאה איהו מאן דנשמתיה בשבת אסהידת קמי מלכא על חדושא דאורייתא דקב"ה. וכל פמליא דיליה וכל אינון נשמתין דצדיקייא דהוו בגן עדן כלהו מתעטרן בההוא מלה. תו שמענא בוצינא <קטע סוף=דף קעג ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קעד|א}}<קטע התחלה=דף קעד א/>קדישא דכמה יקר על יקר ועטרה על עטרה מעטרן לאבוה דההוא ב"נ תמן בשעתא דאמר קב"ה אתכנשי למשמע חדושא ומלין חדתין דאורייתא משמיה דפלוני בר פלוני כמה אינון דנשקין על רישיה כמה צדיקייא מעטרין ליה כד נחתין. זכאה חולקהון דכל אינון דמשתדלין באורייתא יומא דשבתא משאר יומין. ע"כ: רעיא מהימנא (במדבר ט"ו) רֵאשִׁית עֲרִיסוֹתֵיכֶם חַלָּה תָּרִימוּ וְגוֹ', פִּקּוּדָא דָּא לְהַפְרִישׁ חַלָּה לַכֹּהֵן. חַלָּ"ה הָכִי חוּשְׁבָּנֵיהּ, מ"ג בֵּיצִּים, וְחוֹמֶשׁ בֵּיצָּה, חַד מֵחֲמֵשׁ. וְאִית חוֹמֶשׁ חַד מִן חַמְשִׁין, דְּאִיהוּ ן'. וְדָא סִימַן מָגֵ"ן, דְּאִיהוּ מִיכָאֵ"ל גַּבְרִיאֵ"ל נוּרִיאֵ"ל. חַלָה, שְׁכִינְתָּא. דִּבַאֲתָר דְּאִלֵּין מַלְאֲכִין תַּמָּן, אֲבָהָן תַּמָּן. וּבְאַתְרָא דַּאֲבָהָן תַּמָּן, שְׁכִינְתָּא תַּמָּן. וּבָה וַיְחַל, בָּהּ צַּלֵּינָא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (שמות לב) וַיְחַל מֹשֶׁה אֶת פְּנֵי יְיָ אֱלֹהָיו. (דברים ג) אֲדֹנָי יֶדוִֹד אַתָּה הַחִלּוֹתָ לְהַרְאוֹת אֶת עַבְדְּךָ. וּבָהּ חָלָה זְכוּת אָבוֹת. וּבָהּ תָּמָה זְכוּת אָבוֹת לָרְשָׁעִים. דַּהֲווֹ מְקַבְּלִים אַגְרַיְיהוּ בְּהַאי עָלְמָא. דְּמִסִטְרָא דִּימִינָא, דְּתַמָּן י' דְּאִיהוּ חָכְמָה, שֵׁרוּתָא דִּשְׁמָא דַּיְדוָֹד, דְּאִיהוּ אַחְזֵי זְכוּתָא עַל בְּנָהָא מִימִינָא, דְּתַמָּן רמ"ח פִּקוּדִין דַּעֲשֵׂה. מִסִּטְרָא דְּאָת ה' בַּתְרָאָה, דְּאִיהִי לִשְׂמָאלָא דִּגְבוּרָה, דְּתַמָּן לֹא תַּעֲשֶׂה, דְּאִינּוּן שס"ה, דְּתַמָּן נִדוֹנִין רְשָׁעִים גְּמוּרִים, תָּמָה לוֹן זְכוּת אָבוֹת, וְאִתְהַפָּךְ לוֹן שֵׁם יְהוָֹ"ה, הוה"י. וְאוֹלִיפְנָא מֵהָמָן הָרָשָׁע, (אסתר ה) וְכָל זֶה אֵינֶנּוּ שׁוְֹה לִי. (ע"כ רעיא מהימנא) {{צ|ויאמר יהוה אל משה לאמר דבר אל בני ישראל וגו' ועשו להם ציצית על כנפי בגדיהם לדורותם וגו'}}. {{ש}} ר' חזקיה פתח: {{צ|ויראני את יהושע הכהן הגדול וגו'}}. כמה זכאין אינון ישראל דקב"ה בעי ביקרהון על כל בני עלמא ויהב לון אורייתא קדישא ויהב לון נביאי מהימני דמדברי להו באורייתא בארח קשוט. תא חזי כל נביאי ונביאי דאוקים קב"ה לישראל כלהו אתגלי קב"ה עלייהו בדרגין עלאין קדישין וחמו זיו יקרא קדישא דמלכא מאתר עלאה אבל לא קריב כמשה דהוה קריב למלכא יתיר מכלא דהא זכאה חולקיה יתיר מכל בני עלמא דעליה כתיב {{צ|פה אל פה אדבר בו ומראה ולא בחידות}} ושאר נביאי הוו חמאן מאתר רחיקא כמה דאת אמר מרחוק יהוה נראה לי א"ר חזקיה הכי אוליפנא כתיב {{צ|וילך איש מבית לוי ויקח את בת לוי}}. {{צ|וילך איש}} - דא קב"ה כמה דאת אמר {{צ|יהוה איש מלחמה}}. {{צ|מבית לוי}} - דא קב"ה אתר דחכמה עלאה וההוא זוהר (ס"א נהר) מתחברן כחדא דלא מתפרשן לעלמין. {{צ|מבית לוי}} - דאשרי לויתן (ס"א כל חידו) בלחודוי בעלמא הדא הוא דכתיב {{צ|לויתן זה יצרת לשחק בו}}. {{צ|ויקח את בת לוי}} - דא קב"ה אתר דנהירו דסיהרא נהיר. {{צ|ותהר האשה ותלד בן}}. {{צ|האשה}} ודאי כמה דאת אמר {{צ|לזאת יקרא אשה}}. בקדמיתא {{צ|בת לוי}} הכי הוא ודאי וכי בת לוי בקדמיתא והשתא אשה? אלא הכי אוליפנא אתתא עד לא אזדווגת אתקריאת 'בת פלוני', בתר דאזדווגת אתקרי' 'אשה'. והכא בת ואשה כלא בחד דרגא היא. {{צ|ותצפנהו שלשה ירחים}} - אלין תלת ירחין דדינא קשיא שריא בעלמא. ומאי נינהו תמו"ז וא"ב וטב"ת. מאי קא משמע לן דעד דלא נחת משה לעלמא שכיח הוה הוא לעילא ועל דא אזדווגת ביה שכינתא מן יומא דאתיליד. מכאן אמר רבי שמעון רוחיהון דצדיקייא שכיחין אינון לעילא עד לא יחתון לעלמא. {{צ|ולא יכלה עוד הצפינו ותקח לו וגו'}} מאי {{צ|ותקח לו תיבת גמא}}? דחפת ליה בסימנהא למהוי נטיר מאינון נוני ימא דשאטין בימא רבא כמה דכתיב {{צ|שם רמש ואין מספר}}, והיא חפת ליה למהוי נטיר מנייהו בחפו (ס"א דסטרא דיובלא יקירא) דבני ימא בלא יקירא בתרי גוונין בחיוור ואוכס ואנח ליה למשה למישט בינייהו <קטע סוף=דף קעד א/> {{ממ זהר משולב|ג|קעד|ב}}<קטע התחלה=דף קעד ב/>לאשתמודע ביניהון בגין דזמין הוא לסלקא בינייהו זמנא אחרא לקבלא אורייתא. {{צ|ותרד בת פרעה}} - דא היא דאתיא מסטרא שמאלא דדינא קשיא כמה דאתמר {{צ|לרחוץ על היאור}}. {{צ|על היאור}} דייקא ולא "על הים". ואיתימא הא כתיב {{צ|ומטך אשר הכית בו את היאור}}. ומשה לא הכה אלא בים וקרייה קרא יאור אלא יאור הוה דמחא אהרן על ידא דמשה ושווייה קרא דאיהו עבד כהאי גוונא {{צ|וימלא שבעת ימים אחרי הכות יהוה את היאור}} ואהרן הכה אלא (ס"א על דא) עד דאתא סטרא דקב"ה קרייה קרא הכות יהוה לבתר קרייה בשמא דמשה. {{צ|ונערותיה הולכות}} - אינון שאר משריין דאתיין מסטרא דא. {{צ|ותפתח ותראהו את הילד}} - {{צ|ותראהו}} - "ותרא" מבעי ליה! מאי {{צ|ותראהו}}? והא אמר רבי שמעון לית לך מלה באורייתא או את חד באורייתא דלא אית ביה רזין יקירין ועלאין. אלא הכי אוליפנא רשימא דמלכא ומטרוניתא אשתכח ביה ואינון רשימא דוא"ו ה"א מיד {{צ|ותחמול עליו וגו'}}. עד כאן לעילא. מכאן ולהלאה לתתא בר האי קרא דכתיב {{צ|ותתצב אחותו מרחוק}} - אחותו דמאן? אחותו דהאי איהו דקרא לכנסת ישראל אחותי כמה דאת אמר {{צ|פתחי לי אחותי}}. {{צ|מרחוק}} כמה דאת אמר {{צ|מרחוק יהוה נראה לי}} מאי משמע? משמע דאינון זכאין עד דלא נחתו לעלמא אשתמודען אינון לעילא לגבי כלא וכ"ש משה ומשמע דנשמתהון דצדיקייא אתמשך מאתר עלאה כמה דאוקימנא. ורזא דמלה אוליפנא דמשמע דאב ואם אית לנשמתא כמה דאית אב ואם לגופא בארעא ומשמע דבכל סטרין בין לעילא בין לתתא מדכר ונוקבא כלא אתיא ואשתכח והא אוקמוה רזא דכתיב {{צ|תוצא הארץ נפש חיה}}. {{צ|הארץ}} - דא כנסת ישראל. {{צ|נפש חיה}} - נפשא דאדם קדמאה עלאה כמה דאתמר. אתא רבי אבא ונשקיה אמר ודאי שפיר קא אמרת והכא הוא כלא. זכאה חולקיה דמשה נביאה מהימנא על כל שאר נביאי עלמא בגין כך לא אשתדל ביה כד אסתלק מעלמא בר קב"ה דאעליה לפרגודיה ועל דא סליק משה בנבואה עלאה ובדרגין יקירין מכל נביאי עלמא ושאר נביאי חמאן בתר כותלין סגיאין. {{צ|ויראני את יהושע הכהן הגדול}}. מאי קא חמא דהוה קאים קמי מלאכא ומתלבש בלבושין מלוכלכין עד דכרוזא נפיק ואמר הסירו הבגדים הצואים מעליו. אמר רבי יצחק כתיב הכא {{צ|ועומד לפני המלאך}}. מאי {{צ|לפני המלאך}}? דהוה דאין דינוי ההוא דכתיב ביה {{צ|ואל תאמר לפני המלאך כי שגגה היא}}. מאי קא משמע לן דכל בר נש דלא זכי בהאי עלמא לאתעטפא בעטופא דמצוה ולאתלבשא בלבושא דמצוה - כדעייל בההוא עלמא קאים בלבושא טנופא דלא אצטריך וקאים בדינא עליה. תא חזי כמה לבושין מזדמנין בההוא עלמא וההוא בר נש דלא זכי בהאי עלמא בלבושין דמצוה כד עייל לההוא עלמא מלבשין ליה בחד לבושא דאשתמודע לגבי מאריהון דגיהנם וההוא לבושא ווי למאן דאתלבש ביה דהא כמה <קטע סוף=דף קעד ב/>{{ממ זהר משולב|ג|קעה|א}}<קטע התחלה=דף קעה א/>גרדיני נמוסין זמינין לאחדא ביה ועיילי ליה לגיהנם ושלמה מלכא צווח ואמר {{צ|בכל עת יהיו בגדיך לבנים}}. תאנא ברזא דספרא דצניעותא ארבע מלכין נפקין לקדמות ארבע סהדי בהו תלין כענבים באתכלא צרירן בהו ז' רהיטין סהדין סהדותא ולא קיימין בדוכתייהו: <קטע סוף=דף קעה א/> {{ממ זהר משולב|ג|קעה|ב}}<קטע התחלה=דף קעה ב/>אמר רבי יהודה כמה סהדי עביד קב"ה לאסהדא בהו בבני נשא וכלהו בעיטא ובסהדותא קיימין לקבליה. קם בצפרא אושיט רגלוי למהך. סהדייא קיימין לקבליה מכריזין ואמרין {{צ|רגלי חסידיו ישמור וגו'}}. {{צ|שמור רגלך כאשר תלך}}. {{צ|פלס מעגל רגלך}}. אפתח עינוי לאסתכלא בעלמא סהדייא אמרי (שם) {{צ|עיניך לנכח יביטו}}. קם למללא סהדייא אמרי {{צ|נצור לשונך מרע וגו'}}. אושיט ידוי במלי עלמא סהדייא אמרי (שם) {{צ|סור מרע ועשה טוב}}. אי ציית להו יאות. ואי לא כתיב {{צ|והשטן עומד על ימינו לשטנו}} - כלהו סהדין עליה בחובוי לעילא. אי בעי בר נש לאשתדלא בפולחנא דקב"ה כלהו סהדין סניגורין קמיה וקיימין לאסהדא עליה טבאן בשעתא דאצטריך ליה. קם בצפרא מברך כמה ברכאן. אנו(?) תפילין ברישיה בין עינוי בעי לזקפא רישיה חמי שמא קדישא עלאה אחיד ורשים על רישיה ורצועין תליין מהאי גיסא ומהאי גיסא על לביה. הא אסתכל ביקרא דמאריה אושיט ידוי חמי ידא אחרא מתקשרא בקשורא דשמא קדישא אהדר ידיה ואסתכל ביקריה דאמריה אתעטף בעטופא דמצוה בארבע זיויין דכסותיה ארבע מלכין נפקין לקדמות ארבע. ארבע סהדי קשוט דמלכא תליין מארבע זיויין ותליין בהו כענבים באתכלא. מה אתכלא דאיהו חד ותליין ביה כמה ענבים מהאי סטר ומהאי סטר כך האי מצוה חדא ותליין ביה כמה ענבים וזגין וזמורין צרירין בהו. שבעה רהיטין אלין אינון שבעה צרירין דתכלתא דבעי לכרכא ביה בכל חד וחד, או לאסגאה עד תליסר מאן דיוסיף לא יוסיף עלייהו על תליסר מאן דימעט לא ימעט משבעה. ותאנא האי תכלת הוא רזא דדוד מלכא ודא חוטא דאברהם דזכה ביה לבנוי בתרוי מאי תכלת תכלית דכלא (ודאי) רבי יהודה אומר כסא הכבוד אקרי. רבי יצחק אמר שבעה כריכן דאיהי שכינתא שביעתא דכלא ודאי דהא היא מתברכא משיתא אחרנין על ידא דצדיק ואי תלת עשר תלת עשר אינון כמה דאוקמוה בתלת עשר מכילן והאי היא פתחא דכלהו. והיא חוטא חד ורשימא בגוונהא וגוונא דילה נפיק מחד נונא דאזיל בים כנרת וכנרת על שמה אתקרי ועל דא כנור הוה תלוי לעילא מערסא דדוד דהא (דדוד) ודאי איהו כנור דדוד מנגן מאליו למלכא קדישא עלאה ובגין כך גוונוי עייל עד רקיעא ומרקיעא עד כורסייא והכא כתיב מצוה כמה דאת אמר {{צ|מצות המלך היא}} {{צ|מדוע אתה עובר את מצות המלך}}. {{צ|כי מצות המלך}}. ותאנא יסודא ושרשא במלכא מתעטרין כחדא והאי הוא כתרא ופתחא לכל שאר כתרין דכתיב פתחו לי שערי צדק. וכתיב (שם) {{צ|זה השער ליהוה}} ועל דא כתיב {{צ|וראיתם אותו וזכרתם את כל מצות יהוה}} לאכללא בהאי כל שאר כתרין ועל דא אינון סהדי סהדותא ולא קיימי בדוכתייהו בגין דאיהי מצות ותנינן תשמישי מצוה נזרקין. ואי תימא הא לולב וערבה וכו' תשמישי קדושה אינון אמאי נזרקין. אלא תשמישי קדושה בגין דרשימין בכתיבה דשמא קדישא. א"ר יצחק אינון חוטין לאחזאה היך תליין מכאן ומכאן לד' סטרי עלמא מהאי אתר ואיהי שלטא על כלא ברזא דלב דאיהי לבא דכל האי עלמא ולבא דעלאי ותליא בלב עלאה וכלא הוא בלב דנפק מחכמה עלאה. א"ר יצחק שעורא דהאי (ס"א ואורכא) דהאי אתמר באתוון גליפן דר' אלעזר. א"ר יהודה אמר קב"ה מאן דבעי למהך בתר דחלתי יהך בתר לבא דא ובתר עיינין דקיימין עלה. מאן אינון עיינין כמה דאת אמר {{צ|עיני יהוה אל צדיקים}} אבל אתם {{צ|לא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם}}. מ"ט <קטע סוף=דף קעה ב/> {{ממ זהר משולב|ג|קעו|א}}<קטע התחלה=דף קעו א/>בגין דאתם זונים אחריהם. אמר רבי חייא מאי טעמא הכא יציאת מצרים דכתיב אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים אלא בגין דכד נפקו ממצרים בהאי חולקא עאל ובהאי קטיל קב"ה קטולא דמצרים ועל דא באתריה אתדכר ובאתריה אזדהר להו בדא. מאי באתריה בגין דהאי מצוה היא אתר דילה. תאני ר' ייסא כתיב {{צ|כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות}}. {{צ|כימי}} - "כיום" מבעי ליה דהא בחד זמנא נפקו ולא אתעכבו!? אלא כאינון יומין עלאין דאתברכא בהו כנסת ישראל כך זמין קב"ה לאפקא להו ישראל מן גלותא וכדין כתיב {{צ|ואמרתם ביום ההוא הודו ליהוה קראו וגו' זמרו יהוה כי גאות עשה מודעת זאת בכל הארץ}}. מאי {{צ|מודעת זאת}}? בגין דהשתא אשתמודעא זאת בעטופא דמצוה בההוא זמנא אשתמודעא זאת בכמה נמוסין דילה דיעביד קב"ה אתין ונסין בעלמא כדין כתיב {{צ|ביום ההוא יהיה יהוה אחד ושמו אחד}}. '''ברוך יהוה לעולם אמן ואמן. ימלוך יהוה לעולם אמן ואמן''': <קטע סוף=דף קעו א/> ==פרשת שלח לך - רעיא מהימנא== {{להשלים}} -------------- jv1cxkqtu5o4d64go88b4k62qbr67d4 0 264111 3019834 3018936 2026-06-14T12:33:46Z 1אברהם1 4446 /* בית חדש (ב"ח) */ פיסוק, פסקאות 3019834 wikitext text/x-wiki {{טור|אורח חיים|רמו|רמז|רמח|}} ==טור== אין משלחין אגרות ביד אינו יהודי בערב שבת, ובד' ובה' מותר. ואסיקנא אם פסק עמו בדמים בסכום ידוע, אפילו ע"ש סמוך לחשיכה מותר. ואם לא פסק עמו, אם יש בעיר שהוא שלח אותו שם איש ידוע שכל כתב שמביאים לעיר נותנים אותו לידו והוא מגיעו ליד מי שנשתלח לו, מותר אפילו בע"ש אם יש שהות ביום כדי שיוכל להגיע לבית הסמוך לחומה בעיר שהוא שלוח שם, ואם אין אדם ידוע בעיר לקבל הכתבים, אין משלחין אותו בע"ש אא"כ קצץ, ובד' ובה' מותר. והרמב"ם ז"ל כתב: לא קצץ אסור לשלח לעולם. ==בית יוסף== אין משלחין אגרות ביד עכו"ם בע"ש ברייתא פ"ק דשבת (יט.) ואסיקנא דה"ק אין משלחין אגרות ביד עכו"ם בע"ש אא"כ קצץ לו דמים ואם לא קצץ בש"א כדי שיגיע לביתו ובה"א כדי שיגיע לבית הסמוך לחומה והאמרת רישא אין משלחין ל"ק הא דקביע בי דואר במתא הא דלא קביע בי דואר במתא. פירש"י לבית הסמוך לחומת העיר שנשתלח שם: דואר. שלטון העיר ולו רגילין לשלוח אגרות: דלא קביע במתא. ואם לא ימצאנו יהא צריך לילך אחריו בשבת. וכתבו הרי"ף והרא"ש שמעינן השתא היכא דקצץ לו דמים משלחין בין מגיע בין לא מגיע והיכא דלא קצץ לו דמים אי קביע דואר במתא אין משלחין אלא בכדי שיגיע לבית הסמוך לחומה ואי לא קביע דואר במתא אין משלחין כלל אא"כ קצץ פי' דואר איש ידוע שכל כתב אליו יובל והוא משכיר ומשלח כל אגרת למי שנשתלחה אליו וכ"כ הרמב"ם בפ"ו אלא שנראה מדבריו שהוא מפרש שהבי דואר קבוע בעיר שממנו שולחין הכתב וצריך שהות ביום כדי שיגיע לבית הסמוך לחומה שהוא הבית היותר רחוק שבעיר קודם שבת שמא ביתו הוא שם: ומ"ש ובד' ובה' מותר ברייתא שם והרי"ף והרמב"ם השמיטוה אבל הרא"ש והר"ן כתבוה ופירשה הר"ן בשלא קצץ וכגון ששכרו לימים דבר קצוב בכל יום בהליכתו ובחזרתו אלא שאינו מקפיד עמו מתי ילך ובכי הא בע"ש אסור דכיון שהוא שוכרו לימים והוא שוכרו בע"ש כשיצא בשבת נראה כאלו התנה עמו כך אבל בד' ובה' מותר הואיל ואינו מקפיד עמו מתי ילך עכ"ל: ומ"ש בשם הרמב"ם דאם לא קצץ אסור לשלח לעולם כלומר דאפילו בד' ובה' אסור לשלח בלא קצץ אי לא קביע בי דואר שהרי לא חילק בין ערב שבת לד' וה' וזה בעצמו דעת הרי"ף שגם הוא השמיט ברייתא דשרי בד' ובה' ולפי דעתם צ"ל דהא דת"ר אין משלחין אגרות ביד עכו"ם בע"ש ל"ד ע"ש אלא כל שאין המלאכה נעשית קודם השבת קרי ליה ע"ש ואפילו מיום ראשון א"נ נקט ע"ש לאשמעינן דכשקצץ אפי' בע"ש מותר: וכתב הגאון מהרי"א ז"ל בשם הרשב"א שאם קצץ ואמר לילך בשבת אסור וכ"כ הכלבו וכן משמע מדברי סמ"ג והתרומה שכתבו דהא דמתירים ב"ה עם השמש היינו שהעכו"ם עושה מלאכה מאליו אבל אינו מתיר לומר לו לעשות המלאכה בשבת וכ"כ רבינו בסי' רנ"ב ונ"ל דהיינו דוקא כשקצץ הישראל עמו לילך בשבת אבל אם העכו"ם מעצמו אמר לילך בשבת שרי דבדידיה קא טרח כדי שיטול שכר וכיון שהישראל לא צוהו שילך בשבת שרי וכתב עוד הגאון הנזכר ז"ל שנ"ל שאם העכו"ם הולך מעצמו למקום אחר וישראל נותן לו איגרת מותר בכל גוונא והוא שלא יהי' העכו"ם מכירו שאם הוא מכירו איכא למיחש שמא ירבה בשבילו הדרך. ולע"ד נראה דחששא רחוקה היא זו ואיכא למימר שמא לא יצטרך להרבו' הדרך בשבילו ואפי' יצטרך שמא לא ירבה ואפילו ירבה שמא לא יהיה בשבת. וכתב עוד שאם העכו"ם אמר לישראל שרוצה להוליך לו כתב בחנם למקום שהוא רוצה נראה דאפי' בע"ש שרי שהרי העכו"ם מאליו הוא עושה זה ואינו אלא להחזיק טובה לישראל מפני מה שקיבל ממנו וה"ל כאלו קצץ. מיהו אין להתיר במי ששלח איגרת ולא קצץ מתחלה במה שיש לו לקצוץ אח"כ שהרי במה שהעכו"ם הולך במלאכתו דישראל קא טרח עכ"ל. וז"ל הרשב"א בתשובותיו, שאלת קצץ האמור בפ"ק דשבת מהו שאני סובר דלא סוף דבר קצץ בתחלה שיאמר כך וכך אתן לך אלא כל שעושה ע"מ לפורעו אע"פ שלבסוף יתפשר עמו מותר דכי עסיק בדידיה קא עסיק ולא אתא אלא למעוטי שכיר לשנה או לחדש דלא מתהני עכו"ם ובדישראל קא עסיק, תשובה איברא לאו קצץ ממש קאמר ומיהו מסתברא שקצץ או שהתנה עמו שיתן לו שכרו דהשתא בדידיה קא עסיק אבל בסתם לא אע"פ שיש בדעת העכו"ם שיתן לו המשלח או מי שנשתלח לו שכר ויתפשר, לפי שכל שלא קצץ ולא התנה לו שכר אין דעת העכו"ם סמוכה בכך ובדישראל קא עסיק עכ"ל. וכתב עוד הגאון מהרי"א ז"ל דמי שיש לו שכיר העכו"ם לשנה או יותר שאסור לשלחו בע"ש באגרות שהרי מצד מאמר הישראל הוא עושה והישראל נהנה מזה הנאה גמורה שיעשה זה בשבת ולא ביום אחר לפי שהימים האחרים יתעסק במלאכה אחרת עכ"ל. ולפי טעם זה נראה דאפילו בד' ובה' אסור ומיהו לפי מ"ש הרמב"ם בפ"ו שהשוכר את העכו"ם לימים הרבה מותר לעשות לו מלאכה בשבת אפשר דכה"ג שרי אלא שאפשר דלא שרי הרמב"ם אלא בשוכר את העכו"ם לעשות לו מלאכה מיוחדת כגון כתיבת ספר או אריגת בגד אבל אם שכרו לעשות לו כל מלאכות שיצטרך בתוך זמן השכירות אפשר דמודה דאסור וכבר כתבתי זה בסימן רמ"ד: ==בית חדש (ב"ח)== {{המרת או.סי.אר}} אין משלחין אגרות וכו' ברייתא פ"ק ד[[שבת יט א|שבת (דף י"ט)]] ואיכא למידק אמאי נקט אגרות טפי ממידי אחרינא וי"ל דבלא קצץ אינו אסור אלא אגרת דוקא דכיון דכתב ידו של ישראל ניכר ביד העכו"ם יאמרו בשבת נתן לו להוליך ועבר משום אמיר' לעכו"ם שבות כ"כ בסה"ת סי' רכ"ב וכ' דדמי לנותן כלי לעכו"ם מע"ש שאסור לתקנן בבית ישראל בשבת משום דמינכר טובא וכן כתב ישראל מינכר ואפ"ה קצץ מות' אע"פ שכלי' לעכו"ם אסו' לתקנן בבית ישראל אפי' קצץ וכו' וכ"כ המרדכי פ"ק דשבת ואע"ג דסה"ת כתב קודם זה דהא דמותר לתת עורות לעבדן וכלים לכובס עם השמש לב"ה היינו דוקא בקבולת לאו בקצץ לו סכום ידוע איירי דהא כתב אח"כ דלא בעינן קצץ אלא גבי אגרות אלא ר"ל בקיבולת שהעכו"ם קיבל עליו לעשות המלאכה ע"מ לפורעו אח"כ מה שראוי לאפוקי שכיר יום דאסור אבל התוס' והרא"ש פי' דהך דעורות לעבדן וכלים לכובס איירי נמי בקצץ וכדלקמן [[טור אורח חיים רנב|בסי' רנ"ב]] ולפי זה צריך ליישב הא דנקט הכא אגרות לאשמעינן רבותא דאע"פ דכתב יד ישראל ניכר ביד עכו"ם נמי שרי בקצץ: ואם לא פסק עמו וכו' עד כדי שיוכל להגיע לבית הסמוך לחומה בעיר שהוא שלוח שם לב"ה ודלא כב"ש דמחמיר שיהא ביום כדי שיגיע לביתו ממש דלפ"ז אם אינו ידוע מקום ביתו צריך שיהא שהות ביום כדי שיגיע לבית היותר רחוק שבעיר שמא לשם יושב זה האיש והלכה כב"ה דתלינן לקולא דיושב בבית הסמוך לחומה בבואו לעיר וכך הם דברי הרמב"ם בפ"ו. ועוד יש לפרש דברי רבינו דמיירי אפי' בידוע ביתו של בי דואר בעיר שהוא שלוח שם כגון שהוא באמצע העיר או יותר רחוק אפ"ה אזלינן לקולא וסגי בכדי שיגיע לבית הסמוך לחומה דתלינן דלשם יזדמן הבי דואר וכפרש"י בסוף (דף י"ח) אברייתא דלא ימכור אדם חפצו לעכו"ם וז"ל בית הסמוך לחומה של עיר אחרת שהעכו"ם דר שם שהרי יכול להניחו שם עכ"ל וכן גבי אגרות פירושו שיכול להניחו שם. כתב ב"י שנראה מדברי הרמב"ם שהבי דואר קבוע בעיר שממנו שולחין האגרות וצריך שיהא שהות ביום כדי שיגיע לבית הסמוך לחומה שהוא הבית יותר רחוק שבעיר שמא ביתו הוא שם עכ"ל משמע לפי פירוש זה דב"ה לחומרא ועיין בכסף משנה מ"ש בזה לפרש דברי הרמב"ם ועיין עוד בתשובת מהר"ל חביב סימן ק"ח הכריח שדעת הרמב"ם ג"כ כפרש"י ורבינו והכי נקטינן: ואם אין אדם ידוע וכו' ז"ל רש"י ורישא דאין משלחין בדלא קצץ כלל דלא קביע במתא ואם לא ימצאנו יהא צריך לילך אחריו בשבת עכ"ל פי' לפירושו דכיון דאין לשם אדם ידוע אפילו יש שהות ביום להגיע קודם שבת לבית מי שנשתלח אליו האגרות אסור דשמא לא יהיה בעיר אותו שנשתלח לו האגרת ויהא צריך השליח לילך אחריו בשבת אבל כשיש שם אדם ידוע לא חיישינן שמא לא יהא בביתו וכו' דכל מי שממונה לקבל האגרות קבוע הוא בעירו תמיד הוא בעצמו או מעמיד איש במקומו וניחא לפי זה הא דנקט בגמרא לישנא דקביע ולא קביע וניחא נמי הא דכתב הרמב"ם דבלא קצץ ואין שם אדם ידוע אסור אפילו מיום ראשון דשמא לא יהיה בעיר מי שנשתלח לו האגרות ויהא צריך לילך אחריו גם בשבת. ודעת שאר פוסקים ורבינו דמתירים בד' וה' טעמא דברחוק מן השבת תלינן לקולא דימצאנו קודם השבת ולא יהא צריך לילך אחריו בשבת משא"כ בע"ש דחיישינן שמא ילך אחריו בשבת אם לא ימצא כיון שסמוך הוא לשבת אבל הרא"ש לא כתב כפרש"י וז"ל דוקא בערב שבת מיחזי כא"ל שילך למהר בשליחותו ואמירה לעכו"ם שבות ואפילו אם אמר ליה מע"ש עשה זאת בשבת אבל מופלג לפני השבת לא מיחזי כא"ל עשה מלאכתך בשבת וכן עורות לעבדן וכלים לכובס בד' וה' מותר אע"פ שלא קצץ עכ"ל. והר"ן גם הוא פירש בדרך אחר דלא כפירוש רש"י ומביאו ב"י. אבל בקיצור פסקי הרא"ש כתב ואם לא קצץ אם ישנו בעיר אותו שהוא שלוח אליו או אחר שמקבל הכתב בשבילו מותר בכדי שיגיע מבע"י לאותה העיר וכו' ואין ספק דט"ס הוא, וכצ"ל אם ישנו בעיר אדם קבוע לקבל הכתב שהוא שלוח אליו וכו'. ודע שבספר בה"ג בדף י"ז ע"א משמע דסבירא ליה לפרש דהא דמשני ל"ק הא דקביע וכו' איפכא מכל המפרשים וה"ק רישא דאין משלחין איירי בקביע בי דואר במתא והאי איגרת לבי דואר שדרה ואי לא משכח ליה לבי דואר במתא אזיל בתריה למתא אחריתא בשבת [ו]אסור, וסיפא דלא קביע בי דואר במתא והשליח נושא האיגרת ליד מי שנשתלחו לו, והשתא אפילו לא משכח ליה במתא נותן הוא הכתב לבני ביתו ואין צריך לילך אחריו בשבת, ותלינן לקולא דאותו שנשתלח אליו דר בסמוך לחומת העיר מיד שנכנס לעיר שנשתלח לשם ע"ש. וראיתי במ"ש בהגהת ר' אברהם מפראג וז"ל מתוך דברי רש"י משמע הא דקביע ר"ל שתמיד מצוי הוא שם דלא קביע ר"ל שאין מצוי תמיד לשם שהולך לסחור במקומות אחרים עכ"ל ונראה לפי זה דהטעם הוא דכיון דאיכא בי דואר שהכתב שלוח אליו ואיננו קבוע אם לא ימצאנו בביתו מוכרח השליח לילך אחריו שהרי אינו יודע למי יתן האיגרת אבל בדליכא בי דואר כלל ומוליך האגרת ליד מי שנשתלח אליו בהא לא איירי תלמודא כלל ואפשר דשרי דאע"פ שלא ימצאנו בביתו לא ילך אחריו כלל דנותן הוא הכתב לבני ביתו כדפי' דעת בה"ג ואפשר נמי לדחוק בדברי ה"ג לפרש לשונו כמ"ש הרא"פ אבל הראשון עיקר ולענין הלכה הגון הוא לתפוס בחומרות כל הפירושים: ==דרכי משה== {{ד"מ|(א)}} וע"ל סימן רנ"ב. fjq941iltjge36paq21px956zuhh60y 106 273380 3019832 2744826 2026-06-14T12:28:06Z Ilan Sendowski 4009 עקדת האחים 3019832 wikitext text/x-wiki {{סיכום על פסוק|בראשית|מד|מד יב|יג|מד יד|הבהרה=כן| ציטוט=וַיִּקְרְעוּ שִׂמְלֹתָם וַיַּעֲמֹס אִישׁ עַל חֲמֹרוֹ וַיָּשֻׁבוּ הָעִירָה.}} == וַיָּשֻׁבוּ הָעִירָה == === השיחה עם המשרת נגמרה. === * האחים קורעים "שִׂמְלֹתָם" כאילו שהם אבלים על מות בני משפחתם. זאת היתה הודעה למשרת אתה את תפקידך גמרת. איתך אנחנו לא מדברים יותר. אנחנו אבלים על מת, ועל עצמנו כמתים. אין לנו מה להפסיד. * ללא בקשת רשות, ללא הסבר, ללא מילה האחים פונים חזרה לשוב לעיר ולדבר עם הרשויות. * "וַיַּעֲמֹס אִישׁ עַל חֲמֹרוֹ" הם לא השאירו דבר בדרך. כולם וכל הרכוש חוזרים לעיר. ייתכן שהאחים מתכוונים להחזיר את האוכל, כאילו להשיב הכל לקדמותו. למעשה אם החיפוש היה שטחי, הכסף עדיין נמצא בתחתית השק ויכול לשמש כהוכחה שמישהו אחר שם את הגביע בשקם. המשרת לא ניסה למנוע או לדבר. הוא לא מעיז להגיד מילה או להתנגד. למעשה האחים עושים מה שהוא רצה בלי שהוא יצטרך להגיד.<br> המשרת לא מעיז לשים יד על בנימין. היה ברור לו מה יקרה אם הוא ינסה לגעת בבנימין, והעניינים יצאו משליטה. === יהודה התרגש וטעה === יהודה הרגיש אחריות לבנימין, והיה מוכן לקבל את עונשו של בנימין, כדבריו ליוסף: "וְעַתָּה, יֵשֶׁב נָא עַבְדְּךָ תַּחַת הַנַּעַר, עֶבֶד לַאדֹנִי" ([[ביאור:בראשית מד לג]]), אולם בשלב הזה, מרוב התרגשות, הוא שכח לבדוק האם הכסף של האוכל הושב להם כראשונה ([[ביאור:בראשית מד ח]]). אם יהודה היה שופך את כל השק, ומוצא את הכסף בשקו, אז דברי משרתו של יוסף "אֱלֹהֵיכֶם וֵאלֹהֵי אֲבִיכֶם נָתַן לָכֶם מַטְמוֹן בְּאַמְתְּחֹתֵיכֶם" ([[ביאור:בראשית מג כג]]), היה מסביר את הכסף בשנית וגם מסביר את כוסו של יוסף - הן אלוהים יכול לעשות כל דבר כרצונו, ובנימין אינו אשם בגניבה. אולם יהודה לא עשה זאת, והמשיך להיות בפניקה, ואיפשר ליוסף להמשיך בבחינה לוודא שהאחים לא הרגו את אביהם כדי לקחת את בנימין למצרים, ולא מוכנים להפקיר את בנימין למרות מצבו המוגבל. === עקדת האחים === התנ"ך לא מתאר מה חשבו האנשים, ומה היה יכול לקרות ולא קרה. הקורא המבין צריך להשלים לפי הבנתו. לפני האחים היתה בעיה קשה. שאלה של חיים ומוות.<br> בנימין מואשם בגנבה מהיכל - לפי '''[[חוקי חמורבי]]''' מספר 8, אדם שגנב ממקדש או מארמון יומת, כל אלה שאיתו יוענשו. * יהודה יכול להתקיף את המשרת של השליט ולברוח לכנען - אולם אז הם לא יוכלו לשוב למצרים לקנות אוכל וימותו מרעב. הם יוכלו ללכת לחרן, לבני לבן, ולהתחנן לאוכל, אולם זה יראה על חוסר אמונה באלוהים ובהבטחתיו. * יהודה יכול לתת את בנימין ולשוב לכנען בלעדיו, ואז הוא יהיה אשם בהפקרת שני בני רחל: יוסף ובנימין, במיוחד לאחר שהוא נשבע ליעקב. * יהודה יכול לשוב לשליט ולדרוש משפט צדק, הן בנימין המוגבל אינו מסוגל לגנוב, והם רק יהיו אשמים בעבירה קלה יותר שניתן לסלוח לה. * יהודה יכול לשוב לשליט, והשליט יאשים אותם בעוד חטאים ויהרוג את כולם בכעס, בטענה שאחד מהם גנב והסתיר את הכוס בשקו של בנימין. האחים היו עקודים למוות, ויהודה החליט להאמין באלוהים ובישועתו, להתנהג בהגינות ולא באלימות, לנסות להסביר איך הם הסתבכו, ומה הפתרון האפשרי לטובת כולם. '''עקדת ישמעאל''' - הגר לא ראתה את הבאר שעמדה לפניה ([[ביאור:בראשית כא יט]]).<br> '''עקדת יצחק''' - אברהם ויצחק לא ראו את האיל בסבך ([[ביאור:בראשית כב יג]]).<br> '''עקדת האחים''' - עכשו האחים עקודים למוות והם לא רואים שהשליט הוא יוסף אחיהם.<br> '''עקדת עם ישראל''' - בהמשך כל העם יעקד ביציאת מצרים וחציית הים. כאשר אלוהים דרש שבני ישראל יסמנו את דלתות ביתם, הם הסתכנו שהמצרים יהרגו את יושבי הבתים המסומנים, שגרמו למוות המוני במצרים. אלו מבני ישראל שהראו אמונה באלוהים, סימנו את בתיהם ויצאו ממצרים, אלה שלא סימנו סביר שגם להם מת הבכור, והם נשארו במצרים. וכן גם בני ישראל נכנסו למיצר לפני ים סוף והיו בסכנת מוות. אלוהים פקד עליהם להפסיק לבכות לנוע קדימה, והנה לתדהמתם הים נחצה והתיבש למענם. כך למעשה בכל דור לפעמים אנו עומדים במצב של עקדה, ובמאמץ ושכל ועזרת אלוהים אנו מנצחים, שורדים וממשיכים באמונה. {{סיכום על פסוק|בראשית|מד|מד יב|יג|מד יד|קטגוריה=1}} 2a31cs4ij6pbto56q4rqqew38fcfbfs 3019833 3019832 2026-06-14T12:31:36Z Ilan Sendowski 4009 בנימין - עקדת האחים 3019833 wikitext text/x-wiki {{סיכום על פסוק|בראשית|מד|מד יב|יג|מד יד|הבהרה=כן| ציטוט=וַיִּקְרְעוּ שִׂמְלֹתָם וַיַּעֲמֹס אִישׁ עַל חֲמֹרוֹ וַיָּשֻׁבוּ הָעִירָה.}} == וַיָּשֻׁבוּ הָעִירָה == === השיחה עם המשרת נגמרה. === * האחים קורעים "שִׂמְלֹתָם" כאילו שהם אבלים על מות בני משפחתם. זאת היתה הודעה למשרת אתה את תפקידך גמרת. איתך אנחנו לא מדברים יותר. אנחנו אבלים על מת, ועל עצמנו כמתים. אין לנו מה להפסיד. * ללא בקשת רשות, ללא הסבר, ללא מילה האחים פונים חזרה לשוב לעיר ולדבר עם הרשויות. * "וַיַּעֲמֹס אִישׁ עַל חֲמֹרוֹ" הם לא השאירו דבר בדרך. כולם וכל הרכוש חוזרים לעיר. ייתכן שהאחים מתכוונים להחזיר את האוכל, כאילו להשיב הכל לקדמותו. למעשה אם החיפוש היה שטחי, הכסף עדיין נמצא בתחתית השק ויכול לשמש כהוכחה שמישהו אחר שם את הגביע בשקם. המשרת לא ניסה למנוע או לדבר. הוא לא מעיז להגיד מילה או להתנגד. למעשה האחים עושים מה שהוא רצה בלי שהוא יצטרך להגיד.<br> המשרת לא מעיז לשים יד על בנימין. היה ברור לו מה יקרה אם הוא ינסה לגעת בבנימין, והעניינים יצאו משליטה. === יהודה התרגש וטעה === יהודה הרגיש אחריות לבנימין, והיה מוכן לקבל את עונשו של בנימין, כדבריו ליוסף: "וְעַתָּה, יֵשֶׁב נָא עַבְדְּךָ תַּחַת הַנַּעַר, עֶבֶד לַאדֹנִי" ([[ביאור:בראשית מד לג]]), אולם בשלב הזה, מרוב התרגשות, הוא שכח לבדוק האם הכסף של האוכל הושב להם כראשונה ([[ביאור:בראשית מד ח]]). אם יהודה היה שופך את כל השק, ומוצא את הכסף בשקו, אז דברי משרתו של יוסף "אֱלֹהֵיכֶם וֵאלֹהֵי אֲבִיכֶם נָתַן לָכֶם מַטְמוֹן בְּאַמְתְּחֹתֵיכֶם" ([[ביאור:בראשית מג כג]]), היה מסביר את הכסף בשנית וגם מסביר את כוסו של יוסף - הן אלוהים יכול לעשות כל דבר כרצונו, ובנימין אינו אשם בגניבה. אולם יהודה לא עשה זאת, והמשיך להיות בפניקה, ואיפשר ליוסף להמשיך בבחינה לוודא שהאחים לא הרגו את אביהם כדי לקחת את בנימין למצרים, ולא מוכנים להפקיר את בנימין למרות מצבו המוגבל. === עקדת האחים === התנ"ך לא מתאר מה חשבו האנשים, ומה היה יכול לקרות ולא קרה. הקורא המבין צריך להשלים לפי הבנתו. לפני האחים היתה בעיה קשה. שאלה של חיים ומוות.<br> בנימין מואשם בגנבה מהיכל - לפי '''[[חוקי חמורבי]]''' מספר 8, אדם שגנב ממקדש או מארמון יומת, כל אלה שאיתו יוענשו. * יהודה יכול להתקיף את המשרת של השליט ולברוח לכנען - אולם אז הם לא יוכלו לשוב למצרים לקנות אוכל וימותו מרעב. הם יוכלו ללכת לחרן, לבני לבן, ולהתחנן לאוכל, אולם זה יראה על חוסר אמונה באלוהים ובהבטחתיו. * יהודה יכול לתת את בנימין ולשוב לכנען בלעדיו, ואז הוא יהיה אשם בהפקרת שני בני רחל: יוסף ובנימין, במיוחד לאחר שהוא נשבע ליעקב. * יהודה יכול לשוב לשליט ולדרוש משפט צדק, הן [[באור:בראשית מג טו|'''בנימין המוגבל''']] אינו מסוגל לגנוב, והם רק יהיו אשמים בעבירה קלה יותר שניתן לסלוח לה. * יהודה יכול לשוב לשליט, והשליט יאשים אותם בעוד חטאים ויהרוג את כולם בכעס, בטענה שאחד מהם גנב והסתיר את הכוס בשקו של בנימין. האחים היו עקודים למוות, ויהודה החליט להאמין באלוהים ובישועתו, להתנהג בהגינות ולא באלימות, לנסות להסביר איך הם הסתבכו, ומה הפתרון האפשרי לטובת כולם. '''עקדת ישמעאל''' - הגר לא ראתה את הבאר שעמדה לפניה ([[ביאור:בראשית כא יט]]).<br> '''עקדת יצחק''' - אברהם ויצחק לא ראו את האיל בסבך ([[ביאור:בראשית כב יג]]).<br> '''עקדת האחים''' - עכשו האחים עקודים למוות והם לא רואים שהשליט הוא יוסף אחיהם.<br> '''עקדת עם ישראל''' - בהמשך כל העם יעקד ביציאת מצרים וחציית הים. כאשר אלוהים דרש שבני ישראל יסמנו את דלתות ביתם, הם הסתכנו שהמצרים יהרגו את יושבי הבתים המסומנים, שגרמו למוות המוני במצרים. אלו מבני ישראל שהראו אמונה באלוהים, סימנו את בתיהם ויצאו ממצרים, אלה שלא סימנו סביר שגם להם מת הבכור, והם נשארו במצרים. וכן גם בני ישראל נכנסו למיצר לפני ים סוף והיו בסכנת מוות. אלוהים פקד עליהם להפסיק לבכות לנוע קדימה, והנה לתדהמתם הים נחצה והתיבש למענם. כך למעשה בכל דור לפעמים אנו עומדים במצב של עקדה, ובמאמץ ושכל ועזרת אלוהים אנו מנצחים, שורדים וממשיכים באמונה. {{סיכום על פסוק|בראשית|מד|מד יב|יג|מד יד|קטגוריה=1}} nj8ju048fr8kaa033tk2plf5208hh4h 0 276338 3019860 3019691 2026-06-14T15:02:33Z OpenLawBot 8112 טקסטים חדשים 3019860 wikitext text/x-wiki {{מסגרת מעוצבת עליונה|כותרת={{צבע גופן|לבן|טקסטים חדשים}}|ערוך=|גבול=#99aaff|כותרת רקע=#009000|כותרת טקסט=white|רקע=white|טקסט=black}}<div style="text-align: justify;"> [[חוק להגנה על הצרכן מפני עוסקים המבצעים הפרות בנסיבות מחמירות (תיקוני חקיקה)]] {{*}} [[חוק המסחר ברכב משומש]] {{*}} [[חוק הכרה בתרומתם של כלבים ששירתו בגופים ביטחוניים]] {{*}} [[חוק הכרה בשפת הסימנים הישראלית]] {{*}} [[חוק סיוע לבני משפחה של נעדרים]] {{*}} [[תקנות הגנת הצרכן (הכשרה מתאימה להסמכה) (הוראת שעה)]] <!-- בוט שורה ראשונה --> {{*}} [[צו הגנת הצרכן (סימון טובין – עודפי יצוא) (הוראת שעה), 1987]] <!-- בוט שורה שנייה --> {{*}} [[צו סימני סחורות (אריזת תמרוקים)]] <!-- בוט שורה שלישית --> {{*}} [[גדר עולם]] {{*}} [[:קטגוריה:פיוטי שמחת תורה|פיוטי שמחת תורה]] {{*}} [[:קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי|פיוטים לפי א"ב]] {{*}} [[:קטגוריה:פיוטי הושענות|פיוטי הושענות]] {{*}} [[משנה מנוקדת ללא עיצוב/סדר נשים]] {{*}} [[הסליחות לכל השנה - זליגמן בער/סליחות ליום חמישי|סליחות זליגמן בער - ליום שישי]] {{*}} [[אלדד הדני]] {{*}} [[גליל כורש]] {{*}} [[פרי מגדים על אורח חיים רנב|פמ"ג או"ח רנב]] {{*}} [[רש"י מנוקד על המקרא/ספר יהושע|רש"י מנוקד על יהושע]] {{*}} [[ספר הפיות הכחול]] בשלמותו </div> {{מסגרת מעוצבת תחתונה}}<noinclude> [[קטגוריה:טקסטים חדשים|*]]</noinclude> ppaxfu5nzk0ue07h6m1b09ovp3qqdgo 3019871 3019860 2026-06-14T15:44:54Z Fuzzy 29 שוחזר מעריכות של [[Special:Contributions/OpenLawBot|OpenLawBot]] ([[User talk:OpenLawBot|שיחה]]) לעריכה האחרונה של [[User:Fuzzy|Fuzzy]] 3019433 wikitext text/x-wiki {{מסגרת מעוצבת עליונה|כותרת={{צבע גופן|לבן|טקסטים חדשים}}|ערוך=|גבול=#99aaff|כותרת רקע=#009000|כותרת טקסט=white|רקע=white|טקסט=black}}<div style="text-align: justify;"> [[חוק הכרה בתרומתם של כלבים ששירתו בגופים ביטחוניים]] {{*}} [[חוק הכרה בשפת הסימנים הישראלית]] {{*}} [[חוק סיוע לבני משפחה של נעדרים]] {{*}} [[תקנות תכנון משק החלב (הוראות לעניין הסדרת ייצור, שיווק וויסות של חלב)]] <!-- בוט שורה ראשונה --> {{*}} [[גדר עולם]] {{*}} [[:קטגוריה:פיוטי שמחת תורה|פיוטי שמחת תורה]] {{*}} [[:קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי|פיוטים לפי א"ב]] {{*}} [[:קטגוריה:פיוטי הושענות|פיוטי הושענות]] {{*}} [[משנה מנוקדת ללא עיצוב/סדר נשים]] {{*}} [[הסליחות לכל השנה - זליגמן בער/סליחות ליום חמישי|סליחות זליגמן בער - ליום שישי]] {{*}} [[אלדד הדני]] {{*}} [[גליל כורש]] {{*}} [[פרי מגדים על אורח חיים רנב|פמ"ג או"ח רנב]] {{*}} [[רש"י מנוקד על המקרא/ספר יהושע|רש"י מנוקד על יהושע]] {{*}} [[ספר הפיות הכחול]] בשלמותו </div> {{מסגרת מעוצבת תחתונה}}<noinclude> [[קטגוריה:טקסטים חדשים|*]]</noinclude> 6w7j0yyr25tptn4e6d38vrq926vugp3 3019994 3019871 2026-06-15T03:00:29Z OpenLawBot 8112 טקסטים חדשים 3019994 wikitext text/x-wiki {{מסגרת מעוצבת עליונה|כותרת={{צבע גופן|לבן|טקסטים חדשים}}|ערוך=|גבול=#99aaff|כותרת רקע=#009000|כותרת טקסט=white|רקע=white|טקסט=black}}<div style="text-align: justify;"> [[חוק הכרה בתרומתם של כלבים ששירתו בגופים ביטחוניים]] {{*}} [[חוק הכרה בשפת הסימנים הישראלית]] {{*}} [[חוק סיוע לבני משפחה של נעדרים]] {{*}} [[צו להסדרה של הצבת כוורות, האבקה וייצור דבש (אישור מטרות המועצה להאבקה ודבש)]] <!-- בוט שורה ראשונה --> {{*}} [[תקנות תכנון משק החלב (הוראות לעניין הסדרת ייצור, שיווק וויסות של חלב)]] <!-- בוט שורה שנייה --> {{*}} [[גדר עולם]] {{*}} [[:קטגוריה:פיוטי שמחת תורה|פיוטי שמחת תורה]] {{*}} [[:קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי|פיוטים לפי א"ב]] {{*}} [[:קטגוריה:פיוטי הושענות|פיוטי הושענות]] {{*}} [[משנה מנוקדת ללא עיצוב/סדר נשים]] {{*}} [[הסליחות לכל השנה - זליגמן בער/סליחות ליום חמישי|סליחות זליגמן בער - ליום שישי]] {{*}} [[אלדד הדני]] {{*}} [[גליל כורש]] {{*}} [[פרי מגדים על אורח חיים רנב|פמ"ג או"ח רנב]] {{*}} [[רש"י מנוקד על המקרא/ספר יהושע|רש"י מנוקד על יהושע]] {{*}} [[ספר הפיות הכחול]] בשלמותו </div> {{מסגרת מעוצבת תחתונה}}<noinclude> [[קטגוריה:טקסטים חדשים|*]]</noinclude> 2ojueg8c8vigmnasicqdylezi60x017 116 283836 3020047 3018268 2026-06-15T10:28:04Z אליעזר.גרין 43694 3020047 wikitext text/x-wiki <שם> חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 <מאגר 2000198 תיקון 2215128 תקן 2002325 קוד a163Y00000DuF8wQAF> <מקור> '''חוקים קודמים:''' ''חוק הביטוח הלאומי:'' <!-- 2000196 --> ((ס"ח תשי"ד, 6|חוק הביטוח הלאומי|2:208002)), ((35|ת"ט|ec:2:317296)); ((תשט"ו, 127|תיקון|2:208001)); ((תשט"ז, 46|ת"ט|ec:3:317297)), ((46|ת"ט|ec:3:317744)); ((תשי"ז, 88|חוק לתיקון דיני העונשין (עובדי הציבור)|3:209205)), ((90|תיקון|3:208000)), ((178|תיקון (תיקון מס' 3)|3:207999)); ((תשי"ט, 160|תיקון (תיקון מס' 4)|3:211775)); ((תש"ך, 36|תיקון מס' 5|4:207998)); ((תשכ"ב, 40|תיקון מס' 6|5:207997)); ((תשכ"ג, 110|תיקון מס' 8|5:207996)); ((תשכ"ד, 8|חוק קביעת גיל|5:208169)), ((121|תיקון מס' 10|5:207995)); ((תשכ"ה, 130|תיקון מס' 11|5:203791)), ((208|תיקון מס' 12|5:207994)), ((289|תיקון מס' 13|5:211699)), ((352|ת"ט|ec:5:317298)); ((תשכ"ז, 88|חוק שירות עבודה בשעת-חירום|6:209577)). ''פקודת הפיצויים לעובדים:'' <!-- 2000913 --> ((ע"ר 1947, תוס' 1, 153|פקודת הפיצויים לעובדים|0:562552)); ((ע"ר תש"ט, תוס' א', 65|תיקון|0:312710)); ((ס"ח תשי"ב, 293|תיקון|2:209276)). ''חוק שירות מילואים (תגמולים):'' <!-- 2001407 --> ((ס"ח תשי"ב, 119|חוק שירות מילואים (תגמולים)|2:209574)); ((תשי"ג, 28|תיקון|2:209573)); ((תשי"ד, 221|תיקון|2:209572)), ((VIII|ת"ט|ec:2:517966)); ((תשי"ט, 100|תיקון|3:209571)). ''חוק שירות מילואים (תגמולים) [נוסח משולב]:'' <!-- 2001408 --> ((ס"ח תשי"ט, 306|חוק שירות מילואים (תגמולים) [נוסח משולב]|3:311005)), ((X|ת"ט|ec:3:517979)); ((תש"ך, 96|חוק אימוץ ילדים|4:210105)); ((תשכ"ג, 113|תיקון מס' 2|5:209570)), ((XII|ת"ט|ec:5:517986)); ((תשכ"ו, 60|תיקון מס' 3|6:209569)), ((72|ת"ט|ec:6:317487)), ((74|תיקון מס' 4|6:209568)); ((תשכ"ז, 98|תיקון מס' 5|6:209567)); ((תש"ל, 60|תיקון מס' 6|7:209566)); ((תשל"ג, 110|תיקון מס' 7|7:209565)); ((תשל"ד, 104|תיקון מס' 8|8:209564)); ((תשל"ה, 124|ת"ט|ec:8:317777)), ((194|תיקון מס' 9|8:209563)); ((תשל"ו, 135|תיקון מס' 10|8:209562)), ((167|תיקון מס' 21 לחוק הביטוח הלאומי|8:207979)); ((תשל"ז, 86|תיקון מס' 7 לחוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה)|8:208378)), ((212|תיקון מס' 30 לחוק הביטוח הלאומי|8:207972)). ''חוק התגמולים לנפגעים בהצלת נפש:'' <!-- 2000608 --> ((ס"ח תשכ"ה, 288|חוק התגמולים לנפגעים בהצלת נפש|5:211832)); ((תשכ"ט, 70|חוק בית הדין לעבודה|6:211655)); ((תשל"ו, 167|תיקון מס' 21 לחוק הביטוח הלאומי|8:207979)). ''תקנות-שעת-חירום (ביטוח מתנדבים לעבודה בשעת-חירום):'' <!-- 2155459 --> ((ק"ת תשכ"ז, 2607|תקנות-שעת-חירום (ביטוח מתנדבים לעבודה בשעת-חירום)|2057)); ((ס"ח תשכ"ז, 132|חוק סדרי השלטון והמשפט (הוראות שעה)|6:210380)); ((תשכ"ח, 24|[תיקון ו]הארכת תוקף|6:209855)); ((תשכ"ט, 34|הארכת תוקף|6:209854)); ((תש"ל, 106|[תיקון ו]הארכת תוקף|7:209853)); ((תשל"ב, 114|[תיקון ו]הארכת תוקף|7:209852)); ((תשל"ד, 92|[תיקון ו]הארכת תוקף|8:209851)); ((תשל"ה, 145|הארכת תוקף|8:209850)). '''נוסח קודם:''' <!-- 2000197 --> ((ס"ח תשכ"ח, 108|חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב]|6:311007)), ((154|ת"ט|ec:6:317299)), ((165|תיקון לתחילת תוקף|6:311008)); ((תשכ"ט, 76|חוק בית הדין לעבודה|6:211655)), ((130|ת"ט|ec:7:317300)), ((206|תיקון מס' 2|6:207993)); ((תש"ל, 16|ת"ט|ec:7:317301)), ((58|תיקון מס' 3|7:207992)), ((130|חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה|7:209760)), ((134|תיקון מס' 5|7:207991)); ((תשל"א, 128|תיקון מס' 6|7:207990)); ((תשל"ב, 78|תיקון מס' 7|7:203735)), ((86|תיקון מס' 8|7:203736)), ((119|תיקון מס' 9|7:207989)); ((תשל"ג, 126|תיקון מס' 10|7:207988)), ((141|תיקון מס' 11|7:207987)), ((142|תיקון מס' 12|7:207986)), ((162|ת"ט|ec:7:317302)), ((212, 221|תיקון מס' 13|7:207985)), ((260|תיקון מס' 4 לחוק עבודת נשים|7:209030)); ((תשל"ד, 74|תיקון מס' 15|8:207984)); ((תשל"ה, 102|תיקון מס' 16|8:207983)), ((152|תיקון מס' 17|8:207982)), ((238|חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים|8:209261)), ((246|תיקון מס' 18|8:207981)); ((תשל"ו, 7|ת"ט|ec:8:317779)), ((102|תיקון מס' 11 לחוק הגנת השכר|8:209686)), ((167|תיקון מס' 21|8:207979)), ((241|ת"ט|ec:8:317783)), ((268|תיקון מס' 22|8:207980)), ((275|תיקון מס' 23|8:207978)), ((276|תיקון מס' 24|8:207977)), ((281|ת"ט|ec:8:317303)), ((XVI|ת"ט|i:1976)); ((תשל"ז, 88|תיקון מס' 25|8:207976)), ((122|תיקון מס' 26|8:207975)), ((123|תיקון מס' 27|8:207974)), ((150|תיקון מס' 28|8:211855)), ((152|תיקון מס' 29|8:207973)), ((212|תיקון מס' 30|8:207972)); ((תשל"ח, 116|תיקון מס' 31|9:207968)), ((141, 142|תיקון מס' 32|9:207971)); ((תשל"ט, 44|תיקון מס' 6 לחוק העונשין|9:209186)), ((85|תיקון מס' 28 (תיקון מס' 2)|9:207969)), ((125|תיקון מס' 34|9:207967)), ((149|תיקון מס' 35|9:207966)); ((תש"ם, 98|תיקון מס' 28 (תיקון מס' 3)|9:207970)), ((117|תיקון מס' 36|9:207965)), ((118|תיקון מס' 37|9:207964)), ((203|תיקון מס' 38|9:207963)); ((תשמ"א, 7|תיקון מס' 39|9:207962)), ((36|חוק הבטחת הכנסה|9:208330)), ((74|תיקון מס' 41|9:207961)), ((276|תיקון מס' 42|9:207960)), ((276|תיקון מס' 43|9:207959)); ((תשמ"ב, 82|תיקון מס' 44|10:207958)), ((202|תיקון מס' 45|10:207956)), ((216|תיקון מס' 46|10:207955)), ((272|תיקון מס' 7 לחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה|10:209756)), ((274|ניכוי מיוחד בשל אינפלציה (הוראת שעה)|10:207957)); ((תשמ"ג, 59|תיקון מס' 56 לפקודת מס הכנסה|10:208794)), ((146|תיקון מס' 49|10:209746)), ((154|תיקון מס' 50|10:209737)); ((תשמ"ד, 22|הכנסה מחקלאות (הוראת שעה)|10:210113)), ((44|תיקון מס' 51|10:210136)), ((48|תיקון מס' 52|10:210135)), ((56א|תיקון מס' 53|10:210158)), ((192|ת"ט|ec:10:317440)); ((ק"ת תשמ"ד, 2380|תקנות שעת חירום (חישוב השכר הממוצע לפי חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשכ"ח-1968), התשמ"ד-1984|4690)); ((ס"ח תשמ"ה, 28|הוראת שעה|11:210250)), ((109|תיקון מס' 54|11:210415)), ((209|תיקון מס' 13 לחוק בית הדין לעבודה|11:210441)), ((213|תיקון מס' 16 לחוק הגנת השכר|11:210421)); ((תשמ"ו, 21|חוק הסדרים לשעת חירום במשק המדינה|11:210452)), ((60|תיקון מס' 57|11:210459)), ((64|תיקון מס' 58|11:210463)), ((68|תיקון מס' 59|11:210464)), ((126|תיקון מס' 60|11:210487)), ((146|תיקון מס' 3 לחוק הסדרים לשעת חירום במשק המדינה|11:210478)), ((154|תיקון מס' 61|11:210468)), ((170|ת"ט|ec:11:317304)), ((184|ת"ט|ec:11:317305)), ((194|תיקון מס' 62|11:210467)), ((208|תיקון מס' 63|11:210498)); ((תשמ"ז, 5|תיקון מס' 71 לפקודת מס הכנסה|11:210522)), ((18|ת"ט|ec:11:317306)), ((18|ת"ט|ec:11:317828)), ((46|תיקון מס' 65|11:210552)), ((83|תיקון מס' 21 לחוק העונשין|11:210466)), ((93|תיקון מס' 72 לפקודת מס הכנסה|11:210568)), ((105|חוק יציבות המשק (הוראות שונות)|11:210573)), ((126|תיקון מס' 25 לחוק שירות המדינה (גמלאות)|11:210560)), ((159|תיקון לפקודת מס הכנסה (מס' 75 - השכרת דירה למגורים)|11:210611)); ((תשמ"ח, 10|ת"ט|ec:11:317356)), ((74|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב)|11:210660)); ((תשמ"ט, 31|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה)|12:210719)); ((תש"ן, 54|תיקון מס' 70|12:210717)), ((102|תיקון מס' 71|12:210675)), ((131|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה)|12:210812)), ((151|תיקון מס' 18 לחוק בית הדין לעבודה|12:210695)), ((174|תיקון מס' 9 לחוק עבודת נשים|12:210787)); ((תשנ"א, 105|תיקון מס' 75|12:210829)), ((106|הוראת שעה|12:211700)), ((125|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה)|12:211727)), ((168|תיקון מס' 76|12:210854)); ((תשנ"ב, 44|תיקון מס' 77|12:210912)), ((148|חוק משפחות חד-הוריות|12:211804)); ((תשנ"ג, 10, 13|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב)|13:203792)), ((134|תיקון מס' 80|13:210947)); ((תשנ"ד, 22|תיקון מס' 81|13:210957)), ((47|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב)|13:211692)), ((91|תיקון מס' 83|13:211130)), ((91|תיקון מס' 84|13:210991)), ((95|תיקון מס' 85|13:211029)), ((137|חוק קליטת חיילים משוחררים|13:210948)), ((147|תיקון מס' 87|13:211110)), ((174|חוק ביטוח בריאות ממלכתי|13:211132)), ((246|תיקון מס' 88|13:211660)), ((246|תיקון מס' 89|13:211347)), ((257, 258|חוק לצמצום ממדי העוני והפערים בהכנסות (תיקוני חקיקה)|13:211056)), ((273|תיקון מס' 92|13:211348)), ((274|תיקון מס' 93|13:211133)); ((תשנ"ה, 2|תיקון מס' 94|13:210958)), ((43|תיקון לחוק ביטוח בריאות ממלכתי|13:211077)), ((79|חוק יישום ההסכם בדבר רצועת עזה ואזור יריחו (הסדרים כלכליים והוראות שונות) (תיקוני חקיקה)|13:211073)), ((94|תיקון מס' 96|13:211088)), ((98, 100|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה)|13:211090)), ((116|תיקון מס' 98|13:211102)), ((178|תיקון מס' 99|13:211806)), ((186|תיקון מס' 100|13:211160)), ((201|תיקון מס' 6 לחוק משכן הכנסת ורחבתו|13:211169)), ((327|חוק לצמצום ממדי העוני (תיקוני חקיקה) (צעדים משלימים)|13:211178)), ((353|תיקון מס' 105 לפקודת מס הכנסה|13:211194)), ((372|תיקון מס' 104|13:211202)), ((376|תיקון מס' 106|13:211205)), ((379|תיקון מס' 15 לחוק מס מקביל|13:211208)), ((436|תיקון מס' 108|13:211221)), ((437|חוק התגמולים לחסידי אומות העולם|13:211653)). '''נוסח חדש:''' ((ס"ח תשנ"ה, 210|חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב]|13:203774)), ((327|חוק לצמצום ממדי העוני (תיקוני חקיקה) (צעדים משלימים)|13:211178)), ((353|תיקון מס' 105 לפקודת מס הכנסה|13:211194)), ((372|תיקון מס' 104|13:211202)), ((376|תיקון מס' 106|13:211205)), ((379|תיקון מס' 15 לחוק מס מקביל|13:211208)), ((436|תיקון מס' 108|13:211221)), ((438|חוק התגמולים לחסידי אומות העולם|13:211653)); ((תשנ"ו, 127|תיקון מס' 7|13:211318)), ((131|תיקון מס' 8|13:211319)), ((164|תיקון מס' 9|13:211314)), ((181|חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד)|13:211736)), ((189|תיקון מס' 11|13:211307)), ((382|תיקונים בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] (פרסום בקובץ)|14:203779)), ((387|ת"ט|ec:14:317847)); ((תשנ"ז, 34|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת 1997)|14:211373)), ((92|תיקון מס' 13|14:211392)), ((152|תיקון מס' 14|14:211406)), ((154|תיקון מס' 15|14:211407)), ((164|תיקון מס' 16|14:211411)), ((166|תיקון מס' 17|14:211412)), ((219|תיקון מס' 14 לחוק עבודת נשים (הוראת שעה)|14:211430)); ((תשנ"ח, 57|חוק להגברת הצמיחה והתעסוקה ולהשגת יעדי התקציב לשנת הכספים 1998 (תיקוני חקיקה)|14:211461)), ((96|תיקון מס' 19|14:211642)), ((114|תיקון מס' 15 לחוק עבודת נשים|14:211508)), ((134|חוק דחיית מועד הגשת דין וחשבון (תיקוני חקיקה)|14:211474)), ((135|תיקון מס' 23|14:211641)), ((136|תיקון מס' 16 לחוק עבודת נשים|14:211475)), ((234|תיקון מס' 25|14:211488)), ((234|תיקון מס' 26|14:211489)), ((252|תיקון מס' 27|14:211520)), ((301|תיקון מס' 28|14:211536)), ((378|תיקון מס' 29|14:211567)); ((תשנ"ט, 30|תיקון מס' 30|14:211658)), ((66|ת"ט|ec:14:317307)), ((68|תיקון מס' 31|14:211602)), ((77|תיקון מס' 32|14:211612)), ((78|תיקון מס' 33|14:211613)), ((99|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 1999)|14:211661)), ((256|חוק החברות|14:300163)); ((תש"ס, 64|תיקון מס' 36|15:300618)), ((66|חוק ההסדרים במשק מדינת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2000)|15:300181)), ((132|תיקון מס' 38|15:300205)), ((268|תיקון מס' 39|15:300252)), ((269|תיקון מס' 40|15:300253)); ((תשס"א, 2|תיקון מס' 41 (סיוע למשפחות ברוכות ילדים)|15:300625)), ((2|ת"ט|15:300625)), ((233|חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2001)|15:300363)), ((396|תיקון מס' 43|15:300376)), ((428|תיקון מס' 44|15:300388)), ((516|תיקון מס' 14 לחוק עבודת נשים (הוראת שעה) (תיקון)|15:300622)), ((522|חוק שירות לאומי בהתנדבות (תכנית נסיונית לבנים) (הוראת שעה)|15:300410)); ((תשס"ב, 101|תיקון מס' 46|15:300452)), ((143|תיקון מס' 47|15:300464)), ((144|ת"ט|15:300464)), ((168|חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2002)|15:300554)), ((428, 430, 434|חוק תכנית החירום הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנות הכספים 2002 ו-2003)|15:300504)), ((487|תיקון מס' 50|15:300555)), ((488|תיקון מס' 51|15:300524)), ((488|תיקון מס' 52|15:300525)), ((516|תיקון מס' 53|15:300537)), ((517|תיקון מס' 54|15:300538)), ((519|תיקון מס' 55 - הוראת שעה|15:300539)), ((577|תיקון מס' 132 לפקודת מס הכנסה|15:300605)); ((תשס"ג, 63|תיקון מס' 23 לחוק עבודת נשים|15:300585)), ((94|תיקון מס' 58|15:300596)), ((98|תיקון מס' 59|15:300597)), ((141|תיקון מס' 132 (תיקון) לפקודת מס הכנסה|15:300606)), ((175, 180|חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2003)|15:300607)), ((380|ת"ט|1889)), ((458, 467, 468, 469, 492, 493|חוק התכנית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2003 ו-2004)|16:299931)), ((538|תיקון מס' 63|16:299915)), ((576, 576|חוק הביטוח הלאומי (תיקוני חקיקה)|16:299935)); ((תשס"ד, 58|חוק גיל פרישה|16:300990)), ((92, 95, 97, 107, 147|חוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2004 (תיקוני חקיקה)|16:299603)), ((286|תיקון מס' 69|16:299837)), ((332|ת"ט|16:299616)), ((337|תיקון מס' 70|16:299822)), ((345|תיקון מס' 25 לחוק עבודת נשים|16:299786)), ((391|תיקון מס' 72|16:299646)), ((397|תיקון מס' 11 לחוק משכן הכנסת ורחבתו|16:299741)), ((425|תיקון מס' 14 לחוק עבודת נשים (הוראת שעה) (תיקון מס' 2)|16:299840)), ((445|תיקון מס' 74|16:299652)), ((486|תיקון מס' 75|16:299624)), ((487|תיקון מס' 76|16:299671)); ((תשס"ה, 95|תיקון מס' 77|16:299661)), ((189|חוק יישום תכנית ההתנתקות|16:299869)), ((346|חוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2005 (תיקוני חקיקה)|16:301004)), ((464|תיקון מס' 28 לחוק עבודת נשים|16:299673)), ((727|תיקון מס' 81|16:299900)), ((809, 814|תיקון מס' 147 לפקודת מס הכנסה|16:299994)); ((תשס"ו, 24|תיקון מס' 83 - הוראת שעה|16:299914)), ((226|חוק נכסים של נספי השואה (השבה ליורשים והקדשה למטרות סיוע והנצחה)|16:299895)), ((262|ת"ט|2053)), ((306, 307|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2006)|17:300065)), ((370|תיקון מס' 86|17:300142)), ((384|תיקון מס' 87|17:300147)), ((386|חוק שירות לאומי בהתנדבות לבנים (תיקוני חקיקה)|17:300146)); ((תשס"ז, 52, 54|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2007)|17:300638)), ((92|תיקון מס' 91|17:300030)), ((108|תיקון מס' 92 - הוראת שעה|17:299961)), ((112|תיקון מס' 93|17:300650)), ((306|תיקון מס' 37 לחוק עבודת נשים|17:300133)), ((317|תיקון מס' 95|17:299665)), ((360|תיקון מס' 96|17:300125)), ((361|תיקון מס' 38 לחוק עבודת נשים|17:300741)), ((396|תיקון מס' 5 לחוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2004 (תיקוני חקיקה)|17:300773)), ((431|תיקון מס' 98|17:300765)), ((443|תיקון מס' 39 לחוק עבודת נשים|17:300029)), ((453|חוק זכויות לאנשים עם מוגבלות המועסקים כמשתקמים (הוראת שעה)|17:300067)); ((תשס"ח, 23|תיקון מס' 100|17:300781)), ((82|תיקון מס' 24 לחוק הנכים (תגמולים ושיקום)|17:300040)), ((119|חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2008)|17:300816)), ((134|תיקון מס' 102|17:300836)), ((136|תיקון מס' 103|17:300860)), ((252|תיקון מס' 105|17:300066)), ((390|תיקון מס' 106|17:300877)), ((513|חוק שירות המילואים|17:300745)), ((607|תיקון מס' 108|17:300901)), ((671|תיקון מס' 109|17:300789)), ((825|תיקון מס' 110|17:300678)), ((855|תיקון מס' 111|17:300148)); ((תשס"ט, 85|תיקון מס' 112|17:300813)), ((95|תיקון מס' 7 (תיקון)|17:300893)), ((211, 246|חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית לשנים 2009 ו-2010)|18:301061)), ((290|תיקון מס' 6 לחוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2004 (תיקוני חקיקה)|18:301090)); ((תש"ע, 280|תיקון מס' 115|18:301101)), ((300|תיקון מס' 7 לחוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2004 (תיקוני חקיקה)|18:301149)), ((308|תיקון מס' 116|18:301130)), ((327|תיקון מס' 117|18:300966)), ((328|תיקון מס' 118|18:300962)), ((407|תיקון מס' 83 - הוראת שעה (תיקון)|18:301155)), ((441|תיקון מס' 46 לחוק עבודת נשים|18:301054)), ((601|תיקון מס' 120|18:301231)), ((631|תיקון מס' 2 לחוק יישום תכנית ההתנתקות|18:301215)); ((תשע"א, 16|תיקון מס' 122|18:301089)), ((83|חוק להחלפת המונח פקיד סעד (תיקוני חקיקה)|18:301220)), ((145|חוק המדיניות הכלכלית לשנים 2011 ו-2012 (תיקוני חקיקה)|18:301268)), ((199|תיקון מס' 125|18:300100)), ((355|תיקון מס' 126|18:301309)), ((363|תיקון מס' 127|18:301128)), ((966|תיקון מס' 48 לחוק עבודת נשים|18:301312)), ((1024|תיקון מס' 129|18:301354)); ((תשע"ב, 39|תיקון מס' 130|18:301399)), ((47|חוק לשינוי נטל המס (תיקוני חקיקה)|18:301335)), ((92|תיקון מס' 3 לחוק גיל פרישה|18:301263)), ((110|תיקון מס' 132 - הוראת שעה|18:301407)), ((111|תיקון מס' 133|18:301373)), ((144|תיקון מס' 134|18:301432)), ((172|תיקון מס' 135|18:301375)), ((172|תיקון מס' 136|18:301431)), ((173|תיקון מס' 49 לחוק עבודת נשים|18:301129)), ((282|תיקון מס' 138|18:301408)), ((375|תיקון מס' 139|18:301207)), ((583|תיקון מס' 11 לחוק הדואר|18:301460)), ((592|תיקון לחוק זכויות לאנשים עם מוגבלות המועסקים כמשתקמים (הוראת שעה)|18:301498)), ((616|תיקון מס' 141|18:301390)), ((745|חוק הרשות הארצית לכבאות והצלה|18:301466)), ((755, 757|חוק לצמצום הגירעון ולשינוי נטל המס (תיקוני חקיקה)|18:301505)); ((תשע"ג, 112|תיקון מס' 144|19:301528)), ((112|תיקון מס' 145 - הוראת שעה|19:301559)), ((172|חוק לשינוי סדרי עדיפויות לאומיים (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנים 2013 ו-2014)|19:301574)), ((224|תיקון מס' 147 - הוראת שעה|19:301596)); ((תשע"ד, 71|תיקון מס' 50 לחוק עבודת נשים|19:301537)), ((208|תיקון מס' 149|19:301618)), ((266|חוק לצמצום הגירעון ולשינוי נטל המס (תיקוני חקיקה) (תיקון)|19:301628)), ((287|תיקון מס' 150|19:301610)), ((288|תיקון מס' 151|19:301611)), ((393|חוק שירות לאומי–אזרחי|19:301593)), ((555|תיקון מס' 4 לחוק משפחות חד-הוריות|19:303802)), ((566|תיקון מס' 5 לחוק הטבות לניצולי שואה|19:303804)), ((598|תיקון מס' 155|19:303820)), ((598|תיקון מס' 156|19:303821)), ((599|תיקון מס' 157|19:303822)), ((602|חוק להחלפת המונח מעביד (תיקוני חקיקה)|19:306572)), ((659|תיקון מס' 159|19:303834)); ((תשע"ה, 137|תיקון מס' 160|19:306620)), ((220|תיקון מס' 161|20:313643)); ((תשע"ו, 2|תיקון מס' 162|20:314977)), ((12|תיקון מס' 120 והוראת שעה לחוק העונשין|20:315852)), ((244, 247, 249, 250, 251|חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2015 ו־2016)|20:316719)), ((266|תיקון מס' 21 לחוק שירות ביטחון|20:318392)), ((577|תיקון מס' 169|20:321790)), ((612|חוק אומנה לילדים|20:323013)), ((627|תיקון מס' 3 לחוק הסדרת העיסוק בייצוג על ידי יועצי מס|20:323697)), ((635|תיקון מס' 172|20:323700)), ((635|תיקון מס' 173|20:323702)), ((646|תיקון מס' 174|20:323972)), ((647|תיקון מס' 175|20:323969)), ((647|תיקון מס' 176 והוראת שעה|20:323971)), ((658|תיקון מס' 177|20:324295)), ((926|חוק המאבק בטרור|20:343902)), ((938|תיקון מס' 179|20:344457)), ((967|תיקון מס' 180|20:346555)), ((1079|תיקון מס' 46 לחוק הבטחת הכנסה|20:347852)), ((1093|תיקון מס' 55 לחוק עבודת נשים|20:347844)); ((תשע"ז, 25|תיקון מס' 183|20:364214)), ((34|תיקון מס' 2 לחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2015 ו־2016)|20:364564)), ((220, 245, 287, 292, 302, 303, 318|חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2017 ו־2018)|20:366872)), ((362|תיקון מס׳ 190|20:367828)), ((390|תיקון מס׳ 191|20:368985)), ((423|תיקון מס׳ 192|20:369728)), ((573, 574, 574|חוק שינויים בהסדר תקופת הלידה וההורות (תיקוני חקיקה)|20:382405)), ((666|חוק שירות אזרחי|20:382429)), ((1003|תיקון מס׳ 4 לחוק נכסים של נספי השואה (השבה ליורשים והקדשה למטרות סיוע והנצחה)|20:387467)), ((1052|תיקון מס׳ 196|20:390350)), ((1053|תיקון מס׳ 6 לחוק גיל פרישה|20:390349)); ((תשע"ח, 24|תיקון מס' 198|20:10520787)), ((70|חוק נכסים של נספי השואה והטבות לניצולי שואה נזקקים (תיקוני חקיקה)|20:456283)), ((85|תיקון מס' 199|20:457592)), ((164|תיקון מס' 200|20:489287)), ((412|חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי|20:491934)), ((523, 523, 524, 527, 528, 531|חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב 2019)|20:491980)), ((681|תיקון מס' 60 לחוק עבודת נשים|20:501308)), ((708|תיקון מס' 207|20:502445)), ((823|תיקון מס' 208|20:504187)); ((בג"ץ 3390/16|בג"ץ 3390/16 עדאלה נ' הכנסת|16033900.O42)); ((תשע"ט, 151|תיקון מס' 209|20:528246)), ((152|תיקון מס' 210|20:528249)), ((233|תיקון מס' 137 לחוק העונשין|20:528388)), ((234|תיקון מס' 212|20:528390)); ((ק"ת תש"ף, 934|תקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש) (הוראות מיוחדות לעניין ביטוח אבטלה)|8428)); ((ס"ח תש"ף, 20|תיקון מס' 213 והוראת שעה - נגיף הקורונה החדש (קביעת ועדה)|23:570696)); ((ק"ת תש"ף, 1372|תיקון לתקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש) (הוראות מיוחדות לעניין ביטוח אבטלה)|8551)); ((ס"ח תש"ף, 86|חוק מענק לעידוד תעסוקה (הוראת שעה - נגיף הקורונה החדש)|23:573892)), ((162|חוק מענק הסתגלות מיוחד לבני 67 ומעלה (הוראת שעה - נגיף הקורונה החדש)|23:575135)), ((210|נגיף הקורונה החדש - הוראת שעה - תיקון מס' 216 (הוראות מיוחדות לעניין ביטוח אבטלה)|23:575830)), ((298, 302, 323|חוק התכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה)|23:578653)); ((תשפ"א, 33|תיקון לחוק התכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה)|23:584184)), ((50|תיקון מס' 218 - הוראת שעה (מענק חד-פעמי חלף הגדלת קצבאות הנכות לשנת 2020)|23:586145)), ((89, 90|תיקון מס׳ 3 לחוק התכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה)|23:589930)), ((260|חוק השכר הממוצע (הוראת שעה - נגיף הקורונה החדש)|23:593950)), ((262|חוק לדחיית מועדי תשלומי מסים והוראות לעניין מענקים בשל נגיף הקורונה החדש (תיקוני חקיקה)|23:593951)), ((268|תיקון מס' 222|23:594378)), ((270|תיקון מס' 223 - הוראת שעה|23:594660)), ((334|תיקון מס' 218 - הוראת שעה (מענק חד–פעמי חלף הגדלת קצבאות הנכות לשנת 2020) (תיקון)|23:598125)), ((336|תיקון מס' 224 והוראת שעה|23:598472)), ((354, 359|תיקון מס' 225 והוראת שעה|24:603272)), ((393|תיקון מס' 6 לחוק התכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה)|24:606259)); ((תשפ"ב, 68, 69, 69, 72, 72, 74|חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2021 ו-2022)|24:611567)), ((253, 256|חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו-2022)|24:611801)), ((754, 754|תיקון מס' 229 (נגיף הקורונה החדש - הוראת שעה)|24:622104)), ((755|תיקון מס' 230|24:622114)), ((833|תיקון מס' 13 לחוק הדואר|24:622725)), ((858|תיקון מס' 231|24:626567)); ((תשפ"ג, 167, 168, 168, 169, 170, 170, 173|חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2023 ו-2024)|25:2572039)), ((562|תיקון מס' 4 לחוק שירות לאומי–אזרחי|25:3012736)); ((תשפ"ד, 86|תיקון מס' 238 - הוראת שעה – חרבות ברזל (תגמולים למשרתים במילואים)|25:3514340)), ((104|חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה – חרבות ברזל)|25:3514351)), ((169|תיקון מס' 9 לחוק פסיקת ריבית והצמדה|25:3568695)), ((200, 201|תיקון מס' 41 - הוראת שעה - חרבות ברזל (מינוי רופא מוסמך) לחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה|25:3569808)), ((250|תיקון מס' 5 והוראת שעה - חרבות ברזל לחוק הגנה על עובדים בשעת חירום|25:3611337)), ((528|תיקון מס' 2 לחוק מימון הוצאות למשפחות שבויים, חטופים ונעדרים|25:4150240)), ((536|תיקון מס' 243|25:4165879)), ((610|תיקון מס' 244 והוראת שעה|25:4227557)), ((915, 915|תיקון מס' 19 והוראת שעה לחוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה)|25:4483019)), ((952|תיקון מס' 6 לחוק שירות לאומי-אזרחי|25:4615178)), ((956|תיקון מס' 246 - הוראת שעה|25:4618943)), ((1070|תיקון מס' 247|25:4690532)), ((1182|תיקון מס' 248|25:4736918)), ((1491|תיקון מס' 13 לחוק הגנת הפרטיות|25:4810658)); ((תשפ"ה, 68|תיקון מס' 250|25:5199011)), ((72|תיקון מס' 251|25:5199023)), ((176|תיקון מס׳ 252 והוראת שעה|25:5482787)), ((230|תיקון מס' 253 והוראת שעה|25:5527869)), ((250|תיקון מס' 254|25:5574055)), ((342|תיקון מס' 255|25:5865214)), ((395, 395|חוק להשגת יעדי התקציב וליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2025 (תיקוני חקיקה)|25:6133485)), ((504|תיקון מס' 257|25:6191628)), ((678|תיקון מס' 258|25:7350030)), ((690|תיקון מס' 7 לחוק שירות לאומי-אזרחי|25:7458944)), ((778|חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה - חרבות ברזל)|25:8007291)); ((תשפ"ו, 18|תיקון מס' 8 לחוק שירות לאומי-אזרחי|25:9833371)), ((26|תיקון מס' 283 לפקודת מס הכנסה|25:9913658)), ((214|תיקון מס' 67 לחוק עבודת נשים|25:10625792)), ((312|תיקון מס' 262 - הוראת שעה|25:11858610)), ((374|חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2026)|25:12224370)), ((458|חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה) (תעסוקה)|25:12235734)), ((470|תיקון מס' 9 לחוק שירות לאומי-אזרחי|25:12223999)), ((538|תיקון מס' 265|25:12846924)), ((562|חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה) (סיוע לעסקים ולמוסדות ציבור)|25:12958311)), ((604|חוק סיוע לבני משפחה של נעדרים)), ((651|חוק הגבלת שכר טרחה (נכי צבא הגנה לישראל וכוחות הביטחון ונפגעי פעולות איבה))). <!-- עדכון אחרון: תשפ"ו-10; ק"ת תשפ"ו-3 --> ''שינוי לוחות:'' ((ק"ת תשנ"ט, 350|שינוי לוח י"א|5951)); ((תשס"ב, 1258|שינוי לוח י'|6102)); ((תשפ"א, 1214|תיקון לוח ח'2 לחוק (הוראת שעה)|9031)); ((תשפ"ה, 764|תיקון לוח ח'2 לחוק (הוראת שעה) [תשפ"א] (תיקון)|11657)); ((תשפ"ו, 700|תיקון לוח ח'2 לחוק (תיקון)|12183)), ((700|תיקון לוח ח'2 לחוק (הוראת שעה)|12183)), ((2052|תיקון לוח ח'2 לחוק (תיקון) (תיקון)|12381)). ''שינוי תארים:'' ((ק"ת תשס"ג, 708|הודעת פקידי הממשלה (שינוי תארים) (מס' 2))); ((תשס"ז, 754|הודעת פקידי הממשלה (שינוי תארים))); ((תשע"ח, 250|הודעת פקידי הממשלה (שינוי תארים))). ''הארכת התקופה המרבית לדמי אבטלה:'' ((ק"ת תש"ע, 615|הארכת התקופה המרבית לדמי אבטלה (הוראת שעה)|6854)), ((640|ת"ט|6858)). ''הארכת הוראת שעה:'' ((ק"ת תשפ"ד, 1440|צו הביטוח הלאומי (תיקון מס' 238 - הוראת שעה - חרבות ברזל) (תגמולים למשרתים במילואים) (הארכת תקופת הוראת השעה)|11097)); ((תשפ"ו, 390|הארכת תוקפו של סימן א' לפרק י"ג2 לחוק|12129)). <מבוא> אני מודיע כי ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, בתוקף סמכותה לפי [[סעיף 16 לפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש"ח-1948]], קבעה ביום ג' בניסן התשנ"ה (3 באפריל 1995) את חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995. נוסח זה בא במקום חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשכ"ח-1968, וחוק הביטוח הלאומי [הוראת שעה], התשנ"א-1991. הועדה קבעה כי תחילתו של הנוסח האמור תהיה ביום ז' בתשרי התשנ"ו (1 באוקטובר 1995), וכי הוא יפורסם עד יום ט"ו באייר התשנ"ה (15 במאי 1995). ---- ((סמכויות השר להתקין תקנות לעניין [[בפסקה (3)(ב) להגדרה ילד בסעיף 238]] הועברו לשר החקלאות ופיתוח הכפר ולפי [[סעיף 400]] כל עוד זה נוגע לפסקה הנ"ל (י"פ תשע"ו, 274); סמכויות השר לענייני דתות הועברו לשר לשירותי דת (י"פ תשס"ח, 1820); תוארו של שר העבודה והרווחה <!-- סעיפים 1 הגדרה ”השר”, 342(ו)(3), 345א(ד) --> שונה לשר העבודה הרווחה והשירותים החברתיים (ק"ת תשע"ח, 250); שמו של משרד העבודה והרווחה <!-- סעיפים 15(א)(2), 225(ד), 235(ב)(1), 237(ב) --> או משרד העבודה הרווחה והשירותים החברתיים <!-- סעיפים 149א(א)(2)(ד) ו־(י)(2), ולוח ח׳ פסקה 7 --> שונה למשרד הרווחה והביטחון החברתי <!-- בלי שינוי בתואר השר --> (י"פ תשפ״א, 10444; תשפ״ב, 108).)) __TOC__ == פרק א': פרשנות והוראות כלליות [פרק א'] == @ 1. הגדרות [1, 198א] (תיקון: תשנ"ז-5, תש"ס-4, תשס"ג-5, תשס"ג-8, תשס"ג-11, תשס"ד, תשס"ה-2, תשס"ו-8, תשס"ט-3, תש"ע-9, תשע"ב-14, תשע"ג-3, תשע"ד-6, תשע"ד-12, תשע"ו-3, תשע"ו-8, תשע"ז-5, תשע"ז-12, תשע"ז-16, תשע"ז-19, תשע"ח-4, תשע"ח-5, תשפ"ב-3, תשפ"ג-8, תשפ"ד-12, תשפ״ה–3, תשפ"ה-11, תשפ"ו, תשפ"ו-7) : בחוק זה - :- "בעל שליטה" - כהגדרתו [[בסעיף 32 בפקודת מס הכנסה]]; :- "המוסד" - המוסד לביטוח לאומי הפועל על פי חוק זה; :- "המועצה" - מועצת המוסד האמורה [[בסעיף 8(ב)]]; :- "המינהלה" - מינהלת המוסד האמורה [[בסעיף 8(ב)]]; :- "השר" - שר העבודה והרווחה; :- "ועדת העבודה והרווחה" - ועדת העבודה והרווחה של הכנסת; :- "בית הדין לעבודה" - כמשמעותו [[בחוק בית הדין לעבודה]]; :- "אשתו" - לרבות הידועה בציבור כאשתו והיא גרה עמו; :- ”גיל הפרישה” – :: (1) לגבי גבר – הגיל הקבוע לו בהתאם לחודש לידתו [[בחלק א' בלוח א׳1]]; :: (2) לגבי אישה – הגיל הקבוע לה בהתאם לחודש לידתה לפי [[חלק א׳ בלוח א׳1]], ואם היא נולדה בשנת 1956 ואילך – הגיל הקבוע לה בהתאם [[לחוק גיל פרישה, התשס"ד-2004]]; :- "גמול פרישה" - גמול פרישה לפי הוראות [[סעיף 55 בחוק יישום תכנית ההתנתקות]]; :- "גמלה" - כל טובת הנאה שהביטוח לפי חוק זה מעניק אותה, לרבות הטבה לפי הסכם שנערך לפי [[סעיף 9]], הענקה לפי [[סעיף 387]] וגמלה לפי [[פרק י"ב]] או [[פרק י"ג]] ולמעט גמול והחזר הוצאות המשולמים לפי [[סעיף 17א]]; :- "גמלת אזרח ותיק מיוחדת" - גמלת זקנה מיוחדת המשתלמת מכוח [[הסכם בדבר מתן גמלאות אזרח ותיק ושאירים מיוחדות]] או מכוח [[הסכם בדבר מתן גמלאות זקנה ושאירים מיוחדות לתושבי ישראל שחוק השבות אינו חל עליהם]]; :- "דמי הסתגלות מיוחדים" - דמי הסתגלות לפי הוראות [[סעיף 51 בחוק יישום תכנית ההתנתקות]]; :- "הסכם בדבר מתן גמלאות אזרח ותיק ושאירים מיוחדות" - [[=הסכם בדבר מתן גמלאות אזרח ותיק ושאירים מיוחדות|הסכם בדבר מתן גמלאות זקנה ושאירים מיוחדות]] שנערך לפי [[סעיף 9]]; :- "חבר קיבוץ מתחדש" - חבר קיבוץ מתחדש כמשמעותו [[בסעיף 54 לפקודת מס הכנסה]]; :- "חברת מעטים" - כמשמעותה [[בסעיף 76 בפקודת מס הכנסה]]; :- "חוק ביטוח בריאות" - [[=חוק ביטוח בריאות|חוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד-1994]]; :- "חוק בית הדין לעבודה" - [[חוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט-1969]]; :- "חוק הבטחת הכנסה" - [[חוק הבטחת הכנסה, התשמ"א-1980]]; :- "חוק האימוץ" - [[=חוק האימוץ|חוק אימוץ ילדים, התשמ"א-1981]]; :- "חוק הגנת השכר" - [[חוק הגנת השכר, התשי"ח-1958]]; :- "חוק המשטרה" - [[=חוק המשטרה|חוק המשטרה (נכים ונספים), התשמ"א-1981]]; :- "חוק הנוער" - [[=חוק הנוער|חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), התשל"א-1971]]; :- "חוק הנכים" - [[=חוק הנכים|חוק הנכים (תגמולים ושיקום), התשי"ט-1959 [נוסח משולב]]]; :- "חוק העונשין" - [[חוק העונשין, התשל"ז-1977]]; :- "חוק העמותות" - [[חוק העמותות, התש"ם-1980]]; :- "חוק השבות" - [[חוק השבות, התש"י-1950]]; :- "חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי" - [[חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018]]; :- "חוק חופשה שנתית" - [[חוק חופשה שנתית, התשי"א-1951]]; :- "חוק חיילים משוחררים" - [[=חוק חיילים משוחררים|חוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה), התש"ט-1949]]; :- "חוק יישום תכנית ההתנתקות" - [[חוק יישום תכנית ההתנתקות, התשס"ה-2005]]; :- "חוק הכניסה לישראל" - [[חוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952]]; :- "חוק משפחות חיילים" - [[=חוק משפחות חיילים|חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום), התש"י-1950]]; :- "חוק נכי המלחמה בנאצים" - [[חוק נכי המלחמה בנאצים, התשי"ד-1954]]; :- "חוק נכי רדיפות הנאצים" - [[חוק נכי רדיפות הנאצים, התשי"ז-1957]]; :- "חוק נפגעי פעולות איבה" - [[=חוק נפגעי פעולות איבה|חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, התש"ל-1970]]; :- "חוק עבודת נשים" - [[חוק עבודת נשים, התשי"ד-1954]]; :- "חוק פיצויי פיטורים" - [[חוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג-1963]]; :- "חוק שירות אזרחי" - [[חוק שירות אזרחי, התשע"ז-2017]]; :- "חוק שירות בטחון" - [[חוק שירות בטחון [נוסח משולב], התשמ"ו-1986]]; :- "חוק שירות בתי הסוהר" - [[=חוק שירות בתי הסוהר|חוק שירות בתי הסוהר (נכים ונספים), התשמ"א-1981]]; :- "חוק שירות המדינה" - [[=חוק שירות המדינה|חוק שירות המדינה (גמלאות) [נוסח משולב], התש"ל-1970]]; :- "חוק שירות התעסוקה" - [[חוק שירות התעסוקה, התשי"ט-1959]]; :- "חוק שירותי הכבאות" - (((נמחקה);)) :- "חוק שכר מינימום" - [[חוק שכר מינימום, התשמ"ז-1987]]; :- "חוק תגמול לחייל" - [[=חוק תגמול לחייל|חוק תגמול לחייל הנפגע בהצלת חיי הזולת, התשכ"ה-1965]]; :- "ילד" - לרבות ילד חורג וילד מאומץ ולמעט נער ונערה נשואים; :- "מדד" - מדד המחירים לצרכן שמפרסמת מדי חודש הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה; :- "מעביד", "מעסיק" - מי שמעסיק אדם במסגרת יחסי עבודה; :- "משרת בשירות לאומי–אזרחי" - (((הוראת שעה עד מועד הפקיעה של [[חוק שירות לאומי–אזרחי, התשע״ד–2014]], ביום 31.8.2026, חלה גם על מי שהתחיל את שירותו לפני המועד האמור גם אחרי המועד האמור עד שייסים את שירותו):)) מי שמשרת בשירות לאומי–אזרחי כהגדרתו [[בחוק שירות לאומי–אזרחי, התשע"ד-2014]]; :- "מתנדב בשירות לאומי או בהתנדבות קהילתית" - מתנדב כהגדרתו [[בחוק שירות אזרחי]]; :- "הסכום הבסיסי" - :: (1) לענין הגמלאות המפורטות בפסקה זו - 7,050 שקלים חדשים (((נקוב לשנת 2005; בשנת 2024, 9,930 ש״ח; בשנת 2025, 10,268 ש״ח))); ::: ואלה הגמלאות: ::: (א) מענק לידה ודמי לידה המשתלמים לפי הוראות [[סימן ב פרק ג|סימנים ב']] [[סימן ג פרק ג|ו((-))ג' בפרק ג']]; ::: (ב) דמי פגיעה, קצבה לנכה עבודה, גמלאות ומענקים לתלויים, המשתלמים לפי הוראות [[סימן ד פרק ה|סימנים ד']], [[סימן ה פרק ה|ה']] [[סימן ח פרק ה|ו((-))ח' בפרק ה']]; ::: (ג) דמי תאונה המשתלמים לפי הוראות [[פרק ו']]; ::: (ד) קצבת נכות המשתלמת לפי הוראות [[סימן ג' בפרק ט']] (((בשנת 2024, 10,338 ש״ח; בשנת 2025, 10,979 ש״ח))); ::: (ה) מענק ליתום המשתלם לפי הוראות [[סימן ד' בפרק י"א]]; ::: (ו) תגמול למתנדב המשתלם לפי הוראות [[פרק י"ג]]; ::: (ז) מענק פטירה המשתלם לפי הוראות [[סימן ב' בפרק י"ד]]; ::: (ח) גמלאות המשתלמות מכוח [[ההסכם בדבר גמלת ניידות]] לפי הוראות [[סעיף 9]]; :: (2) לעניין קצבת הילדים המשתלמת לפי הוראות [[סימן ב' בפרק ד']], כמפורט להלן: ::: (א) בעד הילד הראשון והחמישי ואילך במניין ילדיו של ההורה - 150 שקלים חדשים (((נקוב לשנת 2015; בשנים 2024–2025, 169 ש״ח))); ::: (ב) בעד הילד השני, השלישי והרביעי שבמניין ילדיו של ההורה - 188 שקלים חדשים (((נקוב לשנת 2015; בשנים 2024–2025, 214 ש״ח))); ::: (ג) על אף האמור בפסקאות משנה (א) ו־(ב), לעניין גמלה לפי [[חוק הבטחת הכנסה]], או תוספת כאמור [[בסעיף 68(ג)]] - 140 שקלים חדשים (((נקוב לשנת 2015; בשנים 2024–2025, 158 ש״ח))); :: (2א) (((נמחקה);)) :: (3) לענין כל גמלה שאינה מנויה בפסקאות (1) או (2) - 6,964 שקלים חדשים (((נקוב לשנת 2005; בשנת 2024, 9,806 ש״ח; בשנת 2025, 10,139 ש״ח))); :: הסכום הבסיסי יעודכן כמפורט להלן: :: (1) ביום א' בטבת התשס"ו (1 בינואר 2006) - לפי שיעור עליית המדד שפורסם לאחרונה לפני היום האמור לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני יום כ' בטבת התשס"ה (1 בינואר 2005), בתוספת - ::: (א) לענין גמלה המשתלמת לפי הוראות [[סימן ח' בפרק ה']] או לפי הוראות [[סימן ג' פרק יא|סימנים ג']] [[סימן ד פרק יא|ו((-))ד' שבפרק י"א]] - שיעור עליית המדד שפורסם לאחרונה לפני יום כ' בטבת התשס"ה (1 בינואר 2005) לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני יום כ"ז בטבת התשס"ג (1 בינואר 2003); ::: (ב) לענין גמלה שאינה מנויה בפסקת משנה (א) - השיעור שבו עודכן השכר הממוצע או שבה עודכנה נקודת הקצבה בשנים 2004 ו-2005, לפי הענין, לפי [[+|סעיפים 37(ג)(1)]] [[ו-38(ב) בחוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2002), התשס"ב-2002]]; :: (2) לעניין כל גמלה למעט קצבת ילדים המשתלמת לפי הוראות [[סימן ב' בפרק ד']] - משנת 2007 ואילך - ב-1 בינואר של כל שנה, לפי שיעור עליית המדד שפורסם לאחרונה לפני אותו יום לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני יום 1 בינואר של השנה הקודמת; :: (3) לעניין קצבת ילדים המשתלמת לפי הוראות [[סימן ב׳ בפרק ד׳]] – משנת 2015 ואילך – ב־1 בינואר של כל שנה, לפי שיעור עליית המדד שפורסם לאחרונה לפני אותו יום לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני יום 1 בינואר של השנה הקודמת ואולם, ב־1 בינואר של שנת 2025 לא יתעדכנו הסכומים הקבועים בפסקה (2) לרישה של הגדרה זו, והם יהיו באותה שנה כפי שהיו ביום כ׳ בטבת התשפ״ד (1 בינואר 2024); :: (4) על אף הוראת פסקה (2), לעניין קצבת נכות המשתלמת לפי הוראות [[סימן ג' בפרק ט']] וכל קצבה ששיעורה נגזר ממנה - משנת 2023 ואילך - ב-1 בינואר של כל שנה לפי שיעור עליית השכר הממוצע, המעודכן באותו יום, לעומת השכר הממוצע המעודכן ב-1 בינואר של השנה שבה הקצבה עודכנה; ואולם, לעניין העדכון הראשון יחולו הוראות אלה: ::: (א) אם שיעור עליית השכר הממוצע, המעודכן באותו יום, לעומת השכר הממוצע לשנת 2020 עולה על 2.45% - לפי שיעור עליית השכר הממוצע, המעודכן באותו יום, לעומת השכר הממוצע המתוקן; בפסקה זו - ::::- "השכר הממוצע לשנת 2020" - השכר הממוצע כפי שעודכן ביום ד' בטבת התש"ף (1 בינואר 2020); ::::- "השכר הממוצע המתוקן" - השכר הממוצע לשנת 2020 בתוספת 2.45%; ::: (ב) אם שיעור עליית השכר הממוצע, המעודכן באותו יום, לעומת השכר הממוצע לשנת 2020 אינו עולה על 2.45% - יידחה העדכון לשנה שלאחר מכן ויחול לגביו האמור בפסקת משנה (א); :- "עגונה" - אשה נשואה שזה שנתיים נעלמו עקבות בן זוגה, לרבות אשה שבן זוגה נמצא, שלא בהסכמתה, תקופה כאמור בחוץ לארץ ולא נשא באותו זמן במזונותיה; :- "עובד" - לרבות בן משפחה, אף אם אין בינו לבין קרובו המעסיקו יחסי עבודה, ובלבד שהוא עובד במפעל באופן סדיר ובעבודה שאילולא עשה אותה הוא, היתה נעשית בידי עובד; לענין זה, "בן משפחה" - אחד ההורים, ילד, נכד, אח או אחות; :- "עובד לשעה" - עובד שהקשר בינו לבין מעבידו הוא לזמן פחות משבעה ימים, למעט עובד כאמור שלמעשה נמשך הקשר שבעה ימים או יותר; :- "עובד עצמאי", לענין שנת מס פלונית או חלק ממנה - מי שעסק באותה תקופה במשלח ידו שלא כעובד (להלן - משלח יד), והתקיים בו אחד מאלה: :: (1) הוא עסק במשלח ידו, לפחות עשרים שעות בשבוע בממוצע; :: (2) הכנסתו החודשית הממוצעת ממשלח ידו לא פחתה מסכום השווה ל-50% מהשכר הממוצע; :: (3) הוא עסק במשלח ידו לפחות שתים עשרה שעות בשבוע בממוצע והכנסתו החודשית הממוצעת ממשלח ידו לא פחתה מסכום כאמור [[בלוח א']]; :: לענין הגדרה זו רשאי השר לקבוע שיטת חישוב של ממוצעים וכן שיעור אחר במקום השיעור הקבוע [[בלוח א']]; :: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (חישוב הממוצע של שעות עבודה והכנסה של עובד עצמאי), התשמ"ה-1985]].)) :- "פיצוי" - תשלום של תוספת יוקר המשתלמת לפי המדד, תשלום של מקדמה על חשבון תוספת יוקר או תשלום פיצוי בעד התייקרות לעובדים השכירים במשק לפי הסדר בין ארגון העובדים המייצג את המספר הגדול ביותר של העובדים במדינה לבין ארגון מעבידים שלדעת השר הינו ארגון יציג ונוגע בדבר; :- "פקודת החברות" - [[פקודת החברות [נוסח חדש], התשמ"ג-1983]]; :- "פקודת הנזיקין" - [[פקודת הנזיקין [נוסח חדש]]]; :- "פקודת השותפויות" - [[פקודת השותפויות [נוסח חדש], התשל"ה-1975]]; :- "פקודת פשיטת הרגל" - (((נמחקה);)) :- "קיבוץ מתחדש" - כהגדרתו [[בסעיף 54 לפקודת מס הכנסה]]; :- "קיבוץ שיתופי" - כהגדרתו [[בסעיף 54 לפקודת מס הכנסה]], לרבות מושב שיתופי או קיבוץ עירוני כהגדרתו [[בסעיף 61 לאותה פקודה]] שניתנה לגבי שומתו הוראה לפי [[-#54|אותו סעיף]]; :- "קצבת התאמה" - קצבת התאמה לפי הוראות [[סעיף 58א לחוק יישום תכנית ההתנתקות]]; :- "שיעור הפיצוי" - השיעור השווה לשיעור הגדלת שכר העבודה לעובדים השכירים במשק כתוצאה מתשלום הפיצוי; :- "שירות לאומי", "התנדבות קהילתית" ו"שירות אזרחי" - כהגדרתם [[בחוק שירות אזרחי]]; :- "השכר הממוצע" - הצירוף של שניים אלה: :: (1) הממוצע החודשי של השכר הממוצע למשרת שכיר בשלושת החודשים האחרונים שלגביהם היו נתונים בידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ביום שקדם ליום העדכון (להלן בהגדרה זו - ממוצע השכר); :: (2) תוספת לממוצע השכר בשיעור הפיצוי שניתן בתקופה שמתום שלושת החודשים ששימשו בסיס לחישוב ממוצע השכר ועד ליום העדכון; :: לענין הגדרה זו, "יום העדכון" - 1 בינואר של כל שנת מס, ואם חל פיצוי לאחר מכן - 1 בחודש שבו חל הפיצוי; על כל שינוי בשכר הממוצע יפרסם השר הודעה ברשומות; <!-- :: ((לפי [[סעיף 1 לחוק השכר הממוצע (הוראת שעה - נגיף הקורונה החדש), התשפ"א-2020]], השכר הממוצע בשנת הכספים 2021 ובשנת הכספים 2022 יהיה השכר הממוצע ביום ט"ז בטבת התשפ"א (31 בדצמבר 2020); ואולם, לעניין הקצבאות, התשלומים והמענקים המפורטים להלן, השכר הממוצע בשנת הכספים 2022 יהיה השכר הממוצע ביום ט"ז בטבת התשפ"א (31 בדצמבר 2020), בתוספת 2.45%: {{ש}} (1) קצבה חודשית לפי [[סעיף 4 לחוק פיצוי לנפגעי פוליו, התשס"ז-2007]]; {{ש}} (2) מענק לפי [[סעיף 6 לחוק מעמד ותיקי מלחמת העולם השנייה, התש"ס-2000]]; {{ש}} (3) תגמול חודשי לפי [[סעיף 2 לחוק התגמולים לחסידי אומות העולם, התשנ"ה-1995]]; {{ש}} (4) תשלום מיוחד בעד יילוד שנקבע לפי הוראות [[סעיפים 62]] [[סעיף 62א|ו-62א לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995]]; {{ש}} (5) קצבה חודשית לפי [[סעיף 3 לחוק לפיצוי נפגעי גזזת, התשנ"ד-1994]]; {{ש}} (6) מענק הטבות לפי [[סעיף 17א לחוק תגמולים לאסירי ציון ולבני משפחותיהם, התשנ"ב-1992]]; {{ש}} (7) קצבה חודשית שנקבעה לפי הוראות [[סעיף 7 לחוק לפיצוי נפגעי עירוי דם (נגיף האיידס), התשנ"ג-1992]]; {{ש}} (8) הוצאות קבורה והוצאות אחזקה של מקום הקבורה והמצבה שנקבעו לפי הוראות [[סעיף 7ב לחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, התש"ל-1970]].)) --> :: ((השכר הממוצע לפי הגדרה זאת: בשנת 2024, 12,379 ש"ח; בשנת 2025 13,153 ש״ח; בשנת 2025 לעניין פרק ט״ו, 12,379 ש״ח.)) :- "שנת מס" - כמשמעותה [[בפקודת מס הכנסה]]; :- "תקופת אכשרה" - פרק הזמן, בין שהוא רצוף ובין שאינו רצוף, שבו חייב אדם להיות מבוטח כאחד התנאים לגמלה. @ 2. פריסת תשלומים חריגים [1א] (תיקון: תשנ"ט-6) : (א) בסעיף זה - ::- "שכר מדוד" - שכר ממוצע למשרת שכיר שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה; :: ((נכון לשנת 2024, השכר הממוצע המדוד הוא 12,536 ש"ח; בשנת 2025, 13,316 ש״ח; בשנת 2025 לעניין פרק ט״ו, 12,536 ש״ח.)) ::- "חודש שכר חריג" - החודש האחרון של שנת מס וכן חודש שבו שולמו תוספות בעד ביגוד או בעד הבראה למרבית העובדים השכירים; ::- "שכר מדוד מתוקן" - השכר המדוד של החודש האחרון שקדם לחודש שכר חריג (להלן - החודש הקודם), בתוספת 0.5% ממנו ובתוספת פיצוי שחל בחודש השכר החריג; היה החודש הקודם חודש שכר חריג, יובא בחשבון, לענין זה, במקום השכר המדוד של החודש הקודם, השכר המדוד של החודש האחרון שקדם לחודש הקודם בתוספת 0.5% ממנו ובתוספת פיצוי שחל בחודש הקודם. : (ב) בחישוב השכר הממוצע, לצורך גמלאות ודמי ביטוח, יחולו שינויים אלה: :: (1) לגבי חודש שכר חריג, במקום השכר המדוד יובא בחשבון השכר המדוד המתוקן; :: (2) השכר הממוצע יחושב בכפוף להוראות פסקה (1) ויוגדל בשיעור השווה לחלק השנים עשר של סך ההפרשים החודשיים לגבי שלושת חודשי השכר החריג האחרונים, ששכרם המדוד ידוע ביום העדכון; לענין זה, "הפרש חודשי" - ההפרש שבין השכר המדוד של חודש שכר חריג לבין השכר המדוד המתוקן של אותו חודש, מחולק בשכר המדוד המתוקן של החודש האמור; :: (3) (((פקעה).)) @ 2א. מי שאינו תושב לענין החוק (תיקון: תשס"ג-5, תשע"ו-13, תשע"ח-3) : (א) בסעיף זה - ::- "תקנות הכניסה" - [[=תקנות הכניסה|תקנות הכניסה לישראל, התשל"ד-1974]]; ::- "שנה" - שנים עשר חודשים רצופים. : (ב) לענין חוק זה לא יראו כתושב ישראל, בין השאר, כל אחד מאלה: :: (1) שוהה שלא כדין, כמשמעותו [[בסעיף 13 בחוק הכניסה לישראל]]; :: (2) מי שבידו היתר כאמור [[בצו הכניסה לישראל (פטור תושבי יהודה ושומרון, רצועת עזה וצפון סיני, מרכז סיני, מרחב שלמה ורמת הגולן), התשכ"ח-1968]]; :: (3) מי שבידו אשרה ורישיון לישיבת ביקור מסוג ב/1, ב/2, ב/3 או ב/4, לפי [[תקנה 5 בתקנות הכניסה]]; :: (3א) מי שבידו אשרה ורישיון לפי [[תקנה 5א לתקנות הכניסה]]; :: (4) מי שבידו אשרה ורישיון לישיבת ארעי מסוג א/1, לפי [[תקנה 6(א) בתקנות הכניסה]] - בתקופות שלהלן, לפי העניין: ::: (א) בשנה שתחילתה 183 ימים לפני יום מתן האשרה והרישיון כאמור (בסעיף זה - השנה הקובעת) - אם התגורר כדין בישראל פחות מ-183 ימים באותה שנה; ::: (ב) בתקופה שלפני יום מתן האשרה והרישיון כאמור - אם התגורר כדין בישראל בשנה הקובעת יותר מ-183 ימים; :: (5) מי שבידו אשרה ורישיון לישיבת ארעי מסוג א/3 לפי [[תקנה 6(ג) בתקנות הכניסה]], וכן קרובו של בעל אשרה ורישיון כאמור שבידו אשרה ורישיון לישיבת ארעי מסוג א/4 לפי [[תקנה 6(ד) בתקנות הכניסה]]. : (ג) מי שאינו אזרח ישראלי ובידו אשרה ורישיון לישיבה בישראל לפי [[חוק הכניסה לישראל]] שאינם מנויים בסעיף קטן (ב)(3) עד (5), לא יראו אותו כתושב ישראל בתקופות שלהלן, לפי העניין: :: (1) בשנה הקובעת - אם התגורר כדין בישראל פחות מ-183 ימים באותה שנה; :: (2) בתקופה שלפני יום מתן האשרה והרישיון כאמור - אם התגורר כדין בישראל בשנה הקובעת יותר מ-183 ימים. : (ד) על אף הוראות סעיף קטן (ב)(4), מי שבידו אשרה ורישיון לישיבת ארעי כאמור באותו סעיף קטן, ניתנה לו אשרת עולה או תעודת עולה לפי [[חוק השבות]], בתוך השנה שתחילתה ביום מתן האשרה והרישיון האמורים, רשאי המוסד לראות בו תושב ישראל מיום מתן האשרה והרישיון. @ 3. אגודה שיתופית [2] (תיקון: תשע"ז-5) : לענין חוק זה רואים חבר אגודה שיתופית העובד במפעל האגודה או מטעמה כעובד ואת האגודה רואים כמעבידו; ואולם בחבר אגודה שיתופית שהיא קיבוץ שיתופי רואים את החבר כעובד, ואת הקיבוץ השיתופי כמעבידו, אם החבר עוסק בתפקידו במסגרת סידור העבודה ולא על פי התקשרות אישית בינו לבין מעביד אחר, אף אם אין התפקיד מבוצע במפעל האגודה או מטעמה. @ 3א. קיבוץ מתחדש (תיקון: תשע"ז-5) : (א) לעניין חוק זה רואים חבר אגודה שיתופית שהיא קיבוץ מתחדש, העובד במפעל האגודה או מטעמה, כעובד, ואת האגודה כמעסיקו. : (ב) לעניין חוק זה רואים חבר אגודה שיתופית שהיא קיבוץ מתחדש, שאינו עובד במפעל האגודה או מטעמה, כעובד או כעובד עצמאי או כמי שאינו עובד ואינו עובד עצמאי, לפי העניין. @ 3ב. שינוי סיווגו של קיבוץ (תיקון: תשע"ז-5) : אגודה שיתופית שהיא קיבוץ שיתופי ובמהלך שנת המס דיווחה למוסד כי שונה סיווגה מקיבוץ שיתופי לקיבוץ מתחדש, או להיפך, יחול השינוי לעניין חוק זה החל משנת המס שלאחר המועד שבו שונה הסיווג. @ 4. חבורת עובדים [3] : בחבורת עובדים, בין שהיא תאגיד ובין שאינה תאגיד, רואים, לענין חוק זה, את כל אחד מבני החבורה כעובדו של האדם שמסר לחבורה את העבודה, אם היו רואים כך אילו היה קיים קשר ישיר בינו לבין כל אחד מבני החבורה. @ 5. מי שחדל להיות עובד עצמאי [4] : עובד עצמאי שהיה למבוטח שאינו עובד ואינו עובד עצמאי ייחשב כעובד עצמאי עד ליום שבו הודיע הוא למוסד, או שהמוסד הודיע לו בדואר או במסירה אישית אף שלא בדואר, על היותו למבוטח כאמור; ואולם רשאי המוסד, לפי שיקול דעתו ולבקשת העובד העצמאי או הזכאי לגמלה מכוחו, לראותו כעובד עצמאי או כמבוטח שאינו עובד ואינו עובד עצמאי למרות ההודעה האמורה או אף בהעדרה. @ 6. סמכות לסווג מבוטחים [4א] (תיקון: תש"ף) : (א) השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע בצו כי מבוטחים העוסקים בסוג עבודה פלוני או הנתונים בתנאי עבודה מיוחדים כמוגדר בצו, ייחשבו, לענין חוק זה, כעובדים או כעובדים עצמאיים או כמי שאינם עובדים ואינם עובדים עצמאיים; לענין זה, ייחשבו כסוגי עבודה גם עבודות המוגבלות בהיקפן או בזמן הדרוש לביצוען. : (ב) בצו לפי סעיף קטן (א) הקובע מי ייחשבו כעובדים ייקבע גם מי ייחשבו כמעבידיהם. : (ג) כוחו של צו לפי סעיף זה יפה על אף האמור בכל מקום אחר בחוק זה. :: ((פורסם [[צו הביטוח הלאומי (סיווג מבוטחים וקביעת מעבידים), תשל"ב-1972]].)) @ 6א. מבוטחים שהם חברים או נושאי משרה בתאגיד (תיקון: תשנ"ט-7) : (א) השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע בצו כי מבוטחים שהם חברים בתאגיד או נושאי משרה בתאגיד, כמוגדר בצו, ייחשבו, לענין חוק זה, כעובדים או כעובדים עצמאיים או כמי שאינם עובדים ואינם עובדים עצמאיים. : (ב) צו לפי סעיף קטן (א) ייקבע, בשים לב, בין השאר, להיקף העסקים של התאגיד, לזהות החברים ונושאי המשרה בו ולפעולתם בתאגיד, ולשאר נסיבות הענין. : (ג) הוראות [[סעיף 6(ב) ו-(ג)]] יחולו על צו לפי סעיף זה. : (ד) בסעיף זה - :: (1) "חברים בתאגיד", שהוא חברה - בעלי מניות, לרבות בעל מניה בחברה שיש בה בעל מניה אחד; :: (2) המונחים שבו יפורשו כמשמעותם לפי [[חוק החברות, התשנ"ט-1999]], או לפי הדין החל על אותו תאגיד, והכל ככל שאין להם משמעות לפי חוק זה. @ 6ב. מבוטח שהוא בעל שליטה בחברת מעטים (תיקון: תשס"ג-8) : הוראות [[פרקים ז']] [[ו-ח']] לא יחולו על בעל שליטה בחברת מעטים. @ 7. המדינה כמעביד [4ב] : דין המדינה כשהיא מעבידה, לענין חוק זה, כדין כל מעביד אחר. == פרק ב': המוסד לביטוח לאומי [פרק י'] == === סימן א': הוראות כלליות === @ 8. יסודות [199] : (א) המוסד לביטוח לאומי הוא תאגיד, כשר לכל חובה, זכות ופעולה משפטית. : (ב) הרשות העליונה של המוסד היא המועצה; הרשות המנהלת והמבצעת של המוסד היא המינהלה. : (ג) המוסד יעמוד לפיקוחו הכללי של השר, והמינהלה חייבת להגיש לשר כל דין וחשבון וכל תעודה או פנקס שידרוש. : (ד) המוסד יעמוד לביקורתו של מבקר המדינה כאמור [[בסעיף 9(6) לחוק מבקר המדינה, התשי"ח-1958 [נוסח משולב]]], ומבקר המדינה יגיש עותק של הדין וחשבון שלו על פעולות המוסד לשר ולמועצה, נוסף לאלה שיש להגיש להם דין וחשבון לפי [[סעיף 15 לחוק האמור]]. @ 9. הטבות סוציאליות [200] (תיקון: תש"ף) : (א) המוסד, לאחר התייעצות עם ועדת העבודה והרווחה ועם המועצה ועל פי הסכם בינו לבין הממשלה או לבין גוף ציבורי שקבע השר על דעת הממשלה, רשאי ליתן בשם הממשלה או הגוף הציבורי, שלא בדרך קבע, לכלל תושבי המדינה או לסוגים מהם, הטבות סוציאליות שאינן ניתנות לפי חוק זה או לפי חיקוק אחר. : (ב) אוצר המדינה או הגוף הציבורי יחזירו למוסד כל סכום שהוציא למתן ההטבות האמורות, הכל כפי שנקבע בהסכם כאמור בסעיף קטן (א). : ((פורסם [[הסכם משרד הביטחון בדבר תשלום דמי לידה]] (לא פורסם).)) : ((פורסם [[הסכם בדבר גימלת ניידות]] (י"פ תשל"ז, 1813).)) : ((פורסם [[הסכם בדבר מתן דמי אבטלה למשוחררים מצבא הקבע]] (י"פ תשמ"א, 1967).)) <!-- ((פורסם [[הסכם בדבר מתן תגמולים מסוימים לאסירי ציון, בני משפחותיהם ובני משפחות הרוגי מלכות]] (י"פ תשמ"ב, 645).)) --> : ((פורסם [[הסכם בדבר מתן תגמולים למי שנפגע מפעולות איבה ערב קום המדינה]] (י"פ תשמ"ב, 1729).)) : ((פורסם [[הסכם בדבר תשלום תגמולי מילואים לאנשי צוות אויר משוחררי צבא הקבע]] (י"פ תשמ"ה, 168).)) <!-- ((פורסם [[הסכם בדבר מתן תגמולים לחסידי אומות העולם]] (י"פ תשמ"ז, 1933).)) --> : ((פורסם [[הסכם בדבר מתן גִמלאות זִקנה ושאירים מיוחדות]] (י"פ תשמ"ט, 1778).)) : ((פורסם [[הסכם בדבר תשלום קיצבה לילד עולה]] (י"פ תשנ"ב, 299).)) : ((פורסם [[הסכם בדבר מתן גימלאות מיוחדות לעולים ומתיישבים התלויים בעזרת הזולת]] (י"פ תשנ"ג, 1336).)) : ((פורסם [[הסכם בדבר מימון הקמת מצבות לנפטרים גלמודים]] (י"פ תשנ"ד, 4536).)) : ((פורסם [[הסכם בדבר מתן מענק למי שנולדו לה בלידה אחת שלושה ילדים ויותר]] (י"פ תש"ס, 1932).)) : ((פורסם [[הסכם בדבר מתן הלוואות לרכישת רכב למוגבלים בניידות]] (י"פ תשס"ב, 3575).)) <!-- ((פורסם [[הסכם בדבר תשלום עקב ייקור מחירי הלחם]] (י"פ תשס"ח, 1766).)) --> : ((פורסם [[הסכם בדבר תשלום תוספת לזכאים לקצבה מיוחדת ולגמלת ילד נכה הזקוקים למכונת הנשמה באופן רצוף]] (י"פ תשע"ה, 7092).)) : ((פורסם [[הסכם בדבר מימון העברת נפטרים לקבורה אזרחית]] (י"פ תשע"ז, 5003).)) : ((פורסם [[הסכם בדבר תשלום פיצוי לעצמאי בשירות מילואים]] (י"פ תשע"ז, 8080).)) : ((פורסם [[הסכם בדבר מתן הטבות סוציאליות למשפחות החטופים והנעדרים]] (י"פ תשפ"ד, 614).)) : ((פורסם [[הסכם בדבר מתן מענק אכלוס עצמאי לתושבים שהתפנו מבתיהם או שיצאו מבתיהם להתרעננות במסגרת מלחמת חרבות ברזל]] (י"פ תשפ"ד, 866).)) : ((פורסם [[הסכם בדבר מתן מענקי עידוד והמשך תעסוקה – מלחמת חרבות ברזל]] (י"פ תשפ"ד, 1528).)) : ((פורסם [[הסכם בדבר מתן מענק סיוע לתושבים בלתי מועסקים מישובים מפונים או מיישובים שתושביהם הוצאו להתרעננות במסגרת מלחמת חרבות ברזל]] (י"פ תשפ"ד, 5833).)) : ((פורסם [[הסכם בדבר מתן תגמול מיוחד חלף שכר לחטופים ולנעדרים – מלחמת חרבות ברזל]] (י"פ תשפ"ד, 6172).)) : ((פורסם [[הסכם בדבר מתן מענק חזרה ומענק חד-פעמי לתושבים שפונו או רועננו מבתיהם במסגרת מלחמת חרבות ברזל ואשר אין מניעה ביטחונית שישובו לישוביהם]] (י"פ תשפ"ד, 7084).)) : ((פורסם [[הסכם בדבר מתן מענק לתמרוץ תעסוקה בענף הבניין לאור מלחמת חרבות ברזל]] (י"פ תשפ"ד, 11094).)) : ((פורסם [[הסכם בדבר מתן מענק עידוד והמשך תעסוקה - מלחמת חרבות ברזל]] (י"פ תשפ"ה, 2358).)) : ((פורסם [[הסכם בדבר מתן מענק הסתגלות, מענק התארגנות ומענק חד-פעמי לתושבים שפונו או רועננו מבתיהם במסגרת מלחמת חרבות ברזל]] (י"פ תשפ"ה, 6022).)) @ 10. ערעור [200א] (תיקון: תשנ"ח-8) : קביעה של דרגת נכות מכוח הסכם שנערך לפי [[סעיף 9]], או מכוח [[סעיף 387]] או [[פרק י"ג]], ניתנת לערעור, בשאלה משפטית בלבד, לפני בית דין אזורי לעבודה; פסק דינו של בית הדין ניתן לערעור לפני בית הדין הארצי לעבודה אם נתקבלה רשות לכך מאת נשיא בית הדין הארצי לעבודה או סגנו, או מאת שופט של בית הדין הארצי שמינה לכך הנשיא. === סימן ב': המועצה, הועדות הציבוריות והמינהלה === @ 11. הרכב המועצה וכהונתה [201] : (א) הרכב המועצה, דרך הקמתה ותנאי הפסקת החברות בה ייקבעו לאחר התייעצות עם ועדת העבודה והרווחה. :: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (מועצת המוסד), תשי"ח-1958]].)) : (ב) תקופת כהונתה של המועצה תהיה ארבע שנים. @ 12. תפקידי המועצה [202] (תיקון: תש"ס-4) : המועצה - : (1) תפקח על פעולות המוסד והנהלתו; : (2) תייעץ לשר בבואו להתקין תקנות, חוץ מתקנות לפי [[סעיף 11(א)]] [[וסעיף 17א]]; : (3) רשאית להמליץ לפני השר על התקנת תקנות; : (4) תמלא כל תפקיד אחר המוטל עליה בחוק זה. @ 13. ועדות המועצה [203] : (א) המועצה רשאית למנות ועדות, מבין חבריה או שלא מבין חבריה, ולהעביר להן מסמכויותיה. : (ב) המועצה תמנה, לכל ענף מענפי הביטוח הקיימים לפי חוק זה, ועדה שתייעץ למנהל של אותו ענף. @ 14. יו"ר המועצה וסגנו [204] : השר יהיה יושב ראש המועצה; המועצה תבחר בסגן יושב ראש. @ 15. הועדה לביטוח אבטלה [204א] : (א)(1) השר ימנה ועדה ציבורית מיוחדת לביטוח אבטלה (להלן - הועדה לביטוח אבטלה), והשר או מי שהשר מינהו לכך ישמש יושב ראש הועדה. :: (2) חברי הועדה לביטוח אבטלה יהיו מתוך נציגי ארגוני העובדים והמעבידים כאמור בסעיף קטן (ב), עובדי משרד העבודה והרווחה ומשרד האוצר, ונציגי שירות התעסוקה. :: (3) נציגי ארגוני העובדים והמעבידים יהוו, במספר שווה, שני שלישים ממספר חברי הועדה לביטוח אבטלה. : (ב) נציגי העובדים והמעבידים בועדה לביטוח אבטלה יתמנו לפי המלצת ארגוני העובדים וארגוני המעבידים שהם, לדעת השר, יציגים ונוגעים בדבר. : (ג) תקופת כהונתה של הועדה לביטוח אבטלה תהיה ארבע שנים. : (ד) הועדה לביטוח אבטלה מוסמכת - :: (1) לייעץ לשר בהתוויית המדיניות של ביטוח אבטלה; :: (2) לייעץ לשר בהתקנת תקנות הנוגעות לביטוח אבטלה; :: (3) לאשר את תקציב ענף ביטוח האבטלה; :: (4) לפקח על פעולות ביטוח האבטלה; :: (5) למלא כל תפקיד אחר לפי [[פרק ז']] שיטיל עליה השר. : (ה) סמכויות הועדה לביטוח אבטלה, בכל הענינים האמורים בסעיף קטן (ד), אינן נתונות בידי המועצה, ואולם אם במסגרת [[פרק ז']] הטיל השר על הועדה לביטוח אבטלה תפקיד הנוגע גם לענפי ביטוח אחרים, יהא דינה, בכל הנוגע לאותו תפקיד, כדין כל ועדה שמונתה לפי [[סעיף 13]]. : (ו) הועדה לביטוח אבטלה רשאית למנות ועדות משנה, מבין חבריה או שלא מבין חבריה, ולהעביר להן מסמכויותיה. @ 16. הועדה לענין שירות מילואים [204ב] : (א)(1) השר ימנה ועדה ציבורית מיוחדת לענין שירות מילואים (להלן - הועדה לענין שירות מילואים), והשר או מי שהשר מינהו לכך ישמש יושב ראש הועדה. :: (2) חברי הועדה לענין שירות מילואים יהיו נציג אחד של השר, נציג אחד של שר האוצר, נציג אחד של שר הבטחון, נציגי עובדים, נציגי מעבידים ונציגי עובדים עצמאיים. :: (3) נציגי העובדים בועדה לענין שירות מילואים יתמנו לאחר התייעצות עם ארגון העובדים הארצי המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדים; נציגי המעבידים יתמנו לאחר התייעצות עם ארגונים ארציים של מעבידים שלדעת השר הם יציגים ונוגעים בדבר; נציגי העובדים העצמאיים בועדה לענין שירות מילואים יתמנו לאחר התייעצות עם ארגונים שלדעת השר הם מייצגים עובדים עצמאיים. : (ב) השר יקבע בהודעה ברשומות את מספר חברי הועדה לענין שירות מילואים שהם נציגי עובדים, נציגי מעבידים ונציגי עובדים עצמאיים, ובלבד שמספר נציגי העובדים יהיה כמספר נציגי המעבידים. : (ג) תקופת כהונתה של הועדה לענין שירות מילואים תהיה ארבע שנים. : (ד) הועדה לענין שירות מילואים מוסמכת, לענין הנושאים [[שבפרק י"ב]] - :: (1) לייעץ לשר בהתוויית המדיניות; :: (2) לייעץ לשר בהתקנת תקנות; :: (3) לפקח על ביצוע הוראות [[פרק יב|הפרק]]; :: (4) למלא כל תפקיד אחר שיטיל עליה השר. : (ה) סמכויות הועדה לענין שירות מילואים בכל הענינים האמורים בסעיף קטן (ד) אינן נתונות בידי המועצה, ואולם בענינים הנוגעים גם לענפי ביטוח של המוסד יהא דינה, בכל הנוגע לאותו ענין, כדין כל ועדה שמונתה לפי [[סעיף 13]]. : (ו) הועדה לענין שירות מילואים רשאית למנות ועדות משנה, מבין חבריה או שלא מבין חבריה, ולהעביר להן מסמכויותיה. @ 17. נוהל [205] : המועצה, ועדותיה, הועדה לביטוח אבטלה והועדה לענין שירות מילואים, יקבעו את סדרי דיוניהן ועבודתן, במידה שלא נקבעו בתקנות. @ 17א. גמול והחזר הוצאות (תיקון: תש"ס-4) : (א) חבר המועצה או חבר ועדה שאינו עובד המדינה, עובד גוף מתוקצב או עובד בגוף שאותו הוא מייצג במועצה או בועדה, זכאי לקבל מאת המוסד גמול בעבור השתתפות בישיבת המועצה או הועדה לפי הוראות סעיף קטן (ג) ובלבד שאינו מקבל, ממקור אחר, תמורה בעבור ההשתתפות. : (ב) חבר המועצה או חבר הועדה שאינו זכאי לגמול לפי הוראות סעיף קטן (א), זכאי לקבל מהמוסד החזר הוצאות שהוציא לצורך השתתפות בישיבות המועצה או הועדה לפי הוראות סעיף קטן (ג), ובלבד שאינו מקבל ממקור אחר החזר הוצאות. : (ג) השר, בהסכמת שר האוצר ובהתייעצות עם ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, יקבע כללים ותנאים שלפיהם ישלם המוסד גמול והחזר הוצאות לחבר המועצה או לחבר ועדה בהתאם להוראות סעיפים קטנים (א) ו-(ב) ואת שיעוריהם. :: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (כללים ותנאים לתשלום גמול והחזר הוצאות לחברי מועצה או לחברי ועדה), התשס"ב-2001]].)) : (ד) בסעיף זה - ::- "עובד המדינה" ו"עובד גוף מתוקצב" - כהגדרתם [[בסעיף 32 לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985]]; ::- "ועדה" - ועדה שמונתה לפי הוראות [[סעיף 13]] וכן ועדה ציבורית שמונתה לפי הוראות [[סעיפים 15]] [[או 16]] לרבות ועדות משנה שמונו לפי סעיפים אלה. @ 18. המינהלה [206] (תיקון: תשס"ג-5) : (א) חברי המינהלה יהיו המנהל הכללי של המוסד (להלן - מנהל המוסד), המשנה, הסגנים והחשב. : (ב) מנהל המוסד יהיה יושב ראש המינהלה. : (ג) המינהלה רשאית לאצול מסמכויותיה לחבר מחבריה. @ 19. קיום סמכויות [207] : קיומן של המועצה, של ועדה מועדותיה, של הועדה לביטוח אבטלה, של הועדה לענין שירות מילואים או של המינהלה, ותוקף החלטותיהן, לא ייפגעו מחמת שנתפנה מקומו של חבר או שהיה ליקוי במינויו. === סימן ג': המנגנון === @ 20. המנהל, המשנה והסגנים [208] : השר, לאחר שהתייעץ עם המועצה, ימנה את מנהל המוסד שלמרותו יהיו נתונים עובדי המוסד, ורשאי הוא, באותה דרך, למנות לו משנה וסגנים. @ 21. מנהלים של ענפי ביטוח [209] : השר, לאחר שהתייעץ עם מנהל המוסד, ימנה מנהל לכל אחד מענפי הביטוח שהם נושא חוק זה. @ 22. עובדים אחרים [210] : (א) במסגרת התקן שאישר השר תמנה המינהלה את יתר עובדי המוסד ותקבע את תפקידיהם וסמכויותיהם, להוציא את האקטואר של המוסד, שיתמנה בהתאם [[לסעיף 24]], ואת מנהלי הסניפים, שיתמנו בהתאם [[לסעיף 23]]. : (ב) מינוים של עובדי המוסד לפי סעיף זה יהיה לפי הכללים הקבועים למינוי עובדי המדינה, בשינויים שהענין מחייבם, ותנאי עבודתם של עובדי המוסד יהיו כתנאי העבודה של עובדי המדינה. @ 23. סניפים [211] : השר רשאי לקבוע הוראות בדבר פתיחת סניפים של המוסד ובדבר קביעת תחום פעולתם וסמכותם ומינוי מנהליהם. : ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (פתיחת סניפים ומינוי מנהליהם), תשל"ג-1973]].)) === סימן ג'1: החשב (תיקון: תשס"ג-5) === @ 23א. החשב (תיקון: תשס"ג-5) : על אף הוראות חוק זה - : (1) חשב המוסד ימונה בידי החשב הכללי במשרד האוצר ויהיה עובד משרד האוצר; אין בהוראות פסקה זו כדי לגרוע מהוראות [[חוק שירות המדינה (מינויים), התשי"ט-1959]]; : (2) הממונה על חשב המוסד יהיה החשב הכללי בלבד; : (3) המוסד לא יתקשר בכל עסקה ולא יוציא כל הוצאה כספית, אלא באישור חשב המוסד; אין בהוראות פסקה זו כדי לגרוע מן הצורך בקבלת אישורים אחרים להוצאה או להתקשרות כאמור לפי כל דין. === סימן ד': האקטואר === @ 24. האקטואר [223] (תיקון: תשס"ט-4) : (א) השר ימנה את האקטואר של המוסד בהתייעצות עם המועצה. : (ב) נוסף לדין וחשבון האקטוארי, שיצורף לדין וחשבון הכספי השנתי בהתאם [[לסעיף 31(א)]], יגיש האקטואר של המוסד לשר ולמועצה דין וחשבון אקטוארי מלא עם תום כל שלוש שנות כספים. : (ב1) שר האוצר, בהסכמת השר, יורה לאקטואר של המוסד על אופן הגשת דין וחשבון אקטוארי מלא לפי סעיף זה, לרבות מתכונתו, תוכנו, מידת פירוטו וכללים לעריכתו, וכן מתכונת ההצהרות והביאורים שיש לצרף אליו, והכל בהתאם למתכונת עריכת דין וחשבון אקטוארי מלא במוסדות ביטחון סוציאלי בעולם, בשינויים המחויבים (בחוק זה - דין וחשבון אקטוארי מלא). : (ג) בפעולתו המקצועית לא יהיה האקטואר כפוף להוראות, והמינהלה חייבת להגיש לו את כל העזרה הדרושה לביצוע חובותיו המקצועיות. === סימן ה': כספים ומשק === @ 25. הצעת תקציב [212] : (א) המינהלה תכין, לתאריך שקבעה המועצה, הצעת תקציב שנתי למוסד ותגיש אותה למועצה, אך רשאית המינהלה, בנסיבות מיוחדות באישור המועצה, להגיש תקציב לתקופה הקצרה משנה וכן תקציב מילואים (לכל אחד מאלה ייקרא - תקציב). : (ב) המועצה תדון בהצעת התקציב ותעביר אותה לאישורו של השר, בצירוף הערותיה והמלצותיה; העתק של הצעת התקציב ושל ההערות וההמלצות יומצא לועדת העבודה והרווחה. @ 26. אישור התקציב [213] : השר רשאי, לאחר בירור במינהלה, לאשר את התקציב כפי שהוצע או בשינויים שימצא לנכון; התקציב המאושר ייחתם ביד השר וביד מנהל המוסד ויפורסם בדרך שיורה השר. @ 27. אחריות להנהלת חשבונות [214] : המינהלה אחראית להנהלה סדירה ויעילה של חשבונות המוסד. @ 28. חשבונות ענפי הביטוח [215] (תיקון: תשע"ו-4) : (א) כל סכום שמשלמים למוסד כדמי ביטוח ייזקף לזכות חשבונות ענפי הביטוח השונים לפי יחס שיעורי דמי הביטוח הקבועים [[בלוח י']], ואם לא שולמו דמי הביטוח במלואם יזקפו לזכות חשבונות ענפי הביטוח את הסכומים היחסיים. : (ב) לכל ענף ביטוח יתנהל חשבון נפרד; המוסד, בהסכמת ועדת הכספים של המועצה, יהיה רשאי להעביר סעיף, זכות או חובה, מחשבון ענף ביטוח אחד לחשבון ענף ביטוח אחר. : (ג) (((נמחק).)) : (ד) ההוצאות הכלליות והמשותפות לענפי הביטוח השונים יחולקו בין החשבונות של ענפי הביטוח לפי כללים שהמליצה עליהם המועצה לאחר קבלת חוות דעתו של האקטואר של המוסד ובאישור השר. @ 28א. הוראה מיוחדת (תיקון: תשנ"ט-6) : על אף האמור [[בסעיף 28]], הסכום שביום י"ג בטבת התשנ"ט (1 בינואר 1999) היה בחשבון ענף ביטוח שירות מילואים ייזקף, ביום האמור, לחשבון ענף ביטוח אבטלה; לענין סעיף זה, "ענף ביטוח שירות מילואים" - כמשמעותו בפרק ו'4 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשכ"ח-1968, כנוסחו ביום כ"ח בטבת התשנ"ה (31 בדצמבר 1994). @ 28ב. הוראת שעה (תיקון: תש"ס-2, תשס"ב-6, תשס"ח-3, תשס"ט-4, תשע"א-3) : על אף הוראות [[סעיפים 28]] [[ו-33]], בתקופה שמיום כ"ג בטבת התש"ס (1 בינואר 2000) ועד יום ט' בטבת התשע"ה (31 בדצמבר 2014), יחולו הוראות אלה לענין ענף ביטוח אבטלה - : (1) ראה המוסד כי בחודש מסוים צפוי גירעון בענף ביטוח אבטלה, ייזקף באותו חודש הסכום החסר הצפוי מחשבון ענף ביטוח ילדים, בהתאם לאומדן הגירעון לאותו חודש; : (2) עם פרסום מאזן המוסד לפי [[סעיף 31]], ייערך חשבון סופי של הגירעון בענף ביטוח אבטלה בשנת הכספים שלגביה פורסם המאזן, והיתרה תועבר מחשבון ענף ביטוח ילדים או תוחזר לענף זה, לפי הענין; : (3) לענין סעיף קטן זה, "אומדן הגירעון" - ההפרש שבין אומדן סכום הוצאות ענף ביטוח אבטלה הצפויות בחודש מסוים, לבין אומדן סכום התקבולים הצפויים מדמי ביטוח אבטלה באותו חודש, לרבות סכום השווה לחלק היחסי מהסכומים שאוצר המדינה שילם למוסד בעד אותו חודש לפי [[סעיף 32(ג1)]], המחושב לפי אומדן התקבולים לענף ביטוח אבטלה. @ 29. חשבון מיוחד לתשלום הענקת אבטלה [215א] : הענקת אבטלה, לפי [[סעיף 178]], תשולם מחשבון מיוחד על פי הקצבה מיוחדת של ענף ביטוח אבטלה, שתיקבע באישור ועדת העבודה והרווחה. @ 30. שיפוי הוצאות שירות התעסוקה [215ב] : (א) המוסד ישפה את שירות התעסוקה על כל הוצאה שהוציא במסגרת תפקידיו לפי [[פרק ז']]. : (ב) כל הוצאה כאמור תיזקף על חשבון ענף ביטוח אבטלה. : (ג) סכומי ההוצאה ודרכי השיפוי ייקבעו בהסכם שייערך בין המוסד לבין שירות התעסוקה. @ 31. מאזן ודו"ח כספי [216] : (א) תוך ששה חודשים מתום שנת כספים תגיש המינהלה למועצה ולשר מאזן ודין וחשבון כספי שאליו יצורף דין וחשבון של האקטואר של המוסד. : (ב) המאזן והדין וחשבון הכספי יפורסמו בדרך שיורה השר. : (ג) שנת הכספים של המוסד תהיה כשנת הכספים של המדינה. @ 32. הקצבות אוצר המדינה למוסד [217] (תיקון: תשס"ב-6, תשס"ב-12, תשס"ה-3, תשס"ז-2, תשס"ח-3, תשס"ח-5, תשע"א-3, תשע"ב-10, תשע"ב-15, תשע"ד-3, תשע"ו-4, תשע"ז-2, תשע"ז-6, תשע"ז-7, תשע"ז-12, תשע"ז-14, תשע"ז-15, תשע"ח-4, תשע"ח-6, ק"ת תש"ף-2, תש"ף-3, תש"ף-6, תשפ"א-10, תשפ"א-11, תשפ"א-12, תשפ"ב-3, תשפ"ג, תשפ"ג-2, תשפ"ד-2, תשפ"ד-9, תשפ״ה–3, תשפ"ה-7) : (א) אוצר המדינה יקציב למוסד, לכל שנת כספים, סכום השווה לשיעור כמפורט להלן (((מינואר 2016 עד 1.12.2016, 45.1%; מיום 2.12.2016 עד 31.12.2016, 91.3%; בשנת 2017, 50.58%; <s>מתחילת 2018 עד 28.2.2018, 51.94%</s>; <s>בשנת 2019, 53.57%</s>; <s>החל מיום 1.3.2018</s> <s>החל משנת 2018</s> החל מיום 1.3.2018, כמפורט להלן))) מהתקבולים שגבה המוסד בכל ענפי הביטוח השונים כקבוע [[בלוח י']] ומתשלומי אוצר המדינה לפי סעיף קטן (ג1); השר, באישור ועדת הכספים של הכנסת ובהסכמת שר האוצר, רשאי לשנות את השיעור הקבוע בסעיף קטן זה; :: (1) בשנת 2018 - 57.16 אחוזים; :: (2) בשנת 2019 - 55.96 אחוזים; :: (3) בשנת 2020 - 55.74 אחוזים; :: (4) בשנת 2021 - 57.26 אחוזים; :: (5) בשנת 2022 - 53.89 אחוזים; :: (6) בשנת 2023 - 58.88 אחוזים; :: (7) בשנת 2024 - 59.81 אחוזים; :: (8) בשנת 2025 – 47.07 אחוזים; :: (9) בשנת 2026 – 44.57 אחוזים; :: (10) בשנת 2027 - 55.40 אחוזים; :: (11) בשנת 2028 - 56.47 אחוזים; :: (12) בשנת 2029 ואילך - 56.52 אחוזים. : (ב) (((בוטל).)) : (ג) (((בוטל).)) : (ג1)(1) נוסף על ההקצבות לפי סעיף קטן (א), יקציב אוצר המדינה למוסד, מדי חודש, סכום השווה לצירופם של שני אלה: ::: (א) סכום השווה ל־7.10% מסך כל התקבולים שגבה המוסד ממעבידים בחודש שלגביו מחושב התשלום; ::: (ב) סכום השווה ל־5.65% מסך כל התקבולים שגבה המוסד מעובדים עצמאיים בחודש שלגביו מחושב התשלום; ::: הסכומים האמורים בסעיף קטן זה ובסעיף קטן (א) יחולקו בין ענפי הביטוח השונים כאמור [[בלוח י']]. :: (2) לענין סעיף קטן זה, "תקבולים" - כל התקבולים שגבה המוסד לפי הוראות חוק זה. : (ג2) אוצר המדינה ישפה את המוסד על ההוצאות שהוציא למתן מענק אשפוז לפי הוראות [[לוח ב'1]]. : (ג3) (((בוטל).)) : (ד) (((בוטל).)) : (ה) (((בוטל).)) : (ו) אופן תשלום ההקצבה ייקבע בהסכם, בין המוסד לבין השר, שיאושר על ידי שר האוצר. : (ז)(1) אוצר המדינה ישפה את המוסד, בכל שנת כספים, בסכומים אלה: ::: (א) סכום השווה למכפלת שני אלה: :::: (1) ההפרש בין שיעור הגידול באוכלוסיית זכאי קצבאות האזרח הוותיק והשאירים ובין שיעור הגידול באוכלוסייה הכללית בשנה הקודמת, כפי שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה; :::: (2) סך קצבאות האזרח הוותיק והשאירים ששולמו בשנה הקודמת; ::: (ב) סכום השווה למכפלת שני אלה: :::: (1) ההפרש בין שיעור הגידול באוכלוסיית זכאי קצבת סיעוד ובין שיעור הגידול באוכלוסייה הכללית בשנה הקודמת, כפי שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה; :::: (2) סך קצבאות הסיעוד ששולמו בשנה הקודמת. :: (2) סכום השיפוי לפי פסקה (1) לא יעלה על 750 מיליון שקלים חדשים בשנה (בסעיף זה - התקרה); התקרה תתעדכן ב־1 בינואר של כל שנה, לפי שיעור עליית המדד שפורסם לאחרונה לפני אותו מועד לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני 1 בינואר של השנה הקודמת. : (ח) אוצר המדינה ישפה את המוסד, בכל שנת כספים, על הסכומים שהוציא בשל [[סעיפים 74ב(ה)]] [[ו־74ג(א)]]. : (ט) (((פקע).)) : (י) (((פקע).)) : (יא) (((פקע).)) @ 33. [217א] (תיקון: תשנ"ט-6, תשס"ב-6, תשע"ו-4) : (((בוטל).)) @ 34. השקעות [218] : כספי המוסד שאינם מיועדים לכיסוי הוצאות והתחייבויות שוטפות תשקיע המינהלה בהשקעות קונסטרוקטיביות, בהתאם להמלצות המועצה שאישר השר, ובמסגרת ההשקעות המותרות למוסד לפי התקנות שהתקין השר בהסכמת שר האוצר, אם התקין תקנות כאלה. @ 35. הלוואות [219] : המינהלה רשאית, באישור השר, לקבל הלוואות בשם המוסד בשעבוד נכסים להבטחת סילוקן או בלי שעבוד כזה. @ 36. הענקות [220] (תיקון: תשס"ג-8, תשס"ז, תשפ"א-4, תשפ"ב-3) : (א) המינהלה רשאית על פי המלצת המועצה, ובנושא הנוגע לביטוח אבטלה - על פי המלצת הועדה לביטוח אבטלה, ובאישור השר, ליתן הענקות, במסגרת התקציב שאושר לפי [[סעיף 26]], למוסד לבטיחות וגיהות, לכל תאגיד או גוף אחר העוסקים בקידום פעולות הבטיחות בעבודה, לעריכת מחקרים בתחומי הביטוח הסוציאלי והאבטלה וכן לבדיקות נסיוניות של תכניות לשם תכנון הביטוח הסוציאלי. : (ב) הסכום הכולל של התחייבויות המינהלה, בשנת כספים פלונית, למתן הענקות לפי סעיף קטן (א), למעט הענקות למוסד לבטיחות וגיהות ולעריכת מחקרים בתחומי הביטוח הסוציאלי והאבטלה, לא יעלה על 28 מיליון שקלים חדשים. : (ג) על אף הוראות סעיף קטן (ב) - :: (1) המינהלה רשאית, לפי המלצה ובאישור כאמור בסעיף קטן (א), ובהסכמת שר האוצר, להתחייב לתת הענקות כאמור בסעיף קטן (ב), בסכום העולה על הסכום הקבוע בו, ובלבד שסכום ההתחייבויות הנוסף יופחת מהסכום הכולל שבו תהיה המינהלה רשאית להתחייב בשתי שנות הכספים הבאות, באופן שתקבע בהסכמת שר האוצר; :: (2) התחייבה המינהלה, בשנת כספים מסוימת, לתת הענקות כאמור בסעיף קטן (ב) בסכום הנמוך מהסכום הקבוע בו, רשאית היא, לפי המלצה ובאישור כאמור בסעיף קטן (א), להתחייב בשנת הכספים שלאחריה בסכום הקבוע בסעיף קטן (ב), בתוספת סכום ההפרש או בתוספת 20% מהסכום הקבוע בסעיף קטן (ב), לפי הנמוך; לענין זה, "סכום ההפרש" - סכום השווה להפרש שבין הסכום הקבוע בסעיף קטן (ב) לבין הסכום שבו התחייבה המינהלה בשנת הכספים המסוימת; :: (3) בוטלה התחייבות שניתנה לפי סעיף זה, בשנת הכספים שבה ניתנה ההתחייבות או באחת משתי שנות הכספים שלאחריה, רשאית המינהלה, לפי המלצה ובאישור כאמור בסעיף קטן (א), להתחייב, בשנת הכספים שבה בוטלה ההתחייבות או בשנת הכספים שלאחריה, בסכום השווה לסכום המרבי שבו היא רשאית להתחייב באותה שנת כספים לפי סעיף קטן (ב) ופסקאות (1) ו-(2), בתוספת סכום ההתחייבות שבוטלה כאמור. : (ד) הסכום הקבוע בסעיף קטן (ב) יעודכן ב-1 בינואר של כל שנה לפי השינוי במדד ביחס ל-1 בינואר של השנה שקדמה לה; לענין זה, "מדד" - מדד שיקבע השר בצו בהסכמת שר האוצר. : (ה) בסעיף זה - ::- "התחייבויות" - לרבות התחייבויות לגבי שנות הכספים הבאות; ::- "המוסד לבטיחות וגיהות" - המוסד לבטיחות וגיהות שהוקם לפי [[חוק ארגון הפיקוח על העבודה, התשי"ד-1954]]. @ 37. נכסים [221] : על פי החלטת המועצה שאישר השר, תרכוש המינהלה מקרקעין למוסד לצרכיו. @ 38. פטור ממסים [222] : לענין חובת תשלום מסים, אגרות ותשלומי חובה אחרים, דין המוסד כדין המדינה. == פרק ג': ביטוח אימהות [פרק ד'] == === סימן א': הוראות כלליות === @ 39. הגדרות [91] (תיקון: תשע"ו-12) : [[בפרק זה]] - :- "לידה" - לידת ולד חי או לידה אחרי עשרים ושניים שבועות של הריון; :- "הכשרה מקצועית" - הכשרה מקצועית או שיקום מקצועי, לפי מבחנים ובתנאים שנקבעו באישור ועדת העבודה והרווחה. @ 40. מבוטחת [92] (תיקון: תשנ"ז, תשנ"ח) : (א) מבוטחת למענק אשפוז, למענק לידה ולקצבת לידה היא אחת מאלה: :: (1) מבוטחת לפי [[פרק י"א]] או אשת מבוטח לפי [[פרק י"א]], אף אם הלידה אירעה מחוץ לישראל; :: (2) עובדת או עובדת עצמאית המועסקת בישראל או אשת עובד או עובד עצמאי המועסק בישראל ששה חודשים רצופים לפחות בתכוף לפני הלידה, אף אם כל אלה אינם תושבי ישראל, ובלבד שהלידה אירעה בישראל; פסקה זו לא תחול על מי שמתגורר באזור ואינו תושב ישראל באזור, והכל כהגדרתם [[בסעיף 378]]. : (ב) מבוטחת לדמי לידה היא אחת מאלה: :: (1) עובדת או עובדת עצמאית שמלאו לה 18 שנים והיא מועסקת בישראל, ואם היא ומעבידה הם תושבי ישראל וחוזה העבודה נקשר בישראל, אף אם היא עובדת מחוץ לישראל; :: (2) אשה שמלאו לה 18 שנים והיא נמצאת בהכשרה מקצועית. @ 41. גמלה למי שאינה מבוטחת [93] : המוסד רשאי - : (1) לתת גמלה לפי [[פרק זה]] אף למי שאינה מבוטחת אם היתה מבוטחת אילו מלאו לה 18 שנים; : (2) לתת מענק לידה לתושבת ישראל אף אם אינה מבוטחת. === סימן ב': מענק אשפוז, מענק לידה וקצבת לידה (תיקון: תשנ"ז) === @ 42. הזכות למענק אשפוז, למענק לידה ולקצבת לידה [94] (תיקון: תשנ"ז, תשע"ז-11) : (א) מבוטחת שהזדקקה לאשפוז בקשר ללידה זכאית - :: (1) למענק אשפוז; :: (2) למענק לידה; :: (3) לקצבת לידה, אם ילדה יותר משני ילדים בלידה אחת. : (ב) אם אין המבוטחת בחיים, זכאי למענק הלידה ולקצבת הלידה בעלה או האפוטרופוס על הנולד, לפי הענין. : (ג)(1) נוסף על הוראות סעיף קטן (א), מבוטחת שילדה זכאית למענק לידה גם אם לא הזדקקה לאשפוז בקשר ללידה, ובלבד שמיילדת או רופא אישרו, בתצהיר שנתנה המיילדת או בתעודת רופא, לפי העניין, כאמור בפסקה (2), כי הם נכחו בלידה וכי היא התקיימה בהתאם להוראות חוזרי משרד הבריאות בעניין לידות בית כפי שהם מפורסמים באתר האינטרנט של משרד הבריאות, לרבות ההוראה בדבר מסירת מידע ליולדת לגבי ביצוע בדיקות סקר יילודים לזיהוי מוקדם של מחלות. :: (2) תנאי לקבלת מענק לידה כאמור בפסקה (1) הוא מסירת תצהיר מאת מיילדת או תעודת רופא, כאמור באותה פסקה, למשרד הבריאות, באופן שיורה המשרד; משרד הבריאות ידווח למוסד לגבי תצהיר או תעודת רופא שנמסרו לו כאמור באופן שעליו יוסכם בין המוסד למשרד הבריאות. :: (3) המוסד רשאי לתת הוראות בדבר אופן הגשת תביעה למענק לפי סעיף קטן זה ותשלומו. @ 43. מענק אשפוז [94א] (תיקון: תשנ"ז) : (א) השירותים שיינתנו ליולדת וליילוד במסגרת אשפוז, סכום מענק האשפוז והכללים שלפיהם יעודכן המענק, יהיו כאמור [[בלוח ב'1]]. : (ב) מענק האשפוז ישולם לבית החולים או למוסד הרפואי שבו אושפזה המבוטחת בקשר ללידה, על פי תביעה שתוגש באמצעות בית החולים או המוסד הרפואי, על גבי טופס שקבע לכך המוסד. : (ג) על אף הוראות סעיף קטן (ב), אם אירעה הלידה מחוץ לישראל בבית חולים או במוסד רפואי שהתביעה למענק אשפוז אינה ניתנת להגשה באמצעותו, ישולם מענק האשפוז למבוטחת בסכום השווה להוצאות האשפוז שהיו לה בקשר ללידה, ובלבד שסכום זה לא יעלה על סכום מענק האשפוז שנקבע, לפי הענין, [[בלוח ב'1]], כפי שהיה במועד שבו ילדה המבוטחת. @ 44. מענק לידה [94ב] (תיקון: תשנ"ח-6, תשס"א, תשס"ג-8, תשס"ג-11, תשס"ד-7, תשע"ד-7) : (א) נולד ילד אחד, ישלם המוסד למבוטחת, מענק לידה - :: (1) בשיעור של 20% מהסכום הבסיסי, אם הוא הילד הראשון שבעדו משולם מענק באותה משפחה; :: (1א) בשיעור של 9% מהסכום הבסיסי, אם הוא הילד השני שבעדו משולם מענק באותה משפחה; :: (2) בשיעור של 6% מהסכום הבסיסי, אם הוא הילד השלישי ואילך, שבעדו משולם מענק באותה משפחה; :: לענין זה, "משפחה" - בני זוג שהם הוריו של הילד או הורה עצמאי כהגדרתו [[בחוק סיוע למשפחות שבראשן הורה עצמאי, התשנ"ב-1992]]. : (ב) נולדו שני ילדים או יותר בלידה אחת, ישלם המוסד, בכפוף להוראות סעיף קטן (ג), מענק לידה בשיעורים אלה: :: (1) בעד שני ילדים - 100% מהסכום הבסיסי; :: (2) בעד כל ילד נוסף - 50% מהסכום הבסיסי. : (ג) (((בוטל).)) @ 45. קצבת לידה [94ג] (תיקון: תשנ"ה-4, תשנ"ו-6, תשס"ג-11) : (א) נולדו, בלידה אחת, יותר משני ילדים, ישלם המוסד למבוטחת, בכפוף להוראות סעיף קטן (ג), קצבת לידה חודשית בשיעורים אלה: :: (1) בעד שלושה ילדים - 50% מהסכום הבסיסי; :: (2) בעד ארבעה ילדים - 75% מהסכום הבסיסי; :: (3) בעד חמישה ילדים או יותר - 100% מהסכום הבסיסי. : (ב) קצבת הלידה תשולם בעד התקופה המתחילה ב-1 בחודש שלאחר הלידה והמסתיימת בתום תשעה חודשים ממועד זה. : (ג) הקצבה תשולם לפי מספר הילדים שהיו בחיים ב-1 בחודש שבעדו משתלמת הקצבה, ואולם בעד החודש הראשון שלאחר חודש הלידה תשולם הקצבה לפי מספר הילדים שהיו בחיים בתום שלושים ימים מיום הלידה. @ 46. [94ד] (תיקון: תשס"ג-11) : (((בוטל).)) @ 47. הסעת יולדת [95] : המוסד רשאי לכרות הסכם עם מגן דוד אדום בישראל בדבר התנאים שבהם תועבר זכאית למענק לידה, במקרים מיוחדים, לבית חולים או למוסד רפואי אחר או בחזרה למעונה. === סימן ג': דמי לידה === @ 48. הגדרות [96] (תיקון: תשס"ה-2) : [[בסימן זה]] - :- "היום הקובע" - היום שבו הפסיקה המבוטחת לעבוד בהיותה בהריון שנסתיים בלידה שלגביה מוגשת התביעה לדמי לידה; ולענין מבוטחת שזכאית לדמי הסתגלות מיוחדים ולא עבדה בהיותה בהריון כאמור - היום האחרון שבעדו השתלמו לה דמי הסתגלות מיוחדים בהיותה בהריון; :- "יום הלידה המשוער" - היום שנקבע כיום הלידה המשוער, באישור רפואי שניתן בהתאם לתקנות שהתקין השר. @ 49. הזכות לדמי לידה [97] (תיקון: תשנ"ז-7, תשס"א-6, תשס"ד-13, תשס"ז-9, תשס"ז-12, תשע"ו-22, תשע"ז-13, תשע"ח-12) : (א) המוסד ישלם למבוטחת דמי לידה, לפי [[סימן זה]], בעד פרק הזמן שלרגל ההריון או הלידה אין היא עובדת או עוסקת במשלח ידה. : (ב) המוסד ישלם לזכאי לתקופת לידה והורות לפי [[+|סעיף 6(ג)]] [[או 6(ח)(1) או (1א) לחוק עבודת נשים]], וכן לעובד עצמאי שמתקיימים בו התנאים האמורים [[-#6|באותו סעיף]], דמי לידה, בעד פרק הזמן שלרגל תקופת הלידה וההורות ולצורך הטיפול בילדו הוא אינו עובד או אינו עוסק במשלח ידו, ובתנאי שמתקיימים כל אלה: :: (1) הוא עובד או עובד עצמאי כאמור [[בסעיף 40(ב)(1)]], בשינויים המחויבים; :: (2) שולמו בעדו דמי ביטוח משכרו כעובד או ששילם דמי ביטוח מהכנסתו כעובד עצמאי בעד 10 חודשים מתוך 14 החודשים שקדמו ליום הקובע או בעד 15 חודשים מתוך 22 החודשים שקדמו ליום הקובע; לעניין סעיף קטן זה, ”היום הקובע” - היום שבתום ששת השבועות שלאחר יום הלידה או היום שבו הפסיק לעבוד, לפי המאוחר; :: (3) אשתו זכאית לדמי לידה לפי [[פרק זה]], בעד אותו פרק זמן, ולא שולמו לה דמי הלידה בעד פרק הזמן כאמור [[בסעיף 50(א)]] או [[בסעיף 51]], לפי העניין; :: (4) פרק הזמן שבו הוא אינו עובד או אינו עוסק במשלח ידו כאמור לא יפחת משבעה ימים, ובלבד שלעניין תשלום לזכאי לפי [[סעיף 6(ח)(1) או (1א) ((לחוק עבודת נשים))]], פרק זמן זה הוא בסוף פרק הזמן שבעדו משולמים דמי לידה לפי [[סעיף 50(א)]] ובטרם סיומו, ובת זוגו חזרה לעבוד לפי הוראות [[סעיף 6(ח)(1)(ב) לחוק עבודת נשים]]. : (ג) על אף הוראות סעיף קטן (ב), לא ישולמו דמי לידה לזכאי כאמור בסעיף קטן (ב) בעד תקופות אלה: :: (1) תקופה של ששה שבועות רצופים שתחילתם ביום הלידה, אלא אם כן התקיימו התנאים האמורים [[בסעיף 6(ג) לחוק עבודת נשים]]; :: (2) תקופה שבעדה שולמו לאשתו דמי לידה; ואולם, אם התקיימו התנאים האמורים [[בסעיף 6(ג) לחוק עבודת נשים]] - ישולמו דמי לידה לזכאי כאמור בסעיף קטן (ב) גם בעד התקופה שבעדה שולמו לאשתו דמי לידה, ובלבד שלא ישולמו לזכאי ולאשתו דמי לידה בעד פרק זמן העולה על משך תקופת הזכאות לדמי לידה לפי [[סעיפים 50]] [[ו-51]]; :: (3) תקופה הפחותה משבעה ימים רצופים. : (ד) דמי לידה ליום לפי סעיף קטן (ב) או (ד1) הם שכר העבודה הרגיל של הזכאי לדמי הלידה, ויחולו לענין זה הוראות [[סעיפים 53]], [[54]], [[55]] [[ו־56]], בשינויים המחויבים. : (ד1) המוסד ישלם לזכאי לתקופת לידה והורות לפי [[סעיף 6(ח)(1ב) לחוק עבודת נשים]], וכן לעובד עצמאי שמתקיימים בו התנאים האמורים [[באותו סעיף]], דמי לידה, בעד פרק הזמן שלרגל תקופת הלידה וההורות ולצורך הטיפול בילדו הוא אינו עובד או אינו עוסק במשלח ידו, ובתנאי שמתקיימים כל אלה: :: (1) הוא עובד או עובד עצמאי כאמור [[בסעיף 40(ב)(1)]], בשינויים המחויבים; :: (2) שולמו בעדו דמי ביטוח משכרו כעובד או ששילם דמי ביטוח מהכנסתו כעובד עצמאי בעד 10 חודשים מתוך 14 החודשים שקדמו ליום הקובע או בעד 15 חודשים מתוך 22 החודשים שקדמו ליום הקובע; לעניין סעיף קטן זה, "היום הקובע" - היום שבו הפסיק לעבוד לרגל תקופת הלידה וההורות; :: (3) אשתו זכאית לדמי לידה לפי [[פרק זה]], בעד אותו פרק זמן, והיא הסכימה בכתב לוותר על דמי הלידה שהיא זכאית להם בעד השבוע האחרון של פרק הזמן שבעדו היא זכאית לדמי לידה לפי הוראות [[סעיפים 50]] [[ו-51]] ולא שולמו לה דמי לידה בעד אותו שבוע. : (ה)(1) עובד הזכאי לתקופת לידה והורות לפי [[סעיף 6(ז1) לחוק עבודת נשים]], וכן עובד עצמאי שמתקיימים בו התנאים האמורים [[באותו סעיף]], זכאי לדמי לידה בעד פרק הזמן שלרגל תקופת הלידה וההורות ולצורך הטיפול בילדו הוא אינו עובד או אינו עוסק במשלח ידו, ובתנאי שמתקיימים כל אלה: ::: (א) הוא עובד או עובד עצמאי כאמור [[בסעיף 40(ב)(1)]], בשינויים המחויבים; ::: (ב) שולמו בעדו דמי ביטוח משכרו כעובד או ששילם דמי ביטוח מהכנסתו כעובד עצמאי בעד 10 חודשים מתוך 14 החודשים שקדמו ליום הקובע או בעד 15 חודשים מתוך 22 החודשים שקדמו ליום הקובע; לעניין סעיף קטן זה, ”היום הקובע” - יום הלידה או היום שבו הפסיק לעבוד לפי המאוחר; ::: (ג) בת זוגו זכאית לדמי לידה לפי [[פרק זה]], בעד אותו פרק זמן, ולא שולמו לה דמי לידה בעד פרק הזמן המלא כאמור [[בסעיף 50(א)]]; ::: (ד) פרק הזמן שבו הוא אינו עובד או אינו עוסק במשלח ידו כאמור לא יפחת משבעה ימים, ובלבד שפרק זמן זה הוא בסוף פרק הזמן שבעדו משולמים דמי לידה לפי [[סעיף 50(א)]] ובטרם סיומו. :: (2) על אף הוראות פסקה (1), לא ישולמו דמי לידה לזכאי כאמור באותה פסקה בעד תקופות אלה: ::: (א) תקופה שבעדה שולמו לבת זוגו דמי לידה; ::: (ב) תקופה הפחותה משבעה ימים רצופים. :: (3) דמי לידה ליום לפי סעיף קטן זה הם שכר העבודה הרגיל של הזכאי לדמי הלידה, ויחולו לעניין זה הוראות [[סעיפים 53]], [[54]], [[55]] [[ו־56]], בשינויים המחויבים. :: (4) דמי הלידה לפי סעיף קטן זה ישולמו לבת זוגו של הזכאי לדמי הלידה. :: (5) רופא שהסמיך לכך המוסד (בפסקה זו - רופא מוסמך) רשאי לדרוש, בכל עת, הבהרות ופרטים נוספים, לרבות רישומים רפואיים, בכל עניין הקשור באישור הרפואי שניתן לפי [[סעיף 6(ז1)(1)(ב) לחוק עבודת נשים]], ולחוות דעתו בדבר מסוגלות בת הזוג לטפל בילדה; פקיד התביעות רשאי, בהחלטתו בתביעה לדמי לידה לפי סעיף קטן זה, להביא בחשבון את חוות דעתו של הרופא המוסמך. @ 49א. זכאות לדמי לידה למי שטרם הלידה הייתה זכאית לדמי אבטלה - הוראת שעה - נגיף הקורונה החדש (תיקון: תשפ"א-8) : (א) על אף הוראות [[סימן זה]], מבוטחת שמתקיימים בה התנאים המפורטים להלן, תהיה זכאית לדמי לידה בהתאם להוראות [[סימן זה]], ויראו לעניין זה את היום שבו הפסיקה לעבוד לאחרונה כיום הקובע כהגדרתו [[בסעיף 48]]: :: (1) היא ילדה בתקופה שמיום י"א באב התש"ף (1 באוגוסט 2020) עד תום התקופה הקובעת כהגדרתה [[בסעיף 179א]]; :: (2) היא אינה זכאית לדמי לידה לפי [[סימן זה]] משום שלא מתקיים לגביה האמור [[בהגדרה "היום הקובע" שבסעיף 48]]; :: (3) היא הייתה זכאית לדמי אבטלה בתכוף לפני יום הלידה. : (ב) אוצר המדינה ישפה את המוסד על כל ההוצאות הכרוכות בתשלום דמי הלידה לפי סעיף קטן (א), לרבות ההוצאות המינהליות הכרוכות בתשלום כאמור. : (ג) סעיף זה יעמוד בתוקפו בתקופה שמיום כ"ח בטבת התשפ"א (12 בינואר 2021) עד יום כ"ז בטבת התשפ"ב (31 בדצמבר 2021), והוא יחול על לידה שאירעה בתקופה שמיום י"א באב התש"ף (1 באוגוסט 2020) עד תום התקופה הקובעת כהגדרתה [[בסעיף 179א]], אולם תשלומים מכוחו לא ישולמו לפני יום כ"ח באדר התשפ"א (12 במרס 2021). @ 49ב. זכאות לדמי לידה למי שטרם הלידה הייתה זכאית לדמי אבטלה - הוראת שעה (תיקון: תשפ"א-11, תשפ"א-13, תשפ"ו-6) : (((הוראת שעה מיום 31.3.2026 עד יום 31.3.2027):)) : על אף הוראות [[סימן זה]], מבוטחת שמתקיימים בה התנאים המפורטים להלן, תהיה זכאית לדמי לידה בהתאם להוראות סימן זה: : (1) היא ילדה בתקופה שמיום י"א באדר התשפ"ו (28 בפברואר 2026) עד תום התקופה הקובעת כהגדרתה [[בסעיף 179כח]]; : (2) היא הייתה זכאית לדמי אבטלה בתקופה הקובעת לפי הוראות [[סימן ט' לפרק ז']]; : (3) היא אינה זכאית לדמי לידה לפי [[סימן זה]] בשל כך שלא מתקיים לגביה האמור [[בסעיף 50(א)(1) או (2)]], ואולם אם מצרפים את תקופת הזכאות לדמי אבטלה לפי פסקה (2) לתקופה שקדמה ליום הקובע היא הייתה זכאית לדמי לידה כאמור [[בסעיף 50(א)(1) או (2)]]. @ 50. תנאי הזכאות [98] (תיקון: תשנ"ח-7, תשס"ה-2, תשס"ז-6, תשע"ז-4, תשע"ז-13) : (א) מבוטחת ששולמו בעדה דמי ביטוח משכרה כעובדת או ששילמה דמי ביטוח מהכנסתה כעובדת עצמאית (בסעיף זה - דמי ביטוח), תהיה זכאית לדמי לידה - :: (1) בעד פרק זמן של 15 שבועות - אם שולמו דמי ביטוח בעד 10 חודשים מתוך 14 החודשים שקדמו ליום הקובע או בעד 15 חודשים מתוך 22 החודשים שקדמו ליום הקובע; :: (2) בעד פרק זמן של 8 שבועות - אם שולמו דמי ביטוח בעד 6 חודשים מתוך 14 החודשים שקדמו ליום הקובע. : (ב) לענין סעיף קטן (א) יראו תקופה מהמנויות להלן, שקדמה ליום הקובע, כתקופה שבעדה שולמו דמי ביטוח: :: (1) תקופה שבעדה שולמו לאשה דמי פגיעה, דמי לידה, דמי אבטלה, דמי הסתגלות מיוחדים, דמי תאונה, גמלה לשמירת הריון, קצבת נכות לפי [[פרק ה']] בשל נכות שדרגתה 100%, תגמול לפי [[פרק י"ב]] או תגמול לפי [[פרקים י"ג]] [[או י"ג1]] בשל נכות שדרגתה 100%; :: (2) תקופה שבעדה שולמו לאשה דמי מחלה או תמורת חופשה שנתית באמצעות קופת גמל כמשמעותה [[בסעיף 180]]; :: (3) שני החודשים הראשונים של חופשה ללא תשלום; :: (4) תקופה שבה היתה האשה מבוטחת לפי [[סעיף 40(ב)(2)]], ובלבד שעבדה כעובדת או כעובדת עצמאית לפחות 30 ימים רצופים בתכוף לפני היום הקובע; :: (5) תקופה שבה היתה האשה עובדת עצמאית, ומועד תשלום דמי הביטוח בעד אותה תקופה חל לאחר היום הקובע או בחודש שבו אירעה הלידה. : (ג) השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע נסיבות, תנאים וכללים שלפיהם ייראו התקופות האמורות בפסקאות (1) עד (3) של סעיף קטן (ב), כולן או מקצתן, תקופות שבעדן שולמו דמי ביטוח אף אם תקופות אלה חלו לאחר היום הקובע. @ 51. דמי לידה נוספים [98א] (תיקון: תשס"ג, תשס"ד-10, תשס"ה-4, תשס"ז-6, תש"ע-7, תשע"ב-9, תשע"ד, תשע"ו-22, תשפ"ו-3) : (א) מבוטחת שהיא עובדת שזכאית להאריך את תקופת הלידה וההורות, בשל אחת או יותר מהסיבות האמורות [[בסעיפים קטנים (ב1) ו־(ד) שבסעיף 6 לחוק עבודת נשים]], והודיעה למוסד על מימוש זכותה זו, תהיה זכאית בעד תקופת ההארכה כמפורט [[-#6|באותם סעיפים קטנים]], לדמי לידה נוספים על דמי הלידה שהיא זכאית להם לפי [[סעיף 50]], ובלבד שדמי הלידה הנוספים כאמור, לא ישולמו בעד פרק הזמן העולה על - :: (1) 20 שבועות - אם היא זכאית לדמי לידה לפי [[סעיף 50(א)(1)]]; :: (2) 12 שבועות - אם היא זכאית לדמי לידה לפי [[סעיף 50(א)(2)]]. : (א1) מבוטחת שהיא עובדת שזכאית להאריך את תקופת הלידה וההורות כאמור [[בסעיף 6(ג) לחוק עבודת נשים]], תהיה זכאית בעד תקופת ההארכה, לדמי לידה נוספים על דמי הלידה שהיא זכאית להם לפי [[סעיף 50]] ולפי סעיף קטן (א), לפי הענין, ובלבד שדמי הלידה הנוספים כאמור, לא ישולמו בעד פרק הזמן העולה על - :: (1) 3 שבועות בעד כל ילד נוסף שילדה באותה לידה, החל מהילד השני, בצירוף התקופה שהיא זכאית לה לפי הוראות סעיף קטן (א)(1) - אם היא זכאית לדמי לידה לפי [[סעיף 50(א)(1)]]; :: (2) שבועיים בעד כל ילד נוסף שילדה באותה לידה, החל מהילד השני, בצירוף התקופה שהיא זכאית לה לפי הוראות סעיף קטן (א)(2) - אם היא זכאית לדמי לידה לפי [[סעיף 50(א)(2)]]. : (א2) (((בוטל).)) : (א3) מבוטחת שהיא עובדת שזכאית להאריך את תקופה הלידה וההורות כאמור [[בסעיף 6(ד3) לחוק עבודת נשים]], תהיה זכאית בעד תקופה ההארכה לדמי לידה נוספים על דמי הלידה שהיא זכאית להם לפי [[סעיף 50]], ובלבד שדמי הלידה הנוספים כאמור לא ישולמו בעד פרק זמן העולה על חמישה שבועות, ואם האריכה את תקופת הלידה וההורות כאמור [[בסעיף 6(ב1)(1) או (ד)(1) לחוק עבודת נשים]] - בעד פרק זמן מצטבר של 20 שבועות. : (ב) מבוטחת שהיא עובדת שפיצלה את תקופת הלידה וההורות שלה, כאמור [[בסעיף 6(ד)(2) לחוק עבודת נשים]], ובתום שלושה שבועות מיום הלידה היא עדיין זכאית להמשך תשלום דמי לידה, יידחה תשלום יתרת דמי הלידה לפי [[סעיף 50]] עד שהילד יעזוב את בית החולים. : (ג) מבוטחת שהיא עובדת עצמאית, שהיתה זכאית, אילו היתה עובדת, לתקופת לידה והורות מוארכת או לפיצול תקופת הלידה וההורות, בנסיבות האמורות [[בסעיף 6 לחוק עבודת נשים]], יחולו עליה הוראות סעיף זה, בשינויים המחוייבים. : (ד) המועד לתשלום דמי לידה נוספים כאמור בסעיפים קטנים (א) ו־(א1), יהיה עם תום המועד לתשלום דמי הלידה לפי [[סעיף 50]]. @ 52. תקופת דמי לידה [99] : (א) התקופה שבעדה ישולמו דמי לידה תיקבע כך שמחצית מפרק הזמן שבעדו זכאית מבוטחת לדמי לידה לפי [[סעיף 50]] תקדם ליום הלידה ויתרת פרק הזמן שבעדו היא זכאית לדמי לידה לפי [[סעיפים 50]] [[ו-51]] תהיה מיום הלידה; חל היום הקובע בתקופת המחצית הראשונה האמורה או ביום הלידה, תחושב התקופה שבעדה ישולמו דמי הלידה מן היום הקובע. : (ב) הגישה המבוטחת תביעה לדמי לידה לפני יום הלידה, יראו לענין סעיף זה את יום הלידה המשוער כיום הלידה. @ 53. שיעור דמי לידה, הצמדתם וניכויים מהם [100א, 101א, 101ב] (תיקון: תשנ"ה-3, תשנ"ו-6, תשס"ב-7, תשס"ג-8, תשס"ג-11, תשס"ג-12) : (א) דמי לידה ליום הם שכר העבודה הרגיל של המבוטחת, אך לא יותר מסכום השווה לסכום הבסיסי כפול 5, כשהוא מחולק ב-30. : (ב) (((בוטל).)) : (ג) (((בוטל).)) : (ד) מדמי הלידה ומגימלה לשמירת הריון ינכה המוסד במקור מס לפי הוראות [[+|סעיפים 164]] [[ו-243 לפקודת מס הכנסה]] והתקנות לפיה וכן ינכה דמי ביטוח בשיעור הקבוע [[בטור ד' בלוח י']]. @ 54. חישוב שכר עבודה רגיל [101] (תיקון: תשס"ב-7, תשס"ג-12, תשס"ה-2, תשע"ו-16, תשע"ז, תשפ"א-11) : (א) שכר העבודה הרגיל, לענין [[סעיף 53]], הוא הסכום המתקבל מחלוקת הכנסת המבוטחת, ברבע השנה שקדם ליום הקובע, בתשעים; ולעניין מבוטחת כאמור בסעיף קטן (ב)(1) ו-(3) - הסכום המתקבל מחלוקת הכנסת המבוטחת ברבע השנה שקדם ליום הקובע ב-90, או בששת החודשים שקדמו ליום הקובע ב-180, לפי הגבוה. : (ב) לענין סעיף זה, "הכנסה" - :: (1) בעובדת - ההכנסה שממנה מגיעים דמי ביטוח וכן הכנסה מדמי הסתגלות מיוחדים, למעט הכנסותיה כעובדת עצמאית אלא אם כן היתה זכאית לדמי לידה אילו היתה עובדת עצמאית בלבד; :: (2) בעובדת עצמאית - ההכנסה ששימשה יסוד לחישוב דמי הביטוח בעד רבע השנה האמור בסעיף קטן (א) או ההכנסה ששימשה יסוד לחישוב דמי הביטוח בעד רבע שנה בשנה שקדמה לשנה שבה חל היום הקובע, לפי הגבוה מביניהן, ולעניין מי שילדה בתקופה שמיום י"א באב התש"ף (1 באוגוסט 2020) עד תום התקופה הקובעת כהגדרתה [[בסעיף 179א]] - הכנסה כאמור או ההכנסה ששימשה יסוד לחישוב דמי הביטוח בעד רבע שנה בשנת 2019, לפי הגבוה; :: (3) במבוטחת לפי [[סעיף 40(ב)(2)]] - ההכנסה ששימשה יסוד לחישוב דמי הביטוח בעד רבע השנה או ששת החודשים האמורים בסעיף קטן (א), והכל לרבות אותו סכום שהיו מגיעים ממנו דמי ביטוח אילולא הסכום המרבי הקבוע לתשלום דמי ביטוח. @ 55. תקנות [102] (תיקון: תשס"ה-2, תשע"ז) : השר רשאי לקבוע - : (1) הוראות נוספות ומשלימות בדבר חישוב שכר העבודה הרגיל לענין [[סימן זה]]; : (2) הוראות לחישוב שכר העבודה הרגיל במקרים שבהם לדעתו החישוב לפי [[סעיף 54]] לא ישקף נאמנה את שכר העבודה הרגיל של המבוטחת; : (3) הוראות בדבר חישוב התקופות לענין [[סעיף 54]]; : (4) באישור ועדת העבודה והרווחה - הוראות מיוחדות, הן בדרך כלל והן לסוגים, בדבר תשלום דמי ביטוח אימהות, לרבות דמי ביטוח מופחתים, בעד כל אדם הנמצא בהכשרה מקצועית, בין שהוא מבוטח לפי [[סעיף 40(ב)(2)]] ובין שאינו מבוטח לפיו, וכוחן יפה על אף הוראות [[פרק י"ד]]; : (5) באישור ועדת העבודה והרווחה - הוראות וכללים להגשת תביעות ודרכי הוכחתן לענין [[פרק זה]]; : (6) באישור ועדת העבודה והרווחה - לגבי מבוטחת שהיא עובדת עצמאית הזכאית לפיצוי לפי [[סימן ד' בפרק ה' לחוק יישום תכנית ההתנתקות]], כללים ותנאים, אף בשונה מהוראות [[פרק זה]], לענין קביעת היום הקובע, לענין תנאי הזכאות כאמור [[בסעיף 50]] ולענין חישוב הכנסתה כאמור [[בסעיף 54(ב)]]. : ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (אמהות), תשי"ד-1954]].)) @ 56. שלילת הזכות [103] : המוסד רשאי לשלול את הזכות לדמי לידה, כולם או מקצתם, אם קרה אחד מאלה: : (1) בתוך הזמן שבעדו משתלמים דמי לידה עבדה המבוטחת שלא במשק ביתה; : (2) בתוך ששת השבועות שלפני יום הלידה המשוער עבדה המבוטחת שלא במשק ביתה בימים שרופא, שהסמיך המוסד, אסר עליה לעבוד בהם; : (3) המבוטחת לא מילאה אחרי הוראת המוסד בדבר פיקוח רפואי בקשר להריון וללידה. === סימן ד': גמלאות להורה מאמץ, להורה במשפחת אומנה ולהורה מיועד (תיקון: תשנ"ו-4, תשע"א-7) === @ 57. גמלאות להורה מאמץ [95א, 103א] (תיקון: תשנ"ח-3, תשס"א-6, תשס"ד-13, תשס"ז-9, תשע"א-2) : (א) על אף הוראות [[סעיף 42(א)]], מבוטחת לפי [[פרק י"א]], או אשת מבוטח לפי [[פרק י"א]], שקיבלה לאימוץ ילד עד גיל 10 וכן מבוטח לפי [[פרק י"א]] שהוא לבדו אימץ ילד כאמור, יהיו זכאים למענק לידה לפי [[סימן ב']], ובלבד - :: (1) שניתנה הודעה לעובד סוציאלי כאמור [[בסעיף 6 לחוק האימוץ]]; :: (2) שלא יינתן מענק לידה אם הילד המאומץ הוא ילדו של בן זוגו של המאמץ. : (ב) לענין חישוב מענק הלידה כאמור [[בסעיף 46]], יראו כאילו יום הלידה של הילד המאומץ הוא היום שבו ניתנה הודעה לעובד סוציאלי כאמור בסעיף קטן (א). : (ג) על אף הוראות [[סעיף 49(א)]], מבוטחת לדמי לידה שקיבלה לאימוץ ילד עד גיל 10 תהיה זכאית לדמי לידה לפי הוראות [[סימן ג']], בשינויים המחויבים, בעד פרק הזמן שלרגל האימוץ אין היא עובדת או עוסקת במשלח ידה, ובלבד שלענין זה יהיה "היום הקובע" - היום שבו ניתנה הודעה לעובד סוציאלי כאמור [[בסעיף 6 לחוק האימוץ]]. : (ד) הוראות סעיף קטן (ג) יחולו על עובד או עובד עצמאי שמתקיים בו האמור [[בסעיף 40(ב)(1)]], בשינויים המחויבים, ואולם לענין קביעת שיעור הגמלה יחולו הוראות [[סעיף 49(ד)]]. : (ה) אומץ ילד כאמור בסעיף זה על ידי מבוטחת כאמור בסעיף קטן (ג) ובן זוגה הזכאי לגמלה כאמור בסעיף קטן (ד), תשולם גמלה לפי הוראות סעיפים קטנים (ג) או (ד), לפי הענין, לאחד מבני הזוג לפי בחירתם, ובלבד שלא תשולם גמלה - :: (1) לשני בני הזוג, בעד אותו פרק זמן בשל אותו אימוץ; :: (2) לאחד מבני הזוג, בעד תקופה הפחותה מ-21 ימים רצופים. @ 57א. גימלאות להורה מיועד (תיקון: תשנ"ו-4, תשנ"ח-8) : (א) בסעיף זה - ::- "חוק הסכמים לנשיאת עוברים" - [[=חוק הסכמים לנשיאת עוברים|חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד), התשנ"ו-1996]]; ::- "אם מיועדת" - מבוטחת לפי [[פרק י"א]], או אשת מבוטח לפי [[פרק י"א]], שקיבלו למשמורתם ילד כהורה מיועד לפי הוראות [[חוק הסכמים לנשיאת עוברים]]. : (ב) על אף הוראות [[סעיף 42]], יחולו הוראות [[סימן ב' לפרק זה]] על אם מיועדת בשינויים המחוייבים ובתיאומים שקבע השר באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת; היום שבו ילדה מבוטחת ייחשב, לגבי מבוטחת שהיא אם מיועדת, היום שבו נולד הילד. : (ג) הוראות [[סימן ג' לפרק זה]], למעט הוראות [[סעיפים 48]] [[ו-52]], יחולו על אם מיועדת בשינויים המחוייבים ובתיאומים שקבע השר באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת; ואולם דמי הלידה ישולמו לאם מיועדת החל ביום שבו ניתן לה צו הורות לפי [[סעיף 11 לחוק הסכמים לנשיאת עוברים]], או לאחר תום פרק הזמן שבעדו היא זכאית לדמי לידה, לפי המוקדם, ובלבד שלא ישולמו דמי לידה אלא בעד פרק הזמן שבו הילד נמצא במשמורתה לפי [[חוק הסכמים לנשיאת עוברים]]. :: לענין סעיף זה יהיה היום הקובע - היום שבו קיבלה האם המיועדת את הילד למשמורתה, ובלבד שביום הקובע אין היא עובדת או עוסקת במשלח ידה. @ 57ב. גמלאות להורה במשפחת אומנה (תיקון: תשע"א-7, תשע"ו-10) : (א) בסעיף זה - ::- "מבוטחת שהיא הורה במשפחת אומנה" - מבוטחת לדמי לידה שהיא הורה במשפחת אומנה כהגדרתה [[בחוק אומנה לילדים, התשע"ו-2016]]; ::- "יום קבלת ילד לביתה של מבוטחת שהיא הורה במשפחת אומנה" - יום מסירת הילד למבוטחת, באמצעות הגורם שהוסמך לכך בידי שר הרווחה והשירותים החברתיים או בידי מי שהשר הסמיכו לכך, בהתאם לאישור שניתן בידי אותו גורם. : (ב) על אף הוראות [[סעיף 49(א)]], מבוטחת שהיא הורה במשפחת אומנה שקיבלה לביתה, לתקופה העולה על שישה חודשים, ילד עד גיל 10, תהיה זכאית לדמי לידה לפי הוראות [[סימן ג']], בשינויים המחויבים, בעד פרק הזמן כמפורט להלן, לפי העניין, ובלבד שלעניין זה יהיה "היום הקובע" - יום קבלת הילד לביתה של המבוטחת שהיא הורה במשפחת אומנה: :: (1) אם טרם מלאו לילד שלוש שנים - בעד פרק הזמן שלרגל קבלת הילד אין היא עובדת או עוסקת במשלח ידה; :: (2) אם מלאו לילד שלוש שנים - בעד פרק זמן של ארבעה שבועות שבהם לרגל קבלת הילד אין היא עובדת או עוסקת במשלח ידה. : (ג) הוראות סעיף קטן (ב) יחולו על עובד או עובד עצמאי שמתקיים בו האמור [[בסעיף 40(ב)(1)]], בשינויים המחויבים; ואולם לעניין קביעת שיעור הגמלה יחולו הוראות [[סעיף 49(ד)]]. : (ד) התקבל ילד למשפחת אומנה כאמור בסעיף זה על ידי מבוטחת שהיא הורה במשפחת אומנה ובן זוגה הזכאי לגמלה כאמור בסעיף קטן (ג), תשולם גמלה לפי הוראות סעיפים קטנים (ב) או (ג), לפי העניין, לאחד מבני הזוג, לפי בחירתם, ובלבד שלא תשולם גמלה - :: (1) לשני בני הזוג, בעד אותו פרק זמן, בשל אותו ילד; :: (2) לאחד מבני הזוג, בעד תקופה הפחותה מ-21 ימים רצופים. === סימן ד'1: תשלום ליולדת חלף דמי אבטלה (תיקון: תשפ"א-8) === @ 57א. זכאות ליולדת חלף דמי אבטלה - הוראת שעה - נגיף הקורונה החדש <עוגן 57ג> (תיקון: תשפ"א-8) : (((ספרור שגוי במקור; בנוסח רשומות נרשם בטעות כי [[סימן ד'1]] וסעיף 57א יופיעו אחרי [[סעיף 57]] ולא אחרי [[סעיף 57ב]]).)) : (א) על אף הוראות [[פרק זה]], מבוטחת שילדה בתקופה שמיום ה' באדר התש"ף (1 במרס 2020) עד תום התקופה הקובעת כהגדרתה [[בסעיף 179א]] והייתה זכאית לדמי אבטלה בתכוף לפני יום הלידה, תהיה זכאית, בתקופה שעד תום 15 שבועות מיום הלידה, לתשלום בשיעור השווה לדמי האבטלה שהיו משולמים לה אילולא ילדה (בסעיף זה - תשלום מיוחד ליולדת בתקופת אבטלה), ובלבד שלא תהיה זכאית לתשלום מיוחד ליולדת בתקופת אבטלה בעד פרק זמן שבו היא זכאית לדמי לידה. : (ב) הוראות סעיף זה יחולו גם על גמלאות מכוח [[סימן ד']] לעניין הורה מאמץ, הורה מיועד והורה במשפחת אומנה. : (ג) אוצר המדינה ישפה את המוסד על כל ההוצאות הכרוכות בתשלום לפי סעיף קטן (א), לרבות ההוצאות המינהליות הכרוכות בתשלום כאמור. : (ד) סעיף זה יעמוד בתוקפו בתקופה שמיום כ"ח בטבת התשפ"א (12 בינואר 2021) עד יום כ"ז בטבת התשפ"ב (31 בדצמבר 2021), והוא יחול על לידה שאירעה בתקופה שמיום ה' באדר התש"ף (1 במרס 2020) עד תום התקופה הקובעת כהגדרתה [[בסעיף 179א]], אולם תשלומים מכוחו לא ישולמו לפני יום כ"ח באדר התשפ"א (12 במרס 2021). === סימן ה': גמלה לשמירת הריון === @ 58. הגדרות [103ג] (תיקון: תשס"ז-12) : [[בסימן זה]] - :- "מבוטחת" - עובדת או עובדת עצמאית, המבוטחת לפי [[פרק י"א]] ומתקיימות בה הוראות [[סעיף 50]], ולענין זה היום הקובע הוא היום הראשון לשמירת ההריון; :- "שמירת הריון" - היעדרות מעבודה בתקופת ההריון המתחייבת בשל אחד מאלה: :: (1) מצב רפואי הנובע מההריון והמסכן את האשה או את עוברה, הכל בהתאם לאישור רפואי בכתב; :: (2) סוג העבודה, מקום ביצוע העבודה או אופן ביצוע העבודה מסכנים את האישה בשל היותה בהיריון, או את עוברה, לפי אישור רפואי בכתב, ולא נמצאה לה עבודה חלופית מתאימה על ידי מעבידה. @ 59. גמלה לשמירת הריון [103ד] : מבוטחת, שהיתה בשמירת הריון שלושים ימים רצופים לפחות, תהיה זכאית לגמלה בעד התקופה האמורה ובעד כל תקופה נוספת של 14 ימים רצופים לפחות שבהם היתה בשמירת הריון, והכל לפי אישורים רפואיים, כללים, תנאים ומבחנים שקבע השר. : ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (גמלה לשמירת הריון), התשנ"א-1991]].)) @ 60. שיעור הגמלה [103ה] (תיקון: תשנ"ה-3, תשנ"ו-6, תש"ס-3, תשס"ג-11) : גמלה לשמירת הריון, לכל יום, היא בסכום השווה לשכר העבודה הרגיל של המבוטחת המחושב לפי [[סעיף 54]] ולא יותר מהסכום הבסיסי מחולק ב-30; לענין שכר העבודה הרגיל - היום הקובע הוא היום הראשון לשמירת ההריון. @ 61. תשלומי כפל [103ו] (תיקון: תשס"ז-12) : (א) מבוטחת הזכאית לתשלום על פי כל חיקוק, הסכם קיבוצי כהגדרתו [[בסעיף 180]] או הסדר קיבוצי אחר, תקנון של קופת גמל, חוזה עבודה או תקנון של קרן ביטוח או פנסיה, בעד התקופה שבה היא נמצאת בשמירת הריון, לא תשולם לה גמלה לפי [[סימן זה]] בעד אותה תקופה. : (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), לא תישלל זכותה של מבוטחת לגמלה לשמירת היריון לפי [[סימן זה]] בשל זכאותה לדמי מחלה לפי [[סעיף 7(ג)(1) לחוק עבודת נשים]], ובלבד שלא ישולמו לה דמי מחלה וגמלה לשמירת היריון בעד אותה תקופה. === סימן ו': תשלומים מיוחדים === @ 62. תשלום מיוחד בעד יילוד של מבוטחת שנפטרה [103ב] (תיקון: תשע"ד-9) : אשה המבוטחת לפי [[סעיף 40]] שנפטרה בעת הלידה או תוך שנה מיום הלידה, ישולם בעד היילוד תשלום מיוחד לפי תנאים ושיעורים שיקבע השר באישור ועדת העבודה והרווחה. : ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (תשלום מיוחד בעד יילוד), התשל"ג-1973]].)) @ 62א. תשלום מיוחד בעד יילוד של מבוטחת נכה (תיקון: תשע"ד-9) : אישה המבוטחת לפי [[סעיף 40]] שנקבעה לה דרגת אי-כושר בשיעור 100% וניתן לה אישור רפואי שלפיו היא אינה מסוגלת לטפל בילדה, ישולם בעד היילוד תשלום מיוחד, לפי תנאים ושיעורים שיקבע השר, באישור ועדת העבודה והרווחה; התשלום המיוחד ישולם לבן זוגה של האישה - בגובה דמי לידה המחושבים לפי [[סעיף 49(ה)(3)]], ואם האישה היא הורה עצמאי - לאישה; : בסעיף זה - :- "אישור רפואי" - כמשמעותו [[בסעיף 6(ז1)(1)(ב) לחוק עבודת נשים]]; :- "הורה עצמאי" - כהגדרתו [[בחוק סיוע למשפחות שבראשן עומד הורה עצמאי, התשנ"ב-1992]]. @ 63. בדיקת מי-שפיר [103ב1] : (א) לענין סעיף זה, "מבוטחת" - מבוטחת לפי [[פרק י"א]], או אשת מבוטח לפי [[פרק י"א]], שבתחילת הריונה מלאו לה 35 שנים וטרם מלאו לה 37 שנים ושאינה זכאית לבדיקה לפי [[תקנות בריאות העם (בדיקת אבחנה פולשנית בהיריון)=תקנות הבדיקה|תקנות בריאות העם (בדיקת מי שפיר), התש"ם-1980]] (להלן - תקנות הבדיקה). : (ב) נעשתה למבוטחת בדיקת מי שפיר בבית חולים כמשמעותו [[בתקנות הבדיקה]], ישלם המוסד, באמצעות משרד הבריאות, את מחיר הבדיקה כפי שייקבע בהיתר להעלאת מחירי האשפוז לשירותים אמבולטוריים, שניתן לפי [[חוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים|חוק יציבות מחירים במצרכים ובשירותים (הוראת שעה), התשמ"ו-1985]]; התשלומים יועברו למשרד הבריאות במועדים, לתקופות ולפי דו"חות שיוסכמו בין המוסד לבין משרד הבריאות. === סימן ז': מימון אשפוז יולדת (((בוטל))) (תיקון: תשנ"ז) === @ 64. [103ז] (תיקון: תשנ"ז) : (((בוטל).)) == פרק ד': ביטוח ילדים [פרק ה'] == === סימן א': פרשנות === @ 65. פרשנות [104] (תיקון: תשנ"ז, תשס"ט-4) : (א) [[בפרק זה]] - ::- "מבוטח" - ::: (1) מבוטח לפי [[פרק י"א]], למעט עקרת בית כהגדרתה [[בסעיף 238]]; ::: (2) יחיד היושב בישראל, ואינו נעדר ממנה אלא העדר ארעי שהוא סביר, לדעת עובד המוסד שהוסמך לכך, ואין בו לסתור טענת אותו יחיד כי הוא יושב בישראל, ואינו מבוטח לפי [[פרק י"א]], למעט עקרת בית כהגדרתה [[בסעיף 238]]; ::- "ילד" - ::: (1) ילדו של מבוטח או של מי שהיה מבוטח; ::: (2) מי שאינו ילדו, אם הוכח, להנחת דעתו של מי שהסמיכה לכך המינהלה, כי בתקופה שנקבעה בתקנות פירנס אותו המבוטח, ::: ובלבד שהילד נמצא בישראל ולא מלאו לו 18 שנים; והמונחים "אב", "אם" ו"הורה" יתפרשו בהתאם לכך. ::: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (קיצבה משפחתית), תש"ך-1960]].)) : (ב) לא יראו ילד כנמצא בחוץ לארץ אם יצא מישראל לתקופה שאינה עולה על שלושה חודשים; אולם המוסד רשאי לראותו כאילו הוא בישראל גם אם יצא מישראל לתקופה העולה על שלושה חודשים. === סימן ב': קצבת ילדים === @ 66. זכות לקצבת ילדים [105] (תיקון: תשע"ג-3) : הורה מבוטח זכאי לקצבת ילדים חודשית לפי [[פרק זה]] בעד כל ילד, למעט הורה מבוטח שיש לו הכנסה החייבת במס נוסף כמשמעותה [[בסעיף 121ב לפקודת מס הכנסה]]. @ 67. מנין ילדים [106] : (א) לא יבוא ילד, בפרק זמן אחד, במנין ילדים של יותר מהורה מבוטח אחד. : (ב) ילד שיש לו שני הורים, יבוא במנין האב המבוטח זולת אם הוא נמצא עם האם בלבד; ילד שיש לו הורה טבעי והורה אחר והם מבוטחים, יבוא במנין ילדי אותו הורה אשר עמו הוא נמצא. @ 68. סכום הקצבה [109] (תיקון: תשס"ב-4, תשס"ב-5, תשס"ב-6, תשס"ג-5, תשס"ג-8, תשס"ג-9, תשס"ג-11, תשס"ג-12, תשס"ד-3, תשס"ד-4, תשס"ד-6, תשס"ו-7, תשס"ט-3, תשע"ג-3, תשע"ו-3) : (א) קצבת הילדים לחודש בעד כל ילד שבמנין ילדיו של ההורה תהיה בסכום השווה לסכום הבסיסי הקבוע לגביו. : (ב) על אף הוראות סעיף קטן (א), קצבת הילדים לחודש בעד ילד שנולד לפני יום א' בסיון התשס"ג (1 ביוני 2003), והוא הילד הרביעי ואילך שבמנין ילדיו של ההורה, תהיה בסכום כמפורט להלן: :: (1) (((נמחקה);)) :: (2) לגבי ילד כאמור שהוא הילד הרביעי במניין ילדיו של ההורה - סכום השווה לסכום הבסיסי הקבוע [[1|בפסקה (2)(א) שבהגדרה "הסכום הבסיסי"]] כשהוא מוכפל ב־2.24; :: (3) לגבי ילד כאמור שהוא הילד החמישי ואילך במניין ילדיו של ההורה - סכום השווה לסכום הבסיסי הקבוע [[1|בפסקה (2)(א) שבהגדרה "הסכום הבסיסי"]] כשהוא מוכפל ב־2.36. : (ג) הורה שמשתלמים לו בעד חודש מסוים גמלה לפי [[חוק הבטחת הכנסה]] או תשלום חודשי לפי [[חוק המזונות (הבטחת תשלום), התשל"ב-1972]], והוא זכאי בעד אותו חודש לקצבת ילדים כאמור בסעיפים קטנים (א) או (ב) בעד שלושה ילדים או יותר, תיווסף לקצבת הילדים המשתלמת לו בעד הילד השלישי ובעד הילד הרביעי שבמנין ילדיו תוספת בסכום השווה ל־70% מן הסכום הבסיסי הקבוע [[1|בפסקה (2)(ג) שבהגדרה "הסכום הבסיסי"]]. : (ד) (((בוטל).)) : (ה) (((בוטל).)) : (ו) (((בוטל).)) : (ז) (((בוטל).)) : (ח) (((בוטל).)) : (ט) (((בוטל).)) : (י) (((בוטל).)) : (יא) (((בוטל).)) @ 69. מקבל הקצבה [110, 111] : (א) קצבת ילדים תשולם לאם, אולם אם הילד נמצא עם האב בלבד, והאב זכאי לקצבה, תשולם הקצבה לאב. : (ב) המוסד ישלם את הקצבה להורה, אף אם לא נתקיימו בו התנאים לפי סעיף קטן (א) אם ביקש זאת ההורה שמשתלמת לו הקצבה לפי הסעיף הקטן האמור. : (ג) לא נתמלאו התנאים של סעיף קטן (א) לגבי שני ההורים, תשולם הקצבה בעד הילד לאפוטרופוס שנתמנה כדין, ובאין אפוטרופוס - למי שנתמנה לכך לפי [[סעיף 304(א)]]. : (ד) גם אם נתמלאו התנאים של סעיף קטן (א) רשאי המוסד, אם טובת הילד מחייבת זאת, לשלם את הקצבה להורה שני שאינו בר-הקצבה, או לאפוטרופוס או למי שנתמנה לכך לפי [[סעיף 304(א)]]. @ 69א. מנין ילדים ממספר נשים (תיקון: תשס"א, תשס"ט-3) : על אף האמור בכל מקום אחר [[בסימן זה]], היו למבוטח ילדים ממספר נשים יחולו לגביו הוראות אלה: : (1) היה לו ילד כאמור [[בסעיף 68(ב)]], יבואו הילדים במניין כל אחת מהנשים בנפרד; : (2) לא היה לו ילד כאמור [[בסעיף 68(ב)]], יבואו הילדים במניין האב; הוכיחה האם, להנחת דעתו של המוסד, כי אינה מקיימת משק בית משותף עם האב, וכי הילד לא סמוך על שולחנו של האב - יבוא הילד במניין האם. @ 70. הורה הנעדר מן הארץ [112] : הורה הנעדר מן הארץ, לתקופה שאינה עולה על ששה חודשים, רשאי להורות שבתקופה זו תשולם הקצבה לאדם פלוני בישראל. @ 71. הורה שמת או חדל להיות מבוטח [113] : מת ההורה המבוטח או חדל להיות מבוטח, תשתלם מכוחו קצבת הילדים שהיתה משתלמת בעד הילד אילולא מת או אילולא חדל להיות מבוטח; ואולם אם היה לילד הורה שני, והוא זכאי לקצבה תשולם הקצבה מכוחו של ההורה השני. @ 72. תקופת הקצבה [114] : (א) נוצרה זכאות לקצבת ילדים עד 15 בחודש פלוני, תשולם הקצבה החל ב-1 באותו חודש; נוצרה הזכאות אחרי 15 בחודש פלוני, תשולם הקצבה החל ב-1 בחודש שלאחריו; תשלום הקצבה יסתיים ביום האחרון של החודש שבו נפסקה הזכאות. : (ב) לא תשולם קצבת ילדים אלא בעד ילד שחי שבעה ימים לפחות או שיצא מבית החולים. : (ג) נפטר ילד שבעדו שולמה קצבת ילדים, ימשיכו בתשלום הקצבה שלושה חודשים מתום החודש שבו נפטר. @ 73. פטור הקצבה ממסים [116] : קצבת ילדים כאמור [[בסעיף 68]] לא תיחשב כהכנסה לענין [[פקודת מס הכנסה]] או לענין קביעת תשלומי חובה או היטלים אחרים. === סימן ג': מענק לימודים (תיקון: תשנ"ח-9) === @ 74. מענק לימודים [115] (תיקון: תשנ"ה, תשנ"ה-4, תשנ"ו-6, תשנ"ח-2, תשנ"ח-9, תשנ"ט-3, תשס"ג-5, תשס"ג-11, תשס"ז-3, תשע"ד-7, תשע"ו-9, תשע"ו-21, תשפ"ה-10) : (א) בסעיף זה - ::- ”הורה עצמאי” - כהגדרתו [[בחוק סיוע למשפחות שבראשן עומד הורה עצמאי, התשנ"ב-1992]], אולם לעניין זה יקראו את ההגדרה האמורה כך שבפסקה (2)(א), אחרי "מקשר הנישואין" יבוא "לרבות תובענה בעניין של סכסוך משפחתי"; ::- ”שנת לימודים” - התקופה שמיום 1 בספטמבר של כל שנה עד יום 31 באוגוסט של השנה שלאחריה; ::- "תובענה בעניין של סכסוך משפחתי" - תובענה בין הורים, בכל אחד מהעניינים המפורטים [[בפסקאות (2) עד (4) להגדרה "תובענה בעניין של סכסוך משפחתי" שבסעיף 2 לחוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, התשע"ה-2014]]. : (ב)(1) בכפוף להוראות סעיף קטן (ב1), לפני תחילת כל שנת לימודים או בתחילתה ישלם המוסד מענק לימודים, בשיעור המפורט בפסקה (2), לכל אחד מאלה, לפי הענין: ::: (א) הורה עצמאי, בעד כל אחד מילדיו; ::: (ב) הורה שמשתלמת לו גמלה לפי [[סעיף 5(א)(3) לחוק הבטחת הכנסה]], בעד כל אחד מילדיו; ::: (ג) מי שבמשמורתו ילד שנתייתם משני הוריו, בעד אותו ילד; ::: (ד) מי שבמשמורתו ילד הזכאי לגמלאה מיוחדת כמשמעותו לפי [[חוק הבטחת הכנסה]], בעד אותו ילד; ::: (ה) מי שמשתלמת לו, לפי הסכם הנערך לפי [[סעיף 9]], קצבה בעד ילד שעלה לישראל בלי הוריו, בעד אותו ילד. :: (2) מענק הלימודים בעד ילד שלפני 31 בדצמבר של אותה שנת לימודים מלאו לו 6 שנים ולא מלאו לו 18 שנים יהיה בשיעור של 11.6% מהסכום הבסיסי. : (ב1) המוסד ישלם את מענק הלימודים לפני תחילת שנת לימודים פלונית, אם התנאים המזכים במענק התקיימו בחודש יולי שבתכוף לפני אותה שנת לימודים, או בתחילת שנת הלימודים - אם התנאים המזכים במענק התקיימו בחודש אוגוסט שבתכוף לפני אותה שנה, ובלבד שלא ישולם בעד אותו ילד יותר ממענק לימודים אחד לשנת לימודים פלונית. : (ב2) הוראות סעיף זה יחולו גם לגבי הורה שלו ארבעה ילדים לפחות ובתנאי שהוא זכאי לאחד מאלה: :: (1) גמלה לפי [[חוק הבטחת הכנסה]]; :: (2) תשלום לפי [[חוק המזונות (הבטחת תשלום), התשל"ב-1972]]; :: (3) קצבה חודשית לפי [[סעיף 199(1)]]; :: (4) קצבה לפי [[סימן ג פרק יא|סימנים ג׳]] [[סימן ד פרק יא|או ד׳ לפרק י"א]]. : (ג) מענק לפי סעיף זה ישולם מאוצר המדינה שיעביר למוסד מדי שנה, בסמוך לפני מועד התשלום, את כל הכספים הדרושים לביצוע התשלומים לפי סעיף זה, לרבות ההוצאות המינהליות של המוסד הנובעות מכך. === סימן ד': מימון (תיקון: תשס"ג-8) === @ 74א. מימון פעולות לפיתוח שירותים לילדים בסיכון (תיקון: תשס"ג-8, תשס"ה-3, תשס"ז, תשס"ח-3, תשס"ט, תש"ע-3, תשע"ב-6, תשע"ד-2, תשפ"א-4, תשפ"ב-3) : (א) המוסד יממן, לפי המלצת המועצה, פעולות המיועדות לפיתוח שירותים לטובת ילדים בסיכון, ובלבד שהסכום הכולל של התחייבויות המוסד, בשנת כספים פלונית, לממן פעולות כאמור, לרבות התחייבויות לגבי שנות הכספים הבאות, לא יעלה על 30 מיליון שקלים חדשים; מימון לפי סעיף קטן זה ייעשה על פי תנאים וכללים שיקבע השר באישור שר האוצר. : (ב) על אף הוראות סעיף קטן (א) - :: (1) המוסד רשאי, בהסכמת שר האוצר, להתחייב לממן פעולות לפי הוראות סעיף קטן (א), בסכום העולה על הסכום הקבוע בו, ובלבד שסכום ההתחייבויות הנוסף יופחת מהסכום הכולל שבו יהיה המוסד רשאי להתחייב בשתי שנות הכספים הבאות באופן שיקבע, בהסכמת שר האוצר; :: (2) התחייב המוסד, בשנת כספים מסוימת, לממן פעולות כאמור בסעיף קטן (א) בסכום הנמוך מהסכום הקבוע בו, רשאי הוא, בהסכמת המועצה, להתחייב בשנת הכספים שלאחריה בסכום הקבוע בסעיף קטן (א), בתוספת סכום ההפרש או בתוספת 20% מהסכום הקבוע בסעיף קטן (א), לפי הנמוך; לענין זה, "סכום ההפרש" - סכום השווה להפרש שבין הסכום הקבוע בסעיף קטן (א) לבין הסכום שבו התחייב המוסד בשנת הכספים המסוימת; :: (3) בוטלה התחייבות שניתנה לפי סעיף זה, בשנת הכספים שבה ניתנה התחייבות או באחת משתי שנות הכספים שלאחריה, רשאי המוסד, לפי המלצת המועצה, להתחייב, בשנת הכספים שבה בוטלה ההתחייבות או בשנת הכספים שלאחריה, בסכום השווה לסכום המרבי שבו הוא רשאי להתחייב באותה שנת כספים לפי סעיף קטן (א) ופסקאות (1) ו-(2), בתוספת סכום ההתחייבות שבוטלה כאמור. : (ג) הסכום הקבוע בסעיף קטן (א) יעודכן ב-1 בינואר של כל שנה לפי השינוי במדד ביחס ל-1 בינואר של השנה שקדמה לה; לענין זה, "מדד" - מדד שיקבע השר בצו בהסכמת שר האוצר. : (ד) מימון הפעולות לפי סעיף זה ייעשה מתקבולי דמי ביטוח לענף ביטוח ילדים. : (ה) (((בוטל).)) : (ו) על אף האמור בסעיף קטן (ב)(2), סכום ההפרש בשנת 2005 יהיה הסכום הקבוע בסעיף קטן (א). === סימן ה': חיסכון ארוך טווח לילד (תיקון: תשע"ו-3) === : ((ראה תחילה, תחולה והוראות מעבר עבור [[סימן זה]] [[בסעיף 29 לחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2015 ו־2016), התשע״ו–2015]].)) @ 74ב. זכאות של ילד לחיסכון ארוך טווח (תיקון: תשע"ו-3, תשע"ז-9, תשפ"ד-14) : (א)(1) המוסד יעביר, בעד כל ילד שמשתלמת בעדו קצבת ילדים לפי [[פרק זה]] ([[בסימן זה]] - הילד הזכאי), אחת לחודש, סכום של 50 שקלים חדשים (((נכון לשנת 2017; בשנת 2024, 57 ש"ח))) לחודש לטובת חיסכון ארוך טווח של הילד ([[בסימן זה]] - סכום החיסכון הבסיסי) בהתאם להוראות שיקבע שר האוצר לפי [[סעיף 74ה(א)]]; כן יעביר המוסד בעד כל ילד זכאי סכומים נוספים כמפורט להלן: ::: (א) סך של 250 שקלים חדשים (((נכון לשנת 2017; בשנת 2024, 284 ש"ח))) בהגיע הילד הזכאי לגיל 3; ::: (ב) סך של 250 שקלים חדשים (((נכון לשנת 2017; בשנת 2024, 284 ש"ח))) בהגיע הילד הזכאי לגיל 13, ואם מדובר בילדה - בהגיעה לגיל 12. :: (2) הורה לילד זכאי יהיה זכאי, על פי בחירתו, להורות למוסד להעביר את סכום קצבת הילדים, כולו או חלקו ([[בסימן זה]] - סכום החיסכון הנוסף) לחיסכון ארוך הטווח; סכום החיסכון הנוסף יעודכן משנת 2017 ואילך, ב-1 בינואר של כל שנה, לפי שיעור עליית המדד שפורסם לאחרונה לפני אותו יום לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני יום 1 בינואר של השנה הקודמת. ::: ((לפי [[צו הביטוח הלאומי (סכום החיסכון הנוסף), התשע"ו-2016]], סכום החיסכון הנוסף הוא 57 שקלים חדשים.)) :: (2א) הופקד בבנק סכום החיסכון הבסיסי או סכום החיסכון הצבור הכולל, לפי העניין, יהיה זכאי הורה לילד זכאי, על פי בחירתו, להורות למוסד להפקיד את הסכום האמור כפי שבחר לפי פסקאות (1) ו-(2) או כפי שנקבע לפי סעיף קטן (ד), בקופת גמל להשקעה, מאותו מועד ואילך; בחירה כאמור תיעשה פעם אחת בלבד; סכום שנצבר ערב בחירתו של הורה זכאי לפי פסקה זו ימשיך להיות מנוהל בבנק בהתאם להוראות [[סימן זה]]; [[בסימן זה]], "קופת גמל להשקעה" - כהגדרתה [[בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס"ה-2005]]. :: (3) שר האוצר יקבע, לא יאוחר מיום כ"א באדר ב' התשע"ו (31 במרס 2016), בצו, את הגובה של סכום החיסכון הנוסף; ואולם, הוא רשאי, באישור ועדת הכספים של הכנסת, מנימוקים שיפורטו, לקבוע שסכום החיסכון הנוסף לא יועבר כאמור. : (ב) סכום החיסכון הבסיסי וסכום החיסכון הנוסף הם של הילד, אך ייחסכו בחשבון נאמנות לטובתו; הנאמן בחשבון הנאמנות לטובת הילד יהיה ההורה המקבל את קצבת הילדים בעד הילד הזכאי, או מי שמקבלה לפי [[סעיף 69]]. : (ג) סכום החיסכון הבסיסי וסכום החיסכון הנוסף ייחסכו בעד כל חודש לטובת הילד ועד הגיעו לגיל 18 ([[בסימן זה]] - סכום החיסכון הצבור הכולל); סכום החיסכון הצבור הכולל לא יהיה ניתן להעברה, לשעבוד או לעיקול. : (ד)(1) סכום החיסכון הצבור הכולל יופקד או ינוהל בהתאם להוראות שיקבע שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, ורשאי הוא לקבוע הוראות כאמור גם לעניין הקמתו ואופן הפעלתו של מנגנון לניהול סכום החיסכון הצבור הכולל, לעניין סוגי הנכסים שבהם ניתן להשקיע את הכספים שנתקבלו והעמלות שישולמו בעד תפעולו של מנגנון כאמור. :: (1א) על אף האמור בפסקה (1) ובהוראות שנקבעו לפיה, לא בחר הורה לילד זכאי קופת גמל להשקעה או בנק לפי הוראות אותה פסקה בתוך תקופה של שישה חודשים מיום לידתו של ילד זכאי, החל בתום אותה תקופה יופקד וינוהל סכום החיסכון הבסיסי או סכום החיסכון הצבור הכולל, לפי העניין, בקופת גמל להשקעה; האמור בפסקה זו יחול גם לגבי הורה לילד זכאי שלא בחר קופת גמל להשקעה או בנק כאמור והוא הורה לילד זכאי נוסף אחד או יותר שבחר שסכום החיסכון הבסיסי או שסכום החיסכון הצבור הכולל יופקד בעדם בבנק. :: (2) על בחירת הגוף שינהל את סכום החיסכון הצבור הכולל יחולו הוראות לפי [[חוק חובת המכרזים, התשנ"ב-1992]]. :: (3) ניתן פטור ממכרז לפי הוראות [[חוק חובת המכרזים, התשנ"ב-1992]], ידווח על כך שר האוצר לוועדת הכספים של הכנסת ויצרף להודעתו את הנימוקים למתן הפטור ממכרז. : (ה) המוסד יישא בעלויות הנובעות מניהולם של החשבונות לפי [[סימן זה]]. : (ו) לא יראו את סכום החיסכון הצבור הכולל כהכנסה לעניין [[פקודת מס הכנסה]], או לעניין תשלומי חובה או היטלים אחרים, לפי כל דין, וכן לעניין גמלאות לפי חוק זה ולפי [[חוק הבטחת הכנסה]]. : (ז) בכל שנה ולא יאוחר מ־1 במרס, ישלח הגוף כמשמעותו בסעיף קטן (ד)(2), דוח להורי הילד הזכאי בדבר סכום החיסכון שעומד לזכותו של הילד הזכאי. : (ח) בכל שנה ולא יאוחר מ־31 במרס, ידווח המוסד לוועדת הכספים של הכנסת על כספי החיסכון הצבור הכולל, על סכום החיסכון הבסיסי ועל סכום החיסכון הנוסף, וימסור לוועדה נתונים על מספר הבקשות להעברת סכום הקצבה כסכום חיסכון נוסף לפי סעיף קטן (א)(2) ועל ניהול סכום החיסכון הצבור הכולל לפי סעיף קטן (ד). @ 74ג. גיל פדיון סכום החיסכון הצבור הכולל (תיקון: תשע"ו-3, תשע"ז-9) : (א) (((בוטל).)) : (ב) רק בהגיע הילד הזכאי לגיל 18 ([[בסימן זה]] - גיל הפדיון), הוא יהיה זכאי למשוך את סכום החיסכון הצבור הכולל, כולו או חלקו, ובלבד שאחד מהוריו אישר בחתימתו את עצם המשיכה; לא משך הילד את סכום החיסכון הצבור הכולל, כולו או חלקו, קודם לכן - יעביר המוסד לסכום החיסכון הצבור הכולל סכום של 500 שקלים חדשים (((נכון לשנת 2017; בשנת 2024, 568 ש"ח))) בהגיע הילד הזכאי לגיל 21. : (ג) הסכום הנקוב בסעיף קטן (ב) וכן הסכומים הנוספים המפורטים [[בסעיף 74ב(א)(1)(א) ו-(ב)]] יעודכנו, משנת 2017 ואילך, ב־1 בינואר של כל שנה, לפי שיעור עליית המדד שפורסם לאחרונה לפני אותו יום לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני יום 1 בינואר של השנה הקודמת. @ 74ד. משיכת סכום החיסכון הצבור הכולל בשל מצב רפואי (תיקון: תשע"ו-3, תשע"ז-9) : (א) על אף האמור [[בסעיף 74ג(א)]], ניתן יהיה למשוך את סכום החיסכון הצבור הכולל בעד הילד הזכאי לפני גיל הפדיון, בשל מצב רפואי העלול להביא לפגיעה בחייו, בגופו או בנפשו, ולטובת מימון צרכיו הרפואיים בלבד, ובלבד שרופא מוסמך כמשמעותו [[בסעיף 208(ב)]] אישר זאת להורהו של הילד הזכאי או למי שמקבל בעבורו את קצבת הילדים לפי [[סעיף 69]]. : (ב) התקיימו הוראות סעיף קטן (א), יעביר המוסד לחשבון שבו מנוהל סכום החיסכון הצבור הכולל את הסכומים הנוספים המפורטים [[בסעיף 74ב(א)(1)(א) ו-(ב)]], והילד הזכאי יהיה זכאי לסכומים הנוספים כאמור בעת משיכת סכום החיסכון הצבור הכולל. @ 74ה. תקנות - [[סימן ה']] (תיקון: תשע"ו-3, תשפ״ה–3) : שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, יקבע הוראות בעניינים אלה: : (1) תנאים ודרכים להעברת סכום החיסכון הצבור הכולל לילד זכאי שהגיע לגיל הפדיון, לרבות לעניין אישור הורה הנדרש לפי [[סעיף 74ג(ב)]]; : (2) תנאים ודרכים להעברת סכום החיסכון הצבור הכולל במקרה של פטירת ילד זכאי, אף אם מלאו לו 18 שנים במועד פטירתו; תקנות לפי סעיף זה יכול שיקבעו הוראות שונות מההוראות לפי [[סעיפים 303(ג)]], [[308]] [[ו־309]]; : (3) סכום החיסכון הצבור הכולל שלא הוצא בגיל הפדיון והשימוש שייעשה בו; : (4) האופן שבו יעודכן סכום החיסכון הבסיסי ואולם, ב־1 בינואר של שנת 2025 לא יתעדכן סכום החיסכון הבסיסי והוא יהיה באותה שנה כפי שהיה ביום כ׳ בטבת התשפ״ד (1 בינואר 2024). : ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (חיסכון ארוך טווח לילד), התשע"ז-2016]].)) @ 74ו. דיווח לכנסת - הוראת שעה (תיקון: תשע"ו-3) : לא יאוחר מתום החודשים אפריל, אוגוסט ודצמבר של שנת 2016, ידווחו שר האוצר והמוסד לוועדת הכספים של הכנסת על יישומן של הוראות [[סעיף 74ב(ד)]], ובכלל זה על פרסום ההליכים לפי [[חוק חובת המכרזים, התשנ"ב-1992]], על הגוף שינהל את סכום החיסכון הצבור הכולל, על התקדמות הליכי המכרז, על אופן ניהול והחזקת כספי הפיקדון בידי הגוף, על ניהול המעקב והפיקוח על הסכומים שנצברו, על אופן הבטחת הפיקדון ועל השקעתו בידי הגוף. == פרק ה': ביטוח נפגעי עבודה [פרק ג'] == === סימן א': מבוטחים ותנאים לביטוח === @ 75. מבוטחים [31] (תיקון: תשס"ז-12, תשע"ב-13) : (א) אלה המבוטחים לפי [[פרק זה]]: :: (1) עובד, למעט שוטר כמשמעותו [[בחוק המשטרה]], סוהר כמשמעותו [[בחוק שירות בתי הסוהר]] ועובד שירותי הבטחון כמשמעותו [[בסעיף 63א לחוק שירות המדינה]]; :: (2) עובד עצמאי, למעט מי שנמנה עם סוג אנשים שהוצאו מכלל עובדים עצמאיים, לענין סעיף זה, בתקנות ולאחר התייעצות עם ועדת העבודה והרווחה; :: (3) אדם המצוי בהכשרה מקצועית או בשיקום מקצועי, במקום או אצל אדם שאושר לכך בתקנות; :: (4) אדם הנבחן לפי [[סעיף 22 לחוק החניכות, התשי"ג-1953]], או לפי [[הפרק השלישי לחוק שירות התעסוקה]], והוא בשעת הבחינה בלבד; :: (5) מי שמתאמן לפי [[חוק שירות עבודה בשעת חירום, התשכ"ז-1967]]; :: (6) אסיר או עציר העובד בעבודה שאינה מן השירותים שנקבעו בתקנות כשירותים רגילים של בית סוהר או של מקום מעצר; :: (7) חוסה במעון או במעון נעול על פי [[חוק הנוער]], העובד בעבודה שאינה מן השירותים שנקבעו כשירותים רגילים של מעון או מעון נעול כאמור; :: (8) מי ששכרו נקבע על פי חוק. : (ב) לגבי מבוטח לפי פסקאות (3) עד (7) של סעיף קטן (א) יראו כמעבידו את מי שהשר קבע, ולגבי מבוטח לפי פסקה (8) יראו כמעבידו את החייב בתשלום שכרו. @ 76. עובד בחוץ לארץ [32] : (א) העובד בחוץ לארץ מבוטח לפי [[פרק זה]] אם הוא ומעבידו הם תושבי ישראל וחוזה העבודה נקשר בישראל, או אף אם חוזה העבודה לא נקשר בישראל ובמקום העבודה אין ביטוח נפגעי עבודה חובה לפי החוק ונמסרה הודעה על קיומו של החוזה כפי שנקבע בתקנות. : (ב) על אף הוראות סעיף קטן (א), אם שהה העובד בחוץ לארץ, תקופה העולה על חמש שנים רצופות, לא יהיה מבוטח לפי [[פרק זה]] אם לא התיר השר או מי שהשר הסמיך לכך את ביטוחו בתקופת עבודתו בחוץ לארץ שלאחר חמש השנים. @ 77. חובת רישום לעובד עצמאי ולעובד לשעה [33] : (א) לגבי עובד עצמאי, תנאי לגמלה לפי [[פרק זה]] הוא שהמבוטח היה בעת הפגיעה רשום במוסד כעובד עצמאי או שעשה את המוטל עליו כדי להירשם. : (ב) לגבי עובד לשעה בעבודה שאינה לצורך עסקו או משלח ידו של מעביד, תנאי לגמלה לפי [[פרק זה]] הוא שהמבוטח היה בעת הפגיעה רשום במוסד כעובד לשעה שלא לצורך עסקו או משלח ידו של מעביד. @ 78. הוראות מיוחדות לסוגי מבוטחים [34] : השר רשאי לקבוע, הן בדרך כלל והן לסוגים, הוראות מיוחדות, שכוחן יפה על אף הוראות [[פרק זה]] [[ופרק ט"ו]], בקשר לביטוחם של - : (1) עובד חלקי, עובד לשעה, או עובד מזמן לזמן מרצונו הוא ואין עיקר קיומו על שכר עבודה; : (2) עובד בכלי שיט; : (3) עובד בכלי טיס; : (4) מבוטח לפי הוראות [[סעיף 76]]; : (5) עובד בישראל בשירות דיפלומטי או קונסולרי של מדינת חוץ; : (6) מבוטח לפי [[פסקאות (2) עד (8) של סעיף 75]]. : ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח מפני פגיעה בעבודה), תשי"ד-1954]].)) : ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח מפני פגיעה בעבודה של עובדים עצמאיים), תשי"ז-1957]].)) : ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (הוראות מיוחדות בדבר תשלום דמי ביטוח), תשל"א-1971]].)) === סימן ב': פגיעות בעבודה === @ 79. הגדרות [35] : בחוק זה, במבוטח - :- "פגיעה בעבודה" - תאונת עבודה או מחלת מקצוע; :- "תאונת עבודה" - תאונה שאירעה תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו אצל מעבידו או מטעמו, ובעובד עצמאי - תוך כדי עיסוקו במשלח ידו ועקב עיסוקו במשלח ידו; :- "מחלת מקצוע" - מחלה שנקבעה כמחלת מקצוע בתקנות לפי [[סעיף 85]] והוא חלה בה, בהיותה קבועה כמחלת מקצוע, עקב עבודתו אצל מעבידו או מטעמו, ובעובד עצמאי - עקב עיסוקו במשלח ידו. @ 80. חזקת תאונת עבודה [36] : רואים תאונה כתאונת עבודה אף אם - : (1) אירעה תוך כדי נסיעתו או הליכתו של המבוטח לעבודה ממעונו או ממקום שבו הוא לן אף אם אינו מעונו, מן העבודה למעונו או ממקום עבודה אחד למשנהו, ועקב נסיעתו או הליכתו זו; : (2) אירעה תוך כדי עבודתו של המבוטח, במקום העבודה או בסביבתו הקרובה ביותר, בעשותו להצלת גוף או רכוש או למניעת נזק או סכנה לגוף או לרכוש; : (3) אירעה תוך כדי עבודתו של המבוטח עקב פגיעה שאינה תוצאה מהעבודה ונגרמה בידי אדם אחר בכלי או בחפץ אחר, הנמצאים במקום העבודה או בקרבתו הקרובה ביותר לצרכי העבודה, או הנמצאים שם דרך קבע אף שלא לצרכי העבודה, והנפגע לא היה שותף לגרימת הפגיעה; : (4) אירעה למבוטח שהוא עובד, בהפסקה שנקבעה על דעת המעביד ושאינה עולה על שלוש שעות, במקום שבו המבוטח או העובדים במקום עבודתו סועדים, והתאונה אירעה בקשר לעבודה או עקב סיכוני המקום או תוך כדי סעדו באותו מקום ועקב כך או תוך כדי נסיעתו או הליכתו למקום כאמור מהעבודה או בחזרה ממנו לעבודה ועקב נסיעתו או הליכתו זו; : (5) אירעה למבוטח שהוא עובד, במקום שבו משתלם שכרו, או תוך כדי נסיעתו או הליכתו למקום כאמור ועקב נסיעתו או הליכתו זו ונתקיימו התנאים שנקבעו לכך בתקנות; : (6) אירעה למבוטח שהוא עובד, תוך כדי מילוי תפקידו כחבר ועד עובדים שבמקום עבודתו ועקב מילוי תפקידו כאמור, או תוך כדי נסיעתו או הליכתו לשם מילוי תפקידו כאמור או בחזרה ממנו ועקב נסיעתו או הליכתו זו, ובלבד שלא חלה בהן הפסקה או סטיה של ממש מהדרך המקובלת, ונתקיימו התנאים שנקבעו לכך; לענין זה דין חבר ועד מושב עובדים כדין חבר ועד עובדים; : (7) אירעה למבוטח שהוא עובד תוך כדי נסיעתו או הליכתו מהעבודה או ממעונו למקום הבחינה כאמור [[בסעיף 75(א)(4)]] או בחזרה למקום העבודה או למעונו ועקב נסיעתו או הליכתו זו. @ 81. הפסקה וסטיה [37] : (א) תאונה שאירעה תוך כדי נסיעה או הליכה בנסיבות האמורות [[בפסקאות (1), (4), (5) או (7) של סעיף 80]] אין רואים אותה כתאונה בעבודה אם חלה בנסיעה או בהליכה הפסקה או סטיה של ממש מהדרך המקובלת, כשההפסקה או הסטיה לא היו למטרה הכרוכה במילוי חובותיו של המבוטח כלפי מעבידו, או, לענין [[80|פסקה (1) האמורה]], בעיסוקו במשלח ידו כעובד עצמאי, או אם יש לייחס את התאונה בעיקר לרשלנותו הפושעת של המבוטח ולא נגרם על-ידיה אי-כושר עבודה לארבעה שבועות לפחות, נכות או מוות. : (ב) בנסיבות האמורות [[בפסקה (1) של סעיף 80]] לא יראו כהפסקה או כסטיה של ממש, לענין סעיף קטן (א), אם עשה זאת המבוטח לאחת מאלה: :: (1) כדי ללוות ילדו לגן ילדים או למעון ילדים או למקום אחר שהשר קבע כמקום שבו נמצא ילד לפי הסדר קבע או להשיבו משם; :: (2) כדי לקיים מצוות תפילת בוקר בציבור בבית תפילה שבו הוא נוהג להתפלל. @ 82. רשלנות [38] : אין רואים תאונה כתאונת עבודה אם אירעה בעת שהמבוטח נהג ברשלנות שלא בהתאם להוראה חוקית ביחס לעבודתו שהובאה לידיעת העובדים במקום עבודתו, או שלא בהתאם להוראות שניתנו לו מאת מעבידו או מאת מי שנוהג להורות לו בענין עבודתו, אלא אם כן כתוצאה מאותה תאונה נפטר המבוטח או נעשה נכה עבודה או לא מסוגל לעבודתו או לעבודה מתאימה אחרת, עשרה ימים לפחות, ואלא אם כן היו רואים את התאונה כתאונת עבודה לולא נהג כאמור. @ 83. חזקת סיבתיות [39] : תאונה שאירעה לעובד תוך כדי עבודה רואים אותה כתאונה שאירעה גם עקב העבודה, אם לא הוכח ההיפך; ואולם תאונה שאינה תוצאה של גורמים חיצוניים הנראים לעין, בין שאירעה לעובד ובין לעובד עצמאי, אין רואים אותה כתאונת עבודה אם הוכח כי השפעת העבודה על אירוע התאונה היתה פחותה הרבה מהשפעת גורמים אחרים. @ 84. בקע מפשעתי [40] : אין רואים בבקע מפשעתי תוצאה מפגיעה בעבודה אלא אם כן - : (1) הופעת הבקע באה תוך כדי העבודה כתוצאה ממאמץ לא רגיל או עקב פגיעה במישרין באזור קיר הבטן; : (2) עקב הופעת הבקע הפסיק המבוטח את עבודתו וקיבל טיפול רפואי תוך 72 שעות מהופעת הבקע; : (3) הודעה על התקף כאבים עקב הבקע נמסרה למוסד או למעביד תוך 72 שעות מהופעתם, להוציא ימי מנוחה שבועית, חג או שבתון שעל פי חיקוק, נוהג, חוזה עבודה או הסכם קיבוצי אין המבוטח עובד בהם; ואולם המוסד רשאי, לפי שיקול דעתו, לראות בבקע תוצאה מפגיעה בעבודה אף אם לא נמסרה הודעה כאמור. @ 84א. ליקוי שמיעה (תיקון: תשס"ה-3) : (א) אין רואים בליקוי שמיעה שעקב חשיפה לרעש, תוצאה של פגיעה בעבודה אלא אם כן התקיימו כל אלה: :: (1) המבוטח נחשף בעבודתו לרעש התקפי ומתמשך, העולה על המותר לפי [[סעיף 173 בפקודת הבטיחות בעבודה [נוסח חדש], התש"ל-1970]] (להלן - רעש מזיק); :: (2) כושר השמיעה פחת, בשיעור של 20 דציבל לפחות בכל אחת מהאוזניים; :: (3) הוגשה למוסד תביעה להכרה בליקוי השמיעה כפגיעה בעבודה, בתוך 12 חודשים מהיום המוקדם מבין אלה: ::: (א) היום שבו תועד הליקוי לראשונה ברשומה רפואית כמשמעה [[בסעיף 17 בחוק זכויות החולה, התשנ"ו-1996]] (בסעיף זה - רשומה רפואית); ::: (ב) היום שבו, לדעת הוועדה הרפואית או הוועדה הרפואית לעררים כמשמעותן [[בפרק זה]], לפי הענין, החלה הירידה בשמיעה. : (ב) רעש תמידי באוזניים (להלן - טינטון) עקב חשיפה לרעש, לא יוכר כפגיעה בעבודה אלא אם כן התקיים האמור בסעיף קטן (א), וכן כל אלה: :: (1) כושר השמיעה בתדירויות הגבוהות פחת בשיעור של 25 דציבל לפחות בכל אחת מהאוזניים; לענין זה, "תדירויות גבוהות" - תדירויות של 3000 ו-4000 מחזורים בשניה; :: (2) הטינטון תועד לראשונה ברשומה רפואית, לפני שהמבוטח חדל לעבוד בחשיפה לרעש מזיק; :: (3) הפגיעה בתפקוד עקב הטינטון חייבה פניות חוזרות ונשנות לטיפול רפואי, שתועדו ברשומה רפואית. @ 85. מחלות מקצוע [41] : (א) השר, לאחר התייעצות עם שר הבריאות, רשאי לקבוע שמחלה פלונית היא, מיום פלוני, מחלת מקצוע, בין לגבי כל המבוטחים לפי [[פרק זה]] ובין לגבי סוג מבוטחים, אם לפי אופיה וגורמיה של אותה מחלה יש לראותה, לדעתו, כסיכון מקצועי. : (ב) השר, לאחר התייעצות עם שר הבריאות, רשאי לקבוע נסיבות שבהן מחלה פלונית היא בחזקת מחלה שבה חלה המבוטח עקב עבודתו כל עוד לא הוכח ההיפך. : (ג) אדם שנעשה לראשונה לא מסוגל לעבודתו עקב מחלה פלונית בטרם היותה קבועה כמחלת מקצוע, רואים אותו כמי שחלה באותה מחלה בטרם היותה קבועה כאמור. === סימן ג': גמלאות בעין === @ 86. זכות לגמלאות בעין [42] (תיקון: תשע"ו-5, תשפ"ד-13) : (א) פגיעה בעבודה מזכה את המבוטח לריפוי, להחלמה, לשיקום רפואי ולשיקום מקצועי, בהתאם להוראות [[סימן זה]]. : (א1)(1) על אף האמור בסעיף קטן (א), תושב כהגדרתו [[בחוק ביטוח בריאות]], אינו זכאי לריפוי, להחלמה או לשיקום רפואי כאמור בסעיף קטן (א) לעניין שירותי הבריאות הכלולים [[בתוספת השנייה לחוק ביטוח בריאות]] או בצו לפי [[סעיף 8(ז) לחוק האמור]], ובלבד שהוא זכאי להם לפי [[אותו חוק]]; הוראת סעיף קטן זה לא תחול על נפגע פעולות איבה שזכותו לפי סעיף זה הוחלה מכוח [[חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה]]. :: (2) הזכאות לפי סעיף קטן (א), ממועד הפגיעה ואילך, לעניין שירותי בריאות שאינם כלולים [[חוק ביטוח בריאות|בתוספת השנייה]] או בצו, או לעניין שירותי בריאות החורגים מהמכסה הקבועה לשירותים הכלולים [[-|בתוספת השנייה]] או בצו, לא תיפגע בשל הוראות פסקה (1). : (ב) לענין [[סימן זה]], "ריפוי" - לרבות אשפוז, רפואות ומכשירים אורתופדיים ותרפויטיים, הספקתם, תיקונם או החלפתם. @ 87. ריפוי [43] : (א) ריפוי יינתן במידה שהפגיעה בעבודה ותוצאותיה מחייבות לתתו; היקפו ודרכו של הריפוי ייקבעו בתקנות. : (ב) היה אדם זכאי לגמלה לפי סעיף זה, ידאג המוסד להסיעו למקום שבו תינתן הגמלה ולהחזירו ממנו, או ישלם לו את דמי הנסיעה, והכל במידה ובאופן שנקבעו בתקנות. : (ג) המוסד רשאי, במסגרת התקנות ובאישור השר, לתת בעניני ריפוי והסעה הוראות משלימות שיפורסמו בדרך שיורה השר. : (ד) תקנות לפי סעיף זה יותקנו בהתייעצות עם שר הבריאות ובאישור ועדת העבודה והרווחה. @ 88. החלמה ושיקום [44] : החלמה, שיקום רפואי ושיקום מקצועי יינתנו במידה ובאופן שנקבעו בתקנות ובהוראות המוסד שניתנו במסגרת התקנות, אושרו בידי השר ופורסמו בדרך שהורה. : ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (שיקום מקצועי), תשט"ז-1956]].)) : ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (מתן טיפול רפואי לנפגעי עבודה), תשכ"ח-1968]].)) @ 89. דרכים למתן ריפוי, החלמה ושיקום רפואי [45] : (א) ריפוי, החלמה ושיקום רפואי יינתנו באחת הדרכים האלה או בצירופיהן: :: (1) באמצעות שירותי הבריאות של המדינה; :: (2) מאת המוסד באישור הממשלה; :: (3) באמצעות גוף שהשר הסמיכו כשירות רפואי לאחר שהתייעץ עם שר הבריאות. : (ב) השר רשאי, לאחר התייעצות עם שר הבריאות, לקבוע - :: (1) תנאים להסמכת שירות רפואי; :: (2) הוראות בדבר הפיקוח על שירות רפואי מוסמך. : (ג) בהסמיכו שירות רפואי רשאי השר לקבוע סייגים להסמכה. : (ד) השר רשאי, לאחר התייעצות עם שר הבריאות, לבטל את הסמכתו של שירות רפואי אם נוכח כי התקיים אחד מאלה: :: (1) התנאים שנקבעו על פי סעיף קטן (ב)(1) אינם מתקיימים בו עוד; :: (2) אין השירות ממלא אחר התקנות שהותקנו לפי חוק זה; :: (3) השירות עובר על הסייגים שנקבעו להסמכה. @ 90. דרכים למתן שיקום מקצועי [46] : שיקום מקצועי יתן המוסד במישרין, באמצעות שירותי המדינה או באמצעות גוף שהשר הסמיכו לכך. @ 91. יחסי המוסד עם נותן הגמלאות [47] : היחסים בין המוסד ובין מי שבאמצעותו ניתנות גמלאות בעין לפי [[סימן זה]], והחובות והזכויות ההדדיות, ייקבעו בהסכם שאישר השר במידה שלא קבע אותם בתקנות. === סימן ד': דמי פגיעה === @ 92. הזכות ותחומיה [48] (תיקון: תשס"ב-2) : (א) מבוטח שפגיעה בעבודה גרמה לו שאינו מסוגל לעבודתו ואף לא לעבודה מתאימה אחרת, ישלם לו המוסד דמי פגיעה, בעד פרק הזמן שאינו מסוגל כאמור, אם לא עסק למעשה בכל עבודה והוא נזקק לטיפול רפואי, לשיקום או להחלמה. : (ב) לא ישולמו, בקשר לפגיעה אחת, יותר מדמי פגיעה בעד שלושה עשר שבועות. @ 93. שלושה ימים ראשונים [49] (תיקון: תשנ"ז, תשנ"ז-3) : (א) בעד יום הפגיעה לא ישולמו דמי פגיעה, אולם המעביד ישלם לנפגע שכר אותו יום. : (ב) בעד שני הימים הראשונים שלאחר יום הפגיעה, אשר בהם לא היה המבוטח מסוגל לעבודתו ואף לא לעבודה מתאימה אחרת כתוצאה מהפגיעה, לא ישולמו דמי הפגיעה אלא אם כן לא היה המבוטח מסוגל לעבודה כאמור שנים עשר ימים לפחות בנוסף על יום הפגיעה. @ 94. תקופת הזכאות הראשונה [50] (תיקון: תשנ"ו-3, תשנ"ז-3, תשס"ה-3) : (א) בסעיף זה - ::- "שכר העבודה הרגיל" - כמשמעותו לפי [[סעיפים 98]] [[ו-100]]; ::- "מעביד" - מי שבעת הפגיעה התקיימו, בינו ובין הנפגע, יחסי עובד ומעביד; ::- "עובד" - מבוטח כמשמעותו לפי [[סעיף 75(א)]], למעט עובד עצמאי ולמעט עובד במשק ביתו של המעביד שלא לצורך עסקו או משלח ידו של המעביד; ::- "תקופת הזכאות הראשונה" - שנים עשר הימים הראשונים שבעדם זכאי הנפגע לדמי פגיעה לפי [[פרק זה]]. : (ב) על אף האמור [[בסעיף 92(א)]] יחולו לגבי תקופת הזכאות הראשונה הוראות אלה: :: (1) היה הנפגע עובד - ::: (א) המעביד יחזיר למוסד את סכום דמי הפגיעה שהמוסד שילם לנפגע בעד תקופת הזכאות הראשונה וכן כל סכום שהמוסד ניכה מדמי הפגיעה האמורים לפי כל דין (בסעיף זה - הסכום ששילם המוסד); הרשה המוסד למעביד לשלם בשמו דמי פגיעה לעובדיו - יהיה אותו מעביד חייב לשלם לעובד גם את דמי הפגיעה בעד תקופת הזכאות הראשונה, ולא יהיה זכאי להחזר הסכומים ששילם בעד תקופת הזכאות הראשונה; ::: (ב)(1) היה הנפגע עובד אצל מעבידים שונים, יחזיר כל אחד מהם למוסד, חלק יחסי מהסכום ששילם המוסד בעד תקופת הזכאות הראשונה; :::: (2) המוסד יקבע את החלק היחסי האמור בפסקה (1), בהתאם לחלקו היחסי של סכום שכר העבודה הרגיל של העובד אצל אותו מעביד לעומת הסכום הכולל של שכר העבודה הרגיל של העובד אצל כל מעבידיו; ::: (ג) מועד תשלום ההחזר למוסד כאמור בפסקאות משנה (א) ו-(ב) יהיה היום ה-15 בחודש שחל בתכוף לאחר החודש שבו הודיע המוסד למעביד על הסכום שעליו להחזיר למוסד; ההודעה תכלול פירוט של הסכום שעל המעביד להחזיר למוסד; ::: (ד) דין סכום ההחזר לפי סעיף זה כדין דמי ביטוח, והוראות [[פרק ט"ו]] והתקנות שהותקנו לפיו יחולו לענין החזר הסכום האמור, בשינויים המחויבים, כאילו היו דמי ביטוח; ::: (ה) החזיר המעביד למוסד את הסכום ששילם המוסד או חלק ממנו, יחזיר לו המוסד חלק יחסי מהפיצוי על דמי הפגיעה שקיבל המוסד לפי [[סימן ד' לפרק י"ד]]; ::: (ו) השר רשאי לקבוע כללים והוראות בדבר דרכי חישוב הסכום שעל מעביד להחזיר למוסד לפי סעיף זה וכן בדבר דרכי חישוב הסכום שעל המוסד להחזיר למעביד לפי סעיף קטן (ה), ובדבר המועדים לתשלום ההחזר למעביד לפי אותו סעיף קטן; :: (2) היה הנפגע עובד עצמאי, לא ישולמו לו דמי פגיעה בעד תקופת הזכאות הראשונה. @ 95. המקבל תמורת דמי פגיעה [51] : מבוטח שמעבידו משלם דמי ביטוח מופחתים על פי [[סעיף 343]] לא ישולמו לו דמי פגיעה בקשר לפגיעה בעבודה, אך הוא זכאי לתמורת דמי פגיעה ממעבידו. @ 96. אסיר ועציר [52] : לאסיר או לעציר, או למי שנמצא במעון או במעון נעול או במעצר על פי [[חוק הנוער]], לא ישולמו דמי פגיעה. @ 97. שיעור דמי פגיעה [53] (תיקון: תשס"ב-7, תשס"ג-8, תשס"ג-11, תשס"ג-12, תשס"ח-3) : (א) דמי פגיעה ליום הם שלושה רבעים משכר עבודתו הרגיל של המבוטח, אך לא יותר מ-75% מסכום השווה לסכום הבסיסי כפול 5, כשהוא מחולק ב-30. : (ב) (((בוטל).)) : (ג) (((בוטל).)) : (ד) מדמי הפגיעה שמשלם המוסד ומתמורת דמי פגיעה ינכו דמי ביטוח בשיעור הקבוע [[בטור ד' שבלוח י']]; הרשה המוסד למעביד פלוני לשלם דמי פגיעה לעובדיו - ינכה המעביד את דמי הביטוח כאמור. @ 98. חישוב שכר עבודה רגיל [54] (תיקון: תשס"ב-7, תשס"ג-12) : (א) שכר העבודה הרגיל, לענין [[סעיף 97]], הוא הסכום המתקבל מחלוקת הכנסת המבוטח, ברבע השנה שקדם ליום שבעדו מגיעים לראשונה דמי פגיעה, בתשעים. : (ב) לענין סעיף זה, "הכנסה" - :: (1) במבוטח לפי [[סעיף 75(א)(1)]] - ההכנסה שממנה מגיעים דמי ביטוח; :: (2) במבוטח אחר שלפי [[סעיף 75(א)]] - ההכנסה ששימשה יסוד לחישוב דמי הביטוח בעד רבע השנה האמור בסעיף קטן (א), והכל לרבות אותו סכום שהיו מגיעים ממנו דמי ביטוח אילולא הסכום המרבי הקבוע לתשלום דמי ביטוח. @ 99. מבוטח שהוא גם עובד וגם עובד עצמאי [55] : (א) מבוטח שאירעה לו פגיעה בעבודה כעובד, הכנסותיו כעובד עצמאי לא יובאו בחשבון לצורך חישוב שכר עבודתו הרגיל לענין [[פרק זה]] אלא אם כן נתמלאו בו התנאים שהיו מזכים אותו לגמלה לפי [[פרק זה]] אילו נפגע בעבודתו כעובד עצמאי. : (ב) מבוטח לפי [[סעיף 75(א)(3)]], אשר ברבע השנה שקדם ליום שבעדו מגיעים לו לראשונה דמי פגיעה היו לו גם הכנסות כעובד או כעובד עצמאי, יובאו בחשבון, לענין חישוב שכר העבודה הרגיל לפי [[סעיף 98]], הכנסותיו כעובד או כעובד עצמאי, או ההכנסה המחושבת לפי [[סעיף 98(ב)(2)]] לגביו כשהוא מבוטח לפי [[סעיף 75(א)(3)]], הכל לפי הסכום הגבוה יותר. @ 100. תקנות [56] : השר רשאי לקבוע - : (1) הוראות נוספות ומשלימות בדבר חישוב שכר העבודה הרגיל לענין [[סימן זה]]; : (2) הוראות לחישוב שכר העבודה הרגיל, במקרים שבהם לדעתו החישוב לפי [[סעיף 98]] לא ישקף נאמנה את שכר העבודה הרגיל של המבוטח; : (3) הוראות בדבר חישוב התקופה של רבע השנה לענין [[סעיף 98]]. : ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (חישוב שכר העבודה הרגיל), תשי"ז-1956]].)) @ 101. [57] (תיקון: תשס"ב-2) : (((בוטל).)) @ 102. דמי פגיעה מופחתים [58] (תיקון: תשנ"ו-3, תשס"ב-2) : (א) על אף הוראות [[סעיף 92]], ישלם המוסד דמי פגיעה מופחתים לעובד או לעובד עצמאי שצמצמו את מספר שעות עבודתם, מחמת אי-כושר חלקי לעבוד, שנגרם מפגיעה בעבודה. : (ב) דמי פגיעה מופחתים ליום יהיו שווים למכפלה של החלק השמיני מדמי הפגיעה ליום כמשמעותם לפי [[סעיף 97]], במספר שעות אי-הכושר שנקבע באישור רפואי שנתן מי שהוסמך לתת אישור כאמור לפי [[פרק זה]] (להלן - שעות אי-הכושר) ובלבד שהעובד או העובד העצמאי לא עבד למעשה בכל עבודה בשעות אי-הכושר. : (ג) לא ישולמו דמי פגיעה מופחתים, בקשר לפגיעה אחת בעבודה, יותר מאשר בעד שלושה עשר שבועות. : (ד) השר רשאי לקבוע הוראות נוספות ומשלימות בדבר דרכי חישוב דמי הפגיעה המופחתים. === סימן ה': קצבה או מענק לנכה עבודה === @ 103. הגדרות [59, 62, 69] : (א) לענין חוק זה - ::- "נכה עבודה" - מבוטח שעקב פגיעה בעבודה נפגע כשרו לעבודה וכתוצאה מכך אינו מסוגל לעשות עבודה שבן גילו ומינו מסוגל לעשותה; בקביעת העובדה אם פלוני הוא נכה עבודה אפשר להביא בחשבון מום מכער; ::- "דרגה יציבה", של נכה עבודה - דרגת נכות שאינה לזמן מוגבל ואינה זמנית; ::- "דרגה שאינה יציבה", של נכה עבודה - דרגת נכות שהיא לזמן מוגבל או זמנית. : (ב) לענין [[פרק זה]], "נכות" - נכות מפגיעה בעבודה, והמונחים "דרגת נכות" ו"קצבת נכות" יתפרשו לפי זה. @ 104. זכות לקצבה או למענק [60, 62, 66(א), 69] (תיקון: תשנ"ח-2, תשס"ה-3) : (א) נסתיימה תקופת דמי הפגיעה לפי [[סימן ד']] והמבוטח הגיש תביעה לגמלה לפי [[סימן זה]] ונמצא נכה עבודה כתוצאה מהפגיעה בעבודה, ישלם לו המוסד קצבה או מענק לפי [[סימן זה]]. : (ב) קצבה לפי [[סעיף 105]] או [[סעיף 106]], לפי דרגת הנכות, תשולם לנכה עבודה שדרגת נכותו היא אחת מאלה: :: (1) דרגה יציבה של 20% ומעלה; :: (2) דרגה שאינה יציבה של 9% ומעלה. : (ג) מענק לפי [[סעיף 107]] ישולם לנכה עבודה שדרגת נכותו היא דרגה יציבה והיא פחותה מ-20% אך אינה פחותה מ-9%. @ 105. חישוב קצבת נכות לנכה שדרגת נכותו 100% [67] (תיקון: תשס"ב-2, תשס"ג-11, תשע"ו-14) : (א) נכה עבודה שדרגת נכותו היא 100% ישלם לו המוסד קצבת נכות; הקצבה לחודש תהיה שווה לדמי הפגיעה ליום שהיו משתלמים למבוטח, כפול שלושים (בסעיף זה - הסכום החודשי). : (ב) חלה בתקופה הקובעת העלאה, לפי [[סעיף 110]] של קצבאות נכות, יוגדל הסכום החודשי לפי שיעור העלאה זו. : (ג) לענין סעיף זה, "התקופה הקובעת" - התקופה שתחילתה באחד לחודש הראשון משני החודשים שקדמו למועד שהחל ממנו מגיעים לראשונה למבוטח דמי פגיעה בשל אותה פגיעה בעבודה וסופה ביום שבו נוצרה זכאותו לקצבת נכות. @ 106. קצבת נכות לנכה עבודה שדרגת נכותו פחותה מ-100% [68] : נכה עבודה כאמור [[בסעיף 104(ב)]] שדרגת נכותו פחותה מ-100%, ישלם לו המוסד קצבת נכות חודשית בסכום שהיחס בינו לבין הקצבה שהיתה משתלמת אילו היתה דרגת נכותו 100%, שווה ליחס שבין אחוז דרגת נכותו לבין מאה. @ 107. מענק לנכה עבודה שדרגת נכותו 9% או יותר אך פחות מ-20% [66] (תיקון: תשנ"ח-2, תשס"ג-5, תשס"ג-8, תשס"ה-3) : (א) נכה עבודה כאמור [[בסעיף 104(ג)]] ישלם לו המוסד מענק בסכום המתקבל מהכפלת קצבה חודשית, בארבעים ושלוש; הוגשה תביעה לגמלה לפי [[סימן זה]] לאחר שתמו 12 חודשים מהחודש שבו נוצרו התנאים המזכים במענק, ישולם המענק, על אף האמור [[בסעיף 296(ב)]], ובלבד שסכום המענק יופחת בסכום השווה לקצבה חודשית כפול במספר החודשים שמתום 12 החודשים האמורים ועד החודש שבו הוגשה התביעה. : (ב) נכה עבודה כאמור, שבעת הפגיעה בעבודה טרם מלאו לו 21 שנים, ישולם לו המענק בשיעור מוגדל כפי שייקבע בתקנות. : (ג) בסעיף זה, "קצבה חודשית" - סכום הקצבה שהיה מגיע לנכה לפי [[סעיף 104(ב)]], בעד החודש שקדם לחודש תשלום המענק, אלמלא היתה דרגת הנכות האמורה, דרגה יציבה. @ 108. [67א] (תיקון: תשס"ג-11) : (((בוטל).)) @ 109. [68א] (תיקון: תשס"ב-7, תשס"ג-11, תשס"ג-12) : (((בוטל).)) @ 110. הצמדה למדד [68ב] (תיקון: תשס"ג-11) : קצבת הנכות תשתנה ב-1 בינואר של כל שנה, לפי שיעור עליית המדד שפורסם לאחרונה לפני המועד האמור לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני 1 בינואר של השנה הקודמת. @ 111. [68ג] (תיקון: תשס"ג-11) : (((בוטל).)) @ 112. גמלאות מיוחדות [69] (תיקון: תשס"ג-11) : (א) נכה עבודה שנקבעה לו דרגה יציבה בשיעור של 75% לפחות, זכאי, בנוסף לכל גמלה אחרת - :: (1) לקצבה מיוחדת להחזקתו האישית או לשיקומו המקצועי עקב נכותו, בסכומים ולפי כללים שנקבעו, אולם לא יותר מרבע הקצבה המרבית המשתלמת לפי [[סעיף 105]] על בסיס דמי הפגיעה המרביים האמורים [[בסעיף 97(א)]]; :: (2) למענק לסידורים חד-פעמיים הנובעים מנכותו, בתנאים ובסכומים שנקבעו. : (ב) נכה עבודה שנקבעה לו דרגת נכות של 75% לפחות והיא דרגה שאינה יציבה, יהיה זכאי לקצבה מיוחדת לפי סעיף קטן (א)(1), אם קבעו רופא או ועדה רפואית לפי [[סעיף 118]], או הועדה הרפואית לעררים לפי [[סעיף 122]], כי הם סבורים שהדרגה היציבה של נכה העבודה לא תפחת מ-75%; קביעה לפי סעיף קטן זה, דינה, לענין [[סעיף 124]], כדין קביעת דרגת נכות. : (ג) השר רשאי, בהתאם לתנאים מיוחדים שקבע, להחיל את הוראות סעיף קטן (א) לגבי נכה עבודה שדרגת נכותו פחותה מ-75%, לענין תשלום קצבה מיוחדת או מענקים לסידורים חד-פעמיים, שניהם ביחד או כל אחד מהם בנפרד. :: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז-1956]].)) :: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (מענק מיוחד וקיצבה מיוחדת לנכים), תשכ"ה-1965]].)) @ 113. מענק במקום קצבה [70] : (א) נכה עבודה שדרגת נכותו אינה פחותה מ-20%, ולדעת המוסד יש לו הכנסה קבועה המספיקה לפרנסתו או סיכוי מבוסס להכנסה כאמור, רשאי המוסד, בהסכמת נכה העבודה, לשלם לו מענק במקום קצבה; המענק יהיה בסכום המתקבל מהיוון קצבת אותו נכה עבודה, בהתאם להוראות שהשר קבע. :: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (היוון), תשל"ח-1978]].)) : (ב) הסכים המוסד לשלם לנכה עבודה מענק לפי סעיף זה בתנאי שהמענק ישמש לו להשגת מקור פרנסה, ולדעת המוסד קיים צורך בפיקוח על הוצאת הכסף, רשאי בית הדין לעבודה, לפי בקשת המוסד, למנות אדם שלידיו יינתן המענק, כולו או מקצתו, וליתן לאותו אדם הוראות בדבר השימוש במענק. @ 114. עליה בנכות המזכה לקצבה [71] : עלתה דרגת נכותו של נכה עבודה אחרי קבלת מענק עד כדי לזכותו לקצבה, ינוכה מהקצבה האמורה הסכום שבו עודף המענק האמור על סך כל הקצבאות שהיו משתלמות לו, מהיום שבו היה זכאי לראשונה למענק עד היום שבו היה זכאי לקצבה עקב העליה בדרגת נכותו, אילו [[סעיף 106]] היה חל על דרגת הנכות שזיכתה אותו למענק. @ 115. הגדלת קצבה לבני 18 ו-21 [72] : (א) קצבת הנכות המשתלמת למבוטח שבעת הפגיעה בעבודה טרם מלאו לו 18 שנים, להוציא מבוטח לפי [[סעיף 3]] שלא משתלם לו שכר בעד עבודתו, תוגדל לאחר שמלאו לו 18 שנים ותשוב ותוגדל לאחר שמלאו לו 21 שנים, הכל כפי שנקבע. : (ב) מבוטח כאמור שנפגע בעבודה לאחר שמלאו לו 18 שנים אך טרם מלאו לו 21 שנים, תוגדל קצבת הנכות המשתלמת לו בעת הגיעו לגיל 21 שנים, כפי שנקבע. @ 116. ניכוי הוצאות כלכלה [73] : היה נכה העבודה, בתוקף זכותו לפי [[סעיף 86]], במקום שבו נותנים לו אכסון וכלכלה, רשאי המוסד להקטין בשיעור שנקבע את הקצבה שהוא זכאי לה בעד הזמן שבו הוא נמצא באותו מקום, ובלבד שהניכוי לא יעלה על הוצאות כלכלתו שם. @ 117. הגדלת קצבת הנכות [73א] (תיקון: תשס"ג-6) : קצבת הנכות המשתלמת לנכה עבודה שדרגת נכותו 50% ומעלה, בשל פגיעה בעבודה שאירעה באחת השנים הנקובות [[בלוח ו']] (להלן - שנת הפגיעה), תוגדל בשיעור הנקוב [[באותו לוח]] בצידה של שנת הפגיעה, ובלבד שלא תעלה על הסכום המרבי ליום האמור [[בסעיף 97(א)]] כפול שלושים. === סימן ו': קביעת דרגת נכות === @ 118. קביעת דרגת נכות [61] (תיקון: תשנ"ח-2, תש"ע) : (א) רופא או ועדה רפואית, יקבעו לפי כללים שנקבעו בתקנות - :: (1) אם הנכות נובעת מהפגיעה בעבודה ובאיזו מידה; :: (2) את דרגת הנכות לענין [[סימן זה]], לפי מבחנים ובהתאם לעקרונות שהשר קבע לאחר התייעצות עם שר הבריאות. : (א1) קביעה כאמור בסעיף קטן (א) תיעשה אם המבוטח הגיש תביעה לפי [[סעיף 104(א)]] וכן אם המוסד או הנכה הגישו תביעה לקביעה מחדש של דרגת הנכות. : (ב) אופן מינוים של רופאים ואופן הרכבת ועדות רפואיות וסדרי עבודתן ייקבעו בתקנות בכפוף להוראות אלה: :: (1) לא ימונה רופא או חבר ועדה רפואית, אלא אם כן השתתף בתכנית הכשרה שמקיים מוסד מוכר כמשמעותו [[בסעיף 9 לחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי"ח-1958]] (בסעיף קטן זה - מוסד מוכר), וקיבל אישור, מאת המוסד המוכר, על כך שסיים את התכנית בהצלחה; :: (2) רופא או חבר ועדה רפואית שמונה כאמור, ישתתף בתכנית המשך לתכנית ההכשרה האמורה בפסקה (1), שמקיים מוסד מוכר, בתוך עשר שנים ממועד סיומה של תכנית ההכשרה, ולאחר מכן ישתתף, אחת לחמש שנים, בתכניות המשך נוספות שמקיים מוסד כאמור; רופא או חבר ועדה רפואית שלא השתתף בתכנית המשך כאמור בפסקה זו ולא קיבל אישור מאת המוסד המוכר, על כך שסיים את תכנית ההמשך בהצלחה, יפקע מינויו; :: (3) המנהל הכללי של משרד הבריאות יכיר בתכנית הכשרה ובתכניות המשך, לעניין פסקאות (1) ו-(2), לאחר התייעצות עם המועצה המדעית של ההסתדרות הרפואית בישראל, ולפי תנאים וכללים שקבע שר הבריאות. : (ג) בתקנות לפי סעיף זה רשאי השר לקבוע תקופה שבעדה תשולם הגמלה, שהנכה זכאי לה בעקבות קביעת דרגת נכות מחדש, אף בשונה מהוראות [[סעיף 296]]. : ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז-1956]].)) : ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (הכשרת רופא המוסמך לקבוע דרגת נכות), התשע"א-2011]].)) @ 119. דרגת נכות שאינה יציבה [62] : על אף הוראות [[סעיף 118]] רשאים הרופא או הועדה הרפואית לקבוע דרגה שאינה יציבה, אף בשיעור העולה על הקבוע במבחנים, ובלבד שהשיעור לא יעלה על 100% והוא יכול להיות מלפני היום שבו נקבע, ולעתיד לא יהיה ליותר משנה אחת מהיום שבו נקבע. @ 120. סייג לקביעת דרגת נכות [63] : (א) בקביעת דרגת נכות לא ישימו לב לכל מום, פגם או ליקוי מלידה או כתוצאה ממחלה, מתאונה או מכל סיבה אחרת שהיו לפני הפגיעה שבקשר אתה מוערכת דרגת הנכות, וכן לכל מום, פגם או ליקוי שבאו ממחלה, מתאונה או מכל סיבה אחרת אחרי פגיעה בעבודה כאמור אם אינם תוצאה ישירה מאותה פגיעה בעבודה. : (ב) השר רשאי לקבוע הוראות מיוחדות בדבר חישוב דרגת הנכות, לענין סעיף קטן (א), לגבי כלל הנכים או לסוגים. :: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז-1956]].)) @ 121. התחשבות בנכות קודמת [63א] : על אף הוראות [[סעיף 120]], רשאי השר לקבוע, באישור ועדת העבודה והרווחה, נסיבות שלפיהן תובא בחשבון לצורך הגדלת דרגת הנכות אף נכות קודמת כתוצאה מפגיעה בעבודה אשר בשלה שולמה או משתלמת גמלה לפי [[סימן ה']], אם עקב האופי המצטבר של הנכויות נפגע במידה ניכרת כושר השתכרותו של נכה העבודה. @ 122. ערר [64] (תיקון: תש"ע) : (א) הרואה עצמו נפגע מהחלטה של רופא או של ועדה רפואית, רשאי, בתנאים שנקבעו, לערור עליה לפני הועדה הרפואית לעררים. : (ב) אופן הרכבתה של הועדה הרפואית לעררים, סמכויותיה וסדרי עבודתה יהיו כפי שנקבע ויחולו לעניין מינוי והכשרה של חברי הוועדה האמורה, הוראות [[פסקאות (1) עד (3) של סעיף 118(ב)]], בשינויים המחויבים. : (ג) ועדה רפואית לעררים תוכל להיעזר ביועץ שאינו רופא; השר יקבע את דרכי מינויו של יועץ כאמור. @ 123. ערעור [64א] : החלטת הועדה הרפואית לעררים ניתנת לערעור, בשאלה משפטית בלבד, לפני בית דין אזורי לעבודה; פסק דינו של בית הדין ניתן לערעור לפני בית הדין הארצי לעבודה אם נתקבלה רשות לכך מאת נשיא בית הדין הארצי לעבודה או סגנו, או מאת שופט של בית הדין הארצי שמינה לכך הנשיא. @ 124. קביעת דרגה - תנאי לתובענה [65] : קביעת דרגת הנכות, לפי [[סעיפים 118 עד 122]], היא תנאי מוקדם לכל תובענה לענין [[סימן זה]] בפני בית הדין לעבודה; הקביעה תחייב את בית הדין לעבודה. @ 125. קביעת הוצאות מחיה ולינה [73ב] : המתייצב בפני רופא או ועדה רפואית לעררים יהיה זכאי להוצאות מחיה ולינה וכן לתמורה בעד הפסד שכר או הכנסה בהתאם לתעריפים שקבע השר באישור ועדת העבודה והרווחה. === סימן ז': סמל ותעודה לנכי עבודה === @ 126. סמל ותעודה לנכי עבודה [83] : נכה עבודה שנקבעה לו דרגה יציבה של 20% או יותר, יעניק לו המוסד סמל מיוחד ותעודה המעידים על נכותו. : ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (סמל מיוחד ותעודה לנכים), תשכ"ז-1967]].)) @ 127. הצורה ודרכי השימוש [84] : צורת הסמל והתעודה, דרכי הענקתם והוראות בדבר ייצורו של הסמל, המסחר בו וכל שימוש אחר בו או בדמותו לצרכי מסחר או פרסומת, ייקבעו בתקנות. @ 128. עונשין [85] : (א) מי שעשה אחת מאלה, דינו - מאסר ששה חודשים: :: (1) ענד את הסמל או סמל הדומה לו עד כדי להטעות ולא היה רשאי לענדו; :: (2) ייצר את הסמל או סמל הדומה לו עד כדי להטעות, הציעו למכירה, סחר בו או השתמש בו או בדמותו שלא בהתאם לתקנות. : (ב) אין סעיף קטן (א) גורע מאחריותו הפלילית של אדם לפי חיקוק אחר. @ 129. פטור [86] : הוראות [[סעיפים 127]] [[ו-128(א)(2)]] לא יחולו על בעל סימן מסחר שנרשם בפנקס סימני המסחר לפי [[פקודת סימני המסחר [נוסח חדש], התשל"ב-1972]], בתאריך קודם לתאריך קביעת צורת הסמל כאמור [[בסעיף 127]]. === סימן ח׳: גמלאות לתלויים בנפגעי עבודה === @ 130. פרשנות [74] (תיקון: תשע"ז-18) : (א) אלה בגדר תלויים במבוטח לענין [[סימן זה]]: :: (1) אשתו בשעת מותו; :: (2) ילדו כמשמעותו [[בסעיף 238]] [[או 252(ג1)]]; :: (3) הורים שעיקר פרנסתם על המבוטח וכן הורים שאינם מסוגלים לכלכל עצמם והמוסד אישרם כתלויים תלות מלאה או חלקית, מאחר שלדעתו שורת הצדק מחייבת זאת; בפסקה זו, ”הורה” – לרבות הורה מאמץ לפי [[חוק האימוץ]], הורה המוכיח אימוץ על ידי פסק דין של בית משפט מוסמך והורה חורג; :: (4) סב, סבה, אח או אחות הגרים בביתו של המבוטח לפחות שנים עשר חודשים לפני הפגיעה וכל פרנסתם על המבוטח ואינם מסוגלים לכלכל עצמם וכל עוד אינם מסוגלים לכלכל עצמם; :: (5) מי שהיה בן זוגה של המבוטחת בשעת פטירתה, כל עוד יש עמו ילד או אינו מסוגל לכלכל עצמו או הכנסתו אינה עולה על האמור [[בלוח ט׳]] (להלן – אלמן); בן זוג של מבוטחת שבשעת פטירתה היה עמו ילד שמלאו לו 18 שנים אך לא נתקיימו בו התנאים האמורים [[בפסקאות (2) ו־(3) של הגדרת ”ילד” שבסעיף 238]] או התנאים [[שבסעיף 252(ג1)]], ייחשב כאלמן מהיום שבו נתקיים בילד תנאי מהתנאים האמורים [[בסעיף 238]] או שהתקיימו בו התנאים האמורים [[בסעיף 252(ג1)]]; השר רשאי לקבוע בצו, לאחר התייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, סכומים אחרים לענין הגדרה זו במקום הסכומים [[שבלוח ט׳]]. : (ב) [[בסימן זה]] להלן – :: (1) דין אלמן כדין אלמנה; :: (2) ”אלמנה”, ”אלמן” או ”ילד” – אלמנה, אלמן או ילד שהם בגדר תלויים במבוטח לפי סעיף קטן (א); :: (3) ”קצבת נכות מלאה” – קצבת הנכות שהיתה משתלמת למבוטח אילו חל עליו [[סעיף 105]]. @ 131. זכות לקצבה או מענק [75] : מבוטח שפגיעה בעבודה גרמה למותו, ישלם המוסד לתלויים בנפטר קצבה חודשית או מענק לפי [[סימן זה]]. @ 132. שיעורי קצבת תלויים [76] : המוסד ישלם קצבה בשיעורים שיחושבו באחוזים מקצבת הנכות המלאה כמפורט להלן: : (1) לאלמנה שהיא בת 50 שנים ומעלה – 60%; : (2) לאלמנה שהיא בת 40 שנים ומעלה ועוד אינה בת 50 שנים – 40%; : (3) לאלמנה שערב פטירתו של המבוטח לא היתה מסוגלת לכלכל עצמה מעבודה, כל זמן שאין היא מסוגלת כאמור, ויהא גילה אשר יהא – קצבה כאילו מלאו לה 50 שנים; : (4) לאלמנה שהיו עמה ילדים ואינם עמה עוד – קצבה כאילו מלאו לה 50 שנים; : (5) לאלמנה שעמה ילדים, ויהא גילה אשר יהא, כל זמן שהילדים עמה – קצבה לפי פסקה (1) ותוספת ילדים – :: (א) לילד אחד – 20%; :: (ב) לשני ילדים – 30%; :: (ג) לשלושה ילדים ויותר – 40%; : (6) לילדים שהניח אחריו המבוטח ואין אלמנה זכאית לקבל בשבילם תוספת לפי פסקה (5) – :: (א) לילד אחד – 60%; :: (ב) לשני ילדים – 80%; :: (ג) לשלושה ילדים – 90%; :: (ד) לארבעה ילדים ויותר – 100%; : (7) לתלויים אחרים שהניח אחריו המבוטח כשלא הניח אלמנה הזכאית לקצבה או ילדים הזכאים לקצבה – :: (א) לתלוי אחד – 50%; :: (ב) לשני תלויים – 75%; :: (ג) לשלושה תלויים – 90%; :: (ד) לארבעה תלויים – 100%. @ 133. מענק לאלמנה [77] (תיקון: תשע"ז-18) : (א) אלמנה שלא מלאו לה עדיין 40 שנים ואינה זכאית לקצבה, או אלמנה שפקעה זכותה לקצבה שלא עקב נישואיה, ישלם לה המוסד מענק בסכום השווה לקצבה לפי [[סעיף 132(1)]] כפול שלושים ושש. : (ב) אלמנה הזכאית למענק לפי סעיף קטן (א) ואין [[סעיף 135]] חל עליה, שוב לא תהא זכאית לקצבה בזכותו של אותו מבוטח, ואולם – :: (1) אלמנה שילדה לו ילד אחרי מותו תהיה זכאית לקצבה החל ביום פטירתו של המבוטח, והמענק ששולם לה ייזקף על חשבון הקצבה המגיעה לה; :: (2) אלמנה, שאחד התנאים האמורים בפסקת משנה (א) או (ב) שלהלן מתקיים בילד שעמה אחרי מותו של המבוטח, תהיה זכאית לקצבה החל ביום שבו נתקיים בילד אותו תנאי, והמענק ששולם לה ייזקף על חשבון הקצבה המגיעה לה: ::: (א) תנאי מהתנאים האמורים [[בפסקאות (2) ו־(3) של הגדרת ”ילד” שבסעיף 238]]; ::: (ב) התנאים [[שבסעיף 252(ג1)]]. @ 134. קצבה למפרע לבן זוג תלוי [77א] : נפטר מבוטח ובן זוגו חדל להיות מסוגל לכלכל עצמו תוך שנה מהפטירה, יהיה זכאי בן הזוג לקצבה החל ביום הפטירה כל עוד אינו מסוגל כאמור, ואם שולם לו מענק – ייזקף המענק על חשבון הקצבה המגיעה לבן הזוג. @ 135. אלמנה שחזרה ונישאה [78] : (א) חזרה האלמנה ונישאה, תפקע זכותה לקצבה והמוסד ישלם לה מענק בשני שיעורים כלהלן: :: (1) לאחר יום נישואיה מחדש – סכום השווה לקצבת תלויים המחושב על בסיס שיעור הקצבה כאמור [[בסעיף 132(1)]] (להלן – שיעור הקצבה) שהשתלמה בעד החודש שבו נישאה מחדש, כפול שמונה עשרה; :: (2) כתום שנתיים מיום נישואיה מחדש – סכום השווה לשיעור הקצבה כפי שהיתה משתלמת לה, לולא נישאה מחדש, בעד החודש האחרון של השנתיים האמורות, כפול שמונה עשרה; :: ואולם אם חדלה להיות נשואה לפני תום עשר שנים מהיום שבו חזרה ונישאה, או שתוך תקופה זו החלו הליכי גירושין בינה לבין בן זוגה בפני בית דין או בפני בית משפט, תהא זכאית מחדש לקצבה החל ביום שבו חדלה להיות נשואה כאמור, והמענק או שיעורו הראשון ששולם לה לפי סעיף קטן זה ייזקף על חשבון הקצבה, לפי ההוראות [[שבפסקאות (1) עד (4) של סעיף 262(א)]]. : (ב) נפטר בעלה של האלמנה מהנישואין החדשים והיא מקבלת מכוחו קצבת תלויים או קצבת שאירים, ישולם לה השיעור השני של המענק, אף אם טרם חלפו שנתיים מיום נישואיה מחדש; המענק יחושב על בסיס שיעור הקצבה שהיתה משתלמת לה בעד החודש שבו נפטר בעלה כאמור, לולא נישאה מחדש. : (ג) על אף הוראות סעיף קטן (א) רשאי השר לקבוע סוגי מקרים ותנאים שבהם לא תפקע זכותה לקצבה של אלמנה שחזרה ונישאה. :: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (קיצבת תלויים לאלמנה שנישאה), תשל"ז-1976]].)) @ 136. קצבה כשיש גם תלויים אחרים [79] : הניח אחריו המבוטח אלמנה הזכאית לקצבה או ילדים הזכאים לקצבה וגם תלויים אחרים, ישלם המוסד לתלויים האחרים קצבה השווה לסכום שלפי [[סעיף 132(5) או (6)]] היה מיתוסף לקצבה המשתלמת לאלמנה או לילדים אילו אותם תלויים היו ילדים שהניח אחריו המבוטח, ובלבד שסך כל הקצבאות לא יעלה על קצבת הנכות המלאה. @ 137. תלויים חלקיים [80] : תלויים שהמוסד אישרם כתלויים חלקיים לפי [[סעיף 130(א)(3)]], תופחת הקצבה המשתלמת להם לפי [[סעיפים 132(7)]] [[או 136]] באופן יחסי למידת תלותם כפי שאישר אותה המוסד. @ 138. תקנות בדבר תשלומים וחלוקתם [81] : השר רשאי לקבוע לידי מי ישלמו קצבה לפי [[סעיפים 132(6) או (7)]] [[או 136]], ואם אין היא משתלמת במלואה לידי אדם אחד – כיצד יחלקוה. @ 139. גבול קצבאות [82] : (א) בשום פנים לא יעלה סך כל הקצבאות המשתלמות לפי [[סימן זה]] על קצבת הנכות המלאה. : (ב) היו תובעים קצבה לפי [[סימן זה]] יותר מאדם אחד ובגלל הוראות סעיף קטן (א) אי אפשר לספק את כל התביעות במלואן, יפסוק בית הדין לעבודה למי ישלמו את הקצבה או כיצד תחולק הקצבה בהתחשב במצב הכלכלי של התובעים ובמידת תלותם באדם שבזכותו משתלמת הקצבה; ואולם אם הוגש הסכם בכתב של התובעים בענין תשלום הקצבה או חלוקתה, תשולם הקצבה, או תחולק לפי ההסכם. @ 140. הגדלת קצבת התלויים [82א] (תיקון: תשס"ג-11) : קצבת התלויים המשתלמת בשל פגיעה בעבודה שאירעה בשנים הנקובות [[בלוח ו׳]] תוגדל בשיעור הנקוב [[באותו לוח]] בצידה של שנת הפגיעה, ובלבד שלא תעלה על השיעור המרבי ליום, האמור [[בסעיף 97(א)]], כפול שלושים. @ 141. הצמדת קצבת תלויים למדד [82ב] (תיקון: תשס"ג-11) : קצבת התלויים תשתנה ב־1 בינואר של כל שנה, לפי שיעור עליית המדד שפורסם לאחרונה לפני המועד האמור לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני 1 בינואר של השנה הקודמת. @ 142. (תיקון: תשס"ג-11) : (((בוטל).)) @ 143. מענק ליתום שהגיע למצוות [82ד] (תיקון: תשס"ג-11) : (א) מבוטח שפגיעה בעבודה גרמה למותו, ומשתלמת מכוחו קצבת תלויים, ישלם המוסד לילדו בהגיעו לגיל 13 שנים, ולילדתו בהגיעה לגיל 12 שנים, מענק בשיעור שני שלישים מהסכום הבסיסי כפי שהיה ב־1 בינואר. : (ב) (((בוטל).)) @ 144. הכשרה מקצועית ודמי מחיה לאלמנה וליתום [90, 90א] (תיקון: תשע"ז-18) : (א) השר, בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע הוראות ותנאים בדבר – :: (1) מתן הכשרה מקצועית לאלמנה או לאלמן, לרבות דמי מחיה והוצאות אבחון; :: (2) תשלומי דמי מחיה והוצאות אבחון בעד יתום שעיקר זמנו מוקדש ללימודים על־יסודיים או להכשרה מקצועית או שהוא לומד במוסד חינוכי כהגדרתו [[בסעיף 252(ג1)]] ומתקיימים בו התנאים האמורים [[באותו סעיף]]. :: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (הכשרה מקצועית ודמי מחיה), תשל"ט-1979]].)) : (ב) לענין סעיף זה, ”יתום” – יתום שהוא תלוי לפי [[סעיף 130(א)(2)]], ומשתלמת מכוח הורהו קצבת תלויים. === סימן ט׳: שונות === @ 145. הפחתת גמלה, השהייתה או שלילתה [87] : המוסד רשאי להפחית, להשהות או לשלול גמלה לפי [[פרק זה]] אם התובע גמלה - : (1) הפר, ללא צידוק מספיק, הוראה של רופא מוסמך לכך מטעם המוסד, שהיתה מכוונת להחיש את החלמתו, להחזיר את כושר עבודתו או להפחית את דרגת נכותו; : (2) נהג בדרך שמן המפורסמות הוא כי היא עלולה למנוע את החלמתו או החזרת כושר עבודתו או לעכב בעדן; : (3) הפר הוראות שניתנו על פי חוק זה בקשר לשיקומו המקצועי. @ 146. ביקורת [88] : (א) השר רשאי לקבוע הוראות בדבר חובת מעביד, רופא או מבוטח למסור הודעות על פגיעה בעבודה. : (ב) מי שהסמיכו המוסד לכך רשאי להיכנס בכל עת סבירה לביתו של מבוטח התובע גמלה, או שקיבל גמלה, לפי [[פרק זה]], כדי לחקור בכל ענין הכרוך בקבלת הגמלה. @ 147. [[פקודת הפיצויים לעובדים]] [89] : הוראותיה של [[פקודת הפיצויים לעובדים, 1947]], יוסיפו לחול לגבי חבלת גוף בתאונה שאירעה תוך כדי עבודה ועקב עבודה (בלשון [[-|הפקודה]] - הנובעת מהעבדה ובמהלך ההעבדה) לפני יום כ"ז באדר ב' התשי"ד (1 באפריל 1954) וכן לגבי מחלה מהמפורטות [[-|בתוספת השלישית לפקודה]] ושלפיה הגיעו לראשונה פיצויים בגלל אותה מחלה לפני היום האמור. : ((סעיף 25 לחוק הביטוח הלאומי, תשי"ד-1953 ביטל את [[פקודת הפיצויים לעובדים, 1947]] וקבע הוראות מעבר לגבי חבלות שארעו לפני ביטול [[-|הפקודה]]. סעיף 147 בנוסח זה כולל את הוראות המעבר האמורות.)) @ 148. ארגון יציג ודמי חברות [89א] (תיקון: תשע"א-4) : (א) על אף הוראות [[סעיף 303]], רשאי המוסד לנכות מקצבה של נכה עבודה שנקבעה לו דרגת נכות יציבה, דמי חברות לטובת ארגון, שהשר הכריז עליו כארגון של נכי עבודה, ותשלומים לקרן לעזרה הדדית של אותו ארגון ודמי השתתפות בביטוח חיים הדדי שסידר הארגון; (((החל מ-90 יום מיום תחילתן של תקנות לפי [[18:300100|תיקון מס' 125]]):)) כמו כן רשאי המוסד לנכות מקצבה של נכה עבודה כאמור, דמי השתתפות בביטוח סיעודי קבוצתי שסידר הארגון ושמתקיימות בו הוראות סעיף קטן (ה), ובלבד שנכה העבודה נתן את הסכמתו לניכוי דמי ההשתתפות בביטוח הסיעודי מראש ובכתב. : (ב) השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, יקבע את הסכום המרבי שמותר לנכות כל חודש מקצבה של נכה עבודה לפי סעיף קטן (א); נקבעו כללי עיגול לפי [[סעיף 381]], יוגדל או יוקטן הסכום המרבי, לפי הענין, כמתחייב מכללי העיגול. :: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (ניכויים לטובת ארגון נכים), התשמ"ו-1986]].)) : (ג) הודיע נכה העבודה למוסד בכתב על התנגדותו לניכוי, ייפסק הניכוי בתום חודש מיום קבלת ההודעה. :: (((החל מ-90 יום מיום תחילתן של תקנות לפי [[18:300100|תיקון מס' 125]]):)) הודיע נכה העבודה למוסד בכתב על התנגדותו לניכוי או על ביטול הסכמתו לניכוי, לפי העניין, ייפסק הניכוי בתום חודש מיום קבלת ההודעה. : (ד) הוראות סעיף זה בדבר ניכוי דמי חברות לטובת ארגון של נכי עבודה וניכוי תשלומים לקרן לעזרה הדדית של ארגון כאמור, יחולו גם על אלמן ואלמנה כמשמעותם [[בסעיף 130]]. :: (((החל מ-90 יום מיום תחילתן של תקנות לפי [[18:300100|תיקון מס' 125]]):)) הוראות סעיף זה בדבר ניכוי דמי חברות לטובת ארגון של נכי עבודה וניכוי תשלומים לקרן לעזרה הדדית של ארגון כאמור וכן ניכוי דמי השתתפות בביטוח חיים הדדי ובביטוח סיעודי קבוצתי, יחולו גם על אלמן ואלמנה כמשמעותם [[בסעיף 130]]. : (ה) (((החל מ-90 יום מיום תחילתן של תקנות לפי [[18:300100|תיקון מס' 125]]):)) המוסד לא ינכה דמי השתתפות בביטוח סיעודי קבוצתי אלא אם כן התקיימו תנאים אלה: :: (1) לכל חברי ארגון נכי העבודה שהם נכי עבודה שנקבעה להם דרגת נכות יציבה או שהם אלמן או אלמנה כמשמעותם [[בסעיף 130]], ניתנה האפשרות להצטרף לביטוח האמור, למעט מי שביום ההצטרפות לביטוח, כבר התרחש לגביו מקרה הביטוח כהגדרתו בפוליסת הביטוח; :: (2) בפוליסת הביטוח התחייב המבטח לשלם תגמולי ביטוח בקרות מקרה הביטוח, לפי שיעור מוסכם מראש, בלא תלות בהוצאות שהוציא המבוטח בשל מקרה הביטוח. : (ו) (((החל מ-90 יום מיום תחילתן של תקנות לפי [[18:300100|תיקון מס' 125]]):)) השר רשאי לקבוע הוראות לביצוע סעיף זה. @ 149. מימון פעולות בטיחות בעבודה [89ב] (תיקון: תשס"ג-8, תשס"ז, תשפ"ב-3) : (א) המוסד ישתתף, לאחר התייעצות עם המועצה, במימון פעולות המיועדות למניעת תאונות בעבודה במפעלים או במקומות עבודה אחרים, ובלבד שהסכום הכולל של התחייבויות המוסד, בשנת כספים פלונית, להשתתף במימון פעולות כאמור, לרבות התחייבויות לגבי שנות הכספים הבאות, לא יעלה על 8,743,400 שקלים חדשים; מימון לפי סעיף זה ייעשה על פי תנאים וכללים שקבע השר באישור ועדת העבודה והרווחה. :: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (השתתפות במימון פעולות בטיחות וגיהות בעבודה), התשמ"ח-1988]].)) : (ב) על אף הוראות סעיף קטן (א) - :: (1) המוסד רשאי, לאחר התייעצות עם המועצה ובהסכמת שר האוצר, להתחייב להשתתף במימון פעולות לפי הוראות סעיף קטן (א), בסכום העולה על הסכום הקבוע בו, ובלבד שסכום ההתחייבויות הנוסף יופחת מהסכום הכולל שבו יהיה המוסד רשאי להתחייב בשתי שנות הכספים הבאות שייקבע בהסכמת שר האוצר; :: (2) התחייב המוסד, בשנת כספים מסוימת, להשתתף במימון פעולות כאמור בסעיף קטן (א) בסכום הנמוך מהסכום הקבוע בו, רשאי הוא, לאחר התייעצות עם המועצה, להתחייב בשנת הכספים שלאחריה בסכום הקבוע בסעיף קטן (א), בתוספת סכום ההפרש או בתוספת 20% מהסכום הקבוע בסעיף קטן (א), לפי הנמוך; לענין זה, "סכום ההפרש" - סכום השווה להפרש שבין הסכום הקבוע בסעיף קטן (א) לבין הסכום שבו התחייב המוסד בשנת הכספים המסוימת; :: (3) בוטלה התחייבות שניתנה לפי סעיף זה, בשנת הכספים שבה ניתנה ההתחייבות או באחת משתי שנות הכספים שלאחריה, רשאי המוסד, בהתייעצות עם המועצה, להתחייב, בשנת הכספים שבה בוטלה ההתחייבות או בשנת הכספים שלאחריה, בסכום השווה לסכום המרבי שבו הוא רשאי להתחייב באותה שנת כספים לפי סעיף קטן (א) ופסקאות (1) ו-(2), בתוספת סכום ההתחייבות שבוטלה כאמור. : (ג) הסכום הקבוע בסעיף קטן (א) יעודכן ב-1 בינואר של כל שנה לפי השינוי במדד ביחס ל-1 בינואר של השנה שקדמה לה; לענין זה, "מדד" - מדד שיקבע השר בצו בהסכמת שר האוצר. @ 149א. דיווח לכנסת לעניין תאונות עבודה - הוראת שעה (תיקון: תשע"ח-11, תשפ"ג-3) : (א) בסעיף זה, "תאונת עבודה" - כל אחת מאלה: :: (1) תאונת עבודה כמשמעותה [[בסעיפים 79]] [[ו-80(2) עד (6)]]; :: (2) מחלת מקצוע לרבות פגיעה בעבודה כמשמעותה [[בסעיף 84]] [[או 84א]]. : (ב) המוסד ימסור לוועדת העבודה והרווחה, בתקופות כמפורט בסעיף קטן (ג), דיווח על העניינים האלה: :: (1) התקדמות עבודת הצוות הבין-משרדי שהוקם לפי [[dec230-2023 | החלטת הממשלה מס' 230 מיום ג' באדר התשפ"ג (24 בפברואר 2023)]] לבחינת נושא צמצום תאונות עבודה (להלן - הצוות), ובכלל זה דיווח על הגורמים שהופיעו לפני הצוות ונתונים ומגמות בתחום תאונות העבודה; :: (2) המלצות של הצוות לפעולות לצמצום תאונות העבודה, אם ניתנו, ובכלל זה הפעולות שיש לנקוט למניעה ואכיפה של תאונות העבודה, לרבות פעולות של גופים חוץ-ממשלתיים, וכן תיקוני החקיקה הנדרשים בתחום הבטיחות בעבודה; :: (3) נתונים שבידי המוסד על תאונות עבודה בתקופת הדיווח, לרבות סיווג הפגיעה בעבודה לפי הענף שבו אירעה התאונה, הגורמים לתאונה, שיעור דמי הפגיעה ששולמו, מספר ימי אי-הכושר ששולמו, דרגת הנכות שנקבעה וסך ההוצאה על גמלאות נפגעי עבודה; :: (4) שיעור הגבייה לענף נפגעי עבודה לפי [[לוח י']]. : (ג) דיווחים בעניינים כאמור בפסקאות בסעיף קטן (ב) יימסרו לוועדת העבודה והרווחה, אחת לשלושה חודשים, כמפורט להלן: :: (1) דיווחים לפי פסקאות (1) ו-(2) - החל מיום תחילתו של [[חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2023 ו-2024), התשפ"ג-2023]] (((ביום 1.6.2023))), ועד להגשת המלצות הצוות לשר האוצר ולשר העבודה; :: (2) דיווחים לפי פסקאות (3) ו-(4) - החל ביום כ' בטבת התשפ"ד (1 בינואר 2024) ועד ליום א' בטבת התשפ"ח (31 בדצמבר 2027). == פרק ו': ביטוח נפגעי תאונות [פרק ג'2] == @ 150. הגדרות [90ב] (תיקון: תשס"ד) : [[בפרק זה]] - :- "מבוטח" - תושב ישראל שמלאו לו 18 שנים, וטרם הגיע לגיל פרישה; :- "תאונה" - אירוע פתאומי שבו גורם חיצוני מביא לחבלה פיסית וכתוצאה ממנה לאבדן כושר התפקוד; :- "אבדן כושר התפקוד" - לפי כללים ומבחנים שיקבע השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, לכל המבוטחים או לסוגים מהם. :: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נפגעי תאונות), התשמ"א-1981]], לעניין הגדרת "אובדן כושר התפקוד".)) @ 151. הזכות ותחומיה [90ג] : (א) מבוטח שאירעה לו תאונה, בין בישראל ובין בחוץ לארץ, יהיה זכאי לדמי תאונה בעד פרק הזמן שבו הוא נמצא בישראל ואבד לו כושר התפקוד, אם לא עסק למעשה בעבודה כלשהי. : (ב) הזכות לדמי תאונה לפי סעיף זה מותנית בכך שהמבוטח נבדק בדיקה רפואית תוך 72 שעות משעת התאונה, ואם המוסד אישר שתוצאות התאונה יכול שנתגלו לראשונה לאחר 72 השעות האמורות - תוך שבועיים מיום התאונה. @ 152. דמי תאונה [90ד] : דמי תאונה ישולמו בעד תקופה שלא תעלה על 90 ימים רצופים החל ביום שלאחר יום התאונה, ובלבד שלא ישולמו בשנת כספים אחת בעד יותר מ-90 ימים. @ 153. סייג [90ה] : (א) בעד שני הימים הראשונים שלאחר יום התאונה שבהם אבד למבוטח, שהוא עובד או עובד עצמאי, כושר התפקוד כתוצאה מתאונה, לא ישולמו דמי תאונה, אלא אם כן אבד לו כושר התפקוד כאמור 12 ימים לפחות בנוסף ליום התאונה. : (ב) בעד 14 הימים הראשונים שלאחר יום התאונה שבהם אבד למבוטח, שאינו עובד ואינו עובד עצמאי, כושר התפקוד כתוצאה מהתאונה, לא ישולמו דמי תאונה. @ 154. שיעור דמי תאונה [90ו] (תיקון: תשס"ג-11) : דמי תאונה ליום הם - : (1) לגבי מי שהיה ביום התאונה עובד או עובד עצמאי - כשיעור דמי הפגיעה ליום שהיו משתלמים לו לפי [[פרק ה']] אילו נפגע בעבודה, אך לא פחות מהשיעור הקבוע בפסקה (2); פסקה זו לא תחול על עובד לשעה בעבודה שאינה לצורך עסקו או משלח ידו של מעביד ועל עובד עצמאי אלא אם כן בעת התאונה היו רשומים במוסד כאמור [[בסעיף 77]]; : (2) לגבי מבוטח שפסקה (1) אינה חלה עליו - סכום השווה ל-25% מהסכום הבסיסי. @ 155. כפל גמלאות [90ז] : מבוטח הזכאי לתשלום על פי כל חיקוק, למעט [[פקודת הנזיקין]], הסכם קיבוצי כמשמעותו [[בסעיף 180]] או הסדר קיבוצי אחר, תקנון של קופת גמל, חוזה עבודה או תקנון של קרן ביטוח או פנסיה, בעד תקופת אי-כושר לעבודה או לתפקוד מטעמי בריאות, לא יהיה זכאי לגמלה לפי [[פרק זה]] לגבי התקופה שבה הוא זכאי לתשלום כאמור. @ 156. פרקי זמן שאין משלמים בעדם [90ח] (תיקון: תשנ"ז) : על אף הוראות [[פרק זה]], לא ישולמו דמי תאונה בעד פרק הזמן שמתקיימות במבוטח הוראות [[סעיף 92(א)]] וכן בעד פרקי זמן שבהם נמצא המבוטח - : (1) במוסד לטיפול רפואי או סיעודי, שניתנים בו אכסון וכלכלה, שלא לצורך קבלת טיפול רפואי או סיעודי עקב התאונה; : (2) בשירות בצבא הגנה לישראל; : (3) במאסר. @ 157. מועד להגשת התביעה [90ט] : על אף הוראות [[סעיף 296]] תוגש תביעה לגמלה לפי [[פרק זה]] למוסד תוך 90 ימים מיום התאונה; ואולם המוסד יהיה רשאי, לפי שיקול דעתו, ליתן את הגמלה אם נתבעה אחרי המועד האמור בגלל סיבה שמנעה מהמבוטח הגשת התביעה במועד, ובלבד שהתביעה הוגשה תוך 90 ימים מהיום שחדלה להתקיים הסיבה האמורה. == פרק ז': ביטוח אבטלה [פרק ו'1] == === סימן א': מבוטחים === @ 158. הגדרות [127א] (תיקון: תשנ"ח-5, תשנ"ט-5, תשס"ד, תשס"ו-8, תשס"ט-4, תשע"ד-6, תשע"ו-8, תשע"ז-5, תשע"ז-16, תשפ"ב-7, תשפ"ג-8, תשפ"ד-12, תשפ"ה-11, תשפ"ו, תשפ"ו-7) : [[בפרק זה]] - :- "מבוטח" - :: (1) תושב ישראל או תושב ארעי שמלאו לו 18 שנים וטרם הגיע לגיל הקבוע לגביו, בהתאם לחודש לידתו, [[בחלק ב' בלוח א'1]], והוא עובד הזכאי לשכר שמעבידו חייב בתשלום דמי ביטוח בעדו; :: (2) חייל ששירת שירות סדיר על פי [[חוק שירות בטחון]], למעט שירות צבאי לפי התחייבות לשירות קבע, מיום שחרורו מהשירות ולמשך שנה מאותו יום (להלן - חייל); :: (3) (((הנוסח הקבוע):)) מי ששירת כמתנדב בשירות לאומי או בהתנדבות קהילתית תקופה שאינה קצרה מתקופה שבה חייבת יוצאת צבא אשה בשירות סדיר על פי [[סעיף 16(1) לחוק שירות בטחון]], מיום תום השירות ולמשך שנה מאותו יום; ואולם בת ששירתה כמתנדבת בשירות לאומי או בהתנדבות קהילתית, ותקופת שירותה בפועל לא פחתה משישה חודשים, והיא נישאה בתוך 30 הימים מהיום שבו הפסיקה בפועל את השירות הלאומי או ההתנדבות הקהילתית (להלן - יום הפסקת השירות), יראוה כמי ששירתה כמתנדבת בשירות לאומי או בהתנדבות קהילתית תקופה שאינה קצרה מתקופה שבה חייבת יוצאת צבא בשירות סדיר כאמור, ומנין השנה האמורה יחושב מיום הפסקת השירות; ::: (((הוראת שעה עד מועד הפקיעה של [[חוק שירות לאומי–אזרחי, התשע״ד–2014]], ביום 31.8.2026, חלה גם על מי שהתחיל את שירותו לפני המועד האמור גם אחרי המועד האמור עד שייסים את שירותו):)) מי ששירת כמתנדב בשירות לאומי או בהתנדבות קהילתית או כמשרת בשירות לאומי–אזרחי תקופה שאינה קצרה מ-24 חודשים, מיום תום השירות ולמשך שנה מאותו יום; ואולם בת ששירתה כמתנדבת בשירות לאומי או בהתנדבות קהילתית, ותקופת שירותה בפועל לא פחתה משישה חודשים, והיא נישאה בתוך 30 הימים מהיום שבו הפסיקה בפועל את השירות הלאומי או ההתנדבות הקהילתית (להלן - יום הפסקת השירות), יראוה כמי ששירתה כמתנדבת בשירות לאומי או בהתנדבות קהילתית תקופה שאינה קצרה מ-24 החודשים האמורים, ומנין השנה האמורה יחושב מיום הפסקת השירות; :- "מבוטח מיוחד" - מי שהיה זכאי לדמי אבטלה לפי הוראות [[פרק זה]], אלמלא החל לעסוק במשלח יד כעובד עצמאי, בשנה שבתכוף לאחר התאריך הקובע; לעניין זה, יראו את המועד שבו השלים המבוטח את כל אלה, כמועד שבו החל לעסוק במשלח היד כאמור ([[בפרק זה]] - מועד פתיחת העסק) - :: (1) מסר הודעה לרשות המסים בישראל בדבר התחלת עיסוקו במשלח יד כאמור, בהתאם להוראות [[סעיף 134 לפקודת מס הכנסה]], ולפי [[סעיף 52 לחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975]]; :: (2) נרשם כעצמאי במוסד, לפי [[סעיף 379]]; :- "לשכת שירות התעסוקה" ו"שירות התעסוקה" - כמשמעותם [[בחוק שירות התעסוקה]]; :- "דמי אבטלה" - גמלה המשתלמת לזכאי לפי [[פרק זה]]; :- "עובד" - למעט חבר אגודה שיתופית שהיא קיבוץ שיתופי או קיבוץ מתחדש, שרואים אותו כעובד לפי הוראות [[סעיף 3]] [[או 3א(א)]]; :- "תאריך קובע" - ה-1 בחודש שבו התחילה תקופת האבטלה, ובלבד שחלפו 12 חודשים לפחות מה-1 בחודש שבו התחילה תקופת האבטלה הקודמת, ולגבי מבוטח מיוחד ימנו את 12 החודשים האמורים, בלי למנות בהם תקופה של 24 חודשים, לכל היותר, בין מועד פתיחת העסק לבין מועד סגירתו, ולעניין מבוטחת שנולדה ביום א' בטבת התש"ך (1 בינואר 1960) או לאחריו, מלאו לה 57 שנים והיא זכאית לדמי אבטלה בעד מספר הימים כאמור [[בסעיף 171(א)(1ב) או (1ג)]], בפעם השנייה ואילך - יהיה התאריך הקובע ה-1 בחודש שבו התחילה תקופת האבטלה, ובלבד שחלפו 18 חודשים לפחות מה-1 בחודש שבו התחילה תקופת האבטלה הקודמת. @ 159. תקנות [127ב] : השר, לאחר התייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי להרחיב בתקנות את חוג המבוטחים לענין [[פרק זה]], בתנאים שקבע. : ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח אבטלה), תשל"ג-1972]].)) : ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (הרחבת חוג המבוטחים בביטוח אבטלה ותשלום דמי ביטוח), התשנ"ח-1997]].)) === סימן ב': תנאי הזכאות === @ 160. זכאי לדמי אבטלה [127ג] (תיקון: תשנ"ט-5, תשס"ד, תשס"ו-4, תשס"ו-8, תשס"ט-4, תשע"ד-6, תשע"ו-8, תשע"ז-16, תשפ"ג-8, תשפ"ד-12, תשפ"ה-11, תשפ"ו, תשפ"ו-7) : (א) דמי אבטלה ישולמו למבוטח שהוא מובטל, אשר השלים את תקופת האכשרה כמוגדר [[בסעיף 161]] ומלאו לו 20 שנים ([[בפרק זה]] - זכאי) וטרם הגיע לגיל הקבוע לגביו, בהתאם לחודש לידתו, [[בחלק ב' בלוח א'1]]. : (ב) השר, בהתייעצות עם שר הבטחון ובאישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע סוגי חיילים הזכאים לדמי אבטלה לפני שמלאו להם 20 שנים. : (ג) מובטל שהשלים את תקופת האכשרה כאמור, יראו אותו כזכאי לענין [[פרק זה]] אף אם לא מלאו לו 20 שנים ובלבד שמלאו לו 18 שנים והוא המפרנס היחיד של משפחתו או שיש לו ילד כמשמעותו [[בסעיף 238]] ועיקר פרנסתו של הילד עליו, הכל לפי תנאים שנקבעו; לענין סעיף זה, "משפחה" - בן זוג, הורה, אח או אחות. : (ד) השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע נסיבות מיוחדות שלפיהן יראו במי שמלאו לו 18 שנים וטרם מלאו לו 20 שנים זכאי לענין [[פרק זה]] ובלבד שהשלים את תקופת האכשרה כאמור. : (ה) (((הנוסח הקבוע):)) לענין סעיף קטן (ב) [[וסעיפים 161(ג)]], [[168]], [[170(ב)]] [[ו-174]] דין מי ששירת כמתנדב בשירות לאומי או בהתנדבות קהילתית כאמור [[158|בפסקה (3) להגדרה "מבוטח" שבסעיף 158]] כדין חייל, בשינויים המחוייבים. :: (((הוראת שעה עד מועד הפקיעה של [[חוק שירות לאומי–אזרחי, התשע״ד–2014]], ביום 31.8.2026, חלה גם על מי שהתחיל את שירותו לפני המועד האמור גם אחרי המועד האמור עד שייסים את שירותו):)) לענין סעיף קטן (ב) [[וסעיפים 161(ג)]], [[168]], [[170(ב)]] [[ו-174]] דין מי ששירת כמתנדב בשירות לאומי או בהתנדבות קהילתית או משרת בשירות לאומי–אזרחי כאמור [[158|בפסקה (3) להגדרה "מבוטח" שבסעיף 158]] כדין חייל, בשינויים המחוייבים. : (ו) מבוטח מיוחד, שלא מיצה את זכותו לדמי אבטלה בתוך 12 חודשים מהתאריך הקובע, רק מחמת עיסוקו במשלח ידו כעובד עצמאי, יהיה זכאי לדמי אבטלה לפי הוראות [[פרק זה]], אם חדל לעסוק במשלח ידו ושב והפך מובטל בתוך התקופה המיוחדת; לעניין זה, יראו את המועד שבו השלים המבוטח את כל אלה, כמועד שבו חדל לעסוק במשלח ידו כאמור (להלן - מועד סגירת העסק) - :: (1) מסר הודעה לרשות המסים בדבר הפסקת עיסוקו במשלח ידו כאמור, בהתאם להוראות [[סעיף 134 לפקודת מס הכנסה]] ולפי [[סעיף 61 לחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975]]; :: (2) נרשם במוסד כמי שאינו עובד ואינו עובד עצמאי, לפי [[סעיף 345]]; :: בסעיף זה, "התקופה המיוחדת" - 12 חודשים שלאחר התאריך הקובע שבמניינם לא תובא בחשבון התקופה הקצרה מבין אלה: :: (1) התקופה שבין מועד פתיחת העסק לבין מועד סגירתו; :: (2) 24 חודשים. @ 161. תקופת אכשרה [127ד] (תיקון: תשנ"ח-8, תשנ"ט-5, תשס"ב-6, תשס"ו-4, תשס"ט-4, תשע"ב-13, תשפ"ב-7) : (א) לעניין [[סימן זה]], תקופת האכשרה לגבי תקופת אבטלה פלונית היא 12 חודשים קלנדריים שבעדם שולמו דמי ביטוח אבטלה, בעד אחד או יותר מהימים בחודש, בתוך 18 החודשים בתכוף לתאריך הקובע. : (ב) (((בוטל).)) : (ג) בתקופת האכשרה של מובטל ייכללו, אף ללא תשלום דמי ביטוח - :: (1) ימי אבל במשפחה שמטעמי דת או נוהג לא עבד בהם (להלן - ימי אבל); :: (2) ימי שירות סדיר על פי [[חוק שירות ביטחון]] - עד שישה חודשי שירות כאמור, או ימי שירות מילואים בצבא הגנה לישראל; :: (3) ימי מחלה שבעדם היה העובד זכאי לדמי מחלה כמשמעותם לפי [[חוק דמי מחלה, התשל"ו-1976]]. : (ד) (((בוטל).)) : (ה) השלים מבוטח את תקופת האכשרה כנדרש בסעיף קטן (א), לא תידרש ממנו תקופת אכשרה במשך שנים עשר החודשים שלאחר התאריך הקובע שלגביו השלים את תקופת האכשרה, ולגבי מבוטח מיוחד ימנו את 12 החודשים האמורים, בלי למנות בהם תקופה של 24 חודשים, לכל היותר, בין מועד פתיחת העסק לבין מועד סגירתו, ולעניין מבוטחת שנולדה ביום א' בטבת התש"ך (1 בינואר 1960) או לאחריו, ומלאו לה 57 שנים - לא תידרש ממנה תקופת אכשרה במשך 18 החודשים שלאחר התאריך הקובע שלגביו השלימה את תקופת האכשרה. : (ו) תקופת עבודה המזכה במענק לפי הוראות [[סעיף 174א]] לא תיחשב כתקופת אכשרה. @ 162. תקופות נוספות [127ה] (תיקון: תשס"ב-6, תשס"ה-2, תשע"ב-13, תשע"ח) : (א) לא הושלמה תקופת האכשרה מחמת אחת או יותר מהעילות המנויות בפסקאות שלהלן (בסעיף זה - החודשים החסרים), ימנו את 18 החודשים כאמור [[בסעיף 161]], בלי למנות בהם את החודשים החסרים שאינם עולים על המספר הנקוב לצד כל עילה, ולעניין זה יראו היעדרות בחלק מחודש קלנדרי בשל אחת מהעילות כאמור, כהיעדרות בכל החודש, אלא אם כן אותו חודש נכלל בתקופת האכשרה לפי חוק זה: :: (1) הכשרה, השתלמות או הסבה מקצועית לפי הפניה משירות התעסוקה או ממי שאישר לכך שירות התעסוקה (לכל אלה ייקרא להלן - הכשרה מקצועית) - 12 חודשים; :: (2) מחלה או תאונה - שישה חודשים; :: (3) היעדרות מעבודה לפי [[+|סעיפים 6]] [[ו-7 לחוק עבודת נשים]] - לפי מספר חודשי ההיעדרות; :: (4) היעדרות אחרת של עובד מעבודתו מסיבות שאינן תלויות ברצונו - חודש אחד; :: (5) העדרות מעבודה בתקופה שבעדה שולמו דמי הסתגלות מיוחדים - לפי תקופת הזכאות לדמי הסתגלות כאמור [[בסעיף 52 לחוק יישום תכנית ההתנתקות]]. : (ב) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), בחישוב תקופת האכשרה, ימנו את 18 החודשים כאמור [[בסעיף 161]] בלי למנות בהם את התקופה שתחילתה ביום שבו הפסיק המבוטח את עבודתו בפעם האחרונה לפני התאריך הקובע וסיומה בתאריך הקובע, ובלבד שהתקופה האמורה לא תעלה על שלושה חודשים. @ 163. מובטל [127ו] (תיקון: תשס"ט-4, תשע"ד-6, תשע"ו-8, תשע"ז-16, תשפ"ג-8, תשפ"ד-12, תשפ"ה-11, תשפ"ו, תשפ"ו-7) : (א) רואים אדם כמובטל אם הוא רשום בלשכת שירות התעסוקה כמחוסר עבודה לפי תנאים שקבע השר באישור ועדת העבודה והרווחה, והוא מוכן ומסוגל לעבודה במקצועו או בכל עבודה אחרת המתאימה לו (לשני אלה ייקרא להלן - עבודה מתאימה), ולשכת שירות התעסוקה לא הציעה לו עבודה כאמור. : (ב) השר רשאי לקבוע דרכי מתן אישורים על היות אדם מובטל ועל מספר הימים שבהם היה מובטל. : (ג) מובטל שחלה בתקופת האבטלה או שנכללו בה ימי אבל, יראו אותו כמובטל בימי האבל או במשך 30 ימי המחלה תוך 12 חודשים מהתאריך הקובע, ולגבי מבוטח מיוחד ימנו את 12 החודשים האמורים, בלי למנות בהם תקופה של 24 חודשים, לכל היותר, בין מועד פתיחת העסק לבין מועד סגירתו, והכל בלבד שמוסד רפואי, כמשמעותו [[בסעיף 89(א)]], אישר את מחלתו; ואולם לא ייחשב אדם כמובטל לפי סעיף קטן זה בשני הימים הראשונים בכל פעם שחלה אלא אם כן היו לו לפחות 12 ימי מחלה רצופים; לענין זה, "מחלה" - לרבות תאונה. : (ד)(1) אדם שנבחן בבחינה במקצועות מעשיים בכתב לפי הוראות [[חוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961]] (בסעיף קטן זה - חוק לשכת עורכי הדין), לא יראו אותו כמובטל, בתקופה שתחילתה חודשיים לפני מועד הבחינה האמורה ועד למועד הבחינה; השר, בהסכמת שר האוצר, רשאי לקבוע מועד של בחינה אחרת שנקבעה לפי הוראות [[חוק לשכת עורכי הדין]], כמועד שממנו תימנה תקופת החודשיים האמורה; הוראת פסקה זו תחול גם על אדם ששב ונבחן בבחינה האמורה. :: (2) אדם שנבחן בבחינה סופית חלק ב' בנושא חשבונאות פיננסית מתקדמת הנערכת מטעם מועצת רואי חשבון לפי [[חוק רואי חשבון, התשט"ו-1955]] (בסעיף זה - חוק רואי חשבון), לא יראו אותו כמובטל, בתקופה שתחילתה חודשיים לפני מועד הבחינה האמורה עד למועד הבחינה; השר, בהסכמת שר האוצר, רשאי לקבוע מועד של בחינה אחרת שנקבעה לפי הוראות [[חוק רואי חשבון]], כמועד שממנו תימנה תקופת החודשיים האמורה; הוראת פסקה זו תחול גם על אדם ששב ונבחן בבחינה האמורה. :: (3) אדם שנבחן בבחינה סופית חלק ב' בנושא ביקורת חשבונות ובעיות ביקורת מיוחדות הנערכת מטעם מועצת רואי חשבון לפי [[חוק רואי חשבון]], לא יראו אותו כמובטל, בתקופה שתחילתה חודשיים לפני מועד הבחינה האמורה ועד למועד הבחינה; השר, בהסכמת שר האוצר, רשאי לקבוע מועד של בחינה אחרת שנקבעה לפי הוראות [[חוק רואי חשבון]], כמועד שממנו תימנה תקופת החודשיים האמורה; הוראת פסקה זו תחול גם על אדם ששב ונבחן בבחינה האמורה. : (ה) (((הוראת שעה עד מועד הפקיעה של [[חוק שירות לאומי–אזרחי, התשע״ד–2014]], ביום 31.8.2026, חלה גם על מי שהתחיל את שירותו לפני המועד האמור גם אחרי המועד האמור עד שייסים את שירותו):)) לא יראו חייל, מתנדב בשירות לאומי או בהתנדבות קהילתית או משרת בשירות לאומי–אזרחי כמובטל, במהלך תקופת השירות. @ 164. (תיקון: תשנ"ט-6, תשס"ג-8) : (((בוטל).)) @ 165. עבודה מתאימה [127ז] (תיקון: תשנ"ט-6, תשס"ג-8, תשס"ז) : (א) (((בוטל).)) : (ב) לענין [[סעיף 163]] רואים עבודה מוצעת כעבודה מתאימה לאדם פלוני אם היא תואמת את מצב בריאותו וכושרו הגופני ונתמלאו בה כל אלה: :: (1) העבודה היא מסוג העבודה העיקרית שבה עבד תוך שלוש השנים שקדמו בתכוף לתאריך הקובע, או עבודה אחרת התואמת את הכשרתו המקצועית, או רמת השכלתו; השר, באישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, רשאי לקבוע סוגי עבודה לפי קבוצות מיון, שייחשבו כעבודה מסוג העבודה העיקרית או כעבודה התואמת את ההכשרה המקצועית או את רמת ההשכלה כאמור; :: (2) השכר בעבודה המוצעת שווה לפחות לדמי האבטלה שהיו מגיעים לו אילו היה זכאי להם; :: (3) העבודה המוצעת אינה מחייבת שינוי במקום מגוריו. : (ג) לענין [[סעיף 166(ד)]] רואים הכשרה מקצועית כעבודה מתאימה לאדם פלוני אם היא תואמת את רמת השכלתו, מצב בריאותו וכושרו הגופני, ואם אינה מחייבת שינוי במקום מגוריו. : (ד) הוראות סעיף קטן (ב)(1) ו-(2) לא יחולו לגבי מי שבשלוש השנים שקדמו בתכוף לתאריך הקובע היה עיקר עבודתו בעבודה שהיא מטבעה עבודה עונתית, וכן לגבי כל אחד מהמנויים בפסקאות (1) עד (3) שלהלן, בתקופות המפורטות בהן, ובלבד שהשכר בעבודה המוצעת לא יפחת משכר מינימום כמשמעותו [[בחוק שכר מינימום]]: :: (1) מי שטרם מלאו לו 25 שנים - מתום 14 ימים מהתאריך הקובע; :: (2) מי שמלאו 25 שנים אך טרם מלאו לו 28 שנים - מתום 30 ימים מהתאריך הקובע; :: (3) מי שמלאו לו 28 שנים אך טרם מלאו לו 35 שנים - מתום 60 ימים מהתאריך הקובע. : (ה) לענין סעיפים קטנים (ב)(3) ו-(ג), אם הוצעה לאדם עבודה או הכשרה מקצועית במקום המרוחק לפחות 60 קילומטרים ממקום מגוריו הקבוע, תיחשב ההצעה כמחייבת שינוי במקום מגוריו, אלא אם כן קיימת תחבורה ציבורית תקינה למקום העבודה או ההכשרה המקצועית ובחזרה, או שהמעביד מספק הסעה למקום העבודה ובחזרה, ובלבד שזמן הנסיעה לעבודה ובחזרה העולה על שעה אחת נחשב כחלק מזמן העבודה. : (ו) הוצעה לאדם עבודה או הכשרה מקצועית במקום המרוחק לפחות 60 קילומטרים ממקום מגוריו, לא תיחשב ההצעה כמחייבת שינוי במקום מגוריו, אם אין לאדם בן משפחה הגר עמו, ומובטחים לו מגורים במקום העבודה או ההכשרה המקצועית והוצאות נסיעה ממקום מגוריו הקבוע למקום העבודה או ההכשרה המקצועית ובחזרה אחת לשבועיים לפחות. : (ז) על אף הוראות סעיפים קטנים (ה) ו-(ו), אם הוצעה עבודה או הכשרה מקצועית לאם לילד שטרם מלאו לו שבע שנים, במקום המרוחק לפחות 40 קילומטרים ממקום מגוריה הקבוע, תיחשב ההצעה כמחייבת שינוי במקום המגורים. : (ח) לענין סעיפים קטנים (ה) עד (ז) - :: (1) מרחקים יחושבו לפי המרחק שבין יישובים כמובא בפרסומי מרחקי דרך של מחלקת המדידות במשרד התשתיות הלאומיות; :: (2) "בן משפחה" - בן זוג, ילד, הורה, אח, סב או נכד; :: (3) מקום המגורים הקבוע של אדם ייקבע לפי הרישום בתעודת הזהות שלו. @ 166. סייגים לזכאות [127ח] (תיקון: תשנ"ט-6, תשס"ג-8, תשס"ד, תשפ"ב-7) : (א) (((בוטל).)) : (ב) מי שהפסיק את עבודתו מרצונו, בלי שהיתה הצדקה לכך, לא יהיה זכאי לדמי אבטלה בעד 90 הימים הראשונים מיום הפסקת העבודה; השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע מה ייחשב כהצדקה לענין סעיף קטן זה. : (ג) (((בוטל).)) : (ד) מי שלשכת שירות התעסוקה הציעה לו עבודה מתאימה והוא סירב לקבלה, למעט סירוב כאמור [[בסעיף 37ב(ג) לחוק יישוב סכסוכי עבודה, התשי"ז-1957]], לא יהיה זכאי לדמי אבטלה בעד 90 הימים הראשונים מיום הסירוב, בכל פעם שסירב כאמור; הוראות סעיף קטן זה [[וסעיף 171(א1)]] לא יחולו, בשנים 2022 עד 2026, לגבי מבוטחת שנולדה ביום א' בטבת התש"ך (1 בינואר 1960) או לאחריו ומלאו לה 60 שנים. === סימן ג': דמי אבטלה === @ 167. חישוב דמי אבטלה [127י] (תיקון: תשנ"ט-6, תשס"ז, תשפ"ב-7) : (א) דמי האבטלה ליום יחושבו באחוזים מהשכר היומי הממוצע כפי שנקבע [[בלוח ז']] בהתאם לגילו של המבוטח, או בצירופיהם, לפי הענין. : (ב)(1) בסעיף קטן זה - :::- "יום תשלום" - יום שבעדו משתלמים למובטל דמי אבטלה לפי הוראות [[סעיפים 171]] [[ו-173]], לפי הענין; :::- "השכר היומי הממוצע במשק" - השכר הממוצע מחולק ב-25; :::- "התקופה הראשונה" - 125 ימי התשלום הראשונים שלאחר התאריך הקובע; :::- "התקופה השניה" - יתרת ימי התשלום שלאחר תום תקופת התשלום הראשונה. :: (2) על אף האמור בסעיף קטן (א) לא יעלה סכום דמי האבטלה ליום על - ::: (1) סכום השווה לשכר היומי הממוצע במשק בעד כל יום תשלום שבתקופה הראשונה; ::: (2) סכום השווה לשני שלישים מהשכר היומי הממוצע במשק בעד כל יום תשלום שבתקופה השניה. : (ג) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב), לעניין מובטלת שחל לגביה [[סעיף 171(א)(1ג)]], לא יעלה סכום דמי האבטלה ליום על סכום השווה ל-1.46% מהשכר הממוצע כמשמעותו [[בסעיף 2]], בעד ימי התשלום שמהיום ה-176 ואילך שלאחר התאריך הקובע. @ 168. חישוב דמי אבטלה לחייל שעבד פחות מחודש [127יא] : על אף הוראות [[סעיף 167]], דמי האבטלה ליום, לחייל כאמור [[בסעיף 170(ב)(2)]], לא יעלו על החלק ה-25 מסכום השווה ל-80% משכר המינימום כהגדרתו [[בחוק שכר מינימום]]. @ 169. [127יב] (תיקון: תשנ"ח-8) : (((בוטל).)) @ 170. השכר היומי הממוצע [127יג] (תיקון: תשנ"ז-5, תשס"ב-7, תשס"ג-11, תשס"ג-12, תשס"ח-3, תשע"ב-13) : (א) השכר היומי הממוצע, לגבי מובטל שאינו חייל, יחושב לפי ההכנסה שממנה מגיעים דמי ביטוח אבטלה, לרבות אותו סכום שממנו היו מגיעים דמי ביטוח אילולא השיעור המרבי הקבוע לתשלום דמי ביטוח, בתקופה של ששת החודשים הקלנדריים האחרונים שבעדם שולמו דמי ביטוח אבטלה לפני התאריך הקובע. : (ב)(1) השכר היומי הממוצע, לגבי מובטל שהוא חייל, יחושב לפי השכר שממנו מגיעים דמי ביטוח אבטלה בתקופת השנה שקדמה לתאריך הקובע. :: (2) על אף האמור בפסקה (1), לא יפחת השכר היומי הממוצע לגבי החייל ממחצית הסכום הבסיסי. : (ב1) השכר היומי הממוצע לגבי מובטל שבתכוף לפני התאריך הקובע היה זכאי לדמי פגיעה כמשמעותם [[בסעיף 92]], יחושב לפי השכר שממנו מגיעים דמי ביטוח אבטלה בתקופה של ששת החודשים הקלנדריים האחרונים שקדמו לחודש שבעדו הגיעו לו לראשונה דמי הפגיעה האמורים, אם הוא גבוה מהשכר היומי הממוצע המחושב לפי סעיף קטן (א). : (ג) מקום שלפי הוראות סעיף זה קיימות אפשרויות שונות של חישוב השכר היומי הממוצע, ייעשה החישוב לפי הנוח ביותר למובטל. : (ד) אם בתאריך הקובע או לאחריו חל פיצוי, יוגדל השכר היומי הממוצע בשיעור הפיצוי מה-1 בחודש שבו חל הפיצוי. : (ה) מובטלת שבתכוף לפני התאריך הקובע נעדרה מעבודתה לפי [[+|סעיפים 6]] [[או 7 לחוק עבודת נשים]], וחל פיצוי לאחר תום התקופה ששימשה בסיס לחישוב השכר היומי הממוצע, יוגדל השכר היומי הממוצע לפי שיעור התנודות של השכר הממוצע, מיום השינוי בשכר הממוצע. : (ו) בשום מקרה לא יעלה השכר היומי הממוצע על החלק ה-25 מההכנסה המרבית הקבועה [[בלוח י"א]], ולא יפחת משכר מינימום יומי כהגדרתו [[בסעיף 1 לחוק שכר מינימום]], או משכר מינימום חלקי למי שחל לגביו [[סעיף 2 לחוק האמור]]. : (ז) השר יקבע את דרכי חישוב השכר היומי הממוצע כאמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב). קביעת דרכי חישוב השכר היומי הממוצע כאמור בסעיף קטן (א) טעונה את הסכמת שר האוצר ואת אישור ועדת העבודה והרווחה. @ 171. תקופה מרבית לדמי אבטלה [127יד] (תיקון: תשנ"ח, תש"ס-2, תשס"ב-6, תשס"ז, תשס"ט-4, ק"ת תש"ע, ק"ת תש"ע-2, תשפ"ב-7) : (א) לא ישולמו דמי אבטלה למובטל בחודש פלוני אם קיבל דמי אבטלה בעד מספר ימים כלהלן באותו חודש ובאחד עשר החודשים שקדמו בתכוף לאותו חודש, ולגבי מבוטח מיוחד ימנו את 11 החודשים האמורים, בלי למנות בהם תקופה של 24 חודשים, לכל היותר, בין מועד פתיחת העסק לבין מועד סגירתו, ולעניין מובטלת שחלות לגביה פסקאות (1ב) או (1ג) - אם קיבלה דמי אבטלה בעד מספר הימים האמור באותן פסקאות באותו חודש וב-17 החודשים שקדמו בתכוף לאותו חודש: :: (1) 175 - אם מלאו לו 45 שנים, או שמלאו לו 35 שנים וישנם שלושה תלויים בו כמשמעותם [[בסעיף 247]]; :: (1א) 138 - אם מלאו לו 35 שנים ולא מתקיים בו האמור בפסקה (1), או אם טרם מלאו לו 35 שנים וישנם שלושה תלויים בו כמשמעותם [[בסעיף 247]]; :: (1ב) 300 - אם היא מבוטחת שנולדה ביום א' בטבת התש"ך (1 בינואר 1960) או לאחריו ומלאו לה 60 שנים; :: (1ג) 300 - אם היא מבוטחת שנולדה ביום א' בטבת התש"ך (1 בינואר 1960) או לאחריו, מלאו לה 57 שנים וטרם מלאו לה 60 שנים; :: (2) 70 - אם הוא מבוטח כאמור [[בפסקאות (2) או (3) להגדרת (("))מבוטח((")) שבסעיף 158]] אף אם חלק מתקופת הזכאות לפי פסקה זו חל לאחר תום התקופה של שנה מתום השירות כאמור באותה הגדרה, ובלבד שתקופת הזכאות היא רצופה והחלה לפני תום השנה; :: (2א) 67 - אם מלאו לו 25 שנים וטרם מלאו לו 28 שנים; :: (2ב) 50 - אם טרם מלאו לו 25 שנים; :: (3) 100 - בכל מקרה אחר. : (א1) מספר הימים המפורט בסעיף קטן (א) בפסקאות (1), (1א), (2) ו-(3), לפי הענין, לגבי מי שסירב לקבל עבודה מתאימה, כאמור [[בסעיף 166(ד)]], יופחת ב-30 ימים או במספר הימים הנותרים מיום הסירוב שבעדם היה זכאי לדמי אבטלה אלמלא הוראות סעיף קטן זה, לפי הנמוך מביניהם. : (ב) השר, לאחר התייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי להורות בתקנות על הארכת התקופות הנקובות בסעיף קטן (א), בעתות של אבטלה ממושכת או כללית בכל שטח המדינה או באזור מסויים, וכן לקבוע הוראות מיוחדות בדבר הזכאות לדמי אבטלה, שיעורם ותשלומם בפרק הזמן שבו הוארכו התקופות כאמור, הכל לגבי כלל המובטלים או לגבי סוגים מהם. @ 171א. הפחתת שיעור ותקופת התשלום במקרים מיוחדים (תיקון: תש"ס-2) : (א) בסעיף זה - ::- "יום קובע" - תאריך קובע שבו התחילה תקופת אבטלה שבעדה, או בעד חלק ממנה, משתלמים למובטל דמי אבטלה; ::- "תקופה קובעת" - 48 חודשים רצופים שתחילתם ביום קובע; ::- "תקופת תשלום מרבית" - מספר הימים המרבי לתשלום דמי אבטלה החל, לפי הענין, על מובטל לפי [[סעיף 171(א)]]; ::- "יתרת תקופה קובעת", לענין מובטל ששולמו לו דמי אבטלה בעד תקופת תשלום מרבית אשר חלה במהלך תקופה קובעת - התקופה שמתום תקופת התשלום המרבית האמורה ועד תום התקופה הקובעת האמורה. : (ב) כפוף להוראות סעיף קטן (ג), ביתרת תקופה קובעת - :: (1) לא ישולמו למובטל דמי אבטלה בעד תקופה העולה על 80% מתקופת תשלום מרבית; :: (2) לא יעלה סכום דמי האבטלה ליום על 85% מסכום דמי האבטלה ליום החל לגביו לפי [[סעיפים 167(ב)(2)]] [[או 168]], לפי הענין; : (ג) כל תקופה קובעת, לגבי מובטל, תחל ביום הקובע הראשון החל לאחר תום התקופה הקובעת שקדמה לה. : (ד) התקופה הקובעת, אשר תחול לראשונה על מובטל, תחל ביום הקובע לגביו החל לראשונה לאחר יום ט' בטבת התשנ"ו (1 בינואר 1996). : (ה) הוראות סעיף זה לא יחולו על מי שמלאו לו 40 שנים. @ 172. תחילת תשלום דמי אבטלה [127טו] : לא ישולמו דמי אבטלה בעד חמשת ימי האבטלה הראשונים מכל תקופה של ארבעה חודשים רצופים המתחילים בתאריך הקובע. @ 173. דמי אבטלה למי שנמצא בהכשרה מקצועית [127טז] (תיקון: תש"ס-2, תשס"ב-6, תשס"ג-6, תשס"ו-4, תשס"ח-11, תשפ"ב-11) : (א)(1) זכאי שנשלח להכשרה מקצועית ישולמו לו, דמי אבטלה בסכום השווה להפרש שבין התשלומים הניתנים לו בהכשרה המקצועית לבין מלוא דמי האבטלה שהיה זכאי להם אילו היה מובטל. :: (1א) (((נמחקה).)) <!-- ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (סוגי הכשרה מקצועית שבהם ישולמו דמי אבטלה בשיעור מלא), התשס"ט-2009]].)) --> :: (2) (((נמחקה).)) :: (3) השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע סוגים של הכשרה מקצועית שבהם לא יהא בתשלומים הניתנים בהכשרה המקצועית כדי להשפיע על הזכאות לדמי האבטלה כאמור בפסקה (1), והכל לפי מבחנים וסייגים שנקבעו. <!-- ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (תשלומים בהכשרה מקצועית לענין דמי אבטלה), התשנ"ח-1998]] - התקנות פקעו.)) --> : (ב) השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע תנאים לתשלום דמי אבטלה לפי סעיף זה. : (ג) על מי שמקבל דמי אבטלה לפי סעיף זה יחולו הוראות [[סעיפים 167 עד 172]], ואולם על אף האמור [[בסעיף 171(א)]] לא ישולמו לזכאי מיוחד דמי אבטלה לתקופה העולה על 138 ימים, והוראות [[סעיף 171א]] לא יחולו לגביו; לענין זה, "זכאי מיוחד" - מי שהתקיימו בו כל אלה: :: (1) ההכשרה המקצועית שאליה נשלח טרם הסתיימה והוא משתתף בה באופן סדיר; :: (2) לפי הוראות [[סעיפים 171]] [[ו-171א]], הוא זכאי לדמי אבטלה בעד תקופה קצרה מ-138 ימים; :: (3) הוא הוכיח להנחת דעתו של המוסד כי לא סיים 12 שנות לימוד. : (ד) לענין סעיף זה, יראו חייל כזכאי, אף אם לא השלים את תקופת האכשרה כאמור [[בסעיף 161]]. @ 173א. (תיקון: תשס"ג-5, תשס"ג-8) : (((בוטל).)) @ 174. מענק למי שעבד בעבודה מועדפת [127טז1] (תיקון: תשנ"ז-6, תשנ"ט-5, תשס"א-3, תשס"ג-2, תשס"ו-4, תשס"ז, תשס"ז-8, תשע"ב-7, תשפ"א-6) : (א) בסעיף זה - ::- "עבודה מועדפת" - עבודה במקום עבודה או בסוג עבודה כמפורט [[בלוח ח']], ובלבד שלגבי אדם פלוני העבודה אינה עבודה מתאימה כאמור [[בסעיף 165(א) ו-(ב)]]; ::- "השיעור לחייל" - שיעור דמי האבטלה שהיה משתלם לחייל לפי [[סעיף 170(ב)(2)]] אילולא הוראות [[סעיף 168]], ואולם על אף הוראות [[סעיף 167(א)]], יחושב השיעור כאמור באחוזים מהשכר כפי שנקבע [[בטור א' של לוח ז']]. : (ב) מבוטח שמתקיימים בו כל אלה זכאי למענק כאמור בסעיף קטן (ג): :: (1) אילו התקיים בו האמור [[בסעיף 163(א)]] הוא היה זכאי לדמי אבטלה; לענין זה, יראו חייל כזכאי לדמי אבטלה, אף אם לא השלים את תקופת האכשרה כאמור [[בסעיף 161]]; :: (2) הוא עבד ששה חודשים לפחות, מתוך שנתיים מיום שחרורו משירות סדיר על פי [[חוק שירות בטחון]], למעט שירות צבאי לפי התחייבות לשירות קבע, בעבודה מועדפת והוכיח להנחת דעתו של פקיד התביעות כי עבד כאמור בעבודה מועדפת; במניין השנתיים האמורות לא יובאו בחשבון ימים שבהם שירת המבוטח בשירות מילואים כהגדרתו [[בחוק שירות המילואים, התשס"ח-2008]]; :: (3) (((פקעה);)) :: (4) (((פקעה).)) : (ג) המענק יהיה בסכום השווה ל-50% מהשיעור לחייל בעד 138 ימי אבטלה, בניכוי ימי האבטלה שבעדם קיבל דמי אבטלה באחד עשר החודשים שקדמו בתכוף לתחילת העבודה המועדפת. : (ד) השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, יקבע כללים, תנאים, דרכי הוכחה וסייגים לתשלום מענק לפי סעיף זה, לרבות מענק חלקי, גם למי שעבד בעבודה מועדפת תקופה פחותה מששה חודשים; כן יקבע כאמור את המועד או המועדים לתשלום המענק, דרכי חישובו ואופן תשלומו, ובלבד שהמענק ישולם לא יאוחר מתום התקופה של שנתיים, האמורה בסעיף קטן (ב). :: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (מענק למובטל שעובד בעבודה מועדפת), התשמ"ג-1983]].)) : (ה) הוראות סעיף זה אינן גורעות מהוראות [[סעיף 176]]. : (ו)(1) מענק, למעט מענק חלקי, בשיעור שנקבע לפי סעיף זה, ישולם למי שמתקיימים בו התנאים שבסעיף קטן (ב), גם אם עבד בעבודה שאינה עבודה מועדפת, אם מתקיימים בו כל אלה: ::: (א) הוא עבד בעבודה נדרשת שהיא לגביו עבודה מתאימה כאמור [[בסעיף 165(א) ו-(ב)]]; ::: (ב) הוא הוכיח, להנחת דעתו של פקיד התביעות, כי עבד כאמור בסעיף קטן (ב)(2) בעבודה נדרשת; לענין סעיף קטן זה, "עבודה נדרשת" - עבודה במקומות עבודה ובסוגי עבודה כמפורט [[בלוח ח']]. :: (2) השר, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לשנות או להחליף את [[לוח ח']]. : (ז) על אף האמור בסעיף קטן (ו), יינתן מענק חלקי למי שהועסק בעבודה נדרשת כאמור [[לוח ח פרט ד|בחלק (ד) בלוח ח']], והתקיימו בו כל התנאים שבסעיף הקטן האמור, אף אם עבד תקופה שפחתה משישה חודשים ובלבד שלא פחתה מארבעה חודשים. @ 174א. מענק לחבר קיבוץ שיתופי או קיבוץ מתחדש (תיקון: תשנ"ט-5, תשע"ז-5) : הוראות [[סעיף 174]] יחולו גם לגבי חייל, שהוא חבר אגודה שיתופית שהיא קיבוץ שיתופי או קיבוץ מתחדש ואשר רואים אותו כעובד לפי הוראות [[סעיף 3]] [[או 3א]]. @ 175. דמי אבטלה למקבל קצבת פרישה [127טז2] (תיקון: תשנ"ח, תשס"ה-2, תש"ע-9) : (א) הזכאי לדמי אבטלה ובעד אותו זמן יש לו הכנסה מקצבת פרישה, מגמול פרישה או מקצבת התאמה, ינוכה מדמי האבטלה, המגיעים לו ליום לפי [[סעיף 167]], סכום השווה להכנסתו היומית שמקורה בקצבה או בגמול כאמור. : (ב) (((בוטל).)) : (ג) השר יקבע את דרכי חישוב ההכנסה היומית כאמור בסעיף קטן (א). : (ד) בסעיף זה, "קצבת פרישה" - קצבה המשתלמת עקב פרישה מכל אחד מאלה: :: (1) עבודה; :: (2) שירות בצבא הגנה לישראל; :: (3) שירות במשטרת ישראל; :: (4) שירות בשירות בתי הסוהר. @ 176. דמי אבטלה למי שיש לו הכנסה מעבודה או ממשלח יד [127טז3] (תיקון: תשס"ט-4, תשפ"ד-2, תשפ"ה-12, תשפ"ו-6) : (א) הזכאי לדמי אבטלה, למעט אדם שנבחן בבחינות לפי הוראות [[סעיף 163(ד)]], ובעד אותו זמן יש לו הכנסה מעבודה או ממשלח יד, תנוכה ההכנסה הממוצעת היומית מהעבודה או ממשלח היד מדמי האבטלה המגיעים לו ליום. : (ב) (((בוטל).)) : (ג) (((פקע).)) : (ד) (((פקע).)) : (ה) (((הוראת שעה מיום 31.3.2026 עד יום 31.3.2027):)) הזכאי לדמי אבטלה שיש לו הכנסה כאמור בסעיף קטן (א) מעיסוקו במשלח ידו כעובד עצמאי בתקופה הקובעת כהגדרתה [[בסעיף 179כח]], תחושב הכנסתו לעניין הניכוי שלפי הסעיף הקטן האמור באותה תקופה, על אף האמור [[בסעיף 345]] או לפיו, על פי אישור של רואה חשבון או יועץ מס בדבר הכנסותיו בתקופה האמורה. @ 176א. מענק למובטל שעובד בשכר נמוך [ה"ש 3א; 127טז4] (תיקון: תשנ"ט-6, תשס"ג-8, תשס"ט-4) : (א) מענק, לרבות מענק חלקי, בסכום האמור בסעיף קטן (ב), ישולם לעובד העובד בעבודה בהיקף משרה של 50% לפחות, ושאינה עבודה מתאימה לגביו לפי [[סעיף 165]], וכן לעובד כאמור שהעבודה שהוצעה לו נחשבת עבודה מתאימה לגביו רק מחמת הוראות [[סעיף 165(ד)]], אם נתמלאו לגביו כל אלה: :: (1) הוא עובד 100 ימים לפחות, ולגבי מענק חלקי - 25 ימים לפחות, בתוך שנים עשר החודשים שמהתאריך הקובע, בעבודה כאמור [[בסעיף 165(ד)]] שהציע לו שירות התעסוקה; :: (2) השכר בעבודה האמורה בפסקה (1) נמוך מדמי האבטלה אשר להם היה זכאי אילולא הוצעה לו העבודה (להלן - עבודה בשכר נמוך). : (ב) סכום המענק יהיה שווה להפרש שבין סכום השווה ל-50% מההכנסה הממוצעת היומית מעבודתו בשכר נמוך, ובין דמי האבטלה ליום שהיו משתלמים לו אילולא היה עובד, והכל בעד כל אחד מהימים שבהם עבד בעבודה שבשלהם היה זכאי לדמי אבטלה לפי מספר הימים החל לגביו בהתאם להוראות [[סעיף 171]], או שהיה זכאי בשלהם לדמי אבטלה, אילולא חל לגביו [[סעיף 165(ד)]]; במניין הימים כאמור לא יימנו ימים שחלו בתוך 30 הימים הראשונים שבעדם שולמו לו דמי אבטלה לפי [[סעיף 160]]; מספר הימים שבעדם ישולם המענק לא יעלה על 100. : (ג) הפסיק העובד לעבוד בעבודה בשכר נמוך, לא יחולו לגבי הפסקה כאמור הוראות [[סעיף 166(ב)]]. : (ד) השכר היומי הממוצע לגבי מי שהיה למובטל בתוך שישה חודשים מהיום שבו הפסיק לעבוד בעבודה בשכר נמוך, יחושב לפי ההכנסה שהיתה לו לפני התאריך הקובע שקדם לאותה עבודה, ובלבד שדמי האבטלה לא יפחתו מדמי האבטלה שחושבו לפי [[סעיף 170]]. : (ה) השר יקבע תנאים, כללים, סייגים, מועדים ודרכי חישוב לתשלום המענק לפי סעיף זה. :: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (מענק למובטל שעובד בשכר נמוך), התשנ"ה-1994]].)) : (ו) על אף האמור בסעיף קטן (ב), לא יעלה סכום המענק ליום על ההפרש שבין השכר היומי הממוצע ששימש בסיס לחישוב דמי האבטלה שהיו משתלמים לו אילולא היה עובד, ובין ההכנסה הממוצעת היומית מהעבודה בשכר נמוך. : (ז) על דמי האבטלה שלפיהם מחושב המענק לפי סעיף זה, יחולו הוראות [[סעיף 167(ב)(2)]]. === סימן ד': שונות === @ 177. ניכוי מס הכנסה [127יז] : מדמי האבטלה ינכה המוסד במקור מס הכנסה לפי הוראות [[+|סעיפים 164]] [[ו-243 לפקודת מס הכנסה]] והתקנות לפיה. @ 177א. תשלום דמי אבטלה למבוטח בחופשה ללא תשלום (תיקון: תשפ"א-11) : לא ישולמו דמי אבטלה לפי [[פרק זה]] למבוטח שהעסקתו הופסקה בשל הוצאתו לחופשה ללא תשלום, אלא אם כן מתקיימים לגביו שניים אלה: : (1) הוא הוצא לחופשה ללא תשלום ביוזמת המעסיק לתקופה של 30 ימים רצופים לפחות (בסעיף זה - תקופת החל"ת); : (2) הוא אינו זכאי לשכר בעד תקופת החל"ת. @ 177ב. אי-התחשבות בימי האבטלה לפי [[סימנים ה']] [[ו-ו']] במניין תקופות ימי האבטלה לפי סעיפים מסוימים (תיקון: תשפ"א-11) : (א) במניין תקופות ימי האבטלה המפורטות להלן לא יובאו בחשבון ימי האבטלה שבעדם שולמו דמי אבטלה למובטל לפי הוראות [[סימן ה']]: :: (1) ימי האבטלה שקיבל מובטל בחודש פלוני ובאחד עשר החודשים שקדמו בתכוף לאותו חודש, כאמור [[בסעיף 171(א)]]; :: (2) ימי האבטלה בתקופת התשלום המרבית וביתרת התקופה הקובעת, כאמור [[בסעיף 171א]]; לעניין פסקה זו לא יובאו בחשבון גם ימי האבטלה שבעדם שולמו למובטל דמי אבטלה לפי הוראות [[סימן ו']]; :: (3) ימי האבטלה כאמור [[בסעיף 174(ג)]]. : (ב) בסעיף זה, "הוראות [[סימן ה']]" - הוראות [[סימן ה' לפרק זה]] כנוסחן [[23:575830|בחוק הביטוח הלאומי (נגיף הקורונה החדש - הוראת שעה - תיקון מס' 216) (הוראות מיוחדות לעניין ביטוח אבטלה), התש"ף-2020]], כתוקפן ביום כ' בתמוז התשפ"א (30 ביוני 2021). @ 177ג. הוראות מיוחדות לעניין מבוטחת שחל לגביה [[סעיף 171(א)(1ג)]] (תיקון: תשפ"ב-7) : (א) הוצעה למבוטחת שחל לגביה [[סעיף 171(א)(1ג)]], הכשרה מקצועית הולמת, ביום ה-176 שבעדו קיבלה דמי אבטלה לאחר התאריך הקובע (בסעיף זה - היום ה-176) ואילך, והיא סירבה להצעה סירוב שאינו סביר, תישלל זכאותה לדמי אבטלה ממועד הסירוב; בסעיף קטן זה, "הכשרה מקצועית הולמת" - הכשרה מקצועית מתאימה, ההולמת את השכלתה וכישוריה של המבוטחת, שמתקיימת בקרבת מקום מגוריה, במקום נגיש עבורה פיזית, ויש תחבורה ציבורית תקינה ממקום המגורים של המבוטחת אל המקום שבו ההכשרה מתקיימת. : (ב) לעניין תשלום דמי אבטלה למבוטחת שחל לגביה [[סעיף 171(א)(1ג)]], הנמצאת בהכשרה מקצועית, יקראו בתקופה שמהיום ה-176 ואילך את [[סעיף 173(א)]], כך שבמקום "70%" יבוא "100%", אולם דמי האבטלה ליום בעד התקופה האמורה לא יעלו על סכום השווה ל-1.46% מהשכר הממוצע. @ 178. הענקת אבטלה [127יח(א)] : קטין שמלאו לו 15 שנים ועוד לא מלאו לו 18 שנים המשתתף בפרנסת הוריו או שהוא ללא הורים ואין בידי לשכת שירות התעסוקה לספק לו עבודה על פי הכללים שנקבעו באישור ועדת העבודה והרווחה, יהיה זכאי להענקת אבטלה; שיעור ההשתתפות בפרנסה כאמור, וכן שיעור הענקת האבטלה והתנאים לקבלתה, ייקבעו בכללים. @ 179. תנאי להענקה [127יח(ב)] : הענקת אבטלה לא תינתן אלא בתנאי שהקטין משתתף בתקופת האבטלה, וכל עוד הוא משתתף, בהכשרה מקצועית, בסידורי תעסוקה או בפעילות אחרת, שהשר הכיר בהם והם הוצעו לו בדרך שנקבעה, זולת אם אינו יכול להשתתף בהם מנסיבות שנקבעו. === סימן ה': הוראות מיוחדות לעניין ביטוח אבטלה בתקופת ההתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (((פקע))) (תיקון: ק"ת תש"ף, תש"ף-4, תש"ף-5) === @ 179א. (תיקון: ק"ת תש"ף, תש"ף-4, תש"ף-5) : (((פקע).)) @ 179ב. (תיקון: ק"ת תש"ף, ק"ת תש"ף-2, תש"ף-4, תש"ף-5) : (((פקע).)) @ 179ג. (תיקון: ק"ת תש"ף, ק"ת תש"ף-2, תש"ף-4, תש"ף-5) : (((פקע).)) @ 179ד. (תיקון: ק"ת תש"ף, ק"ת תש"ף-2, תש"ף-4, תש"ף-5) : (((פקע).)) @ 179ה. (תיקון: ק"ת תש"ף, תש"ף-4, תש"ף-5) : (((פקע).)) @ 179ו. (תיקון: תש"ף-4, תש"ף-5) : (((פקע).)) @ 179ז. (תיקון: תש"ף-5, תשפ"א) : (((פקע).)) @ 179ח. (תיקון: תש"ף-5) : (((פקע).)) @ 179ט. (תיקון: תש"ף-5) : (((פקע).)) === סימן ו': הוראות מיוחדות לעניין ביטוח אבטלה בהמשך לתקופת ההתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (((פקע))) (תיקון: תשפ"א-11) === @ 179י. (תיקון: תשפ"א-11) : (((פקע).)) @ 179יא. (תיקון: תשפ"א-11) : (((פקע).)) @ 179יב. (תיקון: תשפ"א-11) : (((פקע).)) @ 179יג. (תיקון: תשפ"א-11) : (((פקע).)) @ 179יד. (תיקון: תשפ"א-11) : (((פקע).)) @ 179טו. (תיקון: תשפ"א-11) : (((פקע).)) === סימן ז': הוראות מיוחדות לעניין ביטוח אבטלה - חרבות ברזל (((פקע))) (תיקון: תשפ"ד-2) === @ 179טז. (תיקון: תשפ"ד-2) : (((פקע).)) @ 179יז. (תיקון: תשפ"ד-2) : (((פקע).)) @ 179יח. (תיקון: תשפ"ד-2) : (((פקע).)) @ 179יט. (תיקון: תשפ"ד-2) : (((פקע).)) @ 179כ. (תיקון: תשפ"ד-2) : (((פקע).)) @ 179כא. (תיקון: תשפ"ד-2) : (((פקע).)) === סימן ח': הוראות מיוחדות לעניין ביטוח אבטלה - תקופת הלחימה - יוני 2025 - חרבות ברזל (((פקע))) (תיקון: תשפ"ה-12) === @ 179כב. (תיקון: תשפ"ה-12) : (((פקע).)) @ 179כג. (תיקון: תשפ"ה-12) : (((פקע).)) @ 179כד. (תיקון: תשפ"ה-12) : (((פקע).)) @ 179כה. (תיקון: תשפ"ה-12) : (((פקע).)) @ 179כו. (תיקון: תשפ"ה-12) : (((פקע).)) @ 179כז. (תיקון: תשפ"ה-12) : (((פקע).)) === סימן ט': הוראות מיוחדות לעניין ביטוח אבטלה - תקופת הלחימה שהחלה ביום י"א באדר התשפ"ו (28 בפברואר 2026) (תיקון: תשפ"ו-6) === : (((הוראת שעה מיום 31.3.2026 עד יום 31.3.2027):)) @ 179כח. הגדרות - [[סימן ט']] (תיקון: תשפ"ו-6, תשפ"ו-9) : [[בסימן זה]] - :- "הפסקת העסקה", של עובד - הפסקת העסקתו של עובד, באחד מאלה: :: (1) הודעת המעסיק על פיטורי העובד; :: (2) הוצאת העובד לחופשה ללא תשלום, בתנאים הקבועים [[בסעיף 177א]], ואולם לעניין זה יקראו את [[פסקה (1) של הסעיף האמור]] כך שאחרי "ביוזמת המעסיק" יבוא "או ביוזמת העובד"((,)) במקום "30" יבוא "10" ואחרי "רצופים לפחות" יבוא "שתחילתם בתקופה הקובעת או שהוא הוצא לחופשה ללא תשלום לתקופה של חמישה ימים רצופים לפחות שתחילתם ביום י"א באדר התשפ"ו (28 בפברואר 2026) או י"ב באדר התשפ"ו (1 במרץ 2026)"; :- "התקופה הקובעת" - התקופה שמיום י"א באדר התשפ"ו (28 בפברואר 2026) עד יום כ"ז בניסן התשפ"ו (14 באפריל 2026), או עד תום תקופת ההארכה אם נקבעה לפי [[סעיף 179לד]]. @ 179כט. הוראות מיוחדות לעניין תקופת האכשרה (תיקון: תשפ"ו-6) : (א) על אף האמור [[בפרק זה]], מבוטח שהעסקתו הופסקה במהלך התקופה הקובעת ואינו זכאי לדמי אבטלה לפי [[פרק זה]] רק בשל כך שלא השלים תקופת אכשרה בת 12 חודשים כאמור [[בסעיף 161]], אך צבר תקופת אכשרה כאמור [[באותו סעיף]] בת שישה חודשים לפחות, יהיה זכאי לדמי אבטלה לפי הוראות [[סעיף 171]]. : (ב) מבוטח כאמור בסעיף קטן (א) שהוא אדם עם מוגבלות, יהיה זכאי לדמי אבטלה לפי הוראות [[סעיף 171]], אם צבר תקופת אכשרה כאמור בסעיף קטן (א), בת שלושה חודשים לפחות; בסעיף קטן זה, "אדם עם מוגבלות" - מי שמתקיים בו אחד מאלה לפחות: :: (1) הוא זכאי לקצבה המנויה בהגדרה "קצבת נכה" שבהסכם לפי [[חוק זה|סעיף 9 לחוק הביטוח הלאומי]] בדבר תשלום מענק חד-פעמי בעד חודש אפריל 2020 למי שמשתלמות לו קצבאות מסוימות; :: (2) הוא זכאי לפטור ממס לפי [[#9.5|סעיף 9(5) לפקודת מס הכנסה]]. : (ג) מבוטח כאמור בסעיף קטן (א) שהוא בן זוג של משרת מילואים יהיה זכאי לדמי אבטלה לפי הוראות [[סעיף 171]], אם צבר תקופת אכשרה כאמור בסעיף קטן (א), בת שלושה חודשים לפחות; בסעיף קטן זה, "משרת מילואים" - מי ששירת שירות מילואים של 90 ימים לפחות ב-12 החודשים שקדמו ליום הקובע. : (ד) מבוטח כאמור בסעיף קטן (א) שהוא פצוע יהיה זכאי לדמי אבטלה לפי הוראות [[סעיף 171]], אם צבר תקופת אכשרה כאמור בסעיף קטן (א), בת שלושה חודשים לפחות; בסעיף זה, "פצוע" - כל אחד מאלה: :: (1) מי שנקבעה לו דרגת נכות על ידי ועדה רפואית מכוח [[חוק הנכים]], בשל פגימה שמקורה בתקופה שמיום כ"ב בתשרי התשפ"ד (7 באוקטובר 2023), וכן מי שהגיש בקשה להכרה כנכה בנסיבות אלה וקצין התגמולים אישר את בקשתו מכוח [[סעיף 31 לחוק הנכים]], אף אם טרם נקבעה לו דרגת נכות כאמור; :: (2) מי שהוכר כנפגע פעולת איבה על ידי הרשות המאשרת בהתאם [[לסעיף 10 לחוק נפגעי פעולות איבה]] בשל פגיעת איבה שמקורה בתקופה שמיום כ"ב בתשרי התשפ"ד (7 באוקטובר 2023). : (ה) מבוטח כאמור בסעיף קטן (א) שהוא בן זוג של פצוע יהיה זכאי לדמי אבטלה לפי הוראות [[סעיף 171]], אם צבר תקופת אכשרה כאמור בסעיף קטן (א), בת שלושה חודשים לפחות. : (ו) מבוטח כאמור בסעיף קטן (א) שפונה מביתו, יהיה זכאי לדמי אבטלה לפי הוראות [[סעיף 171]], אם צבר תקופת אכשרה כאמור בסעיף קטן (א), בת שלושה חודשים לפחות; בסעיף זה, "פונה מביתו" - מי שפונה מביתו בשל נזק שנגרם לביתו כתוצאה מהתקפה כהגדרתה [[בחוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א-1951]], ובלבד שמסר למוסד אישור מהרשות המקומית שבתחומה נמצא הבית שממנו פונה או אישור אחר שקבע שר העבודה לפי הוראות [[25:12202037|חוק הגנה על עובדים בשעת חירום (תיקון מס' 6 והוראת שעה), התשפ"ו-2026]]. : (ז) לעניין מבוטח שהעסקתו הופסקה במהלך התקופה הקובעת, [[בסעיף 161(ג)(2)]], במקום "שישה" יקראו "שלושה". @ 179ל. הארכת תקופת התשלום המרבית לדמי אבטלה (תיקון: תשפ"ו-6) : על אף הוראות [[פרק זה]], מבוטח שהעסקתו הופסקה במהלך התקופה הקובעת ואינו זכאי לדמי אבטלה לפי [[פרק זה]] רק בשל כך שתקופת התשלום המרבית הקבועה לגביו לפי [[סעיף 171א]] הסתיימה לפני התקופה הקובעת או במהלכה, והתאריך הקובע לגביו חל בתקופה הקובעת, יהיה זכאי לדמי אבטלה בהתאם להוראות [[פרק זה]] בעד הימים שבהם לא היה מועסק במהלך התקופה הקובעת. @ 179לא. הארכת תקופת התשלום המרבית לדמי אבטלה למבוטח שעבודתו הופסקה בתקופת הלחימה - יוני 2025 - חרבות ברזל (תיקון: תשפ"ו-6) : על אף האמור [[בסעיפים 171]] [[ו-171א]], מבוטח שהעסקתו הופסקה במהלך התקופה הקובעת לפי [[סימן זה]] וגם במהלך התקופה הקובעת לפי [[חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה - חרבות ברזל), התשפ"ה-2025]], ואינו זכאי לדמי אבטלה לפי [[פרק זה]] רק בשל כך שתקופת התשלום המרבית הקבועה לגביו לפי [[סעיף 171]] [[או 171א]], לפי העניין, הסתיימה לפני התקופה הקובעת או במהלכה, יהיה זכאי לדמי אבטלה בהתאם להוראות [[פרק זה]] בעד הימים שבהם לא היה מועסק במהלך התקופה הקובעת. @ 179לב. תחילת תשלום דמי האבטלה (תיקון: תשפ"ו-6) : לעניין תשלום דמי אבטלה בעד התקופה הקובעת, יקראו את [[סעיף 172]] כך שבסופו יבוא "למעט בתקופה הראשונה שחלה בתקופה הקובעת". @ 179לג. סייג לתחולה (תיקון: תשפ"ו-6) : הוראות [[סעיף 320(ז)(4ב)]] לא יחולו לעניין תשלום דמי אבטלה בעד התקופה הקובעת. @ 179לד. הארכת התקופה הקובעת (תיקון: תשפ"ו-6) : שר האוצר, בהסכמת שר העבודה ובאישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי, בצו, להאריך את התקופה הקובעת, ובלבד שתסתיים לא יאוחר מיום כ"ז באייר התשפ"ו (14 במאי 2026), אם מצא כי הדבר נדרש בשל הימשכות תקופת הלחימה שהחלה ביום י"א באדר התשפ"ו (28 בפברואר 2026). == פרק ח': ביטוח זכויות עובדים בהליכי חדלות פירעון [פרק ו'3] (תיקון: תשע"ח-5) == @ 180. הגדרות [127נג] (תיקון: תשנ"ט, תשע"ח-5) : [[בפרק זה]] - :- "עובד" - מי שמבוטח או היה מבוטח כעובד לפי [[פרק ה']]; :- "מעביד של עובד" - לרבות מי שהיה מעבידו; :- "שכר עבודה" - כמשמעותו [[בסעיף 1 לחוק הגנת השכר]], לרבות סכום שלפי כל דין רואים אותו כשכר עבודה ולהוציא תגמול לפי [[פרק י"ב]]; פחת שכר העבודה של עובד פלוני משכר המינימום שלו הוא זכאי לפי [[חוק שכר מינימום]], יהיה שכר העבודה שכר המינימום האמור; :- "הסכם קיבוצי" - כמשמעותו [[בסעיף 1 לחוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז-1957]], לרבות הסכם כאמור שלא הוגש לרישום ולרבות צו הרחבה לפי [[החוק האמור]]; :- "פיצויי פיטורים" - פיצויי פיטורים המגיעים מכוח [[חוק פיצויי פיטורים]] או מכוח הסכם קיבוצי; :- "קופת גמל" - כל גוף שעל פי הוראות הסכם קיבוצי, חוזה עבודה או הסכם אחר שבין העובד והמעביד ולפי הסכמתו של אותו גוף, על מעביד להעביר אליו כספים, מכספי המעביד, מכספי העובד שנוכו משכרו או מכספי שניהם, לשם צבירתן או הבטחתן של זכויות העובד הקשורות בעבודתו, בהפסקת עבודתו או בפרישתו ממנה או בביטוחו הסוציאלי (לכל אלה ייקרא להלן - תשלומים סוציאליים); :- "חוב שכר עבודה" - לרבות סכום שנוכה משכרו של עובד שלא על פי חיקוק על מנת להעבירו לאדם שאינו קופת גמל ולא הועבר לתעודתו; :- "חוב לקופת גמל" - תשלומים סוציאליים שלא הועברו לקופת גמל ופיצויי הלנת שכר לגביהם כאמור [[בסעיף 19א(ב) לחוק הגנת השכר]]. @ 181. מבוטחים [127נד] : המבוטחים לפי [[פרק זה]] הם עובד וקופת גמל. @ 182. הזכות לגמלה [127נה] (תיקון: תשנ"ז-5, תשע"ח-5, תשפ"ג-6) : מבוטח יהיה זכאי לגמלה לפי [[פרק זה]] אם ניתן לגבי מעבידו של העובד המבוטח אחד מאלה, לפי הענין: : (1) לגבי מעסיק שהוא יחיד - צו לפתיחת הליכים לפי [[חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי]], ואם נפטר המעסיק - צו לניהול העיזבון בהליך חדלות פירעון לפי [[החוק האמור]]; : (1א) לגבי מעסיק שהוא תאגיד - צו לפתיחת הליכים לפי [[חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי]]; : (2) לפירוק אגודה שנוסדה לפי [[החוק העותמאני על האגודות]] (להלן - אגודה עותמאנית) והוא פירוק שנעשה בידי בית המשפט או בהשגחתו; : (3) (((נמחקה);)) : (4) צו לפירוק אגודה שיתופית לפי [[פקודת האגודות השיתופיות]]; : (5) צו לפירוק עמותה שניתן לפי [[סעיף 49(4) לחוק העמותות]]; : (6) צו פירוק חברה לתועלת הציבור כהגדרתה [[בחוק החברות, התשנ"ט-1999]], שניתן לפי [[סעיף 257(4) לפקודת החברות]]. @ 183. שיעור הגמלה לעובד [127נו] (תיקון: תשנ"ו, תשנ"ט, תשס"ג-11, תשס"ט-4, תשע"ח-5, תשפ"ג-6) : (א) הגמלה שתשולם לפי [[פרק זה]] לעובד תהיה סכום חוב שכר העבודה ופיצויי הפיטורים שמעבידו חייב לו, עד סכום שלא יעלה על הסכום הבסיסי כפול 13 לגבי כל עובד, בכפוף להוראות [[סעיף 189(ב)]], ובלבד שחוב שכר העבודה כאמור לא ישולם בעד תקופה שלפני 12 החודשים שקדמו בתכוף למועד שבו נותקו יחסי עובד ומעביד, או למועד מתן צו לפי הוראות [[סעיף 182]], לפי המוקדם מביניהם. : (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), לא הורה בית המשפט בצו לפתיחת הליכים לפי [[פרק ד' לחלק ב' לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי]], על פירוק התאגיד שהוא מעסיקו של העובד המבוטח - :: (1) לא ישולם חוב שכר העבודה כאמור בסעיף קטן (א) בעד תקופה שלפני חמשת החודשים שקדמו בתכוף למועד מתן הצו; :: (2) סכום פיצויי הפיטורים וכן כל סכום מחוב שכר העבודה שמקורו בזכויות הנובעות מסיום יחסי עבודה ישולמו לפי הוראות סעיף קטן (א) רק אם לאחר אישור התוכנית לשיקום כלכלי על ידי בית המשפט לפי [[חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי]] או לאחר אישור מכירת פעילותו העסקית של התאגיד לשם שיקומו הכלכלי על ידי בית המשפט לפי [[החוק האמור]], לא המשיך העובד לעבוד אצל מעסיק שמתקיים לגביו אחד מאלה: ::: (א) הוא התאגיד שלגביו אושרה התוכנית לשיקום כלכלי או אושרה מכירת פעילותו העסקית; ::: (ב) הוא התאגיד שלו נמכרה הפעילות העסקית של תאגיד כאמור בפסקת משנה (א); ::: (ג) הוא בעל שליטה באחד מהתאגידים האמורים בפסקאות משנה (א) או (ב), או שאחד מהם הוא בעל שליטה בו; ::: (ד) הוא תאגיד אשר הוא ואחד מהתאגידים שבפסקאות משנה (א) או (ב), נמצאים בשליטת אותו בעל שליטה; :: לעניין סעיף זה, "שליטה" - כהגדרתה [[בחוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968]]. : (ג) אין בהוראות סעיף קטן (ב) כדי לגרוע מזכותו של העובד לקבל תמורה נוספת במסגרת התוכנית לשיקום כלכלי לפי [[חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי]]. @ 184. שיעור הגמלה לקופת גמל [127נז] (תיקון: תשנ"ט-3, תשס"ג-11) : (א) הגמלה שתשולם לפי [[פרק זה]] לקופת גמל תהיה סכום החוב שמעבידו של עובד חייב לה, עד סכום שלא יעלה על סכום השווה לסכום הבסיסי כפול שניים לגבי כל עובד, בכפוף להוראות [[סעיף 189(ב)]]. : (ב) הגיע למספר קופות גמל חוב כאמור בסעיף קטן (א), לא יעלה סך כל הגמלה לכל קופות הגמל יחד על הסכום המרבי האמור בסעיף זה. @ 185. גמלה לחבר קיבוץ שיתופי [127נז1] (תיקון: תשס"ג-11, תשע"ז-5, תשע"ח-5) : (א) בסעיף זה - ::- "חבר אגודה שיתופית" - מי שביום מתן צו כאמור [[בסעיף 182(4)]], היה שבע שנים לפחות חבר באגודה שיתופית שהיא קיבוץ שיתופי, שרואים אותו כעובד לפי [[סעיף 3]]; ::- "הכנסה חודשית" - סכום ההכנסה החודשית של חבר אגודה שיתופית כפי שחושב לאחרונה לפי [[סעיף 344(א)(1)]] לפני מועד מתן צו כאמור [[בסעיף 182(4)]]. : (ב) על אף הוראות [[סעיפים 183]] [[ו-184]], הגמלה, שתשולם לפי [[פרק זה]] לחבר אגודה שיתופית, תהיה סכום הכנסתו החודשית כפול מספר השנים שבהם היה חבר האגודה השיתופית לאחר שמלאו לו 18 שנים, ועד הסכום המרבי של הסכום הבסיסי כפול שמונה. : (ג) הוראות [[פרק זה]], למעט [[סעיפים 183]] [[ו-184]], יחולו על חבר אגודה שיתופית, בשינויים המחוייבים. @ 185א. גמלה לחבר קיבוץ מתחדש (תיקון: תשע"ז-5, תשע"ח-5) : (א) בסעיף זה - ::- "הכנסה חודשית" - סכום ההכנסה החודשית של חבר קיבוץ מתחדש כפי שחושב לאחרונה לפי [[סעיף 344א]] לפני מועד מתן צו כאמור [[בסעיף 182(4)]]; ::- "חבר קיבוץ מתחדש" - מי שהיה חבר קיבוץ מתחדש ביום מתן צו כאמור [[בסעיף 182(4)]], והתקיים בו האמור [[בסעיף 3א(א)]]. : (ב) על אף הוראות [[סעיפים 183]] [[ו-184]], הגמלה שתשולם לפי [[פרק זה]] לחבר קיבוץ מתחדש, תהיה סכום הכנסתו החודשית כפול מספר השנים שבהן היה חבר, ועד הסכום המרבי של הסכום הבסיסי כפול עשר. : (ג) הוראות [[פרק זה]], למעט [[סעיפים 183]] [[ו-184]], יחולו על חבר קיבוץ מתחדש, בשינויים המחויבים. @ 186. פרסום הסכומים המרביים [127נח] : השר יפרסם ברשומות הודעה בדבר השינויים בסכומים המרביים שיחולו מכוח [[סעיפים 183]] [[ו-184]]. @ 187. זקיפת חובות [127נט] : (א) עלה חוב שכר עבודה ופיצויי פיטורים של מעביד לעובדו הזכאי לגמלה לפי [[פרק זה]] על הסכום המרבי האמור [[בסעיף 183]], תיזקף תחילה הגמלה המגיעה לו לחוב שכר העבודה, ואחריו - לחוב פיצויי פיטורים. : (ב) עלה חובו של מעביד לקופת גמל או לקופות גמל על הסכום המרבי האמור [[בסעיף 184]], תיזקף הגמלה המגיעה להן לחובות המפורטים להלן לפי סדר העדיפות הבא: :: (1) ביטוח פנסיה מכוח הסכם קיבוצי; :: (2) ביטוח פנסיה מכוח הסכם אחר; :: (3) ביטוח בריאות; :: (4) קופת תגמולים; :: (5) כל מטרה אחרת. : (ג) הגיעו למספר קופות גמל חובות למטרה פלונית כאמור בסעיף קטן (ב)(1) עד (4), וסך כל החוב לאותה המטרה עלה על הסכום המרבי האמור [[בסעיף 184]] או על יתרת הגמלה שנשארה עד הסכום המרבי, לפי הענין, תתחלק הגמלה או יתרתה בין קופות הגמל לפי היחס שבין סכומי החובות המגיעים להן לאותה מטרה. : (ד) היה החוב המגיע לפי סעיף קטן (ב)(5) מיועד למספר מטרות או למספר קופות גמל וסך כל החוב עלה על הסכום המרבי האמור [[בסעיף 184]] או על יתרת הגמלה שנשארה עד הסכום המרבי, לפי הענין, תתחלק הגמלה או יתרתה בין קופות הגמל לפי היחס שבין סכומי החובות המגיעים להן לגבי המטרות האמורות, ובין המטרות - לפי היחס שבין סכומי החובות המגיעים לאותה קופת גמל למטרות האמורות. @ 188. הגמלה כשכר, כפיצויים או כתשלום לקופה [127ס] : גמלה המשתלמת לפי [[פרק זה]] יראו לכל דבר, בכפוף להוראות חוק זה והתקנות לפיו, כשכר עבודה, כפיצויי פיטורים או כתשלום לקופת גמל, לפי הענין. @ 189. הגשת תביעה לגמלה [127סא] (תיקון: תשנ"ט, תשע"ח-5) : (א) הזכאי לגמלה לפי [[פרק זה]] יגיש תביעתו למוסד. : (ב) הגמלה לפי [[פרק זה]] תשולם רק לגבי חובות בעד שכר עבודה או פיצויי פיטורים או לקופת גמל שפקיד התביעות קיבל את תביעתם לפי הדין החל עליו. : (ג) (((בוטל).)) : (ד) השר רשאי לקבוע פרטים שיש לכלול בתביעה ואת הטפסים להגשתה. @ 190. תשלום הגמלה [127סב] (תיקון: תשע"ח-5) : (א) המוסד ישלם לכל זכאי לגמלה את סכום הגמלה המגיע לו לאחר ניכוי הסכומים כמתחייב מהוראות [[סעיף 189(ג)]]; סכום שנוכה כאמור יעביר המוסד לאדם שאליו הוא נועד. : (ב) המוסד ישלח הודעה על תשלום הגמלה או על דחיית הבקשה לתשלום הגמלה לנאמן בהליכי חדלות פירעון; השר רשאי לקבוע הוראות לעניין זה. @ 191. עובד שנפטר [127סג] : (א) על אף הוראות [[סעיף 303(ג)]], אם נפטר עובד לפני ששולמה הגמלה המגיעה לו לפי [[פרק זה]], תשולם הגמלה בהתאם להוראות [[סעיף 7 לחוק הגנת השכר]], ולשאירים כמשמעותם [[בסעיף 5 לחוק פיצויי פיטורים]], הכל לפי הענין. : (ב) שאירים הזכאים לפיצויי פיטורים לפי [[סעיף 5 לחוק פיצויי פיטורים]], יהיו זכאים לגמלה לפי [[פרק זה]] לענין פיצויי הפיטורים המגיעים להם לפי [[-|סעיף 5 האמור]], עד לסכום המרבי הנקוב [[בסעיף 183]] ובכפוף ליתר הוראות [[פרק זה]]. @ 192. תביעות המוסד כלפי המפרק [127סה] (תיקון: תשנ"ז-5, תשע"ח-5, תשפ"ד-3) : (א) שילם המוסד גמלה לפי [[פרק זה]], יעברו זכויותיו של הזכאי לה למוסד לצורך גבייתה במסגרת הליכי חדלות הפירעון או פירוק התאגיד, לפי העניין, ואולם - :: (1) זכויותיו של המוסד לביטוח לאומי לא יהיו בדין קדימה; :: (2) (((נמחקה).)) : (ב) בסעיף זה, "דין קדימה" - כמשמעותו [[בחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי]]. @ 193. שיפוט [127סו] (תיקון: תשע"ח-5) : הסמכות לדון ולפסוק בכל תובענה לפי [[פרק זה]] תהיה למי שבידו סמכות שיפוט בהליכי חדלות הפירעון או פירוק התאגיד כאמור [[בסעיף 182]]. @ 194. תקנות [127סד] (תיקון: תשע"ח-5) : (א) השר רשאי לקבוע הוראות בדבר סדרי הגשת תביעות לגמלה לפי [[פרק זה]] הוראות בדבר העברת המסמכים מהנאמן למוסד הדרושים לשם בירור זכאות העובד לתשלום הגמלה וכן הוראות בדבר העברת סכומי הגמלאות והניכויים והמועדים לביצוע הפעולות האמורות. : (ב) השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע סדרים אחרים במקום האמורים [[בסעיפים 189]] [[ו-190]]. : (ג) השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע הוראות, כללים, תנאים ומבחנים בדבר תשלום גמלה ואישור תביעה לגמלה לפי [[פרק זה]]. == פרק ט': ביטוח נכות [פרק ו'2] == === סימן א': הגדרות (תיקון: תשס"ח-10) === @ 195. הגדרות [127כא] (תיקון: תשנ"ו, תשס"ג-3, תשס"ג-5, תשס"ד, תשס"ז-5, תשס"ח-10, תשע"ז-6, תש"ף-2, תש"ף-4, תש"ף-5, תשפ"א-11, תשפ"ב-9, תשפ"ב-10, תשפ"ג-5) : [[בפרק זה]] - :- "בעל ליקוי חמור" - (((נמחקה);)) :- "הכנסה" - הכנסה שהשר קבע באישור ועדת העבודה והרווחה ומתאריך שקבע, וכל זמן שלא קבע כאמור - "הכנסה" כמשמעותה [[בסעיף 2 לפקודת מס הכנסה]], הכל למעט קצבת ילדים לפי [[פרק ד']], ולמעט הענקות מכוח [[סעיף 40(ב1)(2) לחוק חיילים משוחררים]]; :: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (הגדרת הכנסת נכה), תשל"ו-1975]], לעניין הגדרת "הכנסה".)) :- "הכנסה מעבודה או ממשלח יד" - הכנסה חודשית, בפועל, לפי [[+#2.1|סעיף 2(1)]], [[+#2.2|(2)]] [[#2.8|או (8) לפקודת מס הכנסה]], ולעניין [[סעיפים 200]], [[201]] [[ו-202]] - גם הכנסה מדמי אבטלה כהגדרתם [[בסעיף 158]]; :- "זכאי במשך תקופה ממושכת" - (((נמחקה);)) :- "ליקוי" - ליקוי גופני, שכלי או נפשי הנובע ממחלה, מתאונה או ממום מלידה; :- "מבוטח" - תושב ישראל שמלאו לו 18 שנים וטרם הגיע לגיל הפרישה; :- "נכה" - מבוטח, למעט עקרת בית, שכתוצאה מליקוי מתקיימים בו כל אלה: :: (1) (((נמחקה);)) :: (2) אין לו כושר להשתכר מעבודה או ממשלח יד, או שכושרו להשתכר כאמור צומצם עקב הליקוי, בין בבת אחת ובין בהדרגה, ב-50% או יותר (לאי-כושר או להפחתת הכושר כאמור ייקרא בחוק זה - אי-כושר להשתכר); לעניין [[פרק זה]] יראו כנכה גם מי שהיה עובד קטין בתכוף לפני שנגרם לו אי-הכושר להשתכר; :: (3) אין לו הכנסה בפועל מעבודה או ממשלח יד או שהכנסתו כאמור אינה עולה על 60% מהשכר הממוצע לתקופה של 90 ימים רצופים לפחות מהתאריך הקובע; :: השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע כללים ומבחנים לעניין הגדרת נכה כאמור; :: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (צמצום בהשתכרות), התשמ"ד-1984]].)) :- "עובד קטין" - עובד תושב ישראל שמלאו לו 16 שנים אך לא 18 שנים והוא זכאי לשכר שבעדו חייב מעבידו בתשלום דמי ביטוח לפי [[פרק ה']], ובלבד שמתקיימים בו התנאים שהיו מזכים אותו להענקת אבטלה לפי [[סעיף 178(א)]]; :- "עקרת בית" - כהגדרתה [[בסעיף 238]], למעט אם מתקיים בה אחד מאלה: :: (1) היא עבדה כעובדת או כעובדת עצמאית תקופה של 12 חודשים רצופים, או 24 חודשים אף אם אינם רצופים, מתוך 48 החודשים שקדמו להגשת התביעה למוסד; :: (2) היא חיה בנפרד מבן זוגה ולא גרה עמו תקופה של 24 חודשים לפחות בתכוף לפני הגשת התביעה למוסד; :: (3) היא היתה זכאית, בתכוף לפני נישואיה, לקצבה חודשית לפי [[סעיף 199(1)]]; :- "עקרת בית נכה" - מבוטחת שהיא עקרת בית ושכתוצאה מליקוי אין לה כושר לבצע פעולות שמקובל לבצע במשק בית רגיל, או שכושרה כאמור צומצם עקב הליקוי, בין בבת אחת ובין בהדרגה, ב-50% או יותר (לאי-כושר כאמור ייקרא להלן - אי-כושר לתפקד); :- "התאריך הקובע" - התאריך שבו, עקב הליקוי, נגרם למבוטח אי-כושר להשתכר לתקופה של 90 ימים רצופים לפחות, ובלבד שלא ייקבע תאריך קובע הקודם לתקופה של 15 החודשים שבתכוף לפני יום הגשת התביעה למוסד, ולא יובא בחשבון אי-כושר להשתכר אלא בתקופה של 15 החודשים האמורים. === סימן ב': תנאי הזכאות === @ 196. הזכאות לגמלת נכות [127כב(א), (ד)] (תיקון: תשס"ב-11, תשע"ו-14, תשע"ז-6, תשע"ח-4, תשפ"ב-3) : (א) נכה זכאי לגמלה לפי [[פרק זה]] אם אי-הכושר להשתכר נגרם לו בהיותו תושב ישראל או בהיותו תושב ארץ-ישראל לפני יום ו' באייר התש"ח (15 במאי 1948), או אם בהגיעו לגיל 18 היה תושב ישראל ונכה, אף אם הליקוי נגרם לפני היותו תושב ישראל או אם הליקוי שבשלו נגרם אי הכושר להשתכר, נגרם בישראל בהיותו קטין תושב ישראל. : (ב) הזכות לגמלה לפי [[פרק זה]] תתחיל בתום 90 ימים מהתאריך הקובע. : (ג)(1) על אף האמור בסעיף קטן (ב), נכה שמתקיימים בו כל התנאים המפורטים להלן והוא אינו זכאי לגמלה לפי [[פרק זה]] רק בשל כך שטרם חלפו 90 ימים מהתאריך הקובע, תשולם לו בעד פרק הזמן שבין היום ה-31 לבין היום ה-90 מהתאריך הקובע קצבה חודשית מלאה כמשמעותה [[בסעיף 200]]: ::: (א) (((נמחקה);)) ::: (ב) נקבעה לו דרגת אי-כושר להשתכר של 100% למשך תקופה של שישה חודשים רצופים לפחות; ::: (ג) (((נמחקה).)) :: (2) על אף האמור בפסקה (1) ובסעיף קטן (ב), לנכה שזכאי לקצבה חודשית מלאה כמשמעותה בפסקה (1) ונוסף על כך זכאי לגמלה לפי [[תקנה 5(ד) לתקנות הביטוח הלאומי (ילד נכה), התש"ע-2010]] (בפסקה זו - גמלת ילד נכה) או לקצבת שירותים מיוחדים לפי [[סעיף 206]] (בפסקה זו - קצבה מיוחדת), ישולם בעד פרק הזמן שבין היום ה-31 לבין היום ה-90 מהתאריך הקובע, הגבוה מאלה: ::: (א) גמלת ילד נכה; ::: (ב) הסכום המתקבל מחיבור סכום התשלום לפי פסקה (1) וסכום הקצבה המיוחדת, ואם אינו זכאי לקצבה מיוחדת - סכום התשלום לפי פסקה (1). @ 197. הוראות מיוחדות לענין עולים [127כב1(א), (ב)] (תיקון: תשנ"ח-11, תשנ"ט-2, תשס"ו-4) : (א) על אף הוראות [[סעיף 196(א)]], עולה שאי-כושרו להשתכר נגרם לפני היותו תושב ישראל, יהיה זכאי לגמלה לפי [[פרק זה]]. : (ב) הוראות [[פרק זה]] יחולו על כל עולה בשינויים אלה: :: (1) לא ידון המוסד בתביעה לגמלה לפי [[פרק זה]] של עולה אלא אחרי תום 9 חודשים מהיום שבו נעשה עולה; הוראה זו באה להוסיף, לגבי עולה שאי-כושרו להשתכר נגרם בהיותו תושב ישראל, על הוראות [[סעיף 207(א)]], ולא לגרוע מהן; :: (2) הזכות לגמלה לפי [[פרק זה]] של עולה תתחיל בתום 12 חודשים מהיום שבו נעשה עולה; הוראה זו באה להוסיף, לגבי עולה שאי-כושרו להשתכר נגרם בהיותו תושב ישראל, על הוראות [[סעיף 196(ב)]], ולא לגרוע מהן; :: (3) לשם הקביעה שצמצום בכושר השתכרות של עולה חל לאחר שהיה תושב ישראל, לענין הגדרת נכה [[שבסעיף 195]], לא תובא בחשבון הכנסה שהיתה לו בהיותו מחוץ לישראל. : (ג) בסעיף זה, "עולה" - תושב ישראל שמתקיים בו אחד מאלה: :: (1) בידו אשרת עולה או תעודת עולה לפי [[חוק השבות]]; :: (2) בידו אשרה ורישיון לישיבת קבע או אשרה ורישיון לישיבת ארעי מסוג א/5, לפי [[חוק הכניסה לישראל]], וניתן לו סל קליטה מהמשרד לקליטת העליה. @ 198. הוראות מיוחדות לענין עקרת בית [127כג] : השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, יקבע כללים, מבחנים ותנאים לזכויותיה של עקרת בית נכה לגמלה לפי [[פרק זה]], לרבות כללים ותנאים לבדיקת אי-כושרה לתפקד. : ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (הוראות מיוחדות לענין עקרת בית), התשמ"ד-1984]].)) === סימן ג': גמלאות === @ 199. סוגי גמלאות נכות [127כה(א)(1)-(3)] (תיקון: תשס"ב-11) : נכה זכאי לגמלאות אלו: : (1) קצבה חודשית - לפי [[סעיפים 200 עד 202]]; : (2) שיקום מקצועי - לפי [[סעיפים 203 עד 205]]; : (3) השתתפות המוסד במתן שירותים מיוחדים - לפי [[סעיף 206]]; : (4) גמלה לנכה הלוקה במוגבלות קשה - לפי [[סעיף 206א]]. @ 200. קצבה מלאה ושיעורה [127לו, 127לז] (תיקון: תשנ"ה, תשנ"ה-4, תשנ"ו, תשס"ג-5, תשס"ג-11, תשס"ח-10, תשע"ז-6, תשע"ח-4, תש"ף-7, תשפ"ב-3) : (א) נכה יחיד שהכנסתו מעבודה או ממשלח יד אינה עולה על 50.23% מהשכר הממוצע, ושנקבעה לו דרגת אי-כושר להשתכר של 100% זכאי לקצבה ששיעורה הוא צירוף השיעורים האלה מקצבת יחיד מלאה כמשמעותה בסעיף קטן (ב) (להלן - קצבה חודשית מלאה): :: (1) 107%; :: (2) 20.6%, למעט לעניין מי שהוראות [[סעיף 307]] חלות לגביו; :: (3) 21.40%; :: (4)(א) 17%, למעט לעניין מי שהוראות [[סעיף 307]] חלות לגביו; ::: (ב) 4.62%, לעניין מי שהוראות [[סעיף 307]] חלות לגביו. : (ב) שיעור הקצבה המלאה ליחיד יהיה 25% מהסכום הבסיסי (להלן - קצבת יחיד מלאה). : (ג) היו לנכה תלויים שהם תושבי ישראל, תשולם לו בעדם, נוסף על קצבה חודשית מלאה, תוספת תלויים כדלהלן: :: (1) בעד בן זוג שהכנסתו אינה עולה על הסכום הנקוב [[בפרט 1 שבלוח ט']] - 12.5% מהסכום הבסיסי; :: (2) בעד כל אחד משני ילדיו הראשונים - 10% מהסכום הבסיסי; לענין זה, "ילד" - כהגדרתו [[בסעיף 238]]. : (ד) תוספת התלויים המשתלמת לפי סעיף קטן (ג) תוגדל ב-7%. @ 200א. (תיקון: תשס"ב-11, תשס"ח-10, תשע"ד-4, תשע"ז-6, תשע"ח-4) : (((בוטל).)) @ 201. קצבה חלקית [127לח] (תיקון: תשנ"ה, תשנ"ה-4, תשנ"ו-6, תשס"ג-5, תשס"ח-10, תשע"ח-4, תשפ"ב-3) : (א) נכה, שנקבעה לו דרגת אי-כושר להשתכר שאינה עולה על 74%, זכאי לקצבה חודשית חלקית בעדו ובעד התלויים בו שהם תושבי ישראל, בסכום שיחסו לקצבה כאמור [[בסעיף 200(א)(1) ו-(4)(א), (ג) ו-(ד)]], לפי הענין, הוא כיחס שבין אחוז דרגת אי-כושרו להשתכר לבין מאה, וכן לקצבה כאמור [[בסעיף 200(א)(3)]]. : (ב) על אף הוראות סעיף קטן (א), לגבי נכה כאמור באותו סעיף קטן שיש לו הכנסה מעבודה או ממשלח יד בשיעור העולה על 21% מהשכר הממוצע, תהא הקצבה החודשית בעד התלויים בו שהם תושבי ישראל, בסכום השווה לסכום תוספת התלויים כאמור [[בסעיף 200(ג) ו-(ד)]]. @ 202. ניכוי הכנסות מקצבה [127לט, 127כב1(ג)] (תיקון: תשנ"ה, תשנ"ה-4, תשנ"ו-6, תשס"ב, תשס"ב-11, תשס"ג-5, תשס"ח-10, תשע"ז-6, תשע"ח-4, תשפ"ב-4, תשפ"ג-5) : (א) (((בוטל).)) : (ב) נכה שהיתה לו הכנסה - :: (1) (((נמחקה);)) :: (2) היתה לו הכנסה מעבודה או ממשלח יד ינוכה מקצבת הנכות המשתלמת בעדו לפי [[סעיף 200(א)]] הסכום המתקבל מסך המכפלות של חלקי הכנסתו של המבוטח, הנקובים לגביו [[בטור א' של לוח ח'1]], בשיעורים הנקובים לצדם [[לוח ח1|בטור ב']]; נותרה יתרה לניכוי לאחר שבוצע הניכוי האמור, תנוכה היתרה מתוספת התלויים החלה לגביו; נקבעה לנכה דרגת אי-כושר בשיעור נמוך מ-100%, תשולם קצבתו בסכום הנמוך מבין אלה: ::: (א) הסכום המתקבל מניכוי של סך המכפלות של חלקי הכנסתו של המבוטח, הנקובים לגביו [[בטור א' של לוח ח'1]], בשיעורים הנקובים לצדם [[לוח ח1|בטור ב']], מקצבה חודשית מלאה; נותרה יתרה לניכוי לאחר שבוצע הניכוי האמור, תנוכה היתרה מתוספת התלויים החלה לגביו; ::: (ב) הסכום המחושב בעדו לפי [[סעיף 201(א) ו-(ב)]], ולגבי מי שהכנסתו מעבודה או ממשלח יד אינה עולה על 21% מהשכר הממוצע - הסכום המחושב בעדו לפי [[סעיף 201(א)]] בלבד; ::: (ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב), לא תשולם קצבה לפי [[סעיפים 200]] [[ו-201]] למבוטח אם שיעורה נמוך מ-2.68% מהסכום הבסיסי; לעניין זה, תחושב הקצבה שמבוטח זכאי לה, בצירוף תוספת התלויים החלה לגביו, בהתאם להכנסותיו ובהתאם להוראות [[סעיפים 200]], [[201]] וסעיף זה; :: (3) היתה לו הכנסה חודשית שלא מעבודה או ממשלח יד, תנוכה הכנסה זו מההפרש שבין הקצבה המשולמת לו ובין הקצבה החודשית המלאה, ובלבד שלא יובא בחשבון לעניין הכנסתו האמורה סכום השווה ל-11.37% מהשכר הממוצע. @ 203. שיקום מקצועי - תנאים [127מ] (תיקון: תשס"ח-10) : מבוטח שאירע לו ליקוי בהיותו תושב ישראל או בהיותו תושב ארץ-ישראל לפני ו' באייר התש"ח (15 במאי 1948), או מבוטח שבהגיעו לגיל 18 היה תושב ישראל ונכה או שנגרם לו ליקוי בהיותו עובד קטין, זכאי לשיקום מקצועי אם נתמלאו בו אלה: : (1) נקבעו לו עקב הליקוי לפחות 20% נכות בהתאם למבחני נכות מכוח [[סעיף 118]]; : (2) אין הוא מסוגל עוד, עקב ליקויו, לעסוק בעבודתו הקודמת או בעבודה מתאימה אחרת; : (3) הוא זקוק להכשרה מקצועית שתאפשר לו לחזור לעבודתו הקודמת או להשתלב בעבודה התואמת את כישוריו לאחר אירוע הליקוי; : (4) הוא ניתן לשיקום מקצועי; כללים ומבחנים לענין זה יקבע השר באישור ועדת העבודה והרווחה. @ 204. שיקום מקצועי - כללים [127מא] : שיקום מקצועי יינתן לפי אותם העקרונות והכללים ובאותן הדרכים החלים לגבי נפגע לפי [[פרק ה']]; התקנות וההוראות בדבר שיקום מקצועי מכוח [[פרק ה']] יחולו לגבי מבוטח כאמור [[בסעיף 203]], בשינויים המחוייבים, זולת אם קבע השר הוראה אחרת. @ 205. שיקום מקצועי למי שהגיע לגיל פרישה [127מב] (תיקון: תשס"ד, תשע"ז-12) : מי שזכאי לשיקום מקצועי לפי [[פרק זה]] והגיע בעת מתן השיקום לגיל הפרישה, רשאי להשלים את השיקום המקצועי גם מעבר לגיל האמור. @ 206. שירותים מיוחדים [127כה] (תיקון: תשנ"ח-2, תשס"ד) : (א) שירותים מיוחדים הניתנים לאדם לפי [[פרק זה]] הם שירותים לטיפול אישי בו ולעזרת בית לשירותו האישי ולמשק ביתו. : (ב) השתתפות המוסד במתן שירותים מיוחדים לנכה תהיה לפי כללים, מבחנים ובשיעורים שקבע השר באישור ועדת העבודה והרווחה לכלל הנכים או לסוגיהם. : (ג) השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע כללים, מבחנים ושיעורים להשתתפות המוסד במתן שירותים מיוחדים למבוטח, אף אם אינו נכה, ובלבד שנקבע לו אחוז נכות לפי [[סעיף 208]] בשיעור של 75% לפחות. :: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (מתן שירותים מיוחדים), התשל"ט-1978]].)) : (ג1) בתקנות לפי סעיף זה רשאי השר לקבוע תקופה שבעדה תשולם הגמלה, שהנכה זכאי לה, אף בשונה מהוראות [[סעיף 296]]. : (ד) מי שזכאי לשירותים מיוחדים והגיע לגיל הפרישה, לא תפקע מסיבה זו זכותו למתן שירותים מיוחדים גם מעבר לגיל האמור. @ 206א. גמלה מיוחדת למי שסובל ממוגבלות קשה (תיקון: תשס"ב-11, תשס"ד, תשע"ח-4, תשפ"ב-3) : (א) בסעיף זה, "גמלה בסיסית" - גמלה לפי הוראות [[סעיף 206]] או לגמלת שירותים מיוחדים לעולה המשתלמת לפי [[הסכם בדבר מתן גמלאות מיוחדות לעולים התלויים בעזרת הזולת]] שנערך לפי [[סעיף 9]]. : (ב) מי שזכאי לגמלה בסיסית זכאי גם לגמלה שתחושב באחוזים מקצבת היחיד המלאה, כמפורט להלן: :: (1) 86.58%, לזכאי לגמלה בסיסית בשיעור של 235% מקצבת יחיד מלאה; :: (1א) 65.05%, לזכאי לגמלה בסיסית בשיעור של 188% מקצבת יחיד מלאה; :: (2) 37.61%, לזכאי לגמלה בסיסית בשיעור של 111.9% מקצבת יחיד מלאה; :: (3) 14%, לזכאי לגמלה בסיסית בשיעור של 50% מקצבת יחיד מלאה. : (ג) מי שזכאי לגמלה בסיסית כאמור בסעיף קטן (ב) והגיע לגיל הפרישה, לא תפקע מסיבה זו זכותו לגמלה לפי סעיף זה גם מעבר לגיל האמור. === סימן ד': קביעת נכות ואי-כושר === @ 207. תחילת הבירור [127כב(ב), (ג)] (תיקון: תשע"ז-6) : (א) לא ידון המוסד בתביעה לגמלה לפי [[פרק זה]] אלא בתום 90 ימים מהיום שלפי טענת התובע אין לו הכנסה בפועל מעבודה או ממשלח יד או שהכנסתו כאמור אינה עולה על 60% מהשכר הממוצע. : (ב) לענין הקביעה אם הכנסתו כאמור בסעיף קטן (א) אינה עולה על 60% מהשכר הממוצע, לא יובאו בחשבון דמי מחלה המשתלמים למבוטח מאת מעבידו. @ 208. אחוזי נכות רפואית [127כז] (תיקון: תשס"ד-3) : (א) תנאי לקביעת אי-כושר להשתכר הוא שנקבעה למבוטח נכות רפואית, לפי מבחנים, תנאים וכללים שקבע השר (בסעיף זה - המבחנים), בשיעור של 60% לפחות, ואולם אם נקבעה למבוטח לפי המבחנים נכות רפואית בשל ליקוי יחיד בשיעור של 25% לפחות, יהיה התנאי לקביעת אי כושר להשתכר - קביעת נכות רפואית, לפי המבחנים, בשיעור של 40% לפחות. : (ב) רופא שהוא עובד המוסד או רופא אחר, שהמוסד הסמיכם לכך (להלן - רופא מוסמך), יקבע את אחוזי הנכות כאמור בסעיף קטן (א). : (ג) קבע רופא מוסמך שאחוזי הנכות פחותים מ-60%, ולענין מי שנקבעה לו נכות בשל ליקוי יחיד בשיעור של 25% לפחות - שאחוזי הנכות פחותים מ-40%, חייב הוא לנמק קביעתו. : (ד) השר רשאי להפחית, בתקנות, את אחוזי הנכות מהאמור בסעיף זה, לכלל הנכים או לסוגים מהם. : (ה) בסעיף זה, "ליקוי יחיד" - כל ליקוי או פגימה שברשימת הליקויים כמשמעותה [[בתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (קביעת אחוזי נכות רפואית, מינוי ועדות לעררים והוראות שונות), התשמ"ד-1984]], שבצדם נקוב אחוז נכות. @ 209. דרגת אי-כושר להשתכר [127כח] (תיקון: תשס"ח-10, תשע"ז-6) : (א) פקיד תביעות כאמור [[בסעיף 298]] יחליט אם התובע הינו נכה ויקבע את דרגת אי-כושרו להשתכר. : (א1) דרגת אי כושר תיקבע באחד משיעורים אלה: 60%, 65%, 74% או 100%, ובלבד שאם דרגת אי-הכושר להשתכר עלתה על 74% תיקבע לנכה דרגת אי-כושר להשתכר בשיעור של 100%. : (ב) בהחלטתו יביא פקיד התביעות בחשבון גם את השפעת ליקויו של התובע על יכולתו לחזור לעבודתו במלואה או בחלקה, ועל יכולתו לבצע עבודה אחרת או לרכוש מקצוע חדש מסוג העבודות או המקצועות שהתובע מסוגל לעסוק בהם והתואמים את כושרו הגופני ומצב בריאותו, וזאת לאחר שרופא מוסמך ופקיד שיקום שהמוסד הסמיכו לכך חיוו דעתם בכתב לענין זה; פקיד התביעות לא יביא בחשבון אם הוצעה לתובע עבודה או אם לא השתלב בעבודה כאמור. : (ג) על אף הוראות סעיף קטן (ב), רשאי פקיד תביעות לקבוע לתובע דרגת אי-כושר להשתכר, שאינה פחותה מ-75%, אף ללא קבלת חוות דעת של פקיד שיקום. : (ד)(1) תובע שחדלה להשתלם לו קצבה לפי הוראות [[סעיפים 200]] [[ו-201]] בשל כך בלבד שהיתה לו הכנסה מעבודה או ממשלח יד (בסעיף קטן זה - הכנסה שוללת), והכנסתו כאמור פחתה מ-60% מהשכר הממוצע, יקבע פקיד תביעות את דרגת אי-כושרו להשתכר, מחדש, בשיעור שלא יפחת משיעור דרגת אי-הכושר היציבה להשתכר שנקבע לגביו לאחרונה לפני שהחלה להשתלם לו ההכנסה השוללת. :: (2) קביעה מחדש של דרגת אי-כושר להשתכר, לפי פסקה (1), תיעשה בלא קבלת חוות דעת של רופא מומחה או פקיד שיקום. @ 210. דרגה זמנית של אי-כושר להשתכר [127לב] : פקיד תביעות רשאי לקבוע דרגת אי-כושר להשתכר לתקופה מוגבלת, כל עוד המצב הרפואי או התפקוד של הנכה אינם יציבים, או לתקופה הדרושה למתן שיקום מקצועי, או בנסיבות אחרות כפי שנקבע; תוקפה של כל קביעה זמנית תהיה לתקופה שאינה עולה על שנתיים. @ 211. ערר על החלטת רופא מוסמך או פקיד תביעות [127כט, 127ל] : (א) הרואה עצמו נפגע מהחלטת רופא מוסמך, בכך שקבע לו אחוזי נכות רפואית שאינם מזכים בגמלה לפי [[פרק זה]], רשאי לערור עליה לפני ועדה רפואית לעררים. : (ב) הרואה עצמו נפגע מהחלטת פקיד תביעות בענין אי-כושרו להשתכר, למעט קביעתו בענין השתכרותו בפועל, רשאי לערור עליה לפני ועדה לעררים. : (ג) הרואה עצמו נפגע מהחלטת פקיד תביעות בענין זכאותו לשירותים מיוחדים רשאי לערור עליה לפני ועדה לעררים לשירותים מיוחדים. @ 212. מינוי הועדות, סמכויותיהן וסדרי עבודתן [127לא] (תיקון: תש"ע) : (א) השר יקבע את אופן מינוין, הרכבן וסדרי עבודתן של ועדה רפואית לעררים, ועדה לעררים וועדה לעררים לשירותים מיוחדים; כן יקבע, באישור ועדת העבודה והרווחה, את סמכויותיהן של הועדות האמורות ואת העקרונות והכללים שינחו אותן. : (א1) הוראות [[פסקאות (1) עד (3) של סעיף 118(ב)]] יחולו לעניין מינוי והכשרה של רופא שהוא חבר בוועדה מהוועדות המנויות בסעיף קטן (א), בשינויים המחויבים. : (ב) השר רשאי לקבוע את המועדים והדרכים להגשת עררים לפי [[סעיף 211]]. : ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (סמכויות ועדה רפואית לעררים וועדה לעררים), התשמ"ד-1984]].)) : ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (קביעת אחוזי נכות רפואית, מינוי ועדות לעררים והוראות שונות), התשמ"ד-1984]].)) : ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (ועדות עררים לשירותים מיוחדים ולילד נכה), התשנ"ה-1995]].)) @ 213. ערעור [127לד] : החלטות של ועדה רפואית לעררים, ועדה לעררים וועדה לעררים לשירותים מיוחדים, ניתנות לערעור, בשאלה משפטית בלבד, לפני בית דין אזורי לעבודה; פסק דינו של בית הדין ניתן לערעור לפני בית הדין הארצי לעבודה אם נתקבלה רשות לכך מאת נשיא בית הדין הארצי לעבודה או סגנו, או מאת שופט של בית הדין הארצי שמינה לכך הנשיא. @ 214. בדיקה מחדש של דרגת אי-כושר להשתכר [127לה] (תיקון: תשנ"ח-2, תשס"ב-11, תשס"ג-5, תשס"ד-3, תשס"ח-10, תשע"ז-6) : (א) המוסד רשאי לבדוק מחדש את דרגת אי-הכושר של נכה להשתכר או את שיעור נכותו הרפואית, וכן רשאי הנכה לתבוע בדיקה מחדש כאמור, הכל תוך פרקי זמן ובתנאים שנקבעו באישור ועדת העבודה והרווחה. : (ב) החליט המוסד לבדוק מחדש את דרגת אי-הכושר להשתכר או את שיעור הנכות הרפואית, חייב הנכה לעמוד לבדיקה לענין [[סעיפים 208]] [[ו-209]]; לא עשה כן במועד שנדרש לכך, רשאי המוסד להשהות את מתן הגמלה עד שיתייצב הנכה לבדיקה, זולת אם נתן הנכה הצדק סביר לאי-התייצבותו. : (ג) בתקנות לפי סעיף זה רשאי השר לקבוע תקופה שבעדה תשולם הגמלה שהנכה זכאי לה בעקבות בדיקה מחדש, אף בשונה מהוראות [[סעיף 296]] ובלבד שלא תשולם גמלה כאמור לתקופה העולה על 12 החודשים שבתכוף לפני הגשת הבקשה לבדיקה מחדש. :: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (בדיקה מחדש ותביעה חדשה), התשס"א-2000]].)) === סימן ה': שונות === @ 215. הכשרה מקצועית לבן זוג של נכה [127מז(א)(1)] (תיקון: תשס"ד) : השר, לאחר התייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, יקבע הוראות, תנאים ושיעורי סכומים בדבר מתן הכשרה מקצועית, דמי מחיה והוצאות אבחון לבן זוגו של נכה שאינו ניתן לשיקום מקצועי, ובלבד שבן הזוג טרם הגיע לגיל הפרישה. : ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (הכשרה מקצועית ודמי מחיה), תשל"ט-1979]].)) @ 216. [127מז(ב)] (תיקון: תשס"א-5) : (((בוטל).)) @ 217. הפחתת גמלה, השהייתה או שלילתה [127כד] : המוסד רשאי להפחית, להשהות או לשלול גמלה למבוטח התובע גמלה לפי [[פרק זה]] או לזכאי לה, שסירב ללא צידוק מספיק למלא אחר הוראות שניתנו לו בקשר להכשרה מקצועית, הסבת מקצוע או השמה בעבודה, התואמות את כושרו הגופני ומצב בריאותו, או למי שסירב לעמוד לבדיקות רפואיות או שיקומיות. @ 218. הפרת הוראות רפואיות ושיקומיות [127נב] : סמכויות המוסד לפי [[סעיף 145]] יהיו לו גם לענין גמלה לפי [[פרק זה]]. @ 219. חובת אדם למסור מידע [127נ] : השר, בהתייעצות עם שר הבריאות, רשאי לקבוע הוראות בדבר חובתו של כל אדם, לרבות רופא, למסור למוסד, לענין [[פרק זה]], כל מידע המצוי ברשותו הנוגע לנכותו של אדם. @ 220. מימון פעולות לפיתוח שירותים לנכים [127נב1] (תיקון: תשס"ג-8, תשס"ז, תשפ"ב-3) : (א) בהתייעצות עם המועצה יממן המוסד פעולות המיועדות לפיתוח שירותים לטובת הנכים, ובלבד שהסכום הכולל של התחייבויות המוסד, בשנת כספים פלונית, למימון פעולות כאמור, לרבות התחייבויות לגבי שנות הכספים הבאות, לא יעלה על 170 מיליון שקלים חדשים. : (ב) על אף הוראות סעיף קטן (א) - :: (1) המוסד רשאי, בהתייעצות עם המועצה ובהסכמת שר האוצר, להתחייב לממן פעולות לפי הוראות סעיף קטן (א), בסכום העולה על הסכום הקבוע בו, ובלבד שסכום ההתחייבויות הנוסף יופחת מהסכום הכולל שבו יהיה המוסד רשאי להתחייב בשתי שנות הכספים הבאות, באופן שיקבע בהסכמת שר האוצר; :: (2) התחייב המוסד, בשנת כספים מסוימת, לממן פעולות כאמור בסעיף קטן (א) בסכום הנמוך מהסכום הקבוע בו, רשאי הוא, בהתייעצות עם המועצה, להתחייב בשנת הכספים שלאחריה בסכום הקבוע בסעיף קטן (א), בתוספת סכום ההפרש או בתוספת 20% מהסכום הקבוע בסעיף קטן (א), לפי הנמוך; לענין זה, "סכום ההפרש" - סכום השווה להפרש שבין הסכום הקבוע בסעיף קטן (א) לבין הסכום שבו התחייב המוסד בשנת הכספים המסוימת; :: (3) בוטלה התחייבות שניתנה לפי סעיף זה, בשנת הכספים שבה ניתנה ההתחייבות או באחת משתי שנות הכספים שלאחריה, רשאי המוסד, בהתייעצות עם המועצה, להתחייב, בשנת הכספים שבה בוטלה ההתחייבות או בשנת הכספים שלאחריה, בסכום השווה לסכום המרבי שבו הוא רשאי להתחייב באותה שנת כספים לפי סעיף קטן (א) ופסקאות (1) ו-(2), בתוספת סכום ההתחייבות שבוטלה כאמור. : (ג) הסכום הקבוע בסעיף קטן (א) יעודכן ב-1 בינואר של כל שנה לפי השינוי במדד ביחס ל-1 בינואר של השנה שקדמה לה; לענין זה, "מדד" - מדד שיקבע השר בצו בהסכמת שר האוצר. @ 220א. שמירת הזכאות להטבות לפי כל דין (תיקון: תשס"ח-10, תשע"ז-6) : (א) נכה שנקבעה לגביו דרגת אי-כושר להשתכר, והיה זכאי בשל דרגת אי-הכושר כאמור לפטור מתשלום דמי ביטוח לפי [[סעיף 351]] או להטבה לפי כל דין אחר (בסעיף זה - זכאי להטבה) ואשר חדלה להשתלם לו קצבה חודשית כאמור [[בסעיף 199(1)]], תוסיף להינתן לו ההטבה כאמור במשך תקופה של 36 חודשים נוספים, אלא אם כן חדלה הזכאות להטבה כאמור לפי הוראות הדין שמכוחו ניתנה (בסעיף זה - תקופת הזכאות המיוחדת). : (ב) (((בוטל).)) @ 220ב. הגדלת שיעור הקצבאות (תיקון: תשע"ח-4) : (א) השר ושר האוצר יבחנו את הגדלת שיעור קצבאות הנכות לפי [[פרק ט']] ולפי [[סעיף 251]], באופן מדורג בשנת 2020 ובשנת 2021, נוסף על הגדלת הקצבאות לפי [[20:489287|תיקון מס' 200]], ובכלל זה את המקורות התקציביים הנדרשים לכך, ויגישו את המלצותיהם בעניין לאישור הממשלה, כך שסך העלות בשנת 2021 של העלאת קצבאות הנכות יהיה 4.341 מיליארד שקלים חדשים, ובלבד שהקצבה החודשית המלאה לפי [[סעיף 200(א)]] לא תפחת מ-3,700 שקלים חדשים. : (ב) המלצות השרים כאמור בסעיף קטן (א) יוגשו לממשלה עד תום שנת 2019 והם יהיו רשאים, באישור הממשלה ובאישור ועדת העבודה והרווחה, להתקין תקנות לשם יישום הוראות סעיף קטן (א). : (ג) בסעיף זה - ::- "העלאת קצבאות הנכות" - ההפרש שבין סך התשלומים שהמוסד צפוי לשלם לאחר [[20:489287|תיקון מס' 200]] וכתוצאה מיישום תקנות כאמור בסעיף קטן (ב), לעומת סך התשלומים ששילם המוסד בשנת 2017 לפי [[פרק זה]] [[וסעיף 251]]; לעניין זה לא יובאו בחשבון העלאת שיעורי הקצבאות לפי ההגדרה "הסכום הבסיסי" ותיקוני חקיקה נוספים לאחר תחילתו של [[20:489287|תיקון מס' 200]]; ::- "תיקון מס' 200" - [[20:489287|חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 200), התשע"ח-2018]]. === סימן ו': ילד נכה === @ 221. הגדרת ילד נכה [127מט] : לענין [[סימן זה]], "ילד נכה" - ילד שהיה לנכה בהיותו בין בישראל ובין בחוץ לארץ, הכל לפי מבחנים ותנאים שקבע השר באישור ועדת העבודה והרווחה. : ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (ילד נכה), התש"ע-2010]].)) @ 222. גמלאות בשל ילד נכה [127מז(א)(2), (3), 127מח, 127מט1, 127מט2] (תיקון: תשנ"ה-2, תשנ"ו-6, תשנ"ח-2) : (א) השר, לאחר התייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, יקבע הוראות, תנאים ושיעורי סכומים בדבר - :: (1) תשלום דמי מחיה בעד ילדו הנכה של מבוטח או של מי שהיה מבוטח ונפטר כתושב ישראל, אם עיקר זמנו של הילד מוקדש ללימודים או להכשרה מקצועית; :: (2) עזרה הדרושה ללימודיו של ילד כאמור בפסקה (1) שעקב נכותו דרושה לו עזרה מיוחדת ללימודיו או שאין ביכולתו לבקר, עקב נכותו, בבית ספר רגיל אך מסוגל הוא ללמוד. : (ב) השר, לאחר התייעצות עם שר האוצר, רשאי לקבוע את התנאים והשיעורים להשתתפות המוסד בהוצאות המבוטח לסידורים מיוחדים לילד כאמור בסעיף קטן (א)(1), ההכרחיים לקיום אורח חיים רגיל. : (ג) השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע הוראות מיוחדות, תנאים ומבחנים בדבר תשלום קצבה בעד ילד נכה הסובל מליקויים מיוחדים שנקבעו בהן. : (ג1) בתקנות לפי סעיף זה רשאי השר לקבוע תקופה שבעדה תשולם הגמלה, אף בשונה מהוראות [[סעיף 296]]. : (ד) הרואה עצמו נפגע מהחלטת פקיד תביעות שנתקבלה לפי סעיף זה רשאי לערור עליה לפני ועדה לעררים לילד נכה; הוראות [[סעיפים 212]] [[ו-213]] יחולו על ועדה לעררים לילד נכה, בשינויים המחוייבים. : ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (ילד נכה), התש"ע-2010]].)) : ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (ועדות עררים לשירותים מיוחדים ולילד נכה), התשנ"ה-1995]].)) @ 222א. מועד תשלום גמלאות בשל ילד נכה (תיקון: תשנ"ז-4, תשס"ד-3) : השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, יקבע הוראות ומבחנים בדבר תשלום גמלה בשל ילד נכה לפי [[סעיף 222]], לתקופה שקדמה להגשת התביעה לגמלה, ובלבד שלא תשולם גמלה לפי [[הסעיף האמור]] לתקופה העולה על 12 החודשים שבתכוף לפני הגשת התביעה לגמלה, ואם הוגשה בקשה לבדיקה מחדש בהתאם להוראות שנקבעו לפי [[סעיף 222]] - לתקופה העולה על 12 החודשים שבתכוף לפני הגשת הבקשה כאמור; השר רשאי באישור ועדת העבודה והרווחה לקבוע תקופות קודמות שונות, בהתחשב בסוג הליקוי שממנו סובל הילד הנכה ובסוג הגמלה המגיעה בעדו. @ 222ב. גמלה מוגדלת למשפחות ילדים נכים (תיקון: תש"ס-5, תשע"ו-10, תשפ"ב-3, תשפ"ד-8) : (א) היו למבוטח שני ילדים או יותר שבעדם משתלמת גמלה לפי [[סימן זה]], תשולם הגמלה בעד כל ילד כאמור בשיעור העולה בחמישים אחוזים על השיעור הקבוע לפי [[סעיף 222]]. : (ב) היה למבוטח ילד אחד שבעדו משתלמת גמלה לפי [[סימן זה]], תשולם הגמלה בשיעור האמור בסעיף קטן (א) אם התקיים אחד מאלה: :: (1) למבוטח ילד נכה נוסף שלא משתלמת למבוטח בעדו גמלה לפי [[סימן זה]], רק בשל כך שהוא מוחזק בידי משפחת אומנה כהגדרתה [[בחוק אומנה לילדים, התשע"ו-2016]]; :: (2) למבוטח בן או בת נוספים שמלאו להם 18 שנים ואשר רק בשל גילם לא משתלמת בעדם גמלה לפי [[סימן זה]]. @ 222ב1. הכשרה מקצועית ודמי מחיה למבוטח שילדו הנכה נפטר (תיקון: תשע"ח-14) : מבוטח שילדו הנכה נפטר והשתלמה בעדו, ערב פטירתו, גמלה לפי [[סעיף 222]], זכאי להכשרה מקצועית, לרבות דמי מחיה והוצאות אבחון הניתנים לפי [[סעיף 265(א)(1)]], בשינויים המחויבים. === סימן ז': קצבת עידוד השתלבות בשוק העבודה (((בוטל))) (תיקון: תשס"ח-10, תשע"ז-6) === @ 222ג. (תיקון: תשס"ח-10, תשע"ז-6) : (((בוטל).)) === סימן ח': מענק חד-פעמי חלף הגדלת קצבאות הנכות לשנת 2020 (((פקע))) (תיקון: תשפ"א-2, תשפ"א-9, תשפ"ב-5) === @ 222ד. (תיקון: תשפ"א-2, תשפ"א-9, תשפ"ב-5) : (((פקע).)) == פרק י': ביטוח סיעוד [פרק ו'5] == === סימן א': הגדרות === @ 223. הגדרות [127פג] (תיקון: תשנ"ו, תשס"ו-4, תשס"ט-4, תשע"ו-19, תשע"ז-12, תשע"ח-8, תשע"ט-2) : [[בפרק זה]] - :- "בדיקת תלות" - בדיקה להערכת מידת התלות של המבוטח בעזרת הזולת בביצוע פעולות היום-יום או בשל הצורך בהשגחה; :- "גמלת סיעוד" - גמלה חודשית להשתתפות בתשלום בעד שירותי סיעוד, המשולמת לפי [[פרק זה]]; :- "השגחה" - השגחה ופיקוח על המבוטח למניעת נזק או סכנה לעצמו או לאחרים; :- "ועדה מקומית מקצועית" - (((נמחקה);)) :- "יחידות שירות" - מתן שירותי סיעוד כאמור [[בטור א' ללוח ח'2]], בהיקף כאמור [[בלוח ח'2]]; :- "ימי מנוחה" - ימי מנוחה ושבתון, לפי לוח שיפרסם המוסד באתר האינטרנט שלו; :- "ליקוי" - ליקוי גופני, שכלי או נפשי הנובע ממחלה, מתאונה או ממום מלידה; :- "מבוטח" - אחד מאלה: :: (1) מבוטח לפי [[פרק י"א]]; :: (2) (((נמחקה);)) :: (3) (((נמחקה);)) :: (4) תושב ישראל שעלה לפי [[חוק השבות]], או תושב ישראל שבידו אשרה ורישיון לישיבת קבע או אשרה ורישיון לישיבת ארעי מסוג א/5, לפי [[חוק הכניסה לישראל]], שניתן לו סל קליטה מהמשרד לקליטת העליה, והכל אם אינם מבוטחים בביטוח אזרחים ותיקים וביטוח שאירים; :- "מוסד סיעודי" - מוסד סיעודי או מחלקה סיעודית שבהם מוחזקים ומטופלים אנשים הזקוקים לסיעוד, תשושי נפש או תשושים; :- "פעולות יום-יום" - לבישה, אכילה, שליטה בהפרשות, רחצה, ניידות עצמית בבית; :- "קצבת יחיד מלאה" - (((נמחקה);)) :- "שווי בכסף של יחידת שירות", לעניין חודש קלנדרי מסוים - התעריף שמשלם המוסד בעד אותו חודש קלנדרי, לנותן שירותים שאינו מוסד ללא כוונת רווח, בעד שעת טיפול אישי במבוטח בביתו, שלא בשעות לילה או בימי מנוחה, ושניתנת על ידי עובד שגילו עד 70 שנים ושאינו עובד זר, ואם משלם המוסד תעריפים שונים לנותני שירותים כאמור בגין שעת טיפול כאמור - ממוצע התעריפים בעבור שעת טיפול כאמור לנותני שירותים כאמור בעד אותו חודש קלנדרי, שאינו משוקלל; :- "שירותי סיעוד" - שירותים או מוצרים המיועדים לסייע בביצוע פעולות יום-יום או בהשגחה או בניהול משק בית כמפורט [[בטור א' ללוח ח'2]]; :- "שעות לילה" - השעות שבין 22:00 עד 06:00 למחרת, למעט בימי מנוחה. === סימן ב': גמלאות === @ 223א. הגדרות (תיקון: תשס"ט-4, תשע"ח-8) : [[בסימן זה]] - :- "היתר" - (((נמחקה);)) :- "הממונה" - (((נמחקה);)) :- "היתר שהותלה" - (((נמחקה);)) :- "חוק עובדים זרים" - [[חוק עובדים זרים, התשנ"א-1991]]. @ 224. גמלת סיעוד [127פד] (תיקון: תשס"ג-6, תשס"ז, תשס"ח-6, תשס"ט-4, תשע"א-8, תשע"ד-8, תשע"ו-19, תשע"ח-8, תשע"ט) : (א) בכפוף להוראות סעיף קטן (ג) [[וסעיף 225]], מבוטח שכתוצאה מליקוי מתקיים בו האמור באחת מהפסקאות שלהלן על פי בדיקת תלות הנמדדת בנקודות, זכאי לגמלת סיעוד חודשית, בהיקף כמפורט באותן פסקאות: :: (1) מבוטח שנקבעו לגביו בבדיקת התלות 2.5 עד 3 נקודות - זכאי לאחת מאלו, לפי בחירתו והוא רשאי לשנותה: ::: (א) 9 יחידות שירות לשבוע שניתן לממשן לקבלת שירותי הסיעוד האמורים [[בפרטים (2) עד (6) בלוח ח'2]], בלבד; ::: (ב) 5.5 יחידות שירות לשבוע, שניתן לממשן, כולן או חלקן, בעין, לקבלת כל שירות סיעוד, או לקבל את שווין בכסף, לפי בחירת המבוטח; בחר המבוטח לקבל כגמלה בכסף את שווין בכסף של יחידות השירות, כולן או חלקן, יקבל את מלוא השווי בכסף של יחידות השירות שבחר, ללא הפחתה של 20% משווין; הוראות [[סעיפים 224(ב)]], [[225א(ב)]] [[ו-225ב(ב)]] לעניין תשלום 80% מהגמלה או לעניין הפחתת 20% מהגמלה, לא יחולו לגבי גמלה המשולמת בכסף לזכאי לפי פסקת משנה זו; :: (2) מבוטח שנקבעו לגביו בבדיקת התלות 3.5 עד 4.5 נקודות - 10 יחידות שירות לשבוע; :: (3) מבוטח שנקבעו לגביו בבדיקת התלות 5 עד 6 נקודות - 17 יחידות שירות לשבוע; ואם הוא מעסיק עובד זר בענף הסיעוד - 14 יחידות שירות לשבוע; ואולם בחודשים נובמבר ודצמבר 2018 ובשנים 2019 ו-2020 - יהיה זכאי מבוטח כאמור ל-15 יחידות שירות לשבוע, ואם הוא מעסיק עובד זר בענף הסיעוד - ל-12 יחידות שירות לשבוע; :: (4) מבוטח שנקבעו לגביו בבדיקת התלות 6.5 עד 7.5 נקודות - 21 יחידות שירות לשבוע; ואם הוא מעסיק עובד זר בענף הסיעוד - 18 יחידות שירות לשבוע; ואולם בחודשים נובמבר ודצמבר 2018 ובשנת 2019 - יהיה זכאי מבוטח כאמור ל-19 יחידות שירות לשבוע, ואם הוא מעסיק עובד זר בענף הסיעוד - ל-16 יחידות שירות לשבוע, ובשנת 2020 יהיה זכאי מבוטח כאמור ל-20 יחידות שירות לשבוע, ואם הוא מעסיק עובד זר בענף הסיעוד - ל-17 יחידות שירות לשבוע; :: (5) מבוטח שנקבעו לגביו בבדיקת התלות 8 עד 9 נקודות - 26 יחידות שירות לשבוע; ואם הוא מעסיק עובד זר בענף הסיעוד - 22 יחידות שירות לשבוע; ואולם בחודשים נובמבר ודצמבר 2018 ובשנת 2019 - יהיה זכאי מבוטח כאמור ל-23 יחידות שירות לשבוע, ואם הוא מעסיק עובד זר בענף הסיעוד - ל-19 יחידות שירות לשבוע, ובשנת 2020 יהיה זכאי מבוטח כאמור ל-25 יחידות שירות לשבוע, ואם הוא מעסיק עובד זר בענף הסיעוד - ל-21 יחידות שירות לשבוע; :: (6) מבוטח שנקבעו לגביו בבדיקת התלות 9.5 עד 10.5 נקודות - 30 יחידות שירות לשבוע; ואם הוא מעסיק עובד זר בענף הסיעוד - 26 יחידות שירות לשבוע; ואולם בחודשים נובמבר ודצמבר 2018 ובשנת 2019 - יהיה זכאי מבוטח כאמור ל-28 יחידות שירות לשבוע, ואם הוא מעסיק עובד זר בענף הסיעוד - ל-24 יחידות שירות לשבוע. : (ב) גמלת סיעוד המשולמת כאמור [[בסעיף 225(ג)]] [[או 225א]] תהיה בשיעור של 80% משווין בכסף של יחידות השירות כאמור בסעיף קטן (א)(1) עד (6), לפי העניין, במכפלה של 4.3. : (ג)(1) את בדיקת מידת התלות בעזרת הזולת יעשה המוסד על פי הסדרים שייקבעו בין המוסד לבין שירותי הבריאות ושירותי הרווחה; השר רשאי לקבוע טופס שימלא מי שהמוסד התקשר עמו לשם ביצוע בדיקת התלות של מבוטחים. :: (2) על אף האמור בפסקה (1), בדיקת מידת התלות בעזרת הזולת לגבי מבוטח שמלאו לו 90 שנים יכול שתיערך, לפי בחירת המבוטח, בידי רופא מומחה במסגרת עבודתו במוסד רפואי, ובלבד שהמבוטח לא נדרש לשלם תשלום כלשהו בעבור הבדיקה, לרופא המומחה או למוסד הרפואי שבו הוא מועסק, במישרין או בעקיפין, למעט השתתפות עצמית כמשמעותה [[בסעיף 8 לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד-1994]]; בחר המבוטח להיבדק בידי רופא מומחה, יודיע על כך למוסד במועד הגשת התביעה או במועד הגשת הבקשה לבדיקה מחדש, לפי העניין. :: (3) השר יקבע תנאים וכללים לעניין פסקה (2), לרבות לעניין מבחנים, לבדיקת מידת התלות בעזרת הזולת, שייערכו בידי רופא מומחה, ורשאי הוא לקבוע טופס שימלא רופא מומחה לשם קביעת מידת התלות של המבוטח בעזרת הזולת. :: (4) בסעיף קטן זה - :::- "רופא מומחה" - רופא מומחה בגריאטריה לפי [[פקודת הרופאים [נוסח חדש], התשל"ז-1976]]; :::- "מוסד רפואי" - כהגדרתו [[בסעיף 328]]. : (ד)(1) הזכות לגמלת סיעוד ושיעורה מותנים במבחני הכנסה שיקבע השר בתקנות, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה; בתקנות אלה ייקבעו שיעורי הגמלה בהתאם למבחני ההכנסה וכללים לחישוב ההכנסה, לרבות מבחנים וכללים לסוגי מבוטחים; ::: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח סיעוד) (מבחני הכנסה לקביעת הזכות לגימלת סיעוד ושיעורה), התשמ"ח-1988]].)) :: (2) (((נמחקה);)) :: (3) לעניין הזכאות לגמלת סיעוד ושיעורה לא תובא בחשבון הכנסה שמקורה בקצבה חודשית המשולמת לפי [[חוק נכי רדיפות הנאצים]] או מכוח [[=חוק ההטבות|סעיף 3 לחוק הטבות לניצולי שואה, התשס"ז-2007]] (בפסקה זו - חוק ההטבות) או המשולמת על ידי מדינת חוץ בקשר עם רדיפות הנאצים ועוזריהם כגון - ::: (א) קצבה כאמור [[#1|בפסקאות (1) ו-(3) להגדרה "קצבה בשל רדיפות הנאצים" שבחוק ההטבות]]; ::: (ב) קצבה המשתלמת לפי הוראות החוק בדבר תשלום רנטות בשל עבודה בגטו, כאמור בתיקון הספר השישי לחוק הסוציאלי, אשר התקבל בגרמניה ביום 20 ביוני 2002; ::: (ג) קצבה המשולמת לפי ההסכם עם גרמניה כהגדרתו [[בחוק ההטבות]]. : (ה) המוסד יפרסם באתר האינטרנט שלו את השווי בכסף של יחידת שירות, את העלות של השירותים והמוצרים המנויים [[בלוח ח'2]], ואת השירותים שעל נותן שירותים המעניק שירותי סיעוד לתת לזכאים וכן יישום להצגה ולחישוב של מגוון האפשרויות העומדות לרשות זכאים לגמלת סיעוד למימוש יחידות השירות, תוך הצגת החלופות האפשריות, לרבות בחירה בגמלה בעין או בכסף, או שילוב ביניהן, ולרבות בחירה בשירותי הסיעוד השונים כאמור [[בלוח ח'2]], בהיקפים שונים; המידע כאמור בסעיף קטן זה יוצג בשפות שונות. : (ו) השר, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי, בצו, לשנות את [[לוח ח'2]]. @ 224א. ביצוע בדיקת תלות במסגרת תכנית ניסיונית - הוראת שעה (תיקון: תשע"ב-4, תשע"ג-2) : (א) בסעיף זה - ::- "בדיקת תלות" - בדיקת מידת התלות בעזרת הזולת; ::- "תכנית ניסיונית" - תכנית המלווה בבקרה ובבחינה של הממצאים שעורך המוסד לפי סעיף זה, לבחינת השלכותיה של התכנית; ::- "תקופת הניסיון" - תקופה של שנה שתחילתה ב-1 בחודש שלאחר יום פרסומו של [[19:301559|חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 145 - הוראת שעה), התשע"ג-2013]] (((מיום 1.9.2013 עד יום 31.8.2014))). : (ב) על אף הוראות [[סעיף 224(ג)]], בתקופת הניסיון יהיה ניתן לבצע בדיקת תלות בידי רופא מומחה כהגדרתו [[בסעיף האמור]], במסגרת עבודתו במוסד רפואי בהתאם להוראות [[אותו סעיף]], לגבי מבוטח שמלאו לו 80 שנים וטרם מלאו לו 90 שנים, במסגרת תכנית ניסיונית ובהתקיים כל אלה: :: (1) המבוטח מתגורר באזור שקבע השר בצו; מספר האזורים שייקבעו כאמור לא יפחת משישה; ::: ((פורסם [[צו הביטוח הלאומי (אזורי ניסוי לעניין סעיף 224א לחוק) (הוראת שעה), התשע"ד-2013]].)) :: (2) המבוטח בחר בכך שבדיקת התלות תיערך בידי רופא מומחה כאמור; :: (3) הבדיקה תיערך בביתו של המבוטח. : (ג) על אף הוראות [[סעיף 230]], בתקופת הניסיון יקראו את [[פסקה (2) שבסעיף האמור]] בלא הסיפה החל במילים "ובלבד שלעניין". @ 225. תשלום גמלת סיעוד [127פה] (תיקון: תשס"ד, תשע"ח-8, תשע"ט, תשע"ט-2) : (א) זכאי לגמלה לפי [[פרק זה]] יהיה מי שביום הגשת התביעה לגמלת סיעוד הגיע לגיל הפרישה. : (א1) קבע המוסד שמבוטח זכאי לגמלת סיעוד לפי [[סעיף 224]], יקבע את שירותי הסיעוד שיש לספק לו ואת נותן השירותים, וכן ידאג למתן אותם שירותים, והכול בהתחשב בבחירתו של הזכאי לפי סעיף זה או [[סעיף 225א]]; המוסד רשאי להגביל את קביעותיו לפי סעיף קטן זה בזמן. : (ב) על אף הוראות [[סעיפים 303]], [[304]], [[ו-306]], תשולם גמלת הסיעוד, כולה או מקצתה, לידי מי שנותן את שירותי הסיעוד, כפי שקבע המוסד לפי סעיף קטן (א1), ולא לידי הזכאי. : (ג) גמלת הסיעוד תשולם לזכאי רק אם המוסד קבע שאין שירותי סיעוד זמינים שניתן לספק לו או שלא סופקו לו שירותי סיעוד החל במועד שבו נוצרה זכאות לגמלת סיעוד לפי [[סעיף 229]]; הגמלה תשולם בעד התקופה שבה טרם סופקו לו שירותי סיעוד, החל במועד האמור ואילך; היו שירותי סיעוד זמינים אך הזכאי סירב לקבלם ללא סיבה סבירה, יראו כאילו שירותי הסיעוד סופקו לו. : (ד) זכאי לגמלת סיעוד, שאינו גר עם בן משפחה או גר עם בן משפחה שאינו מטפל בו, והמוסד קבע שאין שירותי סיעוד זמינים שניתן לספק לו, או שלא סופקו לו שירותי סיעוד תוך 30 ימים מהיום שבו נוצרה זכאות לגמלת סיעוד, יהיה זכאי להתקבל, לפי הכללים המקובלים, למוסד סיעודי של המדינה או שהמדינה משתתפת בהחזקת המטופלים בו, ובלבד שהמימון להחזקתו יהיה במסגרת התקציב המיועד לכך מכספי ביטוח סיעוד כאמור [[בסעיף 237(ב)]] ובמסגרת התקציבים המאושרים של משרד הבריאות ומשרד העבודה והרווחה. : (ה)(1) על אף האמור בסעיפים קטנים (ב) ו-(ג), ובלי לגרוע מהוראות [[סעיף 225א]], מבוטח שזכאי לגמלת סיעוד כאמור [[בסעיף 224(א)(2) עד (6)]] רשאי לבחור לקבל לידיו כגמלה בכסף את שווין בכסף של עד שליש מיחידות השירות שהוא זכאי להן, ובלבד שגורם מקצועי ביקר בביתו של המבוטח והעריך כי מתן הגמלה בכסף יאפשר מתן שירותי סיעוד בהיקף וברמה שהולמים את צורכי המבוטח; המבוטח רשאי לשנות את בחירתו; חלק של יחידת שירות יעוגל לעניין סעיף קטן זה כלפי מעלה. :: (2) כל עוד לא ביקר גורם מקצועי בביתו של מבוטח כאמור בפסקה (1), רשאי המבוטח לבחור לקבל לידיו כגמלה בכסף את שווין בכסף של עד ארבע יחידות שירות מכלל יחידות השירות שהוא זכאי להן. :: (3) הוראות [[סעיף 225ב(ב)]] יחולו על מבוטח שקיבל גמלה בכסף וכן שירותי סיעוד לפי סעיף קטן זה, בשינויים המחויבים. : (ו) גורם מקצועי יבקר בביתו של מבוטח שמשולמת לו גמלת סיעוד בכסף לפי הוראות [[סעיף 224(א)(1)]] או לפי הוראות סעיף קטן (ה), אחת לשנה, ויבדוק אם שירותי הסיעוד שניתנים לו בפועל ורמתם עונים על צרכיו. : (ז) קבע המוסד לגבי מבוטח שמשולמת לו גמלת סיעוד בכסף לפי הוראות [[סעיף 224(א)(1)]] או לפי הוראות סעיף קטן (ה), כי שירותי הסיעוד הניתנים לו אינם עונים על צרכיו, רשאי המוסד שלא לשלם לו את הגמלה בכסף, ולקבוע כי יסופקו לו שירותי סיעוד בעין או להפעיל את סמכותו לפי [[סעיף 304]]. : (ח) בסעיף זה, "גורם מקצועי" - עובד סוציאלי מטעם המוסד או מתאם טיפול כמשמעותו [[בסעיף 225ה]]. @ 225א. תשלום גמלת סיעוד בכסף לידי זכאי (תיקון: תשס"ז-4, תשס"ח, תשס"ט-4, תש"ע-5, תשע"א-5, תשע"ג-4, תשע"ו, תשע"ו-19, תשע"ט-2) : (א) על אף הוראות [[סעיף 225(ב) ו־(ג)]], גמלת סיעוד תשולם בכסף לידי זכאי שמתקיימים בו תנאים אלה: :: (1) הוא זכאי לגמלת סיעוד כאמור [[בסעיף 224]]; :: (2) ניתנים לו או לבן משפחתו המתגורר עמו שירותי סיעוד בידי מטפל, ברוב שעות היממה, שישה ימים בשבוע לפחות; :: (3) הוא, המבקש להתמנות למקבל גמלה לפי [[סעיף 304]] או מי שמונה למקבל גמלה כאמור, בחר לקבל את הגמלה לידיו כאמור בסעיף זה, והגיש בקשה לקבלת גמלה לפי הוראות סעיף זה, בטופס שעליו הורה המוסד. : (ב) גמלת סיעוד המשולמת לזכאי לפי הוראות סעיף זה תהיה בשיעור כאמור [[בסעיף 224(ב)]]. : (ג) מי שבחר לקבל גמלה לפי סעיף זה, רשאי לשנות את בחירתו. : (ד) המוסד רשאי לקבוע, לגבי מי שמשולמת לו גמלת סיעוד בכסף לפי הוראות סעיף זה, אם המטפל כשיר ומתאים לטפל בזכאי לגמלה, בהתחשב בצרכיו, וכן אם היקף שירותי הסיעוד הניתנים לזכאי בפועל בידי המטפל ורמתם עונים על צורכי הזכאי; קבע המוסד כי המטפל אינו כשיר או אינו מתאים לטפל בזכאי או כי שירותי הסיעוד הניתנים לזכאי אינם עונים על צרכיו, רשאי המוסד שלא לשלם לזכאי את הגמלה לפי הוראות סעיף זה, ולקבוע כי יסופקו לו שירותי סיעוד או להפעיל את סמכותו לפי [[סעיף 304]]. : (ה) בסעיף זה [[ובסעיפים 225ב]] [[ו־225ג]] - ::- "בן משפחה" - הורה, בן זוג, ילד, אח או אחות, וכן בן זוגו וילדו של כל אחד מהם; ::- "מטפל" - מי שנותן שירותי סיעוד בעצמו, תמורת שכר, ומתקיימים בו שני אלה: ::: (1) הוא אינו בן משפחה של הזכאי לגמלת סיעוד; ::: (2) הוא אינו שוהה שלא כדין בישראל, כמשמעותו [[בסעיף 324ב]]; ::- "עובד זר" - כהגדרתו [[בחוק עובדים זרים, התשנ"א-1991]]. : (ו) (((בוטל).)) @ 225ב. קבלת שירותי סיעוד על ידי מי שמקבל גמלה בכסף (תיקון: תשע"ג-4, תשע"ו, תשע"ו-19, תשע"ט-2) : (א) אין בהוראות [[סעיף 225א]] כדי למנוע מזכאי המקבל גמלה לפי [[הסעיף האמור]] לקבל גם שירותי סיעוד כאמור [[בסעיף 225(ב)]], כפי שקבע המוסד בהתאם להוראות [[סעיף 225(א1)]], למעט שירותי סיעוד הניתנים בידי עובד זר. : (ב) מי שקיבל גמלה בכסף כאמור [[בסעיף 225א]] וכן שירותי סיעוד, כאמור בסעיף זה, תחושב גמלתו כך שמגמלתו המלאה ינוכה השווי בכסף של יחידות השירות שקיבל, ומהיתרה שתתקבל לאחר הניכוי יופחתו 20%; לעניין זה - ::- "גמלה מלאה" - שווי הגמלה שהיתה ניתנת לזכאי אילו היה מקבל את הגמלה בעין לפי [[סעיף 224]]; ::- "התוספות" - (((נמחקה).)) : (ג) (((בוטל).)) @ 225ג. ניכוי הפרשות סוציאליות מגמלת סיעוד (תיקון: תשע"ג-4, תשע"ו, תשע"ח-8, תשע"ח-9) : (א) בסעיף זה - ::- "חשבון בנק", "פיקדון" - חשבון הבנק או הפיקדון כמשמעותם [[בסעיף 1יא לחוק עובדים זרים]]; ::- "שיעור ההפרשה לפי צו הרחבה או הסכם קיבוצי" - השיעור הגבוה מבין אלה: ::: (1) 12%; ::: (2) האחוז משכר העבודה שחובה על מעביד בענף הסיעוד, לפי הסכם קיבוצי או צו הרחבה, לשלם לקופת גמל לקצבה בעד עובדו בעבור מרכיב הפיצויים ובעבור מרכיב התגמולים בגין חלקו של המעביד; ::- "שיעור ההפרשה" - שיעור ההפרשה לפי צו הרחבה או הסכם קיבוצי, או, בהתקיים כל התנאים המפורטים להלן, השיעור האמור כשממנו מופחת אחד חלקי 12: ::: (1) המעביד הוא זכאי לגמלת סיעוד שמקבל את גמלת הסיעוד לידיו לפי הוראת [[סעיף 225א]]; ::: (2) המעביד התחיל להעביר, באמצעות המוסד, את הפיקדון החל בחודש הראשון שלאחר תחילת העסקת העובד, לחשבון הבנק, והעברת הפיקדון לחשבון הבנק לא הופסקה לבקשתו של המעביד לפי הוראות סעיף קטן (ב); ::: (3) טרם חלפו 72 חודשים מהיום שבו ניתנה לראשונה לעובד הזר אשרת עבודה מסוג ב/1 לפי [[תקנה 5 לתקנות הכניסה לישראל, התשל"ד-1974]]; ::- "קופת גמל לקצבה" - כהגדרתה [[בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס"ה-2005]]. : (ב) זכאי לגמלת סיעוד בכסף לפי [[סעיף 225א]], המעסיק עובד זר, רשאי לבקש מהמוסד לנכות סכום השווה לשיעור ההפרשה כשהוא מוכפל בשכר המינימום, לחודש, כמשמעותו [[בחוק שכר מינימום]], והמוסד יעבירו בשם הזכאי לחשבון הבנק; זכאי כאמור רשאי לבקש מהמוסד להפסיק את הניכוי. : (ג) קבלת שירותי סיעוד לפי [[סעיף 225ב]] קודמת לניכוי סכומים כאמור בסעיף זה. : (ד) בוצע ניכוי כאמור בסעיף זה יראו את הזכאי, בתקופה שבעדה בוצע הניכוי, כאילו מילא את חובתו לפי הסכם קיבוצי או צו הרחבה לתשלום לקופת גמל לקצבה; היה הפרש בין השכר המחושב לפי הוראות [[סעיף 13 לחוק פיצויי פיטורים]] שנקבע במפורש בחוזה העבודה שבין הזכאי לבין המטפל, לבין שכר המינימום, יהיה הזכאי חייב בתשלום שיעור ההפרשה לפי צו הרחבה או הסכם קיבוצי, לגבי חלק מההכנסה השווה להפרש. : (ה) העביר המוסד ניכוי כאמור בסעיף זה לחשבון הבנק, יראו את הסכומים שנוכו כסכומים שהופקדו לטובת פיקדון, ויחולו לגביהם הוראות [[סעיף 1יא(א) עד (ה) ו-(ז) עד (ט) לחוק עובדים זרים]], והתקנות שהותקנו מכוחן, לרבות לעניין ניכויים מהפיקדון. : (ה1) בוצע ניכוי כאמור בסעיף זה, יעביר המוסד לזכאי לגמלת סיעוד, אחת לשנה, וכן לפי בקשתו, אישור לגבי הסכומים שנוכו מגמלתו לפי סעיף זה, התקופה שבעדה בוצע הניכוי, פרטים מזהים של העובד שלטובתו בוצע הניכוי ושיעור ההפרשה שלפיו חושב סכום הניכוי; באישור כאמור יצוינו גם עיקרי הוראות סעיף קטן (ד). : (ו) אין בהוראות סעיף קטן (ד) כדי לפטור זכאי מהוראות [[חוק פיצויי פיטורים]], אם התקיימו התנאים הקבועים בו לתשלום פיצויי פיטורים, והכל לגבי השלמת תשלום פיצויי הפיטורים העולה על הסכום של מרכיב הפיצויים שעל המעביד להפריש לקופת גמל לקצבה לפי צו הרחבה או הסכם קיבוצי. : (ז) (((בוטל).)) @ 225ד. הוראות לעניין גמלת סיעוד בכסף (תיקון: תשע"ג-4, תשע"ו, תשע"ח-8) : (א) שר הרווחה והשירותים החברתיים, באישור ועדת העבודה והרווחה, יקבע הוראות לביצוע [[סעיפים 225א עד 225ג]]. :: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח סיעוד) (כללי ביצוע והסדרים בעניין בחירת הזכאי בגמלה בכסף), התשע״ד–2014]].)) : (ב) (((בוטל).)) : (ג) גמלת סיעוד המשולמת בכסף לא תיחשב הכנסה של הזכאי לכל דבר ועניין. : (ד) המוסד יערוך מעקב אחר ההשפעה של יישום הוראות [[סעיפים 224(א)(1)]] [[ו-225(ה)]] על מקבלי גמלת סיעוד, לרבות האפשרות לקבל גמלה בכסף ולרבות שירותי הסיעוד שניתנו בפועל שלא מכוח חוק זה למי שקיבל גמלה בכסף, ויגיש דיווח על הממצאים לוועדת העבודה והרווחה אחת לשנה, ב-1 בינואר בשנים 2020 עד 2023. @ 225ה. מתאם טיפול (תיקון: תשע"ח-9) : (א) מתאם טיפול יקשר בין גופים הנותנים שירות בתחומי הסיעוד, הבריאות והרווחה ובין מבוטח ויסייע לו לממש את זכויותיו בתחומים אלו, וכן ימלא תפקידים שהוטלו עליו לפי חוק זה, והכול כפי שייקבע בתקנות לפי סעיף קטן (ב). : (ב) השר, בהסכמת שר האוצר ושר הבריאות ובאישור ועדת העבודה והרווחה, יקבע הוראות לעניין מתאם טיפול, ובכלל זה הוראות בעניינים אלו: :: (1) תנאי הכשירות של מתאם טיפול; :: (2) הגדרת תפקידו וסמכויותיו של מתאם טיפול, כך שיינתן מענה מיטבי לצרכיהם של המבוטחים, בהתאם למצבם התפקודי והבריאותי; :: (3) אוכלוסיות נוספות שיהיו זכאיות לסיוע מאת מתאם טיפול; :: (4) אופן מתן הסיוע על ידי מתאם טיפול; :: (5) הממשקים בין מתאם טיפול לבין הגופים כאמור בסעיף קטן (א); :: (6) דרכי הבקרה והפיקוח על מתאמי טיפול; :: (7) הוראות לעניין סיוע במימוש זכאות לגמלת סיעוד. : (ג) השר ידווח לוועדת העבודה והרווחה אחת לשלושה חודשים על יישום הוראות סעיף זה. @ 226. תקופת אכשרה [127פו] : תקופת האכשרה המזכה לגמלת סיעוד היא 12 חודשים רצופים בתכוף לפני הגשת התביעה לגמלה. @ 227. סייג לזכאות [127פז] (תיקון: תש"ע-4, תשע"ז-10) : (א) מבוטח הנמצא במוסד סיעודי או שמתקיים בו האמור [[בסעיף 307(א)]] לא יהיה זכאי לגמלת סיעוד. : (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), מבוטח שאושפז בבית חולים, יהיה זכאי לגמלת סיעוד לתקופה שאינה עולה על 30 ימים ממועד אשפוזו; בסעיף זה, "בית חולים" - בית חולים כמשמעותו [[בסעיף 24 לפקודת בריאות העם, 1940]], למעט בית חולים המיועד לפי תעודת הרישום שלו לאשפוז חולים סיעודיים, סיעודיים מורכבים, תשושי נפש או שיקומיים בלבד. : (ג) מבוטח שחדלה להשתלם לו גמלת סיעוד בשל כך שאושפז בבית חולים, ובתוך תקופה של 90 ימים שוחרר מבית החולים, יהיה זכאי לגמלת סיעוד ממועד שחרורו, בשיעור שנקבע לגביו טרם אשפוזו; המוסד רשאי לקבוע תקופה ארוכה מ-90 ימים. @ 228. מניעת כפל תשלומים [127פח] (תיקון: תשס"ב-11) : (א) הזכאי לגמלת סיעוד וכן לקצבה מיוחדת לפי [[סעיף 112]] או לקצבה לשירותים מיוחדים לפי [[סעיפים 206]] [[ו-206א]], הברירה בידו לבחור באחת מהן. : (ב) הזכאי לגמלת סיעוד לפי [[פרק זה]] וכן לשירותי סיעוד בכסף או בעין מאוצר המדינה, על פי חוקים וסוגי תשלומים שיקבע השר באישור ועדת העבודה והרווחה, הברירה בידו לבחור באחד מהם. :: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח סיעוד) (מניעת כפל תשלומים), התשמ"ח-1988]].)) @ 229. תחילת הזכאות [127פט] (תיקון: תשע"ו-15) : על אף הוראות [[סעיף 296]], הזכאות לגמלת סיעוד תתחיל בתום שבעה ימים מהיום שבו הוגשה התביעה לגמלה. @ 230. בדיקה [127צ] (תיקון: תש"ס-2, תשס"ח-6, תשע"ב-4, תשע"ג-2, תשע"ח-8) : (א) המוסד רשאי לבדוק - :: (1) אם הזכאי מטופל בידי בן משפחה או אם הוא מקבל את שירותי הסיעוד בהיקף וברמה שנקבעו לו, לפי הענין; :: (2) את מידת תלותו של הזכאי בעזרת הזולת לביצוע פעולות יום-יום ואת הצורך שלו בהשגחה (להלן - התפקוד), לרבות בדיקה מחדש לפי בקשתו של הזכאי, הכל לפי כללים שיקבע השר באישור ועדת העבודה והרווחה ובלבד שלעניין הוראות [[סעיף 224(ג)]] בדיקה מחדש, בטרם חלפו שישה חודשים ממועד בדיקה קודמת, תיערך באותו האופן שבו נערכה הבדיקה הקודמת. ::: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח סיעוד) (בדיקה מחדש של מידת התלות בעזרת הזולת של זכאי לגימלת סיעוד), התשמ"ח-1988]].)) : (ב) המוסד יערוך פיקוח ובקרה על מתן שירותי סיעוד בפועל לזכאים בהיקף שנקבע להם וברמה הולמת ועל קבלת שירותי סיעוד על ידי זכאים שמקבלים גמלה בכסף בלבד. @ 230א. הגבלת תקופת הזכאות (תיקון: תש"ס-2) : (א) פקיד תביעות רשאי לקבוע כי הגמלה תשולם לתקופה מוגבלת שקבע, כאשר מצבו התפקודי של הזכאי אינו יציב. : (ב) מי שזכאי לגמלת סיעוד לראשונה, והוא לוקה בליקוי שהוא זמני לפי טיבו, לא תשולם לו הגמלה לתקופה העולה על 60 ימים; השר יקבע כללים, תנאים והוראות שבהתקיימם יוכר ליקוי כליקוי זמני. :: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח סיעוד) (ליקוי זמני), התש"ס-2000]].)) : (ג) הוראות [[סעיף 229]] לא יחולו על מי שמתקיים בו האמור בסעיף קטן (ב), ובלבד שלא תינתן גמלת סיעוד בעד תקופה שקדמה ליום שבו הוגשה התביעה לגמלה. @ 230ב. (תיקון: תשס"ו, תש"ע-6) : (((פקע).)) @ 231. [127צא] (תיקון: תשע"ט-2) : (((בוטל).)) @ 232. [127צב] (תיקון: תשע"ג-4, תשע"ו, תשע"ט-2) : (((בוטל).)) @ 233. השגה על קביעת שירותי סיעוד [127צג] (תיקון: תשע"ט-2) : על קביעת המוסד לפי [[סעיפים 225(א1) עד (ד) ו-(ז)]] [[או 225א(ד)]] ניתן להשיג לפני מנהל תחום הגמלאות במוסד, שיחליט בהשגה שהוגשה לו בתוך 21 ימים. @ 234. הרחבת סוגי זכאים וגמלאות [127צד] (תיקון: תשס"ד) : השר, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי - : (1) להחיל את הזכאות לגמלת סיעוד גם על מי שטרם הגיע לגיל הפרישה; : (2) לקבוע סוגים נוספים של גמלאות שיינתנו למוגבלים בתפקוד, וכללים, תנאים, מבחנים, שיעורים ומועדים לתשלומן. === סימן ג': ועדה ארצית === @ 235. ועדה ארצית לעניני סיעוד [127צה] : (א) השר ימנה ועדה ארצית מייעצת לעניני סיעוד (להלן - הועדה הארצית), וכן ימנה את יושב ראש הועדה מבין החברים שימונו לפי סעיף קטן (ב)(9) או (10). : (ב) ואלה חברי הועדה הארצית: :: (1) שני נציגים של משרד העבודה והרווחה; :: (2) שני נציגים של משרד הבריאות; :: (3) נציג של משרד האוצר; :: (4) נציג של משרד הפנים; :: (5) שני נציגים של מרכז השלטון המקומי; :: (6) שני נציגים של המוסד; :: (7) שני נציגים של קופת חולים של ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ-ישראל; :: (8) נציג של כל קופות החולים האלה: ::: (א) קופת חולים מכבי; ::: (ב) קופת חולים לעובדים לאומיים; ::: (ג) קופת חולים מאוחדת; :: (9) שלושה מומחים בתחום הטיפול הממושך של חולים סיעודיים, שימונו בהתייעצות עם שר הבריאות; :: (10) מומחה מבין מנהלי המחלקות הגריאטריות או מבין מומחים במוסדות סיעוד, שימונה בהתייעצות עם שר הבריאות; :: (11) נציג של "אש"ל" - האגודה לתכנון ולפיתוח שירותים למען הזקן בישראל; :: (12) נציג של "משען" - מרכז משען של ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ-ישראל; :: (13) שני נציגים של הסתדרות הגמלאים בישראל. : (ג) תקופת כהונתה של הועדה הארצית תהיה ארבע שנים. : (ד) המוסד יספק לועדה הארצית שירותי מינהל שיידרשו לעבודתה התקינה. : (ה) השר רשאי לקבוע את סדרי עבודת הועדה, וככל שלא נקבעו כאמור רשאית היא לקבוע את סדרי עבודתה. @ 236. תפקידי הועדה הארצית [127צו] : הועדה הארצית תייעץ למוסד בענין מימון פעולות לפי [[סעיף 237(א)]] (להלן - פעולות פיתוח) ולצורך זה - : (1) תבדוק תכניות לפעולות פיתוח שיגישו לה גופים ציבוריים ותחווה דעתה עליהן; : (2) תמליץ על סדרי עדיפות כלל-ארציים לפעולות פיתוח; : (3) תמליץ על הקצאת כספים למימון פעולות פיתוח. === סימן ד': מימון === @ 237. פיתוח והחזקה שוטפת של שירותים [127צז] (תיקון: תשנ"ו-3, תשנ"ח-8, תש"ס, תשס"ג-7, תשס"ג-8, תשס"ז, תשפ"ב-3) : (א)(1) בהתייעצות עם המועצה ולפי המלצה של הועדה הארצית יממן המוסד, באישור השר ובהסכמת שר האוצר, פעולות המיועדות לפיתוח שירותים קהילתיים למוגבלים בתפקודם הזקוקים לטיפול ממושך וכן לפיתוח שירותים הניתנים במוסדות סיעודיים ולשיפור איכותם, ובלבד שהסכום הכולל של התחייבויות המוסד, בשנת כספים פלונית, למימון פעולות כאמור, לרבות התחייבויות לגבי שנות הכספים הבאות, לא יעלה על 57 מליון שקלים חדשים. :: (2) על אף הוראות פסקה (1) - ::: (א) המוסד רשאי, באופן כאמור בפסקה (1), להתחייב לממן פעולות לפי הוראות אותה פסקה, בסכום העולה על הסכום הקבוע בה, ובלבד שסכום ההתחייבויות הנוסף יופחת מהסכום הכולל שבו יהיה המוסד רשאי להתחייב בשתי שנות הכספים הבאות, באופן שיקבע בהסכמת שר האוצר; ::: (ב) התחייב המוסד, בשנת כספים מסוימת, לממן פעולות כאמור בפסקה (1) בסכום הנמוך מהסכום הקבוע בה, רשאי הוא, באופן כאמור באותה פסקה, להתחייב בשנת הכספים שלאחריה בסכום הקבוע בה, בתוספת סכום ההפרש או בתוספת 20% מהסכום הקבוע בה, לפי הנמוך; לענין זה, "סכום ההפרש" - סכום השווה להפרש שבין הסכום הקבוע בפסקה (1) לבין הסכום שבו התחייב המוסד בשנת הכספים המסוימת; ::: (ג) בוטלה התחייבות שניתנה לפי סעיף קטן זה, בשנת הכספים שבה ניתנה ההתחייבות או באחת משתי שנות הכספים שלאחריה, רשאי המוסד, באופן כאמור בפסקה (1), להתחייב, בשנת הכספים שבה בוטלה ההתחייבות או בשנת הכספים שלאחריה, בסכום השווה לסכום המרבי שבו הוא רשאי להתחייב באותה שנת כספים לפי פסקה (1) ופסקאות משנה (א) ו-(ב), בתוספת סכום ההתחייבות שבוטלה כאמור. :: (3) הסכום הקבוע בפסקה (1) יעודכן ב-1 בינואר של כל שנה לפי השינוי במדד ביחס ל-1 בינואר של השנה שקדמה לה; לענין זה, "מדד" - מדד שיקבע השר בצו בהסכמת שר האוצר. : (ב) הגדיל משרד העבודה והרווחה או משרד הבריאות בשנת כספים פלונית את מספר האנשים המטופלים במוסדות סיעודיים, לעומת מספר האנשים שטופלו במוסדות סיעודיים בשנת 1985, יממן המוסד את ההחזקה השוטפת של מספר האנשים שנוספו במוסדות האמורים באותה שנת כספים, ובלבד שסך ההקצאה לשנה פלונית, לכל אחד מהמשרדים, לא יעלה על 15% מאמדן הגביה השנתית של דמי ביטוח סיעוד לאותה שנה; המימון ייעשה בסכומים, במועדים ובדרכים שיוסכמו בין המוסד לבין המשרדים, ובלבד שישולמו הסכומים, בעד שנה פלונית, לאחר שנתקבל דיווח על ניצול הכספים שהוקצו לפי סעיף קטן זה בשנה הקודמת. : (ג)(1) (((נמחקה).)) :: (2) אומדן הגביה האמור בסעיף קטן (ב) יחושב בהתאם לשיעור דמי ביטוח סיעוד כפי שהיה בתוקף ביום ג' בתמוז התשנ"ה (1 ביולי 1995). == פרק י"א: ביטוח אזרחים ותיקים וביטוח שאירים [פרק ב'] (תיקון: תשע"ז-12) == === סימן א': הוראות כלליות === @ 238. הגדרות [5] (תיקון: תשנ"ו, תשנ"ו-2, תשס"א-7, תשס"ו-8, תש"ע-8, תשע"ד-6, תשע"ו-8, תשע"ז-5, תשע"ז-16, תש"ף-2, תש"ף-4, תש"ף-5, תשפ"א-11, תשפ"ב-9, תשפ"ב-10, תשפ"ג-5, תשפ"ג-8, תשפ"ד-12, תשפ"ה-11, תשפ"ו, תשפ"ו-7) : [[בפרק זה]] - :- "אלמנה" - מי שהיתה אשתו של המבוטח בשעת פטירתו, להוציא - :: (1) מי שהיתה אשתו פחות משנה, ואם היא בת 55 שנים ומעלה - פחות מחצי שנה, ולא ילדה לו ילד; :: (2) מי שבחמש השנים האחרונות שלפני פטירת המבוטח היתה נפרדת ממנו שלוש שנים לפחות ובכללן 12 חודשים שלפני פטירת המבוטח ולא היתה זכאית למזונות ממנו על פי פסק דין של בית משפט או בית דין מוסמך או על פי הסכם בכתב, או שהמבוטח לא נשא למעשה במזונותיה תוך 12 החודשים שלפני פטירתו; פסקה זו לא תחול על אשה שבעת פטירתו של המבוטח שולמה בעדה תוספת תלויים לפי [[סעיפים 200]] [[או 244]]; :- "אלמן" - מי שהיה בן זוגה של המבוטחת בשעת פטירתה, כל עוד יש עמו ילד או הכנסתו אינה עולה על הסכום המתקבל לפי [[פרט 1 של לוח ט']], להוציא - :: (1) מי שהיה בן זוגה פחות משנה, ואם הוא בן 55 שנים ומעלה - פחות מחצי שנה; :: (2) מי שבחמש השנים האחרונות שלפני פטירת המבוטחת היה נפרד ממנה שלוש שנים לפחות ובכללן 12 חודשים שלפני פטירת המבוטחת; :: בן זוג של מבוטחת שבשעת פטירתה היה עמו ילד שמלאו לו 18 שנים אך לא נתקיימו בו התנאים האמורים בפסקאות (2) ו-(3) של הגדרת "ילד", ייחשב כאלמן מהיום שבו נתקיים בילד תנאי מהתנאים האמורים; :- "ילד" - ילד של המבוטח לרבות נכד שכל פרנסתו על המבוטח, ובלבד שנתקיים בהם אחד מאלה: :: (1) לא מלאו להם 18 שנים; :: (2) לא מלאו להם 20 שנים, ובלבד שעיקר זמנם מוקדש לסיום לימודים במוסד חינוכי על-יסודי או שהם שוחרים במסגרת קדם-צבאית של צבא הגנה לישראל; :: (3) לא מלאו להם 24 שנים והם אחד מאלה: ::: (א) בשירות סדיר כמשמעותו [[בחוק שירות בטחון]], למעט שירות צבאי לפי התחייבות לשירות קבע, ואולם לא יובא בחשבון, לענין פסקה זו, שירות סדיר העולה על 36 חודשים; ::: (ב)(1) מתנדב בשירות לאומי או בהתנדבות קהילתית; ::::: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (בנות בשירות לאומי בהתנדבות), התשס"ב-2002]].)) :::: (2) בן המשרת בהתנדבות בשירות לאומי שאישר השר לפי פסקת משנה (1) ובתנאים שקבע לפי הפסקה האמורה, בשינויים המחויבים, ובלבד שמתקיימים לגביו שניים אלה: ::::: (א) הוא יוצא צבא כהגדרתו [[בחוק שירות ביטחון]], שקיבל פטור מחובת שירות ביטחון או שלא נקרא לשירות סדיר, לפי [[החוק האמור]]; ::::: (ב) (((נמחקה);)) :::: (3) (((הוראת שעה עד מועד הפקיעה של [[חוק שירות לאומי–אזרחי, התשע״ד–2014]], ביום 31.8.2026, חלה גם על מי שהתחיל את שירותו לפני המועד האמור גם אחרי המועד האמור עד שייסים את שירותו):)) משרת בשירות לאומי–אזרחי; ::: (ג) לומדים באחד ממסלולי העתודה שהוכרו בפקודות הצבא כהגדרתן [[בחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-1955]], ושירותם הסדיר לפי [[חוק שירות בטחון]] נדחה עקב לימודיהם כאמור; :: (4) לא מלאו להם 21 שנים והם משרתים בהתנדבות בשירות למטרה ציבורית או לאומית שאישר השר ובתנאים שקבע באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, תקופה שאינה עולה על 12 חודשים ושירותם הסדיר לפי [[חוק שירות בטחון]] נדחה עקב שירותם בהתנדבות כאמור; ::: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (ילד המשרת בהתנדבות בשירות למטרה ציבורית או לאומית), התשנ"ז-1997]].)) :: (5) (((נמחקה);)) :: והמונח הורה יתפרש בהתאם לכך; לענין [[סימן ד' לפרק זה]] [[וסימן ח' לפרק ה']] ייחשב כילד מי שנתקיימו בו התנאים האמורים בפסקאות (2) ו-(3) להגדרה זו, אף אם בשעת פטירת המבוטח לא היה בגדר ילד; :- "הכנסה" - כפי שקבע השר באישור ועדת העבודה והרווחה ויראו הכנסה מדמי אבטלה, כהגדרתם [[בסעיף 158]], כהכנסה מעבודה או ממשלח יד; :: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (קביעת הכנסה בביטוח זיקנה ושאירים), תשל"ז-1976]].)) :- "עקרת בית" - אשה נשואה, למעט עגונה, שבן זוגה מבוטח לפי [[פרק זה]], שאינה עובדת ואינה עובדת עצמאית, ובכלל זה אישה כאמור שהיא חברת קיבוץ מתחדש; :- "אלמנה בת קצבה" - אלמנה שאינה עובדת ואינה עובדת עצמאית הזכאית לקצבה לפי [[סעיף 132(1) עד (5)]] או לפי [[סעיף 252]]; :- "עובד מבוטח", "עובדת מבוטחת" - מבוטח לפי [[פרק זה]], למעט עקרת בית ואלמנה בת קצבה ולרבות עקרת בית ואלמנה שמשתלמת לה גמלה לפי [[פרק ט']]. @ 239. תחילת תקופת התשלום [6] (תיקון: תשע"ז-12) : (א) נוצרה זכות לקצבה או לתוספת לקצבה לפי [[פרק זה]] עד 15 בחודש פלוני, תשולם הקצבה או התוספת החל ב-1 באותו חודש; נוצרה הזכות אחרי 15 בחודש פלוני, תשולם הקצבה או התוספת החל ב-1 בחודש שלאחריו. : (ב) על אף הוראות סעיף קטן (א), אם היה הזכאי לקצבה זכאי גם לגמלה לפי [[חוק הבטחת הכנסה]] בעד החודש שבו נוצרה הזכות לקצבה, תשולם הקצבה החל ב-1 בחודש שבו נוצרה הזכות כאמור, ובלבד שלא תשולם קצבת שאירים בעד חודש שבעדו שולמה קצבת אזרח ותיק לפי [[פרק זה]] או קצבת נכות לפי [[פרק ט']] למבוטח שמכוחו משולמת קצבת השאירים. === סימן ב': מבוטחים === @ 240. מבוטח [7] (תיקון: תשנ"ו, תשס"ד, תשע"ז-12, תשפ"ב-7) : (א) בכפוף להוראות סעיף קטן (ב), תושב ישראל שמלאו לו 18 שנים מבוטח לפי [[פרק זה]], להוציא מי שביום שבו נעשה לראשונה תושב ישראל כבר הגיע לגיל הקבוע לגביו, בהתאם לחודש לידתו, [[בחלק ג' בלוח א'1]], ולגבי אישה - אם ביום שבו נעשתה לראשונה תושבת ישראל כבר הגיעה לגיל הפרישה. : (ב) מבוטחת שאינה פטורה מתקופת אכשרה לפי [[סעיף 246(ב)]], ואשר לא נתמלאה לגביה כעובדת מבוטחת תקופת אכשרה המזכה לקצבת אזרח ותיק לפי [[סעיף 246(א)]], תהיה מבוטחת לענין [[פרק זה]] לפי [[סימן ג']] בלבד. @ 241. [8] (תיקון: תשנ"ו) : (((בוטל).)) @ 242. [9] (תיקון: תשנ"ו) : (((בוטל).)) @ 243. סוגים מיוחדים [10] : השר רשאי לקבוע סוגי בני אדם שעל אף הוראות [[סעיף 240]] לא יהיו מבוטחים לפי [[פרק זה]]; ואולם המוסד רשאי, אם נתבקש לעשות כן, לבטח אדם מאלה או להפסיק ביטוחו לפי תנאים שנקבעו. : ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח ברשות), תשל"ט-1979]].)) === סימן ג': ביטוח אזרחים ותיקים (תיקון: תשע"ז-12) === @ 244. קצבת אזרח ותיק [11] (תיקון: תשנ"ו, תשס"ג-11, תשס"ו-6, תשס"ח-7, תשס"ט-4, תשע"ז-12) : (א) מבוטח שהגיע לגיל המזכה בקצבת אזרח ותיק, ישלם לו המוסד, בכפוף להוראות [[סימן זה]], קצבה חודשית בשיעור של 17.7% מהסכום הבסיסי. : (ב) היו למבוטח האמור בסעיף קטן (א) תלויים - תשולם לו בעדם, בנוסף לקצבה שלו, תוספת תלויים כדלהלן: :: (1) בעד בן הזוג לפי [[סעיף 247(1) או (3)]] - 8.7% מהסכום הבסיסי; :: (2) בעד כל אחד משני ילדיו הראשונים - 5.6% מהסכום הבסיסי. : (ג) לענין הזכויות לפי [[סעיף 238]], סעיף זה [[וסעיפים 245]], [[247]], [[249]] [[ו-250]], רואים כמבוטח גם תושב ישראל שהשלים תקופת אכשרה לפי [[סעיף 246]] אף אם לא היה מבוטח לפי [[סימן ב']] ערב הגיעו לגיל המזכה אותו בקצבת אזרח ותיק. : (ג1) הוראות סעיף קטן (ב) לא יחולו לגבי מי שמבוטח לפי [[סימן זה]] בלבד. : (ד) השר, בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי להגדיל את השיעורים הנקובים בסעיפים קטנים (א) ו-(ב). : (ה) בכפוף להוראות [[סעיף 324]] יוסיף המוסד לשלם את הקצבה למי שחדל להיות תושב ישראל. @ 245. גיל קצבת אזרח ותיק וקצבת אזרח ותיק יחסית [12] (תיקון: תשנ"ו, תשנ"ו-7, תשנ"ח-10, תשס"ד, תשע"ז-12, תשפ"ב-7) : (א) הגיל לקצבת אזרח ותיק הוא - :: (1) בגבר - שבעים שנים ואם הכנסתו בשנת מס אינה עולה על ההכנסה המרבית - גיל הפרישה; :: (2) באשה - הגיל הקבוע לגביה, בהתאם לחודש לידתה, [[בחלק ד' בלוח א'1]], ואם נתקיים בה אחד מאלה - גיל הפרישה; ::: (א) נתמלאה לגביה כעובדת מבוטחת תקופת אכשרה המזכה בקצבת אזרח ותיק לפי [[סעיף 246(א)]] והכנסתה בשנת מס אינה עולה על ההכנסה המרבית; ::: (ב) היא פטורה מתקופת אכשרה לפי [[סעיף 246(ב)]] והכנסתה בשנת מס אינה עולה על ההכנסה המרבית; ::: (ג) קיבלה קצבת נכות לפי [[פרק ט']], שנים עשר חודשים רצופים לפחות בתכוף לפני שהגיעה לגיל הפרישה. : (ב) על אף הוראות סעיף קטן (א), אם עלתה הכנסתו של המבוטח על ההכנסה המרבית, תשולם לו קצבת אזרח ותיק לפי [[סעיף 244(א) ו-(ב)]] בניכוי 60% מהסכום העולה על ההכנסה המרבית, לפי דרכי חישוב וכללי עיגול שקבע השר, ובלבד שסכום הקצבה לאחר הניכוי לא יפחת מסכום השווה ל-10% מסכום הקצבה לפי [[סעיף 244(א)]]; ואולם רשאי המבוטח לוותר על קצבה זו לתקופה שביקש. :: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (קיצבת זיקנה יחסית), תשל"א-1971]].)) : (ב1) לענין סעיף קטן (ב), לא תובא בחשבון הכנסה של מי שהיה זכאי לקצבה לפי [[פרק ט']] בתכוף לפני הגיעו לגיל הפרישה. : (ב2) (((בוטל).)) : (ג) לענין סעיף זה - ::- "הכנסה" - הכנסה למעט הכנסה שמקורה בקצבה המשתלמת מכוח חיקוק, דיני חוץ או הסכם קיבוצי או חוזה עבודה, בין שנערכו בישראל ובין שנערכו בחוץ לארץ; ::- "הכנסה מרבית" - צירוף ההכנסות החודשיות המחושבות לפי האמור [[בלוח ט'1]] בשנת מס, ואם עוד לא חלפה שנת המס - צירופם של שניים אלה: ::: (1) ההכנסות החודשיות שחושבו לפי [[לוח ט'1]] באותה שנת מס; ::: (2) ההכנסה החודשית האחרונה שחושבה לפי [[לוח ט'1]] כפול מספר החודשים שנותרו עד תום אותה שנת מס. @ 246. תקופת אכשרה [15] (תיקון: תשנ"ו, תשס"ב-11, תשס"ד, תשע"ז-12, תשפ"ב-7) : (א) תקופת האכשרה המזכה בקצבת אזרח ותיק היא אחת מאלה: :: (1) 60 חודשים, בין שהם רצופים ובין שאינם רצופים, שבהם היה אדם מבוטח תוך עשר השנים האחרונות שקדמו לגיל המזכה אותו בקצבת אזרח ותיק; :: (2) 144 חודשים שבהם היה אדם מבוטח, בין שתקופה זו רצופה ובין שאינה רצופה; :: (3) לא פחות מ-60 חודשים, אף אם אינם רצופים, שבהם היה אדם עובד מבוטח או עובדת מבוטחת, ובלבד שמספר חודשים אלה אינו פחות ממספר החודשים שבהם התקיימו ההוראות שלהלן: ::: (א) הוא לא היה מבוטח מחמת שחדל להיות תושב ישראל; ::: (ב) הוא לא היה עובד מבוטח או עובדת מבוטחת. : (ב) אשה מבוטחת לא תזדקק לתקופת אכשרה לפי סעיף קטן (א) אם נתקיים אחד מאלה: :: (1) היא גרושה, אלמנה או עגונה; :: (2) היא לא נשואה, ונעשתה תושבת ישראל מכוח כניסתה לישראל, ובאותו זמן כבר הגיעה לגיל הקבוע לגביה, בהתאם לחודש לידתה, [[בחלק ה' בלוח א'1]]; :: (3) בן זוגה אינו מבוטח; :: (4) שולמה לה קצבת נכות לפי [[פרק ט']] בעד החודש שקדם בתכוף ליום שבו הגיעה לגיל הפרישה. : (ג) (((בוטל).)) @ 247. תלויים [17] (תיקון: תשס"ג-5, תשס"ד) : לענין [[סימן זה]], תלוי במבוטח הוא אחד מהמפורטים להלן שהוא תושב ישראל: : (1) אשתו שנתמלאו בה כל אלה: :: (א) ילדה לו ילד או שהיא אשתו שנה אחת לפחות; :: (ב) היא בת 45 שנים ומעלה או שיש עמה ילד שלו; :: (ג) אם לא הגיעה לגיל הקבוע לגביה, בהתאם לחודש לידתה, [[בחלק ב' בלוח א'1]] - הכנסתה אינה עולה על הסכום המתקבל לפי [[פרט 1 של לוח ט']]; : (2) ילדו; : (3) מי שהוא בן זוגה של מבוטחת שנה אחת לפחות ונתקיים בו אחד מאלה: :: (א) מלאו לו 70 שנים; :: (ב) מלאו לו 50 שנים והכנסתו אינה עולה על הסכום הנקוב [[בפרט 1 ללוח ט']] או על כל סכום אחר שהשר קבע בצו לאחר התייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה. @ 247א. תוספת לקצבה למי שהגיע לגיל 80 (תיקון: תשס"ח-7, תשס"ט-4) : מבוטח שהגיע לגיל 80, תשולם לו, נוסף על קצבתו, תוספת בשיעור ההפרש שבין 18.7% לבין השיעור האמור [[בסעיף 244(א)]]. @ 248. תוספת ותק [18] (תיקון: תשנ"ו, תשס"ח-7, תשע"ז-6, תשע"ז-12, תשע"ח-7) : מי שהיה מבוטח כעובד מבוטח או כעובדת מבוטחת (((עד שנת 2016, יותר מעשר שנים; בשנת 2017, יותר מתשע שנים; בשנת 2018, יותר מארבע שנים; בשנת 2019 ואילך, [ללא התנאי]))) לפני היום שבו הגיעה לו לראשונה קצבת אזרח ותיק, יוגדלו הקצבה, והתוספת כאמור [[בסעיף 247א]], ב-2% לכל שנת ביטוח (((עד שנת 2016, שלמעלה מעשר שנות הביטוח הראשונות; בשנת 2017, שלמעלה מתשע שנות הביטוח הראשונות; בשנת 2018, שלמעלה מארבע שנות הביטוח הראשונות; בשנת 2019 ואילך, [ללא התנאי]))) שבעדה שולמו דמי הביטוח, אך לא תוגדל מכוח סעיף זה ביותר מ-50%. @ 249. תוספת דחיית קצבה [19] (תיקון: תשס"ד, תשע"ז-12) : (א) מבוטח שהגיע לגיל שבו היה זכאי לקצבת אזרח ותיק אילולא היתה לו הכנסה העולה על ההכנסה המזכה אותו לפי [[סעיף 245]] לקצבה כאמור, והכנסה זו מקורה במשלח יד, תוגדל הקצבה שהוא זכאי לה לפי הסעיפים הקודמים ב-5% לכל שנה שבה היתה לו הכנסה כאמור. : (ב) מבוטח שהיתה לו הכנסה כאמור במשך תשעה חודשים לפחות מתוך שנה פלונית יראוהו, לענין סעיף זה, כאילו היתה לו הכנסתו זו במשך כל השנה. : (ג) על אף הוראות סעיף קטן (א) יחולו הוראות סעיף זה אף לגבי מי שוויתר על הקצבה לפי [[סעיף 245]]. @ 250. מבוטח שחדל להיות זכאי [20] : היה המבוטח זכאי לקצבה וחדלו להתקיים בו תנאי הזכאות לקצבה בהתאם [[לסעיף 245]], יופסק תשלום הקצבה; חזר המבוטח ונעשה זכאי לקצבה, יחודש תשלום הקצבה; שנות העבודה שבהן הופסק תשלום הקצבה כאמור יבואו במנין השנים לענין הגדלת הקצבה לפי [[סעיף 249]]. @ 251. קצבת אזרח ותיק לנכה [20א] (תיקון: תשס"ב-11, תשע"ז-12, תשע"ח-4, תשפ"ב-3) : (א) בסעיף זה - ::- "קצבת נכות" - קצבה חודשית כמשמעותה [[בסעיף 199(1)]] וכן גמלה מיוחדת לעולה המשתלמת לפי הסכם מכוח [[סעיף 9]]; ::- "סכום קצבת אזרח ותיק" - סכום השווה לקצבה המשתלמת לפי הוראות [[סעיפים 244(א) ו-(ב)]] [[ו-248]], וכן גמלת אזרח ותיק מיוחדת לעולה; ::- "גמלה נוספת לנכה" - סכום השווה להפרש שבין קצבת נכות וסכום קצבת אזרח ותיק; ::- "תיקון מס' 200" - [[20:489287|חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 200), התשע"ח-2018]]. : (ב) מבוטח ששולמה לו קצבת נכות בתכוף לפני שנעשה זכאי לקצבת אזרח ותיק, וסכום קצבת האזרח הוותיק שהוא זכאי לו נמוך מסכום קצבת הנכות האמורה, זכאי לקצבת האזרח הוותיק בצירוף גמלה נוספת לנכה (בסעיף זה - קצבת אזרח ותיק לנכה), ואולם תוספת התלויים תחושב בעד כל חודש בהתאם למספר התלויים בנכה באותו חודש כמשמעותם [[בסעיף 200(ג)]]; קצבת האזרח הוותיק לנכה תעודכן בשיעורים ובמועדים שבהם מתעדכנת קצבת הנכות. : (ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב), לעניין חישוב הגמלה הנוספת לנכה, מבוטח ששולמה לו קצבת נכות ונעשה זכאי לתשלום קצבת אזרח ותיק ביום תחילתו של [[20:489287|תיקון מס' 200]] או לפניו, יהיה זכאי לתוספת לקצבת הנכות בשיעור של 10.70% מקצבת יחיד מלאה כמשמעותה [[בסעיף 200(ב)]], החל ביום תחילתו של [[20:489287|תיקון מס' 200]]; ואם לא חלות לגביו הוראות [[סעיף 307]] - יהיה זכאי גם לתוספת לקצבת הנכות בשיעורים המפורטים להלן מקצבת יחיד מלאה: :: (1) 8.52% - בעד התקופה שמיום כ"א בתמוז התשפ"א (1 ביולי 2021) ועד ליום כ"ז בטבת התשפ"ב (31 בדצמבר 2021); :: (2) 12.74% - בעד התקופה שמיום כ"ח בטבת התשפ"ב (1 בינואר 2022) ואילך. : (ד) על אף האמור בסעיף קטן (ב), לעניין חישוב הגמלה הנוספת לנכה, מבוטח ששולמה לו קצבת נכות והוראות [[סעיף 307]] אינן חלות לגביו, יהיה זכאי לתוספת לקצבת הנכות בשיעורים המפורטים להלן מקצבת יחיד מלאה כמשמעותה [[בסעיף 200(ב)]], לפי העניין: :: (1) אם נעשה זכאי לתשלום קצבת אזרח ותיק בתקופה שמיום תחילתו של [[20:489287|תיקון מס' 200]] ועד יום ט"ז בטבת התשפ"א (31 בדצמבר 2020) - ::: (א) 8.52% - בעד התקופה שמיום כ"א בתמוז התשפ"א (1 ביולי 2021) ועד יום כ"ז בטבת התשפ"ב (31 בדצמבר 2021); ::: (ב) 12.74% - בעד התקופה שמיום כ"ח בטבת התשפ"ב (1 בינואר 2022) ואילך; :: (2) אם נעשה זכאי לתשלום קצבת אזרח ותיק בתקופה שמיום י"ז בטבת התשפ"א (1 בינואר 2021) ועד יום כ"א בתמוז התשפ"א (1 ביולי 2021) - 17%, בעד התקופה שמיום כ"א בתמוז התשפ"א (1 ביולי 2021) ואילך, ואם היה זכאי לקצבה לפי [[סעיף 201]] לפני שנעשה זכאי לתשלום קצבת אזרח ותיק - כיחס שבין אחוז דרגת אי-כושרו להשתכר ובין מאה, במכפלת 17%. @ 251א. שמירת הזכאות להטבות שנלוות לגמלת הבטחת הכנסה (תיקון: תשע"ח-4, תשפ"ב-3) : (א) בסעיף זה - ::- "גוף ציבורי" - הממשלה, הסוכנות היהודית לארץ ישראל וכן גוף נתמך או גוף מתוקצב כהגדרתם [[בסעיף 32 לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985]]; ::- "גמלת הבטחת הכנסה" - גמלה חודשית המשתלמת לפי [[חוק הבטחת הכנסה]]; ::- "תיקון מס' 200" - [[20:489287|חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 200), התשע"ח-2018]]. : (ב) מבוטח שהשתלמה לו גמלת הבטחת הכנסה, ערב תחילתו של [[20:489287|תיקון מס' 200]] או ערב תחילת הזכאות להגדלה בהתאם להוראות [[סעיף 251]] כנוסחו [[בחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2021 ו-2022), התשפ"ב-2021]], ובשל השינוי שחל בשיעור קצבת אזרח ותיק לנכה המשתלמת לו בהתאם להוראות [[סעיף 251(ב) עד (ד)]], חדלה להשתלם לו גמלת הבטחת הכנסה, יוסיף להיות זכאי להטבות הניתנות לפי כל דין וכן להטבות הניתנות על ידי גוף ציבורי לפי הסכם או נוהג למי שמשתלמת לו גמלת הבטחת הכנסה. === סימן ד׳: ביטוח שאירים === @ 252. גמלת שאירים [21] (תיקון: תשס"ג-11, תשס"ו-6, תשס"ח-7, תשס"ט-4, תשע"ד-10, תשע"ז-18) : (א) נפטר מבוטח, ישלם המוסד מענק לפי הוראות [[סעיף 255]] או קצבת שאירים חודשית באחד משיעורים אלה: :: (1) 17.7% מהסכום הבסיסי – ::: (א) לאלמנה שעמה ילדים; ::: (ב) לאלמן שעמו ילדים, כל זמן שהילדים עמו; ::: (ג) לאלמנה או לאלמן שהם בני 50 שנים ומעלה; :: (2) 13.3% מהסכום הבסיסי – לאלמנה או לאלמן שהם בני 40 שנים ומעלה ועדיין אינם בני 50 שנים ולא נתקיים בהם אחד התנאים שבפסקה (1)(א) ו־(ב). : (ב) אלמנה או אלמן שעמם ילדים, ישלם להם המוסד, כל זמן שהילדים עמם, תוספת בעד כל אחד מילדיהם – 8.3% מהסכום הבסיסי. : (ג) ילדים שהניח אחריו המבוטח ואין אלמנה או אלמן הזכאים לקבל בעדם תוספת, יהיו שיעורי הקצבה כך: :: (1) בכפוף להוראות פסקה (2), אם לילדים הורה – תשולם הקצבה בשיעור של 11% מהסכום הבסיסי כשישנו ילד אחד בלבד, ובשיעור של 8.3% מהסכום הבסיסי בעד כל ילד; :: (2) אם אין לילדים הורה, או שההורה גר דרך קבע בחוץ לארץ, תשולם הקצבה בעד כל ילד מהילדים בשיעור של 11% מהסכום הבסיסי. : (ג1) לעניין [[סימן זה]], יראו כילד גם מי שלא מלאו לו 20 שנים, ובלבד שהוא לומד במוסד חינוכי בתכנית לימודים בהיקף שלא יפחת מ־20 שעות לימוד שבועיות; לעניין סעיף קטן זה, ”מוסד חינוכי” – אחד מאלה: :: (1) מוסד שקיבל הכרה לפי [[סעיף 9 לחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי"ח-1958]] (בסעיף זה – חוק המועצה להשכלה גבוהה); :: (2) מוסד שקיבל היתר או אישור לפי [[סעיף 21א לחוק המועצה להשכלה גבוהה]]; :: (3) מוסד שהתואר שהוא מעניק הוכר לפי [[סעיף 28א לחוק המועצה להשכלה גבוהה]]; :: (4) מוסד שקיבל רישיון לפי [[+|סעיפים 25ג]] [[ו־25ד לחוק המועצה להשכלה גבוהה]] או רישיון זמני לפי [[סעיף 25ט לחוק המועצה להשכלה גבוהה]]; :: (5) מוסד על־תיכוני להכשרה או להשכלה מקצועית, טכנית, תורנית או דתית, לרבות מסלול להכשרה או להשכלה כאמור במוסד על־תיכוני, המכשיר את תלמידיו לבחינות ממשלתיות או המעניק השכלה המוכרת על ידי משרד ממשלתי או לפי כל דין; :: (6) ישיבת הסדר, ישיבה גבוהה ציונית או ישיבה, כהגדרתן [[+|בסעיפים 22א]], [[+|22ב]] [[או 26ב לחוק שירות ביטחון]]; :: (7) מוסד ללימודים תורניים לבנות שמקבל תמיכה לפי [[סעיף 3א לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985]]; :: (8) מכינה קדם־אקדמית או קדם־הנדסית של מוסד כאמור בפסקאות (1) עד (5) או מכינה קדם־צבאית מוכרת כהגדרתה [[בחוק המכינות הקדם־צבאיות, התשס"ח-2008]]. : (ג2) לעניין [[סימן זה]], יראו כאלמן גם מי שהילד שעמו הוא ילד כאמור בסעיף קטן (ג1). : (ד) לענין הזכויות לפי [[סעיף 238]], סעיף זה [[וסעיפים 253]], [[258]], [[260]] [[ו־267]], רואים כמבוטח גם תושב ישראל שהשלים את תקופת האכשרה לפי [[סעיף 253]] אף אם לא היה מבוטח בעת שנפטר. : (ה) השר, בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי להגדיל את השיעורים הנקובים בסעיפים קטנים (א), (ב) ו־(ג). @ 252א. גמלת שאירים לילדיה של עקרת בית (תיקון: תשנ"ט-4, תש"ס-4) : (א) מבוטחת לענין [[פרק זה]] לפי [[סימן ג']] בלבד לפי [[סעיף 240(ב)]], אשר אינה פטורה מתקופת אכשרה לפי [[סעיף 253(ב)]] ואשר לא נתמלאה לגביה כעובדת מבוטחת תקופת אכשרה המזכה בגמלת שאירים לפי [[סעיף 253(א)]], יהיו הילדים שהניחה אחריה זכאים לקצבת שאירים לפי הוראות [[סעיף 252(ג)]]. : (ב) האמור בסעיף קטן (א) יחול גם על ילדים שהניחה אחריה מי שלא היתה מבוטחת כמשמעותה בסעיף קטן (א), מחמת אחד מאלה בלבד: :: (1) היא נפטרה לפני יום ט' בטבת התשנ"ו (1 בינואר 1996) (להלן - היום הקובע); :: (2) מלאו לה 65 לפני היום הקובע. @ 253. תקופת אכשרה [22] (תיקון: תשנ"ו) : (א) תקופת האכשרה המזכה לגמלת שאירים לפי [[סעיף 252]] היא תקופה שבה היה אדם מבוטח כעובד מבוטח או כעובדת מבוטחת באחת מתקופות אלה: :: (1) 12 החודשים האחרונים לפני תאריך הפטירה; :: (2) 24 חודשים, בין שהם רצופים ובין שאינם רצופים, בחמש השנים האחרונות לפני תאריך הפטירה; :: (3) תקופת האכשרה לפי [[סעיף 246]]; :: (4) 60 חודשים, בין שהם רצופים ובין שאינם רצופים, בעשר השנים האחרונות לפני תאריך הפטירה. : (ב) הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על עובד מבוטח או עובדת מבוטחת שנפטרו והיו אחד מאלה: :: (1) מבוטח שעדיין לא מלאה שנה מהיום שנעשה תושב ישראל; :: (2) מבוטח שעדיין לא מלאו לו 19 שנים; :: (3) גרושה או אלמנה שנפטרה תוך שנה מיום שנתגרשה או שנתאלמנה; :: (4) מבוטח שעיקר פרנסת בן זוגו או ילדיו היתה עליו; :: (5) מבוטח שהניח אחריו ילד - לגבי אותו ילד. @ 254. מענק ליתום שהגיע למצוות [22א] (תיקון: תשס"ג-11) : (א) נפטר מבוטח ומשתלמת מכוחו קצבת שאירים, ישלם המוסד לילדו בהגיעו לגיל 13 שנים, ולילדתו בהגיעה לגיל 12 שנים, מענק בשיעור שני שלישים מהסכום הבסיסי. : (ב) (((בוטל).)) @ 255. תשלום מענק [23] : (א) אלמנה שלא מלאו לה עדיין 40 שנים ואינה זכאית לקצבה, או אלמנה שפקעה זכותה לקצבה שלא עקב נישואיה, ישלם לה המוסד מענק בסכום השווה לקצבת שאירים לפי שיעור הקצבה כאמור [[בסעיף 252(א)(1)]] כפול שלושים ושש. : (ב) חזרה ונישאה אלמנה הזכאית לקצבת שאירים, תפקע זכותה לקצבת שאירים והמוסד ישלם לה מענק בשני שיעורים כלהלן: :: (1) לאחר יום נישואיה מחדש - סכום השווה לקצבת שאירים המחושב על בסיס שיעור הקצבה כאמור [[בסעיף 252(א)(1)]] (להלן - שיעור הקצבה), שהשתלמה בעד החודש שבו נישאה מחדש, כפול שמונה עשרה; :: (2) כתום שנתיים מיום נישואיה מחדש - סכום השווה לשיעור הקצבה, בעד החודש האחרון של השנתיים האמורות, כפול שמונה עשרה. : (ג) אלמנה שחזרה ונישאה ונפטר בעלה מהנישואין החדשים והיא מקבלת מכוחו קצבת שאירים או קצבת תלויים, ישולם לה השיעור השני של המענק, אף אם טרם חלפו שנתיים מיום נישואיה מחדש; המענק יחושב על בסיס שיעור הקצבה בעד החודש שבו נפטר בעלה כאמור. : (ד) דין אלמן לענין סעיף זה כדין אלמנה. @ 256. אלמנה שהיה עמה ילד [23א] : אלמנה הזכאית לקצבת שאירים, שהיה עמה ילד ואינו עמה עוד, תשולם לה קצבה כאילו היא בת 50 שנים. @ 256א. תוספת לקצבה למי שהגיע לגיל 80 (תיקון: תשס"ח-7, תשס"ט-4) : אלמן או אלמנה שהגיעו לגיל 80, תשולם להם, נוסף על קצבתם, תוספת בשיעור ההפרש שבין 18.7% לבין השיעור האמור [[בסעיף 252(א)]]. @ 257. תוספת ותק [24] (תיקון: תשנ"ו, תשס"ח-7, תשע"ז-6, תשע"ח-7) : היה אדם שבזכותו משתלמת הגמלה עובד מבוטח או עובדת מבוטחת (((עד שנת 2016, יותר מעשר שנים; בשנת 2017, יותר מתשע שנים; בשנת 2018, יותר מארבע שנים; בשנת 2019 ואילך, [ללא התנאי]))) ושולמו כל דמי הביטוח, יוגדלו הגמלאות המשתלמות לפי [[סעיפים 252]] [[ו-256א]] או לפי [[סעיף 255]] ב-2% לכל שנת ביטוח (((עד שנת 2016, שלמעלה מעשר שנות הביטוח הראשונות; בשנת 2017, שלמעלה מתשע שנות הביטוח הראשונות; בשנת 2018, שלמעלה מארבע שנות הביטוח הראשונות; בשנת 2019 ואילך, [ללא התנאי]))) שבעדה שולמו דמי הביטוח, אך לא תוגדל גמלה מכוח סעיף זה ביותר מ-50%. @ 258. גמלה ליותר מאלמנה אחת [25] : מבוטח שהניח אחריו יותר מאלמנה אחת, תהיה כל אחת מהן זכאית לגמלת שאירים לפי [[סימן זה]] כאילו היא אלמנה יחידה. @ 259. קצבה לילדים מנישואין קודמים [25א] : מבוטח שהניח אחריו ילדים מנישואין קודמים שאינם נמצאים עם האלמנה, יהיו שני הילדים הראשונים מכל נישואין כאמור זכאים לקצבה לפי [[סעיף 252(ג)]]. @ 260. חידוש זכות לקצבה [26] (תיקון: תשע"ז-18) : אלמנה או אלמן הזכאים למענק לפי [[סימן זה]] שלא עקב נישואיהם, שוב לא יהיו זכאים לקצבה בזכותו של אותו מבוטח, ואולם – : (1) אלמנה שילדה לו ילד אחרי מותו תהיה זכאית לקצבה החל ביום פטירתו של המבוטח, והמענק ששולם לה ייזקף על חשבון הקצבה המגיעה לה; : (2) אלמנה או אלמן, שאחד התנאים האמורים בפסקת משנה (א) או (ב) שלהלן מתקיים בילד שעמם אחרי מותו של המבוטח, יהיו זכאים לקצבה החל ביום שבו נתקיים בילד אותו תנאי, והמענק ששולם להם ייזקף על חשבון הקצבה המגיעה להם: :: (א) תנאי מהתנאים האמורים [[בפסקאות (2) ו־(3) של הגדרת ”ילד” שבסעיף 238]]; :: (ב) התנאים [[שבסעיף 252(ג1)]]. @ 261. זכאי לקצבת שאירים בגיל קצבת אזרח ותיק [26ב, לוח ד'1] (תיקון: תשנ"ו, תשע"ז-12) : (א) זכאי לקצבת שאירים שנעשה זכאי לקצבת אזרח ותיק או זכאי לקצבת אזרח ותיק שנעשה זכאי לקצבת שאירים, ישולם לו, בנוסף לקצבת האזרח הוותיק, 50% מקצבת השאירים, ובלבד שהשלים תקופת אכשרה לפי [[סעיף 246(א)]] כעובד מבוטח או כעובדת מבוטחת. : (ב) זכאית לקצבת שאירים שנעשתה זכאית לקצבת אזרח ותיק כמבוטחת לפי [[סימן ג' לפרק זה]] בלבד, או זכאית לקצבת אזרח ותיק כמבוטחת לפי [[הסימן האמור]] בלבד, שנעשתה זכאית לקצבת שאירים - הבחירה בידיהן לקבל אחת מהן. : (ג) קצבת אזרח ותיק לפי סעיף זה תשולם במלואה, על אף הוראות [[סעיף 366]]. @ 262. אלמנה או אלמן שחזרו ונישאו [27] : (א) אלמנה הזכאית למענק לפי [[סימן זה]] עקב נישואיה, זכותה לקצבה תפקע, ואולם אם חדלה להיות נשואה לפני תום עשר שנים מהיום שבו חזרה ונישאה, או שתוך תקופה זו החלו הליכי גירושין בינה לבין בן זוגה בפני בית דין או בית משפט, תהא זכאית מחדש לקצבה החל ביום שבו חדלה להיות נשואה כאמור, והמענק או שיעורו הראשון ששולם לה ייזקף על חשבון הקצבה, בכפוף להוראות אלה: :: (1) חזרה האלמנה להיות זכאית לקצבה תוך 18 חודשים מהיום שבו פקעה זכותה לקצבה עקב נישואיה, ייזקף על חשבון הקצבה החלק השמונה עשר מהשיעור הראשון של המענק כפול במספר החודשים שבעדם מגיעה לה קצבה בתקופת 18 החודשים האמורים; :: (2) חזרה האלמנה להיות זכאית לקצבה אחרי תום 18 חודשים ולפני תום שנתיים מהיום שבו פקעה זכותה לקצבה עקב נישואיה, לא ייזקף השיעור הראשון של המענק על חשבון הקצבה; :: (3) חזרה האלמנה להיות זכאית לקצבה לאחר תום שנתיים ולפני תום שלוש שנים מהיום שבו פקעה זכותה לקצבה עקב נישואיה, ייזקף על חשבון הקצבה החלק השמונה עשר מהשיעור השני של המענק כפול במספר החודשים שבעדם מגיעה לה קצבה בתקופת 18 החודשים האחרונים מתוך שלוש השנים האמורות; :: (4) חזרה האלמנה להיות זכאית לקצבה לאחר תום שלוש שנים מהיום שבו פקעה זכותה לקצבה עקב נישואיה - לא ייזקף המענק על חשבון הקצבה. : (ב) על אף הוראות סעיף קטן (א) רשאי השר לקבוע סוגי מקרים ותנאים שבהם לא תפקע זכותה לקצבה של האלמנה שחזרה ונישאה. :: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (קיצבת שאירים לאלמנה שנישאה), תשל"ז-1976]].)) : (ג) הוראות סעיף זה יחולו גם על אלמן, בתיאומים לפי הענין. @ 263. תשלום הקצבה לילדים [28] : השר רשאי לקבוע לידי מי ישלמו את הקצבה לילדים לפי [[סעיף 252(ב) ו-(ג)]], ואם אין היא משתלמת במלואה לידי אדם אחד - כיצד יחלקוה. : ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (תשלום קיצבאות בעד ילדים וחלוקתן), תשי"ט-1959]].)) @ 264. סייג לתחולה [30] : הוראות [[סעיפים 252 עד 263]] לא יחולו לגבי מי שנפטר כתוצאה ישירה מפעולות מלחמה. @ 265. הכשרה מקצועית ודמי מחיה לאלמנה וליתום [90, 90א] (תיקון: תשע"ז-18) : (א) השר, בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע הוראות ותנאים בדבר – :: (1) מתן הכשרה מקצועית לאלמנה או לאלמן, לרבות דמי מחיה והוצאות אבחון; ::: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (הכשרה מקצועית ודמי מחיה), תשל"ט-1979]].)) :: (2) תשלומי דמי מחיה והוצאות אבחון בעד יתום שעיקר זמנו מוקדש ללימודים על־יסודיים או להכשרה מקצועית או שהוא לומד במוסד חינוכי כהגדרתו [[בסעיף 252(ג1)]] ומתקיימים בו התנאים האמורים [[באותו סעיף]]. : (ב) לענין סעיף זה, ”יתום” – יתום שהוא ילד, ומשתלמת מכוח הורהו קצבת שאירים. === סימן ה': דמי קבורה === @ 266. דמי קבורה בארץ [29(א)] (תיקון: תשס"ג-11) : הובא לקבורה בישראל אדם שנפטר בישראל או תושב ישראל שנפטר בחוץ לארץ, ישלם המוסד לחברה קדישא, לרשות מקומית, למוסד ציבורי אחר או לכל אדם המורשה כדין לעסוק בקבורת נפטרים, שטיפלו בקבורת המת, דמי קבורה בסכומים ולפי תנאים ומבחנים שקבע השר בהתייעצות עם השר לעניני דתות ובאישור ועדת העבודה והרווחה; הסכומים שנקבעו כאמור יעודכנו מדי שנה משנת 2006 ואילך, ב-1 בינואר של כל שנה, לפי שיעור עליית המדד שפורסם לאחרונה לפני אותו יום לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני 1 בינואר של השנה הקודמת. : ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (דמי קבורה), תשל"ו-1976]].)) @ 267. דמי קבורה בחוץ לארץ [29(ב)] : נפטר מבוטח, בן זוגו או ילדו, והובא לקבורה בחוץ לארץ, ישולמו דמי הקבורה למי שנקבע, ובלבד שהסכום לא יעלה על דמי הקבורה שהיו משתלמים אילו הובא הנפטר לקבורה בישראל. @ 268. סייג לאגרות קבורה [29(ג)] : כל גוף המורשה לפי [[=חוק שירותי הדת|סעיף 13 לחוק שירותי הדת היהודיים [נוסח משולב], התשל"א-1971]], והתקנות שהותקנו לפיו (להלן - חוק שירותי הדת), לעסוק בקבורת נפטרים, לא יגבה בקשר לקבורה כל תשלום, לרבות אגרות שירותים לפי [[חוק שירותי הדת]], בנוסף לדמי קבורה לפי [[סימן זה]], זולת אם הותר התשלום לפי התנאים והמבחנים שנקבעו לפי [[סעיף 266]]. @ 269. סייג לתחולה [30] : הוראות [[סימן זה]] לא יחולו על מי שנפטר כתוצאה ישירה מפעולות מלחמה. === סימן ו': מענק מעבר בשל העלאת גיל הפרישה (תיקון: תשפ"ב-7) === @ 269א. מענק מעבר בשל העלאת גיל הפרישה (תיקון: תשפ"ב-7) : (א) מבוטחת תהיה זכאית למענק מעבר בשל העלאת גיל הפרישה, בעד ארבעת החודשים העוקבים מיום שמלאו לה 62 שנים (בסעיף זה [[ובסעיף 269ב]] - מענק מעבר); המענק ישולם בשיעורים האמורים בסעיף קטן (ב), בהתאם לשנת לידתה כאמור באותו סעיף קטן, בעד כל חודש מהחודשים האמורים שבו התקיימו בה כל התנאים המפורטים להלן: :: (1) אין לה הכנסה מעבודה או ממשלח יד והיא אינה נמצאת בחופשה ללא תשלום מיוזמתה; :: (2) נתמלאה לגביה כעובדת מבוטחת תקופת אכשרה המזכה בקצבת אזרח ותיק לפי [[סעיף 246(א)]] או שהיא פטורה מתקופת אכשרה לפי [[סעיף 246(ב)]]; :: (3) הכנסתה שמקורה בקצבה המשולמת מכוח חיקוק, דיני חוץ, הסכם קיבוצי או חוזה עבודה אינה עולה על 73.5% מהשכר הממוצע (בסעיף זה - הסכום הקובע); :: (4) היא נולדה בין השנים 1960 ו-1966; :: (5) לא שולמו לה דמי אבטלה לפי [[סעיף 171(א)(1ב)]] והיא אינה זכאית לדמי אבטלה בעד אותו חודש לפי [[הסעיף האמור]]; :: (6) היא אינה זכאית לקצבת נכות, גמלת הבטחת הכנסה לפי [[חוק הבטחת הכנסה]] או תשלום מזונות לפי [[חוק המזונות (הבטחת תשלום), התשל"ב-1972]]; :: (7) היא הצהירה כי הכנסתה ממקורות נוספים על אלו המפורטים בפסקה (3), למעט הכנסה מעבודה וממשלח יד, בשנת המס שקדמה למועד הזכאות, לא עלתה על 60,000 שקלים חדשים, והסכימה להעברת ההצהרה מהמוסד לרשות המסים לשם בדיקתה; לעניין זה תובא בחשבון רק מחצית מההכנסה המשותפת של בני זוג במשק בית משותף. : (ב) שיעור מענק המעבר לכל חודש יהיה לגבי כל מבוטחת הסכום כמפורט להלן לצידה או ההפרש שבין הסכום הקובע להכנסתה כמשמעותה בסעיף קטן (א)(3), לפי הנמוך: :: (1) מבוטחת שנולדה בין השנים 1960 ל-1962 - 4,000 שקלים חדשים; :: (2) מבוטחת שנולדה בשנת 1963 - 3,750 שקלים חדשים; :: (3) מבוטחת שנולדה בשנת 1964 - 3,500 שקלים חדשים; :: (4) מבוטחת שנולדה בשנת 1965 - 3,250 שקלים חדשים; :: (5) מבוטחת שנולדה בשנת 1966 - 3,000 שקלים חדשים. : (ג) מענק מעבר לא ייחשב כהכנסה לעניין כל דין. : (ד) הייתה המבוטחת זכאית למענק מעבר ולקצבת שאירים לפי [[סימן ד']] או לקצבת תלויים לפי [[סעיף 131]], בעד אותו החודש, ישולם לה חלף המענק סכום השווה להפרש שבין המענק לקצבה כאמור שהיא זכאית לה, לפי העניין, ואם סכום הקצבה גבוה מהמענק - לא ישולם לה מענק. : (ה) על אף האמור [[בסעיף 296(ב)(1) סיפה]], מענק מעבר ישולם אף אם חלפו 18 חודשים מהחודש שבו נוצרו התנאים המזכים במענק, ובלבד שטרם חלפו 24 חודשים מהחודש האמור. @ 269ב. פנייה יזומה לבחינת זכאות למענק מעבר (תיקון: תשפ"ב-7) : (א) המוסד יפנה באופן יזום, ככל שיש ברשותו את הנתונים הנדרשים לכך, ויש ביכולתו להשתמש בהם לשם כך, למי שעשויות להיות זכאיות למענק מעבר, כדי ליידע אותן בדבר זכאותן האפשרית לפי [[סימן זה]]; הפנייה תכלול, ככל האפשר, פרטים בדבר כל האמצעים שניתן להגיש באמצעותם את טופס התביעה למענק או קישור לטופס תביעה מקוון. : (ב) אין בהוראות סעיף זה כדי להעניק זכאות למענק מעבר בשל העלאת גיל הפרישה לפי [[סעיף 269א]], למי שאינה זכאית לו לפי [[אותו סעיף]]. @ 269ג. שיפוי (תיקון: תשפ"ב-7) : אוצר המדינה ישפה את המוסד על ההוצאות שהוציא לביצוע [[סעיף 269א]]. == פרק י"ב: תגמולים למשרתים במילואים [פרק ו'4] == @ 270. הגדרות [127סז] (תיקון: תשנ"ט, תשנ"ט-3, תשס"ב-7, תשס"ג-11, תשס"ג-12, תשס"ג-13, תשס"ד-9, תשס"ח-8, תשפ"ד, תשפ"ד-5, ק"ת תשפ"ד, תשפ"ה-4, תשפ"ו-2) : [[בפרק זה]] - :- "מילואים" - שירות מילואים כהגדרתו [[בחוק שירות המילואים, התשס"ח-2008]]; :- "שירות חצי-יומי" - שירות מילואים שתחילתו לאחר השעה 16:00 ושמשכו, לרבות זמני הנסיעה אל מקום השירות וממנו, אינו עולה על שש שעות באותו היום, בהתייצבות אחת, בהתאם לכללים ולהוראות שייקבעו בפקודות הצבא, כהגדרתן [[בחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-1955]]; :- "שכר מינימום" - (((נמחקה);)) :- "שירות חד-יומי" - (((נמחקה);)) :- "התגמול המרבי" - סכום השווה לסכום הבסיסי כפול 5, כשהוא מחולק בשלושים; :- "התגמול המזערי" - 95% מהסכום הבסיסי לחודש מחולק בשלושים; :- "הכנסה" - ההכנסה שממנה מגיעים דמי ביטוח, לרבות הסכום שממנו היו מגיעים דמי ביטוח אילולא השיעור המרבי הקבוע לתשלום דמי ביטוח. @ 271. הזכות לתגמול [127סח] (תיקון: תשס"א-4, תשס"ג-13, תשס"ח-8) : (א) מי שמשרת כחוק במילואים, ישולם לו תגמול בשיעור האמור [[בסעיף 272]] בעד ימי שירותו במילואים כמפורט להלן, לפי העניין, אף אם הכנסתו לא פחתה מחמת שירותו כאמור: :: (1) לגבי שירות רצוף של שבעה ימי מילואים, לרבות כמה תקופות בנות שבעה ימים כל אחת - בעד כל יום מילואים; :: (2) היתה יתרת ימי השירות במילואים לאחר חישוב התגמול כאמור בפסקה (1), שישה ימים - בעד שבעה ימים; פחתה היתרה כאמור משישה ימים - בעד סך ימי המילואים הנותרים כשהוא מוכפל ב-1.4. : (ב) שיעור התגמול למי ששירת שירות חצי-יומי, יהיה מחצית השיעור האמור [[בסעיף 272]]. : ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (תגמול בעד שירות חד־יומי), התשמ״ז–1986]].)) @ 272. שיעור התגמול [127ע] : (א) שיעור התגמול ליום יהיה, למי שבתכוף לפני שירותו במילואים היה - :: (1) עובד - שכר העבודה הרגיל; :: (2) עובד עצמאי - הכנסתו הממוצעת; :: (3) לא עובד ולא עובד עצמאי - התגמול המזערי. : (ב) לא יפחת שיעור התגמול ליום מהתגמול המזערי ולא יעלה על התגמול המרבי. : (ג) מי שבתכוף לפני שירותו במילואים היה מובטל הזכאי לדמי אבטלה לפי [[פרק ז']] (בסעיף זה - מובטל), לא יפחת שיעור תגמולו מדמי האבטלה ליום שהיה זכאי להם אילו היה מובטל בתקופת שירותו במילואים. @ 273. שכר עבודה רגיל והכנסה ממוצעת [127עא] (תיקון: תשס"ד-9, תשס"ח-8) : (א)(1) שכר העבודה הרגיל של עובד וההכנסה הממוצעת של עובד עצמאי, לענין [[סעיף 272]], הם סכום ההכנסה בעד רבע השנה שקדם ל-1 בחודש שבו החל שירות המילואים (בסעיף זה - רבע השנה); חל פיצוי לאחר חודש שבתקופת רבע השנה, תוגדל ההכנסה בעד אותו חודש בשיעור הפיצוי שחל לאחריו ועד סיום תקופת השירות; סכום ההכנסה המתקבל כאמור יחולק ב-90. :: (2) סכום ההכנסה לחודש לגבי כל חודש ברבעון, המחושב לענין פסקה (1), לא יפחת מ-68% מהסכום הבסיסי, אף אם לא עבד באותו חודש. : (ב) לענין [[סעיף 272]], מי שברבע השנה עבד פחות מ-60 ימים, יהיה שכר עבודתו הרגיל או הכנסתו הממוצעת, לפי הענין, סכום ההכנסה בעד שלושת החודשים שבחר לעצמו, מתוך ששת החודשים שקדמו ל-1 בחודש שבו החל שירות המילואים, והוראות סעיף קטן (א)(2) יחולו לגבי כל חודש שבחר לעצמו כאמור; חל פיצוי לאחר חודש שבחר, יוגדלו שכר העבודה הרגיל וההכנסה הממוצעת בעד אותו חודש בשיעור הפיצוי שחל לאחריו ועד סיום תקופת השירות; סכום ההכנסה המתקבל כאמור יחולק ב-90. : (ג) השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע נסיבות מיוחדות שבהן יחושב התגמול לפי ההכנסה שהיתה לעובד בחודש שבו שירת במילואים אילו לא שירת ואילו עבד ודרכי חישוב התגמול. @ 274. חישוב התגמול במקרים מיוחדים [127עב] : (א) לענין חישוב שכר העבודה הרגיל או ההכנסה הממוצעת יראו אדם שבתכוף לפני שירותו במילואים לא היה עובד או עובד עצמאי, אך ההפסקה בעיסוקו לא עלתה על התקופה שנקבעה לכך, כאילו החל את שירותו במילואים ביום שחדל להיות עובד או עובד עצמאי, לפי הענין. : (ב) עובד הזכאי לתגמול גם כעובד עצמאי, לא יעלה סכום התגמול ליום, שישולם לו, על התגמול המרבי לעובד עצמאי. @ 274א. חישוב התגמול למקבל דמי פגיעה (תיקון: תשס"ח-3) : מי שבתכוף לפני שירותו במילואים היה זכאי לדמי פגיעה כמשמעותם [[בסעיף 92]], יהיה שכר העבודה הרגיל או ההכנסה הממוצעת שלו לעניין [[סעיף 272]], סכום ההכנסה בעד רבע השנה שקדם ליום שבעדו הגיעו לו לראשונה דמי הפגיעה האמורים, אם הסכום האמור גבוה משכר העבודה הרגיל או ההכנסה הממוצעת, המחושבים לפי [[סעיף 274]]; סכום ההכנסה המתקבל כאמור יחולק ב-90. @ 274ב. חישוב התגמול בעד שירות מילואים נוסף בתקופת חירום (תיקון: תשפ"ה-4) : (א) בסעיף זה, "תקופת חירום" - תקופה שתחילתה ב-1 בחודש שלאחר 30 ימים מהיום שבו נקראו חיילי מילואים לפי [[סעיף 8 לחוק שירות המילואים, התשס"ח-2008]], וסיומה ביום האחרון של החודש שבו הפסיקו להיקרא חיילי מילואים כאמור. : (ב)(1) על אף האמור [[בסעיף 273]], עובד שנקרא לשירות מילואים בתקופת חירום, וה-1 בחודש שבו החל שירות המילואים חל פחות מ-90 ימים רצופים לאחר סיום שירות מילואים קודם שלו בתקופת החירום (בסעיף קטן זה - שירות מילואים נוסף בתקופת החירום), יהיה שכר עבודתו הרגיל, לעניין [[סעיף 272]], סכום ההכנסה בעד רבע השנה שקדם ל-1 בחודש שבו החל שירות המילואים הראשון שלו בתקופת החירום, ושכל שירות מילואים בתקופה שמתום שירות מילואים זה ועד שירות המילואים שבעדו ניתן התגמול, הוא שירות מילואים נוסף בתקופת החירום. :: (2) על אף האמור [[בסעיף 273]], עובד שנקרא לשירות מילואים נוסף בתקופת החירום ועבד פחות מ-60 ימים ברבע השנה כאמור בפסקה (1), יהיה שכר עבודתו הרגיל, לעניין [[סעיף 272]], סכום ההכנסה בעד שלושת החודשים שבחר לעצמו מתוך ששת החודשים שקדמו ל-1 בחודש שבו החל שירות המילואים הראשון שלו כאמור בפסקה (1). :: (3) חל פיצוי לאחר חודש שבתקופת רבע השנה כאמור בפסקה (1) או חודש שבחר העובד כאמור בפסקה (2), לפי העניין, תוגדל ההכנסה בעד אותו חודש בשיעור הפיצוי שחל לאחריו ועד סיום תקופת שירות המילואים. :: (4) סכום ההכנסה המתקבל לפי פסקאות (1) עד (3), יחולק ב-90. : (ג) עלה סכום ההכנסה המחושב לפי הוראות [[סעיף 273(א) או (ב)]], על סכום ההכנסה המחושב בעד רבע השנה או בעד שלושת החודשים, כאמור בסעיף קטן (ב), לפי העניין, יחולו לעניין ההפרש שבין הסכומים (בסעיף זה - עלייה בהכנסה) הוראות אלה: :: (1) עלייה בהכנסה בשיעור של עד 20% תובא בחשבון בחישוב התגמול; :: (2) עלייה בהכנסה בשיעור העולה על 20% תובא בחשבון בחישוב התגמול, ובלבד שהיא חלה במשך שלושה חודשים רצופים לפחות מהמועד שבו עלתה ההכנסה לראשונה והוכח, להנחת דעתו של המוסד, כי העלייה נובעת מהכנסה מעבודה ולא מתגמול בעד שירות מילואים. : (ד) סכום ההכנסה לחודש לגבי כל חודש ברבע השנה או בשלושת החודשים כאמור בסעיף קטן (ב), המחושב לפי סעיפים קטנים (ב) ו-(ג), לא יפחת מ-68% מהסכום הבסיסי, אף אם העובד לא עבד באותו חודש. : (ה) שר העבודה, בהסכמת שר האוצר ושר הביטחון ובאישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע, בצו, כי הוראות סעיף זה לא יחולו בתקופת חירום, כולה או חלקה; נקבע צו כאמור, יחולו לעניין [[סעיף 279]], בתקופת תוקפו של הצו, הוראות סעיף קטן (א) שבו, בלבד. : (ו) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מתקנות לפי [[סעיף 273(ג)]] לעניין חישוב התגמול בעת עלייה בשכר העובד כאמור באותן תקנות; התקיימו התנאים למתן תגמול לפי סעיף זה ולפי התקנות האמורות, יחושב התגמול לפי הגבוה מביניהם, ולא תחול ההוראה שבתקנות האמורות לעניין תשלום התגמול במישרין לעובד. @ 274ג. תגמול למשוחרר משירות קבע (תיקון: תשפ"ה-6) : אדם שלפני שירותו במילואים שוחרר משירות קבע, יחולו עליו ההוראות לפי [[פרק זה]] לעניין חישוב התגמול כאילו היה עובד בעת שירותו בשירות הקבע, אף שלא התקיימו לגביו יחסי עבודה, זולת אם לטובתו הוא שחישוב התגמול ייעשה ללא התייחסות לשירות הקבע; לעניין זה, "שחרור משירות קבע" - סיום שירות צבאי לפי התחייבות לשירות קבע, מכל סיבה שהיא, ובכלל זה פרישה משירות כהגדרתה [[בחוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) [נוסח משולב], התשמ"ה-1985]]. @ 275. תקנות נוספות ומשלימות [127עג] : השר רשאי לקבוע הוראות נוספות ומשלימות בדבר חישוב שכר העבודה הרגיל, חישוב ההכנסה הממוצעת, חישוב ההכנסה של מי שהיה עובד עצמאי בחלק משנת המס וחישוב התקופה של רבע השנה לענין [[סעיף 273]]. : ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (תגמולים למשרתים במילואים), תשל"ח-1977]].)) @ 276. תשלום תגמול או תשלום על חשבון תגמול [127עד] (תיקון: תשע"א-6) : (א)(1) מי שבתכוף לפני שירותו במילואים היה עובד וברבע השנה שקדם לשירותו עבד לפחות 75 ימים אצל מעביד אחד או במקום עבודה אחד, או מי ששכרו משתלם על בסיס של חודש או יותר, ישלם לו מעבידו תשלום על חשבון התגמול, בסכום השכר שהיה משולם לעובד אילולא שירת במילואים והוסיף לעבוד. :: (2) התשלום כאמור בפסקה (1) ישולם לכל המאוחר ביום שבו היה משתלם שכרו אילולא שירת במילואים והוסיף לעבוד. :: (3) דין התשלום המגיע לעובד לפי סעיף קטן זה כדין שכר עבודה. : (ב) מי שבתכוף לפני שירותו במילואים לא היה עובד כאמור בסעיף קטן (א), ישלם לו המוסד את התגמול. : (ג) בכלל 75 הימים, האמורים בסעיף קטן (א)(1), יובאו במנין גם ימים אלה: :: (1) יום המנוחה השבועית או חג שאין עובדים בהם, אם על פי חוק ואם על פי הסכם או נוהג; :: (2) ימי היעדרות מהעבודה בשל חופשה שניתנה לעובד מאת מעבידו, בין בשכר ובין שלא בשכר; :: (3) ימי היעדרות מהעבודה בשל תאונה או מחלה; :: (4) ימי אבל במשפחה שמטעמי דת או נוהג לא עבד בהם העובד; :: (5) ימים אחרים שקבע השר. : (ד) השר רשאי לקבוע סוגי מקרים, שבהם ישולם התגמול לעובד במישרין מאת המוסד, על אף הוראות סעיף קטן (א). @ 277. קביעת תנאים ונסיבות לשיעור מוגדל של התגמול [127עה] : (א) על אף הוראות [[פרק זה]] רשאי השר, בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, לקבוע נסיבות ותנאים שבהם ישולם התגמול בשיעור מוגדל לכלל המשרתים במילואים או לסוגים מהם, ללא הגבלה של זמן או לתקופה מוגבלת, וכן לקבוע את גובה השיעור המוגדל, מקורות מימונו וסדרי תשלומו. : (ב) הורה שר הבטחון, לפי [[סעיף 278]], כי שירות מילואים יהיה שירות חירום, תהא הסמכות להתקין תקנות לענין סעיף קטן (א) בידי שר הבטחון בהתייעצות עם השר ושר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה. @ 278. תשלום מקדמה ע"י צה"ל [127עו] : (א) הורה שר הבטחון כי שירות מילואים יהיה שירות חירום לענין [[פרק זה]] - :: (1) ישלם אוצר המדינה על ידי צבא הגנה לישראל, לכל משרת במילואים או למי שהוא הורה, מקדמה בשיעור השווה לתגמול המזערי לכל יום שירות, על חשבון התגמול המגיע לו לפי [[פרק זה]]; המקדמה תשולם במועד שהורה עליו שר הבטחון; :: (2) שר הבטחון רשאי, בהתייעצות עם השר ושר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, להורות על הגדלת שיעור התגמול המזערי לכלל המשרתים במילואים או לסוגים מהם. : (ב) הוראות לפי סעיף קטן (א) אינן טעונות פרסום ברשומות. : (ג) המעביד או המוסד, לפי הענין, ינכה את סכום המקדמה ששולם לפי סעיף קטן (א) מסכום התגמול המגיע למשרת במילואים לפי [[פרק זה]]. : ((שר הביטחון הורה כי שירות מילואים, לפי [[חוק שירות המילואים, התשס"ח-2008]], אשר בוצע מיום כ"ב בתשרי התשפ"ד (7 באוקטובר 2023) עד יום י"א בטבת התשפ"ו (31 בדצמבר 2025), יהיה שירות חירום לעניין [[פרק זה]] (י"פ תשפ"ד, 7220 [12299]; תשפ"ה, 3078 [13132]).)) @ 279. תגמול בשירות נוסף במילואים [127עז] (תיקון: תשפ"ה-4) : (א) אדם שהחל לשרת במילואים תוך תקופה שנקבעה לכך מסיום שירותו הקודם במילואים שבעדו קיבל תגמול לפי [[פרק זה]], יראוהו, לענין חישוב התגמול בעד תקופת שירותו הנוסף, כממשיך בשירותו הקודם, זולת אם לטובתו הוא שחישוב התגמול ייעשה ללא התייחסות לשירותו הקודם. : (ב)(1) הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על שירות נוסף כמשמעותו באותו סעיף קטן שהחל בתקופת חירום כהגדרתה [[בסעיף 274ב]] (בסעיף קטן זה - תקופת החירום). :: (2) על אף האמור בפסקה (1), מי ששירותו הראשון במילואים בתקופת החירום החל בתוך התקופה שנקבעה לפי סעיף קטן (א) מסיום שירותו הקודם במילואים, יחולו לגביו הוראות סעיף קטן (א); ואולם לעניין שירות נוסף כאמור בפסקה (1) שהחל בתקופת החירום, אם עלתה הכנסתו המחושבת לפי [[סעיף 273(א) או (ב)]] על ההכנסה שהובאה בחשבון בחישוב התגמול שלו היה זכאי בשירות המילואים הראשון בתקופת החירום, יחולו לעניין חישוב התגמול הוראות [[סעיף 274ב]]. @ 280. העברת תגמול באמצעות מעביד [127עח] (תיקון: תשע"א-6) : (א) המוסד יעביר למעביד של עובד כאמור [[בסעיף 276(א)]], את סכום התגמול המגיע לעובד. : (ב) המעביד יעביר לעובד את יתרת התגמול; בסעיף זה, "יתרת התגמול" - ההפרש שבין התגמול שהועבר למעביד לפי סעיף קטן (א) ובין התשלום ששילם מעביד לעובד על חשבון התגמול לפי [[סעיף 276(א)]], למעט סכום ששילם לעובד עקב עבודתו או סכום שהיה משלם לו בין שהוסיף לעבוד ובין שנעדר מעבודתו. : (ג) דין יתרת התגמול כדין שכר עבודה, והמעביד יעבירו לעובד לכל המאוחר ביום שבו היה משתלם שכרו של העובד בעד החודש שבו הועבר התגמול למעביד כאמור בסעיף קטן (א). @ 281. ניכוי חוב [127עט] : המוסד רשאי לנכות, מכל סכום שהוא צריך להחזיר למעביד לפי [[סעיף 280]], חוב של דמי ביטוח המגיע ממנו למוסד. @ 282. הענקות [127פ] : (א) המוסד רשאי, לאחר התייעצות עם הועדה לענין שירות מילואים האמורה [[בסעיף 16]] ובאישור השר, ליתן הענקות - :: (1) לנערים עובדים עד גיל 18 שנים שנעדרו מעבודתם עקב השתתפותם בחינוך קדם-צבאי, הכל לפי כללים שיקבע השר באישור ועדת העבודה והרווחה; :: (2) לפיתוח שירותי רווחה למשרתים במילואים ובני משפחותיהם, לרבות ביצוע מחקרים ופעולות נסיוניות בקשר לכך. :: ((פורסמו [[תקנות שירות מילואים (תגמולים) (הענקות לנערים עובדים המשתתפים בחינוך קדם-צבאי), תשל"ז-1976]].)) : (ב) סך כל ההענקות לשנה לפי סעיף קטן (א)(2) לא יעלה על 0.25% מאמדן הסכום השנתי הכולל של התגמולים שישולמו לפי [[פרק זה]]; שר הבטחון, בהתייעצות עם השר ושר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי להגדיל את השיעור האמור עד 0.5%. :: ((פורסם צו הביטוח הלאומי (הגדלת שיעור הענקות), התשע"ב-2011 (ק"ת תשע"ב, 394), לפיו סך כל ההענקות לפי סעיף קטן (א)(2), יגדל ויעמוד על שיעור מרבי של 0.5%.)) @ 283. המשך תשלומים לקופות ולקרנות [127פא] (תיקון: תשפ"ו-8) : מעביד ועובדיו, או מעביד בלבד, שנהגו לשלם תשלומים לקופת תגמולים או לקופת פנסיה או לקופה או לקרן כיוצא באלה, יהיו המעביד והעובד הזכאי לתגמול לפי [[פרק זה]], או המעביד בלבד, הכל לפי הענין, חייבים להמשיך לשלם תשלומים לאותה קופה או לאותה קרן בעד פרק הזמן שהעובד שירת במילואים, כאילו העובד לא שירת במילואים והוסיף לעבוד. @ 283. המשך תשלומים לקופות ולקרנות ושיפוי מעבידים על תשלומים [127פא] (תיקון: תשפ"ו-8) : (((החל מיום פרסומו של חוק התקציב לשנת הכספים 2026):)) : (א) מעביד ועובדיו, או מעביד בלבד, שנהגו לשלם תשלומים לקופת תגמולים או לקופת פנסיה או לקופה או לקרן כיוצא באלה, יהיו המעביד והעובד הזכאי לתגמול לפי [[פרק זה]], או המעביד בלבד, הכל לפי הענין, חייבים להמשיך לשלם תשלומים לאותה קופה או לאותה קרן בעד פרק הזמן שהעובד שירת במילואים, כאילו העובד לא שירת במילואים והוסיף לעבוד. : (ב) המוסד ישפה מעביד של עובד בשיעור של 20% מסכום ההכנסה ליום של העובד, כשהוא מוכפל במספר ימי המילואים ששירת עובדו (להלן - סכום השיפוי), על תשלומים ששילם המעביד לקופת תגמולים או לקופת פנסיה או לקופה או לקרן כיוצא באלה, ועל דמי ביטוח ששילם, בעד פרק הזמן שהעובד שירת במילואים, ובלבד שהמעביד לא היה זכאי, בשל תשלומים כאמור ששילם בעד אותו פרק זמן, לשיפוי בהתאם להוראות לפי [[סעיף 376]]; בסעיף קטן זה - ::- "מספר ימי המילואים" - סך הימים שעובד שירת במילואים, אשר שימש בסיס לחישוב מספר הימים שבעדם משולם התגמול לפי [[סעיף 271]]; ::- "סכום ההכנסה ליום" - סכום כמפורט להלן, לפי העניין, ובלבד שלא יעלה על התגמול המרבי, כהגדרתו [[בסעיף 270]]: ::: (1) לעניין עובד שעבד אצל מעביד ברבע השנה שקדם ל-1 בחודש שבו החל שירות המילואים (בהגדרה זו - רבע השנה) - סכום הכנסתו מעבודה אצל אותו מעביד ברבע השנה, כשהוא מחולק ב-90; ::: (2) לעניין עובד שעבד אצל מעביד במשך חודש או חודשיים ברבע השנה - סכום הכנסתו מעבודה אצל אותו מעביד בחודש או בחודשיים האמורים, כשהוא מחולק ב-30 או ב-60, לפי העניין; ::: (3) לעניין עובד שעבד אצל מעביד במשך פחות מחודש ברבע השנה, או שהחל לעבוד אצל מעביד בחודש השירות - סכום הכנסתו מעבודה אצל אותו מעביד בחודש השירות, כשהוא מחולק ב-30; בפסקה זו, "חודש השירות" - חודש, או חלק ממנו, שבו שירת העובד במילואים; ::: לעניין הגדרה זו, "הכנסה מעבודה", של עובד - שכר העבודה וכן תשלום ששילם המעביד לעובד על חשבון התגמול בסכום השכר שהיה משולם לעובד אילולא שירת במילואים והוסיף לעבוד; ::- "עובד" - עובד ששירת במילואים, למעט עובד כאמור של מעביד ציבורי; לעניין זה, "מעביד ציבורי" - כל אחד מאלה: ::: (1) המדינה; ::: (2) גוף מתוקצב או תאגיד בריאות, כהגדרתם [[בסעיף 21 לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985]]; ::: (3) קופת חולים. : (ג) אוצר המדינה, במסגרת תקציב הביטחון, ישפה את המוסד על כל ההוצאות הכרוכות בתשלום סכום השיפוי למעביד לפי סעיף קטן (ב). @ 284. מימון [127פא1] : (א) תגמולים והענקות לפי [[פרק זה]], לרבות החזרים לפי [[סעיף 280]] (להלן - התגמולים וההענקות), ישולמו, לזכאים, מאוצר המדינה במסגרת תקציב הבטחון, בהתאם להוראה שיעביר המוסד לתשלום מחשבון בנק שהממשלה הועידה לצורך זה. : (ב) אוצר המדינה ישפה את המוסד על ההוצאות המינהליות שלו הנובעות מביצוע [[פרק זה]]. @ 285. דיווח [127פא2] : (א) המוסד ידווח למשרד הבטחון על מספר ימי המילואים וסכום התגמולים וההענקות בשל כל תקופה, החל במועד ולפי כללים שייקבעו בהסכם בין הממשלה למוסד; עד למועד שייקבע בהסכם האמור לדיווח ימסור המוסד למשרד הבטחון נתונים על תשלום תגמולי מילואים, לפי כללים שייקבעו בהסכם האמור. : (ב) הכללים לפי סעיף קטן (א) יובאו לידיעת ועדת הכספים של הכנסת. @ 286. שוטר, סוהר ואיש משמר הכנסת [127פב] (תיקון: תשס"ד-12) : (א) [[פרק זה]] לא יחול לגבי - :: (1) שוטר כמשמעותו [[בחוק המשטרה]]; :: (2) סוהר כמשמעותו [[בחוק שירות בתי הסוהר]]; :: (3) איש משמר הכנסת כמשמעותו [[בחוק משכן הכנסת, רחבתו ומשמר הכנסת, התשכ"ח-1968]]. : (ב) שוטר, סוהר ואיש משמר הכנסת, המשרתים במילואים, יהיו זכאים לקבל מאוצר המדינה, בעד כל יום שירותם במילואים, תשלום שלא יפחת מהתגמול שהיה מגיע להם אילו היו זכאים לתגמול לפי [[סעיף 271]]. @ 286א. (תיקון: תשפ"ד-11) : (((פקע).)) == פרק י"ג: תגמולים למתנדבים [פרק ט'2] == @ 287. מתנדב [198ה] (תיקון: תשס"ד-5, תשס"ז-10, תשס"ז-11, תשס"ט-5, תש"ע-2, תשע"ב-14, תשע"ד-6, תשע"ו-8, תשע"ז-16, תשפ"ג-8, תשפ"ד-12, תשפ"ה-11, תשפ"ו, תשפ"ו-7) : לענין [[פרק זה]], "מתנדב" - אחד מאלה: : (1) מי שפעל בהתנדבות, שלא בשכר, למען זולתו, על פי הפניה מאת משרד ממשלתי, המוסד, רשות מקומית, ההסתדרות הציונית העולמית או הסוכנות היהודית לארץ-ישראל או מאת גוף ציבורי אחר שאישר השר לפי כללים, מבחנים, תנאים וסייגים שנקבעו באישור ועדת העבודה והרווחה, ובלבד שהתנדבות מחוץ לישראל תוכר רק בסוגי מקרים שאישר השר בצו; לענין זה, "הפניה" - הפניה מוקדמת שנעשתה למטרות שיש בהן תועלת לאומית או ציבורית ונקבעו באישור ועדת העבודה והרווחה, ובתנאים ובסייגים שנקבעו כאמור; :: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (מתנדבים), תשל"ח-1978]].)) :: ((פורסם [[צו הביטוח הלאומי (סוגי מקרים של התנדבות מחוץ לישראל), התשמ"ז-1987]].)) :: ((רשימת הגופים המאושרים לפי סעיף 287(1) [[https://www.btl.gov.il/benefits/Volunteer_Rights/Pages/גופים%20הרשאים%20להפנות%20מתנדבים%20לפעולות%20התנדבות.aspx | מפורסמת באתר הביטוח הלאומי]].)) : (2) מי שממלא, ללא שכר, חובת אבטחה לפי חיקוק, לרבות אימונים, סריקות, שמירה וכל פעולה אחרת הדרושה לביצוע האבטחה, שלא אגב שירותו לפי [[חוק שירות בטחון]]; : (3) מי שהושיט עזרה לזולתו לפי חובתו על פי דין; : (4) מי שעושה עבודה ציבורית או שירות לציבור לפי [[+#סימן ב1 פרק ו|סימנים ב'1]] [[#פרק ו סימן ד1|או ד'1 לפרק ו' של חוק העונשין]]; : (5) מי שעשה בהתנדבות, שלא בשכר, פעולה להצלת חייו או רכושו של הזולת, לפי כללים שנקבעו באישור ועדת העבודה והרווחה, והמוסד הכיר בפעולתו לאחר מעשה; :: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (פעולת התנדבות להצלת חייו או רכושו של הזולת), התשנ"א-1991]] (ק"ת תשנ"א, 784);)) : (6) חבר מתנדב, שלא בשכר, של מגן דוד אדום בישראל; : (7) חבר מתנדב, שלא בשכר, של ארגון לעזרה ראשונה, למניעת נזקים לגוף או לרכוש או לטיפול בחולים או באנשים שאינם מסוגלים לטפל בעצמם, או חבר מתנדב, שלא בשכר, בארגון המטפל בקבורה, ובלבד שהשר אישר את הארגון בהודעה שפורסמה ברשומות; :: ((לפי [[8:207979|סעיף 37(א) לחוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 21), תשל"ו-1976]], ארגון שאושר לענין סעיף 31(א)(5) לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשכ"ח-1968 ייחשב כמאושר לפי פסקה (6) להגדרת מתנדב שבסעיף 198ה לחוק. פורסמו הודעות <!-- לפי סעיף 16(א)(3) לחוק הביטוח הלאומי, תשי"ד-1953 ולפי סעיף 31(א)(5) לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשכ"ח-1968, --> בדבר אישור הארגונים הבאים: <!-- <s>מרכז אגודת מכבי אש מתנדבים בישראל, על סניפיו</s> (י"פ תשי"ד, 1342; תשכ"ז, 1504); --> כל אירגון נשים מתנדבות, שחברותיו פועלות בבית חולים במשמעותו [[בסעיף 24 לפקודת בריאות העם, 1940]] (י"פ תשכ"ז, 725); <!-- כל רשות כבאות כמשמעותה [[בחוק שירותי הכבאות, תשי"ט-1959]] (י"פ תשכ"ז, 1504); --> "מיחא" - חיפה, שיקום ילדים חרשים (י"פ תש"ל, 1705); אגודת תחנה לעזרה ראשונה נפשית בירושלים ע"ש ד"ר א' זסלני ז"ל (י"פ תשל"א, 2647); האגודה למען העוור ולמניעת העוורון (י"פ תשל"ו, 506).)) :: ((רשימת הגופים המאושרים לפי סעיף 287(7) [[https://www.btl.gov.il/benefits/Volunteer_Rights/Pages/גופים%20הרשאים%20להפנות%20מתנדבים%20לפעולות%20התנדבות.aspx | מפורסמת באתר הביטוח הלאומי]].)) : (8) מתנדב כהגדרתו [[#2|בחוק הרשות הארצית לכבאות והצלה, התשע"ב-2012]], או מי שגויס לפי [[סעיף 24 לחוק האמור]]; : (9) (((פקעה);)) : (10) מי שמשרת בשירות אזרחי כהגדרתו [[בסעיף 6(א) לחוק דחיית שירות לתלמידי ישיבות שתורתם אומנותם, התשס"ב-2002]]; : (11) (((הוראת שעה עד מועד הפקיעה של [[חוק שירות לאומי–אזרחי, התשע"ד–2014]], ביום 31.8.2026, חלה גם על מי שהתחיל את שירותו לפני המועד האמור גם אחרי המועד האמור עד שייסים את שירותו):)) משרת בשירות לאומי–אזרחי; : (12) מתנדב בשירות לאומי או בהתנדבות קהילתית. @ 288. הגדרות [198ה] : [[בפרק זה]] - :- "תלויים" - כמשמעותם [[בסעיף 130]]; :- "שכר" - שכר בעד עבודה שממנו מגיעים דמי ביטוח. @ 289. הזכאות לגמלאות [198ו] : מתנדב שנפגע תוך כדי פעולת ההתנדבות ועקב פעולה זו, יחולו עליו ועל התלויים בו, לפי הענין, הוראות [[פרק ה']] בשינויים המחוייבים; לענין זה יראו גם פגיעה שאירעה למתנדב בדרך למקום שבו מבוצעת פעולת ההתנדבות או בחזרה ממנו, אף שלא ממעונו או למעונו, כפגיעה לפי [[הפרק האמור]], ובלבד שהתקיימו שאר התנאים כאמור [[בסעיף 81]]. @ 290. דרכי חישוב הגמלאות [198ז] (תיקון: תשס"ג-11) : (א) היה המתנדב עובד או עובד עצמאי ערב הפגיעה, יחושבו הגמלאות שישולמו לו או לתלויים בו לפי ההכנסה המשמשת בסיס לחישוב הגמלה לפי [[פרק ה']], אך לא פחות ממחצית הסכום הבסיסי כפול שלוש (בסעיף זה - הכנסת המינימום); לא היה המתנדב עובד או עובד עצמאי ערב הפגיעה - יחושבו הגמלאות כאמור כאילו הכנסתו ברבע השנה שקדמה לפגיעה היתה הכנסת המינימום. : (ב) על אף הוראות סעיף קטן (א), לא יינתנו גמלאות בכסף בעד פרק הזמן שלפני הגיע המתנדב לגיל 14, ואילו לגבי פרק הזמן שבין גיל 14 לבין גיל 18 תחושב הגמלה בכסף לפי ההכנסה מעבודה או ממשלח יד או על פי הניתן לאדם המצוי בהכשרה מקצועית כאמור [[בסעיף 75(א)(3)]], הכל לפי הסכום הגבוה יותר. : (ג) נפטר המתנדב כתוצאה מהפגיעה, לא יהיו התלויים בו זכאים לגמלאות לפני המועד שבו היה מגיע הנפטר לגיל 14 אילו נשאר בחיים. @ 290א. גמלאות נוספות למתנדב שפעל שלא בשכר להצלת חיי הזולת (תיקון: תשפ"א-7) : בלי לגרוע מהוראות [[סעיף 289]] - : (א)(1) בן משפחתו של מתנדב שנפטר עקב הושטת עזרה לאדם אחר שנמצא לנגד עיניו בסכנה חמורה ומיידית לחייו, לשלמות גופו או לבריאותו עקב אירוע פתאומי זכאי למענקים, לתגמולים או להטבות כפי שיקבע השר, אף אם אינו זכאי לגמלאות אחרות לפי [[פרק זה]], והשר רשאי לקבוע תנאים לזכאות; :: (2) השר רשאי לקבוע כללים לזכאות למענקים, לתגמולים או להטבות למתנדב שנפגע עקב הושטת עזרה כאמור בפסקה (1); : (ב) בתקנות לפי סעיף קטן (א) רשאי השר לקבוע כי על אף האמור בכל דין, תשלומים שייקבעו מכוחן לא ייחשבו הכנסה לעניינים שיקבע ולא יחולו על התשלומים הוראות [[סעיפים 320]] [[ו-321]], כולן או חלקן, ורשאי הוא לקבוע הוראות שונות לגבי תשלומים שונים ולגבי בני משפחה שונים; : (ג) תקנות לפי סעיף זה ייקבעו בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה; : (ד) בסעיף זה - ::- "בן משפחה" - הורה, וכן קרובי משפחה נוספים שיקבע השר בתקנות; ::- "מתנדב" - כמשמעותו [[בסעיף 287(5)]]. @ 291. מימון [198ח] : אוצר המדינה ישפה את המוסד, על פי דרישתו, בשל כל הוצאה שהוציא למתן גמלאות לפי [[פרק זה]] ובשל החלק היחסי מההוצאות המינהליות של המוסד הנובעות מביצוע הוראות [[פרק זה]]. @ 292. העברת כספים, לאוצר המדינה [198ט] : זכה המוסד בפיצויים לפי הוראות [[סימן ד' לפרק י"ד]] כשהנפגע היה מתנדב, יועבר סכום הפיצויים לאוצר המדינה. @ 293. ארגונים מאושרים [תשל"ו 37(א)] : הארגונים המנויים [[בלוח י"ד]] ייחשבו כארגונים מאושרים לפי [[סעיף 287(7)]]. @ 294. זכאים ישנים [תשל"ו 37(ב)] : הוראות [[פרק זה]] יחולו גם על מי שערב ביטול החיקוקים המנויים [[בלוח ט"ו]] היו זכאים לפיהם ולולא בוטלו היו ממשיכים להיות זכאים לפיהם. @ 295. פיצויים בשל פגיעת מתנדב [תשל"ו 38] : שר האוצר, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, יתקין תקנות בענין תשלום פיצויים מאת אוצר המדינה למי שנפגע או שניזוק, או לתלויים בו, מעוולה שנעשתה בידי מתנדב תוך כדי פעולת ההתנדבות ועקב פעולה זו ואין לו זכות לפיצויים מאדם אחר זולת המתנדב; בסעיף זה, "עוולה" ו"תלויים" - כמשמעותם [[בפקודת הנזיקין]]. : ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (תשלום פיצויים בשל עוולה של מתנדב), התשמ"א-1980]].)) == פרק י"ג1: תגמולים לנפגעי כוחות הביטחון (תיקון: תשע"ז-4) == @ 295א. הזכאות לגמלאות (תיקון: תשע"ז-4) : (א) [[בפרק זה]] - ::- "חבלת שירות", "חייל בשירות קבע", "מחלה" ו"מחלת שירות" - כהגדרתם בחוקי השיקום, לפי העניין; ::- "חוקי השיקום" - [[חוק הנכים]] [[וחוק משפחות חיילים]], לפי העניין; ::- "פגיעה מזכה לפי חוקי השיקום" - חבלה, מחלה או החמרת מחלה, כמשמעותן בחוקי השיקום, שבשלהן מוכר חייל בשירות קבע כנכה או כנספה לפי חוקי השיקום. : (ב) על אף האמור [[בסעיף 75]], הוראות [[פרק ה']] וכן הוראות [[סעיפים 296 עד 298]], [[301 עד 304]], [[306]], [[308 עד 312]], [[315 עד 318]], [[320 עד 322]], [[324]], [[325 עד 333]], [[383א]], [[385]] [[ו-386]] יחולו, בשינויים המחויבים, על שוטר כהגדרתו [[בחוק המשטרה]], סוהר כהגדרתו [[בחוק שירות בתי הסוהר]] ועובד שירותי הביטחון כהגדרתו [[בסעיף 63א לחוק שירות המדינה]], וכן על חייל בשירות קבע ([[בפרק זה]] - משרת כוחות הביטחון), אם הפגיעה שאירעה להם, תוך כדי השירות ועקב השירות, אינה פגיעה מזכה לפי חוקי השיקום ואינה החמרה של פגיעה כאמור שהוכרה, וכן על התלויים בכל אחד מאלה, שנפטר; ואולם לא ישולמו גמלאות בעין כמשמעותן [[בסימן ג' לפרק ה']] ודמי פגיעה כמשמעותם [[בסימן ד' לאותו פרק]] לחייל בשירות קבע כל עוד הוא בשירות כאמור. : (ג) על אף הוראות כל דין, לצורך קביעת זכאות לגמלה לפי [[פרק זה]], יראו במשרת כוחות הביטחון כמבוטח שהוא עובד כאמור [[בסעיף 75(1)]], ולעניין חייל בשירות קבע - אף שאין מתקיימים לגביו יחסי עבודה, ויראו את השירות כאמור כעבודה. : (ד) לצורך חישוב זכאות לגמלה לפי [[פרק זה]] למשרת כוחות הביטחון, שכר העבודה הרגיל לא יפחת מגובה התגמול המזערי כהגדרתו [[בסעיף 270]]. : (ה) סבר המוסד כי משרת כוחות הביטחון או התלוי בו, שהגיש תביעה לפי [[פרק זה]], עשוי להיות זכאי בשל אותה פגיעה להכרה לפי חוקי השיקום, יערוך המוסד בירור עם קצין תגמולים שמונה לפי חוקי השיקום ([[בפרק זה]] - קצין תגמולים) וישהה את החלטתו עד לסיום הבירור. : (ו) הוגשה תביעה למוסד לפי [[פרק זה]], והוגשה גם תביעה בשל אותה פגיעה לפי חוקי השיקום, לא יבחן המוסד את התביעה עד לקבלת החלטה חלוטה של קצין תגמולים בתביעה לפי חוקי השיקום, ואם הוגש ערעור על החלטת קצין התגמולים, עד לקבלת החלטה חלוטה בערעור; לעניין זה, "החלטה חלוטה" - החלטה, לרבות פסק דין, שאין עליהם ערעור עוד. : (ז) הוגשה תביעה למוסד לפי [[פרק זה]], לאחר שניתנה החלטה של קצין תגמולים בתביעה בשל אותה פגיעה שהוגשה לפי חוקי השיקום או לאחר שניתנה החלטה בערעור על החלטת קצין התגמולים בתביעה כאמור, יחולו הוראות אלה: :: (1) נדחו התביעה או הערעור מהטעם שהחבלה אינה חבלת שירות או שהמחלה אינה מחלת שירות, לא תימנה לעניין [[סעיף 296]] התקופה שממועד הגשת התביעה לקצין התגמולים עד מועד מתן החלטת קצין התגמולים או מועד ההחלטה בערעור, לפי העניין; :: (2) אושרה התביעה או נדחתה התביעה מכל טעם אחר, לא תקום עילה לתביעה לפי [[פרק זה]]; הוראת פסקה זו לא תחול על תביעה שנדחתה מחמת התיישנות לפי [[סעיף 26 לחוק משפחות חיילים]], או שנדחתה מחמת התיישנות לפי [[סעיף 32 לחוק הנכים]] על אף קיומה של חבלה רשומה כמשמעותה [[בסעיף 32א לאותו חוק]]. : (ח) בלי לגרוע מהוראות סעיפים קטנים (ה) עד (ז), אושרה תביעה לפי [[פרק זה]], לא תקום עילה לתביעה לפי חוקי השיקום. @ 295ב. מסירת מידע לשם החלטה בתביעה (תיקון: תשע"ז-4, תשפ"ד-16) : (א) גוף שאליו משתייך משרת כוחות הביטחון שהוא או התלוי בו הגישו תביעה לפי [[פרק זה]] ימסור לעובד המוסד שהמינהלה הסמיכה לכך (בסעיף זה - עובד מוסמך), לפי בקשתו, כל מידע הנדרש לשם החלטה בתביעה לפי [[פרק זה]], לרבות תיקו הרפואי של אותו משרת כוחות הביטחון, והכול במידה הנדרשת לשם כך. : (ב) משרד הביטחון ימסור לעובד מוסמך, לפי בקשתו, מידע בדבר תביעה באותו עניין, לגבי משרת כוחות הביטחון כאמור בסעיף קטן (א), שהוגשה לקצין תגמולים, וכן את חומרי הבדיקה שנאספו לעניין אותה תביעה וההחלטות שניתנו בה. : (ג) מידע כאמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב) יימסר למוסד בתוך 21 ימי עבודה מהמועד שבו ביקש העובד המוסמך את המידע, ויכול שיימסר כמסר אלקטרוני, כהגדרתו [[בחוק חתימה אלקטרונית, התשס"א-2001]]. : (ד) המוסד לא יעשה כל שימוש במידע שנמסר לפי סעיף זה אלא לשם החלטה בתביעה לפי [[פרק זה]], ולא יעבירו לאחר. : (ה) השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע הוראות לעניין אופן מסירת המידע ואבטחתו בעת המסירה; לא נקבעו הוראות כאמור, יחולו לעניין זה, בשינויים המחויבים, הוראות שנקבעו לפי [[סעיף 23ז לחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981]], לעניין אבטחת מידע, נוהל מסירה וטיפול במידע אישי עודף. : (ו) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות [[סעיף 384]] או מהוראות כל דין אחר. @ 295ג. מימון (תיקון: תשע"ז-4) : (א) אוצר המדינה, במסגרת תקציב הגוף שאליו משתייך משרת כוחות הביטחון, ישפה את המוסד בשל כל הוצאה שהוציא לתשלום גמלאות לפי [[פרק זה]] ובשל החלק היחסי מההוצאות המינהליות של המוסד הנובעות מביצוע הוראות [[פרק זה]]. : (ב) סכומי השיפוי כאמור בסעיף קטן (א) ויתרת זכות או חובה בשל יישום הוראות [[פרק זה]], ינוהלו בחשבון נפרד, והוראת [[סעיף 28(ב)]] לא תחול לגביהם. == פרק י"ג2: תשלומים ותגמולים בעבור חטוף או נעדר - הוראת שעה (תיקון: תשפ"ד-6, תשפ"ד-15) == === סימן א': תשלומים לקופת גמל לקצבה בעבור חטוף או נעדר (תיקון: תשפ"ד-15) === @ 295ד. הגדרות - [[סימן א']] (תיקון: תשפ"ד-6, תשפ"ד-15) : [[בסימן זה]] - :- "הכנסה" - כמשמעותה [[בסעיף 345]]; :- "ההכרזה על מצב מיוחד בעורף" - ההכרזה על מצב מיוחד בעורף כהגדרתו [[בחוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א-1951]], מיום כ"ב בתשרי התשפ"ד (7 באוקטובר 2023); :- "חטוף או נעדר" - מי שנקבע לפי [[סעיף 3 לחוק תגמולים לבני משפחה של חטופים ונעדרים בפעולת איבה, התשפ"ד-2023]], כי הוא חטוף או נעדר כתוצאה מפעולות האיבה או פעולות המלחמה, וכל עוד הוא לא שוחרר או אותר ולא נפטר; :- "פעולות האיבה או פעולות המלחמה" - פעולות האיבה או פעולות המלחמה, שאירעו בתקופה שמיום ההכרזה על מצב מיוחד בעורף עד תום תקופת תוקפה של ההכרזה האמורה או עד תום הפעולות הצבאיות המשמעותיות, לפי המאוחר; :- "הפעולות הצבאיות המשמעותיות" - הפעולות הצבאיות המשמעותיות שעליהן החליטה ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי לפי [[סעיף 40 לחוק-יסוד: הממשלה]], והודיעה לגביהן לוועדת החוץ והביטחון של הכנסת ביום כ"ג בתשרי התשפ"ד (8 באוקטובר 2023); :- "קופת גמל לקצבה" - כהגדרתה [[בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס"ה-2005]], לרבות ביטוחים שבהם מבוטחים עמיתים בקופת הגמל לקצבה כאמור [[בסעיף 16(ד)(6) לחוק האמור]], לפי תוכנית ביטוח שהתיר הממונה כהגדרתו [[באותו חוק]], הכלולה בקופת הגמל לקצבה או הנמכרת אגב מכירתה; :- "שכר העבודה" - הגבוה מבין אלה: :: (1) ממוצע השכר שבעדו המעסיק ביצע הפקדות לקופת הגמל לקצבה ב-12 החודשים הרצופים האחרונים שקדמו למועד החטיפה, למועד תחילת ההיעדרות או למועד סיום ההעסקה כאמור [[בסעיף 295ו]], לפי המוקדם, ואם העובד הועסק אצל אותו מעסיק פחות מ-12 חודשים רצופים, יהיה שכר העבודה ממוצע השכר כאמור בתקופת העסקתו; :: (2) ממוצע השכר שבעדו המעסיק ביצע הפקדות לקופת הגמל לקצבה בשלושת החודשים הרצופים האחרונים שקדמו למועד החטיפה, למועד תחילת ההיעדרות או למועד סיום ההעסקה כאמור [[בסעיף 295ו]], לפי המוקדם, ואם העובד הועסק אצל אותו מעסיק פחות משלושה חודשים רצופים, יהיה שכר העבודה ממוצע השכר כאמור בתקופת העסקתו. @ 295ה. המשך תשלומים לקופת גמל לקצבה בעבור חטוף או נעדר שהוא עובד (תיקון: תשפ"ד-6) : (א) מעסיק של עובד חטוף או נעדר, שהוא בלבד או שהוא והעובד נהגו לשלם תשלומים לקופת גמל לקצבה, ישלם את התשלומים שעליו לשלם וכן את התשלומים שעל העובד לשלם לאותה קופת גמל לקצבה בעד התקופה שבה העובד חטוף או נעדר, לשם הבטחת זכויות העובד בקופת הגמל לקצבה, והכול בשיעורים ולפי שכר העבודה שהיה משולם לו אילו הוסיף לעבוד באותה תקופה. : (ב) המעסיק ידווח למוסד על התשלומים שביצע, באופן שעליו יורה המוסד ויפורסם באתר המוסד. : (ג) אוצר המדינה, באמצעות המוסד, יעביר למעסיק שיפוי על התשלומים ששילם לפי סעיף זה, ובלבד שלא ניתן מימון לתשלומים אלה ממקור אחר, אולם המעסיק לא יהיה זכאי לשיפוי על תשלומים ששילם כאמור כפיצוי הלנת שכר לפי [[סעיף 19א לחוק הגנת השכר]]. @ 295ו. תשלומים לקופת גמל לקצבה לשם שמירת זכויות של חטוף או נעדר שהיה עובד והעסקתו הסתיימה (תיקון: תשפ"ד-6) : חטוף או נעדר שהעסקתו כעובד הסתיימה בחמשת החודשים שקדמו למועד החטיפה או למועד תחילת ההיעדרות או שהעסקתו הסתיימה אחרי מועד כאמור, יעביר אוצר המדינה, באמצעות המוסד, את התשלומים שהמעסיק או המעסיק והעובד נהגו לשלם לקופת גמל לקצבה, לאותה קופת גמל לקצבה, בעד התקופה שבה היה חטוף או נעדר, לשם הבטחת זכויותיו בקופת הגמל לקצבה, והכול בשיעורים ולפי שכר העבודה ששולם לו לאחרונה לפני מועד סיום העסקתו, ושהיה משולם לו אילו הוסיף לעבוד באותה תקופה. @ 295ז. המשך תשלומים לקופת גמל לקצבה בעבור חטוף או נעדר שהוא עצמאי (תיקון: תשפ"ד-6) : בעד עצמאי שהפקיד תשלומים לקופת גמל לקצבה בשנה שקדמה למועד שבו היה לחטוף או לנעדר, יעביר אוצר המדינה, באמצעות המוסד, תשלומים לאותה קופת גמל לקצבה, בעד התקופה שבה היה העצמאי חטוף או נעדר, לשם הבטחת זכויותיו בקופת הגמל לקצבה, והכול לפי הכנסתו שבעדה שולמו דמי ביטוח ברבעון שקדם למועד החטיפה או למועד תחילת ההיעדרות; בסעיף זה, "עצמאי" - כהגדרתו [[בסעיף 2 לחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2017 ו-2018), התשע"ז-2016]]. @ 295ח. השבת תשלומים (תיקון: תשפ"ד-6) : שילם מעסיק או המוסד תשלום לקופת גמל לקצבה לפי [[סעיף 295ה]], [[295ו]] [[או 295ז]], והתברר לאחר מכן כי חל מקרה ביטוח לפני המועד שבו היה עליו לבצע את אותו תשלום, תשיב קופת הגמל למוסד את סכום התשלום כאמור ששולם לה, בערכו הנקוב כפי שהיה במועד ששולם. @ 295ט. סייג לתחולה (תיקון: תשפ"ד-6) : הוראות [[סעיפים 295ה]] [[ו-295ו]] לא יחולו על עובד שחל לגביו, בזמן שהיה חטוף או נעדר, הסדר אחר, מיטיב, לפי דין או הסכם להבטחת המשך הזכויות הפנסיוניות שהיו מגיעות לו אילו הוסיף לעבוד באותה תקופה. @ 295י. הוראות שונות - [[סימן א']] (תיקון: תשפ"ד-6, תשפ"ד-15) : (א) חברה מנהלת של קופת גמל לקצבה תדווח למוסד את הנתונים הדרושים לו לשם ביצוע התשלומים כאמור [[בסעיפים 295ו]] [[ו-295ז]], באופן שעליו יורה המוסד ויפורסם באתר המוסד. : (ב) לעניין [[פקודת מס הכנסה]], במועד ההפקדה לקופת הגמל לקצבה לא יראו תשלומים ששולמו לפי [[סעיף 295ה]], [[295ו]] [[או 295ז]], לקופת הגמל לקצבה על שם החטוף או הנעדר, כהכנסה בידו, ועל תשלומים לפי [[סעיף 295ה]] לא יחולו הוראות [[#סעיף 3.ה3|סעיף 3(ה3)(1) ו-(1א) לפקודת מס הכנסה]]. === סימן ב': תגמול מיוחד חלף שכר לחטופים ולנעדרים (תיקון: תשפ"ד-15) === @ 295י1. הגדרות - [[סימן ב']] (תיקון: תשפ"ד-15) : [[בסימן זה]] - :- "הכנסה" - ההכנסה שממנה מגיעים דמי ביטוח בהתאם להוראות [[סימן ב' בפרק ט"ו]]; :- "חטוף או נעדר" - כהגדרתו [[בסימן א']], ובלבד שביום ח' באדר ב' התשפ"ד (18 במרץ 2024) היה חטוף או נעדר; :- "התגמול המזערי" - סך של 7,328 שקלים חדשים, ולגבי חטוף או נעדר שהוא הורה לילד - סך של 9,503 שקלים חדשים, והכול כשהוא מחולק ב-30; הסכומים יעודכנו לפי [[סעיף 295י6]]; :- "התגמול המרבי" - סכום השווה לסכום הבסיסי כאמור [[בפסקה (3) להגדרה "הסכום הבסיסי" שבסעיף 1]], כפול 5, כשהוא מחולק ב-30; :- "תקופת הזכאות" - התקופה שמיום כ"ב בתשרי התשפ"ד (7 באוקטובר 2023) עד יום כ"ה בתשרי התשפ"ז (6 באוקטובר 2026), או מועד מאוחר יותר כפי שנקבע בצו לפי [[סעיף 295יב(ב)]], אם נקבע. @ 295י2. הזכאות לתגמול מיוחד חלף שכר לחטוף או לנעדר (תיקון: תשפ"ד-15) : (א) בעד חטוף או נעדר שביום כ"ב בתשרי התשפ"ד (7 באוקטובר 2023) מלאו לו 18 שנים, ישולם תגמול מיוחד חלף שכר ([[בסימן זה]] - תגמול מיוחד), בתקופת הזכאות. : (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), הזכאות לתגמול מיוחד לפי סעיף קטן (א) לגבי מי שנספה ביום כ"ב בתשרי התשפ"ד (7 באוקטובר 2023) וגופתו נחטפה או לגבי חטוף שנספה בהיותו חטוף, תהיה עד למועד שבו נקבע לגביו כי הוא נספה לעניין [[חוק נפגעי פעולות איבה]]. @ 295י3. סכום התגמול המיוחד (תיקון: תשפ"ד-15) : (א) סכום התגמול המיוחד ליום לחטוף או לנעדר, יהיה למי שבתכוף למועד שקדם לחטיפה או להיעדרות היה אחד מהמפורטים להלן, לפי העניין, כמפורט לצידו: :: (1) עובד שעבד 60 ימים או יותר בחודשים יולי, אוגוסט וספטמבר 2023 - סכום ההכנסה בעד החודשים האמורים כשהוא מחולק ב-90; :: (2) עובד שעבד פחות מ-60 ימים בחודשים יולי, אוגוסט וספטמבר 2023 - סכום ההכנסה בעד שלושה חודשים מתוך החודשים אפריל עד ספטמבר 2023, שבהם הכנסתו הייתה הגבוהה ביותר, כשהוא מחולק ב-90; :: (3) עובד עצמאי - סכום ההכנסה בעד חודשים יולי, אוגוסט וספטמבר 2023 או ברבע שנה בשנת 2022, לפי הגבוה, כשהוא מחולק ב-90; :: (4) הן עובד והן עובד עצמאי - בהתאם להוראות פסקאות (1) עד (3), לפי העניין, לגבי ההכנסה הנוגעת לאותה פסקה; :: (5) לא עובד ולא עצמאי - התגמול המזערי. : (ב) סכום התגמול המיוחד ליום לא יפחת מהתגמול המזערי ולא יעלה על התגמול המרבי. : (ג) חישוב סכום ההכנסה כאמור בסעיף קטן (א) ייעשה בהסתמך על נתונים שבמאגרי המידע של המוסד. @ 295י4. סייג לתחולה (תיקון: תשפ"ד-15) : הוראות [[סימן זה]] לא יחולו על חטוף או על נעדר שהוא חייל כהגדרתו [[בחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-1955]], או מכוחות הביטחון כהגדרתם [[בחוק מימון הוצאות למשפחות שבויים, חטופים ונעדרים, התשס"ח-2008]]. @ 295י5. הוראות מיוחדות (תיקון: תשפ"ד-15) : (א) התגמול המיוחד יועבר אחת לחודש בתקופת הזכאות לחשבון הבנק שפקיד תביעות סבר כי הוא חשבון בנק פעיל של החטוף או הנעדר, בשים לב, בין השאר, לאלה: :: (1) חשבון הבנק הוא החשבון שאליו שולמו גמלאות על ידי המוסד בתקופה של 12 החודשים שקדמו למועד החטיפה או למועד תחילת ההיעדרות; :: (2) לפי מידע שקיבל המוסד מתאגיד בנקאי או מבנק הדואר, חשבון הבנק הוא החשבון שאליו שולמה המשכורת של החטוף או הנעדר, או שממנו נגבות ההוצאות השוטפות שלו; לעניין זה - :::- "בנק הדואר" - החברה כהגדרתה [[בחוק הדואר, התשמ"ו-1986]], בנותנה את השירותים הכספיים כהגדרתם [[באותו חוק]] מטעם החברה הבת כמשמעותה [[בסעיף 88יא לחוק האמור]]; :::- "תאגיד בנקאי" - תאגיד בנקאי שהוא בעל רישיון בהתאם [[לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א-1981]]. : (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), לעניין חטוף או נעדר שאינו תושב ישראל ואין לו חשבון בנק כאמור בסעיף קטן (א), יועבר התגמול המיוחד לחשבון בנק כמפורט להלן: :: (1) אם הוא אינו עובד זר - לחשבון הבנק של מי שהוא בן זוגו, ובאין בן זוג - לילדיו בחלקים שווים, ובאין ילדים - להוריו בחלקים שווים; בסעיף קטן זה, "עובד זר" - כהגדרתו [[בחוק עובדים זרים, התשנ"א-1991]]; :: (2) אם הוא עובד זר - לחשבון הבנק שאליו העביר לו מעסיקו את המשכורת בתכוף לפני חטיפתו או לפני מועד תחילת היעדרותו, ובאין חשבון כאמור - לחשבון כאמור בפסקה (1). : (ג) לעניין כל דין, יראו את התגמול המיוחד כאילו הוא תגמול הניתן לנפגע לפי [[חוק נפגעי פעולות איבה]], ולא יראו אותו כהכנסה. @ 295י6. עדכון התגמול המזערי (תיקון: תשפ"ד-15) : הסכומים האמורים [[סעיף 295י1|בהגדרה "התגמול המזערי"]] יעודכנו לפי הוראות [[סעיף 49 לחוק הנכים]]. === סימן ג': הוראות שונות (תיקון: תשפ"ד-15) === @ 295יא. שיפוי המוסד (תיקון: תשפ"ד-6, תשפ"ד-15) : אוצר המדינה ישפה את המוסד, על פי דרישתו, על כל הוצאה שהוציא לביצוע התשלומים והתגמולים לפי [[פרק זה]] ועל החלק היחסי מההוצאות המינהליות של המוסד הנובע מביצוע [[פרק זה]]. @ 295יב. תוקף - [[פרק י"ג2]] (תיקון: תשפ"ד-6, תשפ"ד-15) : (א) [[סימן א']] יעמוד בתוקפו שנתיים מיום כ"ב בתשרי התשפ"ד (7 באוקטובר 2023); השר, באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, רשאי, בצו, להאריך את תוקפו של [[סימן א']] בתקופות נוספות שלא יעלו במצטבר על 12 חודשים. :: ((התקופה הוארכה עד יום 13.10.2025 (ק"ת תשפ"ו, 390).)) : (ב) [[סימן ב']] יעמוד בתוקפו שלוש שנים מיום כ"ב בתשרי התשפ"ד (7 באוקטובר 2023); השר, באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, רשאי, בצו, להאריך את תוקפו של [[סימן ב']] ושל תקופת הזכאות כהגדרתה [[בסעיף 295י1]] בתקופות נוספות שלא יעלו על שנה כל אחת. == פרק י"ד: גמלאות - הוראות כלליות [פרק ז'] == === סימן א': תביעות === @ 296. מועד לתביעת גמלת כסף והתקופה שבעדה תשולם [128] (תיקון: תשנ"ח-2, תשס"ג-5, תשס"ז-3, תשע"ב-5, תשע"ז-12, תשע"ח-13) : (א) כל תביעה לגמלת כסף, תוגש למוסד תוך שנים עשר חודשים מהיום שבו נוצרה עילת התביעה. : (ב)(1) הוגשה התביעה אחרי המועד האמור בסעיף קטן (א), וקבע המוסד כי התובע זכאי לגמלה בעד תקופה שקדמה להגשת התביעה, תשולם לו הגמלה שהוא זכאי לה, ובלבד שלא תשולם גמלה בעד תקופה העולה על 12 חודשים שקדמו בתכוף לפני החודש שבו הוגשה התביעה כאמור; היתה התביעה שהוגשה כאמור, למענק או לגמלה אחרת שאינה משתלמת בעד תקופה מסוימת, ישולמו המענק או הגמלה האמורים, בתנאי שבחודש שבו הוגשה התביעה למוסד, טרם חלפו 18 חודשים מהחודש שבו נוצרו התנאים המזכים בגמלה. :: (2) על אף האמור בפסקה (1), לעניין קצבת אזרח ותיק - לא תשולם גמלה בעד תקופה העולה על 48 חודשים שקדמו בתכוף לפני החודש שבו הוגשה התביעה, ומתוך אותה תקופה לא תשולם קצבת אזרח ותיק שהזכאות לה מותנית בהכנסת המבוטח לפי הוראות [[סעיף 245]], ככל שהוא זכאי לה, בעד תקופה העולה על 12 חודשים. : (ב1) (((בוטל).)) : (ג) לענין סעיף זה, יראו את המועד הנקוב לצד כל אחת מהגמלאות המפורטות להלן, כמועד שבו הוגשה התביעה לאותה גמלה: :: (1) (((נמחקה);)) :: (2) במענק לאלמנה ולאלמן לפי [[סעיף 133(א)]] [[או 255(א)]] - ה-1 בחודש שלאחר הפסקת תשלום הקצבה; :: (3) במענק לאלמנה ולאלמן לפי [[סעיפים 135(א) ו-(ב)]] [[ו-255(ב) ו-(ג)]] - ה-1 בחודש שלאחר החודש שבו חזרו ונישאו, או ה-1 בחודש שבתכוף לאחר תום שנתיים מיום הנישואין מחדש, לפי הענין; :: (4) במענק ליתום לפי [[סעיפים 143]] [[או 254]] - ה-1 בחודש שבו הגיע הילד - לגיל 13 לבן, ולגיל 12 לבת; :: (5) במענק פטירה לפי [[סעיף 310]] - ה-1 בחודש שבו אירעה הפטירה; :: (6) בתגמול לפי [[פרק י"ב]] - ה-1 בחודש שלאחר החודש שבו חל שירות המילואים. @ 297. הגשת תביעות [129] : השר יקבע הוראות בדבר הגשת תביעה לגמלה ודרכי הוכחתה. : ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (הגשת תביעה לגמלה ואופן תשלומה), התשנ"ח-1998]].)) @ 297א. גמלה בתוספת הפרשי הצמדה (תיקון: תשנ"ח-2) : (א) בסעיף זה - ::- "חודש לתשלום" - אחד מאלה, לפי הענין: ::: (1) בגמלה המשתלמת בעד תקופה מסוימת - החודש שבעדו או שבעד חלק ממנו משולמת הגמלה; ::: (2) במענק או בגמלה אחרת שאינה משולמת בעד תקופה מסוימת - החודש שבו נוצרו התנאים המזכים בגמלה; ::: (3) בגמלה המשולמת לפי [[פרק ח']] - החודש שבו הוגשה התביעה למוסד; ::- "מועד תשלום" - החודש שבו משולמת הגמלה. : (ב) גמלה, המשולמת במועד תשלום שחל לאחר שחלף חודש קלנדרי מלא מהחודש לתשלום, תעודכן בשיעור שבו עלה המדד שפורסם לאחרונה לפני מועד התשלום, לעומת המדד שפורסם בחודש לתשלום. : (ג) [[חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א-1961]], לא יחול על גמלה המשולמת לפי חוק זה. @ 297ב. ניכוי מקדמה או תשלום אחר (תיקון: תשנ"ח-2, תשס"ד-14) : משולמת גמלה, ולפני תשלומה שולמו על חשבון אותה גמלה מקדמה או תשלום אחר שיש לנכות מהגמלה (בסעיף זה - מקדמה), תנוכה המקדמה, אם חלף חודש קלנדרי מלא מהחודש שבו שולמה המקדמה, כשהיא מעודכנת בשיעור שבו עלה המדד שפורסם לאחרונה לפני החודש שבו מבוצע הניכוי לעומת המדד שפורסם לאחרונה בחודש שבו שולמה המקדמה, ולגבי ניכוי לפי [[סעיף 114]] - לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני החודש שבו נעשה הנכה זכאי לקצבה. @ 298. החלטת המוסד בתביעות [130] (תיקון: תשס"ב-9) : (א) כל תביעה לגמלה שהוגשה למוסד תתברר בידי עובד המוסד שהסמיכה לכך המינהלה (להלן - פקיד תביעות), והוא יחליט אם תינתן הגמלה ובאיזו מידה תינתן. : (א1) השר יקבע, באישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, כללים והוראות לענין משך הזמן המרבי שבו על פקיד תביעות להחליט, בתביעה לדמי פגיעה כמשמעותם [[בסעיף 92]]. : (ב) המוסד יקבע בהוראות לעובדיו באילו ענינים יחליט פקיד תביעות על דעת עצמו ובאילו יזדקק לאישור הממונים עליו. @ 299. ועדת תביעות [131] : ליד כל סניף של המוסד תוקם ועדת תביעות אשר לחוות דעתה רשאי פקיד תביעות להביא כל תביעה, וחייב הוא להביא כל תביעה שהחליט בה אם דרש זאת התובע. @ 300. הרכב ועדת התביעות [133] : (א) המועצה תמנה את חברי ועדת התביעות. : (ב) ועדת התביעות תפעל בשלושה, אולם אם נעדר אחד מהם לא תיפגע מכך כשרות פעולותיה. : (ג) מנהל סניף המוסד שלידו הוקמה ועדת תביעות יקבע את התור שלפיו יכהנו חברי ועדת התביעות. @ 301. בדיקות רפואיות [134] : (א) השר רשאי לקבוע הוראות בדבר בדיקות רפואיות של אדם התובע גמלה, או של אדם שמכוחו או בקשר אליו נתבעת או משתלמת גמלה, וכן בדבר דינו של מי שלא קיים חובה שהוטלה עליו לפי סעיף זה. :: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (בדיקות רפואיות), תשכ"ה-1965]].)) : (ב) הוצאות בדיקה רפואית לפי סעיף זה יחולו על המוסד. @ 302. תשלום מקדמות [134א] (תיקון: תשס"ב-9) : (א) השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע הוראות, לרבות מבחנים וכללים, בדבר תשלום מקדמות - :: (1) לתובע גמלה, אם לכאורה הוא זכאי לה, אך טרם הושלמו כל הליכי הטיפול בתביעתו; :: (2) לזכאי לגמלה; :: (3) לתובע גמלה לפי [[פרק ה']], אם הוכח להנחת דעתו של פקיד התביעות כי אירעה לו פגיעה בעבודה. :: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (תשלום מקדמות של גימלה), תשל"ט-1979]].)) : (ב) המקבל תשלום לפי הוראות סעיף קטן (א), בין שלא היתה קיימת זכאות לגמלה, כולה או חלקה, בעת התשלום ובין שהזכאות לגמלה פקעה לאחר מכן, חייב להחזיר למוסד, לפי דרישתו, את התשלום שאינו זכאי לו, ורשאי המוסד לקזז תשלום זה כנגד גמלה המגיעה לו. === סימן ב': ייעוד הגמלה === @ 303. מניעת העברת זכות לגמלה [135] (תיקון: תשס"ד-2, תשע"ב-12, תשפ"ב-12) : (א) זכות לגמלת כסף אינה ניתנת להעברה, לערבות או לעיקול בכל דרך שהיא אלא לשם תשלום מזונות המגיעים מהזכאי לגמלה לפי פסק דין של בית משפט או של בית דין מוסמך. : (ב) הוראת סעיף קטן (א) תחול גם על גמלת כסף ששולמה באמצעות בנק או החברה, כהגדרתה [[בחוק הדואר, התשמ"ו-1986]], בנותנה שירותים לפי [[סעיף 88א לאותו חוק]] (בסעיף זה - חברת הדואר), במשך שלושים ימים מיום ששולמה; ואולם רשאי הבנק או חברת הדואר, לפי הענין, לנכות מהגמלה כל סכום שנתנו לזכאי לגמלה על חשבון הגמלה. :: (((החל מהיום הקובע לתחילתו של [[18:301460|חוק הדואר (תיקון מס' 11), התשע"ב-2012]], ביום 31.12.2026):)) הוראת סעיף קטן (א) תחול גם על גמלת כסף ששולמה באמצעות בנק או החברה הבת, כהגדרתה [[בחוק הדואר, התשמ"ו-1986]], (בסעיף זה - חברת הבת), במשך שלושים ימים מיום ששולמה; ואולם רשאי הבנק או חברת הבת, לפי הענין, לנכות מהגמלה כל סכום שנתנו לזכאי לגמלה על חשבון הגמלה. : (ג) זכות לגמלת כסף לפי חוק זה אינה עוברת בירושה. @ 304. מינוי מקבל גמלה [136] : (א) נוכח המוסד כי הזכאי לגמלה או האדם שלידיו צריכה הגמלה להינתן אינו יכול לגבותה, או כי מתן הגמלה לידי כל אחד מאלה אינו לטובת הזכאי או לטובת האדם שבשבילו היא ניתנת, רשאי המוסד למנות את מי שבהחזקתו או שבהשגחתו נמצא הזכאי או אדם אחר, בתנאים שקבע המוסד, כמקבל הגמלה, ולשלם לו את הגמלה, כולה או חלקה, והכל בתנאים שייראו למוסד; החלטה לגבי מינוי מקבל גמלה שאינו הורה או ילד של הזכאי טעונה התייעצות עם פקיד שיקום שהמוסד הסמיכו לכך. : (ב) לא ימונה אדם כמקבל גמלה לפי סעיף קטן (א) אלא אם כן - :: (1) נמסרה הודעה על כך 15 ימים מראש לזכאי לגמלה, ואם הגמלה שולמה כבר לאדם אחר שמונה לפני כן כמקבל גמלה - גם לאותו אדם, ולאדם שבדעת המוסד למנותו כמקבל הגמלה; :: (2) האדם שבדעת המוסד למנותו הודיע למוסד כי הוא מסכים למינוי. : (ג) שולמה גמלה למי שמונה לפי סעיף זה כמקבל הגמלה, יראו את התשלום כתשלום לזכאי. @ 305. תשלום לבן זוג [136א] : זכאי אדם לתוספת תלויים בעד בן זוגו, רשאי המוסד לשלם את התוספת במישרין לבן הזוג, אם בן הזוג ביקש זאת ולתקופה שביקש. @ 306. תשלום לקיבוץ שיתופי או לקיבוץ מתחדש [136ב] (תיקון: תשע"ז-5) : (א) היה הזכאי לגמלה, או האדם שבעדו היא משתלמת, חבר קיבוץ שיתופי או קיבוץ מתחדש תשולם הגמלה, לפי בקשתו, לידי מזכירות הקיבוץ השיתופי או הקיבוץ המתחדש, לפי הענין. : (ב) הוראות סעיף קטן (א) יחולו גם לגבי הורה או ילד של חבר שנפטר, אם ההורה או הילד מתגוררים בקיבוץ השיתופי או בקיבוץ המתחדש, או אם כל החזקתם היא על חשבון הקיבוץ השיתופי או הקיבוץ המתחדש, אף אם אינם מתגוררים שם. @ 306א. תשלום לאומן (תיקון: תשפ"ד-8) : (א) השתלמה גמלת ילד נכה לפי [[סימן ו' לפרק ט']], בעד ילד נכה שהושם באומנה, בסמוך לפני השמתו באומנה, יודיע המפקח הארצי על האומנה או מי מטעמו למוסד על השמתו של הילד באומנה, והגמלה לפי [[אותו סימן]] תשולם לאומן של הילד החל ב-1 בחודש שלאחר קבלת ההודעה כאמור על ידי המוסד, בעד התקופה שבה הילד הושם אצלו באומנה. : (ב)(1) לא השתלמה גמלת ילד נכה לפי [[סימן ו' לפרק ט']] בעד ילד נכה, בסמוך לפני השמתו באומנה, רשאי האומן שהילד הושם אצלו באומנה להגיש, בהתאם להוראות [[חוק אומנה לילדים, התשע"ו-2016]], תביעה לגמלת ילד נכה. :: (2) הגיש אומן תביעה כאמור בפסקה (1), תשולם לו הגמלה בעד התקופה שבה הילד הושם אצלו באומנה, שתחילתה ב-1 בחודש שבו הילד הושם אצלו כאמור, ובלבד שבמועד הגשת התביעה לגמלה חלף חודש לפחות מהמועד שבו הילד הושם אצלו באומנה. : (ג) תשלום גמלת ילד נכה לאומן לפי הוראות סעיף זה יסתיים ב-1 בחודש שלאחר המועד שבו הסתיימה האומנה לילד שהושם אצל האומן. : (ד) היו במשפחת אומנה שני ילדים נכים או יותר שמשתלמת בעדם גמלת ילד נכה לפי [[סימן ו' לפרק ט']], תשולם לאומן בעד כל ילד כאמור גמלה בשיעור העולה בחמישים אחוזים על השיעור הקבוע לפי [[סעיף 222]]. : (ה) בסעיף זה - ::- "אומן", "המפקח הארצי על האומנה" ו"משפחת אומנה" - כהגדרתם [[בחוק אומנה לילדים, התשע"ו-2016]]; ::- "ילד נכה" - כהגדרתו [[בסעיף 221]]. @ 307. חלוקת קצבה של זכאי הנמצא במוסד [137] (תיקון: תשס"ג-5, תשע"ח-4, תשפ"ב-3) : (א) נמצא זכאי לקצבה במוסד, וגוף ציבורי שהשר קבע בצו נושא ביותר ממחצית הוצאות החזקתו בו, תשולם הקצבה בחלקה לזכאי ובחלקה לגוף הציבורי; היו לזכאי תלויים שהם תושבי ישראל, ישולם להם חלק מהקצבה. :: ((פורסם [[צו הביטוח הלאומי (קביעת גוף ציבורי), התשמ"ד-1984]].)) : (ב) השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, יקבע כללים ותנאים לחלוקת הקצבאות, לרבות שיעורי חלוקת הקצבאות לסוגיהן, ובלבד שלזכאי לקצבה ישולם חלק ממנה שאינו נמוך מסכום השווה ל-20% מקצבת יחיד מלאה כמשמעותה [[בסעיף 200]]. : (ג) השר רשאי להחיל בתקנות את ההוראות בדבר חלוקת הקצבאות שקבע לפי סעיף קטן (ב), כולן או חלקן, בשינויים ובתנאים שקבע, גם על זכאי לקצבה הנמצא במוסד על פי הפניה של משרד ממשלתי. :: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (חלוקת קיצבה), התשמ"ד-1984]].)) : (ד) הוראות סעיף זה לא יחולו על הקצבה המשתלמת לפי [[סעיף 200(א)(3) ו-(4)(ב)]]. @ 308. חוב של גמלה [137א] : הזכאי לגמלה בכסף, שנפטר בלי שגבה את מלוא הגמלה המגיעה לו, ישולם חוב הגמלה לשאיריו כמשמעותם [[בפרק י"א]], על אף הוראות [[סעיף 303(ג)]]. @ 309. תשלום למי שסיפק מצרכים חיוניים [137ב] : זכאי לקצבה לפי [[פרקים ה']], [[ט']] [[או י"א]], שנפטר בלי שגבה את מלוא הקצבה המגיעה לו ובלי שהשאיר אחריו שאירים או תלויים, ישולם למי שיוכיח, להנחת דעתו של המוסד, שסיפק לזכאי בשנה האחרונה לפני הפטירה מצרכים או שירותים שהיו חיוניים לו ולא שולם בעדם, סכום שלא יעלה על סכום הקצבה בעד ששת החודשים האחרונים לפני הפטירה. @ 310. מענק במקרה פטירה [137ג] (תיקון: תשס"א-5, תשס"ג-5, תשס"ג-11, תשס"ד, תשס"ד-15, תשס"ח-10, תשע"ו-17, תשע"ז-4, תשע"ז-6, תשע"ז-12, תשפ"ד-8) : (א)(1) נפטר אדם שהיתה משתלמת לו קצבת אזרח ותיק, קצבת שאירים, קצבה [[פרקים ה']], [[י"ג]] [[או י"ג1]] בשל נכות שדרגתה 50% לפחות, קצבת תלויים לפי [[פרקים ה']], [[י"ג]] [[או י"ג1]] או קצבת נכות לפי [[פרק ט']], או הענקה לפי [[פרק י"ז]] הניתנת במקום הקצבאות האמורות (בסעיף קטן זה - המנוח), ישולם למי שהיה בן זוגו בשעת מותו, ובאין בן זוג - לילדו כהגדרתו [[בסעיף 238]], מענק בסכום השווה לסכום הבסיסי. :: (2) מענק לפי הוראות פסקה (1) ישולם ליחיד שנשא בעיקר ההוצאות להקמת המצבה של המנוח, בהתקיים שניים אלה: ::: (א) בן זוגו של המנוח נפטר בטרם חלפו 100 ימים ממועד פטירת המנוח, ולא שולם לו מענק לפי הוראות פסקה (1); ::: (ב) למנוח אין ילד כהגדרתו [[בסעיף 238]]. : (א1) נפטר ילד נכה כהגדרתו [[בסעיף 221]], שהיתה משתלמת בעדו למבוטח או לאומן לפי הוראות [[סעיף 306א]], גמלה לפי [[סימן ו' לפרק ט']], ישולם למבוטח האמור מענק בסכום השווה לסכום הבסיסי. : (ב) נפטר מקבל קצבה לפי [[פרקים ה']], [[י"ג]] [[או י"ג1]] לאחר שהגיע לגיל הפרישה, ישולם המענק לפי הוראות סעיף קטן (א). : (ג) נפטר מבוטח שהיתה משתלמת לו קצבת נכות לפי [[פרקים ה']], [[י"ג]] [[או י"ג1]], ומתקיימים התנאים המפורטים להלן, ישולם למי שהיה בן זוגו בשעת מותו, שהוא תלוי במבוטח לפי הוראות [[סעיף 130]], ובאין בן זוג כאמור - לילדו כהגדרתו [[בסעיף 238]], מענק כאמור בסעיף קטן (ד) או מענק כאמור בסעיף קטן (א), לפי הגבוה מביניהם: :: (1) בן זוגו או ילדו של המבוטח, לפי הענין, אינם זכאים לקצבת תלויים בשל כך שפטירת המבוטח לא נגרמה בשל הפגיעה בעבודה; :: (2) הנפטר היה זכאי לקצבת נכות שדרגתה 50% לפחות, בעד 36 החודשים שקדמו בתכוף לפטירה; :: (3) הכנסתו הממוצעת של בן הזוג מהמקורות המפורטים [[בסעיף 2 לפקודת מס הכנסה]], בשנה שקדמה לפטירה, אינה עולה על סכום השווה לכפל השכר הממוצע. : (ד) המענק האמור בסעיף קטן (ג) יהיה בסכום השווה ל-60% מקצבת הנכות המלאה כהגדרתה [[בסעיף 130(ב)(3)]], כפול 36, והוא ישולם בשני שיעורים שווים במועדים שלהלן: :: (1) עם פקיעת הזכות לקצבת הנכות מחמת הפטירה; :: (2) בתום שנה מהמועד האמור בפסקה (1). : (ה) הזכאי למענק פטירה לפי סעיף זה וכן למענק פטירה לפי [[סעיף 15 בחוק הבטחת הכנסה]], בידו הברירה לקבל אחד מהם. @ 311. פושט רגל [138] (תיקון: תשע"ח-5) : זכותו של אדם לגמלה לא תוקנה לנאמן בהליכי חדלות פירעון לפי [[חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי]]. @ 312. קיזוז [139] (תיקון: תשנ"ז-2, תשנ"ז-5, תשס"ח-8, תשע"ו-3) : (א) בסעיף זה, "דמי ביטוח" - :: (1) לרבות דמי ביטוח שנערך לגביהם הסכם כאמור [[בסעיף 368]] אף אם עדיין לא הגיע זמן פרעונם לפי ההסכם, ודמי הביטוח שבתשלומם חייב בן זוגה של אשה שאינה מבוטחת לפי [[סעיף 241]] כשהיא זכאית למענק לידה; :: (2) למעט דמי ביטוח שמעבידו של המבוטח חייב בתשלומם. : (ב) המוסד רשאי לקזז - :: (1) כנגד גמלאות כסף או תשלום אחר לפי חוק זה או לפי כל דין אחר, המגיעים מהמוסד לזכאי או לאדם אחר מכוח הזכאי, סכומים אלה בלבד: ::: (א) דמי ביטוח; ::: (ב) מקדמות שקיבל הזכאי על חשבון הגמלה או התשלום האחר; ::: (ג) סכומים ששילם המוסד לזכאי בטעות או שלא כדין, בצירוף תוספת לפי שיעור עליית המדד שפורסם לאחרונה לפני יום קיזוז התשלום לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני המועד שבו שולם הסכום בטעות או שלא כדין; :: (2) (((נמחקה).)) : (ג) המוסד לא יקזז כנגד קצבה, אם הזכאי לה אינו מבוטח, דמי ביטוח בסכום העולה על מחציתה, זולת אם היא קצבת ילדים. : (ד) (((בוטל).)) : (ה) על אף האמור בסעיף זה [[ובסעיף 281]], המוסד לא יקזז כנגד התגמול לפי [[פרק י"ב]] סכום כמפורט בפסקאות משנה (א) עד (ג) שבסעיף קטן (ב)(1), אלא אם כן הסכים לכך הזכאי לתגמול. : (ו) המוסד לא יקזז כנגד סכום החיסכון הצבור הכולל לפי [[סימן ה' לפרק ד']]. @ 313. עיכוב תשלום קצבת ילדים [139א] : לא הגיש הזכאי לקצבה דין וחשבון לפי חוק זה על הכנסתו למוסד או לפי [[פקודת מס הכנסה]] לפקיד השומה, רשאי המוסד, לפי כללים שיקבע השר בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, לעכב את תשלום קצבת הילדים, כולה או חלקה; הוגש הדין וחשבון כאמור, ישלם המוסד את הסכומים שעוכבו. @ 314. ערעור [139ב] (תיקון: תשנ"ז-2) : על אף הוראות [[סעיף 391]], הרואה עצמו נפגע מעיכוב תשלום קצבת ילדים לפי [[סעיף 313]] בשל אי-הגשת דין וחשבון לפקיד השומה, רשאי לערער על כך רק לפני בית המשפט המחוזי שבאזור שיפוטו פעל פקיד השומה, ופקיד השומה יהיה המשיב בערעור; על ערעור כאמור יחולו הוראות [[סעיפים 153 עד 158 לפקודת מס הכנסה]], בשינויים המחוייבים. @ 315. החזרת גמלאות [140] : שילם המוסד, בטעות או שלא כדין, גמלת כסף או תשלום אחר לפי חוק זה או לפי כל דין אחר, יחולו הוראות אלה: : (1) המוסד רשאי לנכות את הסכומים ששילם כאמור מכל תשלום שיגיע ממנו, בין בבת אחת ובין בשיעורים, כפי שייראה למוסד, בהתחשב במצבו של מקבל התשלום ובנסיבות הענין; : (2) המוסד רשאי לתבוע החזרת כל סכום ששילם, בטעות או שלא כדין, אם מקבל התשלום נהג בקבלת התשלום שלא בתום לב; : (3) המוסד רשאי לנכות או לתבוע את הסכומים ששילם כאמור, בצירוף תוספת לפי שיעור עליית המדד שפורסם לאחרונה לפני יום החזר התשלום בפועל לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני המועד שבו שולם הסכום בטעות או שלא כדין; : (4) סכום שנוכה או שנתקבל לפי סעיף זה שלא לטובת המוסד, יעבירו המוסד למי שנושא במימון התשלום. === סימן ב'1: הגבלת תשלום בעד טיפול בתביעה (תיקון: תשע"ה-2) === @ 315א. הגדרות - [[סימן ב'1]] (תיקון: תשע"ה-2, תשע"ז-4, תשפ"ב-3) : [[בסימן זה]] - :- "גמלה" - גמלה לפי [[פרקים ה']], [[ט']], [[י"ג]] [[או י"ג1]], לפי [[הסכם בדבר גמלת ניידות]] או [[הסכם בדבר מתן הלוואות לרכישת רכב למוגבלים בניידות]], שנערך לפי [[סעיף 9]] ([[בסימן זה]] - הסכם הניידות), לפי [[הסכם בדבר תשלום תוספת לקצבה מיוחדת ולגמלת ילד נכה הזקוקים למכונת הנשמה באופן רצוף]] שנערך לפי [[סעיף 9]], לפי [[חוק לפיצוי נפגעי גזזת]] או לפי [[חוק פיצוי לנפגעי פוליו]]; :- "גמלה בסכום נמוך" - כל אחת מאלה: :: (1) קצבה שסכומה אינו עולה על 1,200 שקלים חדשים (((נקוב לאוגוסט 2015, בשנת 2025, 1,406 ש"ח))); :: (2) קצבה לפי [[סעיף 199(1)]] שמכפלת סכומה ביחס שבין מספר החודשים שנותרו לתובע ממועד תחילת הזכאות לקצבה עד הגיעו לגיל פרישה ובין 60 חודשים, אינה עולה על הסכום האמור בפסקה (1); :: (3) קצבה כאמור [[בסעיף 315ד(א)(2)(ב)]] שמכפלת סכומה ביחס שבין מספר חודשי הזכאות לה לפי החלטת הזכאות ובין 60 חודשים אינה עולה על הסכום האמור בפסקה (1), וכל קצבה שתשולם אחריה מכוח אותה תביעה; :- "דמי פתיחת תיק" - סכום שאינו עולה על הסכום היסודי, שמי שמייצג בתביעה או מסייע באופן אחר בהגשתה רשאי לגבות בעד הגשת התביעה; :- "החלטת הזכאות" - ההחלטה בתביעה שבה ניתן הטיפול ומכוחה משולמת הגמלה; :- "ועדת עררים" - כל אחת מאלה: :: (1) ועדה רפואית לעררים לפי [[פרק ה']]; :: (2) ועדה רפואית לעררים, ועדה לעררים, ועדה לעררים לשירותים מיוחדים או ועדה לעררים לילד נכה, לפי [[פרק ט']]; :: (3) ועדה רפואית לעררים לפי [[הסכם הניידות]]; :: (4) ועדה רפואית לעררים לפי [[סעיף 9 לחוק לפיצוי נפגעי גזזת]]; :: (5) ועדה רפואית לעררים לפי [[סעיף 7 לחוק פיצוי לנפגעי פוליו]]; :- "ועדה רפואית" - כל אחד מאלה: :: (1) רופא או ועדה רפואית לפי [[פרק ה']], או הרשות לעניין [[+|תקנות 15]], [[+|17]] [[ו־18א לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט"ז-1956]]; :: (2) רופא מוסמך כמשמעותו [[בסעיף 208]], או פקיד תביעות לעניין קביעת דרגת אי־כושר להשתכר לפי [[סעיפים 209]] [[ו־210]]; :: (3) ועדה רפואית לפי [[הסכם הניידות]]; :: (4) ועדה רפואית לפי [[סעיף 9 לחוק לפיצוי נפגעי גזזת]]; :: (5) רופא מוסמך לפי [[סעיף 7 לחוק פיצוי לנפגעי פוליו]]; :- "חוות דעת מקצועית" - כל אחת מהמפורטות להלן, שניתנו בעניין שבתחום המקצוע וההתמחות ובאופן המקובל באותו מקצוע: :: (1) חוות דעת מומחה שניתנה בידי רופא מומחה לפי [[פקודת הרופאים [נוסח חדש], התשל"ז-1976]], בתחום התמחותו, או תעודת רופא שניתנה בידי רופא כאמור; לעניין זה, "חוות דעת מומחה" ו"תעודת רופא" - כמשמעותן [[בפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971]]; :: (2) חוות דעת של רואה חשבון, יועץ מס, פסיכולוג מומחה בפסיכולוגיה קלינית או בעל מקצוע אחר שקבע השר; :- "חוק לפיצוי נפגעי גזזת" - [[חוק לפיצוי נפגעי גזזת, התשנ"ד-1994]]; :- "חוק פיצוי לנפגעי פוליו" - [[חוק פיצוי לנפגעי פוליו, התשס"ז-2007]]; :- "הסכום היסודי" - סך של 800 שקלים חדשים (((נקוב לאוגוסט 2015, בשנת 2025, 938 ש"ח))), מעודכן לפי הוראות [[סעיף 315ט(ב)]]; :- "תביעה" - תביעה לגמלה. @ 315ב. הגבלת תשלום בעד טיפול בתביעה (תיקון: תשע"ה-2, תשע"ז-4, תשפ"ו) : (א) על אף האמור בכל דין או הסכם, לא יידרש אדם לשלם בעד טיפול בתביעה תשלום העולה על סכום המחושב בהתאם לסוג הטיפול כמפורט בטור א' שלהלן, וכן בהתאם לאחת האפשרויות בטור ב', כפי שהסכימו הצדדים בעת ההתקשרות, ולעניין גמלה בסכום נמוך - בהתאם לאחת האפשרויות בטור ג', כפי שהסכימו הצדדים בעת ההתקשרות, והכול בכפוף להוראות [[סעיפים 315ה עד 315ז]]: {| ! colspan="2" | {{מוקטן|טור א'}} {{ש}} סוג הטיפול !! colspan="2" width="30%" | {{מוקטן|טור ב'}} {{ש}} סכום מרבי לתשלום !! colspan="2" width="30%" | {{מוקטן|טור ג'}} {{ש}} סכום מרבי לתשלום לעניין גמלה בסכום נמוך |- | rowspan="3" | (1) || טיפול בתביעה שאינו טיפול כאמור בפסקאות (2) עד (4) - || colspan="4" | |- | (א) לעניין גמלה, למעט גמלה לפי [[פרקים ה']], [[י"ג]] [[או י"ג1]] || 11.25 אחוזים מחלק הגמלה בתוספת דמי פתיחת תיק || 12.25 אחוזים מחלק הגמלה || 10.25 אחוזים מחלק הגמלה בתוספת דמי פתיחת תיק ובתוספת הסכום היסודי || 12.25 אחוזים מחלק הגמלה |- | (ב) לעניין גמלה לפי [[פרקים ה']], [[י"ג]] [[או י"ג1]] || 11.25 אחוזים מחלק הגמלה, ואם חלק הגמלה הוא מענק לפי [[סעיף 107]] - 13 אחוזים, והכול בתוספת דמי פתיחת תיק || 12.25 אחוזים מחלק הגמלה, ואם חלק הגמלה הוא מענק לפי [[סעיף 107]] - 14 אחוזים || 10.25 אחוזים מחלק הגמלה בתוספת דמי פתיחת תיק ובתוספת הסכום היסודי || 12.25 אחוזים מחלק הגמלה |- | rowspan="3" | (2) || טיפול של עורך דין בתביעה הכולל ייצוג בוועדה רפואית או בוועדת עררים והופעה בהן, שאינו טיפול כאמור בפסקה (3) או (4) - || colspan="4" | |- | (א) לעניין גמלה שאינה גמלה לפי [[פרקים ה']], [[י"ג]] [[או י"ג1]] ||13.75 אחוזים מחלק הגמלה בתוספת דמי פתיחת תיק || 15 אחוזים מחלק הגמלה || 12.75 אחוזים מחלק הגמלה בתוספת דמי פתיחת תיק ובתוספת הסכום היסודי || 15 אחוזים מחלק הגמלה |- | (ב) לעניין גמלה לפי [[פרקים ה']], [[י"ג]] [[או י"ג1]] || 15.75 אחוזים מחלק הגמלה, ואם חלק הגמלה הוא מענק לפי [[סעיף 107]] - 16 אחוזים, והכול בתוספת דמי פתיחת תיק || 17 אחוזים מחלק הגמלה, ואם חלק הגמלה הוא מענק לפי [[סעיף 107]] - 17 אחוזים || 14.75 אחוזים מחלק הגמלה בתוספת דמי פתיחת תיק ובתוספת הסכום היסודי || 17 אחוזים מחלק הגמלה |- | (3) || טיפול של עורך דין בתביעה שהוא ייצוג לפני בית הדין לעבודה בהליכים לפי [[סעיפים 10]], [[213]], [[או 123]] לרבות כפי שהוחל מכוח [[סעיף 7 לחוק פיצוי לנפגעי פוליו]], או לפי [[סעיף 14(ב) לחוק לפיצוי נפגעי גזזת]], אם עורך הדין טיפל בתביעה כאמור בפסקה (1) או (2) || 24 אחוזים מחלק הגמלה בתוספת דמי פתיחת תיק || 25.5 אחוזים מחלק הגמלה || 23 אחוזים מחלק הגמלה בתוספת דמי פתיחת תיק ובתוספת הסכום היסודי || 25.5 אחוזים מחלק הגמלה |- | (4) || טיפול כאמור בפסקה (3), אם עורך הדין לא טיפל בתביעה כאמור בפסקאות (1) או (2) || 12 אחוזים מחלק הגמלה בתוספת דמי פתיחת תיק || 13.5 אחוזים מחלק הגמלה || 11 אחוזים מחלק הגמלה בתוספת דמי פתיחת תיק ובתוספת הסכום היסודי || 13.5 אחוזים מחלק הגמלה |} : (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א) - :: (1) התשלום בעד טיפול בתביעה אך ורק למתן גמלה בעין לפי [[סימן ג' לפרק ה']] או לפי [[סעיף 203]] [[או 205]], לא יעלה על דמי פתיחת תיק בתוספת הסכום היסודי; :: (2) התשלום בעד טיפול בתביעה שלפי נוהלי המוסד לצורך החלטה בה לא נדרש לזמן את התובע להתייצב לפני ועדה רפואית מפאת חומרת נכותו, לא יעלה על דמי פתיחת תיק בתוספת הסכום היסודי; :: (3) התשלום בעד טיפול בבדיקה מחדש ביוזמת המוסד לפי [[סעיף 214]] או ביוזמת רופא מוסמך לפי [[תקנה 37 לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט"ז-1956]], בערר שהגיש המוסד על החלטת ועדה רפואית או בערעור המוסד על החלטת ועדת עררים ([[בסימן זה]] - בדיקה מחדש), אם המייצג בתביעה או המסייע באופן אחר בהגשתה ייצג או סייע באופן אחר בטיפול בתביעה בשלביה הקודמים או שהוא בעל זיקה כהגדרתו [[בסעיף 315ג(ד)]] למייצג או למסייע כאמור, לא יעלה על דמי פתיחת תיק בתוספת שלוש פעמים הסכום היסודי; :: (4) התשלום בעד טיפול בתביעה אך ורק להכרה בפגיעה בעבודה בלא תביעה לתשלום גמלה לא יעלה על דמי פתיחת תיק בתוספת הסכום היסודי, וסכום זה יהיה על חשבון התשלום בעד טיפול של מי שמייצג בתביעה או מסייע באופן אחר בהגשתה, בתביעה עתידית לגמלה בהסתמך על ההכרה; :: (5) התשלום בעד טיפול בתביעה אך ורק להלוואה והחזר הוצאות לפי [[הסכם הניידות]] לא יעלה על דמי פתיחת תיק; :: (6) התשלום בעד טיפול בתביעה לגמלה של מי ששולמה לו לפני הגשת התביעה גמלת הבטחת הכנסה לפי [[חוק הבטחת הכנסה]], לא יעלה על התשלומים המגיעים כאמור בסעיף קטן (א), בתוספת הסכום היסודי; :: (7) התשלום בעד טיפול בתביעה אך ורק להיוון לפי [[סעיף 113]] או [[סעיף 333]], של גמלה שהמייצג בתביעה או המסייע באופן אחר בהגשתה לא ייצג או סייע באופן אחר בשלביה הקודמים ואינו בעל זיקה כהגדרתו [[בסעיף 315ג(ד)]] למייצג או למסייע כאמור יהיה דמי פתיחת תיק. :: (8) התשלום בעד טיפול בתביעה לפי פרק י"ג1 שהמטפל בה טיפל בתביעה לתגמול עיקרי לפי חוק הנכים בשל אותה נכות וגבה דמי פתיחת תיק לפי חוק הגבלת שכר טרחה, לא יכלול דמי פתיחת תיק לפי סימן זה; בפסקה זו – :::- "חוק הגבלת שכר טרחה" – חוק הגבלת שכר טרחה (נכי צבא הגנה לישראל וכוחות הביטחון ונפגעי פעולות איבה), התשפ"ו–2026; :::- "מטפל", בתביעה – מי שייצג בתביעה או סייע באופן אחר בהגשתה, או בעל זיקה אליו; :::- "תביעה לתגמול עיקרי" – כהגדרתה בחוק הגבלת שכר טרחה. : (ג) שילם אדם בעד טיפול בתביעה סכום העולה על האמור בסעיף קטן (א) או (ב), רשאי הוא לתבוע את החזרת הסכום העודף. @ 315ג. מהו טיפול בתביעה (תיקון: תשע"ה-2) : (א) לעניין [[סימן זה]] טיפול בתביעה הוא אחד מאלה: :: (1) ייצוג אדם לפני המוסד לפי [[סעיף 386]], לפני ועדה רפואית או ועדת עררים, או לפני בית הדין לעבודה בהליכים לפי [[סעיפים 10]], [[213]] [[או 123]] לרבות כפי שהוחל מכוח [[סעיף 7 לחוק פיצוי לנפגעי פוליו]], או לפי [[סעיף 14(ב) לחוק לפיצוי נפגעי גזזת]]; :: (2) סיוע אחר בהגשת תביעה והקשור בה או הנובע ממנה. : (ב) מתן חוות דעת מקצועית ייחשב טיפול בתביעה לעניין [[סימן זה]], ובלבד שמתקיים אחד מאלה: :: (1) התשלום בעד חוות הדעת, כולו או חלקו, משולם לפי תוצאות התביעה; :: (2) נותן חוות הדעת הוא מייצג בתביעה או מסייע באופן אחר בהגשתה מעבר למתן חוות הדעת; :: (3) נותן חוות הדעת הוא בעל זיקה למי שמייצג בתביעה או מסייע באופן אחר בהגשתה, ובכלל זה בעל זיקה לחבר בני אדם שמייצג בתביעה או מסייע באופן אחר בהגשתה. : (ג) מתן חוות דעת שאינה חוות דעת מקצועית, ייחשב טיפול בתביעה לעניין [[סימן זה]], אלא אם כן מתקיימים שני אלה: :: (1) הטיפול בתביעה הוא בידי עורך דין או רואה חשבון או שהתובע אינו מקבל ייצוג בתביעה או סיוע אחר בהגשתה, מעבר לחוות הדעת; :: (2) לא מתקיימים התנאים שבסעיף קטן (ב)(1) עד (3). : (ד) בסעיף זה - ::- "בן משפחה" - בן זוג, אח, הורה, הורה הורה, צאצא או צאצא של בן הזוג, או בן זוגו של כל אחד מאלה; ::- "בעל זיקה" - לרבות אלה: ::: (1)(א) בן משפחה של מי שמייצג בתביעה או מסייע באופן אחר בהגשתה; :::: (ב) שותף או עובד של מי שמייצג בתביעה או מסייע באופן אחר בהגשתה; :::: (ג) בעל תפקיד או נושא משרה אצל מי שמייצג בתביעה או מסייע באופן אחר בהגשתה או אצל בן משפחתו, שותפו או עובדו; :::: (ד) מי שפועל מטעמו של מי שמייצג בתביעה או מסייע באופן אחר בהגשתה; :::: (ה) חבר בני אדם שנשלט על ידי מי שמייצג בתביעה או מסייע באופן אחר בהגשתה; ::: (2) מי שנותן שירות או נכס, לרבות זכות במקרקעין למי שמייצג בתביעה או מסייע באופן אחר בהגשתה או לאדם המנוי בפסקה (1), או מי שמקבל שירות או נכס, לרבות זכות במקרקעין מאדם כאמור; ::: (3) מי שבאופן תדיר נותן שירות לפי הפנייה של מי שמייצג בתביעה או מסייע באופן אחר בהגשתה והוא בעל קשרים עסקיים עמו; ::: (4) לעניין חבר בני אדם שמייצג בתביעה או מסייע באופן אחר בהגשתה, גם כל אחד מאלה: :::: (א) בעל זכות שהיא אחת מאלה בחבר בני האדם: ::::: (1) בעלות במניה, החזקה בה או זכות להורות על מכירתה; ::::: (2) זכות להצביע באסיפה הכללית של חבר בני האדם, או זכות להורות כיצד להצביע באסיפה כללית; ::::: (3) זכות למנות דירקטור, או זכות למנות בעל תפקיד דומה; לעניין זה יראו את מי שמינה דירקטור או בעל תפקיד דומה כבעל הזכות למנותו; ::::: (4) זכות למנות מנהל כללי; ::::: (5) זכות להשתתף ברווחי חבר בני האדם; ::::: (6) זכות לחלוק ביתרת נכסי חבר בני האדם לאחר סילוק חובותיו בעת פירוקו; :::: (ב) חבר בני אדם שהרכב בעלי מניותיו או שותפיו, לפי העניין, דומה במהותו להרכב כאמור של מי שמייצג בתביעה או מסייע באופן אחר בהגשתה, ותחומי פעילותו של חבר בני האדם דומים במהותם לתחומי פעילותו של המייצג או המסייע לפי העניין; :::: (ג) מי שאחראי מטעם מי שמייצג בתביעה או מסייע באופן אחר בהגשתה למתן חוות דעת בתביעות; :::: (ד) אם מי שמייצג בתביעה או המסייע באופן אחר בהגשתה הוא חבר בני אדם שנשלט שליטה מהותית - חבר בני אדם אחר, שנשלט שליטה מהותית בידי מי ששולט במייצג או במסייע כאמור; ::- "שליטה" ו"שליטה מהותית" - כהגדרתן [[בסעיף 2ב לחוק עסקאות גופים ציבוריים, התשל"ו-1976]]. @ 315ד. חלק הגמלה לעניין הגבלת התשלום (תיקון: תשע"ה-2, תשע"ח-4, תשפ"ב-3) : (א)(1) חלק הגמלה לעניין גמלה שהיא קצבה חודשית יהיה סכום הקצבה שמשולמת לפי החלטת הזכאות לתובע, כל עוד החלטת הזכאות לא שונתה, ולגבי קצבה שהוונה - סכום הקצבה החודשית שעל בסיסה חושב ההיוון, והכול לתקופה שבעדה התובע זכאי לתשלום הגמלה לפי החלטת הזכאות, אך לא יותר מ־60 חודשים. :: (2) במניין התקופות האמורות בפסקה (1) יובאו בחשבון גם - ::: (א) תקופה שבעדה שולמה הגמלה, הקודמת להגשת התביעה או הקודמת לאישור התביעה; ::: (ב) תקופות שבהן משולמת לתובע קצבה מכוח קביעת דרגת נכות לא יציבה לפי [[סעיף 119]], קביעה זמנית של נכות רפואית לפי [[סעיף 208]] או של דרגת אי־כושר לפי [[סעיף 210]], קביעה זמנית לפי [[סעיף 7(ה) לחוק פיצוי לנפגעי פוליו]], קביעה לפי [[סעיף 9(א)(2) לחוק לפיצוי נפגעי גזזת]] או החלטה לזמן מוגבל לפי [[תקנה 6 לתקנות הביטוח הלאומי (ילד נכה), התש"ע-2010]]; ::: (ג) לעניין קצבה שהוונה לאחר שהוחל בתשלומה - התקופה שבה שולמה הקצבה לפני שהוונה. :: (3) על אף האמור בפסקה (1), בחלק הגמלה לעניין קצבה חודשית לפי [[סעיפים 200]] [[ו-201]] לא יובאו בחשבון כל אלה: ::: (א) לגבי הסכם התקשרות שנכרת ערב תחילתו של [[20:489287|חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 200), התשע"ח-2018]] (בסעיף זה - תיקון מס' 200) - כל סכום שנוסף על הקצבה בשל הוראות [[20:489287|תיקון מס' 200]]; ::: (ב) לגבי הסכם התקשרות שנכרת מיום תחילתו של [[20:489287|תיקון מס' 200]] ואילך - סכום של 300 שקלים חדשים, ולגבי מי שזכאי להגדלה של קצבה כאמור לפי תקנות לפי [[סעיף 220ב]], אם נקבעה - גם סכום השווה ל-40% מהגדלה כאמור. :: (4) על אף האמור בפסקה (1), בחלק הגמלה לעניין קצבה חודשית לפי הסעיפים המפורטים בפסקאות המשנה שלהלן לא יובאו בחשבון כל אלה: ::: (א) לגבי הסכם התקשרות שנכרת עד יום פרסומו של [[חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2021 ו-2022), התשפ"ב-2021]] - כל סכום שנוסף על הקצבה בשל הוראות [[סעיפים 196(ג)]], [[200(א)]], [[201(א)]], [[206א]] [[ו-251(א)]], כנוסחם [[בחוק האמור]], ובשל תקנות לפי [[סעיפים 206]] [[ו-222]] והסכמים לפי [[סעיף 9]], כפי שתוקן נוסחם בתקופה שמיום פרסומו של [[החוק האמור]] ועד יום כ"ח בטבת התשפ"ב (1 בינואר 2022); ::: (ב) לגבי הסכם התקשרות שנכרת ביום פרסומו של [[חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2021 ו-2022), התשפ"ב-2021]], או לאחריו - סכום של 300 שקלים חדשים מהסכום שנוסף על קצבה כאמור בשל הוראות [[סעיפים 196(ג)]], [[200(א)]], [[201(א)]], [[206א]] [[ו-251(א)]], כנוסחם [[בחוק האמור]], ולגבי מי שזכאי להגדלה של הקצבה בשל תקנות לפי [[סעיפים 206]] [[ו-222]] והסכמים לפי [[סעיף 9]], כפי שתוקן נוסחם בתקופה שמיום פרסומו של [[החוק האמור]] ועד יום כ"ח בטבת התשפ"ב (1 בינואר 2022) - גם סכום השווה ל-40% מהסכום שנוסף בשל ההגדלה כאמור. : (ב)(1) חלק הגמלה לעניין מענק לפי [[סעיף 107]] או מענק לפי [[סעיף 4(ג) לחוק פיצוי לנפגעי פוליו]] יהיה סכום המענק; שולמה לפני קבלת המענק קצבה חודשית לפי קביעה זמנית ומספר החודשים שבעדם שולמה קצבה כאמור בצירוף התקופה שלפיה חושב המענק עולה על 60 חודשים, יובא בחשבון לעניין חלק הגמלה לפי פסקה זו רק חלק מהמענק שבצירוף מספר החודשים שבעדם שולמה הקצבה יהיה שווה ל־60 חודשים. :: (2) חלק הגמלה לעניין מענק לפי [[סעיפים 133]] [[ו־135]] או לפי [[+|סעיפים 4]] [[ו־10 לחוק לפיצוי נפגעי גזזת]] יהיה סכום המענק. : (ג) לעניין חישוב חלק הגמלה לפי סעיפים קטנים (א) ו־(ב) יחולו הוראות אלה: :: (1) על אף האמור בסעיף קטן (א)(1), התקיים אחד מאלה, יהיה חלק הגמלה ההפרש שבין הסכום המשולם בשל התביעה לסכום הגמלה או הקצבה ששולמה קודם לכן: ::: (א) שולמה לפני אישור התביעה גמלה אחרת לפי חוק זה או קצבה אחרת לפי כל דין המשתלמת בידי המוסד, והגמלה או הקצבה כאמור הפסיקה להשתלם עקב אישור התביעה, לרבות לפי [[סעיף 321]] או לפי בחירת התובע לפי [[סעיף 320(ד)]]; ::: (ב) שולמה לפני אישור התביעה גמלה בשיעור נמוך מהשיעור ששולם בשל התביעה, לרבות עקב החלטה בערר או בערעור; :: (2) חלק הגמלה יהיה כאמור בסעיף זה, אף אם קוזז או נוכה כנגד הגמלה חוב לפי [[סעיפים 312]] [[או 315]] או לפי [[סעיף 18(ב) לחוק המזונות (הבטחת תשלום), התשל"ב-1972]]; :: (3) היו משולמים קצבה חודשית או מענק לפי [[חוק פיצוי לנפגעי פוליו]] או קצבה חודשית לפי [[חוק לפיצוי נפגעי גזזת]], לא יובא בחשבון לעניין חלק הגמלה פיצוי חד־פעמי ששולם לפי החוקים האמורים; :: (4) הלוואה והחזר הוצאות לפי [[הסכם הניידות]] לא יובאו בחשבון לעניין חלק הגמלה; :: (5) שולמו דמי פגיעה לפי [[סעיף 92]] והתקבלו קצבה חודשית או מענק בקשר לאותה פגיעה בעבודה, תובא בחשבון התקופה שבעדה שולמו דמי הפגיעה במניין החודשים לפי סעיף קטן (א)(1) או (ב)(1), לפי העניין, כאילו היו דמי הפגיעה קצבה חודשית. @ 315ה. הגבלה על מועדי גביית התשלומים (תיקון: תשע"ה-2) : (א) התשלומים האמורים [[בסעיף 315ב(א)]] ייגבו במועדים שבהם משולם חלק הגמלה שכנגדו הם משולמים. : (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), הצדדים רשאים להסכים בכתב, בעת ההתקשרות, על הקדמת גביית התשלומים בכפוף לסייגים אלה: :: (1) עד המועד שבו התקבלו לראשונה תשלומים מהמוסד לא ייגבה סכום כלשהו למעט דמי פתיחת תיק, שאותם מותר לגבות ממועד ההתקשרות ואילך; :: (2) שילם המוסד סכום בעד תקופה שקדמה לאישור התביעה, לא ייגבה על חשבון הסכום המגיע כאמור [[בסעיף 315ב(א)]] תשלום העולה על סכום בשווי 60% מהסכום ששולם כאמור, והתשלום כאמור ייזקף על חשבון הסכומים המגיעים לפי [[סעיף 315ב]]; התשלום שמותר לגבות כאמור לא ישתנה אף אם יחול שינוי בסכום הקצבה לאחר מועד התשלום שהוקדם; :: (3) יתרת התשלום המגיעה לפי [[סעיף 315ב(א)]] בעד טיפול בתביעה לקצבה חודשית, ככל שנותרה, תיגבה בתשלומים חודשיים שכל אחד מהם לא יעלה על סכום השווה ל־25% מהקצבה המשולמת באותו חודש; התשלום שמותר לגבות כאמור לא ישתנה אף אם יחול שינוי בסכום הקצבה לאחר מועד התשלום שהוקדם. : (ג) בלי לגרוע מהאמור בסעיף קטן (ב), לאחר החלטת הזכאות רשאים הצדדים להסכים בכתב על הקדמת מועד גביית התשלומים. : (ד) על אף האמור בסעיף קטן (ב)(2) ו־(3), מועד התשלום בעד טיפול בתביעה לגמלה שהיא היוון של קצבה או מענק, יהיה מועד תשלום הסכום המהוון או המענק, לפי העניין. : (ה) דמי פתיחת תיק כאמור [[בסעיף 315ב(ב)]] ייגבו במועד כאמור בסעיף קטן (ב)(1), ויתרת התשלומים האמורים [[באותו סעיף]] תיגבה במועד קבלת החלטה על זכאות לגמלה, למעט תשלומים לפי [[סעיף 315ב(ב)(6)]] שייגבו בהתאם להוראות סעיף קטן (ב). : (ו)(1) חדלה הזכאות לתשלום הגמלה מחמת פטירה, לא ייגבו תשלומים נוספים ממועד פקיעת הזכות לגמלה לפי [[סעיף 316]], למעט תשלומים שהגיעו בעד התקופה שקדמה למועד האמור ותשלומים שנגבו בעד התקופה שלאחר המועד האמור - יוחזרו. :: (2) על אף האמור בפסקה (1), נפטר תובע בתוך שנה מיום שהחל לקבל קצבה חודשית לפי [[פרק ה']] ונותר חייב בתשלום לפי [[סימן זה]] למי שייצגו בתביעה לאותה קצבה או למי שסייע באופן אחר בהגשתה, תיגבה יתרת התשלומים מהאלמנה או האלמן הזכאים לקצבת התלויים, ובלבד שנתנו את הסכמתם לכך בעת חתימת הסכם ההתקשרות. : (ז) אין בהוראות [[סימן זה]] כדי לגרוע מהוראות [[סעיף 303]]. @ 315ו. מהי תביעה אחת (תיקון: תשע"ה-2) : (א) לעניין תשלום בעד טיפול בתביעה כאמור [[בסימן זה]] - :: (1) יראו תביעות שהוגשו לגמלאות שונות עקב מאורע אחד, בין מכוח אותו ענף ביטוח ובין מכוח ענפי ביטוח שונים, בין מכוח חוק זה ובין מכוח דין אחר, כתביעה אחת; :: (2) יראו תביעה להכרה בדרגת אי־כושר שאינה קבועה או דרגת נכות לא יציבה, ותביעה להכרה בדרגה כאמור שהיא קבועה או יציבה, לפי העניין, כתביעה אחת; :: (3) לא יראו תביעה בשל החמרת מצב רפואי או תפקודי כחלק מהתביעה שקדמה לה, ולעניין החמרת המצב יחולו הוראות [[סעיף 315ד(ג)(1)]]; :: (4) יראו תביעה להכרה בפגיעה בעבודה או תביעה לתשלום דמי פגיעה כחלק מהתביעה לגמלה שתוגש בשל אותה פגיעה; :: (5) יראו ערר על החלטת ועדה רפואית או על החלטת הרשות לעניין [[+|תקנות 15]], [[+|17]] [[ו־18א לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט"ז-1956]], וערעור על החלטה בערר כחלק מהתביעה שלגביה הוגשו; :: (6) יראו תביעה להיוון גמלה, לרבות לפי [[סעיף 113]] או [[סעיף 333]], כחלק מהתביעה לקבלת אותה גמלה; :: (7) לא יראו תביעה לגמלה לפי [[סעיף 199(1)]] של תובע שבעדו שולמה גמלה לפי [[סימן ו' לפרק ט']] כחלק מהתביעה לפי [[הסימן האמור]]. : (ב) על אף האמור בפסקאות (1) או (2) של סעיף קטן (א), השר, בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע נסיבות שבהן לא יראו תביעות כאמור באותן פסקאות כתביעה אחת, בתנאים שיקבע, ולקבוע שיעור מרבי מתוך התשלום כאמור [[בסעיף 315ב(א)]] או סכום מרבי, שניתן יהיה לגבות בעד טיפול בהן. @ 315ז. התקשרות לעניין טיפול בתביעה (תיקון: תשע"ה-2) : (א) כל התקשרות לעניין טיפול בתביעה בעד תשלום תהיה בהסכם בכתב, שיפורטו בו בין השאר כל אלה והעתקו החתום יימסר לתובע: :: (1) פירוט הגמלאות שלגביהן תוגש התביעה, מהות הטיפול ושלביו הצפויים; :: (2) התשלום בעד הטיפול לפי כל שלב כאמור בפסקה (1), אופן חישוב התשלום, תנאיו ומועדיו, לרבות אם הוקדמו לפי [[סעיף 315ה(ב)]]. : (ב) בטרם ההתקשרות יימסר למי שמבקש טיפול בתביעה דף מידע כללי, בכתב ובלשון פשוטה, ובו עיקרי [[סימן זה]], ובכלל זה פרטים לעניין חיוב בתשלום גם במקרה של קיזוז הגמלה או ניכוי ממנה כנגד חוב, וכן מידע בדבר האפשרות לפנות למוסד באופן ישיר ולקבל סיוע מטעם המוסד בהגשת התביעה ובדבר הזכאות לסיוע משפטי לפי הוראות [[סעיף 397]]; נוסח דף המידע יפורסם באתר המוסד. : (ג) המבקש טיפול בתביעה יאשר בחתימתו על גבי העתק דף המידע הכללי כאמור בסעיף קטן (ב) כי קיבלו, והעתק הדף בחתימתו יצורף כנספח להסכם ההתקשרות. : (ד) המבקש טיפול בתביעה רשאי לחזור בו מההתקשרות בהסכם, בתוך שבעה ימי עבודה מהמועד שבו נמסר לו ההסכם בכתב, למעט אם עד המועד האמור הוגשה תביעה שבשל הגבלת מועדים לפי דין לא היה ניתן להגישה במועד מאוחר יותר; חזר בו המבקש מההתקשרות, לא יחויב בתשלום בשל כך, וסכום ששילם - יוחזר לו. : (ה) לא קוימו הוראות סעיף קטן (ב), לא יידרש בעד טיפול בתביעה סכום העולה על 85 אחוזים מהתשלום שהיה ניתן לדרוש בעד טיפול כאמור לפי הוראות [[סעיף 315ב]]. : (ו) אין בהוראות [[סימן זה]] כדי למנוע את הפסקת ההתקשרות בידי צד מהצדדים לפי כל דין; תניה בהסכם ההתקשרות המגבילה את הזכות להפסקת ההתקשרות לפי כל דין - אין לה תוקף. : (ז) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות החלות על מי שמייצג בתביעה או מסייע באופן אחר בהגשתה או על ההתקשרות לפי כל דין אחר אלא להוסיף עליהן. : (ח) השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, יקבע הוראות לעניין הסכם ההתקשרות ודף המידע הכללי לפי סעיף זה, ובין השאר הוראות לעניין פרטים שייכללו בהסכם ובדף המידע, צורתם, השפות שבהן ייערכו ודרכי מסירתם. @ 315ח. סייג להגבלת תשלום בעד טיפול בהליכים מסוימים (תיקון: תשע"ה-2) : (א) הוראות [[סעיפים 315ב(א) ו־(ג)]], [[315ד]], [[315ה]] [[ו־315ו(א)(1)]] לא יחולו על טיפול בתביעה בידי עורך דין שנדרש לנקוט בשלה אחד מההליכים האלה: :: (1) תובענה שהגיש עורך הדין לבית הדין לעבודה בשל החלטה של פקיד תביעות לדחות תביעה או לא להכיר בפגיעה בעבודה, למעט החלטה לעניין דרגת אי־כושר או החלטה בשל נסיבות טכניות לרבות אי־השלמת פרטי תביעה, אי־מסירת מסמך או מידע הנוגעים בדבר, אי־התייצבות לדיון בוועדה רפואית או בוועדת עררים או איחור במתן החלטה בידי המוסד (בסעיף זה - נסיבות טכניות); :: (2) ערעור שהגיש עורך הדין על החלטת ועדת מומחים לפי [[חוק לפיצוי נפגעי גזזת]], שלא נובעת מנסיבות טכניות; :: (3) ערעור שהגיש עורך הדין בשל אי־הכרה בתקופה שקדמה לתקופה שבשלה ניתן להגיש תביעה לפי [[סעיף 296]]. : (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), שר המשפטים, בהתייעצות עם השר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע סכומים מרביים לתשלום בעד תביעה כאמור באותו סעיף קטן או הגבלות על אופן התשלום או מועדי גביית התשלומים. : (ג) הוראות [[סעיפים 315ב(א) ו־(ג)]], [[315ד]], [[315ה]] [[ו־315ו(א)(1)]] לא יחולו על טיפול בבדיקה מחדש כאמור [[בסעיף 315ב(ב)(3)]], אם המייצג בתביעה או המסייע באופן אחר בהגשתה לא ייצג בתביעה או סייע באופן אחר בטיפול בתביעה בשלביה הקודמים ואינו בעל זיקה כהגדרתו [[בסעיף 315ג(ד)]] למייצג או למסייע כאמור. @ 315ט. מס ערך מוסף ושינוי סכומים ועדכונם (תיקון: תשע"ה-2) : (א) על הסכומים כאמור [[בסעיף 315ב]] ייווסף מס ערך מוסף : (ב) הסכומים הנקובים בהגדרות "גמלה בסכום נמוך" ו"הסכום היסודי" יעודכנו ב־1 בינואר של כל שנה, לפי שיעור עליית המדד שפורסם לאחרונה לפני אותו יום לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני יום 1 בינואר של השנה הקודמת, ולעניין מועד העדכון הראשון - לעומת המדד שפורסם לאחרונה ביום ט"ז באב התשע"ה (1 באוגוסט 2015). : (ג) שר המשפטים, בהסכמת השר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לשנות, בצו, את הסכומים הנקובים בהגדרה "גמלה בסכום נמוך" ובהגדרה "הסכום היסודי", ואת השיעורים הנקובים [[בסעיף 315ב(א)]]. : (ד) הודעה בדבר הסכומים והשיעורים המעודכנים לפי סעיף זה תפורסם באתר המוסד. @ 315י. דיווח לכנסת - הוראת שעה (תיקון: תשע"ה-2) : (א) מי שמייצג בתביעה או מסייע באופן אחר בהגשתה יציין את עובדת הייצוג או הסיוע, לפי העניין במסמכים המוגשים למוסד במסגרת הטיפול בתביעה, למטרת מחקר ודיווח. : (ב) המוסד ימסור לוועדת העבודה והרווחה, מדי שנה, בחמש השנים החל מיולי 2017, נתונים בדבר מספר הזכאים לגמלה, סכומי הגמלה ששולמו ואחוזי הנכות ודרגת אי־כושר שנקבעו, לפי סוגי הגמלאות, תוך הבחנה בין מי שתביעתם טופלה בידי מי שמייצג בתביעה, מי שתביעתם טופלה בידי מסייע באופן אחר בהגשתה, מי שתביעתם טופלה בידי גורם הפועל מטעם המוסד, ומי שתביעתם הוגשה בלא טיפול כאמור. === סימן ג': תשלומי גמלה === @ 316. אי הפחתת קצבה ופקיעת זכות לקצבה [141] (תיקון: תשנ"ו, תשס"א-5, תשס"ג-11) : (א) (((בוטל).)) : (ב) (((בוטל).)) : (ג) פקעה מחמת פטירה זכותו של מי ששולמה לו קצבה או תוספת קצבה המשולמות לפי [[פרקים ה']], [[ט']] [[או י"א]], ישולמו הקצבה או תוספת הקצבה עד תום החודש שבו פקעה הזכות; ואולם אם קיימת בעד אותו חודש, מכוחו של הנפטר, גם זכות לקצבת תלויים לפי [[פרק ה']] או לקצבת שאירים לפי [[פרק י"א]], תשולם לזכאי לקצבת התלויים או לקצבת השאירים כאמור, הגמלה הגבוהה מבין אלה: :: (1) קצבת התלויים או קצבת השאירים האמורות, לפי הענין; :: (2) הקצבה או תוספת הקצבה שיש לשלמן עד תום החודש שבו פקעה הזכות, לפי סעיף קטן זה. @ 317. אופן תשלומן של גמלאות [142] (תיקון: תשע"ט-4) : (א) השר רשאי לקבוע, בין לגבי כל הזכאים ובין לגבי סוגים מהם - :: (1) הוראות בדבר אופן תשלומן של גמלאות ומועדי תשלומן; :: (2) פריסת הכנסה, שהיא בנוסף לשכר החודשי הרגיל, לענין חישוב גמלאות. :: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (הגשת תביעה לגמלה ואופן תשלומה), התשנ"ח-1998]].)) : (ב) המוסד יפרסם באתר האינטרנט שלו, בתחילת כל שנה קלנדרית, את החגים שלפניהם יוקדם תשלום הגמלה לזכאים, את הגמלאות שתשלומן יוקדם ואת המועדים שבהם ישולמו הגמלאות לפני החג, והוא רשאי לשנות את הפרטים האמורים. @ 318. תחילת זכות [142א] : מקום שנקבע בחוק זה כי זכות לגמלה תהיה לפי תנאים, כללים, מבחנים או כיוצא באלה, שייקבעו או שנקבעו, תהיה תחילתה של הזכות ביום תחילתן של התקנות שקבעו אותם. @ 319. שמירת זכויות [142ב] : מקום שנקבע בחוק זה כי זכות לגמלה או לתוספת גמלה, למעט זכות לגמלה לפי [[פרקים ג']] [[ו-ז']], מותנית בתשלום דמי ביטוח, יראו תקופה שבה היה מבוטח פטור מתשלום דמי ביטוח לפי [[סעיף 351(יא)]], כתקופה שבעדה שולמו דמי ביטוח. @ 320. גמלאות כפל [143, 127כ] (תיקון: תשנ"ה-6, תשנ"ו-6, תשנ"ח-8, תשס"ה-2, תש"ע-8, תשע"ו-3, תשע"ז-12, תש"ף-2, תש"ף-4, תש"ף-5, תשפ"א-11, תשפ"ב-9, תשפ"ב-10, תשפ"ג-5) : (א) לא תשולם תוספת קצבה - :: (1) בזכותו של אדם המקבל קצבה; :: (2) לשני בני אדם או יותר בזכותו של אדם אחד. : (ב) גמלת סיעוד לא תיחשב כקצבה לענין סעיף קטן (א)(1). : (ב1) נמצא אדם זכאי לקצבה בעד תקופה שבעדה שולמה בזכותו תוספת קצבה (בסעיף קטן זה - הזכאי), יופחת מסכום הקצבה שהוא זכאי לה סכום תוספת הקצבה ששולמה בזכותו כאמור, ובלבד שבתקופה שבעדה שולמה בזכותו תוספת הקצבה, התגורר הזכאי עם האדם שלו שולמה התוספת, ואותו אדם נפטר בטרם התבררה זכאותו של הזכאי לקצבה; על סכום תוספת הקצבה שיופחת כאמור, יחולו הוראות [[סעיף 315]], בשינויים המחויבים. : (ג) לא יינתנו לאדם, אם אין כוונה אחרת משתמעת - :: (1) קצבאות שונות לפי חוק זה בעד פרק זמן אחד; :: (2) גמלאות שונות עקב מאורע אחד מכוח ענפי ביטוח שונים לפי חוק זה. : (ד) היה אדם זכאי, לולא הוראות סעיף זה, ליותר מגמלה אחת, הברירה בידו לקבל אחת מהן; בחר בקצבת נכות לפי [[פרק ה']] או בקצבת תלויים לפי [[הפרק האמור]] במקום בקצבת אזרח ותיק או בקצבת שאירים, לפי הענין, לא תפחת קצבת הנכות או קצבת התלויים כאמור משיעור קצבת האזרח הוותיק או קצבת השאירים כל עוד הוא זכאי לכך כאמור. : (ה) על אף הוראות סעיף קטן (ג)(1), זכאי לקיצבת תלויים שנעשה זכאי לקצבת אזרח ותיק, או זכאי לקצבת אזרח ותיק שנעשה זכאי לקיצבת תלויים, יקבל קיצבת תלויים ומחצית מקצבת האזרח הוותיק שהיתה משתלמת לו, ובלבד שקיצבה זו לא תפחת משיעור הקיצבה הכוללת שהיתה משתלמת לו אילו שולמה לו קצבת האזרח הוותיק במלואה ובנוסף לה מחצית הקיצבה הגבוהה מבין אלה: קיצבת תלויים או קיצבת שאירים. : (ו) הוראות סעיף קטן (ג) לא יחולו לגבי - :: (1) קצבת ילדים; :: (2) דמי קבורה; :: (3) מבוטח המקבל קצבת נכות לפי [[פרק ה']] והזכאי לקבל קצבת נכות כאמור בקשר לפגיעה אחרת, ובלבד שסך כל הקצבאות לא יעלה על הקצבה שהיתה ניתנת לו אילו היתה דרגת נכותו לפי פרק ה' 100%; :: (4) קצבת לידה; :: (5) תשלום מיוחד לפי [[סעיף 62]]; :: (6) גמלת סיעוד; :: (7) חיסכון ארוך טווח לילד לפי [[סימן ה' לפרק ד']]. : (ז) לא יהיה אדם זכאי לדמי אבטלה בעד התקופה שבה הוא זכאי לאחד מאלה: :: (1) דמי לידה המשתלמים לפי [[פרק ג']]; :: (2) דמי פגיעה המשתלמים לפי [[פרק ה']]; :: (3) תגמול לפי [[פרק י"ב]]; :: (4) דמי חופשה לפי [[חוק חופשה שנתית]] או לפי הסכם קיבוצי או חוזה עבודה, בין ששולמו ובין שלא שולמו; :: (4א) דמי הסתגלות מיוחדים; :: (4ב) לגבי מבוטח בחופשה ללא תשלום - ימי חופשה צבורים שהמבוטח זכאי להם, בין ששולם בעדם שכר ובין שלא שולם; :: (5) כל תשלום אחר שהשר, באישור ועדת העבודה והרווחה, קבע בצו כתשלום הבא כפיצוי על הפסד שכר ולפי התנאים שקבע בצו. ::: ((פורסם [[צו הביטוח הלאומי (ביטוח אבטלה) (תשלום הבא כפיצוי על הפסד שכר), התשמ"א-1981]], לפיו תשלום הניתן לעובד בשל אי-מתן הודעה מוקדמת על פיטוריו, ייחשב כפיצוי על הפסד שכר לתקופה שבעדה ניתן התשלום.)) : (ח) מבוטחת הזכאית לדמי הסתגלות מיוחדים בעד ימים החלים בחודש שבעדו היא זכאית גם לקצבת אזרח ותיק, תשולם לה בעד אותו חודש הגמלה הגבוהה מביניהן. : (ט) קיבל זכאי לקצבת נכות לפי [[פרק ט']] מענק לפי [[סעיף 107]] או לפי [[סעיף 113]], יהיה המוסד רשאי לנכות מקצבת הנכות את המענק או חלק ממנו, הכל לפי כללים, מבחנים ודרכי חישוב שנקבעו באישור ועדת העבודה והרווחה. :: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (ניכוי מענק לפי פרק ה' לחוק מקיצבת נכות לפי פרק ט'), התשמ"ד-1984]].)) @ 321. ניכוי מקצבה [143ב] (תיקון: תשע"ז-4) : (א) נעשה אדם זכאי לקצבה לפי [[פרקים ה']], [[ט']], [[י"א]], [[י"ג]] [[או י"ג1]] והיא מגיעה לו למפרע בעד תקופה שבה שולמה לו גמלה לפי [[חוק הבטחת הכנסה]], רשאי המוסד לנכות מסכום הקצבה את סכום הגמלה ששולמה בעד אותה תקופה, כולה או מקצתה, ובלבד שלא ינוכה יותר מסכום הקצבה שהיתה מגיעה לו בעד אותה תקופה. : (ב) הסכום שנוכה כאמור בסעיף קטן (א) יועבר לאוצר המדינה, בהתאם להסדרים שנקבעו. :: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (העברת ניכויי קיצבה לאוצר המדינה), תשל"ז-1976]].)) @ 322. סכום מרבי לתביעות תלויים ושאירים [144] : (א) היתה קצבה נתבעת על ידי בני אדם שונים בגלל פטירתו של מבוטח אחד כשהאחד תובע לפי [[פרק ה']] והאחד לפי [[פרק י"א]], לא יעלה סך כל הקצבאות שישתלמו בזכותו של אותו מבוטח על הסכום המרבי שנקבע לסך כל הקצבאות המגיעות בזכות אותו מבוטח לפי אחד הפרקים האמורים, הכל לפי הסכום הגדול יותר. : (ב) מקום שבגלל הוראות סעיף קטן (א) אי אפשר לספק את התביעות של כל התובעים במלואן, יפסוק בית הדין לעבודה כיצד יחולק סך כל הקצבאות העומד לחלוקה בין כל התובעים בהתחשב במצב הכלכלי של התובעים ובמידת תלותם באדם שבזכותו משתלמות הקצבאות; ואולם אם הוגש הסכם בכתב של התובעים בענין תשלום סך כל הקצבאות או חלוקתו, ישולם סך כל הקצבאות, או יחולק, לפי ההסכם. @ 323. גמלאות בחירה [145] (תיקון: תשס"ח-2) : (א)(1) הזכאי עקב מאורע אחד לגמלה לפי [[פרקים ה']], [[י"א]] [[או י"ג]] ולתגמול או למענק או להענקה לפי [[חוק הנכים]], [[חוק משפחות חיילים]], [[חוק תגמול לחייל]], [[חוק המשטרה]], [[חוק שירות בתי הסוהר]] או [[+|סעיפים 63ז]] [[ו-63ח לחוק שירות המדינה]], הברירה בידו לבחור באחד מהם. :: (2) תגמול המשולם לפי [[סעיף 20א(א) לחוק הנכים]] לא ייחשב כתגמול לענין סעיף קטן זה. : (ב) הזכאי בעד פרק זמן אחד לדמי פגיעה ולתגמול לפי [[פרק י"ב]], הברירה בידו לבחור באחד מהם. : (ג) הזכאי עקב מאורע אחד לגמלה לפי [[פרק ט']] ולתגמול או לקצבה לפי אחד החוקים המפורטים להלן, הברירה בידו לבחור באחד מהם: :: (1) [[חוק הנכים]]; :: (2) [[חוק המשטרה]]; :: (3) [[חוק שירות בתי הסוהר]]; :: (4) [[+|סעיפים 63ז]] [[ו-63ח לחוק שירות המדינה]]; :: (5) [[חוק נכי המלחמה בנאצים]]; :: (6) [[חוק נכי רדיפות הנאצים]]; :: (7) [[חוק נפגעי פעולות איבה]]; :: (8) [[חוק תגמול לחייל]]. : (ד) השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע בצו כל חוק אחר כחוק שקיימת לגביו הברירה לענין סעיף קטן (ג). : (ה) הבחירה לפי פסקאות (2) עד (8) של סעיף קטן (ג) תיעשה עד תום ששה חודשים מהיום שבו נקבעה לראשונה דרגת נכותו היציבה של הנכה לפי [[פרק ט']]. : (ו) הבחירה לפי פסקה (1) של סעיף קטן (ג) תיעשה עד תום שישים ימים מהיום שבו נקבעו דרגת נכותו היציבה לפי [[פרק ט']] ודרגת נכותו הקבועה לפי [[חוק הנכים]], לפי המאוחר מביניהם; כל עוד לא נקבעו דרגות נכות כאמור, יהיה הנכה זכאי לבחור אם לקבל תגמולים לפי חוק זה או לפי [[חוק הנכים]], כל אימת שחל שינוי בגובהם של הגמלה או של התגמול החודשי, לפי העניין, ובלבד שלא ישנה את בחירתו יותר מפעמיים. @ 324. הנמצא בחוץ לארץ [146] (תיקון: תשנ"ה-7, תשנ"ז-3, תשס"ג-5, תשס"ט-4) : (א) הנמצא בחוץ לארץ למעלה משלושה חודשים, לא תשולם לו קצבה בעד הזמן שלמעלה משלושת החודשים הראשונים, אלא בהסכמת המוסד; ואולם רשאי המוסד לשלם את הקצבה, כולה או מקצתה, לתלויים בו. : (ב) נמצא זכאי לקצבה בישראל, לא תשולם לו תוספת לקצבה בעד תלוי כמשמעותו [[בסעיפים 200]], [[201]] [[ו-247]] ובעד ילד כמשמעותו [[בסעיף 252(ב)]], הנמצאים בחוץ לארץ למעלה מעשרים וארבעה חודשים רצופים, בעד פרק הזמן שמתום עשרים וארבעה החודשים האמורים, אלא בהסכמת המוסד. @ 324א. תנאי לתשלום גמלה למי ששהה מחוץ לישראל (תיקון: תשס"ג-5) : (א) שהה אדם מחוץ לישראל 183 ימים לפחות במהלך שנה והוא זכאי לגמלה בתנאי שהוא מתגורר בישראל, לא תשולם לו או בעדו גמלה כאמור, כל עוד לא תמה שנה שבמהלכה התגורר בישראל 183 ימים לפחות, אלא אם כן הודיע למוסד במועד, בתנאים ובאופן שקבע השר על יציאתו מישראל, על תקופת היעדרותו המשוערת ממנה ועל חזרתו אליה. :: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (הודעה בדבר יציאה את ישראל), התשס"ה-2004]].)) : (ב) הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו לגבי - :: (1) גמלה המשתלמת לפי [[פרק ג']] למבוטח כמשמעותו לפי הוראות [[סעיף 40(א)(2) ו-(ב)(1)]]; :: (2) גמלה המשתלמת לפי [[פרקים ה']], [[ח']] [[ו-י"ג]]; :: (3) מי ששהה מחוץ לישראל לצורך קבלת טיפול רפואי הניתן לפי הוראות [[סעיף 11 בחוק ביטוח בריאות]]. : (ג) בסעיף זה, "שנה" - שנים עשר חודשים רצופים. @ 324א1. נעדר (תיקון: תשפ"ו-10) : לא תשולם גמלה לנעדר או בעדו, בעד התקופה שלאחר שישה חודשים מהמועד שבו נקבע כי הוא נעדר, וכל עוד לא אותר; בסעיף זה, "נעדר" - כהגדרתו [[בחוק סיוע לבני משפחה של נעדרים, התשפ"ו-2026]]. @ 324ב. שלילת גמלה משוהה שלא כדין (תיקון: תשס"ג-5) : (א) לא תשולם גמלה לשוהה שלא כדין, כמשמעותו [[בסעיף 13 בחוק הכניסה לישראל]] (בסעיף זה - שוהה שלא כדין) בעד תקופת שהותו כאמור. : (ב) על אף הוראות סעיף קטן (א), מי שמשתלמת לו גמלה ונעשה שוהה שלא כדין, יופסק לו תשלום הגמלה בעד תקופת שהותו שלא כדין לפי הוראות הסעיף הקטן האמור, החל בתום 30 ימים מיום שנעשה שוהה שלא כדין. @ 325. אסיר [147] (תיקון: תשע"ו-2, בג"ץ 3390/16, תשפ"ה-2) : (א) הנמצא במאסר על פי פסק דין של בית משפט שדן אותו למאסר של שלושה חודשים או יותר, לא תשולם לו כל גמלה בעד הזמן שהוא במאסר. : (ב)(1) ילד כהגדרתו [[בסעיף 238]] שהורשע בעבירת ביטחון כהגדרתה [[בסעיף 326(ג)]], ונגזר עליו עונש מאסר, לא ישולמו להוריו במשך הזמן שהוא במאסר - ::: (א) גמלה המשולמת בעדו לפי [[פרק ד']]; ::: (ב) תוספת לגמלה המשולמת בעדו לפי [[סעיפים 132(5)]], [[200(ג)(2)]], [[244(ב)(2)]] [[ו-252(ב)]], וכן לפי [[חוק הבטחת הכנסה]] [[וחוק המזונות (הבטחת תשלום), התשל"ב-1972]]. :: (2) במשך תקופת המאסר כאמור בפסקה (1), לא יבוא הילד במניין הילדים לעניין הסעיפים המנויים בפסקה (1)(ב), לעניין [[סעיף 68]] ולעניין [[חוק הבטחת הכנסה]] [[וחוק המזונות (הבטחת תשלום), התשל"ב-1972]]. @ 326. שלילת גמלה בגלל פשע [148] (תיקון: תשס"ב-8, תשס"ז-7, תש"ע-3, תשע"ב-11, תשע"ד-11, תשע"ו-2, תשע"ו-18, תשע"ט-3, תשפ"ה-2, תשפ"ה-9) : (א) חל המקרה המזכה לגמלה, אגב ביצוע או אגב נסיון לבצע פשע בידי הזכאי לאותה גמלה, או כתוצאה מביצוע או נסיון כאמור או בקשר עמם, לא תינתן הגמלה - ואם בוצע הפשע מתוך מניע לאומני או בזיקה לפעילות טרור בידי מי שמכוחו ניתנת גמלה לפי [[סעיף 62]], לפי [[סימן ד פרק יא|סימנים ד']] [[סימן ה פרק יא|או ה' בפרק י"א]], או לפי [[סעיף 310]] או בידי מי שבעד ילדו ניתנת גמלה לפי [[סעיף 74(ב)(1)(א) או (ב)]], לא תינתן הגמלה לפי אותם סעיפים. : (ב) (((בוטל).)) : (ג) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), הורשע אדם באחת מאלה: עבירת טרור חמורה כהגדרתה [[בחוק המאבק בטרור]], עבירת בגידה או ריגול חמור או עבירת טרור ביטחונית בבית משפט צבאי ([[בסימן זה]] - עבירת ביטחון), ונגזרו עליו עשר שנות מאסר לפחות, או נדון אדם למאסר בשל עבירת רצח או ניסיון לרצח בנסיבות טרור, הוא לא ייחשב מבוטח לעניין [[פרק ג']], [[פרק ד סימן א|סימנים א']] [[פרק ד סימן ג|ו-ג' עד ה' לפרק ד']], [[פרק ה סימן א|סימנים א' עד ז']] [[פרק ה סימן ט|ו-ט' לפרק ה']], [[פרקים ו' עד ח']], [[פרק ט סימן א|סימנים א' עד ה' לפרק ט']], [[פרק י']] [[פרק יא סימן א|וסימנים א' עד ג']] [[פרק יא סימן ה|ו-ה' עד ו' לפרק י"א]], ולעניין מי שנדון למאסר בשל עבירת רצח או ניסיון לרצח בנסיבות טרור - גם לעניין [[סימן ח' לפרק ה']] [[וסימן ד' לפרק י"א]], ויחולו הוראות אלו: :: (1) לא תשולם ולא תינתן לו כל גמלה לפי חוק זה; :: (2) לא תשולם תוספת לקצבה בעד תלויים בו לעניין גמלה כאמור בפסקה (1), ובכלל זה לפי [[סעיפים 132(5)]], [[200(ג) ו-(ד)]], [[201]], [[244(ב)]], [[251(ב)]] [[או 252(ב)]]; :: (3) לא ישולמו ולא יינתנו בשל מותו גמלאות לפי [[סימן ה' לפרק י"א]], לפי [[סעיף 310]] או לפי הסכם מכוח [[סעיף 9]], ולעניין מי שנדון למאסר בשל עבירת רצח או ניסיון לרצח בנסיבות טרור - גם גמלאות לפי [[סימן ח' לפרק ה']] [[וסימן ד' לפרק י"א]]; :: (4) לא ישולמו לו גמלאות בעד ילדיו, אולם על גמלה לפי [[סימן ב' לפרק ד']] או לפי [[סעיפים 222 עד 222ב]] שאין זכאי אחר לתשלומה בעד הילד, יחולו הוראות [[סעיף 304]]. : (ד) (((בוטל).)) : (ה) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (ג), כל עוד פסק הדין שניתן כאמור באותו סעיף קטן אינו פסק דין סופי, יעוכב תשלום הגמלאות האמורות באותו סעיף קטן או תעוכב נתינתן. : (ו)(1) שירות בתי הסוהר ימסור למוסד, אחת לחודש, מידע על מי שנמצא במאסר בשל עבירת טרור חמורה כהגדרתה [[בחוק המאבק בטרור]], עבירת בגידה או ריגול חמור או עבירת טרור ביטחונית, ונגזרו עליו עשר שנות מאסר לפחות או בשל עבירת רצח או ניסיון לרצח בנסיבות טרור. :: (2) שירות בתי הסוהר ימסור למוסד, לגבי מי שהורשע בעבירות כאמור בפסקה (1) ושוחרר ממאסר במסגרת שחרור שבויים ישראליים או משא ומתן מדיני, בתוך חודש ממועד שחרורו, מידע על מועד שחרורו כאמור, על תקופת המאסר שנגזרה עליו, ועל המועד שהיה צפוי להשתחרר בו אילולא שוחרר בנסיבות האמורות. :: (3) חובת מסירת המידע כאמור בסעיף קטן זה לא תחול לעניין עבירה המנויה בפסקאות (3)(ב) ו-(4)(ב) להגדרה "עבירת רצח או ניסיון לרצח בנסיבות טרור". : (ז) הוראות [[סעיף 326א(ד)]] יחולו, בשינויים המחויבים, לעניין אי-תשלום גמלה או עיכובה לפי הוראות סעיף זה בשל מאסר שנגזר בבית משפט צבאי על מי שהורשע בעבירת טרור ביטחונית, ובכלל זה בעבירה של גרימת מוות בכוונה לפי [[סעיף 209 לצו בדבר הוראות ביטחון]] או בעבירה של ניסיון לפי [[סעיף 198 לאותו צו]], לביצוע עבירה כאמור. : (ח) בסעיף זה - ::- "בית משפט צבאי", "חוק המאבק בטרור", "עבירת טרור ביטחונית" ו"צו בדבר הוראות ביטחון" - כהגדרתם [[בסעיף 326א(ז)]]; ::- "עבירת בגידה או ריגול חמור" - עבירה לפי [[+|סעיפים 97 עד 99]] או עבירה לפי [[סעיף 113(ב), לחוק העונשין]]; ::- "עבירת רצח או ניסיון לרצח בנסיבות טרור" - עבירה לפי אחד מאלה: ::: (1) [[סעיף 301א(א)(10) לחוק העונשין]]; ::: (2) [[סעיף 301א(א)(11) לחוק העונשין]] לעניין ארגון טרור; ::: (3) [[סעיף 305 לחוק העונשין]] - אם התקיים אחד מאלה: :::: (א) בית המשפט קבע כי העבירה היא מעשה טרור לפי [[סעיף 37 לחוק המאבק בטרור]]; :::: (ב) העבירה נעברה לפני תחילתו של [[חוק המאבק בטרור]] והיא מעשה טרור על סמך העובדות שנקבעו בפסק הדין; ::: (4) [[סעיף 300 לחוק העונשין]] כנוסחו ערב תחילתו של [[20:528388|חוק העונשין (תיקון מס' 137), התשע"ט-2019]] - אם התקיים אחד מאלה: :::: (א) בית המשפט קבע כי העבירה היא מעשה טרור לפי [[סעיף 37 לחוק המאבק בטרור]]; :::: (ב) העבירה נעברה לפני תחילתו של [[חוק המאבק בטרור]] והיא מעשה טרור על סמך העובדות שנקבעו בפסק הדין; ::: (5) עבירה של גרימת מוות בכוונה לפי [[סעיף 209 לצו בדבר הוראות ביטחון]] או ניסיון לפי [[סעיף 198 לאותו צו]], לביצוע עבירה כאמור. @ 326א. שלילת גמלה ממי שאינו תושב ישראל בגלל טרור (תיקון: תשפ"ה) : (א) בלי לגרוע מהוראות [[סעיף 326]], הורשע מי שאינו תושב ישראל בביצוע עבירה כמפורט להלן, ואותו אדם זכאי לתשלום גמלה מחוץ לישראל, מכוח עצמו או מכוח בן משפחתו, לא תשולם לו הגמלה מיום שפסק הדין בעניינו היה לסופי, וכל עוד לא ניתן פסק דין סופי, יעוכב תשלום הגמלה כאמור: :: (1) עבירת טרור חמורה או עבירה שבית המשפט קבע כי היא מעשה טרור לפי [[סעיף 37(ד) לחוק המאבק בטרור]]; :: (2) עבירת טרור ביטחונית - בבית משפט צבאי. : (ב) נעצר במעצר עד תום ההליכים מי שאינו תושב ישראל, בשל אישום בביצוע עבירת טרור חמורה, עבירה שהיא מעשה טרור לפי [[סעיף 37(א) לחוק המאבק בטרור]] או עבירת טרור ביטחונית, והוא זכאי לגמלה כאמור בסעיף קטן (א), יעוכב תשלום הגמלה עד הכרעת הדין בעניינו. : (ג) הכריז שר הביטחון על אדם זר כפעיל טרור לפי [[פרק ב' לחוק המאבק בטרור]], ואותו אדם זכאי לתשלום גמלה מחוץ לישראל, מכוח עצמו או מכוח בן משפחתו, לא תשולם לו הגמלה כל עוד ההכרזה עומדת בתוקפה. : (ד) טען אדם שלא שולמה לו גמלה או עוכב תשלומה בשל הוראות סעיפים קטנים (א) או (ב), לפני המוסד, כי עבירת הטרור הביטחונית שעבר נעברה בנסיבות שאין בהן כדי ליצור חשש לפגיעה בביטחון המדינה ושלא בזיקה לפעילות טרור (בסעיף קטן זה - נסיבות שאינן טרור), ושוכנע המוסד, על יסוד פסק הדין וכתב האישום, כי העבירה התקיימה בנסיבות שאינן טרור, לא יחולו הוראות אותם סעיפים קטנים; המוסד רשאי לבקש מהתובע המוסמך לעניין עבירה כאמור מידע לבחינת הטענות. : (ה) הגורמים שלהלן ימסרו למוסד, אחת לחודש, מידע בעניינים אלה: :: (1) שירות בתי הסוהר - מידע על מעצר עד תום ההליכים בשירות בתי הסוהר של מי שאינו תושב ישראל, שהואשם בביצוע עבירת טרור חמורה, עבירה שהיא מעשה טרור לפי [[סעיף 37(א) לחוק המאבק בטרור]] או עבירת טרור ביטחונית; :: (2) משרד הביטחון - מידע על הכרזות בתוקף על פעילי טרור לפי [[פרק ב' לחוק המאבק בטרור]]. : (ו) המוסד ידווח לוועדת העבודה והרווחה, אחת לשנה, במשך חמש שנים, על מספר האנשים שלא שולמה להם גמלה או שעוכב תשלומה לפי הוראות סעיף זה, ועל סוגי הגמלאות וסכומן, בתקופה שקדמה למועד הדיווח. : (ז) בסעיף זה - ::- "אזור" ו"בית משפט צבאי" - כהגדרתם [[בתקנות שעת חירום (יהודה והשומרון וחבל עזה - שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), התשכ"ז-1967]], כפי שהוארך תוקפן ותוקן נוסחן בחוק, מעת לעת; ::- "חוק המאבק בטרור" - [[חוק המאבק בטרור, התשע"ו-2016]]; ::- "עבירת טרור ביטחונית" - עבירה כלהלן: ::: (1) עבירה לפי [[+|סעיפים 237א]], [[+|237ב]] [[ו-246(א)(1) לצו בדבר הוראות ביטחון]]; ::: (2) עבירה לפי [[+|סעיפים 242א]], [[+|242ב]] [[ו-249א לצו בדבר הוראות ביטחון]] לגבי העבירות המנויות [[בתוספת הראשונה לאותו צו]] למעט עבירות לפי הוראות אלה: [[+|סעיפים 90]], [[+|212א]], [[+|215(ג) ו-(ד)]], [[+|218]], [[+|220]], [[+|223]], [[+|231]], [[+|234]], [[+|244]], [[+|245]], [[+|248]], [[+|253]], [[+|254(א)]], [[+|257]], [[300(א) ו-(ב) לצו בדבר הוראות ביטחון]] [[+|ותקנות 139]], [[+|140]], [[+|141]] [[ו-143א לתקנות ההגנה]]; ::: (3) עבירה המנויה [[בתוספת השלישית לצו בדבר הוראות ביטחון]], למעט עבירה לפי [[+|סעיפים 211]], [[+|212א]], [[+|215(ג) ו-(ד)]], [[+|218]], [[+|220]], [[+|222]], [[+|223]], [[+|231]], [[+|232]], [[+|233(ג)]], [[+|234]], [[+|245]], [[+|248]], [[+|251]], [[+|254]], [[+|259]], [[+|261]], [[+|300(א) ו-(ב)]], [[+|317]], [[+|318]] [[ו-319(ב)(2) לצו בדבר הוראות ביטחון]], עבירה לפי [[צו בדבר איסור פעולות הסתה ותעמולה עוינת (יהודה והשומרון) (מס' 101), התשכ"ז-1967]], ועבירה לפי [[+|תקנות 59(ד) ו-(ה)]], [[+|63]], [[+|64]], [[+|66]], [[+|129(2)]], [[+|140]] [[ו-143א לתקנות ההגנה]]; ::- "עבירת טרור חמורה" - עבירה המנויה [[#2|בפסקה (1) להגדרה "עבירת טרור חמורה" בחוק המאבק בטרור]]; ::- "צו בדבר הוראות ביטחון" - [[=צו בדבר הוראות ביטחון|צו בדבר הורא((ו))ת ביטחון [נוסח משולב] (יהודה והשומרון) (מס' 1651), התש"ע-2009]], כתוקפו מעת לעת; ::- "תקנות ההגנה" - [[=תקנות ההגנה|תקנות ההגנה (שעת חירום), 1945]], כתוקפן באזור. @ 327. מסירת מידע מטעה [149] (תיקון: תשס"ה-3) : (א) בסעיף זה - ::- "מידע מטעה" - ידיעה כוזבת, בין בעל פה ובין בכתב, או מסמך מזויף; ::- "מסמך" ו"זיוף" - כהגדרתם [[בסעיף 414 לחוק העונשין, התשל"ז-1977]]. : (ב) הוכח להנחת דעתו של המוסד כי תובע גמלה או מקבל גמלה מסר למוסד מידע מטעה, ביודעין, או נמנע מלמסור מידע ביודעו שיש בכך כדי להשפיע על זכותו לגמלה, והמוסד החליט לדחות בשל כך את התביעה לגמלה, כולה או חלקה, או להפסיק בשל כך את תשלום הגמלה, כולה או חלקה, לפי הענין (בסעיף זה - החלטת המוסד), יחולו הוראות אלה: :: (1) נדחתה התביעה לגמלה במלואה או הופסק תשלום הגמלה במלואה - ::: (א) לא תוגש תביעה חוזרת לגמלה זהה (בסעיף זה - תביעה חוזרת) בעד תקופה של 90 ימים מהיום שבו הודע לתובע הגמלה או למקבל הגמלה על החלטת המוסד, אלא אם כן שילם למוסד דמי טיפול בסך 400 שקלים חדשים; ::: (ב) הוגשה תביעה חוזרת בטרם חלפו 24 חודשים קלנדריים מהחודש שבו הודע לתובע הגמלה או למקבל הגמלה על החלטת המוסד, תופחת הגמלה המשתלמת בעד התקופה הקובעת בשיעור של 25%; היתה התביעה החוזרת לגמלה שאינה משתלמת בעד תקופה מסוימת, תופחת אותה גמלה בשיעור האמור; לענין זה, "התקופה הקובעת" - שלושת החודשים הראשונים שלאחר הגשת התביעה החוזרת שבעדם זכאי התובע לגמלה; :: (2) נדחתה התביעה לגמלה בחלקה או הופסק תשלום הגמלה בחלקו - יחולו הוראות פסקת משנה (א) של פסקה (1), וכן תופחת הגמלה המשתלמת בעד שלושת החודשים הראשונים שלאחר החלטת המוסד בשיעור של 25%, ולענין גמלה שאינה משתלמת בעד תקופה מסוימת - תופחת אותה גמלה בשיעור האמור. : (ג) לענין סעיף זה יראו כתביעה חוזרת גם תביעה לגמלה זהה, שאינה בעד התקופה, שלגביה הוגשה התביעה שנדחתה בהחלטת המוסד או שבעדה שולמה הגמלה שתשלומה הופסק בהחלטת המוסד, לפי הענין. : (ד) החלטת המוסד תתקבל לאחר שניתנה לתובע הגמלה או למקבל הגמלה, לפי הענין, הזדמנות לטעון את טענותיו. : (ה) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מאחריותו הפלילית של תובע הגמלה או מקבל הגמלה. : (ו) הסכום האמור בסעיף קטן (ב)(1)(א) יעודכן ב-1 בינואר של כל שנה בהתאם לשיעור עליית המדד שפורסם לאחרונה לפני מועד העדכון לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני 1 בינואר של השנה שקדמה לה, ויעוגל לשקל החדש הקרוב. === סימן ד': תביעות נגד צד שלישי === @ 328. זכות לתביעה [150] (תיקון: תשנ"ז-3, תשס"א-5, תשס"ה-3, תשס"ח-4, תשע"ג-3, תשע"ו-7, תשפ"ב-2) : (א) היה המקרה שחייב את המוסד לשלם גמלה לפי חוק זה משמש עילה גם לחייב צד שלישי לשלם פיצויים לאותו זכאי לפי [[פקודת הנזיקין]], או לפי [[חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975]], רשאי המוסד או מעביד שאושר לכך לפי [[סעיף 343]] לתבוע מאותו צד שלישי פיצוי על הגמלה ששילמו או שהם עתידים לשלמה; החזיר מעביד למוסד את הסכום ששילם המוסד לפי הוראות [[סעיף 94]], או שילם מעביד לעובד דמי פגיעה בעד תקופת הזכאות הראשונה לפי הוראות [[אותו סעיף]] רשאי המוסד או המעביד, לתבוע מאותו צד שלישי פיצוי בעד הסכום שהוחזר למוסד או ששולם לעובד בידי המעביד כאמור. : (א1)(1) מבטח ידווח למוסד על כך שהוא או צד שלישי שהוא מבוטח שלו ניכו או רשאים היו לנכות סכום כלשהו מהפיצויים שהוא או צד שלישי שהוא מבוטח שלו חייבים לשלם לזכאי, בין לפי הסכם ביניהם ובין לפי פסק דין, בשל גמלה ששילם או שעתיד לשלם המוסד לפי חוק זה, ואשר המוסד רשאי היה לתבוע מהמבטח או מהצד השלישי לפי סעיף קטן (א); בסעיף זה, "מבטח" - כהגדרתו [[בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א-1981]]. :: (2) דיווח כאמור בפסקה (1) יועבר באופן מקוון על גבי טופס שעליו הורה המוסד ופרסם באתר האינטרנט שלו, בתוך שישים ימים מיום כריתת ההסכם, מיום מתן פסק הדין או מיום ביצוע הניכוי, לפי המוקדם, ובו יפרט המבטח את שם הזכאי ומספר הזהות שלו, את הסכום ששילם או שהוא עתיד לשלם לפי ההסכם או לפי פסק הדין, את מועד כריתת ההסכם, מתן פסק הדין או ביצוע הניכוי, ולפי איזה חיקוק מאלה המנויים בסעיף קטן (א) חלה חובת הפיצוי, ואם נוהל הליך משפטי, יציין את מספרו; השר, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע דרכים נוספות למסירת הדיווח ומסמכים או פרטים נוספים שיצורפו לדיווח, ולהאריך את התקופה למסירתו. :: (3) על אף האמור בכל דין, תקופת ההתיישנות של תביעת המוסד לפי סעיף קטן (א) נגד המבטח או צד שלישי שהוא מבוטח שלו תחל ביום קבלת הדיווח או ביום שבו נודע למוסד על ההליכים בין הזכאי למבטח או לצד השלישי, לפי המוקדם, ובלבד שלא תוגש תביעה כאמור אם חלפו 15 שנים מיום המקרה שחייב את המוסד לשלם את הגמלה. :: (4) על אף הוראות [[סעיף 398(ב)]], אי-מסירת דיווח לפי סעיף קטן זה לא יהיה עבירה פלילית. : (א2)(1) היתה למוסד זכות תביעה כאמור בסעיף קטן (א), רשאי הוא להעביר למבטח של הצד השלישי דרישה לתשלום סכום הפיצוי על הגמלה, או סכום פיצוי מופחת אם נקבע סכום כאמור בהסכם בין המוסד לבין המבטח; דרישת תשלום לפי סעיף קטן זה לא תועבר למבטח אם הוגשה תובענה על הסכום האמור. :: (2) העביר המוסד דרישת תשלום כאמור בפסקה (1), ישלם המבטח למוסד את הסכום שאינו שנוי במחלוקת מהסכום הנקוב בדרישה, בתוך 60 ימים מיום קבלת דרישת התשלום. :: (3) המבטח יפרט את הסתייגויותיו בנוגע ליתרת התשלום שנותרה שנויה במחלוקת מהסכום הנקוב בדרישת התשלום, בתוך התקופה האמורה בפסקה (2); פירט המבטח את הסתייגויותיו כאמור, רשאי המוסד לתקן את דרישת התשלום, ולהעבירה למבטח בתוך 30 ימים; המבטח ישיב לדרישת התשלום המתוקנת, בתוך 30 ימים מיום קבלתה. :: (4) הוראות פסקאות (2) ו־(3) לא יחולו, ככל שנקבע אחרת בהסכם בין המוסד למבטח. : (ב) הזכאי לגמלה לפי חוק זה חייב להושיט כל עזרה ולנקוט כל פעולה סבירה כדי לסייע למוסד במימוש זכותו לפי [[סימן זה]], ולא יעשה כל פעולה העלולה לפגוע בזכויות המוסד לפי [[סימן זה]] או למנוע בעד מימושה; עבר הזכאי לגמלה על איסור לפי [[סימן זה]], או לא עשה את המוטל עליו לפיו, רשאי המוסד לשלול ממנו את הזכות לגמלה, כולה או מקצתה. : (ג)(1) לא תוגש תובענה לפי סעיף זה נגד המדינה, או נגד עובד שלה בשל מעשה שעשה תוך כדי עבודתו כעובד המדינה. :: (2) לא תוגש תובענה לפי סעיף זה נגד מוסד רפואי או נגד קופת חולים, או נגד עובד שלהם, שעילתה היא טיפול רפואי במסגרת המוסד הרפואי או במסגרת קופת החולים. :: (3) על אף האמור בפסקאות (1) ו-(2), חייב בית משפט את המדינה, מוסד רפואי, קופת חולים או עובד שלהם לשלם פיצויים לזכאי לגמלה, במסגרת תביעה לפי [[פקודת הנזיקין]], שהגיש אותו זכאי בשל מקרה כאמור בסעיף קטן (א), יופחת סכום הגמלה שחייב המוסד לשלם בשל המקרה האמור מסכום הפיצויים. :: (4) בסעיף קטן זה - :::- "טיפול רפואי" - כהגדרתו [[בסעיף 2 לחוק זכויות החולה, התשנ"ו-1996]]; :::- "מוסד רפואי" - כהגדרתו [[בסעיף 24 לפקודת בריאות העם, 1940]], שבבעלות הממשלה, קופת חולים או רשות מקומית, או מוסד רפואי שהוא תאגיד שהוא מוסד ציבורי כמשמעותו [[בסעיף 9 לפקודת מס הכנסה]]; :::- "עובד המדינה" - כהגדרתו [[בסעיף 7 לפקודת הנזיקין]]; :::- "קופת חולים" - כהגדרתה [[בסעיף 2 לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד-1994]]; :::- "תאונת דרכים" - (((נמחקה).)) : (ד) משרד האוצר יעביר למוסד, מדי שנה, את הסכום הקבוע לגבי אותה שנה בתוספת [[שבלוח ט"ז]], לפיצוי בשל מקרים כאמור בסעיף קטן (א), שחלות עליהם הוראות סעיף קטן (ג)(1) או (2); הסכומים הנקובים [[בלוח ט"ז]] יעודכנו ב-1 בינואר מדי שנה, החל ביום 1 בינואר 2009 ואילך, לפי שיעור השינוי במדד שפורסם לאחרונה לפני היום האמור לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני יום 1 בינואר של השנה הקודמת; השר ושר האוצר, רשאים לשנות, בצו, את הסכומים הנקובים [[בלוח ט"ז]]. @ 328א. העברת סכום שנתי ממבטח למוסד בעד תאונות דרכים (תיקון: תשע"ח-10, תשפ"ב, תשפ"ד-16) : (א) בסעיף זה - ::- "דמי ביטוח" - סך כל התשלומים הנגבים ממבוטח בענף ביטוח רכב מנועי כמשמעותו [[בפקודת ביטוח רכב מנועי]], לרבות עודפי התקציב של הקרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים, ולמעט עלות מימון הקרן ועלות אספקת השירותים; ::- "חוק הפיצויים" - [[=חוק הפיצויים|חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975]]; ::- "מבטח" - כהגדרתו [[בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א-1981]], לרבות הקרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים; ::- "עודפי התקציב של הקרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים" - הסכום העודף שהועבר למבוטחים לפי [[סעיף 15(ד) לחוק הפיצויים]]; ::- "עלות אספקת השירותים" - כהגדרתה [[בסעיף 12ד לחוק הפיצויים]]; ::- "עלות מימון הקרן" - עלות מימון הקרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים לפי [[סעיף 15(א) עד (ג) לחוק הפיצויים]]; ::- "פקודת ביטוח רכב מנועי" - [[פקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש], התש"ל-1970]]; ::- "הקרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים" - כמשמעותה [[בחוק הפיצויים]]; ::- "תאונת דרכים" - כהגדרתה [[בחוק הפיצויים]]. : (ב) היה המקרה שחייב את המוסד לשלם גמלה לפי חוק זה משמש גם עילה לחייב מבטח לשלם פיצויים לפי [[חוק הפיצויים]] ורשאי המוסד לתבוע פיצוי על גמלה ששילם או שהוא עתיד לשלמה לפי [[סעיף 328(א)]], יחולו הוראות אלה: :: (1) המוסד לא יגיש תובענה כאמור [[בסעיף 328(א)]] או דרישה לתשלום כאמור [[בסעיף 328(א2)]] נגד מבטח, ולא תחול על מבטח חובת דיווח לפי [[סעיף 328(א1)]]; :: (2) על אף האמור בפסקה (1), חייב בית משפט מבטח לשלם פיצויים לזכאי לגמלה, במסגרת תביעה לפי [[חוק הפיצויים]], שהגיש אותו זכאי בשל מקרה כאמור בסעיף קטן זה, יופחת סכום הגמלה שחייב המוסד לשלם בשל המקרה האמור מסכום הפיצויים; :: (3) (((נמחקה);)) :: (4) (((נמחקה);)) :: (5) (((נמחקה).)) : (ג) מבטח, למעט הקרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים, יעביר לקרן עד היום העשירי בכל חודש (בסעיף זה - מועד התשלום), לטובת פיצוי בשל מקרה כאמור בסעיף קטן (ב), תשלום בשיעור המפורט להלן מדמי הביטוח שנגבו על ידו בחודש הקודם: :: (1) בעד התקופה שמיום ח' בטבת התשפ"ג (1 בינואר 2023) עד יום ל' בכסלו התשפ"ה (31 בדצמבר 2024) - 10%; :: (2) בעד התקופה שמיום א' בטבת התשפ"ה (1 בינואר 2025) ואילך - 10.95%. : (ד) סכומים ששולמו במועד מאוחר ממועד התשלום (בסעיף קטן זה - מועד התשלום בפועל) יעודכנו בהתאם לשיעור שינוי המדד הידוע ביום מועד התשלום בפועל לעומת המדד הידוע ביום מועד התשלום, ותיווסף להם ריבית קבועה בשיעור של 3% לשנה, בעד התקופה שבין מועד התשלום למועד התשלום בפועל. : (ה) הקרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים תעביר למוסד את הסכומים שקיבלה לפי סעיפים קטנים (ג) ו-(ד), בניכוי עלויות הפעלת חשבון הבנק שייפתח לשם כך בקרן, מייד לאחר קבלתם. : (ו) מבטח ימציא לקרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים ולמוסד עד סוף חודש מרס של כל שנה אישור של רואה חשבון על העברת מלוא הסכומים לפי סעיפים קטנים (ג) ו-(ד), בשל השנה שקדמה לה. : (ז) הקרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים רשאית לדרוש מכל מבטח להעמיד לרשותה ולביקורתה, במועד שתקבע, כל מידע הדרוש לדעתה לשם בדיקת הסכומים שהיה על המבטח להעביר לקרן לפי סעיפים קטנים (ג) ו-(ד); לעניין סעיף זה, "מידע" - למעט מידע אישי כהגדרתו [[בחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981]]. @ 329. זקיפת פיצויים לחשבון הגמלה [151] : זכאי לגמלה שקיבל מצד שלישי תשלום על חשבון פיצויים כאמור, רשאי המוסד לזקוף סכום השווה ללא יותר מ-75% מאותו תשלום על חשבון הגמלה המגיעה ממנו; הוראות סעיף זה לא יחולו על פיצויים ששולמו לזכאי לגמלה מכוח [[סעיף 330]]. @ 330. חלוקת פיצויים מצד שלישי [152] : (א) הגיש הזכאי לגמלה תביעה לפיצויים נגד צד שלישי ותביעה זו התבררה יחד עם תביעת המוסד לפי [[סעיף 328(א)]], לא יהיה המוסד זכאי לסכום העולה על 75% מסך כל הפיצויים המגיעים מהצד השלישי למוסד ולזכאי לגמלה כאחד (בסעיף זה - סך כל הפיצויים), והזכאי לגמלה יהיה זכאי ליתרה. : (ב) הוגשה תביעת המוסד לפי [[סעיף 328(א)]] ובאותה שעה לא הוגשה תביעת הזכאי לגמלה לפיצויים נגד הצד השלישי, יודיע המוסד לזכאי לגמלה על הגשת תביעתו כאמור; לא עשה כן והתבררה התביעה בלי שהזכאי לגמלה היה בעל דין בה, והמוסד גבה בעקבות פסק דין שניתן בתביעה סכום העודף על 75% מסך כל הפיצויים, ישלם המוסד לזכאי לגמלה את הסכום העודף. : (ג) הגיש הזכאי לגמלה תביעה לפיצויים נגד הצד השלישי, ובאותה שעה לא הוגשה תביעת המוסד לפי [[סעיף 328(א)]], והזכאי לגמלה הודיע למוסד על הגשת תביעתו, יהא הזכאי לגמלה זכאי לפחות ל-25% מסך כל הפיצויים שנפסקו באותה תביעה. : (ד) הודעה כאמור בסעיפים קטנים (ב) ו-(ג) תישלח בדואר רשום, תוך זמן סביר שיאפשר דיון מאוחד בתביעות המוסד והזכאי לגמלה. @ 331. אין המעביד חב לצד שלישי [153] : היה המקרה שחייב את המוסד לשלם גמלה לפי חוק זה משמש גם עילה לחייב את המעביד, נוסף לצד שלישי, לשלם פיצויים לזכאי לגמלה לפי [[פקודת הנזיקין]], לא יהיה הצד השלישי זכאי לתבוע מהמעביד להשתתף בתשלום הפיצויים שהצד השלישי חייב בו לפי [[סעיף 328(א)]], על אף הוראות [[סעיף 84 לפקודה האמורה]], וסכום הפיצויים האמור יוקטן בסך שבו היה המעביד חייב כהשתתפות בתשלום הפיצויים אילולא הוראות סעיף זה. @ 332. גמלה לענין פיצויי נזיקין [154] : לענין [[סעיף 86 לפקודת הנזיקין]] רואים גמלה כזכות הנובעת מחוזה. @ 333. היוון [155] : לענין [[סימן זה]] רשאי השר לקבוע הוראות בדבר היוון קצבאות. : ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (היוון), תשל"ח-1978]].)) == פרק ט"ו: דמי ביטוח [פרק ח'] == === סימן א': הוראות כלליות === @ 334. פרשנות [156] (תיקון: תשפ"ה-7) : (א) [[בפרק זה]] - ::- "תקופת תשלום" - פרק זמן שלפיו משתלמים דמי ביטוח; ::- "מועד תשלום" - מועד לתשלום דמי ביטוח; ::- "מדרגת גבייה מופחתת" - סכום של 7,522 שקלים חדשים, כשהוא מעודכן ב-1 בינואר של כל שנה כלהלן: ::: (1) בשנים 2026 עד 2028 - לפי שיעור עליית המדד שפורסם לאחרונה לפני 1 בינואר, לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני 1 בינואר של השנה הקודמת; ::: (2) משנת 2029 ואילך - לפי שיעור עליית השכר הממוצע, המעודכן ב-1 בינואר, לעומת השכר הממוצע ב-1 בינואר של השנה הקודמת. : (ב) לענין [[פרק זה]] רואים כעובד גם את מי ששכרו נקבע בחוק או בהחלטת הכנסת או על פיה, ואת החייב בתשלום השכר רואים כמעבידו. @ 335. הוראות יסוד [157] (תיקון: תשנ"ו, תשס"ג-8, תשע"ז-12, תשע"ח-5) : (א) עובד או עובד עצמאי שאינו תושב ישראל ישתלמו בעדו דמי ביטוח אימהות. : (ב) מבוטח כהגדרתו [[בסעיף 65(א)(1)]] ישתלמו בעדו דמי ביטוח ילדים. : (ג) מבוטח לפי [[פרק ה']] ישתלמו בעדו דמי ביטוח נפגעי עבודה. : (ד) מבוטח לפי [[פרק ו']] ישולמו בעדו דמי ביטוח נפגעי תאונות. : (ה) מבוטח לפי [[פסקה (1) להגדרת (("))מבוטח((")) שבסעיף 158]] למעט בעל שליטה בחברת מעטים ישתלמו בעדו דמי ביטוח אבטלה. : (ו) עובד המבוטח לפי [[פרק ח']] למעט בעל שליטה בחברת מעטים ישתלמו בעדו דמי ביטוח זכויות עובדים בהליכי חדלות פירעון. : (ז) מבוטח לפי [[פרק ט']] ישתלמו בעדו דמי ביטוח נכות. : (ח) מבוטח ביטוח סיעוד ישתלמו בעדו דמי ביטוח סיעוד. : (ט) מבוטח לפי [[פרק י"א]] למעט עקרת בית ואלמנה בת קצבה כהגדרתן [[בסעיף 238]] ישתלמו בעדו דמי ביטוח אזרחים ותיקים ושאירים ודמי ביטוח אימהות, בין שהוא מבוטח גם לפי [[פרק ג']] ובין שאינו מבוטח לפיו. : (י) אין הוראות סעיף זה גורעות זו מזו. @ 336. תחומה של תקופת תשלום [158] : כל תקופת תשלום תסתיים בסופו של כל חודש, אם לא קבע השר תחומים אחרים לתקופת תשלום, בין לכל המבוטחים ובין לסוג מבוטחים. @ 337. שיעור דמי ביטוח [159] (תיקון: תשנ"ח-7, תש"ס-2, תשס"ב-6, תשס"ב-7, תשס"ג-8, תשס"ג-12, תשע"ח-5) : (א)(1) שיעורי דמי הביטוח החודשיים לפי [[סעיף 335]] לענין עובד הם אחוזים כאמור [[בלוח י']], מהכנסתו החודשית. :: (2) שיעורי דמי הביטוח השנתיים לפי [[סעיף 335]] לענין מבוטח אחר הם אחוזים כאמור [[בלוח י']], מהכנסתו השנתית כשהיא מחולקת לתקופות שנקבעו לצורך תשלום מקדמות. : (ב) השר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לשנות בצו את שיעורי דמי הביטוח האמורים [[בלוח י']], ואולם שינוי שיעורי דמי הביטוח לענין זכויות עובדים בהליכי חדלות פירעון ייעשה לאחר התייעצות עם שר האוצר, ולענין ביטוח סיעוד - בהסכמת שר האוצר. : (ג) שונה שיעור דמי הביטוח מכוח סעיף קטן (ב), ישונה, באותה דרך ובאופן יחסי, שיעור דמי הביטוח שמעביד ינכה משכרו של עובד לפי [[סעיף 342(ג)]]. @ 338. [159א] (תיקון: תשס"ב-6) : (((בוטל).)) @ 339. [159ב] (תיקון: תשנ"ה-5, תשנ"ו-6, תשנ"ז, תשס"ב-6) : (((בוטל).)) @ 340. דמי ביטוח נפגעי עבודה ואימהות [160] (תיקון: תשנ"ח, תש"ס-2, תשס"ה-6, תשפ״ה–3) : (א) שיעורי דמי ביטוח בענף ביטוח נפגעי עבודה הם - :: (1) לגבי מבוטח שהוא עובד או עובד עצמאי - כאמור [[בפרט 4 בלוח י']] [[ובסעיף 337]]; :: (2) לגבי מבוטח אחר - שיעורי דמי ביטוח שקבע השר, ובלבד שלא יעלו על השיעור האמור [[בפרט 4 בלוח י']] [[ובסעיף 337]]. : (ב) השר רשאי לקבוע הוראות משלימות בדבר חישוב ההכנסה לענין סעיף זה. : (ג) שיעורי דמי ביטוח בענף ביטוח אימהות לגבי מי שמתגורר באזור ואינו תושב ישראל באזור, והכל כהגדרתם [[בסעיף 378]], יהיו בשיעור של 70% מהשיעור האמור [[בפרט 1 בלוח י']] [[ובסעיף 337]]. : (ד) על אף הוראות סעיף קטן (א)(2), לגבי מי שנמצא בהכשרה מקצועית או בשיקום מקצועי כאמור [[בסעיף 75(א)(3)]], ישולמו דמי ביטוח נפגעי עבודה בשיעור 0.4% (((בשנים 2025–2026: 0.53%))) ממחצית השכר הממוצע, על ידי מי שרואים אותו כמעסיקו של אותו אדם לפי [[סעיף 75(ב)]]. : (ה) לגבי מי שמלאו לו 18 שנים ונמצא בהכשרה מקצועית כהגדרתה [[בסעיף 39]], ישולמו דמי ביטוח אימהות בשיעור 0.1% (((בשנים 2025–2026: 0.13%))) ממחצית השכר הממוצע, על ידי מי שרואים אותו כמעסיקו של אותו אדם לפי [[סעיף 55]]. @ 340א. דמי ביטוח לעובד במשק בית (תיקון: תשפ״ה–3) : (א)(1) על אף האמור [[בסעיפים 337]] [[ו־340]], דמי הביטוח שישלם מעסיק בעד עובד במשק בית המבוטח לפי [[פרק י״א]], לתקופה של רבעון כהגדרתו [[בלוח י״א]], יהיו בשיעור של 6.25% (((בשנים 2025–2026: 7.85%))) מהשכר שילם לו המעסיק באותה תקופת תשלום. :: (2) מעסיק יהיה רשאי לנכות משכרו של עובד כאמור בפסקה (1), 1% (((בשנים 2025–2026: 1.8%))) מהשכר שבעדו הוא משלם לו דמי ביטוח לפי אותה פסקה. : (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), דמי הביטוח שישלם מעסיק לתקופת התשלום כאמור באותו סעיף קטן, בעד עובד במשק בית שאינו מבוטח לפי [[פרק י״א]] או שמתקיימות בו הוראות [[סעיף 351(ב) או (ד)]], יהיו 2% (((בשנים 2025–2026: 3.6%))) מהשכר ששילם לו המעסיק בעד אותה תקופת תשלום. : (ג) לעניין סעיף זה – :- ”עובד במשק בית” – מי שמועסק אצל יחיד שלא למטרת עסק או משלח יד; :- ”שכר” – הכנסה מהמקורות המפורטים [[#2.2|בסעיף 2(2) לפקודת מס הכנסה]]. @ 341. שיעורים מופחתים [160א] (תיקון: תשנ"ח-7, תשס"ה-6, תשפ"ה-7) : על אף הוראות [[סעיפים 337]] [[ו-340]] רשאי השר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, לקבוע בצו שיעורים מופחתים של דמי ביטוח לגבי חלק מהכנסתו של מבוטח שהוא עובד עצמאי או שהוא עובד או של מבוטח שאינו עובד ואינו עובד עצמאי, או להחיל שיעורים מופחתים על הכנסה של מבוטח כאמור שלא תעלה על סכום שיקבע בצו; הוראות לפי סעיף זה, שהיו בתוקף לפני יום א' בטבת התשס"ו (1 בינואר 2006) לענין קביעת סכום השכר או ההכנסה שאינם עולים על מחצית השכר הממוצע, יחולו לענין קביעת סכום השכר או ההכנסה שאינם עולים על מדרגת הגבייה המופחתת. : ((פורסם [[צו הביטוח הלאומי (שיעורים מופחתים של דמי ביטוח), התשנ״ט–1999]].)) @ 342. החייבים בתשלום דמי ביטוח [161] (תיקון: תשנ"ז, תשנ"ח, תש"ס-2, תשס"ד, תשס"ה-6, תשע"ז-5, תשע"ז-12, תשפ"ה-7) : (א) מבוטח שהוא עובד עצמאי, ומבוטח שאינו עובד ואינו עובד עצמאי, חייבים בתשלום דמי ביטוח בעד עצמם; ואולם מבוטחת לפי [[פרק ג']] בלבד מכוח היותה אשת מבוטח אינה חייבת בתשלום דמי הביטוח. : (ב) המעביד חייב בתשלום דמי ביטוח בעד עובדו; היה המבוטח עובד אצל מעבידים שונים ישלם כל אחד מהם את דמי הביטוח כאילו הוא בלבד היה מעבידו, ועל המבוטח יחולו הוראות סעיפים קטנים (ד) ו-(ה). : (ג)(1) היו דמי ביטוח משתלמים בעד עובד לפי [[סעיף 335(א), (ד), (ה), (ז), (ח) או (ט)]], ינכה המעביד משכרו של העובד אחוזים מההכנסה שלפיה משתלמים דמי הביטוח כאמור [[בלוח י']] [[ובסעיף 337]]. :: (2) המעביד לא ינכה משכר עובדו את האחוזים האמורים בעד הזמן שבעדו מגיעה למבוטח קצבת אזרח ותיק ובעד הזמן שלאחר הגיע המבוטח לגיל 70 שנים בגבר, ובאשה - לגיל הקבוע לגביה, בהתאם לחודש לידתה, [[בחלק ד' בלוח א'1]], בכפוף להוראות [[סעיף 245(ב2)]], אף אם לא מגיעה למבוטח קצבת אזרח ותיק, ואם העובד הוא שוטר כמשמעותו [[בחוק המשטרה]] או סוהר כמשמעותו [[בחוק שירות בתי הסוהר]], לא ינוכה משכרם הניכוי כאמור [[בפרט 6 ללוח י']]; ואולם המעביד רשאי להפחית מדמי הביטוח שהוא חייב בהם את הסכומים שהיה מנכה משכרו של העובד אילולא הוראה זו בחוק; בפסקה זו, "קצבת אזרח ותיק" - לרבות גמלת אזרח ותיק מיוחדת. : (ד) היה המבוטח עובד אצל מעבידים שונים, יחולו לגביו הוראות אלה: :: (1) היה הסכום שנוכה מהכנסתו החודשית הכוללת של המבוטח מכל מעבידיו (בסעיף זה - הניכוי בפועל), נמוך מהסכום שהיה על כל מעבידיו לנכות מהכנסתו החודשית הכוללת, אילו שולמה לו על ידי מעביד אחד (בסעיף זה - דמי ביטוח מתואמים), יהיה העובד חייב בתשלום ההפרש שבין הניכוי בפועל לבין דמי הביטוח המתואמים; :: (2) היה סכום הניכוי בפועל גבוה מסכום דמי הביטוח המתואמים - יהיה העובד זכאי להחזר ההפרש שבין סכום הניכוי בפועל, לבין דמי הביטוח המתואמים. : (ה) השר רשאי לקבוע תנאים, כללים ומועדים בדבר - :: (1) חובת עובד לדווח למעבידו ולמוסד על היותו עובד אצל מעביד נוסף; :: (2) תשלום או החזר של ההפרש שבין סכום הניכוי בפועל, לבין סכום דמי הביטוח המתואמים; :: (3) חובת מעביד לנכות דמי ביטוח בשיעור החל, לפי [[טור ה' בלוח י']], על הכנסת עובד העולה על מדרגת הגבייה המופחתת, גם מהכנסת העובד שאינה עולה על מדרגת הגבייה המופחתת, אם העובד מועסק אצל מעביד נוסף; :: (4) אישור המוסד בדבר ניכוי דמי ביטוח בשיעורים הנקובים [[בטור ה' בלוח י']], לפי הענין, בשונה מההוראות שנקבעו לפי פסקה (3), וכן בדבר חובת מעביד לנכות מהכנסת עובד המועסק על ידי מעבידים שונים, דמי ביטוח בהתאם לאישור המוסד. :: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (תשלום וניכוי דמי ביטוח משכר מבוטח העובד אצל מעבידים שונים), התשנ"ז-1997]].)) : (ה1) חבר קיבוץ מתחדש שמתקיים בו האמור [[בסעיף 3א(א)]], ונוסף על כך הוא עובד כאמור [[בסעיף 3א(ב)]], יחולו על הקיבוץ המתחדש הוראות לפי סעיף קטן (ה)(3), בשינויים המחויבים, והקיבוץ המתחדש ישלם בעד החבר דמי ביטוח בסכום השווה להפרש שבין דמי הביטוח המתואמים ובין הסכום הכולל של דמי הביטוח שנוכו בעד שכרו של החבר המשתלם בידי מעסיקו האחר בעד אותו חודש. : (ו)(1) עובד שהוא גם עובד עצמאי, לא יחולו לגבי הכנסתו, מהמקורות המפורטים [[+#2.1|בסעיף 2(1)]] [[#2.8|ו-(8) לפקודת מס הכנסה]], שיעורי דמי הביטוח החלים לפי [[לוח י']] על חלק ההכנסה של עובד עצמאי שאינה עולה על מדרגת הגבייה המופחתת (בסעיף זה - שיעור מופחת). :: (2) היתה ההכנסה של עובד כאמור, בחודש פלוני, מהמקורות המפורטים [[#2.2|בסעיף 2(2) לפקודת מס הכנסה]], נמוכה ממדרגת הגבייה המופחתת יחול השיעור המופחת, על סכום הכנסתו מהמקורות המפורטים [[+#2.1|בסעיף 2(1)]] [[#2.8|ו-(8) לפקודה האמורה]], השווה לסכום ההפרש שבין הכנסתו מהמקורות המפורטים [[-#2.2|בסעיף 2(2) לפקודה]], לבין מדרגת הגבייה המופחתת. :: (3) שר העבודה והרווחה רשאי להתקין תקנות לביצוע סעיף קטן זה. @ 343. דמי ביטוח מופחתים [162] : השר רשאי לקבוע כי מעביד שאישר לכך ישלם דמי ביטוח מופחתים לענין [[סעיף 340]] כפי שיקבע, ובלבד שנתמלאו בו תנאים אלה: : (1) הוא מעביד לפחות חמש מאות עובדים; : (2) הוא חייב, בתוקף חוק, הסכם קיבוצי או חוזה עבודה, לשלם לעובדים שכר בעד הזמן שבעדו משתלמים דמי פגיעה בעבודה לפי [[סעיף 92]], וסך כל השכר אינו קטן מדמי הפגיעה (להלן - תמורת דמי פגיעה). === סימן ב': הכנסה לענין דמי ביטוח === @ 344. חישוב הכנסתו החודשית של עובד [163] (תיקון: תשע"ז-5) : (א) יראו כהכנסתו החודשית של עובד את הכנסתו בעד החודש שקדם ל-1 בחודש שבו חל מועד התשלום, מהמקורות המפורטים [[#2.2|בסעיף 2(2) לפקודת מס הכנסה]]; ואולם - :: (1) אם הוא חבר קיבוץ שיתופי כאמור [[בסעיף 3]], יראו כהכנסתו החודשית את צירופם של כל אלה: ::: (א) שווי השירותים שנותן קיבוץ שיתופי מכוח החברות בו לחבריו ולמי שהחברים היו זכאים בעדם בשנה השוטפת לנקודת זיכוי לפי [[סעיף 37 לפקודת מס הכנסה]] או לנקודות קצבה לפי [[סעיף 40 לאותה פקודה]], כשהוא מחולק במספר כלל החברים בקיבוץ השיתופי בסוף אותה שנה; בפסקה זו - ::::- "טובת הנאה" - לרבות בריכה, חדר אוכל, ארוחות, מכבסה, גן ילדים, לימודים, חוגים, רכב, ארנונה, טלפון נייח ונייד; ::::- "שווי דיור" - שווי של 7.5% אחוזים מהסכום כאמור בפסקה (3) להגדרה הסכום הבסיסי, בכל אחד מחודשי השנה בעד כל חבר בקיבוץ השיתופי, כפול מספר חברי הקיבוץ השיתופי בסוף אותה שנה; ::::- "שווי שירותים" - שווי הדיור, ועלותן לקיבוץ של אספקת המחיה וטובות הנאה אחרות, שהקיבוץ סיפק אותן או שילם בעדן, לחבריו, אף אם מקורן בסכומים פטורים ממס לפי הוראות [[פקודת מס הכנסה]] או בסכומים פטורים מדמי ביטוח; ::: (ב) פחת ציוד צרכני מחולק במספר כלל החברים בקיבוץ השיתופי בסוף אותה שנה; בפסקה זו, "פחת ציוד צרכני" - 90% מהוצאות הפחת על נכסי הקיבוץ השיתופי, הנמצאים, במישרין או בעקיפין, בבעלותו של הקיבוץ השיתופי, או בבעלות משותפת של חבריו, ואשר לא משמשים לצורכי ייצור הכנסה, ואם נעשה בהם שימוש מעורב - הוצאות הפחת על החלק שאינו משמש לייצור הכנסה, והכול למעט נכסים כאמור שייעודם למגורים בלבד; ::: (ג) סכום שאילו חבר הקיבוץ השיתופי היה עובד אצל מעסיק, המעסיק היה מנכה בשנה השוטפת מהכנסת העבודה שלו לזכות קופת גמל כמשמעותה [[בסעיף 180]], ולעניין זה תהיה הכנסת העבודה הסכום המתקבל לפי פסקת משנה (א) בתוספת סכום הניכוי כאמור; ::: (ד) סכום שאילו חבר הקיבוץ השיתופי היה עובד אצל מעסיק, המעסיק היה מנכה בשנה השוטפת מהכנסת העבודה שלו לפי דיני מס הכנסה, ולעניין זה תהיה הכנסת העבודה הסכום המתקבל מצירוף הסכומים לפי פסקאות משנה (א) עד (ג), בתוספת סכום הניכוי כאמור; :: (2) אם הוא בן משפחה העובד במפעל של קרוב כאמור [[בסעיף 1]], יראו כהכנסתו את הסכום שהיו רואים כהכנסתו של אדם שאת מקומו הוא ממלא. : (ב) השר, בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע סוגים נוספים של תשלומים, טובות הנאה או קצובות שנתן מעסיק במישרין או בעקיפין לעובד, המהווים הכנסה החייבת במס לפי [[פקודת מס הכנסה]], שייחשבו כהכנסה לענין סעיף זה. : (ג) השר רשאי לקבוע הוראות משלימות בדבר חישוב ההכנסה לענין סעיף זה. : (ד) השר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות נוספות לעניין הכנסתו של חבר קיבוץ שיתופי ואופן חישובה. @ 344א. חישוב הכנסתו של חבר קיבוץ מתחדש (תיקון: תשע"ז-5) : (א) חבר קיבוץ מתחדש שמתקיים בו האמור [[בסעיף 3א(א)]] יראו את תקציב החבר המגולם שלו כהכנסתו החודשית של עובד ויחולו לגביה ההוראות החלות על הכנסת עובד, ואולם לא יראו כהכנסה כאמור סכומים שקיבל החבר מתוך יתרת רווחי הקיבוץ, ולגבי סכומים אלה יחולו הוראות סעיף קטן (ד); שיעור דמי הביטוח של חבר קיבוץ מתחדש כאמור יהיה כאמור [[בסעיף 337(א)(1)]], למעט השיעור הנקוב [[בפרט 6 בלוח י']]. : (ב) חבר קיבוץ מתחדש שמתקיים בו האמור [[בסעיף 3א(ב)]] יראו כהכנסתו לעניין דמי ביטוח את ההכנסה שהתקבלה מהמקורות המפורטים [[בסעיף 2 לפקודת מס הכנסה]], בהתאם למעמדו כעובד, כעובד עצמאי או כמי שאינו עובד ואינו עובד עצמאי, לפי העניין. : (ג) חבר קיבוץ מתחדש שמשולם לו תשלום מכוח [[+|תקנה 2]] [[או 3 לתקנות האגודות השיתופיות (ערבות הדדית בקיבוץ מתחדש), התשס"ו-2005]], יראו תשלום כאמור כהכנסה מהמקורות הקבועים [[#2.5|בסעיף 2(5) לפקודת מס הכנסה]]; שיעורי דמי הביטוח יהיו כקבוע [[בטור ד' שבלוח י']] לעניין ניכוי משכר עובד, למעט השיעור הנקוב [[לוח י' פרט 6|בפרט 6 בטור האמור]]. : (ד) נוסף על הוראות סעיפים קטנים (א) עד (ג), לחבר קיבוץ מתחדש שחלות לגביו הוראות אותם סעיפים קטנים, כולן או מקצתן, והוא עובד או עובד עצמאי או שחלות עליו הוראות [[סעיף 3א(א)]], תיוחס הכנסה שנתית בסכום חלקו ביתרת רווחי הקיבוץ המשולמת, ויראו אותה כהכנסה מהמקורות המנויים [[#2.1|בסעיף 2(1) לפקודת מס הכנסה]], ויחולו על הכנסה זו הוראות [[סעיף 345]]. : (ה) נוסף על הוראות סעיפים קטנים (א) עד (ג), לחבר קיבוץ מתחדש שחלות לגביו הוראות אותם סעיפים קטנים, כולן או מקצתן, הוא אינו עובד ואינו עובד עצמאי, ולא חלות עליו הוראות [[סעיף 3א(א)]], תיוחס הכנסה שנתית בסכום חלקו ביתרת רווחי הקיבוץ המשולמת, ויראו אותה כהכנסה מהמקורות המפורטים [[בסעיף 2 לפקודת מס הכנסה]], שאינה הכנסה מעבודה כעובד או כעובד עצמאי. : (ו) נוסף על הוראות סעיפים קטנים (א) עד (ה), לחבר קיבוץ מתחדש שחלות לגביו הוראות סעיפים קטנים (א) עד (ג), כולן או מקצתן, תיוחס הכנסה שנתית בסכום השווה ליתרת רווחי הקיבוץ שלא שולמה, כשהיא מחולקת במספר חברי הקיבוץ המתחדש, ויראו אותה כהכנסה מהמקורות המפורטים [[בסעיף 2 לפקודת מס הכנסה]], שאינה הכנסה מעבודה כעובד או כעובד עצמאי; הכנסה לפי סעיף קטן זה, לא תובא בחשבון לעניין מבחני הכנסה לפי [[פרקים ה']], [[ז']], [[ט']], [[י']] [[ו-י"א]], לפי [[סעיפים 310(ג)]] [[ו-387]], ולפי הסכם שנערך לפי הוראות [[סעיף 9]]. : (ז) על חבר קיבוץ מתחדש שאינו עובד ואינו עובד עצמאי יחולו הוראות [[סעיף 348]]. : (ח) בסעיף זה - ::- "טובת הנאה" - לרבות בכסף, בשווה כסף, במוצר או בשירות; ::- "יתרת רווחי הקיבוץ" - ההכנסה החייבת של קיבוץ מתחדש, כהגדרתה [[בסעיף 60א(א) לפקודת מס הכנסה]], בשנת מס, בניכוי סך הכנסות חברי הקיבוץ המתחדש ששולמו בגינן דמי ביטוח, ובניכוי ההכנסות הפטורות מתשלום דמי ביטוח לפי הוראות חוק זה; ::- "יתרת רווחי הקיבוץ המשולמת" - הסכום מתוך יתרת רווחי הקיבוץ ששולם בפועל לחברי הקיבוץ בשנת המס; ::- "יתרת רווחי הקיבוץ שלא שולמה" - יתרת רווחי הקיבוץ בניכוי יתרת רווחי הקיבוץ המשולמת; ::- "תקציב חבר" - סכומים שקיבל חבר קיבוץ מתחדש או שקיבל קרובו שאינו חבר בשל היותו קרובו, בחודש, בעד עבודתו, ולרבות כל טובת הנאה החייבת במס על פי דין, שניתנה לו על ידי הקיבוץ, למעט טובת הנאה הניתנת על ידי הקיבוץ לכלל חבריו; ::- "תקציב חבר מגולם" - תקציב חבר בתוספת דמי ביטוח ודמי ביטוח בריאות כמשמעותם [[בחוק ביטוח בריאות]], שהיתה חובה לשלמם בעד החבר בשל תקציב החבר ובתוספת סכום המס שהיה עליו לשלם כדי שייוותר לו תקציב חבר, אילו היתה זו הכנסתו היחידה; חישוב תוספת סכום המס, דמי הביטוח ודמי ביטוח בריאות כאמור ייעשה בהתאם להכנסה שהופקה או נצמחה בידי אותו חבר, ושיעורי המס החלים לגביה. @ 345. חישוב הכנסתו השנתית של מבוטח אחר [164] (תיקון: תשפ"ג-7) : (א) עובד עצמאי יראו כהכנסתו השנתית את הכנסתו מהמקורות המפורטים [[+#2.1|בפסקאות (1)]] [[#2.8|ו-(8) של סעיף 2 לפקודת מס הכנסה]], ומי שאינו עובד ואינו עובד עצמאי יראו כהכנסתו השנתית את הכנסתו מהמקורות המפורטים [[-|בסעיף 2 האמור]], והכל - בשנת המס שבעדה משתלמים דמי הביטוח (להלן - השנה השוטפת), ולאחר שנוכו ההוצאות הקשורות במישרין בהשגת ההכנסה. : (ב)(1) ההכנסה בשנה השוטפת תיקבע על פי השומה הסופית של ההכנסה כאמור לאותה שנה לפני כל פטור, ניכויים וזיכויים לפי [[פקודת מס הכנסה]] (להלן - ההכנסה בשומה), בהפחתת סכומים אלה: ::: (א) סכומי דמי ביטוח ומס מקביל המותרים בניכוי מההכנסה בשומה לפי [[סעיף 47א לפקודת מס הכנסה]], ובלבד שלא חלות עליו ההוראות לעניין סכום הניכוי לבעל עסק זעיר כהגדרתו [[בסעיף 87ב לפקודת מס הכנסה]]; ::: (ב) סכום שהותר בניכוי לפי [[סעיף 47(ב)(1) לפקודת מס הכנסה]]; ואולם כל עוד לא נערכה שומה סופית כאמור ישולמו מקדמות על חשבון דמי הביטוח בהתאם להוראות שנקבעו בתקנות, ודין המקדמות לענין חוק זה כדין דמי ביטוח; בתקנות כאמור ייקבעו גם התנאים והכללים שלפיהם תקודם הכנסה של שנות כספים קודמות, כפי שנקבעה בתקנות, לצורך תשלום המקדמות בשנה השוטפת. :: (2) לגבי מבוטח שלא נערכה לו שומה כאמור והוא חייב על פי התקנות להגיש דין וחשבון על הכנסתו, תיקבע ההכנסה לפי הדין וחשבון של המבוטח בכפוף להוראות [[סעיפים 347]] [[ו-357 עד 359]], ואולם אם נערכה השומה למבוטח לאחר מכן, תיקבע הכנסתו על פיה ויראו את התשלומים ששילם על פי הדין וחשבון או על פי קביעה מכוח [[סעיפים 357]] [[או 358]] כמקדמות. :: (3) השר יקבע - ::: (א) תנאים וכללים שלפיהם שומה עצמית כמשמעותה [[בסעיף 145(א) לפקודת מס הכנסה]] (להלן - שומה עצמית), תיחשב כשומה סופית; ::: (ב) נסיבות שבהן תיחשב ההכנסה בשנה השוטפת, שלפיה שולמו מקדמות כאמור בפסקאות (1) או (2), כהכנסה לפי שומה סופית. : (ג)(1) נקבעה ההכנסה לשנת מס פלונית על פי השומה הסופית כאמור, והתברר כי שולמו מקדמות בסכום קטן מסכום דמי הביטוח שהמבוטח היה חייב בתשלומם לפי אותה שומה, יהיה המבוטח חייב לשלם את הפרש דמי הביטוח, לאחר ניכוי הפרש המגיע בשל גמלה שחושבה מחדש על בסיס השומה הסופית כאמור, לרבות הפרשי הצמדה עליהם, ודינם יהיה כדין דמי ביטוח. :: (2) השר יקבע כללים לחישוב הפרש דמי הביטוח, הפרש המגיע בשל גמלה שחושבה מחדש על בסיס השומה הסופית והפרשי ההצמדה עליהם, בשים לב לדרך תשלום המקדמות במהלך אותה שנת מס, וכן מועדים והוראות לתשלומם; בכללים כאמור רשאי השר לקבוע תנאים לפטור מתשלום הפרש דמי ביטוח. :: (3) לא שילם המבוטח את הסכום שנדרש לשלם לפי פסקה (1) במועד שנקבע לתשלומו לפי פסקה (2), יחולו על סכום זה הוראות [[סעיף 364]]. : (ד) הוראות סעיף קטן (ג) [[וסעיף 362(א)(3)]] יחולו גם על הכנסה שנקבעה לשנת מס פלונית על פי שומה עצמית. : (ה) מבוטח שלא נערכה לו שומה כאמור ולא הגיש דין וחשבון על הכנסתו ואף לא נקבע הסכום המגיע כדמי ביטוח בהתאם [[לסעיף 357]], ישלם מקדמה כאילו הכנסתו היתה הסכום המזערי האמור לגביו [[בלוח י"א]] או ההכנסה האחרונה שעל פיה חושבו לאחרונה המקדמות שהוא חייב בהן, כשהיא מקודמת כאמור בסעיף קטן (ב)(1), לפי הגבוהה ביניהן. : (ו) בתקנות לפי סעיף זה רשאי השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, לקבוע הוראות מיוחדות לגבי - :: (1) מבוטח הרשאי לנהל במטבע חוץ פנקסי חשבונות כאמור [[בסעיף 130א לפקודת מס הכנסה]], והכנסה שנקבעה לפי פנקסי חשבונות כאמור; :: (2) מבוטח שהוראות פטור לפי [[סעיף 351(יא)]] חלות עליו או עשויות לחול עליו; :: תקנות כאמור יכול שייקבעו לגבי כלל המבוטחים כאמור בפסקאות (1) או (2) או לגבי חלק מהם, ויכול שייקבעו הוראות שונות לגבי סוגים מהם. :: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (מקדמות), התשמ"ד-1984]].)) :: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (חישוב הפרשי דמי ביטוח וגימלאות בשל שומה סופית), התשמ"ו-1986]].)) @ 345א. הקצאת מניות (תיקון: תשס"ב-13, תשס"ג-4) : (א) בסעיף זה - ::- "הכנסה" - הכנסה, שלפי [[סעיף 102 לפקודת מס הכנסה]] רואים אותה כהכנסה לפי [[+#2.1|פסקאות (1)]] [[#2.2|או (2) בסעיף 2 לפקודה האמורה]]; ::- "חייב בתשלום בעד עצמו" - מי שחייב בתשלומי דמי ביטוח לפי הוראות [[סעיף 342(א)]]; ::- "מועד חיוב" - המועד שנקבע לחיוב במס לפי הוראות [[סעיף 102 לפקודת מס הכנסה]]. : (ב) הכנסה של עובד או של חייב בתשלום בעד עצמו, יראו אותה כהכנסתו של העובד או כהכנסתו של החייב בתשלום בעד עצמו, לפי הענין, במועד החיוב במס שנקבע לפי הוראות [[סעיף 102 לפקודת מס הכנסה]], ולענין הוראות [[סעיף 342(א)]] יהיה מעבידו של העובד מי שהיה מעבידו בעת ההקצאה כמשמעותה [[בסעיף 102 לפקודת מס הכנסה]]. : (ג) לענין הוראות [[סעיף 344(א)]], הכנסה שלפי הוראות סעיף קטן (ב) יש לראותה כהכנסתו של העובד, תיווסף להכנסתו החודשית, ולענין זה יחולו ההוראות שנקבעו לפי [[סעיפים 352]] [[ו-353]]. : (ד) שר העבודה והרווחה רשאי לקבוע תנאים, מועדים, כללים והוראות לענין תשלום דמי ביטוח לפי סעיף זה. : (ה) (((פקע).)) @ 345ב. הכנסה מפנסיה מוקדמת (תיקון: תשס"ד-3, תשס"ה-6, תשפ"ה-7) : (א) בסעיף זה, "פנסיה מוקדמת" - קצבה המשתלמת מכוח חיקוק או הסכם עבודה לעובד או למי שהיה עובד, בטרם הגיעו לגיל הפרישה, לאחר שפרש מעבודתו פרישה מוחלטת או חלקית, לרבות קצבה המשתלמת כאמור בשל נכות או אבדן כושר עבודה, מלא או חלקי. : (ב) מבוטח לפי [[פרק י"א]] (בסעיף זה - מבוטח) שמשתלמת לו פנסיה מוקדמת, חייב בתשלום דמי ביטוח ממלוא סכום הפנסיה המוקדמת המשתלמת לו, בכפוף להוראות סעיף קטן (ג); שיעור דמי הביטוח מסכום הפנסיה המוקדמת יהיה, על אף הוראות [[סעיף 337(א)(2)]], כקבוע [[בטור ד' שבלוח י']] לענין ניכוי משכר עובד, למעט השיעור הנקוב [[לוח י פרט 6|בפרט 6 בטור האמור]]. : (ג)(1) עלה סכום הפנסיה המוקדמת שמשתלמת למבוטח על ההפרש שבין ההכנסה המרבית הקבועה לגביו [[בלוח י"א]] לבין שאר הכנסותיו החייבות בתשלום דמי ביטוח, יובא בחשבון, לענין תשלום דמי הביטוח לפי הוראות סעיף זה, סכום הפנסיה המוקדמת שאינו עולה על ההפרש האמור. :: (2) פחת סכום הפנסיה המוקדמת שמשתלמת למבוטח מההכנסה המזערית הקבועה [[בפרט 3 בלוח י"א]], ישתלמו דמי הביטוח לפי הוראות סעיף זה מסכום השווה להכנסה המזערית האמורה, ובלבד שאין למבוטח הכנסה אחרת שבעדה משתלמים דמי ביטוח. : (ד) מי שמשלם פנסיה מוקדמת ינכה את דמי הביטוח לפי סעיף זה מהפנסיה המוקדמת, במקור, ויעבירם למוסד במועד התשלום החל לגבי עובד לפי הוראות [[סעיף 353]]. : (ה)(1) מבוטח שמשתלמת לו פנסיה מוקדמת שהוא גם עובד או עובד עצמאי, לא יחולו לגבי הכנסתו מפנסיה מוקדמת שיעורי דמי הביטוח החלים לפי [[לוח י']] על חלק ההכנסה של עובד שאינו עולה על מדרגת הגבייה המופחתת (בסעיף קטן זה - שיעור מופחת). :: (2) היתה ההכנסה של מבוטח כאמור בפסקה (1) בחודש פלוני, מהמקורות המפורטים [[+#2.1|בסעיף 2(1)]], [[+#2.2|(2)]] [[#2.8|ו-(8) בפקודת מס הכנסה]], נמוכה ממדרגת הגבייה המופחתת, יחול השיעור המופחת על סכום הכנסתו מפנסיה מוקדמת, השווה לסכום ההפרש שבין הכנסתו מהמקורות האמורים לבין מדרגת הגבייה המופחתת. : (ו) השר רשאי, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, לקבוע כללים, תנאים ומועדים שיחולו לענין תשלום דמי הביטוח לפי סעיף זה וחישובם, לרבות חובת דיווח וניכוי דמי ביטוח מפנסיה מוקדמת, ורשאי השר לקבוע כאמור הוראות השונות מהוראות סעיף זה. @ 346. חישוב הכנסתו של מבוטח ברשות [165] : על אף הוראות [[סעיף 345]], מי שהמוסד ביטח אותו על פי בקשתו, יראו כהכנסתו השנתית את ההכנסה כפי שנקבעה בתקנות. @ 347. סמכות קביעה [166] : מבוטח שהיה עובד או עובד עצמאי או שלא היה עובד ולא עובד עצמאי, ועבר מאחד הסוגים למשנהו, רשאי פקיד גביה ראשי שהמוסד מינהו לכך לקבוע את הסכום המגיע כדמי ביטוח על בסיס מקור הכנסתו בתקופת התשלום ולחייב בתשלומם או בתשלום מקדמות. @ 348. סכום מרבי, סכום מזערי וסכום שלא יובא בחשבון [167, 167ב] (תיקון: תשס"ב-7, תשס"ג-12, תשס"ו-8, תשס"ז-11, תשס"ח-5, תשע"ד-6, תשע"ו-8, תשע"ז-16, תשפ"ג-8, תשפ"ד-12, תשפ"ה-11, תשפ"ו, תשפ"ו-7) : (א) לענין דמי ביטוח המשתלמים לפי הוראה מהוראות [[סעיף 335]] לא יבוא בחשבון סכום ההכנסה של המבוטח העולה על הסכום המרבי המתקבל לפי האמור [[בלוח י"א]]. : (א1) לעניין דמי ביטוח המשתלמים לפי הוראות [[סעיף 335]], לא תובא בחשבון ההכנסה של מבוטח מהמקורות המפורטים [[בסעיף 2 לפקודת מס הכנסה]], שאינה הכנסה מעבודתו כעובד או כעובד עצמאי, אשר אינה פטורה מתשלום דמי ביטוח לפי [[סעיף 350]] ואינה עולה על סכום השווה ל-25% מהשכר הממוצע. : (ב) מבוטח שאין לו הכנסה או שהכנסתו אינה מגיעה לסכום המזערי האמור לגביו [[בלוח י"א]], ישתלמו בעדו דמי הביטוח כאילו הכנסתו היתה הסכום המזערי האמור. : (ג) השר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לשנות בצו את הסכומים המזעריים האמורים [[בלוח י"א]]. : (ד) מבוטח שקיבל דמי אבטלה לחודש מלא לפי [[פרק ז']], ישלם דמי ביטוח כאילו היתה הכנסתו הסכום המזערי הקבוע [[בפרט 3 שבלוח י"א]]. : (ה) (((הנוסח הקבוע):)) מתנדב בשירות לאומי או בהתנדבות קהילתית, תלמיד במוסד תורני או בישיבה או מי שמשרת בשירות אזרחי כהגדרתו [[בסעיף 6(א) לחוק דחיית שירות לתלמידי ישיבות שתורתם אומנותם, התשס"ב-2002]], שאין לו הכנסה או שהכנסתו אינה מגיעה לסכום המזערי האמור [[בפרט 3 בלוח י"א]], יראו כאילו הכנסתם היתה הסכום המזערי האמור. :: (((הוראת שעה עד מועד הפקיעה של [[חוק שירות לאומי-אזרחי, התשע"ד-2014]], ביום 31.8.2026, חלה גם על מי שהתחיל את שירותו לפני המועד האמור גם אחרי המועד האמור עד שייסים את שירותו):)) מתנדב בשירות לאומי או בהתנדבות קהילתית, משרת בשירות לאומי–אזרחי, תלמיד במוסד תורני או בישיבה או מי שמשרת בשירות אזרחי כהגדרתו [[בסעיף 6(א) לחוק דחיית שירות לתלמידי ישיבות שתורתם אומנותם, התשס"ב-2002]], שאין לו הכנסה או שהכנסתו אינה מגיעה לסכום המזערי האמור [[בפרט 3 בלוח י"א]], יראו כאילו הכנסתם היתה הסכום המזערי האמור. @ 349. שינוי [[לוח י"א]] [167א] (תיקון: תשס"ב-7, תשס"ג-8, תשס"ג-12) : השר, בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לשנות או להחליף את [[לוח י"א]]. @ 350. הכנסות פטורות מדמי ביטוח [168] (תיקון: תשנ"ה-3, תשנ"ה-7, תשנ"ו-6, תשנ"ז-3, תשס"ג-4, תשס"ג-8, תשס"ד-16, תשס"ה, תשס"ו-2, תשס"ז-12, תשס"ח-5, תשע"ב-13, תשע"ז-17, תשע"ח-2) : (א) לענין תשלום דמי ביטוח לא יראו כהכנסה - :: (1) גמלה לפי חוק זה, למעט דמי לידה וגמלה לשמירת הריון המשתלמים לפי [[פרק ג׳]] למעט דמי פגיעה לפי [[פרק ה׳]] ולמעט גמלה לפי [[פרק ח׳]] או [[פרק י"ב]]; :: (2) גמלה לפי [[חוק הבטחת הכנסה]]; :: (3) תגמול נכות או שאירים המשתלם למבוטח מכוח חוק של מדינת חוץ שאישר השר לענין זה כחוק תגמולים; ::: ((פורסם [[צו הביטוח הלאומי (קביעת חוק הפיצויים של הרפובליקה הפדרלית של גרמניה כחוק תגמולים לענין פטור מתשלום דמי ביטוח), תשכ"ב-1962]] לפיו החוק הפדרלי לפיצוי קרבנות הרדיפה הנציונלסוציאליסטית (חוק הפיצויים הפדרלי), שניתן ברפובליקה הפדרלית של גרמניה, אושר כחוק תגמולים.)) ::: ((פורסם [[צו הביטוח הלאומי (קביעת חוק הפיצויים של ממלכת הולנד כחוק תגמולים לעניין פטור מתשלום דמי ביטוח), תשל"ח-1978]] לפיו החוק הממלכתי לפיצוי קרבנות הרדיפות 1940–1945, שניתן בממלכת הולנד, אושר כחוק תגמולים.)) :: (4) תגמולים לפי חוקי תגמולים אלה: ::: (א) [[חוק הנכים]]; ::: (ב) [[חוק משפחות חיילים]]; ::: (ג) [[חוק המשטרה]]; ::: (ד) [[חוק נכי המלחמה בנאצים]]; ::: (ה) [[חוק נכי רדיפות הנאצים]]; ::: (ו) [[חוק נפגעי פעולות איבה]]; ::: (ז) [[חוק התגמולים לחסידי אומות העולם, התשנ"ה-1995]]; ::: (ח) [[חוק התגמולים לאסירי ציון ולבני משפחותיהם, התשנ"ב-1992]]; ::: (ט) [[חוק לפיצוי נפגעי גזזת, התשנ"ד-1994]]; :: (5) תגמולים לפי [[+|סעיפים 63ז]] [[ו־63ח לחוק שירות המדינה]]; :: (6) הכנסה החייבת במס לפי הוראות [[סעיף 125ב לפקודת מס הכנסה]], שאינה הכנסה לפי [[סעיף 373א]], וכן הכנסה החייבת במס לפי הוראות [[סעיף 125ג(ב) או (ג) לפקודת מס הכנסה]]; :: (7) הכנסה מדמי שכירות שחלות עליה הוראות [[סעיף 122 לפקודת מס הכנסה]], הכנסה מדמי שכירות מחוץ לישראל שחלות עליה הוראות [[סעיף 122א לפקודת מס הכנסה]] והכנסה שאינה הכנסה מעבודה כעובד או בעובד עצמאי, הפטורה ממס לפי כל דין, למעט הכנסה מפנסיה מוקדמת כהגדרתה [[בסעיף 345ב(א)]], ולמעט הכנסה שיקבע שר האוצר, בהסכמת שר הרווחה, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת; :: (8) סיוע הניתן לניצול השואה לפי [[הרישה של סעיף 4(א)(4) לחוק נכסים של נספי השואה (השבה ליורשים והקדשה למטרות סיוע והנצחה), התשס"ו-2006]]; :: (9) (((פקעה).)) : (ב) השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע בצו כל חוק אחר כחוק תגמולים לענין סעיף זה. :: ((פורסם [[צו הביטוח הלאומי (קביעת פקודת הפיצויים לעובדים כחוק תגמולים לענין פטור מתשלום דמי ביטוח), תש"ך-1960]] לפיו [[פקודת הפיצויים לעובדים, 1947]] נקבעה כחוק תגמולים.)) :: ((פורסם [[צו הביטוח הלאומי (קביעת חוק שירות בתי הסוהר כחוק תגמולים לענין פטור מתשלום דמי ביטוח), תשכ"ג-1963]] לפיו [[חוק שירות בתי הסוהר (נכים ונספים), תש"ך-1960]] נקבע כחוק תגמולים.)) :: ((פורסם [[צו הביטוח הלאומי (קביעת חוקי תגמולים הפטורים מתשלום דמי ביטוח), התשנ"א-1991]] לפיו תשלומים לפי [[חוק המזונות (הבטחת תשלום), התשל"ב-1972]] לא ייראו כהכנסה לענין תשלום דמי ביטוח.)) @ 350א. פטור מתשלום דמי ביטוח לעולה חדש (תיקון: תשפ"ו-4) : (((הוראת שעה מיום 1.1.2026 עד יום 31.12.2035):)) : (א) תושב ישראל שהוא עולה חדש יהיה פטור מתשלום דמי ביטוח בעד הכנסה לפי [[+#2.1|סעיף 2(1)]] [[#2.2|או (2) לפקודת מס הכנסה]], שהוא משלם בעדה דמי ביטוח סוציאלי במדינה שממנה עלה, בהתאם לדין החל בה; בסעיף זה, "עולה חדש" - מי שעלה ממדינה המנויה [[בלוח ט"ז1]] וטרם חלפו חמש שנים מיום שניתנה לו אשרת עולה או תעודת עולה לפי [[חוק השבות, התש"י-1950]], או תעודה שמנפיק משרד העלייה והקליטה למי שנמצא זכאי לסיוע כעולה לפי נוהלי המשרד. : (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), נקבע לפי חוק זה כי זכות לגמלה או לתוספת לגמלה מותנית בתשלום דמי ביטוח, יראו לעניין אותה גמלה או תוספת לגמלה כאילו ההכנסה בעד תקופה שבה היה תושב ישראל פטור מתשלום דמי ביטוח כאמור בסעיף קטן (א) היא הכנסה ששולמו בעדה דמי ביטוח. : (ג) הוראות [[סעיף 348(ב)]] לא יחולו לגבי תושב ישראל כאמור בסעיף קטן (א) שאין לו הכנסה אחרת מלבד ההכנסה שהוא פטור לגביה לפי אותו סעיף קטן או שיש לו הכנסה אחרת כאמור שאינה מגיעה לסכום המזערי האמור לגביו [[בלוח י"א]]. : (ד) שר העבודה, בהסכמת שר האוצר, בהתייעצות עם שר העלייה והקליטה ובאישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לשנות את [[לוח ט"ז1]], אולם, לא יוסיף מדינה ללוח אלא אם כן שוכנע כי הדבר יסייע לעידוד עלייה ממנה ולאחר שהביא בחשבון את גובה דמי הביטוח הסוציאלי באותה מדינה ואם יש אמנת ביטחון סוציאלי בין ממשלת ישראל ובין אותה מדינה. : (ה) המוסד ידווח לוועדת העבודה והרווחה, ב-1 ביולי של כל שנה לגבי שנת הכספים שקדמה לה, על יישום הוראות סעיף זה, ובכלל זה על מספר האנשים שקיבלו פטור מתשלום דמי ביטוח ועל סכום דמי הביטוח שניתן לגביהם פטור וכן על סך ההכנסה החייבת במס הכנסה לפי [[+#2.1|סעיף 2(1)]] [[#2.2|או (2) לפקודת מס הכנסה]] של מי שפטור מתשלום דמי ביטוח לפי הוראות סעיף קטן (א), לפי נתונים שיקבל המוסד מרשות המיסים בישראל. @ 351. פטור מתשלום דמי ביטוח [169] (תיקון: תשנ"ו, תשנ"ו-3, תשנ"ח, תשס"ב-10, תשס"ג-8, תשס"ד, תשס"ו-4, תשס"ח-3, תשע"ב, תשע"ה, תשע"ז-12, תשע"ז-16, תשפ"ו-10) : (א) בכפוף להוראות [[סעיפים 53(ד)]] [[ו-97(ד)]], לא ישולמו דמי ביטוח בעד עובד בעד הזמן שבעדו מגיעים לו דמי פגיעה, תמורת דמי פגיעה, דמי לידה או תשלומים בקשר לשיקום מקצועי הניתן לפי [[סעיף 88]] אלא מהסכום העולה על הסכום שהשתלם לו כדמי פגיעה, דמי לידה, תשלום בקשר לשיקום מקצועי או על הסכום שהיה משתלם לו כדמי פגיעה אילו לא קיבל תמורת דמי פגיעה, לפי העניין. : (ב) לא ישולמו דמי ביטוח לפי [[סעיף 335(ב), (ה), (ז), (ח) ו-(ט)]] בעד הזמן שבעדו מגיעה למבוטח קצבת אזרח ותיק ובעד הזמן שלאחר הגיע המבוטח לגיל 70 בגבר, ובאשה - לגיל הקבוע לגביה, בהתאם לחודש לידתה, [[בחלק ד' בלוח א'1]], בכפוף להוראות [[סעיף 245(ב2)]], אף אם לא מגיעה לו קצבת זקנה. : (ג) מבוטח שאינו עובד ואינו עובד עצמאי החייב בתשלום דמי ביטוח בעד עצמו שהגיע לגיל הפרישה וטרם מגיעה לו קצבת אזרח ותיק, לא יהיה חייב בתשלום דמי ביטוח לפי [[סעיף 335(ב), (ה), (ז), (ח) ו-(ט)]]. : (ד) לא ישולמו דמי ביטוח בעד הזמן שבעדו מגיעה למבוטח קצבת נכות לפי [[פרק ה']] או לפי [[פרק ט']] אם אין לו כל הכנסה אחרת, ולא ישולמו דמי ביטוח לפי [[סעיף 335(א), (ב), (ד), (ה), (ז), (ח) ו-(ט)]] בעד הזמן שבעדו מגיעה למבוטח לפי [[סעיף 105]] או לפי [[סעיף 200]] קצבה בשל דרגת נכות יציבה או לפי [[סעיף 200]] קצבה בשל דרגת נכות בלתי יציבה, שנקבעה לתקופה רצופה של שנה לפחות, והכל, אף אם יש לו הכנסה אחרת. : (ה) (((בוטל).)) : (ו) לא ישולמו דמי ביטוח בעד הזמן שהמבוטח אינו עובד ואינו עובד עצמאי והוא אחד מאלה: :: (1) תלוי לפי [[סעיף 130]] שאינו מסוגל לכלכל עצמו ומשתלמת בעדו קצבת תלויים; :: (2) תלוי לפי [[סעיף 247(3)]] שמשתלמת בעדו קצבת שאירים או תוספת לקצבת אזרח ותיק. : (ז) לא ישולמו דמי ביטוח בעד הזמן שבעדו מגיעה לאדם גמלה לפי [[חוק הבטחת הכנסה]], אם אין לו הכנסה אחרת באותה תקופה. : (ז1) לא ישולמו דמי ביטוח בעד הזמן שבו נקבע כי אדם הוא נעדר כהגדרתו [[בחוק סיוע לבני משפחה של נעדרים, התשפ"ו-2026]], אם אין לנעדר הכנסה אחרת באותה תקופה, וכל עוד לא אותר. : (ח) מבוטחת לפי [[פרק ו']] שהיא עקרת בית או אלמנה בת קצבה, כהגדרתן [[בסעיף 238]], לא תשלם דמי ביטוח לפי [[סעיף 335(ד)]]. : (ט) מבוטחת לפי [[פרק ט']] שהיא עקרת בית או אלמנה בת קצבה, כהגדרתן [[בסעיף 238]], לא תשלם דמי ביטוח לפי [[סעיף 335(ז)]]. : (י) מבוטחת לפי [[פרק י']] שהיא עקרת בית או אלמנה בת קצבה, כהגדרתן [[בסעיף 238]], לא תשלם דמי ביטוח לפי [[סעיף 335(ח)]]. : (יא) מבוטח שאינו עובד ואינו עובד עצמאי, והכנסתו בשנת המס, או באותו חלק ממנה שבו היה מבוטח כאמור, אינה עולה על ההכנסה המזערית האמורה [[בפרט 3 בלוח י"א]] לגבי אותה תקופה, לא ישלם דמי ביטוח אם הוא - :: (1) מקבל גמלה או תגמול האמורים [[בסעיף 350]], למעט דמי אבטלה בעד חודש מלא - בעד התקופה שבה קיבל גמלה או תגמול כאמור, ואם הוא נכה הזכאי לקצבת נכות לפי [[פרק ט']] - בעד תקופה שתחילתה בתאריך הקובע כמשמעותו [[בסעיף 195]]; :: (2) תושב ישראל שעלה לפי [[חוק השבות]], או תושב ישראל שבידו אשרה ורישיון לישיבת קבע או אשרה ורישיון לישיבת ארעי מסוג א/5, לפי [[חוק הכניסה לישראל]], שניתן לו סל קליטה מהמשרד לקליטת העליה - בעד תקופה שעד 12 חודשים מיום שעלה או מיום שנכנס לישראל על פי אשרה כאמור, לפי הענין; :: (2א) תלמיד במוסד חינוכי על יסודי או מי שמצוי בהכשרה מקצועית (בפסקה זו - תלמיד), חניך במכינה קדם-צבאית או מתנדב בשנת שירות, מיום שמלאו לו 18 שנים וכל עוד לא מלאו לו 21 שנים - בעד התקופה שבה הוא תלמיד, חניך או מתנדב, לפי העניין, ובלבד שהחל לשרת בשירות סדיר לפי [[חוק שירות ביטחון]] או בשירות לאומי או בהתנדבות קהילתית לפני שמלאו לו 21 שנים; לעניין זה - :::- "הכשרה מקצועית" - מסגרת לימודית מקצועית שהוכרה על ידי השר או מי שהוא הסמיכו לכך; :::- "מכינה קדם-צבאית" - כהגדרתה [[בחוק המכינות הקדם-צבאיות, התשס"ח-2008]]; :::- "מתנדב בשנת שירות" - מי שמשרת בהתנדבות בשירות למטרה ציבורית או לאומית שאישר השר לפי [[פסקה (4) להגדרה "ילד" שבסעיף 238]], ושירותו הסדיר לפי [[חוק שירות ביטחון]] נדחה עקב שירותו בהתנדבות כאמור; :::- "שירות לאומי בהתנדבות" - (((נמחקה);)) :: (2ב) מבוטח לפי [[פרק י"א]] - בעד תקופה שלא תעלה על שנים עשר חודשים, ובלבד שהחל לשרת בשירות סדיר לפי [[חוק שירות ביטחון]], או בשירות לאומי או בהתנדבות קהילתית, לפני שמלאו לו 21 שנים (בפסקה זו - מתגייס); :: (2ג)(א) מי שסיים שירות סדיר לפי [[חוק שירות ביטחון]], למעט שירות צבאי לפי התחייבות לשירות קבע, אף אם שוחרר כדין לפני תום התקופה שהוא חייב בה לפי [[החוק האמור]], ובלבד ששירת שני שלישים לפחות מהתקופה האמורה ולא שוחרר בגלל אי-התאמה שיש עמה התנהגות רעה חמורה כפי שנקבע בפקודות הצבא, כהגדרתן [[בחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-1955]], וכן מי ששוחרר מטעמי בריאות או מחמת נכות כמשמעותה [[בחוק הנכים]] - בעד שני החודשים הראשונים שלאחר סיום השירות; ::: (ב) מי שסיים שירות כמשרת בשירות לאומי–אזרחי או כמתנדב בשירות לאומי או בהתנדבות קהילתית, ובלבד ששירת שנתיים לפחות או ששירותו נפסק בשל פגיעה תוך כדי השירות ועקב השירות שבשלה הוא זכאי לגמלאות לפי [[פרק י"ג]] - בעד שני החודשים הראשונים שלאחר סיום השירות; ::: (ג) משרד הביטחון והמשרד כהגדרתו [[בחוק שירות אזרחי]] ימסרו למוסד רשימה של מסיימי שירות כאמור בפסקאות משנה (א) ו-(ב); :: (3) פטור מתשלום דמי ביטוח, לפי כללים ומבחנים שקבע השר באישור ועדת העבודה והרווחה - בעד תקופה שקבעו כאמור. @ 352. תקנות בדבר הכנסות מסויימות [170] : השר, בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע - : (1) הוראות מיוחדות בדבר תשלום או פטור מתשלום של דמי ביטוח, כולם או מקצתם, מהכנסה שמקורה בבונוסים, מהכנסה המשתלמת שלא בכסף או שלא במישרין בידי מעביד לעובדו ומתשלום שהוא נוסף לשכר החודשי הרגיל כפי שהוגדר בתקנות; : (2) הוראות וכללים דרך כלל או לסוגים של מבוטחים, שלפיהם, על אף הוראות [[סעיף 344]], לענין דמי ביטוח, הכנסה פלונית לא תובא בחשבון, או תובא בחשבון לענין דמי ביטוח אף שאינה חייבת במס לפי [[פקודת מס הכנסה]]. : ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (תשלום ופטור מתשלום דמי ביטוח), התשנ"ה-1995]].)) === סימן ג': תשלומים ודוחו"ת === @ 353. מועד התשלום [171] (תיקון: תשנ"ח-4, ק"ת תש"ף) : (א) מועד התשלום של דמי הביטוח יהיה, לגבי עובד - היום ה-15 בחודש שאחרי תקופת התשלום, ולגבי כל מבוטח אחר - היום ה-15 בחודש של תקופת התשלום; השר רשאי לקבוע מועדים אחרים במקום המועדים שבסעיף זה, לכלל המבוטחים או לחלק מהם, ולכל דמי הביטוח או לחלק מהם. :: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (גביית דמי ביטוח), תשי"ד-1954]].)) :: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (תשלום ופטור מתשלום דמי ביטוח), התשנ"ה-1995]].)) : (ב) מועד תשלום שנקבע לפי סעיף קטן (א) יידחה, אם בחמשת הימים שקדמו למועד האמור היו לפחות שלושה ימי מנוחה, והוא יהיה ביום החול הרביעי שמתום ימי המנוחה הבאים ברצף; לענין זה, "ימי מנוחה" - ימי המנוחה הקבועים במדינת ישראל כמשמעותם [[בסעיף 18א(א) לפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש"ח-1948]], וכן חול המועד. : (ג) (((פקע).)) @ 354. זקיפת תשלומים [172] (תיקון: תשנ"ו-5) : (א) בסעיף זה - ::- "חוב דמי ביטוח" - סכום חוב דמי ביטוח של החייב לרבות הפרש דמי הביטוח ותוספת החלים לפי [[סעיף 345(ג)]]; ::- "קנס" - סכום הקנס שחושב לפי [[סעיף 364(א)(1)]] החל על חוב דמי הביטוח; ::- "תוספת" - סכום התוספת שחושב לפי [[סעיף 364(א)(2)]], החל על חוב דמי הביטוח; ::- "חוב כולל" - סכום השווה לצירוף של חוב דמי ביטוח וכן הקנס והתוספת החלים עליו. : (ב)(1) כל תשלום ששולם על חשבון דמי ביטוח ייזקף כנגד חוב כולל שמועד תשלומו הוא המוקדם ביותר מבין החובות הכוללים של החייב - השווה לסכומו של כל תשלום כאמור (להלן - החוב הכולל המוקדם ביותר); :: (2) שולם תשלום על חשבון דמי ביטוח בסכום נמוך מסכום החוב הכולל המוקדם ביותר, ייזקף סכום התשלום כנגד חוב דמי הביטוח, הקנס והתוספת שבחוב הכולל המוקדם ביותר כמפורט להלן: ::: (א) לחוב דמי הביטוח - החלק שיחסו לתשלום כיחס של חוב דמי הביטוח לחוב הכולל המוקדם ביותר; ::: (ב) לקנס - החלק שיחסו לתשלום כיחס של הקנס לחוב הכולל המוקדם ביותר; ::: (ג) לתוספת - החלק שיחסו לתשלום כיחס של התוספת לחוב הכולל המוקדם ביותר. @ 355. חובת דיווח וייחוס תשלומים [173] (תיקון: תשנ"ו-5, תשנ"ח-4, תשס"ד-3, תשע"ו-6, תשפ"א-3) : (א) השר רשאי להתקין תקנות בדבר - :: (1) דין וחשבון שאדם חייב להגיש על הכנסתו; :: (2) דין וחשבון שאדם חייב להגיש על שכר עבודה או פנסיה מוקדמת כהגדרתה [[בסעיף 345ב(א)]] ששילם למי שבעדו הוא חייב בתשלום דמי ביטוח; :: (3) חובת קבלן להודיע על ביצוע עבודה באמצעות קבלן משנה ודינו של קבלן שלא קיים חובה כאמור; :: (4) התנאים שבהתקיימם יהיה המוסד רשאי לייחס תשלום ששילם המבוטח על חשבון דמי ביטוח, לחוב כולל שמועד תשלומו אינו המוקדם ביותר מבין חובותיו הכוללים, ורשאי הוא לענין זה לקבוע תנאים והוראות שונים לענין חוב כולל החל על הכנסה כאמור בכל אחד מסעיפים אלה: [[344]], [[345(ב)]], [[345(ג)]]. :: תנאים והוראות כאמור ייקבעו, בין היתר, בשים לב לסכום כל החובות הכוללים שהמבוטח חייב בתשלומם ולמועדים שנקבעו לפי חוק זה לתשלום הסכום האמור או כל חלק ממנו, ובלבד שלא יותר בתנאים והוראות כאמור לייחס תשלום לתקופות תשלום דמי ביטוח הנקובות [[בסעיף 50(א)(1) ו-(2)]], ואם יוחס תשלום לתקופה כאמור - יבוטל הייחוס ויחולו הוראות [[סעיף 354]]; לענין פסקה זו, "חוב כולל" - כהגדרתו [[בסעיף 354]]. :: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (דינים וחשבונות של קבלנים), תשי"ח-1957]].)) : (א1)(1) מעסיק או מי שמשלם פנסיה מוקדמת יגיש למוסד באופן מקוון, כפי שיורה המוסד, דין וחשבון על שכר עבודה או על פנסיה מוקדמת כהגדרתה [[בסעיף 345ב(א)]] ששילם למי שבעדו הוא חייב או היה חייב בתשלום דמי ביטוח לפי [[סעיף 342(ב)]], במועדים אלה: ::: (א) עד יום 18 ביולי בכל שנה - לגבי החודשים ינואר עד יוני של אותה שנה; ::: (ב) עד יום 18 בינואר בכל שנה - לגבי החודשים ינואר עד דצמבר של השנה שקדמה לה; ::: (ג) עד יום 30 באפריל בכל שנה - לגבי שנת המס שקדמה לה; ניתנה לכלל המעסיקים ארכה להגשת דוח לפי [[סעיף 166 לפקודת מס הכנסה]], יוארך המועד להגשת דין וחשבון לפי פסקת משנה זו בהתאם. :: (1א) נוסף על האמור בפסקה (1), מעסיק או מי שמשלם פנסיה מוקדמת יגיש למוסד גם דיווחים כמפורט להלן: ::: (א) דיווח חודשי מקוון כפי שיורה המוסד, במועד התשלום כאמור [[בסעיף 353]], לגבי אלה: :::: (1) סך שכר העבודה או הפנסיה המוקדמת ששילם לכלל עובדיו או לכלל מקבלי הפנסיה המוקדמת, וכן סך דמי הביטוח שעליו לשלם בעדם, לפי העניין; :::: (2) לעניין מעסיק, לגבי כל אחד מעובדיו - שכר העבודה ונתוני שכר הדרושים לחישוב דמי הביטוח שעליו לשלם בעד כל עובד, היקף משרתו וסיווג העובד לעניין חובת תשלום דמי הביטוח; :::: (3) לעניין מי שמשלם פנסיה מוקדמת, לגבי כל מי שמשתלמת לו פנסיה מוקדמת - סכום הפנסיה המוקדמת שמשתלמת לו וסיווגו לעניין חובת תשלום דמי הביטוח; ::: (ב) דיווח מקוון כפי שיורה המוסד, על פי דרישת המוסד ולגבי פרק הזמן שהורה בדרישתו, לגבי מידע כמפורט להלן: :::: (1) מידע הדרוש למוסד לבירור תביעה של עובד או של מי שמשתלמת לו פנסיה מוקדמת, ובלבד שהמוסד יידע את העובד או את מי שמשתלמת לו פנסיה מוקדמת, לפי העניין, בעת הגשת התביעה, במישרין או באמצעות מעסיקו או מי שמשלם לו את הפנסיה המוקדמת, כי לשם בירור התביעה יפנה המוסד למעסיקו או למשלם הפנסיה המוקדמת, לפי העניין, לקבלת מידע כאמור, והעובד או מקבל הפנסיה המוקדמת לא התנגד לכך בעת הגשת התביעה; :::: (2) מידע הדרוש למוסד לחישוב דמי ביטוח המשתלמים בעד עובד או מי שמשתלמת לו פנסיה מוקדמת, ובלבד שהמידע המבוקש הוא מידע שהמעסיק או מי שמשלם פנסיה מוקדמת, לפי העניין, וכן העובד או מי שמשתלמת לו פנסיה מוקדמת, לפי העניין, חייבים על פי דין למוסרו למוסד, או שהמוסד רשאי על פי דין לדרוש מכל אלה. :: (2) פקיד גבייה שהמוסד מינהו לכך רשאי לדחות את המועדים הקבועים בפסקה (1) אם הוכח להנחת דעתו כי קיימת סיבה מספקת לכך. :: (3) לעניין סעיף קטן זה, יקראו את [[סעיף 342(ב)]] כאילו "עובד" הוא מבוטח כמשמעותו לפי [[סעיף 75(א)]], למעט עובד במשק ביתו של המעסיק שלא לצורך עסקו או משלח ידו של המעסיק. :: (4) השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע סוגי מעסיקים או משלמי פנסיה מוקדמת שיגישו דין וחשבון כאמור בסעיף קטן זה באופן שאינו מקוון, בהתאם להוראות שיקבע. : (ב) הוראות [[סעיף 353(ב)]] יחולו לגבי מועד שנקבע לפי סעיף קטן (א) או (א1) להגשת דין וחשבון. @ 355א. חובת דיווח וייחוס תשלומים בקיבוץ מתחדש (תיקון: תשע"ז-5) : (א) קיבוץ מתחדש יגיש, במועד תשלום דמי הביטוח בעד חבריו, דין וחשבון באופן מקוון כפי שיורה המוסד, בדבר ההכנסה של כל אחד מחבריו בתקופת התשלום שלגביה מוגש הדין וחשבון. : (ב) הוראות [[סעיפים 355(א1) ו-(ב)]] יחולו על קיבוץ מתחדש, בשינויים המחויבים. @ 355ב. חובת דיווח לגבי עיסוקו של עובד ויישוב עבודתו העיקרי (תיקון: תשפ"ו-5) : (((החל מיום 1.1.2030):)) : (א) נוסף על האמור [[בסעיף 355(א1)(1א)(א)]], מעסיק יגיש למוסד דיווח חודשי מקוון, כפי שיורה המוסד, במועד התשלום כאמור [[בסעיף 353]], לגבי כל אחד מעובדיו, כמפורט להלן, והוראות [[סעיף 355(א1)(3) ו-(4) ו-(ב)]], יחולו בשינויים המחויבים: :: (1) עיסוק העובד לפי הסיווג האחיד של העיסוקים בישראל שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, כפי שהוא מתעדכן מזמן לזמן; :: (2) יישוב עבודתו העיקרי של העובד, לפי סמל היישוב בקובץ היישובים שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, כפי שהוא מתעדכן מזמן לזמן, וכפי שיורה המוסד. : (ב) על אף האמור [[בסעיף 398(ב)]], אי-מסירת דיווח לפי סעיף זה לא תהיה עבירה פלילית. @ 356. קנס על אי-הגשת דו"ח [173א] (תיקון: תשנ"ח-4, תשע"ו-6, תשפ"ו-5) : (א) החייב להגיש דין וחשבון או למסור הודעה לפי [[סעיף 355(א)]] ולא הגישם במועד שנקבע - יחוייב בקנס. :: (((החל מיום 1.1.2030):)) החייב להגיש דין וחשבון או למסור הודעה לפי [[סעיף 355(א)]] [[או 355ב]] ולא הגישם במועד שנקבע - יחוייב בקנס. : (ב) השר יקבע הוראות בדבר שיעור הקנס, התקופות שבעדן יוטל והמועדים לתשלומו, ובלבד - :: (1) שלגבי אדם החייב בהגשת דין וחשבון כאמור [[בסעיף 355(א)(1) ו-(ב)]], לא יוטל קנס העולה על 36% מדמי הביטוח שהיה עליו לשלם באותה שנה שוטפת; ::: (((החל מיום 1.1.2030):)) שלגבי אדם החייב בהגשת דין וחשבון כאמור [[בסעיף 355(א)(1) ו-(ב)]] [[או 355ב]], לא יוטל קנס העולה על 36% מדמי הביטוח שהיה עליו לשלם באותה שנה שוטפת; :: (2) שלגבי אדם החייב בהגשת דין וחשבון כאמור [[בסעיף 355(א)(2) ו-(ב)]], ייקבע הקנס בשים לב למספר בני האדם שלגביהם היה חייב להגיש את הדין וחשבון ובשים לב לסכום דמי הביטוח שהיה חייב בתשלומו. ::: (((החל מיום 1.1.2030):)) שלגבי אדם החייב בהגשת דין וחשבון כאמור [[בסעיף 355(א)(2) ו-(ב)]] [[או 355ב]], ייקבע הקנס בשים לב למספר בני האדם שלגביהם היה חייב להגיש את הדין וחשבון ובשים לב לסכום דמי הביטוח שהיה חייב בתשלומו. : (ג) לענין [[סעיפים 28(א)]], [[312]], [[362]], [[363]], [[364]], [[367]] [[ו-397(א)]], דין קנס כאמור בסעיף קטן (א) כדין דמי ביטוח. : (ד) (((החל מיום 1.1.2030):)) תקנות לפי סעיף זה לעניין דיווח לפי [[סעיף 355ב]], ייקבעו באישור ועדת העבודה והרווחה. @ 357. קביעת דמי ביטוח בהעדר דו"ח [174] (תיקון: תשנ"ז, תשנ"ח-4, תשע"ו-6, תשע"ז-5) : היה אדם חייב, להגיש דין וחשבון כאמור [[בסעיפים 342]], [[355(א)(1), (א)(2) או (א1) ו-(ב)]] [[ו-355א]] ולא הגישו, רשאי פקיד גביה ראשי שהמוסד מינהו לכך לקבוע את הסכום המגיע כדמי ביטוח שיש לשלמם, ורואים כאילו חל פרעון הסכום במועד התשלום של תקופת התשלום שאליה מתייחס הסכום. @ 358. קביעת דמי ביטוח בניגוד לדו"ח [175] : היה פקיד גביה ראשי משוכנע שהכנסתו של המבוטח או שכר העבודה של עובדי מעביד פלוני עולים על הסכומים הנקובים בדין וחשבון שהמעביד או שהמבוטח הגיש לפי התקנות, רשאי הוא לקבוע את הסכום המגיע כדמי ביטוח שיש לשלמם, ורואים כאילו חל פרעון הסכום במועד התשלום של תקופת התשלום שאליה מתייחס הסכום. @ 359. השגה על קביעת דמי ביטוח [176] (תיקון: תשע"ז-6) : (א) קבע פקיד גבייה ראשי את דמי הביטוח כאמור [[בסעיפים 347]], [[357]] [[או 358]], תימסר לחייב בתשלום הודעה על כך בדואר רשום. : (ב) השתמש פקיד גבייה ראשי בסמכותו לפי [[סעיפים 347]], [[357]] [[או 358]], חייב הוא לנמק את החלטתו, בהודעה לפי סעיף קטן (א). : (ג) החייב בתשלום דמי ביטוח בהתאם לקביעה כאמור בסעיף קטן (א), רשאי להגיש השגה בכתב על הקביעה לפני פקיד גבייה ראשי שמינה המוסד לשם כך בהתאם להוראות סעיף קטן (ד) (בסעיף זה - פקיד השגות). : (ד) המוסד ימנה פקיד השגות שהוא עובד המוסד המשמש כפקיד גבייה ראשי, והוא בעל ניסיון כמפורט להלן בקביעת הסכום המגיע כדמי ביטוח שיש לשלמם או בעריכת ביקורת אצל מעסיק בכל הנוגע לתשלום דמי ביטוח: :: (1) לעניין מי שהוא רואה חשבון - ניסיון של חמש שנים לפחות; :: (2) לעניין מי שאינו רואה חשבון - ניסיון של עשר שנים לפחות. : (ה) השגה כאמור בסעיף קטן (ג) תוגש בתוך 30 ימים מהיום שבו נמסרה לחייב בתשלום הודעה לפי סעיף קטן (א); בהשגה כאמור יפורטו הנימוקים להשגה. : (ו) פקיד השגות רשאי להאריך את המועד להגשת ההשגה. : (ז) פקיד השגות לא ידון בהשגה על קביעת דמי ביטוח שנקבעה על ידו לפי סעיף קטן (א) או בהשגה על קביעה שנקבעה על ידי הממונה עליו. : (ח) פקיד השגות יודיע למשיג על החלטתו בתוך שלושה חודשים מהיום שבו הוגשה ההשגה או מהיום שבו מסר לו מגיש ההשגה את כל המסמכים והפרטים הנדרשים לצורך ההחלטה בהשגה, לפי המאוחר; פקיד השגות רשאי, מטעמים מיוחדים, להאריך את התקופה האמורה בשלושה חודשים נוספים. : (ט) התקבלה ההשגה, תתוקן קביעת דמי הביטוח בהתאם ותומצא למשיג הודעה על דמי הביטוח שעליו לשלם. : (י) נדחתה ההשגה או התקבלה באופן חלקי, יקבע פקיד השגות את דמי הביטוח שעל המשיג לשלם ותומצא על כך הודעה למשיג בדואר רשום. : (יא) המשיג רשאי להגיש תובענה על קביעה כאמור בסעיף קטן (י) לפני בית הדין האזורי לעבודה. @ 360. שיטת גביה [177] : השר רשאי לקבוע, לגבי כלל המבוטחים או לגבי סוגים מהם, הוראות בדבר שיטת הגביה של דמי הביטוח. @ 361. סמכות למתן הנחה [177א] : השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע הנחות שיינתנו לעובד עצמאי ולמי שאינו עובד ואינו עובד עצמאי, ששילמו דמי ביטוח לפני המועד שנקבע לתשלומם או באמצעות גביה מרוכזת, והכל בשיעורים ובתנאים שקבע, דרך כלל או לסוגים של מבוטחים. @ 362. החזרת תשלומי יתר [178] (תיקון: תשע"ב-8) : (א) שולמו למוסד דמי ביטוח לפי חוק זה או כספים לפי חוק אחר ביתר (להלן - תשלום יתר), יחולו הוראות אלה: :: (1) תשלום היתר יוחזר בתוך 12 חודשים מיום שהומצאו למוסד כל הנתונים הנדרשים לצורך ביצוע ההחזר, בצירוף תוספת לפי שיעור עליית המדד שפורסם לאחרונה לפני היום שבו הוחזר תשלום היתר לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני היום שבו שולם תשלום היתר; :: (2) לא הוחזר תשלום היתר לאחר שחלפו 12 חודשים מהיום שבו הומצאו למוסד כל הנתונים כאמור בפסקה (1), יוחזר תשלום היתר בצירוף תוספת הצמדה כאמור בפסקה (1), ובעד החודש ה-13 ואילך - גם בתוספת ריבית בשיעור של 1% לשנה; :: (3) שולמו מקדמות בעד שנת מס פלונית, בסכום העולה על סכום דמי הביטוח המגיע בעד אותה שנה על פי שומה סופית, יוחזר תשלום היתר בניכוי הפרש המגיע למוסד בשל גמלה שחושבה מחדש על בסיס השומה הסופית, בתוספת הפרשי הצמדה; השר יקבע כללים לחישוב תשלום היתר, הפרש הגמלה והפרשי ההצמדה, בשים לב לדרך תשלום המקדמות במהלך אותה שנת מס, וכן מועדים והוראות לתשלומם; בכללים כאמור רשאי השר לקבוע גם תנאים שבהם לא יוחזר תשלום היתר. ::: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (תשלום ריבית), תשכ"ו-1966]].)) ::: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (דמי ביטוח - קנסות והפרשי הצמדה), התשמ"ד-1984]].)) ::: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (חישוב הפרשי דמי ביטוח וגימלאות בשל שומה סופית), התשמ"ו-1986]].)) : (ב) המוסד יקזז, מהתשלומים המגיעים לזכאי להחזר לפי סעיף זה, כל סכום שהזכאי חייב למוסד על פי כל דין. : (ג) לענין סעיף זה יראו כיום החזרת תשלום היתר לזכאי את היום שבו נשלח שיק למען שמסר, זוכה חשבונו בבנק, קוזז חובו למוסד או הועמד סכום כסף לרשותו בדרך אחרת; השר רשאי לקבוע הוראות משלימות לענין זה. : (ד) המוסד יודיע למי ששילם תשלום יתר על זכאותו להחזר על פי סעיף זה; השר רשאי לקבוע הוראות בדבר מתן ההודעה וכן מקרים ונסיבות שבהם התוספת לתשלום יתר מוחזר תחושב בדרך שונה מהדרך שנקבעה בסעיף קטן (א). : (ה) תוספת ששולמה לפי סעיף זה לא תיחשב כהכנסה לענין [[פקודת מס הכנסה]] ולענין קביעת תשלומי חובה או היטלים אחרים. @ 363. מחיקת חוב דמי ביטוח [178א] (תיקון: תשע"ד-5) : (א) מבוטח שנפטר בלי שקיימת מכוחו זכאות לגמלת שאירים או תלויים, לא יהיה המוסד זכאי לגבות כל חוב של דמי ביטוח שהמבוטח שנפטר היה חייב בהם בעד עצמו. : (ב) על אף הוראות סעיף קטן (א), עובד המוסד שהמינהלה הסמיכה לכך רשאי להחליט כי המוסד לא יגבה חוב של דמי ביטוח, כולו או חלקו, לגבי מבוטח שנפטר, גם אם קיימת מכוחו זכאות לגמלת שאירים או תלויים, מטעמים מיוחדים שיירשמו, המצדיקים זאת בנסיבות המקרה. @ 363א. דרישה לתשלום חוב דמי ביטוח בתוך שבע שנים (תיקון: תשע"ד-13) : (א) בתוך שבע שנים, לכל היותר, מהמועד לתשלום דמי ביטוח כהגדרתם [[בסעיף 364(ב)]], ישלח המוסד לחייב בתשלומם דרישה לתשלום חוב באמצעות הדואר; לא נשלחה דרישה לתשלום החוב בתקופה כאמור, ואם נשלחה - לא ננקטו הליכי גבייה לפי [[פקודת המסים (גבייה)]], או לא בוצע קיזוז בתוך שבע שנים ממועד הדרישה, לא ייגבו דמי הביטוח וכל חוב הנצמח מהם מהחייב בתשלומם, לרבות בדרך של קיזוז, ואי-תשלומם לא יפגע בזכויות לקצבה או לגמלה, על אף הוראות כל דין אחר. : (ב) חלה חובת דיווח לפי [[סעיף 355]] או חובת רישום לפי [[סעיף 379]] שלא קוימה במועדה לגבי התקופה שבעדה נדרשים דמי הביטוח, למעט בנסיבות כאמור [[בסעיף 380(ב)]], תתחיל התקופה האמורה בסעיף קטן (א) - :: (1) מהמועד שבו קוימה החובה או ממועד קבלת מידע לעניין החבות בדמי הביטוח לפי [[סעיף 384א]], לפי המוקדם; :: (2) לעניין מי שחלות לגביו הוראות בדבר שומה סופית של הכנסה וקביעת השומה הסופית חלה במועד מאוחר מהמועדים האמורים בפסקה (1) - ממועד קביעת השומה. === סימן ד': פיגורים === @ 364. תשלומי פיגורים [179] (תיקון: תשע"ז-6) : (א) לא שולמו דמי ביטוח במועד התשלום, ישלם החייב בתשלום דמי ביטוח, בנוסף על דמי הביטוח - :: (1) קנס בשיעור של 1.5% מסכום דמי הביטוח שבפיגור לכל שבוע של פיגור או חלק ממנו; עלה הפיגור על 90 ימים - יהיה הקנס, החל ביום ה-91, 3% מסכום דמי הביטוח שבפיגור לכל שבוע של פיגור או חלק ממנו; השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לשנות בצו את התקופות ואת שיעורי הקנס האמורים; ::: ((פורסם [[צו הביטוח הלאומי (שינוי תקופות ושיעורי קנס), התשמ״ו–1985]], לפיו בתקופה שממועד התשלום ועד ה-1 בחודש שלאחר מועד התשלום, ישולם קנס יומי בשיעור 0.07% מדמי הביטוח שבפיגור בעד כל יום שבפיגור, ובתקופה שמיום ה-1 בחודש שלאחר מועד התשלום ועד למועד תשלום דמי הביטוח, ישולם על דמי הביטוח שבפיגור קנס לכל שבוע של פיגור או לחלק ממנו, בשיעור 0.2%.)) :: (2) החל ב-1 בחודש שלאחר מועד התשלום - תוספת לפי שיעור עליית המדד שפורסם לאחרונה לפני יום תשלום הסכום בפועל לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני מועד התשלום. : (ב) לענין סעיף קטן (א), "דמי ביטוח" - לרבות תשלומים שהמוסד גובה לפי חיקוק אחר. : (ג) דין קנס ותוספת לפי סעיף קטן (א) כדין דמי ביטוח לענין [[סעיפים 28(א)]], [[312]], [[362]], [[363]], [[367 עד 367ג]] [[ו-397(א)]]. @ 365. שמירת זכות לגמלה [180] : היה אדם חייב לפי חוק זה לשלם דמי ביטוח בעד הזולת ולא שילמם, יראו, לענין הזכות לגמלה, כאילו שולמו. @ 366. הפחתת גמלה ושלילתה מחמת פיגור [181] : (א) קרה מקרה המזכה לגמלה וקיים אותה שעה חוב של דמי ביטוח והפיגור בתשלומו הוא בעד תקופה העולה על 12 חודשים, ינהגו כך: :: (1) בפיגור שאינו עולה על 18 חודשים - תשולם הגמלה פחות רבע; :: (2) בפיגור העולה על 18 חודשים ואינו עולה על 36 חודשים - תשולם הגמלה פחות חצי; :: (3) בפיגור העולה על 36 חודשים - לא תינתן גמלה לא בכסף ולא בעין. : (ב) הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על - :: (1) הטבות לפי [[סעיף 9]]; :: (2) גמלאות לפי [[סעיפים 42]], [[49]], [[57]], [[62]], [[66]], [[143]], [[144]], [[254]], [[265]], [[266]] [[ו-267]]; :: (3) על גמלאות לפי [[פרק ה']] כשחובת תשלום דמי ביטוח נפגעי עבודה אינה חלה על המבוטח בעת קרות המקרה המזכה לגמלה; :: (4) גמלאות לפי [[פרקים י']], [[י"ב]] [[ו-י"ג]]; :: (5) הענקות לפי [[סעיף 387]]. : (ג) היה אדם מבוטח תקופה העולה על עשר שנים, יוארכו התקופות האמורות בסעיף קטן (א) בחודשיים לכל שנה שמעל עשר השנים האמורות ובלבד שלא יעלו על 60 חודשים. : (ד) פיגור בתשלום דמי ביטוח, שמועד תשלומם חל תוך 90 הימים שלפני קרות המקרה המזכה לגמלה, לא ייחשב כפיגור לענין סעיף קטן (א). : (ה) פיגור בתשלום סכום דמי ביטוח שאינו עולה על 15% מהשכר הממוצע, כפי שהוא ביום קרות המקרה המזכה לגמלה, לא ייחשב כפיגור לענין סעיף קטן (א). @ 367. הקלות בגביית דמי ביטוח [183] (תיקון: תשע"ח-5) : (א) [[פקודת המסים (גביה)]], להוציא [[-|סעיף 12 שבה]], תחול על דמי ביטוח כאילו היו מס כמשמעותו [[בפקודה האמורה]]. : (ב) השר רשאי למנות אדם שיהיו לו הסמכויות של פקיד גביה או ממונה על הגביה לענין [[הפקודה האמורה]], והוא ימלא לצורך סעיף זה את התפקידים המוטלים על פקיד גביה או ממונה על הגביה לפי [[הפקודה האמורה]]. : (ג) (((בוטל).)) @ 367א. (תיקון: תשע"ז-6) : (((פקע).)) @ 367ב. עיקול רכב (תיקון: תשע"ז-6) : לשם אכיפת תשלום דמי ביטוח לפי הוראות [[סעיף 367(א)]], רשאי פקיד גבייה ראשי לעקל, בהתאם להוראות [[סעיף 5(1) לפקודת המסים (גבייה)]], גם רכב של חייב בתשלום דמי ביטוח (בסעיף זה - החייב) החונה ברשות הרבים, ובלבד שמתקיים אחד מאלה, לפי העניין: : (1) הרכב חונה סמוך לחצריו של החייב; : (2) אם הרכב אינו חונה סמוך לחצריו של החייב - מתקיימים תנאים אלה: :: (א) לעיקול קדם עיקול ברישום של הרכב במשרד הרישוי והומצאה לחייב הודעה על כך; לעניין המצאה כאמור יחולו הוראות [[סעיף 12ב לפקודת המסים (גבייה)]]; :: (ב) פקיד הגבייה עשה מאמץ ממשי, סמוך לפני העיקול, להודיע לחייב, ואם הוא חבר בני אדם כהגדרתו [[בסעיף 1 לפקודת מס הכנסה]] - למי שנוהג דרך קבע ברכב, לבא כוחו של החייב או למשרד הרשום של חבר בני האדם, על הכוונה לעקל את הרכב; :: (ג) הרכב אינו רשום כרכב של נכה על פי הרישום במשרד הרישוי. @ 367ג. (תיקון: תשע"ז-6) : (((פקע).)) @ 368. הסכם תשלומים [184] : (א) המוסד רשאי לערוך עם מעביד או מבוטח או עם באי כוחם הסכם בכתב, לפי טופס שנקבע, בדבר תשלום לשיעורים של חוב דמי ביטוח, כולו או מקצתו; נערך הסכם כאמור - יראו לגבי הזכות לגמלה שנוצרה לאחר שנערך ההסכם ובכפוף [[לסעיף 312(ב)]] ולתנאי ההסכם, כאילו שולמו דמי הביטוח שלגביהם נערך ההסכם, כל עוד החייב בתשלומם מקיים את הוראות ההסכם. : (ב) כל תשלום שישולם לפי הסכם כאמור ישא ריבית בשיעור שנקבע בצו לפי [[חוק הריבית (שינוי שיעורים), התשל"ג-1972]], ממועד ההסכם ועד מועד התשלום. :: ((פורסם צו הריבית (שינוי שיעורים), תשס"ב-2002 (ק"ת תשס"ב, 1168), הקובע כי שיעור הריבית השנתי יהיה שיעור הריבית שמפרסם החשב הכללי במשרד האוצר, מזמן לזמן, בתוספת שתי נקודות האחוז.)) : (ג) לא פרע אדם במועד שני תשלומים, בין רצופים ובין שאינם רצופים, על פי ההסכם שנערך עמו, רשאי המוסד לבטל את ההסכם; בוטל ההסכם, רואים כאילו לא נערך ההסכם, והוראות [[סעיף 364]] יחולו על דמי הביטוח שבפיגור. @ 369. אי-רישום ואי-תשלום דמי ביטוח - אחריות המעביד [185] (תיקון: תשע"ז-6, תשפ"ד-3) : (א) לא נרשם מעסיק בהתאם לתקנות על פי [[סעיף 379]] או לא שילם במועד התשלום את דמי הביטוח בעד עובד פלוני, ולפני הרישום או אחרי מועד התשלום ולפני סילוק הפיגורים קרה לעובד מקרה המזכה לגמלה, רשאי פקיד גבייה ראשי, בכיר, שהמינהלה הסמיכה לעניין סעיף זה (בסעיף זה - פקיד גבייה ראשי) לחייב את המעסיק בסכום השווה לגמלאות בכסף ששילם המוסד, או שהוא עתיד לשלמן, ואת השווי הכספי של הגמלאות בעין שניתנו לזכאי לגמלה, בקשר לאותו מקרה; הסכום המרבי שרשאי פקיד גבייה ראשי לחייב בו את המעסיק לפי סעיף זה, יהיה כמפורט [[בטור ב' ללוח י"א1]] בהתאם לתקופה שחלפה מהמועד שנקבע לתשלום דמי הביטוח לפי [[סעיף 353]] או מהמועד שהיה עליו להירשם לפי [[סעיף 379]], לפי העניין, כמפורט [[בטור א' ללוח האמור]]. : (א1) היה המקרה המזכה לגמלה מקרה שלגביו היתה למוסד זכות תביעה כאמור [[בסעיף 328]], לא יחולו הוראות סעיף זה אלא לגבי החלק מהסכום שלא נגבה לפי [[סעיף 328]] לאחר שהמוסד מיצה את זכותו לתביעה לפי [[הסעיף האמור]], והמוסד יהיה רשאי לנקוט בפעולה לפי סעיף זה ממועד ההחלטה בהליך שנקט לפי [[סעיף 328]]. : (א2) היה בכוונת פקיד גבייה ראשי לחייב מעסיק לפי סעיף קטן (א), ישלח לו בדואר רשום הודעה על כוונת חיוב, ויפרט בה את תקופת אי-הרישום או אי-התשלום, את סכום החיוב והמועד לתשלומו, ואת זכות המעסיק לטעון את טענותיו בכתב לפני פקיד גבייה ראשי. : (ב) השר רשאי לקבוע הוראות בדבר היוון קצבאות ובדבר חישוב ערכן הכספי של גמלאות בעין, לענין סעיף זה. :: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (היוון), תשל"ח-1978]].)) : (ג) קיבל מעסיק הודעה על כוונת חיוב רשאי הוא לטעון את טענותיו בכתב לפני פקיד גבייה ראשי, לעניין הכוונה לחייבו ולעניין סכומו, בתוך 45 ימים ממועד מסירת ההודעה. : (ג1) פקיד גבייה ראשי יחליט, לאחר ששקל את הטענות שנטענו לפי סעיף קטן (ג), אם לחייב את המעסיק לפי סעיף זה ולקבוע את סכום החיוב, ואם מצא כי היה לעובד בתקופה שעל פיה מחושבת הגמלה או נקבעת הזכאות לה, יותר ממעסיק אחד שלא נרשם או פיגר בתשלום דמי הביטוח בעדו יחולק סכום החיוב ביניהם בהתאם למשך הפיגור. : (ג2) החליט פקיד גבייה ראשי לחייב את המעסיק לפי סעיף זה ימסור לו דרישת תשלום שבה יציין את סכום החיוב ואת המועד לתשלומו ויפרט את נימוקי החלטתו; החליט פקיד גבייה ראשי שלא לחייב מעסיק כאמור, ימסור לו על כך הודעה בכתב. : (ג3) לא טען המעסיק את טענותיו לפי הוראות סעיף קטן (ג) בתוך 45 ימים ממועד שנמסרה לו הודעה על כוונת חיוב, יראו הודעה זו כדרישת תשלום שנמסרה למעסיק במועד האמור. : (ג4) מעסיק ישלם את סכום החיוב בתוך 30 ימים מיום שנמסרה לו דרישת תשלום כאמור בסעיף קטן (ג2) או (ג3), לפי העניין; לא שולם החיוב במועד, ייווספו עליו לתקופת הפיגור ריבית שקלית ודמי פיגורים כהגדרתם [[בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א-1961]], עד לתשלומו, ויחולו הוראות [[החוק האמור]], בשינויים המחויבים. : (ד) הוראות סעיף קטן (ג) לא יחולו אם חויב מעסיק בשל פגיעה בעבודה שאירעה לעובד או אם הפיגור בתשלום דמי ביטוח חל בתקופה שקדמה לחמש שנים שלפני יום המקרה המזכה לגמלה. : (ה) על גביית חיוב לפי סעיף זה יחולו הוראות [[פקודת המסים (גבייה)]]. @ 370. ויתור [185א] (תיקון: תשס"ח-9) : (א) עובד המוסד שהמינהלה הסמיכה לכך רשאי, על פי בקשה מנומקת ומטעמים מיוחדים המצדיקים זאת בנסיבות המקרה שיירשמו, לוותר על הפרש דמי ביטוח לפי [[סעיף 345]], על קנס לפי [[סעיף 356]], על קנס ותוספת לפי [[סעיף 364]] ועל ריבית לפי [[סעיף 368(ב)]], כולם או חלקם. : (ב) על אף הוראות סעיף קטן (א), רשאי עובד המוסד שהמינהלה הסמיכה לכך, לוותר מיוזמתו, על הפרש, קנס, תוספת או ריבית, כאמור באותו סעיף קטן, כולם או חלקם, גם אם לא הוגשה בקשה לפי הסעיף הקטן האמור, בהתקיים אחד מאלה: :: (1) החייב בתשלום נפטר; :: (2) עובד המוסד שוכנע, על יסוד אישור רפואי, כי מחמת מצב בריאותו של החייב בתשלום, נבצר ממנו להגיש בקשה כאמור; :: (3) החייב מטפל בבן משפחה חולה הזקוק להשגחה מתמדת; בפסקה זו, "בן משפחה" - בן-זוג, הורה או ילד; :: (4) החייב מטופל במוסד, נמצא בתהליך גמילה מסם או אינו ניתן להשמה בעבודה כלשהי בגלל שימושו בסמים; בפסקה זו, "מוסד" ו"סם" - כהגדרתם [[בחוק הפיקוח על מוסדות לטיפול במשתמשים בסמים, התשנ"ג-1993]]; :: (5) אם הוויתור הוא על קנס, תוספת או ריבית - הסכום הכולל שעליו מוותרים אינו עולה על 10% מהשכר הממוצע, והחוב שבשלהם הוטלו הקנס, התוספת או הריבית שולם במלואו; :: (6) מי שהשר קבע, בצו, לעניין זה. === סימן ה': הוראות מיוחדות === @ 371. הוראות מיוחדות בדבר תשלום דמי ביטוח [186] (תיקון: תשס"ב-7, תשס"ג-12, תשס"ד-3, תשס"ח-5, תשפ"ב-13) : (א) השר רשאי לקבוע, הן בדרך כלל והן לסוגים, הוראות מיוחדות בדבר תשלום דמי ביטוח של המבוטחים המנויים להלן, וכוחן יפה על אף הוראות [[פרק זה]], למעט הוראות [[סעיף 345ב]], ובלבד שלא יחוייבו בתקנות לשלם דמי ביטוח מסכום העולה על ההכנסה המרבית שלפיה משתלמים דמי ביטוח; ואלה הם המבוטחים: :: (1)(א) עובד חלקי; ::: (ב) עובד לשעה; ::: (ג) עובד אצל מעבידים שונים; ::: (ד) עובד מזמן לזמן לפי רצונו הוא; ::: (ה) עובד שתוך פרק זמן הנקוב בתקנות עבד מספר ימים פחות מהנקוב בהן; ::: (ו) עובד בחופשה, ללא תשלום, חודש תמים; ::: (ז) עובד שמעבידו אינו תושב ישראל; ::: (ח) עובד בשירות דיפלומטי או קונסולרי של מדינת חוץ; ::: (ט) עובד שאין אדם אחר חייב לפי חוק זה בתשלום דמי ביטוח בעדו; ::: (י) עובד ששכר עבודתו, כולו או מקצתו, אינו משתלם על ידי מעבידו או מטעמו; ::: (יא) עובד במשק בית; ::: (יב) עובד שאינו עובד עצמאי ואין עיקר הכנסתו מעבודה שכירה; :: (2) מבוטח שהוא גם עובד וגם עובד עצמאי; :: (3) עובד עצמאי שאין עיקר הכנסתו ממשלח ידו; :: (4) מבוטח שהוא מתיישב בישוב חקלאי שהוקם אחרי המועד הנקוב בתקנות; :: (5)(א) מבוטח ששירותי סעד תומכים בו; ::: (ב) מבוטח בתקופת היותו אסיר או עציר; ::: (ג) מבוטח השוהה בחוץ לארץ; ::: (ד) מבוטח שעבר מסוג אחד של מבוטחים למשנהו - בתקופת מעבר שנקבעה; ::: (ה) מבוטח שהוא תלמיד במוסד להשכלה, לרבות מוסד להשכלה בחוץ לארץ; ::: (ו) מבוטח המצוי בהכשרה מקצועית או בשיקום מקצועי כמשמעותם [[בסעיף 75(א)(3)]]; ::: (ז) מבוטח לפי [[פרק ה']] בלבד; ::: (ח) מבוטחים בני זוג העובדים במפעל או בעסק של שניהם או של אחד מהם; ::: (ט) מבוטח שאינו עובד בשנה הראשונה לביטוחו; ::: (י) מבוטח שסווג לפי [[סעיף 6]]; ::: (יא) מבוטח שלפי [[פקודת מס הכנסה]] יש לגבות מהכנסותיו מס הכנסה במקור, למעט הכנסות מהמקורות המפורטים [[#2.2|בסעיף 2(2) לפקודה האמורה]]. :: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (הוראות מיוחדות בדבר תשלום דמי ביטוח), תשל"א-1971]].)) : (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א) ובהוראות שנקבעו לפיו, מבוטח שהוא עובד, עובד עצמאי או עובד ועובד עצמאי, שיש לו גם הכנסה מהמקורות המפורטים [[בסעיף 2 לפקודת מס הכנסה]] אשר אינה הכנסה מעבודתו כעובד ואינה הכנסה מעבודתו כעובד עצמאי (בסעיף זה - הכנסה אחרת), ישלם דמי ביטוח גם בעד הכנסתו האחרת, בשיעור החל על הכנסה אחרת של מי שאינו עובד ואינו עובד עצמאי, וזאת אף אם הכנסתו האחרת פחותה ממחצית סך הכנסותיו. @ 371א. תשלום דמי ביטוח בעד עובד בחופשה ללא תשלום (תיקון: תשפ"א-10) : על אף האמור [[בסעיף 371(א)]] ובהוראות שנקבעו לפיו, היה עובד בחופשה ללא תשלום בהסכמת המעסיק, ומעסיקו היה חייב בתשלום דמי ביטוח בעדו בהתאם להוראות שנקבעו לפי [[סעיף 371(א)]], יחושבו דמי הביטוח שמעסיקו חייב בעדו עבור התקופה שבה העובד היה בחופשה ללא תשלום לפי הכנסת העובד בחודש שקדם לחודש שבו הוצא לחופשה ללא תשלום, אם הכנסתו האמורה פחתה מההכנסה המזערית שלפי [[פרט 1 של לוח י"א]]. @ 371ב. (תיקון: תשפ"א-10) : (((פקע).)) @ 371ג. (תיקון: תשפ"ד-2, תשפ"ד-4) : (((פקע).)) @ 372. [187] (תיקון: תשע"ז-6) : (((בוטל).)) @ 373. ניכוי מתשלומים אחרים [188(א)] : סכום קצבת הילדים לפי [[פרק ד']] אשר ישולם לאדם בזכות ילדו, ינוכה מתשלומים לאותו אדם בזכות אותו ילד על פי הסכם קיבוצי או חוזה. @ 373א. מועד חיוב מיוחד בדמי ביטוח (תיקון: תשס"ח-5) : הפיקה חברה מהחברות המנויות [[בסעיפים 64 עד 64א1 לפקודת מס הכנסה]], לפי העניין, הכנסה חייבת כהגדרתה [[בסעיף 1 לפקודת מס הכנסה]], בשנת מס פלונית, יראו את ההכנסה האמורה כאילו חולקה בסוף אותה שנת מס לחברי החברה או לבעלי המניות בה, לפי העניין, והכל בהתאם לזכאותם היחסית ברווחי החברה במועד האמור. == פרק ט"ז: שונות [פרק ט'] == @ 374. ביצוע אמנות [190] : (א) נכרת הסכם, בין ממשלת ישראל לבין מדינת חוץ או רשות שאינה מדינה, הקובע יחסי גומלין בענין ענפי ביטוח לאומי שחוק זה דן בהם, או המחיל זכויות או חובות לפי חוק זה על תושבי המדינה או הרשות שעמן נכרת ההסכם, רשאי השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, להתקין תקנות לביצוע ההסכם אף בסטיה מהוראות חוק זה, ובהסכמתו של השר הממונה על ביצוע חיקוק אחר - אף בסטיה מהוראות אותו חיקוק. :: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (ביצוע האמנה בדבר ביטוח לאומי בין ממשלת ישראל לבין ממשלת הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד הצפונית), תשכ"ג–1963]].)) :: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (ביצוע הסכם בין ממשלת ישראל לבין ממשלת הולנד), תשכ"ה–1965]].)) :: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (ביצוע ההסכם בדבר ביטוח סוציאלי בין ממשלת ישראל לבין ממשלת הרפובליקה האיטלקית), התשנ"א-1991]].)) : (ב) אמנה רב-צדדית הנוגעת לביטוח לאומי שמדינת ישראל הצטרפה אליה יראו כהסכם בין המדינה לבין כל אחת מהמדינות החברות לאותה אמנה, ובלבד שאותה מדינה אינה מפלה לרעה אזרחים ישראליים בענפי ביטוח שחוק זה דן בהם. @ 375. הדדיות בביטוח אזרחי חוץ [191] : השר רשאי לקבוע הוראות מיוחדות בדבר ביטוחו של אזרח מדינה שחוקיה מפלים לרעה אזרחים ישראליים בענפי ביטוח שחוק זה דן בהם. @ 376. הוראות מיוחדות לשעת חירום [191א] (תיקון: תשפ"ו-8) : הורה שר הבטחון לפי [[סעיף 278]] כי שירות מילואים יהיה שירות חירום, רשאים השר ושר האוצר, בנסיבות מיוחדות, לקבוע באישור ועדת העבודה והרווחה, לגבי תקופת אותו שירות, הוראות בדבר שיפוי מלא או חלקי של מעביד על תשלומים כאמור [[בסעיף 283]] ועל תשלום דמי ביטוח בעד עובדיו; בתקנות לפי סעיף זה ייקבעו המקורות למימון השיפוי ושיעורו, ומותר לקבוע בהן כי השיפוי יחול לגבי חלק מהתקופה, סוגי המעבידים שיהיו זכאים לשיפוי ותנאים למתן השיפוי. : (((החל מיום פרסומו של חוק התקציב לשנת הכספים 2026):)) על אף הוראות [[סעיף 283(ב)]], הורה שר הבטחון לפי [[סעיף 278]] כי שירות מילואים יהיה שירות חירום, רשאים השר ושר האוצר, בנסיבות מיוחדות, לקבוע באישור ועדת העבודה והרווחה, לגבי תקופת אותו שירות, הוראות בדבר שיפוי מלא או חלקי של מעביד על תשלומים כאמור [[בסעיף 283(א)]] ועל תשלום דמי ביטוח בעד עובדיו; בתקנות לפי סעיף זה ייקבעו המקורות למימון השיפוי ושיעורו, ומותר לקבוע בהן כי השיפוי יחול לגבי חלק מהתקופה, סוגי המעבידים שיהיו זכאים לשיפוי ותנאים למתן השיפוי. : ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (שיפוי מעסיקים לגבי תקופת שירות מילואים שהוא שירות חירום) (הוראת שעה - חרבות ברזל), התשפ"ד-2024]].)) @ 377. ביטוח חיילים [192] : השר רשאי לקבוע הוראות מיוחדות בדבר ביטוחם של אנשים המשרתים בצבא הגנה לישראל, להוציא אנשים בשירות מילואים, ושל התלויים בהם. : ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (דמי ביטוח בעד חייל בשירות קבע), תשכ"ה-1965]].)) @ 377א. הודעה לחייל משוחרר (תיקון: תשע"ג) : (א) בסעיף זה - ::- "חוק קליטת חיילים משוחררים" - [[חוק קליטת חיילים משוחררים, התשנ"ד-1994]]; ::- "חייל משוחרר" - מי שסיים את שירותו הסדיר אף אם שוחרר לפני תום התקופה שהוא חייב בה; ::- "שירות סדיר" - כהגדרתו [[בחוק קליטת חיילים משוחררים]]. : (ב) המוסד יודיע לחייל משוחרר, בסמוך למועד שחרורו הצפוי, על הזכויות שיהיה זכאי להן ועל החובות שיחולו עליו, לפי חוק זה, עם שחרורו משירות סדיר; אגף כוח אדם בצבא הגנה לישראל או המשרד הממונה על שטח הפעולה "השירות האזרחי–לאומי", לפי העניין, ימסרו למוסד הודעה על תום תקופת השירות הסדיר של חייל משוחרר. : (ג) השר, בהסכמת שר הביטחון או השר הממונה על המשרד כאמור בסעיף קטן (ב), לפי העניין, ובאישור ועדת העבודה והרווחה, יקבע הוראות לביצוע סעיף זה. @ 378. סוגים מיוחדים של מבוטחים [192א] (תיקון: תשנ"ח, תשנ"ט-6, תשס"ג-5, תשס"ו-3) : (א) בסעיף זה - ::- "אזור" - יהודה והשומרון וחבל עזה; ::- "ההסכם" - כהגדרתו [[בסעיף 1 לחוק יישום הסכם הביניים בדבר הגדה המערבית ורצועת עזה (סמכויות שיפוט והוראות אחרות) (תיקוני חקיקה), התשנ"ו-1996]]; ::- "היישובים" - כהגדרתם בסעיף XII להסכם; ::- "האתרים הצבאיים" - כמשמעותם בהסכם, לרבות אזור המיתקנים הצבאיים כמשמעותו בסעיף XVII להסכם; ::- "תושב ישראל באזור" - מי שאילו מקום מגוריו היה בישראל היה בגדר תושב ישראל והוא אזרח ישראלי, מי שזכאי לעלות לישראל לפי [[חוק השבות]], או מי שבידו אשרה ורישיון לישיבת קבע או אשרה ורישיון לישיבת ארעי מסוג א/5, לפי [[חוק הכניסה לישראל]], שניתן לו סל קליטה מהמשרד לקליטת העליה, והכל אם מתקיים בו אחד מאלה: ::: (1) הוא מתגורר ביישובים או באתרים הצבאיים; ::: (2) הוא מתגורר באזור ומועסק בישראל; ::- "יום התחילה" - י"ח בטבת התשנ"ה (21 בדצמבר 1994). : (ב) השר, לאחר התייעצות עם המועצה ובאישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע זכויות וחובות לפי חוק זה, כולן או מקצתן, בשטח שיקבע, לגבי אלה: :: (1) מי שאינו תושב ישראל; :: (2) תושב ישראל באזור; :: (3) תושב ישראל המועסק מחוץ לישראל; :: (4) תושב ישראל הגר מחוץ לישראל; :: (5) תושב ישראל ותושב ישראל באזור המעסיק עובדים מחוץ לישראל; :: (6) מעביד שהוא חבר-בני-אדם הרשום בישראל או חבר-בני-אדם אשר 50% או יותר מהבעלות בו הם בבעלות ישירה או עקיפה של תושב ישראל או של תושב ישראל באזור; :: (7) תושב ישראל שהוא עובד עצמאי העוסק במשלח יד באזור; :: (8) תושב ישראל שהכנסתו נצמחה, הופקה או נתקבלה באזור. :: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (תחולה לגבי סוגי עובדים שאינם תושבי ישראל), תשל"ב-1972]].)) :: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח מתנדבים באזור מוחזק), תשל"ד-1974]].)) :: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (זכויות וחובות לפי חוק הביטוח הלאומי לשאינם תושבי ישראל), התשמ"ז-1987]].)) :: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (תחולה לגבי סוגים מיוחדים של מבוטחים), התשמ"ז-1987]].)) :: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (תשלומים לתושבי ירושלים שהעתיקו את מקום מגוריהם ליהודה, שומרון וחבל עזה), התשנ"ג-1993]].)) : (ג) תקנות שהותקנו לפני יום התחילה, לפי סעיף 192א לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשכ"ח-1968, כנוסחו לפני יום התחילה - :: (1) לענין מי שאינו תושב ישראל באזור - בטלות, למעט תקנות שהותקנו לענין [[פרק ה']], ואולם לא יראו כתאונת עבודה תאונה שאירעה לאחר יום התחילה בדרך לעבודה וממנה, אם אירעה מחוץ לישראל; :: (2) ימשיכו לעמוד בתוקפן לגבי המנויים בפסקאות (2) עד (8) בסעיף קטן (ב). @ 378א. ביטוח עובד זר המועסק באזור (תיקון: תשס"ה-5) : (א) הוראות [[פרקים ג']], [[ה']] [[ו-ח']] יחולו על עובד זר המועסק ביישובים או באתרים הצבאיים, (בסעיף זה - עובד זר באזור) בידי מעסיק שהוא תושב ישראל או תושב ישראל באזור. : (ב) בעד עובד זר באזור ישתלמו דמי ביטוח לפי הוראות [[סעיפים קטנים (א), (ג) ו-(ו) של סעיף 335]] והוראות [[סעיף 340(ג)]]. : (ג) על אף האמור בסעיף קטן (א) - :: (1) עובדת זרה באזור או אשת עובד זר באזור לא תהיה מבוטחת לפי סעיף קטן זה למענק אשפוז, למענק לידה ולקצבת לידה אם אינה מתגוררת באחד מהיישובים או האתרים הצבאיים כאמור; :: (2) הוראות [[סעיף 80(1)]] לא יחולו אלא אם העובד הזר מתגורר בישראל או באחד מהיישובים או האתרים הצבאיים ומתקיים אחד מאלה: ::: (א) תאונת העבודה כאמור [[בסעיף 80(1)]] אירעה בתוך אחד היישובים או האתרים הצבאיים; ::: (ב) תאונת העבודה כאמור אירעה מחוץ ליישובים או לאתרים הצבאיים ובתנאי שהיא אירעה באזור כמשמעותו [[סעיף 1 לתקנות שעת חירום (יהודה והשומרון וחבל עזה - שיפוט בעבירות ועזרה משפטית)|בסעיף 1 לתוספת לחוק להארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (יהודה והשומרון וחבל עזה - שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), התשכ"ח-1967]]; אירעה התאונה אגב השימוש ברכב מנועי - הרכב המנועי היה בבעלות תושב ישראל, תושב ישראל באזור או תאגיד הרשום בישראל והיה נהוג בידי תושב ישראל או תושב ישראל באזור. : (ד) בסעיף זה - ::- "עובד זר" - כמשמעותו [[בסעיף 1 לחוק עובדים זרים, התשנ"א-1991]]; ::- "רכב מנועי" - כהגדרתו [[בפקודת התעבורה [נוסח חדש]]]; ::- "יישובים", "אתרים צבאיים" ו-"תושב ישראל באזור" - כהגדרתם [[בסעיף 378]]. @ 379. רישום [193] : השר רשאי לקבוע הוראות בדבר רישום המבוטחים והמעבידים במוסד ובדבר שינוי בפרטי הרישום. : ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (רישום), תשכ"ג-1963]].)) @ 380. מבוטח שלא נרשם [194] : (א) לא נרשם מבוטח על פי ההוראות בדבר רישום החלות עליו, לא תיחשב לגביו כל תקופת אכשרה לענין [[סעיפים 246]] [[ו-253]], אלא מיום שנרשם. : (ב) סעיף זה לא יחול אם הוכיח המבוטח כי אי-הרישום נגרם על ידי מעשה שלא היה תלוי ברצונו של החייב ברישום. @ 381. עיגול סכומים [195] : השר יקבע את שיטות העיגול של הסכומים שהמוסד מחשב, גובה או משלם לפי חוק זה, וכן לפי כל דין אחר, אם אין בו הוראה אחרת לאותו ענין; נקבע כי סכום כאמור יחולק, יהיה השר רשאי לקבוע גם את שיטות העיגול של המנה המתקבלת לאחר החלוקה. : ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (כללים לעיגול סכומים), התשמ"ו-1985]].)) @ 382. זקיפת תשלומים בחיובים אחדים [195א] : (א) סכום שגבה המוסד מן החייב לחיובים אחדים, בין לפי חוק זה ובין לפי כל דין אחר, ייזקף חלק יחסי ממנו לחשבונו של כל חיוב כיחס חלקו של אותו חיוב לסך החיובים; הוראה זו לא תחול על סכומים שהמוסד גובה לפי [[סעיפים 192]], [[328]], [[329]], [[330]] [[ו-369]]. : (ב) הזקיפה בחשבונו של כל חיוב תיעשה לפי הסדר האמור [[בסעיף 354]]. @ 383. פיקוח [196] : (א) מי שהסמיכו לכך המוסד רשאי להיכנס, בכל עת סבירה, לכל מקום שיש לו יסוד להניח שעובד בו אדם כעובד עצמאי או שמועבד בו עובד, או לשם חקירה בקשר לתביעה או לתשלום גמלה, ובלבד שלא יהא רשאי להיכנס בכוח למקום מגורים לשם חקירה כאמור אלא על פי צו מאת שופט בית משפט השלום. : (ב) מי שהוסמך כאמור בסעיף קטן (א) רשאי לדרוש כי יוצג בפניו כל פנקס או מסמך אחר בדבר האנשים העובדים באותו מקום, הן כעובדים והן כעובדים עצמאיים, לחקור כל אדם בכל ענין הנוגע לחוק זה, ובלבד שלא יידרש אדם לתת תשובה או עדות העלולות להפלילו. : (ג) הוראות סעיף זה אינן באות לגרוע מהוראות [[סעיף 146]]. @ 383א. חובת עדכון פרטים (תיקון: תשע"א) : זכאי לגמלה יודיע למוסד בכתב על כל שינוי שחל במצבו המשפחתי, בהכנסותיו או בעניין אחר, שלגביהם מסר בעבר מידע למוסד או בעניין שלגביו הודיע לו המוסד כי הוא דרוש לצורך קבלת גמלה, בתוך שישים ימים ממועד השינוי, והכל אם השינוי עשוי להשפיע על זכאותו לגמלה או על שיעורה; מונה לזכאי מקבל גמלה לפי [[סעיף 304]], יודיע מקבל הגמלה על כל שינוי כאמור בסעיף זה שחל במצבו של הזכאי לגמלה. @ 384. סמכות לדרוש ידיעות רשמיות [196א] (תיקון: תשס"ד-2) : (א) על אף הוראות כל דין אחר, רשאי עובד המוסד שהמינהלה הסמיכה אותו לכך לדרוש מכל עובד של גוף ציבורי שיספק כל פרט הנדרש לענין חוק זה והוא בידיעתו או ברשותו של אותו עובד, אך אין לחייב מכוח סעיף זה עובד כאמור לגלות פרטים שעליהם הוא חייב בשמירת סודיות לפי [[פקודת הסטטיסטיקה [נוסח חדש], התשל"ב-1972]], לפי [[חוק הדואר, התשמ"ו-1986]], או לפי [[חוק בנק ישראל, התשי"ד-1954]]. : (ב) לענין סעיף זה, "גוף ציבורי" - המדינה, רשות מקומית, חברה שהממשלה משתתפת בהנהלתה וכל גוף אחר העומד לביקורתו של מבקר המדינה, וכן קופת גמל כמשמעותה [[בסעיף 180]] וקרן חופשה לפי [[חוק חופשה שנתית]]. @ 384א. קבלת מידע מרשות המסים בישראל (תיקון: תשס"ג-6, תשס"ט-4, תשע"ז-5) : (א) בלי לפגוע בהוראות [[סעיף 384]] ועל אף האמור בכל דין, רשאי עובד המוסד שהמינהלה הסמיכה לכך, לקבל מאת מנהל רשות המסים בישראל או מי שהוא הסמיך לעניין זה, מידע כאמור [[בלוח י"ז]] ובהתאם לסוג המידע המפורט [[בטור ג' באותו לוח]], לצורך קביעת זכאותו של אדם לגמלה מהגמלאות המפורטות [[בטור א' בלוח האמור]], וכן מידע כמפורט בפסקאות (1) עד (3), לצורך קביעת חיובו של אדם בדמי ביטוח: :: (1) הכנסותיו של נישום כפי שדווחו לרשות המסים בישראל על ידו או על ידי מעסיקו, לפי העניין, למעט הכנסה מרווחי הון כמשמעותם [[בסעיף 88 לפקודת מס הכנסה]]; :: (2) מידע בדבר החזקת מניות בחברת בית ובחברה משפחתית; לעניין זה, "חברת בית" ו"חברה משפחתית" - כמשמעותן [[+|בסעיפים 64]] [[ו-64א לפקודת מס הכנסה]]; :: (3) מידע בדבר שומות ניכויים שנערכו למעסיק בידי רשות המסים בישראל. : (א1) המוסד יבקש מידע כאמור בסעיף קטן (א) או (ד), רק אם נדרש לצורך התכליות האמורות באותו סעיף קטן, ובמידה שנדרש. : (ב) שר הרווחה, בהסכמה עם שר המשפטים ושר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע מידע נוסף שעובד המוסד, שהמינהלה הסמיכה לכך, יהא רשאי לקבל; מידע שנקבע לפי הוראות סעיף קטן זה, יימסר רק אם הוא נדרש ובמידה שנדרש, לצורך קביעת חיובו של אדם בדמי ביטוח או לצורך קביעת זכאותו של אדם לגמלה שמשלם המוסד לפי כל דין, ושהזכאות לה, שיעורה או אופן חישובה תלויים בהכנסת המבוטח. : (ג) מידע כאמור בסעיף קטן (א) ו-(ד) ומידע שנקבע לפי הוראות סעיף קטן (ב), יימסר למוסד כמסר אלקטרוני, כהגדרתו [[בחוק חתימה אלקטרונית, התשס"א-2001]], ואולם רשאי מנהל רשות המסים בישראל להורות כי פרטי מידע מסוימים יימסרו למוסד בדרך אחרת, אם מצא כי קיימת מניעה להעבירם כמסר אלקטרוני כאמור. : (ד) בלי לפגוע בהוראות [[סעיף 384]] ועל אף האמור בכל דין, רשות המסים בישראל תעביר לעובד המוסד שהמינהלה הסמיכה לכך, מידע כמפורט להלן, לצורך קביעת חיובו של אדם בדמי ביטוח או לצורך קביעת זכאותו של אדם לגמלה שמשלם המוסד, שהזכאות לה, שיעורה או אופן חישובה תלויים בהכנסתו: :: (1) הכנסותיו של חבר קיבוץ מתחדש כפי שדווחו לרשות המסים בישראל על ידו או על ידי מעסיקו, לרבות על ידי הקיבוץ המתחדש, לפי העניין; :: (2) מידע בדבר שומות שנערכו לקיבוץ המתחדש בידי רשות המסים בישראל. @ 384ב. (תיקון: תשס"ט-3, תשע"ג-3) : (((בוטל).)) @ 385. חישובי מועדים [197] : (א) לא הוכח יום לידתו של אדם, חזקה עליו, לענין חוק זה, שנולד בחמישה עשר לחודש לידתו, ואם לא הוכח החודש - חזקה כאמור שנולד באחד באפריל של שנת לידתו. : (ב) לא נקבע גילו של אדם אך נקבע לו מתח גילים, יהיה גילו, לענין חוק זה, הגיל שבתחום אותו מתח שהמבוטח או הזכאי לגמלה, לפי הענין, הצהיר עליו כעל גילו. @ 386. ייצוג בפני המוסד [198] (תיקון: תשע"ו-11) : לא ייוצג אדם בפני המוסד אלא על ידי עורך דין, רואה חשבון, יועץ מס מייצג, ידיד קרוב, נציג ארגון עובדים או מעבידים, נציג ארגון של ישובים חקלאיים או אדם אחר שנתקיימו בו התנאים שנקבעו לכך. : ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (ייצוג בפני המוסד), תש"ל-1970]].)) @ 386א. הקצאת שוטרים בתשלום (תיקון: תשע"ו-20) : בלי לגרוע מהאמור [[סעיף 102ז לחוק המשטרה (דין משמעתי, בירור קבילות שוטרים והוראות שונות)|בסעיף 102ז לחוק המשטרה, התשס"ו-2006]] (בסעיף זה - חוק המשטרה), קצין מוסמך, כהגדרתו [[בסעיף 102א לחוק האמור]], רשאי להקצות שוטרים בתשלום גם לשם שמירה על הסדר הציבורי ועל שלום הציבור בסניפים של המוסד ולעניין זה יחולו הוראות [[-|סעיף 102ו לחוק המשטרה]]. == פרק י"ז: הענקות [פרק ט'1] == @ 387. מתן הענקה [198אא] : המוסד רשאי, לפי שיקול דעתו מטעמי צדק, לתת הענקות לאדם בכסף ובעין על פי מבחנים וכללים ובשיעורים שנקבעו באישור ועדת העבודה והרווחה, כשתביעתו של האדם לגמלה במסגרת ענפי הביטוח אינה מזכה אותו בגלל אחת מאלה: : (1) אי-הזדקקות לאשפוז לפי [[סעיף 42]]; : (2) פיגור בתשלום דמי ביטוח לפי [[סעיפים 50]] [[או 366]]; : (3) אי-מילוי חובת רישום לפי [[סעיף 77]]; : (4) אי-השלמת תקופת אכשרה לפי [[סעיפים 246]] [[או 253]]. : ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (הענקות מטעמי צדק), תשל"ה-1975]].)) @ 388. מימון [198ב] : ההענקות לפי [[סעיף 387]] ימומנו מחשבון נפרד שייווצר על ידי הפרשה שנתית של 1‰ מתקבולי המוסד וממקורות אחרים שהסכימו עליהם המוסד והממשלה (להלן - שיעור ההפרשה). @ 389. שינוי שיעור ההפרשה [198ג] : השר, בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לשנות בצו את שיעור ההפרשה. @ 390. התחשבות בתקנות בשיעור ההפרשה [198ד] : השר, בהתקינו תקנות לפי [[סעיף 387]], יביא בחשבון את מקורות המימון לתשלום ההענקות, לאחר שהמוסד ימציא לו הערכה של שיעורי ההפרשה; המוסד ימציא את ההערכה כאמור לקראת יום 1 באפריל בכל שנה. == פרק י"ח: בית הדין לעבודה [פרק י"א] == @ 391. סמכות בית דין אזורי [230] (תיקון: תשנ"ז, תשנ"ז-3, תשע"ה-2, תשע"ז-6) : (א) לבית דין אזורי כמשמעותו [[בחוק בית הדין לעבודה]], תהיה סמכות ייחודית לדון ולפסוק בכל תובענה למעט בתובענה לפי [[פרק ח']] - :: (1) של הזכאי לגמלה, או של האדם אשר לידיו ניתנה הגמלה, הטוענים שקופחו בזכותם או שלא הוחלט תוך הזמן הקבוע בתקנות בתביעה שהגישו בהתאם [[לסימן א' של פרק י"ד]]; :: (2)(א) של המוסד נגד מבוטח, נגד מי שהיה מבוטח, או נגד כל אדם שנתבע לשלם דמי ביטוח; ::: (ב) של המוסד נגד התובע גמלה או מי שקיבל גמלה או תשלום אחר, לרבות גמלה או תשלום אחר ששולמו בטעות או שלא כדין; :: (3) של מבוטח או של מי שהיה מבוטח, של הנתבע לשלם דמי ביטוח או של הטוען שהוא מבוטח, נגד המוסד בכל ענין הנוגע לביטוח לפי חוק זה; :: (4) של מבוטח נגד מעביד לתשלום תמורת דמי פגיעה וכן של המוסד ושל מעביד בכל ענין הנובע מהוראות [[סעיף 94]]; :: (5) שבין המוסד ובין שירות רפואי מוסמך בכל ענין הנובע מההסכם ביניהם או מתקנות לפי [[סעיף 91]]; :: (6) של אדם הטוען שלא שולמו דמי קבורה ונגרמה לו הוצאה כספית בשל כך; :: (7) של אדם הרואה עצמו נפגע עקב החלטת המוסד לפי [[סעיף 304]]; :: (8) של אדם לעניין גביית תשלום בעד טיפול בתביעה לפי [[סימן ב'1 לפרק י"ד]]; :: (9) של אדם הרואה את עצמו נפגע עקב החלטה של פקיד גבייה ראשי לפי [[סעיף 369]]. : (ב) לא תהיה לבית הדין סמכות לקבוע את גילו של אדם אלא לצורך [[סעיף 385]] בתחום מתח גילים שנקבע לפי [[חוק קביעת גיל, התשכ"ד-1963]]. @ 392. בעלי הדין [231] (תיקון: תשס"ט-3) : (א) בעלי הדין לפני בית הדין לעבודה יכולים להיות - :: (1) הזכאי לגמלה או האדם אשר לידיו ניתנת הגמלה; :: (2) המוסד; :: (3) מבוטח, מי שהיה מבוטח, האדם הנתבע לשלם דמי ביטוח, או הטוען שהוא מבוטח; :: (4) מעביד; :: (5) שירות רפואי מוסמך; :: (6) אדם כאמור [[בסעיף 391(א)(6) או (7)]]; :: (7) שירות התעסוקה. : (ב) כל נתבע בדין רשאי לבקש שיצרפו כבעל דין כל אדם הנמנה עם המפורטים בסעיף קטן (א). : (ג) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב), בעלי הדין בערעור לפי הוראות [[סעיף 68(י)]] יהיו הורה הילד או מי שמקבל קצבת ילדים בעדו והמדינה. @ 393. תובענה של מעביד בהעדר תובענה של עובד [231א] : עובד או התלויים בו, שהמוסד דחה את תביעתם לגמלה לפי [[פרק ה']] ולא הגישו תובענה לבית הדין לעבודה תוך המועד שנקבע בתקנות, הזכות בידי המעביד להגיש לבית הדין לעבודה, בשמם, תובענה נגד המוסד תוך תקופה שקבע שר המשפטים בהתייעצות עם השר. @ 394. מניעת טיעון [231ב] : לא תישמע בכל בית משפט או בית דין טענה הסותרת פסק דין סופי של בית הדין לעבודה בשאלה אם מגיעה גמלה לפי [[פרק ה']] או לא. @ 395. השתתפות בתקציב בית הדין לעבודה [232] : המוסד לביטוח לאומי ישתתף בתקציב בית הדין לעבודה על ידי ניכוי מהקצבת האוצר האמורה [[בסעיף 32]] בשיעור שיקבעו שרי האוצר והמשפטים והשר, לאחר התייעצות עם המוסד. @ 396. קביעת מועדים [233] : שר המשפטים, בהתייעצות עם השר, רשאי לקבוע הוראות בדבר מועדים להגשת תובענות וערעורים לענין חוק זה לפני בית הדין לעבודה. : ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (מועדים להגשת תובענות), תש"ל-1969]].)) : ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (מועד להגשת ערעור על החלטות מסוימות), התשל"ז-1977]].)) @ 397. סיוע משפטי [234] (תיקון: תשע"ה-2, תשע"ז-6) : (א) השר, בהסכמת שר המשפטים, בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, יתקין תקנות בדבר מתן סיוע משפטי לכל מבקש, שאינו חבר-בני-אדם, בהליכים בבית הדין לעבודה שהמוסד הוא צד בהם, בענינים הנובעים מחוק זה או מכל חיקוק אחר שהמוסד משלם תשלומים על פיו, למעט הליכים שענינם תביעה לתשלום דמי ביטוח או תביעה לפי [[סעיף 369]]. :: ((פורסמו [[תקנות הביטוח הלאומי (סיוע משפטי), תשל"ח-1978]].)) : (א1) הוראות לפי סעיף קטן (א) בדבר מתן סיוע משפטי לכל מבקש שאינו חבר בני אדם, יחולו גם על סיוע משפטי לתובע גמלה כהגדרתה [[בסעיף 315א]] בעניין תובענה או הליך הוצאה לפועל שהוגשו נגדו לתשלום שאינו בהתאם להוראות [[סימן ב'1 לפרק י"ד]], בעד טיפול בתביעה לגמלה כאמור. : (ב) הסיוע המשפטי לפי סעיף זה יינתן באמצעות לשכות הסיוע המשפטי הפועלות לפי [[חוק הסיוע המשפטי, התשל"ב-1972]], ולפי הוראותיו, הכל בשינויים שנקבעו בתקנות לפי סעיף קטן (א), ובלבד שההגבלות בדבר יכולתו של המבקש לשאת בהוצאות השירות המשפטי כאמור [[+|בסעיפים 2]] [[ו-3 לחוק האמור]] לא יחולו. : (ג) המוסד ישא בכל ההוצאות הקשורות במתן סיוע משפטי לפי סעיף זה, לפי הסדר בינו לבין המדינה. : (ד) בהחלטות המוסד הניתנות לערעור לפני בית הדין לעבודה או שניתן להגיש בשלן תובענה לבית הדין לעבודה יצוין, בלשון פשוטה, מידע בדבר הזכאות לסיוע משפטי לפי סעיף זה לכל מבקש שאינו חבר בני אדם, בלא הגבלות בדבר יכולת לשאת בהוצאות השירות המשפטי. == פרק י"ט: עונשין וביצוע [פרק י"ב] == @ 398. עונשין [239] (תיקון: תשע"א, תשע"ו-6, תשפ"א-3) : (א) מי שעשה אחת מאלה, דינו - מאסר שנה אחת: :: (1) גרם במרמה או על ידי העלמת עובדה למתן גמלה לפי חוק זה או להגדלתה, בין שהגמלה הגיעה לידיו ובין שהגיעה לידי זולתו; :: (2) מסר הצהרה כוזבת בקשר לדמי ביטוח או העלים עובדה שיש לה חשיבות לענין זה; :: (3) קשר קשר עם אדם אחר כדי להביא להקטנת דמי ביטוח או להגדלת גמלה. : (א1) תובע שמסר הצהרה כוזבת לגבי מידע הדרוש למוסד, לצורך קביעת זכאותו לגמלה, שיעורה או עדכונה או שהעלים מידע כאמור, דינו - קנס כאמור [[בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין]]. : (א2)(1) קיבל זכאי לגמלה או מקבל גמלה (בסעיף קטן זה - זכאי לגמלה), הודעה מהמוסד בדואר רשום בדבר הפרטים האמורים [[בלוח י"ח]] והמשפיעים על הזכאות לגמלה או על שיעורה, שעליהם הוא נדרש לדווח, וחל שינוי באחד או יותר מהפרטים האמורים בתקופה של ארבע שנים ממועד משלוח ההודעה, והזכאי לגמלה לא דיווח בכתב למוסד על השינוי בתוך שישים ימים ממועד השינוי, בניגוד להוראות [[סעיף 383א]], דינו - קנס כאמור [[בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין]]. :: (2) ההודעה כאמור בפסקה (1) תכלול אזהרה בנוסח האמור [[בחלק ג' שבלוח י"ח]], ותהיה בשפות עברית, ערבית, רוסית ואמהרית; ערכם של השיעורים מהסכום הבסיסי כאמור [[בלוח י"ח]] המצוינים בהודעה, יוצג גם בשקלים חדשים; להודעה יצורף טופס לעדכון הפרטים בשפה העברית. :: (3) נשלחה לזכאי לגמלה הודעה לפי סעיף קטן זה בדואר רשום לכתובת שעליה הודיע למוסד לאחרונה ולכתובתו המופיעה במרשם האוכלוסין, יראו אותה כאילו הומצאה כדין גם בלא חתימה על אישור המסירה בתום 15 ימים מיום שנשלחה, זולת אם הוכיח הנמען שלא קיבל את ההודעה מסיבות שאינן תלויות בו ולא עקב הימנעותו מלקבלן. :: (4) הוכיח זכאי לגמלה כי לא קיבל את ההודעה בדואר רשום מסיבות שאינן תלויות בו ולא עקב הימנעותו מלקבלן, יחולו לגביו הוראות פסקה (1), ובלבד שקיבל את ההודעה כאמור מידי פקיד תביעות. :: (5) הוראות סעיף קטן זה לא יחולו על מי שנקבעה לגביו נכות רפואית לפי [[+#תוספת חלק א פרט 33|פרט 33]], [[+#תוספת חלק א פרט 34|34]] [[פרט 91 לחלק א לתוספת לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה)|או 91 שברשימת הליקויים]], כמשמעותה [[בסעיף 208]], ועל מי שנקבע לגביו כי הוא זקוק להשגחה מתמדת, כמשמעותה [[בסעיף 224(א)(2)]]. : (ב) מי שלא מילא חובה המוטלת עליו בחוק זה או על פיו, דינו - קנס בשל כל אדם שלגביו נעברה העבירה; לענין זה, "חובה" - למעט חובת תשלום למוסד. : (ג) מי שלא שילם דמי ביטוח בעד עובדו כאמור בחוק זה, דינו - מאסר שנה או קנס כאמור [[בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין]], ואם הוא תאגיד, דינו - כפל הקנס האמור. : (ד) מי שלא שילם ביודעין דמי ביטוח בעד עצמו כאמור בחוק זה, דינו - קנס. : (ד1) מי שלא הגיש דין וחשבון כאמור [[בפסקה (1) או (1א)(א) שבסעיף 355(א1)]] בתוך 60 ימים מהמועדים הנקובים בו, דינו - קנס כאמור [[בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין]]. : (ה) נעברה עבירה לפי סעיף זה בידי חבר-בני-אדם מואגד או בלתי מואגד, יאשם בה גם כל אדם אשר בשעת ביצוע העבירה היה בו חבר מינהלה, מנהל, שותף, למעט שותף מוגבל, או עובד האחראי למעשה נושא העבירה, אלא אם כן הוכיח שניים אלה: :: (1) שהעבירה נעברה שלא בידיעתו; :: (2) שהוא נקט את כל האמצעים הסבירים למנוע את ביצוע העבירה. : (ו) אין סעיף זה גורע מאחריותו הפלילית של אדם לפי כל חוק אחר. @ 399. בית המשפט המוסמך [241] : בית משפט שלום הוא המוסמך לדון בכל תביעה לפי [[סעיף 398]]. @ 400. ביצוע [242] : השר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו. @ 401. העברת סמכויות [243] : השר רשאי להעביר מסמכויותיו לפי חוק זה, להוציא את הסמכות להתקין תקנות ואת הסמכויות לפי [[סעיפים 20]], [[24]], [[25(ב)]] [[ו-26]]. @ 402. תחילה [244] : תחילתו של נוסח משולב זה היא ביום ז' בתשרי התשנ"ו (1 באוקטובר 1995). @ 403. הוראות מעבר [תיקון 83, תיקון 99, תיקון 86, תיקון 91] (תיקון: תשס"ד, תשע"ז-12) : (א) לענין דמי לידה, יולדת שלגביה היום הקובע, כהגדרתו [[בסעיף 48]], חל לפני יום כ"ז בחשון התשנ"ה (1 בנובמבר 1994), ייקראו לגביה - :: (1) [[סעיף 53]] - ::: (א) כאילו בסעיף קטן (א) במקום "שכר העבודה הרגיל" נאמר "שלושה רבעים משכר העבודה הרגיל"; ::: (ב) כאילו סעיף קטן (ד) לא קיים; :: (2) [[סעיף 350(א)(1)]] כאילו המלים "למעט דמי לידה המשתלמים לפי [[פרק ג']]" לא קיימות; :: (3) [[סעיף 351(א)]] כאילו המלים "בכפוף להוראות [[סעיף 53(ד)]]" לא קיימות. : (ב) [[הסיפה של סעיף 170(ו)]] המתחילה במלים "ולא יפחת" לא תחול על תביעה לדמי אבטלה שהוגשה לפני ג' בסיון התשנ"ה (1 ביוני 1995). : (ג) הוראות [[סעיפים 171(א)(2)]] [[ו-173(א)(2)]] לא יחולו לגבי חייל ומתנדבת בשירות לאומי שסיימו את שירותם לפני ב' בניסן התשנ"ד (1 באפריל 1994). : (ד) לענין חישוב גמלה לפי [[פרק ה']] בשל פגיעה בעבודה שאירעה לפני יום כ"ט בטבת התשנ"ה (1 בינואר 1995) יחולו הוראות סעיף 170 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשכ"ח-1968, והתקנות לפיו, ופרט 1 בלוח י"א, כנוסחם לפני היום האמור. : (ה) מי שבשנת 2004 מלאו לו 60 באישה ו-65 בגבר (להלן - גיל הזכאות הקודם), וביום שבו הגיע לגיל הזכאות הקודם נצברה לזכותו תקופת אכשרה המזכה לפי הוראות [[סעיף 246]] בקצבת אזרח ותיק, יראו אותו כאילו צבר תקופת אכשרה כאמור גם ביום הגיעו לגיל הקבוע לגביו, לפי חודש לידתו, [[בחלק א' של לוח א'1]]. @ 404. הוראות מתמצות [73א(ב), 188(ב)-(ד)] : (א) הוראות [[סעיף 117]] לא יחולו על מבוטח שהקצבה שלו גדלה לפי [[סעיף 115]]. : (ב) היו סכומים משתלמים לקופת תגמולים, לקרן פנסיה או לגוף כיוצא באלה, מכוח הסכם שנעשה לפני ג' באב התשכ"ה (1 באוגוסט 1965), והם מיועדים לביטוח תוספת משפחתית, רשאי המעביד להפחית את תשלומיו באחוזים מהכנסת העובד שלפיה נעשה התשלום כאמור, כנקוב [[בלוח י"ב]]. : (ג) היו סכומים משתלמים לקופת תגמולים או לקופת פנסיה מכוח הסכם שנעשה לפני כ"ז באדר ב' התשי"ד (1 באפריל 1954), רשאי המעביד להפחית את תשלומיו לקופה באחוזים מההכנסה שלפיה משתלמים דמי ביטוח בעד עובד פלוני, ורשאי העובד להפחית את תשלומיו לקופה באחוזים מההכנסה שלפיה משתלמים בעדו דמי ביטוח, הכל כנקוב [[בלוח י"ב]]. : (ד) שונה שיעור דמי הביטוח מכוח [[סעיף 337(ב)]], ישונו באותה דרך ובאופן יחסי שיעורי ההפחתה הנקובים [[בלוח י"ב]]. @ 405. הוראה מיוחדת לגבי תושב קבע (תיקון: תשס"ג-5) : על אף הוראות כל דין, ניתנו לאדם אשרה ורישיון לישיבת קבע בישראל לפי [[חוק הכניסה לישראל]], לא תשולם לו גמלה לפי חוק זה בעד התקופה שקדמה ליום שבו המציא למשרד הפנים את הראיות שמכוחן ניתנו לו האשרה והרישיון האמורים, אף אם התקופה כאמור היתה לפני יום כ"ז בטבת התשס"ג (1 בינואר 2003). @ 406. הוראות מיוחדות לענין הסכמים לפי [[סעיף 9]] (תיקון: תשס"ד, תשס"ו-4, תשע"ז-12, תשע"ז-19, תש"ף, תשפ"א-2, תשפ"א-9, תשפ"ב-5, תשפ"ד-2, תשפ"ד-7, תשפ"ד-10, תשפ"ה, תשפ"ה-5) : (א) על אף האמור בכל הסכם שנערך לפי הוראות [[סעיף 9]] עד ליום ו' בטבת התשס"ד (31 בדצמבר 2003) (בסעיף זה - הסכם): :: (1) נקבע בהסכם כי אישה זכאית לגמלה, או שחדלה להיות זכאית לגמלה, בשל הגיעה לגיל 60, יחל תשלום הגמלה או יופסק תשלום הגמלה, לפי הענין, בהגיעה לגיל הפרישה הקבוע לגביה; :: (2) נקבע בהסכם כי אדם זכאי לגמלה, או שחדל להיות זכאי לגמלה, בשל הגיעו לגיל 65, יחל תשלום הגמלה או יופסק תשלום הגמלה, לפי הענין, בהגיעו לגיל הקבוע לגביו, בהתאם לחודש לידתו, [[בחלק ב' בלוח א'1]]; :: (3) המשך זכאות להטבות שלפי [[ההסכם בדבר גמלת הניידות]], למי שהגיע לגיל זקנה כמשמעו [[בפרק ה' באותו הסכם]], יחול לגבי מי שהגיע לגיל הקבוע לגביו, בהתאם לחודש לידתו, [[בחלק ב' בלוח א'1]]; :: (4) לעניין [[ההסכם בדבר מתן גמלאות אזרח ותיק ושאירים מיוחדות]] - ::: (א) הוראות [[-|ההסכם]] המתייחסות להכנסתה של מי שמלאו לה 65, יחולו על מי שהגיעה לגיל הקבוע לגביה, בהתאם לחודש לידתה, [[בחלק ד' בלוח א'1]]; ::: (ב) הוראות [[-|ההסכם]] המתייחסות לגבר שנעשה תושב ישראל, שלא לראשונה, לאחר הגיעו לגיל 60, יחולו על גבר שנעשה תושב ישראל, שלא לראשונה, לאחר הגיעו לגיל הקבוע לגביו, בהתאם לחודש לידתו, [[בחלק ג' בלוח א'1]]; :: (5) נקבע בהסכם כי מי שעלה לישראל לפי [[חוק השבות]] זכאי לגמלה, יחולו הוראות ההסכם גם לגבי תושב ישראל שבידו אשרה ורישיון לישיבת קבע או אשרה ורישיון לישיבת ארעי מסוג א/5, לפי [[חוק הכניסה לישראל]], שניתן לו סל קליטה מהמשרד לקליטת העליה. : (ב) מענקים שישולמו לפי [[הסכם בדבר תשלום מענק חד-פעמי בעד חודש אפריל 2020 למי שמשתלמות לו קצבאות מסוימות|ההסכם בדבר תשלום מענק חד-פעמי בעד חודש אפריל 2020]] למי שמשתלמים לו קצבה, גמלה או תגמול המנויים [[באותו הסכם]], לא ייחשבו הכנסה לעניין כל דין. : (ג) (((פקע).)) : (ד) (((פקע).)) : (ה) תשלומים לפי הסכמים שנערכו עד יום י"א בטבת התשפ"ו (31 בדצמבר 2025) לפי הוראות [[סעיף 9]] בשל המצב הביטחוני המיוחד, לא ייחשבו הכנסה לעניין כל דין, אלא אם כן נקבע אחרת בהסכם כאמור; לעניין זה, "המצב הביטחוני המיוחד" - המצב הביטחוני השורר במדינה שבשלו הוכרז מצב מיוחד בעורף כהגדרתו [[בחוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א-1951]], ביום כ"ב בתשרי התשפ"ד (7 באוקטובר 2023). : (ו) על אף האמור [[בסעיף 9(א)]], המוסד רשאי, בכפוף לתנאים הקבועים [[בסעיף האמור]], לתת הטבות סוציאליות מכוח הסכם המאמץ את המלצות הוועדה הציבורית למתן סיוע לנפגעים מהאירועים שהתרחשו ביום כ"ב בתשרי התשפ"ד (7 באוקטובר 2023), גם למי שאינו תושב, ומתקיים בו האמור [[#1|בפסקה (2) להגדרה "נפגע" בחוק נפגעי פעולות איבה]]. @ 407. דמי הסתגלות מיוחדים וגמול פרישה - הוראות מיוחדות (תיקון: תשס"ה-2, תש"ע-9) : (א) לצורך חישוב הכנסה לפי חוק זה, לרבות לענין דמי ביטוח המשתלמים מהם - :: (1) יראו דמי הסתגלות מיוחדים כדמי אבטלה; :: (2) יראו גמול פרישה וקצבת התאמה כפנסיה מוקדמת כהגדרתה [[בסעיף 345ב]]. : (ב) לענין הוראות [[סעיפים 248]] [[ו-257]] יראו את התקופה שבעדה שולמו לאדם דמי הסתגלות מיוחדים כתקופה שבה שולמו בעדו דמי ביטוח כעובד. : (ג) המינהלה כהגדרתה [[בחוק יישום תכנית ההתנתקות]] תנכה את דמי הביטוח מדמי ההסתגלות המיוחדים, מגמול הפרישה ומקצבת ההתאמה, ותעבירם למוסד. == לוח א' [לוח א'] __NOTOC__ == ==== ((([[סעיף 1, הגדרת "עובד עצמאי"]]))) ==== ==== הכנסה מזערית חודשית ממוצעת לעובד עצמאי ==== : לגבי כל אחד מהחודשים שברבעון - סכום השווה ל-15% מהשכר הממוצע, כפי שהוא ב-1 בחודש שבתחילת כל רבעון; לענין זה, "רבעון" - תקופה רצופה של שלושה חודשים שתחילתה ב-1 בינואר, ב-1 באפריל, ב-1 ביולי או ב-1 באוקטובר של כל שנת מס. == לוח א'1 (תיקון: תשס"ד) __NOTOC__ == ==== ((([[סעיפים 1 (ההגדרה "גיל הפרישה")]], [[158]], [[160]], [[240(א)]], [[245(א)]], [[246(ב)(2)]], [[247(1)(ג)]], [[342(ג)]], [[351(ב)]], [[403(ה)]] [[ו-406(א)]]))) (תיקון: תש"ף) ==== === חלק א' <עוגן לוח א1 חלק א> === ==== ((([[סעיפים 1 (ההגדרה "גיל הפרישה")]], [[403(ה)]] [[ו-406(א)(1)]]))) (תיקון: תש"ף) ==== ==== גיל הפרישה לגבר ==== : {| ! width="200px" | חודש הלידה !! width="200px" | גיל הזכאות (בשנים) |- | עד יוני 1939 || 65 |- | יולי ואוגוסט 1939 || 65 ו-4 חודשים |- | ספטמבר 1939 עד אפריל 1940 || 65 ו-8 חודשים |- | מאי עד דצמבר 1940 || 66 |- | ינואר עד אוגוסט 1941 || 66 ו-4 חודשים |- | ספטמבר 1941 עד אפריל 1942 || 66 ו-8 חודשים |- | מאי 1942 ואילך || 67 |} ==== גיל הפרישה לאישה ==== @ (תיקון: תשס"ד-8, תשע"ב-3, תשע"ז-8, תשע"ז-19) : {| ! width="200px" | חודש הלידה !! width="200px" | גיל הזכאות (בשנים) |- | עד יוני 1944 || 60 |- | יולי ואוגוסט 1944 || 60 ו-4 חודשים |- | ספטמבר 1944 עד אפריל 1945 || 60 ו-8 חודשים |- | מאי עד דצמבר 1945 || 61 |- | ינואר עד אוגוסט 1946 || 61 ו-4 חודשים |- | ספטמבר 1946 עד אפריל 1947 || 61 ו-8 חודשים |- | מאי 1947 עד דצמבר 1955 || 62 |} === חלק ב' <עוגן לוח א1 חלק ב> === ==== ((([[סעיפים 158 (ההגדרה "מבוטח")]], [[106]], [[247(1)(ג)]] [[ו-406(א)(2) ו-(3)]]))) (תיקון: תש"ף) ==== ==== הגיל המרבי לביטוח אבטלה ולתשלום דמי אבטלה ==== : {| ! width="200px" | חודש הלידה !! width="200px" | גיל הזכאות (בשנים) |- | עד יוני 1939 || 65 |- | יולי ואוגוסט 1939 || 65 ו-4 חודשים |- | ספטמבר 1939 עד אפריל 1940 || 65 ו-8 חודשים |- | מאי עד דצמבר 1940 || 66 |- | ינואר עד אוגוסט 1941 || 66 ו-4 חודשים |- | ספטמבר 1941 עד אפריל 1942 || 66 ו-8 חודשים |- | מאי 1942 ואילך || 67 |} === חלק ג' <עוגן לוח א1 חלק ג> === ==== ((([[סעיפים 240(א)]] [[ו-406(א)(4)(ב)]]))) (תיקון: תש"ף) ==== ==== מי שאינו מבוטח לפי [[פרק י"א]], מחמת גילו ==== : {| ! width="200px" | חודש הלידה !! width="200px" | גיל הזכאות (בשנים) |- | עד יוני 1944 || 60 |- | יולי ואוגוסט 1944 || 60 ו-4 חודשים |- | ספטמבר 1944 עד אפריל 1945 || 60 ו-8 חודשים |- | מאי עד דצמבר 1945 || 61 |- | ינואר עד אוגוסט 1946 || 61 ו-4 חודשים |- | ספטמבר 1946 עד אפריל 1947 || 61 ו-8 חודשים |- | מאי 1947 ואילך || 62 |} === חלק ד' <עוגן לוח א1 חלק ד> === ==== ((([[סעיפים 245(א)]], [[342(ג)]], [[351(ב)]] [[ו-406(א)(4)(א)]]))) (תיקון: תש"ף) ==== ==== גיל הזכאות לקצבת אזרח ותיק לנשים לפי חודש לידתן (תיקון: תשע"ז-12) ==== : {| ! width="200px" | חודש הלידה !! width="200px" | גיל הזכאות (בשנים) |- | עד יוני 1939 || 65 |- | יולי ואוגוסט 1939 || 65 ו-4 חודשים |- | ספטמבר 1939 עד אפריל 1940 || 65 ו-8 חודשים |- | מאי עד דצמבר 1940 || 66 |- | ינואר עד אוגוסט 1941 || 66 ו-4 חודשים |- | ספטמבר 1941 עד אפריל 1942 || 66 ו-8 חודשים |- | מאי 1942 עד דצמבר 1944 || 67 |- | ינואר עד אוגוסט 1945 || 67 ו-4 חודשים |- | ספטמבר 1945 עד אפריל 1946 || 67 ו-8 חודשים |- | מאי עד דצמבר 1946 || 68 |- | ינואר עד אוגוסט 1947 || 68 ו-4 חודשים |- | ספטמבר 1947 עד אפריל 1948 || 68 ו-8 חודשים |- | מאי עד דצמבר 1948 || 69 |- | ינואר עד אוגוסט 1949 || 69 ו-4 חודשים |- | ספטמבר 1949 עד אפריל 1950 || 69 ו-8 חודשים |- | מאי 1950 ואילך || 70 |} === חלק ה'<עוגן לוח א1 חלק ה> === ==== ((([[סעיף 246(ב)(2)]]))) ==== ==== אישה הפטורה מתקופת אכשרה לענין [[פרק י"א]], מחמת גילה ==== @ (תיקון: תשע"ז-8) : {| ! width="200px" | חודש הלידה !! width="200px" | גיל הזכאות (בשנים) |- | עד יוני 1949 || 55 |- | יולי ואוגוסט 1949 || 55 ו-4 חודשים |- | ספטמבר 1949 עד אפריל 1950 || 55 ו-8 חודשים |- | מאי עד דצמבר 1950 || 56 |- | ינואר עד אוגוסט 1951 || 56 ו-4 חודשים |- | ספטמבר 1951 עד אפריל 1952 || 56 ו-8 חודשים |- | מאי 1952 עד יולי 1955 || 57 |- | אוגוסט 1955 עד מרס 1956 || 57 ו-4 חודשים |- | אפריל 1956 עד נובמבר 1956 || 57 ו-8 חודשים |- | דצמבר 1956 עד יולי 1957 || 58 |- | אוגוסט 1957 עד מרס 1958 || 58 ו-4 חודשים |- | אפריל 1958 עד נובמבר 1958 || 58 ו-8 חודשים |- | דצמבר 1958 ואילך || 59 |} == לוח ב' [לוח י"ד] (((בוטל))) (תיקון: תשע"ו-4) __NOTOC__ == == לוח ב'1 (תיקון: תשנ"ז) __NOTOC__ == ==== ((([[סעיף 43]]))) ==== @ : (([[לוח זה]] פורסם במקור בתקנות הביטוח הלאומי (מענק אשפוז ליולדת ולילוד), התשנ"ד-1993.)) @ (1) (תיקון: תשס"ה-3, תשס"ז-2, תשס"ט-4, תשע"ב-2, תשע"ב-10) : [[בלוח זה]] - :- "פג" - יילוד שמשקלו בעת הלידה לא עלה על 1,750 גרם, שהיה בחיים 4 ימים לפחות ואושפז ביחידה לטיפול מיוחד ביילודים; :- "שיעור עדכון" - שיעור עליית מחיר יום אשפוז, כפי שנקבע בהיתר להעלאת מחירי אשפוז לשירותים אמבולטוריים שניתן לפי [[חוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים, התשנ"ו-1996]], לגבי, אשפוז יולדות ואשפוז על ידי קופות החולים או משרד הבטחון בבתי חולים כלליים; :- "מענק בסיסי" - סכום של 13,884 שקלים חדשים (((נכון לשנת 2014))) כשהוא מעודכן לפי [[פרט 4|סעיף (4) בלוח זה]]; :- "סכום שנתי בסיסי" - מכפלת סך מספר הלידות בשנה פלונית של מבוטחות הזכאיות למענק אשפוז לפי חוק זה, במענק הבסיסי. @ (2) (תיקון: תשס"ה-3, תשס"ז-2, תשס"ט-4, תשע"ב-10) : (א) סכום מענק האשפוז ליולדת, בשל לידת יילוד אחד או יותר, הוא 11,015 שקלים חדשים (((נכון לשנת 2014; החל מאוגוסט 2025, 17,762 ש"ח))) בתוספת 174,754 שקלים חדשים (((נכון לשנת 2014; החל מאוגוסט 2025, 281,860 ש"ח))) בעד כל פג שנולד באותה לידה. : (ב) הסכום הכולל של מענקי האשפוז שישלם המוסד בשנה פלונית לא יעלה על הסכום השנתי הבסיסי לאותה שנה ולא יפחת ממנו. @ (3) : מבלי לגרוע מהאמור [[פרט 4|בסעיף ((())4(()))]], בכל שנה (להלן - השנה השוטפת), ייקבע מחדש, בצו, סכום מענק האשפוז שיחושב לפי הנוסחה הבאה והוא יהיה בתוקף מה-1 בינואר של אותה שנה: : <span dir="ltr">M₁ = M₀ (1 + ST)</span> : כאשר - :- "M₁" - סכום מענק האשפוז החדש לשנה השוטפת; :- "M₀" - סכום מענק האשפוז כפי שהיה בתוקף בתום השנה שקדמה לשנה השוטפת; :- "ST" - ההפרש שבין הסכום השנתי הבסיסי לשנה שקדמה לשנה השוטפת לבין סכום כל המענקים ששולמו בפועל באותה שנה, מחולק בסכום כל המענקים ששולמו בפועל כאמור (להלן - שיעור התיקון). @ (4) (תיקון: תשס"ה-3) : המענק הבסיסי, מענק האשפוז ליולדת ותוספת בעד פג יעודכנו, מעת לעת, בשיעור העדכון שנקבע בהיתר ומהמועד הנקוב בו; השר יפרסם ברשומות הודעה על המענק הבסיסי, מענק האשפוז ליולדת ותוספת בעד הפג המעודכנים. @ (5) (תיקון: תשס"ט-4) : בתמורה למענק האשפוז יינתנו ליולדת וליילוד שירותים אלה: : (1) כל השירותים והטיפולים הרפואיים הקשורים בלידה לרבות בדיקות מעבדה, הדמיה ובדיקות אחרות מכל סוג שהוא, ניתוח או ניתוחים על כל הקשור והנובע מהם; : (2) אשפוז היולדת במחלקת יולדות לפרק זמן שהלידה ותוצאותיה מחייבות זאת וכן אשפוזה של היולדת תוך 3 ימים שקדמו ליום הלידה; : (3) אשפוז היילוד עד לצאת היולדת מבית החולים; : (4) אשפוז היילוד לאחר צאת היולדת מבית החולים, לפרק זמן כפי שהמצב הרפואי מחייב עקב צהבת, דלקת ריאות, כתוצאה משתיית מי שפיר או כתוצאה מכל מחלה זיהומית אחרת; : (5) אשפוז פגים ביחידה רפואית מתאימה; : (6) זריקות אימונוגלובולין אנטי D במקרה של RH שלילי וכל זריקה או טיפול אחר הדרושים ליולדת וליילוד על פי החלטת הרופא; : (7) בדיקות סינון שמיעה ליילוד. == לוח ג' [לוח ז'] (תיקון: תשס"ג-11) (((בוטל))) __NOTOC__ == == לוח ד' (((בוטל))) (תיקון: תשס"ג-8, תשס"ג-11, תשס"ו-7) __NOTOC__ == == לוח ה' [לוח ה'] (((בוטל))) (תיקון: תשס"ג-6, תשס"ג-11) __NOTOC__ == == לוח ו' [לוח ה'1] __NOTOC__ == ==== ((([[סעיפים 117]] [[ו-140]]))) ==== === הגדלת קצבת נכות או קצבת תלויים לפי [[פרק ה']] === : {| style="width: 400px; table-layout: fixed;" ! שנת פגיעה {{ש}} (שנת כספים) !! שיעור ההגדלה !! שנת פגיעה {{ש}} (שנת כספים) !! שיעור ההגדלה |- | 1954/55 || 48% || 1960/61 || 24% |- | 1955/56 || 44% || 1961/62 || 20% |- | 1956/57 || 40% || 1962/63 || 16% |- | 1957/58 || 36% || 1963/64 || 12% |- | 1958/59 || 32% || 1964/65 || 8% |- | 1959/60 || 28% || 1965/66 || 4% |} == לוח ז' [לוח ט'1] __NOTOC__ == ==== ((([[סעיף 167]]))) ==== === חישוב דמי אבטלה === @ (תיקון: תשס"ב-7, תשס"ג-11, תשס"ג-12) : [[בלוח זה]] - :- "הסכום היומי הבסיסי" - הסכום הבסיסי מחולק ב-25; :- "השכר" - השכר היומי הממוצע לפי [[סעיף 170]]; :- "הסכום המרבי" - החלק ה-25 מההכנסה המרבית הקבועה [[בלוח י"א]]; :- "אחוזים" - אחוזים מהשכר שלפיהם או לפי צירופיהם יחושבו דמי אבטלה. @ (תיקון: תשנ"ט-6, תשס"ג-8, תשס"ג-11, תשס"ז) : {| width="100%" ! width=50%" | !! width="25%" | {{מוקטן|טור א'}} {{ש}} מי שמלאו לו 28 שנים (באחוזים) !! width="25%" | {{מוקטן|טור ב'}} {{ש}} מי שטרם מלאו לו 28 שנים (באחוזים) |- <עוגן פרט 1> | : 1. בכפוף להוראות [[סעיף 164]] - על חלק מהשכר שעד למחצית הסכום היומי הבסיסי || 80 || 60 |- <עוגן פרט 2> | : 2. על חלק השכר שמעל למחצית ועד שלושת רבעי הסכום היומי הבסיסי || 50 || 40 |- <עוגן פרט 3> | : 3. על חלק השכר שמעל לשלושת רבעי השכר היומי הממוצע במשק ועד לסכום היומי הבסיסי במלואו || 45 || 35 |- <עוגן פרט 4> | : 4. על חלק השכר שמעל לסכום היומי הבסיסי ועד לסכום המרבי || 30 || 25 |} == לוח ח' [לוח ט'2] (תיקון: תשס"א-3) __NOTOC__ == ==== ((([[סעיף 174(א) ו-(ו)]]))) ==== === עבודה מועדפת ועבודה נדרשת === @ (א) (תיקון: תשס"ג-2, תשס"ג-5) : עבודה בלתי מקצועית בתחנות דלק; @ (ב) : בבנין: כל עבודה באתר בניה, למעט עבודה פקידותית; @ (ג) : בבתי מלון: : (1) מלצרות; : (2) טבחות; : (3) חדרנות; : (4) עבודה בלתי מקצועית, לרבות שטיפת כלים ועבודת ניקיון ולמעט עבודה פקידותית; @ (ד) : באתרי גידולים חקלאיים ובתי אריזה: עבודה בלתי מקצועית, לרבות עבודת ניקיון ולמעט עבודה פקידותית; @ (ה) (תיקון: תשס"ב-12, תשס"ג-6, תשס"ג-14, תשס"ג-15, תשס"ד-11) : (((פקע);)) @ (ו) (תיקון: תשס"ג-2) : במפעלי תעשיה ובבתי מלאכה: : (1) עבודות מתכת - :: (א) מסגרות וריתוך; :: (ב) חרטות וכרסום; :: (ג) חשמלאות; :: (ד) מכונאות; :: (ה) מכשירנות; :: (ו) משחיזנות; : (2) הלבשה - :: (א) חייטות ותפירה; :: (ב) גזרנות; :: (ג) תפירת עור; : (3) עבודות בלתי מקצועיות - עבודה בלתי מקצועית בתעשיות הבניה, המזון והטקסטיל ובתעשיות אחרות, לרבות הפעלת מכונות ועבודת ניקיון, ולמעט עבודה פקידותית; @ (ז) (תיקון: תשס"ח-12) : (1) טיפול וסיוע אישי לאדם עם מוגבלות, שלא בידי בן משפחה, שבידו היתר להעסקת עובד זר כמשמעותו [[בפרק ד'1 לחוק עובדים זרים, התשנ"א-1991]]; לעניין זה, "אדם עם מוגבלות" - כל אחד מאלה: :: (א) מבוטח הזכאי לגמלת שירותים מיוחדים לפי [[פרק ט']]; :: (ב) ילד נכה הזכאי לגמלה לפי [[סימן ו' בפרק ט']]; :: (ג) מבוטח הזכאי לגמלת סיעוד לפי [[פרק י']]; :: (ד) נכה הזכאי לתגמול לפי [[חוק הנכים]] שרופא מוסמך ראשי שנתמנה לפי [[תקנה 2(א) לתקנות הנכים (טיפול רפואי), התשי"ד-1954]], קבע כי הוא זכאי לליווי לאנשים עם מוגבלות קשה, לפי אמות מידה שיורה שר הביטחון; : (2) טיפול וסיוע אישי שלא בידי בן משפחה למי ששוהה בכל אחד מאלה: :: (א) בית חולים כמשמעותו [[בסעיף 24 לפקודת בריאות העם, 1940]], המיועד לפי תעודת הרישום שלו לאשפוז חולים סיעודיים, סיעודיים מורכבים, תשושי נפש או שיקומיים בלבד; :: (ב) מעון או חלק ממעון המיועד לאנשים עם מוגבלות פיזית או שכלית, שקיבל רישיון לפי [[חוק הפיקוח על מעונות, התשכ"ה-1965]]; :: (ג) מעון יום שיקומי שקיבל רישיון לפי [[חוק מעונות יום שיקומיים, התש"ס-2000]]; :: (ד) מוסד לטיפול סוציאלי, מוסד לטיפול רפואי או מוסד לטיפול משולב, כמשמעותם [[בחוק הפיקוח על מוסדות לטיפול במשתמשים בסמים, התשנ"ג-1993]], שקיבלו רישיון לפי [[אותו חוק]]; :: (ה) מעון המופעל על ידי משרד הביטחון, המיועד לאנשים עם מוגבלות נפשית הזכאים לתגמול לפי [[חוק הנכים]]; : בפרט זה - :- "טיפול וסיוע אישי" - שירותים המיועדים לסייע בביצוע פעולות יום-יום כהגדרתן [[בסעיף 223]] או בהשגחה, למעט עבודות משק בית; :- "בן משפחה" - אח, אחות, בן, בת, נכד, נכדה, דוד, דודה ובני זוגם של כל אחד מאלה. == לוח ח'1 (תיקון: תשס"ח-10, תשע"ז-6) __NOTOC__ == ==== ((([[סעיף 202]]))) ==== === שיעורי הניכוי מקצבה חודשית מלאה === @ (תיקון: תשע"ח-4, תש"ף-7, תשפ"ב-3) : {| ! width="300px" | {{מוקטן|טור א'}} {{ש}} חלקי ההכנסה !! width="100px" | {{מוקטן|טור ב'}} {{ש}} שיעור הניכוי מהקצבה באחוזים |- | חלק ההכנסה שעד 50.23% מהשכר הממוצע || 0 |- | חלק ההכנסה שמעל 50.23% ועד 68% מהשכר הממוצע || 30 |- | חלק ההכנסה שמעל 68% ועד 93% מהשכר הממוצע || 40 |- | חלק ההכנסה שמעל 93% מהשכר הממוצע || 60 |} == לוח ח'1א (((פקע))) (תיקון: תשפ"א-2, תשפ"א-9, תשפ"ב-5) __NOTOC__ == == לוח ח'2 (תיקון: תשע"ו-19) __NOTOC__ == ==== ((([[סעיף 223]]))) ==== @ (תיקון: תשע"ח-8, ק"ת תשפ"א, ק"ת תשפ"ה, ק"ת תשפ"ו, ק"ת תשפ"ו-2, ק"ת תשפ"ו-3) : {| style="width: 100%; table-layout: fixed;" ! {{מוקטן|טור א'}} {{ש}} שירותי הסיעוד !! {{מוקטן|טור ב'}} {{ש}} שווי ביחידות שירות |- <עוגן פרט 1> | : (1) שעה אחת של טיפול אישי במבוטח בביתו, עזרה בניהול משק ביתו או השגחה עליו; | : (א) בשעות שאינן שעות לילה - יחידה אחת; : (ב) בשעות הלילה - יחידה וחצי; : (ג) בימי מנוחה - 2 יחידות; |- <עוגן פרט 2> | : (2) 6 שעות טיפול אישי במבוטח במרכז יום; | : (א) לעניין מבוטח הזכאי לגמלה לפי [[סעיף 224(א)(1) עד (3)]] - 2 יחידות; : (ב) לעניין מבוטח הזכאי לגמלה לפי [[סעיף 224(א)(4) עד (6)]] - 2.75 יחידות; |- <עוגן פרט 3> | : (3) מוצרי ספיגה; | : מספר יחידות לשבוע המתקבל מחלוקת הסכום שבפסקה (א) בסכום שבפסקה (ב) שלהלן ובעיגול לרבע היחידה הקרוב: : (א) עלותם של כל מוצרי הספיגה שמקבל המבוטח בחודש; : (ב) שווי בכסף של יחידת שירות, במכפלה של 4.3; |- <עוגן פרט 4> | : (4) מנוי חודשי לשירות השגחה באמצעות משדר מצוקה; | : (א) לעניין מבוטח שלא מקבל מוצרי ספיגה באותו חודש - 0.25 יחידות בשבוע; : (ב) לעניין מבוטח שמקבל מוצרי ספיגה באותו חודש - בחישוב השווי של יחידות השירות שקיבל המבוטח עבור מוצרי ספיגה תתווסף עלות המנוי לעלות מוצרי הספיגה שקיבל כאמור [[בפרט (3)(א)]]; |- <עוגן פרט 4א> | : (4א) (((הוראת שעה בשנים 2026 עד 2029):)) :: שירותי קהילה תומכת למבוטח שאינו זכאי לסבסוד של שירותים אלה - כל השירותים כמפורט להלן, הניתנים באמצעות גורם מפעיל שמחזיק באישור מפעיל קהילה תומכת בתוקף מאת משרד הרווחה והביטחון החברתי (בפרט זה - גורם מפעיל): :: (א) ביקורי בית של אב קהילה בבית המבוטח אחת לחודשיים וביקורים תכופים יותר במידת הצורך; :: (ב) תחזוקה ביתית קלה, לביצוע תיקונים בסיסיים וקלים בבית המבוטח שאינם בתחום מומחיותו של בעל מקצוע, וכן ליווי ותיאום עם בעל מקצוע במקרים הדורשים מומחיות; :: (ג) לעניין מבוטח המרותק לביתו - פעילות פנאי מותאמת בבית המבוטח, אחת לחודש; :: (ד) שני שירותים נוספים על האמורים בפסקאות משנה (א) עד (ג), שניתנים במסגרת תוכנית קהילה תומכת בידי גורם מפעיל ברשות המקומית שבה מתגורר המבוטח או ברשות מקומית סמוכה שהסכימה לתת למבוטח את השירותים, או מטעמה; | 0.5 יחידות בשבוע |- <עוגן פרט 5> | : (5) מנוי חודשי לשירות השגחה מורחב; | : (א) לעניין מבוטח שלא מקבל מוצרי ספיגה באותו חודש - 0.5 יחידה לשבוע; : (ב) לעניין מבוטח שמקבל מוצרי ספיגה באותו חודש - בחישוב השווי של יחידות השירות שקיבל המבוטח בעבור מוצרי ספיגה תיווסף עלות המנוי לעלות מוצרי הספיגה שקיבל כאמור [[בפרט (3)(א)]]; |- <עוגן פרט 6> | : (6) (((יבוטל ביום 31.12.2026):)) שירות כביסה של עד 5 ק"ג; || יחידה אחת; |- <עוגן פרט 7> | : (7) (((פקע).)) | |} == לוח ט' [לוח ב'] __NOTOC__ == ==== ((([[סעיפים 130(א)(5)]], [[200(ג)(1)]], [[238]], [[247(1)(ג) ו-(3)(ב)]]))) (תיקון: תשס"ד, תשפ"ב-7) ==== === הכנסה מרבית לעניין תלויים ושאירים (תיקון: תשע"ז-12, תשפ"ב-7) === : {| ! width="50px" | פרט !! width="200px" | מספר התלויים !! width="200px" | הכנסה חודשית |- <עוגן פרט 1> | 1. || ללא תלויים || סכום השווה ל-57% מהשכר הממוצע |- <עוגן פרט 2> | 2. || 1 || סכום השווה ל-76% מהשכר הממוצע |- <עוגן פרט 3> | 3. || בעד כל תלוי נוסף || סכום השווה ל-7% מהשכר הממוצע |} == לוח ט'1 (תיקון: תשפ"ב-7) __NOTOC__ == ==== ((([[סעיף 245(ג)]]))) ==== === הכנסה מרבית לעניין אזרח ותיק === @ (תיקון: תשפ"ב-8) : {| ! width="50px" | פרט !! width="200px" | מספר תלויים !! width="200px" | הכנסה חודשית |- | 1 || ללא תלויים || סכום השווה ל-73.45% מהשכר הממוצע |- | 2 || 1 || סכום השווה ל-97.93% מהשכר הממוצע |- | 3 || בעד כל תלוי נוסף || סכום השווה ל-7% מהשכר הממוצע |} == לוח י' [לוח י'] (תיקון: תשנ"ז, תשס"ב-6, תשס"ג-3, תשס"ג-10, תשס"ה-3, תשס"ה-6, תשס"ה-7, תשס"ו-5) __NOTOC__ == ==== ((([[סעיפים 28]], [[32]] [[ו-337 עד 342]]))) ==== === שיעור דמי ביטוח בעד אפריל שנת 2011 ואילך (תיקון: תשס"ט-4) === @ (תיקון: תשס"ט-4, תשע"א-3, תשע"ב-15, תשע"ד-3, תשע"ז-3, תשע"ז-12, תשע"ח-5, תשפ"ג-4, תשפ״ה–3, תשפ"ה-7, תשפ"ה-8) : (((הוראת שעה לשנים 2025–2026):)) : {| style="width: 100%; table-layout: fixed;" ! width="50px" | {{מוקטן|טור א'}} !! {{מוקטן|טור ב'}} !! colspan="6" | {{מוקטן|טור ג'}} !! colspan="2" | {{מוקטן|טור ד'}} !! {{מוקטן|טור ה'}} |- ! rowspan="3" | פרט !! rowspan="3" | ענף ביטוח !! colspan="6" | אחוזים מההכנסה או מהשכר לפי [[סעיפים 337(א)]] [[ו-340(א)]] !! colspan="2" | הניכוי משכר העובד לענין [[סעיף 342(ג)]] באחוזים !! rowspan="3" | הקצבת אוצר המדינה לפי [[סעיף 32(ג1)]] |- ! colspan="3" | על חלק העולה על מדרגת הגבייה המופחתת כהגדרתה [[בסעיף 334(א)]] !! colspan="3" | על החלק שאינו עולה על מדרגת הגבייה המופחתת כהגדרתה [[בסעיף 334(א)]] !! rowspan="2" | על חלק השכר העולה על 60% מהשכר הממוצע !! rowspan="2" | על חלק השכר שאינו עולה על מדרגת הגבייה המופחתת כהגדרתה [[בסעיף 334(א)]] |- ! לעובד !! לעובד עצמאי !! למבוטח שאינו עובד ואינו עובד עצמאי !! לעובד !! לעובד עצמאי !! למבוטח שאינו עובד ואינו עובד עצמאי |- <עוגן פרט 1> | 1. || אימהות || 1.40 || 0.94 || - || 0.24 || 0.37 || - || 0.87 || 0.10 || 0.09 |- <עוגן פרט 2> | 2. || אימהות - מבוטח שאינו עובד ואינו עובד עצמאי || - || - || 0.16 || - || - || 0.16 || - || - || - |- <עוגן פרט 3> | 3. || ילדים || 2.08 || 2.74 || 1.67 || 1.68 || 0.92 || 1.65 || - || - || 0.08 |- <עוגן פרט 4> | 4. || נפגעי עבודה || 1.96 (((הוראת שעה בשנים 2024 עד 2027: 2.06))) || 0.78 || - || 0.60 || 0.26 || - || - || - || 0.03 |- <עוגן פרט 5> | 5. || נפגעי תאונות || 0.13 || 0.09 || 0.07 || 0.04 || 0.05 || 0.06 || 0.07 || 0.03 || 0.02 |- <עוגן פרט 6> | 6. || אבטלה || 0.33 || - || - || 0.06 || - || - || 0.21 || 0.02 || 0.06 |- <עוגן פרט 7> | 7. || זכויות עובדים בהליכי חדלות פירעון || 0.04 || - || - || 0.01 || - || - || - || - || 0.02 |- <עוגן פרט 8> | 8. || נכות || 2.28 || 2.12 || 1.31 || 0.62 || 0.73 || 1.31 || 1.86 || 0.29 || 0.10 |- <עוגן פרט 9> | 9. || סיעוד || 0.28 || 0.21 || 0.14 || 0.08 || 0.08 || 0.14 || 0.14 || 0.03 || 0.02 |- <עוגן פרט 10> | 10. || אזרחים ותיקים ושאירים || 5.89 || 5.95 || 3.65 || 2.22 || 2.06 || 3.60 || 1.52 || 0.57 || 0.25 |- ! !! סך הכל !! 14.50 (((הוראת שעה בשנים 2024 עד 2027: 14.60))) !! 12.83 !! 7.00 !! 5.55 !! 4.47 !! 6.92 !! 7.00 !! 1.04 !! 0.67 |} : (((הנוסח הקבוע):)) : {| style="width: 100%; table-layout: fixed;" ! width="50px" | {{מוקטן|טור א'}} !! {{מוקטן|טור ב'}} !! colspan="6" | {{מוקטן|טור ג'}} !! colspan="2" | {{מוקטן|טור ד'}} !! {{מוקטן|טור ה'}} |- ! rowspan="3" | פרט !! rowspan="3" | ענף ביטוח !! colspan="6" | אחוזים מההכנסה או מהשכר לפי [[סעיפים 337(א)]] [[ו-340(א)]] !! colspan="2" | הניכוי משכר העובד לענין [[סעיף 342(ג)]] באחוזים !! rowspan="3" | הקצבת אוצר המדינה לפי [[סעיף 32(ג1)]] |- ! colspan="3" | על חלק העולה על מדרגת הגבייה המופחתת כהגדרתה [[בסעיף 334(א)]] !! colspan="3" | על החלק שאינו עולה על מדרגת הגבייה המופחתת כהגדרתה [[בסעיף 334(א)]] !! rowspan="2" | על חלק השכר העולה על מדרגת הגבייה המופחתת כהגדרתה [[בסעיף 334(א)]] !! rowspan="2" | על חלק השכר שאינו עולה על מדרגת הגבייה המופחתת כהגדרתה [[בסעיף 334(א)]] |- ! לעובד !! לעובד עצמאי !! למבוטח שאינו עובד ואינו עובד עצמאי !! לעובד !! לעובד עצמאי !! למבוטח שאינו עובד ואינו עובד עצמאי |- <עוגן פרט 1> | 1. || אימהות || 1.40 || 0.94 || - || 0.16 || 0.24 || - || 0.87 || 0.04 || 0.09 |- <עוגן פרט 2> | 2. || אימהות - מבוטח שאינו עובד ואינו עובד עצמאי || - || - || 0.16 || - || - || 0.11 || - || - || - |- <עוגן פרט 3> | 3. || ילדים || 2.08 || 2.74 || 1.67 || 1.47 || 0.59 || 1.10 || - || - || 0.08 |- <עוגן פרט 4> | 4. || נפגעי עבודה || 1.96 (((הוראת שעה בשנים 2024 עד 2027: 2.06))) || 0.78 || - || 0.37 (((הוראת שעה בשנים 2024 עד 2027: 0.47))) || 0.17 || - || - || - || 0.03 |- <עוגן פרט 5> | 5. || נפגעי תאונות || 0.13 || 0.09 || 0.07 || 0.02 || 0.03 || 0.04 || 0.07 || 0.01 || 0.02 |- <עוגן פרט 6> | 6. || אבטלה || 0.33 || - || - || 0.04 || - || - || 0.21 || 0.01 || 0.06 |- <עוגן פרט 7> | 7. || זכויות עובדים בהליכי חדלות פירעון || 0.04 || - || - || 0.01 || - || - || - || - || 0.02 |- <עוגן פרט 8> | 8. || נכות || 2.28 || 2.12 || 1.31 || 0.37 || 0.47 || 0.87 || 1.86 || 0.11 || 0.10 |- <עוגן פרט 9> | 9. || סיעוד || 0.28 || 0.21 || 0.14 || 0.05 || 0.05 || 0.09 || 0.14 || 0.01 || 0.02 |- <עוגן פרט 10> | 10. || אזרחים ותיקים ושאירים || 5.89 || 5.95 || 3.65 || 1.67 || 1.32 || 2.40 || 1.52 || 0.22 || 0.25 |- ! !! סך הכל !! 14.50 (((הוראת שעה בשנים 2024 עד 2027: 14.60))) !! 12.83 !! 7.00 !! 3.85 (((הוראת שעה בשנים 2024 עד 2027: 3.95))) !! 2.87 !! 4.61 !! 7.00 !! 0.40 !! 0.67 |} == לוח י״א [לוח י״א] __NOTOC__ == ==== ((([[סעיפים 345(ה)]], [[348]], [[ו־349]]))) ==== === הכנסה מרבית ומזערית לענין דמי ביטוח (תיקון: תשס"ב-7, תשס"ג-12) === @ (תיקון: תשנ״ט, ק״ת תשנ״ט, תש"ס–2, תשס״ב–7, תשס"ג-12, תשס״ד–6, תשס״ט–4, תשע״א–3, תשע״ב–2) : {| ! פרט !! בעד !! width="40%" | הכנסה מרבית !! width="40%" | הכנסה מזערית |- <עוגן פרט 1> | rowspan="3" | 1. || rowspan="3" | עובד || לחודש – הסכום הבסיסי, כפול 5; || לחודש – סכום השווה לשכר מינימום של החודש הראשון ברבעון; |- | לרבעון – סכום השווה להכנסה המרבית לחודש, כפול 3; || לרבעון – סכום השווה להכנסה המזערית לחודש, כפול 3; |- | לשנה – סכום השווה לסך ההכנסות המרביות בכל רבעון שבאותה שנת מס. || לשנה – סכום השווה לסך ההכנסות המזעריות שבכל רבעון שבאותה שנת מס. |- <עוגן פרט 2> | rowspan="2" | 2. || rowspan="2" | עובד עצמאי || לרבעון – סכום השווה לחמש פעמים הסכום הבסיסי, כפול 3; || לרבעון – סכום השווה ל־25% מהשכר הממוצע של החודש הראשון ברבעון, כפול 3; |- | לשנה – סכום השווה לסך ההכנסות המרביות לכל רבעון שבאותה שנת מס. || לשנה – סכום השווה לסך ההכנסות המזעריות בכל רבעון שבאותה שנת מס. |- <עוגן פרט 3> | rowspan="2" | 3. || rowspan="2" | מבוטח כאמור [[בסעיף 348(ד) ו־(ה)]] || rowspan="2" | לרבעון או לשנה – סכום השווה להכנסה המרבית לרבעון או לשנה, כאמור [[בפרט 1]], לפי הענין. || לרבעון שתחילתו ב־1 בינואר, ב־1 באפריל וב־1 ביולי של שנת מס – סכום השווה ל־5% מהשכר הממוצע של החודש הראשון ברבעון שתחילתו ב־1 בינואר, כפול 3, ולרבעון שתחילתו ב־1 באוקטובר של שנת מס – סכום השווה ל־5% מהשכר הממוצע של החודש הראשון שבאותו רבעון, כפול 3; |- | לשנה – סכום השווה לסך ההכנסות המזעריות שבכל רבעון שבאותה שנת מס. |- <עוגן פרט 4> | rowspan="2" | 4. || rowspan="2" | מבוטח אחר || rowspan="2" | לרבעון או לשנה – סכום השווה להכנסה המרבית לרבעון או לשנה, כאמור [[בפרט 2]], לפי הענין. || לרבעון שתחילתו ב־1 בינואר, ב־1 באפריל וב־1 ביולי של שנת מס – סכום השווה ל־15% מהשכר הממוצע של החודש הראשון ברבעון שתחילתו ב־1 בינואר, כפול 3, ולרבעון שתחילתו ב־1 באוקטובר של שנת מס – סכום השווה ל־15% מהשכר הממוצע של החודש הראשון שבאותו רבעון, כפול 3; |- | לשנה – סכום השווה לסך ההכנסות המזעריות שבכל רבעון שבאותה שנת מס. |} @ (תיקון: תשנ״ט) : [[בלוח זה]], :- ”רבעון” – תקופה של שלושה חודשים רצופים המתחילה ב־1 בינואר, ב־1 באפריל, ב־1 ביולי או ב־1 באוקטובר של כל שנת מס; :- ”שכר מינימום” – שכר מינימום, שכר מינימום חלקי, שכר מינימום יומי, או שכר מינימום לשעה החל, לפי הענין, לפי הוראות [[חוק שכר מינימום]] לגבי עובד פלוני; :- ”הסכום הבסיסי” – כהגדרתו [[1|בפסקה (3) שבהגדרה (("ה))סכום ((ה))בסיסי((")) שבסעיף 1]]. == לוח י"א1 (תיקון: תשע"ז-6) __NOTOC__ == ==== ((([[סעיף 369]]))) ==== : {| style="table-layou: fixed; width: 100%;" ! width="50px" | פרט !! {{מוקטן|טור א'}} {{ש}} תקופת ההפרה !! {{מוקטן|טור ב'}} {{ש}} הסכום המרבי לחיוב |- | 1. || אי-רישום או אי-תשלום לתקופה שעולה על 30 ימים ואינה עולה על 6 חודשים || עד חמש פעמים השכר הממוצע כמשמעותו [[בסעיף 2(ב)]], ולא יותר מסכום השווה לגמלאות בכסף ששילם המוסד לעובד או שהוא עתיד לשלמן |- | 2. || אי-רישום או אי-תשלום לתקופה שעולה על 6 חודשים ואינה עולה על 12 חודשים || עד עשר פעמים השכר הממוצע כמשמעותו [[בסעיף 2(ב)]], ולא יותר מסכום השווה לגמלאות בכסף ששילם המוסד לעובד או שהוא עתיד לשלמן |- | 3. || אי-רישום או אי-תשלום לתקופה שעולה על 12 חודשים || עד עשרים פעמים השכר הממוצע כמשמעותו [[בסעיף 2(ב)]], ולא יותר מסכום השווה לגמלאות בכסף ששילם המוסד לעובד או שהוא עתיד לשלמן |} == לוח י"ב [לוח י"ב] __NOTOC__ == ==== ((([[סעיף 404]]))) ==== === הפחתות מתשלומים לקופת תגמולים === : {| ! width="50px" | פרט !! width="200px" | הפחתה !! width="200px" | שיעור |- | 1. || מתשלומי המעביד לפי [[404|סעיף קטן (ב)]] || 1.8% |- | 2. || מתשלומי המעביד לפי [[404|סעיף קטן (ג)]] || 1.5% |- | 3. || מתשלומי העובד לפי [[404|סעיף קטן (ג)]] || 1.0% |} == לוח י"ג (((בוטל))) (תיקון: תשס"ג-8) __NOTOC__ == == לוח י"ד __NOTOC__ == ==== ((([[סעיף 293]]))) ==== === ארגונים מאושרים === @ 1. : כל ארגון נשים מתנדבות שחברותיו פועלות בבית חולים כמשמעותו [[בסעיף 24 לפקודת בריאות העם, 1940]]. @ 2. (תיקון: תשע"ב-14) : (((נמחק).)) @ 3. : "מיחא" - חיפה, שיקום ילדים חרשים. @ 4. : אגודת תחנה לעזרה ראשונה נפשית בירושלים ע"ש ד"ר ע. זסלני ז"ל. @ 5. : האגודה למען העיוור ולמניעת העיוורון. == לוח ט"ו __NOTOC__ == ==== ((([[סעיף 294]]))) ==== === חיקוקים מבוטלים שהזכאים לפיהם זכאים לפי [[פרק י"ג]] === @ 1. : חוק התגמולים לנפגעים בהצלת נפש, התשכ"ה-1965. @ 2. (תיקון: תשע"ב-14) : [[סעיפים 26 עד 32 לחוק שירותי הכבאות, התשי"ט-1959]]. @ 3. : [[תקנה 11(ב) לתקנות שעת חירום (אבטחת מוסדות חינוך), התשל"ד-1974]]. == לוח ט"ז (תיקון: תשס"ח-4) __NOTOC__ == ==== ((([[סעיף 328(ד)]]))) ==== === הסכום שיעביר משרד האוצר למוסד לפי שנים (במיליוני שקלים חדשים) === @ (תיקון: תשפ"ב-2) : {| style="width: 400px; table-layout: fixed;" | 2008 || 110 |- | 2009 || 130 |- | 2010 || 150 |- | 2011 || 155 |- | 2012 עד 2021 || 165 |- | 2022 ואילך - || 174 |} == לוח ט"ז1 (תיקון: תשפ"ו-4) __NOTOC__ == ==== ((([[סעיף 350א]]))) ==== : (((הוראת שעה מיום 1.1.2026 עד יום 31.12.2035):)) : ארצות הברית. == לוח י"ז (תיקון: תשס"ט-4) __NOTOC__ == ==== ((([[סעיף 384א]]))) ==== @ : [[בלוח זה]] - :- "מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד" - מידע על הכנסה לפי [[+#2.1|סעיף 2(1)]], [[+#2.2|(2)]] [[#2.8|או (8) לפקודת מס הכנסה]], ומידע כאמור [[בפסקאות (2) ו-(3) של סעיף 384א(א)]]; :- "מידע על כל הכנסה" - מידע כאמור [[בפסקאות (1) עד (3) של סעיף 384א(א)]], מידע על הכנסה מרווחי הון כמשמעותם [[בסעיף 88 לפקודת מס הכנסה]], וכן מידע על בעלות של מבוטח או נישום בנכסי דלא ניידי; :- "מידע על הכנסה לפי [[פקודת מס הכנסה|סעיף 2 לפקודה]]" - מידע על הכנסה לפי [[סעיף 2 לפקודת מס הכנסה]]; :- "מידע על הכנסות עבודה" - מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד לפי [[+#2.2|סעיף 2(2)]] [[#2.8|או (8) לפקודת מס הכנסה]]. @ (תיקון: תשע"ז-12, תשע"ח-5) : {| style="width: 100%; tabl-layout: fixed;" ! {{מוקטן|טור א'}} {{ש}} סוג הגמלה !! {{מוקטן|טור ב'}} {{ש}} מקור חוקי !! {{מוקטן|טור ג'}} {{ש}} סוגי המידע |- | : 1. מענק אשפוז || [[סעיף 43 לחוק]] || - |- | : 2. מענק לידה || [[סעיף 44 לחוק]] || - |- | : 3. קצבת לידה || [[סעיף 45 לחוק]] || - |- | : 4. דמי לידה || [[סעיף 49 לחוק]] || מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד |- | : 5. דמי לידה נוספים || [[סעיף 51 לחוק]] || מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד |- | : 6. דמי לידה לגבר || [[סעיף 49 לחוק]] || מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד |- | : 7. גמלה להורה מאמץ || [[סעיף 57 לחוק]] || מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד |- | : 8. גמלה לשמירת הריון || [[סעיף 59 לחוק]] || מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד |- | : 9. תשלום מיוחד ליתומים || [[סעיף 62 לחוק]] || - |- | : 10. קצבת ילדים רגילה || [[סעיף 66 לחוק]] || - |- | : 11. תוספת לקצבת הילדים || [[סעיף 68(ג) לחוק]] || - |- | : 12. מענק לימודים || [[סעיף 74 לחוק]] || - |- | : 13. דמי פגיעה || [[סעיף 92 לחוק]] || מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד |- | : 14. גמלה לנכה עבודה || [[סעיף 104 לחוק]] || מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד |- | : 15. ריפוי החלמה ושיקום לנפגע בעבודה || [[סעיף 86 לחוק]] || - |- | : 16. גמלאות מיוחדות לנפגע בעבודה || [[סעיף 112 לחוק]] || מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד |- | : 17. צירוף נכויות לצורך גמלה לנפגע בעבודה || [[=תקנות נפגעי עבודה|תקנה 12 לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגע((י)) עבודה), התשט"ז-1956]] (להלן - תקנות נפגע((י)) עבודה) || מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד |- | : 18. סטיות לצורך גמלה לנפגע בעבודה || [[תקנה 15 לתקנות נפגעי עבודה]] || מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד |- | : 19. גמלה לנכה נזקק || [[תקנה 18א לתקנות נפגעי עבודה]] || מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד |- | : 20. הגדלת קצבה לנפגע עבודה שטרם מלאו לו 18 || [[סעיף 115 לחוק]] || - |- | : 21. גמלת תלויים לאלמנה המסוגלת לכלכל את עצמה || [[סעיף 131 לחוק]] || מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד |- | : 22. גמלת תלויים לאלמנה שאינה מסוגלת לכלכל את עצמה || [[סעיף 131 לחוק]] || מידע על כל הכנסה |- | : 23. גמלת תלויים לאלמן שאין עמו ילדים || [[סעיף 131 לחוק]] || מידע על הכנסה לפי [[סעיף 2 לפקודת מס הכנסה]] |- | : 24. גמלת תלויים לילדים || [[סעיף 131 לחוק]] || מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד |- | : 25. גמלת תלויים להורים || [[סעיף 131 לחוק]] || מידע על כל הכנסה |- | : 26. מענק מצוות ליתום של נפגע בעבודה || [[סעיף 143 לחוק]] || - |- | : 27. הכשרה מקצועית לאלמנה או לאלמן של נפגע בעבודה || [[סעיף 144 לחוק]] || מידע על הכנסה לפי [[סעיף 2 לפקודת מס הכנסה]] |- | : 28. דמי מחיה והוצאות אבחון ליתום של נפגע בעבודה || [[סעיף 144 לחוק]] || מידע על הכנסה לפי [[סעיף 2 לפקודת מס הכנסה]] |- | : 29. דמי תאונה לעובד או לעובד עצמאי || [[סעיף 151 לחוק]] || מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד |- | : 30. דמי תאונה למי שאינו עובד או עובד עצמאי || [[סעיף 151 לחוק]] || - |- | : 31. דמי אבטלה || [[סעיף 160 לחוק]] || 1. מידע על הכנסה מעבודה או ממשלח יד<br>2. מידע על הכנסה מפנסיה לפי [[#2.5|סעיף 2(5) לפקודת מס הכנסה]] |- | : 32. מענק למי שעבד בעבודה מועדפת || [[סעיף 174 לחוק]] || מידע על הכנסה מעבודה |- | : 33. דמי אבטלה למקבל קצבת פרישה || [[סעיף 175 לחוק]] || מידע על הכנסה לפי [[#2.5|סעיף 2(5) לפקודת מס הכנסה]] לעניין קצבת פרישה או גמול פרישה מעבודה, משירות בצה"ל, משירות במשטרת ישראל או משירות בשירות בתי הסוהר |- | : 34. דמי אבטלה למי שיש לו הכנסה מעבודה או ממשלח יד || [[סעיף 176 לחוק]] || מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד |- | : 35. מענק אבטלה למועסק בשכר נמוך || [[סעיף 176א לחוק]] || מידע על הכנסות מעבודה |- | : 36. הענקת אבטלה לקטין || [[סעיף 178 לחוק]] || מידע על הכנסות מעבודה |- | : 37. גמלה לעובד בהליכי חדלות פירעון; חוב שכר עבודה; חוב פיצויי פיטורין; חוב לקופת גמל || [[סעיף 182 לחוק]] || 1. מידע על הכנסות מעבודה<br>2. הפרשות לקופת גמל כהגדרתה [[בסעיף 180 לחוק]] |- | : 38. קצבה חודשית לנכה כללי || [[סעיף 199(1) לחוק]] || מידע על הכנסה לפי [[פקודת מס הכנסה|סעיף 2 לפקודה]] |- | : 39. קצבה חודשית מיוחדת לנכה כללי הלוקה במוגבלות קשה || [[סעיף 199(1) לחוק]] || מידע על הכנסה לפי [[פקודת מס הכנסה|סעיף 2 לפקודה]] |- | : 40. שיקום מקצועי לנכה כללי || [[סעיף 199(2) לחוק]] || מידע על הכנסה לפי [[פקודת מס הכנסה|סעיף 2 לפקודה]] |- | : 41. השתתפות במתן שירותים מיוחדים לנכה כללי || [[סעיף 199(3) לחוק]] || - |- | : 42. גמלה מיוחדת לנכה כללי הלוקה במוגבלות קשה || [[סעיף 199(4) לחוק]] || - |- | : 43. השתתפות במתן שירותים מיוחדים למי שאינו נכה || [[סעיף 199(3) לחוק]] [[ותקנה 10א לתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (מתן שירותים מיוחדים), התשל"ט-1978]] || מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד |- | : 44. גמלה מיוחדת למבוטח הלוקה במוגבלות קשה שאינו נכה || [[סעיף 199(4) לחוק]] [[ותקנה 10א לתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (מתן שירותים מיוחדים), התשל"ט-1978]] || מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד |- | : 45. גמלת ילד נכה || [[סעיף 222 לחוק]] || - |- | : 46. גמלת סיעוד || [[סעיף 224 לחוק]] [[ותקנה 3 לתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח סיעוד) (מבחני הכנסה לקביעת הזכות לגמלת סיעוד ושיעורה), התשמ"ח-1988]] || מידע על הכנסה לפי [[פקודת מס הכנסה|סעיף 2 לפקודה]] |- | : 47. קצבת אזרח ותיק יחסית בין גיל הפרישה לגיל המזכה בקצבת אזרח ותיק || [[סעיף 245 לחוק]] [[ותקנה 1 לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת הכנסה בביטוח זקנה ושאירים), התשל"ז-1976]] || מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד |- | : 48. תוספת לקצבת אזרח ותיק בעבור בת זוג || [[סעיף 247(1) לחוק]] [[ותקנה 1 לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת הכנסה בביטוח זקנה ושאירים), התשל"ז-1976]] || מידע על הכנסה לפי [[פקודת מס הכנסה|סעיף 2 לפקודה]] |- | : 49. תוספת לקצבת אזרח ותיק בעבור ילד || [[סעיף 247(2) לחוק]] || - |- | : 50. תוספת לקצבת אזרח ותיק || [[סעיף 247(3) לחוק]] [[ותקנה 1 לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת הכנסה בביטוח זקנה ושאירים), התשל"ז-1976]] || מידע על הכנסה לפי [[פקודת מס הכנסה|סעיף 2 לפקודה]] |- | : 51. קצבת אזרח ותיק לנכה שהגיע לגיל פרישה לאחר 2002 || [[סעיף 251 לחוק]] || - |- | : 52. קצבת אזרח ותיק לנכה שהגיע לגיל פרישה לפני 2002 || [[סעיף 251 לחוק]] || מידע על הכנסה לפי [[פקודת מס הכנסה|סעיף 2 לפקודה]] |- | : 53. קצבת שאירים לאלמנה || [[סעיף 252 לחוק]] || - |- | : 54. קצבת שאירים לאלמן שאין עמו ילד || [[סעיף 252 לחוק]] || מידע על הכנסה לפי [[פקודת מס הכנסה|סעיף 2 לפקודה]] |- | : 55. קצבת שאירים לאלמן שיש עמו ילד || [[סעיף 252 לחוק]] || - |- | : 56. גמלת שאירים ליתום שאין עמו הורה || [[סעיף 252 לחוק]] || - |- | : 57. מענק ליתום שהגיע למצוות || [[סעיף 254 לחוק]] || - |- | : 58. הכשרה מקצועית לאלמנה הזכאית לקצבת שאירים || [[סעיף 265 לחוק]] || מידע על הכנסה לפי [[פקודת מס הכנסה|סעיף 2 לפקודה]] |- | : 59. דמי מחיה והוצאות אבחון ליתום המקבל קצבת שאירים || [[סעיף 265 לחוק]] || מידע על הכנסה לפי [[פקודת מס הכנסה|סעיף 2 לפקודה]] |- | : 60. דמי קבורה || [[סעיף 266 לחוק]] || - |- | : 61. תגמול למשרתים במילואים || [[סעיף 271 לחוק]] || מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד |- | : 62. הענקות לנערים בחינוך קדם-צבאי || [[סעיף 282 לחוק]] [[ותקנות שירות מילואים (תגמולים) (הענקות לנערים עובדים המשתתפים בחינוך קדם-צבאי), התשל"ז-1976]] || מידע על הכנסות מעבודה |- | : 63. דמי פגיעה למתנדב || [[סעיף 289 לחוק]] || מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד |- | : 64. גמלה לנכה עבודה מתנדב || [[סעיף 289 לחוק]] || מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד |- | : 65. גמלה לתלויים במתנדב || [[סעיף 289 לחוק]] || מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד |- | : 66. גמלה להבטחת הכנסה ||[[סעיף 2 לחוק הבטחת הכנסה]] || מידע על כל הכנסה |- | : 67. דמי מזונות || [[תקנה 6 לתקנות המזונות (הבטחת תשלום), התשל"ג-1973]] || מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד |- | : 68. תגמול לילד שנתייתם עקב מעשה אלימות במשפחה || [[חוק התגמולים (ילד שנתייתם עקב מעשה אלימות במשפחה), התשנ"ה-1995]] || - |- | : 69. תגמול לחסיד אומות עולם || [[חוק התגמולים לחסידי אומות העולם, התשנ"ה-1995]] || - |- | : 70. ריפוי, החלמה ושיקום לנפגע איבה || [[סעיף 3 לחוק נפגעי פעולות איבה]] || - |- | : 71. תגמול טיפול רפואי לנפגע איבה || [[סעיף 4 לחוק נפגעי פעולות איבה]] || מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד |- | : 72. גמלה לנכה איבה || [[סעיף 4 לחוק נפגעי פעולות איבה]] || - |- | : 73. גמלה לנכה איבה נצרך || [[סעיף 4 לחוק נפגעי פעולות איבה]] || מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד |- | : 74. תגמול לנכה איבה מחוסר פרנסה || [[תקנה 2 לתקנות התגמולים לנפגעי פעולות איבה (כללים להוכחת חוסר פרנסה), התשל"א-1971]] || מידע על כל הכנסה |- | : 75. תגמול לבני משפחה של נפגע איבה || [[סעיף 7 לחוק נפגעי פעולות איבה]] || - |- | : 76. מניעת כפל בין גמלאות נפגעי איבה ובין גמלאות מאוצר המדינה || [[סעיף 17 לחוק נפגעי פעולות איבה]] || מידע על כל תגמול מאוצר המדינה שהוא הכנסה לפי [[#2.5|סעיף 2(5) לפקודת מס הכנסה]] |- | : 77. מניעת כפל בין גמלאות נפגעי איבה ובין פיצויים לפי [[פקודת הנזיקין]] או לפי [[חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים]] || [[סעיף 17 לחוק נפגעי פעולות איבה]] || מידע על פיצויים לפי [[חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים]] או לפי [[פקודת הנזיקין]] |- | : 78. פיצוי נפגעי גזזת || [[חוק לפיצוי נפגעי גזזת, התשנ"ד-1994]] || - |- | : 79. פיצוי חולי איידס || [[חוק לפיצוי נפגעי עירוי דם (נגיף האיידס), התשנ"ג-1992]], [[ותקנה 2 לתקנות לפיצוי נפגעי עירוי דם (נגיף האיידס) (קצבה חודשית), התשנ"ג-1993]] || מידע על הכנסה לפי [[פקודת מס הכנסה|סעיף 2 לפקודה]] |- | : 80. נכה פוליו || [[חוק פיצוי לנפגעי פוליו, התשס"ז-2007]] || - |- | : 81. אסיר ציון - תגמול שלא לפי הכנסה || [[סעיף 10 לחוק תגמולים לאסירי ציון ולבני משפחותיהם, התשנ"ב-1992]] || - |- | : 82. אסיר ציון - תגמול לפי הכנסה || [[סעיף 11 לחוק תגמולים לאסירי ציון ולבני משפחותיהם, התשנ"ב-1992]] || מידע על הכנסה לפי [[פקודת מס הכנסה|סעיף 2 לפקודה]] |- | : 83. תגמול לתלוי בהרוג מלכות || [[סעיף 15 לחוק תגמולים לאסירי ציון ולבני משפחותיהם, התשנ"ב-1992]] || - |- | : 84. תגמול לבן משפחה של אסיר ציון במאסר || [[סעיף 14 לחוק תגמולים לאסירי ציון ולבני משפחותיהם, התשנ"ב-1992]] || מידע על הכנסה לפי [[פקודת מס הכנסה|סעיף 2 לפקודה]] |- | : 85. מענק לתלויים של אסיר ציון שנפטר לפני 1 בינואר 1999 || [[סעיף 17ו לחוק תגמולים לאסירי ציון ולבני משפחותיהם, התשנ"ב-1992]] || מידע על הכנסה לפי [[פקודת מס הכנסה|סעיף 2 לפקודה]] |- | : 86. קצבת ניידות || [[סעיף 3 להסכם בדבר גמלת ניידות|סעיף 3 להסכם בדבר גמלת ניידות מיום 1 ביוני 1977]] (להלן - הסכם הניידות) || מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד |- | : 87. הלוואה עומדת || [[הסכם בדבר גמלת ניידות=|סעיף 5 להסכם הניידות]] || - |- | : 88. סיוע מיוחד לרכישת מיתקן הרמה || [[סעיף 21א להסכם הניידות]] || - |- | : 89. הלוואה מיוחדת לרכישה ולהתקנה של אבזרים מיוחדים || [[סעיף 21ה להסכם הניידות]] || - |- | : 90. החזר הוצאות רכישה והתקנה של אבזרים ברכב פרטי || [[סעיף 21ח להסכם הניידות]] ||- |- | : 91. גמלת אזרח ותיק מיוחדת || [[סעיף 3 להסכם בדבר מתן גמלאות אזרח ותיק ושאירים מיוחדות]] || מידע על הכנסה לפי [[+#2.1|סעיף 2(1)]] [[#2.2|ו-(2) לפקודת מס הכנסה]] |- | : 92. גמלת שאירים מיוחדת || [[סעיף 4 להסכם בדבר מתן גמלאות אזרח ותיק ושאירים מיוחדות]] || מידע על הכנסה לפי [[+#2.1|סעיף 2(1)]] [[#2.2|ו-(2) לפקודת מס הכנסה]] |- | : 93. השלמת הכנסה למקבלי גמלאות אזרח ותיק ושאירים מיוחדות || [[סעיף 9 להסכם בדבר מתן גמלאות אזרח ותיק ושאירים מיוחדות]] || מידע על כל הכנסה |- | : 94. מימון הובלת נפטר || [[הסכם בדבר מימון העברת נפטרים לקבורה אזרחית|הסכם בדבר מימון הובלת נפטרים]] || - |- | : 95. מימון מצבה לנפטר גלמוד || [[הסכם בדבר מימון הקמת מצבה לנפטר גלמוד]] || - |- | : 96. תגמולי מילואים לאנשי צוות אוויר || [[הסכם בדבר תגמולי מילואים לאנשי צוות אוויר משוחררי צבא קבע]] || מידע על הכנסה מעבודה או משלח יד |- | : 97. מימון איסוף קרבנות אסון || [[הסכם בדבר מימון איסוף קרבנות אסון]] || - |- | : 98. תגמול אבטלה למשוחררי צבא קבע || [[הסכם בדבר מתן דמי אבטלה למשוחררים מצבא הקבע|הסכם בדבר תגמול אבטלה למשוחררי צבא קבע]] || מידע על הכנסה לפי [[#2.1|סעיף 2(1) לפקודת מס הכנסה]] |- | : 99. תגמול אבטלה למשוחררי צבא קבע || [[הסכם משרד הביטחון בדבר תשלום דמי לידה|הסכם בדבר תגמול דמי לידה למשוחררות צבא קבע]] || מידע על הכנסה לפי [[#2.1|סעיף 2(1) לפקודת מס הכנסה]] |} == לוח י"ח (תיקון: תשע"א) __NOTOC__ == ==== ((([[סעיף 398(א2)]]))) ==== === חלק א': פרטים המשפיעים על זכאות לגמלה או על שיעורה לעניין [[סעיף 398(א2)]] <עוגן לוח יח חלק א> === @ : [[בלוח זה]], :- "הסכום הבסיסי" - כאמור [[סעיף 1|בפסקה (3) להגדרה "הסכום הבסיסי"]]. @ 1. : קיומה או אי-קיומה של יתרת חשבון של הזכאי לגמלה במוסד פיננסי, כהגדרתו [[בחוק הסכמים בנכסים פיננסיים, התשס"ו-2006]], בין בבעלותו ובין בבעלות משותפת עם אחר, או שינוי שחל בה, אם השינוי כאמור עולה על 9% מהסכום הבסיסי לגבי יחיד, או 13% מהסכום הבסיסי לגבי מי שיש עמו ילד או בן זוג. @ 2. : קיומה או אי-קיומה של זכות בנכס מקרקעין, של הזכאי לגמלה או שינוי שחל בזכות כאמור. @ 3. : גובה ההכנסה מעבודה שהזכאי לגמלה עובד בה, או שינוי שחל אם השינוי כאמור עולה על 9% מהסכום הבסיסי לגבי יחיד, או 13% מהסכום הבסיסי לגבי מי שיש עמו ילד או בן זוג. @ 4. : הכנסה ממקורות אחרים של הזכאי לגמלה או שינוי שחל בה, אם השינוי כאמור עולה על 9% מהסכום הבסיסי לגבי יחיד, או 13% מהסכום הבסיסי לגבי מי שיש עמו ילד או בן זוג. @ 5. : כתובת המגורים של הזכאי לגמלה בישראל או שינוי בכתובת כאמור או מעבר לכתובת מגורים אחרת מחוץ לישראל. @ 6. : היות הזכאי לגמלה בעל אזרחות זרה או שינוי לעניין אזרחות כאמור. @ 7. : מועדי כניסה לישראל ויציאה ממנה של הזכאי לגמלה, ותקופת שהותו מחוץ לישראל. @ 8. : מגורים תחת קורת גג אחת, תחילתם או הפסקתם של מגורים כאמור עם אחד מאלה: : (1) מי שנישא לזכאי לגמלה, לרבות מי שנישא על פי הדין במדינת חוץ; : (2) מי שהוא הורה של אחד מילדי הזכאי לגמלה; : (3) מי שיש לזכאי לגמלה חשבון בנק משותף עמו או שיש לזכאי לגמלה זכות משותפת עמו בנכס מקרקעין או ברכב; : (4) מי שיש לזכאי לגמלה הסכם ממון או הסכם אחר בדבר שיתוף בהכנסות או בהוצאות עמו. @ 9. : קבלת כספים על ידי הזכאי לגמלה ישירות מהחייב או ממי מטעמו לעניין [[סעיף 12 לחוק המזונות (הבטחת תשלום), התשל"ב-1972]], או אי-קבלת כספים כאמור. @ 10. : קיומו או אי-קיומו של פסק דין מזונות לטובת הזכאי לגמלה המאוחר לפסק דין שמסר למוסד. === חלק ב': הפרטים הנדרשים לגבי סוגי הגמלאות <עוגן לוח יח חלק ב> === @ (תיקון: תשע"ז-12) : {| ! rowspan="2" | סוג הגמלה !! colspan="10" | מספר הפרט [[לוח יח חלק א|בחלק א']] |- ! [[לוח זה $|פרט 1]] !! [[לוח זה $|פרט 2]] !! [[לוח זה $|פרט 3]] !! [[לוח זה $|פרט 4]] !! [[לוח זה חלק א $|פרט 5]] !! [[לוח זה $|פרט 6]] !! [[לוח זה $|פרט 7]] !! [[לוח זה $|פרט 8]] !! [[לוח זה $|פרט 9]] !! [[לוח זה $|פרט 10]] |- | אמהות || לא נדרש || לא נדרש || נדרש || לא נדרש || נדרש || נדרש || נדרש || לא נדרש || לא נדרש || לא נדרש |- | ילדים || לא נדרש || לא נדרש || לא נדרש || לא נדרש || נדרש || נדרש || נדרש || לא נדרש || לא נדרש || לא נדרש |- | rowspan="2" | נפגעי עבודה ומתנדבים* || לא נדרש || לא נדרש || לא נדרש || לא נדרש || לא נדרש || לא נדרש || לא נדרש || נדרש || לא נדרש || לא נדרש |- | colspan="10" | {{מוקטן|* [[לוח זה $|פרט 8]] יידרש רק לעניין זכאות לקצבת תלויים שמשתלמת לבן/בת זוג}} |- | אבטלה || לא נדרש || לא נדרש || נדרש || לא נדרש || נדרש || נדרש || נדרש || לא נדרש || לא נדרש || לא נדרש |- | נכות כללית || לא נדרש || לא נדרש || נדרש || נדרש || נדרש || נדרש || נדרש || נדרש || לא נדרש || לא נדרש |- | סיעוד || נדרש || לא נדרש || נדרש || נדרש || נדרש || נדרש || נדרש || נדרש || לא נדרש || לא נדרש |- | rowspan="2" | אזרח ותיק ושאירים** *** || נדרש || נדרש || נדרש || נדרש || נדרש || נדרש || נדרש || נדרש || לא נדרש || לא נדרש |- | colspan="10" | {{מוקטן|** [[לוח זה $|פרטים 1 עד 4]] יידרשו רק לגבי מי שמשתלמת לו קצבת אזרח ותיק המותנית במבחן הכנסות}} {{ש}} {{מוקטן|*** [[לוח זה $|פרט 8]] יידרש רק לעניין קצבת שאירים שמשתלמת לבן/בת זוג}} |- | [[הסכם הניידות]] || לא נדרש || לא נדרש || נדרש || לא נדרש || נדרש || נדרש || נדרש || לא נדרש || לא נדרש || לא נדרש |- | [[הסכם בדבר מתן גמלאות אזרח ותיק ושאירים מיוחדות]] || נדרש || נדרש || נדרש || נדרש || נדרש || נדרש || נדרש || נדרש || נדרש || נדרש |} === חלק ג': אזהרה <עוגן לוח יח חלק ג> === : הרינו להביא לידיעתך כי אם לא תעדכן את המוסד לביטוח לאומי על כל שינוי שיחול באחד או יותר מהפרטים המפורטים בהודעה זו בתוך שישים ימים ממועד השינוי, במהלך ארבע שנים ממועד משלוח הודעה זו, הנך צפוי לעונשים הקבועים לפי החוק, לרבות קנס; ככל שחל שינוי בפרטים האמורים לגביך, אנא עדכן את המוסד לביטוח לאומי בטופס המצורף. == לוחות השוואה <עוגן לוח השוואה> __NOTOC__ == @ : חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשכ"ח-1968: <לוח_השוואה> פרק א' | [[פרק א']] פרק ב' | [[פרק י"א]] פרק ג' | [[פרק ה']] פרק ג'1 | [[144]], [[265]] פרק ג'2 | [[פרק ו']] פרק ד' | [[פרק ג']] פרק ה' | [[פרק ד']] פרק ו'1 | [[פרק ז']] פרק ו'2 | [[פרק ט']] פרק ו'3 | [[פרק ח']] פרק ו'4 | [[פרק י"ב]] פרק ו'5 | [[פרק י']] פרק ז' | [[פרק י"ד]] פרק ח' | [[פרק ט"ו]] פרק ט' | [[פרק ט"ז]] פרק ט'1 | [[פרק י"ז]] פרק ט'2 | [[פרק י"ג]] פרק י' | [[פרק ב']] פרק י"א | [[פרק י"ח]] פרק י"ב | [[פרק י"ט]] </> <לוח_השוואה> 1 | [[1]] 1א | [[2]] 2 | [[3]] 3 | [[4]] 4 | [[5]] 4א | [[6]] 4ב | [[7]] 5 | [[238]] 6 | [[239]] 7 | [[240]] 8 | [[241]] 9 | [[242]] 10 | [[243]] 11 | [[244]] 12 | [[245]] 15 | [[246]] 17 | [[247]] 18 | [[248]] 19 | [[249]] 20 | [[250]] 20א | [[251]] 21 | [[252]] 22 | [[253]] 22א | [[254]] 23 | [[255]] 23א | [[256]] 24 | [[257]] 25 | [[258]] 25א | [[259]] 26 | [[260]] 26ב | [[261]] 27(א-ב,ד) | [[262]] 27(ג) | הושמט 28 | [[263]] 29(א) | [[266]] 29(ב) | [[267]] 29(ג) | [[268]] 30 | [[269]], [[264]] 31 | [[75]] 32 | [[76]] 33 | [[77]] 34 | [[78]] 35 | [[79]] 36 | [[80]] 37 | [[81]] 38 | [[82]] 39 | [[83]] 40 | [[84]] 41 | [[85]] 42 | [[86]] 43 | [[87]] 44 | [[88]] 45 | [[89]] 46 | [[90]] 47 | [[91]] 48 | [[92]] 49 | [[93]] 50 | 94 51 | [[95]] 52 | [[96]] 53 | [[97]] 54 | [[98]] 55 | [[99]] 56 | [[100]] 57 | [[101]] 58 | [[102]] 59 | [[103]] 60 | [[104]] 61 | [[118]] 62 | [[103]], [[104]], [[119]] 63 | [[120]] 63א | [[121]] 64 | [[122]] 64א | [[123]] 65 | [[124]] 66 | [[104(ג)]], [[107]] 67 | [[104(ב)]], [[105]] 67א | [[108]] 68 | [[104(ב)]], [[106]] 68א | [[109]] 68ב | [[110]] 68ג | [[111]] 69 | [[103]], [[104]], [[112]] 70 | [[113]] 71 | [[114]] 72 | [[115]] 73 | [[116]] 73א(א) | [[117]] 73א(ב) | [[404(א)]] 73ב | [[125]] 74 | [[130]] 75 | [[131]] 76 | [[132]] 77 | [[133]] 77א | [[134]] 78(א-ב) | [[135]] 78(ג) | הושמט 79 | [[136]] 80 | [[137]] 81 | [[138]] 82 | [[139]] 82א | [[140]] 82ב | [[141]] 82ג | [[142]] 82ד | [[143]] 83 | [[126]] 84 | [[127]] 85 | [[128]] 86 | [[129]] 87 | [[145]] 88 | [[146]] 89 | [[147]] 89א | [[148]] 89ב | [[149]] 90 | [[144(ב)]], [[265(ב)]] 90א | [[144(א)]], [[265(א)]] 90ב | [[150]] 90ג | [[151]] 90ד | [[152]] 90ה | [[153]] 90ו | [[154]] 90ז | [[155]] 90ח | [[156]] 90ט | [[157]] 91 | [[39]] 92 | [[40]] 93 | [[41]] 94 | [[42]] 94א | [[43]] 94ב | [[44]] 94ג | [[45]] 94ד | [[46]] 95 | [[47]] 95א | [[57(א-ב)]] 96 | [[48]] 97 | [[49]] 98 | [[50]] 98א | [[51]] 99 | [[52]] 100 | [[53(א-ב)]] 101 | [[54]] 101א | [[53(ג)]] 101ב | [[53(ד)]] 102 | [[55]] 103 | [[56]] 103א | [[57(ג)]] 103ב | [[62]] 103ב1 | [[63]] 103ג | [[58]] 103ד | [[59]] 103ה | [[60]] 103ו | [[61]] 103ז | [[64]] 104 | [[65]] 105 | [[66]] 106 | [[67]] 109 | [[68]], [[לוח ד']] 110(א) | [[69(א)]] 110(ב) | הושמט 111 | [[69(ב-ד)]] 112 | [[70]] 113 | [[71]] 114 | [[72]] 115 | [[74]] 116 | [[73]] 127א | [[158]] 127ב | [[159]] 127ג | [[160]] 127ד | [[161]] 127ה | [[162]] 127ו | [[163]] 127ז | [[165]] 127ח | [[166]] 127י | [[167]] 127יא | [[168]] 127יב | [[169]] 127יג | [[170]] 127יד | [[171]] 127טו | [[172]] 127טז | [[173]] 127טז1 | [[174]] 127טז2 | [[175]] 127טז3 | [[176]] 127יז | [[177]] 127יח(א) | [[178]] 127יח(ב) | [[179]] 127כ | לפי הענין 127כא | [[195]] 127כב(א,ד) | [[196]] 127כב(ב-ג) | [[207]] 127כב1(א-ב) | [[197]] 127כב1(ג) | [[202(ב)]] 127כג | [[198]] 127כד | [[217]] 127כה(א)(1–3) | [[199]] 127כה(א)(3) | [[206(א-ב)]] 127כה(ב-ג) | [[206(ג-ד)]] 127כז | [[208]] 127כח | [[209]] 127כט | [[211(א)]] 127ל | [[211(ב-ג)]] 127לא | [[212]] 127לב | [[210]] 127לד | [[213]] 127לה | [[214]] 127לו | [[200(א)]] 127לז | [[200(ב-ג)]] 127לח | [[201]] 127לט | [[202(א)]] 127מ | [[203]] 127מא | [[204]] 127מב | [[205]] 127מז(א)(1) | [[215]] 127מז(א)(2–3) | [[222(א)]] 127מז(ב) | [[216]] 127מח | [[222(ב)]] 127מט | [[221]] 127מט1 | [[222(ג)]] 127מט2 | [[222(ד)]] 127נ | [[219]] 127נב | [[218]] 127נב1 | [[220]] 127נג | [[180]] 127נד | [[181]] 127נה | [[182]] 127נו | [[183]] 127נז | [[184]] 127נז1 | [[185]] 127נח | [[186]] 127נט | [[187]] 127ס | [[188]] 127סא | [[189]] 127סב | [[190]] 127סג | [[191]] 127סד | [[194]] 127סה | [[192]] 127סו | [[193]] 127סז | [[270]] 127סח | [[271]] 127ע | [[272]] 127עא | [[273]] 127עב | [[274]] 127עג | [[275]] 127עד | [[276]] 127עה | [[277]] 127עו | [[278]] 127עז | [[279]] 127עח | [[280]] 127עט | [[281]] 127פ | [[282]] 127פא | [[283]] 127פא1 | [[284]] 127פא2 | [[285]] 127פב | [[286]] 127פג | [[223]] 127פד | [[224]] 127פה | [[225]] 127פו | [[226]] 127פז | [[227]] 127פח | [[228]] 127פט | [[229]] 127צ | [[230]] 127צא | [[231]] 127צב | [[232]] 127צג | [[233]] 127צד | [[234]] 127צה | [[235]] 127צו | [[236]] 127צז | [[237]] 127צח | הושמט 128 | [[296]] 129 | [[297]] 130 | [[298]] 131 | [[299]] 133 | [[300]] 134 | [[301]] 134א | [[302]] 135 | [[303]] 136 | [[304]] 136א | [[305]] 136ב | [[306]] 137 | [[307]] 137א | [[308]] 137ב | [[309]] 137ג | [[310]] 138 | [[311]] 139 | [[312]] 139א | [[313]] 139ב | [[314]] 140 | [[315]] 141 | [[316]] 142 | [[317]] 142א | [[318]] 142ב | [[319]] 143 | [[320]] 143ב | [[321]] 144 | [[322]] 145 | [[323]] 146 | [[324]] 147 | [[325]] 148 | [[326]] 149 | [[327]] 150 | [[328]] 151 | [[329]] 152 | [[330]] 153 | [[331]] 154 | [[332]] 155 | [[333]] 156 | [[334]] 157 | [[335]] 158 | [[336]] 159 | [[337]] 159א | [[338]] 159ב | [[339]] 160 | [[340]] 160א | [[341]] 161 | [[342]] 162 | [[343]] 163 | [[344]] 164 | [[345]] 165 | [[346]] 166 | [[347]] 167 | [[348]] 167א | [[349]] 167ב | [[348(א)]] 168 | [[350]] 168א(5) | הושמט 169 | [[351]] 170 | [[352]] 171 | [[353]] 172 | [[354]] 173 | [[355]] 173א | [[356]] 174 | [[357]] 175 | [[358]] 176 | [[359]] 177 | [[360]] 177א | [[361]] 178 | [[362]] 178א | [[363]] 179 | [[364]] 180 | [[365]] 181 | [[366]] 183 | [[367]] 184 | [[368]] 185 | [[369]] 185א | [[370]] 186 | [[371]] 187 | [[372]] 188(א) | [[373]] 188(ב-ד) | [[404(ב-ד)]] 190 | [[374]] 191 | [[375]] 191א | [[376]] 192 | [[377]] 192א | [[378]] 193 | [[379]] 194 | [[380]] 195 | [[381]] 195א | [[382]] 196 | [[383]] 196א | [[384]] 197 | [[385]] 198 | [[386]] 198א | [[1]] השכר הממוצע 198אא | [[387]] 198ב | [[388]] 198ג | [[389]] 198ד | [[390]] 198ה | [[287]], [[288]] 198ו | [[289]] 198ז | [[290]] 198ח | [[291]] 198ט | [[292]] 199 | [[8]] 200 | [[9]] 200א | [[10]] 201 | [[11]] 202 | [[12]] 203 | [[13]] 204 | [[14]] 204א | [[15]] 204ב | [[16]] 205 | [[17]] 206 | [[18]] 207 | [[19]] 208 | [[20]] 209 | [[21]] 210 | [[22]] 211 | [[23]] 212 | [[25]] 213 | [[26]] 214 | [[27]] 215 | [[28]] 215א | [[29]] 215ב | [[30]] 216 | [[31]] 217 | [[32]] 217א | [[33]] 218 | [[34]] 219 | [[35]] 220 | [[36]] 221 | [[37]] 222 | [[38]] 223 | [[24]] 230 | [[391]] 231 | [[392]] 231א | [[393]] 231ב | [[394]] 232 | [[395]] 233 | [[396]] 234 | [[397]] 239 | [[398]] 241 | [[399]] 242 | [[400]] 243 | [[401]] 244 | [[402]] </> <לוח_השוואה> לוח א' | [[לוח א']] לוח ב' | [[לוח ט']] לוח ד'1 | [[261(א)]] לוח ה' | [[לוח ה']] לוח ה'1 | [[לוח ו']] לוח ז' | [[לוח ג']] לוח ט'1 | [[לוח ז']] לוח ט'2 | [[לוח ח']] לוח י' | [[לוח י']] לוח י"א | [[לוח י"א]] לוח י"ב | [[לוח י"ב]] לוח י"ד | [[לוח ב']] </> @ : [[8:207979|חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 21), התשל"ו-1976]]: <לוח_השוואה> [[8:207979|37(א)]] | [[293]], [[לוח י"ד]] [[8:207979|37(ב)]] | [[294]], [[לוח ט"ו]] [[8:207979|38]] | [[295]] </> @ : חוק הביטוח הלאומי (הוראת שעה), התשנ"א-1991: <לוח_השוואה> 1 | [[164]] 2 | [[לוח יג|לוח י"ג 1]] 3 | [[לוח יג|לוח י"ג 2]] 3א | [[לוח יג|לוח י"ג 3]] 4 | [[לוח י"ג]] ([[165(א)(1)]]) 5 | [[לוח יג|לוח יג 4]] </> @ : [[13:211130|חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 83), התשנ"ד-1994]]: <לוח_השוואה> [[13:211130|5]] | [[403(א)]] </> @ : [[חוק קליטת חיילים משוחררים, התשנ"ד-1994]]: <לוח_השוואה> [[חוק קליטת חיילים משוחררים|24(ב)]] | [[403(ג)]] </> @ : [[13:211056|חוק לצמצום ממדי העוני והפערים בהכנסות (תיקוני חקיקה), התשנ"ד-1994]]: <לוח_השוואה> [[13:211056|7(ג)]] | [[403(ד)]] </> @ : [[13:211806|חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 99), התשנ"ה-1995]]: <לוח_השוואה> [[13:211806|2]] | [[403(ב)]] </> <פרסום> נוסח משולב נקבע בועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת ביום ג' בניסן התשנ"ה (3 באפריל 1995). <חתימות> דוד ליבאי, שר המשפטים <ויקי>{{חוקי ביטחון סוציאלי|כנסת=2000198}}</ויקי> jxcihjux0705zfe5gn950gcyp7n71aa 4 290855 3019861 3019802 2026-06-14T15:02:35Z OpenLawBot 8112 עדכונים אחרונים 3019861 wikitext text/x-wiki <div style="height: 300px; overflow: auto;"> * [[חוק להגנה על הצרכן מפני עוסקים המבצעים הפרות בנסיבות מחמירות (תיקוני חקיקה)|חוק להגנה על הצרכן מפני עוסקים המבצעים הפרות בנסיבות מחמירות {{מוקטן|(תיקוני חקיקה)}}]] * [[תקנות מסחר ברכב משומש]] * [[חוק-יסוד: השפיטה]] * [[צו סימני סחורות (אריזת תמרוקים)|צו סימני סחורות {{מוקטן|(אריזת תמרוקים)}}]] * [[צו הגנת הצרכן (סימון טובין – עודפי יצוא) (הוראת שעה), 1987|צו הגנת הצרכן {{מוקטן|(סימון טובין – עודפי יצוא) (הוראת שעה)}}, 1987]] * [[תקנות הגנת הצרכן (הכשרה מתאימה להסמכה) (הוראת שעה)|תקנות הגנת הצרכן {{מוקטן|(הכשרה מתאימה להסמכה) (הוראת שעה)}}]] * [[צו הגנת הצרכן (סימון טובין – עודפי יצוא) (הוראת שעה), 1990|צו הגנת הצרכן {{מוקטן|(סימון טובין – עודפי יצוא) (הוראת שעה)}}, 1990]] * [[תקנות הגנת הצרכן (סדרי דין לענין תובענה ייצוגית)|תקנות הגנת הצרכן {{מוקטן|(סדרי דין לענין תובענה ייצוגית)}}]] * [[חוק המסחר ברכב משומש]] * [[תקנות תכנון משק החלב (הוראות לעניין הסדרת ייצור, שיווק וויסות של חלב)|תקנות תכנון משק החלב {{מוקטן|(הוראות לעניין הסדרת ייצור, שיווק וויסות של חלב)}}]] * [[חוק הכרה בשפת הסימנים הישראלית]] * [[חוק העונשין]] * [[חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים)|חוק סדר הדין הפלילי {{מוקטן|(סמכויות אכיפה – מעצרים)}}]] * [[חוק הטבות מס ליישוב אזור קו עימות מזרחי (הוראת שעה)|חוק הטבות מס ליישוב אזור קו עימות מזרחי {{מוקטן|(הוראת שעה)}}]] * [[פקודת מס הכנסה]] </div> 6gob4fi968sa0y62lw6ihvz8c1dov40 3019995 3019861 2026-06-15T03:00:31Z OpenLawBot 8112 עדכונים אחרונים 3019995 wikitext text/x-wiki <div style="height: 300px; overflow: auto;"> * [[צו להסדרה של הצבת כוורות, האבקה וייצור דבש (אישור מטרות המועצה להאבקה ודבש)|צו להסדרה של הצבת כוורות, האבקה וייצור דבש {{מוקטן|(אישור מטרות המועצה להאבקה ודבש)}}]] * [[חוק להגנה על הצרכן מפני עוסקים המבצעים הפרות בנסיבות מחמירות (תיקוני חקיקה)|חוק להגנה על הצרכן מפני עוסקים המבצעים הפרות בנסיבות מחמירות {{מוקטן|(תיקוני חקיקה)}}]] * [[תקנות מסחר ברכב משומש]] * [[חוק-יסוד: השפיטה]] * [[צו סימני סחורות (אריזת תמרוקים)|צו סימני סחורות {{מוקטן|(אריזת תמרוקים)}}]] * [[צו הגנת הצרכן (סימון טובין – עודפי יצוא) (הוראת שעה), 1987|צו הגנת הצרכן {{מוקטן|(סימון טובין – עודפי יצוא) (הוראת שעה)}}, 1987]] * [[תקנות הגנת הצרכן (הכשרה מתאימה להסמכה) (הוראת שעה)|תקנות הגנת הצרכן {{מוקטן|(הכשרה מתאימה להסמכה) (הוראת שעה)}}]] * [[צו הגנת הצרכן (סימון טובין – עודפי יצוא) (הוראת שעה), 1990|צו הגנת הצרכן {{מוקטן|(סימון טובין – עודפי יצוא) (הוראת שעה)}}, 1990]] * [[תקנות הגנת הצרכן (סדרי דין לענין תובענה ייצוגית)|תקנות הגנת הצרכן {{מוקטן|(סדרי דין לענין תובענה ייצוגית)}}]] * [[חוק המסחר ברכב משומש]] * [[תקנות תכנון משק החלב (הוראות לעניין הסדרת ייצור, שיווק וויסות של חלב)|תקנות תכנון משק החלב {{מוקטן|(הוראות לעניין הסדרת ייצור, שיווק וויסות של חלב)}}]] * [[חוק הכרה בשפת הסימנים הישראלית]] * [[חוק העונשין]] * [[חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים)|חוק סדר הדין הפלילי {{מוקטן|(סמכויות אכיפה – מעצרים)}}]] * [[חוק הטבות מס ליישוב אזור קו עימות מזרחי (הוראת שעה)|חוק הטבות מס ליישוב אזור קו עימות מזרחי {{מוקטן|(הוראת שעה)}}]] </div> ti6c1ssm1n2sl3bo3oe4yh127zv5wvt 2 293285 3019859 3019805 2026-06-14T15:02:19Z OpenLawBot 8112 תודה 3019859 wikitext text/x-wiki __INDEX__ רשימת דפים להוספה על ידי הבוט {{מוקטן|(רשימת דפים שהתווספו בעבר נשמרים [[משתמש:OpenLawBot/ארכיון|בארכיון]])}} * {{v}} נוצר [[צו עבירת קנס (יום הזכרון לשואה ולגבורה)]] * {{v}} נוצר [[צו עבירת קנס (יום הזכרון לחללי מערכות ישראל)]] * {{v}} נוצר [[צו עבירת קנס (זיהום אויר)]] * {{v}} נוצר [[צו סדר הדין הפלילי (סעיף 196 לחוק העונשין – עבירת קנס)]] * {{v}} נוצר [[צו בתי הסוהר (קביעת קנס ופיצויים לענין עבירת בית סוהר)]] * {{v}} נוצר [[תקנות מס הכנסה (דיבידנדים ששולם מס בשל חלוקתם)]] * {{v}} נוצר [[תקנות בית המשפט לימאות (סדרי דין מיוחדים בבקשה להחרמת ספינה) (חרבות ברזל) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[The Palestine Act]] * {{v}} נוצר [[כללי הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום (הודעה של גופים פטורים לרשות ניירות ערך)]] * {{v}} נוצר [[תקנות סמכויות לאיסוף ואבחון של נתוני נוסעים הנכנסים לישראל או היוצאים ממנה (הפחתה של סכומי עיצום כספי)]] * {{v}} נוצר [[חוק השפוט בארצות נכר]] * {{v}} נוצר [[צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית עמק יזרעאל לבין עיריית מגדל העמק)]] * {{v}} נוצר [[צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית עמק יזרעאל לבין המועצה המקומית זרזיר)]] * {{v}} נוצר [[The Termination of Jurisdiction in Palestine (Transitional Provisions) Order in Council]] * {{v}} נוצר [[דבר המלך במועצה עפ"י חוק בתי-משפט לשלל מלחמה]] * {{v}} נוצר [[תקנות בתי המשפט לעניני שלל מלחמה]] * {{v}} נוצר [[תקנות בית המשפט לימאות (אגרות וסדרי הדין בערעורים)]] * {{v}} נוצר [[צו התחשבנות בין בתי חולים לקופות חולים (בריאות הנפש) (סכום תוספת התשלום שתחולק בהתאם לציוני המדד לשיפור השירות)]] * {{v}} נוצר [[תקנות לימוד חובה (כללי דיווח של מנהל מוסד חינוך)]] * {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מיצג לזיכרון אירועי ה-7 באוקטובר) (חרבות ברזל) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות שעת חירום (חרבות ברזל) (קיום דיונים בהיוועדות חזותית בהשתתפות עצורים ואסירים בעת מבצע שחרור אסירים)]] * {{v}} נוצר [[צו ביטוח בריאות ממלכתי (תרופות בסל שירותי הבריאות)]] * {{v}} נוצר [[תקנות בתי המשפט, בתי הדין לעבודה ולשכות ההוצאה לפועל (סדרי דין בתקופת שביתה או השבתה של עובדים)]] * {{v}} נוצר [[דבר המלך על ארץ-ישראל בדבר שיפוט בעניני אדמיראליות]] * {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (שיפור הפעילות בתחום הנוירולוגיה בבית החולים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הפרות תעבורה מינהליות (הודעה על החלטה להטיל קנס)]] * {{v}} נוצר [[צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית עמק יזרעאל ובין עיריית מגדל העמק והמועצות המקומיות רמת ישי וזרזיר)]] * {{v}} נוצר [[תקנות מסילות הברזל (מסירת מידע על שירות הסעה ברכבת במרכז המידע הארצי לתחבורה ציבורית)]] * {{v}} נוצר [[תקנות נתיבים מהירים (קביעת קטע דרך כנתיב מהיר) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות נתיבים מהירים (קביעת קטעי דרך כנתיבים מהירים) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[חוק שלל המלחמה]] * {{v}} נוצר [[תקנות שיקים ללא כיסוי (סייגים לתחולת החוק) (מלחמת התקומה) (הוראת שעה)‎]] * {{v}} נוצר [[תקנות פינוי ובינוי (פיצויים) (מינוי שמאי פינוי ובינוי וסדרי דין בבקשות שיוגשו לשמאי פינוי ובינוי)]] * {{v}} נוצר [[צו הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 1925/2006)]] * {{v}} נוצר [[תקנות פינוי בינוי (פיצויים) (כללים לקביעת שכרו של שמאי פינוי בינוי)]] * {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מתחם שישמש למגורים ולשימושים נלווים) (חרבות ברזל) (ניר עוז) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מהיתר להקמת סכר עפר זמני ועבודות נוספות לצורך שאיבת מי כינרת) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – נתוני תקשורת) (מאגר נתוני זיהוי תקשורת)]] * {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להחלפת צנרת המוליכה דלק לתשתיות חיוניות) (חרבות ברזל) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[הודעת מנהל בתי המשפט בדבר הגשת ראיות במדיה אלקטרונית או דיגיטלית]] * {{v}} נוצר [[החלטה בדבר שכר היועץ המשפטי לכנסת]] * {{v}} נוצר [[צו הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בהוראות האיחוד האירופי) (תקנה 10/2011 – חומרים ומוצרים פלסטיים המיועדים לבוא במגע עם מזון)]] * {{v}} נוצר [[תקנות מס הכנסה (קביעת סוגי עסקאות, הכנסות או מכירות שיוספו או יוחרגו ממחזור העסקאות של בעל עסק זעיר)]] * {{v}} נוצר [[חוק מניעת פגיעת גוף שידורים זר בביטחון המדינה (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות העבירות המינהליות (סדר דין לדיון בבקשות לפי סעיפים 19 ו-20)]] * {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (שיפור מיומנויות רופאים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (העסקת עמיתי רופא שהגיעו מחוץ לישראל)]] * {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (הרחבת שירותי אשפוז בית בשנת 2025)]] * {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (הפעלת שדות קליניים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות העבירות המינהליות (קנס מינהלי – עירית תל-אביב-יפו)]] * {{v}} נוצר [[הודעת הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 2023/915 – מזהמים מסוימים במזון)]] * {{v}} נוצר [[הודעת הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 432/2012 – רשימת מסרים בריאותיים מותרים למזון)]] * {{v}} נוצר [[חוק מס חברות מזערי בקבוצה רב-לאומית]] * {{v}} נוצר [[תקנות הפרות תעבורה מינהליות (סדרי הדין והמינהל בבית דין לתעבורה)]] * {{v}} נוצר [[כללי המים (תעריפים למי קולחים לחקלאות המסופקים ממיתקן טיפול בשפכים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (הקמת ממשקי דיווח להעברת מידע קליני ומינהלי חיוני)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים) (הפחתה של סכומי עיצום כספי ופריסת תשלומים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (הגשת דין וחשבון)]] * {{v}} נוצר [[תקנות למניעת העסקה במוסדות מסוימים של מי שהורשע באלימות כלפי ילדים וחסרי ישע (אישור המשטרה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (דיווח על לידת תינוקות עם מומים)]] * {{v}} נוצר [[הודעת מס הכנסה (רשימת יישובים מוטבים לשנת 2026)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הדואר (הוראות מס)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הדואר (פטור ממסים, מאגרות ומתשלומי חובה אחרים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות האגודות השתופיות]] * {{v}} נוצר [[חוק יום הוקרה ממלכתי לפצועי מערכות ישראל ונפגעי פעולות איבה]] * {{v}} נוצר [[תקנות כביש אגרה (כביש ארצי לישראל) (אכיפת תשלומים) (סומך – בית העמק)]] * {{v}} נוצר [[תקנות כביש אגרה (כביש ארצי לישראל) (סכומי דמי הגבייה) (סומך – בית העמק)]] * {{v}} נוצר [[תקנות נתיבים מהירים (קביעת קטעי דרך כנתיב מהיר) (הוראת שעה) (כביש 5)]] * {{v}} נוצר [[כללי המים (הסדר מפורט לאזור קיצוב)]] * {{v}} נוצר [[חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי/תיקון 9]] * {{v}} נוצר [[אכרזת גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה (יישום האמנה להגנה על הים התיכון מפני זיהום מים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות תרומת ביציות (מרשם יילודים)]] * {{v}} נוצר [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (הוראות לספקי גפ"מ) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (הדירוג המינהלי)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג טכנאי הרנטגן)]] * {{v}} נוצר [[חוק קיום דיונים בהיוועדות חוזותית בעת הכרזה על הגבלה (עצורים, אסירים וכלואים) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (הוראות לספקי מוצרי דלק) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המח"ר ודירוג העיתונאים בשירות הציבורי)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (פסיכולוגים בדירוג המח"ר)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המהנדסים)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג ההנדסאים והטכנאים)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המשפטנים)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הסניגורים הציבוריים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הדיינים (סדרי דין בבתי הדין הרבניים בעת מצב חירום מיוחד) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג עובדי המעבדה, הביוכימאים והמיקרוביולוגים)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג האחים והאחיות)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוגים שונים בתחום הפארה-רפואי)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המפקחים הימיים)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המקצ"ט)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג מעברי הגבול ודירוג הקלדניות)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הכבאים והדירוג האחיד ברשות הארצית לכבאות והצלה)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (הדירוג המינהלי ברשות הארצית לכבאות והצלה)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המח"ר ברשות הארצית לכבאות והצלה)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המהנדסים ברשות הארצית לכבאות והצלה)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג ההנדסאים והטכנאים ברשות הארצית לכבאות והצלה)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג העובדים הסוציאליים)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג העובדים הסוציאליים במשרד הבריאות)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג עובדי ההוראה)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג שירות החוץ)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הפרקליטים)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (הדירוג המינהלי)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המח"ר ודירוג המח"ר המועדף)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המהנדסים)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג ההנדסאים והטכנאים)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג האחים והאחיות)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הרוקחים)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג טכנאי הרנטגן)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הפיזיותרפיסטים)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הקצינים הטכניים)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג צבא הגנה לישראל ייחודי)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג מחקר ופיתוח צבאי)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המשפטנים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הספריות הציבוריות (תשלומים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות שחרור על-תנאי ממאסר (הוראות מיוחדות במצב שבו השתבשו סדרי החיים התקינים) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הספריות הציבוריות (שעות פתיחה)]] * {{v}} נוצר [[נוהל לתמיכות מתקציב המדינה במוסדות ציבור]] * {{v}} נוצר [[תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (שימוש ברשת בזק ציבורית של מפ"א)]] * {{v}} נוצר [[הוראות תעריף המכס והפטור (סיווג טובין)]] * {{v}} נוצר [[הודעה על סוגים של עובדי מדינה שעליהם יחולו האיסורים המנויים בחוק]] * {{v}} נוצר [[הודעה על עובדי בנק ישראל שעליהם יחולו האיסורים המנויים בחוק]] * {{v}} נוצר [[הודעה על מוסד ממלכתי]] * {{v}} נוצר [[תקנות הסניגוריה הציבורית (שכר טרחה לסניגורים ציבוריים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הגז (בטיחות ורישוי) (רישוי עוסקים בעבודות גז טבעי וכללים לביצוען)]] * {{v}} נוצר [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (שמאות רכב – חשש לניגוד עניינים, כללי אתיקה מקצועית ואגרות)]] * {{v}} נוצר [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (רישוי עיסוק בשמאות רכב – הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[חוק שיפוט בתי דין דתיים (בוררות)]] * {{v}} נוצר [[חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה) (תעסוקה)]] * {{v}} נוצר [[חוק עידוד יישוב עירוני מעורב (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[חוק התחשבנות בין בתי חולים לקופות חולים לשנים 2026 עד 2030 (התחשבנות בעד שירותי בריאות בבתי חולים ציבוריים כלליים)]] * {{v}} נוצר [[חוק לעידוד ולתמרוץ מחקר ופיתוח]] * {{v}} נוצר [[חוק לקידום התחרות בשוק הבנקאות (תיקוני חקיקה)]] * {{v}} נוצר [[חוק עידוד עלייה לישראל וחזרה אליה (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2026)]] * {{v}} נוצר [[חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב 2026)]] * {{v}} נוצר [[חוק להסדרת אירוע הילולת רבי שמעון בר יוחאי בהר מירון (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[דבר המלך במועצה על ארץ-ישראל (1948)]] * {{v}} נוצר [[חוק שיקום נזקי מלחמה בדרך של התחדשות עירונית]] * {{v}} נוצר [[חוק עונש מוות למחבלים]] * {{v}} נוצר [[תקנות ההוצאה לפועל (סדרי דין בלשכות ההוצאה לפועל) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הגנת הפרטיות (התראה מינהלית)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הטיס (הוראות בדבר הכשרה מתאימה לחוקרים בתחום סמכויות בחקירה בטיחותית)]] * {{v}} נוצר [[אישור כללי בדבר תשלומי מעבידים לקרן פנסיה ולקופת ביטוח במקום פיצויי פיטורים]] * {{v}} נוצר [[הודעה על ביטול אישורים ועל שמירת תוקף אישורים]] * {{v}} נוצר [[צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים למניעת הלבנת הון ומימון טרור של מוסדות לגמילות חסדים)]] * {{v}} נוצר [[חוק חובת דיווח על מלאי מזון לבעלי חיים ומלאי חיטה לשם היערכות למחסור משמעותי]] * {{v}} נוצר [[חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה) (סיוע לעסקים ולמוסדות ציבור)]] * {{v}} נוצר [[חוק העמדה לדין בשל אירועי טבח 7 באוקטובר 2023 (טבח שמיני עצרת)]] * {{v}} נוצר [[צו להסדרת מגורים בשטחי מרעה (הכרזה על אזור שמירה צמודה) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות שירות המדינה (גמלאות) (גמלאות לעובדי ביטחון חדשים של המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (מקצועות במוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים שאינם מזכים בקצבת גישור)]] * {{v}} נוצר [[תקנות שירות המדינה (גמלאות) (קצבת גישור לעובדי ביטחון חדשים של שירות הביטחון הכללי)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (מקצועות בשירות הביטחון הכללי שאינם מזכים בקצבת גישור)]] * {{v}} נוצר [[תקנות מערכי אכיפה מקומיים (טיפול בתלונות)]] * {{v}} נוצר [[חוק סיוע לבני משפחה של נעדרים]] * {{v}} נוצר [[תקנות למניעת מפגעים (מיזם תשתית חיוני מועדף)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הדיור המוגן (יציבות כלכלית)]] * {{v}} נוצר [[תקנות רכבת תחתית (מטרו) (אמות מידה לסיוע כספי לעסקים הנמצאים בסמיכות לעבודות להקמה של תחנות המטרו)]] * {{v}} נוצר [[תקנות מערכי אכיפה מקומיים (משקלן היחסי של אמות המידה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הטיס (הפעלת יחידת נת"א)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הטיס (שדות תעופה – מאפיינים פיזיים והפעלת שדה תעופה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הדיור המוגן (בקשה לרישיון הפעלה של בית דיור מוגן)]] * {{v}} נוצר [[תקנות להסדר ההימורים בספורט (כללים למתן גמול ליושב ראש המועצה)]] * {{v}} נוצר [[חוק הטבות מס ליישוב אזור קו עימות מזרחי (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[חוק הכרה בשפת הסימנים הישראלית]] * {{v}} נוצר [[תקנות תכנון משק החלב (הוראות לעניין הסדרת ייצור, שיווק וויסות של חלב)]] * {{v}} נוצר [[חוק הכרה בתרומתם של כלבים ששירתו בגופים ביטחוניים]] * {{x}} הדף [[מקור:צו הגנת הצרכן (סימון טובין – עודפי יצוא) (הוראת שעה) 1987]] לא קיים * {{x}} הדף [[מקור:צו הגנת הצרכן (סימון טובין – עודפי יצוא) (הוראת שעה) 1990]] לא קיים * {{v}} נוצר [[חוק להגנה על הצרכן מפני עוסקים המבצעים הפרות בנסיבות מחמירות (תיקוני חקיקה)]] bxs95n9o5ftnrncdleqszzcytrohvi3 3019932 3019859 2026-06-14T21:20:23Z Fuzzy 29 3019932 wikitext text/x-wiki __INDEX__ רשימת דפים להוספה על ידי הבוט {{מוקטן|(רשימת דפים שהתווספו בעבר נשמרים [[משתמש:OpenLawBot/ארכיון|בארכיון]])}} * {{v}} נוצר [[צו עבירת קנס (יום הזכרון לשואה ולגבורה)]] * {{v}} נוצר [[צו עבירת קנס (יום הזכרון לחללי מערכות ישראל)]] * {{v}} נוצר [[צו עבירת קנס (זיהום אויר)]] * {{v}} נוצר [[צו סדר הדין הפלילי (סעיף 196 לחוק העונשין – עבירת קנס)]] * {{v}} נוצר [[צו בתי הסוהר (קביעת קנס ופיצויים לענין עבירת בית סוהר)]] * {{v}} נוצר [[תקנות מס הכנסה (דיבידנדים ששולם מס בשל חלוקתם)]] * {{v}} נוצר [[תקנות בית המשפט לימאות (סדרי דין מיוחדים בבקשה להחרמת ספינה) (חרבות ברזל) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[The Palestine Act]] * {{v}} נוצר [[כללי הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום (הודעה של גופים פטורים לרשות ניירות ערך)]] * {{v}} נוצר [[תקנות סמכויות לאיסוף ואבחון של נתוני נוסעים הנכנסים לישראל או היוצאים ממנה (הפחתה של סכומי עיצום כספי)]] * {{v}} נוצר [[חוק השפוט בארצות נכר]] * {{v}} נוצר [[צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית עמק יזרעאל לבין עיריית מגדל העמק)]] * {{v}} נוצר [[צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית עמק יזרעאל לבין המועצה המקומית זרזיר)]] * {{v}} נוצר [[The Termination of Jurisdiction in Palestine (Transitional Provisions) Order in Council]] * {{v}} נוצר [[דבר המלך במועצה עפ"י חוק בתי-משפט לשלל מלחמה]] * {{v}} נוצר [[תקנות בתי המשפט לעניני שלל מלחמה]] * {{v}} נוצר [[תקנות בית המשפט לימאות (אגרות וסדרי הדין בערעורים)]] * {{v}} נוצר [[צו התחשבנות בין בתי חולים לקופות חולים (בריאות הנפש) (סכום תוספת התשלום שתחולק בהתאם לציוני המדד לשיפור השירות)]] * {{v}} נוצר [[תקנות לימוד חובה (כללי דיווח של מנהל מוסד חינוך)]] * {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מיצג לזיכרון אירועי ה-7 באוקטובר) (חרבות ברזל) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות שעת חירום (חרבות ברזל) (קיום דיונים בהיוועדות חזותית בהשתתפות עצורים ואסירים בעת מבצע שחרור אסירים)]] * {{v}} נוצר [[צו ביטוח בריאות ממלכתי (תרופות בסל שירותי הבריאות)]] * {{v}} נוצר [[תקנות בתי המשפט, בתי הדין לעבודה ולשכות ההוצאה לפועל (סדרי דין בתקופת שביתה או השבתה של עובדים)]] * {{v}} נוצר [[דבר המלך על ארץ-ישראל בדבר שיפוט בעניני אדמיראליות]] * {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (שיפור הפעילות בתחום הנוירולוגיה בבית החולים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הפרות תעבורה מינהליות (הודעה על החלטה להטיל קנס)]] * {{v}} נוצר [[צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית עמק יזרעאל ובין עיריית מגדל העמק והמועצות המקומיות רמת ישי וזרזיר)]] * {{v}} נוצר [[תקנות מסילות הברזל (מסירת מידע על שירות הסעה ברכבת במרכז המידע הארצי לתחבורה ציבורית)]] * {{v}} נוצר [[תקנות נתיבים מהירים (קביעת קטע דרך כנתיב מהיר) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות נתיבים מהירים (קביעת קטעי דרך כנתיבים מהירים) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[חוק שלל המלחמה]] * {{v}} נוצר [[תקנות שיקים ללא כיסוי (סייגים לתחולת החוק) (מלחמת התקומה) (הוראת שעה)‎]] * {{v}} נוצר [[תקנות פינוי ובינוי (פיצויים) (מינוי שמאי פינוי ובינוי וסדרי דין בבקשות שיוגשו לשמאי פינוי ובינוי)]] * {{v}} נוצר [[צו הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 1925/2006)]] * {{v}} נוצר [[תקנות פינוי בינוי (פיצויים) (כללים לקביעת שכרו של שמאי פינוי בינוי)]] * {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מתחם שישמש למגורים ולשימושים נלווים) (חרבות ברזל) (ניר עוז) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מהיתר להקמת סכר עפר זמני ועבודות נוספות לצורך שאיבת מי כינרת) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – נתוני תקשורת) (מאגר נתוני זיהוי תקשורת)]] * {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להחלפת צנרת המוליכה דלק לתשתיות חיוניות) (חרבות ברזל) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[הודעת מנהל בתי המשפט בדבר הגשת ראיות במדיה אלקטרונית או דיגיטלית]] * {{v}} נוצר [[החלטה בדבר שכר היועץ המשפטי לכנסת]] * {{v}} נוצר [[צו הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בהוראות האיחוד האירופי) (תקנה 10/2011 – חומרים ומוצרים פלסטיים המיועדים לבוא במגע עם מזון)]] * {{v}} נוצר [[תקנות מס הכנסה (קביעת סוגי עסקאות, הכנסות או מכירות שיוספו או יוחרגו ממחזור העסקאות של בעל עסק זעיר)]] * {{v}} נוצר [[חוק מניעת פגיעת גוף שידורים זר בביטחון המדינה (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות העבירות המינהליות (סדר דין לדיון בבקשות לפי סעיפים 19 ו-20)]] * {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (שיפור מיומנויות רופאים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (העסקת עמיתי רופא שהגיעו מחוץ לישראל)]] * {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (הרחבת שירותי אשפוז בית בשנת 2025)]] * {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (הפעלת שדות קליניים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות העבירות המינהליות (קנס מינהלי – עירית תל-אביב-יפו)]] * {{v}} נוצר [[הודעת הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 2023/915 – מזהמים מסוימים במזון)]] * {{v}} נוצר [[הודעת הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 432/2012 – רשימת מסרים בריאותיים מותרים למזון)]] * {{v}} נוצר [[חוק מס חברות מזערי בקבוצה רב-לאומית]] * {{v}} נוצר [[תקנות הפרות תעבורה מינהליות (סדרי הדין והמינהל בבית דין לתעבורה)]] * {{v}} נוצר [[כללי המים (תעריפים למי קולחים לחקלאות המסופקים ממיתקן טיפול בשפכים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (הקמת ממשקי דיווח להעברת מידע קליני ומינהלי חיוני)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים) (הפחתה של סכומי עיצום כספי ופריסת תשלומים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (הגשת דין וחשבון)]] * {{v}} נוצר [[תקנות למניעת העסקה במוסדות מסוימים של מי שהורשע באלימות כלפי ילדים וחסרי ישע (אישור המשטרה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (דיווח על לידת תינוקות עם מומים)]] * {{v}} נוצר [[הודעת מס הכנסה (רשימת יישובים מוטבים לשנת 2026)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הדואר (הוראות מס)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הדואר (פטור ממסים, מאגרות ומתשלומי חובה אחרים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות האגודות השתופיות]] * {{v}} נוצר [[חוק יום הוקרה ממלכתי לפצועי מערכות ישראל ונפגעי פעולות איבה]] * {{v}} נוצר [[תקנות כביש אגרה (כביש ארצי לישראל) (אכיפת תשלומים) (סומך – בית העמק)]] * {{v}} נוצר [[תקנות כביש אגרה (כביש ארצי לישראל) (סכומי דמי הגבייה) (סומך – בית העמק)]] * {{v}} נוצר [[תקנות נתיבים מהירים (קביעת קטעי דרך כנתיב מהיר) (הוראת שעה) (כביש 5)]] * {{v}} נוצר [[כללי המים (הסדר מפורט לאזור קיצוב)]] * {{v}} נוצר [[חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי/תיקון 9]] * {{v}} נוצר [[אכרזת גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה (יישום האמנה להגנה על הים התיכון מפני זיהום מים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות תרומת ביציות (מרשם יילודים)]] * {{v}} נוצר [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (הוראות לספקי גפ"מ) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (הדירוג המינהלי)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג טכנאי הרנטגן)]] * {{v}} נוצר [[חוק קיום דיונים בהיוועדות חוזותית בעת הכרזה על הגבלה (עצורים, אסירים וכלואים) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (הוראות לספקי מוצרי דלק) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המח"ר ודירוג העיתונאים בשירות הציבורי)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (פסיכולוגים בדירוג המח"ר)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המהנדסים)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג ההנדסאים והטכנאים)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המשפטנים)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הסניגורים הציבוריים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הדיינים (סדרי דין בבתי הדין הרבניים בעת מצב חירום מיוחד) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג עובדי המעבדה, הביוכימאים והמיקרוביולוגים)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג האחים והאחיות)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוגים שונים בתחום הפארה-רפואי)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המפקחים הימיים)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המקצ"ט)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג מעברי הגבול ודירוג הקלדניות)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הכבאים והדירוג האחיד ברשות הארצית לכבאות והצלה)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (הדירוג המינהלי ברשות הארצית לכבאות והצלה)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המח"ר ברשות הארצית לכבאות והצלה)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המהנדסים ברשות הארצית לכבאות והצלה)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג ההנדסאים והטכנאים ברשות הארצית לכבאות והצלה)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג העובדים הסוציאליים)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג העובדים הסוציאליים במשרד הבריאות)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג עובדי ההוראה)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג שירות החוץ)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הפרקליטים)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (הדירוג המינהלי)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המח"ר ודירוג המח"ר המועדף)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המהנדסים)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג ההנדסאים והטכנאים)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג האחים והאחיות)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הרוקחים)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג טכנאי הרנטגן)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הפיזיותרפיסטים)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הקצינים הטכניים)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג צבא הגנה לישראל ייחודי)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג מחקר ופיתוח צבאי)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המשפטנים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הספריות הציבוריות (תשלומים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות שחרור על-תנאי ממאסר (הוראות מיוחדות במצב שבו השתבשו סדרי החיים התקינים) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הספריות הציבוריות (שעות פתיחה)]] * {{v}} נוצר [[נוהל לתמיכות מתקציב המדינה במוסדות ציבור]] * {{v}} נוצר [[תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (שימוש ברשת בזק ציבורית של מפ"א)]] * {{v}} נוצר [[הוראות תעריף המכס והפטור (סיווג טובין)]] * {{v}} נוצר [[הודעה על סוגים של עובדי מדינה שעליהם יחולו האיסורים המנויים בחוק]] * {{v}} נוצר [[הודעה על עובדי בנק ישראל שעליהם יחולו האיסורים המנויים בחוק]] * {{v}} נוצר [[הודעה על מוסד ממלכתי]] * {{v}} נוצר [[תקנות הסניגוריה הציבורית (שכר טרחה לסניגורים ציבוריים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הגז (בטיחות ורישוי) (רישוי עוסקים בעבודות גז טבעי וכללים לביצוען)]] * {{v}} נוצר [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (שמאות רכב – חשש לניגוד עניינים, כללי אתיקה מקצועית ואגרות)]] * {{v}} נוצר [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (רישוי עיסוק בשמאות רכב – הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[חוק שיפוט בתי דין דתיים (בוררות)]] * {{v}} נוצר [[חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה) (תעסוקה)]] * {{v}} נוצר [[חוק עידוד יישוב עירוני מעורב (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[חוק התחשבנות בין בתי חולים לקופות חולים לשנים 2026 עד 2030 (התחשבנות בעד שירותי בריאות בבתי חולים ציבוריים כלליים)]] * {{v}} נוצר [[חוק לעידוד ולתמרוץ מחקר ופיתוח]] * {{v}} נוצר [[חוק לקידום התחרות בשוק הבנקאות (תיקוני חקיקה)]] * {{v}} נוצר [[חוק עידוד עלייה לישראל וחזרה אליה (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2026)]] * {{v}} נוצר [[חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב 2026)]] * {{v}} נוצר [[חוק להסדרת אירוע הילולת רבי שמעון בר יוחאי בהר מירון (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[דבר המלך במועצה על ארץ-ישראל (1948)]] * {{v}} נוצר [[חוק שיקום נזקי מלחמה בדרך של התחדשות עירונית]] * {{v}} נוצר [[חוק עונש מוות למחבלים]] * {{v}} נוצר [[תקנות ההוצאה לפועל (סדרי דין בלשכות ההוצאה לפועל) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הגנת הפרטיות (התראה מינהלית)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הטיס (הוראות בדבר הכשרה מתאימה לחוקרים בתחום סמכויות בחקירה בטיחותית)]] * {{v}} נוצר [[אישור כללי בדבר תשלומי מעבידים לקרן פנסיה ולקופת ביטוח במקום פיצויי פיטורים]] * {{v}} נוצר [[הודעה על ביטול אישורים ועל שמירת תוקף אישורים]] * {{v}} נוצר [[צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים למניעת הלבנת הון ומימון טרור של מוסדות לגמילות חסדים)]] * {{v}} נוצר [[חוק חובת דיווח על מלאי מזון לבעלי חיים ומלאי חיטה לשם היערכות למחסור משמעותי]] * {{v}} נוצר [[חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה) (סיוע לעסקים ולמוסדות ציבור)]] * {{v}} נוצר [[חוק העמדה לדין בשל אירועי טבח 7 באוקטובר 2023 (טבח שמיני עצרת)]] * {{v}} נוצר [[צו להסדרת מגורים בשטחי מרעה (הכרזה על אזור שמירה צמודה) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות שירות המדינה (גמלאות) (גמלאות לעובדי ביטחון חדשים של המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (מקצועות במוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים שאינם מזכים בקצבת גישור)]] * {{v}} נוצר [[תקנות שירות המדינה (גמלאות) (קצבת גישור לעובדי ביטחון חדשים של שירות הביטחון הכללי)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (מקצועות בשירות הביטחון הכללי שאינם מזכים בקצבת גישור)]] * {{v}} נוצר [[תקנות מערכי אכיפה מקומיים (טיפול בתלונות)]] * {{v}} נוצר [[חוק סיוע לבני משפחה של נעדרים]] * {{v}} נוצר [[תקנות למניעת מפגעים (מיזם תשתית חיוני מועדף)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הדיור המוגן (יציבות כלכלית)]] * {{v}} נוצר [[תקנות רכבת תחתית (מטרו) (אמות מידה לסיוע כספי לעסקים הנמצאים בסמיכות לעבודות להקמה של תחנות המטרו)]] * {{v}} נוצר [[תקנות מערכי אכיפה מקומיים (משקלן היחסי של אמות המידה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הטיס (הפעלת יחידת נת"א)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הטיס (שדות תעופה – מאפיינים פיזיים והפעלת שדה תעופה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הדיור המוגן (בקשה לרישיון הפעלה של בית דיור מוגן)]] * {{v}} נוצר [[תקנות להסדר ההימורים בספורט (כללים למתן גמול ליושב ראש המועצה)]] * {{v}} נוצר [[חוק הטבות מס ליישוב אזור קו עימות מזרחי (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[חוק הכרה בשפת הסימנים הישראלית]] * {{v}} נוצר [[תקנות תכנון משק החלב (הוראות לעניין הסדרת ייצור, שיווק וויסות של חלב)]] * {{v}} נוצר [[חוק הכרה בתרומתם של כלבים ששירתו בגופים ביטחוניים]] * {{x}} הדף [[מקור:צו הגנת הצרכן (סימון טובין – עודפי יצוא) (הוראת שעה) 1987]] לא קיים * {{x}} הדף [[מקור:צו הגנת הצרכן (סימון טובין – עודפי יצוא) (הוראת שעה) 1990]] לא קיים * {{v}} נוצר [[חוק להגנה על הצרכן מפני עוסקים המבצעים הפרות בנסיבות מחמירות (תיקוני חקיקה)]] * [[צו להסדרה של הצבת כוורות, האבקה וייצור דבש (אישור מטרות המועצה להאבקה ודבש), התשפ"ו-2026]] ig56t1qywfn1zzdbedob9wqjq6gkbla 3019993 3019932 2026-06-15T03:00:16Z OpenLawBot 8112 תודה 3019993 wikitext text/x-wiki __INDEX__ רשימת דפים להוספה על ידי הבוט {{מוקטן|(רשימת דפים שהתווספו בעבר נשמרים [[משתמש:OpenLawBot/ארכיון|בארכיון]])}} * {{v}} נוצר [[צו עבירת קנס (יום הזכרון לשואה ולגבורה)]] * {{v}} נוצר [[צו עבירת קנס (יום הזכרון לחללי מערכות ישראל)]] * {{v}} נוצר [[צו עבירת קנס (זיהום אויר)]] * {{v}} נוצר [[צו סדר הדין הפלילי (סעיף 196 לחוק העונשין – עבירת קנס)]] * {{v}} נוצר [[צו בתי הסוהר (קביעת קנס ופיצויים לענין עבירת בית סוהר)]] * {{v}} נוצר [[תקנות מס הכנסה (דיבידנדים ששולם מס בשל חלוקתם)]] * {{v}} נוצר [[תקנות בית המשפט לימאות (סדרי דין מיוחדים בבקשה להחרמת ספינה) (חרבות ברזל) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[The Palestine Act]] * {{v}} נוצר [[כללי הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום (הודעה של גופים פטורים לרשות ניירות ערך)]] * {{v}} נוצר [[תקנות סמכויות לאיסוף ואבחון של נתוני נוסעים הנכנסים לישראל או היוצאים ממנה (הפחתה של סכומי עיצום כספי)]] * {{v}} נוצר [[חוק השפוט בארצות נכר]] * {{v}} נוצר [[צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית עמק יזרעאל לבין עיריית מגדל העמק)]] * {{v}} נוצר [[צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית עמק יזרעאל לבין המועצה המקומית זרזיר)]] * {{v}} נוצר [[The Termination of Jurisdiction in Palestine (Transitional Provisions) Order in Council]] * {{v}} נוצר [[דבר המלך במועצה עפ"י חוק בתי-משפט לשלל מלחמה]] * {{v}} נוצר [[תקנות בתי המשפט לעניני שלל מלחמה]] * {{v}} נוצר [[תקנות בית המשפט לימאות (אגרות וסדרי הדין בערעורים)]] * {{v}} נוצר [[צו התחשבנות בין בתי חולים לקופות חולים (בריאות הנפש) (סכום תוספת התשלום שתחולק בהתאם לציוני המדד לשיפור השירות)]] * {{v}} נוצר [[תקנות לימוד חובה (כללי דיווח של מנהל מוסד חינוך)]] * {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מיצג לזיכרון אירועי ה-7 באוקטובר) (חרבות ברזל) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות שעת חירום (חרבות ברזל) (קיום דיונים בהיוועדות חזותית בהשתתפות עצורים ואסירים בעת מבצע שחרור אסירים)]] * {{v}} נוצר [[צו ביטוח בריאות ממלכתי (תרופות בסל שירותי הבריאות)]] * {{v}} נוצר [[תקנות בתי המשפט, בתי הדין לעבודה ולשכות ההוצאה לפועל (סדרי דין בתקופת שביתה או השבתה של עובדים)]] * {{v}} נוצר [[דבר המלך על ארץ-ישראל בדבר שיפוט בעניני אדמיראליות]] * {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (שיפור הפעילות בתחום הנוירולוגיה בבית החולים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הפרות תעבורה מינהליות (הודעה על החלטה להטיל קנס)]] * {{v}} נוצר [[צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית עמק יזרעאל ובין עיריית מגדל העמק והמועצות המקומיות רמת ישי וזרזיר)]] * {{v}} נוצר [[תקנות מסילות הברזל (מסירת מידע על שירות הסעה ברכבת במרכז המידע הארצי לתחבורה ציבורית)]] * {{v}} נוצר [[תקנות נתיבים מהירים (קביעת קטע דרך כנתיב מהיר) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות נתיבים מהירים (קביעת קטעי דרך כנתיבים מהירים) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[חוק שלל המלחמה]] * {{v}} נוצר [[תקנות שיקים ללא כיסוי (סייגים לתחולת החוק) (מלחמת התקומה) (הוראת שעה)‎]] * {{v}} נוצר [[תקנות פינוי ובינוי (פיצויים) (מינוי שמאי פינוי ובינוי וסדרי דין בבקשות שיוגשו לשמאי פינוי ובינוי)]] * {{v}} נוצר [[צו הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 1925/2006)]] * {{v}} נוצר [[תקנות פינוי בינוי (פיצויים) (כללים לקביעת שכרו של שמאי פינוי בינוי)]] * {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מתחם שישמש למגורים ולשימושים נלווים) (חרבות ברזל) (ניר עוז) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מהיתר להקמת סכר עפר זמני ועבודות נוספות לצורך שאיבת מי כינרת) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – נתוני תקשורת) (מאגר נתוני זיהוי תקשורת)]] * {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להחלפת צנרת המוליכה דלק לתשתיות חיוניות) (חרבות ברזל) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[הודעת מנהל בתי המשפט בדבר הגשת ראיות במדיה אלקטרונית או דיגיטלית]] * {{v}} נוצר [[החלטה בדבר שכר היועץ המשפטי לכנסת]] * {{v}} נוצר [[צו הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בהוראות האיחוד האירופי) (תקנה 10/2011 – חומרים ומוצרים פלסטיים המיועדים לבוא במגע עם מזון)]] * {{v}} נוצר [[תקנות מס הכנסה (קביעת סוגי עסקאות, הכנסות או מכירות שיוספו או יוחרגו ממחזור העסקאות של בעל עסק זעיר)]] * {{v}} נוצר [[חוק מניעת פגיעת גוף שידורים זר בביטחון המדינה (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות העבירות המינהליות (סדר דין לדיון בבקשות לפי סעיפים 19 ו-20)]] * {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (שיפור מיומנויות רופאים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (העסקת עמיתי רופא שהגיעו מחוץ לישראל)]] * {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (הרחבת שירותי אשפוז בית בשנת 2025)]] * {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (הפעלת שדות קליניים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות העבירות המינהליות (קנס מינהלי – עירית תל-אביב-יפו)]] * {{v}} נוצר [[הודעת הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 2023/915 – מזהמים מסוימים במזון)]] * {{v}} נוצר [[הודעת הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 432/2012 – רשימת מסרים בריאותיים מותרים למזון)]] * {{v}} נוצר [[חוק מס חברות מזערי בקבוצה רב-לאומית]] * {{v}} נוצר [[תקנות הפרות תעבורה מינהליות (סדרי הדין והמינהל בבית דין לתעבורה)]] * {{v}} נוצר [[כללי המים (תעריפים למי קולחים לחקלאות המסופקים ממיתקן טיפול בשפכים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (הקמת ממשקי דיווח להעברת מידע קליני ומינהלי חיוני)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים) (הפחתה של סכומי עיצום כספי ופריסת תשלומים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (הגשת דין וחשבון)]] * {{v}} נוצר [[תקנות למניעת העסקה במוסדות מסוימים של מי שהורשע באלימות כלפי ילדים וחסרי ישע (אישור המשטרה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (דיווח על לידת תינוקות עם מומים)]] * {{v}} נוצר [[הודעת מס הכנסה (רשימת יישובים מוטבים לשנת 2026)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הדואר (הוראות מס)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הדואר (פטור ממסים, מאגרות ומתשלומי חובה אחרים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות האגודות השתופיות]] * {{v}} נוצר [[חוק יום הוקרה ממלכתי לפצועי מערכות ישראל ונפגעי פעולות איבה]] * {{v}} נוצר [[תקנות כביש אגרה (כביש ארצי לישראל) (אכיפת תשלומים) (סומך – בית העמק)]] * {{v}} נוצר [[תקנות כביש אגרה (כביש ארצי לישראל) (סכומי דמי הגבייה) (סומך – בית העמק)]] * {{v}} נוצר [[תקנות נתיבים מהירים (קביעת קטעי דרך כנתיב מהיר) (הוראת שעה) (כביש 5)]] * {{v}} נוצר [[כללי המים (הסדר מפורט לאזור קיצוב)]] * {{v}} נוצר [[חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי/תיקון 9]] * {{v}} נוצר [[אכרזת גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה (יישום האמנה להגנה על הים התיכון מפני זיהום מים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות תרומת ביציות (מרשם יילודים)]] * {{v}} נוצר [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (הוראות לספקי גפ"מ) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (הדירוג המינהלי)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג טכנאי הרנטגן)]] * {{v}} נוצר [[חוק קיום דיונים בהיוועדות חוזותית בעת הכרזה על הגבלה (עצורים, אסירים וכלואים) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (הוראות לספקי מוצרי דלק) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המח"ר ודירוג העיתונאים בשירות הציבורי)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (פסיכולוגים בדירוג המח"ר)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המהנדסים)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג ההנדסאים והטכנאים)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המשפטנים)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הסניגורים הציבוריים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הדיינים (סדרי דין בבתי הדין הרבניים בעת מצב חירום מיוחד) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג עובדי המעבדה, הביוכימאים והמיקרוביולוגים)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג האחים והאחיות)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוגים שונים בתחום הפארה-רפואי)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המפקחים הימיים)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המקצ"ט)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג מעברי הגבול ודירוג הקלדניות)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הכבאים והדירוג האחיד ברשות הארצית לכבאות והצלה)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (הדירוג המינהלי ברשות הארצית לכבאות והצלה)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המח"ר ברשות הארצית לכבאות והצלה)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המהנדסים ברשות הארצית לכבאות והצלה)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג ההנדסאים והטכנאים ברשות הארצית לכבאות והצלה)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג העובדים הסוציאליים)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג העובדים הסוציאליים במשרד הבריאות)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג עובדי ההוראה)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג שירות החוץ)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הפרקליטים)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (הדירוג המינהלי)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המח"ר ודירוג המח"ר המועדף)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המהנדסים)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג ההנדסאים והטכנאים)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג האחים והאחיות)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הרוקחים)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג טכנאי הרנטגן)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הפיזיותרפיסטים)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הקצינים הטכניים)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג צבא הגנה לישראל ייחודי)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג מחקר ופיתוח צבאי)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המשפטנים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הספריות הציבוריות (תשלומים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות שחרור על-תנאי ממאסר (הוראות מיוחדות במצב שבו השתבשו סדרי החיים התקינים) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הספריות הציבוריות (שעות פתיחה)]] * {{v}} נוצר [[נוהל לתמיכות מתקציב המדינה במוסדות ציבור]] * {{v}} נוצר [[תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (שימוש ברשת בזק ציבורית של מפ"א)]] * {{v}} נוצר [[הוראות תעריף המכס והפטור (סיווג טובין)]] * {{v}} נוצר [[הודעה על סוגים של עובדי מדינה שעליהם יחולו האיסורים המנויים בחוק]] * {{v}} נוצר [[הודעה על עובדי בנק ישראל שעליהם יחולו האיסורים המנויים בחוק]] * {{v}} נוצר [[הודעה על מוסד ממלכתי]] * {{v}} נוצר [[תקנות הסניגוריה הציבורית (שכר טרחה לסניגורים ציבוריים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הגז (בטיחות ורישוי) (רישוי עוסקים בעבודות גז טבעי וכללים לביצוען)]] * {{v}} נוצר [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (שמאות רכב – חשש לניגוד עניינים, כללי אתיקה מקצועית ואגרות)]] * {{v}} נוצר [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (רישוי עיסוק בשמאות רכב – הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[חוק שיפוט בתי דין דתיים (בוררות)]] * {{v}} נוצר [[חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה) (תעסוקה)]] * {{v}} נוצר [[חוק עידוד יישוב עירוני מעורב (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[חוק התחשבנות בין בתי חולים לקופות חולים לשנים 2026 עד 2030 (התחשבנות בעד שירותי בריאות בבתי חולים ציבוריים כלליים)]] * {{v}} נוצר [[חוק לעידוד ולתמרוץ מחקר ופיתוח]] * {{v}} נוצר [[חוק לקידום התחרות בשוק הבנקאות (תיקוני חקיקה)]] * {{v}} נוצר [[חוק עידוד עלייה לישראל וחזרה אליה (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2026)]] * {{v}} נוצר [[חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב 2026)]] * {{v}} נוצר [[חוק להסדרת אירוע הילולת רבי שמעון בר יוחאי בהר מירון (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[דבר המלך במועצה על ארץ-ישראל (1948)]] * {{v}} נוצר [[חוק שיקום נזקי מלחמה בדרך של התחדשות עירונית]] * {{v}} נוצר [[חוק עונש מוות למחבלים]] * {{v}} נוצר [[תקנות ההוצאה לפועל (סדרי דין בלשכות ההוצאה לפועל) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הגנת הפרטיות (התראה מינהלית)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הטיס (הוראות בדבר הכשרה מתאימה לחוקרים בתחום סמכויות בחקירה בטיחותית)]] * {{v}} נוצר [[אישור כללי בדבר תשלומי מעבידים לקרן פנסיה ולקופת ביטוח במקום פיצויי פיטורים]] * {{v}} נוצר [[הודעה על ביטול אישורים ועל שמירת תוקף אישורים]] * {{v}} נוצר [[צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים למניעת הלבנת הון ומימון טרור של מוסדות לגמילות חסדים)]] * {{v}} נוצר [[חוק חובת דיווח על מלאי מזון לבעלי חיים ומלאי חיטה לשם היערכות למחסור משמעותי]] * {{v}} נוצר [[חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה) (סיוע לעסקים ולמוסדות ציבור)]] * {{v}} נוצר [[חוק העמדה לדין בשל אירועי טבח 7 באוקטובר 2023 (טבח שמיני עצרת)]] * {{v}} נוצר [[צו להסדרת מגורים בשטחי מרעה (הכרזה על אזור שמירה צמודה) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות שירות המדינה (גמלאות) (גמלאות לעובדי ביטחון חדשים של המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (מקצועות במוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים שאינם מזכים בקצבת גישור)]] * {{v}} נוצר [[תקנות שירות המדינה (גמלאות) (קצבת גישור לעובדי ביטחון חדשים של שירות הביטחון הכללי)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (מקצועות בשירות הביטחון הכללי שאינם מזכים בקצבת גישור)]] * {{v}} נוצר [[תקנות מערכי אכיפה מקומיים (טיפול בתלונות)]] * {{v}} נוצר [[חוק סיוע לבני משפחה של נעדרים]] * {{v}} נוצר [[תקנות למניעת מפגעים (מיזם תשתית חיוני מועדף)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הדיור המוגן (יציבות כלכלית)]] * {{v}} נוצר [[תקנות רכבת תחתית (מטרו) (אמות מידה לסיוע כספי לעסקים הנמצאים בסמיכות לעבודות להקמה של תחנות המטרו)]] * {{v}} נוצר [[תקנות מערכי אכיפה מקומיים (משקלן היחסי של אמות המידה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הטיס (הפעלת יחידת נת"א)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הטיס (שדות תעופה – מאפיינים פיזיים והפעלת שדה תעופה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הדיור המוגן (בקשה לרישיון הפעלה של בית דיור מוגן)]] * {{v}} נוצר [[תקנות להסדר ההימורים בספורט (כללים למתן גמול ליושב ראש המועצה)]] * {{v}} נוצר [[חוק הטבות מס ליישוב אזור קו עימות מזרחי (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[חוק הכרה בשפת הסימנים הישראלית]] * {{v}} נוצר [[תקנות תכנון משק החלב (הוראות לעניין הסדרת ייצור, שיווק וויסות של חלב)]] * {{v}} נוצר [[חוק הכרה בתרומתם של כלבים ששירתו בגופים ביטחוניים]] * {{x}} הדף [[מקור:צו הגנת הצרכן (סימון טובין – עודפי יצוא) (הוראת שעה) 1987]] לא קיים * {{x}} הדף [[מקור:צו הגנת הצרכן (סימון טובין – עודפי יצוא) (הוראת שעה) 1990]] לא קיים * {{v}} נוצר [[חוק להגנה על הצרכן מפני עוסקים המבצעים הפרות בנסיבות מחמירות (תיקוני חקיקה)]] * {{v}} נוצר [[צו להסדרה של הצבת כוורות, האבקה וייצור דבש (אישור מטרות המועצה להאבקה ודבש)]] 1uzsd93t1ofysen91x3yrqlwhf4rccp 3020062 3019993 2026-06-15T11:52:54Z Fuzzy 29 3020062 wikitext text/x-wiki __INDEX__ רשימת דפים להוספה על ידי הבוט {{מוקטן|(רשימת דפים שהתווספו בעבר נשמרים [[משתמש:OpenLawBot/ארכיון|בארכיון]])}} * {{v}} נוצר [[צו עבירת קנס (יום הזכרון לשואה ולגבורה)]] * {{v}} נוצר [[צו עבירת קנס (יום הזכרון לחללי מערכות ישראל)]] * {{v}} נוצר [[צו עבירת קנס (זיהום אויר)]] * {{v}} נוצר [[צו סדר הדין הפלילי (סעיף 196 לחוק העונשין – עבירת קנס)]] * {{v}} נוצר [[צו בתי הסוהר (קביעת קנס ופיצויים לענין עבירת בית סוהר)]] * {{v}} נוצר [[תקנות מס הכנסה (דיבידנדים ששולם מס בשל חלוקתם)]] * {{v}} נוצר [[תקנות בית המשפט לימאות (סדרי דין מיוחדים בבקשה להחרמת ספינה) (חרבות ברזל) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[The Palestine Act]] * {{v}} נוצר [[כללי הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום (הודעה של גופים פטורים לרשות ניירות ערך)]] * {{v}} נוצר [[תקנות סמכויות לאיסוף ואבחון של נתוני נוסעים הנכנסים לישראל או היוצאים ממנה (הפחתה של סכומי עיצום כספי)]] * {{v}} נוצר [[חוק השפוט בארצות נכר]] * {{v}} נוצר [[צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית עמק יזרעאל לבין עיריית מגדל העמק)]] * {{v}} נוצר [[צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית עמק יזרעאל לבין המועצה המקומית זרזיר)]] * {{v}} נוצר [[The Termination of Jurisdiction in Palestine (Transitional Provisions) Order in Council]] * {{v}} נוצר [[דבר המלך במועצה עפ"י חוק בתי-משפט לשלל מלחמה]] * {{v}} נוצר [[תקנות בתי המשפט לעניני שלל מלחמה]] * {{v}} נוצר [[תקנות בית המשפט לימאות (אגרות וסדרי הדין בערעורים)]] * {{v}} נוצר [[צו התחשבנות בין בתי חולים לקופות חולים (בריאות הנפש) (סכום תוספת התשלום שתחולק בהתאם לציוני המדד לשיפור השירות)]] * {{v}} נוצר [[תקנות לימוד חובה (כללי דיווח של מנהל מוסד חינוך)]] * {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מיצג לזיכרון אירועי ה-7 באוקטובר) (חרבות ברזל) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות שעת חירום (חרבות ברזל) (קיום דיונים בהיוועדות חזותית בהשתתפות עצורים ואסירים בעת מבצע שחרור אסירים)]] * {{v}} נוצר [[צו ביטוח בריאות ממלכתי (תרופות בסל שירותי הבריאות)]] * {{v}} נוצר [[תקנות בתי המשפט, בתי הדין לעבודה ולשכות ההוצאה לפועל (סדרי דין בתקופת שביתה או השבתה של עובדים)]] * {{v}} נוצר [[דבר המלך על ארץ-ישראל בדבר שיפוט בעניני אדמיראליות]] * {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (שיפור הפעילות בתחום הנוירולוגיה בבית החולים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הפרות תעבורה מינהליות (הודעה על החלטה להטיל קנס)]] * {{v}} נוצר [[צו המועצות המקומיות (חלוקת הכנסות בין המועצה האזורית עמק יזרעאל ובין עיריית מגדל העמק והמועצות המקומיות רמת ישי וזרזיר)]] * {{v}} נוצר [[תקנות מסילות הברזל (מסירת מידע על שירות הסעה ברכבת במרכז המידע הארצי לתחבורה ציבורית)]] * {{v}} נוצר [[תקנות נתיבים מהירים (קביעת קטע דרך כנתיב מהיר) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות נתיבים מהירים (קביעת קטעי דרך כנתיבים מהירים) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[חוק שלל המלחמה]] * {{v}} נוצר [[תקנות שיקים ללא כיסוי (סייגים לתחולת החוק) (מלחמת התקומה) (הוראת שעה)‎]] * {{v}} נוצר [[תקנות פינוי ובינוי (פיצויים) (מינוי שמאי פינוי ובינוי וסדרי דין בבקשות שיוגשו לשמאי פינוי ובינוי)]] * {{v}} נוצר [[צו הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 1925/2006)]] * {{v}} נוצר [[תקנות פינוי בינוי (פיצויים) (כללים לקביעת שכרו של שמאי פינוי בינוי)]] * {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מתחם שישמש למגורים ולשימושים נלווים) (חרבות ברזל) (ניר עוז) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מהיתר להקמת סכר עפר זמני ועבודות נוספות לצורך שאיבת מי כינרת) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – נתוני תקשורת) (מאגר נתוני זיהוי תקשורת)]] * {{v}} נוצר [[צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להחלפת צנרת המוליכה דלק לתשתיות חיוניות) (חרבות ברזל) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[הודעת מנהל בתי המשפט בדבר הגשת ראיות במדיה אלקטרונית או דיגיטלית]] * {{v}} נוצר [[החלטה בדבר שכר היועץ המשפטי לכנסת]] * {{v}} נוצר [[צו הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בהוראות האיחוד האירופי) (תקנה 10/2011 – חומרים ומוצרים פלסטיים המיועדים לבוא במגע עם מזון)]] * {{v}} נוצר [[תקנות מס הכנסה (קביעת סוגי עסקאות, הכנסות או מכירות שיוספו או יוחרגו ממחזור העסקאות של בעל עסק זעיר)]] * {{v}} נוצר [[חוק מניעת פגיעת גוף שידורים זר בביטחון המדינה (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות העבירות המינהליות (סדר דין לדיון בבקשות לפי סעיפים 19 ו-20)]] * {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (שיפור מיומנויות רופאים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (העסקת עמיתי רופא שהגיעו מחוץ לישראל)]] * {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (הרחבת שירותי אשפוז בית בשנת 2025)]] * {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (הפעלת שדות קליניים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות העבירות המינהליות (קנס מינהלי – עירית תל-אביב-יפו)]] * {{v}} נוצר [[הודעת הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 2023/915 – מזהמים מסוימים במזון)]] * {{v}} נוצר [[הודעת הגנה על בריאות הציבור (מזון) (החלת שינויים בנספח להוראות האיחוד האירופי) (תקנה 432/2012 – רשימת מסרים בריאותיים מותרים למזון)]] * {{v}} נוצר [[חוק מס חברות מזערי בקבוצה רב-לאומית]] * {{v}} נוצר [[תקנות הפרות תעבורה מינהליות (סדרי הדין והמינהל בבית דין לתעבורה)]] * {{v}} נוצר [[כללי המים (תעריפים למי קולחים לחקלאות המסופקים ממיתקן טיפול בשפכים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (אמות מידה לחלוקת סכום נוסף) (הקמת ממשקי דיווח להעברת מידע קליני ומינהלי חיוני)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים) (הפחתה של סכומי עיצום כספי ופריסת תשלומים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (הגשת דין וחשבון)]] * {{v}} נוצר [[תקנות למניעת העסקה במוסדות מסוימים של מי שהורשע באלימות כלפי ילדים וחסרי ישע (אישור המשטרה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות בריאות העם (דיווח על לידת תינוקות עם מומים)]] * {{v}} נוצר [[הודעת מס הכנסה (רשימת יישובים מוטבים לשנת 2026)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הדואר (הוראות מס)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הדואר (פטור ממסים, מאגרות ומתשלומי חובה אחרים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות האגודות השתופיות]] * {{v}} נוצר [[חוק יום הוקרה ממלכתי לפצועי מערכות ישראל ונפגעי פעולות איבה]] * {{v}} נוצר [[תקנות כביש אגרה (כביש ארצי לישראל) (אכיפת תשלומים) (סומך – בית העמק)]] * {{v}} נוצר [[תקנות כביש אגרה (כביש ארצי לישראל) (סכומי דמי הגבייה) (סומך – בית העמק)]] * {{v}} נוצר [[תקנות נתיבים מהירים (קביעת קטעי דרך כנתיב מהיר) (הוראת שעה) (כביש 5)]] * {{v}} נוצר [[כללי המים (הסדר מפורט לאזור קיצוב)]] * {{v}} נוצר [[חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי/תיקון 9]] * {{v}} נוצר [[אכרזת גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה (יישום האמנה להגנה על הים התיכון מפני זיהום מים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות תרומת ביציות (מרשם יילודים)]] * {{v}} נוצר [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (הוראות לספקי גפ"מ) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (הדירוג המינהלי)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג טכנאי הרנטגן)]] * {{v}} נוצר [[חוק קיום דיונים בהיוועדות חוזותית בעת הכרזה על הגבלה (עצורים, אסירים וכלואים) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (הוראות לספקי מוצרי דלק) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המח"ר ודירוג העיתונאים בשירות הציבורי)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (פסיכולוגים בדירוג המח"ר)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המהנדסים)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג ההנדסאים והטכנאים)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המשפטנים)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הסניגורים הציבוריים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הדיינים (סדרי דין בבתי הדין הרבניים בעת מצב חירום מיוחד) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג עובדי המעבדה, הביוכימאים והמיקרוביולוגים)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג האחים והאחיות)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוגים שונים בתחום הפארה-רפואי)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המפקחים הימיים)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המקצ"ט)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג מעברי הגבול ודירוג הקלדניות)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הכבאים והדירוג האחיד ברשות הארצית לכבאות והצלה)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (הדירוג המינהלי ברשות הארצית לכבאות והצלה)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המח"ר ברשות הארצית לכבאות והצלה)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המהנדסים ברשות הארצית לכבאות והצלה)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג ההנדסאים והטכנאים ברשות הארצית לכבאות והצלה)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג העובדים הסוציאליים)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג העובדים הסוציאליים במשרד הבריאות)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג עובדי ההוראה)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג שירות החוץ)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הפרקליטים)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (הדירוג המינהלי)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המח"ר ודירוג המח"ר המועדף)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המהנדסים)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג ההנדסאים והטכנאים)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג האחים והאחיות)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הרוקחים)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג טכנאי הרנטגן)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הפיזיותרפיסטים)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג הקצינים הטכניים)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג צבא הגנה לישראל ייחודי)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג מחקר ופיתוח צבאי)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (עדכון המשכורת הקובעת) (דירוג המשפטנים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הספריות הציבוריות (תשלומים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות שחרור על-תנאי ממאסר (הוראות מיוחדות במצב שבו השתבשו סדרי החיים התקינים) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הספריות הציבוריות (שעות פתיחה)]] * {{v}} נוצר [[נוהל לתמיכות מתקציב המדינה במוסדות ציבור]] * {{v}} נוצר [[תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (שימוש ברשת בזק ציבורית של מפ"א)]] * {{v}} נוצר [[הוראות תעריף המכס והפטור (סיווג טובין)]] * {{v}} נוצר [[הודעה על סוגים של עובדי מדינה שעליהם יחולו האיסורים המנויים בחוק]] * {{v}} נוצר [[הודעה על עובדי בנק ישראל שעליהם יחולו האיסורים המנויים בחוק]] * {{v}} נוצר [[הודעה על מוסד ממלכתי]] * {{v}} נוצר [[תקנות הסניגוריה הציבורית (שכר טרחה לסניגורים ציבוריים)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הגז (בטיחות ורישוי) (רישוי עוסקים בעבודות גז טבעי וכללים לביצוען)]] * {{v}} נוצר [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (שמאות רכב – חשש לניגוד עניינים, כללי אתיקה מקצועית ואגרות)]] * {{v}} נוצר [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (רישוי עיסוק בשמאות רכב – הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[חוק שיפוט בתי דין דתיים (בוררות)]] * {{v}} נוצר [[חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה) (תעסוקה)]] * {{v}} נוצר [[חוק עידוד יישוב עירוני מעורב (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[חוק התחשבנות בין בתי חולים לקופות חולים לשנים 2026 עד 2030 (התחשבנות בעד שירותי בריאות בבתי חולים ציבוריים כלליים)]] * {{v}} נוצר [[חוק לעידוד ולתמרוץ מחקר ופיתוח]] * {{v}} נוצר [[חוק לקידום התחרות בשוק הבנקאות (תיקוני חקיקה)]] * {{v}} נוצר [[חוק עידוד עלייה לישראל וחזרה אליה (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2026)]] * {{v}} נוצר [[חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב 2026)]] * {{v}} נוצר [[חוק להסדרת אירוע הילולת רבי שמעון בר יוחאי בהר מירון (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[דבר המלך במועצה על ארץ-ישראל (1948)]] * {{v}} נוצר [[חוק שיקום נזקי מלחמה בדרך של התחדשות עירונית]] * {{v}} נוצר [[חוק עונש מוות למחבלים]] * {{v}} נוצר [[תקנות ההוצאה לפועל (סדרי דין בלשכות ההוצאה לפועל) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הגנת הפרטיות (התראה מינהלית)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הטיס (הוראות בדבר הכשרה מתאימה לחוקרים בתחום סמכויות בחקירה בטיחותית)]] * {{v}} נוצר [[אישור כללי בדבר תשלומי מעבידים לקרן פנסיה ולקופת ביטוח במקום פיצויי פיטורים]] * {{v}} נוצר [[הודעה על ביטול אישורים ועל שמירת תוקף אישורים]] * {{v}} נוצר [[צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים למניעת הלבנת הון ומימון טרור של מוסדות לגמילות חסדים)]] * {{v}} נוצר [[חוק חובת דיווח על מלאי מזון לבעלי חיים ומלאי חיטה לשם היערכות למחסור משמעותי]] * {{v}} נוצר [[חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה) (סיוע לעסקים ולמוסדות ציבור)]] * {{v}} נוצר [[חוק העמדה לדין בשל אירועי טבח 7 באוקטובר 2023 (טבח שמיני עצרת)]] * {{v}} נוצר [[צו להסדרת מגורים בשטחי מרעה (הכרזה על אזור שמירה צמודה) (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות שירות המדינה (גמלאות) (גמלאות לעובדי ביטחון חדשים של המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (מקצועות במוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים שאינם מזכים בקצבת גישור)]] * {{v}} נוצר [[תקנות שירות המדינה (גמלאות) (קצבת גישור לעובדי ביטחון חדשים של שירות הביטחון הכללי)]] * {{v}} נוצר [[צו שירות המדינה (גמלאות) (מקצועות בשירות הביטחון הכללי שאינם מזכים בקצבת גישור)]] * {{v}} נוצר [[תקנות מערכי אכיפה מקומיים (טיפול בתלונות)]] * {{v}} נוצר [[חוק סיוע לבני משפחה של נעדרים]] * {{v}} נוצר [[תקנות למניעת מפגעים (מיזם תשתית חיוני מועדף)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הדיור המוגן (יציבות כלכלית)]] * {{v}} נוצר [[תקנות רכבת תחתית (מטרו) (אמות מידה לסיוע כספי לעסקים הנמצאים בסמיכות לעבודות להקמה של תחנות המטרו)]] * {{v}} נוצר [[תקנות מערכי אכיפה מקומיים (משקלן היחסי של אמות המידה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הטיס (הפעלת יחידת נת"א)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הטיס (שדות תעופה – מאפיינים פיזיים והפעלת שדה תעופה)]] * {{v}} נוצר [[תקנות הדיור המוגן (בקשה לרישיון הפעלה של בית דיור מוגן)]] * {{v}} נוצר [[תקנות להסדר ההימורים בספורט (כללים למתן גמול ליושב ראש המועצה)]] * {{v}} נוצר [[חוק הטבות מס ליישוב אזור קו עימות מזרחי (הוראת שעה)]] * {{v}} נוצר [[חוק הכרה בשפת הסימנים הישראלית]] * {{v}} נוצר [[תקנות תכנון משק החלב (הוראות לעניין הסדרת ייצור, שיווק וויסות של חלב)]] * {{v}} נוצר [[חוק הכרה בתרומתם של כלבים ששירתו בגופים ביטחוניים]] * {{x}} הדף [[מקור:צו הגנת הצרכן (סימון טובין – עודפי יצוא) (הוראת שעה) 1987]] לא קיים * {{x}} הדף [[מקור:צו הגנת הצרכן (סימון טובין – עודפי יצוא) (הוראת שעה) 1990]] לא קיים * {{v}} נוצר [[חוק להגנה על הצרכן מפני עוסקים המבצעים הפרות בנסיבות מחמירות (תיקוני חקיקה)]] * {{v}} נוצר [[צו להסדרה של הצבת כוורות, האבקה וייצור דבש (אישור מטרות המועצה להאבקה ודבש)]] * [[חוק הגבלת שכר טרחה (נכי צבא הגנה לישראל וכוחות הביטחון ונפגעי פעולות איבה), התשפ"ו-2026]] fcv9jf6nosnwc7a8yfktgt12a35655f 116 314695 3020044 3017374 2026-06-15T10:20:29Z אליעזר.גרין 43694 /* תוספת (תיקון: תשס״ג) */ הרחבה 3020044 wikitext text/x-wiki <שם> חוק הסיוע המשפטי, תשל״ב–1972 <מאגר 2000456 תיקון 2215018 תקן 148055 קוד a163Y00000DuD13QAF> <מקור> ((ס"ח תשל"ב, 95|חוק הסיוע המשפטי|7:209022)); ((תשמ"ה, 198|תיקון מס' 14 לחוק לשכת עורכי הדין|11:210436)); ((תשנ"ט, 114|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 1999)|14:211661)); ((תשס"ג, 536|חוק למניעת סחר בבני אדם (תיקוני חקיקה)|16:299946)); ((תשס"ד, 318|תיקון מס' 5 לחוק טיפול בחולי נפש|16:299867)), ((488|ת"ט|1953)); ((תשס"ה, 422|חוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2005 (תיקוני חקיקה)|16:301004)); ((תשס"ז, 5|חוק איסור סחר בבני אדם (תיקוני חקיקה)|17:300035)), ((293|תיקון מס' 9 לחוק למניעת אלימות במשפחה|17:300056)); ((תשס"ח, 172|תיקון מס' 8|17:300804)); ((תשס"ט, 95|תיקון מס' 9|17:300925)); ((תשע"א, 116|תיקון מס' 8 לחוק אימוץ ילדים|18:300094)), ((300|ת"ט|2275)); ((תשע"ב, 228|ת״ט|2346)); ((תשע"ג, 202|תיקון מס' 11|19:301582)); ((תשע"ה, 32|תיקון מס' 12|19:306582)), ((141|תיקון מס' 20 לחוק נכי רדיפות הנאצים|19:306621)), ((237|תיקון מס' 14|20:313644)); ((תשע"ו, 623|תיקון מס' 21 לחוק נכי רדיפות הנאצים|20:323694)), ((712|תיקון מס' 22 לחוק נכי רדיפות הנאצים|20:338804)), ((832|תיקון מס' 18 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות|20:340801)); ((תשע"ז, 339|ת"ט|fr:20:397046)), ((461|תיקון מס׳ 13 לחוק האזרחות|20:381759)), ((1004|תיקון מס׳ 4 לחוק נכסים של נספי השואה (השבה ליורשים והקדשה למטרות סיוע והנצחה)|20:387467)), ((1060|תיקון מס׳ 20|20:390358)); ((תשע"ח, 71|חוק נכסים של נספי השואה והטבות לניצולי שואה נזקקים (תיקוני חקיקה)|20:456283)), ((114|תיקון מס' 8 לחוק שירותי הסעד|20:489215)); ((תשע"ט, 38|תיקון מס' 22 - הוראת שעה|20:519006)); ((תשפ"א, 143|תיקון מס' 19 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות|23:592656)); ((תשפ"ב, 1056|חוק חסיון ראיות (טיפול נפשי בהליכים פליליים שעניינם עבירות מין או עבירות אלימות חמורה במשפחה) (תיקוני חקיקה)|24:648101)); ((תשפ"ד, 622|תיקון מס' 25|25:4236066)), ((1192|תיקון מס' 26 והוראת שעה|25:4737582)); ((תשפ"ה, 8|תיקון מס' 27 - הוראת שעה|25:5106958)), ((268|תיקון מס' 46 לחוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום)|25:5630454)), ((530|תיקון מס' 152 לחוק העונשין|25:6235343)); ((תשפ"ו, 34|תיקון מס' 30|25:10169588)), ((604|חוק סיוע לבני משפחה של נעדרים)). @ 1. הקמת לשכות סיוע משפטי : (א) שר המשפטים מוסמך להקים לשכות סיוע משפטי; דבר הקמתה של לשכת סיוע משפטי יפורסם ברשומות, בציון מקום מושבה ואזור פעולתה. : (ב) בראש כל לשכת סיוע משפטי יעמוד חבר לשכת עורכי הדין (להלן - ראש הלשכה). @ 2. מתן השירות (תיקון: תשס"ג) : לשכת סיוע משפטי תתן שירות משפטי, לרבות ההוצאות הכרוכות בו, בענינים ובהיקף שנקבעו בתקנות, למי שידו אינה משגת לשאת בהם, או למי שנקבע [[בתוספת]] בענינים ובהיקף שנקבעו בה; השירות יינתן על ידי עורך דין מבין עובדי לשכת הסיוע המשפטי או מחוצה לה או על ידי אדם אחר הכשיר כדין ליתן את השירות. @ 3. בקשה לקבלת שירות (תיקון: תשע״ח-2) : (א) המבקש שירות משפטי יגיש ללשכת סיוע משפטי בקשה על כך בכתב. : (ב) השירות המשפטי יינתן אם נוכח ראש הלשכה, לפי מבחנים ששר המשפטים, בהתייעצות עם שר הסעד, קבע בתקנות, שאין ידו של המבקש משגת לשאת בהוצאות השירות. : (ג) ראש הלשכה רשאי לחקור את המבקש ולדרוש ממנו תצהיר ומידע, בעל פה ובכתב, להוכחת פרטי הבקשה. : (ד) תעודה מטעם המחלקה לשירותים חברתיים של רשות מקומית תשמש ראיה לכאורה שידו של המבקש אינה משגת לשאת בהוצאות השירות. @ 4. דחיית הבקשה, הפסקת שירות והחזרת הוצאות : ראש הלשכה רשאי לדחות בקשת שירות משפטי, אם היה סבור שענינו של המבקש אינו אלא טרדני או קנטרני, או שאין לו על מה לסמוך, או שאין לו בסיס סביר מבחינת הדין, העובדות או הראיות, ורשאי הוא להורות שיופסק שירות שהוחל בו וכי המבקש יחזיר הוצאות שהוציאה הלשכה על שירות שנתנה, הכל כפי שנקבע בתקנות. @ 5. ערעור : (א) על החלטה של ראש הלשכה לפי [[סעיפים 3]] [[ו-4]] רשאי המבקש לערער לפני בית המשפט המחוזי שבתחום סמכותו נמצאת הלשכה, בדרך ובמועד שנקבעו בתקנות. : (ב) הערעור יהיה לפני שופט אחד, והחלטתו תהיה סופית. : (ג) בית המשפט רשאי לשקול מחדש ענינו של המערער על סמך ההנחיות [[שבסעיפים 3]] [[ו-4]]. @ 6. הוצאות המשפט : הוצאות ושכר טרחת עורך דין שנפסקו לטובת אדם שניתן לו סיוע משפטי, רואים כאילו נפסקו לטובת אוצר המדינה; הוצאות סבירות שהוציא אדם עצמו תשלם לו הלשכה מתוך הסכום שנפסק; והכל במידה שבית המשפט לא הורה הוראה אחרת. @ 6א. ייחוד השכר (תיקון: תשמ"ה) : עורך דין שנתמנה לתת שירות משפטי לפי חוק זה, לא יקבל שכר טרחה והוצאות אלא לפי תקנות שהותקנו לפי חוק זה. @ 6ב. סייג לשחרור עורך דין (תיקון: תשמ"ה) : עורך דין שנתמנה לתת שירות משפטי לפי חוק זה, לא ישתחרר מהמינוי אלא באישור ראש הלשכה שמינה אותו. @ 7. ביצוע ותקנות (תיקון: תשנ"ט, תשס"ה) : שר המשפטים ממונה על ביצועו של חוק זה, והוא רשאי, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו, לרבות - : (1) הקמת לשכות סיוע משפטי; : (2) העניינים שבהם יינתנו שירותים משפטיים; : (3) היקף השירותים המשפטיים לסוגיהם שיינתנו למבקשים והכללים למתן שירותים אלה וכן חובת השתתפות עצמית של המבקשים בהוצאות מתן השירות המשפטי; : (4) הנסיבות שבהן רשאי ראש הלשכה להורות שיופסק מתן שירות שהוחל בו והנסיבות שבהן חייב המקבל שירות משפטי להחזיר הוצאות שהלשכה הוציאה על שירותים שניתנו; : (5) הסדרים למתן שירות משפטי לפי חוק זה בידי עורכי דין שאינם מעובדי לשכת סיוע משפטי ולתשלום שכר טרחה והוצאות לעורכי דין כאלה; : תקנות לעניין פסקאות (1) עד (4) יתקין שר המשפטים בהתייעצות עם שר האוצר, תקנות לעניין פיסקה (3) גם בהתייעצות עם לשכת עורכי הדין, ותקנות לעניין פסקה (5) בהסכמת שר האוצר ובהתייעצות עם לשכת עורכי הדין. : ((פורסמו [[תקנות הסיוע המשפטי, תשל״ג–1973]].)) @ 8. שמירת דינים : אין בחוק זה כדי לגרוע מסמכותו של בית המשפט למנות סניגור בהתאם [[לחוק סדר הדין הפלילי, תשכ"ה-1965]]. @ 9. תחילה ותחולה הדרגתית (תיקון: תשס"ג, תשס"ד, תשס"ט) : (א) (((בוטל).)) : (ב) ייצוג כאמור [[בפרט 2 בתוספת]] יוחל בהדרגה לפי אזורים, בבתי חולים ובמועדים כפי שיקבע שר המשפטים בצווים ובלבד שההחלה תושלם לא יאוחר מיום י"ב בניסן התשס"ז (31 במרס 2007). == תוספת (תיקון: תשס״ג) == ==== ((([[סעיף 2]]))) ==== @ 1. (תיקון: תשס"ז, תשס"ט) : לאדם שנעברה נגדו עבירה לפי [[+|סעיף 375א]] [[או 377א(א) לחוק העונשין, התשל״ז–1977]], או עבירות נלוות, בכל הנוגע – : (א) להליכים לפי [[חוק הכניסה לישראל, התשי״ב–1952]], [[וסעיף 3]] לא יחול; : (ב) להליכים אזרחיים הנובעים מביצוע העבירות כאמור, [[וסעיף 3]] לא יחול. @ (1א) (תיקון: תשפ"ד-2) : (((הוראת שעה ל-4 שנים מיום 30.4.2025):)) לנפגע עבירה לפי [[+|סעיפים 374א]], [[+|375א]], [[+|376]], [[+|376ב]] [[או 377א לחוק העונשין, התשל"ז-1977]], בכל הנוגע לליווי ולקבלת ייעוץ וסיוע במימוש זכויותיו לפי כל דין בהליך הפלילי החל משלב החקירה, וכן להליך מינהלי הנוגע למימוש זכויותיו כאמור, [[וסעיפים 3]] [[ו-4]] לא יחולו; ואולם בהליכי ערר על החלטה שלא להעמיד לדין, לפי [[סעיף 64 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982]], [[סעיף 3]] לא יחול; לעניין זה, "הליך פלילי" או "הליך מינהלי" - לרבות הליך בנוגע לריצוי העונש על ידי מי שהורשע בביצוע עבירה כאמור. @ 2. (תיקון: תשס״ד, תשס״ד–2) : לחולה המאושפז על פי הוראת אשפוז או הנמצא בטיפול מרפאתי על פי הוראה לטיפול מרפאתי, לפי הוראות [[חוק טיפול בחולי נפש, התשנ״א–1991]], בכל הנוגע – : (א) לייצוג לפי [[-|סעיף 29א]] בדיונים בפני ועדה פסיכיאטרית, [[וסעיפים 3]] [[ו־4]] לא יחולו; : (ב) לייצוג לפי [[-|סעיף 29א]] בדיונים בערעור על החלטת ועדה פסיכיאטרית לפי הוראות [[סעיף 29 לחוק האמור]], [[וסעיף 3]] לא יחול. @ 3. (תיקון: תשס״ז–2) : לקטין שבן משפחתו הגיש בקשה למתן צו הגנה מפניו לפי הוראות [[סעיף 3א לחוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ״א–1991]], בכל הנוגע – : (א) לייצוג בהליך לפי [[סעיף 3א(ב)(4) לחוק האמור]], [[וסעיפים 3]] [[ו־4]] לא יחולו; : (ב) לייצוג בערעור על החלטה לפי [[סעיף 3א(ב)(4) לחוק האמור]], [[וסעיף 3]] לא יחול. @ 4. (תיקון: תשס״ח) : למשתתף כהגדרתו [[בסעיף 37 לחוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2004 (תיקוני חקיקה), התשס״ד–2004]], בכל הנוגע להליכים לפי [[+|סעיפים 46]] [[ו־47 לחוק האמור]] ולהליכים אחרים הנובעים מהם, [[וסעיף 3]] לא יחול. @ (5) (תיקון: תשע"א, תשע״א–2, תשע״ב) : להורה לפי הוראות [[סעיף 24 לחוק אימוץ ילדים, התשמ״א–1981]], בכל הנוגע – : (א) לייצוג בהליכים לפי [[+|סעיפים 10]], [[+|12(ג)]], [[+|13]] [[ו־13א לחוק האמור]] – [[וסעיפים 3]] [[ו־4]] לא יחולו; : (ב) לייצוג בערעור על החלטה בהליכים לפי [[+|סעיפים 10]], [[+|12(ג)]], [[+|13]] [[ו־13א לחוק האמור]] – [[וסעיף 3]] לא יחול. @ 6. (תיקון: תשע״ג, תשע״ה–2, תשע״ו, תשע״ו–2, תשע״ז–3, תשע"ח, תשפ"ד) : לאדם, בכל הנוגע – : (א) לקבלת ייעוץ ראשוני בעניין זכויותיו לקבלת תגמולים כניצול שואה, [[וסעיף 3]] לא יחול; לעניין זה, ”תגמולים” – קצבה, מענק שנתי או הטבה כאמור בפסקה (ב), וכן קצבה, מענק שנתי או הטבה אחרים הניתנים בשל רדיפות הנאצים ועוזריהם או הניתנים למי שלחם בנאצים ובעוזריהם; : (ב) להליכים שהוא נוקט בבית משפט, בוועדת ערעורים או בוועדת עררים לקבלת קצבה, מענק שנתי או הטבה לפי ההוראות המפורטות להלן, [[וסעיף 3]] לא יחול: :: (1) [[חוק נכי המלחמה בנאצים, התשי״ד–1954]] (להלן – חוק נכי המלחמה בנאצים); :: (2) [[חוק נכי רדיפות הנאצים, התשי״ז–1957]] (להלן – חוק נכי רדיפות הנאצים); :: (3) [[פרק א׳ לחוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת 2001) (ביטול והתליה של חקיקה שמקורה בהצעות חוק פרטיות), התשס״א–2001]]; :: (4) [[חוק הטבות לניצולי שואה, התשס״ז–2007]]; :: (5) (((נמחקה);)) :: (6) [[חוק מעמד ותיקי מלחמת העולם השנייה, התש"ס-2000]]; : (ג) להליכים בבית משפט או בלשכת ההוצאה לפועל שהוגשו בידי מי שייצג אותו בעניין זכויותיו לקבלת תגמולים כניצול שואה או בידי מי שסייע לו להגיש תביעה לקבלת תגמולים כאמור, [[וסעיף 3]] לא יחול; לעניין זה, ”תגמולים” – כהגדרתם בפרט משנה (א); : (ד) להליכים בבית משפט או בלשכת ההוצאה לפועל שהוגשו בידי מי שייצג אותו בעניין זכויותיו לקבלת קצבה או תשלום לפי התיקון הראשון לחוק הגרמני לתשלום קצבאות לעובדי גטאות, שנכנס לתוקף ביום 1 באוגוסט 2014, או בידי מי שסייע לו להגיש תביעה לקבלת קצבה או תשלום כאמור; : (ה) להליכים בבית משפט או בלשכת ההוצאה לפועל שעניינם תביעה של ניצול שואה להחזרת שכר טרחה כמפורט להלן, [[וסעיף 3]] לא יחול: :: (1) החזרת סכום שנגבה כשכר טרחה העולה על סכום כאמור [[בסעיף 22א(ב) או (ה) לחוק נכי רדיפות הנאצים]], בעילה לפי [[סעיף 22ג לחוק האמור]]; :: (2) החזרת סכום שנגבה כשכר טרחה בעילה של ניתוק הקשר בין הגשת התביעה ובין ההחלטה המינהלית כהגדרתה [[בסעיף 22א(ב) או (ה) לחוק נכי רדיפות הנאצים]]; :: (3) החזרת סכום שנגבה כשכר טרחה בעילה לפי [[+|סעיפים 14]], [[+|15]], [[+|17]] [[או 18 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל״ג–1973]]; : (ו) להליכים בבית משפט או בלשכת ההוצאה לפועל שעניינם תביעה להחזרת סכום שנגבה כשכר טרחה או הוצאות העולה על סכום כאמור [[בסעיף 10(ב)(2א) או (4) לחוק התביעות של קורבנות השואה (הסדר הטיפול), התשי״ז–1957]], בעילה לפי [[סעיף 12 לאותו חוק]], [[וסעיף 3]] לא יחול. : לעניין פרט זה, ”ועדת עררים” – ועדה שמונתה לפי [[סעיף 16 לחוק נכי רדיפות הנאצים]] או ועדה שמונתה לפי [[סעיף 3 לחוק נכי המלחמה בנאצים]]. @ 6א. (תיקון: תשפ"ד) : לאדם המקבל תגמולים כהגדרתם [[בפרט 6(א)]] או לאדם המקבל מענק לפי החלטה בדבר מענק שנתי כהגדרתה [[בחוק נכי רדיפות הנאצים]], בעניינים ובהיקף שנקבעו לפי [[סעיף 2]] או [[בתוספת]], [[וסעיף 3]] לא יחול. @ 7. (תיקון: תשע״ה) : לעובד, בכל הנוגע להליכים המנויים להלן, [[וסעיף 3]] לא יחול: : (א) הליך לפי [[חוק הגנה על עובדים (חשיפת עבירות ופגיעה בטוהר המידות או במינהל התקין), התשנ״ז–1997]]; : (ב) הליך לפי [[סעיפים 45א עד 45ד לחוק מבקר המדינה, התשי״ח–1958 [נוסח משולב]]]; : (ג) הליך אחר, בפני ערכאה שיפוטית, הנלווה להליך עיקרי כאמור בפסקאות (א) או (ב), ובלבד שהוא קשור לפגיעה בעובד שבעניינה הוגש ההליך העיקרי; : (ד) הליך של שימוע בפני המעסיק, בעניין הקשור להליך כאמור בפסקאות (א) או (ב); : (ה) הליך של ערעור או עתירה על החלטה בהליך לפי פסקאות (א) עד (ד). @ 8. (תיקון: תשע״ה–3) : לנפגע עבירת מין, בכל הנוגע להליכים לפי [[חוק מגבלות על חזרתו של עבריין מין לסביבת נפגע העבירה, התשס״ה–2004]], [[וסעיף 3]] לא יחול. @ 9. (תיקון: תשע״ו–3, תשע״ז) : (א) לאדם לפי הוראות [[סעיף 68א לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ״ב–1962]], [[וסעיפים 3]] [[ו־4]] לא יחולו; : (ב) לאדם שניתן לו ייצוג לפי פרט משנה (א) לשם ייצוג בערעור, [[וסעיף 3]] לא יחול. @ 10. (תיקון: תשע״ז–2) : לאזרח שהוגשה בקשה לביטול אזרחותו לפי [[סעיף 11(ב)(2) לחוק האזרחות, התשי״ב–1952]], ובית המשפט קבע כי הדיון ייערך שלא בנוכחותו כאמור [[בסעיף 11(ד)(4) לאותו חוק]], בכל הנוגע לייצוג בעניין בקשה לביטול אזרחות כאמור, [[וסעיפים 3]] [[ו־4]] לא יחולו. @ 11. (תיקון: תשע״ז–4, תשפ"ב, תשפ"ד-2, תשפ"ה-2) : (א) לנפגע עבירת מין לפי [[+|סעיפים 345]], [[+|346]], [[+|347א]], [[+|347ב]], [[+|348]] [[או 351 לחוק העונשין, התשל״ז–1977]], שהוגש בשלה כתב אישום, בכל הנוגע לליווי ולקבלת ייעוץ וסיוע במימוש זכויותיו לפי כל דין בהליך הפלילי, וכן בהליך מינהלי הנוגע למימוש זכויותיו כאמור, [[וסעיפים 3]] [[ו־4]] לא יחולו; לעניין זה, ”הליך פלילי” – לרבות הליך הנוגע לריצוי העונש על ידי מי שהורשע בביצוע עבירת מין בנפגע כאמור. :: (((הוראת שעה ל-4 שנים מיום 30.4.2025):)) לנפגע עבירת מין לפי [[+|סעיפים 345]], [[+|346]], [[+|347א]], [[+|347ב]], [[+|348]] [[או 351 לחוק העונשין, התשל״ז–1977]], בכל הנוגע לליווי ולקבלת ייעוץ וסיוע במימוש זכויותיו לפי כל דין בהליך הפלילי החל משלב החקירה, וכן בהליך מינהלי הנוגע למימוש זכויותיו כאמור, [[וסעיפים 3]] [[ו-4]] לא יחולו; ואולם בהליכי ערר על החלטה שלא להעמיד לדין, לפי [[סעיף 64 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982]], [[סעיף 3]] לא יחול; לעניין זה, "הליך פלילי" או "הליך מינהלי" - לרבות הליך בנוגע לריצוי העונש על ידי מי שהורשע בביצוע עבירה כאמור. : (ב) לנפגע עבירה כאמור בסעיף קטן (א), בהליך הפלילי לרבות בשלב החקירה, בכל הנוגע לוויתור על חיסיון ולהליכי גילוי ראיה חסויה לפי [[סעיף 49 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971]], לעניין טיפול נפשי, או לפי [[+|סעיף 50]], [[+|50א]] [[או 50ב לפקודה האמורה]], או לפי [[סעיף 13א לחוק זכויות נפגעי עבירה, התשס"א-2001]], או [[סעיף 513יג1 לחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-1955]], [[וסעיפים 3]] [[ו-4]] לא יחולו. :: (((הוראת שעה ל-4 שנים מיום 30.4.2025):)) בלי לגרוע מהאמור בסעיף קטן (א), לנפגע עבירה כאמור בסעיף קטן (א), בהליך הפלילי לרבות בשלב החקירה, בכל הנוגע לוויתור על חיסיון ולהליכי גילוי ראיה חסויה לפי [[סעיף 49 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971]], לעניין טיפול נפשי, או לפי [[+|סעיף 50]], [[+|50א]] [[או 50ב לפקודה האמורה]], או לפי [[סעיף 13א לחוק זכויות נפגעי עבירה, התשס"א-2001]], או [[סעיף 513יג1 לחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-1955]], [[וסעיפים 3]] [[ו-4]] לא יחולו : (ג) (((הוראת שעה ל-4 שנים מיום 30.4.2025):)) להליכים אזרחיים הנובעים מביצוע העבירה כאמור לאחר הגשת כתב אישום בגין העבירה, [[וסעיף 3]] לא יחול; ואולם סיוע משפטי לפי סעיף זה יינתן גם בלי שהוגש כתב אישום אם נדרש סעד דחוף שאי-הגשתו במועד תגרום לפגיעה של ממש לנפגע העבירה; השר רשאי לקבוע בצו, באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, הליכים נוספים הנובעים מביצוע עבירה כאמור, שבהם יינתן סיוע משפטי גם בלא הגשת כתב אישום, [[וסעיף 3]] לא יחול. : (ד) (((הוראת שעה ל-4 שנים מיום 30.4.2025):)) מתן ליווי, ייעוץ וקבלת סיוע כאמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ג) ייעשו בהתאם לנוהל שיתואם עם משרד הרווחה והביטחון החברתי. @ 12. (תיקון: תשע"ט, תשפ"ה) : (((הוראת שעה ל-3 שנים מיום 30.10.2024):)) לאדם התובע בהליך אזרחי לפי [[חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים, התשס"א-2000]], [[וסעיף 3]] לא יחול. @ 13. (תיקון: תשפ"א) : להורה שהאפוטרופסות על ילדו נשללה מההורה האחר של הקטין או לאפוטרופוס שבית המשפט מינה לקטין, בכל הנוגע - : (א) לייצוג בהליך לפי [[סעיף 27א(ה) לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962]], [[וסעיפים 3]] [[ו-4]] לא יחולו; : (ב) לייצוג בערעור על החלטה שניתנה בהליך לפי פרט משנה (א), [[וסעיף 3]] לא יחול. @ 14. (תיקון: תשפ"ד-2) : לבן משפחה של מי שהעבירה גרמה למותו לפי [[+|סעיפים 300]], [[+|301א]], [[+|301ב]] [[או 301ג לחוק העונשין, התשל"ז-1977]], למעט החשוד, הנאשם או הנידון, בכל הנוגע - : (א) לליווי ולקבלת ייעוץ וסיוע במימוש זכויותיו לפי כל דין בהליך הפלילי, וכן בהליך מינהלי הנוגע למימוש זכויותיו כאמור, [[וסעיפים 3]] [[ו-4]] לא יחולו; ואולם בהליכי ערר על החלטה שלא להעמיד לדין, לפי [[סעיף 64 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982]], [[סעיף 3]] לא יחול; לעניין זה, "הליך פלילי" או "הליך מינהלי" - לרבות הליך הנוגע לריצוי העונש על ידי מי שהורשע בביצוע עבירת המתה כאמור; : (ב) להליכים אזרחיים הנובעים מביצוע עבירת ההמתה, [[וסעיף 3]] לא יחול. @ 15. (תיקון: תשפ"ה-2) : לעובד שחל עליו [[=חוק משפחות חיילים|סעיף 32ב לחוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום), התש"י-1950]] (בפרט זה - חוק משפחות חיילים), לרבות כפי שהוחל [[בסעיף 7(י) לחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, התש"ל-1970]], בכל הנוגע - : (1) לייצוג בהליך כנגד מעסיקו בבית הדין לעבודה או בוועדת תעסוקה לפי הוראות [[סעיף 32ב לחוק משפחות חיילים]], [[וסעיף 3]] לא יחול; : (2) לייצוג בהליך כנגד מעסיקו או כנגד קופת גמל לפי [[סעיף 11(ו) לחוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג-1963]], [[וסעיף 3]] לא יחול. @ 16. (תיקון: תשפ"ו) : לאדם שמלאו לו 65 שנים, בכל הנוגע להליכים המנויים להלן, [[וסעיף 3]] לא יחול: : (א) הליך בשל עילה או סעד המפורטים להלן, המבוססים בין השאר על ניצול של קושי, חולשה, מצב קוגניטיבי, מצב בריאותי או קשיי שפה של האדם: :: (1) טעות, הטעיה, כפייה או עושק כמשמעותם [[+|בסעיפים 14]], [[+|15]], [[+|17]] [[או 18 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973]]; :: (2) הטעיה, הפעלת השפעה בלתי הוגנת או ביטול עסקה כמשמעותם [[+|בסעיפים 2]], [[+|3]] [[או 14ג1 לחוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981]]; :: (3) גזל או תרמית כמשמעותם [[+|בסעיפים 52]] [[או 56 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש]]]; : (ב) הליך לפי [[סעיף 24 לחוק שירותי תשלום, התשע"ט-2019]], ובלבד שהאדם זכאי לסיוע לפי פרט משנה (א). @ (17) (תיקון: תשפ"ו-2) : (((החל מיום 24.5.2027):)) לבן משפחה של נעדר כהגדרתו [[בחוק סיוע לבני משפחה של נעדרים, התשפ"ו-2026]], בהליכים אזרחיים בישראל, בעניינים הקשורים לענייניו של הנעדר, והוראות [[סעיף 3]] לא יחולו. @ 18. (תיקון: תשפ"ו-3) : לנכה או לנפגע כהגדרתם בחוק הגבלת שכר טרחה (נכי צבא הגנה לישראל וכוחות הביטחון ונפגעי פעולות איבה), התשפ"ו-2026, או למי שמבקש להיות מוכר כנכה או כנפגע כאמור, בהליכים הנוגעים לתשלומים בעד טיפול כמשמעותו בסעיף 2 לחוק האמור שאינם בהתאם להוראות אותו חוק או כל דין אחר ובהליכים לפי סעיף 28 לאותו חוק, וסעיף 3 לא יחול. <פרסום> נתקבל בכנסת ביום ח׳ בניסן תשל״ב (23 במרס 1972). <חתימות> * גולדה מאיר, ראש הממשלה * יעקב ש' שפירא, שר המשפטים * שניאור זלמן שזר, נשיא המדינה 67t3fwse6g9dysaho3yw2ny3qyb17lq 3020045 3020044 2026-06-15T10:21:56Z אליעזר.גרין 43694 הוספת מקור 3020045 wikitext text/x-wiki <שם> חוק הסיוע המשפטי, תשל״ב–1972 <מאגר 2000456 תיקון 2215018 תקן 148055 קוד a163Y00000DuD13QAF> <מקור> ((ס"ח תשל"ב, 95|חוק הסיוע המשפטי|7:209022)); ((תשמ"ה, 198|תיקון מס' 14 לחוק לשכת עורכי הדין|11:210436)); ((תשנ"ט, 114|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 1999)|14:211661)); ((תשס"ג, 536|חוק למניעת סחר בבני אדם (תיקוני חקיקה)|16:299946)); ((תשס"ד, 318|תיקון מס' 5 לחוק טיפול בחולי נפש|16:299867)), ((488|ת"ט|1953)); ((תשס"ה, 422|חוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2005 (תיקוני חקיקה)|16:301004)); ((תשס"ז, 5|חוק איסור סחר בבני אדם (תיקוני חקיקה)|17:300035)), ((293|תיקון מס' 9 לחוק למניעת אלימות במשפחה|17:300056)); ((תשס"ח, 172|תיקון מס' 8|17:300804)); ((תשס"ט, 95|תיקון מס' 9|17:300925)); ((תשע"א, 116|תיקון מס' 8 לחוק אימוץ ילדים|18:300094)), ((300|ת"ט|2275)); ((תשע"ב, 228|ת״ט|2346)); ((תשע"ג, 202|תיקון מס' 11|19:301582)); ((תשע"ה, 32|תיקון מס' 12|19:306582)), ((141|תיקון מס' 20 לחוק נכי רדיפות הנאצים|19:306621)), ((237|תיקון מס' 14|20:313644)); ((תשע"ו, 623|תיקון מס' 21 לחוק נכי רדיפות הנאצים|20:323694)), ((712|תיקון מס' 22 לחוק נכי רדיפות הנאצים|20:338804)), ((832|תיקון מס' 18 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות|20:340801)); ((תשע"ז, 339|ת"ט|fr:20:397046)), ((461|תיקון מס׳ 13 לחוק האזרחות|20:381759)), ((1004|תיקון מס׳ 4 לחוק נכסים של נספי השואה (השבה ליורשים והקדשה למטרות סיוע והנצחה)|20:387467)), ((1060|תיקון מס׳ 20|20:390358)); ((תשע"ח, 71|חוק נכסים של נספי השואה והטבות לניצולי שואה נזקקים (תיקוני חקיקה)|20:456283)), ((114|תיקון מס' 8 לחוק שירותי הסעד|20:489215)); ((תשע"ט, 38|תיקון מס' 22 - הוראת שעה|20:519006)); ((תשפ"א, 143|תיקון מס' 19 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות|23:592656)); ((תשפ"ב, 1056|חוק חסיון ראיות (טיפול נפשי בהליכים פליליים שעניינם עבירות מין או עבירות אלימות חמורה במשפחה) (תיקוני חקיקה)|24:648101)); ((תשפ"ד, 622|תיקון מס' 25|25:4236066)), ((1192|תיקון מס' 26 והוראת שעה|25:4737582)); ((תשפ"ה, 8|תיקון מס' 27 - הוראת שעה|25:5106958)), ((268|תיקון מס' 46 לחוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום)|25:5630454)), ((530|תיקון מס' 152 לחוק העונשין|25:6235343)); ((תשפ"ו, 34|תיקון מס' 30|25:10169588)), ((604|חוק סיוע לבני משפחה של נעדרים)); ((תשפ"ו, 651|חוק הגבלת שכר טרחה (נכי צבא הגנה לישראל וכוחות הביטחון ונפגעי פעולות איבה))). @ 1. הקמת לשכות סיוע משפטי : (א) שר המשפטים מוסמך להקים לשכות סיוע משפטי; דבר הקמתה של לשכת סיוע משפטי יפורסם ברשומות, בציון מקום מושבה ואזור פעולתה. : (ב) בראש כל לשכת סיוע משפטי יעמוד חבר לשכת עורכי הדין (להלן - ראש הלשכה). @ 2. מתן השירות (תיקון: תשס"ג) : לשכת סיוע משפטי תתן שירות משפטי, לרבות ההוצאות הכרוכות בו, בענינים ובהיקף שנקבעו בתקנות, למי שידו אינה משגת לשאת בהם, או למי שנקבע [[בתוספת]] בענינים ובהיקף שנקבעו בה; השירות יינתן על ידי עורך דין מבין עובדי לשכת הסיוע המשפטי או מחוצה לה או על ידי אדם אחר הכשיר כדין ליתן את השירות. @ 3. בקשה לקבלת שירות (תיקון: תשע״ח-2) : (א) המבקש שירות משפטי יגיש ללשכת סיוע משפטי בקשה על כך בכתב. : (ב) השירות המשפטי יינתן אם נוכח ראש הלשכה, לפי מבחנים ששר המשפטים, בהתייעצות עם שר הסעד, קבע בתקנות, שאין ידו של המבקש משגת לשאת בהוצאות השירות. : (ג) ראש הלשכה רשאי לחקור את המבקש ולדרוש ממנו תצהיר ומידע, בעל פה ובכתב, להוכחת פרטי הבקשה. : (ד) תעודה מטעם המחלקה לשירותים חברתיים של רשות מקומית תשמש ראיה לכאורה שידו של המבקש אינה משגת לשאת בהוצאות השירות. @ 4. דחיית הבקשה, הפסקת שירות והחזרת הוצאות : ראש הלשכה רשאי לדחות בקשת שירות משפטי, אם היה סבור שענינו של המבקש אינו אלא טרדני או קנטרני, או שאין לו על מה לסמוך, או שאין לו בסיס סביר מבחינת הדין, העובדות או הראיות, ורשאי הוא להורות שיופסק שירות שהוחל בו וכי המבקש יחזיר הוצאות שהוציאה הלשכה על שירות שנתנה, הכל כפי שנקבע בתקנות. @ 5. ערעור : (א) על החלטה של ראש הלשכה לפי [[סעיפים 3]] [[ו-4]] רשאי המבקש לערער לפני בית המשפט המחוזי שבתחום סמכותו נמצאת הלשכה, בדרך ובמועד שנקבעו בתקנות. : (ב) הערעור יהיה לפני שופט אחד, והחלטתו תהיה סופית. : (ג) בית המשפט רשאי לשקול מחדש ענינו של המערער על סמך ההנחיות [[שבסעיפים 3]] [[ו-4]]. @ 6. הוצאות המשפט : הוצאות ושכר טרחת עורך דין שנפסקו לטובת אדם שניתן לו סיוע משפטי, רואים כאילו נפסקו לטובת אוצר המדינה; הוצאות סבירות שהוציא אדם עצמו תשלם לו הלשכה מתוך הסכום שנפסק; והכל במידה שבית המשפט לא הורה הוראה אחרת. @ 6א. ייחוד השכר (תיקון: תשמ"ה) : עורך דין שנתמנה לתת שירות משפטי לפי חוק זה, לא יקבל שכר טרחה והוצאות אלא לפי תקנות שהותקנו לפי חוק זה. @ 6ב. סייג לשחרור עורך דין (תיקון: תשמ"ה) : עורך דין שנתמנה לתת שירות משפטי לפי חוק זה, לא ישתחרר מהמינוי אלא באישור ראש הלשכה שמינה אותו. @ 7. ביצוע ותקנות (תיקון: תשנ"ט, תשס"ה) : שר המשפטים ממונה על ביצועו של חוק זה, והוא רשאי, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו, לרבות - : (1) הקמת לשכות סיוע משפטי; : (2) העניינים שבהם יינתנו שירותים משפטיים; : (3) היקף השירותים המשפטיים לסוגיהם שיינתנו למבקשים והכללים למתן שירותים אלה וכן חובת השתתפות עצמית של המבקשים בהוצאות מתן השירות המשפטי; : (4) הנסיבות שבהן רשאי ראש הלשכה להורות שיופסק מתן שירות שהוחל בו והנסיבות שבהן חייב המקבל שירות משפטי להחזיר הוצאות שהלשכה הוציאה על שירותים שניתנו; : (5) הסדרים למתן שירות משפטי לפי חוק זה בידי עורכי דין שאינם מעובדי לשכת סיוע משפטי ולתשלום שכר טרחה והוצאות לעורכי דין כאלה; : תקנות לעניין פסקאות (1) עד (4) יתקין שר המשפטים בהתייעצות עם שר האוצר, תקנות לעניין פיסקה (3) גם בהתייעצות עם לשכת עורכי הדין, ותקנות לעניין פסקה (5) בהסכמת שר האוצר ובהתייעצות עם לשכת עורכי הדין. : ((פורסמו [[תקנות הסיוע המשפטי, תשל״ג–1973]].)) @ 8. שמירת דינים : אין בחוק זה כדי לגרוע מסמכותו של בית המשפט למנות סניגור בהתאם [[לחוק סדר הדין הפלילי, תשכ"ה-1965]]. @ 9. תחילה ותחולה הדרגתית (תיקון: תשס"ג, תשס"ד, תשס"ט) : (א) (((בוטל).)) : (ב) ייצוג כאמור [[בפרט 2 בתוספת]] יוחל בהדרגה לפי אזורים, בבתי חולים ובמועדים כפי שיקבע שר המשפטים בצווים ובלבד שההחלה תושלם לא יאוחר מיום י"ב בניסן התשס"ז (31 במרס 2007). == תוספת (תיקון: תשס״ג) == ==== ((([[סעיף 2]]))) ==== @ 1. (תיקון: תשס"ז, תשס"ט) : לאדם שנעברה נגדו עבירה לפי [[+|סעיף 375א]] [[או 377א(א) לחוק העונשין, התשל״ז–1977]], או עבירות נלוות, בכל הנוגע – : (א) להליכים לפי [[חוק הכניסה לישראל, התשי״ב–1952]], [[וסעיף 3]] לא יחול; : (ב) להליכים אזרחיים הנובעים מביצוע העבירות כאמור, [[וסעיף 3]] לא יחול. @ (1א) (תיקון: תשפ"ד-2) : (((הוראת שעה ל-4 שנים מיום 30.4.2025):)) לנפגע עבירה לפי [[+|סעיפים 374א]], [[+|375א]], [[+|376]], [[+|376ב]] [[או 377א לחוק העונשין, התשל"ז-1977]], בכל הנוגע לליווי ולקבלת ייעוץ וסיוע במימוש זכויותיו לפי כל דין בהליך הפלילי החל משלב החקירה, וכן להליך מינהלי הנוגע למימוש זכויותיו כאמור, [[וסעיפים 3]] [[ו-4]] לא יחולו; ואולם בהליכי ערר על החלטה שלא להעמיד לדין, לפי [[סעיף 64 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982]], [[סעיף 3]] לא יחול; לעניין זה, "הליך פלילי" או "הליך מינהלי" - לרבות הליך בנוגע לריצוי העונש על ידי מי שהורשע בביצוע עבירה כאמור. @ 2. (תיקון: תשס״ד, תשס״ד–2) : לחולה המאושפז על פי הוראת אשפוז או הנמצא בטיפול מרפאתי על פי הוראה לטיפול מרפאתי, לפי הוראות [[חוק טיפול בחולי נפש, התשנ״א–1991]], בכל הנוגע – : (א) לייצוג לפי [[-|סעיף 29א]] בדיונים בפני ועדה פסיכיאטרית, [[וסעיפים 3]] [[ו־4]] לא יחולו; : (ב) לייצוג לפי [[-|סעיף 29א]] בדיונים בערעור על החלטת ועדה פסיכיאטרית לפי הוראות [[סעיף 29 לחוק האמור]], [[וסעיף 3]] לא יחול. @ 3. (תיקון: תשס״ז–2) : לקטין שבן משפחתו הגיש בקשה למתן צו הגנה מפניו לפי הוראות [[סעיף 3א לחוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ״א–1991]], בכל הנוגע – : (א) לייצוג בהליך לפי [[סעיף 3א(ב)(4) לחוק האמור]], [[וסעיפים 3]] [[ו־4]] לא יחולו; : (ב) לייצוג בערעור על החלטה לפי [[סעיף 3א(ב)(4) לחוק האמור]], [[וסעיף 3]] לא יחול. @ 4. (תיקון: תשס״ח) : למשתתף כהגדרתו [[בסעיף 37 לחוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2004 (תיקוני חקיקה), התשס״ד–2004]], בכל הנוגע להליכים לפי [[+|סעיפים 46]] [[ו־47 לחוק האמור]] ולהליכים אחרים הנובעים מהם, [[וסעיף 3]] לא יחול. @ (5) (תיקון: תשע"א, תשע״א–2, תשע״ב) : להורה לפי הוראות [[סעיף 24 לחוק אימוץ ילדים, התשמ״א–1981]], בכל הנוגע – : (א) לייצוג בהליכים לפי [[+|סעיפים 10]], [[+|12(ג)]], [[+|13]] [[ו־13א לחוק האמור]] – [[וסעיפים 3]] [[ו־4]] לא יחולו; : (ב) לייצוג בערעור על החלטה בהליכים לפי [[+|סעיפים 10]], [[+|12(ג)]], [[+|13]] [[ו־13א לחוק האמור]] – [[וסעיף 3]] לא יחול. @ 6. (תיקון: תשע״ג, תשע״ה–2, תשע״ו, תשע״ו–2, תשע״ז–3, תשע"ח, תשפ"ד) : לאדם, בכל הנוגע – : (א) לקבלת ייעוץ ראשוני בעניין זכויותיו לקבלת תגמולים כניצול שואה, [[וסעיף 3]] לא יחול; לעניין זה, ”תגמולים” – קצבה, מענק שנתי או הטבה כאמור בפסקה (ב), וכן קצבה, מענק שנתי או הטבה אחרים הניתנים בשל רדיפות הנאצים ועוזריהם או הניתנים למי שלחם בנאצים ובעוזריהם; : (ב) להליכים שהוא נוקט בבית משפט, בוועדת ערעורים או בוועדת עררים לקבלת קצבה, מענק שנתי או הטבה לפי ההוראות המפורטות להלן, [[וסעיף 3]] לא יחול: :: (1) [[חוק נכי המלחמה בנאצים, התשי״ד–1954]] (להלן – חוק נכי המלחמה בנאצים); :: (2) [[חוק נכי רדיפות הנאצים, התשי״ז–1957]] (להלן – חוק נכי רדיפות הנאצים); :: (3) [[פרק א׳ לחוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת 2001) (ביטול והתליה של חקיקה שמקורה בהצעות חוק פרטיות), התשס״א–2001]]; :: (4) [[חוק הטבות לניצולי שואה, התשס״ז–2007]]; :: (5) (((נמחקה);)) :: (6) [[חוק מעמד ותיקי מלחמת העולם השנייה, התש"ס-2000]]; : (ג) להליכים בבית משפט או בלשכת ההוצאה לפועל שהוגשו בידי מי שייצג אותו בעניין זכויותיו לקבלת תגמולים כניצול שואה או בידי מי שסייע לו להגיש תביעה לקבלת תגמולים כאמור, [[וסעיף 3]] לא יחול; לעניין זה, ”תגמולים” – כהגדרתם בפרט משנה (א); : (ד) להליכים בבית משפט או בלשכת ההוצאה לפועל שהוגשו בידי מי שייצג אותו בעניין זכויותיו לקבלת קצבה או תשלום לפי התיקון הראשון לחוק הגרמני לתשלום קצבאות לעובדי גטאות, שנכנס לתוקף ביום 1 באוגוסט 2014, או בידי מי שסייע לו להגיש תביעה לקבלת קצבה או תשלום כאמור; : (ה) להליכים בבית משפט או בלשכת ההוצאה לפועל שעניינם תביעה של ניצול שואה להחזרת שכר טרחה כמפורט להלן, [[וסעיף 3]] לא יחול: :: (1) החזרת סכום שנגבה כשכר טרחה העולה על סכום כאמור [[בסעיף 22א(ב) או (ה) לחוק נכי רדיפות הנאצים]], בעילה לפי [[סעיף 22ג לחוק האמור]]; :: (2) החזרת סכום שנגבה כשכר טרחה בעילה של ניתוק הקשר בין הגשת התביעה ובין ההחלטה המינהלית כהגדרתה [[בסעיף 22א(ב) או (ה) לחוק נכי רדיפות הנאצים]]; :: (3) החזרת סכום שנגבה כשכר טרחה בעילה לפי [[+|סעיפים 14]], [[+|15]], [[+|17]] [[או 18 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל״ג–1973]]; : (ו) להליכים בבית משפט או בלשכת ההוצאה לפועל שעניינם תביעה להחזרת סכום שנגבה כשכר טרחה או הוצאות העולה על סכום כאמור [[בסעיף 10(ב)(2א) או (4) לחוק התביעות של קורבנות השואה (הסדר הטיפול), התשי״ז–1957]], בעילה לפי [[סעיף 12 לאותו חוק]], [[וסעיף 3]] לא יחול. : לעניין פרט זה, ”ועדת עררים” – ועדה שמונתה לפי [[סעיף 16 לחוק נכי רדיפות הנאצים]] או ועדה שמונתה לפי [[סעיף 3 לחוק נכי המלחמה בנאצים]]. @ 6א. (תיקון: תשפ"ד) : לאדם המקבל תגמולים כהגדרתם [[בפרט 6(א)]] או לאדם המקבל מענק לפי החלטה בדבר מענק שנתי כהגדרתה [[בחוק נכי רדיפות הנאצים]], בעניינים ובהיקף שנקבעו לפי [[סעיף 2]] או [[בתוספת]], [[וסעיף 3]] לא יחול. @ 7. (תיקון: תשע״ה) : לעובד, בכל הנוגע להליכים המנויים להלן, [[וסעיף 3]] לא יחול: : (א) הליך לפי [[חוק הגנה על עובדים (חשיפת עבירות ופגיעה בטוהר המידות או במינהל התקין), התשנ״ז–1997]]; : (ב) הליך לפי [[סעיפים 45א עד 45ד לחוק מבקר המדינה, התשי״ח–1958 [נוסח משולב]]]; : (ג) הליך אחר, בפני ערכאה שיפוטית, הנלווה להליך עיקרי כאמור בפסקאות (א) או (ב), ובלבד שהוא קשור לפגיעה בעובד שבעניינה הוגש ההליך העיקרי; : (ד) הליך של שימוע בפני המעסיק, בעניין הקשור להליך כאמור בפסקאות (א) או (ב); : (ה) הליך של ערעור או עתירה על החלטה בהליך לפי פסקאות (א) עד (ד). @ 8. (תיקון: תשע״ה–3) : לנפגע עבירת מין, בכל הנוגע להליכים לפי [[חוק מגבלות על חזרתו של עבריין מין לסביבת נפגע העבירה, התשס״ה–2004]], [[וסעיף 3]] לא יחול. @ 9. (תיקון: תשע״ו–3, תשע״ז) : (א) לאדם לפי הוראות [[סעיף 68א לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ״ב–1962]], [[וסעיפים 3]] [[ו־4]] לא יחולו; : (ב) לאדם שניתן לו ייצוג לפי פרט משנה (א) לשם ייצוג בערעור, [[וסעיף 3]] לא יחול. @ 10. (תיקון: תשע״ז–2) : לאזרח שהוגשה בקשה לביטול אזרחותו לפי [[סעיף 11(ב)(2) לחוק האזרחות, התשי״ב–1952]], ובית המשפט קבע כי הדיון ייערך שלא בנוכחותו כאמור [[בסעיף 11(ד)(4) לאותו חוק]], בכל הנוגע לייצוג בעניין בקשה לביטול אזרחות כאמור, [[וסעיפים 3]] [[ו־4]] לא יחולו. @ 11. (תיקון: תשע״ז–4, תשפ"ב, תשפ"ד-2, תשפ"ה-2) : (א) לנפגע עבירת מין לפי [[+|סעיפים 345]], [[+|346]], [[+|347א]], [[+|347ב]], [[+|348]] [[או 351 לחוק העונשין, התשל״ז–1977]], שהוגש בשלה כתב אישום, בכל הנוגע לליווי ולקבלת ייעוץ וסיוע במימוש זכויותיו לפי כל דין בהליך הפלילי, וכן בהליך מינהלי הנוגע למימוש זכויותיו כאמור, [[וסעיפים 3]] [[ו־4]] לא יחולו; לעניין זה, ”הליך פלילי” – לרבות הליך הנוגע לריצוי העונש על ידי מי שהורשע בביצוע עבירת מין בנפגע כאמור. :: (((הוראת שעה ל-4 שנים מיום 30.4.2025):)) לנפגע עבירת מין לפי [[+|סעיפים 345]], [[+|346]], [[+|347א]], [[+|347ב]], [[+|348]] [[או 351 לחוק העונשין, התשל״ז–1977]], בכל הנוגע לליווי ולקבלת ייעוץ וסיוע במימוש זכויותיו לפי כל דין בהליך הפלילי החל משלב החקירה, וכן בהליך מינהלי הנוגע למימוש זכויותיו כאמור, [[וסעיפים 3]] [[ו-4]] לא יחולו; ואולם בהליכי ערר על החלטה שלא להעמיד לדין, לפי [[סעיף 64 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982]], [[סעיף 3]] לא יחול; לעניין זה, "הליך פלילי" או "הליך מינהלי" - לרבות הליך בנוגע לריצוי העונש על ידי מי שהורשע בביצוע עבירה כאמור. : (ב) לנפגע עבירה כאמור בסעיף קטן (א), בהליך הפלילי לרבות בשלב החקירה, בכל הנוגע לוויתור על חיסיון ולהליכי גילוי ראיה חסויה לפי [[סעיף 49 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971]], לעניין טיפול נפשי, או לפי [[+|סעיף 50]], [[+|50א]] [[או 50ב לפקודה האמורה]], או לפי [[סעיף 13א לחוק זכויות נפגעי עבירה, התשס"א-2001]], או [[סעיף 513יג1 לחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-1955]], [[וסעיפים 3]] [[ו-4]] לא יחולו. :: (((הוראת שעה ל-4 שנים מיום 30.4.2025):)) בלי לגרוע מהאמור בסעיף קטן (א), לנפגע עבירה כאמור בסעיף קטן (א), בהליך הפלילי לרבות בשלב החקירה, בכל הנוגע לוויתור על חיסיון ולהליכי גילוי ראיה חסויה לפי [[סעיף 49 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971]], לעניין טיפול נפשי, או לפי [[+|סעיף 50]], [[+|50א]] [[או 50ב לפקודה האמורה]], או לפי [[סעיף 13א לחוק זכויות נפגעי עבירה, התשס"א-2001]], או [[סעיף 513יג1 לחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-1955]], [[וסעיפים 3]] [[ו-4]] לא יחולו : (ג) (((הוראת שעה ל-4 שנים מיום 30.4.2025):)) להליכים אזרחיים הנובעים מביצוע העבירה כאמור לאחר הגשת כתב אישום בגין העבירה, [[וסעיף 3]] לא יחול; ואולם סיוע משפטי לפי סעיף זה יינתן גם בלי שהוגש כתב אישום אם נדרש סעד דחוף שאי-הגשתו במועד תגרום לפגיעה של ממש לנפגע העבירה; השר רשאי לקבוע בצו, באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, הליכים נוספים הנובעים מביצוע עבירה כאמור, שבהם יינתן סיוע משפטי גם בלא הגשת כתב אישום, [[וסעיף 3]] לא יחול. : (ד) (((הוראת שעה ל-4 שנים מיום 30.4.2025):)) מתן ליווי, ייעוץ וקבלת סיוע כאמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ג) ייעשו בהתאם לנוהל שיתואם עם משרד הרווחה והביטחון החברתי. @ 12. (תיקון: תשע"ט, תשפ"ה) : (((הוראת שעה ל-3 שנים מיום 30.10.2024):)) לאדם התובע בהליך אזרחי לפי [[חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים, התשס"א-2000]], [[וסעיף 3]] לא יחול. @ 13. (תיקון: תשפ"א) : להורה שהאפוטרופסות על ילדו נשללה מההורה האחר של הקטין או לאפוטרופוס שבית המשפט מינה לקטין, בכל הנוגע - : (א) לייצוג בהליך לפי [[סעיף 27א(ה) לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962]], [[וסעיפים 3]] [[ו-4]] לא יחולו; : (ב) לייצוג בערעור על החלטה שניתנה בהליך לפי פרט משנה (א), [[וסעיף 3]] לא יחול. @ 14. (תיקון: תשפ"ד-2) : לבן משפחה של מי שהעבירה גרמה למותו לפי [[+|סעיפים 300]], [[+|301א]], [[+|301ב]] [[או 301ג לחוק העונשין, התשל"ז-1977]], למעט החשוד, הנאשם או הנידון, בכל הנוגע - : (א) לליווי ולקבלת ייעוץ וסיוע במימוש זכויותיו לפי כל דין בהליך הפלילי, וכן בהליך מינהלי הנוגע למימוש זכויותיו כאמור, [[וסעיפים 3]] [[ו-4]] לא יחולו; ואולם בהליכי ערר על החלטה שלא להעמיד לדין, לפי [[סעיף 64 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982]], [[סעיף 3]] לא יחול; לעניין זה, "הליך פלילי" או "הליך מינהלי" - לרבות הליך הנוגע לריצוי העונש על ידי מי שהורשע בביצוע עבירת המתה כאמור; : (ב) להליכים אזרחיים הנובעים מביצוע עבירת ההמתה, [[וסעיף 3]] לא יחול. @ 15. (תיקון: תשפ"ה-2) : לעובד שחל עליו [[=חוק משפחות חיילים|סעיף 32ב לחוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום), התש"י-1950]] (בפרט זה - חוק משפחות חיילים), לרבות כפי שהוחל [[בסעיף 7(י) לחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, התש"ל-1970]], בכל הנוגע - : (1) לייצוג בהליך כנגד מעסיקו בבית הדין לעבודה או בוועדת תעסוקה לפי הוראות [[סעיף 32ב לחוק משפחות חיילים]], [[וסעיף 3]] לא יחול; : (2) לייצוג בהליך כנגד מעסיקו או כנגד קופת גמל לפי [[סעיף 11(ו) לחוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג-1963]], [[וסעיף 3]] לא יחול. @ 16. (תיקון: תשפ"ו) : לאדם שמלאו לו 65 שנים, בכל הנוגע להליכים המנויים להלן, [[וסעיף 3]] לא יחול: : (א) הליך בשל עילה או סעד המפורטים להלן, המבוססים בין השאר על ניצול של קושי, חולשה, מצב קוגניטיבי, מצב בריאותי או קשיי שפה של האדם: :: (1) טעות, הטעיה, כפייה או עושק כמשמעותם [[+|בסעיפים 14]], [[+|15]], [[+|17]] [[או 18 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973]]; :: (2) הטעיה, הפעלת השפעה בלתי הוגנת או ביטול עסקה כמשמעותם [[+|בסעיפים 2]], [[+|3]] [[או 14ג1 לחוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981]]; :: (3) גזל או תרמית כמשמעותם [[+|בסעיפים 52]] [[או 56 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש]]]; : (ב) הליך לפי [[סעיף 24 לחוק שירותי תשלום, התשע"ט-2019]], ובלבד שהאדם זכאי לסיוע לפי פרט משנה (א). @ (17) (תיקון: תשפ"ו-2) : (((החל מיום 24.5.2027):)) לבן משפחה של נעדר כהגדרתו [[בחוק סיוע לבני משפחה של נעדרים, התשפ"ו-2026]], בהליכים אזרחיים בישראל, בעניינים הקשורים לענייניו של הנעדר, והוראות [[סעיף 3]] לא יחולו. @ 18. (תיקון: תשפ"ו-3) : לנכה או לנפגע כהגדרתם בחוק הגבלת שכר טרחה (נכי צבא הגנה לישראל וכוחות הביטחון ונפגעי פעולות איבה), התשפ"ו-2026, או למי שמבקש להיות מוכר כנכה או כנפגע כאמור, בהליכים הנוגעים לתשלומים בעד טיפול כמשמעותו בסעיף 2 לחוק האמור שאינם בהתאם להוראות אותו חוק או כל דין אחר ובהליכים לפי סעיף 28 לאותו חוק, וסעיף 3 לא יחול. <פרסום> נתקבל בכנסת ביום ח׳ בניסן תשל״ב (23 במרס 1972). <חתימות> * גולדה מאיר, ראש הממשלה * יעקב ש' שפירא, שר המשפטים * שניאור זלמן שזר, נשיא המדינה i7ju1xo5ajq3btcq61hsfu4pi9q4nfh 3020046 3020045 2026-06-15T10:22:22Z אליעזר.גרין 43694 3020046 wikitext text/x-wiki <שם> חוק הסיוע המשפטי, תשל״ב–1972 <מאגר 2000456 תיקון 2215018 תקן 148055 קוד a163Y00000DuD13QAF> <מקור> ((ס"ח תשל"ב, 95|חוק הסיוע המשפטי|7:209022)); ((תשמ"ה, 198|תיקון מס' 14 לחוק לשכת עורכי הדין|11:210436)); ((תשנ"ט, 114|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 1999)|14:211661)); ((תשס"ג, 536|חוק למניעת סחר בבני אדם (תיקוני חקיקה)|16:299946)); ((תשס"ד, 318|תיקון מס' 5 לחוק טיפול בחולי נפש|16:299867)), ((488|ת"ט|1953)); ((תשס"ה, 422|חוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2005 (תיקוני חקיקה)|16:301004)); ((תשס"ז, 5|חוק איסור סחר בבני אדם (תיקוני חקיקה)|17:300035)), ((293|תיקון מס' 9 לחוק למניעת אלימות במשפחה|17:300056)); ((תשס"ח, 172|תיקון מס' 8|17:300804)); ((תשס"ט, 95|תיקון מס' 9|17:300925)); ((תשע"א, 116|תיקון מס' 8 לחוק אימוץ ילדים|18:300094)), ((300|ת"ט|2275)); ((תשע"ב, 228|ת״ט|2346)); ((תשע"ג, 202|תיקון מס' 11|19:301582)); ((תשע"ה, 32|תיקון מס' 12|19:306582)), ((141|תיקון מס' 20 לחוק נכי רדיפות הנאצים|19:306621)), ((237|תיקון מס' 14|20:313644)); ((תשע"ו, 623|תיקון מס' 21 לחוק נכי רדיפות הנאצים|20:323694)), ((712|תיקון מס' 22 לחוק נכי רדיפות הנאצים|20:338804)), ((832|תיקון מס' 18 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות|20:340801)); ((תשע"ז, 339|ת"ט|fr:20:397046)), ((461|תיקון מס׳ 13 לחוק האזרחות|20:381759)), ((1004|תיקון מס׳ 4 לחוק נכסים של נספי השואה (השבה ליורשים והקדשה למטרות סיוע והנצחה)|20:387467)), ((1060|תיקון מס׳ 20|20:390358)); ((תשע"ח, 71|חוק נכסים של נספי השואה והטבות לניצולי שואה נזקקים (תיקוני חקיקה)|20:456283)), ((114|תיקון מס' 8 לחוק שירותי הסעד|20:489215)); ((תשע"ט, 38|תיקון מס' 22 - הוראת שעה|20:519006)); ((תשפ"א, 143|תיקון מס' 19 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות|23:592656)); ((תשפ"ב, 1056|חוק חסיון ראיות (טיפול נפשי בהליכים פליליים שעניינם עבירות מין או עבירות אלימות חמורה במשפחה) (תיקוני חקיקה)|24:648101)); ((תשפ"ד, 622|תיקון מס' 25|25:4236066)), ((1192|תיקון מס' 26 והוראת שעה|25:4737582)); ((תשפ"ה, 8|תיקון מס' 27 - הוראת שעה|25:5106958)), ((268|תיקון מס' 46 לחוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום)|25:5630454)), ((530|תיקון מס' 152 לחוק העונשין|25:6235343)); ((תשפ"ו, 34|תיקון מס' 30|25:10169588)), ((604|חוק סיוע לבני משפחה של נעדרים)); ((651|חוק הגבלת שכר טרחה (נכי צבא הגנה לישראל וכוחות הביטחון ונפגעי פעולות איבה))). @ 1. הקמת לשכות סיוע משפטי : (א) שר המשפטים מוסמך להקים לשכות סיוע משפטי; דבר הקמתה של לשכת סיוע משפטי יפורסם ברשומות, בציון מקום מושבה ואזור פעולתה. : (ב) בראש כל לשכת סיוע משפטי יעמוד חבר לשכת עורכי הדין (להלן - ראש הלשכה). @ 2. מתן השירות (תיקון: תשס"ג) : לשכת סיוע משפטי תתן שירות משפטי, לרבות ההוצאות הכרוכות בו, בענינים ובהיקף שנקבעו בתקנות, למי שידו אינה משגת לשאת בהם, או למי שנקבע [[בתוספת]] בענינים ובהיקף שנקבעו בה; השירות יינתן על ידי עורך דין מבין עובדי לשכת הסיוע המשפטי או מחוצה לה או על ידי אדם אחר הכשיר כדין ליתן את השירות. @ 3. בקשה לקבלת שירות (תיקון: תשע״ח-2) : (א) המבקש שירות משפטי יגיש ללשכת סיוע משפטי בקשה על כך בכתב. : (ב) השירות המשפטי יינתן אם נוכח ראש הלשכה, לפי מבחנים ששר המשפטים, בהתייעצות עם שר הסעד, קבע בתקנות, שאין ידו של המבקש משגת לשאת בהוצאות השירות. : (ג) ראש הלשכה רשאי לחקור את המבקש ולדרוש ממנו תצהיר ומידע, בעל פה ובכתב, להוכחת פרטי הבקשה. : (ד) תעודה מטעם המחלקה לשירותים חברתיים של רשות מקומית תשמש ראיה לכאורה שידו של המבקש אינה משגת לשאת בהוצאות השירות. @ 4. דחיית הבקשה, הפסקת שירות והחזרת הוצאות : ראש הלשכה רשאי לדחות בקשת שירות משפטי, אם היה סבור שענינו של המבקש אינו אלא טרדני או קנטרני, או שאין לו על מה לסמוך, או שאין לו בסיס סביר מבחינת הדין, העובדות או הראיות, ורשאי הוא להורות שיופסק שירות שהוחל בו וכי המבקש יחזיר הוצאות שהוציאה הלשכה על שירות שנתנה, הכל כפי שנקבע בתקנות. @ 5. ערעור : (א) על החלטה של ראש הלשכה לפי [[סעיפים 3]] [[ו-4]] רשאי המבקש לערער לפני בית המשפט המחוזי שבתחום סמכותו נמצאת הלשכה, בדרך ובמועד שנקבעו בתקנות. : (ב) הערעור יהיה לפני שופט אחד, והחלטתו תהיה סופית. : (ג) בית המשפט רשאי לשקול מחדש ענינו של המערער על סמך ההנחיות [[שבסעיפים 3]] [[ו-4]]. @ 6. הוצאות המשפט : הוצאות ושכר טרחת עורך דין שנפסקו לטובת אדם שניתן לו סיוע משפטי, רואים כאילו נפסקו לטובת אוצר המדינה; הוצאות סבירות שהוציא אדם עצמו תשלם לו הלשכה מתוך הסכום שנפסק; והכל במידה שבית המשפט לא הורה הוראה אחרת. @ 6א. ייחוד השכר (תיקון: תשמ"ה) : עורך דין שנתמנה לתת שירות משפטי לפי חוק זה, לא יקבל שכר טרחה והוצאות אלא לפי תקנות שהותקנו לפי חוק זה. @ 6ב. סייג לשחרור עורך דין (תיקון: תשמ"ה) : עורך דין שנתמנה לתת שירות משפטי לפי חוק זה, לא ישתחרר מהמינוי אלא באישור ראש הלשכה שמינה אותו. @ 7. ביצוע ותקנות (תיקון: תשנ"ט, תשס"ה) : שר המשפטים ממונה על ביצועו של חוק זה, והוא רשאי, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו, לרבות - : (1) הקמת לשכות סיוע משפטי; : (2) העניינים שבהם יינתנו שירותים משפטיים; : (3) היקף השירותים המשפטיים לסוגיהם שיינתנו למבקשים והכללים למתן שירותים אלה וכן חובת השתתפות עצמית של המבקשים בהוצאות מתן השירות המשפטי; : (4) הנסיבות שבהן רשאי ראש הלשכה להורות שיופסק מתן שירות שהוחל בו והנסיבות שבהן חייב המקבל שירות משפטי להחזיר הוצאות שהלשכה הוציאה על שירותים שניתנו; : (5) הסדרים למתן שירות משפטי לפי חוק זה בידי עורכי דין שאינם מעובדי לשכת סיוע משפטי ולתשלום שכר טרחה והוצאות לעורכי דין כאלה; : תקנות לעניין פסקאות (1) עד (4) יתקין שר המשפטים בהתייעצות עם שר האוצר, תקנות לעניין פיסקה (3) גם בהתייעצות עם לשכת עורכי הדין, ותקנות לעניין פסקה (5) בהסכמת שר האוצר ובהתייעצות עם לשכת עורכי הדין. : ((פורסמו [[תקנות הסיוע המשפטי, תשל״ג–1973]].)) @ 8. שמירת דינים : אין בחוק זה כדי לגרוע מסמכותו של בית המשפט למנות סניגור בהתאם [[לחוק סדר הדין הפלילי, תשכ"ה-1965]]. @ 9. תחילה ותחולה הדרגתית (תיקון: תשס"ג, תשס"ד, תשס"ט) : (א) (((בוטל).)) : (ב) ייצוג כאמור [[בפרט 2 בתוספת]] יוחל בהדרגה לפי אזורים, בבתי חולים ובמועדים כפי שיקבע שר המשפטים בצווים ובלבד שההחלה תושלם לא יאוחר מיום י"ב בניסן התשס"ז (31 במרס 2007). == תוספת (תיקון: תשס״ג) == ==== ((([[סעיף 2]]))) ==== @ 1. (תיקון: תשס"ז, תשס"ט) : לאדם שנעברה נגדו עבירה לפי [[+|סעיף 375א]] [[או 377א(א) לחוק העונשין, התשל״ז–1977]], או עבירות נלוות, בכל הנוגע – : (א) להליכים לפי [[חוק הכניסה לישראל, התשי״ב–1952]], [[וסעיף 3]] לא יחול; : (ב) להליכים אזרחיים הנובעים מביצוע העבירות כאמור, [[וסעיף 3]] לא יחול. @ (1א) (תיקון: תשפ"ד-2) : (((הוראת שעה ל-4 שנים מיום 30.4.2025):)) לנפגע עבירה לפי [[+|סעיפים 374א]], [[+|375א]], [[+|376]], [[+|376ב]] [[או 377א לחוק העונשין, התשל"ז-1977]], בכל הנוגע לליווי ולקבלת ייעוץ וסיוע במימוש זכויותיו לפי כל דין בהליך הפלילי החל משלב החקירה, וכן להליך מינהלי הנוגע למימוש זכויותיו כאמור, [[וסעיפים 3]] [[ו-4]] לא יחולו; ואולם בהליכי ערר על החלטה שלא להעמיד לדין, לפי [[סעיף 64 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982]], [[סעיף 3]] לא יחול; לעניין זה, "הליך פלילי" או "הליך מינהלי" - לרבות הליך בנוגע לריצוי העונש על ידי מי שהורשע בביצוע עבירה כאמור. @ 2. (תיקון: תשס״ד, תשס״ד–2) : לחולה המאושפז על פי הוראת אשפוז או הנמצא בטיפול מרפאתי על פי הוראה לטיפול מרפאתי, לפי הוראות [[חוק טיפול בחולי נפש, התשנ״א–1991]], בכל הנוגע – : (א) לייצוג לפי [[-|סעיף 29א]] בדיונים בפני ועדה פסיכיאטרית, [[וסעיפים 3]] [[ו־4]] לא יחולו; : (ב) לייצוג לפי [[-|סעיף 29א]] בדיונים בערעור על החלטת ועדה פסיכיאטרית לפי הוראות [[סעיף 29 לחוק האמור]], [[וסעיף 3]] לא יחול. @ 3. (תיקון: תשס״ז–2) : לקטין שבן משפחתו הגיש בקשה למתן צו הגנה מפניו לפי הוראות [[סעיף 3א לחוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ״א–1991]], בכל הנוגע – : (א) לייצוג בהליך לפי [[סעיף 3א(ב)(4) לחוק האמור]], [[וסעיפים 3]] [[ו־4]] לא יחולו; : (ב) לייצוג בערעור על החלטה לפי [[סעיף 3א(ב)(4) לחוק האמור]], [[וסעיף 3]] לא יחול. @ 4. (תיקון: תשס״ח) : למשתתף כהגדרתו [[בסעיף 37 לחוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2004 (תיקוני חקיקה), התשס״ד–2004]], בכל הנוגע להליכים לפי [[+|סעיפים 46]] [[ו־47 לחוק האמור]] ולהליכים אחרים הנובעים מהם, [[וסעיף 3]] לא יחול. @ (5) (תיקון: תשע"א, תשע״א–2, תשע״ב) : להורה לפי הוראות [[סעיף 24 לחוק אימוץ ילדים, התשמ״א–1981]], בכל הנוגע – : (א) לייצוג בהליכים לפי [[+|סעיפים 10]], [[+|12(ג)]], [[+|13]] [[ו־13א לחוק האמור]] – [[וסעיפים 3]] [[ו־4]] לא יחולו; : (ב) לייצוג בערעור על החלטה בהליכים לפי [[+|סעיפים 10]], [[+|12(ג)]], [[+|13]] [[ו־13א לחוק האמור]] – [[וסעיף 3]] לא יחול. @ 6. (תיקון: תשע״ג, תשע״ה–2, תשע״ו, תשע״ו–2, תשע״ז–3, תשע"ח, תשפ"ד) : לאדם, בכל הנוגע – : (א) לקבלת ייעוץ ראשוני בעניין זכויותיו לקבלת תגמולים כניצול שואה, [[וסעיף 3]] לא יחול; לעניין זה, ”תגמולים” – קצבה, מענק שנתי או הטבה כאמור בפסקה (ב), וכן קצבה, מענק שנתי או הטבה אחרים הניתנים בשל רדיפות הנאצים ועוזריהם או הניתנים למי שלחם בנאצים ובעוזריהם; : (ב) להליכים שהוא נוקט בבית משפט, בוועדת ערעורים או בוועדת עררים לקבלת קצבה, מענק שנתי או הטבה לפי ההוראות המפורטות להלן, [[וסעיף 3]] לא יחול: :: (1) [[חוק נכי המלחמה בנאצים, התשי״ד–1954]] (להלן – חוק נכי המלחמה בנאצים); :: (2) [[חוק נכי רדיפות הנאצים, התשי״ז–1957]] (להלן – חוק נכי רדיפות הנאצים); :: (3) [[פרק א׳ לחוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת 2001) (ביטול והתליה של חקיקה שמקורה בהצעות חוק פרטיות), התשס״א–2001]]; :: (4) [[חוק הטבות לניצולי שואה, התשס״ז–2007]]; :: (5) (((נמחקה);)) :: (6) [[חוק מעמד ותיקי מלחמת העולם השנייה, התש"ס-2000]]; : (ג) להליכים בבית משפט או בלשכת ההוצאה לפועל שהוגשו בידי מי שייצג אותו בעניין זכויותיו לקבלת תגמולים כניצול שואה או בידי מי שסייע לו להגיש תביעה לקבלת תגמולים כאמור, [[וסעיף 3]] לא יחול; לעניין זה, ”תגמולים” – כהגדרתם בפרט משנה (א); : (ד) להליכים בבית משפט או בלשכת ההוצאה לפועל שהוגשו בידי מי שייצג אותו בעניין זכויותיו לקבלת קצבה או תשלום לפי התיקון הראשון לחוק הגרמני לתשלום קצבאות לעובדי גטאות, שנכנס לתוקף ביום 1 באוגוסט 2014, או בידי מי שסייע לו להגיש תביעה לקבלת קצבה או תשלום כאמור; : (ה) להליכים בבית משפט או בלשכת ההוצאה לפועל שעניינם תביעה של ניצול שואה להחזרת שכר טרחה כמפורט להלן, [[וסעיף 3]] לא יחול: :: (1) החזרת סכום שנגבה כשכר טרחה העולה על סכום כאמור [[בסעיף 22א(ב) או (ה) לחוק נכי רדיפות הנאצים]], בעילה לפי [[סעיף 22ג לחוק האמור]]; :: (2) החזרת סכום שנגבה כשכר טרחה בעילה של ניתוק הקשר בין הגשת התביעה ובין ההחלטה המינהלית כהגדרתה [[בסעיף 22א(ב) או (ה) לחוק נכי רדיפות הנאצים]]; :: (3) החזרת סכום שנגבה כשכר טרחה בעילה לפי [[+|סעיפים 14]], [[+|15]], [[+|17]] [[או 18 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל״ג–1973]]; : (ו) להליכים בבית משפט או בלשכת ההוצאה לפועל שעניינם תביעה להחזרת סכום שנגבה כשכר טרחה או הוצאות העולה על סכום כאמור [[בסעיף 10(ב)(2א) או (4) לחוק התביעות של קורבנות השואה (הסדר הטיפול), התשי״ז–1957]], בעילה לפי [[סעיף 12 לאותו חוק]], [[וסעיף 3]] לא יחול. : לעניין פרט זה, ”ועדת עררים” – ועדה שמונתה לפי [[סעיף 16 לחוק נכי רדיפות הנאצים]] או ועדה שמונתה לפי [[סעיף 3 לחוק נכי המלחמה בנאצים]]. @ 6א. (תיקון: תשפ"ד) : לאדם המקבל תגמולים כהגדרתם [[בפרט 6(א)]] או לאדם המקבל מענק לפי החלטה בדבר מענק שנתי כהגדרתה [[בחוק נכי רדיפות הנאצים]], בעניינים ובהיקף שנקבעו לפי [[סעיף 2]] או [[בתוספת]], [[וסעיף 3]] לא יחול. @ 7. (תיקון: תשע״ה) : לעובד, בכל הנוגע להליכים המנויים להלן, [[וסעיף 3]] לא יחול: : (א) הליך לפי [[חוק הגנה על עובדים (חשיפת עבירות ופגיעה בטוהר המידות או במינהל התקין), התשנ״ז–1997]]; : (ב) הליך לפי [[סעיפים 45א עד 45ד לחוק מבקר המדינה, התשי״ח–1958 [נוסח משולב]]]; : (ג) הליך אחר, בפני ערכאה שיפוטית, הנלווה להליך עיקרי כאמור בפסקאות (א) או (ב), ובלבד שהוא קשור לפגיעה בעובד שבעניינה הוגש ההליך העיקרי; : (ד) הליך של שימוע בפני המעסיק, בעניין הקשור להליך כאמור בפסקאות (א) או (ב); : (ה) הליך של ערעור או עתירה על החלטה בהליך לפי פסקאות (א) עד (ד). @ 8. (תיקון: תשע״ה–3) : לנפגע עבירת מין, בכל הנוגע להליכים לפי [[חוק מגבלות על חזרתו של עבריין מין לסביבת נפגע העבירה, התשס״ה–2004]], [[וסעיף 3]] לא יחול. @ 9. (תיקון: תשע״ו–3, תשע״ז) : (א) לאדם לפי הוראות [[סעיף 68א לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ״ב–1962]], [[וסעיפים 3]] [[ו־4]] לא יחולו; : (ב) לאדם שניתן לו ייצוג לפי פרט משנה (א) לשם ייצוג בערעור, [[וסעיף 3]] לא יחול. @ 10. (תיקון: תשע״ז–2) : לאזרח שהוגשה בקשה לביטול אזרחותו לפי [[סעיף 11(ב)(2) לחוק האזרחות, התשי״ב–1952]], ובית המשפט קבע כי הדיון ייערך שלא בנוכחותו כאמור [[בסעיף 11(ד)(4) לאותו חוק]], בכל הנוגע לייצוג בעניין בקשה לביטול אזרחות כאמור, [[וסעיפים 3]] [[ו־4]] לא יחולו. @ 11. (תיקון: תשע״ז–4, תשפ"ב, תשפ"ד-2, תשפ"ה-2) : (א) לנפגע עבירת מין לפי [[+|סעיפים 345]], [[+|346]], [[+|347א]], [[+|347ב]], [[+|348]] [[או 351 לחוק העונשין, התשל״ז–1977]], שהוגש בשלה כתב אישום, בכל הנוגע לליווי ולקבלת ייעוץ וסיוע במימוש זכויותיו לפי כל דין בהליך הפלילי, וכן בהליך מינהלי הנוגע למימוש זכויותיו כאמור, [[וסעיפים 3]] [[ו־4]] לא יחולו; לעניין זה, ”הליך פלילי” – לרבות הליך הנוגע לריצוי העונש על ידי מי שהורשע בביצוע עבירת מין בנפגע כאמור. :: (((הוראת שעה ל-4 שנים מיום 30.4.2025):)) לנפגע עבירת מין לפי [[+|סעיפים 345]], [[+|346]], [[+|347א]], [[+|347ב]], [[+|348]] [[או 351 לחוק העונשין, התשל״ז–1977]], בכל הנוגע לליווי ולקבלת ייעוץ וסיוע במימוש זכויותיו לפי כל דין בהליך הפלילי החל משלב החקירה, וכן בהליך מינהלי הנוגע למימוש זכויותיו כאמור, [[וסעיפים 3]] [[ו-4]] לא יחולו; ואולם בהליכי ערר על החלטה שלא להעמיד לדין, לפי [[סעיף 64 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982]], [[סעיף 3]] לא יחול; לעניין זה, "הליך פלילי" או "הליך מינהלי" - לרבות הליך בנוגע לריצוי העונש על ידי מי שהורשע בביצוע עבירה כאמור. : (ב) לנפגע עבירה כאמור בסעיף קטן (א), בהליך הפלילי לרבות בשלב החקירה, בכל הנוגע לוויתור על חיסיון ולהליכי גילוי ראיה חסויה לפי [[סעיף 49 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971]], לעניין טיפול נפשי, או לפי [[+|סעיף 50]], [[+|50א]] [[או 50ב לפקודה האמורה]], או לפי [[סעיף 13א לחוק זכויות נפגעי עבירה, התשס"א-2001]], או [[סעיף 513יג1 לחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-1955]], [[וסעיפים 3]] [[ו-4]] לא יחולו. :: (((הוראת שעה ל-4 שנים מיום 30.4.2025):)) בלי לגרוע מהאמור בסעיף קטן (א), לנפגע עבירה כאמור בסעיף קטן (א), בהליך הפלילי לרבות בשלב החקירה, בכל הנוגע לוויתור על חיסיון ולהליכי גילוי ראיה חסויה לפי [[סעיף 49 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971]], לעניין טיפול נפשי, או לפי [[+|סעיף 50]], [[+|50א]] [[או 50ב לפקודה האמורה]], או לפי [[סעיף 13א לחוק זכויות נפגעי עבירה, התשס"א-2001]], או [[סעיף 513יג1 לחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-1955]], [[וסעיפים 3]] [[ו-4]] לא יחולו : (ג) (((הוראת שעה ל-4 שנים מיום 30.4.2025):)) להליכים אזרחיים הנובעים מביצוע העבירה כאמור לאחר הגשת כתב אישום בגין העבירה, [[וסעיף 3]] לא יחול; ואולם סיוע משפטי לפי סעיף זה יינתן גם בלי שהוגש כתב אישום אם נדרש סעד דחוף שאי-הגשתו במועד תגרום לפגיעה של ממש לנפגע העבירה; השר רשאי לקבוע בצו, באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, הליכים נוספים הנובעים מביצוע עבירה כאמור, שבהם יינתן סיוע משפטי גם בלא הגשת כתב אישום, [[וסעיף 3]] לא יחול. : (ד) (((הוראת שעה ל-4 שנים מיום 30.4.2025):)) מתן ליווי, ייעוץ וקבלת סיוע כאמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ג) ייעשו בהתאם לנוהל שיתואם עם משרד הרווחה והביטחון החברתי. @ 12. (תיקון: תשע"ט, תשפ"ה) : (((הוראת שעה ל-3 שנים מיום 30.10.2024):)) לאדם התובע בהליך אזרחי לפי [[חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים, התשס"א-2000]], [[וסעיף 3]] לא יחול. @ 13. (תיקון: תשפ"א) : להורה שהאפוטרופסות על ילדו נשללה מההורה האחר של הקטין או לאפוטרופוס שבית המשפט מינה לקטין, בכל הנוגע - : (א) לייצוג בהליך לפי [[סעיף 27א(ה) לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962]], [[וסעיפים 3]] [[ו-4]] לא יחולו; : (ב) לייצוג בערעור על החלטה שניתנה בהליך לפי פרט משנה (א), [[וסעיף 3]] לא יחול. @ 14. (תיקון: תשפ"ד-2) : לבן משפחה של מי שהעבירה גרמה למותו לפי [[+|סעיפים 300]], [[+|301א]], [[+|301ב]] [[או 301ג לחוק העונשין, התשל"ז-1977]], למעט החשוד, הנאשם או הנידון, בכל הנוגע - : (א) לליווי ולקבלת ייעוץ וסיוע במימוש זכויותיו לפי כל דין בהליך הפלילי, וכן בהליך מינהלי הנוגע למימוש זכויותיו כאמור, [[וסעיפים 3]] [[ו-4]] לא יחולו; ואולם בהליכי ערר על החלטה שלא להעמיד לדין, לפי [[סעיף 64 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982]], [[סעיף 3]] לא יחול; לעניין זה, "הליך פלילי" או "הליך מינהלי" - לרבות הליך הנוגע לריצוי העונש על ידי מי שהורשע בביצוע עבירת המתה כאמור; : (ב) להליכים אזרחיים הנובעים מביצוע עבירת ההמתה, [[וסעיף 3]] לא יחול. @ 15. (תיקון: תשפ"ה-2) : לעובד שחל עליו [[=חוק משפחות חיילים|סעיף 32ב לחוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום), התש"י-1950]] (בפרט זה - חוק משפחות חיילים), לרבות כפי שהוחל [[בסעיף 7(י) לחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, התש"ל-1970]], בכל הנוגע - : (1) לייצוג בהליך כנגד מעסיקו בבית הדין לעבודה או בוועדת תעסוקה לפי הוראות [[סעיף 32ב לחוק משפחות חיילים]], [[וסעיף 3]] לא יחול; : (2) לייצוג בהליך כנגד מעסיקו או כנגד קופת גמל לפי [[סעיף 11(ו) לחוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג-1963]], [[וסעיף 3]] לא יחול. @ 16. (תיקון: תשפ"ו) : לאדם שמלאו לו 65 שנים, בכל הנוגע להליכים המנויים להלן, [[וסעיף 3]] לא יחול: : (א) הליך בשל עילה או סעד המפורטים להלן, המבוססים בין השאר על ניצול של קושי, חולשה, מצב קוגניטיבי, מצב בריאותי או קשיי שפה של האדם: :: (1) טעות, הטעיה, כפייה או עושק כמשמעותם [[+|בסעיפים 14]], [[+|15]], [[+|17]] [[או 18 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973]]; :: (2) הטעיה, הפעלת השפעה בלתי הוגנת או ביטול עסקה כמשמעותם [[+|בסעיפים 2]], [[+|3]] [[או 14ג1 לחוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981]]; :: (3) גזל או תרמית כמשמעותם [[+|בסעיפים 52]] [[או 56 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש]]]; : (ב) הליך לפי [[סעיף 24 לחוק שירותי תשלום, התשע"ט-2019]], ובלבד שהאדם זכאי לסיוע לפי פרט משנה (א). @ (17) (תיקון: תשפ"ו-2) : (((החל מיום 24.5.2027):)) לבן משפחה של נעדר כהגדרתו [[בחוק סיוע לבני משפחה של נעדרים, התשפ"ו-2026]], בהליכים אזרחיים בישראל, בעניינים הקשורים לענייניו של הנעדר, והוראות [[סעיף 3]] לא יחולו. @ 18. (תיקון: תשפ"ו-3) : לנכה או לנפגע כהגדרתם בחוק הגבלת שכר טרחה (נכי צבא הגנה לישראל וכוחות הביטחון ונפגעי פעולות איבה), התשפ"ו-2026, או למי שמבקש להיות מוכר כנכה או כנפגע כאמור, בהליכים הנוגעים לתשלומים בעד טיפול כמשמעותו בסעיף 2 לחוק האמור שאינם בהתאם להוראות אותו חוק או כל דין אחר ובהליכים לפי סעיף 28 לאותו חוק, וסעיף 3 לא יחול. <פרסום> נתקבל בכנסת ביום ח׳ בניסן תשל״ב (23 במרס 1972). <חתימות> * גולדה מאיר, ראש הממשלה * יעקב ש' שפירא, שר המשפטים * שניאור זלמן שזר, נשיא המדינה fxykbvgff7hw5borwrozxdpebi4w2u0 0 314696 3020055 3017379 2026-06-15T11:01:00Z OpenLawBot 8112 [3020046] 3020055 wikitext text/x-wiki {{ח:התחלה}} {{ח:כותרת|חוק הסיוע המשפטי, תשל״ב–1972}} {{ח:פתיח-התחלה}} {{ח:מאגר|2000456}} {{ח:תיבה|ס״ח תשל״ב, 95|חוק הסיוע המשפטי|https://fs.knesset.gov.il/7/law/7_lsr_209022.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ה, 198|תיקון מס׳ 14 לחוק לשכת עורכי הדין|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_210436.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ט, 114|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 1999)|https://fs.knesset.gov.il/14/law/14_lsr_211661.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ג, 536|חוק למניעת סחר בבני אדם (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299946.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ד, 318|תיקון מס׳ 5 לחוק טיפול בחולי נפש|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299867.pdf}}, {{ח:תיבה|488|ת״ט|https://olaw.org.il/laws/law-1953.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ה, 422|חוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2005 (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_301004.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ז, 5|חוק איסור סחר בבני אדם (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300035.pdf}}, {{ח:תיבה|293|תיקון מס׳ 9 לחוק למניעת אלימות במשפחה|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300056.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ח, 172|תיקון מס׳ 8|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300804.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ט, 95|תיקון מס׳ 9|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300925.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״א, 116|תיקון מס׳ 8 לחוק אימוץ ילדים|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_300094.pdf}}, {{ח:תיבה|300|ת״ט|https://olaw.org.il/laws/law-2275.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ב, 228|ת״ט|https://olaw.org.il/laws/law-2346.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ג, 202|תיקון מס׳ 11|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_301582.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ה, 32|תיקון מס׳ 12|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_306582.pdf}}, {{ח:תיבה|141|תיקון מס׳ 20 לחוק נכי רדיפות הנאצים|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_306621.pdf}}, {{ח:תיבה|237|תיקון מס׳ 14|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_313644.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ו, 623|תיקון מס׳ 21 לחוק נכי רדיפות הנאצים|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_323694.pdf}}, {{ח:תיבה|712|תיקון מס׳ 22 לחוק נכי רדיפות הנאצים|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_338804.pdf}}, {{ח:תיבה|832|תיקון מס׳ 18 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_340801.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ז, 339|ת״ט|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_ls_fr_397046.pdf}}, {{ח:תיבה|461|תיקון מס׳ 13 לחוק האזרחות|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_381759.pdf}}, {{ח:תיבה|1004|תיקון מס׳ 4 לחוק נכסים של נספי השואה (השבה ליורשים והקדשה למטרות סיוע והנצחה)|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_387467.pdf}}, {{ח:תיבה|1060|תיקון מס׳ 20|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_390358.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ח, 71|חוק נכסים של נספי השואה והטבות לניצולי שואה נזקקים (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_456283.pdf}}, {{ח:תיבה|114|תיקון מס׳ 8 לחוק שירותי הסעד|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_489215.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ט, 38|תיקון מס׳ 22 – הוראת שעה|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_519006.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״א, 143|תיקון מס׳ 19 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות|https://fs.knesset.gov.il/23/law/23_lsr_592656.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ב, 1056|חוק חסיון ראיות (טיפול נפשי בהליכים פליליים שעניינם עבירות מין או עבירות אלימות חמורה במשפחה) (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/24/law/24_lsr_648101.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ד, 622|תיקון מס׳ 25|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_4236066.pdf}}, {{ח:תיבה|1192|תיקון מס׳ 26 והוראת שעה|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_4737582.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ה, 8|תיקון מס׳ 27 – הוראת שעה|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_5106958.pdf}}, {{ח:תיבה|268|תיקון מס׳ 46 לחוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום)|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_5630454.pdf}}, {{ח:תיבה|530|תיקון מס׳ 152 לחוק העונשין|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_6235343.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ו, 34|תיקון מס׳ 30|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_10169588.pdf}}, {{ח:תיבה|604|חוק סיוע לבני משפחה של נעדרים}}; {{ח:תיבה|651|חוק הגבלת שכר טרחה (נכי צבא הגנה לישראל וכוחות הביטחון ונפגעי פעולות איבה)}}. {{ח:סוגר}} {{ח:מפריד}} {{ח:סעיף|1|הקמת לשכות סיוע משפטי}} {{ח:תת|(א)}} שר המשפטים מוסמך להקים לשכות סיוע משפטי; דבר הקמתה של לשכת סיוע משפטי יפורסם ברשומות, בציון מקום מושבה ואזור פעולתה. {{ח:תת|(ב)}} בראש כל לשכת סיוע משפטי יעמוד חבר לשכת עורכי הדין (להלן – ראש הלשכה). {{ח:סעיף|2|מתן השירות|תיקון: תשס״ג}} {{ח:ת}} לשכת סיוע משפטי תתן שירות משפטי, לרבות ההוצאות הכרוכות בו, בענינים ובהיקף שנקבעו בתקנות, למי שידו אינה משגת לשאת בהם, או למי שנקבע {{ח:פנימי|תוספת|בתוספת}} בענינים ובהיקף שנקבעו בה; השירות יינתן על ידי עורך דין מבין עובדי לשכת הסיוע המשפטי או מחוצה לה או על ידי אדם אחר הכשיר כדין ליתן את השירות. {{ח:סעיף|3|בקשה לקבלת שירות|תיקון: תשע״ח־2}} {{ח:תת|(א)}} המבקש שירות משפטי יגיש ללשכת סיוע משפטי בקשה על כך בכתב. {{ח:תת|(ב)}} השירות המשפטי יינתן אם נוכח ראש הלשכה, לפי מבחנים ששר המשפטים, בהתייעצות עם שר הסעד, קבע בתקנות, שאין ידו של המבקש משגת לשאת בהוצאות השירות. {{ח:תת|(ג)}} ראש הלשכה רשאי לחקור את המבקש ולדרוש ממנו תצהיר ומידע, בעל פה ובכתב, להוכחת פרטי הבקשה. {{ח:תת|(ד)}} תעודה מטעם המחלקה לשירותים חברתיים של רשות מקומית תשמש ראיה לכאורה שידו של המבקש אינה משגת לשאת בהוצאות השירות. {{ח:סעיף|4|דחיית הבקשה, הפסקת שירות והחזרת הוצאות}} {{ח:ת}} ראש הלשכה רשאי לדחות בקשת שירות משפטי, אם היה סבור שענינו של המבקש אינו אלא טרדני או קנטרני, או שאין לו על מה לסמוך, או שאין לו בסיס סביר מבחינת הדין, העובדות או הראיות, ורשאי הוא להורות שיופסק שירות שהוחל בו וכי המבקש יחזיר הוצאות שהוציאה הלשכה על שירות שנתנה, הכל כפי שנקבע בתקנות. {{ח:סעיף|5|ערעור}} {{ח:תת|(א)}} על החלטה של ראש הלשכה לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיפים 3}} {{ח:פנימי|סעיף 4|ו־4}} רשאי המבקש לערער לפני בית המשפט המחוזי שבתחום סמכותו נמצאת הלשכה, בדרך ובמועד שנקבעו בתקנות. {{ח:תת|(ב)}} הערעור יהיה לפני שופט אחד, והחלטתו תהיה סופית. {{ח:תת|(ג)}} בית המשפט רשאי לשקול מחדש ענינו של המערער על סמך ההנחיות {{ח:פנימי|סעיף 3|שבסעיפים 3}} {{ח:פנימי|סעיף 4|ו־4}}. {{ח:סעיף|6|הוצאות המשפט}} {{ח:ת}} הוצאות ושכר טרחת עורך דין שנפסקו לטובת אדם שניתן לו סיוע משפטי, רואים כאילו נפסקו לטובת אוצר המדינה; הוצאות סבירות שהוציא אדם עצמו תשלם לו הלשכה מתוך הסכום שנפסק; והכל במידה שבית המשפט לא הורה הוראה אחרת. {{ח:סעיף|6א|ייחוד השכר|תיקון: תשמ״ה}} {{ח:ת}} עורך דין שנתמנה לתת שירות משפטי לפי חוק זה, לא יקבל שכר טרחה והוצאות אלא לפי תקנות שהותקנו לפי חוק זה. {{ח:סעיף|6ב|סייג לשחרור עורך דין|תיקון: תשמ״ה}} {{ח:ת}} עורך דין שנתמנה לתת שירות משפטי לפי חוק זה, לא ישתחרר מהמינוי אלא באישור ראש הלשכה שמינה אותו. {{ח:סעיף|7|ביצוע ותקנות|תיקון: תשנ״ט, תשס״ה}} {{ח:ת}} שר המשפטים ממונה על ביצועו של חוק זה, והוא רשאי, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו, לרבות – {{ח:תת|(1)}} הקמת לשכות סיוע משפטי; {{ח:תת|(2)}} העניינים שבהם יינתנו שירותים משפטיים; {{ח:תת|(3)}} היקף השירותים המשפטיים לסוגיהם שיינתנו למבקשים והכללים למתן שירותים אלה וכן חובת השתתפות עצמית של המבקשים בהוצאות מתן השירות המשפטי; {{ח:תת|(4)}} הנסיבות שבהן רשאי ראש הלשכה להורות שיופסק מתן שירות שהוחל בו והנסיבות שבהן חייב המקבל שירות משפטי להחזיר הוצאות שהלשכה הוציאה על שירותים שניתנו; {{ח:תת|(5)}} הסדרים למתן שירות משפטי לפי חוק זה בידי עורכי דין שאינם מעובדי לשכת סיוע משפטי ולתשלום שכר טרחה והוצאות לעורכי דין כאלה; {{ח:ת}} תקנות לעניין פסקאות (1) עד (4) יתקין שר המשפטים בהתייעצות עם שר האוצר, תקנות לעניין פיסקה (3) גם בהתייעצות עם לשכת עורכי הדין, ותקנות לעניין פסקה (5) בהסכמת שר האוצר ובהתייעצות עם לשכת עורכי הדין. {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הסיוע המשפטי|תקנות הסיוע המשפטי, תשל״ג–1973}}.}} {{ח:סעיף|8|שמירת דינים}} {{ח:ת}} אין בחוק זה כדי לגרוע מסמכותו של בית המשפט למנות סניגור בהתאם {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי|לחוק סדר הדין הפלילי, תשכ״ה–1965}}. {{ח:סעיף|9|תחילה ותחולה הדרגתית|תיקון: תשס״ג, תשס״ד, תשס״ט}} {{ח:תת|(א)}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:תת|(ב)}} ייצוג כאמור {{ח:פנימי|תוספת פרט 2|בפרט 2 בתוספת}} יוחל בהדרגה לפי אזורים, בבתי חולים ובמועדים כפי שיקבע שר המשפטים בצווים ובלבד שההחלה תושלם לא יאוחר מיום י״ב בניסן התשס״ז (31 במרס 2007). {{ח:קטע2|תוספת|תוספת|תיקון: תשס״ג}} {{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2}})}}}} {{ח:סעיף*|1||תיקון: תשס״ז, תשס״ט|עוגן=תוספת פרט 1}} {{ח:ת}} לאדם שנעברה נגדו עבירה לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 375א|סעיף 375א}} {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 377א|או 377א(א) לחוק העונשין, התשל״ז–1977}}, או עבירות נלוות, בכל הנוגע – {{ח:תת|(א)}} להליכים לפי {{ח:חיצוני|חוק הכניסה לישראל|חוק הכניסה לישראל, התשי״ב–1952}}, {{ח:פנימי|סעיף 3|וסעיף 3}} לא יחול; {{ח:תת|(ב)}} להליכים אזרחיים הנובעים מביצוע העבירות כאמור, {{ח:פנימי|סעיף 3|וסעיף 3}} לא יחול. {{ח:סעיף*|(1א)||תיקון: תשפ״ד־2|עוגן=תוספת פרט 1א}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(הוראת שעה ל־4 שנים מיום 30.4.2025):}} לנפגע עבירה לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 374א|סעיפים 374א}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 375א|375א}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 376|376}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 376ב|376ב}} {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 377א|או 377א לחוק העונשין, התשל״ז–1977}}, בכל הנוגע לליווי ולקבלת ייעוץ וסיוע במימוש זכויותיו לפי כל דין בהליך הפלילי החל משלב החקירה, וכן להליך מינהלי הנוגע למימוש זכויותיו כאמור, {{ח:פנימי|סעיף 3|וסעיפים 3}} {{ח:פנימי|סעיף 4|ו־4}} לא יחולו; ואולם בהליכי ערר על החלטה שלא להעמיד לדין, לפי {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי#סעיף 64|סעיף 64 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ״ב–1982}}, {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3}} לא יחול; לעניין זה, ”הליך פלילי“ או ”הליך מינהלי“ – לרבות הליך בנוגע לריצוי העונש על ידי מי שהורשע בביצוע עבירה כאמור. {{ח:סעיף*|2||תיקון: תשס״ד, תשס״ד־2|עוגן=תוספת פרט 2}} {{ח:ת}} לחולה המאושפז על פי הוראת אשפוז או הנמצא בטיפול מרפאתי על פי הוראה לטיפול מרפאתי, לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק טיפול בחולי נפש|חוק טיפול בחולי נפש, התשנ״א–1991}}, בכל הנוגע – {{ח:תת|(א)}} לייצוג לפי {{ח:חיצוני|חוק טיפול בחולי נפש#סעיף 29א|סעיף 29א}} בדיונים בפני ועדה פסיכיאטרית, {{ח:פנימי|סעיף 3|וסעיפים 3}} {{ח:פנימי|סעיף 4|ו־4}} לא יחולו; {{ח:תת|(ב)}} לייצוג לפי {{ח:חיצוני|חוק טיפול בחולי נפש#סעיף 29א|סעיף 29א}} בדיונים בערעור על החלטת ועדה פסיכיאטרית לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק טיפול בחולי נפש#סעיף 29|סעיף 29 לחוק האמור}}, {{ח:פנימי|סעיף 3|וסעיף 3}} לא יחול. {{ח:סעיף*|3||תיקון: תשס״ז־2|עוגן=תוספת פרט 3}} {{ח:ת}} לקטין שבן משפחתו הגיש בקשה למתן צו הגנה מפניו לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק למניעת אלימות במשפחה#סעיף 3א|סעיף 3א לחוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ״א–1991}}, בכל הנוגע – {{ח:תת|(א)}} לייצוג בהליך לפי {{ח:חיצוני|חוק למניעת אלימות במשפחה#סעיף 3א|סעיף 3א(ב)(4) לחוק האמור}}, {{ח:פנימי|סעיף 3|וסעיפים 3}} {{ח:פנימי|סעיף 4|ו־4}} לא יחולו; {{ח:תת|(ב)}} לייצוג בערעור על החלטה לפי {{ח:חיצוני|חוק למניעת אלימות במשפחה#סעיף 3א|סעיף 3א(ב)(4) לחוק האמור}}, {{ח:פנימי|סעיף 3|וסעיף 3}} לא יחול. {{ח:סעיף*|4||תיקון: תשס״ח|עוגן=תוספת פרט 4}} {{ח:ת}} למשתתף כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2004 (תיקוני חקיקה)#סעיף 37|בסעיף 37 לחוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2004 (תיקוני חקיקה), התשס״ד–2004}}, בכל הנוגע להליכים לפי {{ח:חיצוני|חוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2004 (תיקוני חקיקה)#סעיף 46|סעיפים 46}} {{ח:חיצוני|חוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2004 (תיקוני חקיקה)#סעיף 47|ו־47 לחוק האמור}} ולהליכים אחרים הנובעים מהם, {{ח:פנימי|סעיף 3|וסעיף 3}} לא יחול. {{ח:סעיף*|(5)||תיקון: תשע״א, תשע״א־2, תשע״ב|עוגן=תוספת פרט 5}} {{ח:ת}} להורה לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק אימוץ ילדים#סעיף 24|סעיף 24 לחוק אימוץ ילדים, התשמ״א–1981}}, בכל הנוגע – {{ח:תת|(א)}} לייצוג בהליכים לפי {{ח:חיצוני|חוק אימוץ ילדים#סעיף 10|סעיפים 10}}, {{ח:חיצוני|חוק אימוץ ילדים#סעיף 12|12(ג)}}, {{ח:חיצוני|חוק אימוץ ילדים#סעיף 13|13}} {{ח:חיצוני|חוק אימוץ ילדים#סעיף 13א|ו־13א לחוק האמור}} – {{ח:פנימי|סעיף 3|וסעיפים 3}} {{ח:פנימי|סעיף 4|ו־4}} לא יחולו; {{ח:תת|(ב)}} לייצוג בערעור על החלטה בהליכים לפי {{ח:חיצוני|חוק אימוץ ילדים#סעיף 10|סעיפים 10}}, {{ח:חיצוני|חוק אימוץ ילדים#סעיף 12|12(ג)}}, {{ח:חיצוני|חוק אימוץ ילדים#סעיף 13|13}} {{ח:חיצוני|חוק אימוץ ילדים#סעיף 13א|ו־13א לחוק האמור}} – {{ח:פנימי|סעיף 3|וסעיף 3}} לא יחול. {{ח:סעיף*|6||תיקון: תשע״ג, תשע״ה־2, תשע״ו, תשע״ו־2, תשע״ז־3, תשע״ח, תשפ״ד|עוגן=תוספת פרט 6}} {{ח:ת}} לאדם, בכל הנוגע – {{ח:תת|(א)}} לקבלת ייעוץ ראשוני בעניין זכויותיו לקבלת תגמולים כניצול שואה, {{ח:פנימי|סעיף 3|וסעיף 3}} לא יחול; לעניין זה, ”תגמולים“ – קצבה, מענק שנתי או הטבה כאמור בפסקה (ב), וכן קצבה, מענק שנתי או הטבה אחרים הניתנים בשל רדיפות הנאצים ועוזריהם או הניתנים למי שלחם בנאצים ובעוזריהם; {{ח:תת|(ב)}} להליכים שהוא נוקט בבית משפט, בוועדת ערעורים או בוועדת עררים לקבלת קצבה, מענק שנתי או הטבה לפי ההוראות המפורטות להלן, {{ח:פנימי|סעיף 3|וסעיף 3}} לא יחול: {{ח:תתת|(1)}} {{ח:חיצוני|חוק נכי המלחמה בנאצים|חוק נכי המלחמה בנאצים, התשי״ד–1954}} (להלן – חוק נכי המלחמה בנאצים); {{ח:תתת|(2)}} {{ח:חיצוני|חוק נכי רדיפות הנאצים|חוק נכי רדיפות הנאצים, התשי״ז–1957}} (להלן – חוק נכי רדיפות הנאצים); {{ח:תתת|(3)}} {{ח:חיצוני|חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת 2001) (ביטול והתליה של חקיקה שמקורה בהצעות חוק פרטיות)#פרק א|פרק א׳ לחוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת 2001) (ביטול והתליה של חקיקה שמקורה בהצעות חוק פרטיות), התשס״א–2001}}; {{ח:תתת|(4)}} {{ח:חיצוני|חוק הטבות לניצולי שואה|חוק הטבות לניצולי שואה, התשס״ז–2007}}; {{ח:תתת|(5)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}} {{ח:תתת|(6)}} {{ח:חיצוני|חוק מעמד ותיקי מלחמת העולם השנייה|חוק מעמד ותיקי מלחמת העולם השנייה, התש״ס–2000}}; {{ח:תת|(ג)}} להליכים בבית משפט או בלשכת ההוצאה לפועל שהוגשו בידי מי שייצג אותו בעניין זכויותיו לקבלת תגמולים כניצול שואה או בידי מי שסייע לו להגיש תביעה לקבלת תגמולים כאמור, {{ח:פנימי|סעיף 3|וסעיף 3}} לא יחול; לעניין זה, ”תגמולים“ – כהגדרתם בפרט משנה (א); {{ח:תת|(ד)}} להליכים בבית משפט או בלשכת ההוצאה לפועל שהוגשו בידי מי שייצג אותו בעניין זכויותיו לקבלת קצבה או תשלום לפי התיקון הראשון לחוק הגרמני לתשלום קצבאות לעובדי גטאות, שנכנס לתוקף ביום 1 באוגוסט 2014, או בידי מי שסייע לו להגיש תביעה לקבלת קצבה או תשלום כאמור; {{ח:תת|(ה)}} להליכים בבית משפט או בלשכת ההוצאה לפועל שעניינם תביעה של ניצול שואה להחזרת שכר טרחה כמפורט להלן, {{ח:פנימי|סעיף 3|וסעיף 3}} לא יחול: {{ח:תתת|(1)}} החזרת סכום שנגבה כשכר טרחה העולה על סכום כאמור {{ח:חיצוני|חוק נכי רדיפות הנאצים#סעיף 22א|בסעיף 22א(ב) או (ה) לחוק נכי רדיפות הנאצים}}, בעילה לפי {{ח:חיצוני|חוק נכי רדיפות הנאצים#סעיף 22ג|סעיף 22ג לחוק האמור}}; {{ח:תתת|(2)}} החזרת סכום שנגבה כשכר טרחה בעילה של ניתוק הקשר בין הגשת התביעה ובין ההחלטה המינהלית כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק נכי רדיפות הנאצים#סעיף 22א|בסעיף 22א(ב) או (ה) לחוק נכי רדיפות הנאצים}}; {{ח:תתת|(3)}} החזרת סכום שנגבה כשכר טרחה בעילה לפי {{ח:חיצוני|חוק החוזים (חלק כללי)#סעיף 14|סעיפים 14}}, {{ח:חיצוני|חוק החוזים (חלק כללי)#סעיף 15|15}}, {{ח:חיצוני|חוק החוזים (חלק כללי)#סעיף 17|17}} {{ח:חיצוני|חוק החוזים (חלק כללי)#סעיף 18|או 18 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל״ג–1973}}; {{ח:תת|(ו)}} להליכים בבית משפט או בלשכת ההוצאה לפועל שעניינם תביעה להחזרת סכום שנגבה כשכר טרחה או הוצאות העולה על סכום כאמור {{ח:חיצוני|חוק התביעות של קורבנות השואה (הסדר הטיפול)#סעיף 10|בסעיף 10(ב)(2א) או (4) לחוק התביעות של קורבנות השואה (הסדר הטיפול), התשי״ז–1957}}, בעילה לפי {{ח:חיצוני|חוק התביעות של קורבנות השואה (הסדר הטיפול)#סעיף 12|סעיף 12 לאותו חוק}}, {{ח:פנימי|סעיף 3|וסעיף 3}} לא יחול. {{ח:ת}} לעניין פרט זה, ”ועדת עררים“ – ועדה שמונתה לפי {{ח:חיצוני|חוק נכי רדיפות הנאצים#סעיף 16|סעיף 16 לחוק נכי רדיפות הנאצים}} או ועדה שמונתה לפי {{ח:חיצוני|חוק נכי המלחמה בנאצים#סעיף 3|סעיף 3 לחוק נכי המלחמה בנאצים}}. {{ח:סעיף*|6א||תיקון: תשפ״ד|עוגן=תוספת פרט 6א}} {{ח:ת}} לאדם המקבל תגמולים כהגדרתם {{ח:פנימי|תוספת פרט 6|בפרט 6(א)}} או לאדם המקבל מענק לפי החלטה בדבר מענק שנתי כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק נכי רדיפות הנאצים|בחוק נכי רדיפות הנאצים}}, בעניינים ובהיקף שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2}} או {{ח:פנימי|תוספת|בתוספת}}, {{ח:פנימי|סעיף 3|וסעיף 3}} לא יחול. {{ח:סעיף*|7||תיקון: תשע״ה|עוגן=תוספת פרט 7}} {{ח:ת}} לעובד, בכל הנוגע להליכים המנויים להלן, {{ח:פנימי|סעיף 3|וסעיף 3}} לא יחול: {{ח:תת|(א)}} הליך לפי {{ח:חיצוני|חוק הגנה על עובדים (חשיפת עבירות ופגיעה בטוהר המידות או במינהל התקין)|חוק הגנה על עובדים (חשיפת עבירות ופגיעה בטוהר המידות או במינהל התקין), התשנ״ז–1997}}; {{ח:תת|(ב)}} הליך לפי {{ח:חיצוני|חוק מבקר המדינה#סעיף 45א|סעיפים 45א עד 45ד לחוק מבקר המדינה, התשי״ח–1958 [נוסח משולב]}}; {{ח:תת|(ג)}} הליך אחר, בפני ערכאה שיפוטית, הנלווה להליך עיקרי כאמור בפסקאות (א) או (ב), ובלבד שהוא קשור לפגיעה בעובד שבעניינה הוגש ההליך העיקרי; {{ח:תת|(ד)}} הליך של שימוע בפני המעסיק, בעניין הקשור להליך כאמור בפסקאות (א) או (ב); {{ח:תת|(ה)}} הליך של ערעור או עתירה על החלטה בהליך לפי פסקאות (א) עד (ד). {{ח:סעיף*|8||תיקון: תשע״ה־3|עוגן=תוספת פרט 8}} {{ח:ת}} לנפגע עבירת מין, בכל הנוגע להליכים לפי {{ח:חיצוני|חוק מגבלות על חזרתו של עבריין מין לסביבת נפגע העבירה|חוק מגבלות על חזרתו של עבריין מין לסביבת נפגע העבירה, התשס״ה–2004}}, {{ח:פנימי|סעיף 3|וסעיף 3}} לא יחול. {{ח:סעיף*|9||תיקון: תשע״ו־3, תשע״ז|עוגן=תוספת פרט 9}} {{ח:תת|(א)}} לאדם לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות#סעיף 68א|סעיף 68א לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ״ב–1962}}, {{ח:פנימי|סעיף 3|וסעיפים 3}} {{ח:פנימי|סעיף 4|ו־4}} לא יחולו; {{ח:תת|(ב)}} לאדם שניתן לו ייצוג לפי פרט משנה (א) לשם ייצוג בערעור, {{ח:פנימי|סעיף 3|וסעיף 3}} לא יחול. {{ח:סעיף*|10||תיקון: תשע״ז־2|עוגן=תוספת פרט 10}} {{ח:ת}} לאזרח שהוגשה בקשה לביטול אזרחותו לפי {{ח:חיצוני|חוק האזרחות#סעיף 11|סעיף 11(ב)(2) לחוק האזרחות, התשי״ב–1952}}, ובית המשפט קבע כי הדיון ייערך שלא בנוכחותו כאמור {{ח:חיצוני|חוק האזרחות#סעיף 11|בסעיף 11(ד)(4) לאותו חוק}}, בכל הנוגע לייצוג בעניין בקשה לביטול אזרחות כאמור, {{ח:פנימי|סעיף 3|וסעיפים 3}} {{ח:פנימי|סעיף 4|ו־4}} לא יחולו. {{ח:סעיף*|11||תיקון: תשע״ז־4, תשפ״ב, תשפ״ד־2, תשפ״ה־2|עוגן=תוספת פרט 11}} {{ח:תת|(א)}} לנפגע עבירת מין לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 345|סעיפים 345}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 346|346}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 347א|347א}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 347ב|347ב}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 348|348}} {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 351|או 351 לחוק העונשין, התשל״ז–1977}}, שהוגש בשלה כתב אישום, בכל הנוגע לליווי ולקבלת ייעוץ וסיוע במימוש זכויותיו לפי כל דין בהליך הפלילי, וכן בהליך מינהלי הנוגע למימוש זכויותיו כאמור, {{ח:פנימי|סעיף 3|וסעיפים 3}} {{ח:פנימי|סעיף 4|ו־4}} לא יחולו; לעניין זה, ”הליך פלילי“ – לרבות הליך הנוגע לריצוי העונש על ידי מי שהורשע בביצוע עבירת מין בנפגע כאמור. {{ח:תת}} {{ח:הערה|(הוראת שעה ל־4 שנים מיום 30.4.2025):}} לנפגע עבירת מין לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 345|סעיפים 345}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 346|346}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 347א|347א}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 347ב|347ב}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 348|348}} {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 351|או 351 לחוק העונשין, התשל״ז–1977}}, בכל הנוגע לליווי ולקבלת ייעוץ וסיוע במימוש זכויותיו לפי כל דין בהליך הפלילי החל משלב החקירה, וכן בהליך מינהלי הנוגע למימוש זכויותיו כאמור, {{ח:פנימי|סעיף 3|וסעיפים 3}} {{ח:פנימי|סעיף 4|ו־4}} לא יחולו; ואולם בהליכי ערר על החלטה שלא להעמיד לדין, לפי {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי#סעיף 64|סעיף 64 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ״ב–1982}}, {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3}} לא יחול; לעניין זה, ”הליך פלילי“ או ”הליך מינהלי“ – לרבות הליך בנוגע לריצוי העונש על ידי מי שהורשע בביצוע עבירה כאמור. {{ח:תת|(ב)}} לנפגע עבירה כאמור בסעיף קטן (א), בהליך הפלילי לרבות בשלב החקירה, בכל הנוגע לוויתור על חיסיון ולהליכי גילוי ראיה חסויה לפי {{ח:חיצוני|פקודת הראיות#סעיף 49|סעיף 49 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל״א–1971}}, לעניין טיפול נפשי, או לפי {{ח:חיצוני|פקודת הראיות#סעיף 50|סעיף 50}}, {{ח:חיצוני|פקודת הראיות#סעיף 50א|50א}} {{ח:חיצוני|פקודת הראיות#סעיף 50ב|או 50ב לפקודה האמורה}}, או לפי {{ח:חיצוני|חוק זכויות נפגעי עבירה#סעיף 13א|סעיף 13א לחוק זכויות נפגעי עבירה, התשס״א–2001}}, או {{ח:חיצוני|חוק השיפוט הצבאי#סעיף 513יג1|סעיף 513יג1 לחוק השיפוט הצבאי, התשט״ו–1955}}, {{ח:פנימי|סעיף 3|וסעיפים 3}} {{ח:פנימי|סעיף 4|ו־4}} לא יחולו. {{ח:תת}} {{ח:הערה|(הוראת שעה ל־4 שנים מיום 30.4.2025):}} בלי לגרוע מהאמור בסעיף קטן (א), לנפגע עבירה כאמור בסעיף קטן (א), בהליך הפלילי לרבות בשלב החקירה, בכל הנוגע לוויתור על חיסיון ולהליכי גילוי ראיה חסויה לפי {{ח:חיצוני|פקודת הראיות#סעיף 49|סעיף 49 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל״א–1971}}, לעניין טיפול נפשי, או לפי {{ח:חיצוני|פקודת הראיות#סעיף 50|סעיף 50}}, {{ח:חיצוני|פקודת הראיות#סעיף 50א|50א}} {{ח:חיצוני|פקודת הראיות#סעיף 50ב|או 50ב לפקודה האמורה}}, או לפי {{ח:חיצוני|חוק זכויות נפגעי עבירה#סעיף 13א|סעיף 13א לחוק זכויות נפגעי עבירה, התשס״א–2001}}, או {{ח:חיצוני|חוק השיפוט הצבאי#סעיף 513יג1|סעיף 513יג1 לחוק השיפוט הצבאי, התשט״ו–1955}}, {{ח:פנימי|סעיף 3|וסעיפים 3}} {{ח:פנימי|סעיף 4|ו־4}} לא יחולו {{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(הוראת שעה ל־4 שנים מיום 30.4.2025):}} להליכים אזרחיים הנובעים מביצוע העבירה כאמור לאחר הגשת כתב אישום בגין העבירה, {{ח:פנימי|סעיף 3|וסעיף 3}} לא יחול; ואולם סיוע משפטי לפי סעיף זה יינתן גם בלי שהוגש כתב אישום אם נדרש סעד דחוף שאי־הגשתו במועד תגרום לפגיעה של ממש לנפגע העבירה; השר רשאי לקבוע בצו, באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, הליכים נוספים הנובעים מביצוע עבירה כאמור, שבהם יינתן סיוע משפטי גם בלא הגשת כתב אישום, {{ח:פנימי|סעיף 3|וסעיף 3}} לא יחול. {{ח:תת|(ד)}} {{ח:הערה|(הוראת שעה ל־4 שנים מיום 30.4.2025):}} מתן ליווי, ייעוץ וקבלת סיוע כאמור בסעיפים קטנים (א) ו־(ג) ייעשו בהתאם לנוהל שיתואם עם משרד הרווחה והביטחון החברתי. {{ח:סעיף*|12||תיקון: תשע״ט, תשפ״ה|עוגן=תוספת פרט 12}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(הוראת שעה ל־3 שנים מיום 30.10.2024):}} לאדם התובע בהליך אזרחי לפי {{ח:חיצוני|חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים|חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים, התשס״א–2000}}, {{ח:פנימי|סעיף 3|וסעיף 3}} לא יחול. {{ח:סעיף*|13||תיקון: תשפ״א|עוגן=תוספת פרט 13}} {{ח:ת}} להורה שהאפוטרופסות על ילדו נשללה מההורה האחר של הקטין או לאפוטרופוס שבית המשפט מינה לקטין, בכל הנוגע – {{ח:תת|(א)}} לייצוג בהליך לפי {{ח:חיצוני|חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות#סעיף 27א|סעיף 27א(ה) לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ״ב–1962}}, {{ח:פנימי|סעיף 3|וסעיפים 3}} {{ח:פנימי|סעיף 4|ו־4}} לא יחולו; {{ח:תת|(ב)}} לייצוג בערעור על החלטה שניתנה בהליך לפי פרט משנה (א), {{ח:פנימי|סעיף 3|וסעיף 3}} לא יחול. {{ח:סעיף*|14||תיקון: תשפ״ד־2|עוגן=תוספת פרט 14}} {{ח:ת}} לבן משפחה של מי שהעבירה גרמה למותו לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 300|סעיפים 300}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 301א|301א}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 301ב|301ב}} {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 301ג|או 301ג לחוק העונשין, התשל״ז–1977}}, למעט החשוד, הנאשם או הנידון, בכל הנוגע – {{ח:תת|(א)}} לליווי ולקבלת ייעוץ וסיוע במימוש זכויותיו לפי כל דין בהליך הפלילי, וכן בהליך מינהלי הנוגע למימוש זכויותיו כאמור, {{ח:פנימי|סעיף 3|וסעיפים 3}} {{ח:פנימי|סעיף 4|ו־4}} לא יחולו; ואולם בהליכי ערר על החלטה שלא להעמיד לדין, לפי {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי#סעיף 64|סעיף 64 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ״ב–1982}}, {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3}} לא יחול; לעניין זה, ”הליך פלילי“ או ”הליך מינהלי“ – לרבות הליך הנוגע לריצוי העונש על ידי מי שהורשע בביצוע עבירת המתה כאמור; {{ח:תת|(ב)}} להליכים אזרחיים הנובעים מביצוע עבירת ההמתה, {{ח:פנימי|סעיף 3|וסעיף 3}} לא יחול. {{ח:סעיף*|15||תיקון: תשפ״ה־2|עוגן=תוספת פרט 15}} {{ח:ת}} לעובד שחל עליו {{ח:חיצוני|חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום)#סעיף 32ב|סעיף 32ב לחוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום), התש״י–1950}} (בפרט זה – חוק משפחות חיילים), לרבות כפי שהוחל {{ח:חיצוני|חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה#סעיף 7|בסעיף 7(י) לחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, התש״ל–1970}}, בכל הנוגע – {{ח:תת|(1)}} לייצוג בהליך כנגד מעסיקו בבית הדין לעבודה או בוועדת תעסוקה לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום)#סעיף 32ב|סעיף 32ב לחוק משפחות חיילים}}, {{ח:פנימי|סעיף 3|וסעיף 3}} לא יחול; {{ח:תת|(2)}} לייצוג בהליך כנגד מעסיקו או כנגד קופת גמל לפי {{ח:חיצוני|חוק פיצויי פיטורים#סעיף 11|סעיף 11(ו) לחוק פיצויי פיטורים, התשכ״ג–1963}}, {{ח:פנימי|סעיף 3|וסעיף 3}} לא יחול. {{ח:סעיף*|16||תיקון: תשפ״ו|עוגן=תוספת פרט 16}} {{ח:ת}} לאדם שמלאו לו 65 שנים, בכל הנוגע להליכים המנויים להלן, {{ח:פנימי|סעיף 3|וסעיף 3}} לא יחול: {{ח:תת|(א)}} הליך בשל עילה או סעד המפורטים להלן, המבוססים בין השאר על ניצול של קושי, חולשה, מצב קוגניטיבי, מצב בריאותי או קשיי שפה של האדם: {{ח:תתת|(1)}} טעות, הטעיה, כפייה או עושק כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק החוזים (חלק כללי)#סעיף 14|בסעיפים 14}}, {{ח:חיצוני|חוק החוזים (חלק כללי)#סעיף 15|15}}, {{ח:חיצוני|חוק החוזים (חלק כללי)#סעיף 17|17}} {{ח:חיצוני|חוק החוזים (חלק כללי)#סעיף 18|או 18 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל״ג–1973}}; {{ח:תתת|(2)}} הטעיה, הפעלת השפעה בלתי הוגנת או ביטול עסקה כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק הגנת הצרכן#סעיף 2|בסעיפים 2}}, {{ח:חיצוני|חוק הגנת הצרכן#סעיף 3|3}} {{ח:חיצוני|חוק הגנת הצרכן#סעיף 14ג1|או 14ג1 לחוק הגנת הצרכן, התשמ״א–1981}}; {{ח:תתת|(3)}} גזל או תרמית כמשמעותם {{ח:חיצוני|פקודת הנזיקין#סעיף 52|בסעיפים 52}} {{ח:חיצוני|פקודת הנזיקין#סעיף 56|או 56 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש]}}; {{ח:תת|(ב)}} הליך לפי {{ח:חיצוני|חוק שירותי תשלום#סעיף 24|סעיף 24 לחוק שירותי תשלום, התשע״ט–2019}}, ובלבד שהאדם זכאי לסיוע לפי פרט משנה (א). {{ח:סעיף*|(17)||תיקון: תשפ״ו־2|עוגן=תוספת פרט 17}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(החל מיום 24.5.2027):}} לבן משפחה של נעדר כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק סיוע לבני משפחה של נעדרים|בחוק סיוע לבני משפחה של נעדרים, התשפ״ו–2026}}, בהליכים אזרחיים בישראל, בעניינים הקשורים לענייניו של הנעדר, והוראות {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3}} לא יחולו. {{ח:סעיף*|18||תיקון: תשפ״ו־3|עוגן=תוספת פרט 18}} {{ח:ת}} לנכה או לנפגע כהגדרתם בחוק הגבלת שכר טרחה (נכי צבא הגנה לישראל וכוחות הביטחון ונפגעי פעולות איבה), התשפ״ו–2026, או למי שמבקש להיות מוכר כנכה או כנפגע כאמור, בהליכים הנוגעים לתשלומים בעד טיפול כמשמעותו בסעיף 2 לחוק האמור שאינם בהתאם להוראות אותו חוק או כל דין אחר ובהליכים לפי סעיף 28 לאותו חוק, וסעיף 3 לא יחול. {{ח:חתימות|נתקבל בכנסת ביום ח׳ בניסן תשל״ב (23 במרס 1972).}} * '''גולדה מאיר'''<br>ראש הממשלה * '''יעקב ש׳ שפירא'''<br>שר המשפטים * '''שניאור זלמן שזר'''<br>נשיא המדינה {{ח:סוגר}} {{ח:סוף}} [[קטגוריה:בוט חוקים]] it0vhe9kgkh4esentfuwk2kbopneeqe 116 314944 3019949 3019257 2026-06-14T21:32:22Z Fuzzy 29 ת"ט 3019949 wikitext text/x-wiki <שם> חוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000 <מאגר 2000084 תיקון 2216026 תקן 169027 קוד a163Y00000DuGarQAF> <מקור> ((ס"ח תש"ס, 293|חוק איסור הלבנת הון|15:300267)); ((תשס"ב, 386|תיקון|15:300507)); ((תשס"ג, 507|חוק מאבק בארגוני פשיעה|16:299781)); ((תשס"ד, 92|חוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2004 (תיקוני חקיקה)|16:299603)), ((555|תיקון מס' 14 לחוק שירות התעסוקה|16:299658)); ((תשס"ה, 88|חוק איסור מימון טרור|16:299751)), ((915|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)|16:299984)); ((תשס"ז, 6|חוק איסור סחר בבני אדם (תיקוני חקיקה)|17:300035)); ((תשס"ח, 48ג|חוק זכות יוצרים|17:300007)), ((82|ת"ט|2122)); ((תש"ע, 544|תיקון מס' 42 לחוק ניירות ערך|18:301191)); ((תשע"א, 1104|תיקון מס' 18 לחוק הבנקאות (רישוי)|18:301319)); ((תשע"ב, 366|תיקון מס' 10|18:301459)), ((583|תיקון מס' 11 לחוק הדואר|18:301460)), ((646|חוק המאבק בתכנית הגרעין של איראן|18:301490)); ((תשע"ג, 81|הוראת שעה|19:301506)); ((תשע"ד, 85|תיקון מס' 4 והוראת שעה לחוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט)|19:301620)), ((742|תיקון מס' 13|19:303850)); ((תשע"ו, 712|תיקון מס' 14|20:338805)), ((927|חוק המאבק בטרור|20:343902)), ((965|תיקון מס' 227 לפקודת מס הכנסה|20:346549)), ((1130, 1135|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים)|20:348251)), ((1263|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (תיקוני חקיקה)|20:348687)); ((תשע"ז, 151, 155|חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו-2018)|20:366409)), ((373|חוק להגברת התחרות ולצמצום הריכוזיות בשוק הבנקאות בישראל (תיקוני חקיקה)|20:367942)), ((534|תיקון מס' 20|20:382392)), ((992|תיקון מס' 116 לחוק התכנון והבנייה|20:382860)), ((1038|תיקון מס' 22|20:389392)), ((1088|תיקון מס' 4 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים)|20:390377)), ((1201|חוק העיצובים|20:390481)), ((1223|תיקון מס' 5 לחוק הסדרת הלוואות חוץ-בנקאיות|20:390482)); ((תשע"ח, 3|תיקון מס' 66 לחוק ניירות ערך|20:392309)), ((52|תיקון מס' 26 והוראת שעה|20:528395)), ((239|חוק למניעת הפצה ומימון של נשק להשמדה המונית|20:573364)), ((440|חוק לצמצום השימוש במזומן|20:491932)); ((תשע"ט, 48|תיקון מס' 5 (תיקון) לחוק הסדרת הלוואות חוץ-בנקאיות|20:519395)), ((224|חוק שירותי תשלום|20:528386)), ((233|תיקון מס' 137 לחוק העונשין|20:528388)), ((293|חוק להסדרת מתן שירותי פיקדון ואשראי בלא ריבית על ידי מוסדות לגמילות חסדים|20:528394)); ((תש"ף, 14|תיקון לחוק שירותי תשלום|22:567851)); ((תשפ"ב, 833|תיקון מס' 13 לחוק הדואר|24:622725)); ((תשפ"ג, 373|חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2023 ו-2024)|25:2620741)); ((תשפ"ד, 84|תיקון מס' 33|25:3514336)), ((172|תיקון מס' 9 לחוק פסיקת ריבית והצמדה|25:3568695)), ((787|תיקון מס' 272 לפקודת מס הכנסה|25:4303082)). ''שינוי התוספות:'' ((ק"ת תשס"ב, 214|שינוי התוספת השלישית לחוק|6141)), ((598|שינוי התוספת הראשונה לחוק|6161)); ((תש"ע, 634|שינוי התוספת הראשונה לחוק|6857)); ((תשע"א, 1162|שינוי התוספת הראשונה לחוק|7015)); ((תשע"ב, 1424|שינוי התוספת הרביעית לחוק|7142)); ((תשע"ג, 645|שינוי התוספת הרביעית לחוק|7214)); ((תשע"ז, 28|שינוי התוספת הראשונה לחוק|7721)); ((תשפ"ו, 2196א|שינוי התוספת הראשונה לחוק (הוראת שעה)|12422)), ((2216|ת"ט|12425)). ''דחיית תחילה:'' ((ק"ת תשע"ח, 2068|צו הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים) (דחיית יום התחילה המאוחר)|8011)). ''הארכת הוראת שעה:'' ((ק"ת תשס"ט, 1145|הארכת תוקף הוראת שעה|6796)); ((ק"ת תשפ"ב, 1522|צו לצמצום השימוש במזומן (הארכת הוראת השעה לעניין שימוש במזומן בעסקאות עם תושבי האזור או תושבי המועצה הפלסטינית)|9872)). __TOC__ == פרק א׳: פרשנות == @ 1. הגדרות (תיקון: תשס"ב, תשס"ה, תש"ע, תשע"ב, תשע"ב-2, תשע"ד-2, תשע"ו-2, תשע"ו-3, תשע"ו-4, תשע"ו-5, תשע"ז, תשע"ז-2, תשע"ז-6, תשע"ז-7, תשע"ח-2, ק"ת תשע"ח, תשע"ט-4, תשפ"ב, תשפ"ג, תשפ"ד-2) : בחוק זה - :- ”אבן חן” - אבן המנויה [[בתוספת ראשונה א׳]]; :- ”אבנים יקרות” - אבן חן או יהלום, בין אם הם משובצים בתכשיטים או בחפצים אחרים ובין אם לאו, אלא אם כן הם משובצים או מיועדים להיות משובצים בכלי עבודה; :- ”אמצעי שליטה”, בתאגיד - כל אחד מאלה: :: (1) הזכות למנות מורשי חתימה בשם התאגיד, אשר ביכולתם לכוון, באמצעות זכות החתימה, את פעילות התאגיד, למעט זכות מינוי המוענקת לדירקטוריון או לאסיפה הכללית של חברה או לגופים מקבילים של תאגיד אחר; :: (2) זכות ההצבעה באסיפה כללית של חברה או בגוף מקביל של תאגיד אחר; :: (3) הזכות למנות דירקטורים של חברה או נושאי משרה מקבילים של תאגיד אחר, או את המנהל הכללי של התאגיד; :: (4) הזכות להשתתף ברווחי התאגיד; :: (5) הזכות לחלק ביתרת נכסי התאגיד לאחר סילוק חובותיו, בעת פירוקו; :- ”בורסה” - כהגדרתה [[בסעיף 1 לחוק ניירות ערך]]; :- ”בנק הדואר” - החברה כהגדרתה [[בחוק הדואר, התשמ"ו-1986]], בנותנה את השירותים הכספיים כהגדרתם [[באותו חוק]] מטעם החברה הבת, כמשמעותה [[בסעיף 88יא לחוק האמור]]; :- ”בנק הדואר” - (((החל מהיום הקובע לתחילתו של [[18:301460|חוק הדואר (תיקון מס' 11), התשע"ב-2012]], ביום 31.12.2026):)) החברה הבת כהגדרתה [[בחוק הדואר, התשמ"ו-1986]]; :- "בעל אישור למתן שירות ייזום בסיסי" - בעל רישיון למתן שירות מידע פיננסי כהגדרתו [[בחוק שירות מידע פיננסי, התשפ"ב-2021]], שקיבל אישור מאת רשות ניירות ערך לעסוק במתן שירות ייזום בסיסי לפי [[חוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום]]; :- "בעל רישיון ייזום בסיסי" - מי שבידו רישיון ייזום בסיסי כהגדרתו [[בחוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום]]; :- ”בעל שליטה” - :: (1) יחיד בעל היכולת לכוון את פעילותו של תאגיד, בין לבד ובין יחד עם אחרים או באמצעותם, בין במישרין ובין בעקיפין, לרבות יכולת הנובעת מתקנון התאגיד, מכוח חוזה בכתב, בעל פה או באופן אחר, או יכולת הנובעת מכל מקור אחר, ולמעט יכולת הנובעת רק ממילוי של תפקיד של נושא משרה בתאגיד; :: (2) בלי לגרוע מכלליות האמור בפסקה (1), יראו יחיד כבעל שליטה בתאגיד אם הוא מחזיק 25% או יותר מסוג כלשהו של אמצעי שליטה, ואין אדם אחר המחזיק אמצעי שליטה מאותו הסוג בשיעור העולה על שיעור החזקותיו; לעניין זה, ”החזקה” - לרבות החזקה יחד עם אחרים כמשמעותה [[בחוק ניירות ערך]]; :: (3) בלי לגרוע מכלליות האמור בפסקאות (1) ו־(2), בתאגיד שבו אין יחיד כאמור בהן, יראו כבעל שליטה את יושב ראש הדירקטוריון בחברה ונושא משרה מקביל וכן את המנהל הכללי, ואם אין כאלה - את נושא המשרה שיש לו שליטה אפקטיבית בתאגיד; :- "דמי פיגורים" ו"ריבית שקלית" - כהגדרתם [[בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א-1961]]; :- ”חבר בורסה” - מי שחבר בבורסה לפי הכללים שנקבעו בתקנון הבורסה לפי [[סעיף 46 לחוק ניירות ערך]], למעט תאגיד בנקאי; :- ”חברה בעלת רישיון זירה” - חברה בעלת רישיון זירה לפי [[סעיף 44יג לחוק ניירות ערך]]; :- "חברת תשלומים" - כהגדרתה [[בחוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום]]; :- ”חוק איסור מימון טרור” - (((נמחקה);)) :- ”חוק הבנקאות (רישוי)” - [[חוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א-1981]]; :- "חוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום" - [[=חוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום|חוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום, התשפ"ג-2023]]; :- ”חוק החברות” - [[חוק החברות, התשנ"ט-1999]]; :- ”חוק המאבק בטרור” - [[חוק המאבק בטרור, התשע"ו-2016]]; :- "חוק מוסדות לגמילות חסדים" - [[=חוק מוסדות לגמילות חסדים|חוק להסדרת מתן שירותי פיקדון ואשראי בלא ריבית על ידי מוסדות לגמילות חסדים, התשע"ט-2019]]; :- ”חוק מס ערך מוסף” - [[חוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975]]; :- ”חוק העונשין” - [[חוק העונשין, התשל"ז-1977]]; :- ”חוק ניירות ערך” - [[חוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968]]; :- ”חוק שירותים פיננסיים מוסדרים” - [[=חוק שירותים פיננסיים מוסדרים|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע"ו-2016]]; :- ”חלפן כספים” - (((נמחקה);)) :- ”יהלום” - גביש שקוף, צבעוני או אטום של פחמן במבנה מונוקריסטליני או פוליקריסטליני, שהוא בעל קשיות העולה על קשיות כל פחמן אחר, לרבות גביש שיוצר בידי אדם; :- ”כספים” - מזומנים, המחאות בנקאיות, המחאות נוסעים, ניירות ערך למוכ"ז, שטרות סחירים, וכן כרטיס תשלום ואמצעי תשלום אחר שהמנפיק מתיר לכל אדם לעשות בהם שימוש; לעניין הגדרה זו, "כרטיס תשלום" - לוחית או חפץ אחר המיועדים לרכישת נכסים או שירותים או למשיכת מזומנים, שניתן לצבור בהם ערך כספי; :- "מנהל תיקים" - כהגדרתו [[בסעיף 1 לחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות ובניהול תיקי השקעות, התשנ"ה-1995]]; :- "מפעיל מערכת לתיווך באשראי" - (((פקעה);)) :- "נותן שירותי אשראי או שירותי פיקדון ואשראי" - (((פקעה);)) :- ”נותן שירותי מטבע” - (((נמחקה);)) :- ”נותן שירותים פיננסיים” - נותן שירותים פיננסיים כהגדרתו [[בחוק שירותים פיננסיים מוסדרים]] וכן מי שעיסוקו במתן שירות פיננסי כהגדרתו [[בחוק האמור]] ואינו בעל רישיון לפי [[אותו חוק]], ולמעט תאגיד בנקאי וכל גוף אחר המנוי [[בתוספת השלישית]]; :- "מוסד לגמילות חסדים" - מוסד לגמילות חסדים כהגדרתו [[בחוק מוסדות לגמילות חסדים]], וכן מי שעיסוקו בשירותי פיקדון ואשראי בלא ריבית כהגדרתו [[בחוק האמור]] ואינו בעל רישיון לפי [[אותו חוק]], ולמעט תאגיד בנקאי וכל גוף אחר המנוי [[בתוספת השלישית]]; :- ”סוחר באבנים יקרות” - כל מי שעיסוקו בביצוע עסקאות באבנים יקרות, גם אם אין זה עיסוקו היחיד, ובלבד שביצע, במהלך שנה קלנדרית החלה בתקופה שתחילתה במועד שייקבע בצו לפי [[סעיף 8א]], עסקה באבנים יקרות, אחת או יותר, בתמורה למזומנים בסכום כולל השווה ל־50,000 שקלים חדשים לפחות; :- ”עסקה באבנים יקרות” - הקניה או קבלה של בעלות באבן יקרה, אחת או יותר, ובלבד שמסירת האבן היקרה או מסירת התמורה במזומנים היתה בישראל, לרבות הקניה של בעלות כאמור עקב מימוש שעבוד של אבן יקרה שנעשה בידי מי שאינו תאגיד בנקאי; :- ”פעולה ברכוש” - הקניה או קבלה של בעלות או של זכות אחרת ברכוש, בין בתמורה ובין שלא בתמורה, וכן פעולה ברכוש שהיא מסירה, קבלה, החזקה, המרה, פעולה בנקאית, השקעה, פעולה בניירות ערך או החזקה בהם, תיווך, מתן או קבלת אשראי, ייבוא, ייצוא ויצירת נאמנות, וכן ערבוב של רכוש אסור עם רכוש אחר, גם אם הוא אינו רכוש אסור; :- ”פקודת הסמים המסוכנים” - [[פקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג-1973]]; :- ”פקודת מעצר וחיפוש” - [[=פקודת מעצר וחיפוש|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ"ט-1969]]; :- ”פקיד מכס” - מי שהמנהל, כהגדרתו [[בפקודת מס הכנסה]], הסמיכו לענין חוק זה; :- ”פרטי זיהוי” - לרבות הליך של הכרת הלקוח; :- ”רכוש” - מקרקעין, מיטלטלין, כספים וזכויות, לרבות רכוש שהוא תמורתו של רכוש כאמור, וכל רכוש שצמח או שבא מרווחי רכוש כאמור; :- ”שירותי מטבע” - (((נמחקה);)) :- ”תאגיד בנקאי” - כהגדרתו [[בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א-1981]], וכן תאגיד עזר כהגדרתו [[באותו חוק]] שהואגד בישראל, ובעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי כהגדרתו [[בסעיף 36ט לאותו חוק]] וכן תאגיד בשליטתו שהתאגד בישראל; לעניין זה, "שליטה" - כהגדרתה [[בחוק האמור]] וכל מונח בהגדרה האמורה יפורש לפי [[אותו חוק]]. == פרק ב׳: עבירות == @ 2. עבירת מקור : (א) [[בפרק זה]], ”עבירה” - עבירה כמפורט [[בתוספת הראשונה]]. : (ב) לענין [[פרק זה]] יראו כעבירה גם עבירה כאמור בסעיף קטן (א) שנעברה במדינה אחרת ובלבד שהיא מהווה עבירה גם לפי דיני אותה מדינה. : (ג) התנאי האמור בסעיף קטן (ב) סיפה, לא יחול לענין העבירות המפורטות [[תוספת ראשונה פרט 18|בפסקה (18) לתוספת הראשונה]], ולענין העבירות המפורטות [[תוספת ראשונה פרט 19|בפסקאות (19)]] [[תוספת ראשונה פרט 20|ו־(20) לאותה תוספת]] הקשורות לעבירה [[תוספת ראשונה פרט 18|שבפסקה (18)]]. @ 3. איסור הלבנת הון (תיקון: תשע"ב, תשע"ח-2) : (א) העושה פעולה ברכוש, שהוא רכוש כאמור בפסקאות (1) עד (4) (בחוק זה - רכוש אסור), במטרה להסתיר או להסוות את מקורו, את זהות בעלי הזכויות בו, את מיקומו, את תנועותיו או עשיית פעולה בו, דינו - מאסר עשר שנים או קנס פי עשרים מהקנס האמור [[בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין]] - :: (1) רכוש שמקורו, במישרין או בעקיפין, בעבירה; :: (2) רכוש ששימש לביצוע עבירה; :: (3) רכוש שאיפשר ביצוע עבירה; :: (4) רכוש שנעברה בו עבירה. : (ב)(1) העושה פעולה ברכוש או המוסר מידע כוזב, במטרה שלא יהיה דיווח לפי [[סעיפים 7]] [[או 8א]] או כדי שלא לדווח לפי [[סעיף 9]], או כדי לגרום לדיווח בלתי נכון, לפי הסעיפים האמורים, דינו - מאסר חמש שנים או קנס פי שמונה מהקנס האמור [[בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין]]; לענין סעיף זה, ”מסירת מידע כוזב” - לרבות אי מסירת עדכון של פרט החייב בדיווח. :: (2) המוסר מידע כוזב כאמור בפסקה (1), לגבי רכוש אסור, דינו - העונש הקבוע בסעיף קטן (א). @ 4. איסור עשיית פעולה ברכוש אסור (תיקון: תשע"ח-2) : העושה פעולה ברכוש, בידיעה שהוא רכוש אסור, והוא בשווי שנקבע [[בתוספת השנייה]], דינו - מאסר שבע שנים או קנס פי עשרה מהקנס האמור [[בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין]]; לענין סעיף זה, ”ידיעה” - למעט עצימת עיניים כמשמעותה [[בסעיף 20(ג)(1) לחוק העונשין]]. @ 5. הוכחת ידיעה : לענין [[סעיפים 3]] [[ו־4]] די אם יוכח שעושה הפעולה ידע כי הרכוש הוא רכוש אסור, גם אם לא ידע לאיזו עבירה מסוימת קשור הרכוש. @ 6. סייג לאחריות פלילית (תיקון: תשע"ב) : (א) לא יישא אדם באחריות פלילית לפי [[סעיף 4]] אם עשה אחת מאלה: :: (1) דיווח למשטרה בדרך ובמועד שייקבעו, לפני עשיית הפעולה ברכוש, על הכוונה לעשות בו פעולה, ופעל לפי הנחיותיה לגבי אותה פעולה, או דיווח למשטרה כאמור, אחרי עשיית הפעולה ברכוש, סמוך ככל האפשר בנסיבות הענין, לאחר עשייתה; :: (2) דיווח לפי הוראות [[סעיפים 7]] [[או 8א]] - אם הוראות הסעיפים חלות עליו. : (ב) השר לביטחון הפנים, בהתייעצות עם שר המשפטים, יקבע את המועד ואת דרכי הדיווח לפי סעיף קטן (א)(1). :: ((פורסמו [[תקנות איסור הלבנת הון (דיווח למשטרה), התשס"א–2000]].)) == פרק ג׳: הטלת חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים (תיקון: תשע"ב) == === סימן א׳: חובות המוטלות על גופים פיננסיים (תיקון: תשע"ב, תשע"ו-4, ק"ת תשע"ח) === @ 7. גופים פיננסיים (תיקון: תשס"ב, תשע"ב, תשע"ו-3, תשע"ו-4, תשע"ז-3, תשע"ח-2, ק"ת תשע"ח, תשע"ט-4) : (א) לשם אכיפתו של חוק זה יורה נגיד בנק ישראל בצו, לאחר התייעצות עם שר המשפטים והשר לביטחון הפנים, לגבי סוג ענינים ופעולות ברכוש שיפורטו בצו, כי תאגיד בנקאי - :: (1) לא יעשה פעולה ברכוש במסגרת השירות הניתן על ידו אלא אם כן יהיו בידיו פרטי הזיהוי, כמפורט בצו, של מקבל השירות מאת התאגיד הבנקאי; הנגיד יקבע בצו מיהו מקבל השירות לענין זה; קביעה זו יכול שתכלול נהנה מהפעולה ויוצר נאמנות או הקדש (בסעיף זה - מקבל השירות); היה מקבל השירות תאגיד או שהפעולה נעשתה לבקשת תאגיד או באמצעות חשבונו של תאגיד, יכול שהקביעה תכלול בעל שליטה בתאגיד; לענין פסקה זו - ”נהנה” - אדם שעבורו או לטובתו מוחזק הרכוש או נעשית פעולה ברכוש, או שביכולתו לכוון פעולה ברכוש, והכל במישרין או בעקיפין, ולעניין תאגיד - גם בעל שליטה בתאגיד; :: (2) ידווח באופן שייקבע בצו על הפעולות ברכוש של מקבל השירות שיפורטו בצו לרבות פעולות כאמור שלא הושלם ביצוען; :: (3) ינהל רישומים וישמור עליהם באופן ולתקופה שייקבעו בצו, בענינים אלה: ::: (א) פרטי הזיהוי כאמור בפסקה (1); ::: (ב) הפעולות שנקבעה לגביהן חובת דיווח כאמור בפסקה (2); ::: (ג) כל ענין אחר, שייקבע בצו, הדרוש לשם אכיפתו של חוק זה. : (ב) לשם אכיפתו של חוק זה יקבע שר בצו, לגוף מהגופים כמפורט [[בתוספת השלישית]] הנמצא באחריותו, לאחר התייעצות עם שר המשפטים והשר לביטחון הפנים, חובות זיהוי, דיווח, רישום ושמירה, כאמור בסעיף קטן (א), שיחולו עליו בשינויים המחויבים, לפי העניין; ורשאי השר לקבוע חובות שונות כאמור לנותני שירותים פיננסיים שונים הנכללים באותו הגוף; כן יקבע שר כאמור את דרכי מילוין של החובות שנקבעו בצו. :: ((פורסם [[צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים של תאגידים בנקאיים למניעת הלבנת הון ומימון טרור), התשס״א–2001]].)) :: ((פורסם [[צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים של מנהל תיקים למניעת הלבנת הון ומימון טרור), התשע"א-2010]].)) :: ((פורסם [[צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים של חבר בורסה למניעת הלבנת הון ומימון טרור), התשע"א-2010]].)) :: ((פורסם [[צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח ניהול רישומים של בנק הדואר למניעת הלבנת הון ומימון טרור), התשע״א–2011]].)) :: ((פורסם [[צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים של נותני שירותי מטבע למניעת הלבנת הון ומימון טרור), התשע״ד–2014]].)) :: ((פורסם [[צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים של זירת סוחר לחשבונו העצמי למניעת הלבנת הון ומימון טרור), התשע"ו-2015]].)) :: ((פורסם [[צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים של מבטחים, סוכני ביטוח וחברות מנהלות, למניעת הלבנת הון ומימון טרור), התשע"ז-2017]].)) :: ((פורסם [[צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים של נותני שירות בנכס פיננסי ונותני שירותי אשראי למניעת הלבנת הון ומימון טרור), התשע״ח–2018]].)) :: ((פורסם [[צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים של מפעיל מערכת לתיווך באשראי למניעת הלבנת הון ומימון טרור), התשע״ט–2019]].)) :: ((פורסם [[צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים של חברת תשלומים למניעת הלבנת הון ומימון טרור), התשפ״ה–2024]].)) : (ג) על אף הוראות כל דין, ניתן לקבוע בצו, סוגי דיווח שגילוי של כל דבר הנוגע אליהם, לרבות בירור פנימי לקראת הכנת דיווח, תוכן הדיווח או דבר קבלתה של בקשה הנוגעת לדיווח, וכן מתן זכות עיון במסמכים המעידים עליהם, אסורים או מוגבלים; המגלה דבר או המאפשר עיון בדיווח בניגוד לצו שניתן לפי סעיף קטן זה, דינו - מאסר שנה. :: ((פורסם [[צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים של תאגידים בנקאיים למניעת הלבנת הון ומימון טרור), התשס״א–2001]].)) :: ((פורסם [[צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים של מנהל תיקים למניעת הלבנת הון ומימון טרור), התשע"א-2010]].)) :: ((פורסם [[צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים של חבר בורסה למניעת הלבנת הון ומימון טרור), התשע"א-2010]].)) :: ((פורסם [[צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח ניהול רישומים של בנק הדואר למניעת הלבנת הון ומימון טרור), התשע״א–2011]].)) :: ((פורסם [[צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים של זירת סוחר לחשבונו העצמי למניעת הלבנת הון ומימון טרור), התשע"ו-2015]].)) :: ((פורסם [[צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים של נותני שירות בנכס פיננסי ונותני שירותי אשראי למניעת הלבנת הון ומימון טרור), התשע״ח–2018]].)) :: ((פורסם [[צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים של מפעיל מערכת לתיווך באשראי למניעת הלבנת הון ומימון טרור), התשע"ט–2019]].)) :: ((פורסם [[צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים של חברת תשלומים למניעת הלבנת הון ומימון טרור), התשפ״ה–2024]].)) :: ((פורסם [[צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים למניעת הלבנת הון ומימון טרור של מוסדות לגמילות חסדים)|צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים למניעת הלבנת הון ומימון טרור של נותני שירותי פיקדון ואשראי בלא ריבית שהם מוסדות לגמילות חסדים), התשפ"ו-2026]].)) : (ג1) על אף האמור בסעיפים קטנים (ב) ו-(ג), נקבעו בצו כאמור באותם סעיפים קטנים הוראות לעניין מוסד לגמילות חסדים, יחול ההסדר שנקבע כאמור החל בתום שנתיים לפחות מיום פרסומו של צו (בסעיף קטן זה - יום התחילה), ותיקבע תקופה נוספת שלא תפחת משלוש שנים וחצי לאחר יום התחילה שיחולו בה הוראות מעבר לעניין לקוחות קיימים של מוסדות לגמילות חסדים. : (ד) דיווח לפי סעיף זה יועבר למאגר המידע כאמור [[בסעיף 28]]. : (ה) הדרכים והמועדים להעברת דיווח למאגר המידע ייקבעו על ידי שר המשפטים, בהתייעצות עם השר לביטחון הפנים, וכן בהתייעצות עם - :: (1) נגיד בנק ישראל - לענין תאגיד בנקאי; :: (2) השר שבאחריותו נמצא אותו גוף - לענין גוף מהגופים המפורטים [[בתוספת השלישית]]. :: ((פורסמו [[תקנות איסור הלבנת הון (דרכים ומועדים להעברת דיווח של תאגידים בנקאיים והגופים המפורטים בתוספת השלישית לחוק, למאגר המידע), התשס"ב-2002]].)) @ 7א. הדרכת עובדים ופיקוח על מילוי חובות (תיקון: תשע"ב) : מי שחלות עליו חובות לפי [[סעיף 7]] ידריך את עובדיו בדבר דרכי מילוין, בהתאם לצו לפי [[אותו סעיף]], וכן יפקח על מילוי החובות. @ 8. אחראי על חובות תאגיד (תיקון: תשע"ב) : (א) תאגיד שחלות עליו חובות לפי הוראות [[סעיפים 7]] [[ו־7א]] ימנה אחראי למילוי החובות; נגיד בנק ישראל או השר שבאחריותו נמצא אותו תאגיד, לפי העניין, רשאים לקבוע בצו לפי [[7|אותו סעיף]] תנאי כשירות למינוי אחראי כאמור. : (ב) אחראי למילוי החובות יפעל לקיום החובות המוטלות על התאגיד לפי הוראות [[סעיפים 7]] [[ו־7א]]. === סימן ב׳: חובות המוטלות על סוחרים באבנים יקרות (תיקון: תשע"ב) === @ 8א. הטלת חובות על סוחרים באבנים יקרות (תיקון: תשע"ב, תשע"ו-3, תשע"ח-2) : (א) לשם אכיפתו של חוק זה יורה שר התעשייה המסחר והתעסוקה ([[בסימן זה]] - השר) בצו, לאחר התייעצות עם שר המשפטים והשר לביטחון הפנים, לגבי סוגים של עסקאות באבנים יקרות שיפורטו בצו אשר נעשו בתמורה למזומנים בסכום העולה על הסכום שייקבע בצו, כי סוחר באבנים יקרות - :: (1) לא יעשה עסקה כאמור, אלא אם כן יהיו בידיו פרטי הזיהוי, כמפורט בצו, של הלקוח וכן של מי שהעביר את התמורה בעד העסקה; השר יקבע בצו מיהו לקוח לעניין זה; קביעה כאמור יכול שתכלול בעל שליטה; :: (2) ידווח, באופן שייקבע בצו, על ביצוע העסקה; :: (3) ינהל רישומים וישמור עליהם, באופן ולתקופה שייקבעו בצו, בעניינים אלה: ::: (א) פרטי הזיהוי כאמור בפסקה (1); ::: (ב) פרטי הדיווח כאמור בפסקה (2); ::: (ג) כל עניין אחר, שייקבע בצו, הדרוש לשם אכיפתו של חוק זה. :: ((פורסם [[צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים של סוחר באבנים יקרות למניעת הלבנת הון ומימון טרור), התשע"ד-2014]].)) : (ב) על אף הוראות סעיף קטן (א)(1), בעסקאות בסיכון נמוך רשאי סוחר באבנים יקרות לעשות עסקה לפני שיש בידיו את פרטי הזיהוי כאמור באותו סעיף קטן; השר יקבע בצו את הנסיבות שבהן יחולו הוראות סעיף קטן זה ואת המועדים לקבלת פרטי הזיהוי. : (ג) על אף ההוראות לפי סעיף קטן (א)(1), סוחר באבנים יקרות החבר בגוף המנוי [[בתוספת שלישית א׳]] רשאי להתקשר בעסקה באבנים יקרות אף אם לא זיהה את האדם שעמו הוא עומד להתקשר בעסקה באבנים יקרות באמצעות אמצעי זיהוי שנקבע בצו לפי אותו סעיף קטן, ובלבד שזיהה אותו באמצעות מסמך או תג מזהה שהנפיק גוף המנוי [[בתוספת שלישית א׳]] שהסוחר חבר בו, או גוף אחר מטעמו ובשליטתו של גוף כאמור, לשם כניסה למקום שבו הגוף מנהל את פעילותו, ושהתקיימו לגבי הגוף כאמור תנאים אלה: :: (1) הכניסה למקום שבו הוא מנהל את פעילותו מותנית בזיהויו של הנכנס בידי אותו גוף או בידי גוף אחר מטעמו ובשליטתו; :: (2)(א) הוא שומר את נתוני הזיהוי של הנכנסים למקום כאמור בפסקה (1) חמש שנים לפחות; ::: (ב) הרשות המוסמכת רשאית לדרוש מגוף כאמור את נתוני הזיהוי של הנכנסים למקום שבו הוא מנהל את פעילותו, הנוגעים לדיווח שמועבר לרשות המוסמכת, והוא ימסרם לרשות המוסמכת בהתאם לדרישתה. : (ד) על אף הוראות כל דין, ניתן לקבוע בצו לפי סעיף קטן (א), סוגי דיווח שגילוי של כל דבר הנוגע אליהם, לרבות בירור פנימי לקראת הכנת דיווח, תוכן הדיווח או דבר קבלתה של בקשה הנוגעת לדיווח, וכן מתן זכות עיון במסמכים המעידים עליהם, אסורים או מוגבלים; המגלה דבר או המאפשר עיון בדיווח בניגוד להוראות כאמור, דינו - מאסר שנה. : (ה) דיווח לפי סעיף זה יועבר למאגר המידע כאמור [[בסעיף 28]], בדרך ובמועד שיקבע שר המשפטים, בהתייעצות עם השר לביטחון הפנים ועם השר, באופן שיקבע. :: ((פורסמו [[תקנות איסור הלבנת הון (דרכים ומועדים להעברת דיווח של סוחרים באבנים יקרות למאגר המידע), התשע״ח–2018]].)) : (ו) הוראות [[סעיפים 7א]] [[ו־8]] יחולו, בשינויים המחויבים, לעניין סוחר באבנים יקרות; ואולם לעניין תאגיד שהוא סוחר באבנים יקרות, הסמכות לקבוע תנאי כשירות למינויו של אחראי למילוי חובות כאמור [[בסעיף 8]] תהיה נתונה לשר. === סימן ג׳: חובות המוטלות על נותן שירות עסקי (תיקון: תשע"ד-2) === @ 8ב. הטלת חובות על נותן שירות עסקי (תיקון: תשע"ד-2) : (א) [[בפרק זה]] - ::- ”לקוח” - מי שמבקש שירות עסקי מנותן השירות העסקי, ואינו מעסיקו; ::- ”נותן שירות עסקי” - עורך דין או רואה חשבון, שמבצע או מתבקש לבצע, בעבור לקוח, שירות עסקי במסגרת שירות מקצועי מטעמו; ::- ”פעולות בפיקוח בית משפט” - פעולות המבוצעות על פי הוראות כל דין תחת פיקוח בית משפט, לרבות פעולות במסגרת כינוס נכסים, פירוק חברות, צו הקפאת הליכים לפי [[סעיף 350(ב) לחוק החברות]], אפוטרופסות או ניהול עיזבון; ::- ”שירות עסקי” - כל אחת מהפעולות המפורטות להלן: ::: (1) קנייה, מכירה או חכירה לדורות של נכסי דלא ניידי; ::: (2) קנייה או מכירה של עסק; ::: (3) ניהול נכסי הלקוח, ובכלל זה ניהול כספים, ניירות ערך ונכסי דלא ניידי, וכן ניהול חשבונות של לקוח בתאגיד בנקאי או באחד מהגופים המנויים [[תוספת שלישית פרט 1|בפרטים 1 עד 4]] [[תוספת שלישית פרט 6|ו־6 לתוספת השלישית]]; ::: (4) קבלה, החזקה או העברה של כספים לצורך הקמה או ניהול של תאגיד; ::: (5) הקמה או ניהול של תאגיד, עסק או נאמנות לאחר. : (ב) לשם אכיפתו של חוק זה יורה שר המשפטים, בצו, לאחר התייעצות עם השר לביטחון הפנים, כי נותן שירות עסקי - :: (1) לא ייתן שירות עסקי אלא אם כן יהיו בידיו פרטי הזיהוי, כמפורט בצו, של הלקוח ושל מי שבעבורו או שלטובתו ניתן השירות העסקי, במישרין או בעקיפין; היה הלקוח תאגיד או שהשירות העסקי ניתן לבקשת תאגיד, יכול שהקביעה כאמור תכלול את מי שיש לו שליטה בתאגיד; לעניין זה, ”שליטה” - כהגדרתה [[בסעיף 7(א)(1)(ב)]]; :: (2) ינהל רישומים וישמור עליהם באופן ולתקופה שייקבעו בצו, בעניינים אלה: ::: (א) פרטי הזיהוי כאמור בפסקה (1); ::: (ב) כל עניין אחר, שייקבע בצו, הדרוש לשם אכיפתו של חוק זה. :: ((פורסם [[צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, ניהול רישומים של נותן שירות עסקי למניעת הלבנת הון ומימון טרור), התשע״ה–2014]].)) : (ג) שר המשפטים רשאי לקבוע את המועדים לביצוע החובות שנקבעו בצו כאמור בסעיף קטן (ב). : (ד) הוראות לפי סעיף קטן (ב) לא יחולו על פעולות המבוצעות במסגרת שירות הניתן למדינה או למשרד ממשלתי או על פעולות בפיקוח בית משפט. : (ה) נותן שירות עסקי ידריך את עובדיו בדבר דרכי מילוין של חובות לפי סעיף זה, בהתאם לצו לפי סעיף זה, וכן יפקח על מילוי החובות. : (ו) אין בהוראות חוק זה או בהוראות צו שהוצא מכוחו כדי לפגוע בחיסיון לפי הוראות [[סעיף 48 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971]]. == פרק ד׳: חובת דיווח על כספים בעת הכניסה לישראל והיציאה ממנה == @ 9. חובת דיווח על כספים בעת הכניסה לישראל או היציאה ממנה (תיקון: תשע"ב) : (א) (((בוטל).)) : (ב) אדם הנכנס למדינת ישראל או היוצא ממנה חייב לדווח על כספים שעמו בעת הכניסה לישראל או היציאה ממנה, אם שווי הכספים הוא בשיעור הקבוע [[בתוספת הרביעית]]. : (ג) חובת הדיווח על הכנסת כספים לישראל ועל הוצאת כספים מחוץ לישראל בשיעור האמור בסעיף קטן (ב), תחול גם על אדם המכניס כספים לישראל או המוציא כספים ממנה, בדואר או בדרך אחרת. : (ד)(1) חובת הדיווח לפי סעיף זה לא תחול על אלה: ::: (א) בנק ישראל; ::: (ב) תאגיד בנקאי; ::: (ג) אדם המכניס כספים לישראל או המוציא כספים ממנה באמצעות תאגיד בנקאי או באמצעות מי ששר האוצר, בהתייעצות עם השר לביטחון הפנים, קבע בצו. :: (2) אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לפטור מחובות דיווח לפי [[סעיף 7]]. : (ה) שר האוצר, בהתייעצות עם השר לביטחון הפנים, יקבע את דרכי הדיווח לפי סעיף זה, ורשאי הוא, בהתייעצות עם השר הנוגע בדבר, לקבוע תחליף דיווח לענין הכנסת כספים לישראל. :: ((פורסמו [[תקנות איסור הלבנת הון (דרכי דיווח על כספים בעת הכניסה לישראל או היציאה ממנה), התשס"א-2001]].)) : (ו) דיווח לפי סעיף זה יועבר למאגר המידע כאמור [[בסעיף 28]] בדרכים ובמועדים שיקבע שר המשפטים, בהתייעצות עם השר לביטחון הפנים ושר האוצר. :: ((פורסמו [[תקנות איסור הלבנת הון (דרכים ומועדים להעברת דיווח לפי פרק ד' לחוק, למאגר המידע), התשס"ב-2002]].)) : (ז) דרישת הדיווח לפי סעיף זה והפעלת סמכות לפי [[סעיף 11(א)]] יהיו, ככל שניתן, בשפה המובנת לאדם החייב בדיווח לפי סעיף זה או האדם שכלפיו מופעלת הסמכות. @ 10. הפרת חובת דיווח : המפר חובת דיווח שהוטלה עליו לפי [[סעיף 9]], דינו - מאסר שישה חודשים או קנס בשיעור האמור [[בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין]], או פי עשרה מהסכום שלא דיווח עליו, הכל לפי הסכום הגבוה יותר. @ 11. סמכות תפיסת הכספים והשימוש בכספים (תיקון: תשע"ח-2) : (א) הופרה חובת דיווח שהוטלה לפי [[סעיף 9]], רשאי שוטר או פקיד מכס לתפוס בלא צו של שופט את הכספים העולים על הסכום הפטור מדיווח; כספים שנתפסו יישארו בשמירת המשטרה או המכס לפי הוראות סעיף זה. : (ב) לא הוטל עיצום כספי או לא הוגש כתב אישום, בתוך 10 ימים מיום תפיסת הכספים, יוחזרו הכספים לאדם שממנו נתפסו; ואולם רשאי בית המשפט, על פי בקשת שוטר או פקיד מכס, להורות על המשך תפיסת הכספים לתקופה שלא תעלה על 10 ימים נוספים כדי לאפשר הטלת העיצום הכספי או הגשת כתב אישום, לפי הענין. : (ג) בית המשפט, הדן בבקשה כאמור בסעיף קטן (ב), יחליט בבקשה לאחר ששמע את טענותיו של האדם שממנו נתפסו הכספים, ושל מי שטוען לזכות בכספים אם הוא ידוע. : (ד) בית המשפט רשאי, בכל עת, לצוות על החזרת הכספים או חלק מהם, בתנאים שיקבע, לאחר קבלת ערובה או בלא ערובה. : (ה) הוגש כתב אישום נגד מפר הוראות [[סעיף 9]], יחולו על הכספים שנתפסו הוראות [[הפרק הרביעי לפקודת מעצר וחיפוש]] החלות לעניין חפץ שנתפס, בשינויים המחויבים. : (ו) הרשיע בית המשפט את המפר והטיל עליו קנס, או שהוטל עליו עיצום כספי, ולא שולם הקנס או העיצום הכספי במועד שנקבע לכך, ניתן לגבות את הקנס או את העיצום הכספי מתוך הכספים שנתפסו או מתוך הערובה שניתנה לפי סעיף קטן (ד). : (ז) כספים שנתפסו לפי סעיף זה ולא הוחזרו, יועברו לקרן שהוקמה לפי [[סעיף 36ח לפקודת הסמים המסוכנים]]. == פרק ד׳1: נותני שירותי מטבע (((בוטל))) (תיקון: תשס"ב, תשע"ו-4, ק"ת תשע"ח) == @ 11א. (תיקון: תשס"ב, תשע"ב, תשע"ו-3, תשע"ו-4, ק"ת תשע"ח) : (((בוטל).)) @ 11ב. (תיקון: תשס"ב, תשע"ו-4, ק"ת תשע"ח) : (((בוטל).)) @ 11ג. (תיקון: תשס"ב, תשע"א, תשע"ב, תשע"ו-4, תשע"ו-5, ק"ת תשע"ח) : (((בוטל).)) @ 11ד. (תיקון: תשס"ב, תשע"ב, תשע"ו-4, ק"ת תשע"ח) : (((בוטל).)) @ 11ה. (תיקון: תשס"ב, תשע"ב, תשע"ו-4, ק"ת תשע"ח) : (((בוטל).)) @ 11ו. (תיקון: תשס"ב, תשע"ב, תשע"ו-4, ק"ת תשע"ח) : (((בוטל).)) @ 11ז. (תיקון: תשס"ב, תשע"ב, תשע"ו-4, ק"ת תשע"ח) : (((בוטל).)) @ 11ח. (תיקון: תשס"ב, תשע"ב, תשע"ו-4, ק"ת תשע"ח) : (((בוטל).)) @ 11ט. (תיקון: תשס"ב, תשע"ב, תשע"ו-4, ק"ת תשע"ח) : (((בוטל).)) @ 11י. (תיקון: תשס"ב, תשע"ו-4, ק"ת תשע"ח) : (((בוטל).)) @ 11יא. (תיקון: תשס"ב, תשע"ו-4, ק"ת תשע"ח) : (((בוטל).)) @ 11יב. (תיקון: תשס"ב, תשע"ב, תשע"ו-4, ק"ת תשע"ח) : (((בוטל).)) == פרק ד׳1א((')): דיווח על תשלום במזומן לתושב האזור או תושב המועצה הפלסטינית – הוראת שעה (((פקע))) (תיקון: תשע״ח–4, ק"ת תשפ"ב) == @ 11יב1. (תיקון: תשע״ח–4, ק"ת תשפ"ב) : (((פקע).)) == פרק ד׳2: הממונה, מפקחים וסמכויותיהם (תיקון: תשס"ב, תשע"ח-2) == @ 11יג. הממונה (תיקון: תשס"ב, תש"ע, תשע"ב, תשע"ד-2, תשע"ו-4, תשע"ו-5, תשע"ו-6, תשע"ז-2, תשע"ז-7, תשע"ח-2, ק"ת תשע"ח, תשע"ט-4, תשפ"ג) : (א) [[בפרק זה]], ”הממונה” - כל אחד מאלה: :: (1) לענין תאגיד בנקאי - המפקח על הבנקים; :: (2) לענין חבר בורסה, חברה בעלת רישיון זירה, חברת תשלומים, בעל רישיון ייזום בסיסי ובעל אישור למתן שירות ייזום בסיסי ומנהל תיקים - יושב ראש רשות ניירות ערך; :: (3) לענין מבטח וסוכן ביטוח - הממונה על שוק ההון ביטוח וחיסכון כמשמעותו [[בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א-1981]] (להלן - הממונה על שוק ההון); :: (4) לענין קופת גמל וחברה המנהלת קופה כאמור - הממונה על שוק ההון; :: (5) לענין בנק הדואר - שר התקשורת או עובד ציבור שהוא הסמיך לכך; :: (6) לעניין נותן שירותים פיננסיים - המפקח על נותני שירותים פיננסיים שמונה לפי [[חוק שירותים פיננסיים מוסדרים]]; :: (6א) (((פקעה);)) :: (6ב) לעניין מוסד לגמילות חסדים - המפקח על מוסדות לגמילות חסדים שמונה לפי [[חוק מוסדות לגמילות חסדים]]; :: (7) לענין גוף שהוסף [[לתוספת השלישית]] לפי [[סעיף 33(ב)]] - השר שבאחריותו נמצא אותו גוף או עובד ציבור שהוא יסמיך לכך; :: (8) לעניין סוחר באבנים יקרות - המפקח על היהלומים שמינה שר התעשייה המסחר והתעסוקה; :: (9) לעניין נותן שירות עסקי - עובד משרד המשפטים שמינה שר המשפטים. : (ב) הודעה על הסמכת ממונה לפי פסקאות (5) (7) ו־(9) לסעיף קטן (א) תפורסם ברשומות על ידי השר שבאחריותו נמצא הגוף המדווח לפי [[פרק ג׳]] (להלן - הגוף שבפיקוח). : (ג) לצורך מילוי תפקידיו לפי חוק זה - :: (1) רשאי הממונה לתת הוראות הנוגעות לדרכי היישום וההפעלה של החובות החלות לפי חוק זה על הגורמים או הגופים שעליהם הוא ממונה, של נושאי משרה בהם ושל כל מי שמועסק על ידם; הוראות כאמור יכול שיינתנו לכלל הגורמים או הגופים כאמור או לסוג מסוים מהם; :: (2) תהיה נתונה לממונה הסמכות לפי [[סעיף 11יד(ב)(1)]]. : (ד)(1) הוראות הממונה לפי סעיף קטן (ג)(1) שהן הוראות בנות פועל תחיקתי אין חובה לפרסמן ברשומות, ואולם הממונה יפרסם ברשומות הודעה על מתן הוראות כאמור ועל מועד תחילתן. :: (2) הוראות הממונה כאמור בפסקה (1) וכל שינוי בהן יועמדו לעיון הציבור במשרדי הממונה ויפורסמו באתר האינטרנט של הממונה, ורשאי השר שבאחריותו נמצא הממונה לקבוע דרכים נוספות לפרסומן. @ 11יג1. העברת מידע (תיקון: תשע"ד-2) : (א) הממונה על נותני שירות עסקי רשאי לקבל מהגורמים המנויים בפסקאות שלהלן, לגבי בעלי המקצוע המנויים לצדם, מידע בדבר זהות בעלי המקצוע, כתובותיהם, פרטי התקשרות אחרים עמם, השעיה או ביטול של רישיונותיהם, וכל מידע נוסף שקבע שר המשפטים, בצו: :: (1) לשכת עורכי הדין - לגבי עורכי דין; :: (2) מועצת רואי החשבון - לגבי רואי חשבון. : (ב) לשם מילוי תפקידה רשאית לשכת עורכי הדין או מועצת רואי החשבון, לפי העניין, לקבל מהממונה על נותני שירות עסקי, מידע בדבר החלטות של ועדה להטלת עיצום כספי לפי [[פרק ה׳]], בכל הנוגע לנותן שירות עסקי שהוא עורך דין או רואה חשבון, לפי העניין. : (ג) על אף האמור [[בסעיף 31א]], נקבע כלל משמעתי האוסר על נותן שירות עסקי לבצע פעולה שהוא מעריך שיש בה משום הפרה של הוראות חוק זה, והתעורר אצל הממונה על נותני שירות עסקי חשש כי נותן שירות עסקי הפר את הכלל האמור, רשאי הוא לפנות לגורם המוסמך בבקשה לפתוח בהליך משמעתי נגד נותן השירות העסקי, ובלבד שבפנייה ייכללו רק פרטי המידע שעוררו את חששו של הממונה; לעניין זה, ”גורם מוסמך” - מי שמוסמך לפתוח בהליך משמעתי נגד עורך דין או רואה חשבון, לפי [[חוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961]], או [[חוק רואי חשבון, התשט"ו-1955]], לפי העניין. @ 11יד. מינוי מפקחים וסמכויות פיקוח (תיקון: תשס"ב, תשע"ב, תשע"ד-2, תשע"ו-4) : (א)(1) לשם פיקוח על ביצוע הוראות חוק זה ימנה הממונה מפקחים אשר יפעילו את סמכויותיהם לגבי הגוף שבפיקוח לפי חוק זה. :: (2) מי שאינו עובד ציבור לא יתמנה כמפקח אלא אם כן משטרת ישראל לא התנגדה למינוי מטעמים של שלום הציבור. :: (3) לא יתמנה מפקח אלא אם כן קיבל הכשרה מתאימה כפי שיקבע הממונה. : (ב) לצורך מילוי תפקידיו רשאי מפקח: :: (1) לדרוש מכל אדם הנוגע בדבר למסור לו מידע ומסמכים המתייחסים לפעולותיו של הגוף שבפיקוח לענין מילוי חובותיו לפי חוק זה; בסעיף זה, ”מסמכים” - לרבות חומר מחשב ופלט; :: (2) להיכנס, לאחר שהזדהה, למקום שבו יש לו יסוד להניח פועל הגוף שבפיקוח, לדרוש שיוצגו לפניו כל המסמכים הקשורים לפעילותו של הגוף שבפיקוח לענין מילוי חובותיו לפי חוק זה, ולערוך בדיקה במקום; ואולם לא יכנס מפקח למקום המשמש למגורים בלבד, אלא על פי צו של בית משפט; :: (3) לתפוס מסמך, אם יש לו יסוד להניח כי הופרה הוראה מהוראות [[פרק ג׳]]; ואולם אין לתפוס מסמך אם ניתן להסתפק בהעתק מאושר ממנו. : (ב1) שר המשפטים יקבע תקנות לעניין הפעלת סמכות בידי מפקח לפי סעיף קטן (ב)(2), לגבי גוף שבפיקוח שהוא נותן שירות עסקי. :: ((פורסמו [[תקנות איסור הלבנת הון (הפעלת סמכות כניסה בידי מפקח לגבי גוף שבפיקוח שהוא נותן שירות עסקי), התשע״ו–2016]].)) : (ב2) על אף האמור בסעיף קטן (ב)(3), היה הגוף שבפיקוח נותן שירות עסקי שהוא עורך דין, יחולו, לעניין עיון ותפיסת מסמכים, הוראות [[סעיפים 235א עד 235ד לפקודת מס הכנסה]], בשינויים המחויבים. : (ג) לענין סעיף זה, ”חומר מחשב” ו”פלט” - כהגדרתם [[בחוק המחשבים, התשנ"ה-1995]]. : (ד) היו לממונה או למפקח סמכויות פיקוח על הגוף שבפיקוח מכוח דין אחר, רשאי הוא להפעילן גם לענין פיקוח לפי חוק זה. @ 11טו. דינו של מסמך שנתפס (תיקון: תשס"ב, תשע"ו-4, ק"ת תשע"ח) : (א) (((בוטל).)) : (ב) על תפיסת מסמך לפי [[סעיף 11יד(ב)(3)]], בשל חשד להפרת חובה לפי [[פרק ג׳]], יחולו הוראות אלה: :: (1) המפקח ימסור את המסמך שנתפס לממונה, אשר רשאי לשמרו עד אשר יגישו לועדה המוסמכת להטיל עיצום כספי, כאמור [[בפרק ה׳]] (בסעיף זה - הועדה); :: (2) הוגש המסמך לועדה, תקבע הועדה, בהחלטתה לענין הטלת עיצום כספי, אם להחזיר את המסמך למי שממנו נלקח או להמשיך לשמרו; :: (3) לא הגיש הממונה את המסמך לועדה בתוך שישה חודשים מיום תפיסתו, יוחזר המסמך למי שממנו נלקח; :: (4) מי שמרשותו נתפס מסמך לפי [[סעיף 11יד(ב)(3)]] רשאי לערער לפני בית משפט שלום ולבקש את החזרתו; החליטה הועדה שלא להחזיר את המסמך, יוגש הערעור בתוך 30 ימים מהיום שבו נמסרה לו החלטת הועדה. == פרק ה׳: עיצום כספי == @ 12. הגדרות (תיקון: תשס"ב, תשע"ב, תשע״ח–4, ק"ת תשפ"ב) : [[בפרק זה]] - :- ”הממונה” - כל אחד מאלה: :: (1) הממונה כהגדרתו [[בסעיף 11יג]]; :: (2) לענין [[פרק ד׳]] – המנהל כהגדרתו [[בפקודת מס הכנסה]]; :: (3) עובד של כל אחד מהמנויים בפסקאות (1) ו־(2) שהם הסמיכו להיות ממונה לענין [[פרק זה]]; :- ”ועדה” - ועדה להטלת עיצום כספי לפי [[פרק זה]]. @ 13. ועדה להטלת עיצום כספי (תיקון: תשס"ב, תשע"ב, תשע"ד-2, תשע"ו) : (א) נגיד בנק ישראל, שר המשפטים, שר התעשייה המסחר והתעסוקה שר האוצר והשר שבאחריותו נמצא גוף מן הגופים המפורטים [[בתוספת השלישית]], יקימו, כל אחד לגבי הגופים שבאחריותם, ועדה שתהיה מוסמכת להטיל עיצום כספי לפי [[פרק זה]]. : (ב) כל ועדה תהיה בת שלושה חברים והם: הממונה, והוא יהיה היושב ראש, עובד שמינה הממונה מבין עובדי משרדו, ולעניין ועדה שהקים שר התעשייה המסחר והתעסוקה - עובד שמינה השר כאמור, מבין עובדי משרדו, לאחר התייעצות עם הממונה, ומשפטאי שמינה שר המשפטים מבין עובדי משרדו. : (ג) שר המשפטים יקבע את סדרי עבודתה של הועדה ואמות מידה להטלת העיצום הכספי לאחר התייעצות כלהלן: :: (1) לענין ועדה לפי [[סעיף 14]] - עם נגיד בנק ישראל, עם שר התעשייה המסחר והתעסוקה או עם השר שבאחריותו נמצא גוף מהגופים המפורטים [[בתוספת השלישית]], לפי העניין; :: (2) לענין ועדה לפי [[סעיף 15]] - עם שר האוצר. :: ((פורסמו [[תקנות איסור הלבנת הון (עיצום כספי), התשס״ב–2001]].)) : (ד) החלטות ועדה יתקבלו ברוב דעות. @ 14. עיצום כספי על הפרת חובה לפי [[סעיפים 7 עד 8ב]] (תיקון: תשע"ב, תשע"ז-4, תשע"ח-2) : (א) מצאה ועדה כי אדם הפר הוראות לפי [[סעיפים 7]], [[7א]], [[8א]] [[או 8ב]], רשאית היא להטיל עליו, ואם הוא מועסק על ידי תאגיד - על התאגיד, עיצום כספי בשיעור שלא יעלה על פי עשרה מהקנס הקבוע [[בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין]]. : (ב) מצאה ועדה כי תאגיד לא מינה אחראי למילוי החובות כאמור [[בסעיף 8(א)]] [[או 8א(ו)]], לפי העניין, רשאית היא להטיל על התאגיד עיצום כספי בשיעור שלא יעלה על הקנס הקבוע [[בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין]]. @ 15. עיצום כספי על הפרת חובה לפי [[סעיף 9]] (תיקון: תשע״ח–4, ק"ת תשפ"ב) : (א) מצאה ועדה כי אדם הפר חובת דיווח לפי הוראות [[סעיף 9]], רשאית היא להטיל עליו עיצום כספי בשיעור שלא יעלה על מחצית הקנס הקבוע [[בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין]] או עד פי חמישה מהסכום שלא דווח עליו, לפי הסכום הגבוה יותר. : (א1) (((פקע).)) : (ב) הוטל על אדם עיצום כספי לפי סעיף זה והוא שילם אותו, לא יוגש נגדו כתב אישום בשל ההפרה שבשלה הוטל העיצום הכספי. @ 16. שיעור העיצום הכספי ועדכונו (תיקון: תשס"ב, תשע"ב) : (א) שר המשפטים, בהתייעצות כאמור [[בסעיף 13(ג)]], רשאי לקבוע, בגבולות העיצום הכספי המרבי כאמור [[בסעיפים 14]] [[ו־15]], שיעורי עיצום כספי שונים להפרות שונות של הוראות לפי [[סעיפים 7 עד 9]], בהתחשב בהיקף ההפרה ובנסיבותיה, ובנסיבותיו של המפר, לרבות היות ההפרה הפרה חוזרת. :: ((פורסמו [[תקנות איסור הלבנת הון (עיצום כספי), התשס״ב–2001]].)) : (ב) קבע שר המשפטים שיעורי עיצום כספי כאמור בסעיף קטן (א), לא יוטל על המפר עיצום כספי גבוה מהשיעור שנקבע לפי אותו סעיף קטן. : (ג) חישוב שיעור העיצום הכספי לפי [[פרק זה]] יהיה לפי שיעורו המעודכן של הקנס הקבוע [[בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין]] ביום מתן ההחלטה על הטלתו; הוגש ערעור ובית המשפט הדן בערעור או הממונה הורו על עיכוב תשלומו של העיצום הכספי - ייקבע שיעורו המעודכן של הקנס האמור לפי שיעורו ביום מתן ההחלטה בערעור. : (ד) לענין סעיף זה, ”הפרה חוזרת” - הפרה שנעשתה בתוך שנתיים מהפרה קודמת של אותה הוראה שבשלה הוטל על המפר עיצום כספי או שבשלה הורשע. @ 17. דרישת העיצום הכספי ותשלומו : בטרם תחליט הועדה להטיל עיצום כספי תיתן הזדמנות למי שבכוונתה להטיל עליו את העיצום הכספי לטעון את טענותיו; החליטה הועדה להטיל עיצום כספי, תמסור למפר דרישת תשלום בכתב, והעיצום הכספי ישולם בתוך 30 ימים מיום קבלת הדרישה. @ 18. גביית העיצום הכספי : על גביית עיצום כספי יחולו הוראות [[פקודת המסים (גביה)]]. @ 19. ריבית שקלית ודמי פיגורים (תיקון: תשפ"ד-2) : לא שולם העיצום הכספי במועד, ייתוספו עליו ריבית שקלית ודמי פיגורים עד לתשלומו, ויחולו הוראות [[חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א-1961]], בשינויים המחויבים. @ 20. ערעור על עיצום כספי (תיקון: תשפ"ד-2) : (א) על דרישה לתשלום עיצום כספי ניתן לערער בפני בית משפט שלום. : (ב) הערעור יוגש בתוך 30 ימים מהיום שנמסרה הדרישה לתשלום העיצום הכספי. : (ג) אין בערעור כדי לעכב את תשלום העיצום הכספי, אלא אם כן הורו הועדה או בית המשפט אחרת. : (ד) התקבל הערעור, לאחר ששולם העיצום הכספי, יוחזר הסכום ששולם בתוספת ריבית שקלית מיום תשלומו עד יום החזרתו ויחולו הוראות [[חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א-1961]], לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים. : (ה) על החלטת בית המשפט בערעור ניתן לערער ברשות, ובית המשפט ידון בערעור בשופט אחד. == פרק ו׳: הוראות חילוט == @ 21. חילוט רכוש בהליך פלילי : (א) הורשע אדם בעבירה לפי [[סעיפים 3]] [[או 4]], יצווה בית המשפט, זולת אם סבר שלא לעשות כן מנימוקים מיוחדים שיפרט, כי נוסף על כל עונש יחולט רכוש מתוך רכושו של הנידון בשווי של רכוש שהוא - :: (1) רכוש שנעברה בו העבירה, וכן רכוש ששימש לביצוע העבירה, שאיפשר את ביצועה או שיועד לכך; :: (2) רכוש שהושג, במישרין או בעקיפין, כשכר העבירה או כתוצאה מביצוע העבירה, או שיועד לכך. : (ב) לענין סעיף זה, ”רכושו של הנידון” - כל רכוש שנמצא בחזקתו, בשליטתו או בחשבונו. : (ג) לא נמצא רכוש של הנידון למימוש צו החילוט במלואו, רשאי בית המשפט לצוות על מימושו של הצו מתוך רכוש של אדם אחר, שהנידון מימן את רכישתו או שהעבירו לאותו אדם בלא תמורה; לא יצווה בית המשפט כאמור לגבי רכוש שמימן או שהעביר הנידון לאותו אדם לפני ביצוע העבירה שבשלה הורשע, ושלגביה ניתן צו החילוט. : (ד) לא יצווה בית המשפט על חילוט רכוש כאמור בסעיף זה אלא לאחר שנתן לנידון, לבעל הרכוש, למי שהרכוש נמצא בחזקתו או בשליטתו ולמי שטוען לזכות ברכוש, אם הם ידועים, הזדמנות להשמיע את טענותיהם. : (ה) טען אדם שאינו הנידון לזכות ברכוש כאמור בסעיף קטן (ד), וראה בית המשפט, מטעמים שיירשמו, כי בירור הטענות עלול להקשות על המשך הדיון בהליך הפלילי, רשאי הוא לקבוע שהדיון בחילוט יהיה בהליך אזרחי; קבע בית המשפט כאמור, יחולו בהליך האזרחי הוראות סעיף קטן (ג). : (ו) בקשת תובע לחלט רכוש לפי סעיף זה, ופירוט הרכוש שאת חילוטו מבקשים, או שווי הרכוש שלגביו מבקשים צו חילוט, יצוינו בכתב האישום; נתגלה רכוש נוסף שאת חילוטו מבקשים, רשאי תובע לתקן את כתב האישום בכל שלב של ההליכים עד למתן גזר הדין. @ 22. חילוט רכוש בהליך אזרחי : (א) בית משפט מחוזי, על פי בקשה של פרקליט מחוז, רשאי לצוות על חילוטו של רכוש בהליך אזרחי (להלן - חילוט אזרחי) אם נוכח שנתמלאו שני אלה: :: (1) הרכוש הושג, במישרין או בעקיפין, בעבירה לפי [[סעיפים 3]] [[או 4]] או כשכר לאותה עבירה, או שנעברה בו עבירה לפי [[3|אותם סעיפים]]; :: (2) האדם החשוד בביצוע עבירה כאמור אינו נמצא בישראל דרך קבע או שלא ניתן לאתרו, ועל כן לא ניתן להגיש כתב אישום נגדו, או שהרכוש כאמור בפסקה (1) התגלה לאחר ההרשעה. : (ב) המשיב בבקשה יהיה מי שטוען לזכות ברכוש, אם הוא ידוע; קבע בית המשפט כאמור [[בסעיף 21(ה)]], יהיה גם הנידון משיב בבקשה לפי סעיף זה. : (ג) על החלטת בית המשפט לפי סעיף זה ניתן לערער בדרך שמערערים על החלטה בענין אזרחי. : (ד) אין לחלט רכוש לפי סעיף זה, שאינו רכושו של החשוד אלא אם הוכח כי - :: (1) בעל הזכות ברכוש ידע שהרכוש שימש בעבירה או הסכים לכך; או, :: (2) בעל הזכות ברכוש לא רכש את זכותו בתמורה ובתום לב. @ 23. החלת דינים וייעוד קנסות : על חילוט רכוש ועל רכוש שחולט לפי חוק זה, וכן על קנסות שהוטלו על פיו יחולו, בשינויים המחויבים, הוראות [[סעיפים 36ג עד 36י לפקודת הסמים המסוכנים]]; לענין סעיף זה, ”קנסות” - לרבות עיצום כספי שהוטל לפי חוק זה. : ((ראו [[תקנות הסמים המסוכנים (דרכי הנהלת הקרן לטיפול בנכסים שחולטו), התש״ן–1990]].)) == פרק ז׳: פטור מאחריות וסמכויות עזר == @ 24. פטור מאחריות : (א) אי עשיית פעולה ברכוש, לרבות ברכוש אסור, גילוי, אי גילוי, דיווח או כל מעשה או מחדל אחר לפי הוראות חוק זה, בתום לב, אין בהם הפרה של חובות סודיות ונאמנות או של חובה אחרת לפי כל דין או הסכם, ומי שעשה או שנמנע מעשיה כאמור, לא יישא באחריות פלילית, אזרחית או משמעתית בשל המעשה או המחדל. : (ב) היה אדם פטור מאחריות אזרחית כאמור בסעיף קטן (א), רשאי בית המשפט, אם נראה לו צודק לעשות כן בנסיבות הענין, ובמידה שנראית לו, לחייבו באחת מאלה: :: (1) להשיב את מה שקיבל מהצד האחר או לשלם את שוויו; או, :: (2) לקיים את החיוב שכנגד, כולו או מקצתו, אם הצד האחר ביצע את חיובו. : (ג) על אף הוראות חוק זה, יפעל עורך הדין על פי הוראות [[סעיף 90 לחוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961]]. @ 25. הגבלות על גילוי דיווח (תיקון: תשס"ב) : (א) על אף האמור בכל דין, אין לגלות, למעט למפקח שמונה לפי [[פרק ד׳2]], לצורך מילוי תפקידו, את זהותו של אדם שפעל כאמור [[בסעיף 6]], אלא בהתאם לסעיף קטן (ב). : (ב) דיווח שהתקבל במשטרה לפי [[סעיף 6(1)]] או במאגר המידע לפי [[סעיף 7(ד)]], לא ייחשב כחומר חקירה לפי [[סעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשנ"ב-1992]] ולא יהיה קביל כראיה בכל הליך משפטי, למעט - :: (1) בהליך משפטי לפי חוק זה בשל הפרת חובת דיווח לפי סעיף זה או בשל דיווח כוזב או מטעה לפי חוק זה; :: (2) כחומר מודיעיני שיוצג לעיון שופט בלבד במהלך דיון בבקשה לצו שיפוטי. @ 26. סמכויות עזר : (א) סמכויות החיפוש והתפיסה לפי [[פקודת מעצר וחיפוש]], יחולו, בשינויים המחויבים, גם לענין רכוש שביחס אליו ניתן לתת צו חילוט לפי חוק זה. : (ב) לצורך אכיפת חוק זה יהיו לשוטר ולפקיד מכס הסמכויות שלפי [[+|סעיפים 174]], [[+|177]], [[+|184]] [[ו־185 לפקודת המכס]], ולענין זה יראו רכוש החשוד שהוא קשור בעבירה לפי חוק זה, כטובין שייבואם או שייצואם אסור. : (ג) לצורך אכיפת חוק זה תהיה לשוטר ולפקיד מכס סמכות החיפוש האמורה [[בסעיף 28(ב)(4) לפקודת הסמים המסוכנים]]; על חיפוש לפי סעיף קטן זה יחולו הוראות [[סעיף 28(ה) ו־(ו) לאותה פקודה]]. @ 27. סמכויות פקיד מכס (תיקון: תשע"ו) : (א) לשם ביצוע הוראות חוק זה רשאי פקיד מכס לדרוש מאדם שהוא בעל טובין הנתונים לפיקוח רשות המכס או מאדם הנכנס לישראל או היוצא ממנה למסור לו מידע הנוגע לענין. : (ב) התעורר חשד לביצוע עבירה לפי חוק זה, רשאי פקיד מכס שהוסמך לחקור (להלן - פקיד מכס חוקר) - :: (1) לחקור אדם הקשור לעבירה; לשם כך יהיו לו הסמכויות של קצין משטרה לפי [[סעיף 2 לפקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות)]], והוראות [[-|סעיפים 2]] [[-|ו־3 שבה]] יחולו על החקירה; :: (2) לדרוש מאדם כאמור בפסקה (1) להתייצב לפניו לשם חקירה; :: (3) להיכנס למקום כדי לערוך בו חיפוש כאמור [[בסעיף 25 לפקודת מעצר וחיפוש]], בשינויים המחויבים, אם אישר זאת ממונה אזורי (חקירות); :: (4) לבקש משופט שלום לתת צו חיפוש לפי [[סעיף 23 לפקודת מעצר וחיפוש]]; :: (5) לתפוס חפץ הנוגע לעבירה לפי חוק זה או העשוי לשמש ראיה בהליך בשל עבירה כאמור. : (ג) על חיפוש ותפיסה לפי סעיף קטן (ב)(3) עד (5) יחולו הוראות [[+|סעיפים 23א]], [[+|24]], [[+|26 עד 29]] [[ו־33 עד 42 לפקודת מעצר וחיפוש]]. : (ד) בסעיף זה, ”עבירה” - :: (1) עבירה לפי [[סעיפים 3]] [[ו־4]] שנעברה ברכוש שמקורו בעבירה לפי [[פרט 15 לתוספת הראשונה|פרט (15)]] [[פרט 17 לתוספת הראשונה|או (17) עד (17ג) לתוספת הראשונה]]; :: (2) עבירה לפי [[סעיף 10]]. : (ה) בעבירה כאמור בסעיף קטן (ד)(1) יהיו לפקיד מכס חוקר סמכויות עיכוב, מעצר ושחרור הנתונות לפי [[=חוק המעצרים|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו-1996]] (להלן - חוק המעצרים), לשוטר, ולממונה אזורי (חקירות) ולסגנו יהיו גם סמכויות עיכוב, מעצר ושחרור הנתונות לפי [[החוק האמור]] לקצין משטרה ולקצין הממונה, ויחולו הוראות [[חוק המעצרים]], בשינויים המחויבים. : (ו) לענין סעיף זה יראו משרדי חקירות אזוריים כתחנת משטרה. == פרק ח׳: מאגר המידע, הרשות המוסמכת, העברת מידע ושמירתו == @ 28. מאגר המידע (תיקון: תשס"ה, תשע"ו-2) : שר המשפטים יקים, במשרד המשפטים, מאגר מידע של הדיווחים שיתקבלו לפי חוק זה ולפי [[חוק המאבק בטרור]] (בחוק זה - מאגר המידע); השר יקבע כללים לניהול המאגר ולהבטחת המידע שבו. : ((פורסמו [[תקנות איסור הלבנת הון (כללים לניהול המאגר ולאבטחת המידע שבו), התשס״ב–2002]].)) @ 29. הרשות המוסמכת (תיקון: תשס"ה, תשע"ו-2) : (א) שר המשפטים יקים במשרד המשפטים, רשות מוסמכת לענין מאגר המידע (בחוק זה - הרשות המוסמכת); בראש הרשות יעמוד מי שכשיר להתמנות לשופט מחוזי והוא בעל הכישורים שיקבע השר; שר המשפטים ימנה את ראש הרשות המוסמכת באישור הממשלה; שמה של הרשות המוסמכת יהיה הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור. :: ((פורסמו [[תקנות איסור הלבנת הון (כישורי ראש הרשות המוסמכת), התשס״א–2001]].)) : (ב) הרשות המוסמכת תנהל את מאגר המידע, תעבד את המידע שבמאגר ותאבטח אותו, תחליט בדבר העברת המידע לגורם המוסמך לפי חוק זה לקבלו ותעבירו לגורם כאמור, הכל לשם יישום חוק זה [[וחוק המאבק בטרור]]. : (ג) לא יועסק עובד ברשות המוסמכת אלא אם כן הודיע המפקח הכללי של משטרת ישראל, או מי שהוסמך על ידו לכך, שאין מניעה להעסיקו מטעמים של ביטחון הציבור. : (ד) הגישה למאגר המידע תהיה לבעלי תפקידים ברשות המוסמכת שקבע ראש הרשות המוסמכת בהסכמתו של המפקח הכללי של משטרת ישראל. @ 29א. הגבלות שלאחר הפרישה (תיקון: תשס"ב) : ראש הרשות המוסמכת ועובד שהוסמך כאמור [[בסעיף 29(ד)]] להיות בעל גישה למאגר המידע, לא יהיו רשאים לעבוד או לקבל זכות או טובת הנאה מגוף מדווח לפי [[פרק ג׳]], אלא אם כן עברה שנה מיום פרישתם מן הרשות המוסמכת או אם קיבלו היתר לכך מהועדה למתן היתרים שהוקמה [[בסעיף 11 לחוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה), התשכ"ט-1969]]. @ 29ב. שמירה על פרטיות (תיקון: תשע"ו) : השימוש בסמכות להעביר ולקבל מידע כאמור [[בסעיפים 30]] [[ו־31]], ייעשה באופן שאין בו כדי לפגוע, במידה העולה על הנדרש, בפרטיותו של אדם. @ 30. העברת מידע מהמאגר (תיקון: תשס״ב, תשס״ה, תשע״ב, תשע״ב–3, תשע״ו, תשע״ו–2, תשע״ח–2, תשע״ח–3, תשפ"ד) : (א) על אף הוראות [[פרק ד׳ לחוק הגנת הפרטיות, התשמ״א–1981]], לא תעביר הרשות המוסמכת מידע ממאגר המידע אלא לפי הוראות חוק זה ולרשויות כמפורט בו. : (ב)(1) לצורך ביצוע חוק זה, [[חוק המאבק בטרור]], [[פקודת המסחר עם האויב]], [[חוק למניעת הפצה ומימון של נשק להשמדה המונית]] [[וסימן א׳ בפרק ב׳ לחוק המאבק בתכנית הגרעין של איראן]], רשאית הרשות המוסמכת להעביר למשטרת ישראל מידע מתוך מאגר המידע; העברת המידע תהיה על פי בקשה מנומקת, בהתאם לכללים שיקבע שר המשפטים בהסכמת השר לביטחון הפנים; בכללים ייקבעו, בין השאר, בעלי התפקידים במשטרת ישראל שיהיו רשאים לבקש ולקבל את המידע. :: (2) משטרת ישראל רשאית לכלול בבקשה ובנימוקיה מידע המצוי בידיה, לרבות מידע מן המרשם הפלילי, והרשות המוסמכת תהיה רשאית לעיין בו. :: ((פורסמו [[תקנות איסור הלבנת הון (כללים לבקשת מידע והעברתו מהרשות המוסמכת למשטרת ישראל), התשס״ב–2002]].)) : (ב1)(1) לצורך ביצוע סמכויות פקיד מכס חוקר לפי חוק זה, רשאית הרשות המוסמכת להעביר לו מידע ממאגר המידע. :: (2) העברת המידע תהיה על פי בקשה מנומקת, בהתאם לכללים שיקבע שר המשפטים, בהסכמת שר האוצר; בכללים ייקבעו, בין השאר, דרכי השימוש במידע בידי פקיד המכס החוקר, אבטחתו ושמירת סודיותו. :: (3) הוראות סעיף קטן (ב)(2) יחולו לעניין בקשות לפי סעיף קטן זה, בשינויים המחויבים. :: (4) הרשות המוסמכת תמסור למשטרת ישראל הודעה בדבר העברת מידע לפקיד מכס חוקר לפי סעיף קטן זה; שר המשפטים, בהסכמת השר לביטחון הפנים, יקבע בכללים את נוסח ההודעה ואת פרטיה. :: ((פורסמו [[תקנות איסור הלבנת הון (כללים לבקשת מידע והעברתו מן הרשות המוסמכת לפקיד מכס חוקר), התשע״ז–2017]].)) :: ((פורסמו [[תקנות איסור הלבנת הון (כללים להודעה למשטרה ופרטיה בדבר העברת מידע מן הרשות המוסמכת לפקיד מכס חוקר), התשע״ז–2017]].)) :: ((פורסמו [[תקנות איסור הלבנת הון (כללים לבקשת מידע והעברתו מן הרשות המוסמכת למטה הלאומי ללוחמה כלכלית בטרור), התשפ"ה-2024]].)) : (ב2)(1) לצורך מניעה וחקירה של עבירות לפי חוק זה, לפי [[חוק המאבק בטרור]], [[פקודת המסחר עם האויב]], [[חוק למניעת הפצה ומימון של נשק להשמדה המונית]] ולפי [[סימן א׳ בפרק ב׳ לחוק המאבק בתכנית הגרעין של איראן]], רשאית הרשות המוסמכת להעביר למחלקה לחקירת שוטרים במשרד המשפטים (להלן – המחלקה לחקירת שוטרים), מידע ממאגר המידע. :: (2) העברת המידע תהיה על פי בקשה מנומקת, בהתאם לכללים שיקבע שר המשפטים; בכללים ייקבעו, בין השאר, בעלי התפקידים במחלקה לחקירת שוטרים שיהיו רשאים לבקש ולקבל את המידע, דרכי השימוש במידע בידי המחלקה לחקירת שוטרים, אבטחתו ושמירת סודיותו. :: (3) הוראות סעיף קטן (ב)(2) יחולו לעניין בקשות לפי סעיף קטן זה, בשינויים המחויבים. : (ב3)(1) לצורך ביצוע חוק זה, רשאית הרשות המוסמכת להעביר לחוקר ניירות ערך מידע ממאגר המידע. :: (2) העברת המידע תהיה על פי בקשה מנומקת, בהתאם לכללים שיקבע שר המשפטים, בהסכמת שר האוצר; בכללים ייקבעו, בין השאר, בעלי התפקידים שיהיו רשאים לבקש ולקבל את המידע, דרכי השימוש במידע בידי החוקר, אבטחתו ושמירת סודיותו. :: (3) הוראות סעיף קטן (ב)(2) יחולו לעניין בקשות לפי סעיף קטן זה, בשינויים המחויבים. :: ((פורסמו [[תקנות איסור הלבנת הון (כללים לבקשת מידע והעברתו מן הרשות המוסמכת לחוקר ניירות ערך), התשפ״ב–2022]].)) :: ((פורסמו [[תקנות איסור הלבנת הון (כללים לבקשת מידע והעברתו מן הרשות המוסמכת למחלקה לחקירת שוטרים), התשפ״ב–2022]].)) : (ג) לצורך מניעה וחקירה של פעילות של ארגוני טרור וארגוני טרור מוכרזים, של מעשי טרור ושל מימון ארגונים או מעשים כאמור, מניעת סחר עם האויב, מניעת פעילות כלכלית עם גורם מוכרז או עם גורם קשור, מניעת פעילות כלכלית עם גורם זר מסייע או של פגיעה בביטחון המדינה, רשאית הרשות המוסמכת להעביר לשירות הביטחון הכללי מידע ממאגר המידע; העברת המידע תהיה על פי בקשה מנומקת, בהתאם לכללים שיקבע שר המשפטים בהסכמת ראש הממשלה; בכללים ייקבעו, בין השאר, בעלי התפקידים בשירות הביטחון הכללי שיהיו רשאים לבקש ולקבל את המידע; הוראות סעיף קטן (ב)(2) יחולו לענין בקשות לפי סעיף קטן זה, בשינויים המחויבים. :: ((פורסמו [[תקנות איסור הלבנת הון (כללים לבקשת מידע והעברתו מהרשות המוסמכת לשירות הביטחון הכללי), התשס״ב–2002]].)) : (ג1)(1) לצורך ביצוע תפקידיהם של המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים, של אמ״ן, ושל יחידה במלמ״ב שיקבע שר הביטחון בצו, בנוגע לפעילות של ארגוני טרור וארגוני טרור מוכרזים, בנוגע למעשי טרור ובנוגע למימון של ארגונים או מעשים כאמור, מניעת סחר עם האויב, מניעת פעילות כלכלית עם גורם זר מסייע וכן בנוגע לפגיעה בביטחון המדינה, רשאית הרשות המוסמכת להעביר לגופים אלה מידע ממאגר המידע. ::: ((פורסם [[צו איסור הלבנת הון (קביעת יחידה לעניין סעיף 30(ג1)(1) לחוק), התשע״ו–2016]].)) :: (1א) לצורך ביצוע תפקידיו של המטה הלאומי ללוחמה כלכלית בטרור בנוגע לפעילות של ארגוני טרור וארגוני טרור מוכרזים ובנוגע לפעילות של מימון טרור, רשאית הרשות המוסמכת להעביר לגוף זה מידע ממאגר המידע. :: (2) העברת המידע תהיה על פי בקשה מנומקת, בהתאם לכללים שיקבע שר המשפטים, בהסכמת ראש הממשלה – לגבי העברה למוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים, ובהסכמת שר הביטחון – לגבי העברה לאמ"ן, ליחידה במלמ"ב שקבע שר הביטחון בצו ולמטה הלאומי ללוחמה כלכלית בטרור; בכללים לפי סעיף קטן זה ייקבעו, בין השאר, בעלי התפקידים בגופים האמורים שיהיו רשאים לבקש ולקבל את המידע. :: (3) הוראות סעיף קטן (ב)(2) יחולו על בקשות לפי סעיף זה, בשינויים המחויבים. :: (4) פרטי היחידה במלמ״ב שקבע שר הביטחון בצו אינם טעונים פרסום ברשומות או פרסום פומבי אחר; כמו כן השר רשאי לקבוע כי מטעמים של שמירה על ביטחון המדינה חלק מכללים לפי סעיף זה אינם טעונים פרסום ברשומות או פרסום פומבי אחר. :: ((פורסמו [[תקנות איסור הלבנת הון (כללים לבקשת מידע והעברתו מן הרשות המוסמכת למוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים), התשע"ד-2014]].)) :: ((פורסמו [[תקנות איסור הלבנת הון (כללים לבקשת מידע והעברתו מן הרשות המוסמכת לאגף המודיעין במטה הכללי של צבא הגנה לישראל), התשע"ד-2014]].)) :: ((פורסמו [[תקנות איסור הלבנת הון (כללים לבקשת מידע והעברתו מן הרשות המוסמכת לאגף הממונה על הביטחון במערכת הביטחון), התשע"ד-2014]].)) : (ג2)(1) לצורך פיקוח על ביצוע הוראות חוק זה ולצורך הטלת עיצום כספי לפיו, רשאית הרשות המוסמכת, ביוזמתה או לפי בקשה מנומקת, להעביר מידע ממאגר המידע לממונה כהגדרתו [[בסעיף 12]]. :: (2) שר המשפטים יקבע כללים בדבר סוג המידע והיקפו, אופן העברתו לממונה, דרכי השימוש בו בידי הממונה, שמירתו ואבטחתו. :: ((פורסמו [[תקנות איסור הלבנת הון (כללים לבקשת מידע והעברתו מן הרשות המוסמכת לממונה), התשפ״ד–2024]].)) : (ד)(1) החליטה הרשות המוסמכת שאין להעביר מידע כמבוקש, רשאי מבקש המידע לערור על החלטת הרשות בפני היועץ המשפטי לממשלה. :: (2) היועץ המשפטי לממשלה רשאי לקבל את הערר, לדחותו או להתנות את העברת המידע בתנאים שיקבע. :: (3) לצורך גיבוש החלטתו בערר, רשאי היועץ המשפטי לממשלה לעיין במידע שבמאגר המידע. : (ה)(1) לצורך מניעה וחקירה של עבירות לפי חוק זה, לפי [[חוק המאבק בטרור]], לפי [[פקודת המסחר עם האויב]] ולפי [[סעיף 29(א) לחוק המאבק בתכנית הגרעין של איראן]], ההגנה על ביטחון המדינה או המלחמה בארגוני טרור, בארגוני טרור מוכרזים ובמעשי טרור, רשאית הרשות המוסמכת, מיוזמתה, בנסיבות ומנימוקים שתפרט, להעביר מידע ממאגר המידע למי שמוסמך לקבל מידע לפי חוק זה. :: (2) לצורך ביצוע סמכויות פקיד מכס חוקר לפי חוק זה, רשאית הרשות המוסמכת, מיוזמתה, בנסיבות ומנימוקים שתפרט, להעביר מידע ממאגר המידע לפקיד מכס חוקר; הרשות המוסמכת תמסור למשטרת ישראל הודעה בדבר העברת מידע לפקיד מכס חוקר לפי פסקה זו; שר המשפטים, בהסכמת השר לביטחון הפנים, יקבע בכללים את נוסח ההודעה ואת פרטיה. ::: ((פורסמו [[תקנות איסור הלבנת הון (כללים להודעה למשטרה ופרטיה בדבר העברת מידע מן הרשות המוסמכת לפקיד מכס חוקר), התשע״ז–2017]].)) :: (3) לצורך ביצוע חוק זה, רשאית הרשות המוסמכת, מיוזמתה, בנסיבות ומנימוקים שתפרט, להעביר מידע ממאגר המידע לחוקר ניירות ערך. : (ו) לצורך ביצוע חוק זה, [[חוק המאבק בטרור]], [[פקודת המסחר עם האויב]], [[חוק למניעת הפצה ומימון של נשק להשמדה המונית]] [[וסימן א׳ בפרק ב׳ לחוק המאבק בתכנית הגרעין של איראן]] רשאית הרשות המוסמכת להעביר מידע ממאגר המידע שבהנהלתה לרשות מסוגה במדינה אחרת, ולבקש מידע מרשות כאמור, ובלבד שהמידע מתייחס לרכוש שמקורו בעבירה כאמור [[בסעיף 2]] או לרכוש טרור; הוראות [[חוק עזרה משפטית בין מדינות, התשנ״ח–1998]], יחולו לענין זה. : (ז) מידע שהועבר למשטרת ישראל, לשירות הביטחון הכללי, למוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים, לאמ״ן, ליחידה במלמ״ב שקבע שר הביטחון בצו לפי חוק זה, למטה הלאומי ללוחמה כלכלית בטרור או למחלקה לחקירת שוטרים במשרד המשפטים, לא ייעשה בו שימוש אלא לשם ביצועו של חוק זה, [[חוק המאבק בטרור]], [[פקודת המסחר עם האויב]], [[חוק למניעת הפצה ומימון של נשק להשמדה המונית]] [[וסימן א׳ בפרק ב׳ לחוק המאבק בתכנית הגרעין של איראן]], לשם הגנה על ביטחון המדינה או לשם המלחמה בארגוני טרור, בארגוני טרור מוכרזים ובמעשי טרור; ואולם רשאים אלה, במסגרת תפקידיהם, לעשות בו שימוש לשם חקירת עבירות נוספות שלא לפי חוק זה ומניעתן, לשם גילוי עבריינים והעמדתם לדין, ולשם מניעה וחקירה של פעילות של ארגוני טרור או של פגיעה בביטחון המדינה, הכל בהתאם לכללים שייקבעו. :: ((פורסמו [[תקנות איסור הלבנת הון (כללים לשימוש במידע שהועבר למשטרת ישראל ולשירות הביטחון הכללי לשם חקירת עבירות נוספות ולהעברתו לרשות אחרת), התשס"ו-2006]].)) :: ((פורסמו [[תקנות איסור הלבנת הון (כללים לשימוש במידע שהועבר למחלקה לחקירת שוטרים לשם חקירת עבירות נוספות ולהעברתו לרשות אחרת), תשפ״ב–2022]].)) : (ז1) מידע שהועבר לפקיד מכס חוקר לא ייעשה בו שימוש אלא לשם ביצוע סמכויות פקיד מכס חוקר לפי חוק זה; ואולם רשאי פקיד מכס חוקר, במסגרת תפקידיו, לעשות שימוש במידע שהעבירה לו הרשות המוסמכת לפי סעיף קטן (ב1) לשם חקירת עבירות נוספות שלא לפי חוק זה ומניעתן, או לשם גילוי עבריינים בעבירות נוספות והעמדתם לדין, והכול בהתאם לכללים שייקבעו, ובלבד שהעבירות הנוספות קשורות לחקירת העבירה שלגביה התבקש המידע. :: ((פורסמו [[תקנות איסור הלבנת הון (כללים לשימוש במידע שהועבר לפקיד מכס חוקר לשם חקירת עבירות נוספות ולהעברתו לרשות אחרת), התשע״ז–2017]].)) : (ז2) מידע שהועבר לחוקר ניירות ערך לא ייעשה בו שימוש אלא לשם ביצועו של חוק זה; ואולם רשאי חוקר ניירות ערך, במסגרת תפקידיו, לעשות שימוש במידע שהעבירה לו הרשות המוסמכת לפי סעיף קטן (ב3), לשם חקירת עבירות נוספות שלא לפי חוק זה ומניעתן, או לשם גילוי עבריינים בעבירות נוספות והעמדתם לדין, והכול בהתאם לכללים שייקבעו, ובלבד שהעבירות הנוספות קשורות לחקירת העבירה שלגביה התבקש המידע. :: ((פורסמו [[תקנות איסור הלבנת הון (כללים לשימוש במידע שהועבר לחוקר ניירות ערך לשם חקירת עבירות נוספות ולהעברתו לרשות אחרת), תשפ״ב–2022]].)) : (ח) על אף האמור בכל דין, אין להעביר מידע שהתקבל לפי סעיף זה לרשות אחרת אלא לשם ביצועו של חוק זה, [[חוק המאבק בטרור]], [[פקודת המסחר עם האויב]], [[חוק למניעת הפצה ומימון של נשק להשמדה המונית]] או [[סימן א׳ בפרק ב׳ לחוק המאבק בתכנית הגרעין של איראן]] או למטרות המפורטות בסעיפים קטנים (ז) עד (ז2); אין בהוראות סעיפים קטנים (ז1) ו־(ז2) כדי לגרוע מסמכות משטרת ישראל ושירות הביטחון הכללי להעביר מידע לפקיד מכס חוקר או לחוקר ניירות ערך לפי הוראות אותם סעיפים קטנים לשם ביצוע המטרות המפורטות בסעיף קטן (ז). : (ט) שר המשפטים יקבע את העבירות הנוספות שניתן להשתמש במידע האמור לשם חקירתן או מניעתן כאמור בסעיפים קטנים (ז) עד (ז2). :: ((פורסמו [[תקנות איסור הלבנת הון (כללים לשימוש במידע שהועבר לפקיד מכס חוקר לשם חקירת עבירות נוספות ולהעברתו לרשות אחרת), התשע״ז–2017]].)) : (י) בסעיף זה – ::- ”ארגון טרור”, ”ארגון טרור מוכרז”, ”מעשה טרור” ו”רכוש טרור” – כהגדרתם [[בחוק המאבק בטרור]]; ::- ”בקשה מנומקת” – בקשה המפרטת את הנסיבות והנימוקים המצדיקים את העברת המידע בהתאם לסעיפים האמורים; ::- ”אמ״ן” – אגף המודיעין במטה הכללי של צבא הגנה לישראל; ::- ”מלמ״ב” – אגף הממונה על הביטחון במערכת הביטחון; ::- ”גורם זר מסייע” ו”פעילות כלכלית” – כהגדרתם [[בחוק המאבק בתכנית הגרעין של איראן]]; ::- ”חוק המאבק בתכנית הגרעין של איראן” – [[חוק המאבק בתכנית הגרעין של איראן, התשע״ב–2012]]; ::- ”גורם מוכרז” ו”גורם קשור” – כהגדרתם [[בחוק למניעת הפצה ומימון של נשק להשמדה המונית]]; ::- ”חוק למניעת הפצה ומימון של נשק להשמדה המונית” – [[חוק למניעת הפצה ומימון של נשק להשמדה המונית, התשע״ח–2018]]; ::- ”חוקר ניירות ערך” – עובד רשות ניירות ערך שיושב ראש הרשות מינה אותו לחוקר לפי [[סעיף 56א2 לחוק ניירות ערך]], ומפעיל סמכות הנתונה לו לפי דין לעניין עבירה המנויה [[-#סעיף 1|בפסקה (4) להגדרה ”עבירת ניירות ערך” שבאותו חוק]]; ::- "המטה הלאומי ללוחמה כלכלית בטרור" - המטה שהוקם במשרד הביטחון לפי החלטת ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי מס' ב/273 מיום כ"ד באדר התשע"ח (11 במרץ 2018) או החלטת הוועדה המתקנת או המחליפה אותה, ושפועל בהתאם להחלטה זו; ::- ”פקודת המסחר עם האויב” – [[פקודת המסחר עם האויב, 1939]]. @ 31. קבלת מידע (תיקון: תשס"ה, תשע"ו-2) : (א) הרשות המוסמכת רשאית לדרוש מרשות מס מידע הדרוש לה לצורך אכיפתו של חוק זה ושל [[חוק המאבק בטרור]]; שר האוצר, במסגרת סמכותו לפי הוראות הסודיות שבדיני המס, יבחן את הבקשה בהקדם האפשרי בנסיבות הענין, ומידע שהחליט למסרו יימסר לרשות בלא דיחוי. : (ב) שר המשפטים ושר האוצר רשאים לקבוע בכללים הליכים לטיפול מזורז בבקשות לפי סעיף קטן (א). : (ג) ראש הרשות המוסמכת רשאי לדרוש מהגופים שמוטלים עליהם חובות לפי [[פרק ג׳]], מידע הדרוש לרשות כדי להשלים דיווח שהתקבל במאגר המידע, או הקשור לדיווח כאמור והמתייחס לאדם שלגביו התקבל הדיווח. : (ד) בסעיף זה, ”רשות מס” - כמשמעותה [[בחוק לתיקון דיני מסים (חילופי ידיעות בין רשויות המס), התשכ"ז-1967]]. @ 31א. סודיות (תיקון: תשס"ב, תשע"ו-3, תשע"ח-2, תשפ"ד-3) : (א) אדם שהגיע אליו מידע לפי [[פרקים ג׳]], [[ד׳]], [[או ד׳2]], תוך כדי מילוי תפקידו או במהלך עבודתו, ישמרנו בסוד, לא יגלה אותו לאחר ולא יעשה בו כל שימוש, אלא לפי הוראות חוק זה או לפי צו בית משפט; העובר על הוראות סעיף קטן זה, דינו - מאסר שלוש שנים או קנס כאמור [[בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין]]. : (ב) הגורם ברשלנות לגילוי מידע לאחר, בניגוד להוראות סעיף קטן (א), תוך הפרת הוראה מהוראות שנקבעו לאבטחת מידע לפי חוק זה, או תוך הפרת כלל או נוהל שקבע ראש הרשות המוסמכת לפי הוראות כאמור, דינו - מאסר שנה או קנס כאמור [[בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין]]. : (ג)(1) על אף האמור בסעיף קטן (א), תאגיד בנקאי או גוף המפורט [[בתוספת השלישית]] שהוא מוסד פיננסי ישראלי מדווח כהגדרתו [[בסעיף 135ב לפקודת מס הכנסה]], רשאי להשתמש בפרטי זיהוי של מקבל שירות שהגיעו לידיו לפי [[פרק ג׳]], במהלך עבודתו, לצורך זיהוי מקבל השירות כנדרש לפי הסכם פטקא או לפי הסכם יישום, בלבד, כהגדרתם [[בסעיף 135ב לפקודת מס הכנסה]]. :: (2) על אף האמור בסעיף קטן (א), תאגיד בנקאי או גוף המפורט [[בתוספת השלישית]], רשאי להעביר פרטי זיהוי של מקבל שירות שהגיעו לידיו לפי [[פרק ג']], במהלך עבודתו, למנהל כמשמעותו [[בסעיף 214ב לפקודת מס הכנסה]], לצורך העברתו לרשות מס במדינה זרה בהתאם להסכם בין-לאומי לפי [[הסעיף האמור]]; מידע כאמור יועבר, ובלבד שהוא דרוש לצורך יישום הסכם בין-לאומי כאמור בהתאם לבקשה בכתב שהגישה רשות מס במדינה זרה ביחס למקבל שירות שלגביו נדרש המידע. : (ד) על אף האמור בסעיף קטן (א), ממונה כאמור [[בסעיף 11יג(6) או (9)]] רשאי לגלות מסמך שהגיע לידיו בתוקף תפקידו לפי חוק זה, אם ראה כי הדבר נדרש לצורכי הליך פלילי. @ 31ב. דיווח לכנסת (תיקון: תשס"ב, תשס"ה, תשע"ב, תשע"ו, תשע"ו-2, תשע"ו-4, תשע"ח-2, ק"ת תשע"ח, תשפ"ד) : (א) ראש הרשות המוסמכת ידווח בכתב, מדי שנה, לועדת חוקה חוק ומשפט של הכנסת על כל אלה: :: (1) מספר הדיווחים שהתקבלו ברשות המוסמכת לפי [[פרק ג׳]] ולפי צווים שהוצאו מכוח [[סעיף 95 לחוק המאבק בטרור]], לפי סוג הגוף המדווח שנקבע [[פרק ג|באותו פרק]]; :: (2) מספר הדיווחים שהועברו לרשות המוסמכת לפי [[פרק ד׳]]; :: (3) מספר בקשות מידע ומספר העברות מידע ממאגר המידע לגורמים הרשאים לקבל מידע כאמור, לפי הסיווג להלן: ::: (א) משטרת ישראל; ::: (ב) שירות הבטחון הכללי; ::: (ג) רשות חוץ, כאמור [[בסעיף 30(ו)]]; ::: (ד) המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים, אמ"ן, יחידה במלמ"ב או המטה הלאומי ללוחמה כלכלית בטרור, כהגדרתם [[בסעיף 30(י)]]; ::: (ה) פקיד מכס חוקר; ::: (ו) המחלקה לחקירת שוטרים במשרד המשפטים; ::: (ז) חוקר ניירות ערך כהגדרתו [[בסעיף 30(י)]]; :: (4) (((נמחקה);)) :: (5) פעולות הפיקוח שדווחו לו לפי [[סעיף 31ג]]. : (ב) הועדה תדון בדיווח כאמור בסעיף קטן (א)(3) בדלתיים סגורות. : (ג) שר המשפטים ידווח בכתב, מדי שנה, לוועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת על כל אלה: :: (1) מספר החקירות שנפתחו בשל חשד לעבירות שנעברו לפי [[סעיפים 3]] [[או 4]], שמקורן בעבירות לפי [[פרטים (17א) עד (17ג) לתוספת הראשונה]], מספר כתבי האישום שהוגשו בשל עבירות כאמור ומספר פסקי הדין שהסתיימו בהרשעת הנאשם שניתנו בהליכים פליליים שהתקיימו בשל עבירות כאמור; :: (2) היקף הרכוש שניתן לגביו סעד לחילוט רכוש לפי [[סעיף 36ו לפקודת הסמים המסוכנים]], בהליכים פליליים לפי פסקה (1), והיקף הרכוש שבית המשפט הורה לחלט לפי [[סעיפים 21]] [[ו־22]] באותם הליכים; :: (3) מספר החקירות שבהן נעשה שימוש במידע שהועבר מהרשות המוסמכת לפקיד מכס חוקר, מספר כתבי האישום שהוגשו בעקבות חקירות אלה ומספר פסקי הדין שהסתיימו בהרשעת הנאשם בעקבות חקירות אלה. @ 31ג. קבלת דיווח (תיקון: תשס"ב) : (א) ממונה כהגדרתו [[בסעיף 11יג]] ומנהל אגף מכס ומע"מ יעבירו לראש הרשות המוסמכת דיווחים תקופתיים על פעולותיהם לענין יישום הוראות חוק זה. : (ב) שר המשפטים, בהסכמת נגיד בנק ישראל, והשר האחראי על הממונה, יקבע את הכללים והמועדים להעברת הדיווחים לרשות המוסמכת. == פרק ט׳: הוראות שונות == @ 32. ביצוע ותקנות (תיקון: תשס"ב, תשע"ב, תשע"ו-4, ק"ת תשע"ח) : (א)(1) שר המשפטים ממונה על ביצוע חוק זה, למעט [[סימן ב׳ בפרק ג׳]] [[ופרק ד׳2]], והוא רשאי, בהתייעצות עם השר לביטחון הפנים, להתקין תקנות ולקבוע כללים בכל ענין הנוגע לביצועו. :: (2) שר התעשייה המסחר והתעסוקה ממונה על ביצוע [[סימן ב׳ בפרק ג׳]], והוא רשאי, בהתייעצות עם שר המשפטים והשר לביטחון הפנים, להתקין תקנות ולקבוע כללים בכל עניין הנוגע לביצועו. : (א1) (((בוטל).)) : (א2)(1) כל שר, שבאחריותו נמצא גוף מהגופים המפורטים [[בתוספת השלישית]], ממונה על ביצוע [[פרק ד׳2]] לענין גוף שבאחריותו והוא רשאי, לענין הגוף שהוא אחראי עליו, בהתייעצות עם שר המשפטים ועם השר לבטחון הפנים, להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו. :: (2) שר האוצר ממונה על ביצוע [[פרק ד׳2]] לענין תאגיד בנקאי; נגיד בנק ישראל רשאי, לענין תאגיד כאמור, בהתייעצות עם שר האוצר, שר המשפטים והשר לבטחון הפנים, לתת בצו הוראות לביצועו. :: (3) שר התעשייה המסחר והתעסוקה ממונה על ביצוע [[פרק ד׳2]] לעניין סוחר באבנים יקרות, והוא רשאי, לעניין סוחר כאמור, בהתייעצות עם שר המשפטים ועם השר לביטחון הפנים, להתקין תקנות בכל עניין הנוגע לביצועו. : (ב) שר המשפטים יקבע את סדרי הדין בערעור על עיצום כספי לפי [[פרק ה׳]]. :: ((פורסמו [[תקנות איסור הלבנת הון (עיצום כספי), התשס״ב–2001]].)) : (ג) תקנות, כללים וצווים לפי חוק זה יהיו באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת. @ 33. שינוי התוספות ועדכונן (תיקון: תשע"ב, תשע"ח-2) : (א) שר המשפטים, בהתייעצות עם השר לביטחון הפנים, רשאי, בצו, לשנות את [[התוספות הראשונה]] [[והשניה]]. : (א1) שר התעשייה המסחר והתעסוקה, בהתייעצות עם שר המשפטים והשר לביטחון הפנים, רשאי, בצו, לשנות את [[תוספת ראשונה א׳]] [[ותוספת שלישית א׳]]. : (ב) שר האוצר, בהתייעצות עם שר המשפטים והשר לביטחון הפנים, רשאי, בצו, לשנות את [[התוספות השלישית]] [[והרביעית]], ובלבד שלענין [[התוספת השלישית]] יתייעץ גם עם השר האחראי על הגוף שלגביו מבוקש השינוי. : (ג) שר המשפטים יפרסם ב־1 בינואר של כל שנה את הסכומים הנקובים [[בתוספת הרביעית]] כפי שהם מעודכנים לפי שיעור עליית המדד החדש לעומת המדד היסודי, ובלבד שהמדד החדש עלה ב-20% או יותר לעומת המדד היסודי; הסכומים המעודכנים יעוגלו לכפולות של 5,000; בסעיף קטן זה - ::- ”מדד” - מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה; ::- ”המדד החדש” - המדד שפורסם לאחרונה לפני יום העדכון; ::- ”המדד היסודי” - המדד שפורסם לאחרונה לפני יום העדכון הקודם, ולענין יום העדכון הראשון שלאחר תחילתו של חוק זה - המדד שפורסם בחודש יולי של שנת 2000. @ 34. תחולה : הוראות [[סעיפים 3]] [[ו־4]] יחולו גם על רכוש שמקורו בעבירה כהגדרתה [[בסעיף 2]], שנעברה לפני תחילתו של חוק זה. @ 35. תחילה : (א) שר המשפטים יקים את מאגר המידע ואת הרשות המוסמכת כמשמעותם [[בסעיפים 28]] [[ו־29]] לא יאוחר מתום שמונה עשר חודשים מיום פרסומו של חוק זה. : (ב) [[פרקים ג׳ עד ה׳]] ייכנסו לתוקף במועד שיקבע שר המשפטים בהתייעצות עם השר לביטחון הפנים ועם נגיד בנק ישראל או השר הנוגע בדבר, לפי הענין; ובלבד שמועד כניסתם לתוקף של [[פרק ג|פרקים אלה]] יהיה בתוך התקופה האמורה בסעיף קטן (א) ולאחר הקמתם של הרשות המוסמכת ושל מאגר המידע. : (ג) שר המשפטים רשאי בצו, כאמור בסעיף זה, לקבוע מועדים שונים לכניסתם לתוקף של [[פרק ג|הפרקים האמורים]] או חלק מהם. : (ד) תחילתו של [[סעיף 4]] יהיה במועד כניסתן לתוקף של תקנות לפי [[סעיף 6(ב)]]. @ 36. הוראות מעבר : על אף האמור [[בסעיף 14]], בשנה הראשונה לכניסתם של [[סעיפים 7]] [[ו־8]] לתוקף, לא יוטל עיצום כספי על המפר בשל הפרתו הראשונה, אלא תישלח לו התראה בכתב על ההפרה. == פרק י׳: תיקוני חקיקה == @ 37. : ((הנוסח שולב [[בפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג-1973]].)) @ 38. : ((הנוסח שולב [[בחוק עזרה משפטית בין מדינות, התשנ"ח-1998]].)) @ 39. : ((הנוסח שולב [[בחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981]].)) == התוספת הראשונה == ==== ((([[סעיף 2]]))) ==== === פירוט עבירות === @ : העבירות המפורטות להלן: @ (1) : עבירות לפי [[פקודת הסמים המסוכנים]] - שאינן עבירות של שימוש עצמי בסם, החזקת סם לשימוש עצמי, החזקת חצרים לצריכה עצמית של סם והחזקת כלים לשימוש עצמי בסם; @ (2) : עבירות של סחר בלתי חוקי בנשק, לפי [[סעיף 144 לחוק העונשין]]; @ (2א) (תיקון: ק"ת תש"ע) : עבירה של שוד ים לפי [[סעיף 169 לחוק העונשין]]; @ (3) (תיקון: תשס"ז) : עבירות הקשורות למעשי זנות לפי [[+|סעיפים 199]], [[+|201]], [[+|202]], [[+|203]], [[+|203ב]], [[+|204]] [[ו־205 לחוק העונשין]]; @ (4) : עבירות של מכירה והפצה של חומר תועבה לפי [[סעיף 214 לחוק העונשין]]; @ (5) : עבירות הימורים, לפי [[+|סעיפים 225]] [[ו־228 רישה לחוק העונשין]]; @ (6) : עבירות שוחד, לפי [[#פרק ט סימן ה|סימן ה׳ לפרק ט׳ של חלק ב׳ לחוק העונשין]]; @ (7) (תיקון: תשע"ט-3) : עבירות של גרימת מוות לפי [[+|סעיפים 300]], [[+|301א]] [[ו-305 לחוק העונשין]]; @ (8) : עבירות של פגיעה בחירות לפי [[#פרק י סימן ז|סימן ז׳ לפרק י׳ של חלק ב׳ לחוק העונשין]]; @ (9) (תיקון: תשע"ח-2) : עבירות של פגיעה ברכוש לפי [[+|סעיפים 384]], [[+|384א]], [[+|390 עד 393]], [[+|402 עד 404]] [[ו־411 לחוק העונשין]]; @ (10) : עבירות גניבת רכב, קבלת רכב או חלקים גנובים ומסחר ברכב או בחלקים גנובים, כאמור [[#פרק יא סימן ה1|בסימן ה׳1 לפרק י"א שבחלק ב׳ לחוק העונשין]], למעט עבירות לפי [[-|סעיפים 413ג]], [[-|413ד(א)]], [[-|413ה]], [[-|413ו רישה]] [[-|ו־413ז]]; @ (11) : עבירות לפי [[#פרק יא סימן ו|סימן ו׳ לפרק י"א של חלק ב׳ לחוק העונשין]], למעט עבירות לפי [[-|סעיפים 416]], [[-|417]] [[-|ו־432]]; @ (11א) (תיקון: ק"ת תשס"ב-2) : עבירות לפי [[סעיפים 439 עד 444 לחוק העונשין]]; @ (12) : עבירות זיוף כספים ומטבעות, לפי [[+#פרק יב סימן א|סימנים א׳]] [[#פרק יב סימן ב|ו־ב׳ לפרק י"ב של חלק ב׳ לחוק העונשין]], למעט עבירות לפי [[-|סעיפים 463]], [[-|466]], [[-|467]], [[-|480]], [[-|481]], [[-|ו־482]], וכן עבירה של התקנת מכשיר לעשיית בולים לפי [[-|סעיף 486]]; @ (13) (תיקון: תשע"ט-2, תש"ף) : עבירות לפי [[סעיף 40(ב) ו-(ג) לחוק שירותי תשלום, התשע"ט-2019]]; @ (14) (תיקון: תשע"ח) : עבירות לפי [[+|סעיפים 52ג]], [[+|52ד]], [[+|53(ב)(6א)]] [[ו־54 לחוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968]]; @ (15) : עבירות של הברחת טובין לפי [[+|סעיפים 211]] [[ו־212 לפקודת המכס]], או לפי [[פקודת היבוא והיצוא [נוסח חדש], התשל"ט-1979]]; @ (16) (תיקון: תשס"ח, תשע"ז-8) : עבירות הקשורות להפרת זכויות יוצרים, פטנטים וסימני מסחר, לפי [[חוק זכות יוצרים, התשס"ח-2007]], [[חוק הפטנטים, התשכ"ז-1967]], [[פקודת סימני מסחר [נוסח חדש], התשל"ב-1972]] [[ופקודת סימני סחורות]]; @ (17) (תיקון: תשע"ו) : עבירה לפי [[סעיף 117(ב)(3) לחוק מס ערך מוסף]], שנעברה בנסיבות מחמירות, או עבירה לפי [[סעיף 117(ב)(5) או (ב1) לחוק האמור]] שנעברה בנסיבות מחמירות הנוגעת להוצאת חשבונית מס או מסמך הנחזה כחשבונית מס, או ניכוי מס התשומות הכלול בחשבונית מס או במסמך הנחזה כחשבונית מס, בלי שנעשתה עסקה או בלי שמוציא החשבונית התחייב לעשות עסקה שלגביה הוצאו החשבונית או המסמך האמור; @ (17א) (תיקון: תשע"ו) : עבירה לפי [[סעיף 117(ב)(1) או (3) עד (8) או (ב1) לחוק מס ערך מוסף]] (בפרט זה - עבירת מס), אם התקיים אחד מאלה: : (א) המס שלגביו נעברה עבירת המס הוא בסכום העולה על 480,000 שקלים חדשים בתקופה של 48 חודשים או 170,000 שקלים חדשים בתקופה של 12 חודשים; : (ב) עבירת המס או עבירה לפי [[סעיפים 3]] [[או 4]] שמקורה בעבירת המס נעברה בתחכום וכן המס שלגביו בוצעה עבירת המס הוא בסכום העולה על 120,000 שקלים חדשים; : (ג) עבירת המס או עבירה לפי [[סעיפים 3]] [[או 4]] שמקורה בעבירת המס נעברה בזיקה לארגון פשיעה או לארגון טרור; בפסקה זו - ::- ”ארגון טרור” - כהגדרתו [[חוק המאבק בטרור|בחוק איסור מימון טרור]]; ::- ”ארגון פשיעה” - כהגדרתו [[בחוק מאבק בארגוני פשיעה, התשס"ג-2003]]; : (ד) עבירה לפי [[סעיפים 3]] [[או 4]] שמקורה בעבירת המס נעברה בידי מי שאינו האדם החייב במס; @ (17ב) (תיקון: תשע"ו) : עבירה לפי [[סעיף 220 לפקודת מס הכנסה]] (בפרט זה - עבירת מס), אם התקיים בה אחד מאלה: : (א) ההכנסה שלגביה נעברה עבירת המס היא בסכום העולה על 2,500,000 שקלים חדשים בתקופה של ארבע שנים או בסכום העולה על 1,000,000 שקלים חדשים בתקופה של שנה; : (ב) עבירת המס או עבירה לפי [[סעיפים 3]] [[או 4]] שמקורה בעבירת המס נעברה בתחכום וכן ההכנסה שלגביה נעברה עבירת המס היא בסכום העולה על 625,000 שקלים חדשים; : (ג) עבירת המס או עבירה לפי [[סעיפים 3]] [[או 4]] שמקורה בעבירת המס נעברה בזיקה לארגון פשיעה או לארגון טרור כהגדרתם [[בפרט (17א)]]; : (ד) עבירה לפי [[סעיפים 3]] [[או 4]] שמקורה בעבירת המס נעברה בידי מי שאינו האדם החייב במס; @ (17ג) (תיקון: תשע"ו) : עבירה לפי [[סעיף 98(ג2) לחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג-1963]] (בפרט זה - עבירת מס), אם התקיים אחד מאלה: : (א) עבירת המס כללה השמטת שווי עסקה, בסכום העולה על מיליון וחצי שקלים חדשים; : (ב) עבירת המס כללה אי־דיווח על העסקה או דיווח כוזב של זהות הצדדים, והכול כששווי הנכס עולה על 100,000 שקלים חדשים; : (ג) עבירת המס או עבירה לפי [[סעיפים 3]] [[או 4]] שמקורה בעבירת המס נעברה בתחכום; : (ד) עבירת המס או עבירה לפי [[סעיפים 3]] [[או 4]] שמקורה בעבירת המס נעברה בזיקה לארגון פשיעה או לארגון טרור כהגדרתם [[בפרט (17א)]]; : (ה) עבירה לפי [[סעיפים 3]] [[או 4]] שמקורה בעבירת המס נעברה בידי מי שאינו האדם החייב במס; @ (18) (תיקון: תשס"ה, תשע"ו-2) : עבירות לפי [[פקודת מניעת טרור]], לפי [[תקנות ההגנה (שעת חירום), 1945]], לפי [[+|סעיפים 8]] [[ו־9 לחוק איסור מימון טרור]], לפי [[#פרק ז סימן ב|סימנים ב׳ עד ו׳ לפרק ז׳ של חלק ב׳ לחוק העונשין]], או לפי [[+|סעיפים 20]], [[+|21]], [[+|22]], [[+|23]], [[+|25]], [[+|28]], [[+|29]], [[+|30]], [[+|31]] [[ו־32 לחוק המאבק בטרור]], או עבירה שהיא מעשה טרור לפי [[החוק האמור]]; @ (18א) (תיקון: תשס"ג) : עבירות לפי [[+|סעיפים 2]], [[+|3]] [[ו־4 לחוק מאבק בארגוני פשיעה, התשס"ג-2003]]; @ (18ב) (תיקון: תשס"ד-2, ק"ת תשס"ט, ק"ת תש"ע) : עבירה לפי [[+|סעיף 80(ב)]] לענין עובד זר או לפי [[סעיף 80(ג) לחוק שירות התעסוקה, התשי"ט-1959]]; @ (18ג) (תיקון: ק"ת תש"ע, תשע"ז-5) : עבירה לפי [[סעיף 243 לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965]] או עבירה לפי [[סעיף 14 לחוק רישוי עסקים, התשכ"ח-1968]], והכל בקשר לאתר לסילוק פסולת, לתחנת מעבר לפסולת, לאיסוף והובלה של פסולת ולעיבוד, ניצול ומחזור של פסולת, או בקשר לתחנת דלק וגז, לתדלוק דלק וגז, לשינוע דלק וגז, לאחסון דלק וגז, לחניית מכליות דלק וגז, למכירת דלק וגז, למסופי דלק, למילוי מכליות גז ולחלוקת גז; וכן עבירה לפי [[סעיף 111 לפקודת המכרות]], בקשר לכריית חול; @ (18ד) (תיקון: ק"ת תשע"א) : עבירה לפי [[סעיף 3 לפקודת המסחר עם האויב, 1939]]; @ (18ה) (תיקון: תשע"ב-3) : עבירה לפי [[סעיף 29(א) לחוק המאבק בתכנית הגרעין של איראן, התשע"ב-2012]]; @ (18ו) (תיקון: תשע"ג, תשע"ד, ק"ת תשע"ז) : עבירה לפי [[סעיף 7ג(ב) לחוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט), התשי"ד-1954]], המובא [[18:301346|בסעיף 1(1) לחוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט) (הוראת שעה), התשע"ג-2013]]; @ (18ז) (תיקון: תשע"ז-9, תשע"ט) : עבירה לפי [[סעיף 15ד(א) לחוק אשראי הוגן, התשנ"ג-1993]]; @ (18ח) (תיקון: תשע״ח–3) : עבירות לפי [[+|סעיפים 13]] [[ו־14 לחוק למניעת הפצה ומימון של נשק להשמדה המונית, התשע״ח–2018]]; @ (18ט) (תיקון: ק"ת תשפ"ו) : (((הוראת שעה לשנתיים מיום 9.6.2026):)) עבירה של סחר בערך טבע מוגן לפי [[סעיף 57(א) לחוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה, התשנ"ח-1998]], בנסיבות [[שבסעיף 33(ד) רישה לחוק האמור]]; @ (18י) (תיקון: ק"ת תשפ"ו) : (((הוראת שעה לשנתיים מיום 9.6.2026):)) עבירה של סחר בחיית בר מוגנת לפי [[סעיף 14(א) לחוק להגנת חיית הבר, התשט"ו-1955]], בנסיבות [[שבסעיף 8(א)(1) לחוק האמור]]; @ (19) (תיקון: תשס"ג) : עבירות של הלבנת הון לפי [[סעיף 3 לחוק]], שמקורן באחת מהעבירות המפורטות [[בתוספת זו]]; @ (20) (תיקון: תשס"ג) : קשר לעבור אחת העבירות המפורטות [[בתוספת זו]]. == תוספת ראשונה א׳ (תיקון: תשע"ב) == ==== ((([[סעיף 1]]))) ==== === סוגי אבני חן === @ 1. : {{דוכיווני|קורונדום, לרבות רובי וספיר|(Corundum including rubies and sappires)}} @ 2. : {{דוכיווני|בריל, לרבות אמרלד ואקווהמרין|(Beryl including emeralds and aquamarines)}} @ 3. : {{דוכיווני|כריסובריל|(Chrysoberyl)}} @ 4. : {{דוכיווני|ספינל|(Spinel)}} @ 5. : {{דוכיווני|טופז|(Topaz)}} @ 6. : {{דוכיווני|זירקון|(Zircon)}} @ 7. : {{דוכיווני|טורמלין|(Tourmaline)}} @ 8. : {{דוכיווני|גרנט|(Garnet)}} @ 9. : {{דוכיווני|קריסטלין קווארץ|(Crystalline quartz)}} @ 10. : {{דוכיווני|קריפטוקריסטלין קווארץ|(Cryptocrystalline quartz)}} @ 11. : {{דוכיווני|אוליבין|(Olivine)}} @ 12. : {{דוכיווני|פרידוט|(Peridot)}} @ 13. : {{דוכיווני|טנזניט|(Tanzanite)}} @ 14. : {{דוכיווני|ג׳דייט|(Jadeite jade)}} @ 15. : {{דוכיווני|נפריט|(Nephrite jade)}} @ 16. : {{דוכיווני|ספודומן|(Spodumene)}} @ 17. : {{דוכיווני|פלדספר|(Feldspar)}} @ 18. : {{דוכיווני|טורקיז|(Turquoise)}} @ 19. : {{דוכיווני|לאפיס לאזולי|(Lapis Lazuli)}} @ 20. : {{דוכיווני|אופל|(Opal)}} == התוספת השניה == ==== ((([[סעיף 4]]))) ==== === סוגי רכוש === @ (תיקון: תשע"ח-2) : רכוש או כספים בשווי של 150,000 שקלים חדשים לפחות, בין בפעולה אחת ברכוש ובין בכמה פעולות ברכוש המצטברות לסכום האמור בתוך תקופה של חודשיים. == התוספת השלישית == ==== ((([[סעיף 7(ב)]]))) ==== === גופים נוספים שחלים עליהם חובות לפי [[פרק ג׳]] === @ 1. : חבר בורסה. @ 1א. (תיקון: תש"ע) : חברה בעלת רישיון זירה. @ 1ב. (תיקון: תשפ"ג) : חברת תשלומים. @ 1ג. (תיקון: תשפ"ג) : בעל רישיון ייזום בסיסי. @ 1ד. (תיקון: תשפ"ג) : בעל אישור למתן שירות ייזום בסיסי. @ 2. : מנהל תיקים. @ 3. : מבטח וסוכן ביטוח כהגדרתם [[בסעיף 1 לחוק הפיקוח על עסקי ביטוח, התשמ"א-1981]]. @ 4. (תיקון: ק"ת תשס"ב, תשס"ה-2) : חברה מנהלת כהגדרתה [[בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס"ה-2005]], לגבי קופות הגמל שבניהולה. @ 5. (תיקון: תשס"ב, תשע"ו-4, ק"ת תשע"ח) : נותן שירותים פיננסיים. @ 5א. (תיקון: תשע"ו-5, תשע"ז-2, ק"ת תשע"ח) : (((פקע).)) @ 5ב. (תיקון: תשע"ט-4) : מוסד לגמילות חסדים. @ 6. (תיקון: תשס"ד, תשע"ב) : בנק הדואר. @ 7. (תיקון: תשע"ז-7) : (((פקע).)) == תוספת שלישית א׳ (תיקון: תשע"ב) == ==== ((([[סעיף 8א(ב)]]))) ==== === גופים שחברות בהם מאפשרת הקלה בזיהוי הלקוח במסגרת ביצוע עסקה באבנים יקרות === @ 1. : בורסת היהלומים הישראלית בע"מ. @ 2. : הבורסה - הלשכה הישראלית לאבני חן ויהלומים בע"מ. == התוספת הרביעית == ==== ((([[סעיף 9(ב)]]))) ==== === סכומי כספים החייבים בדיווח === @ (תיקון: ק"ת תשע"ב, ק"ת תשע"ג, תשע"ח) : 50,000 שקלים חדשים לפחות; : אם האדם נכנס למדינת ישראל משטחי עזה או יוצא ממנה משטחי עזה או אם האדם נכנס למדינת ישראל דרך מסוף מעבר יבשתי או יוצא ממנה דרך מסוף כאמור - 12,000 שקלים חדשים לפחות; : [[בתוספת זו]], "מסוף מעבר יבשתי" - כל אחד מאלה: : (1) מסוף מעבר רפיח; : (2) מסוף מעבר ניצנה; : (3) מסוף מעבר טבה; : (4) מסוף מעבר נהר הירדן; : (5) מסוף מעבר יצחק רבין. <פרסום> נתקבל בכנסת ביום א׳ באב התש"ס (2 באוגוסט 2000). <חתימות> * אהוד ברק, ראש הממשלה * יוסף ביילין, שר המשפטים * משה קצב, נשיא המדינה * אברהם בורג, יושב ראש הכנסת he7qyvu5c6orj8xzboax8r871dtdij9 0 314987 3019971 3019270 2026-06-14T23:00:58Z OpenLawBot 8112 [3019949] ת"ט 3019971 wikitext text/x-wiki {{ח:התחלה}} {{ח:כותרת|חוק איסור הלבנת הון, התש״ס–2000}} {{ח:פתיח-התחלה}} {{ח:מאגר|2000084}} {{ח:תיבה|ס״ח תש״ס, 293|חוק איסור הלבנת הון|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300267.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ב, 386|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/15/law/15_lsr_300507.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ג, 507|חוק מאבק בארגוני פשיעה|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299781.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ד, 92|חוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2004 (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299603.pdf}}, {{ח:תיבה|555|תיקון מס׳ 14 לחוק שירות התעסוקה|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299658.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ה, 88|חוק איסור מימון טרור|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299751.pdf}}, {{ח:תיבה|915|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299984.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ז, 6|חוק איסור סחר בבני אדם (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300035.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ח, 48ג|חוק זכות יוצרים|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300007.pdf}}, {{ח:תיבה|82|ת״ט|https://olaw.org.il/laws/law-2122.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ע, 544|תיקון מס׳ 42 לחוק ניירות ערך|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301191.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״א, 1104|תיקון מס׳ 18 לחוק הבנקאות (רישוי)|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301319.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ב, 366|תיקון מס׳ 10|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301459.pdf}}, {{ח:תיבה|583|תיקון מס׳ 11 לחוק הדואר|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301460.pdf}}, {{ח:תיבה|646|חוק המאבק בתכנית הגרעין של איראן|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301490.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ג, 81|הוראת שעה|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_301506.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ד, 85|תיקון מס׳ 4 והוראת שעה לחוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט)|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_301620.pdf}}, {{ח:תיבה|742|תיקון מס׳ 13|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_303850.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ו, 712|תיקון מס׳ 14|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_338805.pdf}}, {{ח:תיבה|927|חוק המאבק בטרור|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_343902.pdf}}, {{ח:תיבה|965|תיקון מס׳ 227 לפקודת מס הכנסה|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_346549.pdf}}, {{ח:תיבה|1130, 1135|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים)|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_348251.pdf}}, {{ח:תיבה|1263|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_348687.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ז, 151, 155|חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו־2018)|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_366409.pdf}}, {{ח:תיבה|373|חוק להגברת התחרות ולצמצום הריכוזיות בשוק הבנקאות בישראל (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_367942.pdf}}, {{ח:תיבה|534|תיקון מס׳ 20|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_382392.pdf}}, {{ח:תיבה|992|תיקון מס׳ 116 לחוק התכנון והבנייה|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_382860.pdf}}, {{ח:תיבה|1038|תיקון מס׳ 22|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_389392.pdf}}, {{ח:תיבה|1088|תיקון מס׳ 4 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים)|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_390377.pdf}}, {{ח:תיבה|1201|חוק העיצובים|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_390481.pdf}}, {{ח:תיבה|1223|תיקון מס׳ 5 לחוק הסדרת הלוואות חוץ־בנקאיות|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_390482.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ח, 3|תיקון מס׳ 66 לחוק ניירות ערך|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_392309.pdf}}, {{ח:תיבה|52|תיקון מס׳ 26 והוראת שעה|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_528395.pdf}}, {{ח:תיבה|239|חוק למניעת הפצה ומימון של נשק להשמדה המונית|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_573364.pdf}}, {{ח:תיבה|440|חוק לצמצום השימוש במזומן|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_491932.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ט, 48|תיקון מס׳ 5 (תיקון) לחוק הסדרת הלוואות חוץ־בנקאיות|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_519395.pdf}}, {{ח:תיבה|224|חוק שירותי תשלום|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_528386.pdf}}, {{ח:תיבה|233|תיקון מס׳ 137 לחוק העונשין|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_528388.pdf}}, {{ח:תיבה|293|חוק להסדרת מתן שירותי פיקדון ואשראי בלא ריבית על ידי מוסדות לגמילות חסדים|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_528394.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ף, 14|תיקון לחוק שירותי תשלום|https://fs.knesset.gov.il/22/law/22_lsr_567851.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ב, 833|תיקון מס׳ 13 לחוק הדואר|https://fs.knesset.gov.il/24/law/24_lsr_622725.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ג, 373|חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2023 ו־2024)|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_2620741.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ד, 84|תיקון מס׳ 33|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_3514336.pdf}}, {{ח:תיבה|172|תיקון מס׳ 9 לחוק פסיקת ריבית והצמדה|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_3568695.pdf}}, {{ח:תיבה|787|תיקון מס׳ 272 לפקודת מס הכנסה|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_4303082.pdf}}. ''שינוי התוספות:'' {{ח:תיבה|ק״ת תשס״ב, 214|שינוי התוספת השלישית לחוק|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6141.pdf}}, {{ח:תיבה|598|שינוי התוספת הראשונה לחוק|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6161.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ע, 634|שינוי התוספת הראשונה לחוק|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6857.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״א, 1162|שינוי התוספת הראשונה לחוק|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7015.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ב, 1424|שינוי התוספת הרביעית לחוק|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7142.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ג, 645|שינוי התוספת הרביעית לחוק|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7214.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ז, 28|שינוי התוספת הראשונה לחוק|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7721.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ו, 2196א|שינוי התוספת הראשונה לחוק (הוראת שעה)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12422.pdf}}, {{ח:תיבה|2216|ת״ט|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12425.pdf}}. ''דחיית תחילה:'' {{ח:תיבה|ק״ת תשע״ח, 2068|צו הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים) (דחיית יום התחילה המאוחר)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8011.pdf}}. ''הארכת הוראת שעה:'' {{ח:תיבה|ק״ת תשס״ט, 1145|הארכת תוקף הוראת שעה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6796.pdf}}; {{ח:תיבה|ק״ת תשפ״ב, 1522|צו לצמצום השימוש במזומן (הארכת הוראת השעה לעניין שימוש במזומן בעסקאות עם תושבי האזור או תושבי המועצה הפלסטינית)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-9872.pdf}}. {{ח:סוגר}} {{ח:מפריד}} {{ח:קטע2||תוכן עניינים}} <div class="law-toc"> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק א|פרק א׳: פרשנות}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ב|פרק ב׳: עבירות}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳: הטלת חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ג סימן א|סימן א׳: חובות המוטלות על גופים פיננסיים}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ג סימן ב|סימן ב׳: חובות המוטלות על סוחרים באבנים יקרות}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ג סימן ג|סימן ג׳: חובות המוטלות על נותן שירות עסקי}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ד|פרק ד׳: חובת דיווח על כספים בעת הכניסה לישראל והיציאה ממנה}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ד1|פרק ד׳1: נותני שירותי מטבע {{ח:הערה|(בוטל)}}}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ד1א|פרק ד׳1א{{ח:הערה|׳}}: דיווח על תשלום במזומן לתושב האזור או תושב המועצה הפלסטינית – הוראת שעה {{ח:הערה|(פקע)}}}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ד2|פרק ד׳2: הממונה, מפקחים וסמכויותיהם}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳: עיצום כספי}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ו|פרק ו׳: הוראות חילוט}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ז|פרק ז׳: פטור מאחריות וסמכויות עזר}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ח|פרק ח׳: מאגר המידע, הרשות המוסמכת, העברת מידע ושמירתו}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ט|פרק ט׳: הוראות שונות}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק י|פרק י׳: תיקוני חקיקה}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|תוספת 1|התוספת הראשונה: {{מוקטן|פירוט עבירות}}}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|תוספת 1א|תוספת ראשונה א׳: {{מוקטן|סוגי אבני חן}}}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|תוספת 2|התוספת השניה: {{מוקטן|סוגי רכוש}}}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|תוספת 3|התוספת השלישית: {{מוקטן|גופים נוספים שחלים עליהם חובות לפי פרק ג׳}}}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|תוספת 3א|תוספת שלישית א׳: {{מוקטן|גופים שחברות בהם מאפשרת הקלה בזיהוי הלקוח במסגרת ביצוע עסקה באבנים יקרות}}}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|תוספת 4|התוספת הרביעית: {{מוקטן|סכומי כספים החייבים בדיווח}}}}</div> </div> {{ח:קטע2|פרק א|פרק א׳: פרשנות}} {{ח:סעיף|1|הגדרות|תיקון: תשס״ב, תשס״ה, תש״ע, תשע״ב, תשע״ב־2, תשע״ד־2, תשע״ו־2, תשע״ו־3, תשע״ו־4, תשע״ו־5, תשע״ז, תשע״ז־2, תשע״ז־6, תשע״ז־7, תשע״ח־2, ק״ת תשע״ח, תשע״ט־4, תשפ״ב, תשפ״ג, תשפ״ד־2}} {{ח:ת}} בחוק זה – {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אבן חן“ – אבן המנויה {{ח:פנימי|תוספת 1א|בתוספת ראשונה א׳}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אבנים יקרות“ – אבן חן או יהלום, בין אם הם משובצים בתכשיטים או בחפצים אחרים ובין אם לאו, אלא אם כן הם משובצים או מיועדים להיות משובצים בכלי עבודה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אמצעי שליטה“, בתאגיד – כל אחד מאלה: {{ח:תתת|(1)}} הזכות למנות מורשי חתימה בשם התאגיד, אשר ביכולתם לכוון, באמצעות זכות החתימה, את פעילות התאגיד, למעט זכות מינוי המוענקת לדירקטוריון או לאסיפה הכללית של חברה או לגופים מקבילים של תאגיד אחר; {{ח:תתת|(2)}} זכות ההצבעה באסיפה כללית של חברה או בגוף מקביל של תאגיד אחר; {{ח:תתת|(3)}} הזכות למנות דירקטורים של חברה או נושאי משרה מקבילים של תאגיד אחר, או את המנהל הכללי של התאגיד; {{ח:תתת|(4)}} הזכות להשתתף ברווחי התאגיד; {{ח:תתת|(5)}} הזכות לחלק ביתרת נכסי התאגיד לאחר סילוק חובותיו, בעת פירוקו; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בורסה“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#סעיף 1|בסעיף 1 לחוק ניירות ערך}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בנק הדואר“ – החברה כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הדואר|בחוק הדואר, התשמ״ו–1986}}, בנותנה את השירותים הכספיים כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק הדואר|באותו חוק}} מטעם החברה הבת, כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק הדואר#סעיף 88יא|בסעיף 88יא לחוק האמור}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בנק הדואר“ – {{ח:הערה|(החל מהיום הקובע לתחילתו של {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301460.pdf|חוק הדואר (תיקון מס׳ 11), התשע״ב–2012}}, ביום 31.12.2026):}} החברה הבת כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הדואר|בחוק הדואר, התשמ״ו–1986}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בעל אישור למתן שירות ייזום בסיסי“ – בעל רישיון למתן שירות מידע פיננסי כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק שירות מידע פיננסי|בחוק שירות מידע פיננסי, התשפ״ב–2021}}, שקיבל אישור מאת רשות ניירות ערך לעסוק במתן שירות ייזום בסיסי לפי {{ח:חיצוני|חוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום|חוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בעל רישיון ייזום בסיסי“ – מי שבידו רישיון ייזום בסיסי כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום|בחוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בעל שליטה“ – {{ח:תתת|(1)}} יחיד בעל היכולת לכוון את פעילותו של תאגיד, בין לבד ובין יחד עם אחרים או באמצעותם, בין במישרין ובין בעקיפין, לרבות יכולת הנובעת מתקנון התאגיד, מכוח חוזה בכתב, בעל פה או באופן אחר, או יכולת הנובעת מכל מקור אחר, ולמעט יכולת הנובעת רק ממילוי של תפקיד של נושא משרה בתאגיד; {{ח:תתת|(2)}} בלי לגרוע מכלליות האמור בפסקה (1), יראו יחיד כבעל שליטה בתאגיד אם הוא מחזיק 25% או יותר מסוג כלשהו של אמצעי שליטה, ואין אדם אחר המחזיק אמצעי שליטה מאותו הסוג בשיעור העולה על שיעור החזקותיו; לעניין זה, ”החזקה“ – לרבות החזקה יחד עם אחרים כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך|בחוק ניירות ערך}}; {{ח:תתת|(3)}} בלי לגרוע מכלליות האמור בפסקאות (1) ו־(2), בתאגיד שבו אין יחיד כאמור בהן, יראו כבעל שליטה את יושב ראש הדירקטוריון בחברה ונושא משרה מקביל וכן את המנהל הכללי, ואם אין כאלה – את נושא המשרה שיש לו שליטה אפקטיבית בתאגיד; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דמי פיגורים“ ו”ריבית שקלית“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ״א–1961}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חבר בורסה“ – מי שחבר בבורסה לפי הכללים שנקבעו בתקנון הבורסה לפי {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#סעיף 46|סעיף 46 לחוק ניירות ערך}}, למעט תאגיד בנקאי; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חברה בעלת רישיון זירה“ – חברה בעלת רישיון זירה לפי {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#סעיף 44יג|סעיף 44יג לחוק ניירות ערך}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חברת תשלומים“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום|בחוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק איסור מימון טרור“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}} {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק הבנקאות (רישוי)“ – {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)|חוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום“ – {{ח:חיצוני|חוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום|חוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום, התשפ״ג–2023}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק החברות“ – {{ח:חיצוני|חוק החברות|חוק החברות, התשנ״ט–1999}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק המאבק בטרור“ – {{ח:חיצוני|חוק המאבק בטרור|חוק המאבק בטרור, התשע״ו–2016}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק מוסדות לגמילות חסדים“ – {{ח:חיצוני|חוק להסדרת מתן שירותי פיקדון ואשראי בלא ריבית על ידי מוסדות לגמילות חסדים|חוק להסדרת מתן שירותי פיקדון ואשראי בלא ריבית על ידי מוסדות לגמילות חסדים, התשע״ט–2019}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק מס ערך מוסף“ – {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף|חוק מס ערך מוסף, התשל״ו–1975}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק העונשין“ – {{ח:חיצוני|חוק העונשין|חוק העונשין, התשל״ז–1977}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק ניירות ערך“ – {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך|חוק ניירות ערך, התשכ״ח–1968}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק שירותים פיננסיים מוסדרים“ – {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים)|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע״ו–2016}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חלפן כספים“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}} {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יהלום“ – גביש שקוף, צבעוני או אטום של פחמן במבנה מונוקריסטליני או פוליקריסטליני, שהוא בעל קשיות העולה על קשיות כל פחמן אחר, לרבות גביש שיוצר בידי אדם; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כספים“ – מזומנים, המחאות בנקאיות, המחאות נוסעים, ניירות ערך למוכ״ז, שטרות סחירים, וכן כרטיס תשלום ואמצעי תשלום אחר שהמנפיק מתיר לכל אדם לעשות בהם שימוש; לעניין הגדרה זו, ”כרטיס תשלום“ – לוחית או חפץ אחר המיועדים לרכישת נכסים או שירותים או למשיכת מזומנים, שניתן לצבור בהם ערך כספי; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מנהל תיקים“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות ובניהול תיקי השקעות#סעיף 1|בסעיף 1 לחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות ובניהול תיקי השקעות, התשנ״ה–1995}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מפעיל מערכת לתיווך באשראי“ – {{ח:הערה|(פקעה);}} {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נותן שירותי אשראי או שירותי פיקדון ואשראי“ – {{ח:הערה|(פקעה);}} {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נותן שירותי מטבע“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}} {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נותן שירותים פיננסיים“ – נותן שירותים פיננסיים כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים)|בחוק שירותים פיננסיים מוסדרים}} וכן מי שעיסוקו במתן שירות פיננסי כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים)|בחוק האמור}} ואינו בעל רישיון לפי {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים)|אותו חוק}}, ולמעט תאגיד בנקאי וכל גוף אחר המנוי {{ח:פנימי|תוספת 3|בתוספת השלישית}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מוסד לגמילות חסדים“ – מוסד לגמילות חסדים כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק להסדרת מתן שירותי פיקדון ואשראי בלא ריבית על ידי מוסדות לגמילות חסדים|בחוק מוסדות לגמילות חסדים}}, וכן מי שעיסוקו בשירותי פיקדון ואשראי בלא ריבית כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק להסדרת מתן שירותי פיקדון ואשראי בלא ריבית על ידי מוסדות לגמילות חסדים|בחוק האמור}} ואינו בעל רישיון לפי {{ח:חיצוני|חוק להסדרת מתן שירותי פיקדון ואשראי בלא ריבית על ידי מוסדות לגמילות חסדים|אותו חוק}}, ולמעט תאגיד בנקאי וכל גוף אחר המנוי {{ח:פנימי|תוספת 3|בתוספת השלישית}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סוחר באבנים יקרות“ – כל מי שעיסוקו בביצוע עסקאות באבנים יקרות, גם אם אין זה עיסוקו היחיד, ובלבד שביצע, במהלך שנה קלנדרית החלה בתקופה שתחילתה במועד שייקבע בצו לפי {{ח:פנימי|סעיף 8א|סעיף 8א}}, עסקה באבנים יקרות, אחת או יותר, בתמורה למזומנים בסכום כולל השווה ל־50,000 שקלים חדשים לפחות; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עסקה באבנים יקרות“ – הקניה או קבלה של בעלות באבן יקרה, אחת או יותר, ובלבד שמסירת האבן היקרה או מסירת התמורה במזומנים היתה בישראל, לרבות הקניה של בעלות כאמור עקב מימוש שעבוד של אבן יקרה שנעשה בידי מי שאינו תאגיד בנקאי; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פעולה ברכוש“ – הקניה או קבלה של בעלות או של זכות אחרת ברכוש, בין בתמורה ובין שלא בתמורה, וכן פעולה ברכוש שהיא מסירה, קבלה, החזקה, המרה, פעולה בנקאית, השקעה, פעולה בניירות ערך או החזקה בהם, תיווך, מתן או קבלת אשראי, ייבוא, ייצוא ויצירת נאמנות, וכן ערבוב של רכוש אסור עם רכוש אחר, גם אם הוא אינו רכוש אסור; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פקודת הסמים המסוכנים“ – {{ח:חיצוני|פקודת הסמים המסוכנים|פקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל״ג–1973}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פקודת מעצר וחיפוש“ – {{ח:חיצוני|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ״ט–1969}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פקיד מכס“ – מי שהמנהל, כהגדרתו {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה|בפקודת מס הכנסה}}, הסמיכו לענין חוק זה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פרטי זיהוי“ – לרבות הליך של הכרת הלקוח; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רכוש“ – מקרקעין, מיטלטלין, כספים וזכויות, לרבות רכוש שהוא תמורתו של רכוש כאמור, וכל רכוש שצמח או שבא מרווחי רכוש כאמור; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שירותי מטבע“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}} {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תאגיד בנקאי“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)|בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981}}, וכן תאגיד עזר כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)|באותו חוק}} שהואגד בישראל, ובעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)#סעיף 36ט|בסעיף 36ט לאותו חוק}} וכן תאגיד בשליטתו שהתאגד בישראל; לעניין זה, ”שליטה“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)|בחוק האמור}} וכל מונח בהגדרה האמורה יפורש לפי {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)|אותו חוק}}. {{ח:קטע2|פרק ב|פרק ב׳: עבירות}} {{ח:סעיף|2|עבירת מקור}} {{ח:תת|(א)}} {{ח:פנימי|פרק ב|בפרק זה}}, ”עבירה“ – עבירה כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}}. {{ח:תת|(ב)}} לענין {{ח:פנימי|פרק ב|פרק זה}} יראו כעבירה גם עבירה כאמור בסעיף קטן (א) שנעברה במדינה אחרת ובלבד שהיא מהווה עבירה גם לפי דיני אותה מדינה. {{ח:תת|(ג)}} התנאי האמור בסעיף קטן (ב) סיפה, לא יחול לענין העבירות המפורטות {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 18|בפסקה (18) לתוספת הראשונה}}, ולענין העבירות המפורטות {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 19|בפסקאות (19)}} {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 20|ו־(20) לאותה תוספת}} הקשורות לעבירה {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 18|שבפסקה (18)}}. {{ח:סעיף|3|איסור הלבנת הון|תיקון: תשע״ב, תשע״ח־2}} {{ח:תת|(א)}} העושה פעולה ברכוש, שהוא רכוש כאמור בפסקאות (1) עד (4) (בחוק זה – רכוש אסור), במטרה להסתיר או להסוות את מקורו, את זהות בעלי הזכויות בו, את מיקומו, את תנועותיו או עשיית פעולה בו, דינו – מאסר עשר שנים או קנס פי עשרים מהקנס האמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין}} – {{ח:תתת|(1)}} רכוש שמקורו, במישרין או בעקיפין, בעבירה; {{ח:תתת|(2)}} רכוש ששימש לביצוע עבירה; {{ח:תתת|(3)}} רכוש שאיפשר ביצוע עבירה; {{ח:תתת|(4)}} רכוש שנעברה בו עבירה. {{ח:תת|(ב)|(1)}} העושה פעולה ברכוש או המוסר מידע כוזב, במטרה שלא יהיה דיווח לפי {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיפים 7}} {{ח:פנימי|סעיף 8א|או 8א}} או כדי שלא לדווח לפי {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9}}, או כדי לגרום לדיווח בלתי נכון, לפי הסעיפים האמורים, דינו – מאסר חמש שנים או קנס פי שמונה מהקנס האמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין}}; לענין סעיף זה, ”מסירת מידע כוזב“ – לרבות אי מסירת עדכון של פרט החייב בדיווח. {{ח:תתת|(2)}} המוסר מידע כוזב כאמור בפסקה (1), לגבי רכוש אסור, דינו – העונש הקבוע בסעיף קטן (א). {{ח:סעיף|4|איסור עשיית פעולה ברכוש אסור|תיקון: תשע״ח־2}} {{ח:ת}} העושה פעולה ברכוש, בידיעה שהוא רכוש אסור, והוא בשווי שנקבע {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת השנייה}}, דינו – מאסר שבע שנים או קנס פי עשרה מהקנס האמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין}}; לענין סעיף זה, ”ידיעה“ – למעט עצימת עיניים כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 20|בסעיף 20(ג)(1) לחוק העונשין}}. {{ח:סעיף|5|הוכחת ידיעה}} {{ח:ת}} לענין {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיפים 3}} {{ח:פנימי|סעיף 4|ו־4}} די אם יוכח שעושה הפעולה ידע כי הרכוש הוא רכוש אסור, גם אם לא ידע לאיזו עבירה מסוימת קשור הרכוש. {{ח:סעיף|6|סייג לאחריות פלילית|תיקון: תשע״ב}} {{ח:תת|(א)}} לא יישא אדם באחריות פלילית לפי {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיף 4}} אם עשה אחת מאלה: {{ח:תתת|(1)}} דיווח למשטרה בדרך ובמועד שייקבעו, לפני עשיית הפעולה ברכוש, על הכוונה לעשות בו פעולה, ופעל לפי הנחיותיה לגבי אותה פעולה, או דיווח למשטרה כאמור, אחרי עשיית הפעולה ברכוש, סמוך ככל האפשר בנסיבות הענין, לאחר עשייתה; {{ח:תתת|(2)}} דיווח לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיפים 7}} {{ח:פנימי|סעיף 8א|או 8א}} – אם הוראות הסעיפים חלות עליו. {{ח:תת|(ב)}} השר לביטחון הפנים, בהתייעצות עם שר המשפטים, יקבע את המועד ואת דרכי הדיווח לפי סעיף קטן (א)(1). {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות איסור הלבנת הון (דיווח למשטרה)|תקנות איסור הלבנת הון (דיווח למשטרה), התשס״א–2000}}.}} {{ח:קטע2|פרק ג|פרק ג׳: הטלת חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים|תיקון: תשע״ב}} {{ח:קטע3|פרק ג סימן א|סימן א׳: חובות המוטלות על גופים פיננסיים|תיקון: תשע״ב, תשע״ו־4, ק״ת תשע״ח}} {{ח:סעיף|7|גופים פיננסיים|תיקון: תשס״ב, תשע״ב, תשע״ו־3, תשע״ו־4, תשע״ז־3, תשע״ח־2, ק״ת תשע״ח, תשע״ט־4}} {{ח:תת|(א)}} לשם אכיפתו של חוק זה יורה נגיד בנק ישראל בצו, לאחר התייעצות עם שר המשפטים והשר לביטחון הפנים, לגבי סוג ענינים ופעולות ברכוש שיפורטו בצו, כי תאגיד בנקאי – {{ח:תתת|(1)}} לא יעשה פעולה ברכוש במסגרת השירות הניתן על ידו אלא אם כן יהיו בידיו פרטי הזיהוי, כמפורט בצו, של מקבל השירות מאת התאגיד הבנקאי; הנגיד יקבע בצו מיהו מקבל השירות לענין זה; קביעה זו יכול שתכלול נהנה מהפעולה ויוצר נאמנות או הקדש (בסעיף זה – מקבל השירות); היה מקבל השירות תאגיד או שהפעולה נעשתה לבקשת תאגיד או באמצעות חשבונו של תאגיד, יכול שהקביעה תכלול בעל שליטה בתאגיד; לענין פסקה זו – ”נהנה“ – אדם שעבורו או לטובתו מוחזק הרכוש או נעשית פעולה ברכוש, או שביכולתו לכוון פעולה ברכוש, והכל במישרין או בעקיפין, ולעניין תאגיד – גם בעל שליטה בתאגיד; {{ח:תתת|(2)}} ידווח באופן שייקבע בצו על הפעולות ברכוש של מקבל השירות שיפורטו בצו לרבות פעולות כאמור שלא הושלם ביצוען; {{ח:תתת|(3)}} ינהל רישומים וישמור עליהם באופן ולתקופה שייקבעו בצו, בענינים אלה: {{ח:תתתת|(א)}} פרטי הזיהוי כאמור בפסקה (1); {{ח:תתתת|(ב)}} הפעולות שנקבעה לגביהן חובת דיווח כאמור בפסקה (2); {{ח:תתתת|(ג)}} כל ענין אחר, שייקבע בצו, הדרוש לשם אכיפתו של חוק זה. {{ח:תת|(ב)}} לשם אכיפתו של חוק זה יקבע שר בצו, לגוף מהגופים כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 3|בתוספת השלישית}} הנמצא באחריותו, לאחר התייעצות עם שר המשפטים והשר לביטחון הפנים, חובות זיהוי, דיווח, רישום ושמירה, כאמור בסעיף קטן (א), שיחולו עליו בשינויים המחויבים, לפי העניין; ורשאי השר לקבוע חובות שונות כאמור לנותני שירותים פיננסיים שונים הנכללים באותו הגוף; כן יקבע שר כאמור את דרכי מילוין של החובות שנקבעו בצו. {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים של תאגידים בנקאיים למניעת הלבנת הון ומימון טרור)|צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים של תאגידים בנקאיים למניעת הלבנת הון ומימון טרור), התשס״א–2001}}.}} {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים של מנהל תיקים למניעת הלבנת הון ומימון טרור)|צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים של מנהל תיקים למניעת הלבנת הון ומימון טרור), התשע״א–2010}}.}} {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים של חבר בורסה למניעת הלבנת הון ומימון טרור)|צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים של חבר בורסה למניעת הלבנת הון ומימון טרור), התשע״א–2010}}.}} {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח ניהול רישומים של בנק הדואר למניעת הלבנת הון ומימון טרור)|צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח ניהול רישומים של בנק הדואר למניעת הלבנת הון ומימון טרור), התשע״א–2011}}.}} {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים של נותני שירותי מטבע למניעת הלבנת הון ומימון טרור)|צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים של נותני שירותי מטבע למניעת הלבנת הון ומימון טרור), התשע״ד–2014}}.}} {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים של זירת סוחר לחשבונו העצמי למניעת הלבנת הון ומימון טרור)|צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים של זירת סוחר לחשבונו העצמי למניעת הלבנת הון ומימון טרור), התשע״ו–2015}}.}} {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים של מבטחים, סוכני ביטוח וחברות מנהלות, למניעת הלבנת הון ומימון טרור)|צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים של מבטחים, סוכני ביטוח וחברות מנהלות, למניעת הלבנת הון ומימון טרור), התשע״ז–2017}}.}} {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים של נותני שירות בנכס פיננסי ונותני שירותי אשראי למניעת הלבנת הון ומימון טרור)|צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים של נותני שירות בנכס פיננסי ונותני שירותי אשראי למניעת הלבנת הון ומימון טרור), התשע״ח–2018}}.}} {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים של מפעיל מערכת לתיווך באשראי למניעת הלבנת הון ומימון טרור)|צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים של מפעיל מערכת לתיווך באשראי למניעת הלבנת הון ומימון טרור), התשע״ט–2019}}.}} {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים של חברת תשלומים למניעת הלבנת הון ומימון טרור)|צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים של חברת תשלומים למניעת הלבנת הון ומימון טרור), התשפ״ה–2024}}.}} {{ח:תת|(ג)}} על אף הוראות כל דין, ניתן לקבוע בצו, סוגי דיווח שגילוי של כל דבר הנוגע אליהם, לרבות בירור פנימי לקראת הכנת דיווח, תוכן הדיווח או דבר קבלתה של בקשה הנוגעת לדיווח, וכן מתן זכות עיון במסמכים המעידים עליהם, אסורים או מוגבלים; המגלה דבר או המאפשר עיון בדיווח בניגוד לצו שניתן לפי סעיף קטן זה, דינו – מאסר שנה. {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים של תאגידים בנקאיים למניעת הלבנת הון ומימון טרור)|צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים של תאגידים בנקאיים למניעת הלבנת הון ומימון טרור), התשס״א–2001}}.}} {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים של מנהל תיקים למניעת הלבנת הון ומימון טרור)|צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים של מנהל תיקים למניעת הלבנת הון ומימון טרור), התשע״א–2010}}.}} {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים של חבר בורסה למניעת הלבנת הון ומימון טרור)|צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים של חבר בורסה למניעת הלבנת הון ומימון טרור), התשע״א–2010}}.}} {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח ניהול רישומים של בנק הדואר למניעת הלבנת הון ומימון טרור)|צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח ניהול רישומים של בנק הדואר למניעת הלבנת הון ומימון טרור), התשע״א–2011}}.}} {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים של זירת סוחר לחשבונו העצמי למניעת הלבנת הון ומימון טרור)|צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים של זירת סוחר לחשבונו העצמי למניעת הלבנת הון ומימון טרור), התשע״ו–2015}}.}} {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים של נותני שירות בנכס פיננסי ונותני שירותי אשראי למניעת הלבנת הון ומימון טרור)|צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים של נותני שירות בנכס פיננסי ונותני שירותי אשראי למניעת הלבנת הון ומימון טרור), התשע״ח–2018}}.}} {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים של מפעיל מערכת לתיווך באשראי למניעת הלבנת הון ומימון טרור)|צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים של מפעיל מערכת לתיווך באשראי למניעת הלבנת הון ומימון טרור), התשע״ט–2019}}.}} {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים של חברת תשלומים למניעת הלבנת הון ומימון טרור)|צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים של חברת תשלומים למניעת הלבנת הון ומימון טרור), התשפ״ה–2024}}.}} {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים למניעת הלבנת הון ומימון טרור של מוסדות לגמילות חסדים)|צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים למניעת הלבנת הון ומימון טרור של נותני שירותי פיקדון ואשראי בלא ריבית שהם מוסדות לגמילות חסדים), התשפ״ו–2026}}.}} {{ח:תת|(ג1)}} על אף האמור בסעיפים קטנים (ב) ו־(ג), נקבעו בצו כאמור באותם סעיפים קטנים הוראות לעניין מוסד לגמילות חסדים, יחול ההסדר שנקבע כאמור החל בתום שנתיים לפחות מיום פרסומו של צו (בסעיף קטן זה – יום התחילה), ותיקבע תקופה נוספת שלא תפחת משלוש שנים וחצי לאחר יום התחילה שיחולו בה הוראות מעבר לעניין לקוחות קיימים של מוסדות לגמילות חסדים. {{ח:תת|(ד)}} דיווח לפי סעיף זה יועבר למאגר המידע כאמור {{ח:פנימי|סעיף 28|בסעיף 28}}. {{ח:תת|(ה)}} הדרכים והמועדים להעברת דיווח למאגר המידע ייקבעו על ידי שר המשפטים, בהתייעצות עם השר לביטחון הפנים, וכן בהתייעצות עם – {{ח:תתת|(1)}} נגיד בנק ישראל – לענין תאגיד בנקאי; {{ח:תתת|(2)}} השר שבאחריותו נמצא אותו גוף – לענין גוף מהגופים המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 3|בתוספת השלישית}}. {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות איסור הלבנת הון (דרכים ומועדים להעברת דיווח של תאגידים בנקאיים והגופים המפורטים בתוספת השלישית לחוק, למאגר המידע)|תקנות איסור הלבנת הון (דרכים ומועדים להעברת דיווח של תאגידים בנקאיים והגופים המפורטים בתוספת השלישית לחוק, למאגר המידע), התשס״ב–2002}}.}} {{ח:סעיף|7א|הדרכת עובדים ופיקוח על מילוי חובות|תיקון: תשע״ב}} {{ח:ת}} מי שחלות עליו חובות לפי {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיף 7}} ידריך את עובדיו בדבר דרכי מילוין, בהתאם לצו לפי {{ח:פנימי|סעיף 7|אותו סעיף}}, וכן יפקח על מילוי החובות. {{ח:סעיף|8|אחראי על חובות תאגיד|תיקון: תשע״ב}} {{ח:תת|(א)}} תאגיד שחלות עליו חובות לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיפים 7}} {{ח:פנימי|סעיף 7א|ו־7א}} ימנה אחראי למילוי החובות; נגיד בנק ישראל או השר שבאחריותו נמצא אותו תאגיד, לפי העניין, רשאים לקבוע בצו לפי {{ח:פנימי|סעיף 7|אותו סעיף}} תנאי כשירות למינוי אחראי כאמור. {{ח:תת|(ב)}} אחראי למילוי החובות יפעל לקיום החובות המוטלות על התאגיד לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיפים 7}} {{ח:פנימי|סעיף 7א|ו־7א}}. {{ח:קטע3|פרק ג סימן ב|סימן ב׳: חובות המוטלות על סוחרים באבנים יקרות|תיקון: תשע״ב}} {{ח:סעיף|8א|הטלת חובות על סוחרים באבנים יקרות|תיקון: תשע״ב, תשע״ו־3, תשע״ח־2}} {{ח:תת|(א)}} לשם אכיפתו של חוק זה יורה שר התעשייה המסחר והתעסוקה ({{ח:פנימי|פרק ג סימן ב|בסימן זה}} – השר) בצו, לאחר התייעצות עם שר המשפטים והשר לביטחון הפנים, לגבי סוגים של עסקאות באבנים יקרות שיפורטו בצו אשר נעשו בתמורה למזומנים בסכום העולה על הסכום שייקבע בצו, כי סוחר באבנים יקרות – {{ח:תתת|(1)}} לא יעשה עסקה כאמור, אלא אם כן יהיו בידיו פרטי הזיהוי, כמפורט בצו, של הלקוח וכן של מי שהעביר את התמורה בעד העסקה; השר יקבע בצו מיהו לקוח לעניין זה; קביעה כאמור יכול שתכלול בעל שליטה; {{ח:תתת|(2)}} ידווח, באופן שייקבע בצו, על ביצוע העסקה; {{ח:תתת|(3)}} ינהל רישומים וישמור עליהם, באופן ולתקופה שייקבעו בצו, בעניינים אלה: {{ח:תתתת|(א)}} פרטי הזיהוי כאמור בפסקה (1); {{ח:תתתת|(ב)}} פרטי הדיווח כאמור בפסקה (2); {{ח:תתתת|(ג)}} כל עניין אחר, שייקבע בצו, הדרוש לשם אכיפתו של חוק זה. {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים של סוחר באבנים יקרות למניעת הלבנת הון ומימון טרור)|צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים של סוחר באבנים יקרות למניעת הלבנת הון ומימון טרור), התשע״ד–2014}}.}} {{ח:תת|(ב)}} על אף הוראות סעיף קטן (א)(1), בעסקאות בסיכון נמוך רשאי סוחר באבנים יקרות לעשות עסקה לפני שיש בידיו את פרטי הזיהוי כאמור באותו סעיף קטן; השר יקבע בצו את הנסיבות שבהן יחולו הוראות סעיף קטן זה ואת המועדים לקבלת פרטי הזיהוי. {{ח:תת|(ג)}} על אף ההוראות לפי סעיף קטן (א)(1), סוחר באבנים יקרות החבר בגוף המנוי {{ח:פנימי|תוספת 3א|בתוספת שלישית א׳}} רשאי להתקשר בעסקה באבנים יקרות אף אם לא זיהה את האדם שעמו הוא עומד להתקשר בעסקה באבנים יקרות באמצעות אמצעי זיהוי שנקבע בצו לפי אותו סעיף קטן, ובלבד שזיהה אותו באמצעות מסמך או תג מזהה שהנפיק גוף המנוי {{ח:פנימי|תוספת 3א|בתוספת שלישית א׳}} שהסוחר חבר בו, או גוף אחר מטעמו ובשליטתו של גוף כאמור, לשם כניסה למקום שבו הגוף מנהל את פעילותו, ושהתקיימו לגבי הגוף כאמור תנאים אלה: {{ח:תתת|(1)}} הכניסה למקום שבו הוא מנהל את פעילותו מותנית בזיהויו של הנכנס בידי אותו גוף או בידי גוף אחר מטעמו ובשליטתו; {{ח:תתת|(2)|(א)}} הוא שומר את נתוני הזיהוי של הנכנסים למקום כאמור בפסקה (1) חמש שנים לפחות; {{ח:תתתת|(ב)}} הרשות המוסמכת רשאית לדרוש מגוף כאמור את נתוני הזיהוי של הנכנסים למקום שבו הוא מנהל את פעילותו, הנוגעים לדיווח שמועבר לרשות המוסמכת, והוא ימסרם לרשות המוסמכת בהתאם לדרישתה. {{ח:תת|(ד)}} על אף הוראות כל דין, ניתן לקבוע בצו לפי סעיף קטן (א), סוגי דיווח שגילוי של כל דבר הנוגע אליהם, לרבות בירור פנימי לקראת הכנת דיווח, תוכן הדיווח או דבר קבלתה של בקשה הנוגעת לדיווח, וכן מתן זכות עיון במסמכים המעידים עליהם, אסורים או מוגבלים; המגלה דבר או המאפשר עיון בדיווח בניגוד להוראות כאמור, דינו – מאסר שנה. {{ח:תת|(ה)}} דיווח לפי סעיף זה יועבר למאגר המידע כאמור {{ח:פנימי|סעיף 28|בסעיף 28}}, בדרך ובמועד שיקבע שר המשפטים, בהתייעצות עם השר לביטחון הפנים ועם השר, באופן שיקבע. {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות איסור הלבנת הון (דרכים ומועדים להעברת דיווח של סוחרים באבנים יקרות למאגר המידע)|תקנות איסור הלבנת הון (דרכים ומועדים להעברת דיווח של סוחרים באבנים יקרות למאגר המידע), התשע״ח–2018}}.}} {{ח:תת|(ו)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 7א|סעיפים 7א}} {{ח:פנימי|סעיף 8|ו־8}} יחולו, בשינויים המחויבים, לעניין סוחר באבנים יקרות; ואולם לעניין תאגיד שהוא סוחר באבנים יקרות, הסמכות לקבוע תנאי כשירות למינויו של אחראי למילוי חובות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 8|בסעיף 8}} תהיה נתונה לשר. {{ח:קטע3|פרק ג סימן ג|סימן ג׳: חובות המוטלות על נותן שירות עסקי|תיקון: תשע״ד־2}} {{ח:סעיף|8ב|הטלת חובות על נותן שירות עסקי|תיקון: תשע״ד־2}} {{ח:תת|(א)}} {{ח:פנימי|פרק ג|בפרק זה}} – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”לקוח“ – מי שמבקש שירות עסקי מנותן השירות העסקי, ואינו מעסיקו; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”נותן שירות עסקי“ – עורך דין או רואה חשבון, שמבצע או מתבקש לבצע, בעבור לקוח, שירות עסקי במסגרת שירות מקצועי מטעמו; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”פעולות בפיקוח בית משפט“ – פעולות המבוצעות על פי הוראות כל דין תחת פיקוח בית משפט, לרבות פעולות במסגרת כינוס נכסים, פירוק חברות, צו הקפאת הליכים לפי {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 350|סעיף 350(ב) לחוק החברות}}, אפוטרופסות או ניהול עיזבון; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שירות עסקי“ – כל אחת מהפעולות המפורטות להלן: {{ח:תתתת|(1)}} קנייה, מכירה או חכירה לדורות של נכסי דלא ניידי; {{ח:תתתת|(2)}} קנייה או מכירה של עסק; {{ח:תתתת|(3)}} ניהול נכסי הלקוח, ובכלל זה ניהול כספים, ניירות ערך ונכסי דלא ניידי, וכן ניהול חשבונות של לקוח בתאגיד בנקאי או באחד מהגופים המנויים {{ח:פנימי|תוספת 3 פרט 1|בפרטים 1 עד 4}} {{ח:פנימי|תוספת 3 פרט 6|ו־6 לתוספת השלישית}}; {{ח:תתתת|(4)}} קבלה, החזקה או העברה של כספים לצורך הקמה או ניהול של תאגיד; {{ח:תתתת|(5)}} הקמה או ניהול של תאגיד, עסק או נאמנות לאחר. {{ח:תת|(ב)}} לשם אכיפתו של חוק זה יורה שר המשפטים, בצו, לאחר התייעצות עם השר לביטחון הפנים, כי נותן שירות עסקי – {{ח:תתת|(1)}} לא ייתן שירות עסקי אלא אם כן יהיו בידיו פרטי הזיהוי, כמפורט בצו, של הלקוח ושל מי שבעבורו או שלטובתו ניתן השירות העסקי, במישרין או בעקיפין; היה הלקוח תאגיד או שהשירות העסקי ניתן לבקשת תאגיד, יכול שהקביעה כאמור תכלול את מי שיש לו שליטה בתאגיד; לעניין זה, ”שליטה“ – כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 7|בסעיף 7(א)(1)(ב)}}; {{ח:תתת|(2)}} ינהל רישומים וישמור עליהם באופן ולתקופה שייקבעו בצו, בעניינים אלה: {{ח:תתתת|(א)}} פרטי הזיהוי כאמור בפסקה (1); {{ח:תתתת|(ב)}} כל עניין אחר, שייקבע בצו, הדרוש לשם אכיפתו של חוק זה. {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, ניהול רישומים של נותן שירות עסקי למניעת הלבנת הון ומימון טרור)|צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, ניהול רישומים של נותן שירות עסקי למניעת הלבנת הון ומימון טרור), התשע״ה–2014}}.}} {{ח:תת|(ג)}} שר המשפטים רשאי לקבוע את המועדים לביצוע החובות שנקבעו בצו כאמור בסעיף קטן (ב). {{ח:תת|(ד)}} הוראות לפי סעיף קטן (ב) לא יחולו על פעולות המבוצעות במסגרת שירות הניתן למדינה או למשרד ממשלתי או על פעולות בפיקוח בית משפט. {{ח:תת|(ה)}} נותן שירות עסקי ידריך את עובדיו בדבר דרכי מילוין של חובות לפי סעיף זה, בהתאם לצו לפי סעיף זה, וכן יפקח על מילוי החובות. {{ח:תת|(ו)}} אין בהוראות חוק זה או בהוראות צו שהוצא מכוחו כדי לפגוע בחיסיון לפי הוראות {{ח:חיצוני|פקודת הראיות#סעיף 48|סעיף 48 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל״א–1971}}. {{ח:קטע2|פרק ד|פרק ד׳: חובת דיווח על כספים בעת הכניסה לישראל והיציאה ממנה}} {{ח:סעיף|9|חובת דיווח על כספים בעת הכניסה לישראל או היציאה ממנה|תיקון: תשע״ב}} {{ח:תת|(א)}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:תת|(ב)}} אדם הנכנס למדינת ישראל או היוצא ממנה חייב לדווח על כספים שעמו בעת הכניסה לישראל או היציאה ממנה, אם שווי הכספים הוא בשיעור הקבוע {{ח:פנימי|תוספת 4|בתוספת הרביעית}}. {{ח:תת|(ג)}} חובת הדיווח על הכנסת כספים לישראל ועל הוצאת כספים מחוץ לישראל בשיעור האמור בסעיף קטן (ב), תחול גם על אדם המכניס כספים לישראל או המוציא כספים ממנה, בדואר או בדרך אחרת. {{ח:תת|(ד)|(1)}} חובת הדיווח לפי סעיף זה לא תחול על אלה: {{ח:תתתת|(א)}} בנק ישראל; {{ח:תתתת|(ב)}} תאגיד בנקאי; {{ח:תתתת|(ג)}} אדם המכניס כספים לישראל או המוציא כספים ממנה באמצעות תאגיד בנקאי או באמצעות מי ששר האוצר, בהתייעצות עם השר לביטחון הפנים, קבע בצו. {{ח:תתת|(2)}} אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לפטור מחובות דיווח לפי {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיף 7}}. {{ח:תת|(ה)}} שר האוצר, בהתייעצות עם השר לביטחון הפנים, יקבע את דרכי הדיווח לפי סעיף זה, ורשאי הוא, בהתייעצות עם השר הנוגע בדבר, לקבוע תחליף דיווח לענין הכנסת כספים לישראל. {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות איסור הלבנת הון (דרכי דיווח על כספים בעת הכניסה לישראל או היציאה ממנה)|תקנות איסור הלבנת הון (דרכי דיווח על כספים בעת הכניסה לישראל או היציאה ממנה), התשס״א–2001}}.}} {{ח:תת|(ו)}} דיווח לפי סעיף זה יועבר למאגר המידע כאמור {{ח:פנימי|סעיף 28|בסעיף 28}} בדרכים ובמועדים שיקבע שר המשפטים, בהתייעצות עם השר לביטחון הפנים ושר האוצר. {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות איסור הלבנת הון (דרכים ומועדים להעברת דיווח לפי פרק ד' לחוק, למאגר המידע)|תקנות איסור הלבנת הון (דרכים ומועדים להעברת דיווח לפי פרק ד׳ לחוק, למאגר המידע), התשס״ב–2002}}.}} {{ח:תת|(ז)}} דרישת הדיווח לפי סעיף זה והפעלת סמכות לפי {{ח:פנימי|סעיף 11|סעיף 11(א)}} יהיו, ככל שניתן, בשפה המובנת לאדם החייב בדיווח לפי סעיף זה או האדם שכלפיו מופעלת הסמכות. {{ח:סעיף|10|הפרת חובת דיווח}} {{ח:ת}} המפר חובת דיווח שהוטלה עליו לפי {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9}}, דינו – מאסר שישה חודשים או קנס בשיעור האמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין}}, או פי עשרה מהסכום שלא דיווח עליו, הכל לפי הסכום הגבוה יותר. {{ח:סעיף|11|סמכות תפיסת הכספים והשימוש בכספים|תיקון: תשע״ח־2}} {{ח:תת|(א)}} הופרה חובת דיווח שהוטלה לפי {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9}}, רשאי שוטר או פקיד מכס לתפוס בלא צו של שופט את הכספים העולים על הסכום הפטור מדיווח; כספים שנתפסו יישארו בשמירת המשטרה או המכס לפי הוראות סעיף זה. {{ח:תת|(ב)}} לא הוטל עיצום כספי או לא הוגש כתב אישום, בתוך 10 ימים מיום תפיסת הכספים, יוחזרו הכספים לאדם שממנו נתפסו; ואולם רשאי בית המשפט, על פי בקשת שוטר או פקיד מכס, להורות על המשך תפיסת הכספים לתקופה שלא תעלה על 10 ימים נוספים כדי לאפשר הטלת העיצום הכספי או הגשת כתב אישום, לפי הענין. {{ח:תת|(ג)}} בית המשפט, הדן בבקשה כאמור בסעיף קטן (ב), יחליט בבקשה לאחר ששמע את טענותיו של האדם שממנו נתפסו הכספים, ושל מי שטוען לזכות בכספים אם הוא ידוע. {{ח:תת|(ד)}} בית המשפט רשאי, בכל עת, לצוות על החזרת הכספים או חלק מהם, בתנאים שיקבע, לאחר קבלת ערובה או בלא ערובה. {{ח:תת|(ה)}} הוגש כתב אישום נגד מפר הוראות {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9}}, יחולו על הכספים שנתפסו הוראות {{ח:חיצוני|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)#פרק 4|הפרק הרביעי לפקודת מעצר וחיפוש}} החלות לעניין חפץ שנתפס, בשינויים המחויבים. {{ח:תת|(ו)}} הרשיע בית המשפט את המפר והטיל עליו קנס, או שהוטל עליו עיצום כספי, ולא שולם הקנס או העיצום הכספי במועד שנקבע לכך, ניתן לגבות את הקנס או את העיצום הכספי מתוך הכספים שנתפסו או מתוך הערובה שניתנה לפי סעיף קטן (ד). {{ח:תת|(ז)}} כספים שנתפסו לפי סעיף זה ולא הוחזרו, יועברו לקרן שהוקמה לפי {{ח:חיצוני|פקודת הסמים המסוכנים#סעיף 36ח|סעיף 36ח לפקודת הסמים המסוכנים}}. {{ח:קטע2|פרק ד1|פרק ד׳1: נותני שירותי מטבע {{ח:הערה|(בוטל)}}|תיקון: תשס״ב, תשע״ו־4, ק״ת תשע״ח}} {{ח:סעיף|11א||תיקון: תשס״ב, תשע״ב, תשע״ו־3, תשע״ו־4, ק״ת תשע״ח}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|11ב||תיקון: תשס״ב, תשע״ו־4, ק״ת תשע״ח}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|11ג||תיקון: תשס״ב, תשע״א, תשע״ב, תשע״ו־4, תשע״ו־5, ק״ת תשע״ח}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|11ד||תיקון: תשס״ב, תשע״ב, תשע״ו־4, ק״ת תשע״ח}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|11ה||תיקון: תשס״ב, תשע״ב, תשע״ו־4, ק״ת תשע״ח}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|11ו||תיקון: תשס״ב, תשע״ב, תשע״ו־4, ק״ת תשע״ח}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|11ז||תיקון: תשס״ב, תשע״ב, תשע״ו־4, ק״ת תשע״ח}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|11ח||תיקון: תשס״ב, תשע״ב, תשע״ו־4, ק״ת תשע״ח}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|11ט||תיקון: תשס״ב, תשע״ב, תשע״ו־4, ק״ת תשע״ח}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|11י||תיקון: תשס״ב, תשע״ו־4, ק״ת תשע״ח}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|11יא||תיקון: תשס״ב, תשע״ו־4, ק״ת תשע״ח}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|11יב||תיקון: תשס״ב, תשע״ב, תשע״ו־4, ק״ת תשע״ח}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:קטע2|פרק ד1א|פרק ד׳1א{{ח:הערה|׳}}: דיווח על תשלום במזומן לתושב האזור או תושב המועצה הפלסטינית – הוראת שעה {{ח:הערה|(פקע)}}|תיקון: תשע״ח־4, ק״ת תשפ״ב}} {{ח:סעיף|11יב1||תיקון: תשע״ח־4, ק״ת תשפ״ב}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}} {{ח:קטע2|פרק ד2|פרק ד׳2: הממונה, מפקחים וסמכויותיהם|תיקון: תשס״ב, תשע״ח־2}} {{ח:סעיף|11יג|הממונה|תיקון: תשס״ב, תש״ע, תשע״ב, תשע״ד־2, תשע״ו־4, תשע״ו־5, תשע״ו־6, תשע״ז־2, תשע״ז־7, תשע״ח־2, ק״ת תשע״ח, תשע״ט־4, תשפ״ג}} {{ח:תת|(א)}} {{ח:פנימי|פרק ד2|בפרק זה}}, ”הממונה“ – כל אחד מאלה: {{ח:תתת|(1)}} לענין תאגיד בנקאי – המפקח על הבנקים; {{ח:תתת|(2)}} לענין חבר בורסה, חברה בעלת רישיון זירה, חברת תשלומים, בעל רישיון ייזום בסיסי ובעל אישור למתן שירות ייזום בסיסי ומנהל תיקים – יושב ראש רשות ניירות ערך; {{ח:תתת|(3)}} לענין מבטח וסוכן ביטוח – הממונה על שוק ההון ביטוח וחיסכון כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)|בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ״א–1981}} (להלן – הממונה על שוק ההון); {{ח:תתת|(4)}} לענין קופת גמל וחברה המנהלת קופה כאמור – הממונה על שוק ההון; {{ח:תתת|(5)}} לענין בנק הדואר – שר התקשורת או עובד ציבור שהוא הסמיך לכך; {{ח:תתת|(6)}} לעניין נותן שירותים פיננסיים – המפקח על נותני שירותים פיננסיים שמונה לפי {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים)|חוק שירותים פיננסיים מוסדרים}}; {{ח:תתת|(6א)}} {{ח:הערה|(פקעה);}} {{ח:תתת|(6ב)}} לעניין מוסד לגמילות חסדים – המפקח על מוסדות לגמילות חסדים שמונה לפי {{ח:חיצוני|חוק להסדרת מתן שירותי פיקדון ואשראי בלא ריבית על ידי מוסדות לגמילות חסדים|חוק מוסדות לגמילות חסדים}}; {{ח:תתת|(7)}} לענין גוף שהוסף {{ח:פנימי|תוספת 3|לתוספת השלישית}} לפי {{ח:פנימי|סעיף 33|סעיף 33(ב)}} – השר שבאחריותו נמצא אותו גוף או עובד ציבור שהוא יסמיך לכך; {{ח:תתת|(8)}} לעניין סוחר באבנים יקרות – המפקח על היהלומים שמינה שר התעשייה המסחר והתעסוקה; {{ח:תתת|(9)}} לעניין נותן שירות עסקי – עובד משרד המשפטים שמינה שר המשפטים. {{ח:תת|(ב)}} הודעה על הסמכת ממונה לפי פסקאות (5) (7) ו־(9) לסעיף קטן (א) תפורסם ברשומות על ידי השר שבאחריותו נמצא הגוף המדווח לפי {{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳}} (להלן – הגוף שבפיקוח). {{ח:תת|(ג)}} לצורך מילוי תפקידיו לפי חוק זה – {{ח:תתת|(1)}} רשאי הממונה לתת הוראות הנוגעות לדרכי היישום וההפעלה של החובות החלות לפי חוק זה על הגורמים או הגופים שעליהם הוא ממונה, של נושאי משרה בהם ושל כל מי שמועסק על ידם; הוראות כאמור יכול שיינתנו לכלל הגורמים או הגופים כאמור או לסוג מסוים מהם; {{ח:תתת|(2)}} תהיה נתונה לממונה הסמכות לפי {{ח:פנימי|סעיף 11יד|סעיף 11יד(ב)(1)}}. {{ח:תת|(ד)|(1)}} הוראות הממונה לפי סעיף קטן (ג)(1) שהן הוראות בנות פועל תחיקתי אין חובה לפרסמן ברשומות, ואולם הממונה יפרסם ברשומות הודעה על מתן הוראות כאמור ועל מועד תחילתן. {{ח:תתת|(2)}} הוראות הממונה כאמור בפסקה (1) וכל שינוי בהן יועמדו לעיון הציבור במשרדי הממונה ויפורסמו באתר האינטרנט של הממונה, ורשאי השר שבאחריותו נמצא הממונה לקבוע דרכים נוספות לפרסומן. {{ח:סעיף|11יג1|העברת מידע|תיקון: תשע״ד־2}} {{ח:תת|(א)}} הממונה על נותני שירות עסקי רשאי לקבל מהגורמים המנויים בפסקאות שלהלן, לגבי בעלי המקצוע המנויים לצדם, מידע בדבר זהות בעלי המקצוע, כתובותיהם, פרטי התקשרות אחרים עמם, השעיה או ביטול של רישיונותיהם, וכל מידע נוסף שקבע שר המשפטים, בצו: {{ח:תתת|(1)}} לשכת עורכי הדין – לגבי עורכי דין; {{ח:תתת|(2)}} מועצת רואי החשבון – לגבי רואי חשבון. {{ח:תת|(ב)}} לשם מילוי תפקידה רשאית לשכת עורכי הדין או מועצת רואי החשבון, לפי העניין, לקבל מהממונה על נותני שירות עסקי, מידע בדבר החלטות של ועדה להטלת עיצום כספי לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳}}, בכל הנוגע לנותן שירות עסקי שהוא עורך דין או רואה חשבון, לפי העניין. {{ח:תת|(ג)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 31א|בסעיף 31א}}, נקבע כלל משמעתי האוסר על נותן שירות עסקי לבצע פעולה שהוא מעריך שיש בה משום הפרה של הוראות חוק זה, והתעורר אצל הממונה על נותני שירות עסקי חשש כי נותן שירות עסקי הפר את הכלל האמור, רשאי הוא לפנות לגורם המוסמך בבקשה לפתוח בהליך משמעתי נגד נותן השירות העסקי, ובלבד שבפנייה ייכללו רק פרטי המידע שעוררו את חששו של הממונה; לעניין זה, ”גורם מוסמך“ – מי שמוסמך לפתוח בהליך משמעתי נגד עורך דין או רואה חשבון, לפי {{ח:חיצוני|חוק לשכת עורכי הדין|חוק לשכת עורכי הדין, התשכ״א–1961}}, או {{ח:חיצוני|חוק רואי חשבון|חוק רואי חשבון, התשט״ו–1955}}, לפי העניין. {{ח:סעיף|11יד|מינוי מפקחים וסמכויות פיקוח|תיקון: תשס״ב, תשע״ב, תשע״ד־2, תשע״ו־4}} {{ח:תת|(א)|(1)}} לשם פיקוח על ביצוע הוראות חוק זה ימנה הממונה מפקחים אשר יפעילו את סמכויותיהם לגבי הגוף שבפיקוח לפי חוק זה. {{ח:תתת|(2)}} מי שאינו עובד ציבור לא יתמנה כמפקח אלא אם כן משטרת ישראל לא התנגדה למינוי מטעמים של שלום הציבור. {{ח:תתת|(3)}} לא יתמנה מפקח אלא אם כן קיבל הכשרה מתאימה כפי שיקבע הממונה. {{ח:תת|(ב)}} לצורך מילוי תפקידיו רשאי מפקח: {{ח:תתת|(1)}} לדרוש מכל אדם הנוגע בדבר למסור לו מידע ומסמכים המתייחסים לפעולותיו של הגוף שבפיקוח לענין מילוי חובותיו לפי חוק זה; בסעיף זה, ”מסמכים“ – לרבות חומר מחשב ופלט; {{ח:תתת|(2)}} להיכנס, לאחר שהזדהה, למקום שבו יש לו יסוד להניח פועל הגוף שבפיקוח, לדרוש שיוצגו לפניו כל המסמכים הקשורים לפעילותו של הגוף שבפיקוח לענין מילוי חובותיו לפי חוק זה, ולערוך בדיקה במקום; ואולם לא יכנס מפקח למקום המשמש למגורים בלבד, אלא על פי צו של בית משפט; {{ח:תתת|(3)}} לתפוס מסמך, אם יש לו יסוד להניח כי הופרה הוראה מהוראות {{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳}}; ואולם אין לתפוס מסמך אם ניתן להסתפק בהעתק מאושר ממנו. {{ח:תת|(ב1)}} שר המשפטים יקבע תקנות לעניין הפעלת סמכות בידי מפקח לפי סעיף קטן (ב)(2), לגבי גוף שבפיקוח שהוא נותן שירות עסקי. {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות איסור הלבנת הון (הפעלת סמכות כניסה בידי מפקח לגבי גוף שבפיקוח שהוא נותן שירות עסקי)|תקנות איסור הלבנת הון (הפעלת סמכות כניסה בידי מפקח לגבי גוף שבפיקוח שהוא נותן שירות עסקי), התשע״ו–2016}}.}} {{ח:תת|(ב2)}} על אף האמור בסעיף קטן (ב)(3), היה הגוף שבפיקוח נותן שירות עסקי שהוא עורך דין, יחולו, לעניין עיון ותפיסת מסמכים, הוראות {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 235א|סעיפים 235א עד 235ד לפקודת מס הכנסה}}, בשינויים המחויבים. {{ח:תת|(ג)}} לענין סעיף זה, ”חומר מחשב“ ו”פלט“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק המחשבים|בחוק המחשבים, התשנ״ה–1995}}. {{ח:תת|(ד)}} היו לממונה או למפקח סמכויות פיקוח על הגוף שבפיקוח מכוח דין אחר, רשאי הוא להפעילן גם לענין פיקוח לפי חוק זה. {{ח:סעיף|11טו|דינו של מסמך שנתפס|תיקון: תשס״ב, תשע״ו־4, ק״ת תשע״ח}} {{ח:תת|(א)}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:תת|(ב)}} על תפיסת מסמך לפי {{ח:פנימי|סעיף 11יד|סעיף 11יד(ב)(3)}}, בשל חשד להפרת חובה לפי {{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳}}, יחולו הוראות אלה: {{ח:תתת|(1)}} המפקח ימסור את המסמך שנתפס לממונה, אשר רשאי לשמרו עד אשר יגישו לועדה המוסמכת להטיל עיצום כספי, כאמור {{ח:פנימי|פרק ה|בפרק ה׳}} (בסעיף זה – הועדה); {{ח:תתת|(2)}} הוגש המסמך לועדה, תקבע הועדה, בהחלטתה לענין הטלת עיצום כספי, אם להחזיר את המסמך למי שממנו נלקח או להמשיך לשמרו; {{ח:תתת|(3)}} לא הגיש הממונה את המסמך לועדה בתוך שישה חודשים מיום תפיסתו, יוחזר המסמך למי שממנו נלקח; {{ח:תתת|(4)}} מי שמרשותו נתפס מסמך לפי {{ח:פנימי|סעיף 11יד|סעיף 11יד(ב)(3)}} רשאי לערער לפני בית משפט שלום ולבקש את החזרתו; החליטה הועדה שלא להחזיר את המסמך, יוגש הערעור בתוך 30 ימים מהיום שבו נמסרה לו החלטת הועדה. {{ח:קטע2|פרק ה|פרק ה׳: עיצום כספי}} {{ח:סעיף|12|הגדרות|תיקון: תשס״ב, תשע״ב, תשע״ח־4, ק״ת תשפ״ב}} {{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ה|בפרק זה}} – {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הממונה“ – כל אחד מאלה: {{ח:תתת|(1)}} הממונה כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 11יג|בסעיף 11יג}}; {{ח:תתת|(2)}} לענין {{ח:פנימי|פרק ד|פרק ד׳}} – המנהל כהגדרתו {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה|בפקודת מס הכנסה}}; {{ח:תתת|(3)}} עובד של כל אחד מהמנויים בפסקאות (1) ו־(2) שהם הסמיכו להיות ממונה לענין {{ח:פנימי|פרק ה|פרק זה}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ועדה“ – ועדה להטלת עיצום כספי לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרק זה}}. {{ח:סעיף|13|ועדה להטלת עיצום כספי|תיקון: תשס״ב, תשע״ב, תשע״ד־2, תשע״ו}} {{ח:תת|(א)}} נגיד בנק ישראל, שר המשפטים, שר התעשייה המסחר והתעסוקה שר האוצר והשר שבאחריותו נמצא גוף מן הגופים המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 3|בתוספת השלישית}}, יקימו, כל אחד לגבי הגופים שבאחריותם, ועדה שתהיה מוסמכת להטיל עיצום כספי לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרק זה}}. {{ח:תת|(ב)}} כל ועדה תהיה בת שלושה חברים והם: הממונה, והוא יהיה היושב ראש, עובד שמינה הממונה מבין עובדי משרדו, ולעניין ועדה שהקים שר התעשייה המסחר והתעסוקה – עובד שמינה השר כאמור, מבין עובדי משרדו, לאחר התייעצות עם הממונה, ומשפטאי שמינה שר המשפטים מבין עובדי משרדו. {{ח:תת|(ג)}} שר המשפטים יקבע את סדרי עבודתה של הועדה ואמות מידה להטלת העיצום הכספי לאחר התייעצות כלהלן: {{ח:תתת|(1)}} לענין ועדה לפי {{ח:פנימי|סעיף 14|סעיף 14}} – עם נגיד בנק ישראל, עם שר התעשייה המסחר והתעסוקה או עם השר שבאחריותו נמצא גוף מהגופים המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 3|בתוספת השלישית}}, לפי העניין; {{ח:תתת|(2)}} לענין ועדה לפי {{ח:פנימי|סעיף 15|סעיף 15}} – עם שר האוצר. {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות איסור הלבנת הון (עיצום כספי)|תקנות איסור הלבנת הון (עיצום כספי), התשס״ב–2001}}.}} {{ח:תת|(ד)}} החלטות ועדה יתקבלו ברוב דעות. {{ח:סעיף|14|עיצום כספי על הפרת חובה לפי {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיפים 7 עד 8ב}}|תיקון: תשע״ב, תשע״ז־4, תשע״ח־2}} {{ח:תת|(א)}} מצאה ועדה כי אדם הפר הוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיפים 7}}, {{ח:פנימי|סעיף 7א|7א}}, {{ח:פנימי|סעיף 8א|8א}} {{ח:פנימי|סעיף 8ב|או 8ב}}, רשאית היא להטיל עליו, ואם הוא מועסק על ידי תאגיד – על התאגיד, עיצום כספי בשיעור שלא יעלה על פי עשרה מהקנס הקבוע {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין}}. {{ח:תת|(ב)}} מצאה ועדה כי תאגיד לא מינה אחראי למילוי החובות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 8|בסעיף 8(א)}} {{ח:פנימי|סעיף 8א|או 8א(ו)}}, לפי העניין, רשאית היא להטיל על התאגיד עיצום כספי בשיעור שלא יעלה על הקנס הקבוע {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין}}. {{ח:סעיף|15|עיצום כספי על הפרת חובה לפי {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9}}|תיקון: תשע״ח־4, ק״ת תשפ״ב}} {{ח:תת|(א)}} מצאה ועדה כי אדם הפר חובת דיווח לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9}}, רשאית היא להטיל עליו עיצום כספי בשיעור שלא יעלה על מחצית הקנס הקבוע {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין}} או עד פי חמישה מהסכום שלא דווח עליו, לפי הסכום הגבוה יותר. {{ח:תת|(א1)}} {{ח:הערה|(פקע).}} {{ח:תת|(ב)}} הוטל על אדם עיצום כספי לפי סעיף זה והוא שילם אותו, לא יוגש נגדו כתב אישום בשל ההפרה שבשלה הוטל העיצום הכספי. {{ח:סעיף|16|שיעור העיצום הכספי ועדכונו|תיקון: תשס״ב, תשע״ב}} {{ח:תת|(א)}} שר המשפטים, בהתייעצות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 13|בסעיף 13(ג)}}, רשאי לקבוע, בגבולות העיצום הכספי המרבי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 14|בסעיפים 14}} {{ח:פנימי|סעיף 15|ו־15}}, שיעורי עיצום כספי שונים להפרות שונות של הוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיפים 7 עד 9}}, בהתחשב בהיקף ההפרה ובנסיבותיה, ובנסיבותיו של המפר, לרבות היות ההפרה הפרה חוזרת. {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות איסור הלבנת הון (עיצום כספי)|תקנות איסור הלבנת הון (עיצום כספי), התשס״ב–2001}}.}} {{ח:תת|(ב)}} קבע שר המשפטים שיעורי עיצום כספי כאמור בסעיף קטן (א), לא יוטל על המפר עיצום כספי גבוה מהשיעור שנקבע לפי אותו סעיף קטן. {{ח:תת|(ג)}} חישוב שיעור העיצום הכספי לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרק זה}} יהיה לפי שיעורו המעודכן של הקנס הקבוע {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין}} ביום מתן ההחלטה על הטלתו; הוגש ערעור ובית המשפט הדן בערעור או הממונה הורו על עיכוב תשלומו של העיצום הכספי – ייקבע שיעורו המעודכן של הקנס האמור לפי שיעורו ביום מתן ההחלטה בערעור. {{ח:תת|(ד)}} לענין סעיף זה, ”הפרה חוזרת“ – הפרה שנעשתה בתוך שנתיים מהפרה קודמת של אותה הוראה שבשלה הוטל על המפר עיצום כספי או שבשלה הורשע. {{ח:סעיף|17|דרישת העיצום הכספי ותשלומו}} {{ח:ת}} בטרם תחליט הועדה להטיל עיצום כספי תיתן הזדמנות למי שבכוונתה להטיל עליו את העיצום הכספי לטעון את טענותיו; החליטה הועדה להטיל עיצום כספי, תמסור למפר דרישת תשלום בכתב, והעיצום הכספי ישולם בתוך 30 ימים מיום קבלת הדרישה. {{ח:סעיף|18|גביית העיצום הכספי}} {{ח:ת}} על גביית עיצום כספי יחולו הוראות {{ח:חיצוני|פקודת המסים (גביה)|פקודת המסים (גביה)}}. {{ח:סעיף|19|ריבית שקלית ודמי פיגורים|תיקון: תשפ״ד־2}} {{ח:ת}} לא שולם העיצום הכספי במועד, ייתוספו עליו ריבית שקלית ודמי פיגורים עד לתשלומו, ויחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ״א–1961}}, בשינויים המחויבים. {{ח:סעיף|20|ערעור על עיצום כספי|תיקון: תשפ״ד־2}} {{ח:תת|(א)}} על דרישה לתשלום עיצום כספי ניתן לערער בפני בית משפט שלום. {{ח:תת|(ב)}} הערעור יוגש בתוך 30 ימים מהיום שנמסרה הדרישה לתשלום העיצום הכספי. {{ח:תת|(ג)}} אין בערעור כדי לעכב את תשלום העיצום הכספי, אלא אם כן הורו הועדה או בית המשפט אחרת. {{ח:תת|(ד)}} התקבל הערעור, לאחר ששולם העיצום הכספי, יוחזר הסכום ששולם בתוספת ריבית שקלית מיום תשלומו עד יום החזרתו ויחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק פסיקת ריבית והצמדה|חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ״א–1961}}, לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים. {{ח:תת|(ה)}} על החלטת בית המשפט בערעור ניתן לערער ברשות, ובית המשפט ידון בערעור בשופט אחד. {{ח:קטע2|פרק ו|פרק ו׳: הוראות חילוט}} {{ח:סעיף|21|חילוט רכוש בהליך פלילי}} {{ח:תת|(א)}} הורשע אדם בעבירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיפים 3}} {{ח:פנימי|סעיף 4|או 4}}, יצווה בית המשפט, זולת אם סבר שלא לעשות כן מנימוקים מיוחדים שיפרט, כי נוסף על כל עונש יחולט רכוש מתוך רכושו של הנידון בשווי של רכוש שהוא – {{ח:תתת|(1)}} רכוש שנעברה בו העבירה, וכן רכוש ששימש לביצוע העבירה, שאיפשר את ביצועה או שיועד לכך; {{ח:תתת|(2)}} רכוש שהושג, במישרין או בעקיפין, כשכר העבירה או כתוצאה מביצוע העבירה, או שיועד לכך. {{ח:תת|(ב)}} לענין סעיף זה, ”רכושו של הנידון“ – כל רכוש שנמצא בחזקתו, בשליטתו או בחשבונו. {{ח:תת|(ג)}} לא נמצא רכוש של הנידון למימוש צו החילוט במלואו, רשאי בית המשפט לצוות על מימושו של הצו מתוך רכוש של אדם אחר, שהנידון מימן את רכישתו או שהעבירו לאותו אדם בלא תמורה; לא יצווה בית המשפט כאמור לגבי רכוש שמימן או שהעביר הנידון לאותו אדם לפני ביצוע העבירה שבשלה הורשע, ושלגביה ניתן צו החילוט. {{ח:תת|(ד)}} לא יצווה בית המשפט על חילוט רכוש כאמור בסעיף זה אלא לאחר שנתן לנידון, לבעל הרכוש, למי שהרכוש נמצא בחזקתו או בשליטתו ולמי שטוען לזכות ברכוש, אם הם ידועים, הזדמנות להשמיע את טענותיהם. {{ח:תת|(ה)}} טען אדם שאינו הנידון לזכות ברכוש כאמור בסעיף קטן (ד), וראה בית המשפט, מטעמים שיירשמו, כי בירור הטענות עלול להקשות על המשך הדיון בהליך הפלילי, רשאי הוא לקבוע שהדיון בחילוט יהיה בהליך אזרחי; קבע בית המשפט כאמור, יחולו בהליך האזרחי הוראות סעיף קטן (ג). {{ח:תת|(ו)}} בקשת תובע לחלט רכוש לפי סעיף זה, ופירוט הרכוש שאת חילוטו מבקשים, או שווי הרכוש שלגביו מבקשים צו חילוט, יצוינו בכתב האישום; נתגלה רכוש נוסף שאת חילוטו מבקשים, רשאי תובע לתקן את כתב האישום בכל שלב של ההליכים עד למתן גזר הדין. {{ח:סעיף|22|חילוט רכוש בהליך אזרחי}} {{ח:תת|(א)}} בית משפט מחוזי, על פי בקשה של פרקליט מחוז, רשאי לצוות על חילוטו של רכוש בהליך אזרחי (להלן – חילוט אזרחי) אם נוכח שנתמלאו שני אלה: {{ח:תתת|(1)}} הרכוש הושג, במישרין או בעקיפין, בעבירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיפים 3}} {{ח:פנימי|סעיף 4|או 4}} או כשכר לאותה עבירה, או שנעברה בו עבירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|אותם סעיפים}}; {{ח:תתת|(2)}} האדם החשוד בביצוע עבירה כאמור אינו נמצא בישראל דרך קבע או שלא ניתן לאתרו, ועל כן לא ניתן להגיש כתב אישום נגדו, או שהרכוש כאמור בפסקה (1) התגלה לאחר ההרשעה. {{ח:תת|(ב)}} המשיב בבקשה יהיה מי שטוען לזכות ברכוש, אם הוא ידוע; קבע בית המשפט כאמור {{ח:פנימי|סעיף 21|בסעיף 21(ה)}}, יהיה גם הנידון משיב בבקשה לפי סעיף זה. {{ח:תת|(ג)}} על החלטת בית המשפט לפי סעיף זה ניתן לערער בדרך שמערערים על החלטה בענין אזרחי. {{ח:תת|(ד)}} אין לחלט רכוש לפי סעיף זה, שאינו רכושו של החשוד אלא אם הוכח כי – {{ח:תתת|(1)}} בעל הזכות ברכוש ידע שהרכוש שימש בעבירה או הסכים לכך; או, {{ח:תתת|(2)}} בעל הזכות ברכוש לא רכש את זכותו בתמורה ובתום לב. {{ח:סעיף|23|החלת דינים וייעוד קנסות}} {{ח:ת}} על חילוט רכוש ועל רכוש שחולט לפי חוק זה, וכן על קנסות שהוטלו על פיו יחולו, בשינויים המחויבים, הוראות {{ח:חיצוני|פקודת הסמים המסוכנים#סעיף 36ג|סעיפים 36ג עד 36י לפקודת הסמים המסוכנים}}; לענין סעיף זה, ”קנסות“ – לרבות עיצום כספי שהוטל לפי חוק זה. {{ח:ת}} {{ח:הערה|ראו {{ח:חיצוני|תקנות הסמים המסוכנים (דרכי הנהלת הקרן לטיפול בנכסים שחולטו)|תקנות הסמים המסוכנים (דרכי הנהלת הקרן לטיפול בנכסים שחולטו), התש״ן–1990}}.}} {{ח:קטע2|פרק ז|פרק ז׳: פטור מאחריות וסמכויות עזר}} {{ח:סעיף|24|פטור מאחריות}} {{ח:תת|(א)}} אי עשיית פעולה ברכוש, לרבות ברכוש אסור, גילוי, אי גילוי, דיווח או כל מעשה או מחדל אחר לפי הוראות חוק זה, בתום לב, אין בהם הפרה של חובות סודיות ונאמנות או של חובה אחרת לפי כל דין או הסכם, ומי שעשה או שנמנע מעשיה כאמור, לא יישא באחריות פלילית, אזרחית או משמעתית בשל המעשה או המחדל. {{ח:תת|(ב)}} היה אדם פטור מאחריות אזרחית כאמור בסעיף קטן (א), רשאי בית המשפט, אם נראה לו צודק לעשות כן בנסיבות הענין, ובמידה שנראית לו, לחייבו באחת מאלה: {{ח:תתת|(1)}} להשיב את מה שקיבל מהצד האחר או לשלם את שוויו; או, {{ח:תתת|(2)}} לקיים את החיוב שכנגד, כולו או מקצתו, אם הצד האחר ביצע את חיובו. {{ח:תת|(ג)}} על אף הוראות חוק זה, יפעל עורך הדין על פי הוראות {{ח:חיצוני|חוק לשכת עורכי הדין#סעיף 90|סעיף 90 לחוק לשכת עורכי הדין, התשכ״א–1961}}. {{ח:סעיף|25|הגבלות על גילוי דיווח|תיקון: תשס״ב}} {{ח:תת|(א)}} על אף האמור בכל דין, אין לגלות, למעט למפקח שמונה לפי {{ח:פנימי|פרק ד2|פרק ד׳2}}, לצורך מילוי תפקידו, את זהותו של אדם שפעל כאמור {{ח:פנימי|סעיף 6|בסעיף 6}}, אלא בהתאם לסעיף קטן (ב). {{ח:תת|(ב)}} דיווח שהתקבל במשטרה לפי {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6(1)}} או במאגר המידע לפי {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיף 7(ד)}}, לא ייחשב כחומר חקירה לפי {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי#סעיף 74|סעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשנ״ב–1992}} ולא יהיה קביל כראיה בכל הליך משפטי, למעט – {{ח:תתת|(1)}} בהליך משפטי לפי חוק זה בשל הפרת חובת דיווח לפי סעיף זה או בשל דיווח כוזב או מטעה לפי חוק זה; {{ח:תתת|(2)}} כחומר מודיעיני שיוצג לעיון שופט בלבד במהלך דיון בבקשה לצו שיפוטי. {{ח:סעיף|26|סמכויות עזר}} {{ח:תת|(א)}} סמכויות החיפוש והתפיסה לפי {{ח:חיצוני|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)|פקודת מעצר וחיפוש}}, יחולו, בשינויים המחויבים, גם לענין רכוש שביחס אליו ניתן לתת צו חילוט לפי חוק זה. {{ח:תת|(ב)}} לצורך אכיפת חוק זה יהיו לשוטר ולפקיד מכס הסמכויות שלפי {{ח:חיצוני|פקודת המכס#סעיף 174|סעיפים 174}}, {{ח:חיצוני|פקודת המכס#סעיף 177|177}}, {{ח:חיצוני|פקודת המכס#סעיף 184|184}} {{ח:חיצוני|פקודת המכס#סעיף 185|ו־185 לפקודת המכס}}, ולענין זה יראו רכוש החשוד שהוא קשור בעבירה לפי חוק זה, כטובין שייבואם או שייצואם אסור. {{ח:תת|(ג)}} לצורך אכיפת חוק זה תהיה לשוטר ולפקיד מכס סמכות החיפוש האמורה {{ח:חיצוני|פקודת הסמים המסוכנים#סעיף 28|בסעיף 28(ב)(4) לפקודת הסמים המסוכנים}}; על חיפוש לפי סעיף קטן זה יחולו הוראות {{ח:חיצוני|פקודת הסמים המסוכנים#סעיף 28|סעיף 28(ה) ו־(ו) לאותה פקודה}}. {{ח:סעיף|27|סמכויות פקיד מכס|תיקון: תשע״ו}} {{ח:תת|(א)}} לשם ביצוע הוראות חוק זה רשאי פקיד מכס לדרוש מאדם שהוא בעל טובין הנתונים לפיקוח רשות המכס או מאדם הנכנס לישראל או היוצא ממנה למסור לו מידע הנוגע לענין. {{ח:תת|(ב)}} התעורר חשד לביצוע עבירה לפי חוק זה, רשאי פקיד מכס שהוסמך לחקור (להלן – פקיד מכס חוקר) – {{ח:תתת|(1)}} לחקור אדם הקשור לעבירה; לשם כך יהיו לו הסמכויות של קצין משטרה לפי {{ח:חיצוני|פקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות)#סעיף 2|סעיף 2 לפקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות)}}, והוראות {{ח:חיצוני|פקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות)#סעיף 2|סעיפים 2}} {{ח:חיצוני|פקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות)#סעיף 3|ו־3 שבה}} יחולו על החקירה; {{ח:תתת|(2)}} לדרוש מאדם כאמור בפסקה (1) להתייצב לפניו לשם חקירה; {{ח:תתת|(3)}} להיכנס למקום כדי לערוך בו חיפוש כאמור {{ח:חיצוני|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)#סעיף 25|בסעיף 25 לפקודת מעצר וחיפוש}}, בשינויים המחויבים, אם אישר זאת ממונה אזורי (חקירות); {{ח:תתת|(4)}} לבקש משופט שלום לתת צו חיפוש לפי {{ח:חיצוני|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)#סעיף 23|סעיף 23 לפקודת מעצר וחיפוש}}; {{ח:תתת|(5)}} לתפוס חפץ הנוגע לעבירה לפי חוק זה או העשוי לשמש ראיה בהליך בשל עבירה כאמור. {{ח:תת|(ג)}} על חיפוש ותפיסה לפי סעיף קטן (ב)(3) עד (5) יחולו הוראות {{ח:חיצוני|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)#סעיף 23א|סעיפים 23א}}, {{ח:חיצוני|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)#סעיף 24|24}}, {{ח:חיצוני|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)#סעיף 26|26 עד 29}} {{ח:חיצוני|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)#סעיף 33|ו־33 עד 42 לפקודת מעצר וחיפוש}}. {{ח:תת|(ד)}} בסעיף זה, ”עבירה“ – {{ח:תתת|(1)}} עבירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיפים 3}} {{ח:פנימי|סעיף 4|ו־4}} שנעברה ברכוש שמקורו בעבירה לפי {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 15|פרט (15)}} {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 17|או (17) עד (17ג) לתוספת הראשונה}}; {{ח:תתת|(2)}} עבירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 10|סעיף 10}}. {{ח:תת|(ה)}} בעבירה כאמור בסעיף קטן (ד)(1) יהיו לפקיד מכס חוקר סמכויות עיכוב, מעצר ושחרור הנתונות לפי {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים)|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ״ו–1996}} (להלן – חוק המעצרים), לשוטר, ולממונה אזורי (חקירות) ולסגנו יהיו גם סמכויות עיכוב, מעצר ושחרור הנתונות לפי {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים)|החוק האמור}} לקצין משטרה ולקצין הממונה, ויחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים)|חוק המעצרים}}, בשינויים המחויבים. {{ח:תת|(ו)}} לענין סעיף זה יראו משרדי חקירות אזוריים כתחנת משטרה. {{ח:קטע2|פרק ח|פרק ח׳: מאגר המידע, הרשות המוסמכת, העברת מידע ושמירתו}} {{ח:סעיף|28|מאגר המידע|תיקון: תשס״ה, תשע״ו־2}} {{ח:ת}} שר המשפטים יקים, במשרד המשפטים, מאגר מידע של הדיווחים שיתקבלו לפי חוק זה ולפי {{ח:חיצוני|חוק המאבק בטרור|חוק המאבק בטרור}} (בחוק זה – מאגר המידע); השר יקבע כללים לניהול המאגר ולהבטחת המידע שבו. {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות איסור הלבנת הון (כללים לניהול המאגר ולאבטחת המידע שבו)|תקנות איסור הלבנת הון (כללים לניהול המאגר ולאבטחת המידע שבו), התשס״ב–2002}}.}} {{ח:סעיף|29|הרשות המוסמכת|תיקון: תשס״ה, תשע״ו־2}} {{ח:תת|(א)}} שר המשפטים יקים במשרד המשפטים, רשות מוסמכת לענין מאגר המידע (בחוק זה – הרשות המוסמכת); בראש הרשות יעמוד מי שכשיר להתמנות לשופט מחוזי והוא בעל הכישורים שיקבע השר; שר המשפטים ימנה את ראש הרשות המוסמכת באישור הממשלה; שמה של הרשות המוסמכת יהיה הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור. {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות איסור הלבנת הון (כישורי ראש הרשות המוסמכת)|תקנות איסור הלבנת הון (כישורי ראש הרשות המוסמכת), התשס״א–2001}}.}} {{ח:תת|(ב)}} הרשות המוסמכת תנהל את מאגר המידע, תעבד את המידע שבמאגר ותאבטח אותו, תחליט בדבר העברת המידע לגורם המוסמך לפי חוק זה לקבלו ותעבירו לגורם כאמור, הכל לשם יישום חוק זה {{ח:חיצוני|חוק המאבק בטרור|וחוק המאבק בטרור}}. {{ח:תת|(ג)}} לא יועסק עובד ברשות המוסמכת אלא אם כן הודיע המפקח הכללי של משטרת ישראל, או מי שהוסמך על ידו לכך, שאין מניעה להעסיקו מטעמים של ביטחון הציבור. {{ח:תת|(ד)}} הגישה למאגר המידע תהיה לבעלי תפקידים ברשות המוסמכת שקבע ראש הרשות המוסמכת בהסכמתו של המפקח הכללי של משטרת ישראל. {{ח:סעיף|29א|הגבלות שלאחר הפרישה|תיקון: תשס״ב}} {{ח:ת}} ראש הרשות המוסמכת ועובד שהוסמך כאמור {{ח:פנימי|סעיף 29|בסעיף 29(ד)}} להיות בעל גישה למאגר המידע, לא יהיו רשאים לעבוד או לקבל זכות או טובת הנאה מגוף מדווח לפי {{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳}}, אלא אם כן עברה שנה מיום פרישתם מן הרשות המוסמכת או אם קיבלו היתר לכך מהועדה למתן היתרים שהוקמה {{ח:חיצוני|חוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה)#סעיף 11|בסעיף 11 לחוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה), התשכ״ט–1969}}. {{ח:סעיף|29ב|שמירה על פרטיות|תיקון: תשע״ו}} {{ח:ת}} השימוש בסמכות להעביר ולקבל מידע כאמור {{ח:פנימי|סעיף 30|בסעיפים 30}} {{ח:פנימי|סעיף 31|ו־31}}, ייעשה באופן שאין בו כדי לפגוע, במידה העולה על הנדרש, בפרטיותו של אדם. {{ח:סעיף|30|העברת מידע מהמאגר|תיקון: תשס״ב, תשס״ה, תשע״ב, תשע״ב־3, תשע״ו, תשע״ו־2, תשע״ח־2, תשע״ח־3, תשפ״ד}} {{ח:תת|(א)}} על אף הוראות {{ח:חיצוני|חוק הגנת הפרטיות#פרק ד|פרק ד׳ לחוק הגנת הפרטיות, התשמ״א–1981}}, לא תעביר הרשות המוסמכת מידע ממאגר המידע אלא לפי הוראות חוק זה ולרשויות כמפורט בו. {{ח:תת|(ב)|(1)}} לצורך ביצוע חוק זה, {{ח:חיצוני|חוק המאבק בטרור|חוק המאבק בטרור}}, {{ח:חיצוני|פקודת המסחר עם האויב|פקודת המסחר עם האויב}}, {{ח:חיצוני|חוק למניעת הפצה ומימון של נשק להשמדה המונית|חוק למניעת הפצה ומימון של נשק להשמדה המונית}} {{ח:חיצוני|חוק המאבק בתכנית הגרעין של איראן#פרק ב סימן א|וסימן א׳ בפרק ב׳ לחוק המאבק בתכנית הגרעין של איראן}}, רשאית הרשות המוסמכת להעביר למשטרת ישראל מידע מתוך מאגר המידע; העברת המידע תהיה על פי בקשה מנומקת, בהתאם לכללים שיקבע שר המשפטים בהסכמת השר לביטחון הפנים; בכללים ייקבעו, בין השאר, בעלי התפקידים במשטרת ישראל שיהיו רשאים לבקש ולקבל את המידע. {{ח:תתת|(2)}} משטרת ישראל רשאית לכלול בבקשה ובנימוקיה מידע המצוי בידיה, לרבות מידע מן המרשם הפלילי, והרשות המוסמכת תהיה רשאית לעיין בו. {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות איסור הלבנת הון (כללים לבקשת מידע והעברתו מהרשות המוסמכת למשטרת ישראל)|תקנות איסור הלבנת הון (כללים לבקשת מידע והעברתו מהרשות המוסמכת למשטרת ישראל), התשס״ב–2002}}.}} {{ח:תת|(ב1)|(1)}} לצורך ביצוע סמכויות פקיד מכס חוקר לפי חוק זה, רשאית הרשות המוסמכת להעביר לו מידע ממאגר המידע. {{ח:תתת|(2)}} העברת המידע תהיה על פי בקשה מנומקת, בהתאם לכללים שיקבע שר המשפטים, בהסכמת שר האוצר; בכללים ייקבעו, בין השאר, דרכי השימוש במידע בידי פקיד המכס החוקר, אבטחתו ושמירת סודיותו. {{ח:תתת|(3)}} הוראות סעיף קטן (ב)(2) יחולו לעניין בקשות לפי סעיף קטן זה, בשינויים המחויבים. {{ח:תתת|(4)}} הרשות המוסמכת תמסור למשטרת ישראל הודעה בדבר העברת מידע לפקיד מכס חוקר לפי סעיף קטן זה; שר המשפטים, בהסכמת השר לביטחון הפנים, יקבע בכללים את נוסח ההודעה ואת פרטיה. {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות איסור הלבנת הון (כללים לבקשת מידע והעברתו מן הרשות המוסמכת לפקיד מכס חוקר)|תקנות איסור הלבנת הון (כללים לבקשת מידע והעברתו מן הרשות המוסמכת לפקיד מכס חוקר), התשע״ז–2017}}.}} {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות איסור הלבנת הון (כללים להודעה למשטרה ופרטיה בדבר העברת מידע מן הרשות המוסמכת לפקיד מכס חוקר)|תקנות איסור הלבנת הון (כללים להודעה למשטרה ופרטיה בדבר העברת מידע מן הרשות המוסמכת לפקיד מכס חוקר), התשע״ז–2017}}.}} {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות איסור הלבנת הון (כללים לבקשת מידע והעברתו מן הרשות המוסמכת למטה הלאומי ללוחמה כלכלית בטרור)|תקנות איסור הלבנת הון (כללים לבקשת מידע והעברתו מן הרשות המוסמכת למטה הלאומי ללוחמה כלכלית בטרור), התשפ״ה–2024}}.}} {{ח:תת|(ב2)|(1)}} לצורך מניעה וחקירה של עבירות לפי חוק זה, לפי {{ח:חיצוני|חוק המאבק בטרור|חוק המאבק בטרור}}, {{ח:חיצוני|פקודת המסחר עם האויב|פקודת המסחר עם האויב}}, {{ח:חיצוני|חוק למניעת הפצה ומימון של נשק להשמדה המונית|חוק למניעת הפצה ומימון של נשק להשמדה המונית}} ולפי {{ח:חיצוני|חוק המאבק בתכנית הגרעין של איראן#פרק ב סימן א|סימן א׳ בפרק ב׳ לחוק המאבק בתכנית הגרעין של איראן}}, רשאית הרשות המוסמכת להעביר למחלקה לחקירת שוטרים במשרד המשפטים (להלן – המחלקה לחקירת שוטרים), מידע ממאגר המידע. {{ח:תתת|(2)}} העברת המידע תהיה על פי בקשה מנומקת, בהתאם לכללים שיקבע שר המשפטים; בכללים ייקבעו, בין השאר, בעלי התפקידים במחלקה לחקירת שוטרים שיהיו רשאים לבקש ולקבל את המידע, דרכי השימוש במידע בידי המחלקה לחקירת שוטרים, אבטחתו ושמירת סודיותו. {{ח:תתת|(3)}} הוראות סעיף קטן (ב)(2) יחולו לעניין בקשות לפי סעיף קטן זה, בשינויים המחויבים. {{ח:תת|(ב3)|(1)}} לצורך ביצוע חוק זה, רשאית הרשות המוסמכת להעביר לחוקר ניירות ערך מידע ממאגר המידע. {{ח:תתת|(2)}} העברת המידע תהיה על פי בקשה מנומקת, בהתאם לכללים שיקבע שר המשפטים, בהסכמת שר האוצר; בכללים ייקבעו, בין השאר, בעלי התפקידים שיהיו רשאים לבקש ולקבל את המידע, דרכי השימוש במידע בידי החוקר, אבטחתו ושמירת סודיותו. {{ח:תתת|(3)}} הוראות סעיף קטן (ב)(2) יחולו לעניין בקשות לפי סעיף קטן זה, בשינויים המחויבים. {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות איסור הלבנת הון (כללים לבקשת מידע והעברתו מן הרשות המוסמכת לחוקר ניירות ערך)|תקנות איסור הלבנת הון (כללים לבקשת מידע והעברתו מן הרשות המוסמכת לחוקר ניירות ערך), התשפ״ב–2022}}.}} {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות איסור הלבנת הון (כללים לבקשת מידע והעברתו מן הרשות המוסמכת למחלקה לחקירת שוטרים)|תקנות איסור הלבנת הון (כללים לבקשת מידע והעברתו מן הרשות המוסמכת למחלקה לחקירת שוטרים), התשפ״ב–2022}}.}} {{ח:תת|(ג)}} לצורך מניעה וחקירה של פעילות של ארגוני טרור וארגוני טרור מוכרזים, של מעשי טרור ושל מימון ארגונים או מעשים כאמור, מניעת סחר עם האויב, מניעת פעילות כלכלית עם גורם מוכרז או עם גורם קשור, מניעת פעילות כלכלית עם גורם זר מסייע או של פגיעה בביטחון המדינה, רשאית הרשות המוסמכת להעביר לשירות הביטחון הכללי מידע ממאגר המידע; העברת המידע תהיה על פי בקשה מנומקת, בהתאם לכללים שיקבע שר המשפטים בהסכמת ראש הממשלה; בכללים ייקבעו, בין השאר, בעלי התפקידים בשירות הביטחון הכללי שיהיו רשאים לבקש ולקבל את המידע; הוראות סעיף קטן (ב)(2) יחולו לענין בקשות לפי סעיף קטן זה, בשינויים המחויבים. {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות איסור הלבנת הון (כללים לבקשת מידע והעברתו מהרשות המוסמכת לשירות הביטחון הכללי)|תקנות איסור הלבנת הון (כללים לבקשת מידע והעברתו מהרשות המוסמכת לשירות הביטחון הכללי), התשס״ב–2002}}.}} {{ח:תת|(ג1)|(1)}} לצורך ביצוע תפקידיהם של המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים, של אמ״ן, ושל יחידה במלמ״ב שיקבע שר הביטחון בצו, בנוגע לפעילות של ארגוני טרור וארגוני טרור מוכרזים, בנוגע למעשי טרור ובנוגע למימון של ארגונים או מעשים כאמור, מניעת סחר עם האויב, מניעת פעילות כלכלית עם גורם זר מסייע וכן בנוגע לפגיעה בביטחון המדינה, רשאית הרשות המוסמכת להעביר לגופים אלה מידע ממאגר המידע. {{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו איסור הלבנת הון (קביעת יחידה לעניין סעיף 30(ג1)(1) לחוק)|צו איסור הלבנת הון (קביעת יחידה לעניין סעיף 30(ג1)(1) לחוק), התשע״ו–2016}}.}} {{ח:תתת|(1א)}} לצורך ביצוע תפקידיו של המטה הלאומי ללוחמה כלכלית בטרור בנוגע לפעילות של ארגוני טרור וארגוני טרור מוכרזים ובנוגע לפעילות של מימון טרור, רשאית הרשות המוסמכת להעביר לגוף זה מידע ממאגר המידע. {{ח:תתת|(2)}} העברת המידע תהיה על פי בקשה מנומקת, בהתאם לכללים שיקבע שר המשפטים, בהסכמת ראש הממשלה – לגבי העברה למוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים, ובהסכמת שר הביטחון – לגבי העברה לאמ״ן, ליחידה במלמ״ב שקבע שר הביטחון בצו ולמטה הלאומי ללוחמה כלכלית בטרור; בכללים לפי סעיף קטן זה ייקבעו, בין השאר, בעלי התפקידים בגופים האמורים שיהיו רשאים לבקש ולקבל את המידע. {{ח:תתת|(3)}} הוראות סעיף קטן (ב)(2) יחולו על בקשות לפי סעיף זה, בשינויים המחויבים. {{ח:תתת|(4)}} פרטי היחידה במלמ״ב שקבע שר הביטחון בצו אינם טעונים פרסום ברשומות או פרסום פומבי אחר; כמו כן השר רשאי לקבוע כי מטעמים של שמירה על ביטחון המדינה חלק מכללים לפי סעיף זה אינם טעונים פרסום ברשומות או פרסום פומבי אחר. {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות איסור הלבנת הון (כללים לבקשת מידע והעברתו מן הרשות המוסמכת למוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים)|תקנות איסור הלבנת הון (כללים לבקשת מידע והעברתו מן הרשות המוסמכת למוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים), התשע״ד–2014}}.}} {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות איסור הלבנת הון (כללים לבקשת מידע והעברתו מן הרשות המוסמכת לאגף המודיעין במטה הכללי של צבא הגנה לישראל)|תקנות איסור הלבנת הון (כללים לבקשת מידע והעברתו מן הרשות המוסמכת לאגף המודיעין במטה הכללי של צבא הגנה לישראל), התשע״ד–2014}}.}} {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות איסור הלבנת הון (כללים לבקשת מידע והעברתו מן הרשות המוסמכת לאגף הממונה על הביטחון במערכת הביטחון)|תקנות איסור הלבנת הון (כללים לבקשת מידע והעברתו מן הרשות המוסמכת לאגף הממונה על הביטחון במערכת הביטחון), התשע״ד–2014}}.}} {{ח:תת|(ג2)|(1)}} לצורך פיקוח על ביצוע הוראות חוק זה ולצורך הטלת עיצום כספי לפיו, רשאית הרשות המוסמכת, ביוזמתה או לפי בקשה מנומקת, להעביר מידע ממאגר המידע לממונה כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 12|בסעיף 12}}. {{ח:תתת|(2)}} שר המשפטים יקבע כללים בדבר סוג המידע והיקפו, אופן העברתו לממונה, דרכי השימוש בו בידי הממונה, שמירתו ואבטחתו. {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות איסור הלבנת הון (כללים לבקשת מידע והעברתו מן הרשות המוסמכת לממונה)|תקנות איסור הלבנת הון (כללים לבקשת מידע והעברתו מן הרשות המוסמכת לממונה), התשפ״ד–2024}}.}} {{ח:תת|(ד)|(1)}} החליטה הרשות המוסמכת שאין להעביר מידע כמבוקש, רשאי מבקש המידע לערור על החלטת הרשות בפני היועץ המשפטי לממשלה. {{ח:תתת|(2)}} היועץ המשפטי לממשלה רשאי לקבל את הערר, לדחותו או להתנות את העברת המידע בתנאים שיקבע. {{ח:תתת|(3)}} לצורך גיבוש החלטתו בערר, רשאי היועץ המשפטי לממשלה לעיין במידע שבמאגר המידע. {{ח:תת|(ה)|(1)}} לצורך מניעה וחקירה של עבירות לפי חוק זה, לפי {{ח:חיצוני|חוק המאבק בטרור|חוק המאבק בטרור}}, לפי {{ח:חיצוני|פקודת המסחר עם האויב|פקודת המסחר עם האויב}} ולפי {{ח:חיצוני|חוק המאבק בתכנית הגרעין של איראן#סעיף 29|סעיף 29(א) לחוק המאבק בתכנית הגרעין של איראן}}, ההגנה על ביטחון המדינה או המלחמה בארגוני טרור, בארגוני טרור מוכרזים ובמעשי טרור, רשאית הרשות המוסמכת, מיוזמתה, בנסיבות ומנימוקים שתפרט, להעביר מידע ממאגר המידע למי שמוסמך לקבל מידע לפי חוק זה. {{ח:תתת|(2)}} לצורך ביצוע סמכויות פקיד מכס חוקר לפי חוק זה, רשאית הרשות המוסמכת, מיוזמתה, בנסיבות ומנימוקים שתפרט, להעביר מידע ממאגר המידע לפקיד מכס חוקר; הרשות המוסמכת תמסור למשטרת ישראל הודעה בדבר העברת מידע לפקיד מכס חוקר לפי פסקה זו; שר המשפטים, בהסכמת השר לביטחון הפנים, יקבע בכללים את נוסח ההודעה ואת פרטיה. {{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות איסור הלבנת הון (כללים להודעה למשטרה ופרטיה בדבר העברת מידע מן הרשות המוסמכת לפקיד מכס חוקר)|תקנות איסור הלבנת הון (כללים להודעה למשטרה ופרטיה בדבר העברת מידע מן הרשות המוסמכת לפקיד מכס חוקר), התשע״ז–2017}}.}} {{ח:תתת|(3)}} לצורך ביצוע חוק זה, רשאית הרשות המוסמכת, מיוזמתה, בנסיבות ומנימוקים שתפרט, להעביר מידע ממאגר המידע לחוקר ניירות ערך. {{ח:תת|(ו)}} לצורך ביצוע חוק זה, {{ח:חיצוני|חוק המאבק בטרור|חוק המאבק בטרור}}, {{ח:חיצוני|פקודת המסחר עם האויב|פקודת המסחר עם האויב}}, {{ח:חיצוני|חוק למניעת הפצה ומימון של נשק להשמדה המונית|חוק למניעת הפצה ומימון של נשק להשמדה המונית}} {{ח:חיצוני|חוק המאבק בתכנית הגרעין של איראן#פרק ב סימן א|וסימן א׳ בפרק ב׳ לחוק המאבק בתכנית הגרעין של איראן}} רשאית הרשות המוסמכת להעביר מידע ממאגר המידע שבהנהלתה לרשות מסוגה במדינה אחרת, ולבקש מידע מרשות כאמור, ובלבד שהמידע מתייחס לרכוש שמקורו בעבירה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 2|בסעיף 2}} או לרכוש טרור; הוראות {{ח:חיצוני|חוק עזרה משפטית בין מדינות|חוק עזרה משפטית בין מדינות, התשנ״ח–1998}}, יחולו לענין זה. {{ח:תת|(ז)}} מידע שהועבר למשטרת ישראל, לשירות הביטחון הכללי, למוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים, לאמ״ן, ליחידה במלמ״ב שקבע שר הביטחון בצו לפי חוק זה, למטה הלאומי ללוחמה כלכלית בטרור או למחלקה לחקירת שוטרים במשרד המשפטים, לא ייעשה בו שימוש אלא לשם ביצועו של חוק זה, {{ח:חיצוני|חוק המאבק בטרור|חוק המאבק בטרור}}, {{ח:חיצוני|פקודת המסחר עם האויב|פקודת המסחר עם האויב}}, {{ח:חיצוני|חוק למניעת הפצה ומימון של נשק להשמדה המונית|חוק למניעת הפצה ומימון של נשק להשמדה המונית}} {{ח:חיצוני|חוק המאבק בתכנית הגרעין של איראן#פרק ב סימן א|וסימן א׳ בפרק ב׳ לחוק המאבק בתכנית הגרעין של איראן}}, לשם הגנה על ביטחון המדינה או לשם המלחמה בארגוני טרור, בארגוני טרור מוכרזים ובמעשי טרור; ואולם רשאים אלה, במסגרת תפקידיהם, לעשות בו שימוש לשם חקירת עבירות נוספות שלא לפי חוק זה ומניעתן, לשם גילוי עבריינים והעמדתם לדין, ולשם מניעה וחקירה של פעילות של ארגוני טרור או של פגיעה בביטחון המדינה, הכל בהתאם לכללים שייקבעו. {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות איסור הלבנת הון (כללים לשימוש במידע שהועבר למשטרת ישראל ולשירות הביטחון הכללי לשם חקירת עבירות נוספות ולהעברתו לרשות אחרת)|תקנות איסור הלבנת הון (כללים לשימוש במידע שהועבר למשטרת ישראל ולשירות הביטחון הכללי לשם חקירת עבירות נוספות ולהעברתו לרשות אחרת), התשס״ו–2006}}.}} {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות איסור הלבנת הון (כללים לשימוש במידע שהועבר למחלקה לחקירת שוטרים לשם חקירת עבירות נוספות ולהעברתו לרשות אחרת)|תקנות איסור הלבנת הון (כללים לשימוש במידע שהועבר למחלקה לחקירת שוטרים לשם חקירת עבירות נוספות ולהעברתו לרשות אחרת), תשפ״ב–2022}}.}} {{ח:תת|(ז1)}} מידע שהועבר לפקיד מכס חוקר לא ייעשה בו שימוש אלא לשם ביצוע סמכויות פקיד מכס חוקר לפי חוק זה; ואולם רשאי פקיד מכס חוקר, במסגרת תפקידיו, לעשות שימוש במידע שהעבירה לו הרשות המוסמכת לפי סעיף קטן (ב1) לשם חקירת עבירות נוספות שלא לפי חוק זה ומניעתן, או לשם גילוי עבריינים בעבירות נוספות והעמדתם לדין, והכול בהתאם לכללים שייקבעו, ובלבד שהעבירות הנוספות קשורות לחקירת העבירה שלגביה התבקש המידע. {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות איסור הלבנת הון (כללים לשימוש במידע שהועבר לפקיד מכס חוקר לשם חקירת עבירות נוספות ולהעברתו לרשות אחרת)|תקנות איסור הלבנת הון (כללים לשימוש במידע שהועבר לפקיד מכס חוקר לשם חקירת עבירות נוספות ולהעברתו לרשות אחרת), התשע״ז–2017}}.}} {{ח:תת|(ז2)}} מידע שהועבר לחוקר ניירות ערך לא ייעשה בו שימוש אלא לשם ביצועו של חוק זה; ואולם רשאי חוקר ניירות ערך, במסגרת תפקידיו, לעשות שימוש במידע שהעבירה לו הרשות המוסמכת לפי סעיף קטן (ב3), לשם חקירת עבירות נוספות שלא לפי חוק זה ומניעתן, או לשם גילוי עבריינים בעבירות נוספות והעמדתם לדין, והכול בהתאם לכללים שייקבעו, ובלבד שהעבירות הנוספות קשורות לחקירת העבירה שלגביה התבקש המידע. {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות איסור הלבנת הון (כללים לשימוש במידע שהועבר לחוקר ניירות ערך לשם חקירת עבירות נוספות ולהעברתו לרשות אחרת)|תקנות איסור הלבנת הון (כללים לשימוש במידע שהועבר לחוקר ניירות ערך לשם חקירת עבירות נוספות ולהעברתו לרשות אחרת), תשפ״ב–2022}}.}} {{ח:תת|(ח)}} על אף האמור בכל דין, אין להעביר מידע שהתקבל לפי סעיף זה לרשות אחרת אלא לשם ביצועו של חוק זה, {{ח:חיצוני|חוק המאבק בטרור|חוק המאבק בטרור}}, {{ח:חיצוני|פקודת המסחר עם האויב|פקודת המסחר עם האויב}}, {{ח:חיצוני|חוק למניעת הפצה ומימון של נשק להשמדה המונית|חוק למניעת הפצה ומימון של נשק להשמדה המונית}} או {{ח:חיצוני|חוק המאבק בתכנית הגרעין של איראן#פרק ב סימן א|סימן א׳ בפרק ב׳ לחוק המאבק בתכנית הגרעין של איראן}} או למטרות המפורטות בסעיפים קטנים (ז) עד (ז2); אין בהוראות סעיפים קטנים (ז1) ו־(ז2) כדי לגרוע מסמכות משטרת ישראל ושירות הביטחון הכללי להעביר מידע לפקיד מכס חוקר או לחוקר ניירות ערך לפי הוראות אותם סעיפים קטנים לשם ביצוע המטרות המפורטות בסעיף קטן (ז). {{ח:תת|(ט)}} שר המשפטים יקבע את העבירות הנוספות שניתן להשתמש במידע האמור לשם חקירתן או מניעתן כאמור בסעיפים קטנים (ז) עד (ז2). {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות איסור הלבנת הון (כללים לשימוש במידע שהועבר לפקיד מכס חוקר לשם חקירת עבירות נוספות ולהעברתו לרשות אחרת)|תקנות איסור הלבנת הון (כללים לשימוש במידע שהועבר לפקיד מכס חוקר לשם חקירת עבירות נוספות ולהעברתו לרשות אחרת), התשע״ז–2017}}.}} {{ח:תת|(י)}} בסעיף זה – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”ארגון טרור“, ”ארגון טרור מוכרז“, ”מעשה טרור“ ו”רכוש טרור“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק המאבק בטרור|בחוק המאבק בטרור}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בקשה מנומקת“ – בקשה המפרטת את הנסיבות והנימוקים המצדיקים את העברת המידע בהתאם לסעיפים האמורים; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אמ״ן“ – אגף המודיעין במטה הכללי של צבא הגנה לישראל; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מלמ״ב“ – אגף הממונה על הביטחון במערכת הביטחון; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”גורם זר מסייע“ ו”פעילות כלכלית“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק המאבק בתכנית הגרעין של איראן|בחוק המאבק בתכנית הגרעין של איראן}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חוק המאבק בתכנית הגרעין של איראן“ – {{ח:חיצוני|חוק המאבק בתכנית הגרעין של איראן|חוק המאבק בתכנית הגרעין של איראן, התשע״ב–2012}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”גורם מוכרז“ ו”גורם קשור“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק למניעת הפצה ומימון של נשק להשמדה המונית|בחוק למניעת הפצה ומימון של נשק להשמדה המונית}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חוק למניעת הפצה ומימון של נשק להשמדה המונית“ – {{ח:חיצוני|חוק למניעת הפצה ומימון של נשק להשמדה המונית|חוק למניעת הפצה ומימון של נשק להשמדה המונית, התשע״ח–2018}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”חוקר ניירות ערך“ – עובד רשות ניירות ערך שיושב ראש הרשות מינה אותו לחוקר לפי {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#סעיף 56א2|סעיף 56א2 לחוק ניירות ערך}}, ומפעיל סמכות הנתונה לו לפי דין לעניין עבירה המנויה {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#סעיף 1|בפסקה (4) להגדרה ”עבירת ניירות ערך“ שבאותו חוק}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”המטה הלאומי ללוחמה כלכלית בטרור“ – המטה שהוקם במשרד הביטחון לפי החלטת ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי מס׳ ב/273 מיום כ״ד באדר התשע״ח (11 במרץ 2018) או החלטת הוועדה המתקנת או המחליפה אותה, ושפועל בהתאם להחלטה זו; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”פקודת המסחר עם האויב“ – {{ח:חיצוני|פקודת המסחר עם האויב|פקודת המסחר עם האויב, 1939}}. {{ח:סעיף|31|קבלת מידע|תיקון: תשס״ה, תשע״ו־2}} {{ח:תת|(א)}} הרשות המוסמכת רשאית לדרוש מרשות מס מידע הדרוש לה לצורך אכיפתו של חוק זה ושל {{ח:חיצוני|חוק המאבק בטרור|חוק המאבק בטרור}}; שר האוצר, במסגרת סמכותו לפי הוראות הסודיות שבדיני המס, יבחן את הבקשה בהקדם האפשרי בנסיבות הענין, ומידע שהחליט למסרו יימסר לרשות בלא דיחוי. {{ח:תת|(ב)}} שר המשפטים ושר האוצר רשאים לקבוע בכללים הליכים לטיפול מזורז בבקשות לפי סעיף קטן (א). {{ח:תת|(ג)}} ראש הרשות המוסמכת רשאי לדרוש מהגופים שמוטלים עליהם חובות לפי {{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳}}, מידע הדרוש לרשות כדי להשלים דיווח שהתקבל במאגר המידע, או הקשור לדיווח כאמור והמתייחס לאדם שלגביו התקבל הדיווח. {{ח:תת|(ד)}} בסעיף זה, ”רשות מס“ – כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק לתיקון דיני מסים (חילופי ידיעות בין רשויות המס)|בחוק לתיקון דיני מסים (חילופי ידיעות בין רשויות המס), התשכ״ז–1967}}. {{ח:סעיף|31א|סודיות|תיקון: תשס״ב, תשע״ו־3, תשע״ח־2, תשפ״ד־3}} {{ח:תת|(א)}} אדם שהגיע אליו מידע לפי {{ח:פנימי|פרק ג|פרקים ג׳}}, {{ח:פנימי|פרק ד|ד׳}}, {{ח:פנימי|פרק ד2|או ד׳2}}, תוך כדי מילוי תפקידו או במהלך עבודתו, ישמרנו בסוד, לא יגלה אותו לאחר ולא יעשה בו כל שימוש, אלא לפי הוראות חוק זה או לפי צו בית משפט; העובר על הוראות סעיף קטן זה, דינו – מאסר שלוש שנים או קנס כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין}}. {{ח:תת|(ב)}} הגורם ברשלנות לגילוי מידע לאחר, בניגוד להוראות סעיף קטן (א), תוך הפרת הוראה מהוראות שנקבעו לאבטחת מידע לפי חוק זה, או תוך הפרת כלל או נוהל שקבע ראש הרשות המוסמכת לפי הוראות כאמור, דינו – מאסר שנה או קנס כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין}}. {{ח:תת|(ג)|(1)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), תאגיד בנקאי או גוף המפורט {{ח:פנימי|תוספת 3|בתוספת השלישית}} שהוא מוסד פיננסי ישראלי מדווח כהגדרתו {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 135ב|בסעיף 135ב לפקודת מס הכנסה}}, רשאי להשתמש בפרטי זיהוי של מקבל שירות שהגיעו לידיו לפי {{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳}}, במהלך עבודתו, לצורך זיהוי מקבל השירות כנדרש לפי הסכם פטקא או לפי הסכם יישום, בלבד, כהגדרתם {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 135ב|בסעיף 135ב לפקודת מס הכנסה}}. {{ח:תתת|(2)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), תאגיד בנקאי או גוף המפורט {{ח:פנימי|תוספת 3|בתוספת השלישית}}, רשאי להעביר פרטי זיהוי של מקבל שירות שהגיעו לידיו לפי {{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳}}, במהלך עבודתו, למנהל כמשמעותו {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 214ב|בסעיף 214ב לפקודת מס הכנסה}}, לצורך העברתו לרשות מס במדינה זרה בהתאם להסכם בין־לאומי לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 214ב|הסעיף האמור}}; מידע כאמור יועבר, ובלבד שהוא דרוש לצורך יישום הסכם בין־לאומי כאמור בהתאם לבקשה בכתב שהגישה רשות מס במדינה זרה ביחס למקבל שירות שלגביו נדרש המידע. {{ח:תת|(ד)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), ממונה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 11יג|בסעיף 11יג(6) או (9)}} רשאי לגלות מסמך שהגיע לידיו בתוקף תפקידו לפי חוק זה, אם ראה כי הדבר נדרש לצורכי הליך פלילי. {{ח:סעיף|31ב|דיווח לכנסת|תיקון: תשס״ב, תשס״ה, תשע״ב, תשע״ו, תשע״ו־2, תשע״ו־4, תשע״ח־2, ק״ת תשע״ח, תשפ״ד}} {{ח:תת|(א)}} ראש הרשות המוסמכת ידווח בכתב, מדי שנה, לועדת חוקה חוק ומשפט של הכנסת על כל אלה: {{ח:תתת|(1)}} מספר הדיווחים שהתקבלו ברשות המוסמכת לפי {{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳}} ולפי צווים שהוצאו מכוח {{ח:חיצוני|חוק המאבק בטרור#סעיף 95|סעיף 95 לחוק המאבק בטרור}}, לפי סוג הגוף המדווח שנקבע {{ח:פנימי|פרק ג|באותו פרק}}; {{ח:תתת|(2)}} מספר הדיווחים שהועברו לרשות המוסמכת לפי {{ח:פנימי|פרק ד|פרק ד׳}}; {{ח:תתת|(3)}} מספר בקשות מידע ומספר העברות מידע ממאגר המידע לגורמים הרשאים לקבל מידע כאמור, לפי הסיווג להלן: {{ח:תתתת|(א)}} משטרת ישראל; {{ח:תתתת|(ב)}} שירות הבטחון הכללי; {{ח:תתתת|(ג)}} רשות חוץ, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 30|בסעיף 30(ו)}}; {{ח:תתתת|(ד)}} המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים, אמ״ן, יחידה במלמ״ב או המטה הלאומי ללוחמה כלכלית בטרור, כהגדרתם {{ח:פנימי|סעיף 30|בסעיף 30(י)}}; {{ח:תתתת|(ה)}} פקיד מכס חוקר; {{ח:תתתת|(ו)}} המחלקה לחקירת שוטרים במשרד המשפטים; {{ח:תתתת|(ז)}} חוקר ניירות ערך כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 30|בסעיף 30(י)}}; {{ח:תתת|(4)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}} {{ח:תתת|(5)}} פעולות הפיקוח שדווחו לו לפי {{ח:פנימי|סעיף 31ג|סעיף 31ג}}. {{ח:תת|(ב)}} הועדה תדון בדיווח כאמור בסעיף קטן (א)(3) בדלתיים סגורות. {{ח:תת|(ג)}} שר המשפטים ידווח בכתב, מדי שנה, לוועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת על כל אלה: {{ח:תתת|(1)}} מספר החקירות שנפתחו בשל חשד לעבירות שנעברו לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיפים 3}} {{ח:פנימי|סעיף 4|או 4}}, שמקורן בעבירות לפי {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 17א|פרטים (17א) עד (17ג) לתוספת הראשונה}}, מספר כתבי האישום שהוגשו בשל עבירות כאמור ומספר פסקי הדין שהסתיימו בהרשעת הנאשם שניתנו בהליכים פליליים שהתקיימו בשל עבירות כאמור; {{ח:תתת|(2)}} היקף הרכוש שניתן לגביו סעד לחילוט רכוש לפי {{ח:חיצוני|פקודת הסמים המסוכנים#סעיף 36ו|סעיף 36ו לפקודת הסמים המסוכנים}}, בהליכים פליליים לפי פסקה (1), והיקף הרכוש שבית המשפט הורה לחלט לפי {{ח:פנימי|סעיף 21|סעיפים 21}} {{ח:פנימי|סעיף 22|ו־22}} באותם הליכים; {{ח:תתת|(3)}} מספר החקירות שבהן נעשה שימוש במידע שהועבר מהרשות המוסמכת לפקיד מכס חוקר, מספר כתבי האישום שהוגשו בעקבות חקירות אלה ומספר פסקי הדין שהסתיימו בהרשעת הנאשם בעקבות חקירות אלה. {{ח:סעיף|31ג|קבלת דיווח|תיקון: תשס״ב}} {{ח:תת|(א)}} ממונה כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 11יג|בסעיף 11יג}} ומנהל אגף מכס ומע״מ יעבירו לראש הרשות המוסמכת דיווחים תקופתיים על פעולותיהם לענין יישום הוראות חוק זה. {{ח:תת|(ב)}} שר המשפטים, בהסכמת נגיד בנק ישראל, והשר האחראי על הממונה, יקבע את הכללים והמועדים להעברת הדיווחים לרשות המוסמכת. {{ח:קטע2|פרק ט|פרק ט׳: הוראות שונות}} {{ח:סעיף|32|ביצוע ותקנות|תיקון: תשס״ב, תשע״ב, תשע״ו־4, ק״ת תשע״ח}} {{ח:תת|(א)|(1)}} שר המשפטים ממונה על ביצוע חוק זה, למעט {{ח:פנימי|פרק ג סימן ב|סימן ב׳ בפרק ג׳}} {{ח:פנימי|פרק ד2|ופרק ד׳2}}, והוא רשאי, בהתייעצות עם השר לביטחון הפנים, להתקין תקנות ולקבוע כללים בכל ענין הנוגע לביצועו. {{ח:תתת|(2)}} שר התעשייה המסחר והתעסוקה ממונה על ביצוע {{ח:פנימי|פרק ג סימן ב|סימן ב׳ בפרק ג׳}}, והוא רשאי, בהתייעצות עם שר המשפטים והשר לביטחון הפנים, להתקין תקנות ולקבוע כללים בכל עניין הנוגע לביצועו. {{ח:תת|(א1)}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:תת|(א2)|(1)}} כל שר, שבאחריותו נמצא גוף מהגופים המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 3|בתוספת השלישית}}, ממונה על ביצוע {{ח:פנימי|פרק ד2|פרק ד׳2}} לענין גוף שבאחריותו והוא רשאי, לענין הגוף שהוא אחראי עליו, בהתייעצות עם שר המשפטים ועם השר לבטחון הפנים, להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו. {{ח:תתת|(2)}} שר האוצר ממונה על ביצוע {{ח:פנימי|פרק ד2|פרק ד׳2}} לענין תאגיד בנקאי; נגיד בנק ישראל רשאי, לענין תאגיד כאמור, בהתייעצות עם שר האוצר, שר המשפטים והשר לבטחון הפנים, לתת בצו הוראות לביצועו. {{ח:תתת|(3)}} שר התעשייה המסחר והתעסוקה ממונה על ביצוע {{ח:פנימי|פרק ד2|פרק ד׳2}} לעניין סוחר באבנים יקרות, והוא רשאי, לעניין סוחר כאמור, בהתייעצות עם שר המשפטים ועם השר לביטחון הפנים, להתקין תקנות בכל עניין הנוגע לביצועו. {{ח:תת|(ב)}} שר המשפטים יקבע את סדרי הדין בערעור על עיצום כספי לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳}}. {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות איסור הלבנת הון (עיצום כספי)|תקנות איסור הלבנת הון (עיצום כספי), התשס״ב–2001}}.}} {{ח:תת|(ג)}} תקנות, כללים וצווים לפי חוק זה יהיו באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת. {{ח:סעיף|33|שינוי התוספות ועדכונן|תיקון: תשע״ב, תשע״ח־2}} {{ח:תת|(א)}} שר המשפטים, בהתייעצות עם השר לביטחון הפנים, רשאי, בצו, לשנות את {{ח:פנימי|תוספת 1|התוספות הראשונה}} {{ח:פנימי|תוספת 2|והשניה}}. {{ח:תת|(א1)}} שר התעשייה המסחר והתעסוקה, בהתייעצות עם שר המשפטים והשר לביטחון הפנים, רשאי, בצו, לשנות את {{ח:פנימי|תוספת 1א|תוספת ראשונה א׳}} {{ח:פנימי|תוספת 3א|ותוספת שלישית א׳}}. {{ח:תת|(ב)}} שר האוצר, בהתייעצות עם שר המשפטים והשר לביטחון הפנים, רשאי, בצו, לשנות את {{ח:פנימי|תוספת 3|התוספות השלישית}} {{ח:פנימי|תוספת 4|והרביעית}}, ובלבד שלענין {{ח:פנימי|תוספת 3|התוספת השלישית}} יתייעץ גם עם השר האחראי על הגוף שלגביו מבוקש השינוי. {{ח:תת|(ג)}} שר המשפטים יפרסם ב־1 בינואר של כל שנה את הסכומים הנקובים {{ח:פנימי|תוספת 4|בתוספת הרביעית}} כפי שהם מעודכנים לפי שיעור עליית המדד החדש לעומת המדד היסודי, ובלבד שהמדד החדש עלה ב־20% או יותר לעומת המדד היסודי; הסכומים המעודכנים יעוגלו לכפולות של 5,000; בסעיף קטן זה – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מדד“ – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”המדד החדש“ – המדד שפורסם לאחרונה לפני יום העדכון; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”המדד היסודי“ – המדד שפורסם לאחרונה לפני יום העדכון הקודם, ולענין יום העדכון הראשון שלאחר תחילתו של חוק זה – המדד שפורסם בחודש יולי של שנת 2000. {{ח:סעיף|34|תחולה}} {{ח:ת}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיפים 3}} {{ח:פנימי|סעיף 4|ו־4}} יחולו גם על רכוש שמקורו בעבירה כהגדרתה {{ח:פנימי|סעיף 2|בסעיף 2}}, שנעברה לפני תחילתו של חוק זה. {{ח:סעיף|35|תחילה}} {{ח:תת|(א)}} שר המשפטים יקים את מאגר המידע ואת הרשות המוסמכת כמשמעותם {{ח:פנימי|סעיף 28|בסעיפים 28}} {{ח:פנימי|סעיף 29|ו־29}} לא יאוחר מתום שמונה עשר חודשים מיום פרסומו של חוק זה. {{ח:תת|(ב)}} {{ח:פנימי|פרק ג|פרקים ג׳ עד ה׳}} ייכנסו לתוקף במועד שיקבע שר המשפטים בהתייעצות עם השר לביטחון הפנים ועם נגיד בנק ישראל או השר הנוגע בדבר, לפי הענין; ובלבד שמועד כניסתם לתוקף של {{ח:פנימי|פרק ג|פרקים אלה}} יהיה בתוך התקופה האמורה בסעיף קטן (א) ולאחר הקמתם של הרשות המוסמכת ושל מאגר המידע. {{ח:תת|(ג)}} שר המשפטים רשאי בצו, כאמור בסעיף זה, לקבוע מועדים שונים לכניסתם לתוקף של {{ח:פנימי|פרק ג|הפרקים האמורים}} או חלק מהם. {{ח:תת|(ד)}} תחילתו של {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיף 4}} יהיה במועד כניסתן לתוקף של תקנות לפי {{ח:פנימי|סעיף 6|סעיף 6(ב)}}. {{ח:סעיף|36|הוראות מעבר}} {{ח:ת}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 14|בסעיף 14}}, בשנה הראשונה לכניסתם של {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיפים 7}} {{ח:פנימי|סעיף 8|ו־8}} לתוקף, לא יוטל עיצום כספי על המפר בשל הפרתו הראשונה, אלא תישלח לו התראה בכתב על ההפרה. {{ח:קטע2|פרק י|פרק י׳: תיקוני חקיקה}} {{ח:סעיף|37|}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|פקודת הסמים המסוכנים|בפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל״ג–1973}}.}} {{ח:סעיף|38|}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק עזרה משפטית בין מדינות|בחוק עזרה משפטית בין מדינות, התשנ״ח–1998}}.}} {{ח:סעיף|39|}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק הגנת הפרטיות|בחוק הגנת הפרטיות, התשמ״א–1981}}.}} {{ח:קטע2|תוספת 1|התוספת הראשונה}} {{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2}})}}}} {{ח:קטע3||פירוט עבירות}} {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} העבירות המפורטות להלן: {{ח:סעיף*|(1)||עוגן=תוספת 1 פרט 1}} {{ח:ת}} עבירות לפי {{ח:חיצוני|פקודת הסמים המסוכנים|פקודת הסמים המסוכנים}} – שאינן עבירות של שימוש עצמי בסם, החזקת סם לשימוש עצמי, החזקת חצרים לצריכה עצמית של סם והחזקת כלים לשימוש עצמי בסם; {{ח:סעיף*|(2)||עוגן=תוספת 1 פרט 2}} {{ח:ת}} עבירות של סחר בלתי חוקי בנשק, לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 144|סעיף 144 לחוק העונשין}}; {{ח:סעיף*|(2א)||תיקון: ק״ת תש״ע|עוגן=תוספת 1 פרט 2א}} {{ח:ת}} עבירה של שוד ים לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 169|סעיף 169 לחוק העונשין}}; {{ח:סעיף*|(3)||תיקון: תשס״ז|עוגן=תוספת 1 פרט 3}} {{ח:ת}} עבירות הקשורות למעשי זנות לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 199|סעיפים 199}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 201|201}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 202|202}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 203|203}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 203ב|203ב}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 204|204}} {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 205|ו־205 לחוק העונשין}}; {{ח:סעיף*|(4)||עוגן=תוספת 1 פרט 4}} {{ח:ת}} עבירות של מכירה והפצה של חומר תועבה לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 214|סעיף 214 לחוק העונשין}}; {{ח:סעיף*|(5)||עוגן=תוספת 1 פרט 5}} {{ח:ת}} עבירות הימורים, לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 225|סעיפים 225}} {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 228|ו־228 רישה לחוק העונשין}}; {{ח:סעיף*|(6)||עוגן=תוספת 1 פרט 6}} {{ח:ת}} עבירות שוחד, לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#פרק ט סימן ה|סימן ה׳ לפרק ט׳ של חלק ב׳ לחוק העונשין}}; {{ח:סעיף*|(7)||תיקון: תשע״ט־3|עוגן=תוספת 1 פרט 7}} {{ח:ת}} עבירות של גרימת מוות לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 300|סעיפים 300}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 301א|301א}} {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 305|ו־305 לחוק העונשין}}; {{ח:סעיף*|(8)||עוגן=תוספת 1 פרט 8}} {{ח:ת}} עבירות של פגיעה בחירות לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#פרק י סימן ז|סימן ז׳ לפרק י׳ של חלק ב׳ לחוק העונשין}}; {{ח:סעיף*|(9)||תיקון: תשע״ח־2|עוגן=תוספת 1 פרט 9}} {{ח:ת}} עבירות של פגיעה ברכוש לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 384|סעיפים 384}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 384א|384א}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 390|390 עד 393}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 402|402 עד 404}} {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 411|ו־411 לחוק העונשין}}; {{ח:סעיף*|(10)||עוגן=תוספת 1 פרט 10}} {{ח:ת}} עבירות גניבת רכב, קבלת רכב או חלקים גנובים ומסחר ברכב או בחלקים גנובים, כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#פרק יא סימן ה1|בסימן ה׳1 לפרק י״א שבחלק ב׳ לחוק העונשין}}, למעט עבירות לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 413ג|סעיפים 413ג}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 413ד|413ד(א)}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 413ה|413ה}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 413ו|413ו רישה}} {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 413ז|ו־413ז}}; {{ח:סעיף*|(11)||עוגן=תוספת 1 פרט 11}} {{ח:ת}} עבירות לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#פרק יא סימן ו|סימן ו׳ לפרק י״א של חלק ב׳ לחוק העונשין}}, למעט עבירות לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 416|סעיפים 416}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 417|417}} {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 432|ו־432}}; {{ח:סעיף*|(11א)||תיקון: ק״ת תשס״ב־2|עוגן=תוספת 1 פרט 11א}} {{ח:ת}} עבירות לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 439|סעיפים 439 עד 444 לחוק העונשין}}; {{ח:סעיף*|(12)||עוגן=תוספת 1 פרט 12}} {{ח:ת}} עבירות זיוף כספים ומטבעות, לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#פרק יב סימן א|סימנים א׳}} {{ח:חיצוני|חוק העונשין#פרק יב סימן ב|ו־ב׳ לפרק י״ב של חלק ב׳ לחוק העונשין}}, למעט עבירות לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 463|סעיפים 463}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 466|466}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 467|467}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 480|480}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 481|481}}, {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 482|ו־482}}, וכן עבירה של התקנת מכשיר לעשיית בולים לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 486|סעיף 486}}; {{ח:סעיף*|(13)||תיקון: תשע״ט־2, תש״ף|עוגן=תוספת 1 פרט 13}} {{ח:ת}} עבירות לפי {{ח:חיצוני|חוק שירותי תשלום#סעיף 40|סעיף 40(ב) ו־(ג) לחוק שירותי תשלום, התשע״ט–2019}}; {{ח:סעיף*|(14)||תיקון: תשע״ח|עוגן=תוספת 1 פרט 14}} {{ח:ת}} עבירות לפי {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#סעיף 52ג|סעיפים 52ג}}, {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#סעיף 52ד|52ד}}, {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#סעיף 53|53(ב)(6א)}} {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך#סעיף 54|ו־54 לחוק ניירות ערך, התשכ״ח–1968}}; {{ח:סעיף*|(15)||עוגן=תוספת 1 פרט 15}} {{ח:ת}} עבירות של הברחת טובין לפי {{ח:חיצוני|פקודת המכס#סעיף 211|סעיפים 211}} {{ח:חיצוני|פקודת המכס#סעיף 212|ו־212 לפקודת המכס}}, או לפי {{ח:חיצוני|פקודת היבוא והיצוא|פקודת היבוא והיצוא [נוסח חדש], התשל״ט–1979}}; {{ח:סעיף*|(16)||תיקון: תשס״ח, תשע״ז־8|עוגן=תוספת 1 פרט 16}} {{ח:ת}} עבירות הקשורות להפרת זכויות יוצרים, פטנטים וסימני מסחר, לפי {{ח:חיצוני|חוק זכות יוצרים|חוק זכות יוצרים, התשס״ח–2007}}, {{ח:חיצוני|חוק הפטנטים|חוק הפטנטים, התשכ״ז–1967}}, {{ח:חיצוני|פקודת סימני מסחר|פקודת סימני מסחר [נוסח חדש], התשל״ב–1972}} {{ח:חיצוני|פקודת סימני סחורות|ופקודת סימני סחורות}}; {{ח:סעיף*|(17)||תיקון: תשע״ו|עוגן=תוספת 1 פרט 17}} {{ח:ת}} עבירה לפי {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף#סעיף 117|סעיף 117(ב)(3) לחוק מס ערך מוסף}}, שנעברה בנסיבות מחמירות, או עבירה לפי {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף#סעיף 117|סעיף 117(ב)(5) או (ב1) לחוק האמור}} שנעברה בנסיבות מחמירות הנוגעת להוצאת חשבונית מס או מסמך הנחזה כחשבונית מס, או ניכוי מס התשומות הכלול בחשבונית מס או במסמך הנחזה כחשבונית מס, בלי שנעשתה עסקה או בלי שמוציא החשבונית התחייב לעשות עסקה שלגביה הוצאו החשבונית או המסמך האמור; {{ח:סעיף*|(17א)||תיקון: תשע״ו|עוגן=תוספת 1 פרט 17א}} {{ח:ת}} עבירה לפי {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף#סעיף 117|סעיף 117(ב)(1) או (3) עד (8) או (ב1) לחוק מס ערך מוסף}} (בפרט זה – עבירת מס), אם התקיים אחד מאלה: {{ח:תת|(א)}} המס שלגביו נעברה עבירת המס הוא בסכום העולה על 480,000 שקלים חדשים בתקופה של 48 חודשים או 170,000 שקלים חדשים בתקופה של 12 חודשים; {{ח:תת|(ב)}} עבירת המס או עבירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיפים 3}} {{ח:פנימי|סעיף 4|או 4}} שמקורה בעבירת המס נעברה בתחכום וכן המס שלגביו בוצעה עבירת המס הוא בסכום העולה על 120,000 שקלים חדשים; {{ח:תת|(ג)}} עבירת המס או עבירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיפים 3}} {{ח:פנימי|סעיף 4|או 4}} שמקורה בעבירת המס נעברה בזיקה לארגון פשיעה או לארגון טרור; בפסקה זו – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”ארגון טרור“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק המאבק בטרור|בחוק איסור מימון טרור}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”ארגון פשיעה“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק מאבק בארגוני פשיעה|בחוק מאבק בארגוני פשיעה, התשס״ג–2003}}; {{ח:תת|(ד)}} עבירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיפים 3}} {{ח:פנימי|סעיף 4|או 4}} שמקורה בעבירת המס נעברה בידי מי שאינו האדם החייב במס; {{ח:סעיף*|(17ב)||תיקון: תשע״ו|עוגן=תוספת 1 פרט 17ב}} {{ח:ת}} עבירה לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 220|סעיף 220 לפקודת מס הכנסה}} (בפרט זה – עבירת מס), אם התקיים בה אחד מאלה: {{ח:תת|(א)}} ההכנסה שלגביה נעברה עבירת המס היא בסכום העולה על 2,500,000 שקלים חדשים בתקופה של ארבע שנים או בסכום העולה על 1,000,000 שקלים חדשים בתקופה של שנה; {{ח:תת|(ב)}} עבירת המס או עבירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיפים 3}} {{ח:פנימי|סעיף 4|או 4}} שמקורה בעבירת המס נעברה בתחכום וכן ההכנסה שלגביה נעברה עבירת המס היא בסכום העולה על 625,000 שקלים חדשים; {{ח:תת|(ג)}} עבירת המס או עבירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיפים 3}} {{ח:פנימי|סעיף 4|או 4}} שמקורה בעבירת המס נעברה בזיקה לארגון פשיעה או לארגון טרור כהגדרתם {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 17א|בפרט (17א)}}; {{ח:תת|(ד)}} עבירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיפים 3}} {{ח:פנימי|סעיף 4|או 4}} שמקורה בעבירת המס נעברה בידי מי שאינו האדם החייב במס; {{ח:סעיף*|(17ג)||תיקון: תשע״ו|עוגן=תוספת 1 פרט 17ג}} {{ח:ת}} עבירה לפי {{ח:חיצוני|חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה)#סעיף 98|סעיף 98(ג2) לחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ״ג–1963}} (בפרט זה – עבירת מס), אם התקיים אחד מאלה: {{ח:תת|(א)}} עבירת המס כללה השמטת שווי עסקה, בסכום העולה על מיליון וחצי שקלים חדשים; {{ח:תת|(ב)}} עבירת המס כללה אי־דיווח על העסקה או דיווח כוזב של זהות הצדדים, והכול כששווי הנכס עולה על 100,000 שקלים חדשים; {{ח:תת|(ג)}} עבירת המס או עבירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיפים 3}} {{ח:פנימי|סעיף 4|או 4}} שמקורה בעבירת המס נעברה בתחכום; {{ח:תת|(ד)}} עבירת המס או עבירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיפים 3}} {{ח:פנימי|סעיף 4|או 4}} שמקורה בעבירת המס נעברה בזיקה לארגון פשיעה או לארגון טרור כהגדרתם {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 17א|בפרט (17א)}}; {{ח:תת|(ה)}} עבירה לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיפים 3}} {{ח:פנימי|סעיף 4|או 4}} שמקורה בעבירת המס נעברה בידי מי שאינו האדם החייב במס; {{ח:סעיף*|(18)||תיקון: תשס״ה, תשע״ו־2|עוגן=תוספת 1 פרט 18}} {{ח:ת}} עבירות לפי {{ח:חיצוני|פקודת מניעת טרור|פקודת מניעת טרור}}, לפי {{ח:חיצוני|תקנות ההגנה (שעת חירום)|תקנות ההגנה (שעת חירום), 1945}}, לפי {{ח:חיצוני|חוק איסור מימון טרור#סעיף 8|סעיפים 8}} {{ח:חיצוני|חוק איסור מימון טרור#סעיף 9|ו־9 לחוק איסור מימון טרור}}, לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#פרק ז סימן ב|סימנים ב׳ עד ו׳ לפרק ז׳ של חלק ב׳ לחוק העונשין}}, או לפי {{ח:חיצוני|חוק המאבק בטרור#סעיף 20|סעיפים 20}}, {{ח:חיצוני|חוק המאבק בטרור#סעיף 21|21}}, {{ח:חיצוני|חוק המאבק בטרור#סעיף 22|22}}, {{ח:חיצוני|חוק המאבק בטרור#סעיף 23|23}}, {{ח:חיצוני|חוק המאבק בטרור#סעיף 25|25}}, {{ח:חיצוני|חוק המאבק בטרור#סעיף 28|28}}, {{ח:חיצוני|חוק המאבק בטרור#סעיף 29|29}}, {{ח:חיצוני|חוק המאבק בטרור#סעיף 30|30}}, {{ח:חיצוני|חוק המאבק בטרור#סעיף 31|31}} {{ח:חיצוני|חוק המאבק בטרור#סעיף 32|ו־32 לחוק המאבק בטרור}}, או עבירה שהיא מעשה טרור לפי {{ח:חיצוני|חוק המאבק בטרור|החוק האמור}}; {{ח:סעיף*|(18א)||תיקון: תשס״ג|עוגן=תוספת 1 פרט 18א}} {{ח:ת}} עבירות לפי {{ח:חיצוני|חוק מאבק בארגוני פשיעה#סעיף 2|סעיפים 2}}, {{ח:חיצוני|חוק מאבק בארגוני פשיעה#סעיף 3|3}} {{ח:חיצוני|חוק מאבק בארגוני פשיעה#סעיף 4|ו־4 לחוק מאבק בארגוני פשיעה, התשס״ג–2003}}; {{ח:סעיף*|(18ב)||תיקון: תשס״ד־2, ק״ת תשס״ט, ק״ת תש״ע|עוגן=תוספת 1 פרט 18ב}} {{ח:ת}} עבירה לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות התעסוקה#סעיף 80|סעיף 80(ב)}} לענין עובד זר או לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות התעסוקה#סעיף 80|סעיף 80(ג) לחוק שירות התעסוקה, התשי״ט–1959}}; {{ח:סעיף*|(18ג)||תיקון: ק״ת תש״ע, תשע״ז־5|עוגן=תוספת 1 פרט 18ג}} {{ח:ת}} עבירה לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבניה#סעיף 243|סעיף 243 לחוק התכנון והבניה, התשכ״ה–1965}} או עבירה לפי {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים#סעיף 14|סעיף 14 לחוק רישוי עסקים, התשכ״ח–1968}}, והכל בקשר לאתר לסילוק פסולת, לתחנת מעבר לפסולת, לאיסוף והובלה של פסולת ולעיבוד, ניצול ומחזור של פסולת, או בקשר לתחנת דלק וגז, לתדלוק דלק וגז, לשינוע דלק וגז, לאחסון דלק וגז, לחניית מכליות דלק וגז, למכירת דלק וגז, למסופי דלק, למילוי מכליות גז ולחלוקת גז; וכן עבירה לפי {{ח:חיצוני|פקודת המכרות#סעיף 111|סעיף 111 לפקודת המכרות}}, בקשר לכריית חול; {{ח:סעיף*|(18ד)||תיקון: ק״ת תשע״א|עוגן=תוספת 1 פרט 18ד}} {{ח:ת}} עבירה לפי {{ח:חיצוני|פקודת המסחר עם האויב#סעיף 3|סעיף 3 לפקודת המסחר עם האויב, 1939}}; {{ח:סעיף*|(18ה)||תיקון: תשע״ב־3|עוגן=תוספת 1 פרט 18ה}} {{ח:ת}} עבירה לפי {{ח:חיצוני|חוק המאבק בתכנית הגרעין של איראן#סעיף 29|סעיף 29(א) לחוק המאבק בתכנית הגרעין של איראן, התשע״ב–2012}}; {{ח:סעיף*|(18ו)||תיקון: תשע״ג, תשע״ד, ק״ת תשע״ז|עוגן=תוספת 1 פרט 18ו}} {{ח:ת}} עבירה לפי {{ח:חיצוני|חוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט)#סעיף 7ג|סעיף 7ג(ב) לחוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט), התשי״ד–1954}}, המובא {{ח:חיצוני|https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_301346.pdf|בסעיף 1(1) לחוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט) (הוראת שעה), התשע״ג–2013}}; {{ח:סעיף*|(18ז)||תיקון: תשע״ז־9, תשע״ט|עוגן=תוספת 1 פרט 18ז}} {{ח:ת}} עבירה לפי {{ח:חיצוני|חוק אשראי הוגן#סעיף 15ד|סעיף 15ד(א) לחוק אשראי הוגן, התשנ״ג–1993}}; {{ח:סעיף*|(18ח)||תיקון: תשע״ח־3|עוגן=תוספת 1 פרט 18ח}} {{ח:ת}} עבירות לפי {{ח:חיצוני|חוק למניעת הפצה ומימון של נשק להשמדה המונית#סעיף 13|סעיפים 13}} {{ח:חיצוני|חוק למניעת הפצה ומימון של נשק להשמדה המונית#סעיף 14|ו־14 לחוק למניעת הפצה ומימון של נשק להשמדה המונית, התשע״ח–2018}}; {{ח:סעיף*|(18ט)||תיקון: ק״ת תשפ״ו|עוגן=תוספת 1 פרט 18ט}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(הוראת שעה לשנתיים מיום 9.6.2026):}} עבירה של סחר בערך טבע מוגן לפי {{ח:חיצוני|חוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה#סעיף 57|סעיף 57(א) לחוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה, התשנ״ח–1998}}, בנסיבות {{ח:חיצוני|חוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה#סעיף 33|שבסעיף 33(ד) רישה לחוק האמור}}; {{ח:סעיף*|(18י)||תיקון: ק״ת תשפ״ו|עוגן=תוספת 1 פרט 18י}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(הוראת שעה לשנתיים מיום 9.6.2026):}} עבירה של סחר בחיית בר מוגנת לפי {{ח:חיצוני|חוק להגנת חיית הבר#סעיף 14|סעיף 14(א) לחוק להגנת חיית הבר, התשט״ו–1955}}, בנסיבות {{ח:חיצוני|חוק להגנת חיית הבר#סעיף 8|שבסעיף 8(א)(1) לחוק האמור}}; {{ח:סעיף*|(19)||תיקון: תשס״ג|עוגן=תוספת 1 פרט 19}} {{ח:ת}} עבירות של הלבנת הון לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3 לחוק}}, שמקורן באחת מהעבירות המפורטות {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת זו}}; {{ח:סעיף*|(20)||תיקון: תשס״ג|עוגן=תוספת 1 פרט 20}} {{ח:ת}} קשר לעבור אחת העבירות המפורטות {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת זו}}. {{ח:קטע2|תוספת 1א|תוספת ראשונה א׳|תיקון: תשע״ב}} {{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 1|סעיף 1}})}}}} {{ח:קטע3||סוגי אבני חן}} {{ח:סעיף*|1||עוגן=תוספת 1א פרט 1}} {{ח:ת}} {{דוכיווני|קורונדום, לרבות רובי וספיר|(Corundum including rubies and sappires)}} {{ח:סעיף*|2||עוגן=תוספת 1א פרט 2}} {{ח:ת}} {{דוכיווני|בריל, לרבות אמרלד ואקווהמרין|(Beryl including emeralds and aquamarines)}} {{ח:סעיף*|3||עוגן=תוספת 1א פרט 3}} {{ח:ת}} {{דוכיווני|כריסובריל|(Chrysoberyl)}} {{ח:סעיף*|4||עוגן=תוספת 1א פרט 4}} {{ח:ת}} {{דוכיווני|ספינל|(Spinel)}} {{ח:סעיף*|5||עוגן=תוספת 1א פרט 5}} {{ח:ת}} {{דוכיווני|טופז|(Topaz)}} {{ח:סעיף*|6||עוגן=תוספת 1א פרט 6}} {{ח:ת}} {{דוכיווני|זירקון|(Zircon)}} {{ח:סעיף*|7||עוגן=תוספת 1א פרט 7}} {{ח:ת}} {{דוכיווני|טורמלין|(Tourmaline)}} {{ח:סעיף*|8||עוגן=תוספת 1א פרט 8}} {{ח:ת}} {{דוכיווני|גרנט|(Garnet)}} {{ח:סעיף*|9||עוגן=תוספת 1א פרט 9}} {{ח:ת}} {{דוכיווני|קריסטלין קווארץ|(Crystalline quartz)}} {{ח:סעיף*|10||עוגן=תוספת 1א פרט 10}} {{ח:ת}} {{דוכיווני|קריפטוקריסטלין קווארץ|(Cryptocrystalline quartz)}} {{ח:סעיף*|11||עוגן=תוספת 1א פרט 11}} {{ח:ת}} {{דוכיווני|אוליבין|(Olivine)}} {{ח:סעיף*|12||עוגן=תוספת 1א פרט 12}} {{ח:ת}} {{דוכיווני|פרידוט|(Peridot)}} {{ח:סעיף*|13||עוגן=תוספת 1א פרט 13}} {{ח:ת}} {{דוכיווני|טנזניט|(Tanzanite)}} {{ח:סעיף*|14||עוגן=תוספת 1א פרט 14}} {{ח:ת}} {{דוכיווני|ג׳דייט|(Jadeite jade)}} {{ח:סעיף*|15||עוגן=תוספת 1א פרט 15}} {{ח:ת}} {{דוכיווני|נפריט|(Nephrite jade)}} {{ח:סעיף*|16||עוגן=תוספת 1א פרט 16}} {{ח:ת}} {{דוכיווני|ספודומן|(Spodumene)}} {{ח:סעיף*|17||עוגן=תוספת 1א פרט 17}} {{ח:ת}} {{דוכיווני|פלדספר|(Feldspar)}} {{ח:סעיף*|18||עוגן=תוספת 1א פרט 18}} {{ח:ת}} {{דוכיווני|טורקיז|(Turquoise)}} {{ח:סעיף*|19||עוגן=תוספת 1א פרט 19}} {{ח:ת}} {{דוכיווני|לאפיס לאזולי|(Lapis Lazuli)}} {{ח:סעיף*|20||עוגן=תוספת 1א פרט 20}} {{ח:ת}} {{דוכיווני|אופל|(Opal)}} {{ח:קטע2|תוספת 2|התוספת השניה}} {{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 4|סעיף 4}})}}}} {{ח:קטע3||סוגי רכוש}} {{ח:סעיף*|||תיקון: תשע״ח־2}} {{ח:ת}} רכוש או כספים בשווי של 150,000 שקלים חדשים לפחות, בין בפעולה אחת ברכוש ובין בכמה פעולות ברכוש המצטברות לסכום האמור בתוך תקופה של חודשיים. {{ח:קטע2|תוספת 3|התוספת השלישית}} {{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 7|סעיף 7(ב)}})}}}} {{ח:קטע3||גופים נוספים שחלים עליהם חובות לפי {{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳}}}} {{ח:סעיף*|1||עוגן=תוספת 3 פרט 1}} {{ח:ת}} חבר בורסה. {{ח:סעיף*|1א||תיקון: תש״ע|עוגן=תוספת 3 פרט 1א}} {{ח:ת}} חברה בעלת רישיון זירה. {{ח:סעיף*|1ב||תיקון: תשפ״ג|עוגן=תוספת 3 פרט 1ב}} {{ח:ת}} חברת תשלומים. {{ח:סעיף*|1ג||תיקון: תשפ״ג|עוגן=תוספת 3 פרט 1ג}} {{ח:ת}} בעל רישיון ייזום בסיסי. {{ח:סעיף*|1ד||תיקון: תשפ״ג|עוגן=תוספת 3 פרט 1ד}} {{ח:ת}} בעל אישור למתן שירות ייזום בסיסי. {{ח:סעיף*|2||עוגן=תוספת 3 פרט 2}} {{ח:ת}} מנהל תיקים. {{ח:סעיף*|3||עוגן=תוספת 3 פרט 3}} {{ח:ת}} מבטח וסוכן ביטוח כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על עסקי ביטוח#סעיף 1|בסעיף 1 לחוק הפיקוח על עסקי ביטוח, התשמ״א–1981}}. {{ח:סעיף*|4||תיקון: ק״ת תשס״ב, תשס״ה־2|עוגן=תוספת 3 פרט 4}} {{ח:ת}} חברה מנהלת כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)|בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס״ה–2005}}, לגבי קופות הגמל שבניהולה. {{ח:סעיף*|5||תיקון: תשס״ב, תשע״ו־4, ק״ת תשע״ח|עוגן=תוספת 3 פרט 5}} {{ח:ת}} נותן שירותים פיננסיים. {{ח:סעיף*|5א||תיקון: תשע״ו־5, תשע״ז־2, ק״ת תשע״ח|עוגן=תוספת 3 פרט 5א}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}} {{ח:סעיף*|5ב||תיקון: תשע״ט־4|עוגן=תוספת 3 פרט 5ב}} {{ח:ת}} מוסד לגמילות חסדים. {{ח:סעיף*|6||תיקון: תשס״ד, תשע״ב|עוגן=תוספת 3 פרט 6}} {{ח:ת}} בנק הדואר. {{ח:סעיף*|7||תיקון: תשע״ז־7|עוגן=תוספת 3 פרט 7}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(פקע).}} {{ח:קטע2|תוספת 3א|תוספת שלישית א׳|תיקון: תשע״ב}} {{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 8א|סעיף 8א(ב)}})}}}} {{ח:קטע3||גופים שחברות בהם מאפשרת הקלה בזיהוי הלקוח במסגרת ביצוע עסקה באבנים יקרות}} {{ח:סעיף*|1||עוגן=תוספת 3א פרט 1}} {{ח:ת}} בורסת היהלומים הישראלית בע״מ. {{ח:סעיף*|2||עוגן=תוספת 3א פרט 2}} {{ח:ת}} הבורסה – הלשכה הישראלית לאבני חן ויהלומים בע״מ. {{ח:קטע2|תוספת 4|התוספת הרביעית}} {{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9(ב)}})}}}} {{ח:קטע3||סכומי כספים החייבים בדיווח}} {{ח:סעיף*|||תיקון: ק״ת תשע״ב, ק״ת תשע״ג, תשע״ח}} {{ח:ת}} 50,000 שקלים חדשים לפחות; {{ח:ת}} אם האדם נכנס למדינת ישראל משטחי עזה או יוצא ממנה משטחי עזה או אם האדם נכנס למדינת ישראל דרך מסוף מעבר יבשתי או יוצא ממנה דרך מסוף כאמור – 12,000 שקלים חדשים לפחות; {{ח:ת}} {{ח:פנימי|תוספת 4|בתוספת זו}}, ”מסוף מעבר יבשתי“ – כל אחד מאלה: {{ח:תת|(1)}} מסוף מעבר רפיח; {{ח:תת|(2)}} מסוף מעבר ניצנה; {{ח:תת|(3)}} מסוף מעבר טבה; {{ח:תת|(4)}} מסוף מעבר נהר הירדן; {{ח:תת|(5)}} מסוף מעבר יצחק רבין. {{ח:חתימות|נתקבל בכנסת ביום א׳ באב התש״ס (2 באוגוסט 2000).}} * '''אהוד ברק'''<br>ראש הממשלה * '''יוסף ביילין'''<br>שר המשפטים * '''משה קצב'''<br>נשיא המדינה * '''אברהם בורג'''<br>יושב ראש הכנסת {{ח:סוגר}} {{ח:סוף}} [[קטגוריה:בוט חוקים]] iu94j3ixu5v7b75k0vz4fm3mhme5ng3 0 317286 3019847 2889994 2026-06-14T14:36:39Z לויוני-YL 14687 הגהות 3019847 wikitext text/x-wiki {{סרגל ניווט|תוספות יום טוב|על אבות|ב|ג|ד}} {{תוכן עניינים שטוח}} ===[[משנה אבות ג א|משנה א]]=== <קטע התחלה=תוי"ט א/>עקביא בן מהללאל אומר וכו'. בזמן הבית היה כדתנן במ"ו פ"ה דעדיות שאין העזרה ננעלת בפני כל אדם מישראל בחכמה וביראת חטא כעקביא בן מהללאל. אפ"ה לא רצה להפסיק בין שלשלת הלל עד רבי ובנו ואח"כ חוזר לסדר הקבלה והזכיר מאמרי הלל כדי להסמיך אליו ר' יוחנן בן זכאי שקבל ממנו ואח"כ הזכיר מאמרי תלמידיו וסמך להן מאמר ר' טרפון שהוא דומה למאמר רבי אלעזר אחרון התלמידים: דע. חזר ואמר מלת דע לפי שלפני מי אתה עתיד וכו' אינו בהסתכלות וראיה מוחשת כי אם שיאמין זה בדרך ידיעה. מד"ש: מאין באת ולאן אתה הולך. שאלת המקום שבא משם בל' אין כמו מאין באו האנשים. ושאלת המקום שיבא לשם בל' אנה. כמו אנה אלך מרוחך ואנה מפניך אברח (תהלים קל"ט ז') ובפסוק אחד שניהם בפלגש בגבעה. אנה תלך ומאין תבא. דרך חיים. ומלת לאן האלף קמוצה. אתה הולך. כי האדם הולך לבית עולמו ומתקרב אל המיתה כי יום המות מיום הולדו הוא. שמיום שנולד הוא מתקרב והולך אל המיתה וע"כ נקט לשון הוה ולא לשון עתיד. מד"ש. למקום עפר רמה ותולעה. ולא אמר שיהיה עפר רמה ותולעה. שכך אמר הכתוב (בראשית ג') כי עפר אתה ואל עפר תשוב. דרך חיים. לתת דין וחשבון. תחלת דין קאמר ולפיכך הקדים דין לחשבון. ואמר לתת דין שאם יעשה חטא מתחייב מזה דין. לכך שייך לומר שהוא נותן הדין. כי מי שבא על הערוה מתחייב מזה דין. ולכך אמר ליתן הדין וכן מ"ש בב"ב בפ' הספינה [דף ע"ג] גבי [הנהו])(תרי) אווזי עתידין ישראל ליתן דין עליהם. ד"ח:<קטע סוף=תוי"ט א/> ===[[משנה אבות ג ב|משנה ב]]=== <קטע התחלה=תוי"ט ב/>בשלומה של מלכות. הוא המלך עם שריו ויועציו המנהיגים מלכותו ועושים משפט בארץ ולפיכך לא אמר בשלום המלך. כך פירשו המפרשים: הרי זה מושב לצים. דאין ליצנות גדולה ממי שאומרים לו מנה זהובים שעה אחת. וכל שתמנה יהיה שלך. והוא בטל. הוא ודאי מתלוצץ מן הזהובים ומבזה אותם. כן הבטל מדברי תורה אחר שיודע השכר הגדול הזה אינו כי אם לץ. וכן אמר החכם אוי להם לבריות מעלבונה של תורה. הרי קרא המבטל מדברי תורה עולב. כך פי' במד"ש בשם החסיד ז"ל. עוד פי' ומדקדק לשון ואין ביניהם וכו' שהכונה כשיושבים אע"פ שעוסקים בתורה כל אחד ואחד לבדו. אבל אין ביניהם שאין מתחברים יחד ללמוד בחברה. ואין זה כ"א שכל אחד מהביל ומתלוצץ בלבו על ידיעת ולמוד חברו וחושב שאין לו תועלת בחברותו עמו ולפיכך אין ביניהם ד"ת ר"ל שאין לומדים ביחד הרי בודאי לצים יקרא אע"פ שאין פוצה פה ומצפצף. והרמב"ם כתב ראייתו על שמושב לצים יקרא כל מושב שלא ידברו בו ד"ת מסוף הפסוק אשר אמר כי אם בתורת ה' וגו' כאילו אמר שמפני שהיה חפנו בתורת ה' לא ישב במושב לצים אשר אין בו תורת ה'. שכינה ביניהם. הפך הליצנים כי הם הכת שאינם רואים פני שכינה [כדאמר בסוטה ס"פ אלו נאמרין [דף מ"ב] אמנם אלו הן להפך כי הליצנים אפי' במותם השכינה מתרחקת מהם. כ"ש בחייהם. ואלו אפי' בחייהם שכינה שרויה ביניהם. כ"ש במיתתם. מד"ש: ועוסק בתורה. שהיחיד אינו רגיל להוציא ד"ת מפיו ולפיכך לא שייך לומר אצלו ועוסק בדברי תורה כמו שהוא אצל שנים שהם מדברים זה עם זה. שהקדוש ב"ה קובע לו שכר. שנאמר ישב בדד וידום כי נטל עליו. פירש הר"ב כאילו נתינת כל התורה כולה היתה בעבורו בלבד וכן פי' הרמב"ם. אבל גרסתו כגרסת הספרים שכתוב במד"ש בשם הרמ"ה וכ"כ בדרך חיים די"ס גורסים מנין שאפי' אחד שיושב ושונה שמעלה עליו הכתוב כאילו קיים את התורה כולה שנאמר ישב בדד וידום כי נטל עליו. ע"כ. ולגירסת הספר נראה מ"ש מד"ש בשם הרמב"ם שמפרש כי נטל עליו שהושלך עליו שבר משלם או הרי הוא כנטל שכרו כבר שמזומן הוא. ע"כ. ועיין בפירש"י שאעתיק בסמוך שמפרש פי' אחר. וראיתי במד"ש שכתב ל' הר"ב כמו שהוא לפנינו ושפירש עוד כי נטל עליו ל' סכך. תרגום וסכות ותטל כלומר שהשכינה סוככת עליו להנילו מכל צרה וצוקה להיות צל על ראשו. ע"כ. ובספרים שלנו כתוב זה הפירוש בדברי הר"ב בסוף משנה ז' ועוד ראיתי שם בספר מדרש שמואל בפירש"י ז"ל שהעתיק במשנה זו וכתב בה שנמצא כתוב במשנה ו' בפירש"י ז"ל וידום וכו' כי נטל עליו שכר על אותו עסק. ואמרי לה ל' סכך. כמו וסכות וכו' גם בפירש"י הנדפס בדרך חיים כתוב זה הפירוש. ואי לא מסתפינא אנא אמינא דלקמן מקומו ולא כאן. כי שם באותה משנה קאמרינן דשכינה שרויה ואפילו אאחד. ודרש"י גרס התם שנאמר ישב בדד וידום כי נטל עליו. ול"ג כל מקום אשר אזכיר את שמי אבא אליך וברכתיך ועוד נ"ל דרש"י גריס ליה לכל מקום וגו' בכאן. ולפיכך לא פירש בו כלום. כי אין צריך לשום פירוש. דבהדיא כתיב וברכתיך. ואין לך קביעות שכר גדול מזה. כך נראה בעיני. ובדרך חיים כתב דבספרים שלנו הגרסא ומנין שאפי' אחד שעוסק בתורה שהשכינה עמו והקב"ה קובע לו שכר. שנאמר ישב בדד וגו'. ע"כ. ולגרסא זו נוכל לומר שמפרש רש"י בכאן כי נטל עליו כמו וסכות וכו' ובגמ' פ"ק דברכות דף ו' וכי מאחר דאפי' אחד. תרי מיבעיא. תרי מכתבי מולייהו בספר הזכרונות חד לא מכתבי מיליה. ע"כ. והא דמוסיף באחד והקב"ה קובע לו שכר לאו למעוטי שנים משכר אלא משום דבאחד פריש ליה קרא בהדיא. כדכתיב כי נטל עליו. ודרשינן לתרווייהו כמו וסכות. וכן נמי נטילת שכר ולהכי פירש ליה קרא באחד משום דמיניה תילף במכל שכן לשנים:<קטע סוף=תוי"ט ב/> ===[[משנה אבות ג ג|משנה ג]]=== <קטע התחלה=תוי"ט ג/>שלשה שאכלו וכו'. פירש במדרש שמואל בשם לב אבות. דנקיט שלשה. דבפסוק שהביא לראיה. שם מדבר ג"כ משלשה. והם החכם. והכהן. והנביא. והחסיד ז"ל נתן טעם למה שלשה כי שנים יתעסקו בדברים ויהיו נדונים כשוגגים. אבל כשהם שלשה היה להם לשלישי להזכירם. והרשב"ם כתב כי נקט שלשה לפי שסתם שלחן איכא שלשה לזימון. ע"כ: ולא אמרו עליו דברי תורה. כתב הר"ב ובברכת המזון שמברכין על השלחן יוצאין ידי חובתן וחשוב כאילו אמרו עליו דברי תורה. והברכות הן ג'. כי הטוב ביבנה תקנוה ונמצא שהן כנגד ג' אמות דלקמן. ועוד שהם כנגד אנ"ך שכן הראשונה משה תיקנה שעל שמו נקראת התורה שנאמר (מלאכי ג') זכרו תורת משה. והשניה יהושע תיקנה. והוא ראשון לספרי הנביאים. והשלישית דוד ושלמה תקנוה. והם ראשונים לספרי הכתובים. ולאמרי לה כנגד מקרא. משנה. תלמוד. נ"ל לפרש על דרך הנדרש בפ"ב דערובין דף כ"א נשכימה לכרמים. אלו בתי כנסיות ובתי מדרשות. נראה הפרחה הגפן אלו בעלי מקרא פתח הסמדר אלו בעלי משנה. הנצו הרמונים. אלו בעלי תלמד. ופירש"י סמדר גדול מפרח. כך משנה מפורשת יותר מן המקרא. הנצו הרמונים. גדלו כל צרכן וכו'. וכן אתה מוצא באלו השלשה ברכות. שהשניה מפורשת יותר מן הראשונה. שאין בראשונה אלא הזכרת המזון שהש"י זן אותנו ובשניה ארץ טובה שהנחילנו לאכול מפריה ולשבוע מטובה. והשלישי מפורשת עוד יותר. שמתפלל על המזון. זוננו פרנסנו וכו'. גם על בנין המקדש שהיא תכלית הנחלת הארץ כי שם נעבוד את ה'. ואע"פ שהצבתי ציונים להדמות ברכות המזון לדברי תורה אנ"ך. אי נמי מקרא משנה תלמוד מכל מקום לא נתיישבה דעתי בפסק הזה לצאת י"ח בכך. דודאי דרבי שמעון לאו בהכי מיירי. דאטו ברשיעי עסקינן שאינן מברכין ברכת המזון שהיא מצות עשה מן התורה. ומילי דאבות. מילי דחסידות נינהו. כדאמרינן בפרק המניח (דף ל') מאן דבעי למהוי חסידא לקיים מילי דאבות ולשון רש"י ורגילין בני אדם לפטור עצמן בברכת המזון: כאילו אכלו משלחנו של מקום. שמעלה עליהם כאילו הקריבו קרבנות על דרך מה שארז"ל כהנים משלחן גבוה קא זכו. מדרש שמואל. וכינוי מקום להקב"ה. מפורש בפ"ב משנה ט':<קטע סוף=תוי"ט ג/> ===[[משנה אבות ג ד|משנה ד]]=== <קטע התחלה=תוי"ט ד/>והמפנה לבו לבטלה. ונ"א ומפנה. והיא גי' הר"ב שכ"כ הנעור וכו' ומחשב וכו'. וכ"כ במדרש שמואל על לשון הר"ב דגרס ומפנה ול"ג והמפנה. וכתב עוד בשם החסיד ז"ל שטעות הוא שנפל בספרים שכתוב והמפנה כי לא ימנע או הנעור מפנה או לא. אם מפנה היינו המפנה. ואי לא למה יתחייב. ולית נגר דיפרקיניה ע"כ. ובשם הרשב"ם כתב הנעור בלילה ואפי' בבית והמהלך בדרך אפילו ביום. ובשניהם ביחידי עסקינן. אבל אין גורסין הנעור בלילה יחידי. ומסתכן לפי שמזיקין פוגעים בו. ע"כ. ולדבריו יש לקיים גרסת והמפנה. וכן לפירוש הר"ר מנחם שבמדרש שמואל ואין להאריך ובדרך חיים עשה לגירסא זו עקרית ומפרש הנעור בלילה ניזוק דלא אברי ליליא אלא לשינתא. או לגרסא. כדאמרינן בעירובין (דף ס"ה. ). והמפנה לבו לבטלה ואפי' ביום. וכלומר שהוא נמשך אחר הבטלה ומבקש הבטול אבל הנעור בלילה היינו אע"פ שאינו מבקש הבטול כל שאינו ישן או לומד או עיסק במלאכתו שכל תורה שאין עמה מלאכה סופה בטלה. ולגרסת ומפנה צריך לדחוק דהא דלא קאמר רק והמפנה לבו לבטלה. בלילה. משום דאי הכי הוה משמע שמפנה לבו לבטלה כדי שיישן. ע"כ. ועיין מה שכתבתי במשנה ח':<קטע סוף=תוי"ט ד/> ===[[משנה אבות ג ה|משנה ה]]=== <קטע התחלה=תוי"ט ה/>עול תורה. התמדת הקריאה. הרמב"ם: מעבירין ממנו וכו'. לשון הרמב"ם ואמרו חרות על הלוחות. חירות על הלוחות ר"ל החירות מתולדות הזמן. ועניני המלכים. למי שמקבל ועושה מה שנכתב על הלוחות. ע"כ. וכתב במדרש שמואל בשם הרב מתתיה היצהרי שהרמב"ם גורס שנאמר (שמות ל"ב) חרות על הלוחות קרי חירות ע"כ. ונמצא לשון זה בברייתא דשנו חכמים. וכל הפורק ממנו עול תורה. פירש הר"ב האומר קשה עולה של תורה ואיני יכול לסובלה ולאו דמתחייב בנפשו דלעיל במפנה חמור מנותנין [עליו] עול דהכא בפורק דודאי דליתא אלא דמתחייב בנפשו דאמרן היינו אם יפגעו בו לסטים או מזיקים מתחייב בנפשו. ודמו היה נדרש מעצמו. כמו ואך את דמכם לנפשותיכם אדרוש (בראשית ט') כדפירש"י שם אבל אפשר שלא יארעו כל רע. אבל הכא נותנין עול וכו' ולא יוכל מלט ) משא עולים הללו. נראה לי:<קטע סוף=תוי"ט ה/> ===[[משנה אבות ג ו|משנה ו]]=== <קטע התחלה=תוי"ט ו/>עשרה שיושבין ועוסקים בתורה. לשון הר"ב עשרה שהיו יושבין בדין גרסינן וכן מצינו עשרה שדנין בדיני ערכין. כדתנן בריש סנהדרין. ושנים ואחד כשקבלו עליהם. אי נמי יחיד מומחה. ע"ש בפי' הר"ב. [ועיין לקמן]: ומנין אפי' חמשה. ורשב"ם כתב מנין בלא וי"ו. וכן כל מנין הכתובים כאן בלא וי"ו הם כתובים במשנה. מד"ש. ונ"ל משום דלא שייך לקשר הענין ולומר ומנין אלא א"כ היה כבר מונח קיים שכן הוא. ולא ביקש אלא מנין יש לו סמך מן המקרא בלבד. אבל כאן אין כאן מונח קיים כלל והוא מבקש למצוא הדין בעצמו שכך הוא. לכך שייך שפיר טפי למתני מנין בלא וי"ו שאין לו קשור למעלה אלא ענין בפני עצמו הוא. חמשה שנאמר ואגודתו וכו'. בתוס' פרק קמא דסוכה דף י"ג מקיימים גרסא זו. ועיין לקמן [והא דכתב הר"ב כשיש שם אגודה עוסקים בתורה אע"ג דגרסתו שיושבין בדין. עסק התורה במכ"ש הוא כמ"ש לקמן בס"ד]: אפילו שנים וכו'. ומאחר דאפילו תרי תלתא מבעיא. מהו דתימא דינא שלמא בעלמא היא ולא אתיא שכינה. קמ"ל דדינא נמי היינו תורה. וכי מאחר דאפי' תלתא. עשרה מבעיא. עשרה קדמה שכינה ואתיא. תלתא עד דיתבי. גמרא פ"ק דברכות דף ו' ואדאתמר התם קאמר לה ולא אתמר התם חמשה. ובמד"ש כתב דבעשרה נצב. ר"ל עומד כביכול והם יושבים. משא"כ בחמשה דלא כתיב נצב: ומנין אפי' אחד. עיין מה שכתבתי במשנה ב'. גמ' דברכות השתא חד תרי מבעיא וכו': שנאמר בכל המקום וגו'. כבר כתבתי לעיל מה שנ"ל בזה דהכא איכא למגרס שנאמר ישב בדד וגו'. והיינו שנמצא בכאן בפירוש הר"ב כי נטל עליו לשון סכך וכו' וכן בפירש"י כעדותו של בעל מדרש שמואל. ולא כדינו אשר דן לגרסו בפירש"י דלעיל. וכמו שכתבתי שם בס"ד. ואע"ג דהתוספות מקיימין גרסא ואגודתו בחמשה כמו שכתבתי לעיל והוא ממאי דאתמר בגמ' פ"ק דברכות דף ו' מנין לשלשה וכו' שנאמר בקרב אלהים ישפוט. ובאותה מימרא עצמה איתא נמי ומנין אפילו אחד שיושב ועוסק בתורה ששכינה עמו שנאמר בכל מקום וגו'. מהא ליכא למשמע. משום דאיכא למימר דאמתניתין ג' דלעיל אתמר הכי. וזה נראה יותר לפי' הר"ב שהרי מפרש דבמתני' דהכא גרסי' שיושבין בדין. וא"כ אחד נמי שיושב ודן מיירי וכדפירש"י לעיל. והלכך הא דאתמר התם לענין יושב ועוסק בתורה ממתני' דלעיל הוא. וקצת קשה התם בגמ' דהואיל ומתני' היא מאי קמ"ל כיון דתנינא. וא"ת ולגרסא זו דאמרן דגרס הכא ישב בדד וידום היכא שייכא בדיין הדן. לא קשיא דאיהו נמי כששמע הטענות ומעיין בדינם הרי הוא ישב בדד ודומם. כיון שאין עוד עמו שיוכל להיות מדיין עמו בדין ואדרבה בדיין יחיד הדן. קרוב הוא יותר שיהיה דומם ומעיין בלבד מאחד שהוא עוסק בתורה שאע"פ שהוא יחידי אפשר וקרוב הוא שהוא גורס בפה לקיים בנפשיה (משלי ד') כי חיים הם למוצאיהם קרי ביה למוציאיהם [עירובין נ"ד ע"א] משא"כ לדון שצריך עיון ומחשבה.<קטע סוף=תוי"ט ו/> ===[[משנה אבות ג ז|משנה ז]]=== <קטע התחלה=תוי"ט ז/>וכן בדוד הוא אומר כי ממך הכל וגו'. על אותו מעשה שקבץ כסף וזהב לבהמ"ק אמר דוד פסוק זה. רש"י. ומשום דאיכא למדחי דדלמא דוד שאני שהתנדב לבהמ"ק שהש"י צוה עליה בפרטות והיה בהניח ה' אלהיך וגו' אי נמי רבים שאני. לכך לא אמר כמו שנאמר כי ממך הכל וגו' לפי שאינה ראיה גמורה. דרך חיים: רבי יעקב אומר כן הגרסא בספר מד"ש ושמצא כתוב שזה ר' יעקב הוא אביו של ר"א בן יעקב שאמרו עליו שמשנתו קב ונקי. וכן נ"ל לגרוס. דהא ר"ש כבר נשנו דבריו לעיל משנה ג' ואי משום דדמי להא דר"מ השוכח וכו' ה"ל לשנותו אחר דברי ר"מ. וכ"ש דר"מ קדים לר"ש בזמן [כמו שתראה בס"פ רביעי מהעשרה פרקים שבהקדמת הרמב"ם לפי' המשניות] וכיון שהם שנוים זה אצל זה ה"ל להקדים דברי ר"מ אע"פ שנמצא כן כמ"ש בפ"ק דמכות משנה ז' [ד"ה ר"ש] . ומיהו יש לומר דכיון דדברי ר"ש הם דומים ג"כ לדלעיל מיניה משנה ד' המהלך בדרך יחידי וכו' הלכך סמכו לבין שניהם. [ועוד נראה לי דמעיקרא לאו קושיא. הואיל ור' דוסתאי אמרה במדרש בשם ר"מ. ולא ר"מ גופיה. הלכך שפיר מקדים ר"ש. המהלך בדרך. שהוא מקום סכנה. וי"מ דלאו דוקא אלא ה"ה בבית אלא דבדרך שכיחי אילן וניר ואפשר שיפסיק. ומה נאה ניר זה. דלא תימא דוקא אילן שהוא רואהו מרחוק ואומר מה נאה שזהו ודאי שמפסיק. אלא אפי' ניר שנמצא בצדו כשהוא מהלך אפ"ה הוי הפסק. דרך חיים: מעלה עליו הכתוב. פי' בדרך חיים דסמוך ליה אקרא דרק השמר לך דתנן לקמן וכ"כ במד"ש במשנה דלקמן אבל בכאן מפרש דסמיך ליה על פסוק הקוטפים מלוח עלי שיח. (איוב ל' ד'). דדרשוהו [חגיגה י"ב] על הפוסקים מדברי תורה ועוסקים בדברי שיחה. וכן מתורגם דשבקין פתגמי אורייתא מן לוח לבהון מטול מילי דעלמא. וכיון שכן הוא מתורגם. מלתא דפשיטא הוא. וא"צ להזכיר הכתוב בהדיא וסמך על המבין. כי אין דרך התנא לפרש. ואפשר נמי דהוא דורש שיח. אילן. כמו וכל שיח השדה (בראשית ב') שפירשו המפרשים אילן. והיינו דנקט מה נאה אילן זה ע"כ ובפירש"י כתוב הכא ל"ג מעלה עליו הכתוב דהא לא כתיב קרא. ע"כ. וכן העתיק הר"ב מעלין עליו וכו'. אבל במשנה דלקמן העתיק ג"כ בזה הלשון. ואע"פ דהתם מייתי מקרא דהשמר וגו'. והא דלא תנן הכא מתחייב בנפשו שנאמר וכו' כדלעיל משנה ד' אלא תנן מעלה וכו' כאילו וכו' נ"ל דהכא לא הוי אלא הפסק דרך עראי ומיד הוא חוזר אל משנתו. אבל לעיל קאמר דמפנה לבו לבטלה. ובמד"ש מפרש בשם הר"ם אלמושנינו דלהכי קאמר הכא מעלה וכו' להורות שר' חנינא בן חכינאי [לעיל משנה ד'] דבר באיש אשר לו המקום והזמן הנאות אל ההתבודדות ע"כ. ולפירוש השני שכתב הר"ב דהכא במברך וכו'. מעיקרא לא קשיא ואדרבא דמעלה עליו הוי חדוש דלמוד תורה כנגד כולם:<קטע סוף=תוי"ט ז/> ===[[משנה אבות ג ח|משנה ח]]=== <קטע התחלה=תוי"ט ח/>כל השוכח. לאתויי אפי' מחמת עצלות. וכמו שאפרש בס"ד. ובמד"ש כתב אפילו מחמת שהוא טרוד למצוא טרף לביתו אפ"ה מתחייב בנפשו. כי מקרא מלא הוא (תהלים נ"ה) השלך על ה' יהבך וגו' ואין נפטר רק מי שתקפה וכו': דבר אחד. שאין לך דבר אחד שאין תלויים בו דברים רבים ולפיכך בדבר אחד ששכח נתקיים פן תשכח את הדברים. מד"ש. ול"נ דכתיב השמר לך ושמור כפל דהיינו לתת שמירה לכל דבור: עד שישב ויסירם מלבו. כלומר שישב ויפנה לבו לבטלה ובזה יסירם מלבו ואע"פ שאינו מתכוין שע"י כך יסורו מלבו. דהא לא כתיב פן תסירם אלא פן יסורו. ומאליהם משמע. והכי דייק לישנא דמתני' מדלא קתני יכול אפי' לא הסירם לפי שלא נתמעט אלא תקפה בלבד. אבל הסרה דממילא נמי באזהרה דפן יסורו. כך פי' בדרך חיים. ומ"מ צריך לחלק בין הסרה דהכא ע"י שיושב בטל לבין המפנה לבו לבטלה דלעיל [משנה ד'] לאותה גרסא דגרסי' והמפנה דהוה מלתא באפי נפשה וקתני עלה דמחייב בנפשו. ואילו הכא לא קתני אלא מעלה עליו הכתוב כאילו וכו' ולפיכך אני אומר דג' חלוקות בדבר חדא שמתכוין להסיר ד"ת מלבו. ובחלוקה זו לא מיירי תנא דידן ולא ר' חנינא בן חכינאי. אבל זה בכלל כל הפורק עול תורה דר' חנינא בן דוסא. חלוקה שנייה שאינו מתכוין ומבקש שיסור ד"ת מלבו ושישכחם אבל אילו לא ישכחם הוה ניחא ליה רק שרוצה יותר בבטלה מבעסק התורה ומבקש וחוזר על הבטלה וזהו המפנה לבו דר' חנינא בן חכינאי וקאמר דמתחייב בנפשו. והחלוקה השלישית היא שאינו רוצה יותר בבטלה מבד"ת. אבל כשבא דבר בטלה לידו יושב בטל ומתרשל בזה מלחזור על למודו וחלוקה זו היא דמתני' דידן שישב ויסירם מלבו דהיינו שע"י שיושב בטל הנה הדברים מוסרים ע"י כן מלבו. כנ"ל:<קטע סוף=תוי"ט ח/> ===[[משנה אבות ג ט|משנה ט]]=== <קטע התחלה=תוי"ט ט/>כל שיראת חטאו קודמת לחכמתו וכו'. כתב הר"ב שמקדים במחשבתו יראת חטאו לחכמתו וכו'. ובהכי מיתרץ דלא פליג אדהלל שאמר בפ' דלעיל משנה ה' אין בור ירא חטא. דהכא במחשבה קאמר ולא בפועל. שאין בור יודע איזהו חטא שיירא ממנו אבל במחשבה יכול לחשוב ולירא מכל דבר שיהיה חטא. ועיין לקמן משנה י"ז [ד"ה אם אין חכמה]. ובמד"ש מדייק רישא לסיפא דמדיוקא דרישא משמע שאם באו כאחת אין חכמתו מתקיימת. ומדיוקא דסיפא משמע דאם באו כאחת מתקיימת. ותירץ דהא אמרינן [נדה ע"ז:] שגוזרין עליו אם יהיה חכם או טפש. והשתא לא אמר כל שיראת חטאו וכו' אלא לבטל הגזירה ההיא. ואם יראת חטאו קודמת אפי' הגזירה שיהיה טפש מקיימין בידו חכמתו. כדאמרי' [במס' מגילה] [דף ו' ע"ב] לאוקמי גרסא סיעתא דשמיא ואם חכמתו קודם וכו' הואיל ולא למד ע"מ לעשות. הנה אע"פ שהגזירה שיהיה חכם מטפשין אותו ואין חכמת מתקיימת על העון אשר חטא שלא למד תורה לשמה דהיינו לשמור ולעשות [ותוכל להתקיים הגזירה בשאר עניניו שיהא חכם ולא בלמוד התורה כ"כ בבבא השניה] ואם באו שניהם כאחד מניחים אותו כפי טבעו כפי הגזירה שאם היא שיהיה חכם מתקיימת. ואם שיהיה טפש אינה מתקיימת. ע"כ. וכתב עוד דאית דגרסי כל שיראת חטאו קודמת לחכמתו חכמתו מתקיימת. וכל שאין יראת חטאו קודמת לחכמתו אין חכמתו מתקיימת ובדבור כל שחכמתו וכו' דוחה גרסא זו: שיראת חטאו. כי אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא. ולהכי קאמר שיראת חטאו. שירא מן החטא שהוא מוכן שיחטא ולא קשיא דה"ל למימר כל שיראתו מהחטא קודמת וכו'. דרך חיים. ועיין בר"פ דלקמן [בד"ה] הכובש את יצרו: כל שמעשיו מרובין מחכמתו. כתב הר"ב הכא מיירי שזריז במצות עשה. וא"ת קודמין מיבעי ליה כמו ביראת חטאו. ובמד"ש כתב בשם רבינו יונה דקשה איך אפשר שיהיו מעשיו מרובין מחכמתו שמה שאינו יודע איך יעשה אלא במה שמקבל על עצמו לעשות כל הדברים אשר יגידו לו החכמים ולא יסור ימין ושמאל. הרי זה מעשיו מרובין מחכמתו. כי מעתה מעלה עליו כאילו קיים כל התורה כולה. כיון שבדעתו לקיים מה שיאמר לו החכם. וכן מפורש באבות דר' נתן [פכ"ב] דתנן התם כל שמעשיו מרובים מחכמתו שנאמר נעשה ונשמע שהקדימו נעשה לנשמע וקבלו שכר כאילו עשו הכל קודם ששמעו וכל שחכמתו מרובה ממעשיו שלא יאמר אשנה הלכה ואקיימנה. ע"כ. והשתא מתורץ שפיר דמרובין היינו קודמין כענין נעשה ונשמע והא דלא נקיט קודמין. לפי שא"א שיקדמו המעשים בעצמם. שהרי אינו יודעם אלא הקבלה שיקבל עליו לעשות היא שתקדם. וכשמקבל הרי מקבל הכל יותר ממה שילמד לעולם. ולפיכך תנן מרובין שכיון להשמיענו זאת שהקדימה היא הקבלה. והקבלה היא במרובה מהחכמה ובהכי נמי אין מקום לשואלים שנמצאו חכמים הרבה באומות שחכמתם מרובה ממעשיהם וחכמתם מתקיימת כמו שנזכרה השאלה בדרך חיים. ותירץ דמשנתינו בסתם בני אדם וכו'. ועוד תירץ דהכא בחכמת התורה בלבד וכו'. ולדידן מעיקרא אינה שאלה דכיון שהמרובים הוא בקבלה. אפשר שחכמיהם קיימו וקבלו עליהם להתנהג ע"פ החכמה ההיא שילמדוה. ולפיכך חכמתם מתקיימת בהם. וכל שחכמתו וכו'. יש מחליפים וגורסים כל שאין מעשיו וכו'. ואין צורך לאותו התירוץ שתירצנו גבי כל שיראת חטאו וכו' דשייך נמי הכא. וקל להבינו. מד"ש:<קטע סוף=תוי"ט ט/> ===[[משנה אבות ג י|משנה י]]=== <קטע התחלה=תוי"ט י/>כל שרוח הבריות נוחה הימנו. פירש הר"ב כל מי שאהוב למטה בידוע שהוא אהוב למעלה. וכן פירש"י ובמד"ש בשם הרשב"ם שנאמר (משלי ג') ומצא חן ושכל טוב בעיני וגו' ואומר (תהלים ק"ג) וחסד ה' מעולם ועד עולם על יראיו שכל מי שמשך עליו חוט של חסד. בידוע שהוא ירא שמים: [נוחה הימנו. ובהאי לישנא תנן בסוף מס' שביעית רוח חכמים נוחה הימנו. ושם כתבתי לשון הר"ש ולשון רש"י שפירשו כענין החזקת טובה. ובפרק הזהב [ריש] דף מ"ח פירש"י שיש נחת רוח לחכמי ישראל במעשיו של זה ודעתם נוחה עליהם. והימנו על ידו ע"כ. ולשונו בפ"ק דקדושין סוף דף י"ז וקאי אהאי דשביעית אין רוח חכמים וכו' ומרכיב שני הפירושים ביחד. אין דעת רוח חכמים נוחה עליהם במעשיו כלומר אין מחזיקין לו טובה וכו' כמ"ש בסוף שביעית. ותמיהני על מה שפירש"י בפרק הגוזל קמא דף צ"ד ע"ב במקבל מבעלי תשובה שאין רוח חכמים נוחה הימנו. שאין רוח חכמה וחסידות בקרבו. ע"כ. אכן ראיתי במשניות כתובים בסוף שביעית שהגיה שם במשנה רוח) חכמה]. וכל שאין רוח הבריות וכו'. צריכא תרווייהו דאי תנא רישא כל שרוח וכו' הוה אמינא הא כל שאין וכו' ליכא למשמע דאפשר שאין רוח הבריות נוחה הימנו בשביל שהוא נוטה אל קצה האחרון מהחסידות. ואפי' הכי רוח המקום נוחה הימנו. קמ"ל. ואי תנא סיפא כל שאין וכו' הוה אמינא הא כל (שיש) [שרוח] וכו' ליכא למשמע לפי שאפשר שרוח הבריות נוחה הימנו. לפי שמראה בעצמו סימני טהרה. ובקרבו ישים ארבו. קמ"ל. דסימן מובהק הוא בשני הכנים. בין החיוב. בין השלילה. וטעמא דכתיב [יחזקאל ל"ו] ואת רוחי אתן בקרבכם הרי רוח הבריות רוח המקום. ולא קתני שרוח כל הבריות נוחה וכו'. דלא חיישינן למיעוטא. כדאשכחן במרדכי [מגילה ע"ז] . שנאמר [אסתר י'] ורצוי לרוב אחיו ולא לכל אחיו וכו'. מד"ש. ויין של צהרים. פי' הר"ב מושך לבו של אדם וכו' כי בשחרית האדם הוא עצל מחמת השינה. ובערב כבר הוא יגע מבקש לנוח. ובצהרים האדם בכחו ביותר עד שהוא שמח לגמרי. דרך חיים:<קטע סוף=תוי"ט י/> ===[[משנה אבות ג יא|משנה יא]]=== <קטע התחלה=תוי"ט יא/>המחלל את הקדשים וכו' אין לו חלק לעולם הבא. ובכלל אפיקורוס דתנן בריש חלק דאין לו חלק לעולם הבא איתנהו לכל הני. כ"כ במד"ש. ובדרך חיים כתב שאפשר שהן בכלל אין תורה מן השמים דתנן התם ועיין לקמן בסמוך וי"ל ג"כ דהנהו דפרק חלק אפילו יש בידו כל התורה והמנות אין להם חלק לעוה"ב. אבל הני דהכא דוקא אם חצי זכאי וחצי חייב. ואלו חמש הם בכלל החובות מכריעים לכף חובה. ופירוש זה נראה עכ"ל. ועמ"ש בספ"ק דקדושין ולקמן סוף פ"ד: המחלל את הקדשים וכו'. בפרק חלק דף צ"ט [ע"א] ת"ר כי [דבר ה'] בזה וכו' (במדבר ט"ו) מכאן א"ר אלעזר המודעי המחלל את הקדשים וכו' כלשון המשנה. ופירש"י מחלל ומבזה בכלל כי דבר ה' בזה. וכתוב בפירש"י דהכא דהמלבין לא קחשיב בפרק חלק. ולא ידענא היכי מפיק ליה מקרא עכ"ל אבל בגרסת ספרים שלנו איתא נמי בפרק חלק. ובמד"ש מפרש דאיתיה בכלל כי דבר ה' בזה. שהרי מבזה חבירו ברבים ואין לך אפיקורוס גדול מזה ע"כ. ול"נ שהוא בכלל כי דבר ה' בזה לפי שהאדם נברא בצלם אלהים והרי הוא דבר ה' כלומר ענין ה' וצלמו. ודבר יאמר על ענין. כמו הלא דבר הוא (שמואל א' י"ז) ועוד כי ויאמר אלהים נעשה אדם נמי מאמר הוא. הוי כי דבר ה' בזה. [כדאמרינן בפ"ד דר"ה דף ל"ב והעתיקו הר"ב ברפ"ה בראשית נמי מאמר הוא דכתיב בדבר ה' שמים נעשו. (תהלים ל"ג ו')]: והמלבין וכו'. כתב הר"ב המתבייש פניו מאדימות תחלה. וי"מ דגרסינן והמאדים במשנה. וכן נמצא במקצת פירוש רש"י: והמגלה פנים בתורה וכו'. כתב הר"ב כגון המתרגם ומזרעך וגו' ואין זה פשוטו של מקרא. וכך פי' במ"ט פ"ד דמגילה. ושם הארכתי בזה בס"ד. ומ"ש עוד הר"ב ובכלל זה הדורש דרשות של דופי. מסיים רש"י כמנשה [סנהדרין צ"ט] שהיה דורש למה לו למשה לכתוב ותמנע היתה פלגש (בראשית ל"ו): אף ע"פ שיש בידו תורה ומעשים טובים אין לו חלק לעוה"ב. כתב הר"ב ולא חזר בתשובה וכו' אע"פ שבאו עליו יסורין וכו' דאילו שאר עבירות יסורין עם המיתה ממרקין וכמ"ש בסוף יומא. ועמ"ש בתחלת המשנה בשם דרך חיים. ועיין סוף פ"ד. ובמד"ש כתב בשם הר"ר אפרים דתורה ל"ג ושכ"כ הרשב"ם:<קטע סוף=תוי"ט יא/> ===[[משנה אבות ג יב|משנה יב]]=== <קטע התחלה=תוי"ט יב/>לתשחורת. לשון הר"ב לאדם בחור ששערותיו שחורות וכדתנן במשנה ח' פרק ג' דנדרים הנודר משחורי הראש והתם תנן דנשים וקטנים אינם במשמע שלא נקרא שחורי הראש אלא אנשים אבל קרחים ובעלי שיבות בכלל ואפשר דנדרים שאני דהולכין בהם אחר לשון בני אדם אבל בכאן בלשון חכמים שבמשנה אין המכוון אלא לבחור דאילו שאינו בחור הרי הוא בכלל לראש ואין לנו אלא ב' קצוות. או הראש ובכללו כל איש בעל מעלה או התשחורת ובכללו כל איש שאין לו מעלה. והוי מקבל את כל האדם בשמחה. פירש הר"ב תעמוד בשמחה. מקבל כמו מקביל וכו' וז"ל המעתיק לפי' הרמב"ם נ"ל שמפרש מלת מקבל מהקבלת פנים וכאילו הוא מקביל הנגזר מן מקבילות הלולאות (שמות כ"ו) אשר הוא מן הארמית. תרגום נגד או נכח. וכן אומר בזה הענין בערבי כל פגישה והקבלה אומר פגשני פלוני בשמחה או בזעף ובלשון ההוא פי' הרב) מקבל הנה. ודעהו. עכ"ל. ולא ידעתי למה לא פירשו כן אדלעיל פ"ק משנה ט"ו. והוי מקבל את כל האדם בסבר פנים יפות: בשמחה. וזה יותר ממה שאמר שמאי בסבר פנים יפות. הרמב"ם.<קטע סוף=תוי"ט יב/> ===[[משנה אבות ג יג|משנה יג]]=== <קטע התחלה=תוי"ט יג/>שחוק וקלות ראש מרגילין לערוה. פי' הר"ר יונה כלומר אבל כובד ראש והיראה הוא סייג לעריות שכל המשנה הזאת מדברת בסייגים ע"כ. והא דלא תנן הכי בהדיא כמו באינך. משום דבהכי אשמעינן טובא. דשחוק וקלות ראש מרגילין בהרגל תמידי. משא"כ אלו תנן הסייג דלערוה הוא כובד ראש והיראה. לא הוה משמע מיניה אלא דשחוק וקלות ראש מביאין לידי ערוה. אבל לא שמרגילין כ"כ במד"ש: מסורת סייג לתורה. מ"ש הר"ב אתם אפי' שוגגים אתם אפי' מזידים. אתם אפי' מוטעים. בגמ' ספ"ב דר"ה דף כ"ה. ופירש"י שוגגים מאליהן כסבורין שהוא ראוי להתעבר. מוטעין. מוטעים ע"י עדי שקר. ע"כ והא דמזידים. כך העתיקו ג"כ התוס' דף כ"ב בד"ה להטעות וכו' אבל הרמב"ם בספ"ב מהלכות קדוש החדש העתיק אנוסים: מעשרות סייג לעושר. במד"ש דבמשנה ירושלמית גורס מעשרות סייג לתורה ופירש שע"י כן יוכלו מקבלי המעשר להחזיק בתורה וללמדה כמאמרם ז"ל לא נתנה תורה אלא לאוכלי תרומה [וכבר כתבתי במשנה ט"ז דפ"ק דמעשרות [שהוא] שם לכלל המתנות] והר"ר ישראל פי' דכתיב (דברים י"ד ) ואכלת לפני ה' אלהיך [וגו'] מעשר דגנך וגו' למען תלמד ליראה את ה' אלהיך. ע"כ: נדרים סייג לפרישות. פי' הר"ב בזמן שאדם מתחיל בפרישות וכו' מקבל עליו בלשון נדר וכו'. עמ"ש בריש נדרים בדבור כנדרי כשרים וכו': סייג לחכמה שתיקה. ולא אמר שתיקה סייג לחכמה כמו באינך. שכן דרך לשנות כך באחרון להודיע שהוא אחרון. כ"כ בדרך חיים. ובמד"ש כתב דשאני הא לפי שאין שום סייג לחכמה כי אם השתיקה בלבד. ולהכי תני סייג קודם. כלומר סייג החכמה אינה אלא שתיקה. משא"כ אינך דאע"ג שכל אחד סייג לתתו דבר. מ"מ יש לאותו דבר ג"כ סייג אחר מלבד זה: שתיקה. פירש הר"ב מדברי הרשות וכו'. ועליהם אמר שלמה (משלי י"ז) גם אויל מחריש חכם יחשב. ומכיון שהאויל כשמחריש יחשב לחכם. שמעינן מינה דכל השותק הרי הוא חכם. ועוד דלעיל מיניה כתיב חשך אמריו יודע דעת יקר רוח איש תבונה ועליה קאי גם אויל וגו' ולפי שלשון המשנה סייג לחכמה. ניחא ליה להר"ב למינקט קרא דכתיב ביה חכם:<קטע סוף=תוי"ט יג/> ===[[משנה אבות ג יד|משנה יד]]=== <קטע התחלה=תוי"ט יד/>'''חביב אדם שנברא בצלם חבה יתירה''' וכו' '''שנאמר בצלם אלהים עשה את האדם''' – פירש רש"י: '''חביב אדם שנברא בצלם''' לכן מוטל עליו לעשות רצון קונו. עד כאן. ובכל אדם אמר רבי עקיבא, וכמו שהוא הראיה שממנו הביא, שהוא נאמר לבני נח, לא לבני ישראל לבדם. ורצה רבי עקיבא לזכות את כל אדם, אף לבני נח. ומאמר מלא אמר הרמב"ם בפרק ח מהלכות מלכים (הלכה י), וזה לשונו: צוה משה רבינו ע"ה מפי הגבורה לכוף את כל באי העולם לקבל מצות שנצטוו בני נח. וכל מי שלא יקבל – יהרג. והמקבל אותם – הוא הנקרא "גר תושב" בכמה מקומות... כל המקבל שבע מצות ונזהר לעשותן – הרי זה מחסידי אומות העולם, ויש לו חלק לעולם הבא. והוא שיקבל אותן ויעשה אותן מפני שצוה בהן הקב"ה בתורה, והודיענו על ידי משה רבינו ע"ה מקודם נצטוו בהן. אבל אם עשאן מפני הכרע הדעת – אין זה גר תושב, ואינו מחסידי אומות העולם, ולא (צ"ל אלא) מחכמיהם. עד כאן לשונו. ומעתה אני תמה: למה זה רחקה הדרך מן המפרשים, ולא רצו ללכת בה, לפרש דברי רבי עקיבא שאמר מאמרו כלפי כל אדם, כי אם לישראל בלבד. ונסמכו במאמרם ז"ל: "אתם קרויים אדם" וכו' – והרי זה דרש על דרש. ובזה נכנסו בדוחק ענין הצלם, ובפירוש הכתוב שהביא לראיה. אבל בעיני – זו הדרך דרך סלולה ומרווחת, כי בא רבי עקיבא להיישיר לכל באי עולם, כאשר נצטוינו מפי משה רבינו ע"ה, כדברי הרמב"ם. ואם בכפיית חרב הרג ואבדן נצטוינו – כל שכן בכפיית דברים, להמשיך לבם אל רצון קונם וחפץ צורם: יזכרם לטובה, ושהם חביבים שנבראו בצלם. להורות נתן בלבם, כי זאת תורת האדם לעשות חוקי אלהים ומשפטיו מצד אשר הוא צוה, כדברי הרמב"ם, דהואיל שחבבו לבראו בצלמו. לכן מוטל עליו לעשות רצון קונו, כפירוש רש"י. והשתא אתי שפיר דנקט להך קרא, אף על פי שיש כמה מקראות הקודמים אליו, שנאמר: "נעשה אדם בצלמנו". אבל זה המקרא – הוא שנאמר גבי המצוות שנצטוו בהם. לכך הביא לזה הכתוב, שכן אמרו השם יתברך בטעם המצוה אשר צוה אותם: "כי בצלם אלהים עשה את האדם", ולבני נח נאמר הכתוב, ולבני נח אמר רבי עקיבא דבריו הללו. ואתי נמי שפיר שאמר "שנברא בצלם", וחסר הנסמך שהוא "אלהים" הנאמר בכתוב, ואילו גבי בנים אמר שנקראו "בנים למקום". והיינו טעמא: שזו גם כן מדברי התוכחה, להוכיחם ולומר שהם נבראו בצלם, ובאיזה צלם נבראו? בצלם אלהים, כאומר שהבריאה היתה בצלם אלהים. אבל הואיל ואינם מקיימים מצותיו – ואף על פי שאם מקיימים אינם מקיימים מפני אשר צוה אותם אלהים – הנה הם חסרים מתואר "צלם אלהים". ועוד: מענין "צלם" בעצמו, שהוא כפירוש הרמב"ם בתחלת ספר המורה, שהוא ההשגה השכלית אשר בו יתייחד האדם, ונתעצם באמתת מה שהוא. והנה תכלית ההשגה השכלית הזאת הוא ידיעת האלהים, כפי האפשר הכח האדם והשגתו. ולפיכך נתחכם החכם השלם הזה, שלא אמר אצלם "בצלם אלהים", לפי שהם חסרים באמת מידיעת אלהים. והכתוב שאומר "בצלם אלהים עשה" – לומר שכן נבראו, שהיא היתה כונת הבריאה באדם שיהא לו השגה שכלית, מגעת לידיעת אלהים. אבל לפי שבאמת לא ידעו ולא יבינו, ובחשיכה יתהלכו, ולא יצאה הכונה אל הפועל – מן הראוי שיאמר שנבראו "בצלם" ולא "בצלם אלהים", אחרי שהכונה, שהיא השגת אלהים – לא נשלמה, ואין בהם אלא הכנה בלבד. ואותו ראוי להקרא "צלם", בלתי הנסמך שהוא אלהים. זה נראה לי בפירוש רבי עקיבא. ולפי זה מדוקדק יפה המשנה שאחר זו: "הכל צפוי" וכו', כמו שאבאר שם בסייעתא דשמיא. ועוד: שגם בזה יש גם כן חבה יתירה נודעת בישראל, שאף על פי שכבר חבבם כמו לכל אדם בצלם אלהים אשר עשהו בו – אף על פי כן לא זז מחבבן עוד ביתר שאת ויתר עז: שנקראו "בנים למקום", וזה שאת ומעלה יתירה; וב"כלי חמדה" – היא התורה אשר נתן להם, וזהו עוז, כענין שנאמר (תהלים כט): "ה' עוז לעמו יתן" [שדרשוהו ז"ל בפרק פרת חטאת (בזבחים דף קט"ז) על התורה]. '''שנאמר בנים אתם לה' אלהיכם''' – ולא הביא מקרא "בני בכורי ישראל" (שמות ד), שהוא קודם, לפי שאותו מקרא אפשר לפרשו על אותו הדור בלבד שרצה להוציאם ממצרים – הם שחבבם להוציאם ממצרים וקראם "בני". ומנלן לדורות הבאים? לכן הביא זאת המקרא שנאמר אצל מצות שנצטוינו בה לדורי דורות על עולם, חוק נתן ולא יעבור, "לא תתגודדו" וגו' – שהם חובות הגוף הנוהגים בכל מקום ובכל דור ודור, וקראם "בנים". כך נראה לי. ובמדרש שמואל פירש בשם החסיד ז"ל שלכך הביא זה המקרא, לפי שבו הודיע לישראל בעצמם שהם בנים, כמו שכתוב: "בנים אתם" וגו'. וכן לעיל: "בצלם אלהים עשה את האדם" – הודיע לבני האדם בעצמם. וכן לקמן ל"לקח טוב נתתי לכם". עד כאן. וזה יצדק לפי פירוש הרמב"ם ב"חבה יתירה נודעת". אבל לפי פירוש הר"ב, דלא דייק "נודעת להם" אלא "נודעת", כלומר: "גלויה לכל", אין הראיה מצד שנאמר להם, אלא שנגלה ומפורסם לכל באי עולם – יצדק יותר מה שפירשתי. '''כלי חמדה''' – היא התורה שנקראת "חמדה", כמו שכתוב (תהלים יט): "תורת ה' תמימה" וגו'. וכתוב בתריה: "הנחמדים מזהב ומפז רב". כך פירש במדרש שמואל בשם הר"ר ישראל ז"ל. ולי נראה שלכך קראה בכאן "כלי חמדה" – לפי שמדבר שבה נברא העולם. ובבריאת העולם נאמר "חמדה", כמו שתקנו חז"ל בברכת שבת לומר "חמדת ימים אותו קראת". וטעמיה מתרגום ירושלמי, דמתרגם "ויכל": "וחמיד", והכונה שתכלית הבריאה וכללה – נחמד בעיניו יתברך. ולכן אמר עליהם "כי טוב". והיינו דפירש הר"ב: "כי לקח טוב" – שהיא הבריאה, שנאמר בו "כי טוב". ולפי שהטוב שייך בדברים הגשמים, והחמדה הוא יותר קרוב אל הדברים השכלים, שהחמדה הוא בנפש – לכך לא קראה "כלי טוב", כמו שנאמר בבריאה "כי טוב", אבל קראה "כלי חמדה". ומקרא מלא הוא זה, שנאמר (בראשית ג): "כי טוב העץ למאכל" וגו' "ונחמד העץ להשכיל". הרי שהטוב נאמר אצל אכילה גשמית, והחמדה נאמרה אצל השכלה.<קטע סוף=תוי"ט יד/> ===[[משנה אבות ג טו|משנה טו]]=== <קטע התחלה=תוי"ט טו/>הכל צפוי והרשות נתונה ובטוב העולם נדון. על כלל העולם הוא אומר בין ישראל בין שאר האומות. וז"ש העולם והיינו נמי הכל. ומש"ה לא נשנה במשנה זו בתחלתה הוא היה אומר לפי שהיא נמשכת למאמר משנה הקודמת שאמר בה חביב אדם וכו' על אומות העולם כולם בכלל להמשיכם ולהישירם אל המצות אשר נצטוו בהם כאשר פירשתי שם בס"ד. ועכשיו הוסיף תת כח התוכחה. ולכולם בשם יקרא הכל צפוי וכו' ובטוב העולם וכו' כישראל כאומות העולם: הכל צפוי והרשות נתונה. כתב הר"ב בשם הרמב"ם שפירש הכל צפוי כל מעשה בני אדם מה שעשה ומה שעתיד לעשות. הכל גלוי לפניו. ולא תאמר כיון שהקב"ה יודע מה שיעשה האדם א"כ הוא מוכרח במעשיו שיהיה צדיק או רשע כי הרשות נתונה בידו וכו'. שאין ידיעת הש"י כידיעתינו. ואע"פ שאנו אומרים בו ידיעה כמו שאנו אומרים ידיעה בנו. אין זה אלא בשתוף גמור. וכמו שאין בנו כח לדעת אמתת מציאתו יתברך כמו שנאמר החקר אלוה תמצא אם עד תכלית שדי תמצא. (איוב י"א ז'). כך אין בנו כח להשיג ולמצוא דעתו כי הוא ודעתו אחד. לא כדעת האדם שהוא ודעתו שנים. הוא שהנביא אומר כי לא מחשבותי מחשבותיכם. אלו דברי הרמב"ם בסוף הח' פרקים שהקדים למס' זו. ושנוי בחבורו פ"ה מהלכות תשובה. ומשולש בספרו המורה פרק עשרים מחלק השלישי ושם האריך. [והראב"ד השיג עליו בספ"ה מהלכות תשובה וז"ל. לא נהג זה המחבר מנהג החכמים שאין אדם מתחיל בדבר ולא ידע להשלימו. והוא החל בשאלות וקושיות והנית הדבר בקושיא והחזירו [לאמונה וטוב היה] לו להניח הדבר בתמימות התמימים ולא יעורר לבם ויניח דעתם בספק. ואולי שעה אחת. יבא הרהור בלבם על זה. עכ"ל. ואני אומר שנהג מנהג החכמים. והם חכמים ז"ל. (כי זה שאמר) [אמרו מאמר כיו"ב] שלא השלים שאמר עליו הראב"ד. הרי משנה שלימה שנינו בריש פרק ב' דחגיגה כל המסתכל בד' דברים ראוי לו כאילו לא בא לעולם. מה למעלה מה למטה מה לפנים מה לאחור. ואין אני רואה שום חילוק בין דברי החכם התנא לדברי הרמב"ם שבמה שאמר התנא ראוי לו כאילו לא בא לעולם. שנמצא שאוסר עליו להסתכל ולעיין ולחקור אחר אלו הדברים ולמה לו לעשות כן. ובזה העיר לבות [בני] האדם טוב היה לו לתנא לשתוק. כי שמא יבא הרהור בלבם. וא"ת שזהו כונת התנא שלא יבא הרהור בלבם. א"כ אף דברי הרמב"ם כן שהודיע לנו שאין להשיג לכן לא יהרהרו כי לא ישיגו. ואני אומר דתנא דידן נמי כשאמר הכל צפוי והרשות נתונה כונתו להודיע ששניהם אמתיים. וכדברי הרמב"ם בפירושו. ולכאורה ה"ל להתנא לומר הרשות נתונה והכל צפוי לומר (חשוש) [צ"ל הרשות] בחירה ביד האדם ואין דבר נעלם אבל צפוי ונודע לו יתברך להעניש ולהשכיר שזהו העיקר אשר עליו יסוד כל התורה. והיא הבחירה. ואחריה נמשך הידיעה להעניש ולהשכיר אבל להודיע תחלה שהכל צפוי אין טעם בדבר. כי מה לנו לדעת שיודע כל דבר אם לא שכבר נודע שהרשות נתונה. אלא ודאי דעת התנא להעיר ולומר שאף שהכל צפוי אינו סותר את הבחירה. שעם כל זה הבחירה ביד האדם. כי הרשות נתונה. וכשאמר כך הרי העיר על השאלה. ולא השיב דבר והיינו טעמא דממילא משמע שאין כאן תשובה מדלא ביאר התשובה אבל על כל פנים כאשר מוכח מדבריו שנאמרו בלשון אע"פ כבר העיר על ענין סתירת דבר הכמוס בו. עוד ראה זה ראיתי מצאתי במדרש רבה בפרשת בראשית בפרשת כ"ב בענין הריגת קין והבל וז"ל אמר רבי שמעון בן יוחאי קשה הדבר לאמרו וא"א לפה לפרשו. לשני אתליטין שהיו עומדים ומתגוששים לפני המלך אילו רצה המלך פירשן לא רצה לפרשן נתחזק אחד על חברו והרגו. והיה מצווח ואומר מאן יבעי דינא קדם מלכא כך קול דמי אחיך צועקים אלי מן האדמה עכ"ל. הרי ממש כדברי הרמב"ם שהעיר על המלך שיכול לפרשן כי ידע וראה שמתגוששין. ולא תירץ לומר למה לא פירשן אלא שקשה הדבר לאומרו ואי אפשר לפה לפרשו ואפ"ה לא נמנע האלהי החכם רשב"י מלהעיר על זה. ומה שלא אמר הרשב"י כן על חטא אדם המוקדם שהיה יכול הקב"ה להפרישו. נ"ל שי"ל כי בקין והבל רמוזה הבחירה. שהם רומזים על היצרים השנים שבהם הבחירה תלויה יצר טוב ויצר הרע. כמבואר במורה חלק שני פרק ל'. סוף דבר הרמב"ם הטיב אשר דבר ונהג מנהג החכמים והשלמים התנאים האלהיים זלה"ה] ובמדרש שמואל כתב דמעיקרא לאו קושיא לפי שידיעת הש"י היא כצופה ומביט העשייה שעושה האדם והרי אין ראיית האדם למעשה זולתו. מכרחת העשייה ההיא. כך צפיית הש"י מעשה האדם. אינו מכרחתו. ואין שייך לומר שיודע מה שעתיד יעשה האדם. וא"כ מוכרח שיעשה. כי לפניו יתברך אין קדימה ואיחור שאינו בחוק הזמן. וכתב שהר"ם אלמושנינו כתב שזהו דעת הרמב"ם עצמו בהבדילו ידיעתו מידיעתנו שהוא בזה הצד בעצמו שידיעתו היא תמיד בהווה ואין עתיד לפניו יתברך. אבל הכל הווה וכמו שבערכינו ידיעת ההווה אינה מכרחת. כן ידיעתו תמידי בהווה ואינה מכרחת. אבל הספק שביד הבריות בזה לפי שאין אנו יכולים לצייר איך תהיה ידיעתו תמיד בהווה אף מה שהוא עתיד בערכינו. ולכן השריש הרמב"ם שאין ידיעתו כידיעתנו. ושלא נשתבש בזה. והיינו נמי דתנן הכל צפוי בלשון עבר כי הכל גלוי לפניו. לא מביט בעתיד עכ"ד [ודע שזה שאמר המד"ש שידיעת הש"י היא כצופה ומביט העשייה שעושה האדם וכו' הן הנה מסקנת דברי הראב"ד [שם] שאומר שידיעת הש"י כידיעת האצטגנינים וכו'. אך מסיים וכל זה איננו שוה. עוד דע שאף להראב"ד הקדימו בסברא זו הגאון רב סעדיה בספר האמונות במאמר הרביעי ממנו. כי שם כתב קרוב לזה הענין. ואין להאריך עוד]. ובדרך חיים כתב דלהכי תנן צפוי ולא צופה לפי שידיעת הרעות שאינו רוצה בהם ג"כ צפוי. וצופה היה משמע שמבקש לראות וברעות הרי כתיב והבט אל עמל לא תוכל [חבקוק א י"ג] ע"כ: ובטוב העולם נדון. מפרש הר"ב בשם הרמב"ם דהכי פירושו שכיון שכן הוא שהרשות נתונה בטוב העולם נדון וכו'. אע"פ שפירוש זה פירוש טוב הוא לא נמצא כדבריו בפירוש הרמב"ם שבידינו שזה לשונו ואמר שדין הש"י עם בני אדם אמנם הוא בחסד ובטוב לא כפי הדין הראוי אליהם כמו שביאר יתברך מדרכיו ואמר ארך אפים לצדיקים ולרשעים ואמר הנביא [המשורר] טוב ה' לכל [תהלים קמ"ה ט']. ע"כ: והכל לפי רוב המעשה. בפירוש אחר שכתב הר"ב לפי רוב מעשיו של אדם נדון וכו' עיין בזה [ע"ש] סוף פ"ק דקדושין. ומ"ש שהרמב"ם מפרש לפי מה שאדם כופל ומתמיד וכו'. ושגרסתו והכל לפי רוב המעשה. אבל לא ע"פ המעשה. לא ידעתי זו מנין לו שאינו מוכרח. ולשון הרמב"ם כך הוא. אמר שהמעלות לא יגיעו לאדם לפי רוב גודל המעשה. אבל לפי רוב מספר המעשים כו' וכן בתורה אין שכר וכו'. ואל זה ההקש יאמר לפי רוב המעשה אבל לא לפי גודל המעשה. ע"כ. נראה שמדקדק מלת רוב שלא אמר גודל. ובמד"ש שכתב גם כן שכך גירסת הרמב"ם לא עדות עצמו הוא אלא עד מפי עד שדבריו שם לקוחים מדברי הר"ב אע"פ שלא כתבם בשמו. וראיתי במד"ש שכתב שם בשם הר"ם אלשקר דיש גורסין ובטוב העולם נדון אבל לא ע"פ רוב המעשה ומפרש שהכונה כי העולם נדון בטוב בחן בחסד וברחמים. אבל לא ע"פ רוב מעשה בני אדם. שאם היה רואה רוב המעשים היה העולם אבד ונפסד. ע"כ. והוי יודע דמכל מקום נפרעין מן האדם לכי מעשיו [ב"ק נ'. ] שהאומר הקב"ה ותרן הוא יוותרו מעוהי אלא מאריך אפיה. ודן העולם בטוב שלא יהא אבד ונפסד. וגכי דיליה לעתים ידועים אצלו יתברך זכרו נצח. ועיין בסוף פ"ק דקדושין:<קטע סוף=תוי"ט טו/> ===[[משנה אבות ג טז|משנה טז]]=== <קטע התחלה=תוי"ט טז/>הוא היה אומר הכל נתון בערבון וכו' אע"פ שגם זו המשנה נשנית על כל העולם ונמשכת לדבריו הראשונים שאמר חביב אדם וכו' שאמרו על כל האדם שבעולם וכמו שפירשתי שם בס"ד ושלפיכך שנה הכל צפוי וכו' בלא הוא היה אומר. שאין כאן שני דברים אלא הכל נמשך זה מזה כמו שכתבתי גם שם בס"ד. והנה גם זו המשנה בכל באי עולם מדברת. אפ"ה נשנה בה הוא היה אומר לפי שמשנה זו אינה אלא תוספת ביאור למשנת הכל צפוי וכו' שלא בא עכשיו לומר אלא משל על שהעולם נדון בטוב. וכן פירש הר"ב על כל הרוצה ללות וכו' דהיינו והרשות נתונה דלעיל. וקאמר הוא היה אומר. כלומר בעצמו היה אומר ביאור דבריו. או הכי קאמר הוא היה אומר בלשון אחר. ובמד"ש בשם החסיד ז"ל דהכל נתון בערבון הוא כנגד הכל צפוי. כלומר שאע"פ שהכל צפוי ויודע הש"י בעושי רע לא משלם כדי רשעתו מיד כי הכל נתון בערבון כלומר שיש לו ערבות שלא ימלט מידו. וכן יש לפרש לפי פי' הר"ב דרגלוהי דאיניש אינון ערבין. והגבאים. לשון הר"ב יסורים ופגעים רעים. ולשון הרמב"ם משל על המות ושאר עונשים וכו' כלשון הר"ב במצודה פרוסה: מדעתו ושלא מדעתו. ובמד"ש בשם הרשב"ם דאית דגרסי מדעתן ושלא מדעתן. והיא עיקר ושב אל הגבאים וכגון ההיא דחגיגה [פ"ק דף ד'] [ע"ב] היכי יכלת להו כו'. א"כ ליהוי במנינא. היינו מדעתן ושלא מדעתן אלא במצות הקב"ה. ע"כ. והדין דין אמת. פי' הר"ב שאין הקב"ה בא בטרוניא עם בריותיו. פי' הערוך בכח ובעלילה. ע"כ. ובמד"ש בשם הרשב"ם דבמשניות כתיב והדן דיין אמת. ובשם הר"ר אפרים דיש גורסין והדן דין אמת. ויש גורסין והדיין דיין אמת: והכל מתוקן לסעודה. פירש הר"ב אחד צדיקים ואחד רשעים וכו' מלבד השנויין לעיל משנה י"א ובריש פרק חלק. ועיין בספ"ב דעדיות.<קטע סוף=תוי"ט טז/> ===[[משנה אבות ג יז|משנה יז]]=== <קטע התחלה=תוי"ט יז/>אם אין תורה אין דרך ארץ וכו'. פי' הר"ב דרך ארץ משאו ומתנו יפה וכו' ואם אין דרך ארץ סוף שתורתו משתכחת ממנו. ולא בא התנא לומר על קדימה ואיחור שצריך שיקדם האחד לחברו שאם אתה אומר כן אין גם אחד מהם (לא) יהיה במציאות. שאם אין האחד אלא א"כ שיקדם לו האחר. וכל אחד יש לו דין קדימה על חבירו נמצא שאי אפשר שימצא המאוחר בלא הקודם ושניהם מאוחרים נמצא ששניהם אינם נמצאים. ועוד שודאי שיש לדרך ארץ קדימה זמנית על התורה. וכמ"ש במ"ב פ"ב. אלא שכוונת התנא שאם אינו לומד אע"פ שנושא ונותן לא יהיה יפה עם הבריות. כי לא ידע כדת מה לעשות כענין חז"ל בפרק המניח [דף ל'] האי מאן דבעי למיהוי חסידא לעיין במילי דנזקין וכן אם אין דרך ארץ כלומר שאינו נושא ונותן יפה וכו' סוף שתורתו משתכחת ממנו על העון אשר חטא שהוא מחלל שם שמים שאומרים אדם זה שלמד תורה כמה מקולקלין מעשיו [יומא דף פ"ו] וכו': אם אין חכמה אין יראה וכו'. כבר פי' הר"ב לעיל במשנה ט'. במשנת כל שאין יראת חטאו קודמת לחכמתו שצריך שתקדום לו המחשבה שילמד בשביל שיהיה ירא חטא. ויש לפרש בכאן דה"ק אם אין חכמה. אז אע"פ שמחשבתו הוא להיות ירא חטא אין יראתו יראה כי לא ידע להזהר עוד וכדתנן במשנה ה' פ"ב אין בור ירא חטא. וכן אם אין יראה היינו במחשבתו. אין חכמה. כלומר אין חכמתו מתקיימת כדלעיל משנה ט' והשתא בבא זו דומה לקודמת. שבחלוקה הראשונה שבקודמת מה שהקדים בה והוא התורה. הוא סבה על הויית השני והוא דרך ארץ. ובחלוקה שניה מה שהקדים והוא דרך ארץ הוא סבה לקיום השני והוא התורה. כן בבא זו ג"כ בחלוקה ראשונה הקדים החכמה והיא סבה להויית השני והוא יראה. ובחלוקה שניה מה שהקדים והוא היראה הוא סבה לקיום השני והוא החכמה. וכן בינה סבה להויית הדעת שאם לא יבין על מה יתן טעם ודעת והדעת סבה לקיום הבינה שאם לא ידע טעמו של דבר הנה מה שהבין היה כלא היה. וכן הקמח סבה אל הוויית התורה שודאי שיש קדימה זמנית לקיום הגוף על השכלת הנפש. והתורה סבה לקיום הקמח שאם אין תורה ענוש יענש ולא יהיה קמח וירעב וימות כך נ"ל. ושזו הגירסא היא עיקרית. ויש ספרים גורסין בבבא זו בחלוקה הראשונה אם אין יראה וכו' ויש לפרש לפי שיש ליראה מעלה. והיא חשובה יותר מהחכמה. שודאי שתכלית החכמה היא היראה. אבל קשה בבא הרביעית דתנן בחלוקה הראשונה אם אין קמח וכו' והיה ראוי להקדים אם אין תורה וכו'. ובד"ח מיישב לפי שכבר הזכיר בבא ראשונה בחלוקה ראשונה אם אין תורה לא רצו לסדר עוד כן. והיינו נמי טעמא שלא הסמיך בבא האחרונה הזאת לבבא הראשונה. והואיל והיא אחרונה יש עוד טעם שלא התחיל בה אם אין תורה וכו'. שא"כ יסיים בתורה וזה גנאי להזכירה אחרונה עכ"ד. ולפי דרכו אני אומר דלכך לא רצה להתחיל אם אין תורה וכו'. שא"כ היה הסיום אין תורה. וזה אין ראוי לסיים משום אל תעמוד בדבר רע. כדפי' הר"ב בסוף מסכת מועד קטן. וסוף מסכת ידים: דעת. פי' הר"ב הוא המראה טעם וכו' וא"כ זש"ה (תהלים קי"ט) טוב טעם ודעת למדני הן מלות נרדפות: קמח. לא אמר חטים או לחם לפי שלא הצריכו שיהיו לו חטים. שדרך להכניסם לימים הרבה. וגם לא יסתפק בלחם שהוא ליום [אחד] או לשבוע [אחד] שעליו נאמר (דברים כ"ח) והיו חייך תלואים זה הסומך על הפלטר [מנחות ק"ג ע"ב] אלא באמצעם שיהיה לו קמח לקצת ומים מוכן לעשות ממנו לחם. גם שאר תבשילים נעשים מקמח. מד"ש בשם לב אבות: כל שחכמתו מרובה ממעשיו וכו'. לא פירש בה הר"ב כלום לפי שכבר נשנה כיוצא בזה במשנה ט' ולא בא התנא הזה אלא להודיע הענין במשל נאה הזה וכן כתב הרמב"ם בפירושו כל שמעשיו מרובין כבר פירשנו וביארנו וכו': ושרשיו מועטין. המעשה דומה לשרשים לפי שהם עיקר כדאמרי' לעיל [סוף פרק קמא] לא המדרש הוא העיקר אלא המעשה. מד"ש בשם הרשב"ם. שנאמר והיה כערער בערבה וגו'. לעיל מיניה כתיב ארור הגבר וגו' שאינו בוטח בה' שיזמין לו פרנסתו אלא מרבה בגזילות ובוטח בבני אדם המחזיקים ידו. והיה כעץ שתול לעיל מיניה כתיב ברוך הגבר וגו'. רש"י. וכתב במד"ש דרוח ועקירה מפורש נמי בקרא דכיון דכתיב ערער לשון יחידי. וערבה לשון מישור להורות דאית ביה תרתי לריעותא שכיון שאין אילנות סביביו וגם הוא במישור שאין סביבו הרים וגבעות. אין מונע לרוח הבא בו ויכהו עד שיזיזנו ממקומו. ובפסוק והיה כעץ שתול מבואר מדאמר ועל יובל ישלח שרשיו שזה ודאי להודיע שהוא מושרש יפה בארץ ולא יזיזוהו כל הרוחות שבעולם ע"כ. ובפירוש רש"י דנ"א שאין כתוב במשנה לא והיה כערער ולא והיה כעץ שתול. ויתכן בעיני שכך היא נוסחת הר"ב והרמב"ם. דאל"כ. היה להם לפרש הראיות. אבל בדרך חיים כתב שלא בא להביא ראיה מן הכתובים אלא שאדם ההגון או הבלתי הגון כל אחד נמשל באילן ולא ביקש לו ראיה על שאר המשל אלא ממילא אתיא ליה וכו': [על מים. כך הגהתי ושאין לגרוס על פלגי מים כי הפסוק שמביא תנא דידן הוא [[ירמיהו יז ח|מספר ירמיה סי' י"ז [ח']]] . ונשתבשה הגרסא לגרוס פלגי [[תהילים א ג|מתהלים א' [ג']]] המורגל יותר בפי כל מהפסוק שבירמיה שהוא מה שמביא התנא ושם לא נכתב תיבת פלגי. והטעם שלא הביא הפסוק שבתהלים אע"פ שדוד המלך ע"ה מוקדם לירמיה היינו טעמא שר"ל שאפילו כל הרוחות וכו' אין מזיזין אותי ממקומו. וזה יותר מבואר בפסוק שבירמיה שבו נאמר ועל יובל ישלח שרשיו].<קטע סוף=תוי"ט יז/> ===[[משנה אבות ג יח|משנה יח]]=== <קטע התחלה=תוי"ט יח/>רבי אליעזר חסמא גרסינן ולא כמו שכתוב בספרים בן חסמא. שהוא עצמו נקרא חסמא כדאיתא במדרש רבה פרשת אחרי [פכ"ג] שלא ידע לפרוס על שמע ביישוהו ואמרו ליה דין יתקרי רב. . ובא לפני ר' עקיבא ולמד וכו' אמרו אתחסם ר' אליעזר וקרו ליה ר"א חסמא [וכן נשנה ר"א חסמא במ"ה פ"ג דתרומות]: קינין ופתחי נדה. קינין מסכת שלימה היא ופתחי נדה משנה בריש פ"ב דערכין. [וז"ש הר"ב שהיא צריכה לטבול צ"ה טבילות דברי ב"ש הן בברייתא בפ' המפלת דף כ"ט אבל לב"ה רק ל"ה. ואולי הוא טעות סופר בדברי הר"ב וצריך להיות ל"ה. אך י"ל דלהפליג אמר כדברי ב"ש כי לא בא כאן לפסוק הלכות לכך כשר היה הדבר לפניו לעשות הפלגה. ואע"פ שאינו אליבא דהלכתא שהן דברי ב"ש ועוד דהרי התוספת מסקי התם [ל' ע"א ד"ה ש"מ] דהלכה כרבי יוסי בן יהודה שאמר דיה טבילה באחרונה. וא"כ אף דברי ב"ה נדחין הלכך שפיר קאמינא דלא נתכוין הר"ב אלא להפליג שהרי אף אילו היה מנקיט לדברי ב"ה היה נמי שלא כהלכה]. הן הן גופי הלכות. לא בא למעט שאר הלכות שבתורה דהא לא ממעיט אלא תקופות וגימטריאות. אלא נקט הני לפי שהם דומים לתקופות וגימטריאות שהם חשבונות [ועיין לקמן] כ"כ בדרך חיים. וכתב עוד דלרבותא נקטינהו שאע"פ שאלו קינין ופתחי נדה הם חשבונות הבאים מחמת ספק שאירע בהם. ואילו תקופות וגימטריאות אין בחשבונות ספק אפ"ה אינהו עדיפי ע"כ. ובכ"מ ספ"ד מהלכות יסודי התורה מפרש דה"ק קינין הם דבר קל הערך ופתחי נדה נושאם דבר מכוער. אעפ"כ אלו הן גופי הלכות כלומר עיקרי התורה מצד השכר הגדול. ותקופות וגימטריאות אע"פ שנושאם דבר מעולה מאד [עיין לקמן בפירוש גימטריאות] אינם עיקרים אלא כמו פרפראות לחכמה. וסוף לשונו אעתיק לקמן בס"ד: הן הן גופי הלכות. וכיוצא בזה בסוף פ"ק דחגיגה הן הן גופי תורה ומפרש בגמ' דהתם דהן והן גופי תורה קאמר. כמ"ש הר"ב שם. וה"נ דכוותה. ומשום דר' אליעזר חסמא תלמיד רבי עקיבא היה והיה אחר החורבן כמ"ש הרמב"ם בפ"ד מן העשרה פרקים שבהקדמה לפירוש המשניות. ואין לדיני קינין שייכות אלא בזמן שבה"מ קיים. הלכך אצטריך לאשמעינן דאף הן גופי הלכות אפילו בזמן שאין בה"מ קיים לפי שהתלמוד שבהם במקום עבודה היא כמ"ש במ"ב דפ"ק: גופי הלכות. והא דלא תנן הכא גופי תורה כדתנן בסוף פ"ק דחגיגה: דהכא על הספיקות הוא אומר. ואין מזה כלום בתורה שבכתב. אלא בהלכה שבעל פה ששנאו חכמים: תקופות. פי' הר"ב ענין הלוך המזלות. וכן פירש"י. ועל שם שמקיפים העולם בהיקף נקרא מהלכם תקופה. ובפירש"י נמצא ג"כ נ"א ענין גודל הלוך חמה והפוך [שלו] ברבוע. ע"כ. שזהו תקופה בלשון מחשבי העברונות שהוא כשתתהפך החמה ללכת מרובע הגלגל לרובע אחר. וכמ"ש הר"ב במ"ב פ"ק דסנהדרין מעברין מפני התקופה. ואף על פי שעכשיו אין צורך לפי שיש סדר לשנות העבור מ"מ בימי ר"א חסמא עדיין היו מחשבין וקובעין. שעד ימי אביי ורבא לא נהגו על הסדר. כמו שכתב הרמב"ם בפרק ה'. [הלכה ג'] מהלכות קדוש החדש. לכך צריך לומר שדברי ר"א חסמא הן על הידיעה מן המהלכים בלבד. ולא מה שנמשך מהם שהוא קדוש החדש. ועבור שנה. שלענין זה ודאי שהן והן גופי הלכות הן. אבל דברו אשר דבר הוא לבני אדם שלומדים זה לדעת אותם. ושיהיו שלמים בחכמה. ואמר שאין זה אלא פרפראות. כך נראה לי: וגמטריאות. פירש הר"ב חשבון האותיות. כמו (בראשית מ"ב) רדו שמה שאמר יעקב רמז לרד"ו שנים שיעמדו ישראל במצרים. וכן (ויקרא ט"ו) בזא"ת יבא אהרן רמז לבית ראשון שיעמוד ת"י שנים גם רש"י פי' גימטריאות חשבון האותיות ונוטריקון. וכן בערוך פירוש גימטריאות שבמקום אחד כותבין א'. במקום מאה כותבין ק' ע"כ. ונראה לי שהוא שם מושאל ולקוח מלשון יון שקוראים כן לחכמת המדידה והתשבורת. וחכמינו השאילו השם לכל עניני חשבון ומספר וכ"כ המפרש להלכות קדוש החודש פרק שמונה עשר [הלכה י"ג] וראיתי בדרך חיים שמפרש כך לגימטריאות דמשנתינו שרצה לומר חכמת המדידה והתשבורת ע"כ. [כדאיתא [ברש"י] פרק כלל גדול דף ע"ה] וא"כ ראוין הדברים למי שאמרן. לפי שעל רבי אליעזר חסמא זה העיד רבי יהושע שיודע לשער כמה טפות יש בים כדאיתא בפ"ג דהוריות דף י'. וזהו חכמת ההנדסה שהקדמותיו המדידה והתשבורת. ולפי שהוא היה שלם גם בכל אלה ראוי היה הוא שיאמר כן. ואילו אדם אחר שלא היה שלם בחכמות אין מן הראוי שיאמר כך דוגמת מאמרם ז"ל בריש קהלת. ולפיכך זה הפירוש בגימטריאות שהוא בחכמת המדידה והתשבורת קרוב לשמוע. ועיין מה שאכתוב לקמן בשם המגיד. וכן זו החכמה קדומה בזמן לתקופות שבלעדה לא ירים איש את ידו ואת רגלו במהלך המזלות צבא השמים וכסיליהם. ואעפ"כ למעלת חכמת התקופה ונושאה. שנאה קודם לגמטריא אף על פי שיש לגמטריא קדימה זמנית: פרפראות לחכמה. פירש הר"ב כמו הפרפראות שרגילין לאכול בסוף הסעודה וכו' כך החכמות הללו מכבדות וכו' וא"כ פירוש לחכמה כמו של חכמה. ולשון רש"י לפי שאינם אלא פרפראות כלומר עניני חכמה. וסוף לשון הכ"מ דלעיל דלחכמה רצה לומר לחכמת הגמ' שהיא ראויה להקרא חכמה סתם להיות עסקה בפירוש מצותיו ית' ולגודל שכרה הניתן לעוסקים בה ומקיימי מצותיה. לפיכך אלו החכמות אינם אלא כמו פרפראות לה שאינם דברים עיקרים כמו היא ע"כ. וקשיא לי דא"כ ברישא נמי הו"ל למימר הן הן גופי חכמה. ומצאתי להמגיד ברפ"ח מהלכות גניבה שפירש תקופות שהיא חכמת החשבון כמו שאמרו לחשוב תקופות וגימטריאות חכמת השיעור. פרפריות לחכמה פירוש לחכמת התכונה הקרויה חכמה ובינה. ע"כ. וגם ע"ז הפירוש קשה שתקופות משמע מהלך הכוכבים ותקופותיהם ולא החשבון. וראייתו מלחשב תקופות אדרבה משם ראיה שאין התקופה הוא החשבון. ועוד יש לדקדק מאי פרפראות שהם באים אחר הסעודה והרי אלו קודמים. אלא נראה ודאי דלדבריו פירוש פרפראות הדברים הרגילים לבא קודם הסעודה להמשיך האכילה וגם הר"ב מפרש ג"ז במ"ה פ"ו דברכות. והשתא דאתית להכי אמינא אנא דתקופות היינו תכונה עצמה שהוא מהלך המזלות צבא השמים וכסיליהם ואמר שהוא עם הגימטריא הקודם אליה הם פרפראות הממשיכים לב האדם לחכמה שאין אחריה חכמה בחק האדם. והיא חכמת האלהות. שמידיעת גלגלי השמים ידע ויכיר הבורא יתברך כי הוא רוכב שמים. שמהנרכב יודע הרוכב. ואף לפי' רש"י והר"ב בגימטריאות שהן חשבון האותיות אפשר לפרש שר"ל לחכמה חכמת האלהות והוא שבספר יצירה ודומיו שמשתמשים מאד בחשבוני האותיות ונוטריקון וצירופיהם. ולפ"ז אפשר ג"כ לומר שכיון התנא בתקופות וגימטריאות לשני הענינים ביחד שהתקופות הם פרפראות לחכמה המושגת בעיון ובמחקר. וגימטריאות הם פרפראות לחכמת האלהות המקובלת אצלינו כל זה נראה לי.<קטע סוף=תוי"ט יח/> <noinclude> {{פירוש על פרק משנה|אבות|ג}} </noinclude> qx3v1gfp78q6n5clpj4o3dwfesews2j 116 328239 3019938 3019242 2026-06-14T21:26:14Z Fuzzy 29 ת"ט 3019938 wikitext text/x-wiki <שם> תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (יבוא רכב ושיווקו וסחר ברכב), התשע״ו–2016 <מאגר תקן 2067832 קוד a163Y00000DuVe4QAF> <מקור> ((ק"ת תשע"ז, 18|תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (יבוא רכב ושיווקו וסחר ברכב)|7719)); ((תשפ"א, 2877|תיקון|9304)), ((3058|תיקון מס׳ 2|9345)); ((תשפ"ו, 2180א|תיקון|12419)), ((2216|ת"ט|12425)). <מבוא> בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיפים 19]], [[+|35(ב)]], [[+|36(ב)]], [[+|37]], [[+|41(א)(5) ו־(6)]], [[+|42(א)(5) ו־(6)]], [[+|42(ג)(1)]], [[+|44(א)(3) ו־(4)]], [[+|68(א)(2)]], [[+|80(א)]], [[+|89(2) ו־(3)]], [[+|ו־239]] [[=החוק|לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, התשע״ו–2016]] (להלן – החוק), בהתייעצות עם שר האוצר לעניין [[תקנות 11(א)]], [[ו־14]] ובהסכמתו לעניין [[תקנה 10]], אני מתקין תקנות אלה: @ 1. פרטי חשבונית ללקוח : יבואן מסחרי, מתווך בייבוא אישי, סוחר ברכב מיבואן וסוחר ברכב שאינו מיבואן ייתן ללקוחו חשבונית אשר תכלול את הפרטים האלה: : (1) שם בעל הרישיון ומספר רישיונו; : (2) שם הרוכש; : (3) תאריך הרכישה; : (4) שם הדגם, פירוט המערכות המותקנות ברכב מעבר למפרט הבסיס, מועד עלייה לכביש כמפורט ברישיון הרכב, ומספר שלדה; : (5) בחשבונית בנוגע למכירת רכב שמספר הקילומטרים של כלל נסיעות הרכב עובר למכירתו עולה על 150 קילומטר, יצוין בחשבונית גם מספר הקילומטרים שנסע הרכב. @ 2. נסיבות מיוחדות להעברת בעלות ברכב שיובא לפי [[סעיף 33 לחוק]] (תיקון: תשפ"א) : (א) העברת בעלות ברכב שיובא לפי [[סעיף 33 לחוק]] תתאפשר אף אם לא התקיים התנאי כאמור [[בסעיף 35(א)(1) לחוק]], לאחר שהתקבל אישור המנהל כי התקיימו נסיבות מיוחדות כמפורט באחת הפסקאות שלהלן: :: (1) בעל הרכב אינו כשיר לנהוג בו מחמת מחלה או נכות, בהתאם לחוות דעת רופא מומחה בעניין; :: (2) בעל הרכב נפטר; :: (3) בעל הרכב נקלע לקשיים כלכליים, אשר אינם מאפשרים לו עוד להחזיק את הרכב; :: (4) בעל הרכב עזב או מתעתד לעזוב את הארץ לפרק זמן שלא יפחת משישה חודשים; :: (5) שמאי רכב קבע לגבי הרכב שהנזק הגולמי בו הוא 50% ומעלה משווי הרכב; :: (6) הרכב נגנב ונדרשת העברת הבעלות ברכב לחברת הביטוח לשם קבלת תגמולי ביטוח. : (ב) המנהל רשאי לדרוש הוכחות, להנחת דעתו, ביחס להתקיימות הנסיבה שבשלה התבקש האישור להעברת הבעלות ברכב. @ 3. תנאים נוספים למתן רישיון לייבוא רכב על ידי גורם כאמור [[בסעיף 31(א)(8) לחוק]] : הרשות המוסמכת לייבוא רשאית לדרוש מהמבקש לייבא רכב לפי [[סעיף 31(א)(8) לחוק]], נוסף על כל דרישה אחרת הקבועה לגביו [[בחוק]], גם את כל אלה: : (1) להמציא תכנית ניסוי אשר תכלול את הפרטים האלה: :: (א) תיאור הניסוי; :: (ב) פירוט שעות הנסיעה ברכב ומסלולי הנסיעה המתוכננים; :: (ג) פירוט המורשים לנהוג ברכב וההכשרה שיידרשו לעבור לצורך כך; :: (ד) פירוט המערכות הנלוות שהותקנו ברכב לצורך הניסוי; :: (ה) פירוט האמצעים שיינקטו להבטחת בטיחות הניסוי; : (2) להוכיח כי מתקיימים ברכב התנאים הקבועים [[בסעיף 33(ב)(4) לחוק]] או לחלופין כי הומצא אישור יצרן הרכב בדבר תקינות הרכב או אישור מעבדה מוסמכת, להנחת דעתו של המנהל; : (3) להמציא את התחייבותו להביא את הרכב לתיקון כמפורט [[בסעיף 33(ב)(7) לחוק]]. @ 4. יבוא רכב מסוג מכונה ניידת (תיקון: תשפ"ו) : הרשות המוסמכת לייבוא רשאית לתת רישיון לייבוא רכב מסוג מכונה ניידת כאמור [[בסעיף 37 לחוק]] לגבי כלי רכב כמפורט בטור א׳ בטבלה שלהלן שמועד ייצורו כמפורט לצדו בטור ב׳ בטבלה: : {| ! {{מוקטן|טור א׳}} {{ש}} כלי רכב מסוג מכונה ניידת !! {{מוקטן|טור ב׳}} {{ש}} מועד ייצור הרכב |- | : (1) במה הידראולית; חופר תעלות אופני; מכונה ליציקת אבני שפה אופנית; טרקטור אופני המוגדר כ”מכונה ניידת”; מחפרון אופני או זחלי; מחפר או עגורן אופני עד 59 כוח סוס, כולל ציוד עזר מחובר; מחפר או עגורן אופני בעל 60 כוח סוס או יותר, כולל ציוד עזר מחובר; מטאטא כבישים ומדרכות ממונע; מלגז שהנעתו או הפעלתו בכוח מנועי; מעמיס טלסקופי; מערבל בטון שקיבולו 250 ליטר ומעלה; מכונה לסימון כבישים; עגלת שפיכה (DAMPERS); | עד שבע שנים קודם למועד הגשת בקשת רישיון הייבוא |- | : (2) טרקטור זחלי או אופני כולל ציוד עזר מחובר; חופר תעלות זחלי; מכונה ליציקת אפני שפה זחלית; יעה זחלי; יעה זחלי זעיר; מגרדה ממונעת; מוביל עפר; מחפר או עגורן זחלי עד 59 כוח סוס, כולל ציוד עזר מחובר; מחפר או עגורן זחלי בעל 60 כוח סוס ויותר כולל ציוד עזר מחובר; מכבש להידוק קרקע ממונע; מניח צינורות; מפזר תערובות אספלטיות ואגרגטים לכבישים; מפלס ממונע; מכונה לקרצוף כבישים; מיתקן גריסה נייד זחלי; עגורן נייד; קודח קרקע ממונע; קודח סלע על מזחלת או על אופנים; מיתקן לייצור אספלט; נפה מתנייעת. | עד שתים עשרה שנים קודם למועד הגשת בקשת רישיון הייבוא |} @ 5. תשתית למתן שירותי תחזוקה לרכב הנדרשת לרישיון יבואן ישיר או עקיף : מבקש רישיון יבואן ישיר או מבקש רישיון יבואן עקיף יוכיח כי קיימת תשתית למתן שירותי תחזוקה לרכב לעניין מוסכים הנותנים שירותים אלה כאמור [[+|בסעיף 41(א)(5)]] [[או 42(א)(5) לחוק]], לפי העניין, בכך שימציא למנהל את אלה: : (1) רשימת מוסכי שירות; : (2) לגבי רכב שמשקלו עד 3.5 טון – מסמכים המעידים כי לרשותו של מבקש הרישיון מוסך שירות אחד לפחות, אשר מחזיק ברישיונות להפעלת מוסך בכל המקצועות המנויים [[=צו המוסכים|בתוספת הראשונה לצו הפיקוח על מצרכים ושירותים (מוסכים ומפעלים לכלי רכב), התש״ל–1970]] (הלן בתקנה זו – צו המוסכים) אשר מתאימים לטיפול בסוג הרכב המיובא על ידו ולמעט מקצועות אלה: :: (א) מפעל לתיקון צמיגים ואבובים; :: (ב) מפעל בדיקות עשן ברכב דיזל; :: (ג) מוסך רישוי לשירות עצמי; :: (ד) מוסך רישוי לציוד חקלאי; :: (ה) מוסך לבדיקות רכב (קנייה ומכירה); :: (ו) מכון רישוי פתוח לשירות הציבור; :: (ז) מוסך רישוי לרכב בטיפול המוסך; :: (ח) ניידות תיקון לדרך בין־עירונית; :: (ט) מפעל לתיקון וכיול טכוגרפים; :: (י) מפעל לבדיקת רכב לאחר תאונה; : (3) לגבי רכב שמשקלו מעל 3.5 טון – מסמכים המעידים כי לרשותו של מבקש הרישיון מוסך שירות אחד לפחות אשר מחזיק ברישיונות להפעלת מוסך, או לחילופין כמה מוסכי שירות אשר מחזיקים במצטבר ברישיונות להפעלת מוסך, בכל המקצועות המנויים [[בתוספת הראשונה לצו המוסכים]], אשר מתאימים לטיפול בסוג הרכב המיובא על ידו ולמעט מקצועות אלה: :: (א) מפעל לתיקון צמיגים ואבובים; :: (ב) מוסך לבדיקות רכב (קנייה ומכירה); :: (ג) מחלקה מיוחדת לתיקון טרקטורים; :: (ד) מפעל למכונאות אופנועים/קטנועים/אופניים עם מנוע עזר; :: (ה) מוסך רישוי לשירות עצמי; :: (ו) מוסך רישוי לציוד חקלאי; :: (ז) מכון רישוי פתוח לשירות הציבור; :: (ח) מוסך רישוי לרכב בטיפול המוסך; :: (ט) ניידות תיקון לדרך בין־עירונית; :: (י) מפעל לבדיקת רכב לאחר תאונה; : (4) היו המוסך או המוסכים כאמור בפסקאות (2) ו־(3) שלא בבעלותו של מבקש הרישיון – מסמכים המעידים כי ההתקשרות בין מבקש הרישיון לבעלי הרישיונות להפעלת המוסכים היא לתקופה שלא תפחת מתקופת הרישיון. @ 6. הון עצמי נדרש לרישיון יבואן ישיר (תיקון: תשפ״א–2) : ההון העצמי הנדרש לקבלה או לחידוש של רישיון יבואן ישיר לפי [[סעיף 41(א)(6) לחוק]], יהיה בסכומים המפורטים להלן: : (1) לייבוא אופנוע, טרקטור או מכונה ניידת על ידי יבואן – :: (א) שייבא עד 150 כלים בשנה שקדמה לשנת הגשת בקשת רישיון או בקשה לחידוש רישיון, לפי העניין (להלן – בקשה לרישיון) – 300,000 שקלים חדשים; :: (ב) שייבא 151 עד 400 כלים בשנה שקדמה לשנת הגשת הבקשה לרישיון – 700,000 שקלים חדשים; :: (ג) שייבא מעל 400 כלים בשנה שקדמה לשנת הגשת הבקשה לרישיון – 1,000,000 שקלים חדשים; : (2) לייבוא גרור או נתמך מעל 3.5 טונות על ידי יבואן – :: (א) שייבא עד 10 כלים בשנה שקדמה לשנת הגשת הבקשה לרישיון – 150,000 שקלים חדשים; :: (ב) שייבא מעל 10 כלים בשנה שקדמה לשנת הגשת הבקשה לרישיון – 300,000 שקלים חדשים; : (3) לייבוא רכב נוסעים ורכב מסחרי על ידי יבואן – :: (א) שייבא עד 100 כלים בשנה שקדמה לשנת הגשת הבקשה לרישיון – 1,300,000 שקלים חדשים; :: (ב) שייבא 101 עד 250 כלים בשנה שקדמה לשנת הגשת הבקשה לרישיון – 2,750,000 שקלים חדשים; :: (ג) שייבא 251 עד 1,000 כלים בשנה שקדמה לשנת הגשת הבקשה לרישיון – 5,500,000 שקלים חדשים; :: (ד) שייבא מעל 1,000 כלים בשנה שקדמה לשנת הגשת הבקשה לרישיון – 9,000,000 שקלים חדשים; @ 7. הון עצמי נדרש רישיון ליבואן עקיף (תיקון: תשפ״א–2) : ההון העצמי הנדרש קבלת רישיון יבואן עקיף לפי [[סעיף 42(א)(6) לחוק]], יהיה בסכומים המפורטים להלן: : (1) לייבוא רכב מתוצר שאינו מיובא על ידי יבואן ישיר – סכומי ההון העצמי הנדרשים כמפורט [[בתקנה 6]]; : (2) לייבוא רכב מתוצר המיובא על ידי יבואן ישיר – סכומי ההון העצמי האלה: :: (א) לייבוא אופנוע, טרקטור או מכונה ניידת על ידי יבואן – ::: (1) שייבא עד 150 כלים בשנה שקדמה לשנת הגשת הבקשה לרישיון – 250,000 שקלים חדשים; ::: (2) שייבא 151 עד 400 כלים בשנה שקדמה לשנת הגשת הבקשה לרישיון – 600,000 שקלים חדשים; ::: (3) שייבא מעל 400 כלים בשנה שקדמה לשנת הגשת הבקשה לרישיון – 900,000 שקלים חדשים; :: (ב) לייבוא גרור או נתמך מעל 3.5 טונות על ידי יבואן – ::: (1) שייבא עד 10 כלים בשנה שקדמה לשנת הגשת הבקשה לרישיון – 150,000 שקלים חדשים; ::: (2) שייבא מעל 10 כלים בשנה שקדמה לשנת הגשת הבקשה לרישיון – 300,000 שקלים חדשים; :: (ג) לייבוא רכב נוסעים ורכב מסחרי על ידי יבואן – ::: (1) שייבא עד 100 כלים בשנה שקדמה לשנת הגשת הבקשה לרישיון – 1,300,000 שקלים חדשים; ::: (2) שייבא 101 עד 250 כלים בשנה שקדמה לשנת הגשת הבקשה לרישיון – 2,500,000 שקלים חדשים; ::: (3) שייבא 251 עד 1,000 כלים בשנה שקדמה לשנת הגשת הבקשה לרישיון – 5,000,000 שקלים חדשים; ::: (4) שייבא מעל 1,000 כלים בשנה שקדמה לשנת הגשת הבקשה לרישיון – 8,500,000 שקלים חדשים; @ 8. תנאי לעניין היקף פעילות סוכן ראשי (תיקון: תשפ״א–2) : תנאי לעניין היקף פעילותו של סוכן ראשי לצורך הגדרתו ככזה לפי [[החוק]] הוא כי מכר במהלך השנה שקדמה לשנת הגשת הבקשה לרישיון יבוא, יותר מ־500 כלי רכב חדשים. @ 8א. הוכחת עמידת מבקש רישיון יבואן מסחרי בדרישות ההון העצמי (תיקון: תשפ"א) : (א) להוכחת עמידת מבקש רישיון יבואן מסחרי בדרישות ההון העצמי כמפורט [[בתקנות 6]], [[7]] [[ו-10]], יידרש המבקש להמציא את אחד מהאישורים האלה, לפי העניין: :: (1) אם המבקש הוא תאגיד שהוקם במהלך שנת הגשת הבקשה לרישיון - אישור רואה חשבון המבוסס על ספרי התאגיד, המעיד כי יש בידי המבקש את ההון העצמי הנדרש לפי [[תקנה 6]], [[7]] [[או 10]], לפי העניין; :: (2) אם המבקש הוא תאגיד שהוקם קודם לשנת הגשת הבקשה לרישיון - אישור רואה חשבון המבוסס על דוחות כספיים מבוקרים לגבי השנה שקדמה לשנת הגשת הבקשה לרישיון, המעיד כי יש בידי המבקש את ההון העצמי הנדרש לפי התקנה השייכת לעניין; ואולם אם במועד הגשת האישור אין ברשותו דוחות כספיים מבוקרים כאמור - ימציא אישור רואה חשבון המבוסס על דוחות כספיים סקורים לגבי השנה שקדמה לשנת הגשת הבקשה לרישיון כאמור, המעיד כי יש בידי המבקש ההון העצמי הנדרש לפי התקנה השייכת לעניין. : (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), היה מבקש רישיון יבואן זעיר לפי [[סעיף 44 לחוק]], עוסק מורשה שאינו חייב בהגשת דוחות כספיים מבוקרים לפי [[תקנות מס הכנסה (דוחות ודוחות נוספים על ידי חבר בני אדם), התשכ"ד-1963]], יוכיח את עמידתו בדרישות ההון העצמי כמפורט [[בתקנה 10]], על ידי הצגת אישור רואה חשבון לגבי עמידתו של המבקש בגובה ההון העצמי שנקבע. @ 9. תשתית למתן שירותי תחזוקה לרכב הנדרשת לרישיון יבואן זעיר : מבקש רישיון יבואן זעיר יוכיח כי קיימת תשתית למתן שירותי תחזוקה לרכב לעניין מוסכים הנותנים שירותים אלה כאמור [[בסעיף 44(א)(3) לחוק]], בכך שימציא למנהל, לגבי כל תוצר רכב מיובא על ידו, רשימת מוסכי שירות של יבואן ישיר של אותו התוצר. @ 10. הון עצמי נדרש לרישיון יבואן זעיר (תיקון: תשפ"א) : ההון העצמי הנדרש לקבלת רישיון יבואן זעיר לפי [[סעיף 44(א)(4) לחוק]], יהיה בסכומים האלה: : (1) לייבוא רכב נוסעים ורכב מסחרי - 800,000 שקלים חדשים; : (2) לייבוא אופנוע או מכונה ניידת - 100,000 שקלים חדשים; : (3) לייבוא גרור או נתמך מעל 3.5 טונות - 100,000 שקלים חדשים. @ 11. בחינה לקבלת רישיון לתיווך בייבוא אישי : (א) קבלת רישיון לתיווך בייבוא אישי תהיה מותנית במעבר בחינה בנושאים אלה: :: (1) [[חוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, התשע״ו–2016]] והתקנות שהותקנו מכוחו; :: (2) [[חוק הגנת הצרכן, התשמ״א–1981]]; :: (3) [[תקנות התעבורה]] הנוגעות לתחום יבוא רכב; :: (4) [[צו יבוא חופשי, התשע״ד–2014]] ופרטי המכס המפורטים [[+|בתוספת הראשונה]] [[#תוספת שניה|והשניה לצו האמור]], בתחום יבוא רכב; :: (5) [[פקודת המכס [נוסח חדש]]], [[תקנות המכס, התשכ״ו–1956]], [[וצו תעריף המכס והפטורים ומס קניה על טובין, התשע״ב–2012]]; :: (6) היכרות עם נוהלי משרד התחבורה, אגף הרכב, לעניין יבוא כלי רכב. : (ב) הבחינה תיערך אחת לשלושה חודשים לפחות; הודעה על מועד הבחינה תפורסם באתר האינטרנט של המשרד חודשיים לפחות לפני מועד הבחינה. : (ג) רישום לבחינה יהיה עד 21 ימים לפני מועד הבחינה, בצירוף טופס ההרשמה, שיפורסם באתר האינטרנט של המשרד והעתק קבלה על תשלום אגרת הבחינה כאמור [[תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (ייבוא רכב ושיווקו ותיווך בייבוא אישי)|בתקנה 12 לתקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (יבוא רכב ושיווקו ותיווך ביבוא אישי), התשע״ז–2016]]. : (ד) הבחינה תהיה בחינת רב־ברירה ותימשך 60 דקות; ציון המעבר בבחינה יהיה 75. : (ה) הודעה על תוצאת המבחן תהיה בכתב ותימסר לנבחן בידו או תשלח באופן שביקש הנבחן בעת הרישום לבחינה, ולרבות באמצעות הדואר או באמצעים דיגיטליים, והכל בתוך 21 ימים ממועד הבחינה. : (ו) נבחן שנכשל בבחינה רשאי לערור לפני המנהל, בכתב, על ציון הבחינה שקיבל, בתוך 30 ימים מיום שהודע לו על תוצאות הבחינה. @ 12. גורם נוסף שיימסר לו מידע בנוגע לטיפול ברכב : משווק רכב, למעט יבואן זעיר, ימסור מידע הנדרש לשם טיפול ותחזוקה של רכב מתוצר שהוא מייבא או מייצר כאמור [[בסעיף 80(א) לחוק]], נוסף על הגורמים המנויים [[בסעיף האמור]], גם לבקשת מעבדה מוסמכת לרכב. @ 13. תנאי לרישיון סוחר ברכב מיבואן : תנאי מהתנאים לקבלת רישיון סוחר ברכב מיבואן לפי [[סעיף 89(2) לחוק]], הוא כי מבקש הרישיון יחזיק משרד בשטח של 10 מ״ר לפחות. @ 14. דרישת הון עצמי לרישיון סוחר ברכב מיבואן (תיקון: תשפ"א) : ההון העצמי הנדרש לצורך קבלת רישיון לסחר ברכב מיבואן בהתאם [[לסעיף 89(3) לחוק]], יהיה כמפורט להלן: : (1) לסוחר ברכב שמכר עד 150 כלים בשנה שקדמה לשנה שלגביה הוגשה הבקשה לרישיון – 500,000 ש״ח; : (2) לסוחר ברכב שמכר מעל 150 כלים בשנה שקדמה לשנה שלגביה הוגשה הבקשה לרישיון – 1,500,000 ש״ח. @ 15. תנאי לרישיון סוחר ברכב שאינו רכב מיבואן : תנאי מהתנאים לקבלת רישיון סוחר ברכב שאינו רכב מיבואן לפי [[סעיף 92(2) לחוק]], הוא כי מבקש הרישיון יחזיק משרד בשטח של 10 מ״ר לפחות. @ 16. תחילה : (א) תחילתן של תקנות אלה, למעט התקנות המפורטות בתקנה משנה (ב), ביום תחילתו של [[החוק]]. : (ב) תחילתן של [[תקנה 1]] – לעניין סוחר ברכב מיבואן וסוחר ברכב שאינו מיבואן, ושל [[תקנות 11]] [[ו־13 עד 15]] ביום ג׳ בטבת התשע״ז (1 בינואר 2017). <פרסום> ח׳ בתשרי התשע״ז (10 באוקטובר 2016) <חתימות> ישראל כ״ץ, שר התחבורה והבטיחות בדרכים n0i1qhbo5tfy5gi391yl5ndzj4gu1um 0 328240 3019981 3019254 2026-06-14T23:02:04Z OpenLawBot 8112 [3019938] ת"ט 3019981 wikitext text/x-wiki {{ח:התחלה}} {{ח:כותרת|תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (יבוא רכב ושיווקו וסחר ברכב), התשע״ו–2016}} {{ח:פתיח-התחלה}} {{ח:תיבה|ק״ת תשע״ז, 18|תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (יבוא רכב ושיווקו וסחר ברכב)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7719.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״א, 2877|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-9304.pdf}}, {{ח:תיבה|3058|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-9345.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ו, 2180א|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12419.pdf}}, {{ח:תיבה|2216|ת״ט|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12425.pdf}}. {{ח:סוגר}} {{ח:מפריד}} {{ח:מבוא}} בתוקף סמכותי לפי {{ח:חיצוני|חוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב#סעיף 19|סעיפים 19}}, {{ח:חיצוני|חוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב#סעיף 35|35(ב)}}, {{ח:חיצוני|חוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב#סעיף 36|36(ב)}}, {{ח:חיצוני|חוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב#סעיף 37|37}}, {{ח:חיצוני|חוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב#סעיף 41|41(א)(5) ו־(6)}}, {{ח:חיצוני|חוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב#סעיף 42|42(א)(5) ו־(6)}}, {{ח:חיצוני|חוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב#סעיף 42|42(ג)(1)}}, {{ח:חיצוני|חוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב#סעיף 44|44(א)(3) ו־(4)}}, {{ח:חיצוני|חוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב#סעיף 68|68(א)(2)}}, {{ח:חיצוני|חוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב#סעיף 80|80(א)}}, {{ח:חיצוני|חוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב#סעיף 89|89(2) ו־(3)}}, {{ח:חיצוני|חוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב#סעיף 239|ו־239}} {{ח:חיצוני|חוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב|לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, התשע״ו–2016}} (להלן – החוק), בהתייעצות עם שר האוצר לעניין {{ח:פנימי|סעיף 11|תקנות 11(א)}}, {{ח:פנימי|סעיף 14|ו־14}} ובהסכמתו לעניין {{ח:פנימי|סעיף 10|תקנה 10}}, אני מתקין תקנות אלה: {{ח:סוגר}} {{ח:מפריד}} {{ח:סעיף|1|פרטי חשבונית ללקוח}} {{ח:ת}} יבואן מסחרי, מתווך בייבוא אישי, סוחר ברכב מיבואן וסוחר ברכב שאינו מיבואן ייתן ללקוחו חשבונית אשר תכלול את הפרטים האלה: {{ח:תת|(1)}} שם בעל הרישיון ומספר רישיונו; {{ח:תת|(2)}} שם הרוכש; {{ח:תת|(3)}} תאריך הרכישה; {{ח:תת|(4)}} שם הדגם, פירוט המערכות המותקנות ברכב מעבר למפרט הבסיס, מועד עלייה לכביש כמפורט ברישיון הרכב, ומספר שלדה; {{ח:תת|(5)}} בחשבונית בנוגע למכירת רכב שמספר הקילומטרים של כלל נסיעות הרכב עובר למכירתו עולה על 150 קילומטר, יצוין בחשבונית גם מספר הקילומטרים שנסע הרכב. {{ח:סעיף|2|נסיבות מיוחדות להעברת בעלות ברכב שיובא לפי {{ח:חיצוני|חוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב#סעיף 33|סעיף 33 לחוק}}|תיקון: תשפ״א}} {{ח:תת|(א)}} העברת בעלות ברכב שיובא לפי {{ח:חיצוני|חוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב#סעיף 33|סעיף 33 לחוק}} תתאפשר אף אם לא התקיים התנאי כאמור {{ח:חיצוני|חוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב#סעיף 35|בסעיף 35(א)(1) לחוק}}, לאחר שהתקבל אישור המנהל כי התקיימו נסיבות מיוחדות כמפורט באחת הפסקאות שלהלן: {{ח:תתת|(1)}} בעל הרכב אינו כשיר לנהוג בו מחמת מחלה או נכות, בהתאם לחוות דעת רופא מומחה בעניין; {{ח:תתת|(2)}} בעל הרכב נפטר; {{ח:תתת|(3)}} בעל הרכב נקלע לקשיים כלכליים, אשר אינם מאפשרים לו עוד להחזיק את הרכב; {{ח:תתת|(4)}} בעל הרכב עזב או מתעתד לעזוב את הארץ לפרק זמן שלא יפחת משישה חודשים; {{ח:תתת|(5)}} שמאי רכב קבע לגבי הרכב שהנזק הגולמי בו הוא 50% ומעלה משווי הרכב; {{ח:תתת|(6)}} הרכב נגנב ונדרשת העברת הבעלות ברכב לחברת הביטוח לשם קבלת תגמולי ביטוח. {{ח:תת|(ב)}} המנהל רשאי לדרוש הוכחות, להנחת דעתו, ביחס להתקיימות הנסיבה שבשלה התבקש האישור להעברת הבעלות ברכב. {{ח:סעיף|3|תנאים נוספים למתן רישיון לייבוא רכב על ידי גורם כאמור {{ח:חיצוני|חוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב#סעיף 31|בסעיף 31(א)(8) לחוק}}}} {{ח:ת}} הרשות המוסמכת לייבוא רשאית לדרוש מהמבקש לייבא רכב לפי {{ח:חיצוני|חוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב#סעיף 31|סעיף 31(א)(8) לחוק}}, נוסף על כל דרישה אחרת הקבועה לגביו {{ח:חיצוני|חוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב|בחוק}}, גם את כל אלה: {{ח:תת|(1)}} להמציא תכנית ניסוי אשר תכלול את הפרטים האלה: {{ח:תתת|(א)}} תיאור הניסוי; {{ח:תתת|(ב)}} פירוט שעות הנסיעה ברכב ומסלולי הנסיעה המתוכננים; {{ח:תתת|(ג)}} פירוט המורשים לנהוג ברכב וההכשרה שיידרשו לעבור לצורך כך; {{ח:תתת|(ד)}} פירוט המערכות הנלוות שהותקנו ברכב לצורך הניסוי; {{ח:תתת|(ה)}} פירוט האמצעים שיינקטו להבטחת בטיחות הניסוי; {{ח:תת|(2)}} להוכיח כי מתקיימים ברכב התנאים הקבועים {{ח:חיצוני|חוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב#סעיף 33|בסעיף 33(ב)(4) לחוק}} או לחלופין כי הומצא אישור יצרן הרכב בדבר תקינות הרכב או אישור מעבדה מוסמכת, להנחת דעתו של המנהל; {{ח:תת|(3)}} להמציא את התחייבותו להביא את הרכב לתיקון כמפורט {{ח:חיצוני|חוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב#סעיף 33|בסעיף 33(ב)(7) לחוק}}. {{ח:סעיף|4|יבוא רכב מסוג מכונה ניידת|תיקון: תשפ״ו}} {{ח:ת}} הרשות המוסמכת לייבוא רשאית לתת רישיון לייבוא רכב מסוג מכונה ניידת כאמור {{ח:חיצוני|חוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב#סעיף 37|בסעיף 37 לחוק}} לגבי כלי רכב כמפורט בטור א׳ בטבלה שלהלן שמועד ייצורו כמפורט לצדו בטור ב׳ בטבלה: {{ח:ת}} <table> <tr><th>{{מוקטן|טור א׳}} {{ש}} כלי רכב מסוג מכונה ניידת</th><th>{{מוקטן|טור ב׳}} {{ש}} מועד ייצור הרכב</th></tr> <tr><td> {{ח:תת|(1)}} במה הידראולית; חופר תעלות אופני; מכונה ליציקת אבני שפה אופנית; טרקטור אופני המוגדר כ”מכונה ניידת“; מחפרון אופני או זחלי; מחפר או עגורן אופני עד 59 כוח סוס, כולל ציוד עזר מחובר; מחפר או עגורן אופני בעל 60 כוח סוס או יותר, כולל ציוד עזר מחובר; מטאטא כבישים ומדרכות ממונע; מלגז שהנעתו או הפעלתו בכוח מנועי; מעמיס טלסקופי; מערבל בטון שקיבולו 250 ליטר ומעלה; מכונה לסימון כבישים; עגלת שפיכה (DAMPERS); </td><td>עד שבע שנים קודם למועד הגשת בקשת רישיון הייבוא</td></tr> <tr><td> {{ח:תת|(2)}} טרקטור זחלי או אופני כולל ציוד עזר מחובר; חופר תעלות זחלי; מכונה ליציקת אפני שפה זחלית; יעה זחלי; יעה זחלי זעיר; מגרדה ממונעת; מוביל עפר; מחפר או עגורן זחלי עד 59 כוח סוס, כולל ציוד עזר מחובר; מחפר או עגורן זחלי בעל 60 כוח סוס ויותר כולל ציוד עזר מחובר; מכבש להידוק קרקע ממונע; מניח צינורות; מפזר תערובות אספלטיות ואגרגטים לכבישים; מפלס ממונע; מכונה לקרצוף כבישים; מיתקן גריסה נייד זחלי; עגורן נייד; קודח קרקע ממונע; קודח סלע על מזחלת או על אופנים; מיתקן לייצור אספלט; נפה מתנייעת. </td><td>עד שתים עשרה שנים קודם למועד הגשת בקשת רישיון הייבוא</td></tr> </table> {{ח:סעיף|5|תשתית למתן שירותי תחזוקה לרכב הנדרשת לרישיון יבואן ישיר או עקיף}} {{ח:ת}} מבקש רישיון יבואן ישיר או מבקש רישיון יבואן עקיף יוכיח כי קיימת תשתית למתן שירותי תחזוקה לרכב לעניין מוסכים הנותנים שירותים אלה כאמור {{ח:חיצוני|חוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב#סעיף 41|בסעיף 41(א)(5)}} {{ח:חיצוני|חוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב#סעיף 42|או 42(א)(5) לחוק}}, לפי העניין, בכך שימציא למנהל את אלה: {{ח:תת|(1)}} רשימת מוסכי שירות; {{ח:תת|(2)}} לגבי רכב שמשקלו עד 3.5 טון – מסמכים המעידים כי לרשותו של מבקש הרישיון מוסך שירות אחד לפחות, אשר מחזיק ברישיונות להפעלת מוסך בכל המקצועות המנויים {{ח:חיצוני|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (מוסכים ומפעלים לכלי רכב)#תוספת 1|בתוספת הראשונה לצו הפיקוח על מצרכים ושירותים (מוסכים ומפעלים לכלי רכב), התש״ל–1970}} (הלן בתקנה זו – צו המוסכים) אשר מתאימים לטיפול בסוג הרכב המיובא על ידו ולמעט מקצועות אלה: {{ח:תתת|(א)}} מפעל לתיקון צמיגים ואבובים; {{ח:תתת|(ב)}} מפעל בדיקות עשן ברכב דיזל; {{ח:תתת|(ג)}} מוסך רישוי לשירות עצמי; {{ח:תתת|(ד)}} מוסך רישוי לציוד חקלאי; {{ח:תתת|(ה)}} מוסך לבדיקות רכב (קנייה ומכירה); {{ח:תתת|(ו)}} מכון רישוי פתוח לשירות הציבור; {{ח:תתת|(ז)}} מוסך רישוי לרכב בטיפול המוסך; {{ח:תתת|(ח)}} ניידות תיקון לדרך בין־עירונית; {{ח:תתת|(ט)}} מפעל לתיקון וכיול טכוגרפים; {{ח:תתת|(י)}} מפעל לבדיקת רכב לאחר תאונה; {{ח:תת|(3)}} לגבי רכב שמשקלו מעל 3.5 טון – מסמכים המעידים כי לרשותו של מבקש הרישיון מוסך שירות אחד לפחות אשר מחזיק ברישיונות להפעלת מוסך, או לחילופין כמה מוסכי שירות אשר מחזיקים במצטבר ברישיונות להפעלת מוסך, בכל המקצועות המנויים {{ח:חיצוני|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (מוסכים ומפעלים לכלי רכב)#תוספת 1|בתוספת הראשונה לצו המוסכים}}, אשר מתאימים לטיפול בסוג הרכב המיובא על ידו ולמעט מקצועות אלה: {{ח:תתת|(א)}} מפעל לתיקון צמיגים ואבובים; {{ח:תתת|(ב)}} מוסך לבדיקות רכב (קנייה ומכירה); {{ח:תתת|(ג)}} מחלקה מיוחדת לתיקון טרקטורים; {{ח:תתת|(ד)}} מפעל למכונאות אופנועים/<wbr>קטנועים/<wbr>אופניים עם מנוע עזר; {{ח:תתת|(ה)}} מוסך רישוי לשירות עצמי; {{ח:תתת|(ו)}} מוסך רישוי לציוד חקלאי; {{ח:תתת|(ז)}} מכון רישוי פתוח לשירות הציבור; {{ח:תתת|(ח)}} מוסך רישוי לרכב בטיפול המוסך; {{ח:תתת|(ט)}} ניידות תיקון לדרך בין־עירונית; {{ח:תתת|(י)}} מפעל לבדיקת רכב לאחר תאונה; {{ח:תת|(4)}} היו המוסך או המוסכים כאמור בפסקאות (2) ו־(3) שלא בבעלותו של מבקש הרישיון – מסמכים המעידים כי ההתקשרות בין מבקש הרישיון לבעלי הרישיונות להפעלת המוסכים היא לתקופה שלא תפחת מתקופת הרישיון. {{ח:סעיף|6|הון עצמי נדרש לרישיון יבואן ישיר|תיקון: תשפ״א־2}} {{ח:ת}} ההון העצמי הנדרש לקבלה או לחידוש של רישיון יבואן ישיר לפי {{ח:חיצוני|חוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב#סעיף 41|סעיף 41(א)(6) לחוק}}, יהיה בסכומים המפורטים להלן: {{ח:תת|(1)}} לייבוא אופנוע, טרקטור או מכונה ניידת על ידי יבואן – {{ח:תתת|(א)}} שייבא עד 150 כלים בשנה שקדמה לשנת הגשת בקשת רישיון או בקשה לחידוש רישיון, לפי העניין (להלן – בקשה לרישיון) – 300,000 שקלים חדשים; {{ח:תתת|(ב)}} שייבא 151 עד 400 כלים בשנה שקדמה לשנת הגשת הבקשה לרישיון – 700,000 שקלים חדשים; {{ח:תתת|(ג)}} שייבא מעל 400 כלים בשנה שקדמה לשנת הגשת הבקשה לרישיון – 1,000,000 שקלים חדשים; {{ח:תת|(2)}} לייבוא גרור או נתמך מעל 3.5 טונות על ידי יבואן – {{ח:תתת|(א)}} שייבא עד 10 כלים בשנה שקדמה לשנת הגשת הבקשה לרישיון – 150,000 שקלים חדשים; {{ח:תתת|(ב)}} שייבא מעל 10 כלים בשנה שקדמה לשנת הגשת הבקשה לרישיון – 300,000 שקלים חדשים; {{ח:תת|(3)}} לייבוא רכב נוסעים ורכב מסחרי על ידי יבואן – {{ח:תתת|(א)}} שייבא עד 100 כלים בשנה שקדמה לשנת הגשת הבקשה לרישיון – 1,300,000 שקלים חדשים; {{ח:תתת|(ב)}} שייבא 101 עד 250 כלים בשנה שקדמה לשנת הגשת הבקשה לרישיון – 2,750,000 שקלים חדשים; {{ח:תתת|(ג)}} שייבא 251 עד 1,000 כלים בשנה שקדמה לשנת הגשת הבקשה לרישיון – 5,500,000 שקלים חדשים; {{ח:תתת|(ד)}} שייבא מעל 1,000 כלים בשנה שקדמה לשנת הגשת הבקשה לרישיון – 9,000,000 שקלים חדשים; {{ח:סעיף|7|הון עצמי נדרש רישיון ליבואן עקיף|תיקון: תשפ״א־2}} {{ח:ת}} ההון העצמי הנדרש קבלת רישיון יבואן עקיף לפי {{ח:חיצוני|חוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב#סעיף 42|סעיף 42(א)(6) לחוק}}, יהיה בסכומים המפורטים להלן: {{ח:תת|(1)}} לייבוא רכב מתוצר שאינו מיובא על ידי יבואן ישיר – סכומי ההון העצמי הנדרשים כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 6|בתקנה 6}}; {{ח:תת|(2)}} לייבוא רכב מתוצר המיובא על ידי יבואן ישיר – סכומי ההון העצמי האלה: {{ח:תתת|(א)}} לייבוא אופנוע, טרקטור או מכונה ניידת על ידי יבואן – {{ח:תתתת|(1)}} שייבא עד 150 כלים בשנה שקדמה לשנת הגשת הבקשה לרישיון – 250,000 שקלים חדשים; {{ח:תתתת|(2)}} שייבא 151 עד 400 כלים בשנה שקדמה לשנת הגשת הבקשה לרישיון – 600,000 שקלים חדשים; {{ח:תתתת|(3)}} שייבא מעל 400 כלים בשנה שקדמה לשנת הגשת הבקשה לרישיון – 900,000 שקלים חדשים; {{ח:תתת|(ב)}} לייבוא גרור או נתמך מעל 3.5 טונות על ידי יבואן – {{ח:תתתת|(1)}} שייבא עד 10 כלים בשנה שקדמה לשנת הגשת הבקשה לרישיון – 150,000 שקלים חדשים; {{ח:תתתת|(2)}} שייבא מעל 10 כלים בשנה שקדמה לשנת הגשת הבקשה לרישיון – 300,000 שקלים חדשים; {{ח:תתת|(ג)}} לייבוא רכב נוסעים ורכב מסחרי על ידי יבואן – {{ח:תתתת|(1)}} שייבא עד 100 כלים בשנה שקדמה לשנת הגשת הבקשה לרישיון – 1,300,000 שקלים חדשים; {{ח:תתתת|(2)}} שייבא 101 עד 250 כלים בשנה שקדמה לשנת הגשת הבקשה לרישיון – 2,500,000 שקלים חדשים; {{ח:תתתת|(3)}} שייבא 251 עד 1,000 כלים בשנה שקדמה לשנת הגשת הבקשה לרישיון – 5,000,000 שקלים חדשים; {{ח:תתתת|(4)}} שייבא מעל 1,000 כלים בשנה שקדמה לשנת הגשת הבקשה לרישיון – 8,500,000 שקלים חדשים; {{ח:סעיף|8|תנאי לעניין היקף פעילות סוכן ראשי|תיקון: תשפ״א־2}} {{ח:ת}} תנאי לעניין היקף פעילותו של סוכן ראשי לצורך הגדרתו ככזה לפי {{ח:חיצוני|חוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב|החוק}} הוא כי מכר במהלך השנה שקדמה לשנת הגשת הבקשה לרישיון יבוא, יותר מ־500 כלי רכב חדשים. {{ח:סעיף|8א|הוכחת עמידת מבקש רישיון יבואן מסחרי בדרישות ההון העצמי|תיקון: תשפ״א}} {{ח:תת|(א)}} להוכחת עמידת מבקש רישיון יבואן מסחרי בדרישות ההון העצמי כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 6|בתקנות 6}}, {{ח:פנימי|סעיף 7|7}} {{ח:פנימי|סעיף 10|ו־10}}, יידרש המבקש להמציא את אחד מהאישורים האלה, לפי העניין: {{ח:תתת|(1)}} אם המבקש הוא תאגיד שהוקם במהלך שנת הגשת הבקשה לרישיון – אישור רואה חשבון המבוסס על ספרי התאגיד, המעיד כי יש בידי המבקש את ההון העצמי הנדרש לפי {{ח:פנימי|סעיף 6|תקנה 6}}, {{ח:פנימי|סעיף 7|7}} {{ח:פנימי|סעיף 10|או 10}}, לפי העניין; {{ח:תתת|(2)}} אם המבקש הוא תאגיד שהוקם קודם לשנת הגשת הבקשה לרישיון – אישור רואה חשבון המבוסס על דוחות כספיים מבוקרים לגבי השנה שקדמה לשנת הגשת הבקשה לרישיון, המעיד כי יש בידי המבקש את ההון העצמי הנדרש לפי התקנה השייכת לעניין; ואולם אם במועד הגשת האישור אין ברשותו דוחות כספיים מבוקרים כאמור – ימציא אישור רואה חשבון המבוסס על דוחות כספיים סקורים לגבי השנה שקדמה לשנת הגשת הבקשה לרישיון כאמור, המעיד כי יש בידי המבקש ההון העצמי הנדרש לפי התקנה השייכת לעניין. {{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בתקנת משנה (א), היה מבקש רישיון יבואן זעיר לפי {{ח:חיצוני|חוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב#סעיף 44|סעיף 44 לחוק}}, עוסק מורשה שאינו חייב בהגשת דוחות כספיים מבוקרים לפי {{ח:חיצוני|תקנות מס הכנסה (דוחות ודוחות נוספים על ידי חבר בני אדם)|תקנות מס הכנסה (דוחות ודוחות נוספים על ידי חבר בני אדם), התשכ״ד–1963}}, יוכיח את עמידתו בדרישות ההון העצמי כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 10|בתקנה 10}}, על ידי הצגת אישור רואה חשבון לגבי עמידתו של המבקש בגובה ההון העצמי שנקבע. {{ח:סעיף|9|תשתית למתן שירותי תחזוקה לרכב הנדרשת לרישיון יבואן זעיר}} {{ח:ת}} מבקש רישיון יבואן זעיר יוכיח כי קיימת תשתית למתן שירותי תחזוקה לרכב לעניין מוסכים הנותנים שירותים אלה כאמור {{ח:חיצוני|חוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב#סעיף 44|בסעיף 44(א)(3) לחוק}}, בכך שימציא למנהל, לגבי כל תוצר רכב מיובא על ידו, רשימת מוסכי שירות של יבואן ישיר של אותו התוצר. {{ח:סעיף|10|הון עצמי נדרש לרישיון יבואן זעיר|תיקון: תשפ״א}} {{ח:ת}} ההון העצמי הנדרש לקבלת רישיון יבואן זעיר לפי {{ח:חיצוני|חוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב#סעיף 44|סעיף 44(א)(4) לחוק}}, יהיה בסכומים האלה: {{ח:תת|(1)}} לייבוא רכב נוסעים ורכב מסחרי – 800,000 שקלים חדשים; {{ח:תת|(2)}} לייבוא אופנוע או מכונה ניידת – 100,000 שקלים חדשים; {{ח:תת|(3)}} לייבוא גרור או נתמך מעל 3.5 טונות – 100,000 שקלים חדשים. {{ח:סעיף|11|בחינה לקבלת רישיון לתיווך בייבוא אישי}} {{ח:תת|(א)}} קבלת רישיון לתיווך בייבוא אישי תהיה מותנית במעבר בחינה בנושאים אלה: {{ח:תתת|(1)}} {{ח:חיצוני|חוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב|חוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, התשע״ו–2016}} והתקנות שהותקנו מכוחו; {{ח:תתת|(2)}} {{ח:חיצוני|חוק הגנת הצרכן|חוק הגנת הצרכן, התשמ״א–1981}}; {{ח:תתת|(3)}} {{ח:חיצוני|תקנות התעבורה|תקנות התעבורה}} הנוגעות לתחום יבוא רכב; {{ח:תתת|(4)}} {{ח:חיצוני|צו יבוא חופשי|צו יבוא חופשי, התשע״ד–2014}} ופרטי המכס המפורטים {{ח:חיצוני|צו יבוא חופשי#תוספת 1|בתוספת הראשונה}} {{ח:חיצוני|צו יבוא חופשי#תוספת 2|והשניה לצו האמור}}, בתחום יבוא רכב; {{ח:תתת|(5)}} {{ח:חיצוני|פקודת המכס|פקודת המכס [נוסח חדש]}}, {{ח:חיצוני|תקנות המכס|תקנות המכס, התשכ״ו–1956}}, {{ח:חיצוני|צו תעריף המכס והפטורים ומס קניה על טובין|וצו תעריף המכס והפטורים ומס קניה על טובין, התשע״ב–2012}}; {{ח:תתת|(6)}} היכרות עם נוהלי משרד התחבורה, אגף הרכב, לעניין יבוא כלי רכב. {{ח:תת|(ב)}} הבחינה תיערך אחת לשלושה חודשים לפחות; הודעה על מועד הבחינה תפורסם באתר האינטרנט של המשרד חודשיים לפחות לפני מועד הבחינה. {{ח:תת|(ג)}} רישום לבחינה יהיה עד 21 ימים לפני מועד הבחינה, בצירוף טופס ההרשמה, שיפורסם באתר האינטרנט של המשרד והעתק קבלה על תשלום אגרת הבחינה כאמור {{ח:חיצוני|תקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (ייבוא רכב ושיווקו ותיווך בייבוא אישי)#סעיף 12|בתקנה 12 לתקנות רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (יבוא רכב ושיווקו ותיווך ביבוא אישי), התשע״ז–2016}}. {{ח:תת|(ד)}} הבחינה תהיה בחינת רב־ברירה ותימשך 60 דקות; ציון המעבר בבחינה יהיה 75. {{ח:תת|(ה)}} הודעה על תוצאת המבחן תהיה בכתב ותימסר לנבחן בידו או תשלח באופן שביקש הנבחן בעת הרישום לבחינה, ולרבות באמצעות הדואר או באמצעים דיגיטליים, והכל בתוך 21 ימים ממועד הבחינה. {{ח:תת|(ו)}} נבחן שנכשל בבחינה רשאי לערור לפני המנהל, בכתב, על ציון הבחינה שקיבל, בתוך 30 ימים מיום שהודע לו על תוצאות הבחינה. {{ח:סעיף|12|גורם נוסף שיימסר לו מידע בנוגע לטיפול ברכב}} {{ח:ת}} משווק רכב, למעט יבואן זעיר, ימסור מידע הנדרש לשם טיפול ותחזוקה של רכב מתוצר שהוא מייבא או מייצר כאמור {{ח:חיצוני|חוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב#סעיף 80|בסעיף 80(א) לחוק}}, נוסף על הגורמים המנויים {{ח:חיצוני|חוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב#סעיף 80|בסעיף האמור}}, גם לבקשת מעבדה מוסמכת לרכב. {{ח:סעיף|13|תנאי לרישיון סוחר ברכב מיבואן}} {{ח:ת}} תנאי מהתנאים לקבלת רישיון סוחר ברכב מיבואן לפי {{ח:חיצוני|חוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב#סעיף 89|סעיף 89(2) לחוק}}, הוא כי מבקש הרישיון יחזיק משרד בשטח של 10 מ״ר לפחות. {{ח:סעיף|14|דרישת הון עצמי לרישיון סוחר ברכב מיבואן|תיקון: תשפ״א}} {{ח:ת}} ההון העצמי הנדרש לצורך קבלת רישיון לסחר ברכב מיבואן בהתאם {{ח:חיצוני|חוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב#סעיף 89|לסעיף 89(3) לחוק}}, יהיה כמפורט להלן: {{ח:תת|(1)}} לסוחר ברכב שמכר עד 150 כלים בשנה שקדמה לשנה שלגביה הוגשה הבקשה לרישיון – 500,000 ש״ח; {{ח:תת|(2)}} לסוחר ברכב שמכר מעל 150 כלים בשנה שקדמה לשנה שלגביה הוגשה הבקשה לרישיון – 1,500,000 ש״ח. {{ח:סעיף|15|תנאי לרישיון סוחר ברכב שאינו רכב מיבואן}} {{ח:ת}} תנאי מהתנאים לקבלת רישיון סוחר ברכב שאינו רכב מיבואן לפי {{ח:חיצוני|חוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב#סעיף 92|סעיף 92(2) לחוק}}, הוא כי מבקש הרישיון יחזיק משרד בשטח של 10 מ״ר לפחות. {{ח:סעיף|16|תחילה}} {{ח:תת|(א)}} תחילתן של תקנות אלה, למעט התקנות המפורטות בתקנה משנה (ב), ביום תחילתו של {{ח:חיצוני|חוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב|החוק}}. {{ח:תת|(ב)}} תחילתן של {{ח:פנימי|סעיף 1|תקנה 1}} – לעניין סוחר ברכב מיבואן וסוחר ברכב שאינו מיבואן, ושל {{ח:פנימי|סעיף 11|תקנות 11}} {{ח:פנימי|סעיף 13|ו־13 עד 15}} ביום ג׳ בטבת התשע״ז (1 בינואר 2017). {{ח:חתימות|ח׳ בתשרי התשע״ז (10 באוקטובר 2016)}} * '''ישראל כ״ץ'''<br>שר התחבורה והבטיחות בדרכים {{ח:סוגר}} {{ח:סוף}} [[קטגוריה:בוט חוקים]] mt8of4v9eymqepfx4ghcs5r21pvzkle 0 332341 3019908 3019197 2026-06-14T18:55:28Z מאירושולי 35234 /* ראו גם */ 3019908 wikitext text/x-wiki {{סרגל ניווט|מורה נבוכים (אבן תיבון)|חלק ב|פרק יב|פרק יג|פרק יד}} ==פרק יג== דעות האנשים בקדמות העולם או חידושו לכל מי שיאמין שיש שם אלוה נמצא - הם שלש דעות: הדעת הראשון - הוא דעת כל מי שהאמין תורת 'משה רבינו ע"ה' - הוא שהעולם בכללו - רצוני לומר כי כל נמצא מלבד האלוה ית' - האלוה המציאו אחר ההעדר הגמור המוחלט ושהאלוה ית' לבדו היה נמצא ולא דבר בלעדיו לא מלאך ולא גלגל ולא מה שבתוך הגלגל; ואחר כן המציא כל אלה הנמצאות כפי מה שהם ברצונו וחפצו לא מדבר; ושהזמן עצמו גם כן מכלל הנבראים - כי הזמן נמשך אחר התנועה והתנועה - מקרה במתנועע; והמתנועע ההוא בעצמו אשר הזמן נמשך אחר תנועתו - מחודש והיה אחר שלא היה; ושזה אשר יאמר היה האלוה קודם שיברא העולם - אשר תורה מלת 'היה' על זמן - וכן כל מה שיעלה בשכל מהמשך מציאותו קודם בריאת העולם המשך אין תכלית לו - כל זה שיעור זמן או דמות זמן לא אמתת זמן; כי הזמן - מקרה בלא ספק והוא אצלנו מכלל המקרים הנבראים כשחרות וכלובן ואף על פי שאינו ממין האיכות אלא שהוא בכלל - מקרה דבק לתנועה כמו שהתבאר למי שהבין דברי אריסטו בבאור הזמן ואמיתת מציאותו: ונבאר הנה ענין - ואף על פי שאינו מכונת מה שאנחנו בו אלא שהוא מועיל בו - והוא שאשר חייב העלם ענין הזמן מהרבה מאנשי החכמה עד שערבבם ענינו - היש לו אמיתות במציאות או אין אמיתות לו? - כגלינוס וזולתו הוא היותו מקרה במקרה; כי המקרים הנמצאים בגשמים מציאות ראשונה כמראים וכטעמים הם יובנו בתחלת מחשבה ויצוירו עניניהם; ואמנם המקרים אשר נושאיהם מקרים אחרים - כלהט במראה והנטיה וההקף בקו - יעלם ענינם מאד ובלבד כשיחובר אל זה שיהיה המקרה הנושא בלתי עומד על ענין אחד אך ישתנה מענין אל ענין - יעלם הדבר יותר. ונקבצו בזמן שני הענינים יחד שהוא מקרה דבק לתנועה והתנועה מקרה למתנועע; ואין התנועה כדמות השחרות והלובן אשר הם ענין מיושב אבל אמיתת התנועה ועצמותה - שלא תתישב על ענין ואפילו כהרף עין - וזה ממה שחיב העלם ענין הזמן. והכונה שהוא אצלנו דבר נברא מתהוה כשאר המקרים והעצמים הנושאים למקרים ההם. ולזה לא תהיה המצאת האלוה לעולם בהתחלה זמנית כי הזמן מכלל הנבראים: והתבונן זה הענין מאד בעבור שלא תתחיב התשובות אשר אין לנטות מהם למי שיסכל זה. כי כשתקים זמן קודם העולם תחויב להאמין הקדמות כי הזמן - מקרה ואי אפשר לו מבלתי נושא ויתחיב מציאות דבר קודם מציאות זה העולם הנמצא עתה - ומזה היא הבריחה: וזו היא אחת הדעות והיא - יסוד תורת 'משה רבינו' ע"ה בלי ספק והיא שניה ליסוד היחוד - לא יעלה בדעתך זולת זה. ו'אברהם אבינו ע"ה' התחיל לגלות זה הדעת אשר הביאו אליו העיון; ולזה היה קורא "בשם יי אל עולם". וכבר הראה זה הדעת באמרו "קונה שמים וארץ": והדעת השני הוא דעת כל מי ששמענו ענינו וראינו דבריו מן הפילוסופים וזה שהם אומרים כי מן השקר שימציא האלוה דבר לא מדבר ואי אפשר גם כן אצלם שיפסיד דבר אל לא דבר - רצוני לומר שאי אפשר שיתהוה נמצא אחד בעל חומר וצורה מהעדר החומר ההוא העדר גמור ולא יפסד אל העדר החומר ההוא העדר גמור - ותאר האלוה אצלם בשהוא יכול על זה כתארו בשהוא יכול לקבץ בין שני ההפכים בעתה אחת או יברא כמותו ית' או יתגשם או יברא מרובע קטרו שוה לצלעו ומה שדומה לזה מן הנמנעות. והמובן מדבריהם - שהם אומרים כמו שאין לאות בחוקו להיותו בלתי ממציא הנמנעות - כי לנמנע טבע קים אינו מפעולת פועל ולזה אי אפשר לשנותו - כן אין לאות בחוקו בשלא יוכל להמציא דבר מלא דבר שזה מכת הנמנעות כולם. ולזה יאמינו שיש חומר אחד נמצא קדמון כקדמות האלוה לא ימצא הוא זולת החומר ולא החומר ימצא זולתו. ולא יאמינו שהחומר בבמעלתו ית' במציאות אבל הוא סיבת מציאותו והוא לא על דרך משל כחומר ליוצר או הברזל לנפח והוא אשר יברא בו מה שירצה פעם יציר ממנו שמים וארץ ופעם יציר ממנו זולת זה. ובעלי זה הדעת מאמינים כי השמים גם כן הוים נפסדים אלא שאינם הוים מלא דבר ולא נפסדים אל לא דבר אבל כמו שאישי החי הוים נפסדים מחומר נמצא אל חומר נמצא כן השמים יתהוו ויפסדו והויתם והפסדם כשאר הנמצאות אשר תחתיהם: ואנשי זאת הכת יחלקו אל כתות אין תועלת לזכרון כתותיהם ודעותיהם בזה המאמר; אבל שורש זאת הכת הכולל - מה שזכרתי לך. ואפלטון גם כן זו היא האמנתו - אתה תמצא אריסטו יספר עליו בספר השמע שהוא מאמין - רצוני לומר אפלטון - כי השמים הוים נפסדים; וכן תמצא דעתו מבואר בספרו לטימאוס; אלא שהוא לא יאמין אמונתנו כמו שיחשוב מי שלא יבחון הדעות ולא ידקדק העיון וידמה שדעתנו ודעתו שוה - ואין הענין כן שאנחנו נאמין היות השמים לא מדבר אלא אחר ההעדר המוחלט והוא יאמין שהם נמצאים הוים מדבר - וזהו הדעת השני: והדעת השלישי הוא דעת אריסטו והנמשכים אחריו ומפרשי ספריו - וזה שהוא אומר מה שאמרוהו אנשי הכת שקדם זכרה - והוא שלא ימצא בעל חומר מלא חומר כלל - ויוסיף על זה ויאמר כי השמים אינם נופלים תחת ההויה וההפסד בשום פנים. ובאור דעתו בזה הוא זה יחשוב שזה הנמצא כולו כפי מה שהוא לא סר ולא יסור היותו כן ושהדבר הקיים אשר לא יפול תחת ההויה וההפסד - והוא השמים - לא סר היותו כן ושהזמן והתנועה - עולמיים תמידיים לא הוים ולא נפסדים; ושהדבר ההוה הנפסד - והוא מה שתחת גלגל הירח - לא סר היותו כן - רצוני לומר, שהחומר ההוא הראשון לא הוה ולא נפסד בעצמו אבל הצורות יבואו בו זו אחר סור זו ויפשוט צורה וילבש אחרת - ושזה הסדר כולו העליון והתחתון לא יפסד ולא יבטל ולא יתחדש בו מתחדש ממה שאין בטבעו שהוא חוץ להקש בשום פנים: אמר - ואף על פי שלא אמרו בזה הלשון אבל העולה מדעתו - שהוא משער הנמנע אצלו שישתנה לאלוה רצון או יתחדש לו חפץ ושכל זה המציאות כפי מה שהוא האלוה המציאו ברצונו אבל לא פעל אחר העדר; וכמו שהוא משער הנמנע שיעדר האלוה או ישתנה עצמו כן יחשוב שהוא משער הנמנע שישתנה לו רצון או יתחדש לו חפץ; ויתחיב שיהיה זה הנמצא כולו כפי מה שהוא עתה כן היה במה שלא סר וכן יהיה עדי עד: זה באור אלו הדעות ואמיתתם. והם דעות מי שהתבאר אצלו במופת מציאות האלוה לזה העולם. אבל מי שלא ידע מציאות האלוה ית' וית' אבל חשב שהדברים הוים ונפסדים בהתקבץ ובהתפרד כפי המקרה ושאין שם מנהיג ולא מסדר מציאות - והוא אפיקורוס וסיעתו והדומים לו כמו שיספר אלכסנדר - אין תועלת לנו בזכרון הכתות ההם. כי כבר התבאר במופת מציאות האלוה וזכרנו דעות אנשים בנו ענינם על יסוד כבר התבאר סותרו במופת אין תועלת לנו בו. וכן השתדלנו עוד לאמת מאמר בעלי הדעת השני - רצוני לומר היות השמים הוים נפסדים - אין תועלת לנו בו מפני שהם מאמינים בקדמות. ואין הפרש אצלנו בין מי שיאמין שהשמים הוים מדבר בהכרח ונפסדים אל דבר או אמונת אריסטו אשר יאמין שהם בלתי הוים ולא נפסדים - כי כונת כל נמשך אחר תורת 'משה רבינו ואברהם אבינו' או מי שילך בדרכיהם אמנם היא אמונה שאין דבר קדמון כלל עם האלוה ושהמצאת הנמצא מהעדר בחוק האלוה אינה מכת הנמנע אבל יחשבו עוד קצת אנשי העיון שהוא מחויב: ואחר שישבנו הדעות אתחיל בבאור ראיות אריסטו על דעתו ומה הביאו אל זה: ==ראו גם== * [[File:מורה נבוכים חלק שני פרק יג הרב בלאס.ogg|thumb|מורה נבוכים חלק שני פרק יג הרב בלאס]] * [[File:מורה נבוכים חלק שני מבא לפרק יג הרב בלאס.ogg|thumb|מורה נבוכים חלק שני מבא לפרק יג הרב בלאס]] [[File:מורה נבוכים חלק שני מבא לפרק יג 2 הרב בלאס.ogg|thumb|מורה נבוכים חלק שני מבא לפרק יג _2_הרב בלאס]] [[קטגוריה:תרגום אבן תיבון למורה נבוכים|ב/יג]] m86ljz7z19h8plmmz2x5cathjcxh385 116 346499 3019939 3019158 2026-06-14T21:27:31Z Fuzzy 29 ת"ט 3019939 wikitext text/x-wiki <שם> פקודת מחלות בעלי חיים [נוסח חדש], התשמ"ה-1985 <מאגר 2000938 תיקון 2204193 תקן 2002289 קוד a163Y00000DuNZlQAN> <מקור> '''חוקים קודמים:''' ''פקודת מחלות בעלי חיים, 1926:'' <!-- 2069933 --> ((חא"י כרך א' פרק ג', עמ' 14|פקודת מחלות בעלי חיים|0:563184)); <!-- ((ע"ר 1934, תוס' 1, 248|פקודת הכלבת|0:563184)); --> ((ע"ר 1937, תוס' 1, 5|פקודת ההוצאה המתוקנת של החוקים (תקונים)|0:561094)); ((1938, תוס' 1, 5|תקון|0:561249)). ''פקודת מחלות בעלי-חיים, 1945:'' <!-- 2000937 --> ((ע"ר 1945, תוס' 1, 155|פקודת מחלות בעלי-חיים|0:562216)); ((ס"ח תש"י, 313|תיקון|1:209357)). '''נוסח חדש:''' <!-- 2000938 --> ((ס"ח תשמ"ה, 84|פקודת מחלות בעלי חיים [נוסח חדש]|11:317935)); ((תשנ"א, 76|חוק הרופאים הווטרינרים|12:210834)); ((תשנ"ה, 82|חוק יישום ההסכם בדבר רצועת עזה ואזור יריחו (הסדרים כלכליים והוראות שונות) (תיקוני חקיקה)|13:211073)), ((100|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה)|13:211090)); ((תשס"ה, 716|תיקון מס' 4|16:299928)), ((994|ת"ט|2028)); ((תשס"ז, 67|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2007)|17:300638)); ((תשע"ד, 34|תיקון מס' 6|19:301576)), ((307|חוק הפיקוח על מזון לבעלי חיים|19:301502)); ((תשע"ו, 175|חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון)|20:316718)), ((303|תיקון מס' 10 לחוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים)|20:318726)); ((תשפ"ג, 17|חוק לעניין ועדות הכנסת (תיקוני חקיקה והוראת שעה)|25:1783627)), ((246|חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2023 ו־2024)|25:2620741)), ((635|חוק התאגיד לפיקוח וטרינרי (תיקוני חקיקה)|25:3021153)). <!-- ; ((תשפ"ב, 4|חוק לעניין ועדות הכנסת (תיקוני חקיקה והוראת שעה)|24:608417)). --> ''עדכון התוספות (נוסח ישן):'' ((ק"ת תש"ט, 195|שינוי הגדרת "מחלה"|0015)); ((תש"י, 1083|שינוי הגדרת "מחלה"|0100)); ((תשי"ב, 55|שינוי הגדרת "מחלה"|0210)), ((573|שינוי הגדרת "מחלה" (מס' 2)|0251)); ((תשט"ו, 946|שינוי הגדרת "בעל חיים"|0518)); ((תשט"ו, 1139|שינוי הגדרת "מחלה"|0529)); ((תשט"ז, 234|שינוי הגדרת "מחלה"|0568)); ((תשי"ז, 780|שינוי הגדרת "מחלה"|0672)); ((תשי"ט, 703|שינוי הגדרת "מחלה"|0868)), ((1179|שינוי הגדרות "מחלה" ו-"בהמות"|0894)); ((תש"ך, 1176|שינוי הגדרת "עופות"|1015)), ((1332|שינוי הגדרת "מחלה"|1021)); ((תשכ"א, 2737|שינוי הגדרת "מחלה"|1196)); ((תשכ"ב, 72|ת"ט|1204)), ((77|שינוי הגדרת "מחלה"|1206)); ((תשכ"ג, 1096|שינוי הגדרת מחלה|1422)); ((תשכ"ד, 153|שינוי הגדרת מחלה|1504)), ((1571|שינוי הגדרת מחלה (מס' 2)|1604)); ((תשכ"ו, 26|שינוי הגדרת מחלה|1780)); ((תשכ"ז, 2748|שינוי הגדרת מחלה|2071)), ((3444|ת"ט|2116)); ((תש"ל, 1220|שינוי הגדרת "מחלה"|2535)), ((1712|ת"ט|2571)); ((תשל"ב, 1507|שינוי הגדרת "בהמות"|2881)), ((1507|שינוי הגדרת "מחלה" (מס' 2)|2881)); ((תשל"ג, 664|שינוי הגדרת "בהמות"|2961)), ((997|שינוי הגדרת "מחלה"|2985)); ((תשל"ד, 1177|שינוי הגדרת בהמות|3169)); ((תשל"ה, 972|שינוי הגדרת "בעלי-חיים"|3297)); ((תשל"ז, 418|שינוי הגדרת "מחלה"|3623)); ((תשל"ט, 184|שינוי הגדרת "מחלה"|3912)); ((תש"ם, 247|שינוי הגדרת "מחלה"|4051)); ((תשמ"ב, 344|שינוי הגדרת "מחלה"|4294)), ((850|שינוי הגדרת "מחלה"|4336)), ((850|שינוי הגדרת "עופות"|4336)); ((תשמ"ג, 887|שינוי הגדרות|4466)), ((1796|שינוי הגדרות|4518)). ''עדכון התוספות (נוסח חדש):'' ((תשמ"ח, 27|שינוי התוספת הראשונה|5058)), ((64|שינוי התוספת השניה|5059)); ((תשמ"ט, 1480|שינוי התוספת השניה|5221)); ((תשנ"ב, 1003|שינוי התוספת השניה|5437)), ((1017|הוספה לתוספת השניה (הוראת שעה)|5438)), ((1099|הוספה לתוספת השניה|5443)); ((תשנ"ג, 336|הוספה לתוספת השניה|5497)), ((999|הוספה לתוספת השניה|5536)); ((תשנ"ה, 296|תיקון התוספת השניה|5636)); ((תשנ"ז, 132|תיקון התוספת השניה לפקודה|5794)); ((תשנ"ח, 90|תיקון התוספת השניה לפקודה|5862)); ((תש"ס, 137|תיקון התוספת השניה לפקודה|6009)), ((677|תיקון התוספת השניה לפקודה (מס' 2)|6042)); ((תשס"א, 723|החלפת התוספת השניה לפקודה|6099)); ((תשס"ו, 3|תיקון התוספת השניה לפקודה|6427)), ((994|תיקון התוספת השניה לפקודה|6499)); ((תשס"ח, 106|תיקון התוספת הראשונה לפקודה|6622)); ((תשע"ב, 672|החלפת התוספת השניה לפקודה|7081)); ((תשע"ד, 1239|תיקון התוספת השנייה לפקודה|7406)); ((תשע"ה, 1239|תיקון התוספת השנייה לפקודה|7514)); ((תשע"ו, 15|תיקון התוספת השנייה לפקודה|7555)), ((876|תיקון התוספת הראשונה לפקודה|7635)), ((1698|תיקון התוספת השנייה לפקודה (מס' 2)|7694)); ((תשע"ז, 510|תיקון התוספת השנייה לפקודה|7759)); ((תשע"ח, 1719|תיקון התוספת השנייה לפקודה|7974)); ((תשפ"ב, 4094|תיקון התוספת השנייה לפקודה|10335)); ((תשפ"ד, 126|תיקון התוספת השנייה לפקודה|10827)); ((תשפ"ה, 1778|תיקון התוספת השנייה לפקודה|11871)); ((תשפ"ו, 2193א|תיקון התוספת השנייה לפקודה|12421)), ((2216|ת"ט|12425)). ''דחיית תחילה:'' ((ק"ת תשע"ד, 1610|דחיית תחילתם של סעיפים 16(ד), 16ב ו-17(ג) לפקודה|7406)); ((תשע"ה, 348|דחיית תחילתם של סעיפים 16(ד), 16ב ו-17(ג) לפקודה|7452)); ((תשע"ז, 1742|דחיית תחילתם של סעיפים 16(ד), 16ב ו-17(ג) לפקודה|7863)), ((1742|דחיית תחילתם של סעיפים 16(ד), 16ב ו-17(ג) לפקודה (מס' 2)|7863)), ((1742|דחיית תחילתם של סעיפים 16(ד), 16ב ו-17(ג) לפקודה (מס' 3)|7863)), ((1743|דחיית תחילתם של סעיפים 16(ד), 16ב ו-17(ג) לפקודה (מס' 4)|7863)), ((1743|דחיית תחילתם של סעיפים 16(ד), 16ב ו-17(ג) לפקודה (מס' 5)|7863)); ((תשע"ח, 248|דחיית תחילתם של סעיפים 16(ד), 16ב ו-17(ג) לפקודה|7888)). __TOC__ == פרק א': פרשנות == @ 1. הגדרות [2(1)] (תיקון: תשנ"א) : בפקודה זו - :- "בעל" - לענין בעל חיים, גוויה, רפד, פרש או מספוא - כל אדם שהוא: :: (1) בעלם, בשלמות או חלקית, או המציג עצמו כך; :: (2) שלוחו של אדם כאמור; :: (3) המחזיק בהם או מי שיש לו טובת הנאה בהם, שליטה או פיקוח עליהם או סמכות לעשות בהם; :: (4) מתיר להם להיות בחצריו, או להיות או להישאר בהם, לפי הענין; :: (5) תופש בחצרים, נוהג כלי רכב, קברניט כלי שיט או מפקד כלי טיס שבהם הם נמצאים, אם לא הוכיח כי אדם אחר בישראל הוא בעלם; :: והכל למעט רופא וטרינר ממשלתי או מפקח הפועלים בתוקף סמכותם; :- "בעל חיים" - בעל חיים מבעלי החיים המפורטים [[בתוספת הראשונה]]; :- "גוויה" - גוויית בעל חיים, לרבות חלק מגוויה, והבשר, העצמות, העור והשלח, הפרסות, הקרניים, הצמר, השיירים או חלק אחר של בעל חיים; :- "הוראות ביצוע" - תקנות שהותקנו מכוח פקודה זו וכן צווים, הוראות, איסורים או תנאים שניתנו או הוטלו לפי פקודה זו או לפי תקנות שהותקנו מכוחה; :- "המתה" - לרבות שחיטה, ולענין ביצי עופות - השמדתן; :- "מחלה" - מחלה מן המחלות המפורטות [[בתוספת השניה]] וכל מחלה מידבקת או תורשתית של בעלי חיים העלולה לפגוע בבעלי חיים בישראל; :- "ממונה על המחוז" - מי ששר החקלאות מינהו, מבין עובדי משרדו, לממונה על המחוז לענין פקודה זו; :- "מספוא" - חציר, גרעינים או חומר אחר המשמש דרך כלל מזון לבעלי חיים; :- "מפקח" - עובד הציבור ששר החקלאות מינהו למפקח וכן מי שמנהל השירותים הוטרינריים, או מי שהוא הסמיכו לכך בכתב, מינהו למפקח לענין פקודה זו; :- "קצין מחוז" - מי ששר החקלאות מינהו, מבין עובדי משרדו, לקצין מחוז לענין פקודה זו; :- "רופא וטרינר" - בעל רשיון לפי [[פקודת הרופאים הוטרינריים]] לעסוק ברפואה וטרינרית; :- "רופא וטרינר ממשלתי" - עובד הציבור ששר החקלאות מינהו למנהל השירותים הוטרינריים, לרופא וטרינר ממשלתי או לעוזר רופא וטרינר ממשלתי, וכל רופא וטרינר שהוא נושא משרה בשירות המדינה שמנהל השירותים הוטרינריים הכריז בהודעה ברשומות שנושאה כלול במונח "רופא וטרינר ממשלתי" לענין פקודה זו; :: ((פורסמה הודעה לפיה הרופא הוטרינר נושא משרת מנהל השירותים הוטרינרים בשדה כלול במונח רופא וטרינר ממשלתי (י"פ תשנ"ג, 79).)) :- "רפד" - קש או חומר אחר המשמש דרך כלל למצע או לצרכים אחרים של בעלי חיים או סביבם. @ 2. סמכות השר לתקן התוספות [2(2)] : שר החקלאות רשאי, בצו שיפורסם ברשומות, להוסיף [[לתוספות הראשונה]] [[והשניה]] או לגרוע מהן, בעל חיים או מחלה, לפי הענין. @ 3. סמכות מנהל השירותים הוטרינריים לתקן התוספות [2(3)] : (א) ראה מנהל השירותים הוטרינריים כי טובת הציבור מחייבת לעשות כן בדחיפות, רשאי הוא, בצו שיפורסם ברשומות, להוסיף [[לתוספות הראשונה]] [[והשניה]] או לגרוע מהן, בעל חיים או מחלה, לפי הענין. : (ב) תקפו של צו כאמור יפקע בתום עשרה ימים מיום שפורסם ברשומות, אולם רשאי שר החקלאות, בטרם חלפה התקופה האמורה, לבטל או לשנות, בצו שיפורסם ברשומות, כל צו כאמור של מנהל השירותים הוטרינריים. == פרק ב': אמצעים לבלימת מחלות == @ 4. הודעה על מחלת בעלי חיים ובידודם [3] (תיקון: תשנ"א) : מי שבהחזקתו או בפיקוחו נמצא בעל חיים נגוע או שהוא חושד כי הוא נגוע במחלה, יעשה בהקדם האפשרי כל אלה - : (1) יודיע על כך לאחד מאלה - :: (א) כשבעל החיים נמצא בתחום עיריה - לרופא הוטרינר שלה, ובאין כזה - למזכיר העיריה; :: (ב) כשבעל החיים נמצא בתחום רשות מקומית אחרת - למזכיר הרשות או לבעל תפקיד אחר שלה שתפקידיו דומים; :: (ג) כשבעל החיים נמצא בישוב שאין לו רשות מקומית, או באדמותיו, או באדמות שבט - למוכתר או לראש הישוב או לשיך השבט; או לשוטר הקרוב או לקצין המחוז; : (2) יחזיק את בעל החיים בנפרד מבעלי חיים בלתי נגועים באותה מחלה, או שאינם חשודים כנגועים בה; : (3) יגרום לכבילת בעל החיים או לכליאתו; : היה האדם שבהחזקתו או בפיקוחו בעל חיים כאמור נוסע בדרך הים, יודיע לרשויות המכס בהגיעו לנמל בישראל, ואם נוסע הוא בדרך היבשה - יודיע לשוטר הקרוב. @ 5. העברת הודעה לרופא וטרינר ממשלתי [4] (תיקון: תשנ"א) : (א) כל אדם שנזכר [[בסעיף 4(1)]] וכל רופא וטרינר שהודיעו לו כי בעל חיים נגוע או חשוד כנגוע במחלה, או שנודע לו על כך בדרך אחרת או שנתברר לו כי מחלה פשתה או כי ישנה תמותה חשודה בקרב בעלי חיים, יודיע על כך מיד לרופא הוטרינר הממשלתי הקרוב. : (ב) הרופא הוטרינר הממשלתי רשאי ליתן הוראות ולנקוט אמצעים כפי שיהיו נחוצים כדי לוודא הימצאות המחלה וטיבה, ומששוכנע כי מצויה מחלה ידווח על כך למנהל השירותים הוטרינריים. @ 6. הודעה לחקלאים [5] : שוכנע קצין מחוז בקיומה של מחלת בעלי חיים במחוז, רשאי הוא לנקוט אמצעים שייראו לו מעשיים כדי לגרום שיודע על כך למוכתרים, לתופשיהם של משקים ולבעליהם של בעלי חיים שבסביבה. @ 7. המתת בעלי חיים נגועים [6] (תיקון: תשנ"א) : רופא וטרינר ממשלתי רשאי להורות לבעלו של בעל חיים נגוע במחלה להמיתו או לגרום להמתתו, מיד או תוך זמן שיציין, והוא הדין כשבעל חיים היה במגע עם בעל חיים כאמור או כשהיה חשוף בדרך אחרת להידבקות במחלה או לזיהום ממנה או כשהרופא חושד כי הוא נגוע במחלה. @ 8. סילוק גוויית בעל חיים נגוע [7] (תיקון: תשנ"א) : (א) מת בעל חיים ממחלה או הומת לפי הוראות [[סעיף 7]], רשאי קצין מחוז או רופא וטרינר ממשלתי או מפקח לתת הוראות לענין קבורתם, השמדתם או סילוקם של גוויית בעל החיים ושל כל רפד, פרש או מספוא שאתם היה לבעל החיים האמור מגע, או שנחשפו בדרך אחרת להידבקות במחלתו או לזיהום ממנה. : (ב) הוראות כאמור בסעיף קטן (א) יכול שיקבעו כי הפעולה הנדרשת בהן תיעשה מיד או תוך זמן שצויין בהן, ויכול שירשו את קבורת הגוויה בקרקע התפושה בידי בעלו של בעל החיים והיא מתאימה לכך או בקרקע שברשות הרבים. @ 9. בדיקה, טיפול וחיטוי בעלי חיים [8] (תיקון: תשנ"א) : (א) סבור רופא וטרינר ממשלתי או מפקח שנחוץ או רצוי לעשות כן למניעת התפשטותה של מחלה, רשאי הוא להורות לבעלו של בעל חיים לבצע בו בדיקה, חיסון או טיפול בדרך אחרת, סימון בסימן קבע או באופן אחר, טבילה, ריסוס, רחיצה או חיטוי בדרך אחרת, או להחזיקו בהסגר לתקופה שציין בהוראה. : (ב) רופא וטרינר ממשלתי רשאי לאסור על כל אדם המתתו של בעל חיים הנמצא בטיפול לפי סעיף קטן (א), או בטיפולו של רופא וטרינר, או בטיפול וטרינרי אחר, או הנמצא בתקופת הסגר, וכן רשאי הוא לאסור את השימוש בדבר המופק מבעל חיים כאמור, לרבות חלב, לתקופה שימצא לנכון להורות, או להתיר המתה או שימוש כאמור בכפוף לתנאים שימצא לנכון. @ 10. חיטוי מקומות וחפצים [9] (תיקון: תשנ"א) : (א) רופא וטרינר ממשלתי או מפקח רשאי להורות לבעל או לתופש של מקום או מבנה שבו הוחזק או נמצא בעל חיים נגוע או שהוא חושד שהוא נגוע במחלה, כי ינקה או יחטא את המקום או המבנה או יגרום לכך, באופן ובזמן שיציין. : (ב) רופא וטרינר ממשלתי או מפקח רשאי להורות לבעלו של חפץ ששימש לצרכי בעל חיים כאמור בסעיף קטן (א) או סביבו, או להעברתו או להעברת דבר המופק ממנו, או למי שיש לו החזקה או שליטה בחפץ כאמור, כי ינקה או יחטא את החפץ, או יגרום לכך, באופן ובזמן שיציין. : (ג) סבור רופא וטרינר ממשלתי שמצבו של מקום, מבנה או חפץ הנזכרים בסעיפים קטנים (א) ו-(ב) הוא כזה שניקויו או חיטויו לא יועילו למניעת התפשטות מחלה, רשאי הוא - :: (1) לאסור על הבעל או התופש במקום או במבנה החזקת בעלי חיים בהם, או מתן רשות לאדם אחר לעשות כן, לתקופה שימצא לנכון; :: (2) לאסור על הבעל או המחזיק או בעל השליטה בחפץ שימוש בו לצרכי בעל חיים או סביבו או להעברתו או להעברת דבר המופק ממנו, או מתן רשות לאדם אחר לעשות כן, לתקופה שימצא לנכון; :: (3) להתנות מעשה כאמור בפסקאות (1) ו-(2) כפי שימצא לנכון. @ 11. סמכות לבצע בדיקות [10] (תיקון: תשנ"א) : רופא וטרינר ממשלתי רשאי, לשם גילוי או אבחון מחלה, ליטול או לגרום כי יינטלו, מכל בעל חיים או גוויה, משטחי דם או כל מדגם אחר, או לבצע בהם תבחין או לגרום לכך ככל שימצא לנחוץ. @ 12. איסור תצוגה, מכירה והמתה [11] : מנהל השירותים הוטרינריים רשאי, לשם מניעת התפשטותה של מחלה, לאסור תצוגת בעלי חיים במקום כלשהו, מכירתם בשוק או בחצר מכר פרטית, המתתם לשם מאכל, או מכירת גוויותיהם, במקום כלשהו, ורשאי הוא להתיר מעשה כאמור בתנאים שימצא לנכון. @ 13. סמכות כניסה [12] (תיקון: תשנ"א) : (א) קצין מחוז, רופא וטרינר ממשלתי או מפקח רשאי להיכנס לכל מקום, מבנה, כלי רכב, כלי שיט או כלי טיס, שנמצא בו או שיש חשד שנמצא בו בעל חיים, גוויה, רפד, פרש או מספוא, ולערוך שם בדיקה - :: (1) כדי לוודא שאין שם בעל חיים חולה או בעל חיים, גוויה, רפד, פרש או מספוא העלולים להעביר מחלה; :: (2) כדי לוודא אם הופרו פקודה זו או הוראות ביצוע. : (ב) רופא וטרינר שמעסיקה אותו עיריה או מועצה מקומית, וכל אדם שהממונה על המחוז הרשהו לכך בכתב, דרך כלל או במיוחד, רשאי להיכנס לכל מקום, מבנה, כלי רכב, כלי שיט וכלי טיס שנמצאים בו, או שיש חשד שנמצאים בו, בהמות או עופות כמשמעותם [[בתוספת הראשונה]], או גוויותיהם, ולערוך שם בדיקה כדי לוודא אם הופרו בהם הוראות פקודה זו או הוראות ביצוע ביחס להמתתם ולמכירת גוויותיהם. @ 14. סמכות ביקורת [13] (תיקון: תשנ"א) : נדרש בעלם של בעל חיים, גוויה, רפד, פרש או מספוא, בידי קצין מחוז, רופא וטרינר ממשלתי או מפקח, למסור אותם לביקורת, יעשה כן במקום ותוך הזמן שהם הורו. @ 15. סמכויות כלליות [14] (תיקון: תשנ"א) : (א) מי שהוסמך לפי פקודה זו להורות על עשיית דבר, רשאי, במקום זאת, לעשותו בעצמו או לגרום לעשייתו. : (ב) נדרש אדם, לפי פקודה זו או לפי הוראות ביצוע, לעשות דבר, רשאי קצין מחוז, רופא וטרינר ממשלתי או מפקח, לעשותו בעצמו או לגרום לעשייתו, כל עוד לא נעשה בידי אותו אדם ואף אם טרם עבר הזמן לעשייתו. : (ג) דבר שנעשה בידי קצין מחוז, רופא וטרינר ממשלתי או מפקח לפי סעיפים קטנים (א) או (ב) ייראה כעשוי על חשבון מי שהוראת הביצוע עשויה היתה להינתן לו או מי שהדרישה הופנתה אליו, לפי הענין, [[וסעיף 33]] יחול לפי זה. : (ד) לקצין מחוז, רופא וטרינר ממשלתי או מפקח יהיו סמכויות העזר הדרושות לעשיית דבר שלפי סעיפים קטנים (א) ו-(ב), למילוי כל חובה ולהפעלת כל סמכות לפי פקודה זו, לרבות סמכות כניסה לכל מקום, מבנה, כלי רכב, כלי שיט או כלי טיס וסמכות ליטול חזקה או לעכב כל בעל חיים, גוויה, רפד, פרש או מספוא וכל כלי רכב, כלי שיט או כלי טיס, וכל סמכות שניתן היה לתתה בהוראות לפי פקודה זו. == פרק ג': פיצויים == @ 16. פיצויים בעד המתה [1, 15] (תיקון: תשנ"א, תשע"ד, [ק"ת דחיית תחילה]) : (א) בסעיף זה, "בעל" - האדם שלפני המתת בעל החיים היה רשאי למכרו; לענין זה אין להתחשב בהגבלה שהוטלה מכוח פקודה זו או בקיומו של משכון, עכבון או חיוב דומה. : (ב) אוצר המדינה ישלם לבעלו של בעל חיים שהומת לפי פקודה זו פיצויים כלהלן: :: (1) היה בעל החיים נגוע במחלה - מחצית שוויו לפני שחלה, ולא יותר ממחצית הפיצוי המרבי שנקבע לפי סעיף קטן (ג) לסוגו או למינו; :: (2) היה בעל החיים חשוד כנגוע במחלה אך לא היה נגוע - שוויו לפני שהומת, ולא יותר מהפיצוי המרבי שנקבע לפי סעיף קטן (ג) לסוגו או למינו; :: (3) הוחזרה גווית בעל החיים לבעלה, כראויה לשימוש, ינוכה שווי הגוויה מסכום הפיצויים כאמור. : (ג) שר החקלאות רשאי, בהודעה ברשומות, לקבוע סכום מרבי של פיצויים שישולמו לפי סעיף קטן (ב) לכל סוג או מין בעלי חיים שהומתו לפי הוראות פקודה זו; הודעה כאמור תיכנס לתוקף מתאריך פרסומה ברשומות או מתאריך אחר שנקבע בה, בעבר או בעתיד. :: ((פורסמה [[הודעת מחלות בעלי חיים (תשלום פיצויים), התשפ״ד–2023]].)) : (ד) שוויים של בעל חיים שהומת לפי הוראות פקודה זו ושל גוויה שנמצאה ראויה לשימוש יוערך בידי רופא וטרינר ממשלתי והחלטתו בענין זה תהא סופית. : (ד)(1) בקשה לתשלום פיצויים לפי סעיף זה תוגש לוועדה שמונתה לפי הוראות [[סעיף 16ב]], והיא תקבע את שוויים של בעל חיים שהומת לפי הוראות פקודה זו ושל גווייה שנמצאה ראויה לשימוש, בהתאם להוראות לפי פסקה (2); שר החקלאות ופיתוח הכפר רשאי לקבוע הוראות לעניין אופן הגשת בקשה כאמור. :: (2) שר החקלאות ופיתוח הכפר, בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, יקבע הוראות לעניין קביעת שוויים של בעל חיים שהומת לפי הוראות פקודה זו ושל גווייה שנמצאה ראויה לשימוש. : (ה) היה לבעל ביטוח על בעל החיים שהומת לפי הוראות [[סעיף 7]], רשאי המבטח, בבואו לשלם לבעל את תגמולי הביטוח המגיעים לו, להפחית מהם את סכום הפיצויים ששולמו לבעל לפי פקודה זו. @ 16א. הסדר ביטוחי חלופי לתשלום פיצויים (תיקון: תשע"ד) : על אף הוראות [[סעיף 16]], לא ישולמו פיצויים לפי הוראות [[הסעיף האמור]] בשל בעל חיים שהומת לפי הוראות פקודה זו, אם שר החקלאות ופיתוח הכפר קבע לגבי אותו סוג או מין של בעל חיים ולגבי אותה מחלה שבשלה הומת, כי קיים הסדר ביטוחי נאות לתשלום תגמולי ביטוח לבעלו של בעל חיים שהומת לפי פקודה זו ושלפיו השתתפות המדינה בדמי הביטוח היא בשיעור הולם. : ((פורסמו [[תקנות מחלות בעלי חיים (הסדר ביטוחי חלופי לתשלום פיצויים), התשע"ד-2014]].)) @ 16ב. ועדה לבדיקת בקשות לתשלום פיצויים (תיקון: תשע"ד, [ק"ת דחיית תחילה]) : (א) שר החקלאות ופיתוח הכפר ימנה ועדה לבדיקת בקשות לתשלום פיצויים שהוגשו לפי [[סעיף 16]], שחבריה הם עובדי משרד החקלאות ופיתוח הכפר (בסעיף זה - המשרד), כמפורט להלן: :: (1) נציג המנהל הכללי של המשרד, שאינו עובד השירותים הווטרינריים, והוא יהיה היושב ראש; :: (2) נציג מנהל השירותים הווטרינריים מבין עובדי השירותים הווטרינריים, ויכול שימונה לפי סוג בעל החיים הנוגע בדבר, שלגביו מתקיים דיון בוועדה; :: (3) נציג היועץ המשפטי של המשרד. : (ב) שר החקלאות ופיתוח הכפר, לאחר התייעצות עם הארגון המייצג את המספר הגדול ביותר של החקלאים בישראל, ימנה משקיף לוועדה שהוא איש סגל אקדמי בכיר במוסד להשכלה גבוהה ואינו רופא וטרינר (בסעיף זה - המשקיף); המשקיף יוזמן לכל ישיבות הוועדה והוא רשאי להשתתף בכל ישיבותיה, ואולם אין בהיעדרותו מישיבה כדי לפגוע בתוקף פעולותיה ובסמכויותיה של הוועדה. : (ג) הודעה על מינוי חברי הוועדה והמשקיף תפורסם ברשומות. : (ד) שר החקלאות ופיתוח הכפר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, יקבע את סדרי עבודתה של הוועדה, ובכלל זה הוראות לעניין המניין החוקי בישיבותיה, האופן שבו מי שעלול להיפגע מהחלטתה רשאי לטעון את טענותיו לפניה, וכן הוראות שיחולו על המשקיף, לעניין שמירת סודיות ומניעת ניגוד עניינים; כל עוד לא הותקנו תקנות לפי סעיף קטן זה רשאית הוועדה לקבוע את סדרי עבודתה. @ 17. סייג לתשלום פיצויים [16] (תיקון: תשנ"ה-2, תשע"ד, [ק"ת דחיית תחילה]) : (א) לא ישולמו פיצויים בשל כלב, חתול או קוף שהומתו לפי הוראות פקודה זו. : (ב) לא ישולמו פיצויים בשל בעל חיים שהומת, אם היה בעל החיים נגוע במחלה שעה שיובא לארץ, או שחלה בטרם עבר ביקורת הפקיד הבודק במקום הכניסה לארץ, או אם יובא לארץ בניגוד להוראות פקודה זו או להוראות ביצוע. : (ג) לא ישולמו פיצויים בשל בעל חיים שהומת לפי הוראות פקודה זו, אם לדעת מנהל השירותים הווטרינריים הפר בעליו את הוראות הפקודה, או הוראת ביצוע או לא נקט אמצעים הנדרשים לשם מניעת הידבקות בעל-חיים במחלה כפי שהורה מנהל השירותים הווטרינריים, והצורך בהמתת בעל החיים נובע מאי קיום ההוראות האמורות. : (ג)(1) לא ישולמו פיצויים בשל בעל חיים שהומת לפי הוראות פקודה זו אם הוועדה שמונתה לפי הוראות [[סעיף 16ב]] קבעה כי בעליו הפר הוראה מהותית מהוראות פקודה זו או מהוראות הביצוע, בהתאם להוראות לפי פסקה (4), וכי הוכח להנחת דעתה שההפרה תרמה באופן מהותי להפצת המחלה שבשלה הומת בעל החיים; לעניין זה, חזקה היא כי אם הופרה הוראה מהותית מהוראות פקודה זו או מהוראות הביצוע, שיש בהפרתה כדי לגרום להפצת מחלה, ונדרשה המתה של בעל החיים בשל אותה מחלה, הרי שההפרה תרמה באופן מהותי להפצת המחלה. :: (2) על אף הוראות פסקה (1), הוועדה שמונתה לפי הוראות [[סעיף 16ב]], רשאית להורות, מטעמים מיוחדים שיירשמו ובהתאם לאמות מידה שנקבעו לפי פסקה (4), על תשלום פיצויים בשיעור חלקי, אף שהופרה הוראה כאמור באותה פסקה. :: (3) הופרה הוראה מהותית לאחר המתת בעל החיים, רשאית הוועדה שמונתה לפי הוראות [[סעיף 16ב]] להתנות תשלום פיצויים לפי פקודה זו בסילוק ההפרה. :: (4) שר החקלאות ופיתוח הכפר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, יקבע סוגי הוראות שיראו אותן לעניין סעיף זה כהוראות מהותיות וכן אמות מידה לתשלום פיצויים בשיעור חלקי כאמור בפסקה (2). == פרק ד': אזורים נגועים == @ 18. הכרזת אזורים נגועים [17(1)-(5)] (תיקון: תשנ"א) : (א) מנהל השירותים הוטרינריים רשאי, בצו שיפורסם ברשומות, להכריז על אזור, כפר או אתר כאזור נגוע. : (ב) רופא וטרינר ממשלתי רשאי להכריז על כפר כאזור נגוע, במסירת הודעה למוכתר הכפר, והלה ינקוט מיד בצעדים הנראים לו מעשיים לפרסום ההכרזה בכפר; נמסרה הודעה כאמור, יודיע הרופא הוטרינר הממשלתי למנהל השירותים הוטרינריים את פרטי ההודעה והלה יגרום לפרסומה ברשומות תוך עשרה ימים ממסירת ההודעה למוכתר, מלבד אם בוטלה קודם לכן. : (ג) רופא וטרינר ממשלתי רשאי להכריז על כל אתר כאזור נגוע במסירת הודעה לתופש האתר, ואם אין כזה - לבעל האתר. : (ד) הכרזה לפי סעיף זה תינתן משנחה דעתו של המוסמך לתיתה שמצויה מחלה באזור, בכפר או באתר, או בכל חלק מהם, או שהיתה מצויה שם לאחרונה; בהכרזה תצויין המחלה ויפורטו מקום האזור או האתר וגבולותיהם ושם הכפר, לפי הענין. @ 19. שינוי וביטול הכרזה [17(6)] (תיקון: תשנ"א) : בלי לגרוע מסמכויות מנהל השירותים הוטרינריים ורופא וטרינר ממשלתי לשנות או לבטל הכרזה שנתנו לפי [[סעיף 18]], רשאי שר החקלאות לשנות או לבטל הכרזה שנתן מנהל השירותים הוטרינריים ורשאי מנהל השירותים הוטרינריים לשנות או לבטל הכרזה שנתן רופא וטרינר ממשלתי, והכל בדרך שההכרזה היתה ניתנת לשינוי או לביטול בידי מי שנתן אותה. @ 20. הוראות לענין אזורים נגועים [18] (תיקון: תשנ"א) : (א) ההוראות הבאות יחולו על אזורים נגועים, בכפוף לאמור בסעיף קטן (ג): :: (1) לא יכניס אדם בעל חיים לאזור ולא יוציאו ממנו אלא בהיתר בכתב של רופא וטרינרי ממשלתי ובהתאם לתנאים שבהיתר; :: (2) לא יעזוב אדם את האזור אלא אם כן מילא אחר ההוראות, הכלליות או המיוחדות, שנתן רופא וטרינר ממשלתי או מפקח למניעת התפשטותה של מחלה; :: (3) לא יוצא מן האזור חפץ ששימש לצרכי בעל חיים נגוע או חשוד כנגוע במחלה, עליו או על גופו או סביבו, או להובלתו של בעל חיים כזה או להובלת דבר המופק ממנו, אלא בהיתר בכתב מאת רופא וטרינר ממשלתי ובהתאם לתנאיו; :: (4) בעלם של בעלי חיים באזור יכנס או יחזיק אותם רחוק ככל האפשר מדרך ציבורית; :: (5) רופא וטרינר ממשלתי או מפקח רשאי להורות לבעלו של בעל חיים באזור לבודד אותו מבעלי חיים אחרים באזור או להעבירו, תוך זמן שצויין, למקום שיורה; :: (6) רופא וטרינר ממשלתי או מפקח רשאי לגרום שכל בעל חיים באזור יסומן בסימן קבע שימצא לנכון; :: (7) מת בעל חיים ממחלה, ישרוף בעלו מיד את גוויתו או יקבור אותה בעומק שלא יפחת משני מטרים מתחת לפני הקרקע; אולם רופא וטרינר ממשלתי רשאי לאשר העברת הגוויה לכל מקום כדי להפכה למזון לבעלי חיים או למוצר אחר ולקבוע תנאים לכך. : (ב) אדם המאפשר ברשלנותו לבעל חיים לתעות לתוך אזור נגוע או להימלט ממנו, רואים אותו כאילו הכניס את בעל החיים לאזור או הוציאו ממנו, לפי הענין. : (ג) שר החקלאות רשאי בתקנות להוסיף להוראות סעיף קטן (א), לגרוע מהן או להחליפן, כולן או מקצתן, בין לענין אזורים נגועים בכלל ובין לענין אזור נגוע מסויים. :: ((פורסמו [[תקנות מחלות בעלי־חיים (ברוצלוזיס הבקר), תשל״ו–1976]].)) : (ד) הסמכויות שלפי סעיף זה אינן גורעות מסמכויות אחרות שלפי פקודה זו. @ 21. הודעה על מחלה [19] (תיקון: תשנ"א) : מנהל השירותים הוטרינריים רשאי, בהודעה ברשומות להכריז על כל מחלה כעל מחלה מדבקת לבני-אדם; על הופעת מחלה כאמור יודיע הרופא הוטרינר הממשלתי במהירות סבירה לרופא הממשלתי הקרוב. == פרק ה': תקנות == @ 22. תקנות [20(א)-(ח), (י)-(טו)] (תיקון: תשנ"א, תשנ"ה, תשע"ד, תשע"ד-2, תשע"ו) : (א) שר החקלאות רשאי להתקין תקנות לביצוע מטרות פקודה זו והוראותיה, ובמיוחד בענינים הבאים, כולם או מקצתם: @ [(א)] :: (1) ביקורת, בדיקה, עיכוב, חיסון, חיטוי, העברה, סימון בסימן קבע, טבילה, ביצוע תבחין או המתה של בעלי חיים נגועים או חשודים כנגועים במחלה, או של בעלי חיים שנחשפו להידבקות או הפגיעים במיוחד להידבקות במחלה; ::: ((פורסמו [[תקנות מחלות בעלי חיים (מכלאות), תשי״ט–1958]].)) ::: ((פורסמו [[תקנות מחלות בעלי חיים (חיסון בפני מחלות שונות), תשי״ט–1959]].)) ::: ((פורסמו [[תקנות מחלות בעלי חיים (בריכות טבילה ומיתקני ריסוס לצאן), תש״ך–1959]].)) ::: ((פורסמו [[תקנות מחלות בעלי חיים (חיסון בפני דבר סוסים), תשכ״א–1960]].)) ::: ((פורסמו [[תקנות מחלות בעלי חיים (סימון גמלים), תשכ״ב–1962]].)) ::: ((פורסמו [[תקנות מחלות בעלי חיים (מדגריות), התשכ״ז–1967]].)) ::: ((פורסמו [[תקנות מחלות בעלי־חיים (רישום, סימון והובלה של בקר), תשל״ו–1976]].)) ::: ((פורסמו [[תקנות מחלות בעלי חיים (בדיקה וטרינרית של בשר חזיר בר), תשל״ז–1977]].)) ::: ((פורסמו [[תקנות מחלות בעלי חיים (סימון צאן), תשל״ט–1978]].)) ::: ((פורסמו [[תקנות רישוי עסקים (תנאים לרישוי משקי עופות ולולים), התשמ״א–1981]].)) ::: ((פורסמו [[תקנות מחלות בעלי חיים (תכשירי חיטוי, ניקוי והדברה), התשמ״ב–1982]].)) ::: ((פורסמו [[תקנות מחלות בעלי חיים (הזרעה מלאכותית בצאן), התשנ״ט–1998]].)) ::: ((פורסמו [[תקנות מחלות בעלי חיים (האבסה והירמון), התשס״א–2001]].)) ::: ((פורסמו [[תקנות החומרים המסוכנים (שימוש בתכשירים ליד מבנים), התשס״ה–2005]].)) @ [(ז)] :: (2) ניקוי וחיטוי של בנינים ומקומות שבהם שוכנו או הוחזקו בעלי חיים וכן של שווקים, או חצרות מכר פרטיות, חצרי רכבת או כלי רכב בהם הושמו בעלי חיים, הוחזקו או הובלו; ::: ((פורסמו [[תקנות מחלות בעלי חיים (דיג), התשפ"ב–2022]].)) @ [(ח)] :: (3) חיטוי של בני אדם שהיו מצויים באזור נגוע או שבאו במגע עם בעלי חיים הנגועים או חשודים כנגועים במחלה, או שעסקו עם בעלי חיים כאמור, וכן של בגדיהם ושל חפציהם האישיים; @ [(ה)] :: (4) הטלת הסגר על בעלי חיים חולים או בעלי חיים שהיו במגע עם בעלי חיים הנגועים במחלה או הפגיעים במיוחד להידבקות במחלה; @ [(ב)] :: (5) קביעה והסדרה של השמדה, קבורה, סילוק או טיפול בגוויות, מספוא, רפד, כלים, פרש או דברים אחרים הנמצאים במקום נגוע או באזור נגוע או שהועברו ממנו; ::: ((פורסמו [[תקנות מחלות בעלי חיים (פסדים), התשמ״א–1981]].)) :: (5א) קביעה והסדרה של בדיקה, טיפול, חיטוי, תפיסה, העברה, עיכוב, סילוק, המתה או השמדה של בעלי חיים, של תוצרתם או של גוויותיהם, שבשלם קיים חשש לפגיעה בבריאותם של בני אדם; ::: ((פורסמו [[תקנות מחלות בעלי חיים (דיג), התשפ״ב–2022]].)) @ [(ג)] :: (6) איסור והסדרה של הוצאת גוויות מקבורתן; @ [(יא רישה)] :: (7) קביעה והסדרה של המתת בעלי חיים, לרבות עריכת ביקורת וכן בדיקת הגוויות; @ [(יא סיפה)] :: (8) הקמת בתי-מטבחיים, שווקי בעלי חיים ומתקנים לאחזקתם של בעלי חיים, תכנונם והשימוש בהם; ::: ((פורסמו [[תקנות מחלות בעלי חיים (בתי שחיטה לעופות), תש״ך–1960]].)) @ [(ד)] :: (9) איסור והסדרה של תנועה בתוך ישראל של בעלי חיים, גוויות, רפד, פרש או מספוא; ::: ((פורסמו [[תקנות מחלות בעלי־חיים (תערוכות), תשכ״ט–1969]].)) ::: ((פורסמו [[תקנות מחלות בעלי חיים (הסדרת תנועת בעלי חיים בישראל), התשמ״ב–1982]].)) @ [(יב)] :: (10) קביעה והסדרה של רישוי תנועה והעברה של בעלי חיים וחפצים; @ [(ו)] :: (11) איסור והסדרה של יבוא ויצוא של בעלי חיים, גוויות, רפד וזבל; ::: ((פורסמו [[תקנות הבהמות והעופות (הובלה דרך הים), 1936]].)) ::: ((פורסמו [[תקנות מחלות בעלי־חיים (יבוא בעלי חיים), תשל״ד–1974]].)) ::: ((פורסמו [[תקנות מחלות בעלי־חיים (יבוא בשר), תשל״ד–1974]].)) ::: ((פורסמו [[תקנות מחלות בעלי חיים (הסדר יבוא מוצרי כוורת), התשמ״ב–1982]].)) ::: ((פורסמו [[תקנות מחלות בעלי חיים (יבוא ויצוא של מוצרים מבעלי חיים), התשמ״ח–1988]].)) @ [(י)] :: (12) איסור והסדרה של יבוא של אורגניזם הגורם מחלה ושימוש בו, ושל יבוא של תרכיב או נסיוב וטרינרי או מוצר דומה המשמש למניעה, לטיפול או לאבחון של מחלה, ייצורו או השימוש בו; ::: ((פורסמו [[תקנות מחלות בעלי-חיים (מיקרואורגניסמים, תרכיבים ומעבירים), תשל"ה-1975]].)) ::: ((פורסמו [[תקנות מחלות בעלי חיים (מניעת שאריות ביולוגיות), התש"ס-2000]].)) @ [(יג)] :: (13) קביעה והסדרה של תפיסה, עיכוב וסילוק של בעל חיים שביחס אליו אירעה הפרה של פקודה זו או של הוראות ביצוע; @ [(יד)] :: (14) קביעת חובותיהן של רשויות מקומיות לפי פקודה זו; @ [(טו)] :: (15) מניעה, דרך כלל, של התפשטות מחלות בעלי חיים; ::: ((פורסמו [[תקנות מחלות בעלי־חיים (ביעור שחפת הבקר), תשכ״ה–1964]].)) ::: ((פורסמו [[תקנות מחלות בעלי חיים (מחלת הפה והטלפיים), תש״ך–1959]].)) ::: ((פורסמו [[תקנות מחלות בעלי חיים (מחלת הניוקסל), תש״ל–1970]].)) ::: ((פורסמו [[תקנות מחלות בעלי־חיים (ברוצלוזיס הבקר), תשל״ו–1976]].)) ::: ((פורסמו [[תקנות מחלות בעלי חיים (ביעור מחלת הברוצלוזיס בצאן), התשמ״ט–1989]].)) :: (16) קביעה והסדרה בנוגע לפעולה כאמור [[#2|בפסקה (8) להגדרה "טיפול בתוצרת חקלאית" בחוק הגנה על בריאות הציבור (מזון), התשע"ו-2015]] (להלן - חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון)), לרבות חובת יישום תכנית בטיחות מזון ומתן היתר הפעלה ופיקוח וטרינרי; תקנות לפי פסקה זו טעונות התייעצות עם שר הבריאות. : (ב) השר רשאי, לאחר התייעצות עם המועצה המדעית של הסתדרות הרופאים הווטרינרים בישראל, לקבוע בתקנות לגבי מרפאות, הן דרך כלל והן לגבי סוגים מהן לפי ענפי השירותים או הטיפול הניתן בהן, הוראות בדבר - :: (1) דרכי הפיקוח על מילוי הוראות התקנות לפי סעיף זה; :: (2) הטלת חובת רישום של מרפאות מסוגים מסויימים; :: (3) התנאים שיתקיימו במרפאות לצורך מתן שירותי רפואה וטרינרית או טיפול רפואי מסוגים מסויימים; :: (4) סידורי תברואה; :: (5) ניהול רשומות, החזקתן, שמירתן, והביקורת עליהן. : (ג) תקנות על פי פסקאות (3), (10) עד (12) ו-(14) של סעיף קטן (א), ועל פי פסקאות (1) ו-(5) של סעיף קטן (ב) יותקנו באישור ועדת הכלכלה של הכנסת. @ 23. אגרות [20(ט)] (תיקון: תשס"ז, תשע"ד, תשע"ו, תשפ"ג, תשפ"ג-3) : (א) שר החקלאות, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי בתקנות לקבוע אגרות בעד - :: (1) בדיקה, חיסון, ביצוע תבחין, טבילה, חיטוי או המתה של בעלי חיים; :: (2) הזנת בעלי חיים שבהסגר והחזקתם; :: (3) בדיקה וחיטוי של שלחים או חלקים אחרים של בעלי חיים; :: (4) תעודה, רשיון, היתר או מסמך אחר שניתנו בהתאם לתקנות שלפי פקודה זו; :: וכן להסדיר תשלום וגביית הוצאות שהוציאה המדינה לפי פקודה זו. :: ((פורסמו [[תקנות מחלות בעלי-חיים (תעודה וטרינרית), תשל"ה-1975]].)) : (א1)(1) שר החקלאות ופיתוח הכפר, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת הבריאות של הכנסת רשאי לקבוע אגרות בעד פיקוח וטרינרי במפעלים לבשר גולמי כהגדרתם [[בסעיף 177 לחוק הגנה על בריאות הציבור (מזון)]], או במיתקנים שבהם מבוצעות פעולות כאמור [[#2|בפסקה (1) להגדרה "טיפול בתוצרת חקלאית" בחוק האמור]], ויכול שיקבע אגרות שונות בעד פיקוח כאמור בשעות העבודה הרגילות ובעד פיקוח בשעות החורגות משעות העבודה הרגילות ובשעות לילה או אגרות שונות בעד תפקידי פיקוח שונים; לעניין זה, "שעות העבודה הרגילות" - כפי שיקבע השר בתקנות בדרך האמורה בסעיף קטן זה. :: (2) אגרות לפי סעיף קטן זה לעניין פיקוח וטרינרי בשעות העבודה הרגילות ייקבעו בזיקה לסכום האגרה הבסיסי כהגדרתו [[בסעיף 213(א) לחוק הגנה על בריאות הציבור (מזון)]] ובהתחשב בעלויות העסקה גבוהות או נמוכות יותר בתפקידי פיקוח וטרינרי מסוימים. :: (3) על גביית האגרות לפי סעיף קטן זה יחולו הוראות [[+|סעיפים 217]] [[ו-219(1) לחוק הגנה על בריאות הציבור (מזון)]], בשינויים המחויבים; על אגרה המשתלמת לפי סעיף קטן זה יתווסף מס ערך מוסף לפי [[חוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975]]. :: ((פורסמו [[תקנות מחלות בעלי חיים (אגרות בעד פיקוח וטרינרי במפעל), התשפ״ד–2023]].)) : (ב) על גביית אגרות לפי סעיף זה יחול [[חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, התשנ"ה-1995]]. : (ג) אגרות שנקבעו לפי סעיף קטן (א) המשולמות לרשות מקומית בעד פעולות שהיא מבצעת לפי פקודה זו, ייקבעו גם בהסכמת שר הפנים. : (ד) נקבעה לפי הוראות סעיף קטן (א) אגרה שתשולם לרשות מקומית בעד פעולה מהפעולות המפורטות באותו סעיף קטן, לא תיגבה אגרה בעד אותה פעולה מכוח חוק עזר. == פרק ו': שונות == @ 24. סייג לתביעה [21] : לא תהיה עילת תביעה נגד המדינה או נגד עובד מעובדיה על מעשה שנעשה בתום לב לפי הוראות פקודה זו או לפי הוראות ביצוע, ופרט לאמור בפקודה זו, לא ישולם פיצוי בשל מעשה שנעשה לפיה אלא אם כן הורה שר החקלאות אחרת. @ 24א. חיי מדף של בשר גולמי (תיקון: תשפ"ג-2) : (א) בעל היתר הפעלה יקבע את אורך חיי המדף של הבשר הגולמי שייצר ויסמן אותו; בסעיף זה "היתר הפעלה" - היתר שניתן לפי פקודה זו להפעלת מפעל לבשר גולמי כהגדרתו [[בסעיף 177 לחוק הגנה על בריאות הציבור (מזון), התשע"ו-2015]]. : (ב) בעל היתר ייבוא לפי פקודה זו יסמן את אורך חיי המדף של בשר בהמות גולמי ובשר עוף גולמי שייבא, ובלבד שאורך חיי המדף כאמור לא יעלה על אורך חיי המדף שקבע היצרן במדינת הייצור לאותו מוצר. @ 25. סמכות מעצר בלא צו [22(1)] (תיקון: תשנ"א) : (א) ממונה על מחוז, קצין מחוז, רופא וטרינר ממשלתי, מפקח או שוטר (להלן - בעל סמכות) רשאי לעכב בלא צו אדם שנמצא עובר על פקודה זו או על הוראות ביצוע, או שנחשד בכך, ואם שמו ומענו של האדם אינם ידועים לבעל הסמכות, והאדם סירב למסרם להנחת דעתו של בעל הסמכות, רשאי הוא לעצרו בלא צו. : (ב) נעצר האדם שלא בידי שוטר, ימסור העוצר את העבריין, בהקדם האפשרי, לידי שוטר, ובהעדר שוטר יקחנו לתחנת המשטרה הקרובה. @ 26. סמכות תפיסה [22(2) ו-23(4)] (תיקון: תשנ"א) : (א) כל רופא וטרינר ממשלתי, מפקח או שוטר רשאי לתפוס ולבדוק כל בעל חיים, גוויה, כלי רכב, כלי שיט או חפץ שביחס אליו הוא חושד כי נעברה עבירה על פקודה זו או על הוראות ביצוע, ורשאי הוא לצוות על החזרתם לאזור או למקום שהוא חושד כי ממנו הועברו שלא כדין, או להעבירם לכל מקום ולעכבם בו בכפוף לצו מאת שופט בית משפט שלום; על תפיסה ועיכוב שנעשו כאמור יודיע העושה אותם, בהקדם האפשרי, לשופט של בית משפט השלום שבמחוז שבו נעשתה התפיסה. : (ב) השופט רשאי לצוות כי בעלו של בעל חיים או חפץ שנתפסו ועוכבו לפי סעיף קטן (א), ישלם סכום הנראה לו סביר לרופא וטרינר ממשלתי לכיסוי הוצאות הקשורות בהעברת בעל חיים או החפץ למקום ההחזקה, והוצאות החזקתו וכלכלתו של בעל החיים במשק ההחזקה, וכן רשאי הוא לצוות כי אם לא ישולם הסכום תוך הזמן הנקוב בצו יחולטו בעל החיים או החפץ. @ 27. חילוט [23(3)] : הודע לשופט של בית משפט שלום כי בעל חיים או חפץ נתפסו ועוכבו לפי הוראות [[סעיף 26]], והאדם שלו מייחסים את ביצוע העבירה אינו ידוע או שאינו ניתן לאיתור, רשאי השופט, אם היה סבור שיש יסוד להניח שנעברה עבירה כאמור, לצוות על חילוט בעל החיים או החפץ; אולם לא יינתן צו כאמור אלא אם כן ניתנה לבעל, אם שמו ומקום הימצאו ידועים, הזדמנות להופיע בפני השופט וליתן טעם מדוע לא יינתן צו כאמור. @ 27א. (תיקון: תשנ"ה-2, תשע"ד) : (((בוטל).)) @ 27ב. (תיקון: תשנ"ה-2, תשע"ד) : (((בוטל).)) @ 27ג. (תיקון: תשנ"ה-2, תשע"ד) : (((בוטל).)) @ 27ד. (תיקון: תשנ"ה-2, תשע"ד) : (((בוטל).)) @ 27ה. (תיקון: תשנ"ה-2, תשע"ד) : (((בוטל).)) @ 27ו. (תיקון: תשנ"ה-2, תשע"ד) : (((בוטל).)) @ 28. עונשין [23(1), (2)] (תיקון: תשע"ד) : (א) העובר על פקודה זו או על הוראת ביצוע, או על הודעה או היתר שניתנו לפי פקודה זו או תקנות שהותקנו מכוחה, או מפריע לאדם מהשתמש בסמכויות שהוענקו לו או בביצוע החובות שהוטלו עליו לפי פקודה זו או לפי הוראת ביצוע, דינו - מאסר שנה. : (א1) על אף האמור בסעיף קטן (א), רשאי שר החקלאות ופיתוח הכפר לקבוע בתקנות - :: (1) כי הפרת הוראה שנקבעה בהן לא תהווה עבירה; :: (2) כי עונשו של מי שהפר הוראה הקבועה בהן יהיה מאסר עד שישה חודשים או קנס כאמור [[בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977]]. : (ב) הורשע אדם בעבירה על פקודה זו, רשאי בית המשפט שהרשיעו לצוות על חילוט בעלי החיים או החפצים שביחס אליהם נעברה העבירה, או מקצתם, בנוסף לעונש אחר או במקומו. @ 29. גמול למודיע [24] : הרשיע בית המשפט אדם בעבירה על פקודה זו והטיל עליו קנס, רשאי הוא להעניק חלק מן הקנס כאמור, שאינו עולה על מחציתו, למי שהמידע שהוא מסר הביא להרשעה. @ 30. דו"ח רופא וטרינר [25] (תיקון: תשנ"א) : באישום על עבירה לפי פקודה זו יהיה קביל כראיה כל דו"ח חתום ביד רופא וטרינר ממשלתי, זולת אם דרש הנאשם את התייצבות הרופא כעד או שבית המשפט ראה צורך בהתייצבותו. @ 30א. הבאה של בעלי חיים, גוויותיהם ותוצרתם מהאזור ומשטחי המועצה הפלסטינית (תיקון: תשס"ה, תשס"ה-2) : (א) לענין פקודה זו ועל אף האמור בכל דין, הבאה או גרם הבאה של בעלי חיים, גוויותיהם, וכל טובין או תוצרת בעלי חיים שייבואם מוסדר לפי פקודה זו, מהאזור ומשטחי המועצה הפלסטינית לישראל, דינם כדין יבוא. : (ב) הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על בעלי חיים, גוויותיהם, וכל טובין או תוצרת בעלי חיים כאמור באותו סעיף קטן, אשר גודלו או יוצרו כדין ביישובים הנתונים לפיקוח מנהל השירותים הווטרינריים ונמצאו בשטחי יישובים אלה עד להבאתם לישראל. : (ג) בסעיף זה - ::- "אזור" ו"שטחי המועצה הפלסטינית" - כהגדרתם [[תקנות שעת חירום (יהודה ושומרון וחבל עזה - שיפוט בעבירות ועזרה משפטית)#|בתוספת לחוק להארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (יהודה ושומרון וחבל עזה - שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), התשכ"ח-1967]]. @ 31. נטל ההוכחה [26] : (א) הואשם בעלו של בעל חיים הסובל ממחלה בעבירה על פקודה זו, חזקה שידע על המחלה או שחשד בקיומה, זולת אם הניח את דעת בית המשפט שלא היו לו ידיעה או חשד כאמור וכי לא יכול היה, בשקידה סבירה, להשיג ידיעה כאמור. : (ב) הואשם אדם ביבואם או יצואם של בעל חיים, גוויה, רפד, פרש או מספוא בנסיבות שבהן הדבר מהווה עבירה שלו על פקודה זו, עליו נטל ההוכחה שאותן נסיבות לא התקיימו. @ 32. הוצאות [27] : דבר שנעשה או שנגרם בידי עובד המדינה, ולפי פקודה זו רואים אותו כנעשה על חשבון אדם פלוני, יהיו ההוצאות שהוצאו באופן סביר בקשר אליו חוב של אותו אדם למדינה; בלי לגרוע מכל דרכי גביה אחרות, ניתן לתבוע את החוב ולגבותו בבית המשפט המוסמך; אולם סעיף זה לא יחול על דבר שנקבעה בשלו אגרה בתקנות שלפי פקודה זו. @ 33. אי תחולת [[פקודת הפרשנות]] בכמה ענינים [28] : על אף האמור [[#17|בפקודת הפרשנות]], אין צורך לפרסם ברשומות תקנות לפי פקודה זו, זולת צווים ותקנות לפי [[סעיפים 2]], [[3]], [[20(ג)]], [[22]] [[ו-23]], אלא אם כן נאמר בפקודה זו אחרת. @ 33א. הוראות מעבר לעניין הוראות מינהל (תיקון: תשע"ו) : הוראות מינהל, הודעות ותנאים למתן רישיונות ייצור או אישורי ייצור נאות שניתנו לפי [[צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (הסחר במזון, ייצורו והחסנתו)]], ולפי [[חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון)]] ערב תחילתו של [[פרק ח' לאותו חוק]] (להלן - ערב יום התחילה), ימשיכו לחול וינהגו לפיהם לגבי פעולה כאמור [[#2|בפסקה (8) להגדרה "טיפול בתוצרת חקלאית" בחוק האמור]], עד שייקבעו הוראות או יינתנו הוראות, לפי העניין, שיחליפו אותן לפי [[-|החוק]]; רישיונות ייצור או אישורי ייצור נאות שניתנו ערב יום התחילה ימשיכו לחול עד פקיעת תוקפם או עד התקופה האמורה [[בסעיף 321(א)(1) לחוק האמור]], לפי המאוחר. @ 34. שיקולי הגנה על בעלי חיים בעת הפעלת סמכות (תיקון: תשע"ו-2) : מי שניתנה לו סמכות לפי פקודה זו רשאי, בעת הפעלת סמכותו, לשקול שיקולים לצמצום פגיעה ברווחתם של בעלי חיים כהגדרתם [[בחוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים), התשנ"ד-1994]], ולקידום מטרותיו של [[החוק האמור]]. == תוספת ראשונה (תיקון: ק"ת תשמ"ח, ק"ת תשנ"ג) == ==== (((הגדרת "בעל חיים" - [[סעיף 1]]))) ==== @ א. (תיקון: ק"ת תשמ"ח) : '''בהמות:''' : {{עמודות|3|1. בקר {{ש}} 2. צאן: כבשים, עזים ויעזים {{ש}} 3. תואים {{ש}} 4. גמלים {{ש}} 5. סוסים {{ש}} 6. פרדים {{ש}} 7. חמורים {{ש}} 8. חזירים {{ש}} 9. ארנבות {{ש}} 10. זירמתם ועובריהם של כל אחד מהמנויים לעיל}} @ ב. : '''חיות פרווה:''' : חיות מבוייתות שעורן משמש לייצור פרוות, לרבות - : {{עמודות|3|1. חורפנים (מינקים) {{ש}} 2. שינשילות {{ש}} 3. נוטריות {{ש}} 4. שועלים {{ש}} 5. אוזילוטים {{ש}} 6. צובלים}} @ ג. (תיקון: תשס"ח) : '''עופות:''' : {{עמודות|3|1. תרנגולות {{ש}} 2. אווזים {{ש}} 3. ברווזים {{ש}} 4. תרנגולי הודו {{ש}} 5. יונים {{ש}} 6. ברבורים {{ש}} 7. ברברים {{ש}} 8. מולרדים {{ש}} 9. טווסים {{ש}} 10. פניניות {{ש}} 11. יענים {{ש}} 12. שלווים {{ש}} 13. פסיונים {{ש}} 13א. חוגלות {{ש}} 14. ביצי דגירה של העופות המנויים לעיל {{ש}} 15. זירמתם של העופות המנויים לעיל}} @ ד. (תיקון: ק"ת תשמ"ח, ק"ת תשע"ו-2) : '''חיות אחרות:''' : {{עמודות|3|1. כלבים {{ש}} 2. חתולים {{ש}} 3. קופים {{ש}} 4. אוגרים {{ש}} 5. עכברים {{ש}} 6. חולדות {{ש}} 7. חיות בר ממחלקת היונקים {{ש}} 8. חיות בר ממחלקת הזוחלים והדו-חיים {{ש}} 9. דבורים {{ש}} 10. צפרים {{ש}} 11. דגים {{ש}} 12. רכיכות (molluscs) {{ש}} 13. סרטנאים (crustaceans) {{ש}} 14. צורבניים (cnidaria) {{ש}} 15. קווצי עור (echinodermata)}} == תוספת שניה (תיקון: ק"ת תשס"א, ק"ת תשע"ב) == ==== (((הגדרת "מחלה" - [[סעיף 1]]))) ==== @ : {{דוכיווני ממורכז|'''שם המחלה בעברית'''|'''שם המחלה באנגלית'''}} @ 1. (תיקון: ק"ת תשפ"ה, ק"ת תשפ"ו) : '''מחלות של כמה סוגי בעלי חיים''' : (((נמחקה))) <!-- {{דוכיווני|אבעבועות (בצאן, בסוסים ובגמלים)|Sheep, goat, horse and camel pox}} --> : {{דוכיווני|אכינוקוקוזיס ברוצלוזיס|Echinococcosis/hydatidosis}} : {{דוכיווני|בת שחפת|Brucellosis}} : {{דוכיווני|גמרת|Paratuberculosis Anthrax}} : {{דוכיווני|דבר הבקר|Rinderpest}} : {{דוכיווני|דלקת הלוע השלפוחיתית|Vesicular stomatitis}} : {{דוכיווני|דלקת המוח היפנית|Japanese encephalitis}} : {{דוכיווני|דלקת המוח וחוט השדרה המזרחית בקלוטי פרסה|Equine encephalomyelitis (Eastern)}} : {{דוכיווני|ורדת (בחזירים ובעופות)|Erysipelas (swine and avian)}} : {{דוכיווני|טולרמיה|Tularemia}} : {{דוכיווני|כלבת|Rabies}} : {{דוכיווני|ליסטריוזיס|Listeriosis}} : {{דוכיווני|לפטוספירוזיס|Leptospirosis}} : {{דוכיווני|מחלה דימומית אפיזואוטית|Epizootic haemorrhagic disease}} : {{דוכיווני|מחלת אוז'סקי|Aujeszky's disease}} : {{דוכיווני|מחלת הלשון הכחולה (כחול הלשון)|Bluetongue}} : {{דוכיווני|מחלת הפה והטלפיים|Foot and mouth disease}} : {{דוכיווני|מחלת השערונית|Trichinellosis}} : {{דוכיווני|מחלת זנבן הכיס (בבקר ובחזירים)|Bovine and porcine cysticercosis}} : {{דוכיווני|סורה (טריפנוזומה אוונסי)|Surra (''Trypanosoma evansi'')}} : {{דוכיווני|סלמונלוזיס (סלמונלה דאבלין)|Salmonellosis (''Salmonella Dublin'')}} : {{דוכיווני|סלמונלוזיס (סלמונלה טיפימוריום)|Salmonellosis (''Salmonella Typhimurium'')}} : {{דוכיווני|פירופלזמוזיס (בבזיוזיס)|Piroplasmosis (''babesiosis'')}} : {{דוכיווני|קדחת דימומית קרימיאן קונגו|Crimean Congo haemorrhagic fever}} : {{דוכיווני|קדחת השקע האפריקני|Rift Valley fever}} : {{דוכיווני|קדחת מערב הנילוס|West Nile fever}} : {{דוכיווני|קדחת קיו|Q Fever}} : {{דוכיווני|קמפילובקטריוזיס של מערכת המין (בבקר ובצאן)|Bovine and ovine genital campylobacteriosis}} : {{דוכיווני|רימת הבורג של העולם החדש|New World screwworm (''Cochliomyia hominivorax'')}} : {{דוכיווני|רימת הבורג של העולם הישן|Old World screwworm (''Chrysomya bezziana'')}} : {{דוכיווני|שחפת|Tuberculosis}} : {{דוכיווני|שפעת מקבוצה A|Influenza A}} : {{דוכיווני|תסמונת לב מימית (בבקר ובצאן)|Heartwater}} @ 2. : '''מחלות בקר''' : {{דוכיווני|אלח דם מדמם|Haemorrhagic septicaemia}} : {{דוכיווני|אנפלסמוזיס|Anaplasmosis}} : {{דוכיווני|דלקת מדבקת של דרכי הנשימה העליונות|Infectious bovine rhinotracheitis/infectious postular vulvovaginitis (IBR/IPV)}} : {{דוכיווני|דלקת מידבקת של קרום החזה והריאות בבקר|Contagious bovine pleuroneumonia}} : {{דוכיווני|טריכומונוזיס|Trichomonosis}} : {{דוכיווני|לויקוזיס הבקר|Enzootic bovine leukosis}} : {{דוכיווני|מחלת השינה - טריפנוזומוזיס|Trypanosomosis (tsetse-transmitted)}} : {{דוכיווני|ספגת המוח בבקר|Bovine spongiform encephalopathy}} : {{דוכיווני|קדחת קיקיונית בבקר|Bovine ephemeral fever}} : {{דוכיווני|קטרת העור|Lumpy skin disease}} : {{דוכיווני|שלשול נגיפי בבקר - מחלת הריריות|Bovine viral diarrhoea / mucosal disease}} : {{דוכיווני|תיילריוזיס|Theileriosis}} @ 3. (תיקון: ק"ת תשפ"ו) : '''מחלות צאן''' : {{דוכיווני|אבעבועות צאן|Sheep, goat pox}} : {{דוכיווני|אגלקטיה מדבקת|Contagious agalactia}} : {{דוכיווני|פירופלזמוזיס (בבזיוזיס)|Piroplasmosis (babesiosis)}} : {{דוכיווני|אדנומטוזיס (רב-אדנומות) של הריאה|Ovine pulmonary adenomatosis}} : {{דוכיווני|דבר הצאן|Peste des petits ruminants (PPR)}} : {{דוכיווני|דלקת מוח ומפרקים בעזים|Caprine arthritis / encephalitis}} : {{דוכיווני|דלקת מידבקת של קרום החזה והריאות בעזים|Contagious caprine pleuropneumonia}} : {{דוכיווני|הפלה אנזואוטית בצאן (כלמידיוזיס)|Enzootic abortion of ewes (ovinechlamydiosis)}} : {{דוכיווני|מאדי–ויסנה|Maedi visna}} : {{דוכיווני|מחלת ניירובי בכבשים|Nairobi sheep disease}} : {{דוכיווני|סקרייפי (גרדת כבשים)|Scrapie}} @ 4. (תיקון: ק"ת תשפ"ה) : '''מחלות קלוטי פרסה''' : {{דוכיווני|אנמיה מידבקת בקלוטי פרסה|Equine infectious anaemia}} : {{דוכיווני|אנצפלוזיס בסוסים|Equine encephalosis}} : {{דוכיווני|דבר הסוסים האפריקני|African horse sickness}} : {{דוכיווני|דורינה|Dourine}} : {{דוכיווני|דלקת המוח וחוט השדרה המערבית בקלוטי פרסה|Equine encephalomyelitis (Western)}} : {{דוכיווני|דלקת הריאות והאף בסוסים (הרפס)|Equine rhinopneumonitis}} : {{דוכיווני|דלקת מוח וחוט השדרה הוונצואלית בסוסים|Venezuelan equine encephalomyelitis}} : {{דוכיווני|דלקת עורקים נגיפית בסוסים|Equine viral arteritis}} : {{דוכיווני|דלקת רחם מידבקת בסוסות|Contagious equine metritis}} : {{דוכיווני|נחרת|Glanders}} @ 5. : '''מחלות חזירים''' : {{דוכיווני|דבר חזירים אפריקני|African swine fever}} : {{דוכיווני|דבר חזירים קלאסי|Classical swine fever Transmissible gastroenteritis}} : {{דוכיווני|דלקת מידבקת של הקיבה והמעי דלקת מוח מסוג ניפה|Nipah virus encephalitis}} : {{דוכיווני|מחלת החזירים השלפוחיתית|Swine vesicular disease}} : {{דוכיווני|סינדרום הרבייה והנשימה בחזירים|Porcine reproductive and respiratory syndrome}} @ 6. (תיקון: ק"ת תשפ"ה) : '''מחלות עופות''' : {{דוכיווני|דלקת המוח וקרומיו בתרנגולי הודו|Meningoencephalitis meleagridis}} : {{דוכיווני|דלקת כבד נגיפית של ברווזים|Duck virus hepatitis}} : {{דוכיווני|דלקת מידבקת של האמתחת (גמבורו)|Infectious bursal disease (Gumboro disease)}} : {{דוכיווני|דלקת מידבקת של הגרון וקנה הנשימה בעופות|Avian infectious laryngotracheitis}} : {{דוכיווני|דלקת מידבקת של קנה הנשימה בעופות|Avian infectious bronchitis}} : {{דוכיווני|דלקת מעיים נגיפית של ברווזים ואווזים|Duck virus enteritis}} : {{דוכיווני|דלקת של דרכי הנשימה העליונות וקנה הנשימה בהודים|Turkey rhinotracheitis}} : {{דוכיווני|כולרת העופות|Fowl cholera}} : {{דוכיווני|כלמידיוזיס (דררת) בעופות|Avian chlamydiosis}} : {{דוכיווני|מחלת גלינרום (טיפואיד העופות)|Fowl typhoid}} : {{דוכיווני|מחלת הפולורום|Pullorum disease}} : {{דוכיווני|מחלת מארק|Marek's disease}} : {{דוכיווני|מחלת ניוקאסל|Newcastle disease}} : {{דוכיווני|מיקופלסמה גליספטית בעופות|Avian mycoplasmosis (''M. gallisepticum'')}} : {{דוכיווני|מיקופלסמה סינוביה בעופות|Avian mycoplasmosis (''M. synoviae'')}} : {{דוכיווני|סלמונלוזיס בעופות|Salmonellosis in birds}} @ 7. (תיקון: ק"ת תשע"ה, ק"ת תשע"ו-3, ק"ת תשע"ז, ק"ת תשפ"ב, ק"ת תשפ"ד) : '''מחלות דגים''' : {{דוכיווני|אלח דם נגיפי מדמם|Viral haemorrhagic septicaemia (VHS)}} : {{דוכיווני|מחלת נגיף האירידו בספארוסים|Red sea bream iridoviral disease}} : {{דוכיווני|מחלת האביב הנגיפית בקרפיונים|Spring viraemia of carp (SVC)}} : {{דוכיווני|נמק מגפתי במערכת ייצור הדם|Epizootic haematopoietic necrosis (EHN)}} : {{דוכיווני|נמק מדבק במערכת ייצור הדם|Infectious haematopoietic necrosis (IHN)}} : {{דוכיווני|נמק נגיפי של המוח|Viral nervous necrosis (VNN)}} : {{דוכיווני|נגיעות באפנומיצס אינוודנס (תסמונת הכיבים המגפתית)|Infection with ''Aphanomyces invadans'' (epizootic ulcerative syndrome)}} : {{דוכיווני|מחלת נגיף הרפס של קוי|Koi herpesvirus disease}} : {{דוכיווני|נמק מידבק של הלבלב|Infectious pancreatic necrosis (IPN)}} : {{דוכיווני|נגיעות באלפא–וירוס של סלמונידים|Infection with salmonid alphavirus - SAV}} : {{דוכיווני|נגיעות בנגיף אנמיה מדבקת של סלמון|Infection with infectious salmon anaemia virus (ISAV)}} : {{דוכיווני|נגיעות בגירודקטילוס סאלריס|Infection with Gyrodactylus salaris}} : {{דוכיווני|נגיעות במחלת נגיף אמנון האגמים|Infection with tilapia lake virus disease - TiLVD}} @ 8. : '''מחלות דבורים''' : {{דוכיווני|אקריות בדבורים|Acarapisosis of honey bees}} : {{דוכיווני|חיפושית הדבורית הקטנה|Small hive beetle infestation (''Aethina tumida'')}} : {{דוכיווני|מחלת ורואה בדבורים|Varroosis of honey bees}} : {{דוכיווני|מחלת נוזמה בדבורים|Nosemosis of bees}} : {{דוכיווני|נגיעות בטרופילאלאפס|Tropilaelaps infestation of honey bees}} : {{דוכיווני|ריקבון ולד אירופי בדבורים|European foulbrood of honey bees}} : {{דוכיווני|ריקבון ולד אמריקני בדבורים|American foulbrood of honey bees}} @ 9. : '''מחלות ארנבות וארנבונים''' : {{דוכיווני|מחלה דימומית בארנבונים|Rabbit haemorrhagic disease}} : {{דוכיווני|מיקסומטוזיס|Myxomatosis}} @ 10. (תיקון: ק"ת תשע"ו, ק"ת תשע"ו-3) : '''מחלות בעלי חיים אחרים''' : {{דוכיווני|לישמניאוזיס (בכלבים)|Leishmaniosis (in dogs)}} @ 11. (תיקון: ק"ת תשע"ו-3, ק"ת תשע"ח) : '''מחלות דו-חיים''' : {{דוכיווני|נגיעות בפטריית באטראכוכיטריום דנדרובטידיס|Infection with Batrachochytrium dendrobatidis}} : {{דוכיווני|נגיעות בפטריית באטראכוכיטריום סלמנדריווראנס|Infection with Batrachochytrium ''salamandrivorans''}} : {{דוכיווני|נגיעות במיני ראנה וירוס|Infection with ''Ranavirus'' species}} @ 12. (תיקון: ק"ת תשע"ו-3) : '''מחלות רכיכות''' : {{דוכיווני|נגיעות בנגיף הרפס של אבלון|Infection with abalone herpesvirus}} : {{דוכיווני|נגיעות בבונאמיה אקסיטיוזה|Infection with Bonamia exitiosa}} : {{דוכיווני|נגיעות בבונאמיה אוסטריאה|Infection with Bonamia ostreae}} : {{דוכיווני|נגיעות במארטיילה רפרינג'נס|Infection with Marteilia refringens}} : {{דוכיווני|נגיעות בפרקינסוס מארינוס|Infection with Perkinsus marinus}} : {{דוכיווני|נגיעות בפרקינסוס אולסני|Infection with Perkinsus olseni}} : {{דוכיווני|נגיעות בקסנוהליוטיס קליפורנינסיס|Infection with Xenohaliotis californiensis}} @ 13. (תיקון: ק"ת תשע"ו-3, ק"ת תשע"ח, ק"ת תשפ"ב) : '''מחלות סרטנאים''' : {{דוכיווני|מחלת נמק חריף של כבד–לבלב|Acute hepatopancreatic necrosis disease}} : {{דוכיווני|נגיעות באפנומיצס אסטצי (דֶבֶר סרטן הנהרות)|Infection with ''Aphanomyces astaci'' (crayfish plague)}} : {{דוכיווני|נגיעות בנגיף הראש הצהוב גנוטיפ 1|Infection with yellow head virus genotype 1}} : {{דוכיווני|נגיעות בנגיף נמק מידבק תת-עורי ובמערכת ייצור הדם|Infection with infectious hypodermal and haematopoietic necrosis virus}} : {{דוכיווני|נגיעות בנגיף נמק שריר מידבק|Infection with infectious myonecrosis virus}} : {{דוכיווני|נגיעות בהפאטובקטר פנאיי (דלקת כבד–לבלב נמקית)|Infection with ''Hepatobacter penaei'' (necrotising hepatopancreatitis)}} : {{דוכיווני|נגיעות בנגיף תסמונת טאורה|Infection with Taura syndrome virus}} : {{דוכיווני|נגיעות בנגיף תסמונת הנקודות הלבנות|Infection with white spot syndrome virus}} : {{דוכיווני|נגיעות בנגיף נודה של מקרוברכיום רוזנברגיי (מחלת הזנב הלבן)|Infection with ''Macrobrachium rosenbergii'' nodavirus (white tail disease)}} : {{דוכיווני|נגיעות בנגיף אירידשנטי מספר 1 של מַעֲשִׂירֵי רֶגֶל|Infection with Decapod iridescent virus 1 (DIV1)}} @ 14. (תיקון: ק"ת תשפ"ו) : '''מחלות גמלים''' : {{דוכיווני|אבעבועות גמלים|Camel pox}} : {{דוכיווני|סינדרום נשימתי במזרח התיכון מנגיף קורונה|MIDDLE EAST RESPIRATORY SYNDROME CORONAVIRUS}} == לוח השוואה == <לוח_השוואה> 1 | השם 2(1) | [[1]], [[16(א)]], [[תוספת ראשונה]], [[תוספת שניה]] 2(2) | [[2]] 2(3) | [[3]] 3 | [[4]] 4 | [[5]] 5 | [[6]] 6 | [[7]] 7 | [[8]] 8 | [[9]] 9 | [[10]] 10 | [[11]] 11 | [[12]] 12 | [[13]] 13 | [[14]] 14 | [[15]] 15 | [[16]] 16 | [[17]] 17(1)-(5) | [[19]] 17(6) | [[20]] 18 | [[20]] 19 | [[21]] 20(א)-(ח), (י)-(טו) | [[22]] 20(ט) | [[23]] 21 | [[24]] 22(1) | [[25]] 22(2) | [[26(א)]] 23(1), (2) | [[28]] 23(3) | [[27]] 23(4) | [[26(ב)]] 24 | [[29]] 25 | [[30]] 26 | [[31]] 27 | [[32]] 28 | [[33]] 29 | - </> <פרסום> נקבע בועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת ביום ד' בניסן התשמ"ה (26 במרס 1985). <חתימות> משה נסים, שר המשפטים spdeyqloi57k1xtaqn29mmqwc1n6gbu 0 346500 3019980 3019180 2026-06-14T23:01:57Z OpenLawBot 8112 [3019939] ת"ט 3019980 wikitext text/x-wiki {{ח:התחלה}} {{ח:כותרת|פקודת מחלות בעלי חיים [נוסח חדש], התשמ״ה–1985}} {{ח:פתיח-התחלה}} {{ח:מאגר|2000938}} '''חוקים קודמים:''' ''פקודת מחלות בעלי חיים, 1926:'' {{ח:תיבה|חא״י כרך א׳ פרק ג׳, עמ׳ 14|פקודת מחלות בעלי חיים|https://fs.knesset.gov.il/0/law/0_lsr_563184.pdf}}; {{ח:תיבה|ע״ר 1937, תוס׳ 1, 5|פקודת ההוצאה המתוקנת של החוקים (תקונים)|https://fs.knesset.gov.il/0/law/0_lsr_561094.pdf}}; {{ח:תיבה|1938, תוס׳ 1, 5|תקון|https://fs.knesset.gov.il/0/law/0_lsr_561249.pdf}}. ''פקודת מחלות בעלי־חיים, 1945:'' {{ח:תיבה|ע״ר 1945, תוס׳ 1, 155|פקודת מחלות בעלי־חיים|https://fs.knesset.gov.il/0/law/0_lsr_562216.pdf}}; {{ח:תיבה|ס״ח תש״י, 313|תיקון|https://fs.knesset.gov.il/1/law/1_lsr_209357.pdf}}. '''נוסח חדש:''' {{ח:תיבה|ס״ח תשמ״ה, 84|פקודת מחלות בעלי חיים [נוסח חדש]|https://fs.knesset.gov.il/11/law/11_lsr_317935.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״א, 76|חוק הרופאים הווטרינרים|https://fs.knesset.gov.il/12/law/12_lsr_210834.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ה, 82|חוק יישום ההסכם בדבר רצועת עזה ואזור יריחו (הסדרים כלכליים והוראות שונות) (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211073.pdf}}, {{ח:תיבה|100|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/13/law/13_lsr_211090.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ה, 716|תיקון מס׳ 4|https://fs.knesset.gov.il/16/law/16_lsr_299928.pdf}}, {{ח:תיבה|994|ת״ט|https://olaw.org.il/laws/law-2028.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ז, 67|חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2007)|https://fs.knesset.gov.il/17/law/17_lsr_300638.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ד, 34|תיקון מס׳ 6|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_301576.pdf}}, {{ח:תיבה|307|חוק הפיקוח על מזון לבעלי חיים|https://fs.knesset.gov.il/19/law/19_lsr_301502.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ו, 175|חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון)|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_316718.pdf}}, {{ח:תיבה|303|תיקון מס׳ 10 לחוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים)|https://fs.knesset.gov.il/20/law/20_lsr_318726.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ג, 17|חוק לעניין ועדות הכנסת (תיקוני חקיקה והוראת שעה)|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_1783627.pdf}}, {{ח:תיבה|246|חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2023 ו־2024)|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_2620741.pdf}}, {{ח:תיבה|635|חוק התאגיד לפיקוח וטרינרי (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_3021153.pdf}}. ''עדכון התוספות (נוסח ישן):'' {{ח:תיבה|ק״ת תש״ט, 195|שינוי הגדרת ”מחלה“|https://olaw.org.il/takanot/takanot-0015.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״י, 1083|שינוי הגדרת ”מחלה“|https://olaw.org.il/takanot/takanot-0100.pdf}}; {{ח:תיבה|תשי״ב, 55|שינוי הגדרת ”מחלה“|https://olaw.org.il/takanot/takanot-0210.pdf}}, {{ח:תיבה|573|שינוי הגדרת ”מחלה“ (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-0251.pdf}}; {{ח:תיבה|תשט״ו, 946|שינוי הגדרת ”בעל חיים“|https://olaw.org.il/takanot/takanot-0518.pdf}}; {{ח:תיבה|תשט״ו, 1139|שינוי הגדרת ”מחלה“|https://olaw.org.il/takanot/takanot-0529.pdf}}; {{ח:תיבה|תשט״ז, 234|שינוי הגדרת ”מחלה“|https://olaw.org.il/takanot/takanot-0568.pdf}}; {{ח:תיבה|תשי״ז, 780|שינוי הגדרת ”מחלה“|https://olaw.org.il/takanot/takanot-0672.pdf}}; {{ח:תיבה|תשי״ט, 703|שינוי הגדרת ”מחלה“|https://olaw.org.il/takanot/takanot-0868.pdf}}, {{ח:תיבה|1179|שינוי הגדרות ”מחלה“ ו־”בהמות“|https://olaw.org.il/takanot/takanot-0894.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ך, 1176|שינוי הגדרת ”עופות“|https://olaw.org.il/takanot/takanot-1015.pdf}}, {{ח:תיבה|1332|שינוי הגדרת ”מחלה“|https://olaw.org.il/takanot/takanot-1021.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״א, 2737|שינוי הגדרת ”מחלה“|https://olaw.org.il/takanot/takanot-1196.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ב, 72|ת״ט|https://olaw.org.il/takanot/takanot-1204.pdf}}, {{ח:תיבה|77|שינוי הגדרת ”מחלה“|https://olaw.org.il/takanot/takanot-1206.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ג, 1096|שינוי הגדרת מחלה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-1422.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ד, 153|שינוי הגדרת מחלה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-1504.pdf}}, {{ח:תיבה|1571|שינוי הגדרת מחלה (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-1604.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ו, 26|שינוי הגדרת מחלה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-1780.pdf}}; {{ח:תיבה|תשכ״ז, 2748|שינוי הגדרת מחלה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-2071.pdf}}, {{ח:תיבה|3444|ת״ט|https://olaw.org.il/takanot/takanot-2116.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ל, 1220|שינוי הגדרת ”מחלה“|https://olaw.org.il/takanot/takanot-2535.pdf}}, {{ח:תיבה|1712|ת״ט|https://olaw.org.il/takanot/takanot-2571.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ב, 1507|שינוי הגדרת ”בהמות“|https://olaw.org.il/takanot/takanot-2881.pdf}}, {{ח:תיבה|1507|שינוי הגדרת ”מחלה“ (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-2881.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ג, 664|שינוי הגדרת ”בהמות“|https://olaw.org.il/takanot/takanot-2961.pdf}}, {{ח:תיבה|997|שינוי הגדרת ”מחלה“|https://olaw.org.il/takanot/takanot-2985.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ד, 1177|שינוי הגדרת בהמות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3169.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ה, 972|שינוי הגדרת ”בעלי־חיים“|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3297.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ז, 418|שינוי הגדרת ”מחלה“|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3623.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ט, 184|שינוי הגדרת ”מחלה“|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3912.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ם, 247|שינוי הגדרת ”מחלה“|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4051.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ב, 344|שינוי הגדרת ”מחלה“|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4294.pdf}}, {{ח:תיבה|850|שינוי הגדרת ”מחלה“|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4336.pdf}}, {{ח:תיבה|850|שינוי הגדרת ”עופות“|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4336.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ג, 887|שינוי הגדרות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4466.pdf}}, {{ח:תיבה|1796|שינוי הגדרות|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4518.pdf}}. ''עדכון התוספות (נוסח חדש):'' {{ח:תיבה|תשמ״ח, 27|שינוי התוספת הראשונה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5058.pdf}}, {{ח:תיבה|64|שינוי התוספת השניה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5059.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ט, 1480|שינוי התוספת השניה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5221.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ב, 1003|שינוי התוספת השניה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5437.pdf}}, {{ח:תיבה|1017|הוספה לתוספת השניה (הוראת שעה)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5438.pdf}}, {{ח:תיבה|1099|הוספה לתוספת השניה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5443.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ג, 336|הוספה לתוספת השניה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5497.pdf}}, {{ח:תיבה|999|הוספה לתוספת השניה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5536.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ה, 296|תיקון התוספת השניה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5636.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ז, 132|תיקון התוספת השניה לפקודה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5794.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ח, 90|תיקון התוספת השניה לפקודה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5862.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ס, 137|תיקון התוספת השניה לפקודה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6009.pdf}}, {{ח:תיבה|677|תיקון התוספת השניה לפקודה (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6042.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״א, 723|החלפת התוספת השניה לפקודה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6099.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ו, 3|תיקון התוספת השניה לפקודה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6427.pdf}}, {{ח:תיבה|994|תיקון התוספת השניה לפקודה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6499.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ח, 106|תיקון התוספת הראשונה לפקודה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6622.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ב, 672|החלפת התוספת השניה לפקודה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7081.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ד, 1239|תיקון התוספת השנייה לפקודה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7406.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ה, 1239|תיקון התוספת השנייה לפקודה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7514.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ו, 15|תיקון התוספת השנייה לפקודה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7555.pdf}}, {{ח:תיבה|876|תיקון התוספת הראשונה לפקודה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7635.pdf}}, {{ח:תיבה|1698|תיקון התוספת השנייה לפקודה (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7694.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ז, 510|תיקון התוספת השנייה לפקודה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7759.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ח, 1719|תיקון התוספת השנייה לפקודה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7974.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ב, 4094|תיקון התוספת השנייה לפקודה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-10335.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ד, 126|תיקון התוספת השנייה לפקודה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-10827.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ה, 1778|תיקון התוספת השנייה לפקודה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11871.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ו, 2193א|תיקון התוספת השנייה לפקודה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12421.pdf}}, {{ח:תיבה|2216|ת״ט|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12425.pdf}}. ''דחיית תחילה:'' {{ח:תיבה|ק״ת תשע״ד, 1610|דחיית תחילתם של סעיפים 16(ד), 16ב ו־17(ג) לפקודה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7406.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ה, 348|דחיית תחילתם של סעיפים 16(ד), 16ב ו־17(ג) לפקודה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7452.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ז, 1742|דחיית תחילתם של סעיפים 16(ד), 16ב ו־17(ג) לפקודה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7863.pdf}}, {{ח:תיבה|1742|דחיית תחילתם של סעיפים 16(ד), 16ב ו־17(ג) לפקודה (מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7863.pdf}}, {{ח:תיבה|1742|דחיית תחילתם של סעיפים 16(ד), 16ב ו־17(ג) לפקודה (מס׳ 3)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7863.pdf}}, {{ח:תיבה|1743|דחיית תחילתם של סעיפים 16(ד), 16ב ו־17(ג) לפקודה (מס׳ 4)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7863.pdf}}, {{ח:תיבה|1743|דחיית תחילתם של סעיפים 16(ד), 16ב ו־17(ג) לפקודה (מס׳ 5)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7863.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ח, 248|דחיית תחילתם של סעיפים 16(ד), 16ב ו־17(ג) לפקודה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7888.pdf}}. {{ח:סוגר}} {{ח:מפריד}} {{ח:קטע2||תוכן עניינים}} <div class="law-toc"> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק א|פרק א׳: פרשנות}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ב|פרק ב׳: אמצעים לבלימת מחלות}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳: פיצויים}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ד|פרק ד׳: אזורים נגועים}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳: תקנות}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ו|פרק ו׳: שונות}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|תוספת 1|תוספת ראשונה}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|תוספת 2|תוספת שניה}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|לוחהשוואה|לוח השוואה}}</div> </div> {{ח:קטע2|פרק א|פרק א׳: פרשנות}} {{ח:סעיף|1|הגדרות|תיקון: תשנ״א|אחר=[2<wbr>(1)]}} {{ח:ת}} בפקודה זו – {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בעל“ – לענין בעל חיים, גוויה, רפד, פרש או מספוא – כל אדם שהוא: {{ח:תתת|(1)}} בעלם, בשלמות או חלקית, או המציג עצמו כך; {{ח:תתת|(2)}} שלוחו של אדם כאמור; {{ח:תתת|(3)}} המחזיק בהם או מי שיש לו טובת הנאה בהם, שליטה או פיקוח עליהם או סמכות לעשות בהם; {{ח:תתת|(4)}} מתיר להם להיות בחצריו, או להיות או להישאר בהם, לפי הענין; {{ח:תתת|(5)}} תופש בחצרים, נוהג כלי רכב, קברניט כלי שיט או מפקד כלי טיס שבהם הם נמצאים, אם לא הוכיח כי אדם אחר בישראל הוא בעלם; {{ח:תת}} והכל למעט רופא וטרינר ממשלתי או מפקח הפועלים בתוקף סמכותם; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בעל חיים“ – בעל חיים מבעלי החיים המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גוויה“ – גוויית בעל חיים, לרבות חלק מגוויה, והבשר, העצמות, העור והשלח, הפרסות, הקרניים, הצמר, השיירים או חלק אחר של בעל חיים; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הוראות ביצוע“ – תקנות שהותקנו מכוח פקודה זו וכן צווים, הוראות, איסורים או תנאים שניתנו או הוטלו לפי פקודה זו או לפי תקנות שהותקנו מכוחה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המתה“ – לרבות שחיטה, ולענין ביצי עופות – השמדתן; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מחלה“ – מחלה מן המחלות המפורטות {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת השניה}} וכל מחלה מידבקת או תורשתית של בעלי חיים העלולה לפגוע בבעלי חיים בישראל; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ממונה על המחוז“ – מי ששר החקלאות מינהו, מבין עובדי משרדו, לממונה על המחוז לענין פקודה זו; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מספוא“ – חציר, גרעינים או חומר אחר המשמש דרך כלל מזון לבעלי חיים; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מפקח“ – עובד הציבור ששר החקלאות מינהו למפקח וכן מי שמנהל השירותים הוטרינריים, או מי שהוא הסמיכו לכך בכתב, מינהו למפקח לענין פקודה זו; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קצין מחוז“ – מי ששר החקלאות מינהו, מבין עובדי משרדו, לקצין מחוז לענין פקודה זו; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רופא וטרינר“ – בעל רשיון לפי {{ח:חיצוני|פקודת הרופאים הוטרינריים|פקודת הרופאים הוטרינריים}} לעסוק ברפואה וטרינרית; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רופא וטרינר ממשלתי“ – עובד הציבור ששר החקלאות מינהו למנהל השירותים הוטרינריים, לרופא וטרינר ממשלתי או לעוזר רופא וטרינר ממשלתי, וכל רופא וטרינר שהוא נושא משרה בשירות המדינה שמנהל השירותים הוטרינריים הכריז בהודעה ברשומות שנושאה כלול במונח ”רופא וטרינר ממשלתי“ לענין פקודה זו; {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמה הודעה לפיה הרופא הוטרינר נושא משרת מנהל השירותים הוטרינרים בשדה כלול במונח רופא וטרינר ממשלתי (י״פ תשנ״ג, 79).}} {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רפד“ – קש או חומר אחר המשמש דרך כלל למצע או לצרכים אחרים של בעלי חיים או סביבם. {{ח:סעיף|2|סמכות השר לתקן התוספות|אחר=[2<wbr>(2)]}} {{ח:ת}} שר החקלאות רשאי, בצו שיפורסם ברשומות, להוסיף {{ח:פנימי|תוספת 1|לתוספות הראשונה}} {{ח:פנימי|תוספת 2|והשניה}} או לגרוע מהן, בעל חיים או מחלה, לפי הענין. {{ח:סעיף|3|סמכות מנהל השירותים הוטרינריים לתקן התוספות|אחר=[2<wbr>(3)]}} {{ח:תת|(א)}} ראה מנהל השירותים הוטרינריים כי טובת הציבור מחייבת לעשות כן בדחיפות, רשאי הוא, בצו שיפורסם ברשומות, להוסיף {{ח:פנימי|תוספת 1|לתוספות הראשונה}} {{ח:פנימי|תוספת 2|והשניה}} או לגרוע מהן, בעל חיים או מחלה, לפי הענין. {{ח:תת|(ב)}} תקפו של צו כאמור יפקע בתום עשרה ימים מיום שפורסם ברשומות, אולם רשאי שר החקלאות, בטרם חלפה התקופה האמורה, לבטל או לשנות, בצו שיפורסם ברשומות, כל צו כאמור של מנהל השירותים הוטרינריים. {{ח:קטע2|פרק ב|פרק ב׳: אמצעים לבלימת מחלות}} {{ח:סעיף|4|הודעה על מחלת בעלי חיים ובידודם|תיקון: תשנ״א|אחר=[3]}} {{ח:ת}} מי שבהחזקתו או בפיקוחו נמצא בעל חיים נגוע או שהוא חושד כי הוא נגוע במחלה, יעשה בהקדם האפשרי כל אלה – {{ח:תת|(1)}} יודיע על כך לאחד מאלה – {{ח:תתת|(א)}} כשבעל החיים נמצא בתחום עיריה – לרופא הוטרינר שלה, ובאין כזה – למזכיר העיריה; {{ח:תתת|(ב)}} כשבעל החיים נמצא בתחום רשות מקומית אחרת – למזכיר הרשות או לבעל תפקיד אחר שלה שתפקידיו דומים; {{ח:תתת|(ג)}} כשבעל החיים נמצא בישוב שאין לו רשות מקומית, או באדמותיו, או באדמות שבט – למוכתר או לראש הישוב או לשיך השבט; או לשוטר הקרוב או לקצין המחוז; {{ח:תת|(2)}} יחזיק את בעל החיים בנפרד מבעלי חיים בלתי נגועים באותה מחלה, או שאינם חשודים כנגועים בה; {{ח:תת|(3)}} יגרום לכבילת בעל החיים או לכליאתו; {{ח:ת}} היה האדם שבהחזקתו או בפיקוחו בעל חיים כאמור נוסע בדרך הים, יודיע לרשויות המכס בהגיעו לנמל בישראל, ואם נוסע הוא בדרך היבשה – יודיע לשוטר הקרוב. {{ח:סעיף|5|העברת הודעה לרופא וטרינר ממשלתי|תיקון: תשנ״א|אחר=[4]}} {{ח:תת|(א)}} כל אדם שנזכר {{ח:פנימי|סעיף 4|בסעיף 4(1)}} וכל רופא וטרינר שהודיעו לו כי בעל חיים נגוע או חשוד כנגוע במחלה, או שנודע לו על כך בדרך אחרת או שנתברר לו כי מחלה פשתה או כי ישנה תמותה חשודה בקרב בעלי חיים, יודיע על כך מיד לרופא הוטרינר הממשלתי הקרוב. {{ח:תת|(ב)}} הרופא הוטרינר הממשלתי רשאי ליתן הוראות ולנקוט אמצעים כפי שיהיו נחוצים כדי לוודא הימצאות המחלה וטיבה, ומששוכנע כי מצויה מחלה ידווח על כך למנהל השירותים הוטרינריים. {{ח:סעיף|6|הודעה לחקלאים|אחר=[5]}} {{ח:ת}} שוכנע קצין מחוז בקיומה של מחלת בעלי חיים במחוז, רשאי הוא לנקוט אמצעים שייראו לו מעשיים כדי לגרום שיודע על כך למוכתרים, לתופשיהם של משקים ולבעליהם של בעלי חיים שבסביבה. {{ח:סעיף|7|המתת בעלי חיים נגועים|תיקון: תשנ״א|אחר=[6]}} {{ח:ת}} רופא וטרינר ממשלתי רשאי להורות לבעלו של בעל חיים נגוע במחלה להמיתו או לגרום להמתתו, מיד או תוך זמן שיציין, והוא הדין כשבעל חיים היה במגע עם בעל חיים כאמור או כשהיה חשוף בדרך אחרת להידבקות במחלה או לזיהום ממנה או כשהרופא חושד כי הוא נגוע במחלה. {{ח:סעיף|8|סילוק גוויית בעל חיים נגוע|תיקון: תשנ״א|אחר=[7]}} {{ח:תת|(א)}} מת בעל חיים ממחלה או הומת לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיף 7}}, רשאי קצין מחוז או רופא וטרינר ממשלתי או מפקח לתת הוראות לענין קבורתם, השמדתם או סילוקם של גוויית בעל החיים ושל כל רפד, פרש או מספוא שאתם היה לבעל החיים האמור מגע, או שנחשפו בדרך אחרת להידבקות במחלתו או לזיהום ממנה. {{ח:תת|(ב)}} הוראות כאמור בסעיף קטן (א) יכול שיקבעו כי הפעולה הנדרשת בהן תיעשה מיד או תוך זמן שצויין בהן, ויכול שירשו את קבורת הגוויה בקרקע התפושה בידי בעלו של בעל החיים והיא מתאימה לכך או בקרקע שברשות הרבים. {{ח:סעיף|9|בדיקה, טיפול וחיטוי בעלי חיים|תיקון: תשנ״א|אחר=[8]}} {{ח:תת|(א)}} סבור רופא וטרינר ממשלתי או מפקח שנחוץ או רצוי לעשות כן למניעת התפשטותה של מחלה, רשאי הוא להורות לבעלו של בעל חיים לבצע בו בדיקה, חיסון או טיפול בדרך אחרת, סימון בסימן קבע או באופן אחר, טבילה, ריסוס, רחיצה או חיטוי בדרך אחרת, או להחזיקו בהסגר לתקופה שציין בהוראה. {{ח:תת|(ב)}} רופא וטרינר ממשלתי רשאי לאסור על כל אדם המתתו של בעל חיים הנמצא בטיפול לפי סעיף קטן (א), או בטיפולו של רופא וטרינר, או בטיפול וטרינרי אחר, או הנמצא בתקופת הסגר, וכן רשאי הוא לאסור את השימוש בדבר המופק מבעל חיים כאמור, לרבות חלב, לתקופה שימצא לנכון להורות, או להתיר המתה או שימוש כאמור בכפוף לתנאים שימצא לנכון. {{ח:סעיף|10|חיטוי מקומות וחפצים|תיקון: תשנ״א|אחר=[9]}} {{ח:תת|(א)}} רופא וטרינר ממשלתי או מפקח רשאי להורות לבעל או לתופש של מקום או מבנה שבו הוחזק או נמצא בעל חיים נגוע או שהוא חושד שהוא נגוע במחלה, כי ינקה או יחטא את המקום או המבנה או יגרום לכך, באופן ובזמן שיציין. {{ח:תת|(ב)}} רופא וטרינר ממשלתי או מפקח רשאי להורות לבעלו של חפץ ששימש לצרכי בעל חיים כאמור בסעיף קטן (א) או סביבו, או להעברתו או להעברת דבר המופק ממנו, או למי שיש לו החזקה או שליטה בחפץ כאמור, כי ינקה או יחטא את החפץ, או יגרום לכך, באופן ובזמן שיציין. {{ח:תת|(ג)}} סבור רופא וטרינר ממשלתי שמצבו של מקום, מבנה או חפץ הנזכרים בסעיפים קטנים (א) ו־(ב) הוא כזה שניקויו או חיטויו לא יועילו למניעת התפשטות מחלה, רשאי הוא – {{ח:תתת|(1)}} לאסור על הבעל או התופש במקום או במבנה החזקת בעלי חיים בהם, או מתן רשות לאדם אחר לעשות כן, לתקופה שימצא לנכון; {{ח:תתת|(2)}} לאסור על הבעל או המחזיק או בעל השליטה בחפץ שימוש בו לצרכי בעל חיים או סביבו או להעברתו או להעברת דבר המופק ממנו, או מתן רשות לאדם אחר לעשות כן, לתקופה שימצא לנכון; {{ח:תתת|(3)}} להתנות מעשה כאמור בפסקאות (1) ו־(2) כפי שימצא לנכון. {{ח:סעיף|11|סמכות לבצע בדיקות|תיקון: תשנ״א|אחר=[10]}} {{ח:ת}} רופא וטרינר ממשלתי רשאי, לשם גילוי או אבחון מחלה, ליטול או לגרום כי יינטלו, מכל בעל חיים או גוויה, משטחי דם או כל מדגם אחר, או לבצע בהם תבחין או לגרום לכך ככל שימצא לנחוץ. {{ח:סעיף|12|איסור תצוגה, מכירה והמתה|אחר=[11]}} {{ח:ת}} מנהל השירותים הוטרינריים רשאי, לשם מניעת התפשטותה של מחלה, לאסור תצוגת בעלי חיים במקום כלשהו, מכירתם בשוק או בחצר מכר פרטית, המתתם לשם מאכל, או מכירת גוויותיהם, במקום כלשהו, ורשאי הוא להתיר מעשה כאמור בתנאים שימצא לנכון. {{ח:סעיף|13|סמכות כניסה|תיקון: תשנ״א|אחר=[12]}} {{ח:תת|(א)}} קצין מחוז, רופא וטרינר ממשלתי או מפקח רשאי להיכנס לכל מקום, מבנה, כלי רכב, כלי שיט או כלי טיס, שנמצא בו או שיש חשד שנמצא בו בעל חיים, גוויה, רפד, פרש או מספוא, ולערוך שם בדיקה – {{ח:תתת|(1)}} כדי לוודא שאין שם בעל חיים חולה או בעל חיים, גוויה, רפד, פרש או מספוא העלולים להעביר מחלה; {{ח:תתת|(2)}} כדי לוודא אם הופרו פקודה זו או הוראות ביצוע. {{ח:תת|(ב)}} רופא וטרינר שמעסיקה אותו עיריה או מועצה מקומית, וכל אדם שהממונה על המחוז הרשהו לכך בכתב, דרך כלל או במיוחד, רשאי להיכנס לכל מקום, מבנה, כלי רכב, כלי שיט וכלי טיס שנמצאים בו, או שיש חשד שנמצאים בו, בהמות או עופות כמשמעותם {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}}, או גוויותיהם, ולערוך שם בדיקה כדי לוודא אם הופרו בהם הוראות פקודה זו או הוראות ביצוע ביחס להמתתם ולמכירת גוויותיהם. {{ח:סעיף|14|סמכות ביקורת|תיקון: תשנ״א|אחר=[13]}} {{ח:ת}} נדרש בעלם של בעל חיים, גוויה, רפד, פרש או מספוא, בידי קצין מחוז, רופא וטרינר ממשלתי או מפקח, למסור אותם לביקורת, יעשה כן במקום ותוך הזמן שהם הורו. {{ח:סעיף|15|סמכויות כלליות|תיקון: תשנ״א|אחר=[14]}} {{ח:תת|(א)}} מי שהוסמך לפי פקודה זו להורות על עשיית דבר, רשאי, במקום זאת, לעשותו בעצמו או לגרום לעשייתו. {{ח:תת|(ב)}} נדרש אדם, לפי פקודה זו או לפי הוראות ביצוע, לעשות דבר, רשאי קצין מחוז, רופא וטרינר ממשלתי או מפקח, לעשותו בעצמו או לגרום לעשייתו, כל עוד לא נעשה בידי אותו אדם ואף אם טרם עבר הזמן לעשייתו. {{ח:תת|(ג)}} דבר שנעשה בידי קצין מחוז, רופא וטרינר ממשלתי או מפקח לפי סעיפים קטנים (א) או (ב) ייראה כעשוי על חשבון מי שהוראת הביצוע עשויה היתה להינתן לו או מי שהדרישה הופנתה אליו, לפי הענין, {{ח:פנימי|סעיף 33|וסעיף 33}} יחול לפי זה. {{ח:תת|(ד)}} לקצין מחוז, רופא וטרינר ממשלתי או מפקח יהיו סמכויות העזר הדרושות לעשיית דבר שלפי סעיפים קטנים (א) ו־(ב), למילוי כל חובה ולהפעלת כל סמכות לפי פקודה זו, לרבות סמכות כניסה לכל מקום, מבנה, כלי רכב, כלי שיט או כלי טיס וסמכות ליטול חזקה או לעכב כל בעל חיים, גוויה, רפד, פרש או מספוא וכל כלי רכב, כלי שיט או כלי טיס, וכל סמכות שניתן היה לתתה בהוראות לפי פקודה זו. {{ח:קטע2|פרק ג|פרק ג׳: פיצויים}} {{ח:סעיף|16|פיצויים בעד המתה|תיקון: תשנ״א, תשע״ד, [ק״ת דחיית תחילה]|אחר=[1, 15]}} {{ח:תת|(א)}} בסעיף זה, ”בעל“ – האדם שלפני המתת בעל החיים היה רשאי למכרו; לענין זה אין להתחשב בהגבלה שהוטלה מכוח פקודה זו או בקיומו של משכון, עכבון או חיוב דומה. {{ח:תת|(ב)}} אוצר המדינה ישלם לבעלו של בעל חיים שהומת לפי פקודה זו פיצויים כלהלן: {{ח:תתת|(1)}} היה בעל החיים נגוע במחלה – מחצית שוויו לפני שחלה, ולא יותר ממחצית הפיצוי המרבי שנקבע לפי סעיף קטן (ג) לסוגו או למינו; {{ח:תתת|(2)}} היה בעל החיים חשוד כנגוע במחלה אך לא היה נגוע – שוויו לפני שהומת, ולא יותר מהפיצוי המרבי שנקבע לפי סעיף קטן (ג) לסוגו או למינו; {{ח:תתת|(3)}} הוחזרה גווית בעל החיים לבעלה, כראויה לשימוש, ינוכה שווי הגוויה מסכום הפיצויים כאמור. {{ח:תת|(ג)}} שר החקלאות רשאי, בהודעה ברשומות, לקבוע סכום מרבי של פיצויים שישולמו לפי סעיף קטן (ב) לכל סוג או מין בעלי חיים שהומתו לפי הוראות פקודה זו; הודעה כאמור תיכנס לתוקף מתאריך פרסומה ברשומות או מתאריך אחר שנקבע בה, בעבר או בעתיד. {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמה {{ח:חיצוני|הודעת מחלות בעלי חיים (תשלום פיצויים)|הודעת מחלות בעלי חיים (תשלום פיצויים), התשפ״ד–2023}}.}} {{ח:תת|(ד)}} שוויים של בעל חיים שהומת לפי הוראות פקודה זו ושל גוויה שנמצאה ראויה לשימוש יוערך בידי רופא וטרינר ממשלתי והחלטתו בענין זה תהא סופית. {{ח:תת|(ד)|(1)}} בקשה לתשלום פיצויים לפי סעיף זה תוגש לוועדה שמונתה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 16ב|סעיף 16ב}}, והיא תקבע את שוויים של בעל חיים שהומת לפי הוראות פקודה זו ושל גווייה שנמצאה ראויה לשימוש, בהתאם להוראות לפי פסקה (2); שר החקלאות ופיתוח הכפר רשאי לקבוע הוראות לעניין אופן הגשת בקשה כאמור. {{ח:תתת|(2)}} שר החקלאות ופיתוח הכפר, בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, יקבע הוראות לעניין קביעת שוויים של בעל חיים שהומת לפי הוראות פקודה זו ושל גווייה שנמצאה ראויה לשימוש. {{ח:תת|(ה)}} היה לבעל ביטוח על בעל החיים שהומת לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיף 7}}, רשאי המבטח, בבואו לשלם לבעל את תגמולי הביטוח המגיעים לו, להפחית מהם את סכום הפיצויים ששולמו לבעל לפי פקודה זו. {{ח:סעיף|16א|הסדר ביטוחי חלופי לתשלום פיצויים|תיקון: תשע״ד}} {{ח:ת}} על אף הוראות {{ח:פנימי|סעיף 16|סעיף 16}}, לא ישולמו פיצויים לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 16|הסעיף האמור}} בשל בעל חיים שהומת לפי הוראות פקודה זו, אם שר החקלאות ופיתוח הכפר קבע לגבי אותו סוג או מין של בעל חיים ולגבי אותה מחלה שבשלה הומת, כי קיים הסדר ביטוחי נאות לתשלום תגמולי ביטוח לבעלו של בעל חיים שהומת לפי פקודה זו ושלפיו השתתפות המדינה בדמי הביטוח היא בשיעור הולם. {{ח:ת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות מחלות בעלי חיים (הסדר ביטוחי חלופי לתשלום פיצויים)|תקנות מחלות בעלי חיים (הסדר ביטוחי חלופי לתשלום פיצויים), התשע״ד–2014}}.}} {{ח:סעיף|16ב|ועדה לבדיקת בקשות לתשלום פיצויים|תיקון: תשע״ד, [ק״ת דחיית תחילה]}} {{ח:תת|(א)}} שר החקלאות ופיתוח הכפר ימנה ועדה לבדיקת בקשות לתשלום פיצויים שהוגשו לפי {{ח:פנימי|סעיף 16|סעיף 16}}, שחבריה הם עובדי משרד החקלאות ופיתוח הכפר (בסעיף זה – המשרד), כמפורט להלן: {{ח:תתת|(1)}} נציג המנהל הכללי של המשרד, שאינו עובד השירותים הווטרינריים, והוא יהיה היושב ראש; {{ח:תתת|(2)}} נציג מנהל השירותים הווטרינריים מבין עובדי השירותים הווטרינריים, ויכול שימונה לפי סוג בעל החיים הנוגע בדבר, שלגביו מתקיים דיון בוועדה; {{ח:תתת|(3)}} נציג היועץ המשפטי של המשרד. {{ח:תת|(ב)}} שר החקלאות ופיתוח הכפר, לאחר התייעצות עם הארגון המייצג את המספר הגדול ביותר של החקלאים בישראל, ימנה משקיף לוועדה שהוא איש סגל אקדמי בכיר במוסד להשכלה גבוהה ואינו רופא וטרינר (בסעיף זה – המשקיף); המשקיף יוזמן לכל ישיבות הוועדה והוא רשאי להשתתף בכל ישיבותיה, ואולם אין בהיעדרותו מישיבה כדי לפגוע בתוקף פעולותיה ובסמכויותיה של הוועדה. {{ח:תת|(ג)}} הודעה על מינוי חברי הוועדה והמשקיף תפורסם ברשומות. {{ח:תת|(ד)}} שר החקלאות ופיתוח הכפר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, יקבע את סדרי עבודתה של הוועדה, ובכלל זה הוראות לעניין המניין החוקי בישיבותיה, האופן שבו מי שעלול להיפגע מהחלטתה רשאי לטעון את טענותיו לפניה, וכן הוראות שיחולו על המשקיף, לעניין שמירת סודיות ומניעת ניגוד עניינים; כל עוד לא הותקנו תקנות לפי סעיף קטן זה רשאית הוועדה לקבוע את סדרי עבודתה. {{ח:סעיף|17|סייג לתשלום פיצויים|תיקון: תשנ״ה־2, תשע״ד, [ק״ת דחיית תחילה]|אחר=[16]}} {{ח:תת|(א)}} לא ישולמו פיצויים בשל כלב, חתול או קוף שהומתו לפי הוראות פקודה זו. {{ח:תת|(ב)}} לא ישולמו פיצויים בשל בעל חיים שהומת, אם היה בעל החיים נגוע במחלה שעה שיובא לארץ, או שחלה בטרם עבר ביקורת הפקיד הבודק במקום הכניסה לארץ, או אם יובא לארץ בניגוד להוראות פקודה זו או להוראות ביצוע. {{ח:תת|(ג)}} לא ישולמו פיצויים בשל בעל חיים שהומת לפי הוראות פקודה זו, אם לדעת מנהל השירותים הווטרינריים הפר בעליו את הוראות הפקודה, או הוראת ביצוע או לא נקט אמצעים הנדרשים לשם מניעת הידבקות בעל־חיים במחלה כפי שהורה מנהל השירותים הווטרינריים, והצורך בהמתת בעל החיים נובע מאי קיום ההוראות האמורות. {{ח:תת|(ג)|(1)}} לא ישולמו פיצויים בשל בעל חיים שהומת לפי הוראות פקודה זו אם הוועדה שמונתה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 16ב|סעיף 16ב}} קבעה כי בעליו הפר הוראה מהותית מהוראות פקודה זו או מהוראות הביצוע, בהתאם להוראות לפי פסקה (4), וכי הוכח להנחת דעתה שההפרה תרמה באופן מהותי להפצת המחלה שבשלה הומת בעל החיים; לעניין זה, חזקה היא כי אם הופרה הוראה מהותית מהוראות פקודה זו או מהוראות הביצוע, שיש בהפרתה כדי לגרום להפצת מחלה, ונדרשה המתה של בעל החיים בשל אותה מחלה, הרי שההפרה תרמה באופן מהותי להפצת המחלה. {{ח:תתת|(2)}} על אף הוראות פסקה (1), הוועדה שמונתה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 16ב|סעיף 16ב}}, רשאית להורות, מטעמים מיוחדים שיירשמו ובהתאם לאמות מידה שנקבעו לפי פסקה (4), על תשלום פיצויים בשיעור חלקי, אף שהופרה הוראה כאמור באותה פסקה. {{ח:תתת|(3)}} הופרה הוראה מהותית לאחר המתת בעל החיים, רשאית הוועדה שמונתה לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 16ב|סעיף 16ב}} להתנות תשלום פיצויים לפי פקודה זו בסילוק ההפרה. {{ח:תתת|(4)}} שר החקלאות ופיתוח הכפר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, יקבע סוגי הוראות שיראו אותן לעניין סעיף זה כהוראות מהותיות וכן אמות מידה לתשלום פיצויים בשיעור חלקי כאמור בפסקה (2). {{ח:קטע2|פרק ד|פרק ד׳: אזורים נגועים}} {{ח:סעיף|18|הכרזת אזורים נגועים|תיקון: תשנ״א|אחר=[17<wbr>(1)–<wbr>(5)]}} {{ח:תת|(א)}} מנהל השירותים הוטרינריים רשאי, בצו שיפורסם ברשומות, להכריז על אזור, כפר או אתר כאזור נגוע. {{ח:תת|(ב)}} רופא וטרינר ממשלתי רשאי להכריז על כפר כאזור נגוע, במסירת הודעה למוכתר הכפר, והלה ינקוט מיד בצעדים הנראים לו מעשיים לפרסום ההכרזה בכפר; נמסרה הודעה כאמור, יודיע הרופא הוטרינר הממשלתי למנהל השירותים הוטרינריים את פרטי ההודעה והלה יגרום לפרסומה ברשומות תוך עשרה ימים ממסירת ההודעה למוכתר, מלבד אם בוטלה קודם לכן. {{ח:תת|(ג)}} רופא וטרינר ממשלתי רשאי להכריז על כל אתר כאזור נגוע במסירת הודעה לתופש האתר, ואם אין כזה – לבעל האתר. {{ח:תת|(ד)}} הכרזה לפי סעיף זה תינתן משנחה דעתו של המוסמך לתיתה שמצויה מחלה באזור, בכפר או באתר, או בכל חלק מהם, או שהיתה מצויה שם לאחרונה; בהכרזה תצויין המחלה ויפורטו מקום האזור או האתר וגבולותיהם ושם הכפר, לפי הענין. {{ח:סעיף|19|שינוי וביטול הכרזה|תיקון: תשנ״א|אחר=[17<wbr>(6)]}} {{ח:ת}} בלי לגרוע מסמכויות מנהל השירותים הוטרינריים ורופא וטרינר ממשלתי לשנות או לבטל הכרזה שנתנו לפי {{ח:פנימי|סעיף 18|סעיף 18}}, רשאי שר החקלאות לשנות או לבטל הכרזה שנתן מנהל השירותים הוטרינריים ורשאי מנהל השירותים הוטרינריים לשנות או לבטל הכרזה שנתן רופא וטרינר ממשלתי, והכל בדרך שההכרזה היתה ניתנת לשינוי או לביטול בידי מי שנתן אותה. {{ח:סעיף|20|הוראות לענין אזורים נגועים|תיקון: תשנ״א|אחר=[18]}} {{ח:תת|(א)}} ההוראות הבאות יחולו על אזורים נגועים, בכפוף לאמור בסעיף קטן (ג): {{ח:תתת|(1)}} לא יכניס אדם בעל חיים לאזור ולא יוציאו ממנו אלא בהיתר בכתב של רופא וטרינרי ממשלתי ובהתאם לתנאים שבהיתר; {{ח:תתת|(2)}} לא יעזוב אדם את האזור אלא אם כן מילא אחר ההוראות, הכלליות או המיוחדות, שנתן רופא וטרינר ממשלתי או מפקח למניעת התפשטותה של מחלה; {{ח:תתת|(3)}} לא יוצא מן האזור חפץ ששימש לצרכי בעל חיים נגוע או חשוד כנגוע במחלה, עליו או על גופו או סביבו, או להובלתו של בעל חיים כזה או להובלת דבר המופק ממנו, אלא בהיתר בכתב מאת רופא וטרינר ממשלתי ובהתאם לתנאיו; {{ח:תתת|(4)}} בעלם של בעלי חיים באזור יכנס או יחזיק אותם רחוק ככל האפשר מדרך ציבורית; {{ח:תתת|(5)}} רופא וטרינר ממשלתי או מפקח רשאי להורות לבעלו של בעל חיים באזור לבודד אותו מבעלי חיים אחרים באזור או להעבירו, תוך זמן שצויין, למקום שיורה; {{ח:תתת|(6)}} רופא וטרינר ממשלתי או מפקח רשאי לגרום שכל בעל חיים באזור יסומן בסימן קבע שימצא לנכון; {{ח:תתת|(7)}} מת בעל חיים ממחלה, ישרוף בעלו מיד את גוויתו או יקבור אותה בעומק שלא יפחת משני מטרים מתחת לפני הקרקע; אולם רופא וטרינר ממשלתי רשאי לאשר העברת הגוויה לכל מקום כדי להפכה למזון לבעלי חיים או למוצר אחר ולקבוע תנאים לכך. {{ח:תת|(ב)}} אדם המאפשר ברשלנותו לבעל חיים לתעות לתוך אזור נגוע או להימלט ממנו, רואים אותו כאילו הכניס את בעל החיים לאזור או הוציאו ממנו, לפי הענין. {{ח:תת|(ג)}} שר החקלאות רשאי בתקנות להוסיף להוראות סעיף קטן (א), לגרוע מהן או להחליפן, כולן או מקצתן, בין לענין אזורים נגועים בכלל ובין לענין אזור נגוע מסויים. {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות מחלות בעלי-חיים (ברוצלוזיס הבקר)|תקנות מחלות בעלי־חיים (ברוצלוזיס הבקר), תשל״ו–1976}}.}} {{ח:תת|(ד)}} הסמכויות שלפי סעיף זה אינן גורעות מסמכויות אחרות שלפי פקודה זו. {{ח:סעיף|21|הודעה על מחלה|תיקון: תשנ״א|אחר=[19]}} {{ח:ת}} מנהל השירותים הוטרינריים רשאי, בהודעה ברשומות להכריז על כל מחלה כעל מחלה מדבקת לבני־אדם; על הופעת מחלה כאמור יודיע הרופא הוטרינר הממשלתי במהירות סבירה לרופא הממשלתי הקרוב. {{ח:קטע2|פרק ה|פרק ה׳: תקנות}} {{ח:סעיף|22|תקנות|תיקון: תשנ״א, תשנ״ה, תשע״ד, תשע״ד־2, תשע״ו|אחר=[20<wbr>(א)–<wbr>(ח), <wbr>(י)–<wbr>(טו)]}} {{ח:תת|(א)}} שר החקלאות רשאי להתקין תקנות לביצוע מטרות פקודה זו והוראותיה, ובמיוחד בענינים הבאים, כולם או מקצתם: {{ח:סעיף*|אחר=[<wbr>(א)]}} {{ח:תתת|(1)}} ביקורת, בדיקה, עיכוב, חיסון, חיטוי, העברה, סימון בסימן קבע, טבילה, ביצוע תבחין או המתה של בעלי חיים נגועים או חשודים כנגועים במחלה, או של בעלי חיים שנחשפו להידבקות או הפגיעים במיוחד להידבקות במחלה; {{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות מחלות בעלי חיים (מכלאות)|תקנות מחלות בעלי חיים (מכלאות), תשי״ט–1958}}.}} {{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות מחלות בעלי חיים (חיסון בפני מחלות שונות)|תקנות מחלות בעלי חיים (חיסון בפני מחלות שונות), תשי״ט–1959}}.}} {{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות מחלות בעלי חיים (בריכות טבילה ומיתקני ריסוס לצאן)|תקנות מחלות בעלי חיים (בריכות טבילה ומיתקני ריסוס לצאן), תש״ך–1959}}.}} {{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות מחלות בעלי חיים (חיסון בפני דבר סוסים)|תקנות מחלות בעלי חיים (חיסון בפני דבר סוסים), תשכ״א–1960}}.}} {{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות מחלות בעלי חיים (סימון גמלים)|תקנות מחלות בעלי חיים (סימון גמלים), תשכ״ב–1962}}.}} {{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות מחלות בעלי חיים (מדגריות)|תקנות מחלות בעלי חיים (מדגריות), התשכ״ז–1967}}.}} {{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות מחלות בעלי-חיים (רישום, סימון והובלה של בקר)|תקנות מחלות בעלי־חיים (רישום, סימון והובלה של בקר), תשל״ו–1976}}.}} {{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות מחלות בעלי חיים (בדיקה וטרינרית של בשר חזיר בר)|תקנות מחלות בעלי חיים (בדיקה וטרינרית של בשר חזיר בר), תשל״ז–1977}}.}} {{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות מחלות בעלי חיים (סימון צאן)|תקנות מחלות בעלי חיים (סימון צאן), תשל״ט–1978}}.}} {{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות רישוי עסקים (תנאים לרישוי משקי עופות ולולים)|תקנות רישוי עסקים (תנאים לרישוי משקי עופות ולולים), התשמ״א–1981}}.}} {{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות מחלות בעלי חיים (תכשירי חיטוי, ניקוי והדברה)|תקנות מחלות בעלי חיים (תכשירי חיטוי, ניקוי והדברה), התשמ״ב–1982}}.}} {{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות מחלות בעלי חיים (הזרעה מלאכותית בצאן)|תקנות מחלות בעלי חיים (הזרעה מלאכותית בצאן), התשנ״ט–1998}}.}} {{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות מחלות בעלי חיים (האבסה והירמון)|תקנות מחלות בעלי חיים (האבסה והירמון), התשס״א–2001}}.}} {{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות החומרים המסוכנים (שימוש בתכשירים ליד מבנים)|תקנות החומרים המסוכנים (שימוש בתכשירים ליד מבנים), התשס״ה–2005}}.}} {{ח:סעיף*|אחר=[<wbr>(ז)]}} {{ח:תתת|(2)}} ניקוי וחיטוי של בנינים ומקומות שבהם שוכנו או הוחזקו בעלי חיים וכן של שווקים, או חצרות מכר פרטיות, חצרי רכבת או כלי רכב בהם הושמו בעלי חיים, הוחזקו או הובלו; {{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות מחלות בעלי חיים (דיג)|תקנות מחלות בעלי חיים (דיג), התשפ״ב–2022}}.}} {{ח:סעיף*|אחר=[<wbr>(ח)]}} {{ח:תתת|(3)}} חיטוי של בני אדם שהיו מצויים באזור נגוע או שבאו במגע עם בעלי חיים הנגועים או חשודים כנגועים במחלה, או שעסקו עם בעלי חיים כאמור, וכן של בגדיהם ושל חפציהם האישיים; {{ח:סעיף*|אחר=[<wbr>(ה)]}} {{ח:תתת|(4)}} הטלת הסגר על בעלי חיים חולים או בעלי חיים שהיו במגע עם בעלי חיים הנגועים במחלה או הפגיעים במיוחד להידבקות במחלה; {{ח:סעיף*|אחר=[<wbr>(ב)]}} {{ח:תתת|(5)}} קביעה והסדרה של השמדה, קבורה, סילוק או טיפול בגוויות, מספוא, רפד, כלים, פרש או דברים אחרים הנמצאים במקום נגוע או באזור נגוע או שהועברו ממנו; {{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות מחלות בעלי חיים (פסדים)|תקנות מחלות בעלי חיים (פסדים), התשמ״א–1981}}.}} {{ח:תתת|(5א)}} קביעה והסדרה של בדיקה, טיפול, חיטוי, תפיסה, העברה, עיכוב, סילוק, המתה או השמדה של בעלי חיים, של תוצרתם או של גוויותיהם, שבשלם קיים חשש לפגיעה בבריאותם של בני אדם; {{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות מחלות בעלי חיים (דיג)|תקנות מחלות בעלי חיים (דיג), התשפ״ב–2022}}.}} {{ח:סעיף*|אחר=[<wbr>(ג)]}} {{ח:תתת|(6)}} איסור והסדרה של הוצאת גוויות מקבורתן; {{ח:סעיף*|אחר=[<wbr>(יא רישה)]}} {{ח:תתת|(7)}} קביעה והסדרה של המתת בעלי חיים, לרבות עריכת ביקורת וכן בדיקת הגוויות; {{ח:סעיף*|אחר=[<wbr>(יא סיפה)]}} {{ח:תתת|(8)}} הקמת בתי־מטבחיים, שווקי בעלי חיים ומתקנים לאחזקתם של בעלי חיים, תכנונם והשימוש בהם; {{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות מחלות בעלי חיים (בתי שחיטה לעופות)|תקנות מחלות בעלי חיים (בתי שחיטה לעופות), תש״ך–1960}}.}} {{ח:סעיף*|אחר=[<wbr>(ד)]}} {{ח:תתת|(9)}} איסור והסדרה של תנועה בתוך ישראל של בעלי חיים, גוויות, רפד, פרש או מספוא; {{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות מחלות בעלי-חיים (תערוכות)|תקנות מחלות בעלי־חיים (תערוכות), תשכ״ט–1969}}.}} {{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות מחלות בעלי חיים (הסדרת תנועת בעלי חיים בישראל)|תקנות מחלות בעלי חיים (הסדרת תנועת בעלי חיים בישראל), התשמ״ב–1982}}.}} {{ח:סעיף*|אחר=[<wbr>(יב)]}} {{ח:תתת|(10)}} קביעה והסדרה של רישוי תנועה והעברה של בעלי חיים וחפצים; {{ח:סעיף*|אחר=[<wbr>(ו)]}} {{ח:תתת|(11)}} איסור והסדרה של יבוא ויצוא של בעלי חיים, גוויות, רפד וזבל; {{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות הבהמות והעופות (הובלה דרך הים)|תקנות הבהמות והעופות (הובלה דרך הים), 1936}}.}} {{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות מחלות בעלי-חיים (יבוא בעלי חיים)|תקנות מחלות בעלי־חיים (יבוא בעלי חיים), תשל״ד–1974}}.}} {{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות מחלות בעלי-חיים (יבוא בשר)|תקנות מחלות בעלי־חיים (יבוא בשר), תשל״ד–1974}}.}} {{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות מחלות בעלי חיים (הסדר יבוא מוצרי כוורת)|תקנות מחלות בעלי חיים (הסדר יבוא מוצרי כוורת), התשמ״ב–1982}}.}} {{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות מחלות בעלי חיים (יבוא ויצוא של מוצרים מבעלי חיים)|תקנות מחלות בעלי חיים (יבוא ויצוא של מוצרים מבעלי חיים), התשמ״ח–1988}}.}} {{ח:סעיף*|אחר=[<wbr>(י)]}} {{ח:תתת|(12)}} איסור והסדרה של יבוא של אורגניזם הגורם מחלה ושימוש בו, ושל יבוא של תרכיב או נסיוב וטרינרי או מוצר דומה המשמש למניעה, לטיפול או לאבחון של מחלה, ייצורו או השימוש בו; {{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות מחלות בעלי-חיים (מיקרואורגניסמים, תרכיבים ומעבירים)|תקנות מחלות בעלי־חיים (מיקרואורגניסמים, תרכיבים ומעבירים), תשל״ה–1975}}.}} {{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות מחלות בעלי חיים (מניעת שאריות ביולוגיות)|תקנות מחלות בעלי חיים (מניעת שאריות ביולוגיות), התש״ס–2000}}.}} {{ח:סעיף*|אחר=[<wbr>(יג)]}} {{ח:תתת|(13)}} קביעה והסדרה של תפיסה, עיכוב וסילוק של בעל חיים שביחס אליו אירעה הפרה של פקודה זו או של הוראות ביצוע; {{ח:סעיף*|אחר=[<wbr>(יד)]}} {{ח:תתת|(14)}} קביעת חובותיהן של רשויות מקומיות לפי פקודה זו; {{ח:סעיף*|אחר=[<wbr>(טו)]}} {{ח:תתת|(15)}} מניעה, דרך כלל, של התפשטות מחלות בעלי חיים; {{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות מחלות בעלי-חיים (ביעור שחפת הבקר)|תקנות מחלות בעלי־חיים (ביעור שחפת הבקר), תשכ״ה–1964}}.}} {{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות מחלות בעלי חיים (מחלת הפה והטלפיים)|תקנות מחלות בעלי חיים (מחלת הפה והטלפיים), תש״ך–1959}}.}} {{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות מחלות בעלי חיים (מחלת הניוקסל)|תקנות מחלות בעלי חיים (מחלת הניוקסל), תש״ל–1970}}.}} {{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות מחלות בעלי-חיים (ברוצלוזיס הבקר)|תקנות מחלות בעלי־חיים (ברוצלוזיס הבקר), תשל״ו–1976}}.}} {{ח:תתת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות מחלות בעלי חיים (ביעור מחלת הברוצלוזיס בצאן)|תקנות מחלות בעלי חיים (ביעור מחלת הברוצלוזיס בצאן), התשמ״ט–1989}}.}} {{ח:תתת|(16)}} קביעה והסדרה בנוגע לפעולה כאמור {{ח:חיצוני|חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון)#סעיף 2|בפסקה (8) להגדרה ”טיפול בתוצרת חקלאית“ בחוק הגנה על בריאות הציבור (מזון), התשע״ו–2015}} (להלן – חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון)), לרבות חובת יישום תכנית בטיחות מזון ומתן היתר הפעלה ופיקוח וטרינרי; תקנות לפי פסקה זו טעונות התייעצות עם שר הבריאות. {{ח:תת|(ב)}} השר רשאי, לאחר התייעצות עם המועצה המדעית של הסתדרות הרופאים הווטרינרים בישראל, לקבוע בתקנות לגבי מרפאות, הן דרך כלל והן לגבי סוגים מהן לפי ענפי השירותים או הטיפול הניתן בהן, הוראות בדבר – {{ח:תתת|(1)}} דרכי הפיקוח על מילוי הוראות התקנות לפי סעיף זה; {{ח:תתת|(2)}} הטלת חובת רישום של מרפאות מסוגים מסויימים; {{ח:תתת|(3)}} התנאים שיתקיימו במרפאות לצורך מתן שירותי רפואה וטרינרית או טיפול רפואי מסוגים מסויימים; {{ח:תתת|(4)}} סידורי תברואה; {{ח:תתת|(5)}} ניהול רשומות, החזקתן, שמירתן, והביקורת עליהן. {{ח:תת|(ג)}} תקנות על פי פסקאות (3), (10) עד (12) ו־(14) של סעיף קטן (א), ועל פי פסקאות (1) ו־(5) של סעיף קטן (ב) יותקנו באישור ועדת הכלכלה של הכנסת. {{ח:סעיף|23|אגרות|תיקון: תשס״ז, תשע״ד, תשע״ו, תשפ״ג, תשפ״ג־3|אחר=[20<wbr>(ט)]}} {{ח:תת|(א)}} שר החקלאות, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי בתקנות לקבוע אגרות בעד – {{ח:תתת|(1)}} בדיקה, חיסון, ביצוע תבחין, טבילה, חיטוי או המתה של בעלי חיים; {{ח:תתת|(2)}} הזנת בעלי חיים שבהסגר והחזקתם; {{ח:תתת|(3)}} בדיקה וחיטוי של שלחים או חלקים אחרים של בעלי חיים; {{ח:תתת|(4)}} תעודה, רשיון, היתר או מסמך אחר שניתנו בהתאם לתקנות שלפי פקודה זו; {{ח:תת}} וכן להסדיר תשלום וגביית הוצאות שהוציאה המדינה לפי פקודה זו. {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות מחלות בעלי-חיים (תעודה וטרינרית)|תקנות מחלות בעלי־חיים (תעודה וטרינרית), תשל״ה–1975}}.}} {{ח:תת|(א1)|(1)}} שר החקלאות ופיתוח הכפר, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת הבריאות של הכנסת רשאי לקבוע אגרות בעד פיקוח וטרינרי במפעלים לבשר גולמי כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון)#סעיף 177|בסעיף 177 לחוק הגנה על בריאות הציבור (מזון)}}, או במיתקנים שבהם מבוצעות פעולות כאמור {{ח:חיצוני|חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון)#סעיף 2|בפסקה (1) להגדרה ”טיפול בתוצרת חקלאית“ בחוק האמור}}, ויכול שיקבע אגרות שונות בעד פיקוח כאמור בשעות העבודה הרגילות ובעד פיקוח בשעות החורגות משעות העבודה הרגילות ובשעות לילה או אגרות שונות בעד תפקידי פיקוח שונים; לעניין זה, ”שעות העבודה הרגילות“ – כפי שיקבע השר בתקנות בדרך האמורה בסעיף קטן זה. {{ח:תתת|(2)}} אגרות לפי סעיף קטן זה לעניין פיקוח וטרינרי בשעות העבודה הרגילות ייקבעו בזיקה לסכום האגרה הבסיסי כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון)#סעיף 213|בסעיף 213(א) לחוק הגנה על בריאות הציבור (מזון)}} ובהתחשב בעלויות העסקה גבוהות או נמוכות יותר בתפקידי פיקוח וטרינרי מסוימים. {{ח:תתת|(3)}} על גביית האגרות לפי סעיף קטן זה יחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון)#סעיף 217|סעיפים 217}} {{ח:חיצוני|חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון)#סעיף 219|ו־219(1) לחוק הגנה על בריאות הציבור (מזון)}}, בשינויים המחויבים; על אגרה המשתלמת לפי סעיף קטן זה יתווסף מס ערך מוסף לפי {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף|חוק מס ערך מוסף, התשל״ו–1975}}. {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסמו {{ח:חיצוני|תקנות מחלות בעלי חיים (אגרות בעד פיקוח וטרינרי במפעל)|תקנות מחלות בעלי חיים (אגרות בעד פיקוח וטרינרי במפעל), התשפ״ד–2023}}.}} {{ח:תת|(ב)}} על גביית אגרות לפי סעיף זה יחול {{ח:חיצוני|חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות|חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, התשנ״ה–1995}}. {{ח:תת|(ג)}} אגרות שנקבעו לפי סעיף קטן (א) המשולמות לרשות מקומית בעד פעולות שהיא מבצעת לפי פקודה זו, ייקבעו גם בהסכמת שר הפנים. {{ח:תת|(ד)}} נקבעה לפי הוראות סעיף קטן (א) אגרה שתשולם לרשות מקומית בעד פעולה מהפעולות המפורטות באותו סעיף קטן, לא תיגבה אגרה בעד אותה פעולה מכוח חוק עזר. {{ח:קטע2|פרק ו|פרק ו׳: שונות}} {{ח:סעיף|24|סייג לתביעה|אחר=[21]}} {{ח:ת}} לא תהיה עילת תביעה נגד המדינה או נגד עובד מעובדיה על מעשה שנעשה בתום לב לפי הוראות פקודה זו או לפי הוראות ביצוע, ופרט לאמור בפקודה זו, לא ישולם פיצוי בשל מעשה שנעשה לפיה אלא אם כן הורה שר החקלאות אחרת. {{ח:סעיף|24א|חיי מדף של בשר גולמי|תיקון: תשפ״ג־2}} {{ח:תת|(א)}} בעל היתר הפעלה יקבע את אורך חיי המדף של הבשר הגולמי שייצר ויסמן אותו; בסעיף זה ”היתר הפעלה“ – היתר שניתן לפי פקודה זו להפעלת מפעל לבשר גולמי כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון)#סעיף 177|בסעיף 177 לחוק הגנה על בריאות הציבור (מזון), התשע״ו–2015}}. {{ח:תת|(ב)}} בעל היתר ייבוא לפי פקודה זו יסמן את אורך חיי המדף של בשר בהמות גולמי ובשר עוף גולמי שייבא, ובלבד שאורך חיי המדף כאמור לא יעלה על אורך חיי המדף שקבע היצרן במדינת הייצור לאותו מוצר. {{ח:סעיף|25|סמכות מעצר בלא צו|תיקון: תשנ״א|אחר=[22<wbr>(1)]}} {{ח:תת|(א)}} ממונה על מחוז, קצין מחוז, רופא וטרינר ממשלתי, מפקח או שוטר (להלן – בעל סמכות) רשאי לעכב בלא צו אדם שנמצא עובר על פקודה זו או על הוראות ביצוע, או שנחשד בכך, ואם שמו ומענו של האדם אינם ידועים לבעל הסמכות, והאדם סירב למסרם להנחת דעתו של בעל הסמכות, רשאי הוא לעצרו בלא צו. {{ח:תת|(ב)}} נעצר האדם שלא בידי שוטר, ימסור העוצר את העבריין, בהקדם האפשרי, לידי שוטר, ובהעדר שוטר יקחנו לתחנת המשטרה הקרובה. {{ח:סעיף|26|סמכות תפיסה|תיקון: תשנ״א|אחר=[22<wbr>(2) ו־23<wbr>(4)]}} {{ח:תת|(א)}} כל רופא וטרינר ממשלתי, מפקח או שוטר רשאי לתפוס ולבדוק כל בעל חיים, גוויה, כלי רכב, כלי שיט או חפץ שביחס אליו הוא חושד כי נעברה עבירה על פקודה זו או על הוראות ביצוע, ורשאי הוא לצוות על החזרתם לאזור או למקום שהוא חושד כי ממנו הועברו שלא כדין, או להעבירם לכל מקום ולעכבם בו בכפוף לצו מאת שופט בית משפט שלום; על תפיסה ועיכוב שנעשו כאמור יודיע העושה אותם, בהקדם האפשרי, לשופט של בית משפט השלום שבמחוז שבו נעשתה התפיסה. {{ח:תת|(ב)}} השופט רשאי לצוות כי בעלו של בעל חיים או חפץ שנתפסו ועוכבו לפי סעיף קטן (א), ישלם סכום הנראה לו סביר לרופא וטרינר ממשלתי לכיסוי הוצאות הקשורות בהעברת בעל חיים או החפץ למקום ההחזקה, והוצאות החזקתו וכלכלתו של בעל החיים במשק ההחזקה, וכן רשאי הוא לצוות כי אם לא ישולם הסכום תוך הזמן הנקוב בצו יחולטו בעל החיים או החפץ. {{ח:סעיף|27|חילוט|אחר=[23<wbr>(3)]}} {{ח:ת}} הודע לשופט של בית משפט שלום כי בעל חיים או חפץ נתפסו ועוכבו לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 26|סעיף 26}}, והאדם שלו מייחסים את ביצוע העבירה אינו ידוע או שאינו ניתן לאיתור, רשאי השופט, אם היה סבור שיש יסוד להניח שנעברה עבירה כאמור, לצוות על חילוט בעל החיים או החפץ; אולם לא יינתן צו כאמור אלא אם כן ניתנה לבעל, אם שמו ומקום הימצאו ידועים, הזדמנות להופיע בפני השופט וליתן טעם מדוע לא יינתן צו כאמור. {{ח:סעיף|27א||תיקון: תשנ״ה־2, תשע״ד}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|27ב||תיקון: תשנ״ה־2, תשע״ד}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|27ג||תיקון: תשנ״ה־2, תשע״ד}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|27ד||תיקון: תשנ״ה־2, תשע״ד}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|27ה||תיקון: תשנ״ה־2, תשע״ד}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|27ו||תיקון: תשנ״ה־2, תשע״ד}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטל).}} {{ח:סעיף|28|עונשין|תיקון: תשע״ד|אחר=[23<wbr>(1), <wbr>(2)]}} {{ח:תת|(א)}} העובר על פקודה זו או על הוראת ביצוע, או על הודעה או היתר שניתנו לפי פקודה זו או תקנות שהותקנו מכוחה, או מפריע לאדם מהשתמש בסמכויות שהוענקו לו או בביצוע החובות שהוטלו עליו לפי פקודה זו או לפי הוראת ביצוע, דינו – מאסר שנה. {{ח:תת|(א1)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), רשאי שר החקלאות ופיתוח הכפר לקבוע בתקנות – {{ח:תתת|(1)}} כי הפרת הוראה שנקבעה בהן לא תהווה עבירה; {{ח:תתת|(2)}} כי עונשו של מי שהפר הוראה הקבועה בהן יהיה מאסר עד שישה חודשים או קנס כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין, התשל״ז–1977}}. {{ח:תת|(ב)}} הורשע אדם בעבירה על פקודה זו, רשאי בית המשפט שהרשיעו לצוות על חילוט בעלי החיים או החפצים שביחס אליהם נעברה העבירה, או מקצתם, בנוסף לעונש אחר או במקומו. {{ח:סעיף|29|גמול למודיע|אחר=[24]}} {{ח:ת}} הרשיע בית המשפט אדם בעבירה על פקודה זו והטיל עליו קנס, רשאי הוא להעניק חלק מן הקנס כאמור, שאינו עולה על מחציתו, למי שהמידע שהוא מסר הביא להרשעה. {{ח:סעיף|30|דו״ח רופא וטרינר|תיקון: תשנ״א|אחר=[25]}} {{ח:ת}} באישום על עבירה לפי פקודה זו יהיה קביל כראיה כל דו״ח חתום ביד רופא וטרינר ממשלתי, זולת אם דרש הנאשם את התייצבות הרופא כעד או שבית המשפט ראה צורך בהתייצבותו. {{ח:סעיף|30א|הבאה של בעלי חיים, גוויותיהם ותוצרתם מהאזור ומשטחי המועצה הפלסטינית|תיקון: תשס״ה, תשס״ה־2}} {{ח:תת|(א)}} לענין פקודה זו ועל אף האמור בכל דין, הבאה או גרם הבאה של בעלי חיים, גוויותיהם, וכל טובין או תוצרת בעלי חיים שייבואם מוסדר לפי פקודה זו, מהאזור ומשטחי המועצה הפלסטינית לישראל, דינם כדין יבוא. {{ח:תת|(ב)}} הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על בעלי חיים, גוויותיהם, וכל טובין או תוצרת בעלי חיים כאמור באותו סעיף קטן, אשר גודלו או יוצרו כדין ביישובים הנתונים לפיקוח מנהל השירותים הווטרינריים ונמצאו בשטחי יישובים אלה עד להבאתם לישראל. {{ח:תת|(ג)}} בסעיף זה – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אזור“ ו”שטחי המועצה הפלסטינית“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|תקנות שעת חירום (יהודה ושומרון וחבל עזה – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית)|בתוספת לחוק להארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (יהודה ושומרון וחבל עזה – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), התשכ״ח–1967}}. {{ח:סעיף|31|נטל ההוכחה|אחר=[26]}} {{ח:תת|(א)}} הואשם בעלו של בעל חיים הסובל ממחלה בעבירה על פקודה זו, חזקה שידע על המחלה או שחשד בקיומה, זולת אם הניח את דעת בית המשפט שלא היו לו ידיעה או חשד כאמור וכי לא יכול היה, בשקידה סבירה, להשיג ידיעה כאמור. {{ח:תת|(ב)}} הואשם אדם ביבואם או יצואם של בעל חיים, גוויה, רפד, פרש או מספוא בנסיבות שבהן הדבר מהווה עבירה שלו על פקודה זו, עליו נטל ההוכחה שאותן נסיבות לא התקיימו. {{ח:סעיף|32|הוצאות|אחר=[27]}} {{ח:ת}} דבר שנעשה או שנגרם בידי עובד המדינה, ולפי פקודה זו רואים אותו כנעשה על חשבון אדם פלוני, יהיו ההוצאות שהוצאו באופן סביר בקשר אליו חוב של אותו אדם למדינה; בלי לגרוע מכל דרכי גביה אחרות, ניתן לתבוע את החוב ולגבותו בבית המשפט המוסמך; אולם סעיף זה לא יחול על דבר שנקבעה בשלו אגרה בתקנות שלפי פקודה זו. {{ח:סעיף|33|אי תחולת {{ח:חיצוני|פקודת הפרשנות|פקודת הפרשנות}} בכמה ענינים|אחר=[28]}} {{ח:ת}} על אף האמור {{ח:חיצוני|פקודת הפרשנות#סעיף 17|בפקודת הפרשנות}}, אין צורך לפרסם ברשומות תקנות לפי פקודה זו, זולת צווים ותקנות לפי {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיפים 2}}, {{ח:פנימי|סעיף 3|3}}, {{ח:פנימי|סעיף 20|20(ג)}}, {{ח:פנימי|סעיף 22|22}} {{ח:פנימי|סעיף 23|ו־23}}, אלא אם כן נאמר בפקודה זו אחרת. {{ח:סעיף|33א|הוראות מעבר לעניין הוראות מינהל|תיקון: תשע״ו}} {{ח:ת}} הוראות מינהל, הודעות ותנאים למתן רישיונות ייצור או אישורי ייצור נאות שניתנו לפי {{ח:חיצוני|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (הסחר במזון, ייצורו והחסנתו)|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (הסחר במזון, ייצורו והחסנתו)}}, ולפי {{ח:חיצוני|חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון)|חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון)}} ערב תחילתו של {{ח:חיצוני|חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון)#פרק ח|פרק ח׳ לאותו חוק}} (להלן – ערב יום התחילה), ימשיכו לחול וינהגו לפיהם לגבי פעולה כאמור {{ח:חיצוני|חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון)#סעיף 2|בפסקה (8) להגדרה ”טיפול בתוצרת חקלאית“ בחוק האמור}}, עד שייקבעו הוראות או יינתנו הוראות, לפי העניין, שיחליפו אותן לפי {{ח:חיצוני|חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון)|החוק}}; רישיונות ייצור או אישורי ייצור נאות שניתנו ערב יום התחילה ימשיכו לחול עד פקיעת תוקפם או עד התקופה האמורה {{ח:חיצוני|חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון)#סעיף 321|בסעיף 321(א)(1) לחוק האמור}}, לפי המאוחר. {{ח:סעיף|34|שיקולי הגנה על בעלי חיים בעת הפעלת סמכות|תיקון: תשע״ו־2}} {{ח:ת}} מי שניתנה לו סמכות לפי פקודה זו רשאי, בעת הפעלת סמכותו, לשקול שיקולים לצמצום פגיעה ברווחתם של בעלי חיים כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים)|בחוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים), התשנ״ד–1994}}, ולקידום מטרותיו של {{ח:חיצוני|חוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים)|החוק האמור}}. {{ח:קטע2|תוספת 1|תוספת ראשונה|תיקון: ק״ת תשמ״ח, ק״ת תשנ״ג}} {{ח:קטע4||{{ח:הערה|(הגדרת ”בעל חיים“ – {{ח:פנימי|סעיף 1|סעיף 1}})}}}} {{ח:סעיף*|א||תיקון: ק״ת תשמ״ח|עוגן=תוספת 1 פרט א}} {{ח:ת}} '''בהמות:''' {{ח:ת}} {{עמודות|3|1. בקר {{ש}} 2. צאן: כבשים, עזים ויעזים {{ש}} 3. תואים {{ש}} 4. גמלים {{ש}} 5. סוסים {{ש}} 6. פרדים {{ש}} 7. חמורים {{ש}} 8. חזירים {{ש}} 9. ארנבות {{ש}} 10. זירמתם ועובריהם של כל אחד מהמנויים לעיל}} {{ח:סעיף*|ב||עוגן=תוספת 1 פרט ב}} {{ח:ת}} '''חיות פרווה:''' {{ח:ת}} חיות מבוייתות שעורן משמש לייצור פרוות, לרבות – {{ח:ת}} {{עמודות|3|1. חורפנים (מינקים) {{ש}} 2. שינשילות {{ש}} 3. נוטריות {{ש}} 4. שועלים {{ש}} 5. אוזילוטים {{ש}} 6. צובלים}} {{ח:סעיף*|ג||תיקון: תשס״ח|עוגן=תוספת 1 פרט ג}} {{ח:ת}} '''עופות:''' {{ח:ת}} {{עמודות|3|1. תרנגולות {{ש}} 2. אווזים {{ש}} 3. ברווזים {{ש}} 4. תרנגולי הודו {{ש}} 5. יונים {{ש}} 6. ברבורים {{ש}} 7. ברברים {{ש}} 8. מולרדים {{ש}} 9. טווסים {{ש}} 10. פניניות {{ש}} 11. יענים {{ש}} 12. שלווים {{ש}} 13. פסיונים {{ש}} 13א. חוגלות {{ש}} 14. ביצי דגירה של העופות המנויים לעיל {{ש}} 15. זירמתם של העופות המנויים לעיל}} {{ח:סעיף*|ד||תיקון: ק״ת תשמ״ח, ק״ת תשע״ו־2|עוגן=תוספת 1 פרט ד}} {{ח:ת}} '''חיות אחרות:''' {{ח:ת}} {{עמודות|3|1. כלבים {{ש}} 2. חתולים {{ש}} 3. קופים {{ש}} 4. אוגרים {{ש}} 5. עכברים {{ש}} 6. חולדות {{ש}} 7. חיות בר ממחלקת היונקים {{ש}} 8. חיות בר ממחלקת הזוחלים והדו־חיים {{ש}} 9. דבורים {{ש}} 10. צפרים {{ש}} 11. דגים {{ש}} 12. רכיכות (molluscs) {{ש}} 13. סרטנאים (crustaceans) {{ש}} 14. צורבניים (cnidaria) {{ש}} 15. קווצי עור (echinodermata)}} {{ח:קטע2|תוספת 2|תוספת שניה|תיקון: ק״ת תשס״א, ק״ת תשע״ב}} {{ח:קטע4||{{ח:הערה|(הגדרת ”מחלה“ – {{ח:פנימי|סעיף 1|סעיף 1}})}}}} {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} {{דוכיווני ממורכז|'''שם המחלה בעברית'''|'''שם המחלה באנגלית'''}} {{ח:סעיף*|1||תיקון: ק״ת תשפ״ה, ק״ת תשפ״ו|עוגן=תוספת 2 פרט 1}} {{ח:ת}} '''מחלות של כמה סוגי בעלי חיים''' {{ח:ת}} {{ח:הערה|(נמחקה)}} {{ח:ת}} {{דוכיווני|אכינוקוקוזיס ברוצלוזיס|Echinococcosis/hydatidosis}} {{ח:ת}} {{דוכיווני|בת שחפת|Brucellosis}} {{ח:ת}} {{דוכיווני|גמרת|Paratuberculosis Anthrax}} {{ח:ת}} {{דוכיווני|דבר הבקר|Rinderpest}} {{ח:ת}} {{דוכיווני|דלקת הלוע השלפוחיתית|Vesicular stomatitis}} {{ח:ת}} {{דוכיווני|דלקת המוח היפנית|Japanese encephalitis}} {{ח:ת}} {{דוכיווני|דלקת המוח וחוט השדרה המזרחית בקלוטי פרסה|Equine encephalomyelitis (Eastern)}} {{ח:ת}} {{דוכיווני|ורדת (בחזירים ובעופות)|Erysipelas (swine and avian)}} {{ח:ת}} {{דוכיווני|טולרמיה|Tularemia}} {{ח:ת}} {{דוכיווני|כלבת|Rabies}} {{ח:ת}} {{דוכיווני|ליסטריוזיס|Listeriosis}} {{ח:ת}} {{דוכיווני|לפטוספירוזיס|Leptospirosis}} {{ח:ת}} {{דוכיווני|מחלה דימומית אפיזואוטית|Epizootic haemorrhagic disease}} {{ח:ת}} {{דוכיווני|מחלת אוז׳סקי|Aujeszky's disease}} {{ח:ת}} {{דוכיווני|מחלת הלשון הכחולה (כחול הלשון)|Bluetongue}} {{ח:ת}} {{דוכיווני|מחלת הפה והטלפיים|Foot and mouth disease}} {{ח:ת}} {{דוכיווני|מחלת השערונית|Trichinellosis}} {{ח:ת}} {{דוכיווני|מחלת זנבן הכיס (בבקר ובחזירים)|Bovine and porcine cysticercosis}} {{ח:ת}} {{דוכיווני|סורה (טריפנוזומה אוונסי)|Surra (''Trypanosoma evansi'')}} {{ח:ת}} {{דוכיווני|סלמונלוזיס (סלמונלה דאבלין)|Salmonellosis (''Salmonella Dublin'')}} {{ח:ת}} {{דוכיווני|סלמונלוזיס (סלמונלה טיפימוריום)|Salmonellosis (''Salmonella Typhimurium'')}} {{ח:ת}} {{דוכיווני|פירופלזמוזיס (בבזיוזיס)|Piroplasmosis (''babesiosis'')}} {{ח:ת}} {{דוכיווני|קדחת דימומית קרימיאן קונגו|Crimean Congo haemorrhagic fever}} {{ח:ת}} {{דוכיווני|קדחת השקע האפריקני|Rift Valley fever}} {{ח:ת}} {{דוכיווני|קדחת מערב הנילוס|West Nile fever}} {{ח:ת}} {{דוכיווני|קדחת קיו|Q Fever}} {{ח:ת}} {{דוכיווני|קמפילובקטריוזיס של מערכת המין (בבקר ובצאן)|Bovine and ovine genital campylobacteriosis}} {{ח:ת}} {{דוכיווני|רימת הבורג של העולם החדש|New World screwworm (''Cochliomyia hominivorax'')}} {{ח:ת}} {{דוכיווני|רימת הבורג של העולם הישן|Old World screwworm (''Chrysomya bezziana'')}} {{ח:ת}} {{דוכיווני|שחפת|Tuberculosis}} {{ח:ת}} {{דוכיווני|שפעת מקבוצה A|Influenza A}} {{ח:ת}} {{דוכיווני|תסמונת לב מימית (בבקר ובצאן)|Heartwater}} {{ח:סעיף*|2||עוגן=תוספת 2 פרט 2}} {{ח:ת}} '''מחלות בקר''' {{ח:ת}} {{דוכיווני|אלח דם מדמם|Haemorrhagic septicaemia}} {{ח:ת}} {{דוכיווני|אנפלסמוזיס|Anaplasmosis}} {{ח:ת}} {{דוכיווני|דלקת מדבקת של דרכי הנשימה העליונות|Infectious bovine rhinotracheitis/infectious postular vulvovaginitis (IBR/IPV)}} {{ח:ת}} {{דוכיווני|דלקת מידבקת של קרום החזה והריאות בבקר|Contagious bovine pleuroneumonia}} {{ח:ת}} {{דוכיווני|טריכומונוזיס|Trichomonosis}} {{ח:ת}} {{דוכיווני|לויקוזיס הבקר|Enzootic bovine leukosis}} {{ח:ת}} {{דוכיווני|מחלת השינה – טריפנוזומוזיס|Trypanosomosis (tsetse-transmitted)}} {{ח:ת}} {{דוכיווני|ספגת המוח בבקר|Bovine spongiform encephalopathy}} {{ח:ת}} {{דוכיווני|קדחת קיקיונית בבקר|Bovine ephemeral fever}} {{ח:ת}} {{דוכיווני|קטרת העור|Lumpy skin disease}} {{ח:ת}} {{דוכיווני|שלשול נגיפי בבקר – מחלת הריריות|Bovine viral diarrhoea / mucosal disease}} {{ח:ת}} {{דוכיווני|תיילריוזיס|Theileriosis}} {{ח:סעיף*|3||תיקון: ק״ת תשפ״ו|עוגן=תוספת 2 פרט 3}} {{ח:ת}} '''מחלות צאן''' {{ח:ת}} {{דוכיווני|אבעבועות צאן|Sheep, goat pox}} {{ח:ת}} {{דוכיווני|אגלקטיה מדבקת|Contagious agalactia}} {{ח:ת}} {{דוכיווני|פירופלזמוזיס (בבזיוזיס)|Piroplasmosis (babesiosis)}} {{ח:ת}} {{דוכיווני|אדנומטוזיס (רב־אדנומות) של הריאה|Ovine pulmonary adenomatosis}} {{ח:ת}} {{דוכיווני|דבר הצאן|Peste des petits ruminants (PPR)}} {{ח:ת}} {{דוכיווני|דלקת מוח ומפרקים בעזים|Caprine arthritis / encephalitis}} {{ח:ת}} {{דוכיווני|דלקת מידבקת של קרום החזה והריאות בעזים|Contagious caprine pleuropneumonia}} {{ח:ת}} {{דוכיווני|הפלה אנזואוטית בצאן (כלמידיוזיס)|Enzootic abortion of ewes (ovinechlamydiosis)}} {{ח:ת}} {{דוכיווני|מאדי–ויסנה|Maedi visna}} {{ח:ת}} {{דוכיווני|מחלת ניירובי בכבשים|Nairobi sheep disease}} {{ח:ת}} {{דוכיווני|סקרייפי (גרדת כבשים)|Scrapie}} {{ח:סעיף*|4||תיקון: ק״ת תשפ״ה|עוגן=תוספת 2 פרט 4}} {{ח:ת}} '''מחלות קלוטי פרסה''' {{ח:ת}} {{דוכיווני|אנמיה מידבקת בקלוטי פרסה|Equine infectious anaemia}} {{ח:ת}} {{דוכיווני|אנצפלוזיס בסוסים|Equine encephalosis}} {{ח:ת}} {{דוכיווני|דבר הסוסים האפריקני|African horse sickness}} {{ח:ת}} {{דוכיווני|דורינה|Dourine}} {{ח:ת}} {{דוכיווני|דלקת המוח וחוט השדרה המערבית בקלוטי פרסה|Equine encephalomyelitis (Western)}} {{ח:ת}} {{דוכיווני|דלקת הריאות והאף בסוסים (הרפס)|Equine rhinopneumonitis}} {{ח:ת}} {{דוכיווני|דלקת מוח וחוט השדרה הוונצואלית בסוסים|Venezuelan equine encephalomyelitis}} {{ח:ת}} {{דוכיווני|דלקת עורקים נגיפית בסוסים|Equine viral arteritis}} {{ח:ת}} {{דוכיווני|דלקת רחם מידבקת בסוסות|Contagious equine metritis}} {{ח:ת}} {{דוכיווני|נחרת|Glanders}} {{ח:סעיף*|5||עוגן=תוספת 2 פרט 5}} {{ח:ת}} '''מחלות חזירים''' {{ח:ת}} {{דוכיווני|דבר חזירים אפריקני|African swine fever}} {{ח:ת}} {{דוכיווני|דבר חזירים קלאסי|Classical swine fever Transmissible gastroenteritis}} {{ח:ת}} {{דוכיווני|דלקת מידבקת של הקיבה והמעי דלקת מוח מסוג ניפה|Nipah virus encephalitis}} {{ח:ת}} {{דוכיווני|מחלת החזירים השלפוחיתית|Swine vesicular disease}} {{ח:ת}} {{דוכיווני|סינדרום הרבייה והנשימה בחזירים|Porcine reproductive and respiratory syndrome}} {{ח:סעיף*|6||תיקון: ק״ת תשפ״ה|עוגן=תוספת 2 פרט 6}} {{ח:ת}} '''מחלות עופות''' {{ח:ת}} {{דוכיווני|דלקת המוח וקרומיו בתרנגולי הודו|Meningoencephalitis meleagridis}} {{ח:ת}} {{דוכיווני|דלקת כבד נגיפית של ברווזים|Duck virus hepatitis}} {{ח:ת}} {{דוכיווני|דלקת מידבקת של האמתחת (גמבורו)|Infectious bursal disease (Gumboro disease)}} {{ח:ת}} {{דוכיווני|דלקת מידבקת של הגרון וקנה הנשימה בעופות|Avian infectious laryngotracheitis}} {{ח:ת}} {{דוכיווני|דלקת מידבקת של קנה הנשימה בעופות|Avian infectious bronchitis}} {{ח:ת}} {{דוכיווני|דלקת מעיים נגיפית של ברווזים ואווזים|Duck virus enteritis}} {{ח:ת}} {{דוכיווני|דלקת של דרכי הנשימה העליונות וקנה הנשימה בהודים|Turkey rhinotracheitis}} {{ח:ת}} {{דוכיווני|כולרת העופות|Fowl cholera}} {{ח:ת}} {{דוכיווני|כלמידיוזיס (דררת) בעופות|Avian chlamydiosis}} {{ח:ת}} {{דוכיווני|מחלת גלינרום (טיפואיד העופות)|Fowl typhoid}} {{ח:ת}} {{דוכיווני|מחלת הפולורום|Pullorum disease}} {{ח:ת}} {{דוכיווני|מחלת מארק|Marek's disease}} {{ח:ת}} {{דוכיווני|מחלת ניוקאסל|Newcastle disease}} {{ח:ת}} {{דוכיווני|מיקופלסמה גליספטית בעופות|Avian mycoplasmosis (''M. gallisepticum'')}} {{ח:ת}} {{דוכיווני|מיקופלסמה סינוביה בעופות|Avian mycoplasmosis (''M. synoviae'')}} {{ח:ת}} {{דוכיווני|סלמונלוזיס בעופות|Salmonellosis in birds}} {{ח:סעיף*|7||תיקון: ק״ת תשע״ה, ק״ת תשע״ו־3, ק״ת תשע״ז, ק״ת תשפ״ב, ק״ת תשפ״ד|עוגן=תוספת 2 פרט 7}} {{ח:ת}} '''מחלות דגים''' {{ח:ת}} {{דוכיווני|אלח דם נגיפי מדמם|Viral haemorrhagic septicaemia (VHS)}} {{ח:ת}} {{דוכיווני|מחלת נגיף האירידו בספארוסים|Red sea bream iridoviral disease}} {{ח:ת}} {{דוכיווני|מחלת האביב הנגיפית בקרפיונים|Spring viraemia of carp (SVC)}} {{ח:ת}} {{דוכיווני|נמק מגפתי במערכת ייצור הדם|Epizootic haematopoietic necrosis (EHN)}} {{ח:ת}} {{דוכיווני|נמק מדבק במערכת ייצור הדם|Infectious haematopoietic necrosis (IHN)}} {{ח:ת}} {{דוכיווני|נמק נגיפי של המוח|Viral nervous necrosis (VNN)}} {{ח:ת}} {{דוכיווני|נגיעות באפנומיצס אינוודנס (תסמונת הכיבים המגפתית)|Infection with ''Aphanomyces invadans'' (epizootic ulcerative syndrome)}} {{ח:ת}} {{דוכיווני|מחלת נגיף הרפס של קוי|Koi herpesvirus disease}} {{ח:ת}} {{דוכיווני|נמק מידבק של הלבלב|Infectious pancreatic necrosis (IPN)}} {{ח:ת}} {{דוכיווני|נגיעות באלפא–וירוס של סלמונידים|Infection with salmonid alphavirus – SAV}} {{ח:ת}} {{דוכיווני|נגיעות בנגיף אנמיה מדבקת של סלמון|Infection with infectious salmon anaemia virus (ISAV)}} {{ח:ת}} {{דוכיווני|נגיעות בגירודקטילוס סאלריס|Infection with Gyrodactylus salaris}} {{ח:ת}} {{דוכיווני|נגיעות במחלת נגיף אמנון האגמים|Infection with tilapia lake virus disease – TiLVD}} {{ח:סעיף*|8||עוגן=תוספת 2 פרט 8}} {{ח:ת}} '''מחלות דבורים''' {{ח:ת}} {{דוכיווני|אקריות בדבורים|Acarapisosis of honey bees}} {{ח:ת}} {{דוכיווני|חיפושית הדבורית הקטנה|Small hive beetle infestation (''Aethina tumida'')}} {{ח:ת}} {{דוכיווני|מחלת ורואה בדבורים|Varroosis of honey bees}} {{ח:ת}} {{דוכיווני|מחלת נוזמה בדבורים|Nosemosis of bees}} {{ח:ת}} {{דוכיווני|נגיעות בטרופילאלאפס|Tropilaelaps infestation of honey bees}} {{ח:ת}} {{דוכיווני|ריקבון ולד אירופי בדבורים|European foulbrood of honey bees}} {{ח:ת}} {{דוכיווני|ריקבון ולד אמריקני בדבורים|American foulbrood of honey bees}} {{ח:סעיף*|9||עוגן=תוספת 2 פרט 9}} {{ח:ת}} '''מחלות ארנבות וארנבונים''' {{ח:ת}} {{דוכיווני|מחלה דימומית בארנבונים|Rabbit haemorrhagic disease}} {{ח:ת}} {{דוכיווני|מיקסומטוזיס|Myxomatosis}} {{ח:סעיף*|10||תיקון: ק״ת תשע״ו, ק״ת תשע״ו־3|עוגן=תוספת 2 פרט 10}} {{ח:ת}} '''מחלות בעלי חיים אחרים''' {{ח:ת}} {{דוכיווני|לישמניאוזיס (בכלבים)|Leishmaniosis (in dogs)}} {{ח:סעיף*|11||תיקון: ק״ת תשע״ו־3, ק״ת תשע״ח|עוגן=תוספת 2 פרט 11}} {{ח:ת}} '''מחלות דו־חיים''' {{ח:ת}} {{דוכיווני|נגיעות בפטריית באטראכוכיטריום דנדרובטידיס|Infection with Batrachochytrium dendrobatidis}} {{ח:ת}} {{דוכיווני|נגיעות בפטריית באטראכוכיטריום סלמנדריווראנס|Infection with Batrachochytrium ''salamandrivorans''}} {{ח:ת}} {{דוכיווני|נגיעות במיני ראנה וירוס|Infection with ''Ranavirus'' species}} {{ח:סעיף*|12||תיקון: ק״ת תשע״ו־3|עוגן=תוספת 2 פרט 12}} {{ח:ת}} '''מחלות רכיכות''' {{ח:ת}} {{דוכיווני|נגיעות בנגיף הרפס של אבלון|Infection with abalone herpesvirus}} {{ח:ת}} {{דוכיווני|נגיעות בבונאמיה אקסיטיוזה|Infection with Bonamia exitiosa}} {{ח:ת}} {{דוכיווני|נגיעות בבונאמיה אוסטריאה|Infection with Bonamia ostreae}} {{ח:ת}} {{דוכיווני|נגיעות במארטיילה רפרינג׳נס|Infection with Marteilia refringens}} {{ח:ת}} {{דוכיווני|נגיעות בפרקינסוס מארינוס|Infection with Perkinsus marinus}} {{ח:ת}} {{דוכיווני|נגיעות בפרקינסוס אולסני|Infection with Perkinsus olseni}} {{ח:ת}} {{דוכיווני|נגיעות בקסנוהליוטיס קליפורנינסיס|Infection with Xenohaliotis californiensis}} {{ח:סעיף*|13||תיקון: ק״ת תשע״ו־3, ק״ת תשע״ח, ק״ת תשפ״ב|עוגן=תוספת 2 פרט 13}} {{ח:ת}} '''מחלות סרטנאים''' {{ח:ת}} {{דוכיווני|מחלת נמק חריף של כבד–לבלב|Acute hepatopancreatic necrosis disease}} {{ח:ת}} {{דוכיווני|נגיעות באפנומיצס אסטצי (דֶבֶר סרטן הנהרות)|Infection with ''Aphanomyces astaci'' (crayfish plague)}} {{ח:ת}} {{דוכיווני|נגיעות בנגיף הראש הצהוב גנוטיפ 1|Infection with yellow head virus genotype 1}} {{ח:ת}} {{דוכיווני|נגיעות בנגיף נמק מידבק תת־עורי ובמערכת ייצור הדם|Infection with infectious hypodermal and haematopoietic necrosis virus}} {{ח:ת}} {{דוכיווני|נגיעות בנגיף נמק שריר מידבק|Infection with infectious myonecrosis virus}} {{ח:ת}} {{דוכיווני|נגיעות בהפאטובקטר פנאיי (דלקת כבד–לבלב נמקית)|Infection with ''Hepatobacter penaei'' (necrotising hepatopancreatitis)}} {{ח:ת}} {{דוכיווני|נגיעות בנגיף תסמונת טאורה|Infection with Taura syndrome virus}} {{ח:ת}} {{דוכיווני|נגיעות בנגיף תסמונת הנקודות הלבנות|Infection with white spot syndrome virus}} {{ח:ת}} {{דוכיווני|נגיעות בנגיף נודה של מקרוברכיום רוזנברגיי (מחלת הזנב הלבן)|Infection with ''Macrobrachium rosenbergii'' nodavirus (white tail disease)}} {{ח:ת}} {{דוכיווני|נגיעות בנגיף אירידשנטי מספר 1 של מַעֲשִׂירֵי רֶגֶל|Infection with Decapod iridescent virus 1 (DIV1)}} {{ח:סעיף*|14||תיקון: ק״ת תשפ״ו|עוגן=תוספת 2 פרט 14}} {{ח:ת}} '''מחלות גמלים''' {{ח:ת}} {{דוכיווני|אבעבועות גמלים|Camel pox}} {{ח:ת}} {{דוכיווני|סינדרום נשימתי במזרח התיכון מנגיף קורונה|MIDDLE EAST RESPIRATORY SYNDROME CORONAVIRUS}} {{ח:קטע2|לוחהשוואה|לוח השוואה}} {{ח:סעיף*}} <table border="0" cellpadding="1" cellspacing="0" dir="rtl" align="center"> <tr><th width="120">הסעיף הקודם</th><th width="120">הסעיף החדש</th><th width="120">הסעיף הקודם</th><th width="120">הסעיף החדש</th></tr> <tr><td>1</td><td>השם</td><td>17(1)–(5)</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 19|19}}</td></tr> <tr><td>2(1)</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 1|1}}, {{ח:פנימי|סעיף 16|16(א)}}, {{ח:פנימי|תוספת 1|תוספת ראשונה}}, {{ח:פנימי|תוספת 2|תוספת שניה}}</td><td>17(6)</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 20|20}}</td></tr> <tr><td>2(2)</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 2|2}}</td><td>18</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 20|20}}</td></tr> <tr><td>2(3)</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 3|3}}</td><td>19</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 21|21}}</td></tr> <tr><td>3</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 4|4}}</td><td>20(א)–(ח), (י)–(טו)</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 22|22}}</td></tr> <tr><td>4</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 5|5}}</td><td>20(ט)</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 23|23}}</td></tr> <tr><td>5</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 6|6}}</td><td>21</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 24|24}}</td></tr> <tr><td>6</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 7|7}}</td><td>22(1)</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 25|25}}</td></tr> <tr><td>7</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 8|8}}</td><td>22(2)</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 26|26(א)}}</td></tr> <tr><td>8</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 9|9}}</td><td>23(1), (2)</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 28|28}}</td></tr> <tr><td>9</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 10|10}}</td><td>23(3)</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 27|27}}</td></tr> <tr><td>10</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 11|11}}</td><td>23(4)</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 26|26(ב)}}</td></tr> <tr><td>11</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 12|12}}</td><td>24</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 29|29}}</td></tr> <tr><td>12</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 13|13}}</td><td>25</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 30|30}}</td></tr> <tr><td>13</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 14|14}}</td><td>26</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 31|31}}</td></tr> <tr><td>14</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 15|15}}</td><td>27</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 32|32}}</td></tr> <tr><td>15</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 16|16}}</td><td>28</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 33|33}}</td></tr> <tr><td>16</td><td>{{ח:פנימי|סעיף 17|17}}</td><td>29</td><td>–</td></tr> </table> {{ח:חתימות|נקבע בועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת ביום ד׳ בניסן התשמ״ה (26 במרס 1985).}} * '''משה נסים'''<br>שר המשפטים {{ח:סוגר}} {{ח:סוף}} [[קטגוריה:בוט חוקים]] ooewm1y3qmgy0uxir3qx275lvx6ogy2 116 362912 3019935 3018310 2026-06-14T21:24:49Z Fuzzy 29 ת"ט 3019935 wikitext text/x-wiki <שם> תקנות בתי המשפט (מזכירות בבתי משפט ובבתי דין לעבודה), התשס"ה-2004 (תיקון: תשע"א) <שם קודם> תקנות בתי המשפט (מזכירות), התשס"ה-2004 <מקור> ((ק"ת תשס"ה, 182|תקנות בתי המשפט (מזכירות)|6351)); ((תשס"ו, 2|תיקון|6427)); ((תשע"א, 95|תיקון|6936)); ((תשע"ב, 761|תיקון|7089)); ((תשע"ה, 1035|תיקון|7500)); ((תש"ף, 1510|הוראת שעה|8591)); ((תשפ"א, 22|הוראת שעה|8779)), ((104|הוראת שעה מס' 2|8809)); ((תשפ"ד, 92|תיקון|10814)), ((632|תיקון מס' 2|10924)), ((1191|תיקון מס' 2 (תיקון)|11037)), ((1578|תיקון מס' 2 (תיקון מס' 2)|11127)), ((1852|תיקון מס' 2 (תיקון מס' 3)|11184)), ((2460|תיקון מס' 2 (תיקון מס' 4)|11276)), ((2906|תיקון מס' 2 (תיקון מס' 5)|11354)), ((3406|תיקון מס' 2 (תיקון מס' 6)|11435)), ((3794|תיקון מס' 2 (תיקון מס' 7)|11494)); ((תשפ"ה, 56|תיקון מס' 2 [תשפ"ד] (תיקון)|11517)), ((292|תיקון מס' 2 [תשפ"ד] (תיקון מס' 2)|11562)), ((758|תיקון מס' 2 [תשפ"ד] (תיקון מס' 3)|11654)), ((1854|הוראת שעה|11889)); ((תשפ"ו, 1394|הוראת שעה|12281)), ((1560|הוראת שעה (תיקון)|12301)), ((1614|הוראת שעה (תיקון מס' 2)|12321)), ((1907|הוראת שעה (תיקון מס' 3)|12354)), ((2036א|הוראת שעה מס' 2|12413)), ((2216|ת"ט|12425)). <מבוא> <!-- (תיקון: תשע"א) --> בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיפים 82]], [[+|108]] [[+|ו-109]] [[לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984]] ולפי [[+|סעיף 43]] [[לחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט-1969]], ובהתייעצות עם שר התעשייה המסחר והתעסוקה לעניין [[הסעיף האמור]], אני מתקין תקנות אלה: @ 1. מזכירות (תיקון: תשע"א) : משרדו של כל אחד מבתי המשפט המפורטים להלן ייקרא בשם "מזכירות" (להלן - המזכירות): : (1) בית המשפט העליון; : (2) בית משפט מחוזי; : (3) בית משפט שלום; : (4) בית הדין הארצי לעבודה; : (5) בית הדין האזורי לעבודה. @ 2. רישום : במזכירות ינוהל רישום של הענינים שהובאו לפני בית המשפט לגבי פרטים אלה: : (1) מספר התיק; : (2) תאריך הבאת הענין לבית המשפט; : (3) שם השופט או הרשם או שמות חברי המותב; : (4) שמות בעלי הדין ומעמדם בהליך; : (5) מהות התביעה ושוויה, ובמשפט פלילי - העבירות נושא כתב האישום; : (6) האגרה ששולמה; : (7) תאריכי דיונים. @ 3. תיק בית המשפט (תיקון: תשס"ו) : (א) תיק בית המשפט יוחזק במזכירות ויכיל את כל כתבי בי-הדין, לרבות המסמכים, המוצגים, הפרוטוקולים וההחלטות, ואולם בית המשפט רשאי להורות, כי מוצג שהוגש לבית המשפט יישמר על ידי בעל דין שהגישו, בתנאים שיקבע בית המשפט; היה המוצג מסמך בכתב, ייסרק המוצג לפני העברתו לידי בעל הדין לשמירה, והעותק הסרוק יישמר במחשב בית המשפט. : (ב) על כל כתב בי-דין יצוין מספר התיק. : (ג) בתקנה זו, "תיק" - לרבות המנוהל באמצעים אלקטרוניים. @ 4. קבלת קהל (תיקון: תשע"א, תשע"ב, תשע"ה, תש"ף, תשפ"א, תשפ"א-2, תשפ"ד, תשפ"ד-2, תשפ"ד-3, תשפ"ד-4, תשפ"ד-5, תשפ"ד-6, תשפ"ד-7, תשפ"ד-8, תשפ"ד-9, תשפ"ה, תשפ"ה-2, תשפ"ה-3, תשפ"ה-4, תשפ"ו, תשפ"ו-2, תשפ"ו-3, תשפ"ו-4, תשפ"ו-5) : (א) מזכירות בית המשפט תהיה פתוחה לקהל במועדים כמפורט להלן: :: (1) בימים א' עד ה' בשבוע - משעה 8.30 עד שעה 13.30; :: (2) במשמרת שניה כהגדרתה [[בתקנות בתי המשפט (משמרת שניה), התשס"ד-2004]] - משעה 15.00 עד שעה 21.00, למשפטים שנקבעו לדיון במשמרת שניה; :: (3) ביום ו' בשבוע ובערבי חג, ביום הזיכרון לחללי מערכות ישראל וביום הזיכרון לשואה ולגבורה משעה 8:30 עד שעה 12:00 ובימי חול המועד שבפגרת סוכות, בימי חול המועד שבפגרת הפסח ((ו))מיום 20 באוגוסט עד יום 5 בספטמבר שבפגרת הקיץ משעה 9:00 עד שעה 12:00 והכל רק לעניינים האלה: ::: (א) בקשות לסעד מיידי; ::: (ב) סוגי עניינים שהחליט מנהל בתי המשפט לאחר התייעצות עם נשיא בית המשפט או שופט שנשיאו מינהו לכך; :::: ((פורסמה [[הודעה בדבר עבודת המזכירות בימי ו', בערבי חג ובמועדים מיוחדים נוספים]] (י"פ תשע"א, 4197).)) ::: (ג) עניין מסוים שהורה נשיא בית המשפט או שופט שנשיאו מינהו לכך; :: (4) מיום 21 ביולי עד יום 19 באוגוסט שבפגרת הקיץ משעה 9:00 עד שעה 12:00. :: בסעיף קטן זה, "פגרת סוכות", "פגרת הפסח" ו"פגרת הקיץ" - כמשמעותן [[בתקנה 1 לתקנות בתי המשפט (פגרות), התשמ"ג-1983]]. : (ב) מנהל בתי המשפט רשאי להורות על שינוי שעות הפתיחה בבית משפט מסוים, ובתקופה שלגביה פרסם שר המשפטים הודעה על מצב חירום לפי [[תקנות בתי המשפט ולשכות ההוצאה לפועל (סדרי דין במצב חירום מיוחד), התשנ"א-1991]], גם על סגירת קבלת הקהל בחלק מבתי המשפט במחוז שבו הוכרז מצב החירום המיוחד, ולמעט בבתי הדין לעבודה; הודעה על הוראה כאמור תפורסם ברשומות. :: (((הוראת שעה מיום 31.5.2026 ועד יום 14.6.2026):)) מנהל בתי המשפט רשאי להורות על שינוי שעות הפתיחה בבית משפט מסוים וכן על סגירת קבלת הקהל בחלק מבתי המשפט במחוז, ובלבד שניתן לקבל שירותי מזכירות בבית משפט אחר באותו מחוז, ולמעט בבתי הדין לעבודה; הודעה על הוראה כאמור תפורסם ברשומות. <!-- :: ((פורסמה הודעה על [[הוראת מנהל בתי המשפט בדבר פעילות מזכירויות בתי המשפט]].)) --> @ 5. מערכת ממוכנת : כל הוראה מתקנות אלה יש לקיים במערכת ממוכנת של בתי המשפט ובאמצעים אלקטרוניים, בשינויים המחויבים, אם הורה כך מנהל בתי המשפט. @ 6. דרכי תשלום : תשלום לבית המשפט, יש לשלם בדרך שיקבע מנהל בתי המשפט בהודעה שתפורסם באתר האינטרנט של מערכת בתי המשפט. @ 6א. העתקי מסמכים (תיקון: תשס"ו) : המזכירים הראשיים בבתי המשפט מוסמכים לאשר כי העתק של כתב בי-דין מתאים למקור של כתב בי-הדין שבתיק בית המשפט. @ 7. ביטול תקנות בתי המשפט : תקנות בתי המשפט (משרד רישום), 1936 - בטלות. @ 8. תחילה : תחילתן של תקנות אלה שלושים ימים מיום פרסומן. <פרסום> י"ב בכסלו התשס"ה (25 בנובמבר 2004) <חתימה> יוסף (טומי) לפיד, שר המשפטים 95ssnsur4n0842mpw5pl955zy0fo59c 0 362913 3019984 3018315 2026-06-14T23:02:21Z OpenLawBot 8112 [3019935] ת"ט 3019984 wikitext text/x-wiki {{ח:התחלה}} {{ח:כותרת|תקנות בתי המשפט (מזכירות בבתי משפט ובבתי דין לעבודה), התשס״ה–2004}} {{ח:פתיח-התחלה}} {{ח:תיבה|ק״ת תשס״ה, 182|תקנות בתי המשפט (מזכירות)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6351.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ו, 2|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6427.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״א, 95|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6936.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ב, 761|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7089.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ה, 1035|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7500.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ף, 1510|הוראת שעה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8591.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״א, 22|הוראת שעה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8779.pdf}}, {{ח:תיבה|104|הוראת שעה מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8809.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ד, 92|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-10814.pdf}}, {{ח:תיבה|632|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-10924.pdf}}, {{ח:תיבה|1191|תיקון מס׳ 2 (תיקון)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11037.pdf}}, {{ח:תיבה|1578|תיקון מס׳ 2 (תיקון מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11127.pdf}}, {{ח:תיבה|1852|תיקון מס׳ 2 (תיקון מס׳ 3)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11184.pdf}}, {{ח:תיבה|2460|תיקון מס׳ 2 (תיקון מס׳ 4)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11276.pdf}}, {{ח:תיבה|2906|תיקון מס׳ 2 (תיקון מס׳ 5)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11354.pdf}}, {{ח:תיבה|3406|תיקון מס׳ 2 (תיקון מס׳ 6)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11435.pdf}}, {{ח:תיבה|3794|תיקון מס׳ 2 (תיקון מס׳ 7)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11494.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ה, 56|תיקון מס׳ 2 [תשפ״ד] (תיקון)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11517.pdf}}, {{ח:תיבה|292|תיקון מס׳ 2 [תשפ״ד] (תיקון מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11562.pdf}}, {{ח:תיבה|758|תיקון מס׳ 2 [תשפ״ד] (תיקון מס׳ 3)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11654.pdf}}, {{ח:תיבה|1854|הוראת שעה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11889.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ו, 1394|הוראת שעה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12281.pdf}}, {{ח:תיבה|1560|הוראת שעה (תיקון)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12301.pdf}}, {{ח:תיבה|1614|הוראת שעה (תיקון מס׳ 2)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12321.pdf}}, {{ח:תיבה|1907|הוראת שעה (תיקון מס׳ 3)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12354.pdf}}, {{ח:תיבה|2036א|הוראת שעה מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12413.pdf}}, {{ח:תיבה|2216|ת״ט|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12425.pdf}}. {{ח:סוגר}} {{ח:מפריד}} {{ח:מבוא}} בתוקף סמכותי לפי {{ח:חיצוני|חוק בתי המשפט#סעיף 82|סעיפים 82}}, {{ח:חיצוני|חוק בתי המשפט#סעיף 108|108}} {{ח:חיצוני|חוק בתי המשפט#סעיף 109|ו־109}} {{ח:חיצוני|חוק בתי המשפט|לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ״ד–1984}} ולפי {{ח:חיצוני|חוק בית הדין לעבודה#סעיף 43|סעיף 43}} {{ח:חיצוני|חוק בית הדין לעבודה|לחוק בית הדין לעבודה, התשכ״ט–1969}}, ובהתייעצות עם שר התעשייה המסחר והתעסוקה לעניין {{ח:חיצוני|חוק בית הדין לעבודה#סעיף 43|הסעיף האמור}}, אני מתקין תקנות אלה: {{ח:סוגר}} {{ח:מפריד}} {{ח:סעיף|1|מזכירות|תיקון: תשע״א}} {{ח:ת}} משרדו של כל אחד מבתי המשפט המפורטים להלן ייקרא בשם ”מזכירות“ (להלן – המזכירות): {{ח:תת|(1)}} בית המשפט העליון; {{ח:תת|(2)}} בית משפט מחוזי; {{ח:תת|(3)}} בית משפט שלום; {{ח:תת|(4)}} בית הדין הארצי לעבודה; {{ח:תת|(5)}} בית הדין האזורי לעבודה. {{ח:סעיף|2|רישום}} {{ח:ת}} במזכירות ינוהל רישום של הענינים שהובאו לפני בית המשפט לגבי פרטים אלה: {{ח:תת|(1)}} מספר התיק; {{ח:תת|(2)}} תאריך הבאת הענין לבית המשפט; {{ח:תת|(3)}} שם השופט או הרשם או שמות חברי המותב; {{ח:תת|(4)}} שמות בעלי הדין ומעמדם בהליך; {{ח:תת|(5)}} מהות התביעה ושוויה, ובמשפט פלילי – העבירות נושא כתב האישום; {{ח:תת|(6)}} האגרה ששולמה; {{ח:תת|(7)}} תאריכי דיונים. {{ח:סעיף|3|תיק בית המשפט|תיקון: תשס״ו}} {{ח:תת|(א)}} תיק בית המשפט יוחזק במזכירות ויכיל את כל כתבי בי־הדין, לרבות המסמכים, המוצגים, הפרוטוקולים וההחלטות, ואולם בית המשפט רשאי להורות, כי מוצג שהוגש לבית המשפט יישמר על ידי בעל דין שהגישו, בתנאים שיקבע בית המשפט; היה המוצג מסמך בכתב, ייסרק המוצג לפני העברתו לידי בעל הדין לשמירה, והעותק הסרוק יישמר במחשב בית המשפט. {{ח:תת|(ב)}} על כל כתב בי־דין יצוין מספר התיק. {{ח:תת|(ג)}} בתקנה זו, ”תיק“ – לרבות המנוהל באמצעים אלקטרוניים. {{ח:סעיף|4|קבלת קהל|תיקון: תשע״א, תשע״ב, תשע״ה, תש״ף, תשפ״א, תשפ״א־2, תשפ״ד, תשפ״ד־2, תשפ״ד־3, תשפ״ד־4, תשפ״ד־5, תשפ״ד־6, תשפ״ד־7, תשפ״ד־8, תשפ״ד־9, תשפ״ה, תשפ״ה־2, תשפ״ה־3, תשפ״ה־4, תשפ״ו, תשפ״ו־2, תשפ״ו־3, תשפ״ו־4, תשפ״ו־5}} {{ח:תת|(א)}} מזכירות בית המשפט תהיה פתוחה לקהל במועדים כמפורט להלן: {{ח:תתת|(1)}} בימים א׳ עד ה׳ בשבוע – משעה 8.30 עד שעה 13.30; {{ח:תתת|(2)}} במשמרת שניה כהגדרתה {{ח:חיצוני|תקנות בתי המשפט (משמרת שניה)|בתקנות בתי המשפט (משמרת שניה), התשס״ד–2004}} – משעה 15.00 עד שעה 21.00, למשפטים שנקבעו לדיון במשמרת שניה; {{ח:תתת|(3)}} ביום ו׳ בשבוע ובערבי חג, ביום הזיכרון לחללי מערכות ישראל וביום הזיכרון לשואה ולגבורה משעה 8:30 עד שעה 12:00 ובימי חול המועד שבפגרת סוכות, בימי חול המועד שבפגרת הפסח {{ח:הערה|ו}}מיום 20 באוגוסט עד יום 5 בספטמבר שבפגרת הקיץ משעה 9:00 עד שעה 12:00 והכל רק לעניינים האלה: {{ח:תתתת|(א)}} בקשות לסעד מיידי; {{ח:תתתת|(ב)}} סוגי עניינים שהחליט מנהל בתי המשפט לאחר התייעצות עם נשיא בית המשפט או שופט שנשיאו מינהו לכך; {{ח:תתתת}} {{ח:הערה|פורסמה {{ח:חיצוני|הודעה בדבר עבודת המזכירות בימי ו', בערבי חג ובמועדים מיוחדים נוספים|הודעה בדבר עבודת המזכירות בימי ו׳, בערבי חג ובמועדים מיוחדים נוספים}} (י״פ תשע״א, 4197).}} {{ח:תתתת|(ג)}} עניין מסוים שהורה נשיא בית המשפט או שופט שנשיאו מינהו לכך; {{ח:תתת|(4)}} מיום 21 ביולי עד יום 19 באוגוסט שבפגרת הקיץ משעה 9:00 עד שעה 12:00. {{ח:תת}} בסעיף קטן זה, ”פגרת סוכות“, ”פגרת הפסח“ ו”פגרת הקיץ“ – כמשמעותן {{ח:חיצוני|תקנות בתי המשפט (פגרות)#סעיף 1|בתקנה 1 לתקנות בתי המשפט (פגרות), התשמ״ג–1983}}. {{ח:תת|(ב)}} מנהל בתי המשפט רשאי להורות על שינוי שעות הפתיחה בבית משפט מסוים, ובתקופה שלגביה פרסם שר המשפטים הודעה על מצב חירום לפי {{ח:חיצוני|תקנות בתי המשפט ולשכות ההוצאה לפועל (סדרי דין במצב חירום מיוחד)|תקנות בתי המשפט ולשכות ההוצאה לפועל (סדרי דין במצב חירום מיוחד), התשנ״א–1991}}, גם על סגירת קבלת הקהל בחלק מבתי המשפט במחוז שבו הוכרז מצב החירום המיוחד, ולמעט בבתי הדין לעבודה; הודעה על הוראה כאמור תפורסם ברשומות. {{ח:תת}} {{ח:הערה|(הוראת שעה מיום 31.5.2026 ועד יום 14.6.2026):}} מנהל בתי המשפט רשאי להורות על שינוי שעות הפתיחה בבית משפט מסוים וכן על סגירת קבלת הקהל בחלק מבתי המשפט במחוז, ובלבד שניתן לקבל שירותי מזכירות בבית משפט אחר באותו מחוז, ולמעט בבתי הדין לעבודה; הודעה על הוראה כאמור תפורסם ברשומות. {{ח:סעיף|5|מערכת ממוכנת}} {{ח:ת}} כל הוראה מתקנות אלה יש לקיים במערכת ממוכנת של בתי המשפט ובאמצעים אלקטרוניים, בשינויים המחויבים, אם הורה כך מנהל בתי המשפט. {{ח:סעיף|6|דרכי תשלום}} {{ח:ת}} תשלום לבית המשפט, יש לשלם בדרך שיקבע מנהל בתי המשפט בהודעה שתפורסם באתר האינטרנט של מערכת בתי המשפט. {{ח:סעיף|6א|העתקי מסמכים|תיקון: תשס״ו}} {{ח:ת}} המזכירים הראשיים בבתי המשפט מוסמכים לאשר כי העתק של כתב בי־דין מתאים למקור של כתב בי־הדין שבתיק בית המשפט. {{ח:סעיף|7|ביטול תקנות בתי המשפט}} {{ח:ת}} תקנות בתי המשפט (משרד רישום), 1936 – בטלות. {{ח:סעיף|8|תחילה}} {{ח:ת}} תחילתן של תקנות אלה שלושים ימים מיום פרסומן. {{ח:חתימות|י״ב בכסלו התשס״ה (25 בנובמבר 2004)}} * '''יוסף (טומי) לפיד'''<br>שר המשפטים {{ח:סוגר}} {{ח:סוף}} [[קטגוריה:בוט חוקים]] pr1crijox7phfckwbambmh7yz8axyce 0 366223 3019919 2943731 2026-06-14T19:47:07Z Nahum 68 3019919 wikitext text/x-wiki {{ספר חול| |מחבר=אברהם שלום פרידברג |שם ספר=זכרונות לבית דוד |רישום ספר=זכרונות לבית דוד |שם נוסף=הענק |הקודם=זכרונות לבית דוד/התרעלה |רישום הקודם=התרעלה |הבא=זכרונות לבית דוד/ספר הזכרון |רישום הבא=ספר הזכרון |סוגה= |ראשי=לא }} ==הענק== {{קטן|(בשנת חמשת אלפים ומאתיים ושבעים ושמונה לבריאת עולם)}} אני '''יצחק''', בן '''יהודה''' המכונה "ליאון הרופא העברי"{{הערה|Leon Medigo Hebreo}}, בן השר '''[[מחבר:יצחק אברבנאל|דון יצחק]]''', הדור החמישי '''ליהודה בן יוסף''', ממשפחת '''אברבנאל''', כותב את המגלה הזאת במושב "פורטו סיגורה" אשר '''בברזיליה''', והיתה לך, '''יהודה''' בני, למשמרת עולם לדורותינו. חדשה היא הארץ אשר אני מתגורר בה כעת, כי זה רק שמונה עשרה שנה להימצאה{{הערה|היא נמצאה '''במקרה''' בשנת 1500 (ה"א ר"ס) על ידי הרב החובל הפורטוגיזי, פדרו אלואריס '''קבראל''', בבקשו בים האטלנטי דרך לבוא אל הודו המזרחית, ורוח קדים נשא אניותיו מערבה ויביאן אל חוף הארץ ההיא. ויקרא את שם החוף "פורטו סיגורה" (נחשב על מדינת '''באהיא'''), ואת הארץ קרא בשם "טירא די סאנטא קרוץ" (Terra de Santa Cruz, אדמת הצלב הקדוש). בשם "ברזיליה" נקראה אחרי כן, על שם העץ האדום, עץ הברזיל, הנמצא שם למכביר (ברזיל פירושו אדום או גחל לוהט – כי כן מראה הצבע הנעשה ממנו) והמסחר בו רב עד היום. על החוף ההוא יסדה ממשלת פורטוגאל את המושב הראשון לאסירי עני וברזל אשר שלחו שמה ביד פשעם. האסירים היו אנשי חמס ונשי זימה אשר נמצא עוונם במשפטי המדינה. אליהם נספחו גם הנאשמים בענייני הדת השלטת. שם הופקדו עליהם שומרים ושוטרים להעבידם בפרך, כאמור בפנים הסיפור.}}; אבל צרותינו בה ישנות הן, כי מוצאן מעולם הישן, ומקורן בחוקי העמל אשר יצרו הכהנים הקתולים להשמיד את העם היהודי ולאבד מאנוש זכרו. ויהי המעט להם חבליהם אשר סבונו בארץ הישנה באסרם אותנו בנפשנו, כי עוד מצאו להם כלא חדש, היא הארץ החדשה אשר זה מעט נגלתה לעוברי ארחות ימים ועוד לא באו עד תבונתה. בה בחרו לשלוח אליה את כל אנשי החמס והרשע, אשר לא יכלה הארץ הישנה נשוא אותם מפני רוע מעלליהם, ובתוכם — גם את '''אנוסינו,''' היהודים המנוצרים, אשר נגלה עונם כי עודם מחזיקים באמונת קדשם חרף שואפיהם סלה. בין אלה האחרונים, המלאים חמת הכהנים, נערת קנאיהם, נמניתי גם אני – ונכד '''דון יצחק אברבנאל,''' השר העברי, אשר מרומים שכן ומלכי ארץ לעצתו יחלו, שוכן עתה באחרית ים, תועה בארץ גזרה, בסבכי יערי עולם, שהם מעון קדם לפראי אדם, מרבץ לפריצי חיות – וגם שם לא ינוח לו! כי הפקדו עלינו שומרים מזוינים, אשר יעבידונו כל הימים בפרך, לטמון מוקשים לרגלי הקופים והתוכיים, ללכדם ולכבשם, גם לכרות את עץ '''הברזיל,''' ולשימם יחדו באניות סוחר הבאות הנה מארץ מולדתנו – כי טוב סחר המינים האלה לנוגשינו, הרודים בנו ממרחק, אשר כבשונו לעבדי עולם, ומוסרותינו מי יְפַתֵּחַ! ובכל זאת שמח אני בחיי, כי רק את גֵוִי אסרו להם, אבל לנפשי חפשי אני, וכל אסריהם אשר אסרו עליה לא יקומו עוד. פה השלכתי אח המסוה מעל פני, שבתי לעמי ולדתי, והנני עובד את אלהי מקדם, '''יהודי''' ככל אבותי! כי נוצרי הקנוני אויבינו מילדותי, עוד בטרם אדע קרוא אבי ואמי הביאוני בבריתם, וכן גדלתי בתוכם ואשכח צור חצבתי, ולא זכרתי עוד כי ממעי '''יהודה''' יצאתי, וכמעט הייתי גם אני באויבי עמי. באתי עם מנאצי שמו, ראיתי יהודים ואתקלס בם, אנוסים על דת – ואשטמם תחת רדפם טוב, עד בוא היום אשר עשה לי ה׳ להגיה חשכי, – ומאז והלאה נהפכתי לאיש אחר, ואשוב בלבב שלם אל עמי ואלהי. ---- הדבר היה בירח סיון בשנה מאתים וששים וארבע למספרנו. ואני אז בן שלש עשרה שנה, נער את בני הנוצרים, אזרחי ליסאבון הבירה. את אבותי לא ידעתי, כי כיתום נחשבתי בעיני כל וכן הייתי בעיני, ודייג עני אספני אל ביתו מילדותי בשבר מצער אשר ניתן לו מקופת העיר. ואהיה אצלו אמון לפרוש מכמרת ולצוד ציד דגים בנהר '''טאגו,''' עד אשר אגדל ואבוא באנשים העובדים עבודת משא על חוף הים, כי אז תמצא ידי לעזור על ידם, לטעון ולפרוק את האניות בצאתן ובשובן. כן גדלתי פרא, לא למדתי דעה ואף קרוא מקרא לא ידעתי. ברוב עתותי הלכתי שובב בדרך לבי, שחקתי עם נערים כגילי ואתהולל כמוהם בחוצות קריה. – פעם אחת הובילונו רגלינו אל '''רוּע־נובה,''' היפה ברחובות קריה, ששם מעונות עשירי המַרַנים, הם היהודים המתנצרים, אשר נחשבו בעיני העם לנוצרים מתיהדים, כי כן הגידו לו כהניו ונזיריו, אשר הקניאוהו בזרים האלה ויעירו עליהם כעשו וחמתו כל הימים. בעת ההיא גדלה המשטמה, כי היתה שנת בצורת והיוקר האמיר. והקול יצא כי מאת המרנים היתה זאת, אשר סחר תבואות הארץ בידם הוא, והם העלו את המחיר למען הרבות להם שכר ולמלא אוצרותם כל הון יקר. ואנחנו אשר מלאה נפשנו משיחות אבות ודברת ההמון, בראותנו עדת עשיריהם עומדים ברחוב ומשוחחים אחד את אחד, התעוררנו על רגעי ארץ אלה, ונחרפם ונקללם ונעפרם בעפר ונסַקל באבנים לעומתם. אז הרים אחד מהם את מקלו ויך אחדים מאתנו ויפצעם ער שפך דם, ואנחנו העמדנו קול זועות ונתנפל עליהם בחימה שפוכה. ותהי הצעקה גדולה מאד, והמונים המונים חשו באו לעזרתנו. ויפלו על המרנים גם המה ויכום מכה רבה, ויהרסו אל בתיהם, להחריבם ולהַשּׁים עליהם נויהם. לאושרם חש ראש העיר לבוא עם חיל גדול אל מקום המהומה, ויגרש את העם. ואנחנו השתובבנו משובה נצחת ולא חדלנו רוגז עד אשר נתפשו ארבעים נערים מאתנו – ואני בתוכם – ויחדיו הובלנו אל בית האסורים. ומקץ שנה תמימה לשבתנו שם, נגמר דיננו, ליסרנו בשוטים ולהגלותנו גלות שלמה אל איי ס״ט טומאש, מקום אשר הנדונים למות ישלחו שמה, – עקב אשר עצמה משובתנו, ולא שמענו גם בקול השרים והפקידים, בצוותם אותנו לאסוף ידינו{{הערה|Kaiserling, Geschichte der Juden in Portugal 145.}}. יום הפקודה קרב לבוא, ואנכי ישבתי למעצבה בחדר כלאי, ולבי חרד בקרבי מפני העונש הנורא הצפוי לי. לא מפני המכות אשר יכוני,כי לאלה הלא הסכנתי מידי אומני הדַיג, אשר הרבה פצעי מדי שתותו לשכרה –כי אם מפני האיים הנוראים והאיומים, אשר שמעתי עליהם אומרים, כי כל באיהם לא ישובון; אליהם שולחו ילדי היהודים לפני עשר שנים, ורובם ספו תמו מן בלהות, כי השמידום הנחשים והעקרבים והתנינים המלאים את אדמתם ומימיהם{{הערה|שבט יהודה סימן נ״ט.}}. פתאום שמעתי קול צעדי אדם הקרבים אל דלת חדרי. הבריח התיכון הוסע ממקומו והדלת נפתחה. ברגע ההוא חשבתי כי הנה בא קצי; אבל לתמהון לבבי לא נראו אנשי חיל מזוינים, גם לא קרבו השומרים לאסרני בכבלים, ככל יתר חברי. רק אדון אחד, הדור מאד במראהו, לבוש כאנשי לוית הציר הספרדי, היושב במלאכות מלכו בעירנו הבירה, ובידו ספר קטן, הערוך לרשימת דברים לזכרון, ואחריו שר בית הסוהר ובידו הפנקס הגדול, אשר בו ירשמו שמות האסירים המופקדים על ידו למשמר. השר שאלני לשמי ולשם אבי ומשפחתי ולמספר שנותי ומקום מגורי, ואענהו כי שמי יואנו אנטוניו '''ברנאל,''' אבות אין לי ואני אמון אצל הדיג אנטוניו גוֹֹנדוליס, ומספר שנותי ארבע עשרה ומקום מגורי בשפל העיר, בשער הדגים אשר ליד הנהר. ואת תשובותי אלה השוה האדון עם הרשום בפנקס בית האסורים ובספר הקטן אשר בידו,וימצא שכולם מתאימים יחד. אז נתן אות, והשומר העומד בפתח החדר אחז בידי ויוליכני עמו, ושני השרים הלכו אחרינו עד בואנו אל בית הרחצה אשר בקיר החומה. שם פשט השומר מעלי את בגדי הבלים והמטולאים ויציגני ערום ועריה, והם עמדו ממולי ויתבוננו בי... ואנכי עמדתי נבוך ונכלם מבלי דעת מה ירזמון עיניהם, בהביטם איש אל רעהו. והשומר גילח שער ראשי הפרוע וירחץ בשרי, ויטהרני ויסוכני, ואחר פתח את הצרור אשר הוכן לפני, ויוציא ממנו כתונת בד דקה ובגדי תפארה וילבישני כבן אצילים. אז לקחני האדון ויברך את שר בית האסורים ויצא עמי דרך השער הנפתח לפנינו, ויעלני במרכבה אשר חכתה לנו ונסע יחדו עד בואנו אל קצה רחוב '''רוקיא.'''המרכבה עמדה על יד ארמון מפואר הבנוי לתלפיות, שם עלינו במדרגות, באנו אל הקומה העליונה, ועבד לבוש בגדי שרד ורקמת זהב על שוליהם מסביב פתח לפנינו הדלת ואנחנו באנו הביתה. ---- עיני כמעט הוכו בעוורון לנוגה ברק הכסף והזהב וכל עצמותי רחפו מפני מראה ההוד וההדר המלאים את מעון האדון ביקרו. ראיתי את תמונתי הנשקפת אלי מן המראות הגדולים, העומדים בפינות האולם, הבטתי ולא הכרתי מראה פני ולא האמנתי כי אני אני הוא, הילד האסופי, הנער השובב, אשר כל ימיו התגולל ברפש ויחבק אשפתות,– כי נדמיתי עתה לבן אצילי ארץ ותארי כתואר בני המלוכה. כחולם הייתי ולא האמנתי כי כן בהקיץ אחזה פני. והאדון הובילני דרך האולם והחדרים והלשכות אל עליה אחת, ויורני ויאמר לי: "הנה לפניך שולחן וכסא ומנורה וספרים ללמוד וקסת סופרים לכתוב ויצוע לנוח ומיטה לישון. זה יהיה מעונך ופה תלמוד על פי התורה אשר אורך, ומעל שולחני תאכל ועבדי ישרתוך ולא יחסר לך כל. ואתה שית לבך לתבונה, ראה דרכי וַחֲכָם, שמור מצותי וייטב לך! וקנית דעת וגדלת והוספת חכמה ביראת ה׳, והיית כאבותיך הגדולים בעמם, הנודעים לשם ולתהלה בארץ, ובשמם תקרא ובכבודם תתימר!" עד הנה נבוכותי מתמורת פתאום, נפעמתי ולא יכלתי דַבֵּר. אך הדברים הטובים האלה נגעו עד נפשי, לבי חם בקרבי כתנור בוערה, ורגשותי המו ויחמרו כשאון. ואפול לרגלי מיטיבי הנפלא, ואתן בבכי קולי ואקרא ואומר: "הנה בושת פני תכסני, לא אעוז להביט אל מושיעי, לא אדע במה מצאתי חן בעיניך להרבות חסדך עמדי, להקימני מאשפות, לרוממני משער הדגים, להוציאני מבית האסורים ולהושיבני בהיכל תפארה. ועתה הנה לך אני וכל אשר תאמר אלי אעשה, כי לשמור פקודיך ולהפיק ממך רצון זה יהיה כל ישעי וחפצי מעתה והלאה. ועתה יגדל נא חסדך, אדון ביקר, והואילה נא להגיד לי מולדתי ומוצאי! מי הם אבותי הנכבדים אשר שמם רומם תחת לשונך? העודם חיים? העוד יש לי תקווה לראותם וללחך עפר רגליהם כהתרפסי עתה לרגליך אדוני ומושיעי?". "על כל אלה לא אוכל כעת להשיבך דבר" – ענני האדון ויעמידני על רגלי – "כי סודם כמוס עמדי, חתום במעמקי לבבי. אך שמור מוצא שפתיך להקשיב לכל דברי ולעשות ככל אשר אורך להיטיבך באחריתך. וכאשר תיטיב דרכך, והיית לנער תמים וישר, ומצאת חן ושכל טוב בעיני אלהים ואדם, אפתחה שפתי עמך, אגלה לך הכל, ובעתו אחישנו!". ---- לא אכביר מלים לספר הליכות חינוכי בבית דון '''פיראד נוניס קורוניל,''' ציר ספרד בליסאבון – הוא האדון המושיע – אף לא אנסה להעלות על הגליון כל שיחותיו והליכותיו והדרך אשר בחר עמי ללמדני בינה ולהאיר עיני בחכמת עולם ותורת אל חי – אפס קצות דברים אגיד, כי לנער אחר נהפכתי מאז באתי בצל קורתו. נפשי דבקה בעלית הקיר אשר צוני מעון, אזנים כריתי לי לשמוע בלימודים, שמתי לילות כימים בשקדי על עבודתי, לא יצאתי מדלת חדרי בלתי אם בקרוא אותי איש חסדי לאכול אל שולחנו או לצאת עמו לשוח לרוח היום בגן הגדול אשר לו מאחרי בית מעונו. בלקח הטוב אשר נתן לי הייתי כספוג הסופג את הכל, בלעתי אמריו כבכורה בטרם קיץ ואשת בצמא את דבריו עד כי מלאה נפשי מהם, ובמשך ירחי מספר ידעתי קרוא וכתוב וחשוב מחשבות והבין בספרים וְיָדוֹעַ בלשון רומית גברת כל הלשונות. בה למדתי את ספרי הקודש, הגעתי עד ספר תהלות דוד המלך, אשר זמירותיו שמעתי מפי כהנינו בבתי תפלותינו. בינותי בדבריו אשר זרו לי עד כה, ולבי השתומם בתוכי על המשורר הקדוש אשר רוח ה׳ נוססה בו, והעטרה שעטרה לו בת שירתו הכי נעלתה על כתר מלכותו, כי זה מזהב יוקח ודברי זמירותיו לא יערכו כל אבני היקר במחירם. "ובכל זאת לא הגעת עד טוב טעמו" – אמר לי דון קורוניל, בשמעו מפי תהלת המלך המשורר – "כי הדברים אשר קראת הם רק העתקת מלים, אין בהם הרוח החיה באופני שירתו בלשון '''העברית,''' אשר קודש יקרא לה וכשמה כן היא". "ומאין ידע דוד את הלשון ההיא? ולמה זה בחר לכתוב בה מערכי לבו?" – שאלתי לתומי. "יען כי '''עברי''' היה ובארץ ישראל ישב לכסא, ובו בחר אלהי עמו לתת עליו מרוח קדשו". "ובכן היה המלך ההוא – איש '''יהודי'''?" – שאלתי במבוכה, ולבי חרד על חטאת שפתי, כי נבלתי שם כבודו בחשבי אוחו בעם אשר ידעתיו אל נכון כי אותו זעם ה׳ עד עולם. "אל תדאג לו ולבבך אל יחרד בנשאך שם 'יהודי' על שפתיך – כי גדל כבוד העם היהודי בימים מקדם, וכל ספרי הקודש, אשר עמים יקראו להם 'הברית הישנה', ממנו היו ומלשונו העתיקה העתיקו להם". "הגם האבות הקדושים, הנזכרים בספרי הקודש, והנביאים חוזי האל, אשר רוח ממרום דבר בם – גם המה היו יהודים, כאלה אשר השמידם ה׳ מקרבנו?" – העמקתי שאלה, ובלבי חשבתי כי אך התל יהתל בי איש חסדי, בדברו אלי כזאת. "ומי הגיד לך, נער נמהר לב, כי המעשים אשר נעשו בם בארצנו היו לרצון לפני ה׳ ובמצותו נשמדו כיום הזה? מי בדורותינו אלה בא בסוד עליון לדעת דבר האל ומשפטו על בני אדם לשבט או לחסד?" "אותה הלא שמעתי מפי נזירינו הקדושים, יואנו מוכו וברנאלדי הארגוני, המדברים בשם האל ורוח קדשו!" – עניתי בבטחה. "לא כל הקדוש בעיני ההמון הוא קודש לה׳, ולא כל אשר תתעב נפשו זעום אלהים הוא. הלא קראת בספרי הקודש, ולבך הנה ידע, כי גם לפני סתום החזון היו נביאי שקר אשר דברו הות נפשם ויַתעו עמים בכזביהם. ואף כי בדורותינו אלה, אשר אבד חזון מבני אדם ולא ידעו במה יכשלו. על פי דברי "הברית החדשה" מצווים הנוצרים לאהוב את כל אדם, וכל אלה אשר אחרת ידברו טופלי שקר המה ואת קדושתה הם מחללים בדברם בשמה דברים אשר לא כרוחה. ולכן השכילה בני למען תחכם באחריתך ואל דברת קנאים או חשכים אל תשען. האבות הקדושים הנזכרים בספרי הקודש, ונביאי האל אשר קדושתם יכירו וידעו כל באי עולם, כולם היו הורים ומורים לעם הזה אשר בשם '''יהודה''' יקרא מאז אבדו עשרת שבטי ישראל בדרך אשור, בהתבוללם בעמי הארצות. חבה יתרה מודעת לעם הזה מאה ה', כי בו בחר להיות לאור עולם, ובידו הפקיד את ספרי הקודש אשר היו לברכה לכל גויי הארץ. ואם העם הזה לא יפיק רצון מכהנים דומיניקים, כיואנו וברנאלדו, ומכל ההמון הרב, הקטנים עם הגדולים, המקשיבים לקולם – לא זה האות כי רצון ה' הוא, הטוב והרחום לכל ברואיו". ---- הדברים האלה הרעישוני מאד, כי לא שמעתי כמוהם מעודי. "תם אני ולא אדע" – אמרתי – "אם באמת ובתמים תדבר אלי ככה או לנסותני אתה בא, אדוני, לראות אם נאמן לבבי עם דתנו. כי לפי דברת כהנינו ונזירינו זה העם היהודי נבזה נמאס בעיני האל, כל מנאציו יבורכו וכל השולח בו יד לצדקה תחשב לו. אכן טוב ורחום אלהינו לכל ברואיו, אבל את היהודים השליך מעל פניו עד עולם, כי עם מרי הוא, בנים כחשים. גם בהתנצרם לעיני כל לא ירחמם עושנו, כי שקר תרמיתם ולא אמון בם. ולו נחשבו גם המה בעיניו כבני אדם ולא נמסרו בידי השטן להתעותם בדרכי שאול, אזי מצאו גם הם מחסה בצל כנפיו, ולא היו שנואים ונרדפים ומתועבים בעיני כל כיום הזה". "אם למשפט כזה נערוך עם ועם" – ענה דון קורוניל – אזי לא תמצא אף אמונה אחת בעולם אשר ייאמר עליה כי נוכח ה' דרכה. הן כשנאת הנוצרים את היהודים, כן שנואים הנוצרים להמוחמדים, אשר הדפום מפניהם בארץ הזאת וישלטו בה מאות בשנים. אכן גברה פה יד הנוצרים בשנות המאות האחרונות וישיבו להם כפעלם ויגרשום מפניהם. אבל מעבר לים דרומה, בארץ הברבריאה, וברוב ארצות אפריקה ואזיה, שני חלקי העולם הגדולים הרבה מאירופה הקטנה, יד המוחמדים בלבד רוממה ודתם שלטת בכל. כמה רגשו גויי הנוצרים, עלו ברבבותיהם מכל קצות אירופה בקנאם קנאת אמונתם, הרסו אל ארץ הקודש לכבשה ולקרעה מעל גבול המוחמדים, נלחמו עליהם שנים רבות – ולא יכלו להם, כי חזקו המוחמדים מהם ורובם ככולם הוצעו חללים או נפלו בשבי ויימכרו ממכרת עבדי עולם בכל ארצות המזרח. הלזאת נאמר, כי שם בארצות ההן לא נחשבו הנוצרים בעיני ה׳ כבני אדם ועל כן הסיר פניו מעליהם ויתנם בידי אויביהם? אמנם כן יאמרו המוחמדים, בהתפארם באמונתם כי היא האמיתית, אפם זולתה, ועל כן יקראו לעצמם בשם "מאמינים". אולם שים פניך הלאה, אל מעמקי אזיה! שם בארץ הודו וסביבותיה יש אמונה אחרת ותורה אחרת, היא התורה '''הבודהית,''' אשר קדמה חמש מאות וארבעים ושלוש שנה לתורה הנוצרית ואלף ומאה ושישים וחמש שנה לתורה המוחמדית, ובה מחזיקים עמים הרבה העולים במספרם על המוחמדים והנוצרים גם יחד. מהם יצאו '''המונגולים''' ויעלו לפני שלש מאות שנה כנחל שוטף על כל הארצות ויחריבון ויהפכו עריהן על יושביהן – העל כן נאמר כי בעת ההיא גברה יד אלהי הבודהים, וכל באי עולם נאשמו עקב אשר לא האמינו בו ולא אבו בתורתו הלוך? או אולי יתעה אדם לאמר: פה באירופה רוממה יד האל האחד ושם באזיה ואפריקה ימשלו אלהים אחרים – הלא זו האמונה באלהים הרבה, ותוצאותיה אל עבודת האלילים, אשר תועבה היא לכל העמים גם יחד! על עבודת האלילים התקוממו היהודים ראשונה, בשמרם אמונת אל אחד על פי תורת משה רועם ונביאם. ובעקבותיהם אחזו הנוצרים, ואחריהם המוחמדים, שכולם מאמינים באחדות האל בורא העולם, ורק בפרטי דעותיהם נחלקו ביניהם, וכל אחד משלשה בעלי האמונה באל האחד בוטח בלבו כי אך לו דעת האמת והאחרים תעו מדרכה וילכו שולל. המשפט בדבר הזה אך לאלהים הוא, וכל המתאמר לבוא בשמו ולתת קנאתו באלה אשר לא כמחשבותיו מחשבותיהם,הוא שוגה או משגה, תועה או מתעה, ואם כה או כה רבה חטאתו לפני ה׳, גדול עונו מנשוא!!". "ובמה איפוא יזכה אדם את ארחו למצוא דרך האמת ולא תחשב לו אמונתו לחטאה בעיני האלהים?". "לבקש את הדרך הזאת יוכל כל איש אשר נתן ה׳ עליו מחכמתו העליונה. וכן אמר המלך דוד בקדשו אל בנו שלמה, החכם מכל אדם: '''"דע''' את אלהי אביך ועבדהו"{{הערה|[[דברי הימים א כח ט|דה"א כ"ח ט']].}}. אבל חלילה לאדם לאכוף דעתו על אחרים ולחת לחרם את אלה המכירים את ה׳ על פי דעה אחרת אשר לא כלבבו – ועל זה הוסיף לאמר: "כי כל הלבבות דורש ה׳ וכל יצר מחשבות מבין". "אם נא מצאתי חן בעיניך, אדוני הטוב, ונתת לי מורה אשר יורני דעת בלשון אשר בה שפך המלך הקדוש הזה לפני ה' שיחו – כי כלתה נפשי לדעת דרכו ולבוא עד תכונתו". "שאלתך אתן לך בנפש חפצה; אבל עוד לי אליך מלים בדבר אשר שאלת: במה יזכה אדם אה ארחו למצוא דרך האמת? אמנם לא כל בן אדם זוכה להגיע אל דרך ה׳ על פי דעתו, כי לא רבים יחכמו לחקור זאת. ועל כן אין טוב לאדם כי אם לעשות כדבר המלך דוד: לדעת את '''אלהי אביו,''' לאחוז באמונת אבותיו ולשמור אותה כסגולת קודש אשר השאירו לו אחריהם מורשה. את דברי אלה שים אל לבך, הסכינה עמם, למען אמצא לבבך נכון אל החדשות והנצורות אשר יש את נפשי לגלותן לך לעת מצוא". "ומתי תגיע העת הזאת? מתי יבוא היום אשר תגלה לי הסוד הכמוס עמך על דבר מוצאי ומולדתי?" – חננתי אליו קולי, בזכרי את דבריו הראשונים אשר השמיעני באספו אותי אל ביתו. "הלא אמרתי לך, נער נמהר, כי בעתו אחישנו!" – ענני בהעבירו ידו על חלקת לחיי באהבה – "והיום ההוא לא ירחק חק, כי בידך הוא לקרבהו ולהחיש בואו, אם תשכיל לסגל לך את הלשון הקדושה, אשר בה כתב המלך המשורר את ספרו, כי בה כתובים גם הדברים הנוגעים לך, תקראם – ועיניך תפקחנה לראות ואזניך לשמוע ולבך להבין קושט אמרי אמת, גם אמנם רואה אני כי אלהי אבותיך הוא בעזרך; הוא יצק עליך מרוח קדשם ואשר ילמדו נערים אחרים ימים על שנים בעמל נפש, אותה תלמוד ותדע בירחים אחדים על נקלה ומבלי משים. לכן חזק ואמץ והיה שקוד ללמוד ולדעת את הלשון אשד אורך, וה׳ אלהים יעזר לך ועצתי ישלים ותושיה תראה '''בשמך!".''' ---- ביום המחרת בבוקר השכם בא דון קורוניל אל חדרי, ויורני אותיות ה"אלף־בית" העברי ונקודותיהן, וכמעט הרגלתי לקראן ולכתבן, נתן לי לקח טוב בספר תורת משה, וילמדני חוקות השפה ותבנית מליה ויסודי בניני השמות והפעלים ומשקליהם ונטיותיהם לכל דרכיהם. ואחר נתן לפני את העתקה הרומית, להבין ממנה פרוש המלות וכוונת העניינים, וכל דבר הקשה ממני הואל באר במתק שפתיו. ובשקידתי הרבה הוספתי לקח, ומקץ ירחים אחדים כליתי קריאתי ולמודי בספרי הקודש עד תומם. זכיתי להשתעשע במליצות בן אמוץ והנביאים הדומים לו בסגנונם, לקחת מוסר השכל ממשלי שלמה המחוכמים ומשיחות איוב ורעיו הנשגבות. ומכולם הכי יקרו לי זמירות דוד בן ישי – בהן התעופפה נפשי על גפי השירה העברית, התרוממה גבהי שחקים. מצאתי מעטה הוד לחליפות רגשותי ולכל חושי בי, להגישם בכלי קדש לפני אלהי צורי, מדי ישאני רוחי לשפוך לפניו שיחי. ובהעלותי על לבי כי האוצר היקר הזה הגיע לנו מהיהודים, מלאתי רגשי כבוד לעם הזה אשר רבים בוזיו ומשנאיו מאז מעולם, ואתפלא על כל מנאצי שמו, המשלמים לו רעה תחת טובה. "עם אשר אלה לו" – אמרתי בלבי, בהגיגי בספרי הקודש – העם אשר בו בחר ה׳ בימים מקדם להביא ברכה כזאת לעולם, לא יתכן כי השליכהו מעל פניו לנצח – כי לא אדם הוא ויתנחם. אכן צדק אדוני ואיש חסדי במשפטו על ישראל! כן דבר משה נביאו בשם אלהיו: "ואף גם זאת, בהיותם בארץ אויביהם, לא מאסתים ולא געלתים לכלותם, להפר בריתי אתם"{{הערה|[[ויקרא כו מד]].}}, וכן דברו עליו נביאיו הקדושים ויתנו לו תנחומות אל, כי צדקת אבותיו תעמוד לו להותירהו לטובה ואחריתו לא תכרת!". מחשבותי אלו גליתי לפני אדוני ומושיעי. ובשמעו זאת מפי, אורו עיניו, ויחבקני וירצני כאב את בנו. אבל כל זה לא שוה לי, כי כלתה נפשי לדעת קורות העם היהודי וכל המוצאות אותו מזמן סתום החזון ועד הנה. בספרי הקדש הגעתי עד גלות בבל ועד שיבת ציון ובנין ירושלים והמקדש בימי מלכי פרס, שהיא במחצית האלף הרביעי למספר בני ישראל, ועתה הנה הגענו לסוף המאה השלישית לאלף הששי למספרם – ומה קורותיהם ומעבדיהם במשך אלף ושמונה מאות השנים שעברו מאז ועד היום הזה? "גם שאלתך זו אתן לך" – ענני אדוני במאור פניו, בשמעו את בקשתי. ובדברו קם ממקומו ויקראני ללכת אחריו. ירדנו במעלות הארמון ונשפיל עד המדרגות המוליכות אל המרתף אשר מתחת לבית, ולאור העששית אשר הדלקנו באנו במבוא צר המטה עקלקלותיו עד הגיענו אל קיר סלעי. ודון קורוניל הוציא מחיקו יתד ברזל קטנה וישימנה באחד הנקיקים וידחקנה בחזקה. והנה נשמע קול אופן הסובב על צירו. הסלע התחלק לעינינו וחלק גדול ממנו נסב לאחור, ולפנינו נפתח מבוא חדש המוליך אל מערה רחבת ידים; בה שלחנות וכסאות והצעות וכל כלי בית, ובמעלה הקירות נראו לי חלולים הרבה העשויים בחכמה להוציא את האויר הכלוא בתחתיות ארץ ולהכניס תמורתו רוח צח הנקל לנשימה. חפצתי לשאול את אדוני: מה דבר התכונה הזאת ולמה כל אלה לו? אך התאפקתי, בדעתי עם לבבי כי לא יסתיר סודו ממני אם יוכל לגלותו לי. עד כה וכה קרב דון קורוניל אל ארון גדול העשוי באחד הקירות, ובפתחו דלתותיו נראו לי שלש מערכות. באחת נמצאות מגילות גדולות ועבות הכרוכות על גלילי כסף ועטרותיהן זהב ומעטיהן משי ירקרק אדמדם, מרוקם זהב ומשובץ אבני חן. בשנית – מגילות קטנות ודקות, הנסמנות על גביהן באותות המספר, ובשלישית צבורים חפצים הרבה השונים למיניהם וערכם, ואליהם דבוקות פיסות נייר, הרשומות גם כן במספרים ההם. עודני מתבונן ומשתומם על המראה, ודון קורוניל לקח את המגילות הקטנות אשר במערכה השניה ויסדרן על השלחן, ויקשרן בפתיל משי, וישימן לחבילה אחת אשר נתן על ידי. ואז נעל את דלתי הארון ויקח העששית בידו ויצווני ללכת לפניו והוא יצא אחרי. המערה נסתמה מאחרינו באפס יד, ואנחנו שבנו בדרך באנו ונעל למעלה עד הגיענו אל מעון בית אדוני ואל עליית קיר מושבי. ---- ממראה עיני במערה הנסתרה נוכחתי לדעת דבר אחד אשר עלה על לבבי זה כבר, אך לא נועזתי להגות בו, פן אשגה בדמיוני ותחשב לי לחטאה, בחשדי את אדוני על שקר. שיחותיו עמי על אודות היהודים העירו בלבי עליו חֶשד, כי גם הוא מן '''המרנים,''' אשר אך במראה נוצרי יתוודע לרבים, ובסתר לבו שלם הוא עם עמו ודתו כמלפנים. המגילות המפוארות, הטמונות במערה הנעלמה, אשר רק הוא יודע מוצאה ומובאה ובידו סוד הפתח אשר בקיר הסלע, הורוני לדעת אל '''נכון,''' כי הן ספרי התורה הקדושה ליהודים, והוא שומרה בסתר ומכבדה כראוי לאיש אמונים החרד על דת אלהיו. אכן לא נפל ערכו בעיני בגלל הדבר הזה – כי כבר רחק מלבי כל רגש שנאה וקנאה לעם היהודי, ואף כי לאיש הנכבד הזה אשר באהבתו וחמלתו קנה כליותי ולבי – כי הנמצא בכל הנוצרים בני עמי איש אשר ידבנו לבו להפליא אלי חסדו כמוהו? – אך לזאת חרד לבי, בהעמיקי שאלה: על מה ולמה בחר האדון הזה בי להרבות חסדיו עמי? מדוע הבדילני לטובה מכל הנערים כנילי, אשר הושבו בבית האסורים כמוני – מהם השע עיניו ואחריתם עדי אובד, ואלי האיר פניו ויחלצני מרעתי וישביעני מטובו ויאהבני נדבה כהיום הזה? היש את נפשו להטותני אחריו, להביאני בברית עמו '''וליהדני''' כמוהו? לרעיון הזה רגזתי תחתי – כי בכל חמלתי ונודי לעם האומלל הזה, לא יכלתי להבליג על תועבת נפשי אשר קננה בי מילדותי, בשמעי שם היהודי תמיד מנואץ וזכרו לקללה בפי כל. הרעיון הזה השכיחני רגע אחד את כל הטוב אשר מצאתי באדון הזה ובעם היהודי אשר בשמו ידגול, ויעל על לבי רעיון אחר, איום ונורא מהראשון, וזה הוא: אולי יש עם לבב האדון היהודי דבר בליעל: להלעיטני ולפטמני כעגל מרבק ולשחטני לחג הפסח ולשים דמי בעוגות המצות אשר יאכלו בני עמו כמשפטם? אבל כרגע השיבותי אמרי לי: אם לזאת אספני אל ביתו, לזבחני זבח רשעים ולשפוך דמי על יסוד אמונתו – למה זה איפוא הערה כוחו ולבבו ללמדני ארחות צדק ולהשכילני בינה ולהורותני חכמה ודעת לשון וספר? הכי לא יצלח נער נוצרי להיות ליהודים לקרבן פסח בלתי אם בדעתו לשון קדשם, ובהבינו שפת רומה העתיקה? – לא! – השיבותי עם לבבי, – הדבר הזה לא יתכן, ורבה חטאתי לו בחשבי עליו כזאת. הזה גמולו ממני כי אחשדהו בעוון הרב, עקב אשר היה לי כאב רחום ויאמצני כבן לו? – שבתי הפכתי בדברים, ואקוט בפני על מחשבותי הרעות, ואכָּלם מפני זדוני ורוע לבבי, ונוחם נסתר מעיני עד כי גמרתי בלבי להתודות לפני אדוני ולבקש סליחתו על משוגתי ומשובתי, אולי ירחמני כגודל חסדו, ישא פני וירצני. ואולי עוד יאות להגיד לי פשר דבר ולהשיבני בפיהו על השאלות הנפתלות העולות מאליהן למרות רוחי ולהרגיז מנוחתי. חשבתי – עשיתי. וכבוא דון קורוניל אלי החדרה, התנפלתי ארצה ואבך מנהמת לבי ואתודה לפניו על הרעה אשר חשבתי עליו. ואתחנן לו לסלוח לי כעל כל פשעי ולעשות עמי אות לטובה, להבינני פשר דבר ולגלות לי סודו הכמוס עמו, ולא אבוא עוד במסה, לחשוב הוות בלבבי ולהעמיק סרה ברעיוני רוח. לשמע דברי התעצב איש חסדי ופניו קבצו פארור, וילך דומם בחדר הנה והנה, ואנחותיו פרצים יצאו מקירות לבו. לאחרונה עמד ממולי ויען ויאמר: "קום וקרא את המגילות אשר העלית עמך ממחבואי, קראן כסדרן, וכהתמך לקרוא אותן עד תומן, אז אפתחה שפתי עמך, והגדתי לך הכל, לא אעלים ממך דבר, כי על כן הביאותיך בצל קורתי!". כן דיבר האדון ויצא בנפש מרה. ואנכי התנפלתי על המגילות בכל חשק לבבי ואקראן בתאות נפש. שלשה ימים ושלשה לילות, לילה ויום, מנעתי אוכל מפי ותנומה מעפעפי, מבלתי יכולת לגרוע מהן עיני. כל המגילות יחדו הן ספר '''זכרונות''' דברי הימים, כתובים '''לבית דוד''' בידי צאצאיו מדור לדור. אבות לבנים יודיעו קורותיהם והעיתים אשר עברו על עמם בימיהם. והזכרונות אחוזים זה בזה כטבעות בשלשלת – זו שלשלת '''הגָּלוּת''' הארוכה, המטלטלת את העם היהודי טלטלת עולם; זו היא גם שלשלת היחש לבית דוד, החי וקים לעולם.. כי כן נשבע ה׳ לדוד אמת, לא ישוב ממנה, "לתת לו ניר ולבניו כל הימים״{{הערה|[[מלכים ב ח יט|מ״ב ח׳ י״ט]]; [[דברי הימים ב כא ז|דהי״ב כ״א ז׳]]; [[תהלים קלב יא|תהלים קל״ב י״א]].}}. ומה נוראה מפלת העם הזה, אשר יד כל היתה בו לרעתו! ומה גדל כבוד העם הזה גם אחרי נפלו! אמנם כוס מיד ה׳ היא לרבים עמים, גדולים ועצומים ממנו, כי כהתנשאם ויבולו, וכהתרוממם מעלה כן העמיקו לנפול, אבל הם בנפלם התגלגלו תחת שואה, נבלעו בהמון מנצחיהם הפרועים מהם ולא נודע עוד כי באו אל קרבם – והעם היהודי גם בנפלו לא הוטל ולא נכחד קִימו, כמו תאחז בו יד אל מסתתר, להוליכהו דרכי חושך עד עת קץ, להאפיל עליו לילו הארוך עד שובו לראות אור עם שמש. אך שקר נחלו להם אויביו מסביב, אשר בהשליכם עליו אימים, יתקלסו בו ויתנוהו למוג לב, הירא וחרד מקול עלה נדף - ולו היתה נפשם תחת נפשו, כי עתה אל נכון לא עמד לבם ורוחם לא קמה עוד. העם היהודי לא יתפאר בגבורתו, לא יצלצל בחרב אשר הפילו מידו בשברם אזרעו מקנה; אבל נעלה הוא בכח לבבו הכביר, זו כחו לאלהיו, בהחזיקו בסגולה האחת אשר נשארה לו מכל מחמדיו מלפנים. '''תורתו''' היא הנותנת לו חיל ועצמה, '''אמונתו''' היא אשר תאמצהו ותשגבהו ישע. בה יחזק כסלע איתן וכל עמי עולם לא יניעוהו ממקומו! מראשית כזאת חזינו, בימי אנטיוכס{{הערה|"הקווצה" (זכרונות לבי״ד, I).}} ואדרינוס{{הערה|"הנעל" (שם, II).}} וגם בדורות האחרונים אותה ראינו בזמן נוסעי הצלב{{הערה|״המאכלת״ (שם).}} ובימי המגפה השחורה{{הערה|"התרעלה" (שם III).}}, כי בעד תורתו ואמונתו ישליך נפשו מנגד, ישחק למות ולא יחת. אכן לא יירא מות, ועל כן יראה חיים וכירח יכון עולם. אף על זאת פקחתי עיני, ואמצא בם מדה אחת הנטועה בם מאבותיהם וגורל אחד יפול להם בחבל מראשית הימים ועד דורותינו אלה – כי כאשר יניח להם ה׳ מאויביהם, ונטו המה אחריהם, ודבקו בם ובמנהגיהם באהבה רבה עד כי עוד מעט ונבלעו בתוכם. ופתאום תעבור רוח קנאה מאת ה׳ על העמים אשר בהם דבקו, והפֵרה את האַחוה, והעירה עליהם שונאים בנפש, והקיצו מזעזעיהם, והדפום בחמה מעל עמיהם, וקם עליהם שאון מסביב, ונתנו כולם קנאתם בם, ופערו פיהם לבלעם כשאול חיים! אז יעמדו היהודים כעצם בגרונם; הרכים מחמאות בעת רצון יקשו כברזל בימי רעה, כי יתנו לב אחד לשוב על עקבם, ושבו לבצרון, והחזיקו במעוז אמונתם, וכל כלי יוצר לא יצלח עוד עליהם להעתיקם מחביון עוזם. וכאשר שמענו עליהם מלפנים, בימי שפוט השופטים{{הערה|[[שופטים ב|שופטים ב׳]].}}, כן ראינו בארצותינו בימי מלכי הגותים המערבים{{הערה|״התכריך״ 254–262 (שם II).}} וכן נחזה בימים האלה. ועדינו הם '''המַרנים''' היושבים בקרבנו, אשר בתוכם יֵחשב דון קורוניל, אדוני ומגן ישעי. וכאשר אראה הנהו להם לקצין וראש – כי המערה ערוכה בכל ושמורה להמון רבה, אשר יבואו שמה לעתים מזומנים, לעשות עסקי דתם במקום לא שזפתו עין, ולא עדה עליו איש זר אשר לא מעדתם. הדברים האלה הגדתי לדון קורוניל, בכלותי לקרוא את המגילות עד תומן. לא כיחדתי ממנו רעיוני והגות לבי לא כסיתי עוד – כי היה דבר התיהדותו גלוי לעיני, ולו הואיל להעלימה ממני, אזי לא גילה לי מסתריו ולא הראני את מוצא המערה ומבואה. ובמשפטי זה לא שגיתי, כי היו דברי לו לרצון; אך במשפטי על דרך בני עמו הבין לי משוגתי, בהשיבו על דברי לאמר: "לא בכל עת וזמן עלתה בידי אחי בני עטי לשוב על עקבם ולהתכנס בדתם כצב בקליפתו. כי יש גבול וצבא לקרבת היהודים והליכותיהם עם העמים שכניהם. התזכור את דברי יהודה בן יוסף במגילה האחרונה אשר קראת? שם נאמר על אודות יהודי ספרד לאמר: "פזורים הם על כל הדרך הרחוקה אשר בין דת אבותיהם והדת השלטת"{{הערה|"התרעלה" 134.}} – והדברים נאמנו מאד ותוצאותיהם פשוטות ונכוחות למבין, כי קרבתם לדת האחת או השניה היא היתה אבן בוחן לאמונתם בימי מסה, בבוא עליהם כנהר צר. כמראה הזה ראינו בימי שלמנאסר מלך אשור, בגלות עשרת שבטי ישראל מעל אדמתם, כי בהצמדם לאלהי העמים אשר סביבותיהם התבוללו בשכניהם וכן נבלעו בתוכם, "הוסרו מעל פני ה'" ולא הכירם עוד מקומם{{הערה|[[מלכים ב יז|מ"ב י"ז]].}}. כן היה גורל '''ההילנים''' בימי החשמונאים, כי כהרחיקם ללכת כן העמיקו סרה מעל אחיהם ונוספו גם הם על אויביהם{{הערה|"הקווצה".}}, וכן היה גם מקרה אבותינו בדורות האחרונים. ובדבר הזה נפלאו יהודי אשכנז מאחיהם בספרד, – הראשונים התהלכו תמים עם דתם ואמונתם, ומעודם לא רחקו מעל גבולן, ועל כן כבוא כשואה אידם התחזקו בעד אלהיהם, לא בקשו גאולה בתמורה ויבחרו מות מחיים{{הערה|"המאכלת"; "התרעלה".}}; לא כן האחרונים, יושבי חצי האי הפירינאי{{הערה|ספרד ופורטוגאל.}}; הם התאמרו להיות חכמים מאחיהם יושבי גלילות הרינוס, בקשו נתיבותיהם בהליכות עולם, התאמצו להדמות לאזרחי הארץ ולהיות כמוהם, ולא ידעו כי בעת רעה, בהנתן רשות למשחית לא תושם פדות בין האדוקים בדת אבוחם ובין הבועטים בה לעיני השמש – כי בחבל אחד ימַדו גם יחד. גם עַם יהודה מאן לדעת כל פשרה בענייני אמונה ודת, וכאשר הואילו השומרונים להתאחד עמם בבנין בית ה,, השיבום אחור בחרפה ובוז{{הערה|"כף הסיידים" 64.}} – ולמה זה ייטבו העמים ממנו בהיות ידם על העליונה? – אלה תולדות אבותינו ואחינו '''המתבוללים:''' מהם אשר עמדו על מפתן הדת השלטת בטרם תבוא העת הרעה, ובנוח שבט מוסר על גורלם הרחיבו צעד, פתחו חרצובותיהם ועם עמם מלפנים לא ינוגעו עוד לעולם. מהם אשר לא רחקו בלבם מדת אבותם, ובבוא עליהם הוה, שבו אל הגבול אשר גבלו להם ראשונים, ויבחרו במות או לצאת בגולה מהתכחש לצור חוצבו. אבל עוד רבים בהם עמדו באמצע, ובבוא חבל להם חשבו מומה לאחזו בשני קצותיו, ויערימו עצה להיות זוכים לשני שולחנות כאחד. אבל תוחלתם נכזבה, כי שניהם יחדו אבדו להם. על פי עמדתם רחקו מדת אבותם, ולעשות מצותיה יוכלו רק לעתים רחוקות, בבואם בתחתיות ארץ, במערות סתרים כזאת אשר חזו עיניך; ועל פי דעתם רחוקים המה מדת השלטת, ואת מצותיה הם עושים רק לאַחז עיני שומריה, אזרחי הארץ, העוינים אותם כל הימים, בידעם כי לא נאמנה רוחם עם אלהיהם, ואך ערום יערימו לעיניהם לגנוב את לבבם. זה גורל האנוסים, '''המרנים,''' אשר בתוכם אחשב נם אני וביתי! הולכים אנחנו קדורנית בתהפוכות דרכנו עם אלהים ואדם, שמים וארץ מתקוממים לנו וסביבינו נשערה מאד!". "אם נא מצאתי חן בעיניך, אדוני, ספרה נא לי, מה הגיע ליהודים בספרד ומתי רבו האנוסים בהם? כי המגילה האחרונה נכתבה לפני מאה וארבעים שנה, בהיות היהודים הספרדים עור שוקטים על שמריהם, ובהם עוד נמצאו נשיאים ויועצים למלכי ארץ. אך כותב המגילה ההיא היה חכם הרואה את הנולד; הוא הבין לאחריתם, כי כן היה דברו אז לאמר: "רק כפשע בין היהודים הספרדים ובין מצב אחינו אשר בארץ אשכנז"{{הערה|"התרעלה", שם.}} ומתי החלה הרעה לעשות בהם שמות? מתי באה החזות הקשה אשר הוגד עליהם מפי יהודה בן יוסף? ומה היה לבית אברבנאל, הנצר משרש דוד בן ישי? העוד נשאר שריד למשפחה הזאת, כמסורת השמורה בידה מדור לדור?". "אנכי מראש ידעתי את אשר תשאל, ולעשות רצונך הקדמתי. הא לך המגילה אשר כתבתי אני! בה תמצא את כל אשר תבקש". בדברו הוציא מחיקו גליון גדול ויתנהו לי. ואנכי חשתי ולא התמהמהתי לקרוא לפניו את הכתוב בתוכו. והוא ישב לנגדי להקשיב לכל מוצא שפתי. :'''ואלה דברי המגילה:''' ::"אני הגבר ראה עני בשבט עברתו. ::אותי נהג וילך, חשך ולא-אור"{{הערה|[[איכה ג א|איכה, ג', א']] [[איכה ג ב|ב']].}} "כקינת ירמיהו על שבר עמו כן אקונן מרה בהשתפך עלי נפשי, בהעלותי על לבי את בל הקורות את אחי והרעה אשר מצאה את ביתי. הה, כי באו ימי הפקודה, כלתה לנו הרעה אשר מצאה את אבותינו מלפנינו. עתה נראה עלינו פעלה, ושוד ושבר, גלות ועֵקר כתומם באו לרגליה ויבלעונו ממקומנו, וישערונו כסופה, ואחריתנו תמה נכרתה. "החזות הקשה אשר הוגד לאבותינו מפי יהודה אברבנאל באה בדור שאחריו, בשנת קנ״א לאלף הזה, מאה ושלש עשרה שנה לפנינו. ראשית רעתם באה עליהם בימי דון יואנו הראשון, בן המלך העז דון אינריקו, הוא אינריקו די טרסטמרה, אשר הרג בחרב את אחיו המלך דון פדרו "אוהב היהודים". המלך אינריקו היה אסיר תודה לכהני אמונתו, כי הם קרשו את נזרו אשר לקח בגזל וברצח, ומלכותו נכונה על ידם. ויאות להם לעשות חפצם, להצר צערי היהודים ולשבור גאונם בחוקי עמל אשר הבדילום לרעה, רק באחדים מהם עוד בחר להעמידם לפניו, במצאו חפץ בעשרם וחכמתם. בהם הכי נודע '''דון שמואל אברבנאל,''' בן יהודה בן יוסף, כותב המגילה האחרונה, אשר בעזרת אחד מחסידי אומות העולם נמלט עם בנו זה הקטן מהרעה אשר מצאה את היהודים באשכנז, וישב עמו אל מקום מגורי אבותיו, היא העיר שיביליה אשר בספרד. ושמואל הלך וגדל בעושר וחכמה ובכל תושיה, ובו בחר דון אינריקו לשומו לשר ויועץ בממלכתו. ולו היה חבר בחצר המלך ושמו '''דון יוסף פיגון,''' אשר נשא חן וחסד מלפני דון אינריקו כמוהו, ויהי לו לראש גובי המס. והנה החל השטן לרקד בין השרים היהודים הקרובים למלכות, כבימי המלך אלפונזו מלפנים{{הערה|התרעלה 144.}}, ואחדים מהם הביאו דבת יוסף אחיהם רעה אל המלך, כי שלח ידו באוצר הממשלה. בראשונה קצף המלך עליו ויתנהו במשמר ויענשהו עונש רב, אבל אחרי כן ניחם על מעשהו וישיבהו על כנו. אז מצא דון יוסף און לו לעשות נקמות באויביו ולהשיב להם כגמולם. והמכשלה רבה אז ביהודים מפגי המלשינים, אשר קמו מתוכם, לתת לאויביהם פתחון פה ולהבאישם ביושב הארץ, והרבנים התאמצו לעמוד נפרץ ולבער הרעה מקרבם, ובכח אשר היה להם לדון דיני נפשות, עשו שפטים באחיהם הנפשעים ולפעמים דנום גם למיתה. משפט כזה הוציאו בשיביליה גם על דון יוסף פיגון, ובמות המלך דון אינריקו{{הערה|ה"א קל"ט.}}, ודון יואן בנו הלך לעיר בורגאש אשר בקשטיליה הישנה לשים כתר מלכות בראשו, מצאו רבני שיביליה ידים להם לעשות בדון יוסף משפטם החרוץ , ושליחי בית דין באו בערמה אל בית איש חרמם בבוקר השכם, ויעירוהו משנתו ויתפשוהו ויכרתו את ראשו מעליו. ויהי הדבר למכשול עוון ומזכיר פשע לכל היהודים אשר בספרד. המלך הצעיר קצף עליהם מאד על אשר נועזו בנפשם להמית בימי שמחתו ומועדו את האיש אשר גדל כבודו בעיני אביו, וחמת השרים והעם עלתה עד להשחית, כי היה השר היהודי הזה רצוי ואהוב לכולם. ויהי המעט להם השפטים אשר נעשו בשופכי דמו, כי הוקמו כל הגזרות הקדמוניות אשר יצאו עליהם מלפנים בימי מלכי הגותים המערבים{{הערה|קורות היהודים בספרד 21-9.}} אז באו על היהודים הספרדים ימי אחיהם האשכנזים – כי מעוצר וממשפט לוקחו, ומקרב שבניהם גורשו. בכל עיר ועיר נקבעו להם רחובות מיוחדים, לבל יהיה להם דבר עם הנוצרים, נם שריהם ועשיריהם הקרובים למלכות נהדפו ממצבם, נהרסו ממעמדם, בי חק נתן מאת המלך לבלתי תת עוד ליהודי בל משמרת פקודה בממשלה ובמדינה.. כן נבדלו היהודים לרעה בקשטיליה, הממלכה הראשית בספרד – לא נשאר להם בלתי אם דמם לנפשם, לבלתי היותו נחשב כדם אחיהם באשכנז, אשר כל החפץ ישפכנו כמים. וגם הזכות הזאת שודדה בידי רֶשע, במות המלך יואן, ובנו דון אינריקו השני עלה למלוכה אחריו, והוא ילד בן עשתי עשרה שנה, נער הנתון בידי רבי הממלכה לשלוט בשמו, ולבב השליטים חלק בקרבם, והעזובה רבה בקרב הארץ. אז ידעו צוררי היהודים מועדם לשלוח ידם בעם חרמם ולעשות בהם כרצונם. "פתאם התקוממה להם כל ארץ ספרד, ובכל הערים והסדינות, בקשטיליה וארגוניה ובוואלינסיה וקטלוניה, וגם באיי הים, ערכו יושביהן הנוצרים מטבח נורא ליהודים היושבים בתוכם. שלשה ירחים{{הערה|תמוז, אב ואלול, שנת ה"א קנ"א.}} נשפך דמם כמים בקרב חוצות, פני זקנים לא נהדרו ועל נשים וילדים לא חסה עין. לבד אלה אשר נאנסו או נאותו להנזר מעל עמם ואמונתם ולבוא בברית הדת השלטת, וחיו. ויהי מספר האנוסים כמאתים אלף נפש; אבל אין מספר להחללים אשר הומתו או המיתו את עצמם על קדושת שם ה', כי עצמו מספור. '''בקדושים''' האלה נמנו כל בני משפחת הרא״ש בטולידה הבירה, אשר הראש בקרבה, הר״ר יהודה בן אשר, שחט בידו את אשתו וחותנתו וצאצאיו ואחר שלח יד בנפשו. ובאנוסים הכי נודע השר הגדול בעמו, '''דון שמואל אברבנאל,'''אשר בהמירו דתו הוסב שמו דון יואן די שיביליה{{הערה|יוחסין קל"ב.}}. ---- "כגוף בלי נשמה נשארה כנסת ישראל אשר בספרד אחרי ההרג הרב שהיה בה. כי מבחר בניה יצאוה ורוב חכמיה ונכבדיה אבדו ממנה. אלה נגזרו מארץ חיים וימותו בעצם תומם, ואלה חולצו ממנה וימירו דתם לעולמים. הרבה מהאנוסים שמחו על הגאולה ועל התמורה, כי עוד בשבתם בתוך עמם רחק לבם ממנו; בהם עוד נמצאו כאלה אשר הפך לבם לשנוא אחיהם וישיתו ידם עם צורריהם. אבל רובם הומרו ביד חזקה, כי חמלו עליהם מכיריהם ומכבדיהם הנוצרים ויכניסום בדתם על כרחם, למען חייהם. הם נשארו שלמים בלבם עם אמונת אבותם, ויאהבוה ביתר שאת וביתר עז - כי בדברים המסורים אל הלב אין שלטון לאגרוף רשע וכל יד עמל לא תטהו. - רבים מהם בקשו אף מצאו תחבולות לעזוב את ארץ הדמים ולשוב בגלוי אל עמם ואלהיהם, והנשארים התחפשו, מיראתם את הקנאים, '''ויתנצרו''' לעיני רואיהם, '''ויתיהדו''' בסתרי חדריהם. ובשבת מלך ישר לכסא, השליכו המסוה מעל פניהם, ויתחברו אל אחיהם, ובעלות עליהם רוח המושל, שבו שמו להם סתר פנים, ויעבדו לשתי רשויות, לאלהים שנים. עליהם סמכה חמת הכהנים אשר הבינו אל דרכיהם, וילינו את העם עליהם, ויפחו בו אש קנאות ומשממה עזה, ותגדל שנאתם את המַרנים משנאתם את היהודים. אך לא יכלו לגעת בהם – כי מאז באו בברית הדת השלטת, הורמו מעל אחיהם היהודים, הנגשים והנענים מהרדיפות והגזרות המתחדשות עליהם בכל עת, הורמו גם מעל רוב אצילי הנוצרים בשאר רוחם וכשרונם הרב אשר נשאר להם מעמם מורשה, ויעשו עושר רב וימצאו להם הון ואון, ויעלו אל גרם המעלות בכל משמרות הכבוד בממשלה ואף בכהונה הגדולה. ויתחתנו בראשי אצילי הארץ, את המשפחות המיוחשות והעתיקות, שהן עמודי הממלכה בספרד, והם היו למגן לכל יתר האנוסים. והכהנים והעם התאמצו בכל עת להרוס אליהם ולנקום מהם נקמת דתם המחוללת, ורבים מהאצילים נספחו אליהם מקנאת עם – כי צרה עינם בעושר "היהודים המתנצרים" ובכבוד אשר נחלו להם בשומם כזב מחסם. אך ידי כולם קצרו מהגיע אליהם, ותהי קנאתם ושנאתם כאש יוקדת במסתרים בטרם תפרוץ ותהי כתופת לכולם. ---- "והיהודים הנשארים באמונתם הלכו מדחי אל דחי, צורריהם לא הרפו מהם ולא השיבו ידם מבלע, ו"המומרים להכעיס" הוסיפו מכאוב על יגונם, וילאום תמיד בוויכוחיהם על דבר האמונות והדעות, '''הם''' שלחו רסן מעל פניהם וידברו הות נפשם למען הרעימם, והנעלבים נאנסו לעצור ברוחם מבלי השיב על חרפתם, פן יעבור על פיהם דבר מר ונשמדו כָלה מפניהם. קהילות קטנות עם גדולות ספו תמו מתגרת יד אויביהם. די היה לאיש נוצרי לשים עלילת שוא ליהודי אחד למען הבצע, והכהנים והעם קמו יחדו וישלחו ידם בקהלתו, וכל אנשיה הומתו או הומרו, ובתי תפילותיה נהפכו לבתי כניסה לבני הדת השלטת. ולעתים יצא אחד הנזירים הקנאים כאריה מסבכו, עלה מבית מקלטו כסער מתחולל על ראש היהודים כולם להשמידם. כן היה להם הנזיר הנודע '''ויסינטו פיריר''', אשר חדש בימיו את מנהג "הפלַגלַנטים", המסתגפים{{הערה|"התרעלה" 163.}}, ובהתקדשו משך אבירים בכחו ויתלקטו אליו מעברים ויעברו כשואה על רוב קהילות ישראל בספרד{{הערה|קע"ג-קע"ד.}}. כמעט באו אל אחת הקהילות, והיהודים נהדפו בצד ובכתף אל בתי התפלה, שם נראה הנזיר אליהם בקדשו, ידו האחת אוחזת בצלב והשנית בספר התורה, ובקולו האדיר הרעים עליהם לבחור בזה או בזה, בחיים או במות, ובני לויתו עומדים עליהם בנשק ברזל להורותם מה שיבחרו – והנה הכהנים מזים מי קדשם על העדה הנבהלה, '''והגבירו''' ברית לרבים, והתעמרו בם על דברתם, כי '''כן''' התנצרו. ואוי ליהודי אשר נועז לכחש בם או לצעוק חמס על מעלליהם! כי אז נחשב כמפר ברית ומות נבלים הומת.– עוד הפעם נעדרו כמאתים אלף איש מקרב עמם בעת צרה ההיא{{הערה|יוחסין קל"ב.}}, אלה הומתו ואלה הומרו ונוספו גם המה על שונאי הדת השלטת, אשר בשמה ובגללה באתם כל זאת. "לחם סתרים ינעם ואף כי לחם שמים, עבודת אלהי אבות, אשר הורחקו ממנה בכח הזרוע! גם הנחשלים באמונה ודת שבו ושחרו אל, ומיראתם עבוד אותו בגלוי עשו במחשך מעשיהם, באו במערות ובמחלות עפר, הלכו המדברה, באו בנקרות צורים ובנקיקי סלעים, המלאים את הארץ. והכהנים ארבו להם, התחקו על שרשי רגליהם, ואוי לאלה אשר נפלו בעצומיהם! כי נשפטו בחרב ובאש עוד טרם לדת חק האינקויזיציה, עוד לפני עלותה בראש מרומים לשום משטרה בארץ הדמים. "רק ארץ פורטוגאל נחה ושקטה. בעת ההרגה הגדולה בספרד מלך שם לצדק דון יואנו הראשון, ולא נתן לעמו להרים יד ברצח על היהודים היושבים לבטח עמם. ובשלוח ויסינטו פֿיריר אליו מלאכים, לתתו לבוא בארצו, להשיב ידו על עם חרמו, השיבם דבר לאמר, כי אם יבוא הנזיר אל ארצו לתת אש קנאתו ביושביה, ושם על מצחו נזר קדש – עטרת ברזל לוהט! ולפני פליטי האנוסים פתח שערי ארצו, ולא נתן לאיש לפגוע בהם או להסגירם אל ממלכת ספרד, לשפטם על פי דרכה. אל הארץ הזאת נמלט גם האנוס דון '''יואן די שיביליה,'' ויֵשב בליסאבון הבירה. שם שב אל אמונתו ועמו וכבוד שמו. ממנו יצא חֹטר גאון, גבר חכם בעֹז, '''דון יהודה אברבנאל,''' שהיה שר האוצר לדון פֿרנאנדו, אחי המלך '''דוארטו,''' ויהי נשיא בישראל ומעוז לעמו ככל אבותיו{{הערה|Kaiserling שם 73.}}. וממנו הכי גדל שם כבוד בנו, השר הגדול, '''דון יצחק אברבנאל,''' אשר מנעוריו גדלהו דון יהודה אביו בתורה ובחכמה ובכל תושיה, ובעודנו בבחרותו אזן ותקן וחבר ספרים באמונה ובחקירה{{הערה|כרמולי, אוצר נחמד II.}}, וכאשר גדל שם כבודו בין שרי הממלכה, בחר בו המלך אלפונזו החמישי ויקרבהו אליו, וישימהו לשר האוצר, ויהי לו דון יצחק לאוהב ויועץ מישרים{{הערה|אברבנאל בהקדמתו לספר יהושע.}}, וקציני בית ברַגַנצה, הנחשבים על משפחת המלוכה, אהבוהו למישרים. ונפש הרוזן '''פרנאנדו,''' ראש המשפחה הכבודה ההיא, דבקה בו, ויחן לו את ארמונו המפואר, אשר ברחוב רוע־נוֹבה, עם המערה הנפלאה אשר מתחתיו והגן הגדול אשר מאחריו לאחוזת עולם–. "הלא זה הארמון אשר בו אנחנו יושבים עתה״! – קראתי ולבי השתומם בתוכי. "כדבריך כן הוא" – ענה דון קורוניל.– "אך רבות חליפות באו על הארץ ויושביה עד בוא הארמון הזה בידי. קרא הלאה ותדע הכל!״. "במות המלך הצדיק דון אלפונזו החמישי{{הערה|ח״א רמ״א.}}" – הוספתי לקרוא מעל המגילה – "קם מלך חדש, הוא בנו דון יואנו השני{{הערה|רמ"ג.}}, איש קשה ואביר לב, אשר שם פניו לרעה בגדולי שריו להאבידם מפניו, וגם על קרוביו ושארי בשרו לא חסה עינו. ויוצא את דון פֿרנאנדו די ברגנצה אל הרג, וגם על דון יצחק פרש שחת רשתו, בחשדו אותו כי שת ידו עם קושרים. ובהודע הדבר לדון יצחק, וימהר ויטמון אוצרותיו וכל ספריו במערה אשר מתחת לארמונו, ויברח בהחבא וימלט על נפשו ארצה קשטיליה, מקום מגורי אבותיו מלפנים, והוא בן ארבעים וחמש שנה בעת ההיא{{הערה|רמ"ג.}}. משם ערך אמרים למלך פורטוגאל, להוכיח על צדקתו{{הערה|הקושרים הביאוהו בסודם וידרשו ממנו לכתוב ידו להם, ולא יכל להשיב פניהם, כי בנפשו היה הדבר. ויכתוב דברים הנשמעים לשתי פנים, Se os senhores apalavar eu no affe, לאמר: "אם כל השרים שתו יד, אני '''לא''' אמנע״. אך בסימן ההפרדה לפני המלה האחרונה תשתנה הכוונה ותהי '''להפך:''' "אם כל השרים שתו יד, אני '''לא,''' אמנע" (עיין ספר עומר השכחה למהר״א גבישון כ״א עמוד ג' וכו').}}. אבל חמת דון יואנו לא שככה, ויחרם את רוב הונו אשר היה בידו ואת כל נכסיו, וגם את הון בנו הבכור, הרופא החכם, דון '''יהודה ליאון''' אברבנאל, לקח לו, אך במשפחתו לא שלח ידו, וישלחנה מגבול ארצו, וגם בכל אשר במערה לא נגעה ידו, כי לא נגלה לו סודה. "ומצב היהודים בספרד הלך ורע מדור לדור. מחמת העם וקנאת כהניו הלכו חמס, וכי רָוַח להם כמעט, היתה להם כהרוָחת העכבר האחוז בצפרני החתול, אשר רגע יאחז טרף ורגע יפליט ואין מציל. הגזרות הרעות היו הלוך ורב, הלוך וקשה. היהודים ככר נפלאו לרעה עד כי נאסר למיילדת נוצרית לבוא לעזרת אשה יהודיה גם בהגיעה בחבליה ער שערי מות. רק הרופאים היהודים לא נדחו מהיכלי המלכים והשרים, וגם משמרת האוצר בממלכה הושבה להם – כי לא נמצאו במקנאיהם חכמים כמוהם. חמת הכהנים והעם נתכה על האנוסים, כי גם רוב האצילים שתו יד עם אויביהם בקנאתם בם. בשנים האחרונות לממלכת דון אינריקו הרביעי{{הערה|רי"א-רל"ד.}}, מרדו בו רבים מאצילי קשטיליה ויבחרו תחתיו בדון אלפונזו אחיו הצעיר, ולמלא אוצרותם כסף שלחו יד ביהודים ובמתיהדים גם יחד{{הערה|רכ"ה-רכ"ט.}}. וגם במות דון אלפֿונזו לא שבו הקושרים מדרכם, ויבחרו '''בדונה איזבלה''' אחותו, לחת לה כתר המלוכה, ועל פיהם היתה לאשה לדון פֿרנאנדו מלך ארגוניה{{הערה|רכ"ט.}}. והקושרים שבו אל קיאם, ותהיינה הריגות גדולות וביזה רבה באנוסים יושבי ספרד הדרומית{{הערה|רל"ב-רל"ד.}}. אך במות המלך דון אינריקו והממלכה נכונה בידי איזבלה, ובהתאחד ארגוניה עם קשטיליה על ידי בעלה המולך בה, ניטלו ההריגות והביזות מידי העריצים וניתנה בידי האינקויזיציה, ועִמה חלקו המלך והמלכה את שלל האנוסים, ועוד שמו על זה מסוה קודש, כי הכל נעשה "לכבוד האל", להגדיל דתו ולהאדירה. "בצמד מושלים זה התחבר העושק עם החנופה – כי כגודל תאות פֿרנאנדו לבצע מעשקות, כן הרבתה איזבלה להתחסד בקנאתה לדת הקתולית, בצקת הנזיר טורקומאדה, כוהנה הסַלח, עליה מרוחו. עוד בשבתה בבתוליה ביה אחיה המלך דון אינריקו, נדרה נדר לכוהנה זה, כי אם יהיה האל עמה, ועליה יציץ נזר אחיה, והיתה ידה בכל הבוגדים בדתה, וכָּלה תעשה להם "לכבוד הבורא". ואת נדרה זה שלמה בכל אַות נפשה, בשבתה לכסא, בהיותה למלכת הארץ. האינקויזיציה לא היתה צרה חדשה מקרוב באה, כי עוד לפני שלש מאות שנה יסָדהּ הפפא אינוקינטי השלישי, בעשותו נקמות בהמינים ה"אלביגנזים", יושבי צרפת הדרומית{{הערה| זכרונות לבי״ד II "חותם הנשיא" 476 וכו׳.}} הפפא ניקולי החמישי הקים בחוניה{{הערה|רי״א.}}, בעלות חמתו על המינים "המרנים" הבועטים בדת קדשו, ופֿרנאנדו ואיזבלה הוציאוה לפעולה{{הערה|רמ״א.}}. רבות יגעו האנוסים לעצור בעד הרעה, אך כל עמל שריהם וגדוליהם '''ומחותניהם מקרב הנוצרים''' לא הועיל להעביר את רוע הגזרה מעליהם, ובהתקשרם עליה לבטלה ביד חזקה עוד הועילו להוותם, בי היו הם הקרבנות הראשונים אשר הועלו על מזבחה. מאז והלאה בערה כאש רשעה: הדומיניקים עלעו דם, עינו נפשות בלי חמלה, ההמון הריח בשר אדם צלוי וינעם לאפיו, המלך מילא אוצרו מהון הנאשמים, והמלכה התחממה באור אשה, בזיקות ביערה "לכבוד הבורא". וכהתעדנם יחד כן גדל חשקם, ולמלא שפקם נבחר האיש האיום והנורא, '''טומאש טורקומדי,'''לעמוד בראש. "איש אכזרי כנמר, וערום ומלא ארס כנחש עקלתון". ולב האנוסים נפל בקרבם, ורבים מהם חשו לעשות פקודתו ולבוא להתוודות לפני השופטים על עוונם, ולחזור בתשובה ולמצוא סליחה. אבל הוא הערים מזימה, וידרוש משבי הפשע, לגלות שמות כל חבריהם ומיודעיהם המתיהדים בסתר. אז היתה מבוכתם – אשר מאן להלשין על אחיו, נשפט ככופר העומד במריו, ואשר נענה לשופטיו, בענותם עד מוות נפשו, הביא על אחיו ורעיו רעה אשר לא יכלו עוד להמיש צווארם ממנה. כן מלאו בתי האסורים עד אפס מקום, הוקמו במות התופת כגלים על תלמי שדי. וכל זה לא שווה לאיש הדמים, ופקודה יצאה מלפניו על כל יושבי ספרד, לשלוח מגילות סתרים אל בתי האינקויזיציה, להכות בלשון את כל איש מַרַני החשוד על דת. בזה הותרה הרצועה לכל אויב ומקנא, לעשות נקמתו באנשי עברתו ולהסגירם בידי מבקשי נפשם. גם על רבני הקהילות כבדה ידו, בפקדו עליהם לגלות את שמות האנוסים השלמים עם אלהי אבותם{{הערה|רמ״ה.}}, בדעתו את האהבה המסותרה, המחברת את היהודים אל המתיהדים, להספיק להם צרכי דתם בכל אשר ידרושו. אך הם השתמטו מפניו אחד אחד ויובישוהו משברו. "בעצם העת ההיא, אשר נקרא {{וק|תומאס דה טורקמדה|טורקוֶמדה}} לעמוד בראש האינקויזיציה בספרד, בא [[מחבר:יצחק אברבנאל|דון יצחק]] אברבנאל עירה {{וק|טולדו|טולידה}}, בירת הממלכה הזאת, ואשתו ובניו באו אחריו, ושמו הגדול הלך לפניו, וכל חכמי הקהילה וגדוליה קיבלוהו באהבה וכבוד. בימים ההם, גדול כבוד אחד שרי ישראל ושמו {{וק|אברהם שניור קורונל|דון אברהם הזקן (Senior)}} ל{{וק|משפחת בנבנשתי|משפחת '''בנבנשתי'''}} המפוארה. ו{{וק|פרננדו השני, מלך אראגון|המלך פרנאנדו}} בחר בו וישימהו לחוכר מִסי הממשלה. השר הזה, בדעתו ערך דון יצחק וחכמתו בהליכות עולם, ספחהו לו לשותף בעסקו הגדול. אז היו בידי דון יצחק עתותיו לשקוד על התורה כבימי נעוריו, ובמשך ירחים אחדים הספיק לכתוב ביאור רחב על ספרי "נביאים ראשונים". וכמעט שהחל לכתוב פירושו על ספר "מלכים", והנה נקרא להתייצב לפני מלכים! כי קראוהו פרנאנדו ו{{וק|איזבלה הראשונה, מלכת קסטיליה|איזבלה}} אל היכלם, ויתנו את אוצר ממלכתם בידו, בבטחם בחכמתו כי רבה. והוא לא השתמט מפניהם, בתקוותו לעשות לביתו ולהיות חוסן ישועות לעמו הנדכא. ותקוותו לא נכזבה – כי במשך שמונה שנים{{הערה|רמ"ד-רנ"ב.}} עשה לו הון ועושר ונכסים, וינחל כבוד ותהילה מהמלך והמלכה ומכל גדולי השרים ורבי הממלכה. גם הצליח להגן על אחיו ככל אשר מצאה ידו. בעלילות שווא אשר שמו עליהם צורריהם היה להם לצור מעוז, ובשלוח טורקומדה מלאכי זעמו, לייסר את הרבנים בשבט אפו, על מאנם להסגיר אליו את האנוסים המתיהדים, היה הוא להם למלאך מליץ בהיכל המלוכה, ויצילם מיד שואפיהם סלה{{הערה|Grätz VIII 925.}}. במשך הזמן ההוא התחתן את שני נשיאי העדה בטולידה ו{{וק|סביליה|שיביליה}}. בנו הבכור, {{וק|יהודה אברבנאל|'''דון יהודה'''}}, נשא לו את בת דון אברהם סיניור בנבנשתי, ובנו השני, '''דון יוסף''', לקח לו את בת הר"ר {{וק|שלמה אבן וירגה|שלמה אבן וירגה}} משיביליה. והחוט המשולש הזה היה לחוט של חסד וצדקה ורחמים בעמם. במפלת הערבים על ידי מלאגה, היושבת על חוף הים, והעיר באה בידי חיל ספרד{{הערה|רמ"ה.}}, נכבשו כל יושביה על פי פרנאנדו ואיזבלה להימכר לעבדות עולם, ובתוכם היו ארבע מאות וחמישים יהודים. אז קמו שלושת המחותנים על נדיבות, ויאספו די זהב לפדיון נפשות אחיהם השבויים. רק לשנים עשר איש מהם, אשר נכרו בחוצות כי מפליטי האנוסים המה, לא הועיל כל כופר – כי נמסרו אל שופטי האינקויזיציה, ושם עונו בעינויים קשים עד צאת נפשם. "העיר מלאגה נספחה על מדינת אנדלוזיה אשר בגבולה היא עומדת, ואוצר הממלכה נמלא די זהב מהביזה והמלקוח ושבי אדם רב אשר נמכרו או נפדו בכסף מלא. אז מצא טורקומדה ועדת חבריו עיתותיהם, לדבר על לב המלך והמלכה, לגרש את היהודים מהמדינה הזאת ומשיביליה העיר הראשה – כי על כן עזָרם האל וימלא אוצרם, לבלתי הדרש עוד למנות חסרונו בהכנסותיהם ממס היהודים יושבי המדינה הברוכה הזאת, ולא יהיו היהודים למכשול עוון להאנוסים הנמצאים שם למכביר. ועצתם הרעה קמה, והיהודים גורשו משם ללכת באשר יתהלכו. זה היה הגירוש הראשון לגלות ירושלים אשר בספרד. והאחרון הכביד – כי בהיכבש {{וק|ממלכת גרנדה|גרנאדה המעטירה}}, שארית ממשלת הערבים בספרד, ופרנאנדו ואיזבלה באו בה ביד רמה{{הערה|רנ"ב.}}, רם לבבם בשלל הרב אשר מצאו. וטורקומדה ומרעיו הגבירו ללשונם, ויורו להם, כי בהגלות זרוע האל לעיני כל הארץ על הקתולים אהוביו המאמינים בו, לא ייתכן עוד כי יתנו שם ושארית ליהודים עם חרמו, ואך בזאת יפיקו רצון מאלהי ישעם, בגרשם אותם כלה מארצם. גם לזאת נאותו המלך והמלכה בכל חפץ לבבם; '''הוא''' שמח מראש על העושר הרב בבתים ונכסים וכל שכיות החמדה אשר יישארו בידו מן היהודים המגורשים, '''והיא''' עלצה בישועתה, כי הנה באה העת למלא דברה ולשלם נדרה מאז לבער את המינים והכופרים מקרב ארץ ממלכתה. והדת ניתנה בהיכל {{וק|אלהמברה|אלהמברא}} אשר למלכי גרנאדה, כי כל היהודים יושבי ארץ ספרד יעזבו את הארץ במשך ארבעה ירחים, ואיתה – גם את כספם וזהבם ורכושם. ואשר יעוז לקחת עמו מן החרם אשר הוחרם לאוצר הממלכה, והיתה אחריתו להכרית! שמעו היהודים וימס לבבם, וברחובותיהם כולם הילילו, יחדיו בכו, הרבו קינה, ויקרעו שמים בזעקתם מרה. ודון יצחק רץ אל היכל המלך והמלכה, וירבה אליהם תחנונים, ויתחנן לפניהם לקחת כופר מהיהודים ככל אשר ישיתו עליהם ולהעביר את רוע הגזירה, ויוסף להבטיח הון על הון להשיב חמתם מהשחית; – אך שוא שקד וה' לא רצה – כי עמד טורקומדה ומרעיו כקיר ברזל ויַקשו לבב המושלים ויסוכו באף בעדו מעבור תחינה. "מי ימלל צרת נפש האומללים, בהידרשם לעזוב את ארץ מכורותם ומולדתם זה אלף וחמש מאות שנה, הארץ אשר דבקו בה בכל ליבם ונפשם, ואשר רבות הועילו לעושרה, להשכלתה ולגדולתה! מצוקתם זו עוד גדלה, בשימם אל ליבם כי כמעט בגפם יֵצאו, מבלתי יכולת לקחת איתם עמלם ויגיע כפיהם – ובמה איפוא יכלכלו את נפשם ונפשות זקניהם וחוליהם ונשיהם והטף אשר לרגלם? העשירים מכרו בתיהם ונכסיהם בלא הון, וכסף מחירם שמו בשטרות או הפקידום בסתר בידי אחיהם האנוסים, אשר מסרו נפשם עליהם – כי אסור אסרה האינקויזיציה להם, לבוא בדברים עם היהודים בימי אידם. להוסיף יגון על מכאובם, שלח טורקומדה את המון חבריו הדומיניקנים, לדרוש לפני האומללים בשבח אמונתם, ולדבר על ליבם, השכם ודבר, לסור מעל אלהיהם ולבוא בברית הדת השלטת. אבל רבני הקהילות גם הם לא נרדמו, ויחזקו את לב אחיהם לעמוד בניסיון הקשה ולשים תקוותם בה' אלהי ישראל, כי לא יטוש את עמו בעבור שמו הגדול. והעשירים שבו אל עמם בכל לבב, כי צרת הכלל ייחדה ליבותם, ויחלקו שארית הונם עם עניי עמם, ויעזרו על ידם להצטייד ולהכין לבבם אל דרכם. "אבל אנה יפנו ללכת, ולאיזה ארץ ישימו פעמיהם? – על זאת נאספו כל חכמי לב, נוסדו נועצו יחדיו. הנלהבים אשר נגע ה' בלבבם, אמרו לעלות אל ארץ הקודש, נחלת אבותיהם מלפנים. אך היא כמדבר ונתונה בידי שולטן מצרים ונהוגה בעושק ובגזל בידי פחות וסגנים המושלים בשמו ועיניהם אך אל בצעם. וירושלים עיר הקודש מחוללה בידי ממוני הקהילה, שהם תקיפיה ושודדיה{{הערה|"אגרת הקודש" לר' עובדיה מברטנורה.}}, וביותר הרבו היהודים "המערבים" לרדוף באף ולהלשין את אחיהם האירופאים{{הערה|"פסקים וכתבים" למהרי"א סימן פ"ח.}}. גם נודעה בשערים דרך גאה וזדון ופי תהפוכות אשר לענייה ומקבליה, והשערורה שעשה אחד מהם להרב הצדיק ר' '''משה קפסלי''', הרב הראשי בקונסטנטינה בשלחו בו חיצי לשונו{{הערה|ספר "נעם וחובלים" להר"א קפסלי.}}. – רבים הורו לדעת, כי אך טוב להם לעלות לארץ הקדם ולהאחז בממלכת {{וק|תוגרמה}}, כי שם פקד ה' את עמו לתת להם מנוחה ושלום וישע רב{{הערה|"אגרת ר"י צרפתי" ב"קונטרס גזרת תתנ"ו" ליעללינעק.}}, - אבל העצה הזאת אך טובה למתי מעט ולא לכל הגולים – כי איך יוכלו לעבור ארחות ימים בפעם אחת בהמון רב, אשר מספרם עולה ליותר משלוש מאות אלף נפש{{הערה|אברבנאל בהקדמתו לספר "מעייני הישועה" (ועיין Grätz VIII, 340 בהערה).}}. והנה הזמן קצר והדרך רחוקה ודבר מלך שלטון דוחק, ואם ייאסף כל אניות סוחר מארבע כנפות הארץ - ומצא להם? אף אל זה התבוננו וישיתו ליבם, כי לא ייתכן שתעמוד הגזרה לאורך ימים. כי הנה כל סחר ספרד בידם הוא, ובצאת ישראל ממנה, יצא עמו כל הדרה ומערבה ועזבונה. עוד מעט ונפקחו עיני המלך והמלכה לראות את עמם ואוצרם הולך ודל, וקראו אותם לשוב אליהם, כמעשה מלכי צרפת ומושלי אשכנז מדי גרשם את היהודים מארצותם ומקומותם. ועל כן אין טוב להם כי אם להישאר בקרבת ארץ ספרד, אשר לשון עמה קרובה בפיהם ואהבתה בלבבם. אי לזאת גמרו אומר לנסות דבר אל מלך '''{{וק|פורטוגל}}''', אולי ירחם את עמם, ובכסף מלא יתן להם לשבת בארצו עד יעבור זעם, או להישאר שם לזמן ידוע עד אשר תמצא ידם להעביר את כל העם דרך הים ולהרחיק נדוד ולהתפזר בארצות האחרות, הקרובות והרחוקות. לזאת נבחר הרב הישיש ר' {{וק|יצחק אבוהב (גאון קסטיליה)|יצחק אבוהב}}, ואתו הר"ר {{וק|שלמה אבן וירגה|שלמה אבן־וירגה}} ועוד עשרים ושמונה אנשים חכמים וידועים, אשר יצלחו לעמוד במקום גדולים ולדבר דבר עם מושל הארץ. והר"ר יצחק ואחוזת מרעהו מצאו חן בעיני {{וק|ז'ואאו השני, מלך פורטוגל|דון יואנו השני}}, ויעש להם בתים למושב בעיר '''{{וק|פורטו}}''', ולכל קהל הגולה התיר לשבת בארצו זמן שמונת ירחים במחיר אשר ישלמו כסף לגולגולת שמונה "קרושַׁדות" זהב{{הערה|בערך שני אדומים.}}. גם קיבל עליו לתת להם אוניות די צרכם, אשר תעבֵרנה אותם דרך הים במחיר לא רב. – היהודים יושבי ספרד הצפונית נשאו עיניהם אל {{וק|ממלכת נווארה|ממלכת '''נבארה'''}} הקרובה להם, בהישענם על חסדי המלך דון יואן די אלברטו. עמהם התעתד לצאת דון אברהם הזקן וכל נפשות ביתו. ויושבי ספרד הדרומית יֵצאו בדרך הים '''ל{{וק|איטליה}}''', לאפריקה ולמדינות {{וק|תוגרמה}} ולכל אשר יישאם הרוח. – ודון יצחק אברבנאל לא יכל לעמוד בראש הגולים היוצאים לפורטוגל, בדעתו כי המלך יואנו אויבו ומבקש רעתו, ויבחר לצאת עם הנודדים ההולכים לאיטליה ולבוא ל{{וק|ממלכת נאפולי|מדינת '''נאפולי'''}}, ששם מושל חכם וצדיק, {{וק|פרדיננדו הראשון, מלך נאפולי|פרדינאנדו הראשון}}, יודעו ומכירו מאז. {{בעריכה}} ==הערות שוליים== <references /> [[קטגוריה:זכרונות לבית דוד]] [[קטגוריה:גירוש ספרד]] me1hhszl0cmwpol1wcboswv74yvzmqf 3019920 3019919 2026-06-14T19:50:47Z Nahum 68 3019920 wikitext text/x-wiki {{ספר חול| |מחבר=אברהם שלום פרידברג |שם ספר=זכרונות לבית דוד |רישום ספר=זכרונות לבית דוד |שם נוסף=הענק |הקודם=זכרונות לבית דוד/התרעלה |רישום הקודם=התרעלה |הבא=זכרונות לבית דוד/ספר הזכרון |רישום הבא=ספר הזכרון |סוגה= |ראשי=לא }} ==הענק== {{קטן|(בשנת חמשת אלפים ומאתיים ושבעים ושמונה לבריאת עולם)}} אני '''יצחק''', בן '''יהודה''' המכונה "ליאון הרופא העברי"{{הערה|Leon Medigo Hebreo}}, בן השר '''[[מחבר:יצחק אברבנאל|דון יצחק]]''', הדור החמישי '''ליהודה בן יוסף''', ממשפחת '''אברבנאל''', כותב את המגלה הזאת במושב "פורטו סיגורה" אשר '''בברזיליה''', והיתה לך, '''יהודה''' בני, למשמרת עולם לדורותינו. חדשה היא הארץ אשר אני מתגורר בה כעת, כי זה רק שמונה עשרה שנה להימצאה{{הערה|היא נמצאה '''במקרה''' בשנת 1500 (ה"א ר"ס) על ידי הרב החובל הפורטוגיזי, פדרו אלואריס '''קבראל''', בבקשו בים האטלנטי דרך לבוא אל הודו המזרחית, ורוח קדים נשא אניותיו מערבה ויביאן אל חוף הארץ ההיא. ויקרא את שם החוף "פורטו סיגורה" (נחשב על מדינת '''באהיא'''), ואת הארץ קרא בשם "טירא די סאנטא קרוץ" (Terra de Santa Cruz, אדמת הצלב הקדוש). בשם "ברזיליה" נקראה אחרי כן, על שם העץ האדום, עץ הברזיל, הנמצא שם למכביר (ברזיל פירושו אדום או גחל לוהט – כי כן מראה הצבע הנעשה ממנו) והמסחר בו רב עד היום. על החוף ההוא יסדה ממשלת פורטוגאל את המושב הראשון לאסירי עני וברזל אשר שלחו שמה ביד פשעם. האסירים היו אנשי חמס ונשי זימה אשר נמצא עוונם במשפטי המדינה. אליהם נספחו גם הנאשמים בענייני הדת השלטת. שם הופקדו עליהם שומרים ושוטרים להעבידם בפרך, כאמור בפנים הסיפור.}}; אבל צרותינו בה ישנות הן, כי מוצאן מעולם הישן, ומקורן בחוקי העמל אשר יצרו הכהנים הקתולים להשמיד את העם היהודי ולאבד מאנוש זכרו. ויהי המעט להם חבליהם אשר סבונו בארץ הישנה באסרם אותנו בנפשנו, כי עוד מצאו להם כלא חדש, היא הארץ החדשה אשר זה מעט נגלתה לעוברי ארחות ימים ועוד לא באו עד תבונתה. בה בחרו לשלוח אליה את כל אנשי החמס והרשע, אשר לא יכלה הארץ הישנה נשוא אותם מפני רוע מעלליהם, ובתוכם — גם את '''אנוסינו,''' היהודים המנוצרים, אשר נגלה עונם כי עודם מחזיקים באמונת קדשם חרף שואפיהם סלה. בין אלה האחרונים, המלאים חמת הכהנים, נערת קנאיהם, נמניתי גם אני – ונכד '''דון יצחק אברבנאל,''' השר העברי, אשר מרומים שכן ומלכי ארץ לעצתו יחלו, שוכן עתה באחרית ים, תועה בארץ גזרה, בסבכי יערי עולם, שהם מעון קדם לפראי אדם, מרבץ לפריצי חיות – וגם שם לא ינוח לו! כי הפקדו עלינו שומרים מזוינים, אשר יעבידונו כל הימים בפרך, לטמון מוקשים לרגלי הקופים והתוכיים, ללכדם ולכבשם, גם לכרות את עץ '''הברזיל,''' ולשימם יחדו באניות סוחר הבאות הנה מארץ מולדתנו – כי טוב סחר המינים האלה לנוגשינו, הרודים בנו ממרחק, אשר כבשונו לעבדי עולם, ומוסרותינו מי יְפַתֵּחַ! ובכל זאת שמח אני בחיי, כי רק את גֵוִי אסרו להם, אבל לנפשי חפשי אני, וכל אסריהם אשר אסרו עליה לא יקומו עוד. פה השלכתי אח המסוה מעל פני, שבתי לעמי ולדתי, והנני עובד את אלהי מקדם, '''יהודי''' ככל אבותי! כי נוצרי הקנוני אויבינו מילדותי, עוד בטרם אדע קרוא אבי ואמי הביאוני בבריתם, וכן גדלתי בתוכם ואשכח צור חצבתי, ולא זכרתי עוד כי ממעי '''יהודה''' יצאתי, וכמעט הייתי גם אני באויבי עמי. באתי עם מנאצי שמו, ראיתי יהודים ואתקלס בם, אנוסים על דת – ואשטמם תחת רדפם טוב, עד בוא היום אשר עשה לי ה׳ להגיה חשכי, – ומאז והלאה נהפכתי לאיש אחר, ואשוב בלבב שלם אל עמי ואלהי. ---- הדבר היה בירח סיון בשנה מאתים וששים וארבע למספרנו. ואני אז בן שלש עשרה שנה, נער את בני הנוצרים, אזרחי ליסאבון הבירה. את אבותי לא ידעתי, כי כיתום נחשבתי בעיני כל וכן הייתי בעיני, ודייג עני אספני אל ביתו מילדותי בשבר מצער אשר ניתן לו מקופת העיר. ואהיה אצלו אמון לפרוש מכמרת ולצוד ציד דגים בנהר '''טאגו,''' עד אשר אגדל ואבוא באנשים העובדים עבודת משא על חוף הים, כי אז תמצא ידי לעזור על ידם, לטעון ולפרוק את האניות בצאתן ובשובן. כן גדלתי פרא, לא למדתי דעה ואף קרוא מקרא לא ידעתי. ברוב עתותי הלכתי שובב בדרך לבי, שחקתי עם נערים כגילי ואתהולל כמוהם בחוצות קריה. – פעם אחת הובילונו רגלינו אל '''רוּע־נובה,''' היפה ברחובות קריה, ששם מעונות עשירי המַרַנים, הם היהודים המתנצרים, אשר נחשבו בעיני העם לנוצרים מתיהדים, כי כן הגידו לו כהניו ונזיריו, אשר הקניאוהו בזרים האלה ויעירו עליהם כעשו וחמתו כל הימים. בעת ההיא גדלה המשטמה, כי היתה שנת בצורת והיוקר האמיר. והקול יצא כי מאת המרנים היתה זאת, אשר סחר תבואות הארץ בידם הוא, והם העלו את המחיר למען הרבות להם שכר ולמלא אוצרותם כל הון יקר. ואנחנו אשר מלאה נפשנו משיחות אבות ודברת ההמון, בראותנו עדת עשיריהם עומדים ברחוב ומשוחחים אחד את אחד, התעוררנו על רגעי ארץ אלה, ונחרפם ונקללם ונעפרם בעפר ונסַקל באבנים לעומתם. אז הרים אחד מהם את מקלו ויך אחדים מאתנו ויפצעם ער שפך דם, ואנחנו העמדנו קול זועות ונתנפל עליהם בחימה שפוכה. ותהי הצעקה גדולה מאד, והמונים המונים חשו באו לעזרתנו. ויפלו על המרנים גם המה ויכום מכה רבה, ויהרסו אל בתיהם, להחריבם ולהַשּׁים עליהם נויהם. לאושרם חש ראש העיר לבוא עם חיל גדול אל מקום המהומה, ויגרש את העם. ואנחנו השתובבנו משובה נצחת ולא חדלנו רוגז עד אשר נתפשו ארבעים נערים מאתנו – ואני בתוכם – ויחדיו הובלנו אל בית האסורים. ומקץ שנה תמימה לשבתנו שם, נגמר דיננו, ליסרנו בשוטים ולהגלותנו גלות שלמה אל איי ס״ט טומאש, מקום אשר הנדונים למות ישלחו שמה, – עקב אשר עצמה משובתנו, ולא שמענו גם בקול השרים והפקידים, בצוותם אותנו לאסוף ידינו{{הערה|Kaiserling, Geschichte der Juden in Portugal 145.}}. יום הפקודה קרב לבוא, ואנכי ישבתי למעצבה בחדר כלאי, ולבי חרד בקרבי מפני העונש הנורא הצפוי לי. לא מפני המכות אשר יכוני,כי לאלה הלא הסכנתי מידי אומני הדַיג, אשר הרבה פצעי מדי שתותו לשכרה –כי אם מפני האיים הנוראים והאיומים, אשר שמעתי עליהם אומרים, כי כל באיהם לא ישובון; אליהם שולחו ילדי היהודים לפני עשר שנים, ורובם ספו תמו מן בלהות, כי השמידום הנחשים והעקרבים והתנינים המלאים את אדמתם ומימיהם{{הערה|שבט יהודה סימן נ״ט.}}. פתאום שמעתי קול צעדי אדם הקרבים אל דלת חדרי. הבריח התיכון הוסע ממקומו והדלת נפתחה. ברגע ההוא חשבתי כי הנה בא קצי; אבל לתמהון לבבי לא נראו אנשי חיל מזוינים, גם לא קרבו השומרים לאסרני בכבלים, ככל יתר חברי. רק אדון אחד, הדור מאד במראהו, לבוש כאנשי לוית הציר הספרדי, היושב במלאכות מלכו בעירנו הבירה, ובידו ספר קטן, הערוך לרשימת דברים לזכרון, ואחריו שר בית הסוהר ובידו הפנקס הגדול, אשר בו ירשמו שמות האסירים המופקדים על ידו למשמר. השר שאלני לשמי ולשם אבי ומשפחתי ולמספר שנותי ומקום מגורי, ואענהו כי שמי יואנו אנטוניו '''ברנאל,''' אבות אין לי ואני אמון אצל הדיג אנטוניו גוֹֹנדוליס, ומספר שנותי ארבע עשרה ומקום מגורי בשפל העיר, בשער הדגים אשר ליד הנהר. ואת תשובותי אלה השוה האדון עם הרשום בפנקס בית האסורים ובספר הקטן אשר בידו,וימצא שכולם מתאימים יחד. אז נתן אות, והשומר העומד בפתח החדר אחז בידי ויוליכני עמו, ושני השרים הלכו אחרינו עד בואנו אל בית הרחצה אשר בקיר החומה. שם פשט השומר מעלי את בגדי הבלים והמטולאים ויציגני ערום ועריה, והם עמדו ממולי ויתבוננו בי... ואנכי עמדתי נבוך ונכלם מבלי דעת מה ירזמון עיניהם, בהביטם איש אל רעהו. והשומר גילח שער ראשי הפרוע וירחץ בשרי, ויטהרני ויסוכני, ואחר פתח את הצרור אשר הוכן לפני, ויוציא ממנו כתונת בד דקה ובגדי תפארה וילבישני כבן אצילים. אז לקחני האדון ויברך את שר בית האסורים ויצא עמי דרך השער הנפתח לפנינו, ויעלני במרכבה אשר חכתה לנו ונסע יחדו עד בואנו אל קצה רחוב '''רוקיא.'''המרכבה עמדה על יד ארמון מפואר הבנוי לתלפיות, שם עלינו במדרגות, באנו אל הקומה העליונה, ועבד לבוש בגדי שרד ורקמת זהב על שוליהם מסביב פתח לפנינו הדלת ואנחנו באנו הביתה. ---- עיני כמעט הוכו בעוורון לנוגה ברק הכסף והזהב וכל עצמותי רחפו מפני מראה ההוד וההדר המלאים את מעון האדון ביקרו. ראיתי את תמונתי הנשקפת אלי מן המראות הגדולים, העומדים בפינות האולם, הבטתי ולא הכרתי מראה פני ולא האמנתי כי אני אני הוא, הילד האסופי, הנער השובב, אשר כל ימיו התגולל ברפש ויחבק אשפתות,– כי נדמיתי עתה לבן אצילי ארץ ותארי כתואר בני המלוכה. כחולם הייתי ולא האמנתי כי כן בהקיץ אחזה פני. והאדון הובילני דרך האולם והחדרים והלשכות אל עליה אחת, ויורני ויאמר לי: "הנה לפניך שולחן וכסא ומנורה וספרים ללמוד וקסת סופרים לכתוב ויצוע לנוח ומיטה לישון. זה יהיה מעונך ופה תלמוד על פי התורה אשר אורך, ומעל שולחני תאכל ועבדי ישרתוך ולא יחסר לך כל. ואתה שית לבך לתבונה, ראה דרכי וַחֲכָם, שמור מצותי וייטב לך! וקנית דעת וגדלת והוספת חכמה ביראת ה׳, והיית כאבותיך הגדולים בעמם, הנודעים לשם ולתהלה בארץ, ובשמם תקרא ובכבודם תתימר!" עד הנה נבוכותי מתמורת פתאום, נפעמתי ולא יכלתי דַבֵּר. אך הדברים הטובים האלה נגעו עד נפשי, לבי חם בקרבי כתנור בוערה, ורגשותי המו ויחמרו כשאון. ואפול לרגלי מיטיבי הנפלא, ואתן בבכי קולי ואקרא ואומר: "הנה בושת פני תכסני, לא אעוז להביט אל מושיעי, לא אדע במה מצאתי חן בעיניך להרבות חסדך עמדי, להקימני מאשפות, לרוממני משער הדגים, להוציאני מבית האסורים ולהושיבני בהיכל תפארה. ועתה הנה לך אני וכל אשר תאמר אלי אעשה, כי לשמור פקודיך ולהפיק ממך רצון זה יהיה כל ישעי וחפצי מעתה והלאה. ועתה יגדל נא חסדך, אדון ביקר, והואילה נא להגיד לי מולדתי ומוצאי! מי הם אבותי הנכבדים אשר שמם רומם תחת לשונך? העודם חיים? העוד יש לי תקווה לראותם וללחך עפר רגליהם כהתרפסי עתה לרגליך אדוני ומושיעי?". "על כל אלה לא אוכל כעת להשיבך דבר" – ענני האדון ויעמידני על רגלי – "כי סודם כמוס עמדי, חתום במעמקי לבבי. אך שמור מוצא שפתיך להקשיב לכל דברי ולעשות ככל אשר אורך להיטיבך באחריתך. וכאשר תיטיב דרכך, והיית לנער תמים וישר, ומצאת חן ושכל טוב בעיני אלהים ואדם, אפתחה שפתי עמך, אגלה לך הכל, ובעתו אחישנו!". ---- לא אכביר מלים לספר הליכות חינוכי בבית דון '''פיראד נוניס קורוניל,''' ציר ספרד בליסאבון – הוא האדון המושיע – אף לא אנסה להעלות על הגליון כל שיחותיו והליכותיו והדרך אשר בחר עמי ללמדני בינה ולהאיר עיני בחכמת עולם ותורת אל חי – אפס קצות דברים אגיד, כי לנער אחר נהפכתי מאז באתי בצל קורתו. נפשי דבקה בעלית הקיר אשר צוני מעון, אזנים כריתי לי לשמוע בלימודים, שמתי לילות כימים בשקדי על עבודתי, לא יצאתי מדלת חדרי בלתי אם בקרוא אותי איש חסדי לאכול אל שולחנו או לצאת עמו לשוח לרוח היום בגן הגדול אשר לו מאחרי בית מעונו. בלקח הטוב אשר נתן לי הייתי כספוג הסופג את הכל, בלעתי אמריו כבכורה בטרם קיץ ואשת בצמא את דבריו עד כי מלאה נפשי מהם, ובמשך ירחי מספר ידעתי קרוא וכתוב וחשוב מחשבות והבין בספרים וְיָדוֹעַ בלשון רומית גברת כל הלשונות. בה למדתי את ספרי הקודש, הגעתי עד ספר תהלות דוד המלך, אשר זמירותיו שמעתי מפי כהנינו בבתי תפלותינו. בינותי בדבריו אשר זרו לי עד כה, ולבי השתומם בתוכי על המשורר הקדוש אשר רוח ה׳ נוססה בו, והעטרה שעטרה לו בת שירתו הכי נעלתה על כתר מלכותו, כי זה מזהב יוקח ודברי זמירותיו לא יערכו כל אבני היקר במחירם. "ובכל זאת לא הגעת עד טוב טעמו" – אמר לי דון קורוניל, בשמעו מפי תהלת המלך המשורר – "כי הדברים אשר קראת הם רק העתקת מלים, אין בהם הרוח החיה באופני שירתו בלשון '''העברית,''' אשר קודש יקרא לה וכשמה כן היא". "ומאין ידע דוד את הלשון ההיא? ולמה זה בחר לכתוב בה מערכי לבו?" – שאלתי לתומי. "יען כי '''עברי''' היה ובארץ ישראל ישב לכסא, ובו בחר אלהי עמו לתת עליו מרוח קדשו". "ובכן היה המלך ההוא – איש '''יהודי'''?" – שאלתי במבוכה, ולבי חרד על חטאת שפתי, כי נבלתי שם כבודו בחשבי אוחו בעם אשר ידעתיו אל נכון כי אותו זעם ה׳ עד עולם. "אל תדאג לו ולבבך אל יחרד בנשאך שם 'יהודי' על שפתיך – כי גדל כבוד העם היהודי בימים מקדם, וכל ספרי הקודש, אשר עמים יקראו להם 'הברית הישנה', ממנו היו ומלשונו העתיקה העתיקו להם". "הגם האבות הקדושים, הנזכרים בספרי הקודש, והנביאים חוזי האל, אשר רוח ממרום דבר בם – גם המה היו יהודים, כאלה אשר השמידם ה׳ מקרבנו?" – העמקתי שאלה, ובלבי חשבתי כי אך התל יהתל בי איש חסדי, בדברו אלי כזאת. "ומי הגיד לך, נער נמהר לב, כי המעשים אשר נעשו בם בארצנו היו לרצון לפני ה׳ ובמצותו נשמדו כיום הזה? מי בדורותינו אלה בא בסוד עליון לדעת דבר האל ומשפטו על בני אדם לשבט או לחסד?" "אותה הלא שמעתי מפי נזירינו הקדושים, יואנו מוכו וברנאלדי הארגוני, המדברים בשם האל ורוח קדשו!" – עניתי בבטחה. "לא כל הקדוש בעיני ההמון הוא קודש לה׳, ולא כל אשר תתעב נפשו זעום אלהים הוא. הלא קראת בספרי הקודש, ולבך הנה ידע, כי גם לפני סתום החזון היו נביאי שקר אשר דברו הות נפשם ויַתעו עמים בכזביהם. ואף כי בדורותינו אלה, אשר אבד חזון מבני אדם ולא ידעו במה יכשלו. על פי דברי "הברית החדשה" מצווים הנוצרים לאהוב את כל אדם, וכל אלה אשר אחרת ידברו טופלי שקר המה ואת קדושתה הם מחללים בדברם בשמה דברים אשר לא כרוחה. ולכן השכילה בני למען תחכם באחריתך ואל דברת קנאים או חשכים אל תשען. האבות הקדושים הנזכרים בספרי הקודש, ונביאי האל אשר קדושתם יכירו וידעו כל באי עולם, כולם היו הורים ומורים לעם הזה אשר בשם '''יהודה''' יקרא מאז אבדו עשרת שבטי ישראל בדרך אשור, בהתבוללם בעמי הארצות. חבה יתרה מודעת לעם הזה מאה ה', כי בו בחר להיות לאור עולם, ובידו הפקיד את ספרי הקודש אשר היו לברכה לכל גויי הארץ. ואם העם הזה לא יפיק רצון מכהנים דומיניקים, כיואנו וברנאלדו, ומכל ההמון הרב, הקטנים עם הגדולים, המקשיבים לקולם – לא זה האות כי רצון ה' הוא, הטוב והרחום לכל ברואיו". ---- הדברים האלה הרעישוני מאד, כי לא שמעתי כמוהם מעודי. "תם אני ולא אדע" – אמרתי – "אם באמת ובתמים תדבר אלי ככה או לנסותני אתה בא, אדוני, לראות אם נאמן לבבי עם דתנו. כי לפי דברת כהנינו ונזירינו זה העם היהודי נבזה נמאס בעיני האל, כל מנאציו יבורכו וכל השולח בו יד לצדקה תחשב לו. אכן טוב ורחום אלהינו לכל ברואיו, אבל את היהודים השליך מעל פניו עד עולם, כי עם מרי הוא, בנים כחשים. גם בהתנצרם לעיני כל לא ירחמם עושנו, כי שקר תרמיתם ולא אמון בם. ולו נחשבו גם המה בעיניו כבני אדם ולא נמסרו בידי השטן להתעותם בדרכי שאול, אזי מצאו גם הם מחסה בצל כנפיו, ולא היו שנואים ונרדפים ומתועבים בעיני כל כיום הזה". "אם למשפט כזה נערוך עם ועם" – ענה דון קורוניל – אזי לא תמצא אף אמונה אחת בעולם אשר ייאמר עליה כי נוכח ה' דרכה. הן כשנאת הנוצרים את היהודים, כן שנואים הנוצרים להמוחמדים, אשר הדפום מפניהם בארץ הזאת וישלטו בה מאות בשנים. אכן גברה פה יד הנוצרים בשנות המאות האחרונות וישיבו להם כפעלם ויגרשום מפניהם. אבל מעבר לים דרומה, בארץ הברבריאה, וברוב ארצות אפריקה ואזיה, שני חלקי העולם הגדולים הרבה מאירופה הקטנה, יד המוחמדים בלבד רוממה ודתם שלטת בכל. כמה רגשו גויי הנוצרים, עלו ברבבותיהם מכל קצות אירופה בקנאם קנאת אמונתם, הרסו אל ארץ הקודש לכבשה ולקרעה מעל גבול המוחמדים, נלחמו עליהם שנים רבות – ולא יכלו להם, כי חזקו המוחמדים מהם ורובם ככולם הוצעו חללים או נפלו בשבי ויימכרו ממכרת עבדי עולם בכל ארצות המזרח. הלזאת נאמר, כי שם בארצות ההן לא נחשבו הנוצרים בעיני ה׳ כבני אדם ועל כן הסיר פניו מעליהם ויתנם בידי אויביהם? אמנם כן יאמרו המוחמדים, בהתפארם באמונתם כי היא האמיתית, אפם זולתה, ועל כן יקראו לעצמם בשם "מאמינים". אולם שים פניך הלאה, אל מעמקי אזיה! שם בארץ הודו וסביבותיה יש אמונה אחרת ותורה אחרת, היא התורה '''הבודהית,''' אשר קדמה חמש מאות וארבעים ושלוש שנה לתורה הנוצרית ואלף ומאה ושישים וחמש שנה לתורה המוחמדית, ובה מחזיקים עמים הרבה העולים במספרם על המוחמדים והנוצרים גם יחד. מהם יצאו '''המונגולים''' ויעלו לפני שלש מאות שנה כנחל שוטף על כל הארצות ויחריבון ויהפכו עריהן על יושביהן – העל כן נאמר כי בעת ההיא גברה יד אלהי הבודהים, וכל באי עולם נאשמו עקב אשר לא האמינו בו ולא אבו בתורתו הלוך? או אולי יתעה אדם לאמר: פה באירופה רוממה יד האל האחד ושם באזיה ואפריקה ימשלו אלהים אחרים – הלא זו האמונה באלהים הרבה, ותוצאותיה אל עבודת האלילים, אשר תועבה היא לכל העמים גם יחד! על עבודת האלילים התקוממו היהודים ראשונה, בשמרם אמונת אל אחד על פי תורת משה רועם ונביאם. ובעקבותיהם אחזו הנוצרים, ואחריהם המוחמדים, שכולם מאמינים באחדות האל בורא העולם, ורק בפרטי דעותיהם נחלקו ביניהם, וכל אחד משלשה בעלי האמונה באל האחד בוטח בלבו כי אך לו דעת האמת והאחרים תעו מדרכה וילכו שולל. המשפט בדבר הזה אך לאלהים הוא, וכל המתאמר לבוא בשמו ולתת קנאתו באלה אשר לא כמחשבותיו מחשבותיהם,הוא שוגה או משגה, תועה או מתעה, ואם כה או כה רבה חטאתו לפני ה׳, גדול עונו מנשוא!!". "ובמה איפוא יזכה אדם את ארחו למצוא דרך האמת ולא תחשב לו אמונתו לחטאה בעיני האלהים?". "לבקש את הדרך הזאת יוכל כל איש אשר נתן ה׳ עליו מחכמתו העליונה. וכן אמר המלך דוד בקדשו אל בנו שלמה, החכם מכל אדם: '''"דע''' את אלהי אביך ועבדהו"{{הערה|[[דברי הימים א כח ט|דה"א כ"ח ט']].}}. אבל חלילה לאדם לאכוף דעתו על אחרים ולחת לחרם את אלה המכירים את ה׳ על פי דעה אחרת אשר לא כלבבו – ועל זה הוסיף לאמר: "כי כל הלבבות דורש ה׳ וכל יצר מחשבות מבין". "אם נא מצאתי חן בעיניך, אדוני הטוב, ונתת לי מורה אשר יורני דעת בלשון אשר בה שפך המלך הקדוש הזה לפני ה' שיחו – כי כלתה נפשי לדעת דרכו ולבוא עד תכונתו". "שאלתך אתן לך בנפש חפצה; אבל עוד לי אליך מלים בדבר אשר שאלת: במה יזכה אדם אה ארחו למצוא דרך האמת? אמנם לא כל בן אדם זוכה להגיע אל דרך ה׳ על פי דעתו, כי לא רבים יחכמו לחקור זאת. ועל כן אין טוב לאדם כי אם לעשות כדבר המלך דוד: לדעת את '''אלהי אביו,''' לאחוז באמונת אבותיו ולשמור אותה כסגולת קודש אשר השאירו לו אחריהם מורשה. את דברי אלה שים אל לבך, הסכינה עמם, למען אמצא לבבך נכון אל החדשות והנצורות אשר יש את נפשי לגלותן לך לעת מצוא". "ומתי תגיע העת הזאת? מתי יבוא היום אשר תגלה לי הסוד הכמוס עמך על דבר מוצאי ומולדתי?" – חננתי אליו קולי, בזכרי את דבריו הראשונים אשר השמיעני באספו אותי אל ביתו. "הלא אמרתי לך, נער נמהר, כי בעתו אחישנו!" – ענני בהעבירו ידו על חלקת לחיי באהבה – "והיום ההוא לא ירחק חק, כי בידך הוא לקרבהו ולהחיש בואו, אם תשכיל לסגל לך את הלשון הקדושה, אשר בה כתב המלך המשורר את ספרו, כי בה כתובים גם הדברים הנוגעים לך, תקראם – ועיניך תפקחנה לראות ואזניך לשמוע ולבך להבין קושט אמרי אמת, גם אמנם רואה אני כי אלהי אבותיך הוא בעזרך; הוא יצק עליך מרוח קדשם ואשר ילמדו נערים אחרים ימים על שנים בעמל נפש, אותה תלמוד ותדע בירחים אחדים על נקלה ומבלי משים. לכן חזק ואמץ והיה שקוד ללמוד ולדעת את הלשון אשד אורך, וה׳ אלהים יעזר לך ועצתי ישלים ותושיה תראה '''בשמך!".''' ---- ביום המחרת בבוקר השכם בא דון קורוניל אל חדרי, ויורני אותיות ה"אלף־בית" העברי ונקודותיהן, וכמעט הרגלתי לקראן ולכתבן, נתן לי לקח טוב בספר תורת משה, וילמדני חוקות השפה ותבנית מליה ויסודי בניני השמות והפעלים ומשקליהם ונטיותיהם לכל דרכיהם. ואחר נתן לפני את העתקה הרומית, להבין ממנה פרוש המלות וכוונת העניינים, וכל דבר הקשה ממני הואל באר במתק שפתיו. ובשקידתי הרבה הוספתי לקח, ומקץ ירחים אחדים כליתי קריאתי ולמודי בספרי הקודש עד תומם. זכיתי להשתעשע במליצות בן אמוץ והנביאים הדומים לו בסגנונם, לקחת מוסר השכל ממשלי שלמה המחוכמים ומשיחות איוב ורעיו הנשגבות. ומכולם הכי יקרו לי זמירות דוד בן ישי – בהן התעופפה נפשי על גפי השירה העברית, התרוממה גבהי שחקים. מצאתי מעטה הוד לחליפות רגשותי ולכל חושי בי, להגישם בכלי קדש לפני אלהי צורי, מדי ישאני רוחי לשפוך לפניו שיחי. ובהעלותי על לבי כי האוצר היקר הזה הגיע לנו מהיהודים, מלאתי רגשי כבוד לעם הזה אשר רבים בוזיו ומשנאיו מאז מעולם, ואתפלא על כל מנאצי שמו, המשלמים לו רעה תחת טובה. "עם אשר אלה לו" – אמרתי בלבי, בהגיגי בספרי הקודש – העם אשר בו בחר ה׳ בימים מקדם להביא ברכה כזאת לעולם, לא יתכן כי השליכהו מעל פניו לנצח – כי לא אדם הוא ויתנחם. אכן צדק אדוני ואיש חסדי במשפטו על ישראל! כן דבר משה נביאו בשם אלהיו: "ואף גם זאת, בהיותם בארץ אויביהם, לא מאסתים ולא געלתים לכלותם, להפר בריתי אתם"{{הערה|[[ויקרא כו מד]].}}, וכן דברו עליו נביאיו הקדושים ויתנו לו תנחומות אל, כי צדקת אבותיו תעמוד לו להותירהו לטובה ואחריתו לא תכרת!". מחשבותי אלו גליתי לפני אדוני ומושיעי. ובשמעו זאת מפי, אורו עיניו, ויחבקני וירצני כאב את בנו. אבל כל זה לא שוה לי, כי כלתה נפשי לדעת קורות העם היהודי וכל המוצאות אותו מזמן סתום החזון ועד הנה. בספרי הקדש הגעתי עד גלות בבל ועד שיבת ציון ובנין ירושלים והמקדש בימי מלכי פרס, שהיא במחצית האלף הרביעי למספר בני ישראל, ועתה הנה הגענו לסוף המאה השלישית לאלף הששי למספרם – ומה קורותיהם ומעבדיהם במשך אלף ושמונה מאות השנים שעברו מאז ועד היום הזה? "גם שאלתך זו אתן לך" – ענני אדוני במאור פניו, בשמעו את בקשתי. ובדברו קם ממקומו ויקראני ללכת אחריו. ירדנו במעלות הארמון ונשפיל עד המדרגות המוליכות אל המרתף אשר מתחת לבית, ולאור העששית אשר הדלקנו באנו במבוא צר המטה עקלקלותיו עד הגיענו אל קיר סלעי. ודון קורוניל הוציא מחיקו יתד ברזל קטנה וישימנה באחד הנקיקים וידחקנה בחזקה. והנה נשמע קול אופן הסובב על צירו. הסלע התחלק לעינינו וחלק גדול ממנו נסב לאחור, ולפנינו נפתח מבוא חדש המוליך אל מערה רחבת ידים; בה שלחנות וכסאות והצעות וכל כלי בית, ובמעלה הקירות נראו לי חלולים הרבה העשויים בחכמה להוציא את האויר הכלוא בתחתיות ארץ ולהכניס תמורתו רוח צח הנקל לנשימה. חפצתי לשאול את אדוני: מה דבר התכונה הזאת ולמה כל אלה לו? אך התאפקתי, בדעתי עם לבבי כי לא יסתיר סודו ממני אם יוכל לגלותו לי. עד כה וכה קרב דון קורוניל אל ארון גדול העשוי באחד הקירות, ובפתחו דלתותיו נראו לי שלש מערכות. באחת נמצאות מגילות גדולות ועבות הכרוכות על גלילי כסף ועטרותיהן זהב ומעטיהן משי ירקרק אדמדם, מרוקם זהב ומשובץ אבני חן. בשנית – מגילות קטנות ודקות, הנסמנות על גביהן באותות המספר, ובשלישית צבורים חפצים הרבה השונים למיניהם וערכם, ואליהם דבוקות פיסות נייר, הרשומות גם כן במספרים ההם. עודני מתבונן ומשתומם על המראה, ודון קורוניל לקח את המגילות הקטנות אשר במערכה השניה ויסדרן על השלחן, ויקשרן בפתיל משי, וישימן לחבילה אחת אשר נתן על ידי. ואז נעל את דלתי הארון ויקח העששית בידו ויצווני ללכת לפניו והוא יצא אחרי. המערה נסתמה מאחרינו באפס יד, ואנחנו שבנו בדרך באנו ונעל למעלה עד הגיענו אל מעון בית אדוני ואל עליית קיר מושבי. ---- ממראה עיני במערה הנסתרה נוכחתי לדעת דבר אחד אשר עלה על לבבי זה כבר, אך לא נועזתי להגות בו, פן אשגה בדמיוני ותחשב לי לחטאה, בחשדי את אדוני על שקר. שיחותיו עמי על אודות היהודים העירו בלבי עליו חֶשד, כי גם הוא מן '''המרנים,''' אשר אך במראה נוצרי יתוודע לרבים, ובסתר לבו שלם הוא עם עמו ודתו כמלפנים. המגילות המפוארות, הטמונות במערה הנעלמה, אשר רק הוא יודע מוצאה ומובאה ובידו סוד הפתח אשר בקיר הסלע, הורוני לדעת אל '''נכון,''' כי הן ספרי התורה הקדושה ליהודים, והוא שומרה בסתר ומכבדה כראוי לאיש אמונים החרד על דת אלהיו. אכן לא נפל ערכו בעיני בגלל הדבר הזה – כי כבר רחק מלבי כל רגש שנאה וקנאה לעם היהודי, ואף כי לאיש הנכבד הזה אשר באהבתו וחמלתו קנה כליותי ולבי – כי הנמצא בכל הנוצרים בני עמי איש אשר ידבנו לבו להפליא אלי חסדו כמוהו? – אך לזאת חרד לבי, בהעמיקי שאלה: על מה ולמה בחר האדון הזה בי להרבות חסדיו עמי? מדוע הבדילני לטובה מכל הנערים כנילי, אשר הושבו בבית האסורים כמוני – מהם השע עיניו ואחריתם עדי אובד, ואלי האיר פניו ויחלצני מרעתי וישביעני מטובו ויאהבני נדבה כהיום הזה? היש את נפשו להטותני אחריו, להביאני בברית עמו '''וליהדני''' כמוהו? לרעיון הזה רגזתי תחתי – כי בכל חמלתי ונודי לעם האומלל הזה, לא יכלתי להבליג על תועבת נפשי אשר קננה בי מילדותי, בשמעי שם היהודי תמיד מנואץ וזכרו לקללה בפי כל. הרעיון הזה השכיחני רגע אחד את כל הטוב אשר מצאתי באדון הזה ובעם היהודי אשר בשמו ידגול, ויעל על לבי רעיון אחר, איום ונורא מהראשון, וזה הוא: אולי יש עם לבב האדון היהודי דבר בליעל: להלעיטני ולפטמני כעגל מרבק ולשחטני לחג הפסח ולשים דמי בעוגות המצות אשר יאכלו בני עמו כמשפטם? אבל כרגע השיבותי אמרי לי: אם לזאת אספני אל ביתו, לזבחני זבח רשעים ולשפוך דמי על יסוד אמונתו – למה זה איפוא הערה כוחו ולבבו ללמדני ארחות צדק ולהשכילני בינה ולהורותני חכמה ודעת לשון וספר? הכי לא יצלח נער נוצרי להיות ליהודים לקרבן פסח בלתי אם בדעתו לשון קדשם, ובהבינו שפת רומה העתיקה? – לא! – השיבותי עם לבבי, – הדבר הזה לא יתכן, ורבה חטאתי לו בחשבי עליו כזאת. הזה גמולו ממני כי אחשדהו בעוון הרב, עקב אשר היה לי כאב רחום ויאמצני כבן לו? – שבתי הפכתי בדברים, ואקוט בפני על מחשבותי הרעות, ואכָּלם מפני זדוני ורוע לבבי, ונוחם נסתר מעיני עד כי גמרתי בלבי להתודות לפני אדוני ולבקש סליחתו על משוגתי ומשובתי, אולי ירחמני כגודל חסדו, ישא פני וירצני. ואולי עוד יאות להגיד לי פשר דבר ולהשיבני בפיהו על השאלות הנפתלות העולות מאליהן למרות רוחי ולהרגיז מנוחתי. חשבתי – עשיתי. וכבוא דון קורוניל אלי החדרה, התנפלתי ארצה ואבך מנהמת לבי ואתודה לפניו על הרעה אשר חשבתי עליו. ואתחנן לו לסלוח לי כעל כל פשעי ולעשות עמי אות לטובה, להבינני פשר דבר ולגלות לי סודו הכמוס עמו, ולא אבוא עוד במסה, לחשוב הוות בלבבי ולהעמיק סרה ברעיוני רוח. לשמע דברי התעצב איש חסדי ופניו קבצו פארור, וילך דומם בחדר הנה והנה, ואנחותיו פרצים יצאו מקירות לבו. לאחרונה עמד ממולי ויען ויאמר: "קום וקרא את המגילות אשר העלית עמך ממחבואי, קראן כסדרן, וכהתמך לקרוא אותן עד תומן, אז אפתחה שפתי עמך, והגדתי לך הכל, לא אעלים ממך דבר, כי על כן הביאותיך בצל קורתי!". כן דיבר האדון ויצא בנפש מרה. ואנכי התנפלתי על המגילות בכל חשק לבבי ואקראן בתאות נפש. שלשה ימים ושלשה לילות, לילה ויום, מנעתי אוכל מפי ותנומה מעפעפי, מבלתי יכולת לגרוע מהן עיני. כל המגילות יחדו הן ספר '''זכרונות''' דברי הימים, כתובים '''לבית דוד''' בידי צאצאיו מדור לדור. אבות לבנים יודיעו קורותיהם והעיתים אשר עברו על עמם בימיהם. והזכרונות אחוזים זה בזה כטבעות בשלשלת – זו שלשלת '''הגָּלוּת''' הארוכה, המטלטלת את העם היהודי טלטלת עולם; זו היא גם שלשלת היחש לבית דוד, החי וקים לעולם.. כי כן נשבע ה׳ לדוד אמת, לא ישוב ממנה, "לתת לו ניר ולבניו כל הימים״{{הערה|[[מלכים ב ח יט|מ״ב ח׳ י״ט]]; [[דברי הימים ב כא ז|דהי״ב כ״א ז׳]]; [[תהלים קלב יא|תהלים קל״ב י״א]].}}. ומה נוראה מפלת העם הזה, אשר יד כל היתה בו לרעתו! ומה גדל כבוד העם הזה גם אחרי נפלו! אמנם כוס מיד ה׳ היא לרבים עמים, גדולים ועצומים ממנו, כי כהתנשאם ויבולו, וכהתרוממם מעלה כן העמיקו לנפול, אבל הם בנפלם התגלגלו תחת שואה, נבלעו בהמון מנצחיהם הפרועים מהם ולא נודע עוד כי באו אל קרבם – והעם היהודי גם בנפלו לא הוטל ולא נכחד קִימו, כמו תאחז בו יד אל מסתתר, להוליכהו דרכי חושך עד עת קץ, להאפיל עליו לילו הארוך עד שובו לראות אור עם שמש. אך שקר נחלו להם אויביו מסביב, אשר בהשליכם עליו אימים, יתקלסו בו ויתנוהו למוג לב, הירא וחרד מקול עלה נדף - ולו היתה נפשם תחת נפשו, כי עתה אל נכון לא עמד לבם ורוחם לא קמה עוד. העם היהודי לא יתפאר בגבורתו, לא יצלצל בחרב אשר הפילו מידו בשברם אזרעו מקנה; אבל נעלה הוא בכח לבבו הכביר, זו כחו לאלהיו, בהחזיקו בסגולה האחת אשר נשארה לו מכל מחמדיו מלפנים. '''תורתו''' היא הנותנת לו חיל ועצמה, '''אמונתו''' היא אשר תאמצהו ותשגבהו ישע. בה יחזק כסלע איתן וכל עמי עולם לא יניעוהו ממקומו! מראשית כזאת חזינו, בימי אנטיוכס{{הערה|"הקווצה" (זכרונות לבי״ד, I).}} ואדרינוס{{הערה|"הנעל" (שם, II).}} וגם בדורות האחרונים אותה ראינו בזמן נוסעי הצלב{{הערה|״המאכלת״ (שם).}} ובימי המגפה השחורה{{הערה|"התרעלה" (שם III).}}, כי בעד תורתו ואמונתו ישליך נפשו מנגד, ישחק למות ולא יחת. אכן לא יירא מות, ועל כן יראה חיים וכירח יכון עולם. אף על זאת פקחתי עיני, ואמצא בם מדה אחת הנטועה בם מאבותיהם וגורל אחד יפול להם בחבל מראשית הימים ועד דורותינו אלה – כי כאשר יניח להם ה׳ מאויביהם, ונטו המה אחריהם, ודבקו בם ובמנהגיהם באהבה רבה עד כי עוד מעט ונבלעו בתוכם. ופתאום תעבור רוח קנאה מאת ה׳ על העמים אשר בהם דבקו, והפֵרה את האַחוה, והעירה עליהם שונאים בנפש, והקיצו מזעזעיהם, והדפום בחמה מעל עמיהם, וקם עליהם שאון מסביב, ונתנו כולם קנאתם בם, ופערו פיהם לבלעם כשאול חיים! אז יעמדו היהודים כעצם בגרונם; הרכים מחמאות בעת רצון יקשו כברזל בימי רעה, כי יתנו לב אחד לשוב על עקבם, ושבו לבצרון, והחזיקו במעוז אמונתם, וכל כלי יוצר לא יצלח עוד עליהם להעתיקם מחביון עוזם. וכאשר שמענו עליהם מלפנים, בימי שפוט השופטים{{הערה|[[שופטים ב|שופטים ב׳]].}}, כן ראינו בארצותינו בימי מלכי הגותים המערבים{{הערה|״התכריך״ 254–262 (שם II).}} וכן נחזה בימים האלה. ועדינו הם '''המַרנים''' היושבים בקרבנו, אשר בתוכם יֵחשב דון קורוניל, אדוני ומגן ישעי. וכאשר אראה הנהו להם לקצין וראש – כי המערה ערוכה בכל ושמורה להמון רבה, אשר יבואו שמה לעתים מזומנים, לעשות עסקי דתם במקום לא שזפתו עין, ולא עדה עליו איש זר אשר לא מעדתם. הדברים האלה הגדתי לדון קורוניל, בכלותי לקרוא את המגילות עד תומן. לא כיחדתי ממנו רעיוני והגות לבי לא כסיתי עוד – כי היה דבר התיהדותו גלוי לעיני, ולו הואיל להעלימה ממני, אזי לא גילה לי מסתריו ולא הראני את מוצא המערה ומבואה. ובמשפטי זה לא שגיתי, כי היו דברי לו לרצון; אך במשפטי על דרך בני עמו הבין לי משוגתי, בהשיבו על דברי לאמר: "לא בכל עת וזמן עלתה בידי אחי בני עטי לשוב על עקבם ולהתכנס בדתם כצב בקליפתו. כי יש גבול וצבא לקרבת היהודים והליכותיהם עם העמים שכניהם. התזכור את דברי יהודה בן יוסף במגילה האחרונה אשר קראת? שם נאמר על אודות יהודי ספרד לאמר: "פזורים הם על כל הדרך הרחוקה אשר בין דת אבותיהם והדת השלטת"{{הערה|"התרעלה" 134.}} – והדברים נאמנו מאד ותוצאותיהם פשוטות ונכוחות למבין, כי קרבתם לדת האחת או השניה היא היתה אבן בוחן לאמונתם בימי מסה, בבוא עליהם כנהר צר. כמראה הזה ראינו בימי שלמנאסר מלך אשור, בגלות עשרת שבטי ישראל מעל אדמתם, כי בהצמדם לאלהי העמים אשר סביבותיהם התבוללו בשכניהם וכן נבלעו בתוכם, "הוסרו מעל פני ה'" ולא הכירם עוד מקומם{{הערה|[[מלכים ב יז|מ"ב י"ז]].}}. כן היה גורל '''ההילנים''' בימי החשמונאים, כי כהרחיקם ללכת כן העמיקו סרה מעל אחיהם ונוספו גם הם על אויביהם{{הערה|"הקווצה".}}, וכן היה גם מקרה אבותינו בדורות האחרונים. ובדבר הזה נפלאו יהודי אשכנז מאחיהם בספרד, – הראשונים התהלכו תמים עם דתם ואמונתם, ומעודם לא רחקו מעל גבולן, ועל כן כבוא כשואה אידם התחזקו בעד אלהיהם, לא בקשו גאולה בתמורה ויבחרו מות מחיים{{הערה|"המאכלת"; "התרעלה".}}; לא כן האחרונים, יושבי חצי האי הפירינאי{{הערה|ספרד ופורטוגאל.}}; הם התאמרו להיות חכמים מאחיהם יושבי גלילות הרינוס, בקשו נתיבותיהם בהליכות עולם, התאמצו להדמות לאזרחי הארץ ולהיות כמוהם, ולא ידעו כי בעת רעה, בהנתן רשות למשחית לא תושם פדות בין האדוקים בדת אבוחם ובין הבועטים בה לעיני השמש – כי בחבל אחד ימַדו גם יחד. גם עַם יהודה מאן לדעת כל פשרה בענייני אמונה ודת, וכאשר הואילו השומרונים להתאחד עמם בבנין בית ה,, השיבום אחור בחרפה ובוז{{הערה|"כף הסיידים" 64.}} – ולמה זה ייטבו העמים ממנו בהיות ידם על העליונה? – אלה תולדות אבותינו ואחינו '''המתבוללים:''' מהם אשר עמדו על מפתן הדת השלטת בטרם תבוא העת הרעה, ובנוח שבט מוסר על גורלם הרחיבו צעד, פתחו חרצובותיהם ועם עמם מלפנים לא ינוגעו עוד לעולם. מהם אשר לא רחקו בלבם מדת אבותם, ובבוא עליהם הוה, שבו אל הגבול אשר גבלו להם ראשונים, ויבחרו במות או לצאת בגולה מהתכחש לצור חוצבו. אבל עוד רבים בהם עמדו באמצע, ובבוא חבל להם חשבו מומה לאחזו בשני קצותיו, ויערימו עצה להיות זוכים לשני שולחנות כאחד. אבל תוחלתם נכזבה, כי שניהם יחדו אבדו להם. על פי עמדתם רחקו מדת אבותם, ולעשות מצותיה יוכלו רק לעתים רחוקות, בבואם בתחתיות ארץ, במערות סתרים כזאת אשר חזו עיניך; ועל פי דעתם רחוקים המה מדת השלטת, ואת מצותיה הם עושים רק לאַחז עיני שומריה, אזרחי הארץ, העוינים אותם כל הימים, בידעם כי לא נאמנה רוחם עם אלהיהם, ואך ערום יערימו לעיניהם לגנוב את לבבם. זה גורל האנוסים, '''המרנים,''' אשר בתוכם אחשב נם אני וביתי! הולכים אנחנו קדורנית בתהפוכות דרכנו עם אלהים ואדם, שמים וארץ מתקוממים לנו וסביבינו נשערה מאד!". "אם נא מצאתי חן בעיניך, אדוני, ספרה נא לי, מה הגיע ליהודים בספרד ומתי רבו האנוסים בהם? כי המגילה האחרונה נכתבה לפני מאה וארבעים שנה, בהיות היהודים הספרדים עור שוקטים על שמריהם, ובהם עוד נמצאו נשיאים ויועצים למלכי ארץ. אך כותב המגילה ההיא היה חכם הרואה את הנולד; הוא הבין לאחריתם, כי כן היה דברו אז לאמר: "רק כפשע בין היהודים הספרדים ובין מצב אחינו אשר בארץ אשכנז"{{הערה|"התרעלה", שם.}} ומתי החלה הרעה לעשות בהם שמות? מתי באה החזות הקשה אשר הוגד עליהם מפי יהודה בן יוסף? ומה היה לבית אברבנאל, הנצר משרש דוד בן ישי? העוד נשאר שריד למשפחה הזאת, כמסורת השמורה בידה מדור לדור?". "אנכי מראש ידעתי את אשר תשאל, ולעשות רצונך הקדמתי. הא לך המגילה אשר כתבתי אני! בה תמצא את כל אשר תבקש". בדברו הוציא מחיקו גליון גדול ויתנהו לי. ואנכי חשתי ולא התמהמהתי לקרוא לפניו את הכתוב בתוכו. והוא ישב לנגדי להקשיב לכל מוצא שפתי. :'''ואלה דברי המגילה:''' ::"אני הגבר ראה עני בשבט עברתו. ::אותי נהג וילך, חשך ולא-אור"{{הערה|[[איכה ג א|איכה, ג', א']] [[איכה ג ב|ב']].}} "כקינת ירמיהו על שבר עמו כן אקונן מרה בהשתפך עלי נפשי, בהעלותי על לבי את בל הקורות את אחי והרעה אשר מצאה את ביתי. הה, כי באו ימי הפקודה, כלתה לנו הרעה אשר מצאה את אבותינו מלפנינו. עתה נראה עלינו פעלה, ושוד ושבר, גלות ועֵקר כתומם באו לרגליה ויבלעונו ממקומנו, וישערונו כסופה, ואחריתנו תמה נכרתה. "החזות הקשה אשר הוגד לאבותינו מפי יהודה אברבנאל באה בדור שאחריו, בשנת קנ״א לאלף הזה, מאה ושלש עשרה שנה לפנינו. ראשית רעתם באה עליהם בימי דון יואנו הראשון, בן המלך העז דון אינריקו, הוא אינריקו די טרסטמרה, אשר הרג בחרב את אחיו המלך דון פדרו "אוהב היהודים". המלך אינריקו היה אסיר תודה לכהני אמונתו, כי הם קרשו את נזרו אשר לקח בגזל וברצח, ומלכותו נכונה על ידם. ויאות להם לעשות חפצם, להצר צערי היהודים ולשבור גאונם בחוקי עמל אשר הבדילום לרעה, רק באחדים מהם עוד בחר להעמידם לפניו, במצאו חפץ בעשרם וחכמתם. בהם הכי נודע '''דון שמואל אברבנאל,''' בן יהודה בן יוסף, כותב המגילה האחרונה, אשר בעזרת אחד מחסידי אומות העולם נמלט עם בנו זה הקטן מהרעה אשר מצאה את היהודים באשכנז, וישב עמו אל מקום מגורי אבותיו, היא העיר שיביליה אשר בספרד. ושמואל הלך וגדל בעושר וחכמה ובכל תושיה, ובו בחר דון אינריקו לשומו לשר ויועץ בממלכתו. ולו היה חבר בחצר המלך ושמו '''דון יוסף פיגון,''' אשר נשא חן וחסד מלפני דון אינריקו כמוהו, ויהי לו לראש גובי המס. והנה החל השטן לרקד בין השרים היהודים הקרובים למלכות, כבימי המלך אלפונזו מלפנים{{הערה|התרעלה 144.}}, ואחדים מהם הביאו דבת יוסף אחיהם רעה אל המלך, כי שלח ידו באוצר הממשלה. בראשונה קצף המלך עליו ויתנהו במשמר ויענשהו עונש רב, אבל אחרי כן ניחם על מעשהו וישיבהו על כנו. אז מצא דון יוסף און לו לעשות נקמות באויביו ולהשיב להם כגמולם. והמכשלה רבה אז ביהודים מפגי המלשינים, אשר קמו מתוכם, לתת לאויביהם פתחון פה ולהבאישם ביושב הארץ, והרבנים התאמצו לעמוד נפרץ ולבער הרעה מקרבם, ובכח אשר היה להם לדון דיני נפשות, עשו שפטים באחיהם הנפשעים ולפעמים דנום גם למיתה. משפט כזה הוציאו בשיביליה גם על דון יוסף פיגון, ובמות המלך דון אינריקו{{הערה|ה"א קל"ט.}}, ודון יואן בנו הלך לעיר בורגאש אשר בקשטיליה הישנה לשים כתר מלכות בראשו, מצאו רבני שיביליה ידים להם לעשות בדון יוסף משפטם החרוץ , ושליחי בית דין באו בערמה אל בית איש חרמם בבוקר השכם, ויעירוהו משנתו ויתפשוהו ויכרתו את ראשו מעליו. ויהי הדבר למכשול עוון ומזכיר פשע לכל היהודים אשר בספרד. המלך הצעיר קצף עליהם מאד על אשר נועזו בנפשם להמית בימי שמחתו ומועדו את האיש אשר גדל כבודו בעיני אביו, וחמת השרים והעם עלתה עד להשחית, כי היה השר היהודי הזה רצוי ואהוב לכולם. ויהי המעט להם השפטים אשר נעשו בשופכי דמו, כי הוקמו כל הגזרות הקדמוניות אשר יצאו עליהם מלפנים בימי מלכי הגותים המערבים{{הערה|קורות היהודים בספרד 21-9.}} אז באו על היהודים הספרדים ימי אחיהם האשכנזים – כי מעוצר וממשפט לוקחו, ומקרב שבניהם גורשו. בכל עיר ועיר נקבעו להם רחובות מיוחדים, לבל יהיה להם דבר עם הנוצרים, נם שריהם ועשיריהם הקרובים למלכות נהדפו ממצבם, נהרסו ממעמדם, בי חק נתן מאת המלך לבלתי תת עוד ליהודי בל משמרת פקודה בממשלה ובמדינה.. כן נבדלו היהודים לרעה בקשטיליה, הממלכה הראשית בספרד – לא נשאר להם בלתי אם דמם לנפשם, לבלתי היותו נחשב כדם אחיהם באשכנז, אשר כל החפץ ישפכנו כמים. וגם הזכות הזאת שודדה בידי רֶשע, במות המלך יואן, ובנו דון אינריקו השני עלה למלוכה אחריו, והוא ילד בן עשתי עשרה שנה, נער הנתון בידי רבי הממלכה לשלוט בשמו, ולבב השליטים חלק בקרבם, והעזובה רבה בקרב הארץ. אז ידעו צוררי היהודים מועדם לשלוח ידם בעם חרמם ולעשות בהם כרצונם. "פתאם התקוממה להם כל ארץ ספרד, ובכל הערים והסדינות, בקשטיליה וארגוניה ובוואלינסיה וקטלוניה, וגם באיי הים, ערכו יושביהן הנוצרים מטבח נורא ליהודים היושבים בתוכם. שלשה ירחים{{הערה|תמוז, אב ואלול, שנת ה"א קנ"א.}} נשפך דמם כמים בקרב חוצות, פני זקנים לא נהדרו ועל נשים וילדים לא חסה עין. לבד אלה אשר נאנסו או נאותו להנזר מעל עמם ואמונתם ולבוא בברית הדת השלטת, וחיו. ויהי מספר האנוסים כמאתים אלף נפש; אבל אין מספר להחללים אשר הומתו או המיתו את עצמם על קדושת שם ה', כי עצמו מספור. '''בקדושים''' האלה נמנו כל בני משפחת הרא״ש בטולידה הבירה, אשר הראש בקרבה, הר״ר יהודה בן אשר, שחט בידו את אשתו וחותנתו וצאצאיו ואחר שלח יד בנפשו. ובאנוסים הכי נודע השר הגדול בעמו, '''דון שמואל אברבנאל,'''אשר בהמירו דתו הוסב שמו דון יואן די שיביליה{{הערה|יוחסין קל"ב.}}. ---- "כגוף בלי נשמה נשארה כנסת ישראל אשר בספרד אחרי ההרג הרב שהיה בה. כי מבחר בניה יצאוה ורוב חכמיה ונכבדיה אבדו ממנה. אלה נגזרו מארץ חיים וימותו בעצם תומם, ואלה חולצו ממנה וימירו דתם לעולמים. הרבה מהאנוסים שמחו על הגאולה ועל התמורה, כי עוד בשבתם בתוך עמם רחק לבם ממנו; בהם עוד נמצאו כאלה אשר הפך לבם לשנוא אחיהם וישיתו ידם עם צורריהם. אבל רובם הומרו ביד חזקה, כי חמלו עליהם מכיריהם ומכבדיהם הנוצרים ויכניסום בדתם על כרחם, למען חייהם. הם נשארו שלמים בלבם עם אמונת אבותם, ויאהבוה ביתר שאת וביתר עז - כי בדברים המסורים אל הלב אין שלטון לאגרוף רשע וכל יד עמל לא תטהו. - רבים מהם בקשו אף מצאו תחבולות לעזוב את ארץ הדמים ולשוב בגלוי אל עמם ואלהיהם, והנשארים התחפשו, מיראתם את הקנאים, '''ויתנצרו''' לעיני רואיהם, '''ויתיהדו''' בסתרי חדריהם. ובשבת מלך ישר לכסא, השליכו המסוה מעל פניהם, ויתחברו אל אחיהם, ובעלות עליהם רוח המושל, שבו שמו להם סתר פנים, ויעבדו לשתי רשויות, לאלהים שנים. עליהם סמכה חמת הכהנים אשר הבינו אל דרכיהם, וילינו את העם עליהם, ויפחו בו אש קנאות ומשממה עזה, ותגדל שנאתם את המַרנים משנאתם את היהודים. אך לא יכלו לגעת בהם – כי מאז באו בברית הדת השלטת, הורמו מעל אחיהם היהודים, הנגשים והנענים מהרדיפות והגזרות המתחדשות עליהם בכל עת, הורמו גם מעל רוב אצילי הנוצרים בשאר רוחם וכשרונם הרב אשר נשאר להם מעמם מורשה, ויעשו עושר רב וימצאו להם הון ואון, ויעלו אל גרם המעלות בכל משמרות הכבוד בממשלה ואף בכהונה הגדולה. ויתחתנו בראשי אצילי הארץ, את המשפחות המיוחשות והעתיקות, שהן עמודי הממלכה בספרד, והם היו למגן לכל יתר האנוסים. והכהנים והעם התאמצו בכל עת להרוס אליהם ולנקום מהם נקמת דתם המחוללת, ורבים מהאצילים נספחו אליהם מקנאת עם – כי צרה עינם בעושר "היהודים המתנצרים" ובכבוד אשר נחלו להם בשומם כזב מחסם. אך ידי כולם קצרו מהגיע אליהם, ותהי קנאתם ושנאתם כאש יוקדת במסתרים בטרם תפרוץ ותהי כתופת לכולם. ---- "והיהודים הנשארים באמונתם הלכו מדחי אל דחי, צורריהם לא הרפו מהם ולא השיבו ידם מבלע, ו"המומרים להכעיס" הוסיפו מכאוב על יגונם, וילאום תמיד בוויכוחיהם על דבר האמונות והדעות, '''הם''' שלחו רסן מעל פניהם וידברו הות נפשם למען הרעימם, והנעלבים נאנסו לעצור ברוחם מבלי השיב על חרפתם, פן יעבור על פיהם דבר מר ונשמדו כָלה מפניהם. קהילות קטנות עם גדולות ספו תמו מתגרת יד אויביהם. די היה לאיש נוצרי לשים עלילת שוא ליהודי אחד למען הבצע, והכהנים והעם קמו יחדו וישלחו ידם בקהלתו, וכל אנשיה הומתו או הומרו, ובתי תפילותיה נהפכו לבתי כניסה לבני הדת השלטת. ולעתים יצא אחד הנזירים הקנאים כאריה מסבכו, עלה מבית מקלטו כסער מתחולל על ראש היהודים כולם להשמידם. כן היה להם הנזיר הנודע '''ויסינטו פיריר''', אשר חדש בימיו את מנהג "הפלַגלַנטים", המסתגפים{{הערה|"התרעלה" 163.}}, ובהתקדשו משך אבירים בכחו ויתלקטו אליו מעברים ויעברו כשואה על רוב קהילות ישראל בספרד{{הערה|קע"ג-קע"ד.}}. כמעט באו אל אחת הקהילות, והיהודים נהדפו בצד ובכתף אל בתי התפלה, שם נראה הנזיר אליהם בקדשו, ידו האחת אוחזת בצלב והשנית בספר התורה, ובקולו האדיר הרעים עליהם לבחור בזה או בזה, בחיים או במות, ובני לויתו עומדים עליהם בנשק ברזל להורותם מה שיבחרו – והנה הכהנים מזים מי קדשם על העדה הנבהלה, '''והגבירו''' ברית לרבים, והתעמרו בם על דברתם, כי '''כן''' התנצרו. ואוי ליהודי אשר נועז לכחש בם או לצעוק חמס על מעלליהם! כי אז נחשב כמפר ברית ומות נבלים הומת.– עוד הפעם נעדרו כמאתים אלף איש מקרב עמם בעת צרה ההיא{{הערה|יוחסין קל"ב.}}, אלה הומתו ואלה הומרו ונוספו גם המה על שונאי הדת השלטת, אשר בשמה ובגללה באתם כל זאת. "לחם סתרים ינעם ואף כי לחם שמים, עבודת אלהי אבות, אשר הורחקו ממנה בכח הזרוע! גם הנחשלים באמונה ודת שבו ושחרו אל, ומיראתם עבוד אותו בגלוי עשו במחשך מעשיהם, באו במערות ובמחלות עפר, הלכו המדברה, באו בנקרות צורים ובנקיקי סלעים, המלאים את הארץ. והכהנים ארבו להם, התחקו על שרשי רגליהם, ואוי לאלה אשר נפלו בעצומיהם! כי נשפטו בחרב ובאש עוד טרם לדת חק האינקויזיציה, עוד לפני עלותה בראש מרומים לשום משטרה בארץ הדמים. "רק ארץ פורטוגאל נחה ושקטה. בעת ההרגה הגדולה בספרד מלך שם לצדק דון יואנו הראשון, ולא נתן לעמו להרים יד ברצח על היהודים היושבים לבטח עמם. ובשלוח ויסינטו פֿיריר אליו מלאכים, לתתו לבוא בארצו, להשיב ידו על עם חרמו, השיבם דבר לאמר, כי אם יבוא הנזיר אל ארצו לתת אש קנאתו ביושביה, ושם על מצחו נזר קדש – עטרת ברזל לוהט! ולפני פליטי האנוסים פתח שערי ארצו, ולא נתן לאיש לפגוע בהם או להסגירם אל ממלכת ספרד, לשפטם על פי דרכה. אל הארץ הזאת נמלט גם האנוס דון '''יואן די שיביליה,'' ויֵשב בליסאבון הבירה. שם שב אל אמונתו ועמו וכבוד שמו. ממנו יצא חֹטר גאון, גבר חכם בעֹז, '''דון יהודה אברבנאל,''' שהיה שר האוצר לדון פֿרנאנדו, אחי המלך '''דוארטו,''' ויהי נשיא בישראל ומעוז לעמו ככל אבותיו{{הערה|Kaiserling שם 73.}}. וממנו הכי גדל שם כבוד בנו, השר הגדול, '''דון יצחק אברבנאל,''' אשר מנעוריו גדלהו דון יהודה אביו בתורה ובחכמה ובכל תושיה, ובעודנו בבחרותו אזן ותקן וחבר ספרים באמונה ובחקירה{{הערה|כרמולי, אוצר נחמד II.}}, וכאשר גדל שם כבודו בין שרי הממלכה, בחר בו המלך אלפונזו החמישי ויקרבהו אליו, וישימהו לשר האוצר, ויהי לו דון יצחק לאוהב ויועץ מישרים{{הערה|אברבנאל בהקדמתו לספר יהושע.}}, וקציני בית ברַגַנצה, הנחשבים על משפחת המלוכה, אהבוהו למישרים. ונפש הרוזן '''פרנאנדו,''' ראש המשפחה הכבודה ההיא, דבקה בו, ויחן לו את ארמונו המפואר, אשר ברחוב רוע־נוֹבה, עם המערה הנפלאה אשר מתחתיו והגן הגדול אשר מאחריו לאחוזת עולם–. "הלא זה הארמון אשר בו אנחנו יושבים עתה״! – קראתי ולבי השתומם בתוכי. "כדבריך כן הוא" – ענה דון קורוניל.– "אך רבות חליפות באו על הארץ ויושביה עד בוא הארמון הזה בידי. קרא הלאה ותדע הכל!״. "במות המלך הצדיק דון אלפונזו החמישי{{הערה|ח״א רמ״א.}}" – הוספתי לקרוא מעל המגילה – "קם מלך חדש, הוא בנו דון יואנו השני{{הערה|רמ"ג.}}, איש קשה ואביר לב, אשר שם פניו לרעה בגדולי שריו להאבידם מפניו, וגם על קרוביו ושארי בשרו לא חסה עינו. ויוצא את דון פֿרנאנדו די ברגנצה אל הרג, וגם על דון יצחק פרש שחת רשתו, בחשדו אותו כי שת ידו עם קושרים. ובהודע הדבר לדון יצחק, וימהר ויטמון אוצרותיו וכל ספריו במערה אשר מתחת לארמונו, ויברח בהחבא וימלט על נפשו ארצה קשטיליה, מקום מגורי אבותיו מלפנים, והוא בן ארבעים וחמש שנה בעת ההיא{{הערה|רמ"ג.}}. משם ערך אמרים למלך פורטוגאל, להוכיח על צדקתו{{הערה|הקושרים הביאוהו בסודם וידרשו ממנו לכתוב ידו להם, ולא יכל להשיב פניהם, כי בנפשו היה הדבר. ויכתוב דברים הנשמעים לשתי פנים, Se os senhores apalavar eu no affe, לאמר: "אם כל השרים שתו יד, אני '''לא''' אמנע״. אך בסימן ההפרדה לפני המלה האחרונה תשתנה הכוונה ותהי '''להפך:''' "אם כל השרים שתו יד, אני '''לא,''' אמנע" (עיין ספר עומר השכחה למהר״א גבישון כ״א עמוד ג' וכו').}}. אבל חמת דון יואנו לא שככה, ויחרם את רוב הונו אשר היה בידו ואת כל נכסיו, וגם את הון בנו הבכור, הרופא החכם, דון '''יהודה ליאון''' אברבנאל, לקח לו, אך במשפחתו לא שלח ידו, וישלחנה מגבול ארצו, וגם בכל אשר במערה לא נגעה ידו, כי לא נגלה לו סודה. ---- "ומצב היהודים בספרד הלך ורע מדור לדור. מחמת העם וקנאת כהניו הלכו חמס, וכי רָוַח להם כמעט, היתה להם כהרוָחת העכבר האחוז בצפרני החתול, אשר רגע יאחז טרף ורגע יפליט ואין מציל. הגזרות הרעות היו הלוך ורב, הלוך וקשה. היהודים ככר נפלאו לרעה עד כי נאסר למיילדת נוצרית לבוא לעזרת אשה יהודיה גם בהגיעה בחבליה ער שערי מות. רק הרופאים היהודים לא נדחו מהיכלי המלכים והשרים, וגם משמרת האוצר בממלכה הושבה להם – כי לא נמצאו במקנאיהם חכמים כמוהם. חמת הכהנים והעם נתכה על האנוסים, כי גם רוב האצילים שתו יד עם אויביהם בקנאתם בם. בשנים האחרונות לממלכת דון אינריקו הרביעי{{הערה|רי"א-רל"ד.}}, מרדו בו רבים מאצילי קשטיליה ויבחרו תחתיו בדון אלפונזו אחיו הצעיר, ולמלא אוצרותם כסף שלחו יד ביהודים ובמתיהדים גם יחד{{הערה|רכ"ה-רכ"ט.}}. וגם במות דון אלפֿונזו לא שבו הקושרים מדרכם, ויבחרו '''בדונה איזבלה''' אחותו, לחת לה כתר המלוכה, ועל פיהם היתה לאשה לדון פֿרנאנדו מלך ארגוניה{{הערה|רכ"ט.}}. והקושרים שבו אל קיאם, ותהיינה הריגות גדולות וביזה רבה באנוסים יושבי ספרד הדרומית{{הערה|רל"ב-רל"ד.}}. אך במות המלך דון אינריקו והממלכה נכונה בידי איזבלה, ובהתאחד ארגוניה עם קשטיליה על ידי בעלה המולך בה, ניטלו ההריגות והביזות מידי העריצים וניתנה בידי האינקויזיציה, ועִמה חלקו המלך והמלכה את שלל האנוסים, ועוד שמו על זה מסוה קודש, כי הכל נעשה "לכבוד האל", להגדיל דתו ולהאדירה. "בצמד מושלים זה התחבר העושק עם החנופה – כי כגודל תאות פֿרנאנדו לבצע מעשקות, כן הרבתה איזבלה להתחסד בקנאתה לדת הקתולית, בצקת הנזיר טורקומאדה, כוהנה הסַלח, עליה מרוחו. עוד בשבתה בבתוליה ביה אחיה המלך דון אינריקו, נדרה נדר לכוהנה זה, כי אם יהיה האל עמה, ועליה יציץ נזר אחיה, והיתה ידה בכל הבוגדים בדתה, וכָּלה תעשה להם "לכבוד הבורא". ואת נדרה זה שלמה בכל אַות נפשה, בשבתה לכסא, בהיותה למלכת הארץ. האינקויזיציה לא היתה צרה חדשה מקרוב באה, כי עוד לפני שלש מאות שנה יסָדהּ הפפא אינוקינטי השלישי, בעשותו נקמות בהמינים ה"אלביגנזים", יושבי צרפת הדרומית{{הערה| זכרונות לבי״ד II "חותם הנשיא" 476 וכו׳.}} הפפא ניקולי החמישי הקים בחוניה{{הערה|רי״א.}}, בעלות חמתו על המינים "המרנים" הבועטים בדת קדשו, ופֿרנאנדו ואיזבלה הוציאוה לפעולה{{הערה|רמ״א.}}. רבות יגעו האנוסים לעצור בעד הרעה, אך כל עמל שריהם וגדוליהם '''ומחותניהם מקרב הנוצרים''' לא הועיל להעביר את רוע הגזרה מעליהם, ובהתקשרם עליה לבטלה ביד חזקה עוד הועילו להוותם, בי היו הם הקרבנות הראשונים אשר הועלו על מזבחה. מאז והלאה בערה כאש רשעה: הדומיניקים עלעו דם, עינו נפשות בלי חמלה, ההמון הריח בשר אדם צלוי וינעם לאפיו, המלך מילא אוצרו מהון הנאשמים, והמלכה התחממה באור אשה, בזיקות ביערה "לכבוד הבורא". וכהתעדנם יחד כן גדל חשקם, ולמלא שפקם נבחר האיש האיום והנורא, '''טומאש טורקומדי,'''לעמוד בראש. "איש אכזרי כנמר, וערום ומלא ארס כנחש עקלתון". ולב האנוסים נפל בקרבם, ורבים מהם חשו לעשות פקודתו ולבוא להתוודות לפני השופטים על עוונם, ולחזור בתשובה ולמצוא סליחה. אבל הוא הערים מזימה, וידרוש משבי הפשע, לגלות שמות כל חבריהם ומיודעיהם המתיהדים בסתר. אז היתה מבוכתם – אשר מאן להלשין על אחיו, נשפט ככופר העומד במריו, ואשר נענה לשופטיו, בענותם עד מוות נפשו, הביא על אחיו ורעיו רעה אשר לא יכלו עוד להמיש צווארם ממנה. כן מלאו בתי האסורים עד אפס מקום, הוקמו במות התופת כגלים על תלמי שדי. וכל זה לא שווה לאיש הדמים, ופקודה יצאה מלפניו על כל יושבי ספרד, לשלוח מגילות סתרים אל בתי האינקויזיציה, להכות בלשון את כל איש מַרַני החשוד על דת. בזה הותרה הרצועה לכל אויב ומקנא, לעשות נקמתו באנשי עברתו ולהסגירם בידי מבקשי נפשם. גם על רבני הקהילות כבדה ידו, בפקדו עליהם לגלות את שמות האנוסים השלמים עם אלהי אבותם{{הערה|רמ״ה.}}, בדעתו את האהבה המסותרה, המחברת את היהודים אל המתיהדים, להספיק להם צרכי דתם בכל אשר ידרושו. אך הם השתמטו מפניו אחד אחד ויובישוהו משברו. ---- "בעצם העת ההיא, אשר נקרא {{וק|תומאס דה טורקמדה|טורקוֶמדה}} לעמוד בראש האינקויזיציה בספרד, בא [[מחבר:יצחק אברבנאל|דון יצחק]] אברבנאל עירה {{וק|טולדו|טולידה}}, בירת הממלכה הזאת, ואשתו ובניו באו אחריו, ושמו הגדול הלך לפניו, וכל חכמי הקהילה וגדוליה קיבלוהו באהבה וכבוד. בימים ההם, גדול כבוד אחד שרי ישראל ושמו {{וק|אברהם שניור קורונל|דון אברהם הזקן (Senior)}} ל{{וק|משפחת בנבנשתי|משפחת '''בנבנשתי'''}} המפוארה. ו{{וק|פרננדו השני, מלך אראגון|המלך פרנאנדו}} בחר בו וישימהו לחוכר מִסי הממשלה. השר הזה, בדעתו ערך דון יצחק וחכמתו בהליכות עולם, ספחהו לו לשותף בעסקו הגדול. אז היו בידי דון יצחק עתותיו לשקוד על התורה כבימי נעוריו, ובמשך ירחים אחדים הספיק לכתוב ביאור רחב על ספרי "נביאים ראשונים". וכמעט שהחל לכתוב פירושו על ספר "מלכים", והנה נקרא להתייצב לפני מלכים! כי קראוהו פרנאנדו ו{{וק|איזבלה הראשונה, מלכת קסטיליה|איזבלה}} אל היכלם, ויתנו את אוצר ממלכתם בידו, בבטחם בחכמתו כי רבה. והוא לא השתמט מפניהם, בתקוותו לעשות לביתו ולהיות חוסן ישועות לעמו הנדכא. ותקוותו לא נכזבה – כי במשך שמונה שנים{{הערה|רמ"ד-רנ"ב.}} עשה לו הון ועושר ונכסים, וינחל כבוד ותהילה מהמלך והמלכה ומכל גדולי השרים ורבי הממלכה. גם הצליח להגן על אחיו ככל אשר מצאה ידו. בעלילות שווא אשר שמו עליהם צורריהם היה להם לצור מעוז, ובשלוח טורקומדה מלאכי זעמו, לייסר את הרבנים בשבט אפו, על מאנם להסגיר אליו את האנוסים המתיהדים, היה הוא להם למלאך מליץ בהיכל המלוכה, ויצילם מיד שואפיהם סלה{{הערה|Grätz VIII 925.}}. במשך הזמן ההוא התחתן את שני נשיאי העדה בטולידה ו{{וק|סביליה|שיביליה}}. בנו הבכור, {{וק|יהודה אברבנאל|'''דון יהודה'''}}, נשא לו את בת דון אברהם סיניור בנבנשתי, ובנו השני, '''דון יוסף''', לקח לו את בת הר"ר {{וק|שלמה אבן וירגה|שלמה אבן וירגה}} משיביליה. והחוט המשולש הזה היה לחוט של חסד וצדקה ורחמים בעמם. במפלת הערבים על ידי מלאגה, היושבת על חוף הים, והעיר באה בידי חיל ספרד{{הערה|רמ"ה.}}, נכבשו כל יושביה על פי פרנאנדו ואיזבלה להימכר לעבדות עולם, ובתוכם היו ארבע מאות וחמישים יהודים. אז קמו שלושת המחותנים על נדיבות, ויאספו די זהב לפדיון נפשות אחיהם השבויים. רק לשנים עשר איש מהם, אשר נכרו בחוצות כי מפליטי האנוסים המה, לא הועיל כל כופר – כי נמסרו אל שופטי האינקויזיציה, ושם עונו בעינויים קשים עד צאת נפשם. "העיר מלאגה נספחה על מדינת אנדלוזיה אשר בגבולה היא עומדת, ואוצר הממלכה נמלא די זהב מהביזה והמלקוח ושבי אדם רב אשר נמכרו או נפדו בכסף מלא. אז מצא טורקומדה ועדת חבריו עיתותיהם, לדבר על לב המלך והמלכה, לגרש את היהודים מהמדינה הזאת ומשיביליה העיר הראשה – כי על כן עזָרם האל וימלא אוצרם, לבלתי הדרש עוד למנות חסרונו בהכנסותיהם ממס היהודים יושבי המדינה הברוכה הזאת, ולא יהיו היהודים למכשול עוון להאנוסים הנמצאים שם למכביר. ועצתם הרעה קמה, והיהודים גורשו משם ללכת באשר יתהלכו. זה היה הגירוש הראשון לגלות ירושלים אשר בספרד. והאחרון הכביד – כי בהיכבש {{וק|ממלכת גרנדה|גרנאדה המעטירה}}, שארית ממשלת הערבים בספרד, ופרנאנדו ואיזבלה באו בה ביד רמה{{הערה|רנ"ב.}}, רם לבבם בשלל הרב אשר מצאו. וטורקומדה ומרעיו הגבירו ללשונם, ויורו להם, כי בהגלות זרוע האל לעיני כל הארץ על הקתולים אהוביו המאמינים בו, לא ייתכן עוד כי יתנו שם ושארית ליהודים עם חרמו, ואך בזאת יפיקו רצון מאלהי ישעם, בגרשם אותם כלה מארצם. גם לזאת נאותו המלך והמלכה בכל חפץ לבבם; '''הוא''' שמח מראש על העושר הרב בבתים ונכסים וכל שכיות החמדה אשר יישארו בידו מן היהודים המגורשים, '''והיא''' עלצה בישועתה, כי הנה באה העת למלא דברה ולשלם נדרה מאז לבער את המינים והכופרים מקרב ארץ ממלכתה. והדת ניתנה בהיכל {{וק|אלהמברה|אלהמברא}} אשר למלכי גרנאדה, כי כל היהודים יושבי ארץ ספרד יעזבו את הארץ במשך ארבעה ירחים, ואיתה – גם את כספם וזהבם ורכושם. ואשר יעוז לקחת עמו מן החרם אשר הוחרם לאוצר הממלכה, והיתה אחריתו להכרית! שמעו היהודים וימס לבבם, וברחובותיהם כולם הילילו, יחדיו בכו, הרבו קינה, ויקרעו שמים בזעקתם מרה. ודון יצחק רץ אל היכל המלך והמלכה, וירבה אליהם תחנונים, ויתחנן לפניהם לקחת כופר מהיהודים ככל אשר ישיתו עליהם ולהעביר את רוע הגזירה, ויוסף להבטיח הון על הון להשיב חמתם מהשחית; – אך שוא שקד וה' לא רצה – כי עמד טורקומדה ומרעיו כקיר ברזל ויַקשו לבב המושלים ויסוכו באף בעדו מעבור תחינה. "מי ימלל צרת נפש האומללים, בהידרשם לעזוב את ארץ מכורותם ומולדתם זה אלף וחמש מאות שנה, הארץ אשר דבקו בה בכל ליבם ונפשם, ואשר רבות הועילו לעושרה, להשכלתה ולגדולתה! מצוקתם זו עוד גדלה, בשימם אל ליבם כי כמעט בגפם יֵצאו, מבלתי יכולת לקחת איתם עמלם ויגיע כפיהם – ובמה איפוא יכלכלו את נפשם ונפשות זקניהם וחוליהם ונשיהם והטף אשר לרגלם? העשירים מכרו בתיהם ונכסיהם בלא הון, וכסף מחירם שמו בשטרות או הפקידום בסתר בידי אחיהם האנוסים, אשר מסרו נפשם עליהם – כי אסור אסרה האינקויזיציה להם, לבוא בדברים עם היהודים בימי אידם. להוסיף יגון על מכאובם, שלח טורקומדה את המון חבריו הדומיניקנים, לדרוש לפני האומללים בשבח אמונתם, ולדבר על ליבם, השכם ודבר, לסור מעל אלהיהם ולבוא בברית הדת השלטת. אבל רבני הקהילות גם הם לא נרדמו, ויחזקו את לב אחיהם לעמוד בניסיון הקשה ולשים תקוותם בה' אלהי ישראל, כי לא יטוש את עמו בעבור שמו הגדול. והעשירים שבו אל עמם בכל לבב, כי צרת הכלל ייחדה ליבותם, ויחלקו שארית הונם עם עניי עמם, ויעזרו על ידם להצטייד ולהכין לבבם אל דרכם. "אבל אנה יפנו ללכת, ולאיזה ארץ ישימו פעמיהם? – על זאת נאספו כל חכמי לב, נוסדו נועצו יחדיו. הנלהבים אשר נגע ה' בלבבם, אמרו לעלות אל ארץ הקודש, נחלת אבותיהם מלפנים. אך היא כמדבר ונתונה בידי שולטן מצרים ונהוגה בעושק ובגזל בידי פחות וסגנים המושלים בשמו ועיניהם אך אל בצעם. וירושלים עיר הקודש מחוללה בידי ממוני הקהילה, שהם תקיפיה ושודדיה{{הערה|"אגרת הקודש" לר' עובדיה מברטנורה.}}, וביותר הרבו היהודים "המערבים" לרדוף באף ולהלשין את אחיהם האירופאים{{הערה|"פסקים וכתבים" למהרי"א סימן פ"ח.}}. גם נודעה בשערים דרך גאה וזדון ופי תהפוכות אשר לענייה ומקבליה, והשערורה שעשה אחד מהם להרב הצדיק ר' '''משה קפסלי''', הרב הראשי בקונסטנטינה בשלחו בו חיצי לשונו{{הערה|ספר "נעם וחובלים" להר"א קפסלי.}}. – רבים הורו לדעת, כי אך טוב להם לעלות לארץ הקדם ולהאחז בממלכת {{וק|תוגרמה}}, כי שם פקד ה' את עמו לתת להם מנוחה ושלום וישע רב{{הערה|"אגרת ר"י צרפתי" ב"קונטרס גזרת תתנ"ו" ליעללינעק.}}, - אבל העצה הזאת אך טובה למתי מעט ולא לכל הגולים – כי איך יוכלו לעבור ארחות ימים בפעם אחת בהמון רב, אשר מספרם עולה ליותר משלוש מאות אלף נפש{{הערה|אברבנאל בהקדמתו לספר "מעייני הישועה" (ועיין Grätz VIII, 340 בהערה).}}. והנה הזמן קצר והדרך רחוקה ודבר מלך שלטון דוחק, ואם ייאסף כל אניות סוחר מארבע כנפות הארץ - ומצא להם? אף אל זה התבוננו וישיתו ליבם, כי לא ייתכן שתעמוד הגזרה לאורך ימים. כי הנה כל סחר ספרד בידם הוא, ובצאת ישראל ממנה, יצא עמו כל הדרה ומערבה ועזבונה. עוד מעט ונפקחו עיני המלך והמלכה לראות את עמם ואוצרם הולך ודל, וקראו אותם לשוב אליהם, כמעשה מלכי צרפת ומושלי אשכנז מדי גרשם את היהודים מארצותם ומקומותם. ועל כן אין טוב להם כי אם להישאר בקרבת ארץ ספרד, אשר לשון עמה קרובה בפיהם ואהבתה בלבבם. אי לזאת גמרו אומר לנסות דבר אל מלך '''{{וק|פורטוגל}}''', אולי ירחם את עמם, ובכסף מלא יתן להם לשבת בארצו עד יעבור זעם, או להישאר שם לזמן ידוע עד אשר תמצא ידם להעביר את כל העם דרך הים ולהרחיק נדוד ולהתפזר בארצות האחרות, הקרובות והרחוקות. לזאת נבחר הרב הישיש ר' {{וק|יצחק אבוהב (גאון קסטיליה)|יצחק אבוהב}}, ואתו הר"ר {{וק|שלמה אבן וירגה|שלמה אבן־וירגה}} ועוד עשרים ושמונה אנשים חכמים וידועים, אשר יצלחו לעמוד במקום גדולים ולדבר דבר עם מושל הארץ. והר"ר יצחק ואחוזת מרעהו מצאו חן בעיני {{וק|ז'ואאו השני, מלך פורטוגל|דון יואנו השני}}, ויעש להם בתים למושב בעיר '''{{וק|פורטו}}''', ולכל קהל הגולה התיר לשבת בארצו זמן שמונת ירחים במחיר אשר ישלמו כסף לגולגולת שמונה "קרושַׁדות" זהב{{הערה|בערך שני אדומים.}}. גם קיבל עליו לתת להם אוניות די צרכם, אשר תעבֵרנה אותם דרך הים במחיר לא רב. – היהודים יושבי ספרד הצפונית נשאו עיניהם אל {{וק|ממלכת נווארה|ממלכת '''נבארה'''}} הקרובה להם, בהישענם על חסדי המלך דון יואן די אלברטו. עמהם התעתד לצאת דון אברהם הזקן וכל נפשות ביתו. ויושבי ספרד הדרומית יֵצאו בדרך הים '''ל{{וק|איטליה}}''', לאפריקה ולמדינות {{וק|תוגרמה}} ולכל אשר יישאם הרוח. – ודון יצחק אברבנאל לא יכל לעמוד בראש הגולים היוצאים לפורטוגל, בדעתו כי המלך יואנו אויבו ומבקש רעתו, ויבחר לצאת עם הנודדים ההולכים לאיטליה ולבוא ל{{וק|ממלכת נאפולי|מדינת '''נאפולי'''}}, ששם מושל חכם וצדיק, {{וק|פרדיננדו הראשון, מלך נאפולי|פרדינאנדו הראשון}}, יודעו ומכירו מאז. {{בעריכה}} ==הערות שוליים== <references /> [[קטגוריה:זכרונות לבית דוד]] [[קטגוריה:גירוש ספרד]] mzf5ra7hv9zpni0yrz6h4kqjo16fbib 3019921 3019920 2026-06-14T20:13:47Z Nahum 68 3019921 wikitext text/x-wiki {{ספר חול| |מחבר=אברהם שלום פרידברג |שם ספר=זכרונות לבית דוד |רישום ספר=זכרונות לבית דוד |שם נוסף=הענק |הקודם=זכרונות לבית דוד/התרעלה |רישום הקודם=התרעלה |הבא=זכרונות לבית דוד/ספר הזכרון |רישום הבא=ספר הזכרון |סוגה= |ראשי=לא }} ==הענק== {{קטן|(בשנת חמשת אלפים ומאתיים ושבעים ושמונה לבריאת עולם)}} אני '''יצחק''', בן '''יהודה''' המכונה "ליאון הרופא העברי"{{הערה|Leon Medigo Hebreo}}, בן השר '''[[מחבר:יצחק אברבנאל|דון יצחק]]''', הדור החמישי '''ליהודה בן יוסף''', ממשפחת '''אברבנאל''', כותב את המגלה הזאת במושב "פורטו סיגורה" אשר '''בברזיליה''', והיתה לך, '''יהודה''' בני, למשמרת עולם לדורותינו. חדשה היא הארץ אשר אני מתגורר בה כעת, כי זה רק שמונה עשרה שנה להימצאה{{הערה|היא נמצאה '''במקרה''' בשנת 1500 (ה"א ר"ס) על ידי הרב החובל הפורטוגיזי, פדרו אלואריס '''קבראל''', בבקשו בים האטלנטי דרך לבוא אל הודו המזרחית, ורוח קדים נשא אניותיו מערבה ויביאן אל חוף הארץ ההיא. ויקרא את שם החוף "פורטו סיגורה" (נחשב על מדינת '''באהיא'''), ואת הארץ קרא בשם "טירא די סאנטא קרוץ" (Terra de Santa Cruz, אדמת הצלב הקדוש). בשם "ברזיליה" נקראה אחרי כן, על שם העץ האדום, עץ הברזיל, הנמצא שם למכביר (ברזיל פירושו אדום או גחל לוהט – כי כן מראה הצבע הנעשה ממנו) והמסחר בו רב עד היום. על החוף ההוא יסדה ממשלת פורטוגאל את המושב הראשון לאסירי עני וברזל אשר שלחו שמה ביד פשעם. האסירים היו אנשי חמס ונשי זימה אשר נמצא עוונם במשפטי המדינה. אליהם נספחו גם הנאשמים בענייני הדת השלטת. שם הופקדו עליהם שומרים ושוטרים להעבידם בפרך, כאמור בפנים הסיפור.}}; אבל צרותינו בה ישנות הן, כי מוצאן מעולם הישן, ומקורן בחוקי העמל אשר יצרו הכהנים הקתולים להשמיד את העם היהודי ולאבד מאנוש זכרו. ויהי המעט להם חבליהם אשר סבונו בארץ הישנה באסרם אותנו בנפשנו, כי עוד מצאו להם כלא חדש, היא הארץ החדשה אשר זה מעט נגלתה לעוברי ארחות ימים ועוד לא באו עד תבונתה. בה בחרו לשלוח אליה את כל אנשי החמס והרשע, אשר לא יכלה הארץ הישנה נשוא אותם מפני רוע מעלליהם, ובתוכם — גם את '''אנוסינו,''' היהודים המנוצרים, אשר נגלה עונם כי עודם מחזיקים באמונת קדשם חרף שואפיהם סלה. בין אלה האחרונים, המלאים חמת הכהנים, נערת קנאיהם, נמניתי גם אני – ונכד '''דון יצחק אברבנאל,''' השר העברי, אשר מרומים שכן ומלכי ארץ לעצתו יחלו, שוכן עתה באחרית ים, תועה בארץ גזרה, בסבכי יערי עולם, שהם מעון קדם לפראי אדם, מרבץ לפריצי חיות – וגם שם לא ינוח לו! כי הפקדו עלינו שומרים מזוינים, אשר יעבידונו כל הימים בפרך, לטמון מוקשים לרגלי הקופים והתוכיים, ללכדם ולכבשם, גם לכרות את עץ '''הברזיל,''' ולשימם יחדו באניות סוחר הבאות הנה מארץ מולדתנו – כי טוב סחר המינים האלה לנוגשינו, הרודים בנו ממרחק, אשר כבשונו לעבדי עולם, ומוסרותינו מי יְפַתֵּחַ! ובכל זאת שמח אני בחיי, כי רק את גֵוִי אסרו להם, אבל לנפשי חפשי אני, וכל אסריהם אשר אסרו עליה לא יקומו עוד. פה השלכתי אח המסוה מעל פני, שבתי לעמי ולדתי, והנני עובד את אלהי מקדם, '''יהודי''' ככל אבותי! כי נוצרי הקנוני אויבינו מילדותי, עוד בטרם אדע קרוא אבי ואמי הביאוני בבריתם, וכן גדלתי בתוכם ואשכח צור חצבתי, ולא זכרתי עוד כי ממעי '''יהודה''' יצאתי, וכמעט הייתי גם אני באויבי עמי. באתי עם מנאצי שמו, ראיתי יהודים ואתקלס בם, אנוסים על דת – ואשטמם תחת רדפם טוב, עד בוא היום אשר עשה לי ה׳ להגיה חשכי, – ומאז והלאה נהפכתי לאיש אחר, ואשוב בלבב שלם אל עמי ואלהי. ---- הדבר היה בירח סיון בשנה מאתים וששים וארבע למספרנו. ואני אז בן שלש עשרה שנה, נער את בני הנוצרים, אזרחי ליסאבון הבירה. את אבותי לא ידעתי, כי כיתום נחשבתי בעיני כל וכן הייתי בעיני, ודייג עני אספני אל ביתו מילדותי בשבר מצער אשר ניתן לו מקופת העיר. ואהיה אצלו אמון לפרוש מכמרת ולצוד ציד דגים בנהר '''טאגו,''' עד אשר אגדל ואבוא באנשים העובדים עבודת משא על חוף הים, כי אז תמצא ידי לעזור על ידם, לטעון ולפרוק את האניות בצאתן ובשובן. כן גדלתי פרא, לא למדתי דעה ואף קרוא מקרא לא ידעתי. ברוב עתותי הלכתי שובב בדרך לבי, שחקתי עם נערים כגילי ואתהולל כמוהם בחוצות קריה. – פעם אחת הובילונו רגלינו אל '''רוּע־נובה,''' היפה ברחובות קריה, ששם מעונות עשירי המַרַנים, הם היהודים המתנצרים, אשר נחשבו בעיני העם לנוצרים מתיהדים, כי כן הגידו לו כהניו ונזיריו, אשר הקניאוהו בזרים האלה ויעירו עליהם כעשו וחמתו כל הימים. בעת ההיא גדלה המשטמה, כי היתה שנת בצורת והיוקר האמיר. והקול יצא כי מאת המרנים היתה זאת, אשר סחר תבואות הארץ בידם הוא, והם העלו את המחיר למען הרבות להם שכר ולמלא אוצרותם כל הון יקר. ואנחנו אשר מלאה נפשנו משיחות אבות ודברת ההמון, בראותנו עדת עשיריהם עומדים ברחוב ומשוחחים אחד את אחד, התעוררנו על רגעי ארץ אלה, ונחרפם ונקללם ונעפרם בעפר ונסַקל באבנים לעומתם. אז הרים אחד מהם את מקלו ויך אחדים מאתנו ויפצעם ער שפך דם, ואנחנו העמדנו קול זועות ונתנפל עליהם בחימה שפוכה. ותהי הצעקה גדולה מאד, והמונים המונים חשו באו לעזרתנו. ויפלו על המרנים גם המה ויכום מכה רבה, ויהרסו אל בתיהם, להחריבם ולהַשּׁים עליהם נויהם. לאושרם חש ראש העיר לבוא עם חיל גדול אל מקום המהומה, ויגרש את העם. ואנחנו השתובבנו משובה נצחת ולא חדלנו רוגז עד אשר נתפשו ארבעים נערים מאתנו – ואני בתוכם – ויחדיו הובלנו אל בית האסורים. ומקץ שנה תמימה לשבתנו שם, נגמר דיננו, ליסרנו בשוטים ולהגלותנו גלות שלמה אל איי ס״ט טומאש, מקום אשר הנדונים למות ישלחו שמה, – עקב אשר עצמה משובתנו, ולא שמענו גם בקול השרים והפקידים, בצוותם אותנו לאסוף ידינו{{הערה|Kaiserling, Geschichte der Juden in Portugal 145.}}. יום הפקודה קרב לבוא, ואנכי ישבתי למעצבה בחדר כלאי, ולבי חרד בקרבי מפני העונש הנורא הצפוי לי. לא מפני המכות אשר יכוני,כי לאלה הלא הסכנתי מידי אומני הדַיג, אשר הרבה פצעי מדי שתותו לשכרה –כי אם מפני האיים הנוראים והאיומים, אשר שמעתי עליהם אומרים, כי כל באיהם לא ישובון; אליהם שולחו ילדי היהודים לפני עשר שנים, ורובם ספו תמו מן בלהות, כי השמידום הנחשים והעקרבים והתנינים המלאים את אדמתם ומימיהם{{הערה|שבט יהודה סימן נ״ט.}}. פתאום שמעתי קול צעדי אדם הקרבים אל דלת חדרי. הבריח התיכון הוסע ממקומו והדלת נפתחה. ברגע ההוא חשבתי כי הנה בא קצי; אבל לתמהון לבבי לא נראו אנשי חיל מזוינים, גם לא קרבו השומרים לאסרני בכבלים, ככל יתר חברי. רק אדון אחד, הדור מאד במראהו, לבוש כאנשי לוית הציר הספרדי, היושב במלאכות מלכו בעירנו הבירה, ובידו ספר קטן, הערוך לרשימת דברים לזכרון, ואחריו שר בית הסוהר ובידו הפנקס הגדול, אשר בו ירשמו שמות האסירים המופקדים על ידו למשמר. השר שאלני לשמי ולשם אבי ומשפחתי ולמספר שנותי ומקום מגורי, ואענהו כי שמי יואנו אנטוניו '''ברנאל,''' אבות אין לי ואני אמון אצל הדיג אנטוניו גוֹֹנדוליס, ומספר שנותי ארבע עשרה ומקום מגורי בשפל העיר, בשער הדגים אשר ליד הנהר. ואת תשובותי אלה השוה האדון עם הרשום בפנקס בית האסורים ובספר הקטן אשר בידו, וימצא שכולם מתאימים יחד. אז נתן אות, והשומר העומד בפתח החדר אחז בידי ויוליכני עמו, ושני השרים הלכו אחרינו עד בואנו אל בית הרחצה אשר בקיר החומה. שם פשט השומר מעלי את בגדי הבלים והמטולאים ויציגני ערום ועריה, והם עמדו ממולי ויתבוננו בי... ואנכי עמדתי נבוך ונכלם מבלי דעת מה ירזמון עיניהם, בהביטם איש אל רעהו. והשומר גילח שער ראשי הפרוע וירחץ בשרי, ויטהרני ויסוכני, ואחר פתח את הצרור אשר הוכן לפני, ויוציא ממנו כתונת בד דקה ובגדי תפארה וילבישני כבן אצילים. אז לקחני האדון ויברך את שר בית האסורים ויצא עמי דרך השער הנפתח לפנינו, ויעלני במרכבה אשר חכתה לנו ונסע יחדו עד בואנו אל קצה רחוב '''רוקיא.'''המרכבה עמדה על יד ארמון מפואר הבנוי לתלפיות, שם עלינו במדרגות, באנו אל הקומה העליונה, ועבד לבוש בגדי שרד ורקמת זהב על שוליהם מסביב פתח לפנינו הדלת ואנחנו באנו הביתה. ---- עיני כמעט הוכו בעוורון לנוגה ברק הכסף והזהב וכל עצמותי רחפו מפני מראה ההוד וההדר המלאים את מעון האדון ביקרו. ראיתי את תמונתי הנשקפת אלי מן המראות הגדולים, העומדים בפינות האולם, הבטתי ולא הכרתי מראה פני ולא האמנתי כי אני אני הוא, הילד האסופי, הנער השובב, אשר כל ימיו התגולל ברפש ויחבק אשפתות,– כי נדמיתי עתה לבן אצילי ארץ ותארי כתואר בני המלוכה. כחולם הייתי ולא האמנתי כי כן בהקיץ אחזה פני. והאדון הובילני דרך האולם והחדרים והלשכות אל עליה אחת, ויורני ויאמר לי: "הנה לפניך שולחן וכסא ומנורה וספרים ללמוד וקסת סופרים לכתוב ויצוע לנוח ומיטה לישון. זה יהיה מעונך ופה תלמוד על פי התורה אשר אורך, ומעל שולחני תאכל ועבדי ישרתוך ולא יחסר לך כל. ואתה שית לבך לתבונה, ראה דרכי וַחֲכָם, שמור מצותי וייטב לך! וקנית דעת וגדלת והוספת חכמה ביראת ה׳, והיית כאבותיך הגדולים בעמם, הנודעים לשם ולתהלה בארץ, ובשמם תקרא ובכבודם תתימר!" עד הנה נבוכותי מתמורת פתאום, נפעמתי ולא יכלתי דַבֵּר. אך הדברים הטובים האלה נגעו עד נפשי, לבי חם בקרבי כתנור בוערה, ורגשותי המו ויחמרו כשאון. ואפול לרגלי מיטיבי הנפלא, ואתן בבכי קולי ואקרא ואומר: "הנה בושת פני תכסני, לא אעוז להביט אל מושיעי, לא אדע במה מצאתי חן בעיניך להרבות חסדך עמדי, להקימני מאשפות, לרוממני משער הדגים, להוציאני מבית האסורים ולהושיבני בהיכל תפארה. ועתה הנה לך אני וכל אשר תאמר אלי אעשה, כי לשמור פקודיך ולהפיק ממך רצון זה יהיה כל ישעי וחפצי מעתה והלאה. ועתה יגדל נא חסדך, אדון ביקר, והואילה נא להגיד לי מולדתי ומוצאי! מי הם אבותי הנכבדים אשר שמם רומם תחת לשונך? העודם חיים? העוד יש לי תקווה לראותם וללחך עפר רגליהם כהתרפסי עתה לרגליך אדוני ומושיעי?". "על כל אלה לא אוכל כעת להשיבך דבר" – ענני האדון ויעמידני על רגלי – "כי סודם כמוס עמדי, חתום במעמקי לבבי. אך שמור מוצא שפתיך להקשיב לכל דברי ולעשות ככל אשר אורך להיטיבך באחריתך. וכאשר תיטיב דרכך, והיית לנער תמים וישר, ומצאת חן ושכל טוב בעיני אלהים ואדם, אפתחה שפתי עמך, אגלה לך הכל, ובעתו אחישנו!". ---- לא אכביר מלים לספר הליכות חינוכי בבית דון '''פיראד נוניס קורוניל,''' ציר ספרד בליסאבון – הוא האדון המושיע – אף לא אנסה להעלות על הגליון כל שיחותיו והליכותיו והדרך אשר בחר עמי ללמדני בינה ולהאיר עיני בחכמת עולם ותורת אל חי – אפס קצות דברים אגיד, כי לנער אחר נהפכתי מאז באתי בצל קורתו. נפשי דבקה בעלית הקיר אשר צוני מעון, אזנים כריתי לי לשמוע בלימודים, שמתי לילות כימים בשקדי על עבודתי, לא יצאתי מדלת חדרי בלתי אם בקרוא אותי איש חסדי לאכול אל שולחנו או לצאת עמו לשוח לרוח היום בגן הגדול אשר לו מאחרי בית מעונו. בלקח הטוב אשר נתן לי הייתי כספוג הסופג את הכל, בלעתי אמריו כבכורה בטרם קיץ ואשת בצמא את דבריו עד כי מלאה נפשי מהם, ובמשך ירחי מספר ידעתי קרוא וכתוב וחשוב מחשבות והבין בספרים וְיָדוֹעַ בלשון רומית גברת כל הלשונות. בה למדתי את ספרי הקודש, הגעתי עד ספר תהלות דוד המלך, אשר זמירותיו שמעתי מפי כהנינו בבתי תפלותינו. בינותי בדבריו אשר זרו לי עד כה, ולבי השתומם בתוכי על המשורר הקדוש אשר רוח ה׳ נוססה בו, והעטרה שעטרה לו בת שירתו הכי נעלתה על כתר מלכותו, כי זה מזהב יוקח ודברי זמירותיו לא יערכו כל אבני היקר במחירם. "ובכל זאת לא הגעת עד טוב טעמו" – אמר לי דון קורוניל, בשמעו מפי תהלת המלך המשורר – "כי הדברים אשר קראת הם רק העתקת מלים, אין בהם הרוח החיה באופני שירתו בלשון '''העברית,''' אשר קודש יקרא לה וכשמה כן היא". "ומאין ידע דוד את הלשון ההיא? ולמה זה בחר לכתוב בה מערכי לבו?" – שאלתי לתומי. "יען כי '''עברי''' היה ובארץ ישראל ישב לכסא, ובו בחר אלהי עמו לתת עליו מרוח קדשו". "ובכן היה המלך ההוא – איש '''יהודי'''?" – שאלתי במבוכה, ולבי חרד על חטאת שפתי, כי נבלתי שם כבודו בחשבי אוחו בעם אשר ידעתיו אל נכון כי אותו זעם ה׳ עד עולם. "אל תדאג לו ולבבך אל יחרד בנשאך שם 'יהודי' על שפתיך – כי גדל כבוד העם היהודי בימים מקדם, וכל ספרי הקודש, אשר עמים יקראו להם 'הברית הישנה', ממנו היו ומלשונו העתיקה העתיקו להם". "הגם האבות הקדושים, הנזכרים בספרי הקודש, והנביאים חוזי האל, אשר רוח ממרום דבר בם – גם המה היו יהודים, כאלה אשר השמידם ה׳ מקרבנו?" – העמקתי שאלה, ובלבי חשבתי כי אך התל יהתל בי איש חסדי, בדברו אלי כזאת. "ומי הגיד לך, נער נמהר לב, כי המעשים אשר נעשו בם בארצנו היו לרצון לפני ה׳ ובמצותו נשמדו כיום הזה? מי בדורותינו אלה בא בסוד עליון לדעת דבר האל ומשפטו על בני אדם לשבט או לחסד?" "אותה הלא שמעתי מפי נזירינו הקדושים, יואנו מוכו וברנאלדי הארגוני, המדברים בשם האל ורוח קדשו!" – עניתי בבטחה. "לא כל הקדוש בעיני ההמון הוא קודש לה׳, ולא כל אשר תתעב נפשו זעום אלהים הוא. הלא קראת בספרי הקודש, ולבך הנה ידע, כי גם לפני סתום החזון היו נביאי שקר אשר דברו הות נפשם ויַתעו עמים בכזביהם. ואף כי בדורותינו אלה, אשר אבד חזון מבני אדם ולא ידעו במה יכשלו. על פי דברי "הברית החדשה" מצווים הנוצרים לאהוב את כל אדם, וכל אלה אשר אחרת ידברו טופלי שקר המה ואת קדושתה הם מחללים בדברם בשמה דברים אשר לא כרוחה. ולכן השכילה בני למען תחכם באחריתך ואל דברת קנאים או חשכים אל תשען. האבות הקדושים הנזכרים בספרי הקודש, ונביאי האל אשר קדושתם יכירו וידעו כל באי עולם, כולם היו הורים ומורים לעם הזה אשר בשם '''יהודה''' יקרא מאז אבדו עשרת שבטי ישראל בדרך אשור, בהתבוללם בעמי הארצות. חבה יתרה מודעת לעם הזה מאה ה', כי בו בחר להיות לאור עולם, ובידו הפקיד את ספרי הקודש אשר היו לברכה לכל גויי הארץ. ואם העם הזה לא יפיק רצון מכהנים דומיניקים, כיואנו וברנאלדו, ומכל ההמון הרב, הקטנים עם הגדולים, המקשיבים לקולם – לא זה האות כי רצון ה' הוא, הטוב והרחום לכל ברואיו". ---- הדברים האלה הרעישוני מאד, כי לא שמעתי כמוהם מעודי. "תם אני ולא אדע" – אמרתי – "אם באמת ובתמים תדבר אלי ככה או לנסותני אתה בא, אדוני, לראות אם נאמן לבבי עם דתנו. כי לפי דברת כהנינו ונזירינו זה העם היהודי נבזה נמאס בעיני האל, כל מנאציו יבורכו וכל השולח בו יד לצדקה תחשב לו. אכן טוב ורחום אלהינו לכל ברואיו, אבל את היהודים השליך מעל פניו עד עולם, כי עם מרי הוא, בנים כחשים. גם בהתנצרם לעיני כל לא ירחמם עושנו, כי שקר תרמיתם ולא אמון בם. ולו נחשבו גם המה בעיניו כבני אדם ולא נמסרו בידי השטן להתעותם בדרכי שאול, אזי מצאו גם הם מחסה בצל כנפיו, ולא היו שנואים ונרדפים ומתועבים בעיני כל כיום הזה". "אם למשפט כזה נערוך עם ועם" – ענה דון קורוניל – אזי לא תמצא אף אמונה אחת בעולם אשר ייאמר עליה כי נוכח ה' דרכה. הן כשנאת הנוצרים את היהודים, כן שנואים הנוצרים להמוחמדים, אשר הדפום מפניהם בארץ הזאת וישלטו בה מאות בשנים. אכן גברה פה יד הנוצרים בשנות המאות האחרונות וישיבו להם כפעלם ויגרשום מפניהם. אבל מעבר לים דרומה, בארץ הברבריאה, וברוב ארצות אפריקה ואזיה, שני חלקי העולם הגדולים הרבה מאירופה הקטנה, יד המוחמדים בלבד רוממה ודתם שלטת בכל. כמה רגשו גויי הנוצרים, עלו ברבבותיהם מכל קצות אירופה בקנאם קנאת אמונתם, הרסו אל ארץ הקודש לכבשה ולקרעה מעל גבול המוחמדים, נלחמו עליהם שנים רבות – ולא יכלו להם, כי חזקו המוחמדים מהם ורובם ככולם הוצעו חללים או נפלו בשבי ויימכרו ממכרת עבדי עולם בכל ארצות המזרח. הלזאת נאמר, כי שם בארצות ההן לא נחשבו הנוצרים בעיני ה׳ כבני אדם ועל כן הסיר פניו מעליהם ויתנם בידי אויביהם? אמנם כן יאמרו המוחמדים, בהתפארם באמונתם כי היא האמיתית, אפם זולתה, ועל כן יקראו לעצמם בשם "מאמינים". אולם שים פניך הלאה, אל מעמקי אזיה! שם בארץ הודו וסביבותיה יש אמונה אחרת ותורה אחרת, היא התורה '''הבודהית,''' אשר קדמה חמש מאות וארבעים ושלוש שנה לתורה הנוצרית ואלף ומאה ושישים וחמש שנה לתורה המוחמדית, ובה מחזיקים עמים הרבה העולים במספרם על המוחמדים והנוצרים גם יחד. מהם יצאו '''המונגולים''' ויעלו לפני שלש מאות שנה כנחל שוטף על כל הארצות ויחריבון ויהפכו עריהן על יושביהן – העל כן נאמר כי בעת ההיא גברה יד אלהי הבודהים, וכל באי עולם נאשמו עקב אשר לא האמינו בו ולא אבו בתורתו הלוך? או אולי יתעה אדם לאמר: פה באירופה רוממה יד האל האחד ושם באזיה ואפריקה ימשלו אלהים אחרים – הלא זו האמונה באלהים הרבה, ותוצאותיה אל עבודת האלילים, אשר תועבה היא לכל העמים גם יחד! על עבודת האלילים התקוממו היהודים ראשונה, בשמרם אמונת אל אחד על פי תורת משה רועם ונביאם. ובעקבותיהם אחזו הנוצרים, ואחריהם המוחמדים, שכולם מאמינים באחדות האל בורא העולם, ורק בפרטי דעותיהם נחלקו ביניהם, וכל אחד משלשה בעלי האמונה באל האחד בוטח בלבו כי אך לו דעת האמת והאחרים תעו מדרכה וילכו שולל. המשפט בדבר הזה אך לאלהים הוא, וכל המתאמר לבוא בשמו ולתת קנאתו באלה אשר לא כמחשבותיו מחשבותיהם,הוא שוגה או משגה, תועה או מתעה, ואם כה או כה רבה חטאתו לפני ה׳, גדול עונו מנשוא!!". "ובמה איפוא יזכה אדם את ארחו למצוא דרך האמת ולא תחשב לו אמונתו לחטאה בעיני האלהים?". "לבקש את הדרך הזאת יוכל כל איש אשר נתן ה׳ עליו מחכמתו העליונה. וכן אמר המלך דוד בקדשו אל בנו שלמה, החכם מכל אדם: '''"דע''' את אלהי אביך ועבדהו"{{הערה|[[דברי הימים א כח ט|דה"א כ"ח ט']].}}. אבל חלילה לאדם לאכוף דעתו על אחרים ולחת לחרם את אלה המכירים את ה׳ על פי דעה אחרת אשר לא כלבבו – ועל זה הוסיף לאמר: "כי כל הלבבות דורש ה׳ וכל יצר מחשבות מבין". "אם נא מצאתי חן בעיניך, אדוני הטוב, ונתת לי מורה אשר יורני דעת בלשון אשר בה שפך המלך הקדוש הזה לפני ה' שיחו – כי כלתה נפשי לדעת דרכו ולבוא עד תכונתו". "שאלתך אתן לך בנפש חפצה; אבל עוד לי אליך מלים בדבר אשר שאלת: במה יזכה אדם אה ארחו למצוא דרך האמת? אמנם לא כל בן אדם זוכה להגיע אל דרך ה׳ על פי דעתו, כי לא רבים יחכמו לחקור זאת. ועל כן אין טוב לאדם כי אם לעשות כדבר המלך דוד: לדעת את '''אלהי אביו,''' לאחוז באמונת אבותיו ולשמור אותה כסגולת קודש אשר השאירו לו אחריהם מורשה. את דברי אלה שים אל לבך, הסכינה עמם, למען אמצא לבבך נכון אל החדשות והנצורות אשר יש את נפשי לגלותן לך לעת מצוא". "ומתי תגיע העת הזאת? מתי יבוא היום אשר תגלה לי הסוד הכמוס עמך על דבר מוצאי ומולדתי?" – חננתי אליו קולי, בזכרי את דבריו הראשונים אשר השמיעני באספו אותי אל ביתו. "הלא אמרתי לך, נער נמהר, כי בעתו אחישנו!" – ענני בהעבירו ידו על חלקת לחיי באהבה – "והיום ההוא לא ירחק חק, כי בידך הוא לקרבהו ולהחיש בואו, אם תשכיל לסגל לך את הלשון הקדושה, אשר בה כתב המלך המשורר את ספרו, כי בה כתובים גם הדברים הנוגעים לך, תקראם – ועיניך תפקחנה לראות ואזניך לשמוע ולבך להבין קושט אמרי אמת, גם אמנם רואה אני כי אלהי אבותיך הוא בעזרך; הוא יצק עליך מרוח קדשם ואשר ילמדו נערים אחרים ימים על שנים בעמל נפש, אותה תלמוד ותדע בירחים אחדים על נקלה ומבלי משים. לכן חזק ואמץ והיה שקוד ללמוד ולדעת את הלשון אשד אורך, וה׳ אלהים יעזר לך ועצתי ישלים ותושיה תראה '''בשמך!".''' ---- ביום המחרת בבוקר השכם בא דון קורוניל אל חדרי, ויורני אותיות ה"אלף־בית" העברי ונקודותיהן, וכמעט הרגלתי לקראן ולכתבן, נתן לי לקח טוב בספר תורת משה, וילמדני חוקות השפה ותבנית מליה ויסודי בניני השמות והפעלים ומשקליהם ונטיותיהם לכל דרכיהם. ואחר נתן לפני את העתקה הרומית, להבין ממנה פרוש המלות וכוונת העניינים, וכל דבר הקשה ממני הואל באר במתק שפתיו. ובשקידתי הרבה הוספתי לקח, ומקץ ירחים אחדים כליתי קריאתי ולמודי בספרי הקודש עד תומם. זכיתי להשתעשע במליצות בן אמוץ והנביאים הדומים לו בסגנונם, לקחת מוסר השכל ממשלי שלמה המחוכמים ומשיחות איוב ורעיו הנשגבות. ומכולם הכי יקרו לי זמירות דוד בן ישי – בהן התעופפה נפשי על גפי השירה העברית, התרוממה גבהי שחקים. מצאתי מעטה הוד לחליפות רגשותי ולכל חושי בי, להגישם בכלי קדש לפני אלהי צורי, מדי ישאני רוחי לשפוך לפניו שיחי. ובהעלותי על לבי כי האוצר היקר הזה הגיע לנו מהיהודים, מלאתי רגשי כבוד לעם הזה אשר רבים בוזיו ומשנאיו מאז מעולם, ואתפלא על כל מנאצי שמו, המשלמים לו רעה תחת טובה. "עם אשר אלה לו" – אמרתי בלבי, בהגיגי בספרי הקודש – העם אשר בו בחר ה׳ בימים מקדם להביא ברכה כזאת לעולם, לא יתכן כי השליכהו מעל פניו לנצח – כי לא אדם הוא ויתנחם. אכן צדק אדוני ואיש חסדי במשפטו על ישראל! כן דבר משה נביאו בשם אלהיו: "ואף גם זאת, בהיותם בארץ אויביהם, לא מאסתים ולא געלתים לכלותם, להפר בריתי אתם"{{הערה|[[ויקרא כו מד]].}}, וכן דברו עליו נביאיו הקדושים ויתנו לו תנחומות אל, כי צדקת אבותיו תעמוד לו להותירהו לטובה ואחריתו לא תכרת!". מחשבותי אלו גליתי לפני אדוני ומושיעי. ובשמעו זאת מפי, אורו עיניו, ויחבקני וירצני כאב את בנו. אבל כל זה לא שוה לי, כי כלתה נפשי לדעת קורות העם היהודי וכל המוצאות אותו מזמן סתום החזון ועד הנה. בספרי הקדש הגעתי עד גלות בבל ועד שיבת ציון ובנין ירושלים והמקדש בימי מלכי פרס, שהיא במחצית האלף הרביעי למספר בני ישראל, ועתה הנה הגענו לסוף המאה השלישית לאלף הששי למספרם – ומה קורותיהם ומעבדיהם במשך אלף ושמונה מאות השנים שעברו מאז ועד היום הזה? "גם שאלתך זו אתן לך" – ענני אדוני במאור פניו, בשמעו את בקשתי. ובדברו קם ממקומו ויקראני ללכת אחריו. ירדנו במעלות הארמון ונשפיל עד המדרגות המוליכות אל המרתף אשר מתחת לבית, ולאור העששית אשר הדלקנו באנו במבוא צר המטה עקלקלותיו עד הגיענו אל קיר סלעי. ודון קורוניל הוציא מחיקו יתד ברזל קטנה וישימנה באחד הנקיקים וידחקנה בחזקה. והנה נשמע קול אופן הסובב על צירו. הסלע התחלק לעינינו וחלק גדול ממנו נסב לאחור, ולפנינו נפתח מבוא חדש המוליך אל מערה רחבת ידים; בה שלחנות וכסאות והצעות וכל כלי בית, ובמעלה הקירות נראו לי חלולים הרבה העשויים בחכמה להוציא את האויר הכלוא בתחתיות ארץ ולהכניס תמורתו רוח צח הנקל לנשימה. חפצתי לשאול את אדוני: מה דבר התכונה הזאת ולמה כל אלה לו? אך התאפקתי, בדעתי עם לבבי כי לא יסתיר סודו ממני אם יוכל לגלותו לי. עד כה וכה קרב דון קורוניל אל ארון גדול העשוי באחד הקירות, ובפתחו דלתותיו נראו לי שלש מערכות. באחת נמצאות מגילות גדולות ועבות הכרוכות על גלילי כסף ועטרותיהן זהב ומעטיהן משי ירקרק אדמדם, מרוקם זהב ומשובץ אבני חן. בשנית – מגילות קטנות ודקות, הנסמנות על גביהן באותות המספר, ובשלישית צבורים חפצים הרבה השונים למיניהם וערכם, ואליהם דבוקות פיסות נייר, הרשומות גם כן במספרים ההם. עודני מתבונן ומשתומם על המראה, ודון קורוניל לקח את המגילות הקטנות אשר במערכה השניה ויסדרן על השלחן, ויקשרן בפתיל משי, וישימן לחבילה אחת אשר נתן על ידי. ואז נעל את דלתי הארון ויקח העששית בידו ויצווני ללכת לפניו והוא יצא אחרי. המערה נסתמה מאחרינו באפס יד, ואנחנו שבנו בדרך באנו ונעל למעלה עד הגיענו אל מעון בית אדוני ואל עליית קיר מושבי. ---- ממראה עיני במערה הנסתרה נוכחתי לדעת דבר אחד אשר עלה על לבבי זה כבר, אך לא נועזתי להגות בו, פן אשגה בדמיוני ותחשב לי לחטאה, בחשדי את אדוני על שקר. שיחותיו עמי על אודות היהודים העירו בלבי עליו חֶשד, כי גם הוא מן '''המרנים,''' אשר אך במראה נוצרי יתוודע לרבים, ובסתר לבו שלם הוא עם עמו ודתו כמלפנים. המגילות המפוארות, הטמונות במערה הנעלמה, אשר רק הוא יודע מוצאה ומובאה ובידו סוד הפתח אשר בקיר הסלע, הורוני לדעת אל '''נכון,''' כי הן ספרי התורה הקדושה ליהודים, והוא שומרה בסתר ומכבדה כראוי לאיש אמונים החרד על דת אלהיו. אכן לא נפל ערכו בעיני בגלל הדבר הזה – כי כבר רחק מלבי כל רגש שנאה וקנאה לעם היהודי, ואף כי לאיש הנכבד הזה אשר באהבתו וחמלתו קנה כליותי ולבי – כי הנמצא בכל הנוצרים בני עמי איש אשר ידבנו לבו להפליא אלי חסדו כמוהו? – אך לזאת חרד לבי, בהעמיקי שאלה: על מה ולמה בחר האדון הזה בי להרבות חסדיו עמי? מדוע הבדילני לטובה מכל הנערים כנילי, אשר הושבו בבית האסורים כמוני – מהם השע עיניו ואחריתם עדי אובד, ואלי האיר פניו ויחלצני מרעתי וישביעני מטובו ויאהבני נדבה כהיום הזה? היש את נפשו להטותני אחריו, להביאני בברית עמו '''וליהדני''' כמוהו? לרעיון הזה רגזתי תחתי – כי בכל חמלתי ונודי לעם האומלל הזה, לא יכלתי להבליג על תועבת נפשי אשר קננה בי מילדותי, בשמעי שם היהודי תמיד מנואץ וזכרו לקללה בפי כל. הרעיון הזה השכיחני רגע אחד את כל הטוב אשר מצאתי באדון הזה ובעם היהודי אשר בשמו ידגול, ויעל על לבי רעיון אחר, איום ונורא מהראשון, וזה הוא: אולי יש עם לבב האדון היהודי דבר בליעל: להלעיטני ולפטמני כעגל מרבק ולשחטני לחג הפסח ולשים דמי בעוגות המצות אשר יאכלו בני עמו כמשפטם? אבל כרגע השיבותי אמרי לי: אם לזאת אספני אל ביתו, לזבחני זבח רשעים ולשפוך דמי על יסוד אמונתו – למה זה איפוא הערה כוחו ולבבו ללמדני ארחות צדק ולהשכילני בינה ולהורותני חכמה ודעת לשון וספר? הכי לא יצלח נער נוצרי להיות ליהודים לקרבן פסח בלתי אם בדעתו לשון קדשם, ובהבינו שפת רומה העתיקה? – לא! – השיבותי עם לבבי, – הדבר הזה לא יתכן, ורבה חטאתי לו בחשבי עליו כזאת. הזה גמולו ממני כי אחשדהו בעוון הרב, עקב אשר היה לי כאב רחום ויאמצני כבן לו? – שבתי הפכתי בדברים, ואקוט בפני על מחשבותי הרעות, ואכָּלם מפני זדוני ורוע לבבי, ונוחם נסתר מעיני עד כי גמרתי בלבי להתודות לפני אדוני ולבקש סליחתו על משוגתי ומשובתי, אולי ירחמני כגודל חסדו, ישא פני וירצני. ואולי עוד יאות להגיד לי פשר דבר ולהשיבני בפיהו על השאלות הנפתלות העולות מאליהן למרות רוחי ולהרגיז מנוחתי. חשבתי – עשיתי. וכבוא דון קורוניל אלי החדרה, התנפלתי ארצה ואבך מנהמת לבי ואתודה לפניו על הרעה אשר חשבתי עליו. ואתחנן לו לסלוח לי כעל כל פשעי ולעשות עמי אות לטובה, להבינני פשר דבר ולגלות לי סודו הכמוס עמו, ולא אבוא עוד במסה, לחשוב הוות בלבבי ולהעמיק סרה ברעיוני רוח. לשמע דברי התעצב איש חסדי ופניו קבצו פארור, וילך דומם בחדר הנה והנה, ואנחותיו פרצים יצאו מקירות לבו. לאחרונה עמד ממולי ויען ויאמר: "קום וקרא את המגילות אשר העלית עמך ממחבואי, קראן כסדרן, וכהתמך לקרוא אותן עד תומן, אז אפתחה שפתי עמך, והגדתי לך הכל, לא אעלים ממך דבר, כי על כן הביאותיך בצל קורתי!". כן דיבר האדון ויצא בנפש מרה. ואנכי התנפלתי על המגילות בכל חשק לבבי ואקראן בתאות נפש. שלשה ימים ושלשה לילות, לילה ויום, מנעתי אוכל מפי ותנומה מעפעפי, מבלתי יכולת לגרוע מהן עיני. כל המגילות יחדו הן ספר '''זכרונות''' דברי הימים, כתובים '''לבית דוד''' בידי צאצאיו מדור לדור. אבות לבנים יודיעו קורותיהם והעיתים אשר עברו על עמם בימיהם. והזכרונות אחוזים זה בזה כטבעות בשלשלת – זו שלשלת '''הגָּלוּת''' הארוכה, המטלטלת את העם היהודי טלטלת עולם; זו היא גם שלשלת היחש לבית דוד, החי וקים לעולם.. כי כן נשבע ה׳ לדוד אמת, לא ישוב ממנה, "לתת לו ניר ולבניו כל הימים״{{הערה|[[מלכים ב ח יט|מ״ב ח׳ י״ט]]; [[דברי הימים ב כא ז|דהי״ב כ״א ז׳]]; [[תהלים קלב יא|תהלים קל״ב י״א]].}}. ומה נוראה מפלת העם הזה, אשר יד כל היתה בו לרעתו! ומה גדל כבוד העם הזה גם אחרי נפלו! אמנם כוס מיד ה׳ היא לרבים עמים, גדולים ועצומים ממנו, כי כהתנשאם ויבולו, וכהתרוממם מעלה כן העמיקו לנפול, אבל הם בנפלם התגלגלו תחת שואה, נבלעו בהמון מנצחיהם הפרועים מהם ולא נודע עוד כי באו אל קרבם – והעם היהודי גם בנפלו לא הוטל ולא נכחד קִימו, כמו תאחז בו יד אל מסתתר, להוליכהו דרכי חושך עד עת קץ, להאפיל עליו לילו הארוך עד שובו לראות אור עם שמש. אך שקר נחלו להם אויביו מסביב, אשר בהשליכם עליו אימים, יתקלסו בו ויתנוהו למוג לב, הירא וחרד מקול עלה נדף - ולו היתה נפשם תחת נפשו, כי עתה אל נכון לא עמד לבם ורוחם לא קמה עוד. העם היהודי לא יתפאר בגבורתו, לא יצלצל בחרב אשר הפילו מידו בשברם אזרעו מקנה; אבל נעלה הוא בכח לבבו הכביר, זו כחו לאלהיו, בהחזיקו בסגולה האחת אשר נשארה לו מכל מחמדיו מלפנים. '''תורתו''' היא הנותנת לו חיל ועצמה, '''אמונתו''' היא אשר תאמצהו ותשגבהו ישע. בה יחזק כסלע איתן וכל עמי עולם לא יניעוהו ממקומו! מראשית כזאת חזינו, בימי אנטיוכס{{הערה|"הקווצה" (זכרונות לבי״ד, I).}} ואדרינוס{{הערה|"הנעל" (שם, II).}} וגם בדורות האחרונים אותה ראינו בזמן נוסעי הצלב{{הערה|״המאכלת״ (שם).}} ובימי המגפה השחורה{{הערה|"התרעלה" (שם III).}}, כי בעד תורתו ואמונתו ישליך נפשו מנגד, ישחק למות ולא יחת. אכן לא יירא מות, ועל כן יראה חיים וכירח יכון עולם. אף על זאת פקחתי עיני, ואמצא בם מדה אחת הנטועה בם מאבותיהם וגורל אחד יפול להם בחבל מראשית הימים ועד דורותינו אלה – כי כאשר יניח להם ה׳ מאויביהם, ונטו המה אחריהם, ודבקו בם ובמנהגיהם באהבה רבה עד כי עוד מעט ונבלעו בתוכם. ופתאום תעבור רוח קנאה מאת ה׳ על העמים אשר בהם דבקו, והפֵרה את האַחוה, והעירה עליהם שונאים בנפש, והקיצו מזעזעיהם, והדפום בחמה מעל עמיהם, וקם עליהם שאון מסביב, ונתנו כולם קנאתם בם, ופערו פיהם לבלעם כשאול חיים! אז יעמדו היהודים כעצם בגרונם; הרכים מחמאות בעת רצון יקשו כברזל בימי רעה, כי יתנו לב אחד לשוב על עקבם, ושבו לבצרון, והחזיקו במעוז אמונתם, וכל כלי יוצר לא יצלח עוד עליהם להעתיקם מחביון עוזם. וכאשר שמענו עליהם מלפנים, בימי שפוט השופטים{{הערה|[[שופטים ב|שופטים ב׳]].}}, כן ראינו בארצותינו בימי מלכי הגותים המערבים{{הערה|״התכריך״ 254–262 (שם II).}} וכן נחזה בימים האלה. ועדינו הם '''המַרנים''' היושבים בקרבנו, אשר בתוכם יֵחשב דון קורוניל, אדוני ומגן ישעי. וכאשר אראה הנהו להם לקצין וראש – כי המערה ערוכה בכל ושמורה להמון רבה, אשר יבואו שמה לעתים מזומנים, לעשות עסקי דתם במקום לא שזפתו עין, ולא עדה עליו איש זר אשר לא מעדתם. הדברים האלה הגדתי לדון קורוניל, בכלותי לקרוא את המגילות עד תומן. לא כיחדתי ממנו רעיוני והגות לבי לא כסיתי עוד – כי היה דבר התיהדותו גלוי לעיני, ולו הואיל להעלימה ממני, אזי לא גילה לי מסתריו ולא הראני את מוצא המערה ומבואה. ובמשפטי זה לא שגיתי, כי היו דברי לו לרצון; אך במשפטי על דרך בני עמו הבין לי משוגתי, בהשיבו על דברי לאמר: "לא בכל עת וזמן עלתה בידי אחי בני עטי לשוב על עקבם ולהתכנס בדתם כצב בקליפתו. כי יש גבול וצבא לקרבת היהודים והליכותיהם עם העמים שכניהם. התזכור את דברי יהודה בן יוסף במגילה האחרונה אשר קראת? שם נאמר על אודות יהודי ספרד לאמר: "פזורים הם על כל הדרך הרחוקה אשר בין דת אבותיהם והדת השלטת"{{הערה|"התרעלה" 134.}} – והדברים נאמנו מאד ותוצאותיהם פשוטות ונכוחות למבין, כי קרבתם לדת האחת או השניה היא היתה אבן בוחן לאמונתם בימי מסה, בבוא עליהם כנהר צר. כמראה הזה ראינו בימי שלמנאסר מלך אשור, בגלות עשרת שבטי ישראל מעל אדמתם, כי בהצמדם לאלהי העמים אשר סביבותיהם התבוללו בשכניהם וכן נבלעו בתוכם, "הוסרו מעל פני ה'" ולא הכירם עוד מקומם{{הערה|[[מלכים ב יז|מ"ב י"ז]].}}. כן היה גורל '''ההילנים''' בימי החשמונאים, כי כהרחיקם ללכת כן העמיקו סרה מעל אחיהם ונוספו גם הם על אויביהם{{הערה|"הקווצה".}}, וכן היה גם מקרה אבותינו בדורות האחרונים. ובדבר הזה נפלאו יהודי אשכנז מאחיהם בספרד, – הראשונים התהלכו תמים עם דתם ואמונתם, ומעודם לא רחקו מעל גבולן, ועל כן כבוא כשואה אידם התחזקו בעד אלהיהם, לא בקשו גאולה בתמורה ויבחרו מות מחיים{{הערה|"המאכלת"; "התרעלה".}}; לא כן האחרונים, יושבי חצי האי הפירינאי{{הערה|ספרד ופורטוגאל.}}; הם התאמרו להיות חכמים מאחיהם יושבי גלילות הרינוס, בקשו נתיבותיהם בהליכות עולם, התאמצו להדמות לאזרחי הארץ ולהיות כמוהם, ולא ידעו כי בעת רעה, בהנתן רשות למשחית לא תושם פדות בין האדוקים בדת אבוחם ובין הבועטים בה לעיני השמש – כי בחבל אחד ימַדו גם יחד. גם עַם יהודה מאן לדעת כל פשרה בענייני אמונה ודת, וכאשר הואילו השומרונים להתאחד עמם בבנין בית ה,, השיבום אחור בחרפה ובוז{{הערה|"כף הסיידים" 64.}} – ולמה זה ייטבו העמים ממנו בהיות ידם על העליונה? – אלה תולדות אבותינו ואחינו '''המתבוללים:''' מהם אשר עמדו על מפתן הדת השלטת בטרם תבוא העת הרעה, ובנוח שבט מוסר על גורלם הרחיבו צעד, פתחו חרצובותיהם ועם עמם מלפנים לא ינוגעו עוד לעולם. מהם אשר לא רחקו בלבם מדת אבותם, ובבוא עליהם הוה, שבו אל הגבול אשר גבלו להם ראשונים, ויבחרו במות או לצאת בגולה מהתכחש לצור חוצבו. אבל עוד רבים בהם עמדו באמצע, ובבוא חבל להם חשבו מומה לאחזו בשני קצותיו, ויערימו עצה להיות זוכים לשני שולחנות כאחד. אבל תוחלתם נכזבה, כי שניהם יחדו אבדו להם. על פי עמדתם רחקו מדת אבותם, ולעשות מצותיה יוכלו רק לעתים רחוקות, בבואם בתחתיות ארץ, במערות סתרים כזאת אשר חזו עיניך; ועל פי דעתם רחוקים המה מדת השלטת, ואת מצותיה הם עושים רק לאַחז עיני שומריה, אזרחי הארץ, העוינים אותם כל הימים, בידעם כי לא נאמנה רוחם עם אלהיהם, ואך ערום יערימו לעיניהם לגנוב את לבבם. זה גורל האנוסים, '''המרנים,''' אשר בתוכם אחשב נם אני וביתי! הולכים אנחנו קדורנית בתהפוכות דרכנו עם אלהים ואדם, שמים וארץ מתקוממים לנו וסביבינו נשערה מאד!". "אם נא מצאתי חן בעיניך, אדוני, ספרה נא לי, מה הגיע ליהודים בספרד ומתי רבו האנוסים בהם? כי המגילה האחרונה נכתבה לפני מאה וארבעים שנה, בהיות היהודים הספרדים עור שוקטים על שמריהם, ובהם עוד נמצאו נשיאים ויועצים למלכי ארץ. אך כותב המגילה ההיא היה חכם הרואה את הנולד; הוא הבין לאחריתם, כי כן היה דברו אז לאמר: "רק כפשע בין היהודים הספרדים ובין מצב אחינו אשר בארץ אשכנז"{{הערה|"התרעלה", שם.}} ומתי החלה הרעה לעשות בהם שמות? מתי באה החזות הקשה אשר הוגד עליהם מפי יהודה בן יוסף? ומה היה לבית אברבנאל, הנצר משרש דוד בן ישי? העוד נשאר שריד למשפחה הזאת, כמסורת השמורה בידה מדור לדור?". "אנכי מראש ידעתי את אשר תשאל, ולעשות רצונך הקדמתי. הא לך המגילה אשר כתבתי אני! בה תמצא את כל אשר תבקש". בדברו הוציא מחיקו גליון גדול ויתנהו לי. ואנכי חשתי ולא התמהמהתי לקרוא לפניו את הכתוב בתוכו. והוא ישב לנגדי להקשיב לכל מוצא שפתי. :'''ואלה דברי המגילה:''' ::"אני הגבר ראה עני בשבט עברתו. ::אותי נהג וילך, חשך ולא-אור"{{הערה|[[איכה ג א|איכה, ג', א']] [[איכה ג ב|ב']].}} "כקינת ירמיהו על שבר עמו כן אקונן מרה בהשתפך עלי נפשי, בהעלותי על לבי את בל הקורות את אחי והרעה אשר מצאה את ביתי. הה, כי באו ימי הפקודה, כלתה לנו הרעה אשר מצאה את אבותינו מלפנינו. עתה נראה עלינו פעלה, ושוד ושבר, גלות ועֵקר כתומם באו לרגליה ויבלעונו ממקומנו, וישערונו כסופה, ואחריתנו תמה נכרתה. "החזות הקשה אשר הוגד לאבותינו מפי יהודה אברבנאל באה בדור שאחריו, בשנת קנ״א לאלף הזה, מאה ושלש עשרה שנה לפנינו. ראשית רעתם באה עליהם בימי דון יואנו הראשון, בן המלך העז דון אינריקו, הוא אינריקו די טרסטמרה, אשר הרג בחרב את אחיו המלך דון פדרו "אוהב היהודים". המלך אינריקו היה אסיר תודה לכהני אמונתו, כי הם קרשו את נזרו אשר לקח בגזל וברצח, ומלכותו נכונה על ידם. ויאות להם לעשות חפצם, להצר צערי היהודים ולשבור גאונם בחוקי עמל אשר הבדילום לרעה, רק באחדים מהם עוד בחר להעמידם לפניו, במצאו חפץ בעשרם וחכמתם. בהם הכי נודע '''דון שמואל אברבנאל,''' בן יהודה בן יוסף, כותב המגילה האחרונה, אשר בעזרת אחד מחסידי אומות העולם נמלט עם בנו זה הקטן מהרעה אשר מצאה את היהודים באשכנז, וישב עמו אל מקום מגורי אבותיו, היא העיר שיביליה אשר בספרד. ושמואל הלך וגדל בעושר וחכמה ובכל תושיה, ובו בחר דון אינריקו לשומו לשר ויועץ בממלכתו. ולו היה חבר בחצר המלך ושמו '''דון יוסף פיגון,''' אשר נשא חן וחסד מלפני דון אינריקו כמוהו, ויהי לו לראש גובי המס. והנה החל השטן לרקד בין השרים היהודים הקרובים למלכות, כבימי המלך אלפונזו מלפנים{{הערה|התרעלה 144.}}, ואחדים מהם הביאו דבת יוסף אחיהם רעה אל המלך, כי שלח ידו באוצר הממשלה. בראשונה קצף המלך עליו ויתנהו במשמר ויענשהו עונש רב, אבל אחרי כן ניחם על מעשהו וישיבהו על כנו. אז מצא דון יוסף און לו לעשות נקמות באויביו ולהשיב להם כגמולם. והמכשלה רבה אז ביהודים מפגי המלשינים, אשר קמו מתוכם, לתת לאויביהם פתחון פה ולהבאישם ביושב הארץ, והרבנים התאמצו לעמוד נפרץ ולבער הרעה מקרבם, ובכח אשר היה להם לדון דיני נפשות, עשו שפטים באחיהם הנפשעים ולפעמים דנום גם למיתה. משפט כזה הוציאו בשיביליה גם על דון יוסף פיגון, ובמות המלך דון אינריקו{{הערה|ה"א קל"ט.}}, ודון יואן בנו הלך לעיר בורגאש אשר בקשטיליה הישנה לשים כתר מלכות בראשו, מצאו רבני שיביליה ידים להם לעשות בדון יוסף משפטם החרוץ , ושליחי בית דין באו בערמה אל בית איש חרמם בבוקר השכם, ויעירוהו משנתו ויתפשוהו ויכרתו את ראשו מעליו. ויהי הדבר למכשול עוון ומזכיר פשע לכל היהודים אשר בספרד. המלך הצעיר קצף עליהם מאד על אשר נועזו בנפשם להמית בימי שמחתו ומועדו את האיש אשר גדל כבודו בעיני אביו, וחמת השרים והעם עלתה עד להשחית, כי היה השר היהודי הזה רצוי ואהוב לכולם. ויהי המעט להם השפטים אשר נעשו בשופכי דמו, כי הוקמו כל הגזרות הקדמוניות אשר יצאו עליהם מלפנים בימי מלכי הגותים המערבים{{הערה|קורות היהודים בספרד 21-9.}} אז באו על היהודים הספרדים ימי אחיהם האשכנזים – כי מעוצר וממשפט לוקחו, ומקרב שבניהם גורשו. בכל עיר ועיר נקבעו להם רחובות מיוחדים, לבל יהיה להם דבר עם הנוצרים, נם שריהם ועשיריהם הקרובים למלכות נהדפו ממצבם, נהרסו ממעמדם, בי חק נתן מאת המלך לבלתי תת עוד ליהודי בל משמרת פקודה בממשלה ובמדינה.. כן נבדלו היהודים לרעה בקשטיליה, הממלכה הראשית בספרד – לא נשאר להם בלתי אם דמם לנפשם, לבלתי היותו נחשב כדם אחיהם באשכנז, אשר כל החפץ ישפכנו כמים. וגם הזכות הזאת שודדה בידי רֶשע, במות המלך יואן, ובנו דון אינריקו השני עלה למלוכה אחריו, והוא ילד בן עשתי עשרה שנה, נער הנתון בידי רבי הממלכה לשלוט בשמו, ולבב השליטים חלק בקרבם, והעזובה רבה בקרב הארץ. אז ידעו צוררי היהודים מועדם לשלוח ידם בעם חרמם ולעשות בהם כרצונם. "פתאם התקוממה להם כל ארץ ספרד, ובכל הערים והסדינות, בקשטיליה וארגוניה ובוואלינסיה וקטלוניה, וגם באיי הים, ערכו יושביהן הנוצרים מטבח נורא ליהודים היושבים בתוכם. שלשה ירחים{{הערה|תמוז, אב ואלול, שנת ה"א קנ"א.}} נשפך דמם כמים בקרב חוצות, פני זקנים לא נהדרו ועל נשים וילדים לא חסה עין. לבד אלה אשר נאנסו או נאותו להנזר מעל עמם ואמונתם ולבוא בברית הדת השלטת, וחיו. ויהי מספר האנוסים כמאתים אלף נפש; אבל אין מספר להחללים אשר הומתו או המיתו את עצמם על קדושת שם ה', כי עצמו מספור. '''בקדושים''' האלה נמנו כל בני משפחת הרא״ש בטולידה הבירה, אשר הראש בקרבה, הר״ר יהודה בן אשר, שחט בידו את אשתו וחותנתו וצאצאיו ואחר שלח יד בנפשו. ובאנוסים הכי נודע השר הגדול בעמו, '''דון שמואל אברבנאל,'''אשר בהמירו דתו הוסב שמו דון יואן די שיביליה{{הערה|יוחסין קל"ב.}}. ---- "כגוף בלי נשמה נשארה כנסת ישראל אשר בספרד אחרי ההרג הרב שהיה בה. כי מבחר בניה יצאוה ורוב חכמיה ונכבדיה אבדו ממנה. אלה נגזרו מארץ חיים וימותו בעצם תומם, ואלה חולצו ממנה וימירו דתם לעולמים. הרבה מהאנוסים שמחו על הגאולה ועל התמורה, כי עוד בשבתם בתוך עמם רחק לבם ממנו; בהם עוד נמצאו כאלה אשר הפך לבם לשנוא אחיהם וישיתו ידם עם צורריהם. אבל רובם הומרו ביד חזקה, כי חמלו עליהם מכיריהם ומכבדיהם הנוצרים ויכניסום בדתם על כרחם, למען חייהם. הם נשארו שלמים בלבם עם אמונת אבותם, ויאהבוה ביתר שאת וביתר עז - כי בדברים המסורים אל הלב אין שלטון לאגרוף רשע וכל יד עמל לא תטהו. - רבים מהם בקשו אף מצאו תחבולות לעזוב את ארץ הדמים ולשוב בגלוי אל עמם ואלהיהם, והנשארים התחפשו, מיראתם את הקנאים, '''ויתנצרו''' לעיני רואיהם, '''ויתיהדו''' בסתרי חדריהם. ובשבת מלך ישר לכסא, השליכו המסוה מעל פניהם, ויתחברו אל אחיהם, ובעלות עליהם רוח המושל, שבו שמו להם סתר פנים, ויעבדו לשתי רשויות, לאלהים שנים. עליהם סמכה חמת הכהנים אשר הבינו אל דרכיהם, וילינו את העם עליהם, ויפחו בו אש קנאות ומשממה עזה, ותגדל שנאתם את המַרנים משנאתם את היהודים. אך לא יכלו לגעת בהם – כי מאז באו בברית הדת השלטת, הורמו מעל אחיהם היהודים, הנגשים והנענים מהרדיפות והגזרות המתחדשות עליהם בכל עת, הורמו גם מעל רוב אצילי הנוצרים בשאר רוחם וכשרונם הרב אשר נשאר להם מעמם מורשה, ויעשו עושר רב וימצאו להם הון ואון, ויעלו אל גרם המעלות בכל משמרות הכבוד בממשלה ואף בכהונה הגדולה. ויתחתנו בראשי אצילי הארץ, את המשפחות המיוחשות והעתיקות, שהן עמודי הממלכה בספרד, והם היו למגן לכל יתר האנוסים. והכהנים והעם התאמצו בכל עת להרוס אליהם ולנקום מהם נקמת דתם המחוללת, ורבים מהאצילים נספחו אליהם מקנאת עם – כי צרה עינם בעושר "היהודים המתנצרים" ובכבוד אשר נחלו להם בשומם כזב מחסם. אך ידי כולם קצרו מהגיע אליהם, ותהי קנאתם ושנאתם כאש יוקדת במסתרים בטרם תפרוץ ותהי כתופת לכולם. ---- "והיהודים הנשארים באמונתם הלכו מדחי אל דחי, צורריהם לא הרפו מהם ולא השיבו ידם מבלע, ו"המומרים להכעיס" הוסיפו מכאוב על יגונם, וילאום תמיד בוויכוחיהם על דבר האמונות והדעות, '''הם''' שלחו רסן מעל פניהם וידברו הות נפשם למען הרעימם, והנעלבים נאנסו לעצור ברוחם מבלי השיב על חרפתם, פן יעבור על פיהם דבר מר ונשמדו כָלה מפניהם. קהילות קטנות עם גדולות ספו תמו מתגרת יד אויביהם. די היה לאיש נוצרי לשים עלילת שוא ליהודי אחד למען הבצע, והכהנים והעם קמו יחדו וישלחו ידם בקהלתו, וכל אנשיה הומתו או הומרו, ובתי תפילותיה נהפכו לבתי כניסה לבני הדת השלטת. ולעתים יצא אחד הנזירים הקנאים כאריה מסבכו, עלה מבית מקלטו כסער מתחולל על ראש היהודים כולם להשמידם. כן היה להם הנזיר הנודע '''ויסינטו פיריר''', אשר חדש בימיו את מנהג "הפלַגלַנטים", המסתגפים{{הערה|"התרעלה" 163.}}, ובהתקדשו משך אבירים בכחו ויתלקטו אליו מעברים ויעברו כשואה על רוב קהילות ישראל בספרד{{הערה|קע"ג-קע"ד.}}. כמעט באו אל אחת הקהילות, והיהודים נהדפו בצד ובכתף אל בתי התפלה, שם נראה הנזיר אליהם בקדשו, ידו האחת אוחזת בצלב והשנית בספר התורה, ובקולו האדיר הרעים עליהם לבחור בזה או בזה, בחיים או במות, ובני לויתו עומדים עליהם בנשק ברזל להורותם מה שיבחרו – והנה הכהנים מזים מי קדשם על העדה הנבהלה, '''והגבירו''' ברית לרבים, והתעמרו בם על דברתם, כי '''כן''' התנצרו. ואוי ליהודי אשר נועז לכחש בם או לצעוק חמס על מעלליהם! כי אז נחשב כמפר ברית ומות נבלים הומת.– עוד הפעם נעדרו כמאתים אלף איש מקרב עמם בעת צרה ההיא{{הערה|יוחסין קל"ב.}}, אלה הומתו ואלה הומרו ונוספו גם המה על שונאי הדת השלטת, אשר בשמה ובגללה באתם כל זאת. "לחם סתרים ינעם ואף כי לחם שמים, עבודת אלהי אבות, אשר הורחקו ממנה בכח הזרוע! גם הנחשלים באמונה ודת שבו ושחרו אל, ומיראתם עבוד אותו בגלוי עשו במחשך מעשיהם, באו במערות ובמחלות עפר, הלכו המדברה, באו בנקרות צורים ובנקיקי סלעים, המלאים את הארץ. והכהנים ארבו להם, התחקו על שרשי רגליהם, ואוי לאלה אשר נפלו בעצומיהם! כי נשפטו בחרב ובאש עוד טרם לדת חק האינקויזיציה, עוד לפני עלותה בראש מרומים לשום משטרה בארץ הדמים. "רק ארץ פורטוגאל נחה ושקטה. בעת ההרגה הגדולה בספרד מלך שם לצדק דון יואנו הראשון, ולא נתן לעמו להרים יד ברצח על היהודים היושבים לבטח עמם. ובשלוח ויסינטו פֿיריר אליו מלאכים, לתתו לבוא בארצו, להשיב ידו על עם חרמו, השיבם דבר לאמר, כי אם יבוא הנזיר אל ארצו לתת אש קנאתו ביושביה, ושם על מצחו נזר קדש – עטרת ברזל לוהט! ולפני פליטי האנוסים פתח שערי ארצו, ולא נתן לאיש לפגוע בהם או להסגירם אל ממלכת ספרד, לשפטם על פי דרכה. אל הארץ הזאת נמלט גם האנוס דון '''יואן די שיביליה,'' ויֵשב בליסאבון הבירה. שם שב אל אמונתו ועמו וכבוד שמו. ממנו יצא חֹטר גאון, גבר חכם בעֹז, '''דון יהודה אברבנאל,''' שהיה שר האוצר לדון פֿרנאנדו, אחי המלך '''דוארטו,''' ויהי נשיא בישראל ומעוז לעמו ככל אבותיו{{הערה|Kaiserling שם 73.}}. וממנו הכי גדל שם כבוד בנו, השר הגדול, '''דון יצחק אברבנאל,''' אשר מנעוריו גדלהו דון יהודה אביו בתורה ובחכמה ובכל תושיה, ובעודנו בבחרותו אזן ותקן וחבר ספרים באמונה ובחקירה{{הערה|כרמולי, אוצר נחמד II.}}, וכאשר גדל שם כבודו בין שרי הממלכה, בחר בו המלך אלפונזו החמישי ויקרבהו אליו, וישימהו לשר האוצר, ויהי לו דון יצחק לאוהב ויועץ מישרים{{הערה|אברבנאל בהקדמתו לספר יהושע.}}, וקציני בית ברַגַנצה, הנחשבים על משפחת המלוכה, אהבוהו למישרים. ונפש הרוזן '''פרנאנדו,''' ראש המשפחה הכבודה ההיא, דבקה בו, ויחן לו את ארמונו המפואר, אשר ברחוב רוע־נוֹבה, עם המערה הנפלאה אשר מתחתיו והגן הגדול אשר מאחריו לאחוזת עולם–. "הלא זה הארמון אשר בו אנחנו יושבים עתה״! – קראתי ולבי השתומם בתוכי. "כדבריך כן הוא" – ענה דון קורוניל.– "אך רבות חליפות באו על הארץ ויושביה עד בוא הארמון הזה בידי. קרא הלאה ותדע הכל!״. "במות המלך הצדיק דון אלפונזו החמישי{{הערה|ח״א רמ״א.}}" – הוספתי לקרוא מעל המגילה – "קם מלך חדש, הוא בנו דון יואנו השני{{הערה|רמ"ג.}}, איש קשה ואביר לב, אשר שם פניו לרעה בגדולי שריו להאבידם מפניו, וגם על קרוביו ושארי בשרו לא חסה עינו. ויוצא את דון פֿרנאנדו די ברגנצה אל הרג, וגם על דון יצחק פרש שחת רשתו, בחשדו אותו כי שת ידו עם קושרים. ובהודע הדבר לדון יצחק, וימהר ויטמון אוצרותיו וכל ספריו במערה אשר מתחת לארמונו, ויברח בהחבא וימלט על נפשו ארצה קשטיליה, מקום מגורי אבותיו מלפנים, והוא בן ארבעים וחמש שנה בעת ההיא{{הערה|רמ"ג.}}. משם ערך אמרים למלך פורטוגאל, להוכיח על צדקתו{{הערה|הקושרים הביאוהו בסודם וידרשו ממנו לכתוב ידו להם, ולא יכל להשיב פניהם, כי בנפשו היה הדבר. ויכתוב דברים הנשמעים לשתי פנים, Se os senhores apalavar eu no affe, לאמר: "אם כל השרים שתו יד, אני '''לא''' אמנע״. אך בסימן ההפרדה לפני המלה האחרונה תשתנה הכוונה ותהי '''להפך:''' "אם כל השרים שתו יד, אני '''לא,''' אמנע" (עיין ספר עומר השכחה למהר״א גבישון כ״א עמוד ג' וכו').}}. אבל חמת דון יואנו לא שככה, ויחרם את רוב הונו אשר היה בידו ואת כל נכסיו, וגם את הון בנו הבכור, הרופא החכם, דון '''יהודה ליאון''' אברבנאל, לקח לו, אך במשפחתו לא שלח ידו, וישלחנה מגבול ארצו, וגם בכל אשר במערה לא נגעה ידו, כי לא נגלה לו סודה. ---- "ומצב היהודים בספרד הלך ורע מדור לדור. מחמת העם וקנאת כהניו הלכו חמס, וכי רָוַח להם כמעט, היתה להם כהרוָחת העכבר האחוז בצפרני החתול, אשר רגע יאחז טרף ורגע יפליט ואין מציל. הגזרות הרעות היו הלוך ורב, הלוך וקשה. היהודים ככר נפלאו לרעה עד כי נאסר למיילדת נוצרית לבוא לעזרת אשה יהודיה גם בהגיעה בחבליה ער שערי מות. רק הרופאים היהודים לא נדחו מהיכלי המלכים והשרים, וגם משמרת האוצר בממלכה הושבה להם – כי לא נמצאו במקנאיהם חכמים כמוהם. חמת הכהנים והעם נתכה על האנוסים, כי גם רוב האצילים שתו יד עם אויביהם בקנאתם בם. בשנים האחרונות לממלכת דון אינריקו הרביעי{{הערה|רי"א-רל"ד.}}, מרדו בו רבים מאצילי קשטיליה ויבחרו תחתיו בדון אלפונזו אחיו הצעיר, ולמלא אוצרותם כסף שלחו יד ביהודים ובמתיהדים גם יחד{{הערה|רכ"ה-רכ"ט.}}. וגם במות דון אלפֿונזו לא שבו הקושרים מדרכם, ויבחרו '''בדונה איזבלה''' אחותו, לחת לה כתר המלוכה, ועל פיהם היתה לאשה לדון פֿרנאנדו מלך ארגוניה{{הערה|רכ"ט.}}. והקושרים שבו אל קיאם, ותהיינה הריגות גדולות וביזה רבה באנוסים יושבי ספרד הדרומית{{הערה|רל"ב-רל"ד.}}. אך במות המלך דון אינריקו והממלכה נכונה בידי איזבלה, ובהתאחד ארגוניה עם קשטיליה על ידי בעלה המולך בה, ניטלו ההריגות והביזות מידי העריצים וניתנה בידי האינקויזיציה, ועִמה חלקו המלך והמלכה את שלל האנוסים, ועוד שמו על זה מסוה קודש, כי הכל נעשה "לכבוד האל", להגדיל דתו ולהאדירה. "בצמד מושלים זה התחבר העושק עם החנופה – כי כגודל תאות פֿרנאנדו לבצע מעשקות, כן הרבתה איזבלה להתחסד בקנאתה לדת הקתולית, בצקת הנזיר טורקומאדה, כוהנה הסַלח, עליה מרוחו. עוד בשבתה בבתוליה ביה אחיה המלך דון אינריקו, נדרה נדר לכוהנה זה, כי אם יהיה האל עמה, ועליה יציץ נזר אחיה, והיתה ידה בכל הבוגדים בדתה, וכָּלה תעשה להם "לכבוד הבורא". ואת נדרה זה שלמה בכל אַות נפשה, בשבתה לכסא, בהיותה למלכת הארץ. האינקויזיציה לא היתה צרה חדשה מקרוב באה, כי עוד לפני שלש מאות שנה יסָדהּ הפפא אינוקינטי השלישי, בעשותו נקמות בהמינים ה"אלביגנזים", יושבי צרפת הדרומית{{הערה| זכרונות לבי״ד II "חותם הנשיא" 476 וכו׳.}} הפפא ניקולי החמישי הקים בחוניה{{הערה|רי״א.}}, בעלות חמתו על המינים "המרנים" הבועטים בדת קדשו, ופֿרנאנדו ואיזבלה הוציאוה לפעולה{{הערה|רמ״א.}}. רבות יגעו האנוסים לעצור בעד הרעה, אך כל עמל שריהם וגדוליהם '''ומחותניהם מקרב הנוצרים''' לא הועיל להעביר את רוע הגזרה מעליהם, ובהתקשרם עליה לבטלה ביד חזקה עוד הועילו להוותם, בי היו הם הקרבנות הראשונים אשר הועלו על מזבחה. מאז והלאה בערה כאש רשעה: הדומיניקים עלעו דם, עינו נפשות בלי חמלה, ההמון הריח בשר אדם צלוי וינעם לאפיו, המלך מילא אוצרו מהון הנאשמים, והמלכה התחממה באור אשה, בזיקות ביערה "לכבוד הבורא". וכהתעדנם יחד כן גדל חשקם, ולמלא שפקם נבחר האיש האיום והנורא, '''טומאש טורקומדי,'''לעמוד בראש. "איש אכזרי כנמר, וערום ומלא ארס כנחש עקלתון". ולב האנוסים נפל בקרבם, ורבים מהם חשו לעשות פקודתו ולבוא להתוודות לפני השופטים על עוונם, ולחזור בתשובה ולמצוא סליחה. אבל הוא הערים מזימה, וידרוש משבי הפשע, לגלות שמות כל חבריהם ומיודעיהם המתיהדים בסתר. אז היתה מבוכתם – אשר מאן להלשין על אחיו, נשפט ככופר העומד במריו, ואשר נענה לשופטיו, בענותם עד מוות נפשו, הביא על אחיו ורעיו רעה אשר לא יכלו עוד להמיש צווארם ממנה. כן מלאו בתי האסורים עד אפס מקום, הוקמו במות התופת כגלים על תלמי שדי. וכל זה לא שווה לאיש הדמים, ופקודה יצאה מלפניו על כל יושבי ספרד, לשלוח מגילות סתרים אל בתי האינקויזיציה, להכות בלשון את כל איש מַרַני החשוד על דת. בזה הותרה הרצועה לכל אויב ומקנא, לעשות נקמתו באנשי עברתו ולהסגירם בידי מבקשי נפשם. גם על רבני הקהילות כבדה ידו, בפקדו עליהם לגלות את שמות האנוסים השלמים עם אלהי אבותם{{הערה|רמ״ה.}}, בדעתו את האהבה המסותרה, המחברת את היהודים אל המתיהדים, להספיק להם צרכי דתם בכל אשר ידרושו. אך הם השתמטו מפניו אחד אחד ויובישוהו משברו. ---- "בעצם העת ההיא, אשר נקרא {{וק|תומאס דה טורקמדה|טורקוֶמדה}} לעמוד בראש האינקויזיציה בספרד, בא [[מחבר:יצחק אברבנאל|דון יצחק]] אברבנאל עירה {{וק|טולדו|טולידה}}, בירת הממלכה הזאת, ואשתו ובניו באו אחריו, ושמו הגדול הלך לפניו, וכל חכמי הקהילה וגדוליה קיבלוהו באהבה וכבוד. בימים ההם, גדול כבוד אחד שרי ישראל ושמו {{וק|אברהם שניור קורונל|דון אברהם הזקן (Senior)}} ל{{וק|משפחת בנבנשתי|משפחת '''בנבנשתי'''}} המפוארה. ו{{וק|פרננדו השני, מלך אראגון|המלך פרנאנדו}} בחר בו וישימהו לחוכר מִסי הממשלה. השר הזה, בדעתו ערך דון יצחק וחכמתו בהליכות עולם, ספחהו לו לשותף בעסקו הגדול. אז היו בידי דון יצחק עתותיו לשקוד על התורה כבימי נעוריו, ובמשך ירחים אחדים הספיק לכתוב ביאור רחב על ספרי "נביאים ראשונים". וכמעט שהחל לכתוב פירושו על ספר "מלכים", והנה נקרא להתייצב לפני מלכים! כי קראוהו פרנאנדו ו{{וק|איזבלה הראשונה, מלכת קסטיליה|איזבלה}} אל היכלם, ויתנו את אוצר ממלכתם בידו, בבטחם בחכמתו כי רבה. והוא לא השתמט מפניהם, בתקוותו לעשות לביתו ולהיות חוסן ישועות לעמו הנדכא. ותקוותו לא נכזבה – כי במשך שמונה שנים{{הערה|רמ"ד-רנ"ב.}} עשה לו הון ועושר ונכסים, וינחל כבוד ותהילה מהמלך והמלכה ומכל גדולי השרים ורבי הממלכה. גם הצליח להגן על אחיו ככל אשר מצאה ידו. בעלילות שווא אשר שמו עליהם צורריהם היה להם לצור מעוז, ובשלוח טורקומדה מלאכי זעמו, לייסר את הרבנים בשבט אפו, על מאנם להסגיר אליו את האנוסים המתיהדים, היה הוא להם למלאך מליץ בהיכל המלוכה, ויצילם מיד שואפיהם סלה{{הערה|Grätz VIII 925.}}. במשך הזמן ההוא התחתן את שני נשיאי העדה בטולידה ו{{וק|סביליה|שיביליה}}. בנו הבכור, {{וק|יהודה אברבנאל|'''דון יהודה'''}}, נשא לו את בת דון אברהם סיניור בנבנשתי, ובנו השני, '''דון יוסף''', לקח לו את בת הר"ר {{וק|שלמה אבן וירגה|שלמה אבן וירגה}} משיביליה. והחוט המשולש הזה היה לחוט של חסד וצדקה ורחמים בעמם. במפלת הערבים על ידי מלאגה, היושבת על חוף הים, והעיר באה בידי חיל ספרד{{הערה|רמ"ה.}}, נכבשו כל יושביה על פי פרנאנדו ואיזבלה להימכר לעבדות עולם, ובתוכם היו ארבע מאות וחמישים יהודים. אז קמו שלושת המחותנים על נדיבות, ויאספו די זהב לפדיון נפשות אחיהם השבויים. רק לשנים עשר איש מהם, אשר נכרו בחוצות כי מפליטי האנוסים המה, לא הועיל כל כופר – כי נמסרו אל שופטי האינקויזיציה, ושם עונו בעינויים קשים עד צאת נפשם. "העיר מלאגה נספחה על מדינת אנדלוזיה אשר בגבולה היא עומדת, ואוצר הממלכה נמלא די זהב מהביזה והמלקוח ושבי אדם רב אשר נמכרו או נפדו בכסף מלא. אז מצא טורקומדה ועדת חבריו עיתותיהם, לדבר על לב המלך והמלכה, לגרש את היהודים מהמדינה הזאת ומשיביליה העיר הראשה – כי על כן עזָרם האל וימלא אוצרם, לבלתי הדרש עוד למנות חסרונו בהכנסותיהם ממס היהודים יושבי המדינה הברוכה הזאת, ולא יהיו היהודים למכשול עוון להאנוסים הנמצאים שם למכביר. ועצתם הרעה קמה, והיהודים גורשו משם ללכת באשר יתהלכו. זה היה הגירוש הראשון לגלות ירושלים אשר בספרד. והאחרון הכביד – כי בהיכבש {{וק|ממלכת גרנדה|גרנאדה המעטירה}}, שארית ממשלת הערבים בספרד, ופרנאנדו ואיזבלה באו בה ביד רמה{{הערה|רנ"ב.}}, רם לבבם בשלל הרב אשר מצאו. וטורקומדה ומרעיו הגבירו ללשונם, ויורו להם, כי בהגלות זרוע האל לעיני כל הארץ על הקתולים אהוביו המאמינים בו, לא ייתכן עוד כי יתנו שם ושארית ליהודים עם חרמו, ואך בזאת יפיקו רצון מאלהי ישעם, בגרשם אותם כלה מארצם. גם לזאת נאותו המלך והמלכה בכל חפץ לבבם; '''הוא''' שמח מראש על העושר הרב בבתים ונכסים וכל שכיות החמדה אשר יישארו בידו מן היהודים המגורשים, '''והיא''' עלצה בישועתה, כי הנה באה העת למלא דברה ולשלם נדרה מאז לבער את המינים והכופרים מקרב ארץ ממלכתה. והדת ניתנה בהיכל {{וק|אלהמברה|אלהמברא}} אשר למלכי גרנאדה, כי כל היהודים יושבי ארץ ספרד יעזבו את הארץ במשך ארבעה ירחים, ואיתה – גם את כספם וזהבם ורכושם. ואשר יעוז לקחת עמו מן החרם אשר הוחרם לאוצר הממלכה, והיתה אחריתו להכרית! שמעו היהודים וימס לבבם, וברחובותיהם כולם הילילו, יחדיו בכו, הרבו קינה, ויקרעו שמים בזעקתם מרה. ודון יצחק רץ אל היכל המלך והמלכה, וירבה אליהם תחנונים, ויתחנן לפניהם לקחת כופר מהיהודים ככל אשר ישיתו עליהם ולהעביר את רוע הגזירה, ויוסף להבטיח הון על הון להשיב חמתם מהשחית; – אך שוא שקד וה' לא רצה – כי עמד טורקומדה ומרעיו כקיר ברזל ויַקשו לבב המושלים ויסוכו באף בעדו מעבור תחינה. "מי ימלל צרת נפש האומללים, בהידרשם לעזוב את ארץ מכורותם ומולדתם זה אלף וחמש מאות שנה, הארץ אשר דבקו בה בכל ליבם ונפשם, ואשר רבות הועילו לעושרה, להשכלתה ולגדולתה! מצוקתם זו עוד גדלה, בשימם אל ליבם כי כמעט בגפם יֵצאו, מבלתי יכולת לקחת איתם עמלם ויגיע כפיהם – ובמה איפוא יכלכלו את נפשם ונפשות זקניהם וחוליהם ונשיהם והטף אשר לרגלם? העשירים מכרו בתיהם ונכסיהם בלא הון, וכסף מחירם שמו בשטרות או הפקידום בסתר בידי אחיהם האנוסים, אשר מסרו נפשם עליהם – כי אסור אסרה האינקויזיציה להם, לבוא בדברים עם היהודים בימי אידם. להוסיף יגון על מכאובם, שלח טורקומדה את המון חבריו הדומיניקנים, לדרוש לפני האומללים בשבח אמונתם, ולדבר על ליבם, השכם ודבר, לסור מעל אלהיהם ולבוא בברית הדת השלטת. אבל רבני הקהילות גם הם לא נרדמו, ויחזקו את לב אחיהם לעמוד בניסיון הקשה ולשים תקוותם בה' אלהי ישראל, כי לא יטוש את עמו בעבור שמו הגדול. והעשירים שבו אל עמם בכל לבב, כי צרת הכלל ייחדה ליבותם, ויחלקו שארית הונם עם עניי עמם, ויעזרו על ידם להצטייד ולהכין לבבם אל דרכם. "אבל אנה יפנו ללכת, ולאיזה ארץ ישימו פעמיהם? – על זאת נאספו כל חכמי לב, נוסדו נועצו יחדיו. הנלהבים אשר נגע ה' בלבבם, אמרו לעלות אל ארץ הקודש, נחלת אבותיהם מלפנים. אך היא כמדבר ונתונה בידי שולטן מצרים ונהוגה בעושק ובגזל בידי פחות וסגנים המושלים בשמו ועיניהם אך אל בצעם. וירושלים עיר הקודש מחוללה בידי ממוני הקהילה, שהם תקיפיה ושודדיה{{הערה|"אגרת הקודש" לר' עובדיה מברטנורה.}}, וביותר הרבו היהודים "המערבים" לרדוף באף ולהלשין את אחיהם האירופאים{{הערה|"פסקים וכתבים" למהרי"א סימן פ"ח.}}. גם נודעה בשערים דרך גאה וזדון ופי תהפוכות אשר לענייה ומקבליה, והשערורה שעשה אחד מהם להרב הצדיק ר' '''משה קפסלי''', הרב הראשי בקונסטנטינה בשלחו בו חיצי לשונו{{הערה|ספר "נעם וחובלים" להר"א קפסלי.}}. – רבים הורו לדעת, כי אך טוב להם לעלות לארץ הקדם ולהאחז בממלכת {{וק|תוגרמה}}, כי שם פקד ה' את עמו לתת להם מנוחה ושלום וישע רב{{הערה|"אגרת ר"י צרפתי" ב"קונטרס גזרת תתנ"ו" ליעללינעק.}}, - אבל העצה הזאת אך טובה למתי מעט ולא לכל הגולים – כי איך יוכלו לעבור ארחות ימים בפעם אחת בהמון רב, אשר מספרם עולה ליותר משלוש מאות אלף נפש{{הערה|אברבנאל בהקדמתו לספר "מעייני הישועה" (ועיין Grätz VIII, 340 בהערה).}}. והנה הזמן קצר והדרך רחוקה ודבר מלך שלטון דוחק, ואם ייאסף כל אניות סוחר מארבע כנפות הארץ - ומצא להם? אף אל זה התבוננו וישיתו ליבם, כי לא ייתכן שתעמוד הגזרה לאורך ימים. כי הנה כל סחר ספרד בידם הוא, ובצאת ישראל ממנה, יצא עמו כל הדרה ומערבה ועזבונה. עוד מעט ונפקחו עיני המלך והמלכה לראות את עמם ואוצרם הולך ודל, וקראו אותם לשוב אליהם, כמעשה מלכי צרפת ומושלי אשכנז מדי גרשם את היהודים מארצותם ומקומותם. ועל כן אין טוב להם כי אם להישאר בקרבת ארץ ספרד, אשר לשון עמה קרובה בפיהם ואהבתה בלבבם. אי לזאת גמרו אומר לנסות דבר אל מלך '''{{וק|פורטוגל}}''', אולי ירחם את עמם, ובכסף מלא יתן להם לשבת בארצו עד יעבור זעם, או להישאר שם לזמן ידוע עד אשר תמצא ידם להעביר את כל העם דרך הים ולהרחיק נדוד ולהתפזר בארצות האחרות, הקרובות והרחוקות. לזאת נבחר הרב הישיש ר' {{וק|יצחק אבוהב (גאון קסטיליה)|יצחק אבוהב}}, ואתו הר"ר {{וק|שלמה אבן וירגה|שלמה אבן־וירגה}} ועוד עשרים ושמונה אנשים חכמים וידועים, אשר יצלחו לעמוד במקום גדולים ולדבר דבר עם מושל הארץ. והר"ר יצחק ואחוזת מרעהו מצאו חן בעיני {{וק|ז'ואאו השני, מלך פורטוגל|דון יואנו השני}}, ויעש להם בתים למושב בעיר '''{{וק|פורטו}}''', ולכל קהל הגולה התיר לשבת בארצו זמן שמונת ירחים במחיר אשר ישלמו כסף לגולגולת שמונה "קרושַׁדות" זהב{{הערה|בערך שני אדומים.}}. גם קיבל עליו לתת להם אוניות די צרכם, אשר תעבֵרנה אותם דרך הים במחיר לא רב. – היהודים יושבי ספרד הצפונית נשאו עיניהם אל {{וק|ממלכת נווארה|ממלכת '''נבארה'''}} הקרובה להם, בהישענם על חסדי המלך דון יואן די אלברטו. עמהם התעתד לצאת דון אברהם הזקן וכל נפשות ביתו. ויושבי ספרד הדרומית יֵצאו בדרך הים '''ל{{וק|איטליה}}''', לאפריקה ולמדינות {{וק|תוגרמה}} ולכל אשר יישאם הרוח. – ודון יצחק אברבנאל לא יכל לעמוד בראש הגולים היוצאים לפורטוגל, בדעתו כי המלך יואנו אויבו ומבקש רעתו, ויבחר לצאת עם הנודדים ההולכים לאיטליה ולבוא ל{{וק|ממלכת נאפולי|מדינת '''נאפולי'''}}, ששם מושל חכם וצדיק, {{וק|פרדיננדו הראשון, מלך נאפולי|פרדינאנדו הראשון}}, יודעו ומכירו מאז. {{בעריכה}} ==הערות שוליים== <references /> [[קטגוריה:זכרונות לבית דוד]] [[קטגוריה:גירוש ספרד]] pqt9ehuscqauggtluij58xwlvquy5v8 116 379337 3019943 3018745 2026-06-14T21:28:48Z Fuzzy 29 ת"ט 3019943 wikitext text/x-wiki <שם> תקנות הטיס (מערכת ניהול בטיחות), התשע"ח-2017 <מאגר תקן 2153792 קוד a163Y00000DuTqJQAV> <מקור> ((ק"ת תשע"ח, 572|תקנות הטיס (מערכת ניהול בטיחות)|7910)); ((תשפ"ה, 537|תיקון|11513)), ((2552|ת"ט|10236)); ((תשפ"ו, 1634|תיקון|12329)), ((2032|תיקון מס' 2|12412)), ((2167א|תיקון מס' 3|12417)), ((2216|ת"ט|12425)). <מבוא> בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיף 166]] [[=החוק|לחוק הטיס, התשע"א-2011]] (להלן - החוק), באותם עניינים שלגביהם אני מוסמך להתקין תקנות לפי [[+|סעיפים 19(3)(ב)]], [[+|24(5)(ב)]], [[+|29(3)(ב)]], [[+|33(1)(ב)]], [[+|46(א)]], [[+|47]] [[ו-168(א)(7) לחוק]] ובהתאם לסמכות הנתונה לי בסעיפים האמורים, ולפי הצעת רשות התעופה האזרחית לפי [[סעיף 168(ב) לחוק]], אני מתקין תקנות אלה: __TOC__ == פרק א': פרשנות והוראות כלליות == @ 1. הגדרות (תיקון: תשפ"ה, תשפ"ו, תשפ"ו-2) : בתקנות אלה - :- "אירוע בטיחותי" - כהגדרתו [[בסעיף 103 לחוק]]; :- "אמצעי אפחות סיכון" (Risk Mitigation) - אמצעי להפחתת האפשרות להתרחשותו של מפגע בטיחות או להפחתת ההשפעות או התוצאות של מפגע בטיחות; :- "ביצוע בטיחות" (Safety Performance) - הישג בטיחותי, שנמדד ביחס ליעד ביצוע בטיחות שספק השירות קבע; :- "הבטחת הבטיחות" (Safety Assurance) - תהליכים במנ"ב שתפקידם השיטתי הוא להבטיח את הביצוע והאפקטיביות של אמצעי אפחות סיכון, וכי ספק השירות עומד ביעדי ביצועי הבטיחות שקבע, באמצעות איסוף, ניתוח והערכה של מידע; :- "יעד ביצוע בטיחות" (Safety Performance Target) - יעד מתוכנן של מדד ביצוע בטיחות על פני תקופה מסוימת; :- "מדד ביצוע בטיחות" (SPI - Safety Performance Indicator) - ערך מבוסס נתונים המשמש לניטור ולהערכה של ביצוע בטיחות; :- "מדיניות בטיחות" (Safety Policy) - מחויבות מתועדת של ספק השירות לבטיחות, המגדירה את תפיסת הבטיחות שלו, ואת האחריותיות והאחריות של עובדיו לגבי בטיחות; :- "מטרת בטיחות" - תיאור תמציתי, במונחים רחבים, של מטרה שאותה שואף ספק השירות להשיג בתחום הבטיחות; :- "המנהל בעל האחריות הכוללת" (Accountable Executive) - המנהל הכללי של ספק השירות, ואם לא מונה מנהל כללי או אם מונה יותר מאדם אחד לתפקיד כאמור - מי שהוא בעל הסמכות הסופית בספק השירות לגבי הפעולות שמבצע ספק השירות במסגרת רישיון, תעודה, היתר או אישור לפי דיני הטיס, ושולט במשאבי האנוש ובמשאבים הכספיים הנדרשים לביצוען; :- "מערכת ניהול בטיחות" או "מנ"ב" (SMS - Safety Management System) - מערכת שיטתית לניהול הבטיחות, הכוללת את כל הנדרש מבחינת מבנה ארגוני, אחריותיות ואחריות, מדיניות ונהלים; :- "מסמך 9859" - מדריך לניהול הבטיחות (SMM - Safety Management Manual) שפרסם ארגון התעופה הבין-לאומי, שעותק ממנו מופקד לעיון הציבור במשרדי הרשות; :- "מערכת" (System) - מערכת פיזית, שיטת עבודה, נוהל, תהליך, מבנה ארגוני, מתאר פעילות וכיוצא באלה; :- "מפגע בטיחות" (Hazard) - דבר או מצב שעלול לגרום או לתרום לאירוע בטיחותי; :- "ניהול סיכוני בטיחות" (Safety Risk Management) - תהליך במנ"ב, המורכב מתיאור המערכת, זיהוי מפגעי בטיחות וניתוח, הערכה ואפחות של הסיכונים הבטיחותיים; :- "סיכון בטיחותי" (Safety Risk) - שילוב של ההסתברות והחומרה החזויות של תוצאות אפשריות של מפגע בטיחות; :- "ספק שירות" - כל אחד מאלה: :: (1) מחזיק רישיון הפעלה אווירית לפי [[הפרק השלושה עשר לתקנות ההפעלה]]; :: (1א) מחזיק רישיון הפעלה אווירית לפי [[הפרק השנים]] עשר לתקנות ההפעלה, המורשה להפעיל הליקופטר בתובלה אווירית מסחרית בטיסה בין-לאומית; לעניין זה, "הליקופטר", "טיסה בין-לאומית" ו"תובלה אווירית מסחרית" - כהגדרתם [[בתקנות ההפעלה]]; :: (2) בעל רישיון להפעלת מכון בדק לפי [[תקנות הטיס (מכוני בדק), התשע"ג-2013]], שהמנהל אישרו לפי [[+|תקנות 346]] [[או 414 לתקנות ההפעלה]] לביצוע פעולות בדק הכלי טיס המופעל בידי מחזיק רישיון כאמור בפסקאות (1) או (1א); :: (3) בעל רישיון להפעלת יחידת נת"א; :: (4) בעל רישיון להפעלת שדה תעופה לפי [[סעיף 31 לחוק]]; :: (5) בעל רישיון להפעלת בית ספר לעובדי טיס, העורך לפי רישיונו הדרכה לצורך קבלת רישיון עובד טיס לשמש בתפקיד: טייס, נווט טיס או טכנאי טיס; :: (6) בעל תעודת ייצור, כמשמעותה [[בפרק השביעי]] לתקנות התיעוד; :: (7) בעל תעודת סוג, ובכלל זה בעל תעודת סוג - תוספת כמשמעותה [[בפרק החמישי לתקנות התיעוד]], שהשינוי שאושר בה הוא שינוי משמעותי כהגדרתו [[בתקנה 38(ו) לתקנות התיעוד]], ולמעט בעל תעודת סוג למוצרי יבוא כאמור [[בתקנה 13 לתקנות התיעוד]]; :: (8) בעל תעודת יצרן חלקים, כמשמעותה [[בפרק העשירי לתקנות התיעוד]], שהתכן של הפריט שהוא מייצר לפיה הוא תעודת סוג - תוספת כאמור בפסקה (7); :- "ספר מנ"ב" - כמשמעותו [[בתקנה 17]]; :- "קידום הבטיחות" (Safety Promotion) - שילוב של הדרכה ומסירת מידע בתחום הבטיחות לתמיכה ביישום והפעלה של המנ"ב בארגון של ספק השירות; :- "רישיון" - כל אחד מן הרישיונות או התעודות האמורים בהגדרה "ספק שירות"; :- "תכנית הבטיחות המדינתית" (SSP - State Safety Programme) - מערך המשלב חקיקה ופעולות שמטרתו שיפור בטיחות התעופה האזרחית בישראל, שהגיש המנהל לאישור השר לפי [[סעיף 5(א) לחוק רשות התעופה האזרחית, התשס"ה-2005]], כתכנית הבטיחות המדינתית של ישראל בתחום התעופה האזרחית, בהתאם לנספח 19 לאמנה, שאושרה בידי השר ופורסמה באתר האינטרנט של הרשות; :- "תקנות ההפעלה" - [[=תקנות ההפעלה|תקנות הטיס (הפעלת כלי טיס וכללי טיסה), התשמ"ב-1981]]; :- "תקנות התיעוד" - [[=תקנות התיעוד|תקנות הטיס (נוהלי תיעוד כלי טיס וחלקיהם), התשל"ז-1977]]. @ 2. חובת קיום מנ"ב : (א) ספק שירות יקיים מנ"ב לגבי כלל סיכוני הבטיחות הקשורים לפעילות שהוא מקיים הקשורה להפעלה בטוחה של כלי טיס, שתהיה מותאמת לגודלו ולהיקף פעילותו של ספק השירות, ולמורכבות המוצרים או השירותים שהוא מספק, הקשורים להפעלה בטוחה של כלי טיס. : (ב) המנ"ב תהיה מקובלת על דעת המנהל כאמור [[בתקנה 3]]. : (ג) המנ"ב תכלול לפחות רכיבים אלה: :: (1) מדיניות הבטיחות ומטרות הבטיחות, בהתאם להוראות [[פרק ב']]; :: (2) ניהול סיכוני בטיחות, בהתאם להוראות [[פרק ג']]; :: (3) הבטחת הבטיחות, בהתאם להוראות [[פרק ד']]; :: (4) קידום הבטיחות, בהתאם להוראות [[פרק ה']]; :: (5) תיעוד מערכת ניהול בטיחות, בהתאם להוראות [[פרק ו']]. : (ד) ניתנו לספק שירות יותר מרישיון אחד, רשאי הוא לקיים מנ"ב אחודה לכל תחומי הפעילות שבהם הוא עוסק מכוחם, ובלבד שהמנהל שוכנע כי המנ"ב האחודה נותנת מענה שווה ערך למנ"ב נפרדת לכל תחום פעילות. @ 3. קבלת המנ"ב ותיקונים למנ"ב על דעת המנהל : (א) מבקש רישיון יגיש לביקורת המנהל ספר מנ"ב, במסגרת הבקשה לרישיון; המנהל לא ייתן את הרישיון אלא אם כן נחה דעתו כי המנ"ב המתוארת בספר המנ"ב עומדת בדרישות תקנות אלה; יראו במתן הרישיון כאמור קבלה ראשונית של המנ"ב על דעת המנהל, וספק השירות יפעל לפיה. : (ב) ניתן רישיון, יבדוק המנהל את אופן יישום המנ"ב בידי ספק השירות במהלך שמונה עשר החודשים הראשונים לאחר מתן הרישיון, ויחולו הוראות אלה: :: (1) המנהל רשאי להורות לספק השירות לתקן את המנ"ב אם מצא כי היא אינה ממלאת אחר תקנות אלה להנחת דעתו; :: (2) הורה המנהל על תיקון המנ"ב, ישלים ספק השירות את ביצוע התיקונים ויישומם בתוך התקופה שעליה הורה המנהל; :: (3) לא הורה המנהל על תיקונים כאמור בפסקה (1) בתוך שמונה עשר חודשים ממתן הרישיון, או הודיע המנהל לספק השירות כי לא מצא כי נדרשים תיקונים נוספים במנ"ב בתום התקופה שעליה הורה כאמור בפסקה (2), יראו את המנ"ב כמקובלת על דעת המנהל, וספק השירות יפעל לפיה. : (ג) ספק שירות המבקש לשנות את המנ"ב, ימציא לביקורת המנהל מסמכים המתארים את השינוי המבוקש, ובכלל זה תיקון מוצע לספר המנ"ב כאמור [[בתקנה 18(א)]], 45 ימים לפחות לפני המועד המתוכנן לכניסתו לתוקף של השינוי המבוקש. : (ד) המנהל רשאי שלא לקבל את השינוי המוצע במנ"ב כאמור בתקנת משנה (ג), או להורות לספק השירות לתקן את המסמכים שהוגשו לו או להמציא לו מידע נוסף לשם בחינת השינוי המבוקש, או להודיע לספק השירות, בהחלטה מנומקת, בתוך 45 ימים מהיום שבו הומצא המסמך לביקורתו, כי דרושה לו תקופה נוספת שלא תעלה על 45 ימים לבחינת השינוי המבוקש; המנהל רשאי, בהחלטה מנומקת, להאריך את התקופה הנוספת לבחינת השינוי המבוקש לשלוש תקופות נוספות שלא יעלו על 45 ימים כל אחת. : (ה) עברו 45 ימים מן המועד שבו המציא ספק השירות לביקורת המנהל מסמכים כאמור בתקנת משנה (ג), והמנהל לא הודיע לו כי השינוי המבוקש אינו מקובל עליו, או כי דרושה לו תקופה נוספת שהורה עליה לבחינתו, ולא הורה לו לתקן מסמך שהוגש ולא דרש ממנו מידע נוסף לשם קבלת השינוי המבוקש, יראו את השינוי המבוקש במנ"ב כמקובל על דעת המנהל. : (ו) ספק שירות המבקש תיקון ברישיונו או רישיון חדש, באופן שיאפשר לו לבצע פעילות הקשורה להפעלה בטוחה של כלי טיס שהוא אינו מורשה לבצע (בתקנה זו - פעילות חדשה), יעדכן את המנ"ב לגבי הפעילות החדשה, ככל הנדרש, ויגיש לביקורת המנהל, במסגרת הבקשה כאמור, את התוצרים של תהליכי ניהול הסיכונים, הבטחת הבטיחות וקידום הבטיחות שביצע לגבי הפעילות החדשה, וככל הנדרש גם תיקון מתאים לספר המנ"ב כאמור [[בתקנה 18(א)]]. : (ז) המנהל לא יתקן רישיון ולא ייתן רישיון חדש כאמור בתקנת משנה (ו), אלא אם כן נחה דעתו כי המנ"ב של ספק השירות לאחר עדכונה כמוצע על ידו, תעמוד בדרישות תקנות אלה גם לגבי הפעילות החדשה; תיקון הרישיון או מתן הרישיון החדש ייראה כקבלה ראשונית או סופית על דעת המנהל לגבי המנ"ב המעודכנת, בהתאם לשלב הקבלה של המנ"ב של ספק השירות כאמור בתקנות משנה (א) ו-(ב), וספק השירות יפעל לפיה. == פרק ב': מדיניות הבטיחות ומטרות הבטיחות == @ 4. מדיניות הבטיחות של ספק שירות : (א) ספק שירות יגדיר את מדיניות הבטיחות שלו בהתאם לדיני הטיס ולתכנית הבטיחות המדינתית. : (ב) מדיניות הבטיחות של ספק שירות - :: (1) תשקף מחויבות ארגונית לבטיחות, ובכלל זה מחויבות ליעדי ביצועי הבטיחות; :: (2) תכלול הצהרה ברורה כי ספק השירות יקצה את המשאבים הנדרשים למימוש מדיניות הבטיחות ויישום המנ"ב; :: (3) תכלול מדיניות בדבר דיווחים על מפגעים או נושאי בטיחות; :: (4) תבהיר לכל המועסק על ידו או מטעמו של ספק השירות, אילו סוגי התנהגויות אינם מקובלים בהקשר של הפעילויות שלו הקשורות להפעלה בטוחה של כלי טיס, ובאילו נסיבות הוא לא ינקוט צעדים משמעתיים; :: (5) תיחתם בידי המנהל בעל האחריות הכוללת של ספק השירות. : (ג) ספק שירות - :: (1) יפיץ את מדיניות הבטיחות בכל רחבי הארגון שלו וכן לכל גורם המועסק מטעמו בפעילות הקשורה להפעלה בטוחה של כלי טיס, בתמיכה גלויה ומוצהרת של המנהל בעל האחריות הכוללת והנהלת ספק השירות; :: (2) יבחן את מדיניות הבטיחות מעת לעת, ויעדכנה ככל הנדרש להבטיח שתישאר רלוונטית ומתאימה לספק השירות. @ 5. מטרות הבטיחות : (א) ספק שירות יגדיר את מטרות הבטיחות שלו, בהתאם למדיניות הבטיחות; מטרות הבטיחות ישקפו את מחויבות ספק השירות לקיים או לשפר באופן מתמשך את כלל ביצוע המנ"ב ויהיו בסיס לניטור ביצועי הבטיחות ומדידתם בהתאם [[לתקנות 11]] [[ו-12]]. : (ב) ספק שירות - :: (1) יפיץ את מטרות הבטיחות שהגדיר בכל רחבי הארגון שלו וכן לכל גורם המועסק מטעמו בפעילות הקשורה להפעלה בטוחה של כלי טיס; :: (2) יבחן מעת לעת את מטרות הבטיחות שהגדיר, ויעדכנן ככל הנדרש להבטיח שהן יישארו רלוונטיות ומתאימות לספק השירות. @ 6. אחריותיות ואחריות על הבטיחות : ספק שירות יגדיר את האחריותיות והאחריות לבטיחות בארגון, ובכלל זה - : (1) יזהה את המנהל בעל האחריות הכוללת, אשר בלא קשר לתפקידיו האחרים, נושא האחריותיות ליישום וקיום של מנ"ב אפקטיבית; : (2) יתווה באופן ברור את שרשרת הנשיאה באחריותיות לבטיחות בכל רחבי הארגון שלו, ובכלל זה האחריותיות הישירה של ההנהלה הבכירה; : (3) יגדיר את האחריות של כל אחד מחברי ההנהלה לפיתוח, יישום וקיום של תהליכי מנ"ב בתחומי אחריותו, ובכלל זה - :: (א) זיהוי מפגעי בטיחות והערכת סיכונים כאמור [[בתקנות 10]] [[ו-11]]; :: (ב) ניטור האפקטיביות של אמצעי אפחות סיכון כאמור [[בתקנות 12]] [[ו-13]]; :: (ג) קידום הבטיחות כאמור [[בפרק ה']]; : (ד) עדכון המנהל בעל האחריות הכוללת על ביצועי המנ"ב והצורך בשיפורים; : (4) יגדיר את האחריות של כל המועסק על ידו או מטעמו הקשור לביצועי הבטיחות של ספק השירות; : (5) יגדיר את דרגי ההנהלה המוסמכים לאשר את תהליכי ניהול סיכוני הבטיחות ותוצאותיהם, בהתאם למידת הנסבלות של סיכוני בטיחות (safety risk tolerability), ואת סמכותם בעניין זה; : (6) יתעד בכתב ויפיץ לעובדיו את האחריותיות לבטיחות, האחריויות לבטיחות והסמכויות שהוגדרו לפי תקנה זו. @ 7. מנהל בטיחות ובעלי תפקידים נוספים : (א) המנהל בעל האחריות הכוללת ימנה מנהל בטיחות שהוא בעל ידע, ניסיון ומיומנות הולמים, כאמור בהנחיות שבמסמך 9859. : (ב) מנהל הבטיחות יהיה אחראי ליישום ולקיום של הוראות המנ"ב בכל רחבי הארגון של ספק השירות, ובכלל זה: :: (1) לתאם את היישום, הקיום, השילוב וההטמעה של המנ"ב; :: (2) לפעול לקיום תהליכי זיהוי מפגעי בטיחות וניהול סיכוני בטיחות; :: (3) לפעול לקיום תהליכי הבטחת הבטיחות ולניטור האפקטיביות של אמצעי אפחות סיכון; :: (4) להבטיח את קידום הבטיחות כאמור [[בפרק ה']]; :: (5) לדווח באופן סדיר למנהל בעל האחריות הכוללת על ביצועי המנ"ב ועל כל צורך בשיפור; :: (6) לוודא כי ספק השירות מעביר למנהל דיווחים על אירועים בטיחותיים, תקלות וליקויים, כנדרש לפי [[החוק]]; :: (7) לדווח למנהל על ביצועי הבטיחות של ספק השירות, בהתאם להוראות תכנית הבטיחות המדינתית ובאופן המקובל על דעת המנהל. : (ג) מנהל הבטיחות יועסק בתפקידו בהיקף המאפשר לו למלא אותו באופן הולם, ויהיה כפוף ישירות למנהל בעל האחריות הכוללת במילוי תפקידו כאמור. : (ד) ספק השירות ימנה בעלי תפקידים ייעודיים נוספים בתחום ניהול הבטיחות, שיהיו כפופים למנהל הבטיחות במילוי תפקידיהם כאמור, אם הדבר נדרש לביצוע התפקידים כאמור בתקנת משנה (ב) באופן אפקטיבי, בהתחשב בגודלו של ספק השירות ובהיקף פעילותו הקשורה להפעלה בטוחה של כלי טיס ומורכבותה. : (ה) ספק השירות לא ימנה אדם לתפקיד כאמור בתקנה זו, במקביל לביצוע תפקידים אחרים בארגון, אם תחומי אחריותו בתפקידיו האחרים יוצרים או עלולים ליצור ניגוד עניינים עם תפקידו בתחום ניהול הבטיחות או פוגעים או עלולים לפגוע ביכולתו לשמש בתפקיד כאמור. @ 8. תכנית תגובה למצבי חירום (תיקון: תשפ"ו-3) : (א) ספק שירות יכין ויקיים תכנית תגובה למצבי חירום, בהתאם להנחיות מסמך 9859, אשר תבטיח, לפחות, את כל אלה: :: (1) הגדרת סמכויות וחלוקת אחריויות במצבי חירום; :: (2) תיעוד נהלים ותהליכים במצבי חירום; :: (3) תיאום פעולות במצבי חירום ברחבי הארגון של ספק השירות ועם גורמים חיצוניים לו; :: (4) המשך פעילות חיונית של ספק השירות באופן המבטיח את הבטיחות, במקביל לטיפול במצב החירום; :: (5) זיהוי מראש של תרחישי חירום ואמצעי אפחות מתאימים להם. : (ב) ספק שירות יבטיח כי תכנית התגובה למצבי חירום שלו מתואמת עם תכניות התגובה למצבי חירום של ארגונים שעליו לקיים עמם ממשק במסגרת פעילותו ואספקת מוצריו ושירותיו. : (ג) תכנית חירום לשדה תעופה לפי [[תקנה 24 לתקנות הטיס (בטיחות בשדות התעופה של רשות שדות התעופה), התשנ"ב-1992]], יכולה להוות חלק מתכנית התגובה למצבי חירום הנדרשת לפי תקנה זו. :: (((החל מיום 3.10.2026):)) תכנית חירום לשדה תעופה לפי [[סימן ב' לפרק ז' לתקנות הטיס (שדות תעופה - מאפיינים פיזיים והפעלת שדה תעופה), התשפ"ו-2026]], יכולה להוות חלק מתכנית התגובה למצבי חירום הנדרשת לפי תקנה זו. == פרק ג': ניהול סיכוני בטיחות == @ 9. ניהול סיכוני בטיחות : ספק שירות יקיים ניהול סיכוני בטיחות כאמור [[בפרק זה]] - : (1) לפני יישום מערכת חדשה; : (2) לפני שינוי במערכת קיימת, למעט שינוי שספק השירות מעריך אותו כבעל השפעה זניחה על הבטיחות, בהתאם לנוהל שהוא כלל בספק המנ"ב, שהתקבל על דעת המנהל; : (3) בעת פיתוח נוהלי עבודה לאספקת השירותים או המוצרים הקשורים בהפעלה בטוחה של כלי טיס, או שינוי נהלים כאמור; : (4) עקב זיהוי מפגע בטיחות או אמצעי אפחות סיכון שאינו אפקטיבי, במסגרת תהליכי הבטחת הבטיחות כאמור [[בפרק ד']]. @ 10. זיהוי מפגעי בטיחות : (א) ספק השירות יפתח ויקיים תהליכים לזיהוי מפגעי בטיחות הקשורים לשירותים או למוצרים שהוא מספק הקשורים בהפעלה בטוחה של כלי טיס. : (ב) תהליכים לזיהוי מפגעי בטיחות כאמור בתקנת משנה (א) - :: (1) יכללו תהליך לניתוח המערכות הרלוונטיות, שיביא בחשבון לפחות את כל אלה: ::: (א) מטרת המערכת ותפקודה; ::: (ב) סביבת ההפעלה של המערכת; ::: (ג) תיאור תהליכי המערכת ונהליה; ::: (ד) כוח האדם, המבנה הארגוני, הציוד והמיתקנים הנדרשים להפעלת המערכת; :: (2) יבוסס על שילוב של שיטות תגובתיות ויזומות. @ 11. הערכת סיכוני בטיחות ונקיטת אמצעי אפחות סיכון : (א) ספק שירות יפתח ויקיים תהליכים - :: (1) לניתוח סיכוני הבטיחות הקשורים במפגעי בטיחות שהוא זיהה כאמור [[בתקנה 10]]; :: (2) להערכת סיכוני הבטיחות שנותחו כאמור בפסקה (1), באופן המאפשר החלטה אם הם ברמה מקובלת; :: (3) לפיתוח ולקביעה של אמצעי אפחות סיכון, הנחוצים כתוצאה מתהליכי הערכת סיכוני הבטיחות כאמור בפסקה (2). : (ב) לפני יישום אמצעי אפחות סיכון כאמור בתקנת משנה (א)(3), יעריך ספק השירות אם יישומו יביא להפחתת סיכון הבטיחות לרמה המקובלת שהוא קבע. == פרק ד': הבטחת הבטיחות == @ 12. מדידת ביצועי הבטיחות : (א) ספק שירות יפתח ויקיים מערכות לאיסוף מידע לגבי ההפעלה שהוא מבצע והשירותים או המוצרים שהוא מספק הקשורים להפעלה בטוחה של כלי טיס, לניטור ביצועי הבטיחות שלו; מערכות אלה יכללו לפחות את כל אלה: :: (1) ניטור תהליכים מבצעיים; :: (2) ניטור סביבת ההפעלה לגילוי שינויים; :: (3) סיקורים לתהליכי הפעלה ולמערכות הפעלה; :: (4) הערכת המנ"ב, וכן הערכה של תהליכי ההפעלה ומערכות ההפעלה; :: (5) איסוף דיווחים כאמור [[בתקנה 7(ב)(6)]], ניתוח המידע ותחקורו; :: (6) תחקור דיווחים הנוגעים להפרות פוטנציאליות של דיני הטיס או של אמצעי אפחות סיכון שספק השירות קבע לפי [[תקנה 11]]; :: (7) מערכת דיווחי רשות, שהיא חסויה, לעובדי ספק השירות, שבאמצעותה יכול העובד לדווח על מפגעי בטיחות, חששות, אירועים ותקריות, ולהציע פתרונות ושיפורים. : (ב) ספק השירות יפתח ויקיים תהליכים לניתוח מידע שבידו לגבי פעילותו והשירותים והמוצרים שהוא מספק, הקשורים להפעלה בטוחה של כלי טיס, ובכלל זה מידע שצבר באמצעות התהליכים והמערכות כאמור בתקנת משנה (א). @ 13. הערכת ביצועי הבטיחות : (א) ספק שירות יעריך את ביצועי הבטיחות שלו באמצעות מדדי ביצועי הבטיחות שהוא קבע במנ"ב ביחס ליעדי ביצוע הבטיחות שהוא קבע במנ"ב לגבי אותם מדדים, במטרה - :: (1) להבטיח כי אמצעי אפחות הסיכון שקבע לפי [[תקנה 11]] מיושמים; :: (2) להעריך את האפקטיביות של אמצעי אפחות סיכון שקבע לפי [[תקנה 11]] ולזהות אמצעי אפחות סיכון שאינם אפקטיביים; :: (3) לזהות שינויים, ובכלל זה בסביבת ההפעלה, שיכולים להשפיע על רמת סיכוני הבטיחות או לגרום למפגעי בטיחות חדשים, הקשורים לשירותים או למוצרים הקשורים להפעלה בטוחה של כלי טיס, שאותם הוא מספק; :: (4) לזהות מפגעי בטיחות חדשים; :: (5) להעריך את ביצועי המנ"ב ולאפשר שיפור מתמיד של כלל ביצועי המנ"ב. : (ב) מצא ספק השירות, בעקבות הערכה לפי תקנת משנה (א), כי קיימים אמצעי אפחות סיכון שאינם אפקטיביים או מפגעי בטיחות חדשים, יבצע ספק השירות לגביהם ניהול סיכוני בטיחות כאמור [[בפרק ג']]. : (ג) הערכת ביצועי הבטיחות כאמור בתקנה זו תאושר בידי המנהל בעל האחריות הכוללת. @ 14. שיפור מתמיד : ספק שירות ימסד ויקיים תהליכים לתיקון ליקויים בביצועי הבטיחות שזוהו בהערכה כאמור [[בתקנה 13]]. == פרק ה': קידום הבטיחות == @ 15. הדרכה : ספק שירות - : (1) יפתח ויקיים תכניות הדרכה בנושאי בטיחות, ראשונית ותקופתית, בהתאם להוראות מסמך 9859, שתבטיח כי כל מועסק על ידו או מטעמו יהיה מאומן וכשיר לביצוע חובותיו במסגרת המנ"ב; : (2) יקבע את התכנים בתכניות ההדרכה כך שיתאימו למידת מעורבותו של המודרך במנ"ב, כנדרש על פי הגדרת תפקידו ואחריותו בארגון. @ 16. תקשור מידע בנושאי בטיחות : ספק שירות יפתח ויקיים אמצעים להפצה ולהסברה של מידע, מסמכים והוראות בנושאי בטיחות אשר - : (1) יבטיחו שכל מועסק על ידו או מטעמו יהיה מודע למדיניות הבטיחות, לתהליכים ולכלים שבמנ"ב, הנוגעים לתפקידו ולאחריותו בארגון של ספק השירות; : (2) יכללו מידע חיוני לבטיחות, ובכלל זה מידע לגבי מפגעי בטיחות הנוגעים לתפקידיו ולתחומי אחריותו של כל מועסק על ידו או מטעמו; : (3) יכללו הסברים בדבר הצורך בפעילויות בטיחותיות מסוימות; : (4) יכללו הסברים בדבר הצורך בנוהלי בטיחות חדשים שנקבעו או בעדכונים שנעשו בנהלים קיימים. == פרק ו': תיעוד המנ"ב == @ 17. ספר מנ"ב : (א) ספק שירות יפתח ויקיים ספר מנ"ב, המקובל על המנהל; ספר מנ"ב יכלול לפחות את כל אלה: :: (1) מדיניות הבטיחות של ספק השירות כאמור [[בתקנה 4]] ויעדי ביצועי הבטיחות שלו; :: (2) דרישות הדין לגבי המנ"ב; :: (3) תהליכי המנ"ב ונוהליה; :: (4) תחומי אחריות ואחריותיות וסמכויות לגבי תהליכי המנ"ב ונוהליה; :: (5) תיאור תוצרי המנ"ב. : (ב) ספק השירות יבטיח כי תוכני ספר המנ"ב יהיו עקביים ולא יסתרו - :: (1) כל הוראת דין החלה לגבי ספק השירות; :: (2) כל הוראת מינהל החלה לגבי ספק השירות, ובפרט כל תנאי שנקבע ברישיונו; :: (3) כל מסמך אחר שספק השירות נדרש לקיים לפי דיני הטיס. : (ג) ספק שירות יעצב את ספר המנ"ב באופן שקל יהיה לעדכנו ולהחליף את דפיו, ינהיג שיטה שתאפשר לדעת מהי הגרסה המעודכנת ביותר שלו, ויציין על גבי כל דף את תאריך העדכון האחרון שלו; לעניין זה, "דף" - לרבות דף אלקטרוני. : (ד) ספק שירות יבטיח כי כל המועסק על ידו או מטעמו מבצע את הנדרש ממנו במסגרת המנ"ב לפי ספר המנ"ב. @ 18. תיקון ספר מנ"ב : (א) ספק שירות יתקן את ספר המנ"ב, כפי הנדרש, כדי להבטיח את עדכניות המידע הכלולו בו; כל תיקון כאמור יהיה מקובל על דעת המנהל כאמור [[בתקנה 3]]. : (ב) ראה המנהל כי נחוץ לבצע תיקון בספר המנ"ב של ספק שירות, לרבות הוספת הוראות, יודיע על כך לספק השירות ויאפשר לו להמציא לו מידע והערות בתוך תקופה שעליה יורה, שלא תפחת מעשרים ואחד ימים מיום שקיבל ספק השירות את ההודעה. : (ג) הומצאו למנהל מידע והערות כאמור בתקנת משנה (ב), ישקול אותם ויודיע לספק השירות על החלטתו. : (ד) ספק השירות יתקן את ספר המנ"ב לפי הוראת המנהל, בתוך 60 ימים מיום שקיבל את הודעת המנהל כאמור בתקנת משנה (ב), ואם הגיש מידע והערות כאמור בתקנת משנה (ב) - בתוך 30 ימים מיום הודעת המנהל כאמור בתקנת משנה (ג), ויודיע למנהל על השלמת התיקון. @ 19. הפצת ספר מנ"ב : (א) ספק שירות ימסור את ספר המנ"ב וכל תיקון שלו - :: (1) למנהל; :: (2) למנהל בעל האחריות הכוללת, למנהל הבטיחות שמונה לפי [[תקנה 7]], ולחברי הנהלה הבכירה של הארגון; :: (3) לכל המועסק על ידו או מטעמו שנדרש להיות מעורב במנ"ב בהתאם לתפקידיו ולאחריותו - את החלקים הנוגעים למעורבותו הנדרשת במנ"ב. : (ב) ספק שירות יעמיד עותק מעודכן של ספק המנ"ב לרשותו של כל המועסק על ידו או מטעמו ושל כל אדם מוסמך אחר, במשרדיו הראשיים, וכן, אם הוא מספק את שירותיו במיתקן קבע אחר, אחד או יותר - בכל מיתקן קבע כאמור. : (ג) המחזיק בספר מנ"ב יעדכנו באופן שוטף בתיקונים שהמציא לו ספק השירות כאמור. @ 20. תיעוד מוצרי המנ"ב ושמירתם : (א) ספק שירות יתעד את תהליכי ניהול סיכוני הבטיחות שקיים כאמור [[בפרק ג']] ותוצאותיהם, וישמור את התיעוד לגבי כל תהליך כאמור כל עוד התהליך רלוונטי לפעילותו. : (ב) ספק שירות יתעד את תוצאות תהליכי הבטחת הבטיחות שקיים כאמור [[בפרק ד']] וישמור תיעוד זה לתקופה של חמש שנים לפחות. : (ג) ספק שירות יתעד את ההדרכות שעבר כל אדם כאמור [[בתקנה 15]], וישמור תיעוד זה כל עוד אותו אדם מועסק על ידו או מטעמו. : (ד) ספק שירות ישמור תיעוד על כל הפצה והסברה של מידע, מסמכים והוראות בנושאי בטיחות כאמור [[בתקנה 16]] לתקופה של שנתיים לפחות. == פרק ז': הוראות שונות, תחילה והוראות מעבר == @ 21. פרסום שינויים מסוימים במסמך 9859 : (א) שונתה הוראה במסמך 9859 שתקנות אלה מפנות אלה, יפרסם המנהל, ברשומות ובאתר האינטרנט של הרשות, הודעה על השינוי, בציון מועד תחילתו בישראל. : (ב) מועד התחילה של שינוי כאמור בתקנת משנה (א) יהיה לאחר שחלפו ארבעה עשר ימים לפחות מיום הפרסום ברשומות. : (ג) מסמך 9859 בנוסחו העדכני יעמוד לעיון הציבור במשרדי הרשות. @ 21א. בחינה ראשונה לפי [[חוק עקרונות האסדרה]] (תיקון: תשפ"ה) : המנהל יפרסם באתר האינטרנט של הרשות את המועד לבחינה ראשונה של תיקונים לתקנות אלה שחל עליהם [[סעיף 24 לחוק עקרונות האסדרה, התשפ"ב-2021]]. @ 22. תחילה והוראות מעבר : (א) תחילתן של תקנות אלה 30 ימים מיום פרסומן. : (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), תחילתן של תקנות אלה לגבי ספק שירות המחזיק ברישיון ערב פרסומן (להלן - ספק שירות קיים) תהיה שמונה עשר חודשים מיום פרסומן או ביום קבלתה הראשונית של המנ"ב על דעת המנהל לפי תקנות משנה (ג) ו-(ד), לפי המוקדם מביניהם. : (ג) ספק שירות קיים - :: (1) יגיש לביקורת המנהל ולקבלה על דעתו, ספר מנ"ב כנדרש בתקנות אלה ותכנית ליישום המנ"ב (בתקנה זו - תכנית היישום) כפי שהורה לו המנהל, בתוך שישה חודשים מיום פרסומן של תקנות אלה; על אף האמור [[בתקנה 9]], תכנית היישום תכלול תכנית לביצוע ניהול סיכוני בטיחות על כלל המערכות של ספק השירות, למעט מערכת שהתקיים בה אחד מאלה: ::: (א) ספק השירות הראה למנהל, להנחת דעתו, כי ערך לגביה, לפני פרסומן של תקנות אלה, תהליך ניהול סיכונים העומד בדרישות תקנות אלה וספר המנ"ב שלו; ::: (ב) שספק השירות העריך אותה כבעלת השפעה זניחה על הבטיחות, בהתאם לנוהל כאמור [[בתקנה 9(2)]]; :: (2) ישלים תהליך של קבלה ראשונית על דעת המנהל לגבי המנ"ב ולגבי תכנית היישום, בתוך שנה ממועד הגשתן למנהל כאמור, או בתוך תקופה ארוכה יותר שהתיר לו המנהל; :: (3) יפעל בהתאם למנ"ב ולתכנית היישום מיום קבלתן על דעת המנהל כאמור בפסקה (2). : (ד) על קבלה ראשונית על דעת המנהל של המנ"ב ותכנית היישום כאמור בתקנת משנה (ג) יחולו הוראות אלה: :: (1) המנהל רשאי, בתוך 60 ימים מהיום שבו הועמדו המנ"ב ותכנית היישום לביקורתו, להודיע לספק השירות כי המנ"ב או תכנית היישום אינן מקובלות על דעתו, להורות לספק השירות לתקן אותן, להמציא לו מידע נוסף, או להודיע לספק השירות, בהחלטה מנומקת, כי דרושה לו תקופה נוספת שלא תעלה על 60 ימים לבחינתן; :: (2) יראו את המנ"ב כמקובלת ראשונית על דעת המנהל, ואת תכנית היישום כמקובלת על דעת המנהל, אם התקיים אחד מאלה: : (א) ספק השירות תיקן את המנ"ב ואת תכנית היישום בהתאם להוראות המנהל כאמור בפסקה (1), והמנהל הודיעו כי אין לו הערות נוספות לגביהן; : (ב) עברו 60 ימים מן המועד שבו הגיש ספק השירות לביקורת המנהל את המנ"ב ואת תכנית היישום, והמנהל לא הודיע לו כי הן אינן מקובלות על דעתו, או כי דרושה לו תקופה נוספת לבחינתן, ולא הורה לו לתקנן ולא דרש ממנו מידע נוסף. : (ה) המנהל יבדוק את אופן יישום המנ"ב בידי ספק השירות במהלך השנה לאחר קבלתה הראשונית על דעתו, ויחולו הוראות אלה: :: (1) המנהל רשאי להורות לספק השירות לתקן את המנ"ב, אם מצא כי היא אינה ממלאת אחר תקנות אלה להנחת דעתו; :: (2) הורה המנהל על האמור בפסקה (1), ישלים ספק השירות את התיקונים ויישומם בתוך תקופה שהורה עליה המנהל; :: (3) לא מצא המנהל כי נדרשים תיקונים כאמור בפסקה (1) בתוך שנה מיום קבלתה הראשונית על דעתו, או הודיע המנהל לספק השירות כי הוא לא מצא כי נדרשים במנ"ב תיקונים נוספים בתום התקופה שקצב לביצוע תיקונים במנ"ב כאמור בפסקה (2), יראו את המנ"ב כמקובלת על דעת המנהל. : (ו) על אף האמור [[בתקנה 3(ו) ו-(ז)]], אם בתקופה שעד לקבלה ראשונית של המנ"ב על דעת המנהל ביקש ספק שירות קיים תיקון ברישיונו או רישיון חדש, באופן שיאפשר לו לבצע פעילות הקשורה להפעלה בטוחה של כלי טיס שהוא אינו מורשה לבצע (בתקנת משנה זו - פעילות חדשה), לא יתקן המנהל את הרישיון ולא ייתן רישיון חדש, אלא אם כן ספק השירות הקיים ביצע תהליכי מנ"ב לגבי הפעילות החדשה, הגיש לביקורת המנהל את תוצרי התהליכים כאמור, וככל הנדרש תיקון מתאים לספר למנ"ב כאמור [[בתקנה 18(א)]], ונחה דעתו של המנהל כי ספק השירות ערוך לעמוד בדרישות תקנות אלה לעניין הפעילות החדשה. <פרסום> י"ח בכסלו התשע"ח (6 בדצמבר 2017) <חתימה> ישראל כ"ץ, שר התחבורה והבטיחות בדרכים nhi8iyxhucnv7cqfw39cyg20nycm6kp 3019957 3019943 2026-06-14T21:37:06Z Fuzzy 29 ת"ט 3019957 wikitext text/x-wiki <שם> תקנות הטיס (מערכת ניהול בטיחות), התשע"ח-2017 <מאגר תקן 2153792 קוד a163Y00000DuTqJQAV> <מקור> ((ק"ת תשע"ח, 572|תקנות הטיס (מערכת ניהול בטיחות)|7910)); ((תשפ"ה, 537|תיקון|11513)), ((2552|ת"ט|10236)); ((תשפ"ו, 1634|תיקון|12329)), ((2032א|תיקון מס' 2|12412)), ((2167א|תיקון מס' 3|12417)), ((2216|ת"ט|12425)). <מבוא> בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיף 166]] [[=החוק|לחוק הטיס, התשע"א-2011]] (להלן - החוק), באותם עניינים שלגביהם אני מוסמך להתקין תקנות לפי [[+|סעיפים 19(3)(ב)]], [[+|24(5)(ב)]], [[+|29(3)(ב)]], [[+|33(1)(ב)]], [[+|46(א)]], [[+|47]] [[ו-168(א)(7) לחוק]] ובהתאם לסמכות הנתונה לי בסעיפים האמורים, ולפי הצעת רשות התעופה האזרחית לפי [[סעיף 168(ב) לחוק]], אני מתקין תקנות אלה: __TOC__ == פרק א': פרשנות והוראות כלליות == @ 1. הגדרות (תיקון: תשפ"ה, תשפ"ו, תשפ"ו-2) : בתקנות אלה - :- "אירוע בטיחותי" - כהגדרתו [[בסעיף 103 לחוק]]; :- "אמצעי אפחות סיכון" (Risk Mitigation) - אמצעי להפחתת האפשרות להתרחשותו של מפגע בטיחות או להפחתת ההשפעות או התוצאות של מפגע בטיחות; :- "ביצוע בטיחות" (Safety Performance) - הישג בטיחותי, שנמדד ביחס ליעד ביצוע בטיחות שספק השירות קבע; :- "הבטחת הבטיחות" (Safety Assurance) - תהליכים במנ"ב שתפקידם השיטתי הוא להבטיח את הביצוע והאפקטיביות של אמצעי אפחות סיכון, וכי ספק השירות עומד ביעדי ביצועי הבטיחות שקבע, באמצעות איסוף, ניתוח והערכה של מידע; :- "יעד ביצוע בטיחות" (Safety Performance Target) - יעד מתוכנן של מדד ביצוע בטיחות על פני תקופה מסוימת; :- "מדד ביצוע בטיחות" (SPI - Safety Performance Indicator) - ערך מבוסס נתונים המשמש לניטור ולהערכה של ביצוע בטיחות; :- "מדיניות בטיחות" (Safety Policy) - מחויבות מתועדת של ספק השירות לבטיחות, המגדירה את תפיסת הבטיחות שלו, ואת האחריותיות והאחריות של עובדיו לגבי בטיחות; :- "מטרת בטיחות" - תיאור תמציתי, במונחים רחבים, של מטרה שאותה שואף ספק השירות להשיג בתחום הבטיחות; :- "המנהל בעל האחריות הכוללת" (Accountable Executive) - המנהל הכללי של ספק השירות, ואם לא מונה מנהל כללי או אם מונה יותר מאדם אחד לתפקיד כאמור - מי שהוא בעל הסמכות הסופית בספק השירות לגבי הפעולות שמבצע ספק השירות במסגרת רישיון, תעודה, היתר או אישור לפי דיני הטיס, ושולט במשאבי האנוש ובמשאבים הכספיים הנדרשים לביצוען; :- "מערכת ניהול בטיחות" או "מנ"ב" (SMS - Safety Management System) - מערכת שיטתית לניהול הבטיחות, הכוללת את כל הנדרש מבחינת מבנה ארגוני, אחריותיות ואחריות, מדיניות ונהלים; :- "מסמך 9859" - מדריך לניהול הבטיחות (SMM - Safety Management Manual) שפרסם ארגון התעופה הבין-לאומי, שעותק ממנו מופקד לעיון הציבור במשרדי הרשות; :- "מערכת" (System) - מערכת פיזית, שיטת עבודה, נוהל, תהליך, מבנה ארגוני, מתאר פעילות וכיוצא באלה; :- "מפגע בטיחות" (Hazard) - דבר או מצב שעלול לגרום או לתרום לאירוע בטיחותי; :- "ניהול סיכוני בטיחות" (Safety Risk Management) - תהליך במנ"ב, המורכב מתיאור המערכת, זיהוי מפגעי בטיחות וניתוח, הערכה ואפחות של הסיכונים הבטיחותיים; :- "סיכון בטיחותי" (Safety Risk) - שילוב של ההסתברות והחומרה החזויות של תוצאות אפשריות של מפגע בטיחות; :- "ספק שירות" - כל אחד מאלה: :: (1) מחזיק רישיון הפעלה אווירית לפי [[הפרק השלושה עשר לתקנות ההפעלה]]; :: (1א) מחזיק רישיון הפעלה אווירית לפי [[הפרק השנים]] עשר לתקנות ההפעלה, המורשה להפעיל הליקופטר בתובלה אווירית מסחרית בטיסה בין-לאומית; לעניין זה, "הליקופטר", "טיסה בין-לאומית" ו"תובלה אווירית מסחרית" - כהגדרתם [[בתקנות ההפעלה]]; :: (2) בעל רישיון להפעלת מכון בדק לפי [[תקנות הטיס (מכוני בדק), התשע"ג-2013]], שהמנהל אישרו לפי [[+|תקנות 346]] [[או 414 לתקנות ההפעלה]] לביצוע פעולות בדק הכלי טיס המופעל בידי מחזיק רישיון כאמור בפסקאות (1) או (1א); :: (3) בעל רישיון להפעלת יחידת נת"א; :: (4) בעל רישיון להפעלת שדה תעופה לפי [[סעיף 31 לחוק]]; :: (5) בעל רישיון להפעלת בית ספר לעובדי טיס, העורך לפי רישיונו הדרכה לצורך קבלת רישיון עובד טיס לשמש בתפקיד: טייס, נווט טיס או טכנאי טיס; :: (6) בעל תעודת ייצור, כמשמעותה [[בפרק השביעי]] לתקנות התיעוד; :: (7) בעל תעודת סוג, ובכלל זה בעל תעודת סוג - תוספת כמשמעותה [[בפרק החמישי לתקנות התיעוד]], שהשינוי שאושר בה הוא שינוי משמעותי כהגדרתו [[בתקנה 38(ו) לתקנות התיעוד]], ולמעט בעל תעודת סוג למוצרי יבוא כאמור [[בתקנה 13 לתקנות התיעוד]]; :: (8) בעל תעודת יצרן חלקים, כמשמעותה [[בפרק העשירי לתקנות התיעוד]], שהתכן של הפריט שהוא מייצר לפיה הוא תעודת סוג - תוספת כאמור בפסקה (7); :- "ספר מנ"ב" - כמשמעותו [[בתקנה 17]]; :- "קידום הבטיחות" (Safety Promotion) - שילוב של הדרכה ומסירת מידע בתחום הבטיחות לתמיכה ביישום והפעלה של המנ"ב בארגון של ספק השירות; :- "רישיון" - כל אחד מן הרישיונות או התעודות האמורים בהגדרה "ספק שירות"; :- "תכנית הבטיחות המדינתית" (SSP - State Safety Programme) - מערך המשלב חקיקה ופעולות שמטרתו שיפור בטיחות התעופה האזרחית בישראל, שהגיש המנהל לאישור השר לפי [[סעיף 5(א) לחוק רשות התעופה האזרחית, התשס"ה-2005]], כתכנית הבטיחות המדינתית של ישראל בתחום התעופה האזרחית, בהתאם לנספח 19 לאמנה, שאושרה בידי השר ופורסמה באתר האינטרנט של הרשות; :- "תקנות ההפעלה" - [[=תקנות ההפעלה|תקנות הטיס (הפעלת כלי טיס וכללי טיסה), התשמ"ב-1981]]; :- "תקנות התיעוד" - [[=תקנות התיעוד|תקנות הטיס (נוהלי תיעוד כלי טיס וחלקיהם), התשל"ז-1977]]. @ 2. חובת קיום מנ"ב : (א) ספק שירות יקיים מנ"ב לגבי כלל סיכוני הבטיחות הקשורים לפעילות שהוא מקיים הקשורה להפעלה בטוחה של כלי טיס, שתהיה מותאמת לגודלו ולהיקף פעילותו של ספק השירות, ולמורכבות המוצרים או השירותים שהוא מספק, הקשורים להפעלה בטוחה של כלי טיס. : (ב) המנ"ב תהיה מקובלת על דעת המנהל כאמור [[בתקנה 3]]. : (ג) המנ"ב תכלול לפחות רכיבים אלה: :: (1) מדיניות הבטיחות ומטרות הבטיחות, בהתאם להוראות [[פרק ב']]; :: (2) ניהול סיכוני בטיחות, בהתאם להוראות [[פרק ג']]; :: (3) הבטחת הבטיחות, בהתאם להוראות [[פרק ד']]; :: (4) קידום הבטיחות, בהתאם להוראות [[פרק ה']]; :: (5) תיעוד מערכת ניהול בטיחות, בהתאם להוראות [[פרק ו']]. : (ד) ניתנו לספק שירות יותר מרישיון אחד, רשאי הוא לקיים מנ"ב אחודה לכל תחומי הפעילות שבהם הוא עוסק מכוחם, ובלבד שהמנהל שוכנע כי המנ"ב האחודה נותנת מענה שווה ערך למנ"ב נפרדת לכל תחום פעילות. @ 3. קבלת המנ"ב ותיקונים למנ"ב על דעת המנהל : (א) מבקש רישיון יגיש לביקורת המנהל ספר מנ"ב, במסגרת הבקשה לרישיון; המנהל לא ייתן את הרישיון אלא אם כן נחה דעתו כי המנ"ב המתוארת בספר המנ"ב עומדת בדרישות תקנות אלה; יראו במתן הרישיון כאמור קבלה ראשונית של המנ"ב על דעת המנהל, וספק השירות יפעל לפיה. : (ב) ניתן רישיון, יבדוק המנהל את אופן יישום המנ"ב בידי ספק השירות במהלך שמונה עשר החודשים הראשונים לאחר מתן הרישיון, ויחולו הוראות אלה: :: (1) המנהל רשאי להורות לספק השירות לתקן את המנ"ב אם מצא כי היא אינה ממלאת אחר תקנות אלה להנחת דעתו; :: (2) הורה המנהל על תיקון המנ"ב, ישלים ספק השירות את ביצוע התיקונים ויישומם בתוך התקופה שעליה הורה המנהל; :: (3) לא הורה המנהל על תיקונים כאמור בפסקה (1) בתוך שמונה עשר חודשים ממתן הרישיון, או הודיע המנהל לספק השירות כי לא מצא כי נדרשים תיקונים נוספים במנ"ב בתום התקופה שעליה הורה כאמור בפסקה (2), יראו את המנ"ב כמקובלת על דעת המנהל, וספק השירות יפעל לפיה. : (ג) ספק שירות המבקש לשנות את המנ"ב, ימציא לביקורת המנהל מסמכים המתארים את השינוי המבוקש, ובכלל זה תיקון מוצע לספר המנ"ב כאמור [[בתקנה 18(א)]], 45 ימים לפחות לפני המועד המתוכנן לכניסתו לתוקף של השינוי המבוקש. : (ד) המנהל רשאי שלא לקבל את השינוי המוצע במנ"ב כאמור בתקנת משנה (ג), או להורות לספק השירות לתקן את המסמכים שהוגשו לו או להמציא לו מידע נוסף לשם בחינת השינוי המבוקש, או להודיע לספק השירות, בהחלטה מנומקת, בתוך 45 ימים מהיום שבו הומצא המסמך לביקורתו, כי דרושה לו תקופה נוספת שלא תעלה על 45 ימים לבחינת השינוי המבוקש; המנהל רשאי, בהחלטה מנומקת, להאריך את התקופה הנוספת לבחינת השינוי המבוקש לשלוש תקופות נוספות שלא יעלו על 45 ימים כל אחת. : (ה) עברו 45 ימים מן המועד שבו המציא ספק השירות לביקורת המנהל מסמכים כאמור בתקנת משנה (ג), והמנהל לא הודיע לו כי השינוי המבוקש אינו מקובל עליו, או כי דרושה לו תקופה נוספת שהורה עליה לבחינתו, ולא הורה לו לתקן מסמך שהוגש ולא דרש ממנו מידע נוסף לשם קבלת השינוי המבוקש, יראו את השינוי המבוקש במנ"ב כמקובל על דעת המנהל. : (ו) ספק שירות המבקש תיקון ברישיונו או רישיון חדש, באופן שיאפשר לו לבצע פעילות הקשורה להפעלה בטוחה של כלי טיס שהוא אינו מורשה לבצע (בתקנה זו - פעילות חדשה), יעדכן את המנ"ב לגבי הפעילות החדשה, ככל הנדרש, ויגיש לביקורת המנהל, במסגרת הבקשה כאמור, את התוצרים של תהליכי ניהול הסיכונים, הבטחת הבטיחות וקידום הבטיחות שביצע לגבי הפעילות החדשה, וככל הנדרש גם תיקון מתאים לספר המנ"ב כאמור [[בתקנה 18(א)]]. : (ז) המנהל לא יתקן רישיון ולא ייתן רישיון חדש כאמור בתקנת משנה (ו), אלא אם כן נחה דעתו כי המנ"ב של ספק השירות לאחר עדכונה כמוצע על ידו, תעמוד בדרישות תקנות אלה גם לגבי הפעילות החדשה; תיקון הרישיון או מתן הרישיון החדש ייראה כקבלה ראשונית או סופית על דעת המנהל לגבי המנ"ב המעודכנת, בהתאם לשלב הקבלה של המנ"ב של ספק השירות כאמור בתקנות משנה (א) ו-(ב), וספק השירות יפעל לפיה. == פרק ב': מדיניות הבטיחות ומטרות הבטיחות == @ 4. מדיניות הבטיחות של ספק שירות : (א) ספק שירות יגדיר את מדיניות הבטיחות שלו בהתאם לדיני הטיס ולתכנית הבטיחות המדינתית. : (ב) מדיניות הבטיחות של ספק שירות - :: (1) תשקף מחויבות ארגונית לבטיחות, ובכלל זה מחויבות ליעדי ביצועי הבטיחות; :: (2) תכלול הצהרה ברורה כי ספק השירות יקצה את המשאבים הנדרשים למימוש מדיניות הבטיחות ויישום המנ"ב; :: (3) תכלול מדיניות בדבר דיווחים על מפגעים או נושאי בטיחות; :: (4) תבהיר לכל המועסק על ידו או מטעמו של ספק השירות, אילו סוגי התנהגויות אינם מקובלים בהקשר של הפעילויות שלו הקשורות להפעלה בטוחה של כלי טיס, ובאילו נסיבות הוא לא ינקוט צעדים משמעתיים; :: (5) תיחתם בידי המנהל בעל האחריות הכוללת של ספק השירות. : (ג) ספק שירות - :: (1) יפיץ את מדיניות הבטיחות בכל רחבי הארגון שלו וכן לכל גורם המועסק מטעמו בפעילות הקשורה להפעלה בטוחה של כלי טיס, בתמיכה גלויה ומוצהרת של המנהל בעל האחריות הכוללת והנהלת ספק השירות; :: (2) יבחן את מדיניות הבטיחות מעת לעת, ויעדכנה ככל הנדרש להבטיח שתישאר רלוונטית ומתאימה לספק השירות. @ 5. מטרות הבטיחות : (א) ספק שירות יגדיר את מטרות הבטיחות שלו, בהתאם למדיניות הבטיחות; מטרות הבטיחות ישקפו את מחויבות ספק השירות לקיים או לשפר באופן מתמשך את כלל ביצוע המנ"ב ויהיו בסיס לניטור ביצועי הבטיחות ומדידתם בהתאם [[לתקנות 11]] [[ו-12]]. : (ב) ספק שירות - :: (1) יפיץ את מטרות הבטיחות שהגדיר בכל רחבי הארגון שלו וכן לכל גורם המועסק מטעמו בפעילות הקשורה להפעלה בטוחה של כלי טיס; :: (2) יבחן מעת לעת את מטרות הבטיחות שהגדיר, ויעדכנן ככל הנדרש להבטיח שהן יישארו רלוונטיות ומתאימות לספק השירות. @ 6. אחריותיות ואחריות על הבטיחות : ספק שירות יגדיר את האחריותיות והאחריות לבטיחות בארגון, ובכלל זה - : (1) יזהה את המנהל בעל האחריות הכוללת, אשר בלא קשר לתפקידיו האחרים, נושא האחריותיות ליישום וקיום של מנ"ב אפקטיבית; : (2) יתווה באופן ברור את שרשרת הנשיאה באחריותיות לבטיחות בכל רחבי הארגון שלו, ובכלל זה האחריותיות הישירה של ההנהלה הבכירה; : (3) יגדיר את האחריות של כל אחד מחברי ההנהלה לפיתוח, יישום וקיום של תהליכי מנ"ב בתחומי אחריותו, ובכלל זה - :: (א) זיהוי מפגעי בטיחות והערכת סיכונים כאמור [[בתקנות 10]] [[ו-11]]; :: (ב) ניטור האפקטיביות של אמצעי אפחות סיכון כאמור [[בתקנות 12]] [[ו-13]]; :: (ג) קידום הבטיחות כאמור [[בפרק ה']]; : (ד) עדכון המנהל בעל האחריות הכוללת על ביצועי המנ"ב והצורך בשיפורים; : (4) יגדיר את האחריות של כל המועסק על ידו או מטעמו הקשור לביצועי הבטיחות של ספק השירות; : (5) יגדיר את דרגי ההנהלה המוסמכים לאשר את תהליכי ניהול סיכוני הבטיחות ותוצאותיהם, בהתאם למידת הנסבלות של סיכוני בטיחות (safety risk tolerability), ואת סמכותם בעניין זה; : (6) יתעד בכתב ויפיץ לעובדיו את האחריותיות לבטיחות, האחריויות לבטיחות והסמכויות שהוגדרו לפי תקנה זו. @ 7. מנהל בטיחות ובעלי תפקידים נוספים : (א) המנהל בעל האחריות הכוללת ימנה מנהל בטיחות שהוא בעל ידע, ניסיון ומיומנות הולמים, כאמור בהנחיות שבמסמך 9859. : (ב) מנהל הבטיחות יהיה אחראי ליישום ולקיום של הוראות המנ"ב בכל רחבי הארגון של ספק השירות, ובכלל זה: :: (1) לתאם את היישום, הקיום, השילוב וההטמעה של המנ"ב; :: (2) לפעול לקיום תהליכי זיהוי מפגעי בטיחות וניהול סיכוני בטיחות; :: (3) לפעול לקיום תהליכי הבטחת הבטיחות ולניטור האפקטיביות של אמצעי אפחות סיכון; :: (4) להבטיח את קידום הבטיחות כאמור [[בפרק ה']]; :: (5) לדווח באופן סדיר למנהל בעל האחריות הכוללת על ביצועי המנ"ב ועל כל צורך בשיפור; :: (6) לוודא כי ספק השירות מעביר למנהל דיווחים על אירועים בטיחותיים, תקלות וליקויים, כנדרש לפי [[החוק]]; :: (7) לדווח למנהל על ביצועי הבטיחות של ספק השירות, בהתאם להוראות תכנית הבטיחות המדינתית ובאופן המקובל על דעת המנהל. : (ג) מנהל הבטיחות יועסק בתפקידו בהיקף המאפשר לו למלא אותו באופן הולם, ויהיה כפוף ישירות למנהל בעל האחריות הכוללת במילוי תפקידו כאמור. : (ד) ספק השירות ימנה בעלי תפקידים ייעודיים נוספים בתחום ניהול הבטיחות, שיהיו כפופים למנהל הבטיחות במילוי תפקידיהם כאמור, אם הדבר נדרש לביצוע התפקידים כאמור בתקנת משנה (ב) באופן אפקטיבי, בהתחשב בגודלו של ספק השירות ובהיקף פעילותו הקשורה להפעלה בטוחה של כלי טיס ומורכבותה. : (ה) ספק השירות לא ימנה אדם לתפקיד כאמור בתקנה זו, במקביל לביצוע תפקידים אחרים בארגון, אם תחומי אחריותו בתפקידיו האחרים יוצרים או עלולים ליצור ניגוד עניינים עם תפקידו בתחום ניהול הבטיחות או פוגעים או עלולים לפגוע ביכולתו לשמש בתפקיד כאמור. @ 8. תכנית תגובה למצבי חירום (תיקון: תשפ"ו-3) : (א) ספק שירות יכין ויקיים תכנית תגובה למצבי חירום, בהתאם להנחיות מסמך 9859, אשר תבטיח, לפחות, את כל אלה: :: (1) הגדרת סמכויות וחלוקת אחריויות במצבי חירום; :: (2) תיעוד נהלים ותהליכים במצבי חירום; :: (3) תיאום פעולות במצבי חירום ברחבי הארגון של ספק השירות ועם גורמים חיצוניים לו; :: (4) המשך פעילות חיונית של ספק השירות באופן המבטיח את הבטיחות, במקביל לטיפול במצב החירום; :: (5) זיהוי מראש של תרחישי חירום ואמצעי אפחות מתאימים להם. : (ב) ספק שירות יבטיח כי תכנית התגובה למצבי חירום שלו מתואמת עם תכניות התגובה למצבי חירום של ארגונים שעליו לקיים עמם ממשק במסגרת פעילותו ואספקת מוצריו ושירותיו. : (ג) תכנית חירום לשדה תעופה לפי [[תקנה 24 לתקנות הטיס (בטיחות בשדות התעופה של רשות שדות התעופה), התשנ"ב-1992]], יכולה להוות חלק מתכנית התגובה למצבי חירום הנדרשת לפי תקנה זו. :: (((החל מיום 3.10.2026):)) תכנית חירום לשדה תעופה לפי [[סימן ב' לפרק ז' לתקנות הטיס (שדות תעופה - מאפיינים פיזיים והפעלת שדה תעופה), התשפ"ו-2026]], יכולה להוות חלק מתכנית התגובה למצבי חירום הנדרשת לפי תקנה זו. == פרק ג': ניהול סיכוני בטיחות == @ 9. ניהול סיכוני בטיחות : ספק שירות יקיים ניהול סיכוני בטיחות כאמור [[בפרק זה]] - : (1) לפני יישום מערכת חדשה; : (2) לפני שינוי במערכת קיימת, למעט שינוי שספק השירות מעריך אותו כבעל השפעה זניחה על הבטיחות, בהתאם לנוהל שהוא כלל בספק המנ"ב, שהתקבל על דעת המנהל; : (3) בעת פיתוח נוהלי עבודה לאספקת השירותים או המוצרים הקשורים בהפעלה בטוחה של כלי טיס, או שינוי נהלים כאמור; : (4) עקב זיהוי מפגע בטיחות או אמצעי אפחות סיכון שאינו אפקטיבי, במסגרת תהליכי הבטחת הבטיחות כאמור [[בפרק ד']]. @ 10. זיהוי מפגעי בטיחות : (א) ספק השירות יפתח ויקיים תהליכים לזיהוי מפגעי בטיחות הקשורים לשירותים או למוצרים שהוא מספק הקשורים בהפעלה בטוחה של כלי טיס. : (ב) תהליכים לזיהוי מפגעי בטיחות כאמור בתקנת משנה (א) - :: (1) יכללו תהליך לניתוח המערכות הרלוונטיות, שיביא בחשבון לפחות את כל אלה: ::: (א) מטרת המערכת ותפקודה; ::: (ב) סביבת ההפעלה של המערכת; ::: (ג) תיאור תהליכי המערכת ונהליה; ::: (ד) כוח האדם, המבנה הארגוני, הציוד והמיתקנים הנדרשים להפעלת המערכת; :: (2) יבוסס על שילוב של שיטות תגובתיות ויזומות. @ 11. הערכת סיכוני בטיחות ונקיטת אמצעי אפחות סיכון : (א) ספק שירות יפתח ויקיים תהליכים - :: (1) לניתוח סיכוני הבטיחות הקשורים במפגעי בטיחות שהוא זיהה כאמור [[בתקנה 10]]; :: (2) להערכת סיכוני הבטיחות שנותחו כאמור בפסקה (1), באופן המאפשר החלטה אם הם ברמה מקובלת; :: (3) לפיתוח ולקביעה של אמצעי אפחות סיכון, הנחוצים כתוצאה מתהליכי הערכת סיכוני הבטיחות כאמור בפסקה (2). : (ב) לפני יישום אמצעי אפחות סיכון כאמור בתקנת משנה (א)(3), יעריך ספק השירות אם יישומו יביא להפחתת סיכון הבטיחות לרמה המקובלת שהוא קבע. == פרק ד': הבטחת הבטיחות == @ 12. מדידת ביצועי הבטיחות : (א) ספק שירות יפתח ויקיים מערכות לאיסוף מידע לגבי ההפעלה שהוא מבצע והשירותים או המוצרים שהוא מספק הקשורים להפעלה בטוחה של כלי טיס, לניטור ביצועי הבטיחות שלו; מערכות אלה יכללו לפחות את כל אלה: :: (1) ניטור תהליכים מבצעיים; :: (2) ניטור סביבת ההפעלה לגילוי שינויים; :: (3) סיקורים לתהליכי הפעלה ולמערכות הפעלה; :: (4) הערכת המנ"ב, וכן הערכה של תהליכי ההפעלה ומערכות ההפעלה; :: (5) איסוף דיווחים כאמור [[בתקנה 7(ב)(6)]], ניתוח המידע ותחקורו; :: (6) תחקור דיווחים הנוגעים להפרות פוטנציאליות של דיני הטיס או של אמצעי אפחות סיכון שספק השירות קבע לפי [[תקנה 11]]; :: (7) מערכת דיווחי רשות, שהיא חסויה, לעובדי ספק השירות, שבאמצעותה יכול העובד לדווח על מפגעי בטיחות, חששות, אירועים ותקריות, ולהציע פתרונות ושיפורים. : (ב) ספק השירות יפתח ויקיים תהליכים לניתוח מידע שבידו לגבי פעילותו והשירותים והמוצרים שהוא מספק, הקשורים להפעלה בטוחה של כלי טיס, ובכלל זה מידע שצבר באמצעות התהליכים והמערכות כאמור בתקנת משנה (א). @ 13. הערכת ביצועי הבטיחות : (א) ספק שירות יעריך את ביצועי הבטיחות שלו באמצעות מדדי ביצועי הבטיחות שהוא קבע במנ"ב ביחס ליעדי ביצוע הבטיחות שהוא קבע במנ"ב לגבי אותם מדדים, במטרה - :: (1) להבטיח כי אמצעי אפחות הסיכון שקבע לפי [[תקנה 11]] מיושמים; :: (2) להעריך את האפקטיביות של אמצעי אפחות סיכון שקבע לפי [[תקנה 11]] ולזהות אמצעי אפחות סיכון שאינם אפקטיביים; :: (3) לזהות שינויים, ובכלל זה בסביבת ההפעלה, שיכולים להשפיע על רמת סיכוני הבטיחות או לגרום למפגעי בטיחות חדשים, הקשורים לשירותים או למוצרים הקשורים להפעלה בטוחה של כלי טיס, שאותם הוא מספק; :: (4) לזהות מפגעי בטיחות חדשים; :: (5) להעריך את ביצועי המנ"ב ולאפשר שיפור מתמיד של כלל ביצועי המנ"ב. : (ב) מצא ספק השירות, בעקבות הערכה לפי תקנת משנה (א), כי קיימים אמצעי אפחות סיכון שאינם אפקטיביים או מפגעי בטיחות חדשים, יבצע ספק השירות לגביהם ניהול סיכוני בטיחות כאמור [[בפרק ג']]. : (ג) הערכת ביצועי הבטיחות כאמור בתקנה זו תאושר בידי המנהל בעל האחריות הכוללת. @ 14. שיפור מתמיד : ספק שירות ימסד ויקיים תהליכים לתיקון ליקויים בביצועי הבטיחות שזוהו בהערכה כאמור [[בתקנה 13]]. == פרק ה': קידום הבטיחות == @ 15. הדרכה : ספק שירות - : (1) יפתח ויקיים תכניות הדרכה בנושאי בטיחות, ראשונית ותקופתית, בהתאם להוראות מסמך 9859, שתבטיח כי כל מועסק על ידו או מטעמו יהיה מאומן וכשיר לביצוע חובותיו במסגרת המנ"ב; : (2) יקבע את התכנים בתכניות ההדרכה כך שיתאימו למידת מעורבותו של המודרך במנ"ב, כנדרש על פי הגדרת תפקידו ואחריותו בארגון. @ 16. תקשור מידע בנושאי בטיחות : ספק שירות יפתח ויקיים אמצעים להפצה ולהסברה של מידע, מסמכים והוראות בנושאי בטיחות אשר - : (1) יבטיחו שכל מועסק על ידו או מטעמו יהיה מודע למדיניות הבטיחות, לתהליכים ולכלים שבמנ"ב, הנוגעים לתפקידו ולאחריותו בארגון של ספק השירות; : (2) יכללו מידע חיוני לבטיחות, ובכלל זה מידע לגבי מפגעי בטיחות הנוגעים לתפקידיו ולתחומי אחריותו של כל מועסק על ידו או מטעמו; : (3) יכללו הסברים בדבר הצורך בפעילויות בטיחותיות מסוימות; : (4) יכללו הסברים בדבר הצורך בנוהלי בטיחות חדשים שנקבעו או בעדכונים שנעשו בנהלים קיימים. == פרק ו': תיעוד המנ"ב == @ 17. ספר מנ"ב : (א) ספק שירות יפתח ויקיים ספר מנ"ב, המקובל על המנהל; ספר מנ"ב יכלול לפחות את כל אלה: :: (1) מדיניות הבטיחות של ספק השירות כאמור [[בתקנה 4]] ויעדי ביצועי הבטיחות שלו; :: (2) דרישות הדין לגבי המנ"ב; :: (3) תהליכי המנ"ב ונוהליה; :: (4) תחומי אחריות ואחריותיות וסמכויות לגבי תהליכי המנ"ב ונוהליה; :: (5) תיאור תוצרי המנ"ב. : (ב) ספק השירות יבטיח כי תוכני ספר המנ"ב יהיו עקביים ולא יסתרו - :: (1) כל הוראת דין החלה לגבי ספק השירות; :: (2) כל הוראת מינהל החלה לגבי ספק השירות, ובפרט כל תנאי שנקבע ברישיונו; :: (3) כל מסמך אחר שספק השירות נדרש לקיים לפי דיני הטיס. : (ג) ספק שירות יעצב את ספר המנ"ב באופן שקל יהיה לעדכנו ולהחליף את דפיו, ינהיג שיטה שתאפשר לדעת מהי הגרסה המעודכנת ביותר שלו, ויציין על גבי כל דף את תאריך העדכון האחרון שלו; לעניין זה, "דף" - לרבות דף אלקטרוני. : (ד) ספק שירות יבטיח כי כל המועסק על ידו או מטעמו מבצע את הנדרש ממנו במסגרת המנ"ב לפי ספר המנ"ב. @ 18. תיקון ספר מנ"ב : (א) ספק שירות יתקן את ספר המנ"ב, כפי הנדרש, כדי להבטיח את עדכניות המידע הכלולו בו; כל תיקון כאמור יהיה מקובל על דעת המנהל כאמור [[בתקנה 3]]. : (ב) ראה המנהל כי נחוץ לבצע תיקון בספר המנ"ב של ספק שירות, לרבות הוספת הוראות, יודיע על כך לספק השירות ויאפשר לו להמציא לו מידע והערות בתוך תקופה שעליה יורה, שלא תפחת מעשרים ואחד ימים מיום שקיבל ספק השירות את ההודעה. : (ג) הומצאו למנהל מידע והערות כאמור בתקנת משנה (ב), ישקול אותם ויודיע לספק השירות על החלטתו. : (ד) ספק השירות יתקן את ספר המנ"ב לפי הוראת המנהל, בתוך 60 ימים מיום שקיבל את הודעת המנהל כאמור בתקנת משנה (ב), ואם הגיש מידע והערות כאמור בתקנת משנה (ב) - בתוך 30 ימים מיום הודעת המנהל כאמור בתקנת משנה (ג), ויודיע למנהל על השלמת התיקון. @ 19. הפצת ספר מנ"ב : (א) ספק שירות ימסור את ספר המנ"ב וכל תיקון שלו - :: (1) למנהל; :: (2) למנהל בעל האחריות הכוללת, למנהל הבטיחות שמונה לפי [[תקנה 7]], ולחברי הנהלה הבכירה של הארגון; :: (3) לכל המועסק על ידו או מטעמו שנדרש להיות מעורב במנ"ב בהתאם לתפקידיו ולאחריותו - את החלקים הנוגעים למעורבותו הנדרשת במנ"ב. : (ב) ספק שירות יעמיד עותק מעודכן של ספק המנ"ב לרשותו של כל המועסק על ידו או מטעמו ושל כל אדם מוסמך אחר, במשרדיו הראשיים, וכן, אם הוא מספק את שירותיו במיתקן קבע אחר, אחד או יותר - בכל מיתקן קבע כאמור. : (ג) המחזיק בספר מנ"ב יעדכנו באופן שוטף בתיקונים שהמציא לו ספק השירות כאמור. @ 20. תיעוד מוצרי המנ"ב ושמירתם : (א) ספק שירות יתעד את תהליכי ניהול סיכוני הבטיחות שקיים כאמור [[בפרק ג']] ותוצאותיהם, וישמור את התיעוד לגבי כל תהליך כאמור כל עוד התהליך רלוונטי לפעילותו. : (ב) ספק שירות יתעד את תוצאות תהליכי הבטחת הבטיחות שקיים כאמור [[בפרק ד']] וישמור תיעוד זה לתקופה של חמש שנים לפחות. : (ג) ספק שירות יתעד את ההדרכות שעבר כל אדם כאמור [[בתקנה 15]], וישמור תיעוד זה כל עוד אותו אדם מועסק על ידו או מטעמו. : (ד) ספק שירות ישמור תיעוד על כל הפצה והסברה של מידע, מסמכים והוראות בנושאי בטיחות כאמור [[בתקנה 16]] לתקופה של שנתיים לפחות. == פרק ז': הוראות שונות, תחילה והוראות מעבר == @ 21. פרסום שינויים מסוימים במסמך 9859 : (א) שונתה הוראה במסמך 9859 שתקנות אלה מפנות אלה, יפרסם המנהל, ברשומות ובאתר האינטרנט של הרשות, הודעה על השינוי, בציון מועד תחילתו בישראל. : (ב) מועד התחילה של שינוי כאמור בתקנת משנה (א) יהיה לאחר שחלפו ארבעה עשר ימים לפחות מיום הפרסום ברשומות. : (ג) מסמך 9859 בנוסחו העדכני יעמוד לעיון הציבור במשרדי הרשות. @ 21א. בחינה ראשונה לפי [[חוק עקרונות האסדרה]] (תיקון: תשפ"ה) : המנהל יפרסם באתר האינטרנט של הרשות את המועד לבחינה ראשונה של תיקונים לתקנות אלה שחל עליהם [[סעיף 24 לחוק עקרונות האסדרה, התשפ"ב-2021]]. @ 22. תחילה והוראות מעבר : (א) תחילתן של תקנות אלה 30 ימים מיום פרסומן. : (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), תחילתן של תקנות אלה לגבי ספק שירות המחזיק ברישיון ערב פרסומן (להלן - ספק שירות קיים) תהיה שמונה עשר חודשים מיום פרסומן או ביום קבלתה הראשונית של המנ"ב על דעת המנהל לפי תקנות משנה (ג) ו-(ד), לפי המוקדם מביניהם. : (ג) ספק שירות קיים - :: (1) יגיש לביקורת המנהל ולקבלה על דעתו, ספר מנ"ב כנדרש בתקנות אלה ותכנית ליישום המנ"ב (בתקנה זו - תכנית היישום) כפי שהורה לו המנהל, בתוך שישה חודשים מיום פרסומן של תקנות אלה; על אף האמור [[בתקנה 9]], תכנית היישום תכלול תכנית לביצוע ניהול סיכוני בטיחות על כלל המערכות של ספק השירות, למעט מערכת שהתקיים בה אחד מאלה: ::: (א) ספק השירות הראה למנהל, להנחת דעתו, כי ערך לגביה, לפני פרסומן של תקנות אלה, תהליך ניהול סיכונים העומד בדרישות תקנות אלה וספר המנ"ב שלו; ::: (ב) שספק השירות העריך אותה כבעלת השפעה זניחה על הבטיחות, בהתאם לנוהל כאמור [[בתקנה 9(2)]]; :: (2) ישלים תהליך של קבלה ראשונית על דעת המנהל לגבי המנ"ב ולגבי תכנית היישום, בתוך שנה ממועד הגשתן למנהל כאמור, או בתוך תקופה ארוכה יותר שהתיר לו המנהל; :: (3) יפעל בהתאם למנ"ב ולתכנית היישום מיום קבלתן על דעת המנהל כאמור בפסקה (2). : (ד) על קבלה ראשונית על דעת המנהל של המנ"ב ותכנית היישום כאמור בתקנת משנה (ג) יחולו הוראות אלה: :: (1) המנהל רשאי, בתוך 60 ימים מהיום שבו הועמדו המנ"ב ותכנית היישום לביקורתו, להודיע לספק השירות כי המנ"ב או תכנית היישום אינן מקובלות על דעתו, להורות לספק השירות לתקן אותן, להמציא לו מידע נוסף, או להודיע לספק השירות, בהחלטה מנומקת, כי דרושה לו תקופה נוספת שלא תעלה על 60 ימים לבחינתן; :: (2) יראו את המנ"ב כמקובלת ראשונית על דעת המנהל, ואת תכנית היישום כמקובלת על דעת המנהל, אם התקיים אחד מאלה: : (א) ספק השירות תיקן את המנ"ב ואת תכנית היישום בהתאם להוראות המנהל כאמור בפסקה (1), והמנהל הודיעו כי אין לו הערות נוספות לגביהן; : (ב) עברו 60 ימים מן המועד שבו הגיש ספק השירות לביקורת המנהל את המנ"ב ואת תכנית היישום, והמנהל לא הודיע לו כי הן אינן מקובלות על דעתו, או כי דרושה לו תקופה נוספת לבחינתן, ולא הורה לו לתקנן ולא דרש ממנו מידע נוסף. : (ה) המנהל יבדוק את אופן יישום המנ"ב בידי ספק השירות במהלך השנה לאחר קבלתה הראשונית על דעתו, ויחולו הוראות אלה: :: (1) המנהל רשאי להורות לספק השירות לתקן את המנ"ב, אם מצא כי היא אינה ממלאת אחר תקנות אלה להנחת דעתו; :: (2) הורה המנהל על האמור בפסקה (1), ישלים ספק השירות את התיקונים ויישומם בתוך תקופה שהורה עליה המנהל; :: (3) לא מצא המנהל כי נדרשים תיקונים כאמור בפסקה (1) בתוך שנה מיום קבלתה הראשונית על דעתו, או הודיע המנהל לספק השירות כי הוא לא מצא כי נדרשים במנ"ב תיקונים נוספים בתום התקופה שקצב לביצוע תיקונים במנ"ב כאמור בפסקה (2), יראו את המנ"ב כמקובלת על דעת המנהל. : (ו) על אף האמור [[בתקנה 3(ו) ו-(ז)]], אם בתקופה שעד לקבלה ראשונית של המנ"ב על דעת המנהל ביקש ספק שירות קיים תיקון ברישיונו או רישיון חדש, באופן שיאפשר לו לבצע פעילות הקשורה להפעלה בטוחה של כלי טיס שהוא אינו מורשה לבצע (בתקנת משנה זו - פעילות חדשה), לא יתקן המנהל את הרישיון ולא ייתן רישיון חדש, אלא אם כן ספק השירות הקיים ביצע תהליכי מנ"ב לגבי הפעילות החדשה, הגיש לביקורת המנהל את תוצרי התהליכים כאמור, וככל הנדרש תיקון מתאים לספר למנ"ב כאמור [[בתקנה 18(א)]], ונחה דעתו של המנהל כי ספק השירות ערוך לעמוד בדרישות תקנות אלה לעניין הפעילות החדשה. <פרסום> י"ח בכסלו התשע"ח (6 בדצמבר 2017) <חתימה> ישראל כ"ץ, שר התחבורה והבטיחות בדרכים ng97pbw6g7a2zxmnoxt8k1v5sbhk6al 0 379338 3019965 3018746 2026-06-14T23:00:12Z OpenLawBot 8112 [3019957] ת"ט 3019965 wikitext text/x-wiki {{ח:התחלה}} {{ח:כותרת|תקנות הטיס (מערכת ניהול בטיחות), התשע״ח–2017}} {{ח:פתיח-התחלה}} {{ח:תיבה|ק״ת תשע״ח, 572|תקנות הטיס (מערכת ניהול בטיחות)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7910.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ה, 537|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11513.pdf}}, {{ח:תיבה|2552|ת״ט|https://olaw.org.il/takanot/takanot-10236.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ו, 1634|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12329.pdf}}, {{ח:תיבה|2032א|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12412.pdf}}, {{ח:תיבה|2167א|תיקון מס׳ 3|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12417.pdf}}, {{ח:תיבה|2216|ת״ט|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12425.pdf}}. {{ח:סוגר}} {{ח:מפריד}} {{ח:מבוא}} בתוקף סמכותי לפי {{ח:חיצוני|חוק הטיס#סעיף 166|סעיף 166}} {{ח:חיצוני|חוק הטיס|לחוק הטיס, התשע״א–2011}} (להלן – החוק), באותם עניינים שלגביהם אני מוסמך להתקין תקנות לפי {{ח:חיצוני|חוק הטיס#סעיף 19|סעיפים 19(3)(ב)}}, {{ח:חיצוני|חוק הטיס#סעיף 24|24(5)(ב)}}, {{ח:חיצוני|חוק הטיס#סעיף 29|29(3)(ב)}}, {{ח:חיצוני|חוק הטיס#סעיף 33|33(1)(ב)}}, {{ח:חיצוני|חוק הטיס#סעיף 46|46(א)}}, {{ח:חיצוני|חוק הטיס#סעיף 47|47}} {{ח:חיצוני|חוק הטיס#סעיף 168|ו־168(א)(7) לחוק}} ובהתאם לסמכות הנתונה לי בסעיפים האמורים, ולפי הצעת רשות התעופה האזרחית לפי {{ח:חיצוני|חוק הטיס#סעיף 168|סעיף 168(ב) לחוק}}, אני מתקין תקנות אלה: {{ח:סוגר}} {{ח:מפריד}} {{ח:קטע2||תוכן עניינים}} <div class="law-toc"> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק א|פרק א׳: פרשנות והוראות כלליות}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ב|פרק ב׳: מדיניות הבטיחות ומטרות הבטיחות}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳: ניהול סיכוני בטיחות}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ד|פרק ד׳: הבטחת הבטיחות}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳: קידום הבטיחות}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ו|פרק ו׳: תיעוד המנ״ב}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ז|פרק ז׳: הוראות שונות, תחילה והוראות מעבר}}</div> </div> {{ח:קטע2|פרק א|פרק א׳: פרשנות והוראות כלליות}} {{ח:סעיף|1|הגדרות|תיקון: תשפ״ה, תשפ״ו, תשפ״ו־2}} {{ח:ת}} בתקנות אלה – {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אירוע בטיחותי“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הטיס#סעיף 103|בסעיף 103 לחוק}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אמצעי אפחות סיכון“ (Risk Mitigation) – אמצעי להפחתת האפשרות להתרחשותו של מפגע בטיחות או להפחתת ההשפעות או התוצאות של מפגע בטיחות; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ביצוע בטיחות“ (Safety Performance) – הישג בטיחותי, שנמדד ביחס ליעד ביצוע בטיחות שספק השירות קבע; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הבטחת הבטיחות“ (Safety Assurance) – תהליכים במנ״ב שתפקידם השיטתי הוא להבטיח את הביצוע והאפקטיביות של אמצעי אפחות סיכון, וכי ספק השירות עומד ביעדי ביצועי הבטיחות שקבע, באמצעות איסוף, ניתוח והערכה של מידע; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יעד ביצוע בטיחות“ (Safety Performance Target) – יעד מתוכנן של מדד ביצוע בטיחות על פני תקופה מסוימת; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מדד ביצוע בטיחות“ (SPI – Safety Performance Indicator) – ערך מבוסס נתונים המשמש לניטור ולהערכה של ביצוע בטיחות; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מדיניות בטיחות“ (Safety Policy) – מחויבות מתועדת של ספק השירות לבטיחות, המגדירה את תפיסת הבטיחות שלו, ואת האחריותיות והאחריות של עובדיו לגבי בטיחות; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מטרת בטיחות“ – תיאור תמציתי, במונחים רחבים, של מטרה שאותה שואף ספק השירות להשיג בתחום הבטיחות; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המנהל בעל האחריות הכוללת“ (Accountable Executive) – המנהל הכללי של ספק השירות, ואם לא מונה מנהל כללי או אם מונה יותר מאדם אחד לתפקיד כאמור – מי שהוא בעל הסמכות הסופית בספק השירות לגבי הפעולות שמבצע ספק השירות במסגרת רישיון, תעודה, היתר או אישור לפי דיני הטיס, ושולט במשאבי האנוש ובמשאבים הכספיים הנדרשים לביצוען; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מערכת ניהול בטיחות“ או ”מנ״ב“ (SMS – Safety Management System) – מערכת שיטתית לניהול הבטיחות, הכוללת את כל הנדרש מבחינת מבנה ארגוני, אחריותיות ואחריות, מדיניות ונהלים; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מסמך 9859“ – מדריך לניהול הבטיחות (SMM – Safety Management Manual) שפרסם ארגון התעופה הבין־לאומי, שעותק ממנו מופקד לעיון הציבור במשרדי הרשות; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מערכת“ (System) – מערכת פיזית, שיטת עבודה, נוהל, תהליך, מבנה ארגוני, מתאר פעילות וכיוצא באלה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מפגע בטיחות“ (Hazard) – דבר או מצב שעלול לגרום או לתרום לאירוע בטיחותי; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ניהול סיכוני בטיחות“ (Safety Risk Management) – תהליך במנ״ב, המורכב מתיאור המערכת, זיהוי מפגעי בטיחות וניתוח, הערכה ואפחות של הסיכונים הבטיחותיים; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סיכון בטיחותי“ (Safety Risk) – שילוב של ההסתברות והחומרה החזויות של תוצאות אפשריות של מפגע בטיחות; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ספק שירות“ – כל אחד מאלה: {{ח:תתת|(1)}} מחזיק רישיון הפעלה אווירית לפי {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (הפעלת כלי טיס וכללי טיסה)#פרק 13|הפרק השלושה עשר לתקנות ההפעלה}}; {{ח:תתת|(1א)}} מחזיק רישיון הפעלה אווירית לפי {{ח:פנימי|פרק 2|הפרק השנים}} עשר לתקנות ההפעלה, המורשה להפעיל הליקופטר בתובלה אווירית מסחרית בטיסה בין־לאומית; לעניין זה, ”הליקופטר“, ”טיסה בין־לאומית“ ו”תובלה אווירית מסחרית“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (הפעלת כלי טיס וכללי טיסה)|בתקנות ההפעלה}}; {{ח:תתת|(2)}} בעל רישיון להפעלת מכון בדק לפי {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (מכוני בדק)|תקנות הטיס (מכוני בדק), התשע״ג–2013}}, שהמנהל אישרו לפי {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (הפעלת כלי טיס וכללי טיסה)#סעיף 346|תקנות 346}} {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (הפעלת כלי טיס וכללי טיסה)#סעיף 414|או 414 לתקנות ההפעלה}} לביצוע פעולות בדק הכלי טיס המופעל בידי מחזיק רישיון כאמור בפסקאות (1) או (1א); {{ח:תתת|(3)}} בעל רישיון להפעלת יחידת נת״א; {{ח:תתת|(4)}} בעל רישיון להפעלת שדה תעופה לפי {{ח:חיצוני|חוק הטיס#סעיף 31|סעיף 31 לחוק}}; {{ח:תתת|(5)}} בעל רישיון להפעלת בית ספר לעובדי טיס, העורך לפי רישיונו הדרכה לצורך קבלת רישיון עובד טיס לשמש בתפקיד: טייס, נווט טיס או טכנאי טיס; {{ח:תתת|(6)}} בעל תעודת ייצור, כמשמעותה {{ח:פנימי|פרק 7|בפרק השביעי}} לתקנות התיעוד; {{ח:תתת|(7)}} בעל תעודת סוג, ובכלל זה בעל תעודת סוג – תוספת כמשמעותה {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (נוהלי תיעוד כלי טיס וחלקיהם)#פרק 5|בפרק החמישי לתקנות התיעוד}}, שהשינוי שאושר בה הוא שינוי משמעותי כהגדרתו {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (נוהלי תיעוד כלי טיס וחלקיהם)#סעיף 38|בתקנה 38(ו) לתקנות התיעוד}}, ולמעט בעל תעודת סוג למוצרי יבוא כאמור {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (נוהלי תיעוד כלי טיס וחלקיהם)#סעיף 13|בתקנה 13 לתקנות התיעוד}}; {{ח:תתת|(8)}} בעל תעודת יצרן חלקים, כמשמעותה {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (נוהלי תיעוד כלי טיס וחלקיהם)#פרק 10|בפרק העשירי לתקנות התיעוד}}, שהתכן של הפריט שהוא מייצר לפיה הוא תעודת סוג – תוספת כאמור בפסקה (7); {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ספר מנ״ב“ – כמשמעותו {{ח:פנימי|סעיף 17|בתקנה 17}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קידום הבטיחות“ (Safety Promotion) – שילוב של הדרכה ומסירת מידע בתחום הבטיחות לתמיכה ביישום והפעלה של המנ״ב בארגון של ספק השירות; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רישיון“ – כל אחד מן הרישיונות או התעודות האמורים בהגדרה ”ספק שירות“; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תכנית הבטיחות המדינתית“ (SSP – State Safety Programme) – מערך המשלב חקיקה ופעולות שמטרתו שיפור בטיחות התעופה האזרחית בישראל, שהגיש המנהל לאישור השר לפי {{ח:חיצוני|חוק רשות התעופה האזרחית#סעיף 5|סעיף 5(א) לחוק רשות התעופה האזרחית, התשס״ה–2005}}, כתכנית הבטיחות המדינתית של ישראל בתחום התעופה האזרחית, בהתאם לנספח 19 לאמנה, שאושרה בידי השר ופורסמה באתר האינטרנט של הרשות; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקנות ההפעלה“ – {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (הפעלת כלי טיס וכללי טיסה)|תקנות הטיס (הפעלת כלי טיס וכללי טיסה), התשמ״ב–1981}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקנות התיעוד“ – {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (נוהלי תיעוד כלי טיס וחלקיהם)|תקנות הטיס (נוהלי תיעוד כלי טיס וחלקיהם), התשל״ז–1977}}. {{ח:סעיף|2|חובת קיום מנ״ב}} {{ח:תת|(א)}} ספק שירות יקיים מנ״ב לגבי כלל סיכוני הבטיחות הקשורים לפעילות שהוא מקיים הקשורה להפעלה בטוחה של כלי טיס, שתהיה מותאמת לגודלו ולהיקף פעילותו של ספק השירות, ולמורכבות המוצרים או השירותים שהוא מספק, הקשורים להפעלה בטוחה של כלי טיס. {{ח:תת|(ב)}} המנ״ב תהיה מקובלת על דעת המנהל כאמור {{ח:פנימי|סעיף 3|בתקנה 3}}. {{ח:תת|(ג)}} המנ״ב תכלול לפחות רכיבים אלה: {{ח:תתת|(1)}} מדיניות הבטיחות ומטרות הבטיחות, בהתאם להוראות {{ח:פנימי|פרק ב|פרק ב׳}}; {{ח:תתת|(2)}} ניהול סיכוני בטיחות, בהתאם להוראות {{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳}}; {{ח:תתת|(3)}} הבטחת הבטיחות, בהתאם להוראות {{ח:פנימי|פרק ד|פרק ד׳}}; {{ח:תתת|(4)}} קידום הבטיחות, בהתאם להוראות {{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳}}; {{ח:תתת|(5)}} תיעוד מערכת ניהול בטיחות, בהתאם להוראות {{ח:פנימי|פרק ו|פרק ו׳}}. {{ח:תת|(ד)}} ניתנו לספק שירות יותר מרישיון אחד, רשאי הוא לקיים מנ״ב אחודה לכל תחומי הפעילות שבהם הוא עוסק מכוחם, ובלבד שהמנהל שוכנע כי המנ״ב האחודה נותנת מענה שווה ערך למנ״ב נפרדת לכל תחום פעילות. {{ח:סעיף|3|קבלת המנ״ב ותיקונים למנ״ב על דעת המנהל}} {{ח:תת|(א)}} מבקש רישיון יגיש לביקורת המנהל ספר מנ״ב, במסגרת הבקשה לרישיון; המנהל לא ייתן את הרישיון אלא אם כן נחה דעתו כי המנ״ב המתוארת בספר המנ״ב עומדת בדרישות תקנות אלה; יראו במתן הרישיון כאמור קבלה ראשונית של המנ״ב על דעת המנהל, וספק השירות יפעל לפיה. {{ח:תת|(ב)}} ניתן רישיון, יבדוק המנהל את אופן יישום המנ״ב בידי ספק השירות במהלך שמונה עשר החודשים הראשונים לאחר מתן הרישיון, ויחולו הוראות אלה: {{ח:תתת|(1)}} המנהל רשאי להורות לספק השירות לתקן את המנ״ב אם מצא כי היא אינה ממלאת אחר תקנות אלה להנחת דעתו; {{ח:תתת|(2)}} הורה המנהל על תיקון המנ״ב, ישלים ספק השירות את ביצוע התיקונים ויישומם בתוך התקופה שעליה הורה המנהל; {{ח:תתת|(3)}} לא הורה המנהל על תיקונים כאמור בפסקה (1) בתוך שמונה עשר חודשים ממתן הרישיון, או הודיע המנהל לספק השירות כי לא מצא כי נדרשים תיקונים נוספים במנ״ב בתום התקופה שעליה הורה כאמור בפסקה (2), יראו את המנ״ב כמקובלת על דעת המנהל, וספק השירות יפעל לפיה. {{ח:תת|(ג)}} ספק שירות המבקש לשנות את המנ״ב, ימציא לביקורת המנהל מסמכים המתארים את השינוי המבוקש, ובכלל זה תיקון מוצע לספר המנ״ב כאמור {{ח:פנימי|סעיף 18|בתקנה 18(א)}}, 45 ימים לפחות לפני המועד המתוכנן לכניסתו לתוקף של השינוי המבוקש. {{ח:תת|(ד)}} המנהל רשאי שלא לקבל את השינוי המוצע במנ״ב כאמור בתקנת משנה (ג), או להורות לספק השירות לתקן את המסמכים שהוגשו לו או להמציא לו מידע נוסף לשם בחינת השינוי המבוקש, או להודיע לספק השירות, בהחלטה מנומקת, בתוך 45 ימים מהיום שבו הומצא המסמך לביקורתו, כי דרושה לו תקופה נוספת שלא תעלה על 45 ימים לבחינת השינוי המבוקש; המנהל רשאי, בהחלטה מנומקת, להאריך את התקופה הנוספת לבחינת השינוי המבוקש לשלוש תקופות נוספות שלא יעלו על 45 ימים כל אחת. {{ח:תת|(ה)}} עברו 45 ימים מן המועד שבו המציא ספק השירות לביקורת המנהל מסמכים כאמור בתקנת משנה (ג), והמנהל לא הודיע לו כי השינוי המבוקש אינו מקובל עליו, או כי דרושה לו תקופה נוספת שהורה עליה לבחינתו, ולא הורה לו לתקן מסמך שהוגש ולא דרש ממנו מידע נוסף לשם קבלת השינוי המבוקש, יראו את השינוי המבוקש במנ״ב כמקובל על דעת המנהל. {{ח:תת|(ו)}} ספק שירות המבקש תיקון ברישיונו או רישיון חדש, באופן שיאפשר לו לבצע פעילות הקשורה להפעלה בטוחה של כלי טיס שהוא אינו מורשה לבצע (בתקנה זו – פעילות חדשה), יעדכן את המנ״ב לגבי הפעילות החדשה, ככל הנדרש, ויגיש לביקורת המנהל, במסגרת הבקשה כאמור, את התוצרים של תהליכי ניהול הסיכונים, הבטחת הבטיחות וקידום הבטיחות שביצע לגבי הפעילות החדשה, וככל הנדרש גם תיקון מתאים לספר המנ״ב כאמור {{ח:פנימי|סעיף 18|בתקנה 18(א)}}. {{ח:תת|(ז)}} המנהל לא יתקן רישיון ולא ייתן רישיון חדש כאמור בתקנת משנה (ו), אלא אם כן נחה דעתו כי המנ״ב של ספק השירות לאחר עדכונה כמוצע על ידו, תעמוד בדרישות תקנות אלה גם לגבי הפעילות החדשה; תיקון הרישיון או מתן הרישיון החדש ייראה כקבלה ראשונית או סופית על דעת המנהל לגבי המנ״ב המעודכנת, בהתאם לשלב הקבלה של המנ״ב של ספק השירות כאמור בתקנות משנה (א) ו־(ב), וספק השירות יפעל לפיה. {{ח:קטע2|פרק ב|פרק ב׳: מדיניות הבטיחות ומטרות הבטיחות}} {{ח:סעיף|4|מדיניות הבטיחות של ספק שירות}} {{ח:תת|(א)}} ספק שירות יגדיר את מדיניות הבטיחות שלו בהתאם לדיני הטיס ולתכנית הבטיחות המדינתית. {{ח:תת|(ב)}} מדיניות הבטיחות של ספק שירות – {{ח:תתת|(1)}} תשקף מחויבות ארגונית לבטיחות, ובכלל זה מחויבות ליעדי ביצועי הבטיחות; {{ח:תתת|(2)}} תכלול הצהרה ברורה כי ספק השירות יקצה את המשאבים הנדרשים למימוש מדיניות הבטיחות ויישום המנ״ב; {{ח:תתת|(3)}} תכלול מדיניות בדבר דיווחים על מפגעים או נושאי בטיחות; {{ח:תתת|(4)}} תבהיר לכל המועסק על ידו או מטעמו של ספק השירות, אילו סוגי התנהגויות אינם מקובלים בהקשר של הפעילויות שלו הקשורות להפעלה בטוחה של כלי טיס, ובאילו נסיבות הוא לא ינקוט צעדים משמעתיים; {{ח:תתת|(5)}} תיחתם בידי המנהל בעל האחריות הכוללת של ספק השירות. {{ח:תת|(ג)}} ספק שירות – {{ח:תתת|(1)}} יפיץ את מדיניות הבטיחות בכל רחבי הארגון שלו וכן לכל גורם המועסק מטעמו בפעילות הקשורה להפעלה בטוחה של כלי טיס, בתמיכה גלויה ומוצהרת של המנהל בעל האחריות הכוללת והנהלת ספק השירות; {{ח:תתת|(2)}} יבחן את מדיניות הבטיחות מעת לעת, ויעדכנה ככל הנדרש להבטיח שתישאר רלוונטית ומתאימה לספק השירות. {{ח:סעיף|5|מטרות הבטיחות}} {{ח:תת|(א)}} ספק שירות יגדיר את מטרות הבטיחות שלו, בהתאם למדיניות הבטיחות; מטרות הבטיחות ישקפו את מחויבות ספק השירות לקיים או לשפר באופן מתמשך את כלל ביצוע המנ״ב ויהיו בסיס לניטור ביצועי הבטיחות ומדידתם בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 11|לתקנות 11}} {{ח:פנימי|סעיף 12|ו־12}}. {{ח:תת|(ב)}} ספק שירות – {{ח:תתת|(1)}} יפיץ את מטרות הבטיחות שהגדיר בכל רחבי הארגון שלו וכן לכל גורם המועסק מטעמו בפעילות הקשורה להפעלה בטוחה של כלי טיס; {{ח:תתת|(2)}} יבחן מעת לעת את מטרות הבטיחות שהגדיר, ויעדכנן ככל הנדרש להבטיח שהן יישארו רלוונטיות ומתאימות לספק השירות. {{ח:סעיף|6|אחריותיות ואחריות על הבטיחות}} {{ח:ת}} ספק שירות יגדיר את האחריותיות והאחריות לבטיחות בארגון, ובכלל זה – {{ח:תת|(1)}} יזהה את המנהל בעל האחריות הכוללת, אשר בלא קשר לתפקידיו האחרים, נושא האחריותיות ליישום וקיום של מנ״ב אפקטיבית; {{ח:תת|(2)}} יתווה באופן ברור את שרשרת הנשיאה באחריותיות לבטיחות בכל רחבי הארגון שלו, ובכלל זה האחריותיות הישירה של ההנהלה הבכירה; {{ח:תת|(3)}} יגדיר את האחריות של כל אחד מחברי ההנהלה לפיתוח, יישום וקיום של תהליכי מנ״ב בתחומי אחריותו, ובכלל זה – {{ח:תתת|(א)}} זיהוי מפגעי בטיחות והערכת סיכונים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 10|בתקנות 10}} {{ח:פנימי|סעיף 11|ו־11}}; {{ח:תתת|(ב)}} ניטור האפקטיביות של אמצעי אפחות סיכון כאמור {{ח:פנימי|סעיף 12|בתקנות 12}} {{ח:פנימי|סעיף 13|ו־13}}; {{ח:תתת|(ג)}} קידום הבטיחות כאמור {{ח:פנימי|פרק ה|בפרק ה׳}}; {{ח:תת|(ד)}} עדכון המנהל בעל האחריות הכוללת על ביצועי המנ״ב והצורך בשיפורים; {{ח:תת|(4)}} יגדיר את האחריות של כל המועסק על ידו או מטעמו הקשור לביצועי הבטיחות של ספק השירות; {{ח:תת|(5)}} יגדיר את דרגי ההנהלה המוסמכים לאשר את תהליכי ניהול סיכוני הבטיחות ותוצאותיהם, בהתאם למידת הנסבלות של סיכוני בטיחות (safety risk tolerability), ואת סמכותם בעניין זה; {{ח:תת|(6)}} יתעד בכתב ויפיץ לעובדיו את האחריותיות לבטיחות, האחריויות לבטיחות והסמכויות שהוגדרו לפי תקנה זו. {{ח:סעיף|7|מנהל בטיחות ובעלי תפקידים נוספים}} {{ח:תת|(א)}} המנהל בעל האחריות הכוללת ימנה מנהל בטיחות שהוא בעל ידע, ניסיון ומיומנות הולמים, כאמור בהנחיות שבמסמך 9859. {{ח:תת|(ב)}} מנהל הבטיחות יהיה אחראי ליישום ולקיום של הוראות המנ״ב בכל רחבי הארגון של ספק השירות, ובכלל זה: {{ח:תתת|(1)}} לתאם את היישום, הקיום, השילוב וההטמעה של המנ״ב; {{ח:תתת|(2)}} לפעול לקיום תהליכי זיהוי מפגעי בטיחות וניהול סיכוני בטיחות; {{ח:תתת|(3)}} לפעול לקיום תהליכי הבטחת הבטיחות ולניטור האפקטיביות של אמצעי אפחות סיכון; {{ח:תתת|(4)}} להבטיח את קידום הבטיחות כאמור {{ח:פנימי|פרק ה|בפרק ה׳}}; {{ח:תתת|(5)}} לדווח באופן סדיר למנהל בעל האחריות הכוללת על ביצועי המנ״ב ועל כל צורך בשיפור; {{ח:תתת|(6)}} לוודא כי ספק השירות מעביר למנהל דיווחים על אירועים בטיחותיים, תקלות וליקויים, כנדרש לפי {{ח:חיצוני|חוק הטיס|החוק}}; {{ח:תתת|(7)}} לדווח למנהל על ביצועי הבטיחות של ספק השירות, בהתאם להוראות תכנית הבטיחות המדינתית ובאופן המקובל על דעת המנהל. {{ח:תת|(ג)}} מנהל הבטיחות יועסק בתפקידו בהיקף המאפשר לו למלא אותו באופן הולם, ויהיה כפוף ישירות למנהל בעל האחריות הכוללת במילוי תפקידו כאמור. {{ח:תת|(ד)}} ספק השירות ימנה בעלי תפקידים ייעודיים נוספים בתחום ניהול הבטיחות, שיהיו כפופים למנהל הבטיחות במילוי תפקידיהם כאמור, אם הדבר נדרש לביצוע התפקידים כאמור בתקנת משנה (ב) באופן אפקטיבי, בהתחשב בגודלו של ספק השירות ובהיקף פעילותו הקשורה להפעלה בטוחה של כלי טיס ומורכבותה. {{ח:תת|(ה)}} ספק השירות לא ימנה אדם לתפקיד כאמור בתקנה זו, במקביל לביצוע תפקידים אחרים בארגון, אם תחומי אחריותו בתפקידיו האחרים יוצרים או עלולים ליצור ניגוד עניינים עם תפקידו בתחום ניהול הבטיחות או פוגעים או עלולים לפגוע ביכולתו לשמש בתפקיד כאמור. {{ח:סעיף|8|תכנית תגובה למצבי חירום|תיקון: תשפ״ו־3}} {{ח:תת|(א)}} ספק שירות יכין ויקיים תכנית תגובה למצבי חירום, בהתאם להנחיות מסמך 9859, אשר תבטיח, לפחות, את כל אלה: {{ח:תתת|(1)}} הגדרת סמכויות וחלוקת אחריויות במצבי חירום; {{ח:תתת|(2)}} תיעוד נהלים ותהליכים במצבי חירום; {{ח:תתת|(3)}} תיאום פעולות במצבי חירום ברחבי הארגון של ספק השירות ועם גורמים חיצוניים לו; {{ח:תתת|(4)}} המשך פעילות חיונית של ספק השירות באופן המבטיח את הבטיחות, במקביל לטיפול במצב החירום; {{ח:תתת|(5)}} זיהוי מראש של תרחישי חירום ואמצעי אפחות מתאימים להם. {{ח:תת|(ב)}} ספק שירות יבטיח כי תכנית התגובה למצבי חירום שלו מתואמת עם תכניות התגובה למצבי חירום של ארגונים שעליו לקיים עמם ממשק במסגרת פעילותו ואספקת מוצריו ושירותיו. {{ח:תת|(ג)}} תכנית חירום לשדה תעופה לפי {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (בטיחות בשדות התעופה של רשות שדות התעופה)#סעיף 24|תקנה 24 לתקנות הטיס (בטיחות בשדות התעופה של רשות שדות התעופה), התשנ״ב–1992}}, יכולה להוות חלק מתכנית התגובה למצבי חירום הנדרשת לפי תקנה זו. {{ח:תת}} {{ח:הערה|(החל מיום 3.10.2026):}} תכנית חירום לשדה תעופה לפי {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (שדות תעופה – מאפיינים פיזיים והפעלת שדה תעופה)#פרק ז סימן ב|סימן ב׳ לפרק ז׳ לתקנות הטיס (שדות תעופה – מאפיינים פיזיים והפעלת שדה תעופה), התשפ״ו–2026}}, יכולה להוות חלק מתכנית התגובה למצבי חירום הנדרשת לפי תקנה זו. {{ח:קטע2|פרק ג|פרק ג׳: ניהול סיכוני בטיחות}} {{ח:סעיף|9|ניהול סיכוני בטיחות}} {{ח:ת}} ספק שירות יקיים ניהול סיכוני בטיחות כאמור {{ח:פנימי|פרק ג|בפרק זה}} – {{ח:תת|(1)}} לפני יישום מערכת חדשה; {{ח:תת|(2)}} לפני שינוי במערכת קיימת, למעט שינוי שספק השירות מעריך אותו כבעל השפעה זניחה על הבטיחות, בהתאם לנוהל שהוא כלל בספק המנ״ב, שהתקבל על דעת המנהל; {{ח:תת|(3)}} בעת פיתוח נוהלי עבודה לאספקת השירותים או המוצרים הקשורים בהפעלה בטוחה של כלי טיס, או שינוי נהלים כאמור; {{ח:תת|(4)}} עקב זיהוי מפגע בטיחות או אמצעי אפחות סיכון שאינו אפקטיבי, במסגרת תהליכי הבטחת הבטיחות כאמור {{ח:פנימי|פרק ד|בפרק ד׳}}. {{ח:סעיף|10|זיהוי מפגעי בטיחות}} {{ח:תת|(א)}} ספק השירות יפתח ויקיים תהליכים לזיהוי מפגעי בטיחות הקשורים לשירותים או למוצרים שהוא מספק הקשורים בהפעלה בטוחה של כלי טיס. {{ח:תת|(ב)}} תהליכים לזיהוי מפגעי בטיחות כאמור בתקנת משנה (א) – {{ח:תתת|(1)}} יכללו תהליך לניתוח המערכות הרלוונטיות, שיביא בחשבון לפחות את כל אלה: {{ח:תתתת|(א)}} מטרת המערכת ותפקודה; {{ח:תתתת|(ב)}} סביבת ההפעלה של המערכת; {{ח:תתתת|(ג)}} תיאור תהליכי המערכת ונהליה; {{ח:תתתת|(ד)}} כוח האדם, המבנה הארגוני, הציוד והמיתקנים הנדרשים להפעלת המערכת; {{ח:תתת|(2)}} יבוסס על שילוב של שיטות תגובתיות ויזומות. {{ח:סעיף|11|הערכת סיכוני בטיחות ונקיטת אמצעי אפחות סיכון}} {{ח:תת|(א)}} ספק שירות יפתח ויקיים תהליכים – {{ח:תתת|(1)}} לניתוח סיכוני הבטיחות הקשורים במפגעי בטיחות שהוא זיהה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 10|בתקנה 10}}; {{ח:תתת|(2)}} להערכת סיכוני הבטיחות שנותחו כאמור בפסקה (1), באופן המאפשר החלטה אם הם ברמה מקובלת; {{ח:תתת|(3)}} לפיתוח ולקביעה של אמצעי אפחות סיכון, הנחוצים כתוצאה מתהליכי הערכת סיכוני הבטיחות כאמור בפסקה (2). {{ח:תת|(ב)}} לפני יישום אמצעי אפחות סיכון כאמור בתקנת משנה (א)(3), יעריך ספק השירות אם יישומו יביא להפחתת סיכון הבטיחות לרמה המקובלת שהוא קבע. {{ח:קטע2|פרק ד|פרק ד׳: הבטחת הבטיחות}} {{ח:סעיף|12|מדידת ביצועי הבטיחות}} {{ח:תת|(א)}} ספק שירות יפתח ויקיים מערכות לאיסוף מידע לגבי ההפעלה שהוא מבצע והשירותים או המוצרים שהוא מספק הקשורים להפעלה בטוחה של כלי טיס, לניטור ביצועי הבטיחות שלו; מערכות אלה יכללו לפחות את כל אלה: {{ח:תתת|(1)}} ניטור תהליכים מבצעיים; {{ח:תתת|(2)}} ניטור סביבת ההפעלה לגילוי שינויים; {{ח:תתת|(3)}} סיקורים לתהליכי הפעלה ולמערכות הפעלה; {{ח:תתת|(4)}} הערכת המנ״ב, וכן הערכה של תהליכי ההפעלה ומערכות ההפעלה; {{ח:תתת|(5)}} איסוף דיווחים כאמור {{ח:פנימי|סעיף 7|בתקנה 7(ב)(6)}}, ניתוח המידע ותחקורו; {{ח:תתת|(6)}} תחקור דיווחים הנוגעים להפרות פוטנציאליות של דיני הטיס או של אמצעי אפחות סיכון שספק השירות קבע לפי {{ח:פנימי|סעיף 11|תקנה 11}}; {{ח:תתת|(7)}} מערכת דיווחי רשות, שהיא חסויה, לעובדי ספק השירות, שבאמצעותה יכול העובד לדווח על מפגעי בטיחות, חששות, אירועים ותקריות, ולהציע פתרונות ושיפורים. {{ח:תת|(ב)}} ספק השירות יפתח ויקיים תהליכים לניתוח מידע שבידו לגבי פעילותו והשירותים והמוצרים שהוא מספק, הקשורים להפעלה בטוחה של כלי טיס, ובכלל זה מידע שצבר באמצעות התהליכים והמערכות כאמור בתקנת משנה (א). {{ח:סעיף|13|הערכת ביצועי הבטיחות}} {{ח:תת|(א)}} ספק שירות יעריך את ביצועי הבטיחות שלו באמצעות מדדי ביצועי הבטיחות שהוא קבע במנ״ב ביחס ליעדי ביצוע הבטיחות שהוא קבע במנ״ב לגבי אותם מדדים, במטרה – {{ח:תתת|(1)}} להבטיח כי אמצעי אפחות הסיכון שקבע לפי {{ח:פנימי|סעיף 11|תקנה 11}} מיושמים; {{ח:תתת|(2)}} להעריך את האפקטיביות של אמצעי אפחות סיכון שקבע לפי {{ח:פנימי|סעיף 11|תקנה 11}} ולזהות אמצעי אפחות סיכון שאינם אפקטיביים; {{ח:תתת|(3)}} לזהות שינויים, ובכלל זה בסביבת ההפעלה, שיכולים להשפיע על רמת סיכוני הבטיחות או לגרום למפגעי בטיחות חדשים, הקשורים לשירותים או למוצרים הקשורים להפעלה בטוחה של כלי טיס, שאותם הוא מספק; {{ח:תתת|(4)}} לזהות מפגעי בטיחות חדשים; {{ח:תתת|(5)}} להעריך את ביצועי המנ״ב ולאפשר שיפור מתמיד של כלל ביצועי המנ״ב. {{ח:תת|(ב)}} מצא ספק השירות, בעקבות הערכה לפי תקנת משנה (א), כי קיימים אמצעי אפחות סיכון שאינם אפקטיביים או מפגעי בטיחות חדשים, יבצע ספק השירות לגביהם ניהול סיכוני בטיחות כאמור {{ח:פנימי|פרק ג|בפרק ג׳}}. {{ח:תת|(ג)}} הערכת ביצועי הבטיחות כאמור בתקנה זו תאושר בידי המנהל בעל האחריות הכוללת. {{ח:סעיף|14|שיפור מתמיד}} {{ח:ת}} ספק שירות ימסד ויקיים תהליכים לתיקון ליקויים בביצועי הבטיחות שזוהו בהערכה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 13|בתקנה 13}}. {{ח:קטע2|פרק ה|פרק ה׳: קידום הבטיחות}} {{ח:סעיף|15|הדרכה}} {{ח:ת}} ספק שירות – {{ח:תת|(1)}} יפתח ויקיים תכניות הדרכה בנושאי בטיחות, ראשונית ותקופתית, בהתאם להוראות מסמך 9859, שתבטיח כי כל מועסק על ידו או מטעמו יהיה מאומן וכשיר לביצוע חובותיו במסגרת המנ״ב; {{ח:תת|(2)}} יקבע את התכנים בתכניות ההדרכה כך שיתאימו למידת מעורבותו של המודרך במנ״ב, כנדרש על פי הגדרת תפקידו ואחריותו בארגון. {{ח:סעיף|16|תקשור מידע בנושאי בטיחות}} {{ח:ת}} ספק שירות יפתח ויקיים אמצעים להפצה ולהסברה של מידע, מסמכים והוראות בנושאי בטיחות אשר – {{ח:תת|(1)}} יבטיחו שכל מועסק על ידו או מטעמו יהיה מודע למדיניות הבטיחות, לתהליכים ולכלים שבמנ״ב, הנוגעים לתפקידו ולאחריותו בארגון של ספק השירות; {{ח:תת|(2)}} יכללו מידע חיוני לבטיחות, ובכלל זה מידע לגבי מפגעי בטיחות הנוגעים לתפקידיו ולתחומי אחריותו של כל מועסק על ידו או מטעמו; {{ח:תת|(3)}} יכללו הסברים בדבר הצורך בפעילויות בטיחותיות מסוימות; {{ח:תת|(4)}} יכללו הסברים בדבר הצורך בנוהלי בטיחות חדשים שנקבעו או בעדכונים שנעשו בנהלים קיימים. {{ח:קטע2|פרק ו|פרק ו׳: תיעוד המנ״ב}} {{ח:סעיף|17|ספר מנ״ב}} {{ח:תת|(א)}} ספק שירות יפתח ויקיים ספר מנ״ב, המקובל על המנהל; ספר מנ״ב יכלול לפחות את כל אלה: {{ח:תתת|(1)}} מדיניות הבטיחות של ספק השירות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 4|בתקנה 4}} ויעדי ביצועי הבטיחות שלו; {{ח:תתת|(2)}} דרישות הדין לגבי המנ״ב; {{ח:תתת|(3)}} תהליכי המנ״ב ונוהליה; {{ח:תתת|(4)}} תחומי אחריות ואחריותיות וסמכויות לגבי תהליכי המנ״ב ונוהליה; {{ח:תתת|(5)}} תיאור תוצרי המנ״ב. {{ח:תת|(ב)}} ספק השירות יבטיח כי תוכני ספר המנ״ב יהיו עקביים ולא יסתרו – {{ח:תתת|(1)}} כל הוראת דין החלה לגבי ספק השירות; {{ח:תתת|(2)}} כל הוראת מינהל החלה לגבי ספק השירות, ובפרט כל תנאי שנקבע ברישיונו; {{ח:תתת|(3)}} כל מסמך אחר שספק השירות נדרש לקיים לפי דיני הטיס. {{ח:תת|(ג)}} ספק שירות יעצב את ספר המנ״ב באופן שקל יהיה לעדכנו ולהחליף את דפיו, ינהיג שיטה שתאפשר לדעת מהי הגרסה המעודכנת ביותר שלו, ויציין על גבי כל דף את תאריך העדכון האחרון שלו; לעניין זה, ”דף“ – לרבות דף אלקטרוני. {{ח:תת|(ד)}} ספק שירות יבטיח כי כל המועסק על ידו או מטעמו מבצע את הנדרש ממנו במסגרת המנ״ב לפי ספר המנ״ב. {{ח:סעיף|18|תיקון ספר מנ״ב}} {{ח:תת|(א)}} ספק שירות יתקן את ספר המנ״ב, כפי הנדרש, כדי להבטיח את עדכניות המידע הכלולו בו; כל תיקון כאמור יהיה מקובל על דעת המנהל כאמור {{ח:פנימי|סעיף 3|בתקנה 3}}. {{ח:תת|(ב)}} ראה המנהל כי נחוץ לבצע תיקון בספר המנ״ב של ספק שירות, לרבות הוספת הוראות, יודיע על כך לספק השירות ויאפשר לו להמציא לו מידע והערות בתוך תקופה שעליה יורה, שלא תפחת מעשרים ואחד ימים מיום שקיבל ספק השירות את ההודעה. {{ח:תת|(ג)}} הומצאו למנהל מידע והערות כאמור בתקנת משנה (ב), ישקול אותם ויודיע לספק השירות על החלטתו. {{ח:תת|(ד)}} ספק השירות יתקן את ספר המנ״ב לפי הוראת המנהל, בתוך 60 ימים מיום שקיבל את הודעת המנהל כאמור בתקנת משנה (ב), ואם הגיש מידע והערות כאמור בתקנת משנה (ב) – בתוך 30 ימים מיום הודעת המנהל כאמור בתקנת משנה (ג), ויודיע למנהל על השלמת התיקון. {{ח:סעיף|19|הפצת ספר מנ״ב}} {{ח:תת|(א)}} ספק שירות ימסור את ספר המנ״ב וכל תיקון שלו – {{ח:תתת|(1)}} למנהל; {{ח:תתת|(2)}} למנהל בעל האחריות הכוללת, למנהל הבטיחות שמונה לפי {{ח:פנימי|סעיף 7|תקנה 7}}, ולחברי הנהלה הבכירה של הארגון; {{ח:תתת|(3)}} לכל המועסק על ידו או מטעמו שנדרש להיות מעורב במנ״ב בהתאם לתפקידיו ולאחריותו – את החלקים הנוגעים למעורבותו הנדרשת במנ״ב. {{ח:תת|(ב)}} ספק שירות יעמיד עותק מעודכן של ספק המנ״ב לרשותו של כל המועסק על ידו או מטעמו ושל כל אדם מוסמך אחר, במשרדיו הראשיים, וכן, אם הוא מספק את שירותיו במיתקן קבע אחר, אחד או יותר – בכל מיתקן קבע כאמור. {{ח:תת|(ג)}} המחזיק בספר מנ״ב יעדכנו באופן שוטף בתיקונים שהמציא לו ספק השירות כאמור. {{ח:סעיף|20|תיעוד מוצרי המנ״ב ושמירתם}} {{ח:תת|(א)}} ספק שירות יתעד את תהליכי ניהול סיכוני הבטיחות שקיים כאמור {{ח:פנימי|פרק ג|בפרק ג׳}} ותוצאותיהם, וישמור את התיעוד לגבי כל תהליך כאמור כל עוד התהליך רלוונטי לפעילותו. {{ח:תת|(ב)}} ספק שירות יתעד את תוצאות תהליכי הבטחת הבטיחות שקיים כאמור {{ח:פנימי|פרק ד|בפרק ד׳}} וישמור תיעוד זה לתקופה של חמש שנים לפחות. {{ח:תת|(ג)}} ספק שירות יתעד את ההדרכות שעבר כל אדם כאמור {{ח:פנימי|סעיף 15|בתקנה 15}}, וישמור תיעוד זה כל עוד אותו אדם מועסק על ידו או מטעמו. {{ח:תת|(ד)}} ספק שירות ישמור תיעוד על כל הפצה והסברה של מידע, מסמכים והוראות בנושאי בטיחות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 16|בתקנה 16}} לתקופה של שנתיים לפחות. {{ח:קטע2|פרק ז|פרק ז׳: הוראות שונות, תחילה והוראות מעבר}} {{ח:סעיף|21|פרסום שינויים מסוימים במסמך 9859}} {{ח:תת|(א)}} שונתה הוראה במסמך 9859 שתקנות אלה מפנות אלה, יפרסם המנהל, ברשומות ובאתר האינטרנט של הרשות, הודעה על השינוי, בציון מועד תחילתו בישראל. {{ח:תת|(ב)}} מועד התחילה של שינוי כאמור בתקנת משנה (א) יהיה לאחר שחלפו ארבעה עשר ימים לפחות מיום הפרסום ברשומות. {{ח:תת|(ג)}} מסמך 9859 בנוסחו העדכני יעמוד לעיון הציבור במשרדי הרשות. {{ח:סעיף|21א|בחינה ראשונה לפי {{ח:חיצוני|חוק עקרונות האסדרה|חוק עקרונות האסדרה}}|תיקון: תשפ״ה}} {{ח:ת}} המנהל יפרסם באתר האינטרנט של הרשות את המועד לבחינה ראשונה של תיקונים לתקנות אלה שחל עליהם {{ח:חיצוני|חוק עקרונות האסדרה#סעיף 24|סעיף 24 לחוק עקרונות האסדרה, התשפ״ב–2021}}. {{ח:סעיף|22|תחילה והוראות מעבר}} {{ח:תת|(א)}} תחילתן של תקנות אלה 30 ימים מיום פרסומן. {{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בתקנת משנה (א), תחילתן של תקנות אלה לגבי ספק שירות המחזיק ברישיון ערב פרסומן (להלן – ספק שירות קיים) תהיה שמונה עשר חודשים מיום פרסומן או ביום קבלתה הראשונית של המנ״ב על דעת המנהל לפי תקנות משנה (ג) ו־(ד), לפי המוקדם מביניהם. {{ח:תת|(ג)}} ספק שירות קיים – {{ח:תתת|(1)}} יגיש לביקורת המנהל ולקבלה על דעתו, ספר מנ״ב כנדרש בתקנות אלה ותכנית ליישום המנ״ב (בתקנה זו – תכנית היישום) כפי שהורה לו המנהל, בתוך שישה חודשים מיום פרסומן של תקנות אלה; על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 9|בתקנה 9}}, תכנית היישום תכלול תכנית לביצוע ניהול סיכוני בטיחות על כלל המערכות של ספק השירות, למעט מערכת שהתקיים בה אחד מאלה: {{ח:תתתת|(א)}} ספק השירות הראה למנהל, להנחת דעתו, כי ערך לגביה, לפני פרסומן של תקנות אלה, תהליך ניהול סיכונים העומד בדרישות תקנות אלה וספר המנ״ב שלו; {{ח:תתתת|(ב)}} שספק השירות העריך אותה כבעלת השפעה זניחה על הבטיחות, בהתאם לנוהל כאמור {{ח:פנימי|סעיף 9|בתקנה 9(2)}}; {{ח:תתת|(2)}} ישלים תהליך של קבלה ראשונית על דעת המנהל לגבי המנ״ב ולגבי תכנית היישום, בתוך שנה ממועד הגשתן למנהל כאמור, או בתוך תקופה ארוכה יותר שהתיר לו המנהל; {{ח:תתת|(3)}} יפעל בהתאם למנ״ב ולתכנית היישום מיום קבלתן על דעת המנהל כאמור בפסקה (2). {{ח:תת|(ד)}} על קבלה ראשונית על דעת המנהל של המנ״ב ותכנית היישום כאמור בתקנת משנה (ג) יחולו הוראות אלה: {{ח:תתת|(1)}} המנהל רשאי, בתוך 60 ימים מהיום שבו הועמדו המנ״ב ותכנית היישום לביקורתו, להודיע לספק השירות כי המנ״ב או תכנית היישום אינן מקובלות על דעתו, להורות לספק השירות לתקן אותן, להמציא לו מידע נוסף, או להודיע לספק השירות, בהחלטה מנומקת, כי דרושה לו תקופה נוספת שלא תעלה על 60 ימים לבחינתן; {{ח:תתת|(2)}} יראו את המנ״ב כמקובלת ראשונית על דעת המנהל, ואת תכנית היישום כמקובלת על דעת המנהל, אם התקיים אחד מאלה: {{ח:תת|(א)}} ספק השירות תיקן את המנ״ב ואת תכנית היישום בהתאם להוראות המנהל כאמור בפסקה (1), והמנהל הודיעו כי אין לו הערות נוספות לגביהן; {{ח:תת|(ב)}} עברו 60 ימים מן המועד שבו הגיש ספק השירות לביקורת המנהל את המנ״ב ואת תכנית היישום, והמנהל לא הודיע לו כי הן אינן מקובלות על דעתו, או כי דרושה לו תקופה נוספת לבחינתן, ולא הורה לו לתקנן ולא דרש ממנו מידע נוסף. {{ח:תת|(ה)}} המנהל יבדוק את אופן יישום המנ״ב בידי ספק השירות במהלך השנה לאחר קבלתה הראשונית על דעתו, ויחולו הוראות אלה: {{ח:תתת|(1)}} המנהל רשאי להורות לספק השירות לתקן את המנ״ב, אם מצא כי היא אינה ממלאת אחר תקנות אלה להנחת דעתו; {{ח:תתת|(2)}} הורה המנהל על האמור בפסקה (1), ישלים ספק השירות את התיקונים ויישומם בתוך תקופה שהורה עליה המנהל; {{ח:תתת|(3)}} לא מצא המנהל כי נדרשים תיקונים כאמור בפסקה (1) בתוך שנה מיום קבלתה הראשונית על דעתו, או הודיע המנהל לספק השירות כי הוא לא מצא כי נדרשים במנ״ב תיקונים נוספים בתום התקופה שקצב לביצוע תיקונים במנ״ב כאמור בפסקה (2), יראו את המנ״ב כמקובלת על דעת המנהל. {{ח:תת|(ו)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 3|בתקנה 3(ו) ו־(ז)}}, אם בתקופה שעד לקבלה ראשונית של המנ״ב על דעת המנהל ביקש ספק שירות קיים תיקון ברישיונו או רישיון חדש, באופן שיאפשר לו לבצע פעילות הקשורה להפעלה בטוחה של כלי טיס שהוא אינו מורשה לבצע (בתקנת משנה זו – פעילות חדשה), לא יתקן המנהל את הרישיון ולא ייתן רישיון חדש, אלא אם כן ספק השירות הקיים ביצע תהליכי מנ״ב לגבי הפעילות החדשה, הגיש לביקורת המנהל את תוצרי התהליכים כאמור, וככל הנדרש תיקון מתאים לספר למנ״ב כאמור {{ח:פנימי|סעיף 18|בתקנה 18(א)}}, ונחה דעתו של המנהל כי ספק השירות ערוך לעמוד בדרישות תקנות אלה לעניין הפעילות החדשה. {{ח:חתימות|י״ח בכסלו התשע״ח (6 בדצמבר 2017)}} * '''ישראל כ״ץ'''<br>שר התחבורה והבטיחות בדרכים {{ח:סוגר}} {{ח:סוף}} [[קטגוריה:בוט חוקים]] 30cpabcb940ox91qhna00poyo0k6n4k 116 379628 3019941 3019145 2026-06-14T21:28:16Z Fuzzy 29 ת"ט 3019941 wikitext text/x-wiki <שם> תקנות מניעת זיהום הים (הטלת פסולת), התשמ"ד-1984 <מאגר תקן 2116327 קוד a163Y00000DuTP6QAN> <מקור> ((ק"ת תשמ"ד, 2120|תקנות מניעת זיהום הים (הטלת פסולת)|4676)); ((תשפ"ו, 2184א|תיקון|12420)), ((2216|ת"ט|12425)). ''עדכון סכומים:'' ((ק"ת תש"ע, 1400|הודעה|6911)); ((תשע"א, 64|הודעה|6933)), ((531|הודעה|6966)), ((940|הודעה|6997)), ((1174|הודעה מס' 2|7016)); ((תשע"ב, 94|הודעה|7046)), ((1421|הודעה מס' 2|7141)); ((תשע"ג, 111|הודעה|7173)); ((תשע"ד, 1672|הודעה|7413)); ((תשע"ו, 459|הודעה|7591)), ((1055|הודעה|7648)); ((תשע"ז, 778|הודעה|7784)), ((1112|הודעה|7816)), ((1732|הודעה|7860)); ((תשע"ח, 153|הודעה|7877)), ((654|הודעה|7912)), ((1874|הודעה|7991)); ((תשע"ט, 1444|הודעה|8116)), ((1444|הודעה מס' 2|8116)), ((1598|הודעה מס' 3|8132)), ((3085|הודעה מס' 4|8198)), ((3517|הודעה מס' 5|8250)); ((תש"ף, 46|הודעה|8285)), ((370|הודעה מס' 2|8318)), ((404|ת"ט|8323)), ((1510|הודעה מס' 3|8591)), ((1746|הודעה מס' 4|8639)); ((תשפ"א, 514|הודעה)), ((3514|הודעה מס' 2)); ((תשפ"ב, 204|הודעה|9680)), ((1409|הודעה|9848)), ((2579|הודעה מס' 2|10096)), ((3474|הודעה מס' 3|10257)); ((תשפ"ג, 120|הודעה|10360)), ((1050|הודעה [צ"ל: הודעה מס' 2]|10565)), ((1852|הודעה מס' 2 [צ"ל: הודעה מס' 3]|10660)), ((2250|הודעה מס' 3 [צ"ל: הודעה מס' 4]|10734)); ((תשפ"ד, 726|הודעה|10949)), ((3042|הודעה מס' 2|11376)); ((תשפ"ה, 290|הודעה|11561)), ((990|הודעה [צ"ל: הודעה מס' 2]|11711)), ((2132|הודעה מס' 3|11956)). <מבוא> בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיף 15]] [[=החוק|לחוק מניעת זיהום הים (הטלת פסולת), התשמ"ג-1983]] (להלן - החוק), ובאישור ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה: @ 1. הגדרות (תיקון: תשפ"ו) : בתקנות אלה - :- "הועדה" - הועדה למתן היתרים שמונתה לפי [[סעיף 3 לחוק]]; :- "היתר" - היתר להטלת פסולת לים; :- "הפרוטוקול" - (((החל מיום 8.7.2026):)) פרוטוקול בדבר מניעה והפסקה של זיהום בים התיכון בהטלת פסולת מאוניות וכלי טיס, כנוסחו המעודכן מזמן לזמן ((())Protocol for the Prevention and Elimination of Pollution of the Mediterranean Sea by Dumping from Ships and Aircraft or Incineration at Sea(())). @ 2. בקשה להיתר : בקשה להיתר תוגש לועדה בכתב ותכלול את הפרטים כאמור [[בתוספת הראשונה]]. @ 3. השלמת הבקשה : (א) בנוסף על המידע הנדרש על פי [[תקנה 2]] רשאית הועדה לדרוש ממגיש הבקשה מידע נוסף אם לדעתה הוא נחוץ לשם טיפול בבקשה, ובכלל זה רשאית היא לדרוש כי יגיש לה נתונים ותוצאות בדיקות של מוסד מחקר או גורם אחר. : (ב) דרישה כאמור בתקנת משנה (א) תוצג למבקש לא יאוחר מ-60 ימים מיום הגשת הבקשה. @ 4. החלטה בבקשה (תיקון: תשפ"ו) : (א) הועדה תחליט בבקשה תוך 90 ימים מיום הגשתה, ואם הוצגה דרישה לפי [[תקנה 3]] - מיום השלמת מסירת הנדרש לפיה; (((החל מיום 8.7.2026):)) הוגשה בקשה להיתר חירום כאמור [[בתקנה 9(ב)]], הוועדה תחליט בבקשה בתוך 72 שעות מיום הגשתה. : (ב) הועדה רשאית להיעתר לבקשה, בתנאים או בלעדיהם, או לדחותה. : (ג) יושב ראש הועדה יודיע בכתב למגיש בקשה על החלטת הועדה. : (ד) החליטה הועדה להיענות לבקשה למתן היתר - ימציא יושב ראש הועדה את ההיתר למבקש בהקדם. : (ה) (((החל מיום 8.7.2026):)) החליטה הוועדה לדחות את הבקשה למתן היתר, יודיע על כך יושב ראש הוועדה למגיש הבקשה בהודעה מנומקת בכתב. : (ו) (((החל מיום 8.7.2026):)) הוועדה רשאית לקיים דיון חוזר בבקשה למתן היתר אשר החליטה לדחות או בתנאים שקבעה בהיתר, אם ביקש זאת חבר הוועדה או מגיש הבקשה, בבקשה מנומקת בכתב בתוך 21 ימים מקבלת החלטת הוועדה. @ 5. אגרת בקשה (תיקון: תשפ"ו, [הודעות]) : (א) בעת הגשת בקשה להיתר או חידושו ישלם מגיש בקשה אגרה בשיעור 13,000 שקלים (((מתואם לפברואר 1984; החל מאפריל 2025, 1,426 ש"ח))), בדרך שיקבע חשב משרד הפנים. : (ב)(1) סכום האגרה הנקוב בתקנת משנה (א) ישתנה ב-1 בינואר, ב-1 באפריל, ב-1 ביולי וב-1 באוקטובר של כל שנה לפי שיעור העלייה של המדד החדש לעומת המדד היסודי; :: (2) כל סכום מוגדל כאמור יעוגל לשקל השלם הקרוב; :: (3) בתקנה זו - :::- "מדד" - מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה; :::- "המדד היסודי" - המדד שפורסם ביום י"ב באדר א' התשמ"ד (15 בפברואר 1984); :::- "המדד החדש" - המדד שפורסם לאחרונה לפני יום השינוי. @ 5. אגרת בקשה (תיקון: תשפ"ו, [הודעות]) : (((החל מיום 8.7.2026):)) : (א) בעת הגשת בקשה להיתר או חידושו ישלם מגיש בקשה אגרה בסך 1,455 שקלים חדשים (((מתואם לשנת 2026))), בדרך שיורה לו חשב המשרד להגנת הסביבה. : (ב)(1) סכום האגרה הנקוב בתקנת משנה (א) ישתנה ב-1 בינואר של כל שנה לפי שיעור השינוי של המדד החדש לעומת המדד היסודי. :: (2) כל סכום ששונה כאמור יעוגל לעשרת השקלים החדשים הקרובים. :: (3) בתקנה זו - :::- "מדד" - מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה; :::- "המדד החדש" - המדד שפורסם לאחרונה לפני יום השינוי; :::- "המדד היסודי" - המדד שפורסם ביום כ"ה בכסלו התשפ"ו (15 בדצמבר 2025). : (ג) המנהל הכללי של המשרד להגנת הסביבה יפרסם בהודעה ברשומות את נוסח [[תקנה 5(א)]] כפי שהשתנה עקב האמור בתקנת משנה (ב). @ 6. חמרים אסורים להטלה (תיקון: תשפ"ו) : הועדה לא תתיר הטלה לים של החמרים המפורטים [[בתוספת השניה]] אלא אם כן נתקיימה לדעתה אחת מהדרישות הבאות: : (1) החומר נהפך במהירות לבלתי מזיק בתהליך פיסיקלי, כימי או ביולוגי בים ואינו הופך אורגניזמים ימיים אכילים לבלתי אכילים, לבלתי ערבים לחך או למסוכנים לבריאות האדם או לבריאות בעלי חיים; : (2) ההטלה של כמות מסויימת של החומר דרושה כדי למנוע מצב חירום שיש בו סכנה ממשית לבריאות האדם ולא קיימת דרך אחרת למניעתה. @ 6. תנאים להתרת ההטלה (תיקון: תשפ"ו) : (((החל מיום 8.7.2026):)) : (א) הוועדה לא תתיר הטלת פסולת לים אלא אם כן התקיימו כל אלה: :: (1) לא קיימת, לדעת הוועדה, אפשרות עדיפה לטיפול או לסילוק יבשתי של הפסולת, ובכלל זה שימוש חוזר בפסולת; :: (2) הוועדה בחנה אם קיימת טכניקה או שיטה אפשרית אחרת, לצמצום כמות הפסולת או מאפייניה במקור או למניעת הזיהום, ושקלה את הצורך לקבוע תנאים לעניין זה בשים לב לישימות הטכניקה או השיטה באופן שיביא לצמצום כמות הפסולת או למניעת הזיהום מהפסולת; :: (3) היא אינה אסורה לפי הוראות הפרוטוקול; לעניין תקנה זו, לא יראו כל אחד מאלה כפסולת שהטלתה אסורה לפי הפרוטוקול: ::: (א) חומר חפור שמקורו בים; ::: (ב) משטחים ומבנים ימיים מעשה ידי אדם, ובלבד שאין בהם כדי לפגוע בסביבה הימית ושהוסר מהם כל חומר שעלול לגרום לזיהום ים; ::: (ג) חומרים גאולוגיים אינרטיים לא מזוהמים, שבשל תכונותיהם סביר להניח כי מרכיביהם הכימיים לא ישתחררו לסביבה הימית; ::: (ד) פסולת של דגים או של יצורים ימיים אחרים וכן פסולת אורגנית שמקורה בתהליכי עיבוד של דגים או של יצורים ימיים כאמור. : (ב) אין בהוראות תקנת משנה (א) כדי לגרוע מסמכות הוועדה להתיר, באופן חריג ואם סברה כי הדבר חיוני - הטלה לים של פסולת שאינה נמנית עם סוגי הפסולת המנויים בתקנת משנה (א)(3), שלא ניתן להטילה ביבשה בלא גרימת נזק חמור או סכנה חמורה לחיי אדם או לבטיחותם, והכול בהתאם להוראות האמנה או הפרוטוקול. : (ג) הוועדה לא תתיר - :: (1) הטבעה לשם סילוק בים של כלי שיט או כלי טיס או כל חלק מהם, שאינה בגדר הוראות [[תקנה 6(א)(3)(ב)]]; :: (2) שריפת פסולת בים או פירוקה בחום בדרך אחרת; הוראה זו לא תחול על פעולה כאמור שהיא אגבית להפעלה הרגילה של כלי שיט או כלי טיס. @ 7. חמרים מותרים להטלה (תיקון: תשפ"ו) : (((תבוטל ביום 8.7.2026):)) : הועדה רשאית להתיר הטלה לים של - : (1) החמרים המפורטים [[בתוספת השלישית]]; : (2) חמרים שאינם מפורטים [[בתוספות השניה]] [[או השלישית]]. @ 8. שיקולים במתן היתר : במתן היתר כאמור תשקול הועדה, בין היתר, את השיקולים המפורטים [[בתוספת הרביעית]]. @ 9. סוגי היתר (תיקון: תשפ"ו) : (א) היתר יכול שיהיה כללי או מיוחד, כמפורט להלן: :: (1) היתר כללי יינתן להטלת חמרים שאינם מפורטים [[בתוספות השניה]] [[או השלישית]]; היתר כללי יכול שלא להיות מוגבל בזמן; :: (2) היתר מיוחד יינתן להטלת חמרים המפורטים [[בתוספת השלישית]]; היתר מיוחד יינתן לתקופה שלא תעלה על שנתיים. : (ב) במקרה חירום, כאשר קיימת סכנה לחיי בני אדם, רשאית הועדה לתת היתר חירום אף בסטיה מהוראות אלה. @ 9. סוגי היתר (תיקון: תשפ"ו) : (((החל מיום 8.7.2026):)) : (א) היתר יכול שיינתן להטלה חד-פעמית או להטלה חוזרת והוא יכול שלא להיות מוגבל בזמן. : (ב) כאשר קיימת סכנה לחיי אדם או לבטיחותו של כלי השיט או כלי הטיס, אם בשל כוח עליון כתוצאה ממזג האוויר ואם בשל כל סיבה אחרת, רשאית הוועדה לתת היתר חירום אף בסטייה מהוראות תקנות אלה. @ 10. הוראות בהיתר : ההיתר יכלול, בין השאר, הוראות בענינים הבאים: : (1) מהות וכמות החומר שמותר להטילו; : (2) אופן האריזה, אם ישנה, בעת ההטלה; : (3) שיטת ההטלה; : (4) אתר ההטלה ומועדה; : (5) שיטת ההעמסה והטעינה של החומר; : (6) נתיב כלי השיט או כלי הטיס המוביל את החומר לאתר ההטלה; : (7) אמצעים מיוחדים שיש לנקוט בנוגע להעמסה, להובלה ולהטלה. @ 11. ניטור : (א) הועדה רשאית לכלול בהיתר דרישה לבצע ניטור לבחינת ההשפעות הסביבתיות והבריאותיות של ההטלה בהתאם לתכנית ניטור שיגיש המבקש לפי הנחיות הועדה ושתאשר הועדה. : (ב) תוצאות הניטור יימסרו לועדה באופן ובמועדים שיפורטו בתכנית הניטור. @ 12. דיווח על הטלה בהיתר : (א) דיווח על ביצוע הטלה, כאמור [[בסעיף 4 לחוק]], יימסר לועדה לא יאוחר מחודש ימים לאחר ביצוע ההטלה. : (ב) הדיווח יכלול את הפרטים הבאים: :: (1) מספר ההיתר ותאריך נתינתו; :: (2) שם קברניט כלי השיט או כלי הטיס, בעת ביצוע ההטלה; :: (3) כמות החומר שהוטלה למעשה והמיקום המדוייק של אתר ההטלה; :: (4) הערות והסבר למקרה של סטיה מתנאי ההיתר; :: (5) פרטים נוספים שנדרשו בתנאי ההיתר. @ 13. דיווח על הטלה במקרה חירום : (א) במקרה של הטלת פסולת כאמור [[בסעיף 8 לחוק]], ידווח הקברניט לועדה על ההטלה תוך שבעה ימים מיום האירוע; דיווח כאמור יכול שיהיה גם במברק או ברדיו טלפון. : (ב) בנוסף לדיווח כאמור בתקנת משנה (א) ידווח הקברניט לועדה, תוך חודש מיום הגעת כלי השיט לנמל, ובכלי טיס - תוך חודש מיום הדיווח הראשון, את הפרטים הבאים: :: (1) הענינים המנויים [[בתקנה 10]]; :: (2) תיאור הנסיבות אשר חייבו את ההטלה. :: לדיווח יצורפו העתקים של רישומים נוגעים לענין מתוך יומן כלי השיט או כלי הטיס. @ 14. ביטול היתר : הועדה רשאית לבטל היתר שנתנה, באחת מאלה: : (1) לא נתקיימו הוראות ההיתר; : (2) הובא לידיעת הועדה מידע, שלא היה בידיעתה בעת מתן ההיתר, ואשר אילו היה בידיעתה באותה עת לא היתה נותנת את ההיתר. == תוספת ראשונה == ==== ((([[תקנה 2]]))) ==== === הפרטים שייכללו בבקשה להיתר === @ (1) : שם המבקש ומענו. @ (2) (תיקון: תשפ"ו) : תיאור פיסיקלי וכימי של החומר המיועד להטלה - : (1) שם טכני (לרבות שם מסחרי, אם ישנו); : (2) תיאור: זיהוי, הרכב, מהות ומצב צבירה; : (3) כמות; : (((החל מיום 8.7.2026):)) תיאור פיסיקלי וכימי של החומר המיועד להטלה - : (1) שם טכני (לרבות שם מסחרי, אם ישנו); : (2) תיאור: זיהוי, הרכב, מהות ומצב צבירה ולעניין חומר חפור שמקורו בים - נתוני איכות החומר החפור לפי סקר דיגום שטח; לעניין זה - ::- "סקר דיגום שטח" - בדיקה מייצגת של איכות נפח החומר החפור לרבות מאפייניו הביולוגיים; : (3) כמות החומר וסוגו כמפורט [[בתקנה 6(א)(3)]]. @ (3) : (א) שם יצרן החומר או המעבד ומענו; : (ב) תיאור ההליך שגרם ליצירת החומר. @ (4) : תיאור אופן האריזה וסוג המכל של החומר בעת ההטלה. @ (5) (תיקון: תשפ"ו) : תיאור ההטלה המוצעת - : (1) מועד מתוכנן; : (2) מיקום (מיקום גיאוגרפי ועומק הקרקעית); : (3) (((החל מיום 8.7.2026):)) אופן ההטלה. @ (6) : הנימוקים להגשת הבקשה למתן היתר להטלה, בהתאם לתנאים המפורטים בתקנות אלה. @ (7) : (א) שם בעל כלי השיט או כלי הטיס המיועד לבצע את ההטלה ומענו; : (ב) פרטי הרישום של כלי השיט או כלי הטיס - :: (1) בכלי שיט - שם כלי השיט, נמל הרישום, תסבולת והדחק בטעון; :: (2) בכלי טיס - הסוג, המספר הסידורי ומספר הרישום. @ (8) : כללי: : (1) מידע פיסיקלי, כימי וביולוגי הנוגע לאתר ההטלה שיש בו כדי להצביע על התאמתו לשמש אתר הטלה שמתקיימות בו הדרישות המפורטות [[בתוספת הרביעית]]; : (2) מידע בדבר השיטה שבה המבקש סילק בעבר חומר מהסוג המיועד להטלה והכמויות שסולקו; : (3) הסבר בדבר הצורך בהטלה המוצעת ובחינת דרכים חלופיות לסילוק, טיפול או מיחזור של החומר, לרבות התייחסות להשפעות הסביבתיות של כל אחת מן החלופות; : (4) פירוט והערכה של ההשפעות הסביבתיות והבריאותיות, הצפויות או החזויות, של ההטלה המיועדת, לרבות ההשפעה על אפשרויות ניצול משאבים ימיים חיים ודוממים, ביצוע מחקר מדעי, ופעילויות שיט ונופש. == תוספת שניה (תיקון: תשפ"ו) == ==== ((([[תקנה 6]]))) ==== : (((התוספת תבוטל ביום 8.7.2026).)) @ א. : חמרים אסורים בהטלה לים - : (1) תרכובות אורגנו-הלוגניות ותרכובות העשויות ליצור חמרים כאמור בסביבה הימית; : (2) תרכובות אורגנו-צורניות ותרכובות העשויות ליצור חמרים כאמור בסביבה הימית; : (3) כספית ותרכובות כספית; : (4) קדמיום ותרכובות קדמיום; : (5) חומר פלסטי עמיד וחמרים סינטתיים עמידים אחרים, העלולים להפריע באופן ממשי לדיג או לשיט, להפחית את הנוחות או להפריע בשימושים חוקיים אחרים של הים; : (6) נפט גלמי ופחמימנים הנגזרים משמן האדמה ותערובות המכילות אחד מהם המוטענים על כלי שיט או טיס לשם הטלה; : (7) פסולת רדיואקטיבית או חומר רדיואקטיבי שתקבע הועדה; : (8) תרכובות חומציות ובסיסיות בהרכב או בכמות העלולים לפגום באורח חמור באיכות מי הים; : (9) חמרים בכל מצב צבירה שהוא או במצב חי שיוצרו לשם לוחמה ביולוגית או כימית. @ ב. : [[תוספת זו]] אינה חלה על פסולת או חמרים אחרים, כגון בוצת שפכים או חוליות עפר של מחפרים, המכילים כחמרים מזהמים בכמויות זעירות את החמרים הנזכרים [[פרט א|בפסקאות (1) עד (6) בסעיף א]] כמפורט להלן: : (1) לגבי תרכובות אורגנו הלוגניות - כמות פחותה ממאית הריכוז שהוכח כרעיל לאורגניזם ימי מייצג, כפי שקבעה הועדה על סמך ניסוי שנערך בהתאם להליכים שאישרה; : (2) לגבי כספית ותרכובות כספית - ריכוז קטן מ-0.75 מיליגרם לקילוגרם בפסולת מוצקה, וקטן מ-1.5 מיליגרם לקילוגרם בפסולת נוזלית; : (3) לגבי קדמיום ותרכובות קדמיום - ריכוז קטן מ-0.6 מיליגרם לקילוגרם בפסולת מוצקה, וקטן מ-3.0 מיליגרם לקילוגרם בפסולת נוזלית; : (4) לגבי חומר פלסטי עמיד וחמרים סינטטיים עמידים אחרים - חומר כתוש בצורה הולמת בכמות של פחות מ-4% מנפחה של הפסולת; : (5) לגבי נפט גלמי ופחמימנים הנגזרים משמן אדמה ותערובות המכילות אותם - כמות המייצרת פחות מ-10.0 מיליגרם של חמרים מסיסים בהקסן נורמלי לכל קילוגרם של פסולת. == תוספת שלישית (תיקון: תשפ"ו) == ==== ((([[תקנות 7]] [[ו-9(א)]]))) ==== : (((התוספת תבוטל ביום 8.7.2026).)) @ 1. : חמרים מותרים בהטלה לים בהיתר מיוחד בלבד - : (א) ארסן, עופרת, נחושת, אבץ, בריליום, כרום, ניקל, ונדיום, סלניום, אנטימון ותרכובותיהם; : (ב) ציאנידים ופלואורידים; : (ג) חמרי הדברה ומוצרי לוואי שלהם, שלא פורטו [[בתוספת השניה]]; : (ד) חמרים כימיים אורגנים סינטתיים, שלא פורטו [[בתוספת השניה]], העלולים להזיק לאורגניזמים ימיים או לעשות אורגניזמים ימיים אכילים לבלתי ערבים לחך. @ 2. : תרכובות חומציות ובסיסיות שאינן כלולות [[בתוספת השניה]], בהרכב ובכמות כפי שתקבע הועדה. @ 3. : כלי קיבול, גרוטאות מתכת ופסולת אחרת בעלת ממדים גדולים, העלולים לשקוע לקרקעית הים, ולהוות מכשול חמור לדיג או לשיט. @ 4. : חמרים שאינם רעילים אך עלולים להזיק בשל הכמויות שבהן הם מוטלים, או עלולים להפחית את הנוחות במידה רצינית או לסכן חיי אדם או אורגניזמים ימיים, או להפריע לשיט. @ 5. : פסולת רדיואקטיבית או חומר רדיואקטיבי [[שהתוספת השניה]] אינה חלה עליהם. == תוספת רביעית == ==== ((([[תקנה 8]]))) ==== @ : שיקולים למתן היתר: @ א. (תיקון: תשפ"ו) : תכונותיו והרכבו של החומר - : (1) הכמות הכוללת וההרכבים הממוצעים של החומר המיועד להטלה (כגון: לשנה); : (2) צורה (כגון: מוצק, בוצה, נוזל או גאזים); :: (((החל מיום 8.7.2026):)) מקור צורה (כגון: מוצק, בוצה, נוזל או גזים בחומר, כגון גזים במשקעים, או כל תערובת של צורות אלה); : (3) תכונות: פיסיקליות (כגון: מסיסות (([במקור: מסיסית])) וצפיפות), כימיות וביוכימיות (כגון: צריכת חמצן, נוטריאנטים) וביולוגיות (כגון: מציאותם של נגיפים, בקטריות, שמרים, טפילים); :: (((החל מיום 8.7.2026):)) תכונות: פיסיקליות (כגון: מסיסות (([במקור: מסיסית])) וצפיפות), כימיות וביוכימיות (כגון: צריכת חמצן, נוטריאנטים) וביולוגיות (כגון: מציאותם של נגיפים, בקטריות, שמרים, טפילים, מינים פולשים); : (4) רעילות; :: (((החל מיום 8.7.2026):)) רעילות, ובכלל זה עקבות מתכות, אורגנו-הלוגנים, אורגנו-סיליקונים, קוטלנים (biosides) (כגון TBT), פחמימני נפט או חומרים רעילים אחרים ותערובות שלהם; : (5) עמידות: פיסיקלית, כימית וביולוגית; : (6) צבירה וביוטרנספורמציה בחמרים ביולוגיים ובמשקעים; : (7) רגישות לשינויים פיסיקליים, כימיים וביולוגיים, והגבה בסביבה המימית עם חמרים אורגניים ואי-אורגניים מומסים; :: (((החל מיום 8.7.2026):)) רגישות לשינויים פיסיקליים, כימיים וביוכימיים, והגבה בסביבה המימית עם חמרים אורגניים ואי-אורגניים מומסים; : (8) הסתברות ליצירת אילוצים או שינויים המפחיתים את אפשרות השיווק של אוצרות ים (דגים, רכיכות וכו'); :: (((החל מיום 8.7.2026):)) הסתברות ליצירת זיהומים או שינויים המפחיתים את אפשרות השיווק של אוצרות ים (דגים, רכיכות וכו'); : (9) (((החל מיום 8.7.2026):)) נוכחות פסולת מוצקה/שפוכת (litter/debris) כגון חומרי פלסטיק, חלקיקי פסולת מיקרוניים (microliter) וכולי. @ ב. (תיקון: תשפ"ו) : תכונתו של אתר ההטלה ואופן ההנחה - : (((החל מיום 8.7.2026):)) תכונתו של אתר ההטלה ושיטת ההטלה - : 1. המיקום (כגון: הקואורדינטות של שטח ההטלה, העומק והמרחק מן החוף), המיקום ביחס לשטחים אחרים (כגון: שטחי הנאה, שטחים להטלת ביצי דגים, בריכות לדגיגים ושטחי דיג ומקורות הניתנים לניצול); :: (((החל מיום 8.7.2026):)) המיקום (כגון: הקואורדינטות של שטח ההטלה, העומק והמרחק מן החוף), המיקום והמרחק ביחס להנאות, ערכים ושימושים אחרים בים (כגון: שטחי הנאה, שטחים להטלת ביצי דגים, בריכות לדגיגים ושטחי דיג, אזורי ים מוגנים ומקורות הניתנים לניצול); : 2. קצב הסילוק בתקופה מסוימת (כגון: הכמות ליום, לשבוע, לחודש); : 3. שיטות האריזה וההמכלה, אם ישנן; : 4. מהילה ראשונית שתושג באופן השחרור המוצע, במיוחד: מהירות כלי השיט; : 5. אופי הפיזור (כגון: השפעותיהם של הזרמים, הגיאות והשפל והרוחות על הסעה אופקית וערבוב אנכי); :: (((החל מיום 8.7.2026):)) תכונותיהם הפיזיות, הכימיות והביולוגיות של הקרקעית והמים בעומקים השונים (water-column), ובכלל זה - :: (א) אופי הפיזור (כגון: השפעותיהם של הזרמים, הגיאות והשפל והרוחות על הסעה אופקית וערבוב אנכי); :: (ב) תכונות המים הפיזיות, הכימיות והביולוגיות (כגון: טמפרטורה, pH, מליחות, עכירות ומידת בליעת האור (turbidity‏, transparency), ריבוד, מדדי החמצן לזיהום מומס (DO), צריכת חמצן כימי (COD), פחמן אורגני כללי (TOC), צריכת חמצן ביוכימי (BOD5), חנקן המצוי בצורה אורגנית ומינרלית, ובכלל זה חומר מרחף, גזים מומסים אחרים, פחמן אורגני, חומרים מזינים אחרים (פוספט וסיליקט) ופוריות); :: (ג) מאפייני הקרקעית (כגון: מצע (substrate), מורפולוגיה, טופוגרפיה, מאפיינים גאוכימיים וגאולוגיים ופוריות ביולוגית); :: (ד) רמת הרעש התת-ימי, בייחוד בנוגע למשאבים רגישים (כגון סדרות היונקים הימיים cetaceans, pinnipeds etc.‎); : 6. תכונות המים (כגון: טמפרטורה, pH, מליחות, ריבוד, מדדי החמצן לזיהום מומס (DO), צריכת חמצן כימי (COD), צריכת חמצן ביוכימי (BOD), חנקן המצוי בצורה אורגנית ומינרלית, לרבות אמוניה, חומר מרחף, חמרים מזינים אחרים ופוריות); : 7. מאפייני הקרקעית (כגון: טופוגרפיה, מאפיינים גיאוכימיים וגיאולוגיים ופוריות ביולוגית); : 8. מציאותן והשפעותיהן של הטלות אחרות שנעשו בשטח ההטלה (כגון: רמות רקע של מתכות כבדות ותכולת פחמן אורגני); : 9. (((החל מיום 8.7.2026):)) הערכת היחס בין רכיבי השטף הצפוי מההטלה לבין שטפים קיימים של חומרים אחרים בסביבה הימית; : 10. (((החל מיום 8.7.2026):)) שקילת התכונות הפיזיות של הפסולת המיועדת לסילוק ביחס לתכונות אתר ההטלה והערכת הפסולת; : 11. (((החל מיום 8.7.2026):)) הערכת ההשפעות האפשריות של הטלת הפסולת באתר המוצע, בין השאר על ידי שימוש במודלים ובהשפעות מצטברות של פעילויות של מגזרים ימיים, ובהתחשב בשיקולים האמורים בפרט ג' 1 עד 3; : 12. (((החל מיום 8.7.2026):)) בנותנה היתר, תשאף הוועדה לקבוע אם קיים בסיס מדעי נאות להערכת ההשפעות של ההטלה באתר המבוקש, בהתאם לשיקולים המפורטים בפרט זה ובהביאה בחשבון שינויים עונתיים; במקרים המתאימים, תורה הוועדה על תוכנית ניטור כאמור [[בתקנה 11]]. @ ג. (תיקון: תשפ"ו) : שיקולים כלליים - : 1. (((ימחק ביום 8.7.2026):)) קיום פתרון סביר לסילוק הפסולת ביבשה; : 2. השפעות אפשריות על הנאות (כגון: מציאותו של חומר צף או חומר תקוע, עכירות, ריח לא נעים, ליקוי הצבע, יצירת קצף); : 3. השפעות אפשריות על חיים ימיים, גידול דגים ורכיכות, מאגרי דגים ומדגים, איסוף וגידול של עשבי ים, (((החל מיום 8.7.2026):)) וכן השפעות על קהילות החיות בסמוך לאיים או לאזורים ימיים מוגנים; : 4. השפעות אפשריות על שימושים אחרים של הים וחוף הים (כגון: פגיעה באיכות המים לשימוש תעשייתי, (((החל מיום 8.7.2026: כגון מיתקני התפלה))), בלייה תת ימית של מבנים, הפרעה לפעולות אוניות מחמרים צפים, הפרעה לדיג או לשיט על ידי הנחה של פסולת או גופים מוצקים על קרקע הים, והגנה על שטחים בעלי חשיבות מיוחדת למטרות מדעיות או למטרות שימור); : 5. (((החל מיום 8.7.2026):)) בחינת האפשרות למניעה או הפחתה של יצירת פסולת במקור, ובכלל זה - :: (א) שינוי הרכב המוצרים; :: (ב) טכנולוגיות ייצור נקיות; :: (ג) שינוי תהליכי הייצור; :: (ד) החלפת חומרי הגלם; :: (ה) מיחזור במעגל סגור באתר הייצור; : 6. (((החל מיום 8.7.2026):)) בחינת האפשרויות המפורטות להלן לטיפול בפסולת או בחומרים אחרים, לפי סדר העדיפויות הזה: שימוש חוזר; מיחזור באתר אחר; השמדת חומרים מסוכנים; הסרה או הפחתה של חומרים מסוכנים; סילוק ביבשה או במים; : 7. (((החל מיום 8.7.2026):)) הזמינות המעשית של שיטות יבשתיות לטיפול, לסילוק או להשמדה או לטיפול שנועד להפוך את החומר לפחות מזיק להטלה בים; : 8. (((החל מיום 8.7.2026):)) ישימות כלכלית ותפעולית. <פרסום> ו' בתמוז התשמ"ד (6 ביולי 1984) <חתימה> יוסף בורג שר הפנים h5l7xi1uovjbtb53x4oeu0ipzy7qtz6 0 379851 3019978 3019149 2026-06-14T23:01:44Z OpenLawBot 8112 [3019941] ת"ט 3019978 wikitext text/x-wiki {{ח:התחלה}} {{ח:כותרת|תקנות מניעת זיהום הים (הטלת פסולת), התשמ״ד–1984}} {{ח:פתיח-התחלה}} {{ח:תיבה|ק״ת תשמ״ד, 2120|תקנות מניעת זיהום הים (הטלת פסולת)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4676.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ו, 2184א|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12420.pdf}}, {{ח:תיבה|2216|ת״ט|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12425.pdf}}. ''עדכון סכומים:'' {{ח:תיבה|ק״ת תש״ע, 1400|הודעה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6911.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״א, 64|הודעה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6933.pdf}}, {{ח:תיבה|531|הודעה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6966.pdf}}, {{ח:תיבה|940|הודעה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6997.pdf}}, {{ח:תיבה|1174|הודעה מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7016.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ב, 94|הודעה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7046.pdf}}, {{ח:תיבה|1421|הודעה מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7141.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ג, 111|הודעה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7173.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ד, 1672|הודעה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7413.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ו, 459|הודעה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7591.pdf}}, {{ח:תיבה|1055|הודעה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7648.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ז, 778|הודעה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7784.pdf}}, {{ח:תיבה|1112|הודעה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7816.pdf}}, {{ח:תיבה|1732|הודעה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7860.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ח, 153|הודעה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7877.pdf}}, {{ח:תיבה|654|הודעה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7912.pdf}}, {{ח:תיבה|1874|הודעה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7991.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ט, 1444|הודעה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8116.pdf}}, {{ח:תיבה|1444|הודעה מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8116.pdf}}, {{ח:תיבה|1598|הודעה מס׳ 3|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8132.pdf}}, {{ח:תיבה|3085|הודעה מס׳ 4|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8198.pdf}}, {{ח:תיבה|3517|הודעה מס׳ 5|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8250.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ף, 46|הודעה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8285.pdf}}, {{ח:תיבה|370|הודעה מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8318.pdf}}, {{ח:תיבה|404|ת״ט|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8323.pdf}}, {{ח:תיבה|1510|הודעה מס׳ 3|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8591.pdf}}, {{ח:תיבה|1746|הודעה מס׳ 4|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8639.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״א, 514|הודעה}}, {{ח:תיבה|3514|הודעה מס׳ 2}}; {{ח:תיבה|תשפ״ב, 204|הודעה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-9680.pdf}}, {{ח:תיבה|1409|הודעה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-9848.pdf}}, {{ח:תיבה|2579|הודעה מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-10096.pdf}}, {{ח:תיבה|3474|הודעה מס׳ 3|https://olaw.org.il/takanot/takanot-10257.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ג, 120|הודעה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-10360.pdf}}, {{ח:תיבה|1050|הודעה [צ״ל: הודעה מס׳ 2]|https://olaw.org.il/takanot/takanot-10565.pdf}}, {{ח:תיבה|1852|הודעה מס׳ 2 [צ״ל: הודעה מס׳ 3]|https://olaw.org.il/takanot/takanot-10660.pdf}}, {{ח:תיבה|2250|הודעה מס׳ 3 [צ״ל: הודעה מס׳ 4]|https://olaw.org.il/takanot/takanot-10734.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ד, 726|הודעה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-10949.pdf}}, {{ח:תיבה|3042|הודעה מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11376.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ה, 290|הודעה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11561.pdf}}, {{ח:תיבה|990|הודעה [צ״ל: הודעה מס׳ 2]|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11711.pdf}}, {{ח:תיבה|2132|הודעה מס׳ 3|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11956.pdf}}. {{ח:סוגר}} {{ח:מפריד}} {{ח:מבוא}} בתוקף סמכותי לפי {{ח:חיצוני|חוק מניעת זיהום הים (הטלת פסולת)#סעיף 15|סעיף 15}} {{ח:חיצוני|חוק מניעת זיהום הים (הטלת פסולת)|לחוק מניעת זיהום הים (הטלת פסולת), התשמ״ג–1983}} (להלן – החוק), ובאישור ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה: {{ח:סוגר}} {{ח:מפריד}} {{ח:סעיף|1|הגדרות|תיקון: תשפ״ו}} {{ח:ת}} בתקנות אלה – {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הועדה“ – הועדה למתן היתרים שמונתה לפי {{ח:חיצוני|חוק מניעת זיהום הים (הטלת פסולת)#סעיף 3|סעיף 3 לחוק}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”היתר“ – היתר להטלת פסולת לים; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הפרוטוקול“ – {{ח:הערה|(החל מיום 8.7.2026):}} פרוטוקול בדבר מניעה והפסקה של זיהום בים התיכון בהטלת פסולת מאוניות וכלי טיס, כנוסחו המעודכן מזמן לזמן {{ח:הערה|(}}Protocol for the Prevention and Elimination of Pollution of the Mediterranean Sea by Dumping from Ships and Aircraft or Incineration at Sea{{ח:הערה|)}}. {{ח:סעיף|2|בקשה להיתר}} {{ח:ת}} בקשה להיתר תוגש לועדה בכתב ותכלול את הפרטים כאמור {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}}. {{ח:סעיף|3|השלמת הבקשה}} {{ח:תת|(א)}} בנוסף על המידע הנדרש על פי {{ח:פנימי|סעיף 2|תקנה 2}} רשאית הועדה לדרוש ממגיש הבקשה מידע נוסף אם לדעתה הוא נחוץ לשם טיפול בבקשה, ובכלל זה רשאית היא לדרוש כי יגיש לה נתונים ותוצאות בדיקות של מוסד מחקר או גורם אחר. {{ח:תת|(ב)}} דרישה כאמור בתקנת משנה (א) תוצג למבקש לא יאוחר מ־60 ימים מיום הגשת הבקשה. {{ח:סעיף|4|החלטה בבקשה|תיקון: תשפ״ו}} {{ח:תת|(א)}} הועדה תחליט בבקשה תוך 90 ימים מיום הגשתה, ואם הוצגה דרישה לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|תקנה 3}} – מיום השלמת מסירת הנדרש לפיה; {{ח:הערה|(החל מיום 8.7.2026):}} הוגשה בקשה להיתר חירום כאמור {{ח:פנימי|סעיף 9|בתקנה 9(ב)}}, הוועדה תחליט בבקשה בתוך 72 שעות מיום הגשתה. {{ח:תת|(ב)}} הועדה רשאית להיעתר לבקשה, בתנאים או בלעדיהם, או לדחותה. {{ח:תת|(ג)}} יושב ראש הועדה יודיע בכתב למגיש בקשה על החלטת הועדה. {{ח:תת|(ד)}} החליטה הועדה להיענות לבקשה למתן היתר – ימציא יושב ראש הועדה את ההיתר למבקש בהקדם. {{ח:תת|(ה)}} {{ח:הערה|(החל מיום 8.7.2026):}} החליטה הוועדה לדחות את הבקשה למתן היתר, יודיע על כך יושב ראש הוועדה למגיש הבקשה בהודעה מנומקת בכתב. {{ח:תת|(ו)}} {{ח:הערה|(החל מיום 8.7.2026):}} הוועדה רשאית לקיים דיון חוזר בבקשה למתן היתר אשר החליטה לדחות או בתנאים שקבעה בהיתר, אם ביקש זאת חבר הוועדה או מגיש הבקשה, בבקשה מנומקת בכתב בתוך 21 ימים מקבלת החלטת הוועדה. {{ח:סעיף|5|אגרת בקשה|תיקון: תשפ״ו, [הודעות]}} {{ח:תת|(א)}} בעת הגשת בקשה להיתר או חידושו ישלם מגיש בקשה אגרה בשיעור 13,000 שקלים {{ח:הערה|(מתואם לפברואר 1984; החל מאפריל 2025, 1,426 ש״ח)}}, בדרך שיקבע חשב משרד הפנים. {{ח:תת|(ב)|(1)}} סכום האגרה הנקוב בתקנת משנה (א) ישתנה ב־1 בינואר, ב־1 באפריל, ב־1 ביולי וב־1 באוקטובר של כל שנה לפי שיעור העלייה של המדד החדש לעומת המדד היסודי; {{ח:תתת|(2)}} כל סכום מוגדל כאמור יעוגל לשקל השלם הקרוב; {{ח:תתת|(3)}} בתקנה זו – {{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”מדד“ – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה; {{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”המדד היסודי“ – המדד שפורסם ביום י״ב באדר א׳ התשמ״ד (15 בפברואר 1984); {{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”המדד החדש“ – המדד שפורסם לאחרונה לפני יום השינוי. {{ח:סעיף|5|אגרת בקשה|תיקון: תשפ״ו, [הודעות]}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(החל מיום 8.7.2026):}} {{ח:תת|(א)}} בעת הגשת בקשה להיתר או חידושו ישלם מגיש בקשה אגרה בסך 1,455 שקלים חדשים {{ח:הערה|(מתואם לשנת 2026)}}, בדרך שיורה לו חשב המשרד להגנת הסביבה. {{ח:תת|(ב)|(1)}} סכום האגרה הנקוב בתקנת משנה (א) ישתנה ב־1 בינואר של כל שנה לפי שיעור השינוי של המדד החדש לעומת המדד היסודי. {{ח:תתת|(2)}} כל סכום ששונה כאמור יעוגל לעשרת השקלים החדשים הקרובים. {{ח:תתת|(3)}} בתקנה זו – {{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”מדד“ – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה; {{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”המדד החדש“ – המדד שפורסם לאחרונה לפני יום השינוי; {{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”המדד היסודי“ – המדד שפורסם ביום כ״ה בכסלו התשפ״ו (15 בדצמבר 2025). {{ח:תת|(ג)}} המנהל הכללי של המשרד להגנת הסביבה יפרסם בהודעה ברשומות את נוסח {{ח:פנימי|סעיף 5|תקנה 5(א)}} כפי שהשתנה עקב האמור בתקנת משנה (ב). {{ח:סעיף|6|חמרים אסורים להטלה|תיקון: תשפ״ו}} {{ח:ת}} הועדה לא תתיר הטלה לים של החמרים המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת השניה}} אלא אם כן נתקיימה לדעתה אחת מהדרישות הבאות: {{ח:תת|(1)}} החומר נהפך במהירות לבלתי מזיק בתהליך פיסיקלי, כימי או ביולוגי בים ואינו הופך אורגניזמים ימיים אכילים לבלתי אכילים, לבלתי ערבים לחך או למסוכנים לבריאות האדם או לבריאות בעלי חיים; {{ח:תת|(2)}} ההטלה של כמות מסויימת של החומר דרושה כדי למנוע מצב חירום שיש בו סכנה ממשית לבריאות האדם ולא קיימת דרך אחרת למניעתה. {{ח:סעיף|6|תנאים להתרת ההטלה|תיקון: תשפ״ו}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(החל מיום 8.7.2026):}} {{ח:תת|(א)}} הוועדה לא תתיר הטלת פסולת לים אלא אם כן התקיימו כל אלה: {{ח:תתת|(1)}} לא קיימת, לדעת הוועדה, אפשרות עדיפה לטיפול או לסילוק יבשתי של הפסולת, ובכלל זה שימוש חוזר בפסולת; {{ח:תתת|(2)}} הוועדה בחנה אם קיימת טכניקה או שיטה אפשרית אחרת, לצמצום כמות הפסולת או מאפייניה במקור או למניעת הזיהום, ושקלה את הצורך לקבוע תנאים לעניין זה בשים לב לישימות הטכניקה או השיטה באופן שיביא לצמצום כמות הפסולת או למניעת הזיהום מהפסולת; {{ח:תתת|(3)}} היא אינה אסורה לפי הוראות הפרוטוקול; לעניין תקנה זו, לא יראו כל אחד מאלה כפסולת שהטלתה אסורה לפי הפרוטוקול: {{ח:תתתת|(א)}} חומר חפור שמקורו בים; {{ח:תתתת|(ב)}} משטחים ומבנים ימיים מעשה ידי אדם, ובלבד שאין בהם כדי לפגוע בסביבה הימית ושהוסר מהם כל חומר שעלול לגרום לזיהום ים; {{ח:תתתת|(ג)}} חומרים גאולוגיים אינרטיים לא מזוהמים, שבשל תכונותיהם סביר להניח כי מרכיביהם הכימיים לא ישתחררו לסביבה הימית; {{ח:תתתת|(ד)}} פסולת של דגים או של יצורים ימיים אחרים וכן פסולת אורגנית שמקורה בתהליכי עיבוד של דגים או של יצורים ימיים כאמור. {{ח:תת|(ב)}} אין בהוראות תקנת משנה (א) כדי לגרוע מסמכות הוועדה להתיר, באופן חריג ואם סברה כי הדבר חיוני – הטלה לים של פסולת שאינה נמנית עם סוגי הפסולת המנויים בתקנת משנה (א)(3), שלא ניתן להטילה ביבשה בלא גרימת נזק חמור או סכנה חמורה לחיי אדם או לבטיחותם, והכול בהתאם להוראות האמנה או הפרוטוקול. {{ח:תת|(ג)}} הוועדה לא תתיר – {{ח:תתת|(1)}} הטבעה לשם סילוק בים של כלי שיט או כלי טיס או כל חלק מהם, שאינה בגדר הוראות {{ח:פנימי|סעיף 6|תקנה 6(א)(3)(ב)}}; {{ח:תתת|(2)}} שריפת פסולת בים או פירוקה בחום בדרך אחרת; הוראה זו לא תחול על פעולה כאמור שהיא אגבית להפעלה הרגילה של כלי שיט או כלי טיס. {{ח:סעיף|7|חמרים מותרים להטלה|תיקון: תשפ״ו}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(תבוטל ביום 8.7.2026):}} {{ח:ת}} הועדה רשאית להתיר הטלה לים של – {{ח:תת|(1)}} החמרים המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 3|בתוספת השלישית}}; {{ח:תת|(2)}} חמרים שאינם מפורטים {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספות השניה}} {{ח:פנימי|תוספת 3|או השלישית}}. {{ח:סעיף|8|שיקולים במתן היתר}} {{ח:ת}} במתן היתר כאמור תשקול הועדה, בין היתר, את השיקולים המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 4|בתוספת הרביעית}}. {{ח:סעיף|9|סוגי היתר|תיקון: תשפ״ו}} {{ח:תת|(א)}} היתר יכול שיהיה כללי או מיוחד, כמפורט להלן: {{ח:תתת|(1)}} היתר כללי יינתן להטלת חמרים שאינם מפורטים {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספות השניה}} {{ח:פנימי|תוספת 3|או השלישית}}; היתר כללי יכול שלא להיות מוגבל בזמן; {{ח:תתת|(2)}} היתר מיוחד יינתן להטלת חמרים המפורטים {{ח:פנימי|תוספת 3|בתוספת השלישית}}; היתר מיוחד יינתן לתקופה שלא תעלה על שנתיים. {{ח:תת|(ב)}} במקרה חירום, כאשר קיימת סכנה לחיי בני אדם, רשאית הועדה לתת היתר חירום אף בסטיה מהוראות אלה. {{ח:סעיף|9|סוגי היתר|תיקון: תשפ״ו}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(החל מיום 8.7.2026):}} {{ח:תת|(א)}} היתר יכול שיינתן להטלה חד־פעמית או להטלה חוזרת והוא יכול שלא להיות מוגבל בזמן. {{ח:תת|(ב)}} כאשר קיימת סכנה לחיי אדם או לבטיחותו של כלי השיט או כלי הטיס, אם בשל כוח עליון כתוצאה ממזג האוויר ואם בשל כל סיבה אחרת, רשאית הוועדה לתת היתר חירום אף בסטייה מהוראות תקנות אלה. {{ח:סעיף|10|הוראות בהיתר}} {{ח:ת}} ההיתר יכלול, בין השאר, הוראות בענינים הבאים: {{ח:תת|(1)}} מהות וכמות החומר שמותר להטילו; {{ח:תת|(2)}} אופן האריזה, אם ישנה, בעת ההטלה; {{ח:תת|(3)}} שיטת ההטלה; {{ח:תת|(4)}} אתר ההטלה ומועדה; {{ח:תת|(5)}} שיטת ההעמסה והטעינה של החומר; {{ח:תת|(6)}} נתיב כלי השיט או כלי הטיס המוביל את החומר לאתר ההטלה; {{ח:תת|(7)}} אמצעים מיוחדים שיש לנקוט בנוגע להעמסה, להובלה ולהטלה. {{ח:סעיף|11|ניטור}} {{ח:תת|(א)}} הועדה רשאית לכלול בהיתר דרישה לבצע ניטור לבחינת ההשפעות הסביבתיות והבריאותיות של ההטלה בהתאם לתכנית ניטור שיגיש המבקש לפי הנחיות הועדה ושתאשר הועדה. {{ח:תת|(ב)}} תוצאות הניטור יימסרו לועדה באופן ובמועדים שיפורטו בתכנית הניטור. {{ח:סעיף|12|דיווח על הטלה בהיתר}} {{ח:תת|(א)}} דיווח על ביצוע הטלה, כאמור {{ח:חיצוני|חוק מניעת זיהום הים (הטלת פסולת)#סעיף 4|בסעיף 4 לחוק}}, יימסר לועדה לא יאוחר מחודש ימים לאחר ביצוע ההטלה. {{ח:תת|(ב)}} הדיווח יכלול את הפרטים הבאים: {{ח:תתת|(1)}} מספר ההיתר ותאריך נתינתו; {{ח:תתת|(2)}} שם קברניט כלי השיט או כלי הטיס, בעת ביצוע ההטלה; {{ח:תתת|(3)}} כמות החומר שהוטלה למעשה והמיקום המדוייק של אתר ההטלה; {{ח:תתת|(4)}} הערות והסבר למקרה של סטיה מתנאי ההיתר; {{ח:תתת|(5)}} פרטים נוספים שנדרשו בתנאי ההיתר. {{ח:סעיף|13|דיווח על הטלה במקרה חירום}} {{ח:תת|(א)}} במקרה של הטלת פסולת כאמור {{ח:חיצוני|חוק מניעת זיהום הים (הטלת פסולת)#סעיף 8|בסעיף 8 לחוק}}, ידווח הקברניט לועדה על ההטלה תוך שבעה ימים מיום האירוע; דיווח כאמור יכול שיהיה גם במברק או ברדיו טלפון. {{ח:תת|(ב)}} בנוסף לדיווח כאמור בתקנת משנה (א) ידווח הקברניט לועדה, תוך חודש מיום הגעת כלי השיט לנמל, ובכלי טיס – תוך חודש מיום הדיווח הראשון, את הפרטים הבאים: {{ח:תתת|(1)}} הענינים המנויים {{ח:פנימי|סעיף 10|בתקנה 10}}; {{ח:תתת|(2)}} תיאור הנסיבות אשר חייבו את ההטלה. {{ח:תת}} לדיווח יצורפו העתקים של רישומים נוגעים לענין מתוך יומן כלי השיט או כלי הטיס. {{ח:סעיף|14|ביטול היתר}} {{ח:ת}} הועדה רשאית לבטל היתר שנתנה, באחת מאלה: {{ח:תת|(1)}} לא נתקיימו הוראות ההיתר; {{ח:תת|(2)}} הובא לידיעת הועדה מידע, שלא היה בידיעתה בעת מתן ההיתר, ואשר אילו היה בידיעתה באותה עת לא היתה נותנת את ההיתר. {{ח:קטע2|תוספת 1|תוספת ראשונה}} {{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 2|תקנה 2}})}}}} {{ח:קטע3||הפרטים שייכללו בבקשה להיתר}} {{ח:סעיף*|(1)||עוגן=תוספת 1 פרט 1}} {{ח:ת}} שם המבקש ומענו. {{ח:סעיף*|(2)||תיקון: תשפ״ו|עוגן=תוספת 1 פרט 2}} {{ח:ת}} תיאור פיסיקלי וכימי של החומר המיועד להטלה – {{ח:תת|(1)}} שם טכני (לרבות שם מסחרי, אם ישנו); {{ח:תת|(2)}} תיאור: זיהוי, הרכב, מהות ומצב צבירה; {{ח:תת|(3)}} כמות; {{ח:ת}} {{ח:הערה|(החל מיום 8.7.2026):}} תיאור פיסיקלי וכימי של החומר המיועד להטלה – {{ח:תת|(1)}} שם טכני (לרבות שם מסחרי, אם ישנו); {{ח:תת|(2)}} תיאור: זיהוי, הרכב, מהות ומצב צבירה ולעניין חומר חפור שמקורו בים – נתוני איכות החומר החפור לפי סקר דיגום שטח; לעניין זה – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”סקר דיגום שטח“ – בדיקה מייצגת של איכות נפח החומר החפור לרבות מאפייניו הביולוגיים; {{ח:תת|(3)}} כמות החומר וסוגו כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 6|בתקנה 6(א)(3)}}. {{ח:סעיף*|(3)||עוגן=תוספת 1 פרט 3}} {{ח:תת|(א)}} שם יצרן החומר או המעבד ומענו; {{ח:תת|(ב)}} תיאור ההליך שגרם ליצירת החומר. {{ח:סעיף*|(4)||עוגן=תוספת 1 פרט 4}} {{ח:ת}} תיאור אופן האריזה וסוג המכל של החומר בעת ההטלה. {{ח:סעיף*|(5)||תיקון: תשפ״ו|עוגן=תוספת 1 פרט 5}} {{ח:ת}} תיאור ההטלה המוצעת – {{ח:תת|(1)}} מועד מתוכנן; {{ח:תת|(2)}} מיקום (מיקום גיאוגרפי ועומק הקרקעית); {{ח:תת|(3)}} {{ח:הערה|(החל מיום 8.7.2026):}} אופן ההטלה. {{ח:סעיף*|(6)||עוגן=תוספת 1 פרט 6}} {{ח:ת}} הנימוקים להגשת הבקשה למתן היתר להטלה, בהתאם לתנאים המפורטים בתקנות אלה. {{ח:סעיף*|(7)||עוגן=תוספת 1 פרט 7}} {{ח:תת|(א)}} שם בעל כלי השיט או כלי הטיס המיועד לבצע את ההטלה ומענו; {{ח:תת|(ב)}} פרטי הרישום של כלי השיט או כלי הטיס – {{ח:תתת|(1)}} בכלי שיט – שם כלי השיט, נמל הרישום, תסבולת והדחק בטעון; {{ח:תתת|(2)}} בכלי טיס – הסוג, המספר הסידורי ומספר הרישום. {{ח:סעיף*|(8)||עוגן=תוספת 1 פרט 8}} {{ח:ת}} כללי: {{ח:תת|(1)}} מידע פיסיקלי, כימי וביולוגי הנוגע לאתר ההטלה שיש בו כדי להצביע על התאמתו לשמש אתר הטלה שמתקיימות בו הדרישות המפורטות {{ח:פנימי|תוספת 4|בתוספת הרביעית}}; {{ח:תת|(2)}} מידע בדבר השיטה שבה המבקש סילק בעבר חומר מהסוג המיועד להטלה והכמויות שסולקו; {{ח:תת|(3)}} הסבר בדבר הצורך בהטלה המוצעת ובחינת דרכים חלופיות לסילוק, טיפול או מיחזור של החומר, לרבות התייחסות להשפעות הסביבתיות של כל אחת מן החלופות; {{ח:תת|(4)}} פירוט והערכה של ההשפעות הסביבתיות והבריאותיות, הצפויות או החזויות, של ההטלה המיועדת, לרבות ההשפעה על אפשרויות ניצול משאבים ימיים חיים ודוממים, ביצוע מחקר מדעי, ופעילויות שיט ונופש. {{ח:קטע2|תוספת 2|תוספת שניה|תיקון: תשפ״ו}} {{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 6|תקנה 6}})}}}} {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(התוספת תבוטל ביום 8.7.2026).}} {{ח:סעיף*|א||עוגן=תוספת 2 פרט א}} {{ח:ת}} חמרים אסורים בהטלה לים – {{ח:תת|(1)}} תרכובות אורגנו־הלוגניות ותרכובות העשויות ליצור חמרים כאמור בסביבה הימית; {{ח:תת|(2)}} תרכובות אורגנו־צורניות ותרכובות העשויות ליצור חמרים כאמור בסביבה הימית; {{ח:תת|(3)}} כספית ותרכובות כספית; {{ח:תת|(4)}} קדמיום ותרכובות קדמיום; {{ח:תת|(5)}} חומר פלסטי עמיד וחמרים סינטתיים עמידים אחרים, העלולים להפריע באופן ממשי לדיג או לשיט, להפחית את הנוחות או להפריע בשימושים חוקיים אחרים של הים; {{ח:תת|(6)}} נפט גלמי ופחמימנים הנגזרים משמן האדמה ותערובות המכילות אחד מהם המוטענים על כלי שיט או טיס לשם הטלה; {{ח:תת|(7)}} פסולת רדיואקטיבית או חומר רדיואקטיבי שתקבע הועדה; {{ח:תת|(8)}} תרכובות חומציות ובסיסיות בהרכב או בכמות העלולים לפגום באורח חמור באיכות מי הים; {{ח:תת|(9)}} חמרים בכל מצב צבירה שהוא או במצב חי שיוצרו לשם לוחמה ביולוגית או כימית. {{ח:סעיף*|ב||עוגן=תוספת 2 פרט ב}} {{ח:ת}} {{ח:פנימי|תוספת 2|תוספת זו}} אינה חלה על פסולת או חמרים אחרים, כגון בוצת שפכים או חוליות עפר של מחפרים, המכילים כחמרים מזהמים בכמויות זעירות את החמרים הנזכרים {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט א|בפסקאות (1) עד (6) בסעיף א}} כמפורט להלן: {{ח:תת|(1)}} לגבי תרכובות אורגנו הלוגניות – כמות פחותה ממאית הריכוז שהוכח כרעיל לאורגניזם ימי מייצג, כפי שקבעה הועדה על סמך ניסוי שנערך בהתאם להליכים שאישרה; {{ח:תת|(2)}} לגבי כספית ותרכובות כספית – ריכוז קטן מ־0.75 מיליגרם לקילוגרם בפסולת מוצקה, וקטן מ־1.5 מיליגרם לקילוגרם בפסולת נוזלית; {{ח:תת|(3)}} לגבי קדמיום ותרכובות קדמיום – ריכוז קטן מ־0.6 מיליגרם לקילוגרם בפסולת מוצקה, וקטן מ־3.0 מיליגרם לקילוגרם בפסולת נוזלית; {{ח:תת|(4)}} לגבי חומר פלסטי עמיד וחמרים סינטטיים עמידים אחרים – חומר כתוש בצורה הולמת בכמות של פחות מ־4% מנפחה של הפסולת; {{ח:תת|(5)}} לגבי נפט גלמי ופחמימנים הנגזרים משמן אדמה ותערובות המכילות אותם – כמות המייצרת פחות מ־10.0 מיליגרם של חמרים מסיסים בהקסן נורמלי לכל קילוגרם של פסולת. {{ח:קטע2|תוספת 3|תוספת שלישית|תיקון: תשפ״ו}} {{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 7|תקנות 7}} {{ח:פנימי|סעיף 9|ו־9(א)}})}}}} {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(התוספת תבוטל ביום 8.7.2026).}} {{ח:סעיף*|1||עוגן=תוספת 3 פרט 1}} {{ח:ת}} חמרים מותרים בהטלה לים בהיתר מיוחד בלבד – {{ח:תת|(א)}} ארסן, עופרת, נחושת, אבץ, בריליום, כרום, ניקל, ונדיום, סלניום, אנטימון ותרכובותיהם; {{ח:תת|(ב)}} ציאנידים ופלואורידים; {{ח:תת|(ג)}} חמרי הדברה ומוצרי לוואי שלהם, שלא פורטו {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת השניה}}; {{ח:תת|(ד)}} חמרים כימיים אורגנים סינטתיים, שלא פורטו {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת השניה}}, העלולים להזיק לאורגניזמים ימיים או לעשות אורגניזמים ימיים אכילים לבלתי ערבים לחך. {{ח:סעיף*|2||עוגן=תוספת 3 פרט 2}} {{ח:ת}} תרכובות חומציות ובסיסיות שאינן כלולות {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת השניה}}, בהרכב ובכמות כפי שתקבע הועדה. {{ח:סעיף*|3||עוגן=תוספת 3 פרט 3}} {{ח:ת}} כלי קיבול, גרוטאות מתכת ופסולת אחרת בעלת ממדים גדולים, העלולים לשקוע לקרקעית הים, ולהוות מכשול חמור לדיג או לשיט. {{ח:סעיף*|4||עוגן=תוספת 3 פרט 4}} {{ח:ת}} חמרים שאינם רעילים אך עלולים להזיק בשל הכמויות שבהן הם מוטלים, או עלולים להפחית את הנוחות במידה רצינית או לסכן חיי אדם או אורגניזמים ימיים, או להפריע לשיט. {{ח:סעיף*|5||עוגן=תוספת 3 פרט 5}} {{ח:ת}} פסולת רדיואקטיבית או חומר רדיואקטיבי {{ח:פנימי|תוספת 2|שהתוספת השניה}} אינה חלה עליהם. {{ח:קטע2|תוספת 4|תוספת רביעית}} {{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 8|תקנה 8}})}}}} {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} שיקולים למתן היתר: {{ח:סעיף*|א||תיקון: תשפ״ו|עוגן=תוספת 4 פרט א}} {{ח:ת}} תכונותיו והרכבו של החומר – {{ח:תת|(1)}} הכמות הכוללת וההרכבים הממוצעים של החומר המיועד להטלה (כגון: לשנה); {{ח:תת|(2)}} צורה (כגון: מוצק, בוצה, נוזל או גאזים); {{ח:תת}} {{ח:הערה|(החל מיום 8.7.2026):}} מקור צורה (כגון: מוצק, בוצה, נוזל או גזים בחומר, כגון גזים במשקעים, או כל תערובת של צורות אלה); {{ח:תת|(3)}} תכונות: פיסיקליות (כגון: מסיסות {{ח:הערה|[במקור: מסיסית]}} וצפיפות), כימיות וביוכימיות (כגון: צריכת חמצן, נוטריאנטים) וביולוגיות (כגון: מציאותם של נגיפים, בקטריות, שמרים, טפילים); {{ח:תת}} {{ח:הערה|(החל מיום 8.7.2026):}} תכונות: פיסיקליות (כגון: מסיסות {{ח:הערה|[במקור: מסיסית]}} וצפיפות), כימיות וביוכימיות (כגון: צריכת חמצן, נוטריאנטים) וביולוגיות (כגון: מציאותם של נגיפים, בקטריות, שמרים, טפילים, מינים פולשים); {{ח:תת|(4)}} רעילות; {{ח:תת}} {{ח:הערה|(החל מיום 8.7.2026):}} רעילות, ובכלל זה עקבות מתכות, אורגנו־הלוגנים, אורגנו־סיליקונים, קוטלנים (biosides) (כגון TBT), פחמימני נפט או חומרים רעילים אחרים ותערובות שלהם; {{ח:תת|(5)}} עמידות: פיסיקלית, כימית וביולוגית; {{ח:תת|(6)}} צבירה וביוטרנספורמציה בחמרים ביולוגיים ובמשקעים; {{ח:תת|(7)}} רגישות לשינויים פיסיקליים, כימיים וביולוגיים, והגבה בסביבה המימית עם חמרים אורגניים ואי־אורגניים מומסים; {{ח:תת}} {{ח:הערה|(החל מיום 8.7.2026):}} רגישות לשינויים פיסיקליים, כימיים וביוכימיים, והגבה בסביבה המימית עם חמרים אורגניים ואי־אורגניים מומסים; {{ח:תת|(8)}} הסתברות ליצירת אילוצים או שינויים המפחיתים את אפשרות השיווק של אוצרות ים (דגים, רכיכות וכו׳); {{ח:תת}} {{ח:הערה|(החל מיום 8.7.2026):}} הסתברות ליצירת זיהומים או שינויים המפחיתים את אפשרות השיווק של אוצרות ים (דגים, רכיכות וכו׳); {{ח:תת|(9)}} {{ח:הערה|(החל מיום 8.7.2026):}} נוכחות פסולת מוצקה/שפוכת (litter/debris) כגון חומרי פלסטיק, חלקיקי פסולת מיקרוניים (microliter) וכולי. {{ח:סעיף*|ב||תיקון: תשפ״ו|עוגן=תוספת 4 פרט ב}} {{ח:ת}} תכונתו של אתר ההטלה ואופן ההנחה – {{ח:ת}} {{ח:הערה|(החל מיום 8.7.2026):}} תכונתו של אתר ההטלה ושיטת ההטלה – {{ח:תת|1.}} המיקום (כגון: הקואורדינטות של שטח ההטלה, העומק והמרחק מן החוף), המיקום ביחס לשטחים אחרים (כגון: שטחי הנאה, שטחים להטלת ביצי דגים, בריכות לדגיגים ושטחי דיג ומקורות הניתנים לניצול); {{ח:תת}} {{ח:הערה|(החל מיום 8.7.2026):}} המיקום (כגון: הקואורדינטות של שטח ההטלה, העומק והמרחק מן החוף), המיקום והמרחק ביחס להנאות, ערכים ושימושים אחרים בים (כגון: שטחי הנאה, שטחים להטלת ביצי דגים, בריכות לדגיגים ושטחי דיג, אזורי ים מוגנים ומקורות הניתנים לניצול); {{ח:תת|2.}} קצב הסילוק בתקופה מסוימת (כגון: הכמות ליום, לשבוע, לחודש); {{ח:תת|3.}} שיטות האריזה וההמכלה, אם ישנן; {{ח:תת|4.}} מהילה ראשונית שתושג באופן השחרור המוצע, במיוחד: מהירות כלי השיט; {{ח:תת|5.}} אופי הפיזור (כגון: השפעותיהם של הזרמים, הגיאות והשפל והרוחות על הסעה אופקית וערבוב אנכי); {{ח:תת}} {{ח:הערה|(החל מיום 8.7.2026):}} תכונותיהם הפיזיות, הכימיות והביולוגיות של הקרקעית והמים בעומקים השונים (water-column), ובכלל זה – {{ח:תתת|(א)}} אופי הפיזור (כגון: השפעותיהם של הזרמים, הגיאות והשפל והרוחות על הסעה אופקית וערבוב אנכי); {{ח:תתת|(ב)}} תכונות המים הפיזיות, הכימיות והביולוגיות (כגון: טמפרטורה, pH, מליחות, עכירות ומידת בליעת האור (turbidity‏, transparency), ריבוד, מדדי החמצן לזיהום מומס (DO), צריכת חמצן כימי (COD), פחמן אורגני כללי (TOC), צריכת חמצן ביוכימי (BOD5), חנקן המצוי בצורה אורגנית ומינרלית, ובכלל זה חומר מרחף, גזים מומסים אחרים, פחמן אורגני, חומרים מזינים אחרים (פוספט וסיליקט) ופוריות); {{ח:תתת|(ג)}} מאפייני הקרקעית (כגון: מצע (substrate), מורפולוגיה, טופוגרפיה, מאפיינים גאוכימיים וגאולוגיים ופוריות ביולוגית); {{ח:תתת|(ד)}} רמת הרעש התת־ימי, בייחוד בנוגע למשאבים רגישים (כגון סדרות היונקים הימיים cetaceans, pinnipeds etc.‎); {{ח:תת|6.}} תכונות המים (כגון: טמפרטורה, pH, מליחות, ריבוד, מדדי החמצן לזיהום מומס (DO), צריכת חמצן כימי (COD), צריכת חמצן ביוכימי (BOD), חנקן המצוי בצורה אורגנית ומינרלית, לרבות אמוניה, חומר מרחף, חמרים מזינים אחרים ופוריות); {{ח:תת|7.}} מאפייני הקרקעית (כגון: טופוגרפיה, מאפיינים גיאוכימיים וגיאולוגיים ופוריות ביולוגית); {{ח:תת|8.}} מציאותן והשפעותיהן של הטלות אחרות שנעשו בשטח ההטלה (כגון: רמות רקע של מתכות כבדות ותכולת פחמן אורגני); {{ח:תת|9.}} {{ח:הערה|(החל מיום 8.7.2026):}} הערכת היחס בין רכיבי השטף הצפוי מההטלה לבין שטפים קיימים של חומרים אחרים בסביבה הימית; {{ח:תת|10.}} {{ח:הערה|(החל מיום 8.7.2026):}} שקילת התכונות הפיזיות של הפסולת המיועדת לסילוק ביחס לתכונות אתר ההטלה והערכת הפסולת; {{ח:תת|11.}} {{ח:הערה|(החל מיום 8.7.2026):}} הערכת ההשפעות האפשריות של הטלת הפסולת באתר המוצע, בין השאר על ידי שימוש במודלים ובהשפעות מצטברות של פעילויות של מגזרים ימיים, ובהתחשב בשיקולים האמורים בפרט ג׳ 1 עד 3; {{ח:תת|12.}} {{ח:הערה|(החל מיום 8.7.2026):}} בנותנה היתר, תשאף הוועדה לקבוע אם קיים בסיס מדעי נאות להערכת ההשפעות של ההטלה באתר המבוקש, בהתאם לשיקולים המפורטים בפרט זה ובהביאה בחשבון שינויים עונתיים; במקרים המתאימים, תורה הוועדה על תוכנית ניטור כאמור {{ח:פנימי|סעיף 11|בתקנה 11}}. {{ח:סעיף*|ג||תיקון: תשפ״ו|עוגן=תוספת 4 פרט ג}} {{ח:ת}} שיקולים כלליים – {{ח:תת|1.}} {{ח:הערה|(ימחק ביום 8.7.2026):}} קיום פתרון סביר לסילוק הפסולת ביבשה; {{ח:תת|2.}} השפעות אפשריות על הנאות (כגון: מציאותו של חומר צף או חומר תקוע, עכירות, ריח לא נעים, ליקוי הצבע, יצירת קצף); {{ח:תת|3.}} השפעות אפשריות על חיים ימיים, גידול דגים ורכיכות, מאגרי דגים ומדגים, איסוף וגידול של עשבי ים, {{ח:הערה|(החל מיום 8.7.2026):}} וכן השפעות על קהילות החיות בסמוך לאיים או לאזורים ימיים מוגנים; {{ח:תת|4.}} השפעות אפשריות על שימושים אחרים של הים וחוף הים (כגון: פגיעה באיכות המים לשימוש תעשייתי, {{ח:הערה|(החל מיום 8.7.2026: כגון מיתקני התפלה)}}, בלייה תת ימית של מבנים, הפרעה לפעולות אוניות מחמרים צפים, הפרעה לדיג או לשיט על ידי הנחה של פסולת או גופים מוצקים על קרקע הים, והגנה על שטחים בעלי חשיבות מיוחדת למטרות מדעיות או למטרות שימור); {{ח:תת|5.}} {{ח:הערה|(החל מיום 8.7.2026):}} בחינת האפשרות למניעה או הפחתה של יצירת פסולת במקור, ובכלל זה – {{ח:תתת|(א)}} שינוי הרכב המוצרים; {{ח:תתת|(ב)}} טכנולוגיות ייצור נקיות; {{ח:תתת|(ג)}} שינוי תהליכי הייצור; {{ח:תתת|(ד)}} החלפת חומרי הגלם; {{ח:תתת|(ה)}} מיחזור במעגל סגור באתר הייצור; {{ח:תת|6.}} {{ח:הערה|(החל מיום 8.7.2026):}} בחינת האפשרויות המפורטות להלן לטיפול בפסולת או בחומרים אחרים, לפי סדר העדיפויות הזה: שימוש חוזר; מיחזור באתר אחר; השמדת חומרים מסוכנים; הסרה או הפחתה של חומרים מסוכנים; סילוק ביבשה או במים; {{ח:תת|7.}} {{ח:הערה|(החל מיום 8.7.2026):}} הזמינות המעשית של שיטות יבשתיות לטיפול, לסילוק או להשמדה או לטיפול שנועד להפוך את החומר לפחות מזיק להטלה בים; {{ח:תת|8.}} {{ח:הערה|(החל מיום 8.7.2026):}} ישימות כלכלית ותפעולית. {{ח:חתימות|ו׳ בתמוז התשמ״ד (6 ביולי 1984)}} * '''יוסף בורג'''<br>שר הפנים {{ח:סוגר}} {{ח:סוף}} [[קטגוריה:בוט חוקים]] 6p12gg87iiqcwy8ebe315y4ww5x4ptp 106 384462 3019835 3018816 2026-06-14T12:49:09Z נעם תומר 44571 3019835 wikitext text/x-wiki {{ביאור:מכילתא}} ==מכילתא מסכתא דנזיקין== ===פרשה א=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| '''על שמות כא, א-ג''' ([[שמות כא א]]) "ואלה המשפטים". ר' ישמעאל אומר, אלו מוסיפין על העליונים, {{הע-שמאל|דורש את ו החיבור. סמכותם של המשפטים היא מסיני, למרות שהם לא נאמרו בעשר הדברות.}} מה עליונים מסיני אף תחתונים מסיני. רבי עקיבא אומר, "ואלה המשפטים" למה נאמר? {{הע-שמאל|דורש "אשר תשים לפניהם", כשולחן ערוך.}} לפי שהוא אומר "דבר אל בני ישראל ואמרת אליהם", אין לי אלא פעם אחת, מנין שנה ושלש ורבע עד שילמדו? תלמוד לומר ([[דברים לא יט]]) "ולמדה את בני ישראל", יכול למדין ולא שונין? תלמוד לומר "שימה בפיהם"; יכול שונין ולא יודעין? תלמוד לומר "ואלה המשפטים" וגו', ערכם לפניהם כשלחן ערוך, כענין שנאמר ([[דברים ד לה]]) "אתה הראית לדעת". רבי יהודה אומר "ואלה המשפטים", במרה, שנאמר ([[שמות טו כה]]) "שם שם לו חק ומשפט". {{הע-שמאל|ר' יהודה חולק על ר' ישמעאל, וטוען שהמשפטים ניתנו כבר במרה.}} רבי אלעזר בן עזריה אומר, הרי הגוים שדנו כדיני ישראל, שומע אני יהו דיניהם קיימים? תלמוד לומר "ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם", אתה דן את שלהם והם אינן דנין את שלך; {{הע-שמאל|דורש "לפניהם". יש חשיבות גם לזהות של הדיין ולא רק לשיטה המשפטית. לעניין גט המעושה ראו [[ביאור:משנה גיטין פרק ט#משנה ח|גיטין ט ח.]] את ההכאה יכולים לבצע גויים, אבל הדין צריך להיות של ישראל.}} מכאן אמרו: גט המעושה בישראל כשר ובגוים פסול; אבל גוים חובטין אותו ואומרין לו, עשה מה שישראל אומר לך – כשר! רבי שמעון בן יוחי אומר, מה ראו דינין לקדום לכל מצות שבתורה? {{הע-שמאל|דורש "בשלום". הדינים מביאים שלום ולכן הם קודמים. אימרה שנועדה לעודד דיינים, שלעיתים עמדו בלחצים מצד בעלי הדין.}} שכשהדין בין אדם לחבירו - תחרות ביניהם, נתפסק להם הדין - נעשה שלום ביניהם; וכן יתרו אומר למשה ([[שמות יח כג]]) "אם את הדבר הזה תעשה... על מקומו יבוא בשלום" וגו'. ([[שמות כא ב]]) "כי תקנה עבד עברי". {{הע-שמאל|עבד שנמכר בגניבתו עובר בירושה אם מת הקונה לפני שעברו שש שנים. מוכר עצמו אינו עובר בירושה.}} בנמכר בבית דין על גניבתו הכתוב מדבר, שיהא עובדו ועובד את הבן. או אינו מדבר אלא במוכר עצמו? כשהוא אומר ([[ויקרא כה לט]]) "וכי ימוך אחיך עמך ונמכר לך", הרי מוכר עצמו אמור, הא מה תלמוד לומר "כי תקנה עבד עברי"? בנמכר בבית דין על גניבתו הכתוב מדבר, שיהא עובדו ועובד את הבן. "כי תקנה עבד עברי", בבן ישראל הכתוב מדבר, {{הע-שמאל|העבד עצמו הוא עברי. הדרשה מעלה אפשרות שמדובר בעבד שנקנה מהעברי ודוחה אותה על סמך הפסוק מדברים. הפסוקים שבסוף הדרשה מציגים מעין סתירה בין 'עבד' לבין הכינוי 'עברי', שמצביע על בן חורין, כאברם (בניגוד ללוט) וכישראל המבקשים לצאת ממצרים.}} או אינו אלא בעבדו של עברי, ומה אני מקיים ([[ויקרא כה מו]]) "והתנחלתם אותם לבניכם אחריכם" וגו'? בנלקח מן הגוי, אבל בנלקח מישראל שומע אני שיהא עובד שש ויצא בשביעית? תלמוד לומר ([[דברים טו יב]]) "כי ימכר לך אחיך העברי או העבריה" וגו', שאין תלמוד לומר "העברי", שהרי כבר נאמר "אחיך", ומה תלמוד לומר העברי, מופנה להקיש ולדון ממנו גזירה שוה, נאמר כאן עברי ונאמר להלן עברי, מה עברי האמור להלן, בבן ישראל הכתוב מדבר, אף עבד עברי האמור כאן, בבן ישראל הכתוב מדבר, ואף על פי שאין ראיה לדבר זכר לדבר, שנאמר ([[שמות ה ג]]) "ויאמרו אלהי העברים נקרא עלינו", ואומר ([[בראשית יד יג]]) "ויבא הפליט ויגד לאברם העברי". "עבד", יכול תקראנו עבד לשום בזיון? {{הע-שמאל|המהות שלו היא 'עברי', והכינוי 'עבד' הוא בלית ברירה, כי הלוא קנו אותו. לכן אין לכנותו 'עבד'; אבל התואר "עבד ה'" שניתן למשה הוא כבוד לו, ראו [[ביאור:ספרי דברים/וזאת הברכה#פיסקה שנז|ספרי דברים שנז.]]}} ת"ל "כי תקנה עבד עברי", התורה קראתו עבד בעל כרחה. "כי תקנה עבד עברי", למה נאמר? להביא את הגר, דברי רבי ישמעאל, {{הע-שמאל|ר' ישמעאל מדייק מהכינוי 'עבד' שמדובר גם בגר שנמכר לעבדות, אחרת היה יכול לכתוב 'כי תקנה עברי'. ר' אליעזר דוחה את דבריו, שהרי מובן מאליו שגם גר יכול להיות עבד. ר' ישמעאל חוזר ומטעים שבפרשה החידוש אינו בהיותו עבד עברי אלא בכך שהוא יכול לצאת לאחר שש שנים, ולפיכך יש טעם לדבר על עבד גר; אבל ר' אליעזר דוחה גם את דבריו אלו בטענה ש'דיו לבא מן הדין להיות כנדון', ואין להבדיל כלל בין עבד עברי לבין עבד שהוא גר.}} רבי אליעזר אומר, אינו צריך, אם ישראל עובד, הגר לא יעבוד? אם ישראל עובד שש שנים, הגר יעבוד שתים עשרה? אמרת דיו לבא מן הדין להיות כנדון, מה ישראל עובד שש - אף הגר יעבוד שש. לפי שהוא אומר ([[שמות כב ב]]) "אם אין לו ונמכר בגניבתו", שומע אני לעולם, {{הע-שמאל|השלמת הדרשה דלעיל: עבד שנמכר בגניבתו אמנם עובד שש שנים ועובר לרשות הבן של הקונה, אבל לאחר שש שנים הוא יוצא לחפשי.}} ת"ל "שש שנים יעבוד", מגיד הכתוב שהוא עובד שש ויוצא בשביעית. "שש שנים יעבוד". שומע אני כל עבודה במשמע, {{הע-שמאל|ראו [[מסכת עבדים ב]]. מותר להשתמש בעבד כנעני לשם כך, ומותר גם להיעזר בבן או בתלמיד, כי מערכת היחסים במקרים אלו אינה של עבודת חובה אלא של כבוד. וראו גם [[ביאור:ספרא/בהר#פרק ז|ספרא בהר פרק ז ב.]]}} תלמוד לומר ([[ויקרא כה לט]]) "לא תעבוד בו עבודת עבד", מכאן אמרו, לא ירחוץ לו רגליו ולא ינעול לו מנעליו ולא יטול לו כלים לבית המרחץ ולא יסמוך לו במתניו, כיון שעולה במעלה, ולא יטלנו לא בפוריון ולא בכסא ולא {{ב|בלקטקא|lectica: אפיריון, כיסא נישא}}, כדרך שעבדים עושין. תלמוד לומר ([[ויקרא כה מו]]) "ובאחיכם בני ישראל איש באחיו", אבל בבנו ובתלמידו רשאי. ([[שמות כא ב]]) "שש שנים יעבוד", שומע אני, בין עבודה שיש בה בזיון, בין עבודה שאין בה בזיון, ת"ל ([[ויקרא כה מ]]) "כשכיר כתושב", {{הע-שמאל|דרשה דומה לקודמתה, ולפיה אין לרב רשות לשנות את מקצועו של עבדו העברי. ר' יוסי מתיר להעסיק את העבד במלאכה המשמשת את הרבים בתנאי שהעבד מסכים לכך. וראו [[ביאור:תוספתא/בבא מציעא/יא#יג|תוספתא ב"מ יא יג,]] שהעוסק במקצועות כאלה משועבד לקהילה התלויה בו, ואינו יכול להפסיק לשרת אותה. לדעת ת"ק העבד אינו משתעבד לציבור אלא לרבו בלבד.}} מה שכיר אי את רשאי לשנותו מאומנתו, אף עבד עברי אי אתה רשאי לשנותו מאומנותו; מכאן אמרו, לא יושיבנו רבו באומנות שהיא משמשת לרבים, כגון חייט בלן ספר טבח נחתום; רבי יוסי אומר, אם היתה מלאכתו מיוחדת לכך - יעשה, אבל רבו לא ישנה עליו. ([[ויקרא כה מ]]) "כשכיר כתושב". {{הע-שמאל|גם כאן ר' יוסי מאפשר לעבד לעבוד בלילה אם זאת אומנותו; וראו [[מסכת עבדים ב]].}} מה שכיר עובד ביום ואינו עובד בלילה, אף עבד עברי עובד ביום ואינו עובד בלילה; ר' יוסי אומר, הכל לפי אומנותו. ([[שמות כא ב]]) "ובשביעית". שביעית למכירה. {{הע-שמאל|העבד אינו משתחרר בשנת השמיטה אלא בשנה השביעית מזמן שנמכר.}} אתה אומר שביעית למכירה, או אינו אלא שביעית לשנים? ת"ל "שש שנים יעבוד", שביעית למכירה ולא שביעית לשנים. ([[שמות כא ב]]) "יצא לחפשי חנם", למה נאמר, {{הע-שמאל|אלמלא הפסוק כאן היינו חושבים שעל הרב לכתוב גט שחרור, או שהוא יכול לגבות כסף עבור שחרור העבד.}} לפי שהוא אומר ([[דברים טו יג]]) "וכי תשלחנו חפשי" וגו', שומע אני שיכתוב לו גט שחרור? ת"ל יצא לחפשי; או יתן לו מעות ויצא? תלמוד לומר "יצא לחפשי חנם". ([[שמות כא ג]]) "אם בגפו", למה נאמר, לפי שהוא אומר ([[שמות כא ד]]) "אם אדוניו יתן לו אשה", רשות, {{הע-שמאל|רשות בידי הרב לתת לעבדו שפחה כנענית שיוליד ממנה ילדים עבדים, אבל אינו חייב לתת לו שפחה. מבנה קלאסי של מדרש הלכה, המציג בפירוש שתי אפשרויות פרשניות ומעדיף אחת מהן.}} אתה אומר רשות, או אינו אלא חובה? ת"ל "אם בגפו יבא בגפו יצא", רשות ולא חובה, דברי רבי ישמעאל; רבי עקיבא אומר, "אם בגפו יבא בגפו יצא", אם בראשי איברים נכנס, בראשי איברים יצא. {{הע-שמאל|ר' עקיבא דורש 'בגפו'-בגופו, כלומר העבד העברי אינו יוצא בשן ועין, בניגוד לעבד כנעני.}} לפי שהוא אומר ([[שמות כא ז]]) "וכי ימכור איש את בתו לאמה לא תצא כצאת העבדים", לא תצא בראשי איברים, כדרך שהכנענים יוצאים; אתה אומר "לא תצא כצאת העבדים" - לא תצא בראשי איברים, כדרך שהכנענים יוצאים, או לא תצא בשנים וביובל, כדרך {{ב|שהעבדים|העבריים}} יוצאים? ת"ל ([[דברים טו יב]]) "כי ימכר לך אחיך העברי או העבריה ועבדך שש שנים", מגיד שהיא יוצאה בשש, ביובל מנין? ת"ל ([[ויקרא כה מב]]) "כי עבדי הם", מכל מקום, {{הע-שמאל|גם האמה העבריה היא אמתו של הקב"ה, כמו העבד העברי, ולכן גם היא יוצאת ביובל ובשנה שביעית.}} הא אין עליך לומר כלשון האחרון אלא כלשון הראשון, "לא תצא כצאת העבדים" - לא תצא בראשי איברים, כדרך שהכנענים יוצאים. אין לי אלא עבריה שאינה יוצאה בראשי איברים, עברי מנין? ת"ל "העברי או העבריה", הקיש עברי לעבריה, מה עבריה אינה יוצאה בראשי איברים, אף עברי אינו יוצא בראשי איברים; {{הע-שמאל|עבד עברי דומה ומוקש לאמה עבריה, וכמוה אינו יוצא בשן ועין. אמנם אין כאן קל וחומר, אבל יש היקש.}} ועוד ק"ו: ומה עבריה, שהיא יוצאה בסימנין, אינה יוצאה בראשי איברים, עברי, שאינו יוצא בסימנין, דין הוא שלא יצא בראשי איברים! לא: אם אמרת בעבריה שאינה נמכרת על הגנבה, לפיכך אינה יוצאה בראשי איברים, תאמר בעברי שהוא נמכר על גנבתו, לפיכך יצא בראשי איברים! ת"ל "העברי או העבריה", הקיש עברי לעבריה, מה היא אינה יוצאה בראשי איברים, אף הוא אינו יוצא בראשי איברים. ([[שמות כא ג]]) "אם בעל אשה הוא". בבת ישראל הכתוב מדבר; {{הע-שמאל|מדובר על עבד שהיה נשוי לפני שנמכר}} אתה אומר בבת ישראל הכתוב מדבר, או אינו מדבר אלא בכנענית? כשהוא אומר ([[שמות כא ד]]) "אם אדוניו יתן לו אשה", הרי כנענית אמורה, הא מה ת"ל "אם בעל אשה הוא"? בבת ישראל הכתוב מדבר. ([[שמות כא ג]]) "ויצאה אשתו עמו". רבי יצחק אומר, מי הביאה שהכתוב מוציאה? מה ת"ל "ויצאה אשתו עמו"? מגיד שהוא חייב במזונותיה ובמזונות בניו, {{הע-שמאל|האדון חייב לפרנס את אשת עבדו העברי ואת ילדיו, אבל לא את ארוסתו ואת יבמתו שעדיין לא נישאה לו.}} שנא' ([[ויקרא כה מא]]) "ויצא מעמך הוא ובניו עמו", מכלל יציאה אתה למד על הכניסה; יכול יהא חייב במזונות ארוסה ושומרת יבם? ת"ל "אשתו", להוציא שומרת יבם, שאינה אשתו; "עמו", להוציא ארוסה, שאינה עמו. }} ===פרשה ב=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| '''על שמות כא, ד-ו''' ([[שמות כא ד]]) "אם אדוניו יתן לו אשה". רשות; אתה אומר רשות, או אינו אלא חובה? {{הע-שמאל|דרשת ר' ישמעאל הופיעה [[ביאור:מכילתא/נזיקין#פרשה א|לעיל בפרשה א.]]}} כשהוא אומר ([[שמות כא ג]]) "אם בגפו יבא בגפו יצא" - רשות ולא חובה, דברי רבי ישמעאל. "אם אדוניו יתן לו אשה" - המיוחדת לו, שלא תהא כשפחת הפקר. {{הע-שמאל|דורש 'אשה'.}} "אם אדוניו יתן לו אשה" - בכנענית הכתוב מדבר אתה אומר בכנענית הכתוב מדבר, או אינו מדבר אלא בעברית? {{הע-שמאל|אמה עבריה יוצאת לאחר כמה שנים, ואינה נשארת 'לאדוניה'.}} כשהוא אומר ([[שמות כא ד]]) "האשה וילדיה תהיה לאדוניה" - הא בכנענית הכתוב מדבר. ([[שמות כא ד]]) "וילדה לו בנים או בנות" - אין לי אלא בנים ובנות. טומטום ואנדרוגינוס מנין? ת"ל "האשה וילדיה תהיה לאדוניה" - מכל מקום; רבי נתן אומר: אין ת"ל ([[שמות כא ד]]) "וילדה לו", אלא להביא את הרב שבא על שפחתו, שולדיה עבדים. "האשה וילדיה", מה ת"ל? מגיד שולדיה כמוה! אין לי אלא שפחה, שולדיה כמוה. נכרית מנין? היה רבי ישמעאל אומר: מה שפחה כנענית, שאין לה קידושין מכל אדם, ולדיה כמוה; {{הע-שמאל|כשם שולד שפחה הוא עבד, כך גם ולד נכרית נכרי. מקור לדין הנוהג בימינו, שהלאום נקבע לפי האם; והשוו [[יבמות כב ב]].}} אף כל שאין לה קידושין מכל אדם - ולדיה כמוה. ואי זה זה? זה ולד נכרית. ([[שמות כא ד]]) "והוא יצא בגפו" - מגיד, שאינה צריכה ממנו גט; {{הע-שמאל|יציאת העבד העברי מאשתו השפחה הגויה אינה בגט, כיוון שלבן חורין אין רשות לשאת שפחה, ומאותה סיבה אין יהודיה בת חורין צריכה גט מעבד כנעני; שהרי בשני המקרים אין הנישואין תופסים.}} אין לי אלא אמה, שאינה צריכה גט מן בן ישראל. בת ישראל שאינה צריכה גט מן העבד מנין? ת"ל ([[ויקרא כה מד]]) "מהם תקנו עבד ואמה", הקיש עבד לאמה ואמה לעבד, מה אמה אינה צריכה מבן ישראל גט - אף בת ישראל אינה צריכה מן העבד גט. ד"א ([[שמות כא ד]]) "והוא יצא בגפו" למה נאמר? לפי שהוא אומר "שש שנים יעבוד"; אין לי אלא עובד שש, שנוהג בו מנהג האמור בפרשה; נרצע מנין? {{הע-שמאל|גם עבד נרצע, שיוצא רק ביובל, יוצא בלי אשתו השפחה הכנענית – כמו עבד שיוצא בשש שנים. וראו לשון דומה לקל וחומר של ר' יצחק בסוף הפרשה.}} ת"ל "והוא יצא בגפו", להביא את הנרצע; ר' יצחק אומר: אינו צריך, ומה העובד שש, {{ב|שמיעט הכתוב יציאתו,|שקיצר את תקופת שעבודו}} הרי הוא נוהג בו מנהג האמור בפרשה, נרצע, שריבה הכתוב יציאתו, אינו דין שינהוג בו מנהג האמור בפרשה? ([[שמות כא ב]]) "שש שנים יעבוד" - להביא את החולה; משמע מביא את החולה ומביא את הבורח? {{הע-שמאל|אם העבד ברח ולא היה בבית רבו שש שנים - הא חייב לפצות את רבו על הזמן שלא היה; אבל אם היה חולה ומשום כך לא עבד - הוא פטור מלפצות אותו; וראו גם [[ביאור:ספרי דברים/ראה/טו#פיסקה קיח|ספרי דברים קיח.]]}} ת"ל "שש שנים יעבוד", אמרת במי הענין מדבר? - בראוי לעבוד. ([[שמות כא ה]]) "ואם אמור יאמר העבד" - מגיד שאינו נרצע עד שיאמר וישנה. {{הע-שמאל|דורש 'אמור יאמר' – שכופל את דבריו.}} ([[שמות כא ה]]) "אהבתי את אדוני את אשתי ואת בני" - אין לי אלא בזמן שיש לו אשה ובנים; {{הע-שמאל|דורש 'ואת ביתך' על אשתו ובניו של הרב. אם לרבו אין משפחה משלו יש גם חשש שמשפחתו של העבד תשתלט על הבית, ולכן לא מאפשרים רציעה.}} לרבו אשה ובנים מנין? ת"ל ([[דברים טו טז]]) "והיה כי יאמר אליך... כי אהבך ואת ביתך". מכאן אמרו: לעולם אינו נרצע, אלא אם כן יש לו אשה ובנים ולרבו אשה ובנים. ([[שמות כא ה]]) "אהבתי את אדוני" וגו' - הוא אוהב את רבו ורבו אוהבו, שנתברכו נכסים על ידו, לכך נאמר ([[דברים טו טז]]) "והיה כי יאמר אליך וגו' - כי טוב לו עמך", שתהא טובתו שוה לך; {{הע-שמאל|העבד אוכל, שותה ומיסב כמו הרב, ולכן אוהב אותו. כאן הניסוח של האהבה בין העבד לרבו חיובי, והשוו [[ביאור:ספרי דברים/ראה/טו#פיסקה קכא|ספרי דברים קכא,]] שם נראה שההגבלות מיועדות למנוע את הרציעה בכלל. לעניין 'נתברכו נכסים' ראו [[בראשית לט ה]].}} מכאן אמרו: לא ישנה רבו עליו מאכלו ומשקהו והסבו - משלו, לכך נאמר "כי טוב לו עמך". ד"א "כי טוב לו עמך" - אם היה {{ב|חגר או סומא|שלא טוב לו}} אינו נרצע. ([[שמות כא ו]]) "והגישו אדוניו אל האלהים" - אצל הדיינין, שימלך במוכריו; {{הע-שמאל|שופטי בית הדין מעורבים ברציעה רק אם מדובר בעבד שנמכר בגנבתו. אם מדובר במוכר עצמו – הרציעה מתקיימת בלי נוכחותם.}} רבי אומר: בנמכר בבית דין על גנבתו הכתוב מדבר; אבל {{ב|כאן|אם מדובר במוכר עצמו}} אינו נרצע אלא בינו לבין עצמו. ([[שמות כא ו]]) "והגישו אל הדלת או אל המזוזה" וגו' - מקיש דלת למזוזה: מה מזוזה מעומד אף דלת מעומד. {{הע-שמאל|הדרשה קובעת שהרציעה מתקיימת דווקא בדלת, ואזכור המזוזה הוא רק כדי ללמד שהעבד צריך לעמוד בזמן הטקס.}} אתה אומר לכך בא, או ירצענו במזוזה? והדין נותן: מה הדלת, שאינו כשר למצוה כשר לרציעה, מזוזה, {{ב|שהיא כשרה למצוה,|יש בה מצוות מזוזה}} אינו דין שתכשר לרציעה? ת"ל ([[דברים טו יז]]) "ונתת באזנו '''ובדלת'''", בדלת אתה נותן, אבל אי אתה נותן במזוזה! או יעבור באזנו ובדלת? ת"ל "ורצע אדוניו את '''אזנו''' במרצע", {{הע-שמאל|הרציעה אינה מפולשת בדלת אלא רק באוזן.}} באזנו אתה מעביר, ואי אתה מעביר בדלת; הא אין עליך לומר כלשון האחרון אלא כלשון הראשון, הקיש דלת למזוזה, מה מזוזה מעומד אף דלת מעומד. ([[שמות כא ו]]) "ורצע אדוניו את אזנו", למה נאמר? {{הע-שמאל|הרב מבצע את הרציעה בעצמו ולא ע"י שליח.}} לפי שמצינו בכל מקום ששלוחו של אדם כמותו, אבל כאן הוא, ולא שלוחו. ([[שמות כא ו]]) "אזנו". בשל ימין הכתוב מדבר; {{הע-שמאל|הרציעה נעשית באוזן ימין דווקא, היא האוזן שעליה מזים בטהור המצורע; פרשת מצורע עני מיותרת ונכתבה כדי ללמד על רציעה (ראו רש"י על [[קידושין טו א]]).}} אתה אומר בשל ימין הכתוב מדבר, או אינו אלא בשל שמאל? הרי אתה דן: נאמר כאן "אזנו" ונאמר להלן ([[ויקרא יד כה]]) "אזן", מה להלן בימין אף כאן בימין. "אזנו", מן המלת, דברי רבי יהודה; רבי מאיר אומר: אף מן הסחוס; {{הע-שמאל|כהן עבד עברי אינו נרצע לדעת ר' מאיר, כי רציעה מהסחוס עושה אותו לבעל מום, ולדעתו ניתן לרצוע גם מהסחוס.}} שהיה ר' מאיר אומר: אין כהן נרצע, והן אומרים נרצע; אין כהן נמכר, והן אומרים נמכר. ומה ראתה אוזן שתרצע מכל איברים? היה רבן יוחנן בן זכאי אומרה כמין חומר: {{הע-שמאל|ריב"ז קושר את הרציעה לענשו של הגנב, שנמכר בגנבתו. נראה שהדרשה עוסקת רק במי שנמכר בגנבתו, ולא במוכר עצמו; וראו [[קידושין יד ב]]. וראו לעיל, שהרציעה מתקיימת במוכר עצמו בלי נוכחות בית הדין. והשוו [[ביאור:תוספתא/בבא קמא/ז#ב|תוספתא ב"ק ז ב,]] דרשה אחרת על האוזן, המיוחסת גם היא לריב"ז.}} אזן ששמעה "לא תגנוב", והלך וגנב - היא תרצע מכל אבריו. ([[שמות כא ו]]) "במרצע" - בכל דבר; {{הע-שמאל|מודעות לפער בין תורה שבכתב לדרשה. רבי מנסה לנקוט בעמדת ביניים, וטוען שלא בכל כלי ניתן לרצוע אלא דווקא בכלי מתכת. וראו [[ביאור:ספרי דברים/ראה/טו#פיסקה קכב|ספרי דברים קכב]], שלומדים זאת מ[[דברים טו יז]], מהמילה 'ולקחת'. וראו שם שר' ישמעאל מציג פערים נוספים בין התושב"כ לתושב"ע.}} התורה אמרה ורצע אדוניו את אזנו במרצע והלכה אמרה בכל דבר! רבי אומר, אומר אני במין מתכת בלבד. ([[שמות כא ו]]) "ועבדו לעולם", עד היובל; {{הע-שמאל|הרציעה אינה חזקה מהכסף, ולכן גם לקניה ברציעה יש גבול. ביובל חוזר גם העבד לאחוזתו. רבי דורש את הפסוק מדברים, ומדגיש את 'לך': עד מותך, או עד היובל.}} שהיה בדין: ומה אם הכסף, שיפה כחו וקונה הכל, אינו קונה אלא שש, רציעה, שאינה קונה אלא עבדים, אינו דין שלא תקנה אלא שש? הא מה ת"ל "ועבדו לעולם"? - עד היובל! או "ועבדו לעולם" כמשמעו? ת"ל ([[ויקרא כה י]]) "ושבתם איש אל אחוזתו". רבי אומר: בא וראה שאין העולם אלא חמשים שנה; שנא' ([[דברים טו יז]]) "והיה לך עבד עולם" - עד היובל; הא כיצד? הגיע היובל – יצא; מת האדון – יצא! "ועבדו", אותו הוא עובד, ואינו עובד הבן; {{הע-שמאל|הנרצע מחוייב דווקא לרבו ולא לאחרים, וראו גם לעיל, שדווקא רבו רוצע אותו.}} שהיה בדין: מה אם העובד שש, {{ב|שמיעט הכתוב יציאתו,|שקיצר את תקופת עבודתו}} הרי הוא עובדו ועובד הבן, נרצע, שריבה הכתוב יציאתו, אינו דין שיהא עובדו ועובד הבן? ת"ל "ועבדו", אותו הוא עובד, ואינו עובד הבן; מכאן אמרו: עבד עברי עובד את הבן ואינו עובד את הבת, נרצע והעבריה - לא את הבן ולא את הבת. }} ===פרשה ג=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| '''על שמות כא, ז-יא''' ([[שמות כא ז]]) "וכי ימכור איש את בתו" - בקטנה הכתוב מדבר; {{הע-שמאל|בתחילת הפרשה מובאות שלוש הגבלות למכירת הילדים: דווקא קטנים, דווקא האב מוכר ודווקא את הבת. כך מתקרבים חז"ל לניטרול התופעה של מכירת ילדים. הדרשה הראשונה מבחינה בין קטנה, נערה ובוגרת, והשוו [[ביאור:משנה נידה פרק ה#משנה ז|נידה ה ז:]] האב רשאי בהפרת נדרי בתו הנערה ובקידושי בתו הקטנה והנערה, אבל לא הבוגרת; בחלק הראשון של הדרשה מוכיחים שאין האב רשאי למכור את בתו הבוגרת, ובחלקה השני משווים את המכירה לקידושין וטוענים ששם שסימני הנערות מפקיעים את זכות האב לקדש אותה, הם מפקיעים גם את זכותו למכרה, אלא רק כשהיא קטנה. הדרשה מעצבת את הבת הבוגרת כעצמאית שאינה תלויה באביה.}} אתה אומר בקטנה הכתוב מדבר, או אינו אלא בגדולה? אמרת, הואיל ורשאי בהפרת נדריה ורשאי במכירתה; מה הפרת נדריה קטנה ולא גדולה; אף מכירתה קטנה ולא גדולה! ממקום שבאת: מה {{ב|להלן כשהיא נערה,|אין צורך בהפרת נדריה אם לא מלאו לה 11 שנה}} אף כאן כשהיא נערה! אמרת, הואיל ומוציאין אותה הסימנים מרשות אביה, {{ב|שהוא|שהיה}} רשאי בקידושיה - כשהיא נערה, ק"ו עד שלא נמכרה! "וכי ימכור איש את בתו"; האיש מוכר את בתו ואין האשה מוכרת את בתה; {{הע-שמאל|אין האם מוכרת את בתה; ראו [[ביאור:משנה סוטה פרק ג#משנה ח|סוטה ג ח.]]}} שהיה בדין: ומה אם הבן, שאין אביו רשאי למכרו, הרי הוא מוכר את בתו; הבת, שאביה רשאי למוכרה, אינו דין שתמכור את בתה? ת"ל וכי ימכור איש: איש מוכר את בתו ואין אשה מוכרת את בתה. "וכי ימכור איש את בתו"; האיש מוכר את בתו ואינו מוכר את בנו; {{הע-שמאל|למרות שדווקא הבן עלול להימכר בגנבתו, אין אביו רשאי למכרו. הדין הזה מגביל את זכות האב בבניו גם לנושאים נוספים, כגון זכויותיו במעשה ידיו של בנו וכדומה.}} שהיה בדין: מה אם הבת, שאינה נמכרת על הגניבה, אביה רשאי למכרה; הבן, שהוא נמכר על הגניבה, אינו דין שיהא אביו רשאי למכרו? ת"ל וכי ימכור איש את בתו: האיש מוכר את בתו ואינו מוכר את בנו. "וכי ימכר איש"; האיש מוכר את עצמו ואין האשה מוכרת את עצמה; {{הע-שמאל|הדרשה טוענת שרק גבר יכול למכור את עצמו, ועלול להימכר בגניבתו או להירצע. כלומר אין למעשה אמה עבריה בוגרת כלל, אלא רק קטנה שנמכרה ע"י אביה. הטענה הזו מנוגדת לפשט ולקל וחומר, אבל חז"ל מחזיקים בה ומונעים מצב של שפחה עבריה העלולה להיאנס. הטיעון הפורמלי הוא שכיוון שאין האב יכול למכור את בתו הבוגרת – היא אינה יכולה להירצע; ולכן גם אינה נמכרת על גניבתה, ואינה רשאית למכור את עצמה. כל זאת בנוסף לדרשה שבתחילה 'וכי ימכר איש – האיש מוכר עצמו', ולא האשה – דרשה על הכתיב החסר 'ימכר'.}} שהיה בדין: מה אם הבן, שאין אביו רשאי למכרו, הרי הוא מוכר את עצמו; הבת, שאביה רשאי למכרה, אינו דין שתמכור את עצמה? לא, אם אמרת בבן, שהוא נמכר בגניבתו, לכך הוא מוכר את עצמו, תאמר בבת, שאינה נמכרת בגניבתה, לפיכך לא תמכור את עצמה! ותמכר על גניבתה! והדין נותן: מה אם הבן, שאין אביו רשאי למכרו, הרי הוא נמכר על גניבתו; הבת, שאביה רשאי למכרה, אינו דין שתמכר על גניבתה? לא, אם אמרת בבן, שהוא נרצע, לכך הוא נמכר בגניבתו; תאמר בבת, שאינה נרצעת, לפיכך לא תמכר על גניבתה! ותרצע! והדין נותן: מה אם הבן, שאין אביו רשאי למכרו, הרי הוא נרצע; הבת, שאביה רשאי למכרה, אינו דין שתרצע? ת"ל ([[דברים טו יב]]) "כי ימכר לך אחיך העברי או העברייה" וגו'; אמרת, אם מוציאה הכתוב מיד מכר החמור, קל וחומר מיד רציעה קלה! "וכי ימכור איש", הא למדנו שהוא רשאי במכירתה; ומנין שהוא רשאי בקידושיה? {{הע-שמאל|האב רשאי למכור את בתו – ולמנוע ממנה להתקדש כל עוד היא אמה, קל וחומר שהוא רשאי לקדש אותה. בשני המקרים הוא המקבל את כספי המכירה והקידושין.}} אמרת, אם מוציאה הוא מידי קידושיה לידי אמהות, קל וחומר לידי קידושיה! ומנין שתהא נקנית בכסף? {{הע-שמאל|ר' ישמעאל לומד את דין קידושי כסף ממכירת שפחה כנענית. והשוו [[ביאור:משנה קידושין פרק א|לקידושין א, א.]]}} היה רבי ישמעאל אומר ק"ו: ומה אם שפחה כנענית, שאינה נקנית בבעילה, נקנית בכסף; בת ישראל, שהיא נקנית בבעילה, אינו דין שתהא נקנית בכסף? ומנין אף בשטר? ת"ל ([[דברים כד ב]]) "והלכה והיתה"; {{הע-שמאל|קידושי שטר נלמדים משטר הגט.}} מקיש הוויה להליכה: מה הליכתה בשטר, אף הוויתה בשטר. ר' עקיבא אומר: הרי הוא אומר ([[שמות כא י]]) "אם אחרת יקח לו", מקיש תחתונה לעליונה {{הע-שמאל|ר' עקיבא מניח ש'יקח' מרמז על כסף, בהתאם ללשון חז"ל, ומסיק שכל אשה נקנית בכסף.}} מה עליונה בכסף, אף תחתונה בכסף. "לאמה" - לאמה אחת הוא מוכרה ואינו מוכרה לשתי אמהות! {{הע-שמאל|הגבלה נוספת על מכירת האמה: אין האב רשאי למכור את בתו פעמיים. ר' יוסי מסיק מכך שהאב אינו רשאי גם למכור את בתו המקודשת לאחר.}} רבי יוסי הגלילי אומר: נמצינו למדין שמקדשה קידוש אחר קידוש, וקידוש אחר {{ב|אמהות,|להיות אמה}} אבל לא אמהות אחר אמהות, ואין צריך לומר אמהות אחר קידוש. "לא תצא כצאת העבדים"; לא תצא בראשי איברים כדרך שהכנענים יוצאים; {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא/נזיקין#פרשה א|לעיל פרשה א,]] דרשת ר' עקיבא על פס' ג. סוף הדרשה כאן מקוצר, וראו שם שהלימוד מורחב לעבד עברי.}} אתה אומר לא תצא בראשי איברים כדרך שהכנענים יוצאים; או אינו אלא לא תצא בשנים וביובל כדרך שהעברים יוצאים? ת"ל ([[דברים טו יב]]) "כי ימכר לך אחיך העברי או העבריה" - מגיד שהיא יוצאה בשנים וביובל! אין לי אלא עבריה, שאינה יוצאה בראשי אברים וכו'! ועוד ק"ו: ומה אם עבריה שהיא יוצאה בסימנין וגו'; לא אם אמרת בעבריה שאינה נמכרת בגניבתה, לפיכך אינה יוצאה בראשי אברים וכו'! ([[שמות כא ח]]) "אם רעה בעיני אדוניה", אין רעה אלא שלא נגמלה חסד לפניו. {{הע-שמאל|לעניין הביטוי "נגמלה חסד" ראו [[אסתר ב יז]]. שלא כדעת ר' אליעזר ב[[קידושין יט ב]], שמדובר בבעיה הלכתית דווקא.}} "אשר לא יעדה והפדה"; מכאן אמרו, ([[ביאור:משנה בכורות פרק א#משנה ז|בכורות א, ז]]) מצות ייעוד קודמת למצות פדייה. ד"א, אשר לא יעדה, אם לא יעדה אדון זה - יפדה אב; {{הע-שמאל|בניגוד למשנה בבכורות, סובר ר' יוסי שמצוות הפדייה של האמה מוטלת על האב ולא על האדון. לדעתו גם המשך הפסוק מופנה לאב: אין האב יכול למכור את שתי בנותיו לאדון אחד, כי האדון לא יוכל לייעד את שתיהן; אין האב מוכר את בתו על תנאי שהאדון ייעד אותה, אלא היעוד תלוי ברצונו של האדון. ר' עקיבא מסכים עם העיקרון, אבל לדעתו יכול האב להתנות - ותנאו בטל.}} לא יעדה – לא ייעד לשתים כאחת; לא ימכור על מנת ליעד, דברי ר' יוסי הגלילי; רבי עקיבא אומר, מוכר הוא, אם רצה ליעד מיעד. "לעם נכרי" - הרי זה אזהרה לבית דין שלא ימכרנה לגוי. {{הע-שמאל|בית דין אוסרים על האב למכור את בתו לגוי, אבל את עצמו יכול הוא למכור.}} "בבגדו בה", מאחר שבגד בה, נהג בה מנהג בזיון ולא נהג בה כמשפט הבנות, אף הוא אינו רשאי לקיימה, דברי ר' יונתן בן אבטלמוס; {{הע-שמאל|ר' יונתן מפרש את האיסור כעוסק באדון ולא באב: לאחר שהחליט שלא לייעד אותה אסור לאדון למכרה לאדם אחר. לדעתו, וכן לדעת ר' ישמעאל, יש לפנינו גינוי לאדון על שלא ייעד אותה ובגד בה. לדעת ר' עקיבא אין לגנות את האדון אם לא ייעד את האמה, וראו גם [[ביאור:משנה גיטין פרק ט#משנה י|גיטין ט י.]]}} ואין בגידה אלא שקירה, שנאמר ([[מלאכי ב יא]]) "בגדה יהודה", ואומר ([[ירמיה ה יא]]) "כי בגוד בגדו בי בית ישראל". רבי ישמעאל אומר: באדון הכתוב מדבר, אשר לקחה על מנת לייעד ולא ייעד, אף הוא אינו רשאי לקיימה; רבי עקיבא אומר: "בבגדו בה" - מאחר שפרש בגדו עליה. ([[שמות כא ט]]) "ואם לבנו ייעדנה" – לבנו ייעדנה ולא לאחיו; {{הע-שמאל|אמנם הבן אינו מייבם, אבל הוא מחזיק בנכסי אביו ולכן הוא יכול לייעד את האמה, ולא האח.}} שהיה בדין: ומה הבן, שאינו נכנס תחתיו ליבום, הרי הוא ייעד; אחיו, שהוא בא תחתיו ליבום, דין הוא שייעד! לא, אם אמרת בבן, שהוא נכנס תחתיו לאחוזה; תאמר באחיו, שאינו נכנס תחתיו לאחוזה! לפיכך לא ייעד - ת"ל "אם לבנו ייעדנה", לבנו ייעד ולא לאחיו! "כמשפט הבנות"; וכי מה למדנו על משפט הבנות? אלא הרי זה בא ללמד ונמצא למד: מה זו, "שארה כסותה ועונתה לא יגרע" {{הע-שמאל|מחלוקת האם זכויות האמה שיועדה זהות לזכויות כל אשה נשואה ("משפט הבנות") או שהן מיוחדות רק לה.}} אף בת ישראל, שארה כסותה ועונתה לא יגרע, דברי רבי יאשיה. רבי יונתן אומר: בעבריה הכתוב מדבר. אתה אומר כן, או אינו אלא בבת ישראל? כשהוא אומר "אם אחרת יקח לו" - הרי בת ישראל אמור, ומה ת"ל "כמשפט הבנות"? - בעבריה הכתוב מדבר. ([[שמות כא י]]) "אם אחרת יקח לו", מכאן אמרו, חייב אדם להשיא את בנו קטן; {{הע-שמאל|קורא 'לו' על בנו של האדון, ומשמיע עצה לזרז את הדור הבא כדי שיזכה לראות את נכדיו. וראו [[ביאור:תוספתא/קידושין/א#ח|תוספתא קידושין א, ח.]]}} במקום אחר מהו אומר? ([[דברים ד ט]]) "והודעתם לבניך ולבני בניך" אימתי אתה זכאי לראות את בני בניך? בזמן שאתה משיא בניך קטנים! "שארה" - אלו מזונותיה. וכן הוא אומר ([[מיכה ג ג]]) "ואשר אכלו שאר עמי", {{הע-שמאל|ר' יאשיה דורש שאר כסות ועונה על מזון כסות ויחסי אישות; והשוו אבן עזרא כאן: 'ועונתה - יש אומרים דירתה'. ר' יונתן דורש רק בגדים ראויים; אבל גם לשיטתו זכאית האשה למזונות וליחסי אישות מקל וחומר. רבי דורש את אותן הזכויות כמו ר' יאשיה, אבל הסדר שונה, והוא מקדים את יחסי האישות לראש הרשימה, בהתאם לחשיבותם.}} וכתיב ([[תהלים עח כז]]) "וימטר עליהם כעפר שאר". "כסותה" – כמשמעו. "ועונתה" - זו דרך ארץ; שנאמר ([[בראשית לד ב]]) "וישכב אותה ויענה", דברי רבי יאשיה. רבי יונתן אומר: שארה כסותה - כסות שהוא נופל לשארה: אם היתה ילדה, לא יתן לה של זקנה, זקנה, לא יתן לה של ילדה; "ועונתה" - שלא יתן לה של ימות החמה בימות הגשמים, ולא של ימות הגשמים בימות החמה; אלא נותן לה כל אחד ואחד בעונתה; מזונותיה מנין? אמרת ק"ו: ומה דברים שאינן קיום נפש, אי אתה רשאי למנע ממנה; דברים שהם קיום נפש, דין הוא שלא תהא רשאי למנוע הימנה! דרך ארץ מנין? אמרת ק"ו: ומה דברים שלא נשאת עליהם מתחלה, אינו רשאי למנע הימנה; דברים שנשאת עליהם מתחלה, דין הוא שלא יהא רשאי למנע הימנה! ר' אומר: "שארה" - זו דרך ארץ, שנ' ([[ויקרא יח ו]]) "איש איש אל כל שאר בשרו" וכתיב ([[ויקרא יח יג]]-יד) "שאר אביך", "שאר אמך"; "כסותה" - כמשמעו; "עונתה" - אלו מזונות, שנא' ([[דברים ח ג]]) "ויענך וירעיבך". "לא יגרע"; רבי יאשיה אומר: למה נאמר? {{הע-שמאל|ר' יאשיה טוען שהאחרת, היא בת ישראל, נלקחה אחרי הייעוד לאמה העבריה, אבל לקיחתה אינה פוגעת בזכויות האמה. ר' יונתן מבחין בין זכויות השתים, ולדעתו זכויות האמה הן 'משפט הבנות', והן פחותות מזכויות בת ישראל, שהן שאר כסות ועונה. וראו דרשתו לעיל על פס' ט.}} לפי שנא' "אם אחרת יקח לו", שומע אני בבת ישראל הכתוב מדבר. או אינו מדבר אלא בעברית? - ת"ל "לא יגרע"; ממי גורעים? ממי שנתנו לו כבר! ר' יונתן אומר: בבת ישראל הכתוב מדבר; אתה אומר בבת ישראל, או אינו אלא בעבריה? כשהוא אומר "כמשפט הבנות יעשה לה" הרי עבריה אמורה; הא מה ת"ל "אם אחרת יקח לו"? - בבת ישראל הכתוב מדבר. ([[שמות כא יא]]) "ואם שלש אלה לא יעשה לה" - ייעד לך או לבנך או פדה; {{הע-שמאל|הדרשה מניחה שחובת הפדיון חלה על האדון ולא על האב, כדעת המשנה [[ביאור:משנה בכורות פרק א#משנה ז|בבכורות א, ז,]] וראו את המחלוקת בעניין זה לעיל בדרשה על פס' ח.}} אתה אומר יעד לך או לבנך או פדה; או אינו אלא שארה כסותה ועונתה? אמרת, אין דבר אמור אלא בעבריה; ומה ת"ל ואם שלש אלה? ייעד לך או לבנך או פדה! "ויצאה חנם", שומעני חנם מן הגט, ומה אני מקיים "וכתב לה ספר כריתות"? בשאר הנשים חוץ מעבריה; {{הע-שמאל|גם אמה שהשתחררה ולא יועדה זכאית לגט, ככל ארוסה שנישואיה לא מומשו.}} או בעבריה? ת"ל "ואם שלש אלה" וגו'; חנם מהכסף ולא חנם מהגט! "ויצאה חנם" - בבגר; "אין כסף" - בנעורים; {{הע-שמאל|הכפילות 'ויצאה חינם' - 'אין כסף' מלמדת שהאמה יוצאת מרשות האדון כבר בנעורים ולא רק בבגרותה, שבה היא יוצאת מרשות אביה. וראו בתחילת הפרשה: המשך המגמה של הגבלת הזכויות של האב ושל האדון על האמה העבריה.}} שהיה בדין: הואיל ותצא בימי הנעורים, לא תצא בימי בגרות! שאלו לא נאמר אלא אחת, הייתי אומר, הן הן ימי בגרות! והדין נותן: הואיל ויוצא מרשות אב ויוצא מרשות אדון, מה יוצאה מרשות אב, שנשתנת ממה שהיית - אף יוצאה מרשות אדון, שנשתנה ממה שהיית! ואימתי נשתנת ממה שהיית? - בשעה שהיית נערה ובגרה! לכך נאמר שניהם, שלא ליתן מקום לבעל דין לחלוק! "ויצאה חנם" - בבגר; "אין כסף" - בנעורים; רבי יונתן אומר: "ויצאה חנם" - בבגר; "אין כסף" - בנעורים; {{הע-שמאל|ר' יונתן חוזר על הדרשה הקודמת, ונשנה כאן כדי להעמיד את דבריו מול דברי ר' אליעזר, שמהם נובע שאיילונית (שאין לה סימנים) יוצאת רק בעד תשלום כספי. ר' נתן מאפשר לפדות קטנה בכסף או לשחרר נערה שיש בה סימנים בלי תשלום.}} אבא חנן אומר משום רבי אליעזר: "ויצאה חנם" – בבגר; "אין כסף" – בסימנין; מגיד שהיא יוצאה בגרעון כסף; רבי נתן אומר: הואיל ואמרה תורה {{ב|תן כסף,|'והפדה'}} {{ב|ובל תתן כסף;|'חנם אין כסף'}} מה תן כסף, עד שלא באו הסימנין - אף בל תתן כסף, משיבואו בה סימנין! ר' יוסי הגלילי אומר: אין כסף, ומכה איש ומת מות יומת! {{הע-שמאל|דורש 'אין כסף' כמוסב גם להלן, שהרוצח המומת פטור מתשלומים, כדרך המקראות שאין להם הכרע, ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#א, פרשה א|לעיל עמלק א, א.]]}} }} ===פרשה ד=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| '''על שמות כא, יב-יד''' ([[שמות כא יב]]) "מכה איש ומת מות יומת" למה נאמר? {{הע-שמאל|דורש שלוש פרשיות העוסקות בענשו של הרוצח:כאן, בויקרא ובבמדבר. לעיתים הדרשה מרבה ולעיתים ממעטת.}} לפי שנאמר ([[ויקרא כד יז]]) "ואיש כי יכה כל נפש אדם", שומעני, אפילו סטרו סטירה? ת"ל "מכה איש ומת", מגיד, שאינו חייב עד שתצא נפשו. "מכה איש", אין לי אלא שהכה את האיש. הכה את האשה ואת הקטן מנין? ת"ל "ואיש כי יכה כל נפש אדם", להביא את שהכה את האשה ואת הקטן; אין לי אלא איש ואשה שהרגו את האיש, והאיש שהרג את האשה ואת הקטן. האשה שהרגה את חברתה ואת הקטן מנין? ת"ל ([[במדבר לה טז]]) "רוצח הוא", לתלמודו בא. "מכה איש" אף הקטן במשמע, ת"ל "ואיש כי יכה כל נפש אדם" - להוציא את הקטן. "ואיש כי יכה כל נפש אדם", שומעני אף {{ב|בן שמונה|שהרג נפל}} במשמע, ת"ל "מכה איש" - מגיד שאינו חייב עד שיהרוג בן קיימא. "מות יומת" - בהתריית עדים. אתה אומר בהתריית עדים, או אינו אלא שלא בהתריית עדים? ת"ל ([[דברים יז ו]]) "על פי שנים עדים", הא מה ת"ל "מות יומת" - בהתריית עדים. {{הע-שמאל|דורש שלוש פרשיות העוסקות בדיון בית הדין על הרוצח: כאן, בבמדבר ובדברים. לעניין ההתריה ראו דברי ר' יוסי [[ביאור:משנה מכות פרק א#משנה ט|במכות א ט.]] כיצד הורגים את הרוצח? לפנינו כמה נסיונות: משווים אותו למנאף או למגדף, ואחר כך מנסים ללמוד מבראשית, שיש לשפוך את דמו. כל הנסיונות הללו נדחים, ולבסוף דורשים את דרך המתת הרוצח בדוחק מעריפת העגלה; נראה שבעבר היו כל ארבע מיתות בית דין מוטלות על רוצחים שונים, ראו [[ביאור:משנה סנהדרין פרק ט|בביאור לסנהדרין ט, א]] וכן [[ביאור:מכילתא דרשב"י/פרק כא#פסוק יב|במכילתא דרשב"י כאן:]] 'במה שירצח זה ירצח זה'; אבל דרשתנו מאחידה את עונש הרוצח וקובעת שכל הרוצחים נהרגים בסייף. לשורה האחרונה השוו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/בחדש#פרשה ח|לעיל בחדש ח.]]}} "מות יומת" - בבית דין. אתה אומר בבית דין, או אינו אלא שלא בבית דין? ת"ל ([[במדבר לה יב]]) "ולא ימות הרוצח עד עמדו לפני העדה"; הא מה ת"ל "מות יומת" - בבית דין. "מות יומת" - בסייף. אתה אומר בסייף, או אינו אלא בחנק? הרי אתה דן: נאמר כאן "מות יומת", ונאמר להלן בנואף ([[ויקרא כ י]]) "מות יומת", מה להלן בחנק, אף כאן בחנק; אתה מקישו למנאף ואני מקישו למגדף: נאמר כאן "מות יומת", ונאמר במגדף ([[ויקרא כד טז]]) "מות יומת", מה להלן בסקילה, אף כאן בסקילה; אתה מקישו למגדף, ואני מקישו למנאף, ת"ל ([[בראשית ט ו]]) "שופך דם האדם באדם '''דמו ישפך'''" עדין אני אומר, יקיז לו דם משאר איברים וימות, ת"ל ([[דברים כא ד]]-ט) "וערפו שם את העגלה בנחל... ואתה תבער הדם הנקי מקרבך", הקיש שופכי דמים לעגלה ערופה: מה עגלה ערופה בהתזת הראש, אף כל שופכי דמים בהתזת הראש. עונש שמענו, אזהרה לא שמענו, ת"ל ([[שמות כ יד]]) "לא תרצח". ([[שמות כא יג]]) "ואשר לא צדה" וגו'. אחד שהרג נפש בשוגג, ואחד שהרג נפש במזיד, בא מזיד ונפל ביד שוגג; הא כיצד? היה מעגל במעגלה ונפלה עליו והרגתו, היה יורד בסולם ונפל עליו והרגו, {{הע-שמאל|לעניין ההלכה המופיעה כאן ראו [[ביאור:משנה מכות פרק ב|מכות ב, א.]] ההלכה הזאת מציגה מצבים שבהם הרוצח אינו נהרג וגם אינו גולה, בניגוד לפשט. הפתיחה והסיום של הדרשה נראות לא קשורות להלכה הזאת, אלא לתיאור הדמיוני של ריש לקיש, המופיע ב[[מכות י ב]], שם אכן מתואר המזיד שנהרג ביד שוגג.}} היה משלשל בחבית ונפלה עליו והרגתו - הרי זה גולה; אבל היה מושך במעגלה ונפלה עליו והרגתו, היה עולה בסולם ונפל עליו והרגו, היה דולה בחבית ונפסק החבל ונפל עליו והרגו - הרי זה אינו גולה! בא מזיד ונפל ביד שוגג, וכן הוא אומר ([[שמואל א כד יב]]) "כאשר יאמר משל הקדמוני" וגומ'. והיכן אמור? "ואשר לא צדה והאלהים אנה" וגו'. "ושמתי לך מקום", אבל לא שמענו להיכן! הרי אתה דן: נאמר מנוס לשעה, ונאמר מנוס לדורות {{הע-שמאל|המקלט היה בתוקף כבר במדבר, לפני שנקבעו ערי המקלט, ובתחילה היה במחנה הלוויים.}} מה מנוס האמור לדורות, ערי הלוים קולטות - אף מנוס האמור לשעה, מחנות הלוים קולטות! איסי בן עקיבא אומר: "ושמתי לך מקום" למה נאמר? לפי שהוא אומר, ([[שמות טז כט]]) "שבו איש תחתיו אל יצא איש ממקומו" - אלו אלפים אמה; אתה אומר, אלו אלפים אמה, או אינו אלא ד' אמות? {{הע-שמאל|איסי לומד מדיני עיר מקלט לדיני שבת. הוא דורש 'מקום' במובן תחום שבת – אלפים אמה, וראו גם [[ביאור:משנה מכות פרק ב#משנה ז|מכות ב ז]], 'כשם שהעיר קולטת כך תחומה קולט', וערי הלוויים היו קולטות, ותחומן 2000 אמה. בשבת יש, לפי הדרשה, אפשרות לכל אדם לצאת אלפיים אמה מעירו; אבל לדעת הקראים והצדוקים עליו להשאר בארבע אמותיו, בהתאם לפשט בפרק טז; וראו מגילת ברית דמשק (יא, 7-8) "אל יוציא איש מן הבית אל חוץ ומן החוץ אל בית". והשוו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/ויסע#פרשה ה|לעיל, ויסע ה.]] וראו [[ביאור:מכילתא דרשב"י/פרק כא#פסוק יג|במכילתא דרשב"י כא יג.]]}} הרי אתה דן: נאמר כאן "מקום", ונאמר להלן "מקום", מה מקום האמור להלן אלפים אמה, אף מקום האמור כאן אלפים אמה! ושמתי לך מקום וגו'. ([[שמות כא יד]]) "וכי יזיד איש". למה נאמרה פרשה זו? {{הע-שמאל|הדרשות כאן בדרך כלל מצמצמות את עונש המוות לרוצח, לא רק השוגג פטור ממוות אלא גם קטן שרצח, מי שהכה ברשות (כגון רופא, שליח בית דין, אב ומורה שהכו את הילדים), וכן, (למרבה הבושה) גם יהודי שרצח גוי. הביטוי 'וכי יזיד איש' פוטר את השוגג, את הילד שרצח ומחייב גוי שרצח, והביטוי 'על רעהו' מחייב את הרוצח ילד ופוטר את הרוצח גוי. איסי בן עקיבא מביע תמיהה על הפטור ממוות למי שרצח גוי, שהרי הרצח אסור מימי נח ובניו, עוד לפני היות עם ישראל, והכיצד מתן תורה מיקל על מקבלי התורה? התשובה היא שהקב"ה הוא המעניש את הרוצח גוי, ולא בית דין אנושי.}} לפי שהוא אומר, "ואיש כי יכה כל נפש אדם" וגו', יכול אף המזיד, והשוגג {{ב|ואחרים|ההורג גוי}} והמרפא שהמית, והמכה ברשות בית דין, והרודה בבנו ובתלמידו במשמע? ת"ל "וכי יזיד", להוציא את השוגג; "איש", להוציא את הקטן; "איש", להביא את האחרים; "רעהו", להביא את הקטן; "רעהו", להוציא את אחרים! איסי בן עקיבא אומר: קודם מתן תורה, היינו מוזהרים על שפיכות דמים. לאחר מתן תורה תחת שהוחמרו הוקלו? באמת אמרו, פטור מדיני בשר ודם, ודינו מסור לשמים. "להרגו בערמה", להוציא חרש שוטה וקטן, שאינן מערימין; {{הע-שמאל|החרש והשוטה אינם מסוגלים להערמה. הקטן גם הוא אינו מערים, ואכן כבר מיעטה אותו מעונש מוות הדרשה הקודמת. היא מיעטה גם את המכים ברשות, וכך עושה גם הדרשה שלפנינו.}} "להרגו בערמה", להוציא מרפא שהמית, והמכה ברשות בית דין, והרודה בבנו ובתלמידו; ואף על פי שהיו מזידין - אינן מערימין. "מעם מזבחי תקחנו למות" - מגיד שמבטלים העבודה מידו, ויוצא ליהרג. {{הע-שמאל|כהן שרצח, וענשו מוות – מפסיקים אותו אפילו באמצע ההקרבה של קרבנות על המזבח ומוציאים אותו להורג. המשך הדרשה עוסקת בטענה ש'רצח דוחה עבודה', כלומר הרוצח אינו רשאי לעבוד במקדש; אבל 'עבודה דוחה שבת', שהרי בשבת ממשיכים לעבוד במקדש; ואין הורגים את הרוצח בשבת (ראו [[ביאור:משנה סנהדרין פרק ד|סנהדרין ד, א,]] שאין דנים דיני נפשות בערב שבת כדי לא להרוג את הנאשם בשבת), ובלשון הדרשה 'שבת דוחה רציחה'. הדרשה מנסה בדרכים שונות לסדר את דין הרוצח, עבודת המקדש ושמירת השבת בסדר היררכי ונכשלת בכך.}} "מעם מזבחי תקחנו למות", בא הכתוב ללמדך על רציחה, שתדחה את העבודה; שהיה בדין: ומה אם שבת, שעבודה דוחתה, אין רציחה דוחתה, עבודה, שהיא דוחה את השבת, אינו דין שלא תהא רציחה דוחתה? ת"ל "מעם מזבחי תקחנו למות": בא הכתוב ללמד, על רציחה שתדחה את העבודה. ותהא רציחה דוחה את השבת מק"ו: ומה אם עבודה, שהיא דוחה את השבת, הרי רציחה דוחתה, שבת, שעבודה דוחתה, דין הוא שתהא רציחה דוחתה! לא: אם אמרת בעבודה, שקבורת מת מצוה דוחתה - לפיכך רציחה דוחתה; תאמר בשבת, שאין קבורת מת מצוה דוחתה - לפיכך לא תהא רציחה דוחתה! אמר תלמיד אחד מתלמידי ר' ישמעאל: {{הע-שמאל|דרשה המבססת את הדין ש'שבת דוחה רציחה', כלומר אין מבצעים עונש מוות בשבת.}} הרי הוא אומר, ([[שמות לה ג]]) "לא תבערו אש בכל מושבותיכם", שריפה היתה בכלל ויצאת, ללמד: מה שריפה מיוחדת, שהיא אחת ממיתות ב"ד, אינה דוחה את השבת, אף כל שאר מיתות ב"ד לא ידחו את השבת! ותהא קבורת מת מצוה דוחה את השבת! והדין נותן: {{הע-שמאל|מעגל קסמים היררכי נוסף: קבורת מת מצווה דוחה עבודה (ראו [[ביאור:משנה נזיר פרק ז|נזיר ז, א]]); עבודה דוחה שבת (כדלעיל), ושבת דוחה את קבורת המת (ראו [[ביאור:משנה שבת פרק כג#משנה ה|שבת כג, ה]])! הדרשה מציגה קשר בין שני המעגלים, וטוענת שהסיבה לכך ששבת דוחה (את העונש על) רציחה היא שאין לקבור בה את הרוצח, ויש לקבור הרוגי בית דין ביום שבו הורגים אותם; ולכן אין הורגים אותו בשבת.}} ומה אם עבודה, שהיא דוחה את השבת, קבורת מצוה דוחתה; שבת, שעבודה דוחתה, דין הוא שתהא קבורת מצוה דוחתה! לא: אם אמרת בעבודה, שרציחה דוחתה - לפיכך קבורת מצוה דוחתה; תאמר בשבת, שאין רציחה דוחתה - לפיכך לא תהא קבורת מצוה דוחתה! לכך נאמר ([[דברים כא כג]]) "לא תלין נבלתו על העץ" וגו'; בו ביום שנהרג - בו ביום יקבר. רציחה דוחה את העבודה, ואין פקוח נפש דוחה את העבודה; {{הע-שמאל|הדרשה שלפנינו מציגה מעגל היררכי שלישי, מורכב מקודמיו – בן ארבעה מרכיבים: פיקוח נפש דוחה שבת; שבת דוחה את הריגת הרוצח; הרצח דוחה את עבודת המקדש; ועבודת המקדש דוחה פקוח נפש. אכן לפי ההלכה המקובלת פיקוח נפש דוחה את כל המצוות, אבל המדרש קובע אחרת.}} שהיה בדין: ומה אם שבת, שאין רציחה דוחתה, פקוח נפש דוחתה; עבודה, שרציחה דוחתה, אינו דין שיהא פקוח נפש דוחה את העבודה? ת"ל "מעם מזבחי תקחנו למות", בא הכתוב ללמדך על העבודה, שאין פקוח נפש דוחה את העבודה! ר' שמעון בן מנסיא אומר, ויהא פקוח נפש דוחה את השבת! והדין נותן: אם רציחה דוחה את העבודה שהיא דוחה את השבת וכו'. "מעם מזבחי תקחנו למות" – למות, ולא לדון ולא ללקות ולא לגלות. "מעם מזבחי תקחנו למות" - נמצינו למדין שסנהדרין בצד המזבח; {{הע-שמאל|רק חייבי מיתות נלקחים למרות שהם בזמן העבודה, ועונשים אחרים אינם דוחים את העבודה. הטענה שסנהדרין בצד המזבח הופיעה [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/בחדש#פרשה יא|לעיל בחדש יא.]]}} אף על פי שאין ראיה לדבר - זכר לדבר, ([[מלכים א ב כח]]) "וינס יואב אל אהל ה' ויחזק" וגו'. }} ===פרשה ה=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| '''על שמות כא, טו-יז''' ([[שמות כא טו]]) "ומכה אביו ואמו מות יומת". למה נאמר? {{הע-שמאל|בניגוד לפס' יב, שם היה מדובר על 'מכה איש ומת', כלומר רוצח, כאן מדובר על מכה שאינו הורג. המכה את חברו אינו נענש במוות אלא 'עין תחת עין'. אבל מכה אביו ואמו נענש במוות.}} לפי שהוא אומר ([[שמות כא כד]]) "עין תחת עין" וגו' והרי הכתוב מוציאו מכללו להחמיר עליו, שיהא במיתה, לכך נאמרה פרשה זו. "ומכה אביו ואמו", אין לי אלא אביו ואמו. {{ב|אביו שלא אמו|אביו בלבד}} ואמו שלא אביו מנין? הרי אתה דן: הואיל והמכה חייב והמקלל חייב, מה המקלל – {{ב|אחד אחד בפני עצמו,|קללה היא אישית ואין אדם מקלל שנים יחדיו}} אף המכה - אחד אחד בפני עצמו! לא: אם אמרת במקלל, שהוא חייב על המתים כחיים - לפיכך הוא חייב על כל אחד ואחד בפני עצמו; תאמר במכה, שאינו חייב על המתים כחיים - לפיכך אינו חייב על כל אחד ואחד בפני עצמו? שאין ת"ל "ומכה אביו ואמו" אלא אפילו אחד מהן, דברי רבי יאשיה. {{הע-שמאל|ר' יאשיה טוען שתמיד כשמדובר על כמה מושאים הכוונה לכל אחד מהם. ר' יונתן טוען שמבחינה לשונית יתכן שמדובר בשניהם, אבל אז נאמר לנו בפירוש 'יחדיו' (למשל [[דברים כב י]]), ואם לא נאמר כך יש להניח שמדובר בכל אחד בפני עצמו. ר' יצחק טוען שמכיוון שכל הפסוק בא להחמיר, כפי שראינו בדרשה הקודמת, יש לפרש גם את 'אביו ואמו' בדרך מחמירה, כלומר אחד משניהם.}} רבי יונתן אומר: משמע שניהם כאחת, ומשמע אחד אחד בפני עצמו, עד שיפרוט לך הכתוב "יחדו"; רבי יצחק אומר: וכי לא באת אמו אלא להחמיר, או להקל עליו? לא: מפני שהוחמר בו הוקל בו? ת"ל "ומכה אביו ואמו". "ומכה אביו ואמו" - מכה שיש בה חבורה; {{הע-שמאל|תשלומים על נזק (להבדיל מתשלומי בושת וצער) אינם נדרשים אלא אם חבל בחברו ועשה בו חבורה. מכה אביו ואמו הוא מקרה פרטי של החובל בחברו, ולכן גם הוא אינו נענש אלא אם עשה בהם חבורה; וראו גם לקמן, בדרשה על האזהרה המשותפת לחובל ולמכה אביו ואמו.}} אתה אומר, מכה שיש בה חבורה; או אינו אלא מכה שאין בה חבורה? אמרת, ומה אם מדת נזיקין מרובה, אינו חייב עד שיעשה בהן חבורה; מדת עונשין מעוטה, לא יהיה חייב עד שיעשה בהם חבורה! הא מה ת"ל "מכה אביו ואמו"? - מכה שיש בה חבורה! "מות יומת" - בחנק. אתה אומר בחנק, או אינו אלא באחת מכל המיתות האמורות בתורה? אמרת: זו מדה בתורה: כל מיתה האמורה בתורה סתם, {{הע-שמאל|מיתת חנק אינה אמורה בתורה בשום מקום, אלא חכמים, הם שיצרו אותה, ובכל מקום שאין דרך לדעת באיזו מיתה מדובר - הם הכריעו שמדובר במיתת חנק. ר' יאשיה טוען שמדובר במיתה הקלה ביותר ולכן היא הנפוצה ביותר. ר' יונתן קובע כלל שכל מיתה האמורה סתם היא בחנק, ואינו תולה את הדברים בקלות העונש, ואכן ראו [[ביאור:משנה סנהדרין פרק ז|סנהדרין ז, א,]] שלדעת ר' שמעון מיתת הרג קלה מחנק. רבי טוען שמיתת חנק עדיפה כי היא דומה למיתה בידי שמים, שהרי אין בה פציעה חיצונית; ואכן יתכן שזה גם טעמו של מי שמציג אותה כמיתה קלה: לא בעיני המומת אלא בעיני החברה.}} אין אתה רשאי למושכה להחמיר עליה אלא להקל עליה, דברי ר' יאשיה. ר' יונתן אומר: לא מפני שהיא קלה, אלא מפני שנאמרה סתם, וכל מיתה האמורה סתם הרי זו בחנק! ר' אומר: כמיתה שנאמרה בידי שמים: מה מיתה שנאמרה בידי שמים - מיתה שאין בה רושם אף מיתה שנאמרה כאן - מיתה שאין בה רושם. מכאן אמרו: ([[ביאור:משנה סנהדרין פרק ז#משנה ג|סנהדרין ז, ג]]) מצות חנק, היו משקעין אותו בזבל עד ארכובותיו, ונותנין סודרין קשין ברכין וכורך על צוארו זה מושך להלן וזה מושך להלן - עד שנפשו יוצאה, זה סדר חנק. עונש שמענו, אזהרה לא שמענו, ת"ל ([[דברים כה ג]]) "ארבעים יכנו לא יוסיף" {{הע-שמאל|האזהרה שלא להכות אינה ספציפית להורים אלא לכל אדם, למרות שענשו של המכה אדם אחר אינו אלא תשלומי כספים, ולא מוות.}} הרי דברים ק"ו: ומה מי {{ב|שהוא מצוה להכות|את חייב המלקות}} - הרי הוא מוזהר שלא להכות, מי שהוא מצוה שלא להכות, דין הוא שיהא מוזהר שלא להכות! ([[שמות כא טז]]) "וגונב איש ומכרו". למה נאמר? {{הע-שמאל|כדי להרוג את הגונב איש יש צורך בשתי קבוצות עדים: עדי גניבה (חטיפה) – ועדי מכירה, בדומה לצורך במקרה של תשלומי ארבעה וחמישה, ראו [[ביאור:משנה בבא קמא פרק ז#משנה ב|ב"ק ז ב.]]}} לפי שהוא אומר ([[דברים כד ז]]) "כי ימצא איש גונב נפש מאחיו" וגו', אין לי אלא עדים על גניבה. עדים על מכירה מנין? ת"ל "וגונב איש ומכרו"! "וגונב איש", אין לי אלא איש שגנב את האיש; גנב את האשה ואת הקטן מנין? {{הע-שמאל|הרחבת האיסור לכל החוטפים חוץ מילדים, ולכל החטופים; והשוו [[ביאור:מכילתא/נזיקין#פרשה ד|לעיל פרשה ד,]] על פס' יב.}} ת"ל "כי ימצא איש גונב נפש מאחיו", להביא את שגנב את האשה ואת הקטן; אין לי אלא איש ואשה שגנבו את האיש, והאיש שגנב את האשה ואת הקטן. האשה שגנבה את חברתה ואת הקטן מנין? ת"ל ([[דברים כד ז]]) "ומת הגנב ההוא", מכל מקום! "וגונב איש", אף הקטן במשמע; ת"ל "כי ימצא איש גונב נפש מאחיו" - להוציא את הקטן. "כי ימצא איש גונב נפש", שומעני אף בן שמונה במשמע; {{הע-שמאל|צמצום האיסור, והוצאה של קטן שחטף ושל נפל שנחטף, ושל מוכר חצי מהחטוף.}} ת"ל "וגונב איש ומכרו", מגיד שאינו חייב עד שיגנב בן קיימא! "ומכרו" ולא שמכר את חציו. "ונמצא" אין מציאה אלא בעדים. "בידו" אין בידו בכל מקום, אלא רשותו, {{הע-שמאל|הנגנב היה ברשותו של החוטף – הגונב לפני שנמכר, ולא הועבר מרשות עצמו ישירות לרשות הקונה. וראו [[רמב"ן על שמות כא טז|רמב"ן כאן]] שמעיר שסדר הפסוק בעייתי: "ועל כל ענין, שיעור הכתוב: וגונב איש ונמצא בידו ומכרו מות יומת".}} ואף על פי שאין ראיה לדבר זכר לדבר: ([[במדבר כא כו]]) "ויקח את כל ארצו מידו", ואומר ([[בראשית כד י]]) "ויקח העבד עשרה גמלים... בידו", הא אין בידו בכל מקום אלא רשותו! "מות יומת" בחנק, אתה אומר בחנק, או אינו אלא באחת מכל מיתות האמורות בתורה? {{הע-שמאל|ראו לעיל על פס' טו.}} אמרת זו מדה בתורה: כל מיתה האמורה בתורה סתם אין אתה רשאי למושכה להחמיר עליה אלא להקל עליה, דברי רבי יאשיה; רבי יונתן אומר: לא מפני שהיא קלה, אלא מפני שנאמרה סתם, וכל מיתה שנאמרה סתם - הרי זו בחנק; רבי אומר: כמיתה שנאמרה בידי שמים, מה מיתה שנאמרה בידי שמים - מיתה שאין בה רושם, אף מיתה שנאמרה כאן - מיתה שאין בה רושם; מכאן אמרו: מצות חנק וכו'. עונש שמענו אזהרה לא שמענו, ת"ל ([[שמות כ יב]]) "לא תגנוב". {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/בחדש#פרשה ח|לעיל בחדש ח, על פס' כ, יב.]]}} "לא תגנוב" הרי זו אזהרה לגונב נפש; אתה אומר אזהרה לגונב נפש, או אינו אלא אזהרה לגונב ממון? כשהוא אומר ([[ויקרא יט יא]]) "לא תגנובו ולא תכחשו" וגו' - הרי זו אזהרה לגונב ממון אמור. הא מה ת"ל "לא תגנוב"? - הרי זו אזהרה לגונב נפש; או הרי זו אזהרה לגונב ממון, והלה אזהרה לגונב נפש? אמרת: שלש מצות נאמרו בענין, שתים מפורשות ואחת סתומה, נלמד סתומה ממפורשות: מה מפורשות מצות שחייבין עליהן מיתת בית דין, אף סתומה - מצוה שחייבין עליה מיתת בית דין! הא אין עליך לומר כלשון אחרון אלא כלשון ראשון: זו אזהרה לגונב נפש והלה אזהרה לגונב ממון! ([[שמות כא יז]]) "ומקלל אביו ואמו" וגו'. למה נאמר? {{הע-שמאל|ראו לעיל בדרשות על פס' טו. הרחבת האיסור והחלתו גם על נשים, טומטום ואנדרוגינוס, והבהרה שהוא חל גם על המקלל אחד ההורים בלבד.}} לפי שהוא אומר ([[ויקרא כ ט]]) "איש איש אשר קלל את אביו" וגו', אין לי אלא איש, אשה מנין? ת"ל "ומקלל אביו ואמו". "ומקלל אביו ואמו". אין לי אלא אביו ואמו, אביו {{ב|שלא|בלי}} אמו ואמו שלא אביו מנין? ת"ל ([[ויקרא כ ט]]) "אביו ואמו קלל" - מכל מקום, דברי ר' יאשיה; ר' יונתן אומר: משמע שניהם כאחד ומשמע אחד אחד בפני עצמו, עד שיפרוט לך הכתוב 'יחדיו'; ומה ת"ל "ומקלל אביו ואמו"? לפי שנא' "איש", אין לי אלא איש, אשה טומטום ואנדרוגינוס מנין? ת"ל "ומקלל אביו ואמו". אין לי אלא בחיים, במתים מנין? ת"ל ([[ויקרא כ ט]]) "אביו ואמו קלל" - מכל מקום. {{הע-שמאל|בניגוד לאיסור הכאה, שחל רק על הורים חיים, איסור הקללה חל גם לאחר פטירתם, ובמובן זה הוא חמור יותר; כלומר הקללה והקלון חמורים מהמכה הפיזית.}} "ומקלל אביו ואמו" - בשם המפורש; או אינו אלא בכינוי? {{הע-שמאל|ר' אחאי מפרש את הפסוק בויקרא על מי שקילל את חברו בשם המפורש, ולא על מקלל את הקב"ה. ר' חנינא משווה את איסור קללת ההורים עם החובה לקלל את הסוטה: כשם שקללת הסוטה היא בשם המפורש, כך גם האיסור לקלל הורים הוא דווקא קללה בשם המפורש.}} שאין ת"ל ([[ויקרא כד טז]]) "בנקבו שם יומת" להביא המקלל אביו ואמו, אינו חייב עד שיקללם בשם המפורש - דברי ר' אחאי בר' יאשיה; רבי חנינא בן אידי אומר: הואיל ואמרה תורה, ([[שמות כב י]]) "השבע", ([[ויקרא יט יב]]) "אל תשבע", ([[במדבר ה כא]]) "קלל", ([[שמות כא יז]]) ו"אל תקלל", מה השבע בשם - אף אל תשבע בשם; מה קלל בשם - אף אל תקלל בשם! "מות יומת" - בסקילה. אתה אומר בסקילה, או אינו אלא באחת מכל מיתות האמורות בתורה? {{הע-שמאל|המקלל את הוריו מומת בסקילה, וגם בעניין זה, כמו בהרחבת האיסור גם לאחר המוות, חמורה הקללה מהמכה הפיזית. דוגמא נוספת לדרשת הלכה המכריעה בין שתי אפשרויות פרשניות מפורשות.}} הרי אתה דן: נאמר כאן ([[ויקרא כ ט]]) "דמיו בו", ונאמר להלן ([[ויקרא כ כז]]) "דמיהם בם" מה להלן בסקילה - אף כאן בסקילה! עונש שמענו, אזהרה מנין? ת"ל ([[שמות כב כז]]) "אלהים לא תקלל"; {{הע-שמאל|אזהרת הקללה היא מבניין אב של שלושה כתובים, שהמסקנה ממנו היא שאסור לקלל את מי ש'בעמך', כלומר כל יהודי. יתכן שהטענה החוזרת 'שהם בעמך' מחריגה מאיסור הקללה את הגוי, ולכן יהיה מותר לאדם לקלל את אביו הגוי.}} אם דיין הוא אביך - הרי הוא בכלל "אלהים לא תקלל", ואם נשיא הוא - הרי הוא בכלל ([[שמות כב כז]]) "ונשיא בעמך לא תאור"; אינו לא דיין ולא נשיא אלא בור - הרי אתה דן בנין אב משניהם: לא הרי דיין כהרי נשיא, ולא הרי נשיא כהרי דיין; הצד השוה שבהן, שהם בעמך - ואתה מוזהר על קללתם; אף אביך שבעמך אתה מוזהר על קללתו! אי מה הצד השוה שבהן, שהם גדולים ובעמך, וגדולתן גרמה להן, לפיכך אתה מוזהר עליהם על קללתם; תאמר באביך? ת"ל ([[ויקרא יט יד]]) "לא תקלל חרש", דבר הכתוב באמללים שבאדם. הרי אתה דן בנין אב מבין שלשתן: לא הרי דיין כהרי נשיא, ולא הרי נשיא כהרי דיין, ולא זה וזה כהרי חרש, ולא הרי חרש כהרי זה וזה; הצד השוה שבהן, שהם בעמך - ואתה מוזהר על קללתם, אף אביך שבעמך - אתה מוזהר על קללתו. }} ===פרשה ו=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| '''על שמות כא, יח-יט''' ([[שמות כא יח]]) "וכי יריבון אנשים". למה נאמרה פרשה זו? {{הע-שמאל|בניגוד למכה וממית ובניגוד למכה אביו ואמו, המכה ואינו ממית אינו חייב מיתה. הפיצוי כולל לפי המשנה [[ביאור:משנה בבא קמא פרק ח|ב"ק ח, א]] חמישה סוגי תשלומים. מהם מדובר בפס' כד על נזק, וכאן על ריפוי ושבת.}} לפי שהוא אומר, ([[שמות כא כד]]) "עין תחת עין", אבל שבת וריפוי לא שמענו, תלמוד לומר "וכי יריבון אנשים... אם יקום", בא הכתוב ללמד בו דברים המחוסרים בו. "וכי יריבון אנשים", אין לי אלא אנשים. נשים מנין? {{הע-שמאל|ר' ישמעאל לומד את עניין חובת האשה המזיקה מהפסוק 'כי תצא אש' ([[שמות כב ד]]) שנאמר סתם; ר' יאשיה לומד זאת מפרשת אשם גזילות ב[[במדבר ה ו]]; וראו [[ביאור:ספרי במדבר/נשא/ה#פיסקה ב|ספרי במדבר ב;]] וראו [[ביאור:תוספתא/בבא קמא/א#ב|תוספתא ב"ק א ב.]]}} היה רבי ישמעאל אומר, הואיל וכל הנזקים שבתורה סתם ופרט הכתוב באחד מהם שעשה בו נשים כאנשים - אף פורט אני לכל הנזקים שבתורה, לעשות בהם נשים כאנשים; רבי יאשיה אומר: ([[במדבר ה ו]]) "איש או אשה", למה נאמר? אלא לפי שהוא אומר ([[שמות כא לג]]) "וכי יפתח איש בור", אין לי אלא איש. אשה מנין? תלמוד לומר "איש או אשה". השוה הכתוב אשה לאיש לכל הנזקין שבתורה; רבי יונתן אומר: אינו צריך! והלא כבר נאמר ([[שמות כא לד]]) "בעל הבור ישלם" – ([[שמות כב ה]]) "שלם ישלם המבעיר את הבערה"! {{הע-שמאל|ר' יונתן לומד בכל נזק בפני עצמו את הוספת הנשים, ואינו זקוק לכלל של ההשוואה בין איש לאשה בכל הנזקים שבתורה. וראו גם [[ביאור:ספרי במדבר/נשא/ה#פיסקה ב|ספרי במדבר ב.]]}} הא מה תלמוד לומר "איש או אשה"? לתלמודו הוא בא. "והכה איש את רעהו באבן או באגרוף" - לחייב על זה בפני עצמו ועל זה בפני עצמו. {{הע-שמאל|אם הכה יותר ממכה אחת אינו משלם רק על המכה הגדולה 'באבן', אלא על כל המכות, גם 'באגרוף'.}} "באבן או באגרוף" - מגיד שאבן ואגרוף סימני מיתה הן, {{הע-שמאל|אבן ואגרוף נזכרו גם בבמדבר, כמכות ממיתות. כאן הם מופיעים כדי ללמד שאם הכה בהם יש לבחון אם המכה גרמה למוות או לא – ראו לקמן בדרשה על פס' יט. הפיסקה הבאה עוסקת בדין הרוצח, ומסיקה מספר במדבר שאם הכה את חברו במכה שאין בה כדי להמית הוא פטור ממוות או מגלות.}} אתה אומר לכך בא, או אינו בא, אלא ללמד שאם הכהו באבן או באגרוף יהא חייב, ובשאר כל דבר יהא פטור? ת"ל ([[במדבר לה יז]]-כא) "אם באבן יד אשר ימות בה הכהו... הכהו בידו וימות", מגיד שאינו חייב עד שיכהו בדבר שיש בו כדי להמית; ומנין במקום שיש בו כדי להמית? ת"ל ([[דברים יט יא]]) "וארב לו וקם עליו", מגיד שאינו חייב עד שיכנו בדבר שיש בו כדי להמית, ובמקום שהוא כדי להמית; רבי נתן אומר: הקיש אבן לאגרוף ואגרוף לאבן: {{הע-שמאל|אם הכה את חברו באגרוף מכה חלשה מכדי להמית, והמוכה מת – המכה פטור, כאמור לעיל. אם הכה אותו באבן והיא אינה ניתנת לזיהוי, והמוכה מת – גם אז המכה פטור, וראו דברי שמעון התמני [[ביאור:תוספתא/סנהדרין/יב#ב|בתוספתא סנהדרין יב ב,]] בניגוד לדברי ר' עקיבא שם. גם הדין הזה הוא דווקא על רוצח ולא על החובל בחבירו.}} מה האבן שיש בו כדי להמית – אף אגרוף, שיש בו כדי להמית, ומה אגרוף בידוע - אף אבן בידוע, הא אם נתערבה באבנים אחרות ה"ז פטור. "ולא ימות ונפל למשכב" מגיד {{ב|שהצהיבה|שהשנאה והמריבה}} מביאה לידי מיתה. {{הע-שמאל|דורש 'וכי יריבון אנשים...ולא ימות'. עצם המריבה והשנאה הן מסוכנות!}} "ולא ימות ונפל למשכב", הא אם הכהו מכה שיש בה כדי להמית – הרי זה פטור מן השבת ומן הרפוי. {{הע-שמאל|לדעת הדרשן כאן אם המוכה היה בסכנת מוות - המכה פטור מתשלומים אפילו אם התברר שיחיה, והשוו [[ביאור:תוספתא/בבא קמא/ט#ב|תוספתא ב"ק ט, ב]], שם טוענים שחייב בתשלומים: 'המכה את חברו, ואמדוהו למיתה - אומדין אותו לחיים!' וראו גם לעיל, בדרשה על אבן ואגרוף, שנראית כדעת התוספתא.}} ([[שמות כא יט]]) "אם יקום והתהלך" - שומע אני בתוך הבית, תלמוד לומר "בחוץ"; {{הע-שמאל|המכה חייב בתשלומים דווקא אם המוכה מסוגל לצאת מביתו, לפחות למרחק קטן.}} אי בחוץ, שומע אני {{ב|אף בשווקים,|דווקא אם יצא וילך בכל מקום, גם ברה"ר}} תלמוד לומר "אם יקום והתהלך בחוץ על משענתו". "על משענתו" - על בוריו. {{הע-שמאל|משענתו של אדם היא בריאותו, ואין התשלומים מותנים בכך שהמוכה זקוק למשענת ממש. השמש יוצרת וודאות, וחיובו של ההורג את הגנב שלא סיכן אותו אינו דווקא אם גנב ביום. השמלה היא וודאות שהנערה לא זנתה בבית אביה, ואין צורך בשמלה דווקא. שלוש הדוגמאות נאמרו בדרך משל ואינן דווקאיות; אבל אין בכך 'אליגוריזציה' של ההלכה, שהרי הדוגמאות הללו תקפות, אלא שהן מייצגות שדה רחב יותר.}} זה אחד משלשה דברים שהיה ר' ישמעאל דורש בתורה כמין משל; כיוצא בו ([[שמות כב ב]]) "אם זרחה השמש עליו", וכי השמש עליו בלבד זרחה? והלא על כל העולם זרחה, אלא מה שמש שלום בעולם - אף זה, אם ידוע בו שבשלום עמו והרגו - הרי זה חייב; כיוצא בו ([[דברים כב יז]]) "ופרשו השמלה", מחוורין את הדברים כשמלה, אף כאן אתה אומר: "על משענתו" - על בוריו. "ונקה המכה". שומע אני, יתן ערבים ויטייל בשוק, {{הע-שמאל|בזמן ההמתנה לתוצאות ההכאה, אם המוכה ימות או לא – המכה נמצא במעצר, ואינו משתחרר באמצעות הפקדת כסף.}} ת"ל "אם יקום והתהלך בחוץ" - מגיד שחובשין אותו עד שמרפא. "ונקה המכה" - מן המיתה; שומע אני מן השבת והריפוי? {{הע-שמאל|במבט ראשון פוטר הפסוק את החובל בחבירו, אבל החידוש הוא דווקא חיובו בדמי שבת וריפוי, בנוסף לדמי הנזק, וראו לעיל בתחילת הפרשה.}} ת"ל "רק שבתו יתן ורפא ירפא", חוץ ממה שנותנין לו דמי איבריו נותנין לו דמי שבתו וריפויו. "רק שבתו יתן", שומע אני לעולם? ת"ל "ורפא ירפא", {{הע-שמאל|השבת היא רק עד שהמוכה התרפא, ולא לכל חייו. הדרשה מעלה השערה, שכשם שהריפוי מהמכה צריך להיות מושלם כך גם השבת, ואינה עד זמן מסוים – וסותרת את ההשערה ע"י דרשת המלה 'רק', שמורה על הפחתה בשבת, שאינה אמורה בריפוי.}} מה ריפוי, מחמת מכה - אף שבת - מחמת מכה; או כשם שלא חלק מכלל ריפוי, כך לא נחלוק מכלל השבת, שכשם שהוא זקוק לרפאת {{ב|את זה,|המכה הזאת}} כך הוא זקוק לרפאת את זה, כשם שנותנין לו שבת לזה, כך נותנין שבת לזה? ת"ל "'''רק''' שבתו יתן", מגיד {{ב|שחלוק מכלל השבת.|הריפוי הוא לכל פצע ופצע, ואילו השבת ניתנת לכולם יחדיו.}} "ורפא ירפא", שאם נתרפא וחזר, ונתרפא וחזר - אפי' ארבע פעמים וחמשה - חייב לרפאתו, ת"ל: "ורפא ירפא"! {{הע-שמאל|דורש את הכפילות 'ורפא ירפא', וראו גם [[ביאור:משנה בבא קמא פרק ח|ב"ק ח, א,]] והשוו לדרשות דומות על ([[דברים כב א]]) "השב תשיבם" ([[ביאור:ספרי דברים/כי תצא/כב#פיסקה רכב|ספרי דברים רכב]]).}} עלו בו צמחים סביבות המכה, אם מחמת המכה - חייב לרפאתו; שלא מחמת המכה – פטור. {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה בבא קמא פרק ח|במשנה שם.]] הדרשה 'מחמת מכה' הפוכה לדרשה על 'רק שבתו' לעיל, שהבחינה בין הריפוי לשבת וטוענת שהשבת חלוקה, ושונה מהריפוי.}} וכשאמרה תורה, "רק שבתו יתן ורפא ירפא", מה שבת מחמת מכה - אף רפואה מחמת מכה; דבר אחר: בא הכתוב ללמדך דרך ארץ מן התורה, "רק שבתו יתן ורפא ירפא". {{הע-שמאל|שמותר לרופא לנסות לרפא, למרות שאולי יזיק.}} }} ===פרשה ז=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| '''על שמות כא, כ-כא''' ([[שמות כא כ]]) "וכי יכה איש את עבדו". {{הע-שמאל|למרות שכאמור בדרשה, הפרשה באה להקל על האדון המכה אם העבד לא מת מיד, יש בה גם הדגשה של דבר שאינו מובן מאליו – שעקרונית מדובר אכן ברצח והאדון חייב מיתה!}} אף עבדו ושפחתו בכלל שנאמר ([[שמות כא יב]]) "מכה איש ומת", והרי הכתוב מוציאו מכללו להקל עליו, שיהא נדון ב"יום או יומים", לכך נאמרה פרשה זו. "וכי יכה איש", אין לי אלא איש, אשה מנין? היה ר' ישמעאל אומר, הואיל ונאמרו כל הנזקין שבתורה סתם ופרט לך וכו', ר' יאשיה אומר, איש ואשה למה נאמרו וכו', רבי נתן אומר אינו צריך וכו', ([[ביאור:מכילתא/נזיקין#פרשה ו|כדכתיב לעיל.]]) "את עבדו או את אמתו". לחייב על זה בפני עצמו ועל זה בפני עצמו; {{הע-שמאל|אם הכה את אמתו בלבד או רק את עבדו ומתו – חייב.}} רבי אליעזר אומר, בכנעני הכתוב מדבר; {{הע-שמאל|לומד גזירה שווה לעבד ואמה מספר ויקרא.}} אתה אומר בכנעני הכתוב מדבר, או אינו מדבר אלא בעברי? תלמוד לומר ([[ויקרא כה מד]]) "מהם תקנו עבד ואמה"! דבר אחר: "את עבדו או את אמתו" - הקיש עבד לאמה ואמה לעבד, {{הע-שמאל|עבד עברי הוא דווקא גדול, כי אי אפשר למכור ילד לעבדות – ראו [[ביאור:מכילתא/נזיקין#פרשה ג|לעיל פרשה ג,]] לפס' ז 'ואינו מוכר את בנו'; ואמה עבריה היא דווקא קטנה, שהרי היא יוצאת בסימנים – ראו שם; אבל יש עבד כנעני קטן ואמה כנענית גדולה. כיוון שכאן הקיש עבד לאמה – מדובר בעבד ואמה כנעניים.}} מה עבד, שגדלו וקטנו עבד - אף אמה, שגדלה וקטנה אמה! יצא עבד עברי, שאף על פי שגדלו עבד, אין קטנו עבד, יצאת אמה העבריה, שאף על פי שקטנה אמה, אין גדלה אמה. אמר רבי יצחק: שומע אני עבד של שני שותפין, ועבד שחציו עבד וחציו בן חורין במשמע, תלמוד לומר "עבדו ואמתו", מה עבדו - שכלו שלו, אף אמה - שכלה שלו, {{הע-שמאל|דורש את ו השייכות.}} יצא עבד של שני שותפין ועבד שחציו עבד וחציו בן חורין, שאין כלו שלו. רבי ישמעאל אומר: בכנעני הכתוב מדבר, או אינו אלא בעברי? {{הע-שמאל|ר' ישמעאל דורש את סוף פס' כא 'כי כספו הוא' ולומד משם את שתי המסקנות: הן שמדובר בעבד כנעני, הן שהעבד כולו של האדון.}} תלמוד לומר "לא יוקם כי כספו הוא"; מה כספו שקניינו קנין עולם ורשותו גמורה לו, כך כל שקניינו קנין עולם ורשותו גמורה לו. יצא עבד עברי אף על פי שרשותו גמורה לו, אבל אין קניינו קניין עולם, יצא עבד של שני שותפין ועבד שחציו עבד וחציו בן חורין, אף על פי שקנינו קנין עולם, אין רשותו גמורה לו. "בשבט". שומע אני, בין שיש בו כדי להמית ובין שאין בו כדי להמית, {{הע-שמאל|כשם שרוצח בן חורין חייב דווקא אם הכה בדבר ובמקום בגופו שיש בהם כדי להמית – כך גם המכה את עבדו; אבל המילה 'בשבט' נצרכה כי אין עונשין מן הדין (מקל וחומר).}} תלמוד לומר ([[במדבר לה יח]]) "או בכלי עץ יד אשר ימות" וגו', מגיד שאינו חייב עד שיכנו בדבר שיש בו כדי להמית; ומנין אל מקום שהוא כדי להמית? תלמוד לומר ([[דברים יט יא]]) "וארב לו וקם עליו" וגו', מגיד שאינו חייב עד שיכנו בדבר שיש בו כדי להמית אל מקום שיש בו כדי להמית; עד שלא יאמר יש לי בדין: ומה אם ישראל, שהחמיר בו שאינו ביום או יומים, אינו חייב עד שיכנו בדבר שיש בו כדי להמית ולמקום שיש בו כדי להמית, כנעני, שהקל בו שהוא ביום או ביומים, דין הוא שלא יהא חייב עד שיהא בו כדי להמית ובמקום כדי להמית! אם אמרת כן הבאת עונש מן הדין! לכך נאמר "בשבט", ללמדך שאין עונשין מן הדין. דבר אחר: "בשבט", למה נאמר? עד שלא יאמר יש לי בדין: {{הע-שמאל|דרשה החוזרת על הרעיון שבקודמתה במילים שונות: המילה 'בשבט' אכן מיותרת, היא באה ללמד את העיקרון שאין עונשים מן הדין.}} אם ישראל, שאינו ביום או יומים, אינו חייב עד שיכנו בדבר שיש בו כדי להמית אל מקום שהוא כדי להמית, כנעני שהקל בו שהוא ביום או ביומים, אינו דין שלא יהא חייב עד שיכנו בדבר שיש בו כדי להמית אל מקום שהוא כדי להמית? לא, אם אמרת כן, ענשת מן הדין! לכך נאמר "בשבט". ומה תלמוד לומר "בשבט"? אלא מופנה להקיש, לדון גזרה שוה, {{הע-שמאל|דרשה נוספת על 'בשבט', הלומדת מגזירה שווה ממעשר בהמה שנוהג רק ברכוש פרטי, וראו לעיל שלמדו את אותה המסקנה גם מו השייכות וגם מסוף הפסוק 'כי כספו הוא'.}} נאמר כאן "בשבט" ונאמר להלן ([[ויקרא כז לב]]) "אשר יעבור תחת השבט", מה להלן להוציא הלקוח של שני שותפים, אף כאן להוציא הלקוח של שני שותפין. "ומת תחת ידו" - שתהא מכתו ומיתתו ברשותו. הא אם הכהו ומכרו לאחר ומת - הרי זה פטור. {{הע-שמאל|אפילו אם העבד מת זמן קצר אחרי המכה, אבל בינתיים הספיק האדון להעביר את הבעלות עליו לאחר – האדון פטור.}} "נקם ינקם" - מיתה; אתה אומר מיתה, או אינו אלא ממון? {{הע-שמאל|ראו [[סנהדרין נב ב]], שמהדרשה של ר' נתן לומדים את עצם מיתת סיף לרוצח, ולאו דווקא לרוצח את עבדו; כלומר ההנחה היא שרוצח עבדו הוא רוצח לכל דבר! ר' עקיבא לומד מיתת סיף ממלחמת מדיין, וטוען גם שבמלחמה הנ"ל הרגו את המדיינים בבית דין, בתהליך משפטי מלא!}} היה ר' נתן אומר: נאמר כאן נקימה ונאמר להלן נקימה: ([[ויקרא כו כה]]) "והבאתי עליכם חרב נוקמת נקם ברית"; מה להלן חרב, אף כאן חרב! ר' עקיבא אומר: נאמר כאן נקימה ונאמר להלן ([[במדבר לא ב]]) "נקם נקמת בני ישראל"; מה להלן בחרב אף כאן בחרב; מה כאן בבית דין, אף להלן בבית דין! ([[שמות כא כא]]) "אך אם יום" - שומע אני כשמועו, תלמוד לומר "או יומים"; {{הע-שמאל|הסתירה בין יום ליומיים נפתרת בהסבר שמדובר ב24 שעות ולא 12.}} "או יומים" - שומע אני כשמועו, תלמוד לומר "אך אם יום", כיצד יתקיימו שני מקראות הללו? יום שהוא כיומים ויומים שהן כיום; הא כיצד? מעת לעת! רבי יוסי הגלילי אומר: "אך אם יום", שומע אני כשמועו, תלמוד לומר "אך", חלק. {{הע-שמאל|ר' יוסי מיקל על האדון ומסתפק בכך שהעבד חי חלק מהיום וחלק מהלילה ואז האדון לא יוקם.}} "לא יוקם כי כספו הוא" - זהו שהיה רבי ישמעאל אומר, בכנעני הכתוב מדבר {{הע-שמאל|ראו בתחילת הפרשה.}} ר' שמעון בן יוחאי אומר: למה נאמר? עד שלא יאמר יש לי בדין: {{הע-שמאל|רשב"י מטעים את החידוש בדין 'יום או יומיים': שור שהרג את העבד – נסקל, בין אם מדובר בשור של אדם זר בין אם מדובר בשורו של בעל הבית; אדם זר שהמית את העבד חייב מיתה, אבל האדון שהמית את עבדו וזה חי יום או יומיים – פטור ממוות.}} הואיל ושורו במיתה על עבדו ועל אמתו, ושור אחר במיתה על עבדו ועל אמתו, הוא במיתה על עבדו ועל אמתו, ואחר במיתה על עבדו ועל אמתו, אם למדת שלא חלק בין שורו לשור אחר במיתה על עבדו ועל אמתו, לא נחלק בינו לבין אחר למיתה על עבדו ועל אמתו! תלמוד לומר "לא יוקם כי כספו הוא", מגיד הכתוב שאע"פ שלא חלק בין שורו לשור אחר במיתה על עבדו ועל אמתו, נחלוק בינו לבין אחר במיתה על עבדו ועל אמתו! הא מה תלמוד לומר? "לא יוקם כי כספו הוא". }} ===פרשה ח=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| '''על שמות כא, כב-כה''' ([[שמות כא כב]]) "וכי ינצו אנשים". למה נאמרה פרשה זו? {{הע-שמאל|לפי הדרשה הזאת החידוש בפרשה הוא שהמתכוון להכות ולהרוג את שונאו ובטעות פגע באדם אחר והרגו חייב מיתה בידי שמים, או גלות; כי 'אדם מועד לעולם' ([[ביאור:משנה בבא קמא פרק א#משנה ד|ב"ק א ד]]); והשוו [[ביאור:משנה סנהדרין פרק ט#משנה ב|סנהדרין ט, ב.]]}} לפי שהוא אומר ([[שמות כא יד]]) "וכי יזיד איש", לא שמענו אלא על המתכוין להכות שונאו והכה שונאו שהוא במיתה, אבל המתכוין להכות שונאו והכה אוהבו לא שמענו, תלמוד לומר ,"וכי ינצו אנשים... ואם אסון יהיה", בא הכתוב ללמדך, על המתכוין להכות שונאו והכה אוהבו שהוא במיתה, לכך נאמרה פרשה זו. רבי אומר, אם נתכוון להכות שונאו זה והכה אחר שהוא שונאו פטור, {{הע-שמאל|רבי חולק על ת"ק וקובע שהמתכוון להרוג את זה והרג את זה פטור ממיתה, והשוו מחלוקת ר' יהודה ור' שמעון [[ביאור:תוספתא/סנהדרין/יב#ב|בתוספתא סנהדרין יב ב.]] הוא מוצא את הדגש בפרשה בדיני החובל את האשה, ראו [[ביאור:תוספתא/בבא קמא/ט#ז|תוספתא ב"ק ט ז;]] וכן בעניין 'המתחייב במיתה' וכו'; ראו [[ביאור:משנה בבא קמא פרק ח#משנה ה|ב"ק ח ה.]]}} המתכוון להכות שונאו והכה אוהבו, דין הוא שיהא פטור! אבל בא הכתוב ללמדך, שחבל אשה לבעל ודמי וולדות לבעל, וכל המתחייב מיתה פטור מן התשלומין. רבי יצחק אומר: אף המתכווין להכות והכה פטור, עד שיאמר לאיש פלוני אני מכה, {{הע-שמאל|ראו דברי ר יהודה בתוספתא סנהדרין שם.}} שנאמר ([[דברים יט יא]]) "וארב לו וקם עליו והכהו נפש", ומה תלמוד לומר "וכי ינצו אנשים"? לפי שהוא אומר ([[ויקרא כד יז]]) "ואיש כי יכה כל נפש אדם", שומע אני אף בן שמונה? תלמוד לומר "וכי ינצו אנשים" - מגיד שאינו חייב עד שיהרג בן של קיימא. "וכי ינצו אנשים". אין לי אלא אנשים, נשים מנין, היה רבי ישמעאל וכו' כדלעיל. רבי יאשיה אומר, איש איש למה נאמר וכו', {{הע-שמאל|ראו את שלוש הדרשות הללו [[ביאור:מכילתא/נזיקין#פרשה ו|לעיל פרשה ו.]]}} רבי יונתן אומר, אינו צריך, והלא כבר נאמר בעל הבור ישלם וכו' כדלעיל. "ונגפו אשה הרה ויצאו ילדיה". אבא חנין משום ר' אליעזר אומר: "ונגפו אשה הרה" למה נאמר? לפי שנאמר "ויצאו ילדיה", הא למדנו שהיא הרה! ומה תלמוד לומר "הרה"? {{הע-שמאל|ר' אליעזר מחייב את המכה בדמי ולדות דווקא אם הכה את האשה בבטנה.}} שאם הכה על ראשה או על אחד מאיבריה, שומע אני יהא חייב?, תלמוד לומר "הרה", מגיד שאינו חייב עד שיכנה במקום עוברה! דבר אחר: "ונגפו אשה הרה", מה תלמוד לומר? לפי שנאמר "כאשר ישית עליו בעל האשה" {{הע-שמאל|התשלום הוא למי שהכניס את האשה להריון ואינו תלוי בנישואין. יתכן שדורש גזירה שווה 'הרה' מ[[בראשית לח כה]]}} שומע אני אף על פי {{ב|שאין ההריון שלו|אלא מגבר אחר}}? תלמוד לומר "הרה", מגיד שאינו חייב אלא לבעל ההריון! "ויצאו ילדיה". מיעוט ולדות שנים; ומנין אפילו אחד? תלמוד לומר "הרה", מכל מקום. "ולא יהיה אסון" - באשה, "ענוש יענש", בולדות; {{הע-שמאל|הביטוי 'נפש תחת נפש' מוכיח שמדובר באבדן נפשה של האשה, ואילו העוברים אינם נקראים 'נפש'. אם העוברים נולדו והם בחיים הדרשה טוענת (בחיוך) שבעל האשה צריך להודות למכה על שחסך ממנו את שכר המיילדת.}} אתה אומר כן, או אינו אלא "אסון" בולדות "וענוש" באשה? תלמוד לומר "ואם אסון יהיה ונתת נפש תחת נפש...", הא מה תלמוד לומר "לא יהיה אסון"? - באשה, "ענש יענש" - בולדות; או "לא יהיה אסון" לא באשה ולא בוולדות? אלא אם אמרת כן, אף הוא צריך ליתן שכר חיה! הא מה תלמוד לומר :לא יהיה אסון"? - באשה, "ענוש יענש" - בוולדות. "ענוש יענש" - ממון. אתה אומר ממון, או אינו אלא מיתה? {{הע-שמאל|ההוכחה שמדובר בתשלומים היא ממוציא שם רע, שמשלם קנס ואינו מומת.}} הרי אתה דן: נאמר כאן "ענוש" ונאמר להלן ([[דברים כב יט]]) "וענשו אותו", מה להלן ממון - אף כאן ממון. "כאשר ישית עליו בעל האשה" בא ללמדך הכתוב שחבל אשה לבעל, ודמי וולדות לבעל וכל המחויב מיתה פטור מן התשלומין. {{הע-שמאל|ראו בתחילת הפרשה; וראו גם [[ביאור:תוספתא/בבא קמא/ט#ז|תוספתא ב"ק ט ז.]] המכילתא קובעת, בניגוד לתוספתא הנ"ל, שגם את הנזק ('חבל') מקבל הבעל ולא האשה; והבעל הנוכחי שלה הוא שמקבל אותם - לא בעל ההריון.}} דבר אחר: "כאשר ישית עליו בעל האשה", שומע אני אף על פי שאין ההריון שלו? {{הע-שמאל|ראו דרשה זהה לעיל. שם על 'הרה' וכאן על 'בעל האשה'.}} ת"ל "הרה", מגיד שאינו משלם אלא לבעל ההריון! דבר אחר: "כאשר ישית עליו בעל האשה", שומע אני כל שירצה? תלמוד לומר "ונתן בפלילים", מגיד שאינו משלם אלא על פי דיינין, שנאמר "ונתן בפלילים", {{הע-שמאל|התעריף אינו פתוח אלא נקבע בבית הדין. הפסוק משמואל א מתפרש בהנחה ש'אלוהים' הוא כינוי לבית דין, שהוא המעניש אדם שחטא לחברו.}} אין פלילים אלא דיינין, שנא' ([[דברים לב לא]]) "ואויבנו פלילים" וכתיב ([[שמואל א ב כה]]) "אם יחטא איש לאיש ופללו אלהים". ([[שמות כא כג]]) "ואם אסון יהיה" אין אסון אלא מיתה, {{הע-שמאל|אם נהרגה האשה – המכה חייב מיתה למרות שלא התכוון להרוג אותה, כדעת ר' יהודה [[ביאור:תוספתא/סנהדרין/יב#ב|בתוספתא סנהדרין יב ב,]] וכן דעת ת"ק בתחילת הפרשה. אבדן הוולדות אינו נחשב אסון כי לפי דעת חז"ל אינם נקראים 'נפש', וראו בדרשה דלעיל לפס' כב.}} ואף על פי שאין ראיה לדבר זכר לדבר, ([[בראשית מב לח]]) "וקראהו אסון" "ונתת נפש תחת נפש", נפש תחת נפש הוא משלם, ואינו משלם ממון תחת נפש! {{הע-שמאל|שאינו נפטר בכופר, וראו [[במדבר לה לא]].}} ד"א: "ונתת נפש תחת נפש", נפש הוא משלם, ואינו משלם נפש וממון תחת נפש! {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה בבא קמא פרק ח#משנה ה|ב"ק ח ה,]] שחייבי מיתה פטורים מתשלומים.}} רבי אומר: "ונתת נפש תחת נפש" - ממון; {{הע-שמאל|רבי פוסק כר' שמעון, שהמתכוון להרוג את זה והרג את זה פטור ממוות; וראו [[ביאור:משנה סנהדרין פרק ט#משנה ב|סנהדרין ט, ב]] ובתחילת הפרשה. הוא דורש גזירה שווה 'ונתן'-'ונתת', בפסוקים כב-כג.}} אתה אומר ממון, או אינו אלא מיתה? הרי אתה דן: נאמר כאן השיתה ונאמר להלן השיתה, מה להלן ממון - אף כאן ממון! ([[שמות כא כד]]) "עין תחת עין" - ממון. אתה אומר ממון, או אינו אלא עין ממש? {{הע-שמאל|ר' ישמעאל דורש גזירה שוה מתחילות הביטויים 'מכה בהמה' מול 'מכה אדם', למרות ההבדל הניכר בין 'ישלמנה' לבין 'יומת'!}} היה רבי ישמעאל אומר: הרי הוא אומר ([[ויקרא כד כא]]) "מכה בהמה ישלמנה ומכה אדם יומת" הקיש הכתוב נזקי אדם לנזקי בהמה ונזקי בהמה לנזקי אדם, מה נזקי בהמה לתשלומין, אף נזקי אדם לתשלומין. רבי יצחק אומר: הרי הוא אומר, ([[שמות כא ל]]) "אם כופר יושת עליו", והרי דברים קל וחומר, מה במקום שענש הכתוב מיתה - לא ענש אלא ממון, {{הע-שמאל|אדם ששורו המועד הרג אדם חייב עקרונית מיתה, שנאמר 'וגם בעליו יומת', אבל הוא יכול להינצל ממוות ע"י כופר; קל וחומר למי שלא הרג אלא רק חבל בחבירו.}} כאן, שלא ענש מיתה, דין הוא שלא יענש אלא ממון! רבי אליעזר אומר: "עין תחת עין", שומע אני בין מתכוין בין שאינו מתכוין אינו משלם אלא ממון, והרי הכתוב מוציא המתכוון לעשות בו מום, שאינו משלם, אלא ממש! {{הע-שמאל|ר' אליעזר טוען שאם חבל בכוונה לגרום לחבירו מום קבוע ע"י פגיעה באחד מראשי אבריו - מבצעים בו חבלה דומה בגופו, וחולק על הדרשות הקודמות.}} שנאמר ([[ויקרא כד יט]]) "ואיש כי יתן מום בעמיתו" - כלל, "עין תחת עין" פרט, כלל ופרט - אין בכלל אלא מה שבפרט; וכשהוא אומר ([[ויקרא כד כ]]) "כאשר יתן מום באדם" - חזר וכלל, או כלל כלל הראשון? אמרת לאו; אלא: כלל ופרט וכלל - אי אתה דן אלא כעין הפרט: מה הפרט מפורש, מומין הקבועין בו וראשי איברים, בגלוי ובמתכוין, שאינו משלם אלא ממון, אף כל מומין הקבועין וראשי איברים, בגלוי ובמתכוין - משלם ממון, תלמוד לומר "כאשר יתן מום באדם", עד שיתכוין לעשות בו מום. ([[שמות כא כה]]) "כויה תחת כויה". אם תאמר שפצעו והוציא את דמו, והלא כבר נאמר "פצע תחת פצע"; אם תאמר שעשה בו חבורה - והלא כבר נאמר "חבורה תחת חבורה"; ומה תלמוד לומר "כויה תחת כויה"? {{הע-שמאל|פסוק כה מלמד על תשלומי צער (פיצוי על כאב), כי הכויה אינה נשארת כנזק קבוע, וכאן מדובר על כויה שאינה מדממת ואינה משאירה חבורה, ובכל זאת יש עליה תשלומים. יתכן שבמקרה כזה גם ר' אליעזר יודה שאין כווים את המזיק אלא הוא משלם.}} אלא כוואו על ציפרנו ועל כף רגלו ולא רשם בו, טענו אבנים וציערו, הטיל שלג על ראשו וצננו, הרי זה נותן לו דמי צערו; אבל אם היה מרוכך, מעודן, מפונק - כל שכן שכפול בו צערו, זהו הצער האמור בתורה – "כויה תחת כויה"! }} ===פרשה ט=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| '''על שמות כא, כו-כז''' ([[שמות כא כו]]) "וכי יכה איש את עין עבדו". למה נאמר? {{הע-שמאל|למרות מצבו הקבוע לכאורה של העבד, שבדרך כלל אין לו פתח יציאה – אפילו הוא משתחרר אם פגע אדונו בשינו או בעינו.}} לפי שהוא אומר ([[ויקרא כה מו]]) "לעולם בהם תעבודו", שומע אני אף הפיל את שנו וסמא את עינו! תלמוד לומר "וכי יכה איש את עין עבדו" וגו', "ואם שן עבדו" וגו', והרי הכתוב מוציא עבד כנעני מכללו, להחמיר עליו שהוא יוצא בראשי איברים, לכך נאמרה פרשה זו. "וכי יכה איש", אשה מנין, היה רבי ישמעאל אומר וכו'; {{הע-שמאל|שלוש הדרשות הללו הופיעו [[ביאור:מכילתא/נזיקין#פרשה ו|לעיל בפרשה ו,]] וחזרו גם בפרשות ז-ח.}} רבי יאשיה אומר איש ואשה למה נאמר וכו'; רבי יונתן אומר, והלא כבר נאמר בעל הבור ישלם וכו', כדלעיל. "את עין עבדו או את עין אמתו" - לחייב על זה בפני עצמו ועל זה בפני עצמו; {{הע-שמאל|אם פגע בשניהם משחרר את שניהם.}} רבי אליעזר אומר: בכנעני הכתוב מדבר. אתה אומר בכנעני או אינו אלא בעברי? {{הע-שמאל|דורש גזירה שוה 'עבד ואמה', וראו גם [[ביאור:מכילתא/נזיקין#פרשה ז|לעיל פרשה ז.]]}} תלמוד לומר ([[ויקרא כה מד]]) "מהם תקנו עבד ואמה". "את עין עבדו", שומע אני אפילו העלת חוַרְוַר? תלמוד לומר "ושחתה", {{הע-שמאל|אם העין חולה בגלאוקומה אין העבד משתחרר, כי לא מדובר במכה.}} לא אמרתי אלא '''מכה''' שיש בה השחתה; מכאן אמרו טפח על עינו וסימהו, על אזנו וחרשו - הרי זה יוצא בן חורין; {{הע-שמאל|מכה שאינה בדיוק בעין אינה משחררת את העבד.}} כנגד עינו ואינו רואה, כנגד אזנו ואינו שומע - הרי זה אינו יוצא בן חורין, דברי רבי חנינא בן גמליאל, שנאמר "וכי יכה איש" - עד שיעשה מעשה; הפיל שתי שיניו כאחת, סימא שתי עיניו כאחת - הרי זה יוצא בן חורין ואינו נוטל כלום, תלמוד לומר עין עין שן שן; {{הע-שמאל|למרות שאם פגע בשתי עיניים של שני עבדים שונים משחרר את שניהם (ראו לעיל 'לחייב על זה בפני עצמו' וכו'), אם פגע בשתי עיניו של עבד אחד משחרר אותו ופטור מפיצוי. אבל אם פגע בעינו ואחר כך פגע בעין השניה – העבד משתחרר בגלל המכה הראשונה ומקבל פיצוי על הפגיעה בעין השניה, וראו גם [[ביאור:תוספתא/בבא קמא/ט#ט|תוספתא ב"ק ט ט;]] שם חולקים על האמור לעיל, שאם המכה לא היתה בעין אין העבד משתחרר. שם מובאת דוגמא שמכה בראש עלולה לגרום לעיוורון.}} זו אחר זו - יוצא על הראשונה ונוטל נזקי שנייה, תלמוד לומר "תחת עינו", "תחת שנו". "לחפשי ישלחנו", שומע אני יכתוב לו גט שחרור? - תלמוד לומר "תחת עינו". {{הע-שמאל|מחלוקת האם האדון חייב לתת לעבד גט או שהעבד משתחרר גם בלי גט; והשוו [[ביאור:מכילתא/נזיקין#פרשה ג|לעיל פרשה ג,]] על פס' יא, שאמה עבריה יוצאת דווקא בגט.}} רבי אליעזר אומר: נאמר כאן ([[שמות כא כו]]) "שילוח" ונאמר להלן ([[דברים כד א]]) "שילוח", מה להלן גט אף כאן גט; אין לי אלא שיכול להשתלח, {{ב|שאינו יכול להשתלח|קטן או סיעודי}} מנין? תלמוד לומר "לחפשי ישלחנו תחת עינו", מכל מקום. {{הע-שמאל|למרות שהעבד אינו יכול לצאת ולהפרד מהאדון, הוא בן חורין אפילו בבית האדון; ואפילו אם הוא קטן או תינוק. והשוו [[ביאור:ספרי במדבר/נשא/ה#פיסקה א|ספרי במדבר א:]] שם משלחים מן המחנה גם קטן טמא.}} רבי ישמעאל אומר: הואיל ואמרה תורה במשלח ואמרה במשתלח, אם למדת על משלח, {{ב|שאינו משלח אלא מי שהוא גדול,|אם קטן הכה את עבדו אין העבד משתחרר; ראו מכילתא דרשב"י על 'וכי יכה איש'. אבל העבד המוכה משתחרר אפילו אם הוא קטן.}} יכול אף המשתלח, לא יהא משתלח אלא גדול? תלמוד לומר "לחפשי ישלחנו תחת עינו", מכל מקום. ([[שמות כא כז]]) "אם שן עבדו" וגו', שומע אני, אפילו הפיל שן של חלב? {{הע-שמאל|כאן לומדים שן מעין, ובהמשך לומדים משתיהן על כל המומים המשחררים את העבד.}} תלמוד לומר "עין": מה העין שאינה יכולה לחזור - אף השן שאינה יכולה לחזור. אין לי אלא השן והעין מיוחדות; שאר כל ראשי איברים מנין? {{הע-שמאל|לעניין ראשי האיברים ראו [[ביאור:משנה נגעים פרק ו#משנה ז|נגעים ו ז-ח.]] במשנה ז מונים 24 ראשי איברים שאינם מטמאים משום מחיה ובמשנה ח מוסיפים מקומות בגוף שאינם מטמאים בבהרת. שתי הרשימות הן של ראשי איברים. וראו גם [[ביאור:מכילתא/נזיקין#פרשה ח|לעיל פרשה ח,]] על פס' כד, שר' אליעזר עוסק במומים בראשי איברים שנעשו בגלוי ומתכוון.}} הרי אתה אומר ודן בנין אב מבין שניהם: לא הרי השן כהרי העין, ולא הרי העין כהרי השן, הצד השוה שבהן - שהם מומין קבועין וראשי איברים, ובגלוי ובמתכוין, שאינן יכולין לחזור יוצא עליהם בן חורין, אף כל ראשי איברים שאינן יכולין לחזור יוצא עליהן בן חורין. "לחפשי ישלחנו", שומע אני יכתוב לו גט שחרור? ת"ל ישלחנו, {{הע-שמאל|שתי הדרשות הללו הופיעו גם בפסוק הקודם, על עינו. כאן הן חוזרות על שינו.}} נאמר כאן ([[שמות כא כז]]) שילוח ונאמר להלן ([[דברים כד א]]) שילוח, ואין לי אלא שיכול להשתלח; שאינו יכול להשתלח מנין? תלמוד לומר לחפשי ישלחנו, מכל מקום. רבי ישמעאל אומר: עבד כנעני אין לו פדיון לעולם, ואינו יוצא אלא לרצון רבו שנאמר ([[ויקרא כה מו]]) "והתנחלתם אותם." {{הע-שמאל|חוזר על דרשת הפתיחה של הפרשה, ומוציא 'אפטרה' בזכות הייסורין, שיש בהם כח כפרה ושיחרור מהחטא. וראו גם [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/בחדש#פרשה י|לעיל בחדש י,]] חביבין יסורין. כאמור שם, יש להפלגה בזכות היסורים גם הקשר היסטורי, של יסורי החכמים בדור השמד.}} לפי דרכנו למדנו שעבד כנעני כשדה אחוזה לעולם; אבל אם היה רבו רודהו והפיל את שנו וסמא את עינו או אחד מאיבריו שהם ראשין וגלויים, הרי זה קונה עצמו ביסורין! והרי דברים קל וחומר: מה אם מידי בשר ודם קנה עצמו בייסורין, ק"ו מידי שמים! וכן הוא אומר ([[תהלים קיח יח]]) "יסור יסרני יה ולמות לא נתנני". }} ===פרשה י=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| '''על שמות כא, כח-ל''' ([[שמות כא כח]]) "וכי יגח שור את איש". {{ב|אף השור|התם}} היה בכלל {{הע-שמאל|פס' כח עוסק בשור תם, ומבחין בינו לבין שור מועד: אמנם שניהם נסקלים, אבל בעל השור התם פטור מכופר.}} שנאמר ([[שמות כא כט]]) "והמית איש או אשה", והרי הכתוב מוציאו מכללו להחמיר עליו, שיהא בסקילה, לכך נאמר בפרשה זו. "וכי יגח שור". אין לי אלא שור, מנין לעשות כל הבהמה כשור? {{הע-שמאל|במצוות השבת בדברים נזכר שור, ואילו בשמות נזכרה 'בהמתך'. מכאן ששור הוא כינוי לכל הבהמות. וראו [[ביאור:תוספתא/סנהדרין/ג|תוספתא סנהדרין ג, א,]] שר' אליעזר חולק על הדרשה הזאת. ואכן [[ביאור:תוספתא/בבא קמא/ו#ז|בתוספתא ב"ק ו ז]] ובמשנה המקבילה לא מופיעה נגיחת אדם ברשימת ההשוואות בין שור לכל בהמה.}} הריני דן: נאמר כאן "שור" ונאמר להלן ([[דברים ה יג]]) "שור", מה שור האמור בסיני, עשה בו כל בהמה כשור, אף שור האמור כאן דין הוא שנעשה בו כל בהמה כשור! ומנין לעשות כל המיתות כנגיחה? {{הע-שמאל|בפס' כט, העוסק בשור מועד, נאמר 'והמית', בלי איזכור נגיחה. הדרשה נאלצת להוסיף גם גזירה שוה 'איש או אשה', כי השור התם קל מהמועד, ולכן אין ללמוד ישירות מזה לזה.}} הרי אתה דן: הואיל ומועד בסקילה ותם בסקילה, אם למדת על המועד, שעשה בו כל המיתות כנגיחה, אף התם נעשה כל המיתות כנגיחה; לא, אם אמרת במועד, שכן משלם את הכופר, תאמר בתם, שאינו משלם את הכופר? שאין תלמוד לומר "והמית איש או אשה" אלא להקיש ולדון גזרה שוה, נאמר כאן "את איש או את אשה" ונאמר להלן "איש או אשה", מה להלן עשה כל המיתות כנגיחה, אף כאן דין הוא שנעשה כל המיתות כנגיחה! ומנין לעשות {{ב|הקטנים כגדולים|הנהרג יכול להיות גם קטן}}? הריני דן: הואיל ותם בסקילה ומועד בסקילה, אם למדת על מועד שעשה בו קטנים כגדולים, אף התם נעשה בו קטנים כגדולים; לא, אם אמרת במועד שמשלם את הכופר, לפיכך עשה בו את הקטנים כגדולים, תאמר בתם שאינו משלם את הכופר, שנעשה בו קטנים כגדולים? תלמוד לומר ([[שמות כא לא]]) "או בן יגח" וגו', {{הע-שמאל|הכפילות של המילה 'יגח' מלמדת ששור תם שהרג אדם חייב סקילה – למרות שהפשט שם עוסק בשור מועד.}} שאין תלמוד לומר, אלא מופנה להקיש ולדון גזרה שוה, נאמר כאן "יגח" ונאמר להלן "יגח", מה להלן עשה בו קטנים כגדולים, אף כאן עשה בו קטנים כגדולים. ר' שמעון בן יוחאי אומר: למה נאמר? עד שלא יאמר יש לי בדין: {{הע-שמאל|רשב"י מנסה ללמוד מדיני רוצח, שבהם פטור הקטן שהרג, אבל חייב ההורג קטן – לדיני השור, שגם עגל שהרג נסקל, ולכן גם שור שהרג את הקטן נסקל. לפי הלימוד שלו פסוק 'או בן יגח' מיותר; אבל הלימוד נדחה, כי מבחינים בין אדם שהרג לבין השור בעניין הכוונה, שרוצח שהרג בלי כוונה פטור, ואילו שור שהרג בלי כוונה חייב - ראו [[ביאור:תוספתא/בבא קמא/ד#ו|תוספתא ב"ק ד ו.]] לבסוף הדרשה היא כת"ק.}} ומה אם במקום שלא עשה בו קטנים כגדולים בהורגין, עשה בו קטנים כגדולים בנהרגין, מקום שעשה קטנים כגדולים, בהורגין - אינו דין שנעשה קטנים כגדולים בנהרגין? לא, אם אמרת להלן עשה שאינו מתכוין כמתכוין בנזוקיו, לפיכך עשה בו קטנים כגדולים בנהרגין, תאמר כאן שלא עשה בו שאינו מתכוין כמתכוין, שנעשה בו קטנים כגדולים בנהרגין? תלמוד לומר "או בן יגח או בת יגח", מופנה להקיש ולדון גזרה שוה, נאמר כאן "יגח" ונאמר להלן "יגח", מה להלן עשה בו קטנים כגדולים בנהרגים, אף כאן דין הוא שנעשה בו קטנים כגדולים בנהרגים. "סקול יסקל השור ולא יאכל את בשרו." למה נאמר? {{הע-שמאל|איסור האכילה אינו משום נבילה, ולכן אפילו אם נשחט - הבשר אסור; וראו [[ביאור:משנה בבא קמא פרק ד#משנה ח|ב"ק ד ח.]]}} ממשמע שנא' "סקול יסקל השור", איני יודע שבשרו אסור באכילה? מה תלמוד לומר "לא יאכל את בשרו"? אלא שור שיוצא ליסקל וקדמו בעלים ושחטוהו, בשרו אסור באכילה, לכך נאמר "לא יאכל את בשרו"; אין לי אלא באכילה, מנין שאף בהנאה אסור? {{הע-שמאל|עגלה ערופה אסורה בהנאה, שנאמר 'שם' – שם תהיה קבורתה; וממנה לומדים קל וחומר לשור הנסקל, שמייצג חטא ולא כפרה. רבי לומד את איסור ההנאה מהשור הנסקל – מדיני פרים הנשרפים, שאסורים בהנאה למרות שבאו לכפר, בדומה לעגלה הערופה.}} אמרת קל וחומר: ומה עגלה ערופה, שהיא מכפרת על שפיכות דמים, הרי היא אסורה בהנאה, שור הנסקל, שהוא שופך דמים, אינו דין שיהא אסור בהנאה? או חילוף: ומה שור הנסקל, שהוא שופך דמים, מותר בהנאה, עגלה ערופה, שהיא מכפרת על שפיכות דמים, אינו דין שתהא מותרת בהנאה? תלמוד לומר ([[דברים כא ד]]) "וערפו שם את העגלה בנחל"! דנתי וחלפתי ובטל החלוף, וזכיתי בדין מתחלה, מה עגלה ערופה שמכפרת על שפיכות דמים, הרי היא אסורה בהנאה, שור הנסקל שהוא שופך דמים, אינו דין שיהא אסור בהנאה? ר' יצחק אומר: מה עגלה ערופה, שאינה מטמאה את הארץ ולא מסלקת את השכינה, הרי היא אסורה בהנאה, שור הנסקל שהוא מטמא את הארץ ומסלק את השכינה, אינו דין שיהא אסור בהנאה? רבי אומר: מה פרים הנשרפים ושעירים הנשרפים, שהן באין לכפרה לעולם, אסורין בהנאה, שור הנסקל, שאינו בא לכפרה לעולם, אינו דין שיהא אסור בהנאה? אין לי אלא בשרו, עורו מנין? הרי היה רבי ישמעאל אומר קל וחומר: {{הע-שמאל|איסור השימוש בעורו של השור הנסקל נלמד למעשה מאיסור ההנאה בבשרו. הנסיון להוכיח אותו מדיני החטאת נכשל.}} ומה חטאת, שבשרה מותר בשחיטה, עורה אסור במיתתה, שור הנסקל, שבשרו אסור בשחיטתו, דין הוא שיהא עורו אסור במיתתו! נבלה תוכיח, אף על פי שבשרה אסור בשחיטתה, עורה מותר במיתתה, היא תוכיח על שור הנסקל, שאף על פי שבשרו אסור בשחיטתו, דין הוא שיהא עורו מותר במיתתו! אמר אחד מתלמידי רבי ישמעאל, לא, אם אמרת בנבלה, שהיא מותרת בהנאה, לפיכך עורה מותר במיתתה, תאמר בשור הנסקל שהוא אסור בהנאה, לפיכך יהא עורו אסור במיתתו! "סקול יסקל השור ולא יאכל את בשרו". "את" למה נאמר? להביא דמו וחלבו ועורו. {{הע-שמאל|הוכחה נוספת לאיסור ההנאה מהעור וגם מהדם של השור, בהתאם לשיטת ר' עקיבא שהיה דורש 'את' לרבות, וראו [[בראשית רבה א יד]].}} "ובעל השור נקי". ר' יהודה בן בתירה אומר: נקי מידי שמים, {{הע-שמאל|ארבע תשובות לשאלה ממה נקי בעל השור התם: ר' יהודה אומר – מדיני שמים, והוא מנגיד את הביטוי כאן לזה שבפס' כט 'וגם בעליו יומת', שנדרש לקמן 'בידי שמים'; בן עזאי אומר – נקי מתשלום כופר, והוא מנגיד את הביטוי לפס' ל, שבו מתחייב בעל השור בתשלום כופר; רבן גמליאל אומר – נקי מתשלום 30 סלעים על עבד, והוא מנגיד את הביטוי לפס' לב, שבו מתחייב בעל השור בפיצוי על מות העבד; ור' עקיבא מנגיד את הביטוי לפס' כב, שבו מתחייב המכה בפיצוי לאבי הוולדות שגרם להפלתם, וראו [[ביאור:משנה בבא קמא פרק ה#משנה ד|ב"ק ה ד.]]}} שהיה בדין, הואיל ומועד בסקילה ותם בסקילה, אם למדת על מועד, אף על פי שיצאו בעליו מידי בית דין בשר ודם, לא יצאו מידי שמים, אף התם, אף על פי שיצאו בעליו מידי בית דין של בשר ודם, לא יצאו מידי בית דין של שמים! הא מה תלמוד לומר "ובעל השור נקי"? נקי בידי שמים. שמעון בן עזאי אומר: "ובעל השור נקי" - נקי מחצי כופר, שהיה בדין: הואיל ושור שהמית את השור בתשלומין, ושור שהמית את האדם בתשלומין, מה להלן מועד משלם נזק שלם ותם משלם חצי נזק, אף כאן באדם כן! ומה תלמוד לומר "ובעל השור נקי"? - נקי מחצי נזק. רבן גמליאל אומר: "ובעל השור נקי" - נקי מדמי עבד, שהיה בדין: הואיל ומועד בסקילה ותם בסקילה; אם למדת על מועד שהוא משלם דמי העבד, יכול אף בתם כן? ומה תלמוד לומר "ובעל השור נקי" - נקי מדמי עבד! רבי עקיבא אומר: "בעל השור נקי" - נקי מדמי וולדות, שהיה בדין: הואיל וחייב באדם וחייב בשור; אם למדת על אדם שהוא מתכוין לחברו והכה אשה ויצאו ילדיה, משלם דמי וולדות, אף שור המתכוין לחבירו והכה אשה ויצאו ילדיה, משלם דמי ולדות! הא מה תלמוד לומר "ובעל השור נקי"? - נקי מדמי ולדות. ([[שמות כא כט]]) "אם שור נגח הוא". בא הכתוב לחלוק בין שור תם למועד {{הע-שמאל|נראה שלפנינו רשימה נוספת של חמישה דברים הקשורים למועד או לתם; ראו [[ביאור:משנה בבא קמא פרק א#משנה ד|ב"ק א ד,]] שם מופיעות שתי רשימות: השן, הרגל וכו' וכן הזאב הארי וכו'. בסוף המשנה הנ"ל מופיעות שתים מחמש ההבחנות שכאן. ההבחנות בעניין הכופר ובעניין 30 סלע הופיעו בדרשות דלעיל בפי בן עזאי ורבן גמליאל.}} חמשה דברים בין שור תם למועד: מועד {{ב|צריך עדים|העדה בבעל השור}} ותם אין צריך עדים; מועד משלם את הכופר ותם אינו משלם את הכופר; מועד נותן שלשים סלע ותם אינו נותן שלשים סלע; מועד משלם נזק שלם ותם משלם חצי נזק; מועד משלם מן העלייה ותם מגופו! "מתמול שלשום". יום ואמש ושלפניו. {{הע-שמאל|הדוגמא בתורה היא של שלוש נגיחות בשלושה ימים רצופים, אבל ר' מאיר מרחיב את ההגדרה לכל שור שנגח שלוש פעמים. ר' יהודה מצמצם את ההגדרה דווקא לדוגמא המקראית, ור' יוסי מגדיר אותו כשור שנגח שלוש פעמים תוך זמן '''מקסימלי''' של שלושה ימים, הזמן הוא מקסימלי ולדעת ר' יוסי גם זמן קצר יותר מגדיר את השור כמועד. והשוו [[ביאור:תוספתא/בבא קמא/ב#ב|תוספתא ב"ק ב ב,]] שם מוצגת דעת ר' מאיר כדברי ר' יוסי כאן.}} איזהו שור תם ואיזהו שור מועד? מועד שהעידו בו שלשה פעמים ותם כדי שיהא התינוק ממשמש בקרניו, דברי ר' מאיר; ר' יהודה אומר: מועד שהעידו בו שלשה ימים, ותם שיחזור בו שלשה ימים זה אחר זה; ר' יוסי אומר: אפילו העידו בו שלשה פעמים ביום אחד זה אחר זה חייב! ומה תלמוד לומר מתמול שלשום? אלא אם התרה בו שלשה ימים שלא בזה אחר זה, אינו נידון אלא כתם! "והועד" - מגיד שאינו חייב עד שיתרו בו. {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:תוספתא/בבא קמא/ב#ג|תוספתא ב"ק ב ג.]]}} "ולא ישמרנו" - להביא שומר חנם; {{הע-שמאל|אם מסר את השור לשומר - אפילו שומר חינם - השומר אחראי וחייב, וראו גם [[ביאור:משנה בבא קמא פרק ד#משנה ט|ב"ק ד ט.]] גם המשך הדרשה קשור למשנה הנ"ל, אבל שם מחייב ר' מאיר גם את התם; ר' יהודה פוטר דווקא את המועד, כי לדעתו השמירה ראויה, ואילו לעניין התם אין מיעוט במקרה ששמר כראוי. ר' אליעזר בן יעקב סובר כר' יהודה, אבל פוטר גם את השור התם שהיה שמור. דעתו אינה מופיעה במשנה הנ"ל. יתכן שר' אליעזר מושפע גם מנוסח השבעים, שגרסו 'ולא ישמידנו בעליו'.}} "ולא ישמרנו" - כראוי לו, מכאן אמרו: שמרו כראוי פטור, שלא כראוי חייב; קשרו במוסרה ויצא והזיק, תם פטור ומועד חייב; שנאמר "ולא ישמרנו בעליו", ולא שמור הוא זה, דברי רבי מאיר, רבי יהודה אומר: תם חייב ומועד פטור, שנאמר "ולא ישמרנו בעליו", ושמור הוא זה. רבי אלעזר אומר: אין לו שמירה אלא סכין! רבי אליעזר בן יעקב פוטר בזה ובזה. "והמית איש או אשה" - מופנה, להקיש ולדון גזרה שוה. {{הע-שמאל|ראו בתחילת הפרשה, שלומדים מכאן שכל ההמתות כנגיחה.}} "השור יסקל", למה נאמר? עד שלא יאמר יש לי בדין: אם התם בסקילה, מועד לא יהא בסקילה? לא, אם אמרת בתם, שאינו משלם את הכופר, לפיכך הוא בסקילה, {{הע-שמאל|מאחר ושור מועד משלם כופר, צריך הוראה מפורשת שמיתתו בסקילה. לפי 'דבר אחר' כיוון שעברו מתיאור נגיחה לדיני שור המועד צריך לומר גם בו שדינו סקילה, לפי המידה 'דבר שהיה בכלל ויצא לידון בדבר החדש' וכו'.}} תאמר במועד, שהוא משלם את הכופר, לפיכך לא יהא בסקילה! תלמוד לומר "השור יסקל". דבר אחר: היה בכלל, ויצא לידון בדבר חדש, והחזירו הכתוב לכללו. רבי עקיבא אומר: "השור יסקל וגם בעליו יומת" - הקיש מיתת השור למיתת בעלים, {{הע-שמאל|גם את השור דנים בבית דין של נפשות, וראו [[ביאור:משנה סנהדרין פרק א#משנה ד|סנהדרין א ד.]]}} מה מיתת בעלים בעשרים ושלשה, אף מיתת השור בעשרים ושלשה! "וגם בעליו יומת" - יומת בידי שמים. אתה אומר בידי שמים, או אינו אלא בידי אדם? {{הע-שמאל|החייבים מיתה בידי בית הדין אינם יכולים להיפטר בכופר, כאמור ב[[במדבר לה לא]], ומכאן שבעל השור אינו מומת בידי אדם.}} כשהוא אומר "אם כופר יושת עליו ונתן פדיון נפשו", הא נותנין פדיון למומתין בידי שמים; ומה תלמוד לומר ([[במדבר לה כא]]) "מות יומת המכה רוצח הוא", ועדיין אני אומר יומת בידי שמים! אתה אומר בידי שמים, או אינו אלא בידי אדם? כשהוא אומר ([[במדבר לה לא]]) "לא תקחו כופר לנפש רוצח אשר הוא רשע למות" הא אין נותנים פדיון למומתין בידי אדם; אבל נותנין פדיון למומתים בידי שמים. ([[שמות כא ל]]) "אם כופר יושת עליו ונתן פדיון נפשו". פדיון נפשו של מומת, דברי רבי ישמעאל; רבי עקיבא אומר: פדיון נפשו של ממית! {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:תוספתא/בבא קמא/ד#ו|תוספתא ב"ק ד ו,]] שנחלקים באותה מחלוקת ר' יהודה ור' יוחנן בן ברוקה. לדעת ר' ישמעאל הכופר הוא פיצוי למשפחת הנהרג; לדעת ר' עקיבא הוא תחליף להמתת בעל השור.}} וכן מצינו שאין נותנין פדיון למומתין בידי אדם בכל מקום, חייבי מיתות בית דין אין להן פדיון, שנאמר ([[ויקרא כז כט]]) "כל חרם אשר יחרם מן האדם לא יפדה מות יומת", {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה ערכין פרק א#משנה ד|ערכין א, ד.]] בעל השור נידר, לדעת ר' עקיבא, ומכאן שהוא אינו יוצא ליהרג בידי אדם.}} אבל כאן "ונתן פדיון נפשו". רבי ישמעאל אומר: בא וראה רחמיו של מי שאמר והיה העולם על בשר ודם, {{הע-שמאל|דרשת סיום: ר' ישמעאל מראה שבהרבה מקומות יש פדיון נפש בכסף, הפוטר מענישה בידי הקב"ה; הוא מפרש זאת כגילוי רחמים מהקב"ה על עמו. לכאורה הוא מודה לר' עקיבא, שהכופר הוא פדיון נפשו של בעל השור.}} שאדם קונה את עצמו בממון מידי שמים, שנאמר ([[שמות ל יב]]) "כי תשא את ראש בני ישראל לפקודיהם" וגו', ואומר ([[מלכים ב יב ה]]) "איש כסף נפשות ערכו", ואומר ([[משלי יג ח]]) "כופר נפש איש עשרו", ואומר ([[דניאל ד כד]]) "להן מלכא מלכי ישפר עלך וחטאך בצדקה פרוק", ואומר ([[איוב לג כג]]-כד) "אם יש עליו מלאך מליץ אחד מני אלף להגיד לאדם ישרו, ויחננו ויאמר פדעהו מרדת שחת מצאתי כופר", נמצינו למדים קדשים יש להם פדיון וקדשים אין להם פדיון; {{הע-שמאל|לקדשי בדק הבית יש פדיון בכסף ולקדשי מזבח אין פדיון; לנטע רבעי (האסור באכילה) יש פדיון ולטריפות אין פדיון; לפטר חמור (האסור בהנאה) יש פדיון ולבשר בחלב אין פדיון; לשדה אחוזה לפני היובל יש פדיון ולאחר היובל אין פדיון; לעבד עברי יש פדיון ולעבד כנעני אין פדיון; לבעל השור שהמית (חייבי מיתות) יש פדיון ולחייבי מיתת בית דין אין פדיון; כל אלו תקדימים הלכתיים לטענה הראשית: לעתיד לבוא יהיה פדיון לישראל ולא לאומות העולם, ויותר מכך: אומות העולם יהיו הפדיון של ישראל!}} אסורים באכילה יש להם פדיון, אסורים באכילה אין להם פדיון; אסורים בהנאה יש להם פדיון, אסורין בהנאה אין להם פדיון; שדות וכרמים יש להם פדיון, שדות וכרמים אין להם פדיון; עבדים ושפחות יש להן פדיון, עבדים ושפחות אין להם פדיון; חייבי מיתות יש להן פדיון, חייבי מיתות אין להן פדיון; אף לעתיד לבא, יש שיש להם פדיון ויש שאין להם פדיון: אומות אין להם פדיון, שנאמר ([[תהלים מט ח]]-ט) "אח לא פדה יפדה איש ולא יתן לאלהים כפרו, ויקר פדיון נפשם, חביבין ישראל, שנתן הקדוש ברוך הוא אומות העולם כפרה תחת נפשותיהם שנאמר ([[ישעיה מג ג]]) "נתתי כפרך מצרים כוש" וגו', מפני מה? ([[ישעיה מג ד]]) "מאשר יקרת בעיני נכבדת ואני אהבתיך ואתן אדם תחתיך ולאמים תחת נפשיך." }} ===פרשה יא=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| '''על שמות כא, לא-לד''' ([[שמות כא לא]]) "או בן יגח או בת יגח". למה נאמר? {{הע-שמאל|הביטוי 'או בן... או בת' מרחיב את הנדון, ומוסיף לנפגעים האפשריים גם קטנים, אנדרוגינוסים וכו' ואף את בניו של בעל השור עצמו, שפגיעה בהם מחייבת את השור סקילה.}} לפי שהוא אומר ([[שמות כא כט]]) "והמית איש או אשה", אין לי אלא גדולים, קטנים מנין? תלמוד לומר "או בן יגח או בת יגח". אין לי אלא בן גמור או בת גמורה, טומטום ואנדרוגינוס מנין? תלמוד לומר "או בן יגח או בת יגח", אין לי אלא בנו ובתו של אחר, בנו ובתו שלו מנין? תלמוד לומר "או בן יגח או בת יגח", מכל מקום. "כמשפט הזה יעשה לו". אין לי אלא ישראל, גרים מנין? {{הע-שמאל|דורש גזירה שוה 'משפט' לפס' ([[ויקרא כד כב]]) 'משפט אחד... כגר כאזרח הארץ'.}} תלמוד לומר "כמשפט הזה יעשה לו". ([[שמות כא לב]]) "אם עבד יגח השור או אמה". אף עבד ואמה היו בכלל "והמית איש או אשה", והרי הכתוב מוציאו מכללו להקל עליו - ולהחמיר עליו, {{הע-שמאל|השוו [[ביאור:משנה ערכין פרק ג#משנה ג|ערכין ג ג:]] הסכום קצוב ואין השפעה לערך העבד המסוים שנהרג.}} להקל עליו, שאם היה יפה מאה מנה נותן שלשים סלעים, להחמיר עליו, שאם לא שוה אלא {{ב|דינר|ארבעה סלעים}} נותן שלשים סלעים. "אם עבד יגח השור או אמה", לחייב על זה בפני עצמו ועל זה בפני עצמו. {{הע-שמאל|אם נגח עבד וגם אמה חייב לשלם לבעליהם על שניהם.}} דבר אחר: "אם עבד יגח השור או אמה", בכנעני הכתוב מדבר, {{הע-שמאל|שתי הוכחות לטענה שמדובר בעבד כנעני: גזירה שווה 'עבד ואמה' מ[[ויקרא כה מד]] (ראו גם לעיל, [[ביאור:מכילתא/נזיקין#פרשה ז|פרשה ז;]]) וכן הביטוי 'אדוניו', שהרי אין אדון ממש לעבד עברי אלא הקב"ה.}} או אינו אלא בעברי? כשהוא אומר "כסף שלשים שקלים יתן לאדוניו", הוי בכנעני הכתוב מדבר! "כסף שלשים שקלים יתן לאדוניו". אחד איש ואחד אשה. {{הע-שמאל|דורש את לשון הרבים 'אדוניו'.}} דבר אחר: "והשור יסקל" למה נאמר? היה בכלל ויצא לידון בדבר חדש, והחזירו הכתוב לכללו. {{הע-שמאל|השוו [[ביאור:מכילתא/נזיקין#פרשה י|לעיל פרשה י,]] על פס' [[שמות כא כט]].}} "השור יסקל" למה נאמר? עד שלא יאמר יש לי בדין: הואיל והוא במיתה על עבדו ועל אמתו, ואחר במיתה על עבדו ועל אמתו, ושורו במיתה על עבדו ועל אמתו, ושור אחר במיתה על עבדו ועל אמתו, אם למדת שחלק בינו לבין אחר במיתה על עבדו ועל אמתו, {{הע-שמאל|למרות שהמכה עבדו וגרם למותו לאחר יום או יומיים פטור – אם שורו הרג את עבדו, השור חייב מיתה בסקילה.}} כך נחלוק בין שורו לשור אחר במיתה על עבדו ואמתו? תלמוד לומר "שלשים שקלים והשור יסקל", מגיד הכתוב אף על פי שחלק בינו לבין אחר במיתה על עבדו ועל אמתו, לא נחלוק בין שורו לשור אחר על עבדו ועל אמתו! ([[שמות כא לג]]) "וכי יפתח איש". אין לי אלא איש, אשה מנין וכו', {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא/נזיקין#פרשה ו|לעיל פרשה ו,]] לשלוש הדרשות הללו.}} ר' יונתן אומר וכו', ר' יצחק אומר וכו']. "וכי יפתח איש בור", למה נאמר? עד שלא יאמר יש לי בדין: {{הע-שמאל|אין ללמוד ישירות מדין השור לדין הבור, וראו [[ביאור:משנה בבא קמא פרק א|ב"ק א א,]] ולכן יש צורך בפרשה מיוחדת לבור.}} הואיל והשור ממונו, והבור ממונו, אם למדת שהוא חייב על ידי שורו, אינו חייב על בורו? לא, אם אמרת בשור, שדרכו לילך ולהזיק, תאמר בבור, שאין דרכו לילך ולהזיק? תלמוד לומר "וכי יפתח איש בור או כי יכרה איש", לפי שלא זכיתי בדין צריך הכתוב להביאו בפני עצמו. דבר אחר: "וכי יפתח איש בור או כי יכרה איש בור" וגו', {{הע-שמאל|ראו בהמשך: הכורה בור והפותח מכסה של בור – שניהם חייבים.}} לחייב על זה בפני עצמו ועל זה בפני עצמו. דבר אחר: "וכי יפתח איש" אין לי אלא פותח, כורה מנין? תלמוד לומר "או כי יכרה איש". {{הע-שמאל|לעניין 'אין עונשין מן הדין' ראו [[ביאור:מכילתא/נזיקין#פרשה ז|לעיל פרשה ז,]] על פס' [[שמות כא כ]].}} עד שלא יאמר יש לי בדין: אם הפותח חייב, הכורה לא כל שכן? הא אם אמרת כן - ענשת מן הדין! לכך נאמר "או כי יכרה", ללמדך שאין עונשין מן הדין. דבר אחר: "כי יפתח איש בור", הקיש פותח לכורה וכורה לפותח: {{הע-שמאל|הכורה או הפותח בור בחצירו פטור, והכורה או פותח בור הקטן מעשרה טפחים פטור; ראו [[ביאור:תוספתא/בבא קמא/ו#ב|תוספתא ב"ק ו ב-ג.]] כאן ובדרשה הבאה מובאות תשובות נוספות לשאלה שבדרשה הקודמת.}} מה פותח ברשות פטור - אף כורה ברשות פטור; ומה כורה בשיעור - אף פותח בשיעור. רבי יהודה בן בתירא אומר: לא הרי פותח כהרי כורה, ולא הרי כורה כהרי פותח. {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה בבא קמא פרק א|ב"ק א א:]] עקרון הנזיקין אינו תלוי בבור או בשור אלא באחריות.}} הצד השוה שבהן - כל שהוא חייב בשמרו - חייב בנזקו, אף כל שהוא חייב בשמרו - חייב בנזקו; אין לי אלא פותח וכורה, ציירו וכיירו וסיידו ועשה בו מעשה מנין? תלמוד לומר "ולא יכסנו", {{הע-שמאל|ראו בדרשות הבאות.}} הא לא פתיחה גורם ולא כרייה גורם, אלא כיסוי גורם. "ולא יכסנו" - להביא שומר חנם. {{הע-שמאל|אם מינה אדם לשמור על בורו, אפילו בחינם – השומר חייב בנזקי הבור, כי לא כיסה אותו; וראו גם [[ביאור:משנה בבא קמא פרק ה#משנה ג|ב"ק ה ג,]] וכן [[ביאור:מכילתא/נזיקין#פרשה י|לעיל פרשה י,]] על פס' [[שמות כא כט]].}} דבר אחר: "לא יכסנו" - שלא כיסה כראוי, מכאן אמרו: כיסהו כראוי – פטור; שלא כראוי - חייב, {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה בבא קמא פרק ה#משנה ו|ב"ק ה ו.]]}} כיסהו וגילהו אחר - המגלה חייב; השותפין שכסו את הבור וגילהו אחד מהם - המגלה חייב, נתגלה וידע בו אחד מהם - זה שידע בו חייב וזה שלא ידע בו פטור. "ונפל שמה שור או חמור" - חייב על זה בפני עצמו ועל זה בפני עצמו! {{הע-שמאל|ראו גם לעיל על פס' לב – נראה שבעל המכילתא דורש 'או' - לחייב כל אחד בפני עצמו, גם כשהעניין מובן מאליו.}} "שור" ולא שור וכליו; "חמור" ולא חמור וכליו; {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה בבא קמא פרק ה#משנה ו|ב"ק ה ו;]] לעניין לא חייב על הבהמה וחייב על הכלים ראו שם משנה ה. קשה להבין את טעם הדרשה שלפנינו, אלא במסגרת של מגמה לצמצם את דיני הנזיקין.}} שהיה בדין: ומה אם במקום שלא חייב על הבהמה - חייב על הכלים, וכאן שחייב על הבהמה - אינו דין שיהא חייב על הכלים? תלמוד לומר "ונפל שמה שור או חמור": "שור" ולא כליו, "חמור" ולא כליו. "ונפל שמה" - בדרך הילוכו; מכאן אמרו: נפל לפניו מקול הכריה חייב, לאחריו מקול הכריה פטור, {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:תוספתא/בבא קמא/ו#ג|תוספתא ב"ק ו ג.]]}} אבל בבור - בין לפניו ובין לאחריו חייב. ([[שמות כא לד]]) "בעל הבור ישלם" - מכל מקום. "כסף ישיב לבעליו" אין לי אלא כסף, בהמה מנין? {{הע-שמאל|לעניין אמצעי התשלום ראו [[ביאור:תוספתא/בבא קמא/א#ב|תוספתא ב"ק א ב,]] שאם תפס הניזק מטלטלין שמים לו מהם.}} הרי אתה דן: נאמר כאן "והמת יהיה לו", ונאמר להלן ([[שמות כא לו]]) "והמת יהיה לו" מה להלן בהמה - אף כאן בהמה; מה כאן כסף - אף להלן כסף. "והמת יהיה לו" - לניזק. אתה אומר לניזק, או אינו אלא למזיק? {{הע-שמאל|אם המזיק משלם את דמי כל השור, מובן מאליו שהנבלה שייכת לו; אלא מדובר ששמים כמה הפסיד הניזק במות בהמתו בהנחה שהנבילה נשארת שלו, ואת ההפרש בלבד על המזיק לשלם.}} אמרת, אלו כן היה, מה תלמוד לומר "והמת יהיה לו"? לניזק, אלא מגיד ששמין דמי נבלתו, ומנכה לו דמי נזקו. }} ===פרשה יב=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| '''על שמות כא, לה-לז''' ([[שמות כא לה]]) "וכי יגוף". בכלל נגיפה: נגיחה דחייה רביצה בעיטה נשיכה, דברי רבי יאשיה; אבא חנן אומר משום רבי אליעזר: בכלל נגיפה - נגיחה דחייה רביצה בעיטה. {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה בבא קמא פרק א#משנה ד|ב"ק א ד,]] שהבהמה אינה מועדת לחמשת הנזקים המנויים כאן. ר' אליעזר טען, כר' מאיר [[ביאור:משנה בבא קמא פרק ד#משנה ט|בב"ק ד ט,]] שאפילו אם שמר על שור כלשהו ובכל זאת השור הזיק – חייב עליו; הוא חולק על הדרשה 'שמרו כראוי פטור' ([[ביאור:מכילתא/נזיקין#פרשה י|לעיל פרשה י,]] על [[שמות כא כט]]), ולכן לשיטתו מיותר הביטוי 'ולא ישמרנו בעליו', והוא דורש אותו לעניין נשיכה.}} נשיכה מנין? תלמוד לומר ([[שמות כא לו]]) "ולא ישמרנו בעליו"; והרי דברים קל וחומר: אם כששמרו ויצא והזיק - חייב, לא כל שכן עד שלא ישמרנו בעליו! ומה תלמוד לומר "ולא ישמרנו"? הוסיף לו הכתוב עוד שמירה אחרת, ואי זו זו? זו נשיכה. "שור איש" - להוציא שור של קטן. "שור איש" - להביא שור {{ב|של אחרים.|כותי, גוי או גר תושב}} {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:תוספתא/בבא קמא/ד|תוספתא ב"ק ד א-ד,]] כדעת ר' מאיר.}} "את שור רעהו" - להביא שור של קטן. "רעהו" - להוציא שור של נכרי, שור של כותי, שור של גר תושב. "ומכרו את השור החי וחצו" וגו'. יכול בשוים הכתוב מדבר? או אינו אלא בשוים וכשאינן שוים? אמרת, מה דרך המזיקים: נשכרים או מפסידין? - הוי אומר מפסידין! {{הע-שמאל|הכללה של הדרשה הבאה.}} אף דרך הניזקין נוטלין נזקן או יתר על נזקן? - הוי אומר נזקן ולא יותר על נזקן! רבי אומר: נאמרה חציה בחי ונאמרה חציה במת; הא בשוין הכתוב מדבר! "וגם את המת יחצון". מכאן אמרו: שור שוה מנה שנגח שור שוה מנה {{הע-שמאל|בניגוד לאמור בפסוק, אם השוורים אינם שוים במחיריהם לא חוצים את שניהם אלא מחשבים את הנזק ונותן את חציו ממחיר השור החי – לפעמים משלם את כל השור החי, ולפעמים משלם רק רבע ממנו. וראו [[ביאור:משנה בבא קמא פרק ג#משנה ט|ב"ק ג ט.]]}} או שוה מאתים שנגח שור שוה מאתים - נוטל חציו; שור שוה מנה שנגח שור שוה מאתים - נוטל כולו; שוה מאתים שנגח שוה מנה - נוטל רבעו; שוה מאתים שנגח שוה מאתים, אמר רבי מאיר: ועל זה נאמר "ומכרו את השור החי" וגו'; אמר לו רבי עקיבא: קרא את כל המקרא הזה: "וגם את המת יחצון", ואי זה זה? זה שור שוה מאתים שנגח שור שוה מאתים, והנבלה שוה מנה; מוכרין את החי והמת, חולקין בשוה, ובעל הנבלה מטפל בנבלתו; לכך נאמר "וגם את המת יחצון". ([[שמות כא לו]]) "או נודע". בא הכתוב לחלק בין שור תם למועד וכו'. "מתמול שלשום". יום ואמש ושל לפניו, {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא/נזיקין#פרשה י|לעיל פרשה י,]] על פס' [[שמות כא כט]].}} "ולא ישמרנו" - להביא שומר חנם וכו'. "שלם ישלם שור". אין לי אלא בבהמה, כסף מנין? הרי אתה דן, {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא/נזיקין#פרשה יא|לעיל פרשה יא,]] על פס' לד.}} נאמר כאן "והמת יהיה לו" ונאמר להלן ([[שמות כא לד]]) "והמת יהיה לו", מה להלן בהמה אף כאן בהמה, מה כאן כסף אף להלן כסף. "והמת יהיה לו" - לניזק, אתה אומר לניזק וכו' או אתה אומר למזיק וכו' כדלעיל. ([[שמות כא לז]]) "וכי יגנוב איש" וגו'. {{הע-שמאל|תשלומי ארבעה וחמישה הם חידוש ואינם דומים לשאר הגניבות.}} אף הטובח והמוכר היו בכלל שנאמר ([[שמות כב ו]]) "אם ימצא הגנב ישלם שנים" והרי הכתוב מוציאו מכללו להחמיר עליו, לשלם תשלומי ארבעה וחמשה. לכך נאמרה פרשה זו. "שור או שה". לחייב על זה בפני עצמו ועל זה בפני עצמו. {{הע-שמאל|הדרשה הרגילה על 'או': אם גנב וטבח שור וגם שה משלם ארבעה שיים וחמישה שוורים.}} "וטבחו", אין לי אלא טובח, מוכר מנין? תלמוד לומר "או מכרו" {{הע-שמאל|לעניין 'אין עונשין מן הדין' ראו [[ביאור:מכילתא/נזיקין#פרשה ז|לעיל פרשה ז,]] על פס' כ.}} עד שלא יאמר יש לי בדין: אם הטובח חייב, מוכר לא יהא חייב? אם אמרת כן ענשת מן הדין! לכך נאמר "או מכרו", ללמדך שאין עונשין מן הדין! דבר אחר: הקיש טובח למוכר ומוכר לטובח: {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה בבא קמא פרק ז#משנה ה|ב"ק ז, ה-ו,]] שחייב דווקא אם הוציא את הבהמה מרשות הבעלים. דרשה נוספת על הקשר בין טביחה למכירה ועל הצורך בשתיהן.}} מה מכירה חוץ לרשותו - אף טביחה חוץ לרשותו, מה מכירה מותרת באכילה - אף טביחה מותרת באכילה, מה מכירה מותרת בהנאה - אף טביחה מותרת בהנאה, מה טביחה שאינה יכולה לחזור - אף מכירה שאינה יכולה לחזור, מה טביחה כולה - אף מכירה כולה. דבר אחר: "וכי יגנוב איש", אף מוקדשין היו בכלל, {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:תוספתא/בבא קמא/ז#ח|תוספתא ב"ק ז ח.]] הפרק [[ויקרא יז]] מתפרש על השוחט קדשים מחוץ לעזרה.}} שאם גנבן ושחטן בחוץ - משלם תשלומי ארבעה וחמשה, והרי הכתוב מוציאן מכללן להחמיר עליהם, לזוקקן להכרת; יכול שיהו חייבין בתשלומין? והדין נותן: אם חייבין על כרת החמור, לא יהיו חייבין בתשלומין הקלים? תלמוד לומר ([[ויקרא יז ב]]) "זה הדבר אשר צוה יי"; לכלל כרת יצאו, ולא יצאו לכלל תשלומין. "חמשה בקר ישלם" – ארבעה והוא. "וארבע צאן" - שלשה והוא. {{הע-שמאל|הדרשה מלמדת שהארבעה והחמישה אינם בנוסף להחזרת הגניבה.}} אמר רבי מאיר: בא וראה כמה חביבה מלאכה לפני מי שאמר והיה העולם, {{ב|שור שיש לו מלאכה|שהוא חורש}} - משלם חמשה; שה שאין לו מלאכה - משלם ארבעה! רבי יוחנן בן זכאי אומר הקדוש ברוך הוא חס על כבודן של בריות: {{הע-שמאל|ר' מאיר רואה את השור כחשוב יותר, כי הוא עושה מלאכה. ר' יוחנן מציג את הקב"ה כחס על כבודו של הגנב, שהתבזה בכך שנשא את השה על כתפו!}} שור לפי שהוא הולך ברגליו - משלם חמשה, שה לפי שהוא טוענו על כתפו - משלם ארבעה! רבי עקיבא אומר: "תחת שור", "תחת שה" - להוציא את החיה, {{הע-שמאל|ר' עקיבא מצמצם את תשלומי ארבעה וחמישה לבהמות, כלומר לשור ושה בלבד - ולא לחיות בר, כי דווקא הבהמות קרבות על המזבח, ולכן יש עליהן קנס גדול יותר. הטענה הזאת דומה במקצת לדברי ר' מאיר, שמצא בשור ערך וחשיבות מיוחדת. וראו גם [[ביאור:משנה בבא קמא פרק ז|ב"ק ז, א.]]}} שהיה בדין: הואיל והבהמה חייב בתשלומין, והחיה חייב בתשלומין; אם למדת על בהמה שהוא משלם ארבעה וחמשה - אף החיה ישלם ארבעה וחמשה! לא, אם אמרת בבהמה, לפי שהיא קריבה על גבי מזבח, תאמר בחיה, שאינה קריבה לגבי מזבח? לפיכך אינו משלם תשלומי ארבעה וחמשה! והרי בעלת מום תוכיח, שאינה קריבה, וחייבין עליה תשלומין! והיא תוכיח על החיה, שאף על פי שאינה קריבה ישלם ארבעה וחמשה! לא, אם אמרת בבעלת מום, שכן '''במינה''' קריבה על גבי מזבח תאמר בחיה, שאין ממינה קרב על גבי המזבח? הא מה תלמוד לומר "תחת שור", "תחת שה" - להוציא חיה! }} ===פרשה יג=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| '''על שמות כב א-ג''' ([[שמות כב א]]) "אם במחתרת ימצא הגנב". ומה זה? - ספק שבא לגנוב ספק שבא להרוג, אתה אומר ספק שהוא בא לגנוב וספק להרוג, או אינו אלא ספק לגנוב וספק שלא לגנוב? אמרת, אם כשיגנוב ודאי והרגו - הרי זה חייב, {{הע-שמאל|אם הפורץ לבית ללא ספק אינו מתכוון להרוג – ההורגו חייב כרוצח, וראו לקמן בדברי ר' ישמעאל. אבל אם יש ספק – הוא דוחה איסור רציחה, קל וחומר שהוא דוחה את השבת.}} ק"ו זה שספק בא לגנוב, ספק לא בא לגנוב; מכאן אתה דן על פקוח נפש שספיקו דוחה את השבת: ומה שפיכות דמים, שמטמאה את הארץ ומסלקת את השכינה, היא דוחה את הספק; ק"ו לפיקוח נפש שידחה את הספק הא אין עליך לומר כלשון האחרון אלא כלשון הראשון: ספק בא לגנוב ספק בא להרוג. ([[שמות כב ב]]) "אם זרחה השמש עליו". {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא/נזיקין#פרשה ו|לעיל, פרשה ו,]] על פס' יט: שלושה ביטויים הנדרשים כאליגוריות. לעניין הבא במחתרת ראו גם [[ביאור:תוספתא/סנהדרין/יא#ה|תוספתא סנהדרין יא ה.]]}} ר' ישמעאל אומר: וכי השמש עליו בלבד זרחה? והלא על כל העולם כלו זרחה! אלא מה שמש שלום בעולם - אף זה אם ידוע הוא שבשלום עמו והרגו, הרי זה חייב! כיוצא בו ([[דברים כב יז]]) "ופרשו השמלה" וגו', מחוורין הדברים כשמלה! כיוצא בו ([[שמות כא יט]]) "על משענתו" - על בריו! ואף כאן אתה אומר כן; "אם זרחה השמש", רבי ישמעאל אומר: אתה אומר לכך בא, או לא בא אלא לחלק בין יום ללילה, לומר, אם הרגו ביום חייב, ובלילה יהא פטור? תלמוד לומר ([[דברים כב כו]]) "ולנערה לא תעשה דבר כי כאשר יקום איש על רעהו ורצחו נפש"... וכי מה למדנו לרוצח מעתה? אלא הרי זה בא ללמד ונמצא למד: {{הע-שמאל|ההשוואה בין אונס לרצח מלמדת שאין הבדל בין בא במחתרת ביום או בלילה, ושאם אפשר למנוע את הגניבה בלי להרוג את הגנב – אין להרגו; אבל בספק – מותר.}} מה להלן לא חלק בו בין יום ללילה - אף כאן לא תחלוק בו בין יום ללילה, מה כאן אם {{ב|קדמו והרגו|את הגנב}} פטור - אף להלן אם {{ב|קדמה והרגתו|את האנס}} פטורה, ומה להלן {{ב|היו לה מושיעין הימנו והרגתו|והמושיעים יכלו למנוע את האונס בלי להרוג את האנס}} חייבת - אף כאן היו לו מושיעין הימנו והרגו חייב. "דמים לו שלם ישלם". רבי אליעזר בן יעקב אומר: {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה סנהדרין פרק ח#משנה ו|סנהדרין ח ו,]] שאם היה עלול להיהרג, הבא במחתרת פטור על נזקים שגרם במהלך הגניבה, כי ההיתר להרגו נחשב כגזר דין בדיני נפשות.}} הרי שהיו לפניו כדי יין וכדי שמן, ושברן כשהוא חותר; כל זמן שהוא יודע שבשלום עמו והרגו - הרי זה חייב, לכך נאמר "דמים לו שלם ישלם". "ואם אין לו ונמכר בגניבתו". או ונמכר בגניבתו, שומע אני לעולם? {{הע-שמאל|גם על גנב שנמכר בגניבתו חלים דיני עבד עברי.}} תלמוד לומר "שש שנים יעבוד" וגו', מגיד שהוא עובד שש שנים ובשביעית יוצא! "ונמכר בגניבתו", לא פחות ולא יותר. {{הע-שמאל|אם ערכו כעבד זהה לתשלום על הגניבה הוא נמכר; אם הוא עולה עליו אינו נמכר; אם הוא פחות ממנו ההחלטה היא של בעל הרכוש שנגנב, ואם אינו רוצה למכור את הגנב הגנב כותב לו שטר חוב על התשלום. לדעת ר' אליעזר במקרה האחרון נמכר הגנב והנגנב מפסיד את ההפרש.}} רבי יהודה אומר אם גנב פחות ממה ששוה אינו נמכר; יותר ממה ששוה - הרשות ביד בעל הגניבה: אם רצה למכור - ימכור, ואם לאו - כותב לו שטר, רבי אליעזר אומר: גנב פחות ממה ששוה אינו נמכר; יותר ממה ששוה - דיו להשתכר מחצה ולהפסיד מחצה. ([[שמות כב ג]]) "אם המצא תמצא" - אין מציאה אלא בעדים. {{הע-שמאל|כדי לגבות את תשלומי הכפל יש צורך בעדים על הגניבה, ושהגניבה נמצאת ברשות הגנב; והשוו [[ביאור:מכילתא/נזיקין#פרשה ה|לעיל פרשה ה]] על פס' טז.}} "בידו" - אין בידו בכל מקום אלא רשותו; אף על פי שאין ראיה לדבר זכר לדבר, שנאמר ([[במדבר כא כו]]) "ויקח את כל ארצו מידו"; וכתיב ([[בראשית כד י]]) "ויקח העבד עשרה גמלים" וגו', הא אין ידו בכל מקום אלא רשותו! "משור עד חמור עד שה חיים" ר' עקיבא אומר שאין תלמוד לומר "חיים", {{הע-שמאל|גם אם גנב חיה ולא בהמה חייב לשלם כפל, למרות שפטור מתשלומי ארבעה וחמישה – ראו [[ביאור:מכילתא/נזיקין#פרשה יב|לעיל פרשה יב,]] על פס' לז; משלם את ערך החיות בחייהן ולא לאחר שמתו, אפילו אם טבח אותן בעצמו.}} ומה תלמוד לומר חיים? אלא להביא את החיה. "חיים שנים ישלם", ולא מתים! "שנים ישלם", נמצא אתה אומר, שבעה גנבין הם; {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:תוספתא/בבא קמא/ז#ג|תוספתא ב"ק ז ג.]]}} • הראשון שבגנבים - גונב דעת הבריות, והמסרב לחבירו לארחו ואין בלבו לקרותו, והמרבה לו בתקרובת ויודע בו שאינו מקבל, והפותח חביותיו והן מכורות לחנוני, והמעוול במדות, והמשקר במשקלות, והמערב את הגירה בתלתן, והחול בפול, והחומץ בשמן; מפני שאמרו השמן אינו מקבל נכל, לפיכך מושחין בו מלכים; {{הע-שמאל|ההערות על משיחת המלכים ועל גניבת הדעת העליונה אינן חלק מרשימת שבעת הגנבים.}} ולא עוד אלא שמעלין עליו, שאם היה יכול לגנוב דעת העליונה - גונבה; וכן מצינו באבשלום, שגנב שלש גניבות: לב אביו ולב בית דין ולב בית ישראל, שנאמר ([[שמואל ב טו ו]]) "ויגנוב אבשלום" וגו'; וכי מי גדול: הגונב או הנגנב? הוי אומר זה הנגנב, שהוא יודע שהוא נגנב והוא מחריש; וכן מצינו באבותינו, כשעמדו על הר סיני בקשו לגנוב דעת העליונה, {{הע-שמאל|ראו דברי ר' אליעזר בר' יוסי [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/בחדש|לעיל בחדש א.]]}} שנאמר ([[שמות כד ז]]) "כל אשר דבר יי נעשה ונשמע", כביכול, ונגנב לב בית דין בידן, שנאמר ([[דברים ה כו]]) "מי יתן והיה לבבם זה להם"; ואם תאמר שאין הכל גלוי וידוע לפניו, תלמוד לומר ([[תהלים עח לו]]–לח) "ויפתוהו בפיהם - ולבם לא נכון עמו" ואף על פי כן "והוא רחום יכפר עון", ואומר ([[משלי כו כג]]) "כסף סיגים מצופה על חרש שפתים דולקים ולב רע"; • למעלה מהן, גנב אסורי הנאה - פטור מלשלם, • עבדים ושפחות שטרות וקרקעות והקדשות - אינו משלם אלא קרן, • כסות ופירות וכלים בהמה חיה ועוף - משלם תשלומי כפל הגונב פטר חמור - ישלם תשלומי כפל, {{הע-שמאל|אמנם פטר חמור אסור בהנאה, אבל הגונבו משלם תשלומי כפל, כי לאחר שיפדה יהיה מותר בהנאה, וראו [[בכורות יא א]] וכן [[ביאור:מכילתא/נזיקין#פרשה י|לעיל סוף פרשה י.]]}} אף על פי שהוא אסור עכשיו - יש לו התר לאחר זמן, • תחת השור ישלם חמשה, תחת השה ישלם ארבעה, שנ' "חמשה בקר" וגו'; • למעלה מהם גונב נפש בני אדם, שהוא מתחייב בנפשו; רבי שמעון בן יוחאי אומר: הרי הוא אומר ([[משלי כט כד]]) "חולק עם גנב שונא נפשו", {{הע-שמאל|דברי רשב"י הובאו שלא במקומם: הם עוסקים בגנב רגיל, המשלם כפל. הוא מתאר כיצד החולק עם הגנב נענש יותר מהגנב עצמו ומתחייב בנפשו.}} משלו משל, למה הדבר דומה? לאחד שהיה יוצא מביתו של חבירו טעון כלים, מצאו חברו ואמר לו: מה אתה עושה, אמר לו: טול חלקך ואל תגד לאדם, לאחר זמן בא בעל הגניבה ואמר לו, משביעך אני שלא ראית לפלוני טעון כלים יוצא מביתו, אמר לו: שבועה שאיני יודע מה אתה מדבר - הרי זה מתחייב בנפשו, ועליו הוא אומר "חולק עם גנב שונא נפשו" וגו'; • אבל המתגנב מאחר חבירו והלך לשנות בדברי תורה, אף על פי שנקרא "גנב" - הרי זה זכה לעצמו! ועליו הוא אומר ([[משלי ו ל]]) "לא יבוזו לגנב כי יגנוב", לסוף נמצא מתמנה על הצבור וישלם שבעתים, שנאמר ([[משלי ו לא]]) "את כל הון ביתו יתן", ואין שבעתים אלא דברי תורה, שנאמר ([[תהלים יב ז]]) "אמרות יי אמרות טהורות כסף צרוף בעליל לארץ מזוקק '''שבעתים'''." }} ===פרשה יד=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| '''על שמות כב ד-ה''' ([[שמות כב ד]]) "כי יבער איש שדה". למה נאמר? עד שלא יאמר היה לי בדין: הואיל {{ב|והבאר|והבור}} ממונו וההבער ממונו, אם למדת על הבאר שהוא חייב, לא יהא חייב על הבערו? אם זכיתי מן הדין, מה תלמוד לומר "כי יבער איש"? {{הע-שמאל|משחק מילים: בור-באר-מבעה-הבער. בנזקי שן ורגל אין צורך בהעדה, אלא כל בהמה מועדת להם. מכאן גם לומדים על הנזק 'בשדה אחר', כלומר שהמזיק יצא מרשותו. הדבר השלישי שלומדים מהפרשה הוא ששמין נזקים בעידית, וראו [[ביאור:משנה בבא קמא פרק א#משנה ב|ב"ק א ב,]] 'חוץ מרשות המיוחדת למזיק... במיטב הארץ'. לעניין הקדש ראו [[ביאור:משנה בבא קמא פרק ו#משנה ב|בבא קמא ו ב.]] וראו [[ביאור:מכילתא דרשב"י/פרק כב#פסוק ד|מכילתא דרשב"י כב ד,]] שאם הבהמה הזיקה שלא כדרכה, כגון שאכלה בגדים או קרעה אותם - משלם חצי נזק.}} אלא בא הכתוב ללמדך ש"השן מועדת לאכול הראוי לה, והבהמה מועדת לשבר בדרך הילוכה," ([[ביאור:משנה בבא קמא פרק א#משנה ד|ב"ק א ד]]) מכאן אמרו: לעולם אינו חייב עד שיצא המזיק מרשותו והזיק, ששמין נזקין בעדית, וקל וחומר להקדש. דבר אחר: "כי יבער איש שדה או כרם", לחייב על זה בפני עצמו ועל זה בפני עצמו. {{הע-שמאל|משלם בשדה על השדה ובכרם על הכרם.}} "שדה או כרם" - מה כרם יש בו פירות אף שדה יש בו פירות. {{הע-שמאל|בניגוד לדרשה הקודמת כאן מקישים מכרם על שדה ולומדים שעל שדה בור אין לגבות תשלום.}} "ושלח את בעירו". מכאן אמרו: מסר צאנו לבנו לשלוחו ולעבדו – {{ב|פטור;|והבן וכו' חייבים}} {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה בבא קמא פרק ו#משנה ב|ב"ק ו ב.]]}} לחרש שוטה וקטן - חייב. "וביער בשדה אחר" - ר' נתן אומר: הרי המגדיש בתוך שדה חבירו שלא ברשות ויצאת בהמתו של בעל הבית והזיקה, קורא אני עליו "ושלח את בעירה"? {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה בבא קמא פרק ו#משנה ג|ב"ק ו ג.]] בהמת בעל בית פטורה, וראו בתחילת הפרשה, 'אינו חייב עד שיצא המזיק מרשותו.'}} לכך נאמר "וביער בשדה אחר", אלא אחר הוא זה. "מיטב שדהו ומיטב כרמו". מיטב שדהו של ניזק ומיטב כרמו של ניזק, דברי רבי ישמעאל; {{הע-שמאל|ר' ישמעאל מחייב את המזיק לפי שדה הניזק, כלומר יש יסוד של פיצוי בתשלום. ר' עקיבא מבין אותו כקנס למזיק ולכן מודד את התשלום בנכסי המזיק בלבד.}} רבי עקיבא אומר: לא בא הכתוב ללמדך אלא ששמין נזקין בעדית. קל וחומר להקדש. ([[שמות כב ה]]) "כי תצא אש" למה נאמר? עד שלא יאמר יש לי בדין: הואיל וחייב ע"י קנוי לו, לא יהא חייב על ידי עצמו? {{הע-שמאל|דורש 'כי תצא אש' אפילו אם לא רצה שתצא; הנושא במשפט הוא האש ומכאן שגם אם אשה הדליקה אותה היא חייבת. וראו דברי ר' ישמעאל [[ביאור:מכילתא/נזיקין#פרשה ו|לעיל פרשה ו.]]}} אם זכיתי מן הדין, למה נאמר "כי תצא אש"? אלא בא הכתוב לעשות את האונס כרצון, ושאינו מתכוין כמתכוין, ואת האשה כאיש לכל הנזקין שבתורה. "ומצאה קוצים", הא לא באו קוצים אלא ליתן שיעור: {{הע-שמאל|למרות שחייב גם על האונס, אם מדובר באירוע נדיר, שהאש התפשטה בלי קוצים – פטור. חכמים הגדירו גם את הטווחים שצריך לחשוש מהם, כדלהלן; וראו [[ביאור:תוספתא/בבא קמא/ו#יא|תוספתא ב"ק ו יא.]]}} אם יש קוצים יש שיעור, ואם אין קוצים אין שיעור. מכאן אמרו: עברה הנהר והדרך והגדר שהוא גבוה מעשרה טפחים והזיקה - פטור מלשלם; כיצד עומדים על הדבר? רואין אותו כאלו הוא עומד באמצע בית כור ומדליק, דברי רבי אלעזר בן עזריה, רבי אליעזר אומר: שש עשרה אמה, כדרך הרבים, רבי עקיבא אומר: חמשים אמה; רבי שמעון אומר: "שלם ישלם המבעיר את הבעירה" - הכל לפי הדלקה. מעשה שעברה דליקה הירדן והזיקה, מפני שהיא מרובה; אימתי בזמן שקפצה, אבל אם היתה {{ב|מצפצפת ומהלכת,|אם היו בדרך אפילו מעט חומרי בעירה}} אפילו עד מיל - הרי זה חייב. "ונאכל גדיש". הכל במשמע, וכן {{ב|סואר|מחסן}} של קנים ושל קורות, {{הע-שמאל|מרחיב לכל מחסן דליק}} וכן מדבך של אבנים ושל צרורות שהתקינו לסיד. "או הקמה" - אף האילן במשמע. "או השדה", אפילו ליחכה את העפר; {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה בבא קמא פרק ו#משנה ה|ב"ק ו ה,]] דעת חכמים.}} או אפילו היו לו כלים טמונים בגדיש והדליקן? תלמוד לומר "או הקמה או השדה", מה השדה בגלוי - אף הקמה בגלוי. "שלם ישלם המבעיר את הבערה" למה נאמר? {{הע-שמאל|ראו לעיל, שדרש לרבות אשה מ'כי תצא אש'; לגבי המסקנה מבניין האב השוו [[ביאור:משנה בבא קמא פרק א|ב"ק א א,]] שם דרשו מבניין אב של ארבעה כתובים.}} לפי שנאמר "איש איש", אין לי אלא איש, אשה וטומטום ואנדרוגינוס מנין? תלמוד לומר "שלם ישלם המבעיר את הבערה", מכל מקום. אין לי אלא המבעה וההבער, שאר כל המזיקין שבתורה מנין? הרי אתה דן בנין אב משניהם: לא הרי המבעה כהרי הבער ולא הרי הבער כהרי המבעה, הצד השוה שבהן: שדרכן להזיק וממונך ושמירתן עליך, וכשהזיק - חב המזיק לשלם תשלומי נזק במיטב הארץ. ד' כללות היה רבי שמעון בן אלעזר אומר משום ר' מאיר בנזקין: כל מקום שיש רשות למזיק ולא לניזק - פטור, {{הע-שמאל|תיקנתי את הנוסח הקשה. וראו [[ביאור:תוספתא/בבא קמא/א#ו|תוספתא ב"ק א ו-ז.]]}} לניזק ולא למזיק - חייב בכל, לניזק ולמזיק, כגון חצר של שותפין והפונדק, והבקעה ורשות הרבים וכיוצא בהן על השן ועל הרגל - פטור, ועל השאר - מועד משלם נזק שלם ותם משלם חצי נזק. לא לניזק ולא למזיק, כגון רשות אחרת - על השן ועל הרגל חייב, ועל השאר, מועד משלם נזק שלם ותם משלם חצי נזק. }} ===פרשה טו=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| '''על שמות כב ו-ח''' ([[שמות כב ו]]) "כי יתן איש אל רעהו כסף או כלים לשמור". {{הע-שמאל|דורש 'לשמור', שיאמר לו שישמור.}} רבי ישמעאל אומר עד שיפקוד אצלו ויאמר לו, 'הילך שמור לי זה'; אבל אם אמר לו, 'עיניך בו', הרי זה פטור. "כסף או כלים", מה כסף שדרכו להמנות, אף כלים שדרכן להמנות, {{הע-שמאל|יש להגדיר את הפקדון בבהירות.}} מכאן אמרו כל טענה שאינה במדה במשקל ובמנין אינה טענה. רבי נתן אומר: "כסף" - להביא כסף מעשר, "כלים" - להביא כלים; {{הע-שמאל|הפקדון הוא דברים העלולים להיגנב, ולא קרקעות או עבדים.}} אין לי אלא כסף וכלים, שאר כל דבר מנין? תלמוד לומר "לשמור", להביא כל דבר שצריך שמירה. "וגונב מבית האיש" - לפטור הגונב מאחר הגנב. {{הע-שמאל|דורש 'מבית האיש', ולא מבית הגנב; דוחה את האפשרות שאם הגנב לא הוציא את הפקדון מבית השומר , אלא רק הזיז אותו ממקום למקום בתוך הבית ייפטר השומר מלהשיב את הפיקדון; האפשרות הדחויה מתאימה לדרשה 'אין בידו אלא ברשותו', [[ביאור:מכילתא/נזיקין#פרשה ה|לעיל פרשות ה]] , [[ביאור:מכילתא/נזיקין#פרשה יג|יג.]]}} אתה אומר "וגונב מבית האיש" לפטור {{ב|הגונב מאחר הגנב|שאינו חייב בתשלומי כפל}} או "וגונב מבית האיש... אם ימצא הגנב ישלם שנים", אימתי בזמן שלא נמצא ברשותו, אבל אם נמצא ברשותו, שומע אני שישבע ויהא פטור, תלמוד לומר ([[שמות כב ג]]) "אם המצא תמצא בידו הגניבה", מכל מקום, הא אין עליך לומר כלשון האחרון אלא כלשון הראשון: "וגונב מבית האיש", לפטור הגונב מאחר הגנב. "אם ימצא הגנב ישלם שנים". הגנב משלם תשלומי כפל, הגזלן אינו משלם תשלומי כפל. ומה ראת תורה להחמיר על הגנב יותר מהגזלן? {{הע-שמאל|לכאורה החטא של הגזלן גדול יותר, כי הוא משתמש באלימות; אבל עונשו החמור של הגנב הוא משיקולים דתיים, שבין אדם למקום; ולכן הוא משלם כפל. וראו [[ביאור:תוספתא/בבא קמא/ז|תוספתא ב"ק ז א,]]שם נוסף גם משל; והשוו לדברי ריב"ז לפני מותו, [[ברכות כח ב]], 'שתהא מורא שמים עליכם כמורא בשר ודם'.}} ר' יוחנן בן זכאי אומר: הגזלן השוה כבוד העבד לקונו, והגנב חלק כבוד לעבד יותר מקונו, כביכול, הגנב עשה את העין של מעלה כאלו אינו רואה ואת האוזן כאלו אינה שומעת, כענין שנאמר ([[ישעיה כט טו]]) "הוי המעמיקים מיי' לסתיר עצה והיה במחשך מעשיהם ויאמרו מי רואנו ומי יודענו", וכתיב ([[תהלים צד ז]]) "ויאמרו לא יראה יה", וכתיב ([[יחזקאל ט ט]]) כי אמרו עזב יי את הארץ אין יי רואה. ([[שמות כב ז]]) "ואם לא ימצא הגנב" למה נאמר? {{הע-שמאל|דורש 'ימצא הגנב', שאם נמצא הגנב אין לחייב את השומר להישבע, אפילו אם אין הגנב משלם. והשוו לדעת בית שמאי, לקמן וכן [[ביאור:משנה בבא מציעא פרק ג#משנה יב|בב"מ ג יב,]] שדנים את השומר על עצם המחשבה לשלוח יד בפיקדון.}} ממשמע שנאמר "אם ימצא הגנב ישלם שנים" שומע אני, אם נמצא הגנב '''ויש לו''' - בעל הבית פטור מכל דבר. מה תלמוד לומר "אם לא ימצא הגנב"? שומע אני, שאם נמצא גנב ואין לו לשלם, לא יאמר {{ב|לו בעל גנבה,|המפקיד לשומר}} 'בא והשבע לי שלא היה בלבך למכרם' לכך נאמר "אם לא ימצא הגנב", '''שאם נמצא הגנב,''' בעל הבית פטור מכל מקום! "ונקרב בעל הבית אל האלהים", שומע אני לשאול באורים ותומים? {{הע-שמאל|לפי הפשט מדובר באורדיל, הדומה לטקס הסוטה, אבל חז"ל, המנסים לצמצם את האורדילים, מפרשים שמדובר בהליך משפטי בבית הדין. דורש 'אשר ירשיעון', שדווקא בית הדין מרשיע ולא הקב"ה, וראו גם [[דברים כה א]].}} תלמוד לומר "אשר ירשיעון אלהים", לא אמרתי אלא אלהים שהם מרשיעין. "ונקרב בעל הבית אל האלהים" - לשבועה. {{הע-שמאל|השומר חייב להישבע בבית הדין שלא שלח יד בפיקדון בפשיעה, והשתמש בפיקדון לצרכיו.}} אתה אומר לשבועה, או אינו אלא בשבועה ושלא בשבועה? הרי אתה דן: נאמר כאן שליחות יד, ונאמר להלן ([[שמות כב י]]) שליחות יד, מה להלן שבועה - אף כאן שבועה, מה להלן ביו"ד ה"א - אף כאן ביו"ד ה"א, מה כאן בבית דין - אף להלן בבית דין, מה כאן לצרכו - אף להלן לצרכו, מה כאן "על כל דבר פשע" - אף להלן על כל דבר פשע. "אם לא שלח ידו במלאכת רעהו" - לצרכו. {{הע-שמאל|מותר לשומר לגעת בפקדון, אלא אם התכוון להשתמש בו לצרכיו שלו. דורש 'ידו' וכן 'פשע'.}} אתה אומר לצרכו, או אינו אלא לצרכה ושלא לצרכה? תלמוד לומר "על כל דבר פשע", שבית שמאי מחייבין על מחשבת הלב בשליחות יד, שנאמר "על כל דבר פשע", {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה בבא מציעא פרק ג#משנה יב|ב"מ ג יב.]] בית שמאי דורשים "דבר", ובית הלל דורשים "ידו". כבר תמהו מפרשי המכילתא, מה עניינה של מחלוקת ב"ש וב"ה לכאן- הרי בין אם תפרש, "לצרכו" ובין אף "שלא לצרכו", מכל מקום עומדת מחלוקת זו במקומה! מסביר הנשקה (משנה ראשונה, עמ' 115) כי לב"ש שליחות יד בהכרח אינה כלל שימוש בפקדון, אלא גזלה, ואם בגזלה מדובר, הרי אין מקום לשאלת השימוש לצורך אם לאו: אם הגביה את הפקדון לנוטלו לעצמו - אף שלא נשתמש כלל - הרי זה חייב, ואפילו רק תכנן לעשות כן. אבל, לשיטת ב"ה יש מקום לפרש, כדרשת המכילתא, ששליחות יד אינה גזלה כי אם שימוש בפקדון, ולשיטתם יש אפוא לומר ש"לכך נאמר אם לא שלח ידו - לצרכה"}} ובית הלל אין מחייבין אלא משעה ששלח בה יד, לכך נאמר "אם לא שלח ידו" - לצרכה. ([[שמות כב ח]]) "על כל דבר פשע" – כלל; "על שור ועל חמור על שה ועל שלמה" – פרט; {{הע-שמאל|השוו לעיל, הדרשה על 'כסף או כלים' בתחילת הפרשה. וראו גם [[ביאור:משנה שבועות פרק ו#משנה ה|שבועות ו ה.]]}} או כלל ופרט, אין בכלל אלא מה שבפרט? וכשהוא אומר "על כל אבדה אשר יאמר" - חזר וכלל, או כלל ככלל הראשון, אמרת לאו, אלא "כלל ופרט וכלל - אי אתה דן אלא כעין הפרט", מה הפרט מפורש בנכסים מטלטלין שאין להם אחריות – אף אין לי אלא נכסים מטלטלין שאין להם אחריות. "על כל דבר פשע" וגו'. בין שומר לשומר הכתוב מדבר. {{הע-שמאל|ההבחנה בין פס' ו-ז לבין פס' ח-י היא בין שומר חינם לשומר שכר, ולא בין שמירת כסף וכלים לבין שמירת בהמות; שהרי שלמה היא בכלל כסף וכלים, ובכל זאת נמנתה בפס' ח עם הבהמות. מכאן שההבחנה אינה לפי סוג הפקדון אלא לפי סוג השומר.}} אתה אומר בין שומר לשומר הכתוב מדבר, או לא בא הכתוב אלא לחלוק בין כסף לכלים לבהמה? תלמוד לומר "שלמה", שלמה בכלל היית, ויצאת מן הכלל ללמד, אלא מה שלמה מיוחדת, בין שומר לשומר הכתוב מדבר, אף כל בין שומר לשומר הכתוב מדבר, הא לא בא הכתוב לחלוק בין כסף לכלים לבהמה. "אשר יאמר כי הוא זה" – {{ב|שזה|השומר}} אומר 'זה הוא', {{ב|וזה|המפקיד}} אומר 'אינו הוא'! {{הע-שמאל| ראו [[בבא קמא קו ב]], שהויכוח הוא על זיהוי הפקדון ועל גדלו.}} מכאן אמרו: עד שתהא הודאה במקצת הטענה. "ונקרב בעל הבית אל האלהים" - הרי אחד, {{הע-שמאל|דרשות שונות על הכלל 'דיני ממונות בשלושה', ראו [[ביאור:משנה סנהדרין פרק א|סנהדרין א א:]] ר' יאשיה סופר את המילה 'אלוהים', החוזרת בפסוק שלוש פעמים; ר' יונתן מתנגד לספירת המילה 'אלוהים' הראשונה, ומשלים את השופט השלישי מהשיקול המעשי 'שאין בית דין שקול' (ראו [[ביאור:משנה סנהדרין פרק א#משנה ו|סנהדרין א ו]]); רבי דורש 'ירשיעון אלוהים' ברבים, ואת השופט השלישי הוא מוסיף כמו ר' יונתן.}} "עד האלהים יבא דבר שניהם" - הרי שנים, "אשר ירשיעון אלהים" - הרי שלשה, מכאן אמרו: דיני ממונות בשלשה, דברי ר' יאשיה; רבי יונתן אומר: הראשון תחלה נאמר, ואין דורשין תחלות; "עד האלהים יבא דבר שניהם: - הרי אחד, "אשר ירשיעון אלהים" - הרי שנים, ואין בית דין שקול, מוסיפין עליהם עוד אחד - הרי שלשה. רבי אומר: "עד האלהים יבא דבר שניהם" - בשנים הכתוב מדבר; אתה אומר כן, או אינו אלא באחד? כשהוא אומר "אשר ירשיעון אלהים" - הרי כאן שנים, אשר ירשיע אין כתוב כאן אלא אשר ירשיעון, הא בשנים הכתוב מדבר, ואין בית דין שקול, מוסיפין עליהם עוד אחד - הרי כאן שלשה, מכאן אמרו ([[ביאור:תוספתא/סנהדרין/א|תוספתא סנהדרין א א]]) 'דיני ממונות בשלשה; ר' אומר בחמשה, כדי שיגמר הדין בשלשה'. "ישלם שנים לרעהו". רבי שמעון אומר: קורא אני עליו כאן "ישלם שנים לרעהו" {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:תוספתא/בבא קמא/ח#ג|תוספתא ב"ק ח ג;]] וראו [[ביאור:ספרא/חובה#פרשה יג|ספרא חובה פרשה יג:]] "המשלם בראש מוסיף חומש" וכו'. ההבחנה בין החייב בחומש לחייב בתשלומי כפל היא ההבחנה בין הנשבע לשקר שלא גנב, הדומה לגזלן - לגנב.}} וקורא אני להלן ([[ויקרא ה כד]]) "ושלם אותו בראשו וחמשיתו יוסף עליו", כיצד יתקיימו שני מקראות הללו? כל המשלם את הקרן חייב לשלם את החומש, ושאינו משלם את הקרן פטור מהחומש. "לרעהו" - ולא להקדש, "לרעהו" - ולא {{ב|לאחרים.|לגויים}} {{הע-שמאל|לעניין ההקדש ראו [[ביאור:משנה בבא מציעא פרק ד#משנה ט|ב"מ ד ט.]] הפטור מכפל של הגונב מהגוי אינו מופיע עוד במקורות חז"ל.}} }} ===פרשה טז=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| '''על שמות כב ט-יד''' ([[שמות כב ט]]) "וכי יתן איש אל רעהו חמור או שור או שה". {{הע-שמאל|דורש 'לשמור'. השוו גם [[ביאור:מכילתא/נזיקין#פרשה טו|לעיל פרשה טו.]]}} ר' ישמעאל אומר: עד שיפקיד אצלו ויאמר לו, 'הילך שמור לי זה', אבל אם אמר לו 'עיניך בו', הרי זה פטור. "חמור או שור או שה". אין לי אלא חמור ושור ושה, שאר כל בהמה מנין? {{הע-שמאל|על הצורך גם בפירוט וגם בהכללה.}} תלמוד לומר "וכל בהמה לשמור", אקרא אני כל בהמה, ומה תלמוד לומר "חמור או שור או שה"? אם נאמר כך, שומע אני, לא יהיה חייב עד {{ב|שיפקיד אצלו כל בהמה,|רק אם הפקיד אצלו את כל סוגי הבהמות}} תלמוד לומר "חמור או שור או שה", לחייב על זה בפני עצמו ועל זה בפני עצמו, ומה תלמוד לומר "וכל בהמה"? אלא בא הכתוב ללמדך שכל הכלל שהוא מוסיף על הפרט הכל בכללו. "ומת" - שתהא מיתתו בידי שמים; "או נשבר" - ששברתו חיה; "או נשבה" - ששבוהו לסטים; {{הע-שמאל|על הצורך בפירוט סוגי האונס, שבו פטור השומר מתשלום (ראו [[ביאור:משנה שבועות פרק ח|שבועות ח א:]]) ר' אליעזר מקיש את השבר והשבי למוות, ומכאן שגם השבר והשבי הנדונים כאן הם דווקא במצב שאין השומר יכול להציל את הבהמה. ר' עקיבא לומד זאת מדין הגניבה דלקמן פס' יא.}} עדיין אני אומר, השבר והשבי, בין שיכול להציל, בין שאין יכול להציל, תלמוד לומר "ומת": מה מיתה מיוחדת, שאי אפשר לו להצילה, פטור מלשלם, אף כל דבר שאי אפשר לו להצילו, פטור מלשלם, דברי רבי אליעזר, אמר לו רבי עקיבא: רבי, אתה דן אפשר משאי אפשר, שאין אפשר למיתה להיות אלא בידי שמים, אבל השבר והשבי אפשר להיות {{ב|בין בידי שמים בין בידי אדם,|ולפעמים ניתן להציל את הבהמה.}} חזר ודנן כמין גנבה. רבי שמעון אומר: "הטרפה לא ישלם" - יש טרפה שהוא משלם ויש טרפה שאינו משלם. {{הע-שמאל|ר' שמעון לומד שמדובר באונס מהכפילות 'אם טרוף יטרף' ([[שמות כב יב]]), כדרשה דלקמן.}} "אין רואה" - בעדים הכתוב מדבר. "אין רואה... שבועת יי תהיה בין שניהם". הא יש רואה - בעל הבית פטור מכל דבר. {{הע-שמאל|אם יש עדים אין צורך להישבע.}} ([[שמות כב י]]) "שבועת יי תהיה בין שניהם" - ביו"ד ה"א; מכאן אתה דן כל השבועות שבתורה, {{הע-שמאל|דורש "שבועת '''ה''''": השבועה היא בשם המפורש. וראו גם [[ביאור:מכילתא/נזיקין#פרשה טו|לעיל פרשה טו.]] אבל ראו גם [[ביאור:משנה שבועות פרק ד#משנה יג|שבועות ד יג,]] שאין מדובר בחובה להזכיר את שם י-ה דווקא, אלא הוא העומד מאחורי השבועה ומאיים על מפיריה.}} הואיל ונאמרו כל השבועות שבתורה סתם, ופרט לך הכתוב באחת מהן שאינה אלא ביו"ד ה"א, מכאן לכל שבועות שבתורה שאינן אלא ביו"ד ה"א. "בין שניהם" - להוציא את היורשין; "בין שניהם" - להוציא את בן שכנגדו חשוד על השבועה. {{הע-שמאל|דורש 'שניהם' – דווקא. וראו [[ביאור:משנה שבועות פרק ז#משנה ד|שבועות ז ד]] ומשנה ז. אם המפקיד מוותר על השבעת השומר אין הדיין מחייבו להישבע. העבירה במקרה של שבועת שקר חלה על שניהם, כי גם המפקיד אשם בכך שמינה כשומר אדם לא אמין.}} "בין שניהם" - להוציא את הדיין, שלא ישביענו בעל כרחו. רבי נתן אומר: "בין שניהם" - מגיד ששבועה חלה על שניהם. "אם לא שלח ידו במלאכת רעהו" - לצרכו; {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא/נזיקין#פרשה טו|לעיל פרשה טו.]] השומר חייב להישבע בבית הדין שלא שלח ידו בפשיעה בפקדון והשתמש בו לצרכיו.}} אתה אומר לצרכו, או אינו אלא לצרכה ושלא לצרכה? הריני דן: נאמר כאן שליחות יד, ונאמר להלן שליחות יד, מה כאן שבועה ביו"ד ה"א, אף להלן שבועה ביו"ד ה"א, מה להלן בבית דין אף כאן בבית דין; מה להלן לצרכה אף כאן לצרכה; מה להלן על כל דבר פשע אף כאן על כל דבר פשע. "ולקח בעליו ולא ישלם" מכאן אמרו, כל הנשבעין נשבעין ולא משלמין. {{הע-שמאל|השבועה היא תחליף לתשלום; וראו [[ביאור:משנה שבועות פרק ז#משנה א|שבועות ז א.]]}} "ולקח בעליו" - מכאן אמרו, בעל הנבלה מטפל בנבלתו. {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא/נזיקין#פרשה יב|לעיל פרשה יב.]]}} ([[שמות כב יא]]) "ואם גנוב יגנב מעמו" - זה שומר שכר והעליון שומר חנם; {{הע-שמאל|בתורה לא מפורשות ההבחנות בין שומר חינם לשומר שכר, ויתכן שבשלב קדום ראו את כל דיני השומרים כרצף אחיד, ופירשו את ההבדל בין פס' ו-ח, המציגים דין של שבועה - לפס' יא המחייב תשלום על גניבה – ברצון השומר: רצה ישבע, רצה ישלם. אבל הדרשה שלפנינו מאוחרת יחסית והיא מבחינה בין סוגי השומרים: ככל שהנאת השומר מהשמירה גדלה – כך האחריות שלו גדלה, ועליו לפצות את המפקיד ביותר הזדמנויות.}} אתה אומר כן, או אינו אומר אלא זה שומר חנם, והעליון שומר שכר? הרי אתה דן: הואיל והשואל חייב והשומר חייב, מה שואל שהוא נהנה, אף שומר שהוא נהנה. יצא שומר חנם שאינו נהנה, הא אין עליך לומר כלשון האחרון אלא כלשון הראשון, וזה שומר שכר והעליון שומר חנם. "ואם גנוב יגנב". אין לי אלא גנבה, אבדה מנין? {{הע-שמאל|גניבה או אבידה נתפסות כליקוי באיכות השמירה, ולכן על השומר לפצות את המפקיד. הטענה אינה מסתמכת על דרשת פסוקים אלא על ניתוח ענייני של הסיבה לאבדן הפיקדון.}} הרי אתה דן: הואיל וגנבה חסרון שמירה ואבדה חסרון שמירה, אם למדת על גנבה שהוא חייב עליה לשלם, אף אבדה יהא חייב לשלם. "אם גנוב יגנב", ר' יוסי הגלילי אומר: להביא את האבידה. {{הע-שמאל|ר' יוסי מחפש ומוצא דרשה המוכיחה שגם על אבידה חייב שומר שכר לשלם: הוא דורש את הכפילות.}} "מעמו" - להביא את הצוער ולהוציא את דמי הנוקד. {{הע-שמאל|אם הבהמה עדיין לא הגיעה לידי השומר, אלא נגנבה במרעה – השומר פטור, אבל אם נשלחה ע"י השומר לבעלים ע"י שליח ('צוער') ונגנבה בדרך – השומר חייב. וראו [[ביאור:משנה בבא מציעא פרק ח#משנה ג|ב"מ ח ג.]]}} ([[שמות כב יב]]) "אם טרוף יטרף יביאהו עד" - זה {{ב|עדר,|אדר, עור הטריפה}} דברי רבי יאשיה, {{הע-שמאל|דורש 'יביאהו עד'-יביא עדר-יביא אדר – יביא את האדר לבית דין כדי להוכיח שהבהמה נטרפה.}} אף על פי שאין ראיה לדבר זכר לדבר, שנאמר ([[עמוס ג יב]]) "כה אמר יי כאשר יציל הרועה מפי הארי שתי כרעים או בדל אוזן" וגו'. רבי יוחנן בר' יאשיה אומר: "אם טרוף יטרף יבאהו עד" - יביא עדים שנטרפה ויהא פטור מלשלם. {{הע-שמאל|ר' יוחנן דורש 'עד' – עדים, בדומה לפשט; ר' יונתן דורש 'עֵד' - עַד הבהמה שנטרפה.}} ר' יונתן אומר: "יביאהו עד הטרפה" - יוליך את הבעלים אצל הטרפה, ויהא פטור מלשלם; או אף על פי כן יהא חייב? והדין נותן: הואיל והאבדה חסרון שמירה וטרפה חסרון שמירה, אם למדת על אבדה שחייב לשלם אף טרפה חייב לשלם! {{הע-שמאל|דורש את הכפילות 'טרוף יטרף': לעיתים טריפה ניתנת להצלה ולעיתים לא: טריפה ע"י בע"ח קטן ניתנת להצלה, והיא בעיה באיכות השמירה, ולכן השומר חייב; אבל אם נטרפה ע"י בע"ח גדול, המסוכן לאדם – אין השומר אמור להסתכן ולהציל, והוא פטור מלשלם. אכן יעקב אבינו שרעה את צאן לבן נהג לשלם גם על הטריפות לפנים משורת הדין, וטען 'טריפה לא הבאתי אליך, אנוכי אחטנה' ([[בראשית לא לט]]) רשימת הטורפים המסוכנים לאדם מופיעה גם [[ביאור:משנה בבא קמא פרק א#משנה ד|בב"ק א ד.]] בסוף הדרשה חוזרים לדברי ר' אליעזר דלעיל על פס' ט.}} לא: אמרת, ממשמע שנאמר "הטרפה לא ישלם", יש טרפה שהוא משלם - ויש טרפה שאינו משלם, ואי זו טרפה שחייב לשלם? כגון טרפת חתול שועל ונמייה, ומתוך שאמרה תורה תלמוד לומר "אם טרוף יטרף", מה טרפה מיוחדת שאפשר לו להצילה - חייב לשלם; אף כל דבר שאפשר להצילו - חייב לשלם, ואי זו היא טרפה שהוא פטור מלשלם? כגון טרפת הזאב והארי והדוב והנמר והברדלס והנחש, ומתוך שאמרה תורה ([[שמות כב ט]]) "ומת", ומה מיתה מיוחדת שאי איפשר לו להצילה - פטור מלשלם, אף כל דבר שאי איפשר לו להצילו - פטור מלשלם! "והטרפה לא ישלם." ([[שמות כב יג]]) "וכי ישאל איש מעם רעהו". נתק הכתוב השואל מכלל שומר ואמרו ענין בפני עצמו. "מעם רעהו" - מגיד שאינו חייב עד שיוציאנו חוץ לרשותו. {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה בבא קמא פרק ז#משנה ו|ב"ק ז ו.]]}} "ונשבר או מת" - אין לי אלא שבורה ומתה; שבויה מנין? {{הע-שמאל|חיוב השואל בתשלום על שבי של הבהמה נלמד מדין השומרים האחרים, למרות ששם הקילו על השומרים ובדין השואל החמירו.}} הרי אתה דן: נאמר כאן מיתה ונאמר להלן ([[שמות כב ט]]) מיתה, מה מיתה האמורה להלן שבויה בכלל, אף כאן כך; גנבה ואבדה מנין? אמרת קל וחומר: מה במקום שלא חייב על מיתה, חייב על הגניבה ואבידה, {{הע-שמאל|חיוב השואל בתשלום על בהמה שנגנבה (או אבדה) נלמד בקל וחומר מדיני השומרים האחרים.}} כאן שחייב על המיתה, דין הוא שנחייב על הגניבה ועל האבידה! ([[שמות כב יג]]-יד) "בעליו אין עמו שלם ישלם - אם בעליו עמו לא ישלם." {{הע-שמאל|אם הבעלים היו עם הבהמה אין השואל משלם עליה, וראו [[ביאור:משנה בבא מציעא פרק ח|ב"מ ח א.]]}} מגיד שכיון שיצאת מרשות הנשאל לרשות השואל אפילו שעה אחת, בבעלים פטור שלא בבעלים חייב. ([[שמות כב יד]]) "אם שכיר הוא בא בשכרו" - שומע אני ישבע ויהא פטור? {{הע-שמאל|שוכר הוא כשומר שכר, כי בשני המקרים מדובר בעיסקה דו צדדית. לכן אין צורך בפירוט מיוחד לשוכר.}} הרי אתה דן: הואיל ונושא שכר מהנה והשוכר מהנה, אם למדת על נושא שכר, שנשבע על האונסין ומשלם הגניבה והאבידה, אף שוכר נשבע על האונסין וישלם הגנבה והאבדה; והרי שומר חנם יוכיח, שהוא מהנה ופטור מלשלם, הוא יוכיח על שוכר, אף על פי שהוא מהנה פטור מלשלם! אמרת הפרש: הואיל ונושא שכר נהנה ומהנה, והשכיר נהנה ומהנה אם למדת על נושא שכר שהוא נשבע על האונסין ומשלם את הגנבה ואת האבדה, אף השכיר נשבע על האונסין ומשלם את הגנבה ואת האבדה, ואל יוכיח שומר חנם, שהוא מהנה אבל אינו נהנה, והשוכר נהנה ומהנה! לכך נאמר "אם שכיר הוא בא בשכרו". }} ===פרשה יז=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| '''על שמות כב טו-יט''' ([[שמות כב טו]]) "וכי יפתה איש בתולה". בא הכתוב ללמד על המפותה שישלם עליה קנס; {{הע-שמאל|יש צורך בפרשה מיוחדת למפותה כי היא הסכימה לשכב עם המפתה – למרות שאביה סירב.}} והדין נותן: הואיל {{ב|ותפוסה|בתולה שנאנסה}} ברשות אביה ומפותה ברשות אביה, אם למדת על תפוסה שמשלם עליה קנס, אף מפותה משלם עליה קנס! לא, אם אמרת בתפוסה שעבר על דעתה ועל דעת אביה, לפיכך הוא משלם עליה קנס, תאמר במפותה שלא עבר אלא על דעת אביה, לפיכך לא ישלם עליה קנס! הא לפי שלא זכיתי מן הדין - צריך הכתוב להביאו. "אשר לא ארשה" - להוציא את שנתארמלה ואת שנתגרשה מן הנישואין, דברי ר' יוסי הגלילי; {{הע-שמאל|לדעת ר' יוסי הגלילי גרושה ואלמנה שהתפתו – אין להן קנס; וראו [[ביאור:משנה כתובות פרק ג#משנה ג|כתובות ג ג.]] ר' עקיבא חולק וטוען שדינן כמו דין הבתולה שהתפתתה. הביטוי 'אשר לא אורשה' מלמד לדעתו על גובה הקנס. בניגוד למשנה הנ"ל, כאן נראה שר' עקיבא מזכה את האב בקנס.}} ר' עקיבא אומר: מנין אפילו נתגרשה ונתארמלה? והדין נותן: הואיל ורשאי בהפר נדריה ורשאי בכסף קנסה, מה בהפר נדריה, אפילו נתארמלה או נתגרשה - אף בכסף קנסה, אפילו נתארמלה או נתגרשה, אם כן, מה תלמוד לומר "אשר לא ארשה"? אלא מופנה להקיש ולדון ממנו גזירה שוה, נאמר כאן "אשר לא ארשה" ונאמר להלן ([[דברים כב כח]]) "אשר לא ארשה" מה להלן חמשים אף כאן חמשים; מה להלן בכסף אף כאן בכסף. "מהור ימהרנה לו לאשה", למה נאמר? {{הע-שמאל|הכתובה נחשבה כגלגול של המוהר, אלא שאותה משלמים בזמן הגירושין או במות הבעל ולא לפני הנישואין; וראו [[ביאור:משנה כתובות פרק ג#משנה ד|כתובות ג ד.]] המפתה אינו משלם קנס מיידי, אלא מחוייב בכתובה הולמת. המגמה היא להקטין את זכויות האב בבתו.}} לפי שנאמר ([[דברים כב כט]]) "ונתן האיש השוכב עמה", יכול כשם שבתפוסה נותן מיד, כך במפותה נותן מיד? תלמוד לומר "מהור ימהרנה לו לאשה" מגיד שהוא עושה עליו מהר, ואין מהר אלא כתובה, שנאמר ([[בראשית לד יב]]) "הרבו עלי מאד מוהר ומתן ואתנה כאשר תאמרו אלי ותנו לי הנערה לאשה" "מהור ימהרנה לו לאשה" - בראויה לו לאשה הכתוב מדבר, {{הע-שמאל|דורש 'לאשה'. ראו [[ביאור:משנה כתובות פרק ג#משנה ה|כתובות ג ה.]]}} להוציא אלמנה לכהן גדול, גרושה וחלוצה לכהן הדיוט, ממזרת ונתינה לישראל, בת ישראל לנתין וממזר. "מהור ימהרנה לו לאשה", שומע אני, בין שהאב רוצה ובין שאינו רוצה, {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:תוספתא/כתובות/ג#ט|תוספתא כתובות ג ט,]] שם מופיעה גם האפשרות שהיא אינה רוצה.}} תלמוד לומר: "אם מאן ימאן אביה לתתה לו כסף ישקול כמוהר הבתולות" מגיד הכתוב שאם רצה האב יקיים ואם רצה יוציא; ואין לי אלא מפותה, {{ב|תפוסה|נאנסת}} מנין? הריני דן: הואיל ותפוסה ברשות אביה ומפותה ברשות אביה, {{הע-שמאל|לומד את אפשרות הסירוב גם לנאנסת, וראו בתחילת הפרשה.}} אם למדת על מפותה, שאם רצה האב יקיים, אם רצה יוציא, אף תפוסה כן; ועוד: קל וחומר, ומה מפותה שלא עבר אלא על דעת אביה, רצה האב יוציא, רצה האב יקיים, תפוסה שעבר על דעתה ועל דעת אביה, דין הוא שאם לא רצה האב יוציא, רצה האב יקיים. ([[שמות כב טז]]) "אם מאן ימאן אביה". אין לי אלא בזמן שיש לה אב, {{הע-שמאל|אם אין לה אב עדיין היא רשאית למאן.}} בזמן שאין לה אב מנין? תלמוד לומר "אם מאן ימאן", מכל מקום, דברי רבי יוסי הגלילי. "כסף ישקול" אבל לא שמענו כמה, הריני דן: נאמר כאן "כסף" ונאמר להלן ([[דברים כב כט]]) "כסף", מה להלן חמשים - אף כאן חמשים. {{הע-שמאל|ראו דרשת ר' עקיבא לעיל.}} "כמוהר הבתולות" - וכי מה למדנו מן מוהר הבתולות? מעתה הרי זה בא ללמד ונמצא למד, מה להלן חמשים כסף - אף כאן חמשים כסף. {{הע-שמאל|מהפסוק בדברים ומכאן לומדים שכתובת בתולה – חמישים כסף, כלומר 200 זוז, וראו [[ביאור:משנה כתובות פרק א#משנה ב|כתובות א ב.]]}} ([[שמות כב יז]]) "מכשפה לא תחיה". אחד איש ואחד אשה. {{הע-שמאל|גם מכשף חייב מיתה, אבל הכישוף מצוי בנשים, שבאמצעותו הן מפצות על נחיתותן בכח פיזי.}} ר' ישמעאל אומר: נאמר כאן "לא תחיה", ונאמר להלן ([[דברים כ טז]]) {{ב|"לא תחיה כל נשמה"|בעיר הנידחת}}. {{הע-שמאל|ר' ישמעאל ור' עקיבא לומדים על דרך הריגת המכשפה בגזירה שווה; טכנית הדרשה של ר' ישמעאל יותר מוצלחת, כפי שהוא מעיר בעצמו; אבל ההלכה כר' עקיבא, אולי בגלל הדרשה של ר' יהודה בן בתירא; וראו [[ביאור:משנה סנהדרין פרק ז#משנה ד|סנהדרין ז ד.]] ר' יוסי הגלילי לומד מסמיכות פרשיות; ר' יהודה בן בתירא לומד מאוב וידעוני.}} מה להלן בסייף - אף כאן בסייף! רבי עקיבא אומר: נאמר כאן "לא תחיה", ונאמר להלן ([[שמות יט יג]]) "אם בהמה אם איש לא יחיה" מה להלן בסקילה - אף כאן בסקילה! אמר ר' ישמעאל: אני דן לא תחיה מלא תחיה, ואתה משיבני מלא יחיה על לא תחיה! רבי יוסי הגלילי אומר: נאמר "מכשפה לא תחיה", ונאמר "כל שוכב עם בהמה מות יומת", סמכו לו, מה זה בסקילה - אף זה בסקילה! רבי יהודה בן בתירה אומר: הרי הוא אומר ([[ויקרא כ כז]]) "ואיש או אשה כי יהיה בהם אוב וידעוני", והלא אוב וידעוני בכלל מכשפים היו, ולמה יצאו? להקיש אליהם ולומר לך: מה אלו בסקילה, אף כל מכשפין בסקילה. עונש שמענו, אזהרה מנין? תלמוד לומר ([[דברים יח י]]) "לא ימצא בך מעביר בנו ובתו באש קוסם קסמים מעונן ומנחש ומכשף". ([[שמות כב יח]]) "כל שוכב עם בהמה מות יומת". למה נאמר? {{הע-שמאל|הריגת השוכב נלמדת מהריגת הבהמה, וזו נלמדת מגזירה שוה מעונש המסית. כל הדרשה שלפנינו הועתקה [[ביאור:ספרא/קדושים#פרק יא|מספרא קדושים פרק יא.]]}} לפי שהוא אומר ([[ויקרא כ טו]]) "ואיש אשר יתן שכבתו בבהמה" בסקילה. אתה אומר בסקילה, או אינו אלא באחת מכל מיתות האמורות בתורה? תלמוד לומר ([[ויקרא כ טו]]) "ואת הבהמה תהרוגו", נאמר כאן הריגה ונאמר להלן ([[דברים יג י]]) הריגה; מה להלן בסקילה, אף כאן בסקילה! עונש שמענו, אזהרה מנין? תלמוד לומר ([[ויקרא יח כג]]) "ובכל בהמה לא תתן שכבתך" אין לי אלא עונש ואזהרה לשוכב, עונש לנשכב, מנין? {{הע-שמאל|רק כאן עונה המדרש על השאלה 'למה נאמר' – להעניש את הנשכב לבהמה! (להבדיל מהאשה הנשכבת לבהמה, שדינה נדון ב[[ויקרא כ טז]]). הביטוי 'שוכב עם בהמה' כולל את הנשכב ואת השוכב, אבל לאחר ששניהם פורטו בספר ויקרא קשה להבין מה הצורך בו. הדרשה מכנה את השוכב עם הבהמה 'קדש' ואת האשה הנשכבת ע"י הבהמה 'קדשה'.}} תלמוד לומר "כל שוכב עם בהמה מות יומת" קרא הכתוב לנשכב כשוכב, מה זה בסקילה אף זה בסקילה! עונש שמענו, אזהרה לא שמענו תלמוד לומר ([[דברים כג יח]]) "לא תהיה קדשה מבנות ישראל ולא יהיה קדש מבני ישראל", ואומר ([[מלכים א יד כד]]) "וגם קדש היה בארץ עשו מכל תועבות הגוים אשר הוריש יי". ([[שמות כב יט]]) "זובח לאלהים יחרם". עונש שמענו, אזהרה לא שמענו, {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/בחדש#פרשה ו|לעיל בחדש ו.]] הדרשה מבחינה בין עבודה הדומה לאלו שבמקדש, האסורה בכל מקרה לאלוהים אחרים – לבין עבודה מיוחדת לע"ז, האסורה דווקא לאליל מסוים; וראו גם [[ביאור:משנה סנהדרין פרק ז#משנה ו|סנהדרין ז ו:]] אם זרק אבן לפעור או פער למרקוליס – פטור.}} תלמוד לומר ([[שמות כ ה]]) "לא תשתחוה להם ולא תעבדם"; זביחה בכלל היתה ויצאת, ללמד: מה זביחה מיוחדת, שכיוצא בה עובדים לשמים, וחייבין עליה, בין שהוא עובדה בכך בין שאינו עובדה בכך, אף כל כיוצא בהן עובדין לשמים, יהו חייבין עליהם, בין שהוא עובדה בכך ובין שאינו עובדה בכך, אלא כל שאין כיוצא בהן עובדין לשמים - לשום עבודתו חייב, שלא לשום עבודתו פטור. "בלתי ליי לבדו". לפי שאחרים אומרים, {{הע-שמאל|לדעת אחרים עדיף לשתף את הקב"ה עם אלוהים אחרים מאשר לעבוד להם בלבד, שנאמר 'לבדו', ואילו לא היה כך היו ישראל מוחרמים, כלומר מתים בידי שמים – ראו [[ויקרא כז כט]]. רשב"י טוען ההפך: לדעתו השיתוף חמור מע"ז, וגם הוא דורש את 'לבדו'. כך הוא רואה את השומרונים – כעובדי שיתוף.}} אלולי ששתפו ישראל שמו של הקדוש ברוך הוא בעבודה זרה, כלים היו מן העולם, שנאמר "זובח לאלהים יחרם בלתי להשם לבדו". רבי שמעון בן יוחאי אומר: והלא כל המשתף שמו של הקדוש ברוך הוא בעבודה זרה חייב כליה, שנאמר ([[מלכים ב יז לג]]) "את יי היו יראים ואת אלהיהם היו עובדים כמשפט הגוים אשר הגלו אותם משם". יש אומרים באותותיה נתנה תורה, {{הע-שמאל|התורה הגדירה איזו ע"ז יש להשמיד בידי אדם – הבולטת והנמצאת בהרים ועל הגבעות, וראו דברי ר' עקיבא [[ביאור:משנה עבודה זרה פרק ג#משנה ה|בע"ז ג ה;]] ואילו עובדי ע"ז המוסתרת בבורות וכו' יענשו בידי שמים, שנאמר 'יחרם'.}} שלא יהו ישראל אומרים: הואיל ואנו מצווין על עבודה זרה, נהא בולשין בבורות שיחין ומערות? תלמוד לומר ([[דברים יב ב]]) "על ההרים הרמים" וגו', על הגלוים, ולא על הסתרים. }} ===פרשה יח=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| '''על שמות כב כ-כג''' ([[שמות כב כ]]) "וגר לא תונה ולא תלחצנו כי גרים הייתם בארץ מצרים." {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה בבא מציעא פרק ד#משנה י|ב"מ ד י;]] ובמיוחד [[ביאור:תוספתא/בבא מציעא/ג#יד|תוספתא ב"מ ג יד,]] לעניין אונאת הגר. הכינוי 'בל קרס נבו' לע"ז הוא על פי [[ישעיה מו א]]. ר' נתן מוסיף לאיסור טעם מעשי: הגר עשוי להחזיר למי שמאנה אותו כגמולו, ולהזכיר לו שגם אבותינו היו גרים ועובדי ע"ז במצרים.}} "לא תוננו: - בדברים, "ולא תלחצנו" - בממון, שלא תאמר לו: אמש היית עובד לבל קורס נבו, ועד עכשיו הרי חזיר נוער מבין שיניך, ואתה מדבר מילין כנגדי? ומנין שאם הוניתו שהוא יכול להונך? תלמוד לומר "כי גרים הייתם". מכאן היה רבי נתן אומר: מום שבך אל תאמר לחבירך חביבין הגרים, שבכל מקום הוא מזהיר עליהם: ([[שמות כג ט]]) "וגר לא תלחץ"; "וגר לא תונה"; {{הע-שמאל|בהרבה מקומות מופיעה בתורה אזהרה שלא לפגוע בגר. ר' אליעזר מנמק את התופעה כחשש שמא, אם יונו את הגר - הוא יחזור לסורו ויעזוב את היהדות; כלומר מתוך חוסר אמון כלפי היציבות של הגר. רשב"י נותן טעם הפוך: הקב"ה אכן אוהב את הגר במיוחד, ולכן אין לפגוע בו.}} ([[דברים י יט]]) "ואהבתם את הגר"; ([[שמות כג ט]]) "ואתם ידעתם את נפש הגר". רבי אליעזר אומר: גר, לפי שסיאורו רע - לפיכך מזהיר עליו הכתוב במקומות הרבה. רבי שמעון בן יוחאי אומר: הרי הוא אומר ([[שופטים ה לא]]) "ואוהביו כצאת השמש בגבורתו", וכי מי גדול: מי שאוהב את המלך או מי שהמלך אוהבו? הוי אומר מי שהמלך אוהבו! שנאמר ([[דברים י יח]]) "ואוהב גר". חביבין הגרים, שבכל מקום הוא מכנן כישראל: {{הע-שמאל|הדרשה הזאת, בדומה לדברי רשב"י, ממשיכה ומצביעה על ההקבלה בין ישראל מלידה לבין הגרים, בשורה של כינויים.}} נקראו בני ישראל עבדים, שנאמר ([[ויקרא כה נה]]) "כי לי בני ישראל עבדים", ונקראו גרים עבדים, שנאמר ([[ישעיה נו ו]]) "לאהבה את שם יי להיות לו לעבדים"; נקראו ישראל משרתים, שנאמר ([[ישעיה סא ו]]) "ואתם כהני יי תקראו משרתי אלהינו יאמר לכם", ונקראו הגרים משרתים, שנאמר ([[ישעיה נו ו]]) "ובני הנכר הנלוים על יי לשרתו"; נקראו בני ישראל אוהבים, שנאמר ([[ישעיה מא ח]]) "ואתה ישראל עבדי יעקב... זרע אברהם אוהבי, ונקראו הגרים אוהבים, שנאמר ([[דברים י יח]]) "ואוהב גר"; נאמר בישראל ברית, שנאמר ([[בראשית יז יג]]) "והיתה בריתי בבשרכם", ונאמר בגרים ברית, שנאמר ([[ישעיה נו ו]]) "מחזיקים בבריתי"; נאמר בישראל רצון, שנאמר ([[שמות כח לח]]) "לרצון להם לפני יי", ונאמר בגרים רצון, שנאמר ([[ישעיה נו ז]]) "עולותיהם וזבחיהם לרצון על מזבחי"; נאמר בישראל שמירה, שנאמר ([[תהלים קכא ד]]) "הנה לא ינום ולא יישן שומר ישראל", ונאמר בגרים שמירה, שנאמר ([[תהלים קמו ט]]) "יי שומר את גרים"; אברהם קרא עצמו גר, שנאמר ([[בראשית כג ד]]) "גר ותושב אנכי עמכם"; {{הע-שמאל|כאן מצביעים על הכינוי 'גר' ככינוי מכובד, שבו החזיקו גם אברהם ודוד המלך.}} דוד קרא עצמו גר, שנאמר ([[תהלים קיט יט]]) "גר אנכי בארץ", ואומר ([[דברי הימים א כט טו]]) "כי גרים אנחנו לפניך ותושבים ככל אבותינו כצל ימינו על הארץ ואין מקוה", ואומר ([[תהלים לט יג]]) "כי גר אנכי עמך תושב ככל אבותי". חביבין הגרים, שלא מל אברהם אבינו אלא בן תשעים ותשע שנים, {{הע-שמאל|אילו היה אברהם מל בצעירותו היו הגרים המבוגרים חושבים שאין טעם למול בזקנותם; לכן מל אברהם בגיל 99; וראו [[בראשית רבה מו ב]]; סיבה נוספת, שאינה קשורה בגרים, היא כדי להגדיל את האתגר שבמילה, כדי לזכות את אברהם בשכר המצווה. ההסבר השני נתמך בדרשה על ישעיה: כדי להצדיק את אברהם ולהגדיל את שכרו הגדיל הקב"ה את הקושי במילה והאדיר אותו.}} שאלו מל בן עשרים או שלשים, לא היה גר יכול להתגייר אלא בפחות מבן שלשים, לפיכך גלגל המקום עמו עד שהגיעו לתשעים ותשע שנים, שלא לנעול דלת בפני הגרים הבאים, וליתן שכר ימים ושנים, לרבות שכר עושי רצונו, לקיים מה שנאמר ([[ישעיה מב כא]]) "יי חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר"; וכן אתה מוצא בארבע כתות שהן עונות ואומרות לפני מי שאמר והיה העולם "ליי אני", {{הע-שמאל|הדרשה מונה את הגרים עם הקבוצות המכובדות מבחינה דתית בעם ישראל: יחד עם יראי החטא, יראי שמים ובעלי התשובה!}} שנאמר ([[ישעיה מד ה]]) "זה יאמר ליי אני וזה יקרא בשם יעקב, וזה יכתוב ידו ליי ובשם ישראל יכנה"; "ליי' אני" - ואל יתערב בי חטא; "וזה יקרא בשם יעקב" - אלו גרי צדק; "וזה יכתוב ידו ליי" - אלו בעלי תשובה; "ובשם ישראל יכנה" - אלו יראי שמים. ([[שמות כב כא]]) "כל אלמנה ויתום לא תענון". אין לי אלא אלמנה ויתום, שאר כל אדם מנין? {{הע-שמאל|ר' ישמעאל דורש את לשון הרבים. ר' עקיבא אינו חולק עליו, אלא מסביר מדוע האיסור המפורש הוא דווקא על אלמנה ויתום – בהווה דיבר הכתוב, שאין להם מגינים ולכן קל לענות אותם.}} תלמוד לומר "לא תענון", דברי רבי ישמעאל; רבי עקיבא אומר: אלמנה ויתום שדרכן לענות – {{ב|בהן|הפסוק עוסק בהם דווקא; ויש המתקנים וגורסים כאן 'בהווה'}} דבר הכתוב. ([[שמות כב כב]]) "אם ענה תענה" - אחד עינוי מרובה ואחד עינוי מועט. {{הע-שמאל|שתי דרשות במגמות הפוכות זו לזו: הראשונה מחמירה בדינו של המענה את האדם האחר, והשניה מקלה בדינו ומחייבת אותו דווקא אם חזר ועינה את האחר, והתאנה דווקא לו יותר מפעם אחת.}} דבר אחר: "אם ענה תענה" - מגיד שאינו חייב עד שיענה וישנה. כבר היה רבי ישמעאל ורבי שמעון יוצאין ליהרג, {{הע-שמאל|השאלה של רשב"ג היא על דין שמים: על איזה חטא נגזר דיני ליהרג? ר' ישמעאל, בהתאם למה שדרש לעיל, טוען שהעונש על עינוי (במקרה שלפנינו עינוי דין) הוא על עינוי של כל אדם, ולפי הדרשה המחמירה דלעיל אפילו על עינוי קטן; וכך הוא מפרש לרשב"ג את חטאו.}} אמר לו רבי שמעון לרבי ישמעאל: רבי, לבי יוצא שאיני יודע על מה אני נהרג, אמר לו רבי ישמעאל לרבי שמעון: מימיך לא בא אדם אצלך לדין או לשאלה ועכבתו עד שתהא גומע כוסך או עד שתהא נועל סנדלך או עד שתהא עוטף טליתך ואמרה תורה "אם ענה תענה", אחד עינוי מרובה ואחד עינוי מועט! ובדבר הזה אמר לו: נחמתני רבי; וכשנהרגו רבי שמעון ורבי ישמעאל אמר להם רבי עקיבא לתלמידיו: התקינו עצמכם לפורענות, {{הע-שמאל|דורש 'מפני הרעה נאסף הצדיק', כלומר לפני הפורענות מת הצדיק; הקב"ה חוסך מהצדיקים את חוויית הפורענות וממית אותם לפניה. הנשארים לסבול מהפורענות הם הרשעים 'בני עוננה'.}} שאלו טובה עתידה לבא בדורנו, מתחלה לא היו מקבלין אותה אלא רבי שמעון ורבי ישמעאל, אלא גלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם, שפורענות גדולה עתידה לבא בדורינו וסילק אלו מבינותינו, לקיים מה שנאמר ([[ישעיה נז א]]) "הצדיק אבד ואין איש שם על לב ואנשי חסד נאספים ואין מבין כי מפני הרעה נאסף הצדיק"; ואומר ([[ישעיה נז ב]]-ג) "יבא שלום ינוחו על משכבותם הולך נכוחו" ולבסוף "ואתם קרבו הנה בני עוננה זרע מנאף ותזנה". "כי אם צעק יצעק אלי שמוע אשמע צעקתו", {{הע-שמאל|מה הצורך בתפילה? והלוא אין הקב"ה זקוק לה כדי לדעת שמתרחש עוול! התשובה היא שבזכות יסוד המצווה שבתפילה יש לה השפעה על סדר העדיפויות, והקב"ה ממהר ומסייע לצועק לפני הסיוע לאחרים.}} יכול כל זמן שהוא צועק אני שומע, ואם אינו צועק איני שומע? תלמוד לומר "שמוע אשמע צעקתו", מכל מקום; הא מה תלמוד לומר "כי אם צעוק יצעק אלי"? אלא ממהר אני ליפרע על ידי שהוא צועק יותר ממי שאינו צועק. והלא דברים קל וחומר: אם כשהיחיד צועק על היחיד, "שמוע אשמע צעקתו", {{הע-שמאל|מסקנה מהדרשה הנ"ל לעניין תפילת הציבור, שיש לה תועלת – וראו מכילתא דרשב"י כאן: צעקת המעונה היא לנקמה במענה, כלומר היא מבקשת את מידת הפורענות; ואילו תפילת הציבור היא בעיקר להפעלת מידת הטובה, וכיוון שהמידה הטובה מרובה (ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/ויסע#פרשה ד|לעיל ויסע ד]]) – היא מועילה יותר. הנוסח 'על היחיד' הועבר מהתלונה של משה על שישראל לא התפללו עבורו, [[ביאור:ספרי דברים/ואתחנן#פיסקה כז|בספרי דברים כז]]: 'הייתי סבור שאני עמהם בתפילה, והם לא התפללו עלי! והלא דברים ק"ו: ואם תפלת יחיד על הרבים כך נשמעת, תפלת הרבים על היחיד על אחת כמה וכמה'.}} כשהרבים צועקים על אחת כמה וכמה! ומה אם מדת פורענות מעוטה, כשיחיד צועק על הרבים כך, מדה טובה, ורבים מתפללים על היחיד - על אחת כמה וכמה! ([[שמות כב כג]]) "וחרה אפי". {{הע-שמאל|ר' ישמעאל משווה את העונש על עינוי האחר לעונש על עבודה זרה, המפורש ב[[דברים יא]].}} ר' ישמעאל אומר: נאמר כאן חרון אף ונאמר להלן ([[דברים יא יז]]) חרון אף, מה להלן עצירת גשמים וגלות, שנאמר "וחרה אף ה' בכם ועצר את השמים... ואבדתם מהרה מעל הארץ" - אף כאן עצירת גשמים וגלות; ומה כאן חרב אף להלן חרב; "והיו נשיכם אלמנות ובניכם יתומים". ממשמע שנאמר "והרגתי אתכם בחרב", {{הע-שמאל|הדרשה מציגה מצב של חוסר וודאות באשר לחיי הגברים, שכתוצאה ממנו הנשים נשארות עגונות – מצב הלכתי קשה יותר ממצבן של האלמנות; כך גם מצבם של הספק-יתומים גרוע מזה של היתומים!}} איני יודע שנשיכם אלמנות ובניכם יתומים? ומה תלמוד לומר "והיו נשיכם אלמנות ובניכם יתומים"? אלא אלמנות ולא אלמנות, כענין שנאמר ([[שמואל ב כ ג]]) "ותהיין צרורות עד יום מותן אלמנות חיות"; "ובניכם יתומים" ולא יתומין ממש, אלא שאין בית דין מניחין אותם למכור בנכסי אביהן בחזקת שהן קיימין, והרי דברים קל וחומר: ומה אם כשלא תענון את הדין, לא יהיו נשיכם אלמנות ובניכם יתומים, כשתעשון את הדין על אחת כמה וכמה! {{הע-שמאל|סיום הפרשה והמסכתא בדברי נחמה: אם תעשו את הדין כהלכה – תחיו בשלום! שלושה פסוקים על עשיית משפט, ובסוף השלישי הבטחה לישועה.}} וכן הוא אומר ([[זכריה ז ט]]) "משפט אמת שפטו", ואומר ([[זכריה ח טז]]) "אמת ומשפט שלום שפטו בשעריכם", ואומר ([[ישעיה נו א]]) "כה אמר יי שמרו משפט ועשו צדקה כי קרובה ישועתי לבא", על אחת כמה וכמה שאין נשיכם אלמנות ובניכם יתומים! וכן הוא אומר ([[דברים ו ב]]) "למען תירא את יי אלהיך לשמור... ולמען יאריכון ימיך"; {{הע-שמאל|שורת פסוקים המבטיחים אריכות ימים או אף חיי נצח לשומרים את המצוות.}} ואומר ([[דברים יא יט]]-כא) "ולמדתם אותם את בניכם... ואומר "למען ירבו ימיכם"; ואומר ([[ישעיה סה כב]]-כג) "כי כימי העץ ימי עמי"... ואומר "לא יגעו לריק ולא ילדו לבהלה כי זרע ברוכי יי המה וצאצאיהם אתם"; ואומר ([[ישעיה מח יט]]) "ויהי {{ב|כחול|עוף בן אלמוות}} זרעך וצאצאי מיעיך כמעותיו"; ואומר ([[דברים ה כה]]) "מי יתן והיה לבבם זה להם... למען ייטב להם ולבניהם לעולם"; ואומר ([[ישעיה סו כב]]) "כי כאשר השמים החדשים והארץ החדשה... כן יעמוד זרעכם ושמכם"; ואומר ([[ישעיה נט כ]]-כא) "ובא לציון גואל ולשבי פשע ביעקב נאם יי", ואומר "ואני זאת בריתי אותם אמר יי רוחי אשר עליך.. עד עולם"; על אחת כמה וכמה שתאריכון ימים בעולם הזה ותראו לכם בנים ובני בנים ותזכו לחיי העולם הבא! סליק. }} h36lz0jjgursadn2rnevg2fmb3jgn6p 116 393820 3019950 3019404 2026-06-14T21:32:40Z Fuzzy 29 ת"ט 3019950 wikitext text/x-wiki <שם> תקנות הרופאים (אישור תואר מומחה ובחינות), תשל"ג-1973 (תיקון: תשל"ז) <שם קודם> תקנות המתעסקים ברפואה (אישור תואר מומחה ובחינות), תשל"ג-1973 === תקנות בדבר אישור תואר מומחה ובחינות === <מאגר תקן 2106207 קוד a163Y00000DuQvvQAF> <מקור> ((ק"ת תשל"ג, 1924|תקנות המתעסקים ברפואה (אישור תואר מומחה ובחינות)|3056)); ((תשל"ד, 1620|תיקון|3208)); ((תשל"ז, 2513|תיקון מס' 2|3756)); ((תשל"ח, 743|תיקון|3818)); ((תש"ם, 928|תיקון|4086)), ((1013|ת"ט|4091)), ((1400|תיקון מס' 2|4113)), ((1784|תיקון מס' 3|4132)); ((תשמ"א, 1464|תיקון|4269)); ((תשמ"ב, 264|ת"ט|4286)), ((1386|תיקון|4385)); ((תשמ"ג, 1018|תיקון|4475)); ((תשמ"ה, 533|תיקון|4749)); ((תשמ"ו, 458|תיקון מס' 2|4897)); ((תשמ"ז, 289|תיקון מס' 3|4995)), ((577|תיקון מס' 4|5013)), ((1066|תיקון מס' 5|5039)); ((תש"ן, 112|תיקון|5232)); ((תשנ"ב, 1174|תיקון|5452)); ((תשנ"ו, 1020|תיקון|5761)); ((תשנ"ז, 703|תיקון|5831)); ((תשנ"ח, 84|תיקון|5862)); ((תשנ"ט, 896|תיקון|5979)); ((תש"ס, 726|תיקון|6045)); ((תשס"ב, 575|תיקון|6159)); ((תשס"ג, 413|תיקון|6220)); ((תשס"ו, 1006|תיקון|6502)); ((תשס"ח, 390|תיקון|6641)), ((418|תיקון מס' 2|6643)); ((תשס"ט, 302|תיקון|6738)), ((1332|תיקון מס' 2 [תשס"ח] (תיקון)|6810)); ((תש"ע, 1363|תיקון|6907)); ((תשע"א, 906|תיקון|6993)); ((תשע"ב, 1496|תיקון|7144)), ((1497|הוראת שעה|7144)); ((תשע"ג, 239|תיקון|7187)); ((תשע"ד, 511|תיקון|7328)), ((1112|תיקון מס' 2|7374)), ((1198|תיקון מס' 3|7383)); ((תשע"ו, 736|הוראת שעה [תשע"ב] (תיקון)|7618)), ((750|תיקון|7620)); ((תשע"ז, 681|תיקון|7775)), ((753|תיקון מס' 2|7781)), ((812|תיקון מס' 3|7787)), ((1199|תיקון מס' 4|7824)); ((תשע"ח, 151|הוראת שעה [תשע"ב] (תיקון מס' 2 [צ"ל: תיקון])|7877)); ((תשע"ט, 1314|תיקון|8106)), ((3508|תיקון מס' 2|8249)), ((3508|תיקון מס' 3|8249)); ((תשפ"א, 2071|תיקון|9184)); ((תשפ"ב, 3386|תיקון|10244)), ((3568|תיקון מס' 2|10270)), ((3606|ת"ט|10202)); ((תשפ"ג, 2074|תיקון|10712)); ((תשפ"ה, 1114|תיקון|11735)); ((תשפ"ו, 2177א|תיקון|12419)), ((2216|ת"ט|12425)). <מבוא> בתוקף סמכותי לפי [[+#17|הסעיפים 11א]] [[+#61|ו-22]] [[פקודת הרופאים=הפקודה|לפקודת המתעסקים ברפואה, 1947]], ולאחר התיעצות בהסתדרות הרפואית בישראל, אני מתקין תקנות אלה: ---- ((פקודת המתעסקים ברפואה, 1947 הוחלפה [[בפקודת הרופאים [נוסח חדש], תשל"ז–1976]].)) __TOC__ == פרק א': הוראות כלליות == @ 1. הגדרות (תיקון: תש"ם, תשמ"ה, תש"ן, תשנ"ב, תשנ"ז, תשס"ג, תשס"ו, תשע"ד, תשע"ד-2, תשפ"ב) : בתקנות אלה - :- "איגוד מדעי" - תאגיד שהמועצה מכירה בו כאיגוד מדעי; :- "בוגר" - כמשמעותו [[בכללי המועצה להשכלה גבוהה (תארים מוכרים), תשכ"ד-1964]]; :- "המועצה" - המועצה המדעית של ההסתדרות הרפואית בישראל; :- "מדע יסוד" - אחד מאלה: אימונולוגיה, אנטומיה, פתולוגיה אבחנתית, אנטרופולוגיה, אפידמיולוגיה, אתיקה רפואית, ביולוגיה, ביוכימיה, ביופיסיקה, גנטיקה, כימיה, כימיה פיסיקלית, מיקרוביולוגיה, מדעי המחשב, סוציאולוגיה, סטטיסטיקה, פיסיקה, פיסיולוגיה, פסיכולוגיה, פרמקולוגיה, תולדות הרפואה, תזונה; :- "מוסד מוכר" - יחידה, מוסד רפואי, ארגון רפואי, מכון, מחלקה, חטיבה, מעבדה, מרפאה או מרכז או שירות שהוכרו לענין התמחות לפי תקנות אלה על-ידי המנהל לפי המלצת המועצה; :- "מוסד סגור" - (((נמחקה);)) :- "מוסמך" - כמשמעותו [[בכללי המועצה להשכלה גבוהה (תארים מוכרים), תשכ"ד-1964]]; :- "מקצוע משנה" - ענף רפואה המפורש [[בטור ב' לתוספת]] שלא צויין לצדו שהוא מקצוע ראשי; :- "מקצוע-על" - ענף רפואה מן המפורטים [[בתקנה 6(ג)]], שתואר בו מותנה בתואר מומחה במקצוע ראשי, כמפורט [[בתוספת]]; :- "מקצוע ראשי" - ענף רפואה שבו מוענק למועמד תואר מומחה לאחר עמידה בכל הדרישות להתמחות, ללא צורך במומחיות בתחום נוסף; :- "מרפאת שלב א'" - מקום שבו ניתן שירות ברפואת המשפחה לקהילה, והמתמחה עובד בליווי מדריך במרפאה; :- "מרפאת שלב ב'" - מקום שבו ניתן שירות ברפואת המשפחה בקהילה, והמתמחה עובד עצמאית ביחידה ובמרפאה; :- "פנקס התמחות" - פנקס שהנפיקה המועצה למתמחה לצורך רישום פרטי התמחותו לשם תואר מומחה; :- "קורס להחייאה מתקדמת" (Advanced Trauma Life Support - "ATLS"‎) - קורס מרוכז להחייאה ותמיכת חיים במצבי חירום, לרבות טיפול בחבלה, שאישר המנהל בהתייעצות עם המועצה; :- "קורס להחייאה פדיאטרית מתקדמת" (Advanced Pedatic Life-Support - "APLS"‎) - קורס מרוכז להחייאה ותמיכת חיים במצבי חירום בטיפול בילדים, שאישר המנהל בהתייעצות עם המועצה; :- "קורס להחייאה קרדיאלית מתקדמת" (Advanced Cardiac Life-Suppor((t)) - "ACLS"‎) - קורס מרוכז להחייאה ותמיכת חיים במצבי חירום קרדיו–וסקולריים, החייאת לב ריאות, שאישר המנהל בהתייעצות עם המועצה; :- "רופא" - מורשה לעסוק ברפואה לפי [[סעיף 3 לפקודה]]. @ 2. תואר מומחה : לא יאושר לרופא תואר מומחה (להלן - תואר) אלא אחד התארים הנקובים [[בטור א' של התוספת]], ולא יאושר תואר אלא לפי הוראות תקנות אלה. == פרק ב': בקשה להתמחות (תיקון: תשנ"ז) == @ 3. <!-- לשעבר תקנה 3א --> בקשה להתמחות ופנקס התמחות (תיקון: תשמ"ה, תשמ"ו, תשנ"ב, תשנ"ז, תשפ"ב-2, תשפ"ב-3) : (א) רופא המבקש להתמחות יגיש למועצה בקשה להתמחות ויצרף לבקשתו את כל אלה: :: (1) אישור בכתב מאת פקולטה או בית ספר לרפואה מוכרים לענין [[סעיף 4(ב) לפקודה]] בדבר סיום כל חובותיו לקבלת תואר דוקטור ברפואה; :: (2) אישור בכתב מאת מנהל מוסד מוכר ויושב ראש ועדת ההתמחות בו, כי מנהל המוסד המוכר יקבלו להתמחות. : (א1) אושרה בקשה להתמחות, תעביר המועצה למבקש אישור על כך בכתב ותצרף לאישור הודעה אשר תציין את כל אלה: החובה לדווח על ההתמחות למשרד הבריאות, אופן הדיווח האמור והשלכות אי-דיווח כאמור, כפי שנקבעו בתקנות אלה; המנהל יפרסם באתר האינטרנט של משרד הבריאות נוסח לדוגמה של הודעה כאמור. : (א2) רופא המבקש להתמחות אשר בקשתו אושרה בידי המועצה, יגיש למשרד הבריאות, באופן מקוון באתר האינטרנט של המשרד, בתוך חודשיים מיום קבלת האישור בכתב כאמור בתקנת משנה (א1), דיווח על ההתמחות, שיתקיימו בו כל אלה: :: (1) הדיווח יכלול את הפרטים האלה: ::: (א) פרטי המבקש ואמצעי התקשרות עימו; ::: (ב) פרטי הסטאז' שביצע ופרטי התמחויות קודמות, אם נעשו על ידו; ::: (ג) פרטי ההתמחות; :: (2) המבקש להתמחות יצרף לדיווח את המסמכים האלה: ::: (א) אישור בכתב מאת מנהל מוסד מוכר כאמור בתקנת משנה (א)(2); ::: (ב) אישור בכתב מהמועצה ולפיו בקשת ההתמחות אושרה כאמור בתקנת משנה (א1). : (א3) התקבל דיווח על התמחות לפי תקנת משנה (א2), יעביר משרד הבריאות למבקש אישור על קבלת הדיווח. : (ב) אושרה בקשתו של מתמחה, ייחשב יום קבלת הבקשה במועצה כיום תחילת ההתמחות. : (ג) המבקש להחליף מקום התמחותו יגיש למועצה בקשה לאישור החלפת מקום התמחות ויצרף לבקשתו אישורים בכתב מאת מנהל המחלקה ויושב ראש ועדת ההתמחות במוסד מוכר המוכן לקבלו כמתמחה (בתקנת משנה זו - אישורים מהמוסד המוכר כי מוכנים לקבלו כמתמחה); אושרה הבקשה בידי המועצה, יגיש למשרד הבריאות, באופן מקוון באתר האינטרנט של המשרד, בתוך חודשיים מהמועד שבו אושרה הבקשה, דיווח על החלפת מקום ההתמחות, ויכלול בו את הפרטים המפורטים בתקנת משנה (א2)(1) ויצרף לו את האישורים מהמוסד המוכר כי מוכנים לקבלו כמתמחה ואת אישור החלפת מקום ההתמחות שקיבל מהמועצה; תאריך תחילת ההתמחות במקום החדש ייחשב כאמור בתקנות משנה (ב) ו-(ד). : (ד) המועצה רשאית, מטעמים מיוחדים שיירשמו, לאשר כיום תחילת ההתמחות את היום הנקוב בהודעת המוסד המוכר, אף אם הוא מוקדם לתאריך שבו נתקבלה הבקשה במועצה, ובלבד שהבקשה נתקבלה תוך 60 ימים ממועד תחילת ההתמחות בפועל. : (ה) המועצה תמציא למתמחה פנקס התמחות או תעדכן את הרישום בו, לפי הענין, תוך שלושים ימים מיום קבלת בקשת המתמחה כאמור בתקנות משנה (א) ו-(ג). : (ו) מתמחה יגיש פנקס התמחותו לחתימת יושב ראש ועדת ההתמחות במוסד המוכר בו הוא מתמחה מיד עם קבלתו מהמועצה. : (ז) לא תוכר כחלק ממסלול ההתמחות תקופת עבודה שנעשתה בלא הגשת בקשה כאמור בתקנות משנה (א) ו-(ב) או (ג), לפי העניין, או תקופת עבודה שנעשתה בלא שהוגש דיווח על האישור למשרד הבריאות כאמור בתקנת משנה (א2) או (ג), לפי העניין, לאחר שחלפו חודשיים מיום אישור בקשה כאמור בידי המועצה; ואולם רשאי המנהל, להכיר בתקופת עבודה כאמור, כולה או מקצתה, בהתחשב בנסיבות מיוחדות שלא הייתה למתמחה שליטה עליהן, ולגבי תקופת עבודה שנעשתה בלא הגשת בקשה למועצה - יחליט המנהל כאמור לאחר התייעצות עם יושב ראש המועצה. :: (((הוראת שעה לעניין מתמחה שבקשתו להתמחות אושרה בידי המועצה לפני יום 1.1.2023):)) לא תוכר כחלק ממסלול ההתמחות תקופת עבודה שנעשתה בלא הגשת בקשה כאמור בתקנות משנה (א) ו-(ב) או (ג), לפי העניין, או תקופת עבודה שנעשתה בלא שהוגש דיווח על האישור למשרד הבריאות כאמור בתקנת משנה (א2) או (ג), לפי העניין, לאחר שחלפו ארבעה חודשים מיום תחילתן של תקנות הרופאים (אישור תואר מומחה ובחינות) (תיקון מס' 2), התשפ"ב-2022 (((לאחר יום 1.5.2023))); ואולם רשאי המנהל, להכיר בתקופת עבודה כאמור, כולה או מקצתה, בהתחשב בנסיבות מיוחדות שלא הייתה למתמחה שליטה עליהן, ולגבי תקופת עבודה שנעשתה בלא הגשת בקשה למועצה - יחליט המנהל כאמור לאחר התייעצות עם יושב ראש המועצה. == פרק ג': התמחות == @ 4. חובת התמחות (תיקון: תשנ"ב) : פרט לאמור [[בתקנה 10]] חייב מועמד לעבור התמחות לפי הוראות [[פרק זה]] ולהיבחן לפי [[פרק ה']]. @ 5. סדרי התמחות (תיקון: תש"ם, תשמ"א, תשמ"ב, תשמ"ג, תשמ"ו, תשמ"ז, תשנ"ב, תשנ"ו, תשנ"ז, תשס"ב, תשס"ט, תש"ע, תשע"ט, תשפ"ג, תשפ"ה, תשפ"ו) : (א) התמחות תהיה על ידי עבודה רצופה במוסד מוכר בהיקף של משרה שלמה, הכוללת ביצוע תורנויות במספר שקבעה המועצה לאותו ענף רפואה, בהדרכתו ובפיקוחו של בעל תואר מומחה באותו ענף רפואה. : (ב) (((נמחקה).)) : (ג) (((נמחקה).)) : (ד) שנה אחת מתוך השנתיים הראשונות ושישה חודשים רצופים מתוך השנה האחרונה של ההתמחות יהיו במקצוע ראשי אלא אם כן נאמר אחרת בתקנות אלה. : (ה) מתמחה במקצוע-על אשר מסלול ההתמחות בו שנתיים וחצי רשאי לצרף לתקופת התמחותו התמחות של ששה חדשים רצופים שעשה באותו תחום כמקצוע משנה, במסגרת התמחותו במקצוע הראשי. : (ו) (((נמחקה).)) : (ז) מתמחה המבקש להתמחות במקצוע על ואינו מומחה באחד מהמקצועות הראשיים הנדרשים כתנאי להתמחות במקצוע על, לא יתחיל אותה התמחות אלא לאחר שקיבל אישור מאת המועצה המדעית על השלמת תקופות ההתמחות במקצועות השונים לפי דרישתה. : (ח) על אף האמור בתקנת משנה (א), התמחות במקצועות כמפורט בתקנת משנה (י) תיעשה בעבודה רצופה במוסד מוכר בהיקף של מחצית משרה לפחות, והיא תכלול ביצוע תורנויות במספר שקבעה המועצה לאותו ענף רפואה, לפי היקף המשרה, בהדרכתו ובפיקוחו של בעל תואר מומחה באותו ענף רפואה. : (ט) התמחות כאמור בתקנת משנה (ח) בהיקף הקטן ממשרה שלמה, תיעשה לפי מסלול ההתמחות הקבוע [[תוספת|בתוספת (([<s>לתקנות העיקריות</s>]))]], בשינויים המחויבים, ולפי תוכנית שאישרה המועצה המדעית מראש. : (י) תקנות משנה (ח) ו-(ט) יחולו על התמחות במקצועות [[שבתוספת]] המפורטים להלן: :: (1) המטולוגיה כאמור [[$ תוספת|בפרט 3]]; :: (2) אימונולוגיה קלינית ואלרגולוגיה כאמור [[$ תוספת|בפרט 4]]; :: (3) מחלות ריאה כאמור [[$ תוספת|בפרט 5]]; :: (4) גסטרואנטרולוגיה כאמור [[$ תוספת|בפרט 6]]; :: (5) אנדוקרינולוגיה כאמור [[$ תוספת|בפרט 7]]; :: (6) הרדמה כאמור [[$ תוספת|בפרט 21]]; :: (7) רדיולוגיה אבחנתית כאמור רדיולוגיה אבחנתית כאמור [[פרט 23 תוספת|בפרט 23 מסלול ב]]; :: (7א) גריאטריה כאמור [[$ תוספת|בפרט 32]]; :: (8) מינהל רפואי כאמור [[$ תוספת|בפרט 35]]; :: (9) נאונטולוגיה כאמור [[$ תוספת|בפרט 36]]; :: (10) גנטיקה רפואית כאמור [[$ תוספת|בפרט 37]]; :: (11) ראומטולוגיה כאמור [[$ תוספת|בפרט 38]]; :: (12) מחלות זיהומיות כאמור [[$ תוספת|בפרט 41]]; :: (12א) נוירולוגיית ילדים והתפתחות הילד כאמור [[$ תוספת|בפרט 44]]; :: (13) מחלות ריאה ילדים כאמור [[$ תוספת|בפרט 46]]; :: (14) הימטו-אונקולוגיית ילדים כאמור [[$ תוספת|בפרט 48]]; :: (15) גסטרואנטרולוגיית ילדים כאמור [[$ תוספת|בפרט 49]]; :: (16) אנדוקרינולוגיית ילדים כאמור [[$ תוספת|בפרט 51]]; :: (17) פרמקולוגיה קלינית כאמור [[$ תוספת|בפרט 53]]; :: (18) רפואה דחופה כאמור [[פרט 54 תוספת|בפרט 54 ב. עד ו.]]; :: (19) רפואה לשיכוך כאב כאמור [[$ תוספת|בפרט 55]]; :: (20) רפואה פליאטיבית כאמור [[$ תוספת|בפרט 56]]; :: (21) נפרולוגיית ילדים, כאמור [[$ תוספת|בפרט 50]]. @ 6. תקופת התמחות (תיקון: תש"ם, תשנ"ב, תשס"ח, תשע"ד-2, תשע"ז-3) : (א) תקופת ההתמחות תהיה כפי שצויין [[בטור ב' לתוספת]] לצד התואר המבוקש ובנוסף לזה תקופת התמחות של ששה חדשים לפחות במדע יסוד שהמועצה אישרה מראש את נושאו ותכנו. : (ב) מועמד לתואר במקצוע המוכר כמדע יסוד חייב, בנוסף להתמחות כנקבע [[בתוספת]] לגבי אותו מקצוע, בהתמחות של ששה חדשים במקצוע יסוד שני, זולת אם נקבע אחרת [[בתוספת]]. : (ג) מקצוע-על הוא אחד [[תוספת|מהפרטים לתוספת]] המנויים להלן: [[$ תוספת פרט|2]], [[$ תוספת פרט|3]], [[$ תוספת פרט|4]], [[$ תוספת פרט|5]], [[$ תוספת פרט|6]], [[$ תוספת פרט|7]], [[$ תוספת פרט|8]], [[$ תוספת פרט|27]] (מסלולים ב' עד ח' בלבד), [[$ תוספת פרט|32]] (מסלול א' בלבד), [[$ תוספת פרט|35]], [[$ תוספת פרט|36]], [[$ תוספת פרט|37]], [[$ תוספת פרט|38]], [[$ תוספת פרט|39]], [[$ תוספת פרט|41]], [[$ תוספת פרט|43]], [[$ תוספת פרט|44]], [[$ תוספת פרט|45]], [[$ תוספת פרט|46]], [[$ תוספת פרט|48]], [[$ תוספת פרט|49]], [[$ תוספת פרט|50]], [[$ תוספת פרט|51]], [[$ תוספת פרט|52]], [[$ תוספת פרט|53]], [[$ תוספת פרט|54]] (מסלולים 1 עד 5 בלבד), [[$ תוספת פרט|55]] [[$ תוספת פרט|ו-56]]. : (ג1) תקופת ההתמחות במקצוע-על תהיה כמצוין [[בטור ב' בתוספת]] לצד התואר המבוקש; התמחות במקצוע-על תיעשה לאחר השלמת התואר במקצוע הראשי הרלוונטי, ואולם יכול שתיעשה במשולב עמו, ככל שקיים [[בטור ב' בתוספת]] מסלול התמחות המאפשר זאת. : (ד) ששת חודשי הסטז' האחרונים במחלקה מוכרת להתמחות בארץ, בכירורגיה כללית, רפואת ילדים או רפואה פנימית, יוכרו בהסכמת מנהל המחלקה במקצוע הראשי של המתמחה ובהסכמת המתמחה, כשישה החודשים הראשונים של ההתמחות המתחילה באחד מן המקצועות האמורים, ובלבד שלא חלה הפסקה העולה על שישה חודשים בין סיום הסטז' ובין תחילת ההתמחות. @ 7. רציפות התמחות (תיקון: תשל"ז, תש"ם, תשמ"א, תשמ"ה, תשמ"ז, תשנ"ב, תשנ"ו, תשנ"ט, תש"ס, תשס"ט) : (א) רציפות כאמור [[בתקנה 5]] תהיה - :: (1) במדע יסוד - ששה חדשים רצופים; :: (2) (((נמחקה);)) :: (3) במקצוע משנה - תקופה שלא תפחת מהאמור [[בתוספת]]. : (ב) לא תהיה הפסקה בתוך שלבי ההתמחות האמורים בתקנת משנה (א) או ביניהם אלא בהתאם לאמור בתקנת משנה (ג). : (ג) על אף האמור [[בתקנות 5(א)]] [[ו-7(א)]] מותרות הפסקות כלהלן: :: (1) הפסקה שנגרמה על-ידי שירותו של המועמד בצבא-הגנה לישראל או עקב שירות זה, או מסיבה שלא היתה למועמד שליטה עליה, באישור יושב-ראש המועצה ולהנחת דעתו של המנהל; :: (2) הפסקה שנעשתה לשם התמחות במדע יסוד או במקצוע שהמועמד חייב בו לשם השגת אישור התואר; :: (3) הפסקה לתקופה שלא תעלה על שנה אחת לאחר התמחות של שנתיים לפחות במקצוע ראשי, בתנאי שהתקבל אישור מראש מאת יושב ראש המועצה ולהנחת דעתו של המנהל; :: (4) (((נמחקה);)) :: (5) הפסקה בהתמחות בבריאות הציבור, אחרי שנה התמחות רצופה לפחות לשם התמחות במקצוע רפואי שאינו בריאות הציבור, ובלבד שההפסקה האמורה תהיה לתקופה שלא תעלה על שנתיים; :: (6) הפסקה לתקופה שלא תעלה על שנתיים לשם עבודה במחקר הכוללת תקופת התמחות במדע יסוד והפסקה לתקופה שלא תעלה על שנה וחצי לשם עבודה במחקר שאינה כוללת תקופת התמחות במדע יסוד. @ 8. אי-הכרה בהתמחות (תיקון: תש"ם) : לא הכירה המועצה או ועדה מקצועית שהיא מנתה לשם כך בהתמחות, כולה או מקצתה, לא ייבחן המועמד אלא לאחר שעבר תקופת התמחות נוספת שהיא תקבע. @ 9. חריג בדבר תואר המדריך : על אף האמור [[בתקנה 5]] יכול שההדרכה והפיקוח יהיו בידי מי שאינו בעל תואר - : (1) אם המדריך אינו תושב קבע בישראל והמועצה סמכה ידיה מראש על הדרכתו ופיקוחו; : (2) במקצועות שאינם רפואיים-קליניים - אם המדריך ממלא תפקיד אקדמאי-הוראתי או אם הוא בעל תואר אקדמאי שאינו פחות מזה של "מוסמך" והוא בעל ותק של שש שנים לפחות מיום קבלת התואר כאמור. @ 9א. חובת עמידה בקורסי החייאה <!-- (([במקור: בקורסי להחיאה])) --> מתקדמת (תיקון: תשנ"ז, תשנ"ט, תשס"ג, תשע"ב, תשע"ד, תשע"ט) : (א) מתמחה באחד מענפי ההתמחות המפורטים [[$ תוספת|בפרטים 12]], [[$ תוספת פרט|12א]], [[$ תוספת פרט|13]], [[$ תוספת פרט|14]], [[$ תוספת פרט|15]], [[$ תוספת פרט|16]], [[$ תוספת פרט|17]], [[$ תוספת פרט|19]], [[$ תוספת פרט|21]], [[$ תוספת פרט|22]], [[$ תוספת פרט|39]], [[$ תוספת פרט|40]], [[$ תוספת פרט|43]] [[ו-54 בתוספת]], חייב להגיש למועצה תעודה על סיום קורס להחייאה מתקדמת. : (ב) מתמחה ברפואת ילדים כמפורט [[בפרט 9 בתוספת]] וברפואה דחופה כמפורט [[בפרט 54 בתוספת]], חייב להגיש למועצה תעודה על סיום קורס להחייאה פדיאטרית מתקדמת. : (ג) מתמחה ברפואה דחופה כמפורט [[בפרט 54 בתוספת]], חייב להגיש למועצה תעודה על סיום קורס להחייאה קרדיאלית מתקדמת. @ 10. פטורים מחובת התמחות (תיקון: תשל"ז, תש"ם, תש"ם-3, תשמ"א, תשמ"ג, תשמ"ה, תשנ"ב, תש"ס, תשס"ט, תשע"ד) : (א) המנהל רשאי לאשר לרופאים דלקמן לפי בקשתם תואר ללא התמחות בישראל: :: (1) (((נמחקה);)) :: (2) למי שהמועצה סמכה ידיה על הדרכתו ופיקוחו לצורך התמחות מועמדים בענף רפואי, שלדעת המנהל אין די בעלי תואר לאותו ענף לשם הדרכת מועמדים בו, באותו ענף; :: (3) למי שאושר לו התואר או תואר דומה מחוץ לישראל, אם המועצה ממליצה על כך ובתנאים שקבעה, לרבות הצורך בעמידה בבחינות. : (ב) המנהל רשאי, בהמלצת המועצה, להכיר בעבודה שנעשתה לצורך התמחות כולה או חלקה מחוץ לישראל, כבאה במקום התמחות או חלק ממנה, ללא תנאים או בתנאים, לרבות דרישה לעמוד בבחינות שלב א', שלב ב' או שניהם; הכיר המנהל בחלק מהעבודה כאמור - תקוצר תקופת ההתמחות הנדרשת בהתאם לכך, אולם תחילתה של תקופת ההתמחות לענין תקנות אלה היא ביום שבו התחיל המתמחה בהתמחות או בהשלמת יתרת תקופת ההתמחות במוסד מוכר. : (ג) לא יהיה חייב בהתמחות במדע יסוד - :: (1) בוגר באחד ממדעי היסוד; :: (2) מועמד לתואר באחד מאלה: בריאות הציבור, רפואה משפטית, רפואה תעסוקתית, רפואת המשפחה, מיקרוביולוגיה קלינית, ביוכימיה קלינית; :: (3) מי שעשה מחקר קליני שהמועצה אישרה מראש את נושאו ותכנו וביצועו, להנחת דעתה, במשך תקופה של חצי שנה לפחות; המחקר הקליני יבוצע בעבודה מלאה וברציפות אלא אם כן אישרה המועצה שלתועלת המחקר יהיה לפצלו לשתי תקופות; :: (4) מי שאושרה לו התמחות במדעי יסוד בתוך מסלול התמחות קודם. == פרק ד': הכרה במוסד להתמחות (תיקון: תשנ"ב) == @ 10א. הגדרות (תיקון: תשנ"ב, תשע"ז-3) : [[בפרק זה]] - :- "הכרה במוסד" - הכרה במוסד כמוסד מוכר להתמחות; :- "ועדה להכרה עליונה" - הוועדה העליונה להכרה וביקורת של המועצה; :- "ועדות הכרה" - ועדות משנה של הוועדה להכרה עליונה, הבודקות את קיום תנאי ההכרה במוסד המבקש הכרה כמוסד מוכר להתמחות; :- "תנאי הכרה" - תנאים שקבעה המועצה, בכתב, שצריכים להתקיים במוסד להתמחות המבקש הכרה, לפי סוגי התמחות. @ 10ב. הגשת בקשה (תיקון: תשנ"ב, תשע"ז-3) : (א) בקשה להכרה במוסד יגיש מנהל המוסד לוועדת ההכרה העליונה ויצרף לה כל מסמך או אישור הנחוצים בהתאם לתנאי ההכרה. : (ב) העתק הבקשה יישלח למנהל. : (ג) ראתה המועצה כי במוסד המבקש מתקיימים, לכאורה, תנאי ההכרה, היא תמנה ועדת הכרה, תוך 60 ימים מיום הגשת הבקשה. @ 10ג. הכרה במוסד מוכר (תיקון: תשנ"ב, תשע"ז-3) : (א) הגיעה ועדת ההכרה העליונה למסקנה, על סמך דין וחשבון ועדת הכרה כי במוסד המבקש מתקיימים תנאי ההכרה, תגיש המלצתה, בצירוף המלצת יושב ראש המועצה, למנהל, תוך 30 ימים מיום סיום בדיקת המוסד. : (ב) המנהל רשאי, על סמך המלצת המועצה, לתת למוסד הכרה מלאה או בהגבלות, בתנאים ולתקופת נסיון, כולם או מקצתם. : (ג) הוכר מוסד, יתן לו המנהל תעודת מוסד מוכר להתמחות, ויפרט בה את ההגבלות והתנאים, אם נקבעו. @ 10ד. ביטול הכרה או הגבלתה (תיקון: תשנ"ב, תשע"ז-3) : (א) חדל להתקיים במוסד תנאי מתנאי ההכרה חייב מנהל המוסד המוכר להודיע על כך, מיד, לוועדת ההכרה העליונה ולמנהל. : (ב) המנהל רשאי, על פי המלצת המועצה, לשלול הכרה ממוסד מוכר או להגבילה בזמן ובתנאים. @ 10ה. תקופת ההכרה (תיקון: תשנ"ב) : (א) הכרה במוסד תהא בתוקף לתקופה שלא תעלה על 5 שנים מיום נתינתה, ואולם ניתן לחדש הכרה כאמור אם הוגשה על כך בקשה, בדרך הקבועה [[בסעיף 10ב]], לא יאוחר מששה חדשים לפני תום תקופת ההכרה. : (ב) על בדיקת בקשה לחידוש הכרה במוסד יחולו הוראות [[פרק זה]]. == פרק ה': בחינות (תיקון: תשנ"ב) == === סימן א': מוסדות בחינה === @ 11. ועדת בחינות עליונה (תיקון: תש"ם, תשמ"א, תשמ"ג, תשמ"ו) : (א) מליאת המועצה תמנה ועדת בחינות עליונה. : (ב) יושב ראש הועדה יהיה אחד מסגני יושב ראש המועצה. @ 11א. ועדות מומחיות (תיקון: תשמ"ו) : (א) הועד הפועל של המועצה ימנה שתי ועדות מומחיות, ואלה הן: :: (1) ועדה למקצועות פנימיים ולמקצועות מעבדה; :: (2) ועדה למקצועות כירורגיים. : (ב) את יושבי ראש ועדות המומחיות ימנה הועד הפועל של המועצה. : (ג) חברי ועדות המומחיות יהיו בעלי תואר מומחה, מנהלי מחלקה בבית חולים במקצועם ולפחות בדרגת מרצה בכיר בבית ספר לרפואה בישראל. @ 12. ועדות לבחינות מקצועיות (תיקון: תש"ם, תשמ"א, תשמ"ג, תשמ"ו, תשנ"ב) : (א) הועד הפועל של המועצה ימנה, לאחר התייעצות עם האיגוד המדעי של מקצוע הבחינה, לכל מקצוע כמפורט [[בתוספת]], חברים בועדות לבחינות מקצועיות ויפקח על ביצוע הבחינות בהתאם לתכנית ההתמחות. : (ב) הועדות לבחינות מקצועיות יהיו כפופות להחלטות מקצועיות של ועדת הבחינות העליונה. : (ג) את יושבי ראש הועדות לבחינות מקצועיות תמנה ועדת הבחינות העליונה. : (ד) חברי הועדות לבחינות מקצועיות יהיו בעלי תואר מומחה ולפחות שלושה מהם, לרבות היושב ראש, יהיו בעלי תואר מומחה במקצוע הבחינה. : (ה) מספר החברים, לרבות היושב ראש, בועדה לבחינות מקצועיות לא יפחת מחמישה. : (ו) תקופת כהונתו של חבר בועדה לבחינות מקצועיות היא כתקופת כהונתה של המועצה. : (ז) אחרי גמר תקופת כהונה אחת, תוחלף מחצית לפחות של חברי הועדה לבחינות מקצועיות בחברים חדשים; כהונת חבר בועדה לבחינות מקצועיות לא תעלה על שתי תקופות כהונה. : (ח) התפנה מקומו של חבר בועדה לבחינות מקצועיות, ימנה הועד הפועל של המועצה מחליף שיכהן עד תום תקופת הכהונה של החבר שמקומו התפנה. @ 13. שטחי פעולה של ועדות המומחיות (תיקון: תש"ם, תשמ"ו, תשנ"ב, תשנ"ו, תש"ס, תשע"ד, תשפ"ב) : במסגרת התפקידים לפי [[תקנה 12]] אחראיות ועדות המומחיות על ביצוע הבחינות במקצועות אלה: : (1) הועדה למקצועות פנימיים - :: {{עמודות|4|א. רפואה פנימית; {{ש}} ב. קרדיולוגיה; {{ש}} ג. הימטולוגיה; {{ש}} ד. אימונולוגיה קלינית ואלרגולוגיה; {{ש}} ה. מחלות ריאה; {{ש}} ו. גסטרואנטרולוגיה; {{ש}} ז. אנדוקרינולוגיה; {{ש}} ח. נפרולוגיה; {{ש}} ט. רפואת ילדים; {{ש}} י. נוירולוגיה; {{ש}} יא. פסיכיאטריה; {{ש}} יב. פסיכיאטריה של הילד והמתבגר; {{ש}} יג. מחלות עור ומין; {{ש}} יד. רדיולוגיה אבחנתית; {{ש}} טו. אונקולוגיה; {{ש}} טז. רפואה גרעינית; {{ש}} יז. רפואת המשפחה; {{ש}} יח. בריאות הציבור; {{ש}} יט. פתולוגיה אבחנתית; {{ש}} כ. רפואה משפטית; {{ש}} כא. רפואה פיסיקלית ושיקום; {{ש}} כב. ניאונטולוגיה; {{ש}} כג. מינהל רפואי; {{ש}} כד. גנטיקה רפואית; {{ש}} כה. ראומטולוגיה; {{ש}} כו. מחלות זיהומיות; {{ש}} כז. רפואה תעסוקתית; {{ש}} כח. (((נמחקה);)) {{ש}} כט. מיקרוביולוגיה קלינית; {{ש}} ל. ביוכימיה קלינית; {{ש}} לא. גריאטריה; {{ש}} לב. נוירולוגיית ילדים; {{ש}} לג. קרדיולוגיית ילדים; {{ש}} לד. מחלות ריאה ילדים; {{ש}} לה. אימונולוגיה קלינית ואלרגולוגיית ילדים; {{ש}} לו. הימטו-אונקולוגיית ילדים; {{ש}} לז. גסטרו אנטרולוגיית ילדים; {{ש}} לח. נפרולוגיית ילדים; {{ש}} לט. אנדוקרינולוגיית ילדים; {{ש}} מ. פרמקולוגיה קלינית.}} : (2) הועדה למקצועות כירורגיים: :: {{עמודות|4|א. כירורגיה כללית; {{ש}} ב. נוירוכירורגיה; {{ש}} ג. כירורגיה של בית החזה; {{ש}} ד. כירורגיה אורטופדית; {{ש}} ה. כירורגיה פלסטית; {{ש}} ו. כירורגיה אורולוגית; {{ש}} ז. מחלות אף, אוזן וגרון; {{ש}} ח. מחלות עיניים; {{ש}} ט. הרדמה; {{ש}} י. יילוד וגינקולוגיה; {{ש}} יא. כירורגיית כלי דם; {{ש}} יב. כירורגיה של היד; {{ש}} יג. טיפול נמרץ כללי; {{ש}} יד. כירורגיית ילדים; {{ש}} טו. טיפול נמרץ ילדים; {{ש}} טז. רפואה דחופה.}} : (3) (((נמחקה).)) @ 14. ישיבות והחלטות ועדות המומחיות (תיקון: תש"ם, תשנ"ב) : (א) מנין חוקי בישיבות ועדות המומחיות הוא מחצית חבריהן. : (ב) היו הדעות שקולות, יכריע קולו של יושב ראש הועדה. : (ג) החלטות עקרוניות של ועדת הבחינה העליונה יידונו ויאושרו בידי הועד הפועל של המועצה. @ 15. (תיקון: תש"ם, תשמ"ו) : (((בוטלה).)) === סימן ב': סדרי בחינה === @ 16. צורת הבחינות (תיקון: תש"ם) : (א) בחינות יהיו בעל פה ובכתב ויכול שיהיו גם בפעולה רפואית. : (ב) הבחינות ייערכו בשפה העברית. @ 17. שלבי בחינות (תיקון: תש"ם, תש"ם-2, תשמ"ו, תשפ"ב) : (א) הבחינות יתקיימו בשני שלבים: שלב א' ושלב ב'. : (ב) מתמחה רשאי לגשת לבחינת שלב א' בכל עת, לאחר שסיים שנתיים ראשונות מתקופת ההתמחות בכפוף לאמור [[בתקנה 24(ב)]]. : (ג) מתמחה שעמד בבחינה שלב א' רשאי לגשת לבחינת שלב ב' בכפוף לאמור [[בתקנה 21]]. @ 18. בחינה בשלב א' (תיקון: תשל"ח, תשמ"ו) : (א) הבחינה בשלב א' תתייחס בעיקרה לידע עיוני. היא תעסוק בתהליכים פתו-פיסיולוגיים שביסוד המחלות ובבעיותיהן הקליניות, כולל דרכי האיבחון והטיפול. : (ב) בחינה בשלב א' יכול שתהיה בשני חלקים או יותר, לפי החלטת ועדת הבחינות העליונה. @ 19. בחינה בשלב ב' (תיקון: תש"ם, תשמ"ו, תשנ"ב, תשע"ד-2) : (א) הבחינה בשלב ב' תעסוק ביחוד במקרים ממשיים בתחום מקצוע ההתמחות, שעליהם יצטרך המתמחה ליישם את ידיעותיו, מבחינת האבחון, מבחינת הטיפול ומבחינת ייעוץ מומחי במקצועו. : (ב) במקצועות-על תיערך בתום ההתמחות בחינת סיום התמחות המורכבת מבחינה בכתב ובחינה בעל פה, זולת אם ועדת הבחינות העליונה, ובאישור הועד הפועל של המועצה, החליטה אחרת. : (ג) במקצוע-על שניתן לעשות בו התמחות משולבת עם התמחות במקצוע ראשי כאמור [[בתקנה 6(ג1)]], חייב המתמחה לעמוד בבחינות שלב א' ושלב ב' של המקצוע הראשי, כתנאי לזכאותו להיבחן בבחינת סיום ההתמחות של מקצוע-העל. @ 20. מועדי בחינות (תיקון: תש"ם, תשמ"ו, תשנ"ב, תשנ"ו) : בחינות ייערכו אחת לשנה לפחות, בהתאם להחלטת ועדת הבחינות העליונה, אשר תשלח לכל מתמחה שביקש להיבחן במקצוע, הודעה על מועד הבחינה במקצועו ומקום עריכתה, 30 ימים לפני המועד האמור. @ 21. השתתפות בבחינות (תיקון: תש"ם, תשמ"א, תשמ"ו, תשנ"ב, תשע"ז-4, תשפ"ב) : (א)(1) קבעה ועדת הבחינה העליונה מועדי אביב וסתיו לבחינה שלב ב' באותה שנה, זכאי המתמחה לגשת לבחינה במועד אביב או סתיו בשנה האחרונה להתמחותו, וברפואת משפחה בחצי שנה האחרונה להתמחותו; אין בעמידה בבחינה כאמור כדי לקצר את תקופת ההתמחות כפי שנקבעה; :: (2) המבקש להיבחן במועד אביב או במועד סתיו יגיש לועדת הבחינות העליונה של המועצה בקשה, על גבי טופס שניתן להשיג במשרד המועצה, לא יאוחר מהתאריך שקבעה ועדת הבחינות העליונה של המועצה כתאריך אחרון להגשת בקשה להיבחן באותו המועד; לבקשה כאמור יצורף אישור על תשלום האגרה שלפי [[סעיף 2ג לצו הרופאים (אגרות), התשמ"ד-1983]] (להלן - צו הרופאים (אגרות)). : (ב) המועצה, או ועדה שהיא מינתה לשם כך, תבדוק זכותו של המתמחה להיבחן, ותודיע לו על החלטתה. : (ג) מתמחה רשאי לחזור בו מהשתתפותו בבחינה על ידי הודעה שתגיע לידיה של ועדת הבחינה לא יאוחר משלושים יום לפני מועד הבחינה. : (ד) אי-השתתפות בבחינה ללא מתן הודעה כאמור בתקנת משנה (ג), תיחשב ככשלון, אלא אם הוכיח המתמחה, להנחת דעתו של הועד הפועל, בהקדם האפשרי לפי הנסיבות, כי היתה סיבה סבירה לאי השתתפותו. @ 22. ציוני בחינות (תיקון: תשל"ח, תשמ"ו, תשנ"ב) : (א) ציוני בחינות או כל חלק מהן יפורסמו בציון "עובר" או "נכשל". : (ב) ועדת הבחינות העליונה תאשר את תוצאות בחינות שלב א'. : (ג) הועדות לבחינות המקצועיות יציינו תוצאות שלב ב'; כל חלק יצוין בציון נפרד. : (ד) בבחינות שלב ב' רשאים חברי הועדה לבחינות מקצועיות להציע ציונים בנפרד במקרה של מחלוקת בין חבריה. @ 23. אישור תוצאות הבחינה והודעה עליהן (תיקון: תש"ם, תשמ"ו) : (א) ועדת בחינות מקצועית תמסור לועדת המומחיות דין וחשבון על תוצאות כל בחינה; ועדת המומחיות תעביר דין וחשבון זה בצירוף המלצותיה והערותיה לאישורו של יושב ראש ועדת הבחינות העליונה. : (ב) לאחר אישור תוצאות הבחינות תודיע המועצה לכל נבחן על תוצאות בחינתו. @ 24. בחינה חוזרת (תיקון: תשל"ח, תש"ם, תשמ"א, תשמ"ו, תשנ"ב, תשפ"ב) : (א) מתמחה שנכשל בבחינה או בכל חלק ממנה, אם היתה בשני חלקים או יותר, רשאי לחזור ולהיבחן במועד מאוחר יותר, ובלבד שייבחן בכל חלקי הבחינה. : (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), מתמחה שלא עמד בבחינות עד לתום ארבע שנים מיום שסיים את תקופת ההתמחות, בין שנכשל ובין שלא ניגש לבחינה כלל, לא יהיה רשאי לגשת לבחינות אלא אם כן יותר לו לעשות כן ובתנאים שקבעה המועצה; מתמחה שנכשל בפעם הראשונה או השנייה בבחינת שלב ב' רשאי לגשת לבחינה חוזרת כעבור חצי שנה; מי שנכשל בפעם השלישית יוכל לגשת לבחינה חוזרת רק לאחר עבור שנה מיום הבחינה שבה נכשל. @ 25. סודיות הבחינה : ענייני הבחינות הם סודיים ומי שממלא תפקיד בקשר עמם לא יגלה דבר עליהם אלא במידה שהוא חייב או רשאי לגלותו על פי דין. == פרק ו': החלטה בדבר מתן תואר (תיקון: תשנ"ב) == @ 26. תפקיד והמלצות המועצה (תיקון: תש"ם, תשנ"ב) : (א) משסיים המתמחה את הבחינות ואת תקופת התמחותו תגיש המועצה למנהל, תסקיר על תוצאות בדיקותיה, לרבות תוצאות הבחינות, והמלצה מנומקת בדבר מתן תואר; יושב ראש המועצה רשאי להעביר את בקשתו של המתמחה בצירוף תוצאות הבחינות לחוות דעתה של ועדה מקצועית שמונתה לפי [[תקנה 8]], בשאלת מילוי כל חובותיו של המתמחה לפי תקנות אלה, בטרם יוגשו התסקיר וההמלצה למנהל. : (ב) במקרה פטור מחובת התמחות לפי [[תקנה 10(א)]] תפרט המועצה בתסקירה את טעמי הפטור. @ 27. דיון מחדש : לא נראתה למנהל המלצת המועצה, יעביר לה את הערותיו ויבקש ממנה לדון בדבר מחדש; המועצה תחזיר למנהל את ההמלצה, שהחליטה עליה בדיון מחדש, בשני עותקים. @ 28. ועדה מיוחדת (תיקון: תש"ם) : לא נראתה למנהל המלצת המועצה לאחר הדיון מחדש, יעביר את הבקשה לחוות דעתה של ועדה מיוחדת שחבריה יהיו נציגו של המנהל, שיהיה יושב ראש הוועדה, יושב ראש המועצה או מי שהסמיך לכך והדיקן של אחד מבתי הספר לרפואה בארץ או נציגו. @ 29. <!-- לשעבר תקנה 3 --> הגשת הבקשה (תיקון: תש"ם, תשמ"א, תשנ"ב, תשנ"ז, תשע"ז-4) : רופא המבקש אישור תואר (להלן - מועמד) יגיש למנהל באמצעות המועצה בקשה לכך בשני עתקים; לבקשה יצורפו - : (1) דיפלומה על סיום לימודיו באוניברסיטה או בבית ספר לרפואה, מוכרים ע"י המנהל; : (2) רשיון או היתר זמני בר-תוקף לעסוק ברפואה בישראל; : (3) תעודה על גמר התמחותו לפי [[פרק ג']] או מסמכים המעידים על קיום נסיבות למתן פטור מחובת התמחות לפי [[תקנה 10]]; : (4) פנקס התמחות שהנפיקה המועצה המדעית עם תחילת התמחות ושבו רשומות כל תקופות ההתמחות שאישרו מנהלי המחלקות ומנהלי בתי החולים שבהם נעשתה ההתמחות ויושב ראש ועדת ההתמחות שבאותם בתי החולים; : (5) אישור על עמידה בהצלחה בכל בחינות ההתמחות כאמור [[בפרק ה']] או פטור מחובת הבחינות או חלק מהן; : (6) המלצה ממנהל המחלקה המוכרת של המקצוע הראשי או של מקצוע-על, לפי הענין, שבו בוצעה ההתמחות, על היות המבקש ראוי ללא סייג לתואר מומחה; : (7) אישור על תשלום האגרה שלפי [[סעיף 2ב לצו הרופאים (אגרות)]]. @ 29א. <!-- לשעבר תקנה 29 --> החלטת המנהל (תיקון: תש"ם, תשנ"ז, תשנ"ט) : (א) לא יחליט המנהל בדבר בקשה על פי [[תקנה 29]] כל עוד לא הוגשה לו המלצת המועצה, ואם נתבקשה חוות דעתה של הוועדה המיוחדת שהוקמה לפי [[תקנה 28]] - כל עוד לא הוגשה לו חוות הדעת. : (א1) המנהל רשאי שלא להעניק תואר מומחה, למבקש תואר, אף אם המועצה המליצה לפי [[תקנה 26]] על מתן התואר, אם נתקיים במבקש אחד מאלה ולדעת המנהל עלולה להיות לדבר השלכה על עיסוקו כרופא מומחה: :: (1) הורשע בהליך פלילי או מתנהל נגדו הליך פלילי; :: (2) שר הבריאות החליט לנקוט נגדו אמצעי משמעת בהתאם [[לסעיף 41 לפקודה]], או מתנהלת נגדו קובלנה לפי [[+|סעיף 41]] או לפי [[סעיף 44א לפקודה]]. : (ב) אישר המנהל תואר, יהיה תקפו מהתאריך בו השלים המתמחה את כל הדרישות לפי תקנות אלה לחלוטין, או מיום שהגיש בקשתו לפי [[תקנה 29]], הכל לפי המאוחר; תעודה של יושב ראש המועצה על מועד השלמת הדרישות כאמור תהווה ראיה לכאורה לענין תקנה זו. : (ג) תקנת משנה (ב) תחול על תואר שהמנהל אישר מיום א' בכסלו תשל"ט (1 בדצמבר 1978) ואילך. == פרק ז': הוראות שונות (תיקון: תשנ"ב) == @ 30. סדרי דיונים ועבודה : (א) המועצה ושאר הגופים האמורים בתקנות אלה יקבעו בעצמם את סדרי הדיונים והעבודה שלהם, במידה שאלה לא נקבעו בחיקוק או על פיו. : (ב) המועצה והועדה המיוחדת שהוקמה לפי [[תקנה 28]] רשאיות להקים ועדות מקצועיות, לבקש מהן חוות דעת ולהחליט על המלצות או חוות הדעת, הכל לפי הענין, שהן ימסרו למנהל; אין המועצה או הועדה המיוחדת קשורות לחוות הדעת שהן קיבלו מן הועדות המקצועיות האמורות. @ 31. פנקס : המנהל או מי שהוסמך על ידיו ינהל פנקס שבו יירשמו בעלי התארים ותאריהם. @ 32. התחזות (תיקון: תשנ"ב) : (א) לא ישתמש אדם בתואר מומחה אלא אם התואר אושר לו לפי תקנות אלה, ולא ישתמש אדם בתואר דומה עד כדי להטעות לאחד התארים שלפי תקנות אלה. : (ב) בוטל תואר לפי [[תקנה 33]], יחדל בעל התואר להשתמש בו מיום פרסום ההודעה על כך ברשומות; הותלה התואר, יימנע בעל התואר מלהשתמש בו כל זמן שהתואר מותלה. : (ג) לענין תקנה זו, "תואר מומחה" - לרבות תרגום או קיצור של תואר מומחה או רמז אחר להתמחות בענף רפואה. @ 33. ביטול תואר והתלייתו (תיקון: תש"ם, תשע"ז-4) : (א) רשאי המנהל לבטל תואר שניתן או להתלותו לתקופה שיקבע, אם נוכח שהאישור הושג על ידי מצג-שוא או שבעל התואר גילה רשלנות גסה או אי-יכולת בביצוע תפקידיו כבעל אותו תואר, ובלבד שניתנה תחילה לבעל התואר הזדמנות להגיש את עצומותיו, בכתב או בעל-פה, לועדה שהרכבה כהרכב הועדה המוקמת לפי [[תקנה 28]]; הגיש בעל התואר, תוך שלושים יום מהיום שבו ניתנה לו הודעה על הכוונה לבטל את האישור או להתלותו, את עצומותיו לועדה, לא יבטל המנהל את התואר ולא יתלה אותו כל עוד לא הוגשה לו חוות דעת הועדה. : (ב) התליית תואר לא תעלה על תקופה של שנתיים. : (ג) בוטל תואר שניתן, לא תידון בקשה לנתינתו מחדש לפני תום שנתיים מיום שבוטל וכל עוד המבקש לא הוכיח קיום נסיבות מיוחדות המצדיקות את נתינתו מחדש; לבקשה לנתינת התואר מחדש יצורף אישור על תשלום האגרה שלפי [[סעיף 2ב לצו הרופאים (אגרות)]]. : (ד) על אף האמור בתקנות אלה ובכפוף לתקנת משנה (ג) רשאי המנהל, בהמלצת המועצה, לתת תואר מחדש למי שתוארו בוטל, גם אם לא עשה המבקש התמחות לפי תקנות אלה בשלמותה או בחלקה לאחר שבוטל תוארו, או ללא בחינות, אם עמד בתנאים שקבעה לו המועצה. @ 34. פרסומים : הודעה על אישור תואר, ביטולו והתלייתו תפורסם ברשומות. @ 35. ביטול (תיקון: תש"ם) : (א) תקנות המתעסקים ברפואה (אישור תואר מומחה), תשכ"ד-1964 - בטלות. : (ב) תואר שאושר לפי תקנות המתעסקים ברפואה (אישור תואר מומחה), תשכ"ד-1964, דינו כתואר שאושר לפי תקנות אלה. @ 36. תחילה (תיקון: תשל"ד, תש"ם) : (א) תחילתן של תקנות אלה ביום השלושים לאחר פרסומן ברשומות. : (ב) בעל תואר במקצוע ראשי, שקיבלו לא יאוחר מכ"ב בניסן תשל"ד (14 באפריל 1974) (בתקנה זו - המועד הקובע), המתמחה במקצוע משנה, פטור מחובת בחינות לפי תקנות אלה אם התחיל את התמחותו לפני המועד הקובע. @ 37. השם (תיקון: תשל"ז) : לתקנות אלה ייקרא "תקנות הרופאים (אישור תואר מומחה ובחינות), תשל"ג-1973" (([במקור: "תקנות המתעסקים ברפואה (אישור תואר מומחה ובחינות), תשל"ג-1973"])). == תוספת == ==== ((([[תקנה 2]]))) ==== @ (תיקון: תשנ"ב) : {| ! {{מוקטן|טור א'}} {{ש}} התואר !! {{מוקטן|טור ב'}} {{ש}} מסלול ההתמחות |- <עוגן פרט 1> | : 1. מומחה ברפואה פנימית {{ש}} (([תיקון: תשל"ז, תש"ם, תשמ"א, תשמ"ג, תשמ"ו, תשמ"ז, תשנ"ח, תשס"ב, תשס"ו, תשס"ח, תשע"ד, תשע"ו-2, תשע"ט-2, תשפ"א, תשפ"ו])) || : 3¹⁄₂ שנים, מהן - : א. 3 שנים ברפואה פנימית; : ב. חודש בטיפול נמרץ כללי או בטיפול נמרץ פנימי; : ג. 5 חודשים, בתקופות רצופות של חודש, חודשיים או 3 חודשים, כל אחת, בשניים או יותר ממקצועות אלה: אימונולוגיה קלינית ואלרגולוגיה, אונקולוגיה, אנדוקרינולוגיה, גסטרואנטרולוגיה, גריאטריה, המטולוגיה, השתלת מח עצם, חדר מיון, טיפול נמרץ כללי, טיפול נמרץ פנימי, טיפול נמרץ קרדיולוגי, מחלות ריאה, מרפאה פנימית או מרפאה לרפואת המשפחה או יחידה לטיפול-יום פנימית, נפרולוגיה, קרדיולוגיה, ראומטולוגיה, רדיולוגיה אבחנתית, מחלות זיהומיות, רפואה לשיכוך כאב, גנטיקה רפואית, רפואה פליאטיבית; ואולם, במקצועות טיפול נמרץ פנימי וטיפול נמרץ כללי לפי פרט משנה זה, בכל אחד מהם, ניתן לבצע תקופה בת חודש אחד בלבד. |- <עוגן פרט 2> | : 2. מומחה בקרדיולוגיה {{ש}} (([תיקון: תשל"ז, תשנ"ו, תש"ס, תשס"ב])) || : אחד משלושת המסלולים הבאים: : א. תואר מומחה ברפואה פנימית; :: 3 שנים קרדיולוגיה; : {{ממורכז|או}} : ב. 1 שנה רפואה פנימית; :: 1 שנה קרדיולוגיה; :: 2 שנים רפואה פנימית; :: 2 שנים קרדיולוגיה; : {{ממורכז|או}} : ג. 3 שנים רפואה פנימית; :: 3 שנים - קרדיולוגיה : הערה: חובה בכל אחד משלושת המסלולים - ¹⁄₂ שנה לפחות, אך לא יותר משנה אחת, ביחידה לטיפול נמרץ קרדיולוגיה. |- <עוגן פרט 3> | : 3. מומחה בהימטולוגיה {{ש}} (([תיקון: תשמ"ב-2, תשמ"ז, תשנ"ו])) || : אחד משלושת המסלולים הבאים: : א. תואר מומחה ברפואה פנימית; :: 2¹⁄₂ שנים הימטולוגיה; : {{ממורכז|או}} : ב. 1 שנה ברפואה פנימית; :: 1 שנה הימטולוגיה; :: 2 שנים ברפואה פנימית; :: 1¹⁄₂ שנים הימטולוגיה; : {{ממורכז|או}} : ג. 3 שנים ברפואה פנימית; :: 2¹⁄₂ שנים הימטולוגיה. |- <עוגן פרט 4> | : 4. מומחה באימונולוגיה קלינית ואלרגולוגיה {{ש}} (([תיקון: תשל"ז, תש"ם, תשמ"א, תשמ"ג, תשמ"ז, תשנ"ו, תשנ"ט])) || : אחד משלושת המסלולים הבאים: : א. תואר מומחה ברפואה פנימית או ברפואת ילדים; :: 1 שנה אימונולוגיה קלינית; :: 1 שנה אלרגולוגיה; : {{ממורכז|או}} : ב. 1 שנה ברפואה פנימית; :: 1 שנה באימונולוגיה קלינית; :: 2 שנים ברפואה פנימית; :: 1 שנה באלרגולוגיה; : {{ממורכז|או}} : ג. 3 שנים ברפואה פנימית; :: 1 שנה אימונולוגיה קלינית; :: 1 שנה אלרגולוגיה. |- <עוגן פרט 5> | : 5. מומחה למחלות ריאה {{ש}} (([תיקון: תש"ם, תשמ"ב-2, תשמ"ז, תשנ"ו, תשס"ב, תשע"ט, תשפ"א, תשפ"ו])) || : אחד משלושת המסלולים האלה: : א. תואר מומחה ברפואה פנימית או רפואת משפחה; :: 2¹⁄₄ שנים, מהן - ::: שנתיים מחלות ריאה; ::: חודשיים במחלקה מוכרת לטיפול נמרץ נשימתי; ::: חודש באחד ממקצועות אלה: מעבדת שינה, רדיולוגיה אבחנתית, אונקולוגיה, רפואה תעסוקתית, אלרגיה, רפואה גרעינית, קרדיולוגיה, מכון או מרפאת ריאות בקהילה, מחלות אף אוזן גרון, וכירורגיית ראש צוואר, כירורגיית חזה; : ב. 1 שנה ברפואה פנימית; :: 1¹⁄₄ שנים, מהן - ::: שנה מחלות ריאה; ::: חודשיים במחלקה מוכרת לטיפול נמרץ נשימתי; ::: חודש באחד ממקצועות אלה: מעבדת שינה, רדיולוגיה אבחנתית, אונקולוגיה, רפואה תעסוקתית, אלרגיה, רפואה גרעינית, קרדיולוגיה, מכון או מרפאת ריאות בקהילה, מחלות אף אוזן גרון, וכירורגיית ראש צוואר, כירורגיית חזה; :: 2 שנים רפואה פנימית; :: 1 שנה מחלות ריאה; : ג. 3 שנים ברפואה פנימית; :: 2¹⁄₄ שנים, מהן - ::: שנתיים מחלות ריאה; ::: חודשיים במחלקה מוכרת לטיפול נמרץ נשימתי; ::: חודש באחד ממקצועות אלה: מעבדת שינה, רדיולוגיה אבחנתית, אונקולוגיה, רפואה תעסוקתית, אלרגיה, רפואה גרעינית, קרדיולוגיה, מכון או מרפאת ריאות בקהילה, מחלות אף אוזן גרון, וכירורגיית ראש צוואר, כירורגיית חזה. |- <עוגן פרט 6> | : 6. מומחה בגסטרואנטרולוגיה {{ש}} (([תיקון: תשמ"ב-2, תשמ"ז, תשנ"ו, תשפ"ב])) || : אחד מארבעת המסלולים הבאים: : א. תואר מומחה ברפואה פנימית; :: 2¹⁄₂ שנים בגסטרואנטרולוגיה; : {{ממורכז|או}} : ב. 1 שנה ברפואה פנימית; :: 1 שנה בגסטרואנטרולוגיה: :: 2 שנים ברפואה פנימית; :: 1¹⁄₂ שנים בגסטרואנטרולוגיה; : {{ממורכז|או}} : ג. 3 שנים ברפואה פנימית; :: 2¹⁄₂ שנים בגסטרואנטרולוגיה. : ד. תואר מומחה בכירורגיה כללית; :: (()) 2.5 שנים בגסטרואנטרולוגיה. |- <עוגן פרט 7> | : 7. מומחה באנדוקרינולוגיה {{ש}} (([תיקון: תשמ"ב-2, תשמ"ז, תשנ"ו, תשס"ב])) || : אחד מארבעת המסלולים הבאים: : א. תואר מומחה ברפואה פנימית; :: 2 שנים אנדוקרינולוגיה; : {{ממורכז|או}} : ב. 1 שנה ברפואה פנימית; :: 1 שנה באנדוקרינולוגיה; :: 2 שנים ברפואה פנימית; :: 1 שנה באנדוקרינולוגיה; : {{ממורכז|או}} : ג. 3 שנים ברפואה פנימית; :: 2 שנים באנדוקרינולוגיה; : {{ממורכז|או}} : ד. תואר מומחה ביילוד וגינקולוגיה; :: 9 חודשים רפואה פנימית; :: 2 שנים אנדוקרינולוגיה. |- <עוגן פרט 8> | : 8. מומחה בנפרולוגיה {{ש}} (([תיקון: תשמ"ב-2, תשמ"ז, תשנ"ו])) || : אחד משלושת המסלולים הבאים: : א. תואר מומחה ברפואה פנימית; :: 2¹⁄₂ שנים בנפרולוגיה; : {{ממורכז|או}} : ב. 1 שנה ברפואה פנימית; :: 1 שנה בנפרולוגיה; :: 2 שנים ברפואה פנימית; :: 1¹⁄₂ שנים בנפרולוגיה; : {{ממורכז|או}} : ג. 3 שנים ברפואה פנימית; :: 2¹⁄₂ שנים בנפרולוגיה. : הערה: חובה בכל אחד משלושת המסלולים ¹⁄₂ שנה לפחות, אך לא יותר משנה אחת, ביחידה לדיאליזה כרונית. |- <עוגן פרט 9> | : 9. מומחה ברפואת ילדים {{ש}} (([תיקון: תש"ם, תשמ"ב-2, תשמ"ג, תשמ"ה, תשמ"ו, תשמ"ז, תש"ן, תשנ"ו, תשנ"ט, תשס"ב, תשס"ט, תש"ע, תשע"א, תשע"ד, תשע"ו-2, תשע"ט-3, תשפ"א, תשפ"ו])) || : 4 שנים, מהן - : א. 33 חודשים במחלקה לרפואת ילדים, ויכול שחלק מתקופה זו יהיה באחד או יותר מהמקצועות האלה: :: חודשיים במחלקה לרפואה דחופה ילדים; :: 3 חודשים ביחידת טיפול נמרץ ילדים; : ב. ¹⁄₂ שנה במחלקת יונקים וטיפול מיוחד ביילוד; : ג. ¹⁄₂ שנה במרפאת ילדים קהילתית או במרפאת ייעוץ כללי לילדים, בעבודה משולבת עם מחלקת ילדים או יחידת יום לילדים; : ד. חודש ברפואה דחופה ילדים; : ה. חודשיים, בתקופות רצופות של חודש לפחות כל אחת, באחד או יותר מהמקצועות האלה: :: הימטו–אונקולוגיית ילדים, אנדוקרינולוגיית ילדים, מחלות אף אוזן וגרון וכירורגיית ראש צוואר, גסטרואנטרולוגיית ילדים, טיפול נמרץ ילדים, טיפול נמרץ לב ילדים, מחלות עור ומין, מחלות ריאה ילדים, מחלקת יילוד וגינקולוגיה, נוירולוגיית ילדים והתפתחות הילד, נפרולוגיית ילדים, פסיכיאטריה של הילד והמתבגר, קרדיולוגיית ילדים, רדיולוגיה אבחנתית, רפואה פיזיקלית ושיקום, גנטיקה רפואית, כירורגיית ילדים, מחלות זיהומיות, אימונולוגיה קלינית ואלרגולוגיית ילדים, ראומטולוגיית ילדים, מחלות עור ומין ילדים, אימונולוגיה קלינית ואלרגולוגיה, פרמקולוגיה קלינית, מרפאת ילדים בקהילה, רפואה פליאטיבית. |- <עוגן פרט 10> | : 10. מומחה בנוירולוגיה {{ש}} (([תיקון: תש"ם, תשמ"א, תש"ן, תשנ"ט, תשס"ט, תש"ע, תשע"ד])) || : 4¹⁄₂ שנים מהן - : א. 3³⁄₄ שנים במחלקה לנוירולוגיה - חובה; : ב. 3 חדשים במחלקה לרפואה פנימית - חובה; : ג. 3 חדשים בפסיכיאטריה או פסיכיאטריה של הילד והמתבגר - חובה; : ד. 3 חדשים באחד מאלה: :: רפואה פנימית, נוירולוגיה במחלקה שונה מהמחלקה שבה נעשתה ההתמחות לפי סעיף קטן א, נוירולוגית ילדים והתפתחות הילד, נוירוכירורגיה, רפואת עיניים, רפואה פיזיקלית ושיקום, רדיולוגיה אבחנתית, אונקולוגיה, נוירואונקולוגיה, טיפול נמרץ כללי, רפואה לשיכוך כאב, גנטיקה רפואית. |- <עוגן פרט 11> | : 11. מומחה בפסיכיאטריה {{ש}} (([תיקון: תשמ"א, תשמ"ב-2, תש"ן, תשס"ב, תש"ע, תשע"א, תשע"ד, תשפ"ו])) || : אחד משני מסלולים אלה: : (א) '''מסלול בסיס''' :: 4 שנים, מהן: :: (1) 2 שנים במחלקה פסיכיאטרית פעילה, ויכול שמתוכן שנה במחלקת טיפול יום פעילה בקהילה או בבית חולים, או יכול שמתוכן חצי שנה במחלקה לפסיכיאטריה של הילד והמתבגר; :: (2) שנה אחת בשירות פסיכיאטרי אמבולטורי למבוגר, במרפאה לבריאות הנפש - מ.ר; :: (3) ¹⁄₂ שנה בנוירולוגיה, או 3 חודשים בנוירולוגיה ו-3 חודשים במחלקה לרפואה פנימית או 3 חודשים בנוירולוגיה ו-3 חודשים ברפואת המשפחה; :: (4) ¹⁄₂ שנה באחת מאלה: מחלקה או מרפאה לטיפול פסיכיאטרי במבוגר, מרפאה לפסיכיאטריה של הילד והמתבגר, מחלקת יום פסיכיאטרית, יחידה פסיכוגריאטרית, מחלקה לפסיכיאטריה שיקומית, פסיכיאטריה משפטית; : (ב) '''מסלול למומחים ברפואת משפחה''' :: (1) תואר מומחה ברפואת משפחה; :: (2) שלוש שנים, מהן: ::: (א) שנתיים במחלקה פסיכיאטרית פעילה, ויכול שמתוכן שנה במחלקת טיפול יום פעילה בקהילה או בבית חולים, או יכול שמתוכן חצי שנה במחלקה לפסיכיאטריה של הילד והמתבגר; ::: (ב) שנה בשירות פסיכיאטרי אמבולטורי למבוגר במרפאה לבריאות הנפש. |- <עוגן פרט 12> | : 12. מומחה בכירורגיה כללית {{ש}} (([תיקון: תש"ם, תשמ"ה, תש"ן, תשנ"ו, תשנ"ח, תשנ"ט, תשס"ח, תשע"ג, תשפ"ב])) || : (()) 5.5 שנים, מהן - : א. 18 חודשים ראשונים בהתמחות - מתוכם 15 חודשים במחלקה לכירורגיה כללית ו-3 חודשים במחלקה לטיפול נמרץ כללי (חובה); : ב. 3 חודשים, בתקופות רצופות של חודש כל אחת לפחות, באחד או יותר מהמקצועות האלה: כירורגיית כלי דם, כירורגיית ילדים, כירורגיית חזה, גסטרואנטרולוגיה; : ג. 39 חודשים בכירורגיה כללית, מתוכם - :: (1) 3 חודשים רוטציה ביחידה מוכרת לטראומה (חובה); :: (2) 6 חודשים בתקופות של חודשיים או 3 חודשים רצופות במקצועות האלה: כירורגיה מטבולית ובריאטרית, כירורגיה אנדוקרינית, כירורגיה של הקולון והרקטום, כירורגיה הפטוביליארית, כירורגיה של השד, כירורגיה דחופה וטראומה, השתלות, מחלקה כירורגית בבית חולים אחר, ויכול שחודש מתקופה זו יהיה באחד המקצועות האלה: מחלות זיהומיות, מכוני סקר לגידולים, כירורגיה בקהילה, מחלקה כירורגית בבית חולים אחר מחוץ לישראל; : 6 חודשים אחרונים במחלקה לכירורגיה כללית; |- <עוגן פרט 12א> | : 12א. מומחה בכירורגית ילדים {{ש}} (([תיקון: תשמ"ג, תש"ן, תשנ"ח, תשע"ז-3, תשפ"א])) || : אחד משני המסלולים האלה: : א. 5¹⁄₂ שנים, מהן - ::: שנה אחת כירורגית ילדים; ::: שנתיים כירורגיה כללית; ::: שתי שנים ו-3 חודשים בכירורגית ילדים; ::: 3 חודשים בטיפול נמרץ יילודים או טיפול נמרץ ילדים; : ב. תואר מומחה בכירורגיה כללית :: 2¹⁄₂ שנים, מהן - ::: 27 חודשים בכירורגית ילדים - מ.ר; ::: 3 חודשים טיפול נמרץ ילדים או פגים. |- <עוגן פרט 13> | : 13. מומחה בנוירוכירורגיה {{ש}} (([תיקון: תש"ם, תשמ"ג, תשמ"ו, תש"ן, תשנ"ט, תשס"ט])) || : 5¹⁄₂ שנים, מהן - : א. (((נמחק);)) : ב. 4.5 שנים במחלקה לנוירוכירורגיה - חובה; : ג. 3 חודשים טיפול נמרץ כללי - חובה; : ד. 3 חודשים במחלקה לנוירולוגיה - חובה; : ה. 3 חודשים נוירורדיולוגיה - חובה; : ו. 3 חודשים באחד מהמקצועות האלה: :: נוירופתולוגיה, נוירואנסטזיה, כירורגיה פלסטית, אורתופדיה, אורתופדיה של הגב, כירורגיית ילדים, כירורגיית כלי דם, טיפול נמרץ ילדים, טראומה, כירורגיה כללית. |- <עוגן פרט 14> | : 14. מומחה לכירורגיה של בית החזה {{ש}} (([תיקון: תש"ם, תשמ"ג, תש"ן, תשס"ג, תשע"ו-2, תשע"ז-3, תשפ"ג])) || : אחד משלושת המסלולים האלה: : א. מסלול כירורגיית לב :: 5¹⁄₂ שנים מהן - :: (1) 3¹⁄₂ שנים מהן - :::: 36 חודשים במחלקה לכירורגיית לב, מתוכם 3 חודשים בניתוחי לב ילדים; :::: 3 חודשים קרדיולוגיה; :::: 3 חודשים במחלקה לכירורגיית חזה; :: (2) 2 שנים באחד מאלה: ::: (א) מסלול כירורגיית לב (מבוגרים): ::::: 24 חודשים במחלקה לכירורגיית לב (מבוגרים); : {{ממורכז|או}} ::::: 12 חודשים קרדיולוגיה פולשנית; ::::: 3 חודשים רדיולוגיה פולשנית; ::::: 3 חודשים ניתוחי כלי דם; ::::: 6 חודשים מחלקת ניתוחי לב מבוגרים; : {{ממורכז|או}} ::::: 18 חודשים טיפול נמרץ כללי; ::::: 6 חודשים טיפול נמרץ ניתוחי לב; ::: (ב) מסלול כירורגיית לב (ילדים): ::::: 2 חודשים טיפול נמרץ ילדים או טיפול נמרץ לב ילדים; ::::: 4 חודשים קרדיולוגיית ילדים; ::::: 18 חודשים כירורגיית לב ילדים; ::: (ג) מסלול כירורגיית לב (ניתוחי חזה): ::::: 3 חודשים ריאות; ::::: 21 חודשים מחלקת ניתוחי חזה; : ב. :: (()) 5.5 שנים, מהן - ::: 4 שנים כירורגיית חזה; ::: 3 חודשים כירורגיית לב; ::: 6 חודשים כירורגיה כללית; ::: 3 חודשים הרדמה או בטיפול נמרץ כללי; ::: 3 חודשים מחלות ריאה; ::: 3 חודשים באחד מהמקצועות האלה: אונקולוגיה של בית החזה, רדיולוגיה אבחנתית, אנטומיה פתלוגית, כירורגיית ילדים, כירורגיית כלי דם, מחלקה לכירורגיית חזה במרכז רפואי אחר בארץ; : ג. (((נמחק).)) |- <עוגן פרט 15> | : 15. מומחה בכירורגיה אורתופדית {{ש}} (([תיקון: תש"ם, תשמ"ב-2, תשמ"ג, תשמ"ו, תש"ן, תשנ"ו, תשס"ג, תשס"ח, תשע"א, תשע"ג, תשפ"א, תשפ"ו])) || : 5¹⁄₂ שנים, מהן - : א. 4 שנים - כירורגיה אורתופדית; : ב. 3 חודשים באחד מהמקצועות האלה: :: כירורגיה כללית, כירורגיה פלסטית, כירורגיית עמוד שדרה, ארטרוסקופיות ופגיעות ספורט, כירורגיית כתף, כירורגיית כף רגל וקרסול, אונקולוגיה אורתופדית, השתלת מפרקים, כירורגיית כף יד, אורתופדיית ילדים; : ג. (((בוטל);)) : ד. 3 חודשים - טיפול נמרץ כללי; : ה. 3 חודשים - אורתופדיית ילדים; : ה1. 3 חודשים - ניתוחי עמוד שדרה; : ו. 3 חודשים - כירורגיית כף יד; : ז. 3 חודשים באחד מאלה: :: שיקום, נוירולוגיה, נוירוכירורגיה, כירורגיית כלי דם, יחידה לטראומה, כירורגיה כללית, טראומה אורתופדית, אורתופדיה בקהילה. |- <עוגן פרט 16> | : 16. כירורגיה פלסטית ואסתטית {{ש}} (([תיקון: תש"ם, תשמ"ג, תש"ן, תש"ס, תשפ"א])) || : 5¹⁄₂ שנים, מהן - : א. 6 חודשים במחלקה לכירורגיה כללית - חובה; : ב. 4¹⁄₄ שנים במחלקה לכירורגיה פלסטית - חובה, ו-3 חודשים ביחידה מוכרת לכוויות (גם אם אינה במחלקה לכירורגיה פלסטית) - חובה; : ג. 3 חודשים ביחידה לכירורגיה של היד, ובבית חולים שאין בו יחידת כירורגיה של היד, 3 חודשים במחלקה לכירורגיה אורתופדית, ובלבד שהמחלקה מטפלת בכירורגיה של היד ומועסק בה מומחה אחד לפחות בכירורגיה של היד - חובה; : ד. 3 חודשים במקצוע משנה אחד מאלה: אף, אוזן וגרון, כירורגיית פה ולסתות, מחלות עור ומין, כירורגיה אורולוגית, כירורגיה כללית, מחלות עיניים. |- <עוגן פרט 17> | : 17. מומחה בכירורגיה אורולוגית {{ש}} (([תיקון: תש"ם, תשמ"ג, תש"ן, תשנ"ח, תשס"ו, תשע"ב, תשפ"ב])) || : 5¹⁄₂ שנים, מהן - : א. 5 שנים כירורגיה אורולוגית; : ב. 3 חודשים במחלקה לכירורגיה כללית; : ג. 3 חודשים באחד מהמקצועות האלה: :: כירורגיה כללית, כירורגיית כלי דם, כירורגיית ילדים, כירורגיה פלסטית, יילוד וגינקולוגיה, נפרולוגיה, טיפול נמרץ כללי/נשימתי/כירורגי, רדיולוגיה אבחנתית, השתלת אברים, אונקולוגיה; :: הערה: במקצוע כירורגיה כללית ניתן לבצע 6 חודשים רצופים. |- <עוגן פרט 18> | : 18. מומחה במחלות עור ומין {{ש}} (([תיקון: תש"ם, תשנ"ט, תש"ס, תשס"ו, תשס"ח, תשע"ד, תשפ"ב])) || : 4¹⁄₂ שנים, מהן - : א. 6 חודשים ברפואה פנימית - חובה לקיימם במהלך השנתיים הראשונות להתמחות; : ב. 3¹⁄₂ שנים במחלקה למחלות עור ומין - חובה; : ג. (((בוטל);)) : ד. שלושה חודשים באחד מהמקצועות שלהלן: :: אימונולוגיה קלינית ואלרגולוגיה, אנדוקרינולוגיה, רפואת ילדים, אונקולוגיה, פסיכיאטריה, מחלות זיהומיות, גנטיקה רפואית, מחלות עור ומין ילדים, פתולוגיה אבחנתית; : ה. שלושה חודשים כירורגיה פלסטית. |- <עוגן פרט 19> | : 19. מומחה במחלות אף אוזן וגרון וכירורגיה של ראש צוואר {{ש}} (([תיקון: תשמ"ה, תשמ"ו, תשנ"ט, תשס"ב, תשע"א, תשפ"ו])) || : (()) 5.5 שנים, מהן - : א. 4 שנים ו-9 חודשים במחלקת אף אוזן גרון; : ב. 3 חודשים במחלקה לכירורגיה כללית או במחלקה לטיפול נמרץ כללי או במחלקת הרדמה; : ג. 6 חודשים רצופים או 2 תקופות של 3 חודשים כל אחת, בתחומים אלה: כירורגיה כללית, טיפול נמרץ כללי, טיפול נמרץ ילדים, הרדמה, נוירוכירורגיה, נוירולוגיה, גנטיקה, כירורגיית פה ולסתות, כירורגיה פלסטית, כירורגיית כלי דם, מחלות עיניים, דימות, אונקולוגיה, מחלקת אף אוזן גרון במרכז רפואי אחר (3 חודשים בלבד), אף אוזן גרון בקהילה, : (([במקור הסיפא היא המשך של פרט משנה ג']:)) ואולם בתחום כירורגיה, טיפול נמרץ כללי או הרדמה, שבוצעה בו תקופה לפי פרט משנה ב', יהיה ניתן לבצע תקופה לפי פרט משנה ג' של 3 חודשים בלבד. |- <עוגן פרט 20> | : 20. מומחה במחלות עיניים {{ש}} (([תיקון: תשמ"ה, תשמ"ו, תשמ"ז, תשס"ו, תשע"ו-2, תשע"ט-3])) || : 4¹⁄₂ שנים, מהן - : א. 4 שנים במחלקה לרפואת עיניים - מ.ר; : ב. 6 חודשים בתקופות רצופות של חודש לפחות כל אחת, באחד או יותר מהמקצועות האלה: :: הרדמה, כירורגיה פלסטית, נוירוכירורגיה, נוירולוגיה, רדיולוגיה אבחנתית, רפואה פנימית, רפואת ילדים, מחלות א.א.ג. וכירורגיית ראש וצוואר, : {{ממורכז|או}} :: 3 חודשים בתקופות רצופות של חודש לפחות כל אחת, באחד או יותר מהמקצועות המפורטים לעיל בפרט משנה זה ו-3 חודשים בתקופות רצופות של חודש לפחות כל אחת במחלקת עיניים אחרת באחד מהמקצועות האלה: :: גלאוקומה, מחלות עיניים בילדים כולל פזילה, נוירו–אופטלמולוגיה, פלסטיקה וארובת העין, אובאיטיס, גידולי עיניים, קטרקט, קרנית, רשתית. |- <עוגן פרט 21> | : 21. מומחה להרדמה {{ש}} (([תיקון: תש"ם, תש"ם-2, תשמ"א, תשמ"ה, תשמ"ו, תש"ן, תשנ"ח, תשנ"ט, תשס"ו, תשע"ו-2, תשפ"ו])) || : 4¹⁄₂ שנים, מהן - : א. 3¹⁄₂ שנים בהרדמה - חובה, כולל הרדמה בכירורגיה אורולוגית, בכירורגיה אורתופדית, בכירורגיה של בית החזה (כולל ניתוחי לב פתוחים וסגורים), בכירורגיה כללית, בנוירוכירורגיה, בכירורגיה פלסטית, ביילוד וגינקולוגיה, בכירורגיית ילדים, בכירורגיית עיניים, בכירורגיית אף אוזן וגרון, בהתאוששות; (מתוכם 3 חודשים חובה באחד מאלה: יילוד וגינקולוגיה, כירורגיית ילדים, התאוששות); : ב. 6 חודשים רצופים או 2 תקופות של 3 חודשים - טיפול נמרץ כללי - חובה; : ג. 2 חודשים במרפאת כאב - חובה; : ד. שתי תקופות של חודשיים כל אחת, בשניים מהתחומים האלה: :: רפואה פנימית, רפואת ילדים, קרדיולוגיה, מחלות ריאה, נוירולוגיה, טיפול נמרץ ילדים, ניאונטולוגיה, רפואה דחופה, דימות, גריאטריה, כירורגיה כללית, כירורגיה אורולוגית, נוירוכירורגיה, כירורגיית לב ובית החזה, כירורגיה אורתופדית, מחלות אף-אוזן-גרון וכירורגיית ראש צוואר, השתלות, כירורגיית כלי דם; : ה. (((בוטל).)) |- <עוגן פרט 22> | : 22. מומחה ביילוד ובגיניקולוגיה {{ש}} (([תיקון: תש"ם-3, תשמ"ג, תשמ"ה, תשמ"ו, תש"ן, תשנ"ח, תשנ"ט, תשס"ו])) || : 5¹⁄₂ שנים, מהן - : א. 4¹⁄₂ שנים ביילוד וגינקולוגיה ובפריון, ובהן: ::: 1¹⁄₂ שנים יילוד - חובה; ::: 12 חודשים גינקולוגיה - חובה; ::: 6 חודשים פריון - חובה; ::: 1¹⁄₂ שנים יילוד וגינקולוגיה - חובה; : ב. 12 חודשים לפי בחירה בין: ::: 6 חודשים בכל אחד משניים ממקצועות אלה, או ארבעה חודשים בכל אחד משלושה ממקצועות אלה: ::: כירורגיה כללית, כירורגיה אורולוגית, הרדמה, טיפול נמרץ כללי, אנדוקרינולוגיה, פגים, אונקולוגיה, בריאות הציבור (תחנה לאם ולילד או מרכז לבריאות האישה), אולטרה סאונד, יחידת הפריה חוץ גופית, גנטיקה רפואית, אנדוקרינולוגיה פדיאטרית. |- <עוגן פרט 23> | : 23. מומחה ברדיולוגיה אבחנתית {{ש}} (([תיקון: תשמ"ב-2, תש"ן, תשנ"ו, תשנ"ט, תשס"ב, תשס"ג, תשפ"א, תשפ"ה])) || : אחד משני המסלולים האלה: : א. 4¹⁄₂ שנים, מהן - ::: 3 שנים ו-9 חודשים - רדיולוגיה אבחנתית; ::: 3 חודשים רפואה גרעינית; ::: 6 חודשים באחד מאלה: רפואת ילדים, כירורגיה כללית, כירורגיה אורתופדית, רפואה פנימית; : {{ממורכז|או}} ::: 3 חודשים באחד מאלה: רפואת ילדים, כירורגיה כללית, רפואה פנימית ו-3 חודשים במחלקה או במכון קליני בבית חולים כללי שאינו רדיולוגיה אבחנתית; : ב. תואר מומחה ברפואה גרעינית; :: 2¹⁄₂ שנים רדיולוגיה אבחנתית. |- <עוגן פרט 24> | : 24. מומחה באונקולוגיה {{ש}} (([תיקון: תש"ם, תש"ן, תשנ"ב, תשנ"ח, תשנ"ט, תשס"ו, תשס"ח, תשע"ב, תשפ"ג, תשפ"ה])) || : אחד משלושת המסלולים האלה: : א. אונקולוגיה רפואית (מסלול בסיס) - :: 5 שנים, מהן - ::: 3 שנים אונקולוגיה רפואית; ::: שנה רדיותרפיה; ::: 9 חודשים רפואה פנימית; ::: 3 חודשים באחד מענפי הרפואה המפורטים בטור א', מלבד אונקולוגיה ורדיותרפיה; : ב. אונקולוגיה רפואית (מסלול על) - ::: תואר מומחה ברפואה פנימית; ::: 3¹⁄₂ שנים, מהן - ::: שנה אונקולוגיה רפואית; ::: 1 שנה רדיותרפיה; :: 1¹⁄₂ שנים אונקולוגיה רפואית; : ג. רדיותרפיה - ::: 5 שנים, מהן - ::: 3 שנים רדיותרפיה; ::: שנה אונקולוגיה רפואית; ::: 9 חודשים רפואה פנימית; ::: 3 חודשים באחד מענפי הרפואה המפורטים בטור א', מלבד אונקולוגיה ורדיותרפיה. |- <עוגן פרט 25> | : 25. מומחה ברפואת המשפחה {{ש}} (([תיקון: תשל"ז, תש"ם, תשמ"א, תשמ"ה, תשמ"ז, תש"ן, תשנ"ו, תשנ"ח, תשנ"ט, תש"ס, תשס"ו, תשע"א, תשע"ד, תשע"ו-2, תשפ"ב])) || : 4 שנים, מהן - : א. 15 חודשים במחלקה לרפואת המשפחה מרפאת שלב א' בליווי מדריך; : ב. 9 חודשים במחלקה פנימית; : ג. 2 חודשים במחלקה לרפואה דחופה; : ד. 5 חודשים ברפואת ילדים במקצועות אלה: :: (1) 2 חודשים במחלקת ילדים; :: (2) 2 חודשים במחלקה לרפואה דחופה ילדים; :: (3) 1 חודש במרפאת ילדים בבית חולים או מרפאת ילדים בקהילה או אשפוז יום ילדים; : ה. 2 חודשים במרפאה פסיכיאטרית אמבולטורית בקהילה או בבית חולים; : ו. 2 חודשים, בתקופות של חודש כל אחת או חודשיים, מתוך מקצועות אלה: :: אונקולוגיה, אורתופדיה, אימונולוגיה קלינית ואלרגולוגיה, אנדוקרינולוגיה, גסטרואנטרולוגיה ומחלות כבד, גריאטריה, כירורגיה כללית, מחלות אף אוזן גרון וכירורגיה של ראש וצוואר, מחלות זיהומיות, מחלות עור ומין, מחלות עיניים, מחלות ריאה, נוירולוגיה, נפרולוגיה, פסיכיאטריה, קרדיולוגיה, ראומטולוגיה, רפואה פיזיקלית ושיקום, רפואה תעסוקתית, יילוד וגינקולוגיה, פסיכיאטריה של הילד והמתבגר, נוירולוגיית ילדים והתפתחות הילד, קרדיולוגיית ילדים, מחלות ריאה ילדים, גסטרואנטרולוגיית ילדים, אנדוקרינולוגיית ילדים, רפואה לשיכוך כאב, רפואה פליאטיבית, מחקר; : ז. 1 חודש במחלקה לרפואת המשפחה; : ח. 12 חודשים במחלקה לרפואת המשפחה - מרפאה שלב ב'; : ט. קורס אוניברסיטאי ברפואת המשפחה, בן שישה סמסטרים לפחות, שהכיר בו המנהל וכן עמידה בדרישות האוניברסיטה בסיומו. |- <עוגן פרט 26> | : 26. מומחה בבריאות הציבור {{ש}} (([תיקון: תש"ם-4, תשמ"ו, תש"ן, תשנ"ב, תשנ"ו, תשנ"ט, תש"ס, תשס"ג])) || : 4 שנים מהן - : א. אחד משני המסלולים האלה: :: 30 חודשים שירותים קהילתיים - חובה ו-6 חודשים אפידמיולוגיה - חובה; : {{ממורכז|או}} :: 30 חודשים אפידמיולוגיה - חובה ו-6 חודשים שירותים קהילתיים - חובה. :: הערה: במהלך ההתמחות במקצוע הראשי יסיים המתמחה קורס אקדמי בישראל המוכר על פי [[חוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי"ח-1958]], ויציג תעודה על אחד מתארים אלה: Ph.D.‎‏; Dr.P.H‏; MPH באפידמיולוגיה; M.Med.Sc באפידמיולוגיה; M.Sc באפידמיולוגיה; : ב. 6 חודשים במחלקה לרפואה פנימית או במחלקה לרפואת ילדים; : ג. 6 חודשים באחד מאלה או 3 חודשים בשניים מאלה: מחלקה או מכון קליני בבית חולים כללי, או מינהל רפואי או רפואת המשפחה במוסד מוכר. |- <עוגן פרט 27> | : 27. מומחה ברפואה פיסיקלית ושיקום {{ש}} (([תיקון: תש"ן, תשנ"ט, תשס"ב, תשס"ג, תשע"ז-3])) || : אחד משמונה מסלולים אלה: : א. 3.5 שנים, מהן - ::: (()) 2.5 שנים במחלקה לרפואה פיסיקלית ושיקום; ::: 3 חודשים רפואה פנימית; ::: 3 חודשים כירורגיה אורתופדית; ::: 3 חודשים נוירולוגיה; ::: 3 חודשים באחד ממקצועות אלה: נוירוכירורגיה, כירורגיה אורתופדית (תקופה נוספת), פסיכיאטרייה, נוירולוגיה (תקופה נוספת), שיקום לב, התפתחות הילד, גריאטרייה, אלקטרו–פיזיולוגיה קלינית, ראומטולוגיה, נוירורדיולוגיה; : {{ממורכז|או}} : ב. (1) תואר מומחה בנוירולוגיה; :: (2) 2.5 שנים, מהן - :::: 24 חודשים במחלקה לרפואה פיסיקלית ושיקום; :::: 3 חודשים כירורגיה אורתופדית; :::: 3 חודשים באחד ממקצועות אלה: נוירוכירורגיה, כירורגיה אורתופדית (תקופה נוספת), פסיכיאטרייה, שיקום לב, התפתחות הילד, גריאטרייה, אלקטרו–פיזיולוגיה קלינית, ראומטולוגיה, נוירורדיולוגיה; : {{ממורכז|או}} : ג. (1) תואר מומחה בגריאטריה; :: (2) 2.5 שנים, מהן - :::: 24 חודשים במחלקה לרפואה פיסיקלית ושיקום; :::: 3 חודשים כירורגיה אורתופדית; :::: 3 חודשים נוירולוגיה; : {{ממורכז|או}} : ד. (1) תואר מומחה בכירורגייה אורתופדית; :: (2) 2.5 שנים, מהן - :::: 24 חודשים במחלקה לרפואה פיסיקלית ושיקום; :::: 3 חודשים רפואה פנימית; :::: 3 חודשים נוירולוגיה; : {{ממורכז|או}} : ה. (1) תואר מומחה ברפואה פנימית; :: (2) 2.5 שנים, מהן - :::: 24 חודשים במחלקה לרפואה פיסיקלית ושיקום; :::: 3 חודשים כירורגיה אורתופדית; :::: 3 חודשים נוירולוגיה; : {{ממורכז|או}} : ו. (1) תואר מומחה ברפואת משפחה; :: (2) 2.5 שנים, מהן - :::: 24 חודשים במחלקה לרפואה פיסיקלית ושיקום; :::: 3 חודשים כירורגיה אורתופדית; :::: 3 חודשים נוירולוגיה; : {{ממורכז|או}} : ז. (1) תואר מומחה ברפואת ילדים; :: (2) 2.5 שנים, מהן - :::: 24 חודשים במחלקה לרפואה פיסיקלית ושיקום; :::: 3 חודשים כירורגיה אורתופדית או 3 חודשים אורתופדיית ילדים; :::: 3 חודשים נוירולוגיה או 3 חודשים נוירולוגיית ילדים והתפתחות הילד; : {{ממורכז|או}} : ח. (1) תואר מומחה בנוירוכירורגיה; :: (2) 2.5 שנים, מהן - :::: 24 חודשים במחלקה לרפואה פיסיקלית ושיקום; :::: 3 חודשים כירורגיה אורתופדית; :::: 3 חודשים רפואה פנימית. |- <עוגן פרט 28> | : 28. <!-- מומחה במקצועות מעבדה קליניים {{ש}} --> (([תיקון: תשנ"ב, תשנ"ו, תשע"ד])) || (((בוטל).)) |- <עוגן פרט 28א> | : 28א. מומחה במקצועות מעבדה קליניים {{ש}} (([תיקון: תשע"ז])) || : בעל תעודת מומחה מהרשות המוסמכת במדינה מחוץ לישראל, שהוכרה בידי המועצה, שלפיה השלים התמחות באותה מדינה שאורכה 4.5 שנים, מהן - : א. שנה ביוכימיה קלינית (כולל בדיקות אנדוקרינולוגיות, אימונולוגיות, וטוקסיקולוגיות); : ב. שנה במחלקת רפואה פנימית או רפואת ילדים; : ג. שנה מיקרוביולוגיה קלינית (כולל בדיקות ויראליות, מיקולוגיות ופרזיטולוגיות); : ד. חצי שנה המטולוגיה (מעבדה) או בנק דם; : ה. שנה מחקר קליני באחד המקצועות: ביוכימיה קלינית או מיקרוביולוגיה קלינית. : הערה: על אף האמור, רשאי המנהל להכיר בתעודת מומחה מהרשות המוסמכת במדינה מחוץ לישראל, גם אם השלים בעל התעודה במדינה האמורה פחות מ-4.5 שנים, אם המועצה ממליצה על כך ובתנאים שקבעה לרבות השלמה של התקופות החסרות ובחינות. |- <עוגן פרט 29> | : 29. מומחה במיקרוביולוגיה קלינית {{ש}} (([תיקון: תשנ"ב, תשנ"ו])) || : 4 שנים, מהן - : א. 3 שנים במיקרוביולוגיה קלינית (כולל בדיקות ויראליות, מיקולוגיה ופרזיטולוגיה) - מ.ר. מהן שנה אחת במכון מחקר; : ב. 1 שנה ברפואה פנימית או ברפואת ילדים. |- <עוגן פרט 29א> | : 29א. מומחה בביוכימיה קלינית {{ש}} (([תיקון: תשנ"ו, תשס"ב])) || : 4 שנים, מהן - : א. 3 שנים ביוכימיה קלינית (כולל בדיקות אנדוקרינולוגיות, אימונולוגיות, וטוקסיקולוגיות) - מ.ר.; : ב. 1 שנה ברפואה פנימית או ברפואת ילדים. |- <עוגן פרט 30> | : 30. מומחה בפתולוגיה אבחנתית {{ש}} (([תיקון: תש"ן, תשס"ב, תשס"ו, תשפ"ב, תשפ"ג])) || : 4¹⁄₂ שנים, מהן - ::: 4 שנים בפתולוגיה אבחנתית; ::: 6 חודשים בתקופות רצופות של שלושה חודשים כל אחת, בשניים ממקצועות אלה: כירורגיה כללית, רפואת ילדים, רפואה פנימית, אונקולוגיה, מחלות עור ומין, כירורגיית ילדים, כירורגיה של ראש וצוואר, כירורגיה אורולוגית, יילוד וגינקולוגיה, כירורגיה פלסטית, נוירוכירורגיה, כירורגיה של בית חזה, אורתופדיה אונקולוגית (במסגרת מחלקה אורתופדית), אימונולוגיה ואלרגיה, אנדוקרינולוגיה, אנדוקרינולוגיית ילדים, גנטיקה רפואית, גסטרואנטרולוגיה, גסטרואנטרולוגיית ילדים, המטולוגיה, המטו-אונקולוגיית ילדים, מחלות זיהומיות, מחלות מטבוליות, מחלות ריאה, מחלות ריאה ילדים, נאונטולוגיה, נוירולוגיות ילדים והתפתחות הילד, נפרולוגיה, נפרולוגיית ילדים, קרדיולוגיה, קרדיולוגיית ילדים, ריאומטולוגיה, גינקופתולוגיה, דרמטופתולוגיה, המטופתולוגיה, נוירופתולוגיה, נפרופתולוגיה, פתולוגיה פרינטלית, פתולוגיה של העצם והרקמות הרכות, פתולוגיה של מערכת העיכול, פתולוגיה של השתלות, ציטולוגיה, פתולוגיה של דרכי הנשימה, פתולוגיה משפטית, פתולוגיה של ראש-צוואר, פתולוגיה של חלל הפה, פתולוגיה מולקולרית, פתולוגיה של השד, פתולוגיה של השתן. |- <עוגן פרט 31> | : 31. מומחה ברפואה גרעינית {{ש}} (([תיקון: תש"ם, תש"ן, תשס"ב, תשס"ח, תשע"ג, תשפ"א])) || : אחד משני המסלולים האלה: : א. 4 שנים, מהן - ::: 2 שנים ברפואה גרעינית; ::: 6 חודשים ביחידת PET-CT; ::: שנה רדיולוגיה אבחנתית; ::: 3 חודשים רפואה פנימית; ::: חודש רפואת ילדים; ::: חודשיים בתקופות רצופות של חודש או חודשיים כל אחת, באחד או בשניים מאלה: אנדוקרינולוגיה, כירורגיה אורולוגית, כירורגיה אורתופדית, כירורגיה כללית, נוירולוגיה, קרדיולוגיה, רדיותרפיה, מחלות זיהומיות, נוירוכירורגיה; : ב. תואר מומחה ברדיולוגיה אבחנתית; :: 1¹⁄₂ שנים רפואה גרעינית; :: 6 חודשים PET-CT. |- <עוגן פרט 32> | : 32. מומחה בגריאטריה {{ש}} (([תיקון: תשל"ז, תש"ם, תשמ"א, תשמ"ז, תשנ"ב, תשנ"ח, תשס"ב, תשס"ג, תש"ע, תשפ"א, תשפ"ה, תשפ"ו])) || : אחד משני המסלולים האלה: : א. 4 שנים, מהן - ::: 2 שנים גריאטריה; ::: 1¹⁄₂ שנה רפואה פנימית; ::: 3 חודשים מרפאה גריאטרית קהילתית; ::: 3 חודשים באחד או יותר מן המקצועות האלה, בתקופות של חודש אחד לפחות בכל מקצוע: יחידה גריאטרית מייעצת בבית חולים כללי, נוירולוגיה, אורתופדיה, שיקום כללי, פסיכיאטריה מבוגרים, רפואה פליאטיבית, קרדיולוגיה, אונקולוגיה, ראומטולוגיה, המטולוגיה, אנדוקרינולוגיה, גסטרואנטרולוגיה, טיפול נמרץ כללי, מחלות זיהומיות, מחלות ריאה, רפואה לשיכוך כאב, רפואה דחופה, כירורגיה כללית, אף אוזן גרון, נפרולוגיה; : ב. תואר מומחה ברפואה פנימית או ברפואת משפחה; :: 1 שנים ו-9 חודשים גריאטריה; :: 3 חודשים מרפאה גריאטרית קהילתית. |- <עוגן פרט 33> | : 33. מומחה ברפואה משפטית {{ש}} (([תיקון: תש"ם-3, תשע"ז-2, תשפ"ב])) || : 5 שנים, מהן - : א. 3 שנים ברפואה משפטית; : ב. שנה בפתולוגיה אבחנתית; : ג. ¹⁄₂ שנה במחלקה לדימות, בדגש על דימות תלת-ממדי–טומוגרפיה ממוחשבת (CT) ובדיקות דימות של תהודה גנטית (MRI); : ד. 3 חודשים בשניים מן המקצועות האלה: סבב מעבדות פורנזיות (מעבדה לביולוגיה פורנזית, מעבדה לזיהוי פלילי, מעבדה לטוקסיקולוגיה פורנזית, זיהוי על סמך משנן), מחלקה לרפואה דחופה, יילוד וגינקולוגיה, רפואת ילדים, כירורגיה אורתופדית. |- <עוגן פרט 34> | : 34. מומחה בפסיכיאטריה של הילד והמתבגר {{ש}} (([תיקון: תשמ"א, תשנ"ו, תש"ע, תשע"ד, תשפ"ב, תשפ"ו])) || : (()) 4.5 שנים, מהן - : א. 15 חודשים במרפאה פסיכיאטרית לילד ולמתבגר; : ב. 1 שנה במסגרת של אשפוז יום לילד והמתבגר או במסגרת של טיפול יום לילד והמתבגר, ויכול ש-3 חודשים ממנה יהיו במחלקת יום לילד ולמתבגר; : ג. 6 חודשים במחלקה לפסיכיאטריה; : ד. שנה אחת ב-2 תקופות של 6 חודשים כל אחת במקצועות האלה: :: (1) במחלקה פסיכיאטרית לילד ולמתבגר; :: (2) במרפאה פסיכיאטרית לילד ולמתבגר; :: (3) במחלקת אשפוז יום/טיפול יום פסיכיאטרי לילד ולמתבגר; :: (4) (((נמחקה);)) : ה. 6 חודשים באחד מהמקומות האלה: :: (1) מרפאה פסיכיאטרית לילד ולמתבגר בקהילה; :: (2) מרפאה פסיכיאטרית לילד ולמתבגר באחד מהתחומים האלה: הפרעות אכילה, טיפול בטראומה, הפרעות נוירו-התפתחויות, התערבות במשבר, התמכרויות, מגדר; :: (3) באחד מאלה: טיפול יום בקהילה או חלופת אשפוז או אשפוז בית או בית מאזן; : ו. 3 חודשים באחד מהתחומים האלה: :: (1) התפתחות הילד; :: (2) נוירולוגיית ילדים; :: (3) מרפאה פסיכיאטרית לגיל הרך. |- <עוגן פרט 35> | : 35. מומחה במינהל רפואי {{ש}} (([תיקון: תשמ"ז-2, תשמ"ז-3, תשס"ו, תשס"ח, תשע"ב, תשע"ד])) || : א. בעל תואר מומחה לפי תקנות אלה; : ב. בעל תואר שני לפחות, שהמועצה להשכלה גבוהה הכירה בו לפי [[סעיף 22 לחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי"ח-1958]], באחד מאלה: ניהול רפואי, מינהל מערכות בריאות, בריאות הציבור במגמת ניהול רפואי, מינהל עסקים, מינהל ציבורי; : ג. 2 שנים באחד משני מסלולים אלה: :: (1) 18 חודשים בהנהלת בית חולים כללי או בהנהלת בית חולים ייעודי (כגון: פסיכיאטרי, גריאטרי, שיקומי); ::: 6 חודשים בהנהלה ראשית או מחוזית של משרד הבריאות או בהנהלה ראשית או מחוזית של קופת חולים או במפקדת קצין רפואה ראשי של צה"ל; :: (2) 18 חודשים בהנהלה ראשית או מחוזית של משרד הבריאות או בהנהלה ראשית או מחוזית של קופת חולים ו-6 חודשים מהם יכול שיבוצעו במפקדת קצין רפואה ראשי של צה"ל; ::: 6 חודשים בהנהלת בית חולים כללי. |- <עוגן פרט 36> | : 36. מומחה בנאונטולוגיה {{ש}} (([תיקון: תש"ן, תשנ"ט, תשס"ו, תשע"א, תשע"ד-3])) || : א. תואר מומחה ברפואת ילדים. : ב. 3 שנים, מהן - ::: 30 חודשים טיפול מיוחד ביילוד (ובהם 3 חודשים מרפאת מעקב יילודים) - חובה; ::: 6 חודשים במחלקת יילודים - חובה. |- <עוגן פרט 37> | : 37. מומחה בגנטיקה רפואית {{ש}} (([תיקון: תש"ן, תש"ע, תשע"ב])) || : א. תואר מומחה באחד מענפי הרפואה כמפורט בטור א' בתוספת זו; : ב. 2.5 שנים בגנטיקה קלינית. |- <עוגן פרט 38> | : 38. מומחה בראומטולוגיה {{ש}} (([תיקון: תש"ן, תשנ"ו, תשס"ב, תשס"ג, תשס"ו, תשע"ב, תשע"ד, תשפ"ה, תשפ"ו])) || : אחד מארבעה מסלולים אלה: : א. מסלול מבוגרים; :: תואר מומחה ברפואה פנימית; :: (()) 2.5 שנים, מהן - ::: (()) 2.25 שנים ראומטולוגיה; ::: 3 חודשים בתקופות רצופות של חודש לפחות כל אחת, באחד או יותר ממקצועות אלה: אורתופדיה, אימונולוגיה קלינית ואלרגולוגיה, רדיולוגיה אבחנתית, ראומטולוגיית ילדים, רפואה פיזיקלית ושיקום, נפרולוגיה, קרדיולוגיה, מחלות ריאה, המטולוגיה; : {{ממורכז|או}} : ב. מסלול ילדים; :: תואר מומחה ברפואת ילדים; :: (()) 2.5 שנים, מהן - ::: 2 שנים בראומטולוגיית ילדים; ::: 2 חודשים ראומטולגיית מבוגרים; ::: 4 חודשים, בתקופות רצופות של חודש לפחות כל אחת, בשניים או יותר ממקצועות אלה: אורתופדיית ילדים, אימונולוגיה קלינית ואלרגולוגיה, רדיולוגיה אבחנתית, רפואה פיזיקלית ושיקום, ראומטולוגיית מבוגרים; : {{ממורכז|או}} : ג. 5¹⁄₂ שנים, מהן - ::: 1 שנה ברפואה פנימית - חובה; ::: (()) 1.25 שנה ראומטולוגיה - חובה; ::: 2 שנים ברפואה פנימית - חובה; ::: 3 חודשים - בתקופות רצופות של חודש לפחות כל אחת, באחד או יותר ממקצועות אלה: ::: רפואה פיזיקלית ושיקום, אורתופדיה, רדיולוגיה אבחנתית, אימונולוגיה קלינית ואלרגולוגיה, ראומטולוגיית ילדים, נפרולוגיה, קרדיולוגיה, מחלות ריאה, המטולוגיה; ::: 1 שנה ראומטולוגיה - חובה; : {{ממורכז|או}} : ד. 5¹⁄₂ שנים, מהן - ::: 3 שנים ברפואה פנימית - חובה; ::: (()) 1.25 שנה ראומטולוגיה - חובה; ::: 3 חודשים אימונולוגיה קלינית ואלרגולוגיה - חובה; ::: 3 חודשים בתקופות רצופות של חודש לפחות כל אחת, באחד או יותר ממקצועות אלה: ::: רפואה פיסיקלית ושיקום, אורתופדיה, רדיולוגיה אבחנתית, אימונולוגיה קלינית ואלרגולוגיה, ראומטולוגיית ילדים, נפרולוגיה, קרדיולוגיה, מחלות ריאה, המטולוגיה; ::: 1 שנה ראומטולוגיה. |- <עוגן פרט 39> | : 39. מומחה בכירורגיה של היד {{ש}} (([תיקון: תש"ן, תשנ"ט, תש"ס])) || : א. תואר מומחה בכירורגיה אורתופדית או בכירורגיה פלסטית. : ב. 2¹⁄₂ שנים בכירורגיה של היד. |- <עוגן פרט 40> | : 40. מומחה בכירורגיית כלי-דם {{ש}} (([תיקון: תש"ן, תשנ"ט, תשס"ט, תשפ"ג])) || : אחד מארבעת המסלולים האלה: : א. 5¹⁄₂ שנים מהן - ::: 18 חודשים לכירורגיה כללית; ::: 42 חודשים כירורגיית כלי דם; ::: 3 חודשים טיפול נמרץ; ::: 3 חודשים לבחירה באחד ממקצועות אלה: כירורגיה אורתופדית, רדיולוגיה פולשנית, כירורגיית לב-חזה; : ב. תואר מומחה בכירורגיה כללית; :: 27 חודשים מהן - ::: 24 חודשים בכירורגיית כלי דם; ::: 3 חודשים באחד מהמקצועות האלה: כירורגיה אורתופדית, רדיולוגיה פולשנית, כירורגיית לב-חזה; : ג. תואר מומחה בכירורגיה של בית החזה, מסלול כירורגיית לב; :: 3 שנים, מהן - ::: 24 חודשים בכירורגיית כלי דם; ::: 9 חודשים בכירורגיה כללית; ::: 3 חודשים לבחירה באחד מהמקצועות האלה: כירורגיה אורתופדית, רדיולוגיה פולשנית; : ד. תואר מומחה בכירורגיה של בית החזה, מסלול כירורגיית חזה; :: 3 שנים, מהן - ::: 30 חודשים בכירורגיה כלי דם; ::: 3 חודשים בכירורגיה כללית; ::: 3 חודשים לבחירה באחד מהמקצועות האלה: כירורגיה אורתופדית, רדיולוגיה פולשנית. |- <עוגן פרט 41> | : 41. מומחה במחלות זיהומיות {{ש}} (([תיקון: תשנ"ב, תשנ"ט])) || : א. תואר מומחה באחד מאלה: :: רפואה פנימית, רפואת ילדים, רפואת משפחה; : ב. 2 שנים מחלות זיהומיות - חובה. |- <עוגן פרט 42> | : 42. מומחה ברפואה תעסוקתית {{ש}} (([תיקון: תשנ"ב, תש"ס, תשס"ח, תש"ע, תשע"ד])) || : 4¹⁄₂ שנים מהן - :: 3 שנים רפואה תעסוקתית, במהלכן 1 שנה קורס אקדמי וקבלת תואר מוסמך ברפואה תעסוקתית, לפי תעודה המוכרת בידי המועצה להשכלה גבוהה - חובה; :: 9 חודשים רפואה פנימית; :: 3 חודשים אורתופדיה; :: 6 חודשים - ב-2 תקופות של 3 חודשים ב-2 מהמקצועות האלה: :: א.א.ג. וכירורגיה של ראש וצוואר, אימונולוגיה קלינית ואלרגולוגיה, מחלות עור ומין, נוירולוגיה, פסיכיאטריה, קרדיולוגיה, מחלות ריאה, שיקום, אפידמיולוגיה, רפואת משפחה, איכות הסביבה. |- <עוגן פרט 43> | : 43. מומחה בטיפול נמרץ כללי {{ש}} (([תיקון: תשנ"ב, תש"ס, תשס"ב, תשע"ג, תשפ"ג])) || : א. תואר מומחה באחד מהמקצועות האלה: :: הרדמה, יילוד וגינקולוגיה, כירורגיה אורולוגית, כירורגיה אורתופדית, כירורגיה כללית, כירורגיה פלסטית, כירורגיה של בית החזה, מחלות אף אוזן גרון, נוירוכירורגיה, נוירולוגיה, רפואה פנימית, רפואה דחופה; : ב. 2 שנים, מהן - ::: 18 חודשים טיפול נמרץ כללי - חובה, ואפשר שעד 3 חודשים מהם יהיו ביחידה לטיפול נמרץ פנימי; : ג. 6 חודשים בתקופות רצופות של חודשיים כל אחת, בשלושה מהמקצועות האלה: :: מחלות זיהומיות, קרדיולוגיה, מחלות ריאה, טיפול נמרץ ילדים, הרדמה, נפרולוגיה, טיפול נמרץ נוירוכירורגי, כירורגיית לב, טראומה, כוויות. |- <עוגן פרט 44> | : 44. נוירולוגיית ילדים והתפתחות הילד {{ש}} (([תיקון: תשנ"ו, תשנ"ח, תשס"ח-2, תשע"ד])) || : תואר מומחה ברפואת ילדים; : 3 שנים, מהן - :: (()) 1.25 שנים נוירולוגית ילדים; :: 1 שנה התפתחות הילד; :: 3 חודשים נוירולוגיה (מבוגרים); :: 6 חודשים נוירולוגית ילדים בסיום התכנית. |- <עוגן פרט 45> | : 45. קרדיולוגיית ילדים {{ש}} (([תיקון: תשנ"ו])) || : תואר מומחה ברפואת ילדים; : 3 שנים, מהן - :: 2¹⁄₂ שנים קרדיולוגיית ילדים; :: 3 חודשים קרדיולוגיית מבוגרים; :: 3 חודשים כירורגיית בית החזה. |- <עוגן פרט 46> | : 46. מחלות ריאה ילדים {{ש}} (([תיקון: תשנ"ו, תשס"ט])) || : תואר מומחה ברפואת ילדים; : 2¹⁄₄ שנים, מהן - :: 21 חודשים מחלות ריאה ילדים; :: 3 חודשים מחלות ריאה מבוגרים; :: 3 חודשים טיפול נמרץ ילדים (למי שלא עשה טיפול נמרץ במסגרת התמחותו ברפואת ילדים). |- <עוגן פרט 47> | : 47. <!-- אימונולוגיה קלינית ואלרגולוגיית ילדים {{ש}} --> (([תיקון: תשנ"ו, תשס"ו])) || (((בוטל).)) |- <עוגן פרט 48> | : 48. הימטו אונקולוגיית ילדים {{ש}} (([תיקון: תשנ"ו, תשס"ו, תשס"ח, תשע"ו-2, תשפ"ב])) || : א. מומחה ברפואת ילדים; : ב. 2¹⁄₂ שנים, מהן - ::: 2¹⁄₄ שנים המטו-אונקולוגיית ילדים - חובה; ::: 3 חודשים בתקופות רצופות של חודש לפחות כל אחת, באחד או יותר מאלה: ::: המטולוגיה, רדיותרפיה, דימות, פתולוגיה אבחנתית, מחלות זיהומיות. |- <עוגן פרט 49> | : 49. גסטרואנטרולוגיית ילדים {{ש}} (([תיקון: תשנ"ו, תשס"ח, תשפ"א])) || : תואר מומחה ברפואת ילדים; : 2¹⁄₂ שנים, מהן - :: שנתיים ו-3 חודשים גסטרואנטרולוגיית ילדים; :: 3 חודשים גסטרואנטרולוגיית מבוגרים. |- <עוגן פרט 50> | : 50. נפרולוגיית ילדים {{ש}} (([תיקון: תשנ"ו])) || : תואר מומחה ברפואת ילדים; : 2¹⁄₂ שנים, מהן - :: 2 שנים נפרולוגיית ילדים; :: 6 חודשים, דיאליזה כרונית לילדים או - :: 3 חודשים דיאליזה בילדים ו-3 חודשים דיאליזה כרונית במבוגרים. |- <עוגן פרט 51> | : 51. אנדוקרינולוגיית ילדים {{ש}} (([תיקון: תשנ"ו, תש"ע, תשע"ד])) || : תואר מומחה ברפואת ילדים; : 2³⁄₄ שנים, מהן - :: 2¹⁄₂ שנים אנדוקרינולוגיית ילדים; :: 3 חודשים אנדוקרינולוגיית מבוגרים. |- <עוגן פרט 52> | : 52. טיפול נמרץ ילדים {{ש}} (([תיקון: תשנ"ח, תש"ס, תשס"ט, תשפ"א])) || : אחד משני המסלולים האלה: : א. תואר מומחה ברפואת ילדים: :: (()) 2.5 שנים, מהן - ::: 24 חודשים בטיפול נמרץ ילדים; ::: 3 חודשים בטיפול נמרץ כללי; ::: 3 חודשים הרדמה; : ב. תואר מומחה בהרדמה או בטיפול נמרץ כללי: :: (()) 2.5 שנים, מהן - ::: 20 חודשים בטיפול נמרץ ילדים; ::: חודש בטיפול נמרץ ילודים; ::: 3 חודשים ברפואה דחופה ילדים; ::: 3 חודשים במחלקת ילדים; ::: חודש קרדיולוגית ילדים; ::: חודש בריאות ילדים; ::: חודש בדימות ילדים. |- <עוגן פרט 53> | : 53. פרמקולוגיה קלינית {{ש}} (([תיקון: תשנ"ח, תשפ"ב])) || : א. תואר מומחה באחד מאלה: :: רפואה פנימית; :: רפואת ילדים; :: פסיכיאטריה; :: רפואת משפחה; :: גריאטריה; :: רפואה דחופה; :: אונקולוגיה; : ב. 2.5 שנים ברציפות, ביחידה לפרמקולוגיה קלינית. : הערה: עבודת מדעי יסוד שנעשתה במעבדה לפרמקולוגיה קלינית במסגרת התמחות הבסיס, תוכל להיחשב כחלק מההתמחות לתקופה של עד 6 חודשים. |- <עוגן פרט 54> | : 54. רפואה דחופה {{ש}} (([תיקון: תשנ"ט, תשס"ח, תשע"א, תשפ"א, תשפ"ג])) || : אחד מששת המסלולים האלה: : א. 4 שנים, מהן - ::: 30 חודשים במחלקה לרפואה דחופה; ::: 9 חודשים במחלקה לרפואה פנימית; ::: חודש אורתופדיה; ::: חודש טיפול נמרץ; ::: חודש מרפאה לרפואת המשפחה; ::: 3 חודשים במחלקה לכירורגיה כללית; ::: 3 חודשים במחלקה לרפואה דחופה ילדים; : ב. תואר מומחה בכירורגיה כללית; :: 27 חודשים, מהם - ::: 21 חודשים במחלקה לרפואה דחופה; ::: 3 חודשים במחלקה לרפואה פנימית; ::: 3 חודשים במחלקה לרפואה דחופה המיועדת לטיפול בילדים; : ג. תואר מומחה ברפואה פנימית; :: 30 חודשים, מהם - ::: 21 חודשים במחלקה לרפואה דחופה; ::: 3 חודשים במחלקה לכירורגיה כללית; ::: 3 חודשים במחלקת הרדמה או טיפול נמרץ כללי; ::: 3 חודשים במחלקה לרפואה דחופה המיועדת לטיפול בילדים; : ד. תואר מומחה בהרדמה; :: 30 חודשים, מהם - ::: 21 חודשים במחלקה לרפואה דחופה; ::: 3 חודשים במחלקה לרפואה פנימית; ::: 3 חודשים במחלקה לכירורגיה כללית; ::: 3 חודשים במחלקה לרפואה דחופה המיועדת לטיפול בילדים; : ה. תואר מומחה ברפואת ילדים; :: 30 חודשים, מהם - ::: 21 חודשים במחלקה לרפואה דחופה המיועדת לטיפול בילדים; ::: 3 חודשים במחלקה לרפואה דחופה; ::: 3 חודשים במחלקה לכירורגיית ילדים; ::: 3 חודשים במחלקת הרדמה או מחלקת טיפול נמרץ ילדים; : ו. תואר מומחה ברפואת המשפחה; :: 30 חודשים, מהם - ::: 21 חודשים במחלקה לרפואה דחופה; ::: 3 חודשים במחלקה לכירורגיה כללית; ::: 3 חודשים במחלקה לרפואה דחופה המיועדת לטיפול בילדים; |- <עוגן פרט 55> | : 55. רפואה לשיכוך כאב {{ש}} (([תיקון: תשס"ט, תשע"ט-2, תשפ"ו])) || : א. תואר מומחה באחד המקצועות האלה: :: אונקולוגיה, אימונולוגיה קלינית ואלרגולונגיה, אנדוקרינולוגיה, גסטרואנטרולוגיה, גריאטריה, המטולוגיה, הרדמה, יילוד וגניקולוגיה, כירורגיה אורולוגית, כירורגיה אורתופדית, כירורגיית חזה ולב, כירורגיה כללית, כירורגיה פלסטית, מחלות אף אוזן גרון וכירורגיית ראש צואר, מחלות עור ומין, מחלות עיניים, מחלות ריאה, נוירוכירורגיה, נוירולוגיה, נפרולוגיה, פסיכיאטריה, פסיכיאטריה של הילד והמתבגר, קרדיולוגיה, רדיולוגיה אבחנתית, ראומטולוגיה, רפואה גרעינית, רפואת המשפחה, רפואת ילדים, רפואה פיזיקלית ושיקום, רפואה פנימית, רפואה דחופה. : ב. 27 חודשים, מהם - :: (1) 21 חודשים במרפאה או ביחידה לרפואה לשיכוך כאב; :: (2) (((נמחק);)) :: (3) (((נמחק);)) :: (4) 6 חודשים, בתקופות של חודשיים כל אחת, בשלושה מהמקצועות האלה: רפואה פיזיקלית ושיקום, כירורגיה אורתופדית, רדיולוגיה אבחנתית, נוירולוגיה, הרדמה, ראומטולוגיה, נוירוכירורגיה, פסיכיאטריה, רפואה פליאטיבית; :: (([במקור הסיפא היא המשך של פסקה (4)]:)) ואולם לא ניתן לעשות תקופה לפי פרט משנה זה, במקצוע שבו יש לו תואר מומחה. |- <עוגן פרט 56> | : 56. רפואה פליאטיבית {{ש}} (([תיקון: תשע"ג, תשפ"ב])) || : א. תואר מומחה באחד המקצועות האלה: :: אונקולוגיה, גריאטריה, המטו-אונקולוגית ילדים, הרדמה, יילוד וגינקולוגיה, כירורגיה אורולוגית, כירורגיה אורתופדית, כירורגיה כללית, כירורגיית חזה ולב, כירורגיית כלי דם, כירורגיה פלסטית, מחלות אף אוזן גרון וכירורגיית ראש וצוואר, נוירוכירורגיה, נוירולוגיה, פסיכיאטריה, רפואת המשפחה, רפואת ילדים, רפואה פיזיקלית ושיקום, רפואה פנימית, רפואה דחופה; : ב. 2 שנים, מהן - :: (1) 18 חודשים ביחידה פליאטיבית בבית חולים, ויכול ש-8 חודשים מתוכם יהיו ביחידה פליאטיבית בקהילה; :: (2) 6 חודשים בשניים או יותר מהמקצועות האלה בתקופות רצופות של חודש לפחות כל אחת, אך לא יותר מ-3 חודשים במקצוע אחד: ::: אונקולוגיה, נוירולוגיה, מחלות ריאה, המטולוגיה, המטואונקולוגיה ילדים, נפרולוגיה, פסיכיאטריה, רפואה פיזיקלית ושיקום, גריאטריה, נוירוכירורגיה, רדיולוגיה אבחנתית, רפואה פנימית, רפואת ילדים, רפואת המשפחה, מחלות אף אוזן וגרון וכירורגיה של ראש–צוואר, רפואה דחופה, קרדיולוגיה, רפואה לשיכוך כאב. |- <עוגן פרט 57> | : 57. מומחה במחלות מטבוליות {{ש}} (([תיקון: תשע"ט])) || : א. תואר מומחה באחד מענפי הרפואה האלה: פנימית, רפואת משפחה, רפואת ילדים, נוירולוגיה, גינקולוגיה, אנדוקרינולוגיה; : ב. 2¹⁄₄ שנים, מהן - :: (1) 1 שנה בגנטיקה קלינית; :: (2) 1¹⁄₄ שנה במחלות מטבוליות. |- <עוגן פרט 58> | : 58. מומחה בנוירו-רדיולוגיה פולשנית: {{ש}} (([תיקון: תשפ"ב])) || : א. תואר מומחה באחד מהמקצועות האלה: נוירולוגיה, נוירוכירורגיה, רדיולוגיה אבחנתית, קרדיולוגיה, כירורגיית כלי דם; : ב. 3.5 שנים, מהן - :: (1) שנה ראשונה, מתוכה חצי שנה בנוירולוגיה או נוירוכירורגיה וחצי שנה בנויורו-רדיולוגיה; :: (2) 2.5 שנים בנוירו-רדיולוגיה פולשנית. |} <פרסום> ט"ז באב תשל"ג (14 באוגוסט 1973) <חתימה> ויקטור שם-טוב שר הבריאות bc9r0a9po17c0w4o09q8402ruexa4ro 0 394142 3019970 3019410 2026-06-14T23:00:46Z OpenLawBot 8112 [3019950] ת"ט 3019970 wikitext text/x-wiki {{ח:התחלה}} {{ח:כותרת|תקנות הרופאים (אישור תואר מומחה ובחינות), תשל״ג–1973}} {{ח:קטע3||תקנות בדבר אישור תואר מומחה ובחינות}} {{ח:פתיח-התחלה}} {{ח:תיבה|ק״ת תשל״ג, 1924|תקנות המתעסקים ברפואה (אישור תואר מומחה ובחינות)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3056.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ד, 1620|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3208.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ז, 2513|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3756.pdf}}; {{ח:תיבה|תשל״ח, 743|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3818.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ם, 928|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4086.pdf}}, {{ח:תיבה|1013|ת״ט|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4091.pdf}}, {{ח:תיבה|1400|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4113.pdf}}, {{ח:תיבה|1784|תיקון מס׳ 3|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4132.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״א, 1464|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4269.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ב, 264|ת״ט|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4286.pdf}}, {{ח:תיבה|1386|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4385.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ג, 1018|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4475.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ה, 533|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4749.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ו, 458|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4897.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״ז, 289|תיקון מס׳ 3|https://olaw.org.il/takanot/takanot-4995.pdf}}, {{ח:תיבה|577|תיקון מס׳ 4|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5013.pdf}}, {{ח:תיבה|1066|תיקון מס׳ 5|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5039.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ן, 112|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5232.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ב, 1174|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5452.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ו, 1020|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5761.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ז, 703|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5831.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ח, 84|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5862.pdf}}; {{ח:תיבה|תשנ״ט, 896|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5979.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ס, 726|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6045.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ב, 575|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6159.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ג, 413|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6220.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ו, 1006|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6502.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ח, 390|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6641.pdf}}, {{ח:תיבה|418|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6643.pdf}}; {{ח:תיבה|תשס״ט, 302|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6738.pdf}}, {{ח:תיבה|1332|תיקון מס׳ 2 [תשס״ח] (תיקון)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6810.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ע, 1363|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6907.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״א, 906|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6993.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ב, 1496|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7144.pdf}}, {{ח:תיבה|1497|הוראת שעה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7144.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ג, 239|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7187.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ד, 511|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7328.pdf}}, {{ח:תיבה|1112|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7374.pdf}}, {{ח:תיבה|1198|תיקון מס׳ 3|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7383.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ו, 736|הוראת שעה [תשע״ב] (תיקון)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7618.pdf}}, {{ח:תיבה|750|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7620.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ז, 681|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7775.pdf}}, {{ח:תיבה|753|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7781.pdf}}, {{ח:תיבה|812|תיקון מס׳ 3|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7787.pdf}}, {{ח:תיבה|1199|תיקון מס׳ 4|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7824.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ח, 151|הוראת שעה [תשע״ב] (תיקון מס׳ 2 [צ״ל: תיקון])|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7877.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ט, 1314|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8106.pdf}}, {{ח:תיבה|3508|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8249.pdf}}, {{ח:תיבה|3508|תיקון מס׳ 3|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8249.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״א, 2071|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-9184.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ב, 3386|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-10244.pdf}}, {{ח:תיבה|3568|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-10270.pdf}}, {{ח:תיבה|3606|ת״ט|https://olaw.org.il/takanot/takanot-10202.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ג, 2074|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-10712.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ה, 1114|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11735.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ו, 2177א|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12419.pdf}}, {{ח:תיבה|2216|ת״ט|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12425.pdf}}. {{ח:סוגר}} {{ח:מפריד}} {{ח:מבוא}} בתוקף סמכותי לפי {{ח:חיצוני|פקודת הרופאים#סעיף 17|הסעיפים 11א}} {{ח:חיצוני|פקודת הרופאים#סעיף 61|ו־22}} {{ח:חיצוני|פקודת הרופאים|לפקודת המתעסקים ברפואה, 1947}}, ולאחר התיעצות בהסתדרות הרפואית בישראל, אני מתקין תקנות אלה: {{ח:מפריד}} {{ח:הערה|פקודת המתעסקים ברפואה, 1947 הוחלפה {{ח:חיצוני|פקודת הרופאים|בפקודת הרופאים [נוסח חדש], תשל״ז–1976}}.}} {{ח:סוגר}} {{ח:מפריד}} {{ח:קטע2||תוכן עניינים}} <div class="law-toc"> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק א|פרק א׳: הוראות כלליות}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ב|פרק ב׳: בקשה להתמחות}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳: התמחות}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ד|פרק ד׳: הכרה במוסד להתמחות}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳: בחינות}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ה סימן א|סימן א׳: מוסדות בחינה}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ה סימן ב|סימן ב׳: סדרי בחינה}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ו|פרק ו׳: החלטה בדבר מתן תואר}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ז|פרק ז׳: הוראות שונות}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|תוספת|תוספת}}</div> </div> {{ח:קטע2|פרק א|פרק א׳: הוראות כלליות}} {{ח:סעיף|1|הגדרות|תיקון: תש״ם, תשמ״ה, תש״ן, תשנ״ב, תשנ״ז, תשס״ג, תשס״ו, תשע״ד, תשע״ד־2, תשפ״ב}} {{ח:ת}} בתקנות אלה – {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”איגוד מדעי“ – תאגיד שהמועצה מכירה בו כאיגוד מדעי; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בוגר“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|כללי המועצה להשכלה גבוהה (תארים מוכרים)|בכללי המועצה להשכלה גבוהה (תארים מוכרים), תשכ״ד–1964}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המועצה“ – המועצה המדעית של ההסתדרות הרפואית בישראל; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מדע יסוד“ – אחד מאלה: אימונולוגיה, אנטומיה, פתולוגיה אבחנתית, אנטרופולוגיה, אפידמיולוגיה, אתיקה רפואית, ביולוגיה, ביוכימיה, ביופיסיקה, גנטיקה, כימיה, כימיה פיסיקלית, מיקרוביולוגיה, מדעי המחשב, סוציאולוגיה, סטטיסטיקה, פיסיקה, פיסיולוגיה, פסיכולוגיה, פרמקולוגיה, תולדות הרפואה, תזונה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מוסד מוכר“ – יחידה, מוסד רפואי, ארגון רפואי, מכון, מחלקה, חטיבה, מעבדה, מרפאה או מרכז או שירות שהוכרו לענין התמחות לפי תקנות אלה על־ידי המנהל לפי המלצת המועצה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מוסד סגור“ – {{ח:הערה|(נמחקה);}} {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מוסמך“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|כללי המועצה להשכלה גבוהה (תארים מוכרים)|בכללי המועצה להשכלה גבוהה (תארים מוכרים), תשכ״ד–1964}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מקצוע משנה“ – ענף רפואה המפורש {{ח:פנימי|תוספת|בטור ב׳ לתוספת}} שלא צויין לצדו שהוא מקצוע ראשי; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מקצוע־על“ – ענף רפואה מן המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 6|בתקנה 6(ג)}}, שתואר בו מותנה בתואר מומחה במקצוע ראשי, כמפורט {{ח:פנימי|תוספת|בתוספת}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מקצוע ראשי“ – ענף רפואה שבו מוענק למועמד תואר מומחה לאחר עמידה בכל הדרישות להתמחות, ללא צורך במומחיות בתחום נוסף; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מרפאת שלב א׳“ – מקום שבו ניתן שירות ברפואת המשפחה לקהילה, והמתמחה עובד בליווי מדריך במרפאה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מרפאת שלב ב׳“ – מקום שבו ניתן שירות ברפואת המשפחה בקהילה, והמתמחה עובד עצמאית ביחידה ובמרפאה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פנקס התמחות“ – פנקס שהנפיקה המועצה למתמחה לצורך רישום פרטי התמחותו לשם תואר מומחה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קורס להחייאה מתקדמת“ (Advanced Trauma Life Support – ”ATLS“‎) – קורס מרוכז להחייאה ותמיכת חיים במצבי חירום, לרבות טיפול בחבלה, שאישר המנהל בהתייעצות עם המועצה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קורס להחייאה פדיאטרית מתקדמת“ (Advanced Pedatic Life-Support – ”APLS“‎) – קורס מרוכז להחייאה ותמיכת חיים במצבי חירום בטיפול בילדים, שאישר המנהל בהתייעצות עם המועצה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קורס להחייאה קרדיאלית מתקדמת“ (Advanced Cardiac Life-Suppor{{ח:הערה|t}} – ”ACLS“‎) – קורס מרוכז להחייאה ותמיכת חיים במצבי חירום קרדיו–וסקולריים, החייאת לב ריאות, שאישר המנהל בהתייעצות עם המועצה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רופא“ – מורשה לעסוק ברפואה לפי {{ח:חיצוני|פקודת הרופאים#סעיף 3|סעיף 3 לפקודה}}. {{ח:סעיף|2|תואר מומחה}} {{ח:ת}} לא יאושר לרופא תואר מומחה (להלן – תואר) אלא אחד התארים הנקובים {{ח:פנימי|תוספת|בטור א׳ של התוספת}}, ולא יאושר תואר אלא לפי הוראות תקנות אלה. {{ח:קטע2|פרק ב|פרק ב׳: בקשה להתמחות|תיקון: תשנ״ז}} {{ח:סעיף|3|בקשה להתמחות ופנקס התמחות|תיקון: תשמ״ה, תשמ״ו, תשנ״ב, תשנ״ז, תשפ״ב־2, תשפ״ב־3}} {{ח:תת|(א)}} רופא המבקש להתמחות יגיש למועצה בקשה להתמחות ויצרף לבקשתו את כל אלה: {{ח:תתת|(1)}} אישור בכתב מאת פקולטה או בית ספר לרפואה מוכרים לענין {{ח:חיצוני|פקודת הרופאים#סעיף 4|סעיף 4(ב) לפקודה}} בדבר סיום כל חובותיו לקבלת תואר דוקטור ברפואה; {{ח:תתת|(2)}} אישור בכתב מאת מנהל מוסד מוכר ויושב ראש ועדת ההתמחות בו, כי מנהל המוסד המוכר יקבלו להתמחות. {{ח:תת|(א1)}} אושרה בקשה להתמחות, תעביר המועצה למבקש אישור על כך בכתב ותצרף לאישור הודעה אשר תציין את כל אלה: החובה לדווח על ההתמחות למשרד הבריאות, אופן הדיווח האמור והשלכות אי־דיווח כאמור, כפי שנקבעו בתקנות אלה; המנהל יפרסם באתר האינטרנט של משרד הבריאות נוסח לדוגמה של הודעה כאמור. {{ח:תת|(א2)}} רופא המבקש להתמחות אשר בקשתו אושרה בידי המועצה, יגיש למשרד הבריאות, באופן מקוון באתר האינטרנט של המשרד, בתוך חודשיים מיום קבלת האישור בכתב כאמור בתקנת משנה (א1), דיווח על ההתמחות, שיתקיימו בו כל אלה: {{ח:תתת|(1)}} הדיווח יכלול את הפרטים האלה: {{ח:תתתת|(א)}} פרטי המבקש ואמצעי התקשרות עימו; {{ח:תתתת|(ב)}} פרטי הסטאז׳ שביצע ופרטי התמחויות קודמות, אם נעשו על ידו; {{ח:תתתת|(ג)}} פרטי ההתמחות; {{ח:תתת|(2)}} המבקש להתמחות יצרף לדיווח את המסמכים האלה: {{ח:תתתת|(א)}} אישור בכתב מאת מנהל מוסד מוכר כאמור בתקנת משנה (א)(2); {{ח:תתתת|(ב)}} אישור בכתב מהמועצה ולפיו בקשת ההתמחות אושרה כאמור בתקנת משנה (א1). {{ח:תת|(א3)}} התקבל דיווח על התמחות לפי תקנת משנה (א2), יעביר משרד הבריאות למבקש אישור על קבלת הדיווח. {{ח:תת|(ב)}} אושרה בקשתו של מתמחה, ייחשב יום קבלת הבקשה במועצה כיום תחילת ההתמחות. {{ח:תת|(ג)}} המבקש להחליף מקום התמחותו יגיש למועצה בקשה לאישור החלפת מקום התמחות ויצרף לבקשתו אישורים בכתב מאת מנהל המחלקה ויושב ראש ועדת ההתמחות במוסד מוכר המוכן לקבלו כמתמחה (בתקנת משנה זו – אישורים מהמוסד המוכר כי מוכנים לקבלו כמתמחה); אושרה הבקשה בידי המועצה, יגיש למשרד הבריאות, באופן מקוון באתר האינטרנט של המשרד, בתוך חודשיים מהמועד שבו אושרה הבקשה, דיווח על החלפת מקום ההתמחות, ויכלול בו את הפרטים המפורטים בתקנת משנה (א2)(1) ויצרף לו את האישורים מהמוסד המוכר כי מוכנים לקבלו כמתמחה ואת אישור החלפת מקום ההתמחות שקיבל מהמועצה; תאריך תחילת ההתמחות במקום החדש ייחשב כאמור בתקנות משנה (ב) ו־(ד). {{ח:תת|(ד)}} המועצה רשאית, מטעמים מיוחדים שיירשמו, לאשר כיום תחילת ההתמחות את היום הנקוב בהודעת המוסד המוכר, אף אם הוא מוקדם לתאריך שבו נתקבלה הבקשה במועצה, ובלבד שהבקשה נתקבלה תוך 60 ימים ממועד תחילת ההתמחות בפועל. {{ח:תת|(ה)}} המועצה תמציא למתמחה פנקס התמחות או תעדכן את הרישום בו, לפי הענין, תוך שלושים ימים מיום קבלת בקשת המתמחה כאמור בתקנות משנה (א) ו־(ג). {{ח:תת|(ו)}} מתמחה יגיש פנקס התמחותו לחתימת יושב ראש ועדת ההתמחות במוסד המוכר בו הוא מתמחה מיד עם קבלתו מהמועצה. {{ח:תת|(ז)}} לא תוכר כחלק ממסלול ההתמחות תקופת עבודה שנעשתה בלא הגשת בקשה כאמור בתקנות משנה (א) ו־(ב) או (ג), לפי העניין, או תקופת עבודה שנעשתה בלא שהוגש דיווח על האישור למשרד הבריאות כאמור בתקנת משנה (א2) או (ג), לפי העניין, לאחר שחלפו חודשיים מיום אישור בקשה כאמור בידי המועצה; ואולם רשאי המנהל, להכיר בתקופת עבודה כאמור, כולה או מקצתה, בהתחשב בנסיבות מיוחדות שלא הייתה למתמחה שליטה עליהן, ולגבי תקופת עבודה שנעשתה בלא הגשת בקשה למועצה – יחליט המנהל כאמור לאחר התייעצות עם יושב ראש המועצה. {{ח:תת}} {{ח:הערה|(הוראת שעה לעניין מתמחה שבקשתו להתמחות אושרה בידי המועצה לפני יום 1.1.2023):}} לא תוכר כחלק ממסלול ההתמחות תקופת עבודה שנעשתה בלא הגשת בקשה כאמור בתקנות משנה (א) ו־(ב) או (ג), לפי העניין, או תקופת עבודה שנעשתה בלא שהוגש דיווח על האישור למשרד הבריאות כאמור בתקנת משנה (א2) או (ג), לפי העניין, לאחר שחלפו ארבעה חודשים מיום תחילתן של תקנות הרופאים (אישור תואר מומחה ובחינות) (תיקון מס׳ 2), התשפ״ב–2022 {{ח:הערה|(לאחר יום 1.5.2023)}}; ואולם רשאי המנהל, להכיר בתקופת עבודה כאמור, כולה או מקצתה, בהתחשב בנסיבות מיוחדות שלא הייתה למתמחה שליטה עליהן, ולגבי תקופת עבודה שנעשתה בלא הגשת בקשה למועצה – יחליט המנהל כאמור לאחר התייעצות עם יושב ראש המועצה. {{ח:קטע2|פרק ג|פרק ג׳: התמחות}} {{ח:סעיף|4|חובת התמחות|תיקון: תשנ״ב}} {{ח:ת}} פרט לאמור {{ח:פנימי|סעיף 10|בתקנה 10}} חייב מועמד לעבור התמחות לפי הוראות {{ח:פנימי|פרק ג|פרק זה}} ולהיבחן לפי {{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳}}. {{ח:סעיף|5|סדרי התמחות|תיקון: תש״ם, תשמ״א, תשמ״ב, תשמ״ג, תשמ״ו, תשמ״ז, תשנ״ב, תשנ״ו, תשנ״ז, תשס״ב, תשס״ט, תש״ע, תשע״ט, תשפ״ג, תשפ״ה, תשפ״ו}} {{ח:תת|(א)}} התמחות תהיה על ידי עבודה רצופה במוסד מוכר בהיקף של משרה שלמה, הכוללת ביצוע תורנויות במספר שקבעה המועצה לאותו ענף רפואה, בהדרכתו ובפיקוחו של בעל תואר מומחה באותו ענף רפואה. {{ח:תת|(ב)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}} {{ח:תת|(ג)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}} {{ח:תת|(ד)}} שנה אחת מתוך השנתיים הראשונות ושישה חודשים רצופים מתוך השנה האחרונה של ההתמחות יהיו במקצוע ראשי אלא אם כן נאמר אחרת בתקנות אלה. {{ח:תת|(ה)}} מתמחה במקצוע־על אשר מסלול ההתמחות בו שנתיים וחצי רשאי לצרף לתקופת התמחותו התמחות של ששה חדשים רצופים שעשה באותו תחום כמקצוע משנה, במסגרת התמחותו במקצוע הראשי. {{ח:תת|(ו)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}} {{ח:תת|(ז)}} מתמחה המבקש להתמחות במקצוע על ואינו מומחה באחד מהמקצועות הראשיים הנדרשים כתנאי להתמחות במקצוע על, לא יתחיל אותה התמחות אלא לאחר שקיבל אישור מאת המועצה המדעית על השלמת תקופות ההתמחות במקצועות השונים לפי דרישתה. {{ח:תת|(ח)}} על אף האמור בתקנת משנה (א), התמחות במקצועות כמפורט בתקנת משנה (י) תיעשה בעבודה רצופה במוסד מוכר בהיקף של מחצית משרה לפחות, והיא תכלול ביצוע תורנויות במספר שקבעה המועצה לאותו ענף רפואה, לפי היקף המשרה, בהדרכתו ובפיקוחו של בעל תואר מומחה באותו ענף רפואה. {{ח:תת|(ט)}} התמחות כאמור בתקנת משנה (ח) בהיקף הקטן ממשרה שלמה, תיעשה לפי מסלול ההתמחות הקבוע {{ח:פנימי|תוספת|בתוספת {{ח:הערה|[<s>לתקנות העיקריות</s>]}}}}, בשינויים המחויבים, ולפי תוכנית שאישרה המועצה המדעית מראש. {{ח:תת|(י)}} תקנות משנה (ח) ו־(ט) יחולו על התמחות במקצועות {{ח:פנימי|תוספת|שבתוספת}} המפורטים להלן: {{ח:תתת|(1)}} המטולוגיה כאמור {{ח:פנימי|תוספת פרט 3|בפרט 3}}; {{ח:תתת|(2)}} אימונולוגיה קלינית ואלרגולוגיה כאמור {{ח:פנימי|תוספת פרט 4|בפרט 4}}; {{ח:תתת|(3)}} מחלות ריאה כאמור {{ח:פנימי|תוספת פרט 5|בפרט 5}}; {{ח:תתת|(4)}} גסטרואנטרולוגיה כאמור {{ח:פנימי|תוספת פרט 6|בפרט 6}}; {{ח:תתת|(5)}} אנדוקרינולוגיה כאמור {{ח:פנימי|תוספת פרט 7|בפרט 7}}; {{ח:תתת|(6)}} הרדמה כאמור {{ח:פנימי|תוספת פרט 21|בפרט 21}}; {{ח:תתת|(7)}} רדיולוגיה אבחנתית כאמור רדיולוגיה אבחנתית כאמור {{ח:פנימי|תוספת פרט 23|בפרט 23 מסלול ב}}; {{ח:תתת|(7א)}} גריאטריה כאמור {{ח:פנימי|תוספת פרט 32|בפרט 32}}; {{ח:תתת|(8)}} מינהל רפואי כאמור {{ח:פנימי|תוספת פרט 35|בפרט 35}}; {{ח:תתת|(9)}} נאונטולוגיה כאמור {{ח:פנימי|תוספת פרט 36|בפרט 36}}; {{ח:תתת|(10)}} גנטיקה רפואית כאמור {{ח:פנימי|תוספת פרט 37|בפרט 37}}; {{ח:תתת|(11)}} ראומטולוגיה כאמור {{ח:פנימי|תוספת פרט 38|בפרט 38}}; {{ח:תתת|(12)}} מחלות זיהומיות כאמור {{ח:פנימי|תוספת פרט 41|בפרט 41}}; {{ח:תתת|(12א)}} נוירולוגיית ילדים והתפתחות הילד כאמור {{ח:פנימי|תוספת פרט 44|בפרט 44}}; {{ח:תתת|(13)}} מחלות ריאה ילדים כאמור {{ח:פנימי|תוספת פרט 46|בפרט 46}}; {{ח:תתת|(14)}} הימטו־אונקולוגיית ילדים כאמור {{ח:פנימי|תוספת פרט 48|בפרט 48}}; {{ח:תתת|(15)}} גסטרואנטרולוגיית ילדים כאמור {{ח:פנימי|תוספת פרט 49|בפרט 49}}; {{ח:תתת|(16)}} אנדוקרינולוגיית ילדים כאמור {{ח:פנימי|תוספת פרט 51|בפרט 51}}; {{ח:תתת|(17)}} פרמקולוגיה קלינית כאמור {{ח:פנימי|תוספת פרט 53|בפרט 53}}; {{ח:תתת|(18)}} רפואה דחופה כאמור {{ח:פנימי|תוספת פרט 54|בפרט 54 ב. עד ו.}}; {{ח:תתת|(19)}} רפואה לשיכוך כאב כאמור {{ח:פנימי|תוספת פרט 55|בפרט 55}}; {{ח:תתת|(20)}} רפואה פליאטיבית כאמור {{ח:פנימי|תוספת פרט 56|בפרט 56}}; {{ח:תתת|(21)}} נפרולוגיית ילדים, כאמור {{ח:פנימי|תוספת פרט 50|בפרט 50}}. {{ח:סעיף|6|תקופת התמחות|תיקון: תש״ם, תשנ״ב, תשס״ח, תשע״ד־2, תשע״ז־3}} {{ח:תת|(א)}} תקופת ההתמחות תהיה כפי שצויין {{ח:פנימי|תוספת|בטור ב׳ לתוספת}} לצד התואר המבוקש ובנוסף לזה תקופת התמחות של ששה חדשים לפחות במדע יסוד שהמועצה אישרה מראש את נושאו ותכנו. {{ח:תת|(ב)}} מועמד לתואר במקצוע המוכר כמדע יסוד חייב, בנוסף להתמחות כנקבע {{ח:פנימי|תוספת|בתוספת}} לגבי אותו מקצוע, בהתמחות של ששה חדשים במקצוע יסוד שני, זולת אם נקבע אחרת {{ח:פנימי|תוספת|בתוספת}}. {{ח:תת|(ג)}} מקצוע־על הוא אחד {{ח:פנימי|תוספת|מהפרטים לתוספת}} המנויים להלן: {{ח:פנימי|תוספת פרט 2|2}}, {{ח:פנימי|תוספת פרט 3|3}}, {{ח:פנימי|תוספת פרט 4|4}}, {{ח:פנימי|תוספת פרט 5|5}}, {{ח:פנימי|תוספת פרט 6|6}}, {{ח:פנימי|תוספת פרט 7|7}}, {{ח:פנימי|תוספת פרט 8|8}}, {{ח:פנימי|תוספת פרט 27|27}} (מסלולים ב׳ עד ח׳ בלבד), {{ח:פנימי|תוספת פרט 32|32}} (מסלול א׳ בלבד), {{ח:פנימי|תוספת פרט 35|35}}, {{ח:פנימי|תוספת פרט 36|36}}, {{ח:פנימי|תוספת פרט 37|37}}, {{ח:פנימי|תוספת פרט 38|38}}, {{ח:פנימי|תוספת פרט 39|39}}, {{ח:פנימי|תוספת פרט 41|41}}, {{ח:פנימי|תוספת פרט 43|43}}, {{ח:פנימי|תוספת פרט 44|44}}, {{ח:פנימי|תוספת פרט 45|45}}, {{ח:פנימי|תוספת פרט 46|46}}, {{ח:פנימי|תוספת פרט 48|48}}, {{ח:פנימי|תוספת פרט 49|49}}, {{ח:פנימי|תוספת פרט 50|50}}, {{ח:פנימי|תוספת פרט 51|51}}, {{ח:פנימי|תוספת פרט 52|52}}, {{ח:פנימי|תוספת פרט 53|53}}, {{ח:פנימי|תוספת פרט 54|54}} (מסלולים 1 עד 5 בלבד), {{ח:פנימי|תוספת פרט 55|55}} {{ח:פנימי|תוספת פרט 56|ו־56}}. {{ח:תת|(ג1)}} תקופת ההתמחות במקצוע־על תהיה כמצוין {{ח:פנימי|תוספת|בטור ב׳ בתוספת}} לצד התואר המבוקש; התמחות במקצוע־על תיעשה לאחר השלמת התואר במקצוע הראשי הרלוונטי, ואולם יכול שתיעשה במשולב עמו, ככל שקיים {{ח:פנימי|תוספת|בטור ב׳ בתוספת}} מסלול התמחות המאפשר זאת. {{ח:תת|(ד)}} ששת חודשי הסטז׳ האחרונים במחלקה מוכרת להתמחות בארץ, בכירורגיה כללית, רפואת ילדים או רפואה פנימית, יוכרו בהסכמת מנהל המחלקה במקצוע הראשי של המתמחה ובהסכמת המתמחה, כשישה החודשים הראשונים של ההתמחות המתחילה באחד מן המקצועות האמורים, ובלבד שלא חלה הפסקה העולה על שישה חודשים בין סיום הסטז׳ ובין תחילת ההתמחות. {{ח:סעיף|7|רציפות התמחות|תיקון: תשל״ז, תש״ם, תשמ״א, תשמ״ה, תשמ״ז, תשנ״ב, תשנ״ו, תשנ״ט, תש״ס, תשס״ט}} {{ח:תת|(א)}} רציפות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 5|בתקנה 5}} תהיה – {{ח:תתת|(1)}} במדע יסוד – ששה חדשים רצופים; {{ח:תתת|(2)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}} {{ח:תתת|(3)}} במקצוע משנה – תקופה שלא תפחת מהאמור {{ח:פנימי|תוספת|בתוספת}}. {{ח:תת|(ב)}} לא תהיה הפסקה בתוך שלבי ההתמחות האמורים בתקנת משנה (א) או ביניהם אלא בהתאם לאמור בתקנת משנה (ג). {{ח:תת|(ג)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 5|בתקנות 5(א)}} {{ח:פנימי|סעיף 7|ו־7(א)}} מותרות הפסקות כלהלן: {{ח:תתת|(1)}} הפסקה שנגרמה על־ידי שירותו של המועמד בצבא־הגנה לישראל או עקב שירות זה, או מסיבה שלא היתה למועמד שליטה עליה, באישור יושב־ראש המועצה ולהנחת דעתו של המנהל; {{ח:תתת|(2)}} הפסקה שנעשתה לשם התמחות במדע יסוד או במקצוע שהמועמד חייב בו לשם השגת אישור התואר; {{ח:תתת|(3)}} הפסקה לתקופה שלא תעלה על שנה אחת לאחר התמחות של שנתיים לפחות במקצוע ראשי, בתנאי שהתקבל אישור מראש מאת יושב ראש המועצה ולהנחת דעתו של המנהל; {{ח:תתת|(4)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}} {{ח:תתת|(5)}} הפסקה בהתמחות בבריאות הציבור, אחרי שנה התמחות רצופה לפחות לשם התמחות במקצוע רפואי שאינו בריאות הציבור, ובלבד שההפסקה האמורה תהיה לתקופה שלא תעלה על שנתיים; {{ח:תתת|(6)}} הפסקה לתקופה שלא תעלה על שנתיים לשם עבודה במחקר הכוללת תקופת התמחות במדע יסוד והפסקה לתקופה שלא תעלה על שנה וחצי לשם עבודה במחקר שאינה כוללת תקופת התמחות במדע יסוד. {{ח:סעיף|8|אי־<wbr>הכרה בהתמחות|תיקון: תש״ם}} {{ח:ת}} לא הכירה המועצה או ועדה מקצועית שהיא מנתה לשם כך בהתמחות, כולה או מקצתה, לא ייבחן המועמד אלא לאחר שעבר תקופת התמחות נוספת שהיא תקבע. {{ח:סעיף|9|חריג בדבר תואר המדריך}} {{ח:ת}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 5|בתקנה 5}} יכול שההדרכה והפיקוח יהיו בידי מי שאינו בעל תואר – {{ח:תת|(1)}} אם המדריך אינו תושב קבע בישראל והמועצה סמכה ידיה מראש על הדרכתו ופיקוחו; {{ח:תת|(2)}} במקצועות שאינם רפואיים־קליניים – אם המדריך ממלא תפקיד אקדמאי־הוראתי או אם הוא בעל תואר אקדמאי שאינו פחות מזה של ”מוסמך“ והוא בעל ותק של שש שנים לפחות מיום קבלת התואר כאמור. {{ח:סעיף|9א|חובת עמידה בקורסי החייאה מתקדמת|תיקון: תשנ״ז, תשנ״ט, תשס״ג, תשע״ב, תשע״ד, תשע״ט}} {{ח:תת|(א)}} מתמחה באחד מענפי ההתמחות המפורטים {{ח:פנימי|תוספת פרט 12|בפרטים 12}}, {{ח:פנימי|תוספת פרט 12א|12א}}, {{ח:פנימי|תוספת פרט 13|13}}, {{ח:פנימי|תוספת פרט 14|14}}, {{ח:פנימי|תוספת פרט 15|15}}, {{ח:פנימי|תוספת פרט 16|16}}, {{ח:פנימי|תוספת פרט 17|17}}, {{ח:פנימי|תוספת פרט 19|19}}, {{ח:פנימי|תוספת פרט 21|21}}, {{ח:פנימי|תוספת פרט 22|22}}, {{ח:פנימי|תוספת פרט 39|39}}, {{ח:פנימי|תוספת פרט 40|40}}, {{ח:פנימי|תוספת פרט 43|43}} {{ח:פנימי|תוספת פרט 54|ו־54 בתוספת}}, חייב להגיש למועצה תעודה על סיום קורס להחייאה מתקדמת. {{ח:תת|(ב)}} מתמחה ברפואת ילדים כמפורט {{ח:פנימי|תוספת פרט 9|בפרט 9 בתוספת}} וברפואה דחופה כמפורט {{ח:פנימי|תוספת פרט 54|בפרט 54 בתוספת}}, חייב להגיש למועצה תעודה על סיום קורס להחייאה פדיאטרית מתקדמת. {{ח:תת|(ג)}} מתמחה ברפואה דחופה כמפורט {{ח:פנימי|תוספת פרט 54|בפרט 54 בתוספת}}, חייב להגיש למועצה תעודה על סיום קורס להחייאה קרדיאלית מתקדמת. {{ח:סעיף|10|פטורים מחובת התמחות|תיקון: תשל״ז, תש״ם, תש״ם־3, תשמ״א, תשמ״ג, תשמ״ה, תשנ״ב, תש״ס, תשס״ט, תשע״ד}} {{ח:תת|(א)}} המנהל רשאי לאשר לרופאים דלקמן לפי בקשתם תואר ללא התמחות בישראל: {{ח:תתת|(1)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}} {{ח:תתת|(2)}} למי שהמועצה סמכה ידיה על הדרכתו ופיקוחו לצורך התמחות מועמדים בענף רפואי, שלדעת המנהל אין די בעלי תואר לאותו ענף לשם הדרכת מועמדים בו, באותו ענף; {{ח:תתת|(3)}} למי שאושר לו התואר או תואר דומה מחוץ לישראל, אם המועצה ממליצה על כך ובתנאים שקבעה, לרבות הצורך בעמידה בבחינות. {{ח:תת|(ב)}} המנהל רשאי, בהמלצת המועצה, להכיר בעבודה שנעשתה לצורך התמחות כולה או חלקה מחוץ לישראל, כבאה במקום התמחות או חלק ממנה, ללא תנאים או בתנאים, לרבות דרישה לעמוד בבחינות שלב א׳, שלב ב׳ או שניהם; הכיר המנהל בחלק מהעבודה כאמור – תקוצר תקופת ההתמחות הנדרשת בהתאם לכך, אולם תחילתה של תקופת ההתמחות לענין תקנות אלה היא ביום שבו התחיל המתמחה בהתמחות או בהשלמת יתרת תקופת ההתמחות במוסד מוכר. {{ח:תת|(ג)}} לא יהיה חייב בהתמחות במדע יסוד – {{ח:תתת|(1)}} בוגר באחד ממדעי היסוד; {{ח:תתת|(2)}} מועמד לתואר באחד מאלה: בריאות הציבור, רפואה משפטית, רפואה תעסוקתית, רפואת המשפחה, מיקרוביולוגיה קלינית, ביוכימיה קלינית; {{ח:תתת|(3)}} מי שעשה מחקר קליני שהמועצה אישרה מראש את נושאו ותכנו וביצועו, להנחת דעתה, במשך תקופה של חצי שנה לפחות; המחקר הקליני יבוצע בעבודה מלאה וברציפות אלא אם כן אישרה המועצה שלתועלת המחקר יהיה לפצלו לשתי תקופות; {{ח:תתת|(4)}} מי שאושרה לו התמחות במדעי יסוד בתוך מסלול התמחות קודם. {{ח:קטע2|פרק ד|פרק ד׳: הכרה במוסד להתמחות|תיקון: תשנ״ב}} {{ח:סעיף|10א|הגדרות|תיקון: תשנ״ב, תשע״ז־3}} {{ח:ת}} {{ח:פנימי|פרק ד|בפרק זה}} – {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הכרה במוסד“ – הכרה במוסד כמוסד מוכר להתמחות; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ועדה להכרה עליונה“ – הוועדה העליונה להכרה וביקורת של המועצה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ועדות הכרה“ – ועדות משנה של הוועדה להכרה עליונה, הבודקות את קיום תנאי ההכרה במוסד המבקש הכרה כמוסד מוכר להתמחות; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תנאי הכרה“ – תנאים שקבעה המועצה, בכתב, שצריכים להתקיים במוסד להתמחות המבקש הכרה, לפי סוגי התמחות. {{ח:סעיף|10ב|הגשת בקשה|תיקון: תשנ״ב, תשע״ז־3}} {{ח:תת|(א)}} בקשה להכרה במוסד יגיש מנהל המוסד לוועדת ההכרה העליונה ויצרף לה כל מסמך או אישור הנחוצים בהתאם לתנאי ההכרה. {{ח:תת|(ב)}} העתק הבקשה יישלח למנהל. {{ח:תת|(ג)}} ראתה המועצה כי במוסד המבקש מתקיימים, לכאורה, תנאי ההכרה, היא תמנה ועדת הכרה, תוך 60 ימים מיום הגשת הבקשה. {{ח:סעיף|10ג|הכרה במוסד מוכר|תיקון: תשנ״ב, תשע״ז־3}} {{ח:תת|(א)}} הגיעה ועדת ההכרה העליונה למסקנה, על סמך דין וחשבון ועדת הכרה כי במוסד המבקש מתקיימים תנאי ההכרה, תגיש המלצתה, בצירוף המלצת יושב ראש המועצה, למנהל, תוך 30 ימים מיום סיום בדיקת המוסד. {{ח:תת|(ב)}} המנהל רשאי, על סמך המלצת המועצה, לתת למוסד הכרה מלאה או בהגבלות, בתנאים ולתקופת נסיון, כולם או מקצתם. {{ח:תת|(ג)}} הוכר מוסד, יתן לו המנהל תעודת מוסד מוכר להתמחות, ויפרט בה את ההגבלות והתנאים, אם נקבעו. {{ח:סעיף|10ד|ביטול הכרה או הגבלתה|תיקון: תשנ״ב, תשע״ז־3}} {{ח:תת|(א)}} חדל להתקיים במוסד תנאי מתנאי ההכרה חייב מנהל המוסד המוכר להודיע על כך, מיד, לוועדת ההכרה העליונה ולמנהל. {{ח:תת|(ב)}} המנהל רשאי, על פי המלצת המועצה, לשלול הכרה ממוסד מוכר או להגבילה בזמן ובתנאים. {{ח:סעיף|10ה|תקופת ההכרה|תיקון: תשנ״ב}} {{ח:תת|(א)}} הכרה במוסד תהא בתוקף לתקופה שלא תעלה על 5 שנים מיום נתינתה, ואולם ניתן לחדש הכרה כאמור אם הוגשה על כך בקשה, בדרך הקבועה {{ח:פנימי|סעיף 10ב|בסעיף 10ב}}, לא יאוחר מששה חדשים לפני תום תקופת ההכרה. {{ח:תת|(ב)}} על בדיקת בקשה לחידוש הכרה במוסד יחולו הוראות {{ח:פנימי|פרק ד|פרק זה}}. {{ח:קטע2|פרק ה|פרק ה׳: בחינות|תיקון: תשנ״ב}} {{ח:קטע3|פרק ה סימן א|סימן א׳: מוסדות בחינה}} {{ח:סעיף|11|ועדת בחינות עליונה|תיקון: תש״ם, תשמ״א, תשמ״ג, תשמ״ו}} {{ח:תת|(א)}} מליאת המועצה תמנה ועדת בחינות עליונה. {{ח:תת|(ב)}} יושב ראש הועדה יהיה אחד מסגני יושב ראש המועצה. {{ח:סעיף|11א|ועדות מומחיות|תיקון: תשמ״ו}} {{ח:תת|(א)}} הועד הפועל של המועצה ימנה שתי ועדות מומחיות, ואלה הן: {{ח:תתת|(1)}} ועדה למקצועות פנימיים ולמקצועות מעבדה; {{ח:תתת|(2)}} ועדה למקצועות כירורגיים. {{ח:תת|(ב)}} את יושבי ראש ועדות המומחיות ימנה הועד הפועל של המועצה. {{ח:תת|(ג)}} חברי ועדות המומחיות יהיו בעלי תואר מומחה, מנהלי מחלקה בבית חולים במקצועם ולפחות בדרגת מרצה בכיר בבית ספר לרפואה בישראל. {{ח:סעיף|12|ועדות לבחינות מקצועיות|תיקון: תש״ם, תשמ״א, תשמ״ג, תשמ״ו, תשנ״ב}} {{ח:תת|(א)}} הועד הפועל של המועצה ימנה, לאחר התייעצות עם האיגוד המדעי של מקצוע הבחינה, לכל מקצוע כמפורט {{ח:פנימי|תוספת|בתוספת}}, חברים בועדות לבחינות מקצועיות ויפקח על ביצוע הבחינות בהתאם לתכנית ההתמחות. {{ח:תת|(ב)}} הועדות לבחינות מקצועיות יהיו כפופות להחלטות מקצועיות של ועדת הבחינות העליונה. {{ח:תת|(ג)}} את יושבי ראש הועדות לבחינות מקצועיות תמנה ועדת הבחינות העליונה. {{ח:תת|(ד)}} חברי הועדות לבחינות מקצועיות יהיו בעלי תואר מומחה ולפחות שלושה מהם, לרבות היושב ראש, יהיו בעלי תואר מומחה במקצוע הבחינה. {{ח:תת|(ה)}} מספר החברים, לרבות היושב ראש, בועדה לבחינות מקצועיות לא יפחת מחמישה. {{ח:תת|(ו)}} תקופת כהונתו של חבר בועדה לבחינות מקצועיות היא כתקופת כהונתה של המועצה. {{ח:תת|(ז)}} אחרי גמר תקופת כהונה אחת, תוחלף מחצית לפחות של חברי הועדה לבחינות מקצועיות בחברים חדשים; כהונת חבר בועדה לבחינות מקצועיות לא תעלה על שתי תקופות כהונה. {{ח:תת|(ח)}} התפנה מקומו של חבר בועדה לבחינות מקצועיות, ימנה הועד הפועל של המועצה מחליף שיכהן עד תום תקופת הכהונה של החבר שמקומו התפנה. {{ח:סעיף|13|שטחי פעולה של ועדות המומחיות|תיקון: תש״ם, תשמ״ו, תשנ״ב, תשנ״ו, תש״ס, תשע״ד, תשפ״ב}} {{ח:ת}} במסגרת התפקידים לפי {{ח:פנימי|סעיף 12|תקנה 12}} אחראיות ועדות המומחיות על ביצוע הבחינות במקצועות אלה: {{ח:תת|(1)}} הועדה למקצועות פנימיים – {{ח:תת}} {{עמודות|4|א. רפואה פנימית; {{ש}} ב. קרדיולוגיה; {{ש}} ג. הימטולוגיה; {{ש}} ד. אימונולוגיה קלינית ואלרגולוגיה; {{ש}} ה. מחלות ריאה; {{ש}} ו. גסטרואנטרולוגיה; {{ש}} ז. אנדוקרינולוגיה; {{ש}} ח. נפרולוגיה; {{ש}} ט. רפואת ילדים; {{ש}} י. נוירולוגיה; {{ש}} יא. פסיכיאטריה; {{ש}} יב. פסיכיאטריה של הילד והמתבגר; {{ש}} יג. מחלות עור ומין; {{ש}} יד. רדיולוגיה אבחנתית; {{ש}} טו. אונקולוגיה; {{ש}} טז. רפואה גרעינית; {{ש}} יז. רפואת המשפחה; {{ש}} יח. בריאות הציבור; {{ש}} יט. פתולוגיה אבחנתית; {{ש}} כ. רפואה משפטית; {{ש}} כא. רפואה פיסיקלית ושיקום; {{ש}} כב. ניאונטולוגיה; {{ש}} כג. מינהל רפואי; {{ש}} כד. גנטיקה רפואית; {{ש}} כה. ראומטולוגיה; {{ש}} כו. מחלות זיהומיות; {{ש}} כז. רפואה תעסוקתית; {{ש}} כח. {{ח:הערה|(נמחקה);}} {{ש}} כט. מיקרוביולוגיה קלינית; {{ש}} ל. ביוכימיה קלינית; {{ש}} לא. גריאטריה; {{ש}} לב. נוירולוגיית ילדים; {{ש}} לג. קרדיולוגיית ילדים; {{ש}} לד. מחלות ריאה ילדים; {{ש}} לה. אימונולוגיה קלינית ואלרגולוגיית ילדים; {{ש}} לו. הימטו־אונקולוגיית ילדים; {{ש}} לז. גסטרו אנטרולוגיית ילדים; {{ש}} לח. נפרולוגיית ילדים; {{ש}} לט. אנדוקרינולוגיית ילדים; {{ש}} מ. פרמקולוגיה קלינית.}} {{ח:תת|(2)}} הועדה למקצועות כירורגיים: {{ח:תת}} {{עמודות|4|א. כירורגיה כללית; {{ש}} ב. נוירוכירורגיה; {{ש}} ג. כירורגיה של בית החזה; {{ש}} ד. כירורגיה אורטופדית; {{ש}} ה. כירורגיה פלסטית; {{ש}} ו. כירורגיה אורולוגית; {{ש}} ז. מחלות אף, אוזן וגרון; {{ש}} ח. מחלות עיניים; {{ש}} ט. הרדמה; {{ש}} י. יילוד וגינקולוגיה; {{ש}} יא. כירורגיית כלי דם; {{ש}} יב. כירורגיה של היד; {{ש}} יג. טיפול נמרץ כללי; {{ש}} יד. כירורגיית ילדים; {{ש}} טו. טיפול נמרץ ילדים; {{ש}} טז. רפואה דחופה.}} {{ח:תת|(3)}} {{ח:הערה|(נמחקה).}} {{ח:סעיף|14|ישיבות והחלטות ועדות המומחיות|תיקון: תש״ם, תשנ״ב}} {{ח:תת|(א)}} מנין חוקי בישיבות ועדות המומחיות הוא מחצית חבריהן. {{ח:תת|(ב)}} היו הדעות שקולות, יכריע קולו של יושב ראש הועדה. {{ח:תת|(ג)}} החלטות עקרוניות של ועדת הבחינה העליונה יידונו ויאושרו בידי הועד הפועל של המועצה. {{ח:סעיף|15||תיקון: תש״ם, תשמ״ו}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:קטע3|פרק ה סימן ב|סימן ב׳: סדרי בחינה}} {{ח:סעיף|16|צורת הבחינות|תיקון: תש״ם}} {{ח:תת|(א)}} בחינות יהיו בעל פה ובכתב ויכול שיהיו גם בפעולה רפואית. {{ח:תת|(ב)}} הבחינות ייערכו בשפה העברית. {{ח:סעיף|17|שלבי בחינות|תיקון: תש״ם, תש״ם־2, תשמ״ו, תשפ״ב}} {{ח:תת|(א)}} הבחינות יתקיימו בשני שלבים: שלב א׳ ושלב ב׳. {{ח:תת|(ב)}} מתמחה רשאי לגשת לבחינת שלב א׳ בכל עת, לאחר שסיים שנתיים ראשונות מתקופת ההתמחות בכפוף לאמור {{ח:פנימי|סעיף 24|בתקנה 24(ב)}}. {{ח:תת|(ג)}} מתמחה שעמד בבחינה שלב א׳ רשאי לגשת לבחינת שלב ב׳ בכפוף לאמור {{ח:פנימי|סעיף 21|בתקנה 21}}. {{ח:סעיף|18|בחינה בשלב א׳|תיקון: תשל״ח, תשמ״ו}} {{ח:תת|(א)}} הבחינה בשלב א׳ תתייחס בעיקרה לידע עיוני. היא תעסוק בתהליכים פתו־פיסיולוגיים שביסוד המחלות ובבעיותיהן הקליניות, כולל דרכי האיבחון והטיפול. {{ח:תת|(ב)}} בחינה בשלב א׳ יכול שתהיה בשני חלקים או יותר, לפי החלטת ועדת הבחינות העליונה. {{ח:סעיף|19|בחינה בשלב ב׳|תיקון: תש״ם, תשמ״ו, תשנ״ב, תשע״ד־2}} {{ח:תת|(א)}} הבחינה בשלב ב׳ תעסוק ביחוד במקרים ממשיים בתחום מקצוע ההתמחות, שעליהם יצטרך המתמחה ליישם את ידיעותיו, מבחינת האבחון, מבחינת הטיפול ומבחינת ייעוץ מומחי במקצועו. {{ח:תת|(ב)}} במקצועות־על תיערך בתום ההתמחות בחינת סיום התמחות המורכבת מבחינה בכתב ובחינה בעל פה, זולת אם ועדת הבחינות העליונה, ובאישור הועד הפועל של המועצה, החליטה אחרת. {{ח:תת|(ג)}} במקצוע־על שניתן לעשות בו התמחות משולבת עם התמחות במקצוע ראשי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 6|בתקנה 6(ג1)}}, חייב המתמחה לעמוד בבחינות שלב א׳ ושלב ב׳ של המקצוע הראשי, כתנאי לזכאותו להיבחן בבחינת סיום ההתמחות של מקצוע־העל. {{ח:סעיף|20|מועדי בחינות|תיקון: תש״ם, תשמ״ו, תשנ״ב, תשנ״ו}} {{ח:ת}} בחינות ייערכו אחת לשנה לפחות, בהתאם להחלטת ועדת הבחינות העליונה, אשר תשלח לכל מתמחה שביקש להיבחן במקצוע, הודעה על מועד הבחינה במקצועו ומקום עריכתה, 30 ימים לפני המועד האמור. {{ח:סעיף|21|השתתפות בבחינות|תיקון: תש״ם, תשמ״א, תשמ״ו, תשנ״ב, תשע״ז־4, תשפ״ב}} {{ח:תת|(א)|(1)}} קבעה ועדת הבחינה העליונה מועדי אביב וסתיו לבחינה שלב ב׳ באותה שנה, זכאי המתמחה לגשת לבחינה במועד אביב או סתיו בשנה האחרונה להתמחותו, וברפואת משפחה בחצי שנה האחרונה להתמחותו; אין בעמידה בבחינה כאמור כדי לקצר את תקופת ההתמחות כפי שנקבעה; {{ח:תתת|(2)}} המבקש להיבחן במועד אביב או במועד סתיו יגיש לועדת הבחינות העליונה של המועצה בקשה, על גבי טופס שניתן להשיג במשרד המועצה, לא יאוחר מהתאריך שקבעה ועדת הבחינות העליונה של המועצה כתאריך אחרון להגשת בקשה להיבחן באותו המועד; לבקשה כאמור יצורף אישור על תשלום האגרה שלפי {{ח:חיצוני|צו הרופאים (אגרות)#סעיף 2ג|סעיף 2ג לצו הרופאים (אגרות), התשמ״ד–1983}} (להלן – צו הרופאים (אגרות)). {{ח:תת|(ב)}} המועצה, או ועדה שהיא מינתה לשם כך, תבדוק זכותו של המתמחה להיבחן, ותודיע לו על החלטתה. {{ח:תת|(ג)}} מתמחה רשאי לחזור בו מהשתתפותו בבחינה על ידי הודעה שתגיע לידיה של ועדת הבחינה לא יאוחר משלושים יום לפני מועד הבחינה. {{ח:תת|(ד)}} אי־השתתפות בבחינה ללא מתן הודעה כאמור בתקנת משנה (ג), תיחשב ככשלון, אלא אם הוכיח המתמחה, להנחת דעתו של הועד הפועל, בהקדם האפשרי לפי הנסיבות, כי היתה סיבה סבירה לאי השתתפותו. {{ח:סעיף|22|ציוני בחינות|תיקון: תשל״ח, תשמ״ו, תשנ״ב}} {{ח:תת|(א)}} ציוני בחינות או כל חלק מהן יפורסמו בציון ”עובר“ או ”נכשל“. {{ח:תת|(ב)}} ועדת הבחינות העליונה תאשר את תוצאות בחינות שלב א׳. {{ח:תת|(ג)}} הועדות לבחינות המקצועיות יציינו תוצאות שלב ב׳; כל חלק יצוין בציון נפרד. {{ח:תת|(ד)}} בבחינות שלב ב׳ רשאים חברי הועדה לבחינות מקצועיות להציע ציונים בנפרד במקרה של מחלוקת בין חבריה. {{ח:סעיף|23|אישור תוצאות הבחינה והודעה עליהן|תיקון: תש״ם, תשמ״ו}} {{ח:תת|(א)}} ועדת בחינות מקצועית תמסור לועדת המומחיות דין וחשבון על תוצאות כל בחינה; ועדת המומחיות תעביר דין וחשבון זה בצירוף המלצותיה והערותיה לאישורו של יושב ראש ועדת הבחינות העליונה. {{ח:תת|(ב)}} לאחר אישור תוצאות הבחינות תודיע המועצה לכל נבחן על תוצאות בחינתו. {{ח:סעיף|24|בחינה חוזרת|תיקון: תשל״ח, תש״ם, תשמ״א, תשמ״ו, תשנ״ב, תשפ״ב}} {{ח:תת|(א)}} מתמחה שנכשל בבחינה או בכל חלק ממנה, אם היתה בשני חלקים או יותר, רשאי לחזור ולהיבחן במועד מאוחר יותר, ובלבד שייבחן בכל חלקי הבחינה. {{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בתקנת משנה (א), מתמחה שלא עמד בבחינות עד לתום ארבע שנים מיום שסיים את תקופת ההתמחות, בין שנכשל ובין שלא ניגש לבחינה כלל, לא יהיה רשאי לגשת לבחינות אלא אם כן יותר לו לעשות כן ובתנאים שקבעה המועצה; מתמחה שנכשל בפעם הראשונה או השנייה בבחינת שלב ב׳ רשאי לגשת לבחינה חוזרת כעבור חצי שנה; מי שנכשל בפעם השלישית יוכל לגשת לבחינה חוזרת רק לאחר עבור שנה מיום הבחינה שבה נכשל. {{ח:סעיף|25|סודיות הבחינה}} {{ח:ת}} ענייני הבחינות הם סודיים ומי שממלא תפקיד בקשר עמם לא יגלה דבר עליהם אלא במידה שהוא חייב או רשאי לגלותו על פי דין. {{ח:קטע2|פרק ו|פרק ו׳: החלטה בדבר מתן תואר|תיקון: תשנ״ב}} {{ח:סעיף|26|תפקיד והמלצות המועצה|תיקון: תש״ם, תשנ״ב}} {{ח:תת|(א)}} משסיים המתמחה את הבחינות ואת תקופת התמחותו תגיש המועצה למנהל, תסקיר על תוצאות בדיקותיה, לרבות תוצאות הבחינות, והמלצה מנומקת בדבר מתן תואר; יושב ראש המועצה רשאי להעביר את בקשתו של המתמחה בצירוף תוצאות הבחינות לחוות דעתה של ועדה מקצועית שמונתה לפי {{ח:פנימי|סעיף 8|תקנה 8}}, בשאלת מילוי כל חובותיו של המתמחה לפי תקנות אלה, בטרם יוגשו התסקיר וההמלצה למנהל. {{ח:תת|(ב)}} במקרה פטור מחובת התמחות לפי {{ח:פנימי|סעיף 10|תקנה 10(א)}} תפרט המועצה בתסקירה את טעמי הפטור. {{ח:סעיף|27|דיון מחדש}} {{ח:ת}} לא נראתה למנהל המלצת המועצה, יעביר לה את הערותיו ויבקש ממנה לדון בדבר מחדש; המועצה תחזיר למנהל את ההמלצה, שהחליטה עליה בדיון מחדש, בשני עותקים. {{ח:סעיף|28|ועדה מיוחדת|תיקון: תש״ם}} {{ח:ת}} לא נראתה למנהל המלצת המועצה לאחר הדיון מחדש, יעביר את הבקשה לחוות דעתה של ועדה מיוחדת שחבריה יהיו נציגו של המנהל, שיהיה יושב ראש הוועדה, יושב ראש המועצה או מי שהסמיך לכך והדיקן של אחד מבתי הספר לרפואה בארץ או נציגו. {{ח:סעיף|29|הגשת הבקשה|תיקון: תש״ם, תשמ״א, תשנ״ב, תשנ״ז, תשע״ז־4}} {{ח:ת}} רופא המבקש אישור תואר (להלן – מועמד) יגיש למנהל באמצעות המועצה בקשה לכך בשני עתקים; לבקשה יצורפו – {{ח:תת|(1)}} דיפלומה על סיום לימודיו באוניברסיטה או בבית ספר לרפואה, מוכרים ע״י המנהל; {{ח:תת|(2)}} רשיון או היתר זמני בר־תוקף לעסוק ברפואה בישראל; {{ח:תת|(3)}} תעודה על גמר התמחותו לפי {{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳}} או מסמכים המעידים על קיום נסיבות למתן פטור מחובת התמחות לפי {{ח:פנימי|סעיף 10|תקנה 10}}; {{ח:תת|(4)}} פנקס התמחות שהנפיקה המועצה המדעית עם תחילת התמחות ושבו רשומות כל תקופות ההתמחות שאישרו מנהלי המחלקות ומנהלי בתי החולים שבהם נעשתה ההתמחות ויושב ראש ועדת ההתמחות שבאותם בתי החולים; {{ח:תת|(5)}} אישור על עמידה בהצלחה בכל בחינות ההתמחות כאמור {{ח:פנימי|פרק ה|בפרק ה׳}} או פטור מחובת הבחינות או חלק מהן; {{ח:תת|(6)}} המלצה ממנהל המחלקה המוכרת של המקצוע הראשי או של מקצוע־על, לפי הענין, שבו בוצעה ההתמחות, על היות המבקש ראוי ללא סייג לתואר מומחה; {{ח:תת|(7)}} אישור על תשלום האגרה שלפי {{ח:חיצוני|צו הרופאים (אגרות)#סעיף 2ב|סעיף 2ב לצו הרופאים (אגרות)}}. {{ח:סעיף|29א|החלטת המנהל|תיקון: תש״ם, תשנ״ז, תשנ״ט}} {{ח:תת|(א)}} לא יחליט המנהל בדבר בקשה על פי {{ח:פנימי|סעיף 29|תקנה 29}} כל עוד לא הוגשה לו המלצת המועצה, ואם נתבקשה חוות דעתה של הוועדה המיוחדת שהוקמה לפי {{ח:פנימי|סעיף 28|תקנה 28}} – כל עוד לא הוגשה לו חוות הדעת. {{ח:תת|(א1)}} המנהל רשאי שלא להעניק תואר מומחה, למבקש תואר, אף אם המועצה המליצה לפי {{ח:פנימי|סעיף 26|תקנה 26}} על מתן התואר, אם נתקיים במבקש אחד מאלה ולדעת המנהל עלולה להיות לדבר השלכה על עיסוקו כרופא מומחה: {{ח:תתת|(1)}} הורשע בהליך פלילי או מתנהל נגדו הליך פלילי; {{ח:תתת|(2)}} שר הבריאות החליט לנקוט נגדו אמצעי משמעת בהתאם {{ח:חיצוני|פקודת הרופאים#סעיף 41|לסעיף 41 לפקודה}}, או מתנהלת נגדו קובלנה לפי {{ח:חיצוני|פקודת הרופאים#סעיף 41|סעיף 41}} או לפי {{ח:חיצוני|פקודת הרופאים#סעיף 44א|סעיף 44א לפקודה}}. {{ח:תת|(ב)}} אישר המנהל תואר, יהיה תקפו מהתאריך בו השלים המתמחה את כל הדרישות לפי תקנות אלה לחלוטין, או מיום שהגיש בקשתו לפי {{ח:פנימי|סעיף 29|תקנה 29}}, הכל לפי המאוחר; תעודה של יושב ראש המועצה על מועד השלמת הדרישות כאמור תהווה ראיה לכאורה לענין תקנה זו. {{ח:תת|(ג)}} תקנת משנה (ב) תחול על תואר שהמנהל אישר מיום א׳ בכסלו תשל״ט (1 בדצמבר 1978) ואילך. {{ח:קטע2|פרק ז|פרק ז׳: הוראות שונות|תיקון: תשנ״ב}} {{ח:סעיף|30|סדרי דיונים ועבודה}} {{ח:תת|(א)}} המועצה ושאר הגופים האמורים בתקנות אלה יקבעו בעצמם את סדרי הדיונים והעבודה שלהם, במידה שאלה לא נקבעו בחיקוק או על פיו. {{ח:תת|(ב)}} המועצה והועדה המיוחדת שהוקמה לפי {{ח:פנימי|סעיף 28|תקנה 28}} רשאיות להקים ועדות מקצועיות, לבקש מהן חוות דעת ולהחליט על המלצות או חוות הדעת, הכל לפי הענין, שהן ימסרו למנהל; אין המועצה או הועדה המיוחדת קשורות לחוות הדעת שהן קיבלו מן הועדות המקצועיות האמורות. {{ח:סעיף|31|פנקס}} {{ח:ת}} המנהל או מי שהוסמך על ידיו ינהל פנקס שבו יירשמו בעלי התארים ותאריהם. {{ח:סעיף|32|התחזות|תיקון: תשנ״ב}} {{ח:תת|(א)}} לא ישתמש אדם בתואר מומחה אלא אם התואר אושר לו לפי תקנות אלה, ולא ישתמש אדם בתואר דומה עד כדי להטעות לאחד התארים שלפי תקנות אלה. {{ח:תת|(ב)}} בוטל תואר לפי {{ח:פנימי|סעיף 33|תקנה 33}}, יחדל בעל התואר להשתמש בו מיום פרסום ההודעה על כך ברשומות; הותלה התואר, יימנע בעל התואר מלהשתמש בו כל זמן שהתואר מותלה. {{ח:תת|(ג)}} לענין תקנה זו, ”תואר מומחה“ – לרבות תרגום או קיצור של תואר מומחה או רמז אחר להתמחות בענף רפואה. {{ח:סעיף|33|ביטול תואר והתלייתו|תיקון: תש״ם, תשע״ז־4}} {{ח:תת|(א)}} רשאי המנהל לבטל תואר שניתן או להתלותו לתקופה שיקבע, אם נוכח שהאישור הושג על ידי מצג־שוא או שבעל התואר גילה רשלנות גסה או אי־יכולת בביצוע תפקידיו כבעל אותו תואר, ובלבד שניתנה תחילה לבעל התואר הזדמנות להגיש את עצומותיו, בכתב או בעל־פה, לועדה שהרכבה כהרכב הועדה המוקמת לפי {{ח:פנימי|סעיף 28|תקנה 28}}; הגיש בעל התואר, תוך שלושים יום מהיום שבו ניתנה לו הודעה על הכוונה לבטל את האישור או להתלותו, את עצומותיו לועדה, לא יבטל המנהל את התואר ולא יתלה אותו כל עוד לא הוגשה לו חוות דעת הועדה. {{ח:תת|(ב)}} התליית תואר לא תעלה על תקופה של שנתיים. {{ח:תת|(ג)}} בוטל תואר שניתן, לא תידון בקשה לנתינתו מחדש לפני תום שנתיים מיום שבוטל וכל עוד המבקש לא הוכיח קיום נסיבות מיוחדות המצדיקות את נתינתו מחדש; לבקשה לנתינת התואר מחדש יצורף אישור על תשלום האגרה שלפי {{ח:חיצוני|צו הרופאים (אגרות)#סעיף 2ב|סעיף 2ב לצו הרופאים (אגרות)}}. {{ח:תת|(ד)}} על אף האמור בתקנות אלה ובכפוף לתקנת משנה (ג) רשאי המנהל, בהמלצת המועצה, לתת תואר מחדש למי שתוארו בוטל, גם אם לא עשה המבקש התמחות לפי תקנות אלה בשלמותה או בחלקה לאחר שבוטל תוארו, או ללא בחינות, אם עמד בתנאים שקבעה לו המועצה. {{ח:סעיף|34|פרסומים}} {{ח:ת}} הודעה על אישור תואר, ביטולו והתלייתו תפורסם ברשומות. {{ח:סעיף|35|ביטול|תיקון: תש״ם}} {{ח:תת|(א)}} תקנות המתעסקים ברפואה (אישור תואר מומחה), תשכ״ד–1964 – בטלות. {{ח:תת|(ב)}} תואר שאושר לפי תקנות המתעסקים ברפואה (אישור תואר מומחה), תשכ״ד–1964, דינו כתואר שאושר לפי תקנות אלה. {{ח:סעיף|36|תחילה|תיקון: תשל״ד, תש״ם}} {{ח:תת|(א)}} תחילתן של תקנות אלה ביום השלושים לאחר פרסומן ברשומות. {{ח:תת|(ב)}} בעל תואר במקצוע ראשי, שקיבלו לא יאוחר מכ״ב בניסן תשל״ד (14 באפריל 1974) (בתקנה זו – המועד הקובע), המתמחה במקצוע משנה, פטור מחובת בחינות לפי תקנות אלה אם התחיל את התמחותו לפני המועד הקובע. {{ח:סעיף|37|השם|תיקון: תשל״ז}} {{ח:ת}} לתקנות אלה ייקרא ”תקנות הרופאים (אישור תואר מומחה ובחינות), תשל״ג–1973“ {{ח:הערה|[במקור: ”תקנות המתעסקים ברפואה (אישור תואר מומחה ובחינות), תשל״ג–1973“]}}. {{ח:קטע2|תוספת|תוספת}} {{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 2|תקנה 2}})}}}} {{ח:סעיף*|||תיקון: תשנ״ב}} {{ח:ת}} <table> <tr><th>{{מוקטן|טור א׳}} {{ש}} התואר</th><th>{{מוקטן|טור ב׳}} {{ש}} מסלול ההתמחות</th></tr> <tr id="תוספת פרט 1"><td> {{ח:תת|1.}} מומחה ברפואה פנימית {{ש}} {{ח:הערה|[תיקון: תשל״ז, תש״ם, תשמ״א, תשמ״ג, תשמ״ו, תשמ״ז, תשנ״ח, תשס״ב, תשס״ו, תשס״ח, תשע״ד, תשע״ו־2, תשע״ט־2, תשפ״א, תשפ״ו]}} </td><td> {{ח:ת}} 3¹<span style="font-family: Arial;">⁄</span>₂ שנים, מהן – {{ח:תת|א.}} 3 שנים ברפואה פנימית; {{ח:תת|ב.}} חודש בטיפול נמרץ כללי או בטיפול נמרץ פנימי; {{ח:תת|ג.}} 5 חודשים, בתקופות רצופות של חודש, חודשיים או 3 חודשים, כל אחת, בשניים או יותר ממקצועות אלה: אימונולוגיה קלינית ואלרגולוגיה, אונקולוגיה, אנדוקרינולוגיה, גסטרואנטרולוגיה, גריאטריה, המטולוגיה, השתלת מח עצם, חדר מיון, טיפול נמרץ כללי, טיפול נמרץ פנימי, טיפול נמרץ קרדיולוגי, מחלות ריאה, מרפאה פנימית או מרפאה לרפואת המשפחה או יחידה לטיפול־יום פנימית, נפרולוגיה, קרדיולוגיה, ראומטולוגיה, רדיולוגיה אבחנתית, מחלות זיהומיות, רפואה לשיכוך כאב, גנטיקה רפואית, רפואה פליאטיבית; ואולם, במקצועות טיפול נמרץ פנימי וטיפול נמרץ כללי לפי פרט משנה זה, בכל אחד מהם, ניתן לבצע תקופה בת חודש אחד בלבד. </td></tr> <tr id="תוספת פרט 2"><td> {{ח:תת|2.}} מומחה בקרדיולוגיה {{ש}} {{ח:הערה|[תיקון: תשל״ז, תשנ״ו, תש״ס, תשס״ב]}} </td><td> {{ח:ת}} אחד משלושת המסלולים הבאים: {{ח:תת|א.}} תואר מומחה ברפואה פנימית; {{ח:תת}} 3 שנים קרדיולוגיה; {{ח:ת}} {{ממורכז|או}} {{ח:תת|ב.}} 1 שנה רפואה פנימית; {{ח:תת}} 1 שנה קרדיולוגיה; {{ח:תת}} 2 שנים רפואה פנימית; {{ח:תת}} 2 שנים קרדיולוגיה; {{ח:ת}} {{ממורכז|או}} {{ח:תת|ג.}} 3 שנים רפואה פנימית; {{ח:תת}} 3 שנים – קרדיולוגיה {{ח:ת}} הערה: חובה בכל אחד משלושת המסלולים – ¹<span style="font-family: Arial;">⁄</span>₂ שנה לפחות, אך לא יותר משנה אחת, ביחידה לטיפול נמרץ קרדיולוגיה. </td></tr> <tr id="תוספת פרט 3"><td> {{ח:תת|3.}} מומחה בהימטולוגיה {{ש}} {{ח:הערה|[תיקון: תשמ״ב־2, תשמ״ז, תשנ״ו]}} </td><td> {{ח:ת}} אחד משלושת המסלולים הבאים: {{ח:תת|א.}} תואר מומחה ברפואה פנימית; {{ח:תת}} 2¹<span style="font-family: Arial;">⁄</span>₂ שנים הימטולוגיה; {{ח:ת}} {{ממורכז|או}} {{ח:תת|ב.}} 1 שנה ברפואה פנימית; {{ח:תת}} 1 שנה הימטולוגיה; {{ח:תת}} 2 שנים ברפואה פנימית; {{ח:תת}} 1¹<span style="font-family: Arial;">⁄</span>₂ שנים הימטולוגיה; {{ח:ת}} {{ממורכז|או}} {{ח:תת|ג.}} 3 שנים ברפואה פנימית; {{ח:תת}} 2¹<span style="font-family: Arial;">⁄</span>₂ שנים הימטולוגיה. </td></tr> <tr id="תוספת פרט 4"><td> {{ח:תת|4.}} מומחה באימונולוגיה קלינית ואלרגולוגיה {{ש}} {{ח:הערה|[תיקון: תשל״ז, תש״ם, תשמ״א, תשמ״ג, תשמ״ז, תשנ״ו, תשנ״ט]}} </td><td> {{ח:ת}} אחד משלושת המסלולים הבאים: {{ח:תת|א.}} תואר מומחה ברפואה פנימית או ברפואת ילדים; {{ח:תת}} 1 שנה אימונולוגיה קלינית; {{ח:תת}} 1 שנה אלרגולוגיה; {{ח:ת}} {{ממורכז|או}} {{ח:תת|ב.}} 1 שנה ברפואה פנימית; {{ח:תת}} 1 שנה באימונולוגיה קלינית; {{ח:תת}} 2 שנים ברפואה פנימית; {{ח:תת}} 1 שנה באלרגולוגיה; {{ח:ת}} {{ממורכז|או}} {{ח:תת|ג.}} 3 שנים ברפואה פנימית; {{ח:תת}} 1 שנה אימונולוגיה קלינית; {{ח:תת}} 1 שנה אלרגולוגיה. </td></tr> <tr id="תוספת פרט 5"><td> {{ח:תת|5.}} מומחה למחלות ריאה {{ש}} {{ח:הערה|[תיקון: תש״ם, תשמ״ב־2, תשמ״ז, תשנ״ו, תשס״ב, תשע״ט, תשפ״א, תשפ״ו]}} </td><td> {{ח:ת}} אחד משלושת המסלולים האלה: {{ח:תת|א.}} תואר מומחה ברפואה פנימית או רפואת משפחה; {{ח:תת}} 2¹<span style="font-family: Arial;">⁄</span>₄ שנים, מהן – {{ח:תתת}} שנתיים מחלות ריאה; {{ח:תתת}} חודשיים במחלקה מוכרת לטיפול נמרץ נשימתי; {{ח:תתת}} חודש באחד ממקצועות אלה: מעבדת שינה, רדיולוגיה אבחנתית, אונקולוגיה, רפואה תעסוקתית, אלרגיה, רפואה גרעינית, קרדיולוגיה, מכון או מרפאת ריאות בקהילה, מחלות אף אוזן גרון, וכירורגיית ראש צוואר, כירורגיית חזה; {{ח:תת|ב.}} 1 שנה ברפואה פנימית; {{ח:תת}} 1¹<span style="font-family: Arial;">⁄</span>₄ שנים, מהן – {{ח:תתת}} שנה מחלות ריאה; {{ח:תתת}} חודשיים במחלקה מוכרת לטיפול נמרץ נשימתי; {{ח:תתת}} חודש באחד ממקצועות אלה: מעבדת שינה, רדיולוגיה אבחנתית, אונקולוגיה, רפואה תעסוקתית, אלרגיה, רפואה גרעינית, קרדיולוגיה, מכון או מרפאת ריאות בקהילה, מחלות אף אוזן גרון, וכירורגיית ראש צוואר, כירורגיית חזה; {{ח:תת}} 2 שנים רפואה פנימית; {{ח:תת}} 1 שנה מחלות ריאה; {{ח:תת|ג.}} 3 שנים ברפואה פנימית; {{ח:תת}} 2¹<span style="font-family: Arial;">⁄</span>₄ שנים, מהן – {{ח:תתת}} שנתיים מחלות ריאה; {{ח:תתת}} חודשיים במחלקה מוכרת לטיפול נמרץ נשימתי; {{ח:תתת}} חודש באחד ממקצועות אלה: מעבדת שינה, רדיולוגיה אבחנתית, אונקולוגיה, רפואה תעסוקתית, אלרגיה, רפואה גרעינית, קרדיולוגיה, מכון או מרפאת ריאות בקהילה, מחלות אף אוזן גרון, וכירורגיית ראש צוואר, כירורגיית חזה. </td></tr> <tr id="תוספת פרט 6"><td> {{ח:תת|6.}} מומחה בגסטרואנטרולוגיה {{ש}} {{ח:הערה|[תיקון: תשמ״ב־2, תשמ״ז, תשנ״ו, תשפ״ב]}} </td><td> {{ח:ת}} אחד מארבעת המסלולים הבאים: {{ח:תת|א.}} תואר מומחה ברפואה פנימית; {{ח:תת}} 2¹<span style="font-family: Arial;">⁄</span>₂ שנים בגסטרואנטרולוגיה; {{ח:ת}} {{ממורכז|או}} {{ח:תת|ב.}} 1 שנה ברפואה פנימית; {{ח:תת}} 1 שנה בגסטרואנטרולוגיה: {{ח:תת}} 2 שנים ברפואה פנימית; {{ח:תת}} 1¹<span style="font-family: Arial;">⁄</span>₂ שנים בגסטרואנטרולוגיה; {{ח:ת}} {{ממורכז|או}} {{ח:תת|ג.}} 3 שנים ברפואה פנימית; {{ח:תת}} 2¹<span style="font-family: Arial;">⁄</span>₂ שנים בגסטרואנטרולוגיה. {{ח:תת|ד.}} תואר מומחה בכירורגיה כללית; {{ח:תת}} 2.5 שנים בגסטרואנטרולוגיה. </td></tr> <tr id="תוספת פרט 7"><td> {{ח:תת|7.}} מומחה באנדוקרינולוגיה {{ש}} {{ח:הערה|[תיקון: תשמ״ב־2, תשמ״ז, תשנ״ו, תשס״ב]}} </td><td> {{ח:ת}} אחד מארבעת המסלולים הבאים: {{ח:תת|א.}} תואר מומחה ברפואה פנימית; {{ח:תת}} 2 שנים אנדוקרינולוגיה; {{ח:ת}} {{ממורכז|או}} {{ח:תת|ב.}} 1 שנה ברפואה פנימית; {{ח:תת}} 1 שנה באנדוקרינולוגיה; {{ח:תת}} 2 שנים ברפואה פנימית; {{ח:תת}} 1 שנה באנדוקרינולוגיה; {{ח:ת}} {{ממורכז|או}} {{ח:תת|ג.}} 3 שנים ברפואה פנימית; {{ח:תת}} 2 שנים באנדוקרינולוגיה; {{ח:ת}} {{ממורכז|או}} {{ח:תת|ד.}} תואר מומחה ביילוד וגינקולוגיה; {{ח:תת}} 9 חודשים רפואה פנימית; {{ח:תת}} 2 שנים אנדוקרינולוגיה. </td></tr> <tr id="תוספת פרט 8"><td> {{ח:תת|8.}} מומחה בנפרולוגיה {{ש}} {{ח:הערה|[תיקון: תשמ״ב־2, תשמ״ז, תשנ״ו]}} </td><td> {{ח:ת}} אחד משלושת המסלולים הבאים: {{ח:תת|א.}} תואר מומחה ברפואה פנימית; {{ח:תת}} 2¹<span style="font-family: Arial;">⁄</span>₂ שנים בנפרולוגיה; {{ח:ת}} {{ממורכז|או}} {{ח:תת|ב.}} 1 שנה ברפואה פנימית; {{ח:תת}} 1 שנה בנפרולוגיה; {{ח:תת}} 2 שנים ברפואה פנימית; {{ח:תת}} 1¹<span style="font-family: Arial;">⁄</span>₂ שנים בנפרולוגיה; {{ח:ת}} {{ממורכז|או}} {{ח:תת|ג.}} 3 שנים ברפואה פנימית; {{ח:תת}} 2¹<span style="font-family: Arial;">⁄</span>₂ שנים בנפרולוגיה. {{ח:ת}} הערה: חובה בכל אחד משלושת המסלולים ¹<span style="font-family: Arial;">⁄</span>₂ שנה לפחות, אך לא יותר משנה אחת, ביחידה לדיאליזה כרונית. </td></tr> <tr id="תוספת פרט 9"><td> {{ח:תת|9.}} מומחה ברפואת ילדים {{ש}} {{ח:הערה|[תיקון: תש״ם, תשמ״ב־2, תשמ״ג, תשמ״ה, תשמ״ו, תשמ״ז, תש״ן, תשנ״ו, תשנ״ט, תשס״ב, תשס״ט, תש״ע, תשע״א, תשע״ד, תשע״ו־2, תשע״ט־3, תשפ״א, תשפ״ו]}} </td><td> {{ח:ת}} 4 שנים, מהן – {{ח:תת|א.}} 33 חודשים במחלקה לרפואת ילדים, ויכול שחלק מתקופה זו יהיה באחד או יותר מהמקצועות האלה: {{ח:תת}} חודשיים במחלקה לרפואה דחופה ילדים; {{ח:תת}} 3 חודשים ביחידת טיפול נמרץ ילדים; {{ח:תת|ב.}} ¹<span style="font-family: Arial;">⁄</span>₂ שנה במחלקת יונקים וטיפול מיוחד ביילוד; {{ח:תת|ג.}} ¹<span style="font-family: Arial;">⁄</span>₂ שנה במרפאת ילדים קהילתית או במרפאת ייעוץ כללי לילדים, בעבודה משולבת עם מחלקת ילדים או יחידת יום לילדים; {{ח:תת|ד.}} חודש ברפואה דחופה ילדים; {{ח:תת|ה.}} חודשיים, בתקופות רצופות של חודש לפחות כל אחת, באחד או יותר מהמקצועות האלה: {{ח:תת}} הימטו–אונקולוגיית ילדים, אנדוקרינולוגיית ילדים, מחלות אף אוזן וגרון וכירורגיית ראש צוואר, גסטרואנטרולוגיית ילדים, טיפול נמרץ ילדים, טיפול נמרץ לב ילדים, מחלות עור ומין, מחלות ריאה ילדים, מחלקת יילוד וגינקולוגיה, נוירולוגיית ילדים והתפתחות הילד, נפרולוגיית ילדים, פסיכיאטריה של הילד והמתבגר, קרדיולוגיית ילדים, רדיולוגיה אבחנתית, רפואה פיזיקלית ושיקום, גנטיקה רפואית, כירורגיית ילדים, מחלות זיהומיות, אימונולוגיה קלינית ואלרגולוגיית ילדים, ראומטולוגיית ילדים, מחלות עור ומין ילדים, אימונולוגיה קלינית ואלרגולוגיה, פרמקולוגיה קלינית, מרפאת ילדים בקהילה, רפואה פליאטיבית. </td></tr> <tr id="תוספת פרט 10"><td> {{ח:תת|10.}} מומחה בנוירולוגיה {{ש}} {{ח:הערה|[תיקון: תש״ם, תשמ״א, תש״ן, תשנ״ט, תשס״ט, תש״ע, תשע״ד]}} </td><td> {{ח:ת}} 4¹<span style="font-family: Arial;">⁄</span>₂ שנים מהן – {{ח:תת|א.}} 3³<span style="font-family: Arial;">⁄</span>₄ שנים במחלקה לנוירולוגיה – חובה; {{ח:תת|ב.}} 3 חדשים במחלקה לרפואה פנימית – חובה; {{ח:תת|ג.}} 3 חדשים בפסיכיאטריה או פסיכיאטריה של הילד והמתבגר – חובה; {{ח:תת|ד.}} 3 חדשים באחד מאלה: {{ח:תת}} רפואה פנימית, נוירולוגיה במחלקה שונה מהמחלקה שבה נעשתה ההתמחות לפי סעיף קטן א, נוירולוגית ילדים והתפתחות הילד, נוירוכירורגיה, רפואת עיניים, רפואה פיזיקלית ושיקום, רדיולוגיה אבחנתית, אונקולוגיה, נוירואונקולוגיה, טיפול נמרץ כללי, רפואה לשיכוך כאב, גנטיקה רפואית. </td></tr> <tr id="תוספת פרט 11"><td> {{ח:תת|11.}} מומחה בפסיכיאטריה {{ש}} {{ח:הערה|[תיקון: תשמ״א, תשמ״ב־2, תש״ן, תשס״ב, תש״ע, תשע״א, תשע״ד, תשפ״ו]}} </td><td> {{ח:ת}} אחד משני מסלולים אלה: {{ח:תת|(א)}} '''מסלול בסיס''' {{ח:תת}} 4 שנים, מהן: {{ח:תתת|(1)}} 2 שנים במחלקה פסיכיאטרית פעילה, ויכול שמתוכן שנה במחלקת טיפול יום פעילה בקהילה או בבית חולים, או יכול שמתוכן חצי שנה במחלקה לפסיכיאטריה של הילד והמתבגר; {{ח:תתת|(2)}} שנה אחת בשירות פסיכיאטרי אמבולטורי למבוגר, במרפאה לבריאות הנפש – מ.ר; {{ח:תתת|(3)}} ¹<span style="font-family: Arial;">⁄</span>₂ שנה בנוירולוגיה, או 3 חודשים בנוירולוגיה ו־3 חודשים במחלקה לרפואה פנימית או 3 חודשים בנוירולוגיה ו־3 חודשים ברפואת המשפחה; {{ח:תתת|(4)}} ¹<span style="font-family: Arial;">⁄</span>₂ שנה באחת מאלה: מחלקה או מרפאה לטיפול פסיכיאטרי במבוגר, מרפאה לפסיכיאטריה של הילד והמתבגר, מחלקת יום פסיכיאטרית, יחידה פסיכוגריאטרית, מחלקה לפסיכיאטריה שיקומית, פסיכיאטריה משפטית; {{ח:תת|(ב)}} '''מסלול למומחים ברפואת משפחה''' {{ח:תתת|(1)}} תואר מומחה ברפואת משפחה; {{ח:תתת|(2)}} שלוש שנים, מהן: {{ח:תתתת|(א)}} שנתיים במחלקה פסיכיאטרית פעילה, ויכול שמתוכן שנה במחלקת טיפול יום פעילה בקהילה או בבית חולים, או יכול שמתוכן חצי שנה במחלקה לפסיכיאטריה של הילד והמתבגר; {{ח:תתתת|(ב)}} שנה בשירות פסיכיאטרי אמבולטורי למבוגר במרפאה לבריאות הנפש. </td></tr> <tr id="תוספת פרט 12"><td> {{ח:תת|12.}} מומחה בכירורגיה כללית {{ש}} {{ח:הערה|[תיקון: תש״ם, תשמ״ה, תש״ן, תשנ״ו, תשנ״ח, תשנ״ט, תשס״ח, תשע״ג, תשפ״ב]}} </td><td> {{ח:ת}} 5.5 שנים, מהן – {{ח:תת|א.}} 18 חודשים ראשונים בהתמחות – מתוכם 15 חודשים במחלקה לכירורגיה כללית ו־3 חודשים במחלקה לטיפול נמרץ כללי (חובה); {{ח:תת|ב.}} 3 חודשים, בתקופות רצופות של חודש כל אחת לפחות, באחד או יותר מהמקצועות האלה: כירורגיית כלי דם, כירורגיית ילדים, כירורגיית חזה, גסטרואנטרולוגיה; {{ח:תת|ג.}} 39 חודשים בכירורגיה כללית, מתוכם – {{ח:תתת|(1)}} 3 חודשים רוטציה ביחידה מוכרת לטראומה (חובה); {{ח:תתת|(2)}} 6 חודשים בתקופות של חודשיים או 3 חודשים רצופות במקצועות האלה: כירורגיה מטבולית ובריאטרית, כירורגיה אנדוקרינית, כירורגיה של הקולון והרקטום, כירורגיה הפטוביליארית, כירורגיה של השד, כירורגיה דחופה וטראומה, השתלות, מחלקה כירורגית בבית חולים אחר, ויכול שחודש מתקופה זו יהיה באחד המקצועות האלה: מחלות זיהומיות, מכוני סקר לגידולים, כירורגיה בקהילה, מחלקה כירורגית בבית חולים אחר מחוץ לישראל; {{ח:ת}} 6 חודשים אחרונים במחלקה לכירורגיה כללית; </td></tr> <tr id="תוספת פרט 12א"><td> {{ח:תת|12א.}} מומחה בכירורגית ילדים {{ש}} {{ח:הערה|[תיקון: תשמ״ג, תש״ן, תשנ״ח, תשע״ז־3, תשפ״א]}} </td><td> {{ח:ת}} אחד משני המסלולים האלה: {{ח:תת|א.}} 5¹<span style="font-family: Arial;">⁄</span>₂ שנים, מהן – {{ח:תתת}} שנה אחת כירורגית ילדים; {{ח:תתת}} שנתיים כירורגיה כללית; {{ח:תתת}} שתי שנים ו־3 חודשים בכירורגית ילדים; {{ח:תתת}} 3 חודשים בטיפול נמרץ יילודים או טיפול נמרץ ילדים; {{ח:תת|ב.}} תואר מומחה בכירורגיה כללית {{ח:תת}} 2¹<span style="font-family: Arial;">⁄</span>₂ שנים, מהן – {{ח:תתת}} 27 חודשים בכירורגית ילדים – מ.ר; {{ח:תתת}} 3 חודשים טיפול נמרץ ילדים או פגים. </td></tr> <tr id="תוספת פרט 13"><td> {{ח:תת|13.}} מומחה בנוירוכירורגיה {{ש}} {{ח:הערה|[תיקון: תש״ם, תשמ״ג, תשמ״ו, תש״ן, תשנ״ט, תשס״ט]}} </td><td> {{ח:ת}} 5¹<span style="font-family: Arial;">⁄</span>₂ שנים, מהן – {{ח:תת|א.}} {{ח:הערה|(נמחק);}} {{ח:תת|ב.}} 4.5 שנים במחלקה לנוירוכירורגיה – חובה; {{ח:תת|ג.}} 3 חודשים טיפול נמרץ כללי – חובה; {{ח:תת|ד.}} 3 חודשים במחלקה לנוירולוגיה – חובה; {{ח:תת|ה.}} 3 חודשים נוירורדיולוגיה – חובה; {{ח:תת|ו.}} 3 חודשים באחד מהמקצועות האלה: {{ח:תת}} נוירופתולוגיה, נוירואנסטזיה, כירורגיה פלסטית, אורתופדיה, אורתופדיה של הגב, כירורגיית ילדים, כירורגיית כלי דם, טיפול נמרץ ילדים, טראומה, כירורגיה כללית. </td></tr> <tr id="תוספת פרט 14"><td> {{ח:תת|14.}} מומחה לכירורגיה של בית החזה {{ש}} {{ח:הערה|[תיקון: תש״ם, תשמ״ג, תש״ן, תשס״ג, תשע״ו־2, תשע״ז־3, תשפ״ג]}} </td><td> {{ח:ת}} אחד משלושת המסלולים האלה: {{ח:תת|א.}} מסלול כירורגיית לב {{ח:תת}} 5¹<span style="font-family: Arial;">⁄</span>₂ שנים מהן – {{ח:תתת|(1)}} 3¹<span style="font-family: Arial;">⁄</span>₂ שנים מהן – {{ח:תתתת}} 36 חודשים במחלקה לכירורגיית לב, מתוכם 3 חודשים בניתוחי לב ילדים; {{ח:תתתת}} 3 חודשים קרדיולוגיה; {{ח:תתתת}} 3 חודשים במחלקה לכירורגיית חזה; {{ח:תתת|(2)}} 2 שנים באחד מאלה: {{ח:תתתת|(א)}} מסלול כירורגיית לב (מבוגרים): {{ח:תתתתת}} 24 חודשים במחלקה לכירורגיית לב (מבוגרים); {{ח:ת}} {{ממורכז|או}} {{ח:תתתתת}} 12 חודשים קרדיולוגיה פולשנית; {{ח:תתתתת}} 3 חודשים רדיולוגיה פולשנית; {{ח:תתתתת}} 3 חודשים ניתוחי כלי דם; {{ח:תתתתת}} 6 חודשים מחלקת ניתוחי לב מבוגרים; {{ח:ת}} {{ממורכז|או}} {{ח:תתתתת}} 18 חודשים טיפול נמרץ כללי; {{ח:תתתתת}} 6 חודשים טיפול נמרץ ניתוחי לב; {{ח:תתתת|(ב)}} מסלול כירורגיית לב (ילדים): {{ח:תתתתת}} 2 חודשים טיפול נמרץ ילדים או טיפול נמרץ לב ילדים; {{ח:תתתתת}} 4 חודשים קרדיולוגיית ילדים; {{ח:תתתתת}} 18 חודשים כירורגיית לב ילדים; {{ח:תתתת|(ג)}} מסלול כירורגיית לב (ניתוחי חזה): {{ח:תתתתת}} 3 חודשים ריאות; {{ח:תתתתת}} 21 חודשים מחלקת ניתוחי חזה; {{ח:תת|ב.}} {{ח:תת}} 5.5 שנים, מהן – {{ח:תתת}} 4 שנים כירורגיית חזה; {{ח:תתת}} 3 חודשים כירורגיית לב; {{ח:תתת}} 6 חודשים כירורגיה כללית; {{ח:תתת}} 3 חודשים הרדמה או בטיפול נמרץ כללי; {{ח:תתת}} 3 חודשים מחלות ריאה; {{ח:תתת}} 3 חודשים באחד מהמקצועות האלה: אונקולוגיה של בית החזה, רדיולוגיה אבחנתית, אנטומיה פתלוגית, כירורגיית ילדים, כירורגיית כלי דם, מחלקה לכירורגיית חזה במרכז רפואי אחר בארץ; {{ח:תת|ג.}} {{ח:הערה|(נמחק).}} </td></tr> <tr id="תוספת פרט 15"><td> {{ח:תת|15.}} מומחה בכירורגיה אורתופדית {{ש}} {{ח:הערה|[תיקון: תש״ם, תשמ״ב־2, תשמ״ג, תשמ״ו, תש״ן, תשנ״ו, תשס״ג, תשס״ח, תשע״א, תשע״ג, תשפ״א, תשפ״ו]}} </td><td> {{ח:ת}} 5¹<span style="font-family: Arial;">⁄</span>₂ שנים, מהן – {{ח:תת|א.}} 4 שנים – כירורגיה אורתופדית; {{ח:תת|ב.}} 3 חודשים באחד מהמקצועות האלה: {{ח:תת}} כירורגיה כללית, כירורגיה פלסטית, כירורגיית עמוד שדרה, ארטרוסקופיות ופגיעות ספורט, כירורגיית כתף, כירורגיית כף רגל וקרסול, אונקולוגיה אורתופדית, השתלת מפרקים, כירורגיית כף יד, אורתופדיית ילדים; {{ח:תת|ג.}} {{ח:הערה|(בוטל);}} {{ח:תת|ד.}} 3 חודשים – טיפול נמרץ כללי; {{ח:תת|ה.}} 3 חודשים – אורתופדיית ילדים; {{ח:תת|ה1.}} 3 חודשים – ניתוחי עמוד שדרה; {{ח:תת|ו.}} 3 חודשים – כירורגיית כף יד; {{ח:תת|ז.}} 3 חודשים באחד מאלה: {{ח:תת}} שיקום, נוירולוגיה, נוירוכירורגיה, כירורגיית כלי דם, יחידה לטראומה, כירורגיה כללית, טראומה אורתופדית, אורתופדיה בקהילה. </td></tr> <tr id="תוספת פרט 16"><td> {{ח:תת|16.}} כירורגיה פלסטית ואסתטית {{ש}} {{ח:הערה|[תיקון: תש״ם, תשמ״ג, תש״ן, תש״ס, תשפ״א]}} </td><td> {{ח:ת}} 5¹<span style="font-family: Arial;">⁄</span>₂ שנים, מהן – {{ח:תת|א.}} 6 חודשים במחלקה לכירורגיה כללית – חובה; {{ח:תת|ב.}} 4¹<span style="font-family: Arial;">⁄</span>₄ שנים במחלקה לכירורגיה פלסטית – חובה, ו־3 חודשים ביחידה מוכרת לכוויות (גם אם אינה במחלקה לכירורגיה פלסטית) – חובה; {{ח:תת|ג.}} 3 חודשים ביחידה לכירורגיה של היד, ובבית חולים שאין בו יחידת כירורגיה של היד, 3 חודשים במחלקה לכירורגיה אורתופדית, ובלבד שהמחלקה מטפלת בכירורגיה של היד ומועסק בה מומחה אחד לפחות בכירורגיה של היד – חובה; {{ח:תת|ד.}} 3 חודשים במקצוע משנה אחד מאלה: אף, אוזן וגרון, כירורגיית פה ולסתות, מחלות עור ומין, כירורגיה אורולוגית, כירורגיה כללית, מחלות עיניים. </td></tr> <tr id="תוספת פרט 17"><td> {{ח:תת|17.}} מומחה בכירורגיה אורולוגית {{ש}} {{ח:הערה|[תיקון: תש״ם, תשמ״ג, תש״ן, תשנ״ח, תשס״ו, תשע״ב, תשפ״ב]}} </td><td> {{ח:ת}} 5¹<span style="font-family: Arial;">⁄</span>₂ שנים, מהן – {{ח:תת|א.}} 5 שנים כירורגיה אורולוגית; {{ח:תת|ב.}} 3 חודשים במחלקה לכירורגיה כללית; {{ח:תת|ג.}} 3 חודשים באחד מהמקצועות האלה: {{ח:תת}} כירורגיה כללית, כירורגיית כלי דם, כירורגיית ילדים, כירורגיה פלסטית, יילוד וגינקולוגיה, נפרולוגיה, טיפול נמרץ כללי/<wbr>נשימתי/<wbr>כירורגי, רדיולוגיה אבחנתית, השתלת אברים, אונקולוגיה; {{ח:תת}} הערה: במקצוע כירורגיה כללית ניתן לבצע 6 חודשים רצופים. </td></tr> <tr id="תוספת פרט 18"><td> {{ח:תת|18.}} מומחה במחלות עור ומין {{ש}} {{ח:הערה|[תיקון: תש״ם, תשנ״ט, תש״ס, תשס״ו, תשס״ח, תשע״ד, תשפ״ב]}} </td><td> {{ח:ת}} 4¹<span style="font-family: Arial;">⁄</span>₂ שנים, מהן – {{ח:תת|א.}} 6 חודשים ברפואה פנימית – חובה לקיימם במהלך השנתיים הראשונות להתמחות; {{ח:תת|ב.}} 3¹<span style="font-family: Arial;">⁄</span>₂ שנים במחלקה למחלות עור ומין – חובה; {{ח:תת|ג.}} {{ח:הערה|(בוטל);}} {{ח:תת|ד.}} שלושה חודשים באחד מהמקצועות שלהלן: {{ח:תת}} אימונולוגיה קלינית ואלרגולוגיה, אנדוקרינולוגיה, רפואת ילדים, אונקולוגיה, פסיכיאטריה, מחלות זיהומיות, גנטיקה רפואית, מחלות עור ומין ילדים, פתולוגיה אבחנתית; {{ח:תת|ה.}} שלושה חודשים כירורגיה פלסטית. </td></tr> <tr id="תוספת פרט 19"><td> {{ח:תת|19.}} מומחה במחלות אף אוזן וגרון וכירורגיה של ראש צוואר {{ש}} {{ח:הערה|[תיקון: תשמ״ה, תשמ״ו, תשנ״ט, תשס״ב, תשע״א, תשפ״ו]}} </td><td> {{ח:ת}} 5.5 שנים, מהן – {{ח:תת|א.}} 4 שנים ו־9 חודשים במחלקת אף אוזן גרון; {{ח:תת|ב.}} 3 חודשים במחלקה לכירורגיה כללית או במחלקה לטיפול נמרץ כללי או במחלקת הרדמה; {{ח:תת|ג.}} 6 חודשים רצופים או 2 תקופות של 3 חודשים כל אחת, בתחומים אלה: כירורגיה כללית, טיפול נמרץ כללי, טיפול נמרץ ילדים, הרדמה, נוירוכירורגיה, נוירולוגיה, גנטיקה, כירורגיית פה ולסתות, כירורגיה פלסטית, כירורגיית כלי דם, מחלות עיניים, דימות, אונקולוגיה, מחלקת אף אוזן גרון במרכז רפואי אחר (3 חודשים בלבד), אף אוזן גרון בקהילה, {{ח:ת}} {{ח:הערה|[במקור הסיפא היא המשך של פרט משנה ג׳]:}} ואולם בתחום כירורגיה, טיפול נמרץ כללי או הרדמה, שבוצעה בו תקופה לפי פרט משנה ב׳, יהיה ניתן לבצע תקופה לפי פרט משנה ג׳ של 3 חודשים בלבד. </td></tr> <tr id="תוספת פרט 20"><td> {{ח:תת|20.}} מומחה במחלות עיניים {{ש}} {{ח:הערה|[תיקון: תשמ״ה, תשמ״ו, תשמ״ז, תשס״ו, תשע״ו־2, תשע״ט־3]}} </td><td> {{ח:ת}} 4¹<span style="font-family: Arial;">⁄</span>₂ שנים, מהן – {{ח:תת|א.}} 4 שנים במחלקה לרפואת עיניים – מ.ר; {{ח:תת|ב.}} 6 חודשים בתקופות רצופות של חודש לפחות כל אחת, באחד או יותר מהמקצועות האלה: {{ח:תת}} הרדמה, כירורגיה פלסטית, נוירוכירורגיה, נוירולוגיה, רדיולוגיה אבחנתית, רפואה פנימית, רפואת ילדים, מחלות א.א.ג. וכירורגיית ראש וצוואר, {{ח:ת}} {{ממורכז|או}} {{ח:תת}} 3 חודשים בתקופות רצופות של חודש לפחות כל אחת, באחד או יותר מהמקצועות המפורטים לעיל בפרט משנה זה ו־3 חודשים בתקופות רצופות של חודש לפחות כל אחת במחלקת עיניים אחרת באחד מהמקצועות האלה: {{ח:תת}} גלאוקומה, מחלות עיניים בילדים כולל פזילה, נוירו–אופטלמולוגיה, פלסטיקה וארובת העין, אובאיטיס, גידולי עיניים, קטרקט, קרנית, רשתית. </td></tr> <tr id="תוספת פרט 21"><td> {{ח:תת|21.}} מומחה להרדמה {{ש}} {{ח:הערה|[תיקון: תש״ם, תש״ם־2, תשמ״א, תשמ״ה, תשמ״ו, תש״ן, תשנ״ח, תשנ״ט, תשס״ו, תשע״ו־2, תשפ״ו]}} </td><td> {{ח:ת}} 4¹<span style="font-family: Arial;">⁄</span>₂ שנים, מהן – {{ח:תת|א.}} 3¹<span style="font-family: Arial;">⁄</span>₂ שנים בהרדמה – חובה, כולל הרדמה בכירורגיה אורולוגית, בכירורגיה אורתופדית, בכירורגיה של בית החזה (כולל ניתוחי לב פתוחים וסגורים), בכירורגיה כללית, בנוירוכירורגיה, בכירורגיה פלסטית, ביילוד וגינקולוגיה, בכירורגיית ילדים, בכירורגיית עיניים, בכירורגיית אף אוזן וגרון, בהתאוששות; (מתוכם 3 חודשים חובה באחד מאלה: יילוד וגינקולוגיה, כירורגיית ילדים, התאוששות); {{ח:תת|ב.}} 6 חודשים רצופים או 2 תקופות של 3 חודשים – טיפול נמרץ כללי – חובה; {{ח:תת|ג.}} 2 חודשים במרפאת כאב – חובה; {{ח:תת|ד.}} שתי תקופות של חודשיים כל אחת, בשניים מהתחומים האלה: {{ח:תת}} רפואה פנימית, רפואת ילדים, קרדיולוגיה, מחלות ריאה, נוירולוגיה, טיפול נמרץ ילדים, ניאונטולוגיה, רפואה דחופה, דימות, גריאטריה, כירורגיה כללית, כירורגיה אורולוגית, נוירוכירורגיה, כירורגיית לב ובית החזה, כירורגיה אורתופדית, מחלות אף־אוזן־גרון וכירורגיית ראש צוואר, השתלות, כירורגיית כלי דם; {{ח:תת|ה.}} {{ח:הערה|(בוטל).}} </td></tr> <tr id="תוספת פרט 22"><td> {{ח:תת|22.}} מומחה ביילוד ובגיניקולוגיה {{ש}} {{ח:הערה|[תיקון: תש״ם־3, תשמ״ג, תשמ״ה, תשמ״ו, תש״ן, תשנ״ח, תשנ״ט, תשס״ו]}} </td><td> {{ח:ת}} 5¹<span style="font-family: Arial;">⁄</span>₂ שנים, מהן – {{ח:תת|א.}} 4¹<span style="font-family: Arial;">⁄</span>₂ שנים ביילוד וגינקולוגיה ובפריון, ובהן: {{ח:תתת}} 1¹<span style="font-family: Arial;">⁄</span>₂ שנים יילוד – חובה; {{ח:תתת}} 12 חודשים גינקולוגיה – חובה; {{ח:תתת}} 6 חודשים פריון – חובה; {{ח:תתת}} 1¹<span style="font-family: Arial;">⁄</span>₂ שנים יילוד וגינקולוגיה – חובה; {{ח:תת|ב.}} 12 חודשים לפי בחירה בין: {{ח:תתת}} 6 חודשים בכל אחד משניים ממקצועות אלה, או ארבעה חודשים בכל אחד משלושה ממקצועות אלה: {{ח:תתת}} כירורגיה כללית, כירורגיה אורולוגית, הרדמה, טיפול נמרץ כללי, אנדוקרינולוגיה, פגים, אונקולוגיה, בריאות הציבור (תחנה לאם ולילד או מרכז לבריאות האישה), אולטרה סאונד, יחידת הפריה חוץ גופית, גנטיקה רפואית, אנדוקרינולוגיה פדיאטרית. </td></tr> <tr id="תוספת פרט 23"><td> {{ח:תת|23.}} מומחה ברדיולוגיה אבחנתית {{ש}} {{ח:הערה|[תיקון: תשמ״ב־2, תש״ן, תשנ״ו, תשנ״ט, תשס״ב, תשס״ג, תשפ״א, תשפ״ה]}} </td><td> {{ח:ת}} אחד משני המסלולים האלה: {{ח:תת|א.}} 4¹<span style="font-family: Arial;">⁄</span>₂ שנים, מהן – {{ח:תתת}} 3 שנים ו־9 חודשים – רדיולוגיה אבחנתית; {{ח:תתת}} 3 חודשים רפואה גרעינית; {{ח:תתת}} 6 חודשים באחד מאלה: רפואת ילדים, כירורגיה כללית, כירורגיה אורתופדית, רפואה פנימית; {{ח:ת}} {{ממורכז|או}} {{ח:תתת}} 3 חודשים באחד מאלה: רפואת ילדים, כירורגיה כללית, רפואה פנימית ו־3 חודשים במחלקה או במכון קליני בבית חולים כללי שאינו רדיולוגיה אבחנתית; {{ח:תת|ב.}} תואר מומחה ברפואה גרעינית; {{ח:תת}} 2¹<span style="font-family: Arial;">⁄</span>₂ שנים רדיולוגיה אבחנתית. </td></tr> <tr id="תוספת פרט 24"><td> {{ח:תת|24.}} מומחה באונקולוגיה {{ש}} {{ח:הערה|[תיקון: תש״ם, תש״ן, תשנ״ב, תשנ״ח, תשנ״ט, תשס״ו, תשס״ח, תשע״ב, תשפ״ג, תשפ״ה]}} </td><td> {{ח:ת}} אחד משלושת המסלולים האלה: {{ח:תת|א.}} אונקולוגיה רפואית (מסלול בסיס) – {{ח:תת}} 5 שנים, מהן – {{ח:תתת}} 3 שנים אונקולוגיה רפואית; {{ח:תתת}} שנה רדיותרפיה; {{ח:תתת}} 9 חודשים רפואה פנימית; {{ח:תתת}} 3 חודשים באחד מענפי הרפואה המפורטים בטור א׳, מלבד אונקולוגיה ורדיותרפיה; {{ח:תת|ב.}} אונקולוגיה רפואית (מסלול על) – {{ח:תתת}} תואר מומחה ברפואה פנימית; {{ח:תתת}} 3¹<span style="font-family: Arial;">⁄</span>₂ שנים, מהן – {{ח:תתת}} שנה אונקולוגיה רפואית; {{ח:תתת}} 1 שנה רדיותרפיה; {{ח:תת}} 1¹<span style="font-family: Arial;">⁄</span>₂ שנים אונקולוגיה רפואית; {{ח:תת|ג.}} רדיותרפיה – {{ח:תתת}} 5 שנים, מהן – {{ח:תתת}} 3 שנים רדיותרפיה; {{ח:תתת}} שנה אונקולוגיה רפואית; {{ח:תתת}} 9 חודשים רפואה פנימית; {{ח:תתת}} 3 חודשים באחד מענפי הרפואה המפורטים בטור א׳, מלבד אונקולוגיה ורדיותרפיה. </td></tr> <tr id="תוספת פרט 25"><td> {{ח:תת|25.}} מומחה ברפואת המשפחה {{ש}} {{ח:הערה|[תיקון: תשל״ז, תש״ם, תשמ״א, תשמ״ה, תשמ״ז, תש״ן, תשנ״ו, תשנ״ח, תשנ״ט, תש״ס, תשס״ו, תשע״א, תשע״ד, תשע״ו־2, תשפ״ב]}} </td><td> {{ח:ת}} 4 שנים, מהן – {{ח:תת|א.}} 15 חודשים במחלקה לרפואת המשפחה מרפאת שלב א׳ בליווי מדריך; {{ח:תת|ב.}} 9 חודשים במחלקה פנימית; {{ח:תת|ג.}} 2 חודשים במחלקה לרפואה דחופה; {{ח:תת|ד.}} 5 חודשים ברפואת ילדים במקצועות אלה: {{ח:תתת|(1)}} 2 חודשים במחלקת ילדים; {{ח:תתת|(2)}} 2 חודשים במחלקה לרפואה דחופה ילדים; {{ח:תתת|(3)}} 1 חודש במרפאת ילדים בבית חולים או מרפאת ילדים בקהילה או אשפוז יום ילדים; {{ח:תת|ה.}} 2 חודשים במרפאה פסיכיאטרית אמבולטורית בקהילה או בבית חולים; {{ח:תת|ו.}} 2 חודשים, בתקופות של חודש כל אחת או חודשיים, מתוך מקצועות אלה: {{ח:תת}} אונקולוגיה, אורתופדיה, אימונולוגיה קלינית ואלרגולוגיה, אנדוקרינולוגיה, גסטרואנטרולוגיה ומחלות כבד, גריאטריה, כירורגיה כללית, מחלות אף אוזן גרון וכירורגיה של ראש וצוואר, מחלות זיהומיות, מחלות עור ומין, מחלות עיניים, מחלות ריאה, נוירולוגיה, נפרולוגיה, פסיכיאטריה, קרדיולוגיה, ראומטולוגיה, רפואה פיזיקלית ושיקום, רפואה תעסוקתית, יילוד וגינקולוגיה, פסיכיאטריה של הילד והמתבגר, נוירולוגיית ילדים והתפתחות הילד, קרדיולוגיית ילדים, מחלות ריאה ילדים, גסטרואנטרולוגיית ילדים, אנדוקרינולוגיית ילדים, רפואה לשיכוך כאב, רפואה פליאטיבית, מחקר; {{ח:תת|ז.}} 1 חודש במחלקה לרפואת המשפחה; {{ח:תת|ח.}} 12 חודשים במחלקה לרפואת המשפחה – מרפאה שלב ב׳; {{ח:תת|ט.}} קורס אוניברסיטאי ברפואת המשפחה, בן שישה סמסטרים לפחות, שהכיר בו המנהל וכן עמידה בדרישות האוניברסיטה בסיומו. </td></tr> <tr id="תוספת פרט 26"><td> {{ח:תת|26.}} מומחה בבריאות הציבור {{ש}} {{ח:הערה|[תיקון: תש״ם־4, תשמ״ו, תש״ן, תשנ״ב, תשנ״ו, תשנ״ט, תש״ס, תשס״ג]}} </td><td> {{ח:ת}} 4 שנים מהן – {{ח:תת|א.}} אחד משני המסלולים האלה: {{ח:תת}} 30 חודשים שירותים קהילתיים – חובה ו־6 חודשים אפידמיולוגיה – חובה; {{ח:ת}} {{ממורכז|או}} {{ח:תת}} 30 חודשים אפידמיולוגיה – חובה ו־6 חודשים שירותים קהילתיים – חובה. {{ח:תת}} הערה: במהלך ההתמחות במקצוע הראשי יסיים המתמחה קורס אקדמי בישראל המוכר על פי {{ח:חיצוני|חוק המועצה להשכלה גבוהה|חוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי״ח–1958}}, ויציג תעודה על אחד מתארים אלה: Ph.D.‎‏; Dr.P.H‏; MPH באפידמיולוגיה; M.Med.Sc באפידמיולוגיה; M.Sc באפידמיולוגיה; {{ח:תת|ב.}} 6 חודשים במחלקה לרפואה פנימית או במחלקה לרפואת ילדים; {{ח:תת|ג.}} 6 חודשים באחד מאלה או 3 חודשים בשניים מאלה: מחלקה או מכון קליני בבית חולים כללי, או מינהל רפואי או רפואת המשפחה במוסד מוכר. </td></tr> <tr id="תוספת פרט 27"><td> {{ח:תת|27.}} מומחה ברפואה פיסיקלית ושיקום {{ש}} {{ח:הערה|[תיקון: תש״ן, תשנ״ט, תשס״ב, תשס״ג, תשע״ז־3]}} </td><td> {{ח:ת}} אחד משמונה מסלולים אלה: {{ח:תת|א.}} 3.5 שנים, מהן – {{ח:תתת}} 2.5 שנים במחלקה לרפואה פיסיקלית ושיקום; {{ח:תתת}} 3 חודשים רפואה פנימית; {{ח:תתת}} 3 חודשים כירורגיה אורתופדית; {{ח:תתת}} 3 חודשים נוירולוגיה; {{ח:תתת}} 3 חודשים באחד ממקצועות אלה: נוירוכירורגיה, כירורגיה אורתופדית (תקופה נוספת), פסיכיאטרייה, נוירולוגיה (תקופה נוספת), שיקום לב, התפתחות הילד, גריאטרייה, אלקטרו–פיזיולוגיה קלינית, ראומטולוגיה, נוירורדיולוגיה; {{ח:ת}} {{ממורכז|או}} {{ח:תת|ב.|(1)}} תואר מומחה בנוירולוגיה; {{ח:תתת|(2)}} 2.5 שנים, מהן – {{ח:תתתת}} 24 חודשים במחלקה לרפואה פיסיקלית ושיקום; {{ח:תתתת}} 3 חודשים כירורגיה אורתופדית; {{ח:תתתת}} 3 חודשים באחד ממקצועות אלה: נוירוכירורגיה, כירורגיה אורתופדית (תקופה נוספת), פסיכיאטרייה, שיקום לב, התפתחות הילד, גריאטרייה, אלקטרו–פיזיולוגיה קלינית, ראומטולוגיה, נוירורדיולוגיה; {{ח:ת}} {{ממורכז|או}} {{ח:תת|ג.|(1)}} תואר מומחה בגריאטריה; {{ח:תתת|(2)}} 2.5 שנים, מהן – {{ח:תתתת}} 24 חודשים במחלקה לרפואה פיסיקלית ושיקום; {{ח:תתתת}} 3 חודשים כירורגיה אורתופדית; {{ח:תתתת}} 3 חודשים נוירולוגיה; {{ח:ת}} {{ממורכז|או}} {{ח:תת|ד.|(1)}} תואר מומחה בכירורגייה אורתופדית; {{ח:תתת|(2)}} 2.5 שנים, מהן – {{ח:תתתת}} 24 חודשים במחלקה לרפואה פיסיקלית ושיקום; {{ח:תתתת}} 3 חודשים רפואה פנימית; {{ח:תתתת}} 3 חודשים נוירולוגיה; {{ח:ת}} {{ממורכז|או}} {{ח:תת|ה.|(1)}} תואר מומחה ברפואה פנימית; {{ח:תתת|(2)}} 2.5 שנים, מהן – {{ח:תתתת}} 24 חודשים במחלקה לרפואה פיסיקלית ושיקום; {{ח:תתתת}} 3 חודשים כירורגיה אורתופדית; {{ח:תתתת}} 3 חודשים נוירולוגיה; {{ח:ת}} {{ממורכז|או}} {{ח:תת|ו.|(1)}} תואר מומחה ברפואת משפחה; {{ח:תתת|(2)}} 2.5 שנים, מהן – {{ח:תתתת}} 24 חודשים במחלקה לרפואה פיסיקלית ושיקום; {{ח:תתתת}} 3 חודשים כירורגיה אורתופדית; {{ח:תתתת}} 3 חודשים נוירולוגיה; {{ח:ת}} {{ממורכז|או}} {{ח:תת|ז.|(1)}} תואר מומחה ברפואת ילדים; {{ח:תתת|(2)}} 2.5 שנים, מהן – {{ח:תתתת}} 24 חודשים במחלקה לרפואה פיסיקלית ושיקום; {{ח:תתתת}} 3 חודשים כירורגיה אורתופדית או 3 חודשים אורתופדיית ילדים; {{ח:תתתת}} 3 חודשים נוירולוגיה או 3 חודשים נוירולוגיית ילדים והתפתחות הילד; {{ח:ת}} {{ממורכז|או}} {{ח:תת|ח.|(1)}} תואר מומחה בנוירוכירורגיה; {{ח:תתת|(2)}} 2.5 שנים, מהן – {{ח:תתתת}} 24 חודשים במחלקה לרפואה פיסיקלית ושיקום; {{ח:תתתת}} 3 חודשים כירורגיה אורתופדית; {{ח:תתתת}} 3 חודשים רפואה פנימית. </td></tr> <tr id="תוספת פרט 28"><td> {{ח:תת|28.}} {{ח:הערה|[תיקון: תשנ״ב, תשנ״ו, תשע״ד]}} </td><td>{{ח:הערה|(בוטל).}}</td></tr> <tr id="תוספת פרט 28א"><td> {{ח:תת|28א.}} מומחה במקצועות מעבדה קליניים {{ש}} {{ח:הערה|[תיקון: תשע״ז]}} </td><td> {{ח:ת}} בעל תעודת מומחה מהרשות המוסמכת במדינה מחוץ לישראל, שהוכרה בידי המועצה, שלפיה השלים התמחות באותה מדינה שאורכה 4.5 שנים, מהן – {{ח:תת|א.}} שנה ביוכימיה קלינית (כולל בדיקות אנדוקרינולוגיות, אימונולוגיות, וטוקסיקולוגיות); {{ח:תת|ב.}} שנה במחלקת רפואה פנימית או רפואת ילדים; {{ח:תת|ג.}} שנה מיקרוביולוגיה קלינית (כולל בדיקות ויראליות, מיקולוגיות ופרזיטולוגיות); {{ח:תת|ד.}} חצי שנה המטולוגיה (מעבדה) או בנק דם; {{ח:תת|ה.}} שנה מחקר קליני באחד המקצועות: ביוכימיה קלינית או מיקרוביולוגיה קלינית. {{ח:ת}} הערה: על אף האמור, רשאי המנהל להכיר בתעודת מומחה מהרשות המוסמכת במדינה מחוץ לישראל, גם אם השלים בעל התעודה במדינה האמורה פחות מ־4.5 שנים, אם המועצה ממליצה על כך ובתנאים שקבעה לרבות השלמה של התקופות החסרות ובחינות. </td></tr> <tr id="תוספת פרט 29"><td> {{ח:תת|29.}} מומחה במיקרוביולוגיה קלינית {{ש}} {{ח:הערה|[תיקון: תשנ״ב, תשנ״ו]}} </td><td> {{ח:ת}} 4 שנים, מהן – {{ח:תת|א.}} 3 שנים במיקרוביולוגיה קלינית (כולל בדיקות ויראליות, מיקולוגיה ופרזיטולוגיה) – מ.ר. מהן שנה אחת במכון מחקר; {{ח:תת|ב.}} 1 שנה ברפואה פנימית או ברפואת ילדים. </td></tr> <tr id="תוספת פרט 29א"><td> {{ח:תת|29א.}} מומחה בביוכימיה קלינית {{ש}} {{ח:הערה|[תיקון: תשנ״ו, תשס״ב]}} </td><td> {{ח:ת}} 4 שנים, מהן – {{ח:תת|א.}} 3 שנים ביוכימיה קלינית (כולל בדיקות אנדוקרינולוגיות, אימונולוגיות, וטוקסיקולוגיות) – מ.ר.; {{ח:תת|ב.}} 1 שנה ברפואה פנימית או ברפואת ילדים. </td></tr> <tr id="תוספת פרט 30"><td> {{ח:תת|30.}} מומחה בפתולוגיה אבחנתית {{ש}} {{ח:הערה|[תיקון: תש״ן, תשס״ב, תשס״ו, תשפ״ב, תשפ״ג]}} </td><td> {{ח:ת}} 4¹<span style="font-family: Arial;">⁄</span>₂ שנים, מהן – {{ח:תתת}} 4 שנים בפתולוגיה אבחנתית; {{ח:תתת}} 6 חודשים בתקופות רצופות של שלושה חודשים כל אחת, בשניים ממקצועות אלה: כירורגיה כללית, רפואת ילדים, רפואה פנימית, אונקולוגיה, מחלות עור ומין, כירורגיית ילדים, כירורגיה של ראש וצוואר, כירורגיה אורולוגית, יילוד וגינקולוגיה, כירורגיה פלסטית, נוירוכירורגיה, כירורגיה של בית חזה, אורתופדיה אונקולוגית (במסגרת מחלקה אורתופדית), אימונולוגיה ואלרגיה, אנדוקרינולוגיה, אנדוקרינולוגיית ילדים, גנטיקה רפואית, גסטרואנטרולוגיה, גסטרואנטרולוגיית ילדים, המטולוגיה, המטו־אונקולוגיית ילדים, מחלות זיהומיות, מחלות מטבוליות, מחלות ריאה, מחלות ריאה ילדים, נאונטולוגיה, נוירולוגיות ילדים והתפתחות הילד, נפרולוגיה, נפרולוגיית ילדים, קרדיולוגיה, קרדיולוגיית ילדים, ריאומטולוגיה, גינקופתולוגיה, דרמטופתולוגיה, המטופתולוגיה, נוירופתולוגיה, נפרופתולוגיה, פתולוגיה פרינטלית, פתולוגיה של העצם והרקמות הרכות, פתולוגיה של מערכת העיכול, פתולוגיה של השתלות, ציטולוגיה, פתולוגיה של דרכי הנשימה, פתולוגיה משפטית, פתולוגיה של ראש־צוואר, פתולוגיה של חלל הפה, פתולוגיה מולקולרית, פתולוגיה של השד, פתולוגיה של השתן. </td></tr> <tr id="תוספת פרט 31"><td> {{ח:תת|31.}} מומחה ברפואה גרעינית {{ש}} {{ח:הערה|[תיקון: תש״ם, תש״ן, תשס״ב, תשס״ח, תשע״ג, תשפ״א]}} </td><td> {{ח:ת}} אחד משני המסלולים האלה: {{ח:תת|א.}} 4 שנים, מהן – {{ח:תתת}} 2 שנים ברפואה גרעינית; {{ח:תתת}} 6 חודשים ביחידת PET-CT; {{ח:תתת}} שנה רדיולוגיה אבחנתית; {{ח:תתת}} 3 חודשים רפואה פנימית; {{ח:תתת}} חודש רפואת ילדים; {{ח:תתת}} חודשיים בתקופות רצופות של חודש או חודשיים כל אחת, באחד או בשניים מאלה: אנדוקרינולוגיה, כירורגיה אורולוגית, כירורגיה אורתופדית, כירורגיה כללית, נוירולוגיה, קרדיולוגיה, רדיותרפיה, מחלות זיהומיות, נוירוכירורגיה; {{ח:תת|ב.}} תואר מומחה ברדיולוגיה אבחנתית; {{ח:תת}} 1¹<span style="font-family: Arial;">⁄</span>₂ שנים רפואה גרעינית; {{ח:תת}} 6 חודשים PET-CT. </td></tr> <tr id="תוספת פרט 32"><td> {{ח:תת|32.}} מומחה בגריאטריה {{ש}} {{ח:הערה|[תיקון: תשל״ז, תש״ם, תשמ״א, תשמ״ז, תשנ״ב, תשנ״ח, תשס״ב, תשס״ג, תש״ע, תשפ״א, תשפ״ה, תשפ״ו]}} </td><td> {{ח:ת}} אחד משני המסלולים האלה: {{ח:תת|א.}} 4 שנים, מהן – {{ח:תתת}} 2 שנים גריאטריה; {{ח:תתת}} 1¹<span style="font-family: Arial;">⁄</span>₂ שנה רפואה פנימית; {{ח:תתת}} 3 חודשים מרפאה גריאטרית קהילתית; {{ח:תתת}} 3 חודשים באחד או יותר מן המקצועות האלה, בתקופות של חודש אחד לפחות בכל מקצוע: יחידה גריאטרית מייעצת בבית חולים כללי, נוירולוגיה, אורתופדיה, שיקום כללי, פסיכיאטריה מבוגרים, רפואה פליאטיבית, קרדיולוגיה, אונקולוגיה, ראומטולוגיה, המטולוגיה, אנדוקרינולוגיה, גסטרואנטרולוגיה, טיפול נמרץ כללי, מחלות זיהומיות, מחלות ריאה, רפואה לשיכוך כאב, רפואה דחופה, כירורגיה כללית, אף אוזן גרון, נפרולוגיה; {{ח:תת|ב.}} תואר מומחה ברפואה פנימית או ברפואת משפחה; {{ח:תת}} 1 שנים ו־9 חודשים גריאטריה; {{ח:תת}} 3 חודשים מרפאה גריאטרית קהילתית. </td></tr> <tr id="תוספת פרט 33"><td> {{ח:תת|33.}} מומחה ברפואה משפטית {{ש}} {{ח:הערה|[תיקון: תש״ם־3, תשע״ז־2, תשפ״ב]}} </td><td> {{ח:ת}} 5 שנים, מהן – {{ח:תת|א.}} 3 שנים ברפואה משפטית; {{ח:תת|ב.}} שנה בפתולוגיה אבחנתית; {{ח:תת|ג.}} ¹<span style="font-family: Arial;">⁄</span>₂ שנה במחלקה לדימות, בדגש על דימות תלת־ממדי–טומוגרפיה ממוחשבת (CT) ובדיקות דימות של תהודה גנטית (MRI); {{ח:תת|ד.}} 3 חודשים בשניים מן המקצועות האלה: סבב מעבדות פורנזיות (מעבדה לביולוגיה פורנזית, מעבדה לזיהוי פלילי, מעבדה לטוקסיקולוגיה פורנזית, זיהוי על סמך משנן), מחלקה לרפואה דחופה, יילוד וגינקולוגיה, רפואת ילדים, כירורגיה אורתופדית. </td></tr> <tr id="תוספת פרט 34"><td> {{ח:תת|34.}} מומחה בפסיכיאטריה של הילד והמתבגר {{ש}} {{ח:הערה|[תיקון: תשמ״א, תשנ״ו, תש״ע, תשע״ד, תשפ״ב, תשפ״ו]}} </td><td> {{ח:ת}} 4.5 שנים, מהן – {{ח:תת|א.}} 15 חודשים במרפאה פסיכיאטרית לילד ולמתבגר; {{ח:תת|ב.}} 1 שנה במסגרת של אשפוז יום לילד והמתבגר או במסגרת של טיפול יום לילד והמתבגר, ויכול ש־3 חודשים ממנה יהיו במחלקת יום לילד ולמתבגר; {{ח:תת|ג.}} 6 חודשים במחלקה לפסיכיאטריה; {{ח:תת|ד.}} שנה אחת ב־2 תקופות של 6 חודשים כל אחת במקצועות האלה: {{ח:תתת|(1)}} במחלקה פסיכיאטרית לילד ולמתבגר; {{ח:תתת|(2)}} במרפאה פסיכיאטרית לילד ולמתבגר; {{ח:תתת|(3)}} במחלקת אשפוז יום/טיפול יום פסיכיאטרי לילד ולמתבגר; {{ח:תתת|(4)}} {{ח:הערה|(נמחקה);}} {{ח:תת|ה.}} 6 חודשים באחד מהמקומות האלה: {{ח:תתת|(1)}} מרפאה פסיכיאטרית לילד ולמתבגר בקהילה; {{ח:תתת|(2)}} מרפאה פסיכיאטרית לילד ולמתבגר באחד מהתחומים האלה: הפרעות אכילה, טיפול בטראומה, הפרעות נוירו־התפתחויות, התערבות במשבר, התמכרויות, מגדר; {{ח:תתת|(3)}} באחד מאלה: טיפול יום בקהילה או חלופת אשפוז או אשפוז בית או בית מאזן; {{ח:תת|ו.}} 3 חודשים באחד מהתחומים האלה: {{ח:תתת|(1)}} התפתחות הילד; {{ח:תתת|(2)}} נוירולוגיית ילדים; {{ח:תתת|(3)}} מרפאה פסיכיאטרית לגיל הרך. </td></tr> <tr id="תוספת פרט 35"><td> {{ח:תת|35.}} מומחה במינהל רפואי {{ש}} {{ח:הערה|[תיקון: תשמ״ז־2, תשמ״ז־3, תשס״ו, תשס״ח, תשע״ב, תשע״ד]}} </td><td> {{ח:תת|א.}} בעל תואר מומחה לפי תקנות אלה; {{ח:תת|ב.}} בעל תואר שני לפחות, שהמועצה להשכלה גבוהה הכירה בו לפי {{ח:חיצוני|חוק המועצה להשכלה גבוהה#סעיף 22|סעיף 22 לחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי״ח–1958}}, באחד מאלה: ניהול רפואי, מינהל מערכות בריאות, בריאות הציבור במגמת ניהול רפואי, מינהל עסקים, מינהל ציבורי; {{ח:תת|ג.}} 2 שנים באחד משני מסלולים אלה: {{ח:תתת|(1)}} 18 חודשים בהנהלת בית חולים כללי או בהנהלת בית חולים ייעודי (כגון: פסיכיאטרי, גריאטרי, שיקומי); {{ח:תתת}} 6 חודשים בהנהלה ראשית או מחוזית של משרד הבריאות או בהנהלה ראשית או מחוזית של קופת חולים או במפקדת קצין רפואה ראשי של צה״ל; {{ח:תתת|(2)}} 18 חודשים בהנהלה ראשית או מחוזית של משרד הבריאות או בהנהלה ראשית או מחוזית של קופת חולים ו־6 חודשים מהם יכול שיבוצעו במפקדת קצין רפואה ראשי של צה״ל; {{ח:תתת}} 6 חודשים בהנהלת בית חולים כללי. </td></tr> <tr id="תוספת פרט 36"><td> {{ח:תת|36.}} מומחה בנאונטולוגיה {{ש}} {{ח:הערה|[תיקון: תש״ן, תשנ״ט, תשס״ו, תשע״א, תשע״ד־3]}} </td><td> {{ח:תת|א.}} תואר מומחה ברפואת ילדים. {{ח:תת|ב.}} 3 שנים, מהן – {{ח:תתת}} 30 חודשים טיפול מיוחד ביילוד (ובהם 3 חודשים מרפאת מעקב יילודים) – חובה; {{ח:תתת}} 6 חודשים במחלקת יילודים – חובה. </td></tr> <tr id="תוספת פרט 37"><td> {{ח:תת|37.}} מומחה בגנטיקה רפואית {{ש}} {{ח:הערה|[תיקון: תש״ן, תש״ע, תשע״ב]}} </td><td> {{ח:תת|א.}} תואר מומחה באחד מענפי הרפואה כמפורט בטור א׳ בתוספת זו; {{ח:תת|ב.}} 2.5 שנים בגנטיקה קלינית. </td></tr> <tr id="תוספת פרט 38"><td> {{ח:תת|38.}} מומחה בראומטולוגיה {{ש}} {{ח:הערה|[תיקון: תש״ן, תשנ״ו, תשס״ב, תשס״ג, תשס״ו, תשע״ב, תשע״ד, תשפ״ה, תשפ״ו]}} </td><td> {{ח:ת}} אחד מארבעה מסלולים אלה: {{ח:תת|א.}} מסלול מבוגרים; {{ח:תת}} תואר מומחה ברפואה פנימית; {{ח:תת}} 2.5 שנים, מהן – {{ח:תתת}} 2.25 שנים ראומטולוגיה; {{ח:תתת}} 3 חודשים בתקופות רצופות של חודש לפחות כל אחת, באחד או יותר ממקצועות אלה: אורתופדיה, אימונולוגיה קלינית ואלרגולוגיה, רדיולוגיה אבחנתית, ראומטולוגיית ילדים, רפואה פיזיקלית ושיקום, נפרולוגיה, קרדיולוגיה, מחלות ריאה, המטולוגיה; {{ח:ת}} {{ממורכז|או}} {{ח:תת|ב.}} מסלול ילדים; {{ח:תת}} תואר מומחה ברפואת ילדים; {{ח:תת}} 2.5 שנים, מהן – {{ח:תתת}} 2 שנים בראומטולוגיית ילדים; {{ח:תתת}} 2 חודשים ראומטולגיית מבוגרים; {{ח:תתת}} 4 חודשים, בתקופות רצופות של חודש לפחות כל אחת, בשניים או יותר ממקצועות אלה: אורתופדיית ילדים, אימונולוגיה קלינית ואלרגולוגיה, רדיולוגיה אבחנתית, רפואה פיזיקלית ושיקום, ראומטולוגיית מבוגרים; {{ח:ת}} {{ממורכז|או}} {{ח:תת|ג.}} 5¹<span style="font-family: Arial;">⁄</span>₂ שנים, מהן – {{ח:תתת}} 1 שנה ברפואה פנימית – חובה; {{ח:תתת}} 1.25 שנה ראומטולוגיה – חובה; {{ח:תתת}} 2 שנים ברפואה פנימית – חובה; {{ח:תתת}} 3 חודשים – בתקופות רצופות של חודש לפחות כל אחת, באחד או יותר ממקצועות אלה: {{ח:תתת}} רפואה פיזיקלית ושיקום, אורתופדיה, רדיולוגיה אבחנתית, אימונולוגיה קלינית ואלרגולוגיה, ראומטולוגיית ילדים, נפרולוגיה, קרדיולוגיה, מחלות ריאה, המטולוגיה; {{ח:תתת}} 1 שנה ראומטולוגיה – חובה; {{ח:ת}} {{ממורכז|או}} {{ח:תת|ד.}} 5¹<span style="font-family: Arial;">⁄</span>₂ שנים, מהן – {{ח:תתת}} 3 שנים ברפואה פנימית – חובה; {{ח:תתת}} 1.25 שנה ראומטולוגיה – חובה; {{ח:תתת}} 3 חודשים אימונולוגיה קלינית ואלרגולוגיה – חובה; {{ח:תתת}} 3 חודשים בתקופות רצופות של חודש לפחות כל אחת, באחד או יותר ממקצועות אלה: {{ח:תתת}} רפואה פיסיקלית ושיקום, אורתופדיה, רדיולוגיה אבחנתית, אימונולוגיה קלינית ואלרגולוגיה, ראומטולוגיית ילדים, נפרולוגיה, קרדיולוגיה, מחלות ריאה, המטולוגיה; {{ח:תתת}} 1 שנה ראומטולוגיה. </td></tr> <tr id="תוספת פרט 39"><td> {{ח:תת|39.}} מומחה בכירורגיה של היד {{ש}} {{ח:הערה|[תיקון: תש״ן, תשנ״ט, תש״ס]}} </td><td> {{ח:תת|א.}} תואר מומחה בכירורגיה אורתופדית או בכירורגיה פלסטית. {{ח:תת|ב.}} 2¹<span style="font-family: Arial;">⁄</span>₂ שנים בכירורגיה של היד. </td></tr> <tr id="תוספת פרט 40"><td> {{ח:תת|40.}} מומחה בכירורגיית כלי־דם {{ש}} {{ח:הערה|[תיקון: תש״ן, תשנ״ט, תשס״ט, תשפ״ג]}} </td><td> {{ח:ת}} אחד מארבעת המסלולים האלה: {{ח:תת|א.}} 5¹<span style="font-family: Arial;">⁄</span>₂ שנים מהן – {{ח:תתת}} 18 חודשים לכירורגיה כללית; {{ח:תתת}} 42 חודשים כירורגיית כלי דם; {{ח:תתת}} 3 חודשים טיפול נמרץ; {{ח:תתת}} 3 חודשים לבחירה באחד ממקצועות אלה: כירורגיה אורתופדית, רדיולוגיה פולשנית, כירורגיית לב־חזה; {{ח:תת|ב.}} תואר מומחה בכירורגיה כללית; {{ח:תת}} 27 חודשים מהן – {{ח:תתת}} 24 חודשים בכירורגיית כלי דם; {{ח:תתת}} 3 חודשים באחד מהמקצועות האלה: כירורגיה אורתופדית, רדיולוגיה פולשנית, כירורגיית לב־חזה; {{ח:תת|ג.}} תואר מומחה בכירורגיה של בית החזה, מסלול כירורגיית לב; {{ח:תת}} 3 שנים, מהן – {{ח:תתת}} 24 חודשים בכירורגיית כלי דם; {{ח:תתת}} 9 חודשים בכירורגיה כללית; {{ח:תתת}} 3 חודשים לבחירה באחד מהמקצועות האלה: כירורגיה אורתופדית, רדיולוגיה פולשנית; {{ח:תת|ד.}} תואר מומחה בכירורגיה של בית החזה, מסלול כירורגיית חזה; {{ח:תת}} 3 שנים, מהן – {{ח:תתת}} 30 חודשים בכירורגיה כלי דם; {{ח:תתת}} 3 חודשים בכירורגיה כללית; {{ח:תתת}} 3 חודשים לבחירה באחד מהמקצועות האלה: כירורגיה אורתופדית, רדיולוגיה פולשנית. </td></tr> <tr id="תוספת פרט 41"><td> {{ח:תת|41.}} מומחה במחלות זיהומיות {{ש}} {{ח:הערה|[תיקון: תשנ״ב, תשנ״ט]}} </td><td> {{ח:תת|א.}} תואר מומחה באחד מאלה: {{ח:תת}} רפואה פנימית, רפואת ילדים, רפואת משפחה; {{ח:תת|ב.}} 2 שנים מחלות זיהומיות – חובה. </td></tr> <tr id="תוספת פרט 42"><td> {{ח:תת|42.}} מומחה ברפואה תעסוקתית {{ש}} {{ח:הערה|[תיקון: תשנ״ב, תש״ס, תשס״ח, תש״ע, תשע״ד]}} </td><td> {{ח:ת}} 4¹<span style="font-family: Arial;">⁄</span>₂ שנים מהן – {{ח:תת}} 3 שנים רפואה תעסוקתית, במהלכן 1 שנה קורס אקדמי וקבלת תואר מוסמך ברפואה תעסוקתית, לפי תעודה המוכרת בידי המועצה להשכלה גבוהה – חובה; {{ח:תת}} 9 חודשים רפואה פנימית; {{ח:תת}} 3 חודשים אורתופדיה; {{ח:תת}} 6 חודשים – ב־2 תקופות של 3 חודשים ב־2 מהמקצועות האלה: {{ח:תת}} א.א.ג. וכירורגיה של ראש וצוואר, אימונולוגיה קלינית ואלרגולוגיה, מחלות עור ומין, נוירולוגיה, פסיכיאטריה, קרדיולוגיה, מחלות ריאה, שיקום, אפידמיולוגיה, רפואת משפחה, איכות הסביבה. </td></tr> <tr id="תוספת פרט 43"><td> {{ח:תת|43.}} מומחה בטיפול נמרץ כללי {{ש}} {{ח:הערה|[תיקון: תשנ״ב, תש״ס, תשס״ב, תשע״ג, תשפ״ג]}} </td><td> {{ח:תת|א.}} תואר מומחה באחד מהמקצועות האלה: {{ח:תת}} הרדמה, יילוד וגינקולוגיה, כירורגיה אורולוגית, כירורגיה אורתופדית, כירורגיה כללית, כירורגיה פלסטית, כירורגיה של בית החזה, מחלות אף אוזן גרון, נוירוכירורגיה, נוירולוגיה, רפואה פנימית, רפואה דחופה; {{ח:תת|ב.}} 2 שנים, מהן – {{ח:תתת}} 18 חודשים טיפול נמרץ כללי – חובה, ואפשר שעד 3 חודשים מהם יהיו ביחידה לטיפול נמרץ פנימי; {{ח:תת|ג.}} 6 חודשים בתקופות רצופות של חודשיים כל אחת, בשלושה מהמקצועות האלה: {{ח:תת}} מחלות זיהומיות, קרדיולוגיה, מחלות ריאה, טיפול נמרץ ילדים, הרדמה, נפרולוגיה, טיפול נמרץ נוירוכירורגי, כירורגיית לב, טראומה, כוויות. </td></tr> <tr id="תוספת פרט 44"><td> {{ח:תת|44.}} נוירולוגיית ילדים והתפתחות הילד {{ש}} {{ח:הערה|[תיקון: תשנ״ו, תשנ״ח, תשס״ח־2, תשע״ד]}} </td><td> {{ח:ת}} תואר מומחה ברפואת ילדים; {{ח:ת}} 3 שנים, מהן – {{ח:תת}} 1.25 שנים נוירולוגית ילדים; {{ח:תת}} 1 שנה התפתחות הילד; {{ח:תת}} 3 חודשים נוירולוגיה (מבוגרים); {{ח:תת}} 6 חודשים נוירולוגית ילדים בסיום התכנית. </td></tr> <tr id="תוספת פרט 45"><td> {{ח:תת|45.}} קרדיולוגיית ילדים {{ש}} {{ח:הערה|[תיקון: תשנ״ו]}} </td><td> {{ח:ת}} תואר מומחה ברפואת ילדים; {{ח:ת}} 3 שנים, מהן – {{ח:תת}} 2¹<span style="font-family: Arial;">⁄</span>₂ שנים קרדיולוגיית ילדים; {{ח:תת}} 3 חודשים קרדיולוגיית מבוגרים; {{ח:תת}} 3 חודשים כירורגיית בית החזה. </td></tr> <tr id="תוספת פרט 46"><td> {{ח:תת|46.}} מחלות ריאה ילדים {{ש}} {{ח:הערה|[תיקון: תשנ״ו, תשס״ט]}} </td><td> {{ח:ת}} תואר מומחה ברפואת ילדים; {{ח:ת}} 2¹<span style="font-family: Arial;">⁄</span>₄ שנים, מהן – {{ח:תת}} 21 חודשים מחלות ריאה ילדים; {{ח:תת}} 3 חודשים מחלות ריאה מבוגרים; {{ח:תת}} 3 חודשים טיפול נמרץ ילדים (למי שלא עשה טיפול נמרץ במסגרת התמחותו ברפואת ילדים). </td></tr> <tr id="תוספת פרט 47"><td> {{ח:תת|47.}} {{ח:הערה|[תיקון: תשנ״ו, תשס״ו]}} </td><td>{{ח:הערה|(בוטל).}}</td></tr> <tr id="תוספת פרט 48"><td> {{ח:תת|48.}} הימטו אונקולוגיית ילדים {{ש}} {{ח:הערה|[תיקון: תשנ״ו, תשס״ו, תשס״ח, תשע״ו־2, תשפ״ב]}} </td><td> {{ח:תת|א.}} מומחה ברפואת ילדים; {{ח:תת|ב.}} 2¹<span style="font-family: Arial;">⁄</span>₂ שנים, מהן – {{ח:תתת}} 2¹<span style="font-family: Arial;">⁄</span>₄ שנים המטו־אונקולוגיית ילדים – חובה; {{ח:תתת}} 3 חודשים בתקופות רצופות של חודש לפחות כל אחת, באחד או יותר מאלה: {{ח:תתת}} המטולוגיה, רדיותרפיה, דימות, פתולוגיה אבחנתית, מחלות זיהומיות. </td></tr> <tr id="תוספת פרט 49"><td> {{ח:תת|49.}} גסטרואנטרולוגיית ילדים {{ש}} {{ח:הערה|[תיקון: תשנ״ו, תשס״ח, תשפ״א]}} </td><td> {{ח:ת}} תואר מומחה ברפואת ילדים; {{ח:ת}} 2¹<span style="font-family: Arial;">⁄</span>₂ שנים, מהן – {{ח:תת}} שנתיים ו־3 חודשים גסטרואנטרולוגיית ילדים; {{ח:תת}} 3 חודשים גסטרואנטרולוגיית מבוגרים. </td></tr> <tr id="תוספת פרט 50"><td> {{ח:תת|50.}} נפרולוגיית ילדים {{ש}} {{ח:הערה|[תיקון: תשנ״ו]}} </td><td> {{ח:ת}} תואר מומחה ברפואת ילדים; {{ח:ת}} 2¹<span style="font-family: Arial;">⁄</span>₂ שנים, מהן – {{ח:תת}} 2 שנים נפרולוגיית ילדים; {{ח:תת}} 6 חודשים, דיאליזה כרונית לילדים או – {{ח:תת}} 3 חודשים דיאליזה בילדים ו־3 חודשים דיאליזה כרונית במבוגרים. </td></tr> <tr id="תוספת פרט 51"><td> {{ח:תת|51.}} אנדוקרינולוגיית ילדים {{ש}} {{ח:הערה|[תיקון: תשנ״ו, תש״ע, תשע״ד]}} </td><td> {{ח:ת}} תואר מומחה ברפואת ילדים; {{ח:ת}} 2³<span style="font-family: Arial;">⁄</span>₄ שנים, מהן – {{ח:תת}} 2¹<span style="font-family: Arial;">⁄</span>₂ שנים אנדוקרינולוגיית ילדים; {{ח:תת}} 3 חודשים אנדוקרינולוגיית מבוגרים. </td></tr> <tr id="תוספת פרט 52"><td> {{ח:תת|52.}} טיפול נמרץ ילדים {{ש}} {{ח:הערה|[תיקון: תשנ״ח, תש״ס, תשס״ט, תשפ״א]}} </td><td> {{ח:ת}} אחד משני המסלולים האלה: {{ח:תת|א.}} תואר מומחה ברפואת ילדים: {{ח:תת}} 2.5 שנים, מהן – {{ח:תתת}} 24 חודשים בטיפול נמרץ ילדים; {{ח:תתת}} 3 חודשים בטיפול נמרץ כללי; {{ח:תתת}} 3 חודשים הרדמה; {{ח:תת|ב.}} תואר מומחה בהרדמה או בטיפול נמרץ כללי: {{ח:תת}} 2.5 שנים, מהן – {{ח:תתת}} 20 חודשים בטיפול נמרץ ילדים; {{ח:תתת}} חודש בטיפול נמרץ ילודים; {{ח:תתת}} 3 חודשים ברפואה דחופה ילדים; {{ח:תתת}} 3 חודשים במחלקת ילדים; {{ח:תתת}} חודש קרדיולוגית ילדים; {{ח:תתת}} חודש בריאות ילדים; {{ח:תתת}} חודש בדימות ילדים. </td></tr> <tr id="תוספת פרט 53"><td> {{ח:תת|53.}} פרמקולוגיה קלינית {{ש}} {{ח:הערה|[תיקון: תשנ״ח, תשפ״ב]}} </td><td> {{ח:תת|א.}} תואר מומחה באחד מאלה: {{ח:תת}} רפואה פנימית; {{ח:תת}} רפואת ילדים; {{ח:תת}} פסיכיאטריה; {{ח:תת}} רפואת משפחה; {{ח:תת}} גריאטריה; {{ח:תת}} רפואה דחופה; {{ח:תת}} אונקולוגיה; {{ח:תת|ב.}} 2.5 שנים ברציפות, ביחידה לפרמקולוגיה קלינית. {{ח:ת}} הערה: עבודת מדעי יסוד שנעשתה במעבדה לפרמקולוגיה קלינית במסגרת התמחות הבסיס, תוכל להיחשב כחלק מההתמחות לתקופה של עד 6 חודשים. </td></tr> <tr id="תוספת פרט 54"><td> {{ח:תת|54.}} רפואה דחופה {{ש}} {{ח:הערה|[תיקון: תשנ״ט, תשס״ח, תשע״א, תשפ״א, תשפ״ג]}} </td><td> {{ח:ת}} אחד מששת המסלולים האלה: {{ח:תת|א.}} 4 שנים, מהן – {{ח:תתת}} 30 חודשים במחלקה לרפואה דחופה; {{ח:תתת}} 9 חודשים במחלקה לרפואה פנימית; {{ח:תתת}} חודש אורתופדיה; {{ח:תתת}} חודש טיפול נמרץ; {{ח:תתת}} חודש מרפאה לרפואת המשפחה; {{ח:תתת}} 3 חודשים במחלקה לכירורגיה כללית; {{ח:תתת}} 3 חודשים במחלקה לרפואה דחופה ילדים; {{ח:תת|ב.}} תואר מומחה בכירורגיה כללית; {{ח:תת}} 27 חודשים, מהם – {{ח:תתת}} 21 חודשים במחלקה לרפואה דחופה; {{ח:תתת}} 3 חודשים במחלקה לרפואה פנימית; {{ח:תתת}} 3 חודשים במחלקה לרפואה דחופה המיועדת לטיפול בילדים; {{ח:תת|ג.}} תואר מומחה ברפואה פנימית; {{ח:תת}} 30 חודשים, מהם – {{ח:תתת}} 21 חודשים במחלקה לרפואה דחופה; {{ח:תתת}} 3 חודשים במחלקה לכירורגיה כללית; {{ח:תתת}} 3 חודשים במחלקת הרדמה או טיפול נמרץ כללי; {{ח:תתת}} 3 חודשים במחלקה לרפואה דחופה המיועדת לטיפול בילדים; {{ח:תת|ד.}} תואר מומחה בהרדמה; {{ח:תת}} 30 חודשים, מהם – {{ח:תתת}} 21 חודשים במחלקה לרפואה דחופה; {{ח:תתת}} 3 חודשים במחלקה לרפואה פנימית; {{ח:תתת}} 3 חודשים במחלקה לכירורגיה כללית; {{ח:תתת}} 3 חודשים במחלקה לרפואה דחופה המיועדת לטיפול בילדים; {{ח:תת|ה.}} תואר מומחה ברפואת ילדים; {{ח:תת}} 30 חודשים, מהם – {{ח:תתת}} 21 חודשים במחלקה לרפואה דחופה המיועדת לטיפול בילדים; {{ח:תתת}} 3 חודשים במחלקה לרפואה דחופה; {{ח:תתת}} 3 חודשים במחלקה לכירורגיית ילדים; {{ח:תתת}} 3 חודשים במחלקת הרדמה או מחלקת טיפול נמרץ ילדים; {{ח:תת|ו.}} תואר מומחה ברפואת המשפחה; {{ח:תת}} 30 חודשים, מהם – {{ח:תתת}} 21 חודשים במחלקה לרפואה דחופה; {{ח:תתת}} 3 חודשים במחלקה לכירורגיה כללית; {{ח:תתת}} 3 חודשים במחלקה לרפואה דחופה המיועדת לטיפול בילדים; </td></tr> <tr id="תוספת פרט 55"><td> {{ח:תת|55.}} רפואה לשיכוך כאב {{ש}} {{ח:הערה|[תיקון: תשס״ט, תשע״ט־2, תשפ״ו]}} </td><td> {{ח:תת|א.}} תואר מומחה באחד המקצועות האלה: {{ח:תת}} אונקולוגיה, אימונולוגיה קלינית ואלרגולונגיה, אנדוקרינולוגיה, גסטרואנטרולוגיה, גריאטריה, המטולוגיה, הרדמה, יילוד וגניקולוגיה, כירורגיה אורולוגית, כירורגיה אורתופדית, כירורגיית חזה ולב, כירורגיה כללית, כירורגיה פלסטית, מחלות אף אוזן גרון וכירורגיית ראש צואר, מחלות עור ומין, מחלות עיניים, מחלות ריאה, נוירוכירורגיה, נוירולוגיה, נפרולוגיה, פסיכיאטריה, פסיכיאטריה של הילד והמתבגר, קרדיולוגיה, רדיולוגיה אבחנתית, ראומטולוגיה, רפואה גרעינית, רפואת המשפחה, רפואת ילדים, רפואה פיזיקלית ושיקום, רפואה פנימית, רפואה דחופה. {{ח:תת|ב.}} 27 חודשים, מהם – {{ח:תתת|(1)}} 21 חודשים במרפאה או ביחידה לרפואה לשיכוך כאב; {{ח:תתת|(2)}} {{ח:הערה|(נמחק);}} {{ח:תתת|(3)}} {{ח:הערה|(נמחק);}} {{ח:תתת|(4)}} 6 חודשים, בתקופות של חודשיים כל אחת, בשלושה מהמקצועות האלה: רפואה פיזיקלית ושיקום, כירורגיה אורתופדית, רדיולוגיה אבחנתית, נוירולוגיה, הרדמה, ראומטולוגיה, נוירוכירורגיה, פסיכיאטריה, רפואה פליאטיבית; {{ח:תת}} {{ח:הערה|[במקור הסיפא היא המשך של פסקה (4)]:}} ואולם לא ניתן לעשות תקופה לפי פרט משנה זה, במקצוע שבו יש לו תואר מומחה. </td></tr> <tr id="תוספת פרט 56"><td> {{ח:תת|56.}} רפואה פליאטיבית {{ש}} {{ח:הערה|[תיקון: תשע״ג, תשפ״ב]}} </td><td> {{ח:תת|א.}} תואר מומחה באחד המקצועות האלה: {{ח:תת}} אונקולוגיה, גריאטריה, המטו־אונקולוגית ילדים, הרדמה, יילוד וגינקולוגיה, כירורגיה אורולוגית, כירורגיה אורתופדית, כירורגיה כללית, כירורגיית חזה ולב, כירורגיית כלי דם, כירורגיה פלסטית, מחלות אף אוזן גרון וכירורגיית ראש וצוואר, נוירוכירורגיה, נוירולוגיה, פסיכיאטריה, רפואת המשפחה, רפואת ילדים, רפואה פיזיקלית ושיקום, רפואה פנימית, רפואה דחופה; {{ח:תת|ב.}} 2 שנים, מהן – {{ח:תתת|(1)}} 18 חודשים ביחידה פליאטיבית בבית חולים, ויכול ש־8 חודשים מתוכם יהיו ביחידה פליאטיבית בקהילה; {{ח:תתת|(2)}} 6 חודשים בשניים או יותר מהמקצועות האלה בתקופות רצופות של חודש לפחות כל אחת, אך לא יותר מ־3 חודשים במקצוע אחד: {{ח:תתת}} אונקולוגיה, נוירולוגיה, מחלות ריאה, המטולוגיה, המטואונקולוגיה ילדים, נפרולוגיה, פסיכיאטריה, רפואה פיזיקלית ושיקום, גריאטריה, נוירוכירורגיה, רדיולוגיה אבחנתית, רפואה פנימית, רפואת ילדים, רפואת המשפחה, מחלות אף אוזן וגרון וכירורגיה של ראש–צוואר, רפואה דחופה, קרדיולוגיה, רפואה לשיכוך כאב. </td></tr> <tr id="תוספת פרט 57"><td> {{ח:תת|57.}} מומחה במחלות מטבוליות {{ש}} {{ח:הערה|[תיקון: תשע״ט]}} </td><td> {{ח:תת|א.}} תואר מומחה באחד מענפי הרפואה האלה: פנימית, רפואת משפחה, רפואת ילדים, נוירולוגיה, גינקולוגיה, אנדוקרינולוגיה; {{ח:תת|ב.}} 2¹<span style="font-family: Arial;">⁄</span>₄ שנים, מהן – {{ח:תתת|(1)}} 1 שנה בגנטיקה קלינית; {{ח:תתת|(2)}} 1¹<span style="font-family: Arial;">⁄</span>₄ שנה במחלות מטבוליות. </td></tr> <tr id="תוספת פרט 58"><td> {{ח:תת|58.}} מומחה בנוירו־רדיולוגיה פולשנית: {{ש}} {{ח:הערה|[תיקון: תשפ״ב]}} </td><td> {{ח:תת|א.}} תואר מומחה באחד מהמקצועות האלה: נוירולוגיה, נוירוכירורגיה, רדיולוגיה אבחנתית, קרדיולוגיה, כירורגיית כלי דם; {{ח:תת|ב.}} 3.5 שנים, מהן – {{ח:תתת|(1)}} שנה ראשונה, מתוכה חצי שנה בנוירולוגיה או נוירוכירורגיה וחצי שנה בנויורו־רדיולוגיה; {{ח:תתת|(2)}} 2.5 שנים בנוירו־רדיולוגיה פולשנית. </td></tr> </table> {{ח:חתימות|ט״ז באב תשל״ג (14 באוגוסט 1973)}} * '''ויקטור שם־טוב'''<br>שר הבריאות {{ח:סוגר}} {{ח:סוף}} [[קטגוריה:בוט חוקים]] nuzvuiu7s6wkc22hwr041xv3e53hxso 106 394339 3019988 2809184 2026-06-14T23:38:58Z Ilan Sendowski 4009 /* הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה שֹׁכֵב עָלֶיהָ, לְךָ אֶתְּנֶנָּה וּלְזַרְעֶךָ */ 3019988 wikitext text/x-wiki {{סיכום על פסוק|בראשית|כח|כח יב|יג|כח יד|הבהרה=כן|ציטוט= וְהִנֵּה יְהוָה נִצָּב עָלָיו, וַיֹּאמַר: אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵי אַבְרָהָם אָבִיךָ וֵאלֹהֵי יִצְחָק. הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה שֹׁכֵב עָלֶיהָ, לְךָ אֶתְּנֶנָּה וּלְזַרְעֶךָ.}} == אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵי אַבְרָהָם אָבִיךָ וֵאלֹהֵי יִצְחָק == === מדוע אלוהים דיבר עם יעקב? === אלוהים מדבר עם האבות ומכוונם כאשר הדבר נדרש - עתיד האומה והתרבות האנושית על המאוזנים, ואלוהים יודע שהאדם יבחר בדרך שונה. ייתכן שאלוהים ידע שיעקב חושב לוותר על המסע המסוכן, וישוב לביתו. # לנוח: "קֵץ כָּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי" ([[ביאור:בראשית ו ג]]) - עתיד בני האדם במבול, בנה תיבה והכנס בה. # לאברהם: "לֶךְ-לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ" ([[ביאור:בראשית יב א]]) - הקמת עם ישראל בארצו. # לאברהם: "וְאַתָּה אֶת בְּרִיתִי תִשְׁמֹר, אַתָּה וְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ, לְדֹרֹתָם" ([[בראשית יז ט]]) - הברית. # לאברהם: "וְשָׁמְרוּ דֶּרֶךְ יְהוָה, לַעֲשׂוֹת צְדָקָה וּמִשְׁפָּט" ([[ביאור:בראשית יח יט]]) - דרך אלוהים. # לאבימלך מלך גרר: "הִנְּךָ מֵת עַל הָאִשָּׁה אֲשֶׁר לָקַחְתָּ" ([[ביאור:בראשית כ ג]]) - הציל את שרה. # לאברהם: "כֹּל אֲשֶׁר תֹּאמַר אֵלֶיךָ שָׂרָה, שְׁמַע בְּקֹלָהּ" ([[ביאור:בראשית כא יב]]) - הפרדת ישמעאל מיצחק כדי שיצחק יגדל כראוי. # לאברהם: "אַל תִּשְׁלַח יָדְךָ אֶל הַנַּעַר, וְאַל תַּעַשׂ לוֹ מְאוּמָה" ([[ביאור:בראשית כב יב]]) - הציל את יצחק, ופיטר את אברהם. # לרבקה: "שְׁנֵי גֹיִים בְּבִטְנֵךְ, וּשְׁנֵי לְאֻמִּים מִמֵּעַיִךְ יִפָּרֵדוּ, וּלְאֹם מִלְאֹם יֶאֱמָץ, וְרַב יַעֲבֹד צָעִיר" ([[ביאור:בראשית כה כג]]) - הציל את הפג יעקב, ויצר את החיכוכים במשפחה שיביאו לשליחת יעקב ללבן. # ליצחק: "אַל תֵּרֵד מִצְרָיְמָה" ([[ביאור:בראשית כו ב]]) - למצרים יהיה תפקיד חשוב בעתיד, לא עכשו. # ליעקב: "וְהִנֵּה אָנֹכִי עִמָּךְ, וּשְׁמַרְתִּיךָ בְּכֹל אֲשֶׁר תֵּלֵךְ, וַהֲשִׁבֹתִיךָ אֶל הָאֲדָמָה הַזֹּאת" ([[ביאור:בראשית כח טו]]) - '''אלוהים ידע שיעקב מתכנן לוותר ולשוב לאביו, לכן היה חייב לכפות עליו להמשיך בדרכו'''. === וְהִנֵּה יְהוָה נִצָּב עָלָיו === יצחק חלם, ובחלום הוא ראה בפרוש: "וְהִנֵּה סֻלָּם מֻצָּב אַרְצָה, וְרֹאשׁוֹ מַגִּיעַ הַשָּׁמָיְמָה. וְהִנֵּה מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים עֹלִים וְיֹרְדִים בּוֹ" ([[ביאור:בראשית כח יב]]). אנו לא מטילים ספק שיעקב ראה סולם עם מלאכים. כאשר יעקב מתאר את הסולם בחלום הוא פותח: "'''וְהִנֵּה''' סֻלָּם", ועכשו הוא ממשיך בתאור ואומר: "'''וְהִנֵּה''' יְהוָה נִצָּב עָלָיו"!<br> * אנו מאמינים שיעקב ראה את הסולם והמלאכים. * אנו מאמינים שיעקב שמע את דברי אלוהים "אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵי אַבְרָהָם אָבִיךָ וֵאלֹהֵי יִצְחָק". * אנו מאמינים שאברהם ראה את המלאכים שניצבו עליו, ככתוב: "וַיִּשָּׂא עֵינָיו, וַיַּרְא, וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים נִצָּבִים עָלָיו" ([[ביאור:בראשית יח ב]]). אולם בכל זאת רוב האנשים מתעלמים מהעובדה שיעקב, בחלום, ראה את אלוהים ניצב לפניו, ככתוב: "וְהִנֵּה יְהוָה נִצָּב עָלָיו". אלוהים אמר למשה: "לֹא תוּכַל לִרְאֹת אֶת פָּנָי, כִּי לֹא יִרְאַנִי הָאָדָם, וָחָי" ([[שמות לג כ]]). והנה כאן בכל זאת נאמר שיעקב ראה את ה' נצב עליו.<br> קיימת אפשרות שיעקב, בשכיבה, ראה את הגוף, או סמל של הגוף, אבל לא את "פָּנָי" אלוהים. <br> כיוון שיעקב לא נתן פרטים מה הוא ראה, ואיזה דמות היתה לאלוהים, אנו לא מסוגלים לדעת. === אֲנִי יְהוָה === הצהרה ענקית בחשיבותה: "אֲנִי יְהוָה". אני עצמי מודיע לך אישית, לא מלאך, לא שמיעה בלבד. אני אלוהים בכבודי ובעצמי, רואה בך אדם בעל ערך שיפעל לקידום עם ישראל. === הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה שֹׁכֵב עָלֶיהָ, לְךָ אֶתְּנֶנָּה וּלְזַרְעֶךָ === * אלוהים הבטיח לאברהם: "כִּי אֶת כָּל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה רֹאֶה, לְךָ אֶתְּנֶנָּה וּלְזַרְעֲךָ עַד עוֹלָם" ([[ביאור:בראשית יג טו]]). * אלוהים חוזר ליצחק על ההבטחה: "כִּי לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אֶתֵּן אֶת כָּל הָאֲרָצֹת הָאֵל, וַהֲקִמֹתִי אֶת הַשְּׁבֻעָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי לְאַבְרָהָם אָבִיךָ" ([[ביאור:בראשית כו ג]]). * יעקב עכשו מקבל רק את השטח מתחת גופו, אולם רש"י מסביר שכל ארץ כנען התקפלה והיתה מתחת גופו של יעקב. סביר שעכשו יעקב מקבל את ברכת "אֱלֹהֵי אַבְרָהָם אָבִיךָ וֵאלֹהֵי יִצְחָק", לו ולזרעו. יעקב מבין שעשו אחיו נושל מכנען, וזרעו ישרוד את המאבק עם עשו, ויחיה לעד. אולם בכל זאת אלוהים נותן ליעקב אדמה קטנה ביותר, ולא מגדיר את גבולות הארץ.<br> אולם במשפט הבא אלוהים אומר: "וְהָיָה זַרְעֲךָ כַּעֲפַר הָאָרֶץ, וּפָרַצְתָּ יָמָּה וָקֵדְמָה וְצָפֹנָה וָנֶגְבָּה" ([[ביאור:בראשית כח יד]]), וכאן אלוהים מודיע שזרעו של יעקב יפרוץ לכל הכיוונים בלי סוף - במילים אחרות זרעו יהיה בכל העולם, ואולי אפילו בכל היקום כולו, אפילו אם האדמה והארץ בה הם יחיו תהיה מחוץ לארץ המובטחת והיא שכורה או קנויה. יש כאן נבואה של התפוצה היהודית בכל העולם. <br> כל יהודי יזכור ויאהב את הארץ המובטחת לו ולזרעו - [[W:ארץ ישראל|'''ארץ ישראל''']], אפילו כאשר הוא גר בארץ אחרת, ומקיים את פקודת אלוהים להביא ברכה לגויי הארצות. {{סיכום על פסוק|בראשית|כח|כח יב|יג|כח יד}} tdnqgqvekey3g4jq1j17dfjzmetdgwt 116 403530 3019936 3018303 2026-06-14T21:25:08Z Fuzzy 29 ת"ט 3019936 wikitext text/x-wiki <שם> כללי התחרות הכלכלית (פטור סוג להסדרי הלוואות משותפות) (הוראת שעה), התשע"ח-2018 (תיקון: תשפ"א) <שם קודם> כללי ההגבלים העסקיים (פטור סוג להסדרי הלוואות משותפות) (הוראת שעה), התשע"ח-2018 <מאגר תקן 2154162 קוד a163Y00000DuUweQAF> <מקור> ((ק"ת תשע"ח, 2174|כללי ההגבלים העסקיים (פטור סוג להסדרי הלוואות משותפות) (הוראת שעה)|8020)); ((תשפ"א, 3246|תיקון|9406)), ((3268|ת"ט|9416)); ((תשפ"ו, 2038א|תיקון|12414)), ((2216|ת"ט|12425)). <מבוא> <!-- (תיקון: תשפ"א) --> בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיף 15א]] [[=החוק|לחוק התחרות הכלכלית, התשמ"ח-1988]], ובאישור הוועדה לפטורים ולמיזוגים, אני מתקין כללי פטור סוג אלה: @ 1. הגדרות (תיקון: תשפ"א) : בכללים אלה - :- "אשראי למגזר העסקי בישראל" - יתרת האשראי, למעט אגרות חוב סחירות, שניתן למגזר העסקי בישראל; :- "גוף מוסדי" - כהגדרתו [[בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א-1981]]; :- "הלוואה משותפת" - מתן אשראי לתאגיד על ידי שני מלווים או יותר במשותף; :- "סולק" - כהגדרתו [[בסעיף 36ט לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א-1981]] (להלן - חוק הבנקאות (רישוי)); :- "מארגן הלוואה" - מלווה שמגבש את תנאי ההלוואה המשותפת בעבור הלווה ופועל לגיבוש קבוצת המלווים; :- "מארגן הלוואה פוטנציאלי" - מלווה שהוא בעל יכולת להיות מארגן ההלוואה; :- "מלווה" - תאגיד בנקאי, גוף מוסדי, סולק, נותן שירותים פיננסיים מוסדרים וגופים דומים שהתאגדו מחוץ לישראל; :- "מלווה גדול" - מלווה שהיקף האשראי שהוא נתן למגזר העסקי בישראל עולה על שיעור של 20% מסך כל האשראי למגזר העסקי בישראל שנתנו תאגידים בנקאיים, סולקים וגופים מוסדיים, כפי שמפרסם בנק ישראל מזמן לזמן; :- "נותן שירותים פיננסיים מוסדרים" - בעל רישיון למתן שירותים פיננסיים כהגדרתו [[בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע"ו-2016]], וכן גוף שפטור מהחובה לקבל רישיון כאמור מכוח [[תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים) (פטור מחובת רישוי) (הוראת שעה), התשע"ט-2018]]; :- "תאגיד בנקאי" - כהגדרתו [[בחוק הבנקאות (רישוי)]], למעט חברת שירותים משותפת; :- "תנאי אשראי" - לרבות שיעור הריבית, סוג האשראי, דרגת עדיפות, בטוחות ומח"מ. @ 2. פטור להסדרי הלוואה משותפת (תיקון: תשפ"א) : הסדר הלוואה משותפת פטור מן החובה לקבל את אישור בית הדין לתחרות אם התקיימו לגביו כל התנאים שלהלן: : (1) פניית מארגן ההלוואה למלווים נוספים נעשתה בהסכמת הלווה מראש ובכתב; : (2) הלווה רשאי לשאת ולתת עם המלווים הנוספים על תנאי האשראי בהלוואה המשותפת, שלא באמצעות מארגן ההלוואה; : (3) מתקיים בהסדר אחד מאלה: :: (א) קיים, לכל הפחות, מארגן הלוואה פוטנציאלי אחד נוסף להלוואה המשותפת, שאינו צד להסדר; :: (ב) כל מארגני ההלוואה הפוטנציאליים הם צדדים להסדר, ואולם בלא השתתפותו של כל אחד מהם לא יוכל הלווה לקבל תנאי אשראי דומים לאלה המוצעים לו במסגרת הסדר ההלוואה המשותפת; :: (ג) כל מארגני ההלוואה הפוטנציאליים הם צדדים להסדר, ואולם חלקם המצרפי של כלל המלווים שהם מארגני הלוואה פוטנציאליים, מתוך האשראי שניתן במסגרת ההלוואה המשותפת, נמוך מ-20%; : (4) מתקיים בהסדר אחד מאלה: :: (א) הסדר ההלוואה המשותפת אינו כולל יותר ממלווה גדול אחד; :: (ב) הסדר ההלוואה המשותפת כולל יותר ממלווה גדול אחד, ואולם לא יותר ממלווה גדול אחד משמש כמארגן הלוואה בהלוואה המשותפת, ובלא השתתפותו של כל אחד מהמלווים הגדולים שהם צד להסדר, ובלא שהמלווה הגדול יארגן את ההלוואה לא יוכל הלווה לקבל תנאי אשראי דומים; :: (ג) הסדר ההלוואה המשותפת כולל יותר ממלווה גדול אחד, ואולם מלווה גדול אינו משמש כמארגן ההלוואה בהלוואה המשותפת, וחלקם המצרפי של מלווים גדולים מתוך האשראי שניתן במסגרת ההלוואה המשותפת נמוך מ-20%; : (5) עיקרו של הסדר ההלוואה המשותפת אינו בהפחתת התחרות או במניעתה; : (6) אין בהסדר ההלוואה המשותפת כבילות שאינן נחוצות למימוש עיקרו. @ 3. סייג לתחולה : הוראות כללים אלה לא יחולו על הסדר הלוואה משותפת שנחתם לפני יום התחילה. @ 4. תוקף (תיקון: תשפ"א-2, תשפ"ו) : תוקפם של כללים אלה עד יום ט' בסיוון התשצ"א (31 במאי 2031). <פרסום> כ"ד באייר התשע"ח (9 במאי 2018) <חתימות> * אורי שוורץ, ממלא מקום הממונה על הגבלים עסקיים * נתאשר., אלי כהן, שר הכלכלה והתעשייה 0tuaqbpdyob6u2zkxnbf2erdvlmq1nq 0 403595 3019983 3018317 2026-06-14T23:02:15Z OpenLawBot 8112 [3019936] ת"ט 3019983 wikitext text/x-wiki {{ח:התחלה}} {{ח:כותרת|כללי התחרות הכלכלית (פטור סוג להסדרי הלוואות משותפות) (הוראת שעה), התשע״ח–2018}} {{ח:פתיח-התחלה}} {{ח:תיבה|ק״ת תשע״ח, 2174|כללי ההגבלים העסקיים (פטור סוג להסדרי הלוואות משותפות) (הוראת שעה)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8020.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״א, 3246|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-9406.pdf}}, {{ח:תיבה|3268|ת״ט|https://olaw.org.il/takanot/takanot-9416.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ו, 2038א|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12414.pdf}}, {{ח:תיבה|2216|ת״ט|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12425.pdf}}. {{ח:סוגר}} {{ח:מפריד}} {{ח:מבוא}} בתוקף סמכותי לפי {{ח:חיצוני|חוק התחרות הכלכלית#סעיף 15א|סעיף 15א}} {{ח:חיצוני|חוק התחרות הכלכלית|לחוק התחרות הכלכלית, התשמ״ח–1988}}, ובאישור הוועדה לפטורים ולמיזוגים, אני מתקין כללי פטור סוג אלה: {{ח:סוגר}} {{ח:מפריד}} {{ח:סעיף|1|הגדרות|תיקון: תשפ״א}} {{ח:ת}} בכללים אלה – {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אשראי למגזר העסקי בישראל“ – יתרת האשראי, למעט אגרות חוב סחירות, שניתן למגזר העסקי בישראל; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גוף מוסדי“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח)|בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ״א–1981}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הלוואה משותפת“ – מתן אשראי לתאגיד על ידי שני מלווים או יותר במשותף; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סולק“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)#סעיף 36ט|בסעיף 36ט לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981}} (להלן – חוק הבנקאות (רישוי)); {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מארגן הלוואה“ – מלווה שמגבש את תנאי ההלוואה המשותפת בעבור הלווה ופועל לגיבוש קבוצת המלווים; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מארגן הלוואה פוטנציאלי“ – מלווה שהוא בעל יכולת להיות מארגן ההלוואה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מלווה“ – תאגיד בנקאי, גוף מוסדי, סולק, נותן שירותים פיננסיים מוסדרים וגופים דומים שהתאגדו מחוץ לישראל; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מלווה גדול“ – מלווה שהיקף האשראי שהוא נתן למגזר העסקי בישראל עולה על שיעור של 20% מסך כל האשראי למגזר העסקי בישראל שנתנו תאגידים בנקאיים, סולקים וגופים מוסדיים, כפי שמפרסם בנק ישראל מזמן לזמן; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נותן שירותים פיננסיים מוסדרים“ – בעל רישיון למתן שירותים פיננסיים כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים)|בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע״ו–2016}}, וכן גוף שפטור מהחובה לקבל רישיון כאמור מכוח {{ח:חיצוני|תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים) (פטור מחובת רישוי) (הוראת שעה)|תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים) (פטור מחובת רישוי) (הוראת שעה), התשע״ט–2018}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תאגיד בנקאי“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)|בחוק הבנקאות (רישוי)}}, למעט חברת שירותים משותפת; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תנאי אשראי“ – לרבות שיעור הריבית, סוג האשראי, דרגת עדיפות, בטוחות ומח״מ. {{ח:סעיף|2|פטור להסדרי הלוואה משותפת|תיקון: תשפ״א}} {{ח:ת}} הסדר הלוואה משותפת פטור מן החובה לקבל את אישור בית הדין לתחרות אם התקיימו לגביו כל התנאים שלהלן: {{ח:תת|(1)}} פניית מארגן ההלוואה למלווים נוספים נעשתה בהסכמת הלווה מראש ובכתב; {{ח:תת|(2)}} הלווה רשאי לשאת ולתת עם המלווים הנוספים על תנאי האשראי בהלוואה המשותפת, שלא באמצעות מארגן ההלוואה; {{ח:תת|(3)}} מתקיים בהסדר אחד מאלה: {{ח:תתת|(א)}} קיים, לכל הפחות, מארגן הלוואה פוטנציאלי אחד נוסף להלוואה המשותפת, שאינו צד להסדר; {{ח:תתת|(ב)}} כל מארגני ההלוואה הפוטנציאליים הם צדדים להסדר, ואולם בלא השתתפותו של כל אחד מהם לא יוכל הלווה לקבל תנאי אשראי דומים לאלה המוצעים לו במסגרת הסדר ההלוואה המשותפת; {{ח:תתת|(ג)}} כל מארגני ההלוואה הפוטנציאליים הם צדדים להסדר, ואולם חלקם המצרפי של כלל המלווים שהם מארגני הלוואה פוטנציאליים, מתוך האשראי שניתן במסגרת ההלוואה המשותפת, נמוך מ־20%; {{ח:תת|(4)}} מתקיים בהסדר אחד מאלה: {{ח:תתת|(א)}} הסדר ההלוואה המשותפת אינו כולל יותר ממלווה גדול אחד; {{ח:תתת|(ב)}} הסדר ההלוואה המשותפת כולל יותר ממלווה גדול אחד, ואולם לא יותר ממלווה גדול אחד משמש כמארגן הלוואה בהלוואה המשותפת, ובלא השתתפותו של כל אחד מהמלווים הגדולים שהם צד להסדר, ובלא שהמלווה הגדול יארגן את ההלוואה לא יוכל הלווה לקבל תנאי אשראי דומים; {{ח:תתת|(ג)}} הסדר ההלוואה המשותפת כולל יותר ממלווה גדול אחד, ואולם מלווה גדול אינו משמש כמארגן ההלוואה בהלוואה המשותפת, וחלקם המצרפי של מלווים גדולים מתוך האשראי שניתן במסגרת ההלוואה המשותפת נמוך מ־20%; {{ח:תת|(5)}} עיקרו של הסדר ההלוואה המשותפת אינו בהפחתת התחרות או במניעתה; {{ח:תת|(6)}} אין בהסדר ההלוואה המשותפת כבילות שאינן נחוצות למימוש עיקרו. {{ח:סעיף|3|סייג לתחולה}} {{ח:ת}} הוראות כללים אלה לא יחולו על הסדר הלוואה משותפת שנחתם לפני יום התחילה. {{ח:סעיף|4|תוקף|תיקון: תשפ״א־2, תשפ״ו}} {{ח:ת}} תוקפם של כללים אלה עד יום ט׳ בסיוון התשצ״א (31 במאי 2031). {{ח:חתימות|כ״ד באייר התשע״ח (9 במאי 2018)}} * '''אורי שוורץ'''<br>ממלא מקום הממונה על הגבלים עסקיים * <span style="float: inline-start; font-size: smaller; margin-inline-start: 10px; text-align: start;">נתאשר.</span> <br clear="all"> '''אלי כהן'''<br>שר הכלכלה והתעשייה {{ח:סוגר}} {{ח:סוף}} [[קטגוריה:בוט חוקים]] c4vwqo7b3y8n9lj90vu0bpq3epu1qdv 106 456645 3020024 3019548 2026-06-15T06:46:43Z Michaelkimmel2 44530 3020024 wikitext text/x-wiki {{ביאור:ספרי במדבר}} ==ספרי במדבר לפרשת נשא פרק ה== ===פיסקה א=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| '''על במדבר ה א-ד''' {{הע-שמאל|לצורך בפסוק לאזהרה ופסוק אחר לפירוט העונש השוו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/בחדש#פרשה ז|מכילתא בחדש ז]] לפס' ח: האזהרה מכוונת לכל ציבור הטמאים, ואילו העונש מכוון לעבריין ולבית הדין.}}'''"וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר. צַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וִישַׁלְּחוּ מִן הַמַּחֲנֶה כָּל צָרוּעַ וְכָל זָב וְכָל טָמֵא לָנָפֶשׁ"''' ([[במדבר ה א]]-ב), לָמָּה נֶאֶמְרָה פָּרָשָׁה זוֹ? לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר: "וְאִישׁ אֲשֶׁר יִטְמָא וְלֹא יִתְחַטָּא וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִוא מִתּוֹךְ הַקָּהָל" ([[במדבר יט כ]]). עֹנֶשׁ שָׁמַעְנוּ, אַזְהָרָה לֹא שָׁמַעְנוּ. תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"צַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וִישַׁלְּחוּ מִן הַמַּחֲנֶה"'''; הֲרֵי זֶה אַזְהָרָה לַטְּמֵאִים, שֶׁלֹּא יִכָּנְסוּ לַמִּקְדָּשׁ בְּטֻמְאָה. {{הע-שמאל|הציווי הנדון – ככל המצוות – היה לביצוע מיידי וגם לעתיד. את הביצוע המיידי לומדים מפס' ד, ואת הביצוע לדורות לומדים מ[[ויקרא כד ג]]. דוגמא לשימוש במידת המדרש "בניין אב משני כתובים"}} '''"צַו"''', הַצִּוּוּי מִיָּד בִּשְׁעַת מַעֲשֶׂה – וּלְדוֹרוֹת. אַתָּה אוֹמֵר הַצִּוּוּי מִיָּד בִּשְׁעַת מַעֲשֶׂה וּלְדוֹרוֹת, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא לְאַחַר זְמַן? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"צַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וִישַׁלְּחוּ... מִזָּכָר וְעַד נְקֵבָה תְּשַׁלֵּחוּ... וַיַּעֲשׂוּ כֵן בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיְשַׁלְּחוּ אֹתָם אֶל מִחוּץ לַמַּחֲנֶה"''' ([[במדבר ה ב]]-ד). הָא לָמַדְנוּ שֶׁהַצִּוּוּי מִיָּד בִּשְׁעַת מַעֲשֶׂה. וּלְדוֹרוֹת מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: "צַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ שֶׁמֶן זַיִת זָךְ... '''חֻקַּת עוֹלָם לְדֹרֹתֵיכֶם'''" ([[ויקרא כד ב]]-ג). הָא לָמַדְנוּ שֶׁהַצִּוּוּי מִיָּד בִּשְׁעַת מַעֲשֶׂה – וּלְדוֹרוֹת מִצִּוּוּי הַזֶּה. מִנַּיִן {{ב|לְכָל הַצַּוָּאוֹת|כל מה שנאמר בו "צו את"}} שֶׁבַּתּוֹרָה? הָיָה רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: הוֹאִיל וְנֶאֶמְרוּ צַוָּאוֹת בַּתּוֹרָה סְתָם, וּפָרַט לְךָ הַכָּתוּב בְּאַחַת מֵהֶן שֶׁאֵינָהּ אֶלָּא מִיָּד בִּשְׁעַת מַעֲשֶׂה וּלְדוֹרוֹת, אַף פּוֹרְטַנִי בְּכָל הַצַּוָּאוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה, שֶׁלֹּא יְהוּ אֶלָּא מִיָּד בִּשְׁעַת מַעֲשֶׂה – וּלְדוֹרוֹת. {{הע-שמאל|דרשה מדבי ר' עקיבא, הטוענת שהביטוי "צו" מסמן זירוז, ולאו דווקא מצווה; הדוגמא של יהושע, שהיה מחוזק עוד לפני שהצטווה להתחזק, מלמדת שאין מזרזים אלא למזורזים, כלומר ישראל כבר הכירו את ענייני הטומאה וכאן לפנינו זירוז בעלמא. והשוו [[ביאור:ספרי דברים/ואתחנן#פיסקה כט|ספרי דברים כט.]]}}רַבִּי יְהוּדָה בֶּן בְּתֵירָה אוֹמֵר: אֵין הַצִּוּוּי בְּכָל מָקוֹם אֶלָּא זֵירוּז, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְצַו אֶת יְהוֹשֻׁעַ וְחַזְּקֵהוּ וְאַמְּצֵהוּ" ([[דברים ג כח]]). לְפִי דַרְכֵּנוּ לָמַדְנוּ שֶׁאֵין מְחַזְּקִין אֶלָּא הַמֻּחְזָקִין, וְאֵין מְזָרְזִין אֶלָּא לַמְּזֹרָזִין. {{הע-שמאל|דרשה נוספת על "צו", גם היא מדבי ר' עקיבא: המילה "צו" מסמנת שלפנינו מצווה הכרוכה בהשקעה כספית, כבדוגמאות המפורטות, חוץ מגבולות הארץ שבסוף במדבר, שם אכן מדובר על זירוז ישראל למלחמה.}}רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי אוֹמֵר: אֵין צִוּוּי בְּכָל מָקוֹם אֶלָּא חֶסְרוֹן כִּיס, שֶׁנֶּאֱמַר: "צַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ שֶׁמֶן זַיִת זָךְ" ([[ויקרא כד ב]]). '''"צַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וִישַׁלְּחוּ מִן הַמַּחֲנֶה"'''. "צַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְנָתְנוּ לַלְוִיִּם מִנַּחֲלַת אֲחֻזָּתָם" ([[במדבר לה ב]]). "צַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם אֶת קָרְבָּנִי לַחְמִי לְאִשַּׁי" ([[במדבר כח ב]]). הָא אֵין צִוּוּי בְּכָל מָקוֹם אֶלָּא חֶסְרוֹן כִּיס, חוּץ מֵאֶחָד. וְאֵיזֶה זֶה? זֶה: "צַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם כִּי אַתֶּם בָּאִים אֶל הָאָרֶץ כְּנָעַן" ([[במדבר לד ב]]). תְּזָרְזֵם לְעִנְיַן חִלּוּק הָאָרֶץ. {{הע-שמאל|חוזר לדרשה שבראש הפיסקה.}}וְרַבִּי אוֹמֵר: אֵין צִוּוּי בְּכָל מָקוֹם אֶלָּא אַזְהָרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיְצַו ה' אֱלֹהִים עַל הָאָדָם לֵאמֹר... וּמֵעֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע לֹא תֹאכַל מִמֶּנּוּ." ([[בראשית ב טז]]-יז). {{הע-שמאל|הטמאים מוצאים מהמקדש אבל בניגוד לפשט, לא כולם מוצאים מביתם, וראו בסוף הפיסקה, "שלושה מחנות הם". ההוכחה היא בדרך השלילה: אילו היו מוצאים גם ממחנה לויה – המקביל להר הבית – לא היה צורך לכתוב "ולא יטמאו... אשר אני שוכן בתוכם", כלומר מחנה שכינה, שהרי ההוצאה ממחנה לויה כוללת גם הוצאה ממחנה שכינה. מחנה לויה מכונה 'מחנה הארון', כי הלוויים נשאו את הארון.}}'''"וִישַׁלְּחוּ מִן הַמַּחֲנֶה"''' – {{ב|מִמַּחֲנֵה שְׁכִינָה.|הוא המשכן, ולימים המקדש}} אוֹ שׁוֹמֵעַ אֲנִי מִמַּחֲנֵה לְוִיָּה? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"אֶל מִחוּץ לַמַּחֲנֶה תְּשַׁלְּחוּם"'''. הָא עַד שֶׁלֹּא יֵאָמֵר יֵשׁ לִי בַּדִּין: אִם נִדְחוּ טְמֵאִים מִמַּחֲנֵה הָאָרוֹן הַקַּל, קַל וָחֹמֶר מִמַּחֲנֵה שְׁכִינָה חָמוּר! {{הע-שמאל|דחיית ההוכחה דלעיל בטענה שאין ללמוד קל וחומר בענייני איסורים אלו, בניגוד לגישת רבי דלקמן.}}אֶלָּא אִם אָמַרְתָּ כֵּן עָנַשְׁתָּ מִן הַדִּין! לְכָךְ נֶאֱמַר '''"וִישַׁלְּחוּ מִן הַמַּחֲנֶה"''', לְלַמֶּדְךָ שֶׁאֵין עוֹנְשִׁין מִן הַדִּין! {{הע-שמאל|המצורע אכן יוצא מהעיר, ראו [[ביאור:משנה כלים פרק א#משנה ז|כלים א ז,]] והזב יוצא מהר הבית, ראו שם משנה ח, והטמא יוצא מהחיל, כלומר ממחנה שכינה בלבד. ההבחנות הללו מכונות "מחיצות".}}רַבִּי אוֹמֵר: אֵין צָרִיךְ, קַל וָחֹמֶר הוּא: {{ב|אִם נִדְחוּ טְמֵאִים|הטמאים שנדחו, כלומר הזבים והמצורעים}} מִמַּחֲנֵה הָאָרוֹן הַקַּל, קַל וָחֹמֶר מִמַּחֲנֵה שְׁכִינָה חָמוּר. אִם כֵּן לָמָּה נֶאֱמַר '''"וִישַׁלְּחוּ מִן הַמַּחֲנֶה כָּל צָרוּעַ וְכָל זָב"'''? אֶלָּא בָּא הַכָּתוּב לִיתֵּן לָהֶם אֶת הַמְּחִיצוֹת. {{הע-שמאל|לימוד המחיצות מהמידה "דבר שהיה בכלל... ללמד על הכלל כולו יצא": המצורע מופרד מהזב ומהטמא, וכמוהו גם הזב מופרד מהטמא.}}'''"וִישַׁלְּחוּ מִן הַמַּחֲנֶה כָּל צָרוּעַ וְכָל זָב וְכָל טָמֵא לָנָפֶשׁ"''', שׁוֹמְעַנִי שְׁלָשְׁתָּן בְּמָקוֹם אֶחָד. תַּלְמוּד לוֹמַר בִּמְצֹרָע: "בָּדָד יֵשֵׁב מִחוּץ לַמַּחֲנֶה מוֹשָׁבוֹ" ([[ויקרא יג מו]]). מְצֹרָע הָיָה בִּכְלָל, יָצָא. מוֹצֵא מִן הַכְּלָל וְלָמֵד עַל הַכְּלָל: מַה מְּצֹרָע, שֶׁהֻחְמְרָה טֻמְאָתוֹ וְחָמוּר שִׁלּוּחוֹ מִשִּׁלּוּחַ חֲבֵרוֹ, אַף כָּל שֶׁהֻחְמְרָה טֻמְאָתוֹ חָמוּר שִׁלּוּחוֹ מִשִּׁלּוּחַ חֲבֵרוֹ. {{הע-שמאל|ראו את רשימת הטומאות [[ביאור:משנה כלים פרק א|בכלים א, א-ד:]] טומאת טמא המת קלה מטומאת הזב, וטומאת המצורע חמורה ממנה. כאן פורטו גם טומאות קלות מטומאת טמא המת, כגון טבול יום ומחוסר כיפורים, שמותר להם להכנס לחיל ולעזרת נשים בהתאמה, ראו שם משנה ח.}} מִכָּאן מָנוּ חֲכָמִים לַמְּחִיצוֹת: כָּל שֶׁהַזָּב מְטַמֵּא – מְצֹרָע מְטַמֵּא; חָמוּר מְצֹרָע – {{ב|שֶׁמְּטַמֵּא בְּבִיאָה.|כשנכנס לבית מטמא את תכולת הבית}} כָּל שֶׁטְּמֵא מֵת מְטַמֵּא – הַזָּב מְטַמֵּא; חָמוּר הַזָּב – שֶׁהוּא מְטַמֵּא {{ב|תַּחַת אֶבֶן מְסָמָא.|מטמא גם מרכב שמתחת לאבן גדולה.}} כָּל שֶׁטְּבוּל יוֹם מְטַמֵּא – טְמֵא מֵת מְטַמֵּא; חָמוּר טְמֵא מֵת – שֶׁהוּא מְטַמֵּא {{ב|אֶת הָאָדָם.|שנגע בו}} כָּל שֶׁמְּחֻסַּר כִּפּוּרִים פּוֹסֵל – טְבוּל יוֹם פּוֹסֵל; חָמוּר טְבוּל יוֹם – שֶׁהוּא {{ב|פּוֹסֵל אֶת הַתְּרוּמָה.|אסור לו לאכול תרומה}} {{הע-שמאל|ר' יאשיה חוזר על דברי רבי שהובאו לעיל, ודוחה אותם בטענה שאין עונשים מן הדין.}} '''"וִישַׁלְּחוּ מִן הַמַּחֲנֶה כָּל צָרוּעַ וְכָל זָב וְכָל טָמֵא לָנָפֶשׁ"''', לָמָּה נֶאֱמַר? אֵין לִי אֶלָּא אֵלּוּ, שְׁאָר טְמֵאִים מִנַּיִן? הָיָה רַבִּי יֹאשִׁיָּה אוֹמֵר: אָמַרְתָּ קַל וָחֹמֶר. אִם נִדְחוּ זָבִים וּמְצֹרָעִים טְמֵאִים מִמַּחֲנֵה אָרוֹן הַקַּל, קַל וָחֹמֶר מִמַּחֲנֵה שְׁכִינָה חָמוּר. אֶלָּא אִם אָמַרְתָּ כֵּן עָנַשְׁתָּ מִן הַדִּין, לְכָךְ נֶאֱמַר '''"וִישַׁלְּחוּ מִן הַמַּחֲנֶה"''', לְלַמֶּדְךָ שֶׁאֵין עוֹנְשִׁין מִן הַדִּין. {{הע-שמאל|דורש "'''כל''' צרוע" וכו' (פס' ב). אם המשולח אינו יכול להיות לבדו, כגון תינוק – שולחים עמו מבוגר שיטפל בו.}}בְּכָל אָדָם הַכָּתוּב מְדַבֵּר, אוֹ אֵינוֹ מְדַבֵּר אֶלָּא בַּלְוִיִּם נוֹשְׂאֵי אָרוֹן? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"מִזָּכָר וְעַד נְקֵבָה תְּשַׁלֵּחוּ"'''. בְּכָל אָדָם הַכָּתוּב מְדַבֵּר; אֶחָד גְּדוֹלִים וְאֶחָד קְטַנִּים בַּמַּשְׁמָע. אַתָּה אוֹמֵר אֶחָד גְּדוֹלִים וְאֶחָד קְטַנִּים בַּמַּשְׁמָע, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא כְּעִנְיָן שֶׁעָנַשׁ: מַה מָּצִינוּ בִּמְטַמֵּא מִקְדָּשׁ, שֶׁלֹּא עָנַשׁ אֶלָּא גְדוֹלִים, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְאִישׁ אֲשֶׁר יִטְמָא וְלֹא יִתְחַטָּא וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ" ([[במדבר יט כ]]), אַף כָּאן לֹא נַזְהִיר אֶלָּא גְדוֹלִים? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"מִזָּכָר וְעַד נְקֵבָה תְּשַׁלֵּחוּ"''', אֶחָד גְּדוֹלִים וְאֶחָד קְטַנִּים בַּמַּשְׁמָע. {{הע-שמאל|ר' יונתן מוסיף טמאים נוספים המשולחים מהמחנה, כגון מצורע מוסגר ובועל נידה, שטומאותיהם כטומאות טמא המת והזב בהתאמה.}}רַבִּי יוֹנָתָן אוֹמֵר: '''"מִזָּכָר וְעַד נְקֵבָה תְּשַׁלֵּחוּ"''' לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר '''"וִישַׁלְּחוּ מִן הַמַּחֲנֶה כָּל צָרוּעַ וְכָל זָב וְכָל טָמֵא לָנָפֶשׁ"''', אֵין לִי אֶלָּא אֵלּוּ; שְׁאָר טְמֵאִים מִנַּיִן? אָמַרְתָּ קַל וָחֹמֶר הוּא: אִם נִדְחוּ טְמֵאִים הַקַּלִּים, קַל וָחֹמֶר חֲמוּרִים! אֶלָּא אִם אָמַרְתָּ כֵּן עָנַשְׁתָּ מִן הַדִּין! לְכָךְ נֶאֱמַר '''"מִזָּכָר וְעַד נְקֵבָה"'''. {{הע-שמאל|דורש "מזכר '''עד''' נקבה תשלחום".}}'''"מִזָּכָר וְעַד נְקֵבָה תְּשַׁלֵּחוּ"''', אֵין לִי אֶלָּא זָכָר וּנְקֵבָה; טֻמְטוּם וְאַנְדְּרוֹגִינוֹס מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"אֶל מִחוּץ לַמַּחֲנֶה תְּשַׁלְּחוּם"'''. {{הע-שמאל|יש לשלח מהמחנה גם קטנים (ראו לעיל); והשוו [[ביאור:מכילתא/נזיקין#פרשה ט|מכילתא נזיקין ט,]] לעניין שילוח עבדים.}}אֵין לִי אֶלָּא שֶׁיָּכוֹל לְהִשְׁתַּלֵּחַ; שֶׁאֵין יָכוֹל לְהִשְׁתַּלֵּחַ מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"אֶל מִחוּץ לַמַּחֲנֶה תְּשַׁלְּחוּם"'''. אֵין לִי אֶלָּא אָדָם; כֵּלִים מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"אֶל מִחוּץ לַמַּחֲנֶה תְּשַׁלְּחוּם"'''. {{הע-שמאל|ר' עקיבא מוצא בביטוי "וכל טמא" ריבוי לשילוח כלים; ר' ישמעאל לומד זאת מהיקש מאבני בית מנוגע.}}רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: '''"מִזָּכָר וְעַד נְקֵבָה תְּשַׁלֵּחוּ"''', אֶחָד אָדָם וְאֶחָד כֵּלִים בַּמַּשְׁמָע. רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: הֲרֵי אַתָּה דָן: הוֹאִיל וְאָדָם מְטַמֵּא בִּנְגָעִים, וּבְגָדִים מְטַמְּאִים בִּנְגָעִים, מָה אָדָם טָעוּן שִׁלּוּחַ – אַף כֵּלִים טְעוּנִים שִׁלּוּחַ. לֹא, אִם אָמַרְתָּ בְּאָדָם שֶׁמְּטַמֵּא עַל גַּבֵּי מִשְׁכָּב וּמוֹשָׁב, לְפִיכָךְ טָעוּן שִׁלּוּחַ, תֹּאמַר בַּכֵּלִים שֶׁאֵין מְטַמְּאִין עַל גַּבֵּי מִשְׁכָּב וּמוֹשָׁב, לְפִיכָךְ לֹא יִטָּעֲנוּ שִׁלּוּחַ! הֲרֵי אֶבֶן הַמְּנֻגַּעַת תּוֹכִיחַ, שֶׁאֵינָהּ מְטַמְּאָה עַל גַּבֵּי מִשְׁכָּב וּמוֹשָׁב, וּטְעוּנָה שִׁלּוּחַ. וְאַל תִּתְמַהּ בַּכֵּלִים, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁאֵין מְטַמְּאִים עַל גַּבֵּי מִשְׁכָּב וּמוֹשָׁב – לְפִיכָךְ יִטָּעֲנוּ שִׁלּוּחַ! {{הע-שמאל|לעניין מטלית קטנה ראו [[ביאור:תוספתא/נגעים/ה#יד|תוספתא נגעים ה יד.]]}}רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר: "מִזָּכָר וְעַד נְקֵבָה תְּשַׁלֵּחוּ", מַה זָּכָר וּנְקֵבָה מְיֻחָדִים, שֶׁהֵם רְאוּיִים לַעֲשׂוֹת אָב הַטֻּמְאָה וּטְעוּנִין שִׁלּוּחַ, אַף כָּל שֶׁרָאוּי לֵיעָשׂוֹת אָב הַטֻּמְאָה – טָעוּן שִׁלּוּחַ. יָצָא {{ב|פָּחוֹת מִשָּׁלֹשׁ עַל שָׁלֹשׁ|חתיכת בד קטנה}}, שֶׁאֵין רָאוּי לַעֲשׂוֹת אָב הַטֻּמְאָה בְּכָל הַתּוֹרָה. {{הע-שמאל|הפסוק עוסק באוכל נבלה. הדרשה מנתקת בין כיבוס הבגדים לרחיצת הגוף, ומחברת את הרחיצה בלבד לעונש הכרת; והשוו [[ביאור:ספרא/אחרי מות#פרק יב|ספרא אחרי פרק יב:]] "על רחיצת גופו ענוש כרת ועל כיבוס בגדים בארבעים".}}רַבִּי יִצְחָק אוֹמֵר: הֲרֵי הוּא אוֹמֵר: "וְאִם לֹא יְכַבֵּס וּבְשָׂרוֹ לֹא יִרְחַץ וְנָשָׂא עֲו‍ֹנוֹ" ([[ויקרא יז טז]]). עַל רְחִיצַת גּוּפוֹ עָנַשׁ הַכָּתוּב כָּרֵת. אַתָּה אוֹמֵר עַל רְחִיצַת גּוּפוֹ עָנַשׁ הַכָּתוּב כָּרֵת, אוֹ לֹא עָנַשׁ אֶלָּא עַל כִּבּוּס בְּגָדִים? אָמַרְתָּ: מַה טְּמֵא מֵת, חָמוּר, לֹא עָנַשׁ בּוֹ עַל כִּבּוּס בְּגָדִים; הָאוֹכֵל מִנְּבֵלָה, קַלָּה – דִּין הוּא שֶׁלֹּא יֵעָנֵשׁ בּוֹ עַל כִּבּוּס בְּגָדִים! {{הע-שמאל|הזבים והמצורעים מוצאים ממחנה לויה, ואין די בכך שלא יגעו בארון ובנושאיו.}}'''"אֶל מִחוּץ לַמַּחֲנֶה תְּשַׁלְּחוּם"''', לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר '''"וִישַׁלְּחוּ מִן הַמַּחֲנֶה"''', שׁוֹמְעַנִי לֹא יִגְּעוּ לֹא בָּאָרוֹן וְלֹא בַּנּוֹשְׂאִין, אֲבָל יַקְצוּ לָהֶם מָקוֹם בִּפְנֵי עַצְמָם. תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"אֶל מִחוּץ לַמַּחֲנֶה תְּשַׁלְּחוּם"'''. {{הע-שמאל|יישום עניין ההוצאה מהמחנה לימי המקדש; וראו [[ביאור:משנה כלים פרק א#משנה ז|כלים א ז-ח;]] וכלשון הספרי [[ביאור:תוספתא/כלים/בבא קמא/א#י|בתוספתא ב"ק דכלים א י.]]}}'''"וְלֹא יְטַמְּאוּ אֶת מַחֲנֵיהֶם"''', מִכָּאן אָמְרוּ: שָׁלֹשׁ מַחֲנוֹת הֵן: מַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל וּמַחֲנֵה לְוִיָּה וּמַחֲנֵה שְׁכִינָה. מִפֶּתַח יְרוּשָׁלַיִם וְעַד הַר הַבַּיִת – מַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל, מִפֶּתַח הַר הַבַּיִת עַד {{ב|הָעֲזָרָה|החיל}} – מַחֲנֵה לְוִיָּה, מִפֶּתַח הָעֲזָרָה וְלִפְנִים – מַחֲנֵה שְׁכִינָה. {{הע-שמאל|כאן מפורש שהקב"ה שוכן במחנה ישראל ולא רק במחנה שכינה, בניגוד לתחילת הפיסקה ולפשט. הטומאות שבמחנה ישראל (כגון טמא מת והזב) אינן גורמות לסילוק השכינה ממנו!}}"אֲשֶׁר אֲנִי שֹׁכֵן בְּתוֹכָם", חֲבִיבִים הֵם יִשְׂרָאֵל, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁהֵם טְמֵאִים – שְׁכִינָה בֵּינֵיהֶם. וְכֵן הוּא אוֹמֵר: "הַשֹּׁכֵן אִתָּם בְּתוֹךְ טֻמְאֹתָם" ([[ויקרא טז טז]]). וְאוֹמֵר: "בְּטַמְּאָם אֶת מִשְׁכָּנִי אֲשֶׁר בְּתוֹכָם" ([[ויקרא טו לא]]). וְאוֹמֵר: "וְלֹא יְטַמְּאוּ אֶת מַחֲנֵיהֶם אֲשֶׁר אֲנִי שֹׁכֵן בְּתוֹכָם". וְאוֹמֵר: "וְלֹא תְטַמְּאוּ אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתֶּם יֹשְׁבִים בָּהּ אֲשֶׁר אֲנִי שֹׁכֵן בְּתוֹכָהּ" ([[במדבר לה לד]]). {{הע-שמאל|הזיבה והצרעת נכנסו למחנה אחרי חטא העגל ובעקבותיו. וראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/בחדש#פרשה ט|מכילתא בחדש ט,]] "שלא היה בהן סומין" וכו'. ביום חטא העגל נכנסו שתי מחלות הטומאה למחנה.}}רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר: בֹּא וּרְאֵה מַה כֹּחַ עֲבֵרָה קָשֶׁה, שֶׁעַד שֶׁלֹּא פָּשְׁטוּ יְדֵיהֶם בַּעֲבֵרָה לֹא הָיָה בָּהֶם זָבִים וּמְצֹרָעִים, וּמִשֶּׁפָּשְׁטוּ יְדֵיהֶם בַּעֲבֵרָה הָיוּ בָּהֶם זָבִים וּמְצֹרָעִים. לְפִי דַרְכֵּנוּ לָמַדְנוּ {{ב|שֶׁשְּׁלֹשָׁה דְּבָרִים אֵלּוּ|החטא, הזיבה והצרעת}} אֵרְעוּ בּוֹ בַיּוֹם. {{הע-שמאל|רשב"י מלמד את כח העבירה מכך שלפניה ראו ישראל את כבוד ה' ולא יראו מההתגלות, ואחריה יראו אפילו ממשה ומזיו פניו.}}רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי אוֹמֵר: בֹּא וּרְאֵה מַה כֹּחַ עֲבֵרָה קָשֶׁה, שֶׁעַד שֶׁלֹּא פָּשְׁטוּ יְדֵיהֶם בַּעֲבֵרָה, מַה נֶּאֱמַר בָּהֶם? "וּמַרְאֵה כְּבוֹד ה' כְּאֵשׁ אֹכֶלֶת" ([[שמות כד יז]]), לֹא יְרֵאִים וְלֹא מִזְדַּעְזְעִים. מִשֶּׁפָּשְׁטוּ יְדֵיהֶם בַּעֲבֵרָה, מַה נֶּאֱמַר בָּהֶם? "וַיַּרְא אַהֲרֹן וְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת מֹשֶׁה וְהִנֵּה קָרַן עוֹר פָּנָיו וַיִּירְאוּ מִגֶּשֶׁת אֵלָיו" ([[שמות לד ל]]). {{הע-שמאל|הטמאים לא סירבו להוצאתם מהמחנות.}}'''"וַיַּעֲשׂוּ כֵן בְּנֵי יִשְׂרָאֵל"''', לְהוֹדִיעַ שִׁבְחָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל, שֶׁכְּשֵׁם שֶׁאָמַר לָהֶם מֹשֶׁה כֵּן עָשׂוּ. מַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''"כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר ה' אֶל מֹשֶׁה כֵּן עָשׂוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל"'''? מְלַמֵּד שֶׁאַף הַטְּמֵאִים לֹא עִכְּבוּ. }} ===פיסקה ב=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| '''על במדבר ה ה-ז''' {{הע-שמאל|אם מת הגר ואין לו יורשים – יש להשיב את הגזילה והחומש לכהן (פסוק ח). הדין הזה אינו מופיע בויקרא, ועבורו נשנתה כאן פרשת אשם גזילות, לדברי ר' ישמעאל.}}'''"וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר: דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, אִישׁ אוֹ אִשָּׁה כִּי יַעֲשׂוּ מִכֹּל חַטֹּאות הָאָדָם"''' ([[במדבר ה ה]]-ו). לָמָּה נֶאֶמְרָה פָּרָשָׁה זֹאת? לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר: "נֶפֶשׁ כִּי תֶחֱטָא וּמָעֲלָה מַעַל בַּה'... אוֹ מָצָא אֲבֵדָה וְכִחֶשׁ בָּהּ וְנִשְׁבַּע עַל שָׁקֶר" ([[ויקרא ה כא]]-כב). אֲבָל בְּגוֹזֵל הַגֵּר לֹא שָׁמַעְנוּ בְּכָל הַתּוֹרָה! תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, אִישׁ אוֹ אִשָּׁה כִּי יַעֲשׂוּ מִכֹּל חַטֹּאות הָאָדָם לִמְעֹל מַעַל בַּה'"'''. בָּא הַכָּתוּב וְלִמֵּד עַל גּוֹזֵל הַגֵּר וְנִשְׁבַּע לוֹ {{ב|וּמֵת|הגר}} – שֶׁיְּשַׁלֵּם קֶרֶן וָחֹמֶשׁ לַכֹּהֲנִים וְאָשָׁם לַמִּזְבֵּחַ. זוֹ מִדָּה בַּתּוֹרָה: כָּל פָּרָשָׁה שֶׁנֶּאֶמְרָה בְּמָקוֹם אֶחָד וְחִסֵּר בָּהּ דָּבָר אֶחָד, וְחָזַר וּשְׁנָאָהּ בְּמָקוֹם אַחֵר, לֹא שְׁנָאָהּ אֶלָּא עַל שֶׁחִסֵּר בָּהּ דָּבָר אֶחָד! {{הע-שמאל|יש לדרוש את הפסוקים כדלהלן. וראו דרשות אחרות על 'לאמור' [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/מסכתא דפסחא בא#פתיחה|בפתיחת מכילתא פסחא,]] [[ביאור:משנה סוטה פרק ה#משנה ד|בסוטה ה ד,]] [[ביאור:ספרי דברים/ואתחנן#פיסקה כו|ובספרי דברים כו.]]}}רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: כָּל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר בָּהּ "לֵאמֹר" – צָרִיךְ לִידָּרֵשׁ. {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא/נזיקין#פרשה ו|מכילתא נזיקין ו,]] וראו [[ביאור:תוספתא/בבא קמא/א#ב|תוספתא ב"ק א ב.]]}}רַבִּי יֹאשִׁיָּה אוֹמֵר: '''"אִישׁ אוֹ אִשָּׁה"''' לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר: "וְכִי יִפְתַח אִישׁ בּוֹר, אוֹ כִי יִכְרֶה אִישׁ בֹּר" ([[שמות כא לג]]), אֵין לִי אֶלָּא אִישׁ; אִשָּׁה מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"אִישׁ אוֹ אִשָּׁה"''', לְהַשְׁווֹת אִשָּׁה לְאִישׁ לְכָל חַטָּאוֹת וּנְזָקִים שֶׁבַּתּוֹרָה! רַבִּי יוֹנָתָן אוֹמֵר: אֵינוֹ צָרִיךְ, שֶׁכְּבָר נֶאֱמַר: "בַּעַל הַבּוֹר יְשַׁלֵּם" ([[שמות כא לד]]), וְאוֹמֵר: "שַׁלֵּם יְשַׁלֵּם הַמַּבְעִר אֶת הַבְּעֵרָה" ([[שמות כב ה]]). מַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''"אִישׁ אוֹ אִשָּׁה"'''? – לְתַלְמוּדוֹ הוּא בָּא. {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:תוספתא/שבועות/ג#ה|תוספתא שבועות ג ה:]] 'אין אדם כופר בעמיתו עד שכופר בעיקר'. דורש "מעל בה'". בכל עבירה שבין אדם לחברו יש גם יסוד שבין אדם למקום.}}'''"כִּי יַעֲשׂוּ מִכֹּל חַטֹּאות הָאָדָם"''' לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר: "נֶפֶשׁ כִּי תֶחֱטָא וּמָעֲלָה מַעַל בַּה'... אוֹ מָצָא אֲבֵדָה וְכִחֶשׁ בָּהּ" וְגוֹ' ([[ויקרא ה כב]]). אֵין לִי אֶלָּא בִּמְשַׁקֵּר בְּאֵלּוּ – כִּמְשַׁקֵּר בַּמָּקוֹם. בִּשְׁאָר כָּל דָּבָר מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"כִּי יַעֲשׂוּ מִכֹּל חַטֹּאות הָאָדָם"'''. {{הע-שמאל|המעל הוא כפירה בקיום הקב"ה או בקיום החרם, או בסמכות הבעל על אשתו.}}'''"לִמְעֹל מָעַל"'''. אֵין מְעִילָה בְּכָל מָקוֹם אֶלָּא {{ב|שִׁקּוּר,|כפירה בקיום או בסמכות}} וְכֵן הוּא אוֹמֵר: "וַיִּמְעֲלוּ בֵּאלֹהֵי אֲבוֹתֵיהֶם" ([[דברי הימים א ה כה]]), וְאוֹמֵר: "וַיִּמְעֲלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מַעַל בַּחֵרֶם" ([[יהושע ז א]]), וְאוֹמֵר: "וַיָּמָת שָׁאוּל בְּמַעֲלוֹ אֲשֶׁר מָעַל בַּה'" ([[דברי הימים א י יג]]), וְאוֹמֵר בְּעֻזִּיָּה: "צֵא מִן הַמִּקְדָּשׁ כִּי מָעַלְתָּ" ([[דברי הימים ב כו יח]]), וְאוֹמֵר: "וּמָעֲלָה בוֹ מָעַל" ([[במדבר ה יב]]). הָא אֵין מְעִילָה בְּכָל מָקוֹם אֶלָּא שִׁקּוּר. {{הע-שמאל|"נפש" הוא מונח רחב יותר מ"איש או אשה", כי הוא כולל גם טומטום ואנדרוגינוס.}}'''"וְאָשְׁמָה הַנֶּפֶשׁ הַהִיא"''' לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר: '''"אִישׁ אוֹ אִשָּׁה"''', אֵין לִי אֶלָּא אִישׁ אוֹ אִשָּׁה. טֻמְטוּם וְאַנְדְּרוֹגִינוֹס מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"וְאָשְׁמָה הַנֶּפֶשׁ הַהוּא"'''. {{הע-שמאל|כל הגזלנים חייבים באשם חוץ מהקטנים, שאין בהם דעת.}}'''"הַנֶּפֶשׁ הַהִיא"''' – הַכֹּל בַּמַּשְׁמָע: הָאֲנָשִׁים וְהַנָּשִׁים וְהַגֵּרִים בַּמַּשְׁמָע. מַשְׁמָע מֵבִיא אֶת אֵלּוּ וּמֵבִיא אֶת הַקָּטָן? אָמַרְתָּ: מָה אִם עֲבוֹדָה זָרָה חֲמוּרָה, פָּטַר בָּהּ אֶת הַקָּטָן – קַל וָחֹמֶר לְכָל מִצְוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה. {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה בבא קמא פרק ט#משנה יא|ב"ק ט יא,]] [[ביאור:תוספתא/בבא קמא/י#ו|ותוספתא שם י ו.]] דורש "הנפש ההיא".}}'''"וְאָשְׁמָה הַנֶּפֶשׁ הַהִיא"''' לָמָּה נֶאֱמַר? מִנַּיִן אַתָּה אוֹמֵר בְּגוֹזֵל אֶת הַגֵּר וְנִשְׁבַּע לוֹ, וְהָלַךְ לְהָבִיא אֶת הַכֶּסֶף וְאֶת הָאָשָׁם, וְלֹא הִסְפִּיק לְהָבִיא {{ב|עַד שֶׁמֵּת,|הגזלן}} {{ב|שֶׁהַיּוֹרְשִׁים פְּטוּרִים?|יורשי הגזלן פטורים מאשם}} תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"וְאָשְׁמָה הַנֶּפֶשׁ הַהִיא"'''. אוֹ, כְּשֵׁם שֶׁפְּטוּרִים מִן הָאָשָׁם כָּךְ יִהְיוּ פְטוּרִים מִן הַקֶּרֶן? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"וְנָתַן לַאֲשֶׁר אָשַׁם לוֹ"''' ([[במדבר ה ז]]). {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה בבא קמא פרק ג#משנה י|ב"ק ג י.]] בית הדין אינו מעניש את המדליק, אבל יש עליו חובה מוסרית לפצות את הניזק, ואם לא עשה כן נענש בידי שמים.}}'''"וְאָשְׁמָה הַנֶּפֶשׁ הַהִיא"''' לָמָּה נֶאֱמַר? מִנַּיִן אַתָּה אוֹמֵר, הַמַּדְלִיק גְּדִישׁוֹ שֶׁל חֲבֵרוֹ בְּשַׁבָּת, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁאֵין בֵּית דִּין נִפְרָעִים מִמֶּנּוּ – שֶׁהוּא נִידּוֹן בְּנַפְשׁוֹ? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"וְאָשְׁמָה הַנֶּפֶשׁ הַהִיא"'''. {{הע-שמאל|הוידוי נעשה בקרבנות חטאת ואשם ובהוצאה להורג (ראו [[ביאור:משנה סנהדרין פרק ו#משנה ב|סנהדרין ו ב.]]) בכל המצבים הללו מדובר על כפרה על החטא. ר' נתן דורש "הנפש" – מי שהתחייב בנפשו. הוא מרחיב את חובת הוידוי לכל המתים, גם במוות טבעי. יתכן שההרחבה הזאת נגרמת מכך שבטלו מיתות בית דין.}}'''"וְהִתְוַדּוּ"''' ([[במדבר ה ז]]) לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר: "וְהִתְוַדָּה אֲשֶׁר חָטָא עָלֶיהָ" ([[ויקרא ה ה]]). אֵין לִי אֶלָּא חַטָּאת, שֶׁטְּעוּנָה וִדּוּי. אָשָׁם מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"וְאָשְׁמָה הַנֶּפֶשׁ הַהִיא – וְהִתְוַדּוּ"'''. רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: זֶה בָּנָה אָב לְכָל הַמֵּתִים, שֶׁטְּעוּנִים וִדּוּי. }} ===פיסקה ג=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| '''על במדבר ה ז''' {{הע-שמאל|השוו [[ביאור:משנה שבועות פרק ה|שבועות ה א:]] שבועת הפיקדון היא על כסף שנמצא אצל הנשבע עצמו, ולא אצל אחר – אפילו לא אצל אביו. הדין הזה מופיע רק כאן, ולא במשנה או בתוספתא.}}'''"וְהִתְוַדּוּ אֶת חַטָּאתָם אֲשֶׁר עָשׂוּ"''' ([[במדבר ה ז]]), וְלֹא עַל מַה שֶּׁעָשָׂה אָבִיו. שֶׁאִם אָמַר לוֹ: 'תֵּן לִי פִּקָּדוֹן שֶׁהִפְקַדְתִּי אֵצֶל אָבִיךָ', וְהוּא אוֹמֵר: 'לֹא הִפְקַדְתָּ', 'מַשְׁבִּיעֲךָ אֲנִי', וְאָמַר: 'אָמֵן', לְאַחַר מִכֵּן הוֹדָה, שׁוֹמֵעַ אֲנִי שֶׁהוּא חַיָּב? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"וְהִתְוַדּוּ אֶת חַטָּאתָם אֲשֶׁר עָשׂוּ"''', וְלֹא עַל מַה שֶּׁעָשָׂה אָבִיו. {{הע-שמאל|אם הגזילה אבדה, נאכלה או נמכרה – '''משלם''' את ערכה ועוד חומש. כאן נוסף שאפילו אם '''השיב''' את הגזילה בעין – אינו נפטר מהחומש!}}"'''וְהֵשִׁיב''' אֶת אֲשָׁמוֹ בְּרֹאשׁוֹ", לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר: "'''וְשִׁלַּם''' אֹתוֹ בְּרֹאשׁוֹ" ([[ויקרא ה כד]]). אֵין לִי אֶלָּא עִקַּר דָּמִים; חֹמֶשׁ מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"וְהֵשִׁיב אֶת אֲשָׁמוֹ בְּרֹאשׁוֹ"'''. {{הע-שמאל|החומש הוא 25% מערך הגזילה. לדעת ר' יאשיה הוא 20%. וראו [[ביאור:תוספתא/מעשר שני/ד|תוספתא מע"ש ד א,]] מחלוקת ת"ק ור' אלעזר בר"ש.}}'''"וַחֲמִישִׁתוֹ יוֹסִף עָלָיו"''', עַד שֶׁיִּהְיֶה הוּא וְחֻמְשׁוֹ חֲמִשָּׁה. מִשּׁוּם רַבִּי יֹאשִׁיָּה אָמְרוּ: חֻמְשׁוֹ שֶׁל סֶלַע. {{הע-שמאל|הדרשה מרחיבה את רשימת העשויים לקבל את החזר הגזילה והחומש: לא רק הנגזל או שליחו, אלא גם שליח בית דין, היורש (אם מת הנגזל) או בעל החוב של הנגזל. וראו [[ביאור:משנה בבא קמא פרק ט#משנה ה|ב"ק ט ה,]] שם אוסרים על החזרת הגזילה לבנו או לשלוחו של הנגזל. [[ביאור:תוספתא/בבא קמא/י#ה|בתוספתא ב"ק י ה]] מופיעה דעתו של רשב"א, הנראית קרובה לדרשה שלפנינו: הנגזל יכול למנות שליח, אבל הגזלן לא.}}'''"וְנָתַן לַאֲשֶׁר אָשַׁם לוֹ"''', לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר: "לַאֲשֶׁר הוּא לוֹ יִתְּנֶנּוּ בְּיוֹם אַשְׁמָתוֹ" ([[ויקרא ה כד]]). אֵין לִי אֶלָּא לוֹ וּשְׁלוּחוֹ. מִנַּיִן לְרַבּוֹת שְׁלִיחַ בֵּית דִּין וְהַיּוֹרֵשׁ? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"וְנָתַן לַאֲשֶׁר אָשַׁם לוֹ"'''. רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: הֲרֵי שֶׁהָיָה חַיָּב לַחֲבֵרוֹ מָנֶה וּבָא בְּבֵית דִּין, וְלֹא הִסְפִּיק לְתִנְּנוֹ עַד שֶׁבָּא בַּעַל חוֹב שֶׁל נִגְזָל. מִנַּיִן שֶׁמּוֹצִיאִים מִיַּד הַגַּזְלָן וְנוֹתְנִים לְבַעַל חוֹב שֶׁל נִגְזָל? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"וְנָתַן לַאֲשֶׁר אָשַׁם לוֹ"''', מִכָּל מָקוֹם! }} ===פיסקה ד=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| '''על במדבר ה ח''' '''"וְאִם אֵין לָאִישׁ גֹּאֵל"''' ([[במדבר ה ח]]), רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: וְכִי יֵשׁ לְךָ אָדָם בְּיִשְׂרָאֵל שֶׁאֵין לוֹ גּוֹאֵל? {{הע-שמאל|רק לגר יתכן שאין גואל, אם מת ערירי. במקרה כזה נכסיו של הגר נתפסים ע"י מי שהגיע אליהם ראשון ([[ביאור:משנה בבא בתרא פרק ד#משנה ט|ב"ב ד ט]]), ואם גזלו אותו – החזר הגזילה הוא לכהנים, וראו [[ביאור:משנה בבא קמא פרק ט#משנה יא|ב"ק ט יא.]]}}וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''"וְאִם אֵין לָאִישׁ גֹּאֵל"'''? בָּא הַכָּתוּב וְלִמֵּד עַל הַגּוֹזֵל אֶת הַגֵּר וְנִשְׁבַּע לוֹ, {{ב|וּמֵת|הגר}}, שֶׁיְּשַׁלֵּם קֶרֶן וָחֹמֶשׁ לַכֹּהֲנִים וְאָשָׁם לַמִּזְבֵּחַ. רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: '''"וְאִם אֵין לָאִישׁ גֹּאֵל"''', אֵין לִי אֶלָּא אִישׁ; אִשָּׁה מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"לְהָשִׁיב הָאָשָׁם אֵלָיו"'''. {{הע-שמאל|דורש "להשיב" – כל נגזל שניתן להשיב לו.}} אַבָּא חָנִין אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבִּי אֱלִיעֶזֶר: בַּנִּגְזָל הַכָּתוּב מְדַבֵּר. {{הע-שמאל|האיש שאין לו גואל הוא הנגזל, ולא הגוזל; שהרי מדובר על השבת הגזילה לגואל.}}אַתָּה אוֹמֵר בַּנִּגְזָל הַכָּתוּב מְדַבֵּר, אוֹ אֵינוֹ מְדַבֵּר אֶלָּא בַּגּוֹזֵל? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"לְהָשִׁיב הָאָשָׁם אֵלָיו"''', הָא בַּנִּגְזָל הַכָּתוּב מְדַבֵּר. '''"הָאָשָׁם הַמּוּשָׁב לַה' לַכֹּהֵן"''', בַּכֶּסֶף הַכָּתוּב מְדַבֵּר. {{הע-שמאל|המילה "אשם" מסמנת הן את הכסף שנגזל ומושב, הן את הקרבן. כאן מדובר על הכסף, שהרי הקרבן נזכר לחוד.}}אַתָּה אוֹמֵר בַּכֶּסֶף הַכָּתוּב מְדַבֵּר אוֹ אֵינוֹ מְדַבֵּר אֶלָּא בָּאָשָׁם? כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר '''"מִלְּבַד אֵיל הַכִּפֻּרִים אֲשֶׁר יְכַפֶּר בּוֹ עָלָיו"''', הֲרֵי אָשָׁם אָמוּר. הָא מַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''"הָאָשָׁם הַמּוּשָׁב לַה' לַכֹּהֵן"'''? בַּכֶּסֶף הַכָּתוּב מְדַבֵּר. '''"לַה' לַכֹּהֵן"''', קְנָאוֹ הַשֵּׁם וּנְתָנוֹ לַכֹּהֲנִים. {{הע-שמאל|הדרשה מסבירה את היחס בין ה' לבין הכהן.}} '''"לַכֹּהֵן"''' – בְּאַנְשֵׁי מִשְׁמָר הַכָּתוּב מְדַבֵּר. אַתָּה אוֹמֵר בְּאַנְשֵׁי מִשְׁמָר הַכָּתוּב מְדַבֵּר, {{הע-שמאל|הכהנים שמקריבים את איל האשם הם דווקא אלו שזוכים בכסף השבת הגזילה; בניגוד [[ביאור:תוספתא/מנחות/יג#ג|לתוספתא מנחות יג ג,]] אבל ראו לקמן בסוף הפיסקה שיתכן לתת את איל האשם למשמרת מאוחרת מזו שקיבלה את הגזילה ואת החומש. אם הגזלן הוא כהן, לכאורה הוא יכול להקריב את האשם ולזכות בעצמו בכספים, שהרי אילו היה ישראל מחזיר את גזל הגר, היה הכהן עשוי לזכות בהם; אבל יש שלב שבו הכספים אינם ברשות הגזלן; שהרי כל אנשי המשמר יכולים תיאורטית להקריב את האשם ולזכות בהם, ולכן יוציאו את הכספים מהגזלן ויחלקו אותם לשאר אנשי המשמר. ההסבר הזה דחוק, אבל הדרשה אוחזת בו כדי שלא יווצר מצב שהגזלן זוכה בכספי הגזילה; וראו [[בבא קמא קט ב]], שהשתמשו בדחיה דחוקה אחרת – דרשה משדה אחוזה.}}אוֹ אֵינוֹ מְדַבֵּר אֶלָּא בְּכָל כֹּהֵן שֶׁיִּרְצֶה? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"מִלְּבַד אֵיל הַכִּפֻּרִים אֲשֶׁר יְכַפֶּר בּוֹ עָלָיו"'''. אֵת שֶׁמְּכַפְּרִים בּוֹ עָלָיו, אֵלּוּ הֵן? אֵלּוּ אַנְשֵׁי מִשְׁמָר. הֲרֵי שֶׁגּוֹזֵל – כֹּהֵן; יִזְכֶּה בּוֹ? וְהַדִּין נוֹתֵן: אִם זָכָה {{ב|בְּשֶׁל אֲחֵרִים|בהחזר גזל גר שמביא ישראל}}, לֹא יִזְכֶּה בְּשֶׁל עַצְמוֹ? הָיָה רַבִּי נָתָן אוֹמֵר בְּלָשׁוֹן אַחֶרֶת: אִם דָּבָר שֶׁלֹּא זָכִיתִי בוֹ עַד שֶׁלֹּא בָּא לְתוֹךְ יָדִי, {{ב|מִשֶּׁבָּא לְתוֹךְ יָדִי – אֵין אַחֵר מוֹצִיאוֹ מִיָּדִי;|אם אני מקריב את האשם – אין לשאר אנשי המשמר זכות להוציא את הכספים מידי}} דָּבָר שֶׁזָּכִיתִי בוֹ עַד שֶׁלֹּא בָּא לְיָדִי, מִשֶּׁבָּא לְיָדִי – דִּין הוּא שֶׁלֹּא יְהֵא אַחֵר זוֹכֶה וּמוֹצִיאוֹ מִתַּחַת יָדִי! אָמְרוּ לוֹ: לֹא, אִם אָמַרְתָּ בָּזֶה שֶׁאֵין לַאֲחֵרִים בּוֹ חֵלֶק, תֹּאמַר בָּזֶה {{ב|שֶׁיֵּשׁ בּוֹ לַאֲחֵרִים חֵלֶק?|שהרי לפני שהביא את האשם היה כל כהן במשמר עשוי להקריב אותו ולזכות בכספים.}} הוֹאִיל וְיֵשׁ בּוֹ לַאֲחֵרִים חֵלֶק – דִּין הוּא שֶׁיֵּצֵא מִתַּחַת יָדוֹ, וְיִתְחַלֵּק לְאַנְשֵׁי מִשְׁמָר! '''"מִלְּבַד אֵיל הַכִּפֻּרִים אֲשֶׁר יְכַפֶּר בּוֹ עָלָיו"'''. מִנַּיִן אַתָּה אוֹמֵר בְּגוֹזֵל אֶת הַגֵּר וְנִשְׁבַּע לוֹ, וְהָלַךְ לְהָבִיא אֶת הַכֶּסֶף וְאֶת הָאָשָׁם, וְלֹא הִסְפִּיק לְהָבִיא עַד {{ב|שֶׁמֵּת|הגזלן}} – שֶׁהַיּוֹרְשִׁים פְּטוּרִים? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"מִלְּבַד אֵיל הַכִּפֻּרִים אֲשֶׁר יְכַפֶּר בּוֹ עָלָיו"'''. {{הע-שמאל|יורשי הגזלן פטורים מהקרבן ומהחומש, וחייבים רק להחזיר את הקרן, וראו לעיל פיסקה ב; אבל אם הקרבן והחומש הגיעו לידי הכהנים – אין מוציאים אותו מידם.}}כָּךְ הָיָה רַבִּי עֲקִיבָא שׁוֹנֶה עַד שֶׁלֹּא בָּא לְזַפְרוֹנָה, אֲבָל מִשֶּׁבָּא מִזּוֹפְרִין אָמַר: אֲפִלּוּ אִם נָתַן הַכֶּסֶף לְאַנְשֵׁי מִשְׁמָר, וּמֵת – {{ב|הַיּוֹרְשִׁין פְּטוּרִין,|אמנם היורשים פטורים, אבל...}} אֵין מוֹצִיאִים מִיַּד כֹּהֵן. וְקוֹרֵא אֲנִי עָלָיו "אִישׁ אֲשֶׁר יִתֵּן לַכֹּהֵן לוֹ יִהְיֶה" ([[במדבר ה י]]), וְהַכֹּהֵן אוֹמֵר לוֹ 'הָבֵא אָשָׁם וְהַקְרֵב'. וְהוּא אוֹמֵר '''"הָאָשָׁם הַמּוּשָׁב לַה' לַכֹּהֵן"''' וְגוֹ' – אֵת שֶׁצָּרִיךְ כַּפָּרָה; יָצָא מֵת, שֶׁכִּפְּרָה לוֹ נַפְשׁוֹ. {{הע-שמאל|שתי השורות האחרונות בדברי ר' עקיבא מכוונות לטענה שהיורשים פטורים מהחומש ומאשם, שהרי הכפרה לגזלן הושגה בכך שהוא מת; והשוו לעיל פיסקה ב.}} '''"מִלְּבַד אֵיל כִּפּוּרִים"''' וְגוֹ'. מִכָּאן אַתָּה אוֹמֵר: נָתַן הַכֶּסֶף לִיהוֹיָרִיב וְאָשָׁם לִידַעְיָה – יָצָא. וְקוֹרֵא אֲנִי עָלָיו "אִישׁ אֲשֶׁר יִתֵּן לַכֹּהֵן לוֹ יִהְיֶה". {{הע-שמאל|משמרת יהויריב שירתה לפני משמרת ידעיה. על הגזלן לתת קודם את הכסף ואחר כך עליו להקריב את האשם. אם הקריב את האשם תחילה – עליו לתת את הכסף למשמר שבו הקריב, או (כדברי ר' יהודה) להביא אשם נוסף לאחר שיחזיר את הגזילה.}}אוֹ אֲפִלּוּ נָתַן אֶת הָאָשָׁם לִיהוֹיָרִיב וְכֶסֶף לִידַעְיָה יָצָא, וְקוֹרֵא אֲנִי עָלָיו "אִישׁ אֲשֶׁר יִתֵּן (לוֹ) לַכֹּהֵן לוֹ יִהְיֶה"? תַּלְמוּד לוֹמַר "מִלְּבַד אֵיל הַכִּפֻּרִים": יַחֲזֹר הַכֶּסֶף אַחַר הָאָשָׁם. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: יַחֲזֹר וְיָבִיא אָשָׁם אַחֵר וְיִתְּנֶנּוּ לִידַעְיָה, וְיִזְכֶּה יְהוֹיָרִיב בְּשֶׁלּוֹ! }} ===פיסקה ה=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| '''על במדבר ה ט''' '''"וְכָל תְּרוּמָה לְכָל קָדְשֵׁי בְנֵי יִשְׂרָאֵל"''' ([[במדבר ה ט]]). {{הע-שמאל|יבול השייך להקדש פטור מתרומות ומעשרות, (וכן ממתנות עניים) – ראו [[ביאור:משנה פאה פרק ד#משנה ח|פאה ד ח;]] אבל אם כבר מירח את התבואה בגורן, ובכך התחייב בתרומות ומעשרות – אינו נפטר מהם ע"י ההקדשה, וראו [[ביאור:ספרי דברים/שופטים/יח#פיסקה קסו|ספרי דברים קסו,]] שפרשו את הפסוק מדברים כעוסק בתרומה.}}רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: בָּא הַכָּתוּב לְלַמֶּדְךָ עַל מַקְדִּישׁ עֲרֵמָתוֹ עַד שֶׁלֹּא מֵרַח, שֶׁהוּא פָּטוּר מִן הַתְּרוּמָה וּמִן הַמַּעַשְׂרוֹת. אוֹ אַף מִשֶּׁמֵּרַח? תַּלְמוּד לוֹמַר "רֵאשִׁית דְּגָנְךָ תִּירֹשְׁךָ וְיִצְהָרֶךָ... תִּתֶּן לוֹ" ([[דברים יח ד]]). רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: בָּא הַכָּתוּב לְלַמֶּדְךָ שֶׁאִם בָּא לַעֲשׂוֹת כָּל גָּרְנוֹ תְּרוּמָה – רַשַּׁאי, וּבִלְבַד שֶׁיְּשַׁיֵּר מִקְצָת. {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה תרומות פרק ד#משנה ה|תרומות ד ה.]]}} '''"וְכָל תְּרוּמָה לְכָל קָדְשֵׁי בְנֵי יִשְׂרָאֵל"''' – בָּא הַכָּתוּב וְלִמֵּד עַל הַתְּרוּמָה, שֶׁתְּהֵא נוֹהֶגֶת בַּכֹּל. {{הע-שמאל|החובה לתת תרומה חלה גם על פירות וירקות וכו', ולא רק על התבואה. בשלושה תחומים חמורה התרומה מהמעשר: היא נאכלת רק ע"י הכהנים ובני ביתם, ולא ע"י הבעלים; היא חלה גם על ראשית הגז, ולא רק על היבול מהצומח; והיא כרוכה בהעברת הבעלות לכהן, לפיכך מטרתה אינה רק חינוכית אלא גם כלכלית. וראו [[ביאור:ספרי דברים/ראה/יג-יד#פיסקה קה|ספרי דברים קה,]] שם מרבים את תחולת המעשרות, ומכאן בדרך קל וחומר מוכיחות הדרשות שלפנינו שגם תחולת התרומה רחבה. נראה שיש לפנינו גם דרשה מוסתרת על "'''וכל''' תרומה '''לכל''' קדשי בני ישראל".}}אִיסִי בֶּן עֲקִיבָא אוֹמֵר: אִם מַעֲשֵׂר, הַקַּל, הֲרֵי הוּא נוֹהֵג בַּכֹּל; תְּרוּמָה, חֲמוּרָה, אֵינוֹ דִין שֶׁתְּהֵא נוֹהֶגֶת בַּכֹּל? דָּבָר אַחֵר: אִם מַעֲשֵׂר, הַקַּל, שֶׁאֵינוֹ נוֹהֵג בְּרֵאשִׁית הַגֵּז – הֲרֵי הוּא נוֹהֵג בַּכֹּל; תְּרוּמָה, חֲמוּרָה, אֵינוֹ דִין שֶׁנּוֹהֶגֶת בַּכֹּל? אִיסִי בֶּן מְנַחֵם אוֹמֵר: אִם מַעֲשֵׂר שֵׁנִי, שֶׁאֵינוֹ בָּא אֶלָּא "לְמַעַן תִּלְמַד לְיִרְאָה" ([[דברים יד כג]]) – הֲרֵי הוּא נוֹהֵג בַּכֹּל; תְּרוּמָה, חֲמוּרָה, דִּין הוּא שֶׁתְּהֵא נוֹהֶגֶת בַּכֹּל! '''"אֲשֶׁר יַקְרִיבוּ לַכֹּהֵן, לוֹ יִהְיֶה"'''. רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: וְכִי תְּרוּמָה מַקְרִיבִים לַכֹּהֵן? מַה תַּלְמוּד לוֹמַר "אֲשֶׁר יַקְרִיבוּ לַכֹּהֵן"? {{הע-שמאל|מפרש את ה"תרומה" כבכורים, הניתנים כמוה לכהן; וראו גם [[ביאור:משנה בכורים פרק ב|בכורים ב א.]] על הכהן להגיע לגורן ולקחת את התרומה, ואילו הביכורים מובאים ("מוקרבים") אליו לירושלים.}}לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר "רֵאשִׁית בִּכּוּרֵי אַדְמָתְךָ תָּבִיא בֵּית ה' אֱלֹהֶיךָ" ([[שמות כג יט]]), אֲבָל לֹא שָׁמַעְנוּ מַה יַּעֲשֶׂה בָּהֶם, – תַּלְמוּד לוֹמַר '''"אֲשֶׁר יַקְרִיבוּ לַכֹּהֵן, לוֹ יִהְיֶה"''', בָּא הַכָּתוּב וְלִמֵּד עַל הַבִּכּוּרִים, שֶׁיֵּהוּ נְתוּנִים לַכֹּהֲנִים. }} ===פיסקה ו=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| '''על במדבר ה י''' {{הע-שמאל|המצב הרגיל הוא שהקדשים נאכלים ע"י הבעלים, ואילו המתנות לכהנים הם היוצא-דופן, למרות שרוב הקדשים – חוץ מהששה המפורטים כאן – מגיעים בסופו של דבר לידי הכהנים.}}'''"וְאִישׁ אֶת קָדָשָׁיו לוֹ יִהְיוּ"''' ([[במדבר ה י]]). כָּל הַקֳּדָשִׁים הָיוּ בִּכְלָל, שֶׁנֶּאֱמַר: '''"וְאִישׁ אֶת קָדָשָׁיו לוֹ יִהְיוּ"'''. מָשַׁךְ הַכָּתוּב כָּל הַקֳּדָשִׁים וּנְתָנָן לַכֹּהֲנִים, וְלֹא שִׁיֵּר מֵהֶם אֶלָּא תּוֹדָה וּשְׁלָמִים וְהַפֶּסַח וּמַעְשַׂר בְּהֵמָה וּמַעְשֵׂר שֵׁנִי וְנֶטַע רְבָעִי – שֶׁיִּהְיוּ לַבְּעָלִים. {{הע-שמאל|כהן המביא קרבן, גם שלא בזמן המשמרת שלו – רשאי להקריב אותו בעצמו, אם הוא כשר לעבודה – והוא זוכה במתנות הקשורות לקרבן ובעור הבהמה; וראו [[ביאור:ספרי דברים/שופטים/יח#פיסקה קסח|ספרי דברים קסח,]] המגביל את זכות הכהן להקריב שלא במשמרתו, אבל עדיין זכותו היא להקריב את קרבנו שלו; וראו [[ביאור:תוספתא/מנחות/יג#ג|תוספתא מנחות יג ג.]]}}'''"וְאִישׁ אֶת קָדָשָׁיו לוֹ יִהְיוּ"''', מִיכָּן אַתָּה אוֹמֵר: כֹּהֵן שֶׁהִקְרִיב אֶת הַזֶּבַח אֲפִילּוּ בְּמִשְׁמָר אַחֵר, הֲרֵי הוּא שֶׁלּוֹ וַעֲבוֹדָתוֹ שֶׁלּוֹ. {{הע-שמאל|שלוש דרשות העוסקות בגורלם של פירות השנה הרביעית מהנטיעה, המכונים 'נטע רבעי'. התשובה אינה מופיעה בתורה בפירוש. ההלכה היא שהם נאכלים בירושלים ע"י הבעלים – ראו [[ביאור:משנה מעשר שני פרק ה#משנה ב|מע"ש ה ב-ד.]] ר' מאיר לומד זאת מהפסוק שלנו. ר' ישמעאל לומד את ההלכה הזאת מהיקש למעשר שני, הדומה לנטע רבעי בשלוש דרכים, יותר מהדמיון בין נטע רבעי לתרומה, לביכורים או לבכור בהמה (שלשתם ניתנים לכהן), שהוא בדרך אחת או שתים. ר' יהושע לומד את השייכות של נטע רבעי לבעלים מהפסוק העוקב – [[ויקרא יט כה]], ובו המילה "להוסיף", המוכיחה שכבר בשנה הרביעית היו הפירות רכוש הבעלים.}}'''"וְאִישׁ אֶת קָדָשָׁיו לוֹ יִהְיוּ"''', לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר: "וּבַשָּׁנָה הָרְבִיעִת יִהְיֶה כָּל פִּרְיוֹ קֹדֶשׁ הִלּוּלִים לַה'" ([[ויקרא יט כד]]) – קֹדֶשׁ לַבְּעָלִים, אוֹ קֹדֶשׁ לַכֹּהֲנִים? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"וְאִישׁ אֶת קָדָשָׁיו לוֹ יִהְיוּ"'''; בְּנֶטַע רְבָעִי הַכָּתוּב מְדַבֵּר, שֶׁיְּהֵא לַבְּעָלִים, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. {{הע-שמאל|הכינוי "קדש" לעניין מע"ש ראו [[דברים כו יג]], וראו גם [[ביאור:משנה מעשר שני פרק ה#משנה י|מע"ש ה י.]] לעניין נטע רבעי ראו [[ויקרא יט כד]]. לעניין תרומה ראו [[במדבר יח יט]]. לעניין בכורות הבהמה ראו [[שמות יג יב]].}}רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: קֹדֶשׁ לַבְּעָלִים. אַתָּה אוֹמֵר קֹדֶשׁ לַבְּעָלִים; אוֹ קֹדֶשׁ לַכֹּהֲנִים? הֲרֵי אַתָּה דָּן: מַעֲשֵׂר שֵׁנִי קָרוּי קֹדֶשׁ, וְנֶטַע רְבָעִי קָרוּי קֹדֶשׁ. אִם לָמַדְתִּי לְמַעֲשֵׂר שֵׁנִי, שֶׁאֵינוֹ אֶלָּא שֶׁל בְּעָלִים – אַף נֶטַע רְבָעִי לֹא יְהֵא אֶלָּא שֶׁל בְּעָלִים. וַהֲרֵי תְּרוּמָה תּוֹכִיחַ, שֶׁקְּרוּיָה קֹדֶשׁ וְאֵינָהּ אֶלָּא שֶׁל כֹּהֲנִים! וְהִיא תּוֹכִיחַ לְנֶטַע רְבָעִי, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁקָּרוּי קֹדֶשׁ, לֹא יְהֵא אֶלָּא שֶׁל כֹּהֲנִים! אָמַרְתָּ הֶפְרֵשׁ: מַעֲשֵׂר שֵׁנִי טָעוּן {{ב|הֲבָאַת מָקוֹם,|העלאה לירושלים}} וְנֶטַע רְבָעִי טָעוּן הֲבָאַת מָקוֹם. אִם לָמַדְתִּי לְמַעֲשֵׂר שֵׁנִי שֶׁאֵינוֹ אֶלָּא שֶׁל בְּעָלִים – אַף נֶטַע רְבָעִי לֹא יִהְיֶה אֶלָּא שֶׁל בְּעָלִים! הֲרֵי בִּכּוּרִים יוֹכִיחוּ, שֶׁטְּעוּנִים הֲבָאַת מָקוֹם, וְאֵינָן אֶלָּא שֶׁל כֹּהֲנִים! וְהֵם יוֹכִיחוּ לְנֶטַע רְבָעִי, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁטָּעוּן הֲבָאַת מָקוֹם, לֹא יִהְיֶה אֶלָּא שֶׁל כֹּהֲנִים! אָמַרְתָּ הֶפְרֵשׁ: מַעֲשֵׂר שֵׁנִי קָרוּי קֹדֶשׁ וְטָעוּן הֲבָאַת מָקוֹם וּפִדְיוֹן, וְנֶטַע רְבָעִי קָרוּי קֹדֶשׁ וְטָעוּן הֲבָאַת מָקוֹם וּפִדְיוֹן. וְאַל תָּבוֹא תְּרוּמָה וְתוֹכִיחַ, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁקְּרוּיָה קֹדֶשׁ אֵינָהּ טְעוּנָה הֲבָאַת מָקוֹם, וְלֹא בִּכּוּרִים, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁטְּעוּנִים הֲבָאַת מָקוֹם אֵינָן קְרוּיִין קֹדֶשׁ! הֲרֵי בְּכוֹר שֶׁקָּרוּי קֹדֶשׁ, וְטָעוּן הֲבָאַת מָקוֹם, וְאֵינוֹ אֶלָּא שֶׁל כֹּהֲנִים! וְהוּא יוֹכִיחַ לְנֶטַע רְבָעִי, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁקָּרוּי קֹדֶשׁ וְטָעוּן הֲבָאַת מָקוֹם – לֹא יְהוּ אֶלָּא שֶׁל כֹּהֲנִים! אָמַרְתָּ הֶפְרֵשׁ: אָדוּן בִּשְׁלֹשָׁה לְשׁוֹנוֹת כְּאֶחָד: מַעֲשֵׂר שֵׁנִי קָרוּי קֹדֶשׁ וְטָעוּן הֲבָאַת מָקוֹם וּפִדְיוֹן, וְנֶטַע רְבָעִי קָרוּי קֹדֶשׁ וְטָעוּן הֲבָאַת מָקוֹם וּפִדְיוֹן. וְאַל תּוֹכִיחַ תְּרוּמָה, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁקְּרוּיָה קֹדֶשׁ אֵינָהּ טְעוּנָה הֲבָאַת מָקוֹם, וְלֹא בִּכּוּרִים, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁטְּעוּנִים הֲבָאַת מָקוֹם אֵינָן קְרוּיִין קֹדֶשׁ, וְלֹא בְכוֹר, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁקָּרוּי קֹדֶשׁ וְטָעוּן הֲבָאַת מָקוֹם אֲבָל אֵין לָהֶם פִּדְיוֹן. אֶלְמוֹד דָּבָר מִדָּבָר וְאָדוּן דָּבָר מִדָּבָר. אֶלְמוֹד דָּבָר שֶׁשָּׁוֶה בִּשְׁלֹשָׁה דְּרָכִים מִדָּבָר שֶׁשָּׁוֶה בִּשְׁלֹשָׁה דְּרָכִים, וְאַל אֶלְמוֹד דָּבָר הַשָּׁוֶה בִּשְׁלֹשָׁה דְּרָכִים מִדָּבָר שֶׁלֹּא שָׁוֶה בִּשְׁלֹשָׁה דְּרָכִים, אֶלָּא בְּדֶרֶךְ אֶחָד אוֹ בִּשְׁנַיִם. אִם לָמַדְתִּי לְמַעֲשֵׂר שֵׁנִי, שֶׁאֵינוֹ אֶלָּא שֶׁל בְּעָלִים – אַף נֶטַע רְבָעִי לֹא יְהֵא אֶלָּא שֶׁל בְּעָלִים. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: "קֹדֶשׁ" – שֶׁל בְּעָלִים. אַתָּה אוֹמֵר קֹדֶשׁ שֶׁל בְּעָלִים, אוֹ קֹדֶשׁ לַכֹּהֲנִים? תַּלְמוּד לוֹמַר: "וּבַשָּׁנָה הַחֲמִישִׁת תֹּאכְלוּ אֶת פִּרְיוֹ לְהוֹסִיף לָכֶם תְּבוּאָתוֹ" ([[ויקרא יט כה]]). לְמִי מוֹסִיפִים? – לְמִי שֶׁכְּבָר נָתְנוּ לוֹ. {{הע-שמאל|למרות שרוב הקדשים הם זכותם של הכהנים, יש בהם זיקה לבעלים: זכותו של הבעלים להחליט לאיזה מהכהנים הוא נותן אותם, ואף ליהנות מזכותו זו. רק במקרה המיוחד של גזל הגר אין אחד מהכהנים זוכה בהחזר ובחומש, אלא הם מתחלקים בין כל כהני המשמרת, כאמור לעיל פיסקה ד; והשוו [[ביאור:תוספתא/מנחות/יג#ד|תוספתא מנחות יג ד,]] שגדולי הכהונה היו נוטלים את הקדשים בזרוע.}}'''"וְאִישׁ אֶת קָדָשָׁיו לוֹ יִהְיוּ"''', לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר: "כֹּל תְּרוּמַת הַקֳּדָשִׁים אֲשֶׁר יַקְדִּישׁוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" ([[במדבר יח יט]]), שׁוֹמֵעַ אֲנִי יִטְּלוּם בִּזְרוֹעַ? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"וְאִישׁ אֶת קָדָשָׁיו לוֹ יִהְיוּ"'''. מַגִּיד שֶׁטּוֹבַת הֲנָאַת קָדָשִׁים לִבְעָלֵיהֶם. {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:תוספתא/פאה/ד#ג|תוספתא פאה ד ג.]] אם כבר מדד את התרו"מ ונתן לכהנים בכליהם – אינם חייבים לתת לכהנים שהגיעו אחר כך; אבל אם עוד לא העביר את התרו"מ לכליהם של הכהנים – אפילו אם מדד את התרו"מ – יכול בעה"ב לתת את התרו"מ לאיזה כהן שירצה.}}'''"וְאִישׁ אֶת קָדָשָׁיו לוֹ יִהְיוּ"'''. הֲרֵי {{ב|שֶׁמָּדַד לָהֶם בָּאָרֶץ|שבעה"ב מדד את התרו"מ}} וְנִתְוַסְּפוּ {{ב|אֲחֵרִים|כהנים אחרים}} עֲלֵיהֶם, יָכוֹל קוֹרֵא אֲנִי עָלָיו: '''"וְאִישׁ אֲשֶׁר יִתֵּן לַכֹּהֵן לוֹ יִהְיֶה"'''? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"וְאִישׁ אֶת קָדָשָׁיו לוֹ יִהְיוּ"'''! אוֹ אֲפִילּוּ מָדַד '''בַּקּוּפָּה''' וְנִתְוַסְּפוּ אֲחֵרִים עֲלֵיהֶם; קוֹרְאֵנִי עָלָיו: '''"וְאִישׁ אֶת קָדָשָׁיו לוֹ יִהְיֶה"'''? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"וְאִישׁ אֲשֶׁר יִתֵּן לַכֹּהֵן לוֹ יִהְיֶה"'''. {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה בכורות פרק ח#משנה ו|בכורות ח ו,]] כר' עקיבא: אם הבכור מת לפני 30 יום – מוציאים את סכום הפדיון מידי הכהן. אם הוא מת ביום ה-30 – אין מוציאים אותו מידו.}}רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: הֲרֵי {{ב|שֶׁפָּדָה אֶת בְּנוֹ בְּתוֹךְ שְׁלֹשִׁים יוֹם וָמֵת,|הבכור נפדה אבל מת לפני שמלאו לו 30 יום}} יָכוֹל קוֹרֵא אֲנִי עָלָיו: '''"אִישׁ אֲשֶׁר יִתֵּן לַכֹּהֵן לוֹ יִהְיֶה"'''? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"וְאִישׁ אֶת קָדָשָׁיו לוֹ יִהְיוּ"'''. {{ב|לְאַחַר שְׁלֹשִׁים יוֹם|אם הבכור מת ביום השלושים}} – אֵין מוֹצִיאִין מִיַּד כֹּהֵן; וְקוֹרֵא אֲנִי עָלָיו: '''"אִישׁ אֲשֶׁר יִתֵּן לַכֹּהֵן לוֹ יִהְיֶה"'''. }} ===פיסקה ז=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| '''על במדבר ה יב-יד''' {{הע-שמאל|אם יש לבעל עד שאשתו נבעלה – הוא חייב לגרש אותה, למרות שאין שני עדים, ולכן אין מוציאים אותה להורג; וראו [[ביאור:משנה סוטה פרק ו#משנה ב|סוטה ו ב.]] אבל אם יש לו רק עדים שהאשה נסתרה עם אדם חשוד, ולא יותר – הוא משקה אותה במים מרים.}}'''"דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם אִישׁ אִישׁ כִּי תִשְׂטֶה אִשְׁתּוֹ"''' ([[במדבר ה יב]]), לָמָּה נֶאֶמְרָה פָּרָשָׁה זוֹ? לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר "כִּי יִקַּח אִישׁ אִשָּׁה וּבְעָלָהּ" ([[דברים כד א]]) וְגוֹ', לֹא שָׁמַעְנוּ אֶלָּא בִּזְמַן {{ב|שֶׁיֵּשׁ לוֹ עֵדִים וְהִתְרוּ בָּהּ|שיש לו עדים שקנא לה והוכחה שאכן נבעלה לאותו אדם}} – שֶׁיּוֹצְאָה מִמֶּנּוּ בְּגֵט. אֲבָל סָפֵק נִבְעֲלָה, סָפֵק לֹא נִבְעֲלָה, לֹא שָׁמַעְנוּ מַה יַּעֲשֶׂה לָהּ. תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם אִישׁ אִישׁ כִּי תִשְׂטֶה אִשְׁתּוֹ"''', הֲרֵי הַכָּתוּב זוֹקְקָהּ שֶׁתְּהֵא שׁוֹתָה הַמַּיִם הַמָּרִים. לְכָךְ נֶאֶמְרָה הַפָּרָשָׁה! {{הע-שמאל|אשה שהיתה חשודה פעמיים שותה מים מרים פעמיים, כשם שגבר יכול להשקות את אשתו כמה פעמים.}}'''"אִישׁ אִישׁ"''' – לַעֲשׂוֹת אִשָּׁה כְּאִישׁ, דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא. {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה סוטה פרק ד|סוטה ד א.]] לעניין עקביא בן מהללאל ראו שני הסברים [[ביאור:משנה עדיות פרק ה#משנה ו|בעדיות ה ו:]] שמעיה ואבטליון היו בעצמם גרים ועקביא פקפק בכשרותם, או שטען שהם לא השקו את השפחה המשוחררת מים אמיתיים.}}'''"כִּי תִשְׂטֶה אִשְׁתּוֹ"''' – בִּרְאוּיָה לְאִישׁוּת הַכָּתוּב מְדַבֵּר; לְהוֹצִיא אַלְמָנָה לְכֹהֵן גָּדוֹל, גְּרוּשָׁה וַחֲלוּצָה לְכֹהֵן הֶדְיוֹט, וּכְדִבְרֵי עֲקַבְיָא בֶן מַהֲלַלְאֵל – אַף הַמְּשֻׁחְרֶרֶת וְהַגִּיּוֹרֶת. אָמְרוּ לוֹ: וַהֲרֵי כַּרְכְּמִית שִׁפְחָה מְשֻׁחְרֶרֶת הָיְתָה בִּירוּשָׁלַיִם, וְהִשְׁקוּהָ שְׁמַעְיָה וְאַבְטַלְיוֹן! כַּלָּשׁוֹן הַזֶּה אָמַר לָהֶם: "דֻּגְמָה הִשְׁקוּהָ"! וְנִדּוּהוּ, וּמֵת בְּנִדּוּיוֹ, וְסָקְלוּ בֵּית דִּין אֶת אֲרוֹנוֹ. '''"וּמָעֲלָה בוֹ מָעַל"''', מְעִילָה עַל דְּבַר עֶרְוָה! אוֹ מְעִילָה עַל דְּבַר מָמוֹן? – כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר '''"וְשָׁכַב אִישׁ אֹתָהּ שִׁכְבַת זָרַע"''', הֲרֵי מְעִילָה עַל דְּבַר עֶרְוָה, וְלֹא מְעִילָה עַל דְּבַר מָמוֹן. {{הע-שמאל|ראו גם לעיל פיסקה ב: האשה כופרת בסמכותו של בעלה.}}'''"וּמָעֲלָה בוֹ מָעַל"''', אֵין מְעִילָה בְּכָל מָקוֹם אֶלָּא שִׁקּוּר. וְכֵן הוּא אוֹמֵר "וַיִּמְעֲלוּ בֵּאלֹהֵי אֲבֹתֵיהֶם" ([[דברי הימים א ה כה]]), וְאוֹמֵר "וַיִּמְעֲלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מַעַל בַּחֵרֶם" ([[יהושע ז א]]), וְאוֹמֵר "וַיָּמָת שָׁאוּל בְּמַעֲלוֹ אֲשֶׁר מָעָל" ([[דברי הימים א י יג]]), וְכֵן הוּא אוֹמֵר בְּעֻזִּיָּה מֶלֶךְ יְהוּדָה: "צֵא מִן הַמִּקְדָּשׁ כִּי מָעַלְתָּ" ([[דברי הימים ב כו יח]]), וְאוֹמֵר '''"וּמָעֲלָה בוֹ מָעַל"''', הָא אֵין מְעִילָה בְּכָל מָקוֹם אֶלָּא שִׁקּוּר. {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה סוטה פרק ד#משנה ד|סוטה ד ד,]] [[ביאור:תוספתא/סוטה/ה#ג|ותוספתא סוטה ה ג.]]}}'''"וְשָׁכַב אִישׁ"''' ([[במדבר ה יג]]) – לְהוֹצִיא אֶת הַקָּטָן, שֶׁאֵינוֹ אִישׁ. {{הע-שמאל|אם נאפה – הרי היא אסורה לבעלה; לכאורה קל וחומר שאם בעלה שכב עם אחותה, נאסר עליו לשכב עם אשתו, כי איסור אחות האשה בתוקף כל חייה של האשה, ואילו איסור הניאוף מתבטל אם גירש אותה. הדרשה מציגה את הביטוי "ושכב איש אותה" כעוסק בבעל ולא באיש שבו קינא הבעל.}}'''"אֹתָהּ"''' – וְלֹא אֶת אֲחוֹתָהּ; שֶׁהָיָה בַּדִּין: אִם כְּשֶׁבָּא אִסּוּר הַקַּל עַל אִסּוּר הַקַּלָּה, אָסַר אֶת אוֹסְרוֹ, כְּשֶׁבָּא אִסּוּר חָמוּר עַל אִסּוּר חֲמוּרָה, אֵינוֹ דִין שֶׁהוּא אוֹסֵר {{ב|אֶת אוֹסְרוֹ|את האשה על בעלה}}? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"אֹתָהּ"''', וְלֹא אֶת אֲחוֹתָהּ. {{הע-שמאל|קל וחומר נוסף דומה לקודמו; אם הבעל שכב עם חמותו לא נאסרה עליו אשתו, למרות הק"ו לכאורה, שנאמר 'אותה'. הניאוף, למרות שהוא ניתן להתרה ע"י גט, ולמרות שענשו חניקה ולא שריפה, הוא חמור יותר משאר העריות ורק הוא אוסר את האשה על בעלה.}}אַבָּא חָנִין אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבִּי אֱלִיעֶזֶר: '''"אֹתָהּ"''' – וְלֹא אֶת חֲמוֹתָהּ; '''"אֹתָהּ"''' – וְלֹא אֶת הָעֶרְוָה. שֶׁהָיָה בַּדִּין: וּמָה אִם בְּמָקוֹם שֶׁאֵין הָאוֹסֵר אוֹסֵר כָּל יָמָיו, כְּשֶׁבָּא אִסּוּר הַקַּל עַל אִסּוּר הַקַּלָּה – אָסַר אֶת אוֹסְרָיו, מָקוֹם שֶׁהָאוֹסֵר אוֹסֵר כָּל יָמָיו, כְּשֶׁבָּא אִסּוּר חָמוּר עַל אִסּוּר חֲמוּרָה, אֵינוֹ דִין שֶׁהוּא אוֹסֵר אֶת אוֹסְרָיו? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"אֹתָהּ"''' וְלֹא אֶת חֲמוֹתָהּ; '''"אֹתָהּ"''' – וְלֹא הָעֶרְוָה. {{הע-שמאל|עיוור אינו יכול לקנא לאשתו.}}'''"וְנֶעְלַם מֵעֵינֵי אִישָׁהּ"''' – לְהוֹצִיא אֶת הַסּוּמָא. {{הע-שמאל|הבעל אינו רשאי להשקות את האשה אם ידע שהיא מנאפת.}}'''"וְנֶעְלַם מֵעֵינֵי אִישָׁהּ"''' – וְלֹא שֶׁיְּהֵא בַּעַל רוֹאֶה וּמְעַמְעֵם. הָא אִם יָדַע בָּהּ בַּעֲלָהּ – אֵין רַשַּׁאי לְהַעֲרִים עָלֶיהָ וּלְהַשְׁקוֹתָהּ. {{הע-שמאל|אמנם חכמים המליצו על גירוש האשה אם נפוצה שמועה – אפילו בלי עדים – על ניאוף (ראו [[ביאור:משנה סוטה פרק ו|סוטה ו א]]); אבל אין היא אסורה לבעלה. וראו [[ביאור:תוספתא/סוטה/ה#ה|תוספתא סוטה ה ה,]] שר' מאיר מציג את דברי חכמים הממליצים לגרשה כהמלצה בלבד. לפי הפשט האשה חשודה שנטמאה כאשר נסתרה, ואילו לפי הדרשה היא הותרתה בידי בעלה ("קינוי") ונסתרה עם האדם שבעלה חושד בו, וסביר ביותר שאכן נטמאה איתו. חז"ל מצביעים על האשה כאשמה בוודאות, עם עדים – לפחות בעצם ההיסתרות עם החשוד, ולא רק כחשודה גרידא.}}'''"וְנִסְתְּרָה וְהִיא נִטְמָאָה"''', אֵין עֵדִים לְטֻמְאָה, אֲבָל יֵשׁ עֵדִים לִסְתִירָה. אוֹ אֵין עֵדִים לְטֻמְאָה וְלֹא לִסְתִירָה? אִם אָמַרְתָּ כֵּן, אַף הִיא מֻתֶּרֶת לְבַעֲלָהּ! הָא אֵין עָלֶיךָ לוֹמַר כַּלָּשׁוֹן הָאַחֲרוֹן, אֶלָּא כַּלָּשׁוֹן הָרִאשׁוֹן: וְנִסְתְּרָה אֵין עֵדִים – לְטֻמְאָה, אֲבָל יֵשׁ עֵדִים לִסְתִירָה. {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:תוספתא/סוטה/א|תוספתא סוטה א א,]] וראו בביאור שם הצעות למשמעות השיעורים הללו. כמובן שלפי הפשט אין משמעות לזמן שבו היא נסתרה מבעלה, שהרי לא מדובר בסתירה עם החשוד אלא בזמן שבו בעלה פשוט אינו יודע היכן היא ועצם המצב הזה מעורר את חשדו.}}'''"וְנִסְתְּרָה"''', אֲבָל לֹא שָׁמַעְנוּ שִׁעוּר סְתִירָה כַּמָּה? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"וְנִסְתְּרָה וְהִיא נִטְמָאָה"''', סְתִירָה כְּדֵי טֻמְאָה: כְּדֵי לְהַקִּיף דֶּקֶל, דִּבְרֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: כְּדֵי מְזִיגַת הַכּוֹס. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: כְּדֵי לִשְׁתּוֹתוֹ. בֶּן עַזַּאי אוֹמֵר: כְּדֵי לִצְלוֹת בֵּיצָה. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: כְּדֵי לִגְמֹתָהּ. רַבִּי יְהוּדָה בֶּן בְּתֵירָה אוֹמֵר: כְּדֵי לִגְמֹת שָׁלֹשׁ בֵּיצִים זוֹ אַחַר זוֹ. {{הע-שמאל|בניגוד [[ביאור:משנה סוטה פרק ו#משנה ב|לסוטה ו ב,]] וראו שם גם משנה ג: לפי המדרש, אם אין שני עדים על טומאה – היא שותה. העיקרון של צורך בשני עדים גובר על הביטוי "עד", שנראה כ"כל עדות שיש בה"!}}'''"וְעֵד אֵין בָּהּ"''', בִּשְׁנֵי עֵדִים הַכָּתוּב מְדַבֵּר. אוֹ אֵינוֹ מְדַבֵּר אֶלָּא בְּעֵד אֶחָד? תַּלְמוּד לוֹמַר: "לֹא יָקוּם עֵד אֶחָד בְּאִישׁ לְכָל עָוֹן וּלְכָל חַטָּאת" ([[דברים יט טו]]), שֶׁאֵין תַּלְמוּד לוֹמַר 'אֶחָד', אֶלָּא זֶה בָּנָה אָב: כָּל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר "עֵד" הֲרֵי הוּא בִּכְלַל שְׁנַיִם, עַד שֶׁיִּפְרֹט לְךָ הַכָּתוּב 'אֶחָד'. {{הע-שמאל|אשת איש שנאנסה – אינה שותה ואם בעלה אינו כהן – מותרת לבעלה; ראו [[ביאור:משנה כתובות פרק ד#משנה ח|כתובות ד ח.]] אבל אם בעלה כהן – עליו לגרשה. דורש 'נתפשה' – נאנסה, ראו [[דברים כב כח]].}}'''"וְהִיא לֹא נִתְפָּשָׂה"''' – לְהוֹצִיא אֶת הָאֲנוּסָה. {{הע-שמאל|דיני הטומאה אינם תלויים באונס, ואם אשת כהן '''נטמאה,''' גם באונס – אינה יכולה לאכול תרומה; קל וחומר שאם '''נבעלה''' באונס היא אסורה לבעלה. אבל אשת ישראל מותרת לו.}}אוֹ בֵּין בְּיִשְׂרָאֵל וּבֵין בִּכְהֻנָּה? אָמַרְתָּ: אִם הַמְטַמְּאָה טֻמְאָה קַלָּה עָשָׂה בָהּ אֹנֶס כְּרָצוֹן בִּכְהֻנָּה, סוֹטָה, חֲמוּרָה, דִּין הוּא שֶׁנַּעֲשֶׂה אֹנֶס כְּרָצוֹן בִּכְהֻנָּה. '''"וְעָבַר עָלָיו רוּחַ קִנְאָה וְקִנֵּא אֶת אִשְׁתּוֹ"''' ([[במדבר ה יד]]) – רְשׁוּת, דִּבְרֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: חוֹבָה. {{הע-שמאל|הקינוי עשוי להיות חובה, כדברי ר' אליעזר – כצורה בריאה של תקשורת וניקוי החשדות – ועלול גם להיות ביטוי של השתלטות של הבעל על אשתו ועל מעשיה, מתוך תאוות שילטון גרידא. יתכן שזאת הסיבה למחלוקת.}}{{הע-שמאל|ר' עקיבא קורא את הביטוי 'נטמאה' גם כפשוטו, כמצב ודאי של האשה עוד לפני שנבדקה במקדש – ואוסר על אשת כהן שנחשדה בניאוף לאכול תרומה, וראו [[ביאור:משנה סוטה פרק א#משנה ב|סוטה א ב.]] ר' ישמעאל לומד את האיסור הזה מעצם האיסור על יחסי מין עם בעלה הכהן, ולומד קל וחומר מגרושה, שאיסורה לבעלה זמני – אבל לכהן נאסרה לעולם. והשוו [[ביאור:משנה סוטה פרק ה|סוטה ה א,]] שם דורש ר' עקיבא רק שתי פעמים 'נטמאה' – לבעלה ולבועלה.}}'''"אוֹ עָבַר עָלָיו רוּחַ קִנְאָה וְקִנֵּא אֶת אִשְׁתּוֹ, וְהִיא לֹא נִטְמָאָה"''', רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: מַה תַּלְמוּד לוֹמַר 'נִטְמָאָה', 'נִטְמָאָה' שָׁלֹשׁ פְּעָמִים? אֶלָּא טְמֵאָה לַבַּעַל, וּטְמֵאָה לַבּוֹעֵל, וּטְמֵאָה לִתְרוּמָה. רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: אֵינוֹ צָרִיךְ! וּמָה אִם גְּרוּשָׁה קַלָּה, שֶׁמֻּתֶּרֶת לַחֲזֹר לִמְגָרְשָׁהּ בְּיִשְׂרָאֵל, פְּסוּלָה מִן הַכְּהֻנָּה, סוֹטָה, חֲמוּרָה, דִּין הוּא שֶׁתְּהֵא פְּסוּלָה מִן הַכְּהֻנָּה! {{הע-שמאל|למרות שאין עדי טומאה האשה אסורה לבעלה, בגלל הספק; כלומר עשה ספק כודאי, למרות שאם נאנסה היא מותרת. טומאת שרץ תקפה גם באונס, ומכאן שגם ספק טומאת שרץ דינה כודאי; אבל הסוטה נסתרה ברשות היחיד, ויש בה דעת להישאל אם נבעלה או לא, ומכאן שגם בספק שרץ יש לטמא דווקא ברשות היחיד ובתנאי שהאשה אינה שוטה ויודעת אם נבעלה או לא. וראו גם [[ביאור:תוספתא/טהרות/ו#י|תוספתא טהרות ו י.]]}}מַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''"וְהִיא נִטְמָאָה"''' '''"וְהִיא לֹא נִטְמָאָה"'''? אִם הִיא טְמֵאָה, לָמָּה אֵינוֹ מַשְׁקֶה? וְאִם טְהוֹרָה הִיא, לָמָּה הוּא מַשְׁקֶה? אֶלָּא בָּא הַכָּתוּב לְלַמֶּדְךָ, שֶׁלְּעוֹלָם אֵין מַשְׁקִים אֶלָּא עַל הַסָּפֵק. וּמִיכָּן אַתָּה דָן לְשֶׁרֶץ: וּמָה אִם בְּמָקוֹם שֶׁלֹּא עָשָׂה אֹנֶס כְּרָצוֹן, עָשָׂה סָפֵק כְּוַדַּאי, כָּאן, שֶׁעָשָׂה אֹנֶס כְּרָצוֹן – דִּין הוּא שֶׁנַּעֲשֶׂה סָפֵק כְּוַדַּאי. וּמַה כָּאן רְשׁוּת הַיָּחִיד – אַף לְהַלָּן רְשׁוּת הַיָּחִיד; מַה כָּאן דָּבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ דַּעַת לִישָּׁאֵל – אַף לְהַלָּן דָּבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ דַּעַת לִישָּׁאֵל. מִיכָּן אָמְרוּ: סְפֵק טֻמְאָה בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד – סְפֵקוֹ טָמֵא; סְפֵק טֻמְאָה בִּרְשׁוּת הָרַבִּים – סְפֵקוֹ טָהוֹר. אֶת שֶׁיֵּשׁ בּוֹ דַּעַת לִישָּׁאֵל – סְפֵקוֹ טָמֵא, וְאֶת שֶׁאֵין בּוֹ דַּעַת לִישָּׁאֵל – סְפֵקוֹ טָהוֹר! }} ===פיסקה ח=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| '''על במדבר ה טו''' {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה סוטה פרק א#משנה ג|סוטה א ג]] [[ביאור:תוספתא/סוטה/א#ב|ותוספתא שם א ב.]] יתכן שהטעם האחרון אינו תלוי בזה שלפניו, והסיבה לכך שלא נחשדו על הנידות היא כי הדבר דוחה, ולא בגלל שיש לדבר היתר.}}'''"וְהֵבִיא הָאִישׁ אֶת אִשְׁתּוֹ אֶל הַכֹּהֵן"''' ([[במדבר ה טו]]): מִן הַתּוֹרָה הָאִישׁ מֵבִיא אֶת אִשְׁתּוֹ אֶל הַכֹּהֵן, אֶלָּא אָמְרוּ מוֹסְרִים לוֹ שְׁנֵי תַלְמִידֵי חֲכָמִים בַּדֶּרֶךְ, שֶׁלֹּא יָבֹא עָלֶיהָ. וְרַבִּי אוֹמֵר: בַּעֲלָהּ נֶאֱמָן עָלֶיהָ, מִקַּל וָחֹמֶר: וּמַה נִדָּה, שֶׁחַיָּבִים עַל בִּיאָתָהּ כָּרֵת – בַּעֲלָהּ נֶאֱמָן עָלֶיהָ. סוֹטָה, שֶׁאֵין חַיָּבִים עַל בִּיאָתָהּ כָּרֵת – אֵינוֹ דִין שֶׁיְּהֵא בַעֲלָהּ נֶאֱמָן עָלֶיהָ? אָמְרוּ לוֹ: כָּל שֶׁכֵּן! הוֹאִיל וְאֵין חַיָּבִים עַל בִּיאָתָהּ כָּרֵת – לֹא יְהֵא בַעֲלָהּ נֶאֱמָן עָלֶיהָ. דָּבָר אַחֵר: לֹא, אִם אָמַרְתָּ בְּנִדָּה, שֶׁיֵּשׁ לָהּ הֶתֵּר אַחַר אִסּוּרָהּ; תֹּאמַר בְּסוֹטָה, שֶׁאֵין לָהּ הֶתֵּר אַחַר אִסּוּרָהּ? דָּבָר אַחֵר: נֶחְשְׁדוּ יִשְׂרָאֵל עַל הַסּוֹטוֹת, וְלֹא נֶחְשְׁדוּ עַל הַנִּדּוֹת. {{הע-שמאל|ר' יהודה מחייב את הבעל לשלם את כל חובות האשה למקדש, וראו גם [[ביאור:משנה נגעים פרק יד#משנה יב|נגעים יד יב;]] חכמים מסכימים עימו, אבל מאפשרים לבעל לנכות (מקיץ) לה מכתובתה קרבנות שאינם משפחתיים, מתוך מחשבה שאחרי הטקס מן הסתם יגרש אותה – למרות שאינו חייב לעשות כך.}}'''"וְהֵבִיא אֶת קָרְבָּנָהּ עָלֶיהָ"''' – כָּל קָרְבָּן שֶׁעָלֶיהָ, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: קָרְבָּן שֶׁמַּכְשִׁירָהּ לוֹ, כְּגוֹן זָבָה וְיוֹלֶדֶת – הֲרֵי זֶה מֵבִיא מִשֶּׁלּוֹ, וְאֵין מְקִיץ מִכְּתֻבָּתָהּ. וְקָרְבָּן שֶׁאֵין מַכְשִׁירָהּ לוֹ, כְּגוֹן שֶׁקִּפְּחָה נְזִירוּת בְּרֹאשָׁהּ, אוֹ שֶׁחִלְּלָה אֶת הַשַּׁבָּת. הֲרֵי זֶה מֵבִיא מִשֶּׁלּוֹ – וּמְקִיץ מִכְּתֻבָּתָהּ. '''"עֲשִׂירִת הָאֵיפָה"''' – אֶחָד מֵעֲשָׂרָה בָּאֵיפָה. {{הע-שמאל|למרות שאין וודאות שהסוטה חטאה, ואילו חטאת מביאים כשיש וודאות כזאת – דווקא קרבן הסוטה הוא מקמח שעורים, כי חז"ל עיצבו את הטקס כעונש ולא כבירור האמת.}}'''"קֶמַח"''', לָמָּה נֶאֱמַר? שֶׁהָיָה בַּדִּין: הוֹאִיל וּמִנְחַת חוֹטֵא בָּאָה עַל חֵטְא, וְזוֹ בָּאָה עַל חֵטְא; אִם לָמַדְתִּי לְמִנְחַת חוֹטֵא שֶׁאֵינָהּ בָּאָה אֶלָּא סֹלֶת – אַף זוֹ לֹא תָבוֹא אֶלָּא סֹלֶת! תַּלְמוּד לוֹמַר: קֶמַח. '''"שְׂעֹרִים"''', לָמָּה נֶאֱמַר? שֶׁהָיָה בַּדִּין: הוֹאִיל וּמִנְחַת חוֹטֵא בָּאָה עַל הַחֵטְא, וְזוֹ בָּאָה עַל הַחֵטְא, אִם לָמַדְתִּי לְמִנְחַת חוֹטֵא שֶׁאֵינָהּ בָּאָה אֶלָּא חִטִּים – אַף זוֹ לֹא תָבוֹא אֶלָּא חִטִּים! תַּלְמוּד לוֹמַר: שְׂעֹרִים. {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה סוטה פרק ב|סוטה ב א.]]}}אָמַר רַבָּן גַּמְלִיאֵל: הַנִּיחוּ לִי סוֹפְרִים וְאוֹמְרָהּ כְּמִין חֹמֶר, אֲבָל נִרְאֶה הוּא. כְּשֵׁם שֶׁמַּעֲשֶׂיהָ מַעֲשֵׂה בְהֵמָה – כָּךְ קָרְבָּנָהּ מַאֲכַל בְהֵמָה. {{הע-שמאל|אם הוסיף למנחה שמן ו/או לבונה – עבר בלאו, למרות שיכול ללקט את הלבונה.}}'''"לֹא יָשִׂים עָלֶיהָ שֶׁמֶן"''', מַגִּיד שֶׁאִם נָתַן עָלֶיהָ שֶׁמֶן – עוֹבֵר בְּ'לֹא תַעֲשֶׂה'. כְּשֵׁם שֶׁעוֹבֵר עַל שַׁמְנוֹ, כָּךְ עוֹבֵר עַל לְבוֹנָתוֹ. אָמַרְתָּ: עַל הַשֶּׁמֶן יְהֵא עוֹבֵר, שֶׁאֵין יָכוֹל לַחֲזֹר וּלְלַקְּטוֹ; עַל הַלְּבוֹנָה לֹא יְהֵא עוֹבֵר, שֶׁיָּכוֹל לַחֲזֹר וּלְלַקְּטָהּ. תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"לֹא יָשִׂים עָלֶיהָ שֶׁמֶן וְלֹא יִתֵּן עָלֶיהָ לְבֹנָה"'''. מַגִּיד שֶׁאִם נָתַן עָלֶיהָ שֶׁמֶן וּלְבוֹנָה, עוֹבֵר בְּ'לֹא תַעֲשֶׂה'. וּמִפְּנֵי מַה טַעֲמוֹ שֶׁל דָּבָר? מַגִּיד '''"כִּי מִנְחַת קְנָאֹת הוּא"'''. {{הע-שמאל|קנאה לבועל- ראו [[ביאור:משנה סוטה פרק ה|סוטה ה א.]] קנאה למעלה – ראו [[ביאור:תוספתא/סוטה/ב#ד|תוספתא סוטה ב ד.]] דורש את הריבוי 'קנאות': אמנם הבועל אינו שותה מים מרים (למטה), אבל הקנאה של הקב"ה (למעלה) תפגע גם בו!}}'''"מִנְחַת קְנָאֹת"''' – שְׁתֵּי קְנָאוֹת: כְּשֵׁם שֶׁקִּנְאָה לָהּ – כָּךְ קִנְאָה לַבּוֹעֵל, כְּשֵׁם שֶׁקִּנְאָה לְמַטָּה – כָּךְ קִנְאָה לְמַעְלָה. '''"מִנְחַת זִכָּרוֹן"''', שׁוֹמֵעַ אֲנִי זְכוּת וְחוֹבָה? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"מַזְכֶּרֶת עָו‍ֹן"'''! {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:תוספתא/סוטה/א#ז|תוספתא סוטה א ז.]]}}כָּל הַזִּכְרוֹנוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה לְטוֹבָה – וְזוֹ לְפֻרְעָנוּת, דִּבְרֵי רַבִּי טַרְפוֹן. {{הע-שמאל|לעניין מידה טובה ומידת פורענות ראו [[ביאור:משנה מכות פרק א#משנה ז|מכות א ז.]] ר' ישמעאל טוען שהמים גורמים לחשבון כללי של זכויות וחובות האשה, ולאו דווקא בשאלה אם נבעלה או לא. הוא מודה שהמים מזכירים גם זכות, אבל הזכות רק תולה את העונש ודוחה אותו, וראו גם [[ביאור:משנה סוטה פרק ג#משנה ד|סוטה ג ד,]] שמשכו את העניין לשאלת לימוד תורה לנשים. הוא דורש לפי המידה "כלל ופרט – אין בכלל אלא מה שבפרט", אבל במקרה שלפנינו הפרשנות הטכנית, שהמנחה מזכירה רק עוון – סותרת את העיקרון התיאולוגי, שמדה טובה מרובה ממדת פורענות. במקרה של סתירה כזאת אין המידה הפרשנית עומדת מול עיקרון תיאולוגי, והיא מתבטלת! הסבר אחר ואולי סביר יותר הוא שבסתירה בין קל וחומר ("מידת הדין") לבין כלל ופרט – גוברת המידה של קל וחומר, המבוססת על הגיון.}}רַבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר: אַף זוֹ לְטוֹבָה, שֶׁנֶּאֱמַר "וְאִם לֹא נִטְמְאָה הָאִשָּׁה..." ([[במדבר ה כח]]). אֵין לִי אֶלָּא '''"מַזְכֶּרֶת עָו‍ֹן"''', מַזְכֶּרֶת זְכוּת מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"מִנְחַת זִכָּרוֹן"''', מִכָּל מָקוֹם. רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: '''"מִנְחַת זִכָּרוֹן"''' – כְּלָל, '''"מַזְכֶּרֶת עָו‍ֹן"''' – פְּרָט. כְּלָל וּפְרָט – אֵין בַּכְּלָל אֶלָּא מַה שֶּׁבַּפְּרָט! אִם אוֹמֵר אַתָּה כֵן, לֹא נִמְצֵאת מִדַּת הַדִּין מְקֻפַּחַת? שֶׁהָיָה בַּדִּין לְבַעַל הַדִּין לַחֲלֹק: וְכִי אֵיזוֹ מִדָּה מְרֻבָּה, מִדַּת טוֹבָה אוֹ מִדַּת פֻּרְעָנוּת? הֱוֵי אוֹמֵר מִדַּת הַטּוֹב! אִם מִדַּת פֻּרְעָנוּת, הַמְמֹעֶטֶת, הֲרֵי הִיא '''"מַזְכֶּרֶת עָו‍ֹן"''' – מִדָּה טוֹבָה, הַמְּרֻבָּה, דִּין הוּא שֶׁתְּהֵא מַזְכֶּרֶת זְכוּת! זֹאת הִיא מִדָּה בַּתּוֹרָה: כָּל כְּלָל וּפְרָט שֶׁדֶּרֶךְ הַדִּין לוֹקָה בּוֹ, נִתְקַיְּמוּ זֶה וָזֶה – אַל תִּלְקֶה דֶּרֶךְ הַדִּין. כֵּיצַד נִתְקַיְּמוּ זֶה וָזֶה אַל תִּלְקֶה דֶּרֶךְ הַדִּין? אִם הָיְתָה טְמֵאָה – פֻּרְעָנוּת פּוֹקַדְתָּהּ מִיָּד; וְאִם יֵשׁ לָהּ זְכוּת – זְכוּת תּוֹלָה לָהּ. שְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים, כְּדֵי הַכָּרַת הָעֻבָּר – דִּבְרֵי אַבָּא יוֹסֵי בֶּן חָנָן. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יִצְחָק אִישׁ הַדָּרוֹם אוֹמֵר: תִּשְׁעָה חֳדָשִׁים, שֶׁנֶּאֱמַר "וְנִקְּתָה וְנִזְרְעָה זָרַע". מַה זֶרַע בֶּן תִּשְׁעָה חֳדָשִׁים – אַף זְכוּת תִּשְׁעָה חֳדָשִׁים. רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ; וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵין רְאָיָה לַדָּבָר – זֵכֶר לַדָּבָר. "לָהֵן מַלְכָּא מִלְכִּי יִשְׁפַּר עֲלָךְ... כֹּלָּא מְטָא עַל נְבוּכַדְנֶצַּר מַלְכָּא, לִקְצָת יַרְחִין תְּרֵי עֲשַׂר" ([[דניאל ד כד]]-כו). {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה סוטה פרק ג#משנה ה|סוטה ג ה.]] רבי מנסה לטעון שאם תלתה לה הזכות – לאחר שנגמרה זכותה היא מתה בדרך של הסוטה, ומתברר שאכן סטתה, אבל ר' שמעון מצפה שהעניין ייוודע מייד כשהיא שותה, וראו שם בתחילת משנה ד.}}רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי אוֹמֵר: אֵין זְכוּת תּוֹלָה בַּמַּיִם הַמָּרִים! אִם אוֹמֵר אַתָּה שֶׁהַזְּכוּת תּוֹלָה בַּמַּיִם הַמָּרִים הַמְאָרְרִים – מַדְהֶה אַתָּה אֶת הַמַּיִם בִּפְנֵי כָּל הַנָּשִׁים הַשּׁוֹתוֹת. וּמוֹצִיא אַתָּה שֵׁם רַע עַל הַטְּהוֹרוֹת שֶׁשָּׁתוּ, וְיֹאמְרוּ: טְמֵאוֹת הָיוּ, אֶלָּא שֶׁתָּלְתָה לָהֶם זְכוּת. רַבִּי אוֹמֵר: אֲנִי אַכְרִיעַ! אִם הָיְתָה טְהוֹרָה – סוֹפָהּ לָמוּת כְּדֶרֶךְ בְּנֵי אָדָם. וְאִם הָיְתָה טְמֵאָה – סוֹפָהּ לָמוּת "וְצָבְתָה בִטְנָהּ וְנָפְלָה יְרֵכָהּ" ([[במדבר ה כז]]). רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי אוֹמֵר: וְכִי מִי מוֹדִיעַ לְכָל הָעוֹמְדִים שֶׁסּוֹף זוֹ לָמוּת "וְצָבְתָה בִטְנָהּ וְנָפְלָה יְרֵכָהּ"? אֶלָּא כֵיוָן שֶׁהָיְתָה שׁוֹתָה – פָּנֶיהָ מוֹרִיקוֹת וְעֵינֶיהָ בּוֹלְטוֹת וּכְמִין שַׁרְבִיטִין הָיוּ מִזְרָקִין בָּהּ. וְהֵן אוֹמְרִים: מַהֲרוּ וְהוֹצִיאוּהָ, שֶׁלֹּא תְטַמֵּא הָעֲזָרָה! }} ===פיסקה ט=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| '''על במדבר ה טז''' '''"וְהִקְרִיב אֹתָהּ הַכֹּהֵן"''', מִיכָּן אָמְרוּ: אֵין מַשְׁקִים שְׁתֵּי סוֹטוֹת כְּאֶחָת. {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:תוספתא/סוטה/א#ד|תוספתא סוטה א ד.]] דורש "אותה" ולא את חברתה. הדרשות מצטטות משנה ותוספתא ומסתפקות בכך.}} '''"וְהֶעֱמִידָהּ"''' – שֶׁלֹּא יַעֲמִיד עִמָּהּ לֹא עֲבָדֶיהָ וְלֹא שִׁפְחוֹתֶיהָ, מִפְּנֵי שֶׁלִּבָּהּ סָמוּךְ עֲלֵיהֶם. {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה סוטה פרק א#משנה ו|סוטה א ו]]}} '''"לִפְנֵי ה'"''' – בְּשַׁעֲרֵי נִקָּנוֹר. מִיכָּן אָמְרוּ: רֹאשׁ הַמַּעֲמָד הָיָה מַעֲמִיד אֶת הַטְּמֵאִים בְּשַׁעֲרֵי נִקָּנוֹר. {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה סוטה פרק א#משנה ה|סוטה א ה]]}}שֶׁשָּׁם מַשְׁקִין אֶת הַסּוֹטוֹת. }} ===פיסקה י=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| '''על במדבר ה יז''' '''"וְלָקַח הַכֹּהֵן מַיִם קְדֹשִׁים"''', אֵין קְדוֹשִׁים אֶלָּא שֶׁקִּדְּשׁוּ בַכֶּלִי; וְאֵלּוּ הֵם? אֵלּוּ מֵי כִיּוֹר. {{הע-שמאל|הקדושה חלה על המים – כמו על מנחות וקרבנות במקדש – רק מהזמן שהיו בכלי שרת; וראו לדוגמא [[ביאור:משנה מנחות פרק יב|מנחות יב א.]]}} '''"בִּכְלִי חֶרֶשׂ"''', מַגִּיד שֶׁלֹּא עָשָׂה בָהּ כָּל הַכֵּלִים כִּכְלִי חֶרֶשׂ. {{הע-שמאל|הדרשה משווה בין טקס ההזאה לטיהור הטמאים, שיש בו כלי עם מים ואפר פרה אדומה – לטקס השקאת הסוטה, שגם בו יש מים ועפר, וגם הוא נועד לטהר את האשה מחשד. למרות הדמיון יש גם הבדל: בטקס הסוטה כלי המים הוא מחרס דווקא, ואילו את ההזאה ניתן לעשות בכל כלי, ראו [[ביאור:משנה פרה פרק ה#משנה ה|פרה ה ה.]]}}שֶׁהָיָה בַדִּין: הוֹאִיל וְעָפָר וּמַיִם מְקַדְּשִׁים בְּפָרָה, וְעָפָר וּמַיִם מְקַדְּשִׁים בְּסוֹטָה, אִם לָמַדְתִּי לְפָרָה שֶׁעָשָׂה בָהּ כָּל הַכֵּלִים כִּכְלִי חֶרֶשׂ – אַף סוֹטָה, אֵינוֹ דִין שֶׁנַּעֲשֶׂה בָהּ כָּל הַכֵּלִים כִּכְלִי חֶרֶשׂ? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"בִּכְלִי חֶרֶשׂ"''', מַגִּיד שֶׁלֹּא עָשָׂה בָהּ כָּל הַכֵּלִים כִּכְלִי חֶרֶשׂ: '''"בִּכְלִי חֶרֶשׂ"''' – כְּלִי חֶרֶשׂ חָדָשׁ, דִּבְרֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל. {{הע-שמאל|דורש חרש-חדש. לעניין הכלי ראו [[ביאור:משנה סוטה פרק ב#משנה ב|סוטה ב ב.]]}} '''"וּמִן הֶעָפָר אֲשֶׁר יִהְיֶה בְּקַרְקַע הַמִּשְׁכָּן"''', {{הע-שמאל|דורש 'יהיה': ת"ק קורא מצווה שיהיה עפר, ואם אין – מביא עפר ומניחו בקרקע המשכן ואז מניח על המים; איסי בן עקביא קורא 'יהיה' בעתיד, בבית המקדש. איסי בן מנחם מגן על ת"ק וטוען שריבוי המקדש אינו צריך פסוק, אלא הוא בא בקל וחומר.}}מַגִּיד הַכָּתוּב שֶׁאִם לֹא הָיָה שָׁם עָפָר – מֵבִיא עָפָר מִמָּקוֹם אַחֵר וְנוֹתְנוֹ לַמָּקוֹם, מִפְּנֵי שֶׁהַמָּקוֹם מְקַדְּשׁוֹ. אִיסִי בֶּן עֲקַבְיָה אוֹמֵר: לְהָבִיא אֶת קַרְקַע בֵּית עוֹלָמִים. אִיסִי בֶּן מְנַחֵם אוֹמֵר: אִם הַמְּטַמְּאוֹ טֻמְאָה קַלָּה – עָשָׂה בָהּ בֵּית הַמִּקְדָּשׁ כַּמִּשְׁכָּן. סוֹטָה, חֲמוּרָה, דִּין הוּא שֶׁנַּעֲשֶׂה בָהּ בֵּית הַמִּקְדָּשׁ כַּמִּשְׁכָּן! וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''"וּמִן הֶעָפָר אֲשֶׁר יִהְיֶה בְּקַרְקַע הַמִּשְׁכָּן יִקָּח"'''? {{הע-שמאל|כאן עומדת הדרשה על ההשוואה בין טקס הסוטה לטקס הזאת המים לטיהור, שהוזכרה לעיל: לכתחילה צריך להניח את העפר על המים, אבל אם הפך את הסדר בדיעבד – יצא, כדעת ר' שמעון [[ביאור:תוספתא/פרה/ו#ב|בתוספתא פרה ו ב.]] הדרשה מלמדת שר' שמעון מכשיר גם מי סוטה שהגיעו לכלי אחרי העפר.}}לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר '''"וְלָקְחוּ לַטָּמֵא מֵעֲפַר שְׂרֵפַת הַחַטָּאת"''' וְגוֹ' ([[במדבר יט יז]]). נֶאֱמַר כָּאן עָפָר וְנֶאֱמַר לְהַלָּן עָפָר; מָה עָפָר הָאָמוּר כָּאן – עָפָר עַל פְּנֵי הַמַּיִם, אַף לְהַלָּן – עָפָר עַל פְּנֵי הַמַּיִם. מַה לְּהַלָּן, אִם הִקְדִּים עָפָר לַמַּיִם יָצָא – אַף כָּאן, אִם הִקְדִּים עָפָר לַמַּיִם יָצָא. '''"יִקַּח הַכֹּהֵן וְנָתַן אֶל הַמָּיִם"''', כְּדֵי שֶׁיֵּרָאֶה. {{הע-שמאל|כמות העפר אינה מוגדרת, בתנאי שיראה לעין שיש עפר במים; וראו [[ביאור:תוספתא/סוטה/א#ו|תוספתא סוטה א ו,]] כר' ישמעאל.}}שְׁלֹשָׁה דְּבָרִים בַּתּוֹרָה כְּדֵי שֶׁיֵּרָאוּ: אֵפֶר פָּרָה, וְעָפָר סוֹטָה וְרֹק יְבָמָה. רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: אַף דַּם הַצִּפּוֹר. }} ===פיסקה יא=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| '''על במדבר ה יח''' {{הע-שמאל|הביטוי "לפני ה'" חוזר בפס' טז וכאן, ושניהם רומזים לשער המזרח שליד שער ניקנור, ראו [[ביאור:משנה סוטה פרק א#משנה ה|סוטה א ה.]]}}'''"וְהֶעֱמִיד הַכֹּהֵן אֶת הָאִשָּׁה לִפְנֵי ה'"''', מָקוֹם שֶׁמַּעֲמִידָהּ בַּתְּחִלָּה – שָׁם מַעֲמִידָהּ בַּסּוֹף. {{הע-שמאל|הפריעה אינה המצב הרגיל, ומכאן שבנות ישראל מכסות את ראשיהן בדרך כלל. כך גם במקרה של תמר, שקרעה את בגדיה והניחה אפר על ראשה. לדברי ר' יהודה ראו גם [[ביאור:משנה סוטה פרק א#משנה ה|סוטה א ה-ו.]] ר' יוחנן בן ברוקה טוען שאין להחמיר יותר מהצורך המינימלי, לפרוע את ראשה כדברי ר' ישמעאל לעיל, ואין להקלות אותה ברבים; נראה שלדעתו אין עדיין וודאות שמדובר בעבריינית, ולכן הוא דורש לשמור על כבודה, ולהסתפק במצווה של פריעת הראש המוזכרת בפירוש בתורה ותו לא. לכן הוא מוסיף גם סדין של בוץ כשמירה על הפרטיות של האשה; אבל חכמים חלקו עליו על סמך הפסוק מיחזקאל, המלמד על צורך בהרתעה וביוש האשה ברבים.}}'''"וּפָרַע אֶת רֹאשׁ הָאִשָּׁה"''', כֹּהֵן נִפְנֶה לַאֲחוֹרֶיהָ וּפוֹרְעָהּ כְּדֵי לְקַיֵּם בָּהּ מִצְוַת פְּרִיעָה, דִּבְרֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל. דָּבָר אַחֵר: לִמֵּד עַל בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל, שֶׁהֵן מְכַסּוֹת רָאשֵׁיהֶן. וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵין רְאָיָה לַדָּבָר – זֵכֶר לַדָּבָר: "וַתִּקַּח תָּמָר אֵפֶר עַל רֹאשָׁהּ" ([[שמואל ב יג יט]]). רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אִם הָיָה בֵּית חֲלִיצָתָהּ נָאֶה – לֹא הָיָה מְגַלֵּהוּ, וְאִם הָיָה שְׂעָרָהּ נָאֶה – לֹא הָיָה סוֹתְרוֹ. הָיְתָה מְכֻסָּה לְבָנִים – מְכַסֶּה שְׁחוֹרִים; הָיוּ שְׁחוֹרִים נָאִים לָהּ – מַפְשִׁיטָן וּמַלְבִּישִׁים אוֹתָהּ כְּעוּרִים. הָיוּ עָלֶיהָ כְּלֵי זָהָב – קַטְלָאוֹת וּנְזָמִים וְטַבָּעוֹת – מְסַלְּקָם הֵימֶנָּה כְּדֵי לְנַוְּלָהּ. רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן בְּרוֹקָה אוֹמֵר: אֵין מְנַוְּלִים בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁכָּתוּב בַּתּוֹרָה. אֶלָּא: '''"לִפְנֵי ה' וּפָרַע אֶת רֹאשׁ הָאִשָּׁה"''', סָדִין שֶׁל בּוּץ הָיָה פוֹרֵס בֵּינוֹ לְבֵין הָעָם. כֹּהֵן פּוֹנֶה לַאֲחוֹרֶיהָ וּפוֹרְעָהּ, כְּדֵי לְקַיֵּם בָּהּ מִצְוַת פְּרִיעָה. אָמְרוּ לוֹ: כְּשֵׁם שֶׁלֹּא חַסְתָּ עַל כְּבוֹד הַמָּקוֹם, כָּךְ אֵין חָסִין עַל כְּבוֹדָהּ. אֶלָּא כָּל הַנִּוּוּל הַזֶּה מְנַוְּלָהּ, כָּל הָרוֹצֶה לִרְאוֹת בָּא וְרוֹאֶה, חוּץ מֵעֲבָדֶיהָ וְשִׁפְחוֹתֶיהָ, מִפְּנֵי שֶׁלִּבָּהּ גַּס בָּהֶן. אֶחָד הָאֲנָשִׁים וְאֶחָד הַנָּשִׁים, אֶחָד קְרוֹבִים וְאֶחָד רְחוֹקִים – מֻתָּרִים לִרְאוֹתָהּ. שֶׁנֶּאֱמַר: "וְנִוַּסְּרוּ כָּל הַנָּשִׁים וְלֹא תַעֲשֶׂינָה כְּזִמַּתְכֶנָה" ([[יחזקאל כג מח]]). {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה סוטה פרק ב|סוטה ב א.]] העמסת המנחה על ידי האשה מיועדת לגרום לה לוותר על הטקס ובסופו של דבר להציל את חייה.}}'''"וְנָתַן עַל כַּפֶּיהָ"''', אַבָּא חָנִין אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבִּי אֱלִיעֶזֶר: כְּדֵי לְיַגְּעָהּ, כְּדֵי שֶׁתַּחֲזֹר בָּהּ. וַהֲלֹא דְּבָרִים קַל וָחֹמֶר: אִם כָּךְ חָס הַמָּקוֹם עַל עוֹבְרֵי רְצוֹנוֹ – עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה יָחוּס עַל עוֹשֵׂי רְצוֹנוֹ. {{הע-שמאל|התכונות הפלאיות של המים מתרחשות בזמן שהם בידי הכהן. דורש 'יהיו'- יתהוו. הדרשה 'דבר אחר' דורשת 'מרים'-ממררים-מערערים: המים ממררים את חיי הסוטה וממיתים אותה – או שהם מנקים אותה מחשד ומעוון.}}'''"וּבְיַד הַכֹּהֵן יִהְיוּ מֵי הַמָּרִים הַמְאָרְרִים"''', מַגִּיד הַכָּתוּב שֶׁאֵין הַמַּיִם נֶהְפָּכִים לִהְיוֹת מָרִים אֶלָּא בְּיַד הַכֹּהֵן. דָּבָר אַחֵר: נִקְרְאוּ "מָרִים" עַל שֵׁם סוֹפָן, שֶׁמְּמָרְרִין אֶת הַגּוּף וּמְעַרְעֲרִין אֶת הֶעָו‍ֹן. }} ===פיסקה יב=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| '''על במדבר ה יט''' {{הע-שמאל|נוסח ההשבעה נתון מראש, ואינו ניתן לשינוי; לכן, בניגוד לשבועת ביטוי, אין לאשה זכות להשבע בעצמה אלא היא חייבת להיענות לנוסח הנתון ע"י הכהן.}} '''"וְהִשְׁבִּיעַ אֹתָהּ הַכֹּהֵן"''', הַכֹּהֵן מַשְׁבִּיעָהּ, וְאֵין נִשְׁבַּעַת מֵאֵלֶיהָ. שֶׁהָיָה בַּדִּין: נֶאֱמַר כָּאן שְׁבוּעָה, וְנֶאֱמַר לְהַלָּן ([[ויקרא ה ד]]) שְׁבוּעָה. מַה שְּׁבוּעָה הָאֲמוּרָה לְהַלָּן הִיא נִשְׁבַּעַת מֵאֵלֶיהָ – אַף שְׁבוּעָה הָאֲמוּרָה כָּאן הִיא נִשְׁבַּעַת מֵאֵלֶיהָ. תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"וְהִשְׁבִּיעַ אֹתָהּ הַכֹּהֵן"''' – הַכֹּהֵן מַשְׁבִּיעַ, וְאֵינָהּ נִשְׁבַּעַת מֵאֵלֶיהָ. {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה סוטה פרק ז|סוטה ז א.]] ר' יאשיה לומד מהביטוי "אל האשה", בניגוד לטקס החליצה, שבו יש להקפיד על לשון הקדש (שם משנה ב). ר' ישמעאל לומד את ההלכה מעצם העובדה שהאשה עונה אחרי הכהן 'אמן אמן'.}}'''"וְאָמַר אֶל הָאִשָּׁה"''' – בְּכָל לָשׁוֹן שֶׁהִיא שׁוֹמַעַת, דִּבְרֵי רַבִּי יֹאשִׁיָּה. שֶׁהָיָה בַּדִּין: וּמָה אִם יְבָמָה, קַלָּה, לֹא עָשָׂה בָּהּ כָּל הַלְּשׁוֹנוֹת כִּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ, סוֹטָה, חֲמוּרָה, אֵינוֹ דִּין שֶׁלֹּא נַעֲשֶׂה בָּהּ כָּל הַלְּשׁוֹנוֹת כִּלְשׁוֹן קֹדֶשׁ? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"וְאָמַר אֶל הָאִשָּׁה"''' – בְּכָל לָשׁוֹן שֶׁהִיא שׁוֹמַעַת, דִּבְרֵי רַבִּי יֹאשִׁיָּה. רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: אֵינוֹ צָרִיךְ, שֶׁהֲרֵי כְּבָר נֶאֱמַר: "וְאָמְרָה הָאִשָּׁה אָמֵן אָמֵן". אִם אֵינָהּ שׁוֹמַעַת, כֵּיצַד אָמְרָה אָמֵן אָמֵן? {{הע-שמאל|בדברי הכהן יש אלה – קללה אם סטתה – ושבועה שלא סטתה. על שתיהן עונה האשה "אמן אמן", והשוו [[ביאור:משנה סוטה פרק ב#משנה ה|סוטה ב ה,]] שם מתוארת גם השבועה עצמה כקללה וכהרחבתה, בניגוד [[ביאור:תוספתא/סוטה/ב#ד|לתוספתא סוטה ב ד.]]}}אוֹ אֵינָהּ אוֹמֶרֶת אֶלָּא עַל הָאָלָה? כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר "יִתֵּן ה' אוֹתָךְ לְאָלָה וְלִשְׁבֻעָה בְּתוֹךְ עַמֵּךְ" ([[במדבר ה כא]]), הֲרֵי שְׁבוּעָה אֲמוּרָה. {{הע-שמאל|ראו בתחילת הפיסקה, שהכהן מנסח את השבועה ואינו מניח לאשה ליזום את הנוסח.}}הָא מַה תַּלְמוּד לוֹמַר "וְאָמַר הַכֹּהֵן לָאִשָּׁה"? לִמְּדָהּ כֹּהֵן סֵדֶר שְׁבוּעָה. {{הע-שמאל|השוו [[ביאור:משנה סוטה פרק א#משנה ד|סוטה א ד,]] שהעבירה את האיום והשיחה עם האשה מהכהן לבית הדין הגדול. ההעברה מבטאת את המאבק בין חז"ל לכהנים הצדוקים על השליטה במקדש, וראו גם [[ביאור:משנה יומא פרק א|יומא א, א-ד.]] כאן האיום הוא ע"י הכהן, והוא נוסף לנוסח השבועה.}}'''"אִם לֹא שָׁכַב אִישׁ אֹתָךְ"'''', מְלַמֵּד שֶׁפּוֹתֵחַ לָהּ בִּזְכוּת. אוֹמֵר לָהּ: הַרְבֵּה יַיִן עוֹשֶׂה, הַרְבֵּה שְׂחוֹק עוֹשֶׂה, הַרְבֵּה יַלְדוּת עוֹשָׂה. הַרְבֵּה קִדְּמוּךְ וְנִשְׁטְפוּ. אַל תִּגְרְמִי לַשֵּׁם הַגָּדוֹל הַנִּכְתָּב בִּקְדֻשָּׁה שֶׁיִּמָּחֶה עַל הַמָּיִם! אוֹמֵר לְפָנֶיהָ דִּבְרֵי הַגָּדָה, מַעֲשִׂים שֶׁאֵרְעוּ בַּכְּתוּבִים הָרִאשׁוֹנִים. כְּגוֹן: "אֲשֶׁר חֲכָמִים יַגִּידוּ וְלֹא כִחֲדוּ מֵאֲבוֹתָם" ([[איוב טו יח]]). וְאוֹמֵר לְפָנֶיהָ דְּבָרִים שֶׁאֵינָן כְּדַיי לְשׁוֹמְעָן, הִיא וְכָל מִשְׁפְּחוֹת בֵּית אָבִיהָ כְּדַיי בָּהֶם. {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:תוספתא/סוטה/א#ג|תוספתא סוטה א ג:]] ר' ישמעאל, בניגוד למשנה ולאיום דלעיל, מתייחס גם לאפשרות שהאשה לא נטמאה, ואז שתיית המים לא תזיק לה.}}רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: בַּתְּחִלָּה מוֹדִיעָהּ כֹּחָן שֶׁל מַיִם הַמָּרִים. אוֹמֵר לָהּ: בִּתִּי, אוֹמַר לָךְ הַמַּיִם הַמָּרִים הָאֵלּוּ לָמָּה הֵם דּוֹמִים: לְסַם יָבֵשׁ הַנִּתָּן עַל גַּבֵּי בָּשָׂר חַי – וְאֵין מַזִּיקוֹ; כְּשֶׁהוּא מוֹצֵא מַכָּה – מַתְחִיל לְחַלְחֵל. אַף אַתְּ, אִם טְהוֹרָה אַתְּ – שְׁתִי וְאַל תִּמָּנְעִי, וְאִם טְמֵאָה אַתְּ – {{ב|הִנָּקִי|המנעי}} מִמֵּי הַמָּרִים הַמְאָרְרִים הָאֵלֶּה. }} ===פיסקה יג=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| '''על במדבר ה כ''' '''"וְאַתְּ כִּי שָׂטִית"''' ([[במדבר ה כ]]), אֵין לִי אֶלָּא כְּדַרְכָּהּ. שֶׁלֹּא כְּדַרְכָּהּ מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: "וְכִי נִטְמֵאת"! {{הע-שמאל|למרות שהחשוד בעל את האשה שלא כדרכה, וממילא היא אינה בהריון – המעשה עושה אותה לסוטה והמים גורמים למותה.}} '''"וְיִתֵּן אִישׁ בָּךְ אֶת שְׁכָבְתּוֹ"''' – לְהָבִיא אֶת הַסָּרִיס. {{הע-שמאל|למרות שהסריס (עקר) אינו גורם להתעברות האשה – יכול הבעל לקנא בו.}} '''"מִבִּלְעֲדֵי אִישֵׁךְ"''' – לְהָבִיא אֶת אֵשֶׁת הַסָּרִיס. עַל הַכֹּל הָיָה מַתְנֶה עִמָּהּ. {{הע-שמאל|הסריס יכול לקנא לאשתו ולהשקות אותה במים, אבל אם האשה היא איילונית (עקרה) היא אינה שותה; וראו [[ביאור:משנה סוטה פרק ד#משנה ד|סוטה ד ד.]]}}}} ===פיסקה יד=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| '''על במדבר ה כא''' '''"וְהִשְׁבִּיעַ הַכֹּהֵן אֶת הָאִשָּׁה בִּשְׁבֻעַת הָאָלָה"''' ([[במדבר ה כא]]), מִיכָּן אַתָּה דָן לְכָל הַשְּׁבוּעוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה, {{הע-שמאל|שבועת הדיינים, המכונה שבועת המודה במקצת, מופיעה ב[[שמות כב י]] בלי אלה. הדרשה טוענת שגם היא כוללת אלה. השבועה הנ"ל מכונה שם "שבועת ה'", והוא הדין לשבועת הסוטה. וראו גם [[ביאור:מכילתא/נזיקין#פרשה טז|מכילתא נזיקין טז.]]}}הוֹאִיל וְנֶאֶמְרוּ שְׁבוּעוֹת בַּתּוֹרָה סְתָם, וּפָרַט בְּאַחַת מֵהֶן שֶׁאֵינָהּ אֶלָּא בְּאָלָה וּבִשְׁבוּעָה, אַף פּוֹרְטַנִי בְּכָל הַשְּׁבוּעוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה, שֶׁלֹּא יְהוּ אֶלָּא בְּאָלָה וּבִשְׁבוּעָה. הוֹאִיל וְנֶאֶמְרוּ שְׁבוּעוֹת בַּתּוֹרָה סְתָם, וּפָרַט בְּאַחַת מֵהֶן שֶׁאֵינָהּ אֶלָּא בְּיוֹ"ד הֵ"א, אַף פּוֹרְטַנִי בְּכָל הַשְּׁבוּעוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה, שֶׁאֵינָן אֶלָּא בְּיוֹ"ד הֵ"א. '''"יִתֵּן ה' אוֹתָךְ לְאָלָה וְלִשְׁבֻעָה בְּתוֹךְ עַמֵּךְ"''', לָמָּה נֶאֱמַר? {{הע-שמאל|האלה (קללה) עומדת מאחורי כל שבועה, ומאיימת על הנשבעים. יש לה תוקף אלוהי, ולכן אין לזלזל בה; וראו [[ביאור:מכילתא/נזיקין#פרשה טז|מכילתא נזיקין טז.]] וכן [[ביאור:משנה שבועות פרק ד#משנה יג|שבועות ד יג.]]}}לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר "נֶפֶשׁ כִּי תֶחֱטָא וְשָׁמְעָה קוֹל אָלָה" ([[ויקרא ה א]]), אֵין לִי אֶלָּא אָלָה. מִנַּיִן לַעֲשׂוֹת שְׁבוּעָה כְּאָלָה? – הֲרֵי אַתָּה דָן: נֶאֱמַר כָּאן אָלָה, וְנֶאֱמַר לְהַלָּן אָלָה. מָה אָלָה הָאֲמוּרָה כָּאן, עָשָׂה שְׁבוּעָה כְּאָלָה – אַף אָלָה הָאֲמוּרָה לְהַלָּן, עֲשֵׂה שְׁבוּעָה כְּאָלָה. וּמָה אָלָה בְּיוֹ"ד הֵ"א – אַף שְׁבוּעָה בְּיוֹ"ד הֵ"א. הוֹאִיל וְנֶאֶמְרוּ שְׁבוּעוֹת בַּתּוֹרָה סְתָם, וּפֵרַט לְךָ הַכָּתוּב בְּאַחַת מֵהֶם שֶׁאֵינָהּ אֶלָּא בְּיוֹ"ד הֵ"א, אַף פּוֹרְטַנִי בְּכָל שְׁבוּעוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה שֶׁלֹּא יְהוּ אֶלָּא בְּיוֹ"ד הֵ"א. '''"בְּתוֹךְ עַמֵּךְ"''' – וְעַמֵּךְ שָׁלוֹם. {{הע-שמאל|הציבור אינו סובל בגלל חטאה של הסוטה, וראו גם [[ביאור:מכילתא/שבתא#פרשה א|מכילתא שבתא א,]] על פס' יד.}} '''"בְּתוֹךְ עַמֵּךְ"''' – וְלֹא בַּזְּמַן הַזֶּה. {{הע-שמאל|העונש של הסוטה הוא דווקא בזמן שישראל על אדמתם, ולא בזמן הגלות, שבה הם בתוך עם אחר שאינו מכיר אותם; וראו [[ביאור:משנה סוטה פרק ט#משנה ט|סוטה ט ט,]] שבוטלו מים המרים.}}'''"בְּתוֹךְ עַמֵּךְ"''', הַפְרֵשׁ בֵּין אָדָם הַמִּתְנַוֵּל בְּמָקוֹם שֶׁמַּכִּירִין אוֹתוֹ לְאָדָם הַמִּתְנַוֵּל בְּמָקוֹם שֶׁאֵין מַכִּירִין אוֹתוֹ. }} ===פיסקה טו=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| '''על במדבר ה כא-כב''' {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה סוטה פרק ה|סוטה ה א.]] דורש את הכפילות; וראו לעיל ח, דרשה דומה על הריבוי "קנאות". ר' יוסי הגלילי מוסיף מסקנה, שהמביא זכות לחברו יזכה גם הוא למה שזכה חברו. על עצם ההנחה שמידה טובה מרובה ראו [[ביאור:משנה מכות פרק א#משנה ז|מכות א ז.]]}}'''"בְּתֵת ה' אֶת יְרֵכֵךְ נֹפֶלֶת... וּבָאוּ הַמַּיִם הַמְאָרְרִים הָאֵלֶּה בְּמֵעַיִךְ לַצְבּוֹת בֶּטֶן וְלַנְפִּל יָרֵךְ"''' ([[במדבר ה כא]]-כב), רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר: זֶה בִּטְנוֹ וִירֵכוֹ שֶׁל בּוֹעֵל. אַתָּה אוֹמֵר זֶה בִּטְנוֹ וִירֵכוֹ שֶׁל בּוֹעֵל, אוֹ אֵינָהּ אֶלָּא בִּטְנָהּ וִירֵכָהּ שֶׁל נִבְעֶלֶת? כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר "וְצָבְתָה בִטְנָהּ וְנָפְלָה יְרֵכָהּ" ([[במדבר ה כז]]), הֲרֵי בִּטְנָהּ וִירֵכָהּ שֶׁל נִבְעֶלֶת אָמוּר. הָא מַה תַּלְמוּד לוֹמַר "לַצְבּוֹת בֶּטֶן וְלַנְפִּל יָרֵךְ"? זֶה בִּטְנוֹ וִירֵכוֹ שֶׁל בּוֹעֵל. מַגִּיד הַכָּתוּב, כְּשֵׁם שֶׁהַפֻּרְעָנוּת פּוֹקַדְתָּהּ – כָּךְ הַפֻּרְעָנוּת פּוֹקַדְתּוֹ. וַהֲלֹא דְּבָרִים קַל וָחֹמֶר: אִם מִדַּת פֻּרְעָנוּת, מְמֹעֶטֶת, הַמֵּבִיאָ תַּקָּלָה לַחֲבֵרוֹ הֲרֵי הוּא כְּיוֹצֵא בוֹ. קַל וָחֹמֶר לְמִדַּת הַטּוֹב, מְרֻבָּה. {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה סוטה פרק ב#משנה ה|סוטה ב ה.]] לדברי ר' מאיר יכול לגלגל עליה גם הבטחה לעתיד. חכמים מסכימים שמגלגל עליה שבועות נוספות, אבל לדעתם כולן על העבר. וראו [[ספורנו/במדבר/ה#כב|פירוש ספורנו שם,]] שהאשה עונה אמן על הקללה ואמן על הברכה.}}"וְאָמְרָה הָאִשָּׁה אָמֵן אָמֵן", אָמֵן שֶׁלֹּא נִטְמֵיתִי, אָמֵן שֶׁלֹּא אֶטָּמֵא, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. וְאֵין חֲכָמִים מוֹדִים בַּדָּבָר, אֶלָּא {{ב|אָמֵן שֶׁלֹּא נִטְמֵאתִי, וְאִם נִטְמֵאתִי יָבֹאוּ לָהּ|פירוש פשט}}. אָמֵן עִם אִישׁ זֶה, אָמֵן עִם אִישׁ אַחֵר; אָמֵן אִם אֲרוּסָה, אָמֵן אִם נְשׂוּאָה; אָמֵן אִם שׁוֹמֶרֶת יָבָם, אָמֵן אִם מִשֶּׁנִּתְיַבַּמְתִּי. זֶה הַכְּלָל: כֹּל שֶׁתִּבָּעֵל וּתְהֵא אֲסוּרָה לוֹ – {{ב|עַל אוֹתָהּ הַשָּׁעָה הוּא מַתְנֶה עִמָּהּ|לדעת חכמים אינו מתנה על העתיד אלא על ההווה והעבר.}}. {{הע-שמאל|חוזר על הנאמר בפיסקה יד, ומוסיף את ענייני עניית "אמן" וגלגול השבועה. לעניין עניית ה"אמן", ראו גם [[ביאור:משנה שבועות פרק ג#משנה יא|שבועות ג יא,]] "מפי אחרים", וכן בתחילת פרקים ד, ה שם. לעניין גלגול השבועה השוו [[ביאור:משנה שבועות פרק ז#משנה ח|שבועות ז ח.]]}}הוֹאִיל וְנֶאֶמְרוּ שְׁבוּעוֹת בַּתּוֹרָה סְתָם, וּפָרַט בְּאַחַת מֵהֶם שֶׁאֵינָהּ אֶלָּא בְּאָלָה וּבִשְׁבוּעָה. כָּךְ פּוֹרְטַנִי בְּכָל שְׁבוּעוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה, שֶׁלֹּא יִהְיוּ אֶלָּא בְּאָלָה וּבִשְׁבוּעָה. הוֹאִיל וּפָרַט בְּאַחַת מֵהֶם שֶׁאֵינָהּ אֶלָּא בְּיוֹ"ד הֵ"א – אַף פּוֹרְטַנִי בְּכָל שְׁבוּעוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה, שֶׁאֵינָן אֶלָּא בְּיוֹ"ד הֵ"א. וְהוֹאִיל וְנֶאֶמְרוּ שְׁבוּעוֹת בַּתּוֹרָה סְתָם, וּפָרַט בְּאַחַת מֵהֶם שֶׁאֵינָהּ אֶלָּא בְּ"אָמֵן". {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא/כספא#פרשה כ|מכילתא כספא כ]] לפס' א: על שבועת הדיינים (היא שבועת המודה במקצת הטענה) יש לענות 'אמן', אחרת היא מוגדרת כשבועת שוא.}}אַף פּוֹרְטַנִי בְּכָל שְׁבוּעוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה, שֶׁאֵינָן אֶלָּא בְּ"אָמֵן". אַבָּא חָנִין אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבִּי אֱלִיעֶזֶר: לְהָבִיא אֶת שְׁבוּעַת הַדַּיָּנִים, שֶׁתְּהֵא בְּאָמֵן. שֶׁאִם אֵין עוֹנֶה אַתָּה אַחֲרָיו אָמֵן, אַתָּה עוֹשֶׂה שְׁבוּעַת שָׁוְא. הוֹאִיל וְנֶאֶמְרוּ שְׁבוּעוֹת בַּתּוֹרָה סְתָם, וּפָרַט בְּאַחַת מֵהֶם שֶׁמְּגַלְגְּלִים עָלֶיהָ {{ב|אֶת הַיָּשָׁן|כדעת חכמים לעיל, ולא כר' מאיר.}}. אַף פּוֹרְטַנִי בְּכָל שְׁבוּעוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה, שֶׁיִּגַלְגְּלוּ עָלֶיהָ אֶת הַיָּשָׁן. {{הע-שמאל|את הסוטה לא ביקש בעלה להשביע לפני שהתרה בה, ואילו שותפים ואריסים שחלקו רצו להשביע זה את זה כבר כשחלקו בחשד גזילה, אבל שנינו "אינו יכול להשביעו" – אלא אם התחייבו בשבועה ממקום אחר – ראו [[ביאור:משנה שבועות פרק ז#משנה ח|שבועות ז ח.]]}}וַהֲלֹא דְּבָרִים קַל וָחֹמֶר: וּמַה סּוֹטָה, שֶׁלֹּא נִתְבְּעָה מִקֹּדֶם – מְגַלְגְּלִים עָלֶיהָ אֶת הַיָּשָׁן. גְּזֵלוֹת, שֶׁנִּתְבְּעוּ מִקֹּדֶם – אֵינוֹ דִּין שֶׁיִּגַלְגְּלוּ עָלֶיהָ אֶת הַיָּשָׁן? }} ===פיסקה טז=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| '''על במדבר ה כג''' '''"וְכָתַב אֶת הָאָלֹת הַכֹּהֵן"''' ([[במדבר ה כג]]), שׁוֹמֵעַ אֲנִי {{ב|כָּל אָלוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה|מפרשיות בחוקותי וכי תבוא}}? תַּלְמוּד לוֹמַר: "הָאֵלֶּה". {{הע-שמאל|דוקא הכהן כותב, ולא הבעל; למרות שהבעל יכול לכתוב גט.}}'''"הַכֹּהֵן"''', לָמָּה נֶאֱמַר? שֶׁהָיָה בַּדִּין: נֶאֱמַר כָּאן '''"וְכָתַב"''' וְנֶאֱמַר לְהַלָּן "וְכָתַב" ([[דברים כד א]]), וּמַה "וְכָתַב" הָאָמוּר לְהַלָּן – כָּשֵׁר בְּכָל אָדָם, אַף '''"וְכָתַב"''' הָאָמוּר כָּאן כָּשֵׁר בְּכָל אָדָם! – תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"הַכֹּהֵן"'''. {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה סוטה פרק ב#משנה ד|סוטה ב ד.]] בניגוד לגט – ראו [[ביאור:משנה גיטין פרק ב#משנה ג|גיטין ב ג,]] ובדומה לכתיבת ספר תורה – ראו [[ביאור:ספרי דברים/שופטים/יז#פיסקה קס|ספרי דברים קס,]] וכן [[ביאור:משנה מגילה פרק ב#משנה ב|מגילה ב ב.]]}}'''"בַּסֵּפֶר וּמָחָה"''' – בְּדָבָר הַנִּמְחֶה. מִכָּאן אָמְרוּ: אֵין כּוֹתְבִים לֹא עַל הַלּוּחַ, וְלֹא עַל הַנְּיָר, וְלֹא עַל הַדִּיפְתְּרָא, אֶלָּא בִּמְגִלָּה; שֶׁנֶּאֱמַר: '''"בַּסֵּפֶר"'''. וְאֵינוֹ כּוֹתֵב לֹא בְּקוֹמוֹס וְלֹא בְּקַנְקַנְתּוּם, אֶלָּא בִּדְיוֹ; שֶׁנֶּאֱמַר: '''"וּמָחָה אֶל מֵי הַמָּרִים"''', כְּתָב שֶׁיָּכוֹל לִמָּחוֹת. {{הע-שמאל|השוו [[ביאור:תוספתא/שבת/יד#ד|תוספתא שבת יד ד,]] שם ר' ישמעאל הוא שקובע ששורפים ספרי מינים בשלמות ואילו ר' יוסי הגלילי קודר (קורע) את האזכרות שבהם.}}וַהֲלֹא דְּבָרִים קַל וָחֹמֶר: וּמָה אִם לְהָטִיל שָׁלוֹם בֵּין אִישׁ לְאִשְׁתּוֹ, אָמַר הַמָּקוֹם: סֵפֶר שֶׁנִּכְתַּב בִּקְדֻשָּׁה יִמָּחֶה עַל הַמַּיִם, סִפְרֵי מִינִים, שֶׁמַּטִּילִים אֵיבָה וְשִׂנְאָה וְקִנְאָה וּבַעֲלֵי דְבָבוּת – עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה שֶׁיִּמָּחוּ מִן הָעוֹלָם. רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: סִפְרֵי מִינִים, כֵּיצַד הוּא עוֹשֶׂה? קוֹדֵר אֶת הָאַזְכָּרוֹת – וְשׂוֹרֵף אֶת הַשְּׁאָר. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: שׂוֹרֵף אֶת כֻּלּוֹ, מִפְּנֵי שֶׁלֹּא נִכְתַּב בִּקְדֻשָּׁה. {{הע-שמאל|השוו לעיל פיסקה יא. מתי הופכים המים להיות מרים?}}'''"וּמָחָה אֶל מֵי הַמָּרִים"''' – מַגִּיד שֶׁהַכְּתָב עוֹשֶׂה אֶת הַמַּיִם מָרִים. }} ===פיסקה יז=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| '''על במדבר ה כד-כו''' {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה סוטה פרק ג#משנה ב|סוטה ג ב-ג.]] ר' עקיבא כר' שמעון, שהשקיית האשה היא אחרי הקטרת המנחה, ולכן פס' כד נראה מיותר.}}'''"וְהִשְׁקָה אֶת הָאִשָּׁה"''' ([[במדבר ה כד]]), לָמָּה נֶאֱמַר? וַהֲרֵי כְּבָר נֶאֱמַר '''"וְאַחַר יַשְׁקֶה אֶת הָאִשָּׁה"''' ([[במדבר ה כו]])! מַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''"וְהִשְׁקָה אֶת הָאִשָּׁה"'''? שֶׁאִם נִמְחֲקָה הַמְּגִלָּה וְאָמְרָה {{ב|אֵינִי שׁוֹתָה|איני רוצה לשתות}}, מְעַרְעֲרִים אוֹתָהּ, וּמַשְׁקִים אוֹתָהּ בְּעַל כָּרְחָהּ. דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא. {{הע-שמאל|חכמים רואים את פס' כד כעיקר, בשיטת ת"ק שם, וכך לדעתם יש להסביר את פס' כו: ההשפעה של שתיית המים ניכרת רק אחרי שהקטיר הכהן את המנחה. סדר הדברים לדעת חכמים הוא: קבלת השבועה, מחיקת המגילה ושתיית המים, והקטרת הקומץ. ר' שמעון ור' עקיבא מחליפים את שני האחרונים.}}וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: '''"וְאַחַר יַשְׁקֶה אֶת הָאִשָּׁה"''' לָמָּה נֶאֱמַר? וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר '''"וְהִשְׁקָה אֶת הָאִשָּׁה"''', וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''"וְאַחַר יַשְׁקֶה אֶת הָאִשָּׁה"'''? שְׁלֹשָׁה דְּבָרִים מְעַכְּבִים בַּסּוֹטָה: עַד שֶׁלֹּא נִמְחֲקָה הַמְּגִלָּה, וְעַד שֶׁלֹּא קָרַב הַקֹּמֶץ, וְעַד שֶׁלֹּא קִבְּלָה עָלֶיהָ אֶת הַשְּׁבוּעָה. {{הע-שמאל|לשיטת ר' עקיבא מוחקים את המגילה אחרי הקטרת הקומץ. אם אז סירבה לשתות או הודתה שנאפה – מכריחים אותה לשתות בכל זאת, ולא שופכים את המים. וראו [[ביאור:תוספתא/סוטה/ב#ב|תוספתא סוטה ב ב-ג.]] לשיטת ר' אחי אין המים נשפכים אלא נשמרים לסוטה אחרת. לדעת ת"ק ראו [[ביאור:תוספתא/גיטין/ב#י|תוספתא גיטין ב י.]]}}נִמְחֲקָה הַמְּגִלָּה וְאָמְרָה {{ב|'טְמֵאָה אֲנִי'|הודתה שנאפה}} – הַמַּיִם נִשְׁפָּכִים וְהַמִּנְחָה מִתְפַּזֶּרֶת אֲבֵית הַדֶּשֶׁן, וְאֵין מְגִלָּתָהּ כְּשֵׁרָה לְהַשְׁקוֹת בָּהּ סוֹטָה אַחֶרֶת. רַבִּי אָחַי בְּרַבִּי יֹאשִׁיָּה אוֹמֵר: מַשְׁקִים בָּהּ סוֹטָה אַחֶרֶת. {{הע-שמאל|לא ברור מדוע הנידה אינה שותה, וראו [[ביאור:משנה סוטה פרק ד|סוטה ד,]] שהדין הזה אינו נזכר במשנה.}}'''"וְלָקַח הַכֹּהֵן מִיַּד הָאִשָּׁה"''' ([[במדבר ה כה]]) – וְלֹא מִיַּד {{ב|שְׁלִישָׁהּ|שליח}}. '''"מִיַּד הָאִשָּׁה"''' – שֶׁאִם פֵּרְסָה נִדָּה, לֹא הָיְתָה שׁוֹתָה. {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה מנחות פרק ה#משנה ו|מנחות ה ו.]] ההנפה היתה ממזרח למזבח – וראו [[במדבר ג לח]], וההגשה ("הולכה") – מדרום מערב לו.}}'''"וְהֵנִיף אֶת הַמִּנְחָה"''' – מוֹלִיךְ וּמֵבִיא, מַעֲלֶה וּמוֹרִיד. מִנַּיִן? שֶׁנֶּאֱמַר: "אֲשֶׁר הוּנַף וַאֲשֶׁר הוּרָם" ([[שמות כט כז]]), מַקִּישׁ הֲרָמָה לִתְנוּפָה: מַה תְּנוּפָה, מוֹלִיךְ וּמֵבִיא – אַף הֲרָמָה כֵּן; וּמַה הֲרָמָה, מַעֲלֶה וּמוֹרִיד – אַף תְּנוּפָה מַעֲלֶה וּמוֹרִיד. מִיכָּן אָמְרוּ: מִצְוַת תְּנוּפָה – מוֹלִיךְ וּמֵבִיא, מַעֲלֶה וּמוֹרִיד, זֹה הִיא מִצְוַת תְּנוּפָה. '''"לִפְנֵי ה'"''' – בַּמִּזְרָח, שֶׁבְּכָל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר "לִפְנֵי ה'" הֲרֵי הוּא בַּמִּזְרָח, עַד שֶׁיִּפְרוֹט לְךָ הַכָּתוּב. '''"וְהֵנִיף אֶת הַמִּנְחָה לִפְנֵי ה' וְהִקְרִיב אֹתָהּ אֶל הַמִּזְבֵּחַ"''' – לִמֵּד עַל מִנְחַת סוֹטָה, שֶׁטְּעוּנָה תְּנוּפָה וְהַגָּשָׁה. {{הע-שמאל|סיום הפיסקה כדעת ר' עקיבא בתחילתה.}}'''"וְקָמַץ הַכֹּהֵן מִן הַמִּנְחָה אֶת אַזְכָּרָתָהּ וְהִקְטִיר הַמִּזְבֵּחָה"''' ([[במדבר ה כו]]) – זוֹ הַקְטָרַת הַקֹּמֶץ, שֶׁקָּרוּי אַזְכָּרָה, '''"וְאַחַר יַשְׁקֶה אֶת הָאִשָּׁה"''' – לָעִנְיָן שֶׁאָמַרְנוּ. }} ===פיסקה יח=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| '''על במדבר ה כז''' '''"וְהִשְׁקָה אֶת הַמַּיִם... וְצָבְתָה בִטְנָהּ וְנָפְלָה יְרֵכָהּ"''' ([[במדבר ה כז]]), {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה סוטה פרק א#משנה ז|סוטה א ז,]] "ושאר הגוף לא פלט".}}אֵין לִי אֶלָּא בִטְנָהּ וִירֵכָהּ. שְׁאָר אֵיבָרֶיהָ מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: "וּבָאוּ בָהּ". אֲנִי אֶקְרָא "וּבָאוּ בָהּ", מַה תַּלְמוּד לוֹמַר "וְצָבְתָה בִטְנָהּ וְנָפְלָה יְרֵכָהּ"? {{הע-שמאל|ראו שם, "בירך התחילה בעבירה תחילה" וכו', וראו גם [[ביאור:תוספתא/סוטה/ד#ד|תוספתא סוטה ד ד,]] וכן [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/מסכתא דפסחא בא#פרשה ז|מכילתא פסחא ז,]] וכן [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/ויהי#פרשה א|שם ויהי א.]] הדגש הוא על סדר הפורענות, המתקדם ממי שהתחיל ועד למכלול כולו: במבול נמחו בני האדם תחילה ואחריהם בעלי החיים; הסנוורים הכו באנשי סדום שבפתח תחילה, ואחריהם בשאר העיר; פרעה נהרג ראשון, ואחריו שאר חילו; ואת הריגת אנשי עיר הנידחת יש לקיים לפני השמדת הבהמה והרכוש. בסיום הדרשה מופיע קל וחומר, שאינו עוסק באיברי הגוף אלא בדוגמאות האחרות, ומסקנתו שמי שהתחיל במצווה יזכה ליהנות ראשון משכרה.}}אֵבֶר שֶׁהִתְחִיל בַּעֲבֵרָה – מִמֶּנּוּ יַתְחִיל הַפּוּרְעָנוּת! כַּיּוֹצֵא בוֹ אַתָּה אוֹמֵר: "וַיִּמַח אֶת כָּל הַיְקוּם אֲשֶׁר עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה מֵאָדָם וְעַד בְּהֵמָה" ([[בראשית ז כג]]). מִי שֶׁהִתְחִיל בַּעֲבֵרָה – מִמֶּנּוּ הִתְחִיל הַפּוּרְעָנוּת! כַּיּוֹצֵא בוֹ אַתָּה אוֹמֵר: "וְאֶת הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר פֶּתַח הַבַּיִת הִכּוּ בַּסַּנְוֵרִים" ([[בראשית יט יא]]). מִי שֶׁהִתְחִיל בַּעֲבֵרָה – מִמֶּנּוּ הָיְתָה מַתְחִיל הַפּוּרְעָנוּת! כַּיּוֹצֵא בוֹ אַתָּה אוֹמֵר: "וְאִכָּבְדָה בְּפַרְעֹה וּבְכָל חֵילוֹ" ([[שמות יד ד]]). פַּרְעֹה הִתְחִיל בַּעֲבֵרָה – מִמֶּנּוּ הִתְחִיל הַפּוּרְעָנוּת. כַּיּוֹצֵא בַדָּבָר אַתָּה אוֹמֵר: "הַכֵּה תַכֶּה אֶת יֹשְׁבֵי הָעִיר הַהִיא לְפִי חָרֶב... וְאֶת בְּהֶמְתָּהּ" ([[דברים יג טז]]). מִי שֶׁהִתְחִיל בַּעֲבֵרָה – מִמֶּנּוּ הִתְחִיל הַפּוּרְעָנוּת! אַף כָּאן: "וְצָבְתָה בִטְנָהּ וְנָפְלָה יְרֵכָהּ", אֵבֶר שֶׁהִתְחִיל בַּעֲבֵרָה – מִמֶּנּוּ הוּא מַתְחִיל הַפּוּרְעָנוּת! וַהֲלֹא דְּבָרִים קַל וָחֹמֶר: אִם מִדַּת פֻּרְעָנוּת מְמֹעֶטֶת, אֵבֶר שֶׁהִתְחִיל בַּעֲבֵרָה – מִמֶּנּוּ הִתְחִיל הַפּוּרְעָנוּת, קַל וָחֹמֶר לְמִדַּת הַטּוֹב מְרֻבָּה! '''"וְהָיְתָה הָאִשָּׁה לְאָלָה"''' – שֶׁיְּהוּ אָלִין בָּהּ: "יְאָרְעֵיךְ כְּשֵׁם שֶׁאֵרְעָה לִפְלוֹנִית!" {{הע-שמאל|האלה היא קללה, והשבועה היא קללה מותנית: אם לא אקיים את השבועה – אקולל כמו הסוטה. וראו את הצימוד בין השתים גם לעיל פיסקה יד. הצדיקים מתיחסים לרשעים כמקוללים, והרשעים מתיחסים לצדיקים כמבורכים, ומברכים איש את רעהו שיזכו בגורל הצדיקים.}}לִשְׁבוּעָה, שֶׁיְּהוּ נִשְׁבָּעִין בָּהּ: "שֶׁיְּאָרְעֵךְ כְּשֵׁם שֶׁאֵרַע לִפְלוֹנִית"! וְכֵן הוּא אוֹמֵר: "וְהִנַּחְתֶּם שִׁמְכֶם לִשְׁבוּעָה לִבְחִירָי" ([[ישעיה סה טו]]). נִמְצֵינוּ לְמֵדִים שֶׁהָרְשָׁעִים – שְׁבוּעָה לַצַּדִּיקִים. וּמִנַּיִן שֶׁהַצַּדִּיקִים – בְּרָכָה לָרְשָׁעִים? שֶׁנֶּאֱמַר: "וְהִתְבָּרְכוּ בוֹ גּוֹיִם וּבוֹ יִתְהַלָּלוּ" ([[ירמיה ד ב]]), וְאוֹמֵר: "וְנִבְרְכוּ בְךָ כֹּל מִשְׁפְּחֹת הָאֲדָמָה וּבְזַרְעֶךָ" ([[בראשית יב ג]]). וְאוֹמֵר: "וַיְבָרְכֵם בַּיּוֹם הַהוּא לֵאמֹר בְּךָ יְבָרֵךְ יִשְׂרָאֵל" ([[בראשית מח כ]]). }} ===פיסקה יט=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| '''על במדבר ה כח''' '''"וְאִם לֹא נִטְמְאָה הָאִשָּׁה וּטְהֹרָה הִוא"''' ([[במדבר ה כח]]), {{הע-שמאל|ר' ישמעאל קורא את הביטוי "וטהורה היא" כדין: שהסוטה היתה טמאה ועכשיו נטהרה, ולא כהמשך התנאי "אם לא..." מכאן הוא מסיק שלפני הטקס היא אסורה לבעלה, וראו דרשה אחרת [[ביאור:משנה סוטה פרק ה|בסוטה ה א.]] אבל אחרי הטקס היא מותרת לו. המימרה של רשב"י אינה במקומה, וראו [[ביאור:משנה סוטה פרק ג#משנה ה|סוטה ג ה.]] אחריה משלימה הדרשה את דברי ר' ישמעאל, שהסיק מאיסור הסוטה על בעלה גם למי שנאפה בלי התראה, וראו [[ביאור:משנה סוטה פרק ו|סוטה ו א.]]}}רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: וְכִי מִי טְמֵאָה, שֶׁהַכָּתוּב מְטַהֲרָהּ? וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''"וְאִם לֹא נִטְמְאָה הָאִשָּׁה וּטְהֹרָה הִוא"'''? אֶלָּא מַגִּיד הַכָּתוּב, כֵּיוָן שֶׁיָּצָא עָלֶיהָ שֵׁם רַע – אֲסוּרָה לְבַעְלָהּ. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי אוֹמֵר: לֹא תַעֲלֶה עַל דַּעְתְּךָ שֶׁהַזְּכוּת תּוֹלָה בַּמַּיִם הַמָּרִים, אֶלָּא '''"אִם לֹא נִטְמְאָה הָאִשָּׁה וּטְהֹרָה הִוא"''' לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר "וְאִישׁ אֲשֶׁר יִנְאַף אֶת אֵשֶׁת אִישׁ" ([[ויקרא כ י]]). לֹא שָׁמַעְנוּ אֶלָּא בִּזְמַן שֶׁיֵּשׁ לָהּ עֵדִים, וְהִתְרוּ בָהּ – שֶׁהִיא בְּמִיתָה. יֵשׁ לָהּ עֵדִים וְלֹא הִתְרוּ בָהּ – פְּטוּרָה מִן הַמִּיתָה. הוֹאִיל וּפְטוּרָה מִן הַמִּיתָה, תִּהְיֶה מֻתֶּרֶת לְבַעְלָהּ? אָמַרְתָּ: סָפֵק נִבְעֲלָה סָפֵק לֹא נִבְעֲלָה – אֲסוּרָה לְבַעְלָהּ; קַל וָחֹמֶר לְשֶׁנִּבְעֲלָה וַדַּאי! אֶלָּא הֲרֵי הִיא בִּכְלַל שֶׁנֶּאֱמַר "כִּי יִקַּח אִישׁ אִשָּׁה וּבְעָלָהּ... כִּי מָצָא בָהּ עֶרְוַת דָּבָר" ([[דברים כד א]]). '''"וְאִם לֹא נִטְמְאָה הָאִשָּׁה וּטְהֹרָה הִוא"''' – טְהוֹרָה לַבַּעַל, וּטְהוֹרָה לַבּוֹעֵל וּטְהוֹרָה לִתְרוּמָה: {{הע-שמאל|השוו לדברי ר' עקיבא, לעיל פיסקה ז.}} '''"וְנִקְּתָה"''' – אַף מִן הָאָלוֹת וְאַף מִן הַשְּׁבוּעָה. {{הע-שמאל|לעניין האלה והשבועה השוו לעיל פיסקה יד. האשה אינה ניזוקה מהקללות, כי הן חלות רק אם נבעלה, והשוו לדברי הכהן לה בסוף פיסקה יב לעיל.}} '''"וְנִזְרְעָה זָרַע"''', שֶׁאִם הָיְתָה עֲקָרָה – נִפְקֶדֶת, דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא. {{הע-שמאל|ראו דברי ר' יהודה בן בתירא [[ביאור:תוספתא/סוטה/ב#ד|בתוספתא סוטה ב ד.]] נראה שהיתה העדפה של ריבוי בנים זכרים לבנים וארוכים, אבל ההעדפה לא היתה מספיקה כדי לגרום לנשים להסתר מבעליהן; והשוו את דברי ר' ישמעאל ל[[ברכות לא ב]].}}אָמַר לוֹ רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: אִם כֵּן יֵלְכוּ כָּל הָעֲקָרוֹת וִיקַלְקְלוּ בִּשְׁבִיל שֶׁיִּפָּקְדוּ, וְזוֹ שֶׁיָּשְׁבָה לָהּ – הִפְסִידָה! אֶלָּא מַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''"וְנִקְּתָה וְנִזְרְעָה זָרַע"'''? שֶׁאִם הָיְתָה יוֹלֶדֶת בְּצַעַר – יוֹלֶדֶת בְּרֶוַח. נְקֵבוֹת – יוֹלֶדֶת זְכָרִים; אֶחָד – יוֹלֶדֶת שְׁנַיִם; שְׁחוֹרִים – יוֹלֶדֶת לְבָנִים; קְצָרִים – יוֹלֶדֶת אֲרֻכִּים. דָּבָר אַחֵר: '''"וְנִקְּתָה וְנִזְרְעָה זָרַע"''' – לְהוֹצִיא אֶת אַיְלוֹנִית וְשֶׁאֵינָהּ רְאוּיָה לֵילֵד. {{הע-שמאל|האיילונית ומי שאינה ראויה לילד אינן שותות, ראו [[ביאור:משנה סוטה פרק ד#משנה ג|סוטה ד ג]] [[ביאור:תוספתא/סוטה/ה#ב|ותוספתא סוטה ה ב;]] אבל אשת הסריס שותה, למרות שאינו ראוי לעבר אותה – ראו [[ביאור:משנה סוטה פרק ד#משנה ד|סוטה ד ד!]]}}דָּבָר אַחֵר: '''"וְנִקְּתָה וְנִזְרְעָה זָרַע"''', מִפְּנֵי שֶׁהָיְתָה בִּכְלָל וְיָצְתָה לִדּוֹן בַּדָּבָר הֶחָדָשׁ. {{הע-שמאל|ראו בתחילת הפיסקה: אחרי הטקס האשה מותרת לבעלה, והבנים שייולדו לה כשרים.}}הֶחֱזִירָהּ הַכָּתוּב לִכְלָלָהּ. }} ===פיסקה כ=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| '''על במדבר ה כט''' '''"זֹאת תּוֹרַת הַקְּנָאֹת"''' ([[במדבר ה כט]]), אֵין לִי אֶלָּא לְשָׁעָה. לְדוֹרוֹת מִנַּיִן? {{הע-שמאל|ר' יאשיה לומד מהביטוי "תורת הקנאות" שמצוות סוטה היא לדורות. ר' יונתן קורא את הביטוי כפשטו, כסיום הדיון בסוטה. וראו [[ביאור:ספרי במדבר/נשא/ו#פיסקה לח|להלן לח.]]}}תַּלְמוּד לוֹמַר '''"זֹאת תּוֹרַת"''', דִּבְרֵי רַבִּי יֹאשִׁיָּה; רַבִּי יוֹנָתָן אוֹמֵר: כְּחוֹתַם הַדְּבָרִים. '''"אֲשֶׁר תִּשְׂטֶה אִשָּׁה תַּחַת אִישָׁהּ"''', לְהָבִיא אֵשֶׁת חֵרֵשׁ וְאֵשֶׁת {{ב|שִׁעֲמוּם|מי שנשתטה}}. {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה סוטה פרק ד#משנה ה|סוטה ד ה,]] שלדעת ר' יוסי יוכל הבעל, אם יבריא, להשקות את האשה על סמך הקינוי של בית הדין.}}שֶׁבֵּית דִּין מְקַנִּים לָהֶם לְפוֹסְלָם מִכְּתֻבָּתָם. אוֹ אַף לְהַשְׁקוֹתָם? תַּלְמוּד לוֹמַר: "וְהֵבִיא הָאִישׁ אֶת אִשְׁתּוֹ אֶל הַכֹּהֵן" ([[במדבר ה טו]]), הָאִישׁ מַשְׁקֶה, וְאֵין בֵּית דִּין מַשְׁקִים. '''"תַּחַת אִישָׁהּ"''' – לְהוֹצִיא אֶת הָאֲרוּסָה. מַשְׁמַע מוֹצִיא אֶת הָאֲרוּסָה וּמוֹצִיא אֶת הַיְבָמָה? {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה סוטה פרק ד|סוטה ד א,]] כר' יונתן.}}תַּלְמוּד לוֹמַר: "אִישׁ אִישׁ כִּי תִשְׂטֶה אִשְׁתּוֹ" ([[במדבר ה יב]]), לְהָבִיא אֶת הַיְבָמָה, דִּבְרֵי רַבִּי יֹאשִׁיָּה. רַבִּי יוֹנָתָן אוֹמֵר: "אִישׁ אִישׁ כִּי תִשְׂטֶה אִשְׁתּוֹ" – לְהוֹצִיא אֶת הַיְבָמָה. מַשְׁמַע מוֹצִיא אֶת הַיְבָמָה וּמֵבִיא אֶת הָאֲרוּסָה? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"תַּחַת אִישָׁהּ"''', לְהוֹצִיא אֶת הָאֲרוּסָה. }} ===פיסקה כא=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| '''על במדבר ה ל-לא''' '''"אוֹ אִישׁ אֲשֶׁר תַּעֲבֹר עָלָיו רוּחַ קִנְאָה וְקִנֵּא אֶת אִשְׁתּוֹ"''' ([[במדבר ה ל]]), לָמָּה נֶאֱמַר? {{הע-שמאל|הפיסקה נותנת כמה תשובות לשאלת הצורך בביטוי "וניקה האיש ההוא מעוון" (פס' לא): מה חטאו של הבעל? הדרשה הראשונה בשיטת ר' ישמעאל לעיל פיסקה ז, שהקינוי הוא רשות, אבל גם הוא מודה שאם קינא והתרה באשה, והיא נסתרה – חובה עליו להשלים את התהליך ולהשקות את אשתו; אחרת יחול עוון עליו.}}לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר "וְעָבַר עָלָיו רוּחַ קִנְאָה וְקִנֵּא" ([[במדבר ה יד]]), אוֹ, כְּשֵׁם שֶׁעַד שֶׁלֹּא קִנֵּא לָהּ – רְשׁוּת, אַף כָּךְ מִשֶּׁקִּנֵּא לָהּ – רְשׁוּת. תַּלְמוּד לוֹמַר '''"אוֹ אִישׁ אֲשֶׁר תַּעֲבֹר עָלָיו רוּחַ קִנְאָה – וְקִנֵּא אֶת אִשְׁתּוֹ"'''. חוֹבָה, וְלֹא רְשׁוּת. '''"וְהֶעֱמִיד אֶת הָאִשָּׁה לִפְנֵי ה'... וְנִקָּה הָאִישׁ מֵעָוֹן"''' ([[במדבר ה ל]]-לא), אִם עָשָׂה לָהּ – וְנִקָּה, וְאִם לֹא עָשָׂה לָהּ – לֹא נִקָּה. '''"וְנִקָּה הָאִישׁ מֵעָוֹן"''', שֶׁלֹּא יֹאמַר: אוֹי לִי שֶׁהָרַגְתִּי בַּת יִשְׂרָאֵל! אוֹי לִי שֶׁנִּוַּלְתִּי בַּת יִשְׂרָאֵל! {{הע-שמאל|יסורי המצפון של הבעל עשויים להיות על שגרם למות האשה, או על שהיא נאפה והוא שימש איתה זמן מה. הדרשה מבטיחה לו מחילה.}}אוֹי לִי שֶׁהָיִיתִי מְשַׁמֵּשׁ עִם הַטְּמֵאָה! – לְכָךְ נֶאֱמַר '''"וְנִקָּה"'''. שִׁמְעוֹן בֶּן עַזַּאי אוֹמֵר: בִּטְהוֹרָה הַכָּתוּב מְדַבֵּר: {{הע-שמאל|אפילו אם לא נבעלה, היא נסתרה עם אותו אדם, ולכן היא תשא את עוונה בכל מקרה; והשוו לדברי רשב"א [[ביאור:תוספתא/סוטה/ב#ד|בתוספתא ב ד,]] שהבזיון שבטקס מכפר לה עליה.}}הוֹאִיל וְהֵבִיאָה עַצְמָהּ לִידֵי דְּבָרִים הַלָּלוּ – אַף הִיא לֹא תֵצֵא מִידֵי פֻרְעָנוּת. לְכָךְ נֶאֱמַר '''"וְנִקָּה הָאִישׁ מֵעָוֹן, וְהָאִשָּׁה הַהִיא תִּשָּׂא אֶת עֲו‍ֹנָהּ"'''! רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: בָּא הַכָּתוּב לְלַמֶּדְךָ שֶׁסּוֹף זוֹ לָמוּת "וְצָבְתָה בִטְנָהּ וְנָפְלָה יְרֵכָהּ"! {{הע-שמאל|גם אם לא מתה מיד, אם היא אשמה – תמות בצורה שתגלה שסטתה. וראו לעיל פיסקה ח "רבי אומר אני אכריע" וכו'.}} לָמָּה נֶאֱמַר '''"וְנִקָּה הָאִישׁ מֵעָוֹן"'''? כְּשֶׁהָאִישׁ מְנֻקֶּה מֵעָוֹן – הָאִשָּׁה הַהִיא תִּשָּׂא אֶת עֲוֹנָהּ. וְלֹא כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר "לֹא אֶפְקוֹד עַל בְּנוֹתֵיכֶם כִּי תִזְנֶינָה וְעַל כַּלּוֹתֵיכֶם כִּי תְנָאַפְנָה, {{הע-שמאל|מבחן מי הסוטה פועל רק אם הבעל נקי מעוון, ואם הוא עצמו חוטא – האשה לא תיענש בהם; הושע קשר את בעלה של הסוטה, אם הוא רודף אחר הזנות – לביטול מקומי של יכולתו להשקות את אשתו; אבל ראו [[ביאור:משנה סוטה פרק ט#משנה ט|סוטה ט ט,]] שריב"ז ביטל את טקס ההשקיה לחלוטין.}}כִּי הֵם עִם הַזּוֹנוֹת יְפָרֵדוּ וְעִם הַקְּדֵשׁוֹת יְזַבֵּחוּ וְעַם לֹא יָבִין יִלָּבֵט" ([[הושע ד יד]]). אָמַר לָהֶם: הוֹאִיל וְאַתֶּם רוֹדְפִים אַחַר הַזְּנוּת – אַף הַמַּיִם לֹא יִבְדְּקוּ אֶת נְשֵׁיכֶם. לְכָךְ נֶאֱמַר '''"וְנִקָּה הָאִישׁ מֵעָוֹן"''' – אֶת עֲוֹן הַהוּא. }} ho7a33hiv0x530osnua9w4nzkzmjlc0 3020025 3020024 2026-06-15T06:48:44Z Michaelkimmel2 44530 3020025 wikitext text/x-wiki {{ביאור:ספרי במדבר}} ==ספרי במדבר לפרשת נשא פרק ה== ===פיסקה א=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| '''על במדבר ה א-ד''' {{הע-שמאל|לצורך בפסוק לאזהרה ופסוק אחר לפירוט העונש השוו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/בחדש#פרשה ז|מכילתא בחדש ז]] לפס' ח: האזהרה מכוונת לכל ציבור הטמאים, ואילו העונש מכוון לעבריין ולבית הדין.}}'''"וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר. צַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וִישַׁלְּחוּ מִן הַמַּחֲנֶה כָּל צָרוּעַ וְכָל זָב וְכָל טָמֵא לָנָפֶשׁ"''' ([[במדבר ה א]]-ב), לָמָּה נֶאֶמְרָה פָּרָשָׁה זוֹ? לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר: "וְאִישׁ אֲשֶׁר יִטְמָא וְלֹא יִתְחַטָּא וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִוא מִתּוֹךְ הַקָּהָל" ([[במדבר יט כ]]). עֹנֶשׁ שָׁמַעְנוּ, אַזְהָרָה לֹא שָׁמַעְנוּ. תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"צַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וִישַׁלְּחוּ מִן הַמַּחֲנֶה"'''; הֲרֵי זֶה אַזְהָרָה לַטְּמֵאִים, שֶׁלֹּא יִכָּנְסוּ לַמִּקְדָּשׁ בְּטֻמְאָה. {{הע-שמאל|הציווי הנדון – ככל המצוות – היה לביצוע מיידי וגם לעתיד. את הביצוע המיידי לומדים מפס' ד, ואת הביצוע לדורות לומדים מ[[ויקרא כד ג]]. דוגמא לשימוש במידת המדרש "בניין אב משני כתובים"}} '''"צַו"''', הַצִּוּוּי מִיָּד בִּשְׁעַת מַעֲשֶׂה – וּלְדוֹרוֹת. אַתָּה אוֹמֵר הַצִּוּוּי מִיָּד בִּשְׁעַת מַעֲשֶׂה וּלְדוֹרוֹת, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא לְאַחַר זְמַן? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"צַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וִישַׁלְּחוּ... מִזָּכָר וְעַד נְקֵבָה תְּשַׁלֵּחוּ... וַיַּעֲשׂוּ כֵן בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיְשַׁלְּחוּ אֹתָם אֶל מִחוּץ לַמַּחֲנֶה"''' ([[במדבר ה ב]]-ד). הָא לָמַדְנוּ שֶׁהַצִּוּוּי מִיָּד בִּשְׁעַת מַעֲשֶׂה. וּלְדוֹרוֹת מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: "צַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ שֶׁמֶן זַיִת זָךְ... '''חֻקַּת עוֹלָם לְדֹרֹתֵיכֶם'''" ([[ויקרא כד ב]]-ג). הָא לָמַדְנוּ שֶׁהַצִּוּוּי מִיָּד בִּשְׁעַת מַעֲשֶׂה – וּלְדוֹרוֹת מִצִּוּוּי הַזֶּה. מִנַּיִן {{ב|לְכָל הַצַּוָּאוֹת|כל מה שנאמר בו "צו את"}} שֶׁבַּתּוֹרָה? הָיָה רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: הוֹאִיל וְנֶאֶמְרוּ צַוָּאוֹת בַּתּוֹרָה סְתָם, וּפָרַט לְךָ הַכָּתוּב בְּאַחַת מֵהֶן שֶׁאֵינָהּ אֶלָּא מִיָּד בִּשְׁעַת מַעֲשֶׂה וּלְדוֹרוֹת, אַף פּוֹרְטַנִי בְּכָל הַצַּוָּאוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה, שֶׁלֹּא יְהוּ אֶלָּא מִיָּד בִּשְׁעַת מַעֲשֶׂה – וּלְדוֹרוֹת. {{הע-שמאל|דרשה מדבי ר' עקיבא, הטוענת שהביטוי "צו" מסמן זירוז, ולאו דווקא מצווה; הדוגמא של יהושע, שהיה מחוזק עוד לפני שהצטווה להתחזק, מלמדת שאין מזרזים אלא למזורזים, כלומר ישראל כבר הכירו את ענייני הטומאה וכאן לפנינו זירוז בעלמא. והשוו [[ביאור:ספרי דברים/ואתחנן#פיסקה כט|ספרי דברים כט.]]}}רַבִּי יְהוּדָה בֶּן בְּתֵירָה אוֹמֵר: אֵין הַצִּוּוּי בְּכָל מָקוֹם אֶלָּא זֵירוּז, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְצַו אֶת יְהוֹשֻׁעַ וְחַזְּקֵהוּ וְאַמְּצֵהוּ" ([[דברים ג כח]]). לְפִי דַרְכֵּנוּ לָמַדְנוּ שֶׁאֵין מְחַזְּקִין אֶלָּא הַמֻּחְזָקִין, וְאֵין מְזָרְזִין אֶלָּא לַמְּזֹרָזִין. {{הע-שמאל|דרשה נוספת על "צו", גם היא מדבי ר' עקיבא: המילה "צו" מסמנת שלפנינו מצווה הכרוכה בהשקעה כספית, כבדוגמאות המפורטות, חוץ מגבולות הארץ שבסוף במדבר, שם אכן מדובר על זירוז ישראל למלחמה.}}רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי אוֹמֵר: אֵין צִוּוּי בְּכָל מָקוֹם אֶלָּא חֶסְרוֹן כִּיס, שֶׁנֶּאֱמַר: "צַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ שֶׁמֶן זַיִת זָךְ" ([[ויקרא כד ב]]). '''"צַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וִישַׁלְּחוּ מִן הַמַּחֲנֶה"'''. "צַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְנָתְנוּ לַלְוִיִּם מִנַּחֲלַת אֲחֻזָּתָם" ([[במדבר לה ב]]). "צַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם אֶת קָרְבָּנִי לַחְמִי לְאִשַּׁי" ([[במדבר כח ב]]). הָא אֵין צִוּוּי בְּכָל מָקוֹם אֶלָּא חֶסְרוֹן כִּיס, חוּץ מֵאֶחָד. וְאֵיזֶה זֶה? זֶה: "צַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם כִּי אַתֶּם בָּאִים אֶל הָאָרֶץ כְּנָעַן" ([[במדבר לד ב]]). תְּזָרְזֵם לְעִנְיַן חִלּוּק הָאָרֶץ. {{הע-שמאל|חוזר לדרשה שבראש הפיסקה.}}וְרַבִּי אוֹמֵר: אֵין צִוּוּי בְּכָל מָקוֹם אֶלָּא אַזְהָרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיְצַו ה' אֱלֹהִים עַל הָאָדָם לֵאמֹר... וּמֵעֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע לֹא תֹאכַל מִמֶּנּוּ." ([[בראשית ב טז]]-יז). {{הע-שמאל|הטמאים מוצאים מהמקדש אבל בניגוד לפשט, לא כולם מוצאים מביתם, וראו בסוף הפיסקה, "שלושה מחנות הם". ההוכחה היא בדרך השלילה: אילו היו מוצאים גם ממחנה לויה – המקביל להר הבית – לא היה צורך לכתוב "ולא יטמאו... אשר אני שוכן בתוכם", כלומר מחנה שכינה, שהרי ההוצאה ממחנה לויה כוללת גם הוצאה ממחנה שכינה. מחנה לויה מכונה 'מחנה הארון', כי הלוויים נשאו את הארון.}}'''"וִישַׁלְּחוּ מִן הַמַּחֲנֶה"''' – {{ב|מִמַּחֲנֵה שְׁכִינָה.|הוא המשכן, ולימים המקדש}} אוֹ שׁוֹמֵעַ אֲנִי מִמַּחֲנֵה לְוִיָּה? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"אֶל מִחוּץ לַמַּחֲנֶה תְּשַׁלְּחוּם"'''. הָא עַד שֶׁלֹּא יֵאָמֵר יֵשׁ לִי בַּדִּין: אִם נִדְחוּ טְמֵאִים מִמַּחֲנֵה הָאָרוֹן הַקַּל, קַל וָחֹמֶר מִמַּחֲנֵה שְׁכִינָה חָמוּר! {{הע-שמאל|דחיית ההוכחה דלעיל בטענה שאין ללמוד קל וחומר בענייני איסורים אלו, בניגוד לגישת רבי דלקמן.}}אֶלָּא אִם אָמַרְתָּ כֵּן עָנַשְׁתָּ מִן הַדִּין! לְכָךְ נֶאֱמַר '''"וִישַׁלְּחוּ מִן הַמַּחֲנֶה"''', לְלַמֶּדְךָ שֶׁאֵין עוֹנְשִׁין מִן הַדִּין! {{הע-שמאל|המצורע אכן יוצא מהעיר, ראו [[ביאור:משנה כלים פרק א#משנה ז|כלים א ז,]] והזב יוצא מהר הבית, ראו שם משנה ח, והטמא יוצא מהחיל, כלומר ממחנה שכינה בלבד. ההבחנות הללו מכונות "מחיצות".}}רַבִּי אוֹמֵר: אֵין צָרִיךְ, קַל וָחֹמֶר הוּא: {{ב|אִם נִדְחוּ טְמֵאִים|הטמאים שנדחו, כלומר הזבים והמצורעים}} מִמַּחֲנֵה הָאָרוֹן הַקַּל, קַל וָחֹמֶר מִמַּחֲנֵה שְׁכִינָה חָמוּר. אִם כֵּן לָמָּה נֶאֱמַר '''"וִישַׁלְּחוּ מִן הַמַּחֲנֶה כָּל צָרוּעַ וְכָל זָב"'''? אֶלָּא בָּא הַכָּתוּב לִיתֵּן לָהֶם אֶת הַמְּחִיצוֹת. {{הע-שמאל|לימוד המחיצות מהמידה "דבר שהיה בכלל... ללמד על הכלל כולו יצא": המצורע מופרד מהזב ומהטמא, וכמוהו גם הזב מופרד מהטמא.}}'''"וִישַׁלְּחוּ מִן הַמַּחֲנֶה כָּל צָרוּעַ וְכָל זָב וְכָל טָמֵא לָנָפֶשׁ"''', שׁוֹמְעַנִי שְׁלָשְׁתָּן בְּמָקוֹם אֶחָד. תַּלְמוּד לוֹמַר בִּמְצֹרָע: "בָּדָד יֵשֵׁב מִחוּץ לַמַּחֲנֶה מוֹשָׁבוֹ" ([[ויקרא יג מו]]). מְצֹרָע הָיָה בִּכְלָל, יָצָא. מוֹצֵא מִן הַכְּלָל וְלָמֵד עַל הַכְּלָל: מַה מְּצֹרָע, שֶׁהֻחְמְרָה טֻמְאָתוֹ וְחָמוּר שִׁלּוּחוֹ מִשִּׁלּוּחַ חֲבֵרוֹ, אַף כָּל שֶׁהֻחְמְרָה טֻמְאָתוֹ חָמוּר שִׁלּוּחוֹ מִשִּׁלּוּחַ חֲבֵרוֹ. {{הע-שמאל|ראו את רשימת הטומאות [[ביאור:משנה כלים פרק א|בכלים א, א-ד:]] טומאת טמא המת קלה מטומאת הזב, וטומאת המצורע חמורה ממנה. כאן פורטו גם טומאות קלות מטומאת טמא המת, כגון טבול יום ומחוסר כיפורים, שמותר להם להכנס לחיל ולעזרת נשים בהתאמה, ראו שם משנה ח.}} מִכָּאן מָנוּ חֲכָמִים לַמְּחִיצוֹת: כָּל שֶׁהַזָּב מְטַמֵּא – מְצֹרָע מְטַמֵּא; חָמוּר מְצֹרָע – {{ב|שֶׁמְּטַמֵּא בְּבִיאָה.|כשנכנס לבית מטמא את תכולת הבית}} כָּל שֶׁטְּמֵא מֵת מְטַמֵּא – הַזָּב מְטַמֵּא; חָמוּר הַזָּב – שֶׁהוּא מְטַמֵּא {{ב|תַּחַת אֶבֶן מְסָמָא.|מטמא גם מרכב שמתחת לאבן גדולה.}} כָּל שֶׁטְּבוּל יוֹם מְטַמֵּא – טְמֵא מֵת מְטַמֵּא; חָמוּר טְמֵא מֵת – שֶׁהוּא מְטַמֵּא {{ב|אֶת הָאָדָם.|שנגע בו}} כָּל שֶׁמְּחֻסַּר כִּפּוּרִים פּוֹסֵל – טְבוּל יוֹם פּוֹסֵל; חָמוּר טְבוּל יוֹם – שֶׁהוּא {{ב|פּוֹסֵל אֶת הַתְּרוּמָה.|אסור לו לאכול תרומה}} {{הע-שמאל|ר' יאשיה חוזר על דברי רבי שהובאו לעיל, ודוחה אותם בטענה שאין עונשים מן הדין.}} '''"וִישַׁלְּחוּ מִן הַמַּחֲנֶה כָּל צָרוּעַ וְכָל זָב וְכָל טָמֵא לָנָפֶשׁ"''', לָמָּה נֶאֱמַר? אֵין לִי אֶלָּא אֵלּוּ, שְׁאָר טְמֵאִים מִנַּיִן? הָיָה רַבִּי יֹאשִׁיָּה אוֹמֵר: אָמַרְתָּ קַל וָחֹמֶר. אִם נִדְחוּ זָבִים וּמְצֹרָעִים טְמֵאִים מִמַּחֲנֵה אָרוֹן הַקַּל, קַל וָחֹמֶר מִמַּחֲנֵה שְׁכִינָה חָמוּר. אֶלָּא אִם אָמַרְתָּ כֵּן עָנַשְׁתָּ מִן הַדִּין, לְכָךְ נֶאֱמַר '''"וִישַׁלְּחוּ מִן הַמַּחֲנֶה"''', לְלַמֶּדְךָ שֶׁאֵין עוֹנְשִׁין מִן הַדִּין. {{הע-שמאל|דורש "'''כל''' צרוע" וכו' (פס' ב). אם המשולח אינו יכול להיות לבדו, כגון תינוק – שולחים עמו מבוגר שיטפל בו.}}בְּכָל אָדָם הַכָּתוּב מְדַבֵּר, אוֹ אֵינוֹ מְדַבֵּר אֶלָּא בַּלְוִיִּם נוֹשְׂאֵי אָרוֹן? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"מִזָּכָר וְעַד נְקֵבָה תְּשַׁלֵּחוּ"'''. בְּכָל אָדָם הַכָּתוּב מְדַבֵּר; אֶחָד גְּדוֹלִים וְאֶחָד קְטַנִּים בַּמַּשְׁמָע. אַתָּה אוֹמֵר אֶחָד גְּדוֹלִים וְאֶחָד קְטַנִּים בַּמַּשְׁמָע, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא כְּעִנְיָן שֶׁעָנַשׁ: מַה מָּצִינוּ בִּמְטַמֵּא מִקְדָּשׁ, שֶׁלֹּא עָנַשׁ אֶלָּא גְדוֹלִים, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְאִישׁ אֲשֶׁר יִטְמָא וְלֹא יִתְחַטָּא וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ" ([[במדבר יט כ]]), אַף כָּאן לֹא נַזְהִיר אֶלָּא גְדוֹלִים? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"מִזָּכָר וְעַד נְקֵבָה תְּשַׁלֵּחוּ"''', אֶחָד גְּדוֹלִים וְאֶחָד קְטַנִּים בַּמַּשְׁמָע. {{הע-שמאל|ר' יונתן מוסיף טמאים נוספים המשולחים מהמחנה, כגון מצורע מוסגר ובועל נידה, שטומאותיהם כטומאות טמא המת והזב בהתאמה.}}רַבִּי יוֹנָתָן אוֹמֵר: '''"מִזָּכָר וְעַד נְקֵבָה תְּשַׁלֵּחוּ"''' לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר '''"וִישַׁלְּחוּ מִן הַמַּחֲנֶה כָּל צָרוּעַ וְכָל זָב וְכָל טָמֵא לָנָפֶשׁ"''', אֵין לִי אֶלָּא אֵלּוּ; שְׁאָר טְמֵאִים מִנַּיִן? אָמַרְתָּ קַל וָחֹמֶר הוּא: אִם נִדְחוּ טְמֵאִים הַקַּלִּים, קַל וָחֹמֶר חֲמוּרִים! אֶלָּא אִם אָמַרְתָּ כֵּן עָנַשְׁתָּ מִן הַדִּין! לְכָךְ נֶאֱמַר '''"מִזָּכָר וְעַד נְקֵבָה"'''. {{הע-שמאל|דורש "מזכר '''עד''' נקבה תשלחום".}}'''"מִזָּכָר וְעַד נְקֵבָה תְּשַׁלֵּחוּ"''', אֵין לִי אֶלָּא זָכָר וּנְקֵבָה; טֻמְטוּם וְאַנְדְּרוֹגִינוֹס מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"אֶל מִחוּץ לַמַּחֲנֶה תְּשַׁלְּחוּם"'''. {{הע-שמאל|יש לשלח מהמחנה גם קטנים (ראו לעיל); והשוו [[ביאור:מכילתא/נזיקין#פרשה ט|מכילתא נזיקין ט,]] לעניין שילוח עבדים.}}אֵין לִי אֶלָּא שֶׁיָּכוֹל לְהִשְׁתַּלֵּחַ; שֶׁאֵין יָכוֹל לְהִשְׁתַּלֵּחַ מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"אֶל מִחוּץ לַמַּחֲנֶה תְּשַׁלְּחוּם"'''. אֵין לִי אֶלָּא אָדָם; כֵּלִים מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"אֶל מִחוּץ לַמַּחֲנֶה תְּשַׁלְּחוּם"'''. {{הע-שמאל|ר' עקיבא מוצא בביטוי "וכל טמא" ריבוי לשילוח כלים; ר' ישמעאל לומד זאת מהיקש מאבני בית מנוגע.}}רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: '''"מִזָּכָר וְעַד נְקֵבָה תְּשַׁלֵּחוּ"''', אֶחָד אָדָם וְאֶחָד כֵּלִים בַּמַּשְׁמָע. רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: הֲרֵי אַתָּה דָן: הוֹאִיל וְאָדָם מְטַמֵּא בִּנְגָעִים, וּבְגָדִים מְטַמְּאִים בִּנְגָעִים, מָה אָדָם טָעוּן שִׁלּוּחַ – אַף כֵּלִים טְעוּנִים שִׁלּוּחַ. לֹא, אִם אָמַרְתָּ בְּאָדָם שֶׁמְּטַמֵּא עַל גַּבֵּי מִשְׁכָּב וּמוֹשָׁב, לְפִיכָךְ טָעוּן שִׁלּוּחַ, תֹּאמַר בַּכֵּלִים שֶׁאֵין מְטַמְּאִין עַל גַּבֵּי מִשְׁכָּב וּמוֹשָׁב, לְפִיכָךְ לֹא יִטָּעֲנוּ שִׁלּוּחַ! הֲרֵי אֶבֶן הַמְּנֻגַּעַת תּוֹכִיחַ, שֶׁאֵינָהּ מְטַמְּאָה עַל גַּבֵּי מִשְׁכָּב וּמוֹשָׁב, וּטְעוּנָה שִׁלּוּחַ. וְאַל תִּתְמַהּ בַּכֵּלִים, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁאֵין מְטַמְּאִים עַל גַּבֵּי מִשְׁכָּב וּמוֹשָׁב – לְפִיכָךְ יִטָּעֲנוּ שִׁלּוּחַ! {{הע-שמאל|לעניין מטלית קטנה ראו [[ביאור:תוספתא/נגעים/ה#יד|תוספתא נגעים ה יד.]]}}רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר: "מִזָּכָר וְעַד נְקֵבָה תְּשַׁלֵּחוּ", מַה זָּכָר וּנְקֵבָה מְיֻחָדִים, שֶׁהֵם רְאוּיִים לַעֲשׂוֹת אָב הַטֻּמְאָה וּטְעוּנִין שִׁלּוּחַ, אַף כָּל שֶׁרָאוּי לֵיעָשׂוֹת אָב הַטֻּמְאָה – טָעוּן שִׁלּוּחַ. יָצָא {{ב|פָּחוֹת מִשָּׁלֹשׁ עַל שָׁלֹשׁ|חתיכת בד קטנה}}, שֶׁאֵין רָאוּי לַעֲשׂוֹת אָב הַטֻּמְאָה בְּכָל הַתּוֹרָה. {{הע-שמאל|הפסוק עוסק באוכל נבלה. הדרשה מנתקת בין כיבוס הבגדים לרחיצת הגוף, ומחברת את הרחיצה בלבד לעונש הכרת; והשוו [[ביאור:ספרא/אחרי מות#פרק יב|ספרא אחרי פרק יב:]] "על רחיצת גופו ענוש כרת ועל כיבוס בגדים בארבעים".}}רַבִּי יִצְחָק אוֹמֵר: הֲרֵי הוּא אוֹמֵר: "וְאִם לֹא יְכַבֵּס וּבְשָׂרוֹ לֹא יִרְחַץ וְנָשָׂא עֲו‍ֹנוֹ" ([[ויקרא יז טז]]). עַל רְחִיצַת גּוּפוֹ עָנַשׁ הַכָּתוּב כָּרֵת. אַתָּה אוֹמֵר עַל רְחִיצַת גּוּפוֹ עָנַשׁ הַכָּתוּב כָּרֵת, אוֹ לֹא עָנַשׁ אֶלָּא עַל כִּבּוּס בְּגָדִים? אָמַרְתָּ: מַה טְּמֵא מֵת, חָמוּר, לֹא עָנַשׁ בּוֹ עַל כִּבּוּס בְּגָדִים; הָאוֹכֵל מִנְּבֵלָה, קַלָּה – דִּין הוּא שֶׁלֹּא יֵעָנֵשׁ בּוֹ עַל כִּבּוּס בְּגָדִים! {{הע-שמאל|הזבים והמצורעים מוצאים ממחנה לויה, ואין די בכך שלא יגעו בארון ובנושאיו.}}'''"אֶל מִחוּץ לַמַּחֲנֶה תְּשַׁלְּחוּם"''', לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר '''"וִישַׁלְּחוּ מִן הַמַּחֲנֶה"''', שׁוֹמְעַנִי לֹא יִגְּעוּ לֹא בָּאָרוֹן וְלֹא בַּנּוֹשְׂאִין, אֲבָל יַקְצוּ לָהֶם מָקוֹם בִּפְנֵי עַצְמָם. תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"אֶל מִחוּץ לַמַּחֲנֶה תְּשַׁלְּחוּם"'''. {{הע-שמאל|יישום עניין ההוצאה מהמחנה לימי המקדש; וראו [[ביאור:משנה כלים פרק א#משנה ז|כלים א ז-ח;]] וכלשון הספרי [[ביאור:תוספתא/כלים/בבא קמא/א#י|בתוספתא ב"ק דכלים א י.]]}}'''"וְלֹא יְטַמְּאוּ אֶת מַחֲנֵיהֶם"''', מִכָּאן אָמְרוּ: שָׁלֹשׁ מַחֲנוֹת הֵן: מַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל וּמַחֲנֵה לְוִיָּה וּמַחֲנֵה שְׁכִינָה. מִפֶּתַח יְרוּשָׁלַיִם וְעַד הַר הַבַּיִת – מַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל, מִפֶּתַח הַר הַבַּיִת עַד {{ב|הָעֲזָרָה|החיל}} – מַחֲנֵה לְוִיָּה, מִפֶּתַח הָעֲזָרָה וְלִפְנִים – מַחֲנֵה שְׁכִינָה. {{הע-שמאל|כאן מפורש שהקב"ה שוכן במחנה ישראל ולא רק במחנה שכינה, בניגוד לתחילת הפיסקה ולפשט. הטומאות שבמחנה ישראל (כגון טמא מת והזב) אינן גורמות לסילוק השכינה ממנו!}}"אֲשֶׁר אֲנִי שֹׁכֵן בְּתוֹכָם", חֲבִיבִים הֵם יִשְׂרָאֵל, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁהֵם טְמֵאִים – שְׁכִינָה בֵּינֵיהֶם. וְכֵן הוּא אוֹמֵר: "הַשֹּׁכֵן אִתָּם בְּתוֹךְ טֻמְאֹתָם" ([[ויקרא טז טז]]). וְאוֹמֵר: "בְּטַמְּאָם אֶת מִשְׁכָּנִי אֲשֶׁר בְּתוֹכָם" ([[ויקרא טו לא]]). וְאוֹמֵר: "וְלֹא יְטַמְּאוּ אֶת מַחֲנֵיהֶם אֲשֶׁר אֲנִי שֹׁכֵן בְּתוֹכָם". וְאוֹמֵר: "וְלֹא תְטַמְּאוּ אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתֶּם יֹשְׁבִים בָּהּ אֲשֶׁר אֲנִי שֹׁכֵן בְּתוֹכָהּ" ([[במדבר לה לד]]). {{הע-שמאל|הזיבה והצרעת נכנסו למחנה אחרי חטא העגל ובעקבותיו. וראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/בחדש#פרשה ט|מכילתא בחדש ט,]] "שלא היה בהן סומין" וכו'. ביום חטא העגל נכנסו שתי מחלות הטומאה למחנה.}}רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר: בֹּא וּרְאֵה מַה כֹּחַ עֲבֵרָה קָשֶׁה, שֶׁעַד שֶׁלֹּא פָּשְׁטוּ יְדֵיהֶם בַּעֲבֵרָה לֹא הָיָה בָּהֶם זָבִים וּמְצֹרָעִים, וּמִשֶּׁפָּשְׁטוּ יְדֵיהֶם בַּעֲבֵרָה הָיוּ בָּהֶם זָבִים וּמְצֹרָעִים. לְפִי דַרְכֵּנוּ לָמַדְנוּ {{ב|שֶׁשְּׁלֹשָׁה דְּבָרִים אֵלּוּ|החטא, הזיבה והצרעת}} אֵרְעוּ בּוֹ בַיּוֹם. {{הע-שמאל|רשב"י מלמד את כח העבירה מכך שלפניה ראו ישראל את כבוד ה' ולא יראו מההתגלות, ואחריה יראו אפילו ממשה ומזיו פניו.}}רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי אוֹמֵר: בֹּא וּרְאֵה מַה כֹּחַ עֲבֵרָה קָשֶׁה, שֶׁעַד שֶׁלֹּא פָּשְׁטוּ יְדֵיהֶם בַּעֲבֵרָה, מַה נֶּאֱמַר בָּהֶם? "וּמַרְאֵה כְּבוֹד ה' כְּאֵשׁ אֹכֶלֶת" ([[שמות כד יז]]), לֹא יְרֵאִים וְלֹא מִזְדַּעְזְעִים. מִשֶּׁפָּשְׁטוּ יְדֵיהֶם בַּעֲבֵרָה, מַה נֶּאֱמַר בָּהֶם? "וַיַּרְא אַהֲרֹן וְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת מֹשֶׁה וְהִנֵּה קָרַן עוֹר פָּנָיו וַיִּירְאוּ מִגֶּשֶׁת אֵלָיו" ([[שמות לד ל]]). {{הע-שמאל|הטמאים לא סירבו להוצאתם מהמחנות.}}'''"וַיַּעֲשׂוּ כֵן בְּנֵי יִשְׂרָאֵל"''', לְהוֹדִיעַ שִׁבְחָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל, שֶׁכְּשֵׁם שֶׁאָמַר לָהֶם מֹשֶׁה כֵּן עָשׂוּ. מַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''"כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר ה' אֶל מֹשֶׁה כֵּן עָשׂוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל"'''? מְלַמֵּד שֶׁאַף הַטְּמֵאִים לֹא עִכְּבוּ. }} ===פיסקה ב=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| '''על במדבר ה ה-ז''' {{הע-שמאל|אם מת הגר ואין לו יורשים – יש להשיב את הגזילה והחומש לכהן (פסוק ח). הדין הזה אינו מופיע בויקרא, ועבורו נשנתה כאן פרשת אשם גזילות, לדברי ר' ישמעאל.}}'''"וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר: דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, אִישׁ אוֹ אִשָּׁה כִּי יַעֲשׂוּ מִכֹּל חַטֹּאות הָאָדָם"''' ([[במדבר ה ה]]-ו). לָמָּה נֶאֶמְרָה פָּרָשָׁה זֹאת? לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר: "נֶפֶשׁ כִּי תֶחֱטָא וּמָעֲלָה מַעַל בַּה'... אוֹ מָצָא אֲבֵדָה וְכִחֶשׁ בָּהּ וְנִשְׁבַּע עַל שָׁקֶר" ([[ויקרא ה כא]]-כב). אֲבָל בְּגוֹזֵל הַגֵּר לֹא שָׁמַעְנוּ בְּכָל הַתּוֹרָה! תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, אִישׁ אוֹ אִשָּׁה כִּי יַעֲשׂוּ מִכֹּל חַטֹּאות הָאָדָם לִמְעֹל מַעַל בַּה'"'''. בָּא הַכָּתוּב וְלִמֵּד עַל גּוֹזֵל הַגֵּר וְנִשְׁבַּע לוֹ {{ב|וּמֵת|הגר}} – שֶׁיְּשַׁלֵּם קֶרֶן וָחֹמֶשׁ לַכֹּהֲנִים וְאָשָׁם לַמִּזְבֵּחַ. זוֹ מִדָּה בַּתּוֹרָה: כָּל פָּרָשָׁה שֶׁנֶּאֶמְרָה בְּמָקוֹם אֶחָד וְחִסֵּר בָּהּ דָּבָר אֶחָד, וְחָזַר וּשְׁנָאָהּ בְּמָקוֹם אַחֵר, לֹא שְׁנָאָהּ אֶלָּא עַל שֶׁחִסֵּר בָּהּ דָּבָר אֶחָד! {{הע-שמאל|יש לדרוש את הפסוקים כדלהלן. וראו דרשות אחרות על 'לאמור' [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/מסכתא דפסחא בא#פתיחה|בפתיחת מכילתא פסחא,]] [[ביאור:משנה סוטה פרק ה#משנה ד|בסוטה ה ד,]] [[ביאור:ספרי דברים/ואתחנן#פיסקה כו|ובספרי דברים כו.]]}}רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: כָּל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר בָּהּ "לֵאמֹר" – צָרִיךְ לִידָּרֵשׁ. {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא/נזיקין#פרשה ו|מכילתא נזיקין ו,]] וראו [[ביאור:תוספתא/בבא קמא/א#ב|תוספתא ב"ק א ב.]]}}רַבִּי יֹאשִׁיָּה אוֹמֵר: '''"אִישׁ אוֹ אִשָּׁה"''' לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר: "וְכִי יִפְתַח אִישׁ בּוֹר, אוֹ כִי יִכְרֶה אִישׁ בֹּר" ([[שמות כא לג]]), אֵין לִי אֶלָּא אִישׁ; אִשָּׁה מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"אִישׁ אוֹ אִשָּׁה"''', לְהַשְׁווֹת אִשָּׁה לְאִישׁ לְכָל חַטָּאוֹת וּנְזָקִים שֶׁבַּתּוֹרָה! רַבִּי יוֹנָתָן אוֹמֵר: אֵינוֹ צָרִיךְ, שֶׁכְּבָר נֶאֱמַר: "בַּעַל הַבּוֹר יְשַׁלֵּם" ([[שמות כא לד]]), וְאוֹמֵר: "שַׁלֵּם יְשַׁלֵּם הַמַּבְעִר אֶת הַבְּעֵרָה" ([[שמות כב ה]]). מַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''"אִישׁ אוֹ אִשָּׁה"'''? – לְתַלְמוּדוֹ הוּא בָּא. {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:תוספתא/שבועות/ג#ה|תוספתא שבועות ג ה:]] 'אין אדם כופר בעמיתו עד שכופר בעיקר'. דורש "מעל בה'". בכל עבירה שבין אדם לחברו יש גם יסוד שבין אדם למקום.}}'''"כִּי יַעֲשׂוּ מִכֹּל חַטֹּאות הָאָדָם"''' לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר: "נֶפֶשׁ כִּי תֶחֱטָא וּמָעֲלָה מַעַל בַּה'... אוֹ מָצָא אֲבֵדָה וְכִחֶשׁ בָּהּ" וְגוֹ' ([[ויקרא ה כב]]). אֵין לִי אֶלָּא בִּמְשַׁקֵּר בְּאֵלּוּ – כִּמְשַׁקֵּר בַּמָּקוֹם. בִּשְׁאָר כָּל דָּבָר מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"כִּי יַעֲשׂוּ מִכֹּל חַטֹּאות הָאָדָם"'''. {{הע-שמאל|המעל הוא כפירה בקיום הקב"ה או בקיום החרם, או בסמכות הבעל על אשתו.}}'''"לִמְעֹל מָעַל"'''. אֵין מְעִילָה בְּכָל מָקוֹם אֶלָּא {{ב|שִׁקּוּר,|כפירה בקיום או בסמכות}} וְכֵן הוּא אוֹמֵר: "וַיִּמְעֲלוּ בֵּאלֹהֵי אֲבוֹתֵיהֶם" ([[דברי הימים א ה כה]]), וְאוֹמֵר: "וַיִּמְעֲלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מַעַל בַּחֵרֶם" ([[יהושע ז א]]), וְאוֹמֵר: "וַיָּמָת שָׁאוּל בְּמַעֲלוֹ אֲשֶׁר מָעַל בַּה'" ([[דברי הימים א י יג]]), וְאוֹמֵר בְּעֻזִּיָּה: "צֵא מִן הַמִּקְדָּשׁ כִּי מָעַלְתָּ" ([[דברי הימים ב כו יח]]), וְאוֹמֵר: "וּמָעֲלָה בוֹ מָעַל" ([[במדבר ה יב]]). הָא אֵין מְעִילָה בְּכָל מָקוֹם אֶלָּא שִׁקּוּר. {{הע-שמאל|"נפש" הוא מונח רחב יותר מ"איש או אשה", כי הוא כולל גם טומטום ואנדרוגינוס.}}'''"וְאָשְׁמָה הַנֶּפֶשׁ הַהִיא"''' לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר: '''"אִישׁ אוֹ אִשָּׁה"''', אֵין לִי אֶלָּא אִישׁ אוֹ אִשָּׁה. טֻמְטוּם וְאַנְדְּרוֹגִינוֹס מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"וְאָשְׁמָה הַנֶּפֶשׁ הַהוּא"'''. {{הע-שמאל|כל הגזלנים חייבים באשם חוץ מהקטנים, שאין בהם דעת.}}'''"הַנֶּפֶשׁ הַהִיא"''' – הַכֹּל בַּמַּשְׁמָע: הָאֲנָשִׁים וְהַנָּשִׁים וְהַגֵּרִים בַּמַּשְׁמָע. מַשְׁמָע מֵבִיא אֶת אֵלּוּ וּמֵבִיא אֶת הַקָּטָן? אָמַרְתָּ: מָה אִם עֲבוֹדָה זָרָה חֲמוּרָה, פָּטַר בָּהּ אֶת הַקָּטָן – קַל וָחֹמֶר לְכָל מִצְוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה. {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה בבא קמא פרק ט#משנה יא|ב"ק ט יא,]] [[ביאור:תוספתא/בבא קמא/י#ו|ותוספתא שם י ו.]] דורש "הנפש ההיא".}}'''"וְאָשְׁמָה הַנֶּפֶשׁ הַהִיא"''' לָמָּה נֶאֱמַר? מִנַּיִן אַתָּה אוֹמֵר בְּגוֹזֵל אֶת הַגֵּר וְנִשְׁבַּע לוֹ, וְהָלַךְ לְהָבִיא אֶת הַכֶּסֶף וְאֶת הָאָשָׁם, וְלֹא הִסְפִּיק לְהָבִיא {{ב|עַד שֶׁמֵּת,|הגזלן}} {{ב|שֶׁהַיּוֹרְשִׁים פְּטוּרִים?|יורשי הגזלן פטורים מאשם}} תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"וְאָשְׁמָה הַנֶּפֶשׁ הַהִיא"'''. אוֹ, כְּשֵׁם שֶׁפְּטוּרִים מִן הָאָשָׁם כָּךְ יִהְיוּ פְטוּרִים מִן הַקֶּרֶן? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"וְנָתַן לַאֲשֶׁר אָשַׁם לוֹ"''' ([[במדבר ה ז]]). {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה בבא קמא פרק ג#משנה י|ב"ק ג י.]] בית הדין אינו מעניש את המדליק, אבל יש עליו חובה מוסרית לפצות את הניזק, ואם לא עשה כן נענש בידי שמים.}}'''"וְאָשְׁמָה הַנֶּפֶשׁ הַהִיא"''' לָמָּה נֶאֱמַר? מִנַּיִן אַתָּה אוֹמֵר, הַמַּדְלִיק גְּדִישׁוֹ שֶׁל חֲבֵרוֹ בְּשַׁבָּת, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁאֵין בֵּית דִּין נִפְרָעִים מִמֶּנּוּ – שֶׁהוּא נִידּוֹן בְּנַפְשׁוֹ? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"וְאָשְׁמָה הַנֶּפֶשׁ הַהִיא"'''. {{הע-שמאל|הוידוי נעשה בקרבנות חטאת ואשם ובהוצאה להורג (ראו [[ביאור:משנה סנהדרין פרק ו#משנה ב|סנהדרין ו ב.]]) בכל המצבים הללו מדובר על כפרה על החטא. ר' נתן דורש "הנפש" – מי שהתחייב בנפשו. הוא מרחיב את חובת הוידוי לכל המתים, גם במוות טבעי. יתכן שההרחבה הזאת נגרמת מכך שבטלו מיתות בית דין.}}'''"וְהִתְוַדּוּ"''' ([[במדבר ה ז]]) לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר: "וְהִתְוַדָּה אֲשֶׁר חָטָא עָלֶיהָ" ([[ויקרא ה ה]]). אֵין לִי אֶלָּא חַטָּאת, שֶׁטְּעוּנָה וִדּוּי. אָשָׁם מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"וְאָשְׁמָה הַנֶּפֶשׁ הַהִיא – וְהִתְוַדּוּ"'''. רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: זֶה בָּנָה אָב לְכָל הַמֵּתִים, שֶׁטְּעוּנִים וִדּוּי. }} ===פיסקה ג=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| '''על במדבר ה ז''' {{הע-שמאל|השוו [[ביאור:משנה שבועות פרק ה|שבועות ה א:]] שבועת הפיקדון היא על כסף שנמצא אצל הנשבע עצמו, ולא אצל אחר – אפילו לא אצל אביו. הדין הזה מופיע רק כאן, ולא במשנה או בתוספתא.}}'''"וְהִתְוַדּוּ אֶת חַטָּאתָם אֲשֶׁר עָשׂוּ"''' ([[במדבר ה ז]]), וְלֹא עַל מַה שֶּׁעָשָׂה אָבִיו. שֶׁאִם אָמַר לוֹ: 'תֵּן לִי פִּקָּדוֹן שֶׁהִפְקַדְתִּי אֵצֶל אָבִיךָ', וְהוּא אוֹמֵר: 'לֹא הִפְקַדְתָּ', 'מַשְׁבִּיעֲךָ אֲנִי', וְאָמַר: 'אָמֵן', לְאַחַר מִכֵּן הוֹדָה, שׁוֹמֵעַ אֲנִי שֶׁהוּא חַיָּב? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"וְהִתְוַדּוּ אֶת חַטָּאתָם אֲשֶׁר עָשׂוּ"''', וְלֹא עַל מַה שֶּׁעָשָׂה אָבִיו. {{הע-שמאל|אם הגזילה אבדה, נאכלה או נמכרה – '''משלם''' את ערכה ועוד חומש. כאן נוסף שאפילו אם '''השיב''' את הגזילה בעין – אינו נפטר מהחומש!}}"'''וְהֵשִׁיב''' אֶת אֲשָׁמוֹ בְּרֹאשׁוֹ", לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר: "'''וְשִׁלַּם''' אֹתוֹ בְּרֹאשׁוֹ" ([[ויקרא ה כד]]). אֵין לִי אֶלָּא עִקַּר דָּמִים; חֹמֶשׁ מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"וְהֵשִׁיב אֶת אֲשָׁמוֹ בְּרֹאשׁוֹ"'''. {{הע-שמאל|החומש הוא 25% מערך הגזילה. לדעת ר' יאשיה הוא 20%. וראו [[ביאור:תוספתא/מעשר שני/ד|תוספתא מע"ש ד א,]] מחלוקת ת"ק ור' אלעזר בר"ש.}}'''"וַחֲמִישִׁתוֹ יוֹסִף עָלָיו"''', עַד שֶׁיִּהְיֶה הוּא וְחֻמְשׁוֹ חֲמִשָּׁה. מִשּׁוּם רַבִּי יֹאשִׁיָּה אָמְרוּ: חֻמְשׁוֹ שֶׁל סֶלַע. {{הע-שמאל|הדרשה מרחיבה את רשימת העשויים לקבל את החזר הגזילה והחומש: לא רק הנגזל או שליחו, אלא גם שליח בית דין, היורש (אם מת הנגזל) או בעל החוב של הנגזל. וראו [[ביאור:משנה בבא קמא פרק ט#משנה ה|ב"ק ט ה,]] שם אוסרים על החזרת הגזילה לבנו או לשלוחו של הנגזל. [[ביאור:תוספתא/בבא קמא/י#ה|בתוספתא ב"ק י ה]] מופיעה דעתו של רשב"א, הנראית קרובה לדרשה שלפנינו: הנגזל יכול למנות שליח, אבל הגזלן לא.}}'''"וְנָתַן לַאֲשֶׁר אָשַׁם לוֹ"''', לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר: "לַאֲשֶׁר הוּא לוֹ יִתְּנֶנּוּ בְּיוֹם אַשְׁמָתוֹ" ([[ויקרא ה כד]]). אֵין לִי אֶלָּא לוֹ וּשְׁלוּחוֹ. מִנַּיִן לְרַבּוֹת שְׁלִיחַ בֵּית דִּין וְהַיּוֹרֵשׁ? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"וְנָתַן לַאֲשֶׁר אָשַׁם לוֹ"'''. רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: הֲרֵי שֶׁהָיָה חַיָּב לַחֲבֵרוֹ מָנֶה וּבָא בְּבֵית דִּין, וְלֹא הִסְפִּיק לְתִנְּנוֹ עַד שֶׁבָּא בַּעַל חוֹב שֶׁל נִגְזָל. מִנַּיִן שֶׁמּוֹצִיאִים מִיַּד הַגַּזְלָן וְנוֹתְנִים לְבַעַל חוֹב שֶׁל נִגְזָל? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"וְנָתַן לַאֲשֶׁר אָשַׁם לוֹ"''', מִכָּל מָקוֹם! }} ===פיסקה ד=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| '''על במדבר ה ח''' '''"וְאִם אֵין לָאִישׁ גֹּאֵל"''' ([[במדבר ה ח]]), רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: וְכִי יֵשׁ לְךָ אָדָם בְּיִשְׂרָאֵל שֶׁאֵין לוֹ גּוֹאֵל? {{הע-שמאל|רק לגר יתכן שאין גואל, אם מת ערירי. במקרה כזה נכסיו של הגר נתפסים ע"י מי שהגיע אליהם ראשון ([[ביאור:משנה בבא בתרא פרק ד#משנה ט|ב"ב ד ט]]), ואם גזלו אותו – החזר הגזילה הוא לכהנים, וראו [[ביאור:משנה בבא קמא פרק ט#משנה יא|ב"ק ט יא.]]}}וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''"וְאִם אֵין לָאִישׁ גֹּאֵל"'''? בָּא הַכָּתוּב וְלִמֵּד עַל הַגּוֹזֵל אֶת הַגֵּר וְנִשְׁבַּע לוֹ, {{ב|וּמֵת|הגר}}, שֶׁיְּשַׁלֵּם קֶרֶן וָחֹמֶשׁ לַכֹּהֲנִים וְאָשָׁם לַמִּזְבֵּחַ. רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: '''"וְאִם אֵין לָאִישׁ גֹּאֵל"''', אֵין לִי אֶלָּא אִישׁ; אִשָּׁה מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"לְהָשִׁיב הָאָשָׁם אֵלָיו"'''. {{הע-שמאל|דורש "להשיב" – כל נגזל שניתן להשיב לו.}} אַבָּא חָנִין אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבִּי אֱלִיעֶזֶר: בַּנִּגְזָל הַכָּתוּב מְדַבֵּר. {{הע-שמאל|האיש שאין לו גואל הוא הנגזל, ולא הגוזל; שהרי מדובר על השבת הגזילה לגואל.}}אַתָּה אוֹמֵר בַּנִּגְזָל הַכָּתוּב מְדַבֵּר, אוֹ אֵינוֹ מְדַבֵּר אֶלָּא בַּגּוֹזֵל? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"לְהָשִׁיב הָאָשָׁם אֵלָיו"''', הָא בַּנִּגְזָל הַכָּתוּב מְדַבֵּר. '''"הָאָשָׁם הַמּוּשָׁב לַה' לַכֹּהֵן"''', בַּכֶּסֶף הַכָּתוּב מְדַבֵּר. {{הע-שמאל|המילה "אשם" מסמנת הן את הכסף שנגזל ומושב, הן את הקרבן. כאן מדובר על הכסף, שהרי הקרבן נזכר לחוד.}}אַתָּה אוֹמֵר בַּכֶּסֶף הַכָּתוּב מְדַבֵּר אוֹ אֵינוֹ מְדַבֵּר אֶלָּא בָּאָשָׁם? כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר '''"מִלְּבַד אֵיל הַכִּפֻּרִים אֲשֶׁר יְכַפֶּר בּוֹ עָלָיו"''', הֲרֵי אָשָׁם אָמוּר. הָא מַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''"הָאָשָׁם הַמּוּשָׁב לַה' לַכֹּהֵן"'''? בַּכֶּסֶף הַכָּתוּב מְדַבֵּר. '''"לַה' לַכֹּהֵן"''', קְנָאוֹ הַשֵּׁם וּנְתָנוֹ לַכֹּהֲנִים. {{הע-שמאל|הדרשה מסבירה את היחס בין ה' לבין הכהן.}} '''"לַכֹּהֵן"''' – בְּאַנְשֵׁי מִשְׁמָר הַכָּתוּב מְדַבֵּר. אַתָּה אוֹמֵר בְּאַנְשֵׁי מִשְׁמָר הַכָּתוּב מְדַבֵּר, {{הע-שמאל|הכהנים שמקריבים את איל האשם הם דווקא אלו שזוכים בכסף השבת הגזילה; בניגוד [[ביאור:תוספתא/מנחות/יג#ג|לתוספתא מנחות יג ג,]] אבל ראו לקמן בסוף הפיסקה שיתכן לתת את איל האשם למשמרת מאוחרת מזו שקיבלה את הגזילה ואת החומש. אם הגזלן הוא כהן, לכאורה הוא יכול להקריב את האשם ולזכות בעצמו בכספים, שהרי אילו היה ישראל מחזיר את גזל הגר, היה הכהן עשוי לזכות בהם; אבל יש שלב שבו הכספים אינם ברשות הגזלן; שהרי כל אנשי המשמר יכולים תיאורטית להקריב את האשם ולזכות בהם, ולכן יוציאו את הכספים מהגזלן ויחלקו אותם לשאר אנשי המשמר. ההסבר הזה דחוק, אבל הדרשה אוחזת בו כדי שלא יווצר מצב שהגזלן זוכה בכספי הגזילה; וראו [[בבא קמא קט ב]], שהשתמשו בדחיה דחוקה אחרת – דרשה משדה אחוזה.}}אוֹ אֵינוֹ מְדַבֵּר אֶלָּא בְּכָל כֹּהֵן שֶׁיִּרְצֶה? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"מִלְּבַד אֵיל הַכִּפֻּרִים אֲשֶׁר יְכַפֶּר בּוֹ עָלָיו"'''. אֵת שֶׁמְּכַפְּרִים בּוֹ עָלָיו, אֵלּוּ הֵן? אֵלּוּ אַנְשֵׁי מִשְׁמָר. הֲרֵי שֶׁגּוֹזֵל – כֹּהֵן; יִזְכֶּה בּוֹ? וְהַדִּין נוֹתֵן: אִם זָכָה {{ב|בְּשֶׁל אֲחֵרִים|בהחזר גזל גר שמביא ישראל}}, לֹא יִזְכֶּה בְּשֶׁל עַצְמוֹ? הָיָה רַבִּי נָתָן אוֹמֵר בְּלָשׁוֹן אַחֶרֶת: אִם דָּבָר שֶׁלֹּא זָכִיתִי בוֹ עַד שֶׁלֹּא בָּא לְתוֹךְ יָדִי, {{ב|מִשֶּׁבָּא לְתוֹךְ יָדִי – אֵין אַחֵר מוֹצִיאוֹ מִיָּדִי;|אם אני מקריב את האשם – אין לשאר אנשי המשמר זכות להוציא את הכספים מידי}} דָּבָר שֶׁזָּכִיתִי בוֹ עַד שֶׁלֹּא בָּא לְיָדִי, מִשֶּׁבָּא לְיָדִי – דִּין הוּא שֶׁלֹּא יְהֵא אַחֵר זוֹכֶה וּמוֹצִיאוֹ מִתַּחַת יָדִי! אָמְרוּ לוֹ: לֹא, אִם אָמַרְתָּ בָּזֶה שֶׁאֵין לַאֲחֵרִים בּוֹ חֵלֶק, תֹּאמַר בָּזֶה {{ב|שֶׁיֵּשׁ בּוֹ לַאֲחֵרִים חֵלֶק?|שהרי לפני שהביא את האשם היה כל כהן במשמר עשוי להקריב אותו ולזכות בכספים.}} הוֹאִיל וְיֵשׁ בּוֹ לַאֲחֵרִים חֵלֶק – דִּין הוּא שֶׁיֵּצֵא מִתַּחַת יָדוֹ, וְיִתְחַלֵּק לְאַנְשֵׁי מִשְׁמָר! '''"מִלְּבַד אֵיל הַכִּפֻּרִים אֲשֶׁר יְכַפֶּר בּוֹ עָלָיו"'''. מִנַּיִן אַתָּה אוֹמֵר בְּגוֹזֵל אֶת הַגֵּר וְנִשְׁבַּע לוֹ, וְהָלַךְ לְהָבִיא אֶת הַכֶּסֶף וְאֶת הָאָשָׁם, וְלֹא הִסְפִּיק לְהָבִיא עַד {{ב|שֶׁמֵּת|הגזלן}} – שֶׁהַיּוֹרְשִׁים פְּטוּרִים? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"מִלְּבַד אֵיל הַכִּפֻּרִים אֲשֶׁר יְכַפֶּר בּוֹ עָלָיו"'''. {{הע-שמאל|יורשי הגזלן פטורים מהקרבן ומהחומש, וחייבים רק להחזיר את הקרן, וראו לעיל פיסקה ב; אבל אם הקרבן והחומש הגיעו לידי הכהנים – אין מוציאים אותו מידם.}}כָּךְ הָיָה רַבִּי עֲקִיבָא שׁוֹנֶה עַד שֶׁלֹּא בָּא לְזַפְרוֹנָה, אֲבָל מִשֶּׁבָּא מִזּוֹפְרִין אָמַר: אֲפִלּוּ אִם נָתַן הַכֶּסֶף לְאַנְשֵׁי מִשְׁמָר, וּמֵת – {{ב|הַיּוֹרְשִׁין פְּטוּרִין,|אמנם היורשים פטורים, אבל...}} אֵין מוֹצִיאִים מִיַּד כֹּהֵן. וְקוֹרֵא אֲנִי עָלָיו "אִישׁ אֲשֶׁר יִתֵּן לַכֹּהֵן לוֹ יִהְיֶה" ([[במדבר ה י]]), וְהַכֹּהֵן אוֹמֵר לוֹ 'הָבֵא אָשָׁם וְהַקְרֵב'. וְהוּא אוֹמֵר '''"הָאָשָׁם הַמּוּשָׁב לַה' לַכֹּהֵן"''' וְגוֹ' – אֵת שֶׁצָּרִיךְ כַּפָּרָה; יָצָא מֵת, שֶׁכִּפְּרָה לוֹ נַפְשׁוֹ. {{הע-שמאל|שתי השורות האחרונות בדברי ר' עקיבא מכוונות לטענה שהיורשים פטורים מהחומש ומאשם, שהרי הכפרה לגזלן הושגה בכך שהוא מת; והשוו לעיל פיסקה ב.}} '''"מִלְּבַד אֵיל כִּפּוּרִים"''' וְגוֹ'. מִכָּאן אַתָּה אוֹמֵר: נָתַן הַכֶּסֶף לִיהוֹיָרִיב וְאָשָׁם לִידַעְיָה – יָצָא. וְקוֹרֵא אֲנִי עָלָיו "אִישׁ אֲשֶׁר יִתֵּן לַכֹּהֵן לוֹ יִהְיֶה". {{הע-שמאל|משמרת יהויריב שירתה לפני משמרת ידעיה. על הגזלן לתת קודם את הכסף ואחר כך עליו להקריב את האשם. אם הקריב את האשם תחילה – עליו לתת את הכסף למשמר שבו הקריב, או (כדברי ר' יהודה) להביא אשם נוסף לאחר שיחזיר את הגזילה.}}אוֹ אֲפִלּוּ נָתַן אֶת הָאָשָׁם לִיהוֹיָרִיב וְכֶסֶף לִידַעְיָה יָצָא, וְקוֹרֵא אֲנִי עָלָיו "אִישׁ אֲשֶׁר יִתֵּן (לוֹ) לַכֹּהֵן לוֹ יִהְיֶה"? תַּלְמוּד לוֹמַר "מִלְּבַד אֵיל הַכִּפֻּרִים": יַחֲזֹר הַכֶּסֶף אַחַר הָאָשָׁם. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: יַחֲזֹר וְיָבִיא אָשָׁם אַחֵר וְיִתְּנֶנּוּ לִידַעְיָה, וְיִזְכֶּה יְהוֹיָרִיב בְּשֶׁלּוֹ! }} ===פיסקה ה=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| '''על במדבר ה ט''' '''"וְכָל תְּרוּמָה לְכָל קָדְשֵׁי בְנֵי יִשְׂרָאֵל"''' ([[במדבר ה ט]]). {{הע-שמאל|יבול השייך להקדש פטור מתרומות ומעשרות, (וכן ממתנות עניים) – ראו [[ביאור:משנה פאה פרק ד#משנה ח|פאה ד ח;]] אבל אם כבר מירח את התבואה בגורן, ובכך התחייב בתרומות ומעשרות – אינו נפטר מהם ע"י ההקדשה, וראו [[ביאור:ספרי דברים/שופטים/יח#פיסקה קסו|ספרי דברים קסו,]] שפרשו את הפסוק מדברים כעוסק בתרומה.}}רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: בָּא הַכָּתוּב לְלַמֶּדְךָ עַל מַקְדִּישׁ עֲרֵמָתוֹ עַד שֶׁלֹּא מֵרַח, שֶׁהוּא פָּטוּר מִן הַתְּרוּמָה וּמִן הַמַּעַשְׂרוֹת. אוֹ אַף מִשֶּׁמֵּרַח? תַּלְמוּד לוֹמַר "רֵאשִׁית דְּגָנְךָ תִּירֹשְׁךָ וְיִצְהָרֶךָ... תִּתֶּן לוֹ" ([[דברים יח ד]]). רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: בָּא הַכָּתוּב לְלַמֶּדְךָ שֶׁאִם בָּא לַעֲשׂוֹת כָּל גָּרְנוֹ תְּרוּמָה – רַשַּׁאי, וּבִלְבַד שֶׁיְּשַׁיֵּר מִקְצָת. {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה תרומות פרק ד#משנה ה|תרומות ד ה.]]}} '''"וְכָל תְּרוּמָה לְכָל קָדְשֵׁי בְנֵי יִשְׂרָאֵל"''' – בָּא הַכָּתוּב וְלִמֵּד עַל הַתְּרוּמָה, שֶׁתְּהֵא נוֹהֶגֶת בַּכֹּל. {{הע-שמאל|החובה לתת תרומה חלה גם על פירות וירקות וכו', ולא רק על התבואה. בשלושה תחומים חמורה התרומה מהמעשר: היא נאכלת רק ע"י הכהנים ובני ביתם, ולא ע"י הבעלים; היא חלה גם על ראשית הגז, ולא רק על היבול מהצומח; והיא כרוכה בהעברת הבעלות לכהן, לפיכך מטרתה אינה רק חינוכית אלא גם כלכלית. וראו [[ביאור:ספרי דברים/ראה/יג-יד#פיסקה קה|ספרי דברים קה,]] שם מרבים את תחולת המעשרות, ומכאן בדרך קל וחומר מוכיחות הדרשות שלפנינו שגם תחולת התרומה רחבה. נראה שיש לפנינו גם דרשה מוסתרת על "'''וכל''' תרומה '''לכל''' קדשי בני ישראל".}}אִיסִי בֶּן עֲקִיבָא אוֹמֵר: אִם מַעֲשֵׂר, הַקַּל, הֲרֵי הוּא נוֹהֵג בַּכֹּל; תְּרוּמָה, חֲמוּרָה, אֵינוֹ דִין שֶׁתְּהֵא נוֹהֶגֶת בַּכֹּל? דָּבָר אַחֵר: אִם מַעֲשֵׂר, הַקַּל, שֶׁאֵינוֹ נוֹהֵג בְּרֵאשִׁית הַגֵּז – הֲרֵי הוּא נוֹהֵג בַּכֹּל; תְּרוּמָה, חֲמוּרָה, אֵינוֹ דִין שֶׁנּוֹהֶגֶת בַּכֹּל? אִיסִי בֶּן מְנַחֵם אוֹמֵר: אִם מַעֲשֵׂר שֵׁנִי, שֶׁאֵינוֹ בָּא אֶלָּא "לְמַעַן תִּלְמַד לְיִרְאָה" ([[דברים יד כג]]) – הֲרֵי הוּא נוֹהֵג בַּכֹּל; תְּרוּמָה, חֲמוּרָה, דִּין הוּא שֶׁתְּהֵא נוֹהֶגֶת בַּכֹּל! '''"אֲשֶׁר יַקְרִיבוּ לַכֹּהֵן, לוֹ יִהְיֶה"'''. רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: וְכִי תְּרוּמָה מַקְרִיבִים לַכֹּהֵן? מַה תַּלְמוּד לוֹמַר "אֲשֶׁר יַקְרִיבוּ לַכֹּהֵן"? {{הע-שמאל|מפרש את ה"תרומה" כבכורים, הניתנים כמוה לכהן; וראו גם [[ביאור:משנה בכורים פרק ב|בכורים ב א.]] על הכהן להגיע לגורן ולקחת את התרומה, ואילו הביכורים מובאים ("מוקרבים") אליו לירושלים.}}לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר "רֵאשִׁית בִּכּוּרֵי אַדְמָתְךָ תָּבִיא בֵּית ה' אֱלֹהֶיךָ" ([[שמות כג יט]]), אֲבָל לֹא שָׁמַעְנוּ מַה יַּעֲשֶׂה בָּהֶם, – תַּלְמוּד לוֹמַר '''"אֲשֶׁר יַקְרִיבוּ לַכֹּהֵן, לוֹ יִהְיֶה"''', בָּא הַכָּתוּב וְלִמֵּד עַל הַבִּכּוּרִים, שֶׁיֵּהוּ נְתוּנִים לַכֹּהֲנִים. }} ===פיסקה ו=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| '''על במדבר ה י''' {{הע-שמאל|המצב הרגיל הוא שהקדשים נאכלים ע"י הבעלים, ואילו המתנות לכהנים הם היוצא-דופן, למרות שרוב הקדשים – חוץ מהששה המפורטים כאן – מגיעים בסופו של דבר לידי הכהנים.}}'''"וְאִישׁ אֶת קָדָשָׁיו לוֹ יִהְיוּ"''' ([[במדבר ה י]]). כָּל הַקֳּדָשִׁים הָיוּ בִּכְלָל, שֶׁנֶּאֱמַר: '''"וְאִישׁ אֶת קָדָשָׁיו לוֹ יִהְיוּ"'''. מָשַׁךְ הַכָּתוּב כָּל הַקֳּדָשִׁים וּנְתָנָן לַכֹּהֲנִים, וְלֹא שִׁיֵּר מֵהֶם אֶלָּא תּוֹדָה וּשְׁלָמִים וְהַפֶּסַח וּמַעְשַׂר בְּהֵמָה וּמַעְשֵׂר שֵׁנִי וְנֶטַע רְבָעִי – שֶׁיִּהְיוּ לַבְּעָלִים. {{הע-שמאל|כהן המביא קרבן, גם שלא בזמן המשמרת שלו – רשאי להקריב אותו בעצמו, אם הוא כשר לעבודה – והוא זוכה במתנות הקשורות לקרבן ובעור הבהמה; וראו [[ביאור:ספרי דברים/שופטים/יח#פיסקה קסח|ספרי דברים קסח,]] המגביל את זכות הכהן להקריב שלא במשמרתו, אבל עדיין זכותו היא להקריב את קרבנו שלו; וראו [[ביאור:תוספתא/מנחות/יג#ג|תוספתא מנחות יג ג.]]}}'''"וְאִישׁ אֶת קָדָשָׁיו לוֹ יִהְיוּ"''', מִיכָּן אַתָּה אוֹמֵר: כֹּהֵן שֶׁהִקְרִיב אֶת הַזֶּבַח אֲפִילּוּ בְּמִשְׁמָר אַחֵר, הֲרֵי הוּא שֶׁלּוֹ וַעֲבוֹדָתוֹ שֶׁלּוֹ. {{הע-שמאל|שלוש דרשות העוסקות בגורלם של פירות השנה הרביעית מהנטיעה, המכונים 'נטע רבעי'. התשובה אינה מופיעה בתורה בפירוש. ההלכה היא שהם נאכלים בירושלים ע"י הבעלים – ראו [[ביאור:משנה מעשר שני פרק ה#משנה ב|מע"ש ה ב-ד.]] ר' מאיר לומד זאת מהפסוק שלנו. ר' ישמעאל לומד את ההלכה הזאת מהיקש למעשר שני, הדומה לנטע רבעי בשלוש דרכים, יותר מהדמיון בין נטע רבעי לתרומה, לביכורים או לבכור בהמה (שלשתם ניתנים לכהן), שהוא בדרך אחת או שתים. ר' יהושע לומד את השייכות של נטע רבעי לבעלים מהפסוק העוקב – [[ויקרא יט כה]], ובו המילה "להוסיף", המוכיחה שכבר בשנה הרביעית היו הפירות רכוש הבעלים.}}'''"וְאִישׁ אֶת קָדָשָׁיו לוֹ יִהְיוּ"''', לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר: "וּבַשָּׁנָה הָרְבִיעִת יִהְיֶה כָּל פִּרְיוֹ קֹדֶשׁ הִלּוּלִים לַה'" ([[ויקרא יט כד]]) – קֹדֶשׁ לַבְּעָלִים, אוֹ קֹדֶשׁ לַכֹּהֲנִים? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"וְאִישׁ אֶת קָדָשָׁיו לוֹ יִהְיוּ"'''; בְּנֶטַע רְבָעִי הַכָּתוּב מְדַבֵּר, שֶׁיְּהֵא לַבְּעָלִים, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. {{הע-שמאל|הכינוי "קדש" לעניין מע"ש ראו [[דברים כו יג]], וראו גם [[ביאור:משנה מעשר שני פרק ה#משנה י|מע"ש ה י.]] לעניין נטע רבעי ראו [[ויקרא יט כד]]. לעניין תרומה ראו [[במדבר יח יט]]. לעניין בכורות הבהמה ראו [[שמות יג יב]].}}רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: קֹדֶשׁ לַבְּעָלִים. אַתָּה אוֹמֵר קֹדֶשׁ לַבְּעָלִים; אוֹ קֹדֶשׁ לַכֹּהֲנִים? הֲרֵי אַתָּה דָּן: מַעֲשֵׂר שֵׁנִי קָרוּי קֹדֶשׁ, וְנֶטַע רְבָעִי קָרוּי קֹדֶשׁ. אִם לָמַדְתִּי לְמַעֲשֵׂר שֵׁנִי, שֶׁאֵינוֹ אֶלָּא שֶׁל בְּעָלִים – אַף נֶטַע רְבָעִי לֹא יְהֵא אֶלָּא שֶׁל בְּעָלִים. וַהֲרֵי תְּרוּמָה תּוֹכִיחַ, שֶׁקְּרוּיָה קֹדֶשׁ וְאֵינָהּ אֶלָּא שֶׁל כֹּהֲנִים! וְהִיא תּוֹכִיחַ לְנֶטַע רְבָעִי, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁקָּרוּי קֹדֶשׁ, לֹא יְהֵא אֶלָּא שֶׁל כֹּהֲנִים! אָמַרְתָּ הֶפְרֵשׁ: מַעֲשֵׂר שֵׁנִי טָעוּן {{ב|הֲבָאַת מָקוֹם,|העלאה לירושלים}} וְנֶטַע רְבָעִי טָעוּן הֲבָאַת מָקוֹם. אִם לָמַדְתִּי לְמַעֲשֵׂר שֵׁנִי שֶׁאֵינוֹ אֶלָּא שֶׁל בְּעָלִים – אַף נֶטַע רְבָעִי לֹא יִהְיֶה אֶלָּא שֶׁל בְּעָלִים! הֲרֵי בִּכּוּרִים יוֹכִיחוּ, שֶׁטְּעוּנִים הֲבָאַת מָקוֹם, וְאֵינָן אֶלָּא שֶׁל כֹּהֲנִים! וְהֵם יוֹכִיחוּ לְנֶטַע רְבָעִי, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁטָּעוּן הֲבָאַת מָקוֹם, לֹא יִהְיֶה אֶלָּא שֶׁל כֹּהֲנִים! אָמַרְתָּ הֶפְרֵשׁ: מַעֲשֵׂר שֵׁנִי קָרוּי קֹדֶשׁ וְטָעוּן הֲבָאַת מָקוֹם וּפִדְיוֹן, וְנֶטַע רְבָעִי קָרוּי קֹדֶשׁ וְטָעוּן הֲבָאַת מָקוֹם וּפִדְיוֹן. וְאַל תָּבוֹא תְּרוּמָה וְתוֹכִיחַ, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁקְּרוּיָה קֹדֶשׁ אֵינָהּ טְעוּנָה הֲבָאַת מָקוֹם, וְלֹא בִּכּוּרִים, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁטְּעוּנִים הֲבָאַת מָקוֹם אֵינָן קְרוּיִין קֹדֶשׁ! הֲרֵי בְּכוֹר שֶׁקָּרוּי קֹדֶשׁ, וְטָעוּן הֲבָאַת מָקוֹם, וְאֵינוֹ אֶלָּא שֶׁל כֹּהֲנִים! וְהוּא יוֹכִיחַ לְנֶטַע רְבָעִי, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁקָּרוּי קֹדֶשׁ וְטָעוּן הֲבָאַת מָקוֹם – לֹא יְהוּ אֶלָּא שֶׁל כֹּהֲנִים! אָמַרְתָּ הֶפְרֵשׁ: אָדוּן בִּשְׁלֹשָׁה לְשׁוֹנוֹת כְּאֶחָד: מַעֲשֵׂר שֵׁנִי קָרוּי קֹדֶשׁ וְטָעוּן הֲבָאַת מָקוֹם וּפִדְיוֹן, וְנֶטַע רְבָעִי קָרוּי קֹדֶשׁ וְטָעוּן הֲבָאַת מָקוֹם וּפִדְיוֹן. וְאַל תּוֹכִיחַ תְּרוּמָה, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁקְּרוּיָה קֹדֶשׁ אֵינָהּ טְעוּנָה הֲבָאַת מָקוֹם, וְלֹא בִּכּוּרִים, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁטְּעוּנִים הֲבָאַת מָקוֹם אֵינָן קְרוּיִין קֹדֶשׁ, וְלֹא בְכוֹר, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁקָּרוּי קֹדֶשׁ וְטָעוּן הֲבָאַת מָקוֹם אֲבָל אֵין לָהֶם פִּדְיוֹן. אֶלְמוֹד דָּבָר מִדָּבָר וְאָדוּן דָּבָר מִדָּבָר. אֶלְמוֹד דָּבָר שֶׁשָּׁוֶה בִּשְׁלֹשָׁה דְּרָכִים מִדָּבָר שֶׁשָּׁוֶה בִּשְׁלֹשָׁה דְּרָכִים, וְאַל אֶלְמוֹד דָּבָר הַשָּׁוֶה בִּשְׁלֹשָׁה דְּרָכִים מִדָּבָר שֶׁלֹּא שָׁוֶה בִּשְׁלֹשָׁה דְּרָכִים, אֶלָּא בְּדֶרֶךְ אֶחָד אוֹ בִּשְׁנַיִם. אִם לָמַדְתִּי לְמַעֲשֵׂר שֵׁנִי, שֶׁאֵינוֹ אֶלָּא שֶׁל בְּעָלִים – אַף נֶטַע רְבָעִי לֹא יְהֵא אֶלָּא שֶׁל בְּעָלִים. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: "קֹדֶשׁ" – שֶׁל בְּעָלִים. אַתָּה אוֹמֵר קֹדֶשׁ שֶׁל בְּעָלִים, אוֹ קֹדֶשׁ לַכֹּהֲנִים? תַּלְמוּד לוֹמַר: "וּבַשָּׁנָה הַחֲמִישִׁת תֹּאכְלוּ אֶת פִּרְיוֹ לְהוֹסִיף לָכֶם תְּבוּאָתוֹ" ([[ויקרא יט כה]]). לְמִי מוֹסִיפִים? – לְמִי שֶׁכְּבָר נָתְנוּ לוֹ. {{הע-שמאל|למרות שרוב הקדשים הם זכותם של הכהנים, יש בהם זיקה לבעלים: זכותו של הבעלים להחליט לאיזה מהכהנים הוא נותן אותם, ואף ליהנות מזכותו זו. רק במקרה המיוחד של גזל הגר אין אחד מהכהנים זוכה בהחזר ובחומש, אלא הם מתחלקים בין כל כהני המשמרת, כאמור לעיל פיסקה ד; והשוו [[ביאור:תוספתא/מנחות/יג#ד|תוספתא מנחות יג ד,]] שגדולי הכהונה היו נוטלים את הקדשים בזרוע.}}'''"וְאִישׁ אֶת קָדָשָׁיו לוֹ יִהְיוּ"''', לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר: "כֹּל תְּרוּמַת הַקֳּדָשִׁים אֲשֶׁר יַקְדִּישׁוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" ([[במדבר יח יט]]), שׁוֹמֵעַ אֲנִי יִטְּלוּם בִּזְרוֹעַ? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"וְאִישׁ אֶת קָדָשָׁיו לוֹ יִהְיוּ"'''. מַגִּיד שֶׁטּוֹבַת הֲנָאַת קָדָשִׁים לִבְעָלֵיהֶם. {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:תוספתא/פאה/ד#ג|תוספתא פאה ד ג.]] אם כבר מדד את התרו"מ ונתן לכהנים בכליהם – אינם חייבים לתת לכהנים שהגיעו אחר כך; אבל אם עוד לא העביר את התרו"מ לכליהם של הכהנים – אפילו אם מדד את התרו"מ – יכול בעה"ב לתת את התרו"מ לאיזה כהן שירצה.}}'''"וְאִישׁ אֶת קָדָשָׁיו לוֹ יִהְיוּ"'''. הֲרֵי {{ב|שֶׁמָּדַד לָהֶם בָּאָרֶץ|שבעה"ב מדד את התרו"מ}} וְנִתְוַסְּפוּ {{ב|אֲחֵרִים|כהנים אחרים}} עֲלֵיהֶם, יָכוֹל קוֹרֵא אֲנִי עָלָיו: '''"וְאִישׁ אֲשֶׁר יִתֵּן לַכֹּהֵן לוֹ יִהְיֶה"'''? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"וְאִישׁ אֶת קָדָשָׁיו לוֹ יִהְיוּ"'''! אוֹ אֲפִילּוּ מָדַד '''בַּקּוּפָּה''' וְנִתְוַסְּפוּ אֲחֵרִים עֲלֵיהֶם; קוֹרְאֵנִי עָלָיו: '''"וְאִישׁ אֶת קָדָשָׁיו לוֹ יִהְיֶה"'''? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"וְאִישׁ אֲשֶׁר יִתֵּן לַכֹּהֵן לוֹ יִהְיֶה"'''. {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה בכורות פרק ח#משנה ו|בכורות ח ו,]] כר' עקיבא: אם הבכור מת לפני 30 יום – מוציאים את סכום הפדיון מידי הכהן. אם הוא מת ביום ה-30 – אין מוציאים אותו מידו.}}רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: הֲרֵי {{ב|שֶׁפָּדָה אֶת בְּנוֹ בְּתוֹךְ שְׁלֹשִׁים יוֹם וָמֵת,|הבכור נפדה אבל מת לפני שמלאו לו 30 יום}} יָכוֹל קוֹרֵא אֲנִי עָלָיו: '''"אִישׁ אֲשֶׁר יִתֵּן לַכֹּהֵן לוֹ יִהְיֶה"'''? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"וְאִישׁ אֶת קָדָשָׁיו לוֹ יִהְיוּ"'''. {{ב|לְאַחַר שְׁלֹשִׁים יוֹם|אם הבכור מת ביום השלושים}} – אֵין מוֹצִיאִין מִיַּד כֹּהֵן; וְקוֹרֵא אֲנִי עָלָיו: '''"אִישׁ אֲשֶׁר יִתֵּן לַכֹּהֵן לוֹ יִהְיֶה"'''. }} ===פיסקה ז=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| '''על במדבר ה יב-יד''' {{הע-שמאל|אם יש לבעל עד שאשתו נבעלה – הוא חייב לגרש אותה, למרות שאין שני עדים, ולכן אין מוציאים אותה להורג; וראו [[ביאור:משנה סוטה פרק ו#משנה ב|סוטה ו ב.]] אבל אם יש לו רק עדים שהאשה נסתרה עם אדם חשוד, ולא יותר – הוא משקה אותה במים מרים.}}'''"דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם אִישׁ אִישׁ כִּי תִשְׂטֶה אִשְׁתּוֹ"''' ([[במדבר ה יב]]), לָמָּה נֶאֶמְרָה פָּרָשָׁה זוֹ? לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר "כִּי יִקַּח אִישׁ אִשָּׁה וּבְעָלָהּ" ([[דברים כד א]]) וְגוֹ', לֹא שָׁמַעְנוּ אֶלָּא בִּזְמַן {{ב|שֶׁיֵּשׁ לוֹ עֵדִים וְהִתְרוּ בָּהּ|שיש לו עדים שקנא לה והוכחה שאכן נבעלה לאותו אדם}} – שֶׁיּוֹצְאָה מִמֶּנּוּ בְּגֵט. אֲבָל סָפֵק נִבְעֲלָה, סָפֵק לֹא נִבְעֲלָה, לֹא שָׁמַעְנוּ מַה יַּעֲשֶׂה לָהּ. תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם אִישׁ אִישׁ כִּי תִשְׂטֶה אִשְׁתּוֹ"''', הֲרֵי הַכָּתוּב זוֹקְקָהּ שֶׁתְּהֵא שׁוֹתָה הַמַּיִם הַמָּרִים. לְכָךְ נֶאֶמְרָה הַפָּרָשָׁה! {{הע-שמאל|אשה שהיתה חשודה פעמיים שותה מים מרים פעמיים, כשם שגבר יכול להשקות את אשתו כמה פעמים.}}'''"אִישׁ אִישׁ"''' – לַעֲשׂוֹת אִשָּׁה כְּאִישׁ, דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא. {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה סוטה פרק ד|סוטה ד א.]] לעניין עקביא בן מהללאל ראו שני הסברים [[ביאור:משנה עדיות פרק ה#משנה ו|בעדיות ה ו:]] שמעיה ואבטליון היו בעצמם גרים ועקביא פקפק בכשרותם, או שטען שהם לא השקו את השפחה המשוחררת מים אמיתיים.}}'''"כִּי תִשְׂטֶה אִשְׁתּוֹ"''' – בִּרְאוּיָה לְאִישׁוּת הַכָּתוּב מְדַבֵּר; לְהוֹצִיא אַלְמָנָה לְכֹהֵן גָּדוֹל, גְּרוּשָׁה וַחֲלוּצָה לְכֹהֵן הֶדְיוֹט, וּכְדִבְרֵי עֲקַבְיָא בֶן מַהֲלַלְאֵל – אַף הַמְּשֻׁחְרֶרֶת וְהַגִּיּוֹרֶת. אָמְרוּ לוֹ: וַהֲרֵי כַּרְכְּמִית שִׁפְחָה מְשֻׁחְרֶרֶת הָיְתָה בִּירוּשָׁלַיִם, וְהִשְׁקוּהָ שְׁמַעְיָה וְאַבְטַלְיוֹן! כַּלָּשׁוֹן הַזֶּה אָמַר לָהֶם: "דֻּגְמָה הִשְׁקוּהָ"! וְנִדּוּהוּ, וּמֵת בְּנִדּוּיוֹ, וְסָקְלוּ בֵּית דִּין אֶת אֲרוֹנוֹ. '''"וּמָעֲלָה בוֹ מָעַל"''', מְעִילָה עַל דְּבַר עֶרְוָה! אוֹ מְעִילָה עַל דְּבַר מָמוֹן? – כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר '''"וְשָׁכַב אִישׁ אֹתָהּ שִׁכְבַת זָרַע"''', הֲרֵי מְעִילָה עַל דְּבַר עֶרְוָה, וְלֹא מְעִילָה עַל דְּבַר מָמוֹן. {{הע-שמאל|ראו גם לעיל פיסקה ב: האשה כופרת בסמכותו של בעלה.}}'''"וּמָעֲלָה בוֹ מָעַל"''', אֵין מְעִילָה בְּכָל מָקוֹם אֶלָּא שִׁקּוּר. וְכֵן הוּא אוֹמֵר "וַיִּמְעֲלוּ בֵּאלֹהֵי אֲבֹתֵיהֶם" ([[דברי הימים א ה כה]]), וְאוֹמֵר "וַיִּמְעֲלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מַעַל בַּחֵרֶם" ([[יהושע ז א]]), וְאוֹמֵר "וַיָּמָת שָׁאוּל בְּמַעֲלוֹ אֲשֶׁר מָעָל" ([[דברי הימים א י יג]]), וְכֵן הוּא אוֹמֵר בְּעֻזִּיָּה מֶלֶךְ יְהוּדָה: "צֵא מִן הַמִּקְדָּשׁ כִּי מָעַלְתָּ" ([[דברי הימים ב כו יח]]), וְאוֹמֵר '''"וּמָעֲלָה בוֹ מָעַל"''', הָא אֵין מְעִילָה בְּכָל מָקוֹם אֶלָּא שִׁקּוּר. {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה סוטה פרק ד#משנה ד|סוטה ד ד,]] [[ביאור:תוספתא/סוטה/ה#ג|ותוספתא סוטה ה ג.]]}}'''"וְשָׁכַב אִישׁ"''' ([[במדבר ה יג]]) – לְהוֹצִיא אֶת הַקָּטָן, שֶׁאֵינוֹ אִישׁ. {{הע-שמאל|אם נאפה – הרי היא אסורה לבעלה; לכאורה קל וחומר שאם בעלה שכב עם אחותה, נאסר עליו לשכב עם אשתו, כי איסור אחות האשה בתוקף כל חייה של האשה, ואילו איסור הניאוף מתבטל אם גירש אותה. הדרשה מציגה את הביטוי "ושכב איש אותה" כעוסק בבעל ולא באיש שבו קינא הבעל.}}'''"אֹתָהּ"''' – וְלֹא אֶת אֲחוֹתָהּ; שֶׁהָיָה בַּדִּין: אִם כְּשֶׁבָּא אִסּוּר הַקַּל עַל אִסּוּר הַקַּלָּה, אָסַר אֶת אוֹסְרוֹ, כְּשֶׁבָּא אִסּוּר חָמוּר עַל אִסּוּר חֲמוּרָה, אֵינוֹ דִין שֶׁהוּא אוֹסֵר {{ב|אֶת אוֹסְרוֹ|את האשה על בעלה}}? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"אֹתָהּ"''', וְלֹא אֶת אֲחוֹתָהּ. {{הע-שמאל|קל וחומר נוסף דומה לקודמו; אם הבעל שכב עם חמותו לא נאסרה עליו אשתו, למרות הק"ו לכאורה, שנאמר 'אותה'. הניאוף, למרות שהוא ניתן להתרה ע"י גט, ולמרות שענשו חניקה ולא שריפה, הוא חמור יותר משאר העריות ורק הוא אוסר את האשה על בעלה.}}אַבָּא חָנִין אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבִּי אֱלִיעֶזֶר: '''"אֹתָהּ"''' – וְלֹא אֶת חֲמוֹתָהּ; '''"אֹתָהּ"''' – וְלֹא אֶת הָעֶרְוָה. שֶׁהָיָה בַּדִּין: וּמָה אִם בְּמָקוֹם שֶׁאֵין הָאוֹסֵר אוֹסֵר כָּל יָמָיו, כְּשֶׁבָּא אִסּוּר הַקַּל עַל אִסּוּר הַקַּלָּה – אָסַר אֶת אוֹסְרָיו, מָקוֹם שֶׁהָאוֹסֵר אוֹסֵר כָּל יָמָיו, כְּשֶׁבָּא אִסּוּר חָמוּר עַל אִסּוּר חֲמוּרָה, אֵינוֹ דִין שֶׁהוּא אוֹסֵר אֶת אוֹסְרָיו? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"אֹתָהּ"''' וְלֹא אֶת חֲמוֹתָהּ; '''"אֹתָהּ"''' – וְלֹא הָעֶרְוָה. {{הע-שמאל|עיוור אינו יכול לקנא לאשתו.}}'''"וְנֶעְלַם מֵעֵינֵי אִישָׁהּ"''' – לְהוֹצִיא אֶת הַסּוּמָא. {{הע-שמאל|הבעל אינו רשאי להשקות את האשה אם ידע שהיא מנאפת.}}'''"וְנֶעְלַם מֵעֵינֵי אִישָׁהּ"''' – וְלֹא שֶׁיְּהֵא בַּעַל רוֹאֶה וּמְעַמְעֵם. הָא אִם יָדַע בָּהּ בַּעֲלָהּ – אֵין רַשַּׁאי לְהַעֲרִים עָלֶיהָ וּלְהַשְׁקוֹתָהּ. {{הע-שמאל|אמנם חכמים המליצו על גירוש האשה אם נפוצה שמועה – אפילו בלי עדים – על ניאוף (ראו [[ביאור:משנה סוטה פרק ו|סוטה ו א]]); אבל אין היא אסורה לבעלה. וראו [[ביאור:תוספתא/סוטה/ה#ה|תוספתא סוטה ה ה,]] שר' מאיר מציג את דברי חכמים הממליצים לגרשה כהמלצה בלבד. לפי הפשט האשה חשודה שנטמאה כאשר נסתרה, ואילו לפי הדרשה היא הותרתה בידי בעלה ("קינוי") ונסתרה עם האדם שבעלה חושד בו, וסביר ביותר שאכן נטמאה איתו. חז"ל מצביעים על האשה כאשמה בוודאות, עם עדים – לפחות בעצם ההיסתרות עם החשוד, ולא רק כחשודה גרידא.}}'''"וְנִסְתְּרָה וְהִיא נִטְמָאָה"''', אֵין עֵדִים לְטֻמְאָה, אֲבָל יֵשׁ עֵדִים לִסְתִירָה. אוֹ אֵין עֵדִים לְטֻמְאָה וְלֹא לִסְתִירָה? אִם אָמַרְתָּ כֵּן, אַף הִיא מֻתֶּרֶת לְבַעֲלָהּ! הָא אֵין עָלֶיךָ לוֹמַר כַּלָּשׁוֹן הָאַחֲרוֹן, אֶלָּא כַּלָּשׁוֹן הָרִאשׁוֹן: וְנִסְתְּרָה אֵין עֵדִים – לְטֻמְאָה, אֲבָל יֵשׁ עֵדִים לִסְתִירָה. {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:תוספתא/סוטה/א|תוספתא סוטה א א,]] וראו בביאור שם הצעות למשמעות השיעורים הללו. כמובן שלפי הפשט אין משמעות לזמן שבו היא נסתרה מבעלה, שהרי לא מדובר בסתירה עם החשוד אלא בזמן שבו בעלה פשוט אינו יודע היכן היא ועצם המצב הזה מעורר את חשדו.}}'''"וְנִסְתְּרָה"''', אֲבָל לֹא שָׁמַעְנוּ שִׁעוּר סְתִירָה כַּמָּה? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"וְנִסְתְּרָה וְהִיא נִטְמָאָה"''', סְתִירָה כְּדֵי טֻמְאָה: כְּדֵי לְהַקִּיף דֶּקֶל, דִּבְרֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: כְּדֵי מְזִיגַת הַכּוֹס. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: כְּדֵי לִשְׁתּוֹתוֹ. בֶּן עַזַּאי אוֹמֵר: כְּדֵי לִצְלוֹת בֵּיצָה. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: כְּדֵי לִגְמֹתָהּ. רַבִּי יְהוּדָה בֶּן בְּתֵירָה אוֹמֵר: כְּדֵי לִגְמֹת שָׁלֹשׁ בֵּיצִים זוֹ אַחַר זוֹ. {{הע-שמאל|בניגוד [[ביאור:משנה סוטה פרק ו#משנה ב|לסוטה ו ב,]] וראו שם גם משנה ג: לפי המדרש, אם אין שני עדים על טומאה – היא שותה. העיקרון של צורך בשני עדים גובר על הביטוי "עד", שנראה כ"כל עדות שיש בה"!}}'''"וְעֵד אֵין בָּהּ"''', בִּשְׁנֵי עֵדִים הַכָּתוּב מְדַבֵּר. אוֹ אֵינוֹ מְדַבֵּר אֶלָּא בְּעֵד אֶחָד? תַּלְמוּד לוֹמַר: "לֹא יָקוּם עֵד אֶחָד בְּאִישׁ לְכָל עָוֹן וּלְכָל חַטָּאת" ([[דברים יט טו]]), שֶׁאֵין תַּלְמוּד לוֹמַר 'אֶחָד', אֶלָּא זֶה בָּנָה אָב: כָּל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר "עֵד" הֲרֵי הוּא בִּכְלַל שְׁנַיִם, עַד שֶׁיִּפְרֹט לְךָ הַכָּתוּב 'אֶחָד'. {{הע-שמאל|אשת איש שנאנסה – אינה שותה ואם בעלה אינו כהן – מותרת לבעלה; ראו [[ביאור:משנה כתובות פרק ד#משנה ח|כתובות ד ח.]] אבל אם בעלה כהן – עליו לגרשה. דורש 'נתפשה' – נאנסה, ראו [[דברים כב כח]].}}'''"וְהִיא לֹא נִתְפָּשָׂה"''' – לְהוֹצִיא אֶת הָאֲנוּסָה. {{הע-שמאל|דיני הטומאה אינם תלויים באונס, ואם אשת כהן '''נטמאה,''' גם באונס – אינה יכולה לאכול תרומה; קל וחומר שאם '''נבעלה''' באונס היא אסורה לבעלה. אבל אשת ישראל מותרת לו.}}אוֹ בֵּין בְּיִשְׂרָאֵל וּבֵין בִּכְהֻנָּה? אָמַרְתָּ: אִם הַמְטַמְּאָה טֻמְאָה קַלָּה עָשָׂה בָהּ אֹנֶס כְּרָצוֹן בִּכְהֻנָּה, סוֹטָה, חֲמוּרָה, דִּין הוּא שֶׁנַּעֲשֶׂה אֹנֶס כְּרָצוֹן בִּכְהֻנָּה. {{הע-שמאל|הקינוי עשוי להיות חובה, כדברי ר' אליעזר – כצורה בריאה של תקשורת וניקוי החשדות – ועלול גם להיות ביטוי של השתלטות של הבעל על אשתו ועל מעשיה, מתוך תאוות שילטון גרידא. יתכן שזאת הסיבה למחלוקת.}}'''"וְעָבַר עָלָיו רוּחַ קִנְאָה וְקִנֵּא אֶת אִשְׁתּוֹ"''' ([[במדבר ה יד]]) – רְשׁוּת, דִּבְרֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: חוֹבָה. {{הע-שמאל|ר' עקיבא קורא את הביטוי 'נטמאה' גם כפשוטו, כמצב ודאי של האשה עוד לפני שנבדקה במקדש – ואוסר על אשת כהן שנחשדה בניאוף לאכול תרומה, וראו [[ביאור:משנה סוטה פרק א#משנה ב|סוטה א ב.]] ר' ישמעאל לומד את האיסור הזה מעצם האיסור על יחסי מין עם בעלה הכהן, ולומד קל וחומר מגרושה, שאיסורה לבעלה זמני – אבל לכהן נאסרה לעולם. והשוו [[ביאור:משנה סוטה פרק ה|סוטה ה א,]] שם דורש ר' עקיבא רק שתי פעמים 'נטמאה' – לבעלה ולבועלה.}}'''"אוֹ עָבַר עָלָיו רוּחַ קִנְאָה וְקִנֵּא אֶת אִשְׁתּוֹ, וְהִיא לֹא נִטְמָאָה"''', רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: מַה תַּלְמוּד לוֹמַר 'נִטְמָאָה', 'נִטְמָאָה' שָׁלֹשׁ פְּעָמִים? אֶלָּא טְמֵאָה לַבַּעַל, וּטְמֵאָה לַבּוֹעֵל, וּטְמֵאָה לִתְרוּמָה. רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: אֵינוֹ צָרִיךְ! וּמָה אִם גְּרוּשָׁה קַלָּה, שֶׁמֻּתֶּרֶת לַחֲזֹר לִמְגָרְשָׁהּ בְּיִשְׂרָאֵל, פְּסוּלָה מִן הַכְּהֻנָּה, סוֹטָה, חֲמוּרָה, דִּין הוּא שֶׁתְּהֵא פְּסוּלָה מִן הַכְּהֻנָּה! {{הע-שמאל|למרות שאין עדי טומאה האשה אסורה לבעלה, בגלל הספק; כלומר עשה ספק כודאי, למרות שאם נאנסה היא מותרת. טומאת שרץ תקפה גם באונס, ומכאן שגם ספק טומאת שרץ דינה כודאי; אבל הסוטה נסתרה ברשות היחיד, ויש בה דעת להישאל אם נבעלה או לא, ומכאן שגם בספק שרץ יש לטמא דווקא ברשות היחיד ובתנאי שהאשה אינה שוטה ויודעת אם נבעלה או לא. וראו גם [[ביאור:תוספתא/טהרות/ו#י|תוספתא טהרות ו י.]]}}מַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''"וְהִיא נִטְמָאָה"''' '''"וְהִיא לֹא נִטְמָאָה"'''? אִם הִיא טְמֵאָה, לָמָּה אֵינוֹ מַשְׁקֶה? וְאִם טְהוֹרָה הִיא, לָמָּה הוּא מַשְׁקֶה? אֶלָּא בָּא הַכָּתוּב לְלַמֶּדְךָ, שֶׁלְּעוֹלָם אֵין מַשְׁקִים אֶלָּא עַל הַסָּפֵק. וּמִיכָּן אַתָּה דָן לְשֶׁרֶץ: וּמָה אִם בְּמָקוֹם שֶׁלֹּא עָשָׂה אֹנֶס כְּרָצוֹן, עָשָׂה סָפֵק כְּוַדַּאי, כָּאן, שֶׁעָשָׂה אֹנֶס כְּרָצוֹן – דִּין הוּא שֶׁנַּעֲשֶׂה סָפֵק כְּוַדַּאי. וּמַה כָּאן רְשׁוּת הַיָּחִיד – אַף לְהַלָּן רְשׁוּת הַיָּחִיד; מַה כָּאן דָּבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ דַּעַת לִישָּׁאֵל – אַף לְהַלָּן דָּבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ דַּעַת לִישָּׁאֵל. מִיכָּן אָמְרוּ: סְפֵק טֻמְאָה בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד – סְפֵקוֹ טָמֵא; סְפֵק טֻמְאָה בִּרְשׁוּת הָרַבִּים – סְפֵקוֹ טָהוֹר. אֶת שֶׁיֵּשׁ בּוֹ דַּעַת לִישָּׁאֵל – סְפֵקוֹ טָמֵא, וְאֶת שֶׁאֵין בּוֹ דַּעַת לִישָּׁאֵל – סְפֵקוֹ טָהוֹר! }} ===פיסקה ח=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| '''על במדבר ה טו''' {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה סוטה פרק א#משנה ג|סוטה א ג]] [[ביאור:תוספתא/סוטה/א#ב|ותוספתא שם א ב.]] יתכן שהטעם האחרון אינו תלוי בזה שלפניו, והסיבה לכך שלא נחשדו על הנידות היא כי הדבר דוחה, ולא בגלל שיש לדבר היתר.}}'''"וְהֵבִיא הָאִישׁ אֶת אִשְׁתּוֹ אֶל הַכֹּהֵן"''' ([[במדבר ה טו]]): מִן הַתּוֹרָה הָאִישׁ מֵבִיא אֶת אִשְׁתּוֹ אֶל הַכֹּהֵן, אֶלָּא אָמְרוּ מוֹסְרִים לוֹ שְׁנֵי תַלְמִידֵי חֲכָמִים בַּדֶּרֶךְ, שֶׁלֹּא יָבֹא עָלֶיהָ. וְרַבִּי אוֹמֵר: בַּעֲלָהּ נֶאֱמָן עָלֶיהָ, מִקַּל וָחֹמֶר: וּמַה נִדָּה, שֶׁחַיָּבִים עַל בִּיאָתָהּ כָּרֵת – בַּעֲלָהּ נֶאֱמָן עָלֶיהָ. סוֹטָה, שֶׁאֵין חַיָּבִים עַל בִּיאָתָהּ כָּרֵת – אֵינוֹ דִין שֶׁיְּהֵא בַעֲלָהּ נֶאֱמָן עָלֶיהָ? אָמְרוּ לוֹ: כָּל שֶׁכֵּן! הוֹאִיל וְאֵין חַיָּבִים עַל בִּיאָתָהּ כָּרֵת – לֹא יְהֵא בַעֲלָהּ נֶאֱמָן עָלֶיהָ. דָּבָר אַחֵר: לֹא, אִם אָמַרְתָּ בְּנִדָּה, שֶׁיֵּשׁ לָהּ הֶתֵּר אַחַר אִסּוּרָהּ; תֹּאמַר בְּסוֹטָה, שֶׁאֵין לָהּ הֶתֵּר אַחַר אִסּוּרָהּ? דָּבָר אַחֵר: נֶחְשְׁדוּ יִשְׂרָאֵל עַל הַסּוֹטוֹת, וְלֹא נֶחְשְׁדוּ עַל הַנִּדּוֹת. {{הע-שמאל|ר' יהודה מחייב את הבעל לשלם את כל חובות האשה למקדש, וראו גם [[ביאור:משנה נגעים פרק יד#משנה יב|נגעים יד יב;]] חכמים מסכימים עימו, אבל מאפשרים לבעל לנכות (מקיץ) לה מכתובתה קרבנות שאינם משפחתיים, מתוך מחשבה שאחרי הטקס מן הסתם יגרש אותה – למרות שאינו חייב לעשות כך.}}'''"וְהֵבִיא אֶת קָרְבָּנָהּ עָלֶיהָ"''' – כָּל קָרְבָּן שֶׁעָלֶיהָ, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: קָרְבָּן שֶׁמַּכְשִׁירָהּ לוֹ, כְּגוֹן זָבָה וְיוֹלֶדֶת – הֲרֵי זֶה מֵבִיא מִשֶּׁלּוֹ, וְאֵין מְקִיץ מִכְּתֻבָּתָהּ. וְקָרְבָּן שֶׁאֵין מַכְשִׁירָהּ לוֹ, כְּגוֹן שֶׁקִּפְּחָה נְזִירוּת בְּרֹאשָׁהּ, אוֹ שֶׁחִלְּלָה אֶת הַשַּׁבָּת. הֲרֵי זֶה מֵבִיא מִשֶּׁלּוֹ – וּמְקִיץ מִכְּתֻבָּתָהּ. '''"עֲשִׂירִת הָאֵיפָה"''' – אֶחָד מֵעֲשָׂרָה בָּאֵיפָה. {{הע-שמאל|למרות שאין וודאות שהסוטה חטאה, ואילו חטאת מביאים כשיש וודאות כזאת – דווקא קרבן הסוטה הוא מקמח שעורים, כי חז"ל עיצבו את הטקס כעונש ולא כבירור האמת.}}'''"קֶמַח"''', לָמָּה נֶאֱמַר? שֶׁהָיָה בַּדִּין: הוֹאִיל וּמִנְחַת חוֹטֵא בָּאָה עַל חֵטְא, וְזוֹ בָּאָה עַל חֵטְא; אִם לָמַדְתִּי לְמִנְחַת חוֹטֵא שֶׁאֵינָהּ בָּאָה אֶלָּא סֹלֶת – אַף זוֹ לֹא תָבוֹא אֶלָּא סֹלֶת! תַּלְמוּד לוֹמַר: קֶמַח. '''"שְׂעֹרִים"''', לָמָּה נֶאֱמַר? שֶׁהָיָה בַּדִּין: הוֹאִיל וּמִנְחַת חוֹטֵא בָּאָה עַל הַחֵטְא, וְזוֹ בָּאָה עַל הַחֵטְא, אִם לָמַדְתִּי לְמִנְחַת חוֹטֵא שֶׁאֵינָהּ בָּאָה אֶלָּא חִטִּים – אַף זוֹ לֹא תָבוֹא אֶלָּא חִטִּים! תַּלְמוּד לוֹמַר: שְׂעֹרִים. {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה סוטה פרק ב|סוטה ב א.]]}}אָמַר רַבָּן גַּמְלִיאֵל: הַנִּיחוּ לִי סוֹפְרִים וְאוֹמְרָהּ כְּמִין חֹמֶר, אֲבָל נִרְאֶה הוּא. כְּשֵׁם שֶׁמַּעֲשֶׂיהָ מַעֲשֵׂה בְהֵמָה – כָּךְ קָרְבָּנָהּ מַאֲכַל בְהֵמָה. {{הע-שמאל|אם הוסיף למנחה שמן ו/או לבונה – עבר בלאו, למרות שיכול ללקט את הלבונה.}}'''"לֹא יָשִׂים עָלֶיהָ שֶׁמֶן"''', מַגִּיד שֶׁאִם נָתַן עָלֶיהָ שֶׁמֶן – עוֹבֵר בְּ'לֹא תַעֲשֶׂה'. כְּשֵׁם שֶׁעוֹבֵר עַל שַׁמְנוֹ, כָּךְ עוֹבֵר עַל לְבוֹנָתוֹ. אָמַרְתָּ: עַל הַשֶּׁמֶן יְהֵא עוֹבֵר, שֶׁאֵין יָכוֹל לַחֲזֹר וּלְלַקְּטוֹ; עַל הַלְּבוֹנָה לֹא יְהֵא עוֹבֵר, שֶׁיָּכוֹל לַחֲזֹר וּלְלַקְּטָהּ. תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"לֹא יָשִׂים עָלֶיהָ שֶׁמֶן וְלֹא יִתֵּן עָלֶיהָ לְבֹנָה"'''. מַגִּיד שֶׁאִם נָתַן עָלֶיהָ שֶׁמֶן וּלְבוֹנָה, עוֹבֵר בְּ'לֹא תַעֲשֶׂה'. וּמִפְּנֵי מַה טַעֲמוֹ שֶׁל דָּבָר? מַגִּיד '''"כִּי מִנְחַת קְנָאֹת הוּא"'''. {{הע-שמאל|קנאה לבועל- ראו [[ביאור:משנה סוטה פרק ה|סוטה ה א.]] קנאה למעלה – ראו [[ביאור:תוספתא/סוטה/ב#ד|תוספתא סוטה ב ד.]] דורש את הריבוי 'קנאות': אמנם הבועל אינו שותה מים מרים (למטה), אבל הקנאה של הקב"ה (למעלה) תפגע גם בו!}}'''"מִנְחַת קְנָאֹת"''' – שְׁתֵּי קְנָאוֹת: כְּשֵׁם שֶׁקִּנְאָה לָהּ – כָּךְ קִנְאָה לַבּוֹעֵל, כְּשֵׁם שֶׁקִּנְאָה לְמַטָּה – כָּךְ קִנְאָה לְמַעְלָה. '''"מִנְחַת זִכָּרוֹן"''', שׁוֹמֵעַ אֲנִי זְכוּת וְחוֹבָה? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"מַזְכֶּרֶת עָו‍ֹן"'''! {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:תוספתא/סוטה/א#ז|תוספתא סוטה א ז.]]}}כָּל הַזִּכְרוֹנוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה לְטוֹבָה – וְזוֹ לְפֻרְעָנוּת, דִּבְרֵי רַבִּי טַרְפוֹן. {{הע-שמאל|לעניין מידה טובה ומידת פורענות ראו [[ביאור:משנה מכות פרק א#משנה ז|מכות א ז.]] ר' ישמעאל טוען שהמים גורמים לחשבון כללי של זכויות וחובות האשה, ולאו דווקא בשאלה אם נבעלה או לא. הוא מודה שהמים מזכירים גם זכות, אבל הזכות רק תולה את העונש ודוחה אותו, וראו גם [[ביאור:משנה סוטה פרק ג#משנה ד|סוטה ג ד,]] שמשכו את העניין לשאלת לימוד תורה לנשים. הוא דורש לפי המידה "כלל ופרט – אין בכלל אלא מה שבפרט", אבל במקרה שלפנינו הפרשנות הטכנית, שהמנחה מזכירה רק עוון – סותרת את העיקרון התיאולוגי, שמדה טובה מרובה ממדת פורענות. במקרה של סתירה כזאת אין המידה הפרשנית עומדת מול עיקרון תיאולוגי, והיא מתבטלת! הסבר אחר ואולי סביר יותר הוא שבסתירה בין קל וחומר ("מידת הדין") לבין כלל ופרט – גוברת המידה של קל וחומר, המבוססת על הגיון.}}רַבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר: אַף זוֹ לְטוֹבָה, שֶׁנֶּאֱמַר "וְאִם לֹא נִטְמְאָה הָאִשָּׁה..." ([[במדבר ה כח]]). אֵין לִי אֶלָּא '''"מַזְכֶּרֶת עָו‍ֹן"''', מַזְכֶּרֶת זְכוּת מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"מִנְחַת זִכָּרוֹן"''', מִכָּל מָקוֹם. רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: '''"מִנְחַת זִכָּרוֹן"''' – כְּלָל, '''"מַזְכֶּרֶת עָו‍ֹן"''' – פְּרָט. כְּלָל וּפְרָט – אֵין בַּכְּלָל אֶלָּא מַה שֶּׁבַּפְּרָט! אִם אוֹמֵר אַתָּה כֵן, לֹא נִמְצֵאת מִדַּת הַדִּין מְקֻפַּחַת? שֶׁהָיָה בַּדִּין לְבַעַל הַדִּין לַחֲלֹק: וְכִי אֵיזוֹ מִדָּה מְרֻבָּה, מִדַּת טוֹבָה אוֹ מִדַּת פֻּרְעָנוּת? הֱוֵי אוֹמֵר מִדַּת הַטּוֹב! אִם מִדַּת פֻּרְעָנוּת, הַמְמֹעֶטֶת, הֲרֵי הִיא '''"מַזְכֶּרֶת עָו‍ֹן"''' – מִדָּה טוֹבָה, הַמְּרֻבָּה, דִּין הוּא שֶׁתְּהֵא מַזְכֶּרֶת זְכוּת! זֹאת הִיא מִדָּה בַּתּוֹרָה: כָּל כְּלָל וּפְרָט שֶׁדֶּרֶךְ הַדִּין לוֹקָה בּוֹ, נִתְקַיְּמוּ זֶה וָזֶה – אַל תִּלְקֶה דֶּרֶךְ הַדִּין. כֵּיצַד נִתְקַיְּמוּ זֶה וָזֶה אַל תִּלְקֶה דֶּרֶךְ הַדִּין? אִם הָיְתָה טְמֵאָה – פֻּרְעָנוּת פּוֹקַדְתָּהּ מִיָּד; וְאִם יֵשׁ לָהּ זְכוּת – זְכוּת תּוֹלָה לָהּ. שְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים, כְּדֵי הַכָּרַת הָעֻבָּר – דִּבְרֵי אַבָּא יוֹסֵי בֶּן חָנָן. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יִצְחָק אִישׁ הַדָּרוֹם אוֹמֵר: תִּשְׁעָה חֳדָשִׁים, שֶׁנֶּאֱמַר "וְנִקְּתָה וְנִזְרְעָה זָרַע". מַה זֶרַע בֶּן תִּשְׁעָה חֳדָשִׁים – אַף זְכוּת תִּשְׁעָה חֳדָשִׁים. רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ; וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵין רְאָיָה לַדָּבָר – זֵכֶר לַדָּבָר. "לָהֵן מַלְכָּא מִלְכִּי יִשְׁפַּר עֲלָךְ... כֹּלָּא מְטָא עַל נְבוּכַדְנֶצַּר מַלְכָּא, לִקְצָת יַרְחִין תְּרֵי עֲשַׂר" ([[דניאל ד כד]]-כו). {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה סוטה פרק ג#משנה ה|סוטה ג ה.]] רבי מנסה לטעון שאם תלתה לה הזכות – לאחר שנגמרה זכותה היא מתה בדרך של הסוטה, ומתברר שאכן סטתה, אבל ר' שמעון מצפה שהעניין ייוודע מייד כשהיא שותה, וראו שם בתחילת משנה ד.}}רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי אוֹמֵר: אֵין זְכוּת תּוֹלָה בַּמַּיִם הַמָּרִים! אִם אוֹמֵר אַתָּה שֶׁהַזְּכוּת תּוֹלָה בַּמַּיִם הַמָּרִים הַמְאָרְרִים – מַדְהֶה אַתָּה אֶת הַמַּיִם בִּפְנֵי כָּל הַנָּשִׁים הַשּׁוֹתוֹת. וּמוֹצִיא אַתָּה שֵׁם רַע עַל הַטְּהוֹרוֹת שֶׁשָּׁתוּ, וְיֹאמְרוּ: טְמֵאוֹת הָיוּ, אֶלָּא שֶׁתָּלְתָה לָהֶם זְכוּת. רַבִּי אוֹמֵר: אֲנִי אַכְרִיעַ! אִם הָיְתָה טְהוֹרָה – סוֹפָהּ לָמוּת כְּדֶרֶךְ בְּנֵי אָדָם. וְאִם הָיְתָה טְמֵאָה – סוֹפָהּ לָמוּת "וְצָבְתָה בִטְנָהּ וְנָפְלָה יְרֵכָהּ" ([[במדבר ה כז]]). רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי אוֹמֵר: וְכִי מִי מוֹדִיעַ לְכָל הָעוֹמְדִים שֶׁסּוֹף זוֹ לָמוּת "וְצָבְתָה בִטְנָהּ וְנָפְלָה יְרֵכָהּ"? אֶלָּא כֵיוָן שֶׁהָיְתָה שׁוֹתָה – פָּנֶיהָ מוֹרִיקוֹת וְעֵינֶיהָ בּוֹלְטוֹת וּכְמִין שַׁרְבִיטִין הָיוּ מִזְרָקִין בָּהּ. וְהֵן אוֹמְרִים: מַהֲרוּ וְהוֹצִיאוּהָ, שֶׁלֹּא תְטַמֵּא הָעֲזָרָה! }} ===פיסקה ט=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| '''על במדבר ה טז''' '''"וְהִקְרִיב אֹתָהּ הַכֹּהֵן"''', מִיכָּן אָמְרוּ: אֵין מַשְׁקִים שְׁתֵּי סוֹטוֹת כְּאֶחָת. {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:תוספתא/סוטה/א#ד|תוספתא סוטה א ד.]] דורש "אותה" ולא את חברתה. הדרשות מצטטות משנה ותוספתא ומסתפקות בכך.}} '''"וְהֶעֱמִידָהּ"''' – שֶׁלֹּא יַעֲמִיד עִמָּהּ לֹא עֲבָדֶיהָ וְלֹא שִׁפְחוֹתֶיהָ, מִפְּנֵי שֶׁלִּבָּהּ סָמוּךְ עֲלֵיהֶם. {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה סוטה פרק א#משנה ו|סוטה א ו]]}} '''"לִפְנֵי ה'"''' – בְּשַׁעֲרֵי נִקָּנוֹר. מִיכָּן אָמְרוּ: רֹאשׁ הַמַּעֲמָד הָיָה מַעֲמִיד אֶת הַטְּמֵאִים בְּשַׁעֲרֵי נִקָּנוֹר. {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה סוטה פרק א#משנה ה|סוטה א ה]]}}שֶׁשָּׁם מַשְׁקִין אֶת הַסּוֹטוֹת. }} ===פיסקה י=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| '''על במדבר ה יז''' '''"וְלָקַח הַכֹּהֵן מַיִם קְדֹשִׁים"''', אֵין קְדוֹשִׁים אֶלָּא שֶׁקִּדְּשׁוּ בַכֶּלִי; וְאֵלּוּ הֵם? אֵלּוּ מֵי כִיּוֹר. {{הע-שמאל|הקדושה חלה על המים – כמו על מנחות וקרבנות במקדש – רק מהזמן שהיו בכלי שרת; וראו לדוגמא [[ביאור:משנה מנחות פרק יב|מנחות יב א.]]}} '''"בִּכְלִי חֶרֶשׂ"''', מַגִּיד שֶׁלֹּא עָשָׂה בָהּ כָּל הַכֵּלִים כִּכְלִי חֶרֶשׂ. {{הע-שמאל|הדרשה משווה בין טקס ההזאה לטיהור הטמאים, שיש בו כלי עם מים ואפר פרה אדומה – לטקס השקאת הסוטה, שגם בו יש מים ועפר, וגם הוא נועד לטהר את האשה מחשד. למרות הדמיון יש גם הבדל: בטקס הסוטה כלי המים הוא מחרס דווקא, ואילו את ההזאה ניתן לעשות בכל כלי, ראו [[ביאור:משנה פרה פרק ה#משנה ה|פרה ה ה.]]}}שֶׁהָיָה בַדִּין: הוֹאִיל וְעָפָר וּמַיִם מְקַדְּשִׁים בְּפָרָה, וְעָפָר וּמַיִם מְקַדְּשִׁים בְּסוֹטָה, אִם לָמַדְתִּי לְפָרָה שֶׁעָשָׂה בָהּ כָּל הַכֵּלִים כִּכְלִי חֶרֶשׂ – אַף סוֹטָה, אֵינוֹ דִין שֶׁנַּעֲשֶׂה בָהּ כָּל הַכֵּלִים כִּכְלִי חֶרֶשׂ? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"בִּכְלִי חֶרֶשׂ"''', מַגִּיד שֶׁלֹּא עָשָׂה בָהּ כָּל הַכֵּלִים כִּכְלִי חֶרֶשׂ: '''"בִּכְלִי חֶרֶשׂ"''' – כְּלִי חֶרֶשׂ חָדָשׁ, דִּבְרֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל. {{הע-שמאל|דורש חרש-חדש. לעניין הכלי ראו [[ביאור:משנה סוטה פרק ב#משנה ב|סוטה ב ב.]]}} '''"וּמִן הֶעָפָר אֲשֶׁר יִהְיֶה בְּקַרְקַע הַמִּשְׁכָּן"''', {{הע-שמאל|דורש 'יהיה': ת"ק קורא מצווה שיהיה עפר, ואם אין – מביא עפר ומניחו בקרקע המשכן ואז מניח על המים; איסי בן עקביא קורא 'יהיה' בעתיד, בבית המקדש. איסי בן מנחם מגן על ת"ק וטוען שריבוי המקדש אינו צריך פסוק, אלא הוא בא בקל וחומר.}}מַגִּיד הַכָּתוּב שֶׁאִם לֹא הָיָה שָׁם עָפָר – מֵבִיא עָפָר מִמָּקוֹם אַחֵר וְנוֹתְנוֹ לַמָּקוֹם, מִפְּנֵי שֶׁהַמָּקוֹם מְקַדְּשׁוֹ. אִיסִי בֶּן עֲקַבְיָה אוֹמֵר: לְהָבִיא אֶת קַרְקַע בֵּית עוֹלָמִים. אִיסִי בֶּן מְנַחֵם אוֹמֵר: אִם הַמְּטַמְּאוֹ טֻמְאָה קַלָּה – עָשָׂה בָהּ בֵּית הַמִּקְדָּשׁ כַּמִּשְׁכָּן. סוֹטָה, חֲמוּרָה, דִּין הוּא שֶׁנַּעֲשֶׂה בָהּ בֵּית הַמִּקְדָּשׁ כַּמִּשְׁכָּן! וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''"וּמִן הֶעָפָר אֲשֶׁר יִהְיֶה בְּקַרְקַע הַמִּשְׁכָּן יִקָּח"'''? {{הע-שמאל|כאן עומדת הדרשה על ההשוואה בין טקס הסוטה לטקס הזאת המים לטיהור, שהוזכרה לעיל: לכתחילה צריך להניח את העפר על המים, אבל אם הפך את הסדר בדיעבד – יצא, כדעת ר' שמעון [[ביאור:תוספתא/פרה/ו#ב|בתוספתא פרה ו ב.]] הדרשה מלמדת שר' שמעון מכשיר גם מי סוטה שהגיעו לכלי אחרי העפר.}}לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר '''"וְלָקְחוּ לַטָּמֵא מֵעֲפַר שְׂרֵפַת הַחַטָּאת"''' וְגוֹ' ([[במדבר יט יז]]). נֶאֱמַר כָּאן עָפָר וְנֶאֱמַר לְהַלָּן עָפָר; מָה עָפָר הָאָמוּר כָּאן – עָפָר עַל פְּנֵי הַמַּיִם, אַף לְהַלָּן – עָפָר עַל פְּנֵי הַמַּיִם. מַה לְּהַלָּן, אִם הִקְדִּים עָפָר לַמַּיִם יָצָא – אַף כָּאן, אִם הִקְדִּים עָפָר לַמַּיִם יָצָא. '''"יִקַּח הַכֹּהֵן וְנָתַן אֶל הַמָּיִם"''', כְּדֵי שֶׁיֵּרָאֶה. {{הע-שמאל|כמות העפר אינה מוגדרת, בתנאי שיראה לעין שיש עפר במים; וראו [[ביאור:תוספתא/סוטה/א#ו|תוספתא סוטה א ו,]] כר' ישמעאל.}}שְׁלֹשָׁה דְּבָרִים בַּתּוֹרָה כְּדֵי שֶׁיֵּרָאוּ: אֵפֶר פָּרָה, וְעָפָר סוֹטָה וְרֹק יְבָמָה. רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: אַף דַּם הַצִּפּוֹר. }} ===פיסקה יא=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| '''על במדבר ה יח''' {{הע-שמאל|הביטוי "לפני ה'" חוזר בפס' טז וכאן, ושניהם רומזים לשער המזרח שליד שער ניקנור, ראו [[ביאור:משנה סוטה פרק א#משנה ה|סוטה א ה.]]}}'''"וְהֶעֱמִיד הַכֹּהֵן אֶת הָאִשָּׁה לִפְנֵי ה'"''', מָקוֹם שֶׁמַּעֲמִידָהּ בַּתְּחִלָּה – שָׁם מַעֲמִידָהּ בַּסּוֹף. {{הע-שמאל|הפריעה אינה המצב הרגיל, ומכאן שבנות ישראל מכסות את ראשיהן בדרך כלל. כך גם במקרה של תמר, שקרעה את בגדיה והניחה אפר על ראשה. לדברי ר' יהודה ראו גם [[ביאור:משנה סוטה פרק א#משנה ה|סוטה א ה-ו.]] ר' יוחנן בן ברוקה טוען שאין להחמיר יותר מהצורך המינימלי, לפרוע את ראשה כדברי ר' ישמעאל לעיל, ואין להקלות אותה ברבים; נראה שלדעתו אין עדיין וודאות שמדובר בעבריינית, ולכן הוא דורש לשמור על כבודה, ולהסתפק במצווה של פריעת הראש המוזכרת בפירוש בתורה ותו לא. לכן הוא מוסיף גם סדין של בוץ כשמירה על הפרטיות של האשה; אבל חכמים חלקו עליו על סמך הפסוק מיחזקאל, המלמד על צורך בהרתעה וביוש האשה ברבים.}}'''"וּפָרַע אֶת רֹאשׁ הָאִשָּׁה"''', כֹּהֵן נִפְנֶה לַאֲחוֹרֶיהָ וּפוֹרְעָהּ כְּדֵי לְקַיֵּם בָּהּ מִצְוַת פְּרִיעָה, דִּבְרֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל. דָּבָר אַחֵר: לִמֵּד עַל בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל, שֶׁהֵן מְכַסּוֹת רָאשֵׁיהֶן. וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵין רְאָיָה לַדָּבָר – זֵכֶר לַדָּבָר: "וַתִּקַּח תָּמָר אֵפֶר עַל רֹאשָׁהּ" ([[שמואל ב יג יט]]). רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אִם הָיָה בֵּית חֲלִיצָתָהּ נָאֶה – לֹא הָיָה מְגַלֵּהוּ, וְאִם הָיָה שְׂעָרָהּ נָאֶה – לֹא הָיָה סוֹתְרוֹ. הָיְתָה מְכֻסָּה לְבָנִים – מְכַסֶּה שְׁחוֹרִים; הָיוּ שְׁחוֹרִים נָאִים לָהּ – מַפְשִׁיטָן וּמַלְבִּישִׁים אוֹתָהּ כְּעוּרִים. הָיוּ עָלֶיהָ כְּלֵי זָהָב – קַטְלָאוֹת וּנְזָמִים וְטַבָּעוֹת – מְסַלְּקָם הֵימֶנָּה כְּדֵי לְנַוְּלָהּ. רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן בְּרוֹקָה אוֹמֵר: אֵין מְנַוְּלִים בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁכָּתוּב בַּתּוֹרָה. אֶלָּא: '''"לִפְנֵי ה' וּפָרַע אֶת רֹאשׁ הָאִשָּׁה"''', סָדִין שֶׁל בּוּץ הָיָה פוֹרֵס בֵּינוֹ לְבֵין הָעָם. כֹּהֵן פּוֹנֶה לַאֲחוֹרֶיהָ וּפוֹרְעָהּ, כְּדֵי לְקַיֵּם בָּהּ מִצְוַת פְּרִיעָה. אָמְרוּ לוֹ: כְּשֵׁם שֶׁלֹּא חַסְתָּ עַל כְּבוֹד הַמָּקוֹם, כָּךְ אֵין חָסִין עַל כְּבוֹדָהּ. אֶלָּא כָּל הַנִּוּוּל הַזֶּה מְנַוְּלָהּ, כָּל הָרוֹצֶה לִרְאוֹת בָּא וְרוֹאֶה, חוּץ מֵעֲבָדֶיהָ וְשִׁפְחוֹתֶיהָ, מִפְּנֵי שֶׁלִּבָּהּ גַּס בָּהֶן. אֶחָד הָאֲנָשִׁים וְאֶחָד הַנָּשִׁים, אֶחָד קְרוֹבִים וְאֶחָד רְחוֹקִים – מֻתָּרִים לִרְאוֹתָהּ. שֶׁנֶּאֱמַר: "וְנִוַּסְּרוּ כָּל הַנָּשִׁים וְלֹא תַעֲשֶׂינָה כְּזִמַּתְכֶנָה" ([[יחזקאל כג מח]]). {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה סוטה פרק ב|סוטה ב א.]] העמסת המנחה על ידי האשה מיועדת לגרום לה לוותר על הטקס ובסופו של דבר להציל את חייה.}}'''"וְנָתַן עַל כַּפֶּיהָ"''', אַבָּא חָנִין אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבִּי אֱלִיעֶזֶר: כְּדֵי לְיַגְּעָהּ, כְּדֵי שֶׁתַּחֲזֹר בָּהּ. וַהֲלֹא דְּבָרִים קַל וָחֹמֶר: אִם כָּךְ חָס הַמָּקוֹם עַל עוֹבְרֵי רְצוֹנוֹ – עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה יָחוּס עַל עוֹשֵׂי רְצוֹנוֹ. {{הע-שמאל|התכונות הפלאיות של המים מתרחשות בזמן שהם בידי הכהן. דורש 'יהיו'- יתהוו. הדרשה 'דבר אחר' דורשת 'מרים'-ממררים-מערערים: המים ממררים את חיי הסוטה וממיתים אותה – או שהם מנקים אותה מחשד ומעוון.}}'''"וּבְיַד הַכֹּהֵן יִהְיוּ מֵי הַמָּרִים הַמְאָרְרִים"''', מַגִּיד הַכָּתוּב שֶׁאֵין הַמַּיִם נֶהְפָּכִים לִהְיוֹת מָרִים אֶלָּא בְּיַד הַכֹּהֵן. דָּבָר אַחֵר: נִקְרְאוּ "מָרִים" עַל שֵׁם סוֹפָן, שֶׁמְּמָרְרִין אֶת הַגּוּף וּמְעַרְעֲרִין אֶת הֶעָו‍ֹן. }} ===פיסקה יב=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| '''על במדבר ה יט''' {{הע-שמאל|נוסח ההשבעה נתון מראש, ואינו ניתן לשינוי; לכן, בניגוד לשבועת ביטוי, אין לאשה זכות להשבע בעצמה אלא היא חייבת להיענות לנוסח הנתון ע"י הכהן.}} '''"וְהִשְׁבִּיעַ אֹתָהּ הַכֹּהֵן"''', הַכֹּהֵן מַשְׁבִּיעָהּ, וְאֵין נִשְׁבַּעַת מֵאֵלֶיהָ. שֶׁהָיָה בַּדִּין: נֶאֱמַר כָּאן שְׁבוּעָה, וְנֶאֱמַר לְהַלָּן ([[ויקרא ה ד]]) שְׁבוּעָה. מַה שְּׁבוּעָה הָאֲמוּרָה לְהַלָּן הִיא נִשְׁבַּעַת מֵאֵלֶיהָ – אַף שְׁבוּעָה הָאֲמוּרָה כָּאן הִיא נִשְׁבַּעַת מֵאֵלֶיהָ. תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"וְהִשְׁבִּיעַ אֹתָהּ הַכֹּהֵן"''' – הַכֹּהֵן מַשְׁבִּיעַ, וְאֵינָהּ נִשְׁבַּעַת מֵאֵלֶיהָ. {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה סוטה פרק ז|סוטה ז א.]] ר' יאשיה לומד מהביטוי "אל האשה", בניגוד לטקס החליצה, שבו יש להקפיד על לשון הקדש (שם משנה ב). ר' ישמעאל לומד את ההלכה מעצם העובדה שהאשה עונה אחרי הכהן 'אמן אמן'.}}'''"וְאָמַר אֶל הָאִשָּׁה"''' – בְּכָל לָשׁוֹן שֶׁהִיא שׁוֹמַעַת, דִּבְרֵי רַבִּי יֹאשִׁיָּה. שֶׁהָיָה בַּדִּין: וּמָה אִם יְבָמָה, קַלָּה, לֹא עָשָׂה בָּהּ כָּל הַלְּשׁוֹנוֹת כִּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ, סוֹטָה, חֲמוּרָה, אֵינוֹ דִּין שֶׁלֹּא נַעֲשֶׂה בָּהּ כָּל הַלְּשׁוֹנוֹת כִּלְשׁוֹן קֹדֶשׁ? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"וְאָמַר אֶל הָאִשָּׁה"''' – בְּכָל לָשׁוֹן שֶׁהִיא שׁוֹמַעַת, דִּבְרֵי רַבִּי יֹאשִׁיָּה. רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: אֵינוֹ צָרִיךְ, שֶׁהֲרֵי כְּבָר נֶאֱמַר: "וְאָמְרָה הָאִשָּׁה אָמֵן אָמֵן". אִם אֵינָהּ שׁוֹמַעַת, כֵּיצַד אָמְרָה אָמֵן אָמֵן? {{הע-שמאל|בדברי הכהן יש אלה – קללה אם סטתה – ושבועה שלא סטתה. על שתיהן עונה האשה "אמן אמן", והשוו [[ביאור:משנה סוטה פרק ב#משנה ה|סוטה ב ה,]] שם מתוארת גם השבועה עצמה כקללה וכהרחבתה, בניגוד [[ביאור:תוספתא/סוטה/ב#ד|לתוספתא סוטה ב ד.]]}}אוֹ אֵינָהּ אוֹמֶרֶת אֶלָּא עַל הָאָלָה? כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר "יִתֵּן ה' אוֹתָךְ לְאָלָה וְלִשְׁבֻעָה בְּתוֹךְ עַמֵּךְ" ([[במדבר ה כא]]), הֲרֵי שְׁבוּעָה אֲמוּרָה. {{הע-שמאל|ראו בתחילת הפיסקה, שהכהן מנסח את השבועה ואינו מניח לאשה ליזום את הנוסח.}}הָא מַה תַּלְמוּד לוֹמַר "וְאָמַר הַכֹּהֵן לָאִשָּׁה"? לִמְּדָהּ כֹּהֵן סֵדֶר שְׁבוּעָה. {{הע-שמאל|השוו [[ביאור:משנה סוטה פרק א#משנה ד|סוטה א ד,]] שהעבירה את האיום והשיחה עם האשה מהכהן לבית הדין הגדול. ההעברה מבטאת את המאבק בין חז"ל לכהנים הצדוקים על השליטה במקדש, וראו גם [[ביאור:משנה יומא פרק א|יומא א, א-ד.]] כאן האיום הוא ע"י הכהן, והוא נוסף לנוסח השבועה.}}'''"אִם לֹא שָׁכַב אִישׁ אֹתָךְ"'''', מְלַמֵּד שֶׁפּוֹתֵחַ לָהּ בִּזְכוּת. אוֹמֵר לָהּ: הַרְבֵּה יַיִן עוֹשֶׂה, הַרְבֵּה שְׂחוֹק עוֹשֶׂה, הַרְבֵּה יַלְדוּת עוֹשָׂה. הַרְבֵּה קִדְּמוּךְ וְנִשְׁטְפוּ. אַל תִּגְרְמִי לַשֵּׁם הַגָּדוֹל הַנִּכְתָּב בִּקְדֻשָּׁה שֶׁיִּמָּחֶה עַל הַמָּיִם! אוֹמֵר לְפָנֶיהָ דִּבְרֵי הַגָּדָה, מַעֲשִׂים שֶׁאֵרְעוּ בַּכְּתוּבִים הָרִאשׁוֹנִים. כְּגוֹן: "אֲשֶׁר חֲכָמִים יַגִּידוּ וְלֹא כִחֲדוּ מֵאֲבוֹתָם" ([[איוב טו יח]]). וְאוֹמֵר לְפָנֶיהָ דְּבָרִים שֶׁאֵינָן כְּדַיי לְשׁוֹמְעָן, הִיא וְכָל מִשְׁפְּחוֹת בֵּית אָבִיהָ כְּדַיי בָּהֶם. {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:תוספתא/סוטה/א#ג|תוספתא סוטה א ג:]] ר' ישמעאל, בניגוד למשנה ולאיום דלעיל, מתייחס גם לאפשרות שהאשה לא נטמאה, ואז שתיית המים לא תזיק לה.}}רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: בַּתְּחִלָּה מוֹדִיעָהּ כֹּחָן שֶׁל מַיִם הַמָּרִים. אוֹמֵר לָהּ: בִּתִּי, אוֹמַר לָךְ הַמַּיִם הַמָּרִים הָאֵלּוּ לָמָּה הֵם דּוֹמִים: לְסַם יָבֵשׁ הַנִּתָּן עַל גַּבֵּי בָּשָׂר חַי – וְאֵין מַזִּיקוֹ; כְּשֶׁהוּא מוֹצֵא מַכָּה – מַתְחִיל לְחַלְחֵל. אַף אַתְּ, אִם טְהוֹרָה אַתְּ – שְׁתִי וְאַל תִּמָּנְעִי, וְאִם טְמֵאָה אַתְּ – {{ב|הִנָּקִי|המנעי}} מִמֵּי הַמָּרִים הַמְאָרְרִים הָאֵלֶּה. }} ===פיסקה יג=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| '''על במדבר ה כ''' '''"וְאַתְּ כִּי שָׂטִית"''' ([[במדבר ה כ]]), אֵין לִי אֶלָּא כְּדַרְכָּהּ. שֶׁלֹּא כְּדַרְכָּהּ מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: "וְכִי נִטְמֵאת"! {{הע-שמאל|למרות שהחשוד בעל את האשה שלא כדרכה, וממילא היא אינה בהריון – המעשה עושה אותה לסוטה והמים גורמים למותה.}} '''"וְיִתֵּן אִישׁ בָּךְ אֶת שְׁכָבְתּוֹ"''' – לְהָבִיא אֶת הַסָּרִיס. {{הע-שמאל|למרות שהסריס (עקר) אינו גורם להתעברות האשה – יכול הבעל לקנא בו.}} '''"מִבִּלְעֲדֵי אִישֵׁךְ"''' – לְהָבִיא אֶת אֵשֶׁת הַסָּרִיס. עַל הַכֹּל הָיָה מַתְנֶה עִמָּהּ. {{הע-שמאל|הסריס יכול לקנא לאשתו ולהשקות אותה במים, אבל אם האשה היא איילונית (עקרה) היא אינה שותה; וראו [[ביאור:משנה סוטה פרק ד#משנה ד|סוטה ד ד.]]}}}} ===פיסקה יד=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| '''על במדבר ה כא''' '''"וְהִשְׁבִּיעַ הַכֹּהֵן אֶת הָאִשָּׁה בִּשְׁבֻעַת הָאָלָה"''' ([[במדבר ה כא]]), מִיכָּן אַתָּה דָן לְכָל הַשְּׁבוּעוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה, {{הע-שמאל|שבועת הדיינים, המכונה שבועת המודה במקצת, מופיעה ב[[שמות כב י]] בלי אלה. הדרשה טוענת שגם היא כוללת אלה. השבועה הנ"ל מכונה שם "שבועת ה'", והוא הדין לשבועת הסוטה. וראו גם [[ביאור:מכילתא/נזיקין#פרשה טז|מכילתא נזיקין טז.]]}}הוֹאִיל וְנֶאֶמְרוּ שְׁבוּעוֹת בַּתּוֹרָה סְתָם, וּפָרַט בְּאַחַת מֵהֶן שֶׁאֵינָהּ אֶלָּא בְּאָלָה וּבִשְׁבוּעָה, אַף פּוֹרְטַנִי בְּכָל הַשְּׁבוּעוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה, שֶׁלֹּא יְהוּ אֶלָּא בְּאָלָה וּבִשְׁבוּעָה. הוֹאִיל וְנֶאֶמְרוּ שְׁבוּעוֹת בַּתּוֹרָה סְתָם, וּפָרַט בְּאַחַת מֵהֶן שֶׁאֵינָהּ אֶלָּא בְּיוֹ"ד הֵ"א, אַף פּוֹרְטַנִי בְּכָל הַשְּׁבוּעוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה, שֶׁאֵינָן אֶלָּא בְּיוֹ"ד הֵ"א. '''"יִתֵּן ה' אוֹתָךְ לְאָלָה וְלִשְׁבֻעָה בְּתוֹךְ עַמֵּךְ"''', לָמָּה נֶאֱמַר? {{הע-שמאל|האלה (קללה) עומדת מאחורי כל שבועה, ומאיימת על הנשבעים. יש לה תוקף אלוהי, ולכן אין לזלזל בה; וראו [[ביאור:מכילתא/נזיקין#פרשה טז|מכילתא נזיקין טז.]] וכן [[ביאור:משנה שבועות פרק ד#משנה יג|שבועות ד יג.]]}}לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר "נֶפֶשׁ כִּי תֶחֱטָא וְשָׁמְעָה קוֹל אָלָה" ([[ויקרא ה א]]), אֵין לִי אֶלָּא אָלָה. מִנַּיִן לַעֲשׂוֹת שְׁבוּעָה כְּאָלָה? – הֲרֵי אַתָּה דָן: נֶאֱמַר כָּאן אָלָה, וְנֶאֱמַר לְהַלָּן אָלָה. מָה אָלָה הָאֲמוּרָה כָּאן, עָשָׂה שְׁבוּעָה כְּאָלָה – אַף אָלָה הָאֲמוּרָה לְהַלָּן, עֲשֵׂה שְׁבוּעָה כְּאָלָה. וּמָה אָלָה בְּיוֹ"ד הֵ"א – אַף שְׁבוּעָה בְּיוֹ"ד הֵ"א. הוֹאִיל וְנֶאֶמְרוּ שְׁבוּעוֹת בַּתּוֹרָה סְתָם, וּפֵרַט לְךָ הַכָּתוּב בְּאַחַת מֵהֶם שֶׁאֵינָהּ אֶלָּא בְּיוֹ"ד הֵ"א, אַף פּוֹרְטַנִי בְּכָל שְׁבוּעוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה שֶׁלֹּא יְהוּ אֶלָּא בְּיוֹ"ד הֵ"א. '''"בְּתוֹךְ עַמֵּךְ"''' – וְעַמֵּךְ שָׁלוֹם. {{הע-שמאל|הציבור אינו סובל בגלל חטאה של הסוטה, וראו גם [[ביאור:מכילתא/שבתא#פרשה א|מכילתא שבתא א,]] על פס' יד.}} '''"בְּתוֹךְ עַמֵּךְ"''' – וְלֹא בַּזְּמַן הַזֶּה. {{הע-שמאל|העונש של הסוטה הוא דווקא בזמן שישראל על אדמתם, ולא בזמן הגלות, שבה הם בתוך עם אחר שאינו מכיר אותם; וראו [[ביאור:משנה סוטה פרק ט#משנה ט|סוטה ט ט,]] שבוטלו מים המרים.}}'''"בְּתוֹךְ עַמֵּךְ"''', הַפְרֵשׁ בֵּין אָדָם הַמִּתְנַוֵּל בְּמָקוֹם שֶׁמַּכִּירִין אוֹתוֹ לְאָדָם הַמִּתְנַוֵּל בְּמָקוֹם שֶׁאֵין מַכִּירִין אוֹתוֹ. }} ===פיסקה טו=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| '''על במדבר ה כא-כב''' {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה סוטה פרק ה|סוטה ה א.]] דורש את הכפילות; וראו לעיל ח, דרשה דומה על הריבוי "קנאות". ר' יוסי הגלילי מוסיף מסקנה, שהמביא זכות לחברו יזכה גם הוא למה שזכה חברו. על עצם ההנחה שמידה טובה מרובה ראו [[ביאור:משנה מכות פרק א#משנה ז|מכות א ז.]]}}'''"בְּתֵת ה' אֶת יְרֵכֵךְ נֹפֶלֶת... וּבָאוּ הַמַּיִם הַמְאָרְרִים הָאֵלֶּה בְּמֵעַיִךְ לַצְבּוֹת בֶּטֶן וְלַנְפִּל יָרֵךְ"''' ([[במדבר ה כא]]-כב), רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר: זֶה בִּטְנוֹ וִירֵכוֹ שֶׁל בּוֹעֵל. אַתָּה אוֹמֵר זֶה בִּטְנוֹ וִירֵכוֹ שֶׁל בּוֹעֵל, אוֹ אֵינָהּ אֶלָּא בִּטְנָהּ וִירֵכָהּ שֶׁל נִבְעֶלֶת? כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר "וְצָבְתָה בִטְנָהּ וְנָפְלָה יְרֵכָהּ" ([[במדבר ה כז]]), הֲרֵי בִּטְנָהּ וִירֵכָהּ שֶׁל נִבְעֶלֶת אָמוּר. הָא מַה תַּלְמוּד לוֹמַר "לַצְבּוֹת בֶּטֶן וְלַנְפִּל יָרֵךְ"? זֶה בִּטְנוֹ וִירֵכוֹ שֶׁל בּוֹעֵל. מַגִּיד הַכָּתוּב, כְּשֵׁם שֶׁהַפֻּרְעָנוּת פּוֹקַדְתָּהּ – כָּךְ הַפֻּרְעָנוּת פּוֹקַדְתּוֹ. וַהֲלֹא דְּבָרִים קַל וָחֹמֶר: אִם מִדַּת פֻּרְעָנוּת, מְמֹעֶטֶת, הַמֵּבִיאָ תַּקָּלָה לַחֲבֵרוֹ הֲרֵי הוּא כְּיוֹצֵא בוֹ. קַל וָחֹמֶר לְמִדַּת הַטּוֹב, מְרֻבָּה. {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה סוטה פרק ב#משנה ה|סוטה ב ה.]] לדברי ר' מאיר יכול לגלגל עליה גם הבטחה לעתיד. חכמים מסכימים שמגלגל עליה שבועות נוספות, אבל לדעתם כולן על העבר. וראו [[ספורנו/במדבר/ה#כב|פירוש ספורנו שם,]] שהאשה עונה אמן על הקללה ואמן על הברכה.}}"וְאָמְרָה הָאִשָּׁה אָמֵן אָמֵן", אָמֵן שֶׁלֹּא נִטְמֵיתִי, אָמֵן שֶׁלֹּא אֶטָּמֵא, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. וְאֵין חֲכָמִים מוֹדִים בַּדָּבָר, אֶלָּא {{ב|אָמֵן שֶׁלֹּא נִטְמֵאתִי, וְאִם נִטְמֵאתִי יָבֹאוּ לָהּ|פירוש פשט}}. אָמֵן עִם אִישׁ זֶה, אָמֵן עִם אִישׁ אַחֵר; אָמֵן אִם אֲרוּסָה, אָמֵן אִם נְשׂוּאָה; אָמֵן אִם שׁוֹמֶרֶת יָבָם, אָמֵן אִם מִשֶּׁנִּתְיַבַּמְתִּי. זֶה הַכְּלָל: כֹּל שֶׁתִּבָּעֵל וּתְהֵא אֲסוּרָה לוֹ – {{ב|עַל אוֹתָהּ הַשָּׁעָה הוּא מַתְנֶה עִמָּהּ|לדעת חכמים אינו מתנה על העתיד אלא על ההווה והעבר.}}. {{הע-שמאל|חוזר על הנאמר בפיסקה יד, ומוסיף את ענייני עניית "אמן" וגלגול השבועה. לעניין עניית ה"אמן", ראו גם [[ביאור:משנה שבועות פרק ג#משנה יא|שבועות ג יא,]] "מפי אחרים", וכן בתחילת פרקים ד, ה שם. לעניין גלגול השבועה השוו [[ביאור:משנה שבועות פרק ז#משנה ח|שבועות ז ח.]]}}הוֹאִיל וְנֶאֶמְרוּ שְׁבוּעוֹת בַּתּוֹרָה סְתָם, וּפָרַט בְּאַחַת מֵהֶם שֶׁאֵינָהּ אֶלָּא בְּאָלָה וּבִשְׁבוּעָה. כָּךְ פּוֹרְטַנִי בְּכָל שְׁבוּעוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה, שֶׁלֹּא יִהְיוּ אֶלָּא בְּאָלָה וּבִשְׁבוּעָה. הוֹאִיל וּפָרַט בְּאַחַת מֵהֶם שֶׁאֵינָהּ אֶלָּא בְּיוֹ"ד הֵ"א – אַף פּוֹרְטַנִי בְּכָל שְׁבוּעוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה, שֶׁאֵינָן אֶלָּא בְּיוֹ"ד הֵ"א. וְהוֹאִיל וְנֶאֶמְרוּ שְׁבוּעוֹת בַּתּוֹרָה סְתָם, וּפָרַט בְּאַחַת מֵהֶם שֶׁאֵינָהּ אֶלָּא בְּ"אָמֵן". {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא/כספא#פרשה כ|מכילתא כספא כ]] לפס' א: על שבועת הדיינים (היא שבועת המודה במקצת הטענה) יש לענות 'אמן', אחרת היא מוגדרת כשבועת שוא.}}אַף פּוֹרְטַנִי בְּכָל שְׁבוּעוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה, שֶׁאֵינָן אֶלָּא בְּ"אָמֵן". אַבָּא חָנִין אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבִּי אֱלִיעֶזֶר: לְהָבִיא אֶת שְׁבוּעַת הַדַּיָּנִים, שֶׁתְּהֵא בְּאָמֵן. שֶׁאִם אֵין עוֹנֶה אַתָּה אַחֲרָיו אָמֵן, אַתָּה עוֹשֶׂה שְׁבוּעַת שָׁוְא. הוֹאִיל וְנֶאֶמְרוּ שְׁבוּעוֹת בַּתּוֹרָה סְתָם, וּפָרַט בְּאַחַת מֵהֶם שֶׁמְּגַלְגְּלִים עָלֶיהָ {{ב|אֶת הַיָּשָׁן|כדעת חכמים לעיל, ולא כר' מאיר.}}. אַף פּוֹרְטַנִי בְּכָל שְׁבוּעוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה, שֶׁיִּגַלְגְּלוּ עָלֶיהָ אֶת הַיָּשָׁן. {{הע-שמאל|את הסוטה לא ביקש בעלה להשביע לפני שהתרה בה, ואילו שותפים ואריסים שחלקו רצו להשביע זה את זה כבר כשחלקו בחשד גזילה, אבל שנינו "אינו יכול להשביעו" – אלא אם התחייבו בשבועה ממקום אחר – ראו [[ביאור:משנה שבועות פרק ז#משנה ח|שבועות ז ח.]]}}וַהֲלֹא דְּבָרִים קַל וָחֹמֶר: וּמַה סּוֹטָה, שֶׁלֹּא נִתְבְּעָה מִקֹּדֶם – מְגַלְגְּלִים עָלֶיהָ אֶת הַיָּשָׁן. גְּזֵלוֹת, שֶׁנִּתְבְּעוּ מִקֹּדֶם – אֵינוֹ דִּין שֶׁיִּגַלְגְּלוּ עָלֶיהָ אֶת הַיָּשָׁן? }} ===פיסקה טז=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| '''על במדבר ה כג''' '''"וְכָתַב אֶת הָאָלֹת הַכֹּהֵן"''' ([[במדבר ה כג]]), שׁוֹמֵעַ אֲנִי {{ב|כָּל אָלוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה|מפרשיות בחוקותי וכי תבוא}}? תַּלְמוּד לוֹמַר: "הָאֵלֶּה". {{הע-שמאל|דוקא הכהן כותב, ולא הבעל; למרות שהבעל יכול לכתוב גט.}}'''"הַכֹּהֵן"''', לָמָּה נֶאֱמַר? שֶׁהָיָה בַּדִּין: נֶאֱמַר כָּאן '''"וְכָתַב"''' וְנֶאֱמַר לְהַלָּן "וְכָתַב" ([[דברים כד א]]), וּמַה "וְכָתַב" הָאָמוּר לְהַלָּן – כָּשֵׁר בְּכָל אָדָם, אַף '''"וְכָתַב"''' הָאָמוּר כָּאן כָּשֵׁר בְּכָל אָדָם! – תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"הַכֹּהֵן"'''. {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה סוטה פרק ב#משנה ד|סוטה ב ד.]] בניגוד לגט – ראו [[ביאור:משנה גיטין פרק ב#משנה ג|גיטין ב ג,]] ובדומה לכתיבת ספר תורה – ראו [[ביאור:ספרי דברים/שופטים/יז#פיסקה קס|ספרי דברים קס,]] וכן [[ביאור:משנה מגילה פרק ב#משנה ב|מגילה ב ב.]]}}'''"בַּסֵּפֶר וּמָחָה"''' – בְּדָבָר הַנִּמְחֶה. מִכָּאן אָמְרוּ: אֵין כּוֹתְבִים לֹא עַל הַלּוּחַ, וְלֹא עַל הַנְּיָר, וְלֹא עַל הַדִּיפְתְּרָא, אֶלָּא בִּמְגִלָּה; שֶׁנֶּאֱמַר: '''"בַּסֵּפֶר"'''. וְאֵינוֹ כּוֹתֵב לֹא בְּקוֹמוֹס וְלֹא בְּקַנְקַנְתּוּם, אֶלָּא בִּדְיוֹ; שֶׁנֶּאֱמַר: '''"וּמָחָה אֶל מֵי הַמָּרִים"''', כְּתָב שֶׁיָּכוֹל לִמָּחוֹת. {{הע-שמאל|השוו [[ביאור:תוספתא/שבת/יד#ד|תוספתא שבת יד ד,]] שם ר' ישמעאל הוא שקובע ששורפים ספרי מינים בשלמות ואילו ר' יוסי הגלילי קודר (קורע) את האזכרות שבהם.}}וַהֲלֹא דְּבָרִים קַל וָחֹמֶר: וּמָה אִם לְהָטִיל שָׁלוֹם בֵּין אִישׁ לְאִשְׁתּוֹ, אָמַר הַמָּקוֹם: סֵפֶר שֶׁנִּכְתַּב בִּקְדֻשָּׁה יִמָּחֶה עַל הַמַּיִם, סִפְרֵי מִינִים, שֶׁמַּטִּילִים אֵיבָה וְשִׂנְאָה וְקִנְאָה וּבַעֲלֵי דְבָבוּת – עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה שֶׁיִּמָּחוּ מִן הָעוֹלָם. רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: סִפְרֵי מִינִים, כֵּיצַד הוּא עוֹשֶׂה? קוֹדֵר אֶת הָאַזְכָּרוֹת – וְשׂוֹרֵף אֶת הַשְּׁאָר. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: שׂוֹרֵף אֶת כֻּלּוֹ, מִפְּנֵי שֶׁלֹּא נִכְתַּב בִּקְדֻשָּׁה. {{הע-שמאל|השוו לעיל פיסקה יא. מתי הופכים המים להיות מרים?}}'''"וּמָחָה אֶל מֵי הַמָּרִים"''' – מַגִּיד שֶׁהַכְּתָב עוֹשֶׂה אֶת הַמַּיִם מָרִים. }} ===פיסקה יז=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| '''על במדבר ה כד-כו''' {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה סוטה פרק ג#משנה ב|סוטה ג ב-ג.]] ר' עקיבא כר' שמעון, שהשקיית האשה היא אחרי הקטרת המנחה, ולכן פס' כד נראה מיותר.}}'''"וְהִשְׁקָה אֶת הָאִשָּׁה"''' ([[במדבר ה כד]]), לָמָּה נֶאֱמַר? וַהֲרֵי כְּבָר נֶאֱמַר '''"וְאַחַר יַשְׁקֶה אֶת הָאִשָּׁה"''' ([[במדבר ה כו]])! מַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''"וְהִשְׁקָה אֶת הָאִשָּׁה"'''? שֶׁאִם נִמְחֲקָה הַמְּגִלָּה וְאָמְרָה {{ב|אֵינִי שׁוֹתָה|איני רוצה לשתות}}, מְעַרְעֲרִים אוֹתָהּ, וּמַשְׁקִים אוֹתָהּ בְּעַל כָּרְחָהּ. דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא. {{הע-שמאל|חכמים רואים את פס' כד כעיקר, בשיטת ת"ק שם, וכך לדעתם יש להסביר את פס' כו: ההשפעה של שתיית המים ניכרת רק אחרי שהקטיר הכהן את המנחה. סדר הדברים לדעת חכמים הוא: קבלת השבועה, מחיקת המגילה ושתיית המים, והקטרת הקומץ. ר' שמעון ור' עקיבא מחליפים את שני האחרונים.}}וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: '''"וְאַחַר יַשְׁקֶה אֶת הָאִשָּׁה"''' לָמָּה נֶאֱמַר? וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר '''"וְהִשְׁקָה אֶת הָאִשָּׁה"''', וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''"וְאַחַר יַשְׁקֶה אֶת הָאִשָּׁה"'''? שְׁלֹשָׁה דְּבָרִים מְעַכְּבִים בַּסּוֹטָה: עַד שֶׁלֹּא נִמְחֲקָה הַמְּגִלָּה, וְעַד שֶׁלֹּא קָרַב הַקֹּמֶץ, וְעַד שֶׁלֹּא קִבְּלָה עָלֶיהָ אֶת הַשְּׁבוּעָה. {{הע-שמאל|לשיטת ר' עקיבא מוחקים את המגילה אחרי הקטרת הקומץ. אם אז סירבה לשתות או הודתה שנאפה – מכריחים אותה לשתות בכל זאת, ולא שופכים את המים. וראו [[ביאור:תוספתא/סוטה/ב#ב|תוספתא סוטה ב ב-ג.]] לשיטת ר' אחי אין המים נשפכים אלא נשמרים לסוטה אחרת. לדעת ת"ק ראו [[ביאור:תוספתא/גיטין/ב#י|תוספתא גיטין ב י.]]}}נִמְחֲקָה הַמְּגִלָּה וְאָמְרָה {{ב|'טְמֵאָה אֲנִי'|הודתה שנאפה}} – הַמַּיִם נִשְׁפָּכִים וְהַמִּנְחָה מִתְפַּזֶּרֶת אֲבֵית הַדֶּשֶׁן, וְאֵין מְגִלָּתָהּ כְּשֵׁרָה לְהַשְׁקוֹת בָּהּ סוֹטָה אַחֶרֶת. רַבִּי אָחַי בְּרַבִּי יֹאשִׁיָּה אוֹמֵר: מַשְׁקִים בָּהּ סוֹטָה אַחֶרֶת. {{הע-שמאל|לא ברור מדוע הנידה אינה שותה, וראו [[ביאור:משנה סוטה פרק ד|סוטה ד,]] שהדין הזה אינו נזכר במשנה.}}'''"וְלָקַח הַכֹּהֵן מִיַּד הָאִשָּׁה"''' ([[במדבר ה כה]]) – וְלֹא מִיַּד {{ב|שְׁלִישָׁהּ|שליח}}. '''"מִיַּד הָאִשָּׁה"''' – שֶׁאִם פֵּרְסָה נִדָּה, לֹא הָיְתָה שׁוֹתָה. {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה מנחות פרק ה#משנה ו|מנחות ה ו.]] ההנפה היתה ממזרח למזבח – וראו [[במדבר ג לח]], וההגשה ("הולכה") – מדרום מערב לו.}}'''"וְהֵנִיף אֶת הַמִּנְחָה"''' – מוֹלִיךְ וּמֵבִיא, מַעֲלֶה וּמוֹרִיד. מִנַּיִן? שֶׁנֶּאֱמַר: "אֲשֶׁר הוּנַף וַאֲשֶׁר הוּרָם" ([[שמות כט כז]]), מַקִּישׁ הֲרָמָה לִתְנוּפָה: מַה תְּנוּפָה, מוֹלִיךְ וּמֵבִיא – אַף הֲרָמָה כֵּן; וּמַה הֲרָמָה, מַעֲלֶה וּמוֹרִיד – אַף תְּנוּפָה מַעֲלֶה וּמוֹרִיד. מִיכָּן אָמְרוּ: מִצְוַת תְּנוּפָה – מוֹלִיךְ וּמֵבִיא, מַעֲלֶה וּמוֹרִיד, זֹה הִיא מִצְוַת תְּנוּפָה. '''"לִפְנֵי ה'"''' – בַּמִּזְרָח, שֶׁבְּכָל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר "לִפְנֵי ה'" הֲרֵי הוּא בַּמִּזְרָח, עַד שֶׁיִּפְרוֹט לְךָ הַכָּתוּב. '''"וְהֵנִיף אֶת הַמִּנְחָה לִפְנֵי ה' וְהִקְרִיב אֹתָהּ אֶל הַמִּזְבֵּחַ"''' – לִמֵּד עַל מִנְחַת סוֹטָה, שֶׁטְּעוּנָה תְּנוּפָה וְהַגָּשָׁה. {{הע-שמאל|סיום הפיסקה כדעת ר' עקיבא בתחילתה.}}'''"וְקָמַץ הַכֹּהֵן מִן הַמִּנְחָה אֶת אַזְכָּרָתָהּ וְהִקְטִיר הַמִּזְבֵּחָה"''' ([[במדבר ה כו]]) – זוֹ הַקְטָרַת הַקֹּמֶץ, שֶׁקָּרוּי אַזְכָּרָה, '''"וְאַחַר יַשְׁקֶה אֶת הָאִשָּׁה"''' – לָעִנְיָן שֶׁאָמַרְנוּ. }} ===פיסקה יח=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| '''על במדבר ה כז''' '''"וְהִשְׁקָה אֶת הַמַּיִם... וְצָבְתָה בִטְנָהּ וְנָפְלָה יְרֵכָהּ"''' ([[במדבר ה כז]]), {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה סוטה פרק א#משנה ז|סוטה א ז,]] "ושאר הגוף לא פלט".}}אֵין לִי אֶלָּא בִטְנָהּ וִירֵכָהּ. שְׁאָר אֵיבָרֶיהָ מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: "וּבָאוּ בָהּ". אֲנִי אֶקְרָא "וּבָאוּ בָהּ", מַה תַּלְמוּד לוֹמַר "וְצָבְתָה בִטְנָהּ וְנָפְלָה יְרֵכָהּ"? {{הע-שמאל|ראו שם, "בירך התחילה בעבירה תחילה" וכו', וראו גם [[ביאור:תוספתא/סוטה/ד#ד|תוספתא סוטה ד ד,]] וכן [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/מסכתא דפסחא בא#פרשה ז|מכילתא פסחא ז,]] וכן [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/ויהי#פרשה א|שם ויהי א.]] הדגש הוא על סדר הפורענות, המתקדם ממי שהתחיל ועד למכלול כולו: במבול נמחו בני האדם תחילה ואחריהם בעלי החיים; הסנוורים הכו באנשי סדום שבפתח תחילה, ואחריהם בשאר העיר; פרעה נהרג ראשון, ואחריו שאר חילו; ואת הריגת אנשי עיר הנידחת יש לקיים לפני השמדת הבהמה והרכוש. בסיום הדרשה מופיע קל וחומר, שאינו עוסק באיברי הגוף אלא בדוגמאות האחרות, ומסקנתו שמי שהתחיל במצווה יזכה ליהנות ראשון משכרה.}}אֵבֶר שֶׁהִתְחִיל בַּעֲבֵרָה – מִמֶּנּוּ יַתְחִיל הַפּוּרְעָנוּת! כַּיּוֹצֵא בוֹ אַתָּה אוֹמֵר: "וַיִּמַח אֶת כָּל הַיְקוּם אֲשֶׁר עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה מֵאָדָם וְעַד בְּהֵמָה" ([[בראשית ז כג]]). מִי שֶׁהִתְחִיל בַּעֲבֵרָה – מִמֶּנּוּ הִתְחִיל הַפּוּרְעָנוּת! כַּיּוֹצֵא בוֹ אַתָּה אוֹמֵר: "וְאֶת הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר פֶּתַח הַבַּיִת הִכּוּ בַּסַּנְוֵרִים" ([[בראשית יט יא]]). מִי שֶׁהִתְחִיל בַּעֲבֵרָה – מִמֶּנּוּ הָיְתָה מַתְחִיל הַפּוּרְעָנוּת! כַּיּוֹצֵא בוֹ אַתָּה אוֹמֵר: "וְאִכָּבְדָה בְּפַרְעֹה וּבְכָל חֵילוֹ" ([[שמות יד ד]]). פַּרְעֹה הִתְחִיל בַּעֲבֵרָה – מִמֶּנּוּ הִתְחִיל הַפּוּרְעָנוּת. כַּיּוֹצֵא בַדָּבָר אַתָּה אוֹמֵר: "הַכֵּה תַכֶּה אֶת יֹשְׁבֵי הָעִיר הַהִיא לְפִי חָרֶב... וְאֶת בְּהֶמְתָּהּ" ([[דברים יג טז]]). מִי שֶׁהִתְחִיל בַּעֲבֵרָה – מִמֶּנּוּ הִתְחִיל הַפּוּרְעָנוּת! אַף כָּאן: "וְצָבְתָה בִטְנָהּ וְנָפְלָה יְרֵכָהּ", אֵבֶר שֶׁהִתְחִיל בַּעֲבֵרָה – מִמֶּנּוּ הוּא מַתְחִיל הַפּוּרְעָנוּת! וַהֲלֹא דְּבָרִים קַל וָחֹמֶר: אִם מִדַּת פֻּרְעָנוּת מְמֹעֶטֶת, אֵבֶר שֶׁהִתְחִיל בַּעֲבֵרָה – מִמֶּנּוּ הִתְחִיל הַפּוּרְעָנוּת, קַל וָחֹמֶר לְמִדַּת הַטּוֹב מְרֻבָּה! '''"וְהָיְתָה הָאִשָּׁה לְאָלָה"''' – שֶׁיְּהוּ אָלִין בָּהּ: "יְאָרְעֵיךְ כְּשֵׁם שֶׁאֵרְעָה לִפְלוֹנִית!" {{הע-שמאל|האלה היא קללה, והשבועה היא קללה מותנית: אם לא אקיים את השבועה – אקולל כמו הסוטה. וראו את הצימוד בין השתים גם לעיל פיסקה יד. הצדיקים מתיחסים לרשעים כמקוללים, והרשעים מתיחסים לצדיקים כמבורכים, ומברכים איש את רעהו שיזכו בגורל הצדיקים.}}לִשְׁבוּעָה, שֶׁיְּהוּ נִשְׁבָּעִין בָּהּ: "שֶׁיְּאָרְעֵךְ כְּשֵׁם שֶׁאֵרַע לִפְלוֹנִית"! וְכֵן הוּא אוֹמֵר: "וְהִנַּחְתֶּם שִׁמְכֶם לִשְׁבוּעָה לִבְחִירָי" ([[ישעיה סה טו]]). נִמְצֵינוּ לְמֵדִים שֶׁהָרְשָׁעִים – שְׁבוּעָה לַצַּדִּיקִים. וּמִנַּיִן שֶׁהַצַּדִּיקִים – בְּרָכָה לָרְשָׁעִים? שֶׁנֶּאֱמַר: "וְהִתְבָּרְכוּ בוֹ גּוֹיִם וּבוֹ יִתְהַלָּלוּ" ([[ירמיה ד ב]]), וְאוֹמֵר: "וְנִבְרְכוּ בְךָ כֹּל מִשְׁפְּחֹת הָאֲדָמָה וּבְזַרְעֶךָ" ([[בראשית יב ג]]). וְאוֹמֵר: "וַיְבָרְכֵם בַּיּוֹם הַהוּא לֵאמֹר בְּךָ יְבָרֵךְ יִשְׂרָאֵל" ([[בראשית מח כ]]). }} ===פיסקה יט=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| '''על במדבר ה כח''' '''"וְאִם לֹא נִטְמְאָה הָאִשָּׁה וּטְהֹרָה הִוא"''' ([[במדבר ה כח]]), {{הע-שמאל|ר' ישמעאל קורא את הביטוי "וטהורה היא" כדין: שהסוטה היתה טמאה ועכשיו נטהרה, ולא כהמשך התנאי "אם לא..." מכאן הוא מסיק שלפני הטקס היא אסורה לבעלה, וראו דרשה אחרת [[ביאור:משנה סוטה פרק ה|בסוטה ה א.]] אבל אחרי הטקס היא מותרת לו. המימרה של רשב"י אינה במקומה, וראו [[ביאור:משנה סוטה פרק ג#משנה ה|סוטה ג ה.]] אחריה משלימה הדרשה את דברי ר' ישמעאל, שהסיק מאיסור הסוטה על בעלה גם למי שנאפה בלי התראה, וראו [[ביאור:משנה סוטה פרק ו|סוטה ו א.]]}}רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: וְכִי מִי טְמֵאָה, שֶׁהַכָּתוּב מְטַהֲרָהּ? וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''"וְאִם לֹא נִטְמְאָה הָאִשָּׁה וּטְהֹרָה הִוא"'''? אֶלָּא מַגִּיד הַכָּתוּב, כֵּיוָן שֶׁיָּצָא עָלֶיהָ שֵׁם רַע – אֲסוּרָה לְבַעְלָהּ. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי אוֹמֵר: לֹא תַעֲלֶה עַל דַּעְתְּךָ שֶׁהַזְּכוּת תּוֹלָה בַּמַּיִם הַמָּרִים, אֶלָּא '''"אִם לֹא נִטְמְאָה הָאִשָּׁה וּטְהֹרָה הִוא"''' לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר "וְאִישׁ אֲשֶׁר יִנְאַף אֶת אֵשֶׁת אִישׁ" ([[ויקרא כ י]]). לֹא שָׁמַעְנוּ אֶלָּא בִּזְמַן שֶׁיֵּשׁ לָהּ עֵדִים, וְהִתְרוּ בָהּ – שֶׁהִיא בְּמִיתָה. יֵשׁ לָהּ עֵדִים וְלֹא הִתְרוּ בָהּ – פְּטוּרָה מִן הַמִּיתָה. הוֹאִיל וּפְטוּרָה מִן הַמִּיתָה, תִּהְיֶה מֻתֶּרֶת לְבַעְלָהּ? אָמַרְתָּ: סָפֵק נִבְעֲלָה סָפֵק לֹא נִבְעֲלָה – אֲסוּרָה לְבַעְלָהּ; קַל וָחֹמֶר לְשֶׁנִּבְעֲלָה וַדַּאי! אֶלָּא הֲרֵי הִיא בִּכְלַל שֶׁנֶּאֱמַר "כִּי יִקַּח אִישׁ אִשָּׁה וּבְעָלָהּ... כִּי מָצָא בָהּ עֶרְוַת דָּבָר" ([[דברים כד א]]). '''"וְאִם לֹא נִטְמְאָה הָאִשָּׁה וּטְהֹרָה הִוא"''' – טְהוֹרָה לַבַּעַל, וּטְהוֹרָה לַבּוֹעֵל וּטְהוֹרָה לִתְרוּמָה: {{הע-שמאל|השוו לדברי ר' עקיבא, לעיל פיסקה ז.}} '''"וְנִקְּתָה"''' – אַף מִן הָאָלוֹת וְאַף מִן הַשְּׁבוּעָה. {{הע-שמאל|לעניין האלה והשבועה השוו לעיל פיסקה יד. האשה אינה ניזוקה מהקללות, כי הן חלות רק אם נבעלה, והשוו לדברי הכהן לה בסוף פיסקה יב לעיל.}} '''"וְנִזְרְעָה זָרַע"''', שֶׁאִם הָיְתָה עֲקָרָה – נִפְקֶדֶת, דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא. {{הע-שמאל|ראו דברי ר' יהודה בן בתירא [[ביאור:תוספתא/סוטה/ב#ד|בתוספתא סוטה ב ד.]] נראה שהיתה העדפה של ריבוי בנים זכרים לבנים וארוכים, אבל ההעדפה לא היתה מספיקה כדי לגרום לנשים להסתר מבעליהן; והשוו את דברי ר' ישמעאל ל[[ברכות לא ב]].}}אָמַר לוֹ רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: אִם כֵּן יֵלְכוּ כָּל הָעֲקָרוֹת וִיקַלְקְלוּ בִּשְׁבִיל שֶׁיִּפָּקְדוּ, וְזוֹ שֶׁיָּשְׁבָה לָהּ – הִפְסִידָה! אֶלָּא מַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''"וְנִקְּתָה וְנִזְרְעָה זָרַע"'''? שֶׁאִם הָיְתָה יוֹלֶדֶת בְּצַעַר – יוֹלֶדֶת בְּרֶוַח. נְקֵבוֹת – יוֹלֶדֶת זְכָרִים; אֶחָד – יוֹלֶדֶת שְׁנַיִם; שְׁחוֹרִים – יוֹלֶדֶת לְבָנִים; קְצָרִים – יוֹלֶדֶת אֲרֻכִּים. דָּבָר אַחֵר: '''"וְנִקְּתָה וְנִזְרְעָה זָרַע"''' – לְהוֹצִיא אֶת אַיְלוֹנִית וְשֶׁאֵינָהּ רְאוּיָה לֵילֵד. {{הע-שמאל|האיילונית ומי שאינה ראויה לילד אינן שותות, ראו [[ביאור:משנה סוטה פרק ד#משנה ג|סוטה ד ג]] [[ביאור:תוספתא/סוטה/ה#ב|ותוספתא סוטה ה ב;]] אבל אשת הסריס שותה, למרות שאינו ראוי לעבר אותה – ראו [[ביאור:משנה סוטה פרק ד#משנה ד|סוטה ד ד!]]}}דָּבָר אַחֵר: '''"וְנִקְּתָה וְנִזְרְעָה זָרַע"''', מִפְּנֵי שֶׁהָיְתָה בִּכְלָל וְיָצְתָה לִדּוֹן בַּדָּבָר הֶחָדָשׁ. {{הע-שמאל|ראו בתחילת הפיסקה: אחרי הטקס האשה מותרת לבעלה, והבנים שייולדו לה כשרים.}}הֶחֱזִירָהּ הַכָּתוּב לִכְלָלָהּ. }} ===פיסקה כ=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| '''על במדבר ה כט''' '''"זֹאת תּוֹרַת הַקְּנָאֹת"''' ([[במדבר ה כט]]), אֵין לִי אֶלָּא לְשָׁעָה. לְדוֹרוֹת מִנַּיִן? {{הע-שמאל|ר' יאשיה לומד מהביטוי "תורת הקנאות" שמצוות סוטה היא לדורות. ר' יונתן קורא את הביטוי כפשטו, כסיום הדיון בסוטה. וראו [[ביאור:ספרי במדבר/נשא/ו#פיסקה לח|להלן לח.]]}}תַּלְמוּד לוֹמַר '''"זֹאת תּוֹרַת"''', דִּבְרֵי רַבִּי יֹאשִׁיָּה; רַבִּי יוֹנָתָן אוֹמֵר: כְּחוֹתַם הַדְּבָרִים. '''"אֲשֶׁר תִּשְׂטֶה אִשָּׁה תַּחַת אִישָׁהּ"''', לְהָבִיא אֵשֶׁת חֵרֵשׁ וְאֵשֶׁת {{ב|שִׁעֲמוּם|מי שנשתטה}}. {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה סוטה פרק ד#משנה ה|סוטה ד ה,]] שלדעת ר' יוסי יוכל הבעל, אם יבריא, להשקות את האשה על סמך הקינוי של בית הדין.}}שֶׁבֵּית דִּין מְקַנִּים לָהֶם לְפוֹסְלָם מִכְּתֻבָּתָם. אוֹ אַף לְהַשְׁקוֹתָם? תַּלְמוּד לוֹמַר: "וְהֵבִיא הָאִישׁ אֶת אִשְׁתּוֹ אֶל הַכֹּהֵן" ([[במדבר ה טו]]), הָאִישׁ מַשְׁקֶה, וְאֵין בֵּית דִּין מַשְׁקִים. '''"תַּחַת אִישָׁהּ"''' – לְהוֹצִיא אֶת הָאֲרוּסָה. מַשְׁמַע מוֹצִיא אֶת הָאֲרוּסָה וּמוֹצִיא אֶת הַיְבָמָה? {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה סוטה פרק ד|סוטה ד א,]] כר' יונתן.}}תַּלְמוּד לוֹמַר: "אִישׁ אִישׁ כִּי תִשְׂטֶה אִשְׁתּוֹ" ([[במדבר ה יב]]), לְהָבִיא אֶת הַיְבָמָה, דִּבְרֵי רַבִּי יֹאשִׁיָּה. רַבִּי יוֹנָתָן אוֹמֵר: "אִישׁ אִישׁ כִּי תִשְׂטֶה אִשְׁתּוֹ" – לְהוֹצִיא אֶת הַיְבָמָה. מַשְׁמַע מוֹצִיא אֶת הַיְבָמָה וּמֵבִיא אֶת הָאֲרוּסָה? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"תַּחַת אִישָׁהּ"''', לְהוֹצִיא אֶת הָאֲרוּסָה. }} ===פיסקה כא=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| '''על במדבר ה ל-לא''' '''"אוֹ אִישׁ אֲשֶׁר תַּעֲבֹר עָלָיו רוּחַ קִנְאָה וְקִנֵּא אֶת אִשְׁתּוֹ"''' ([[במדבר ה ל]]), לָמָּה נֶאֱמַר? {{הע-שמאל|הפיסקה נותנת כמה תשובות לשאלת הצורך בביטוי "וניקה האיש ההוא מעוון" (פס' לא): מה חטאו של הבעל? הדרשה הראשונה בשיטת ר' ישמעאל לעיל פיסקה ז, שהקינוי הוא רשות, אבל גם הוא מודה שאם קינא והתרה באשה, והיא נסתרה – חובה עליו להשלים את התהליך ולהשקות את אשתו; אחרת יחול עוון עליו.}}לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר "וְעָבַר עָלָיו רוּחַ קִנְאָה וְקִנֵּא" ([[במדבר ה יד]]), אוֹ, כְּשֵׁם שֶׁעַד שֶׁלֹּא קִנֵּא לָהּ – רְשׁוּת, אַף כָּךְ מִשֶּׁקִּנֵּא לָהּ – רְשׁוּת. תַּלְמוּד לוֹמַר '''"אוֹ אִישׁ אֲשֶׁר תַּעֲבֹר עָלָיו רוּחַ קִנְאָה – וְקִנֵּא אֶת אִשְׁתּוֹ"'''. חוֹבָה, וְלֹא רְשׁוּת. '''"וְהֶעֱמִיד אֶת הָאִשָּׁה לִפְנֵי ה'... וְנִקָּה הָאִישׁ מֵעָוֹן"''' ([[במדבר ה ל]]-לא), אִם עָשָׂה לָהּ – וְנִקָּה, וְאִם לֹא עָשָׂה לָהּ – לֹא נִקָּה. '''"וְנִקָּה הָאִישׁ מֵעָוֹן"''', שֶׁלֹּא יֹאמַר: אוֹי לִי שֶׁהָרַגְתִּי בַּת יִשְׂרָאֵל! אוֹי לִי שֶׁנִּוַּלְתִּי בַּת יִשְׂרָאֵל! {{הע-שמאל|יסורי המצפון של הבעל עשויים להיות על שגרם למות האשה, או על שהיא נאפה והוא שימש איתה זמן מה. הדרשה מבטיחה לו מחילה.}}אוֹי לִי שֶׁהָיִיתִי מְשַׁמֵּשׁ עִם הַטְּמֵאָה! – לְכָךְ נֶאֱמַר '''"וְנִקָּה"'''. שִׁמְעוֹן בֶּן עַזַּאי אוֹמֵר: בִּטְהוֹרָה הַכָּתוּב מְדַבֵּר: {{הע-שמאל|אפילו אם לא נבעלה, היא נסתרה עם אותו אדם, ולכן היא תשא את עוונה בכל מקרה; והשוו לדברי רשב"א [[ביאור:תוספתא/סוטה/ב#ד|בתוספתא ב ד,]] שהבזיון שבטקס מכפר לה עליה.}}הוֹאִיל וְהֵבִיאָה עַצְמָהּ לִידֵי דְּבָרִים הַלָּלוּ – אַף הִיא לֹא תֵצֵא מִידֵי פֻרְעָנוּת. לְכָךְ נֶאֱמַר '''"וְנִקָּה הָאִישׁ מֵעָוֹן, וְהָאִשָּׁה הַהִיא תִּשָּׂא אֶת עֲו‍ֹנָהּ"'''! רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: בָּא הַכָּתוּב לְלַמֶּדְךָ שֶׁסּוֹף זוֹ לָמוּת "וְצָבְתָה בִטְנָהּ וְנָפְלָה יְרֵכָהּ"! {{הע-שמאל|גם אם לא מתה מיד, אם היא אשמה – תמות בצורה שתגלה שסטתה. וראו לעיל פיסקה ח "רבי אומר אני אכריע" וכו'.}} לָמָּה נֶאֱמַר '''"וְנִקָּה הָאִישׁ מֵעָוֹן"'''? כְּשֶׁהָאִישׁ מְנֻקֶּה מֵעָוֹן – הָאִשָּׁה הַהִיא תִּשָּׂא אֶת עֲוֹנָהּ. וְלֹא כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר "לֹא אֶפְקוֹד עַל בְּנוֹתֵיכֶם כִּי תִזְנֶינָה וְעַל כַּלּוֹתֵיכֶם כִּי תְנָאַפְנָה, {{הע-שמאל|מבחן מי הסוטה פועל רק אם הבעל נקי מעוון, ואם הוא עצמו חוטא – האשה לא תיענש בהם; הושע קשר את בעלה של הסוטה, אם הוא רודף אחר הזנות – לביטול מקומי של יכולתו להשקות את אשתו; אבל ראו [[ביאור:משנה סוטה פרק ט#משנה ט|סוטה ט ט,]] שריב"ז ביטל את טקס ההשקיה לחלוטין.}}כִּי הֵם עִם הַזּוֹנוֹת יְפָרֵדוּ וְעִם הַקְּדֵשׁוֹת יְזַבֵּחוּ וְעַם לֹא יָבִין יִלָּבֵט" ([[הושע ד יד]]). אָמַר לָהֶם: הוֹאִיל וְאַתֶּם רוֹדְפִים אַחַר הַזְּנוּת – אַף הַמַּיִם לֹא יִבְדְּקוּ אֶת נְשֵׁיכֶם. לְכָךְ נֶאֱמַר '''"וְנִקָּה הָאִישׁ מֵעָוֹן"''' – אֶת עֲוֹן הַהוּא. }} 2o99lc7btaxrbje9luqphycxclkrd0h 3020026 3020025 2026-06-15T06:50:11Z Michaelkimmel2 44530 3020026 wikitext text/x-wiki {{ביאור:ספרי במדבר}} ==ספרי במדבר לפרשת נשא פרק ה== ===פיסקה א=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| '''על במדבר ה א-ד''' {{הע-שמאל|לצורך בפסוק לאזהרה ופסוק אחר לפירוט העונש השוו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/בחדש#פרשה ז|מכילתא בחדש ז]] לפס' ח: האזהרה מכוונת לכל ציבור הטמאים, ואילו העונש מכוון לעבריין ולבית הדין.}}'''"וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר. צַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וִישַׁלְּחוּ מִן הַמַּחֲנֶה כָּל צָרוּעַ וְכָל זָב וְכָל טָמֵא לָנָפֶשׁ"''' ([[במדבר ה א]]-ב), לָמָּה נֶאֶמְרָה פָּרָשָׁה זוֹ? לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר: "וְאִישׁ אֲשֶׁר יִטְמָא וְלֹא יִתְחַטָּא וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִוא מִתּוֹךְ הַקָּהָל" ([[במדבר יט כ]]). עֹנֶשׁ שָׁמַעְנוּ, אַזְהָרָה לֹא שָׁמַעְנוּ. תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"צַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וִישַׁלְּחוּ מִן הַמַּחֲנֶה"'''; הֲרֵי זֶה אַזְהָרָה לַטְּמֵאִים, שֶׁלֹּא יִכָּנְסוּ לַמִּקְדָּשׁ בְּטֻמְאָה. {{הע-שמאל|הציווי הנדון – ככל המצוות – היה לביצוע מיידי וגם לעתיד. את הביצוע המיידי לומדים מפס' ד, ואת הביצוע לדורות לומדים מ[[ויקרא כד ג]]. דוגמא לשימוש במידת המדרש "בניין אב משני כתובים"}} '''"צַו"''', הַצִּוּוּי מִיָּד בִּשְׁעַת מַעֲשֶׂה – וּלְדוֹרוֹת. אַתָּה אוֹמֵר הַצִּוּוּי מִיָּד בִּשְׁעַת מַעֲשֶׂה וּלְדוֹרוֹת, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא לְאַחַר זְמַן? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"צַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וִישַׁלְּחוּ... מִזָּכָר וְעַד נְקֵבָה תְּשַׁלֵּחוּ... וַיַּעֲשׂוּ כֵן בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיְשַׁלְּחוּ אֹתָם אֶל מִחוּץ לַמַּחֲנֶה"''' ([[במדבר ה ב]]-ד). הָא לָמַדְנוּ שֶׁהַצִּוּוּי מִיָּד בִּשְׁעַת מַעֲשֶׂה. וּלְדוֹרוֹת מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: "צַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ שֶׁמֶן זַיִת זָךְ... '''חֻקַּת עוֹלָם לְדֹרֹתֵיכֶם'''" ([[ויקרא כד ב]]-ג). הָא לָמַדְנוּ שֶׁהַצִּוּוּי מִיָּד בִּשְׁעַת מַעֲשֶׂה – וּלְדוֹרוֹת מִצִּוּוּי הַזֶּה. מִנַּיִן {{ב|לְכָל הַצַּוָּאוֹת|כל מה שנאמר בו "צו את"}} שֶׁבַּתּוֹרָה? הָיָה רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: הוֹאִיל וְנֶאֶמְרוּ צַוָּאוֹת בַּתּוֹרָה סְתָם, וּפָרַט לְךָ הַכָּתוּב בְּאַחַת מֵהֶן שֶׁאֵינָהּ אֶלָּא מִיָּד בִּשְׁעַת מַעֲשֶׂה וּלְדוֹרוֹת, אַף פּוֹרְטַנִי בְּכָל הַצַּוָּאוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה, שֶׁלֹּא יְהוּ אֶלָּא מִיָּד בִּשְׁעַת מַעֲשֶׂה – וּלְדוֹרוֹת. {{הע-שמאל|דרשה מדבי ר' עקיבא, הטוענת שהביטוי "צו" מסמן זירוז, ולאו דווקא מצווה; הדוגמא של יהושע, שהיה מחוזק עוד לפני שהצטווה להתחזק, מלמדת שאין מזרזים אלא למזורזים, כלומר ישראל כבר הכירו את ענייני הטומאה וכאן לפנינו זירוז בעלמא. והשוו [[ביאור:ספרי דברים/ואתחנן#פיסקה כט|ספרי דברים כט.]]}}רַבִּי יְהוּדָה בֶּן בְּתֵירָה אוֹמֵר: אֵין הַצִּוּוּי בְּכָל מָקוֹם אֶלָּא זֵירוּז, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְצַו אֶת יְהוֹשֻׁעַ וְחַזְּקֵהוּ וְאַמְּצֵהוּ" ([[דברים ג כח]]). לְפִי דַרְכֵּנוּ לָמַדְנוּ שֶׁאֵין מְחַזְּקִין אֶלָּא הַמֻּחְזָקִין, וְאֵין מְזָרְזִין אֶלָּא לַמְּזֹרָזִין. {{הע-שמאל|דרשה נוספת על "צו", גם היא מדבי ר' עקיבא: המילה "צו" מסמנת שלפנינו מצווה הכרוכה בהשקעה כספית, כבדוגמאות המפורטות, חוץ מגבולות הארץ שבסוף במדבר, שם אכן מדובר על זירוז ישראל למלחמה.}}רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי אוֹמֵר: אֵין צִוּוּי בְּכָל מָקוֹם אֶלָּא חֶסְרוֹן כִּיס, שֶׁנֶּאֱמַר: "צַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ שֶׁמֶן זַיִת זָךְ" ([[ויקרא כד ב]]). '''"צַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וִישַׁלְּחוּ מִן הַמַּחֲנֶה"'''. "צַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְנָתְנוּ לַלְוִיִּם מִנַּחֲלַת אֲחֻזָּתָם" ([[במדבר לה ב]]). "צַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם אֶת קָרְבָּנִי לַחְמִי לְאִשַּׁי" ([[במדבר כח ב]]). הָא אֵין צִוּוּי בְּכָל מָקוֹם אֶלָּא חֶסְרוֹן כִּיס, חוּץ מֵאֶחָד. וְאֵיזֶה זֶה? זֶה: "צַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם כִּי אַתֶּם בָּאִים אֶל הָאָרֶץ כְּנָעַן" ([[במדבר לד ב]]). תְּזָרְזֵם לְעִנְיַן חִלּוּק הָאָרֶץ. {{הע-שמאל|חוזר לדרשה שבראש הפיסקה.}}וְרַבִּי אוֹמֵר: אֵין צִוּוּי בְּכָל מָקוֹם אֶלָּא אַזְהָרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיְצַו ה' אֱלֹהִים עַל הָאָדָם לֵאמֹר... וּמֵעֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע לֹא תֹאכַל מִמֶּנּוּ." ([[בראשית ב טז]]-יז). {{הע-שמאל|הטמאים מוצאים מהמקדש אבל בניגוד לפשט, לא כולם מוצאים מביתם, וראו בסוף הפיסקה, "שלושה מחנות הם". ההוכחה היא בדרך השלילה: אילו היו מוצאים גם ממחנה לויה – המקביל להר הבית – לא היה צורך לכתוב "ולא יטמאו... אשר אני שוכן בתוכם", כלומר מחנה שכינה, שהרי ההוצאה ממחנה לויה כוללת גם הוצאה ממחנה שכינה. מחנה לויה מכונה 'מחנה הארון', כי הלוויים נשאו את הארון.}}'''"וִישַׁלְּחוּ מִן הַמַּחֲנֶה"''' – {{ב|מִמַּחֲנֵה שְׁכִינָה.|הוא המשכן, ולימים המקדש}} אוֹ שׁוֹמֵעַ אֲנִי מִמַּחֲנֵה לְוִיָּה? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"אֶל מִחוּץ לַמַּחֲנֶה תְּשַׁלְּחוּם"'''. הָא עַד שֶׁלֹּא יֵאָמֵר יֵשׁ לִי בַּדִּין: אִם נִדְחוּ טְמֵאִים מִמַּחֲנֵה הָאָרוֹן הַקַּל, קַל וָחֹמֶר מִמַּחֲנֵה שְׁכִינָה חָמוּר! {{הע-שמאל|דחיית ההוכחה דלעיל בטענה שאין ללמוד קל וחומר בענייני איסורים אלו, בניגוד לגישת רבי דלקמן.}}אֶלָּא אִם אָמַרְתָּ כֵּן עָנַשְׁתָּ מִן הַדִּין! לְכָךְ נֶאֱמַר '''"וִישַׁלְּחוּ מִן הַמַּחֲנֶה"''', לְלַמֶּדְךָ שֶׁאֵין עוֹנְשִׁין מִן הַדִּין! {{הע-שמאל|המצורע אכן יוצא מהעיר, ראו [[ביאור:משנה כלים פרק א#משנה ז|כלים א ז,]] והזב יוצא מהר הבית, ראו שם משנה ח, והטמא יוצא מהחיל, כלומר ממחנה שכינה בלבד. ההבחנות הללו מכונות "מחיצות".}}רַבִּי אוֹמֵר: אֵין צָרִיךְ, קַל וָחֹמֶר הוּא: {{ב|אִם נִדְחוּ טְמֵאִים|הטמאים שנדחו, כלומר הזבים והמצורעים}} מִמַּחֲנֵה הָאָרוֹן הַקַּל, קַל וָחֹמֶר מִמַּחֲנֵה שְׁכִינָה חָמוּר. אִם כֵּן לָמָּה נֶאֱמַר '''"וִישַׁלְּחוּ מִן הַמַּחֲנֶה כָּל צָרוּעַ וְכָל זָב"'''? אֶלָּא בָּא הַכָּתוּב לִיתֵּן לָהֶם אֶת הַמְּחִיצוֹת. {{הע-שמאל|לימוד המחיצות מהמידה "דבר שהיה בכלל... ללמד על הכלל כולו יצא": המצורע מופרד מהזב ומהטמא, וכמוהו גם הזב מופרד מהטמא.}}'''"וִישַׁלְּחוּ מִן הַמַּחֲנֶה כָּל צָרוּעַ וְכָל זָב וְכָל טָמֵא לָנָפֶשׁ"''', שׁוֹמְעַנִי שְׁלָשְׁתָּן בְּמָקוֹם אֶחָד. תַּלְמוּד לוֹמַר בִּמְצֹרָע: "בָּדָד יֵשֵׁב מִחוּץ לַמַּחֲנֶה מוֹשָׁבוֹ" ([[ויקרא יג מו]]). מְצֹרָע הָיָה בִּכְלָל, יָצָא. מוֹצֵא מִן הַכְּלָל וְלָמֵד עַל הַכְּלָל: מַה מְּצֹרָע, שֶׁהֻחְמְרָה טֻמְאָתוֹ וְחָמוּר שִׁלּוּחוֹ מִשִּׁלּוּחַ חֲבֵרוֹ, אַף כָּל שֶׁהֻחְמְרָה טֻמְאָתוֹ חָמוּר שִׁלּוּחוֹ מִשִּׁלּוּחַ חֲבֵרוֹ. {{הע-שמאל|ראו את רשימת הטומאות [[ביאור:משנה כלים פרק א|בכלים א, א-ד:]] טומאת טמא המת קלה מטומאת הזב, וטומאת המצורע חמורה ממנה. כאן פורטו גם טומאות קלות מטומאת טמא המת, כגון טבול יום ומחוסר כיפורים, שמותר להם להכנס לחיל ולעזרת נשים בהתאמה, ראו שם משנה ח.}} מִכָּאן מָנוּ חֲכָמִים לַמְּחִיצוֹת: כָּל שֶׁהַזָּב מְטַמֵּא – מְצֹרָע מְטַמֵּא; חָמוּר מְצֹרָע – {{ב|שֶׁמְּטַמֵּא בְּבִיאָה.|כשנכנס לבית מטמא את תכולת הבית}} כָּל שֶׁטְּמֵא מֵת מְטַמֵּא – הַזָּב מְטַמֵּא; חָמוּר הַזָּב – שֶׁהוּא מְטַמֵּא {{ב|תַּחַת אֶבֶן מְסָמָא.|מטמא גם מרכב שמתחת לאבן גדולה.}} כָּל שֶׁטְּבוּל יוֹם מְטַמֵּא – טְמֵא מֵת מְטַמֵּא; חָמוּר טְמֵא מֵת – שֶׁהוּא מְטַמֵּא {{ב|אֶת הָאָדָם.|שנגע בו}} כָּל שֶׁמְּחֻסַּר כִּפּוּרִים פּוֹסֵל – טְבוּל יוֹם פּוֹסֵל; חָמוּר טְבוּל יוֹם – שֶׁהוּא {{ב|פּוֹסֵל אֶת הַתְּרוּמָה.|אסור לו לאכול תרומה}} {{הע-שמאל|ר' יאשיה חוזר על דברי רבי שהובאו לעיל, ודוחה אותם בטענה שאין עונשים מן הדין.}} '''"וִישַׁלְּחוּ מִן הַמַּחֲנֶה כָּל צָרוּעַ וְכָל זָב וְכָל טָמֵא לָנָפֶשׁ"''', לָמָּה נֶאֱמַר? אֵין לִי אֶלָּא אֵלּוּ, שְׁאָר טְמֵאִים מִנַּיִן? הָיָה רַבִּי יֹאשִׁיָּה אוֹמֵר: אָמַרְתָּ קַל וָחֹמֶר. אִם נִדְחוּ זָבִים וּמְצֹרָעִים טְמֵאִים מִמַּחֲנֵה אָרוֹן הַקַּל, קַל וָחֹמֶר מִמַּחֲנֵה שְׁכִינָה חָמוּר. אֶלָּא אִם אָמַרְתָּ כֵּן עָנַשְׁתָּ מִן הַדִּין, לְכָךְ נֶאֱמַר '''"וִישַׁלְּחוּ מִן הַמַּחֲנֶה"''', לְלַמֶּדְךָ שֶׁאֵין עוֹנְשִׁין מִן הַדִּין. {{הע-שמאל|דורש "'''כל''' צרוע" וכו' (פס' ב). אם המשולח אינו יכול להיות לבדו, כגון תינוק – שולחים עמו מבוגר שיטפל בו.}}בְּכָל אָדָם הַכָּתוּב מְדַבֵּר, אוֹ אֵינוֹ מְדַבֵּר אֶלָּא בַּלְוִיִּם נוֹשְׂאֵי אָרוֹן? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"מִזָּכָר וְעַד נְקֵבָה תְּשַׁלֵּחוּ"'''. בְּכָל אָדָם הַכָּתוּב מְדַבֵּר; אֶחָד גְּדוֹלִים וְאֶחָד קְטַנִּים בַּמַּשְׁמָע. אַתָּה אוֹמֵר אֶחָד גְּדוֹלִים וְאֶחָד קְטַנִּים בַּמַּשְׁמָע, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא כְּעִנְיָן שֶׁעָנַשׁ: מַה מָּצִינוּ בִּמְטַמֵּא מִקְדָּשׁ, שֶׁלֹּא עָנַשׁ אֶלָּא גְדוֹלִים, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְאִישׁ אֲשֶׁר יִטְמָא וְלֹא יִתְחַטָּא וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ" ([[במדבר יט כ]]), אַף כָּאן לֹא נַזְהִיר אֶלָּא גְדוֹלִים? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"מִזָּכָר וְעַד נְקֵבָה תְּשַׁלֵּחוּ"''', אֶחָד גְּדוֹלִים וְאֶחָד קְטַנִּים בַּמַּשְׁמָע. {{הע-שמאל|ר' יונתן מוסיף טמאים נוספים המשולחים מהמחנה, כגון מצורע מוסגר ובועל נידה, שטומאותיהם כטומאות טמא המת והזב בהתאמה.}}רַבִּי יוֹנָתָן אוֹמֵר: '''"מִזָּכָר וְעַד נְקֵבָה תְּשַׁלֵּחוּ"''' לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר '''"וִישַׁלְּחוּ מִן הַמַּחֲנֶה כָּל צָרוּעַ וְכָל זָב וְכָל טָמֵא לָנָפֶשׁ"''', אֵין לִי אֶלָּא אֵלּוּ; שְׁאָר טְמֵאִים מִנַּיִן? אָמַרְתָּ קַל וָחֹמֶר הוּא: אִם נִדְחוּ טְמֵאִים הַקַּלִּים, קַל וָחֹמֶר חֲמוּרִים! אֶלָּא אִם אָמַרְתָּ כֵּן עָנַשְׁתָּ מִן הַדִּין! לְכָךְ נֶאֱמַר '''"מִזָּכָר וְעַד נְקֵבָה"'''. {{הע-שמאל|דורש "מזכר '''עד''' נקבה תשלחום".}}'''"מִזָּכָר וְעַד נְקֵבָה תְּשַׁלֵּחוּ"''', אֵין לִי אֶלָּא זָכָר וּנְקֵבָה; טֻמְטוּם וְאַנְדְּרוֹגִינוֹס מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"אֶל מִחוּץ לַמַּחֲנֶה תְּשַׁלְּחוּם"'''. {{הע-שמאל|יש לשלח מהמחנה גם קטנים (ראו לעיל); והשוו [[ביאור:מכילתא/נזיקין#פרשה ט|מכילתא נזיקין ט,]] לעניין שילוח עבדים.}}אֵין לִי אֶלָּא שֶׁיָּכוֹל לְהִשְׁתַּלֵּחַ; שֶׁאֵין יָכוֹל לְהִשְׁתַּלֵּחַ מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"אֶל מִחוּץ לַמַּחֲנֶה תְּשַׁלְּחוּם"'''. אֵין לִי אֶלָּא אָדָם; כֵּלִים מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"אֶל מִחוּץ לַמַּחֲנֶה תְּשַׁלְּחוּם"'''. {{הע-שמאל|ר' עקיבא מוצא בביטוי "וכל טמא" ריבוי לשילוח כלים; ר' ישמעאל לומד זאת מהיקש מאבני בית מנוגע.}}רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: '''"מִזָּכָר וְעַד נְקֵבָה תְּשַׁלֵּחוּ"''', אֶחָד אָדָם וְאֶחָד כֵּלִים בַּמַּשְׁמָע. רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: הֲרֵי אַתָּה דָן: הוֹאִיל וְאָדָם מְטַמֵּא בִּנְגָעִים, וּבְגָדִים מְטַמְּאִים בִּנְגָעִים, מָה אָדָם טָעוּן שִׁלּוּחַ – אַף כֵּלִים טְעוּנִים שִׁלּוּחַ. לֹא, אִם אָמַרְתָּ בְּאָדָם שֶׁמְּטַמֵּא עַל גַּבֵּי מִשְׁכָּב וּמוֹשָׁב, לְפִיכָךְ טָעוּן שִׁלּוּחַ, תֹּאמַר בַּכֵּלִים שֶׁאֵין מְטַמְּאִין עַל גַּבֵּי מִשְׁכָּב וּמוֹשָׁב, לְפִיכָךְ לֹא יִטָּעֲנוּ שִׁלּוּחַ! הֲרֵי אֶבֶן הַמְּנֻגַּעַת תּוֹכִיחַ, שֶׁאֵינָהּ מְטַמְּאָה עַל גַּבֵּי מִשְׁכָּב וּמוֹשָׁב, וּטְעוּנָה שִׁלּוּחַ. וְאַל תִּתְמַהּ בַּכֵּלִים, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁאֵין מְטַמְּאִים עַל גַּבֵּי מִשְׁכָּב וּמוֹשָׁב – לְפִיכָךְ יִטָּעֲנוּ שִׁלּוּחַ! {{הע-שמאל|לעניין מטלית קטנה ראו [[ביאור:תוספתא/נגעים/ה#יד|תוספתא נגעים ה יד.]]}}רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר: "מִזָּכָר וְעַד נְקֵבָה תְּשַׁלֵּחוּ", מַה זָּכָר וּנְקֵבָה מְיֻחָדִים, שֶׁהֵם רְאוּיִים לַעֲשׂוֹת אָב הַטֻּמְאָה וּטְעוּנִין שִׁלּוּחַ, אַף כָּל שֶׁרָאוּי לֵיעָשׂוֹת אָב הַטֻּמְאָה – טָעוּן שִׁלּוּחַ. יָצָא {{ב|פָּחוֹת מִשָּׁלֹשׁ עַל שָׁלֹשׁ|חתיכת בד קטנה}}, שֶׁאֵין רָאוּי לַעֲשׂוֹת אָב הַטֻּמְאָה בְּכָל הַתּוֹרָה. {{הע-שמאל|הפסוק עוסק באוכל נבלה. הדרשה מנתקת בין כיבוס הבגדים לרחיצת הגוף, ומחברת את הרחיצה בלבד לעונש הכרת; והשוו [[ביאור:ספרא/אחרי מות#פרק יב|ספרא אחרי פרק יב:]] "על רחיצת גופו ענוש כרת ועל כיבוס בגדים בארבעים".}}רַבִּי יִצְחָק אוֹמֵר: הֲרֵי הוּא אוֹמֵר: "וְאִם לֹא יְכַבֵּס וּבְשָׂרוֹ לֹא יִרְחַץ וְנָשָׂא עֲו‍ֹנוֹ" ([[ויקרא יז טז]]). עַל רְחִיצַת גּוּפוֹ עָנַשׁ הַכָּתוּב כָּרֵת. אַתָּה אוֹמֵר עַל רְחִיצַת גּוּפוֹ עָנַשׁ הַכָּתוּב כָּרֵת, אוֹ לֹא עָנַשׁ אֶלָּא עַל כִּבּוּס בְּגָדִים? אָמַרְתָּ: מַה טְּמֵא מֵת, חָמוּר, לֹא עָנַשׁ בּוֹ עַל כִּבּוּס בְּגָדִים; הָאוֹכֵל מִנְּבֵלָה, קַלָּה – דִּין הוּא שֶׁלֹּא יֵעָנֵשׁ בּוֹ עַל כִּבּוּס בְּגָדִים! {{הע-שמאל|הזבים והמצורעים מוצאים ממחנה לויה, ואין די בכך שלא יגעו בארון ובנושאיו.}}'''"אֶל מִחוּץ לַמַּחֲנֶה תְּשַׁלְּחוּם"''', לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר '''"וִישַׁלְּחוּ מִן הַמַּחֲנֶה"''', שׁוֹמְעַנִי לֹא יִגְּעוּ לֹא בָּאָרוֹן וְלֹא בַּנּוֹשְׂאִין, אֲבָל יַקְצוּ לָהֶם מָקוֹם בִּפְנֵי עַצְמָם. תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"אֶל מִחוּץ לַמַּחֲנֶה תְּשַׁלְּחוּם"'''. {{הע-שמאל|יישום עניין ההוצאה מהמחנה לימי המקדש; וראו [[ביאור:משנה כלים פרק א#משנה ז|כלים א ז-ח;]] וכלשון הספרי [[ביאור:תוספתא/כלים/בבא קמא/א#י|בתוספתא ב"ק דכלים א י.]]}}'''"וְלֹא יְטַמְּאוּ אֶת מַחֲנֵיהֶם"''', מִכָּאן אָמְרוּ: שָׁלֹשׁ מַחֲנוֹת הֵן: מַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל וּמַחֲנֵה לְוִיָּה וּמַחֲנֵה שְׁכִינָה. מִפֶּתַח יְרוּשָׁלַיִם וְעַד הַר הַבַּיִת – מַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל, מִפֶּתַח הַר הַבַּיִת עַד {{ב|הָעֲזָרָה|החיל}} – מַחֲנֵה לְוִיָּה, מִפֶּתַח הָעֲזָרָה וְלִפְנִים – מַחֲנֵה שְׁכִינָה. {{הע-שמאל|כאן מפורש שהקב"ה שוכן במחנה ישראל ולא רק במחנה שכינה, בניגוד לתחילת הפיסקה ולפשט. הטומאות שבמחנה ישראל (כגון טמא מת והזב) אינן גורמות לסילוק השכינה ממנו!}}"אֲשֶׁר אֲנִי שֹׁכֵן בְּתוֹכָם", חֲבִיבִים הֵם יִשְׂרָאֵל, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁהֵם טְמֵאִים – שְׁכִינָה בֵּינֵיהֶם. וְכֵן הוּא אוֹמֵר: "הַשֹּׁכֵן אִתָּם בְּתוֹךְ טֻמְאֹתָם" ([[ויקרא טז טז]]). וְאוֹמֵר: "בְּטַמְּאָם אֶת מִשְׁכָּנִי אֲשֶׁר בְּתוֹכָם" ([[ויקרא טו לא]]). וְאוֹמֵר: "וְלֹא יְטַמְּאוּ אֶת מַחֲנֵיהֶם אֲשֶׁר אֲנִי שֹׁכֵן בְּתוֹכָם". וְאוֹמֵר: "וְלֹא תְטַמְּאוּ אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתֶּם יֹשְׁבִים בָּהּ אֲשֶׁר אֲנִי שֹׁכֵן בְּתוֹכָהּ" ([[במדבר לה לד]]). {{הע-שמאל|הזיבה והצרעת נכנסו למחנה אחרי חטא העגל ובעקבותיו. וראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/בחדש#פרשה ט|מכילתא בחדש ט,]] "שלא היה בהן סומין" וכו'. ביום חטא העגל נכנסו שתי מחלות הטומאה למחנה.}}רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר: בֹּא וּרְאֵה מַה כֹּחַ עֲבֵרָה קָשֶׁה, שֶׁעַד שֶׁלֹּא פָּשְׁטוּ יְדֵיהֶם בַּעֲבֵרָה לֹא הָיָה בָּהֶם זָבִים וּמְצֹרָעִים, וּמִשֶּׁפָּשְׁטוּ יְדֵיהֶם בַּעֲבֵרָה הָיוּ בָּהֶם זָבִים וּמְצֹרָעִים. לְפִי דַרְכֵּנוּ לָמַדְנוּ {{ב|שֶׁשְּׁלֹשָׁה דְּבָרִים אֵלּוּ|החטא, הזיבה והצרעת}} אֵרְעוּ בּוֹ בַיּוֹם. {{הע-שמאל|רשב"י מלמד את כח העבירה מכך שלפניה ראו ישראל את כבוד ה' ולא יראו מההתגלות, ואחריה יראו אפילו ממשה ומזיו פניו.}}רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי אוֹמֵר: בֹּא וּרְאֵה מַה כֹּחַ עֲבֵרָה קָשֶׁה, שֶׁעַד שֶׁלֹּא פָּשְׁטוּ יְדֵיהֶם בַּעֲבֵרָה, מַה נֶּאֱמַר בָּהֶם? "וּמַרְאֵה כְּבוֹד ה' כְּאֵשׁ אֹכֶלֶת" ([[שמות כד יז]]), לֹא יְרֵאִים וְלֹא מִזְדַּעְזְעִים. מִשֶּׁפָּשְׁטוּ יְדֵיהֶם בַּעֲבֵרָה, מַה נֶּאֱמַר בָּהֶם? "וַיַּרְא אַהֲרֹן וְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת מֹשֶׁה וְהִנֵּה קָרַן עוֹר פָּנָיו וַיִּירְאוּ מִגֶּשֶׁת אֵלָיו" ([[שמות לד ל]]). {{הע-שמאל|הטמאים לא סירבו להוצאתם מהמחנות.}}'''"וַיַּעֲשׂוּ כֵן בְּנֵי יִשְׂרָאֵל"''', לְהוֹדִיעַ שִׁבְחָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל, שֶׁכְּשֵׁם שֶׁאָמַר לָהֶם מֹשֶׁה כֵּן עָשׂוּ. מַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''"כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר ה' אֶל מֹשֶׁה כֵּן עָשׂוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל"'''? מְלַמֵּד שֶׁאַף הַטְּמֵאִים לֹא עִכְּבוּ. }} ===פיסקה ב=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| '''על במדבר ה ה-ז''' {{הע-שמאל|אם מת הגר ואין לו יורשים – יש להשיב את הגזילה והחומש לכהן (פסוק ח). הדין הזה אינו מופיע בויקרא, ועבורו נשנתה כאן פרשת אשם גזילות, לדברי ר' ישמעאל.}}'''"וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר: דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, אִישׁ אוֹ אִשָּׁה כִּי יַעֲשׂוּ מִכֹּל חַטֹּאות הָאָדָם"''' ([[במדבר ה ה]]-ו). לָמָּה נֶאֶמְרָה פָּרָשָׁה זֹאת? לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר: "נֶפֶשׁ כִּי תֶחֱטָא וּמָעֲלָה מַעַל בַּה'... אוֹ מָצָא אֲבֵדָה וְכִחֶשׁ בָּהּ וְנִשְׁבַּע עַל שָׁקֶר" ([[ויקרא ה כא]]-כב). אֲבָל בְּגוֹזֵל הַגֵּר לֹא שָׁמַעְנוּ בְּכָל הַתּוֹרָה! תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, אִישׁ אוֹ אִשָּׁה כִּי יַעֲשׂוּ מִכֹּל חַטֹּאות הָאָדָם לִמְעֹל מַעַל בַּה'"'''. בָּא הַכָּתוּב וְלִמֵּד עַל גּוֹזֵל הַגֵּר וְנִשְׁבַּע לוֹ {{ב|וּמֵת|הגר}} – שֶׁיְּשַׁלֵּם קֶרֶן וָחֹמֶשׁ לַכֹּהֲנִים וְאָשָׁם לַמִּזְבֵּחַ. זוֹ מִדָּה בַּתּוֹרָה: כָּל פָּרָשָׁה שֶׁנֶּאֶמְרָה בְּמָקוֹם אֶחָד וְחִסֵּר בָּהּ דָּבָר אֶחָד, וְחָזַר וּשְׁנָאָהּ בְּמָקוֹם אַחֵר, לֹא שְׁנָאָהּ אֶלָּא עַל שֶׁחִסֵּר בָּהּ דָּבָר אֶחָד! {{הע-שמאל|יש לדרוש את הפסוקים כדלהלן. וראו דרשות אחרות על 'לאמור' [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/מסכתא דפסחא בא#פתיחה|בפתיחת מכילתא פסחא,]] [[ביאור:משנה סוטה פרק ה#משנה ד|בסוטה ה ד,]] [[ביאור:ספרי דברים/ואתחנן#פיסקה כו|ובספרי דברים כו.]]}}רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: כָּל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר בָּהּ "לֵאמֹר" – צָרִיךְ לִידָּרֵשׁ. {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא/נזיקין#פרשה ו|מכילתא נזיקין ו,]] וראו [[ביאור:תוספתא/בבא קמא/א#ב|תוספתא ב"ק א ב.]]}}רַבִּי יֹאשִׁיָּה אוֹמֵר: '''"אִישׁ אוֹ אִשָּׁה"''' לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר: "וְכִי יִפְתַח אִישׁ בּוֹר, אוֹ כִי יִכְרֶה אִישׁ בֹּר" ([[שמות כא לג]]), אֵין לִי אֶלָּא אִישׁ; אִשָּׁה מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"אִישׁ אוֹ אִשָּׁה"''', לְהַשְׁווֹת אִשָּׁה לְאִישׁ לְכָל חַטָּאוֹת וּנְזָקִים שֶׁבַּתּוֹרָה! רַבִּי יוֹנָתָן אוֹמֵר: אֵינוֹ צָרִיךְ, שֶׁכְּבָר נֶאֱמַר: "בַּעַל הַבּוֹר יְשַׁלֵּם" ([[שמות כא לד]]), וְאוֹמֵר: "שַׁלֵּם יְשַׁלֵּם הַמַּבְעִר אֶת הַבְּעֵרָה" ([[שמות כב ה]]). מַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''"אִישׁ אוֹ אִשָּׁה"'''? – לְתַלְמוּדוֹ הוּא בָּא. {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:תוספתא/שבועות/ג#ה|תוספתא שבועות ג ה:]] 'אין אדם כופר בעמיתו עד שכופר בעיקר'. דורש "מעל בה'". בכל עבירה שבין אדם לחברו יש גם יסוד שבין אדם למקום.}}'''"כִּי יַעֲשׂוּ מִכֹּל חַטֹּאות הָאָדָם"''' לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר: "נֶפֶשׁ כִּי תֶחֱטָא וּמָעֲלָה מַעַל בַּה'... אוֹ מָצָא אֲבֵדָה וְכִחֶשׁ בָּהּ" וְגוֹ' ([[ויקרא ה כב]]). אֵין לִי אֶלָּא בִּמְשַׁקֵּר בְּאֵלּוּ – כִּמְשַׁקֵּר בַּמָּקוֹם. בִּשְׁאָר כָּל דָּבָר מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"כִּי יַעֲשׂוּ מִכֹּל חַטֹּאות הָאָדָם"'''. {{הע-שמאל|המעל הוא כפירה בקיום הקב"ה או בקיום החרם, או בסמכות הבעל על אשתו.}}'''"לִמְעֹל מָעַל"'''. אֵין מְעִילָה בְּכָל מָקוֹם אֶלָּא {{ב|שִׁקּוּר,|כפירה בקיום או בסמכות}} וְכֵן הוּא אוֹמֵר: "וַיִּמְעֲלוּ בֵּאלֹהֵי אֲבוֹתֵיהֶם" ([[דברי הימים א ה כה]]), וְאוֹמֵר: "וַיִּמְעֲלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מַעַל בַּחֵרֶם" ([[יהושע ז א]]), וְאוֹמֵר: "וַיָּמָת שָׁאוּל בְּמַעֲלוֹ אֲשֶׁר מָעַל בַּה'" ([[דברי הימים א י יג]]), וְאוֹמֵר בְּעֻזִּיָּה: "צֵא מִן הַמִּקְדָּשׁ כִּי מָעַלְתָּ" ([[דברי הימים ב כו יח]]), וְאוֹמֵר: "וּמָעֲלָה בוֹ מָעַל" ([[במדבר ה יב]]). הָא אֵין מְעִילָה בְּכָל מָקוֹם אֶלָּא שִׁקּוּר. {{הע-שמאל|"נפש" הוא מונח רחב יותר מ"איש או אשה", כי הוא כולל גם טומטום ואנדרוגינוס.}}'''"וְאָשְׁמָה הַנֶּפֶשׁ הַהִיא"''' לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר: '''"אִישׁ אוֹ אִשָּׁה"''', אֵין לִי אֶלָּא אִישׁ אוֹ אִשָּׁה. טֻמְטוּם וְאַנְדְּרוֹגִינוֹס מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"וְאָשְׁמָה הַנֶּפֶשׁ הַהוּא"'''. {{הע-שמאל|כל הגזלנים חייבים באשם חוץ מהקטנים, שאין בהם דעת.}}'''"הַנֶּפֶשׁ הַהִיא"''' – הַכֹּל בַּמַּשְׁמָע: הָאֲנָשִׁים וְהַנָּשִׁים וְהַגֵּרִים בַּמַּשְׁמָע. מַשְׁמָע מֵבִיא אֶת אֵלּוּ וּמֵבִיא אֶת הַקָּטָן? אָמַרְתָּ: מָה אִם עֲבוֹדָה זָרָה חֲמוּרָה, פָּטַר בָּהּ אֶת הַקָּטָן – קַל וָחֹמֶר לְכָל מִצְוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה. {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה בבא קמא פרק ט#משנה יא|ב"ק ט יא,]] [[ביאור:תוספתא/בבא קמא/י#ו|ותוספתא שם י ו.]] דורש "הנפש ההיא".}}'''"וְאָשְׁמָה הַנֶּפֶשׁ הַהִיא"''' לָמָּה נֶאֱמַר? מִנַּיִן אַתָּה אוֹמֵר בְּגוֹזֵל אֶת הַגֵּר וְנִשְׁבַּע לוֹ, וְהָלַךְ לְהָבִיא אֶת הַכֶּסֶף וְאֶת הָאָשָׁם, וְלֹא הִסְפִּיק לְהָבִיא {{ב|עַד שֶׁמֵּת,|הגזלן}} {{ב|שֶׁהַיּוֹרְשִׁים פְּטוּרִים?|יורשי הגזלן פטורים מאשם}} תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"וְאָשְׁמָה הַנֶּפֶשׁ הַהִיא"'''. אוֹ, כְּשֵׁם שֶׁפְּטוּרִים מִן הָאָשָׁם כָּךְ יִהְיוּ פְטוּרִים מִן הַקֶּרֶן? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"וְנָתַן לַאֲשֶׁר אָשַׁם לוֹ"''' ([[במדבר ה ז]]). {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה בבא קמא פרק ג#משנה י|ב"ק ג י.]] בית הדין אינו מעניש את המדליק, אבל יש עליו חובה מוסרית לפצות את הניזק, ואם לא עשה כן נענש בידי שמים.}}'''"וְאָשְׁמָה הַנֶּפֶשׁ הַהִיא"''' לָמָּה נֶאֱמַר? מִנַּיִן אַתָּה אוֹמֵר, הַמַּדְלִיק גְּדִישׁוֹ שֶׁל חֲבֵרוֹ בְּשַׁבָּת, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁאֵין בֵּית דִּין נִפְרָעִים מִמֶּנּוּ – שֶׁהוּא נִידּוֹן בְּנַפְשׁוֹ? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"וְאָשְׁמָה הַנֶּפֶשׁ הַהִיא"'''. {{הע-שמאל|הוידוי נעשה בקרבנות חטאת ואשם ובהוצאה להורג (ראו [[ביאור:משנה סנהדרין פרק ו#משנה ב|סנהדרין ו ב.]]) בכל המצבים הללו מדובר על כפרה על החטא. ר' נתן דורש "הנפש" – מי שהתחייב בנפשו. הוא מרחיב את חובת הוידוי לכל המתים, גם במוות טבעי. יתכן שההרחבה הזאת נגרמת מכך שבטלו מיתות בית דין.}}'''"וְהִתְוַדּוּ"''' ([[במדבר ה ז]]) לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר: "וְהִתְוַדָּה אֲשֶׁר חָטָא עָלֶיהָ" ([[ויקרא ה ה]]). אֵין לִי אֶלָּא חַטָּאת, שֶׁטְּעוּנָה וִדּוּי. אָשָׁם מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"וְאָשְׁמָה הַנֶּפֶשׁ הַהִיא – וְהִתְוַדּוּ"'''. רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: זֶה בָּנָה אָב לְכָל הַמֵּתִים, שֶׁטְּעוּנִים וִדּוּי. }} ===פיסקה ג=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| '''על במדבר ה ז''' {{הע-שמאל|השוו [[ביאור:משנה שבועות פרק ה|שבועות ה א:]] שבועת הפיקדון היא על כסף שנמצא אצל הנשבע עצמו, ולא אצל אחר – אפילו לא אצל אביו. הדין הזה מופיע רק כאן, ולא במשנה או בתוספתא.}}'''"וְהִתְוַדּוּ אֶת חַטָּאתָם אֲשֶׁר עָשׂוּ"''' ([[במדבר ה ז]]), וְלֹא עַל מַה שֶּׁעָשָׂה אָבִיו. שֶׁאִם אָמַר לוֹ: 'תֵּן לִי פִּקָּדוֹן שֶׁהִפְקַדְתִּי אֵצֶל אָבִיךָ', וְהוּא אוֹמֵר: 'לֹא הִפְקַדְתָּ', 'מַשְׁבִּיעֲךָ אֲנִי', וְאָמַר: 'אָמֵן', לְאַחַר מִכֵּן הוֹדָה, שׁוֹמֵעַ אֲנִי שֶׁהוּא חַיָּב? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"וְהִתְוַדּוּ אֶת חַטָּאתָם אֲשֶׁר עָשׂוּ"''', וְלֹא עַל מַה שֶּׁעָשָׂה אָבִיו. {{הע-שמאל|אם הגזילה אבדה, נאכלה או נמכרה – '''משלם''' את ערכה ועוד חומש. כאן נוסף שאפילו אם '''השיב''' את הגזילה בעין – אינו נפטר מהחומש!}}"'''וְהֵשִׁיב''' אֶת אֲשָׁמוֹ בְּרֹאשׁוֹ", לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר: "'''וְשִׁלַּם''' אֹתוֹ בְּרֹאשׁוֹ" ([[ויקרא ה כד]]). אֵין לִי אֶלָּא עִקַּר דָּמִים; חֹמֶשׁ מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"וְהֵשִׁיב אֶת אֲשָׁמוֹ בְּרֹאשׁוֹ"'''. {{הע-שמאל|החומש הוא 25% מערך הגזילה. לדעת ר' יאשיה הוא 20%. וראו [[ביאור:תוספתא/מעשר שני/ד|תוספתא מע"ש ד א,]] מחלוקת ת"ק ור' אלעזר בר"ש.}}'''"וַחֲמִישִׁתוֹ יוֹסִף עָלָיו"''', עַד שֶׁיִּהְיֶה הוּא וְחֻמְשׁוֹ חֲמִשָּׁה. מִשּׁוּם רַבִּי יֹאשִׁיָּה אָמְרוּ: חֻמְשׁוֹ שֶׁל סֶלַע. {{הע-שמאל|הדרשה מרחיבה את רשימת העשויים לקבל את החזר הגזילה והחומש: לא רק הנגזל או שליחו, אלא גם שליח בית דין, היורש (אם מת הנגזל) או בעל החוב של הנגזל. וראו [[ביאור:משנה בבא קמא פרק ט#משנה ה|ב"ק ט ה,]] שם אוסרים על החזרת הגזילה לבנו או לשלוחו של הנגזל. [[ביאור:תוספתא/בבא קמא/י#ה|בתוספתא ב"ק י ה]] מופיעה דעתו של רשב"א, הנראית קרובה לדרשה שלפנינו: הנגזל יכול למנות שליח, אבל הגזלן לא.}}'''"וְנָתַן לַאֲשֶׁר אָשַׁם לוֹ"''', לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר: "לַאֲשֶׁר הוּא לוֹ יִתְּנֶנּוּ בְּיוֹם אַשְׁמָתוֹ" ([[ויקרא ה כד]]). אֵין לִי אֶלָּא לוֹ וּשְׁלוּחוֹ. מִנַּיִן לְרַבּוֹת שְׁלִיחַ בֵּית דִּין וְהַיּוֹרֵשׁ? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"וְנָתַן לַאֲשֶׁר אָשַׁם לוֹ"'''. רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: הֲרֵי שֶׁהָיָה חַיָּב לַחֲבֵרוֹ מָנֶה וּבָא בְּבֵית דִּין, וְלֹא הִסְפִּיק לְתִנְּנוֹ עַד שֶׁבָּא בַּעַל חוֹב שֶׁל נִגְזָל. מִנַּיִן שֶׁמּוֹצִיאִים מִיַּד הַגַּזְלָן וְנוֹתְנִים לְבַעַל חוֹב שֶׁל נִגְזָל? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"וְנָתַן לַאֲשֶׁר אָשַׁם לוֹ"''', מִכָּל מָקוֹם! }} ===פיסקה ד=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| '''על במדבר ה ח''' '''"וְאִם אֵין לָאִישׁ גֹּאֵל"''' ([[במדבר ה ח]]), רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: וְכִי יֵשׁ לְךָ אָדָם בְּיִשְׂרָאֵל שֶׁאֵין לוֹ גּוֹאֵל? {{הע-שמאל|רק לגר יתכן שאין גואל, אם מת ערירי. במקרה כזה נכסיו של הגר נתפסים ע"י מי שהגיע אליהם ראשון ([[ביאור:משנה בבא בתרא פרק ד#משנה ט|ב"ב ד ט]]), ואם גזלו אותו – החזר הגזילה הוא לכהנים, וראו [[ביאור:משנה בבא קמא פרק ט#משנה יא|ב"ק ט יא.]]}}וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''"וְאִם אֵין לָאִישׁ גֹּאֵל"'''? בָּא הַכָּתוּב וְלִמֵּד עַל הַגּוֹזֵל אֶת הַגֵּר וְנִשְׁבַּע לוֹ, {{ב|וּמֵת|הגר}}, שֶׁיְּשַׁלֵּם קֶרֶן וָחֹמֶשׁ לַכֹּהֲנִים וְאָשָׁם לַמִּזְבֵּחַ. רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: '''"וְאִם אֵין לָאִישׁ גֹּאֵל"''', אֵין לִי אֶלָּא אִישׁ; אִשָּׁה מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"לְהָשִׁיב הָאָשָׁם אֵלָיו"'''. {{הע-שמאל|דורש "להשיב" – כל נגזל שניתן להשיב לו.}} אַבָּא חָנִין אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבִּי אֱלִיעֶזֶר: בַּנִּגְזָל הַכָּתוּב מְדַבֵּר. {{הע-שמאל|האיש שאין לו גואל הוא הנגזל, ולא הגוזל; שהרי מדובר על השבת הגזילה לגואל.}}אַתָּה אוֹמֵר בַּנִּגְזָל הַכָּתוּב מְדַבֵּר, אוֹ אֵינוֹ מְדַבֵּר אֶלָּא בַּגּוֹזֵל? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"לְהָשִׁיב הָאָשָׁם אֵלָיו"''', הָא בַּנִּגְזָל הַכָּתוּב מְדַבֵּר. '''"הָאָשָׁם הַמּוּשָׁב לַה' לַכֹּהֵן"''', בַּכֶּסֶף הַכָּתוּב מְדַבֵּר. {{הע-שמאל|המילה "אשם" מסמנת הן את הכסף שנגזל ומושב, הן את הקרבן. כאן מדובר על הכסף, שהרי הקרבן נזכר לחוד.}}אַתָּה אוֹמֵר בַּכֶּסֶף הַכָּתוּב מְדַבֵּר אוֹ אֵינוֹ מְדַבֵּר אֶלָּא בָּאָשָׁם? כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר '''"מִלְּבַד אֵיל הַכִּפֻּרִים אֲשֶׁר יְכַפֶּר בּוֹ עָלָיו"''', הֲרֵי אָשָׁם אָמוּר. הָא מַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''"הָאָשָׁם הַמּוּשָׁב לַה' לַכֹּהֵן"'''? בַּכֶּסֶף הַכָּתוּב מְדַבֵּר. '''"לַה' לַכֹּהֵן"''', קְנָאוֹ הַשֵּׁם וּנְתָנוֹ לַכֹּהֲנִים. {{הע-שמאל|הדרשה מסבירה את היחס בין ה' לבין הכהן.}} '''"לַכֹּהֵן"''' – בְּאַנְשֵׁי מִשְׁמָר הַכָּתוּב מְדַבֵּר. אַתָּה אוֹמֵר בְּאַנְשֵׁי מִשְׁמָר הַכָּתוּב מְדַבֵּר, {{הע-שמאל|הכהנים שמקריבים את איל האשם הם דווקא אלו שזוכים בכסף השבת הגזילה; בניגוד [[ביאור:תוספתא/מנחות/יג#ג|לתוספתא מנחות יג ג,]] אבל ראו לקמן בסוף הפיסקה שיתכן לתת את איל האשם למשמרת מאוחרת מזו שקיבלה את הגזילה ואת החומש. אם הגזלן הוא כהן, לכאורה הוא יכול להקריב את האשם ולזכות בעצמו בכספים, שהרי אילו היה ישראל מחזיר את גזל הגר, היה הכהן עשוי לזכות בהם; אבל יש שלב שבו הכספים אינם ברשות הגזלן; שהרי כל אנשי המשמר יכולים תיאורטית להקריב את האשם ולזכות בהם, ולכן יוציאו את הכספים מהגזלן ויחלקו אותם לשאר אנשי המשמר. ההסבר הזה דחוק, אבל הדרשה אוחזת בו כדי שלא יווצר מצב שהגזלן זוכה בכספי הגזילה; וראו [[בבא קמא קט ב]], שהשתמשו בדחיה דחוקה אחרת – דרשה משדה אחוזה.}}אוֹ אֵינוֹ מְדַבֵּר אֶלָּא בְּכָל כֹּהֵן שֶׁיִּרְצֶה? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"מִלְּבַד אֵיל הַכִּפֻּרִים אֲשֶׁר יְכַפֶּר בּוֹ עָלָיו"'''. אֵת שֶׁמְּכַפְּרִים בּוֹ עָלָיו, אֵלּוּ הֵן? אֵלּוּ אַנְשֵׁי מִשְׁמָר. הֲרֵי שֶׁגּוֹזֵל – כֹּהֵן; יִזְכֶּה בּוֹ? וְהַדִּין נוֹתֵן: אִם זָכָה {{ב|בְּשֶׁל אֲחֵרִים|בהחזר גזל גר שמביא ישראל}}, לֹא יִזְכֶּה בְּשֶׁל עַצְמוֹ? הָיָה רַבִּי נָתָן אוֹמֵר בְּלָשׁוֹן אַחֶרֶת: אִם דָּבָר שֶׁלֹּא זָכִיתִי בוֹ עַד שֶׁלֹּא בָּא לְתוֹךְ יָדִי, {{ב|מִשֶּׁבָּא לְתוֹךְ יָדִי – אֵין אַחֵר מוֹצִיאוֹ מִיָּדִי;|אם אני מקריב את האשם – אין לשאר אנשי המשמר זכות להוציא את הכספים מידי}} דָּבָר שֶׁזָּכִיתִי בוֹ עַד שֶׁלֹּא בָּא לְיָדִי, מִשֶּׁבָּא לְיָדִי – דִּין הוּא שֶׁלֹּא יְהֵא אַחֵר זוֹכֶה וּמוֹצִיאוֹ מִתַּחַת יָדִי! אָמְרוּ לוֹ: לֹא, אִם אָמַרְתָּ בָּזֶה שֶׁאֵין לַאֲחֵרִים בּוֹ חֵלֶק, תֹּאמַר בָּזֶה {{ב|שֶׁיֵּשׁ בּוֹ לַאֲחֵרִים חֵלֶק?|שהרי לפני שהביא את האשם היה כל כהן במשמר עשוי להקריב אותו ולזכות בכספים.}} הוֹאִיל וְיֵשׁ בּוֹ לַאֲחֵרִים חֵלֶק – דִּין הוּא שֶׁיֵּצֵא מִתַּחַת יָדוֹ, וְיִתְחַלֵּק לְאַנְשֵׁי מִשְׁמָר! '''"מִלְּבַד אֵיל הַכִּפֻּרִים אֲשֶׁר יְכַפֶּר בּוֹ עָלָיו"'''. מִנַּיִן אַתָּה אוֹמֵר בְּגוֹזֵל אֶת הַגֵּר וְנִשְׁבַּע לוֹ, וְהָלַךְ לְהָבִיא אֶת הַכֶּסֶף וְאֶת הָאָשָׁם, וְלֹא הִסְפִּיק לְהָבִיא עַד {{ב|שֶׁמֵּת|הגזלן}} – שֶׁהַיּוֹרְשִׁים פְּטוּרִים? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"מִלְּבַד אֵיל הַכִּפֻּרִים אֲשֶׁר יְכַפֶּר בּוֹ עָלָיו"'''. {{הע-שמאל|יורשי הגזלן פטורים מהקרבן ומהחומש, וחייבים רק להחזיר את הקרן, וראו לעיל פיסקה ב; אבל אם הקרבן והחומש הגיעו לידי הכהנים – אין מוציאים אותו מידם.}}כָּךְ הָיָה רַבִּי עֲקִיבָא שׁוֹנֶה עַד שֶׁלֹּא בָּא לְזַפְרוֹנָה, אֲבָל מִשֶּׁבָּא מִזּוֹפְרִין אָמַר: אֲפִלּוּ אִם נָתַן הַכֶּסֶף לְאַנְשֵׁי מִשְׁמָר, וּמֵת – {{ב|הַיּוֹרְשִׁין פְּטוּרִין,|אמנם היורשים פטורים, אבל...}} אֵין מוֹצִיאִים מִיַּד כֹּהֵן. וְקוֹרֵא אֲנִי עָלָיו "אִישׁ אֲשֶׁר יִתֵּן לַכֹּהֵן לוֹ יִהְיֶה" ([[במדבר ה י]]), וְהַכֹּהֵן אוֹמֵר לוֹ 'הָבֵא אָשָׁם וְהַקְרֵב'. וְהוּא אוֹמֵר '''"הָאָשָׁם הַמּוּשָׁב לַה' לַכֹּהֵן"''' וְגוֹ' – אֵת שֶׁצָּרִיךְ כַּפָּרָה; יָצָא מֵת, שֶׁכִּפְּרָה לוֹ נַפְשׁוֹ. {{הע-שמאל|שתי השורות האחרונות בדברי ר' עקיבא מכוונות לטענה שהיורשים פטורים מהחומש ומאשם, שהרי הכפרה לגזלן הושגה בכך שהוא מת; והשוו לעיל פיסקה ב.}} '''"מִלְּבַד אֵיל כִּפּוּרִים"''' וְגוֹ'. מִכָּאן אַתָּה אוֹמֵר: נָתַן הַכֶּסֶף לִיהוֹיָרִיב וְאָשָׁם לִידַעְיָה – יָצָא. וְקוֹרֵא אֲנִי עָלָיו "אִישׁ אֲשֶׁר יִתֵּן לַכֹּהֵן לוֹ יִהְיֶה". {{הע-שמאל|משמרת יהויריב שירתה לפני משמרת ידעיה. על הגזלן לתת קודם את הכסף ואחר כך עליו להקריב את האשם. אם הקריב את האשם תחילה – עליו לתת את הכסף למשמר שבו הקריב, או (כדברי ר' יהודה) להביא אשם נוסף לאחר שיחזיר את הגזילה.}}אוֹ אֲפִלּוּ נָתַן אֶת הָאָשָׁם לִיהוֹיָרִיב וְכֶסֶף לִידַעְיָה יָצָא, וְקוֹרֵא אֲנִי עָלָיו "אִישׁ אֲשֶׁר יִתֵּן (לוֹ) לַכֹּהֵן לוֹ יִהְיֶה"? תַּלְמוּד לוֹמַר "מִלְּבַד אֵיל הַכִּפֻּרִים": יַחֲזֹר הַכֶּסֶף אַחַר הָאָשָׁם. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: יַחֲזֹר וְיָבִיא אָשָׁם אַחֵר וְיִתְּנֶנּוּ לִידַעְיָה, וְיִזְכֶּה יְהוֹיָרִיב בְּשֶׁלּוֹ! }} ===פיסקה ה=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| '''על במדבר ה ט''' '''"וְכָל תְּרוּמָה לְכָל קָדְשֵׁי בְנֵי יִשְׂרָאֵל"''' ([[במדבר ה ט]]). {{הע-שמאל|יבול השייך להקדש פטור מתרומות ומעשרות, (וכן ממתנות עניים) – ראו [[ביאור:משנה פאה פרק ד#משנה ח|פאה ד ח;]] אבל אם כבר מירח את התבואה בגורן, ובכך התחייב בתרומות ומעשרות – אינו נפטר מהם ע"י ההקדשה, וראו [[ביאור:ספרי דברים/שופטים/יח#פיסקה קסו|ספרי דברים קסו,]] שפרשו את הפסוק מדברים כעוסק בתרומה.}}רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: בָּא הַכָּתוּב לְלַמֶּדְךָ עַל מַקְדִּישׁ עֲרֵמָתוֹ עַד שֶׁלֹּא מֵרַח, שֶׁהוּא פָּטוּר מִן הַתְּרוּמָה וּמִן הַמַּעַשְׂרוֹת. אוֹ אַף מִשֶּׁמֵּרַח? תַּלְמוּד לוֹמַר "רֵאשִׁית דְּגָנְךָ תִּירֹשְׁךָ וְיִצְהָרֶךָ... תִּתֶּן לוֹ" ([[דברים יח ד]]). רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: בָּא הַכָּתוּב לְלַמֶּדְךָ שֶׁאִם בָּא לַעֲשׂוֹת כָּל גָּרְנוֹ תְּרוּמָה – רַשַּׁאי, וּבִלְבַד שֶׁיְּשַׁיֵּר מִקְצָת. {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה תרומות פרק ד#משנה ה|תרומות ד ה.]]}} '''"וְכָל תְּרוּמָה לְכָל קָדְשֵׁי בְנֵי יִשְׂרָאֵל"''' – בָּא הַכָּתוּב וְלִמֵּד עַל הַתְּרוּמָה, שֶׁתְּהֵא נוֹהֶגֶת בַּכֹּל. {{הע-שמאל|החובה לתת תרומה חלה גם על פירות וירקות וכו', ולא רק על התבואה. בשלושה תחומים חמורה התרומה מהמעשר: היא נאכלת רק ע"י הכהנים ובני ביתם, ולא ע"י הבעלים; היא חלה גם על ראשית הגז, ולא רק על היבול מהצומח; והיא כרוכה בהעברת הבעלות לכהן, לפיכך מטרתה אינה רק חינוכית אלא גם כלכלית. וראו [[ביאור:ספרי דברים/ראה/יג-יד#פיסקה קה|ספרי דברים קה,]] שם מרבים את תחולת המעשרות, ומכאן בדרך קל וחומר מוכיחות הדרשות שלפנינו שגם תחולת התרומה רחבה. נראה שיש לפנינו גם דרשה מוסתרת על "'''וכל''' תרומה '''לכל''' קדשי בני ישראל".}}אִיסִי בֶּן עֲקִיבָא אוֹמֵר: אִם מַעֲשֵׂר, הַקַּל, הֲרֵי הוּא נוֹהֵג בַּכֹּל; תְּרוּמָה, חֲמוּרָה, אֵינוֹ דִין שֶׁתְּהֵא נוֹהֶגֶת בַּכֹּל? דָּבָר אַחֵר: אִם מַעֲשֵׂר, הַקַּל, שֶׁאֵינוֹ נוֹהֵג בְּרֵאשִׁית הַגֵּז – הֲרֵי הוּא נוֹהֵג בַּכֹּל; תְּרוּמָה, חֲמוּרָה, אֵינוֹ דִין שֶׁנּוֹהֶגֶת בַּכֹּל? אִיסִי בֶּן מְנַחֵם אוֹמֵר: אִם מַעֲשֵׂר שֵׁנִי, שֶׁאֵינוֹ בָּא אֶלָּא "לְמַעַן תִּלְמַד לְיִרְאָה" ([[דברים יד כג]]) – הֲרֵי הוּא נוֹהֵג בַּכֹּל; תְּרוּמָה, חֲמוּרָה, דִּין הוּא שֶׁתְּהֵא נוֹהֶגֶת בַּכֹּל! '''"אֲשֶׁר יַקְרִיבוּ לַכֹּהֵן, לוֹ יִהְיֶה"'''. רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: וְכִי תְּרוּמָה מַקְרִיבִים לַכֹּהֵן? מַה תַּלְמוּד לוֹמַר "אֲשֶׁר יַקְרִיבוּ לַכֹּהֵן"? {{הע-שמאל|מפרש את ה"תרומה" כבכורים, הניתנים כמוה לכהן; וראו גם [[ביאור:משנה בכורים פרק ב|בכורים ב א.]] על הכהן להגיע לגורן ולקחת את התרומה, ואילו הביכורים מובאים ("מוקרבים") אליו לירושלים.}}לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר "רֵאשִׁית בִּכּוּרֵי אַדְמָתְךָ תָּבִיא בֵּית ה' אֱלֹהֶיךָ" ([[שמות כג יט]]), אֲבָל לֹא שָׁמַעְנוּ מַה יַּעֲשֶׂה בָּהֶם, – תַּלְמוּד לוֹמַר '''"אֲשֶׁר יַקְרִיבוּ לַכֹּהֵן, לוֹ יִהְיֶה"''', בָּא הַכָּתוּב וְלִמֵּד עַל הַבִּכּוּרִים, שֶׁיֵּהוּ נְתוּנִים לַכֹּהֲנִים. }} ===פיסקה ו=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| '''על במדבר ה י''' {{הע-שמאל|המצב הרגיל הוא שהקדשים נאכלים ע"י הבעלים, ואילו המתנות לכהנים הם היוצא-דופן, למרות שרוב הקדשים – חוץ מהששה המפורטים כאן – מגיעים בסופו של דבר לידי הכהנים.}}'''"וְאִישׁ אֶת קָדָשָׁיו לוֹ יִהְיוּ"''' ([[במדבר ה י]]). כָּל הַקֳּדָשִׁים הָיוּ בִּכְלָל, שֶׁנֶּאֱמַר: '''"וְאִישׁ אֶת קָדָשָׁיו לוֹ יִהְיוּ"'''. מָשַׁךְ הַכָּתוּב כָּל הַקֳּדָשִׁים וּנְתָנָן לַכֹּהֲנִים, וְלֹא שִׁיֵּר מֵהֶם אֶלָּא תּוֹדָה וּשְׁלָמִים וְהַפֶּסַח וּמַעְשַׂר בְּהֵמָה וּמַעְשֵׂר שֵׁנִי וְנֶטַע רְבָעִי – שֶׁיִּהְיוּ לַבְּעָלִים. {{הע-שמאל|כהן המביא קרבן, גם שלא בזמן המשמרת שלו – רשאי להקריב אותו בעצמו, אם הוא כשר לעבודה – והוא זוכה במתנות הקשורות לקרבן ובעור הבהמה; וראו [[ביאור:ספרי דברים/שופטים/יח#פיסקה קסח|ספרי דברים קסח,]] המגביל את זכות הכהן להקריב שלא במשמרתו, אבל עדיין זכותו היא להקריב את קרבנו שלו; וראו [[ביאור:תוספתא/מנחות/יג#ג|תוספתא מנחות יג ג.]]}}'''"וְאִישׁ אֶת קָדָשָׁיו לוֹ יִהְיוּ"''', מִיכָּן אַתָּה אוֹמֵר: כֹּהֵן שֶׁהִקְרִיב אֶת הַזֶּבַח אֲפִילּוּ בְּמִשְׁמָר אַחֵר, הֲרֵי הוּא שֶׁלּוֹ וַעֲבוֹדָתוֹ שֶׁלּוֹ. {{הע-שמאל|שלוש דרשות העוסקות בגורלם של פירות השנה הרביעית מהנטיעה, המכונים 'נטע רבעי'. התשובה אינה מופיעה בתורה בפירוש. ההלכה היא שהם נאכלים בירושלים ע"י הבעלים – ראו [[ביאור:משנה מעשר שני פרק ה#משנה ב|מע"ש ה ב-ד.]] ר' מאיר לומד זאת מהפסוק שלנו. ר' ישמעאל לומד את ההלכה הזאת מהיקש למעשר שני, הדומה לנטע רבעי בשלוש דרכים, יותר מהדמיון בין נטע רבעי לתרומה, לביכורים או לבכור בהמה (שלשתם ניתנים לכהן), שהוא בדרך אחת או שתים. ר' יהושע לומד את השייכות של נטע רבעי לבעלים מהפסוק העוקב – [[ויקרא יט כה]], ובו המילה "להוסיף", המוכיחה שכבר בשנה הרביעית היו הפירות רכוש הבעלים.}}'''"וְאִישׁ אֶת קָדָשָׁיו לוֹ יִהְיוּ"''', לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר: "וּבַשָּׁנָה הָרְבִיעִת יִהְיֶה כָּל פִּרְיוֹ קֹדֶשׁ הִלּוּלִים לַה'" ([[ויקרא יט כד]]) – קֹדֶשׁ לַבְּעָלִים, אוֹ קֹדֶשׁ לַכֹּהֲנִים? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"וְאִישׁ אֶת קָדָשָׁיו לוֹ יִהְיוּ"'''; בְּנֶטַע רְבָעִי הַכָּתוּב מְדַבֵּר, שֶׁיְּהֵא לַבְּעָלִים, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. {{הע-שמאל|הכינוי "קדש" לעניין מע"ש ראו [[דברים כו יג]], וראו גם [[ביאור:משנה מעשר שני פרק ה#משנה י|מע"ש ה י.]] לעניין נטע רבעי ראו [[ויקרא יט כד]]. לעניין תרומה ראו [[במדבר יח יט]]. לעניין בכורות הבהמה ראו [[שמות יג יב]].}}רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: קֹדֶשׁ לַבְּעָלִים. אַתָּה אוֹמֵר קֹדֶשׁ לַבְּעָלִים; אוֹ קֹדֶשׁ לַכֹּהֲנִים? הֲרֵי אַתָּה דָּן: מַעֲשֵׂר שֵׁנִי קָרוּי קֹדֶשׁ, וְנֶטַע רְבָעִי קָרוּי קֹדֶשׁ. אִם לָמַדְתִּי לְמַעֲשֵׂר שֵׁנִי, שֶׁאֵינוֹ אֶלָּא שֶׁל בְּעָלִים – אַף נֶטַע רְבָעִי לֹא יְהֵא אֶלָּא שֶׁל בְּעָלִים. וַהֲרֵי תְּרוּמָה תּוֹכִיחַ, שֶׁקְּרוּיָה קֹדֶשׁ וְאֵינָהּ אֶלָּא שֶׁל כֹּהֲנִים! וְהִיא תּוֹכִיחַ לְנֶטַע רְבָעִי, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁקָּרוּי קֹדֶשׁ, לֹא יְהֵא אֶלָּא שֶׁל כֹּהֲנִים! אָמַרְתָּ הֶפְרֵשׁ: מַעֲשֵׂר שֵׁנִי טָעוּן {{ב|הֲבָאַת מָקוֹם,|העלאה לירושלים}} וְנֶטַע רְבָעִי טָעוּן הֲבָאַת מָקוֹם. אִם לָמַדְתִּי לְמַעֲשֵׂר שֵׁנִי שֶׁאֵינוֹ אֶלָּא שֶׁל בְּעָלִים – אַף נֶטַע רְבָעִי לֹא יִהְיֶה אֶלָּא שֶׁל בְּעָלִים! הֲרֵי בִּכּוּרִים יוֹכִיחוּ, שֶׁטְּעוּנִים הֲבָאַת מָקוֹם, וְאֵינָן אֶלָּא שֶׁל כֹּהֲנִים! וְהֵם יוֹכִיחוּ לְנֶטַע רְבָעִי, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁטָּעוּן הֲבָאַת מָקוֹם, לֹא יִהְיֶה אֶלָּא שֶׁל כֹּהֲנִים! אָמַרְתָּ הֶפְרֵשׁ: מַעֲשֵׂר שֵׁנִי קָרוּי קֹדֶשׁ וְטָעוּן הֲבָאַת מָקוֹם וּפִדְיוֹן, וְנֶטַע רְבָעִי קָרוּי קֹדֶשׁ וְטָעוּן הֲבָאַת מָקוֹם וּפִדְיוֹן. וְאַל תָּבוֹא תְּרוּמָה וְתוֹכִיחַ, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁקְּרוּיָה קֹדֶשׁ אֵינָהּ טְעוּנָה הֲבָאַת מָקוֹם, וְלֹא בִּכּוּרִים, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁטְּעוּנִים הֲבָאַת מָקוֹם אֵינָן קְרוּיִין קֹדֶשׁ! הֲרֵי בְּכוֹר שֶׁקָּרוּי קֹדֶשׁ, וְטָעוּן הֲבָאַת מָקוֹם, וְאֵינוֹ אֶלָּא שֶׁל כֹּהֲנִים! וְהוּא יוֹכִיחַ לְנֶטַע רְבָעִי, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁקָּרוּי קֹדֶשׁ וְטָעוּן הֲבָאַת מָקוֹם – לֹא יְהוּ אֶלָּא שֶׁל כֹּהֲנִים! אָמַרְתָּ הֶפְרֵשׁ: אָדוּן בִּשְׁלֹשָׁה לְשׁוֹנוֹת כְּאֶחָד: מַעֲשֵׂר שֵׁנִי קָרוּי קֹדֶשׁ וְטָעוּן הֲבָאַת מָקוֹם וּפִדְיוֹן, וְנֶטַע רְבָעִי קָרוּי קֹדֶשׁ וְטָעוּן הֲבָאַת מָקוֹם וּפִדְיוֹן. וְאַל תּוֹכִיחַ תְּרוּמָה, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁקְּרוּיָה קֹדֶשׁ אֵינָהּ טְעוּנָה הֲבָאַת מָקוֹם, וְלֹא בִּכּוּרִים, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁטְּעוּנִים הֲבָאַת מָקוֹם אֵינָן קְרוּיִין קֹדֶשׁ, וְלֹא בְכוֹר, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁקָּרוּי קֹדֶשׁ וְטָעוּן הֲבָאַת מָקוֹם אֲבָל אֵין לָהֶם פִּדְיוֹן. אֶלְמוֹד דָּבָר מִדָּבָר וְאָדוּן דָּבָר מִדָּבָר. אֶלְמוֹד דָּבָר שֶׁשָּׁוֶה בִּשְׁלֹשָׁה דְּרָכִים מִדָּבָר שֶׁשָּׁוֶה בִּשְׁלֹשָׁה דְּרָכִים, וְאַל אֶלְמוֹד דָּבָר הַשָּׁוֶה בִּשְׁלֹשָׁה דְּרָכִים מִדָּבָר שֶׁלֹּא שָׁוֶה בִּשְׁלֹשָׁה דְּרָכִים, אֶלָּא בְּדֶרֶךְ אֶחָד אוֹ בִּשְׁנַיִם. אִם לָמַדְתִּי לְמַעֲשֵׂר שֵׁנִי, שֶׁאֵינוֹ אֶלָּא שֶׁל בְּעָלִים – אַף נֶטַע רְבָעִי לֹא יְהֵא אֶלָּא שֶׁל בְּעָלִים. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: "קֹדֶשׁ" – שֶׁל בְּעָלִים. אַתָּה אוֹמֵר קֹדֶשׁ שֶׁל בְּעָלִים, אוֹ קֹדֶשׁ לַכֹּהֲנִים? תַּלְמוּד לוֹמַר: "וּבַשָּׁנָה הַחֲמִישִׁת תֹּאכְלוּ אֶת פִּרְיוֹ לְהוֹסִיף לָכֶם תְּבוּאָתוֹ" ([[ויקרא יט כה]]). לְמִי מוֹסִיפִים? – לְמִי שֶׁכְּבָר נָתְנוּ לוֹ. {{הע-שמאל|למרות שרוב הקדשים הם זכותם של הכהנים, יש בהם זיקה לבעלים: זכותו של הבעלים להחליט לאיזה מהכהנים הוא נותן אותם, ואף ליהנות מזכותו זו. רק במקרה המיוחד של גזל הגר אין אחד מהכהנים זוכה בהחזר ובחומש, אלא הם מתחלקים בין כל כהני המשמרת, כאמור לעיל פיסקה ד; והשוו [[ביאור:תוספתא/מנחות/יג#ד|תוספתא מנחות יג ד,]] שגדולי הכהונה היו נוטלים את הקדשים בזרוע.}}'''"וְאִישׁ אֶת קָדָשָׁיו לוֹ יִהְיוּ"''', לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר: "כֹּל תְּרוּמַת הַקֳּדָשִׁים אֲשֶׁר יַקְדִּישׁוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" ([[במדבר יח יט]]), שׁוֹמֵעַ אֲנִי יִטְּלוּם בִּזְרוֹעַ? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"וְאִישׁ אֶת קָדָשָׁיו לוֹ יִהְיוּ"'''. מַגִּיד שֶׁטּוֹבַת הֲנָאַת קָדָשִׁים לִבְעָלֵיהֶם. {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:תוספתא/פאה/ד#ג|תוספתא פאה ד ג.]] אם כבר מדד את התרו"מ ונתן לכהנים בכליהם – אינם חייבים לתת לכהנים שהגיעו אחר כך; אבל אם עוד לא העביר את התרו"מ לכליהם של הכהנים – אפילו אם מדד את התרו"מ – יכול בעה"ב לתת את התרו"מ לאיזה כהן שירצה.}}'''"וְאִישׁ אֶת קָדָשָׁיו לוֹ יִהְיוּ"'''. הֲרֵי {{ב|שֶׁמָּדַד לָהֶם בָּאָרֶץ|שבעה"ב מדד את התרו"מ}} וְנִתְוַסְּפוּ {{ב|אֲחֵרִים|כהנים אחרים}} עֲלֵיהֶם, יָכוֹל קוֹרֵא אֲנִי עָלָיו: '''"וְאִישׁ אֲשֶׁר יִתֵּן לַכֹּהֵן לוֹ יִהְיֶה"'''? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"וְאִישׁ אֶת קָדָשָׁיו לוֹ יִהְיוּ"'''! אוֹ אֲפִילּוּ מָדַד '''בַּקּוּפָּה''' וְנִתְוַסְּפוּ אֲחֵרִים עֲלֵיהֶם; קוֹרְאֵנִי עָלָיו: '''"וְאִישׁ אֶת קָדָשָׁיו לוֹ יִהְיֶה"'''? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"וְאִישׁ אֲשֶׁר יִתֵּן לַכֹּהֵן לוֹ יִהְיֶה"'''. {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה בכורות פרק ח#משנה ו|בכורות ח ו,]] כר' עקיבא: אם הבכור מת לפני 30 יום – מוציאים את סכום הפדיון מידי הכהן. אם הוא מת ביום ה-30 – אין מוציאים אותו מידו.}}רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: הֲרֵי {{ב|שֶׁפָּדָה אֶת בְּנוֹ בְּתוֹךְ שְׁלֹשִׁים יוֹם וָמֵת,|הבכור נפדה אבל מת לפני שמלאו לו 30 יום}} יָכוֹל קוֹרֵא אֲנִי עָלָיו: '''"אִישׁ אֲשֶׁר יִתֵּן לַכֹּהֵן לוֹ יִהְיֶה"'''? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"וְאִישׁ אֶת קָדָשָׁיו לוֹ יִהְיוּ"'''. {{ב|לְאַחַר שְׁלֹשִׁים יוֹם|אם הבכור מת ביום השלושים}} – אֵין מוֹצִיאִין מִיַּד כֹּהֵן; וְקוֹרֵא אֲנִי עָלָיו: '''"אִישׁ אֲשֶׁר יִתֵּן לַכֹּהֵן לוֹ יִהְיֶה"'''. }} ===פיסקה ז=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| '''על במדבר ה יב-יד''' {{הע-שמאל|אם יש לבעל עד שאשתו נבעלה – הוא חייב לגרש אותה, למרות שאין שני עדים, ולכן אין מוציאים אותה להורג; וראו [[ביאור:משנה סוטה פרק ו#משנה ב|סוטה ו ב.]] אבל אם יש לו רק עדים שהאשה נסתרה עם אדם חשוד, ולא יותר – הוא משקה אותה במים מרים.}}'''"דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם אִישׁ אִישׁ כִּי תִשְׂטֶה אִשְׁתּוֹ"''' ([[במדבר ה יב]]), לָמָּה נֶאֶמְרָה פָּרָשָׁה זוֹ? לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר "כִּי יִקַּח אִישׁ אִשָּׁה וּבְעָלָהּ" ([[דברים כד א]]) וְגוֹ', לֹא שָׁמַעְנוּ אֶלָּא בִּזְמַן {{ב|שֶׁיֵּשׁ לוֹ עֵדִים וְהִתְרוּ בָּהּ|שיש לו עדים שקנא לה והוכחה שאכן נבעלה לאותו אדם}} – שֶׁיּוֹצְאָה מִמֶּנּוּ בְּגֵט. אֲבָל סָפֵק נִבְעֲלָה, סָפֵק לֹא נִבְעֲלָה, לֹא שָׁמַעְנוּ מַה יַּעֲשֶׂה לָהּ. תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם אִישׁ אִישׁ כִּי תִשְׂטֶה אִשְׁתּוֹ"''', הֲרֵי הַכָּתוּב זוֹקְקָהּ שֶׁתְּהֵא שׁוֹתָה הַמַּיִם הַמָּרִים. לְכָךְ נֶאֶמְרָה הַפָּרָשָׁה! {{הע-שמאל|אשה שהיתה חשודה פעמיים שותה מים מרים פעמיים, כשם שגבר יכול להשקות את אשתו כמה פעמים.}}'''"אִישׁ אִישׁ"''' – לַעֲשׂוֹת אִשָּׁה כְּאִישׁ, דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא. {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה סוטה פרק ד|סוטה ד א.]] לעניין עקביא בן מהללאל ראו שני הסברים [[ביאור:משנה עדיות פרק ה#משנה ו|בעדיות ה ו:]] שמעיה ואבטליון היו בעצמם גרים ועקביא פקפק בכשרותם, או שטען שהם לא השקו את השפחה המשוחררת מים אמיתיים.}}'''"כִּי תִשְׂטֶה אִשְׁתּוֹ"''' – בִּרְאוּיָה לְאִישׁוּת הַכָּתוּב מְדַבֵּר; לְהוֹצִיא אַלְמָנָה לְכֹהֵן גָּדוֹל, גְּרוּשָׁה וַחֲלוּצָה לְכֹהֵן הֶדְיוֹט, וּכְדִבְרֵי עֲקַבְיָא בֶן מַהֲלַלְאֵל – אַף הַמְּשֻׁחְרֶרֶת וְהַגִּיּוֹרֶת. אָמְרוּ לוֹ: וַהֲרֵי כַּרְכְּמִית שִׁפְחָה מְשֻׁחְרֶרֶת הָיְתָה בִּירוּשָׁלַיִם, וְהִשְׁקוּהָ שְׁמַעְיָה וְאַבְטַלְיוֹן! כַּלָּשׁוֹן הַזֶּה אָמַר לָהֶם: "דֻּגְמָה הִשְׁקוּהָ"! וְנִדּוּהוּ, וּמֵת בְּנִדּוּיוֹ, וְסָקְלוּ בֵּית דִּין אֶת אֲרוֹנוֹ. '''"וּמָעֲלָה בוֹ מָעַל"''', מְעִילָה עַל דְּבַר עֶרְוָה! אוֹ מְעִילָה עַל דְּבַר מָמוֹן? – כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר '''"וְשָׁכַב אִישׁ אֹתָהּ שִׁכְבַת זָרַע"''', הֲרֵי מְעִילָה עַל דְּבַר עֶרְוָה, וְלֹא מְעִילָה עַל דְּבַר מָמוֹן. {{הע-שמאל|ראו גם לעיל פיסקה ב: האשה כופרת בסמכותו של בעלה.}}'''"וּמָעֲלָה בוֹ מָעַל"''', אֵין מְעִילָה בְּכָל מָקוֹם אֶלָּא שִׁקּוּר. וְכֵן הוּא אוֹמֵר "וַיִּמְעֲלוּ בֵּאלֹהֵי אֲבֹתֵיהֶם" ([[דברי הימים א ה כה]]), וְאוֹמֵר "וַיִּמְעֲלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מַעַל בַּחֵרֶם" ([[יהושע ז א]]), וְאוֹמֵר "וַיָּמָת שָׁאוּל בְּמַעֲלוֹ אֲשֶׁר מָעָל" ([[דברי הימים א י יג]]), וְכֵן הוּא אוֹמֵר בְּעֻזִּיָּה מֶלֶךְ יְהוּדָה: "צֵא מִן הַמִּקְדָּשׁ כִּי מָעַלְתָּ" ([[דברי הימים ב כו יח]]), וְאוֹמֵר '''"וּמָעֲלָה בוֹ מָעַל"''', הָא אֵין מְעִילָה בְּכָל מָקוֹם אֶלָּא שִׁקּוּר. {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה סוטה פרק ד#משנה ד|סוטה ד ד,]] [[ביאור:תוספתא/סוטה/ה#ג|ותוספתא סוטה ה ג.]]}}'''"וְשָׁכַב אִישׁ"''' ([[במדבר ה יג]]) – לְהוֹצִיא אֶת הַקָּטָן, שֶׁאֵינוֹ אִישׁ. {{הע-שמאל|אם נאפה – הרי היא אסורה לבעלה; לכאורה קל וחומר שאם בעלה שכב עם אחותה, נאסר עליו לשכב עם אשתו, כי איסור אחות האשה בתוקף כל חייה של האשה, ואילו איסור הניאוף מתבטל אם גירש אותה. הדרשה מציגה את הביטוי "ושכב איש אותה" כעוסק בבעל ולא באיש שבו קינא הבעל.}}'''"אֹתָהּ"''' – וְלֹא אֶת אֲחוֹתָהּ; שֶׁהָיָה בַּדִּין: אִם כְּשֶׁבָּא אִסּוּר הַקַּל עַל אִסּוּר הַקַּלָּה, אָסַר אֶת אוֹסְרוֹ, כְּשֶׁבָּא אִסּוּר חָמוּר עַל אִסּוּר חֲמוּרָה, אֵינוֹ דִין שֶׁהוּא אוֹסֵר {{ב|אֶת אוֹסְרוֹ|את האשה על בעלה}}? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"אֹתָהּ"''', וְלֹא אֶת אֲחוֹתָהּ. {{הע-שמאל|קל וחומר נוסף דומה לקודמו; אם הבעל שכב עם חמותו לא נאסרה עליו אשתו, למרות הק"ו לכאורה, שנאמר 'אותה'. הניאוף, למרות שהוא ניתן להתרה ע"י גט, ולמרות שענשו חניקה ולא שריפה, הוא חמור יותר משאר העריות ורק הוא אוסר את האשה על בעלה.}}אַבָּא חָנִין אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבִּי אֱלִיעֶזֶר: '''"אֹתָהּ"''' – וְלֹא אֶת חֲמוֹתָהּ; '''"אֹתָהּ"''' – וְלֹא אֶת הָעֶרְוָה. שֶׁהָיָה בַּדִּין: וּמָה אִם בְּמָקוֹם שֶׁאֵין הָאוֹסֵר אוֹסֵר כָּל יָמָיו, כְּשֶׁבָּא אִסּוּר הַקַּל עַל אִסּוּר הַקַּלָּה – אָסַר אֶת אוֹסְרָיו, מָקוֹם שֶׁהָאוֹסֵר אוֹסֵר כָּל יָמָיו, כְּשֶׁבָּא אִסּוּר חָמוּר עַל אִסּוּר חֲמוּרָה, אֵינוֹ דִין שֶׁהוּא אוֹסֵר אֶת אוֹסְרָיו? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"אֹתָהּ"''' וְלֹא אֶת חֲמוֹתָהּ; '''"אֹתָהּ"''' – וְלֹא הָעֶרְוָה. {{הע-שמאל|עיוור אינו יכול לקנא לאשתו.}}'''"וְנֶעְלַם מֵעֵינֵי אִישָׁהּ"''' – לְהוֹצִיא אֶת הַסּוּמָא. {{הע-שמאל|הבעל אינו רשאי להשקות את האשה אם ידע שהיא מנאפת.}}'''"וְנֶעְלַם מֵעֵינֵי אִישָׁהּ"''' – וְלֹא שֶׁיְּהֵא בַּעַל רוֹאֶה וּמְעַמְעֵם. הָא אִם יָדַע בָּהּ בַּעֲלָהּ – אֵין רַשַּׁאי לְהַעֲרִים עָלֶיהָ וּלְהַשְׁקוֹתָהּ. {{הע-שמאל|אמנם חכמים המליצו על גירוש האשה אם נפוצה שמועה – אפילו בלי עדים – על ניאוף (ראו [[ביאור:משנה סוטה פרק ו|סוטה ו א]]); אבל אין היא אסורה לבעלה. וראו [[ביאור:תוספתא/סוטה/ה#ה|תוספתא סוטה ה ה,]] שר' מאיר מציג את דברי חכמים הממליצים לגרשה כהמלצה בלבד. לפי הפשט האשה חשודה שנטמאה כאשר נסתרה, ואילו לפי הדרשה היא הותרתה בידי בעלה ("קינוי") ונסתרה עם האדם שבעלה חושד בו, וסביר ביותר שאכן נטמאה איתו. חז"ל מצביעים על האשה כאשמה בוודאות, עם עדים – לפחות בעצם ההיסתרות עם החשוד, ולא רק כחשודה גרידא.}}'''"וְנִסְתְּרָה וְהִיא נִטְמָאָה"''', אֵין עֵדִים לְטֻמְאָה, אֲבָל יֵשׁ עֵדִים לִסְתִירָה. אוֹ אֵין עֵדִים לְטֻמְאָה וְלֹא לִסְתִירָה? אִם אָמַרְתָּ כֵּן, אַף הִיא מֻתֶּרֶת לְבַעֲלָהּ! הָא אֵין עָלֶיךָ לוֹמַר כַּלָּשׁוֹן הָאַחֲרוֹן, אֶלָּא כַּלָּשׁוֹן הָרִאשׁוֹן: וְנִסְתְּרָה אֵין עֵדִים – לְטֻמְאָה, אֲבָל יֵשׁ עֵדִים לִסְתִירָה. {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:תוספתא/סוטה/א|תוספתא סוטה א א,]] וראו בביאור שם הצעות למשמעות השיעורים הללו. כמובן שלפי הפשט אין משמעות לזמן שבו היא נסתרה מבעלה, שהרי לא מדובר בסתירה עם החשוד אלא בזמן שבו בעלה פשוט אינו יודע היכן היא ועצם המצב הזה מעורר את חשדו.}}'''"וְנִסְתְּרָה"''', אֲבָל לֹא שָׁמַעְנוּ שִׁעוּר סְתִירָה כַּמָּה? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"וְנִסְתְּרָה וְהִיא נִטְמָאָה"''', סְתִירָה כְּדֵי טֻמְאָה: כְּדֵי לְהַקִּיף דֶּקֶל, דִּבְרֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: כְּדֵי מְזִיגַת הַכּוֹס. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: כְּדֵי לִשְׁתּוֹתוֹ. בֶּן עַזַּאי אוֹמֵר: כְּדֵי לִצְלוֹת בֵּיצָה. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: כְּדֵי לִגְמֹתָהּ. רַבִּי יְהוּדָה בֶּן בְּתֵירָה אוֹמֵר: כְּדֵי לִגְמֹת שָׁלֹשׁ בֵּיצִים זוֹ אַחַר זוֹ. {{הע-שמאל|בניגוד [[ביאור:משנה סוטה פרק ו#משנה ב|לסוטה ו ב,]] וראו שם גם משנה ג: לפי המדרש, אם אין שני עדים על טומאה – היא שותה. העיקרון של צורך בשני עדים גובר על הביטוי "עד", שנראה כ"כל עדות שיש בה"!}}'''"וְעֵד אֵין בָּהּ"''', בִּשְׁנֵי עֵדִים הַכָּתוּב מְדַבֵּר. אוֹ אֵינוֹ מְדַבֵּר אֶלָּא בְּעֵד אֶחָד? תַּלְמוּד לוֹמַר: "לֹא יָקוּם עֵד אֶחָד בְּאִישׁ לְכָל עָוֹן וּלְכָל חַטָּאת" ([[דברים יט טו]]), שֶׁאֵין תַּלְמוּד לוֹמַר 'אֶחָד', אֶלָּא זֶה בָּנָה אָב: כָּל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר "עֵד" הֲרֵי הוּא בִּכְלַל שְׁנַיִם, עַד שֶׁיִּפְרֹט לְךָ הַכָּתוּב 'אֶחָד'. {{הע-שמאל|אשת איש שנאנסה – אינה שותה ואם בעלה אינו כהן – מותרת לבעלה; ראו [[ביאור:משנה כתובות פרק ד#משנה ח|כתובות ד ח.]] אבל אם בעלה כהן – עליו לגרשה. דורש 'נתפשה' – נאנסה, ראו [[דברים כב כח]].}}'''"וְהִיא לֹא נִתְפָּשָׂה"''' – לְהוֹצִיא אֶת הָאֲנוּסָה. {{הע-שמאל|דיני הטומאה אינם תלויים באונס, ואם אשת כהן '''נטמאה,''' גם באונס – אינה יכולה לאכול תרומה; קל וחומר שאם '''נבעלה''' באונס היא אסורה לבעלה. אבל אשת ישראל מותרת לו.}}אוֹ בֵּין בְּיִשְׂרָאֵל וּבֵין בִּכְהֻנָּה? אָמַרְתָּ: אִם הַמְטַמְּאָה טֻמְאָה קַלָּה עָשָׂה בָהּ אֹנֶס כְּרָצוֹן בִּכְהֻנָּה, סוֹטָה, חֲמוּרָה, דִּין הוּא שֶׁנַּעֲשֶׂה אֹנֶס כְּרָצוֹן בִּכְהֻנָּה. {{הע-שמאל|הקינוי עשוי להיות חובה, כדברי ר' אליעזר – כצורה בריאה של תקשורת וניקוי החשדות – ועלול גם להיות ביטוי של השתלטות של הבעל על אשתו ועל מעשיה, מתוך תאוות שילטון גרידא. יתכן שזאת הסיבה למחלוקת.}}'''"וְעָבַר עָלָיו רוּחַ קִנְאָה וְקִנֵּא אֶת אִשְׁתּוֹ"''' ([[במדבר ה יד]]) – רְשׁוּת, דִּבְרֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: חוֹבָה. {{הע-שמאל|ר' עקיבא קורא את הביטוי 'נטמאה' גם כפשוטו, כמצב ודאי של האשה עוד לפני שנבדקה במקדש – ואוסר על אשת כהן שנחשדה בניאוף לאכול תרומה, וראו [[ביאור:משנה סוטה פרק א#משנה ב|סוטה א ב.]] ר' ישמעאל לומד את האיסור הזה מעצם האיסור על יחסי מין עם בעלה הכהן, ולומד קל וחומר מגרושה, שאיסורה לבעלה זמני – אבל לכהן נאסרה לעולם. והשוו [[ביאור:משנה סוטה פרק ה|סוטה ה א,]] שם דורש ר' עקיבא רק שתי פעמים 'נטמאה' – לבעלה ולבועלה.}}'''"אוֹ עָבַר עָלָיו רוּחַ קִנְאָה וְקִנֵּא אֶת אִשְׁתּוֹ, וְהִיא לֹא נִטְמָאָה"''', רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: מַה תַּלְמוּד לוֹמַר 'נִטְמָאָה', 'נִטְמָאָה' שָׁלֹשׁ פְּעָמִים? אֶלָּא טְמֵאָה לַבַּעַל, וּטְמֵאָה לַבּוֹעֵל, וּטְמֵאָה לִתְרוּמָה. רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: אֵינוֹ צָרִיךְ! וּמָה אִם גְּרוּשָׁה קַלָּה, שֶׁמֻּתֶּרֶת לַחֲזֹר לִמְגָרְשָׁהּ בְּיִשְׂרָאֵל, פְּסוּלָה מִן הַכְּהֻנָּה, סוֹטָה, חֲמוּרָה, דִּין הוּא שֶׁתְּהֵא פְּסוּלָה מִן הַכְּהֻנָּה! {{הע-שמאל|למרות שאין עדי טומאה האשה אסורה לבעלה, בגלל הספק; כלומר עשה ספק כודאי, למרות שאם נאנסה היא מותרת. טומאת שרץ תקפה גם באונס, ומכאן שגם ספק טומאת שרץ דינה כודאי; אבל הסוטה נסתרה ברשות היחיד, ויש בה דעת להישאל אם נבעלה או לא, ומכאן שגם בספק שרץ יש לטמא דווקא ברשות היחיד ובתנאי שהאשה אינה שוטה ויודעת אם נבעלה או לא. וראו גם [[ביאור:תוספתא/טהרות/ו#י|תוספתא טהרות ו י.]]}}מַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''"וְהִיא נִטְמָאָה"''' '''"וְהִיא לֹא נִטְמָאָה"'''? אִם הִיא טְמֵאָה, לָמָּה אֵינוֹ מַשְׁקֶה? וְאִם טְהוֹרָה הִיא, לָמָּה הוּא מַשְׁקֶה? אֶלָּא בָּא הַכָּתוּב לְלַמֶּדְךָ, שֶׁלְּעוֹלָם אֵין מַשְׁקִים אֶלָּא עַל הַסָּפֵק. וּמִיכָּן אַתָּה דָן לְשֶׁרֶץ: וּמָה אִם בְּמָקוֹם שֶׁלֹּא עָשָׂה אֹנֶס כְּרָצוֹן, עָשָׂה סָפֵק כְּוַדַּאי, כָּאן, שֶׁעָשָׂה אֹנֶס כְּרָצוֹן – דִּין הוּא שֶׁנַּעֲשֶׂה סָפֵק כְּוַדַּאי. וּמַה כָּאן רְשׁוּת הַיָּחִיד – אַף לְהַלָּן רְשׁוּת הַיָּחִיד; מַה כָּאן דָּבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ דַּעַת לִישָּׁאֵל – אַף לְהַלָּן דָּבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ דַּעַת לִישָּׁאֵל. מִיכָּן אָמְרוּ: סְפֵק טֻמְאָה בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד – סְפֵקוֹ טָמֵא; סְפֵק טֻמְאָה בִּרְשׁוּת הָרַבִּים – סְפֵקוֹ טָהוֹר. אֶת שֶׁיֵּשׁ בּוֹ דַּעַת לִישָּׁאֵל – סְפֵקוֹ טָמֵא, וְאֶת שֶׁאֵין בּוֹ דַּעַת לִישָּׁאֵל – סְפֵקוֹ טָהוֹר! }} ===פיסקה ח=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| '''על במדבר ה טו''' {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה סוטה פרק א#משנה ג|סוטה א ג]] [[ביאור:תוספתא/סוטה/א#ב|ותוספתא שם א ב.]] יתכן שהטעם האחרון אינו תלוי בזה שלפניו, והסיבה לכך שלא נחשדו על הנידות היא כי הדבר דוחה, ולא בגלל שיש לדבר היתר.}}'''"וְהֵבִיא הָאִישׁ אֶת אִשְׁתּוֹ אֶל הַכֹּהֵן"''' ([[במדבר ה טו]]): מִן הַתּוֹרָה הָאִישׁ מֵבִיא אֶת אִשְׁתּוֹ אֶל הַכֹּהֵן, אֶלָּא אָמְרוּ מוֹסְרִים לוֹ שְׁנֵי תַלְמִידֵי חֲכָמִים בַּדֶּרֶךְ, שֶׁלֹּא יָבֹא עָלֶיהָ. וְרַבִּי אוֹמֵר: בַּעֲלָהּ נֶאֱמָן עָלֶיהָ, מִקַּל וָחֹמֶר: וּמַה נִדָּה, שֶׁחַיָּבִים עַל בִּיאָתָהּ כָּרֵת – בַּעֲלָהּ נֶאֱמָן עָלֶיהָ. סוֹטָה, שֶׁאֵין חַיָּבִים עַל בִּיאָתָהּ כָּרֵת – אֵינוֹ דִין שֶׁיְּהֵא בַעֲלָהּ נֶאֱמָן עָלֶיהָ? אָמְרוּ לוֹ: כָּל שֶׁכֵּן! הוֹאִיל וְאֵין חַיָּבִים עַל בִּיאָתָהּ כָּרֵת – לֹא יְהֵא בַעֲלָהּ נֶאֱמָן עָלֶיהָ. דָּבָר אַחֵר: לֹא, אִם אָמַרְתָּ בְּנִדָּה, שֶׁיֵּשׁ לָהּ הֶתֵּר אַחַר אִסּוּרָהּ; תֹּאמַר בְּסוֹטָה, שֶׁאֵין לָהּ הֶתֵּר אַחַר אִסּוּרָהּ? דָּבָר אַחֵר: נֶחְשְׁדוּ יִשְׂרָאֵל עַל הַסּוֹטוֹת, וְלֹא נֶחְשְׁדוּ עַל הַנִּדּוֹת. {{הע-שמאל|ר' יהודה מחייב את הבעל לשלם את כל חובות האשה למקדש, וראו גם [[ביאור:משנה נגעים פרק יד#משנה יב|נגעים יד יב;]] חכמים מסכימים עימו, אבל מאפשרים לבעל לנכות (מקיץ) לה מכתובתה קרבנות שאינם משפחתיים, מתוך מחשבה שאחרי הטקס מן הסתם יגרש אותה – למרות שאינו חייב לעשות כך.}}'''"וְהֵבִיא אֶת קָרְבָּנָהּ עָלֶיהָ"''' – כָּל קָרְבָּן שֶׁעָלֶיהָ, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: קָרְבָּן שֶׁמַּכְשִׁירָהּ לוֹ, כְּגוֹן זָבָה וְיוֹלֶדֶת – הֲרֵי זֶה מֵבִיא מִשֶּׁלּוֹ, וְאֵין מְקִיץ מִכְּתֻבָּתָהּ. וְקָרְבָּן שֶׁאֵין מַכְשִׁירָהּ לוֹ, כְּגוֹן שֶׁקִּפְּחָה נְזִירוּת בְּרֹאשָׁהּ, אוֹ שֶׁחִלְּלָה אֶת הַשַּׁבָּת. הֲרֵי זֶה מֵבִיא מִשֶּׁלּוֹ – וּמְקִיץ מִכְּתֻבָּתָהּ. '''"עֲשִׂירִת הָאֵיפָה"''' – אֶחָד מֵעֲשָׂרָה בָּאֵיפָה. {{הע-שמאל|למרות שאין וודאות שהסוטה חטאה, ואילו חטאת מביאים כשיש וודאות כזאת – דווקא קרבן הסוטה הוא מקמח שעורים, כי חז"ל עיצבו את הטקס כעונש ולא כבירור האמת.}}'''"קֶמַח"''', לָמָּה נֶאֱמַר? שֶׁהָיָה בַּדִּין: הוֹאִיל וּמִנְחַת חוֹטֵא בָּאָה עַל חֵטְא, וְזוֹ בָּאָה עַל חֵטְא; אִם לָמַדְתִּי לְמִנְחַת חוֹטֵא שֶׁאֵינָהּ בָּאָה אֶלָּא סֹלֶת – אַף זוֹ לֹא תָבוֹא אֶלָּא סֹלֶת! תַּלְמוּד לוֹמַר: קֶמַח. '''"שְׂעֹרִים"''', לָמָּה נֶאֱמַר? שֶׁהָיָה בַּדִּין: הוֹאִיל וּמִנְחַת חוֹטֵא בָּאָה עַל הַחֵטְא, וְזוֹ בָּאָה עַל הַחֵטְא, אִם לָמַדְתִּי לְמִנְחַת חוֹטֵא שֶׁאֵינָהּ בָּאָה אֶלָּא חִטִּים – אַף זוֹ לֹא תָבוֹא אֶלָּא חִטִּים! תַּלְמוּד לוֹמַר: שְׂעֹרִים. {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה סוטה פרק ב|סוטה ב א.]]}}אָמַר רַבָּן גַּמְלִיאֵל: הַנִּיחוּ לִי סוֹפְרִים וְאוֹמְרָהּ כְּמִין חֹמֶר, אֲבָל נִרְאֶה הוּא. כְּשֵׁם שֶׁמַּעֲשֶׂיהָ מַעֲשֵׂה בְהֵמָה – כָּךְ קָרְבָּנָהּ מַאֲכַל בְהֵמָה. {{הע-שמאל|אם הוסיף למנחה שמן ו/או לבונה – עבר בלאו, למרות שיכול ללקט את הלבונה.}}'''"לֹא יָשִׂים עָלֶיהָ שֶׁמֶן"''', מַגִּיד שֶׁאִם נָתַן עָלֶיהָ שֶׁמֶן – עוֹבֵר בְּ'לֹא תַעֲשֶׂה'. כְּשֵׁם שֶׁעוֹבֵר עַל שַׁמְנוֹ, כָּךְ עוֹבֵר עַל לְבוֹנָתוֹ. אָמַרְתָּ: עַל הַשֶּׁמֶן יְהֵא עוֹבֵר, שֶׁאֵין יָכוֹל לַחֲזֹר וּלְלַקְּטוֹ; עַל הַלְּבוֹנָה לֹא יְהֵא עוֹבֵר, שֶׁיָּכוֹל לַחֲזֹר וּלְלַקְּטָהּ. תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"לֹא יָשִׂים עָלֶיהָ שֶׁמֶן וְלֹא יִתֵּן עָלֶיהָ לְבֹנָה"'''. מַגִּיד שֶׁאִם נָתַן עָלֶיהָ שֶׁמֶן וּלְבוֹנָה, עוֹבֵר בְּ'לֹא תַעֲשֶׂה'. וּמִפְּנֵי מַה טַעֲמוֹ שֶׁל דָּבָר? מַגִּיד '''"כִּי מִנְחַת קְנָאֹת הוּא"'''. {{הע-שמאל|קנאה לבועל- ראו [[ביאור:משנה סוטה פרק ה|סוטה ה א.]] קנאה למעלה – ראו [[ביאור:תוספתא/סוטה/ב#ד|תוספתא סוטה ב ד.]] דורש את הריבוי 'קנאות': אמנם הבועל אינו שותה מים מרים (למטה), אבל הקנאה של הקב"ה (למעלה) תפגע גם בו!}}'''"מִנְחַת קְנָאֹת"''' – שְׁתֵּי קְנָאוֹת: כְּשֵׁם שֶׁקִּנְאָה לָהּ – כָּךְ קִנְאָה לַבּוֹעֵל, כְּשֵׁם שֶׁקִּנְאָה לְמַטָּה – כָּךְ קִנְאָה לְמַעְלָה. '''"מִנְחַת זִכָּרוֹן"''', שׁוֹמֵעַ אֲנִי זְכוּת וְחוֹבָה? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"מַזְכֶּרֶת עָו‍ֹן"'''! {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:תוספתא/סוטה/א#ז|תוספתא סוטה א ז.]]}}כָּל הַזִּכְרוֹנוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה לְטוֹבָה – וְזוֹ לְפֻרְעָנוּת, דִּבְרֵי רַבִּי טַרְפוֹן. {{הע-שמאל|לעניין מידה טובה ומידת פורענות ראו [[ביאור:משנה מכות פרק א#משנה ז|מכות א ז.]] ר' ישמעאל טוען שהמים גורמים לחשבון כללי של זכויות וחובות האשה, ולאו דווקא בשאלה אם נבעלה או לא. הוא מודה שהמים מזכירים גם זכות, אבל הזכות רק תולה את העונש ודוחה אותו, וראו גם [[ביאור:משנה סוטה פרק ג#משנה ד|סוטה ג ד,]] שמשכו את העניין לשאלת לימוד תורה לנשים. הוא דורש לפי המידה "כלל ופרט – אין בכלל אלא מה שבפרט", אבל במקרה שלפנינו הפרשנות הטכנית, שהמנחה מזכירה רק עוון – סותרת את העיקרון התיאולוגי, שמדה טובה מרובה ממדת פורענות. במקרה של סתירה כזאת אין המידה הפרשנית עומדת מול עיקרון תיאולוגי, והיא מתבטלת! הסבר אחר ואולי סביר יותר הוא שבסתירה בין קל וחומר ("מידת הדין") לבין כלל ופרט – גוברת המידה של קל וחומר, המבוססת על הגיון.}}רַבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר: אַף זוֹ לְטוֹבָה, שֶׁנֶּאֱמַר "וְאִם לֹא נִטְמְאָה הָאִשָּׁה..." ([[במדבר ה כח]]). אֵין לִי אֶלָּא '''"מַזְכֶּרֶת עָו‍ֹן"''', מַזְכֶּרֶת זְכוּת מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"מִנְחַת זִכָּרוֹן"''', מִכָּל מָקוֹם. רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: '''"מִנְחַת זִכָּרוֹן"''' – כְּלָל, '''"מַזְכֶּרֶת עָו‍ֹן"''' – פְּרָט. כְּלָל וּפְרָט – אֵין בַּכְּלָל אֶלָּא מַה שֶּׁבַּפְּרָט! אִם אוֹמֵר אַתָּה כֵן, לֹא נִמְצֵאת מִדַּת הַדִּין מְקֻפַּחַת? שֶׁהָיָה בַּדִּין לְבַעַל הַדִּין לַחֲלֹק: וְכִי אֵיזוֹ מִדָּה מְרֻבָּה, מִדַּת טוֹבָה אוֹ מִדַּת פֻּרְעָנוּת? הֱוֵי אוֹמֵר מִדַּת הַטּוֹב! אִם מִדַּת פֻּרְעָנוּת, הַמְמֹעֶטֶת, הֲרֵי הִיא '''"מַזְכֶּרֶת עָו‍ֹן"''' – מִדָּה טוֹבָה, הַמְּרֻבָּה, דִּין הוּא שֶׁתְּהֵא מַזְכֶּרֶת זְכוּת! זֹאת הִיא מִדָּה בַּתּוֹרָה: כָּל כְּלָל וּפְרָט שֶׁדֶּרֶךְ הַדִּין לוֹקָה בּוֹ, נִתְקַיְּמוּ זֶה וָזֶה – אַל תִּלְקֶה דֶּרֶךְ הַדִּין. כֵּיצַד נִתְקַיְּמוּ זֶה וָזֶה אַל תִּלְקֶה דֶּרֶךְ הַדִּין? אִם הָיְתָה טְמֵאָה – פֻּרְעָנוּת פּוֹקַדְתָּהּ מִיָּד; וְאִם יֵשׁ לָהּ זְכוּת – זְכוּת תּוֹלָה לָהּ. שְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים, כְּדֵי הַכָּרַת הָעֻבָּר – דִּבְרֵי אַבָּא יוֹסֵי בֶּן חָנָן. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יִצְחָק אִישׁ הַדָּרוֹם אוֹמֵר: תִּשְׁעָה חֳדָשִׁים, שֶׁנֶּאֱמַר "וְנִקְּתָה וְנִזְרְעָה זָרַע". מַה זֶרַע בֶּן תִּשְׁעָה חֳדָשִׁים – אַף זְכוּת תִּשְׁעָה חֳדָשִׁים. רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ; וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵין רְאָיָה לַדָּבָר – זֵכֶר לַדָּבָר. "לָהֵן מַלְכָּא מִלְכִּי יִשְׁפַּר עֲלָךְ... כֹּלָּא מְטָא עַל נְבוּכַדְנֶצַּר מַלְכָּא, לִקְצָת יַרְחִין תְּרֵי עֲשַׂר" ([[דניאל ד כד]]-כו). {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה סוטה פרק ג#משנה ה|סוטה ג ה.]] רבי מנסה לטעון שאם תלתה לה הזכות – לאחר שנגמרה זכותה היא מתה בדרך של הסוטה, ומתברר שאכן סטתה, אבל ר' שמעון מצפה שהעניין ייוודע מייד כשהיא שותה, וראו שם בתחילת משנה ד.}}רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי אוֹמֵר: אֵין זְכוּת תּוֹלָה בַּמַּיִם הַמָּרִים! אִם אוֹמֵר אַתָּה שֶׁהַזְּכוּת תּוֹלָה בַּמַּיִם הַמָּרִים הַמְאָרְרִים – מַדְהֶה אַתָּה אֶת הַמַּיִם בִּפְנֵי כָּל הַנָּשִׁים הַשּׁוֹתוֹת. וּמוֹצִיא אַתָּה שֵׁם רַע עַל הַטְּהוֹרוֹת שֶׁשָּׁתוּ, וְיֹאמְרוּ: טְמֵאוֹת הָיוּ, אֶלָּא שֶׁתָּלְתָה לָהֶם זְכוּת. רַבִּי אוֹמֵר: אֲנִי אַכְרִיעַ! אִם הָיְתָה טְהוֹרָה – סוֹפָהּ לָמוּת כְּדֶרֶךְ בְּנֵי אָדָם. וְאִם הָיְתָה טְמֵאָה – סוֹפָהּ לָמוּת "וְצָבְתָה בִטְנָהּ וְנָפְלָה יְרֵכָהּ" ([[במדבר ה כז]]). רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי אוֹמֵר: וְכִי מִי מוֹדִיעַ לְכָל הָעוֹמְדִים שֶׁסּוֹף זוֹ לָמוּת "וְצָבְתָה בִטְנָהּ וְנָפְלָה יְרֵכָהּ"? אֶלָּא כֵיוָן שֶׁהָיְתָה שׁוֹתָה – פָּנֶיהָ מוֹרִיקוֹת וְעֵינֶיהָ בּוֹלְטוֹת וּכְמִין שַׁרְבִיטִין הָיוּ מִזְרָקִין בָּהּ. וְהֵן אוֹמְרִים: מַהֲרוּ וְהוֹצִיאוּהָ, שֶׁלֹּא תְטַמֵּא הָעֲזָרָה! }} ===פיסקה ט=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| '''על במדבר ה טז''' '''"וְהִקְרִיב אֹתָהּ הַכֹּהֵן"''', מִיכָּן אָמְרוּ: אֵין מַשְׁקִים שְׁתֵּי סוֹטוֹת כְּאֶחָת. {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:תוספתא/סוטה/א#ד|תוספתא סוטה א ד.]] דורש "אותה" ולא את חברתה. הדרשות מצטטות משנה ותוספתא ומסתפקות בכך.}} '''"וְהֶעֱמִידָהּ"''' – שֶׁלֹּא יַעֲמִיד עִמָּהּ לֹא עֲבָדֶיהָ וְלֹא שִׁפְחוֹתֶיהָ, מִפְּנֵי שֶׁלִּבָּהּ סָמוּךְ עֲלֵיהֶם. {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה סוטה פרק א#משנה ו|סוטה א ו]]}} '''"לִפְנֵי ה'"''' – בְּשַׁעֲרֵי נִקָּנוֹר. מִיכָּן אָמְרוּ: רֹאשׁ הַמַּעֲמָד הָיָה מַעֲמִיד אֶת הַטְּמֵאִים בְּשַׁעֲרֵי נִקָּנוֹר. {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה סוטה פרק א#משנה ה|סוטה א ה]]}}שֶׁשָּׁם מַשְׁקִין אֶת הַסּוֹטוֹת. }} ===פיסקה י=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| '''על במדבר ה יז''' '''"וְלָקַח הַכֹּהֵן מַיִם קְדֹשִׁים"''', אֵין קְדוֹשִׁים אֶלָּא שֶׁקִּדְּשׁוּ בַכֶּלִי; וְאֵלּוּ הֵם? אֵלּוּ מֵי כִיּוֹר. {{הע-שמאל|הקדושה חלה על המים – כמו על מנחות וקרבנות במקדש – רק מהזמן שהיו בכלי שרת; וראו לדוגמא [[ביאור:משנה מנחות פרק יב|מנחות יב א.]]}} '''"בִּכְלִי חֶרֶשׂ"''', מַגִּיד שֶׁלֹּא עָשָׂה בָהּ כָּל הַכֵּלִים כִּכְלִי חֶרֶשׂ. {{הע-שמאל|הדרשה משווה בין טקס ההזאה לטיהור הטמאים, שיש בו כלי עם מים ואפר פרה אדומה – לטקס השקאת הסוטה, שגם בו יש מים ועפר, וגם הוא נועד לטהר את האשה מחשד. למרות הדמיון יש גם הבדל: בטקס הסוטה כלי המים הוא מחרס דווקא, ואילו את ההזאה ניתן לעשות בכל כלי, ראו [[ביאור:משנה פרה פרק ה#משנה ה|פרה ה ה.]]}}שֶׁהָיָה בַדִּין: הוֹאִיל וְעָפָר וּמַיִם מְקַדְּשִׁים בְּפָרָה, וְעָפָר וּמַיִם מְקַדְּשִׁים בְּסוֹטָה, אִם לָמַדְתִּי לְפָרָה שֶׁעָשָׂה בָהּ כָּל הַכֵּלִים כִּכְלִי חֶרֶשׂ – אַף סוֹטָה, אֵינוֹ דִין שֶׁנַּעֲשֶׂה בָהּ כָּל הַכֵּלִים כִּכְלִי חֶרֶשׂ? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"בִּכְלִי חֶרֶשׂ"''', מַגִּיד שֶׁלֹּא עָשָׂה בָהּ כָּל הַכֵּלִים כִּכְלִי חֶרֶשׂ: '''"בִּכְלִי חֶרֶשׂ"''' – כְּלִי חֶרֶשׂ חָדָשׁ, דִּבְרֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל. {{הע-שמאל|דורש חרש-חדש. לעניין הכלי ראו [[ביאור:משנה סוטה פרק ב#משנה ב|סוטה ב ב.]]}} '''"וּמִן הֶעָפָר אֲשֶׁר יִהְיֶה בְּקַרְקַע הַמִּשְׁכָּן"''', {{הע-שמאל|דורש 'יהיה': ת"ק קורא מצווה שיהיה עפר, ואם אין – מביא עפר ומניחו בקרקע המשכן ואז מניח על המים; איסי בן עקביא קורא 'יהיה' בעתיד, בבית המקדש. איסי בן מנחם מגן על ת"ק וטוען שריבוי המקדש אינו צריך פסוק, אלא הוא בא בקל וחומר.}}מַגִּיד הַכָּתוּב שֶׁאִם לֹא הָיָה שָׁם עָפָר – מֵבִיא עָפָר מִמָּקוֹם אַחֵר וְנוֹתְנוֹ לַמָּקוֹם, מִפְּנֵי שֶׁהַמָּקוֹם מְקַדְּשׁוֹ. אִיסִי בֶּן עֲקַבְיָה אוֹמֵר: לְהָבִיא אֶת קַרְקַע בֵּית עוֹלָמִים. אִיסִי בֶּן מְנַחֵם אוֹמֵר: אִם הַמְּטַמְּאוֹ טֻמְאָה קַלָּה – עָשָׂה בָהּ בֵּית הַמִּקְדָּשׁ כַּמִּשְׁכָּן. סוֹטָה, חֲמוּרָה, דִּין הוּא שֶׁנַּעֲשֶׂה בָהּ בֵּית הַמִּקְדָּשׁ כַּמִּשְׁכָּן! וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''"וּמִן הֶעָפָר אֲשֶׁר יִהְיֶה בְּקַרְקַע הַמִּשְׁכָּן יִקָּח"'''? {{הע-שמאל|כאן עומדת הדרשה על ההשוואה בין טקס הסוטה לטקס הזאת המים לטיהור, שהוזכרה לעיל: לכתחילה צריך להניח את העפר על המים, אבל אם הפך את הסדר בדיעבד – יצא, כדעת ר' שמעון [[ביאור:תוספתא/פרה/ו#ב|בתוספתא פרה ו ב.]] הדרשה מלמדת שר' שמעון מכשיר גם מי סוטה שהגיעו לכלי אחרי העפר.}}לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר '''"וְלָקְחוּ לַטָּמֵא מֵעֲפַר שְׂרֵפַת הַחַטָּאת"''' וְגוֹ' ([[במדבר יט יז]]). נֶאֱמַר כָּאן עָפָר וְנֶאֱמַר לְהַלָּן עָפָר; מָה עָפָר הָאָמוּר כָּאן – עָפָר עַל פְּנֵי הַמַּיִם, אַף לְהַלָּן – עָפָר עַל פְּנֵי הַמַּיִם. מַה לְּהַלָּן, אִם הִקְדִּים עָפָר לַמַּיִם יָצָא – אַף כָּאן, אִם הִקְדִּים עָפָר לַמַּיִם יָצָא. '''"יִקַּח הַכֹּהֵן וְנָתַן אֶל הַמָּיִם"''', כְּדֵי שֶׁיֵּרָאֶה. {{הע-שמאל|כמות העפר אינה מוגדרת, בתנאי שיראה לעין שיש עפר במים; וראו [[ביאור:תוספתא/סוטה/א#ו|תוספתא סוטה א ו,]] כר' ישמעאל.}}שְׁלֹשָׁה דְּבָרִים בַּתּוֹרָה כְּדֵי שֶׁיֵּרָאוּ: אֵפֶר פָּרָה, וְעָפָר סוֹטָה וְרֹק יְבָמָה. רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: אַף דַּם הַצִּפּוֹר. }} ===פיסקה יא=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| '''על במדבר ה יח''' {{הע-שמאל|הביטוי "לפני ה'" חוזר בפס' טז וכאן, ושניהם רומזים לשער המזרח שליד שער ניקנור, ראו [[ביאור:משנה סוטה פרק א#משנה ה|סוטה א ה.]]}}'''"וְהֶעֱמִיד הַכֹּהֵן אֶת הָאִשָּׁה לִפְנֵי ה'"''', מָקוֹם שֶׁמַּעֲמִידָהּ בַּתְּחִלָּה – שָׁם מַעֲמִידָהּ בַּסּוֹף. {{הע-שמאל|הפריעה אינה המצב הרגיל, ומכאן שבנות ישראל מכסות את ראשיהן בדרך כלל. כך גם במקרה של תמר, שקרעה את בגדיה והניחה אפר על ראשה. לדברי ר' יהודה ראו גם [[ביאור:משנה סוטה פרק א#משנה ה|סוטה א ה-ו.]] ר' יוחנן בן ברוקה טוען שאין להחמיר יותר מהצורך המינימלי, לפרוע את ראשה כדברי ר' ישמעאל לעיל, ואין להקלות אותה ברבים; נראה שלדעתו אין עדיין וודאות שמדובר בעבריינית, ולכן הוא דורש לשמור על כבודה, ולהסתפק במצווה של פריעת הראש המוזכרת בפירוש בתורה ותו לא. לכן הוא מוסיף גם סדין של בוץ כשמירה על הפרטיות של האשה; אבל חכמים חלקו עליו על סמך הפסוק מיחזקאל, המלמד על צורך בהרתעה וביוש האשה ברבים.}}'''"וּפָרַע אֶת רֹאשׁ הָאִשָּׁה"''', כֹּהֵן נִפְנֶה לַאֲחוֹרֶיהָ וּפוֹרְעָהּ כְּדֵי לְקַיֵּם בָּהּ מִצְוַת פְּרִיעָה, דִּבְרֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל. דָּבָר אַחֵר: לִמֵּד עַל בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל, שֶׁהֵן מְכַסּוֹת רָאשֵׁיהֶן. וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵין רְאָיָה לַדָּבָר – זֵכֶר לַדָּבָר: "וַתִּקַּח תָּמָר אֵפֶר עַל רֹאשָׁהּ" ([[שמואל ב יג יט]]). רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אִם הָיָה בֵּית חֲלִיצָתָהּ נָאֶה – לֹא הָיָה מְגַלֵּהוּ, וְאִם הָיָה שְׂעָרָהּ נָאֶה – לֹא הָיָה סוֹתְרוֹ. הָיְתָה מְכֻסָּה לְבָנִים – מְכַסֶּה שְׁחוֹרִים; הָיוּ שְׁחוֹרִים נָאִים לָהּ – מַפְשִׁיטָן וּמַלְבִּישִׁים אוֹתָהּ כְּעוּרִים. הָיוּ עָלֶיהָ כְּלֵי זָהָב – קַטְלָאוֹת וּנְזָמִים וְטַבָּעוֹת – מְסַלְּקָם הֵימֶנָּה כְּדֵי לְנַוְּלָהּ. רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן בְּרוֹקָה אוֹמֵר: אֵין מְנַוְּלִים בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁכָּתוּב בַּתּוֹרָה. אֶלָּא: '''"לִפְנֵי ה' וּפָרַע אֶת רֹאשׁ הָאִשָּׁה"''', סָדִין שֶׁל בּוּץ הָיָה פוֹרֵס בֵּינוֹ לְבֵין הָעָם. כֹּהֵן פּוֹנֶה לַאֲחוֹרֶיהָ וּפוֹרְעָהּ, כְּדֵי לְקַיֵּם בָּהּ מִצְוַת פְּרִיעָה. אָמְרוּ לוֹ: כְּשֵׁם שֶׁלֹּא חַסְתָּ עַל כְּבוֹד הַמָּקוֹם, כָּךְ אֵין חָסִין עַל כְּבוֹדָהּ. אֶלָּא כָּל הַנִּוּוּל הַזֶּה מְנַוְּלָהּ, כָּל הָרוֹצֶה לִרְאוֹת בָּא וְרוֹאֶה, חוּץ מֵעֲבָדֶיהָ וְשִׁפְחוֹתֶיהָ, מִפְּנֵי שֶׁלִּבָּהּ גַּס בָּהֶן. אֶחָד הָאֲנָשִׁים וְאֶחָד הַנָּשִׁים, אֶחָד קְרוֹבִים וְאֶחָד רְחוֹקִים – מֻתָּרִים לִרְאוֹתָהּ. שֶׁנֶּאֱמַר: "וְנִוַּסְּרוּ כָּל הַנָּשִׁים וְלֹא תַעֲשֶׂינָה כְּזִמַּתְכֶנָה" ([[יחזקאל כג מח]]). {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה סוטה פרק ב|סוטה ב א.]] העמסת המנחה על ידי האשה מיועדת לגרום לה לוותר על הטקס ובסופו של דבר להציל את חייה.}}'''"וְנָתַן עַל כַּפֶּיהָ"''', אַבָּא חָנִין אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבִּי אֱלִיעֶזֶר: כְּדֵי לְיַגְּעָהּ, כְּדֵי שֶׁתַּחֲזֹר בָּהּ. וַהֲלֹא דְּבָרִים קַל וָחֹמֶר: אִם כָּךְ חָס הַמָּקוֹם עַל עוֹבְרֵי רְצוֹנוֹ – עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה יָחוּס עַל עוֹשֵׂי רְצוֹנוֹ. {{הע-שמאל|התכונות הפלאיות של המים מתרחשות בזמן שהם בידי הכהן. דורש 'יהיו'- יתהוו. הדרשה 'דבר אחר' דורשת 'מרים'-ממררים-מערערים: המים ממררים את חיי הסוטה וממיתים אותה – או שהם מנקים אותה מחשד ומעוון.}}'''"וּבְיַד הַכֹּהֵן יִהְיוּ מֵי הַמָּרִים הַמְאָרְרִים"''', מַגִּיד הַכָּתוּב שֶׁאֵין הַמַּיִם נֶהְפָּכִים לִהְיוֹת מָרִים אֶלָּא בְּיַד הַכֹּהֵן. דָּבָר אַחֵר: נִקְרְאוּ "מָרִים" עַל שֵׁם סוֹפָן, שֶׁמְּמָרְרִין אֶת הַגּוּף וּמְעַרְעֲרִין אֶת הֶעָו‍ֹן. }} ===פיסקה יב=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| '''על במדבר ה יט''' {{הע-שמאל|נוסח ההשבעה נתון מראש, ואינו ניתן לשינוי; לכן, בניגוד לשבועת ביטוי, אין לאשה זכות להשבע בעצמה אלא היא חייבת להיענות לנוסח הנתון ע"י הכהן.}} '''"וְהִשְׁבִּיעַ אֹתָהּ הַכֹּהֵן"''', הַכֹּהֵן מַשְׁבִּיעָהּ, וְאֵין נִשְׁבַּעַת מֵאֵלֶיהָ. שֶׁהָיָה בַּדִּין: נֶאֱמַר כָּאן שְׁבוּעָה, וְנֶאֱמַר לְהַלָּן ([[ויקרא ה ד]]) שְׁבוּעָה. מַה שְּׁבוּעָה הָאֲמוּרָה לְהַלָּן הִיא נִשְׁבַּעַת מֵאֵלֶיהָ – אַף שְׁבוּעָה הָאֲמוּרָה כָּאן הִיא נִשְׁבַּעַת מֵאֵלֶיהָ. תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"וְהִשְׁבִּיעַ אֹתָהּ הַכֹּהֵן"''' – הַכֹּהֵן מַשְׁבִּיעַ, וְאֵינָהּ נִשְׁבַּעַת מֵאֵלֶיהָ. {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה סוטה פרק ז|סוטה ז א.]] ר' יאשיה לומד מהביטוי "אל האשה", בניגוד לטקס החליצה, שבו יש להקפיד על לשון הקדש (שם משנה ב). ר' ישמעאל לומד את ההלכה מעצם העובדה שהאשה עונה אחרי הכהן 'אמן אמן'.}}'''"וְאָמַר אֶל הָאִשָּׁה"''' – בְּכָל לָשׁוֹן שֶׁהִיא שׁוֹמַעַת, דִּבְרֵי רַבִּי יֹאשִׁיָּה. שֶׁהָיָה בַּדִּין: וּמָה אִם יְבָמָה, קַלָּה, לֹא עָשָׂה בָּהּ כָּל הַלְּשׁוֹנוֹת כִּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ, סוֹטָה, חֲמוּרָה, אֵינוֹ דִּין שֶׁלֹּא נַעֲשֶׂה בָּהּ כָּל הַלְּשׁוֹנוֹת כִּלְשׁוֹן קֹדֶשׁ? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"וְאָמַר אֶל הָאִשָּׁה"''' – בְּכָל לָשׁוֹן שֶׁהִיא שׁוֹמַעַת, דִּבְרֵי רַבִּי יֹאשִׁיָּה. רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: אֵינוֹ צָרִיךְ, שֶׁהֲרֵי כְּבָר נֶאֱמַר: "וְאָמְרָה הָאִשָּׁה אָמֵן אָמֵן". אִם אֵינָהּ שׁוֹמַעַת, כֵּיצַד אָמְרָה אָמֵן אָמֵן? {{הע-שמאל|בדברי הכהן יש אלה – קללה אם סטתה – ושבועה שלא סטתה. על שתיהן עונה האשה "אמן אמן", והשוו [[ביאור:משנה סוטה פרק ב#משנה ה|סוטה ב ה,]] שם מתוארת גם השבועה עצמה כקללה וכהרחבתה, בניגוד [[ביאור:תוספתא/סוטה/ב#ד|לתוספתא סוטה ב ד.]]}}אוֹ אֵינָהּ אוֹמֶרֶת אֶלָּא עַל הָאָלָה? כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר "יִתֵּן ה' אוֹתָךְ לְאָלָה וְלִשְׁבֻעָה בְּתוֹךְ עַמֵּךְ" ([[במדבר ה כא]]), הֲרֵי שְׁבוּעָה אֲמוּרָה. {{הע-שמאל|ראו בתחילת הפיסקה, שהכהן מנסח את השבועה ואינו מניח לאשה ליזום את הנוסח.}}הָא מַה תַּלְמוּד לוֹמַר "וְאָמַר הַכֹּהֵן לָאִשָּׁה"? לִמְּדָהּ כֹּהֵן סֵדֶר שְׁבוּעָה. {{הע-שמאל|השוו [[ביאור:משנה סוטה פרק א#משנה ד|סוטה א ד,]] שהעבירה את האיום והשיחה עם האשה מהכהן לבית הדין הגדול. ההעברה מבטאת את המאבק בין חז"ל לכהנים הצדוקים על השליטה במקדש, וראו גם [[ביאור:משנה יומא פרק א|יומא א, א-ד.]] כאן האיום הוא ע"י הכהן, והוא נוסף לנוסח השבועה.}}'''"אִם לֹא שָׁכַב אִישׁ אֹתָךְ"'''', מְלַמֵּד שֶׁפּוֹתֵחַ לָהּ בִּזְכוּת. אוֹמֵר לָהּ: הַרְבֵּה יַיִן עוֹשֶׂה, הַרְבֵּה שְׂחוֹק עוֹשֶׂה, הַרְבֵּה יַלְדוּת עוֹשָׂה. הַרְבֵּה קִדְּמוּךְ וְנִשְׁטְפוּ. אַל תִּגְרְמִי לַשֵּׁם הַגָּדוֹל הַנִּכְתָּב בִּקְדֻשָּׁה שֶׁיִּמָּחֶה עַל הַמָּיִם! אוֹמֵר לְפָנֶיהָ דִּבְרֵי הַגָּדָה, מַעֲשִׂים שֶׁאֵרְעוּ בַּכְּתוּבִים הָרִאשׁוֹנִים. כְּגוֹן: "אֲשֶׁר חֲכָמִים יַגִּידוּ וְלֹא כִחֲדוּ מֵאֲבוֹתָם" ([[איוב טו יח]]). וְאוֹמֵר לְפָנֶיהָ דְּבָרִים שֶׁאֵינָן כְּדַיי לְשׁוֹמְעָן, הִיא וְכָל מִשְׁפְּחוֹת בֵּית אָבִיהָ כְּדַיי בָּהֶם. {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:תוספתא/סוטה/א#ג|תוספתא סוטה א ג:]] ר' ישמעאל, בניגוד למשנה ולאיום דלעיל, מתייחס גם לאפשרות שהאשה לא נטמאה, ואז שתיית המים לא תזיק לה.}}רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: בַּתְּחִלָּה מוֹדִיעָהּ כֹּחָן שֶׁל מַיִם הַמָּרִים. אוֹמֵר לָהּ: בִּתִּי, אוֹמַר לָךְ הַמַּיִם הַמָּרִים הָאֵלּוּ לָמָּה הֵם דּוֹמִים: לְסַם יָבֵשׁ הַנִּתָּן עַל גַּבֵּי בָּשָׂר חַי – וְאֵין מַזִּיקוֹ; כְּשֶׁהוּא מוֹצֵא מַכָּה – מַתְחִיל לְחַלְחֵל. אַף אַתְּ, אִם טְהוֹרָה אַתְּ – שְׁתִי וְאַל תִּמָּנְעִי, וְאִם טְמֵאָה אַתְּ – {{ב|הִנָּקִי|המנעי}} מִמֵּי הַמָּרִים הַמְאָרְרִים הָאֵלֶּה. }} ===פיסקה יג=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| '''על במדבר ה כ''' '''"וְאַתְּ כִּי שָׂטִית"''' ([[במדבר ה כ]]), אֵין לִי אֶלָּא כְּדַרְכָּהּ. שֶׁלֹּא כְּדַרְכָּהּ מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: "וְכִי נִטְמֵאת"! {{הע-שמאל|למרות שהחשוד בעל את האשה שלא כדרכה, וממילא היא אינה בהריון – המעשה עושה אותה לסוטה והמים גורמים למותה.}} '''"וְיִתֵּן אִישׁ בָּךְ אֶת שְׁכָבְתּוֹ"''' – לְהָבִיא אֶת הַסָּרִיס. {{הע-שמאל|למרות שהסריס (עקר) אינו גורם להתעברות האשה – יכול הבעל לקנא בו.}} '''"מִבִּלְעֲדֵי אִישֵׁךְ"''' – לְהָבִיא אֶת אֵשֶׁת הַסָּרִיס. עַל הַכֹּל הָיָה מַתְנֶה עִמָּהּ. {{הע-שמאל|הסריס יכול לקנא לאשתו ולהשקות אותה במים, אבל אם האשה היא איילונית (עקרה) היא אינה שותה; וראו [[ביאור:משנה סוטה פרק ד#משנה ד|סוטה ד ד.]]}}}} ===פיסקה יד=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| '''על במדבר ה כא''' '''"וְהִשְׁבִּיעַ הַכֹּהֵן אֶת הָאִשָּׁה בִּשְׁבֻעַת הָאָלָה"''' ([[במדבר ה כא]]), מִיכָּן אַתָּה דָן לְכָל הַשְּׁבוּעוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה, {{הע-שמאל|שבועת הדיינים, המכונה שבועת המודה במקצת, מופיעה ב[[שמות כב י]] בלי אלה. הדרשה טוענת שגם היא כוללת אלה. השבועה הנ"ל מכונה שם "שבועת ה'", והוא הדין לשבועת הסוטה. וראו גם [[ביאור:מכילתא/נזיקין#פרשה טז|מכילתא נזיקין טז.]]}}הוֹאִיל וְנֶאֶמְרוּ שְׁבוּעוֹת בַּתּוֹרָה סְתָם, וּפָרַט בְּאַחַת מֵהֶן שֶׁאֵינָהּ אֶלָּא בְּאָלָה וּבִשְׁבוּעָה, אַף פּוֹרְטַנִי בְּכָל הַשְּׁבוּעוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה, שֶׁלֹּא יְהוּ אֶלָּא בְּאָלָה וּבִשְׁבוּעָה. הוֹאִיל וְנֶאֶמְרוּ שְׁבוּעוֹת בַּתּוֹרָה סְתָם, וּפָרַט בְּאַחַת מֵהֶן שֶׁאֵינָהּ אֶלָּא בְּיוֹ"ד הֵ"א, אַף פּוֹרְטַנִי בְּכָל הַשְּׁבוּעוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה, שֶׁאֵינָן אֶלָּא בְּיוֹ"ד הֵ"א. '''"יִתֵּן ה' אוֹתָךְ לְאָלָה וְלִשְׁבֻעָה בְּתוֹךְ עַמֵּךְ"''', לָמָּה נֶאֱמַר? {{הע-שמאל|האלה (קללה) עומדת מאחורי כל שבועה, ומאיימת על הנשבעים. יש לה תוקף אלוהי, ולכן אין לזלזל בה; וראו [[ביאור:מכילתא/נזיקין#פרשה טז|מכילתא נזיקין טז.]] וכן [[ביאור:משנה שבועות פרק ד#משנה יג|שבועות ד יג.]]}}לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר "נֶפֶשׁ כִּי תֶחֱטָא וְשָׁמְעָה קוֹל אָלָה" ([[ויקרא ה א]]), אֵין לִי אֶלָּא אָלָה. מִנַּיִן לַעֲשׂוֹת שְׁבוּעָה כְּאָלָה? – הֲרֵי אַתָּה דָן: נֶאֱמַר כָּאן אָלָה, וְנֶאֱמַר לְהַלָּן אָלָה. מָה אָלָה הָאֲמוּרָה כָּאן, עָשָׂה שְׁבוּעָה כְּאָלָה – אַף אָלָה הָאֲמוּרָה לְהַלָּן, עֲשֵׂה שְׁבוּעָה כְּאָלָה. וּמָה אָלָה בְּיוֹ"ד הֵ"א – אַף שְׁבוּעָה בְּיוֹ"ד הֵ"א. הוֹאִיל וְנֶאֶמְרוּ שְׁבוּעוֹת בַּתּוֹרָה סְתָם, וּפֵרַט לְךָ הַכָּתוּב בְּאַחַת מֵהֶם שֶׁאֵינָהּ אֶלָּא בְּיוֹ"ד הֵ"א, אַף פּוֹרְטַנִי בְּכָל שְׁבוּעוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה שֶׁלֹּא יְהוּ אֶלָּא בְּיוֹ"ד הֵ"א. '''"בְּתוֹךְ עַמֵּךְ"''' – וְעַמֵּךְ שָׁלוֹם. {{הע-שמאל|הציבור אינו סובל בגלל חטאה של הסוטה, וראו גם [[ביאור:מכילתא/שבתא#פרשה א|מכילתא שבתא א,]] על פס' יד.}} '''"בְּתוֹךְ עַמֵּךְ"''' – וְלֹא בַּזְּמַן הַזֶּה. {{הע-שמאל|העונש של הסוטה הוא דווקא בזמן שישראל על אדמתם, ולא בזמן הגלות, שבה הם בתוך עם אחר שאינו מכיר אותם; וראו [[ביאור:משנה סוטה פרק ט#משנה ט|סוטה ט ט,]] שבוטלו מים המרים.}}'''"בְּתוֹךְ עַמֵּךְ"''', הַפְרֵשׁ בֵּין אָדָם הַמִּתְנַוֵּל בְּמָקוֹם שֶׁמַּכִּירִין אוֹתוֹ לְאָדָם הַמִּתְנַוֵּל בְּמָקוֹם שֶׁאֵין מַכִּירִין אוֹתוֹ. }} ===פיסקה טו=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| '''על במדבר ה כא-כב''' {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה סוטה פרק ה|סוטה ה א.]] דורש את הכפילות; וראו לעיל ח, דרשה דומה על הריבוי "קנאות". ר' יוסי הגלילי מוסיף מסקנה, שהמביא זכות לחברו יזכה גם הוא למה שזכה חברו. על עצם ההנחה שמידה טובה מרובה ראו [[ביאור:משנה מכות פרק א#משנה ז|מכות א ז.]]}}'''"בְּתֵת ה' אֶת יְרֵכֵךְ נֹפֶלֶת... וּבָאוּ הַמַּיִם הַמְאָרְרִים הָאֵלֶּה בְּמֵעַיִךְ לַצְבּוֹת בֶּטֶן וְלַנְפִּל יָרֵךְ"''' ([[במדבר ה כא]]-כב), רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר: זֶה בִּטְנוֹ וִירֵכוֹ שֶׁל בּוֹעֵל. אַתָּה אוֹמֵר זֶה בִּטְנוֹ וִירֵכוֹ שֶׁל בּוֹעֵל, אוֹ אֵינָהּ אֶלָּא בִּטְנָהּ וִירֵכָהּ שֶׁל נִבְעֶלֶת? כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר "וְצָבְתָה בִטְנָהּ וְנָפְלָה יְרֵכָהּ" ([[במדבר ה כז]]), הֲרֵי בִּטְנָהּ וִירֵכָהּ שֶׁל נִבְעֶלֶת אָמוּר. הָא מַה תַּלְמוּד לוֹמַר "לַצְבּוֹת בֶּטֶן וְלַנְפִּל יָרֵךְ"? זֶה בִּטְנוֹ וִירֵכוֹ שֶׁל בּוֹעֵל. מַגִּיד הַכָּתוּב, כְּשֵׁם שֶׁהַפֻּרְעָנוּת פּוֹקַדְתָּהּ – כָּךְ הַפֻּרְעָנוּת פּוֹקַדְתּוֹ. וַהֲלֹא דְּבָרִים קַל וָחֹמֶר: אִם מִדַּת פֻּרְעָנוּת, מְמֹעֶטֶת, הַמֵּבִיאָ תַּקָּלָה לַחֲבֵרוֹ הֲרֵי הוּא כְּיוֹצֵא בוֹ. קַל וָחֹמֶר לְמִדַּת הַטּוֹב, מְרֻבָּה. {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה סוטה פרק ב#משנה ה|סוטה ב ה.]] לדברי ר' מאיר יכול לגלגל עליה גם הבטחה לעתיד. חכמים מסכימים שמגלגל עליה שבועות נוספות, אבל לדעתם כולן על העבר. וראו [[ספורנו/במדבר/ה#כב|פירוש ספורנו שם,]] שהאשה עונה אמן על הקללה ואמן על הברכה.}}"וְאָמְרָה הָאִשָּׁה אָמֵן אָמֵן", אָמֵן שֶׁלֹּא נִטְמֵיתִי, אָמֵן שֶׁלֹּא אֶטָּמֵא, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. וְאֵין חֲכָמִים מוֹדִים בַּדָּבָר, אֶלָּא {{ב|אָמֵן שֶׁלֹּא נִטְמֵאתִי, וְאִם נִטְמֵאתִי יָבֹאוּ לָהּ|פירוש פשט}}. אָמֵן עִם אִישׁ זֶה, אָמֵן עִם אִישׁ אַחֵר; אָמֵן אִם אֲרוּסָה, אָמֵן אִם נְשׂוּאָה; אָמֵן אִם שׁוֹמֶרֶת יָבָם, אָמֵן אִם מִשֶּׁנִּתְיַבַּמְתִּי. זֶה הַכְּלָל: כֹּל שֶׁתִּבָּעֵל וּתְהֵא אֲסוּרָה לוֹ – {{ב|עַל אוֹתָהּ הַשָּׁעָה הוּא מַתְנֶה עִמָּהּ|לדעת חכמים אינו מתנה על העתיד אלא על ההווה והעבר.}}. {{הע-שמאל|חוזר על הנאמר בפיסקה יד, ומוסיף את ענייני עניית "אמן" וגלגול השבועה. לעניין עניית ה"אמן", ראו גם [[ביאור:משנה שבועות פרק ג#משנה יא|שבועות ג יא,]] "מפי אחרים", וכן בתחילת פרקים ד, ה שם. לעניין גלגול השבועה השוו [[ביאור:משנה שבועות פרק ז#משנה ח|שבועות ז ח.]]}}הוֹאִיל וְנֶאֶמְרוּ שְׁבוּעוֹת בַּתּוֹרָה סְתָם, וּפָרַט בְּאַחַת מֵהֶם שֶׁאֵינָהּ אֶלָּא בְּאָלָה וּבִשְׁבוּעָה. כָּךְ פּוֹרְטַנִי בְּכָל שְׁבוּעוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה, שֶׁלֹּא יִהְיוּ אֶלָּא בְּאָלָה וּבִשְׁבוּעָה. הוֹאִיל וּפָרַט בְּאַחַת מֵהֶם שֶׁאֵינָהּ אֶלָּא בְּיוֹ"ד הֵ"א – אַף פּוֹרְטַנִי בְּכָל שְׁבוּעוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה, שֶׁאֵינָן אֶלָּא בְּיוֹ"ד הֵ"א. {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא/כספא#פרשה כ|מכילתא כספא כ]] לפס' א: על שבועת הדיינים (היא שבועת המודה במקצת הטענה) יש לענות 'אמן', אחרת היא מוגדרת כשבועת שוא.}}וְהוֹאִיל וְנֶאֶמְרוּ שְׁבוּעוֹת בַּתּוֹרָה סְתָם, וּפָרַט בְּאַחַת מֵהֶם שֶׁאֵינָהּ אֶלָּא בְּ"אָמֵן". אַף פּוֹרְטַנִי בְּכָל שְׁבוּעוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה, שֶׁאֵינָן אֶלָּא בְּ"אָמֵן". אַבָּא חָנִין אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבִּי אֱלִיעֶזֶר: לְהָבִיא אֶת שְׁבוּעַת הַדַּיָּנִים, שֶׁתְּהֵא בְּאָמֵן. שֶׁאִם אֵין עוֹנֶה אַתָּה אַחֲרָיו אָמֵן, אַתָּה עוֹשֶׂה שְׁבוּעַת שָׁוְא. הוֹאִיל וְנֶאֶמְרוּ שְׁבוּעוֹת בַּתּוֹרָה סְתָם, וּפָרַט בְּאַחַת מֵהֶם שֶׁמְּגַלְגְּלִים עָלֶיהָ {{ב|אֶת הַיָּשָׁן|כדעת חכמים לעיל, ולא כר' מאיר.}}. אַף פּוֹרְטַנִי בְּכָל שְׁבוּעוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה, שֶׁיִּגַלְגְּלוּ עָלֶיהָ אֶת הַיָּשָׁן. {{הע-שמאל|את הסוטה לא ביקש בעלה להשביע לפני שהתרה בה, ואילו שותפים ואריסים שחלקו רצו להשביע זה את זה כבר כשחלקו בחשד גזילה, אבל שנינו "אינו יכול להשביעו" – אלא אם התחייבו בשבועה ממקום אחר – ראו [[ביאור:משנה שבועות פרק ז#משנה ח|שבועות ז ח.]]}}וַהֲלֹא דְּבָרִים קַל וָחֹמֶר: וּמַה סּוֹטָה, שֶׁלֹּא נִתְבְּעָה מִקֹּדֶם – מְגַלְגְּלִים עָלֶיהָ אֶת הַיָּשָׁן. גְּזֵלוֹת, שֶׁנִּתְבְּעוּ מִקֹּדֶם – אֵינוֹ דִּין שֶׁיִּגַלְגְּלוּ עָלֶיהָ אֶת הַיָּשָׁן? }} ===פיסקה טז=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| '''על במדבר ה כג''' '''"וְכָתַב אֶת הָאָלֹת הַכֹּהֵן"''' ([[במדבר ה כג]]), שׁוֹמֵעַ אֲנִי {{ב|כָּל אָלוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה|מפרשיות בחוקותי וכי תבוא}}? תַּלְמוּד לוֹמַר: "הָאֵלֶּה". {{הע-שמאל|דוקא הכהן כותב, ולא הבעל; למרות שהבעל יכול לכתוב גט.}}'''"הַכֹּהֵן"''', לָמָּה נֶאֱמַר? שֶׁהָיָה בַּדִּין: נֶאֱמַר כָּאן '''"וְכָתַב"''' וְנֶאֱמַר לְהַלָּן "וְכָתַב" ([[דברים כד א]]), וּמַה "וְכָתַב" הָאָמוּר לְהַלָּן – כָּשֵׁר בְּכָל אָדָם, אַף '''"וְכָתַב"''' הָאָמוּר כָּאן כָּשֵׁר בְּכָל אָדָם! – תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"הַכֹּהֵן"'''. {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה סוטה פרק ב#משנה ד|סוטה ב ד.]] בניגוד לגט – ראו [[ביאור:משנה גיטין פרק ב#משנה ג|גיטין ב ג,]] ובדומה לכתיבת ספר תורה – ראו [[ביאור:ספרי דברים/שופטים/יז#פיסקה קס|ספרי דברים קס,]] וכן [[ביאור:משנה מגילה פרק ב#משנה ב|מגילה ב ב.]]}}'''"בַּסֵּפֶר וּמָחָה"''' – בְּדָבָר הַנִּמְחֶה. מִכָּאן אָמְרוּ: אֵין כּוֹתְבִים לֹא עַל הַלּוּחַ, וְלֹא עַל הַנְּיָר, וְלֹא עַל הַדִּיפְתְּרָא, אֶלָּא בִּמְגִלָּה; שֶׁנֶּאֱמַר: '''"בַּסֵּפֶר"'''. וְאֵינוֹ כּוֹתֵב לֹא בְּקוֹמוֹס וְלֹא בְּקַנְקַנְתּוּם, אֶלָּא בִּדְיוֹ; שֶׁנֶּאֱמַר: '''"וּמָחָה אֶל מֵי הַמָּרִים"''', כְּתָב שֶׁיָּכוֹל לִמָּחוֹת. {{הע-שמאל|השוו [[ביאור:תוספתא/שבת/יד#ד|תוספתא שבת יד ד,]] שם ר' ישמעאל הוא שקובע ששורפים ספרי מינים בשלמות ואילו ר' יוסי הגלילי קודר (קורע) את האזכרות שבהם.}}וַהֲלֹא דְּבָרִים קַל וָחֹמֶר: וּמָה אִם לְהָטִיל שָׁלוֹם בֵּין אִישׁ לְאִשְׁתּוֹ, אָמַר הַמָּקוֹם: סֵפֶר שֶׁנִּכְתַּב בִּקְדֻשָּׁה יִמָּחֶה עַל הַמַּיִם, סִפְרֵי מִינִים, שֶׁמַּטִּילִים אֵיבָה וְשִׂנְאָה וְקִנְאָה וּבַעֲלֵי דְבָבוּת – עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה שֶׁיִּמָּחוּ מִן הָעוֹלָם. רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: סִפְרֵי מִינִים, כֵּיצַד הוּא עוֹשֶׂה? קוֹדֵר אֶת הָאַזְכָּרוֹת – וְשׂוֹרֵף אֶת הַשְּׁאָר. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: שׂוֹרֵף אֶת כֻּלּוֹ, מִפְּנֵי שֶׁלֹּא נִכְתַּב בִּקְדֻשָּׁה. {{הע-שמאל|השוו לעיל פיסקה יא. מתי הופכים המים להיות מרים?}}'''"וּמָחָה אֶל מֵי הַמָּרִים"''' – מַגִּיד שֶׁהַכְּתָב עוֹשֶׂה אֶת הַמַּיִם מָרִים. }} ===פיסקה יז=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| '''על במדבר ה כד-כו''' {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה סוטה פרק ג#משנה ב|סוטה ג ב-ג.]] ר' עקיבא כר' שמעון, שהשקיית האשה היא אחרי הקטרת המנחה, ולכן פס' כד נראה מיותר.}}'''"וְהִשְׁקָה אֶת הָאִשָּׁה"''' ([[במדבר ה כד]]), לָמָּה נֶאֱמַר? וַהֲרֵי כְּבָר נֶאֱמַר '''"וְאַחַר יַשְׁקֶה אֶת הָאִשָּׁה"''' ([[במדבר ה כו]])! מַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''"וְהִשְׁקָה אֶת הָאִשָּׁה"'''? שֶׁאִם נִמְחֲקָה הַמְּגִלָּה וְאָמְרָה {{ב|אֵינִי שׁוֹתָה|איני רוצה לשתות}}, מְעַרְעֲרִים אוֹתָהּ, וּמַשְׁקִים אוֹתָהּ בְּעַל כָּרְחָהּ. דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא. {{הע-שמאל|חכמים רואים את פס' כד כעיקר, בשיטת ת"ק שם, וכך לדעתם יש להסביר את פס' כו: ההשפעה של שתיית המים ניכרת רק אחרי שהקטיר הכהן את המנחה. סדר הדברים לדעת חכמים הוא: קבלת השבועה, מחיקת המגילה ושתיית המים, והקטרת הקומץ. ר' שמעון ור' עקיבא מחליפים את שני האחרונים.}}וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: '''"וְאַחַר יַשְׁקֶה אֶת הָאִשָּׁה"''' לָמָּה נֶאֱמַר? וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר '''"וְהִשְׁקָה אֶת הָאִשָּׁה"''', וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''"וְאַחַר יַשְׁקֶה אֶת הָאִשָּׁה"'''? שְׁלֹשָׁה דְּבָרִים מְעַכְּבִים בַּסּוֹטָה: עַד שֶׁלֹּא נִמְחֲקָה הַמְּגִלָּה, וְעַד שֶׁלֹּא קָרַב הַקֹּמֶץ, וְעַד שֶׁלֹּא קִבְּלָה עָלֶיהָ אֶת הַשְּׁבוּעָה. {{הע-שמאל|לשיטת ר' עקיבא מוחקים את המגילה אחרי הקטרת הקומץ. אם אז סירבה לשתות או הודתה שנאפה – מכריחים אותה לשתות בכל זאת, ולא שופכים את המים. וראו [[ביאור:תוספתא/סוטה/ב#ב|תוספתא סוטה ב ב-ג.]] לשיטת ר' אחי אין המים נשפכים אלא נשמרים לסוטה אחרת. לדעת ת"ק ראו [[ביאור:תוספתא/גיטין/ב#י|תוספתא גיטין ב י.]]}}נִמְחֲקָה הַמְּגִלָּה וְאָמְרָה {{ב|'טְמֵאָה אֲנִי'|הודתה שנאפה}} – הַמַּיִם נִשְׁפָּכִים וְהַמִּנְחָה מִתְפַּזֶּרֶת אֲבֵית הַדֶּשֶׁן, וְאֵין מְגִלָּתָהּ כְּשֵׁרָה לְהַשְׁקוֹת בָּהּ סוֹטָה אַחֶרֶת. רַבִּי אָחַי בְּרַבִּי יֹאשִׁיָּה אוֹמֵר: מַשְׁקִים בָּהּ סוֹטָה אַחֶרֶת. {{הע-שמאל|לא ברור מדוע הנידה אינה שותה, וראו [[ביאור:משנה סוטה פרק ד|סוטה ד,]] שהדין הזה אינו נזכר במשנה.}}'''"וְלָקַח הַכֹּהֵן מִיַּד הָאִשָּׁה"''' ([[במדבר ה כה]]) – וְלֹא מִיַּד {{ב|שְׁלִישָׁהּ|שליח}}. '''"מִיַּד הָאִשָּׁה"''' – שֶׁאִם פֵּרְסָה נִדָּה, לֹא הָיְתָה שׁוֹתָה. {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה מנחות פרק ה#משנה ו|מנחות ה ו.]] ההנפה היתה ממזרח למזבח – וראו [[במדבר ג לח]], וההגשה ("הולכה") – מדרום מערב לו.}}'''"וְהֵנִיף אֶת הַמִּנְחָה"''' – מוֹלִיךְ וּמֵבִיא, מַעֲלֶה וּמוֹרִיד. מִנַּיִן? שֶׁנֶּאֱמַר: "אֲשֶׁר הוּנַף וַאֲשֶׁר הוּרָם" ([[שמות כט כז]]), מַקִּישׁ הֲרָמָה לִתְנוּפָה: מַה תְּנוּפָה, מוֹלִיךְ וּמֵבִיא – אַף הֲרָמָה כֵּן; וּמַה הֲרָמָה, מַעֲלֶה וּמוֹרִיד – אַף תְּנוּפָה מַעֲלֶה וּמוֹרִיד. מִיכָּן אָמְרוּ: מִצְוַת תְּנוּפָה – מוֹלִיךְ וּמֵבִיא, מַעֲלֶה וּמוֹרִיד, זֹה הִיא מִצְוַת תְּנוּפָה. '''"לִפְנֵי ה'"''' – בַּמִּזְרָח, שֶׁבְּכָל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר "לִפְנֵי ה'" הֲרֵי הוּא בַּמִּזְרָח, עַד שֶׁיִּפְרוֹט לְךָ הַכָּתוּב. '''"וְהֵנִיף אֶת הַמִּנְחָה לִפְנֵי ה' וְהִקְרִיב אֹתָהּ אֶל הַמִּזְבֵּחַ"''' – לִמֵּד עַל מִנְחַת סוֹטָה, שֶׁטְּעוּנָה תְּנוּפָה וְהַגָּשָׁה. {{הע-שמאל|סיום הפיסקה כדעת ר' עקיבא בתחילתה.}}'''"וְקָמַץ הַכֹּהֵן מִן הַמִּנְחָה אֶת אַזְכָּרָתָהּ וְהִקְטִיר הַמִּזְבֵּחָה"''' ([[במדבר ה כו]]) – זוֹ הַקְטָרַת הַקֹּמֶץ, שֶׁקָּרוּי אַזְכָּרָה, '''"וְאַחַר יַשְׁקֶה אֶת הָאִשָּׁה"''' – לָעִנְיָן שֶׁאָמַרְנוּ. }} ===פיסקה יח=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| '''על במדבר ה כז''' '''"וְהִשְׁקָה אֶת הַמַּיִם... וְצָבְתָה בִטְנָהּ וְנָפְלָה יְרֵכָהּ"''' ([[במדבר ה כז]]), {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה סוטה פרק א#משנה ז|סוטה א ז,]] "ושאר הגוף לא פלט".}}אֵין לִי אֶלָּא בִטְנָהּ וִירֵכָהּ. שְׁאָר אֵיבָרֶיהָ מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: "וּבָאוּ בָהּ". אֲנִי אֶקְרָא "וּבָאוּ בָהּ", מַה תַּלְמוּד לוֹמַר "וְצָבְתָה בִטְנָהּ וְנָפְלָה יְרֵכָהּ"? {{הע-שמאל|ראו שם, "בירך התחילה בעבירה תחילה" וכו', וראו גם [[ביאור:תוספתא/סוטה/ד#ד|תוספתא סוטה ד ד,]] וכן [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/מסכתא דפסחא בא#פרשה ז|מכילתא פסחא ז,]] וכן [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/ויהי#פרשה א|שם ויהי א.]] הדגש הוא על סדר הפורענות, המתקדם ממי שהתחיל ועד למכלול כולו: במבול נמחו בני האדם תחילה ואחריהם בעלי החיים; הסנוורים הכו באנשי סדום שבפתח תחילה, ואחריהם בשאר העיר; פרעה נהרג ראשון, ואחריו שאר חילו; ואת הריגת אנשי עיר הנידחת יש לקיים לפני השמדת הבהמה והרכוש. בסיום הדרשה מופיע קל וחומר, שאינו עוסק באיברי הגוף אלא בדוגמאות האחרות, ומסקנתו שמי שהתחיל במצווה יזכה ליהנות ראשון משכרה.}}אֵבֶר שֶׁהִתְחִיל בַּעֲבֵרָה – מִמֶּנּוּ יַתְחִיל הַפּוּרְעָנוּת! כַּיּוֹצֵא בוֹ אַתָּה אוֹמֵר: "וַיִּמַח אֶת כָּל הַיְקוּם אֲשֶׁר עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה מֵאָדָם וְעַד בְּהֵמָה" ([[בראשית ז כג]]). מִי שֶׁהִתְחִיל בַּעֲבֵרָה – מִמֶּנּוּ הִתְחִיל הַפּוּרְעָנוּת! כַּיּוֹצֵא בוֹ אַתָּה אוֹמֵר: "וְאֶת הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר פֶּתַח הַבַּיִת הִכּוּ בַּסַּנְוֵרִים" ([[בראשית יט יא]]). מִי שֶׁהִתְחִיל בַּעֲבֵרָה – מִמֶּנּוּ הָיְתָה מַתְחִיל הַפּוּרְעָנוּת! כַּיּוֹצֵא בוֹ אַתָּה אוֹמֵר: "וְאִכָּבְדָה בְּפַרְעֹה וּבְכָל חֵילוֹ" ([[שמות יד ד]]). פַּרְעֹה הִתְחִיל בַּעֲבֵרָה – מִמֶּנּוּ הִתְחִיל הַפּוּרְעָנוּת. כַּיּוֹצֵא בַדָּבָר אַתָּה אוֹמֵר: "הַכֵּה תַכֶּה אֶת יֹשְׁבֵי הָעִיר הַהִיא לְפִי חָרֶב... וְאֶת בְּהֶמְתָּהּ" ([[דברים יג טז]]). מִי שֶׁהִתְחִיל בַּעֲבֵרָה – מִמֶּנּוּ הִתְחִיל הַפּוּרְעָנוּת! אַף כָּאן: "וְצָבְתָה בִטְנָהּ וְנָפְלָה יְרֵכָהּ", אֵבֶר שֶׁהִתְחִיל בַּעֲבֵרָה – מִמֶּנּוּ הוּא מַתְחִיל הַפּוּרְעָנוּת! וַהֲלֹא דְּבָרִים קַל וָחֹמֶר: אִם מִדַּת פֻּרְעָנוּת מְמֹעֶטֶת, אֵבֶר שֶׁהִתְחִיל בַּעֲבֵרָה – מִמֶּנּוּ הִתְחִיל הַפּוּרְעָנוּת, קַל וָחֹמֶר לְמִדַּת הַטּוֹב מְרֻבָּה! '''"וְהָיְתָה הָאִשָּׁה לְאָלָה"''' – שֶׁיְּהוּ אָלִין בָּהּ: "יְאָרְעֵיךְ כְּשֵׁם שֶׁאֵרְעָה לִפְלוֹנִית!" {{הע-שמאל|האלה היא קללה, והשבועה היא קללה מותנית: אם לא אקיים את השבועה – אקולל כמו הסוטה. וראו את הצימוד בין השתים גם לעיל פיסקה יד. הצדיקים מתיחסים לרשעים כמקוללים, והרשעים מתיחסים לצדיקים כמבורכים, ומברכים איש את רעהו שיזכו בגורל הצדיקים.}}לִשְׁבוּעָה, שֶׁיְּהוּ נִשְׁבָּעִין בָּהּ: "שֶׁיְּאָרְעֵךְ כְּשֵׁם שֶׁאֵרַע לִפְלוֹנִית"! וְכֵן הוּא אוֹמֵר: "וְהִנַּחְתֶּם שִׁמְכֶם לִשְׁבוּעָה לִבְחִירָי" ([[ישעיה סה טו]]). נִמְצֵינוּ לְמֵדִים שֶׁהָרְשָׁעִים – שְׁבוּעָה לַצַּדִּיקִים. וּמִנַּיִן שֶׁהַצַּדִּיקִים – בְּרָכָה לָרְשָׁעִים? שֶׁנֶּאֱמַר: "וְהִתְבָּרְכוּ בוֹ גּוֹיִם וּבוֹ יִתְהַלָּלוּ" ([[ירמיה ד ב]]), וְאוֹמֵר: "וְנִבְרְכוּ בְךָ כֹּל מִשְׁפְּחֹת הָאֲדָמָה וּבְזַרְעֶךָ" ([[בראשית יב ג]]). וְאוֹמֵר: "וַיְבָרְכֵם בַּיּוֹם הַהוּא לֵאמֹר בְּךָ יְבָרֵךְ יִשְׂרָאֵל" ([[בראשית מח כ]]). }} ===פיסקה יט=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| '''על במדבר ה כח''' '''"וְאִם לֹא נִטְמְאָה הָאִשָּׁה וּטְהֹרָה הִוא"''' ([[במדבר ה כח]]), {{הע-שמאל|ר' ישמעאל קורא את הביטוי "וטהורה היא" כדין: שהסוטה היתה טמאה ועכשיו נטהרה, ולא כהמשך התנאי "אם לא..." מכאן הוא מסיק שלפני הטקס היא אסורה לבעלה, וראו דרשה אחרת [[ביאור:משנה סוטה פרק ה|בסוטה ה א.]] אבל אחרי הטקס היא מותרת לו. המימרה של רשב"י אינה במקומה, וראו [[ביאור:משנה סוטה פרק ג#משנה ה|סוטה ג ה.]] אחריה משלימה הדרשה את דברי ר' ישמעאל, שהסיק מאיסור הסוטה על בעלה גם למי שנאפה בלי התראה, וראו [[ביאור:משנה סוטה פרק ו|סוטה ו א.]]}}רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: וְכִי מִי טְמֵאָה, שֶׁהַכָּתוּב מְטַהֲרָהּ? וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''"וְאִם לֹא נִטְמְאָה הָאִשָּׁה וּטְהֹרָה הִוא"'''? אֶלָּא מַגִּיד הַכָּתוּב, כֵּיוָן שֶׁיָּצָא עָלֶיהָ שֵׁם רַע – אֲסוּרָה לְבַעְלָהּ. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי אוֹמֵר: לֹא תַעֲלֶה עַל דַּעְתְּךָ שֶׁהַזְּכוּת תּוֹלָה בַּמַּיִם הַמָּרִים, אֶלָּא '''"אִם לֹא נִטְמְאָה הָאִשָּׁה וּטְהֹרָה הִוא"''' לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר "וְאִישׁ אֲשֶׁר יִנְאַף אֶת אֵשֶׁת אִישׁ" ([[ויקרא כ י]]). לֹא שָׁמַעְנוּ אֶלָּא בִּזְמַן שֶׁיֵּשׁ לָהּ עֵדִים, וְהִתְרוּ בָהּ – שֶׁהִיא בְּמִיתָה. יֵשׁ לָהּ עֵדִים וְלֹא הִתְרוּ בָהּ – פְּטוּרָה מִן הַמִּיתָה. הוֹאִיל וּפְטוּרָה מִן הַמִּיתָה, תִּהְיֶה מֻתֶּרֶת לְבַעְלָהּ? אָמַרְתָּ: סָפֵק נִבְעֲלָה סָפֵק לֹא נִבְעֲלָה – אֲסוּרָה לְבַעְלָהּ; קַל וָחֹמֶר לְשֶׁנִּבְעֲלָה וַדַּאי! אֶלָּא הֲרֵי הִיא בִּכְלַל שֶׁנֶּאֱמַר "כִּי יִקַּח אִישׁ אִשָּׁה וּבְעָלָהּ... כִּי מָצָא בָהּ עֶרְוַת דָּבָר" ([[דברים כד א]]). '''"וְאִם לֹא נִטְמְאָה הָאִשָּׁה וּטְהֹרָה הִוא"''' – טְהוֹרָה לַבַּעַל, וּטְהוֹרָה לַבּוֹעֵל וּטְהוֹרָה לִתְרוּמָה: {{הע-שמאל|השוו לדברי ר' עקיבא, לעיל פיסקה ז.}} '''"וְנִקְּתָה"''' – אַף מִן הָאָלוֹת וְאַף מִן הַשְּׁבוּעָה. {{הע-שמאל|לעניין האלה והשבועה השוו לעיל פיסקה יד. האשה אינה ניזוקה מהקללות, כי הן חלות רק אם נבעלה, והשוו לדברי הכהן לה בסוף פיסקה יב לעיל.}} '''"וְנִזְרְעָה זָרַע"''', שֶׁאִם הָיְתָה עֲקָרָה – נִפְקֶדֶת, דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא. {{הע-שמאל|ראו דברי ר' יהודה בן בתירא [[ביאור:תוספתא/סוטה/ב#ד|בתוספתא סוטה ב ד.]] נראה שהיתה העדפה של ריבוי בנים זכרים לבנים וארוכים, אבל ההעדפה לא היתה מספיקה כדי לגרום לנשים להסתר מבעליהן; והשוו את דברי ר' ישמעאל ל[[ברכות לא ב]].}}אָמַר לוֹ רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: אִם כֵּן יֵלְכוּ כָּל הָעֲקָרוֹת וִיקַלְקְלוּ בִּשְׁבִיל שֶׁיִּפָּקְדוּ, וְזוֹ שֶׁיָּשְׁבָה לָהּ – הִפְסִידָה! אֶלָּא מַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''"וְנִקְּתָה וְנִזְרְעָה זָרַע"'''? שֶׁאִם הָיְתָה יוֹלֶדֶת בְּצַעַר – יוֹלֶדֶת בְּרֶוַח. נְקֵבוֹת – יוֹלֶדֶת זְכָרִים; אֶחָד – יוֹלֶדֶת שְׁנַיִם; שְׁחוֹרִים – יוֹלֶדֶת לְבָנִים; קְצָרִים – יוֹלֶדֶת אֲרֻכִּים. דָּבָר אַחֵר: '''"וְנִקְּתָה וְנִזְרְעָה זָרַע"''' – לְהוֹצִיא אֶת אַיְלוֹנִית וְשֶׁאֵינָהּ רְאוּיָה לֵילֵד. {{הע-שמאל|האיילונית ומי שאינה ראויה לילד אינן שותות, ראו [[ביאור:משנה סוטה פרק ד#משנה ג|סוטה ד ג]] [[ביאור:תוספתא/סוטה/ה#ב|ותוספתא סוטה ה ב;]] אבל אשת הסריס שותה, למרות שאינו ראוי לעבר אותה – ראו [[ביאור:משנה סוטה פרק ד#משנה ד|סוטה ד ד!]]}}דָּבָר אַחֵר: '''"וְנִקְּתָה וְנִזְרְעָה זָרַע"''', מִפְּנֵי שֶׁהָיְתָה בִּכְלָל וְיָצְתָה לִדּוֹן בַּדָּבָר הֶחָדָשׁ. {{הע-שמאל|ראו בתחילת הפיסקה: אחרי הטקס האשה מותרת לבעלה, והבנים שייולדו לה כשרים.}}הֶחֱזִירָהּ הַכָּתוּב לִכְלָלָהּ. }} ===פיסקה כ=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| '''על במדבר ה כט''' '''"זֹאת תּוֹרַת הַקְּנָאֹת"''' ([[במדבר ה כט]]), אֵין לִי אֶלָּא לְשָׁעָה. לְדוֹרוֹת מִנַּיִן? {{הע-שמאל|ר' יאשיה לומד מהביטוי "תורת הקנאות" שמצוות סוטה היא לדורות. ר' יונתן קורא את הביטוי כפשטו, כסיום הדיון בסוטה. וראו [[ביאור:ספרי במדבר/נשא/ו#פיסקה לח|להלן לח.]]}}תַּלְמוּד לוֹמַר '''"זֹאת תּוֹרַת"''', דִּבְרֵי רַבִּי יֹאשִׁיָּה; רַבִּי יוֹנָתָן אוֹמֵר: כְּחוֹתַם הַדְּבָרִים. '''"אֲשֶׁר תִּשְׂטֶה אִשָּׁה תַּחַת אִישָׁהּ"''', לְהָבִיא אֵשֶׁת חֵרֵשׁ וְאֵשֶׁת {{ב|שִׁעֲמוּם|מי שנשתטה}}. {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה סוטה פרק ד#משנה ה|סוטה ד ה,]] שלדעת ר' יוסי יוכל הבעל, אם יבריא, להשקות את האשה על סמך הקינוי של בית הדין.}}שֶׁבֵּית דִּין מְקַנִּים לָהֶם לְפוֹסְלָם מִכְּתֻבָּתָם. אוֹ אַף לְהַשְׁקוֹתָם? תַּלְמוּד לוֹמַר: "וְהֵבִיא הָאִישׁ אֶת אִשְׁתּוֹ אֶל הַכֹּהֵן" ([[במדבר ה טו]]), הָאִישׁ מַשְׁקֶה, וְאֵין בֵּית דִּין מַשְׁקִים. '''"תַּחַת אִישָׁהּ"''' – לְהוֹצִיא אֶת הָאֲרוּסָה. מַשְׁמַע מוֹצִיא אֶת הָאֲרוּסָה וּמוֹצִיא אֶת הַיְבָמָה? {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה סוטה פרק ד|סוטה ד א,]] כר' יונתן.}}תַּלְמוּד לוֹמַר: "אִישׁ אִישׁ כִּי תִשְׂטֶה אִשְׁתּוֹ" ([[במדבר ה יב]]), לְהָבִיא אֶת הַיְבָמָה, דִּבְרֵי רַבִּי יֹאשִׁיָּה. רַבִּי יוֹנָתָן אוֹמֵר: "אִישׁ אִישׁ כִּי תִשְׂטֶה אִשְׁתּוֹ" – לְהוֹצִיא אֶת הַיְבָמָה. מַשְׁמַע מוֹצִיא אֶת הַיְבָמָה וּמֵבִיא אֶת הָאֲרוּסָה? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"תַּחַת אִישָׁהּ"''', לְהוֹצִיא אֶת הָאֲרוּסָה. }} ===פיסקה כא=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| '''על במדבר ה ל-לא''' '''"אוֹ אִישׁ אֲשֶׁר תַּעֲבֹר עָלָיו רוּחַ קִנְאָה וְקִנֵּא אֶת אִשְׁתּוֹ"''' ([[במדבר ה ל]]), לָמָּה נֶאֱמַר? {{הע-שמאל|הפיסקה נותנת כמה תשובות לשאלת הצורך בביטוי "וניקה האיש ההוא מעוון" (פס' לא): מה חטאו של הבעל? הדרשה הראשונה בשיטת ר' ישמעאל לעיל פיסקה ז, שהקינוי הוא רשות, אבל גם הוא מודה שאם קינא והתרה באשה, והיא נסתרה – חובה עליו להשלים את התהליך ולהשקות את אשתו; אחרת יחול עוון עליו.}}לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר "וְעָבַר עָלָיו רוּחַ קִנְאָה וְקִנֵּא" ([[במדבר ה יד]]), אוֹ, כְּשֵׁם שֶׁעַד שֶׁלֹּא קִנֵּא לָהּ – רְשׁוּת, אַף כָּךְ מִשֶּׁקִּנֵּא לָהּ – רְשׁוּת. תַּלְמוּד לוֹמַר '''"אוֹ אִישׁ אֲשֶׁר תַּעֲבֹר עָלָיו רוּחַ קִנְאָה – וְקִנֵּא אֶת אִשְׁתּוֹ"'''. חוֹבָה, וְלֹא רְשׁוּת. '''"וְהֶעֱמִיד אֶת הָאִשָּׁה לִפְנֵי ה'... וְנִקָּה הָאִישׁ מֵעָוֹן"''' ([[במדבר ה ל]]-לא), אִם עָשָׂה לָהּ – וְנִקָּה, וְאִם לֹא עָשָׂה לָהּ – לֹא נִקָּה. '''"וְנִקָּה הָאִישׁ מֵעָוֹן"''', שֶׁלֹּא יֹאמַר: אוֹי לִי שֶׁהָרַגְתִּי בַּת יִשְׂרָאֵל! אוֹי לִי שֶׁנִּוַּלְתִּי בַּת יִשְׂרָאֵל! {{הע-שמאל|יסורי המצפון של הבעל עשויים להיות על שגרם למות האשה, או על שהיא נאפה והוא שימש איתה זמן מה. הדרשה מבטיחה לו מחילה.}}אוֹי לִי שֶׁהָיִיתִי מְשַׁמֵּשׁ עִם הַטְּמֵאָה! – לְכָךְ נֶאֱמַר '''"וְנִקָּה"'''. שִׁמְעוֹן בֶּן עַזַּאי אוֹמֵר: בִּטְהוֹרָה הַכָּתוּב מְדַבֵּר: {{הע-שמאל|אפילו אם לא נבעלה, היא נסתרה עם אותו אדם, ולכן היא תשא את עוונה בכל מקרה; והשוו לדברי רשב"א [[ביאור:תוספתא/סוטה/ב#ד|בתוספתא ב ד,]] שהבזיון שבטקס מכפר לה עליה.}}הוֹאִיל וְהֵבִיאָה עַצְמָהּ לִידֵי דְּבָרִים הַלָּלוּ – אַף הִיא לֹא תֵצֵא מִידֵי פֻרְעָנוּת. לְכָךְ נֶאֱמַר '''"וְנִקָּה הָאִישׁ מֵעָוֹן, וְהָאִשָּׁה הַהִיא תִּשָּׂא אֶת עֲו‍ֹנָהּ"'''! רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: בָּא הַכָּתוּב לְלַמֶּדְךָ שֶׁסּוֹף זוֹ לָמוּת "וְצָבְתָה בִטְנָהּ וְנָפְלָה יְרֵכָהּ"! {{הע-שמאל|גם אם לא מתה מיד, אם היא אשמה – תמות בצורה שתגלה שסטתה. וראו לעיל פיסקה ח "רבי אומר אני אכריע" וכו'.}} לָמָּה נֶאֱמַר '''"וְנִקָּה הָאִישׁ מֵעָוֹן"'''? כְּשֶׁהָאִישׁ מְנֻקֶּה מֵעָוֹן – הָאִשָּׁה הַהִיא תִּשָּׂא אֶת עֲוֹנָהּ. וְלֹא כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר "לֹא אֶפְקוֹד עַל בְּנוֹתֵיכֶם כִּי תִזְנֶינָה וְעַל כַּלּוֹתֵיכֶם כִּי תְנָאַפְנָה, {{הע-שמאל|מבחן מי הסוטה פועל רק אם הבעל נקי מעוון, ואם הוא עצמו חוטא – האשה לא תיענש בהם; הושע קשר את בעלה של הסוטה, אם הוא רודף אחר הזנות – לביטול מקומי של יכולתו להשקות את אשתו; אבל ראו [[ביאור:משנה סוטה פרק ט#משנה ט|סוטה ט ט,]] שריב"ז ביטל את טקס ההשקיה לחלוטין.}}כִּי הֵם עִם הַזּוֹנוֹת יְפָרֵדוּ וְעִם הַקְּדֵשׁוֹת יְזַבֵּחוּ וְעַם לֹא יָבִין יִלָּבֵט" ([[הושע ד יד]]). אָמַר לָהֶם: הוֹאִיל וְאַתֶּם רוֹדְפִים אַחַר הַזְּנוּת – אַף הַמַּיִם לֹא יִבְדְּקוּ אֶת נְשֵׁיכֶם. לְכָךְ נֶאֱמַר '''"וְנִקָּה הָאִישׁ מֵעָוֹן"''' – אֶת עֲוֹן הַהוּא. }} dq3perh4yjd5tmaicm5bitp8e028caf 3020027 3020026 2026-06-15T07:00:08Z Michaelkimmel2 44530 3020027 wikitext text/x-wiki {{ביאור:ספרי במדבר}} ==ספרי במדבר לפרשת נשא פרק ה== ===פיסקה א=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| '''על במדבר ה א-ד''' {{הע-שמאל|לצורך בפסוק לאזהרה ופסוק אחר לפירוט העונש השוו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/בחדש#פרשה ז|מכילתא בחדש ז]] לפס' ח: האזהרה מכוונת לכל ציבור הטמאים, ואילו העונש מכוון לעבריין ולבית הדין.}}'''"וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר. צַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וִישַׁלְּחוּ מִן הַמַּחֲנֶה כָּל צָרוּעַ וְכָל זָב וְכָל טָמֵא לָנָפֶשׁ"''' ([[במדבר ה א]]-ב), לָמָּה נֶאֶמְרָה פָּרָשָׁה זוֹ? לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר: "וְאִישׁ אֲשֶׁר יִטְמָא וְלֹא יִתְחַטָּא וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִוא מִתּוֹךְ הַקָּהָל" ([[במדבר יט כ]]). עֹנֶשׁ שָׁמַעְנוּ, אַזְהָרָה לֹא שָׁמַעְנוּ. תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"צַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וִישַׁלְּחוּ מִן הַמַּחֲנֶה"'''; הֲרֵי זֶה אַזְהָרָה לַטְּמֵאִים, שֶׁלֹּא יִכָּנְסוּ לַמִּקְדָּשׁ בְּטֻמְאָה. {{הע-שמאל|הציווי הנדון – ככל המצוות – היה לביצוע מיידי וגם לעתיד. את הביצוע המיידי לומדים מפס' ד, ואת הביצוע לדורות לומדים מ[[ויקרא כד ג]]. דוגמא לשימוש במידת המדרש "בניין אב משני כתובים"}} '''"צַו"''', הַצִּוּוּי מִיָּד בִּשְׁעַת מַעֲשֶׂה – וּלְדוֹרוֹת. אַתָּה אוֹמֵר הַצִּוּוּי מִיָּד בִּשְׁעַת מַעֲשֶׂה וּלְדוֹרוֹת, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא לְאַחַר זְמַן? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"צַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וִישַׁלְּחוּ... מִזָּכָר וְעַד נְקֵבָה תְּשַׁלֵּחוּ... וַיַּעֲשׂוּ כֵן בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיְשַׁלְּחוּ אֹתָם אֶל מִחוּץ לַמַּחֲנֶה"''' ([[במדבר ה ב]]-ד). הָא לָמַדְנוּ שֶׁהַצִּוּוּי מִיָּד בִּשְׁעַת מַעֲשֶׂה. וּלְדוֹרוֹת מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: "צַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ שֶׁמֶן זַיִת זָךְ... '''חֻקַּת עוֹלָם לְדֹרֹתֵיכֶם'''" ([[ויקרא כד ב]]-ג). הָא לָמַדְנוּ שֶׁהַצִּוּוּי מִיָּד בִּשְׁעַת מַעֲשֶׂה – וּלְדוֹרוֹת מִצִּוּוּי הַזֶּה. מִנַּיִן {{ב|לְכָל הַצַּוָּאוֹת|כל מה שנאמר בו "צו את"}} שֶׁבַּתּוֹרָה? הָיָה רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: הוֹאִיל וְנֶאֶמְרוּ צַוָּאוֹת בַּתּוֹרָה סְתָם, וּפָרַט לְךָ הַכָּתוּב בְּאַחַת מֵהֶן שֶׁאֵינָהּ אֶלָּא מִיָּד בִּשְׁעַת מַעֲשֶׂה וּלְדוֹרוֹת, אַף פּוֹרְטַנִי בְּכָל הַצַּוָּאוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה, שֶׁלֹּא יְהוּ אֶלָּא מִיָּד בִּשְׁעַת מַעֲשֶׂה – וּלְדוֹרוֹת. {{הע-שמאל|דרשה מדבי ר' עקיבא, הטוענת שהביטוי "צו" מסמן זירוז, ולאו דווקא מצווה; הדוגמא של יהושע, שהיה מחוזק עוד לפני שהצטווה להתחזק, מלמדת שאין מזרזים אלא למזורזים, כלומר ישראל כבר הכירו את ענייני הטומאה וכאן לפנינו זירוז בעלמא. והשוו [[ביאור:ספרי דברים/ואתחנן#פיסקה כט|ספרי דברים כט.]]}}רַבִּי יְהוּדָה בֶּן בְּתֵירָה אוֹמֵר: אֵין הַצִּוּוּי בְּכָל מָקוֹם אֶלָּא זֵירוּז, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְצַו אֶת יְהוֹשֻׁעַ וְחַזְּקֵהוּ וְאַמְּצֵהוּ" ([[דברים ג כח]]). לְפִי דַרְכֵּנוּ לָמַדְנוּ שֶׁאֵין מְחַזְּקִין אֶלָּא הַמֻּחְזָקִין, וְאֵין מְזָרְזִין אֶלָּא לַמְּזֹרָזִין. {{הע-שמאל|דרשה נוספת על "צו", גם היא מדבי ר' עקיבא: המילה "צו" מסמנת שלפנינו מצווה הכרוכה בהשקעה כספית, כבדוגמאות המפורטות, חוץ מגבולות הארץ שבסוף במדבר, שם אכן מדובר על זירוז ישראל למלחמה.}}רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי אוֹמֵר: אֵין צִוּוּי בְּכָל מָקוֹם אֶלָּא חֶסְרוֹן כִּיס, שֶׁנֶּאֱמַר: "צַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ שֶׁמֶן זַיִת זָךְ" ([[ויקרא כד ב]]). '''"צַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וִישַׁלְּחוּ מִן הַמַּחֲנֶה"'''. "צַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְנָתְנוּ לַלְוִיִּם מִנַּחֲלַת אֲחֻזָּתָם" ([[במדבר לה ב]]). "צַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם אֶת קָרְבָּנִי לַחְמִי לְאִשַּׁי" ([[במדבר כח ב]]). הָא אֵין צִוּוּי בְּכָל מָקוֹם אֶלָּא חֶסְרוֹן כִּיס, חוּץ מֵאֶחָד. וְאֵיזֶה זֶה? זֶה: "צַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם כִּי אַתֶּם בָּאִים אֶל הָאָרֶץ כְּנָעַן" ([[במדבר לד ב]]). תְּזָרְזֵם לְעִנְיַן חִלּוּק הָאָרֶץ. {{הע-שמאל|חוזר לדרשה שבראש הפיסקה.}}וְרַבִּי אוֹמֵר: אֵין צִוּוּי בְּכָל מָקוֹם אֶלָּא אַזְהָרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיְצַו ה' אֱלֹהִים עַל הָאָדָם לֵאמֹר... וּמֵעֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע לֹא תֹאכַל מִמֶּנּוּ." ([[בראשית ב טז]]-יז). {{הע-שמאל|הטמאים מוצאים מהמקדש אבל בניגוד לפשט, לא כולם מוצאים מביתם, וראו בסוף הפיסקה, "שלושה מחנות הם". ההוכחה היא בדרך השלילה: אילו היו מוצאים גם ממחנה לויה – המקביל להר הבית – לא היה צורך לכתוב "ולא יטמאו... אשר אני שוכן בתוכם", כלומר מחנה שכינה, שהרי ההוצאה ממחנה לויה כוללת גם הוצאה ממחנה שכינה. מחנה לויה מכונה 'מחנה הארון', כי הלוויים נשאו את הארון.}}'''"וִישַׁלְּחוּ מִן הַמַּחֲנֶה"''' – {{ב|מִמַּחֲנֵה שְׁכִינָה.|הוא המשכן, ולימים המקדש}} אוֹ שׁוֹמֵעַ אֲנִי מִמַּחֲנֵה לְוִיָּה? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"אֶל מִחוּץ לַמַּחֲנֶה תְּשַׁלְּחוּם"'''. הָא עַד שֶׁלֹּא יֵאָמֵר יֵשׁ לִי בַּדִּין: אִם נִדְחוּ טְמֵאִים מִמַּחֲנֵה הָאָרוֹן הַקַּל, קַל וָחֹמֶר מִמַּחֲנֵה שְׁכִינָה חָמוּר! {{הע-שמאל|דחיית ההוכחה דלעיל בטענה שאין ללמוד קל וחומר בענייני איסורים אלו, בניגוד לגישת רבי דלקמן.}}אֶלָּא אִם אָמַרְתָּ כֵּן עָנַשְׁתָּ מִן הַדִּין! לְכָךְ נֶאֱמַר '''"וִישַׁלְּחוּ מִן הַמַּחֲנֶה"''', לְלַמֶּדְךָ שֶׁאֵין עוֹנְשִׁין מִן הַדִּין! {{הע-שמאל|המצורע אכן יוצא מהעיר, ראו [[ביאור:משנה כלים פרק א#משנה ז|כלים א ז,]] והזב יוצא מהר הבית, ראו שם משנה ח, והטמא יוצא מהחיל, כלומר ממחנה שכינה בלבד. ההבחנות הללו מכונות "מחיצות".}}רַבִּי אוֹמֵר: אֵין צָרִיךְ, קַל וָחֹמֶר הוּא: {{ב|אִם נִדְחוּ טְמֵאִים|הטמאים שנדחו, כלומר הזבים והמצורעים}} מִמַּחֲנֵה הָאָרוֹן הַקַּל, קַל וָחֹמֶר מִמַּחֲנֵה שְׁכִינָה חָמוּר. אִם כֵּן לָמָּה נֶאֱמַר '''"וִישַׁלְּחוּ מִן הַמַּחֲנֶה כָּל צָרוּעַ וְכָל זָב"'''? אֶלָּא בָּא הַכָּתוּב לִיתֵּן לָהֶם אֶת הַמְּחִיצוֹת. {{הע-שמאל|לימוד המחיצות מהמידה "דבר שהיה בכלל... ללמד על הכלל כולו יצא": המצורע מופרד מהזב ומהטמא, וכמוהו גם הזב מופרד מהטמא.}}'''"וִישַׁלְּחוּ מִן הַמַּחֲנֶה כָּל צָרוּעַ וְכָל זָב וְכָל טָמֵא לָנָפֶשׁ"''', שׁוֹמְעַנִי שְׁלָשְׁתָּן בְּמָקוֹם אֶחָד. תַּלְמוּד לוֹמַר בִּמְצֹרָע: "בָּדָד יֵשֵׁב מִחוּץ לַמַּחֲנֶה מוֹשָׁבוֹ" ([[ויקרא יג מו]]). מְצֹרָע הָיָה בִּכְלָל, יָצָא. מוֹצֵא מִן הַכְּלָל וְלָמֵד עַל הַכְּלָל: מַה מְּצֹרָע, שֶׁהֻחְמְרָה טֻמְאָתוֹ וְחָמוּר שִׁלּוּחוֹ מִשִּׁלּוּחַ חֲבֵרוֹ, אַף כָּל שֶׁהֻחְמְרָה טֻמְאָתוֹ חָמוּר שִׁלּוּחוֹ מִשִּׁלּוּחַ חֲבֵרוֹ. {{הע-שמאל|ראו את רשימת הטומאות [[ביאור:משנה כלים פרק א|בכלים א, א-ד:]] טומאת טמא המת קלה מטומאת הזב, וטומאת המצורע חמורה ממנה. כאן פורטו גם טומאות קלות מטומאת טמא המת, כגון טבול יום ומחוסר כיפורים, שמותר להם להכנס לחיל ולעזרת נשים בהתאמה, ראו שם משנה ח.}} מִכָּאן מָנוּ חֲכָמִים לַמְּחִיצוֹת: כָּל שֶׁהַזָּב מְטַמֵּא – מְצֹרָע מְטַמֵּא; חָמוּר מְצֹרָע – {{ב|שֶׁמְּטַמֵּא בְּבִיאָה.|כשנכנס לבית מטמא את תכולת הבית}} כָּל שֶׁטְּמֵא מֵת מְטַמֵּא – הַזָּב מְטַמֵּא; חָמוּר הַזָּב – שֶׁהוּא מְטַמֵּא {{ב|תַּחַת אֶבֶן מְסָמָא.|מטמא גם מרכב שמתחת לאבן גדולה.}} כָּל שֶׁטְּבוּל יוֹם מְטַמֵּא – טְמֵא מֵת מְטַמֵּא; חָמוּר טְמֵא מֵת – שֶׁהוּא מְטַמֵּא {{ב|אֶת הָאָדָם.|שנגע בו}} כָּל שֶׁמְּחֻסַּר כִּפּוּרִים פּוֹסֵל – טְבוּל יוֹם פּוֹסֵל; חָמוּר טְבוּל יוֹם – שֶׁהוּא {{ב|פּוֹסֵל אֶת הַתְּרוּמָה.|אסור לו לאכול תרומה}} {{הע-שמאל|ר' יאשיה חוזר על דברי רבי שהובאו לעיל, ודוחה אותם בטענה שאין עונשים מן הדין.}} '''"וִישַׁלְּחוּ מִן הַמַּחֲנֶה כָּל צָרוּעַ וְכָל זָב וְכָל טָמֵא לָנָפֶשׁ"''', לָמָּה נֶאֱמַר? אֵין לִי אֶלָּא אֵלּוּ, שְׁאָר טְמֵאִים מִנַּיִן? הָיָה רַבִּי יֹאשִׁיָּה אוֹמֵר: אָמַרְתָּ קַל וָחֹמֶר. אִם נִדְחוּ זָבִים וּמְצֹרָעִים טְמֵאִים מִמַּחֲנֵה אָרוֹן הַקַּל, קַל וָחֹמֶר מִמַּחֲנֵה שְׁכִינָה חָמוּר. אֶלָּא אִם אָמַרְתָּ כֵּן עָנַשְׁתָּ מִן הַדִּין, לְכָךְ נֶאֱמַר '''"וִישַׁלְּחוּ מִן הַמַּחֲנֶה"''', לְלַמֶּדְךָ שֶׁאֵין עוֹנְשִׁין מִן הַדִּין. {{הע-שמאל|דורש "'''כל''' צרוע" וכו' (פס' ב). אם המשולח אינו יכול להיות לבדו, כגון תינוק – שולחים עמו מבוגר שיטפל בו.}}בְּכָל אָדָם הַכָּתוּב מְדַבֵּר, אוֹ אֵינוֹ מְדַבֵּר אֶלָּא בַּלְוִיִּם נוֹשְׂאֵי אָרוֹן? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"מִזָּכָר וְעַד נְקֵבָה תְּשַׁלֵּחוּ"'''. בְּכָל אָדָם הַכָּתוּב מְדַבֵּר; אֶחָד גְּדוֹלִים וְאֶחָד קְטַנִּים בַּמַּשְׁמָע. אַתָּה אוֹמֵר אֶחָד גְּדוֹלִים וְאֶחָד קְטַנִּים בַּמַּשְׁמָע, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא כְּעִנְיָן שֶׁעָנַשׁ: מַה מָּצִינוּ בִּמְטַמֵּא מִקְדָּשׁ, שֶׁלֹּא עָנַשׁ אֶלָּא גְדוֹלִים, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְאִישׁ אֲשֶׁר יִטְמָא וְלֹא יִתְחַטָּא וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ" ([[במדבר יט כ]]), אַף כָּאן לֹא נַזְהִיר אֶלָּא גְדוֹלִים? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"מִזָּכָר וְעַד נְקֵבָה תְּשַׁלֵּחוּ"''', אֶחָד גְּדוֹלִים וְאֶחָד קְטַנִּים בַּמַּשְׁמָע. {{הע-שמאל|ר' יונתן מוסיף טמאים נוספים המשולחים מהמחנה, כגון מצורע מוסגר ובועל נידה, שטומאותיהם כטומאות טמא המת והזב בהתאמה.}}רַבִּי יוֹנָתָן אוֹמֵר: '''"מִזָּכָר וְעַד נְקֵבָה תְּשַׁלֵּחוּ"''' לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר '''"וִישַׁלְּחוּ מִן הַמַּחֲנֶה כָּל צָרוּעַ וְכָל זָב וְכָל טָמֵא לָנָפֶשׁ"''', אֵין לִי אֶלָּא אֵלּוּ; שְׁאָר טְמֵאִים מִנַּיִן? אָמַרְתָּ קַל וָחֹמֶר הוּא: אִם נִדְחוּ טְמֵאִים הַקַּלִּים, קַל וָחֹמֶר חֲמוּרִים! אֶלָּא אִם אָמַרְתָּ כֵּן עָנַשְׁתָּ מִן הַדִּין! לְכָךְ נֶאֱמַר '''"מִזָּכָר וְעַד נְקֵבָה"'''. {{הע-שמאל|דורש "מזכר '''עד''' נקבה תשלחום".}}'''"מִזָּכָר וְעַד נְקֵבָה תְּשַׁלֵּחוּ"''', אֵין לִי אֶלָּא זָכָר וּנְקֵבָה; טֻמְטוּם וְאַנְדְּרוֹגִינוֹס מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"אֶל מִחוּץ לַמַּחֲנֶה תְּשַׁלְּחוּם"'''. {{הע-שמאל|יש לשלח מהמחנה גם קטנים (ראו לעיל); והשוו [[ביאור:מכילתא/נזיקין#פרשה ט|מכילתא נזיקין ט,]] לעניין שילוח עבדים.}}אֵין לִי אֶלָּא שֶׁיָּכוֹל לְהִשְׁתַּלֵּחַ; שֶׁאֵין יָכוֹל לְהִשְׁתַּלֵּחַ מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"אֶל מִחוּץ לַמַּחֲנֶה תְּשַׁלְּחוּם"'''. אֵין לִי אֶלָּא אָדָם; כֵּלִים מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"אֶל מִחוּץ לַמַּחֲנֶה תְּשַׁלְּחוּם"'''. {{הע-שמאל|ר' עקיבא מוצא בביטוי "וכל טמא" ריבוי לשילוח כלים; ר' ישמעאל לומד זאת מהיקש מאבני בית מנוגע.}}רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: '''"מִזָּכָר וְעַד נְקֵבָה תְּשַׁלֵּחוּ"''', אֶחָד אָדָם וְאֶחָד כֵּלִים בַּמַּשְׁמָע. רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: הֲרֵי אַתָּה דָן: הוֹאִיל וְאָדָם מְטַמֵּא בִּנְגָעִים, וּבְגָדִים מְטַמְּאִים בִּנְגָעִים, מָה אָדָם טָעוּן שִׁלּוּחַ – אַף כֵּלִים טְעוּנִים שִׁלּוּחַ. לֹא, אִם אָמַרְתָּ בְּאָדָם שֶׁמְּטַמֵּא עַל גַּבֵּי מִשְׁכָּב וּמוֹשָׁב, לְפִיכָךְ טָעוּן שִׁלּוּחַ, תֹּאמַר בַּכֵּלִים שֶׁאֵין מְטַמְּאִין עַל גַּבֵּי מִשְׁכָּב וּמוֹשָׁב, לְפִיכָךְ לֹא יִטָּעֲנוּ שִׁלּוּחַ! הֲרֵי אֶבֶן הַמְּנֻגַּעַת תּוֹכִיחַ, שֶׁאֵינָהּ מְטַמְּאָה עַל גַּבֵּי מִשְׁכָּב וּמוֹשָׁב, וּטְעוּנָה שִׁלּוּחַ. וְאַל תִּתְמַהּ בַּכֵּלִים, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁאֵין מְטַמְּאִים עַל גַּבֵּי מִשְׁכָּב וּמוֹשָׁב – לְפִיכָךְ יִטָּעֲנוּ שִׁלּוּחַ! {{הע-שמאל|לעניין מטלית קטנה ראו [[ביאור:תוספתא/נגעים/ה#יד|תוספתא נגעים ה יד.]]}}רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר: "מִזָּכָר וְעַד נְקֵבָה תְּשַׁלֵּחוּ", מַה זָּכָר וּנְקֵבָה מְיֻחָדִים, שֶׁהֵם רְאוּיִים לַעֲשׂוֹת אָב הַטֻּמְאָה וּטְעוּנִין שִׁלּוּחַ, אַף כָּל שֶׁרָאוּי לֵיעָשׂוֹת אָב הַטֻּמְאָה – טָעוּן שִׁלּוּחַ. יָצָא {{ב|פָּחוֹת מִשָּׁלֹשׁ עַל שָׁלֹשׁ|חתיכת בד קטנה}}, שֶׁאֵין רָאוּי לַעֲשׂוֹת אָב הַטֻּמְאָה בְּכָל הַתּוֹרָה. {{הע-שמאל|הפסוק עוסק באוכל נבלה. הדרשה מנתקת בין כיבוס הבגדים לרחיצת הגוף, ומחברת את הרחיצה בלבד לעונש הכרת; והשוו [[ביאור:ספרא/אחרי מות#פרק יב|ספרא אחרי פרק יב:]] "על רחיצת גופו ענוש כרת ועל כיבוס בגדים בארבעים".}}רַבִּי יִצְחָק אוֹמֵר: הֲרֵי הוּא אוֹמֵר: "וְאִם לֹא יְכַבֵּס וּבְשָׂרוֹ לֹא יִרְחַץ וְנָשָׂא עֲו‍ֹנוֹ" ([[ויקרא יז טז]]). עַל רְחִיצַת גּוּפוֹ עָנַשׁ הַכָּתוּב כָּרֵת. אַתָּה אוֹמֵר עַל רְחִיצַת גּוּפוֹ עָנַשׁ הַכָּתוּב כָּרֵת, אוֹ לֹא עָנַשׁ אֶלָּא עַל כִּבּוּס בְּגָדִים? אָמַרְתָּ: מַה טְּמֵא מֵת, חָמוּר, לֹא עָנַשׁ בּוֹ עַל כִּבּוּס בְּגָדִים; הָאוֹכֵל מִנְּבֵלָה, קַלָּה – דִּין הוּא שֶׁלֹּא יֵעָנֵשׁ בּוֹ עַל כִּבּוּס בְּגָדִים! {{הע-שמאל|הזבים והמצורעים מוצאים ממחנה לויה, ואין די בכך שלא יגעו בארון ובנושאיו.}}'''"אֶל מִחוּץ לַמַּחֲנֶה תְּשַׁלְּחוּם"''', לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר '''"וִישַׁלְּחוּ מִן הַמַּחֲנֶה"''', שׁוֹמְעַנִי לֹא יִגְּעוּ לֹא בָּאָרוֹן וְלֹא בַּנּוֹשְׂאִין, אֲבָל יַקְצוּ לָהֶם מָקוֹם בִּפְנֵי עַצְמָם. תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"אֶל מִחוּץ לַמַּחֲנֶה תְּשַׁלְּחוּם"'''. {{הע-שמאל|יישום עניין ההוצאה מהמחנה לימי המקדש; וראו [[ביאור:משנה כלים פרק א#משנה ז|כלים א ז-ח;]] וכלשון הספרי [[ביאור:תוספתא/כלים/בבא קמא/א#י|בתוספתא ב"ק דכלים א י.]]}}'''"וְלֹא יְטַמְּאוּ אֶת מַחֲנֵיהֶם"''', מִכָּאן אָמְרוּ: שָׁלֹשׁ מַחֲנוֹת הֵן: מַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל וּמַחֲנֵה לְוִיָּה וּמַחֲנֵה שְׁכִינָה. מִפֶּתַח יְרוּשָׁלַיִם וְעַד הַר הַבַּיִת – מַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל, מִפֶּתַח הַר הַבַּיִת עַד {{ב|הָעֲזָרָה|החיל}} – מַחֲנֵה לְוִיָּה, מִפֶּתַח הָעֲזָרָה וְלִפְנִים – מַחֲנֵה שְׁכִינָה. {{הע-שמאל|כאן מפורש שהקב"ה שוכן במחנה ישראל ולא רק במחנה שכינה, בניגוד לתחילת הפיסקה ולפשט. הטומאות שבמחנה ישראל (כגון טמא מת והזב) אינן גורמות לסילוק השכינה ממנו!}}"אֲשֶׁר אֲנִי שֹׁכֵן בְּתוֹכָם", חֲבִיבִים הֵם יִשְׂרָאֵל, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁהֵם טְמֵאִים – שְׁכִינָה בֵּינֵיהֶם. וְכֵן הוּא אוֹמֵר: "הַשֹּׁכֵן אִתָּם בְּתוֹךְ טֻמְאֹתָם" ([[ויקרא טז טז]]). וְאוֹמֵר: "בְּטַמְּאָם אֶת מִשְׁכָּנִי אֲשֶׁר בְּתוֹכָם" ([[ויקרא טו לא]]). וְאוֹמֵר: "וְלֹא יְטַמְּאוּ אֶת מַחֲנֵיהֶם אֲשֶׁר אֲנִי שֹׁכֵן בְּתוֹכָם". וְאוֹמֵר: "וְלֹא תְטַמְּאוּ אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתֶּם יֹשְׁבִים בָּהּ אֲשֶׁר אֲנִי שֹׁכֵן בְּתוֹכָהּ" ([[במדבר לה לד]]). {{הע-שמאל|הזיבה והצרעת נכנסו למחנה אחרי חטא העגל ובעקבותיו. וראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/בחדש#פרשה ט|מכילתא בחדש ט,]] "שלא היה בהן סומין" וכו'. ביום חטא העגל נכנסו שתי מחלות הטומאה למחנה.}}רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר: בֹּא וּרְאֵה מַה כֹּחַ עֲבֵרָה קָשֶׁה, שֶׁעַד שֶׁלֹּא פָּשְׁטוּ יְדֵיהֶם בַּעֲבֵרָה לֹא הָיָה בָּהֶם זָבִים וּמְצֹרָעִים, וּמִשֶּׁפָּשְׁטוּ יְדֵיהֶם בַּעֲבֵרָה הָיוּ בָּהֶם זָבִים וּמְצֹרָעִים. לְפִי דַרְכֵּנוּ לָמַדְנוּ {{ב|שֶׁשְּׁלֹשָׁה דְּבָרִים אֵלּוּ|החטא, הזיבה והצרעת}} אֵרְעוּ בּוֹ בַיּוֹם. {{הע-שמאל|רשב"י מלמד את כח העבירה מכך שלפניה ראו ישראל את כבוד ה' ולא יראו מההתגלות, ואחריה יראו אפילו ממשה ומזיו פניו.}}רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי אוֹמֵר: בֹּא וּרְאֵה מַה כֹּחַ עֲבֵרָה קָשֶׁה, שֶׁעַד שֶׁלֹּא פָּשְׁטוּ יְדֵיהֶם בַּעֲבֵרָה, מַה נֶּאֱמַר בָּהֶם? "וּמַרְאֵה כְּבוֹד ה' כְּאֵשׁ אֹכֶלֶת" ([[שמות כד יז]]), לֹא יְרֵאִים וְלֹא מִזְדַּעְזְעִים. מִשֶּׁפָּשְׁטוּ יְדֵיהֶם בַּעֲבֵרָה, מַה נֶּאֱמַר בָּהֶם? "וַיַּרְא אַהֲרֹן וְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת מֹשֶׁה וְהִנֵּה קָרַן עוֹר פָּנָיו וַיִּירְאוּ מִגֶּשֶׁת אֵלָיו" ([[שמות לד ל]]). {{הע-שמאל|הטמאים לא סירבו להוצאתם מהמחנות.}}'''"וַיַּעֲשׂוּ כֵן בְּנֵי יִשְׂרָאֵל"''', לְהוֹדִיעַ שִׁבְחָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל, שֶׁכְּשֵׁם שֶׁאָמַר לָהֶם מֹשֶׁה כֵּן עָשׂוּ. מַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''"כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר ה' אֶל מֹשֶׁה כֵּן עָשׂוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל"'''? מְלַמֵּד שֶׁאַף הַטְּמֵאִים לֹא עִכְּבוּ. }} ===פיסקה ב=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| '''על במדבר ה ה-ז''' {{הע-שמאל|אם מת הגר ואין לו יורשים – יש להשיב את הגזילה והחומש לכהן (פסוק ח). הדין הזה אינו מופיע בויקרא, ועבורו נשנתה כאן פרשת אשם גזילות, לדברי ר' ישמעאל.}}'''"וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר: דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, אִישׁ אוֹ אִשָּׁה כִּי יַעֲשׂוּ מִכֹּל חַטֹּאות הָאָדָם"''' ([[במדבר ה ה]]-ו). לָמָּה נֶאֶמְרָה פָּרָשָׁה זֹאת? לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר: "נֶפֶשׁ כִּי תֶחֱטָא וּמָעֲלָה מַעַל בַּה'... אוֹ מָצָא אֲבֵדָה וְכִחֶשׁ בָּהּ וְנִשְׁבַּע עַל שָׁקֶר" ([[ויקרא ה כא]]-כב). אֲבָל בְּגוֹזֵל הַגֵּר לֹא שָׁמַעְנוּ בְּכָל הַתּוֹרָה! תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, אִישׁ אוֹ אִשָּׁה כִּי יַעֲשׂוּ מִכֹּל חַטֹּאות הָאָדָם לִמְעֹל מַעַל בַּה'"'''. בָּא הַכָּתוּב וְלִמֵּד עַל גּוֹזֵל הַגֵּר וְנִשְׁבַּע לוֹ {{ב|וּמֵת|הגר}} – שֶׁיְּשַׁלֵּם קֶרֶן וָחֹמֶשׁ לַכֹּהֲנִים וְאָשָׁם לַמִּזְבֵּחַ. זוֹ מִדָּה בַּתּוֹרָה: כָּל פָּרָשָׁה שֶׁנֶּאֶמְרָה בְּמָקוֹם אֶחָד וְחִסֵּר בָּהּ דָּבָר אֶחָד, וְחָזַר וּשְׁנָאָהּ בְּמָקוֹם אַחֵר, לֹא שְׁנָאָהּ אֶלָּא עַל שֶׁחִסֵּר בָּהּ דָּבָר אֶחָד! {{הע-שמאל|יש לדרוש את הפסוקים כדלהלן. וראו דרשות אחרות על 'לאמור' [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/מסכתא דפסחא בא#פתיחה|בפתיחת מכילתא פסחא,]] [[ביאור:משנה סוטה פרק ה#משנה ד|בסוטה ה ד,]] [[ביאור:ספרי דברים/ואתחנן#פיסקה כו|ובספרי דברים כו.]]}}רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: כָּל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר בָּהּ "לֵאמֹר" – צָרִיךְ לִידָּרֵשׁ. {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא/נזיקין#פרשה ו|מכילתא נזיקין ו,]] וראו [[ביאור:תוספתא/בבא קמא/א#ב|תוספתא ב"ק א ב.]]}}רַבִּי יֹאשִׁיָּה אוֹמֵר: '''"אִישׁ אוֹ אִשָּׁה"''' לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר: "וְכִי יִפְתַח אִישׁ בּוֹר, אוֹ כִי יִכְרֶה אִישׁ בֹּר" ([[שמות כא לג]]), אֵין לִי אֶלָּא אִישׁ; אִשָּׁה מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"אִישׁ אוֹ אִשָּׁה"''', לְהַשְׁווֹת אִשָּׁה לְאִישׁ לְכָל חַטָּאוֹת וּנְזָקִים שֶׁבַּתּוֹרָה! רַבִּי יוֹנָתָן אוֹמֵר: אֵינוֹ צָרִיךְ, שֶׁכְּבָר נֶאֱמַר: "בַּעַל הַבּוֹר יְשַׁלֵּם" ([[שמות כא לד]]), וְאוֹמֵר: "שַׁלֵּם יְשַׁלֵּם הַמַּבְעִר אֶת הַבְּעֵרָה" ([[שמות כב ה]]). מַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''"אִישׁ אוֹ אִשָּׁה"'''? – לְתַלְמוּדוֹ הוּא בָּא. {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:תוספתא/שבועות/ג#ה|תוספתא שבועות ג ה:]] 'אין אדם כופר בעמיתו עד שכופר בעיקר'. דורש "מעל בה'". בכל עבירה שבין אדם לחברו יש גם יסוד שבין אדם למקום.}}'''"כִּי יַעֲשׂוּ מִכֹּל חַטֹּאות הָאָדָם"''' לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר: "נֶפֶשׁ כִּי תֶחֱטָא וּמָעֲלָה מַעַל בַּה'... אוֹ מָצָא אֲבֵדָה וְכִחֶשׁ בָּהּ" וְגוֹ' ([[ויקרא ה כב]]). אֵין לִי אֶלָּא בִּמְשַׁקֵּר בְּאֵלּוּ – כִּמְשַׁקֵּר בַּמָּקוֹם. בִּשְׁאָר כָּל דָּבָר מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"כִּי יַעֲשׂוּ מִכֹּל חַטֹּאות הָאָדָם"'''. {{הע-שמאל|המעל הוא כפירה בקיום הקב"ה או בקיום החרם, או בסמכות הבעל על אשתו.}}'''"לִמְעֹל מָעַל"'''. אֵין מְעִילָה בְּכָל מָקוֹם אֶלָּא {{ב|שִׁקּוּר,|כפירה בקיום או בסמכות}} וְכֵן הוּא אוֹמֵר: "וַיִּמְעֲלוּ בֵּאלֹהֵי אֲבוֹתֵיהֶם" ([[דברי הימים א ה כה]]), וְאוֹמֵר: "וַיִּמְעֲלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מַעַל בַּחֵרֶם" ([[יהושע ז א]]), וְאוֹמֵר: "וַיָּמָת שָׁאוּל בְּמַעֲלוֹ אֲשֶׁר מָעַל בַּה'" ([[דברי הימים א י יג]]), וְאוֹמֵר בְּעֻזִּיָּה: "צֵא מִן הַמִּקְדָּשׁ כִּי מָעַלְתָּ" ([[דברי הימים ב כו יח]]), וְאוֹמֵר: "וּמָעֲלָה בוֹ מָעַל" ([[במדבר ה יב]]). הָא אֵין מְעִילָה בְּכָל מָקוֹם אֶלָּא שִׁקּוּר. {{הע-שמאל|"נפש" הוא מונח רחב יותר מ"איש או אשה", כי הוא כולל גם טומטום ואנדרוגינוס.}}'''"וְאָשְׁמָה הַנֶּפֶשׁ הַהִיא"''' לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר: '''"אִישׁ אוֹ אִשָּׁה"''', אֵין לִי אֶלָּא אִישׁ אוֹ אִשָּׁה. טֻמְטוּם וְאַנְדְּרוֹגִינוֹס מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"וְאָשְׁמָה הַנֶּפֶשׁ הַהוּא"'''. {{הע-שמאל|כל הגזלנים חייבים באשם חוץ מהקטנים, שאין בהם דעת.}}'''"הַנֶּפֶשׁ הַהִיא"''' – הַכֹּל בַּמַּשְׁמָע: הָאֲנָשִׁים וְהַנָּשִׁים וְהַגֵּרִים בַּמַּשְׁמָע. מַשְׁמָע מֵבִיא אֶת אֵלּוּ וּמֵבִיא אֶת הַקָּטָן? אָמַרְתָּ: מָה אִם עֲבוֹדָה זָרָה חֲמוּרָה, פָּטַר בָּהּ אֶת הַקָּטָן – קַל וָחֹמֶר לְכָל מִצְוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה. {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה בבא קמא פרק ט#משנה יא|ב"ק ט יא,]] [[ביאור:תוספתא/בבא קמא/י#ו|ותוספתא שם י ו.]] דורש "הנפש ההיא".}}'''"וְאָשְׁמָה הַנֶּפֶשׁ הַהִיא"''' לָמָּה נֶאֱמַר? מִנַּיִן אַתָּה אוֹמֵר בְּגוֹזֵל אֶת הַגֵּר וְנִשְׁבַּע לוֹ, וְהָלַךְ לְהָבִיא אֶת הַכֶּסֶף וְאֶת הָאָשָׁם, וְלֹא הִסְפִּיק לְהָבִיא {{ב|עַד שֶׁמֵּת,|הגזלן}} {{ב|שֶׁהַיּוֹרְשִׁים פְּטוּרִים?|יורשי הגזלן פטורים מאשם}} תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"וְאָשְׁמָה הַנֶּפֶשׁ הַהִיא"'''. אוֹ, כְּשֵׁם שֶׁפְּטוּרִים מִן הָאָשָׁם כָּךְ יִהְיוּ פְטוּרִים מִן הַקֶּרֶן? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"וְנָתַן לַאֲשֶׁר אָשַׁם לוֹ"''' ([[במדבר ה ז]]). {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה בבא קמא פרק ג#משנה י|ב"ק ג י.]] בית הדין אינו מעניש את המדליק, אבל יש עליו חובה מוסרית לפצות את הניזק, ואם לא עשה כן נענש בידי שמים.}}'''"וְאָשְׁמָה הַנֶּפֶשׁ הַהִיא"''' לָמָּה נֶאֱמַר? מִנַּיִן אַתָּה אוֹמֵר, הַמַּדְלִיק גְּדִישׁוֹ שֶׁל חֲבֵרוֹ בְּשַׁבָּת, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁאֵין בֵּית דִּין נִפְרָעִים מִמֶּנּוּ – שֶׁהוּא נִידּוֹן בְּנַפְשׁוֹ? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"וְאָשְׁמָה הַנֶּפֶשׁ הַהִיא"'''. {{הע-שמאל|הוידוי נעשה בקרבנות חטאת ואשם ובהוצאה להורג (ראו [[ביאור:משנה סנהדרין פרק ו#משנה ב|סנהדרין ו ב.]]) בכל המצבים הללו מדובר על כפרה על החטא. ר' נתן דורש "הנפש" – מי שהתחייב בנפשו. הוא מרחיב את חובת הוידוי לכל המתים, גם במוות טבעי. יתכן שההרחבה הזאת נגרמת מכך שבטלו מיתות בית דין.}}'''"וְהִתְוַדּוּ"''' ([[במדבר ה ז]]) לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר: "וְהִתְוַדָּה אֲשֶׁר חָטָא עָלֶיהָ" ([[ויקרא ה ה]]). אֵין לִי אֶלָּא חַטָּאת, שֶׁטְּעוּנָה וִדּוּי. אָשָׁם מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"וְאָשְׁמָה הַנֶּפֶשׁ הַהִיא – וְהִתְוַדּוּ"'''. רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: זֶה בָּנָה אָב לְכָל הַמֵּתִים, שֶׁטְּעוּנִים וִדּוּי. }} ===פיסקה ג=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| '''על במדבר ה ז''' {{הע-שמאל|השוו [[ביאור:משנה שבועות פרק ה|שבועות ה א:]] שבועת הפיקדון היא על כסף שנמצא אצל הנשבע עצמו, ולא אצל אחר – אפילו לא אצל אביו. הדין הזה מופיע רק כאן, ולא במשנה או בתוספתא.}}'''"וְהִתְוַדּוּ אֶת חַטָּאתָם אֲשֶׁר עָשׂוּ"''' ([[במדבר ה ז]]), וְלֹא עַל מַה שֶּׁעָשָׂה אָבִיו. שֶׁאִם אָמַר לוֹ: 'תֵּן לִי פִּקָּדוֹן שֶׁהִפְקַדְתִּי אֵצֶל אָבִיךָ', וְהוּא אוֹמֵר: 'לֹא הִפְקַדְתָּ', 'מַשְׁבִּיעֲךָ אֲנִי', וְאָמַר: 'אָמֵן', לְאַחַר מִכֵּן הוֹדָה, שׁוֹמֵעַ אֲנִי שֶׁהוּא חַיָּב? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"וְהִתְוַדּוּ אֶת חַטָּאתָם אֲשֶׁר עָשׂוּ"''', וְלֹא עַל מַה שֶּׁעָשָׂה אָבִיו. {{הע-שמאל|אם הגזילה אבדה, נאכלה או נמכרה – '''משלם''' את ערכה ועוד חומש. כאן נוסף שאפילו אם '''השיב''' את הגזילה בעין – אינו נפטר מהחומש!}}"'''וְהֵשִׁיב''' אֶת אֲשָׁמוֹ בְּרֹאשׁוֹ", לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר: "'''וְשִׁלַּם''' אֹתוֹ בְּרֹאשׁוֹ" ([[ויקרא ה כד]]). אֵין לִי אֶלָּא עִקַּר דָּמִים; חֹמֶשׁ מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"וְהֵשִׁיב אֶת אֲשָׁמוֹ בְּרֹאשׁוֹ"'''. {{הע-שמאל|החומש הוא 25% מערך הגזילה. לדעת ר' יאשיה הוא 20%. וראו [[ביאור:תוספתא/מעשר שני/ד|תוספתא מע"ש ד א,]] מחלוקת ת"ק ור' אלעזר בר"ש.}}'''"וַחֲמִישִׁתוֹ יוֹסִף עָלָיו"''', עַד שֶׁיִּהְיֶה הוּא וְחֻמְשׁוֹ חֲמִשָּׁה. מִשּׁוּם רַבִּי יֹאשִׁיָּה אָמְרוּ: חֻמְשׁוֹ שֶׁל סֶלַע. {{הע-שמאל|הדרשה מרחיבה את רשימת העשויים לקבל את החזר הגזילה והחומש: לא רק הנגזל או שליחו, אלא גם שליח בית דין, היורש (אם מת הנגזל) או בעל החוב של הנגזל. וראו [[ביאור:משנה בבא קמא פרק ט#משנה ה|ב"ק ט ה,]] שם אוסרים על החזרת הגזילה לבנו או לשלוחו של הנגזל. [[ביאור:תוספתא/בבא קמא/י#ה|בתוספתא ב"ק י ה]] מופיעה דעתו של רשב"א, הנראית קרובה לדרשה שלפנינו: הנגזל יכול למנות שליח, אבל הגזלן לא.}}'''"וְנָתַן לַאֲשֶׁר אָשַׁם לוֹ"''', לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר: "לַאֲשֶׁר הוּא לוֹ יִתְּנֶנּוּ בְּיוֹם אַשְׁמָתוֹ" ([[ויקרא ה כד]]). אֵין לִי אֶלָּא לוֹ וּשְׁלוּחוֹ. מִנַּיִן לְרַבּוֹת שְׁלִיחַ בֵּית דִּין וְהַיּוֹרֵשׁ? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"וְנָתַן לַאֲשֶׁר אָשַׁם לוֹ"'''. רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: הֲרֵי שֶׁהָיָה חַיָּב לַחֲבֵרוֹ מָנֶה וּבָא בְּבֵית דִּין, וְלֹא הִסְפִּיק לְתִנְּנוֹ עַד שֶׁבָּא בַּעַל חוֹב שֶׁל נִגְזָל. מִנַּיִן שֶׁמּוֹצִיאִים מִיַּד הַגַּזְלָן וְנוֹתְנִים לְבַעַל חוֹב שֶׁל נִגְזָל? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"וְנָתַן לַאֲשֶׁר אָשַׁם לוֹ"''', מִכָּל מָקוֹם! }} ===פיסקה ד=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| '''על במדבר ה ח''' {{הע-שמאל|רק לגר יתכן שאין גואל, אם מת ערירי. במקרה כזה נכסיו של הגר נתפסים ע"י מי שהגיע אליהם ראשון ([[ביאור:משנה בבא בתרא פרק ד#משנה ט|ב"ב ד ט]]), ואם גזלו אותו – החזר הגזילה הוא לכהנים, וראו [[ביאור:משנה בבא קמא פרק ט#משנה יא|ב"ק ט יא.]]}}'''"וְאִם אֵין לָאִישׁ גֹּאֵל"''' ([[במדבר ה ח]]), רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: וְכִי יֵשׁ לְךָ אָדָם בְּיִשְׂרָאֵל שֶׁאֵין לוֹ גּוֹאֵל? וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''"וְאִם אֵין לָאִישׁ גֹּאֵל"'''? בָּא הַכָּתוּב וְלִמֵּד עַל הַגּוֹזֵל אֶת הַגֵּר וְנִשְׁבַּע לוֹ, {{ב|וּמֵת|הגר}}, שֶׁיְּשַׁלֵּם קֶרֶן וָחֹמֶשׁ לַכֹּהֲנִים וְאָשָׁם לַמִּזְבֵּחַ. {{הע-שמאל|דורש "להשיב" – כל נגזל שניתן להשיב לו.}}רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: '''"וְאִם אֵין לָאִישׁ גֹּאֵל"''', אֵין לִי אֶלָּא אִישׁ; אִשָּׁה מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"לְהָשִׁיב הָאָשָׁם אֵלָיו"'''. {{הע-שמאל|האיש שאין לו גואל הוא הנגזל, ולא הגוזל; שהרי מדובר על השבת הגזילה לגואל.}}אַבָּא חָנִין אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבִּי אֱלִיעֶזֶר: בַּנִּגְזָל הַכָּתוּב מְדַבֵּר. אַתָּה אוֹמֵר בַּנִּגְזָל הַכָּתוּב מְדַבֵּר, אוֹ אֵינוֹ מְדַבֵּר אֶלָּא בַּגּוֹזֵל? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"לְהָשִׁיב הָאָשָׁם אֵלָיו"''', הָא בַּנִּגְזָל הַכָּתוּב מְדַבֵּר. {{הע-שמאל|המילה "אשם" מסמנת הן את הכסף שנגזל ומושב, הן את הקרבן. כאן מדובר על הכסף, שהרי הקרבן נזכר לחוד.}}'''"הָאָשָׁם הַמּוּשָׁב לַה' לַכֹּהֵן"''', בַּכֶּסֶף הַכָּתוּב מְדַבֵּר. אַתָּה אוֹמֵר בַּכֶּסֶף הַכָּתוּב מְדַבֵּר אוֹ אֵינוֹ מְדַבֵּר אֶלָּא בָּאָשָׁם? כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר '''"מִלְּבַד אֵיל הַכִּפֻּרִים אֲשֶׁר יְכַפֶּר בּוֹ עָלָיו"''', הֲרֵי אָשָׁם אָמוּר. הָא מַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''"הָאָשָׁם הַמּוּשָׁב לַה' לַכֹּהֵן"'''? בַּכֶּסֶף הַכָּתוּב מְדַבֵּר. {{הע-שמאל|הדרשה מסבירה את היחס בין ה' לבין הכהן.}}'''"לַה' לַכֹּהֵן"''', קְנָאוֹ הַשֵּׁם וּנְתָנוֹ לַכֹּהֲנִים. {{הע-שמאל|הכהנים שמקריבים את איל האשם הם דווקא אלו שזוכים בכסף השבת הגזילה; בניגוד [[ביאור:תוספתא/מנחות/יג#ג|לתוספתא מנחות יג ג,]] אבל ראו לקמן בסוף הפיסקה שיתכן לתת את איל האשם למשמרת מאוחרת מזו שקיבלה את הגזילה ואת החומש. אם הגזלן הוא כהן, לכאורה הוא יכול להקריב את האשם ולזכות בעצמו בכספים, שהרי אילו היה ישראל מחזיר את גזל הגר, היה הכהן עשוי לזכות בהם; אבל יש שלב שבו הכספים אינם ברשות הגזלן; שהרי כל אנשי המשמר יכולים תיאורטית להקריב את האשם ולזכות בהם, ולכן יוציאו את הכספים מהגזלן ויחלקו אותם לשאר אנשי המשמר. ההסבר הזה דחוק, אבל הדרשה אוחזת בו כדי שלא יווצר מצב שהגזלן זוכה בכספי הגזילה; וראו [[בבא קמא קט ב]], שהשתמשו בדחיה דחוקה אחרת – דרשה משדה אחוזה.}}'''"לַכֹּהֵן"''' – בְּאַנְשֵׁי מִשְׁמָר הַכָּתוּב מְדַבֵּר. אַתָּה אוֹמֵר בְּאַנְשֵׁי מִשְׁמָר הַכָּתוּב מְדַבֵּר, אוֹ אֵינוֹ מְדַבֵּר אֶלָּא בְּכָל כֹּהֵן שֶׁיִּרְצֶה? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"מִלְּבַד אֵיל הַכִּפֻּרִים אֲשֶׁר יְכַפֶּר בּוֹ עָלָיו"'''. אֵת שֶׁמְּכַפְּרִים בּוֹ עָלָיו, אֵלּוּ הֵן? אֵלּוּ אַנְשֵׁי מִשְׁמָר. הֲרֵי שֶׁגּוֹזֵל – כֹּהֵן; יִזְכֶּה בּוֹ? וְהַדִּין נוֹתֵן: אִם זָכָה {{ב|בְּשֶׁל אֲחֵרִים|בהחזר גזל גר שמביא ישראל}}, לֹא יִזְכֶּה בְּשֶׁל עַצְמוֹ? הָיָה רַבִּי נָתָן אוֹמֵר בְּלָשׁוֹן אַחֶרֶת: אִם דָּבָר שֶׁלֹּא זָכִיתִי בוֹ עַד שֶׁלֹּא בָּא לְתוֹךְ יָדִי, {{ב|מִשֶּׁבָּא לְתוֹךְ יָדִי – אֵין אַחֵר מוֹצִיאוֹ מִיָּדִי;|אם אני מקריב את האשם – אין לשאר אנשי המשמר זכות להוציא את הכספים מידי}} דָּבָר שֶׁזָּכִיתִי בוֹ עַד שֶׁלֹּא בָּא לְיָדִי, מִשֶּׁבָּא לְיָדִי – דִּין הוּא שֶׁלֹּא יְהֵא אַחֵר זוֹכֶה וּמוֹצִיאוֹ מִתַּחַת יָדִי! אָמְרוּ לוֹ: לֹא, אִם אָמַרְתָּ בָּזֶה שֶׁאֵין לַאֲחֵרִים בּוֹ חֵלֶק, תֹּאמַר בָּזֶה {{ב|שֶׁיֵּשׁ בּוֹ לַאֲחֵרִים חֵלֶק?|שהרי לפני שהביא את האשם היה כל כהן במשמר עשוי להקריב אותו ולזכות בכספים.}} הוֹאִיל וְיֵשׁ בּוֹ לַאֲחֵרִים חֵלֶק – דִּין הוּא שֶׁיֵּצֵא מִתַּחַת יָדוֹ, וְיִתְחַלֵּק לְאַנְשֵׁי מִשְׁמָר! {{הע-שמאל|יורשי הגזלן פטורים מהקרבן ומהחומש, וחייבים רק להחזיר את הקרן, וראו לעיל פיסקה ב; אבל אם הקרבן והחומש הגיעו לידי הכהנים – אין מוציאים אותו מידם.}}'''"מִלְּבַד אֵיל הַכִּפֻּרִים אֲשֶׁר יְכַפֶּר בּוֹ עָלָיו"'''. מִנַּיִן אַתָּה אוֹמֵר בְּגוֹזֵל אֶת הַגֵּר וְנִשְׁבַּע לוֹ, וְהָלַךְ לְהָבִיא אֶת הַכֶּסֶף וְאֶת הָאָשָׁם, וְלֹא הִסְפִּיק לְהָבִיא עַד {{ב|שֶׁמֵּת|הגזלן}} – שֶׁהַיּוֹרְשִׁים פְּטוּרִים? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"מִלְּבַד אֵיל הַכִּפֻּרִים אֲשֶׁר יְכַפֶּר בּוֹ עָלָיו"'''. כָּךְ הָיָה רַבִּי עֲקִיבָא שׁוֹנֶה עַד שֶׁלֹּא בָּא לְזַפְרוֹנָה, אֲבָל מִשֶּׁבָּא מִזּוֹפְרִין אָמַר: אֲפִלּוּ אִם נָתַן הַכֶּסֶף לְאַנְשֵׁי מִשְׁמָר, וּמֵת – {{ב|הַיּוֹרְשִׁין פְּטוּרִין,|אמנם היורשים פטורים, אבל...}} אֵין מוֹצִיאִים מִיַּד כֹּהֵן. {{הע-שמאל|שתי השורות האחרונות בדברי ר' עקיבא מכוונות לטענה שהיורשים פטורים מהחומש ומאשם, שהרי הכפרה לגזלן הושגה בכך שהוא מת; והשוו לעיל פיסקה ב.}}וְקוֹרֵא אֲנִי עָלָיו "אִישׁ אֲשֶׁר יִתֵּן לַכֹּהֵן לוֹ יִהְיֶה" ([[במדבר ה י]]), וְהַכֹּהֵן אוֹמֵר לוֹ 'הָבֵא אָשָׁם וְהַקְרֵב'. וְהוּא אוֹמֵר '''"הָאָשָׁם הַמּוּשָׁב לַה' לַכֹּהֵן"''' וְגוֹ' – אֵת שֶׁצָּרִיךְ כַּפָּרָה; יָצָא מֵת, שֶׁכִּפְּרָה לוֹ נַפְשׁוֹ. {{הע-שמאל|משמרת יהויריב שירתה לפני משמרת ידעיה. על הגזלן לתת קודם את הכסף ואחר כך עליו להקריב את האשם. אם הקריב את האשם תחילה – עליו לתת את הכסף למשמר שבו הקריב, או (כדברי ר' יהודה) להביא אשם נוסף לאחר שיחזיר את הגזילה.}}'''"מִלְּבַד אֵיל כִּפּוּרִים"''' וְגוֹ'. מִכָּאן אַתָּה אוֹמֵר: נָתַן הַכֶּסֶף לִיהוֹיָרִיב וְאָשָׁם לִידַעְיָה – יָצָא. וְקוֹרֵא אֲנִי עָלָיו "אִישׁ אֲשֶׁר יִתֵּן לַכֹּהֵן לוֹ יִהְיֶה". אוֹ אֲפִלּוּ נָתַן אֶת הָאָשָׁם לִיהוֹיָרִיב וְכֶסֶף לִידַעְיָה יָצָא, וְקוֹרֵא אֲנִי עָלָיו "אִישׁ אֲשֶׁר יִתֵּן (לוֹ) לַכֹּהֵן לוֹ יִהְיֶה"? תַּלְמוּד לוֹמַר "מִלְּבַד אֵיל הַכִּפֻּרִים": יַחֲזֹר הַכֶּסֶף אַחַר הָאָשָׁם. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: יַחֲזֹר וְיָבִיא אָשָׁם אַחֵר וְיִתְּנֶנּוּ לִידַעְיָה, וְיִזְכֶּה יְהוֹיָרִיב בְּשֶׁלּוֹ! }} ===פיסקה ה=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| '''על במדבר ה ט''' '''"וְכָל תְּרוּמָה לְכָל קָדְשֵׁי בְנֵי יִשְׂרָאֵל"''' ([[במדבר ה ט]]). {{הע-שמאל|יבול השייך להקדש פטור מתרומות ומעשרות, (וכן ממתנות עניים) – ראו [[ביאור:משנה פאה פרק ד#משנה ח|פאה ד ח;]] אבל אם כבר מירח את התבואה בגורן, ובכך התחייב בתרומות ומעשרות – אינו נפטר מהם ע"י ההקדשה, וראו [[ביאור:ספרי דברים/שופטים/יח#פיסקה קסו|ספרי דברים קסו,]] שפרשו את הפסוק מדברים כעוסק בתרומה.}}רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: בָּא הַכָּתוּב לְלַמֶּדְךָ עַל מַקְדִּישׁ עֲרֵמָתוֹ עַד שֶׁלֹּא מֵרַח, שֶׁהוּא פָּטוּר מִן הַתְּרוּמָה וּמִן הַמַּעַשְׂרוֹת. אוֹ אַף מִשֶּׁמֵּרַח? תַּלְמוּד לוֹמַר "רֵאשִׁית דְּגָנְךָ תִּירֹשְׁךָ וְיִצְהָרֶךָ... תִּתֶּן לוֹ" ([[דברים יח ד]]). {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה תרומות פרק ד#משנה ה|תרומות ד ה.]]}}רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: בָּא הַכָּתוּב לְלַמֶּדְךָ שֶׁאִם בָּא לַעֲשׂוֹת כָּל גָּרְנוֹ תְּרוּמָה – רַשַּׁאי, וּבִלְבַד שֶׁיְּשַׁיֵּר מִקְצָת. {{הע-שמאל|החובה לתת תרומה חלה גם על פירות וירקות וכו', ולא רק על התבואה. בשלושה תחומים חמורה התרומה מהמעשר: היא נאכלת רק ע"י הכהנים ובני ביתם, ולא ע"י הבעלים; היא חלה גם על ראשית הגז, ולא רק על היבול מהצומח; והיא כרוכה בהעברת הבעלות לכהן, לפיכך מטרתה אינה רק חינוכית אלא גם כלכלית. וראו [[ביאור:ספרי דברים/ראה/יג-יד#פיסקה קה|ספרי דברים קה,]] שם מרבים את תחולת המעשרות, ומכאן בדרך קל וחומר מוכיחות הדרשות שלפנינו שגם תחולת התרומה רחבה. נראה שיש לפנינו גם דרשה מוסתרת על "'''וכל''' תרומה '''לכל''' קדשי בני ישראל".}}'''"וְכָל תְּרוּמָה לְכָל קָדְשֵׁי בְנֵי יִשְׂרָאֵל"''' – בָּא הַכָּתוּב וְלִמֵּד עַל הַתְּרוּמָה, שֶׁתְּהֵא נוֹהֶגֶת בַּכֹּל. אִיסִי בֶּן עֲקִיבָא אוֹמֵר: אִם מַעֲשֵׂר, הַקַּל, הֲרֵי הוּא נוֹהֵג בַּכֹּל; תְּרוּמָה, חֲמוּרָה, אֵינוֹ דִין שֶׁתְּהֵא נוֹהֶגֶת בַּכֹּל? דָּבָר אַחֵר: אִם מַעֲשֵׂר, הַקַּל, שֶׁאֵינוֹ נוֹהֵג בְּרֵאשִׁית הַגֵּז – הֲרֵי הוּא נוֹהֵג בַּכֹּל; תְּרוּמָה, חֲמוּרָה, אֵינוֹ דִין שֶׁנּוֹהֶגֶת בַּכֹּל? אִיסִי בֶּן מְנַחֵם אוֹמֵר: אִם מַעֲשֵׂר שֵׁנִי, שֶׁאֵינוֹ בָּא אֶלָּא "לְמַעַן תִּלְמַד לְיִרְאָה" ([[דברים יד כג]]) – הֲרֵי הוּא נוֹהֵג בַּכֹּל; תְּרוּמָה, חֲמוּרָה, דִּין הוּא שֶׁתְּהֵא נוֹהֶגֶת בַּכֹּל! {{הע-שמאל|מפרש את ה"תרומה" כבכורים, הניתנים כמוה לכהן; וראו גם [[ביאור:משנה בכורים פרק ב|בכורים ב א.]] על הכהן להגיע לגורן ולקחת את התרומה, ואילו הביכורים מובאים ("מוקרבים") אליו לירושלים.}}'''"אֲשֶׁר יַקְרִיבוּ לַכֹּהֵן, לוֹ יִהְיֶה"'''. רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: וְכִי תְּרוּמָה מַקְרִיבִים לַכֹּהֵן? מַה תַּלְמוּד לוֹמַר "אֲשֶׁר יַקְרִיבוּ לַכֹּהֵן"? לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר "רֵאשִׁית בִּכּוּרֵי אַדְמָתְךָ תָּבִיא בֵּית ה' אֱלֹהֶיךָ" ([[שמות כג יט]]), אֲבָל לֹא שָׁמַעְנוּ מַה יַּעֲשֶׂה בָּהֶם, – תַּלְמוּד לוֹמַר '''"אֲשֶׁר יַקְרִיבוּ לַכֹּהֵן, לוֹ יִהְיֶה"''', בָּא הַכָּתוּב וְלִמֵּד עַל הַבִּכּוּרִים, שֶׁיֵּהוּ נְתוּנִים לַכֹּהֲנִים. }} ===פיסקה ו=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| '''על במדבר ה י''' {{הע-שמאל|המצב הרגיל הוא שהקדשים נאכלים ע"י הבעלים, ואילו המתנות לכהנים הם היוצא-דופן, למרות שרוב הקדשים – חוץ מהששה המפורטים כאן – מגיעים בסופו של דבר לידי הכהנים.}}'''"וְאִישׁ אֶת קָדָשָׁיו לוֹ יִהְיוּ"''' ([[במדבר ה י]]). כָּל הַקֳּדָשִׁים הָיוּ בִּכְלָל, שֶׁנֶּאֱמַר: '''"וְאִישׁ אֶת קָדָשָׁיו לוֹ יִהְיוּ"'''. מָשַׁךְ הַכָּתוּב כָּל הַקֳּדָשִׁים וּנְתָנָן לַכֹּהֲנִים, וְלֹא שִׁיֵּר מֵהֶם אֶלָּא תּוֹדָה וּשְׁלָמִים וְהַפֶּסַח וּמַעְשַׂר בְּהֵמָה וּמַעְשֵׂר שֵׁנִי וְנֶטַע רְבָעִי – שֶׁיִּהְיוּ לַבְּעָלִים. {{הע-שמאל|כהן המביא קרבן, גם שלא בזמן המשמרת שלו – רשאי להקריב אותו בעצמו, אם הוא כשר לעבודה – והוא זוכה במתנות הקשורות לקרבן ובעור הבהמה; וראו [[ביאור:ספרי דברים/שופטים/יח#פיסקה קסח|ספרי דברים קסח,]] המגביל את זכות הכהן להקריב שלא במשמרתו, אבל עדיין זכותו היא להקריב את קרבנו שלו; וראו [[ביאור:תוספתא/מנחות/יג#ג|תוספתא מנחות יג ג.]]}}'''"וְאִישׁ אֶת קָדָשָׁיו לוֹ יִהְיוּ"''', מִיכָּן אַתָּה אוֹמֵר: כֹּהֵן שֶׁהִקְרִיב אֶת הַזֶּבַח אֲפִילּוּ בְּמִשְׁמָר אַחֵר, הֲרֵי הוּא שֶׁלּוֹ וַעֲבוֹדָתוֹ שֶׁלּוֹ. {{הע-שמאל|שלוש דרשות העוסקות בגורלם של פירות השנה הרביעית מהנטיעה, המכונים 'נטע רבעי'. התשובה אינה מופיעה בתורה בפירוש. ההלכה היא שהם נאכלים בירושלים ע"י הבעלים – ראו [[ביאור:משנה מעשר שני פרק ה#משנה ב|מע"ש ה ב-ד.]] ר' מאיר לומד זאת מהפסוק שלנו. ר' ישמעאל לומד את ההלכה הזאת מהיקש למעשר שני, הדומה לנטע רבעי בשלוש דרכים, יותר מהדמיון בין נטע רבעי לתרומה, לביכורים או לבכור בהמה (שלשתם ניתנים לכהן), שהוא בדרך אחת או שתים. ר' יהושע לומד את השייכות של נטע רבעי לבעלים מהפסוק העוקב – [[ויקרא יט כה]], ובו המילה "להוסיף", המוכיחה שכבר בשנה הרביעית היו הפירות רכוש הבעלים.}}'''"וְאִישׁ אֶת קָדָשָׁיו לוֹ יִהְיוּ"''', לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר: "וּבַשָּׁנָה הָרְבִיעִת יִהְיֶה כָּל פִּרְיוֹ קֹדֶשׁ הִלּוּלִים לַה'" ([[ויקרא יט כד]]) – קֹדֶשׁ לַבְּעָלִים, אוֹ קֹדֶשׁ לַכֹּהֲנִים? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"וְאִישׁ אֶת קָדָשָׁיו לוֹ יִהְיוּ"'''; בְּנֶטַע רְבָעִי הַכָּתוּב מְדַבֵּר, שֶׁיְּהֵא לַבְּעָלִים, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. {{הע-שמאל|הכינוי "קדש" לעניין מע"ש ראו [[דברים כו יג]], וראו גם [[ביאור:משנה מעשר שני פרק ה#משנה י|מע"ש ה י.]] לעניין נטע רבעי ראו [[ויקרא יט כד]]. לעניין תרומה ראו [[במדבר יח יט]]. לעניין בכורות הבהמה ראו [[שמות יג יב]].}}רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: קֹדֶשׁ לַבְּעָלִים. אַתָּה אוֹמֵר קֹדֶשׁ לַבְּעָלִים; אוֹ קֹדֶשׁ לַכֹּהֲנִים? הֲרֵי אַתָּה דָּן: מַעֲשֵׂר שֵׁנִי קָרוּי קֹדֶשׁ, וְנֶטַע רְבָעִי קָרוּי קֹדֶשׁ. אִם לָמַדְתִּי לְמַעֲשֵׂר שֵׁנִי, שֶׁאֵינוֹ אֶלָּא שֶׁל בְּעָלִים – אַף נֶטַע רְבָעִי לֹא יְהֵא אֶלָּא שֶׁל בְּעָלִים. וַהֲרֵי תְּרוּמָה תּוֹכִיחַ, שֶׁקְּרוּיָה קֹדֶשׁ וְאֵינָהּ אֶלָּא שֶׁל כֹּהֲנִים! וְהִיא תּוֹכִיחַ לְנֶטַע רְבָעִי, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁקָּרוּי קֹדֶשׁ, לֹא יְהֵא אֶלָּא שֶׁל כֹּהֲנִים! אָמַרְתָּ הֶפְרֵשׁ: מַעֲשֵׂר שֵׁנִי טָעוּן {{ב|הֲבָאַת מָקוֹם,|העלאה לירושלים}} וְנֶטַע רְבָעִי טָעוּן הֲבָאַת מָקוֹם. אִם לָמַדְתִּי לְמַעֲשֵׂר שֵׁנִי שֶׁאֵינוֹ אֶלָּא שֶׁל בְּעָלִים – אַף נֶטַע רְבָעִי לֹא יִהְיֶה אֶלָּא שֶׁל בְּעָלִים! הֲרֵי בִּכּוּרִים יוֹכִיחוּ, שֶׁטְּעוּנִים הֲבָאַת מָקוֹם, וְאֵינָן אֶלָּא שֶׁל כֹּהֲנִים! וְהֵם יוֹכִיחוּ לְנֶטַע רְבָעִי, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁטָּעוּן הֲבָאַת מָקוֹם, לֹא יִהְיֶה אֶלָּא שֶׁל כֹּהֲנִים! אָמַרְתָּ הֶפְרֵשׁ: מַעֲשֵׂר שֵׁנִי קָרוּי קֹדֶשׁ וְטָעוּן הֲבָאַת מָקוֹם וּפִדְיוֹן, וְנֶטַע רְבָעִי קָרוּי קֹדֶשׁ וְטָעוּן הֲבָאַת מָקוֹם וּפִדְיוֹן. וְאַל תָּבוֹא תְּרוּמָה וְתוֹכִיחַ, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁקְּרוּיָה קֹדֶשׁ אֵינָהּ טְעוּנָה הֲבָאַת מָקוֹם, וְלֹא בִּכּוּרִים, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁטְּעוּנִים הֲבָאַת מָקוֹם אֵינָן קְרוּיִין קֹדֶשׁ! הֲרֵי בְּכוֹר שֶׁקָּרוּי קֹדֶשׁ, וְטָעוּן הֲבָאַת מָקוֹם, וְאֵינוֹ אֶלָּא שֶׁל כֹּהֲנִים! וְהוּא יוֹכִיחַ לְנֶטַע רְבָעִי, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁקָּרוּי קֹדֶשׁ וְטָעוּן הֲבָאַת מָקוֹם – לֹא יְהוּ אֶלָּא שֶׁל כֹּהֲנִים! אָמַרְתָּ הֶפְרֵשׁ: אָדוּן בִּשְׁלֹשָׁה לְשׁוֹנוֹת כְּאֶחָד: מַעֲשֵׂר שֵׁנִי קָרוּי קֹדֶשׁ וְטָעוּן הֲבָאַת מָקוֹם וּפִדְיוֹן, וְנֶטַע רְבָעִי קָרוּי קֹדֶשׁ וְטָעוּן הֲבָאַת מָקוֹם וּפִדְיוֹן. וְאַל תּוֹכִיחַ תְּרוּמָה, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁקְּרוּיָה קֹדֶשׁ אֵינָהּ טְעוּנָה הֲבָאַת מָקוֹם, וְלֹא בִּכּוּרִים, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁטְּעוּנִים הֲבָאַת מָקוֹם אֵינָן קְרוּיִין קֹדֶשׁ, וְלֹא בְכוֹר, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁקָּרוּי קֹדֶשׁ וְטָעוּן הֲבָאַת מָקוֹם אֲבָל אֵין לָהֶם פִּדְיוֹן. אֶלְמוֹד דָּבָר מִדָּבָר וְאָדוּן דָּבָר מִדָּבָר. אֶלְמוֹד דָּבָר שֶׁשָּׁוֶה בִּשְׁלֹשָׁה דְּרָכִים מִדָּבָר שֶׁשָּׁוֶה בִּשְׁלֹשָׁה דְּרָכִים, וְאַל אֶלְמוֹד דָּבָר הַשָּׁוֶה בִּשְׁלֹשָׁה דְּרָכִים מִדָּבָר שֶׁלֹּא שָׁוֶה בִּשְׁלֹשָׁה דְּרָכִים, אֶלָּא בְּדֶרֶךְ אֶחָד אוֹ בִּשְׁנַיִם. אִם לָמַדְתִּי לְמַעֲשֵׂר שֵׁנִי, שֶׁאֵינוֹ אֶלָּא שֶׁל בְּעָלִים – אַף נֶטַע רְבָעִי לֹא יְהֵא אֶלָּא שֶׁל בְּעָלִים. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: "קֹדֶשׁ" – שֶׁל בְּעָלִים. אַתָּה אוֹמֵר קֹדֶשׁ שֶׁל בְּעָלִים, אוֹ קֹדֶשׁ לַכֹּהֲנִים? תַּלְמוּד לוֹמַר: "וּבַשָּׁנָה הַחֲמִישִׁת תֹּאכְלוּ אֶת פִּרְיוֹ לְהוֹסִיף לָכֶם תְּבוּאָתוֹ" ([[ויקרא יט כה]]). לְמִי מוֹסִיפִים? – לְמִי שֶׁכְּבָר נָתְנוּ לוֹ. {{הע-שמאל|למרות שרוב הקדשים הם זכותם של הכהנים, יש בהם זיקה לבעלים: זכותו של הבעלים להחליט לאיזה מהכהנים הוא נותן אותם, ואף ליהנות מזכותו זו. רק במקרה המיוחד של גזל הגר אין אחד מהכהנים זוכה בהחזר ובחומש, אלא הם מתחלקים בין כל כהני המשמרת, כאמור לעיל פיסקה ד; והשוו [[ביאור:תוספתא/מנחות/יג#ד|תוספתא מנחות יג ד,]] שגדולי הכהונה היו נוטלים את הקדשים בזרוע.}}'''"וְאִישׁ אֶת קָדָשָׁיו לוֹ יִהְיוּ"''', לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר: "כֹּל תְּרוּמַת הַקֳּדָשִׁים אֲשֶׁר יַקְדִּישׁוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" ([[במדבר יח יט]]), שׁוֹמֵעַ אֲנִי יִטְּלוּם בִּזְרוֹעַ? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"וְאִישׁ אֶת קָדָשָׁיו לוֹ יִהְיוּ"'''. מַגִּיד שֶׁטּוֹבַת הֲנָאַת קָדָשִׁים לִבְעָלֵיהֶם. {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:תוספתא/פאה/ד#ג|תוספתא פאה ד ג.]] אם כבר מדד את התרו"מ ונתן לכהנים בכליהם – אינם חייבים לתת לכהנים שהגיעו אחר כך; אבל אם עוד לא העביר את התרו"מ לכליהם של הכהנים – אפילו אם מדד את התרו"מ – יכול בעל הבית לתת את התרו"מ לאיזה כהן שירצה.}}'''"וְאִישׁ אֶת קָדָשָׁיו לוֹ יִהְיוּ"'''. הֲרֵי {{ב|שֶׁמָּדַד לָהֶם בָּאָרֶץ|שבעל הבית מדד את התרו"מ}} וְנִתְוַסְּפוּ {{ב|אֲחֵרִים|כהנים אחרים}} עֲלֵיהֶם, יָכוֹל קוֹרֵא אֲנִי עָלָיו: '''"וְאִישׁ אֲשֶׁר יִתֵּן לַכֹּהֵן לוֹ יִהְיֶה"'''? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"וְאִישׁ אֶת קָדָשָׁיו לוֹ יִהְיוּ"'''! אוֹ אֲפִילּוּ מָדַד '''בַּקּוּפָּה''' וְנִתְוַסְּפוּ אֲחֵרִים עֲלֵיהֶם; קוֹרְאֵנִי עָלָיו: '''"וְאִישׁ אֶת קָדָשָׁיו לוֹ יִהְיֶה"'''? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"וְאִישׁ אֲשֶׁר יִתֵּן לַכֹּהֵן לוֹ יִהְיֶה"'''. {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה בכורות פרק ח#משנה ו|בכורות ח ו,]] כר' עקיבא: אם הבכור מת לפני 30 יום – מוציאים את סכום הפדיון מידי הכהן. אם הוא מת ביום ה-30 – אין מוציאים אותו מידו.}}רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: הֲרֵי {{ב|שֶׁפָּדָה אֶת בְּנוֹ בְּתוֹךְ שְׁלֹשִׁים יוֹם וָמֵת,|הבכור נפדה אבל מת לפני שמלאו לו 30 יום}} יָכוֹל קוֹרֵא אֲנִי עָלָיו: '''"אִישׁ אֲשֶׁר יִתֵּן לַכֹּהֵן לוֹ יִהְיֶה"'''? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"וְאִישׁ אֶת קָדָשָׁיו לוֹ יִהְיוּ"'''. {{ב|לְאַחַר שְׁלֹשִׁים יוֹם|אם הבכור מת ביום השלושים}} – אֵין מוֹצִיאִין מִיַּד כֹּהֵן; וְקוֹרֵא אֲנִי עָלָיו: '''"אִישׁ אֲשֶׁר יִתֵּן לַכֹּהֵן לוֹ יִהְיֶה"'''. }} ===פיסקה ז=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| '''על במדבר ה יב-יד''' {{הע-שמאל|אם יש לבעל עד שאשתו נבעלה – הוא חייב לגרש אותה, למרות שאין שני עדים, ולכן אין מוציאים אותה להורג; וראו [[ביאור:משנה סוטה פרק ו#משנה ב|סוטה ו ב.]] אבל אם יש לו רק עדים שהאשה נסתרה עם אדם חשוד, ולא יותר – הוא משקה אותה במים מרים.}}'''"דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם אִישׁ אִישׁ כִּי תִשְׂטֶה אִשְׁתּוֹ"''' ([[במדבר ה יב]]), לָמָּה נֶאֶמְרָה פָּרָשָׁה זוֹ? לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר "כִּי יִקַּח אִישׁ אִשָּׁה וּבְעָלָהּ" ([[דברים כד א]]) וְגוֹ', לֹא שָׁמַעְנוּ אֶלָּא בִּזְמַן {{ב|שֶׁיֵּשׁ לוֹ עֵדִים וְהִתְרוּ בָּהּ|שיש לו עדים שקנא לה והוכחה שאכן נבעלה לאותו אדם}} – שֶׁיּוֹצְאָה מִמֶּנּוּ בְּגֵט. אֲבָל סָפֵק נִבְעֲלָה, סָפֵק לֹא נִבְעֲלָה, לֹא שָׁמַעְנוּ מַה יַּעֲשֶׂה לָהּ. תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם אִישׁ אִישׁ כִּי תִשְׂטֶה אִשְׁתּוֹ"''', הֲרֵי הַכָּתוּב זוֹקְקָהּ שֶׁתְּהֵא שׁוֹתָה הַמַּיִם הַמָּרִים. לְכָךְ נֶאֶמְרָה הַפָּרָשָׁה! {{הע-שמאל|אשה שהיתה חשודה פעמיים שותה מים מרים פעמיים, כשם שגבר יכול להשקות את אשתו כמה פעמים.}}'''"אִישׁ אִישׁ"''' – לַעֲשׂוֹת אִשָּׁה כְּאִישׁ, דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא. {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה סוטה פרק ד|סוטה ד א.]] לעניין עקביא בן מהללאל ראו שני הסברים [[ביאור:משנה עדיות פרק ה#משנה ו|בעדיות ה ו:]] שמעיה ואבטליון היו בעצמם גרים ועקביא פקפק בכשרותם, או שטען שהם לא השקו את השפחה המשוחררת מים אמיתיים.}}'''"כִּי תִשְׂטֶה אִשְׁתּוֹ"''' – בִּרְאוּיָה לְאִישׁוּת הַכָּתוּב מְדַבֵּר; לְהוֹצִיא אַלְמָנָה לְכֹהֵן גָּדוֹל, גְּרוּשָׁה וַחֲלוּצָה לְכֹהֵן הֶדְיוֹט, וּכְדִבְרֵי עֲקַבְיָא בֶן מַהֲלַלְאֵל – אַף הַמְּשֻׁחְרֶרֶת וְהַגִּיּוֹרֶת. אָמְרוּ לוֹ: וַהֲרֵי כַּרְכְּמִית שִׁפְחָה מְשֻׁחְרֶרֶת הָיְתָה בִּירוּשָׁלַיִם, וְהִשְׁקוּהָ שְׁמַעְיָה וְאַבְטַלְיוֹן! כַּלָּשׁוֹן הַזֶּה אָמַר לָהֶם: "דֻּגְמָה הִשְׁקוּהָ"! וְנִדּוּהוּ, וּמֵת בְּנִדּוּיוֹ, וְסָקְלוּ בֵּית דִּין אֶת אֲרוֹנוֹ. '''"וּמָעֲלָה בוֹ מָעַל"''', מְעִילָה עַל דְּבַר עֶרְוָה! אוֹ מְעִילָה עַל דְּבַר מָמוֹן? – כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר '''"וְשָׁכַב אִישׁ אֹתָהּ שִׁכְבַת זָרַע"''', הֲרֵי מְעִילָה עַל דְּבַר עֶרְוָה, וְלֹא מְעִילָה עַל דְּבַר מָמוֹן. {{הע-שמאל|ראו גם לעיל פיסקה ב: האשה כופרת בסמכותו של בעלה.}}'''"וּמָעֲלָה בוֹ מָעַל"''', אֵין מְעִילָה בְּכָל מָקוֹם אֶלָּא שִׁקּוּר. וְכֵן הוּא אוֹמֵר "וַיִּמְעֲלוּ בֵּאלֹהֵי אֲבֹתֵיהֶם" ([[דברי הימים א ה כה]]), וְאוֹמֵר "וַיִּמְעֲלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מַעַל בַּחֵרֶם" ([[יהושע ז א]]), וְאוֹמֵר "וַיָּמָת שָׁאוּל בְּמַעֲלוֹ אֲשֶׁר מָעָל" ([[דברי הימים א י יג]]), וְכֵן הוּא אוֹמֵר בְּעֻזִּיָּה מֶלֶךְ יְהוּדָה: "צֵא מִן הַמִּקְדָּשׁ כִּי מָעַלְתָּ" ([[דברי הימים ב כו יח]]), וְאוֹמֵר '''"וּמָעֲלָה בוֹ מָעַל"''', הָא אֵין מְעִילָה בְּכָל מָקוֹם אֶלָּא שִׁקּוּר. {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה סוטה פרק ד#משנה ד|סוטה ד ד,]] [[ביאור:תוספתא/סוטה/ה#ג|ותוספתא סוטה ה ג.]]}}'''"וְשָׁכַב אִישׁ"''' ([[במדבר ה יג]]) – לְהוֹצִיא אֶת הַקָּטָן, שֶׁאֵינוֹ אִישׁ. {{הע-שמאל|אם נאפה – הרי היא אסורה לבעלה; לכאורה קל וחומר שאם בעלה שכב עם אחותה, נאסר עליו לשכב עם אשתו, כי איסור אחות האשה בתוקף כל חייה של האשה, ואילו איסור הניאוף מתבטל אם גירש אותה. הדרשה מציגה את הביטוי "ושכב איש אותה" כעוסק בבעל ולא באיש שבו קינא הבעל.}}'''"אֹתָהּ"''' – וְלֹא אֶת אֲחוֹתָהּ; שֶׁהָיָה בַּדִּין: אִם כְּשֶׁבָּא אִסּוּר הַקַּל עַל אִסּוּר הַקַּלָּה, אָסַר אֶת אוֹסְרוֹ, כְּשֶׁבָּא אִסּוּר חָמוּר עַל אִסּוּר חֲמוּרָה, אֵינוֹ דִין שֶׁהוּא אוֹסֵר {{ב|אֶת אוֹסְרוֹ|את האשה על בעלה}}? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"אֹתָהּ"''', וְלֹא אֶת אֲחוֹתָהּ. {{הע-שמאל|קל וחומר נוסף דומה לקודמו; אם הבעל שכב עם חמותו לא נאסרה עליו אשתו, למרות הק"ו לכאורה, שנאמר 'אותה'. הניאוף, למרות שהוא ניתן להתרה ע"י גט, ולמרות שענשו חניקה ולא שריפה, הוא חמור יותר משאר העריות ורק הוא אוסר את האשה על בעלה.}}אַבָּא חָנִין אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבִּי אֱלִיעֶזֶר: '''"אֹתָהּ"''' – וְלֹא אֶת חֲמוֹתָהּ; '''"אֹתָהּ"''' – וְלֹא אֶת הָעֶרְוָה. שֶׁהָיָה בַּדִּין: וּמָה אִם בְּמָקוֹם שֶׁאֵין הָאוֹסֵר אוֹסֵר כָּל יָמָיו, כְּשֶׁבָּא אִסּוּר הַקַּל עַל אִסּוּר הַקַּלָּה – אָסַר אֶת אוֹסְרָיו, מָקוֹם שֶׁהָאוֹסֵר אוֹסֵר כָּל יָמָיו, כְּשֶׁבָּא אִסּוּר חָמוּר עַל אִסּוּר חֲמוּרָה, אֵינוֹ דִין שֶׁהוּא אוֹסֵר אֶת אוֹסְרָיו? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"אֹתָהּ"''' וְלֹא אֶת חֲמוֹתָהּ; '''"אֹתָהּ"''' – וְלֹא הָעֶרְוָה. {{הע-שמאל|עיוור אינו יכול לקנא לאשתו.}}'''"וְנֶעְלַם מֵעֵינֵי אִישָׁהּ"''' – לְהוֹצִיא אֶת הַסּוּמָא. {{הע-שמאל|הבעל אינו רשאי להשקות את האשה אם ידע שהיא מנאפת.}}'''"וְנֶעְלַם מֵעֵינֵי אִישָׁהּ"''' – וְלֹא שֶׁיְּהֵא בַּעַל רוֹאֶה וּמְעַמְעֵם. הָא אִם יָדַע בָּהּ בַּעֲלָהּ – אֵין רַשַּׁאי לְהַעֲרִים עָלֶיהָ וּלְהַשְׁקוֹתָהּ. {{הע-שמאל|אמנם חכמים המליצו על גירוש האשה אם נפוצה שמועה – אפילו בלי עדים – על ניאוף (ראו [[ביאור:משנה סוטה פרק ו|סוטה ו א]]); אבל אין היא אסורה לבעלה. וראו [[ביאור:תוספתא/סוטה/ה#ה|תוספתא סוטה ה ה,]] שר' מאיר מציג את דברי חכמים הממליצים לגרשה כהמלצה בלבד. לפי הפשט האשה חשודה שנטמאה כאשר נסתרה, ואילו לפי הדרשה היא הותרתה בידי בעלה ("קינוי") ונסתרה עם האדם שבעלה חושד בו, וסביר ביותר שאכן נטמאה איתו. חז"ל מצביעים על האשה כאשמה בוודאות, עם עדים – לפחות בעצם ההיסתרות עם החשוד, ולא רק כחשודה גרידא.}}'''"וְנִסְתְּרָה וְהִיא נִטְמָאָה"''', אֵין עֵדִים לְטֻמְאָה, אֲבָל יֵשׁ עֵדִים לִסְתִירָה. אוֹ אֵין עֵדִים לְטֻמְאָה וְלֹא לִסְתִירָה? אִם אָמַרְתָּ כֵּן, אַף הִיא מֻתֶּרֶת לְבַעֲלָהּ! הָא אֵין עָלֶיךָ לוֹמַר כַּלָּשׁוֹן הָאַחֲרוֹן, אֶלָּא כַּלָּשׁוֹן הָרִאשׁוֹן: וְנִסְתְּרָה אֵין עֵדִים – לְטֻמְאָה, אֲבָל יֵשׁ עֵדִים לִסְתִירָה. {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:תוספתא/סוטה/א|תוספתא סוטה א א,]] וראו בביאור שם הצעות למשמעות השיעורים הללו. כמובן שלפי הפשט אין משמעות לזמן שבו היא נסתרה מבעלה, שהרי לא מדובר בסתירה עם החשוד אלא בזמן שבו בעלה פשוט אינו יודע היכן היא ועצם המצב הזה מעורר את חשדו.}}'''"וְנִסְתְּרָה"''', אֲבָל לֹא שָׁמַעְנוּ שִׁעוּר סְתִירָה כַּמָּה? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"וְנִסְתְּרָה וְהִיא נִטְמָאָה"''', סְתִירָה כְּדֵי טֻמְאָה: כְּדֵי לְהַקִּיף דֶּקֶל, דִּבְרֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: כְּדֵי מְזִיגַת הַכּוֹס. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: כְּדֵי לִשְׁתּוֹתוֹ. בֶּן עַזַּאי אוֹמֵר: כְּדֵי לִצְלוֹת בֵּיצָה. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: כְּדֵי לִגְמֹתָהּ. רַבִּי יְהוּדָה בֶּן בְּתֵירָה אוֹמֵר: כְּדֵי לִגְמֹת שָׁלֹשׁ בֵּיצִים זוֹ אַחַר זוֹ. {{הע-שמאל|בניגוד [[ביאור:משנה סוטה פרק ו#משנה ב|לסוטה ו ב,]] וראו שם גם משנה ג: לפי המדרש, אם אין שני עדים על טומאה – היא שותה. העיקרון של צורך בשני עדים גובר על הביטוי "עד", שנראה כ"כל עדות שיש בה"!}}'''"וְעֵד אֵין בָּהּ"''', בִּשְׁנֵי עֵדִים הַכָּתוּב מְדַבֵּר. אוֹ אֵינוֹ מְדַבֵּר אֶלָּא בְּעֵד אֶחָד? תַּלְמוּד לוֹמַר: "לֹא יָקוּם עֵד אֶחָד בְּאִישׁ לְכָל עָוֹן וּלְכָל חַטָּאת" ([[דברים יט טו]]), שֶׁאֵין תַּלְמוּד לוֹמַר 'אֶחָד', אֶלָּא זֶה בָּנָה אָב: כָּל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר "עֵד" הֲרֵי הוּא בִּכְלַל שְׁנַיִם, עַד שֶׁיִּפְרֹט לְךָ הַכָּתוּב 'אֶחָד'. {{הע-שמאל|אשת איש שנאנסה – אינה שותה ואם בעלה אינו כהן – מותרת לבעלה; ראו [[ביאור:משנה כתובות פרק ד#משנה ח|כתובות ד ח.]] אבל אם בעלה כהן – עליו לגרשה. דורש 'נתפשה' – נאנסה, ראו [[דברים כב כח]].}}'''"וְהִיא לֹא נִתְפָּשָׂה"''' – לְהוֹצִיא אֶת הָאֲנוּסָה. {{הע-שמאל|דיני הטומאה אינם תלויים באונס, ואם אשת כהן '''נטמאה,''' גם באונס – אינה יכולה לאכול תרומה; קל וחומר שאם '''נבעלה''' באונס היא אסורה לבעלה. אבל אשת ישראל מותרת לו.}}אוֹ בֵּין בְּיִשְׂרָאֵל וּבֵין בִּכְהֻנָּה? אָמַרְתָּ: אִם הַמְטַמְּאָה טֻמְאָה קַלָּה עָשָׂה בָהּ אֹנֶס כְּרָצוֹן בִּכְהֻנָּה, סוֹטָה, חֲמוּרָה, דִּין הוּא שֶׁנַּעֲשֶׂה אֹנֶס כְּרָצוֹן בִּכְהֻנָּה. {{הע-שמאל|הקינוי עשוי להיות חובה, כדברי ר' אליעזר – כצורה בריאה של תקשורת וניקוי החשדות – ועלול גם להיות ביטוי של השתלטות של הבעל על אשתו ועל מעשיה, מתוך תאוות שילטון גרידא. יתכן שזאת הסיבה למחלוקת.}}'''"וְעָבַר עָלָיו רוּחַ קִנְאָה וְקִנֵּא אֶת אִשְׁתּוֹ"''' ([[במדבר ה יד]]) – רְשׁוּת, דִּבְרֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: חוֹבָה. {{הע-שמאל|ר' עקיבא קורא את הביטוי 'נטמאה' גם כפשוטו, כמצב ודאי של האשה עוד לפני שנבדקה במקדש – ואוסר על אשת כהן שנחשדה בניאוף לאכול תרומה, וראו [[ביאור:משנה סוטה פרק א#משנה ב|סוטה א ב.]] ר' ישמעאל לומד את האיסור הזה מעצם האיסור על יחסי מין עם בעלה הכהן, ולומד קל וחומר מגרושה, שאיסורה לבעלה זמני – אבל לכהן נאסרה לעולם. והשוו [[ביאור:משנה סוטה פרק ה|סוטה ה א,]] שם דורש ר' עקיבא רק שתי פעמים 'נטמאה' – לבעלה ולבועלה.}}'''"אוֹ עָבַר עָלָיו רוּחַ קִנְאָה וְקִנֵּא אֶת אִשְׁתּוֹ, וְהִיא לֹא נִטְמָאָה"''', רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: מַה תַּלְמוּד לוֹמַר 'נִטְמָאָה', 'נִטְמָאָה' שָׁלֹשׁ פְּעָמִים? אֶלָּא טְמֵאָה לַבַּעַל, וּטְמֵאָה לַבּוֹעֵל, וּטְמֵאָה לִתְרוּמָה. רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: אֵינוֹ צָרִיךְ! וּמָה אִם גְּרוּשָׁה קַלָּה, שֶׁמֻּתֶּרֶת לַחֲזֹר לִמְגָרְשָׁהּ בְּיִשְׂרָאֵל, פְּסוּלָה מִן הַכְּהֻנָּה, סוֹטָה, חֲמוּרָה, דִּין הוּא שֶׁתְּהֵא פְּסוּלָה מִן הַכְּהֻנָּה! {{הע-שמאל|למרות שאין עדי טומאה האשה אסורה לבעלה, בגלל הספק; כלומר עשה ספק כודאי, למרות שאם נאנסה היא מותרת. טומאת שרץ תקפה גם באונס, ומכאן שגם ספק טומאת שרץ דינה כודאי; אבל הסוטה נסתרה ברשות היחיד, ויש בה דעת להישאל אם נבעלה או לא, ומכאן שגם בספק שרץ יש לטמא דווקא ברשות היחיד ובתנאי שהאשה אינה שוטה ויודעת אם נבעלה או לא. וראו גם [[ביאור:תוספתא/טהרות/ו#י|תוספתא טהרות ו י.]]}}מַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''"וְהִיא נִטְמָאָה"''' '''"וְהִיא לֹא נִטְמָאָה"'''? אִם הִיא טְמֵאָה, לָמָּה אֵינוֹ מַשְׁקֶה? וְאִם טְהוֹרָה הִיא, לָמָּה הוּא מַשְׁקֶה? אֶלָּא בָּא הַכָּתוּב לְלַמֶּדְךָ, שֶׁלְּעוֹלָם אֵין מַשְׁקִים אֶלָּא עַל הַסָּפֵק. וּמִיכָּן אַתָּה דָן לְשֶׁרֶץ: וּמָה אִם בְּמָקוֹם שֶׁלֹּא עָשָׂה אֹנֶס כְּרָצוֹן, עָשָׂה סָפֵק כְּוַדַּאי, כָּאן, שֶׁעָשָׂה אֹנֶס כְּרָצוֹן – דִּין הוּא שֶׁנַּעֲשֶׂה סָפֵק כְּוַדַּאי. וּמַה כָּאן רְשׁוּת הַיָּחִיד – אַף לְהַלָּן רְשׁוּת הַיָּחִיד; מַה כָּאן דָּבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ דַּעַת לִישָּׁאֵל – אַף לְהַלָּן דָּבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ דַּעַת לִישָּׁאֵל. מִיכָּן אָמְרוּ: סְפֵק טֻמְאָה בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד – סְפֵקוֹ טָמֵא; סְפֵק טֻמְאָה בִּרְשׁוּת הָרַבִּים – סְפֵקוֹ טָהוֹר. אֶת שֶׁיֵּשׁ בּוֹ דַּעַת לִישָּׁאֵל – סְפֵקוֹ טָמֵא, וְאֶת שֶׁאֵין בּוֹ דַּעַת לִישָּׁאֵל – סְפֵקוֹ טָהוֹר! }} ===פיסקה ח=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| '''על במדבר ה טו''' {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה סוטה פרק א#משנה ג|סוטה א ג]] [[ביאור:תוספתא/סוטה/א#ב|ותוספתא שם א ב.]] יתכן שהטעם האחרון אינו תלוי בזה שלפניו, והסיבה לכך שלא נחשדו על הנידות היא כי הדבר דוחה, ולא בגלל שיש לדבר היתר.}}'''"וְהֵבִיא הָאִישׁ אֶת אִשְׁתּוֹ אֶל הַכֹּהֵן"''' ([[במדבר ה טו]]): מִן הַתּוֹרָה הָאִישׁ מֵבִיא אֶת אִשְׁתּוֹ אֶל הַכֹּהֵן, אֶלָּא אָמְרוּ מוֹסְרִים לוֹ שְׁנֵי תַלְמִידֵי חֲכָמִים בַּדֶּרֶךְ, שֶׁלֹּא יָבֹא עָלֶיהָ. וְרַבִּי אוֹמֵר: בַּעֲלָהּ נֶאֱמָן עָלֶיהָ, מִקַּל וָחֹמֶר: וּמַה נִדָּה, שֶׁחַיָּבִים עַל בִּיאָתָהּ כָּרֵת – בַּעֲלָהּ נֶאֱמָן עָלֶיהָ. סוֹטָה, שֶׁאֵין חַיָּבִים עַל בִּיאָתָהּ כָּרֵת – אֵינוֹ דִין שֶׁיְּהֵא בַעֲלָהּ נֶאֱמָן עָלֶיהָ? אָמְרוּ לוֹ: כָּל שֶׁכֵּן! הוֹאִיל וְאֵין חַיָּבִים עַל בִּיאָתָהּ כָּרֵת – לֹא יְהֵא בַעֲלָהּ נֶאֱמָן עָלֶיהָ. דָּבָר אַחֵר: לֹא, אִם אָמַרְתָּ בְּנִדָּה, שֶׁיֵּשׁ לָהּ הֶתֵּר אַחַר אִסּוּרָהּ; תֹּאמַר בְּסוֹטָה, שֶׁאֵין לָהּ הֶתֵּר אַחַר אִסּוּרָהּ? דָּבָר אַחֵר: נֶחְשְׁדוּ יִשְׂרָאֵל עַל הַסּוֹטוֹת, וְלֹא נֶחְשְׁדוּ עַל הַנִּדּוֹת. {{הע-שמאל|ר' יהודה מחייב את הבעל לשלם את כל חובות האשה למקדש, וראו גם [[ביאור:משנה נגעים פרק יד#משנה יב|נגעים יד יב;]] חכמים מסכימים עימו, אבל מאפשרים לבעל לנכות (מקיץ) לה מכתובתה קרבנות שאינם משפחתיים, מתוך מחשבה שאחרי הטקס מן הסתם יגרש אותה – למרות שאינו חייב לעשות כך.}}'''"וְהֵבִיא אֶת קָרְבָּנָהּ עָלֶיהָ"''' – כָּל קָרְבָּן שֶׁעָלֶיהָ, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: קָרְבָּן שֶׁמַּכְשִׁירָהּ לוֹ, כְּגוֹן זָבָה וְיוֹלֶדֶת – הֲרֵי זֶה מֵבִיא מִשֶּׁלּוֹ, וְאֵין מְקִיץ מִכְּתֻבָּתָהּ. וְקָרְבָּן שֶׁאֵין מַכְשִׁירָהּ לוֹ, כְּגוֹן שֶׁקִּפְּחָה נְזִירוּת בְּרֹאשָׁהּ, אוֹ שֶׁחִלְּלָה אֶת הַשַּׁבָּת. הֲרֵי זֶה מֵבִיא מִשֶּׁלּוֹ – וּמְקִיץ מִכְּתֻבָּתָהּ. '''"עֲשִׂירִת הָאֵיפָה"''' – אֶחָד מֵעֲשָׂרָה בָּאֵיפָה. {{הע-שמאל|למרות שאין וודאות שהסוטה חטאה, ואילו חטאת מביאים כשיש וודאות כזאת – דווקא קרבן הסוטה הוא מקמח שעורים, כי חז"ל עיצבו את הטקס כעונש ולא כבירור האמת.}}'''"קֶמַח"''', לָמָּה נֶאֱמַר? שֶׁהָיָה בַּדִּין: הוֹאִיל וּמִנְחַת חוֹטֵא בָּאָה עַל חֵטְא, וְזוֹ בָּאָה עַל חֵטְא; אִם לָמַדְתִּי לְמִנְחַת חוֹטֵא שֶׁאֵינָהּ בָּאָה אֶלָּא סֹלֶת – אַף זוֹ לֹא תָבוֹא אֶלָּא סֹלֶת! תַּלְמוּד לוֹמַר: קֶמַח. '''"שְׂעֹרִים"''', לָמָּה נֶאֱמַר? שֶׁהָיָה בַּדִּין: הוֹאִיל וּמִנְחַת חוֹטֵא בָּאָה עַל הַחֵטְא, וְזוֹ בָּאָה עַל הַחֵטְא, אִם לָמַדְתִּי לְמִנְחַת חוֹטֵא שֶׁאֵינָהּ בָּאָה אֶלָּא חִטִּים – אַף זוֹ לֹא תָבוֹא אֶלָּא חִטִּים! תַּלְמוּד לוֹמַר: שְׂעֹרִים. {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה סוטה פרק ב|סוטה ב א.]]}}אָמַר רַבָּן גַּמְלִיאֵל: הַנִּיחוּ לִי סוֹפְרִים וְאוֹמְרָהּ כְּמִין חֹמֶר, אֲבָל נִרְאֶה הוּא. כְּשֵׁם שֶׁמַּעֲשֶׂיהָ מַעֲשֵׂה בְהֵמָה – כָּךְ קָרְבָּנָהּ מַאֲכַל בְהֵמָה. {{הע-שמאל|אם הוסיף למנחה שמן ו/או לבונה – עבר בלאו, למרות שיכול ללקט את הלבונה.}}'''"לֹא יָשִׂים עָלֶיהָ שֶׁמֶן"''', מַגִּיד שֶׁאִם נָתַן עָלֶיהָ שֶׁמֶן – עוֹבֵר בְּ'לֹא תַעֲשֶׂה'. כְּשֵׁם שֶׁעוֹבֵר עַל שַׁמְנוֹ, כָּךְ עוֹבֵר עַל לְבוֹנָתוֹ. אָמַרְתָּ: עַל הַשֶּׁמֶן יְהֵא עוֹבֵר, שֶׁאֵין יָכוֹל לַחֲזֹר וּלְלַקְּטוֹ; עַל הַלְּבוֹנָה לֹא יְהֵא עוֹבֵר, שֶׁיָּכוֹל לַחֲזֹר וּלְלַקְּטָהּ. תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"לֹא יָשִׂים עָלֶיהָ שֶׁמֶן וְלֹא יִתֵּן עָלֶיהָ לְבֹנָה"'''. מַגִּיד שֶׁאִם נָתַן עָלֶיהָ שֶׁמֶן וּלְבוֹנָה, עוֹבֵר בְּ'לֹא תַעֲשֶׂה'. וּמִפְּנֵי מַה טַעֲמוֹ שֶׁל דָּבָר? מַגִּיד '''"כִּי מִנְחַת קְנָאֹת הוּא"'''. {{הע-שמאל|קנאה לבועל- ראו [[ביאור:משנה סוטה פרק ה|סוטה ה א.]] קנאה למעלה – ראו [[ביאור:תוספתא/סוטה/ב#ד|תוספתא סוטה ב ד.]] דורש את הריבוי 'קנאות': אמנם הבועל אינו שותה מים מרים (למטה), אבל הקנאה של הקב"ה (למעלה) תפגע גם בו!}}'''"מִנְחַת קְנָאֹת"''' – שְׁתֵּי קְנָאוֹת: כְּשֵׁם שֶׁקִּנְאָה לָהּ – כָּךְ קִנְאָה לַבּוֹעֵל, כְּשֵׁם שֶׁקִּנְאָה לְמַטָּה – כָּךְ קִנְאָה לְמַעְלָה. '''"מִנְחַת זִכָּרוֹן"''', שׁוֹמֵעַ אֲנִי זְכוּת וְחוֹבָה? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"מַזְכֶּרֶת עָו‍ֹן"'''! {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:תוספתא/סוטה/א#ז|תוספתא סוטה א ז.]]}}כָּל הַזִּכְרוֹנוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה לְטוֹבָה – וְזוֹ לְפֻרְעָנוּת, דִּבְרֵי רַבִּי טַרְפוֹן. {{הע-שמאל|לעניין מידה טובה ומידת פורענות ראו [[ביאור:משנה מכות פרק א#משנה ז|מכות א ז.]] ר' ישמעאל טוען שהמים גורמים לחשבון כללי של זכויות וחובות האשה, ולאו דווקא בשאלה אם נבעלה או לא. הוא מודה שהמים מזכירים גם זכות, אבל הזכות רק תולה את העונש ודוחה אותו, וראו גם [[ביאור:משנה סוטה פרק ג#משנה ד|סוטה ג ד,]] שמשכו את העניין לשאלת לימוד תורה לנשים. הוא דורש לפי המידה "כלל ופרט – אין בכלל אלא מה שבפרט", אבל במקרה שלפנינו הפרשנות הטכנית, שהמנחה מזכירה רק עוון – סותרת את העיקרון התיאולוגי, שמדה טובה מרובה ממדת פורענות. במקרה של סתירה כזאת אין המידה הפרשנית עומדת מול עיקרון תיאולוגי, והיא מתבטלת! הסבר אחר ואולי סביר יותר הוא שבסתירה בין קל וחומר ("מידת הדין") לבין כלל ופרט – גוברת המידה של קל וחומר, המבוססת על הגיון.}}רַבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר: אַף זוֹ לְטוֹבָה, שֶׁנֶּאֱמַר "וְאִם לֹא נִטְמְאָה הָאִשָּׁה..." ([[במדבר ה כח]]). אֵין לִי אֶלָּא '''"מַזְכֶּרֶת עָו‍ֹן"''', מַזְכֶּרֶת זְכוּת מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"מִנְחַת זִכָּרוֹן"''', מִכָּל מָקוֹם. רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: '''"מִנְחַת זִכָּרוֹן"''' – כְּלָל, '''"מַזְכֶּרֶת עָו‍ֹן"''' – פְּרָט. כְּלָל וּפְרָט – אֵין בַּכְּלָל אֶלָּא מַה שֶּׁבַּפְּרָט! אִם אוֹמֵר אַתָּה כֵן, לֹא נִמְצֵאת מִדַּת הַדִּין מְקֻפַּחַת? שֶׁהָיָה בַּדִּין לְבַעַל הַדִּין לַחֲלֹק: וְכִי אֵיזוֹ מִדָּה מְרֻבָּה, מִדַּת טוֹבָה אוֹ מִדַּת פֻּרְעָנוּת? הֱוֵי אוֹמֵר מִדַּת הַטּוֹב! אִם מִדַּת פֻּרְעָנוּת, הַמְמֹעֶטֶת, הֲרֵי הִיא '''"מַזְכֶּרֶת עָו‍ֹן"''' – מִדָּה טוֹבָה, הַמְּרֻבָּה, דִּין הוּא שֶׁתְּהֵא מַזְכֶּרֶת זְכוּת! זֹאת הִיא מִדָּה בַּתּוֹרָה: כָּל כְּלָל וּפְרָט שֶׁדֶּרֶךְ הַדִּין לוֹקָה בּוֹ, נִתְקַיְּמוּ זֶה וָזֶה – אַל תִּלְקֶה דֶּרֶךְ הַדִּין. כֵּיצַד נִתְקַיְּמוּ זֶה וָזֶה אַל תִּלְקֶה דֶּרֶךְ הַדִּין? אִם הָיְתָה טְמֵאָה – פֻּרְעָנוּת פּוֹקַדְתָּהּ מִיָּד; וְאִם יֵשׁ לָהּ זְכוּת – זְכוּת תּוֹלָה לָהּ. שְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים, כְּדֵי הַכָּרַת הָעֻבָּר – דִּבְרֵי אַבָּא יוֹסֵי בֶּן חָנָן. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יִצְחָק אִישׁ הַדָּרוֹם אוֹמֵר: תִּשְׁעָה חֳדָשִׁים, שֶׁנֶּאֱמַר "וְנִקְּתָה וְנִזְרְעָה זָרַע". מַה זֶרַע בֶּן תִּשְׁעָה חֳדָשִׁים – אַף זְכוּת תִּשְׁעָה חֳדָשִׁים. רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ; וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵין רְאָיָה לַדָּבָר – זֵכֶר לַדָּבָר. "לָהֵן מַלְכָּא מִלְכִּי יִשְׁפַּר עֲלָךְ... כֹּלָּא מְטָא עַל נְבוּכַדְנֶצַּר מַלְכָּא, לִקְצָת יַרְחִין תְּרֵי עֲשַׂר" ([[דניאל ד כד]]-כו). {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה סוטה פרק ג#משנה ה|סוטה ג ה.]] רבי מנסה לטעון שאם תלתה לה הזכות – לאחר שנגמרה זכותה היא מתה בדרך של הסוטה, ומתברר שאכן סטתה, אבל ר' שמעון מצפה שהעניין ייוודע מייד כשהיא שותה, וראו שם בתחילת משנה ד.}}רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי אוֹמֵר: אֵין זְכוּת תּוֹלָה בַּמַּיִם הַמָּרִים! אִם אוֹמֵר אַתָּה שֶׁהַזְּכוּת תּוֹלָה בַּמַּיִם הַמָּרִים הַמְאָרְרִים – מַדְהֶה אַתָּה אֶת הַמַּיִם בִּפְנֵי כָּל הַנָּשִׁים הַשּׁוֹתוֹת. וּמוֹצִיא אַתָּה שֵׁם רַע עַל הַטְּהוֹרוֹת שֶׁשָּׁתוּ, וְיֹאמְרוּ: טְמֵאוֹת הָיוּ, אֶלָּא שֶׁתָּלְתָה לָהֶם זְכוּת. רַבִּי אוֹמֵר: אֲנִי אַכְרִיעַ! אִם הָיְתָה טְהוֹרָה – סוֹפָהּ לָמוּת כְּדֶרֶךְ בְּנֵי אָדָם. וְאִם הָיְתָה טְמֵאָה – סוֹפָהּ לָמוּת "וְצָבְתָה בִטְנָהּ וְנָפְלָה יְרֵכָהּ" ([[במדבר ה כז]]). רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי אוֹמֵר: וְכִי מִי מוֹדִיעַ לְכָל הָעוֹמְדִים שֶׁסּוֹף זוֹ לָמוּת "וְצָבְתָה בִטְנָהּ וְנָפְלָה יְרֵכָהּ"? אֶלָּא כֵיוָן שֶׁהָיְתָה שׁוֹתָה – פָּנֶיהָ מוֹרִיקוֹת וְעֵינֶיהָ בּוֹלְטוֹת וּכְמִין שַׁרְבִיטִין הָיוּ מִזְרָקִין בָּהּ. וְהֵן אוֹמְרִים: מַהֲרוּ וְהוֹצִיאוּהָ, שֶׁלֹּא תְטַמֵּא הָעֲזָרָה! }} ===פיסקה ט=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| '''על במדבר ה טז''' {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:תוספתא/סוטה/א#ד|תוספתא סוטה א ד.]] דורש "אותה" ולא את חברתה. הדרשות מצטטות משנה ותוספתא ומסתפקות בכך.}}'''"וְהִקְרִיב אֹתָהּ הַכֹּהֵן"''', מִיכָּן אָמְרוּ: אֵין מַשְׁקִים שְׁתֵּי סוֹטוֹת כְּאֶחָת. {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה סוטה פרק א#משנה ו|סוטה א ו]]}}'''"וְהֶעֱמִידָהּ"''' – שֶׁלֹּא יַעֲמִיד עִמָּהּ לֹא עֲבָדֶיהָ וְלֹא שִׁפְחוֹתֶיהָ, מִפְּנֵי שֶׁלִּבָּהּ סָמוּךְ עֲלֵיהֶם. {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה סוטה פרק א#משנה ה|סוטה א ה]]}}'''"לִפְנֵי ה'"''' – בְּשַׁעֲרֵי נִקָּנוֹר. מִיכָּן אָמְרוּ: רֹאשׁ הַמַּעֲמָד הָיָה מַעֲמִיד אֶת הַטְּמֵאִים בְּשַׁעֲרֵי נִקָּנוֹר, שֶׁשָּׁם מַשְׁקִין אֶת הַסּוֹטוֹת. }} ===פיסקה י=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| '''על במדבר ה יז''' {{הע-שמאל|הקדושה חלה על המים – כמו על מנחות וקרבנות במקדש – רק מהזמן שהיו בכלי שרת; וראו לדוגמא [[ביאור:משנה מנחות פרק יב|מנחות יב א.]]}}'''"וְלָקַח הַכֹּהֵן מַיִם קְדֹשִׁים"''', אֵין קְדוֹשִׁים אֶלָּא שֶׁקִּדְּשׁוּ בַכֶּלִי; וְאֵלּוּ הֵם? אֵלּוּ מֵי כִיּוֹר. {{הע-שמאל|הדרשה משווה בין טקס ההזאה לטיהור הטמאים, שיש בו כלי עם מים ואפר פרה אדומה – לטקס השקאת הסוטה, שגם בו יש מים ועפר, וגם הוא נועד לטהר את האשה מחשד. למרות הדמיון יש גם הבדל: בטקס הסוטה כלי המים הוא מחרס דווקא, ואילו את ההזאה ניתן לעשות בכל כלי, ראו [[ביאור:משנה פרה פרק ה#משנה ה|פרה ה ה.]]}}'''"בִּכְלִי חֶרֶשׂ"''', מַגִּיד שֶׁלֹּא עָשָׂה בָהּ כָּל הַכֵּלִים כִּכְלִי חֶרֶשׂ. שֶׁהָיָה בַדִּין: הוֹאִיל וְעָפָר וּמַיִם מְקַדְּשִׁים בְּפָרָה, וְעָפָר וּמַיִם מְקַדְּשִׁים בְּסוֹטָה, אִם לָמַדְתִּי לְפָרָה שֶׁעָשָׂה בָהּ כָּל הַכֵּלִים כִּכְלִי חֶרֶשׂ – אַף סוֹטָה, אֵינוֹ דִין שֶׁנַּעֲשֶׂה בָהּ כָּל הַכֵּלִים כִּכְלִי חֶרֶשׂ? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"בִּכְלִי חֶרֶשׂ"''', מַגִּיד שֶׁלֹּא עָשָׂה בָהּ כָּל הַכֵּלִים כִּכְלִי חֶרֶשׂ. {{הע-שמאל|דורש חרש-חדש. לעניין הכלי ראו [[ביאור:משנה סוטה פרק ב#משנה ב|סוטה ב ב.]]}}'''"בִּכְלִי חֶרֶשׂ"''' – כְּלִי חֶרֶשׂ חָדָשׁ, דִּבְרֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל. {{הע-שמאל|דורש 'יהיה': ת"ק קורא מצווה שיהיה עפר, ואם אין – מביא עפר ומניחו בקרקע המשכן ואז מניח על המים; איסי בן עקביא קורא 'יהיה' בעתיד, בבית המקדש. איסי בן מנחם מגן על ת"ק וטוען שריבוי המקדש אינו צריך פסוק, אלא הוא בא בקל וחומר.}}'''"וּמִן הֶעָפָר אֲשֶׁר יִהְיֶה בְּקַרְקַע הַמִּשְׁכָּן"''', מַגִּיד הַכָּתוּב שֶׁאִם לֹא הָיָה שָׁם עָפָר – מֵבִיא עָפָר מִמָּקוֹם אַחֵר וְנוֹתְנוֹ לַמָּקוֹם, מִפְּנֵי שֶׁהַמָּקוֹם מְקַדְּשׁוֹ. אִיסִי בֶּן עֲקַבְיָה אוֹמֵר: לְהָבִיא אֶת קַרְקַע בֵּית עוֹלָמִים. אִיסִי בֶּן מְנַחֵם אוֹמֵר: אִם הַמְּטַמְּאוֹ טֻמְאָה קַלָּה – עָשָׂה בָהּ בֵּית הַמִּקְדָּשׁ כַּמִּשְׁכָּן. סוֹטָה, חֲמוּרָה, דִּין הוּא שֶׁנַּעֲשֶׂה בָהּ בֵּית הַמִּקְדָּשׁ כַּמִּשְׁכָּן! {{הע-שמאל|כאן עומדת הדרשה על ההשוואה בין טקס הסוטה לטקס הזאת המים לטיהור, שהוזכרה לעיל: לכתחילה צריך להניח את העפר על המים, אבל אם הפך את הסדר בדיעבד – יצא, כדעת ר' שמעון [[ביאור:תוספתא/פרה/ו#ב|בתוספתא פרה ו ב.]] הדרשה מלמדת שר' שמעון מכשיר גם מי סוטה שהגיעו לכלי אחרי העפר.}}וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''"וּמִן הֶעָפָר אֲשֶׁר יִהְיֶה בְּקַרְקַע הַמִּשְׁכָּן יִקָּח"'''? לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר '''"וְלָקְחוּ לַטָּמֵא מֵעֲפַר שְׂרֵפַת הַחַטָּאת"''' וְגוֹ' ([[במדבר יט יז]]). נֶאֱמַר כָּאן עָפָר וְנֶאֱמַר לְהַלָּן עָפָר; מָה עָפָר הָאָמוּר כָּאן – עָפָר עַל פְּנֵי הַמַּיִם, אַף לְהַלָּן – עָפָר עַל פְּנֵי הַמַּיִם. מַה לְּהַלָּן, אִם הִקְדִּים עָפָר לַמַּיִם יָצָא – אַף כָּאן, אִם הִקְדִּים עָפָר לַמַּיִם יָצָא. {{הע-שמאל|כמות העפר אינה מוגדרת, בתנאי שיראה לעין שיש עפר במים; וראו [[ביאור:תוספתא/סוטה/א#ו|תוספתא סוטה א ו,]] כר' ישמעאל.}}'''"יִקַּח הַכֹּהֵן וְנָתַן אֶל הַמָּיִם"''', כְּדֵי שֶׁיֵּרָאֶה. שְׁלֹשָׁה דְּבָרִים בַּתּוֹרָה כְּדֵי שֶׁיֵּרָאוּ: אֵפֶר פָּרָה, וְעָפָר סוֹטָה וְרֹק יְבָמָה. רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: אַף דַּם הַצִּפּוֹר. }} ===פיסקה יא=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| '''על במדבר ה יח''' {{הע-שמאל|הביטוי "לפני ה'" חוזר בפס' טז וכאן, ושניהם רומזים לשער המזרח שליד שער ניקנור, ראו [[ביאור:משנה סוטה פרק א#משנה ה|סוטה א ה.]]}}'''"וְהֶעֱמִיד הַכֹּהֵן אֶת הָאִשָּׁה לִפְנֵי ה'"''', מָקוֹם שֶׁמַּעֲמִידָהּ בַּתְּחִלָּה – שָׁם מַעֲמִידָהּ בַּסּוֹף. {{הע-שמאל|הפריעה אינה המצב הרגיל, ומכאן שבנות ישראל מכסות את ראשיהן בדרך כלל. כך גם במקרה של תמר, שקרעה את בגדיה והניחה אפר על ראשה. לדברי ר' יהודה ראו גם [[ביאור:משנה סוטה פרק א#משנה ה|סוטה א ה-ו.]] ר' יוחנן בן ברוקה טוען שאין להחמיר יותר מהצורך המינימלי, לפרוע את ראשה כדברי ר' ישמעאל לעיל, ואין להקלות אותה ברבים; נראה שלדעתו אין עדיין וודאות שמדובר בעבריינית, ולכן הוא דורש לשמור על כבודה, ולהסתפק במצווה של פריעת הראש המוזכרת בפירוש בתורה ותו לא. לכן הוא מוסיף גם סדין של בוץ כשמירה על הפרטיות של האשה; אבל חכמים חלקו עליו על סמך הפסוק מיחזקאל, המלמד על צורך בהרתעה וביוש האשה ברבים.}}'''"וּפָרַע אֶת רֹאשׁ הָאִשָּׁה"''', כֹּהֵן נִפְנֶה לַאֲחוֹרֶיהָ וּפוֹרְעָהּ כְּדֵי לְקַיֵּם בָּהּ מִצְוַת פְּרִיעָה, דִּבְרֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל. דָּבָר אַחֵר: לִמֵּד עַל בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל, שֶׁהֵן מְכַסּוֹת רָאשֵׁיהֶן. וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵין רְאָיָה לַדָּבָר – זֵכֶר לַדָּבָר: "וַתִּקַּח תָּמָר אֵפֶר עַל רֹאשָׁהּ" ([[שמואל ב יג יט]]). רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אִם הָיָה בֵּית חֲלִיצָתָהּ נָאֶה – לֹא הָיָה מְגַלֵּהוּ, וְאִם הָיָה שְׂעָרָהּ נָאֶה – לֹא הָיָה סוֹתְרוֹ. הָיְתָה מְכֻסָּה לְבָנִים – מְכַסֶּה שְׁחוֹרִים; הָיוּ שְׁחוֹרִים נָאִים לָהּ – מַפְשִׁיטָן וּמַלְבִּישִׁים אוֹתָהּ כְּעוּרִים. הָיוּ עָלֶיהָ כְּלֵי זָהָב – קַטְלָאוֹת וּנְזָמִים וְטַבָּעוֹת – מְסַלְּקָם הֵימֶנָּה כְּדֵי לְנַוְּלָהּ. רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן בְּרוֹקָה אוֹמֵר: אֵין מְנַוְּלִים בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁכָּתוּב בַּתּוֹרָה. אֶלָּא: '''"לִפְנֵי ה' וּפָרַע אֶת רֹאשׁ הָאִשָּׁה"''', סָדִין שֶׁל בּוּץ הָיָה פוֹרֵס בֵּינוֹ לְבֵין הָעָם. כֹּהֵן פּוֹנֶה לַאֲחוֹרֶיהָ וּפוֹרְעָהּ, כְּדֵי לְקַיֵּם בָּהּ מִצְוַת פְּרִיעָה. אָמְרוּ לוֹ: כְּשֵׁם שֶׁלֹּא חַסְתָּ עַל כְּבוֹד הַמָּקוֹם, כָּךְ אֵין חָסִין עַל כְּבוֹדָהּ. אֶלָּא כָּל הַנִּוּוּל הַזֶּה מְנַוְּלָהּ, כָּל הָרוֹצֶה לִרְאוֹת בָּא וְרוֹאֶה, חוּץ מֵעֲבָדֶיהָ וְשִׁפְחוֹתֶיהָ, מִפְּנֵי שֶׁלִּבָּהּ גַּס בָּהֶן. אֶחָד הָאֲנָשִׁים וְאֶחָד הַנָּשִׁים, אֶחָד קְרוֹבִים וְאֶחָד רְחוֹקִים – מֻתָּרִים לִרְאוֹתָהּ. שֶׁנֶּאֱמַר: "וְנִוַּסְּרוּ כָּל הַנָּשִׁים וְלֹא תַעֲשֶׂינָה כְּזִמַּתְכֶנָה" ([[יחזקאל כג מח]]). {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה סוטה פרק ב|סוטה ב א.]] העמסת המנחה על ידי האשה מיועדת לגרום לה לוותר על הטקס ובסופו של דבר להציל את חייה.}}'''"וְנָתַן עַל כַּפֶּיהָ"''', אַבָּא חָנִין אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבִּי אֱלִיעֶזֶר: כְּדֵי לְיַגְּעָהּ, כְּדֵי שֶׁתַּחֲזֹר בָּהּ. וַהֲלֹא דְּבָרִים קַל וָחֹמֶר: אִם כָּךְ חָס הַמָּקוֹם עַל עוֹבְרֵי רְצוֹנוֹ – עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה יָחוּס עַל עוֹשֵׂי רְצוֹנוֹ. {{הע-שמאל|התכונות הפלאיות של המים מתרחשות בזמן שהם בידי הכהן. דורש 'יהיו'- יתהוו. הדרשה 'דבר אחר' דורשת 'מרים'-ממררים-מערערים: המים ממררים את חיי הסוטה וממיתים אותה – או שהם מנקים אותה מחשד ומעוון.}}'''"וּבְיַד הַכֹּהֵן יִהְיוּ מֵי הַמָּרִים הַמְאָרְרִים"''', מַגִּיד הַכָּתוּב שֶׁאֵין הַמַּיִם נֶהְפָּכִים לִהְיוֹת מָרִים אֶלָּא בְּיַד הַכֹּהֵן. דָּבָר אַחֵר: נִקְרְאוּ "מָרִים" עַל שֵׁם סוֹפָן, שֶׁמְּמָרְרִין אֶת הַגּוּף וּמְעַרְעֲרִין אֶת הֶעָו‍ֹן. }} ===פיסקה יב=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| '''על במדבר ה יט''' {{הע-שמאל|נוסח ההשבעה נתון מראש, ואינו ניתן לשינוי; לכן, בניגוד לשבועת ביטוי, אין לאשה זכות להשבע בעצמה אלא היא חייבת להיענות לנוסח הנתון ע"י הכהן.}}'''"וְהִשְׁבִּיעַ אֹתָהּ הַכֹּהֵן"''', הַכֹּהֵן מַשְׁבִּיעָהּ, וְאֵין נִשְׁבַּעַת מֵאֵלֶיהָ. שֶׁהָיָה בַּדִּין: נֶאֱמַר כָּאן שְׁבוּעָה, וְנֶאֱמַר לְהַלָּן ([[ויקרא ה ד]]) שְׁבוּעָה. מַה שְּׁבוּעָה הָאֲמוּרָה לְהַלָּן הִיא נִשְׁבַּעַת מֵאֵלֶיהָ – אַף שְׁבוּעָה הָאֲמוּרָה כָּאן הִיא נִשְׁבַּעַת מֵאֵלֶיהָ. תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"וְהִשְׁבִּיעַ אֹתָהּ הַכֹּהֵן"''' – הַכֹּהֵן מַשְׁבִּיעַ, וְאֵינָהּ נִשְׁבַּעַת מֵאֵלֶיהָ. {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה סוטה פרק ז|סוטה ז א.]] ר' יאשיה לומד מהביטוי "אל האשה", בניגוד לטקס החליצה, שבו יש להקפיד על לשון הקדש (שם משנה ב). ר' ישמעאל לומד את ההלכה מעצם העובדה שהאשה עונה אחרי הכהן 'אמן אמן'.}}'''"וְאָמַר אֶל הָאִשָּׁה"''' – בְּכָל לָשׁוֹן שֶׁהִיא שׁוֹמַעַת, דִּבְרֵי רַבִּי יֹאשִׁיָּה. שֶׁהָיָה בַּדִּין: וּמָה אִם יְבָמָה, קַלָּה, לֹא עָשָׂה בָּהּ כָּל הַלְּשׁוֹנוֹת כִּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ, סוֹטָה, חֲמוּרָה, אֵינוֹ דִּין שֶׁלֹּא נַעֲשֶׂה בָּהּ כָּל הַלְּשׁוֹנוֹת כִּלְשׁוֹן קֹדֶשׁ? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"וְאָמַר אֶל הָאִשָּׁה"''' – בְּכָל לָשׁוֹן שֶׁהִיא שׁוֹמַעַת, דִּבְרֵי רַבִּי יֹאשִׁיָּה. רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: אֵינוֹ צָרִיךְ, שֶׁהֲרֵי כְּבָר נֶאֱמַר: "וְאָמְרָה הָאִשָּׁה אָמֵן אָמֵן". אִם אֵינָהּ שׁוֹמַעַת, כֵּיצַד אָמְרָה אָמֵן אָמֵן? {{הע-שמאל|בדברי הכהן יש אלה – קללה אם סטתה – ושבועה שלא סטתה. על שתיהן עונה האשה "אמן אמן", והשוו [[ביאור:משנה סוטה פרק ב#משנה ה|סוטה ב ה,]] שם מתוארת גם השבועה עצמה כקללה וכהרחבתה, בניגוד [[ביאור:תוספתא/סוטה/ב#ד|לתוספתא סוטה ב ד.]]}}אוֹ אֵינָהּ אוֹמֶרֶת אֶלָּא עַל הָאָלָה? כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר "יִתֵּן ה' אוֹתָךְ לְאָלָה וְלִשְׁבֻעָה בְּתוֹךְ עַמֵּךְ" ([[במדבר ה כא]]), הֲרֵי שְׁבוּעָה אֲמוּרָה. {{הע-שמאל|ראו בתחילת הפיסקה, שהכהן מנסח את השבועה ואינו מניח לאשה ליזום את הנוסח.}}הָא מַה תַּלְמוּד לוֹמַר "וְאָמַר הַכֹּהֵן לָאִשָּׁה"? לִמְּדָהּ כֹּהֵן סֵדֶר שְׁבוּעָה. {{הע-שמאל|השוו [[ביאור:משנה סוטה פרק א#משנה ד|סוטה א ד,]] שהעבירה את האיום והשיחה עם האשה מהכהן לבית הדין הגדול. ההעברה מבטאת את המאבק בין חז"ל לכהנים הצדוקים על השליטה במקדש, וראו גם [[ביאור:משנה יומא פרק א|יומא א, א-ד.]] כאן האיום הוא ע"י הכהן, והוא נוסף לנוסח השבועה.}}'''"אִם לֹא שָׁכַב אִישׁ אֹתָךְ"'''', מְלַמֵּד שֶׁפּוֹתֵחַ לָהּ בִּזְכוּת. אוֹמֵר לָהּ: הַרְבֵּה יַיִן עוֹשֶׂה, הַרְבֵּה שְׂחוֹק עוֹשֶׂה, הַרְבֵּה יַלְדוּת עוֹשָׂה. הַרְבֵּה קִדְּמוּךְ וְנִשְׁטְפוּ. אַל תִּגְרְמִי לַשֵּׁם הַגָּדוֹל הַנִּכְתָּב בִּקְדֻשָּׁה שֶׁיִּמָּחֶה עַל הַמָּיִם! אוֹמֵר לְפָנֶיהָ דִּבְרֵי הַגָּדָה, מַעֲשִׂים שֶׁאֵרְעוּ בַּכְּתוּבִים הָרִאשׁוֹנִים. כְּגוֹן: "אֲשֶׁר חֲכָמִים יַגִּידוּ וְלֹא כִחֲדוּ מֵאֲבוֹתָם" ([[איוב טו יח]]). וְאוֹמֵר לְפָנֶיהָ דְּבָרִים שֶׁאֵינָן כְּדַיי לְשׁוֹמְעָן, הִיא וְכָל מִשְׁפְּחוֹת בֵּית אָבִיהָ כְּדַיי בָּהֶם. {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:תוספתא/סוטה/א#ג|תוספתא סוטה א ג:]] ר' ישמעאל, בניגוד למשנה ולאיום דלעיל, מתייחס גם לאפשרות שהאשה לא נטמאה, ואז שתיית המים לא תזיק לה.}}רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: בַּתְּחִלָּה מוֹדִיעָהּ כֹּחָן שֶׁל מַיִם הַמָּרִים. אוֹמֵר לָהּ: בִּתִּי, אוֹמַר לָךְ הַמַּיִם הַמָּרִים הָאֵלּוּ לָמָּה הֵם דּוֹמִים: לְסַם יָבֵשׁ הַנִּתָּן עַל גַּבֵּי בָּשָׂר חַי – וְאֵין מַזִּיקוֹ; כְּשֶׁהוּא מוֹצֵא מַכָּה – מַתְחִיל לְחַלְחֵל. אַף אַתְּ, אִם טְהוֹרָה אַתְּ – שְׁתִי וְאַל תִּמָּנְעִי, וְאִם טְמֵאָה אַתְּ – {{ב|הִנָּקִי|המנעי}} מִמֵּי הַמָּרִים הַמְאָרְרִים הָאֵלֶּה. }} ===פיסקה יג=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| '''על במדבר ה כ''' {{הע-שמאל|למרות שהחשוד בעל את האשה שלא כדרכה, וממילא היא אינה בהריון – המעשה עושה אותה לסוטה והמים גורמים למותה.}}'''"וְאַתְּ כִּי שָׂטִית"''' ([[במדבר ה כ]]), אֵין לִי אֶלָּא כְּדַרְכָּהּ. שֶׁלֹּא כְּדַרְכָּהּ מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: "וְכִי נִטְמֵאת"! {{הע-שמאל|למרות שהסריס (עקר) אינו גורם להתעברות האשה – יכול הבעל לקנא בו.}}'''"וְיִתֵּן אִישׁ בָּךְ אֶת שְׁכָבְתּוֹ"''' – לְהָבִיא אֶת הַסָּרִיס. {{הע-שמאל|הסריס יכול לקנא לאשתו ולהשקות אותה במים, אבל אם האשה היא איילונית (עקרה) היא אינה שותה; וראו [[ביאור:משנה סוטה פרק ד#משנה ד|סוטה ד ד.]]}}}}'''"מִבִּלְעֲדֵי אִישֵׁךְ"''' – לְהָבִיא אֶת אֵשֶׁת הַסָּרִיס. עַל הַכֹּל הָיָה מַתְנֶה עִמָּהּ. ===פיסקה יד=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| '''על במדבר ה כא''' {{הע-שמאל|שבועת הדיינים, המכונה שבועת המודה במקצת, מופיעה ב[[שמות כב י]] בלי אלה. הדרשה טוענת שגם היא כוללת אלה. השבועה הנ"ל מכונה שם "שבועת ה'", והוא הדין לשבועת הסוטה. וראו גם [[ביאור:מכילתא/נזיקין#פרשה טז|מכילתא נזיקין טז.]]}}'''"וְהִשְׁבִּיעַ הַכֹּהֵן אֶת הָאִשָּׁה בִּשְׁבֻעַת הָאָלָה"''' ([[במדבר ה כא]]), מִיכָּן אַתָּה דָן לְכָל הַשְּׁבוּעוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה, הוֹאִיל וְנֶאֶמְרוּ שְׁבוּעוֹת בַּתּוֹרָה סְתָם, וּפָרַט בְּאַחַת מֵהֶן שֶׁאֵינָהּ אֶלָּא בְּאָלָה וּבִשְׁבוּעָה, אַף פּוֹרְטַנִי בְּכָל הַשְּׁבוּעוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה, שֶׁלֹּא יְהוּ אֶלָּא בְּאָלָה וּבִשְׁבוּעָה. הוֹאִיל וְנֶאֶמְרוּ שְׁבוּעוֹת בַּתּוֹרָה סְתָם, וּפָרַט בְּאַחַת מֵהֶן שֶׁאֵינָהּ אֶלָּא בְּיוֹ"ד הֵ"א, אַף פּוֹרְטַנִי בְּכָל הַשְּׁבוּעוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה, שֶׁאֵינָן אֶלָּא בְּיוֹ"ד הֵ"א. {{הע-שמאל|האלה (קללה) עומדת מאחורי כל שבועה, ומאיימת על הנשבעים. יש לה תוקף אלוהי, ולכן אין לזלזל בה; וראו [[ביאור:מכילתא/נזיקין#פרשה טז|מכילתא נזיקין טז.]] וכן [[ביאור:משנה שבועות פרק ד#משנה יג|שבועות ד יג.]]}}'''"יִתֵּן ה' אוֹתָךְ לְאָלָה וְלִשְׁבֻעָה בְּתוֹךְ עַמֵּךְ"''', לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר "נֶפֶשׁ כִּי תֶחֱטָא וְשָׁמְעָה קוֹל אָלָה" ([[ויקרא ה א]]), אֵין לִי אֶלָּא אָלָה. מִנַּיִן לַעֲשׂוֹת שְׁבוּעָה כְּאָלָה? – הֲרֵי אַתָּה דָן: נֶאֱמַר כָּאן אָלָה, וְנֶאֱמַר לְהַלָּן אָלָה. מָה אָלָה הָאֲמוּרָה כָּאן, עָשָׂה שְׁבוּעָה כְּאָלָה – אַף אָלָה הָאֲמוּרָה לְהַלָּן, עֲשֵׂה שְׁבוּעָה כְּאָלָה. וּמָה אָלָה בְּיוֹ"ד הֵ"א – אַף שְׁבוּעָה בְּיוֹ"ד הֵ"א. הוֹאִיל וְנֶאֶמְרוּ שְׁבוּעוֹת בַּתּוֹרָה סְתָם, וּפֵרַט לְךָ הַכָּתוּב בְּאַחַת מֵהֶם שֶׁאֵינָהּ אֶלָּא בְּיוֹ"ד הֵ"א, אַף פּוֹרְטַנִי בְּכָל שְׁבוּעוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה שֶׁלֹּא יְהוּ אֶלָּא בְּיוֹ"ד הֵ"א. {{הע-שמאל|הציבור אינו סובל בגלל חטאה של הסוטה, וראו גם [[ביאור:מכילתא/שבתא#פרשה א|מכילתא שבתא א,]] על פס' יד.}}'''"בְּתוֹךְ עַמֵּךְ"''' – וְעַמֵּךְ שָׁלוֹם. {{הע-שמאל|העונש של הסוטה הוא דווקא בזמן שישראל על אדמתם, ולא בזמן הגלות, שבה הם בתוך עם אחר שאינו מכיר אותם; וראו [[ביאור:משנה סוטה פרק ט#משנה ט|סוטה ט ט,]] שבוטלו מים המרים.}}'''"בְּתוֹךְ עַמֵּךְ"''' – וְלֹא בַּזְּמַן הַזֶּה. '''"בְּתוֹךְ עַמֵּךְ"''', הַפְרֵשׁ בֵּין אָדָם הַמִּתְנַוֵּל בְּמָקוֹם שֶׁמַּכִּירִין אוֹתוֹ לְאָדָם הַמִּתְנַוֵּל בְּמָקוֹם שֶׁאֵין מַכִּירִין אוֹתוֹ. }} ===פיסקה טו=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| '''על במדבר ה כא-כב''' {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה סוטה פרק ה|סוטה ה א.]] דורש את הכפילות; וראו לעיל ח, דרשה דומה על הריבוי "קנאות". ר' יוסי הגלילי מוסיף מסקנה, שהמביא זכות לחברו יזכה גם הוא למה שזכה חברו. על עצם ההנחה שמידה טובה מרובה ראו [[ביאור:משנה מכות פרק א#משנה ז|מכות א ז.]]}}'''"בְּתֵת ה' אֶת יְרֵכֵךְ נֹפֶלֶת... וּבָאוּ הַמַּיִם הַמְאָרְרִים הָאֵלֶּה בְּמֵעַיִךְ לַצְבּוֹת בֶּטֶן וְלַנְפִּל יָרֵךְ"''' ([[במדבר ה כא]]-כב), רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר: זֶה בִּטְנוֹ וִירֵכוֹ שֶׁל בּוֹעֵל. אַתָּה אוֹמֵר זֶה בִּטְנוֹ וִירֵכוֹ שֶׁל בּוֹעֵל, אוֹ אֵינָהּ אֶלָּא בִּטְנָהּ וִירֵכָהּ שֶׁל נִבְעֶלֶת? כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר "וְצָבְתָה בִטְנָהּ וְנָפְלָה יְרֵכָהּ" ([[במדבר ה כז]]), הֲרֵי בִּטְנָהּ וִירֵכָהּ שֶׁל נִבְעֶלֶת אָמוּר. הָא מַה תַּלְמוּד לוֹמַר "לַצְבּוֹת בֶּטֶן וְלַנְפִּל יָרֵךְ"? זֶה בִּטְנוֹ וִירֵכוֹ שֶׁל בּוֹעֵל. מַגִּיד הַכָּתוּב, כְּשֵׁם שֶׁהַפֻּרְעָנוּת פּוֹקַדְתָּהּ – כָּךְ הַפֻּרְעָנוּת פּוֹקַדְתּוֹ. וַהֲלֹא דְּבָרִים קַל וָחֹמֶר: אִם מִדַּת פֻּרְעָנוּת, מְמֹעֶטֶת, הַמֵּבִיאָ תַּקָּלָה לַחֲבֵרוֹ הֲרֵי הוּא כְּיוֹצֵא בוֹ. קַל וָחֹמֶר לְמִדַּת הַטּוֹב, מְרֻבָּה. {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה סוטה פרק ב#משנה ה|סוטה ב ה.]] לדברי ר' מאיר יכול לגלגל עליה גם הבטחה לעתיד. חכמים מסכימים שמגלגל עליה שבועות נוספות, אבל לדעתם כולן על העבר. וראו [[ספורנו/במדבר/ה#כב|פירוש ספורנו שם,]] שהאשה עונה אמן על הקללה ואמן על הברכה.}}"וְאָמְרָה הָאִשָּׁה אָמֵן אָמֵן", אָמֵן שֶׁלֹּא נִטְמֵיתִי, אָמֵן שֶׁלֹּא אֶטָּמֵא, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. וְאֵין חֲכָמִים מוֹדִים בַּדָּבָר, אֶלָּא {{ב|אָמֵן שֶׁלֹּא נִטְמֵאתִי, וְאִם נִטְמֵאתִי יָבֹאוּ לָהּ|פירוש פשט}}. אָמֵן עִם אִישׁ זֶה, אָמֵן עִם אִישׁ אַחֵר; אָמֵן אִם אֲרוּסָה, אָמֵן אִם נְשׂוּאָה; אָמֵן אִם שׁוֹמֶרֶת יָבָם, אָמֵן אִם מִשֶּׁנִּתְיַבַּמְתִּי. זֶה הַכְּלָל: כֹּל שֶׁתִּבָּעֵל וּתְהֵא אֲסוּרָה לוֹ – {{ב|עַל אוֹתָהּ הַשָּׁעָה הוּא מַתְנֶה עִמָּהּ|לדעת חכמים אינו מתנה על העתיד אלא על ההווה והעבר.}}. {{הע-שמאל|חוזר על הנאמר בפיסקה יד, ומוסיף את ענייני עניית "אמן" וגלגול השבועה. לעניין עניית ה"אמן", ראו גם [[ביאור:משנה שבועות פרק ג#משנה יא|שבועות ג יא,]] "מפי אחרים", וכן בתחילת פרקים ד, ה שם. לעניין גלגול השבועה השוו [[ביאור:משנה שבועות פרק ז#משנה ח|שבועות ז ח.]]}}הוֹאִיל וְנֶאֶמְרוּ שְׁבוּעוֹת בַּתּוֹרָה סְתָם, וּפָרַט בְּאַחַת מֵהֶם שֶׁאֵינָהּ אֶלָּא בְּאָלָה וּבִשְׁבוּעָה. כָּךְ פּוֹרְטַנִי בְּכָל שְׁבוּעוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה, שֶׁלֹּא יִהְיוּ אֶלָּא בְּאָלָה וּבִשְׁבוּעָה. הוֹאִיל וּפָרַט בְּאַחַת מֵהֶם שֶׁאֵינָהּ אֶלָּא בְּיוֹ"ד הֵ"א – אַף פּוֹרְטַנִי בְּכָל שְׁבוּעוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה, שֶׁאֵינָן אֶלָּא בְּיוֹ"ד הֵ"א. {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא/כספא#פרשה כ|מכילתא כספא כ]] לפס' א: על שבועת הדיינים (היא שבועת המודה במקצת הטענה) יש לענות 'אמן', אחרת היא מוגדרת כשבועת שוא.}}וְהוֹאִיל וְנֶאֶמְרוּ שְׁבוּעוֹת בַּתּוֹרָה סְתָם, וּפָרַט בְּאַחַת מֵהֶם שֶׁאֵינָהּ אֶלָּא בְּ"אָמֵן". אַף פּוֹרְטַנִי בְּכָל שְׁבוּעוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה, שֶׁאֵינָן אֶלָּא בְּ"אָמֵן". אַבָּא חָנִין אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבִּי אֱלִיעֶזֶר: לְהָבִיא אֶת שְׁבוּעַת הַדַּיָּנִים, שֶׁתְּהֵא בְּאָמֵן. שֶׁאִם אֵין עוֹנֶה אַתָּה אַחֲרָיו אָמֵן, אַתָּה עוֹשֶׂה שְׁבוּעַת שָׁוְא. הוֹאִיל וְנֶאֶמְרוּ שְׁבוּעוֹת בַּתּוֹרָה סְתָם, וּפָרַט בְּאַחַת מֵהֶם שֶׁמְּגַלְגְּלִים עָלֶיהָ {{ב|אֶת הַיָּשָׁן|כדעת חכמים לעיל, ולא כר' מאיר.}}. אַף פּוֹרְטַנִי בְּכָל שְׁבוּעוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה, שֶׁיִּגַלְגְּלוּ עָלֶיהָ אֶת הַיָּשָׁן. {{הע-שמאל|את הסוטה לא ביקש בעלה להשביע לפני שהתרה בה, ואילו שותפים ואריסים שחלקו רצו להשביע זה את זה כבר כשחלקו בחשד גזילה, אבל שנינו "אינו יכול להשביעו" – אלא אם התחייבו בשבועה ממקום אחר – ראו [[ביאור:משנה שבועות פרק ז#משנה ח|שבועות ז ח.]]}}וַהֲלֹא דְּבָרִים קַל וָחֹמֶר: וּמַה סּוֹטָה, שֶׁלֹּא נִתְבְּעָה מִקֹּדֶם – מְגַלְגְּלִים עָלֶיהָ אֶת הַיָּשָׁן. גְּזֵלוֹת, שֶׁנִּתְבְּעוּ מִקֹּדֶם – אֵינוֹ דִּין שֶׁיִּגַלְגְּלוּ עָלֶיהָ אֶת הַיָּשָׁן? }} ===פיסקה טז=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| '''על במדבר ה כג''' '''"וְכָתַב אֶת הָאָלֹת הַכֹּהֵן"''' ([[במדבר ה כג]]), שׁוֹמֵעַ אֲנִי {{ב|כָּל אָלוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה|מפרשיות בחוקותי וכי תבוא}}? תַּלְמוּד לוֹמַר: "הָאֵלֶּה". {{הע-שמאל|דוקא הכהן כותב, ולא הבעל; למרות שהבעל יכול לכתוב גט.}}'''"הַכֹּהֵן"''', לָמָּה נֶאֱמַר? שֶׁהָיָה בַּדִּין: נֶאֱמַר כָּאן '''"וְכָתַב"''' וְנֶאֱמַר לְהַלָּן "וְכָתַב" ([[דברים כד א]]), וּמַה "וְכָתַב" הָאָמוּר לְהַלָּן – כָּשֵׁר בְּכָל אָדָם, אַף '''"וְכָתַב"''' הָאָמוּר כָּאן כָּשֵׁר בְּכָל אָדָם! – תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"הַכֹּהֵן"'''. {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה סוטה פרק ב#משנה ד|סוטה ב ד.]] בניגוד לגט – ראו [[ביאור:משנה גיטין פרק ב#משנה ג|גיטין ב ג,]] ובדומה לכתיבת ספר תורה – ראו [[ביאור:ספרי דברים/שופטים/יז#פיסקה קס|ספרי דברים קס,]] וכן [[ביאור:משנה מגילה פרק ב#משנה ב|מגילה ב ב.]]}}'''"בַּסֵּפֶר וּמָחָה"''' – בְּדָבָר הַנִּמְחֶה. מִכָּאן אָמְרוּ: אֵין כּוֹתְבִים לֹא עַל הַלּוּחַ, וְלֹא עַל הַנְּיָר, וְלֹא עַל הַדִּיפְתְּרָא, אֶלָּא בִּמְגִלָּה; שֶׁנֶּאֱמַר: '''"בַּסֵּפֶר"'''. וְאֵינוֹ כּוֹתֵב לֹא בְּקוֹמוֹס וְלֹא בְּקַנְקַנְתּוּם, אֶלָּא בִּדְיוֹ; שֶׁנֶּאֱמַר: '''"וּמָחָה אֶל מֵי הַמָּרִים"''', כְּתָב שֶׁיָּכוֹל לִמָּחוֹת. {{הע-שמאל|השוו [[ביאור:תוספתא/שבת/יד#ד|תוספתא שבת יד ד,]] שם ר' ישמעאל הוא שקובע ששורפים ספרי מינים בשלמות ואילו ר' יוסי הגלילי קודר (קורע) את האזכרות שבהם.}}וַהֲלֹא דְּבָרִים קַל וָחֹמֶר: וּמָה אִם לְהָטִיל שָׁלוֹם בֵּין אִישׁ לְאִשְׁתּוֹ, אָמַר הַמָּקוֹם: סֵפֶר שֶׁנִּכְתַּב בִּקְדֻשָּׁה יִמָּחֶה עַל הַמַּיִם, סִפְרֵי מִינִים, שֶׁמַּטִּילִים אֵיבָה וְשִׂנְאָה וְקִנְאָה וּבַעֲלֵי דְבָבוּת – עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה שֶׁיִּמָּחוּ מִן הָעוֹלָם. רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: סִפְרֵי מִינִים, כֵּיצַד הוּא עוֹשֶׂה? קוֹדֵר אֶת הָאַזְכָּרוֹת – וְשׂוֹרֵף אֶת הַשְּׁאָר. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: שׂוֹרֵף אֶת כֻּלּוֹ, מִפְּנֵי שֶׁלֹּא נִכְתַּב בִּקְדֻשָּׁה. {{הע-שמאל|השוו לעיל פיסקה יא. מתי הופכים המים להיות מרים?}}'''"וּמָחָה אֶל מֵי הַמָּרִים"''' – מַגִּיד שֶׁהַכְּתָב עוֹשֶׂה אֶת הַמַּיִם מָרִים. }} ===פיסקה יז=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| '''על במדבר ה כד-כו''' {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה סוטה פרק ג#משנה ב|סוטה ג ב-ג.]] ר' עקיבא כר' שמעון, שהשקיית האשה היא אחרי הקטרת המנחה, ולכן פס' כד נראה מיותר.}}'''"וְהִשְׁקָה אֶת הָאִשָּׁה"''' ([[במדבר ה כד]]), לָמָּה נֶאֱמַר? וַהֲרֵי כְּבָר נֶאֱמַר '''"וְאַחַר יַשְׁקֶה אֶת הָאִשָּׁה"''' ([[במדבר ה כו]])! מַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''"וְהִשְׁקָה אֶת הָאִשָּׁה"'''? שֶׁאִם נִמְחֲקָה הַמְּגִלָּה וְאָמְרָה {{ב|אֵינִי שׁוֹתָה|איני רוצה לשתות}}, מְעַרְעֲרִים אוֹתָהּ, וּמַשְׁקִים אוֹתָהּ בְּעַל כָּרְחָהּ. דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא. {{הע-שמאל|חכמים רואים את פס' כד כעיקר, בשיטת ת"ק שם, וכך לדעתם יש להסביר את פס' כו: ההשפעה של שתיית המים ניכרת רק אחרי שהקטיר הכהן את המנחה. סדר הדברים לדעת חכמים הוא: קבלת השבועה, מחיקת המגילה ושתיית המים, והקטרת הקומץ. ר' שמעון ור' עקיבא מחליפים את שני האחרונים.}}וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: '''"וְאַחַר יַשְׁקֶה אֶת הָאִשָּׁה"''' לָמָּה נֶאֱמַר? וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר '''"וְהִשְׁקָה אֶת הָאִשָּׁה"''', וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''"וְאַחַר יַשְׁקֶה אֶת הָאִשָּׁה"'''? שְׁלֹשָׁה דְּבָרִים מְעַכְּבִים בַּסּוֹטָה: עַד שֶׁלֹּא נִמְחֲקָה הַמְּגִלָּה, וְעַד שֶׁלֹּא קָרַב הַקֹּמֶץ, וְעַד שֶׁלֹּא קִבְּלָה עָלֶיהָ אֶת הַשְּׁבוּעָה. {{הע-שמאל|לשיטת ר' עקיבא מוחקים את המגילה אחרי הקטרת הקומץ. אם אז סירבה לשתות או הודתה שנאפה – מכריחים אותה לשתות בכל זאת, ולא שופכים את המים. וראו [[ביאור:תוספתא/סוטה/ב#ב|תוספתא סוטה ב ב-ג.]] לשיטת ר' אחי אין המים נשפכים אלא נשמרים לסוטה אחרת. לדעת ת"ק ראו [[ביאור:תוספתא/גיטין/ב#י|תוספתא גיטין ב י.]]}}נִמְחֲקָה הַמְּגִלָּה וְאָמְרָה {{ב|'טְמֵאָה אֲנִי'|הודתה שנאפה}} – הַמַּיִם נִשְׁפָּכִים וְהַמִּנְחָה מִתְפַּזֶּרֶת אֲבֵית הַדֶּשֶׁן, וְאֵין מְגִלָּתָהּ כְּשֵׁרָה לְהַשְׁקוֹת בָּהּ סוֹטָה אַחֶרֶת. רַבִּי אָחַי בְּרַבִּי יֹאשִׁיָּה אוֹמֵר: מַשְׁקִים בָּהּ סוֹטָה אַחֶרֶת. {{הע-שמאל|לא ברור מדוע הנידה אינה שותה, וראו [[ביאור:משנה סוטה פרק ד|סוטה ד,]] שהדין הזה אינו נזכר במשנה.}}'''"וְלָקַח הַכֹּהֵן מִיַּד הָאִשָּׁה"''' ([[במדבר ה כה]]) – וְלֹא מִיַּד {{ב|שְׁלִישָׁהּ|שליח}}. '''"מִיַּד הָאִשָּׁה"''' – שֶׁאִם פֵּרְסָה נִדָּה, לֹא הָיְתָה שׁוֹתָה. {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה מנחות פרק ה#משנה ו|מנחות ה ו.]] ההנפה היתה ממזרח למזבח – וראו [[במדבר ג לח]], וההגשה ("הולכה") – מדרום מערב לו.}}'''"וְהֵנִיף אֶת הַמִּנְחָה"''' – מוֹלִיךְ וּמֵבִיא, מַעֲלֶה וּמוֹרִיד. מִנַּיִן? שֶׁנֶּאֱמַר: "אֲשֶׁר הוּנַף וַאֲשֶׁר הוּרָם" ([[שמות כט כז]]), מַקִּישׁ הֲרָמָה לִתְנוּפָה: מַה תְּנוּפָה, מוֹלִיךְ וּמֵבִיא – אַף הֲרָמָה כֵּן; וּמַה הֲרָמָה, מַעֲלֶה וּמוֹרִיד – אַף תְּנוּפָה מַעֲלֶה וּמוֹרִיד. מִיכָּן אָמְרוּ: מִצְוַת תְּנוּפָה – מוֹלִיךְ וּמֵבִיא, מַעֲלֶה וּמוֹרִיד, זֹה הִיא מִצְוַת תְּנוּפָה. '''"לִפְנֵי ה'"''' – בַּמִּזְרָח, שֶׁבְּכָל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר "לִפְנֵי ה'" הֲרֵי הוּא בַּמִּזְרָח, עַד שֶׁיִּפְרוֹט לְךָ הַכָּתוּב. '''"וְהֵנִיף אֶת הַמִּנְחָה לִפְנֵי ה' וְהִקְרִיב אֹתָהּ אֶל הַמִּזְבֵּחַ"''' – לִמֵּד עַל מִנְחַת סוֹטָה, שֶׁטְּעוּנָה תְּנוּפָה וְהַגָּשָׁה. {{הע-שמאל|סיום הפיסקה כדעת ר' עקיבא בתחילתה.}}'''"וְקָמַץ הַכֹּהֵן מִן הַמִּנְחָה אֶת אַזְכָּרָתָהּ וְהִקְטִיר הַמִּזְבֵּחָה"''' ([[במדבר ה כו]]) – זוֹ הַקְטָרַת הַקֹּמֶץ, שֶׁקָּרוּי אַזְכָּרָה, '''"וְאַחַר יַשְׁקֶה אֶת הָאִשָּׁה"''' – לָעִנְיָן שֶׁאָמַרְנוּ. }} ===פיסקה יח=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| '''על במדבר ה כז''' {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה סוטה פרק א#משנה ז|סוטה א ז,]] "ושאר הגוף לא פלט".}}'''"וְהִשְׁקָה אֶת הַמַּיִם... וְצָבְתָה בִטְנָהּ וְנָפְלָה יְרֵכָהּ"''' ([[במדבר ה כז]]), אֵין לִי אֶלָּא בִטְנָהּ וִירֵכָהּ. שְׁאָר אֵיבָרֶיהָ מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: "וּבָאוּ בָהּ". {{הע-שמאל|ראו שם, "בירך התחילה בעבירה תחילה" וכו', וראו גם [[ביאור:תוספתא/סוטה/ד#ד|תוספתא סוטה ד ד,]] וכן [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/מסכתא דפסחא בא#פרשה ז|מכילתא פסחא ז,]] וכן [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/ויהי#פרשה א|שם ויהי א.]] הדגש הוא על סדר הפורענות, המתקדם ממי שהתחיל ועד למכלול כולו: במבול נמחו בני האדם תחילה ואחריהם בעלי החיים; הסנוורים הכו באנשי סדום שבפתח תחילה, ואחריהם בשאר העיר; פרעה נהרג ראשון, ואחריו שאר חילו; ואת הריגת אנשי עיר הנידחת יש לקיים לפני השמדת הבהמה והרכוש. בסיום הדרשה מופיע קל וחומר, שאינו עוסק באיברי הגוף אלא בדוגמאות האחרות, ומסקנתו שמי שהתחיל במצווה יזכה ליהנות ראשון משכרה.}}אֲנִי אֶקְרָא "וּבָאוּ בָהּ", מַה תַּלְמוּד לוֹמַר "וְצָבְתָה בִטְנָהּ וְנָפְלָה יְרֵכָהּ"? אֵבֶר שֶׁהִתְחִיל בַּעֲבֵרָה – מִמֶּנּוּ יַתְחִיל הַפּוּרְעָנוּת! כַּיּוֹצֵא בוֹ אַתָּה אוֹמֵר: "וַיִּמַח אֶת כָּל הַיְקוּם אֲשֶׁר עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה מֵאָדָם וְעַד בְּהֵמָה" ([[בראשית ז כג]]). מִי שֶׁהִתְחִיל בַּעֲבֵרָה – מִמֶּנּוּ הִתְחִיל הַפּוּרְעָנוּת! כַּיּוֹצֵא בוֹ אַתָּה אוֹמֵר: "וְאֶת הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר פֶּתַח הַבַּיִת הִכּוּ בַּסַּנְוֵרִים" ([[בראשית יט יא]]). מִי שֶׁהִתְחִיל בַּעֲבֵרָה – מִמֶּנּוּ הָיְתָה מַתְחִיל הַפּוּרְעָנוּת! כַּיּוֹצֵא בוֹ אַתָּה אוֹמֵר: "וְאִכָּבְדָה בְּפַרְעֹה וּבְכָל חֵילוֹ" ([[שמות יד ד]]). פַּרְעֹה הִתְחִיל בַּעֲבֵרָה – מִמֶּנּוּ הִתְחִיל הַפּוּרְעָנוּת. כַּיּוֹצֵא בַדָּבָר אַתָּה אוֹמֵר: "הַכֵּה תַכֶּה אֶת יֹשְׁבֵי הָעִיר הַהִיא לְפִי חָרֶב... וְאֶת בְּהֶמְתָּהּ" ([[דברים יג טז]]). מִי שֶׁהִתְחִיל בַּעֲבֵרָה – מִמֶּנּוּ הִתְחִיל הַפּוּרְעָנוּת! אַף כָּאן: "וְצָבְתָה בִטְנָהּ וְנָפְלָה יְרֵכָהּ", אֵבֶר שֶׁהִתְחִיל בַּעֲבֵרָה – מִמֶּנּוּ הוּא מַתְחִיל הַפּוּרְעָנוּת! וַהֲלֹא דְּבָרִים קַל וָחֹמֶר: אִם מִדַּת פֻּרְעָנוּת מְמֹעֶטֶת, אֵבֶר שֶׁהִתְחִיל בַּעֲבֵרָה – מִמֶּנּוּ הִתְחִיל הַפּוּרְעָנוּת, קַל וָחֹמֶר לְמִדַּת הַטּוֹב מְרֻבָּה! {{הע-שמאל|האלה היא קללה, והשבועה היא קללה מותנית: אם לא אקיים את השבועה – אקולל כמו הסוטה. וראו את הצימוד בין השתים גם לעיל פיסקה יד. הצדיקים מתיחסים לרשעים כמקוללים, והרשעים מתיחסים לצדיקים כמבורכים, ומברכים איש את רעהו שיזכו בגורל הצדיקים.}}'''"וְהָיְתָה הָאִשָּׁה לְאָלָה"''' – שֶׁיְּהוּ אָלִין בָּהּ: "יְאָרְעֵיךְ כְּשֵׁם שֶׁאֵרְעָה לִפְלוֹנִית!" לִשְׁבוּעָה, שֶׁיְּהוּ נִשְׁבָּעִין בָּהּ: "שֶׁיְּאָרְעֵךְ כְּשֵׁם שֶׁאֵרַע לִפְלוֹנִית"! וְכֵן הוּא אוֹמֵר: "וְהִנַּחְתֶּם שִׁמְכֶם לִשְׁבוּעָה לִבְחִירָי" ([[ישעיה סה טו]]). נִמְצֵינוּ לְמֵדִים שֶׁהָרְשָׁעִים – שְׁבוּעָה לַצַּדִּיקִים. וּמִנַּיִן שֶׁהַצַּדִּיקִים – בְּרָכָה לָרְשָׁעִים? שֶׁנֶּאֱמַר: "וְהִתְבָּרְכוּ בוֹ גּוֹיִם וּבוֹ יִתְהַלָּלוּ" ([[ירמיה ד ב]]), וְאוֹמֵר: "וְנִבְרְכוּ בְךָ כֹּל מִשְׁפְּחֹת הָאֲדָמָה וּבְזַרְעֶךָ" ([[בראשית יב ג]]). וְאוֹמֵר: "וַיְבָרְכֵם בַּיּוֹם הַהוּא לֵאמֹר בְּךָ יְבָרֵךְ יִשְׂרָאֵל" ([[בראשית מח כ]]). }} ===פיסקה יט=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| '''על במדבר ה כח''' {{הע-שמאל|ר' ישמעאל קורא את הביטוי "וטהורה היא" כדין: שהסוטה היתה טמאה ועכשיו נטהרה, ולא כהמשך התנאי "אם לא..." מכאן הוא מסיק שלפני הטקס היא אסורה לבעלה, וראו דרשה אחרת [[ביאור:משנה סוטה פרק ה|בסוטה ה א.]] אבל אחרי הטקס היא מותרת לו. המימרה של רשב"י אינה במקומה, וראו [[ביאור:משנה סוטה פרק ג#משנה ה|סוטה ג ה.]] אחריה משלימה הדרשה את דברי ר' ישמעאל, שהסיק מאיסור הסוטה על בעלה גם למי שנאפה בלי התראה, וראו [[ביאור:משנה סוטה פרק ו|סוטה ו א.]]}}'''"וְאִם לֹא נִטְמְאָה הָאִשָּׁה וּטְהֹרָה הִוא"''' ([[במדבר ה כח]]), רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: וְכִי מִי טְמֵאָה, שֶׁהַכָּתוּב מְטַהֲרָהּ? וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''"וְאִם לֹא נִטְמְאָה הָאִשָּׁה וּטְהֹרָה הִוא"'''? אֶלָּא מַגִּיד הַכָּתוּב, כֵּיוָן שֶׁיָּצָא עָלֶיהָ שֵׁם רַע – אֲסוּרָה לְבַעְלָהּ. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי אוֹמֵר: לֹא תַעֲלֶה עַל דַּעְתְּךָ שֶׁהַזְּכוּת תּוֹלָה בַּמַּיִם הַמָּרִים, אֶלָּא '''"אִם לֹא נִטְמְאָה הָאִשָּׁה וּטְהֹרָה הִוא"''' לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר "וְאִישׁ אֲשֶׁר יִנְאַף אֶת אֵשֶׁת אִישׁ" ([[ויקרא כ י]]). לֹא שָׁמַעְנוּ אֶלָּא בִּזְמַן שֶׁיֵּשׁ לָהּ עֵדִים, וְהִתְרוּ בָהּ – שֶׁהִיא בְּמִיתָה. יֵשׁ לָהּ עֵדִים וְלֹא הִתְרוּ בָהּ – פְּטוּרָה מִן הַמִּיתָה. הוֹאִיל וּפְטוּרָה מִן הַמִּיתָה, תִּהְיֶה מֻתֶּרֶת לְבַעְלָהּ? אָמַרְתָּ: סָפֵק נִבְעֲלָה סָפֵק לֹא נִבְעֲלָה – אֲסוּרָה לְבַעְלָהּ; קַל וָחֹמֶר לְשֶׁנִּבְעֲלָה וַדַּאי! אֶלָּא הֲרֵי הִיא בִּכְלַל שֶׁנֶּאֱמַר "כִּי יִקַּח אִישׁ אִשָּׁה וּבְעָלָהּ... כִּי מָצָא בָהּ עֶרְוַת דָּבָר" ([[דברים כד א]]). {{הע-שמאל|השוו לדברי ר' עקיבא, לעיל פיסקה ז.}}'''"וְאִם לֹא נִטְמְאָה הָאִשָּׁה וּטְהֹרָה הִוא"''' – טְהוֹרָה לַבַּעַל, וּטְהוֹרָה לַבּוֹעֵל וּטְהוֹרָה לִתְרוּמָה: {{הע-שמאל|לעניין האלה והשבועה השוו לעיל פיסקה יד. האשה אינה ניזוקה מהקללות, כי הן חלות רק אם נבעלה, והשוו לדברי הכהן לה בסוף פיסקה יב לעיל.}}'''"וְנִקְּתָה"''' – אַף מִן הָאָלוֹת וְאַף מִן הַשְּׁבוּעָה. {{הע-שמאל|ראו דברי ר' יהודה בן בתירא [[ביאור:תוספתא/סוטה/ב#ד|בתוספתא סוטה ב ד.]] נראה שהיתה העדפה של ריבוי בנים זכרים לבנים וארוכים, אבל ההעדפה לא היתה מספיקה כדי לגרום לנשים להסתר מבעליהן; והשוו את דברי ר' ישמעאל ל[[ברכות לא ב]].}}'''"וְנִזְרְעָה זָרַע"''', שֶׁאִם הָיְתָה עֲקָרָה – נִפְקֶדֶת, דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא. אָמַר לוֹ רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: אִם כֵּן יֵלְכוּ כָּל הָעֲקָרוֹת וִיקַלְקְלוּ בִּשְׁבִיל שֶׁיִּפָּקְדוּ, וְזוֹ שֶׁיָּשְׁבָה לָהּ – הִפְסִידָה! אֶלָּא מַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''"וְנִקְּתָה וְנִזְרְעָה זָרַע"'''? שֶׁאִם הָיְתָה יוֹלֶדֶת בְּצַעַר – יוֹלֶדֶת בְּרֶוַח. נְקֵבוֹת – יוֹלֶדֶת זְכָרִים; אֶחָד – יוֹלֶדֶת שְׁנַיִם; שְׁחוֹרִים – יוֹלֶדֶת לְבָנִים; קְצָרִים – יוֹלֶדֶת אֲרֻכִּים. {{הע-שמאל|האיילונית ומי שאינה ראויה לילד אינן שותות, ראו [[ביאור:משנה סוטה פרק ד#משנה ג|סוטה ד ג]] [[ביאור:תוספתא/סוטה/ה#ב|ותוספתא סוטה ה ב;]] אבל אשת הסריס שותה, למרות שאינו ראוי לעבר אותה – ראו [[ביאור:משנה סוטה פרק ד#משנה ד|סוטה ד ד!]]}}דָּבָר אַחֵר: '''"וְנִקְּתָה וְנִזְרְעָה זָרַע"''', מִפְּנֵי שֶׁהָיְתָה בִּכְלָל וְיָצְתָה לִדּוֹן בַּדָּבָר הֶחָדָשׁ. {{הע-שמאל|ראו בתחילת הפיסקה: אחרי הטקס האשה מותרת לבעלה, והבנים שייולדו לה כשרים.}}דָּבָר אַחֵר: '''"וְנִקְּתָה וְנִזְרְעָה זָרַע"''' – לְהוֹצִיא אֶת אַיְלוֹנִית וְשֶׁאֵינָהּ רְאוּיָה לֵילֵד. הֶחֱזִירָהּ הַכָּתוּב לִכְלָלָהּ. }} ===פיסקה כ=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| '''על במדבר ה כט''' '''"זֹאת תּוֹרַת הַקְּנָאֹת"''' ([[במדבר ה כט]]), אֵין לִי אֶלָּא לְשָׁעָה. לְדוֹרוֹת מִנַּיִן? {{הע-שמאל|ר' יאשיה לומד מהביטוי "תורת הקנאות" שמצוות סוטה היא לדורות. ר' יונתן קורא את הביטוי כפשטו, כסיום הדיון בסוטה. וראו [[ביאור:ספרי במדבר/נשא/ו#פיסקה לח|להלן לח.]]}}תַּלְמוּד לוֹמַר '''"זֹאת תּוֹרַת"''', דִּבְרֵי רַבִּי יֹאשִׁיָּה; רַבִּי יוֹנָתָן אוֹמֵר: כְּחוֹתַם הַדְּבָרִים. {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה סוטה פרק ד#משנה ה|סוטה ד ה,]] שלדעת ר' יוסי יוכל הבעל, אם יבריא, להשקות את האשה על סמך הקינוי של בית הדין.}}'''"אֲשֶׁר תִּשְׂטֶה אִשָּׁה תַּחַת אִישָׁהּ"''', לְהָבִיא אֵשֶׁת חֵרֵשׁ וְאֵשֶׁת {{ב|שִׁעֲמוּם|מי שנשתטה}}, שֶׁבֵּית דִּין מְקַנִּים לָהֶם לְפוֹסְלָם מִכְּתֻבָּתָם. אוֹ אַף לְהַשְׁקוֹתָם? תַּלְמוּד לוֹמַר: "וְהֵבִיא הָאִישׁ אֶת אִשְׁתּוֹ אֶל הַכֹּהֵן" ([[במדבר ה טו]]), הָאִישׁ מַשְׁקֶה, וְאֵין בֵּית דִּין מַשְׁקִים. {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה סוטה פרק ד|סוטה ד א,]] כר' יונתן.}}'''"תַּחַת אִישָׁהּ"''' – לְהוֹצִיא אֶת הָאֲרוּסָה. מַשְׁמַע מוֹצִיא אֶת הָאֲרוּסָה וּמוֹצִיא אֶת הַיְבָמָה? תַּלְמוּד לוֹמַר: "אִישׁ אִישׁ כִּי תִשְׂטֶה אִשְׁתּוֹ" ([[במדבר ה יב]]), לְהָבִיא אֶת הַיְבָמָה, דִּבְרֵי רַבִּי יֹאשִׁיָּה. רַבִּי יוֹנָתָן אוֹמֵר: "אִישׁ אִישׁ כִּי תִשְׂטֶה אִשְׁתּוֹ" – לְהוֹצִיא אֶת הַיְבָמָה. מַשְׁמַע מוֹצִיא אֶת הַיְבָמָה וּמֵבִיא אֶת הָאֲרוּסָה? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"תַּחַת אִישָׁהּ"''', לְהוֹצִיא אֶת הָאֲרוּסָה. }} ===פיסקה כא=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| '''על במדבר ה ל-לא''' {{הע-שמאל|הפיסקה נותנת כמה תשובות לשאלת הצורך בביטוי "וניקה האיש ההוא מעוון" (פס' לא): מה חטאו של הבעל? הדרשה הראשונה בשיטת ר' ישמעאל לעיל פיסקה ז, שהקינוי הוא רשות, אבל גם הוא מודה שאם קינא והתרה באשה, והיא נסתרה – חובה עליו להשלים את התהליך ולהשקות את אשתו; אחרת יחול עוון עליו.}}'''"אוֹ אִישׁ אֲשֶׁר תַּעֲבֹר עָלָיו רוּחַ קִנְאָה וְקִנֵּא אֶת אִשְׁתּוֹ"''' ([[במדבר ה ל]]), לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר "וְעָבַר עָלָיו רוּחַ קִנְאָה וְקִנֵּא" ([[במדבר ה יד]]), אוֹ, כְּשֵׁם שֶׁעַד שֶׁלֹּא קִנֵּא לָהּ – רְשׁוּת, אַף כָּךְ מִשֶּׁקִּנֵּא לָהּ – רְשׁוּת. תַּלְמוּד לוֹמַר '''"אוֹ אִישׁ אֲשֶׁר תַּעֲבֹר עָלָיו רוּחַ קִנְאָה – וְקִנֵּא אֶת אִשְׁתּוֹ"'''. חוֹבָה, וְלֹא רְשׁוּת. '''"וְהֶעֱמִיד אֶת הָאִשָּׁה לִפְנֵי ה'... וְנִקָּה הָאִישׁ מֵעָוֹן"''' ([[במדבר ה ל]]-לא), אִם עָשָׂה לָהּ – וְנִקָּה, וְאִם לֹא עָשָׂה לָהּ – לֹא נִקָּה. {{הע-שמאל|יסורי המצפון של הבעל עשויים להיות על שגרם למות האשה, או על שהיא נאפה והוא שימש איתה זמן מה. הדרשה מבטיחה לו מחילה.}}'''"וְנִקָּה הָאִישׁ מֵעָוֹן"''', שֶׁלֹּא יֹאמַר: אוֹי לִי שֶׁהָרַגְתִּי בַּת יִשְׂרָאֵל! אוֹי לִי שֶׁנִּוַּלְתִּי בַּת יִשְׂרָאֵל! אוֹי לִי שֶׁהָיִיתִי מְשַׁמֵּשׁ עִם הַטְּמֵאָה! – לְכָךְ נֶאֱמַר '''"וְנִקָּה"'''. {{הע-שמאל|אפילו אם לא נבעלה, היא נסתרה עם אותו אדם, ולכן היא תשא את עוונה בכל מקרה; והשוו לדברי רשב"א [[ביאור:תוספתא/סוטה/ב#ד|בתוספתא ב ד,]] שהבזיון שבטקס מכפר לה עליה.}}שִׁמְעוֹן בֶּן עַזַּאי אוֹמֵר: בִּטְהוֹרָה הַכָּתוּב מְדַבֵּר: הוֹאִיל וְהֵבִיאָה עַצְמָהּ לִידֵי דְּבָרִים הַלָּלוּ – אַף הִיא לֹא תֵצֵא מִידֵי פֻרְעָנוּת. לְכָךְ נֶאֱמַר '''"וְנִקָּה הָאִישׁ מֵעָוֹן, וְהָאִשָּׁה הַהִיא תִּשָּׂא אֶת עֲו‍ֹנָהּ"'''! {{הע-שמאל|גם אם לא מתה מיד, אם היא אשמה – תמות בצורה שתגלה שסטתה. וראו לעיל פיסקה ח "רבי אומר אני אכריע" וכו'.}}רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: בָּא הַכָּתוּב לְלַמֶּדְךָ שֶׁסּוֹף זוֹ לָמוּת "וְצָבְתָה בִטְנָהּ וְנָפְלָה יְרֵכָהּ"! {{הע-שמאל|מבחן מי הסוטה פועל רק אם הבעל נקי מעוון, ואם הוא עצמו חוטא – האשה לא תיענש בהם; הושע קשר את בעלה של הסוטה, אם הוא רודף אחר הזנות – לביטול מקומי של יכולתו להשקות את אשתו; אבל ראו [[ביאור:משנה סוטה פרק ט#משנה ט|סוטה ט ט,]] שריב"ז ביטל את טקס ההשקיה לחלוטין.}}לָמָּה נֶאֱמַר '''"וְנִקָּה הָאִישׁ מֵעָוֹן"'''? כְּשֶׁהָאִישׁ מְנֻקֶּה מֵעָוֹן – הָאִשָּׁה הַהִיא תִּשָּׂא אֶת עֲוֹנָהּ. וְלֹא כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר "לֹא אֶפְקוֹד עַל בְּנוֹתֵיכֶם כִּי תִזְנֶינָה וְעַל כַּלּוֹתֵיכֶם כִּי תְנָאַפְנָה, כִּי הֵם עִם הַזּוֹנוֹת יְפָרֵדוּ וְעִם הַקְּדֵשׁוֹת יְזַבֵּחוּ וְעַם לֹא יָבִין יִלָּבֵט" ([[הושע ד יד]]). אָמַר לָהֶם: הוֹאִיל וְאַתֶּם רוֹדְפִים אַחַר הַזְּנוּת – אַף הַמַּיִם לֹא יִבְדְּקוּ אֶת נְשֵׁיכֶם. לְכָךְ נֶאֱמַר '''"וְנִקָּה הָאִישׁ מֵעָוֹן"''' – אֶת עֲוֹן הַהוּא. }} ejsse5qn8tj4n5h84sp315himb7jbhv 3020028 3020027 2026-06-15T07:01:39Z Michaelkimmel2 44530 3020028 wikitext text/x-wiki {{ביאור:ספרי במדבר}} ==ספרי במדבר לפרשת נשא פרק ה== ===פיסקה א=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| '''על במדבר ה א-ד''' {{הע-שמאל|לצורך בפסוק לאזהרה ופסוק אחר לפירוט העונש השוו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/בחדש#פרשה ז|מכילתא בחדש ז]] לפס' ח: האזהרה מכוונת לכל ציבור הטמאים, ואילו העונש מכוון לעבריין ולבית הדין.}}'''"וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר. צַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וִישַׁלְּחוּ מִן הַמַּחֲנֶה כָּל צָרוּעַ וְכָל זָב וְכָל טָמֵא לָנָפֶשׁ"''' ([[במדבר ה א]]-ב), לָמָּה נֶאֶמְרָה פָּרָשָׁה זוֹ? לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר: "וְאִישׁ אֲשֶׁר יִטְמָא וְלֹא יִתְחַטָּא וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִוא מִתּוֹךְ הַקָּהָל" ([[במדבר יט כ]]). עֹנֶשׁ שָׁמַעְנוּ, אַזְהָרָה לֹא שָׁמַעְנוּ. תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"צַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וִישַׁלְּחוּ מִן הַמַּחֲנֶה"'''; הֲרֵי זֶה אַזְהָרָה לַטְּמֵאִים, שֶׁלֹּא יִכָּנְסוּ לַמִּקְדָּשׁ בְּטֻמְאָה. {{הע-שמאל|הציווי הנדון – ככל המצוות – היה לביצוע מיידי וגם לעתיד. את הביצוע המיידי לומדים מפס' ד, ואת הביצוע לדורות לומדים מ[[ויקרא כד ג]]. דוגמא לשימוש במידת המדרש "בניין אב משני כתובים"}} '''"צַו"''', הַצִּוּוּי מִיָּד בִּשְׁעַת מַעֲשֶׂה – וּלְדוֹרוֹת. אַתָּה אוֹמֵר הַצִּוּוּי מִיָּד בִּשְׁעַת מַעֲשֶׂה וּלְדוֹרוֹת, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא לְאַחַר זְמַן? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"צַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וִישַׁלְּחוּ... מִזָּכָר וְעַד נְקֵבָה תְּשַׁלֵּחוּ... וַיַּעֲשׂוּ כֵן בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיְשַׁלְּחוּ אֹתָם אֶל מִחוּץ לַמַּחֲנֶה"''' ([[במדבר ה ב]]-ד). הָא לָמַדְנוּ שֶׁהַצִּוּוּי מִיָּד בִּשְׁעַת מַעֲשֶׂה. וּלְדוֹרוֹת מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: "צַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ שֶׁמֶן זַיִת זָךְ... '''חֻקַּת עוֹלָם לְדֹרֹתֵיכֶם'''" ([[ויקרא כד ב]]-ג). הָא לָמַדְנוּ שֶׁהַצִּוּוּי מִיָּד בִּשְׁעַת מַעֲשֶׂה – וּלְדוֹרוֹת מִצִּוּוּי הַזֶּה. מִנַּיִן {{ב|לְכָל הַצַּוָּאוֹת|כל מה שנאמר בו "צו את"}} שֶׁבַּתּוֹרָה? הָיָה רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: הוֹאִיל וְנֶאֶמְרוּ צַוָּאוֹת בַּתּוֹרָה סְתָם, וּפָרַט לְךָ הַכָּתוּב בְּאַחַת מֵהֶן שֶׁאֵינָהּ אֶלָּא מִיָּד בִּשְׁעַת מַעֲשֶׂה וּלְדוֹרוֹת, אַף פּוֹרְטַנִי בְּכָל הַצַּוָּאוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה, שֶׁלֹּא יְהוּ אֶלָּא מִיָּד בִּשְׁעַת מַעֲשֶׂה – וּלְדוֹרוֹת. {{הע-שמאל|דרשה מדבי ר' עקיבא, הטוענת שהביטוי "צו" מסמן זירוז, ולאו דווקא מצווה; הדוגמא של יהושע, שהיה מחוזק עוד לפני שהצטווה להתחזק, מלמדת שאין מזרזים אלא למזורזים, כלומר ישראל כבר הכירו את ענייני הטומאה וכאן לפנינו זירוז בעלמא. והשוו [[ביאור:ספרי דברים/ואתחנן#פיסקה כט|ספרי דברים כט.]]}}רַבִּי יְהוּדָה בֶּן בְּתֵירָה אוֹמֵר: אֵין הַצִּוּוּי בְּכָל מָקוֹם אֶלָּא זֵירוּז, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְצַו אֶת יְהוֹשֻׁעַ וְחַזְּקֵהוּ וְאַמְּצֵהוּ" ([[דברים ג כח]]). לְפִי דַרְכֵּנוּ לָמַדְנוּ שֶׁאֵין מְחַזְּקִין אֶלָּא הַמֻּחְזָקִין, וְאֵין מְזָרְזִין אֶלָּא לַמְּזֹרָזִין. {{הע-שמאל|דרשה נוספת על "צו", גם היא מדבי ר' עקיבא: המילה "צו" מסמנת שלפנינו מצווה הכרוכה בהשקעה כספית, כבדוגמאות המפורטות, חוץ מגבולות הארץ שבסוף במדבר, שם אכן מדובר על זירוז ישראל למלחמה.}}רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי אוֹמֵר: אֵין צִוּוּי בְּכָל מָקוֹם אֶלָּא חֶסְרוֹן כִּיס, שֶׁנֶּאֱמַר: "צַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ שֶׁמֶן זַיִת זָךְ" ([[ויקרא כד ב]]). '''"צַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וִישַׁלְּחוּ מִן הַמַּחֲנֶה"'''. "צַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְנָתְנוּ לַלְוִיִּם מִנַּחֲלַת אֲחֻזָּתָם" ([[במדבר לה ב]]). "צַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם אֶת קָרְבָּנִי לַחְמִי לְאִשַּׁי" ([[במדבר כח ב]]). הָא אֵין צִוּוּי בְּכָל מָקוֹם אֶלָּא חֶסְרוֹן כִּיס, חוּץ מֵאֶחָד. וְאֵיזֶה זֶה? זֶה: "צַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם כִּי אַתֶּם בָּאִים אֶל הָאָרֶץ כְּנָעַן" ([[במדבר לד ב]]). תְּזָרְזֵם לְעִנְיַן חִלּוּק הָאָרֶץ. {{הע-שמאל|חוזר לדרשה שבראש הפיסקה.}}וְרַבִּי אוֹמֵר: אֵין צִוּוּי בְּכָל מָקוֹם אֶלָּא אַזְהָרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיְצַו ה' אֱלֹהִים עַל הָאָדָם לֵאמֹר... וּמֵעֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע לֹא תֹאכַל מִמֶּנּוּ." ([[בראשית ב טז]]-יז). {{הע-שמאל|הטמאים מוצאים מהמקדש אבל בניגוד לפשט, לא כולם מוצאים מביתם, וראו בסוף הפיסקה, "שלושה מחנות הם". ההוכחה היא בדרך השלילה: אילו היו מוצאים גם ממחנה לויה – המקביל להר הבית – לא היה צורך לכתוב "ולא יטמאו... אשר אני שוכן בתוכם", כלומר מחנה שכינה, שהרי ההוצאה ממחנה לויה כוללת גם הוצאה ממחנה שכינה. מחנה לויה מכונה 'מחנה הארון', כי הלוויים נשאו את הארון.}}'''"וִישַׁלְּחוּ מִן הַמַּחֲנֶה"''' – {{ב|מִמַּחֲנֵה שְׁכִינָה.|הוא המשכן, ולימים המקדש}} אוֹ שׁוֹמֵעַ אֲנִי מִמַּחֲנֵה לְוִיָּה? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"אֶל מִחוּץ לַמַּחֲנֶה תְּשַׁלְּחוּם"'''. הָא עַד שֶׁלֹּא יֵאָמֵר יֵשׁ לִי בַּדִּין: אִם נִדְחוּ טְמֵאִים מִמַּחֲנֵה הָאָרוֹן הַקַּל, קַל וָחֹמֶר מִמַּחֲנֵה שְׁכִינָה חָמוּר! {{הע-שמאל|דחיית ההוכחה דלעיל בטענה שאין ללמוד קל וחומר בענייני איסורים אלו, בניגוד לגישת רבי דלקמן.}}אֶלָּא אִם אָמַרְתָּ כֵּן עָנַשְׁתָּ מִן הַדִּין! לְכָךְ נֶאֱמַר '''"וִישַׁלְּחוּ מִן הַמַּחֲנֶה"''', לְלַמֶּדְךָ שֶׁאֵין עוֹנְשִׁין מִן הַדִּין! {{הע-שמאל|המצורע אכן יוצא מהעיר, ראו [[ביאור:משנה כלים פרק א#משנה ז|כלים א ז,]] והזב יוצא מהר הבית, ראו שם משנה ח, והטמא יוצא מהחיל, כלומר ממחנה שכינה בלבד. ההבחנות הללו מכונות "מחיצות".}}רַבִּי אוֹמֵר: אֵין צָרִיךְ, קַל וָחֹמֶר הוּא: {{ב|אִם נִדְחוּ טְמֵאִים|הטמאים שנדחו, כלומר הזבים והמצורעים}} מִמַּחֲנֵה הָאָרוֹן הַקַּל, קַל וָחֹמֶר מִמַּחֲנֵה שְׁכִינָה חָמוּר. אִם כֵּן לָמָּה נֶאֱמַר '''"וִישַׁלְּחוּ מִן הַמַּחֲנֶה כָּל צָרוּעַ וְכָל זָב"'''? אֶלָּא בָּא הַכָּתוּב לִיתֵּן לָהֶם אֶת הַמְּחִיצוֹת. {{הע-שמאל|לימוד המחיצות מהמידה "דבר שהיה בכלל... ללמד על הכלל כולו יצא": המצורע מופרד מהזב ומהטמא, וכמוהו גם הזב מופרד מהטמא.}}'''"וִישַׁלְּחוּ מִן הַמַּחֲנֶה כָּל צָרוּעַ וְכָל זָב וְכָל טָמֵא לָנָפֶשׁ"''', שׁוֹמְעַנִי שְׁלָשְׁתָּן בְּמָקוֹם אֶחָד. תַּלְמוּד לוֹמַר בִּמְצֹרָע: "בָּדָד יֵשֵׁב מִחוּץ לַמַּחֲנֶה מוֹשָׁבוֹ" ([[ויקרא יג מו]]). מְצֹרָע הָיָה בִּכְלָל, יָצָא. מוֹצֵא מִן הַכְּלָל וְלָמֵד עַל הַכְּלָל: מַה מְּצֹרָע, שֶׁהֻחְמְרָה טֻמְאָתוֹ וְחָמוּר שִׁלּוּחוֹ מִשִּׁלּוּחַ חֲבֵרוֹ, אַף כָּל שֶׁהֻחְמְרָה טֻמְאָתוֹ חָמוּר שִׁלּוּחוֹ מִשִּׁלּוּחַ חֲבֵרוֹ. {{הע-שמאל|ראו את רשימת הטומאות [[ביאור:משנה כלים פרק א|בכלים א, א-ד:]] טומאת טמא המת קלה מטומאת הזב, וטומאת המצורע חמורה ממנה. כאן פורטו גם טומאות קלות מטומאת טמא המת, כגון טבול יום ומחוסר כיפורים, שמותר להם להכנס לחיל ולעזרת נשים בהתאמה, ראו שם משנה ח.}} מִכָּאן מָנוּ חֲכָמִים לַמְּחִיצוֹת: כָּל שֶׁהַזָּב מְטַמֵּא – מְצֹרָע מְטַמֵּא; חָמוּר מְצֹרָע – {{ב|שֶׁמְּטַמֵּא בְּבִיאָה.|כשנכנס לבית מטמא את תכולת הבית}} כָּל שֶׁטְּמֵא מֵת מְטַמֵּא – הַזָּב מְטַמֵּא; חָמוּר הַזָּב – שֶׁהוּא מְטַמֵּא {{ב|תַּחַת אֶבֶן מְסָמָא.|מטמא גם מרכב שמתחת לאבן גדולה.}} כָּל שֶׁטְּבוּל יוֹם מְטַמֵּא – טְמֵא מֵת מְטַמֵּא; חָמוּר טְמֵא מֵת – שֶׁהוּא מְטַמֵּא {{ב|אֶת הָאָדָם.|שנגע בו}} כָּל שֶׁמְּחֻסַּר כִּפּוּרִים פּוֹסֵל – טְבוּל יוֹם פּוֹסֵל; חָמוּר טְבוּל יוֹם – שֶׁהוּא {{ב|פּוֹסֵל אֶת הַתְּרוּמָה.|אסור לו לאכול תרומה}} {{הע-שמאל|ר' יאשיה חוזר על דברי רבי שהובאו לעיל, ודוחה אותם בטענה שאין עונשים מן הדין.}} '''"וִישַׁלְּחוּ מִן הַמַּחֲנֶה כָּל צָרוּעַ וְכָל זָב וְכָל טָמֵא לָנָפֶשׁ"''', לָמָּה נֶאֱמַר? אֵין לִי אֶלָּא אֵלּוּ, שְׁאָר טְמֵאִים מִנַּיִן? הָיָה רַבִּי יֹאשִׁיָּה אוֹמֵר: אָמַרְתָּ קַל וָחֹמֶר. אִם נִדְחוּ זָבִים וּמְצֹרָעִים טְמֵאִים מִמַּחֲנֵה אָרוֹן הַקַּל, קַל וָחֹמֶר מִמַּחֲנֵה שְׁכִינָה חָמוּר. אֶלָּא אִם אָמַרְתָּ כֵּן עָנַשְׁתָּ מִן הַדִּין, לְכָךְ נֶאֱמַר '''"וִישַׁלְּחוּ מִן הַמַּחֲנֶה"''', לְלַמֶּדְךָ שֶׁאֵין עוֹנְשִׁין מִן הַדִּין. {{הע-שמאל|דורש "'''כל''' צרוע" וכו' (פס' ב). אם המשולח אינו יכול להיות לבדו, כגון תינוק – שולחים עמו מבוגר שיטפל בו.}}בְּכָל אָדָם הַכָּתוּב מְדַבֵּר, אוֹ אֵינוֹ מְדַבֵּר אֶלָּא בַּלְוִיִּם נוֹשְׂאֵי אָרוֹן? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"מִזָּכָר וְעַד נְקֵבָה תְּשַׁלֵּחוּ"'''. בְּכָל אָדָם הַכָּתוּב מְדַבֵּר; אֶחָד גְּדוֹלִים וְאֶחָד קְטַנִּים בַּמַּשְׁמָע. אַתָּה אוֹמֵר אֶחָד גְּדוֹלִים וְאֶחָד קְטַנִּים בַּמַּשְׁמָע, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא כְּעִנְיָן שֶׁעָנַשׁ: מַה מָּצִינוּ בִּמְטַמֵּא מִקְדָּשׁ, שֶׁלֹּא עָנַשׁ אֶלָּא גְדוֹלִים, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְאִישׁ אֲשֶׁר יִטְמָא וְלֹא יִתְחַטָּא וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ" ([[במדבר יט כ]]), אַף כָּאן לֹא נַזְהִיר אֶלָּא גְדוֹלִים? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"מִזָּכָר וְעַד נְקֵבָה תְּשַׁלֵּחוּ"''', אֶחָד גְּדוֹלִים וְאֶחָד קְטַנִּים בַּמַּשְׁמָע. {{הע-שמאל|ר' יונתן מוסיף טמאים נוספים המשולחים מהמחנה, כגון מצורע מוסגר ובועל נידה, שטומאותיהם כטומאות טמא המת והזב בהתאמה.}}רַבִּי יוֹנָתָן אוֹמֵר: '''"מִזָּכָר וְעַד נְקֵבָה תְּשַׁלֵּחוּ"''' לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר '''"וִישַׁלְּחוּ מִן הַמַּחֲנֶה כָּל צָרוּעַ וְכָל זָב וְכָל טָמֵא לָנָפֶשׁ"''', אֵין לִי אֶלָּא אֵלּוּ; שְׁאָר טְמֵאִים מִנַּיִן? אָמַרְתָּ קַל וָחֹמֶר הוּא: אִם נִדְחוּ טְמֵאִים הַקַּלִּים, קַל וָחֹמֶר חֲמוּרִים! אֶלָּא אִם אָמַרְתָּ כֵּן עָנַשְׁתָּ מִן הַדִּין! לְכָךְ נֶאֱמַר '''"מִזָּכָר וְעַד נְקֵבָה"'''. {{הע-שמאל|דורש "מזכר '''עד''' נקבה תשלחום".}}'''"מִזָּכָר וְעַד נְקֵבָה תְּשַׁלֵּחוּ"''', אֵין לִי אֶלָּא זָכָר וּנְקֵבָה; טֻמְטוּם וְאַנְדְּרוֹגִינוֹס מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"אֶל מִחוּץ לַמַּחֲנֶה תְּשַׁלְּחוּם"'''. {{הע-שמאל|יש לשלח מהמחנה גם קטנים (ראו לעיל); והשוו [[ביאור:מכילתא/נזיקין#פרשה ט|מכילתא נזיקין ט,]] לעניין שילוח עבדים.}}אֵין לִי אֶלָּא שֶׁיָּכוֹל לְהִשְׁתַּלֵּחַ; שֶׁאֵין יָכוֹל לְהִשְׁתַּלֵּחַ מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"אֶל מִחוּץ לַמַּחֲנֶה תְּשַׁלְּחוּם"'''. אֵין לִי אֶלָּא אָדָם; כֵּלִים מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"אֶל מִחוּץ לַמַּחֲנֶה תְּשַׁלְּחוּם"'''. {{הע-שמאל|ר' עקיבא מוצא בביטוי "וכל טמא" ריבוי לשילוח כלים; ר' ישמעאל לומד זאת מהיקש מאבני בית מנוגע.}}רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: '''"מִזָּכָר וְעַד נְקֵבָה תְּשַׁלֵּחוּ"''', אֶחָד אָדָם וְאֶחָד כֵּלִים בַּמַּשְׁמָע. רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: הֲרֵי אַתָּה דָן: הוֹאִיל וְאָדָם מְטַמֵּא בִּנְגָעִים, וּבְגָדִים מְטַמְּאִים בִּנְגָעִים, מָה אָדָם טָעוּן שִׁלּוּחַ – אַף כֵּלִים טְעוּנִים שִׁלּוּחַ. לֹא, אִם אָמַרְתָּ בְּאָדָם שֶׁמְּטַמֵּא עַל גַּבֵּי מִשְׁכָּב וּמוֹשָׁב, לְפִיכָךְ טָעוּן שִׁלּוּחַ, תֹּאמַר בַּכֵּלִים שֶׁאֵין מְטַמְּאִין עַל גַּבֵּי מִשְׁכָּב וּמוֹשָׁב, לְפִיכָךְ לֹא יִטָּעֲנוּ שִׁלּוּחַ! הֲרֵי אֶבֶן הַמְּנֻגַּעַת תּוֹכִיחַ, שֶׁאֵינָהּ מְטַמְּאָה עַל גַּבֵּי מִשְׁכָּב וּמוֹשָׁב, וּטְעוּנָה שִׁלּוּחַ. וְאַל תִּתְמַהּ בַּכֵּלִים, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁאֵין מְטַמְּאִים עַל גַּבֵּי מִשְׁכָּב וּמוֹשָׁב – לְפִיכָךְ יִטָּעֲנוּ שִׁלּוּחַ! {{הע-שמאל|לעניין מטלית קטנה ראו [[ביאור:תוספתא/נגעים/ה#יד|תוספתא נגעים ה יד.]]}}רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר: "מִזָּכָר וְעַד נְקֵבָה תְּשַׁלֵּחוּ", מַה זָּכָר וּנְקֵבָה מְיֻחָדִים, שֶׁהֵם רְאוּיִים לַעֲשׂוֹת אָב הַטֻּמְאָה וּטְעוּנִין שִׁלּוּחַ, אַף כָּל שֶׁרָאוּי לֵיעָשׂוֹת אָב הַטֻּמְאָה – טָעוּן שִׁלּוּחַ. יָצָא {{ב|פָּחוֹת מִשָּׁלֹשׁ עַל שָׁלֹשׁ|חתיכת בד קטנה}}, שֶׁאֵין רָאוּי לַעֲשׂוֹת אָב הַטֻּמְאָה בְּכָל הַתּוֹרָה. {{הע-שמאל|הפסוק עוסק באוכל נבלה. הדרשה מנתקת בין כיבוס הבגדים לרחיצת הגוף, ומחברת את הרחיצה בלבד לעונש הכרת; והשוו [[ביאור:ספרא/אחרי מות#פרק יב|ספרא אחרי פרק יב:]] "על רחיצת גופו ענוש כרת ועל כיבוס בגדים בארבעים".}}רַבִּי יִצְחָק אוֹמֵר: הֲרֵי הוּא אוֹמֵר: "וְאִם לֹא יְכַבֵּס וּבְשָׂרוֹ לֹא יִרְחַץ וְנָשָׂא עֲו‍ֹנוֹ" ([[ויקרא יז טז]]). עַל רְחִיצַת גּוּפוֹ עָנַשׁ הַכָּתוּב כָּרֵת. אַתָּה אוֹמֵר עַל רְחִיצַת גּוּפוֹ עָנַשׁ הַכָּתוּב כָּרֵת, אוֹ לֹא עָנַשׁ אֶלָּא עַל כִּבּוּס בְּגָדִים? אָמַרְתָּ: מַה טְּמֵא מֵת, חָמוּר, לֹא עָנַשׁ בּוֹ עַל כִּבּוּס בְּגָדִים; הָאוֹכֵל מִנְּבֵלָה, קַלָּה – דִּין הוּא שֶׁלֹּא יֵעָנֵשׁ בּוֹ עַל כִּבּוּס בְּגָדִים! {{הע-שמאל|הזבים והמצורעים מוצאים ממחנה לויה, ואין די בכך שלא יגעו בארון ובנושאיו.}}'''"אֶל מִחוּץ לַמַּחֲנֶה תְּשַׁלְּחוּם"''', לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר '''"וִישַׁלְּחוּ מִן הַמַּחֲנֶה"''', שׁוֹמְעַנִי לֹא יִגְּעוּ לֹא בָּאָרוֹן וְלֹא בַּנּוֹשְׂאִין, אֲבָל יַקְצוּ לָהֶם מָקוֹם בִּפְנֵי עַצְמָם. תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"אֶל מִחוּץ לַמַּחֲנֶה תְּשַׁלְּחוּם"'''. {{הע-שמאל|יישום עניין ההוצאה מהמחנה לימי המקדש; וראו [[ביאור:משנה כלים פרק א#משנה ז|כלים א ז-ח;]] וכלשון הספרי [[ביאור:תוספתא/כלים/בבא קמא/א#י|בתוספתא ב"ק דכלים א י.]]}}'''"וְלֹא יְטַמְּאוּ אֶת מַחֲנֵיהֶם"''', מִכָּאן אָמְרוּ: שָׁלֹשׁ מַחֲנוֹת הֵן: מַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל וּמַחֲנֵה לְוִיָּה וּמַחֲנֵה שְׁכִינָה. מִפֶּתַח יְרוּשָׁלַיִם וְעַד הַר הַבַּיִת – מַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל, מִפֶּתַח הַר הַבַּיִת עַד {{ב|הָעֲזָרָה|החיל}} – מַחֲנֵה לְוִיָּה, מִפֶּתַח הָעֲזָרָה וְלִפְנִים – מַחֲנֵה שְׁכִינָה. {{הע-שמאל|כאן מפורש שהקב"ה שוכן במחנה ישראל ולא רק במחנה שכינה, בניגוד לתחילת הפיסקה ולפשט. הטומאות שבמחנה ישראל (כגון טמא מת והזב) אינן גורמות לסילוק השכינה ממנו!}}"אֲשֶׁר אֲנִי שֹׁכֵן בְּתוֹכָם", חֲבִיבִים הֵם יִשְׂרָאֵל, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁהֵם טְמֵאִים – שְׁכִינָה בֵּינֵיהֶם. וְכֵן הוּא אוֹמֵר: "הַשֹּׁכֵן אִתָּם בְּתוֹךְ טֻמְאֹתָם" ([[ויקרא טז טז]]). וְאוֹמֵר: "בְּטַמְּאָם אֶת מִשְׁכָּנִי אֲשֶׁר בְּתוֹכָם" ([[ויקרא טו לא]]). וְאוֹמֵר: "וְלֹא יְטַמְּאוּ אֶת מַחֲנֵיהֶם אֲשֶׁר אֲנִי שֹׁכֵן בְּתוֹכָם". וְאוֹמֵר: "וְלֹא תְטַמְּאוּ אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתֶּם יֹשְׁבִים בָּהּ אֲשֶׁר אֲנִי שֹׁכֵן בְּתוֹכָהּ" ([[במדבר לה לד]]). {{הע-שמאל|הזיבה והצרעת נכנסו למחנה אחרי חטא העגל ובעקבותיו. וראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/בחדש#פרשה ט|מכילתא בחדש ט,]] "שלא היה בהן סומין" וכו'. ביום חטא העגל נכנסו שתי מחלות הטומאה למחנה.}}רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר: בֹּא וּרְאֵה מַה כֹּחַ עֲבֵרָה קָשֶׁה, שֶׁעַד שֶׁלֹּא פָּשְׁטוּ יְדֵיהֶם בַּעֲבֵרָה לֹא הָיָה בָּהֶם זָבִים וּמְצֹרָעִים, וּמִשֶּׁפָּשְׁטוּ יְדֵיהֶם בַּעֲבֵרָה הָיוּ בָּהֶם זָבִים וּמְצֹרָעִים. לְפִי דַרְכֵּנוּ לָמַדְנוּ {{ב|שֶׁשְּׁלֹשָׁה דְּבָרִים אֵלּוּ|החטא, הזיבה והצרעת}} אֵרְעוּ בּוֹ בַיּוֹם. {{הע-שמאל|רשב"י מלמד את כח העבירה מכך שלפניה ראו ישראל את כבוד ה' ולא יראו מההתגלות, ואחריה יראו אפילו ממשה ומזיו פניו.}}רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי אוֹמֵר: בֹּא וּרְאֵה מַה כֹּחַ עֲבֵרָה קָשֶׁה, שֶׁעַד שֶׁלֹּא פָּשְׁטוּ יְדֵיהֶם בַּעֲבֵרָה, מַה נֶּאֱמַר בָּהֶם? "וּמַרְאֵה כְּבוֹד ה' כְּאֵשׁ אֹכֶלֶת" ([[שמות כד יז]]), לֹא יְרֵאִים וְלֹא מִזְדַּעְזְעִים. מִשֶּׁפָּשְׁטוּ יְדֵיהֶם בַּעֲבֵרָה, מַה נֶּאֱמַר בָּהֶם? "וַיַּרְא אַהֲרֹן וְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת מֹשֶׁה וְהִנֵּה קָרַן עוֹר פָּנָיו וַיִּירְאוּ מִגֶּשֶׁת אֵלָיו" ([[שמות לד ל]]). {{הע-שמאל|הטמאים לא סירבו להוצאתם מהמחנות.}}'''"וַיַּעֲשׂוּ כֵן בְּנֵי יִשְׂרָאֵל"''', לְהוֹדִיעַ שִׁבְחָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל, שֶׁכְּשֵׁם שֶׁאָמַר לָהֶם מֹשֶׁה כֵּן עָשׂוּ. מַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''"כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר ה' אֶל מֹשֶׁה כֵּן עָשׂוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל"'''? מְלַמֵּד שֶׁאַף הַטְּמֵאִים לֹא עִכְּבוּ. }} ===פיסקה ב=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| '''על במדבר ה ה-ז''' {{הע-שמאל|אם מת הגר ואין לו יורשים – יש להשיב את הגזילה והחומש לכהן (פסוק ח). הדין הזה אינו מופיע בויקרא, ועבורו נשנתה כאן פרשת אשם גזילות, לדברי ר' ישמעאל.}}'''"וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר: דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, אִישׁ אוֹ אִשָּׁה כִּי יַעֲשׂוּ מִכֹּל חַטֹּאות הָאָדָם"''' ([[במדבר ה ה]]-ו). לָמָּה נֶאֶמְרָה פָּרָשָׁה זֹאת? לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר: "נֶפֶשׁ כִּי תֶחֱטָא וּמָעֲלָה מַעַל בַּה'... אוֹ מָצָא אֲבֵדָה וְכִחֶשׁ בָּהּ וְנִשְׁבַּע עַל שָׁקֶר" ([[ויקרא ה כא]]-כב). אֲבָל בְּגוֹזֵל הַגֵּר לֹא שָׁמַעְנוּ בְּכָל הַתּוֹרָה! תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, אִישׁ אוֹ אִשָּׁה כִּי יַעֲשׂוּ מִכֹּל חַטֹּאות הָאָדָם לִמְעֹל מַעַל בַּה'"'''. בָּא הַכָּתוּב וְלִמֵּד עַל גּוֹזֵל הַגֵּר וְנִשְׁבַּע לוֹ {{ב|וּמֵת|הגר}} – שֶׁיְּשַׁלֵּם קֶרֶן וָחֹמֶשׁ לַכֹּהֲנִים וְאָשָׁם לַמִּזְבֵּחַ. זוֹ מִדָּה בַּתּוֹרָה: כָּל פָּרָשָׁה שֶׁנֶּאֶמְרָה בְּמָקוֹם אֶחָד וְחִסֵּר בָּהּ דָּבָר אֶחָד, וְחָזַר וּשְׁנָאָהּ בְּמָקוֹם אַחֵר, לֹא שְׁנָאָהּ אֶלָּא עַל שֶׁחִסֵּר בָּהּ דָּבָר אֶחָד! {{הע-שמאל|יש לדרוש את הפסוקים כדלהלן. וראו דרשות אחרות על 'לאמור' [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/מסכתא דפסחא בא#פתיחה|בפתיחת מכילתא פסחא,]] [[ביאור:משנה סוטה פרק ה#משנה ד|בסוטה ה ד,]] [[ביאור:ספרי דברים/ואתחנן#פיסקה כו|ובספרי דברים כו.]]}}רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: כָּל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר בָּהּ "לֵאמֹר" – צָרִיךְ לִידָּרֵשׁ. {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא/נזיקין#פרשה ו|מכילתא נזיקין ו,]] וראו [[ביאור:תוספתא/בבא קמא/א#ב|תוספתא ב"ק א ב.]]}}רַבִּי יֹאשִׁיָּה אוֹמֵר: '''"אִישׁ אוֹ אִשָּׁה"''' לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר: "וְכִי יִפְתַח אִישׁ בּוֹר, אוֹ כִי יִכְרֶה אִישׁ בֹּר" ([[שמות כא לג]]), אֵין לִי אֶלָּא אִישׁ; אִשָּׁה מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"אִישׁ אוֹ אִשָּׁה"''', לְהַשְׁווֹת אִשָּׁה לְאִישׁ לְכָל חַטָּאוֹת וּנְזָקִים שֶׁבַּתּוֹרָה! רַבִּי יוֹנָתָן אוֹמֵר: אֵינוֹ צָרִיךְ, שֶׁכְּבָר נֶאֱמַר: "בַּעַל הַבּוֹר יְשַׁלֵּם" ([[שמות כא לד]]), וְאוֹמֵר: "שַׁלֵּם יְשַׁלֵּם הַמַּבְעִר אֶת הַבְּעֵרָה" ([[שמות כב ה]]). מַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''"אִישׁ אוֹ אִשָּׁה"'''? – לְתַלְמוּדוֹ הוּא בָּא. {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:תוספתא/שבועות/ג#ה|תוספתא שבועות ג ה:]] 'אין אדם כופר בעמיתו עד שכופר בעיקר'. דורש "מעל בה'". בכל עבירה שבין אדם לחברו יש גם יסוד שבין אדם למקום.}}'''"כִּי יַעֲשׂוּ מִכֹּל חַטֹּאות הָאָדָם"''' לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר: "נֶפֶשׁ כִּי תֶחֱטָא וּמָעֲלָה מַעַל בַּה'... אוֹ מָצָא אֲבֵדָה וְכִחֶשׁ בָּהּ" וְגוֹ' ([[ויקרא ה כב]]). אֵין לִי אֶלָּא בִּמְשַׁקֵּר בְּאֵלּוּ – כִּמְשַׁקֵּר בַּמָּקוֹם. בִּשְׁאָר כָּל דָּבָר מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"כִּי יַעֲשׂוּ מִכֹּל חַטֹּאות הָאָדָם"'''. {{הע-שמאל|המעל הוא כפירה בקיום הקב"ה או בקיום החרם, או בסמכות הבעל על אשתו.}}'''"לִמְעֹל מָעַל"'''. אֵין מְעִילָה בְּכָל מָקוֹם אֶלָּא {{ב|שִׁקּוּר,|כפירה בקיום או בסמכות}} וְכֵן הוּא אוֹמֵר: "וַיִּמְעֲלוּ בֵּאלֹהֵי אֲבוֹתֵיהֶם" ([[דברי הימים א ה כה]]), וְאוֹמֵר: "וַיִּמְעֲלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מַעַל בַּחֵרֶם" ([[יהושע ז א]]), וְאוֹמֵר: "וַיָּמָת שָׁאוּל בְּמַעֲלוֹ אֲשֶׁר מָעַל בַּה'" ([[דברי הימים א י יג]]), וְאוֹמֵר בְּעֻזִּיָּה: "צֵא מִן הַמִּקְדָּשׁ כִּי מָעַלְתָּ" ([[דברי הימים ב כו יח]]), וְאוֹמֵר: "וּמָעֲלָה בוֹ מָעַל" ([[במדבר ה יב]]). הָא אֵין מְעִילָה בְּכָל מָקוֹם אֶלָּא שִׁקּוּר. {{הע-שמאל|"נפש" הוא מונח רחב יותר מ"איש או אשה", כי הוא כולל גם טומטום ואנדרוגינוס.}}'''"וְאָשְׁמָה הַנֶּפֶשׁ הַהִיא"''' לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר: '''"אִישׁ אוֹ אִשָּׁה"''', אֵין לִי אֶלָּא אִישׁ אוֹ אִשָּׁה. טֻמְטוּם וְאַנְדְּרוֹגִינוֹס מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"וְאָשְׁמָה הַנֶּפֶשׁ הַהוּא"'''. {{הע-שמאל|כל הגזלנים חייבים באשם חוץ מהקטנים, שאין בהם דעת.}}'''"הַנֶּפֶשׁ הַהִיא"''' – הַכֹּל בַּמַּשְׁמָע: הָאֲנָשִׁים וְהַנָּשִׁים וְהַגֵּרִים בַּמַּשְׁמָע. מַשְׁמָע מֵבִיא אֶת אֵלּוּ וּמֵבִיא אֶת הַקָּטָן? אָמַרְתָּ: מָה אִם עֲבוֹדָה זָרָה חֲמוּרָה, פָּטַר בָּהּ אֶת הַקָּטָן – קַל וָחֹמֶר לְכָל מִצְוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה. {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה בבא קמא פרק ט#משנה יא|ב"ק ט יא,]] [[ביאור:תוספתא/בבא קמא/י#ו|ותוספתא שם י ו.]] דורש "הנפש ההיא".}}'''"וְאָשְׁמָה הַנֶּפֶשׁ הַהִיא"''' לָמָּה נֶאֱמַר? מִנַּיִן אַתָּה אוֹמֵר בְּגוֹזֵל אֶת הַגֵּר וְנִשְׁבַּע לוֹ, וְהָלַךְ לְהָבִיא אֶת הַכֶּסֶף וְאֶת הָאָשָׁם, וְלֹא הִסְפִּיק לְהָבִיא {{ב|עַד שֶׁמֵּת,|הגזלן}} {{ב|שֶׁהַיּוֹרְשִׁים פְּטוּרִים?|יורשי הגזלן פטורים מאשם}} תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"וְאָשְׁמָה הַנֶּפֶשׁ הַהִיא"'''. אוֹ, כְּשֵׁם שֶׁפְּטוּרִים מִן הָאָשָׁם כָּךְ יִהְיוּ פְטוּרִים מִן הַקֶּרֶן? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"וְנָתַן לַאֲשֶׁר אָשַׁם לוֹ"''' ([[במדבר ה ז]]). {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה בבא קמא פרק ג#משנה י|ב"ק ג י.]] בית הדין אינו מעניש את המדליק, אבל יש עליו חובה מוסרית לפצות את הניזק, ואם לא עשה כן נענש בידי שמים.}}'''"וְאָשְׁמָה הַנֶּפֶשׁ הַהִיא"''' לָמָּה נֶאֱמַר? מִנַּיִן אַתָּה אוֹמֵר, הַמַּדְלִיק גְּדִישׁוֹ שֶׁל חֲבֵרוֹ בְּשַׁבָּת, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁאֵין בֵּית דִּין נִפְרָעִים מִמֶּנּוּ – שֶׁהוּא נִידּוֹן בְּנַפְשׁוֹ? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"וְאָשְׁמָה הַנֶּפֶשׁ הַהִיא"'''. {{הע-שמאל|הוידוי נעשה בקרבנות חטאת ואשם ובהוצאה להורג (ראו [[ביאור:משנה סנהדרין פרק ו#משנה ב|סנהדרין ו ב.]]) בכל המצבים הללו מדובר על כפרה על החטא. ר' נתן דורש "הנפש" – מי שהתחייב בנפשו. הוא מרחיב את חובת הוידוי לכל המתים, גם במוות טבעי. יתכן שההרחבה הזאת נגרמת מכך שבטלו מיתות בית דין.}}'''"וְהִתְוַדּוּ"''' ([[במדבר ה ז]]) לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר: "וְהִתְוַדָּה אֲשֶׁר חָטָא עָלֶיהָ" ([[ויקרא ה ה]]). אֵין לִי אֶלָּא חַטָּאת, שֶׁטְּעוּנָה וִדּוּי. אָשָׁם מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"וְאָשְׁמָה הַנֶּפֶשׁ הַהִיא – וְהִתְוַדּוּ"'''. רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: זֶה בָּנָה אָב לְכָל הַמֵּתִים, שֶׁטְּעוּנִים וִדּוּי. }} ===פיסקה ג=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| '''על במדבר ה ז''' {{הע-שמאל|השוו [[ביאור:משנה שבועות פרק ה|שבועות ה א:]] שבועת הפיקדון היא על כסף שנמצא אצל הנשבע עצמו, ולא אצל אחר – אפילו לא אצל אביו. הדין הזה מופיע רק כאן, ולא במשנה או בתוספתא.}}'''"וְהִתְוַדּוּ אֶת חַטָּאתָם אֲשֶׁר עָשׂוּ"''' ([[במדבר ה ז]]), וְלֹא עַל מַה שֶּׁעָשָׂה אָבִיו. שֶׁאִם אָמַר לוֹ: 'תֵּן לִי פִּקָּדוֹן שֶׁהִפְקַדְתִּי אֵצֶל אָבִיךָ', וְהוּא אוֹמֵר: 'לֹא הִפְקַדְתָּ', 'מַשְׁבִּיעֲךָ אֲנִי', וְאָמַר: 'אָמֵן', לְאַחַר מִכֵּן הוֹדָה, שׁוֹמֵעַ אֲנִי שֶׁהוּא חַיָּב? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"וְהִתְוַדּוּ אֶת חַטָּאתָם אֲשֶׁר עָשׂוּ"''', וְלֹא עַל מַה שֶּׁעָשָׂה אָבִיו. {{הע-שמאל|אם הגזילה אבדה, נאכלה או נמכרה – '''משלם''' את ערכה ועוד חומש. כאן נוסף שאפילו אם '''השיב''' את הגזילה בעין – אינו נפטר מהחומש!}}"'''וְהֵשִׁיב''' אֶת אֲשָׁמוֹ בְּרֹאשׁוֹ", לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר: "'''וְשִׁלַּם''' אֹתוֹ בְּרֹאשׁוֹ" ([[ויקרא ה כד]]). אֵין לִי אֶלָּא עִקַּר דָּמִים; חֹמֶשׁ מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"וְהֵשִׁיב אֶת אֲשָׁמוֹ בְּרֹאשׁוֹ"'''. {{הע-שמאל|החומש הוא 25% מערך הגזילה. לדעת ר' יאשיה הוא 20%. וראו [[ביאור:תוספתא/מעשר שני/ד|תוספתא מע"ש ד א,]] מחלוקת ת"ק ור' אלעזר בר"ש.}}'''"וַחֲמִישִׁתוֹ יוֹסִף עָלָיו"''', עַד שֶׁיִּהְיֶה הוּא וְחֻמְשׁוֹ חֲמִשָּׁה. מִשּׁוּם רַבִּי יֹאשִׁיָּה אָמְרוּ: חֻמְשׁוֹ שֶׁל סֶלַע. {{הע-שמאל|הדרשה מרחיבה את רשימת העשויים לקבל את החזר הגזילה והחומש: לא רק הנגזל או שליחו, אלא גם שליח בית דין, היורש (אם מת הנגזל) או בעל החוב של הנגזל. וראו [[ביאור:משנה בבא קמא פרק ט#משנה ה|ב"ק ט ה,]] שם אוסרים על החזרת הגזילה לבנו או לשלוחו של הנגזל. [[ביאור:תוספתא/בבא קמא/י#ה|בתוספתא ב"ק י ה]] מופיעה דעתו של רשב"א, הנראית קרובה לדרשה שלפנינו: הנגזל יכול למנות שליח, אבל הגזלן לא.}}'''"וְנָתַן לַאֲשֶׁר אָשַׁם לוֹ"''', לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר: "לַאֲשֶׁר הוּא לוֹ יִתְּנֶנּוּ בְּיוֹם אַשְׁמָתוֹ" ([[ויקרא ה כד]]). אֵין לִי אֶלָּא לוֹ וּשְׁלוּחוֹ. מִנַּיִן לְרַבּוֹת שְׁלִיחַ בֵּית דִּין וְהַיּוֹרֵשׁ? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"וְנָתַן לַאֲשֶׁר אָשַׁם לוֹ"'''. רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: הֲרֵי שֶׁהָיָה חַיָּב לַחֲבֵרוֹ מָנֶה וּבָא בְּבֵית דִּין, וְלֹא הִסְפִּיק לְתִנְּנוֹ עַד שֶׁבָּא בַּעַל חוֹב שֶׁל נִגְזָל. מִנַּיִן שֶׁמּוֹצִיאִים מִיַּד הַגַּזְלָן וְנוֹתְנִים לְבַעַל חוֹב שֶׁל נִגְזָל? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"וְנָתַן לַאֲשֶׁר אָשַׁם לוֹ"''', מִכָּל מָקוֹם! }} ===פיסקה ד=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| '''על במדבר ה ח''' {{הע-שמאל|רק לגר יתכן שאין גואל, אם מת ערירי. במקרה כזה נכסיו של הגר נתפסים ע"י מי שהגיע אליהם ראשון ([[ביאור:משנה בבא בתרא פרק ד#משנה ט|ב"ב ד ט]]), ואם גזלו אותו – החזר הגזילה הוא לכהנים, וראו [[ביאור:משנה בבא קמא פרק ט#משנה יא|ב"ק ט יא.]]}}'''"וְאִם אֵין לָאִישׁ גֹּאֵל"''' ([[במדבר ה ח]]), רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: וְכִי יֵשׁ לְךָ אָדָם בְּיִשְׂרָאֵל שֶׁאֵין לוֹ גּוֹאֵל? וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''"וְאִם אֵין לָאִישׁ גֹּאֵל"'''? בָּא הַכָּתוּב וְלִמֵּד עַל הַגּוֹזֵל אֶת הַגֵּר וְנִשְׁבַּע לוֹ, {{ב|וּמֵת|הגר}}, שֶׁיְּשַׁלֵּם קֶרֶן וָחֹמֶשׁ לַכֹּהֲנִים וְאָשָׁם לַמִּזְבֵּחַ. {{הע-שמאל|דורש "להשיב" – כל נגזל שניתן להשיב לו.}}רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: '''"וְאִם אֵין לָאִישׁ גֹּאֵל"''', אֵין לִי אֶלָּא אִישׁ; אִשָּׁה מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"לְהָשִׁיב הָאָשָׁם אֵלָיו"'''. {{הע-שמאל|האיש שאין לו גואל הוא הנגזל, ולא הגוזל; שהרי מדובר על השבת הגזילה לגואל.}}אַבָּא חָנִין אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבִּי אֱלִיעֶזֶר: בַּנִּגְזָל הַכָּתוּב מְדַבֵּר. אַתָּה אוֹמֵר בַּנִּגְזָל הַכָּתוּב מְדַבֵּר, אוֹ אֵינוֹ מְדַבֵּר אֶלָּא בַּגּוֹזֵל? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"לְהָשִׁיב הָאָשָׁם אֵלָיו"''', הָא בַּנִּגְזָל הַכָּתוּב מְדַבֵּר. {{הע-שמאל|המילה "אשם" מסמנת הן את הכסף שנגזל ומושב, הן את הקרבן. כאן מדובר על הכסף, שהרי הקרבן נזכר לחוד.}}'''"הָאָשָׁם הַמּוּשָׁב לַה' לַכֹּהֵן"''', בַּכֶּסֶף הַכָּתוּב מְדַבֵּר. אַתָּה אוֹמֵר בַּכֶּסֶף הַכָּתוּב מְדַבֵּר אוֹ אֵינוֹ מְדַבֵּר אֶלָּא בָּאָשָׁם? כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר '''"מִלְּבַד אֵיל הַכִּפֻּרִים אֲשֶׁר יְכַפֶּר בּוֹ עָלָיו"''', הֲרֵי אָשָׁם אָמוּר. הָא מַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''"הָאָשָׁם הַמּוּשָׁב לַה' לַכֹּהֵן"'''? בַּכֶּסֶף הַכָּתוּב מְדַבֵּר. {{הע-שמאל|הדרשה מסבירה את היחס בין ה' לבין הכהן.}}'''"לַה' לַכֹּהֵן"''', קְנָאוֹ הַשֵּׁם וּנְתָנוֹ לַכֹּהֲנִים. {{הע-שמאל|הכהנים שמקריבים את איל האשם הם דווקא אלו שזוכים בכסף השבת הגזילה; בניגוד [[ביאור:תוספתא/מנחות/יג#ג|לתוספתא מנחות יג ג,]] אבל ראו לקמן בסוף הפיסקה שיתכן לתת את איל האשם למשמרת מאוחרת מזו שקיבלה את הגזילה ואת החומש. אם הגזלן הוא כהן, לכאורה הוא יכול להקריב את האשם ולזכות בעצמו בכספים, שהרי אילו היה ישראל מחזיר את גזל הגר, היה הכהן עשוי לזכות בהם; אבל יש שלב שבו הכספים אינם ברשות הגזלן; שהרי כל אנשי המשמר יכולים תיאורטית להקריב את האשם ולזכות בהם, ולכן יוציאו את הכספים מהגזלן ויחלקו אותם לשאר אנשי המשמר. ההסבר הזה דחוק, אבל הדרשה אוחזת בו כדי שלא יווצר מצב שהגזלן זוכה בכספי הגזילה; וראו [[בבא קמא קט ב]], שהשתמשו בדחיה דחוקה אחרת – דרשה משדה אחוזה.}}'''"לַכֹּהֵן"''' – בְּאַנְשֵׁי מִשְׁמָר הַכָּתוּב מְדַבֵּר. אַתָּה אוֹמֵר בְּאַנְשֵׁי מִשְׁמָר הַכָּתוּב מְדַבֵּר, אוֹ אֵינוֹ מְדַבֵּר אֶלָּא בְּכָל כֹּהֵן שֶׁיִּרְצֶה? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"מִלְּבַד אֵיל הַכִּפֻּרִים אֲשֶׁר יְכַפֶּר בּוֹ עָלָיו"'''. אֵת שֶׁמְּכַפְּרִים בּוֹ עָלָיו, אֵלּוּ הֵן? אֵלּוּ אַנְשֵׁי מִשְׁמָר. הֲרֵי שֶׁגּוֹזֵל – כֹּהֵן; יִזְכֶּה בּוֹ? וְהַדִּין נוֹתֵן: אִם זָכָה {{ב|בְּשֶׁל אֲחֵרִים|בהחזר גזל גר שמביא ישראל}}, לֹא יִזְכֶּה בְּשֶׁל עַצְמוֹ? הָיָה רַבִּי נָתָן אוֹמֵר בְּלָשׁוֹן אַחֶרֶת: אִם דָּבָר שֶׁלֹּא זָכִיתִי בוֹ עַד שֶׁלֹּא בָּא לְתוֹךְ יָדִי, {{ב|מִשֶּׁבָּא לְתוֹךְ יָדִי – אֵין אַחֵר מוֹצִיאוֹ מִיָּדִי;|אם אני מקריב את האשם – אין לשאר אנשי המשמר זכות להוציא את הכספים מידי}} דָּבָר שֶׁזָּכִיתִי בוֹ עַד שֶׁלֹּא בָּא לְיָדִי, מִשֶּׁבָּא לְיָדִי – דִּין הוּא שֶׁלֹּא יְהֵא אַחֵר זוֹכֶה וּמוֹצִיאוֹ מִתַּחַת יָדִי! אָמְרוּ לוֹ: לֹא, אִם אָמַרְתָּ בָּזֶה שֶׁאֵין לַאֲחֵרִים בּוֹ חֵלֶק, תֹּאמַר בָּזֶה {{ב|שֶׁיֵּשׁ בּוֹ לַאֲחֵרִים חֵלֶק?|שהרי לפני שהביא את האשם היה כל כהן במשמר עשוי להקריב אותו ולזכות בכספים.}} הוֹאִיל וְיֵשׁ בּוֹ לַאֲחֵרִים חֵלֶק – דִּין הוּא שֶׁיֵּצֵא מִתַּחַת יָדוֹ, וְיִתְחַלֵּק לְאַנְשֵׁי מִשְׁמָר! {{הע-שמאל|יורשי הגזלן פטורים מהקרבן ומהחומש, וחייבים רק להחזיר את הקרן, וראו לעיל פיסקה ב; אבל אם הקרבן והחומש הגיעו לידי הכהנים – אין מוציאים אותו מידם.}}'''"מִלְּבַד אֵיל הַכִּפֻּרִים אֲשֶׁר יְכַפֶּר בּוֹ עָלָיו"'''. מִנַּיִן אַתָּה אוֹמֵר בְּגוֹזֵל אֶת הַגֵּר וְנִשְׁבַּע לוֹ, וְהָלַךְ לְהָבִיא אֶת הַכֶּסֶף וְאֶת הָאָשָׁם, וְלֹא הִסְפִּיק לְהָבִיא עַד {{ב|שֶׁמֵּת|הגזלן}} – שֶׁהַיּוֹרְשִׁים פְּטוּרִים? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"מִלְּבַד אֵיל הַכִּפֻּרִים אֲשֶׁר יְכַפֶּר בּוֹ עָלָיו"'''. כָּךְ הָיָה רַבִּי עֲקִיבָא שׁוֹנֶה עַד שֶׁלֹּא בָּא לְזַפְרוֹנָה, אֲבָל מִשֶּׁבָּא מִזּוֹפְרִין אָמַר: אֲפִלּוּ אִם נָתַן הַכֶּסֶף לְאַנְשֵׁי מִשְׁמָר, וּמֵת – {{ב|הַיּוֹרְשִׁין פְּטוּרִין,|אמנם היורשים פטורים, אבל...}} אֵין מוֹצִיאִים מִיַּד כֹּהֵן. {{הע-שמאל|שתי השורות האחרונות בדברי ר' עקיבא מכוונות לטענה שהיורשים פטורים מהחומש ומאשם, שהרי הכפרה לגזלן הושגה בכך שהוא מת; והשוו לעיל פיסקה ב.}}וְקוֹרֵא אֲנִי עָלָיו "אִישׁ אֲשֶׁר יִתֵּן לַכֹּהֵן לוֹ יִהְיֶה" ([[במדבר ה י]]), וְהַכֹּהֵן אוֹמֵר לוֹ 'הָבֵא אָשָׁם וְהַקְרֵב'. וְהוּא אוֹמֵר '''"הָאָשָׁם הַמּוּשָׁב לַה' לַכֹּהֵן"''' וְגוֹ' – אֵת שֶׁצָּרִיךְ כַּפָּרָה; יָצָא מֵת, שֶׁכִּפְּרָה לוֹ נַפְשׁוֹ. {{הע-שמאל|משמרת יהויריב שירתה לפני משמרת ידעיה. על הגזלן לתת קודם את הכסף ואחר כך עליו להקריב את האשם. אם הקריב את האשם תחילה – עליו לתת את הכסף למשמר שבו הקריב, או (כדברי ר' יהודה) להביא אשם נוסף לאחר שיחזיר את הגזילה.}}'''"מִלְּבַד אֵיל כִּפּוּרִים"''' וְגוֹ'. מִכָּאן אַתָּה אוֹמֵר: נָתַן הַכֶּסֶף לִיהוֹיָרִיב וְאָשָׁם לִידַעְיָה – יָצָא. וְקוֹרֵא אֲנִי עָלָיו "אִישׁ אֲשֶׁר יִתֵּן לַכֹּהֵן לוֹ יִהְיֶה". אוֹ אֲפִלּוּ נָתַן אֶת הָאָשָׁם לִיהוֹיָרִיב וְכֶסֶף לִידַעְיָה יָצָא, וְקוֹרֵא אֲנִי עָלָיו "אִישׁ אֲשֶׁר יִתֵּן (לוֹ) לַכֹּהֵן לוֹ יִהְיֶה"? תַּלְמוּד לוֹמַר "מִלְּבַד אֵיל הַכִּפֻּרִים": יַחֲזֹר הַכֶּסֶף אַחַר הָאָשָׁם. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: יַחֲזֹר וְיָבִיא אָשָׁם אַחֵר וְיִתְּנֶנּוּ לִידַעְיָה, וְיִזְכֶּה יְהוֹיָרִיב בְּשֶׁלּוֹ! }} ===פיסקה ה=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| '''על במדבר ה ט''' '''"וְכָל תְּרוּמָה לְכָל קָדְשֵׁי בְנֵי יִשְׂרָאֵל"''' ([[במדבר ה ט]]). {{הע-שמאל|יבול השייך להקדש פטור מתרומות ומעשרות, (וכן ממתנות עניים) – ראו [[ביאור:משנה פאה פרק ד#משנה ח|פאה ד ח;]] אבל אם כבר מירח את התבואה בגורן, ובכך התחייב בתרומות ומעשרות – אינו נפטר מהם ע"י ההקדשה, וראו [[ביאור:ספרי דברים/שופטים/יח#פיסקה קסו|ספרי דברים קסו,]] שפרשו את הפסוק מדברים כעוסק בתרומה.}}רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: בָּא הַכָּתוּב לְלַמֶּדְךָ עַל מַקְדִּישׁ עֲרֵמָתוֹ עַד שֶׁלֹּא מֵרַח, שֶׁהוּא פָּטוּר מִן הַתְּרוּמָה וּמִן הַמַּעַשְׂרוֹת. אוֹ אַף מִשֶּׁמֵּרַח? תַּלְמוּד לוֹמַר "רֵאשִׁית דְּגָנְךָ תִּירֹשְׁךָ וְיִצְהָרֶךָ... תִּתֶּן לוֹ" ([[דברים יח ד]]). {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה תרומות פרק ד#משנה ה|תרומות ד ה.]]}}רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: בָּא הַכָּתוּב לְלַמֶּדְךָ שֶׁאִם בָּא לַעֲשׂוֹת כָּל גָּרְנוֹ תְּרוּמָה – רַשַּׁאי, וּבִלְבַד שֶׁיְּשַׁיֵּר מִקְצָת. {{הע-שמאל|החובה לתת תרומה חלה גם על פירות וירקות וכו', ולא רק על התבואה. בשלושה תחומים חמורה התרומה מהמעשר: היא נאכלת רק ע"י הכהנים ובני ביתם, ולא ע"י הבעלים; היא חלה גם על ראשית הגז, ולא רק על היבול מהצומח; והיא כרוכה בהעברת הבעלות לכהן, לפיכך מטרתה אינה רק חינוכית אלא גם כלכלית. וראו [[ביאור:ספרי דברים/ראה/יג-יד#פיסקה קה|ספרי דברים קה,]] שם מרבים את תחולת המעשרות, ומכאן בדרך קל וחומר מוכיחות הדרשות שלפנינו שגם תחולת התרומה רחבה. נראה שיש לפנינו גם דרשה מוסתרת על "'''וכל''' תרומה '''לכל''' קדשי בני ישראל".}}'''"וְכָל תְּרוּמָה לְכָל קָדְשֵׁי בְנֵי יִשְׂרָאֵל"''' – בָּא הַכָּתוּב וְלִמֵּד עַל הַתְּרוּמָה, שֶׁתְּהֵא נוֹהֶגֶת בַּכֹּל. אִיסִי בֶּן עֲקִיבָא אוֹמֵר: אִם מַעֲשֵׂר, הַקַּל, הֲרֵי הוּא נוֹהֵג בַּכֹּל; תְּרוּמָה, חֲמוּרָה, אֵינוֹ דִין שֶׁתְּהֵא נוֹהֶגֶת בַּכֹּל? דָּבָר אַחֵר: אִם מַעֲשֵׂר, הַקַּל, שֶׁאֵינוֹ נוֹהֵג בְּרֵאשִׁית הַגֵּז – הֲרֵי הוּא נוֹהֵג בַּכֹּל; תְּרוּמָה, חֲמוּרָה, אֵינוֹ דִין שֶׁנּוֹהֶגֶת בַּכֹּל? אִיסִי בֶּן מְנַחֵם אוֹמֵר: אִם מַעֲשֵׂר שֵׁנִי, שֶׁאֵינוֹ בָּא אֶלָּא "לְמַעַן תִּלְמַד לְיִרְאָה" ([[דברים יד כג]]) – הֲרֵי הוּא נוֹהֵג בַּכֹּל; תְּרוּמָה, חֲמוּרָה, דִּין הוּא שֶׁתְּהֵא נוֹהֶגֶת בַּכֹּל! {{הע-שמאל|מפרש את ה"תרומה" כבכורים, הניתנים כמוה לכהן; וראו גם [[ביאור:משנה בכורים פרק ב|בכורים ב א.]] על הכהן להגיע לגורן ולקחת את התרומה, ואילו הביכורים מובאים ("מוקרבים") אליו לירושלים.}}'''"אֲשֶׁר יַקְרִיבוּ לַכֹּהֵן, לוֹ יִהְיֶה"'''. רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: וְכִי תְּרוּמָה מַקְרִיבִים לַכֹּהֵן? מַה תַּלְמוּד לוֹמַר "אֲשֶׁר יַקְרִיבוּ לַכֹּהֵן"? לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר "רֵאשִׁית בִּכּוּרֵי אַדְמָתְךָ תָּבִיא בֵּית ה' אֱלֹהֶיךָ" ([[שמות כג יט]]), אֲבָל לֹא שָׁמַעְנוּ מַה יַּעֲשֶׂה בָּהֶם, – תַּלְמוּד לוֹמַר '''"אֲשֶׁר יַקְרִיבוּ לַכֹּהֵן, לוֹ יִהְיֶה"''', בָּא הַכָּתוּב וְלִמֵּד עַל הַבִּכּוּרִים, שֶׁיֵּהוּ נְתוּנִים לַכֹּהֲנִים. }} ===פיסקה ו=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| '''על במדבר ה י''' {{הע-שמאל|המצב הרגיל הוא שהקדשים נאכלים ע"י הבעלים, ואילו המתנות לכהנים הם היוצא-דופן, למרות שרוב הקדשים – חוץ מהששה המפורטים כאן – מגיעים בסופו של דבר לידי הכהנים.}}'''"וְאִישׁ אֶת קָדָשָׁיו לוֹ יִהְיוּ"''' ([[במדבר ה י]]). כָּל הַקֳּדָשִׁים הָיוּ בִּכְלָל, שֶׁנֶּאֱמַר: '''"וְאִישׁ אֶת קָדָשָׁיו לוֹ יִהְיוּ"'''. מָשַׁךְ הַכָּתוּב כָּל הַקֳּדָשִׁים וּנְתָנָן לַכֹּהֲנִים, וְלֹא שִׁיֵּר מֵהֶם אֶלָּא תּוֹדָה וּשְׁלָמִים וְהַפֶּסַח וּמַעְשַׂר בְּהֵמָה וּמַעְשֵׂר שֵׁנִי וְנֶטַע רְבָעִי – שֶׁיִּהְיוּ לַבְּעָלִים. {{הע-שמאל|כהן המביא קרבן, גם שלא בזמן המשמרת שלו – רשאי להקריב אותו בעצמו, אם הוא כשר לעבודה – והוא זוכה במתנות הקשורות לקרבן ובעור הבהמה; וראו [[ביאור:ספרי דברים/שופטים/יח#פיסקה קסח|ספרי דברים קסח,]] המגביל את זכות הכהן להקריב שלא במשמרתו, אבל עדיין זכותו היא להקריב את קרבנו שלו; וראו [[ביאור:תוספתא/מנחות/יג#ג|תוספתא מנחות יג ג.]]}}'''"וְאִישׁ אֶת קָדָשָׁיו לוֹ יִהְיוּ"''', מִיכָּן אַתָּה אוֹמֵר: כֹּהֵן שֶׁהִקְרִיב אֶת הַזֶּבַח אֲפִילּוּ בְּמִשְׁמָר אַחֵר, הֲרֵי הוּא שֶׁלּוֹ וַעֲבוֹדָתוֹ שֶׁלּוֹ. {{הע-שמאל|שלוש דרשות העוסקות בגורלם של פירות השנה הרביעית מהנטיעה, המכונים 'נטע רבעי'. התשובה אינה מופיעה בתורה בפירוש. ההלכה היא שהם נאכלים בירושלים ע"י הבעלים – ראו [[ביאור:משנה מעשר שני פרק ה#משנה ב|מע"ש ה ב-ד.]] ר' מאיר לומד זאת מהפסוק שלנו. ר' ישמעאל לומד את ההלכה הזאת מהיקש למעשר שני, הדומה לנטע רבעי בשלוש דרכים, יותר מהדמיון בין נטע רבעי לתרומה, לביכורים או לבכור בהמה (שלשתם ניתנים לכהן), שהוא בדרך אחת או שתים. ר' יהושע לומד את השייכות של נטע רבעי לבעלים מהפסוק העוקב – [[ויקרא יט כה]], ובו המילה "להוסיף", המוכיחה שכבר בשנה הרביעית היו הפירות רכוש הבעלים.}}'''"וְאִישׁ אֶת קָדָשָׁיו לוֹ יִהְיוּ"''', לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר: "וּבַשָּׁנָה הָרְבִיעִת יִהְיֶה כָּל פִּרְיוֹ קֹדֶשׁ הִלּוּלִים לַה'" ([[ויקרא יט כד]]) – קֹדֶשׁ לַבְּעָלִים, אוֹ קֹדֶשׁ לַכֹּהֲנִים? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"וְאִישׁ אֶת קָדָשָׁיו לוֹ יִהְיוּ"'''; בְּנֶטַע רְבָעִי הַכָּתוּב מְדַבֵּר, שֶׁיְּהֵא לַבְּעָלִים, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. {{הע-שמאל|הכינוי "קדש" לעניין מע"ש ראו [[דברים כו יג]], וראו גם [[ביאור:משנה מעשר שני פרק ה#משנה י|מע"ש ה י.]] לעניין נטע רבעי ראו [[ויקרא יט כד]]. לעניין תרומה ראו [[במדבר יח יט]]. לעניין בכורות הבהמה ראו [[שמות יג יב]].}}רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: קֹדֶשׁ לַבְּעָלִים. אַתָּה אוֹמֵר קֹדֶשׁ לַבְּעָלִים; אוֹ קֹדֶשׁ לַכֹּהֲנִים? הֲרֵי אַתָּה דָּן: מַעֲשֵׂר שֵׁנִי קָרוּי קֹדֶשׁ, וְנֶטַע רְבָעִי קָרוּי קֹדֶשׁ. אִם לָמַדְתִּי לְמַעֲשֵׂר שֵׁנִי, שֶׁאֵינוֹ אֶלָּא שֶׁל בְּעָלִים – אַף נֶטַע רְבָעִי לֹא יְהֵא אֶלָּא שֶׁל בְּעָלִים. וַהֲרֵי תְּרוּמָה תּוֹכִיחַ, שֶׁקְּרוּיָה קֹדֶשׁ וְאֵינָהּ אֶלָּא שֶׁל כֹּהֲנִים! וְהִיא תּוֹכִיחַ לְנֶטַע רְבָעִי, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁקָּרוּי קֹדֶשׁ, לֹא יְהֵא אֶלָּא שֶׁל כֹּהֲנִים! אָמַרְתָּ הֶפְרֵשׁ: מַעֲשֵׂר שֵׁנִי טָעוּן {{ב|הֲבָאַת מָקוֹם,|העלאה לירושלים}} וְנֶטַע רְבָעִי טָעוּן הֲבָאַת מָקוֹם. אִם לָמַדְתִּי לְמַעֲשֵׂר שֵׁנִי שֶׁאֵינוֹ אֶלָּא שֶׁל בְּעָלִים – אַף נֶטַע רְבָעִי לֹא יִהְיֶה אֶלָּא שֶׁל בְּעָלִים! הֲרֵי בִּכּוּרִים יוֹכִיחוּ, שֶׁטְּעוּנִים הֲבָאַת מָקוֹם, וְאֵינָן אֶלָּא שֶׁל כֹּהֲנִים! וְהֵם יוֹכִיחוּ לְנֶטַע רְבָעִי, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁטָּעוּן הֲבָאַת מָקוֹם, לֹא יִהְיֶה אֶלָּא שֶׁל כֹּהֲנִים! אָמַרְתָּ הֶפְרֵשׁ: מַעֲשֵׂר שֵׁנִי קָרוּי קֹדֶשׁ וְטָעוּן הֲבָאַת מָקוֹם וּפִדְיוֹן, וְנֶטַע רְבָעִי קָרוּי קֹדֶשׁ וְטָעוּן הֲבָאַת מָקוֹם וּפִדְיוֹן. וְאַל תָּבוֹא תְּרוּמָה וְתוֹכִיחַ, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁקְּרוּיָה קֹדֶשׁ אֵינָהּ טְעוּנָה הֲבָאַת מָקוֹם, וְלֹא בִּכּוּרִים, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁטְּעוּנִים הֲבָאַת מָקוֹם אֵינָן קְרוּיִין קֹדֶשׁ! הֲרֵי בְּכוֹר שֶׁקָּרוּי קֹדֶשׁ, וְטָעוּן הֲבָאַת מָקוֹם, וְאֵינוֹ אֶלָּא שֶׁל כֹּהֲנִים! וְהוּא יוֹכִיחַ לְנֶטַע רְבָעִי, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁקָּרוּי קֹדֶשׁ וְטָעוּן הֲבָאַת מָקוֹם – לֹא יְהוּ אֶלָּא שֶׁל כֹּהֲנִים! אָמַרְתָּ הֶפְרֵשׁ: אָדוּן בִּשְׁלֹשָׁה לְשׁוֹנוֹת כְּאֶחָד: מַעֲשֵׂר שֵׁנִי קָרוּי קֹדֶשׁ וְטָעוּן הֲבָאַת מָקוֹם וּפִדְיוֹן, וְנֶטַע רְבָעִי קָרוּי קֹדֶשׁ וְטָעוּן הֲבָאַת מָקוֹם וּפִדְיוֹן. וְאַל תּוֹכִיחַ תְּרוּמָה, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁקְּרוּיָה קֹדֶשׁ אֵינָהּ טְעוּנָה הֲבָאַת מָקוֹם, וְלֹא בִּכּוּרִים, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁטְּעוּנִים הֲבָאַת מָקוֹם אֵינָן קְרוּיִין קֹדֶשׁ, וְלֹא בְכוֹר, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁקָּרוּי קֹדֶשׁ וְטָעוּן הֲבָאַת מָקוֹם אֲבָל אֵין לָהֶם פִּדְיוֹן. אֶלְמוֹד דָּבָר מִדָּבָר וְאָדוּן דָּבָר מִדָּבָר. אֶלְמוֹד דָּבָר שֶׁשָּׁוֶה בִּשְׁלֹשָׁה דְּרָכִים מִדָּבָר שֶׁשָּׁוֶה בִּשְׁלֹשָׁה דְּרָכִים, וְאַל אֶלְמוֹד דָּבָר הַשָּׁוֶה בִּשְׁלֹשָׁה דְּרָכִים מִדָּבָר שֶׁלֹּא שָׁוֶה בִּשְׁלֹשָׁה דְּרָכִים, אֶלָּא בְּדֶרֶךְ אֶחָד אוֹ בִּשְׁנַיִם. אִם לָמַדְתִּי לְמַעֲשֵׂר שֵׁנִי, שֶׁאֵינוֹ אֶלָּא שֶׁל בְּעָלִים – אַף נֶטַע רְבָעִי לֹא יְהֵא אֶלָּא שֶׁל בְּעָלִים. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: "קֹדֶשׁ" – שֶׁל בְּעָלִים. אַתָּה אוֹמֵר קֹדֶשׁ שֶׁל בְּעָלִים, אוֹ קֹדֶשׁ לַכֹּהֲנִים? תַּלְמוּד לוֹמַר: "וּבַשָּׁנָה הַחֲמִישִׁת תֹּאכְלוּ אֶת פִּרְיוֹ לְהוֹסִיף לָכֶם תְּבוּאָתוֹ" ([[ויקרא יט כה]]). לְמִי מוֹסִיפִים? – לְמִי שֶׁכְּבָר נָתְנוּ לוֹ. {{הע-שמאל|למרות שרוב הקדשים הם זכותם של הכהנים, יש בהם זיקה לבעלים: זכותו של הבעלים להחליט לאיזה מהכהנים הוא נותן אותם, ואף ליהנות מזכותו זו. רק במקרה המיוחד של גזל הגר אין אחד מהכהנים זוכה בהחזר ובחומש, אלא הם מתחלקים בין כל כהני המשמרת, כאמור לעיל פיסקה ד; והשוו [[ביאור:תוספתא/מנחות/יג#ד|תוספתא מנחות יג ד,]] שגדולי הכהונה היו נוטלים את הקדשים בזרוע.}}'''"וְאִישׁ אֶת קָדָשָׁיו לוֹ יִהְיוּ"''', לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר: "כֹּל תְּרוּמַת הַקֳּדָשִׁים אֲשֶׁר יַקְדִּישׁוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" ([[במדבר יח יט]]), שׁוֹמֵעַ אֲנִי יִטְּלוּם בִּזְרוֹעַ? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"וְאִישׁ אֶת קָדָשָׁיו לוֹ יִהְיוּ"'''. מַגִּיד שֶׁטּוֹבַת הֲנָאַת קָדָשִׁים לִבְעָלֵיהֶם. {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:תוספתא/פאה/ד#ג|תוספתא פאה ד ג.]] אם כבר מדד את התרו"מ ונתן לכהנים בכליהם – אינם חייבים לתת לכהנים שהגיעו אחר כך; אבל אם עוד לא העביר את התרו"מ לכליהם של הכהנים – אפילו אם מדד את התרו"מ – יכול בעל הבית לתת את התרו"מ לאיזה כהן שירצה.}}'''"וְאִישׁ אֶת קָדָשָׁיו לוֹ יִהְיוּ"'''. הֲרֵי {{ב|שֶׁמָּדַד לָהֶם בָּאָרֶץ|שבעל הבית מדד את התרו"מ}} וְנִתְוַסְּפוּ {{ב|אֲחֵרִים|כהנים אחרים}} עֲלֵיהֶם, יָכוֹל קוֹרֵא אֲנִי עָלָיו: '''"וְאִישׁ אֲשֶׁר יִתֵּן לַכֹּהֵן לוֹ יִהְיֶה"'''? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"וְאִישׁ אֶת קָדָשָׁיו לוֹ יִהְיוּ"'''! אוֹ אֲפִילּוּ מָדַד '''בַּקּוּפָּה''' וְנִתְוַסְּפוּ אֲחֵרִים עֲלֵיהֶם; קוֹרְאֵנִי עָלָיו: '''"וְאִישׁ אֶת קָדָשָׁיו לוֹ יִהְיֶה"'''? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"וְאִישׁ אֲשֶׁר יִתֵּן לַכֹּהֵן לוֹ יִהְיֶה"'''. {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה בכורות פרק ח#משנה ו|בכורות ח ו,]] כר' עקיבא: אם הבכור מת לפני 30 יום – מוציאים את סכום הפדיון מידי הכהן. אם הוא מת ביום ה-30 – אין מוציאים אותו מידו.}}רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: הֲרֵי {{ב|שֶׁפָּדָה אֶת בְּנוֹ בְּתוֹךְ שְׁלֹשִׁים יוֹם וָמֵת,|הבכור נפדה אבל מת לפני שמלאו לו 30 יום}} יָכוֹל קוֹרֵא אֲנִי עָלָיו: '''"אִישׁ אֲשֶׁר יִתֵּן לַכֹּהֵן לוֹ יִהְיֶה"'''? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"וְאִישׁ אֶת קָדָשָׁיו לוֹ יִהְיוּ"'''. {{ב|לְאַחַר שְׁלֹשִׁים יוֹם|אם הבכור מת ביום השלושים}} – אֵין מוֹצִיאִין מִיַּד כֹּהֵן; וְקוֹרֵא אֲנִי עָלָיו: '''"אִישׁ אֲשֶׁר יִתֵּן לַכֹּהֵן לוֹ יִהְיֶה"'''. }} ===פיסקה ז=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| '''על במדבר ה יב-יד''' {{הע-שמאל|אם יש לבעל עד שאשתו נבעלה – הוא חייב לגרש אותה, למרות שאין שני עדים, ולכן אין מוציאים אותה להורג; וראו [[ביאור:משנה סוטה פרק ו#משנה ב|סוטה ו ב.]] אבל אם יש לו רק עדים שהאשה נסתרה עם אדם חשוד, ולא יותר – הוא משקה אותה במים מרים.}}'''"דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם אִישׁ אִישׁ כִּי תִשְׂטֶה אִשְׁתּוֹ"''' ([[במדבר ה יב]]), לָמָּה נֶאֶמְרָה פָּרָשָׁה זוֹ? לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר "כִּי יִקַּח אִישׁ אִשָּׁה וּבְעָלָהּ" ([[דברים כד א]]) וְגוֹ', לֹא שָׁמַעְנוּ אֶלָּא בִּזְמַן {{ב|שֶׁיֵּשׁ לוֹ עֵדִים וְהִתְרוּ בָּהּ|שיש לו עדים שקנא לה והוכחה שאכן נבעלה לאותו אדם}} – שֶׁיּוֹצְאָה מִמֶּנּוּ בְּגֵט. אֲבָל סָפֵק נִבְעֲלָה, סָפֵק לֹא נִבְעֲלָה, לֹא שָׁמַעְנוּ מַה יַּעֲשֶׂה לָהּ. תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם אִישׁ אִישׁ כִּי תִשְׂטֶה אִשְׁתּוֹ"''', הֲרֵי הַכָּתוּב זוֹקְקָהּ שֶׁתְּהֵא שׁוֹתָה הַמַּיִם הַמָּרִים. לְכָךְ נֶאֶמְרָה הַפָּרָשָׁה! {{הע-שמאל|אשה שהיתה חשודה פעמיים שותה מים מרים פעמיים, כשם שגבר יכול להשקות את אשתו כמה פעמים.}}'''"אִישׁ אִישׁ"''' – לַעֲשׂוֹת אִשָּׁה כְּאִישׁ, דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא. {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה סוטה פרק ד|סוטה ד א.]] לעניין עקביא בן מהללאל ראו שני הסברים [[ביאור:משנה עדיות פרק ה#משנה ו|בעדיות ה ו:]] שמעיה ואבטליון היו בעצמם גרים ועקביא פקפק בכשרותם, או שטען שהם לא השקו את השפחה המשוחררת מים אמיתיים.}}'''"כִּי תִשְׂטֶה אִשְׁתּוֹ"''' – בִּרְאוּיָה לְאִישׁוּת הַכָּתוּב מְדַבֵּר; לְהוֹצִיא אַלְמָנָה לְכֹהֵן גָּדוֹל, גְּרוּשָׁה וַחֲלוּצָה לְכֹהֵן הֶדְיוֹט, וּכְדִבְרֵי עֲקַבְיָא בֶן מַהֲלַלְאֵל – אַף הַמְּשֻׁחְרֶרֶת וְהַגִּיּוֹרֶת. אָמְרוּ לוֹ: וַהֲרֵי כַּרְכְּמִית שִׁפְחָה מְשֻׁחְרֶרֶת הָיְתָה בִּירוּשָׁלַיִם, וְהִשְׁקוּהָ שְׁמַעְיָה וְאַבְטַלְיוֹן! כַּלָּשׁוֹן הַזֶּה אָמַר לָהֶם: "דֻּגְמָה הִשְׁקוּהָ"! וְנִדּוּהוּ, וּמֵת בְּנִדּוּיוֹ, וְסָקְלוּ בֵּית דִּין אֶת אֲרוֹנוֹ. '''"וּמָעֲלָה בוֹ מָעַל"''', מְעִילָה עַל דְּבַר עֶרְוָה! אוֹ מְעִילָה עַל דְּבַר מָמוֹן? – כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר '''"וְשָׁכַב אִישׁ אֹתָהּ שִׁכְבַת זָרַע"''', הֲרֵי מְעִילָה עַל דְּבַר עֶרְוָה, וְלֹא מְעִילָה עַל דְּבַר מָמוֹן. {{הע-שמאל|ראו גם לעיל פיסקה ב: האשה כופרת בסמכותו של בעלה.}}'''"וּמָעֲלָה בוֹ מָעַל"''', אֵין מְעִילָה בְּכָל מָקוֹם אֶלָּא שִׁקּוּר. וְכֵן הוּא אוֹמֵר "וַיִּמְעֲלוּ בֵּאלֹהֵי אֲבֹתֵיהֶם" ([[דברי הימים א ה כה]]), וְאוֹמֵר "וַיִּמְעֲלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מַעַל בַּחֵרֶם" ([[יהושע ז א]]), וְאוֹמֵר "וַיָּמָת שָׁאוּל בְּמַעֲלוֹ אֲשֶׁר מָעָל" ([[דברי הימים א י יג]]), וְכֵן הוּא אוֹמֵר בְּעֻזִּיָּה מֶלֶךְ יְהוּדָה: "צֵא מִן הַמִּקְדָּשׁ כִּי מָעַלְתָּ" ([[דברי הימים ב כו יח]]), וְאוֹמֵר '''"וּמָעֲלָה בוֹ מָעַל"''', הָא אֵין מְעִילָה בְּכָל מָקוֹם אֶלָּא שִׁקּוּר. {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה סוטה פרק ד#משנה ד|סוטה ד ד,]] [[ביאור:תוספתא/סוטה/ה#ג|ותוספתא סוטה ה ג.]]}}'''"וְשָׁכַב אִישׁ"''' ([[במדבר ה יג]]) – לְהוֹצִיא אֶת הַקָּטָן, שֶׁאֵינוֹ אִישׁ. {{הע-שמאל|אם נאפה – הרי היא אסורה לבעלה; לכאורה קל וחומר שאם בעלה שכב עם אחותה, נאסר עליו לשכב עם אשתו, כי איסור אחות האשה בתוקף כל חייה של האשה, ואילו איסור הניאוף מתבטל אם גירש אותה. הדרשה מציגה את הביטוי "ושכב איש אותה" כעוסק בבעל ולא באיש שבו קינא הבעל.}}'''"אֹתָהּ"''' – וְלֹא אֶת אֲחוֹתָהּ; שֶׁהָיָה בַּדִּין: אִם כְּשֶׁבָּא אִסּוּר הַקַּל עַל אִסּוּר הַקַּלָּה, אָסַר אֶת אוֹסְרוֹ, כְּשֶׁבָּא אִסּוּר חָמוּר עַל אִסּוּר חֲמוּרָה, אֵינוֹ דִין שֶׁהוּא אוֹסֵר {{ב|אֶת אוֹסְרוֹ|את האשה על בעלה}}? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"אֹתָהּ"''', וְלֹא אֶת אֲחוֹתָהּ. {{הע-שמאל|קל וחומר נוסף דומה לקודמו; אם הבעל שכב עם חמותו לא נאסרה עליו אשתו, למרות הק"ו לכאורה, שנאמר 'אותה'. הניאוף, למרות שהוא ניתן להתרה ע"י גט, ולמרות שענשו חניקה ולא שריפה, הוא חמור יותר משאר העריות ורק הוא אוסר את האשה על בעלה.}}אַבָּא חָנִין אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבִּי אֱלִיעֶזֶר: '''"אֹתָהּ"''' – וְלֹא אֶת חֲמוֹתָהּ; '''"אֹתָהּ"''' – וְלֹא אֶת הָעֶרְוָה. שֶׁהָיָה בַּדִּין: וּמָה אִם בְּמָקוֹם שֶׁאֵין הָאוֹסֵר אוֹסֵר כָּל יָמָיו, כְּשֶׁבָּא אִסּוּר הַקַּל עַל אִסּוּר הַקַּלָּה – אָסַר אֶת אוֹסְרָיו, מָקוֹם שֶׁהָאוֹסֵר אוֹסֵר כָּל יָמָיו, כְּשֶׁבָּא אִסּוּר חָמוּר עַל אִסּוּר חֲמוּרָה, אֵינוֹ דִין שֶׁהוּא אוֹסֵר אֶת אוֹסְרָיו? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"אֹתָהּ"''' וְלֹא אֶת חֲמוֹתָהּ; '''"אֹתָהּ"''' – וְלֹא הָעֶרְוָה. {{הע-שמאל|עיוור אינו יכול לקנא לאשתו.}}'''"וְנֶעְלַם מֵעֵינֵי אִישָׁהּ"''' – לְהוֹצִיא אֶת הַסּוּמָא. {{הע-שמאל|הבעל אינו רשאי להשקות את האשה אם ידע שהיא מנאפת.}}'''"וְנֶעְלַם מֵעֵינֵי אִישָׁהּ"''' – וְלֹא שֶׁיְּהֵא בַּעַל רוֹאֶה וּמְעַמְעֵם. הָא אִם יָדַע בָּהּ בַּעֲלָהּ – אֵין רַשַּׁאי לְהַעֲרִים עָלֶיהָ וּלְהַשְׁקוֹתָהּ. {{הע-שמאל|אמנם חכמים המליצו על גירוש האשה אם נפוצה שמועה – אפילו בלי עדים – על ניאוף (ראו [[ביאור:משנה סוטה פרק ו|סוטה ו א]]); אבל אין היא אסורה לבעלה. וראו [[ביאור:תוספתא/סוטה/ה#ה|תוספתא סוטה ה ה,]] שר' מאיר מציג את דברי חכמים הממליצים לגרשה כהמלצה בלבד. לפי הפשט האשה חשודה שנטמאה כאשר נסתרה, ואילו לפי הדרשה היא הותרתה בידי בעלה ("קינוי") ונסתרה עם האדם שבעלה חושד בו, וסביר ביותר שאכן נטמאה איתו. חז"ל מצביעים על האשה כאשמה בוודאות, עם עדים – לפחות בעצם ההיסתרות עם החשוד, ולא רק כחשודה גרידא.}}'''"וְנִסְתְּרָה וְהִיא נִטְמָאָה"''', אֵין עֵדִים לְטֻמְאָה, אֲבָל יֵשׁ עֵדִים לִסְתִירָה. אוֹ אֵין עֵדִים לְטֻמְאָה וְלֹא לִסְתִירָה? אִם אָמַרְתָּ כֵּן, אַף הִיא מֻתֶּרֶת לְבַעֲלָהּ! הָא אֵין עָלֶיךָ לוֹמַר כַּלָּשׁוֹן הָאַחֲרוֹן, אֶלָּא כַּלָּשׁוֹן הָרִאשׁוֹן: וְנִסְתְּרָה אֵין עֵדִים – לְטֻמְאָה, אֲבָל יֵשׁ עֵדִים לִסְתִירָה. {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:תוספתא/סוטה/א|תוספתא סוטה א א,]] וראו בביאור שם הצעות למשמעות השיעורים הללו. כמובן שלפי הפשט אין משמעות לזמן שבו היא נסתרה מבעלה, שהרי לא מדובר בסתירה עם החשוד אלא בזמן שבו בעלה פשוט אינו יודע היכן היא ועצם המצב הזה מעורר את חשדו.}}'''"וְנִסְתְּרָה"''', אֲבָל לֹא שָׁמַעְנוּ שִׁעוּר סְתִירָה כַּמָּה? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"וְנִסְתְּרָה וְהִיא נִטְמָאָה"''', סְתִירָה כְּדֵי טֻמְאָה: כְּדֵי לְהַקִּיף דֶּקֶל, דִּבְרֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: כְּדֵי מְזִיגַת הַכּוֹס. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: כְּדֵי לִשְׁתּוֹתוֹ. בֶּן עַזַּאי אוֹמֵר: כְּדֵי לִצְלוֹת בֵּיצָה. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: כְּדֵי לִגְמֹתָהּ. רַבִּי יְהוּדָה בֶּן בְּתֵירָה אוֹמֵר: כְּדֵי לִגְמֹת שָׁלֹשׁ בֵּיצִים זוֹ אַחַר זוֹ. {{הע-שמאל|בניגוד [[ביאור:משנה סוטה פרק ו#משנה ב|לסוטה ו ב,]] וראו שם גם משנה ג: לפי המדרש, אם אין שני עדים על טומאה – היא שותה. העיקרון של צורך בשני עדים גובר על הביטוי "עד", שנראה כ"כל עדות שיש בה"!}}'''"וְעֵד אֵין בָּהּ"''', בִּשְׁנֵי עֵדִים הַכָּתוּב מְדַבֵּר. אוֹ אֵינוֹ מְדַבֵּר אֶלָּא בְּעֵד אֶחָד? תַּלְמוּד לוֹמַר: "לֹא יָקוּם עֵד אֶחָד בְּאִישׁ לְכָל עָוֹן וּלְכָל חַטָּאת" ([[דברים יט טו]]), שֶׁאֵין תַּלְמוּד לוֹמַר 'אֶחָד', אֶלָּא זֶה בָּנָה אָב: כָּל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר "עֵד" הֲרֵי הוּא בִּכְלַל שְׁנַיִם, עַד שֶׁיִּפְרֹט לְךָ הַכָּתוּב 'אֶחָד'. {{הע-שמאל|אשת איש שנאנסה – אינה שותה ואם בעלה אינו כהן – מותרת לבעלה; ראו [[ביאור:משנה כתובות פרק ד#משנה ח|כתובות ד ח.]] אבל אם בעלה כהן – עליו לגרשה. דורש 'נתפשה' – נאנסה, ראו [[דברים כב כח]].}}'''"וְהִיא לֹא נִתְפָּשָׂה"''' – לְהוֹצִיא אֶת הָאֲנוּסָה. {{הע-שמאל|דיני הטומאה אינם תלויים באונס, ואם אשת כהן '''נטמאה,''' גם באונס – אינה יכולה לאכול תרומה; קל וחומר שאם '''נבעלה''' באונס היא אסורה לבעלה. אבל אשת ישראל מותרת לו.}}אוֹ בֵּין בְּיִשְׂרָאֵל וּבֵין בִּכְהֻנָּה? אָמַרְתָּ: אִם הַמְטַמְּאָה טֻמְאָה קַלָּה עָשָׂה בָהּ אֹנֶס כְּרָצוֹן בִּכְהֻנָּה, סוֹטָה, חֲמוּרָה, דִּין הוּא שֶׁנַּעֲשֶׂה אֹנֶס כְּרָצוֹן בִּכְהֻנָּה. {{הע-שמאל|הקינוי עשוי להיות חובה, כדברי ר' אליעזר – כצורה בריאה של תקשורת וניקוי החשדות – ועלול גם להיות ביטוי של השתלטות של הבעל על אשתו ועל מעשיה, מתוך תאוות שילטון גרידא. יתכן שזאת הסיבה למחלוקת.}}'''"וְעָבַר עָלָיו רוּחַ קִנְאָה וְקִנֵּא אֶת אִשְׁתּוֹ"''' ([[במדבר ה יד]]) – רְשׁוּת, דִּבְרֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: חוֹבָה. {{הע-שמאל|ר' עקיבא קורא את הביטוי 'נטמאה' גם כפשוטו, כמצב ודאי של האשה עוד לפני שנבדקה במקדש – ואוסר על אשת כהן שנחשדה בניאוף לאכול תרומה, וראו [[ביאור:משנה סוטה פרק א#משנה ב|סוטה א ב.]] ר' ישמעאל לומד את האיסור הזה מעצם האיסור על יחסי מין עם בעלה הכהן, ולומד קל וחומר מגרושה, שאיסורה לבעלה זמני – אבל לכהן נאסרה לעולם. והשוו [[ביאור:משנה סוטה פרק ה|סוטה ה א,]] שם דורש ר' עקיבא רק שתי פעמים 'נטמאה' – לבעלה ולבועלה.}}'''"אוֹ עָבַר עָלָיו רוּחַ קִנְאָה וְקִנֵּא אֶת אִשְׁתּוֹ, וְהִיא לֹא נִטְמָאָה"''', רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: מַה תַּלְמוּד לוֹמַר 'נִטְמָאָה', 'נִטְמָאָה' שָׁלֹשׁ פְּעָמִים? אֶלָּא טְמֵאָה לַבַּעַל, וּטְמֵאָה לַבּוֹעֵל, וּטְמֵאָה לִתְרוּמָה. רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: אֵינוֹ צָרִיךְ! וּמָה אִם גְּרוּשָׁה קַלָּה, שֶׁמֻּתֶּרֶת לַחֲזֹר לִמְגָרְשָׁהּ בְּיִשְׂרָאֵל, פְּסוּלָה מִן הַכְּהֻנָּה, סוֹטָה, חֲמוּרָה, דִּין הוּא שֶׁתְּהֵא פְּסוּלָה מִן הַכְּהֻנָּה! {{הע-שמאל|למרות שאין עדי טומאה האשה אסורה לבעלה, בגלל הספק; כלומר עשה ספק כודאי, למרות שאם נאנסה היא מותרת. טומאת שרץ תקפה גם באונס, ומכאן שגם ספק טומאת שרץ דינה כודאי; אבל הסוטה נסתרה ברשות היחיד, ויש בה דעת להישאל אם נבעלה או לא, ומכאן שגם בספק שרץ יש לטמא דווקא ברשות היחיד ובתנאי שהאשה אינה שוטה ויודעת אם נבעלה או לא. וראו גם [[ביאור:תוספתא/טהרות/ו#י|תוספתא טהרות ו י.]]}}מַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''"וְהִיא נִטְמָאָה"''' '''"וְהִיא לֹא נִטְמָאָה"'''? אִם הִיא טְמֵאָה, לָמָּה אֵינוֹ מַשְׁקֶה? וְאִם טְהוֹרָה הִיא, לָמָּה הוּא מַשְׁקֶה? אֶלָּא בָּא הַכָּתוּב לְלַמֶּדְךָ, שֶׁלְּעוֹלָם אֵין מַשְׁקִים אֶלָּא עַל הַסָּפֵק. וּמִיכָּן אַתָּה דָן לְשֶׁרֶץ: וּמָה אִם בְּמָקוֹם שֶׁלֹּא עָשָׂה אֹנֶס כְּרָצוֹן, עָשָׂה סָפֵק כְּוַדַּאי, כָּאן, שֶׁעָשָׂה אֹנֶס כְּרָצוֹן – דִּין הוּא שֶׁנַּעֲשֶׂה סָפֵק כְּוַדַּאי. וּמַה כָּאן רְשׁוּת הַיָּחִיד – אַף לְהַלָּן רְשׁוּת הַיָּחִיד; מַה כָּאן דָּבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ דַּעַת לִישָּׁאֵל – אַף לְהַלָּן דָּבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ דַּעַת לִישָּׁאֵל. מִיכָּן אָמְרוּ: סְפֵק טֻמְאָה בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד – סְפֵקוֹ טָמֵא; סְפֵק טֻמְאָה בִּרְשׁוּת הָרַבִּים – סְפֵקוֹ טָהוֹר. אֶת שֶׁיֵּשׁ בּוֹ דַּעַת לִישָּׁאֵל – סְפֵקוֹ טָמֵא, וְאֶת שֶׁאֵין בּוֹ דַּעַת לִישָּׁאֵל – סְפֵקוֹ טָהוֹר! }} ===פיסקה ח=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| '''על במדבר ה טו''' {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה סוטה פרק א#משנה ג|סוטה א ג]] [[ביאור:תוספתא/סוטה/א#ב|ותוספתא שם א ב.]] יתכן שהטעם האחרון אינו תלוי בזה שלפניו, והסיבה לכך שלא נחשדו על הנידות היא כי הדבר דוחה, ולא בגלל שיש לדבר היתר.}}'''"וְהֵבִיא הָאִישׁ אֶת אִשְׁתּוֹ אֶל הַכֹּהֵן"''' ([[במדבר ה טו]]): מִן הַתּוֹרָה הָאִישׁ מֵבִיא אֶת אִשְׁתּוֹ אֶל הַכֹּהֵן, אֶלָּא אָמְרוּ מוֹסְרִים לוֹ שְׁנֵי תַלְמִידֵי חֲכָמִים בַּדֶּרֶךְ, שֶׁלֹּא יָבֹא עָלֶיהָ. וְרַבִּי אוֹמֵר: בַּעֲלָהּ נֶאֱמָן עָלֶיהָ, מִקַּל וָחֹמֶר: וּמַה נִדָּה, שֶׁחַיָּבִים עַל בִּיאָתָהּ כָּרֵת – בַּעֲלָהּ נֶאֱמָן עָלֶיהָ. סוֹטָה, שֶׁאֵין חַיָּבִים עַל בִּיאָתָהּ כָּרֵת – אֵינוֹ דִין שֶׁיְּהֵא בַעֲלָהּ נֶאֱמָן עָלֶיהָ? אָמְרוּ לוֹ: כָּל שֶׁכֵּן! הוֹאִיל וְאֵין חַיָּבִים עַל בִּיאָתָהּ כָּרֵת – לֹא יְהֵא בַעֲלָהּ נֶאֱמָן עָלֶיהָ. דָּבָר אַחֵר: לֹא, אִם אָמַרְתָּ בְּנִדָּה, שֶׁיֵּשׁ לָהּ הֶתֵּר אַחַר אִסּוּרָהּ; תֹּאמַר בְּסוֹטָה, שֶׁאֵין לָהּ הֶתֵּר אַחַר אִסּוּרָהּ? דָּבָר אַחֵר: נֶחְשְׁדוּ יִשְׂרָאֵל עַל הַסּוֹטוֹת, וְלֹא נֶחְשְׁדוּ עַל הַנִּדּוֹת. {{הע-שמאל|ר' יהודה מחייב את הבעל לשלם את כל חובות האשה למקדש, וראו גם [[ביאור:משנה נגעים פרק יד#משנה יב|נגעים יד יב;]] חכמים מסכימים עימו, אבל מאפשרים לבעל לנכות (מקיץ) לה מכתובתה קרבנות שאינם משפחתיים, מתוך מחשבה שאחרי הטקס מן הסתם יגרש אותה – למרות שאינו חייב לעשות כך.}}'''"וְהֵבִיא אֶת קָרְבָּנָהּ עָלֶיהָ"''' – כָּל קָרְבָּן שֶׁעָלֶיהָ, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: קָרְבָּן שֶׁמַּכְשִׁירָהּ לוֹ, כְּגוֹן זָבָה וְיוֹלֶדֶת – הֲרֵי זֶה מֵבִיא מִשֶּׁלּוֹ, וְאֵין מְקִיץ מִכְּתֻבָּתָהּ. וְקָרְבָּן שֶׁאֵין מַכְשִׁירָהּ לוֹ, כְּגוֹן שֶׁקִּפְּחָה נְזִירוּת בְּרֹאשָׁהּ, אוֹ שֶׁחִלְּלָה אֶת הַשַּׁבָּת. הֲרֵי זֶה מֵבִיא מִשֶּׁלּוֹ – וּמְקִיץ מִכְּתֻבָּתָהּ. '''"עֲשִׂירִת הָאֵיפָה"''' – אֶחָד מֵעֲשָׂרָה בָּאֵיפָה. {{הע-שמאל|למרות שאין וודאות שהסוטה חטאה, ואילו חטאת מביאים כשיש וודאות כזאת – דווקא קרבן הסוטה הוא מקמח שעורים, כי חז"ל עיצבו את הטקס כעונש ולא כבירור האמת.}}'''"קֶמַח"''', לָמָּה נֶאֱמַר? שֶׁהָיָה בַּדִּין: הוֹאִיל וּמִנְחַת חוֹטֵא בָּאָה עַל חֵטְא, וְזוֹ בָּאָה עַל חֵטְא; אִם לָמַדְתִּי לְמִנְחַת חוֹטֵא שֶׁאֵינָהּ בָּאָה אֶלָּא סֹלֶת – אַף זוֹ לֹא תָבוֹא אֶלָּא סֹלֶת! תַּלְמוּד לוֹמַר: קֶמַח. '''"שְׂעֹרִים"''', לָמָּה נֶאֱמַר? שֶׁהָיָה בַּדִּין: הוֹאִיל וּמִנְחַת חוֹטֵא בָּאָה עַל הַחֵטְא, וְזוֹ בָּאָה עַל הַחֵטְא, אִם לָמַדְתִּי לְמִנְחַת חוֹטֵא שֶׁאֵינָהּ בָּאָה אֶלָּא חִטִּים – אַף זוֹ לֹא תָבוֹא אֶלָּא חִטִּים! תַּלְמוּד לוֹמַר: שְׂעֹרִים. {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה סוטה פרק ב|סוטה ב א.]]}}אָמַר רַבָּן גַּמְלִיאֵל: הַנִּיחוּ לִי סוֹפְרִים וְאוֹמְרָהּ כְּמִין חֹמֶר, אֲבָל נִרְאֶה הוּא. כְּשֵׁם שֶׁמַּעֲשֶׂיהָ מַעֲשֵׂה בְהֵמָה – כָּךְ קָרְבָּנָהּ מַאֲכַל בְהֵמָה. {{הע-שמאל|אם הוסיף למנחה שמן ו/או לבונה – עבר בלאו, למרות שיכול ללקט את הלבונה.}}'''"לֹא יָשִׂים עָלֶיהָ שֶׁמֶן"''', מַגִּיד שֶׁאִם נָתַן עָלֶיהָ שֶׁמֶן – עוֹבֵר בְּ'לֹא תַעֲשֶׂה'. כְּשֵׁם שֶׁעוֹבֵר עַל שַׁמְנוֹ, כָּךְ עוֹבֵר עַל לְבוֹנָתוֹ. אָמַרְתָּ: עַל הַשֶּׁמֶן יְהֵא עוֹבֵר, שֶׁאֵין יָכוֹל לַחֲזֹר וּלְלַקְּטוֹ; עַל הַלְּבוֹנָה לֹא יְהֵא עוֹבֵר, שֶׁיָּכוֹל לַחֲזֹר וּלְלַקְּטָהּ. תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"לֹא יָשִׂים עָלֶיהָ שֶׁמֶן וְלֹא יִתֵּן עָלֶיהָ לְבֹנָה"'''. מַגִּיד שֶׁאִם נָתַן עָלֶיהָ שֶׁמֶן וּלְבוֹנָה, עוֹבֵר בְּ'לֹא תַעֲשֶׂה'. וּמִפְּנֵי מַה טַעֲמוֹ שֶׁל דָּבָר? מַגִּיד '''"כִּי מִנְחַת קְנָאֹת הוּא"'''. {{הע-שמאל|קנאה לבועל- ראו [[ביאור:משנה סוטה פרק ה|סוטה ה א.]] קנאה למעלה – ראו [[ביאור:תוספתא/סוטה/ב#ד|תוספתא סוטה ב ד.]] דורש את הריבוי 'קנאות': אמנם הבועל אינו שותה מים מרים (למטה), אבל הקנאה של הקב"ה (למעלה) תפגע גם בו!}}'''"מִנְחַת קְנָאֹת"''' – שְׁתֵּי קְנָאוֹת: כְּשֵׁם שֶׁקִּנְאָה לָהּ – כָּךְ קִנְאָה לַבּוֹעֵל, כְּשֵׁם שֶׁקִּנְאָה לְמַטָּה – כָּךְ קִנְאָה לְמַעְלָה. '''"מִנְחַת זִכָּרוֹן"''', שׁוֹמֵעַ אֲנִי זְכוּת וְחוֹבָה? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"מַזְכֶּרֶת עָו‍ֹן"'''! {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:תוספתא/סוטה/א#ז|תוספתא סוטה א ז.]]}}כָּל הַזִּכְרוֹנוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה לְטוֹבָה – וְזוֹ לְפֻרְעָנוּת, דִּבְרֵי רַבִּי טַרְפוֹן. {{הע-שמאל|לעניין מידה טובה ומידת פורענות ראו [[ביאור:משנה מכות פרק א#משנה ז|מכות א ז.]] ר' ישמעאל טוען שהמים גורמים לחשבון כללי של זכויות וחובות האשה, ולאו דווקא בשאלה אם נבעלה או לא. הוא מודה שהמים מזכירים גם זכות, אבל הזכות רק תולה את העונש ודוחה אותו, וראו גם [[ביאור:משנה סוטה פרק ג#משנה ד|סוטה ג ד,]] שמשכו את העניין לשאלת לימוד תורה לנשים. הוא דורש לפי המידה "כלל ופרט – אין בכלל אלא מה שבפרט", אבל במקרה שלפנינו הפרשנות הטכנית, שהמנחה מזכירה רק עוון – סותרת את העיקרון התיאולוגי, שמדה טובה מרובה ממדת פורענות. במקרה של סתירה כזאת אין המידה הפרשנית עומדת מול עיקרון תיאולוגי, והיא מתבטלת! הסבר אחר ואולי סביר יותר הוא שבסתירה בין קל וחומר ("מידת הדין") לבין כלל ופרט – גוברת המידה של קל וחומר, המבוססת על הגיון.}}רַבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר: אַף זוֹ לְטוֹבָה, שֶׁנֶּאֱמַר "וְאִם לֹא נִטְמְאָה הָאִשָּׁה..." ([[במדבר ה כח]]). אֵין לִי אֶלָּא '''"מַזְכֶּרֶת עָו‍ֹן"''', מַזְכֶּרֶת זְכוּת מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"מִנְחַת זִכָּרוֹן"''', מִכָּל מָקוֹם. רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: '''"מִנְחַת זִכָּרוֹן"''' – כְּלָל, '''"מַזְכֶּרֶת עָו‍ֹן"''' – פְּרָט. כְּלָל וּפְרָט – אֵין בַּכְּלָל אֶלָּא מַה שֶּׁבַּפְּרָט! אִם אוֹמֵר אַתָּה כֵן, לֹא נִמְצֵאת מִדַּת הַדִּין מְקֻפַּחַת? שֶׁהָיָה בַּדִּין לְבַעַל הַדִּין לַחֲלֹק: וְכִי אֵיזוֹ מִדָּה מְרֻבָּה, מִדַּת טוֹבָה אוֹ מִדַּת פֻּרְעָנוּת? הֱוֵי אוֹמֵר מִדַּת הַטּוֹב! אִם מִדַּת פֻּרְעָנוּת, הַמְמֹעֶטֶת, הֲרֵי הִיא '''"מַזְכֶּרֶת עָו‍ֹן"''' – מִדָּה טוֹבָה, הַמְּרֻבָּה, דִּין הוּא שֶׁתְּהֵא מַזְכֶּרֶת זְכוּת! זֹאת הִיא מִדָּה בַּתּוֹרָה: כָּל כְּלָל וּפְרָט שֶׁדֶּרֶךְ הַדִּין לוֹקָה בּוֹ, נִתְקַיְּמוּ זֶה וָזֶה – אַל תִּלְקֶה דֶּרֶךְ הַדִּין. כֵּיצַד נִתְקַיְּמוּ זֶה וָזֶה אַל תִּלְקֶה דֶּרֶךְ הַדִּין? אִם הָיְתָה טְמֵאָה – פֻּרְעָנוּת פּוֹקַדְתָּהּ מִיָּד; וְאִם יֵשׁ לָהּ זְכוּת – זְכוּת תּוֹלָה לָהּ. שְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים, כְּדֵי הַכָּרַת הָעֻבָּר – דִּבְרֵי אַבָּא יוֹסֵי בֶּן חָנָן. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יִצְחָק אִישׁ הַדָּרוֹם אוֹמֵר: תִּשְׁעָה חֳדָשִׁים, שֶׁנֶּאֱמַר "וְנִקְּתָה וְנִזְרְעָה זָרַע". מַה זֶרַע בֶּן תִּשְׁעָה חֳדָשִׁים – אַף זְכוּת תִּשְׁעָה חֳדָשִׁים. רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ; וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵין רְאָיָה לַדָּבָר – זֵכֶר לַדָּבָר. "לָהֵן מַלְכָּא מִלְכִּי יִשְׁפַּר עֲלָךְ... כֹּלָּא מְטָא עַל נְבוּכַדְנֶצַּר מַלְכָּא, לִקְצָת יַרְחִין תְּרֵי עֲשַׂר" ([[דניאל ד כד]]-כו). {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה סוטה פרק ג#משנה ה|סוטה ג ה.]] רבי מנסה לטעון שאם תלתה לה הזכות – לאחר שנגמרה זכותה היא מתה בדרך של הסוטה, ומתברר שאכן סטתה, אבל ר' שמעון מצפה שהעניין ייוודע מייד כשהיא שותה, וראו שם בתחילת משנה ד.}}רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי אוֹמֵר: אֵין זְכוּת תּוֹלָה בַּמַּיִם הַמָּרִים! אִם אוֹמֵר אַתָּה שֶׁהַזְּכוּת תּוֹלָה בַּמַּיִם הַמָּרִים הַמְאָרְרִים – מַדְהֶה אַתָּה אֶת הַמַּיִם בִּפְנֵי כָּל הַנָּשִׁים הַשּׁוֹתוֹת. וּמוֹצִיא אַתָּה שֵׁם רַע עַל הַטְּהוֹרוֹת שֶׁשָּׁתוּ, וְיֹאמְרוּ: טְמֵאוֹת הָיוּ, אֶלָּא שֶׁתָּלְתָה לָהֶם זְכוּת. רַבִּי אוֹמֵר: אֲנִי אַכְרִיעַ! אִם הָיְתָה טְהוֹרָה – סוֹפָהּ לָמוּת כְּדֶרֶךְ בְּנֵי אָדָם. וְאִם הָיְתָה טְמֵאָה – סוֹפָהּ לָמוּת "וְצָבְתָה בִטְנָהּ וְנָפְלָה יְרֵכָהּ" ([[במדבר ה כז]]). רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי אוֹמֵר: וְכִי מִי מוֹדִיעַ לְכָל הָעוֹמְדִים שֶׁסּוֹף זוֹ לָמוּת "וְצָבְתָה בִטְנָהּ וְנָפְלָה יְרֵכָהּ"? אֶלָּא כֵיוָן שֶׁהָיְתָה שׁוֹתָה – פָּנֶיהָ מוֹרִיקוֹת וְעֵינֶיהָ בּוֹלְטוֹת וּכְמִין שַׁרְבִיטִין הָיוּ מִזְרָקִין בָּהּ. וְהֵן אוֹמְרִים: מַהֲרוּ וְהוֹצִיאוּהָ, שֶׁלֹּא תְטַמֵּא הָעֲזָרָה! }} ===פיסקה ט=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| '''על במדבר ה טז''' {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:תוספתא/סוטה/א#ד|תוספתא סוטה א ד.]] דורש "אותה" ולא את חברתה. הדרשות מצטטות משנה ותוספתא ומסתפקות בכך.}}'''"וְהִקְרִיב אֹתָהּ הַכֹּהֵן"''', מִיכָּן אָמְרוּ: אֵין מַשְׁקִים שְׁתֵּי סוֹטוֹת כְּאֶחָת. {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה סוטה פרק א#משנה ו|סוטה א ו]]}}'''"וְהֶעֱמִידָהּ"''' – שֶׁלֹּא יַעֲמִיד עִמָּהּ לֹא עֲבָדֶיהָ וְלֹא שִׁפְחוֹתֶיהָ, מִפְּנֵי שֶׁלִּבָּהּ סָמוּךְ עֲלֵיהֶם. {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה סוטה פרק א#משנה ה|סוטה א ה]]}}'''"לִפְנֵי ה'"''' – בְּשַׁעֲרֵי נִקָּנוֹר. מִיכָּן אָמְרוּ: רֹאשׁ הַמַּעֲמָד הָיָה מַעֲמִיד אֶת הַטְּמֵאִים בְּשַׁעֲרֵי נִקָּנוֹר, שֶׁשָּׁם מַשְׁקִין אֶת הַסּוֹטוֹת. }} ===פיסקה י=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| '''על במדבר ה יז''' {{הע-שמאל|הקדושה חלה על המים – כמו על מנחות וקרבנות במקדש – רק מהזמן שהיו בכלי שרת; וראו לדוגמא [[ביאור:משנה מנחות פרק יב|מנחות יב א.]]}}'''"וְלָקַח הַכֹּהֵן מַיִם קְדֹשִׁים"''', אֵין קְדוֹשִׁים אֶלָּא שֶׁקִּדְּשׁוּ בַכֶּלִי; וְאֵלּוּ הֵם? אֵלּוּ מֵי כִיּוֹר. {{הע-שמאל|הדרשה משווה בין טקס ההזאה לטיהור הטמאים, שיש בו כלי עם מים ואפר פרה אדומה – לטקס השקאת הסוטה, שגם בו יש מים ועפר, וגם הוא נועד לטהר את האשה מחשד. למרות הדמיון יש גם הבדל: בטקס הסוטה כלי המים הוא מחרס דווקא, ואילו את ההזאה ניתן לעשות בכל כלי, ראו [[ביאור:משנה פרה פרק ה#משנה ה|פרה ה ה.]]}}'''"בִּכְלִי חֶרֶשׂ"''', מַגִּיד שֶׁלֹּא עָשָׂה בָהּ כָּל הַכֵּלִים כִּכְלִי חֶרֶשׂ. שֶׁהָיָה בַדִּין: הוֹאִיל וְעָפָר וּמַיִם מְקַדְּשִׁים בְּפָרָה, וְעָפָר וּמַיִם מְקַדְּשִׁים בְּסוֹטָה, אִם לָמַדְתִּי לְפָרָה שֶׁעָשָׂה בָהּ כָּל הַכֵּלִים כִּכְלִי חֶרֶשׂ – אַף סוֹטָה, אֵינוֹ דִין שֶׁנַּעֲשֶׂה בָהּ כָּל הַכֵּלִים כִּכְלִי חֶרֶשׂ? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"בִּכְלִי חֶרֶשׂ"''', מַגִּיד שֶׁלֹּא עָשָׂה בָהּ כָּל הַכֵּלִים כִּכְלִי חֶרֶשׂ. {{הע-שמאל|דורש חרש-חדש. לעניין הכלי ראו [[ביאור:משנה סוטה פרק ב#משנה ב|סוטה ב ב.]]}}'''"בִּכְלִי חֶרֶשׂ"''' – כְּלִי חֶרֶשׂ חָדָשׁ, דִּבְרֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל. {{הע-שמאל|דורש 'יהיה': ת"ק קורא מצווה שיהיה עפר, ואם אין – מביא עפר ומניחו בקרקע המשכן ואז מניח על המים; איסי בן עקביא קורא 'יהיה' בעתיד, בבית המקדש. איסי בן מנחם מגן על ת"ק וטוען שריבוי המקדש אינו צריך פסוק, אלא הוא בא בקל וחומר.}}'''"וּמִן הֶעָפָר אֲשֶׁר יִהְיֶה בְּקַרְקַע הַמִּשְׁכָּן"''', מַגִּיד הַכָּתוּב שֶׁאִם לֹא הָיָה שָׁם עָפָר – מֵבִיא עָפָר מִמָּקוֹם אַחֵר וְנוֹתְנוֹ לַמָּקוֹם, מִפְּנֵי שֶׁהַמָּקוֹם מְקַדְּשׁוֹ. אִיסִי בֶּן עֲקַבְיָה אוֹמֵר: לְהָבִיא אֶת קַרְקַע בֵּית עוֹלָמִים. אִיסִי בֶּן מְנַחֵם אוֹמֵר: אִם הַמְּטַמְּאוֹ טֻמְאָה קַלָּה – עָשָׂה בָהּ בֵּית הַמִּקְדָּשׁ כַּמִּשְׁכָּן. סוֹטָה, חֲמוּרָה, דִּין הוּא שֶׁנַּעֲשֶׂה בָהּ בֵּית הַמִּקְדָּשׁ כַּמִּשְׁכָּן! {{הע-שמאל|כאן עומדת הדרשה על ההשוואה בין טקס הסוטה לטקס הזאת המים לטיהור, שהוזכרה לעיל: לכתחילה צריך להניח את העפר על המים, אבל אם הפך את הסדר בדיעבד – יצא, כדעת ר' שמעון [[ביאור:תוספתא/פרה/ו#ב|בתוספתא פרה ו ב.]] הדרשה מלמדת שר' שמעון מכשיר גם מי סוטה שהגיעו לכלי אחרי העפר.}}וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''"וּמִן הֶעָפָר אֲשֶׁר יִהְיֶה בְּקַרְקַע הַמִּשְׁכָּן יִקָּח"'''? לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר '''"וְלָקְחוּ לַטָּמֵא מֵעֲפַר שְׂרֵפַת הַחַטָּאת"''' וְגוֹ' ([[במדבר יט יז]]). נֶאֱמַר כָּאן עָפָר וְנֶאֱמַר לְהַלָּן עָפָר; מָה עָפָר הָאָמוּר כָּאן – עָפָר עַל פְּנֵי הַמַּיִם, אַף לְהַלָּן – עָפָר עַל פְּנֵי הַמַּיִם. מַה לְּהַלָּן, אִם הִקְדִּים עָפָר לַמַּיִם יָצָא – אַף כָּאן, אִם הִקְדִּים עָפָר לַמַּיִם יָצָא. {{הע-שמאל|כמות העפר אינה מוגדרת, בתנאי שיראה לעין שיש עפר במים; וראו [[ביאור:תוספתא/סוטה/א#ו|תוספתא סוטה א ו,]] כר' ישמעאל.}}'''"יִקַּח הַכֹּהֵן וְנָתַן אֶל הַמָּיִם"''', כְּדֵי שֶׁיֵּרָאֶה. שְׁלֹשָׁה דְּבָרִים בַּתּוֹרָה כְּדֵי שֶׁיֵּרָאוּ: אֵפֶר פָּרָה, וְעָפָר סוֹטָה וְרֹק יְבָמָה. רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: אַף דַּם הַצִּפּוֹר. }} ===פיסקה יא=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| '''על במדבר ה יח''' {{הע-שמאל|הביטוי "לפני ה'" חוזר בפס' טז וכאן, ושניהם רומזים לשער המזרח שליד שער ניקנור, ראו [[ביאור:משנה סוטה פרק א#משנה ה|סוטה א ה.]]}}'''"וְהֶעֱמִיד הַכֹּהֵן אֶת הָאִשָּׁה לִפְנֵי ה'"''', מָקוֹם שֶׁמַּעֲמִידָהּ בַּתְּחִלָּה – שָׁם מַעֲמִידָהּ בַּסּוֹף. {{הע-שמאל|הפריעה אינה המצב הרגיל, ומכאן שבנות ישראל מכסות את ראשיהן בדרך כלל. כך גם במקרה של תמר, שקרעה את בגדיה והניחה אפר על ראשה. לדברי ר' יהודה ראו גם [[ביאור:משנה סוטה פרק א#משנה ה|סוטה א ה-ו.]] ר' יוחנן בן ברוקה טוען שאין להחמיר יותר מהצורך המינימלי, לפרוע את ראשה כדברי ר' ישמעאל לעיל, ואין להקלות אותה ברבים; נראה שלדעתו אין עדיין וודאות שמדובר בעבריינית, ולכן הוא דורש לשמור על כבודה, ולהסתפק במצווה של פריעת הראש המוזכרת בפירוש בתורה ותו לא. לכן הוא מוסיף גם סדין של בוץ כשמירה על הפרטיות של האשה; אבל חכמים חלקו עליו על סמך הפסוק מיחזקאל, המלמד על צורך בהרתעה וביוש האשה ברבים.}}'''"וּפָרַע אֶת רֹאשׁ הָאִשָּׁה"''', כֹּהֵן נִפְנֶה לַאֲחוֹרֶיהָ וּפוֹרְעָהּ כְּדֵי לְקַיֵּם בָּהּ מִצְוַת פְּרִיעָה, דִּבְרֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל. דָּבָר אַחֵר: לִמֵּד עַל בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל, שֶׁהֵן מְכַסּוֹת רָאשֵׁיהֶן. וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵין רְאָיָה לַדָּבָר – זֵכֶר לַדָּבָר: "וַתִּקַּח תָּמָר אֵפֶר עַל רֹאשָׁהּ" ([[שמואל ב יג יט]]). רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אִם הָיָה בֵּית חֲלִיצָתָהּ נָאֶה – לֹא הָיָה מְגַלֵּהוּ, וְאִם הָיָה שְׂעָרָהּ נָאֶה – לֹא הָיָה סוֹתְרוֹ. הָיְתָה מְכֻסָּה לְבָנִים – מְכַסֶּה שְׁחוֹרִים; הָיוּ שְׁחוֹרִים נָאִים לָהּ – מַפְשִׁיטָן וּמַלְבִּישִׁים אוֹתָהּ כְּעוּרִים. הָיוּ עָלֶיהָ כְּלֵי זָהָב – קַטְלָאוֹת וּנְזָמִים וְטַבָּעוֹת – מְסַלְּקָם הֵימֶנָּה כְּדֵי לְנַוְּלָהּ. רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן בְּרוֹקָה אוֹמֵר: אֵין מְנַוְּלִים בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁכָּתוּב בַּתּוֹרָה. אֶלָּא: '''"לִפְנֵי ה' וּפָרַע אֶת רֹאשׁ הָאִשָּׁה"''', סָדִין שֶׁל בּוּץ הָיָה פוֹרֵס בֵּינוֹ לְבֵין הָעָם. כֹּהֵן פּוֹנֶה לַאֲחוֹרֶיהָ וּפוֹרְעָהּ, כְּדֵי לְקַיֵּם בָּהּ מִצְוַת פְּרִיעָה. אָמְרוּ לוֹ: כְּשֵׁם שֶׁלֹּא חַסְתָּ עַל כְּבוֹד הַמָּקוֹם, כָּךְ אֵין חָסִין עַל כְּבוֹדָהּ. אֶלָּא כָּל הַנִּוּוּל הַזֶּה מְנַוְּלָהּ, כָּל הָרוֹצֶה לִרְאוֹת בָּא וְרוֹאֶה, חוּץ מֵעֲבָדֶיהָ וְשִׁפְחוֹתֶיהָ, מִפְּנֵי שֶׁלִּבָּהּ גַּס בָּהֶן. אֶחָד הָאֲנָשִׁים וְאֶחָד הַנָּשִׁים, אֶחָד קְרוֹבִים וְאֶחָד רְחוֹקִים – מֻתָּרִים לִרְאוֹתָהּ. שֶׁנֶּאֱמַר: "וְנִוַּסְּרוּ כָּל הַנָּשִׁים וְלֹא תַעֲשֶׂינָה כְּזִמַּתְכֶנָה" ([[יחזקאל כג מח]]). {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה סוטה פרק ב|סוטה ב א.]] העמסת המנחה על ידי האשה מיועדת לגרום לה לוותר על הטקס ובסופו של דבר להציל את חייה.}}'''"וְנָתַן עַל כַּפֶּיהָ"''', אַבָּא חָנִין אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבִּי אֱלִיעֶזֶר: כְּדֵי לְיַגְּעָהּ, כְּדֵי שֶׁתַּחֲזֹר בָּהּ. וַהֲלֹא דְּבָרִים קַל וָחֹמֶר: אִם כָּךְ חָס הַמָּקוֹם עַל עוֹבְרֵי רְצוֹנוֹ – עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה יָחוּס עַל עוֹשֵׂי רְצוֹנוֹ. {{הע-שמאל|התכונות הפלאיות של המים מתרחשות בזמן שהם בידי הכהן. דורש 'יהיו'- יתהוו. הדרשה 'דבר אחר' דורשת 'מרים'-ממררים-מערערים: המים ממררים את חיי הסוטה וממיתים אותה – או שהם מנקים אותה מחשד ומעוון.}}'''"וּבְיַד הַכֹּהֵן יִהְיוּ מֵי הַמָּרִים הַמְאָרְרִים"''', מַגִּיד הַכָּתוּב שֶׁאֵין הַמַּיִם נֶהְפָּכִים לִהְיוֹת מָרִים אֶלָּא בְּיַד הַכֹּהֵן. דָּבָר אַחֵר: נִקְרְאוּ "מָרִים" עַל שֵׁם סוֹפָן, שֶׁמְּמָרְרִין אֶת הַגּוּף וּמְעַרְעֲרִין אֶת הֶעָו‍ֹן. }} ===פיסקה יב=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| '''על במדבר ה יט''' {{הע-שמאל|נוסח ההשבעה נתון מראש, ואינו ניתן לשינוי; לכן, בניגוד לשבועת ביטוי, אין לאשה זכות להשבע בעצמה אלא היא חייבת להיענות לנוסח הנתון ע"י הכהן.}}'''"וְהִשְׁבִּיעַ אֹתָהּ הַכֹּהֵן"''', הַכֹּהֵן מַשְׁבִּיעָהּ, וְאֵין נִשְׁבַּעַת מֵאֵלֶיהָ. שֶׁהָיָה בַּדִּין: נֶאֱמַר כָּאן שְׁבוּעָה, וְנֶאֱמַר לְהַלָּן ([[ויקרא ה ד]]) שְׁבוּעָה. מַה שְּׁבוּעָה הָאֲמוּרָה לְהַלָּן הִיא נִשְׁבַּעַת מֵאֵלֶיהָ – אַף שְׁבוּעָה הָאֲמוּרָה כָּאן הִיא נִשְׁבַּעַת מֵאֵלֶיהָ. תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"וְהִשְׁבִּיעַ אֹתָהּ הַכֹּהֵן"''' – הַכֹּהֵן מַשְׁבִּיעַ, וְאֵינָהּ נִשְׁבַּעַת מֵאֵלֶיהָ. {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה סוטה פרק ז|סוטה ז א.]] ר' יאשיה לומד מהביטוי "אל האשה", בניגוד לטקס החליצה, שבו יש להקפיד על לשון הקדש (שם משנה ב). ר' ישמעאל לומד את ההלכה מעצם העובדה שהאשה עונה אחרי הכהן 'אמן אמן'.}}'''"וְאָמַר אֶל הָאִשָּׁה"''' – בְּכָל לָשׁוֹן שֶׁהִיא שׁוֹמַעַת, דִּבְרֵי רַבִּי יֹאשִׁיָּה. שֶׁהָיָה בַּדִּין: וּמָה אִם יְבָמָה, קַלָּה, לֹא עָשָׂה בָּהּ כָּל הַלְּשׁוֹנוֹת כִּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ, סוֹטָה, חֲמוּרָה, אֵינוֹ דִּין שֶׁלֹּא נַעֲשֶׂה בָּהּ כָּל הַלְּשׁוֹנוֹת כִּלְשׁוֹן קֹדֶשׁ? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"וְאָמַר אֶל הָאִשָּׁה"''' – בְּכָל לָשׁוֹן שֶׁהִיא שׁוֹמַעַת, דִּבְרֵי רַבִּי יֹאשִׁיָּה. רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: אֵינוֹ צָרִיךְ, שֶׁהֲרֵי כְּבָר נֶאֱמַר: "וְאָמְרָה הָאִשָּׁה אָמֵן אָמֵן". אִם אֵינָהּ שׁוֹמַעַת, כֵּיצַד אָמְרָה אָמֵן אָמֵן? {{הע-שמאל|בדברי הכהן יש אלה – קללה אם סטתה – ושבועה שלא סטתה. על שתיהן עונה האשה "אמן אמן", והשוו [[ביאור:משנה סוטה פרק ב#משנה ה|סוטה ב ה,]] שם מתוארת גם השבועה עצמה כקללה וכהרחבתה, בניגוד [[ביאור:תוספתא/סוטה/ב#ד|לתוספתא סוטה ב ד.]]}}אוֹ אֵינָהּ אוֹמֶרֶת אֶלָּא עַל הָאָלָה? כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר "יִתֵּן ה' אוֹתָךְ לְאָלָה וְלִשְׁבֻעָה בְּתוֹךְ עַמֵּךְ" ([[במדבר ה כא]]), הֲרֵי שְׁבוּעָה אֲמוּרָה. {{הע-שמאל|ראו בתחילת הפיסקה, שהכהן מנסח את השבועה ואינו מניח לאשה ליזום את הנוסח.}}הָא מַה תַּלְמוּד לוֹמַר "וְאָמַר הַכֹּהֵן לָאִשָּׁה"? לִמְּדָהּ כֹּהֵן סֵדֶר שְׁבוּעָה. {{הע-שמאל|השוו [[ביאור:משנה סוטה פרק א#משנה ד|סוטה א ד,]] שהעבירה את האיום והשיחה עם האשה מהכהן לבית הדין הגדול. ההעברה מבטאת את המאבק בין חז"ל לכהנים הצדוקים על השליטה במקדש, וראו גם [[ביאור:משנה יומא פרק א|יומא א, א-ד.]] כאן האיום הוא ע"י הכהן, והוא נוסף לנוסח השבועה.}}'''"אִם לֹא שָׁכַב אִישׁ אֹתָךְ"'''', מְלַמֵּד שֶׁפּוֹתֵחַ לָהּ בִּזְכוּת. אוֹמֵר לָהּ: הַרְבֵּה יַיִן עוֹשֶׂה, הַרְבֵּה שְׂחוֹק עוֹשֶׂה, הַרְבֵּה יַלְדוּת עוֹשָׂה. הַרְבֵּה קִדְּמוּךְ וְנִשְׁטְפוּ. אַל תִּגְרְמִי לַשֵּׁם הַגָּדוֹל הַנִּכְתָּב בִּקְדֻשָּׁה שֶׁיִּמָּחֶה עַל הַמָּיִם! אוֹמֵר לְפָנֶיהָ דִּבְרֵי הַגָּדָה, מַעֲשִׂים שֶׁאֵרְעוּ בַּכְּתוּבִים הָרִאשׁוֹנִים. כְּגוֹן: "אֲשֶׁר חֲכָמִים יַגִּידוּ וְלֹא כִחֲדוּ מֵאֲבוֹתָם" ([[איוב טו יח]]). וְאוֹמֵר לְפָנֶיהָ דְּבָרִים שֶׁאֵינָן כְּדַיי לְשׁוֹמְעָן, הִיא וְכָל מִשְׁפְּחוֹת בֵּית אָבִיהָ כְּדַיי בָּהֶם. {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:תוספתא/סוטה/א#ג|תוספתא סוטה א ג:]] ר' ישמעאל, בניגוד למשנה ולאיום דלעיל, מתייחס גם לאפשרות שהאשה לא נטמאה, ואז שתיית המים לא תזיק לה.}}רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: בַּתְּחִלָּה מוֹדִיעָהּ כֹּחָן שֶׁל מַיִם הַמָּרִים. אוֹמֵר לָהּ: בִּתִּי, אוֹמַר לָךְ הַמַּיִם הַמָּרִים הָאֵלּוּ לָמָּה הֵם דּוֹמִים: לְסַם יָבֵשׁ הַנִּתָּן עַל גַּבֵּי בָּשָׂר חַי – וְאֵין מַזִּיקוֹ; כְּשֶׁהוּא מוֹצֵא מַכָּה – מַתְחִיל לְחַלְחֵל. אַף אַתְּ, אִם טְהוֹרָה אַתְּ – שְׁתִי וְאַל תִּמָּנְעִי, וְאִם טְמֵאָה אַתְּ – {{ב|הִנָּקִי|המנעי}} מִמֵּי הַמָּרִים הַמְאָרְרִים הָאֵלֶּה. }} ===פיסקה יג=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| '''על במדבר ה כ''' {{הע-שמאל|למרות שהחשוד בעל את האשה שלא כדרכה, וממילא היא אינה בהריון – המעשה עושה אותה לסוטה והמים גורמים למותה.}}'''"וְאַתְּ כִּי שָׂטִית"''' ([[במדבר ה כ]]), אֵין לִי אֶלָּא כְּדַרְכָּהּ. שֶׁלֹּא כְּדַרְכָּהּ מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: "וְכִי נִטְמֵאת"! {{הע-שמאל|למרות שהסריס (עקר) אינו גורם להתעברות האשה – יכול הבעל לקנא בו.}}'''"וְיִתֵּן אִישׁ בָּךְ אֶת שְׁכָבְתּוֹ"''' – לְהָבִיא אֶת הַסָּרִיס. {{הע-שמאל|הסריס יכול לקנא לאשתו ולהשקות אותה במים, אבל אם האשה היא איילונית (עקרה) היא אינה שותה; וראו [[ביאור:משנה סוטה פרק ד#משנה ד|סוטה ד ד.]]}}}}'''"מִבִּלְעֲדֵי אִישֵׁךְ"''' – לְהָבִיא אֶת אֵשֶׁת הַסָּרִיס. עַל הַכֹּל הָיָה מַתְנֶה עִמָּהּ. ===פיסקה יד=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| '''על במדבר ה כא''' {{הע-שמאל|שבועת הדיינים, המכונה שבועת המודה במקצת, מופיעה ב[[שמות כב י]] בלי אלה. הדרשה טוענת שגם היא כוללת אלה. השבועה הנ"ל מכונה שם "שבועת ה'", והוא הדין לשבועת הסוטה. וראו גם [[ביאור:מכילתא/נזיקין#פרשה טז|מכילתא נזיקין טז.]]}}'''"וְהִשְׁבִּיעַ הַכֹּהֵן אֶת הָאִשָּׁה בִּשְׁבֻעַת הָאָלָה"''' ([[במדבר ה כא]]), מִיכָּן אַתָּה דָן לְכָל הַשְּׁבוּעוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה, הוֹאִיל וְנֶאֶמְרוּ שְׁבוּעוֹת בַּתּוֹרָה סְתָם, וּפָרַט בְּאַחַת מֵהֶן שֶׁאֵינָהּ אֶלָּא בְּאָלָה וּבִשְׁבוּעָה, אַף פּוֹרְטַנִי בְּכָל הַשְּׁבוּעוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה, שֶׁלֹּא יְהוּ אֶלָּא בְּאָלָה וּבִשְׁבוּעָה. הוֹאִיל וְנֶאֶמְרוּ שְׁבוּעוֹת בַּתּוֹרָה סְתָם, וּפָרַט בְּאַחַת מֵהֶן שֶׁאֵינָהּ אֶלָּא בְּיוֹ"ד הֵ"א, אַף פּוֹרְטַנִי בְּכָל הַשְּׁבוּעוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה, שֶׁאֵינָן אֶלָּא בְּיוֹ"ד הֵ"א. {{הע-שמאל|האלה (קללה) עומדת מאחורי כל שבועה, ומאיימת על הנשבעים. יש לה תוקף אלוהי, ולכן אין לזלזל בה; וראו [[ביאור:מכילתא/נזיקין#פרשה טז|מכילתא נזיקין טז.]] וכן [[ביאור:משנה שבועות פרק ד#משנה יג|שבועות ד יג.]]}}'''"יִתֵּן ה' אוֹתָךְ לְאָלָה וְלִשְׁבֻעָה בְּתוֹךְ עַמֵּךְ"''', לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר "נֶפֶשׁ כִּי תֶחֱטָא וְשָׁמְעָה קוֹל אָלָה" ([[ויקרא ה א]]), אֵין לִי אֶלָּא אָלָה. מִנַּיִן לַעֲשׂוֹת שְׁבוּעָה כְּאָלָה? – הֲרֵי אַתָּה דָן: נֶאֱמַר כָּאן אָלָה, וְנֶאֱמַר לְהַלָּן אָלָה. מָה אָלָה הָאֲמוּרָה כָּאן, עָשָׂה שְׁבוּעָה כְּאָלָה – אַף אָלָה הָאֲמוּרָה לְהַלָּן, עֲשֵׂה שְׁבוּעָה כְּאָלָה. וּמָה אָלָה בְּיוֹ"ד הֵ"א – אַף שְׁבוּעָה בְּיוֹ"ד הֵ"א. הוֹאִיל וְנֶאֶמְרוּ שְׁבוּעוֹת בַּתּוֹרָה סְתָם, וּפֵרַט לְךָ הַכָּתוּב בְּאַחַת מֵהֶם שֶׁאֵינָהּ אֶלָּא בְּיוֹ"ד הֵ"א, אַף פּוֹרְטַנִי בְּכָל שְׁבוּעוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה שֶׁלֹּא יְהוּ אֶלָּא בְּיוֹ"ד הֵ"א. {{הע-שמאל|הציבור אינו סובל בגלל חטאה של הסוטה, וראו גם [[ביאור:מכילתא/שבתא#פרשה א|מכילתא שבתא א,]] על פס' יד.}}'''"בְּתוֹךְ עַמֵּךְ"''' – וְעַמֵּךְ שָׁלוֹם. {{הע-שמאל|העונש של הסוטה הוא דווקא בזמן שישראל על אדמתם, ולא בזמן הגלות, שבה הם בתוך עם אחר שאינו מכיר אותם; וראו [[ביאור:משנה סוטה פרק ט#משנה ט|סוטה ט ט,]] שבוטלו מים המרים.}}'''"בְּתוֹךְ עַמֵּךְ"''' – וְלֹא בַּזְּמַן הַזֶּה. '''"בְּתוֹךְ עַמֵּךְ"''', הַפְרֵשׁ בֵּין אָדָם הַמִּתְנַוֵּל בְּמָקוֹם שֶׁמַּכִּירִין אוֹתוֹ לְאָדָם הַמִּתְנַוֵּל בְּמָקוֹם שֶׁאֵין מַכִּירִין אוֹתוֹ. }} ===פיסקה טו=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| '''על במדבר ה כא-כב''' {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה סוטה פרק ה|סוטה ה א.]] דורש את הכפילות; וראו לעיל ח, דרשה דומה על הריבוי "קנאות". ר' יוסי הגלילי מוסיף מסקנה, שהמביא זכות לחברו יזכה גם הוא למה שזכה חברו. על עצם ההנחה שמידה טובה מרובה ראו [[ביאור:משנה מכות פרק א#משנה ז|מכות א ז.]]}}'''"בְּתֵת ה' אֶת יְרֵכֵךְ נֹפֶלֶת... וּבָאוּ הַמַּיִם הַמְאָרְרִים הָאֵלֶּה בְּמֵעַיִךְ לַצְבּוֹת בֶּטֶן וְלַנְפִּל יָרֵךְ"''' ([[במדבר ה כא]]-כב), רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר: זֶה בִּטְנוֹ וִירֵכוֹ שֶׁל בּוֹעֵל. אַתָּה אוֹמֵר זֶה בִּטְנוֹ וִירֵכוֹ שֶׁל בּוֹעֵל, אוֹ אֵינָהּ אֶלָּא בִּטְנָהּ וִירֵכָהּ שֶׁל נִבְעֶלֶת? כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר "וְצָבְתָה בִטְנָהּ וְנָפְלָה יְרֵכָהּ" ([[במדבר ה כז]]), הֲרֵי בִּטְנָהּ וִירֵכָהּ שֶׁל נִבְעֶלֶת אָמוּר. הָא מַה תַּלְמוּד לוֹמַר "לַצְבּוֹת בֶּטֶן וְלַנְפִּל יָרֵךְ"? זֶה בִּטְנוֹ וִירֵכוֹ שֶׁל בּוֹעֵל. מַגִּיד הַכָּתוּב, כְּשֵׁם שֶׁהַפֻּרְעָנוּת פּוֹקַדְתָּהּ – כָּךְ הַפֻּרְעָנוּת פּוֹקַדְתּוֹ. וַהֲלֹא דְּבָרִים קַל וָחֹמֶר: אִם מִדַּת פֻּרְעָנוּת, מְמֹעֶטֶת, הַמֵּבִיאָ תַּקָּלָה לַחֲבֵרוֹ הֲרֵי הוּא כְּיוֹצֵא בוֹ. קַל וָחֹמֶר לְמִדַּת הַטּוֹב, מְרֻבָּה. {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה סוטה פרק ב#משנה ה|סוטה ב ה.]] לדברי ר' מאיר יכול לגלגל עליה גם הבטחה לעתיד. חכמים מסכימים שמגלגל עליה שבועות נוספות, אבל לדעתם כולן על העבר. וראו [[ספורנו/במדבר/ה#כב|פירוש ספורנו שם,]] שהאשה עונה אמן על הקללה ואמן על הברכה.}}"וְאָמְרָה הָאִשָּׁה אָמֵן אָמֵן", אָמֵן שֶׁלֹּא נִטְמֵיתִי, אָמֵן שֶׁלֹּא אֶטָּמֵא, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. וְאֵין חֲכָמִים מוֹדִים בַּדָּבָר, אֶלָּא {{ב|אָמֵן שֶׁלֹּא נִטְמֵאתִי, וְאִם נִטְמֵאתִי יָבֹאוּ לָהּ|פירוש פשט}}. אָמֵן עִם אִישׁ זֶה, אָמֵן עִם אִישׁ אַחֵר; אָמֵן אִם אֲרוּסָה, אָמֵן אִם נְשׂוּאָה; אָמֵן אִם שׁוֹמֶרֶת יָבָם, אָמֵן אִם מִשֶּׁנִּתְיַבַּמְתִּי. זֶה הַכְּלָל: כֹּל שֶׁתִּבָּעֵל וּתְהֵא אֲסוּרָה לוֹ – {{ב|עַל אוֹתָהּ הַשָּׁעָה הוּא מַתְנֶה עִמָּהּ|לדעת חכמים אינו מתנה על העתיד אלא על ההווה והעבר.}}. {{הע-שמאל|חוזר על הנאמר בפיסקה יד, ומוסיף את ענייני עניית "אמן" וגלגול השבועה. לעניין עניית ה"אמן", ראו גם [[ביאור:משנה שבועות פרק ג#משנה יא|שבועות ג יא,]] "מפי אחרים", וכן בתחילת פרקים ד, ה שם. לעניין גלגול השבועה השוו [[ביאור:משנה שבועות פרק ז#משנה ח|שבועות ז ח.]]}}הוֹאִיל וְנֶאֶמְרוּ שְׁבוּעוֹת בַּתּוֹרָה סְתָם, וּפָרַט בְּאַחַת מֵהֶם שֶׁאֵינָהּ אֶלָּא בְּאָלָה וּבִשְׁבוּעָה. כָּךְ פּוֹרְטַנִי בְּכָל שְׁבוּעוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה, שֶׁלֹּא יִהְיוּ אֶלָּא בְּאָלָה וּבִשְׁבוּעָה. הוֹאִיל וּפָרַט בְּאַחַת מֵהֶם שֶׁאֵינָהּ אֶלָּא בְּיוֹ"ד הֵ"א – אַף פּוֹרְטַנִי בְּכָל שְׁבוּעוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה, שֶׁאֵינָן אֶלָּא בְּיוֹ"ד הֵ"א. {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא/כספא#פרשה כ|מכילתא כספא כ]] לפס' א: על שבועת הדיינים (היא שבועת המודה במקצת הטענה) יש לענות 'אמן', אחרת היא מוגדרת כשבועת שוא.}}וְהוֹאִיל וְנֶאֶמְרוּ שְׁבוּעוֹת בַּתּוֹרָה סְתָם, וּפָרַט בְּאַחַת מֵהֶם שֶׁאֵינָהּ אֶלָּא בְּ"אָמֵן". אַף פּוֹרְטַנִי בְּכָל שְׁבוּעוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה, שֶׁאֵינָן אֶלָּא בְּ"אָמֵן". אַבָּא חָנִין אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבִּי אֱלִיעֶזֶר: לְהָבִיא אֶת שְׁבוּעַת הַדַּיָּנִים, שֶׁתְּהֵא בְּאָמֵן. שֶׁאִם אֵין עוֹנֶה אַתָּה אַחֲרָיו אָמֵן, אַתָּה עוֹשֶׂה שְׁבוּעַת שָׁוְא. הוֹאִיל וְנֶאֶמְרוּ שְׁבוּעוֹת בַּתּוֹרָה סְתָם, וּפָרַט בְּאַחַת מֵהֶם שֶׁמְּגַלְגְּלִים עָלֶיהָ {{ב|אֶת הַיָּשָׁן|כדעת חכמים לעיל, ולא כר' מאיר.}}. אַף פּוֹרְטַנִי בְּכָל שְׁבוּעוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה, שֶׁיִּגַלְגְּלוּ עָלֶיהָ אֶת הַיָּשָׁן. {{הע-שמאל|את הסוטה לא ביקש בעלה להשביע לפני שהתרה בה, ואילו שותפים ואריסים שחלקו רצו להשביע זה את זה כבר כשחלקו בחשד גזילה, אבל שנינו "אינו יכול להשביעו" – אלא אם התחייבו בשבועה ממקום אחר – ראו [[ביאור:משנה שבועות פרק ז#משנה ח|שבועות ז ח.]]}}וַהֲלֹא דְּבָרִים קַל וָחֹמֶר: וּמַה סּוֹטָה, שֶׁלֹּא נִתְבְּעָה מִקֹּדֶם – מְגַלְגְּלִים עָלֶיהָ אֶת הַיָּשָׁן. גְּזֵלוֹת, שֶׁנִּתְבְּעוּ מִקֹּדֶם – אֵינוֹ דִּין שֶׁיִּגַלְגְּלוּ עָלֶיהָ אֶת הַיָּשָׁן? }} ===פיסקה טז=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| '''על במדבר ה כג''' '''"וְכָתַב אֶת הָאָלֹת הַכֹּהֵן"''' ([[במדבר ה כג]]), שׁוֹמֵעַ אֲנִי {{ב|כָּל אָלוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה|מפרשיות בחוקותי וכי תבוא}}? תַּלְמוּד לוֹמַר: "הָאֵלֶּה". {{הע-שמאל|דוקא הכהן כותב, ולא הבעל; למרות שהבעל יכול לכתוב גט.}}'''"הַכֹּהֵן"''', לָמָּה נֶאֱמַר? שֶׁהָיָה בַּדִּין: נֶאֱמַר כָּאן '''"וְכָתַב"''' וְנֶאֱמַר לְהַלָּן "וְכָתַב" ([[דברים כד א]]), וּמַה "וְכָתַב" הָאָמוּר לְהַלָּן – כָּשֵׁר בְּכָל אָדָם, אַף '''"וְכָתַב"''' הָאָמוּר כָּאן כָּשֵׁר בְּכָל אָדָם! – תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"הַכֹּהֵן"'''. {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה סוטה פרק ב#משנה ד|סוטה ב ד.]] בניגוד לגט – ראו [[ביאור:משנה גיטין פרק ב#משנה ג|גיטין ב ג,]] ובדומה לכתיבת ספר תורה – ראו [[ביאור:ספרי דברים/שופטים/יז#פיסקה קס|ספרי דברים קס,]] וכן [[ביאור:משנה מגילה פרק ב#משנה ב|מגילה ב ב.]]}}'''"בַּסֵּפֶר וּמָחָה"''' – בְּדָבָר הַנִּמְחֶה. מִכָּאן אָמְרוּ: אֵין כּוֹתְבִים לֹא עַל הַלּוּחַ, וְלֹא עַל הַנְּיָר, וְלֹא עַל הַדִּיפְתְּרָא, אֶלָּא בִּמְגִלָּה; שֶׁנֶּאֱמַר: '''"בַּסֵּפֶר"'''. וְאֵינוֹ כּוֹתֵב לֹא בְּקוֹמוֹס וְלֹא בְּקַנְקַנְתּוּם, אֶלָּא בִּדְיוֹ; שֶׁנֶּאֱמַר: '''"וּמָחָה אֶל מֵי הַמָּרִים"''', כְּתָב שֶׁיָּכוֹל לִמָּחוֹת. {{הע-שמאל|השוו [[ביאור:תוספתא/שבת/יד#ד|תוספתא שבת יד ד,]] שם ר' ישמעאל הוא שקובע ששורפים ספרי מינים בשלמות ואילו ר' יוסי הגלילי קודר (קורע) את האזכרות שבהם.}}וַהֲלֹא דְּבָרִים קַל וָחֹמֶר: וּמָה אִם לְהָטִיל שָׁלוֹם בֵּין אִישׁ לְאִשְׁתּוֹ, אָמַר הַמָּקוֹם: סֵפֶר שֶׁנִּכְתַּב בִּקְדֻשָּׁה יִמָּחֶה עַל הַמַּיִם, סִפְרֵי מִינִים, שֶׁמַּטִּילִים אֵיבָה וְשִׂנְאָה וְקִנְאָה וּבַעֲלֵי דְבָבוּת – עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה שֶׁיִּמָּחוּ מִן הָעוֹלָם. רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: סִפְרֵי מִינִים, כֵּיצַד הוּא עוֹשֶׂה? קוֹדֵר אֶת הָאַזְכָּרוֹת – וְשׂוֹרֵף אֶת הַשְּׁאָר. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: שׂוֹרֵף אֶת כֻּלּוֹ, מִפְּנֵי שֶׁלֹּא נִכְתַּב בִּקְדֻשָּׁה. {{הע-שמאל|השוו לעיל פיסקה יא. מתי הופכים המים להיות מרים?}}'''"וּמָחָה אֶל מֵי הַמָּרִים"''' – מַגִּיד שֶׁהַכְּתָב עוֹשֶׂה אֶת הַמַּיִם מָרִים. }} ===פיסקה יז=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| '''על במדבר ה כד-כו''' {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה סוטה פרק ג#משנה ב|סוטה ג ב-ג.]] ר' עקיבא כר' שמעון, שהשקיית האשה היא אחרי הקטרת המנחה, ולכן פס' כד נראה מיותר.}}'''"וְהִשְׁקָה אֶת הָאִשָּׁה"''' ([[במדבר ה כד]]), לָמָּה נֶאֱמַר? וַהֲרֵי כְּבָר נֶאֱמַר '''"וְאַחַר יַשְׁקֶה אֶת הָאִשָּׁה"''' ([[במדבר ה כו]])! מַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''"וְהִשְׁקָה אֶת הָאִשָּׁה"'''? שֶׁאִם נִמְחֲקָה הַמְּגִלָּה וְאָמְרָה {{ב|אֵינִי שׁוֹתָה|איני רוצה לשתות}}, מְעַרְעֲרִים אוֹתָהּ, וּמַשְׁקִים אוֹתָהּ בְּעַל כָּרְחָהּ. דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא. {{הע-שמאל|חכמים רואים את פס' כד כעיקר, בשיטת ת"ק שם, וכך לדעתם יש להסביר את פס' כו: ההשפעה של שתיית המים ניכרת רק אחרי שהקטיר הכהן את המנחה. סדר הדברים לדעת חכמים הוא: קבלת השבועה, מחיקת המגילה ושתיית המים, והקטרת הקומץ. ר' שמעון ור' עקיבא מחליפים את שני האחרונים.}}וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: '''"וְאַחַר יַשְׁקֶה אֶת הָאִשָּׁה"''' לָמָּה נֶאֱמַר? וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר '''"וְהִשְׁקָה אֶת הָאִשָּׁה"''', וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''"וְאַחַר יַשְׁקֶה אֶת הָאִשָּׁה"'''? שְׁלֹשָׁה דְּבָרִים מְעַכְּבִים בַּסּוֹטָה: עַד שֶׁלֹּא נִמְחֲקָה הַמְּגִלָּה, וְעַד שֶׁלֹּא קָרַב הַקֹּמֶץ, וְעַד שֶׁלֹּא קִבְּלָה עָלֶיהָ אֶת הַשְּׁבוּעָה. {{הע-שמאל|לשיטת ר' עקיבא מוחקים את המגילה אחרי הקטרת הקומץ. אם אז סירבה לשתות או הודתה שנאפה – מכריחים אותה לשתות בכל זאת, ולא שופכים את המים. וראו [[ביאור:תוספתא/סוטה/ב#ב|תוספתא סוטה ב ב-ג.]] לשיטת ר' אחי אין המים נשפכים אלא נשמרים לסוטה אחרת. לדעת ת"ק ראו [[ביאור:תוספתא/גיטין/ב#י|תוספתא גיטין ב י.]]}}נִמְחֲקָה הַמְּגִלָּה וְאָמְרָה {{ב|'טְמֵאָה אֲנִי'|הודתה שנאפה}} – הַמַּיִם נִשְׁפָּכִים וְהַמִּנְחָה מִתְפַּזֶּרֶת אֲבֵית הַדֶּשֶׁן, וְאֵין מְגִלָּתָהּ כְּשֵׁרָה לְהַשְׁקוֹת בָּהּ סוֹטָה אַחֶרֶת. רַבִּי אָחַי בְּרַבִּי יֹאשִׁיָּה אוֹמֵר: מַשְׁקִים בָּהּ סוֹטָה אַחֶרֶת. {{הע-שמאל|לא ברור מדוע הנידה אינה שותה, וראו [[ביאור:משנה סוטה פרק ד|סוטה ד,]] שהדין הזה אינו נזכר במשנה.}}'''"וְלָקַח הַכֹּהֵן מִיַּד הָאִשָּׁה"''' ([[במדבר ה כה]]) – וְלֹא מִיַּד {{ב|שְׁלִישָׁהּ|שליח}}. '''"מִיַּד הָאִשָּׁה"''' – שֶׁאִם פֵּרְסָה נִדָּה, לֹא הָיְתָה שׁוֹתָה. {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה מנחות פרק ה#משנה ו|מנחות ה ו.]] ההנפה היתה ממזרח למזבח – וראו [[במדבר ג לח]], וההגשה ("הולכה") – מדרום מערב לו.}}'''"וְהֵנִיף אֶת הַמִּנְחָה"''' – מוֹלִיךְ וּמֵבִיא, מַעֲלֶה וּמוֹרִיד. מִנַּיִן? שֶׁנֶּאֱמַר: "אֲשֶׁר הוּנַף וַאֲשֶׁר הוּרָם" ([[שמות כט כז]]), מַקִּישׁ הֲרָמָה לִתְנוּפָה: מַה תְּנוּפָה, מוֹלִיךְ וּמֵבִיא – אַף הֲרָמָה כֵּן; וּמַה הֲרָמָה, מַעֲלֶה וּמוֹרִיד – אַף תְּנוּפָה מַעֲלֶה וּמוֹרִיד. מִיכָּן אָמְרוּ: מִצְוַת תְּנוּפָה – מוֹלִיךְ וּמֵבִיא, מַעֲלֶה וּמוֹרִיד, זֹה הִיא מִצְוַת תְּנוּפָה. '''"לִפְנֵי ה'"''' – בַּמִּזְרָח, שֶׁבְּכָל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר "לִפְנֵי ה'" הֲרֵי הוּא בַּמִּזְרָח, עַד שֶׁיִּפְרוֹט לְךָ הַכָּתוּב. '''"וְהֵנִיף אֶת הַמִּנְחָה לִפְנֵי ה' וְהִקְרִיב אֹתָהּ אֶל הַמִּזְבֵּחַ"''' – לִמֵּד עַל מִנְחַת סוֹטָה, שֶׁטְּעוּנָה תְּנוּפָה וְהַגָּשָׁה. {{הע-שמאל|סיום הפיסקה כדעת ר' עקיבא בתחילתה.}}'''"וְקָמַץ הַכֹּהֵן מִן הַמִּנְחָה אֶת אַזְכָּרָתָהּ וְהִקְטִיר הַמִּזְבֵּחָה"''' ([[במדבר ה כו]]) – זוֹ הַקְטָרַת הַקֹּמֶץ, שֶׁקָּרוּי אַזְכָּרָה, '''"וְאַחַר יַשְׁקֶה אֶת הָאִשָּׁה"''' – לָעִנְיָן שֶׁאָמַרְנוּ. }} ===פיסקה יח=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| '''על במדבר ה כז''' {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה סוטה פרק א#משנה ז|סוטה א ז,]] "ושאר הגוף לא פלט".}}'''"וְהִשְׁקָה אֶת הַמַּיִם... וְצָבְתָה בִטְנָהּ וְנָפְלָה יְרֵכָהּ"''' ([[במדבר ה כז]]), אֵין לִי אֶלָּא בִטְנָהּ וִירֵכָהּ. שְׁאָר אֵיבָרֶיהָ מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: "וּבָאוּ בָהּ". {{הע-שמאל|ראו שם, "בירך התחילה בעבירה תחילה" וכו', וראו גם [[ביאור:תוספתא/סוטה/ד#ד|תוספתא סוטה ד ד,]] וכן [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/מסכתא דפסחא בא#פרשה ז|מכילתא פסחא ז,]] וכן [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/ויהי#פרשה א|שם ויהי א.]] הדגש הוא על סדר הפורענות, המתקדם ממי שהתחיל ועד למכלול כולו: במבול נמחו בני האדם תחילה ואחריהם בעלי החיים; הסנוורים הכו באנשי סדום שבפתח תחילה, ואחריהם בשאר העיר; פרעה נהרג ראשון, ואחריו שאר חילו; ואת הריגת אנשי עיר הנידחת יש לקיים לפני השמדת הבהמה והרכוש. בסיום הדרשה מופיע קל וחומר, שאינו עוסק באיברי הגוף אלא בדוגמאות האחרות, ומסקנתו שמי שהתחיל במצווה יזכה ליהנות ראשון משכרה.}}אֲנִי אֶקְרָא "וּבָאוּ בָהּ", מַה תַּלְמוּד לוֹמַר "וְצָבְתָה בִטְנָהּ וְנָפְלָה יְרֵכָהּ"? אֵבֶר שֶׁהִתְחִיל בַּעֲבֵרָה – מִמֶּנּוּ יַתְחִיל הַפּוּרְעָנוּת! כַּיּוֹצֵא בוֹ אַתָּה אוֹמֵר: "וַיִּמַח אֶת כָּל הַיְקוּם אֲשֶׁר עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה מֵאָדָם וְעַד בְּהֵמָה" ([[בראשית ז כג]]). מִי שֶׁהִתְחִיל בַּעֲבֵרָה – מִמֶּנּוּ הִתְחִיל הַפּוּרְעָנוּת! כַּיּוֹצֵא בוֹ אַתָּה אוֹמֵר: "וְאֶת הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר פֶּתַח הַבַּיִת הִכּוּ בַּסַּנְוֵרִים" ([[בראשית יט יא]]). מִי שֶׁהִתְחִיל בַּעֲבֵרָה – מִמֶּנּוּ הָיְתָה מַתְחִיל הַפּוּרְעָנוּת! כַּיּוֹצֵא בוֹ אַתָּה אוֹמֵר: "וְאִכָּבְדָה בְּפַרְעֹה וּבְכָל חֵילוֹ" ([[שמות יד ד]]). פַּרְעֹה הִתְחִיל בַּעֲבֵרָה – מִמֶּנּוּ הִתְחִיל הַפּוּרְעָנוּת. כַּיּוֹצֵא בַדָּבָר אַתָּה אוֹמֵר: "הַכֵּה תַכֶּה אֶת יֹשְׁבֵי הָעִיר הַהִיא לְפִי חָרֶב... וְאֶת בְּהֶמְתָּהּ" ([[דברים יג טז]]). מִי שֶׁהִתְחִיל בַּעֲבֵרָה – מִמֶּנּוּ הִתְחִיל הַפּוּרְעָנוּת! אַף כָּאן: "וְצָבְתָה בִטְנָהּ וְנָפְלָה יְרֵכָהּ", אֵבֶר שֶׁהִתְחִיל בַּעֲבֵרָה – מִמֶּנּוּ הוּא מַתְחִיל הַפּוּרְעָנוּת! וַהֲלֹא דְּבָרִים קַל וָחֹמֶר: אִם מִדַּת פֻּרְעָנוּת מְמֹעֶטֶת, אֵבֶר שֶׁהִתְחִיל בַּעֲבֵרָה – מִמֶּנּוּ הִתְחִיל הַפּוּרְעָנוּת, קַל וָחֹמֶר לְמִדַּת הַטּוֹב מְרֻבָּה! {{הע-שמאל|האלה היא קללה, והשבועה היא קללה מותנית: אם לא אקיים את השבועה – אקולל כמו הסוטה. וראו את הצימוד בין השתים גם לעיל פיסקה יד. הצדיקים מתיחסים לרשעים כמקוללים, והרשעים מתיחסים לצדיקים כמבורכים, ומברכים איש את רעהו שיזכו בגורל הצדיקים.}}'''"וְהָיְתָה הָאִשָּׁה לְאָלָה"''' – שֶׁיְּהוּ אָלִין בָּהּ: "יְאָרְעֵיךְ כְּשֵׁם שֶׁאֵרְעָה לִפְלוֹנִית!" לִשְׁבוּעָה, שֶׁיְּהוּ נִשְׁבָּעִין בָּהּ: "שֶׁיְּאָרְעֵךְ כְּשֵׁם שֶׁאֵרַע לִפְלוֹנִית"! וְכֵן הוּא אוֹמֵר: "וְהִנַּחְתֶּם שִׁמְכֶם לִשְׁבוּעָה לִבְחִירָי" ([[ישעיה סה טו]]). נִמְצֵינוּ לְמֵדִים שֶׁהָרְשָׁעִים – שְׁבוּעָה לַצַּדִּיקִים. וּמִנַּיִן שֶׁהַצַּדִּיקִים – בְּרָכָה לָרְשָׁעִים? שֶׁנֶּאֱמַר: "וְהִתְבָּרְכוּ בוֹ גּוֹיִם וּבוֹ יִתְהַלָּלוּ" ([[ירמיה ד ב]]), וְאוֹמֵר: "וְנִבְרְכוּ בְךָ כֹּל מִשְׁפְּחֹת הָאֲדָמָה וּבְזַרְעֶךָ" ([[בראשית יב ג]]). וְאוֹמֵר: "וַיְבָרְכֵם בַּיּוֹם הַהוּא לֵאמֹר בְּךָ יְבָרֵךְ יִשְׂרָאֵל" ([[בראשית מח כ]]). }} ===פיסקה יט=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| '''על במדבר ה כח''' {{הע-שמאל|ר' ישמעאל קורא את הביטוי "וטהורה היא" כדין: שהסוטה היתה טמאה ועכשיו נטהרה, ולא כהמשך התנאי "אם לא..." מכאן הוא מסיק שלפני הטקס היא אסורה לבעלה, וראו דרשה אחרת [[ביאור:משנה סוטה פרק ה|בסוטה ה א.]] אבל אחרי הטקס היא מותרת לו. המימרה של רשב"י אינה במקומה, וראו [[ביאור:משנה סוטה פרק ג#משנה ה|סוטה ג ה.]] אחריה משלימה הדרשה את דברי ר' ישמעאל, שהסיק מאיסור הסוטה על בעלה גם למי שנאפה בלי התראה, וראו [[ביאור:משנה סוטה פרק ו|סוטה ו א.]]}}'''"וְאִם לֹא נִטְמְאָה הָאִשָּׁה וּטְהֹרָה הִוא"''' ([[במדבר ה כח]]), רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: וְכִי מִי טְמֵאָה, שֶׁהַכָּתוּב מְטַהֲרָהּ? וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''"וְאִם לֹא נִטְמְאָה הָאִשָּׁה וּטְהֹרָה הִוא"'''? אֶלָּא מַגִּיד הַכָּתוּב, כֵּיוָן שֶׁיָּצָא עָלֶיהָ שֵׁם רַע – אֲסוּרָה לְבַעְלָהּ. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי אוֹמֵר: לֹא תַעֲלֶה עַל דַּעְתְּךָ שֶׁהַזְּכוּת תּוֹלָה בַּמַּיִם הַמָּרִים, אֶלָּא '''"אִם לֹא נִטְמְאָה הָאִשָּׁה וּטְהֹרָה הִוא"''' לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר "וְאִישׁ אֲשֶׁר יִנְאַף אֶת אֵשֶׁת אִישׁ" ([[ויקרא כ י]]). לֹא שָׁמַעְנוּ אֶלָּא בִּזְמַן שֶׁיֵּשׁ לָהּ עֵדִים, וְהִתְרוּ בָהּ – שֶׁהִיא בְּמִיתָה. יֵשׁ לָהּ עֵדִים וְלֹא הִתְרוּ בָהּ – פְּטוּרָה מִן הַמִּיתָה. הוֹאִיל וּפְטוּרָה מִן הַמִּיתָה, תִּהְיֶה מֻתֶּרֶת לְבַעְלָהּ? אָמַרְתָּ: סָפֵק נִבְעֲלָה סָפֵק לֹא נִבְעֲלָה – אֲסוּרָה לְבַעְלָהּ; קַל וָחֹמֶר לְשֶׁנִּבְעֲלָה וַדַּאי! אֶלָּא הֲרֵי הִיא בִּכְלַל שֶׁנֶּאֱמַר "כִּי יִקַּח אִישׁ אִשָּׁה וּבְעָלָהּ... כִּי מָצָא בָהּ עֶרְוַת דָּבָר" ([[דברים כד א]]). {{הע-שמאל|השוו לדברי ר' עקיבא, לעיל פיסקה ז.}}'''"וְאִם לֹא נִטְמְאָה הָאִשָּׁה וּטְהֹרָה הִוא"''' – טְהוֹרָה לַבַּעַל, וּטְהוֹרָה לַבּוֹעֵל וּטְהוֹרָה לִתְרוּמָה: {{הע-שמאל|לעניין האלה והשבועה השוו לעיל פיסקה יד. האשה אינה ניזוקה מהקללות, כי הן חלות רק אם נבעלה, והשוו לדברי הכהן לה בסוף פיסקה יב לעיל.}}'''"וְנִקְּתָה"''' – אַף מִן הָאָלוֹת וְאַף מִן הַשְּׁבוּעָה. {{הע-שמאל|ראו דברי ר' יהודה בן בתירא [[ביאור:תוספתא/סוטה/ב#ד|בתוספתא סוטה ב ד.]] נראה שהיתה העדפה של ריבוי בנים זכרים לבנים וארוכים, אבל ההעדפה לא היתה מספיקה כדי לגרום לנשים להסתר מבעליהן; והשוו את דברי ר' ישמעאל ל[[ברכות לא ב]].}}'''"וְנִזְרְעָה זָרַע"''', שֶׁאִם הָיְתָה עֲקָרָה – נִפְקֶדֶת, דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא. אָמַר לוֹ רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: אִם כֵּן יֵלְכוּ כָּל הָעֲקָרוֹת וִיקַלְקְלוּ בִּשְׁבִיל שֶׁיִּפָּקְדוּ, וְזוֹ שֶׁיָּשְׁבָה לָהּ – הִפְסִידָה! אֶלָּא מַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''"וְנִקְּתָה וְנִזְרְעָה זָרַע"'''? שֶׁאִם הָיְתָה יוֹלֶדֶת בְּצַעַר – יוֹלֶדֶת בְּרֶוַח. נְקֵבוֹת – יוֹלֶדֶת זְכָרִים; אֶחָד – יוֹלֶדֶת שְׁנַיִם; שְׁחוֹרִים – יוֹלֶדֶת לְבָנִים; קְצָרִים – יוֹלֶדֶת אֲרֻכִּים. {{הע-שמאל|האיילונית ומי שאינה ראויה לילד אינן שותות, ראו [[ביאור:משנה סוטה פרק ד#משנה ג|סוטה ד ג]] [[ביאור:תוספתא/סוטה/ה#ב|ותוספתא סוטה ה ב;]] אבל אשת הסריס שותה, למרות שאינו ראוי לעבר אותה – ראו [[ביאור:משנה סוטה פרק ד#משנה ד|סוטה ד ד!]]}}דָּבָר אַחֵר: '''"וְנִקְּתָה וְנִזְרְעָה זָרַע"''', מִפְּנֵי שֶׁהָיְתָה בִּכְלָל וְיָצְתָה לִדּוֹן בַּדָּבָר הֶחָדָשׁ. {{הע-שמאל|ראו בתחילת הפיסקה: אחרי הטקס האשה מותרת לבעלה, והבנים שייולדו לה כשרים.}}דָּבָר אַחֵר: '''"וְנִקְּתָה וְנִזְרְעָה זָרַע"''' – לְהוֹצִיא אֶת אַיְלוֹנִית וְשֶׁאֵינָהּ רְאוּיָה לֵילֵד. הֶחֱזִירָהּ הַכָּתוּב לִכְלָלָהּ. }} ===פיסקה כ=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| '''על במדבר ה כט''' '''"זֹאת תּוֹרַת הַקְּנָאֹת"''' ([[במדבר ה כט]]), אֵין לִי אֶלָּא לְשָׁעָה. לְדוֹרוֹת מִנַּיִן? {{הע-שמאל|ר' יאשיה לומד מהביטוי "תורת הקנאות" שמצוות סוטה היא לדורות. ר' יונתן קורא את הביטוי כפשטו, כסיום הדיון בסוטה. וראו [[ביאור:ספרי במדבר/נשא/ו#פיסקה לח|להלן לח.]]}}תַּלְמוּד לוֹמַר '''"זֹאת תּוֹרַת"''', דִּבְרֵי רַבִּי יֹאשִׁיָּה; רַבִּי יוֹנָתָן אוֹמֵר: כְּחוֹתַם הַדְּבָרִים. {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה סוטה פרק ד#משנה ה|סוטה ד ה,]] שלדעת ר' יוסי יוכל הבעל, אם יבריא, להשקות את האשה על סמך הקינוי של בית הדין.}}'''"אֲשֶׁר תִּשְׂטֶה אִשָּׁה תַּחַת אִישָׁהּ"''', לְהָבִיא אֵשֶׁת חֵרֵשׁ וְאֵשֶׁת {{ב|שִׁעֲמוּם|מי שנשתטה}}, שֶׁבֵּית דִּין מְקַנִּים לָהֶם לְפוֹסְלָם מִכְּתֻבָּתָם. אוֹ אַף לְהַשְׁקוֹתָם? תַּלְמוּד לוֹמַר: "וְהֵבִיא הָאִישׁ אֶת אִשְׁתּוֹ אֶל הַכֹּהֵן" ([[במדבר ה טו]]), הָאִישׁ מַשְׁקֶה, וְאֵין בֵּית דִּין מַשְׁקִים. {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה סוטה פרק ד|סוטה ד א,]] כר' יונתן.}}'''"תַּחַת אִישָׁהּ"''' – לְהוֹצִיא אֶת הָאֲרוּסָה. מַשְׁמַע מוֹצִיא אֶת הָאֲרוּסָה וּמוֹצִיא אֶת הַיְבָמָה? תַּלְמוּד לוֹמַר: "אִישׁ אִישׁ כִּי תִשְׂטֶה אִשְׁתּוֹ" ([[במדבר ה יב]]), לְהָבִיא אֶת הַיְבָמָה, דִּבְרֵי רַבִּי יֹאשִׁיָּה. רַבִּי יוֹנָתָן אוֹמֵר: "אִישׁ אִישׁ כִּי תִשְׂטֶה אִשְׁתּוֹ" – לְהוֹצִיא אֶת הַיְבָמָה. מַשְׁמַע מוֹצִיא אֶת הַיְבָמָה וּמֵבִיא אֶת הָאֲרוּסָה? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"תַּחַת אִישָׁהּ"''', לְהוֹצִיא אֶת הָאֲרוּסָה. }} ===פיסקה כא=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| '''על במדבר ה ל-לא''' {{הע-שמאל|הפיסקה נותנת כמה תשובות לשאלת הצורך בביטוי "וניקה האיש ההוא מעוון" (פס' לא): מה חטאו של הבעל? הדרשה הראשונה בשיטת ר' ישמעאל לעיל פיסקה ז, שהקינוי הוא רשות, אבל גם הוא מודה שאם קינא והתרה באשה, והיא נסתרה – חובה עליו להשלים את התהליך ולהשקות את אשתו; אחרת יחול עוון עליו.}}'''"אוֹ אִישׁ אֲשֶׁר תַּעֲבֹר עָלָיו רוּחַ קִנְאָה וְקִנֵּא אֶת אִשְׁתּוֹ"''' ([[במדבר ה ל]]), לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר "וְעָבַר עָלָיו רוּחַ קִנְאָה וְקִנֵּא" ([[במדבר ה יד]]), אוֹ, כְּשֵׁם שֶׁעַד שֶׁלֹּא קִנֵּא לָהּ – רְשׁוּת, אַף כָּךְ מִשֶּׁקִּנֵּא לָהּ – רְשׁוּת. תַּלְמוּד לוֹמַר '''"אוֹ אִישׁ אֲשֶׁר תַּעֲבֹר עָלָיו רוּחַ קִנְאָה – וְקִנֵּא אֶת אִשְׁתּוֹ"'''. חוֹבָה, וְלֹא רְשׁוּת. '''"וְהֶעֱמִיד אֶת הָאִשָּׁה לִפְנֵי ה'... וְנִקָּה הָאִישׁ מֵעָוֹן"''' ([[במדבר ה ל]]-לא), אִם עָשָׂה לָהּ – וְנִקָּה, וְאִם לֹא עָשָׂה לָהּ – לֹא נִקָּה. {{הע-שמאל|יסורי המצפון של הבעל עשויים להיות על שגרם למות האשה, או על שהיא נאפה והוא שימש איתה זמן מה. הדרשה מבטיחה לו מחילה.}}'''"וְנִקָּה הָאִישׁ מֵעָוֹן"''', שֶׁלֹּא יֹאמַר: אוֹי לִי שֶׁהָרַגְתִּי בַּת יִשְׂרָאֵל! אוֹי לִי שֶׁנִּוַּלְתִּי בַּת יִשְׂרָאֵל! אוֹי לִי שֶׁהָיִיתִי מְשַׁמֵּשׁ עִם הַטְּמֵאָה! – לְכָךְ נֶאֱמַר '''"וְנִקָּה"'''. {{הע-שמאל|אפילו אם לא נבעלה, היא נסתרה עם אותו אדם, ולכן היא תשא את עוונה בכל מקרה; והשוו לדברי רשב"א [[ביאור:תוספתא/סוטה/ב#ד|בתוספתא ב ד,]] שהבזיון שבטקס מכפר לה עליה.}}שִׁמְעוֹן בֶּן עַזַּאי אוֹמֵר: בִּטְהוֹרָה הַכָּתוּב מְדַבֵּר: הוֹאִיל וְהֵבִיאָה עַצְמָהּ לִידֵי דְּבָרִים הַלָּלוּ – אַף הִיא לֹא תֵצֵא מִידֵי פֻרְעָנוּת. לְכָךְ נֶאֱמַר '''"וְנִקָּה הָאִישׁ מֵעָוֹן, וְהָאִשָּׁה הַהִיא תִּשָּׂא אֶת עֲו‍ֹנָהּ"'''! {{הע-שמאל|גם אם לא מתה מיד, אם היא אשמה – תמות בצורה שתגלה שסטתה. וראו לעיל פיסקה ח "רבי אומר אני אכריע" וכו'.}}רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: בָּא הַכָּתוּב לְלַמֶּדְךָ שֶׁסּוֹף זוֹ לָמוּת "וְצָבְתָה בִטְנָהּ וְנָפְלָה יְרֵכָהּ"! {{הע-שמאל|מבחן מי הסוטה פועל רק אם הבעל נקי מעוון, ואם הוא עצמו חוטא – האשה לא תיענש בהם; הושע קשר את בעלה של הסוטה, אם הוא רודף אחר הזנות – לביטול מקומי של יכולתו להשקות את אשתו; אבל ראו [[ביאור:משנה סוטה פרק ט#משנה ט|סוטה ט ט,]] שריב"ז ביטל את טקס ההשקיה לחלוטין.}}לָמָּה נֶאֱמַר '''"וְנִקָּה הָאִישׁ מֵעָוֹן"'''? כְּשֶׁהָאִישׁ מְנֻקֶּה מֵעָוֹן – הָאִשָּׁה הַהִיא תִּשָּׂא אֶת עֲוֹנָהּ. וְלֹא כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר "לֹא אֶפְקוֹד עַל בְּנוֹתֵיכֶם כִּי תִזְנֶינָה וְעַל כַּלּוֹתֵיכֶם כִּי תְנָאַפְנָה, כִּי הֵם עִם הַזּוֹנוֹת יְפָרֵדוּ וְעִם הַקְּדֵשׁוֹת יְזַבֵּחוּ וְעַם לֹא יָבִין יִלָּבֵט" ([[הושע ד יד]]). אָמַר לָהֶם: הוֹאִיל וְאַתֶּם רוֹדְפִים אַחַר הַזְּנוּת – אַף הַמַּיִם לֹא יִבְדְּקוּ אֶת נְשֵׁיכֶם. לְכָךְ נֶאֱמַר '''"וְנִקָּה הָאִישׁ מֵעָוֹן"''' – אֶת עֲוֹן הַהוּא. }} bw27suub1x0qg3ym6bu0hybrvmhdu5h 3020029 3020028 2026-06-15T07:01:59Z Michaelkimmel2 44530 3020029 wikitext text/x-wiki {{ביאור:ספרי במדבר}} ==ספרי במדבר לפרשת נשא פרק ה== ===פיסקה א=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| '''על במדבר ה א-ד''' {{הע-שמאל|לצורך בפסוק לאזהרה ופסוק אחר לפירוט העונש השוו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/בחדש#פרשה ז|מכילתא בחדש ז]] לפס' ח: האזהרה מכוונת לכל ציבור הטמאים, ואילו העונש מכוון לעבריין ולבית הדין.}}'''"וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר. צַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וִישַׁלְּחוּ מִן הַמַּחֲנֶה כָּל צָרוּעַ וְכָל זָב וְכָל טָמֵא לָנָפֶשׁ"''' ([[במדבר ה א]]-ב), לָמָּה נֶאֶמְרָה פָּרָשָׁה זוֹ? לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר: "וְאִישׁ אֲשֶׁר יִטְמָא וְלֹא יִתְחַטָּא וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִוא מִתּוֹךְ הַקָּהָל" ([[במדבר יט כ]]). עֹנֶשׁ שָׁמַעְנוּ, אַזְהָרָה לֹא שָׁמַעְנוּ. תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"צַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וִישַׁלְּחוּ מִן הַמַּחֲנֶה"'''; הֲרֵי זֶה אַזְהָרָה לַטְּמֵאִים, שֶׁלֹּא יִכָּנְסוּ לַמִּקְדָּשׁ בְּטֻמְאָה. {{הע-שמאל|הציווי הנדון – ככל המצוות – היה לביצוע מיידי וגם לעתיד. את הביצוע המיידי לומדים מפס' ד, ואת הביצוע לדורות לומדים מ[[ויקרא כד ג]]. דוגמא לשימוש במידת המדרש "בניין אב משני כתובים"}} '''"צַו"''', הַצִּוּוּי מִיָּד בִּשְׁעַת מַעֲשֶׂה – וּלְדוֹרוֹת. אַתָּה אוֹמֵר הַצִּוּוּי מִיָּד בִּשְׁעַת מַעֲשֶׂה וּלְדוֹרוֹת, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא לְאַחַר זְמַן? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"צַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וִישַׁלְּחוּ... מִזָּכָר וְעַד נְקֵבָה תְּשַׁלֵּחוּ... וַיַּעֲשׂוּ כֵן בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיְשַׁלְּחוּ אֹתָם אֶל מִחוּץ לַמַּחֲנֶה"''' ([[במדבר ה ב]]-ד). הָא לָמַדְנוּ שֶׁהַצִּוּוּי מִיָּד בִּשְׁעַת מַעֲשֶׂה. וּלְדוֹרוֹת מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: "צַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ שֶׁמֶן זַיִת זָךְ... '''חֻקַּת עוֹלָם לְדֹרֹתֵיכֶם'''" ([[ויקרא כד ב]]-ג). הָא לָמַדְנוּ שֶׁהַצִּוּוּי מִיָּד בִּשְׁעַת מַעֲשֶׂה – וּלְדוֹרוֹת מִצִּוּוּי הַזֶּה. מִנַּיִן {{ב|לְכָל הַצַּוָּאוֹת|כל מה שנאמר בו "צו את"}} שֶׁבַּתּוֹרָה? הָיָה רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: הוֹאִיל וְנֶאֶמְרוּ צַוָּאוֹת בַּתּוֹרָה סְתָם, וּפָרַט לְךָ הַכָּתוּב בְּאַחַת מֵהֶן שֶׁאֵינָהּ אֶלָּא מִיָּד בִּשְׁעַת מַעֲשֶׂה וּלְדוֹרוֹת, אַף פּוֹרְטַנִי בְּכָל הַצַּוָּאוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה, שֶׁלֹּא יְהוּ אֶלָּא מִיָּד בִּשְׁעַת מַעֲשֶׂה – וּלְדוֹרוֹת. {{הע-שמאל|דרשה מדבי ר' עקיבא, הטוענת שהביטוי "צו" מסמן זירוז, ולאו דווקא מצווה; הדוגמא של יהושע, שהיה מחוזק עוד לפני שהצטווה להתחזק, מלמדת שאין מזרזים אלא למזורזים, כלומר ישראל כבר הכירו את ענייני הטומאה וכאן לפנינו זירוז בעלמא. והשוו [[ביאור:ספרי דברים/ואתחנן#פיסקה כט|ספרי דברים כט.]]}}רַבִּי יְהוּדָה בֶּן בְּתֵירָה אוֹמֵר: אֵין הַצִּוּוּי בְּכָל מָקוֹם אֶלָּא זֵירוּז, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְצַו אֶת יְהוֹשֻׁעַ וְחַזְּקֵהוּ וְאַמְּצֵהוּ" ([[דברים ג כח]]). לְפִי דַרְכֵּנוּ לָמַדְנוּ שֶׁאֵין מְחַזְּקִין אֶלָּא הַמֻּחְזָקִין, וְאֵין מְזָרְזִין אֶלָּא לַמְּזֹרָזִין. {{הע-שמאל|דרשה נוספת על "צו", גם היא מדבי ר' עקיבא: המילה "צו" מסמנת שלפנינו מצווה הכרוכה בהשקעה כספית, כבדוגמאות המפורטות, חוץ מגבולות הארץ שבסוף במדבר, שם אכן מדובר על זירוז ישראל למלחמה.}}רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי אוֹמֵר: אֵין צִוּוּי בְּכָל מָקוֹם אֶלָּא חֶסְרוֹן כִּיס, שֶׁנֶּאֱמַר: "צַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ שֶׁמֶן זַיִת זָךְ" ([[ויקרא כד ב]]). '''"צַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וִישַׁלְּחוּ מִן הַמַּחֲנֶה"'''. "צַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְנָתְנוּ לַלְוִיִּם מִנַּחֲלַת אֲחֻזָּתָם" ([[במדבר לה ב]]). "צַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם אֶת קָרְבָּנִי לַחְמִי לְאִשַּׁי" ([[במדבר כח ב]]). הָא אֵין צִוּוּי בְּכָל מָקוֹם אֶלָּא חֶסְרוֹן כִּיס, חוּץ מֵאֶחָד. וְאֵיזֶה זֶה? זֶה: "צַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם כִּי אַתֶּם בָּאִים אֶל הָאָרֶץ כְּנָעַן" ([[במדבר לד ב]]). תְּזָרְזֵם לְעִנְיַן חִלּוּק הָאָרֶץ. {{הע-שמאל|חוזר לדרשה שבראש הפיסקה.}}וְרַבִּי אוֹמֵר: אֵין צִוּוּי בְּכָל מָקוֹם אֶלָּא אַזְהָרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיְצַו ה' אֱלֹהִים עַל הָאָדָם לֵאמֹר... וּמֵעֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע לֹא תֹאכַל מִמֶּנּוּ." ([[בראשית ב טז]]-יז). {{הע-שמאל|הטמאים מוצאים מהמקדש אבל בניגוד לפשט, לא כולם מוצאים מביתם, וראו בסוף הפיסקה, "שלושה מחנות הם". ההוכחה היא בדרך השלילה: אילו היו מוצאים גם ממחנה לויה – המקביל להר הבית – לא היה צורך לכתוב "ולא יטמאו... אשר אני שוכן בתוכם", כלומר מחנה שכינה, שהרי ההוצאה ממחנה לויה כוללת גם הוצאה ממחנה שכינה. מחנה לויה מכונה 'מחנה הארון', כי הלוויים נשאו את הארון.}}'''"וִישַׁלְּחוּ מִן הַמַּחֲנֶה"''' – {{ב|מִמַּחֲנֵה שְׁכִינָה.|הוא המשכן, ולימים המקדש}} אוֹ שׁוֹמֵעַ אֲנִי מִמַּחֲנֵה לְוִיָּה? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"אֶל מִחוּץ לַמַּחֲנֶה תְּשַׁלְּחוּם"'''. הָא עַד שֶׁלֹּא יֵאָמֵר יֵשׁ לִי בַּדִּין: אִם נִדְחוּ טְמֵאִים מִמַּחֲנֵה הָאָרוֹן הַקַּל, קַל וָחֹמֶר מִמַּחֲנֵה שְׁכִינָה חָמוּר! {{הע-שמאל|דחיית ההוכחה דלעיל בטענה שאין ללמוד קל וחומר בענייני איסורים אלו, בניגוד לגישת רבי דלקמן.}}אֶלָּא אִם אָמַרְתָּ כֵּן עָנַשְׁתָּ מִן הַדִּין! לְכָךְ נֶאֱמַר '''"וִישַׁלְּחוּ מִן הַמַּחֲנֶה"''', לְלַמֶּדְךָ שֶׁאֵין עוֹנְשִׁין מִן הַדִּין! {{הע-שמאל|המצורע אכן יוצא מהעיר, ראו [[ביאור:משנה כלים פרק א#משנה ז|כלים א ז,]] והזב יוצא מהר הבית, ראו שם משנה ח, והטמא יוצא מהחיל, כלומר ממחנה שכינה בלבד. ההבחנות הללו מכונות "מחיצות".}}רַבִּי אוֹמֵר: אֵין צָרִיךְ, קַל וָחֹמֶר הוּא: {{ב|אִם נִדְחוּ טְמֵאִים|הטמאים שנדחו, כלומר הזבים והמצורעים}} מִמַּחֲנֵה הָאָרוֹן הַקַּל, קַל וָחֹמֶר מִמַּחֲנֵה שְׁכִינָה חָמוּר. אִם כֵּן לָמָּה נֶאֱמַר '''"וִישַׁלְּחוּ מִן הַמַּחֲנֶה כָּל צָרוּעַ וְכָל זָב"'''? אֶלָּא בָּא הַכָּתוּב לִיתֵּן לָהֶם אֶת הַמְּחִיצוֹת. {{הע-שמאל|לימוד המחיצות מהמידה "דבר שהיה בכלל... ללמד על הכלל כולו יצא": המצורע מופרד מהזב ומהטמא, וכמוהו גם הזב מופרד מהטמא.}}'''"וִישַׁלְּחוּ מִן הַמַּחֲנֶה כָּל צָרוּעַ וְכָל זָב וְכָל טָמֵא לָנָפֶשׁ"''', שׁוֹמְעַנִי שְׁלָשְׁתָּן בְּמָקוֹם אֶחָד. תַּלְמוּד לוֹמַר בִּמְצֹרָע: "בָּדָד יֵשֵׁב מִחוּץ לַמַּחֲנֶה מוֹשָׁבוֹ" ([[ויקרא יג מו]]). מְצֹרָע הָיָה בִּכְלָל, יָצָא. מוֹצֵא מִן הַכְּלָל וְלָמֵד עַל הַכְּלָל: מַה מְּצֹרָע, שֶׁהֻחְמְרָה טֻמְאָתוֹ וְחָמוּר שִׁלּוּחוֹ מִשִּׁלּוּחַ חֲבֵרוֹ, אַף כָּל שֶׁהֻחְמְרָה טֻמְאָתוֹ חָמוּר שִׁלּוּחוֹ מִשִּׁלּוּחַ חֲבֵרוֹ. {{הע-שמאל|ראו את רשימת הטומאות [[ביאור:משנה כלים פרק א|בכלים א, א-ד:]] טומאת טמא המת קלה מטומאת הזב, וטומאת המצורע חמורה ממנה. כאן פורטו גם טומאות קלות מטומאת טמא המת, כגון טבול יום ומחוסר כיפורים, שמותר להם להכנס לחיל ולעזרת נשים בהתאמה, ראו שם משנה ח.}} מִכָּאן מָנוּ חֲכָמִים לַמְּחִיצוֹת: כָּל שֶׁהַזָּב מְטַמֵּא – מְצֹרָע מְטַמֵּא; חָמוּר מְצֹרָע – {{ב|שֶׁמְּטַמֵּא בְּבִיאָה.|כשנכנס לבית מטמא את תכולת הבית}} כָּל שֶׁטְּמֵא מֵת מְטַמֵּא – הַזָּב מְטַמֵּא; חָמוּר הַזָּב – שֶׁהוּא מְטַמֵּא {{ב|תַּחַת אֶבֶן מְסָמָא.|מטמא גם מרכב שמתחת לאבן גדולה.}} כָּל שֶׁטְּבוּל יוֹם מְטַמֵּא – טְמֵא מֵת מְטַמֵּא; חָמוּר טְמֵא מֵת – שֶׁהוּא מְטַמֵּא {{ב|אֶת הָאָדָם.|שנגע בו}} כָּל שֶׁמְּחֻסַּר כִּפּוּרִים פּוֹסֵל – טְבוּל יוֹם פּוֹסֵל; חָמוּר טְבוּל יוֹם – שֶׁהוּא {{ב|פּוֹסֵל אֶת הַתְּרוּמָה.|אסור לו לאכול תרומה}} {{הע-שמאל|ר' יאשיה חוזר על דברי רבי שהובאו לעיל, ודוחה אותם בטענה שאין עונשים מן הדין.}} '''"וִישַׁלְּחוּ מִן הַמַּחֲנֶה כָּל צָרוּעַ וְכָל זָב וְכָל טָמֵא לָנָפֶשׁ"''', לָמָּה נֶאֱמַר? אֵין לִי אֶלָּא אֵלּוּ, שְׁאָר טְמֵאִים מִנַּיִן? הָיָה רַבִּי יֹאשִׁיָּה אוֹמֵר: אָמַרְתָּ קַל וָחֹמֶר. אִם נִדְחוּ זָבִים וּמְצֹרָעִים טְמֵאִים מִמַּחֲנֵה אָרוֹן הַקַּל, קַל וָחֹמֶר מִמַּחֲנֵה שְׁכִינָה חָמוּר. אֶלָּא אִם אָמַרְתָּ כֵּן עָנַשְׁתָּ מִן הַדִּין, לְכָךְ נֶאֱמַר '''"וִישַׁלְּחוּ מִן הַמַּחֲנֶה"''', לְלַמֶּדְךָ שֶׁאֵין עוֹנְשִׁין מִן הַדִּין. {{הע-שמאל|דורש "'''כל''' צרוע" וכו' (פס' ב). אם המשולח אינו יכול להיות לבדו, כגון תינוק – שולחים עמו מבוגר שיטפל בו.}}בְּכָל אָדָם הַכָּתוּב מְדַבֵּר, אוֹ אֵינוֹ מְדַבֵּר אֶלָּא בַּלְוִיִּם נוֹשְׂאֵי אָרוֹן? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"מִזָּכָר וְעַד נְקֵבָה תְּשַׁלֵּחוּ"'''. בְּכָל אָדָם הַכָּתוּב מְדַבֵּר; אֶחָד גְּדוֹלִים וְאֶחָד קְטַנִּים בַּמַּשְׁמָע. אַתָּה אוֹמֵר אֶחָד גְּדוֹלִים וְאֶחָד קְטַנִּים בַּמַּשְׁמָע, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא כְּעִנְיָן שֶׁעָנַשׁ: מַה מָּצִינוּ בִּמְטַמֵּא מִקְדָּשׁ, שֶׁלֹּא עָנַשׁ אֶלָּא גְדוֹלִים, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְאִישׁ אֲשֶׁר יִטְמָא וְלֹא יִתְחַטָּא וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ" ([[במדבר יט כ]]), אַף כָּאן לֹא נַזְהִיר אֶלָּא גְדוֹלִים? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"מִזָּכָר וְעַד נְקֵבָה תְּשַׁלֵּחוּ"''', אֶחָד גְּדוֹלִים וְאֶחָד קְטַנִּים בַּמַּשְׁמָע. {{הע-שמאל|ר' יונתן מוסיף טמאים נוספים המשולחים מהמחנה, כגון מצורע מוסגר ובועל נידה, שטומאותיהם כטומאות טמא המת והזב בהתאמה.}}רַבִּי יוֹנָתָן אוֹמֵר: '''"מִזָּכָר וְעַד נְקֵבָה תְּשַׁלֵּחוּ"''' לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר '''"וִישַׁלְּחוּ מִן הַמַּחֲנֶה כָּל צָרוּעַ וְכָל זָב וְכָל טָמֵא לָנָפֶשׁ"''', אֵין לִי אֶלָּא אֵלּוּ; שְׁאָר טְמֵאִים מִנַּיִן? אָמַרְתָּ קַל וָחֹמֶר הוּא: אִם נִדְחוּ טְמֵאִים הַקַּלִּים, קַל וָחֹמֶר חֲמוּרִים! אֶלָּא אִם אָמַרְתָּ כֵּן עָנַשְׁתָּ מִן הַדִּין! לְכָךְ נֶאֱמַר '''"מִזָּכָר וְעַד נְקֵבָה"'''. {{הע-שמאל|דורש "מזכר '''עד''' נקבה תשלחום".}}'''"מִזָּכָר וְעַד נְקֵבָה תְּשַׁלֵּחוּ"''', אֵין לִי אֶלָּא זָכָר וּנְקֵבָה; טֻמְטוּם וְאַנְדְּרוֹגִינוֹס מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"אֶל מִחוּץ לַמַּחֲנֶה תְּשַׁלְּחוּם"'''. {{הע-שמאל|יש לשלח מהמחנה גם קטנים (ראו לעיל); והשוו [[ביאור:מכילתא/נזיקין#פרשה ט|מכילתא נזיקין ט,]] לעניין שילוח עבדים.}}אֵין לִי אֶלָּא שֶׁיָּכוֹל לְהִשְׁתַּלֵּחַ; שֶׁאֵין יָכוֹל לְהִשְׁתַּלֵּחַ מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"אֶל מִחוּץ לַמַּחֲנֶה תְּשַׁלְּחוּם"'''. אֵין לִי אֶלָּא אָדָם; כֵּלִים מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"אֶל מִחוּץ לַמַּחֲנֶה תְּשַׁלְּחוּם"'''. {{הע-שמאל|ר' עקיבא מוצא בביטוי "וכל טמא" ריבוי לשילוח כלים; ר' ישמעאל לומד זאת מהיקש מאבני בית מנוגע.}}רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: '''"מִזָּכָר וְעַד נְקֵבָה תְּשַׁלֵּחוּ"''', אֶחָד אָדָם וְאֶחָד כֵּלִים בַּמַּשְׁמָע. רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: הֲרֵי אַתָּה דָן: הוֹאִיל וְאָדָם מְטַמֵּא בִּנְגָעִים, וּבְגָדִים מְטַמְּאִים בִּנְגָעִים, מָה אָדָם טָעוּן שִׁלּוּחַ – אַף כֵּלִים טְעוּנִים שִׁלּוּחַ. לֹא, אִם אָמַרְתָּ בְּאָדָם שֶׁמְּטַמֵּא עַל גַּבֵּי מִשְׁכָּב וּמוֹשָׁב, לְפִיכָךְ טָעוּן שִׁלּוּחַ, תֹּאמַר בַּכֵּלִים שֶׁאֵין מְטַמְּאִין עַל גַּבֵּי מִשְׁכָּב וּמוֹשָׁב, לְפִיכָךְ לֹא יִטָּעֲנוּ שִׁלּוּחַ! הֲרֵי אֶבֶן הַמְּנֻגַּעַת תּוֹכִיחַ, שֶׁאֵינָהּ מְטַמְּאָה עַל גַּבֵּי מִשְׁכָּב וּמוֹשָׁב, וּטְעוּנָה שִׁלּוּחַ. וְאַל תִּתְמַהּ בַּכֵּלִים, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁאֵין מְטַמְּאִים עַל גַּבֵּי מִשְׁכָּב וּמוֹשָׁב – לְפִיכָךְ יִטָּעֲנוּ שִׁלּוּחַ! {{הע-שמאל|לעניין מטלית קטנה ראו [[ביאור:תוספתא/נגעים/ה#יד|תוספתא נגעים ה יד.]]}}רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר: "מִזָּכָר וְעַד נְקֵבָה תְּשַׁלֵּחוּ", מַה זָּכָר וּנְקֵבָה מְיֻחָדִים, שֶׁהֵם רְאוּיִים לַעֲשׂוֹת אָב הַטֻּמְאָה וּטְעוּנִין שִׁלּוּחַ, אַף כָּל שֶׁרָאוּי לֵיעָשׂוֹת אָב הַטֻּמְאָה – טָעוּן שִׁלּוּחַ. יָצָא {{ב|פָּחוֹת מִשָּׁלֹשׁ עַל שָׁלֹשׁ|חתיכת בד קטנה}}, שֶׁאֵין רָאוּי לַעֲשׂוֹת אָב הַטֻּמְאָה בְּכָל הַתּוֹרָה. {{הע-שמאל|הפסוק עוסק באוכל נבלה. הדרשה מנתקת בין כיבוס הבגדים לרחיצת הגוף, ומחברת את הרחיצה בלבד לעונש הכרת; והשוו [[ביאור:ספרא/אחרי מות#פרק יב|ספרא אחרי פרק יב:]] "על רחיצת גופו ענוש כרת ועל כיבוס בגדים בארבעים".}}רַבִּי יִצְחָק אוֹמֵר: הֲרֵי הוּא אוֹמֵר: "וְאִם לֹא יְכַבֵּס וּבְשָׂרוֹ לֹא יִרְחַץ וְנָשָׂא עֲו‍ֹנוֹ" ([[ויקרא יז טז]]). עַל רְחִיצַת גּוּפוֹ עָנַשׁ הַכָּתוּב כָּרֵת. אַתָּה אוֹמֵר עַל רְחִיצַת גּוּפוֹ עָנַשׁ הַכָּתוּב כָּרֵת, אוֹ לֹא עָנַשׁ אֶלָּא עַל כִּבּוּס בְּגָדִים? אָמַרְתָּ: מַה טְּמֵא מֵת, חָמוּר, לֹא עָנַשׁ בּוֹ עַל כִּבּוּס בְּגָדִים; הָאוֹכֵל מִנְּבֵלָה, קַלָּה – דִּין הוּא שֶׁלֹּא יֵעָנֵשׁ בּוֹ עַל כִּבּוּס בְּגָדִים! {{הע-שמאל|הזבים והמצורעים מוצאים ממחנה לויה, ואין די בכך שלא יגעו בארון ובנושאיו.}}'''"אֶל מִחוּץ לַמַּחֲנֶה תְּשַׁלְּחוּם"''', לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר '''"וִישַׁלְּחוּ מִן הַמַּחֲנֶה"''', שׁוֹמְעַנִי לֹא יִגְּעוּ לֹא בָּאָרוֹן וְלֹא בַּנּוֹשְׂאִין, אֲבָל יַקְצוּ לָהֶם מָקוֹם בִּפְנֵי עַצְמָם. תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"אֶל מִחוּץ לַמַּחֲנֶה תְּשַׁלְּחוּם"'''. {{הע-שמאל|יישום עניין ההוצאה מהמחנה לימי המקדש; וראו [[ביאור:משנה כלים פרק א#משנה ז|כלים א ז-ח;]] וכלשון הספרי [[ביאור:תוספתא/כלים/בבא קמא/א#י|בתוספתא ב"ק דכלים א י.]]}}'''"וְלֹא יְטַמְּאוּ אֶת מַחֲנֵיהֶם"''', מִכָּאן אָמְרוּ: שָׁלֹשׁ מַחֲנוֹת הֵן: מַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל וּמַחֲנֵה לְוִיָּה וּמַחֲנֵה שְׁכִינָה. מִפֶּתַח יְרוּשָׁלַיִם וְעַד הַר הַבַּיִת – מַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל, מִפֶּתַח הַר הַבַּיִת עַד {{ב|הָעֲזָרָה|החיל}} – מַחֲנֵה לְוִיָּה, מִפֶּתַח הָעֲזָרָה וְלִפְנִים – מַחֲנֵה שְׁכִינָה. {{הע-שמאל|כאן מפורש שהקב"ה שוכן במחנה ישראל ולא רק במחנה שכינה, בניגוד לתחילת הפיסקה ולפשט. הטומאות שבמחנה ישראל (כגון טמא מת והזב) אינן גורמות לסילוק השכינה ממנו!}}"אֲשֶׁר אֲנִי שֹׁכֵן בְּתוֹכָם", חֲבִיבִים הֵם יִשְׂרָאֵל, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁהֵם טְמֵאִים – שְׁכִינָה בֵּינֵיהֶם. וְכֵן הוּא אוֹמֵר: "הַשֹּׁכֵן אִתָּם בְּתוֹךְ טֻמְאֹתָם" ([[ויקרא טז טז]]). וְאוֹמֵר: "בְּטַמְּאָם אֶת מִשְׁכָּנִי אֲשֶׁר בְּתוֹכָם" ([[ויקרא טו לא]]). וְאוֹמֵר: "וְלֹא יְטַמְּאוּ אֶת מַחֲנֵיהֶם אֲשֶׁר אֲנִי שֹׁכֵן בְּתוֹכָם". וְאוֹמֵר: "וְלֹא תְטַמְּאוּ אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתֶּם יֹשְׁבִים בָּהּ אֲשֶׁר אֲנִי שֹׁכֵן בְּתוֹכָהּ" ([[במדבר לה לד]]). {{הע-שמאל|הזיבה והצרעת נכנסו למחנה אחרי חטא העגל ובעקבותיו. וראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/בחדש#פרשה ט|מכילתא בחדש ט,]] "שלא היה בהן סומין" וכו'. ביום חטא העגל נכנסו שתי מחלות הטומאה למחנה.}}רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר: בֹּא וּרְאֵה מַה כֹּחַ עֲבֵרָה קָשֶׁה, שֶׁעַד שֶׁלֹּא פָּשְׁטוּ יְדֵיהֶם בַּעֲבֵרָה לֹא הָיָה בָּהֶם זָבִים וּמְצֹרָעִים, וּמִשֶּׁפָּשְׁטוּ יְדֵיהֶם בַּעֲבֵרָה הָיוּ בָּהֶם זָבִים וּמְצֹרָעִים. לְפִי דַרְכֵּנוּ לָמַדְנוּ {{ב|שֶׁשְּׁלֹשָׁה דְּבָרִים אֵלּוּ|החטא, הזיבה והצרעת}} אֵרְעוּ בּוֹ בַיּוֹם. {{הע-שמאל|רשב"י מלמד את כח העבירה מכך שלפניה ראו ישראל את כבוד ה' ולא יראו מההתגלות, ואחריה יראו אפילו ממשה ומזיו פניו.}}רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי אוֹמֵר: בֹּא וּרְאֵה מַה כֹּחַ עֲבֵרָה קָשֶׁה, שֶׁעַד שֶׁלֹּא פָּשְׁטוּ יְדֵיהֶם בַּעֲבֵרָה, מַה נֶּאֱמַר בָּהֶם? "וּמַרְאֵה כְּבוֹד ה' כְּאֵשׁ אֹכֶלֶת" ([[שמות כד יז]]), לֹא יְרֵאִים וְלֹא מִזְדַּעְזְעִים. מִשֶּׁפָּשְׁטוּ יְדֵיהֶם בַּעֲבֵרָה, מַה נֶּאֱמַר בָּהֶם? "וַיַּרְא אַהֲרֹן וְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת מֹשֶׁה וְהִנֵּה קָרַן עוֹר פָּנָיו וַיִּירְאוּ מִגֶּשֶׁת אֵלָיו" ([[שמות לד ל]]). {{הע-שמאל|הטמאים לא סירבו להוצאתם מהמחנות.}}'''"וַיַּעֲשׂוּ כֵן בְּנֵי יִשְׂרָאֵל"''', לְהוֹדִיעַ שִׁבְחָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל, שֶׁכְּשֵׁם שֶׁאָמַר לָהֶם מֹשֶׁה כֵּן עָשׂוּ. מַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''"כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר ה' אֶל מֹשֶׁה כֵּן עָשׂוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל"'''? מְלַמֵּד שֶׁאַף הַטְּמֵאִים לֹא עִכְּבוּ. }} ===פיסקה ב=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| '''על במדבר ה ה-ז''' {{הע-שמאל|אם מת הגר ואין לו יורשים – יש להשיב את הגזילה והחומש לכהן (פסוק ח). הדין הזה אינו מופיע בויקרא, ועבורו נשנתה כאן פרשת אשם גזילות, לדברי ר' ישמעאל.}}'''"וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר: דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, אִישׁ אוֹ אִשָּׁה כִּי יַעֲשׂוּ מִכֹּל חַטֹּאות הָאָדָם"''' ([[במדבר ה ה]]-ו). לָמָּה נֶאֶמְרָה פָּרָשָׁה זֹאת? לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר: "נֶפֶשׁ כִּי תֶחֱטָא וּמָעֲלָה מַעַל בַּה'... אוֹ מָצָא אֲבֵדָה וְכִחֶשׁ בָּהּ וְנִשְׁבַּע עַל שָׁקֶר" ([[ויקרא ה כא]]-כב). אֲבָל בְּגוֹזֵל הַגֵּר לֹא שָׁמַעְנוּ בְּכָל הַתּוֹרָה! תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, אִישׁ אוֹ אִשָּׁה כִּי יַעֲשׂוּ מִכֹּל חַטֹּאות הָאָדָם לִמְעֹל מַעַל בַּה'"'''. בָּא הַכָּתוּב וְלִמֵּד עַל גּוֹזֵל הַגֵּר וְנִשְׁבַּע לוֹ {{ב|וּמֵת|הגר}} – שֶׁיְּשַׁלֵּם קֶרֶן וָחֹמֶשׁ לַכֹּהֲנִים וְאָשָׁם לַמִּזְבֵּחַ. זוֹ מִדָּה בַּתּוֹרָה: כָּל פָּרָשָׁה שֶׁנֶּאֶמְרָה בְּמָקוֹם אֶחָד וְחִסֵּר בָּהּ דָּבָר אֶחָד, וְחָזַר וּשְׁנָאָהּ בְּמָקוֹם אַחֵר, לֹא שְׁנָאָהּ אֶלָּא עַל שֶׁחִסֵּר בָּהּ דָּבָר אֶחָד! {{הע-שמאל|יש לדרוש את הפסוקים כדלהלן. וראו דרשות אחרות על 'לאמור' [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/מסכתא דפסחא בא#פתיחה|בפתיחת מכילתא פסחא,]] [[ביאור:משנה סוטה פרק ה#משנה ד|בסוטה ה ד,]] [[ביאור:ספרי דברים/ואתחנן#פיסקה כו|ובספרי דברים כו.]]}}רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: כָּל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר בָּהּ "לֵאמֹר" – צָרִיךְ לִידָּרֵשׁ. {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא/נזיקין#פרשה ו|מכילתא נזיקין ו,]] וראו [[ביאור:תוספתא/בבא קמא/א#ב|תוספתא ב"ק א ב.]]}}רַבִּי יֹאשִׁיָּה אוֹמֵר: '''"אִישׁ אוֹ אִשָּׁה"''' לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר: "וְכִי יִפְתַח אִישׁ בּוֹר, אוֹ כִי יִכְרֶה אִישׁ בֹּר" ([[שמות כא לג]]), אֵין לִי אֶלָּא אִישׁ; אִשָּׁה מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"אִישׁ אוֹ אִשָּׁה"''', לְהַשְׁווֹת אִשָּׁה לְאִישׁ לְכָל חַטָּאוֹת וּנְזָקִים שֶׁבַּתּוֹרָה! רַבִּי יוֹנָתָן אוֹמֵר: אֵינוֹ צָרִיךְ, שֶׁכְּבָר נֶאֱמַר: "בַּעַל הַבּוֹר יְשַׁלֵּם" ([[שמות כא לד]]), וְאוֹמֵר: "שַׁלֵּם יְשַׁלֵּם הַמַּבְעִר אֶת הַבְּעֵרָה" ([[שמות כב ה]]). מַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''"אִישׁ אוֹ אִשָּׁה"'''? – לְתַלְמוּדוֹ הוּא בָּא. {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:תוספתא/שבועות/ג#ה|תוספתא שבועות ג ה:]] 'אין אדם כופר בעמיתו עד שכופר בעיקר'. דורש "מעל בה'". בכל עבירה שבין אדם לחברו יש גם יסוד שבין אדם למקום.}}'''"כִּי יַעֲשׂוּ מִכֹּל חַטֹּאות הָאָדָם"''' לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר: "נֶפֶשׁ כִּי תֶחֱטָא וּמָעֲלָה מַעַל בַּה'... אוֹ מָצָא אֲבֵדָה וְכִחֶשׁ בָּהּ" וְגוֹ' ([[ויקרא ה כב]]). אֵין לִי אֶלָּא בִּמְשַׁקֵּר בְּאֵלּוּ – כִּמְשַׁקֵּר בַּמָּקוֹם. בִּשְׁאָר כָּל דָּבָר מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"כִּי יַעֲשׂוּ מִכֹּל חַטֹּאות הָאָדָם"'''. {{הע-שמאל|המעל הוא כפירה בקיום הקב"ה או בקיום החרם, או בסמכות הבעל על אשתו.}}'''"לִמְעֹל מָעַל"'''. אֵין מְעִילָה בְּכָל מָקוֹם אֶלָּא {{ב|שִׁקּוּר,|כפירה בקיום או בסמכות}} וְכֵן הוּא אוֹמֵר: "וַיִּמְעֲלוּ בֵּאלֹהֵי אֲבוֹתֵיהֶם" ([[דברי הימים א ה כה]]), וְאוֹמֵר: "וַיִּמְעֲלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מַעַל בַּחֵרֶם" ([[יהושע ז א]]), וְאוֹמֵר: "וַיָּמָת שָׁאוּל בְּמַעֲלוֹ אֲשֶׁר מָעַל בַּה'" ([[דברי הימים א י יג]]), וְאוֹמֵר בְּעֻזִּיָּה: "צֵא מִן הַמִּקְדָּשׁ כִּי מָעַלְתָּ" ([[דברי הימים ב כו יח]]), וְאוֹמֵר: "וּמָעֲלָה בוֹ מָעַל" ([[במדבר ה יב]]). הָא אֵין מְעִילָה בְּכָל מָקוֹם אֶלָּא שִׁקּוּר. {{הע-שמאל|"נפש" הוא מונח רחב יותר מ"איש או אשה", כי הוא כולל גם טומטום ואנדרוגינוס.}}'''"וְאָשְׁמָה הַנֶּפֶשׁ הַהִיא"''' לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר: '''"אִישׁ אוֹ אִשָּׁה"''', אֵין לִי אֶלָּא אִישׁ אוֹ אִשָּׁה. טֻמְטוּם וְאַנְדְּרוֹגִינוֹס מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"וְאָשְׁמָה הַנֶּפֶשׁ הַהוּא"'''. {{הע-שמאל|כל הגזלנים חייבים באשם חוץ מהקטנים, שאין בהם דעת.}}'''"הַנֶּפֶשׁ הַהִיא"''' – הַכֹּל בַּמַּשְׁמָע: הָאֲנָשִׁים וְהַנָּשִׁים וְהַגֵּרִים בַּמַּשְׁמָע. מַשְׁמָע מֵבִיא אֶת אֵלּוּ וּמֵבִיא אֶת הַקָּטָן? אָמַרְתָּ: מָה אִם עֲבוֹדָה זָרָה חֲמוּרָה, פָּטַר בָּהּ אֶת הַקָּטָן – קַל וָחֹמֶר לְכָל מִצְוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה. {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה בבא קמא פרק ט#משנה יא|ב"ק ט יא,]] [[ביאור:תוספתא/בבא קמא/י#ו|ותוספתא שם י ו.]] דורש "הנפש ההיא".}}'''"וְאָשְׁמָה הַנֶּפֶשׁ הַהִיא"''' לָמָּה נֶאֱמַר? מִנַּיִן אַתָּה אוֹמֵר בְּגוֹזֵל אֶת הַגֵּר וְנִשְׁבַּע לוֹ, וְהָלַךְ לְהָבִיא אֶת הַכֶּסֶף וְאֶת הָאָשָׁם, וְלֹא הִסְפִּיק לְהָבִיא {{ב|עַד שֶׁמֵּת,|הגזלן}} {{ב|שֶׁהַיּוֹרְשִׁים פְּטוּרִים?|יורשי הגזלן פטורים מאשם}} תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"וְאָשְׁמָה הַנֶּפֶשׁ הַהִיא"'''. אוֹ, כְּשֵׁם שֶׁפְּטוּרִים מִן הָאָשָׁם כָּךְ יִהְיוּ פְטוּרִים מִן הַקֶּרֶן? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"וְנָתַן לַאֲשֶׁר אָשַׁם לוֹ"''' ([[במדבר ה ז]]). {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה בבא קמא פרק ג#משנה י|ב"ק ג י.]] בית הדין אינו מעניש את המדליק, אבל יש עליו חובה מוסרית לפצות את הניזק, ואם לא עשה כן נענש בידי שמים.}}'''"וְאָשְׁמָה הַנֶּפֶשׁ הַהִיא"''' לָמָּה נֶאֱמַר? מִנַּיִן אַתָּה אוֹמֵר, הַמַּדְלִיק גְּדִישׁוֹ שֶׁל חֲבֵרוֹ בְּשַׁבָּת, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁאֵין בֵּית דִּין נִפְרָעִים מִמֶּנּוּ – שֶׁהוּא נִידּוֹן בְּנַפְשׁוֹ? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"וְאָשְׁמָה הַנֶּפֶשׁ הַהִיא"'''. {{הע-שמאל|הוידוי נעשה בקרבנות חטאת ואשם ובהוצאה להורג (ראו [[ביאור:משנה סנהדרין פרק ו#משנה ב|סנהדרין ו ב.]]) בכל המצבים הללו מדובר על כפרה על החטא. ר' נתן דורש "הנפש" – מי שהתחייב בנפשו. הוא מרחיב את חובת הוידוי לכל המתים, גם במוות טבעי. יתכן שההרחבה הזאת נגרמת מכך שבטלו מיתות בית דין.}}'''"וְהִתְוַדּוּ"''' ([[במדבר ה ז]]) לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר: "וְהִתְוַדָּה אֲשֶׁר חָטָא עָלֶיהָ" ([[ויקרא ה ה]]). אֵין לִי אֶלָּא חַטָּאת, שֶׁטְּעוּנָה וִדּוּי. אָשָׁם מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"וְאָשְׁמָה הַנֶּפֶשׁ הַהִיא – וְהִתְוַדּוּ"'''. רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: זֶה בָּנָה אָב לְכָל הַמֵּתִים, שֶׁטְּעוּנִים וִדּוּי. }} ===פיסקה ג=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| '''על במדבר ה ז''' {{הע-שמאל|השוו [[ביאור:משנה שבועות פרק ה|שבועות ה א:]] שבועת הפיקדון היא על כסף שנמצא אצל הנשבע עצמו, ולא אצל אחר – אפילו לא אצל אביו. הדין הזה מופיע רק כאן, ולא במשנה או בתוספתא.}}'''"וְהִתְוַדּוּ אֶת חַטָּאתָם אֲשֶׁר עָשׂוּ"''' ([[במדבר ה ז]]), וְלֹא עַל מַה שֶּׁעָשָׂה אָבִיו. שֶׁאִם אָמַר לוֹ: 'תֵּן לִי פִּקָּדוֹן שֶׁהִפְקַדְתִּי אֵצֶל אָבִיךָ', וְהוּא אוֹמֵר: 'לֹא הִפְקַדְתָּ', 'מַשְׁבִּיעֲךָ אֲנִי', וְאָמַר: 'אָמֵן', לְאַחַר מִכֵּן הוֹדָה, שׁוֹמֵעַ אֲנִי שֶׁהוּא חַיָּב? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"וְהִתְוַדּוּ אֶת חַטָּאתָם אֲשֶׁר עָשׂוּ"''', וְלֹא עַל מַה שֶּׁעָשָׂה אָבִיו. {{הע-שמאל|אם הגזילה אבדה, נאכלה או נמכרה – '''משלם''' את ערכה ועוד חומש. כאן נוסף שאפילו אם '''השיב''' את הגזילה בעין – אינו נפטר מהחומש!}}"'''וְהֵשִׁיב''' אֶת אֲשָׁמוֹ בְּרֹאשׁוֹ", לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר: "'''וְשִׁלַּם''' אֹתוֹ בְּרֹאשׁוֹ" ([[ויקרא ה כד]]). אֵין לִי אֶלָּא עִקַּר דָּמִים; חֹמֶשׁ מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"וְהֵשִׁיב אֶת אֲשָׁמוֹ בְּרֹאשׁוֹ"'''. {{הע-שמאל|החומש הוא 25% מערך הגזילה. לדעת ר' יאשיה הוא 20%. וראו [[ביאור:תוספתא/מעשר שני/ד|תוספתא מע"ש ד א,]] מחלוקת ת"ק ור' אלעזר בר"ש.}}'''"וַחֲמִישִׁתוֹ יוֹסִף עָלָיו"''', עַד שֶׁיִּהְיֶה הוּא וְחֻמְשׁוֹ חֲמִשָּׁה. מִשּׁוּם רַבִּי יֹאשִׁיָּה אָמְרוּ: חֻמְשׁוֹ שֶׁל סֶלַע. {{הע-שמאל|הדרשה מרחיבה את רשימת העשויים לקבל את החזר הגזילה והחומש: לא רק הנגזל או שליחו, אלא גם שליח בית דין, היורש (אם מת הנגזל) או בעל החוב של הנגזל. וראו [[ביאור:משנה בבא קמא פרק ט#משנה ה|ב"ק ט ה,]] שם אוסרים על החזרת הגזילה לבנו או לשלוחו של הנגזל. [[ביאור:תוספתא/בבא קמא/י#ה|בתוספתא ב"ק י ה]] מופיעה דעתו של רשב"א, הנראית קרובה לדרשה שלפנינו: הנגזל יכול למנות שליח, אבל הגזלן לא.}}'''"וְנָתַן לַאֲשֶׁר אָשַׁם לוֹ"''', לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר: "לַאֲשֶׁר הוּא לוֹ יִתְּנֶנּוּ בְּיוֹם אַשְׁמָתוֹ" ([[ויקרא ה כד]]). אֵין לִי אֶלָּא לוֹ וּשְׁלוּחוֹ. מִנַּיִן לְרַבּוֹת שְׁלִיחַ בֵּית דִּין וְהַיּוֹרֵשׁ? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"וְנָתַן לַאֲשֶׁר אָשַׁם לוֹ"'''. רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: הֲרֵי שֶׁהָיָה חַיָּב לַחֲבֵרוֹ מָנֶה וּבָא בְּבֵית דִּין, וְלֹא הִסְפִּיק לְתִנְּנוֹ עַד שֶׁבָּא בַּעַל חוֹב שֶׁל נִגְזָל. מִנַּיִן שֶׁמּוֹצִיאִים מִיַּד הַגַּזְלָן וְנוֹתְנִים לְבַעַל חוֹב שֶׁל נִגְזָל? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"וְנָתַן לַאֲשֶׁר אָשַׁם לוֹ"''', מִכָּל מָקוֹם! }} ===פיסקה ד=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| '''על במדבר ה ח''' {{הע-שמאל|רק לגר יתכן שאין גואל, אם מת ערירי. במקרה כזה נכסיו של הגר נתפסים ע"י מי שהגיע אליהם ראשון ([[ביאור:משנה בבא בתרא פרק ד#משנה ט|ב"ב ד ט]]), ואם גזלו אותו – החזר הגזילה הוא לכהנים, וראו [[ביאור:משנה בבא קמא פרק ט#משנה יא|ב"ק ט יא.]]}}'''"וְאִם אֵין לָאִישׁ גֹּאֵל"''' ([[במדבר ה ח]]), רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: וְכִי יֵשׁ לְךָ אָדָם בְּיִשְׂרָאֵל שֶׁאֵין לוֹ גּוֹאֵל? וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''"וְאִם אֵין לָאִישׁ גֹּאֵל"'''? בָּא הַכָּתוּב וְלִמֵּד עַל הַגּוֹזֵל אֶת הַגֵּר וְנִשְׁבַּע לוֹ, {{ב|וּמֵת|הגר}}, שֶׁיְּשַׁלֵּם קֶרֶן וָחֹמֶשׁ לַכֹּהֲנִים וְאָשָׁם לַמִּזְבֵּחַ. {{הע-שמאל|דורש "להשיב" – כל נגזל שניתן להשיב לו.}}רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: '''"וְאִם אֵין לָאִישׁ גֹּאֵל"''', אֵין לִי אֶלָּא אִישׁ; אִשָּׁה מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"לְהָשִׁיב הָאָשָׁם אֵלָיו"'''. {{הע-שמאל|האיש שאין לו גואל הוא הנגזל, ולא הגוזל; שהרי מדובר על השבת הגזילה לגואל.}}אַבָּא חָנִין אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבִּי אֱלִיעֶזֶר: בַּנִּגְזָל הַכָּתוּב מְדַבֵּר. אַתָּה אוֹמֵר בַּנִּגְזָל הַכָּתוּב מְדַבֵּר, אוֹ אֵינוֹ מְדַבֵּר אֶלָּא בַּגּוֹזֵל? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"לְהָשִׁיב הָאָשָׁם אֵלָיו"''', הָא בַּנִּגְזָל הַכָּתוּב מְדַבֵּר. {{הע-שמאל|המילה "אשם" מסמנת הן את הכסף שנגזל ומושב, הן את הקרבן. כאן מדובר על הכסף, שהרי הקרבן נזכר לחוד.}}'''"הָאָשָׁם הַמּוּשָׁב לַה' לַכֹּהֵן"''', בַּכֶּסֶף הַכָּתוּב מְדַבֵּר. אַתָּה אוֹמֵר בַּכֶּסֶף הַכָּתוּב מְדַבֵּר אוֹ אֵינוֹ מְדַבֵּר אֶלָּא בָּאָשָׁם? כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר '''"מִלְּבַד אֵיל הַכִּפֻּרִים אֲשֶׁר יְכַפֶּר בּוֹ עָלָיו"''', הֲרֵי אָשָׁם אָמוּר. הָא מַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''"הָאָשָׁם הַמּוּשָׁב לַה' לַכֹּהֵן"'''? בַּכֶּסֶף הַכָּתוּב מְדַבֵּר. {{הע-שמאל|הדרשה מסבירה את היחס בין ה' לבין הכהן.}}'''"לַה' לַכֹּהֵן"''', קְנָאוֹ הַשֵּׁם וּנְתָנוֹ לַכֹּהֲנִים. {{הע-שמאל|הכהנים שמקריבים את איל האשם הם דווקא אלו שזוכים בכסף השבת הגזילה; בניגוד [[ביאור:תוספתא/מנחות/יג#ג|לתוספתא מנחות יג ג,]] אבל ראו לקמן בסוף הפיסקה שיתכן לתת את איל האשם למשמרת מאוחרת מזו שקיבלה את הגזילה ואת החומש. אם הגזלן הוא כהן, לכאורה הוא יכול להקריב את האשם ולזכות בעצמו בכספים, שהרי אילו היה ישראל מחזיר את גזל הגר, היה הכהן עשוי לזכות בהם; אבל יש שלב שבו הכספים אינם ברשות הגזלן; שהרי כל אנשי המשמר יכולים תיאורטית להקריב את האשם ולזכות בהם, ולכן יוציאו את הכספים מהגזלן ויחלקו אותם לשאר אנשי המשמר. ההסבר הזה דחוק, אבל הדרשה אוחזת בו כדי שלא יווצר מצב שהגזלן זוכה בכספי הגזילה; וראו [[בבא קמא קט ב]], שהשתמשו בדחיה דחוקה אחרת – דרשה משדה אחוזה.}}'''"לַכֹּהֵן"''' – בְּאַנְשֵׁי מִשְׁמָר הַכָּתוּב מְדַבֵּר. אַתָּה אוֹמֵר בְּאַנְשֵׁי מִשְׁמָר הַכָּתוּב מְדַבֵּר, אוֹ אֵינוֹ מְדַבֵּר אֶלָּא בְּכָל כֹּהֵן שֶׁיִּרְצֶה? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"מִלְּבַד אֵיל הַכִּפֻּרִים אֲשֶׁר יְכַפֶּר בּוֹ עָלָיו"'''. אֵת שֶׁמְּכַפְּרִים בּוֹ עָלָיו, אֵלּוּ הֵן? אֵלּוּ אַנְשֵׁי מִשְׁמָר. הֲרֵי שֶׁגּוֹזֵל – כֹּהֵן; יִזְכֶּה בּוֹ? וְהַדִּין נוֹתֵן: אִם זָכָה {{ב|בְּשֶׁל אֲחֵרִים|בהחזר גזל גר שמביא ישראל}}, לֹא יִזְכֶּה בְּשֶׁל עַצְמוֹ? הָיָה רַבִּי נָתָן אוֹמֵר בְּלָשׁוֹן אַחֶרֶת: אִם דָּבָר שֶׁלֹּא זָכִיתִי בוֹ עַד שֶׁלֹּא בָּא לְתוֹךְ יָדִי, {{ב|מִשֶּׁבָּא לְתוֹךְ יָדִי – אֵין אַחֵר מוֹצִיאוֹ מִיָּדִי;|אם אני מקריב את האשם – אין לשאר אנשי המשמר זכות להוציא את הכספים מידי}} דָּבָר שֶׁזָּכִיתִי בוֹ עַד שֶׁלֹּא בָּא לְיָדִי, מִשֶּׁבָּא לְיָדִי – דִּין הוּא שֶׁלֹּא יְהֵא אַחֵר זוֹכֶה וּמוֹצִיאוֹ מִתַּחַת יָדִי! אָמְרוּ לוֹ: לֹא, אִם אָמַרְתָּ בָּזֶה שֶׁאֵין לַאֲחֵרִים בּוֹ חֵלֶק, תֹּאמַר בָּזֶה {{ב|שֶׁיֵּשׁ בּוֹ לַאֲחֵרִים חֵלֶק?|שהרי לפני שהביא את האשם היה כל כהן במשמר עשוי להקריב אותו ולזכות בכספים.}} הוֹאִיל וְיֵשׁ בּוֹ לַאֲחֵרִים חֵלֶק – דִּין הוּא שֶׁיֵּצֵא מִתַּחַת יָדוֹ, וְיִתְחַלֵּק לְאַנְשֵׁי מִשְׁמָר! {{הע-שמאל|יורשי הגזלן פטורים מהקרבן ומהחומש, וחייבים רק להחזיר את הקרן, וראו לעיל פיסקה ב; אבל אם הקרבן והחומש הגיעו לידי הכהנים – אין מוציאים אותו מידם.}}'''"מִלְּבַד אֵיל הַכִּפֻּרִים אֲשֶׁר יְכַפֶּר בּוֹ עָלָיו"'''. מִנַּיִן אַתָּה אוֹמֵר בְּגוֹזֵל אֶת הַגֵּר וְנִשְׁבַּע לוֹ, וְהָלַךְ לְהָבִיא אֶת הַכֶּסֶף וְאֶת הָאָשָׁם, וְלֹא הִסְפִּיק לְהָבִיא עַד {{ב|שֶׁמֵּת|הגזלן}} – שֶׁהַיּוֹרְשִׁים פְּטוּרִים? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"מִלְּבַד אֵיל הַכִּפֻּרִים אֲשֶׁר יְכַפֶּר בּוֹ עָלָיו"'''. כָּךְ הָיָה רַבִּי עֲקִיבָא שׁוֹנֶה עַד שֶׁלֹּא בָּא לְזַפְרוֹנָה, אֲבָל מִשֶּׁבָּא מִזּוֹפְרִין אָמַר: אֲפִלּוּ אִם נָתַן הַכֶּסֶף לְאַנְשֵׁי מִשְׁמָר, וּמֵת – {{ב|הַיּוֹרְשִׁין פְּטוּרִין,|אמנם היורשים פטורים, אבל...}} אֵין מוֹצִיאִים מִיַּד כֹּהֵן. {{הע-שמאל|שתי השורות האחרונות בדברי ר' עקיבא מכוונות לטענה שהיורשים פטורים מהחומש ומאשם, שהרי הכפרה לגזלן הושגה בכך שהוא מת; והשוו לעיל פיסקה ב.}}וְקוֹרֵא אֲנִי עָלָיו "אִישׁ אֲשֶׁר יִתֵּן לַכֹּהֵן לוֹ יִהְיֶה" ([[במדבר ה י]]), וְהַכֹּהֵן אוֹמֵר לוֹ 'הָבֵא אָשָׁם וְהַקְרֵב'. וְהוּא אוֹמֵר '''"הָאָשָׁם הַמּוּשָׁב לַה' לַכֹּהֵן"''' וְגוֹ' – אֵת שֶׁצָּרִיךְ כַּפָּרָה; יָצָא מֵת, שֶׁכִּפְּרָה לוֹ נַפְשׁוֹ. {{הע-שמאל|משמרת יהויריב שירתה לפני משמרת ידעיה. על הגזלן לתת קודם את הכסף ואחר כך עליו להקריב את האשם. אם הקריב את האשם תחילה – עליו לתת את הכסף למשמר שבו הקריב, או (כדברי ר' יהודה) להביא אשם נוסף לאחר שיחזיר את הגזילה.}}'''"מִלְּבַד אֵיל כִּפּוּרִים"''' וְגוֹ'. מִכָּאן אַתָּה אוֹמֵר: נָתַן הַכֶּסֶף לִיהוֹיָרִיב וְאָשָׁם לִידַעְיָה – יָצָא. וְקוֹרֵא אֲנִי עָלָיו "אִישׁ אֲשֶׁר יִתֵּן לַכֹּהֵן לוֹ יִהְיֶה". אוֹ אֲפִלּוּ נָתַן אֶת הָאָשָׁם לִיהוֹיָרִיב וְכֶסֶף לִידַעְיָה יָצָא, וְקוֹרֵא אֲנִי עָלָיו "אִישׁ אֲשֶׁר יִתֵּן (לוֹ) לַכֹּהֵן לוֹ יִהְיֶה"? תַּלְמוּד לוֹמַר "מִלְּבַד אֵיל הַכִּפֻּרִים": יַחֲזֹר הַכֶּסֶף אַחַר הָאָשָׁם. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: יַחֲזֹר וְיָבִיא אָשָׁם אַחֵר וְיִתְּנֶנּוּ לִידַעְיָה, וְיִזְכֶּה יְהוֹיָרִיב בְּשֶׁלּוֹ! }} ===פיסקה ה=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| '''על במדבר ה ט''' '''"וְכָל תְּרוּמָה לְכָל קָדְשֵׁי בְנֵי יִשְׂרָאֵל"''' ([[במדבר ה ט]]). {{הע-שמאל|יבול השייך להקדש פטור מתרומות ומעשרות, (וכן ממתנות עניים) – ראו [[ביאור:משנה פאה פרק ד#משנה ח|פאה ד ח;]] אבל אם כבר מירח את התבואה בגורן, ובכך התחייב בתרומות ומעשרות – אינו נפטר מהם ע"י ההקדשה, וראו [[ביאור:ספרי דברים/שופטים/יח#פיסקה קסו|ספרי דברים קסו,]] שפרשו את הפסוק מדברים כעוסק בתרומה.}}רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: בָּא הַכָּתוּב לְלַמֶּדְךָ עַל מַקְדִּישׁ עֲרֵמָתוֹ עַד שֶׁלֹּא מֵרַח, שֶׁהוּא פָּטוּר מִן הַתְּרוּמָה וּמִן הַמַּעַשְׂרוֹת. אוֹ אַף מִשֶּׁמֵּרַח? תַּלְמוּד לוֹמַר "רֵאשִׁית דְּגָנְךָ תִּירֹשְׁךָ וְיִצְהָרֶךָ... תִּתֶּן לוֹ" ([[דברים יח ד]]). {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה תרומות פרק ד#משנה ה|תרומות ד ה.]]}}רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: בָּא הַכָּתוּב לְלַמֶּדְךָ שֶׁאִם בָּא לַעֲשׂוֹת כָּל גָּרְנוֹ תְּרוּמָה – רַשַּׁאי, וּבִלְבַד שֶׁיְּשַׁיֵּר מִקְצָת. {{הע-שמאל|החובה לתת תרומה חלה גם על פירות וירקות וכו', ולא רק על התבואה. בשלושה תחומים חמורה התרומה מהמעשר: היא נאכלת רק ע"י הכהנים ובני ביתם, ולא ע"י הבעלים; היא חלה גם על ראשית הגז, ולא רק על היבול מהצומח; והיא כרוכה בהעברת הבעלות לכהן, לפיכך מטרתה אינה רק חינוכית אלא גם כלכלית. וראו [[ביאור:ספרי דברים/ראה/יג-יד#פיסקה קה|ספרי דברים קה,]] שם מרבים את תחולת המעשרות, ומכאן בדרך קל וחומר מוכיחות הדרשות שלפנינו שגם תחולת התרומה רחבה. נראה שיש לפנינו גם דרשה מוסתרת על "'''וכל''' תרומה '''לכל''' קדשי בני ישראל".}}'''"וְכָל תְּרוּמָה לְכָל קָדְשֵׁי בְנֵי יִשְׂרָאֵל"''' – בָּא הַכָּתוּב וְלִמֵּד עַל הַתְּרוּמָה, שֶׁתְּהֵא נוֹהֶגֶת בַּכֹּל. אִיסִי בֶּן עֲקִיבָא אוֹמֵר: אִם מַעֲשֵׂר, הַקַּל, הֲרֵי הוּא נוֹהֵג בַּכֹּל; תְּרוּמָה, חֲמוּרָה, אֵינוֹ דִין שֶׁתְּהֵא נוֹהֶגֶת בַּכֹּל? דָּבָר אַחֵר: אִם מַעֲשֵׂר, הַקַּל, שֶׁאֵינוֹ נוֹהֵג בְּרֵאשִׁית הַגֵּז – הֲרֵי הוּא נוֹהֵג בַּכֹּל; תְּרוּמָה, חֲמוּרָה, אֵינוֹ דִין שֶׁנּוֹהֶגֶת בַּכֹּל? אִיסִי בֶּן מְנַחֵם אוֹמֵר: אִם מַעֲשֵׂר שֵׁנִי, שֶׁאֵינוֹ בָּא אֶלָּא "לְמַעַן תִּלְמַד לְיִרְאָה" ([[דברים יד כג]]) – הֲרֵי הוּא נוֹהֵג בַּכֹּל; תְּרוּמָה, חֲמוּרָה, דִּין הוּא שֶׁתְּהֵא נוֹהֶגֶת בַּכֹּל! {{הע-שמאל|מפרש את ה"תרומה" כבכורים, הניתנים כמוה לכהן; וראו גם [[ביאור:משנה בכורים פרק ב|בכורים ב א.]] על הכהן להגיע לגורן ולקחת את התרומה, ואילו הביכורים מובאים ("מוקרבים") אליו לירושלים.}}'''"אֲשֶׁר יַקְרִיבוּ לַכֹּהֵן, לוֹ יִהְיֶה"'''. רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: וְכִי תְּרוּמָה מַקְרִיבִים לַכֹּהֵן? מַה תַּלְמוּד לוֹמַר "אֲשֶׁר יַקְרִיבוּ לַכֹּהֵן"? לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר "רֵאשִׁית בִּכּוּרֵי אַדְמָתְךָ תָּבִיא בֵּית ה' אֱלֹהֶיךָ" ([[שמות כג יט]]), אֲבָל לֹא שָׁמַעְנוּ מַה יַּעֲשֶׂה בָּהֶם, – תַּלְמוּד לוֹמַר '''"אֲשֶׁר יַקְרִיבוּ לַכֹּהֵן, לוֹ יִהְיֶה"''', בָּא הַכָּתוּב וְלִמֵּד עַל הַבִּכּוּרִים, שֶׁיֵּהוּ נְתוּנִים לַכֹּהֲנִים. }} ===פיסקה ו=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| '''על במדבר ה י''' {{הע-שמאל|המצב הרגיל הוא שהקדשים נאכלים ע"י הבעלים, ואילו המתנות לכהנים הם היוצא-דופן, למרות שרוב הקדשים – חוץ מהששה המפורטים כאן – מגיעים בסופו של דבר לידי הכהנים.}}'''"וְאִישׁ אֶת קָדָשָׁיו לוֹ יִהְיוּ"''' ([[במדבר ה י]]). כָּל הַקֳּדָשִׁים הָיוּ בִּכְלָל, שֶׁנֶּאֱמַר: '''"וְאִישׁ אֶת קָדָשָׁיו לוֹ יִהְיוּ"'''. מָשַׁךְ הַכָּתוּב כָּל הַקֳּדָשִׁים וּנְתָנָן לַכֹּהֲנִים, וְלֹא שִׁיֵּר מֵהֶם אֶלָּא תּוֹדָה וּשְׁלָמִים וְהַפֶּסַח וּמַעְשַׂר בְּהֵמָה וּמַעְשֵׂר שֵׁנִי וְנֶטַע רְבָעִי – שֶׁיִּהְיוּ לַבְּעָלִים. {{הע-שמאל|כהן המביא קרבן, גם שלא בזמן המשמרת שלו – רשאי להקריב אותו בעצמו, אם הוא כשר לעבודה – והוא זוכה במתנות הקשורות לקרבן ובעור הבהמה; וראו [[ביאור:ספרי דברים/שופטים/יח#פיסקה קסח|ספרי דברים קסח,]] המגביל את זכות הכהן להקריב שלא במשמרתו, אבל עדיין זכותו היא להקריב את קרבנו שלו; וראו [[ביאור:תוספתא/מנחות/יג#ג|תוספתא מנחות יג ג.]]}}'''"וְאִישׁ אֶת קָדָשָׁיו לוֹ יִהְיוּ"''', מִיכָּן אַתָּה אוֹמֵר: כֹּהֵן שֶׁהִקְרִיב אֶת הַזֶּבַח אֲפִילּוּ בְּמִשְׁמָר אַחֵר, הֲרֵי הוּא שֶׁלּוֹ וַעֲבוֹדָתוֹ שֶׁלּוֹ. {{הע-שמאל|שלוש דרשות העוסקות בגורלם של פירות השנה הרביעית מהנטיעה, המכונים 'נטע רבעי'. התשובה אינה מופיעה בתורה בפירוש. ההלכה היא שהם נאכלים בירושלים ע"י הבעלים – ראו [[ביאור:משנה מעשר שני פרק ה#משנה ב|מע"ש ה ב-ד.]] ר' מאיר לומד זאת מהפסוק שלנו. ר' ישמעאל לומד את ההלכה הזאת מהיקש למעשר שני, הדומה לנטע רבעי בשלוש דרכים, יותר מהדמיון בין נטע רבעי לתרומה, לביכורים או לבכור בהמה (שלשתם ניתנים לכהן), שהוא בדרך אחת או שתים. ר' יהושע לומד את השייכות של נטע רבעי לבעלים מהפסוק העוקב – [[ויקרא יט כה]], ובו המילה "להוסיף", המוכיחה שכבר בשנה הרביעית היו הפירות רכוש הבעלים.}}'''"וְאִישׁ אֶת קָדָשָׁיו לוֹ יִהְיוּ"''', לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר: "וּבַשָּׁנָה הָרְבִיעִת יִהְיֶה כָּל פִּרְיוֹ קֹדֶשׁ הִלּוּלִים לַה'" ([[ויקרא יט כד]]) – קֹדֶשׁ לַבְּעָלִים, אוֹ קֹדֶשׁ לַכֹּהֲנִים? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"וְאִישׁ אֶת קָדָשָׁיו לוֹ יִהְיוּ"'''; בְּנֶטַע רְבָעִי הַכָּתוּב מְדַבֵּר, שֶׁיְּהֵא לַבְּעָלִים, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. {{הע-שמאל|הכינוי "קדש" לעניין מע"ש ראו [[דברים כו יג]], וראו גם [[ביאור:משנה מעשר שני פרק ה#משנה י|מע"ש ה י.]] לעניין נטע רבעי ראו [[ויקרא יט כד]]. לעניין תרומה ראו [[במדבר יח יט]]. לעניין בכורות הבהמה ראו [[שמות יג יב]].}}רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: קֹדֶשׁ לַבְּעָלִים. אַתָּה אוֹמֵר קֹדֶשׁ לַבְּעָלִים; אוֹ קֹדֶשׁ לַכֹּהֲנִים? הֲרֵי אַתָּה דָּן: מַעֲשֵׂר שֵׁנִי קָרוּי קֹדֶשׁ, וְנֶטַע רְבָעִי קָרוּי קֹדֶשׁ. אִם לָמַדְתִּי לְמַעֲשֵׂר שֵׁנִי, שֶׁאֵינוֹ אֶלָּא שֶׁל בְּעָלִים – אַף נֶטַע רְבָעִי לֹא יְהֵא אֶלָּא שֶׁל בְּעָלִים. וַהֲרֵי תְּרוּמָה תּוֹכִיחַ, שֶׁקְּרוּיָה קֹדֶשׁ וְאֵינָהּ אֶלָּא שֶׁל כֹּהֲנִים! וְהִיא תּוֹכִיחַ לְנֶטַע רְבָעִי, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁקָּרוּי קֹדֶשׁ, לֹא יְהֵא אֶלָּא שֶׁל כֹּהֲנִים! אָמַרְתָּ הֶפְרֵשׁ: מַעֲשֵׂר שֵׁנִי טָעוּן {{ב|הֲבָאַת מָקוֹם,|העלאה לירושלים}} וְנֶטַע רְבָעִי טָעוּן הֲבָאַת מָקוֹם. אִם לָמַדְתִּי לְמַעֲשֵׂר שֵׁנִי שֶׁאֵינוֹ אֶלָּא שֶׁל בְּעָלִים – אַף נֶטַע רְבָעִי לֹא יִהְיֶה אֶלָּא שֶׁל בְּעָלִים! הֲרֵי בִּכּוּרִים יוֹכִיחוּ, שֶׁטְּעוּנִים הֲבָאַת מָקוֹם, וְאֵינָן אֶלָּא שֶׁל כֹּהֲנִים! וְהֵם יוֹכִיחוּ לְנֶטַע רְבָעִי, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁטָּעוּן הֲבָאַת מָקוֹם, לֹא יִהְיֶה אֶלָּא שֶׁל כֹּהֲנִים! אָמַרְתָּ הֶפְרֵשׁ: מַעֲשֵׂר שֵׁנִי קָרוּי קֹדֶשׁ וְטָעוּן הֲבָאַת מָקוֹם וּפִדְיוֹן, וְנֶטַע רְבָעִי קָרוּי קֹדֶשׁ וְטָעוּן הֲבָאַת מָקוֹם וּפִדְיוֹן. וְאַל תָּבוֹא תְּרוּמָה וְתוֹכִיחַ, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁקְּרוּיָה קֹדֶשׁ אֵינָהּ טְעוּנָה הֲבָאַת מָקוֹם, וְלֹא בִּכּוּרִים, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁטְּעוּנִים הֲבָאַת מָקוֹם אֵינָן קְרוּיִין קֹדֶשׁ! הֲרֵי בְּכוֹר שֶׁקָּרוּי קֹדֶשׁ, וְטָעוּן הֲבָאַת מָקוֹם, וְאֵינוֹ אֶלָּא שֶׁל כֹּהֲנִים! וְהוּא יוֹכִיחַ לְנֶטַע רְבָעִי, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁקָּרוּי קֹדֶשׁ וְטָעוּן הֲבָאַת מָקוֹם – לֹא יְהוּ אֶלָּא שֶׁל כֹּהֲנִים! אָמַרְתָּ הֶפְרֵשׁ: אָדוּן בִּשְׁלֹשָׁה לְשׁוֹנוֹת כְּאֶחָד: מַעֲשֵׂר שֵׁנִי קָרוּי קֹדֶשׁ וְטָעוּן הֲבָאַת מָקוֹם וּפִדְיוֹן, וְנֶטַע רְבָעִי קָרוּי קֹדֶשׁ וְטָעוּן הֲבָאַת מָקוֹם וּפִדְיוֹן. וְאַל תּוֹכִיחַ תְּרוּמָה, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁקְּרוּיָה קֹדֶשׁ אֵינָהּ טְעוּנָה הֲבָאַת מָקוֹם, וְלֹא בִּכּוּרִים, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁטְּעוּנִים הֲבָאַת מָקוֹם אֵינָן קְרוּיִין קֹדֶשׁ, וְלֹא בְכוֹר, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁקָּרוּי קֹדֶשׁ וְטָעוּן הֲבָאַת מָקוֹם אֲבָל אֵין לָהֶם פִּדְיוֹן. אֶלְמוֹד דָּבָר מִדָּבָר וְאָדוּן דָּבָר מִדָּבָר. אֶלְמוֹד דָּבָר שֶׁשָּׁוֶה בִּשְׁלֹשָׁה דְּרָכִים מִדָּבָר שֶׁשָּׁוֶה בִּשְׁלֹשָׁה דְּרָכִים, וְאַל אֶלְמוֹד דָּבָר הַשָּׁוֶה בִּשְׁלֹשָׁה דְּרָכִים מִדָּבָר שֶׁלֹּא שָׁוֶה בִּשְׁלֹשָׁה דְּרָכִים, אֶלָּא בְּדֶרֶךְ אֶחָד אוֹ בִּשְׁנַיִם. אִם לָמַדְתִּי לְמַעֲשֵׂר שֵׁנִי, שֶׁאֵינוֹ אֶלָּא שֶׁל בְּעָלִים – אַף נֶטַע רְבָעִי לֹא יְהֵא אֶלָּא שֶׁל בְּעָלִים. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: "קֹדֶשׁ" – שֶׁל בְּעָלִים. אַתָּה אוֹמֵר קֹדֶשׁ שֶׁל בְּעָלִים, אוֹ קֹדֶשׁ לַכֹּהֲנִים? תַּלְמוּד לוֹמַר: "וּבַשָּׁנָה הַחֲמִישִׁת תֹּאכְלוּ אֶת פִּרְיוֹ לְהוֹסִיף לָכֶם תְּבוּאָתוֹ" ([[ויקרא יט כה]]). לְמִי מוֹסִיפִים? – לְמִי שֶׁכְּבָר נָתְנוּ לוֹ. {{הע-שמאל|למרות שרוב הקדשים הם זכותם של הכהנים, יש בהם זיקה לבעלים: זכותו של הבעלים להחליט לאיזה מהכהנים הוא נותן אותם, ואף ליהנות מזכותו זו. רק במקרה המיוחד של גזל הגר אין אחד מהכהנים זוכה בהחזר ובחומש, אלא הם מתחלקים בין כל כהני המשמרת, כאמור לעיל פיסקה ד; והשוו [[ביאור:תוספתא/מנחות/יג#ד|תוספתא מנחות יג ד,]] שגדולי הכהונה היו נוטלים את הקדשים בזרוע.}}'''"וְאִישׁ אֶת קָדָשָׁיו לוֹ יִהְיוּ"''', לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר: "כֹּל תְּרוּמַת הַקֳּדָשִׁים אֲשֶׁר יַקְדִּישׁוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" ([[במדבר יח יט]]), שׁוֹמֵעַ אֲנִי יִטְּלוּם בִּזְרוֹעַ? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"וְאִישׁ אֶת קָדָשָׁיו לוֹ יִהְיוּ"'''. מַגִּיד שֶׁטּוֹבַת הֲנָאַת קָדָשִׁים לִבְעָלֵיהֶם. {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:תוספתא/פאה/ד#ג|תוספתא פאה ד ג.]] אם כבר מדד את התרו"מ ונתן לכהנים בכליהם – אינם חייבים לתת לכהנים שהגיעו אחר כך; אבל אם עוד לא העביר את התרו"מ לכליהם של הכהנים – אפילו אם מדד את התרו"מ – יכול בעל הבית לתת את התרו"מ לאיזה כהן שירצה.}}'''"וְאִישׁ אֶת קָדָשָׁיו לוֹ יִהְיוּ"'''. הֲרֵי {{ב|שֶׁמָּדַד לָהֶם בָּאָרֶץ|שבעל הבית מדד את התרו"מ}} וְנִתְוַסְּפוּ {{ב|אֲחֵרִים|כהנים אחרים}} עֲלֵיהֶם, יָכוֹל קוֹרֵא אֲנִי עָלָיו: '''"וְאִישׁ אֲשֶׁר יִתֵּן לַכֹּהֵן לוֹ יִהְיֶה"'''? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"וְאִישׁ אֶת קָדָשָׁיו לוֹ יִהְיוּ"'''! אוֹ אֲפִילּוּ מָדַד '''בַּקּוּפָּה''' וְנִתְוַסְּפוּ אֲחֵרִים עֲלֵיהֶם; קוֹרְאֵנִי עָלָיו: '''"וְאִישׁ אֶת קָדָשָׁיו לוֹ יִהְיֶה"'''? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"וְאִישׁ אֲשֶׁר יִתֵּן לַכֹּהֵן לוֹ יִהְיֶה"'''. {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה בכורות פרק ח#משנה ו|בכורות ח ו,]] כר' עקיבא: אם הבכור מת לפני 30 יום – מוציאים את סכום הפדיון מידי הכהן. אם הוא מת ביום ה-30 – אין מוציאים אותו מידו.}}רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: הֲרֵי {{ב|שֶׁפָּדָה אֶת בְּנוֹ בְּתוֹךְ שְׁלֹשִׁים יוֹם וָמֵת,|הבכור נפדה אבל מת לפני שמלאו לו 30 יום}} יָכוֹל קוֹרֵא אֲנִי עָלָיו: '''"אִישׁ אֲשֶׁר יִתֵּן לַכֹּהֵן לוֹ יִהְיֶה"'''? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"וְאִישׁ אֶת קָדָשָׁיו לוֹ יִהְיוּ"'''. {{ב|לְאַחַר שְׁלֹשִׁים יוֹם|אם הבכור מת ביום השלושים}} – אֵין מוֹצִיאִין מִיַּד כֹּהֵן; וְקוֹרֵא אֲנִי עָלָיו: '''"אִישׁ אֲשֶׁר יִתֵּן לַכֹּהֵן לוֹ יִהְיֶה"'''. }} ===פיסקה ז=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| '''על במדבר ה יב-יד''' {{הע-שמאל|אם יש לבעל עד שאשתו נבעלה – הוא חייב לגרש אותה, למרות שאין שני עדים, ולכן אין מוציאים אותה להורג; וראו [[ביאור:משנה סוטה פרק ו#משנה ב|סוטה ו ב.]] אבל אם יש לו רק עדים שהאשה נסתרה עם אדם חשוד, ולא יותר – הוא משקה אותה במים מרים.}}'''"דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם אִישׁ אִישׁ כִּי תִשְׂטֶה אִשְׁתּוֹ"''' ([[במדבר ה יב]]), לָמָּה נֶאֶמְרָה פָּרָשָׁה זוֹ? לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר "כִּי יִקַּח אִישׁ אִשָּׁה וּבְעָלָהּ" ([[דברים כד א]]) וְגוֹ', לֹא שָׁמַעְנוּ אֶלָּא בִּזְמַן {{ב|שֶׁיֵּשׁ לוֹ עֵדִים וְהִתְרוּ בָּהּ|שיש לו עדים שקנא לה והוכחה שאכן נבעלה לאותו אדם}} – שֶׁיּוֹצְאָה מִמֶּנּוּ בְּגֵט. אֲבָל סָפֵק נִבְעֲלָה, סָפֵק לֹא נִבְעֲלָה, לֹא שָׁמַעְנוּ מַה יַּעֲשֶׂה לָהּ. תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם אִישׁ אִישׁ כִּי תִשְׂטֶה אִשְׁתּוֹ"''', הֲרֵי הַכָּתוּב זוֹקְקָהּ שֶׁתְּהֵא שׁוֹתָה הַמַּיִם הַמָּרִים. לְכָךְ נֶאֶמְרָה הַפָּרָשָׁה! {{הע-שמאל|אשה שהיתה חשודה פעמיים שותה מים מרים פעמיים, כשם שגבר יכול להשקות את אשתו כמה פעמים.}}'''"אִישׁ אִישׁ"''' – לַעֲשׂוֹת אִשָּׁה כְּאִישׁ, דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא. {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה סוטה פרק ד|סוטה ד א.]] לעניין עקביא בן מהללאל ראו שני הסברים [[ביאור:משנה עדיות פרק ה#משנה ו|בעדיות ה ו:]] שמעיה ואבטליון היו בעצמם גרים ועקביא פקפק בכשרותם, או שטען שהם לא השקו את השפחה המשוחררת מים אמיתיים.}}'''"כִּי תִשְׂטֶה אִשְׁתּוֹ"''' – בִּרְאוּיָה לְאִישׁוּת הַכָּתוּב מְדַבֵּר; לְהוֹצִיא אַלְמָנָה לְכֹהֵן גָּדוֹל, גְּרוּשָׁה וַחֲלוּצָה לְכֹהֵן הֶדְיוֹט, וּכְדִבְרֵי עֲקַבְיָא בֶן מַהֲלַלְאֵל – אַף הַמְּשֻׁחְרֶרֶת וְהַגִּיּוֹרֶת. אָמְרוּ לוֹ: וַהֲרֵי כַּרְכְּמִית שִׁפְחָה מְשֻׁחְרֶרֶת הָיְתָה בִּירוּשָׁלַיִם, וְהִשְׁקוּהָ שְׁמַעְיָה וְאַבְטַלְיוֹן! כַּלָּשׁוֹן הַזֶּה אָמַר לָהֶם: "דֻּגְמָה הִשְׁקוּהָ"! וְנִדּוּהוּ, וּמֵת בְּנִדּוּיוֹ, וְסָקְלוּ בֵּית דִּין אֶת אֲרוֹנוֹ. '''"וּמָעֲלָה בוֹ מָעַל"''', מְעִילָה עַל דְּבַר עֶרְוָה! אוֹ מְעִילָה עַל דְּבַר מָמוֹן? – כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר '''"וְשָׁכַב אִישׁ אֹתָהּ שִׁכְבַת זָרַע"''', הֲרֵי מְעִילָה עַל דְּבַר עֶרְוָה, וְלֹא מְעִילָה עַל דְּבַר מָמוֹן. {{הע-שמאל|ראו גם לעיל פיסקה ב: האשה כופרת בסמכותו של בעלה.}}'''"וּמָעֲלָה בוֹ מָעַל"''', אֵין מְעִילָה בְּכָל מָקוֹם אֶלָּא שִׁקּוּר. וְכֵן הוּא אוֹמֵר "וַיִּמְעֲלוּ בֵּאלֹהֵי אֲבֹתֵיהֶם" ([[דברי הימים א ה כה]]), וְאוֹמֵר "וַיִּמְעֲלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מַעַל בַּחֵרֶם" ([[יהושע ז א]]), וְאוֹמֵר "וַיָּמָת שָׁאוּל בְּמַעֲלוֹ אֲשֶׁר מָעָל" ([[דברי הימים א י יג]]), וְכֵן הוּא אוֹמֵר בְּעֻזִּיָּה מֶלֶךְ יְהוּדָה: "צֵא מִן הַמִּקְדָּשׁ כִּי מָעַלְתָּ" ([[דברי הימים ב כו יח]]), וְאוֹמֵר '''"וּמָעֲלָה בוֹ מָעַל"''', הָא אֵין מְעִילָה בְּכָל מָקוֹם אֶלָּא שִׁקּוּר. {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה סוטה פרק ד#משנה ד|סוטה ד ד,]] [[ביאור:תוספתא/סוטה/ה#ג|ותוספתא סוטה ה ג.]]}}'''"וְשָׁכַב אִישׁ"''' ([[במדבר ה יג]]) – לְהוֹצִיא אֶת הַקָּטָן, שֶׁאֵינוֹ אִישׁ. {{הע-שמאל|אם נאפה – הרי היא אסורה לבעלה; לכאורה קל וחומר שאם בעלה שכב עם אחותה, נאסר עליו לשכב עם אשתו, כי איסור אחות האשה בתוקף כל חייה של האשה, ואילו איסור הניאוף מתבטל אם גירש אותה. הדרשה מציגה את הביטוי "ושכב איש אותה" כעוסק בבעל ולא באיש שבו קינא הבעל.}}'''"אֹתָהּ"''' – וְלֹא אֶת אֲחוֹתָהּ; שֶׁהָיָה בַּדִּין: אִם כְּשֶׁבָּא אִסּוּר הַקַּל עַל אִסּוּר הַקַּלָּה, אָסַר אֶת אוֹסְרוֹ, כְּשֶׁבָּא אִסּוּר חָמוּר עַל אִסּוּר חֲמוּרָה, אֵינוֹ דִין שֶׁהוּא אוֹסֵר {{ב|אֶת אוֹסְרוֹ|את האשה על בעלה}}? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"אֹתָהּ"''', וְלֹא אֶת אֲחוֹתָהּ. {{הע-שמאל|קל וחומר נוסף דומה לקודמו; אם הבעל שכב עם חמותו לא נאסרה עליו אשתו, למרות הק"ו לכאורה, שנאמר 'אותה'. הניאוף, למרות שהוא ניתן להתרה ע"י גט, ולמרות שענשו חניקה ולא שריפה, הוא חמור יותר משאר העריות ורק הוא אוסר את האשה על בעלה.}}אַבָּא חָנִין אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבִּי אֱלִיעֶזֶר: '''"אֹתָהּ"''' – וְלֹא אֶת חֲמוֹתָהּ; '''"אֹתָהּ"''' – וְלֹא אֶת הָעֶרְוָה. שֶׁהָיָה בַּדִּין: וּמָה אִם בְּמָקוֹם שֶׁאֵין הָאוֹסֵר אוֹסֵר כָּל יָמָיו, כְּשֶׁבָּא אִסּוּר הַקַּל עַל אִסּוּר הַקַּלָּה – אָסַר אֶת אוֹסְרָיו, מָקוֹם שֶׁהָאוֹסֵר אוֹסֵר כָּל יָמָיו, כְּשֶׁבָּא אִסּוּר חָמוּר עַל אִסּוּר חֲמוּרָה, אֵינוֹ דִין שֶׁהוּא אוֹסֵר אֶת אוֹסְרָיו? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"אֹתָהּ"''' וְלֹא אֶת חֲמוֹתָהּ; '''"אֹתָהּ"''' – וְלֹא הָעֶרְוָה. {{הע-שמאל|עיוור אינו יכול לקנא לאשתו.}}'''"וְנֶעְלַם מֵעֵינֵי אִישָׁהּ"''' – לְהוֹצִיא אֶת הַסּוּמָא. {{הע-שמאל|הבעל אינו רשאי להשקות את האשה אם ידע שהיא מנאפת.}}'''"וְנֶעְלַם מֵעֵינֵי אִישָׁהּ"''' – וְלֹא שֶׁיְּהֵא בַּעַל רוֹאֶה וּמְעַמְעֵם. הָא אִם יָדַע בָּהּ בַּעֲלָהּ – אֵין רַשַּׁאי לְהַעֲרִים עָלֶיהָ וּלְהַשְׁקוֹתָהּ. {{הע-שמאל|אמנם חכמים המליצו על גירוש האשה אם נפוצה שמועה – אפילו בלי עדים – על ניאוף (ראו [[ביאור:משנה סוטה פרק ו|סוטה ו א]]); אבל אין היא אסורה לבעלה. וראו [[ביאור:תוספתא/סוטה/ה#ה|תוספתא סוטה ה ה,]] שר' מאיר מציג את דברי חכמים הממליצים לגרשה כהמלצה בלבד. לפי הפשט האשה חשודה שנטמאה כאשר נסתרה, ואילו לפי הדרשה היא הותרתה בידי בעלה ("קינוי") ונסתרה עם האדם שבעלה חושד בו, וסביר ביותר שאכן נטמאה איתו. חז"ל מצביעים על האשה כאשמה בוודאות, עם עדים – לפחות בעצם ההיסתרות עם החשוד, ולא רק כחשודה גרידא.}}'''"וְנִסְתְּרָה וְהִיא נִטְמָאָה"''', אֵין עֵדִים לְטֻמְאָה, אֲבָל יֵשׁ עֵדִים לִסְתִירָה. אוֹ אֵין עֵדִים לְטֻמְאָה וְלֹא לִסְתִירָה? אִם אָמַרְתָּ כֵּן, אַף הִיא מֻתֶּרֶת לְבַעֲלָהּ! הָא אֵין עָלֶיךָ לוֹמַר כַּלָּשׁוֹן הָאַחֲרוֹן, אֶלָּא כַּלָּשׁוֹן הָרִאשׁוֹן: וְנִסְתְּרָה אֵין עֵדִים – לְטֻמְאָה, אֲבָל יֵשׁ עֵדִים לִסְתִירָה. {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:תוספתא/סוטה/א|תוספתא סוטה א א,]] וראו בביאור שם הצעות למשמעות השיעורים הללו. כמובן שלפי הפשט אין משמעות לזמן שבו היא נסתרה מבעלה, שהרי לא מדובר בסתירה עם החשוד אלא בזמן שבו בעלה פשוט אינו יודע היכן היא ועצם המצב הזה מעורר את חשדו.}}'''"וְנִסְתְּרָה"''', אֲבָל לֹא שָׁמַעְנוּ שִׁעוּר סְתִירָה כַּמָּה? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"וְנִסְתְּרָה וְהִיא נִטְמָאָה"''', סְתִירָה כְּדֵי טֻמְאָה: כְּדֵי לְהַקִּיף דֶּקֶל, דִּבְרֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: כְּדֵי מְזִיגַת הַכּוֹס. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: כְּדֵי לִשְׁתּוֹתוֹ. בֶּן עַזַּאי אוֹמֵר: כְּדֵי לִצְלוֹת בֵּיצָה. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: כְּדֵי לִגְמֹתָהּ. רַבִּי יְהוּדָה בֶּן בְּתֵירָה אוֹמֵר: כְּדֵי לִגְמֹת שָׁלֹשׁ בֵּיצִים זוֹ אַחַר זוֹ. {{הע-שמאל|בניגוד [[ביאור:משנה סוטה פרק ו#משנה ב|לסוטה ו ב,]] וראו שם גם משנה ג: לפי המדרש, אם אין שני עדים על טומאה – היא שותה. העיקרון של צורך בשני עדים גובר על הביטוי "עד", שנראה כ"כל עדות שיש בה"!}}'''"וְעֵד אֵין בָּהּ"''', בִּשְׁנֵי עֵדִים הַכָּתוּב מְדַבֵּר. אוֹ אֵינוֹ מְדַבֵּר אֶלָּא בְּעֵד אֶחָד? תַּלְמוּד לוֹמַר: "לֹא יָקוּם עֵד אֶחָד בְּאִישׁ לְכָל עָוֹן וּלְכָל חַטָּאת" ([[דברים יט טו]]), שֶׁאֵין תַּלְמוּד לוֹמַר 'אֶחָד', אֶלָּא זֶה בָּנָה אָב: כָּל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר "עֵד" הֲרֵי הוּא בִּכְלַל שְׁנַיִם, עַד שֶׁיִּפְרֹט לְךָ הַכָּתוּב 'אֶחָד'. {{הע-שמאל|אשת איש שנאנסה – אינה שותה ואם בעלה אינו כהן – מותרת לבעלה; ראו [[ביאור:משנה כתובות פרק ד#משנה ח|כתובות ד ח.]] אבל אם בעלה כהן – עליו לגרשה. דורש 'נתפשה' – נאנסה, ראו [[דברים כב כח]].}}'''"וְהִיא לֹא נִתְפָּשָׂה"''' – לְהוֹצִיא אֶת הָאֲנוּסָה. {{הע-שמאל|דיני הטומאה אינם תלויים באונס, ואם אשת כהן '''נטמאה,''' גם באונס – אינה יכולה לאכול תרומה; קל וחומר שאם '''נבעלה''' באונס היא אסורה לבעלה. אבל אשת ישראל מותרת לו.}}אוֹ בֵּין בְּיִשְׂרָאֵל וּבֵין בִּכְהֻנָּה? אָמַרְתָּ: אִם הַמְטַמְּאָה טֻמְאָה קַלָּה עָשָׂה בָהּ אֹנֶס כְּרָצוֹן בִּכְהֻנָּה, סוֹטָה, חֲמוּרָה, דִּין הוּא שֶׁנַּעֲשֶׂה אֹנֶס כְּרָצוֹן בִּכְהֻנָּה. {{הע-שמאל|הקינוי עשוי להיות חובה, כדברי ר' אליעזר – כצורה בריאה של תקשורת וניקוי החשדות – ועלול גם להיות ביטוי של השתלטות של הבעל על אשתו ועל מעשיה, מתוך תאוות שילטון גרידא. יתכן שזאת הסיבה למחלוקת.}}'''"וְעָבַר עָלָיו רוּחַ קִנְאָה וְקִנֵּא אֶת אִשְׁתּוֹ"''' ([[במדבר ה יד]]) – רְשׁוּת, דִּבְרֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: חוֹבָה. {{הע-שמאל|ר' עקיבא קורא את הביטוי 'נטמאה' גם כפשוטו, כמצב ודאי של האשה עוד לפני שנבדקה במקדש – ואוסר על אשת כהן שנחשדה בניאוף לאכול תרומה, וראו [[ביאור:משנה סוטה פרק א#משנה ב|סוטה א ב.]] ר' ישמעאל לומד את האיסור הזה מעצם האיסור על יחסי מין עם בעלה הכהן, ולומד קל וחומר מגרושה, שאיסורה לבעלה זמני – אבל לכהן נאסרה לעולם. והשוו [[ביאור:משנה סוטה פרק ה|סוטה ה א,]] שם דורש ר' עקיבא רק שתי פעמים 'נטמאה' – לבעלה ולבועלה.}}'''"אוֹ עָבַר עָלָיו רוּחַ קִנְאָה וְקִנֵּא אֶת אִשְׁתּוֹ, וְהִיא לֹא נִטְמָאָה"''', רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: מַה תַּלְמוּד לוֹמַר 'נִטְמָאָה', 'נִטְמָאָה' שָׁלֹשׁ פְּעָמִים? אֶלָּא טְמֵאָה לַבַּעַל, וּטְמֵאָה לַבּוֹעֵל, וּטְמֵאָה לִתְרוּמָה. רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: אֵינוֹ צָרִיךְ! וּמָה אִם גְּרוּשָׁה קַלָּה, שֶׁמֻּתֶּרֶת לַחֲזֹר לִמְגָרְשָׁהּ בְּיִשְׂרָאֵל, פְּסוּלָה מִן הַכְּהֻנָּה, סוֹטָה, חֲמוּרָה, דִּין הוּא שֶׁתְּהֵא פְּסוּלָה מִן הַכְּהֻנָּה! {{הע-שמאל|למרות שאין עדי טומאה האשה אסורה לבעלה, בגלל הספק; כלומר עשה ספק כודאי, למרות שאם נאנסה היא מותרת. טומאת שרץ תקפה גם באונס, ומכאן שגם ספק טומאת שרץ דינה כודאי; אבל הסוטה נסתרה ברשות היחיד, ויש בה דעת להישאל אם נבעלה או לא, ומכאן שגם בספק שרץ יש לטמא דווקא ברשות היחיד ובתנאי שהאשה אינה שוטה ויודעת אם נבעלה או לא. וראו גם [[ביאור:תוספתא/טהרות/ו#י|תוספתא טהרות ו י.]]}}מַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''"וְהִיא נִטְמָאָה"''' '''"וְהִיא לֹא נִטְמָאָה"'''? אִם הִיא טְמֵאָה, לָמָּה אֵינוֹ מַשְׁקֶה? וְאִם טְהוֹרָה הִיא, לָמָּה הוּא מַשְׁקֶה? אֶלָּא בָּא הַכָּתוּב לְלַמֶּדְךָ, שֶׁלְּעוֹלָם אֵין מַשְׁקִים אֶלָּא עַל הַסָּפֵק. וּמִיכָּן אַתָּה דָן לְשֶׁרֶץ: וּמָה אִם בְּמָקוֹם שֶׁלֹּא עָשָׂה אֹנֶס כְּרָצוֹן, עָשָׂה סָפֵק כְּוַדַּאי, כָּאן, שֶׁעָשָׂה אֹנֶס כְּרָצוֹן – דִּין הוּא שֶׁנַּעֲשֶׂה סָפֵק כְּוַדַּאי. וּמַה כָּאן רְשׁוּת הַיָּחִיד – אַף לְהַלָּן רְשׁוּת הַיָּחִיד; מַה כָּאן דָּבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ דַּעַת לִישָּׁאֵל – אַף לְהַלָּן דָּבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ דַּעַת לִישָּׁאֵל. מִיכָּן אָמְרוּ: סְפֵק טֻמְאָה בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד – סְפֵקוֹ טָמֵא; סְפֵק טֻמְאָה בִּרְשׁוּת הָרַבִּים – סְפֵקוֹ טָהוֹר. אֶת שֶׁיֵּשׁ בּוֹ דַּעַת לִישָּׁאֵל – סְפֵקוֹ טָמֵא, וְאֶת שֶׁאֵין בּוֹ דַּעַת לִישָּׁאֵל – סְפֵקוֹ טָהוֹר! }} ===פיסקה ח=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| '''על במדבר ה טו''' {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה סוטה פרק א#משנה ג|סוטה א ג]] [[ביאור:תוספתא/סוטה/א#ב|ותוספתא שם א ב.]] יתכן שהטעם האחרון אינו תלוי בזה שלפניו, והסיבה לכך שלא נחשדו על הנידות היא כי הדבר דוחה, ולא בגלל שיש לדבר היתר.}}'''"וְהֵבִיא הָאִישׁ אֶת אִשְׁתּוֹ אֶל הַכֹּהֵן"''' ([[במדבר ה טו]]): מִן הַתּוֹרָה הָאִישׁ מֵבִיא אֶת אִשְׁתּוֹ אֶל הַכֹּהֵן, אֶלָּא אָמְרוּ מוֹסְרִים לוֹ שְׁנֵי תַלְמִידֵי חֲכָמִים בַּדֶּרֶךְ, שֶׁלֹּא יָבֹא עָלֶיהָ. וְרַבִּי אוֹמֵר: בַּעֲלָהּ נֶאֱמָן עָלֶיהָ, מִקַּל וָחֹמֶר: וּמַה נִדָּה, שֶׁחַיָּבִים עַל בִּיאָתָהּ כָּרֵת – בַּעֲלָהּ נֶאֱמָן עָלֶיהָ. סוֹטָה, שֶׁאֵין חַיָּבִים עַל בִּיאָתָהּ כָּרֵת – אֵינוֹ דִין שֶׁיְּהֵא בַעֲלָהּ נֶאֱמָן עָלֶיהָ? אָמְרוּ לוֹ: כָּל שֶׁכֵּן! הוֹאִיל וְאֵין חַיָּבִים עַל בִּיאָתָהּ כָּרֵת – לֹא יְהֵא בַעֲלָהּ נֶאֱמָן עָלֶיהָ. דָּבָר אַחֵר: לֹא, אִם אָמַרְתָּ בְּנִדָּה, שֶׁיֵּשׁ לָהּ הֶתֵּר אַחַר אִסּוּרָהּ; תֹּאמַר בְּסוֹטָה, שֶׁאֵין לָהּ הֶתֵּר אַחַר אִסּוּרָהּ? דָּבָר אַחֵר: נֶחְשְׁדוּ יִשְׂרָאֵל עַל הַסּוֹטוֹת, וְלֹא נֶחְשְׁדוּ עַל הַנִּדּוֹת. {{הע-שמאל|ר' יהודה מחייב את הבעל לשלם את כל חובות האשה למקדש, וראו גם [[ביאור:משנה נגעים פרק יד#משנה יב|נגעים יד יב;]] חכמים מסכימים עימו, אבל מאפשרים לבעל לנכות (מקיץ) לה מכתובתה קרבנות שאינם משפחתיים, מתוך מחשבה שאחרי הטקס מן הסתם יגרש אותה – למרות שאינו חייב לעשות כך.}}'''"וְהֵבִיא אֶת קָרְבָּנָהּ עָלֶיהָ"''' – כָּל קָרְבָּן שֶׁעָלֶיהָ, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: קָרְבָּן שֶׁמַּכְשִׁירָהּ לוֹ, כְּגוֹן זָבָה וְיוֹלֶדֶת – הֲרֵי זֶה מֵבִיא מִשֶּׁלּוֹ, וְאֵין מְקִיץ מִכְּתֻבָּתָהּ. וְקָרְבָּן שֶׁאֵין מַכְשִׁירָהּ לוֹ, כְּגוֹן שֶׁקִּפְּחָה נְזִירוּת בְּרֹאשָׁהּ, אוֹ שֶׁחִלְּלָה אֶת הַשַּׁבָּת. הֲרֵי זֶה מֵבִיא מִשֶּׁלּוֹ – וּמְקִיץ מִכְּתֻבָּתָהּ. '''"עֲשִׂירִת הָאֵיפָה"''' – אֶחָד מֵעֲשָׂרָה בָּאֵיפָה. {{הע-שמאל|למרות שאין וודאות שהסוטה חטאה, ואילו חטאת מביאים כשיש וודאות כזאת – דווקא קרבן הסוטה הוא מקמח שעורים, כי חז"ל עיצבו את הטקס כעונש ולא כבירור האמת.}}'''"קֶמַח"''', לָמָּה נֶאֱמַר? שֶׁהָיָה בַּדִּין: הוֹאִיל וּמִנְחַת חוֹטֵא בָּאָה עַל חֵטְא, וְזוֹ בָּאָה עַל חֵטְא; אִם לָמַדְתִּי לְמִנְחַת חוֹטֵא שֶׁאֵינָהּ בָּאָה אֶלָּא סֹלֶת – אַף זוֹ לֹא תָבוֹא אֶלָּא סֹלֶת! תַּלְמוּד לוֹמַר: קֶמַח. '''"שְׂעֹרִים"''', לָמָּה נֶאֱמַר? שֶׁהָיָה בַּדִּין: הוֹאִיל וּמִנְחַת חוֹטֵא בָּאָה עַל הַחֵטְא, וְזוֹ בָּאָה עַל הַחֵטְא, אִם לָמַדְתִּי לְמִנְחַת חוֹטֵא שֶׁאֵינָהּ בָּאָה אֶלָּא חִטִּים – אַף זוֹ לֹא תָבוֹא אֶלָּא חִטִּים! תַּלְמוּד לוֹמַר: שְׂעֹרִים. {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה סוטה פרק ב|סוטה ב א.]]}}אָמַר רַבָּן גַּמְלִיאֵל: הַנִּיחוּ לִי סוֹפְרִים וְאוֹמְרָהּ כְּמִין חֹמֶר, אֲבָל נִרְאֶה הוּא. כְּשֵׁם שֶׁמַּעֲשֶׂיהָ מַעֲשֵׂה בְהֵמָה – כָּךְ קָרְבָּנָהּ מַאֲכַל בְהֵמָה. {{הע-שמאל|אם הוסיף למנחה שמן ו/או לבונה – עבר בלאו, למרות שיכול ללקט את הלבונה.}}'''"לֹא יָשִׂים עָלֶיהָ שֶׁמֶן"''', מַגִּיד שֶׁאִם נָתַן עָלֶיהָ שֶׁמֶן – עוֹבֵר בְּ'לֹא תַעֲשֶׂה'. כְּשֵׁם שֶׁעוֹבֵר עַל שַׁמְנוֹ, כָּךְ עוֹבֵר עַל לְבוֹנָתוֹ. אָמַרְתָּ: עַל הַשֶּׁמֶן יְהֵא עוֹבֵר, שֶׁאֵין יָכוֹל לַחֲזֹר וּלְלַקְּטוֹ; עַל הַלְּבוֹנָה לֹא יְהֵא עוֹבֵר, שֶׁיָּכוֹל לַחֲזֹר וּלְלַקְּטָהּ. תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"לֹא יָשִׂים עָלֶיהָ שֶׁמֶן וְלֹא יִתֵּן עָלֶיהָ לְבֹנָה"'''. מַגִּיד שֶׁאִם נָתַן עָלֶיהָ שֶׁמֶן וּלְבוֹנָה, עוֹבֵר בְּ'לֹא תַעֲשֶׂה'. וּמִפְּנֵי מַה טַעֲמוֹ שֶׁל דָּבָר? מַגִּיד '''"כִּי מִנְחַת קְנָאֹת הוּא"'''. {{הע-שמאל|קנאה לבועל- ראו [[ביאור:משנה סוטה פרק ה|סוטה ה א.]] קנאה למעלה – ראו [[ביאור:תוספתא/סוטה/ב#ד|תוספתא סוטה ב ד.]] דורש את הריבוי 'קנאות': אמנם הבועל אינו שותה מים מרים (למטה), אבל הקנאה של הקב"ה (למעלה) תפגע גם בו!}}'''"מִנְחַת קְנָאֹת"''' – שְׁתֵּי קְנָאוֹת: כְּשֵׁם שֶׁקִּנְאָה לָהּ – כָּךְ קִנְאָה לַבּוֹעֵל, כְּשֵׁם שֶׁקִּנְאָה לְמַטָּה – כָּךְ קִנְאָה לְמַעְלָה. '''"מִנְחַת זִכָּרוֹן"''', שׁוֹמֵעַ אֲנִי זְכוּת וְחוֹבָה? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"מַזְכֶּרֶת עָו‍ֹן"'''! {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:תוספתא/סוטה/א#ז|תוספתא סוטה א ז.]]}}כָּל הַזִּכְרוֹנוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה לְטוֹבָה – וְזוֹ לְפֻרְעָנוּת, דִּבְרֵי רַבִּי טַרְפוֹן. {{הע-שמאל|לעניין מידה טובה ומידת פורענות ראו [[ביאור:משנה מכות פרק א#משנה ז|מכות א ז.]] ר' ישמעאל טוען שהמים גורמים לחשבון כללי של זכויות וחובות האשה, ולאו דווקא בשאלה אם נבעלה או לא. הוא מודה שהמים מזכירים גם זכות, אבל הזכות רק תולה את העונש ודוחה אותו, וראו גם [[ביאור:משנה סוטה פרק ג#משנה ד|סוטה ג ד,]] שמשכו את העניין לשאלת לימוד תורה לנשים. הוא דורש לפי המידה "כלל ופרט – אין בכלל אלא מה שבפרט", אבל במקרה שלפנינו הפרשנות הטכנית, שהמנחה מזכירה רק עוון – סותרת את העיקרון התיאולוגי, שמדה טובה מרובה ממדת פורענות. במקרה של סתירה כזאת אין המידה הפרשנית עומדת מול עיקרון תיאולוגי, והיא מתבטלת! הסבר אחר ואולי סביר יותר הוא שבסתירה בין קל וחומר ("מידת הדין") לבין כלל ופרט – גוברת המידה של קל וחומר, המבוססת על הגיון.}}רַבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר: אַף זוֹ לְטוֹבָה, שֶׁנֶּאֱמַר "וְאִם לֹא נִטְמְאָה הָאִשָּׁה..." ([[במדבר ה כח]]). אֵין לִי אֶלָּא '''"מַזְכֶּרֶת עָו‍ֹן"''', מַזְכֶּרֶת זְכוּת מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"מִנְחַת זִכָּרוֹן"''', מִכָּל מָקוֹם. רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: '''"מִנְחַת זִכָּרוֹן"''' – כְּלָל, '''"מַזְכֶּרֶת עָו‍ֹן"''' – פְּרָט. כְּלָל וּפְרָט – אֵין בַּכְּלָל אֶלָּא מַה שֶּׁבַּפְּרָט! אִם אוֹמֵר אַתָּה כֵן, לֹא נִמְצֵאת מִדַּת הַדִּין מְקֻפַּחַת? שֶׁהָיָה בַּדִּין לְבַעַל הַדִּין לַחֲלֹק: וְכִי אֵיזוֹ מִדָּה מְרֻבָּה, מִדַּת טוֹבָה אוֹ מִדַּת פֻּרְעָנוּת? הֱוֵי אוֹמֵר מִדַּת הַטּוֹב! אִם מִדַּת פֻּרְעָנוּת, הַמְמֹעֶטֶת, הֲרֵי הִיא '''"מַזְכֶּרֶת עָו‍ֹן"''' – מִדָּה טוֹבָה, הַמְּרֻבָּה, דִּין הוּא שֶׁתְּהֵא מַזְכֶּרֶת זְכוּת! זֹאת הִיא מִדָּה בַּתּוֹרָה: כָּל כְּלָל וּפְרָט שֶׁדֶּרֶךְ הַדִּין לוֹקָה בּוֹ, נִתְקַיְּמוּ זֶה וָזֶה – אַל תִּלְקֶה דֶּרֶךְ הַדִּין. כֵּיצַד נִתְקַיְּמוּ זֶה וָזֶה אַל תִּלְקֶה דֶּרֶךְ הַדִּין? אִם הָיְתָה טְמֵאָה – פֻּרְעָנוּת פּוֹקַדְתָּהּ מִיָּד; וְאִם יֵשׁ לָהּ זְכוּת – זְכוּת תּוֹלָה לָהּ. שְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים, כְּדֵי הַכָּרַת הָעֻבָּר – דִּבְרֵי אַבָּא יוֹסֵי בֶּן חָנָן. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יִצְחָק אִישׁ הַדָּרוֹם אוֹמֵר: תִּשְׁעָה חֳדָשִׁים, שֶׁנֶּאֱמַר "וְנִקְּתָה וְנִזְרְעָה זָרַע". מַה זֶרַע בֶּן תִּשְׁעָה חֳדָשִׁים – אַף זְכוּת תִּשְׁעָה חֳדָשִׁים. רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ; וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵין רְאָיָה לַדָּבָר – זֵכֶר לַדָּבָר. "לָהֵן מַלְכָּא מִלְכִּי יִשְׁפַּר עֲלָךְ... כֹּלָּא מְטָא עַל נְבוּכַדְנֶצַּר מַלְכָּא, לִקְצָת יַרְחִין תְּרֵי עֲשַׂר" ([[דניאל ד כד]]-כו). {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה סוטה פרק ג#משנה ה|סוטה ג ה.]] רבי מנסה לטעון שאם תלתה לה הזכות – לאחר שנגמרה זכותה היא מתה בדרך של הסוטה, ומתברר שאכן סטתה, אבל ר' שמעון מצפה שהעניין ייוודע מייד כשהיא שותה, וראו שם בתחילת משנה ד.}}רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי אוֹמֵר: אֵין זְכוּת תּוֹלָה בַּמַּיִם הַמָּרִים! אִם אוֹמֵר אַתָּה שֶׁהַזְּכוּת תּוֹלָה בַּמַּיִם הַמָּרִים הַמְאָרְרִים – מַדְהֶה אַתָּה אֶת הַמַּיִם בִּפְנֵי כָּל הַנָּשִׁים הַשּׁוֹתוֹת. וּמוֹצִיא אַתָּה שֵׁם רַע עַל הַטְּהוֹרוֹת שֶׁשָּׁתוּ, וְיֹאמְרוּ: טְמֵאוֹת הָיוּ, אֶלָּא שֶׁתָּלְתָה לָהֶם זְכוּת. רַבִּי אוֹמֵר: אֲנִי אַכְרִיעַ! אִם הָיְתָה טְהוֹרָה – סוֹפָהּ לָמוּת כְּדֶרֶךְ בְּנֵי אָדָם. וְאִם הָיְתָה טְמֵאָה – סוֹפָהּ לָמוּת "וְצָבְתָה בִטְנָהּ וְנָפְלָה יְרֵכָהּ" ([[במדבר ה כז]]). רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי אוֹמֵר: וְכִי מִי מוֹדִיעַ לְכָל הָעוֹמְדִים שֶׁסּוֹף זוֹ לָמוּת "וְצָבְתָה בִטְנָהּ וְנָפְלָה יְרֵכָהּ"? אֶלָּא כֵיוָן שֶׁהָיְתָה שׁוֹתָה – פָּנֶיהָ מוֹרִיקוֹת וְעֵינֶיהָ בּוֹלְטוֹת וּכְמִין שַׁרְבִיטִין הָיוּ מִזְרָקִין בָּהּ. וְהֵן אוֹמְרִים: מַהֲרוּ וְהוֹצִיאוּהָ, שֶׁלֹּא תְטַמֵּא הָעֲזָרָה! }} ===פיסקה ט=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| '''על במדבר ה טז''' {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:תוספתא/סוטה/א#ד|תוספתא סוטה א ד.]] דורש "אותה" ולא את חברתה. הדרשות מצטטות משנה ותוספתא ומסתפקות בכך.}}'''"וְהִקְרִיב אֹתָהּ הַכֹּהֵן"''', מִיכָּן אָמְרוּ: אֵין מַשְׁקִים שְׁתֵּי סוֹטוֹת כְּאֶחָת. {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה סוטה פרק א#משנה ו|סוטה א ו]]}}'''"וְהֶעֱמִידָהּ"''' – שֶׁלֹּא יַעֲמִיד עִמָּהּ לֹא עֲבָדֶיהָ וְלֹא שִׁפְחוֹתֶיהָ, מִפְּנֵי שֶׁלִּבָּהּ סָמוּךְ עֲלֵיהֶם. {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה סוטה פרק א#משנה ה|סוטה א ה]]}}'''"לִפְנֵי ה'"''' – בְּשַׁעֲרֵי נִקָּנוֹר. מִיכָּן אָמְרוּ: רֹאשׁ הַמַּעֲמָד הָיָה מַעֲמִיד אֶת הַטְּמֵאִים בְּשַׁעֲרֵי נִקָּנוֹר, שֶׁשָּׁם מַשְׁקִין אֶת הַסּוֹטוֹת. }} ===פיסקה י=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| '''על במדבר ה יז''' {{הע-שמאל|הקדושה חלה על המים – כמו על מנחות וקרבנות במקדש – רק מהזמן שהיו בכלי שרת; וראו לדוגמא [[ביאור:משנה מנחות פרק יב|מנחות יב א.]]}}'''"וְלָקַח הַכֹּהֵן מַיִם קְדֹשִׁים"''', אֵין קְדוֹשִׁים אֶלָּא שֶׁקִּדְּשׁוּ בַכֶּלִי; וְאֵלּוּ הֵם? אֵלּוּ מֵי כִיּוֹר. {{הע-שמאל|הדרשה משווה בין טקס ההזאה לטיהור הטמאים, שיש בו כלי עם מים ואפר פרה אדומה – לטקס השקאת הסוטה, שגם בו יש מים ועפר, וגם הוא נועד לטהר את האשה מחשד. למרות הדמיון יש גם הבדל: בטקס הסוטה כלי המים הוא מחרס דווקא, ואילו את ההזאה ניתן לעשות בכל כלי, ראו [[ביאור:משנה פרה פרק ה#משנה ה|פרה ה ה.]]}}'''"בִּכְלִי חֶרֶשׂ"''', מַגִּיד שֶׁלֹּא עָשָׂה בָהּ כָּל הַכֵּלִים כִּכְלִי חֶרֶשׂ. שֶׁהָיָה בַדִּין: הוֹאִיל וְעָפָר וּמַיִם מְקַדְּשִׁים בְּפָרָה, וְעָפָר וּמַיִם מְקַדְּשִׁים בְּסוֹטָה, אִם לָמַדְתִּי לְפָרָה שֶׁעָשָׂה בָהּ כָּל הַכֵּלִים כִּכְלִי חֶרֶשׂ – אַף סוֹטָה, אֵינוֹ דִין שֶׁנַּעֲשֶׂה בָהּ כָּל הַכֵּלִים כִּכְלִי חֶרֶשׂ? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"בִּכְלִי חֶרֶשׂ"''', מַגִּיד שֶׁלֹּא עָשָׂה בָהּ כָּל הַכֵּלִים כִּכְלִי חֶרֶשׂ. {{הע-שמאל|דורש חרש-חדש. לעניין הכלי ראו [[ביאור:משנה סוטה פרק ב#משנה ב|סוטה ב ב.]]}}'''"בִּכְלִי חֶרֶשׂ"''' – כְּלִי חֶרֶשׂ חָדָשׁ, דִּבְרֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל. {{הע-שמאל|דורש 'יהיה': ת"ק קורא מצווה שיהיה עפר, ואם אין – מביא עפר ומניחו בקרקע המשכן ואז מניח על המים; איסי בן עקביא קורא 'יהיה' בעתיד, בבית המקדש. איסי בן מנחם מגן על ת"ק וטוען שריבוי המקדש אינו צריך פסוק, אלא הוא בא בקל וחומר.}}'''"וּמִן הֶעָפָר אֲשֶׁר יִהְיֶה בְּקַרְקַע הַמִּשְׁכָּן"''', מַגִּיד הַכָּתוּב שֶׁאִם לֹא הָיָה שָׁם עָפָר – מֵבִיא עָפָר מִמָּקוֹם אַחֵר וְנוֹתְנוֹ לַמָּקוֹם, מִפְּנֵי שֶׁהַמָּקוֹם מְקַדְּשׁוֹ. אִיסִי בֶּן עֲקַבְיָה אוֹמֵר: לְהָבִיא אֶת קַרְקַע בֵּית עוֹלָמִים. אִיסִי בֶּן מְנַחֵם אוֹמֵר: אִם הַמְּטַמְּאוֹ טֻמְאָה קַלָּה – עָשָׂה בָהּ בֵּית הַמִּקְדָּשׁ כַּמִּשְׁכָּן. סוֹטָה, חֲמוּרָה, דִּין הוּא שֶׁנַּעֲשֶׂה בָהּ בֵּית הַמִּקְדָּשׁ כַּמִּשְׁכָּן! {{הע-שמאל|כאן עומדת הדרשה על ההשוואה בין טקס הסוטה לטקס הזאת המים לטיהור, שהוזכרה לעיל: לכתחילה צריך להניח את העפר על המים, אבל אם הפך את הסדר בדיעבד – יצא, כדעת ר' שמעון [[ביאור:תוספתא/פרה/ו#ב|בתוספתא פרה ו ב.]] הדרשה מלמדת שר' שמעון מכשיר גם מי סוטה שהגיעו לכלי אחרי העפר.}}וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''"וּמִן הֶעָפָר אֲשֶׁר יִהְיֶה בְּקַרְקַע הַמִּשְׁכָּן יִקָּח"'''? לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר '''"וְלָקְחוּ לַטָּמֵא מֵעֲפַר שְׂרֵפַת הַחַטָּאת"''' וְגוֹ' ([[במדבר יט יז]]). נֶאֱמַר כָּאן עָפָר וְנֶאֱמַר לְהַלָּן עָפָר; מָה עָפָר הָאָמוּר כָּאן – עָפָר עַל פְּנֵי הַמַּיִם, אַף לְהַלָּן – עָפָר עַל פְּנֵי הַמַּיִם. מַה לְּהַלָּן, אִם הִקְדִּים עָפָר לַמַּיִם יָצָא – אַף כָּאן, אִם הִקְדִּים עָפָר לַמַּיִם יָצָא. {{הע-שמאל|כמות העפר אינה מוגדרת, בתנאי שיראה לעין שיש עפר במים; וראו [[ביאור:תוספתא/סוטה/א#ו|תוספתא סוטה א ו,]] כר' ישמעאל.}}'''"יִקַּח הַכֹּהֵן וְנָתַן אֶל הַמָּיִם"''', כְּדֵי שֶׁיֵּרָאֶה. שְׁלֹשָׁה דְּבָרִים בַּתּוֹרָה כְּדֵי שֶׁיֵּרָאוּ: אֵפֶר פָּרָה, וְעָפָר סוֹטָה וְרֹק יְבָמָה. רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: אַף דַּם הַצִּפּוֹר. }} ===פיסקה יא=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| '''על במדבר ה יח''' {{הע-שמאל|הביטוי "לפני ה'" חוזר בפס' טז וכאן, ושניהם רומזים לשער המזרח שליד שער ניקנור, ראו [[ביאור:משנה סוטה פרק א#משנה ה|סוטה א ה.]]}}'''"וְהֶעֱמִיד הַכֹּהֵן אֶת הָאִשָּׁה לִפְנֵי ה'"''', מָקוֹם שֶׁמַּעֲמִידָהּ בַּתְּחִלָּה – שָׁם מַעֲמִידָהּ בַּסּוֹף. {{הע-שמאל|הפריעה אינה המצב הרגיל, ומכאן שבנות ישראל מכסות את ראשיהן בדרך כלל. כך גם במקרה של תמר, שקרעה את בגדיה והניחה אפר על ראשה. לדברי ר' יהודה ראו גם [[ביאור:משנה סוטה פרק א#משנה ה|סוטה א ה-ו.]] ר' יוחנן בן ברוקה טוען שאין להחמיר יותר מהצורך המינימלי, לפרוע את ראשה כדברי ר' ישמעאל לעיל, ואין להקלות אותה ברבים; נראה שלדעתו אין עדיין וודאות שמדובר בעבריינית, ולכן הוא דורש לשמור על כבודה, ולהסתפק במצווה של פריעת הראש המוזכרת בפירוש בתורה ותו לא. לכן הוא מוסיף גם סדין של בוץ כשמירה על הפרטיות של האשה; אבל חכמים חלקו עליו על סמך הפסוק מיחזקאל, המלמד על צורך בהרתעה וביוש האשה ברבים.}}'''"וּפָרַע אֶת רֹאשׁ הָאִשָּׁה"''', כֹּהֵן נִפְנֶה לַאֲחוֹרֶיהָ וּפוֹרְעָהּ כְּדֵי לְקַיֵּם בָּהּ מִצְוַת פְּרִיעָה, דִּבְרֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל. דָּבָר אַחֵר: לִמֵּד עַל בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל, שֶׁהֵן מְכַסּוֹת רָאשֵׁיהֶן. וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵין רְאָיָה לַדָּבָר – זֵכֶר לַדָּבָר: "וַתִּקַּח תָּמָר אֵפֶר עַל רֹאשָׁהּ" ([[שמואל ב יג יט]]). רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אִם הָיָה בֵּית חֲלִיצָתָהּ נָאֶה – לֹא הָיָה מְגַלֵּהוּ, וְאִם הָיָה שְׂעָרָהּ נָאֶה – לֹא הָיָה סוֹתְרוֹ. הָיְתָה מְכֻסָּה לְבָנִים – מְכַסֶּה שְׁחוֹרִים; הָיוּ שְׁחוֹרִים נָאִים לָהּ – מַפְשִׁיטָן וּמַלְבִּישִׁים אוֹתָהּ כְּעוּרִים. הָיוּ עָלֶיהָ כְּלֵי זָהָב – קַטְלָאוֹת וּנְזָמִים וְטַבָּעוֹת – מְסַלְּקָם הֵימֶנָּה כְּדֵי לְנַוְּלָהּ. רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן בְּרוֹקָה אוֹמֵר: אֵין מְנַוְּלִים בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁכָּתוּב בַּתּוֹרָה. אֶלָּא: '''"לִפְנֵי ה' וּפָרַע אֶת רֹאשׁ הָאִשָּׁה"''', סָדִין שֶׁל בּוּץ הָיָה פוֹרֵס בֵּינוֹ לְבֵין הָעָם. כֹּהֵן פּוֹנֶה לַאֲחוֹרֶיהָ וּפוֹרְעָהּ, כְּדֵי לְקַיֵּם בָּהּ מִצְוַת פְּרִיעָה. אָמְרוּ לוֹ: כְּשֵׁם שֶׁלֹּא חַסְתָּ עַל כְּבוֹד הַמָּקוֹם, כָּךְ אֵין חָסִין עַל כְּבוֹדָהּ. אֶלָּא כָּל הַנִּוּוּל הַזֶּה מְנַוְּלָהּ, כָּל הָרוֹצֶה לִרְאוֹת בָּא וְרוֹאֶה, חוּץ מֵעֲבָדֶיהָ וְשִׁפְחוֹתֶיהָ, מִפְּנֵי שֶׁלִּבָּהּ גַּס בָּהֶן. אֶחָד הָאֲנָשִׁים וְאֶחָד הַנָּשִׁים, אֶחָד קְרוֹבִים וְאֶחָד רְחוֹקִים – מֻתָּרִים לִרְאוֹתָהּ. שֶׁנֶּאֱמַר: "וְנִוַּסְּרוּ כָּל הַנָּשִׁים וְלֹא תַעֲשֶׂינָה כְּזִמַּתְכֶנָה" ([[יחזקאל כג מח]]). {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה סוטה פרק ב|סוטה ב א.]] העמסת המנחה על ידי האשה מיועדת לגרום לה לוותר על הטקס ובסופו של דבר להציל את חייה.}}'''"וְנָתַן עַל כַּפֶּיהָ"''', אַבָּא חָנִין אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבִּי אֱלִיעֶזֶר: כְּדֵי לְיַגְּעָהּ, כְּדֵי שֶׁתַּחֲזֹר בָּהּ. וַהֲלֹא דְּבָרִים קַל וָחֹמֶר: אִם כָּךְ חָס הַמָּקוֹם עַל עוֹבְרֵי רְצוֹנוֹ – עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה יָחוּס עַל עוֹשֵׂי רְצוֹנוֹ. {{הע-שמאל|התכונות הפלאיות של המים מתרחשות בזמן שהם בידי הכהן. דורש 'יהיו'- יתהוו. הדרשה 'דבר אחר' דורשת 'מרים'-ממררים-מערערים: המים ממררים את חיי הסוטה וממיתים אותה – או שהם מנקים אותה מחשד ומעוון.}}'''"וּבְיַד הַכֹּהֵן יִהְיוּ מֵי הַמָּרִים הַמְאָרְרִים"''', מַגִּיד הַכָּתוּב שֶׁאֵין הַמַּיִם נֶהְפָּכִים לִהְיוֹת מָרִים אֶלָּא בְּיַד הַכֹּהֵן. דָּבָר אַחֵר: נִקְרְאוּ "מָרִים" עַל שֵׁם סוֹפָן, שֶׁמְּמָרְרִין אֶת הַגּוּף וּמְעַרְעֲרִין אֶת הֶעָו‍ֹן. }} ===פיסקה יב=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| '''על במדבר ה יט''' {{הע-שמאל|נוסח ההשבעה נתון מראש, ואינו ניתן לשינוי; לכן, בניגוד לשבועת ביטוי, אין לאשה זכות להשבע בעצמה אלא היא חייבת להיענות לנוסח הנתון ע"י הכהן.}}'''"וְהִשְׁבִּיעַ אֹתָהּ הַכֹּהֵן"''', הַכֹּהֵן מַשְׁבִּיעָהּ, וְאֵין נִשְׁבַּעַת מֵאֵלֶיהָ. שֶׁהָיָה בַּדִּין: נֶאֱמַר כָּאן שְׁבוּעָה, וְנֶאֱמַר לְהַלָּן ([[ויקרא ה ד]]) שְׁבוּעָה. מַה שְּׁבוּעָה הָאֲמוּרָה לְהַלָּן הִיא נִשְׁבַּעַת מֵאֵלֶיהָ – אַף שְׁבוּעָה הָאֲמוּרָה כָּאן הִיא נִשְׁבַּעַת מֵאֵלֶיהָ. תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"וְהִשְׁבִּיעַ אֹתָהּ הַכֹּהֵן"''' – הַכֹּהֵן מַשְׁבִּיעַ, וְאֵינָהּ נִשְׁבַּעַת מֵאֵלֶיהָ. {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה סוטה פרק ז|סוטה ז א.]] ר' יאשיה לומד מהביטוי "אל האשה", בניגוד לטקס החליצה, שבו יש להקפיד על לשון הקדש (שם משנה ב). ר' ישמעאל לומד את ההלכה מעצם העובדה שהאשה עונה אחרי הכהן 'אמן אמן'.}}'''"וְאָמַר אֶל הָאִשָּׁה"''' – בְּכָל לָשׁוֹן שֶׁהִיא שׁוֹמַעַת, דִּבְרֵי רַבִּי יֹאשִׁיָּה. שֶׁהָיָה בַּדִּין: וּמָה אִם יְבָמָה, קַלָּה, לֹא עָשָׂה בָּהּ כָּל הַלְּשׁוֹנוֹת כִּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ, סוֹטָה, חֲמוּרָה, אֵינוֹ דִּין שֶׁלֹּא נַעֲשֶׂה בָּהּ כָּל הַלְּשׁוֹנוֹת כִּלְשׁוֹן קֹדֶשׁ? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"וְאָמַר אֶל הָאִשָּׁה"''' – בְּכָל לָשׁוֹן שֶׁהִיא שׁוֹמַעַת, דִּבְרֵי רַבִּי יֹאשִׁיָּה. רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: אֵינוֹ צָרִיךְ, שֶׁהֲרֵי כְּבָר נֶאֱמַר: "וְאָמְרָה הָאִשָּׁה אָמֵן אָמֵן". אִם אֵינָהּ שׁוֹמַעַת, כֵּיצַד אָמְרָה אָמֵן אָמֵן? {{הע-שמאל|בדברי הכהן יש אלה – קללה אם סטתה – ושבועה שלא סטתה. על שתיהן עונה האשה "אמן אמן", והשוו [[ביאור:משנה סוטה פרק ב#משנה ה|סוטה ב ה,]] שם מתוארת גם השבועה עצמה כקללה וכהרחבתה, בניגוד [[ביאור:תוספתא/סוטה/ב#ד|לתוספתא סוטה ב ד.]]}}אוֹ אֵינָהּ אוֹמֶרֶת אֶלָּא עַל הָאָלָה? כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר "יִתֵּן ה' אוֹתָךְ לְאָלָה וְלִשְׁבֻעָה בְּתוֹךְ עַמֵּךְ" ([[במדבר ה כא]]), הֲרֵי שְׁבוּעָה אֲמוּרָה. {{הע-שמאל|ראו בתחילת הפיסקה, שהכהן מנסח את השבועה ואינו מניח לאשה ליזום את הנוסח.}}הָא מַה תַּלְמוּד לוֹמַר "וְאָמַר הַכֹּהֵן לָאִשָּׁה"? לִמְּדָהּ כֹּהֵן סֵדֶר שְׁבוּעָה. {{הע-שמאל|השוו [[ביאור:משנה סוטה פרק א#משנה ד|סוטה א ד,]] שהעבירה את האיום והשיחה עם האשה מהכהן לבית הדין הגדול. ההעברה מבטאת את המאבק בין חז"ל לכהנים הצדוקים על השליטה במקדש, וראו גם [[ביאור:משנה יומא פרק א|יומא א, א-ד.]] כאן האיום הוא ע"י הכהן, והוא נוסף לנוסח השבועה.}}'''"אִם לֹא שָׁכַב אִישׁ אֹתָךְ"'''', מְלַמֵּד שֶׁפּוֹתֵחַ לָהּ בִּזְכוּת. אוֹמֵר לָהּ: הַרְבֵּה יַיִן עוֹשֶׂה, הַרְבֵּה שְׂחוֹק עוֹשֶׂה, הַרְבֵּה יַלְדוּת עוֹשָׂה. הַרְבֵּה קִדְּמוּךְ וְנִשְׁטְפוּ. אַל תִּגְרְמִי לַשֵּׁם הַגָּדוֹל הַנִּכְתָּב בִּקְדֻשָּׁה שֶׁיִּמָּחֶה עַל הַמָּיִם! אוֹמֵר לְפָנֶיהָ דִּבְרֵי הַגָּדָה, מַעֲשִׂים שֶׁאֵרְעוּ בַּכְּתוּבִים הָרִאשׁוֹנִים. כְּגוֹן: "אֲשֶׁר חֲכָמִים יַגִּידוּ וְלֹא כִחֲדוּ מֵאֲבוֹתָם" ([[איוב טו יח]]). וְאוֹמֵר לְפָנֶיהָ דְּבָרִים שֶׁאֵינָן כְּדַיי לְשׁוֹמְעָן, הִיא וְכָל מִשְׁפְּחוֹת בֵּית אָבִיהָ כְּדַיי בָּהֶם. {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:תוספתא/סוטה/א#ג|תוספתא סוטה א ג:]] ר' ישמעאל, בניגוד למשנה ולאיום דלעיל, מתייחס גם לאפשרות שהאשה לא נטמאה, ואז שתיית המים לא תזיק לה.}}רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: בַּתְּחִלָּה מוֹדִיעָהּ כֹּחָן שֶׁל מַיִם הַמָּרִים. אוֹמֵר לָהּ: בִּתִּי, אוֹמַר לָךְ הַמַּיִם הַמָּרִים הָאֵלּוּ לָמָּה הֵם דּוֹמִים: לְסַם יָבֵשׁ הַנִּתָּן עַל גַּבֵּי בָּשָׂר חַי – וְאֵין מַזִּיקוֹ; כְּשֶׁהוּא מוֹצֵא מַכָּה – מַתְחִיל לְחַלְחֵל. אַף אַתְּ, אִם טְהוֹרָה אַתְּ – שְׁתִי וְאַל תִּמָּנְעִי, וְאִם טְמֵאָה אַתְּ – {{ב|הִנָּקִי|המנעי}} מִמֵּי הַמָּרִים הַמְאָרְרִים הָאֵלֶּה. }} ===פיסקה יג=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| '''על במדבר ה כ''' {{הע-שמאל|למרות שהחשוד בעל את האשה שלא כדרכה, וממילא היא אינה בהריון – המעשה עושה אותה לסוטה והמים גורמים למותה.}}'''"וְאַתְּ כִּי שָׂטִית"''' ([[במדבר ה כ]]), אֵין לִי אֶלָּא כְּדַרְכָּהּ. שֶׁלֹּא כְּדַרְכָּהּ מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: "וְכִי נִטְמֵאת"! {{הע-שמאל|למרות שהסריס (עקר) אינו גורם להתעברות האשה – יכול הבעל לקנא בו.}}'''"וְיִתֵּן אִישׁ בָּךְ אֶת שְׁכָבְתּוֹ"''' – לְהָבִיא אֶת הַסָּרִיס. {{הע-שמאל|הסריס יכול לקנא לאשתו ולהשקות אותה במים, אבל אם האשה היא איילונית (עקרה) היא אינה שותה; וראו [[ביאור:משנה סוטה פרק ד#משנה ד|סוטה ד ד.]]}}}}'''"מִבִּלְעֲדֵי אִישֵׁךְ"''' – לְהָבִיא אֶת אֵשֶׁת הַסָּרִיס. עַל הַכֹּל הָיָה מַתְנֶה עִמָּהּ. ===פיסקה יד=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| '''על במדבר ה כא''' {{הע-שמאל|שבועת הדיינים, המכונה שבועת המודה במקצת, מופיעה ב[[שמות כב י]] בלי אלה. הדרשה טוענת שגם היא כוללת אלה. השבועה הנ"ל מכונה שם "שבועת ה'", והוא הדין לשבועת הסוטה. וראו גם [[ביאור:מכילתא/נזיקין#פרשה טז|מכילתא נזיקין טז.]]}}'''"וְהִשְׁבִּיעַ הַכֹּהֵן אֶת הָאִשָּׁה בִּשְׁבֻעַת הָאָלָה"''' ([[במדבר ה כא]]), מִיכָּן אַתָּה דָן לְכָל הַשְּׁבוּעוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה, הוֹאִיל וְנֶאֶמְרוּ שְׁבוּעוֹת בַּתּוֹרָה סְתָם, וּפָרַט בְּאַחַת מֵהֶן שֶׁאֵינָהּ אֶלָּא בְּאָלָה וּבִשְׁבוּעָה, אַף פּוֹרְטַנִי בְּכָל הַשְּׁבוּעוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה, שֶׁלֹּא יְהוּ אֶלָּא בְּאָלָה וּבִשְׁבוּעָה. הוֹאִיל וְנֶאֶמְרוּ שְׁבוּעוֹת בַּתּוֹרָה סְתָם, וּפָרַט בְּאַחַת מֵהֶן שֶׁאֵינָהּ אֶלָּא בְּיוֹ"ד הֵ"א, אַף פּוֹרְטַנִי בְּכָל הַשְּׁבוּעוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה, שֶׁאֵינָן אֶלָּא בְּיוֹ"ד הֵ"א. {{הע-שמאל|האלה (קללה) עומדת מאחורי כל שבועה, ומאיימת על הנשבעים. יש לה תוקף אלוהי, ולכן אין לזלזל בה; וראו [[ביאור:מכילתא/נזיקין#פרשה טז|מכילתא נזיקין טז.]] וכן [[ביאור:משנה שבועות פרק ד#משנה יג|שבועות ד יג.]]}}'''"יִתֵּן ה' אוֹתָךְ לְאָלָה וְלִשְׁבֻעָה בְּתוֹךְ עַמֵּךְ"''', לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר "נֶפֶשׁ כִּי תֶחֱטָא וְשָׁמְעָה קוֹל אָלָה" ([[ויקרא ה א]]), אֵין לִי אֶלָּא אָלָה. מִנַּיִן לַעֲשׂוֹת שְׁבוּעָה כְּאָלָה? – הֲרֵי אַתָּה דָן: נֶאֱמַר כָּאן אָלָה, וְנֶאֱמַר לְהַלָּן אָלָה. מָה אָלָה הָאֲמוּרָה כָּאן, עָשָׂה שְׁבוּעָה כְּאָלָה – אַף אָלָה הָאֲמוּרָה לְהַלָּן, עֲשֵׂה שְׁבוּעָה כְּאָלָה. וּמָה אָלָה בְּיוֹ"ד הֵ"א – אַף שְׁבוּעָה בְּיוֹ"ד הֵ"א. הוֹאִיל וְנֶאֶמְרוּ שְׁבוּעוֹת בַּתּוֹרָה סְתָם, וּפֵרַט לְךָ הַכָּתוּב בְּאַחַת מֵהֶם שֶׁאֵינָהּ אֶלָּא בְּיוֹ"ד הֵ"א, אַף פּוֹרְטַנִי בְּכָל שְׁבוּעוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה שֶׁלֹּא יְהוּ אֶלָּא בְּיוֹ"ד הֵ"א. {{הע-שמאל|הציבור אינו סובל בגלל חטאה של הסוטה, וראו גם [[ביאור:מכילתא/שבתא#פרשה א|מכילתא שבתא א,]] על פס' יד.}}'''"בְּתוֹךְ עַמֵּךְ"''' – וְעַמֵּךְ שָׁלוֹם. {{הע-שמאל|העונש של הסוטה הוא דווקא בזמן שישראל על אדמתם, ולא בזמן הגלות, שבה הם בתוך עם אחר שאינו מכיר אותם; וראו [[ביאור:משנה סוטה פרק ט#משנה ט|סוטה ט ט,]] שבוטלו מים המרים.}}'''"בְּתוֹךְ עַמֵּךְ"''' – וְלֹא בַּזְּמַן הַזֶּה. '''"בְּתוֹךְ עַמֵּךְ"''', הַפְרֵשׁ בֵּין אָדָם הַמִּתְנַוֵּל בְּמָקוֹם שֶׁמַּכִּירִין אוֹתוֹ לְאָדָם הַמִּתְנַוֵּל בְּמָקוֹם שֶׁאֵין מַכִּירִין אוֹתוֹ. }} ===פיסקה טו=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| '''על במדבר ה כא-כב''' {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה סוטה פרק ה|סוטה ה א.]] דורש את הכפילות; וראו לעיל ח, דרשה דומה על הריבוי "קנאות". ר' יוסי הגלילי מוסיף מסקנה, שהמביא זכות לחברו יזכה גם הוא למה שזכה חברו. על עצם ההנחה שמידה טובה מרובה ראו [[ביאור:משנה מכות פרק א#משנה ז|מכות א ז.]]}}'''"בְּתֵת ה' אֶת יְרֵכֵךְ נֹפֶלֶת... וּבָאוּ הַמַּיִם הַמְאָרְרִים הָאֵלֶּה בְּמֵעַיִךְ לַצְבּוֹת בֶּטֶן וְלַנְפִּל יָרֵךְ"''' ([[במדבר ה כא]]-כב), רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר: זֶה בִּטְנוֹ וִירֵכוֹ שֶׁל בּוֹעֵל. אַתָּה אוֹמֵר זֶה בִּטְנוֹ וִירֵכוֹ שֶׁל בּוֹעֵל, אוֹ אֵינָהּ אֶלָּא בִּטְנָהּ וִירֵכָהּ שֶׁל נִבְעֶלֶת? כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר "וְצָבְתָה בִטְנָהּ וְנָפְלָה יְרֵכָהּ" ([[במדבר ה כז]]), הֲרֵי בִּטְנָהּ וִירֵכָהּ שֶׁל נִבְעֶלֶת אָמוּר. הָא מַה תַּלְמוּד לוֹמַר "לַצְבּוֹת בֶּטֶן וְלַנְפִּל יָרֵךְ"? זֶה בִּטְנוֹ וִירֵכוֹ שֶׁל בּוֹעֵל. מַגִּיד הַכָּתוּב, כְּשֵׁם שֶׁהַפֻּרְעָנוּת פּוֹקַדְתָּהּ – כָּךְ הַפֻּרְעָנוּת פּוֹקַדְתּוֹ. וַהֲלֹא דְּבָרִים קַל וָחֹמֶר: אִם מִדַּת פֻּרְעָנוּת, מְמֹעֶטֶת, הַמֵּבִיאָ תַּקָּלָה לַחֲבֵרוֹ הֲרֵי הוּא כְּיוֹצֵא בוֹ. קַל וָחֹמֶר לְמִדַּת הַטּוֹב, מְרֻבָּה. {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה סוטה פרק ב#משנה ה|סוטה ב ה.]] לדברי ר' מאיר יכול לגלגל עליה גם הבטחה לעתיד. חכמים מסכימים שמגלגל עליה שבועות נוספות, אבל לדעתם כולן על העבר. וראו [[ספורנו/במדבר/ה#כב|פירוש ספורנו שם,]] שהאשה עונה אמן על הקללה ואמן על הברכה.}}"וְאָמְרָה הָאִשָּׁה אָמֵן אָמֵן", אָמֵן שֶׁלֹּא נִטְמֵיתִי, אָמֵן שֶׁלֹּא אֶטָּמֵא, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. וְאֵין חֲכָמִים מוֹדִים בַּדָּבָר, אֶלָּא {{ב|אָמֵן שֶׁלֹּא נִטְמֵאתִי, וְאִם נִטְמֵאתִי יָבֹאוּ לָהּ|פירוש פשט}}. אָמֵן עִם אִישׁ זֶה, אָמֵן עִם אִישׁ אַחֵר; אָמֵן אִם אֲרוּסָה, אָמֵן אִם נְשׂוּאָה; אָמֵן אִם שׁוֹמֶרֶת יָבָם, אָמֵן אִם מִשֶּׁנִּתְיַבַּמְתִּי. זֶה הַכְּלָל: כֹּל שֶׁתִּבָּעֵל וּתְהֵא אֲסוּרָה לוֹ – {{ב|עַל אוֹתָהּ הַשָּׁעָה הוּא מַתְנֶה עִמָּהּ|לדעת חכמים אינו מתנה על העתיד אלא על ההווה והעבר.}}. {{הע-שמאל|חוזר על הנאמר בפיסקה יד, ומוסיף את ענייני עניית "אמן" וגלגול השבועה. לעניין עניית ה"אמן", ראו גם [[ביאור:משנה שבועות פרק ג#משנה יא|שבועות ג יא,]] "מפי אחרים", וכן בתחילת פרקים ד, ה שם. לעניין גלגול השבועה השוו [[ביאור:משנה שבועות פרק ז#משנה ח|שבועות ז ח.]]}}הוֹאִיל וְנֶאֶמְרוּ שְׁבוּעוֹת בַּתּוֹרָה סְתָם, וּפָרַט בְּאַחַת מֵהֶם שֶׁאֵינָהּ אֶלָּא בְּאָלָה וּבִשְׁבוּעָה. כָּךְ פּוֹרְטַנִי בְּכָל שְׁבוּעוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה, שֶׁלֹּא יִהְיוּ אֶלָּא בְּאָלָה וּבִשְׁבוּעָה. הוֹאִיל וּפָרַט בְּאַחַת מֵהֶם שֶׁאֵינָהּ אֶלָּא בְּיוֹ"ד הֵ"א – אַף פּוֹרְטַנִי בְּכָל שְׁבוּעוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה, שֶׁאֵינָן אֶלָּא בְּיוֹ"ד הֵ"א. {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא/כספא#פרשה כ|מכילתא כספא כ]] לפס' א: על שבועת הדיינים (היא שבועת המודה במקצת הטענה) יש לענות 'אמן', אחרת היא מוגדרת כשבועת שוא.}}וְהוֹאִיל וְנֶאֶמְרוּ שְׁבוּעוֹת בַּתּוֹרָה סְתָם, וּפָרַט בְּאַחַת מֵהֶם שֶׁאֵינָהּ אֶלָּא בְּ"אָמֵן". אַף פּוֹרְטַנִי בְּכָל שְׁבוּעוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה, שֶׁאֵינָן אֶלָּא בְּ"אָמֵן". אַבָּא חָנִין אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבִּי אֱלִיעֶזֶר: לְהָבִיא אֶת שְׁבוּעַת הַדַּיָּנִים, שֶׁתְּהֵא בְּאָמֵן. שֶׁאִם אֵין עוֹנֶה אַתָּה אַחֲרָיו אָמֵן, אַתָּה עוֹשֶׂה שְׁבוּעַת שָׁוְא. הוֹאִיל וְנֶאֶמְרוּ שְׁבוּעוֹת בַּתּוֹרָה סְתָם, וּפָרַט בְּאַחַת מֵהֶם שֶׁמְּגַלְגְּלִים עָלֶיהָ {{ב|אֶת הַיָּשָׁן|כדעת חכמים לעיל, ולא כר' מאיר.}}. אַף פּוֹרְטַנִי בְּכָל שְׁבוּעוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה, שֶׁיִּגַלְגְּלוּ עָלֶיהָ אֶת הַיָּשָׁן. {{הע-שמאל|את הסוטה לא ביקש בעלה להשביע לפני שהתרה בה, ואילו שותפים ואריסים שחלקו רצו להשביע זה את זה כבר כשחלקו בחשד גזילה, אבל שנינו "אינו יכול להשביעו" – אלא אם התחייבו בשבועה ממקום אחר – ראו [[ביאור:משנה שבועות פרק ז#משנה ח|שבועות ז ח.]]}}וַהֲלֹא דְּבָרִים קַל וָחֹמֶר: וּמַה סּוֹטָה, שֶׁלֹּא נִתְבְּעָה מִקֹּדֶם – מְגַלְגְּלִים עָלֶיהָ אֶת הַיָּשָׁן. גְּזֵלוֹת, שֶׁנִּתְבְּעוּ מִקֹּדֶם – אֵינוֹ דִּין שֶׁיִּגַלְגְּלוּ עָלֶיהָ אֶת הַיָּשָׁן? }} ===פיסקה טז=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| '''על במדבר ה כג''' '''"וְכָתַב אֶת הָאָלֹת הַכֹּהֵן"''' ([[במדבר ה כג]]), שׁוֹמֵעַ אֲנִי {{ב|כָּל אָלוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה|מפרשיות בחוקותי וכי תבוא}}? תַּלְמוּד לוֹמַר: "הָאֵלֶּה". {{הע-שמאל|דוקא הכהן כותב, ולא הבעל; למרות שהבעל יכול לכתוב גט.}}'''"הַכֹּהֵן"''', לָמָּה נֶאֱמַר? שֶׁהָיָה בַּדִּין: נֶאֱמַר כָּאן '''"וְכָתַב"''' וְנֶאֱמַר לְהַלָּן "וְכָתַב" ([[דברים כד א]]), וּמַה "וְכָתַב" הָאָמוּר לְהַלָּן – כָּשֵׁר בְּכָל אָדָם, אַף '''"וְכָתַב"''' הָאָמוּר כָּאן כָּשֵׁר בְּכָל אָדָם! – תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"הַכֹּהֵן"'''. {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה סוטה פרק ב#משנה ד|סוטה ב ד.]] בניגוד לגט – ראו [[ביאור:משנה גיטין פרק ב#משנה ג|גיטין ב ג,]] ובדומה לכתיבת ספר תורה – ראו [[ביאור:ספרי דברים/שופטים/יז#פיסקה קס|ספרי דברים קס,]] וכן [[ביאור:משנה מגילה פרק ב#משנה ב|מגילה ב ב.]]}}'''"בַּסֵּפֶר וּמָחָה"''' – בְּדָבָר הַנִּמְחֶה. מִכָּאן אָמְרוּ: אֵין כּוֹתְבִים לֹא עַל הַלּוּחַ, וְלֹא עַל הַנְּיָר, וְלֹא עַל הַדִּיפְתְּרָא, אֶלָּא בִּמְגִלָּה; שֶׁנֶּאֱמַר: '''"בַּסֵּפֶר"'''. וְאֵינוֹ כּוֹתֵב לֹא בְּקוֹמוֹס וְלֹא בְּקַנְקַנְתּוּם, אֶלָּא בִּדְיוֹ; שֶׁנֶּאֱמַר: '''"וּמָחָה אֶל מֵי הַמָּרִים"''', כְּתָב שֶׁיָּכוֹל לִמָּחוֹת. {{הע-שמאל|השוו [[ביאור:תוספתא/שבת/יד#ד|תוספתא שבת יד ד,]] שם ר' ישמעאל הוא שקובע ששורפים ספרי מינים בשלמות ואילו ר' יוסי הגלילי קודר (קורע) את האזכרות שבהם.}}וַהֲלֹא דְּבָרִים קַל וָחֹמֶר: וּמָה אִם לְהָטִיל שָׁלוֹם בֵּין אִישׁ לְאִשְׁתּוֹ, אָמַר הַמָּקוֹם: סֵפֶר שֶׁנִּכְתַּב בִּקְדֻשָּׁה יִמָּחֶה עַל הַמַּיִם, סִפְרֵי מִינִים, שֶׁמַּטִּילִים אֵיבָה וְשִׂנְאָה וְקִנְאָה וּבַעֲלֵי דְבָבוּת – עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה שֶׁיִּמָּחוּ מִן הָעוֹלָם. רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: סִפְרֵי מִינִים, כֵּיצַד הוּא עוֹשֶׂה? קוֹדֵר אֶת הָאַזְכָּרוֹת – וְשׂוֹרֵף אֶת הַשְּׁאָר. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: שׂוֹרֵף אֶת כֻּלּוֹ, מִפְּנֵי שֶׁלֹּא נִכְתַּב בִּקְדֻשָּׁה. {{הע-שמאל|השוו לעיל פיסקה יא. מתי הופכים המים להיות מרים?}}'''"וּמָחָה אֶל מֵי הַמָּרִים"''' – מַגִּיד שֶׁהַכְּתָב עוֹשֶׂה אֶת הַמַּיִם מָרִים. }} ===פיסקה יז=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| '''על במדבר ה כד-כו''' {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה סוטה פרק ג#משנה ב|סוטה ג ב-ג.]] ר' עקיבא כר' שמעון, שהשקיית האשה היא אחרי הקטרת המנחה, ולכן פס' כד נראה מיותר.}}'''"וְהִשְׁקָה אֶת הָאִשָּׁה"''' ([[במדבר ה כד]]), לָמָּה נֶאֱמַר? וַהֲרֵי כְּבָר נֶאֱמַר '''"וְאַחַר יַשְׁקֶה אֶת הָאִשָּׁה"''' ([[במדבר ה כו]])! מַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''"וְהִשְׁקָה אֶת הָאִשָּׁה"'''? שֶׁאִם נִמְחֲקָה הַמְּגִלָּה וְאָמְרָה {{ב|אֵינִי שׁוֹתָה|איני רוצה לשתות}}, מְעַרְעֲרִים אוֹתָהּ, וּמַשְׁקִים אוֹתָהּ בְּעַל כָּרְחָהּ. דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא. {{הע-שמאל|חכמים רואים את פס' כד כעיקר, בשיטת ת"ק שם, וכך לדעתם יש להסביר את פס' כו: ההשפעה של שתיית המים ניכרת רק אחרי שהקטיר הכהן את המנחה. סדר הדברים לדעת חכמים הוא: קבלת השבועה, מחיקת המגילה ושתיית המים, והקטרת הקומץ. ר' שמעון ור' עקיבא מחליפים את שני האחרונים.}}וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: '''"וְאַחַר יַשְׁקֶה אֶת הָאִשָּׁה"''' לָמָּה נֶאֱמַר? וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר '''"וְהִשְׁקָה אֶת הָאִשָּׁה"''', וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''"וְאַחַר יַשְׁקֶה אֶת הָאִשָּׁה"'''? שְׁלֹשָׁה דְּבָרִים מְעַכְּבִים בַּסּוֹטָה: עַד שֶׁלֹּא נִמְחֲקָה הַמְּגִלָּה, וְעַד שֶׁלֹּא קָרַב הַקֹּמֶץ, וְעַד שֶׁלֹּא קִבְּלָה עָלֶיהָ אֶת הַשְּׁבוּעָה. {{הע-שמאל|לשיטת ר' עקיבא מוחקים את המגילה אחרי הקטרת הקומץ. אם אז סירבה לשתות או הודתה שנאפה – מכריחים אותה לשתות בכל זאת, ולא שופכים את המים. וראו [[ביאור:תוספתא/סוטה/ב#ב|תוספתא סוטה ב ב-ג.]] לשיטת ר' אחי אין המים נשפכים אלא נשמרים לסוטה אחרת. לדעת ת"ק ראו [[ביאור:תוספתא/גיטין/ב#י|תוספתא גיטין ב י.]]}}נִמְחֲקָה הַמְּגִלָּה וְאָמְרָה {{ב|'טְמֵאָה אֲנִי'|הודתה שנאפה}} – הַמַּיִם נִשְׁפָּכִים וְהַמִּנְחָה מִתְפַּזֶּרֶת אֲבֵית הַדֶּשֶׁן, וְאֵין מְגִלָּתָהּ כְּשֵׁרָה לְהַשְׁקוֹת בָּהּ סוֹטָה אַחֶרֶת. רַבִּי אָחַי בְּרַבִּי יֹאשִׁיָּה אוֹמֵר: מַשְׁקִים בָּהּ סוֹטָה אַחֶרֶת. {{הע-שמאל|לא ברור מדוע הנידה אינה שותה, וראו [[ביאור:משנה סוטה פרק ד|סוטה ד,]] שהדין הזה אינו נזכר במשנה.}}'''"וְלָקַח הַכֹּהֵן מִיַּד הָאִשָּׁה"''' ([[במדבר ה כה]]) – וְלֹא מִיַּד {{ב|שְׁלִישָׁהּ|שליח}}. '''"מִיַּד הָאִשָּׁה"''' – שֶׁאִם פֵּרְסָה נִדָּה, לֹא הָיְתָה שׁוֹתָה. {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה מנחות פרק ה#משנה ו|מנחות ה ו.]] ההנפה היתה ממזרח למזבח – וראו [[במדבר ג לח]], וההגשה ("הולכה") – מדרום מערב לו.}}'''"וְהֵנִיף אֶת הַמִּנְחָה"''' – מוֹלִיךְ וּמֵבִיא, מַעֲלֶה וּמוֹרִיד. מִנַּיִן? שֶׁנֶּאֱמַר: "אֲשֶׁר הוּנַף וַאֲשֶׁר הוּרָם" ([[שמות כט כז]]), מַקִּישׁ הֲרָמָה לִתְנוּפָה: מַה תְּנוּפָה, מוֹלִיךְ וּמֵבִיא – אַף הֲרָמָה כֵּן; וּמַה הֲרָמָה, מַעֲלֶה וּמוֹרִיד – אַף תְּנוּפָה מַעֲלֶה וּמוֹרִיד. מִיכָּן אָמְרוּ: מִצְוַת תְּנוּפָה – מוֹלִיךְ וּמֵבִיא, מַעֲלֶה וּמוֹרִיד, זֹה הִיא מִצְוַת תְּנוּפָה. '''"לִפְנֵי ה'"''' – בַּמִּזְרָח, שֶׁבְּכָל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר "לִפְנֵי ה'" הֲרֵי הוּא בַּמִּזְרָח, עַד שֶׁיִּפְרוֹט לְךָ הַכָּתוּב. '''"וְהֵנִיף אֶת הַמִּנְחָה לִפְנֵי ה' וְהִקְרִיב אֹתָהּ אֶל הַמִּזְבֵּחַ"''' – לִמֵּד עַל מִנְחַת סוֹטָה, שֶׁטְּעוּנָה תְּנוּפָה וְהַגָּשָׁה. {{הע-שמאל|סיום הפיסקה כדעת ר' עקיבא בתחילתה.}}'''"וְקָמַץ הַכֹּהֵן מִן הַמִּנְחָה אֶת אַזְכָּרָתָהּ וְהִקְטִיר הַמִּזְבֵּחָה"''' ([[במדבר ה כו]]) – זוֹ הַקְטָרַת הַקֹּמֶץ, שֶׁקָּרוּי אַזְכָּרָה, '''"וְאַחַר יַשְׁקֶה אֶת הָאִשָּׁה"''' – לָעִנְיָן שֶׁאָמַרְנוּ. }} ===פיסקה יח=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| '''על במדבר ה כז''' {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה סוטה פרק א#משנה ז|סוטה א ז,]] "ושאר הגוף לא פלט".}}'''"וְהִשְׁקָה אֶת הַמַּיִם... וְצָבְתָה בִטְנָהּ וְנָפְלָה יְרֵכָהּ"''' ([[במדבר ה כז]]), אֵין לִי אֶלָּא בִטְנָהּ וִירֵכָהּ. שְׁאָר אֵיבָרֶיהָ מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: "וּבָאוּ בָהּ". {{הע-שמאל|ראו שם, "בירך התחילה בעבירה תחילה" וכו', וראו גם [[ביאור:תוספתא/סוטה/ד#ד|תוספתא סוטה ד ד,]] וכן [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/מסכתא דפסחא בא#פרשה ז|מכילתא פסחא ז,]] וכן [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/ויהי#פרשה א|שם ויהי א.]] הדגש הוא על סדר הפורענות, המתקדם ממי שהתחיל ועד למכלול כולו: במבול נמחו בני האדם תחילה ואחריהם בעלי החיים; הסנוורים הכו באנשי סדום שבפתח תחילה, ואחריהם בשאר העיר; פרעה נהרג ראשון, ואחריו שאר חילו; ואת הריגת אנשי עיר הנידחת יש לקיים לפני השמדת הבהמה והרכוש. בסיום הדרשה מופיע קל וחומר, שאינו עוסק באיברי הגוף אלא בדוגמאות האחרות, ומסקנתו שמי שהתחיל במצווה יזכה ליהנות ראשון משכרה.}}אֲנִי אֶקְרָא "וּבָאוּ בָהּ", מַה תַּלְמוּד לוֹמַר "וְצָבְתָה בִטְנָהּ וְנָפְלָה יְרֵכָהּ"? אֵבֶר שֶׁהִתְחִיל בַּעֲבֵרָה – מִמֶּנּוּ יַתְחִיל הַפּוּרְעָנוּת! כַּיּוֹצֵא בוֹ אַתָּה אוֹמֵר: "וַיִּמַח אֶת כָּל הַיְקוּם אֲשֶׁר עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה מֵאָדָם וְעַד בְּהֵמָה" ([[בראשית ז כג]]). מִי שֶׁהִתְחִיל בַּעֲבֵרָה – מִמֶּנּוּ הִתְחִיל הַפּוּרְעָנוּת! כַּיּוֹצֵא בוֹ אַתָּה אוֹמֵר: "וְאֶת הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר פֶּתַח הַבַּיִת הִכּוּ בַּסַּנְוֵרִים" ([[בראשית יט יא]]). מִי שֶׁהִתְחִיל בַּעֲבֵרָה – מִמֶּנּוּ הָיְתָה מַתְחִיל הַפּוּרְעָנוּת! כַּיּוֹצֵא בוֹ אַתָּה אוֹמֵר: "וְאִכָּבְדָה בְּפַרְעֹה וּבְכָל חֵילוֹ" ([[שמות יד ד]]). פַּרְעֹה הִתְחִיל בַּעֲבֵרָה – מִמֶּנּוּ הִתְחִיל הַפּוּרְעָנוּת. כַּיּוֹצֵא בַדָּבָר אַתָּה אוֹמֵר: "הַכֵּה תַכֶּה אֶת יֹשְׁבֵי הָעִיר הַהִיא לְפִי חָרֶב... וְאֶת בְּהֶמְתָּהּ" ([[דברים יג טז]]). מִי שֶׁהִתְחִיל בַּעֲבֵרָה – מִמֶּנּוּ הִתְחִיל הַפּוּרְעָנוּת! אַף כָּאן: "וְצָבְתָה בִטְנָהּ וְנָפְלָה יְרֵכָהּ", אֵבֶר שֶׁהִתְחִיל בַּעֲבֵרָה – מִמֶּנּוּ הוּא מַתְחִיל הַפּוּרְעָנוּת! וַהֲלֹא דְּבָרִים קַל וָחֹמֶר: אִם מִדַּת פֻּרְעָנוּת מְמֹעֶטֶת, אֵבֶר שֶׁהִתְחִיל בַּעֲבֵרָה – מִמֶּנּוּ הִתְחִיל הַפּוּרְעָנוּת, קַל וָחֹמֶר לְמִדַּת הַטּוֹב מְרֻבָּה! {{הע-שמאל|האלה היא קללה, והשבועה היא קללה מותנית: אם לא אקיים את השבועה – אקולל כמו הסוטה. וראו את הצימוד בין השתים גם לעיל פיסקה יד. הצדיקים מתיחסים לרשעים כמקוללים, והרשעים מתיחסים לצדיקים כמבורכים, ומברכים איש את רעהו שיזכו בגורל הצדיקים.}}'''"וְהָיְתָה הָאִשָּׁה לְאָלָה"''' – שֶׁיְּהוּ אָלִין בָּהּ: "יְאָרְעֵיךְ כְּשֵׁם שֶׁאֵרְעָה לִפְלוֹנִית!" לִשְׁבוּעָה, שֶׁיְּהוּ נִשְׁבָּעִין בָּהּ: "שֶׁיְּאָרְעֵךְ כְּשֵׁם שֶׁאֵרַע לִפְלוֹנִית"! וְכֵן הוּא אוֹמֵר: "וְהִנַּחְתֶּם שִׁמְכֶם לִשְׁבוּעָה לִבְחִירָי" ([[ישעיה סה טו]]). נִמְצֵינוּ לְמֵדִים שֶׁהָרְשָׁעִים – שְׁבוּעָה לַצַּדִּיקִים. וּמִנַּיִן שֶׁהַצַּדִּיקִים – בְּרָכָה לָרְשָׁעִים? שֶׁנֶּאֱמַר: "וְהִתְבָּרְכוּ בוֹ גּוֹיִם וּבוֹ יִתְהַלָּלוּ" ([[ירמיה ד ב]]), וְאוֹמֵר: "וְנִבְרְכוּ בְךָ כֹּל מִשְׁפְּחֹת הָאֲדָמָה וּבְזַרְעֶךָ" ([[בראשית יב ג]]). וְאוֹמֵר: "וַיְבָרְכֵם בַּיּוֹם הַהוּא לֵאמֹר בְּךָ יְבָרֵךְ יִשְׂרָאֵל" ([[בראשית מח כ]]). }} ===פיסקה יט=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| '''על במדבר ה כח''' {{הע-שמאל|ר' ישמעאל קורא את הביטוי "וטהורה היא" כדין: שהסוטה היתה טמאה ועכשיו נטהרה, ולא כהמשך התנאי "אם לא..." מכאן הוא מסיק שלפני הטקס היא אסורה לבעלה, וראו דרשה אחרת [[ביאור:משנה סוטה פרק ה|בסוטה ה א.]] אבל אחרי הטקס היא מותרת לו. המימרה של רשב"י אינה במקומה, וראו [[ביאור:משנה סוטה פרק ג#משנה ה|סוטה ג ה.]] אחריה משלימה הדרשה את דברי ר' ישמעאל, שהסיק מאיסור הסוטה על בעלה גם למי שנאפה בלי התראה, וראו [[ביאור:משנה סוטה פרק ו|סוטה ו א.]]}}'''"וְאִם לֹא נִטְמְאָה הָאִשָּׁה וּטְהֹרָה הִוא"''' ([[במדבר ה כח]]), רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: וְכִי מִי טְמֵאָה, שֶׁהַכָּתוּב מְטַהֲרָהּ? וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''"וְאִם לֹא נִטְמְאָה הָאִשָּׁה וּטְהֹרָה הִוא"'''? אֶלָּא מַגִּיד הַכָּתוּב, כֵּיוָן שֶׁיָּצָא עָלֶיהָ שֵׁם רַע – אֲסוּרָה לְבַעְלָהּ. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי אוֹמֵר: לֹא תַעֲלֶה עַל דַּעְתְּךָ שֶׁהַזְּכוּת תּוֹלָה בַּמַּיִם הַמָּרִים, אֶלָּא '''"אִם לֹא נִטְמְאָה הָאִשָּׁה וּטְהֹרָה הִוא"''' לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר "וְאִישׁ אֲשֶׁר יִנְאַף אֶת אֵשֶׁת אִישׁ" ([[ויקרא כ י]]). לֹא שָׁמַעְנוּ אֶלָּא בִּזְמַן שֶׁיֵּשׁ לָהּ עֵדִים, וְהִתְרוּ בָהּ – שֶׁהִיא בְּמִיתָה. יֵשׁ לָהּ עֵדִים וְלֹא הִתְרוּ בָהּ – פְּטוּרָה מִן הַמִּיתָה. הוֹאִיל וּפְטוּרָה מִן הַמִּיתָה, תִּהְיֶה מֻתֶּרֶת לְבַעְלָהּ? אָמַרְתָּ: סָפֵק נִבְעֲלָה סָפֵק לֹא נִבְעֲלָה – אֲסוּרָה לְבַעְלָהּ; קַל וָחֹמֶר לְשֶׁנִּבְעֲלָה וַדַּאי! אֶלָּא הֲרֵי הִיא בִּכְלַל שֶׁנֶּאֱמַר "כִּי יִקַּח אִישׁ אִשָּׁה וּבְעָלָהּ... כִּי מָצָא בָהּ עֶרְוַת דָּבָר" ([[דברים כד א]]). {{הע-שמאל|השוו לדברי ר' עקיבא, לעיל פיסקה ז.}}'''"וְאִם לֹא נִטְמְאָה הָאִשָּׁה וּטְהֹרָה הִוא"''' – טְהוֹרָה לַבַּעַל, וּטְהוֹרָה לַבּוֹעֵל וּטְהוֹרָה לִתְרוּמָה: {{הע-שמאל|לעניין האלה והשבועה השוו לעיל פיסקה יד. האשה אינה ניזוקה מהקללות, כי הן חלות רק אם נבעלה, והשוו לדברי הכהן לה בסוף פיסקה יב לעיל.}}'''"וְנִקְּתָה"''' – אַף מִן הָאָלוֹת וְאַף מִן הַשְּׁבוּעָה. {{הע-שמאל|ראו דברי ר' יהודה בן בתירא [[ביאור:תוספתא/סוטה/ב#ד|בתוספתא סוטה ב ד.]] נראה שהיתה העדפה של ריבוי בנים זכרים לבנים וארוכים, אבל ההעדפה לא היתה מספיקה כדי לגרום לנשים להסתר מבעליהן; והשוו את דברי ר' ישמעאל ל[[ברכות לא ב]].}}'''"וְנִזְרְעָה זָרַע"''', שֶׁאִם הָיְתָה עֲקָרָה – נִפְקֶדֶת, דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא. אָמַר לוֹ רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: אִם כֵּן יֵלְכוּ כָּל הָעֲקָרוֹת וִיקַלְקְלוּ בִּשְׁבִיל שֶׁיִּפָּקְדוּ, וְזוֹ שֶׁיָּשְׁבָה לָהּ – הִפְסִידָה! אֶלָּא מַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''"וְנִקְּתָה וְנִזְרְעָה זָרַע"'''? שֶׁאִם הָיְתָה יוֹלֶדֶת בְּצַעַר – יוֹלֶדֶת בְּרֶוַח. נְקֵבוֹת – יוֹלֶדֶת זְכָרִים; אֶחָד – יוֹלֶדֶת שְׁנַיִם; שְׁחוֹרִים – יוֹלֶדֶת לְבָנִים; קְצָרִים – יוֹלֶדֶת אֲרֻכִּים. {{הע-שמאל|האיילונית ומי שאינה ראויה לילד אינן שותות, ראו [[ביאור:משנה סוטה פרק ד#משנה ג|סוטה ד ג]] [[ביאור:תוספתא/סוטה/ה#ב|ותוספתא סוטה ה ב;]] אבל אשת הסריס שותה, למרות שאינו ראוי לעבר אותה – ראו [[ביאור:משנה סוטה פרק ד#משנה ד|סוטה ד ד!]]}}דָּבָר אַחֵר: '''"וְנִקְּתָה וְנִזְרְעָה זָרַע"''', מִפְּנֵי שֶׁהָיְתָה בִּכְלָל וְיָצְתָה לִדּוֹן בַּדָּבָר הֶחָדָשׁ. {{הע-שמאל|ראו בתחילת הפיסקה: אחרי הטקס האשה מותרת לבעלה, והבנים שייולדו לה כשרים.}}דָּבָר אַחֵר: '''"וְנִקְּתָה וְנִזְרְעָה זָרַע"''' – לְהוֹצִיא אֶת אַיְלוֹנִית וְשֶׁאֵינָהּ רְאוּיָה לֵילֵד. הֶחֱזִירָהּ הַכָּתוּב לִכְלָלָהּ. }} ===פיסקה כ=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| '''על במדבר ה כט''' '''"זֹאת תּוֹרַת הַקְּנָאֹת"''' ([[במדבר ה כט]]), אֵין לִי אֶלָּא לְשָׁעָה. לְדוֹרוֹת מִנַּיִן? {{הע-שמאל|ר' יאשיה לומד מהביטוי "תורת הקנאות" שמצוות סוטה היא לדורות. ר' יונתן קורא את הביטוי כפשטו, כסיום הדיון בסוטה. וראו [[ביאור:ספרי במדבר/נשא/ו#פיסקה לח|להלן לח.]]}}תַּלְמוּד לוֹמַר '''"זֹאת תּוֹרַת"''', דִּבְרֵי רַבִּי יֹאשִׁיָּה; רַבִּי יוֹנָתָן אוֹמֵר: כְּחוֹתַם הַדְּבָרִים. {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה סוטה פרק ד#משנה ה|סוטה ד ה,]] שלדעת ר' יוסי יוכל הבעל, אם יבריא, להשקות את האשה על סמך הקינוי של בית הדין.}}'''"אֲשֶׁר תִּשְׂטֶה אִשָּׁה תַּחַת אִישָׁהּ"''', לְהָבִיא אֵשֶׁת חֵרֵשׁ וְאֵשֶׁת {{ב|שִׁעֲמוּם|מי שנשתטה}}, שֶׁבֵּית דִּין מְקַנִּים לָהֶם לְפוֹסְלָם מִכְּתֻבָּתָם. אוֹ אַף לְהַשְׁקוֹתָם? תַּלְמוּד לוֹמַר: "וְהֵבִיא הָאִישׁ אֶת אִשְׁתּוֹ אֶל הַכֹּהֵן" ([[במדבר ה טו]]), הָאִישׁ מַשְׁקֶה, וְאֵין בֵּית דִּין מַשְׁקִים. {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה סוטה פרק ד|סוטה ד א,]] כר' יונתן.}}'''"תַּחַת אִישָׁהּ"''' – לְהוֹצִיא אֶת הָאֲרוּסָה. מַשְׁמַע מוֹצִיא אֶת הָאֲרוּסָה וּמוֹצִיא אֶת הַיְבָמָה? תַּלְמוּד לוֹמַר: "אִישׁ אִישׁ כִּי תִשְׂטֶה אִשְׁתּוֹ" ([[במדבר ה יב]]), לְהָבִיא אֶת הַיְבָמָה, דִּבְרֵי רַבִּי יֹאשִׁיָּה. רַבִּי יוֹנָתָן אוֹמֵר: "אִישׁ אִישׁ כִּי תִשְׂטֶה אִשְׁתּוֹ" – לְהוֹצִיא אֶת הַיְבָמָה. מַשְׁמַע מוֹצִיא אֶת הַיְבָמָה וּמֵבִיא אֶת הָאֲרוּסָה? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"תַּחַת אִישָׁהּ"''', לְהוֹצִיא אֶת הָאֲרוּסָה. }} ===פיסקה כא=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| '''על במדבר ה ל-לא''' {{הע-שמאל|הפיסקה נותנת כמה תשובות לשאלת הצורך בביטוי "וניקה האיש ההוא מעוון" (פס' לא): מה חטאו של הבעל? הדרשה הראשונה בשיטת ר' ישמעאל לעיל פיסקה ז, שהקינוי הוא רשות, אבל גם הוא מודה שאם קינא והתרה באשה, והיא נסתרה – חובה עליו להשלים את התהליך ולהשקות את אשתו; אחרת יחול עוון עליו.}}'''"אוֹ אִישׁ אֲשֶׁר תַּעֲבֹר עָלָיו רוּחַ קִנְאָה וְקִנֵּא אֶת אִשְׁתּוֹ"''' ([[במדבר ה ל]]), לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר "וְעָבַר עָלָיו רוּחַ קִנְאָה וְקִנֵּא" ([[במדבר ה יד]]), אוֹ, כְּשֵׁם שֶׁעַד שֶׁלֹּא קִנֵּא לָהּ – רְשׁוּת, אַף כָּךְ מִשֶּׁקִּנֵּא לָהּ – רְשׁוּת. תַּלְמוּד לוֹמַר '''"אוֹ אִישׁ אֲשֶׁר תַּעֲבֹר עָלָיו רוּחַ קִנְאָה – וְקִנֵּא אֶת אִשְׁתּוֹ"'''. חוֹבָה, וְלֹא רְשׁוּת. '''"וְהֶעֱמִיד אֶת הָאִשָּׁה לִפְנֵי ה'... וְנִקָּה הָאִישׁ מֵעָוֹן"''' ([[במדבר ה ל]]-לא), אִם עָשָׂה לָהּ – וְנִקָּה, וְאִם לֹא עָשָׂה לָהּ – לֹא נִקָּה. {{הע-שמאל|יסורי המצפון של הבעל עשויים להיות על שגרם למות האשה, או על שהיא נאפה והוא שימש איתה זמן מה. הדרשה מבטיחה לו מחילה.}}'''"וְנִקָּה הָאִישׁ מֵעָוֹן"''', שֶׁלֹּא יֹאמַר: אוֹי לִי שֶׁהָרַגְתִּי בַּת יִשְׂרָאֵל! אוֹי לִי שֶׁנִּוַּלְתִּי בַּת יִשְׂרָאֵל! אוֹי לִי שֶׁהָיִיתִי מְשַׁמֵּשׁ עִם הַטְּמֵאָה! – לְכָךְ נֶאֱמַר '''"וְנִקָּה"'''. {{הע-שמאל|אפילו אם לא נבעלה, היא נסתרה עם אותו אדם, ולכן היא תשא את עוונה בכל מקרה; והשוו לדברי רשב"א [[ביאור:תוספתא/סוטה/ב#ד|בתוספתא ב ד,]] שהבזיון שבטקס מכפר לה עליה.}}שִׁמְעוֹן בֶּן עַזַּאי אוֹמֵר: בִּטְהוֹרָה הַכָּתוּב מְדַבֵּר: הוֹאִיל וְהֵבִיאָה עַצְמָהּ לִידֵי דְּבָרִים הַלָּלוּ – אַף הִיא לֹא תֵצֵא מִידֵי פֻרְעָנוּת. לְכָךְ נֶאֱמַר '''"וְנִקָּה הָאִישׁ מֵעָוֹן, וְהָאִשָּׁה הַהִיא תִּשָּׂא אֶת עֲו‍ֹנָהּ"'''! {{הע-שמאל|גם אם לא מתה מיד, אם היא אשמה – תמות בצורה שתגלה שסטתה. וראו לעיל פיסקה ח "רבי אומר אני אכריע" וכו'.}}רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: בָּא הַכָּתוּב לְלַמֶּדְךָ שֶׁסּוֹף זוֹ לָמוּת "וְצָבְתָה בִטְנָהּ וְנָפְלָה יְרֵכָהּ"! {{הע-שמאל|מבחן מי הסוטה פועל רק אם הבעל נקי מעוון, ואם הוא עצמו חוטא – האשה לא תיענש בהם; הושע קשר את בעלה של הסוטה, אם הוא רודף אחר הזנות – לביטול מקומי של יכולתו להשקות את אשתו; אבל ראו [[ביאור:משנה סוטה פרק ט#משנה ט|סוטה ט ט,]] שריב"ז ביטל את טקס ההשקיה לחלוטין.}}לָמָּה נֶאֱמַר '''"וְנִקָּה הָאִישׁ מֵעָוֹן"'''? כְּשֶׁהָאִישׁ מְנֻקֶּה מֵעָוֹן – הָאִשָּׁה הַהִיא תִּשָּׂא אֶת עֲוֹנָהּ. וְלֹא כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר "לֹא אֶפְקוֹד עַל בְּנוֹתֵיכֶם כִּי תִזְנֶינָה וְעַל כַּלּוֹתֵיכֶם כִּי תְנָאַפְנָה, כִּי הֵם עִם הַזּוֹנוֹת יְפָרֵדוּ וְעִם הַקְּדֵשׁוֹת יְזַבֵּחוּ וְעַם לֹא יָבִין יִלָּבֵט" ([[הושע ד יד]]). אָמַר לָהֶם: הוֹאִיל וְאַתֶּם רוֹדְפִים אַחַר הַזְּנוּת – אַף הַמַּיִם לֹא יִבְדְּקוּ אֶת נְשֵׁיכֶם. לְכָךְ נֶאֱמַר '''"וְנִקָּה הָאִישׁ מֵעָוֹן"''' – אֶת עֲוֹן הַהוּא. }} bedg3vv0ngzv9jjib3w8ib7h0rx15n1 106 458579 3020022 3016972 2026-06-15T06:10:43Z Michaelkimmel2 44530 3020022 wikitext text/x-wiki ==ספרי במדבר לפרשת שלח לך== ===פיסקה קז=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| '''עַל במדבר טו ב-יג''' {{הע-שמאל|מצוות הנסכים חלה רק לאחר ההתישבות בארץ, 14 שנים אחרי הכניסה לה. ר' ישמעאל דורש את הדין הזה מ'כי תבואו... מושבותיכם', אבל ר' עקיבא מקשה, שהמילה 'מושבותיכם' נמצאת גם במצוות השבת, שאינה תלויה בארץ ישראל; ר' ישמעאל נאלץ להחריג את השבת ולטעון שבגלל חומרתה היא נוהגת גם בחו"ל, אבל שאר המצוות שנזכר בהן "מושבותיכם" נוהגות רק בא"י.}} '''"דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כִּי תָבֹאוּ אֶל אֶרֶץ מֹשְׁבֹתֵיכֶם"''' ([[במדבר טו ב]]), רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: בָּא הַכָּתוּב לְלַמֶּדְךָ שֶׁלֹּא נִתְחַיְּבוּ יִשְׂרָאֵל בִּנְסָכִים אֶלָּא מִבִּיאָתָן לָאָרֶץ וָאֵילָךְ, אַחַר יְרֻשָּׁה וִישִׁיבָה הַכָּתוּב מְדַבֵּר. אַתָּה אוֹמֵר אַחַר יְרֻשָּׁה וִישִׁיבָה הַכָּתוּב מְדַבֵּר, אוֹ אֵינוֹ מְדַבֵּר אֶלָּא בִּכְנִיסָתָם לָאָרֶץ מִיָּד? תַּלְמוּד לוֹמַר "כִּי תָבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ וִירִשְׁתָּהּ וְיָשַׁבְתָּה בָּהּ" ([[דברים יז יד]]). הוֹאִיל וְנֶאֶמְרוּ בִּיאוֹת בַּתּוֹרָה סְתָם, וּפָרַט לְךָ הַכָּתוּב בְּאַחַת מֵהֶם שֶׁאֵינוֹ אֶלָּא לְאַחַר יְרֻשָּׁה וִישִׁיבָה. אַף פּוֹרֵט אֲנִי לְכָל בִּיאוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה, שֶׁלֹּא יְהוּ אֶלָּא לְאַחַר יְרֻשָּׁה וִישִׁיבָה. לְלַמֶּדְךָ שֶׁבְּכָל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר "מֹשְׁבֹתֵיכֶם" – בָּאָרֶץ הַכָּתוּב מְדַבֵּר. אָמַר לוֹ רַבִּי עֲקִיבָא: לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר "שַׁבָּת הִוא לַה' בְּכֹל מוֹשְׁבֹתֵיכֶם" ([[ויקרא כג ג]]), שׁוֹמֵעַ אֲנִי בֵּין בָּאָרֶץ בֵּין בְּחוּ"ל? אָמַר לוֹ רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: אֵין צָרִיךְ! מָה אִם מִצְוֹת, קַלּוֹת, נוֹהֲגוֹת בְּחוּ"ל וּבָאָרֶץ, שַׁבָּת, חֲמוּרָה, אֵינוֹ דִּין שֶׁתְּהֵא נוֹהֶגֶת בָּאָרֶץ וּבְחוּ"ל? {{הע-שמאל|התלמיד מודה לר' עקיבא שנסכי ציבור הוקרבו גם במדבר, אבל לדעתו נסכי יחיד הוקרבו רק בא"י, כדלעיל. רשב"י לומד מכאן שנסכים הוקרבו בבמות יחיד, בניגוד לדעת ר' מאיר [[ביאור:תוספתא/זבחים/יג#ה|בתוספתא זבחים יג ה.]]}} אָמַר אֶחָד מִתַּלְמִידֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: בָּא הַכָּתוּב לְלַמֶּדְךָ שֶׁלֹּא נִתְחַיֵּב '''הַיָּחִיד''' בִּנְסָכִים אֶלָּא מִבִּיאָתָן לָאָרֶץ. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי אוֹמֵר: בָּא הַכָּתוּב לְלַמֶּדְךָ עַל הַנְּסָכִים, שֶׁיְּהוּ קְרֵבִים בַּבָּמָה. {{הע-שמאל|במקדש היו עשר מנורות (ראו [[מלכים א ז מט]]) ועשרה כיורים (ראו [[מלכים א ז לח]]); לכן יש צורך להגביל את כמות הנסכים.}} אַבָּא חָנִין אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבִּי אֱלִיעֶזֶר: לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁהָיָה בַּדִּין: הוֹאִיל וּמָצִינוּ שֶׁרִבָּה כְּלֵי בֵית עוֹלָמִים מִכְּלֵי אֹהֶל מוֹעֵד, כָּךְ נְרַבֶּה נִסְכֵּי בֵית עוֹלָמִים מִנִּסְכֵי אֹהֶל מוֹעֵד? תַּלְמוּד לוֹמַר: "וַעֲשִׂיתֶם אִשֶּׁה לַה' עֹלָה אוֹ זָבַח" ([[במדבר טו ג]])! מַגִּיד הַכָּתוּב, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁרִבָּה כְּלֵי בֵית עוֹלָמִים מִכְּלֵי אֹהֶל מוֹעֵד – לֹא רִבָּה בַּנְּסָכִים! {{הע-שמאל|הדרשה פותחת בצמצום חובת הנסכים מ"אשה" ל"עולה", מרחיבה אותה גם לשלמים ולתודה, מגבילה שוב דווקא לקרבנות רשות של היחיד (בניגוד לחטאת ולאשם), וחוזרת ומרחיבה גם לעולות ושלמי ציבור.}} "וַעֲשִׂיתֶם אִשֶּׁה לַה'", שׁוֹמֵעַ אֲנִי שֶׁכָּל הַקָּרֵב לָאִשִּׁים יִטְעוֹן נְסָכִים? תַּלְמוּד לוֹמַר "עֹלָה". אֵין לִי אֶלָּא עוֹלָה, מִנַּיִן לְרַבּוֹת אֶת הַשְּׁלָמִים? תַּלְמוּד לוֹמַר "זֶבַח". תּוֹדָה מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר "'''אוֹ''' זֶבַח". מַשְׁמָע מֵבִיא אֵלּוּ, וּמֵבִיא חַטָּאת וְאָשָׁם? תַּלְמוּד לוֹמַר "לְפַלֵּא נֶדֶר אוֹ בִנְדָבָה". לֹא אָמַרְתִּי אֶלָּא קָדָשִׁים הַבָּאִים בְּנֶדֶר וּבִנְדָבָה. מַשְׁמָע מוֹצִיא אֲנִי אֶת אֵלּוּ, וּמוֹצִיא אֶת עוֹלַת חוֹבָה הַבָּאָה בָּרְגָלִים? כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר "בְּמוֹעֲדֵיכֶם" – לְהָבִיא אֶת עוֹלַת חוֹבָה הַבָּאָה בָּרְגָלִים. מַשְׁמָע מֵבִיא אֶת עוֹלַת חוֹבָה הַבָּאָה בָּרְגָלִים, וּמֵבִיא אֶת חַטַּאת חוֹבָה הַבָּאָה בָּרְגָלִים? תַּלְמוּד לוֹמַר "וְכִי תַעֲשֶׂה בֶן בָּקָר עֹלָה אוֹ זָבַח" ([[במדבר טו ח]]), בֶּן בָּקָר הָיָה בִּכְלָל, וְיָצָא מוֹצֵא מִן הַכְּלָל לְלַמֵּד עַל הַכְּלָל. מַה בֶּן בָּקָר, שֶׁהוּא בָּא בְּנֶדֶר וּבִנְדָבָה, וְטָעוּן נְסָכִים – כָּךְ כָּל הַבָּא בְּנֶדֶר וּבִנְדָבָה יִטְעוֹן נְסָכִים. יָצְאוּ חַטָּאת וְאָשָׁם, שֶׁאֵין בָּאִין בְּנֶדֶר וּבִנְדָבָה, שֶׁלֹּא יִטְעֲנוּ נְסָכִים. {{הע-שמאל|כאן מצמצם ר' יאשיה את חובת הנסכים לקרבנות בהמה. ר' יונתן מסיק זאת מאיזכור השלמים, שאינם נוהגים בעוף, ולומד מהפסוק שמתנדב עולה או שלמים סתם יכול להסתפק בהבאת עולה מבקר '''או''' מצאן, ואינו חייב להביא גם מהבקר וגם מהצאן. דרשה דומה נדרשת גם על ויקרא א, לגבי עולה – וממנה לומדים שגם קרבן הפסח יכול להיות מן הכבשים '''או''' מן העיזים, וראו גם [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/מסכתא דפסחא בא#פָּרָשָׁה ד|מכילתא פסחא ד.]]}} "לַעֲשׂוֹת רֵיחַ נִיחֹחַ לַה' מִן הַבָּקָר אוֹ מִן הַצֹּאן" ([[במדבר טו ג]]), לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר "וַעֲשִׂיתֶם אִשֶּׁה לַה' עֹלָה אוֹ זָבַח" שׁוֹמֵעַ אֲנִי, אַף עוֹלַת הָעוֹף תִּטְעַן נְסָכִים? תַּלְמוּד לוֹמַר "מִן הַבָּקָר אוֹ מִן הַצֹּאן". יָצְאתָה עוֹלַת הָעוֹף, שֶׁלֹּא תִטְעַן נְסָכִים – דִּבְרֵי רַבִּי יֹאשִׁיָּה, רַבִּי יוֹנָתָן אוֹמֵר: אֵין צָרִיךְ! שֶׁהֲרֵי כְּבָר נֶאֱמַר "אוֹ זָבַח": מַה זֶּבַח – מִין בְּהֵמָה, אַף עוֹלָה – מִין בְּהֵמָה. וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר "לַעֲשׂוֹת רֵיחַ נִיחֹחַ לַה' מִן הַבָּקָר אוֹ מִן הַצֹּאן"? לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר "וַעֲשִׂיתֶם אִשֶּׁה לַה' עֹלָה אוֹ זָבַח". שֶׁאִם אָמַר 'הֲרֵי עָלַי עוֹלָה' וּ'שְׁלָמִים', שׁוֹמֵעַ אֲנִי {{ב|יָבִיא מִשְּׁנֵיהֶם כְּאֶחָת|גם בקר וגם צאן}}? תַּלְמוּד לוֹמַר "מִן הַבָּקָר '''אוֹ''' מִן הַצֹּאן". מַגִּיד שֶׁמֵּבִיא מִזֶּה בִּפְנֵי עַצְמוֹ וּמִזֶּה בִּפְנֵי עַצְמוֹ! וּמִכָּאן אַתָּה לָמֵד לְפֶסַח. לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר "שֶׂה תָמִים זָכָר בֶּן שָׁנָה יִהְיֶה לָכֶם מִן הַכְּבָשִׂים וּמִן הָעִזִּים תִּקָּחוּ" ([[שמות יב ה]]). מִזֶּה בִּפְנֵי עַצְמוֹ וּמִזֶּה בִּפְנֵי עַצְמוֹ. אַתָּה אוֹמֵר מִזֶּה בִּפְנֵי עַצְמוֹ וּמִזֶּה בִּפְנֵי עַצְמוֹ, אוֹ יָבִיא מִשְּׁנֵיהֶם כְּאֶחָת? תַּלְמוּד לוֹמַר "וְאִם מִן הַצֹּאן קָרְבָּנוֹ מִן הַכְּבָשִׂים '''אוֹ''' מִן הָעִזִּים" ([[ויקרא א י]]) וַהֲרֵי דְבָרִים קַל וָחֹמֶר. וּמָה עוֹלָה, חֲמוּרָה, כְּשֵׁרָה לָבֹא מִין אֶחָד; פֶּסַח, הַקַּל, דִּין הוּא שֶׁיִּכְשַׁר לָבֹא מִין אֶחָד. הָא מַה תַּלְמוּד לוֹמַר "מִן הַכְּבָשִׂים וּמִן הָעִזִּים תִּקָּחוּ"? מִזֶּה בִּפְנֵי עַצְמוֹ וּמִזֶּה בִּפְנֵי עַצְמוֹ. {{הע-שמאל|איסי מנסה ללמוד את ההלכה מכבשי עצרת, ששניהם מאותו מין (כבשים), למרות שהם שנים. הראיה נדחית, כי כבשי עצרת הם קרבן נדיר, המתקיים רק פעם בשנה; הוא חוזר ומנסה ללמוד אותה משעירי חטאות הציבור, המובאים ביום כיפור, במועדים ובראשי חדשים, וכולם שעירי עיזים – ועדיין הנסיון נדחה, כי אין קרבנות אלו מוקרבים בימי חול; לבסוף הוא מנסה ללמוד זאת מחטאת היחיד – ושוב נדחה, כי חטאת היא קרבן חובה. לכן צריך את המילה המפורשת "או".}} אִיסֵּי בֶּן עֲקַבְיָא אוֹמֵר: "לַעֲשׂוֹת רֵיחַ נִיחֹחַ לַה' מִן הַבָּקָר אוֹ מִן הַצֹּאן" – מִזֶּה בִּפְנֵי עַצְמוֹ וּמִזֶּה בִּפְנֵי עַצְמוֹ. אַתָּה אוֹמֵר מִזֶּה בִּפְנֵי עַצְמוֹ וּמִזֶּה בִּפְנֵי עַצְמוֹ, אוֹ יָבִיא מִשְּׁנֵיהֶם כְּאֶחָד? אָמַרְתָּ קַל וָחֹמֶר: וּמַה כִּבְשֵׂי עֲצֶרֶת, שֶׁהֵם זְקוּקִים לָבֹא שְׁנַיִם, כָּשְׁרוּ לָבֹא מִין אֶחָד. עוֹלָה, שֶׁאֵינָהּ זְקוּקָה לָבֹא שְׁנַיִם, אֵינוֹ דִּין שֶׁתִּכְשַׁר לָבֹא מִין אֶחָד? לֹא: אִם אָמַרְתָּ בִּשְׁנֵי כִּבְשֵׂי עֲצֶרֶת, שֶׁמִּעֵט הַכָּתוּב עַל הֲבָאָתָן – לְפִיכָךְ כָּשְׁרוּ לָבֹא מִין אֶחָד. תֹּאמַר בָּעוֹלָה, שֶׁרִבָּה הַכָּתוּב עַל הֲבָאָתָהּ – לְפִיכָךְ לֹא תִכְשַׁר לָבֹא אֶלָּא מִין שְׁנַיִם. וַהֲרֵי שְׂעִירֵי יוֹהַכִּ"פ וּשְׂעִירֵי רֹ"חַ יוֹכִיחוּ, שֶׁרִבָּה הַכָּתוּב עַל הֲבָאָתָם, וְכָשְׁרוּ לָבֹא מִין אֶחָד. וְהֵן יוֹכִיחוּ לָעוֹלָה, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁרִבָּה הַכָּתוּב עַל הֲבָאָתָהּ – תִּכְשַׁר לָבֹא מִין אֶחָד! לֹא: אִם אָמַרְתָּ בִּשְׂעִירֵי יוֹהַכִּ"פ, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁרִבָּה הַכָּתוּב עַל הֲבָאָתָן – אֵינָן בָּאִים בְּכָל יְמוֹת הַשָּׁנָה כֻּלָּהּ, לְפִיכָךְ כָּשְׁרוּ לָבֹא מִין אֶחָד. תֹּאמַר בָּעוֹלָה, שֶׁרִבָּה הַכָּתוּב עַל הֲבָאָתָהּ וּבָאָה בְּכָל יְמוֹת הַשָּׁנָה כֻּלָּהּ – לְפִיכָךְ לֹא תִכְשַׁר לָבֹא אֶלָּא מִין שְׁנַיִם? הֲרֵי חַטָּאת תּוֹכִיחַ, שֶׁרִבָּה הַכָּתוּב עַל הֲבָאָתָהּ, וּכְשֵׁרָה לָבֹא בְּכָל יְמוֹת הַשָּׁנָה, וּכְשֵׁרָה לָבֹא מִין אֶחָד. וְהִיא תּוֹכִיחַ לָעוֹלָה, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁרִבָּה הַכָּתוּב עַל הֲבָאָתָהּ וּבָאָה בְּכָל יְמוֹת הַשָּׁנָה – שֶׁתִּכְשַׁר לָבֹא מִין אֶחָד! לֹא: אִם אָמַרְתָּ בַּחַטָּאת, שֶׁמִּעֵט הַכָּתוּב עַל הֲבָאָתָהּ, שֶׁאֵינָהּ בָּאָה בְּנֶדֶר וּבִנְדָבָה, לְפִיכָךְ כְּשֵׁרָה לָבֹא מִין אֶחָד. תֹּאמַר בָּעוֹלָה, שֶׁרִבָּה הַכָּתוּב עַל הֲבָאָתָהּ וּבָאָה בְּנֶדֶר וּבִנְדָבָה, לְפִיכָךְ לֹא תִכְשַׁר לָבֹא אֶלָּא מִין שְׁנַיִם! הָא מַה תַּלְמוּד לוֹמַר "מִן הַבָּקָר אוֹ מִן הַצֹּאן"? מִזֶּה בִּפְנֵי עַצְמוֹ וּמִזֶּה בִּפְנֵי עַצְמוֹ! {{הע-שמאל|גם אשה המקריבה קרבן בהמה חייבת להביא נסכים.}} "וְהִקְרִיב" ([[במדבר טו ד]]), אֵין לִי אֶלָּא אִישׁ. אִשָּׁה מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר "הַמַּקְרִיב", מִכָּל מָקוֹם! "וְהִקְרִיב הַמַּקְרִיב", רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: זֶה בָּנָה אָב, לְכָל הַמִּתְנַדֵּב בַּמִּנְחָה – שֶׁלֹּא יִפְחֹת {{ב|מֵעִשָּׂרוֹן|סולת}} וְלוֹג שֶׁמֶן! {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה מנחות פרק יג|מנחות יג, א ומשנה ה,]] לדעת ת"ק. כמות השמן והיין צריכה להיות מספיקה לקרבן המינימלי.}} "וְהִקְרִיב הַמַּקְרִיב קָרְבָּנוֹ לַה'... וְיַיִן לַנֶּסֶךְ רְבִיעִת הַהִין" ([[במדבר טו ד]]-ה), שֶׁמֶן לַבִּילָה וְיַיִן לַנֶּסֶךְ. "תַּעֲשֶׂה עַל הָעֹלָה אוֹ לַזֶּבַח" ([[במדבר טו ה]]) לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר "וַעֲשִׂיתֶם אִשֶּׁה לַה' עֹלָה אוֹ זָבַח", {{הע-שמאל|אם התנדב להביא גם עולה וגם שלמים צריך להביא נסכים כפולים, לשני הקרבנות.}} שֶׁאִם אָמַר 'הֲרֵי עָלַי עוֹלָה, הֲרֵי עָלַי שְׁלָמִים', שׁוֹמֵעַ אֲנִי יָבִיא נֶסֶךְ אֶחָד לִשְׁנֵיהֶם? תַּלְמוּד לוֹמַר "תַּעֲשֶׂה עַל הָעֹלָה אוֹ לַזָּבַח". מַגִּיד שֶׁמֵּבִיא לָזֶה בִּפְנֵי עַצְמוֹ וְלָזֶה בִּפְנֵי עַצְמוֹ. אַבָּא חָנִין אוֹמֵר מִשּׁוּם רַ"א: לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁהָיָה בַּדִּין {{הע-שמאל|ר' אליעזר דרש את הפרשה מדרש משלו, ואבא חנין מוסר אותו כאן ובהמשך. הדרשה הנוכחית משווה את נסכי העולה לנסכי השלמים. הנסכים תלויים רק במין הבהמה ולא בסוג הקרבן.}} וּמָה אִם בְּמָקוֹם שֶׁשָּׁוֶה מַעֲשֵׂה שׁוֹר עוֹלָה לְמַעֲשֵׂה כֶּבֶשׂ עוֹלָה – לֹא שָׁוֶה לוֹ בַּנְּסָכִים. מָקוֹם שֶׁלֹּא שָׁוֶה מַעֲשֵׂה כֶּבֶשׂ עוֹלָה לְמַעֲשֵׂה כֶּבֶשׂ שְׁלָמִים – אֵינוֹ דִּין שֶׁלֹּא יִשְׁוֶה לוֹ בַּנְּסָכִים? תַּלְמוּד לוֹמַר "תַּעֲשֶׂה עַל הָעֹלָה אוֹ לַזֶּבַח", מַגִּיד הַכָּתוּב שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁלֹּא שָׁוֶה מַעֲשֵׂה כֶּבֶשׂ עוֹלָה לְמַעֲשֵׂה כֶּבֶשׂ שְׁלָמִים – שֶׁיִּשְׁוֶה לוֹ בַּנְּסָכִים. רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: "תַּעֲשֶׂה עַל הָעֹלָה" – זוֹ עוֹלַת מְצוֹרָע; "לַזֶּבַח" – זוֹ חַטָּאתוֹ; "אוֹ לַזֶּבַח" – זוֹ אֲשָׁמוֹ. {{הע-שמאל|המצורע שנרפא מביא עולה, חטאת ואשם – ומביא עליהם נסכים, למרות שבדרך כלל אין נסכים לחטאות ולאשמות, כפי שראינו בתחילת הפיסקה; וראו [[ביאור:משנה מנחות פרק ט#משנה ו|מנחות ט ו.]] עולת יולדת היא כבש, וחייבת בנסכים, למרות שאם אין ידה משגת להביא כבש היא מביאה שתי ציפורים בלי נסכים. אחד עשר במעשר הוא תוצאה של טעות בספירה: אם הרועה מנה בטעות את הכבש ה11 כאילו הוא עשירי (לעניין מעשר בהמה) – יש להקריב את הכבש עם נסכיו, למרות שהמעשר עצמו אינו חייב בנסכים; כי נדבה מקודשת יותר ממעשר בהמה; וראו [[ביאור:משנה בכורות פרק ט#משנה ח|בכורות ט ח.]]}} רַבִּי יוֹנָתָן אוֹמֵר: "לַכֶּבֶשׂ הָאֶחָד" – לְהָבִיא עוֹלַת יוֹלֶדֶת, שֶׁתִּטְעוֹן נְסָכִים, שֶׁלֹּא שָׁמַעְנוּ לָהּ בְּכָל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ. אוֹ אֵינוֹ מְדַבֵּר אֶלָּא בָּאַיִל? כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר "אוֹ לָאַיִל תַּעֲשֶׂה מִנְחָה" הֲרֵי אַיִל אָמוּר. הָא מַה תַּלְמוּד לוֹמַר "לַכֶּבֶשׂ הָאֶחָד"? לְהָבִיא אֶת עוֹלַת יוֹלֶדֶת, שֶׁתִּטְעוֹן נְסָכִים, שֶׁלֹּא שָׁמַעְנוּ לָהּ בְּכָל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ! דָּבָר אַחֵר: "לַכֶּבֶשׂ הָאֶחָד" – לְהָבִיא אֶת אַחַד עָשָׂר שֶׁבַּמַּעֲשֵׂר. "אוֹ לָאַיִל תַּעֲשֶׂה מִנְחָה" ([[במדבר טו ו]]), בָּא הַכָּתוּב לַחֲלֹק בֵּין נִסְכֵּי {{ב|כֶּבֶשׂ|בן שנה}} לְנִסְכֵּי {{ב|אַיִל|בן יותר מ-13 חודשים}}. שֶׁהָיָה בַּדִּין: בֶּן בָּקָר טָעוּן נְסָכִים, וּבֶן הַצֹּאן טָעוּן נְסָכִים. אִם לָמַדְתִּי לְבֶן בָּקָר, שֶׁלֹּא חָלְקָה תוֹרָה בֵּין נִסְכֵּי עֵגֶל לְנִסְכֵּי שׁוֹר – כָּךְ לֹא תַחֲלֹק בֵּין נִסְכֵּי כֶּבֶשׂ לְנִסְכֵּי אַיִל? {{הע-שמאל|ההבדל בין כבש לאיל תלוי בזמן – ראו [[ביאור:משנה פרה פרק א#משנה ג|פרה א ג.]] גם כאן מוסר אבא חנין בשם ר' אליעזר את דרשתו, הדומה לדרשת ת"ק ואף מבליטה את הצפיה להקטנת כמות נסכי האיל.}} תַּלְמוּד לוֹמַר "אוֹ לָאַיִל תַּעֲשֶׂה מִנְחָה": בָּא הַכָּתוּב לַחֲלֹק בֵּין נִסְכֵּי כֶּבֶשׂ לְנִסְכֵּי אַיִל. אַבָּא חָנִין אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבִּי אֱלִיעֶזֶר: לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁהָיָה בַּדִּין. וּמָה אִם בְּמָקוֹם שֶׁרִבָּה בַּנְּסָכִים, לֹא רִבָּה בֵּין עֵגֶל לְשׁוֹר – מָקוֹם שֶׁמִּעֵט בַּנְּסָכִים, אֵינוֹ דִּין שֶׁלֹּא נְרַבֶּה בֵּין כֶּבֶשׂ לְאַיִל? תַּלְמוּד לוֹמַר "אוֹ לָאַיִל תַּעֲשֶׂה מִנְחָה". מַגִּיד הַכָּתוּב, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁמִּעֵט בַּנְּסָכִים – רִבָּה בֵּין כֶּבֶשׂ לְאַיִל! {{הע-שמאל|למרות שכמות הסולת בכבש שהוקרב עם קרבן העומר היא כפולה מהרגיל – שני עשרונים – השמן והיין הבאים עימו הם בכמות רגילה; וראו גם [[ביאור:משנה מנחות פרק ט#משנה ד|מנחות ט ד.]]}} דָּבָר אַחֵר: "אוֹ לָאַיִל תַּעֲשֶׂה" – {{ב|לְהָבִיא אַיִל עוֹלָה|כדלהלן}} כוּ'. "תַּעֲשֶׂה מִנְחָה סֹלֶת שְׁנֵי עֶשְׂרֹנִים" לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁהָיָה בַּדִּין. הוֹאִיל וְכֶבֶשׂ הָעֹמֶר טָעוּן שְׁנֵי עֶשְׂרוֹנוֹת, וְאַיִל הָעוֹלָה טָעוּן שְׁנֵי עֶשְׂרוֹנוֹת. אִם לָמַדְתִּי לְכֶבֶשׂ הָעֹמֶר, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁכָּפַל עֶשְׂרוֹנוֹתָיו לֹא כָּפַל נְסָכָיו, אַף אַיִל הָעוֹלָה, אַף עַל פִּי שֶׁכָּפַל עֶשְׂרוֹנוֹתָיו לֹא יַכְפִּיל נְסָכָיו? תַּלְמוּד לוֹמַר "אוֹ לָאַיִל תַּעֲשֶׂה מִנְחָה... וְיַיִן לַנֶּסֶךְ שְׁלִשִׁית הַהִין" ([[במדבר טו ו]]-ז), מַגִּיד הַכָּתוּב שֶׁכְּשֵׁם שֶׁכָּפַל עֶשְׂרוֹנוֹתָיו כָּךְ כָּפַל נְסָכָיו! {{הע-שמאל|למרות שכמויות השמן והיין שוות, לכל נוזל יש דרך שימוש שונה; וראו גם לעיל, על פס' ד. הקב"ה כמובן אינו צריך את ה'''ריח''' של הקרבנות אלא נחת '''רוח''' שישראל עובדים אותו כהלכה. דורש ריח – רוח.}} "וְיַיִן לַנֶּסֶךְ שְׁלִשִׁית הַהִין" ([[במדבר טו ז]]), שֶׁמֶן לַבִּילָה וְיַיִן לַנִּיסוּךְ. "תַּקְרִיב רֵיחַ נִיחֹחַ לַה'", נַחַת רוּחַ לְפָנַי, שֶׁאָמַרְתִּי וְנַעֲשָׂה רְצוֹנִי. {{הע-שמאל|הדרשה הופיעה לעיל בדיון על פס' ג.}} "וְכִי תַעֲשֶׂה בֶן בָּקָר" ([[במדבר טו ח]]), בֶּן בָּקָר הָיָה בִּכְלָל, יָצָא מוֹצֵא מִן הַכְּלָל לְלַמֵּד עַל הַכְּלָל: מַה בֶּן בָּקָר, שֶׁהוּא בָּא בְּנֶדֶר וּבִנְדָבָה, וְטָעוּן נְסָכִים – כָּךְ כָּל הַבָּא בְּנֶדֶר וּבִנְדָבָה יִטְעוֹן נְסָכִים. יָצְאוּ חַטָּאת וְאָשָׁם, שֶׁאֵינָן בָּאִים בְּנֶדֶר וּבִנְדָבָה – שֶׁלֹּא יִטְעֲנוּ נְסָכִים. {{הע-שמאל|תחילת הדרשה הופיעה לעיל על פס' ה; בהמשך דורש את לשון היחיד ולומד ממנה שצריך להביא נסכים לפי מספר הבהמות שמקריב. הדרשה של ר' אליעזר, הנמסרת ע"י אבא חנין, דומה לדרשתו לעיל על פס' ה, אלא שכאן הוא עוסק בשור עולה, שנסכיו זהים לאלו של שור שלמים.}} "עֹלָה אוֹ זָבַח", לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר "וַעֲשִׂיתֶם אִשֶּׁה לַה'", שֶׁאִם אָמַר 'הֲרֵי עָלַי עוֹלָה, הֲרֵי עָלַי שְׁלָמִים'. שׁוֹמֵעַ אֲנִי יָבִיא נֶסֶךְ אֶחָד לִשְׁנֵיהֶם? תַּלְמוּד לוֹמַר "עֹלָה אוֹ זָבַח"; מַגִּיד הַכָּתוּב שֶׁמֵּבִיא לָזֶה בִּפְנֵי עַצְמוֹ וְלָזֶה בִּפְנֵי עַצְמוֹ. אוֹ אֲפִלּוּ אָמַר 'הֲרֵי עָלַי חֲמִשָּׁה שְׁוָרִים לְעוֹלָה, חֲמִשָּׁה שְׁוָרִים לִשְׁלָמִים'; שׁוֹמֵעַ אֲנִי יָבִיא נֶסֶךְ אֶחָד לְכֻלָּם? תַּלְמוּד לוֹמַר "עֹלָה אוֹ זָבַח", מַגִּיד שֶׁמֵּבִיא לְכָל אֶחָד וְאֶחָד בִּפְנֵי עַצְמוֹ. אַבָּא חָנִין אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבִּי אֱלִיעֶזֶר: לָמָּה נֶאֱמַר? שֶׁהָיָה בַּדִּין. וּמָה אִם בְּמָקוֹם שֶׁשָּׁוֶה מַעֲשֵׂה כֶּבֶשׂ עוֹלָה לְמַעֲשֵׂה שׁוֹר עוֹלָה – לֹא שָׁוֶה לוֹ בַּנְּסָכִים. מָקוֹם שֶׁלֹּא שָׁוֶה מַעֲשֵׂה שׁוֹר עוֹלָה לְמַעֲשֵׂה שׁוֹר שְׁלָמִים, אֵינוֹ דִּין שֶׁלֹּא יִשְׁוֶה לוֹ בַּנְּסָכִים? תַּלְמוּד לוֹמַר "עֹלָה אוֹ זָבַח", מַגִּיד הַכָּתוּב שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁלֹּא שָׁוֶה מַעֲשֵׂה שׁוֹר עוֹלָה לְמַעֲשֵׂה שׁוֹר שְׁלָמִים – שָׁוֶה לוֹ בַּנְּסָכִים. {{הע-שמאל|השימושים ביין ובשמן הם שונים; ראו גם לעיל בדרשה על פס' ד ועל פס' ז. את היין מנסכים לא על האש שבמזבח, שהרי היא עלולה לכבות – אלא בספלי הכסף הנמצאים בראש המזבח, ראו [[ביאור:משנה סוכה פרק ד#משנה ט|סוכה ד ט.]] בסיום חוזרים על הדרשה שהופיעה לעיל על פס' ז, על "ריח ניחוח".}} "וְכִי תַעֲשֶׂה בֶן בָּקָר... וְהִקְרִיב עַל בֶּן הַבָּקָר... וְיַיִן תַּקְרִיב לַנָּסֶךְ" ([[במדבר טו ח]]-י), שֶׁמֶן לַבִּילָה וְיַיִן לַנִּיסוּךְ! "אִשֵּׁה רֵיחַ נִיחֹחַ לַה'" ([[במדבר טו י]]), עַל גַּבֵּי סְפָלִים. אַתָּה אוֹמֵר עַל גַּבֵּי סְפָלִים, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא עַל גַּבֵּי הָאִשִּׁים? אִם אָמַרְתָּ כֵּן, נִמְצֵאתָ מְכַבֶּה אֶת הַמְּדוּרָה! וְהַתּוֹרָה אָמְרָה "אֵשׁ תָּמִיד תּוּקַד עַל הַמִּזְבֵּחַ לֹא תִכְבֶּה" ([[ויקרא ו ו]]). הָא מַה תַּלְמוּד לוֹמַר "אִשֵּׁה רֵיחַ נִיחֹחַ לַה'"? עַל גַּבֵּי סְפָלִים. "אִשֵּׁה רֵיחַ נִיחֹחַ לַה'" נַחַת רוּחַ לְפָנַי שֶׁאָמַרְתִּי וְנַעֲשָׂה רְצוֹנִי. {{הע-שמאל|ראו לעיל בדרשה על פס' ו}} "כָּכָה יֵעָשֶׂה לַשּׁוֹר הָאֶחָד" ([[במדבר טו יא]]), מַגִּיד הַכָּתוּב שֶׁלֹּא חָלְקָה תּוֹרָה בֵּין נִסְכֵּי עֵגֶל לְנִסְכֵּי שׁוֹר. שֶׁהָיָה בַּדִּין: בֶּן הַצֹּאן טָעוּן נְסָכִים, וּבֶן הַבָּקָר טָעוּן נְסָכִים. אִם לָמַדְתִּי שֶׁחָלְקָה תוֹרָה בֵּין נִסְכֵּי כֶּבֶשׂ לְנִסְכֵּי אַיִל, כָּךְ תַּחֲלֹק בֵּין נִסְכֵּי עֵגֶל לְנִסְכֵּי שׁוֹר? תַּלְמוּד לוֹמַר: "כָּכָה יֵעָשֶׂה לַשּׁוֹר הָאֶחָד", מַגִּיד שֶׁלֹּא חָלְקָה תּוֹרָה בֵּין נִסְכֵּי עֵגֶל לְנִסְכֵּי שׁוֹר. אַבָּא חָנִין אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבִּי אֱלִיעֶזֶר: לָמָּה נֶאֱמַר? שֶׁהָיָה בַּדִּין: וּמָה אִם בְּמָקוֹם שֶׁמִּעֵט בַּנְּסָכִים – רִבָּה בֵּין כֶּבֶשׂ לְאַיִל; מָקוֹם שֶׁרִבָּה בַּנְּסָכִים, אֵינוֹ דִּין שֶׁיְּרַבֶּה בֵּין עֵגֶל לְשׁוֹר? תַּלְמוּד לוֹמַר: "כָּכָה יֵעָשֶׂה לַשּׁוֹר הָאֶחָד". מַגִּיד הַכָּתוּב שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁרִבָּה בַּנְּסָכִים – לֹא רִבָּה בֵּין עֵגֶל לְשׁוֹר! {{הע-שמאל|כאשר מגיע הכבש לגיל שנתיים (למעשה מגיל 13 חדשים) הוא נקרא 'איל', ונסכיו אינם משתנים שוב. ראו [[ביאור:משנה פרה פרק א#משנה ג|פרה א ג.]] אם מקריב נקבה (לשלמים) – אפילו אם היא בת יותר משנתיים הנסכים נשארים כנסכי כבש.}} "אוֹ לָאַיִל הָאֶחָד" לָמָּה נֶאֱמַר? שֶׁהָיָה בַּדִּין: הוֹאִיל וּמָצִינוּ שֶׁחָלְקָה תוֹרָה בֵּין נִסְכֵּי {{ב|בְּנֵי שָׁנָה|כבש}} לְנִסְכֵּי {{ב|בְּנֵי שְׁתַּיִם,|איל}} כָּךְ תַּחֲלֹק לְנִסְכֵּי בְּנֵי שְׁתַּיִם לְנִסְכֵּי בְּנֵי שָׁלֹשׁ? תַּלְמוּד לוֹמַר: "אוֹ לָאַיִל הָאֶחָד", מַגִּיד הַכָּתוּב שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁחָלְקָה תוֹרָה בֵּין נִסְכֵּי בְּנֵי שָׁנָה לְנִסְכֵּי בְּנֵי שְׁתַּיִם. לֹא תַחֲלֹק בֵּין נִסְכֵּי בְּנֵי שְׁתַּיִם לְנִסְכֵּי בְּנֵי שָׁלֹשׁ! "אוֹ לַשֶּׂה בַכְּבָשִׂים" לָמָּה נֶאֱמַר? שֶׁהָיָה בַּדִּין. הוֹאִיל וּמָצִינוּ שֶׁחָלְקָה תוֹרָה בֵּין נִסְכֵּי כֶּבֶשׂ לְנִסְכֵּי אַיִל, כָּךְ תַּחֲלֹק בֵּין נִסְכֵּי כִּבְשָׂה לְנִסְכֵּי רָחֵל? תַּלְמוּד לוֹמַר "אוֹ לַשֶּׂה בַכְּבָשִׂים". "אוֹ בָעִזִּים" לָמָּה נֶאֱמַר? שֶׁהָיָה בַּדִּין: הוֹאִיל וּמָצִינוּ שֶׁחָלְקָה תוֹרָה בֵּין נִסְכֵּי כֶּבֶשׂ לְנִסְכֵּי אַיִל, כָּךְ תַּחֲלֹק בֵּין נִסְכֵּי גְּדִי לְנִסְכֵּי תַּיִשׁ? תַּלְמוּד לוֹמַר "אוֹ בָעִזִּים", מַקִּישׁ גָּדוֹל שֶׁבָּעִזִּים לְקָטָן שֶׁבַּכְּשָׂבִים: מַה זֶּה שְׁלֹשָׁה לוּגִין – אַף זֶה שְׁלֹשָׁה לוּגִין. {{הע-שמאל|כמות הנסכים תלויה במספר ובסוג הבהמות שהוקרבו בפועל, ואין להקטין אותה או להגדיל אותה. את איסור הגדלת הנסכים לומד ר' יאשיה מסוף הפסוק. ר' יונתן לומד אותו מפס' יג, ומסוף פס' יב הוא לומד שאין להכפיל את הנסכים אפילו אם שומרים על היחס בין היין והשמן.}} "כַּמִּסְפָּר אֲשֶׁר תַּעֲשׂוּ" ([[במדבר טו יב]]), אֵין לִי אֶלָּא אֵלּוּ, תְּמוּרוֹתֵיהֶם מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר "כַּמִּסְפָּר אֲשֶׁר תַּעֲשׂוּ"! "כַּמִּסְפָּר אֲשֶׁר תַּעֲשׂוּ", שֶׁלֹּא יְמַעֵט. אוֹ אִם רָצָה לְרַבּוֹת – יְרַבֶּה? תַּלְמוּד לוֹמַר "כָּכָה תַעֲשׂוּ לָאֶחָד כְּמִסְפָּרָם", דִּבְרֵי רַבִּי יֹאשִׁיָּה. רַבִּי יוֹנָתָן אוֹמֵר: אֵינוֹ צָרִיךְ, שֶׁהֲרֵי כְּבָר נֶאֱמַר "כָּל הָאֶזְרָח יַעֲשֶׂה כָּכָה אֶת אֵלֶּה" ([[במדבר טו יג]]) שֶׁלֹּא יְמַעֵט! אוֹ אִם רָצָה לְרַבּוֹת – יְרַבֶּה? תַּלְמוּד לוֹמַר "כַּמִּסְפָּר אֲשֶׁר תַּעֲשׂוּ". אוֹ אִם רָצָה לִכְפֹּל – יִכְפֹּל? תַּלְמוּד לוֹמַר "כָּכָה תַעֲשׂוּ לָאֶחָד כְּמִסְפָּרָם". {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה מנחות פרק ט#משנה ד|מנחות ט ד.]]}} מִיכֵּן אָמְרוּ: מְעָרְבִים נִסְכֵּי פָרִים בְּנִסְכֵּי פָרִים, נִסְכֵּי אֵילִים בְּנִסְכֵּי אֵילִים, נִסְכֵּי כְבָשִׂים בְּנִסְכֵּי כְבָשִׂים, שֶׁל יָחִיד בְּשֶׁל צִבּוּר, שֶׁל יוֹם בְּשֶׁל אֶמֶשׁ. אֲבָל אֵין מְעָרְבִין נִסְכִּין כְּבָשִׂים בְּנִסְכֵּי פָרִים וְאֵילִים. {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה מנחות פרק יב#משנה ד|מנחות יב ד.]] לעניין אחד עשר שבמעשר בהמה – ראו לעיל בדרשה על פס' ה.}} מִיכֵּן אָמְרוּ: הָאוֹמֵר 'הֲרֵי עָלַי יַיִן', לוֹג – לֹא יָבִיא; שְׁנַיִם – לֹא יָבִיא; שְׁלֹשָׁה – יָבִיא; אַרְבָּעָה – יָבִיא; חֲמִשָּׁה – לֹא יָבִיא; שִׁשָּׁה – יָבִיא; מִיכֵּן וָאֵילָךְ – יָבִיא; כְּשֵׁם שֶׁהַצִּבּוּר מֵבִיא חוֹבָה – כָּךְ יָחִיד מִתְנַדֵּב נְדָבָה. דָּבָר אַחֵר: "כָּכָה תַעֲשׂוּ לָאֶחָד כְּמִסְפָּרָם" – לְהָבִיא אֶת אַחַד עָשָׂר שֶׁבַּמַּעֲשֵׂר. {{הע-שמאל|גויים יכולים לשלוח קרבנות, אם הבהמות ששלחו תמימות וכשרות להקרבה; אבל אינם יכולים לשלוח עימם נסכים. מהמשנה המצוטטת כאן (ראו [[ביאור:משנה שקלים פרק ז#משנה ו|שקלים ז ו,]]) נראה שהנכרי יכול, אם רצה, לשלוח גם נסכים. וראו [[נזיר סב א]], שר' עקיבא דורש נדרים ונדבות של גויים מ"איש איש" [[ויקרא כב יח]]}} "כָּל הָאֶזְרָח יַעֲשֶׂה כָּכָה אֶת אֵלֶּה" ([[במדבר טו יג]]), לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר "וּמָעוּךְ וְכָתוּת וְנָתוּק וְכָרוּת... וּמִיַּד בֶּן נֵכָר לֹא תַקְרִיבוּ" וגו' ([[ויקרא כב כד]]-כה). אֵלֶּה אִי אַתָּה מְקַבֵּל מֵהֶם, אֲבָל אַתָּה מְקַבֵּל מֵהֶם תְּמִימִים! אַחַר שֶׁלָּמַדְנוּ שֶׁהַגּוֹי מֵבִיא עוֹלָה, זָכִיתִי לָדוּן כַּבַּתְּחִלָּה: יִשְׂרָאֵל מֵבִיא עוֹלָה וְהַגּוֹי מֵבִיא עוֹלָה. אִי מָה יִשְׂרָאֵל מֵבִיא נְסָכִים, אַף הַגּוֹי מֵבִיא נְסָכִים? תַּלְמוּד לוֹמַר "כָּל הָאֶזְרָח יַעֲשֶׂה כָּכָה אֶת אֵלֶּה". יִשְׂרָאֵל מֵבִיא נְסָכִים, וְאֵין הַגּוֹי מֵבִיא נְסָכִים! יָכוֹל לֹא תְּהֵא עוֹלָתוֹ טְעוּנָה נְסָכִים? תַּלְמוּד לוֹמַר "כָּכָה". מִיכֵּן אָמְרוּ: גּוֹי שֶׁשָּׁלַח עוֹלָתוֹ מִמְּדִינַת הַיָּם וְלֹא שִׁלַּח עִמָּהּ נְסָכִים – יִקָּרְבוּ נְסָכִים מִשֶּׁל צִבּוּר! }} ===פיסקה קח=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| '''על במדבר טו יד''' {{הע-שמאל|הדרשה אינה מפרשת את ההתיחסות לגר כקשורה לעניין הנסכים, אלא יוצרת קרבן גיור, המחייב את הגרים, והוא מורכב משתי ציפורים (תורים או בני יונה) – ששתיהן לעולה. הקרבן הזה מקביל לקרבן שהקריבו ישראל בהר סיני, שהיה עולת בהמה, ראו [[שמות כד ה]]. בנוסף אליו חייבים הגרים במילה ובטבילה. מרכז הדרשה הוא ההשוואה של רבי בין ישראל בהר סיני לבין הגרים: ההשוואה אינה שלמה, בגלל ההבדל בסוג קרבן העולה.}} '''"וְכִי יָגוּר"''' ([[במדבר טו יד]]) אֵין לִי אֶלָּא הַמִּתְגַּיֵּר, שֶׁנִּתְגַּיֵּר מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"אוֹ אֲשֶׁר בְּתוֹכְכֶם לְדֹרֹתֵיכֶם"'''. '''"וְעָשָׂה אִשֶּׁה"''' {{ב|מִין דָּמִים.|מהחי}} אַתָּה אוֹמֵר מִין דָּמִים, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא מִין מִנְחָה? תַּלְמוּד לוֹמַר: "כָּכֶם". מָה אַתֶּם מִין דָּמִים, אַף הַגֵּרִים מִין דָּמִים! אִי, מָה יִשְׂרָאֵל בְּדַם בְּהֵמָה – אַף הַגֵּרִים בְּדַם בְּהֵמָה? תַּלְמוּד לוֹמַר: "לָכֶם", לָכֶם הִקְדַּשְׁתִּים בְּדַם בְּהֵמָה, וְלֹא הִקְדַּשְׁתִּים לַגֵּרִים בְּדַם בְּהֵמָה! {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:תוספתא/כריתות/א#ה|תוספתא כריתות א ה.]] רבי טוען שאין הצדקה להבחנה בין הגרים לבין ישראל, כי גם ישראל עברו גיור ביציאת מצרים; אכן הקרבן היה שונה.}} רַבִּי אוֹמֵר: מָה יִשְׂרָאֵל, שֶׁלֹּא בָּאוּ לַבְּרִית אֶלָּא בִּשְׁלֹשָׁה דְבָרִים – בְּמִילָה וּבִטְבִילָה וּבְהַרְצָיַית קָרְבָּן – אַף הַגֵּרִים כַּיּוֹצֵא בָּהֶם! אִי, מָה יִשְׂרָאֵל, בְּדַם עוֹלָה וּבְזִבְחֵי שְׁלָמִים – אַף הַגֵּרִים בְּדַם עוֹלָה וּבְזִבְחֵי שְׁלָמִים? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"וְעָשָׂה אִשֵּׁה רֵיחַ נִיחֹחַ לַה'"'''; אָמַרְתָּ צֵא וּרְאֵה אֵיזֶה הוּא מִין דָּמִים שֶׁכֻּלּוֹ עוֹלֶה לָאִשִּׁים, וְאֵין לְךָ הֵימֶנּוּ הֶתֵּר? אִי אַתָּה מוֹצֵא {{ב|אֶלָּא בְּעוֹלַת הָעוֹף!|שהרי העור של עולת בהמה מותר לשימוש לכהנים}} תֹּאמַר לְהָבִיא {{ב|פְּרֵידָה אַחַת|תור או גוזל יחיד}} – אֵינוֹ יָכוֹל, שֶׁלֹּא מָצִינוּ פְּרֵידָה אַחַת קְרֵבָה בְּכָל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ! מִיכָּן אָמְרוּ: כָּל הַקִּינִּין שֶׁבַּתּוֹרָה – חֶצְיָן עוֹלָה חֶצְיָן לְחַטָּאת, חוּץ מִשֶּׁל גֵּר, מִפְּנֵי {{ב|שֶׁכֻּלּוֹ כָּלִיל לָאִשִּׁים!|עולה}} {{הע-שמאל|כאן חוזרת הדרשה לעניין הנסכים. אם רצה הגר להביא קרבן בהמה, דינו בעניין הנסכים זהה לדין ישראל מלידה.}} '''"כַּאֲשֶׁר תַּעֲשׂוּ כֵּן יַעֲשֶׂה"''' לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁהָיָה בַּדִּין: הוֹאִיל וּמָצִינוּ {{ב|שֶׁחִלְּקָה תּוֹרָה אֶת קָרְבְּנוֹתָיו|שכל הקן הוא עולות}} – כָּךְ תַּחֲלֹק אֶת נְסָכָיו? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"כַּאֲשֶׁר תַּעֲשׂוּ כֵּן יַעֲשֶׂה"''': מָה אַתֶּם, שִׁשָּׁה לַפָּר וְאַרְבָּעָה לָאַיִל וּשְׁלֹשָׁה לַכֶּבֶשׂ – אַף הַגֵּרִים כַּיּוֹצֵא בָּהֶם! }} ===פיסקה קט=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| '''על במדבר טו טו-טז''' {{הע-שמאל|הפסוק מרבה בפירוש את הגרים, ואילו החלת דיני הנסכים גם על נשים נלמדת מהביטוי 'חוקה אחת לכם'. הביטוי "קהל" כשלעצמו אינו כולל בהכרח את הנשים!}} '''"הַקָּהָל"''' ([[במדבר טו טו]]), אֵין לִי אֶלָּא אֲנָשִׁים. נָשִׁים מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"הַקָּהָל חֻקָּה אַחַת לָכֶם"'''. {{הע-שמאל|בפס' ב נאמר "דבר אל בני ישראל". כיוון שמצוות הנסכים חלה גם על גרים – צריך לציין זאת במפורש, וראו גם [[ביאור:ספרי במדבר/נשא/ו#פיסקה לט|לעיל פיסקה לט.]]}} '''"וְלַגֵּר הַגָּר"''', לְפִי שֶׁמַּעֲשֶׂה בְּיִשְׂרָאֵל – צָרִיךְ לְהָבִיא אֶת הַגֵּרִים. שֶׁבְּכָל מָקוֹם שֶׁמַּעֲשֶׂה בְּיִשְׂרָאֵל צָרִיךְ לְהָבִיא אֶת הַגֵּרִים. {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/מסכתא דפסחא בא#פרשה ז|מכילתא פסחא בסוף ז,]] וכן [[ביאור:ספרי במדבר/ט#פיסקה סט|לעיל פיסקה סט.]]}} '''"חֻקַּת עוֹלָם לְדֹרֹתֵיכֶם"''' – שֶׁיִּנְהַג הַדָּבָר לְדוֹרוֹת. {{הע-שמאל|הביטוי "לפני ה'" מרמז לציץ בגזרה שווה, וגם למשמעות "בעיני ה'", שהקב"ה מתרצה וסולח לישראל ולגרים באותה מידה, למרות שבפסוק הנ"ל מופיע רק "עוון הקדשים אשר יקדישו '''בני ישראל'''".}} '''"כָּכֶם כַּגֵּר יִהְיֶה לִפְנֵי ה'"''' לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר: "וְהָיָה עַל מִצְחוֹ תָּמִיד לְרָצוֹן לָהֶם לִפְנֵי ה'" ([[שמות כח לח]]), אֵין לִי אֶלָּא הַצִּיץ מְרַצֶּה לְיִשְׂרָאֵל. לַגֵּרִים מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"כָּכֶם כַּגֵּר יִהְיֶה לִפְנֵי ה'"'''. {{הע-שמאל|ראו גם [[ביאור:ספרי במדבר/ט#פיסקה עא|לעיל פיסקה עא.]]}} '''"תּוֹרָה אַחַת וּמִשְׁפָּט אֶחָד יִהְיֶה לָכֶם וְלַגֵּר הַגָּר אִתְּכֶם"''' ([[במדבר טו טז]]), בָּא הַכָּתוּב וְהִשְׁוָה אֶת הַגֵּר לָאֶזְרָח בְּכָל מִצְוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה! }} ===פיסקה קי=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| '''על במדבר טו יז-כא''' {{הע-שמאל|ר' ישמעאל טען (לעיל פיסקה קז) שמצוות הנסכים חלה רק לאחר ההתישבות בארץ, 14 שנים אחרי שנכנסו אליה; אבל בעניין מצוות חלה הוא מודה שהיא חלה מיד עם הכניסה לארץ, שהרי לא כתוב בה "ישיבה בארץ"; וראו [[ביאור:תוספתא/מנחות/ו#ז|תוספתא מנחות ו ז.]]}} '''"וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר: דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם, בְּבֹאֲכֶם אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אֲנִי מֵבִיא אֶתְכֶם שָׁמָּה"''' ([[במדבר טו יז]]-יח), רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: שִׁנָּה הַכָּתוּב בִּיאָה זוֹ מִכָּל בִּיאוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה! שֶׁבְּכָל בִּיאוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה הוּא אוֹמֵר "וְהָיָה כִּי תָבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ" ([[שמות יב כה]]), "וְהָיָה כִּי יְבִיאֲךָ ה' אֱלֹהֶיךָ" ([[שמות יג ה]], [[דברים יא כט]]). וְכָאן הוּא אוֹמֵר "בְּבֹאֲכֶם", לְלַמֶּדְךָ שֶׁכֵּיוָן שֶׁנִּכְנְסוּ יִשְׂרָאֵל לָאָרֶץ – מִיָּד נִתְחַיְּבוּ בַּחַלָּה! {{הע-שמאל|ר' יהודה מסביר את המחלוקת בין ר' אליעזר לר' עקיבא כויכוח על פרשנות הביטוי 'לחם הארץ': האם מדובר על לחם מתבואה שצמחה בארץ או על לחם שנאפה בארץ. ר' עקיבא נעזר גם בביטוי "שמה", הרומז לדעתו על לחם "משם", מחו"ל.}} '''"אֲשֶׁר אֲנִי מֵבִיא אֶתְכֶם שָׁמָּה"''', מִיכָּן אַתָּה אוֹמֵר: פֵּרוֹת חוּ"ל שֶׁנִּכְנְסוּ בָּאָרֶץ חַיָּבִים בַּחַלָּה. יָצְאוּ מִיכָּן לְשָׁם – רַבִּי אֱלִיעֶזֶר מְחַיֵּב וְרַבִּי עֲקִיבָא פּוֹטֵר ([[ביאור:משנה חלה פרק ב|חלה ב א.]]). רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: פֵּרוֹת חוּ"ל שֶׁנִּכְנְסוּ לָאָרֶץ, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר פּוֹטֵר, שֶׁנֶּאֱמַר "וְהָיָה בַּאֲכָלְכֶם מִלֶּחֶם הָאָרֶץ" ([[במדבר טו יט]]) – לְהוֹצִיא אֶת שֶׁל חוּ"ל. וְרַבִּי עֲקִיבָא מְחַיֵּב, שֶׁנֶּאֱמַר "שָׁמָּה", בֵּין שֶׁל אֶרֶץ בֵּין שֶׁל חוּ"ל. יָצְאוּ מִיכָּן לְשָׁם – רַבִּי אֱלִיעֶזֶר מְחַיֵּב, שֶׁנֶּאֱמַר "וְהָיָה בַּאֲכָלְכֶם מִלֶּחֶם הָאָרֶץ", בֵּין בָּאָרֶץ וּבֵין בְּחוּ"ל. וְרַבִּי עֲקִיבָא פּוֹטֵר, שֶׁנֶּאֱמַר "שָׁמָּה": שָׁם אַתָּה חַיָּב, חוּץ לְשָׁם אַתָּה פָּטוּר. {{הע-שמאל|לרשימת חמשת מיני הדגן ראו גם [[ביאור:משנה חלה פרק א|חלה א א-ד,]] [[ביאור:משנה מנחות פרק י#משנה ז|מנחות י ז,]] [[ביאור:משנה פסחים פרק ב#משנה ה|ופסחים ב ה.]] כאן מודגשת המסקנה ממשנת פסחים, שחמשת מיני דגן עלולים להחמיץ, ולכן דווקא מהם אופים מצה, וראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/מסכתא דפסחא בא#פרשה ח|מכילתא פסחא ח.]]}} '''"וְהָיָה בַּאֲכָלְכֶם מִלֶּחֶם הָאָרֶץ"''' ([[במדבר טו יט]]) לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר "רֵאשִׁית עֲרִסֹתֵכֶם חַלָּה תָּרִימוּ תְרוּמָה" ([[במדבר טו כ]]), שׁוֹמֵעַ אֲנִי אַף שְׁאָר פֵּרוֹת בַּמַּשְׁמָע? הֲרֵי אַתָּה דָּן: נֶאֱמַר כָּאן "לֶחֶם" וְנֶאֱמַר לְהַלָּן "לֶחֶם" ([[דברים טז ג]]). מָה לֶחֶם הָאָמוּר לְהַלָּן – חֲמֵשֶׁת הַמִּינִין, אַף לֶחֶם הָאָמוּר כָּאן – חֲמֵשֶׁת הַמִּינִין. וְאֵלּוּ הֵן: חִטִּים וּשְׂעוֹרִים וְכֻסְּמִין וְשִׁבֹּלֶת שׁוּעָל וְשִׁיפוֹן. יָצְאוּ אֹרֶז וְדֹחַן, וְהַפְּרָגִים וְהַשֻּׁמְשְׁמִים – שֶׁאֵינָן בָּאִים לִידֵי מַצָּה וְחָמֵץ, אֶלָּא לִידֵי סֵרָחוֹן. {{הע-שמאל|ר' יאשיה חולק על הדרשה הקודמת, שפירשה את הפסוק על הפרשת חלה. יש קשרים רבים בין החלה לתרומה; וראו [[ביאור:משנה חלה פרק א#משנה ט|חלה א ט]] ואכן ר' יאשיה מוצא בפרשתנו גם את איזכור התרומה הגדולה. ר' יונתן מוצא צורך בחזרה על הביטוי "תרומה לה'": החלה היא חובה, ולכן יש להפריש אותה אפילו אם הבצק נטמא, כפי שקורה בדרך כלל – ראו דעת ר' עקיבא [[ביאור:משנה חלה פרק ב#משנה ג|בחלה ב ג.]]}} '''"תָּרִימוּ תְרוּמָה לַה'"''' – בִּתְרוּמָה גְדוֹלָה הַכָּתוּב מְדַבֵּר. אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא בִּתְרוּמַת חַלָּה? כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר "חַלָּה תָּרִימוּ תְרוּמָה" – הֲרֵי תְּרוּמַת חַלָּה אֲמוּרָה! הָא מָה אֲנִי מְקַיֵּם "תָּרִימוּ תְרוּמָה לַה'"? בִּתְרוּמָה גְדוֹלָה הַכָּתוּב מְדַבֵּר! – דִּבְרֵי רַבִּי יֹאשִׁיָּה. רַבִּי יוֹנָתָן אוֹמֵר: לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר "רֵאשִׁית דְּגָנְךָ תִּירֹשְׁךָ וְיִצְהָרֶךָ" ([[דברים יח ד]]) – חוֹבָה. אַתָּה אוֹמֵר חוֹבָה, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא רְשׁוּת? תַּלְמוּד לוֹמַר: "תָּרִימוּ תְרוּמָה לַה'". חוֹבָה, וְלֹא רְשׁוּת. {{הע-שמאל|למרות הכינוי "'''ראשית''' עריסותיכם", שעשוי להתפרש כחמרי הגלם של הבצק – הקמח, אין להפריש חלה מן הקמח (ראו [[ביאור:משנה חלה פרק ב#משנה ה|חלה ב ה]]), אלא רק לאחר שעירבו אותו במים. לדעת ר' יוחנן בן נורי, מיצירת הבצק ולישתו (המכונה 'גלגול' בקמח חיטה ו'טמטום' בקמח שעורה) – אין לאכול ממנו עד שיפריש את החלה, והאוכלו לפני כן חייב מיתה בידי שמים. ר' עקיבא מסמן את גמר המלאכה של הכנת הבצק המחייב את הפרשת החלה בקרימת הלחם בתנור, כלומר תחילת האפיה שלו. וראו [[ביאור:משנה חלה פרק ג|חלה ג, א]] ומשנה ו.}} '''"רֵאשִׁית עֲרִסֹתֵכֶם"''' ([[במדבר טו כ]]) לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר "וְהָיָה בַּאֲכָלְכֶם מִלֶּחֶם הָאָרֶץ", שׁוֹמֵעַ אֲנִי אַף הַקְּמָחִים בַּמַּשְׁמָע? תַּלְמוּד לוֹמַר: "רֵאשִׁית עֲרִסֹתֵכֶם", מִשֶּׁתִּתְעָרֵס! מִיכָּן אָמְרוּ: אוֹכְלִים עֲרַאי מִן הָעִסָּה עַד שֶׁתִּתְגַלְגֵּל בַּחִטִּים וְתִטַּמְטֵם בַּשְּׂעוֹרִים. גִּלְגְּלָה בַּחִטִּים וְטִמְטְמָה בַּשְּׂעוֹרִים – הָאוֹכֵל מִמֶּנָּה חַיָּב מִיתָה! כֵּיוָן שֶׁנּוֹתֶנֶת מַיִם – מַגְבַּהַת חַלָּתָהּ, וּבִלְבַד שֶׁיְּהֵא שָׁם חֲמֵשֶׁת רְבָעִים קֶמַח וְעוֹד, כְּדֵי שֶׁיְּהֵא בָּהֶן כַּשִּׁעוּר. שֶׁאֵין מַפְרִישִׁים חַלָּה מִן הַקֶּמַח. אֵיזוֹ הִיא גְּמַר מְלַאכְתָּהּ? קְרִימָתָהּ בַּתַּנּוּר, דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא. רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי אוֹמֵר: מִשֶּׁתִּגָּלְגֵּל בַּחִטִּים וְתִטַּמְטֵם בַּשְּׂעוֹרִים. {{הע-שמאל|גם ר' יוחנן בן נורי מודה לר' עקיבא שבדיעבד, אם לא הפריש חלה מהבצק – יפריש אותה מהלחם האפוי.}} הֲרֵי שֶׁלֹּא הִפְרִישׁ חַלָּה מִן הָעִסָּה, שׁוֹמֵעַ אֲנִי שֶׁלֹּא יַפְרִישׁ חַלָּה מִן הַלֶּחֶם? תַּלְמוּד לוֹמַר "וְהָיָה בַּאֲכָלְכֶם '''מִלֶּחֶם''' הָאָרֶץ" מִכָּל מָקוֹם. יַפְרִישׁ מִן הָעִסָּה אַחַת וּמִן הַלֶּחֶם אַחַת, וְיַפְרִישׁ שְׁתֵּי חַלּוֹת? תַּלְמוּד לוֹמַר "כִּתְרוּמַת גֹּרֶן כֵּן תָּרִימוּ אֹתָהּ": מַה תְּרוּמַת גֹּרֶן, אַחַת – אַף תְּרוּמַת חַלָּה, אַחַת; מַה תְּרוּמַת גֹּרֶן, {{ב|עוֹלָה בְּאֶחָד מֵאָה|אם התערבה בחולין שכמותם יותר מפי מאה ממנה}} – אַף חַלָּה, כַּיּוֹצֵא בָּהּ. {{הע-שמאל|ר' יאשיה מדמה את החלה לתרומה גדולה, וראו גם [[ביאור:משנה חלה פרק א#משנה ט|חלה א ט.]] ר' יונתן מנסה להשוות את החלה לתרומת מעשר, ששיעורה מפורש – מעשר מן המעשר, ודורש להפריש עשירית מן הבצק; אבל ר' יאשיה סותר את דבריו בעזרת הפסוק "כתרומת גורן" – כלומר כתרומה גדולה.}} וּמַה תְּרוּמַת גֹּרֶן, אִם נָפְלָה {{ב|לְתוֹךְ מֵאָה|פי מאה או פחות מזה}} – מְדַמַּעַת וְחַיֶּבֶת בַּחֹמֶשׁ – אַף תְּרוּמַת חַלָּה, כַּיּוֹצֵא בָּהּ – דִּבְרֵי רַבִּי יֹאשִׁיָּה. נָם לוֹ רַבִּי יוֹנָתָן: אַתָּה מַקִּישׁוֹ לִתְרוּמַת גֹּרֶן, סְתוּמָה; אֲנִי אַקִּישֶׁנּוּ לִתְרוּמַת מַעֲשֵׂר, הַמְּפֹרֶשֶׁת! אָמַר לוֹ: וְתִנָּטֵל אֶחָד מֵעֲשָׂרָה? אָמַר לוֹ: תִּנָּטֵל! אָמַר לוֹ: הֲרֵי הוּא אוֹמֵר "כִּתְרוּמַת גֹּרֶן כֵּן תָּרִימוּ אֹתָהּ", לִתְרוּמַת גֹּרֶן הִקַּשְׁתִּיהָ, וְלֹא הִקַּשְׁתִּיהָ לִתְרוּמַת מַעֲשֵׂר! {{הע-שמאל|פסוק כ היה עלול להתפרש שאת הבצק הראשון שיכינו בא"י יתנו כחלה וכל שאר העיסות לא יהיו חייבות בחלה. הצמצום "'''מ'''ראשית עריסותיכם" מלמד שמכל עיסה יש להפריש חלק לחלה.}} '''"מֵרֵאשִׁית עֲרִסֹתֵכֶם"''' ([[במדבר טו כא]]) לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר "רֵאשִׁית עֲרִסֹתֵכֶם" שׁוֹמֵעַ אֲנִי אֶת הָרִאשׁוֹנָה שֶׁבָּעִסּוֹת? תַּלְמוּד לוֹמַר: "מֵרֵאשִׁית עֲרִסֹתֵכֶם"; מִקְצָתָהּ, וְלֹא כֻּלָּהּ. {{הע-שמאל|מתנות עניים חייבות בחלה, למרות שהן פטורות מהמעשר; וראו [[ביאור:משנה חלה פרק א#משנה ג|חלה א ג.]]}} '''"מֵרֵאשִׁית עֲרִסֹתֵכֶם"''' – לְהָבִיא לֶקֶט שִׁכְחָה וּפֵאָה, שֶׁחַיָּבִים בַּחַלָּה. שֶׁהָיָה בַּדִּין: וּמַה שְּׁאָר הַפֵּרוֹת, שֶׁחַיָּבִים בַּמַּעֲשֵׂר – פְּטוּרִים מִן הַחַלָּה. לֶקֶט שִׁכְחָה וּפֵאָה, שֶׁפְּטוּרִים מִן הַמַּעֲשֵׂר – אֵינוֹ דִּין שֶׁיְּהוּ פְּטוּרִים מִן הַחַלָּה? תַּלְמוּד לוֹמַר: "מֵרֵאשִׁית עֲרִסֹתֵכֶם"; לְהָבִיא לֶקֶט שִׁכְחָה וּפֵאָה, שֶׁחַיָּבִים בַּחַלָּה. {{הע-שמאל|הצד השני של אותו הק"ו: למרות שמתנות עניים חייבות בחלה – דווקא המתנות מחמשת המינים חייבות בה ולא שאר הפירות, ראו גם לעיל בדרשה על פס' יט.}} '''"מֵרֵאשִׁית עֲרִסֹתֵכֶם"''', לְהוֹצִיא שְׁאָר פֵּרוֹת, שֶׁפְּטוּרִים מִן הַחַלָּה. שֶׁהָיָה בַּדִּין: וּמַה לֶקֶט שִׁכְחָה וּפֵאָה, שֶׁפְּטוּרִים מִן הַמַּעֲשֵׂר – חַיָּבִים בַּחַלָּה. שְׁאָר פֵּרוֹת, שֶׁחַיָּבִים בַּמַּעֲשֵׂר – אֵינוֹ דִּין שֶׁיְּהוּ חַיָּבִים בַּחַלָּה? תַּלְמוּד לוֹמַר "לֶחֶם". נֶאֱמַר כָּאן "לֶחֶם" וְנֶאֱמַר לְהַלָּן "לֶחֶם"; מַה לֶּחֶם הָאָמוּר לְהַלָּן – מֵחֲמֵשֶׁת הַמִּינִים, אַף לֶחֶם הָאָמוּר כָּאן מֵחֲמֵשֶׁת הַמִּינִים. {{הע-שמאל|קדשים פטורים מהחלה, וראו [[ביאור:תוספתא/חלה/א#ג|תוספתא חלה א ג-ד.]] עיסת מע"ש בירושלים אמנם מקודשת, אבל כיוון שהיא נאכלת לבעלים היא חייבת בחלה.}} '''"מֵרֵאשִׁית עֲרִסֹתֵכֶם"''', שׁוֹמֵעַ אֲנִי אַף עִסַּת תְּרוּמָה וְעִסַּת מַעֲשֵׂר שֵׁנִי בַּמַּשְׁמָע? תַּלְמוּד לוֹמַר: "חַלָּה תָּרִימוּ תְרוּמָה"; אֶת שֶׁהַמּוּרָם קֹדֶשׁ וְהַשְּׁאָר חֻלִּין. וְלֹא שֶׁזֶּה וָזֶה קֹדֶשׁ! אֲבָל אָמְרוּ: עִסַּת מַעֲשֵׂר שֵׁנִי בִּירוּשָׁלַיִם חַיֶּבֶת בַּחַלָּה. {{הע-שמאל|שיעורי החלה – ראו [[ביאור:משנה חלה פרק ב#משנה ז|חלה ב ז.]] ר' יהודה רואה את ההבדלים בין הנחתום לבעל הבית כהבדל מגדרי: הוא טוען שנשים מקמצות יותר מגברים, ולכן החמירו בשיעור החלה של האשה והקילו בשיעור החלה של הנחתום – הגבר, אבל מעיקר הדין מספיק לכולם לתת חלה של 1/48; אבל חכמים טוענים שהשיעור תלוי בגודל העיסה, וראיה לדבריהם מהמשנה שם, שהאשה שאופה כמות גדולה למכור בשוק – דינה כדין הנחתום, והגבר האופה לעצמו או לבנו – דינו כדין האופה לעצמו; והשוו [[ביאור:תוספתא/חלה/א#ו|תוספתא חלה א ו.]] רשב"י מכשיר בדיעבד גם חלה של 1/60.}} '''"תִּתְּנוּ לַה' תְּרוּמָה"''' לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר "חַלָּה תָּרִימוּ תְרוּמָה", אֲבָל לֹא שָׁמַעְנוּ שִׁעוּר חַלָּה! תַּלְמוּד לוֹמַר: "תִּתְּנוּ לַה' תְּרוּמָה", עַד שֶׁיְּהֵא בָּהּ כְּדֵי מַתָּנָה לַכֹּהֵן. מִיכָּן אַתָּה אוֹמֵר: שִׁעוּר חַלָּה שֶׁל בַּעַל הַבַּיִת – אֶחָד מֵעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה, וְשֶׁל נַחְתּוֹם – אֶחָד מֵאַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנָה. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה: מִפְּנֵי מָה אָמְרוּ חַלָּה שֶׁל בַּעַל הַבַּיִת אֶחָד מִכ"ד וְשֶׁל נַחְתּוֹם אֶחָד מֵאַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנָה? לְפִי שֶׁהָאִישׁ – עֵינוֹ יָפָה, וְהָאִשָּׁה – עֵינָהּ רָעָה, וּכְשֶׁתִּפְחֹת – לֹא תִּפְחֹת מֵאַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנָה. לְכָךְ נֶאֱמַר "תִּתְּנוּ לַה' תְּרוּמָה", עַד שֶׁיְּהֵא בָּזֶה כְּדֵי מַתָּנָה לַכֹּהֵן וּבָזֶה כְּדֵי מַתָּנָה לַכֹּהֵן. מִיכָּן אָמְרוּ: בַּעַל הַבַּיִת שֶׁעוֹשֶׂה מִשְׁתֶּה לִבְנוֹ – אֶחָד מֵעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה; וְהָאִשָּׁה שֶׁהִיא עוֹשָׂה וּמוֹכֶרֶת בַּשּׁוּק – אֶחָד מֵאַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנָה. נִטְמְאָת עִסָּתָהּ, שׁוֹגֶגֶת אוֹ אֲנוּסָה – אֶחָד מֵאַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנָה. נִטְמְאָת מְזִידָה – נוֹטֶלֶת אֶחָד מֵעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִהְיֶה חוֹטֵא נִשְׂכָּר. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי אוֹמֵר: אֲפִלּוּ לֹא עָלָה בְּיָדוֹ אֶלָּא אֶחָד מִשִּׁשִּׁים – יָצָא, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יִתְכַּוֵּן. {{הע-שמאל|יבולי ספיחי השביעית חייבים בחלה, למרות שהם פטורים מהמעשרות אפילו לבעל הבית; וראו [[ביאור:משנה שביעית פרק ט#משנה ט|שביעית ט ט.]]}} '''"לְדֹרֹתֵיכֶם"''' – לְהָבִיא אֶת עִסַּת שְׁבִיעִית, שֶׁהִיא חַיֶּבֶת בַּחַלָּה. שֶׁהָיָה בַּדִּין: מַה שְּׁאָר פֵּרוֹת, שֶׁחַיָּבִים בַּמַּעֲשֵׂר – פְּטוּרִים מִן הַחַלָּה. עִסַּת שְׁבִיעִית, שֶׁפְּטוּרָה מִן הַמַּעֲשֵׂר – אֵינוֹ דִּין שֶׁתְּהֵא פְּטוּרָה מִן הַחַלָּה? וַהֲרֵי לֶקֶט שִׁכְחָה וּפֵאָה יוֹכִיחוּ, שֶׁפְּטוּרִים מִן הַמַּעֲשֵׂר וְחַיָּבִים בַּחַלָּה! וְהֵן יוֹכִיחוּ לְעִסַּת שְׁבִיעִית, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁפְּטוּרָה מִן הַמַּעֲשֵׂר – שֶׁתִּהְיֶה חַיֶּבֶת בַּחַלָּה! לֹא: אִם אָמַרְתָּ בְּלֶקֶט שִׁכְחָה וּפֵאָה, שֶׁמִּינָם חַיָּבִים בַּמַּעַשְׂרוֹת – לְפִיכָךְ חַיָּבִים בַּחַלָּה. תֹּאמַר בְּעִסַּת שְׁבִיעִית, שֶׁמִּינָהּ פָּטוּר מִן הַמַּעַשְׂרוֹת – לְפִיכָךְ תְּהֵא פְּטוּרָה מִן הַחַלָּה! תַּלְמוּד לוֹמַר: "לְדֹרֹתֵיכֶם", לְהָבִיא אֶת עִסַּת שְׁבִיעִית, שֶׁתְּהֵא חַיֶּבֶת בַּחַלָּה. מִיכָּן אָמְרוּ: הָאוֹכֵל מֵעִסַּת שְׁבִיעִית עַד שֶׁלֹּא הוּרְמָה חַלָּתָהּ – חַיָּב מִיתָה! }} ===פיסקה קיא=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| '''על במדבר טו כב-כו''' {{הע-שמאל|לכאורה יש סתירות בין פרשתנו לבין [[ויקרא ד]], שם מופיע פר לחטאת כקרבן הציבור. הדרשה טוענת שכאן מדובר בעבירה מסוימת אחת – ע"ז, ועליה מביאים פר לעולה והיחיד מביא עז לחטאת; וראו [[ביאור:תוספתא/הוריות/א#י|תוספתא הוריות א י.]]}} '''"וְכִי תִשְׁגּוּ וְלֹא תַעֲשׂוּ"''' ([[במדבר טו כב]]), עֲבוֹדָה זָרָה הָיְתָה בִּכְלַל כָּל הַמִּצְו‍ֹת, שֶׁהַצִּבּוּר מֵבִיא עָלֶיהָ פָּר. וַהֲרֵי הַכָּתוּב מוֹצִיאָהּ מִכְלָלָהּ – לְהַחְמִיר עָלֶיהָ וְלִדּוֹן {{ב|בַּקְּבוּעָה,|עז, חטאת ליחיד בע"ז – ולא שעיר}} שֶׁיְּהֵא צִבּוּר מֵבִיא עָלֶיהָ פַּר וְשָׂעִיר: פַּר לְעוֹלָה וְשָׂעִיר לְחַטָּאת; לְכָךְ נֶאֶמְרָה פָּרָשָׁה זוֹ! {{הע-שמאל|שתי דרשות המיועדות לטעון שכאן מדובר דווקא בע"ז; יתכן שהן רומזות לנוצרים שהפרו את הברית וגילו פנים בתורה ופרקו מעליהם את עול ההלכה: הראשונה דורשת את 'כל המצוות' – 'דברי הברית' – 'לעבור בריתו', שנאמר על עובד ע"ז; ורבי דורש גזירה שווה "כל" ישירות מכאן לע"ז; וראו גם [[ביאור:מכילתא_מנוקדת_ומעוצבת/מסכתא_דפסחא_בא#פָּרָשָׁה_ה|מכילתא פסחא ה,]] שם מאשימים את ישראל בע"ז במצרים.}} '''"וְכִי תִּשְׁגּוּ וְלֹא תַעֲשׂוּ"''', בַּעֲבוֹדָה זָרָה הַכָּתוּב מְדַבֵּר. אַתָּה אוֹמֵר בַּעֲבוֹדָה זָרָה הַכָּתוּב מְדַבֵּר, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא בְּאַחַת מִכָּל מִצְו‍ֹת הָאֲמוּרוֹת בַּתּוֹרָה? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"וְהָיָה אִם מֵעֵינֵי הָעֵדָה נֶעֶשְׂתָה לִשְׁגָגָה"''' ([[במדבר טו כד]]). יִחֵד הַכָּתוּב מִצְוָה זוֹ אֲמוּרָה בִּפְנֵי עַצְמָהּ. וְאֵיזוֹ זוֹ? זוֹ עֲבוֹדָה זָרָה! אַתָּה אוֹמֵר זוֹ עֲבוֹדָה זָרָה, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא אַחַת מִכָּל מִצְו‍ֹת הָאֲמוּרוֹת בַּתּוֹרָה? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"וְכִי תִשְׁגּוּ וְלֹא תַעֲשׂוּ אֶת כָּל הַמִּצְו‍ֹת"'''; בָּאוּ כָּל הַמִּצְו‍ֹת לְלַמֵּד עַל מִצְוָה אַחַת. מָה הָעוֹבֵר עַל כָּל הַמִּצְו‍ֹת פּוֹרֵק עֹל, וּמֵפֵר בְּרִית, {{ב|וּמְגַלֶּה פָּנִים|מתחצף}} בַּתּוֹרָה, אַף הָעוֹבֵר עַל מִצְוָה אַחַת פּוֹרֵק עֹל וּמֵפֵר בְּרִית וּמְגַלֶּה פָּנִים בַּתּוֹרָה. וְאֵיזוֹ? זוֹ עֲבוֹדָה זָרָה; שֶׁנֶּאֱמַר "לַעֲבֹר בְּרִיתוֹ" ([[דברים יז ב]]). וְאֵין בְּרִית אֶלָּא תּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר "אֵלֶּה דִּבְרֵי הַבְּרִית" ([[דברים כח סט]]). רַבִּי אוֹמֵר: נֶאֱמַר כָּאן "כֹּל" וְנֶאֱמַר לְהַלָּן "כֹּל" ([[שמות כ ד]]). מַה כֹּל הָאָמוּר לְהַלָּן – בַּעֲבוֹדָה זָרָה הַכָּתוּב מְדַבֵּר, אַף כֹּל הָאָמוּר כָּאן – בַּעֲבוֹדָה זָרָה הַכָּתוּב מְדַבֵּר! {{הע-שמאל|רשימת '''כל''' המצוות שציווה הקב"ה בהיסטוריה המקראית בדורות השונים, לאדם, לאבות, למשה וכן עשר הדברות – נדרשת '''כאילו''' העובד ע"ז כפר בכולן; עבירה אחת שקולה כנגד התורה כולה, שנאמרה כולה בבת אחת (ראו [[ביאור:ספרי במדבר/נשא/ו#פיסקה מב|לעיל פיסקה מב]]). בסוף הדרשה מופיעה הדרשה החיובית: הכופר בע"ז כאילו מודה בכל התורה כולה, וראו [[מגילה יג א]]. הדרשה מכוונת ליהודים הכופרים בע"ז ואינם מקפידים על כל המצוות האחרות (עמי הארץ, ובדומה לרוב הציבור ה"חילוני" בימינו) – וליהודים העובדים את הקב"ה בשיתוף עם אלים נוספים. וראו גם [[ביאור:תוספתא/בכורות/ג#יב|תוספתא בכורות ג יב]] "חשוד על ע"ז חשוד על כל מצות שבתורה" [[ביאור:ספרי דברים/ראה/יא#פיסקה נד|וספרי דברים סוף נד.]]}} '''"אֲשֶׁר דִּבֶּר ה' אֶל מֹשֶׁה"''', מִנַּיִן אַתָּה אוֹמֵר שֶׁכָּל הַמּוֹדֶה בַּעֲבוֹדָה זָרָה כּוֹפֵר בַּעֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"אֲשֶׁר דִּבֶּר ה' אֶל מֹשֶׁה"''', וּלְהַלָּן הוּא אוֹמֵר "וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים אֵת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה לֵאמֹר" ([[שמות כ א]]). "אַחַת דִּבֶּר אֱלֹהִים" וְגוֹ' ([[תהלים סב יב]]), "הֲלוֹא כֹה דְבָרִי כָּאֵשׁ נְאֻם ה'" ([[ירמיה כג כט]]). מִנַּיִן אַף בְּמַה שֶׁנִּצְטַוָּה מֹשֶׁה? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"אֵת כָּל אֲשֶׁר צִוָּה ה' אֲלֵיכֶם בְּיַד מֹשֶׁה"''' ([[במדבר טו כג]]). מִנַּיִן אַף בְּמַה שֶׁנִּצְטַוּוּ נְבִיאִים? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"מִן הַיּוֹם אֲשֶׁר צִוָּה ה'"'''. וּמִנַּיִן אַף בְּמַה שֶׁנִּצְטַוּוּ אָבוֹת? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"וְהָלְאָה לְדֹרֹתֵיכֶם"'''. וּמֵהֵיכָן הִתְחִיל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְצַוּוֹת אֶת הָאָבוֹת? שֶׁנֶּאֱמַר "וַיְצַו ה' אֱלֹהִים עַל הָאָדָם" ([[בראשית ב טז]]). מַגִּיד הַכָּתוּב שֶׁכָּל הַמּוֹדֶה בַּעֲבוֹדָה זָרָה – כּוֹפֵר בַּעֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת, וּבְמַה שֶּׁנִּצְטַוָּה מֹשֶׁה, וּבְמַה שֶּׁנִּצְטַוּוּ הַנְּבִיאִים, וּבְמַה שֶּׁנִּצְטַוּוּ אָבוֹת. וְכָל הַכּוֹפֵר בַּעֲבוֹדָה זָרָה – מוֹדֶה בְּכָל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ. {{הע-שמאל|ראו בתחילת הפיסקה.}} '''"וְהָיָה אִם מֵעֵינֵי הָעֵדָה נֶעֶשְׂתָה לִשְׁגָגָה"''' ([[במדבר טו כד]]), יִחֵד הַכָּתוּב מִצְוָה זוֹ אֲמוּרָה בִּפְנֵי עַצְמָהּ. וְאֵיזוֹ זוֹ? זוֹ עֲבוֹדָה זָרָה! '''"וְעָשׂוּ כָל הָעֵדָה פַּר בֶּן בָּקָר אֶחָד לְעֹלָה"''', לָמָּה נֶאֱמַר? {{הע-שמאל|בעבירה אחרת של הציבור מביאים פר לחטאת ואילו כאן -פר לעולה ושעיר לחטאת, וביום הכיפורים מביאים שני שעירים לחטאת ואיל לעולה. הדרשה עוסקת בהבדלים בין שלושת הקרבנות הללו, ומדגישה שכאן מביאים רק פר אחד לעולה ורק שעיר אחד לחטאת. דורש "אחד".}} שֶׁהָיָה בַּדִּין: וּמָה אִם בְּמָקוֹם שֶׁאֵין הַצִּבּוּר מֵבִיא פָּר לְעוֹלָה – מֵבִיא פָּר לְחַטָּאת. כָּאן, שֶׁהַצִּבּוּר מֵבִיא פָּר לְעוֹלָה, אֵינוֹ דִּין שֶׁיָּבִיא פָּר לְחַטָּאת? תַּלְמוּד לוֹמַר: "וְעָשׂוּ כָל הָעֵדָה פַּר... '''אֶחָד''' לְעֹלָה וּמִנְחָתוֹ וְנִסְכּוֹ". אוֹ אַף לְחַטָּאת? תַּלְמוּד לוֹמַר "כַּמִּשְׁפָּט", כַּסֵּדֶר הָאָמוּר! '''"וּשְׂעִיר עִזִּים אֶחָד לְחַטָּאת"''' לָמָּה נֶאֱמַר? שֶׁהָיָה בַּדִּין: וּמָה אִם בְּמָקוֹם שֶׁאֵין הַצִּבּוּר מֵבִיא פָּר לְעוֹלָה, מֵבִיא שְׁנֵי שְׂעִירִים לְחַטָּאת. כָּאן, שֶׁהַצִּבּוּר מֵבִיא פָּר לְעוֹלָה, אֵינוֹ דִּין שֶׁיָּבִיא שְׁנֵי שְׂעִירִים לְחַטָּאת? תַּלְמוּד לוֹמַר: "וּשְׂעִיר עִזִּים '''אֶחָד''' לְחַטָּאת"! '''"וְכִפֶּר הַכֹּהֵן עַל כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל"''' ([[במדבר טו כה]]), {{הע-שמאל|אם השגגה היא של בית הדין הגדול, יש להקריב קרבן לכל בית דין של כל שבט, ראו [[ביאור:משנה הוריות פרק א#משנה ה|הוריות א ה,]] וכל השבטים חייבים לשלוח קרבנות כדי שכל הציבור יתכפר. ר' אליעזר טוען שאפילו אם היה הציבור מזיד בעבודה זרה הם יכולים להסתמך על ההוראה השגויה של בית הדין ולהתכפר, כאילו היו שוגגים. רבי אינו מרחיק לכת עד כדי כך, ודורש שלפחות חלק מהציבור יהיו שוגגים כדי לאפשר את הכפרה, וראו [[ביאור:משנה הוריות פרק א#משנה ד|הוריות א, ד]] – המשנה מחמירה עוד יותר מרבי ודורשת מכל היחידים המזידים קרבן יחיד.}} מִנַּיִן אַתָּה אוֹמֵר שֶׁאִם עִכֵּב אֶחָד מִן הַשְּׁבָטִים וְלֹא הֵבִיא, שֶׁהוּא מְעַכֵּב אֶת הַכַּפָּרָה. תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"וְכִפֶּר הַכֹּהֵן עַל כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְנִסְלַח לָהֶם"'''. שׁוֹמֵעַ אֲנִי בֵּין שׁוֹגְגִין בֵּין מְזִידִין? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"כִּי שְׁגָגָה הִיא"'''. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: בָּא הַכָּתוּב לַעֲשׂוֹת זְדוֹן הַצִּבּוּר כִּשְׁגָגָה, שֶׁאֲפִלּוּ הֵן מְזִידִין – יְהוּ לְפָנָיו כִּשְׁגָגָה! לְכָךְ נֶאֱמַר '''"כִּי שְׁגָגָה הִיא"'''! רַבִּי אוֹמֵר: מִנַּיִן אַתָּה אוֹמֵר שֶׁאִם הָיוּ מִקְצָת צִבּוּר שׁוֹגְגִים וּמִקְצָתָן מְזִידִים – שֶׁיִּהְיוּ לְפָנָיו כִּשְׁגָגָה? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"כִּי שְׁגָגָה הִיא"'''! '''"וְהֵם הֵבִיאוּ אֶת קָרְבָּנָם אִשֶּׁה לַה'"''', רַבִּי יֹאשִׁיָּה אוֹמֵר: שֵׁבֶט שֶׁעָשָׂה עַל הוֹרָאַת בֵּית דִּינוֹ, וְעָשׂוּ שְׁאָר שְׁבָטִים {{הע-שמאל|ר' יאשיה מחייב את כל השבטים שחטאו בשגגה בגלל הוריית אחד מבתי הדין השבטיים; ר' יונתן חולק עליו, ומחייב 12 פרים רק על הוראת בית הדין הגדול. ר' יהודה מחייב על שגגת בית הדין השבטי רק את השבט בפר יחיד ופוטר את שאר השבטים; במקרה של שגגה בבית הדין הגדול הוא מסכים עם קודמיו; רשב"י מחייב על הוריה בטעות של בי"ד הגדול 13 פרים; וראו [[ביאור:משנה הוריות פרק א#משנה ה|הוריות א ה,]] [[ביאור:תוספתא/הוריות/א#ח|ותוספתא הוריות א ח.]]}} מִנַּיִן שֶׁיְּהוּ מְבִיאִים עַל יָדָיו? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"וְהֵם הֵבִיאוּ אֶת קָרְבָּנָם אִשֶּׁה לַה'"'''. רַבִּי יוֹנָתָן אוֹמֵר: אֵין לִי אֶלָּא אוֹתוֹ שֵׁבֶט שֶׁעָשָׂה עַל הוֹרָאַת בֵּית דִּינוֹ, שֶׁהוּא מֵבִיא. עָשָׂה עַל הוֹרָאַת בֵּית דִּין הַגָּדוֹל, מִנַּיִן שֶׁשְּׁאָר שְׁבָטִים מְבִיאִים עַל יָדָיו? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"וְהֵם הֵבִיאוּ אֶת קָרְבָּנָם אִשֶּׁה לַה'"'''! רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: שֵׁבֶט שֶׁעָשָׂה עַל הוֹרָיַת בֵּית דִּינוֹ – אוֹתוֹ שֵׁבֶט חַיָּב וּשְׁאָר כָּל הַשְּׁבָטִים פְּטוּרִים. עָשָׂה עַל הוֹרָיַת בֵּית דִּין הַגָּדוֹל – אוֹתוֹ שֵׁבֶט מֵבִיא פָּר וּשְׁאָר כָּל הַשְּׁבָטִים מְבִיאִים עַל יָדָיו. וּמָה הֵן מְבִיאִים עַל יָדָיו? שְׁנֵים עָשָׂר פָּרִים! רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי אוֹמֵר: שְׁלֹשָׁה עָשָׂר; שֶׁרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי אוֹמֵר: פַּר אֶחָד לְבֵית דִּין. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בִּשְׁאָר מִצְו‍ֹת; אֲבָל בַּעֲבוֹדָה זָרָה – מִתְחַיֵּב פַּר וּמִתְחַיֵּב שָׂעִיר: פַּר לְעוֹלָה וְשָׂעִיר לְחַטָּאת! לְכָךְ נֶאֶמְרָה פָּרָשָׁה זוֹ! {{הע-שמאל|שני כללים המקובלים על כל התנאים החלוקים לעיל: בי"ד שבטי או בי"ד גדול מתחייב רק אם רוב הציבור (השבט או העם כולו) נשמע להם ועשו כהוראתם; דין פרי ושעירי ע"ז דומה, מבחינת מספר הפרים – לדין פרי החטאת של הוראותם בשאר המצוות.}} רֹב הַשֵּׁבֶט – כְּכָל הַשֵּׁבֶט; רֹב הַצִּבּוּר – כְּכָל הַצִּבּוּר! '''"וְהֵם הֵבִיאוּ אֶת קָרְבָּנָם אִשֶּׁה לַה'"''' – זוֹ עוֹלָה, '''"וְחַטָּאתָם"''' – זוֹ חַטָּאת, '''"עַל שִׁגְגָתָם"''' – זֶה פַּר הֶעְלֵם דָּבָר שֶׁל צִבּוּר! '''"עַל שִׁגְגָתָם"''' – שֶׁיְּהֵא חַטָּאתָן כְּשִׁגְגָתָן: מַה שִּׁגְגָתָן, בְּכָל הַמַּעֲשִׂים – אַף חַטָּאתָם, בְּכָל הַמַּעֲשִׂים! {{הע-שמאל|כל הציבור שחטא בשגגה מתכפר בקרבן של בית הדין, כולל נשים וגרים – אבל לא הכהן הגדול שהורה לעצמו, ואינו תלוי בהוראת בית הדין; וראו [[ביאור:משנה הוריות פרק ב|הוריות ב א-ג.]] הכהן אינו חלק אוטומטי מהציבור בענייני הכפרה, וגם ביום כיפור הוא מתכפר בפר מיוחד ולא עם שאר הציבור. אם הוא שגג בע"ז הוא מביא עז, כמו היחיד. אבל כהן גדול שאינו מורה לעצמו אלא שוגג עם הציבור – פטור מהשעירה, כאמור במשנה שם.}} '''"וְנִסְלַח"''' ([[במדבר טו כו]]) – אֵין לִי אֶלָּא אֲנָשִׁים; נָשִׁים מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"וְנִסְלַח לְכָל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל"'''. '''"וְלַגֵּר הַגָּר בְּתוֹכָם"''', לְפִי שֶׁמַּעֲשֶׂה בְּיִשְׂרָאֵל – צָרִיךְ לְהָבִיא אֶת הַגֵּרִים; שֶׁבְּכָל מָקוֹם שֶׁמַּעֲשֶׂה בְּיִשְׂרָאֵל – צָרִיךְ לְהָבִיא אֶת הַגֵּרִים! '''"כִּי לְכָל הָעָם בִּשְׁגָגָה"''' – לְהוֹצִיא אֶת הַמָּשִׁיחַ. שֶׁהָיָה בַּדִּין: הוֹאִיל וְצִבּוּר מֵבִיא קָרְבָּן עַל כָּל הַמִּצְו‍ֹת וּמֵבִיא קָרְבָּן עַל עֲבוֹדָה זָרָה, וּמָשִׁיחַ מֵבִיא קָרְבָּן עַל כָּל הַמִּצְו‍ֹת וּמֵבִיא קָרְבָּן עַל עֲבוֹדָה זָרָה. אִם לָמַדְתִּי לַצִּבּוּר, כְּשֵׁם שֶׁמֵּבִיא קָרְבָּן עַל כָּל הַמִּצְו‍ֹת – כָּךְ מֵבִיא קָרְבָּן עַל עֲבוֹדָה זָרָה, אַף מָשִׁיחַ, הוֹאִיל וּמֵבִיא קָרְבָּן עַל כָּל הַמִּצְו‍ֹת – יָבִיא קָרְבָּן עַל עֲבוֹדָה זָרָה. וְעוֹד, קַל וָחֹמֶר: וּמָה אִם בְּמָקוֹם שֶׁאֵין הַצִּבּוּר מֵבִיא פָּר – מָשִׁיחַ מֵבִיא פָּר. כָּאן, שֶׁהַצִּבּוּר מֵבִיא פָּר, אֵינוֹ דִּין שֶׁמָּשִׁיחַ מֵבִיא פָּר? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"כִּי לְכָל הָעָם בִּשְׁגָגָה"''' – לְהוֹצִיא אֶת הַמָּשִׁיחַ. }} ===פיסקה קיב=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| '''על במדבר טו כז-לא''' {{הע-שמאל|בעבירת ע"ז נדונים המשיח והנשיא כיחידים ומביאים עז, ורק בית הדין מביא שעיר לחטאת ופר לעולה; קרבן העז מכונה 'קבועה', כי בדרך כלל מביאים אותו.}} '''"וְאִם נֶפֶשׁ אַחַת תֶּחֱטָא בִשְׁגָגָה"''' ([[במדבר טו כז]]), עֲבוֹדָה זָרָה הָיְתָה בִּכְלַל כָּל הַמִּצְו‍ֹת, שֶׁהַיָּחִיד מֵבִיא עֲלֵיהֶם כִּשְׂבָּה אוֹ שְׂעִירָה, נָשִׂיא מֵבִיא שָׂעִיר, מָשִׁיחַ וּבֵית דִּין מְבִיאִים פָּר. הֲרֵי הַכָּתוּב מוֹצִיאָהּ מִכְלָלָהּ, לְהַחְמִיר עָלֶיהָ וְלִידּוֹן בִּקְבוּעָה: שֶׁיְּהוּ יָחִיד וְנָשִׂיא וּמָשִׁיחַ מְבִיאִים עָלֶיהָ עֵז בַּת שְׁנָתָהּ לְחַטָּאת. לְכָךְ נֶאֶמְרָה פָּרָשָׁה זוֹ! {{הע-שמאל|שתי דרשות דומות, הלומדות מקרבן הציבור לקרבן היחיד: הראשונה לומדת מההקשר ומסמיכות הפרשיות, והדרשה השניה, של ר' יצחק, לומדת מעצם השינוי בין קרבנות על שגגת ע"ז מקרבנות שגגה רגילים.}} בַּעֲבוֹדָה זָרָה הַכָּתוּב מְדַבֵּר. אַתָּה אוֹמֵר בַּעֲבוֹדָה זָרָה הַכָּתוּב מְדַבֵּר, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא בְּאַחַת מִכָּל מִצְו‍ֹת הָאֲמוּרוֹת בַּתּוֹרָה? אָמַרְתָּ: בַּמֶּה הָעִנְיָן מְדַבֵּר? בַּעֲבוֹדָה זָרָה! רַבִּי יִצְחָק אוֹמֵר: בַּעֲבוֹדָה זָרָה הַכָּתוּב מְדַבֵּר. אוֹ אֵינוֹ מְדַבֵּר אֶלָּא בְּאַחַת מִכָּל מִצְו‍ֹת הָאֲמוּרוֹת בַּתּוֹרָה? הֲרֵי אַתָּה דָן: צִבּוּר הָיָה בִּכְלָל, וְהוֹצִיאוֹ הַכָּתוּב מִכְּלָלוֹ וְשִׁנָּה אֶת קָרְבְּנוֹתָיו. וְיָחִיד הָיָה בִּכְלָל, וְהוֹצִיאוֹ הַכָּתוּב מִכְּלָלוֹ וְשִׁנָּה אֶת קָרְבְּנוֹתָיו; מַה לְּהַלָּן בַּעֲבוֹדָה זָרָה הַכָּתוּב מְדַבֵּר – אַף כָּאן בַּעֲבוֹדָה זָרָה הַכָּתוּב מְדַבֵּר! {{הע-שמאל|המזיד אינו מתכפר בקרבן, וראו לקמן פס' ל ובדרשה עליו. עז בת שנתה – ראו [[ביאור:משנה פרה פרק א#משנה ד|פרה א ד.]]}} '''"וְאִם נֶפֶשׁ אַחַת תֶּחֱטָא בִשְׁגָגָה"''' – לְהוֹצִיא אֶת הַמְּזִידָה. '''"וְהִקְרִיבָה עֵז בַּת שְׁנָתָהּ לְחַטָּאת"''' – זֶה בָּנָה אָב: כָּל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר "עֵז" צָרִיךְ שֶׁתְּהֵא בַּת שְׁנָתָהּ! {{הע-שמאל|השוגג צריך כפרה, כי הדרשן מניח שיש לו אשמה מסויימת מחטאים קודמים, למרות שחטא בטעות. והשוו [[מכות י ב]].}} '''"בְּחֶטְאָה בִּשְׁגָגָה"''' – לְהוֹצִיא אֶת דִּקְדּוּקֵי עֲבוֹדָה זָרָה. {{הע-שמאל|שתי דרשות מקילות בצורך בכפרה על עבירת ע"ז בשוגג: 'דקדוקי ע"ז' הם עבירות שאין עליהן עונש מוות במזיד, כגון מחבק ומנשק ע"ז, ראו [[ביאור:משנה סנהדרין פרק ז#משנה ו|סנהדרין ז ו.]] דורש 'בחטאה': בע"ז אינו צריך לכפר על הדקדוקים וחייב כפרה רק על חטא גמור, למרות שבשאר האיסורים חייב גם אם רק התחיל בחטא. כמו כן אינו חייב כפרה באשם תלוי על ספק ע"ז בשגגה, אלא רק על הוודאי. (ההקלה האחרונה אינה מופיעה בהלכה התלמודית אלא רק כאן.)}} '''"וְכִפֶּר הַכֹּהֵן עַל הַנֶּפֶשׁ הַשֹּׁגֵג"''' ([[במדבר טו כח]]), חֲטָאִים שֶׁבְּיָדוֹ, הֵם גָּרְמוּ לוֹ שֶׁיָּבֹא לְבֵית הַחַטָּאת! שֶׁהָיָה בַּדִּין: וּמָה אִם מִצְו‍ֹת, קַלּוֹת, הֲרֵי הוּא חַיָּב עַל דִּקְדּוּקֵיהֶם. עֲבוֹדָה זָרָה, חֲמוּרָה, אֵינוֹ דִין שֶׁיְּהֵא חַיָּב עַל דִּקְדּוּקֶיהָ? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"בְּחֶטְאָה בִּשְׁגָגָה"''' – לְהוֹצִיא אֶת דִּקְדּוּקֵי עֲבוֹדָה זָרָה! '''"וְכִפֶּר עָלָיו"''' – לְהוֹצִיא אֶת הַסָּפֵק; שֶׁהָיָה בַּדִּין: וּמָה אִם מִצְו‍ֹת, קַלּוֹת, הֲרֵי הוּא חַיָּב עַל סְפֵקָן. עֲבוֹדָה זָרָה, חֲמוּרָה, אֵינוֹ דִין שֶׁיְּהֵא חַיָּב עַל סְפֵקָהּ? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"וְכִפֶּר עָלָיו"''' – לְהוֹצִיא אֶת הַסָּפֵק! '''"וְנִסְלַח לוֹ"''' – סְלִיחָה גְמוּרָה, כְּכָל הַסְּלִיחוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה. {{הע-שמאל|דרשה משונה, המוציאה את הנשים מהמתכפרים על שגגת ע"ז וסותרת את הדרשה דלעיל פיסקה קיא על "ונסלח".}} '''"הָאֶזְרָח בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל"''' ([[במדבר טו כט]]) לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר "כָּל הָאֶזְרָח בְּיִשְׂרָאֵל יֵשְׁבוּ בַּסֻּכֹּת" ([[ויקרא כג מב]]) שׁוֹמֵעַ אֲנִי: אַף הַנָּשִׁים בַּמַּשְׁמָע? תַּלְמוּד לוֹמַר: "כָּל הָאֶזְרָח בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל"; זֶה בָּנָה אָב, בְּכָל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר "אֶזְרָח" – בִּזְכָרִים הַכָּתוּב מְדַבֵּר. {{הע-שמאל|דורש 'בבני ישראל', שאין כפרה לגוי.}} דָּבָר אַחֵר: '''"הָאֶזְרָח בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל"''' לָמָּה נֶאֱמַר? – שֶׁהָיָה בַּדִּין: יִשְׂרָאֵל נִצְטַוּוּ עַל עֲבוֹדָה זָרָה – וְהַגּוֹיִים נִצְטַוּוּ עַל עֲבוֹדָה זָרָה. אִם לָמַדְתִּי לְיִשְׂרָאֵל, שֶׁמְּבִיאִין עַל שִׁגְגַת עֲבוֹדָה זָרָה – אַף הַגּוֹיִים מְבִיאִים עַל שִׁגְגַת עֲבוֹדָה זָרָה? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"הָאֶזְרָח בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל"''': יִשְׂרָאֵל מְבִיאִין עַל שִׁגְגַת עֲבוֹדָה זָרָה, וְאֵין הַגּוֹיִים מְבִיאִים עַל שִׁגְגַת עֲבוֹדָה זָרָה! {{הע-שמאל|שכל היחידים שווים בקרבנם – עז.}} '''"תּוֹרָה אַחַת יִהְיֶה לָכֶם"''' – לַיָּחִיד וְלַנָּשִׂיא וְלַמָּשִׁיחַ. שֶׁהָיָה בַּדִּין: הוֹאִיל וְצִבּוּר {{ב|מֵבִיא קָרְבָּן עַל כָּל הַמִּצְו‍ֹת,|פר}} {{ב|וּמֵבִיא קָרְבָּן עַל עֲבוֹדָה זָרָה,|פר ושעיר}}, וּמָשִׁיחַ {{ב|מֵבִיא קָרְבָּן עַל כָּל הַמִּצְו‍ֹת,|פר}} וּמֵבִיא קָרְבָּן עַל עֲבוֹדָה זָרָה. אִם לָמַדְתִּי לַצִּבּוּר, שֶׁכְּשֵׁם שֶׁמֵּבִיא קָרְבָּן עַל כָּל הַמִּצְו‍ֹת – כָּךְ מֵבִיא קָרְבָּן עַל עֲבוֹדָה זָרָה. [אַף מָשִׁיחַ, הוֹאִיל וּמֵבִיא קָרְבָּן עַל כָּל הַמִּצְווֹת יָבִיא קָרְבָּן עַל עֲבוֹדָה זָרָה!] וְעוֹד קַל וָחֹמֶר: וּמָה אִם בְּמָקוֹם שֶׁאֵין הַצִּבּוּר מֵבִיא פָּר – מָשִׁיחַ מֵבִיא פָּר. כָּאן, שֶׁהַצִּבּוּר מֵבִיא פָּר, אֵינוֹ דִין שֶׁיְּהֵא הַמָּשִׁיחַ מֵבִיא פָּר? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"תּוֹרָה אַחַת יִהְיֶה לָכֶם"''' לַיָּחִיד וְלַנָּשִׂיא וְלַמָּשִׁיחַ! {{הע-שמאל|ר' יהודה לומד מכאן לכל החטאות בתורה, שהן מובאות דווקא בעבירות שהעושה אותן בזדון חייב כרת.}} '''"לָעֹשֶׂה בִשְׁגָגָה"''', רַבִּי יְהוּדָה בֶּן בְּתֵירָה אוֹמֵר: הֲרֵי כָּל הָעוֹשֶׂה מַעֲשֶׂה בִּשְׁגָגָה – כַּעֲבוֹדָה זָרָה. מָה עֲבוֹדָה זָרָה מְיֻחֶדֶת, מַעֲשֶׂה שֶׁחַיָּבִים עַל זְדוֹנָהּ כָּרֵת וְעַל שִׁגְגָתָהּ חַטָּאת. אַף כָּל הָעוֹשֶׂה מַעֲשֶׂה בִּשְׁגָגָה – מַעֲשֶׂה שֶׁחַיָּבִים עַל זְדוֹנָהּ כָּרֵת וְעַל שִׁגְגָתָהּ חַטָּאת. {{הע-שמאל|משחק מילים: מגדף – הגדה של דופי. מנשה העביר ביקורת על התורה כאילו היא ספר חול, ומצא בה סיפורים מיותרים לפי דעתו, כגון סיפור הדודאים והפירוט של תולדות עשו; וראו [[בראשית רבה עב א]]-ה, וכן [[בראשית רבה פב יד]], שחז"ל חיפשו ומצאו טעמים בשני המקומות הללו.}} '''"וְהַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה בְּיָד רָמָה"''' ([[במדבר טו ל]]) – זֶה הַמְּגַלֶּה פָּנִים בַּתּוֹרָה, כִּמְנַשֶּׁה בֶן חִזְקִיָּה. '''"אֶת ה' הוּא '''מְגַדֵּף'''"''' – שֶׁהָיָה יוֹשֵׁב וְדוֹרֵשׁ '''בְּהַגָּדָה שֶׁל דֹּפִי''' לִפְנֵי הַמָּקוֹם. אָמַר: לֹא הָיָה לוֹ לִכְתּוֹב בַּתּוֹרָה אֶלָּא "וַיֵּלֶךְ רְאוּבֵן בִּימֵי קְצִיר חִטִּים" ([[בראשית ל יד]])? וְלֹא הָיָה לוֹ לִכְתּוֹב בַּתּוֹרָה אֶלָּא "וַאֲחוֹת לוֹטָן תִּמְנָע" ([[בראשית לו כב]])? עָלָיו מְפֹרָשׁ בַּקַּבָּלָה: "תֵּשֵׁב בְּאָחִיךָ תְדַבֵּר, בְּבֶן אִמְּךָ תִּתֶּן דֹּפִי? אֵלֶּה עָשִׂיתָ וְהֶחֱרַשְׁתִּי, דִּמִּיתָ הֱיוֹת אֶהְיֶה כָמוֹךָ?" ([[תהלים נ כ]]-כא). כִּסְבוּר אַתָּה, שֶׁמָּא כְּדַרְכֵי בָּשָׂר וָדָם דַּרְכֵי הַמָּקוֹם? "אוֹכִיחֲךָ וְאֶעֶרְכָה לְעֵינֶיךָ"! ([[תהלים נ כא]]). {{הע-שמאל|הגישה המחפשת בתורה טעם לפגם – מדומה כאן לתחילת העבירה, הגוררת אחריה עבירות קשות ממנה, כשם שחוט דק עלול לגרור חבל עבה; לכן אין לדאוג רק מפני העבירה הראשונה שביצע אלא מפני הבאות אחריה, וראו [[בראשית רבה כב ו]] [[ביאור:משנה אבות פרק ד#משנה ב|ואבות ד ב.]]}} בָּא יְשַׁעְיָה וּפֵרֵשׁ בַּקַּבָּלָה: "הוֹי מֹשְׁכֵי הֶעָו‍ֹן בְּחַבְלֵי הַשָּׁוְא וְכַעֲבוֹתֹת הָעֲגָלָה חַטָּאָה" ([[ישעיה ה יח]])! תְּחִלָּתוֹ שֶׁל חֵטְא הוּא דּוֹמֶה לְחוּט שֶׁל כּוּכְיָא, אֲבָל סוֹפוֹ הֱיוֹת "כַּעֲבוֹת הָעֲגָלָה חַטָּאָה"! רַבִּי אוֹמֵר: הָעוֹשֶׂה מִצְוָה אַחַת לִשְׁמָהּ – אַל יִשְׂמַח לְאוֹתָהּ מִצְוָה, לְסוֹף שֶׁגּוֹרֶרֶת מִצְו‍ֹת הַרְבֵּה! וְהָעוֹבֵר עֲבֵרָה אַחַת – אַל יִדְאַג לְאוֹתָהּ עֲבֵרָה, לְסוֹף שֶׁגּוֹרֶרֶת עֲבֵרוֹת הַרְבֵּה, שֶׁמִּצְוָה גּוֹרֶרֶת מִצְוָה וַעֲבֵרָה גּוֹרֶרֶת עֲבֵרָה. {{הע-שמאל|דורש מגדף-מגרף, שהמגדף כביכול אינו משאיר לקב"ה מקום בעולם אלא חוטף הכל לעצמו, כאדם שגומר את הקערה ומרוקן אותה לגמרי; והוא חמור מעובד ע"ז שמשאיר גם לקב"ה מקום, כמי שאוכל מחצית מהקערה. לעניין עונש הכרת, המפריד בין החוטא לעם ומציל בדרך זו את העם – ראו [[ביאור:ספרי במדבר/ט#פיסקה ע|לעיל ע.]]}} '''"אֶת ה' הוּא מְגַדֵּף"''', רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה אוֹמֵר: כְּאָדָם שֶׁאוֹמֵר לַחֲבֵרוֹ 'גָּרַפְתָּ אֶת הַקְּעָרָה וְחִסַּרְתָּהּ.' אִיסִי בֶּן עֲקַבְיָא אוֹמֵר: כְּאָדָם שֶׁאוֹמֵר לַחֲבֵרוֹ 'גָּרַפְתָּ אֶת כָּל הַקְּעָרָה כֻּלָּהּ, וְלֹא שִׁיַּרְתָּהּ מִמֶּנָּה כְּלוּם'! '''"וְנִכְרְתָה"''', אֵין הַכְּרֵתָה אֶלָּא הַפְסָקָה. '''"הַנֶּפֶשׁ הַהִיא"''' – מְזִידָה, דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא. '''"מֵעַמֶּיהָ"''' – וְעַמָּהּ שָׁלוֹם. {{הע-שמאל|חז"ל מזהים את העבריין עם קבוצות וזרמים דתיים בימיהם: הצדוקים כפרו בתושב"ע, ולדעת חז"ל ביזו בכך את דבר הקב"ה. הם נמנים כאן עם האפיקורסים הכופרים גם בתורה שבכתב. המגלה פנים נוהג בחוצפה כלפי התורה ומבזה אותה ברבים, והמפר את המילה מיפר בכך את הברית הלאומית עם הקב"ה. הכוונה כאן היא למושכים בערלתם שניסו להסתיר את המילה כדי להשתלב בתרבות ההלניסטית, ולנוצרים הפאוליניים, שזלזלו במצוות וביטלו את המילה ([[האיגרת אל הרומאים פרק ז|האיגרת אל הרומאים ז פס' ו.]]) לדברי ר' אלעזר המודעי ראו [[ביאור:משנה אבות פרק ג#משנה יא|אבות ג יא,]] [[ביאור:תוספתא/סנהדרין/יב#ה|תוספתא סנהדרין יב ה;]] יתכן שהוא מתכוון לנוצרים הראשונים שפגעו בקדשים שבמקדש ובמועדים המקודשים. אמנם היו ביניהם גם מקפידים במצוות אחרות, אבל הקבוצה של הנוצרים כולה כדאית להידחות מן העולם.}} '''"כִּי דְבַר ה' בָּזָה"''' ([[במדבר טו לא]]) – זֶה צְדוֹקִי. '''"וְאֶת מִצְוָתוֹ הֵפֵר"''' – זֶה אֶפִּיקוֹרוֹס. דָּבָר אַחֵר: '''"כִּי דְבַר ה' בָּזָה"''' – זֶה הַמְּגַלֶּה פָּנִים בַּתּוֹרָה. '''"וְאֶת מִצְוָתוֹ הֵפֵר"''' – זֶה הַמֵּפֵר בְּרִית בָּשָׂר. מִיכַּאן אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי: הַמְחַלֵּל אֶת הַקֳּדָשִׁים, וְהַמְבַזֶּה אֶת הַמּוֹעֲדוֹת, וְהַמֵּפֵר בְּרִיתוֹ שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ, אַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ בְּיָדוֹ מִצְו‍ֹת הַרְבֵּה – כְּדַיְי הוּא לִדְחוֹתוֹ מִן הָעוֹלָם. {{הע-שמאל|ביזוי דבר ה' הוא אפילו על הלכה אחת כלשהי או פסוק אחד; והשוו [[הבשורה על פי מתי פרק ה|מתי ה פס' יח-יט:]] מדובר על אדם הכופר בתוקף המחייב של המצווה "הקטנה", ולאו דווקא על מי שאינו מקיים אותה! ר' מאיר ור' נתן מפרשים את הביטוי על ת"ח שאינו לומד ומלמד כראוי.}} אָמַר: כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ אֲנִי מְקַבֵּל עָלַי, חוּץ מִדָּבָר זֶה – זֶהוּ '''"כִּי דְבַר ה' בָּזָה"'''! אָמַר: כָּל הַתּוֹרָה אָמַר מִפִּי הַקֹּדֶשׁ, וְדָבָר זֶה מֹשֶׁה מִפִּי עַצְמוֹ אֲמָרוֹ – זֶהוּ '''"כִּי דְבַר ה' בָּזָה"'''! דָּבָר אַחֵר: '''"כִּי דְבַר ה' בָּזָה"''', רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: זֶה הַלָּמֵד וְאֵינוֹ שׁוֹנֶה לַאֲחֵרִים. רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: זֶה הַיָּכוֹל לִלְמוֹד וְאֵינוֹ לוֹמֵד. {{הע-שמאל|בניגוד לדרשות הקודמות שלפיהן יתכן שגם בעל מצוות רבות יחשב כמבזה את דבר ה', מזהה אותו ר' נהוראי עם מי שמבזה את כל התורה ואינו מכבד אותה כלל, ור' ישמעאל מזהה אותו עם עובד ע"ז.}} רַבִּי נְהוֹרַאי אָמַר: זֶה שֶׁלֹּא הִשְׁגִּיחַ עַל דִּבְרֵי תּוֹרָה כָּל עִקָּר. רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: בַּעֲבוֹדָה זָרָה הַכָּתוּב מְדַבֵּר, שֶׁנֶּאֱמַר '''"כִּי דְבַר ה' בָּזָה"'''. שֶׁבִּזָּה עַל דִּבּוּר הָרִאשׁוֹן שֶׁנֶּאֱמַר לְמֹשֶׁה מִפִּי הַגְּבוּרָה: "אָנֹכִי ה' אֱלֹהֶיךָ... לֹא יִהְיֶה לְךָ אֱלֹהִים אֲחֵרִים עַל פָּנָי" ([[שמות כ ב]]-ג)! {{הע-שמאל|דוגמא נאה להבדלים בדרכי המדרש של ר' עקיבא ושל ר' ישמעאל: השני אינו דורש כל מילה, וקובע 'דברה תורה בלשון בני אדם'. כאן הוא מקשה על ר' עקיבא, הדורש את הכפילות 'הכרת תכרת' לשני העולמות, ומצביע על פסוק שלישי 'ונכרתה הנפש ההיא', והרי אין מי שטוען לשלושה עולמות!}} '''"הִכָּרֵת תִּכָּרֵת הַנֶּפֶשׁ הַהִיא"''', הִכָּרֵת – בָּעוֹלָם הַזֶּה, תִּכָּרֵת – לָעוֹלָם הַבָּא, דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא. אָמַר לוֹ רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר "וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִיא", שׁוֹמֵעַ אֲנִי שָׁלֹשׁ כְּרִיתוֹת בִּשְׁלֹשָׁה עוֹלָמוֹת?... מַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''"הִכָּרֵת תִּכָּרֵת הַנֶּפֶשׁ הַהִיא"'''? דִּבְּרָה תוֹרָה כִּלְשׁוֹן בְּנֵי אָדָם! {{הע-שמאל|העוון דבק בנפש גם לאחר מות בעליה, ואינו ניתן להסרה אלא בתשובה. אם עשה תשובה – נמחל לו, וראו דברי ר' אליעזר [[ביאור:תוספתא/סנהדרין/יב#ה|בתוספתא סנהדרין יב ה,]] שאפילו למנשה, המלך החוטא הגדול, נמחל לאחר שעשה תשובה. וראו [[ביאור:משנה יומא פרק ח#משנה ח|יומא ח ח.]] הפסוק מדברים נדרש: כאשר 'שחת' – לא לו הם בניו, ואינם קשורים לקב"ה, אבל אם לא שיחת וחזרו בתשובה – הרי הם בניו והם לו.}} '''"עֲו‍ֹנָהּ בָּהּ"''', כָּל הַמֵּתִים – בְּמִיתָה מִתְכַּפְּרִים. אֲבָל זוֹ – עֲו‍ֹנָהּ בָּהּ, כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר "וּתְהִי עֲו‍ֹנֹתָם עַל עַצְמוֹתָם" ([[יחזקאל לב כז]]). אוֹ אֲפִלּוּ עָשָׂה תְּשׁוּבָה? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"עֲו‍ֹנָהּ בָּהּ"''', וְלֹא כָּל זְמַן שֶׁעָשָׂה תְּשׁוּבָה. וְכֵן הוּא אוֹמֵר "שִׁחֵת לוֹ לֹא בָּנָיו מוּמָם" ([[דברים לב ה]]): כְּשֶׁמּוּמָם בָּם – אֵינָם בָּנָיו, וּכְשֶׁאֵין מוּמָם בָּם – בָּנָיו הֵם. רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: '''"עֲו‍ֹנָהּ בָּהּ"''' לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר "פֹּקֵד עֲו‍ֹן אָבוֹת עַל בָּנִים" ([[שמות כ ה]]), יָכוֹל, אַף עֲבוֹדָה זָרָה תְּהֵא נִפְקֶדֶת עַל בָּנִים עַל שִׁלֵּשִׁים וְעַל רִבֵּעִים? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"עֲו‍ֹנָהּ בָּהּ"'''. בָּהּ עָו‍ֹן תָּלוּי, וְאֵין נִפְקֶדֶת לֹא עַל בָּנִים וְלֹא עַל שִׁלֵּשִׁים וְלֹא עַל רִבֵּעִים. {{הע-שמאל|הדרשה של ר' ישמעאל על הכרת, המבדיל בין הנפש החוטאת לבין הדורות הבאים, והמייחסת את האשמה ואת העונש דווקא לחוטא עצמו – דומה לדרשה דלעיל פס' ל, של ר' עקיבא!}} רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: סִימָן טוֹב הוּא לָאָדָם, שֶׁנִּפְרָעִים מִמֶּנּוּ לְאַחַר מִיתָתוֹ. מֵת, לֹא נִסְפַּד וְלֹא נִקְבַּר, אֲכָלַתּוּ חַיָּה אוֹ שֶׁיָּרְדוּ עָלָיו גְּשָׁמִים – הֲרֵי זֶה סִימָן טוֹב, שֶׁנִּפְרָעִים מִמֶּנּוּ לְאַחַר מִיתָתוֹ! {{הע-שמאל|ר' נתן טוען, בניגוד לדרשה דלעיל, שלעיתים עשויה הנפש להיענש לאחר המוות ולכפר על החטא, ועוונה לא יהיה בה. הוא מנחם כך את הקרובים של אנשים שגופותיהם נטרפו או התבזו.}} וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵין רְאָיָה לַדָּבָר – זֵכֶר לַדָּבָר, שֶׁנֶּאֱמַר "בָּעֵת הַהִיא נְאֻם ה' יֹצִיאוּ אֶת עַצְמוֹת מַלְכֵי יְהוּדָה וְאֶת עַצְמוֹת שָׂרָיו וּשְׁטָחוּם לַשֶּׁמֶשׁ וְלַיָּרֵחַ" ([[ירמיה ח ב]])! {{הע-שמאל|רשב"א מסיק מהביטוי 'עוונה בה' את הדין העתידי, המוכיח לדעתו את תחיית המתים.}} אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר: מִיכַּאן זִיַּפְתִּי סִפְרֵי כּוּתִיִּים, שֶׁהָיוּ אוֹמְרִים 'אֵין מֵתִים חַיִּים!' אָמַרְתִּי לָהֶם: הֲרֵי הוּא אוֹמֵר 'הִכָּרֵת תִּכָּרֵת הַנֶּפֶשׁ הַהִיא עֲו‍ֹנָהּ בָּהּ', שֶׁאֵין תַּלְמוּד לוֹמַר 'עֲו‍ֹנָהּ בָּהּ'. אֶלָּא שֶׁעֲתִידָה לִיתֵּן אֶת הַחֶשְׁבּוֹן לְיוֹם הַדִּין! }} ===פיסקה קיג=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| '''על במדבר טו לב-לג''' {{הע-שמאל|מיד כשהגיעו למדבר סיני, אחרי השבת ששמרו באילים (ראו [[שמות טז ל]]) – חיללו את השבת השניה.}} '''"וַיִּהְיוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר"''' ([[במדבר טו לב]]), בִּגְנוּת יִשְׂרָאֵל הַכָּתוּב מְדַבֵּר, שֶׁלֹּא שָׁמְרוּ אֶלָּא שַׁבָּת רִאשׁוֹנָה, וּשְׁנִיָּה חִלְּלוּ. {{הע-שמאל|מקושש הוא תיאור המעשה של האיש, ולא שמו.}} '''"וַיִּמְצְאוּ אִישׁ מְקֹשֵׁשׁ עֵצִים"''', תּוֹלֵשׁ מִן הַקַּרְקַע. אַתָּה אוֹמֵר תּוֹלֵשׁ מִן הַקַּרְקַע, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא אִישׁ וּשְׁמוֹ מְקֹשֵׁשׁ? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"וַיַּקְרִיבוּ אֹתוֹ הַמֹּצְאִים אֹתוֹ מְקֹשֵׁשׁ עֵצִים"''' ([[במדבר טו לג]]). הָא מַה תַּלְמוּד לוֹמַר "וַיִּמְצְאוּ אִישׁ מְקֹשֵׁשׁ עֵצִים"? תּוֹלֵשׁ מִן הַקַּרְקַע. {{הע-שמאל|ר' עקיבא מזהה את המקושש עם צלפחד, שבנותיו אמרו שמת במדבר בחטאו. ר' יהודה נוזף בו בטענה שאפילו אם הוא צודק אין לגלות מה שהתורה רצתה להסתיר; והוא טוען שצלפחד היה מהמעפילים – חטא פחות גדול מזה של המקושש.}} וּמִי הָיָה? זֶה צְלָפְחָד, דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא: נֶאֱמַר כָּאן "מִדְבָּר" וְנֶאֱמַר לְהַלָּן "מִדְבָּר" ([[במדבר כז ג]]). מַה מִּדְבָּר הָאָמוּר לְהַלָּן – צְלָפְחָד, אַף מִדְבָּר הָאָמוּר כָּאן – צְלָפְחָד. רַבִּי יְהוּדָה בֶּן בְּתֵירָה אוֹמֵר: עָתִיד לִיתֵּן אֶת הַדִּין כָּל הָאוֹמֵר צְלָפְחָד מְקֹשֵׁשׁ הָיָה. אִם מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם כִּיסָּה עָלָיו, וְאַתָּה מְגַלֶּה עָלָיו? אֶלָּא מֵאַיִן הָיָה? מִן הַמַּעְפִּילִים הָיָה, שֶׁנֶּאֱמַר "וַיַּעְפִּלוּ לַעֲלוֹת אֶל רֹאשׁ הָהָר" ([[במדבר יד מד]]). {{הע-שמאל|השומרים התרו בו והודיעו לו שיומת בסקילה כי עבר על "קוצר" בשבת; דורש "המוצאים" שמצאו שחייב מיתה; וראו [[ביאור:תוספתא/סנהדרין/יא|תוספתא סנהדרין יא א.]] החובה המופיעה שם להודיע למקושש באיזו מיתה יומת סותרת את הפשט, שלפיו לא ידעו כיצד ימיתוהו, אם בכלל.}} '''"וַיִּמְצְאוּ אִישׁ מְקֹשֵׁשׁ עֵצִים"''', מַגִּיד שֶׁמִּינָּה מֹשֶׁה שׁוֹמְרִים, וּמָצְאוּ אוֹתוֹ מְקֹשֵׁשׁ. '''"וַיַּקְרִיבוּ אֹתוֹ הַמֹּצְאִים אֹתוֹ מְקֹשֵׁשׁ עֵצִים"''' ([[במדבר טו לג]]) עוֹד לָמָּה נֶאֱמַר? וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר "וַיִּמְצְאוּ אִישׁ", וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר "וַיַּקְרִיבוּ אֹתוֹ הַמֹּצְאִים אֹתוֹ"? מַגִּיד שֶׁהִתְרוּ בוֹ מֵעֵין מְלַאכְתּוֹ. מִיכָּן לְכָל אֲבוֹת מְלָאכוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה, שֶׁמַּתְרִים בָּהֶם מֵעֵין מְלַאכְתָּן. {{הע-שמאל|התראה בעבודה זרה מתחייבת כי הפסוק 'על פי שנים עדים...' ([[דברים יז ו]]), שנדרש [[ביאור:משנה מכות פרק א#משנה ט|במכות א ט]] על ההתראה – עוסק בעובדי ע"ז, וממנה לומד ר' יצחק שכל חייבי מיתה צריכים התראה.}} רַבִּי יִצְחָק אוֹמֵר: אֵינוֹ צָרִיךְ! מָה עֲבוֹדָה זָרָה חֲמוּרָה, אֵינוֹ חַיָּב עַד שֶׁיַּתְרוּ בוֹ – קַל וָחֹמֶר לְכָל מִצְוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה. וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר "וַיַּקְרִיבוּ אֹתוֹ"? מְלַמֵּד שֶׁהִתְרוּ בוֹ וְאַחַר כָּךְ הֱבִיאוּהוּ אֵצֶל מֹשֶׁה. {{הע-שמאל|ר' יאשיה קורא את הפסוק בסדר הפוך: הביאוהו לפני אהרון ואחר כך לפני משה. ר' אליעזר מפרש בדומה לפשט, שהביאו אותו לפני משה ואהרון שהיו יחדיו (בבית המדרש); וראו גם [[ביאור:ספרי במדבר/ט#פיסקה סח|לעיל פיסקה סח.]]}} '''"אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן וְאֶל כָּל הָעֵדָה"''', אִם מֹשֶׁה לֹא הָיָה יוֹדֵעַ, אַהֲרֹן הֵיאַךְ הָיָה יוֹדֵעַ? אֶלָּא סָרֵס אֶת הַמִּקְרָא וּדְרֹשֵהוּ, דִּבְרֵי רַבִּי יֹאשִׁיָּה. אַבָּא חָנִין אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבִּי אֱלִיעֶזֶר: בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ הָיוּ יוֹשְׁבִין, וּבָאוּ וְעָמְדוּ לִפְנֵיהֶם. }} ===פיסקה קיד=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| '''על במדבר טו לד-לו''' {{הע-שמאל|מדרך ההריגה של המקושש לומדים הלכות הוצאה להורג לדורות. חייבי המיתה נחבשים בזמן המשפט ואינם משוחררים להמלט.}} "וַיַּנִּיחוּ אֹתוֹ בַּמִּשְׁמָר" ([[במדבר טו לד]]), מַגִּיד שֶׁכָּל חַיָּבֵי מִיתוֹת נֶחְבָּשִׁים. {{הע-שמאל|בניגוד לדברי ר' יוסי בר' יהודה [[ביאור:תוספתא/סנהדרין/יא|בתוספתא סנהדרין יא א,]] שההתראה כולל גם את דרך ההמתה הצפויה, כאן משה אינו יודע כיצד יש להמית את המקושש.}} "כִּי לֹא פֹרַשׁ מַה יֵּעָשֶׂה לוֹ", וַהֲלֹא כָּתוּב "מְחַלְּלֶיהָ מוֹת יוּמָת" ([[שמות לא יד]]), וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר "כִּי לֹא פֹרַשׁ"? אֶלָּא לֹא הָיָה יוֹדֵעַ בְּאֵיזוֹ מִיתָה יָמוּת, עַד שֶׁנֶּאֱמַר לוֹ מִפִּי הַקֹּדֶשׁ! "וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה מוֹת יוּמַת הָאִישׁ" ([[במדבר טו לה]]) – לְדוֹרוֹת; "רָגוֹם אֹתוֹ בָאֲבָנִים" – לְשָׁעָה. {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:ספרי דברים/כי תצא/כא#פיסקה רכ|ספרי דברים רכ]] [[ביאור:ספרי דברים/כי תצא/כב#פיסקה רמ|ושם רמ.]] בשלב הראשון רוגמים אותו העדים במעמד כל הקהל: הם מפילים אותו מהגג ואם לא מת עדיין – מניחים עליו אבן גדולה אחת; ורק אם לא מת מהנפילה ומהאבן משתתפים כולם בהמתתו; ראו [[ביאור:משנה סנהדרין פרק ו#משנה ד|סנהדרין ו ד.]]}} "כָּל הָעֵדָה" – בְּמַעֲמַד כָּל הָעֵדָה. אַתָּה אוֹמֵר בְּמַעֲמַד כָּל הָעֵדָה, אוֹ "כָּל הָעֵדָה" כְּשָׁמוּעוֹ? תַּלְמוּד לוֹמַר: "יַד הָעֵדִים תִּהְיֶה בּוֹ בָּרִאשֹׁנָה לַהֲמִיתוֹ" ([[דברים יז ז]])! הָא מַה תַּלְמוּד לוֹמַר "כָּל הָעֵדָה"? בְּמַעֲמַד כָּל הָעֵדָה! {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה סנהדרין פרק ו|סנהדרין ו א,]] על מיקום ההוצאה להורג.}} "'''וַיּוֹצִיאוּ''' אֹתוֹ כָּל הָעֵדָה" ([[במדבר טו לו]]), מְלַמֵּד שֶׁכָּל חַיָּבֵי מִיתוֹת נֶהֱרָגִים חוּץ לְבֵית דִּין. "וַיִּרְגְּמוּ אֹתוֹ בָאֲבָנִים", כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר "בָּאֲבָנִים", וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר "וַיִּרְגְּמוּ אֹתוֹ אָבֶן" ([[ויקרא כד כג]]). כֵּיצַד יִתְקַיְּמוּ שְׁנֵי כְּתוּבִים הַלָּלוּ? – בֵּית הַסְּקִילָה הָיָה גָּבוֹהַּ שְׁתֵּי קוֹמוֹת; אֶחָד מִן הָעֵדִים דּוֹחֲפוֹ עַל מָתְנָיו; נֶהְפַּךְ עַל לִבּוֹ – הוֹפְכוֹ עַל מָתְנָיו. אִם מֵת בָּהּ – יָצָא; וְאִם לָאו – הָעֵד הַשֵּׁנִי נוֹטֵל אֶת הָאֶבֶן וְנוֹתְנָהּ עַל לִבּוֹ. אִם מֵת בָּהּ – יָצָא; וְאִם לָאו – רְגִימָתוֹ בְּכָל יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר "יַד הָעֵדִים תִּהְיֶה בּוֹ בָּרִאשֹׁנָה לַהֲמִיתוֹ וְיַד כָּל הָעָם בָּאַחֲרֹנָה" ([[דברים יז ז]]). נִמְצֵיתָ מְקַיֵּם "רָגוֹם אֹתוֹ בָאֲבָנִים", וְנִמְצֵיתָ מְקַיֵּם "וַיִּרְגְּמוּ אֹתוֹ אָבֶן"! {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה סנהדרין פרק ו#משנה ד|סנהדרין ו ד,]] שר' אליעזר מחייב תליה של כל הנסקלים.}} "כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת מֹשֶׁה", אָמַר לָהֶם: סִקְלוּהוּ – וְסָקָלוּ; תְּלוּהוּ – וְתָלוּ. אֲבָל לֹא שָׁמַעְנוּ שֶׁיִּתְלוּ, עַד שֶׁנֶּאֱמַר "וְכִי יִהְיֶה בְאִישׁ חֵטְא מִשְׁפַּט מָוֶת וְהוּמָת וְתָלִיתָ אֹתוֹ עַל עֵץ" ([[דברים כא כב]]), דִּבְרֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר. {{הע-שמאל|משה לא ידע כיצד יש להמית את המקושש כדי שהמקושש יגרום לדין ההמתה להילמד, וראו בתחילת הפיסקה. לעיקרון "מגלגלים זכות ע"י זכאי" וכו' ראו [[ביאור:תוספתא/יומא/ד#יב|תוספתא יומא ד יב.]]}} אָמַר רַבִּי חִידְקָא, שִׁמְעוֹן הַשִּׁקְמוֹנִי הָיָה לִי חָבֵר מִתַּלְמִידֵי רַבִּי עֲקִיבָא, וְאָמַר: יוֹדֵעַ הָיָה מֹשֶׁה שֶׁמְּקוֹשֵׁשׁ בְּמִיתָה, אֲבָל לֹא הָיָה יוֹדֵעַ בְּאֵיזוֹ מִיתָה יוּמַת. רְאוּיָה הָיְתָה פָּרָשַׁת מְקוֹשֵׁשׁ שֶׁתִּכָּתֵב עַל יְדֵי מֹשֶׁה; אֶלָּא שֶׁנִּתְחַיֵּב מְקוֹשֵׁשׁ שֶׁתִּכָּתֵב עַל יָדָיו! לְכָךְ מְגַלְגְּלִים זְכוּת עַל יְדֵי זַכַּאי וְחוֹבָה עַל יְדֵי חַיָּב! }} ===פיסקה קטו=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| '''על במדבר טו לז-מא''' {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:תוספתא/קידושין/א#ח|תוספתא קידושין א ח,]] שהיו נשים שנהגו להטיל ציצית בבגדיהן, וכן דעת חכמים – בניגוד לרשב"י. לפי התוספתא מסכימים שני הצדדים שנשים פטורות ממצוות עשה שהזמן גרמה, והמחלוקת היא האם ציצית היא כזאת. ר' יהודה מסכים עם רשב"י, ומסביר את הציצית המוטלת בטלית האשה כבגד משותף גם לבעלה.}} '''"וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר: דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם וְעָשׂוּ לָהֶם צִיצִת"''' ([[במדבר טו לז]]-לח), אַף הַנָּשִׁים בַּמַּשְׁמָע. רַבִּי שִׁמְעוֹן פּוֹטֵר אֶת הַנָּשִׁים מִן הַצִּיצִית, מִפְּנֵי שֶׁמִּצְוַת עֲשֵׂה שֶׁהַזְּמַן גְּרָמָהּ, נָשִׁים פְּטוּרוֹת. שֶׁזֶּה הַכְּלָל אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן: כָּל מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁהַזְּמַן גְּרָמָהּ – נוֹהֶגֶת בַּאֲנָשִׁים וְאֵינָהּ נוֹהֶגֶת בְּנָשִׁים; בִּכְשֵׁרִים וְלֹא {{ב|בַּפְּסוּלִים!|בעבדים}}. רַבִּי יְהוּדָה בֶּן בָּבָא אוֹמֵר: בְּיִחוּד בִּטְּלוּ חֲכָמִים אֶת הָרְדִיד שֶׁל אִשָּׁה מִן הַצִּיצִית, וְלֹא חִיְּבוּ בְּטַלִּית – אֶלָּא מִפְּנֵי שֶׁפְּעָמִים שֶׁבַּעֲלָהּ מִתְכַּסֶּה בָּהּ. {{הע-שמאל|שני הבתים הסכימו שאין שיעור לאורך חוטי הציצית, כשם שאין מקסימום לאורך הלולב. ציצית חדשה צריכה להיעשות כדעת בית שמאי, משלושה חוטים לבנים ('גדילים') וחוט תכלת אחד; אבל אם היתה ציצית כשרה והחוטים נקרעו – כל זמן שנשאר גדם לחוט באורך כלשהו היא אינה נפסלת בכך; והשוו לאיזוב שממנו מזים מי חטאת [[ביאור:משנה פרה פרק יא#משנה ט|בפרה יא ט.]]}} '''"וְעָשׂוּ לָהֶם צִיצִת"''' ([[במדבר טו לח]]), אֵין "צִיצִת" אֶלָּא דָּבָר הַיּוֹצֵא, וְדָבָר כָּל שֶׁהוּא. וּכְבָר נִכְנְסוּ זִקְנֵי בֵּית שַׁמַּאי וְזִקְנֵי בֵּית הִלֵּל לַעֲלִיַּת יוֹנָתָן בֶּן בְּתֵירָה, וְאָמְרוּ: צִיצִית אֵין לָהּ שִׁעוּר. כַּיּוֹצֵא בוֹ אָמְרוּ: לוּלָב אֵין לוֹ שִׁעוּר. '''"וְעָשׂוּ לָהֶם צִיצִת"''', שׁוֹמֵעַ אֲנִי יַעֲשֶׂה חוּט אֶחָד בִּפְנֵי עַצְמוֹ? תַּלְמוּד לוֹמַר "גְּדִלִים" ([[דברים כב יב]]). מִכַּמָּה גְּדִילִים אַתָּה עוֹשֶׂה? אֵין פָּחוֹת מִשְּׁלֹשָׁה, דִּבְרֵי בֵּית הִלֵּל. בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: שְׁלֹשָׁה שֶׁל צֶמֶר וּרְבִיעִית שֶׁל תְּכֵלֶת, וַהֲלָכָה כְּבֵית שַׁמַּאי. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בִּתְחִלָּתָהּ; אֲבָל שִׁיְּרֶיהָ וְגַרְדּוּמֶיהָ – כָּל שֶׁהוּא! '''"וְעָשׂוּ לָהֶם צִיצִת"''', שׁוֹמֵעַ אֲנִי יַעֲשֶׂה כֻּלָּהּ צִיצִית? תַּלְמוּד לוֹמַר "גְּדִלִים". שׁוֹמֵעַ אֲנִי יַעֲשֶׂה כֻּלָּהּ גְּדִלִים? תַּלְמוּד לוֹמַר "צִיצִת". {{הע-שמאל|יש בציצית חלק קשור, המכונה 'גדיל' או 'גדילה', ויש חלק המכונה 'ציצית' שהוא חוטים דקים יותר היוצאים מהגדיל. מהפסוק בדברים לומדים גם שאין להטיל ציצית אלא בבגד בן 4 כנפות דווקא. וראו [[ביאור:ספרי דברים/כי תצא/כב#פיסקה רלד|ספרי דברים רלד.]]}} הָא כֵּיצַד? שֶׁתְּהֵא גְּדִילָה יוֹצְאָה מִן הַכָּנָף, וְצִיצִית מִן הַגְּדִילָה! '''"עַל כַּנְפֵי בִגְדֵיהֶם"''', שׁוֹמֵעַ אֲנִי אַף בַּעֲלֵי שָׁלֹשׁ וּבַעֲלֵי חָמֵשׁ וּבַעֲלֵי שֵׁשׁ וּבַעֲלֵי שֶׁבַע וּבַעֲלֵי שְׁמֹנֶה בַּמַּשְׁמָע? תַּלְמוּד לוֹמַר: "עַל אַרְבַּע כַּנְפוֹת כְּסוּתְךָ" ([[דברים כב יב]]); יָצְאוּ בַּעֲלֵי שָׁלֹשׁ וּבַעֲלֵי חָמֵשׁ וּבַעֲלֵי שֵׁשׁ וּבַעֲלֵי שֶׁבַע וּבַעֲלֵי שְׁמֹנֶה מִן הַמַּשְׁמָע. {{הע-שמאל|מצוות ציצית תלויה בבגד ולא באדם הלובש אותו, ולכן כסות הסומא חייבת בציצית ואילו כסות הלילה פטורה ממנה.}} מַשְׁמָע מוֹצִיא אֶת אֵלּוּ וּמֵבִיא כָּרִים וּכְסָתוֹת? תַּלְמוּד לוֹמַר: "אֲשֶׁר תְּכַסֶּה בָּהּ" – פְּרָט לְכָרִים וּכְסָתוֹת. אוֹ "אֲשֶׁר תְּכַסֶּה בָּהּ" שׁוֹמֵעַ אֲנִי אַף כְּסוּת לַיְלָה בַּמַּשְׁמָע? תַּלְמוּד לוֹמַר: "וּרְאִיתֶם אֹתוֹ" ([[במדבר טו לט]]), בַּיּוֹם וְלֹא בַּלַּיְלָה. וְאִם הָיְתָה מְיֻחֶדֶת לְיוֹם וָלַיְלָה – תְּהֵא חַיֶּבֶת בְּצִיצִית! מַשְׁמָע, מוֹצִיא אֶת כְּסוּת לַיְלָה וּמוֹצִיא אֶת כְּסוּת סוּמָא? תַּלְמוּד לוֹמַר: "וְהָיָה לָכֶם לְצִיצִת", מִכָּל מָקוֹם. {{הע-שמאל|חוטי הציצית צריכים להיות טוויים ושזורים, כי נאמר 'פתיל'. הם צריכים להיות מחוברים לגוף הבגד ולא לפתיל הקשור אליו. מקומם אינו ממש בפינת הבגד אלא מרוחק ממנו מעט. בדיעבד גם ציצית הנמצאת בפינת הבגד כשרה לדעת ת"ק, אבל ר' אליעזר בן יעקב פוסל. החיבור של הציצית לבגד אינו באריגה אלא ב'תפירה', כלומר חוטי הציצית נפרדים מהחוטים הארוגים בבגד. מחלוקת האם הציציות מעכבות זו את זו, וראו [[ביאור:משנה מנחות פרק ג#משנה ז|מנחות ג ז.]]}} '''"וְנָתְנוּ עַל צִיצִת הַכָּנָף פְּתִיל תְּכֵלֶת"''' לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר "וְעָשׂוּ לָהֶם צִיצִת", שׁוֹמֵעַ אֲנִי יַעֲשֶׂה צֶמֶר כְּמוֹת שֶׁהוּא? תַּלְמוּד לוֹמַר: "וְנָתְנוּ עַל צִיצִת הַכָּנָף '''פְּתִיל''' תְּכֵלֶת", טָווּי וְשָׁזוּר! אֵין לִי אֶלָּא תְּכֵלֶת טָווּי וְשָׁזוּר, לָבָן מִנַּיִן? הֲרֵי אַתָּה דָּן: הוֹאִיל וְאָמְרָה תוֹרָה תֵּן תְּכֵלֶת וְתֵן לָבָן, מַה תְּכֵלֶת טָווּי וְשָׁזוּר – אַף לָבָן טָווּי וְשָׁזוּר! "וְנָתְנוּ" – עַל מְקוֹם הָאָרִיג, וְלֹא עַל מְקוֹם הַפְּתִיל! נְתָנָהּ עַל מְקוֹם הַפְּתִיל – כְּשֵׁרָה. רַבִּי יְהוּדָה פּוֹסֵל. עַל קֶרֶן – כְּשֵׁרָה. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב פּוֹסֵל, לְפִי שֶׁאָמְרָה תוֹרָה "עַל אַרְבַּע כַּנְפוֹת כְּסוּתְךָ" וְלֹא עַל שְׁמֹנֶה! '''"וְנָתְנוּ עַל צִיצִת הַכָּנָף"''' לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר "וְעָשׂוּ לָהֶם צִיצִת", שׁוֹמֵעַ אֲנִי יֶאֶרְגֶנָּה עִמָּהּ? תַּלְמוּד לוֹמַר: "וְנָתְנוּ". הָא כֵּיצַד? – תּוֹפְרָהּ עִמָּהּ! אַרְבָּעָה צִיצִיּוֹת מְעַכְּבוֹת זוֹ אֶת זוֹ, שֶׁאַרְבַּעְתָּן מִצְוָה אַחַת הֵן; רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: אַרְבַּעְתָּן אַרְבַּע מִצְווֹת הֵם. {{הע-שמאל|דרשות של משחקי מילים על 'תכלת' ועל 'ציצית'. הדרשות קושרות את מצוות ציצית ליציאת מצרים. פסוקי שיר השירים נדרשים על מכת בכורות, והם מרמזים לדילוג של הקב"ה על בתי ישראל בזמן מכת בכורות ואת הגנתו על מי שנשאר מאחורי הכותל ולא יצא מביתו; וראו גם [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/מסכתא דפסחא בא#פרשה ז|מכילתא פסחא ז.]]}} רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר: לָמָּה נִקְרָא שְׁמָהּ '''תְּכֵל'''ת? עַל שֵׁם שֶׁנִּ'''תְכַּל'''וּ הַמִּצְרִיִּים בִּבְכוֹרֵיהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיְהִי בַּחֲצִי הַלַּיְלָה וַה' הִכָּה כָל בְּכוֹר" ([[שמות יב כט]]). דָּבָר אַחֵר: עַל שֵׁם שֶׁ'''כָּל'''וּ הַמִּצְרִיִּים בַּיָּם; דָּבָר אַחֵר: לָמָּה נִקְרָא שְׁמָהּ '''צִיצִ'''ית? עַל שֵׁם שֶׁהֵ'''צִיץ''' הַמָּקוֹם עַל בָּתֵּי אֲבוֹתֵינוּ בְּמִצְרַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר: "קוֹל דּוֹדִי הִנֵּה זֶה בָּא", וְאוֹמֵר: "דּוֹמֶה דוֹדִי לִצְבִי", וְאוֹמֵר: "הִנֵּה זֶה עוֹמֵד אַחַר כָּתְלֵנוּ, מַשְׁגִּיחַ מִן הַחַלֹּנוֹת, מֵ'''צִיץ''' מִן הַחֲרַכִּים" ([[שיר השירים ב ח]]-ט). {{הע-שמאל|דרשות על 'כנף' ועל גילוי שכינה הנגרם בדרך אסוציאטיבית מהתכלת שבציצית: המתבונן בציצית רואה "אותו", את הקב"ה!}} רַבִּי חֲנִינָא בֶּן אַנְטִיגְנוֹס אוֹמֵר: כָּל הַמְקַיֵּם מִצְוַת צִיצִית, מַהוּ אוֹמֵר? "בַּיָּמִים הָהֵמָּה, אֲשֶׁר יַחֲזִיקוּ עֲשָׂרָה אֲנָשִׁים מִכֹּל לְשֹׁנוֹת הַגּוֹיִם, וְהֶחֱזִיקוּ בִּכְנַף אִישׁ יְהוּדִי" ([[זכריה ח כג]]). וְכָל הַמְבַטֵּל מִצְוַת כָּנָף, מַהוּ אוֹמֵר? "לֶאֱחֹז בְּכַנְפוֹת הָאָרֶץ, וְיִנָּעֲרוּ רְשָׁעִים מִמֶּנָּה" ([[איוב לח יג]]). רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: "וּרְאִיתֶם אוֹתָם" לֹא נֶאֱמַר כָּאן, אֶלָּא "וּרְאִיתֶם '''אֹתוֹ'''" ([[במדבר טו לט]]). מַגִּיד הַכָּתוּב שֶׁכָּל הַמְקַיֵּם מִצְוַת צִיצִית – מַעֲלִים עָלָיו כְּאִלּוּ הִקְבִּיל פְּנֵי שְׁכִינָה, שֶׁהַתְּכֵלֶת דּוֹמָה לַיָּם, וְיָם דּוֹמֶה לָרָקִיעַ, וְהָרָקִיעַ דּוֹמֶה לְכִסֵּא הַכָּבוֹד, כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: "וּמִמַּעַל לָרָקִיעַ אֲשֶׁר עַל רֹאשָׁם, כְּמַרְאֵה אֶבֶן סַפִּיר דְּמוּת כִּסֵּא" ([[יחזקאל א כו]]). {{הע-שמאל|דרשות על סדר הפרשיות בקריאת שמע, והשוו לדרשות ר' יהושע בן קורחה [[ביאור:משנה ברכות פרק ב#משנה ב|בברכות ב, ב.]] ולדרשת רשב"י ב[[ברכות יד ב]]. בזמן הדרשן המופיע כאן עדיין לא היה נהוג לקרוא בערב את פרשת ציצית, שהרי המצווה אינה נוהגת בלילה.}} '''"וּרְאִיתֶם אֹתוֹ וּזְכַרְתֶּם אֶת כָּל מִצְו‍ֹת ה' וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם"''' – זוֹ פָּרָשַׁת שְׁמַע. אַתָּה אוֹמֵר זוֹ פָּרָשַׁת שְׁמַע, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא פָּרָשַׁת 'וְהָיָה אִם שָׁמֹעַ'? אָמַרְתָּ: צֵא וּרְאֵה אֵיזוֹהִי פָּרָשָׁה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ קִבּוּל מַלְכוּת שָׁמַיִם, וּמִעֵט בָּהּ עֲ"ז? אֵין אַתָּה מוֹצֵא אֶלָּא פָּרָשַׁת שְׁמַע! תִּקְדַּם פָּרָשַׁת שְׁמַע לְפָרָשַׁת 'וְהָיָה אִם שָׁמֹעַ'. אוֹ תִּקְדַּם פָּרָשַׁת 'וְהָיָה אִם שָׁמֹעַ' לְפָרָשַׁת שְׁמַע? אָמַרְתָּ: תִּקְדֹּם פָּרָשָׁה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ קִבּוּל מַלְכוּת שָׁמַיִם וּמִעֵט בָּהּ עֲ"ז – לְפָרָשַׁת 'וְהָיָה אִם שָׁמֹעַ', שֶׁאֵינָהּ אֶלָּא לְלַמֵּד. תִּקְדֹּם פָּרָשַׁת צִיצִית לְפָרָשַׁת 'וְהָיָה אִם שָׁמֹעַ'! אָמַרְתָּ: תִּקְדֹּם פָּרָשָׁה שֶׁהִיא נוֹהֶגֶת בַּיּוֹם וּבַלַּיְלָה – לְפָרָשַׁת צִיצִית, שֶׁאֵינָהּ נוֹהֶגֶת אֶלָּא בַּיּוֹם. אוֹ יְהֵא קוֹרֵא שָׁלֹשׁ בָּעֶרֶב, כְּדֶרֶךְ שֶׁקּוֹרֵא שָׁלֹשׁ בַּשַּׁחַר? תַּלְמוּד לוֹמַר "וּרְאִיתֶם אֹתוֹ", בַּיּוֹם וְלֹא בַּלַּיְלָה. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי אוֹמֵר: תִּקְדֹּם פָּרָשַׁת שְׁמַע, שֶׁהִיא לִלְמֹד – לְפָרָשַׁת 'וְהָיָה אִם שָׁמֹעַ', שֶׁאֵינָהּ אֶלָּא לְלַמֵּד. וְתִקְדֹּם פָּרָשַׁת 'וְהָיָה אִם שָׁמֹעַ', שֶׁהִיא לְלַמֵּד – לְפָרָשַׁת צִיצִית, שֶׁאֵינָהּ אֶלָּא לַעֲשׂוֹת. שֶׁעַל כָּךְ נִתְּנָה תוֹרָה: לִלְמֹד וּלְלַמֵּד וְלִשְׁמֹר וְלַעֲשׂוֹת: {{הע-שמאל|עדיף לקיים את כל המצוות, ולא רק את מצוות ציצית; אבל המקיים מצוות ציצית '''כאילו''' קיים את כולן; וראו לקמן, בסוף הפיסקה, הסיפור על תלמידו של ר' חייא והזונה.}} '''"וּרְאִיתֶם אֹתוֹ וּזְכַרְתֶּם אֶת כָּל מִצְו‍ֹת ה' וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם"''', מַגִּיד הַכָּתוּב שֶׁכָּל הַמְקַיֵּם מִצְוַת צִיצִית – מַעֲלִים עָלָיו כְּאִלּוּ קִיֵּם כָּל הַמִּצְווֹת כֻּלָּן. וַהֲרֵי דְּבָרִים קַל וָחֹמֶר: וּמָה אִם הַמְקַיֵּם מִצְוַת צִיצִית מַעֲלִים עָלָיו כְּאִלּוּ קִיֵּם כָּל הַמִּצְווֹת – קַל וָחֹמֶר לְכָל מִצְווֹת שֶׁבַּתּוֹרָה. {{הע-שמאל|הפסוקים מקהלת ומתהלים מנגידים את הטוב – המלך – מול החוטא – דובר השקר; ההנגדה הזאת מתפרשת כהנגדה בין חז"ל והמינים – הנוצרים הראשונים. שמשון חטא בזנות כי הלך אחרי עיניו, וראו [[ביאור:משנה סוטה פרק א#משנה ח|סוטה א ח.]] ע"ז מדומה לזנות בהרבה מקומות בתנ"ך.}} '''"וְלֹא תָתוּרוּ אַחֲרֵי לְבַבְכֶם"''' – זוֹ מִינוּת, כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: "וּמוֹצֶא אֲנִי מַר מִמָּוֶת אֶת הָאִשָּׁה אֲשֶׁר הִיא מְצוֹדִים וַחֲרָמִים לִבָּהּ, אֲסוּרִים יָדֶיהָ. טוֹב לִפְנֵי הָאֱלֹהִים יִמָּלֵט מִמֶּנָּה, וְחוֹטֵא יִלָּכֶד בָּהּ" ([[קהלת ז כו]]). וְאוֹמֵר: "וְהַמֶּלֶךְ יִשְׂמַח בֵּאלֹהִים... כִּי יִסָּכֵר פִּי דוֹבְרֵי שָׁקֶר" ([[תהלים סג יב]]): '''"וְאַחֲרֵי עֵינֵיכֶם"''' – זוֹ זְנוּת, כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיֹּאמֶר שִׁמְשׁוֹן... אוֹתָהּ קַח לִי, כִּי הִיא יָשְׁרָה בְעֵינָי" ([[שופטים יד ג]])! '''"אֲשֶׁר אַתֶּם זֹנִים אַחֲרֵיהֶם"''' – זוֹ עֲ"ז, כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיִּזְנוּ אַחֲרֵי הַבְּעָלִים" ([[שופטים ח לג]]). {{הע-שמאל|ר' נתן מפרש את כל הפסוק על ניאוף.}} רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: שֶׁלֹּא יְהֵא שׁוֹתֶה בְּכוֹסוֹ וּמִשְׁתַּמֵּשׁ בְּכוֹסוֹ שֶׁל חֲבֵרוֹ. {{הע-שמאל|התופעה של עיוור חוטא מוכיחה שהלב מוביל את העיניים ולא ההפך.}} דָּבָר אַחֵר: "וְלֹא תָתוּרוּ אַחֲרֵי לְבַבְכֶם וְאַחֲרֵי עֵינֵיכֶם" – מַגִּיד שֶׁהָעֵינַיִם הוֹלְכוֹת אַחַר הַלֵּב. אוֹ הַלֵּב אַחַר הָעֵינַיִם? אָמַרְתָּ: וַהֲלֹא יֵשׁ סוּמָא שֶׁעוֹשֶׂה כָּל תּוֹעֵבוֹת שֶׁבָּעוֹלָם! הָא מַה תַּלְמוּד לוֹמַר "וְלֹא תָתוּרוּ אַחֲרֵי לְבַבְכֶם"? מַגִּיד שֶׁהָעֵינַיִם הוֹלְכוֹת אַחַר הַלֵּב. {{הע-שמאל|הפסוק מקהלת נראה כמנוגד לפסוק שלנו, שהרי הוא קורא לבחור ללכת בדרכי ליבו. ר' ישמעאל מפרש את הפסוק מקהלת לפי הפסוק שלנו, שדרכי הלב הן הדרכים הישרות.}} רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: "וְלֹא תָתוּרוּ אַחֲרֵי לְבַבְכֶם וְאַחֲרֵי עֵינֵיכֶם", לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר: "שְׂמַח בָּחוּר בְּיַלְדוּתֶיךָ... וְהַלֵּךְ בְּדַרְכֵי לִבְּךָ" ([[קהלת יא ט]]) – בְּדֶרֶךְ יְשָׁרָה. אוֹ בְּדֶרֶךְ שֶׁתִּרְצֶה? תַּלְמוּד לוֹמַר "וְלֹא תָתוּרוּ אַחֲרֵי לְבַבְכֶם". {{הע-שמאל|עולמם של חכמים אחרי החורבן כלל הרבה מצוות שלא ניתן לקיימן, אבל עצם הזכרון שלהן נחשב כקיומן, וראו גם לעיל "המקיים מצוות ציצית מעלים עליו כאילו קיים כל המצוות כולן".}} '''"לְמַעַן תִּזְכְּרוּ וַעֲשִׂיתֶם"''' ([[במדבר טו מ]]), לַעֲשׂוֹת זִכָּרוֹן כְּמַעֲשֶׂה. {{הע-שמאל|ההקשר הוא 'ועשיתם את כל מצותי'. מכאן שקיום כל המצוות מקדש את המקיים אותן.}} '''"וִהְיִיתֶם קְדֹשִׁים לֵאלֹהֵיכֶם"''' – זוֹ קְדֻשַּׁת כָּל הַמִּצְווֹת. אַתָּה אוֹמֵר זוֹ קְדֻשַּׁת כָּל הַמִּצְווֹת, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא קְדֻשַּׁת צִיצִית? אָמַרְתָּ: בַּמֶּה עִנְיָן מְדַבֵּר? בִּקְדֻשַּׁת כָּל הַמִּצְווֹת. {{הע-שמאל|רבי דורש בניגוד לפשט, שמצוות הציצית לבדה מקדשת את המקיים אותה, אפילו אם לא קיים את כל שאר המצוות. הציצית אינה אמצעי לקיום שאר המצוות אלא היא חשובה כשלעצמה, וראו גם בסיפור שבסוף הפיסקה. וראו גם [[ביאור:מכילתא/כספא#פרשה כ|מכילתא כספא תחילת כ:]] "כשהמקום מחדש מצוה על ישראל, הוא מוסיף להם קדושה."}} רַבִּי אוֹמֵר: זוֹ קְדֻשַּׁת צִיצִית. אַתָּה אוֹמֵר זוֹ קְדֻשַּׁת צִיצִית, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא קְדֻשַּׁת כָּל הַמִּצְווֹת? כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר "קְדֹשִׁים תִּהְיוּ" ([[ויקרא יט ב]]) – הֲרֵי קְדֻשַּׁת כָּל הַמִּצְווֹת אֲמוּרָה. הָא מַה תַּלְמוּד לוֹמַר "וִהְיִיתֶם קְדֹשִׁים לֵאלֹהֵיכֶם"? זוֹ קְדֻשַּׁת צִיצִית! מַגִּיד שֶׁהַצִּיצִית מוֹסֶפֶת קְדֻשָּׁה לְיִשְׂרָאֵל! {{הע-שמאל|ראו לעיל בדרשות על "תכלת", שקושרות אותה ליציאת מצרים; כאן מביאים הסברים אחרים לקשר הנ"ל. אדם עלול לזייף את צבע התכלת, ולהכין ציצית באמצעות צבעים מהצומח, לכן מזכיר הפסוק את מכת בכורות במצרים, שבה מתו לעיתים כמה בנים באותו בית; וראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/מסכתא דפסחא בא#פרשה יג|מכילתא פסחא יג,]] על פסוק לג. מצוות ציצית, המועדת לזיופים, מושווית לאיסורי עריות שעשו נשות מצרים בסתר. לעניין הסתר והגלוי ראו [[ביאור:משנה אבות פרק ד#משנה ד|אבות ד ד.]]}} '''"אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם"''' ([[במדבר טו מא]]), וְכִי מָה עִנְיַן יְצִיאַת מִצְרַיִם לְכָאן? אֶלָּא שֶׁלֹּא יֹאמַר: הֲרֵי אֲנִי נוֹתֵן צִבְעוֹנִים וְקָלָא אִילָן, וְהֵם דּוֹמִים לַתְּכֵלֶת, וּמִי מוֹדִיעַ עָלַי בְּגָלוּי? "אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם", דְּעוּ מֶה עָשִׂיתִי לָהֶם לַמִּצְרִיִּים, שֶׁהָיוּ מַעֲשֵׂיהֶם בַּסֵּתֶר – וּפִרְסַמְתִּים בְּגָלוּי! וַהֲרֵי דְּבָרִים קַל וָחֹמֶר: וּמָה אִם מִדַּת פֻּרְעָנוּת, מְמֹעֶטֶת, הָעוֹשֶׂה בַּסֵּתֶר הַמָּקוֹם מְפַרְסְמוֹ בְּגָלוּי – קַל וָחֹמֶר לְמִדַּת הַטּוֹב, מְרֻבָּה! {{הע-שמאל|שעבוד ישראל במצרים מוצג כהכנה לשעבודם ע"י הקב"ה! – כך מנומקת קבלת עול מלכות שמים בכלל, וממילא קבלת כל המצוות; אין ייחוד למצוות ציצית דווקא.}} דָּבָר אַחֵר: לָמָּה מַזְכִּירִים יְצִיאַת מִצְרַיִם עַל כָּל מִצְוָה וּמִצְוָה? מָשָׁל, לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְמֶלֶךְ שֶׁנִּשְׁבָּה בֶּן אוֹהֲבוֹ, וּכְשֶׁפְּדָאוֹ – לֹא פְּדָאוֹ לְשׁוּם בֶּן חוֹרִין, אֶלָּא לְשׁוּם עֶבֶד. שֶׁאִם יִגְזֹר וְלֹא יִהְיֶה מְקַבֵּל עָלָיו – יֹאמַר לוֹ: עַבְדִּי אָתָּה! כֵּיוָן שֶׁנִּכְנַס לַמְּדִינָה אָמַר לוֹ: נְעֹל לִי סַנְדָּלַי, וּטֹל לְפָנַי כֵּלִים לְהוֹלִיךְ לְבֵית הַמֶּרְחָץ. הִתְחִיל הַבֵּן הַהוּא מְנַתֵּק – הוֹצִיא עָלָיו שְׁטָר, וְאָמַר לוֹ: עַבְדִּי אָתָּה! כָּךְ כְּשֶׁפָּדָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת זֶרַע אַבְרָהָם אוֹהֲבוֹ, לֹא פְּדָאָם לְשׁוּם בָּנִים אֶלָּא לְשׁוּם עֲבָדִים. כְּשֶׁיִּגְזֹר וְלֹא יִהְיוּ מְקַבְּלִים עֲלֵיהֶם – יֹאמַר לָהֶם: עֲבָדַי אַתֶּם! כֵּיוָן שֶׁיָּצְאוּ לַמִּדְבָּר – הִתְחִיל לִגְזֹר עֲלֵיהֶם מִקְצָת מִצְווֹת קַלּוֹת וּמִקְצָת מִצְווֹת חֲמוּרוֹת, כְּגוֹן שַׁבָּת וַעֲרָיוֹת, צִיצִית וּתְפִלִּין. הִתְחִילוּ יִשְׂרָאֵל לִהְיוֹת מְנַתְּקִים, אָמַר לָהֶם: עֲבָדַי אַתֶּם! עַל מְנָת כֵּן פָּדִיתִי אֶתְכֶם, עַל מְנָת שֶׁאֶהְיֶה גּוֹזֵר וְאַתֶּם מְקַיְּמִים! {{הע-שמאל|היעוד של הגאולה והיציאה מהגלות הוא ההצדקה לקיום המצוות בגלות; התקווה לגאולה היא המחייבת את ישראל לנאמנותם לקב"ה. הגאולה עצמה תגיע לאחר חבלי משיח שיכללו דבר חרב ורעב. הדבר והחרב – יד חזקה וזרוע נטויה – מופיעים, מלווים באותן הדרשות, גם בהגדה של פסח על [[דברים כו ח]], וגם שם הם נראים מכוונים כלפי ישראל; וראו [[יחזקאל ו יב]]. לפי הדרשה האסונות מבשרים על הגאולה, והגאולה מחייבת את קיום המצוות בגלות! וראו גם בהמשך הפיסקה:"אני ה' אלהיכם" "אני ה' אלהיכם" שתי פעמים: "אני ה' אלהיכם" – אני עתיד לשלם שכר, "אני ה' אלהיכם" – עתיד ליפרע.}} "אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם" עוֹד לָמָּה נֶאֱמַר? וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר "אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם", וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר "אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם" {{ב|עוֹד|שוב}}? כְּדֵי שֶׁלֹּא יְהוּ יִשְׂרָאֵל אוֹמְרִים: מִפְּנֵי מָה צִוָּנוּ הַמָּקוֹם, לֹא שֶׁנַּעֲשֶׂה וְנִטֹּל שָׂכָר? לֹא עוֹשִׂים וְלֹא נוֹטְלִים שָׂכָר! כָּעִנְיָן שֶׁאָמְרוּ יִשְׂרָאֵל לִיחֶזְקֵאל, שֶׁנֶּאֱמַר: "יָצְאוּ אֵלַי אֲנָשִׁים מִזִּקְנֵי יִשְׂרָאֵל וַיֵּשְׁבוּ לְפָנָי" ([[יחזקאל כ א]]). אָמְרוּ לוֹ: יְחֶזְקֵאל, עֶבֶד שֶׁמְּכָרוֹ רַבּוֹ, לֹא יָצָא מֵרְשׁוּתוֹ? אָמַר לָהֶם: הֵן! אָמְרוּ לוֹ: הוֹאִיל וּמְכָרָנוּ הַמָּקוֹם לְאֻמּוֹת הָעוֹלָם – יָצָאנוּ מֵרְשׁוּתוֹ! אָמַר לָהֶם: הֲרֵי עֶבֶד שֶׁמְּכָרוֹ רַבּוֹ עַל מְנָת לַחֲזֹר, שֶׁמָּא יָצָא חוּץ לִרְשׁוּתוֹ? "וְהָעֹלָה עַל רוּחֲכֶם הָיֹה לֹא תִהְיֶה, אֲשֶׁר אַתֶּם אֹמְרִים: נִהְיֶה כַגּוֹיִם, אֲשֶׁר סְבִיבוֹתֵינוּ וּכְמִשְׁפְּחוֹת הָאֲדָמָה, לְשָׁרֵת עֵץ וָאָבֶן. חַי אָנִי נְאֻם ה', אִם לֹא בְּיָד חֲזָקָה וּבִזְרוֹעַ נְטוּיָה וּבְחֵמָה שְׁפוּכָה אֶמְלוֹךְ עֲלֵיכֶם" ([[יחזקאל כ לב]]-לג): "בְּ'''יָד''' חֲזָקָה" – זֶה הַדֶּבֶר, כְּמָה שֶׁנֶּאֱמַר: "הִנֵּה יַד ה' הוֹיָה בְּמִקְנְךָ אֲשֶׁר בַּשָּׂדֶה" ([[שמות ט ג]]). "וּבִזְרוֹעַ '''נְטוּיָה'''" – זוֹ הַחֶרֶב, כְּמָה שֶׁנֶּאֱמַר: "וְחַרְבּוֹ שְׁלוּפָה בְּיָדוֹ, נְטוּיָה עַל יְרוּשָׁלָ‍ִם" ([[דברי הימים א כא טז]]), "וּבְחֵמָה שְׁפוּכָה" – זֶה רָעָב. אַחַר שֶׁאֲנִי מֵבִיא עֲלֵיכֶם שָׁלֹשׁ פֻּרְעָנִיּוֹת הַלָּלוּ זוֹ אַחַר זוֹ, וְאַחַר כָּךְ אֶמְלוֹךְ עֲלֵיכֶם עַל כָּרְחֲכֶם. לְכָךְ נֶאֱמַר עוֹד "אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם". {{הע-שמאל|ר' נתן לומד מהסיפור דלקמן, שבו הזהיר במצוות ציצית זכה בעוה"ז באשה יפה – 'ובעולם הבא איני יודע כמה'! גיבור הסיפור, תלמידו של ר' חייא, זהיר במצוות ציצית, אבל לא במצוות אחרות, והולך לזונה רומאית מפורסמת ויקרה. אבל מצוות הציצית מצילה אותו מהחטא! וראו לעיל, בדרשה על "וראיתם אותו וזכרתם..." ובדרשה על "והייתם קדושים" – שם דנו בשאלה האם מצוות הציצית חשובה כשלעצמה או שהיא אמצעי לקיום כל שאר המצוות.}} רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: אֵין לְךָ כָּל מִצְוָה וּמִצְוָה שֶׁבַּתּוֹרָה שֶׁאֵין מַתַּן שְׂכָרָהּ בְּצִדָּהּ! צֵא וּלְמַד מִמִּצְוַת צִיצִית. מַעֲשֶׂה בְּאָדָם אֶחָד שֶׁהָיָה זָהִיר בְּמִצְוַת צִיצִית. שָׁמַע שֶׁיֵּשׁ זוֹנָה בִּכְרַכֵּי הַיָּם, וְהָיְתָה נוֹטֶלֶת אַרְבַּע מֵאוֹת זְהוּבִים בִּשְׂכָרָהּ. שִׁגֵּר לָהּ אַרְבַּע מֵאוֹת זְהוּבִים וְקָבְעָה לוֹ זְמַן; כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעַ זְמַנּוֹ בָּא וְיָשַׁב לוֹ עַל פֶּתַח בֵּיתָהּ. נִכְנְסָה שִׁפְחָתָהּ וְאָמְרָה לָּהּ: אוֹתוֹ הָאִישׁ שֶׁקָּבַעְתָּ לוֹ זְמַן – הֲרֵי הוּא יוֹשֵׁב עַל פֶּתַח הַבַּיִת. אָמְרָה לָהּ: יִכָּנֵס! כֵּיוָן שֶׁנִּכְנַס – הִצִּיעָה לוֹ שֶׁבַע מִטּוֹת שֶׁל כֶּסֶף וְאַחַת שֶׁל זָהָב, וְהִיא הָיְתָה בָּעֶלְיוֹנָה, וּבֵין כָּל אַחַת וְאַחַת סַפְסָלִין שֶׁל כֶּסֶף וְעֶלְיוֹן שֶׁל זָהָב. כֵּיוָן {{ב|שֶׁהִגִּיעוּ לְאוֹתוֹ מַעֲשֶׂה|התפשט כדי לשכב עם הזונה}} בָּאוּ אַרְבַּע צִיצִיּוֹתָיו וְנִדְמוּ לוֹ כְּאַרְבָּעָה עֵדִים וְטָפְחוּ לוֹ עַל פָּנָיו. מִיָּד {{ב|נִשְׁמַט וְיָשַׁב לוֹ עַל גַּבֵּי קַרְקַע|הירידה הפיזית מהמיטה השביעית מסמלת את ההימנעות של האדם מהחלומות האומניפוטנטיים שלו}}. אַף הִיא נִשְׁמְטָה וְיָשְׁבָה עַל גַּבֵּי קַרְקַע. {{הע-שמאל|הזונה נשבעת בגפה של רומי – בכוחה של רומא, ששלטה בעולם כולו – שבועה אופיינית לגויים; ואילו היהודי נשבע בעבודת המקדש. הזונה מתפעלת מכוחה של הציצית ומעמידת היהודי בנסיון ונשבעת גם היא בעבודה; בהמשך היא מתגיירת ונשאת ליהודי בהיתר, ובכך מגשימה את חלומותיהם של החכמים על הישגים מיניים, ומגלמת את שכרו של מקיים המצווה בעולם הזה.}} אָמְרָה לוֹ: גַּפָּהּ שֶׁל רוֹמִי! אֵינִי מַנִּיחַתְךָ עַד שֶׁתֹּאמַר מַה מּוּם רָאִיתָ בִּי! אָמַר לָהּ: הָעֲבוֹדָה! לֹא רָאִיתִי בָּךְ מוּם! שֶׁאֵין כְּיָפְיֵךְ בְּכָל הָעוֹלָם! אֶלָּא מִצְוָה קַלָּה צִוָּנוּ ה' אֱלֹהֵינוּ, וְכָתַב בָּהּ "אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם", "אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם" שְׁתֵּי פְּעָמִים. "אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם" – אֲנִי עָתִיד לְשַׁלֵּם שָׂכָר, "אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם" – עָתִיד לִפָּרַע. אָמְרָה לוֹ: הָעֲבוֹדָה! אֵינִי מַנִּיחַתְךָ עַד שֶׁתִּכְתֹּב לִי שִׁמְךָ וְשֵׁם עִירְךָ וְשֵׁם מִדְרָשְׁךָ שֶׁאַתָּה לָמֵד בּוֹ תּוֹרָה! וְכָתַב לָהּ שְׁמוֹ וְשֵׁם עִירוֹ וְשֵׁם רַבּוֹ וְשֵׁם מִדְרָשׁוֹ שֶׁלָּמַד בּוֹ תּוֹרָה. עָמְדָה וּבִזְבְּזָה אֶת כָּל מָמוֹנָהּ: שְׁלִישׁ לַמַּלְכוּת, שְׁלִישׁ לָעֲנִיִּים, וּשְׁלִישׁ נָטְלָה עִמָּהּ. וּבָאתָה וְעָמְדָה בְּבֵית מִדְרָשׁוֹ שֶׁל רַבִּי חִיָּא. אָמְרָה לוֹ: רַבִּי, גַּיְּרֵנִי! אָמַר לָהּ: שֶׁמָּא עֵינַיִךְ נָתַתְּ בְּאֶחָד מִן הַתַּלְמִידִים? הוֹצִיאָה לוֹ כְּתָב שֶׁבְּיָדָהּ. אָמַר לוֹ: עֲמֹד, זְכֵה בְּמִקָּחֲךָ! אוֹתָן הַמַּצָּעוֹת שֶׁהִצִּיעָה לְךָ בְּאִסּוּר – תַּצִּיעַ לְךָ בְּהֶתֵּר! זֶה מַתַּן שְׂכָרָהּ בָּעוֹלָם הַזֶּה, וּבָעוֹלָם הַבָּא – אֵינִי יוֹדֵעַ כַּמָּה! }} 6qxyutezwdgfrssc4j3hgm50ry6noio 116 461316 3019945 3018266 2026-06-14T21:30:30Z Fuzzy 29 ת"ט 3019945 wikitext text/x-wiki <שם> צו העונשין (הכרזה על עניין סודי) (הוראת שעה), התשע"ז-2016 <מאגר תקן 2153082 קוד a163Y00000DuUJGQA3> <מקור> ((ק"ת תשע"ז, 174|צו העונשין (הכרזה על עניין סודי) (הוראת שעה)|7731)); ((תשע"ח, 728|תיקון|7916)); ((תשפ"ג, 1034|תיקון|10558)); ((תשפ"ד, 1678|תיקון|11150)), ((2024|תיקון מס' 2|11225)), ((2296|תיקון מס' 3|11240)); ((תשפ"ה, 1786|תיקון|11875)), ((2028|תיקון מס' 2|11931)), ((2362|תיקון מס' 3|11998)), ((2556|תיקון מס' 4|12038)); ((תשפ"ו, 1606|תיקון|12318)), ((2024א|תיקון מס' 2|12409)), ((2216|ת"ט|12425)). <מבוא> בתוקף סמכותה לפי [[+|סעיף 113(ד)]] [[=החוק|לחוק העונשין, התשל"ז-1977]] (להלן - החוק), ובאישור ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, מצווה הממשלה לאמור: @ 1. עניין סודי (תיקון: תשע"ח, תשפ"ד-3) : (א) כל ידיעה הנוגעת לחברת קו צינור אילת אשקלון בע"מ (קצא"א), או לחברת Trans Asiatic Oil Ltd. S.A.‎, או לחברת Eilat Corporation S.A.‎, לרבות זהות בעלי מניותיהן, עסקאותיהן בתחום הנפט, שוויין ואופן ניהולן, וכן כל ידיעה הנוגעת לחברת קו צינור אירופה אסיה בע"מ (להלן - גורם מפעיל ראשון) לרבות עסקאותיה בתחום הנפט ושווייה, מוכרזות עניין סודי לעניין [[החוק]]. : (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), מידע העוסק באחד מאלה לא יהיה עניין סודי: :: (1) איכות הסביבה, למעט מידע הנוגע לכמויות חומרים שאינם חומרים שנפלטו, שנשפכו, שסולקו או שהושלכו לסביבה, ולמעט מידע הנוגע לעסקאות של קצא"א או של הגורם המפעיל הראשון; :: (2) תכנון ובנייה או הליך לפי [[סעיף 5 לשטר שבתוספת א' לחוק זיכיון צינור הנפט, התשכ"ח-1968]]; :: (3) רישוי עסקים, למעט מידע הנוגע לכמויות חומרים שאינם חומרים שנפלטו, שנשפכו, שסולקו או שהושלכו לסביבה, ולמעט מידע הנוגע לעסקאות של קצא"א או של הגורם המפעיל הראשון; :: (4) חברת שירותי תשתיות אילת אשקלון בע"מ (שתא"א); :: (5) אמצעי בטיחות, למעט מידע הנוגע לכמויות חומרים שאינם חומרים שנפלטו, שנשפכו, שסולקו או שהושלכו לסביבה, ולמעט מידע הנוגע לעסקאות של קצא"א או של הגורם המפעיל הראשון; :: (6) פגיעה בשמורת טבע, בגנים לאומיים, באתרים לאומיים ובערכי טבע מוגנים; לעניין זה, "פגיעה" - כמשמעה [[+|בסעיף 30(ד)]], [[+|33(ה)]] [[=חוק גנים לאומיים|או 37 לחוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה, התשנ"ח-1998]] (בצו זה - חוק גנים לאומיים), לפי העניין; :: (7) בעלי המניות של הגורם המפעיל הראשון; :: (8) אופן ניהולו של הגורם המפעיל הראשון; :: (9) מסמכים המנויים [[בתוספת הראשונה]] הנמצאים בחזקתו של הגורם המפעיל הראשון או מי מטעמו, וזאת בלי לגרוע מהאמור בפסקאות (1) עד (8). : (ב1) הוראות סעיף קטן (א) יחולו רק על ידיעה שהוכרזה עניין סודי גם במקרה שבו מידע כולל הן נושא שבסעיף קטן (ב) והן ידיעה שהוכרזה עניין סודי; בסעיף קטן זה, "ידיעה שהוכרזה עניין סודי" - ידיעה כאמור בסעיף קטן (א), ובכלל זה מידע הנוגע לכמויות חומרים שאינם חומרים שנפלטו, שנשפכו, שסולקו או שהושלכו לסביבה, ומידע הנוגע לעסקאות של קצא"א או של הגורם המפעיל הראשון. : (ג)(1) על אף האמור בסעיף קטן (א), ידיעה כאמור באותו סעיף קטן שפרסומה הותר בידי שר האוצר או מי מטעמו - לא תהיה עניין סודי. :: (2) הותר או לא הותר פרסום כאמור של ידיעה הנוגעת לגורם המפעיל הראשון, דבר התרת הפרסום או אי-התרתו יפורסם באתר האינטרנט של משרד האוצר, ואם הותר פרסום כאמור, הידיעה שפרסומה הותר תפורסם באתר האינטרנט של הגורם המפעיל הראשון, והכול למעט החלטות שקיבל הצנזור הצבאי הראשי אם מונה בידי שר האוצר להתיר פרסומים מטעמו. : (ג1) על אף האמור בסעיף קטן (א), רשאי שר האוצר או מי מטעמו להתיר עיון בידיעה כאמור באותו סעיף קטן לצורך מסוים ובתנאים מסוימים. : (ד) בסעיף זה - ::- "מידע על איכות הסביבה" - אחד מאלה: ::: (1) מידע על חומרים שנפלטו, שנשפכו, שסולקו או שהושלכו לסביבה ותוצאות של מדידות רעש, ריח וקרינה; ::: (2) מידע על אמצעים לצמצום או למניעת מפגעים סביבתיים; לעניין זה, "מפגע סביבתי" - זיהום אוויר, רעש, ריח, זיהום מים, זיהום מי-ים, זיהום על ידי פסולת, זיהום על ידי חומרים מסוכנים, זיהום על ידי קרינה, פגיעה בסביבה החופית, מפגע אסבסט, כהגדרתם [[בחוק למניעת מפגעים סביבתיים (תביעות אזרחיות), התשנ"ב-1992]], וכן דליפה כהגדרתה [[בתקנות המים]] וקו דלק לא אטום כמשמעו [[בתקנות האמורות]]; ::: (3) היתרים, רישיונות וצווים שהמשרד להגנת הסביבה או הרשות הממשלתית למים ולביוב (להלן - רשות המים) נתנו לקצא"א או לגורם המפעיל הראשון; ::: (4) מידע על הליכי פיקוח ואכיפה שנקטו המשרד להגנת הסביבה, רשות המים או הרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים נגד קצא"א או נגד הגורם המפעיל הראשון; ::: (5) מידע על הפרות ותקלות של קצא"א או של הגורם המפעיל הראשון; ::: (6) דיווחים בדבר קו לא אטום לפי [[תקנה 10(א) לתקנות המים]]; ::- "נפט" - כהגדרתו [[בסעיף 1 לשטר הזיכיון שבתוספת א' לחוק זיכיון צינור הנפט, התשכ"ח-1968]]; ::- "צנזור" - כהגדרתו [[בתקנה 86 לתקנות ההגנה (שעת חירום), 1945]]; ::- "תקנות המים" - [[=תקנות המים|תקנות המים (מניעת זיהום מים) (קווי דלק), התשס"ו-2006]]. @ 1א. הרשאה לעובד רשות מקומית או מנהל רשות הטבע והגנים שנקבעה לו התאמה ביטחונית (תיקון: תשפ"ד-3) : (א) עובד אחד בלבד מבין עובדי כל רשות מקומית המנויה [[בתוספת השנייה]] רשאי לעיין במידע על כמויות חומרים שבחזקת הגורם המפעיל הראשון או מי מטעמו שאינם חומרים שנפלטו, שנשפכו, שסולקו או שהושלכו לסביבה, לצורך הפעלת סמכויותיו, סמכות הרשות המקומית שבה הוא עובד או סמכות רשות הרישוי, לפי כל דין. : (ב) מנהל רשות הטבע והגנים רשאי לעיין במידע על כמויות חומרים שבחזקת הגורם המפעיל הראשון או מי מטעמו, שאינם חומרים שנפלטו, שנשפכו, שסולקו או שהושלכו לסביבה, לצורך הפעלת סמכויותיו לפי [[+|סעיפים 30]], [[+|33]], [[+|54]] [[או 55 לחוק גנים לאומיים]]. : (ג) עובד כאמור בסעיף קטן (א) או מנהל רשות הטבע והגנים רשאי לעיין במידע, כאמור בסעיף קטן (א) או (ב) לפי העניין, רק אם נקבעה לו התאמה ביטחונית מתאימה לכך. : (ד) עובד כאמור בסעיף קטן (א) או מנהל רשות הטבע והגנים אינו רשאי להעביר לאחר מידע על כמויות חומרים כאמור בסעיף קטן (א) או (ב), לפי העניין. : (ה) אין באמור בסעיף זה כדי לגרוע מהאמור בכל דין. : (ו) בסעיף זה - ::- "התאמה ביטחונית" - כמשמעותה [[בסעיף 15 לחוק שירות הביטחון הכללי, התשס"ב-2002]]; ::- "מנהל רשות הטבע והגנים" - כמשמעותו [[בסעיף 19 לחוק גנים לאומיים]]; ::- "רשות מקומית" - כהגדרתה [[בחוק הרשויות המקומיות (אכיפה סביבתית - סמכויות פקחים), התשס"ח-2008]]; ::- "רשות הרישוי" - כמשמעה [[בסעיף 5 לחוק רישוי עסקים, התשכ"ח-1968]]. @ 2. ביטול : צו לפי סעיף 23(ד) לחוק לתיקון דיני העונשין (ביטחון המדינה), התשי"ז-1957 - בטל. @ 3. תוקף (תיקון: תשע"ח, תשפ"ג, תשפ"ד, תשפ"ד-2, תשפ"ד-3, תשפ"ה, תשפ"ה-2, תשפ"ה-3, תשפ"ה-4, תשפ"ו, תשפ"ו-2) : תוקפו של צו זה עד יום ט"ו באב התשפ"ו (29 ביולי 2026). == תוספת ראשונה (תיקון: תשפ"ד-3) == ==== ((([[סעיף 1(ב)(9)]]))) ==== @ (1) : אישור על ביצוע בדיקות תקופתיות של ציוד לפי הוראות יצרן; @ (2) : פנקס הדרכות בדבר תנאי היתר הרעלים ויומן אירועים סביבתיים; @ (3) : אישורים בדבר פסולת כמפורט להלן: : (א) הנחיות ואישור מנהל לפי [[תקנה 2 לתקנות רישוי עסקים (סילוק פסולת חומרים מסוכנים), התשנ"א-1990]]; : (ב) היתרים לייצוא פסולת חומרים מסוכנים לפי [[תקנות החומרים המסוכנים (יבוא ויצוא פסולת חומרים מסוכנים), התשנ"ד-1994]]; : (ג) פניות מוקדמות למיתקני טיפול בפסולת מסוכנת, הסכמת מיתקני טיפול לקבל את הפסולת וטפסים מלווים של פסולת מסוכנת; @ (4) : מסמכי היערכות לחירום ותגובה מיידית לאירועי חומרים מסוכנים, פנקס תיעוד תרגילים ותחקירי תרגילים; @ (5) : תחקירי אירועי חומרים מסוכנים; @ (6) : סקרים סייסמיים וסקרים גאולוגיים המעידים על עמידות חוות המכלים, הצינורות והמסוף הימי לרעידות אדמה; @ (7) : נוהלי בטיחות ונהלים למניעות תאונות ודליפות במסופים הימיים ובחוות המכלים. == תוספת שנייה (תיקון: תשפ"ד-3) == ==== ((([[סעיף 1א(א)]]))) ==== @ (1) : איגוד ערים לאיכות סביבה נפת אשקלון; @ (2) : בני שמעון; @ (3) : חבל אילות; @ (4) : מרחבים; @ (5) : עיריית אילת; @ (6) : ערבה תיכונה; @ (7) : רמת הנגב. <פרסום> ל' בתשרי התשע"ז (1 בנובמבר 2016) <חתימה> בנימין נתניהו ראש הממשלה r7hfpq68zbqnfu7xo8lpsv5bqwz6fzb 116 466466 3019937 3019243 2026-06-14T21:25:23Z Fuzzy 29 ת"ט 3019937 wikitext text/x-wiki <שם> תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (שירותי בריאות במדינות חוץ), התשנ״ה–1995 <מאגר תקן 2125283 קוד a163Y00000DuSPeQAN> <מקור> ((ק"ת תשנ"ה, 674|תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (שירותי בריאות במדינות חוץ)|5658)); ((תשפ"ד, 1504|הוראת שעה|11110)); ((תשפ"ה, 1084|הוראת שעה [תשפ"ד] (תיקון)|11727)); ((תשפ"ו, 2181א|הוראת שעה [תשפ"ד] (תיקון)|12419)), ((2216|ת"ט|12425)). <מבוא> בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיפים 11]] [[+|ו-60]] [[=החוק|לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד-1994]] (להלן - החוק), אני מתקין תקנות אלה: @ 1. הגדרות : בתקנות אלה - :- "המנהל" - המנהל הכללי של משרד הבריאות או מי שהסמיכו לענין תקנות אלה, כולן או מקצתן; :- "ועדת ערר" - ועדה שמינה המנהל לענין כל תחום מן התחומים המפורטים [[בתקנה 2]], שחברים בה שלושה רופאים וממלאי מקומם, העוסקים באותו תחום. @ 2. שירותי בריאות שיכול שיינתנו במדינת חוץ : שירותי הבריאות למבוטח מתוך סל שירותי הבריאות שיכול שיינתנו במדינת חוץ הם בדיקה, אבחון, טיפול וניתוח בתחומים אלה: : (1) מערכת העצבים והמוח; : (2) מחלות לב וכלי דם; : (3) שאתות (גידולים); : (4) השתלת איברים; : (5) מומים מולדים. @ 3. נסיבות רפואיות למתן שירותים במדינת חוץ : (א) שירותי בריאות כאמור [[בתקנה 2]] יינתנו אם ראתה קופת חולים כי מתקיימים שני אלה: :: (1) המבוטח אינו יכול לקבל בישראל את שירות הבריאות או שירות בריאות חלופי; :: (2) למבוטח נשקפת סכנת אבדן חיים אם לא יקבל את שירות הבריאות המסוים. : (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), יכול ששירות הבריאות יינתן במדינת חוץ אם ראתה קופת חולים כי קיימת נסיבה רפואית חריגה. @ 4. ועדת ערר : (א) דחתה קופת חולים בקשת מבוטח לקבלת שירות בריאות במדינת חוץ, רשאי הוא להגיש ערר על החלטתה לועדת ערר. : (ב) ועדת ערר תקבע כי מבוטח זכאי לקבל שירות בריאות במדינת חוץ, אם שוכנעה כי מתקיימות הנסיבות הרפואיות המפורטות [[בתקנה 3(א)]], ורשאית היא לקבוע כי מבוטח זכאי לשירות בריאות כאמור בשל נסיבה רפואית חריגה. : (ג) בדיון בועדת ערר לא ישתתף רופא - :: (1) שטיפל במבוטח נושא הדיון; :: (2) שנתן חוות דעת רפואית למבוטח נושא הדיון או לקופת חולים בענינו. @ 5. נהלים להגשת בקשה לועדת ערר : ערר כאמור [[בתקנה 4]] יוגש באמצעות המנהל ובצירוף החלטת קופת החולים לענין [[תקנה 3]], המסמכים הרפואיים שהוגשו לקופת חולים וכל מסמך אחר שדרשו המנהל או הועדה. @ 6. השתתפות כספית של מבוטח : (א) שירות בריאות שזכאי מבוטח לקבלו על פי תקנות אלה ושעלותו עד סכום בשקלים חדשים שווה ל-250,000 דולר של ארצות הברית של אמריקה, יינתן ללא השתתפותו הכספית. : (ב) המנהל רשאי לאשר פטור מהשתתפות כספית בשיעור גבוה מהאמור בתקנת משנה (א), לאחר התייעצות עם ועדת הערר, אם ראה כי מתקיימים שני אלה - :: (1) סכנה מיידית לחייו של המבוטח אם לא יקבל את שירות הבריאות; :: (2) סיכוי טוב כי תוצאת שירות הבריאות תהיה מוצלחת. @ 7. מתן שירותי בריאות בנוגע למטופל הנמצא בישראל (תיקון: תשפ"ד, תשפ"ה, תשפ"ו) : (((הוראת שעה לתקופה של 36 חודשים מיום 23.1.2024):)) : (א) על אף האמור [[בתקנות 1 עד 6]], שירותי הבריאות שהם בדיקה, אבחון או טיפול בתחומים המנויים [[בתוספת]] יכול שיינתנו בנוגע למטופל הנמצא בישראל על ידי מטפל הנמצא מחוץ לישראל שהוא בעל רישיון לעסוק ברפואה לפי הוראות [[פקודת הרופאים [נוסח חדש], התשל"ז-1976]], וכן בעל תואר מומחה לפי [[תקנות הרופאים (אישור תואר מומחה ובחינות), התשל"ג-1973]], בתחום הנוגע לעניין מתן שירותי הבריאות האמורים. : (ב) שירותי בריאות שיינתנו לפי תקנה זו יהיו בכפוף להוראות כל דין ובלי לגרוע מהוראות [[סעיף 3(ה) לחוק]] בשים לב לשמירה על זכויות המטופל בתהליך, לרבות לעניין ניהול הרשומה הרפואית, שמירה על רצף טיפולי ושמירה על פרטיות וחיסיון רפואי, ובכלל זה הגנה על מידע גנטי ומידע רגיש אחר, וכן בשים לב לאיכות הטיפול ונגישותו. : (ג) שירותי בריאות לפי תקנה זו יינתנו לפי שיקול דעתה של קופת חולים ועל ידה או על ידי נותן שירותים מטעמה, ויהיו בהיקף שלא יפגע ביכולתם של קופת חולים או של נותן שירותים לספק בעצמם את שירותי הבריאות באופן רציף ומיידי בישראל בלי להסתמך על מתן שירותים לפי תקנה זו. : (ד) לא תיגבה השתתפות עצמית בעד שירותי בריאות שיינתנו לפי תקנה זו, השונה מההשתתפות העצמית שניתן היה לגבות אם שירותי הבריאות היו ניתנים בישראל. : (ה) המנהל רשאי להורות לקופת חולים או לנותן שירותים להגביל את מתן שירותי הבריאות לפי תקנה זו אם מצא כי יש בכך כדי לפגוע בעקרונות המפורטים בתקנת משנה (ב) או כדי לפגוע במתן השירותים בישראל כמפורט בתקנת משנה (ג). == תוספת (תיקון: תשפ"ד, תשפ"ה, תשפ"ו) == ==== ((([[תקנה 7(א)]]))) ==== : (((הוראת שעה לתקופה של 36 חודשים מיום 23.1.2024):)) @ (א) : דימות; @ (ב) : פתולוגיה; @ (ג) : פסיכיאטריה; @ (ד) : רפואה גרעינית; @ (ה) : עור; @ (ו) : גנטיקה. <פרסום> כ"ב בשבט התשנ"ה (23 בינואר 1995) <חתימה> אפרים סנה, שר הבריאות 5bcs9jbcyizcdzst94byw4j8f4ddmxv 0 470255 3019975 3018274 2026-06-14T23:01:24Z OpenLawBot 8112 [3019945] ת"ט 3019975 wikitext text/x-wiki {{ח:התחלה}} {{ח:כותרת|צו העונשין (הכרזה על עניין סודי) (הוראת שעה), התשע״ז–2016}} {{ח:פתיח-התחלה}} {{ח:תיבה|ק״ת תשע״ז, 174|צו העונשין (הכרזה על עניין סודי) (הוראת שעה)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7731.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ח, 728|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7916.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ג, 1034|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-10558.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ד, 1678|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11150.pdf}}, {{ח:תיבה|2024|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11225.pdf}}, {{ח:תיבה|2296|תיקון מס׳ 3|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11240.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ה, 1786|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11875.pdf}}, {{ח:תיבה|2028|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11931.pdf}}, {{ח:תיבה|2362|תיקון מס׳ 3|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11998.pdf}}, {{ח:תיבה|2556|תיקון מס׳ 4|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12038.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ו, 1606|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12318.pdf}}, {{ח:תיבה|2024א|תיקון מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12409.pdf}}, {{ח:תיבה|2216|ת״ט|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12425.pdf}}. {{ח:סוגר}} {{ח:מפריד}} {{ח:מבוא}} בתוקף סמכותה לפי {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 113|סעיף 113(ד)}} {{ח:חיצוני|חוק העונשין|לחוק העונשין, התשל״ז–1977}} (להלן – החוק), ובאישור ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, מצווה הממשלה לאמור: {{ח:סוגר}} {{ח:מפריד}} {{ח:סעיף|1|עניין סודי|תיקון: תשע״ח, תשפ״ד־3}} {{ח:תת|(א)}} כל ידיעה הנוגעת לחברת קו צינור אילת אשקלון בע״מ (קצא״א), או לחברת Trans Asiatic Oil Ltd. S.A.‎, או לחברת Eilat Corporation S.A.‎, לרבות זהות בעלי מניותיהן, עסקאותיהן בתחום הנפט, שוויין ואופן ניהולן, וכן כל ידיעה הנוגעת לחברת קו צינור אירופה אסיה בע״מ (להלן – גורם מפעיל ראשון) לרבות עסקאותיה בתחום הנפט ושווייה, מוכרזות עניין סודי לעניין {{ח:חיצוני|חוק העונשין|החוק}}. {{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), מידע העוסק באחד מאלה לא יהיה עניין סודי: {{ח:תתת|(1)}} איכות הסביבה, למעט מידע הנוגע לכמויות חומרים שאינם חומרים שנפלטו, שנשפכו, שסולקו או שהושלכו לסביבה, ולמעט מידע הנוגע לעסקאות של קצא״א או של הגורם המפעיל הראשון; {{ח:תתת|(2)}} תכנון ובנייה או הליך לפי {{ח:חיצוני|חוק זיכיון צינור הנפט#תוספת א פרט 5|סעיף 5 לשטר שבתוספת א׳ לחוק זיכיון צינור הנפט, התשכ״ח–1968}}; {{ח:תתת|(3)}} רישוי עסקים, למעט מידע הנוגע לכמויות חומרים שאינם חומרים שנפלטו, שנשפכו, שסולקו או שהושלכו לסביבה, ולמעט מידע הנוגע לעסקאות של קצא״א או של הגורם המפעיל הראשון; {{ח:תתת|(4)}} חברת שירותי תשתיות אילת אשקלון בע״מ (שתא״א); {{ח:תתת|(5)}} אמצעי בטיחות, למעט מידע הנוגע לכמויות חומרים שאינם חומרים שנפלטו, שנשפכו, שסולקו או שהושלכו לסביבה, ולמעט מידע הנוגע לעסקאות של קצא״א או של הגורם המפעיל הראשון; {{ח:תתת|(6)}} פגיעה בשמורת טבע, בגנים לאומיים, באתרים לאומיים ובערכי טבע מוגנים; לעניין זה, ”פגיעה“ – כמשמעה {{ח:חיצוני|חוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה#סעיף 30|בסעיף 30(ד)}}, {{ח:חיצוני|חוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה#סעיף 33|33(ה)}} {{ח:חיצוני|חוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה#סעיף 37|או 37 לחוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה, התשנ״ח–1998}} (בצו זה – חוק גנים לאומיים), לפי העניין; {{ח:תתת|(7)}} בעלי המניות של הגורם המפעיל הראשון; {{ח:תתת|(8)}} אופן ניהולו של הגורם המפעיל הראשון; {{ח:תתת|(9)}} מסמכים המנויים {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}} הנמצאים בחזקתו של הגורם המפעיל הראשון או מי מטעמו, וזאת בלי לגרוע מהאמור בפסקאות (1) עד (8). {{ח:תת|(ב1)}} הוראות סעיף קטן (א) יחולו רק על ידיעה שהוכרזה עניין סודי גם במקרה שבו מידע כולל הן נושא שבסעיף קטן (ב) והן ידיעה שהוכרזה עניין סודי; בסעיף קטן זה, ”ידיעה שהוכרזה עניין סודי“ – ידיעה כאמור בסעיף קטן (א), ובכלל זה מידע הנוגע לכמויות חומרים שאינם חומרים שנפלטו, שנשפכו, שסולקו או שהושלכו לסביבה, ומידע הנוגע לעסקאות של קצא״א או של הגורם המפעיל הראשון. {{ח:תת|(ג)|(1)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), ידיעה כאמור באותו סעיף קטן שפרסומה הותר בידי שר האוצר או מי מטעמו – לא תהיה עניין סודי. {{ח:תתת|(2)}} הותר או לא הותר פרסום כאמור של ידיעה הנוגעת לגורם המפעיל הראשון, דבר התרת הפרסום או אי־התרתו יפורסם באתר האינטרנט של משרד האוצר, ואם הותר פרסום כאמור, הידיעה שפרסומה הותר תפורסם באתר האינטרנט של הגורם המפעיל הראשון, והכול למעט החלטות שקיבל הצנזור הצבאי הראשי אם מונה בידי שר האוצר להתיר פרסומים מטעמו. {{ח:תת|(ג1)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), רשאי שר האוצר או מי מטעמו להתיר עיון בידיעה כאמור באותו סעיף קטן לצורך מסוים ובתנאים מסוימים. {{ח:תת|(ד)}} בסעיף זה – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מידע על איכות הסביבה“ – אחד מאלה: {{ח:תתתת|(1)}} מידע על חומרים שנפלטו, שנשפכו, שסולקו או שהושלכו לסביבה ותוצאות של מדידות רעש, ריח וקרינה; {{ח:תתתת|(2)}} מידע על אמצעים לצמצום או למניעת מפגעים סביבתיים; לעניין זה, ”מפגע סביבתי“ – זיהום אוויר, רעש, ריח, זיהום מים, זיהום מי־ים, זיהום על ידי פסולת, זיהום על ידי חומרים מסוכנים, זיהום על ידי קרינה, פגיעה בסביבה החופית, מפגע אסבסט, כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק למניעת מפגעים סביבתיים (תביעות אזרחיות)|בחוק למניעת מפגעים סביבתיים (תביעות אזרחיות), התשנ״ב–1992}}, וכן דליפה כהגדרתה {{ח:חיצוני|תקנות המים (מניעת זיהום מים) (קווי דלק)|בתקנות המים}} וקו דלק לא אטום כמשמעו {{ח:חיצוני|תקנות המים (מניעת זיהום מים) (קווי דלק)|בתקנות האמורות}}; {{ח:תתתת|(3)}} היתרים, רישיונות וצווים שהמשרד להגנת הסביבה או הרשות הממשלתית למים ולביוב (להלן – רשות המים) נתנו לקצא״א או לגורם המפעיל הראשון; {{ח:תתתת|(4)}} מידע על הליכי פיקוח ואכיפה שנקטו המשרד להגנת הסביבה, רשות המים או הרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים נגד קצא״א או נגד הגורם המפעיל הראשון; {{ח:תתתת|(5)}} מידע על הפרות ותקלות של קצא״א או של הגורם המפעיל הראשון; {{ח:תתתת|(6)}} דיווחים בדבר קו לא אטום לפי {{ח:חיצוני|תקנות המים (מניעת זיהום מים) (קווי דלק)#סעיף 10|תקנה 10(א) לתקנות המים}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”נפט“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק זיכיון צינור הנפט#תוספת א פרט 1|בסעיף 1 לשטר הזיכיון שבתוספת א׳ לחוק זיכיון צינור הנפט, התשכ״ח–1968}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”צנזור“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|תקנות ההגנה (שעת חירום)#סעיף 86|בתקנה 86 לתקנות ההגנה (שעת חירום), 1945}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תקנות המים“ – {{ח:חיצוני|תקנות המים (מניעת זיהום מים) (קווי דלק)|תקנות המים (מניעת זיהום מים) (קווי דלק), התשס״ו–2006}}. {{ח:סעיף|1א|הרשאה לעובד רשות מקומית או מנהל רשות הטבע והגנים שנקבעה לו התאמה ביטחונית|תיקון: תשפ״ד־3}} {{ח:תת|(א)}} עובד אחד בלבד מבין עובדי כל רשות מקומית המנויה {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת השנייה}} רשאי לעיין במידע על כמויות חומרים שבחזקת הגורם המפעיל הראשון או מי מטעמו שאינם חומרים שנפלטו, שנשפכו, שסולקו או שהושלכו לסביבה, לצורך הפעלת סמכויותיו, סמכות הרשות המקומית שבה הוא עובד או סמכות רשות הרישוי, לפי כל דין. {{ח:תת|(ב)}} מנהל רשות הטבע והגנים רשאי לעיין במידע על כמויות חומרים שבחזקת הגורם המפעיל הראשון או מי מטעמו, שאינם חומרים שנפלטו, שנשפכו, שסולקו או שהושלכו לסביבה, לצורך הפעלת סמכויותיו לפי {{ח:חיצוני|חוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה#סעיף 30|סעיפים 30}}, {{ח:חיצוני|חוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה#סעיף 33|33}}, {{ח:חיצוני|חוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה#סעיף 54|54}} {{ח:חיצוני|חוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה#סעיף 55|או 55 לחוק גנים לאומיים}}. {{ח:תת|(ג)}} עובד כאמור בסעיף קטן (א) או מנהל רשות הטבע והגנים רשאי לעיין במידע, כאמור בסעיף קטן (א) או (ב) לפי העניין, רק אם נקבעה לו התאמה ביטחונית מתאימה לכך. {{ח:תת|(ד)}} עובד כאמור בסעיף קטן (א) או מנהל רשות הטבע והגנים אינו רשאי להעביר לאחר מידע על כמויות חומרים כאמור בסעיף קטן (א) או (ב), לפי העניין. {{ח:תת|(ה)}} אין באמור בסעיף זה כדי לגרוע מהאמור בכל דין. {{ח:תת|(ו)}} בסעיף זה – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”התאמה ביטחונית“ – כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק שירות הביטחון הכללי#סעיף 15|בסעיף 15 לחוק שירות הביטחון הכללי, התשס״ב–2002}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מנהל רשות הטבע והגנים“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה#סעיף 19|בסעיף 19 לחוק גנים לאומיים}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”רשות מקומית“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (אכיפה סביבתית – סמכויות פקחים)|בחוק הרשויות המקומיות (אכיפה סביבתית – סמכויות פקחים), התשס״ח–2008}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”רשות הרישוי“ – כמשמעה {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים#סעיף 5|בסעיף 5 לחוק רישוי עסקים, התשכ״ח–1968}}. {{ח:סעיף|2|ביטול}} {{ח:ת}} צו לפי סעיף 23(ד) לחוק לתיקון דיני העונשין (ביטחון המדינה), התשי״ז–1957 – בטל. {{ח:סעיף|3|תוקף|תיקון: תשע״ח, תשפ״ג, תשפ״ד, תשפ״ד־2, תשפ״ד־3, תשפ״ה, תשפ״ה־2, תשפ״ה־3, תשפ״ה־4, תשפ״ו, תשפ״ו־2}} {{ח:ת}} תוקפו של צו זה עד יום ט״ו באב התשפ״ו (29 ביולי 2026). {{ח:קטע2|תוספת 1|תוספת ראשונה|תיקון: תשפ״ד־3}} {{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 1|סעיף 1(ב)(9)}})}}}} {{ח:סעיף*|(1)||עוגן=תוספת 1 פרט 1}} {{ח:ת}} אישור על ביצוע בדיקות תקופתיות של ציוד לפי הוראות יצרן; {{ח:סעיף*|(2)||עוגן=תוספת 1 פרט 2}} {{ח:ת}} פנקס הדרכות בדבר תנאי היתר הרעלים ויומן אירועים סביבתיים; {{ח:סעיף*|(3)||עוגן=תוספת 1 פרט 3}} {{ח:ת}} אישורים בדבר פסולת כמפורט להלן: {{ח:תת|(א)}} הנחיות ואישור מנהל לפי {{ח:חיצוני|תקנות רישוי עסקים (סילוק פסולת חומרים מסוכנים)#סעיף 2|תקנה 2 לתקנות רישוי עסקים (סילוק פסולת חומרים מסוכנים), התשנ״א–1990}}; {{ח:תת|(ב)}} היתרים לייצוא פסולת חומרים מסוכנים לפי {{ח:חיצוני|תקנות החומרים המסוכנים (יבוא ויצוא פסולת חומרים מסוכנים)|תקנות החומרים המסוכנים (יבוא ויצוא פסולת חומרים מסוכנים), התשנ״ד–1994}}; {{ח:תת|(ג)}} פניות מוקדמות למיתקני טיפול בפסולת מסוכנת, הסכמת מיתקני טיפול לקבל את הפסולת וטפסים מלווים של פסולת מסוכנת; {{ח:סעיף*|(4)||עוגן=תוספת 1 פרט 4}} {{ח:ת}} מסמכי היערכות לחירום ותגובה מיידית לאירועי חומרים מסוכנים, פנקס תיעוד תרגילים ותחקירי תרגילים; {{ח:סעיף*|(5)||עוגן=תוספת 1 פרט 5}} {{ח:ת}} תחקירי אירועי חומרים מסוכנים; {{ח:סעיף*|(6)||עוגן=תוספת 1 פרט 6}} {{ח:ת}} סקרים סייסמיים וסקרים גאולוגיים המעידים על עמידות חוות המכלים, הצינורות והמסוף הימי לרעידות אדמה; {{ח:סעיף*|(7)||עוגן=תוספת 1 פרט 7}} {{ח:ת}} נוהלי בטיחות ונהלים למניעות תאונות ודליפות במסופים הימיים ובחוות המכלים. {{ח:קטע2|תוספת 2|תוספת שנייה|תיקון: תשפ״ד־3}} {{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 1א|סעיף 1א(א)}})}}}} {{ח:סעיף*|(1)||עוגן=תוספת 2 פרט 1}} {{ח:ת}} איגוד ערים לאיכות סביבה נפת אשקלון; {{ח:סעיף*|(2)||עוגן=תוספת 2 פרט 2}} {{ח:ת}} בני שמעון; {{ח:סעיף*|(3)||עוגן=תוספת 2 פרט 3}} {{ח:ת}} חבל אילות; {{ח:סעיף*|(4)||עוגן=תוספת 2 פרט 4}} {{ח:ת}} מרחבים; {{ח:סעיף*|(5)||עוגן=תוספת 2 פרט 5}} {{ח:ת}} עיריית אילת; {{ח:סעיף*|(6)||עוגן=תוספת 2 פרט 6}} {{ח:ת}} ערבה תיכונה; {{ח:סעיף*|(7)||עוגן=תוספת 2 פרט 7}} {{ח:ת}} רמת הנגב. {{ח:חתימות|ל׳ בתשרי התשע״ז (1 בנובמבר 2016)}} * '''בנימין נתניהו'''<br>ראש הממשלה {{ח:סוגר}} {{ח:סוף}} [[קטגוריה:בוט חוקים]] dmtxdwrj650runikxyld00tki2peyx2 0 472480 3019982 3019253 2026-06-14T23:02:10Z OpenLawBot 8112 [3019937] ת"ט 3019982 wikitext text/x-wiki {{ח:התחלה}} {{ח:כותרת|תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (שירותי בריאות במדינות חוץ), התשנ״ה–1995}} {{ח:פתיח-התחלה}} {{ח:תיבה|ק״ת תשנ״ה, 674|תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (שירותי בריאות במדינות חוץ)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-5658.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ד, 1504|הוראת שעה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11110.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ה, 1084|הוראת שעה [תשפ״ד] (תיקון)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11727.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ו, 2181א|הוראת שעה [תשפ״ד] (תיקון)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12419.pdf}}, {{ח:תיבה|2216|ת״ט|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12425.pdf}}. {{ח:סוגר}} {{ח:מפריד}} {{ח:מבוא}} בתוקף סמכותי לפי {{ח:חיצוני|חוק ביטוח בריאות ממלכתי#סעיף 11|סעיפים 11}} {{ח:חיצוני|חוק ביטוח בריאות ממלכתי#סעיף 60|ו־60}} {{ח:חיצוני|חוק ביטוח בריאות ממלכתי|לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ״ד–1994}} (להלן – החוק), אני מתקין תקנות אלה: {{ח:סוגר}} {{ח:מפריד}} {{ח:סעיף|1|הגדרות}} {{ח:ת}} בתקנות אלה – {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המנהל“ – המנהל הכללי של משרד הבריאות או מי שהסמיכו לענין תקנות אלה, כולן או מקצתן; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ועדת ערר“ – ועדה שמינה המנהל לענין כל תחום מן התחומים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 2|בתקנה 2}}, שחברים בה שלושה רופאים וממלאי מקומם, העוסקים באותו תחום. {{ח:סעיף|2|שירותי בריאות שיכול שיינתנו במדינת חוץ}} {{ח:ת}} שירותי הבריאות למבוטח מתוך סל שירותי הבריאות שיכול שיינתנו במדינת חוץ הם בדיקה, אבחון, טיפול וניתוח בתחומים אלה: {{ח:תת|(1)}} מערכת העצבים והמוח; {{ח:תת|(2)}} מחלות לב וכלי דם; {{ח:תת|(3)}} שאתות (גידולים); {{ח:תת|(4)}} השתלת איברים; {{ח:תת|(5)}} מומים מולדים. {{ח:סעיף|3|נסיבות רפואיות למתן שירותים במדינת חוץ}} {{ח:תת|(א)}} שירותי בריאות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 2|בתקנה 2}} יינתנו אם ראתה קופת חולים כי מתקיימים שני אלה: {{ח:תתת|(1)}} המבוטח אינו יכול לקבל בישראל את שירות הבריאות או שירות בריאות חלופי; {{ח:תתת|(2)}} למבוטח נשקפת סכנת אבדן חיים אם לא יקבל את שירות הבריאות המסוים. {{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בתקנת משנה (א), יכול ששירות הבריאות יינתן במדינת חוץ אם ראתה קופת חולים כי קיימת נסיבה רפואית חריגה. {{ח:סעיף|4|ועדת ערר}} {{ח:תת|(א)}} דחתה קופת חולים בקשת מבוטח לקבלת שירות בריאות במדינת חוץ, רשאי הוא להגיש ערר על החלטתה לועדת ערר. {{ח:תת|(ב)}} ועדת ערר תקבע כי מבוטח זכאי לקבל שירות בריאות במדינת חוץ, אם שוכנעה כי מתקיימות הנסיבות הרפואיות המפורטות {{ח:פנימי|סעיף 3|בתקנה 3(א)}}, ורשאית היא לקבוע כי מבוטח זכאי לשירות בריאות כאמור בשל נסיבה רפואית חריגה. {{ח:תת|(ג)}} בדיון בועדת ערר לא ישתתף רופא – {{ח:תתת|(1)}} שטיפל במבוטח נושא הדיון; {{ח:תתת|(2)}} שנתן חוות דעת רפואית למבוטח נושא הדיון או לקופת חולים בענינו. {{ח:סעיף|5|נהלים להגשת בקשה לועדת ערר}} {{ח:ת}} ערר כאמור {{ח:פנימי|סעיף 4|בתקנה 4}} יוגש באמצעות המנהל ובצירוף החלטת קופת החולים לענין {{ח:פנימי|סעיף 3|תקנה 3}}, המסמכים הרפואיים שהוגשו לקופת חולים וכל מסמך אחר שדרשו המנהל או הועדה. {{ח:סעיף|6|השתתפות כספית של מבוטח}} {{ח:תת|(א)}} שירות בריאות שזכאי מבוטח לקבלו על פי תקנות אלה ושעלותו עד סכום בשקלים חדשים שווה ל־250,000 דולר של ארצות הברית של אמריקה, יינתן ללא השתתפותו הכספית. {{ח:תת|(ב)}} המנהל רשאי לאשר פטור מהשתתפות כספית בשיעור גבוה מהאמור בתקנת משנה (א), לאחר התייעצות עם ועדת הערר, אם ראה כי מתקיימים שני אלה – {{ח:תתת|(1)}} סכנה מיידית לחייו של המבוטח אם לא יקבל את שירות הבריאות; {{ח:תתת|(2)}} סיכוי טוב כי תוצאת שירות הבריאות תהיה מוצלחת. {{ח:סעיף|7|מתן שירותי בריאות בנוגע למטופל הנמצא בישראל|תיקון: תשפ״ד, תשפ״ה, תשפ״ו}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(הוראת שעה לתקופה של 36 חודשים מיום 23.1.2024):}} {{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 1|בתקנות 1 עד 6}}, שירותי הבריאות שהם בדיקה, אבחון או טיפול בתחומים המנויים {{ח:פנימי|תוספת|בתוספת}} יכול שיינתנו בנוגע למטופל הנמצא בישראל על ידי מטפל הנמצא מחוץ לישראל שהוא בעל רישיון לעסוק ברפואה לפי הוראות {{ח:חיצוני|פקודת הרופאים|פקודת הרופאים [נוסח חדש], התשל״ז–1976}}, וכן בעל תואר מומחה לפי {{ח:חיצוני|תקנות הרופאים (אישור תואר מומחה ובחינות)|תקנות הרופאים (אישור תואר מומחה ובחינות), התשל״ג–1973}}, בתחום הנוגע לעניין מתן שירותי הבריאות האמורים. {{ח:תת|(ב)}} שירותי בריאות שיינתנו לפי תקנה זו יהיו בכפוף להוראות כל דין ובלי לגרוע מהוראות {{ח:חיצוני|חוק ביטוח בריאות ממלכתי#סעיף 3|סעיף 3(ה) לחוק}} בשים לב לשמירה על זכויות המטופל בתהליך, לרבות לעניין ניהול הרשומה הרפואית, שמירה על רצף טיפולי ושמירה על פרטיות וחיסיון רפואי, ובכלל זה הגנה על מידע גנטי ומידע רגיש אחר, וכן בשים לב לאיכות הטיפול ונגישותו. {{ח:תת|(ג)}} שירותי בריאות לפי תקנה זו יינתנו לפי שיקול דעתה של קופת חולים ועל ידה או על ידי נותן שירותים מטעמה, ויהיו בהיקף שלא יפגע ביכולתם של קופת חולים או של נותן שירותים לספק בעצמם את שירותי הבריאות באופן רציף ומיידי בישראל בלי להסתמך על מתן שירותים לפי תקנה זו. {{ח:תת|(ד)}} לא תיגבה השתתפות עצמית בעד שירותי בריאות שיינתנו לפי תקנה זו, השונה מההשתתפות העצמית שניתן היה לגבות אם שירותי הבריאות היו ניתנים בישראל. {{ח:תת|(ה)}} המנהל רשאי להורות לקופת חולים או לנותן שירותים להגביל את מתן שירותי הבריאות לפי תקנה זו אם מצא כי יש בכך כדי לפגוע בעקרונות המפורטים בתקנת משנה (ב) או כדי לפגוע במתן השירותים בישראל כמפורט בתקנת משנה (ג). {{ח:קטע2|תוספת|תוספת|תיקון: תשפ״ד, תשפ״ה, תשפ״ו}} {{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 7|תקנה 7(א)}})}}}} {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(הוראת שעה לתקופה של 36 חודשים מיום 23.1.2024):}} {{ח:סעיף*|(א)||עוגן=תוספת פרט א}} {{ח:ת}} דימות; {{ח:סעיף*|(ב)||עוגן=תוספת פרט ב}} {{ח:ת}} פתולוגיה; {{ח:סעיף*|(ג)||עוגן=תוספת פרט ג}} {{ח:ת}} פסיכיאטריה; {{ח:סעיף*|(ד)||עוגן=תוספת פרט ד}} {{ח:ת}} רפואה גרעינית; {{ח:סעיף*|(ה)||עוגן=תוספת פרט ה}} {{ח:ת}} עור; {{ח:סעיף*|(ו)||עוגן=תוספת פרט ו}} {{ח:ת}} גנטיקה. {{ח:חתימות|כ״ב בשבט התשנ״ה (23 בינואר 1995)}} * '''אפרים סנה'''<br>שר הבריאות {{ח:סוגר}} {{ח:סוף}} [[קטגוריה:בוט חוקים]] 7ali487ol7kh89fsmnbr5du65wu084p 116 476139 3019956 3018749 2026-06-14T21:35:51Z Fuzzy 29 ת"ט 3019956 wikitext text/x-wiki <שם> תקנות הטיס (שדות תעופה – מידע תעופתי), התשע"ט-2018 <מאגר תקן 2154385 קוד a163Y00000DuUZ9QAN> <מקור> ((ק"ת תשע"ט, 474|תקנות הטיס (שדות תעופה - מידע תעופתי)|8086)); ((תשפ"ו, 2166א|תיקון|12417)), ((2216|ת"ט|12425)). <מבוא> בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיף 166]] [[=החוק|לחוק הטיס, התשע"א-2011]] (להלן - החוק), באותם עניינים שלגביהם אני מוסמך להתקין תקנות לפי [[+|סעיפים 33]], [[+|46]], [[+|47]] [[ו-168(א) לחוק]] ולפי הצעת רשות התעופה האזרחית לפי [[סעיף 168(ב) לחוק]], אני מתקין תקנות אלה: @ 1. הגדרות (תיקון: תשפ"ו) : בתקנות אלה - :- "אזור 2a‏" {{מוקטן|(Area 2a)}}, "אזור 2b‏" {{מוקטן|(Area 2b)}}, "אזור 3" {{מוקטן|(3 Area)}} ו"אזור 4" {{מוקטן|(4 Area)}} - כמשמעותם בפרק החמישי לנספח 15 לעניין "Terrain and obstacle data sets", בפרק החמישי למסמך 10066 לעניין "Terrain and obstacle data sets", ובתוספות 6 ו-8 למסמך האמור; :- "אזור הנגיעה" {{מוקטן|(Touchdown zone)}} - החלק מהמסלול, מעבר למפתן המסלול, שבו מיועדים מטוסים נוחתים לגעת לראשונה במסלול; :- "אזור הנחיתה" {{מוקטן|(Landing area)}} - החלק מתוך אזור התנועה המיועד להמראת כלי טיס או לנחיתתו; :- "אזור התמרון" {{מוקטן|(Manoeuvering area)}} - החלק של שדה התעופה המיועד להמראה, נחיתה והסעה של כלי טיס, למעט רחבה; :- "אזור התנועה" {{מוקטן|(Movement area)}} <!-- (([במקור: {{מוקטן|(Movement Area)}}])) --> - החלק של שדה התעופה המיועד להמראה, נחיתה, הסעה או גרירה של כלי טיס, המורכב מאזור התמרון ורחבה; :- "אזור נקי ממכשולים" {{מוקטן|(Obstacle free zone)}} - המרחב האווירי מעל משטח גישה פנימי, משטח מעבר פנימי ומשטח הפסקת נחיתה, ואותו חלק מרצועת המסלול שנמצא תחתם, שאחד מהמפורטים להלן אינו יכול לחדור אותו כלפי מעלה: :: (1) מכשול קבוע, זולת כזה שנדרש למטרות ניווט אווירי, שהוא עצם שביר; :: (2) מכשול נייד, בעת שימוש במסלול לנחיתה; :- "אליפסואיד הייחוס המתמטי" {{מוקטן|(Mathematical reference ellipsoid)}} - גוף תלת-ממדי בצורת ספרואיד אובאלי (הפחוס בקטבים), שמדמה בקירוב את צורתו של כדור הארץ; :- "ביצועי אנוש" {{מוקטן|(Human performance)}} - יכולות ומגבלות אנושיות שלהן השפעה על בטיחות ויעילות בהפעלות תעופתיות של תעופה אזרחית; :- "בסיס נתוני מיפוי שדה תעופה" {{מוקטן|(Aerodrome mapping database (AMDB))}} - אוסף של נתוני מיפוי שדה תעופה, מאורגן ומסודר כבסיס נתונים מובנה, לפי [[תקנה 15]]; :- "בעל רישיון" - בעל רישיון להפעלת שדה תעופה שניתן לפי [[סעיף 32 לחוק]]; :- "גובה מעל פני הים" {{מוקטן|(Elevation)}} - גובהה של נקודה הנמדד לעומת גיאואיד; :- "גובה החלטה" {{מוקטן|(Decision height)}} - כהגדרתו [[בתקנות ההפעלה]]; :- "גובה שדה התעופה" {{מוקטן|(Aerodrome elevation)}} - הגובה מעל פני הים של הנקודה הגבוהה ביותר באזור הנחיתה; :- "גיאואיד" {{מוקטן|(Geoid)}} - המשטח שווה הפוטנציאל על פני כדור הארץ המתלכד עם מפלס פני הים הממוצעים, הנמשך ברציפות לאורך היבשות; :- "גישת מכשירים מסוג A‏" {{מוקטן|(Instrument approach operation type A)}} - גישת מכשירים שבה מינימת ההפעלה המתוכננת {{מוקטן|(designed)}} הנמוכה ביותר, שמתחתיה ניתן להמשיך בגישה היא של גובה מזערי להנמכה או גובה החלטה של 75 מטרים (250 רגל) או יותר; :- "גישת מכשירים מסוג B‏" {{מוקטן|(Instrument approach operation type B)}} - גישת מכשירים שבה מינימת ההפעלה המתוכננת {{מוקטן|(designed)}} הנמוכה ביותר, שמתחתיה ניתן להמשיך בגישה היא של גובה החלטה הנמוך מ-75 מטרים (250 רגל); :- "גליות גיאואיד" {{מוקטן|(Geoid undulation)}} - המרחק של הגיאואיד מעל או מתחת לאליפסואיד הייחוס המתמטי; :- "דוח תנאי מסלול" {{מוקטן|(Runway condition report (RCR)}}‎) - דיווח מקיף בדבר תנאי משטח מסלול והשפעתם על ביצועי כלי טיס הנוחת עליו או הממריא ממנו, ערוך בצורה, בעניינים ובתנאים המפורטים בהוראות מסמך 9981 לעניין "Runway surface condition assessment and reporting"; :- "דיוק מידע" {{מוקטן|(Data accuracy)}} - מידת ההלימה בין ערך מוערך או מדוד של נתון לבין הערך האמיתי שלו; :- "טמפרטורת הייחוס של שדה התעופה" - הממוצע החודשי של טמפרטורת השיא היומית של החודש שבו הטמפרטורה הממוצעת היא הגבוהה ביותר בשנה, בשדה התעופה, במשך חמש השנים האחרונות; :- "מידע תעופתי" - מידע הנקבע, מפורט או מתואר לפי [[תקנות 3 עד 8]], [[10]], [[11(ב), (ג) ו-(ו)]], [[12]] [[ו-13]] או הנגזר [[מתקנות 9]] [[ו-14]]; :- "מכשול" {{מוקטן|(Obstacle)}} - כל עצם נייח, בין אם באופן קבוע או באופן זמני, וכל עצם נייד, או כל חלק של עצם כאמור, שמתקיים בו אחד מאלה: :: (1) הוא ממוקם באזור המיועד לתנועה קרקעית של כלי טיס; :: (2) הוא מתנשא מעל משטח {{מוקטן|(Surface)}} מוגדר המיועד להגן על כלי טיס בטיסה; :: (3) הוא ניצב מחוץ למשטח {{מוקטן|(Surface)}} מוגדר המיועד להגן על כלי טיס בטיסה והמנהל העריך כי הוא מהווה סיכון לתעופה; :- "מנהל איכות" - מי שבעל רישיון מינה לשמש בתפקיד מנהל מערכת איכות למידע לפי [[תקנה 17]]; :- "מנהל השדה" - מי שבעל הרישיון מינה לשמש בתפקיד מנהל שדה התעופה; :- "מסלול" {{מוקטן|(Runway)}} - אזור מלבני מוגדר בשדה תעופה, המשמש להמראה ולנחיתה של כלי טיס; :- "מסלול הסעה" {{מוקטן|(Taxiway)}} - דרך מוגדרת בשדה תעופה, המשמשת להסעה של כלי טיס והמאפשרת מעבר בין חלקים שונים של שדה התעופה; :- "מסלול לא ממוכשר" {{מוקטן|(Non-instrument runway)}} - מסלול המיועד להפעלת כלי טיס העושים שימוש בנוהלי גישת ראייה או בנוהלי גישת מכשירים לנקודה שמעבר לה ניתן להמשיך את הגישה בתנאים מטאורולוגיים לטיסת ראייה; :- "מסלול ממוכשר" {{מוקטן|(Instrument runway)}} - מסלול המיועד להפעלת כלי טיס העושים שימוש בנוהלי גישת מכשירים, שהוא אחד מאלה: מסלול ממוכשר לגישה לא מדויקת או מסלול ממוכשר לגישה מדויקת; :- "מסלול ממוכשר לגישה לא מדויקת" {{מוקטן|(Non-precision approach runway)}} - מסלול שבו קיימים עזרי ראייה ועזרים אחרים, המשמש לביצוע תהליכי נחיתה {{מוקטן|(Landing operations)}} לאחר גישת מכשירים מסוג A, בראות אופקית שלא תפחת מ-1,000 מטרים; :- "מסלול ממוכשר לגישה מדויקת" {{מוקטן|(Precision approach runway)}} - מסלול שבו קיימים עזרי ראייה ועזרים אחרים, המשמש לביצוע תהליכי נחיתה {{מוקטן|(Landing operations)}} לאחר גישת מכשירים מסוג B; :- "מסמך 9981" - נהלים לשירותי טיס - שדות תעופה {{מוקטן|((())PANS–Aerodromes (Doc) (9981)(()))}}, שפרסם ארגון התעופה הבין-לאומי; :- "מסמך 10066" - נהלים לשירותי טיס - ניהול מידע תעופתי {{מוקטן|((())PANS–AIM (Doc) (10066)(()))}}, שפרסם ארגון התעופה הבין-לאומי; :- "מפתן מסלול" {{מוקטן|(Threshold)}} - תחילת הקטע במסלול המשמש לנחיתה; :- "מפתן מסלול מוזז" {{מוקטן|(Displaced threshold)}} - מפתן מסלול שאינו ממוקם בקצה המסלול; :- "מרחק האצה–עצירה זמין" {{מוקטן|(Accelerate-stop distance available (ASDA))}} - מרחק ריצת ההמראה הזמין יחד עם אורך שטח העצירה, אם קיים; :- "מרחק המראה זמין" {{מוקטן|(Take-off distance available (TODA))}} - מרחק ריצת ההמראה הזמין יחד עם אורך השטח הנקי, אם קיים; :- "מרחק נחיתה זמין" {{מוקטן|(Landing distance available (LDA))}} - אורך המסלול שבעל הרישיון הגדירו זמין ומתאים לריצה הקרקעית של מטוס נוחת; :- "מרחק ריצת המראה זמין" {{מוקטן|(Take-off run available (TORA))}} - אורך המסלול שבעל הרישיון הגדירו זמין ומתאים לריצה הקרקעית של מטוס ממריא; :- "מרחקים מוצהרים" {{מוקטן|(Declared distances)}} לגבי מסלול - כל אלה: מרחק האצה–עצירה זמין, מרחק המראה זמין, מרחק נחיתה זמין ומרחק ריצת המראה זמין באותו מסלול; :- "משטח גישה פנימי" {{מוקטן|(Inner approach surface)}} - משטח שהגדיר בעל רישיון לפי הוראות נספח 14 לעניין "Obstacle restriction and removal" לגבי "Inner approach surface"; :- "משטח הפסקת נחיתה" {{מוקטן|(Balked landing surface)}} - משטח שהגדיר בעל רישיון לפי הוראות נספח 14 לעניין "Obstacle restriction and removal" לגבי "Balked landing surface"; :- "משטח מעבר פנימי" {{מוקטן|(Inner transitional surface)}} - משטח שהגדיר בעל רישיון לפי הוראות נספח 14 לעניין "Obstacle restriction and removal" לגבי "Inner transitional surface"; :- "מיתקן עזר לטיסה" - למעט מסלול נחיתה, מסלול המראה או מסלול הסעה; :- "מתחם בדיקה" - מתחם בדיקת מד גובה לפני טיסה {{מוקטן|(Pre-flight altimeter check location)}}, לפי [[תקנה 9]]; :- "נספח 14" - אמות המידה {{מוקטן|(Standards)}} וההמלצות {{מוקטן|(Recommendations)}} הקבועות בכרך הראשון לנספח 14 לאמנה שעניינו: "Aerodromes design and operations", לרבות ההגדרות, התוספות {{מוקטן|(Appendix)}} והצרופות {{מוקטן|(Attachment)}} לנספח האמור; :- "נספח 15" - אמות המידה {{מוקטן|(Standards)}} וההמלצות {{מוקטן|(Recommendations)}} הקבועות בנספח 15 לאמנה שעניינו: "Aeronautical information services", לרבות ההגדרות והתוספות {{מוקטן|(Appendix)}} לנספח האמור; :- "נתוני מיפוי שדה תעופה" {{מוקטן|(Aerodrome mapping data (AMD))}} - נתונים שנאספים לצורך צבירת מידע בדבר מיפוי שדה תעופה לשימוש תעופתי; :- "נתיב הסעה סטנדרטי" {{מוקטן|(Standard taxi-route)}} - נתיב מוגדר שהגדיר בעל הרישיון לתנועה קרקעית של כלי טיס בשדה התעופה מנקודה אחת לנקודה אחרת על גבי מסלולי הסעה ומסלולים, דרך נקודות ציון מוגדרות; :- "סוג", לעניין מידע - שגרתי, חיוני או קריטי, לפי העניין; :- "סימון" {{מוקטן|(Marking)}} - סמל {{מוקטן|(Symbol)}} או קבוצת סמלים המוצגים על פני אזור התנועה כדי להעביר מידע בדבר אופן התנועה בשדה התעופה; :- "ספר העזר המבצעי" {{מוקטן|(Aerodrome manual)}} - ספר עזר מבצעי לשדה התעופה שעל בעל רישיון לקיים לפי [[פרק ג' לתקנות הבטיחות]]; :- "ספר העזר המבצעי" {{מוקטן|(Aerodrome manual)}} - (((החל מיום 3.10.2026):)) ספר עזר מבצעי לשדה התעופה שעל בעל רישיון לקיים לפי [[סימן א' לפרק ז' לתקנות מאפיינים פיזיים]]; :- "עמדת חנייה" {{מוקטן|(Aircraft stand)}} - אזור ברחבה המיועד לחניית כלי טיס; :- "עצם שביר" {{מוקטן|(Frangible object)}} - עצם שמסתו נמוכה, המתוכנן להישבר, להתעוות {{מוקטן|(Distort)}} או להתכופף {{מוקטן|(Yield)}} בעת פגיעה בו, כך שתתהווה סכנה מזערית לכלי טיס; :- "עקרונות הגורם האנושי" {{מוקטן|(Human factors principles)}} - עקרונות הישימים לתכן, הדרכה, אחזקה והפעלה תעופתיים, המבקשים להביא לקיום ממשק בטוח בין האדם לבין שאר רכיבי המערכת, מתוך התחשבות הולמת בביצועי אנוש; :- "ערכי חיכוך" - כאלה שנמדדו על מסלול יבש; :- "צרופה א'" - צרופה א' {{מוקטן|(Attachment A)}} לנספח 14 שעניינה: "Guidance material supplementary to Annex 14, Volume I"; :- "ראות על מסלול" {{מוקטן|(Runway Visual Range (RVR))}} - כהגדרתה [[בתקנות ההפעלה]]; :- "רחבה" {{מוקטן|(Apron)}} - אזור מוגדר בשדה תעופה המיועד להעמסה ופריקה של נוסעים או של טובין, תדלוק, חנייה או תחזוקה של כלי טיס; :- "רצועת מסלול" {{מוקטן|(Runway strip)}} - אזור מוגדר הכולל, בין השאר, את המסלול ואת שטח העצירה, אם קיים, שמטרתו - :: (1) להקטין את הסיכון לנזק לכלי טיס החורג, בעת תנועתו, מהמסלול; :: (2) להגן על כלי טיס הטס מעליו בעת הפעלתו בהמראה או בנחיתה; :- "שטח בטיחות בקצה מסלול" {{מוקטן|(Runway end safety area (RESA))}} - שטח צמוד לקצה רצועת המסלול משני קצותיה וסימטרי ביחס להמשכו של ציר המסלול, המיועד, בעיקר, להקטנת הנזק לכלי טיס המחטיא את תחילת המסלול {{מוקטן|(Undershooting)}} או החורג מקצה מסלול {{מוקטן|(Overrunning)}}; :- "שטח נקי" {{מוקטן|(Clearway)}} - אזור מלבני מוגדר על הקרקע או על המים, שנבחר או הוכן כדי שישמש בתור אזור מתאים מעליו יכול מטוס לבצע חלק מהטיפוס הראשוני, עד לגובה שהוגדר; :- "שטח עצירה" {{מוקטן|(Stopway)}} - שטח מלבני מוגדר על הקרקע בסוף מרחק ריצת המראה זמין שהוכן כדי שישמש בתור שטח מתאים שבו ניתן לעצור כלי טיס במקרה של הפסקת המראה; :- "שלמות מידע" {{מוקטן|(Data integrity (assurance level))}} - מידת הוודאות שמידע או ערכיו לא אבדו או שונו מאז נוצר או שונה בידי מי שהוסמך לכך; :- "תהליך הגיבוש" - תהליך יצירת המידע, ובכלל זה הצהרתו, חישובו או מדידתו, לפי העניין, איסופו, עריכתו, שמירתו והעברתו מהמקור שבו או לפיו נוצר עד למסירתו למשתמש המיועד הבא; :- "תקנות הבטיחות" - (((תימחק ביום 3.10.2026):)) [[=תקנות הבטיחות|תקנות הטיס (בטיחות בשדות תעופה של רשות שדות התעופה), התשנ"ב-1992]]; :- "תקנות ההפעלה" - [[=תקנות ההפעלה|תקנות הטיס (הפעלת כלי טיס וכללי טיסה), התשמ"ב-1981]]; :- "תקנות מאפיינים פיזיים" - (((החל מיום 3.10.2026):)) [[=תקנות מאפיינים פיזיים|תקנות הטיס (שדות תעופה - מאפיינים פיזיים והפעלת שדה תעופה), התשפ"ו-2026]]. == פרק א': הוראות כלליות == @ 2. מערכות ייחוס כלליות : לא יעשה בעל רישיון שימוש לשם כל קביעה, מדידה, תיאור, חישוב, דיווח או מסירת מידע לפרסום בשירותי המידע התעופתי לפי תקנות אלה, אלא - : (1) במערכת הגיאודטית העולמית WGS-84 - כמערכת הייחוס הגאודטית האופקית; ציון קו האורך וקו הרוחב של נקודות הציון הגאוגרפיות יהיה במונחים של המערכת כאמור; : (2) בנתוני גובה מעל פני הים - כגובה הייחוס האנכי, אלא אם כן נקבע במפורש אחרת בתקנות אלה; : (3) בלוח השנה הגרגוריאני ובמערכת זמן עולמי מתואם {{מוקטן|(Coordinated Universal Time - UTC)}} - כמערכת הייחוס לעניין זמנים. == פרק ב': מידע תעופתי == @ 3. קוד ייחוס לשדה תעופה : (א) בעל רישיון יגדיר קוד ייחוס לשדה התעופה לפי מאפייני המטוסים ששדה התעופה ומיתקניו מיועדים לשמש. : (ב) קוד הייחוס יכלול רכיב ספרה ורכיב אות, שיוגדרו לפי הוראות נספח 14 לעניין קוד-ייחוס {{מוקטן|(Reference code)}}. @ 4. נקודת הייחוס של שדה התעופה : (א) בעל רישיון יגדיר, באישור המנהל, את נקודת הייחוס של שדה התעופה {{מוקטן|(Aerodrome reference point)}} (בתקנה זו - נקודת הייחוס), כך שהיא תמוקם בקרבת מרכזו הגאומטרי של שדה התעופה. : (ב) בעל רישיון יגדיר את נקודת הייחוס במושגים של מעלות, דקות ושניות. : (ג) לא ישנה בעל רישיון את נקודת הייחוס, אלא אם כן השתנה מרכזו הגאומטרי של שדה התעופה, ובאישור המנהל; אישר המנהל את שינוי נקודת הייחוס כאמור, ישנה בעל הרישיון את נקודת הייחוס של שדה התעופה בהתאם, והוראות תקנות משנה (א) ו-(ב) יחולו, בשינויים המתחייבים. @ 5. גובה שדה התעופה והמסלולים : בעל רישיון ימדוד או יחשב, לפי העניין - : (1) את גובה שדה התעופה, ואת גליות הגיאואיד במקום שבו הוא נמדד; : (2) לגבי כל מסלול ממוכשר לגישה לא מדויקת - :: (א) את הגובה מעל פני הים ואת גליות הגיאואיד של כל מפתן מסלול; :: (ב) את הגובה מעל פני הים של כל קצה מסלול; :: (ג) את הגובה מעל פני הים, לאורך המסלול, של נקודות ביניים גבוהות או נמוכות משמעותית לעומת גובה מפתן המסלול מעל פני הים; : (3) לגבי כל מסלול ממוכשר לגישה מדויקת - :: (א) את הגובה מעל פני הים ואת גליות הגיאואיד של כל מפתן מסלול; :: (ב) את הגובה מעל פני הים של כל קצה מסלול; :: (ג) את הגובה המרבי מעל פני הים של אזור הנגיעה. @ 6. טמפרטורת הייחוס של שדה התעופה : בעל רישיון - : (1) יחשב את טמפרטורת הייחוס של שדה התעופה במעלות צלזיוס; : (2) יחשב מחדש, אחת לחמש שנים, את טמפרטורת הייחוס של שדה התעופה. @ 7. מידות שדה התעופה ומידע אחר : בעל רישיון ימדוד או יתאר, לפי העניין, את כל אחד מאלה: : (1) לגבי מסלול - :: (א) כיוונו האמיתי {{מוקטן|(True bearing)}}; :: (ב) כינויו {{מוקטן|(Designation number)}}; :: (ג) אורכו; :: (ד) רוחבו; :: (ה) נקודות הציון הגאוגרפיות של כל מפתן מסלול ושל כל מפתן מסלול מוזז, אם קיים, במעלות, דקות, שניות ומאיות השנייה; :: (ו) שיפועו; :: (ז) סוג המשטח {{מוקטן|(Surface type)}}; :: (ח) סוג המסלול, לפי אחד מאלה: ::: (1) מסלול לא ממוכשר; ::: (2) מסלול ממוכשר לגישה לא מדויקת; ::: (3) מסלול ממוכשר לגישה מדויקת; :: (ט) לגבי מסלול ממוכשר לגישה מדויקת - קיומו של אזור נקי ממכשולים; : (2) לגבי רצועת מסלול - אורכה ורוחבה, במידת דיוק מידע של מטר אחד, וכן סוג המשטח; : (3) לגבי שטח בטיחות בקצה מסלול - אורכו ורוחבו, במידת דיוק מידע של מטר אחד, וכן סוג המשטח; : (4) לגבי שטח עצירה, אם קיים - אורכו, רוחבו וסוג המשטח; : (5) לגבי מסלול הסעה - :: (א) כינויו; :: (ב) רוחבו; :: (ג) סוג המשטח; :: (ד) נקודות הציון הגאוגרפיות של נקודות על ציר מסלול ההסעה, במספר מתאים לתיאור ציר מסלול ההסעה, במעלות, דקות, שניות ומאיות השנייה; : (6) לגבי רחבה - :: (א) סוג המשטח; :: (ב) ופרטים בנוגע לעמדות החנייה ובכלל זה דוגמת סוג כלי הטיס אותו נועדה עמדת החנייה לשמש וכינוי עמדת החנייה; :: (ג) נקודות הציון הגיאוגרפיות של כל עמדת חנייה, במעלות, דקות, שניות ומאיות השנייה; : (7) המרחב האווירי שבו ניתנים שירותי פיקוח ובקרה על התעבורה האווירית המשויכים לשדה התעופה; : (8) לגבי שטח נקי, אם קיים - אורכו והמאפיינים הטופוגרפיים של הקרקע {{מוקטן|(Ground profile)}}; : (9) עזרי ראייה לתהליכי גישה; סימוני מסלולים, מסלולי הסעה ורחבות, ותאורותיהם; עזרי הנחייה ובקרה ויזואליים אחרים על מסלולי הסעה ועל רחבות, ובכלל זה עמדות המתנה וקווי עצירה; מיקום וסוג מערכות הנחייה בראייה לעגינה; : (10) לגבי כל נקודת בדיקת VOR בשדה התעופה - מיקומה ותדר בדיקת ה-VOR; : (11) לגבי כל נתיב הסעה סטנדרטי - תיאורו באמצעות נקודות הציון שלו וכינויו; : (12) מרחק כל אנטנת קרן כיוון {{מוקטן|(Localizer)}} וכל אנטנת קרן זווית גישה {{מוקטן|(Glide path)}} של מערכת נחיתת מכשירים מקצה המסלול שאותו היא משרתת; : (13) בשדה תעופה המיועד לכלי טיס בטיסה בין-לאומית - :: (א) פני השטח באזורים 2a ו-2b; :: (ב) נקודות הציון הגאוגרפיות במעלות, דקות, שניות ועשיריות השנייה וכן הגובה המרבי מעל פני הים, הסוג, הסימון והתאורה, אם ישנם, של מכשולים הנמצאים - ::: (1) באזורים 2a‏, 2b ו-3; ::: (2) באזור 4 של כל מסלול ממוכשר לגישה מדויקת בקטגוריה II או III; שימדדו ויתוארו לפי הוראות הפרק החמישי לנספח 15 לעניין "Terrain and obstacle data sets" והפרק החמישי למסמך 10066 לעניין "Terrain and obstacle data sets", ותוספות 6 ו-8 למסמך האמור. @ 8. חוזק המיסעות (תיקון: תשפ"ו) : (א) בעל רישיון יחשב את חוזק הנשיאה {{מוקטן|(Bearing strength)}} של כל מיסָעָה המיועדת לשמש כלי טיס גדול ויתארה לפי שיטת ACN-PCN (((החל מיום 3.10.2026: שיטת ACR-PCR))), תוך פירוט כל אלה: :: (1) מספר סיווג המיסעה {{מוקטן|(PCN)}}, ואם מספר סיווג המיסעה משתנה לפי עונות השנה - את מספר סיווג המיסעה המתאים לכל עונה; ::: (((החל מיום 3.10.2026):)) דירוג סיווג המיסעה {{מוקטן|(PCR)}} והערך המספרי {{מוקטן|(numerical value)}}, ואם דירוג סיווג המיסעה משתנה לפי עונות השנה - את דירוג סיווג המיסעה המתאים לכל עונה; :: (2) סוג המיסעה (קשיח או גמיש); :: (3) קטגוריית החוזק של המשתית {{מוקטן|(Subgrade strength category)}}; :: (4) קטגוריית לחץ אוויר מרבי מותר בצמיגים {{מוקטן|(Maximum allowable tire pressure category)}} או ערך לחץ אוויר מרבי מותר בצמיגים {{מוקטן|(Maximum allowable tire pressure value)}} של כלי טיס אותו נועדה המיסעה לשמש; :: (5) תיאור שיטת ההערכה {{מוקטן|(Evaluation method)}} ששימשה להערכת מאפייני המיסעה. : (ב) בעל רישיון המחשב את חוזק הנשיאה של מיסעה לפי תקנת משנה (א) יוודא כי מספר סיווג (((החל מיום 3.10.2026: דירוג סיווג))) כלי הטיס {{מוקטן|(ACN)}} (((החל מיום 3.10.2026: {{מוקטן|(ACN)}}))) המתאים נקבע - :: (1) לפי שיטת ACN-PCN (((החל מיום 3.10.2026: שיטת ACR-PCR))); :: (2) בשים לב לסוג המיסעה, כאמור בתקנת משנה (א)(2), שאת חוזק הנשיאה שלה הוא מבקש לקבוע. : (ג) בעל רישיון יחשב את חוזק הנשיאה של כל מיסעה המיועדת לשמש כלי טיס קטן בלבד ויתארו במונחים האלה: :: (1) המסה המרבית המותרת של כלי טיס אותו נועדה המיסעה לשמש; :: (2) לחץ האוויר המרבי המותר בצמיגים של כלי טיס אותו נועדה המיסעה לשמש. : (ד) (((תבוטל ביום 3.10.2026):)) לא יתיר בעל רישיון הפעלת כלי טיס במיסעה, אלא אם כן מספר סיווג כלי הטיס לפי שיטת ACN-PCN, בשים לב לסוג המיסעה, שווה למספר סיווג המיסעה או קטן ממנו, הכול בכפוף למגבלות שקבע בעל הרישיון לעניין לחץ האוויר המרבי המותר בצמיגים של כלי הטיס העושה שימוש במיסעה ולעניין מסתו המרבית של כלי הטיס כאמור; על אף האמור ברישה, בעל רישיון רשאי להתיר הפעלת כלי טיס שאינו ממלא אחר התנאים כאמור לגבי מיסעה, אם בספר העזר המבצעי שלו יש נוהל המיועד לאסדר הפעלת כלי טיס במיסעה בנסיבות כאמור, ובעל הרישיון פועל לפי הנוהל האמור. : (ה) בתקנה זו - ::- "כלי טיס גדול" - כלי טיס שמסתו המרבית {{מוקטן|(Apron (ramp) mass)}} עולה על 5,700 ק"ג; ::- "כלי טיס קטן" - כלי טיס שאינו גדול; ::- "שיטת ACN-PCN" <!-- (((תוחלף ביום 3.10.2026):)) --> - שיטת מספר סיווג כלי טיס - מספר סיווג מיסעה {{מוקטן|(Aircraft classification number - pavement classification number method (ACN-PCN method))}} הכוללת את הרכיבים המפורטים בתקנת משנה (א), לפי הוראות נספח 14 לעניין חוזק מסלול {{מוקטן|(Strength of pavements)}}; ::- "שיטת ACR-PCR" - (((החל מיום 10.3.2026):)) שיטת דירוג סיווג כלי טיס - דירוג סיווג מיסעה {{מוקטן|(Aircraft classification rating - pavement classification rating method (ACR-PCR method))}} הכוללת את הרכיבים המפורטים בתקנת משנה (א), לפי הוראות נספח 14 לעניין חוזק מסלול {{מוקטן|(Strength of pavements)}}. @ 9. מתחם בדיקת מד גובה לפני טיסה : (א) בעל רישיון יקבע לפחות מתחם בדיקה אחד, בכל רחבה. : (ב) בעל רישיון יוודא כי כל נקודה במתחם בדיקה, היא בגובה שלא עולה על 10 רגליים מעל או מתחת לגובה הממוצע של המתחם. : (ג) בעל רישיון יחשב את גובהו של מתחם הבדיקה לפי גובהו הממוצע מעל פני הים, תוך עיגולו לרגל הקרוב. @ 10. מרחקים מוצהרים : (א) בעל רישיון יחשב, לכל מסלול, את המרחקים המוצהרים {{מוקטן|(Declared distances)}} האלה, תוך עיגולם למטר הקרוב: :: (1) מרחק ריצת המראה זמין {{מוקטן|(TORA)}}; :: (2) מרחק המראה זמין {{מוקטן|(TODA)}}; :: (3) מרחק האצה–עצירה זמין {{מוקטן|(ASDA)}}; :: (4) מרחק נחיתה זמין {{מוקטן|(LDA)}}. : (ב) בעל רישיון יחשב את המרחקים המוצהרים, כאמור בתקנת משנה (א), לפי צרופה א' לעניין חישוב מרחקים מוצהרים {{מוקטן|(Calculation of declared distances)}}. @ 11. תנאי אזור התנועה : (א) בעל רישיון יינטר באופן מתמשך את מצבו של אזור התנועה וכן את שמישותם של המיתקנים הנלווים לשימוש באזור התנועה, במטרה לוודא כי ניתן לעשות שימוש בטוח באזור התנועה, ויבצע בדיקה שלהם - :: (1) לגבי אזור התנועה - ::: (א) פעם ביום לפחות לשדה תעופה שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 1 או 2; ::: (ב) פעמיים ביום לפחות לשדה תעופה שרכיב הספרה בקוד ייחוס שלו הוא 3 או 4; :: (2) לגבי מסלול - נוסף על האמור בפסקה (1), לאחר כל שינוי משמעותי בתנאי משטח המסלול; ::: בפסקה זו - :::- "שינוי משמעותי בתנאי משטח המסלול" {{מוקטן|(Significant change)}} - כמשמעותו במסמך 9981 לעניין "Runway surface condition assessment and reporting"; :: (3) לגבי המיתקנים הנלווים לשימוש באזור התנועה - בתדירות שאישר לו המנהל; :: (4) באמצעות כוח אדם מאומן לביצוע ניטור כאמור; אימון כאמור - ::: (א) יכלול אימון ראשוני ואימון עיתי חוזר, לפי תכנית אימונים שאישר לו המנהל; ::: (ב) יהיה לפי הוראות צרופה א' לעניין "Runway condition report for reporting runway surface condition". : (ב) בעל רישיון יעריך את התנאים באזור התנועה ואת מצבו, תוך שימוש במושגים האלה, כמשמעותם בנספח 14, לפי העניין: :: (1) Dry (יבש); :: (2) Wet ice (קרח רטוב); :: (3) Water on top of compacted snow (מים על שלג דחוס); :: (4) Dry snow (שלג יבש); :: (5) Dry snow on top of ice (שלג יבש על קרח); :: (6) Wet snow on top of ice (שלג רטוב על קרח); :: (7) Ice (קרח); :: (8) Slush (שלוגית); :: (9) Standing water (מים עומדים); :: (10) Compacted snow (שלג דחוס); :: (11) Wet snow (שלג רטוב); :: (12) Dry snow on top of compacted snow (שלג יבש על שלג דחוס); :: (13) Wet snow on top of compacted snow (שלג רטוב על שלג דחוס); :: (14) Wet (רטוב); :: (15) Frost (כפור); :: (16) Chemically treated (מטופל כימית); :: (17) Loose sand (זרוי מלח); :: (18) Slippery wet (חלקלק–רטוב). : (ג) מצא בעל רישיון כי קיים זיהום {{מוקטן|(Contamination)}} על מסלול, מבין אלה המפורטים בפסקאות משנה (9), (14) או (18) לתקנת משנה (ב), לפי העניין - יבצע הערכה של כיסוי הזיהום ועומקו לגבי כל שליש מסלול. : (ד) בעל רישיון - :: (1) יספק ליחידת נת"א הנותנת שירותי פיקוח ובקרה על התעבורה האווירית הנוגעת בדבר, מידע שיש לו השפעה מבצעית מידית על הפעלת שדה התעופה ועל הפעלת כלי טיס בשדה התעופה לגבי - ::: (א) התנאים באזור התנועה, ערוך בצורה של דוח תנאי מסלול; ::: (ב) שמישותם של המיתקנים הנלווים לשימוש באזור התנועה; וזאת כדי לאפשר אספקת המידע הנדרש לכלי טיס המגיעים לשדה התעופה או היוצאים ממנו; :: (2) יעדכן את המידע שסיפק כאמור בכל שינוי שחל בו, ויודיע למי שלו סופק המידע כאמור, בלא דיחוי, על כל שינוי כאמור ועל פרטיו. : (ה) בעל רישיון יתייחס, במילוי חובותיו לפי תקנות משנה (א) ו-(ד), בין השאר, לקיום כל אחד מאלה, לפי העניין: :: (1) פעולות בינוי או תחזוקה; :: (2) משטחים מחוספסים או משובשים באזור התנועה; :: (3) מים, שלג, שלוגית, קרח או כפור באזור התנועה; :: (4) ערימות או הצטברות של שלג, הצמודות לאזור התנועה; :: (5) נוזל הסרת קרח או מניעת קרח או כל מזהם {{מוקטן|(Contaminant)}} אחר באזור התנועה; :: (6) סיכונים זמניים אחרים, דוגמת כלי טיס חונים; :: (7) כשל או פעולה לא סדירה של מיתקן עזר לטיסה בשדה התעופה, כולם או מקצתם; :: (8) כשל של מערכת החשמל הראשית או המשנית של שדה התעופה. : (ו) מצא בעל רישיון כי ערכי החיכוך של מסלול או חלק של מסלול, שנמדדו כחלק משגרת ההפעלה של שדה התעופה, נמוכים מהרמה המזערית שהגדיר לו המנהל - ידווח על כך כאמור בתקנת משנה (ד). : (ז) מצא בעל רישיון כי קיים זיהום על מסלול, מבין אלה המפורטים בפסקאות משנה (2) עד (8), (10) עד (13) או (15) עד (17) לתקנת משנה (ב) - יפסיק את השימוש במסלול. : (ח) הפסיק בעל רישיון את השימוש במסלול כאמור בתקנת משנה (ז), ידווח, באופן מיידי, על הפסקת השימוש במסלול ועל הסיבה להפסקת השימוש ליחידת נת"א הנותנת שירותי פיקוח ובקרה על התעבורה האווירית הנוגעת בדבר וימסור את הדבר לפרסום בשירותי המידע התעופתי, תקנת משנה (ד) תחול בשינויים המתחייבים. @ 12. פינוי כלי טיס (תיקון: תשפ"ו) : בעל רישיון - : (1) יפרט בספר העזר המבצעי מידע בדבר - :: (א) מספרי הטלפון, הפקסימילה וכתובת הדואר האלקטרוני של האחראי מטעמו על תיאום הפעולות הנדרשות לפינוי כלי טיס שיש לפנותו מאזור התנועה; :: (ב) יכולת פינוי כלי טיס כאמור, המבוטאת בכלי הטיס הגדול ביותר שביכולתו לפנות; : (2) יעמיד מידע כאמור בפסקת משנה (1) לרשות מפעיל אווירי לפי דרישתו. @ 12. פינוי כלי טיס (תיקון: תשפ"ו) : (((החל מיום 3.10.2026):)) : בעל רישיון יעמיד לרשות מפעיל אווירי, לפי דרישתו, מידע בעניינים האלה: : (1) מספרי הטלפון, הפקסימיליה וכתובת הדואר האלקטרוני של האחראי מטעמו על תיאום הפעולות הנדרשות לפינוי כלי טיס שיש לפנותו מאזור התנועה; : (2) יכולת פינוי כלי טיס כאמור, המבוטאת בכלי הטיס הגדול ביותר שביכולתו לפנות. @ 13. הצלה וכיבוי אש (תיקון: תשפ"ו) : בעל רישיון - : (1) יפרט בספר העזר המבצעי, תחת התיאור הנדרש לפי [[תקנה 10(16) לתקנות הבטיחות]], גם מידע לעניין יכולות ההצלה וכיבוי האש בשדה התעופה, לפי דירוג שדה התעופה לעניין הצלה וכיבוי אש, לפי [[תקנה 18 לתקנות הבטיחות]]; : (2) יספק ליחידת נת"א הנותנת שירותי פיקוח ובקרה על התעבורה האווירית הנוגעת בדבר, ללא דיחוי, מידע עדכני לגבי כל שינוי ביכולות ההצלה וכיבוי האש בשדה התעופה, וזאת כדי לאפשר אספקת המידע הנדרש לכלי טיס המגיעים לשדה התעופה או היוצאים ממנו; מידע עדכני כאמור יסופק בדרך של ציון דירוג שדה התעופה כפי שנקבע לפי [[תקנה 18 לתקנות הבטיחות]]. @ 13. הצלה וכיבוי אש (תיקון: תשפ"ו) : (((החל מיום 3.10.2026):)) : בעל רישיון יספק ליחידת נת"א הנותנת שירותי פיקוח ובקרה על התעבורה האווירית הנוגעת בדבר, בלא דיחוי, מידע עדכני לגבי כל שינוי ביכולות ההצלה וכיבוי האש בשדה התעופה, וזאת כדי לאפשר את אספקת המידע הנדרש לכלי טיס המגיעים לשדה התעופה או היוצאים ממנו; מידע עדכני כאמור יסופק בדרך של ציון קטגוריית שדה התעופה כפי שנקבעה לפי [[תקנה 139 לתקנות מאפיינים פיזיים]]. @ 14. מערכת חזותית לציון זווית הגישה : בעל רישיון יקיים, לגבי כל מערכת חזותית לציון זווית הגישה {{מוקטן|(Visual approach slope indicator systems)}} (בתקנה זו - המערכת), רישום מפורט הכולל את: : (1) כינוי המסלול אליו המערכת משויכת; : (2) סוג המערכת, וצד המסלול לאורכו תאורתה ממוקמת, אם ישים, לפי סוג המערכת; : (3) זווית המערכת לעומת ציר המסלול, אם אינה מקבילה לו, וכיוון הסטייה מציר המסלול; : (4) זווית הגישה הנקובה לאותו מסלול; : (5) הגובה המזערי, או הגבהים המזעריים, מעל מפתן המסלול, שבו מתקבל חיווי בדבר הימצאות בזווית הגישה המתאימה {{מוקטן|(Minimum eye height(s) over the threshold of the on-slope signal(s))}} - לפי לסוג המערכת, לפי הוראות נספח 14 לעניין "Visual approach slope indicator systems". == פרק ג': הוראות ביצוע == @ 15. גיבוש מידע : (א) בעל רישיון יגבש ויעדכן באופן מתמשך מידע תעופתי וכן מידע אחר בעניינים המפורטים [[בתקנה 18(א)]], בצורת בסיס נתוני מיפוי שדה תעופה {{מוקטן|(AMDB)}}, לפי הפרק החמישי לנספח 15 לעניין "Aerodrome mapping data sets", ולפי הפרק החמישי למסמך 10066 לעניין "Aerodrome mapping data sets". : (ב) בעל רישיון יגבש מידע כאמור בתקנת משנה (א) - :: (1) במידת דיוק המידע הקבועה בתוספת מספר 1 למסמך 10066, לפי סוג המידע; :: (2) לפי דרישת שלמות המידע הקבועה בתוספת מספר 1 למסמך 10066, לפי סוג המידע, תוך שהוא מבטיח כי שלמות המידע תישמר לכל אורך תהליך הגיבוש, ובכלל זה יקבע ויקיים תהליך להבטחת שלמות המידע, לפי השלמות הנדרשת לגבי מידע מסוג זה, לפי התוספת האמורה, אשר - ::: (א) לגבי מידע שגרתי {{מוקטן|(Routine data)}} - ימנע השחתה {{מוקטן|(corruption)}} של המידע לכל אורך תהליך הגיבוש; ::: (ב) לגבי מידע חיוני {{מוקטן|(Essential data)}} - יבטיח שהשחתה של המידע לא מתרחשת בשום שלב של תהליך הגיבוש. לשם כך רשאי בעל רישיון לקבוע תהליכים נוספים לשם התמודדות עם סיכונים אפשריים בתהליך הגיבוש, כדי להבטיח ביתר שאת את שלמות המידע מהסוג הזה; ::: (ג) לגבי מידע קריטי {{מוקטן|(Critical data)}} - יבטיח שהשחתה של המידע לא מתרחשת בשום שלב של תהליך הגיבוש; לשם כך יקבע בעל הרישיון תהליכים נוספים להבטחת שלמות המידע לשם תיקון מלא של השפעות של אי-התאמות שזוהו במהלך ניתוח יסודי של תהליך הגיבוש; :: (3) באופן הקבוע בתוספת מספר 1 למסמך 10066, לפי סוג המידע, בשים לב לשאלה אם הדרישה היא לנקודה מדודה {{מוקטן|(Surveyed point)}}, לנקודה מחושבת {{מוקטן|(Calculated point)}} או לנקודה מוצהרת {{מוקטן|(Declared point)}}; :: (4) תוך יישום מערכת איכות למידע, לפי [[תקנה 16]]. : (ג) בעל רישיון יגן על שלמות מידע שגיבש לפי [[פרק זה]], באמצעות יישום שיטות ספרתיות לזיהוי טעויות מידע {{מוקטן|(Digital data error detection techniques)}}, לגבי מידע המאוחסן או נמצא בתהליכי העברה, בכל משך האחסון או תהליך ההעברה, וכן לגבי מאגרי מידע ספרתיים שהוא מקיים. : (ד) בעל רישיון יעדכן באופן מתמשך מידע שגיבש לפי [[פרק זה]], בכל שינוי שחל בו, והוראות [[פרק זה]] יחולו על עדכון כאמור, בשינויים המתחייבים. : (ה) בתקנה זו - ::- "מידע חיוני" {{מוקטן|(Essential data)}} - מידע, שלפי מסמך 10066 קיימת הסתברות נמוכה ששימוש בו כשהוא מושחת יסכן באופן חמור את המשך הטיסה והנחיתה הבטוחות של כלי טיס, עם אפשרות להתרחשות אסון {{מוקטן|(catastrophe)}}; ::- "מידע קריטי" {{מוקטן|(Critical data)}} - מידע שלפי מסמך 10066, קיימת הסתברות גבוהה ששימוש בו כשהוא מושחת יסכן באופן חמור את המשך הטיסה והנחיתה הבטוחות של כלי טיס, עם אפשרות להתרחשות אסון; ::- "מידע שגרתי" {{מוקטן|(Routine data)}} - מידע שלפי מסמך 10066 קיימת הסתברות נמוכה מאוד ששימוש בו כשהוא מושחת יסכן באופן חמור את המשך הטיסה והנחיתה הבטוחות של כלי טיס, עם אפשרות להתרחשות אסון. @ 16. מערכת איכות למידע : (א) בעל רישיון יקיים מערכת איכות למידע לפי תקנה זו, שאישר לו המנהל. : (ב) מערכת איכות למידע תהיה עצמאית, ותבטיח, באופן מתמשך ויסודי, את איכות המידע המגובש והמעודכן כאמור [[בתקנה 15]], ואת הרמה המקצועית של העוסקים בניהול האיכות, לפי תקנת משנה (ג). : (ג) מערכת איכות למידע תכלול - :: (1) את מדיניות האיכות במסגרת תהליך הגיבוש, ובכלל זה - ::: (א) הצהרה כי בטיחות הטיסה היא השיקול המכריע בתהליך הגיבוש ובפרסום מידע; ::: (ב) יישום של ביצועי אנוש ושל עקרונות הגורם האנושי כחלק מתהליך הגיבוש, בין השאר בכל הנוגע לשגיאות העתקה והמרה בין יחידות מידה; ::: (ג) עידוד כל אדם המעורב בתהליך הגיבוש, לדווח על ליקויים ואי-התאמות בתהליך הגיבוש; ::: (ד) הצהרה בדבר חובת כל אדם המעורב בתהליך הגיבוש, לציית לתקנות אלה לגבי תהליך הגיבוש; ::: (ה) הצהרה בדבר חובת כל אדם המעורב בתהליך הגיבוש, לשתף פעולה עם הסוקרים בביצוע תפקידם; :: (2) נהלים להבטחת עצמאותה של מערכת האיכות למידע ועצמאותם של הפועלים במסגרתה, ובכלל זה הוראות בעניינים אלה: ::: (א) חובת דיווח על ליקויים שנמצאו בביצוע סיקור במישרין למנהל השדה; ::: (ב) מניעת מצב שבו המשמשים בתפקיד מנהל איכות או סוקרים משמשים אצל בעל הרישיון גם בפעולות שעל סיקורן הם אמונים; :: (3) נהלים לשמירת איכות המידע במסגרת תהליך הגיבוש, מרגע גיבושו, דרך שמירתו עד למסירתו למשתמש המיועד הבא, ובכלל זה הוראות בעניינים אלה: ::: (א) גיבוש כל פריט מידע ועדכונו, לפי דרישות הישימות לאותו פריט מידע, לעניין דיוק מידע ושלמות; ::: (ב) התחקות אחר המקור לפריט המידע {{מוקטן|(Traceability)}}, לכל אורך תהליך הגיבוש, באופן שמאפשר, לגבי כל ליקוי או אי-התאמה שהתגלו בתהליך הגיבוש, את איתור גורם השורש לליקוי או לאי-התאמה ואת תיקונם; ::: (ג) הבאת דבר קיומם של כל ליקוי או אי-התאמה שהתגלו, גורם השורש להם ותיקונם, לידיעת המעורבים בתהליך הגיבוש; ::: (ד) העברת המידע, לרבות שיטת העברת המידע, והגנה על המידע בעת ההעברה; :: (4) נהלים לעניין בעלי התפקיד המשמשים במערכת האיכות למידע, ובכלל זה - ::: (א) נהלים לעניין מינוי מנהל האיכות והסוקרים שישמשו במערכת האיכות למידע, ובכלל זה לעניין הכשירויות, הידע והמיומנויות הנדרשים מכל אחד מהם לשם מילוי תפקידיהם, והאופן שבו בעל הרישיון מוודא כי למנהל האיכות ולסוקרים הכשירויות, הידע והמיומנויות כאמור; ::: (ב) נהלים לעניין ההכשרה הנדרשת ממנהל האיכות ומהסוקרים, במטרה להבטיח את יכולתם למלא את תפקידם במסגרת מערכת האיכות למידע; ::: (ג) נהלים לעניין ביצוע הערכה ראשונית של התקיימות הכשירויות, הידע והמיומנות הנדרשים במנהל האיכות ובסוקרים, וכן הערכה ראשונית ותקופתית לעניין יכולתם לבצע את תפקידיהם ברמה מקצועית מספקת, בין השאר, לאחר שהשלימו הכשרה נדרשת כאמור בפסקת משנה (ב), וכן לעניין השימוש בממצאי הערכה כאמור לצורך איתור ותיקון פערים לעומת הנדרש לפי מערכת האיכות למידע; ::: (ד) נהלים שיבטיחו תיעוד של התקיימות הכשירויות, הידע והמיומנויות הנדרשים במנהל האיכות ובסוקרים, ותיעוד של הכשרה שקיבלו והערכת יכולתם לבצע את תפקידיהם; :: (5) נהלים לעניין אופן ביצוע סיקורים, ובכלל זה - ::: (א) קביעת הוראות לגבי אופן ביצוע הסיקור, כך שהסיקור יבטיח כי - :::: (1) כלל הפעולות הכרוכות בתהליך הגיבוש מבוצעות לפי התקנות והוראות ספר העזר המבצעי לעניין תהליך הגיבוש; הוראות כאמור יביאו בחשבון את השוני הקיים בתהליך הגיבוש בין פריטי מידע שונים לפי התקנות; :::: (2) מערכת האיכות למידע מגשימה את התכלית שלשמה נועדה; ::: (ב) קביעת תכנית סיקורים עתית, ובכלל זה - :::: (1) החובה לערוך סיקור של תהליך הגיבוש, פעם אחת בשנה לפחות; :::: (2) המועדים לביצוע סיקורים, לעריכת דין וחשבון מפורט, למתן משוב בדבר ממצאי הסיקור, להגשת תכנית לנקיטת פעולות מתקנות ולקביעת סיקור חוזר, אם נדרש; ::: (ג) איתור ליקויים ואי-התאמות ותיעודם; ::: (ד) עריכת דין וחשבון מפורט בסיום כל סיקור בדבר פרטי הסיקור, העניינים שנסקרו והממצאים שהתגלו במהלכו ומסירתו למנהל השדה ולגורמים הנוגעים בדבר בשדה התעופה בדבר ממצאי הסיקור; ::: (ה) לימוד ליקויים ואי-התאמות שנמצאו בסיקורים ונקיטת פעולות מתקנות לתיקון הליקויים ואי-ההתאמות, אם נדרש ובזמן הנדרש, לרבות לעניין אחריות מנהל השדה לניהול תהליך תיקון הליקויים ואי-ההתאמות; ::: (ו) ביצוע סיקור חוזר לאחר מציאת ליקוי או אי-התאמה, לבחינת תהליך תיקונם; ::: (ז) שמירת רשומות מערכת האיכות למידע, ותוצריה, ובכלל זה כל דין וחשבון שנערך בסיום סיקור ותיעוד כל משוב שנערך וכל פעולה מתקנת שננקטה. : (ד) המנהל רשאי לאשר לבעל רישיון המקיים מערכת איכות למידע בתקן איכות בין-לאומי ISO 9001, כי מערכת האיכות למידע שלו עומדת בדרישות תקנות משנה (ב) ו-(ג). @ 17. מינוי מנהל איכות : (א) בעל רישיון ימנה מנהל איכות, הכפוף ישירות לבעל הרישיון, שיהיה אחראי לניהול מערכת האיכות למידע לפי [[תקנה 16]] ולמתן דוחות לבעל הרישיון בדבר פעילות מערכת האיכות למידע, בדגש על הצורך לנקוט בפעולות מתקנות, אם יש צורך. : (ב) בעל רישיון המבקש למנות מנהל איכות יודיע למנהל על כוונתו לעשות כן עשרה ימים לפחות לפני המינוי, ויצרף להודעתו את שמו ואת מספר הזהות של מי שהוא מבקש למנות לתפקיד וכן את קביעתו בדבר התאמתו לתפקיד לפי תקנת משנה (ד)(2). : (ג) ראה המנהל כי אדם שמבקשים למנותו לתפקיד מנהל איכות או שמונה לתפקיד כאמור, אינו מתאים לתפקידו, רשאי הוא, לאחר שנתן לבעל הרישיון ולאותו אדם, הזדמנות להביא לפניו את טענותיהם לעניין התאמת אותו אדם לתפקידו - :: (1) להורות, בהחלטה מנומקת, כי אותו אדם אינו מתאים לתפקידו ולהורות לבעל הרישיון שלא למנותו או להפסיק את מינויו, ולמנות אדם מתאים במקומו, לפי העניין; החלטה כאמור תימסר לבעל הרישיון בהקדם האפשרי לאחר קבלתה; בעל הרישיון ימנה אדם מתאים לתפקיד בתוך 45 ימים מיום שנמסרה לו הוראת המנהל כאמור, או בתוך תקופה ארוכה יותר שעליה הורה המנהל, בהחלטה מנומקת, והוראות תקנה זו יחולו לגביו, בשינויים המתחייבים; :: (2) לתת לבעל הרישיון הוראות לעניין פעילות שדה התעופה בתקופה שעד למינוי אדם מתאים לתפקיד כאמור. : (ד) לא יעסיק בעל רישיון אדם בתפקיד מנהל איכות, אלא אם כן התקיימו כל אלה: :: (1) אותו אדם - ::: (א) הוא בעל ניסיון של שלוש שנים לפחות בתחום האיכות, מתוכן שנה אחת לפחות בתפקיד ניהולי; ::: (ב) מכיר ויודע את הוראות ספר העזר המבצעי, את הוראות מערכת האיכות למידע שלפי [[תקנה 16]] וכן את תקנות הטיס והוראות המינהל הנוגעות לעניין הפעלת שדה תעופה; :: (2) בעל הרישיון החליט, לאחר ששקל את כישוריו, את ניסיונו של אותו אדם בתחום האיכות, ובכלל זה ניסיונו בניהול בתחום זה, ואת הרקע והידע המקצועיים שלו, כי מתקיימות בו הוראות פסקה (1) וכי הוא מתאים לתפקיד מנהל האיכות, בשים לב למאפייני שדה התעופה ולפעילותו; :: (3) המנהל לא החליט כי אותו אדם אינו מתאים לתפקיד מנהל איכות, כאמור בתקנת משנה (ג). : (ה) נפסק מינויו של מנהל איכות בנסיבות שבהן לא ניתן למנות בעל תפקיד חדש במקומו לפני הפסקת המינוי, יודיע על כך בעל הרישיון למנהל בתוך 48 שעות מהפסקת המינוי, ותחול תקנת משנה (ג)(2). @ 18. מסירת מידע לפרסום (תיקון: תשפ"ו) : (א) בעל רישיון ימסור למנהל וליחידת נת"א המורשית לפי [[סעיף 84(ב) לחוק]] לפרסם, להפיץ ולהעביר מידע תעופתי, מידע בעניינים המפורטים להלן, בסמוך ככל האפשר לגיבושו או עדכונו, אלא אם כן אישר לו המנהל אחרת: :: (1) מצב הרישוי של שדה התעופה; :: (2) פרטים לעניין פינוי כלי טיס לפי [[תקנה 12]]; :: (3) מידע בדבר מצבו המבצעי של אזור התנועה כאמור [[בתקנה 11]], ערוך בצורה של דוח תנאי מסלול; ::: (((החל מיום 3.10.2026):)) מידע בדבר מצבו המבצעי של אזור התנועה כאמור [[בסימן י"ד לפרק ז' לתקנות מאפיינים פיזיים]], ערוך בצורה של דוח תנאי מסלול; :: (4) העניינים המפורטים בתת-חלק "AD2. Aerodromes" לחלק השלישי {{מוקטן|(Part 3)}} לתוספת מספר 2 {{מוקטן|(Appendix 2)}} למסמך 10066, בנושאים האלה: ::: (א) מציין המיקום של שדה התעופה ושם שדה התעופה {{מוקטן|(Aerodrome location indicator and name)}}; ::: (ב) המידע הגאוגרפי של שדה התעופה והמידע המינהלי של שדה התעופה {{מוקטן|(Aerodrome geographical and administrative data)}}; ::: (ג) שעות הפעילות של שדה התעופה ושל שירותים שונים הניתנים בו {{מוקטן|(Operational hours)}}; ::: (ד) שירותי קרקע ומיתקנים בשימושם {{מוקטן|(Handling services and facilities)}}; ::: (ה) מיתקנים לשימוש הנוסעים {{מוקטן|(Passenger facilities)}}; ::: (ו) שירותי הצלה וכיבוי אש {{מוקטן|(Rescue and firefighting services)}}; ::: (ז) זמינות עונתית {{מוקטן|(Seasonal availability - clearing)}}; ::: (ח) רחבות, מסלולי הסעה ונקודות או עמדות בדיקה {{מוקטן|(Aprons, taxiways and check locations/positions data)}}; ::: (ט) מערכת הנחיה ובקרת תנועה קרקעית {{מוקטן|(Surface movement guidance and control system and markings)}}; ::: (י) מכשולים בשטח שדה התעופה {{מוקטן|(Aerodrome obstacles)}}; ::: (יא) מידע מטאורולוגי מסופק {{מוקטן|(Meteorological information provided)}}; ::: (יב) מאפייניו הפיזיים של כל מסלול {{מוקטן|(Runway physical characteristics)}}; ::: (יג) מרחקים מוצהרים {{מוקטן|(Declared distances)}}; :::: (יד) תאורות גישה ותאורות מסלול {{מוקטן|(Approach and runway lighting)}}; ::: (טו) תאורות אחרות ומערכת החשמל המשנית {{מוקטן|(Other lighting, secondary power supply)}}; ::: (טז) משטח לנחיתת מסוקים בשטח שדה התעופה {{מוקטן|(Helicopter landing area)}}; ::: (יז) אזור או אזורי הפיקוח של שדה התעופה {{מוקטן|(Air traffic services airspace)}}; ::: (יח) שירותי ניהול התעבורה האווירית בשדה התעופה {{מוקטן|(Air traffic services communication facilities)}}; ::: (יט) מיתקני עזר לטיסה {{מוקטן|(Radio navigation and landing aids)}}; ::: (כ) תקנות, כללים והוראות החלים לגבי השימוש בשדה התעופה {{מוקטן|(Local aerodrome regulations)}}; ::: (כא) נוהלי שדה התעופה לעניין הפחתת רעש {{מוקטן|(Noise abatement procedures)}}; ::: (כב) נוהלי שדה התעופה לעניין תעבורה אווירית {{מוקטן|(Flight procedures)}}; ::: (כג) מידע נוסף שיש לו השפעה על הפעלתו של שדה התעופה {{מוקטן|(Additional information)}}; ::: (כד) מידע הנדרש לשם הכנת תרשימים הנוגעים לשדה התעופה {{מוקטן|(Charts related to an aerodrome)}}. : (ב) בעל רישיון לא ימסור מידע כאמור בתקנת משנה (א), אלא אם כן גיבש אותו לפי הוראות [[תקנה 15]]. : (ג) לא יבצע בעל רישיון שינוי בעניינים המפורטים בתקנת משנה (א), המשפיע על ההפעלה של שדה התעופה, אלא לאחר שווידא עם מי שמופקד על פרסום המידע האמור, כי המידע הנובע מהשינוי האמור יכול להתפרסם בשירותי המידע התעופתי טרם תחילת ביצוע השינוי, הכול בשים לב לסוג המידע ולמשך הזמן שיידרש למי שמופקד על פרסום המידע, להכנה, לייצור ולהפצה של פרסום המידע האמור. @ 19. שינויים בהוראות ומסמכים לפי האמנה : (א) שונתה הוראה בנספחי האמנה או במסמכים לפי האמנה, שתקנות אלה מפנות אליהן - : (1) המנהל יפרסם, ברשומות ובאתר האינטרנט, הודעה לציבור על שינוי אותה הוראה, בציון מספר ההוראה ששונתה, מספר התקנה בתקנות אלה המפנה אליה ומועד תחילתו של השינוי בישראל; : (2) מועד התחילה של שינוי כאמור לא יהיה אלא לאחר שחלפו ארבעה עשר ימים לפחות מיום הפרסום האמור בפסקה (1), אלא אם כן הורה המנהל, בהחלטה מנומקת, על תקופה קצרה יותר, ובלבד שזו לא תפחת משלושה ימים מיום הפרסום כאמור; הורה המנהל על תקופה קצרה כאמור, תפורסם הוראתו בפרסום כאמור בפסקה (1). : (ב) נוסחן המעודכן של הוראות נספחי האמנה והמסמכים שלפי האמנה שתקנות אלה מפנות אליהם, מופקד לעיון הציבור במשרדי הרשות. @ 20. תחילה : (א) תחילתן של תקנות אלה, למעט האמור בתקנות משנה (ב) ו-(ג), 60 ימים מיום הפרסום. : (ב) תחילתה של [[תקנה 17]] - 6 חודשים מיום הפרסום. : (ג) תחילתן של [[תקנות 7(13)]], [[9]], [[11]], [[15]], [[16]] [[ו-18(ב)]] - 18 חודשים מיום הפרסום. <פרסום> כ"ד באלול התשע"ח (4 בספטמבר 2018) <חתימה> ישראל כ"ץ שר התחבורה והבטיחות בדרכים fuypuv1s1tmgfajtk6c57br4mrxu4x0 0 476294 3019966 3018750 2026-06-14T23:00:20Z OpenLawBot 8112 [3019956] ת"ט 3019966 wikitext text/x-wiki {{ח:התחלה}} {{ח:כותרת|תקנות הטיס (שדות תעופה – מידע תעופתי), התשע״ט–2018}} {{ח:פתיח-התחלה}} {{ח:תיבה|ק״ת תשע״ט, 474|תקנות הטיס (שדות תעופה – מידע תעופתי)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8086.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ו, 2166א|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12417.pdf}}, {{ח:תיבה|2216|ת״ט|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12425.pdf}}. {{ח:סוגר}} {{ח:מפריד}} {{ח:מבוא}} בתוקף סמכותי לפי {{ח:חיצוני|חוק הטיס#סעיף 166|סעיף 166}} {{ח:חיצוני|חוק הטיס|לחוק הטיס, התשע״א–2011}} (להלן – החוק), באותם עניינים שלגביהם אני מוסמך להתקין תקנות לפי {{ח:חיצוני|חוק הטיס#סעיף 33|סעיפים 33}}, {{ח:חיצוני|חוק הטיס#סעיף 46|46}}, {{ח:חיצוני|חוק הטיס#סעיף 47|47}} {{ח:חיצוני|חוק הטיס#סעיף 168|ו־168(א) לחוק}} ולפי הצעת רשות התעופה האזרחית לפי {{ח:חיצוני|חוק הטיס#סעיף 168|סעיף 168(ב) לחוק}}, אני מתקין תקנות אלה: {{ח:סוגר}} {{ח:מפריד}} {{ח:סעיף|1|הגדרות|תיקון: תשפ״ו}} {{ח:ת}} בתקנות אלה – {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אזור 2a‏“ {{מוקטן|(Area 2a)}}, ”אזור 2b‏“ {{מוקטן|(Area 2b)}}, ”אזור 3“ {{מוקטן|(3 Area)}} ו”אזור 4“ {{מוקטן|(4 Area)}} – כמשמעותם בפרק החמישי לנספח 15 לעניין ”Terrain and obstacle data sets“, בפרק החמישי למסמך 10066 לעניין ”Terrain and obstacle data sets“, ובתוספות 6 ו־8 למסמך האמור; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אזור הנגיעה“ {{מוקטן|(Touchdown zone)}} – החלק מהמסלול, מעבר למפתן המסלול, שבו מיועדים מטוסים נוחתים לגעת לראשונה במסלול; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אזור הנחיתה“ {{מוקטן|(Landing area)}} – החלק מתוך אזור התנועה המיועד להמראת כלי טיס או לנחיתתו; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אזור התמרון“ {{מוקטן|(Manoeuvering area)}} – החלק של שדה התעופה המיועד להמראה, נחיתה והסעה של כלי טיס, למעט רחבה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אזור התנועה“ {{מוקטן|(Movement area)}} – החלק של שדה התעופה המיועד להמראה, נחיתה, הסעה או גרירה של כלי טיס, המורכב מאזור התמרון ורחבה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אזור נקי ממכשולים“ {{מוקטן|(Obstacle free zone)}} – המרחב האווירי מעל משטח גישה פנימי, משטח מעבר פנימי ומשטח הפסקת נחיתה, ואותו חלק מרצועת המסלול שנמצא תחתם, שאחד מהמפורטים להלן אינו יכול לחדור אותו כלפי מעלה: {{ח:תתת|(1)}} מכשול קבוע, זולת כזה שנדרש למטרות ניווט אווירי, שהוא עצם שביר; {{ח:תתת|(2)}} מכשול נייד, בעת שימוש במסלול לנחיתה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אליפסואיד הייחוס המתמטי“ {{מוקטן|(Mathematical reference ellipsoid)}} – גוף תלת־ממדי בצורת ספרואיד אובאלי (הפחוס בקטבים), שמדמה בקירוב את צורתו של כדור הארץ; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ביצועי אנוש“ {{מוקטן|(Human performance)}} – יכולות ומגבלות אנושיות שלהן השפעה על בטיחות ויעילות בהפעלות תעופתיות של תעופה אזרחית; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בסיס נתוני מיפוי שדה תעופה“ {{מוקטן|(Aerodrome mapping database (AMDB))}} – אוסף של נתוני מיפוי שדה תעופה, מאורגן ומסודר כבסיס נתונים מובנה, לפי {{ח:פנימי|סעיף 15|תקנה 15}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בעל רישיון“ – בעל רישיון להפעלת שדה תעופה שניתן לפי {{ח:חיצוני|חוק הטיס#סעיף 32|סעיף 32 לחוק}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גובה מעל פני הים“ {{מוקטן|(Elevation)}} – גובהה של נקודה הנמדד לעומת גיאואיד; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גובה החלטה“ {{מוקטן|(Decision height)}} – כהגדרתו {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (הפעלת כלי טיס וכללי טיסה)|בתקנות ההפעלה}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גובה שדה התעופה“ {{מוקטן|(Aerodrome elevation)}} – הגובה מעל פני הים של הנקודה הגבוהה ביותר באזור הנחיתה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גיאואיד“ {{מוקטן|(Geoid)}} – המשטח שווה הפוטנציאל על פני כדור הארץ המתלכד עם מפלס פני הים הממוצעים, הנמשך ברציפות לאורך היבשות; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גישת מכשירים מסוג A‏“ {{מוקטן|(Instrument approach operation type A)}} – גישת מכשירים שבה מינימת ההפעלה המתוכננת {{מוקטן|(designed)}} הנמוכה ביותר, שמתחתיה ניתן להמשיך בגישה היא של גובה מזערי להנמכה או גובה החלטה של 75 מטרים (250 רגל) או יותר; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גישת מכשירים מסוג B‏“ {{מוקטן|(Instrument approach operation type B)}} – גישת מכשירים שבה מינימת ההפעלה המתוכננת {{מוקטן|(designed)}} הנמוכה ביותר, שמתחתיה ניתן להמשיך בגישה היא של גובה החלטה הנמוך מ־75 מטרים (250 רגל); {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גליות גיאואיד“ {{מוקטן|(Geoid undulation)}} – המרחק של הגיאואיד מעל או מתחת לאליפסואיד הייחוס המתמטי; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דוח תנאי מסלול“ {{מוקטן|(Runway condition report (RCR)}}‎) – דיווח מקיף בדבר תנאי משטח מסלול והשפעתם על ביצועי כלי טיס הנוחת עליו או הממריא ממנו, ערוך בצורה, בעניינים ובתנאים המפורטים בהוראות מסמך 9981 לעניין ”Runway surface condition assessment and reporting“; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דיוק מידע“ {{מוקטן|(Data accuracy)}} – מידת ההלימה בין ערך מוערך או מדוד של נתון לבין הערך האמיתי שלו; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”טמפרטורת הייחוס של שדה התעופה“ – הממוצע החודשי של טמפרטורת השיא היומית של החודש שבו הטמפרטורה הממוצעת היא הגבוהה ביותר בשנה, בשדה התעופה, במשך חמש השנים האחרונות; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מידע תעופתי“ – מידע הנקבע, מפורט או מתואר לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|תקנות 3 עד 8}}, {{ח:פנימי|סעיף 10|10}}, {{ח:פנימי|סעיף 11|11(ב), (ג) ו־(ו)}}, {{ח:פנימי|סעיף 12|12}} {{ח:פנימי|סעיף 13|ו־13}} או הנגזר {{ח:פנימי|סעיף 9|מתקנות 9}} {{ח:פנימי|סעיף 14|ו־14}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מכשול“ {{מוקטן|(Obstacle)}} – כל עצם נייח, בין אם באופן קבוע או באופן זמני, וכל עצם נייד, או כל חלק של עצם כאמור, שמתקיים בו אחד מאלה: {{ח:תתת|(1)}} הוא ממוקם באזור המיועד לתנועה קרקעית של כלי טיס; {{ח:תתת|(2)}} הוא מתנשא מעל משטח {{מוקטן|(Surface)}} מוגדר המיועד להגן על כלי טיס בטיסה; {{ח:תתת|(3)}} הוא ניצב מחוץ למשטח {{מוקטן|(Surface)}} מוגדר המיועד להגן על כלי טיס בטיסה והמנהל העריך כי הוא מהווה סיכון לתעופה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מנהל איכות“ – מי שבעל רישיון מינה לשמש בתפקיד מנהל מערכת איכות למידע לפי {{ח:פנימי|סעיף 17|תקנה 17}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מנהל השדה“ – מי שבעל הרישיון מינה לשמש בתפקיד מנהל שדה התעופה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מסלול“ {{מוקטן|(Runway)}} – אזור מלבני מוגדר בשדה תעופה, המשמש להמראה ולנחיתה של כלי טיס; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מסלול הסעה“ {{מוקטן|(Taxiway)}} – דרך מוגדרת בשדה תעופה, המשמשת להסעה של כלי טיס והמאפשרת מעבר בין חלקים שונים של שדה התעופה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מסלול לא ממוכשר“ {{מוקטן|(Non-instrument runway)}} – מסלול המיועד להפעלת כלי טיס העושים שימוש בנוהלי גישת ראייה או בנוהלי גישת מכשירים לנקודה שמעבר לה ניתן להמשיך את הגישה בתנאים מטאורולוגיים לטיסת ראייה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מסלול ממוכשר“ {{מוקטן|(Instrument runway)}} – מסלול המיועד להפעלת כלי טיס העושים שימוש בנוהלי גישת מכשירים, שהוא אחד מאלה: מסלול ממוכשר לגישה לא מדויקת או מסלול ממוכשר לגישה מדויקת; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מסלול ממוכשר לגישה לא מדויקת“ {{מוקטן|(Non-precision approach runway)}} – מסלול שבו קיימים עזרי ראייה ועזרים אחרים, המשמש לביצוע תהליכי נחיתה {{מוקטן|(Landing operations)}} לאחר גישת מכשירים מסוג A, בראות אופקית שלא תפחת מ־1,000 מטרים; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מסלול ממוכשר לגישה מדויקת“ {{מוקטן|(Precision approach runway)}} – מסלול שבו קיימים עזרי ראייה ועזרים אחרים, המשמש לביצוע תהליכי נחיתה {{מוקטן|(Landing operations)}} לאחר גישת מכשירים מסוג B; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מסמך 9981“ – נהלים לשירותי טיס – שדות תעופה {{מוקטן|{{ח:הערה|(}}PANS-Aerodromes (Doc) (9981){{ח:הערה|)}}}}, שפרסם ארגון התעופה הבין־לאומי; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מסמך 10066“ – נהלים לשירותי טיס – ניהול מידע תעופתי {{מוקטן|{{ח:הערה|(}}PANS-AIM (Doc) (10066){{ח:הערה|)}}}}, שפרסם ארגון התעופה הבין־לאומי; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מפתן מסלול“ {{מוקטן|(Threshold)}} – תחילת הקטע במסלול המשמש לנחיתה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מפתן מסלול מוזז“ {{מוקטן|(Displaced threshold)}} – מפתן מסלול שאינו ממוקם בקצה המסלול; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מרחק האצה–עצירה זמין“ {{מוקטן|(Accelerate-stop distance available (ASDA))}} – מרחק ריצת ההמראה הזמין יחד עם אורך שטח העצירה, אם קיים; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מרחק המראה זמין“ {{מוקטן|(Take-off distance available (TODA))}} – מרחק ריצת ההמראה הזמין יחד עם אורך השטח הנקי, אם קיים; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מרחק נחיתה זמין“ {{מוקטן|(Landing distance available (LDA))}} – אורך המסלול שבעל הרישיון הגדירו זמין ומתאים לריצה הקרקעית של מטוס נוחת; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מרחק ריצת המראה זמין“ {{מוקטן|(Take-off run available (TORA))}} – אורך המסלול שבעל הרישיון הגדירו זמין ומתאים לריצה הקרקעית של מטוס ממריא; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מרחקים מוצהרים“ {{מוקטן|(Declared distances)}} לגבי מסלול – כל אלה: מרחק האצה–עצירה זמין, מרחק המראה זמין, מרחק נחיתה זמין ומרחק ריצת המראה זמין באותו מסלול; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”משטח גישה פנימי“ {{מוקטן|(Inner approach surface)}} – משטח שהגדיר בעל רישיון לפי הוראות נספח 14 לעניין ”Obstacle restriction and removal“ לגבי ”Inner approach surface“; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”משטח הפסקת נחיתה“ {{מוקטן|(Balked landing surface)}} – משטח שהגדיר בעל רישיון לפי הוראות נספח 14 לעניין ”Obstacle restriction and removal“ לגבי ”Balked landing surface“; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”משטח מעבר פנימי“ {{מוקטן|(Inner transitional surface)}} – משטח שהגדיר בעל רישיון לפי הוראות נספח 14 לעניין ”Obstacle restriction and removal“ לגבי ”Inner transitional surface“; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מיתקן עזר לטיסה“ – למעט מסלול נחיתה, מסלול המראה או מסלול הסעה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מתחם בדיקה“ – מתחם בדיקת מד גובה לפני טיסה {{מוקטן|(Pre-flight altimeter check location)}}, לפי {{ח:פנימי|סעיף 9|תקנה 9}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נספח 14“ – אמות המידה {{מוקטן|(Standards)}} וההמלצות {{מוקטן|(Recommendations)}} הקבועות בכרך הראשון לנספח 14 לאמנה שעניינו: ”Aerodromes design and operations“, לרבות ההגדרות, התוספות {{מוקטן|(Appendix)}} והצרופות {{מוקטן|(Attachment)}} לנספח האמור; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נספח 15“ – אמות המידה {{מוקטן|(Standards)}} וההמלצות {{מוקטן|(Recommendations)}} הקבועות בנספח 15 לאמנה שעניינו: ”Aeronautical information services“, לרבות ההגדרות והתוספות {{מוקטן|(Appendix)}} לנספח האמור; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נתוני מיפוי שדה תעופה“ {{מוקטן|(Aerodrome mapping data (AMD))}} – נתונים שנאספים לצורך צבירת מידע בדבר מיפוי שדה תעופה לשימוש תעופתי; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נתיב הסעה סטנדרטי“ {{מוקטן|(Standard taxi-route)}} – נתיב מוגדר שהגדיר בעל הרישיון לתנועה קרקעית של כלי טיס בשדה התעופה מנקודה אחת לנקודה אחרת על גבי מסלולי הסעה ומסלולים, דרך נקודות ציון מוגדרות; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סוג“, לעניין מידע – שגרתי, חיוני או קריטי, לפי העניין; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סימון“ {{מוקטן|(Marking)}} – סמל {{מוקטן|(Symbol)}} או קבוצת סמלים המוצגים על פני אזור התנועה כדי להעביר מידע בדבר אופן התנועה בשדה התעופה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ספר העזר המבצעי“ {{מוקטן|(Aerodrome manual)}} – ספר עזר מבצעי לשדה התעופה שעל בעל רישיון לקיים לפי {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (בטיחות בשדות תעופה של רשות שדות התעופה)#פרק ג|פרק ג׳ לתקנות הבטיחות}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ספר העזר המבצעי“ {{מוקטן|(Aerodrome manual)}} – {{ח:הערה|(החל מיום 3.10.2026):}} ספר עזר מבצעי לשדה התעופה שעל בעל רישיון לקיים לפי {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (שדות תעופה – מאפיינים פיזיים והפעלת שדה תעופה)#פרק ז סימן א|סימן א׳ לפרק ז׳ לתקנות מאפיינים פיזיים}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עמדת חנייה“ {{מוקטן|(Aircraft stand)}} – אזור ברחבה המיועד לחניית כלי טיס; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עצם שביר“ {{מוקטן|(Frangible object)}} – עצם שמסתו נמוכה, המתוכנן להישבר, להתעוות {{מוקטן|(Distort)}} או להתכופף {{מוקטן|(Yield)}} בעת פגיעה בו, כך שתתהווה סכנה מזערית לכלי טיס; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עקרונות הגורם האנושי“ {{מוקטן|(Human factors principles)}} – עקרונות הישימים לתכן, הדרכה, אחזקה והפעלה תעופתיים, המבקשים להביא לקיום ממשק בטוח בין האדם לבין שאר רכיבי המערכת, מתוך התחשבות הולמת בביצועי אנוש; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ערכי חיכוך“ – כאלה שנמדדו על מסלול יבש; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”צרופה א׳“ – צרופה א׳ {{מוקטן|(Attachment A)}} לנספח 14 שעניינה: ”Guidance material supplementary to Annex 14, Volume I“; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ראות על מסלול“ {{מוקטן|(Runway Visual Range (RVR))}} – כהגדרתה {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (הפעלת כלי טיס וכללי טיסה)|בתקנות ההפעלה}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רחבה“ {{מוקטן|(Apron)}} – אזור מוגדר בשדה תעופה המיועד להעמסה ופריקה של נוסעים או של טובין, תדלוק, חנייה או תחזוקה של כלי טיס; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רצועת מסלול“ {{מוקטן|(Runway strip)}} – אזור מוגדר הכולל, בין השאר, את המסלול ואת שטח העצירה, אם קיים, שמטרתו – {{ח:תתת|(1)}} להקטין את הסיכון לנזק לכלי טיס החורג, בעת תנועתו, מהמסלול; {{ח:תתת|(2)}} להגן על כלי טיס הטס מעליו בעת הפעלתו בהמראה או בנחיתה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שטח בטיחות בקצה מסלול“ {{מוקטן|(Runway end safety area (RESA))}} – שטח צמוד לקצה רצועת המסלול משני קצותיה וסימטרי ביחס להמשכו של ציר המסלול, המיועד, בעיקר, להקטנת הנזק לכלי טיס המחטיא את תחילת המסלול {{מוקטן|(Undershooting)}} או החורג מקצה מסלול {{מוקטן|(Overrunning)}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שטח נקי“ {{מוקטן|(Clearway)}} – אזור מלבני מוגדר על הקרקע או על המים, שנבחר או הוכן כדי שישמש בתור אזור מתאים מעליו יכול מטוס לבצע חלק מהטיפוס הראשוני, עד לגובה שהוגדר; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שטח עצירה“ {{מוקטן|(Stopway)}} – שטח מלבני מוגדר על הקרקע בסוף מרחק ריצת המראה זמין שהוכן כדי שישמש בתור שטח מתאים שבו ניתן לעצור כלי טיס במקרה של הפסקת המראה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שלמות מידע“ {{מוקטן|(Data integrity (assurance level))}} – מידת הוודאות שמידע או ערכיו לא אבדו או שונו מאז נוצר או שונה בידי מי שהוסמך לכך; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תהליך הגיבוש“ – תהליך יצירת המידע, ובכלל זה הצהרתו, חישובו או מדידתו, לפי העניין, איסופו, עריכתו, שמירתו והעברתו מהמקור שבו או לפיו נוצר עד למסירתו למשתמש המיועד הבא; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקנות הבטיחות“ – {{ח:הערה|(תימחק ביום 3.10.2026):}} {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (בטיחות בשדות תעופה של רשות שדות התעופה)|תקנות הטיס (בטיחות בשדות תעופה של רשות שדות התעופה), התשנ״ב–1992}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקנות ההפעלה“ – {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (הפעלת כלי טיס וכללי טיסה)|תקנות הטיס (הפעלת כלי טיס וכללי טיסה), התשמ״ב–1981}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקנות מאפיינים פיזיים“ – {{ח:הערה|(החל מיום 3.10.2026):}} {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (שדות תעופה – מאפיינים פיזיים והפעלת שדה תעופה)|תקנות הטיס (שדות תעופה – מאפיינים פיזיים והפעלת שדה תעופה), התשפ״ו–2026}}. {{ח:קטע2|פרק א|פרק א׳: הוראות כלליות}} {{ח:סעיף|2|מערכות ייחוס כלליות}} {{ח:ת}} לא יעשה בעל רישיון שימוש לשם כל קביעה, מדידה, תיאור, חישוב, דיווח או מסירת מידע לפרסום בשירותי המידע התעופתי לפי תקנות אלה, אלא – {{ח:תת|(1)}} במערכת הגיאודטית העולמית WGS-84 – כמערכת הייחוס הגאודטית האופקית; ציון קו האורך וקו הרוחב של נקודות הציון הגאוגרפיות יהיה במונחים של המערכת כאמור; {{ח:תת|(2)}} בנתוני גובה מעל פני הים – כגובה הייחוס האנכי, אלא אם כן נקבע במפורש אחרת בתקנות אלה; {{ח:תת|(3)}} בלוח השנה הגרגוריאני ובמערכת זמן עולמי מתואם {{מוקטן|(Coordinated Universal Time – UTC)}} – כמערכת הייחוס לעניין זמנים. {{ח:קטע2|פרק ב|פרק ב׳: מידע תעופתי}} {{ח:סעיף|3|קוד ייחוס לשדה תעופה}} {{ח:תת|(א)}} בעל רישיון יגדיר קוד ייחוס לשדה התעופה לפי מאפייני המטוסים ששדה התעופה ומיתקניו מיועדים לשמש. {{ח:תת|(ב)}} קוד הייחוס יכלול רכיב ספרה ורכיב אות, שיוגדרו לפי הוראות נספח 14 לעניין קוד־ייחוס {{מוקטן|(Reference code)}}. {{ח:סעיף|4|נקודת הייחוס של שדה התעופה}} {{ח:תת|(א)}} בעל רישיון יגדיר, באישור המנהל, את נקודת הייחוס של שדה התעופה {{מוקטן|(Aerodrome reference point)}} (בתקנה זו – נקודת הייחוס), כך שהיא תמוקם בקרבת מרכזו הגאומטרי של שדה התעופה. {{ח:תת|(ב)}} בעל רישיון יגדיר את נקודת הייחוס במושגים של מעלות, דקות ושניות. {{ח:תת|(ג)}} לא ישנה בעל רישיון את נקודת הייחוס, אלא אם כן השתנה מרכזו הגאומטרי של שדה התעופה, ובאישור המנהל; אישר המנהל את שינוי נקודת הייחוס כאמור, ישנה בעל הרישיון את נקודת הייחוס של שדה התעופה בהתאם, והוראות תקנות משנה (א) ו־(ב) יחולו, בשינויים המתחייבים. {{ח:סעיף|5|גובה שדה התעופה והמסלולים}} {{ח:ת}} בעל רישיון ימדוד או יחשב, לפי העניין – {{ח:תת|(1)}} את גובה שדה התעופה, ואת גליות הגיאואיד במקום שבו הוא נמדד; {{ח:תת|(2)}} לגבי כל מסלול ממוכשר לגישה לא מדויקת – {{ח:תתת|(א)}} את הגובה מעל פני הים ואת גליות הגיאואיד של כל מפתן מסלול; {{ח:תתת|(ב)}} את הגובה מעל פני הים של כל קצה מסלול; {{ח:תתת|(ג)}} את הגובה מעל פני הים, לאורך המסלול, של נקודות ביניים גבוהות או נמוכות משמעותית לעומת גובה מפתן המסלול מעל פני הים; {{ח:תת|(3)}} לגבי כל מסלול ממוכשר לגישה מדויקת – {{ח:תתת|(א)}} את הגובה מעל פני הים ואת גליות הגיאואיד של כל מפתן מסלול; {{ח:תתת|(ב)}} את הגובה מעל פני הים של כל קצה מסלול; {{ח:תתת|(ג)}} את הגובה המרבי מעל פני הים של אזור הנגיעה. {{ח:סעיף|6|טמפרטורת הייחוס של שדה התעופה}} {{ח:ת}} בעל רישיון – {{ח:תת|(1)}} יחשב את טמפרטורת הייחוס של שדה התעופה במעלות צלזיוס; {{ח:תת|(2)}} יחשב מחדש, אחת לחמש שנים, את טמפרטורת הייחוס של שדה התעופה. {{ח:סעיף|7|מידות שדה התעופה ומידע אחר}} {{ח:ת}} בעל רישיון ימדוד או יתאר, לפי העניין, את כל אחד מאלה: {{ח:תת|(1)}} לגבי מסלול – {{ח:תתת|(א)}} כיוונו האמיתי {{מוקטן|(True bearing)}}; {{ח:תתת|(ב)}} כינויו {{מוקטן|(Designation number)}}; {{ח:תתת|(ג)}} אורכו; {{ח:תתת|(ד)}} רוחבו; {{ח:תתת|(ה)}} נקודות הציון הגאוגרפיות של כל מפתן מסלול ושל כל מפתן מסלול מוזז, אם קיים, במעלות, דקות, שניות ומאיות השנייה; {{ח:תתת|(ו)}} שיפועו; {{ח:תתת|(ז)}} סוג המשטח {{מוקטן|(Surface type)}}; {{ח:תתת|(ח)}} סוג המסלול, לפי אחד מאלה: {{ח:תתתת|(1)}} מסלול לא ממוכשר; {{ח:תתתת|(2)}} מסלול ממוכשר לגישה לא מדויקת; {{ח:תתתת|(3)}} מסלול ממוכשר לגישה מדויקת; {{ח:תתת|(ט)}} לגבי מסלול ממוכשר לגישה מדויקת – קיומו של אזור נקי ממכשולים; {{ח:תת|(2)}} לגבי רצועת מסלול – אורכה ורוחבה, במידת דיוק מידע של מטר אחד, וכן סוג המשטח; {{ח:תת|(3)}} לגבי שטח בטיחות בקצה מסלול – אורכו ורוחבו, במידת דיוק מידע של מטר אחד, וכן סוג המשטח; {{ח:תת|(4)}} לגבי שטח עצירה, אם קיים – אורכו, רוחבו וסוג המשטח; {{ח:תת|(5)}} לגבי מסלול הסעה – {{ח:תתת|(א)}} כינויו; {{ח:תתת|(ב)}} רוחבו; {{ח:תתת|(ג)}} סוג המשטח; {{ח:תתת|(ד)}} נקודות הציון הגאוגרפיות של נקודות על ציר מסלול ההסעה, במספר מתאים לתיאור ציר מסלול ההסעה, במעלות, דקות, שניות ומאיות השנייה; {{ח:תת|(6)}} לגבי רחבה – {{ח:תתת|(א)}} סוג המשטח; {{ח:תתת|(ב)}} ופרטים בנוגע לעמדות החנייה ובכלל זה דוגמת סוג כלי הטיס אותו נועדה עמדת החנייה לשמש וכינוי עמדת החנייה; {{ח:תתת|(ג)}} נקודות הציון הגיאוגרפיות של כל עמדת חנייה, במעלות, דקות, שניות ומאיות השנייה; {{ח:תת|(7)}} המרחב האווירי שבו ניתנים שירותי פיקוח ובקרה על התעבורה האווירית המשויכים לשדה התעופה; {{ח:תת|(8)}} לגבי שטח נקי, אם קיים – אורכו והמאפיינים הטופוגרפיים של הקרקע {{מוקטן|(Ground profile)}}; {{ח:תת|(9)}} עזרי ראייה לתהליכי גישה; סימוני מסלולים, מסלולי הסעה ורחבות, ותאורותיהם; עזרי הנחייה ובקרה ויזואליים אחרים על מסלולי הסעה ועל רחבות, ובכלל זה עמדות המתנה וקווי עצירה; מיקום וסוג מערכות הנחייה בראייה לעגינה; {{ח:תת|(10)}} לגבי כל נקודת בדיקת VOR בשדה התעופה – מיקומה ותדר בדיקת ה־VOR; {{ח:תת|(11)}} לגבי כל נתיב הסעה סטנדרטי – תיאורו באמצעות נקודות הציון שלו וכינויו; {{ח:תת|(12)}} מרחק כל אנטנת קרן כיוון {{מוקטן|(Localizer)}} וכל אנטנת קרן זווית גישה {{מוקטן|(Glide path)}} של מערכת נחיתת מכשירים מקצה המסלול שאותו היא משרתת; {{ח:תת|(13)}} בשדה תעופה המיועד לכלי טיס בטיסה בין־לאומית – {{ח:תתת|(א)}} פני השטח באזורים 2a ו־2b; {{ח:תתת|(ב)}} נקודות הציון הגאוגרפיות במעלות, דקות, שניות ועשיריות השנייה וכן הגובה המרבי מעל פני הים, הסוג, הסימון והתאורה, אם ישנם, של מכשולים הנמצאים – {{ח:תתתת|(1)}} באזורים 2a‏, 2b ו־3; {{ח:תתתת|(2)}} באזור 4 של כל מסלול ממוכשר לגישה מדויקת בקטגוריה II או III; שימדדו ויתוארו לפי הוראות הפרק החמישי לנספח 15 לעניין ”Terrain and obstacle data sets“ והפרק החמישי למסמך 10066 לעניין ”Terrain and obstacle data sets“, ותוספות 6 ו־8 למסמך האמור. {{ח:סעיף|8|חוזק המיסעות|תיקון: תשפ״ו}} {{ח:תת|(א)}} בעל רישיון יחשב את חוזק הנשיאה {{מוקטן|(Bearing strength)}} של כל מיסָעָה המיועדת לשמש כלי טיס גדול ויתארה לפי שיטת ACN-PCN {{ח:הערה|(החל מיום 3.10.2026: שיטת ACR-PCR)}}, תוך פירוט כל אלה: {{ח:תתת|(1)}} מספר סיווג המיסעה {{מוקטן|(PCN)}}, ואם מספר סיווג המיסעה משתנה לפי עונות השנה – את מספר סיווג המיסעה המתאים לכל עונה; {{ח:תתת}} {{ח:הערה|(החל מיום 3.10.2026):}} דירוג סיווג המיסעה {{מוקטן|(PCR)}} והערך המספרי {{מוקטן|(numerical value)}}, ואם דירוג סיווג המיסעה משתנה לפי עונות השנה – את דירוג סיווג המיסעה המתאים לכל עונה; {{ח:תתת|(2)}} סוג המיסעה (קשיח או גמיש); {{ח:תתת|(3)}} קטגוריית החוזק של המשתית {{מוקטן|(Subgrade strength category)}}; {{ח:תתת|(4)}} קטגוריית לחץ אוויר מרבי מותר בצמיגים {{מוקטן|(Maximum allowable tire pressure category)}} או ערך לחץ אוויר מרבי מותר בצמיגים {{מוקטן|(Maximum allowable tire pressure value)}} של כלי טיס אותו נועדה המיסעה לשמש; {{ח:תתת|(5)}} תיאור שיטת ההערכה {{מוקטן|(Evaluation method)}} ששימשה להערכת מאפייני המיסעה. {{ח:תת|(ב)}} בעל רישיון המחשב את חוזק הנשיאה של מיסעה לפי תקנת משנה (א) יוודא כי מספר סיווג {{ח:הערה|(החל מיום 3.10.2026: דירוג סיווג)}} כלי הטיס {{מוקטן|(ACN)}} {{ח:הערה|(החל מיום 3.10.2026: {{מוקטן|(ACN)}})}} המתאים נקבע – {{ח:תתת|(1)}} לפי שיטת ACN-PCN {{ח:הערה|(החל מיום 3.10.2026: שיטת ACR-PCR)}}; {{ח:תתת|(2)}} בשים לב לסוג המיסעה, כאמור בתקנת משנה (א)(2), שאת חוזק הנשיאה שלה הוא מבקש לקבוע. {{ח:תת|(ג)}} בעל רישיון יחשב את חוזק הנשיאה של כל מיסעה המיועדת לשמש כלי טיס קטן בלבד ויתארו במונחים האלה: {{ח:תתת|(1)}} המסה המרבית המותרת של כלי טיס אותו נועדה המיסעה לשמש; {{ח:תתת|(2)}} לחץ האוויר המרבי המותר בצמיגים של כלי טיס אותו נועדה המיסעה לשמש. {{ח:תת|(ד)}} {{ח:הערה|(תבוטל ביום 3.10.2026):}} לא יתיר בעל רישיון הפעלת כלי טיס במיסעה, אלא אם כן מספר סיווג כלי הטיס לפי שיטת ACN-PCN, בשים לב לסוג המיסעה, שווה למספר סיווג המיסעה או קטן ממנו, הכול בכפוף למגבלות שקבע בעל הרישיון לעניין לחץ האוויר המרבי המותר בצמיגים של כלי הטיס העושה שימוש במיסעה ולעניין מסתו המרבית של כלי הטיס כאמור; על אף האמור ברישה, בעל רישיון רשאי להתיר הפעלת כלי טיס שאינו ממלא אחר התנאים כאמור לגבי מיסעה, אם בספר העזר המבצעי שלו יש נוהל המיועד לאסדר הפעלת כלי טיס במיסעה בנסיבות כאמור, ובעל הרישיון פועל לפי הנוהל האמור. {{ח:תת|(ה)}} בתקנה זו – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”כלי טיס גדול“ – כלי טיס שמסתו המרבית {{מוקטן|(Apron (ramp) mass)}} עולה על 5,700 ק״ג; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”כלי טיס קטן“ – כלי טיס שאינו גדול; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שיטת ACN-PCN“ – שיטת מספר סיווג כלי טיס – מספר סיווג מיסעה {{מוקטן|(Aircraft classification number – pavement classification number method (ACN-PCN method))}} הכוללת את הרכיבים המפורטים בתקנת משנה (א), לפי הוראות נספח 14 לעניין חוזק מסלול {{מוקטן|(Strength of pavements)}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שיטת ACR-PCR“ – {{ח:הערה|(החל מיום 10.3.2026):}} שיטת דירוג סיווג כלי טיס – דירוג סיווג מיסעה {{מוקטן|(Aircraft classification rating – pavement classification rating method (ACR-PCR method))}} הכוללת את הרכיבים המפורטים בתקנת משנה (א), לפי הוראות נספח 14 לעניין חוזק מסלול {{מוקטן|(Strength of pavements)}}. {{ח:סעיף|9|מתחם בדיקת מד גובה לפני טיסה}} {{ח:תת|(א)}} בעל רישיון יקבע לפחות מתחם בדיקה אחד, בכל רחבה. {{ח:תת|(ב)}} בעל רישיון יוודא כי כל נקודה במתחם בדיקה, היא בגובה שלא עולה על 10 רגליים מעל או מתחת לגובה הממוצע של המתחם. {{ח:תת|(ג)}} בעל רישיון יחשב את גובהו של מתחם הבדיקה לפי גובהו הממוצע מעל פני הים, תוך עיגולו לרגל הקרוב. {{ח:סעיף|10|מרחקים מוצהרים}} {{ח:תת|(א)}} בעל רישיון יחשב, לכל מסלול, את המרחקים המוצהרים {{מוקטן|(Declared distances)}} האלה, תוך עיגולם למטר הקרוב: {{ח:תתת|(1)}} מרחק ריצת המראה זמין {{מוקטן|(TORA)}}; {{ח:תתת|(2)}} מרחק המראה זמין {{מוקטן|(TODA)}}; {{ח:תתת|(3)}} מרחק האצה–עצירה זמין {{מוקטן|(ASDA)}}; {{ח:תתת|(4)}} מרחק נחיתה זמין {{מוקטן|(LDA)}}. {{ח:תת|(ב)}} בעל רישיון יחשב את המרחקים המוצהרים, כאמור בתקנת משנה (א), לפי צרופה א׳ לעניין חישוב מרחקים מוצהרים {{מוקטן|(Calculation of declared distances)}}. {{ח:סעיף|11|תנאי אזור התנועה}} {{ח:תת|(א)}} בעל רישיון יינטר באופן מתמשך את מצבו של אזור התנועה וכן את שמישותם של המיתקנים הנלווים לשימוש באזור התנועה, במטרה לוודא כי ניתן לעשות שימוש בטוח באזור התנועה, ויבצע בדיקה שלהם – {{ח:תתת|(1)}} לגבי אזור התנועה – {{ח:תתתת|(א)}} פעם ביום לפחות לשדה תעופה שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 1 או 2; {{ח:תתתת|(ב)}} פעמיים ביום לפחות לשדה תעופה שרכיב הספרה בקוד ייחוס שלו הוא 3 או 4; {{ח:תתת|(2)}} לגבי מסלול – נוסף על האמור בפסקה (1), לאחר כל שינוי משמעותי בתנאי משטח המסלול; {{ח:תתת}} בפסקה זו – {{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”שינוי משמעותי בתנאי משטח המסלול“ {{מוקטן|(Significant change)}} – כמשמעותו במסמך 9981 לעניין ”Runway surface condition assessment and reporting“; {{ח:תתת|(3)}} לגבי המיתקנים הנלווים לשימוש באזור התנועה – בתדירות שאישר לו המנהל; {{ח:תתת|(4)}} באמצעות כוח אדם מאומן לביצוע ניטור כאמור; אימון כאמור – {{ח:תתתת|(א)}} יכלול אימון ראשוני ואימון עיתי חוזר, לפי תכנית אימונים שאישר לו המנהל; {{ח:תתתת|(ב)}} יהיה לפי הוראות צרופה א׳ לעניין ”Runway condition report for reporting runway surface condition“. {{ח:תת|(ב)}} בעל רישיון יעריך את התנאים באזור התנועה ואת מצבו, תוך שימוש במושגים האלה, כמשמעותם בנספח 14, לפי העניין: {{ח:תתת|(1)}} Dry (יבש); {{ח:תתת|(2)}} Wet ice (קרח רטוב); {{ח:תתת|(3)}} Water on top of compacted snow (מים על שלג דחוס); {{ח:תתת|(4)}} Dry snow (שלג יבש); {{ח:תתת|(5)}} Dry snow on top of ice (שלג יבש על קרח); {{ח:תתת|(6)}} Wet snow on top of ice (שלג רטוב על קרח); {{ח:תתת|(7)}} Ice (קרח); {{ח:תתת|(8)}} Slush (שלוגית); {{ח:תתת|(9)}} Standing water (מים עומדים); {{ח:תתת|(10)}} Compacted snow (שלג דחוס); {{ח:תתת|(11)}} Wet snow (שלג רטוב); {{ח:תתת|(12)}} Dry snow on top of compacted snow (שלג יבש על שלג דחוס); {{ח:תתת|(13)}} Wet snow on top of compacted snow (שלג רטוב על שלג דחוס); {{ח:תתת|(14)}} Wet (רטוב); {{ח:תתת|(15)}} Frost (כפור); {{ח:תתת|(16)}} Chemically treated (מטופל כימית); {{ח:תתת|(17)}} Loose sand (זרוי מלח); {{ח:תתת|(18)}} Slippery wet (חלקלק–רטוב). {{ח:תת|(ג)}} מצא בעל רישיון כי קיים זיהום {{מוקטן|(Contamination)}} על מסלול, מבין אלה המפורטים בפסקאות משנה (9), (14) או (18) לתקנת משנה (ב), לפי העניין – יבצע הערכה של כיסוי הזיהום ועומקו לגבי כל שליש מסלול. {{ח:תת|(ד)}} בעל רישיון – {{ח:תתת|(1)}} יספק ליחידת נת״א הנותנת שירותי פיקוח ובקרה על התעבורה האווירית הנוגעת בדבר, מידע שיש לו השפעה מבצעית מידית על הפעלת שדה התעופה ועל הפעלת כלי טיס בשדה התעופה לגבי – {{ח:תתתת|(א)}} התנאים באזור התנועה, ערוך בצורה של דוח תנאי מסלול; {{ח:תתתת|(ב)}} שמישותם של המיתקנים הנלווים לשימוש באזור התנועה; וזאת כדי לאפשר אספקת המידע הנדרש לכלי טיס המגיעים לשדה התעופה או היוצאים ממנו; {{ח:תתת|(2)}} יעדכן את המידע שסיפק כאמור בכל שינוי שחל בו, ויודיע למי שלו סופק המידע כאמור, בלא דיחוי, על כל שינוי כאמור ועל פרטיו. {{ח:תת|(ה)}} בעל רישיון יתייחס, במילוי חובותיו לפי תקנות משנה (א) ו־(ד), בין השאר, לקיום כל אחד מאלה, לפי העניין: {{ח:תתת|(1)}} פעולות בינוי או תחזוקה; {{ח:תתת|(2)}} משטחים מחוספסים או משובשים באזור התנועה; {{ח:תתת|(3)}} מים, שלג, שלוגית, קרח או כפור באזור התנועה; {{ח:תתת|(4)}} ערימות או הצטברות של שלג, הצמודות לאזור התנועה; {{ח:תתת|(5)}} נוזל הסרת קרח או מניעת קרח או כל מזהם {{מוקטן|(Contaminant)}} אחר באזור התנועה; {{ח:תתת|(6)}} סיכונים זמניים אחרים, דוגמת כלי טיס חונים; {{ח:תתת|(7)}} כשל או פעולה לא סדירה של מיתקן עזר לטיסה בשדה התעופה, כולם או מקצתם; {{ח:תתת|(8)}} כשל של מערכת החשמל הראשית או המשנית של שדה התעופה. {{ח:תת|(ו)}} מצא בעל רישיון כי ערכי החיכוך של מסלול או חלק של מסלול, שנמדדו כחלק משגרת ההפעלה של שדה התעופה, נמוכים מהרמה המזערית שהגדיר לו המנהל – ידווח על כך כאמור בתקנת משנה (ד). {{ח:תת|(ז)}} מצא בעל רישיון כי קיים זיהום על מסלול, מבין אלה המפורטים בפסקאות משנה (2) עד (8), (10) עד (13) או (15) עד (17) לתקנת משנה (ב) – יפסיק את השימוש במסלול. {{ח:תת|(ח)}} הפסיק בעל רישיון את השימוש במסלול כאמור בתקנת משנה (ז), ידווח, באופן מיידי, על הפסקת השימוש במסלול ועל הסיבה להפסקת השימוש ליחידת נת״א הנותנת שירותי פיקוח ובקרה על התעבורה האווירית הנוגעת בדבר וימסור את הדבר לפרסום בשירותי המידע התעופתי, תקנת משנה (ד) תחול בשינויים המתחייבים. {{ח:סעיף|12|פינוי כלי טיס|תיקון: תשפ״ו}} {{ח:ת}} בעל רישיון – {{ח:תת|(1)}} יפרט בספר העזר המבצעי מידע בדבר – {{ח:תתת|(א)}} מספרי הטלפון, הפקסימילה וכתובת הדואר האלקטרוני של האחראי מטעמו על תיאום הפעולות הנדרשות לפינוי כלי טיס שיש לפנותו מאזור התנועה; {{ח:תתת|(ב)}} יכולת פינוי כלי טיס כאמור, המבוטאת בכלי הטיס הגדול ביותר שביכולתו לפנות; {{ח:תת|(2)}} יעמיד מידע כאמור בפסקת משנה (1) לרשות מפעיל אווירי לפי דרישתו. {{ח:סעיף|12|פינוי כלי טיס|תיקון: תשפ״ו}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(החל מיום 3.10.2026):}} {{ח:ת}} בעל רישיון יעמיד לרשות מפעיל אווירי, לפי דרישתו, מידע בעניינים האלה: {{ח:תת|(1)}} מספרי הטלפון, הפקסימיליה וכתובת הדואר האלקטרוני של האחראי מטעמו על תיאום הפעולות הנדרשות לפינוי כלי טיס שיש לפנותו מאזור התנועה; {{ח:תת|(2)}} יכולת פינוי כלי טיס כאמור, המבוטאת בכלי הטיס הגדול ביותר שביכולתו לפנות. {{ח:סעיף|13|הצלה וכיבוי אש|תיקון: תשפ״ו}} {{ח:ת}} בעל רישיון – {{ח:תת|(1)}} יפרט בספר העזר המבצעי, תחת התיאור הנדרש לפי {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (בטיחות בשדות תעופה של רשות שדות התעופה)#סעיף 10|תקנה 10(16) לתקנות הבטיחות}}, גם מידע לעניין יכולות ההצלה וכיבוי האש בשדה התעופה, לפי דירוג שדה התעופה לעניין הצלה וכיבוי אש, לפי {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (בטיחות בשדות תעופה של רשות שדות התעופה)#סעיף 18|תקנה 18 לתקנות הבטיחות}}; {{ח:תת|(2)}} יספק ליחידת נת״א הנותנת שירותי פיקוח ובקרה על התעבורה האווירית הנוגעת בדבר, ללא דיחוי, מידע עדכני לגבי כל שינוי ביכולות ההצלה וכיבוי האש בשדה התעופה, וזאת כדי לאפשר אספקת המידע הנדרש לכלי טיס המגיעים לשדה התעופה או היוצאים ממנו; מידע עדכני כאמור יסופק בדרך של ציון דירוג שדה התעופה כפי שנקבע לפי {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (בטיחות בשדות תעופה של רשות שדות התעופה)#סעיף 18|תקנה 18 לתקנות הבטיחות}}. {{ח:סעיף|13|הצלה וכיבוי אש|תיקון: תשפ״ו}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(החל מיום 3.10.2026):}} {{ח:ת}} בעל רישיון יספק ליחידת נת״א הנותנת שירותי פיקוח ובקרה על התעבורה האווירית הנוגעת בדבר, בלא דיחוי, מידע עדכני לגבי כל שינוי ביכולות ההצלה וכיבוי האש בשדה התעופה, וזאת כדי לאפשר את אספקת המידע הנדרש לכלי טיס המגיעים לשדה התעופה או היוצאים ממנו; מידע עדכני כאמור יסופק בדרך של ציון קטגוריית שדה התעופה כפי שנקבעה לפי {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (שדות תעופה – מאפיינים פיזיים והפעלת שדה תעופה)#סעיף 139|תקנה 139 לתקנות מאפיינים פיזיים}}. {{ח:סעיף|14|מערכת חזותית לציון זווית הגישה}} {{ח:ת}} בעל רישיון יקיים, לגבי כל מערכת חזותית לציון זווית הגישה {{מוקטן|(Visual approach slope indicator systems)}} (בתקנה זו – המערכת), רישום מפורט הכולל את: {{ח:תת|(1)}} כינוי המסלול אליו המערכת משויכת; {{ח:תת|(2)}} סוג המערכת, וצד המסלול לאורכו תאורתה ממוקמת, אם ישים, לפי סוג המערכת; {{ח:תת|(3)}} זווית המערכת לעומת ציר המסלול, אם אינה מקבילה לו, וכיוון הסטייה מציר המסלול; {{ח:תת|(4)}} זווית הגישה הנקובה לאותו מסלול; {{ח:תת|(5)}} הגובה המזערי, או הגבהים המזעריים, מעל מפתן המסלול, שבו מתקבל חיווי בדבר הימצאות בזווית הגישה המתאימה {{מוקטן|(Minimum eye height(s) over the threshold of the on-slope signal(s))}} – לפי לסוג המערכת, לפי הוראות נספח 14 לעניין ”Visual approach slope indicator systems“. {{ח:קטע2|פרק ג|פרק ג׳: הוראות ביצוע}} {{ח:סעיף|15|גיבוש מידע}} {{ח:תת|(א)}} בעל רישיון יגבש ויעדכן באופן מתמשך מידע תעופתי וכן מידע אחר בעניינים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 18|בתקנה 18(א)}}, בצורת בסיס נתוני מיפוי שדה תעופה {{מוקטן|(AMDB)}}, לפי הפרק החמישי לנספח 15 לעניין ”Aerodrome mapping data sets“, ולפי הפרק החמישי למסמך 10066 לעניין ”Aerodrome mapping data sets“. {{ח:תת|(ב)}} בעל רישיון יגבש מידע כאמור בתקנת משנה (א) – {{ח:תתת|(1)}} במידת דיוק המידע הקבועה בתוספת מספר 1 למסמך 10066, לפי סוג המידע; {{ח:תתת|(2)}} לפי דרישת שלמות המידע הקבועה בתוספת מספר 1 למסמך 10066, לפי סוג המידע, תוך שהוא מבטיח כי שלמות המידע תישמר לכל אורך תהליך הגיבוש, ובכלל זה יקבע ויקיים תהליך להבטחת שלמות המידע, לפי השלמות הנדרשת לגבי מידע מסוג זה, לפי התוספת האמורה, אשר – {{ח:תתתת|(א)}} לגבי מידע שגרתי {{מוקטן|(Routine data)}} – ימנע השחתה {{מוקטן|(corruption)}} של המידע לכל אורך תהליך הגיבוש; {{ח:תתתת|(ב)}} לגבי מידע חיוני {{מוקטן|(Essential data)}} – יבטיח שהשחתה של המידע לא מתרחשת בשום שלב של תהליך הגיבוש. לשם כך רשאי בעל רישיון לקבוע תהליכים נוספים לשם התמודדות עם סיכונים אפשריים בתהליך הגיבוש, כדי להבטיח ביתר שאת את שלמות המידע מהסוג הזה; {{ח:תתתת|(ג)}} לגבי מידע קריטי {{מוקטן|(Critical data)}} – יבטיח שהשחתה של המידע לא מתרחשת בשום שלב של תהליך הגיבוש; לשם כך יקבע בעל הרישיון תהליכים נוספים להבטחת שלמות המידע לשם תיקון מלא של השפעות של אי־התאמות שזוהו במהלך ניתוח יסודי של תהליך הגיבוש; {{ח:תתת|(3)}} באופן הקבוע בתוספת מספר 1 למסמך 10066, לפי סוג המידע, בשים לב לשאלה אם הדרישה היא לנקודה מדודה {{מוקטן|(Surveyed point)}}, לנקודה מחושבת {{מוקטן|(Calculated point)}} או לנקודה מוצהרת {{מוקטן|(Declared point)}}; {{ח:תתת|(4)}} תוך יישום מערכת איכות למידע, לפי {{ח:פנימי|סעיף 16|תקנה 16}}. {{ח:תת|(ג)}} בעל רישיון יגן על שלמות מידע שגיבש לפי {{ח:פנימי|פרק ג|פרק זה}}, באמצעות יישום שיטות ספרתיות לזיהוי טעויות מידע {{מוקטן|(Digital data error detection techniques)}}, לגבי מידע המאוחסן או נמצא בתהליכי העברה, בכל משך האחסון או תהליך ההעברה, וכן לגבי מאגרי מידע ספרתיים שהוא מקיים. {{ח:תת|(ד)}} בעל רישיון יעדכן באופן מתמשך מידע שגיבש לפי {{ח:פנימי|פרק ג|פרק זה}}, בכל שינוי שחל בו, והוראות {{ח:פנימי|פרק ג|פרק זה}} יחולו על עדכון כאמור, בשינויים המתחייבים. {{ח:תת|(ה)}} בתקנה זו – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מידע חיוני“ {{מוקטן|(Essential data)}} – מידע, שלפי מסמך 10066 קיימת הסתברות נמוכה ששימוש בו כשהוא מושחת יסכן באופן חמור את המשך הטיסה והנחיתה הבטוחות של כלי טיס, עם אפשרות להתרחשות אסון {{מוקטן|(catastrophe)}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מידע קריטי“ {{מוקטן|(Critical data)}} – מידע שלפי מסמך 10066, קיימת הסתברות גבוהה ששימוש בו כשהוא מושחת יסכן באופן חמור את המשך הטיסה והנחיתה הבטוחות של כלי טיס, עם אפשרות להתרחשות אסון; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מידע שגרתי“ {{מוקטן|(Routine data)}} – מידע שלפי מסמך 10066 קיימת הסתברות נמוכה מאוד ששימוש בו כשהוא מושחת יסכן באופן חמור את המשך הטיסה והנחיתה הבטוחות של כלי טיס, עם אפשרות להתרחשות אסון. {{ח:סעיף|16|מערכת איכות למידע}} {{ח:תת|(א)}} בעל רישיון יקיים מערכת איכות למידע לפי תקנה זו, שאישר לו המנהל. {{ח:תת|(ב)}} מערכת איכות למידע תהיה עצמאית, ותבטיח, באופן מתמשך ויסודי, את איכות המידע המגובש והמעודכן כאמור {{ח:פנימי|סעיף 15|בתקנה 15}}, ואת הרמה המקצועית של העוסקים בניהול האיכות, לפי תקנת משנה (ג). {{ח:תת|(ג)}} מערכת איכות למידע תכלול – {{ח:תתת|(1)}} את מדיניות האיכות במסגרת תהליך הגיבוש, ובכלל זה – {{ח:תתתת|(א)}} הצהרה כי בטיחות הטיסה היא השיקול המכריע בתהליך הגיבוש ובפרסום מידע; {{ח:תתתת|(ב)}} יישום של ביצועי אנוש ושל עקרונות הגורם האנושי כחלק מתהליך הגיבוש, בין השאר בכל הנוגע לשגיאות העתקה והמרה בין יחידות מידה; {{ח:תתתת|(ג)}} עידוד כל אדם המעורב בתהליך הגיבוש, לדווח על ליקויים ואי־התאמות בתהליך הגיבוש; {{ח:תתתת|(ד)}} הצהרה בדבר חובת כל אדם המעורב בתהליך הגיבוש, לציית לתקנות אלה לגבי תהליך הגיבוש; {{ח:תתתת|(ה)}} הצהרה בדבר חובת כל אדם המעורב בתהליך הגיבוש, לשתף פעולה עם הסוקרים בביצוע תפקידם; {{ח:תתת|(2)}} נהלים להבטחת עצמאותה של מערכת האיכות למידע ועצמאותם של הפועלים במסגרתה, ובכלל זה הוראות בעניינים אלה: {{ח:תתתת|(א)}} חובת דיווח על ליקויים שנמצאו בביצוע סיקור במישרין למנהל השדה; {{ח:תתתת|(ב)}} מניעת מצב שבו המשמשים בתפקיד מנהל איכות או סוקרים משמשים אצל בעל הרישיון גם בפעולות שעל סיקורן הם אמונים; {{ח:תתת|(3)}} נהלים לשמירת איכות המידע במסגרת תהליך הגיבוש, מרגע גיבושו, דרך שמירתו עד למסירתו למשתמש המיועד הבא, ובכלל זה הוראות בעניינים אלה: {{ח:תתתת|(א)}} גיבוש כל פריט מידע ועדכונו, לפי דרישות הישימות לאותו פריט מידע, לעניין דיוק מידע ושלמות; {{ח:תתתת|(ב)}} התחקות אחר המקור לפריט המידע {{מוקטן|(Traceability)}}, לכל אורך תהליך הגיבוש, באופן שמאפשר, לגבי כל ליקוי או אי־התאמה שהתגלו בתהליך הגיבוש, את איתור גורם השורש לליקוי או לאי־התאמה ואת תיקונם; {{ח:תתתת|(ג)}} הבאת דבר קיומם של כל ליקוי או אי־התאמה שהתגלו, גורם השורש להם ותיקונם, לידיעת המעורבים בתהליך הגיבוש; {{ח:תתתת|(ד)}} העברת המידע, לרבות שיטת העברת המידע, והגנה על המידע בעת ההעברה; {{ח:תתת|(4)}} נהלים לעניין בעלי התפקיד המשמשים במערכת האיכות למידע, ובכלל זה – {{ח:תתתת|(א)}} נהלים לעניין מינוי מנהל האיכות והסוקרים שישמשו במערכת האיכות למידע, ובכלל זה לעניין הכשירויות, הידע והמיומנויות הנדרשים מכל אחד מהם לשם מילוי תפקידיהם, והאופן שבו בעל הרישיון מוודא כי למנהל האיכות ולסוקרים הכשירויות, הידע והמיומנויות כאמור; {{ח:תתתת|(ב)}} נהלים לעניין ההכשרה הנדרשת ממנהל האיכות ומהסוקרים, במטרה להבטיח את יכולתם למלא את תפקידם במסגרת מערכת האיכות למידע; {{ח:תתתת|(ג)}} נהלים לעניין ביצוע הערכה ראשונית של התקיימות הכשירויות, הידע והמיומנות הנדרשים במנהל האיכות ובסוקרים, וכן הערכה ראשונית ותקופתית לעניין יכולתם לבצע את תפקידיהם ברמה מקצועית מספקת, בין השאר, לאחר שהשלימו הכשרה נדרשת כאמור בפסקת משנה (ב), וכן לעניין השימוש בממצאי הערכה כאמור לצורך איתור ותיקון פערים לעומת הנדרש לפי מערכת האיכות למידע; {{ח:תתתת|(ד)}} נהלים שיבטיחו תיעוד של התקיימות הכשירויות, הידע והמיומנויות הנדרשים במנהל האיכות ובסוקרים, ותיעוד של הכשרה שקיבלו והערכת יכולתם לבצע את תפקידיהם; {{ח:תתת|(5)}} נהלים לעניין אופן ביצוע סיקורים, ובכלל זה – {{ח:תתתת|(א)}} קביעת הוראות לגבי אופן ביצוע הסיקור, כך שהסיקור יבטיח כי – {{ח:תתתתת|(1)}} כלל הפעולות הכרוכות בתהליך הגיבוש מבוצעות לפי התקנות והוראות ספר העזר המבצעי לעניין תהליך הגיבוש; הוראות כאמור יביאו בחשבון את השוני הקיים בתהליך הגיבוש בין פריטי מידע שונים לפי התקנות; {{ח:תתתתת|(2)}} מערכת האיכות למידע מגשימה את התכלית שלשמה נועדה; {{ח:תתתת|(ב)}} קביעת תכנית סיקורים עתית, ובכלל זה – {{ח:תתתתת|(1)}} החובה לערוך סיקור של תהליך הגיבוש, פעם אחת בשנה לפחות; {{ח:תתתתת|(2)}} המועדים לביצוע סיקורים, לעריכת דין וחשבון מפורט, למתן משוב בדבר ממצאי הסיקור, להגשת תכנית לנקיטת פעולות מתקנות ולקביעת סיקור חוזר, אם נדרש; {{ח:תתתת|(ג)}} איתור ליקויים ואי־התאמות ותיעודם; {{ח:תתתת|(ד)}} עריכת דין וחשבון מפורט בסיום כל סיקור בדבר פרטי הסיקור, העניינים שנסקרו והממצאים שהתגלו במהלכו ומסירתו למנהל השדה ולגורמים הנוגעים בדבר בשדה התעופה בדבר ממצאי הסיקור; {{ח:תתתת|(ה)}} לימוד ליקויים ואי־התאמות שנמצאו בסיקורים ונקיטת פעולות מתקנות לתיקון הליקויים ואי־ההתאמות, אם נדרש ובזמן הנדרש, לרבות לעניין אחריות מנהל השדה לניהול תהליך תיקון הליקויים ואי־ההתאמות; {{ח:תתתת|(ו)}} ביצוע סיקור חוזר לאחר מציאת ליקוי או אי־התאמה, לבחינת תהליך תיקונם; {{ח:תתתת|(ז)}} שמירת רשומות מערכת האיכות למידע, ותוצריה, ובכלל זה כל דין וחשבון שנערך בסיום סיקור ותיעוד כל משוב שנערך וכל פעולה מתקנת שננקטה. {{ח:תת|(ד)}} המנהל רשאי לאשר לבעל רישיון המקיים מערכת איכות למידע בתקן איכות בין־לאומי ISO 9001, כי מערכת האיכות למידע שלו עומדת בדרישות תקנות משנה (ב) ו־(ג). {{ח:סעיף|17|מינוי מנהל איכות}} {{ח:תת|(א)}} בעל רישיון ימנה מנהל איכות, הכפוף ישירות לבעל הרישיון, שיהיה אחראי לניהול מערכת האיכות למידע לפי {{ח:פנימי|סעיף 16|תקנה 16}} ולמתן דוחות לבעל הרישיון בדבר פעילות מערכת האיכות למידע, בדגש על הצורך לנקוט בפעולות מתקנות, אם יש צורך. {{ח:תת|(ב)}} בעל רישיון המבקש למנות מנהל איכות יודיע למנהל על כוונתו לעשות כן עשרה ימים לפחות לפני המינוי, ויצרף להודעתו את שמו ואת מספר הזהות של מי שהוא מבקש למנות לתפקיד וכן את קביעתו בדבר התאמתו לתפקיד לפי תקנת משנה (ד)(2). {{ח:תת|(ג)}} ראה המנהל כי אדם שמבקשים למנותו לתפקיד מנהל איכות או שמונה לתפקיד כאמור, אינו מתאים לתפקידו, רשאי הוא, לאחר שנתן לבעל הרישיון ולאותו אדם, הזדמנות להביא לפניו את טענותיהם לעניין התאמת אותו אדם לתפקידו – {{ח:תתת|(1)}} להורות, בהחלטה מנומקת, כי אותו אדם אינו מתאים לתפקידו ולהורות לבעל הרישיון שלא למנותו או להפסיק את מינויו, ולמנות אדם מתאים במקומו, לפי העניין; החלטה כאמור תימסר לבעל הרישיון בהקדם האפשרי לאחר קבלתה; בעל הרישיון ימנה אדם מתאים לתפקיד בתוך 45 ימים מיום שנמסרה לו הוראת המנהל כאמור, או בתוך תקופה ארוכה יותר שעליה הורה המנהל, בהחלטה מנומקת, והוראות תקנה זו יחולו לגביו, בשינויים המתחייבים; {{ח:תתת|(2)}} לתת לבעל הרישיון הוראות לעניין פעילות שדה התעופה בתקופה שעד למינוי אדם מתאים לתפקיד כאמור. {{ח:תת|(ד)}} לא יעסיק בעל רישיון אדם בתפקיד מנהל איכות, אלא אם כן התקיימו כל אלה: {{ח:תתת|(1)}} אותו אדם – {{ח:תתתת|(א)}} הוא בעל ניסיון של שלוש שנים לפחות בתחום האיכות, מתוכן שנה אחת לפחות בתפקיד ניהולי; {{ח:תתתת|(ב)}} מכיר ויודע את הוראות ספר העזר המבצעי, את הוראות מערכת האיכות למידע שלפי {{ח:פנימי|סעיף 16|תקנה 16}} וכן את תקנות הטיס והוראות המינהל הנוגעות לעניין הפעלת שדה תעופה; {{ח:תתת|(2)}} בעל הרישיון החליט, לאחר ששקל את כישוריו, את ניסיונו של אותו אדם בתחום האיכות, ובכלל זה ניסיונו בניהול בתחום זה, ואת הרקע והידע המקצועיים שלו, כי מתקיימות בו הוראות פסקה (1) וכי הוא מתאים לתפקיד מנהל האיכות, בשים לב למאפייני שדה התעופה ולפעילותו; {{ח:תתת|(3)}} המנהל לא החליט כי אותו אדם אינו מתאים לתפקיד מנהל איכות, כאמור בתקנת משנה (ג). {{ח:תת|(ה)}} נפסק מינויו של מנהל איכות בנסיבות שבהן לא ניתן למנות בעל תפקיד חדש במקומו לפני הפסקת המינוי, יודיע על כך בעל הרישיון למנהל בתוך 48 שעות מהפסקת המינוי, ותחול תקנת משנה (ג)(2). {{ח:סעיף|18|מסירת מידע לפרסום|תיקון: תשפ״ו}} {{ח:תת|(א)}} בעל רישיון ימסור למנהל וליחידת נת״א המורשית לפי {{ח:חיצוני|חוק הטיס#סעיף 84|סעיף 84(ב) לחוק}} לפרסם, להפיץ ולהעביר מידע תעופתי, מידע בעניינים המפורטים להלן, בסמוך ככל האפשר לגיבושו או עדכונו, אלא אם כן אישר לו המנהל אחרת: {{ח:תתת|(1)}} מצב הרישוי של שדה התעופה; {{ח:תתת|(2)}} פרטים לעניין פינוי כלי טיס לפי {{ח:פנימי|סעיף 12|תקנה 12}}; {{ח:תתת|(3)}} מידע בדבר מצבו המבצעי של אזור התנועה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 11|בתקנה 11}}, ערוך בצורה של דוח תנאי מסלול; {{ח:תתת}} {{ח:הערה|(החל מיום 3.10.2026):}} מידע בדבר מצבו המבצעי של אזור התנועה כאמור {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (שדות תעופה – מאפיינים פיזיים והפעלת שדה תעופה)#פרק ז סימן יד|בסימן י״ד לפרק ז׳ לתקנות מאפיינים פיזיים}}, ערוך בצורה של דוח תנאי מסלול; {{ח:תתת|(4)}} העניינים המפורטים בתת־חלק ”AD2. Aerodromes“ לחלק השלישי {{מוקטן|(Part 3)}} לתוספת מספר 2 {{מוקטן|(Appendix 2)}} למסמך 10066, בנושאים האלה: {{ח:תתתת|(א)}} מציין המיקום של שדה התעופה ושם שדה התעופה {{מוקטן|(Aerodrome location indicator and name)}}; {{ח:תתתת|(ב)}} המידע הגאוגרפי של שדה התעופה והמידע המינהלי של שדה התעופה {{מוקטן|(Aerodrome geographical and administrative data)}}; {{ח:תתתת|(ג)}} שעות הפעילות של שדה התעופה ושל שירותים שונים הניתנים בו {{מוקטן|(Operational hours)}}; {{ח:תתתת|(ד)}} שירותי קרקע ומיתקנים בשימושם {{מוקטן|(Handling services and facilities)}}; {{ח:תתתת|(ה)}} מיתקנים לשימוש הנוסעים {{מוקטן|(Passenger facilities)}}; {{ח:תתתת|(ו)}} שירותי הצלה וכיבוי אש {{מוקטן|(Rescue and firefighting services)}}; {{ח:תתתת|(ז)}} זמינות עונתית {{מוקטן|(Seasonal availability – clearing)}}; {{ח:תתתת|(ח)}} רחבות, מסלולי הסעה ונקודות או עמדות בדיקה {{מוקטן|(Aprons, taxiways and check locations/positions data)}}; {{ח:תתתת|(ט)}} מערכת הנחיה ובקרת תנועה קרקעית {{מוקטן|(Surface movement guidance and control system and markings)}}; {{ח:תתתת|(י)}} מכשולים בשטח שדה התעופה {{מוקטן|(Aerodrome obstacles)}}; {{ח:תתתת|(יא)}} מידע מטאורולוגי מסופק {{מוקטן|(Meteorological information provided)}}; {{ח:תתתת|(יב)}} מאפייניו הפיזיים של כל מסלול {{מוקטן|(Runway physical characteristics)}}; {{ח:תתתת|(יג)}} מרחקים מוצהרים {{מוקטן|(Declared distances)}}; {{ח:תתתתת|(יד)}} תאורות גישה ותאורות מסלול {{מוקטן|(Approach and runway lighting)}}; {{ח:תתתת|(טו)}} תאורות אחרות ומערכת החשמל המשנית {{מוקטן|(Other lighting, secondary power supply)}}; {{ח:תתתת|(טז)}} משטח לנחיתת מסוקים בשטח שדה התעופה {{מוקטן|(Helicopter landing area)}}; {{ח:תתתת|(יז)}} אזור או אזורי הפיקוח של שדה התעופה {{מוקטן|(Air traffic services airspace)}}; {{ח:תתתת|(יח)}} שירותי ניהול התעבורה האווירית בשדה התעופה {{מוקטן|(Air traffic services communication facilities)}}; {{ח:תתתת|(יט)}} מיתקני עזר לטיסה {{מוקטן|(Radio navigation and landing aids)}}; {{ח:תתתת|(כ)}} תקנות, כללים והוראות החלים לגבי השימוש בשדה התעופה {{מוקטן|(Local aerodrome regulations)}}; {{ח:תתתת|(כא)}} נוהלי שדה התעופה לעניין הפחתת רעש {{מוקטן|(Noise abatement procedures)}}; {{ח:תתתת|(כב)}} נוהלי שדה התעופה לעניין תעבורה אווירית {{מוקטן|(Flight procedures)}}; {{ח:תתתת|(כג)}} מידע נוסף שיש לו השפעה על הפעלתו של שדה התעופה {{מוקטן|(Additional information)}}; {{ח:תתתת|(כד)}} מידע הנדרש לשם הכנת תרשימים הנוגעים לשדה התעופה {{מוקטן|(Charts related to an aerodrome)}}. {{ח:תת|(ב)}} בעל רישיון לא ימסור מידע כאמור בתקנת משנה (א), אלא אם כן גיבש אותו לפי הוראות {{ח:פנימי|סעיף 15|תקנה 15}}. {{ח:תת|(ג)}} לא יבצע בעל רישיון שינוי בעניינים המפורטים בתקנת משנה (א), המשפיע על ההפעלה של שדה התעופה, אלא לאחר שווידא עם מי שמופקד על פרסום המידע האמור, כי המידע הנובע מהשינוי האמור יכול להתפרסם בשירותי המידע התעופתי טרם תחילת ביצוע השינוי, הכול בשים לב לסוג המידע ולמשך הזמן שיידרש למי שמופקד על פרסום המידע, להכנה, לייצור ולהפצה של פרסום המידע האמור. {{ח:סעיף|19|שינויים בהוראות ומסמכים לפי האמנה}} {{ח:תת|(א)}} שונתה הוראה בנספחי האמנה או במסמכים לפי האמנה, שתקנות אלה מפנות אליהן – {{ח:תת|(1)}} המנהל יפרסם, ברשומות ובאתר האינטרנט, הודעה לציבור על שינוי אותה הוראה, בציון מספר ההוראה ששונתה, מספר התקנה בתקנות אלה המפנה אליה ומועד תחילתו של השינוי בישראל; {{ח:תת|(2)}} מועד התחילה של שינוי כאמור לא יהיה אלא לאחר שחלפו ארבעה עשר ימים לפחות מיום הפרסום האמור בפסקה (1), אלא אם כן הורה המנהל, בהחלטה מנומקת, על תקופה קצרה יותר, ובלבד שזו לא תפחת משלושה ימים מיום הפרסום כאמור; הורה המנהל על תקופה קצרה כאמור, תפורסם הוראתו בפרסום כאמור בפסקה (1). {{ח:תת|(ב)}} נוסחן המעודכן של הוראות נספחי האמנה והמסמכים שלפי האמנה שתקנות אלה מפנות אליהם, מופקד לעיון הציבור במשרדי הרשות. {{ח:סעיף|20|תחילה}} {{ח:תת|(א)}} תחילתן של תקנות אלה, למעט האמור בתקנות משנה (ב) ו־(ג), 60 ימים מיום הפרסום. {{ח:תת|(ב)}} תחילתה של {{ח:פנימי|סעיף 17|תקנה 17}} – 6 חודשים מיום הפרסום. {{ח:תת|(ג)}} תחילתן של {{ח:פנימי|סעיף 7|תקנות 7(13)}}, {{ח:פנימי|סעיף 9|9}}, {{ח:פנימי|סעיף 11|11}}, {{ח:פנימי|סעיף 15|15}}, {{ח:פנימי|סעיף 16|16}} {{ח:פנימי|סעיף 18|ו־18(ב)}} – 18 חודשים מיום הפרסום. {{ח:חתימות|כ״ד באלול התשע״ח (4 בספטמבר 2018)}} * '''ישראל כ״ץ'''<br>שר התחבורה והבטיחות בדרכים {{ח:סוגר}} {{ח:סוף}} [[קטגוריה:בוט חוקים]] rwhms59trewl4ebea14hoqyu420socu 106 610789 3020016 3015799 2026-06-15T05:53:28Z Michaelkimmel2 44530 3020016 wikitext text/x-wiki [[ביאור:מדרשי הלכה|מדרשי הלכה מבוארים]] שוחזר ע"י הורוביץ מתוך ציטוטים במדרש הגדול ובילקוט שמעוני. לרוב פרק יט נמצא גם קטע גניזה, שהוציא לאור אפשטיין. קטעים שמקוריותם בספרי זוטא מסופקת הושמו באותיות קטנות. ==ספרי זוטא במדבר מעוצב ומבואר== '''[[ביאור:ספרי זוטא במדבר/ה|ספרי זוטא לבמדבר פרק ה]]''' '''[[ביאור:ספרי זוטא במדבר/ו|ספרי זוטא לבמדבר פרק ו]]''' '''[[ביאור:ספרי זוטא במדבר/ז|ספרי זוטא לבמדבר פרק ז]]''' '''[[ביאור:ספרי זוטא במדבר/ח|ספרי זוטא לבמדבר פרק ח]]''' '''[[ביאור:ספרי זוטא במדבר/ט|ספרי זוטא לבמדבר פרק ט]]''' '''[[ביאור:ספרי זוטא במדבר/י|ספרי זוטא לבמדבר פרק י]]''' '''[[ביאור:ספרי זוטא במדבר/יא|ספרי זוטא לבמדבר פרק יא]]''' '''[[ביאור:ספרי זוטא במדבר/יב|ספרי זוטא לבמדבר פרק יב]]''' '''[[ביאור:ספרי זוטא במדבר/יד|ספרי זוטא לבמדבר פרק יד]]''' '''[[ביאור:ספרי זוטא במדבר/טו|ספרי זוטא לבמדבר פרק טו]]''' '''[[ביאור:ספרי זוטא במדבר/יח|ספרי זוטא לבמדבר פרק יח]]''' '''[[ביאור:ספרי זוטא במדבר/יט|ספרי זוטא לבמדבר פרק יט]]''' '''[[ביאור:ספרי זוטא במדבר/כ|ספרי זוטא לבמדבר פרק כ]]''' '''[[ביאור:ספרי זוטא במדבר/כז|ספרי זוטא לבמדבר פרק כז]]''' '''[[ביאור:ספרי זוטא במדבר/כח|ספרי זוטא לבמדבר פרק כח]]''' '''[[ביאור:ספרי זוטא במדבר/ל|ספרי זוטא לבמדבר פרק ל]]''' '''[[ביאור:ספרי זוטא במדבר/לא|ספרי זוטא לבמדבר פרק לא]]''' '''[[ביאור:ספרי זוטא במדבר/לה|ספרי זוטא לבמדבר פרק לה]]''' jimk1r3hnlhqk6odd22cnuxw1ejsokr 3020017 3020016 2026-06-15T05:53:45Z Michaelkimmel2 44530 3020017 wikitext text/x-wiki [[ביאור:מדרשי הלכה|מדרשי הלכה מבוארים]] שוחזר ע"י הורוביץ מתוך ציטוטים במדרש הגדול ובילקוט שמעוני. לרוב פרק יט נמצא גם קטע גניזה, שהוציא לאור אפשטיין. קטעים שמקוריותם בספרי זוטא מסופקת ניתנו באותיות קטנות. ==ספרי זוטא במדבר מעוצב ומבואר== '''[[ביאור:ספרי זוטא במדבר/ה|ספרי זוטא לבמדבר פרק ה]]''' '''[[ביאור:ספרי זוטא במדבר/ו|ספרי זוטא לבמדבר פרק ו]]''' '''[[ביאור:ספרי זוטא במדבר/ז|ספרי זוטא לבמדבר פרק ז]]''' '''[[ביאור:ספרי זוטא במדבר/ח|ספרי זוטא לבמדבר פרק ח]]''' '''[[ביאור:ספרי זוטא במדבר/ט|ספרי זוטא לבמדבר פרק ט]]''' '''[[ביאור:ספרי זוטא במדבר/י|ספרי זוטא לבמדבר פרק י]]''' '''[[ביאור:ספרי זוטא במדבר/יא|ספרי זוטא לבמדבר פרק יא]]''' '''[[ביאור:ספרי זוטא במדבר/יב|ספרי זוטא לבמדבר פרק יב]]''' '''[[ביאור:ספרי זוטא במדבר/יד|ספרי זוטא לבמדבר פרק יד]]''' '''[[ביאור:ספרי זוטא במדבר/טו|ספרי זוטא לבמדבר פרק טו]]''' '''[[ביאור:ספרי זוטא במדבר/יח|ספרי זוטא לבמדבר פרק יח]]''' '''[[ביאור:ספרי זוטא במדבר/יט|ספרי זוטא לבמדבר פרק יט]]''' '''[[ביאור:ספרי זוטא במדבר/כ|ספרי זוטא לבמדבר פרק כ]]''' '''[[ביאור:ספרי זוטא במדבר/כז|ספרי זוטא לבמדבר פרק כז]]''' '''[[ביאור:ספרי זוטא במדבר/כח|ספרי זוטא לבמדבר פרק כח]]''' '''[[ביאור:ספרי זוטא במדבר/ל|ספרי זוטא לבמדבר פרק ל]]''' '''[[ביאור:ספרי זוטא במדבר/לא|ספרי זוטא לבמדבר פרק לא]]''' '''[[ביאור:ספרי זוטא במדבר/לה|ספרי זוטא לבמדבר פרק לה]]''' ek9m77lbjjxks2f6yoi7gvrn11ojwcy 3020030 3020017 2026-06-15T07:21:49Z Michaelkimmel2 44530 3020030 wikitext text/x-wiki [[ביאור:מדרשי הלכה|מדרשי הלכה מבוארים]] שוחזר ע"י הורוביץ מתוך ציטוטים במדרש הגדול ובילקוט שמעוני. לרוב פרק יט נמצא גם קטע גניזה, שהוציא לאור אפשטיין. קטעים שמקוריותם מסופקת ניתנו באותיות קטנות. ==ספרי זוטא במדבר מעוצב ומבואר== '''[[ביאור:ספרי זוטא במדבר/ה|ספרי זוטא לבמדבר פרק ה]]''' '''[[ביאור:ספרי זוטא במדבר/ו|ספרי זוטא לבמדבר פרק ו]]''' '''[[ביאור:ספרי זוטא במדבר/ז|ספרי זוטא לבמדבר פרק ז]]''' '''[[ביאור:ספרי זוטא במדבר/ח|ספרי זוטא לבמדבר פרק ח]]''' '''[[ביאור:ספרי זוטא במדבר/ט|ספרי זוטא לבמדבר פרק ט]]''' '''[[ביאור:ספרי זוטא במדבר/י|ספרי זוטא לבמדבר פרק י]]''' '''[[ביאור:ספרי זוטא במדבר/יא|ספרי זוטא לבמדבר פרק יא]]''' '''[[ביאור:ספרי זוטא במדבר/יב|ספרי זוטא לבמדבר פרק יב]]''' '''[[ביאור:ספרי זוטא במדבר/יד|ספרי זוטא לבמדבר פרק יד]]''' '''[[ביאור:ספרי זוטא במדבר/טו|ספרי זוטא לבמדבר פרק טו]]''' '''[[ביאור:ספרי זוטא במדבר/יח|ספרי זוטא לבמדבר פרק יח]]''' '''[[ביאור:ספרי זוטא במדבר/יט|ספרי זוטא לבמדבר פרק יט]]''' '''[[ביאור:ספרי זוטא במדבר/כ|ספרי זוטא לבמדבר פרק כ]]''' '''[[ביאור:ספרי זוטא במדבר/כז|ספרי זוטא לבמדבר פרק כז]]''' '''[[ביאור:ספרי זוטא במדבר/כח|ספרי זוטא לבמדבר פרק כח]]''' '''[[ביאור:ספרי זוטא במדבר/ל|ספרי זוטא לבמדבר פרק ל]]''' '''[[ביאור:ספרי זוטא במדבר/לא|ספרי זוטא לבמדבר פרק לא]]''' '''[[ביאור:ספרי זוטא במדבר/לה|ספרי זוטא לבמדבר פרק לה]]''' l4zupumt0etxvdh4g87p1zivtdfp7qe 106 1692923 3019826 3016302 2026-06-14T12:00:46Z Michaelkimmel2 44530 3019826 wikitext text/x-wiki ==פרק ט== ===פסוק א=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|המצוות נאמרו למשה מאוהל מועד שמחוץ למחנה (ראו [[שמות לג ז]]), כולל אלו הנוגעות למשכן! והשוו [[ביאור:ספרא/בהר|ספרא בהר פרשה א א,]] דרשה מקבילה על הר סיני.}}'''"וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה בְּמִדְבַּר סִינַי"'''. נֶאֱמַר כָּאן 'בְּמִדְבַּר סִינַי', וְנֶאֱמַר בְּרֹאשׁוֹ 'בְּמִדְבַּר סִינַי' {{ממ|במדבר|א|א}}; מַה 'מִדְבַּר סִינַי' הָאָמוּר בְּרֹאשׁוֹ – 'בְּאֹהֶל מוֹעֵד', אַף מִדְבַּר סִינַי הָאָמוּר כָּאן – בְּאֹהֶל מוֹעֵד. מֵאֹהֶל מוֹעֵד נֶאֶמְרוּ כָּל הַמִּצְוֹת: מֵאֹהֶל מוֹעֵד נֶאֱמַר לוֹ לִמְשֹׁחַ אֶת הַמִּשְׁכָּן, מֵאֹהֶל מוֹעֵד נֶאֱמַר לוֹ לִשְׂרֹף אֶת הַפָּרָה, מֵאֹהֶל מוֹעֵד נֶאֱמַר לוֹ לְהַעֲמִיד אֶת הָאֹהֶל, מֵאֹהֶל מוֹעֵד נֶאֶמְרוּ לוֹ כָּל הַטֻּמְאוֹת וְהַטָּהֳרוֹת. }} ===פסוק ב=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|את הפסח מקריבים אפילו בשבת – ראו [[ביאור:תוספתא/פסחים/ד#יג|תוספתא פסחים ד יג,]] ואם רוב הקהל טמאים – מקריבים את הפסח בטומאה; וראו [[ביאור:משנה פסחים פרק ז#משנה ו|פסחים ז ו,]] [[ביאור:ספרי במדבר/ט#פיסקה סה|וספרי סה;]] וגם אם חלו שתי ההגבלות: היו רוב הקהל טמאים והיתה זו שבת – יש להקריב את הפסח במועדו!}}'''"וַיַּעֲשׂוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַפֶּסַח בְּמוֹעֲדוֹ"''', מַה תַּלְמוּד לוֹמַר "בָּרִאשׁוֹן"? – מְלַמֵּד שֶׁלֹּא קְדָמוֹ אַחֵר. "בְּמוֹעֲדוֹ" – דּוֹחֶה אֶת הַשַּׁבָּת; "בְּמוֹעֲדוֹ" – דּוֹחֶה אֶת הַטֻּמְאָה. יָכוֹל שֶׁאֵין לִי שֶׁאֵינוֹ דּוֹחֶה אֶת הַטֻּמְאָה אֶלָּא בְּחוֹל? וּמִנַּיִן אַף בְּשַׁבָּת? תַּלְמוּד לוֹמַר: "בְּמוֹעֲדוֹ". {{הע-שמאל|רק הפסח דוחה את השבת, שהרי את קרבן החגיגה אפשר להקריב בחול המועד. אם פסח חל בחול, ובשרו אינו מספיק להשביע את כל המנויים אפשר להביא איתו גם את החגיגה; וראו [[ביאור:משנה פסחים פרק ו#משנה ג|פסחים ו ג-ד.]]}}יָכוֹל אַף {{ב|הַשְּׁלָמִים הַבָּאִים עִמּוֹ|קרבן חגיגה}} יִהְיוּ דּוֹחִין אֶת הַשַּׁבָּת וְאֶת הַטֻּמְאָה? תַּלְמוּד לוֹמַר: "תַּעֲשׂוּ אֹתוֹ". 'אֹתוֹ' – דּוֹחֶה אֶת הַשַּׁבָּת וְאֶת הַטֻּמְאָה; אֵין הַשְּׁלָמִים הַבָּאִים עִמּוֹ דּוֹחִין לֹא אֶת הַשַּׁבָּת וְלֹא אֶת הַטֻּמְאָה! אֵימָתַי מְבִיאַת עִמּוֹ חֲגִיגָה? בִּזְמַן שֶׁהוּא בָּא בְּחוֹל וּבְמוּעָט. חֲגִיגָה הָיְתָה בָּאָה מִן הַבָּקָר וּמִן הַצֹּאן. {{הע-שמאל|הפסח דוחה את השבת גם במלאכות שאחרי שחיטתו; וראו [[ביאור:משנה פסחים פרק ו|פסחים ו א-ב.]] ר' אליעזר טוען שהשבת נדחית עבור כל דבר שקשור להקרבת ואכילת הפסח, אפילו בעקיפין; וראו גם [[ביאור:משנה שבת פרק יט|שבת יט א,]] שם מתיר ר' אליעזר מלאכות הקשורות למילה בשבת.}}'''"וַיַּעֲשׂוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל"''', יָכוֹל אֵין לִי שֶׁהוּא דּוֹחֶה אֶת הַשַּׁבָּת אֶלָּא בְּשְׁחִיטָתוֹ? אָמַרְתָּ: 'וַיַּעֲשׂוּ' 'וַיַּעֲשׂוּ', רִבָּה קִבּוּל דָּמוֹ וּזְרִיקָתוֹ וּמִחוּי קְרָבָיו וְהֶקְטֵר חֲלָבָיו. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר מוֹסִיף אַרְבָּעָה דְּבָרִים: חֲתִיכַת יַבַּלְתּוֹ, {{ב|וְנוֹתֵן מַשְׁכּוֹן וְלוֹקֵחַ,|קניית הפסח בשבת באמצעות משכון}} הַרְכֵּבוֹ מִירוּשָׁלַיִם לְהַר הַבַּיִת, וַהֲבָאָתוֹ מִחוּץ לַתְּחוּם. שֶׁהָיָה רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: הֲבָאָתוֹ מִחוּץ לַתְּחוּם אֵינָהּ דּוֹחָה אֶת הַשַּׁבָּת. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: דּוֹחָה הִיא! מִקַּל וָחֹמֶר: אִם הִתַּרְתָּ שְׁחִיטָה, שֶׁהִיא מִשּׁוּם מְלָאכָה – לֹא נַתִּיר הֲבָאָה, שֶׁהִיא מִשּׁוּם שְׁבוּת? אָמַר לוֹ רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ: הֲרֵי {{ב|שְׁחִיטָה, שֶׁהִיא בְּמִקְרָאֵי קֹדֶשׁ בַּגְּבוּלִין|שחיטת חולין ביום טוב}} תּוֹכִיחַ, שֶׁהִתִּיר בָּהּ מִשּׁוּם מְלָאכָה וְאָסַר בָּהּ מִשּׁוּם שְׁבוּת. אָמַר לוֹ רַבִּי אֱלִיעֶזֶר: מַה זֶּה יְהוֹשֻׁעַ? אֵין דָּנִין רְשׁוּת מֵחוֹבָה וְלֹא חוֹבָה מֵרְשׁוּת, אֶלָּא רְשׁוּת מֵרְשׁוּת לִגְזֵרָה שָׁוָה, וְחוֹבָה מֵחוֹבָה לִגְזֵרָה שָׁוָה! נִסְתַּלֵּק רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ וְקָפַץ רַבִּי עֲקִיבָא, אָמַר לוֹ: הֲרֵי {{ב|מִי שֶׁהֻזָּה הַזָּאָה רִאשׁוֹנָה|טמא מת בתהליך ההיטהרות}} וְאֵירַע יוֹם שְׁבִיעִי שֶׁלּוֹ בְּיוֹם שַׁבָּת בְּעֶרֶב פֶּסַח; אוֹמֵר אַתָּה לוֹ שֶׁיַּזֶּה בִּשְׁבִיל שֶׁיֹּאכַל אֶת הַפֶּסַח? אָמַר לוֹ רַבִּי אֱלִיעֶזֶר: {{ב|הוּא עִקַּר דִּינִי:|אכן יזה עליו}} אִם הִתַּרְתָּ שְׁחִיטָה, שֶׁהִיא מִשּׁוּם מְלָאכָה – לֹא נַתִּיר הַזָּאָה, שֶׁהִיא מִשּׁוּם שְׁבוּת? אָמַר לוֹ רַבִּי עֲקִיבָא: אַתָּה כּוֹפֵר בִּי וַאֲנִי כּוֹפֵר בָּךְ! אִם אָסַרְתָּ הַזָּאָה, שֶׁהִיא מִשּׁוּם שְׁבוּת – לֹא נֶאֱסֹר שְׁחִיטָה, שֶׁהִיא מִשּׁוּם מְלָאכָה? אָמַר לוֹ רַבִּי אֱלִיעֶזֶר: עֲקִיבָא, אֵין אַתָּה יָכוֹל לִכְפֹּר בִּי לְעוֹלָם, מִפְּנֵי שֶׁאָמְרָה תּוֹרָה "בְּמוֹעֲדוֹ" – 'בְּמוֹעֲדוֹ' דּוֹחֶה אֶת הַשַּׁבָּת, 'בְּמוֹעֲדוֹ' דּוֹחֶה אֶת הַטֻּמְאָה! אָמַר לוֹ: הָבֵא לִי "מוֹעֵד" {{ב|לְאֵלּוּ|להבאת הפסח למקדש בשבת}} כְּמוֹעֵד לִשְׁחִיטָה! {{הע-שמאל|מקוריות הקטע באותיות קטנות מסופקת, ואולי הוא מן המשנה (כהנא).}}<small>כְּלָל אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא: כָּל מְלָאכָה שֶׁאֶפְשָׁר לָהּ לֵיעָשׂוֹת מֵעֶרֶב שַׁבָּת – אֵינָהּ דּוֹחָה אֶת הַשַּׁבָּת, וְשֶׁאִי אֶפְשָׁר לָהּ לֵיעָשׂוֹת מֵעֶרֶב שַׁבָּת – דּוֹחָה אֶת הַשַּׁבָּת.</small> }} ===פסוק ג=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|הביטוי 'בין הערבים' מופיע ב[[ויקרא כג ה]], וכאן בפס' ג, ה ויא. הדרשה מסיקה שמדובר על אחרי הצהרים, וראו גם [[ביאור:ספרא/אמור#פרק יא|ספרא אמור פרק יא א,]] בין הזמן שבו נוטה השמש למערב לבין זמן שקיעתה; וראו [[ביאור:משנה פסחים פרק ה|פסחים ה א,]] כר' עקיבא.}}'''"בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ הַזֶּה בֵּין הָעַרְבַּיִם יַעֲשׂוּ אֹתוֹ בְּמוֹעֲדוֹ"'''. בְּאַרְבָּעָה מְקוֹמוֹת הוּא אוֹמֵר "בֵּין הָעַרְבַּיִם". יָכוֹל בְּעַרְבּוֹ שֶׁל עֶרֶב, וּבְעַרְבּוֹ שֶׁל שַׁחַר וּבַחֲצוֹת הַיּוֹם {{ב|כֵּיוָן|מיד}} הִיא שְׁחִיטַת הַפֶּסַח? תַּלְמוּד לוֹמַר 'בֵּין הָעַרְבַּיִם', בָּא לַחֲלֹק בֵּין הָעַרְבַּיִם – שְׁנַיִם. אוֹ בָּעֶרֶב מִשֶּׁחָשֵׁכָה? אָמַרְתָּ בַּשְּׁלִישִׁי 'בֵּין הָעַרְבַּיִם'. אוֹ 'בֵּין הָעַרְבַּיִם' – בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת? אָמַרְתָּ בָּרְבִיעִי 'בֵּין הָעַרְבַּיִם', בָּא לַחֲלֹק בֵּין חֲצוֹת יוֹם וּבֵין לַיְלָה, לְכַוֵּן שְׁמוֹנֶה וּמֶחֱצָה. כָּל יְמוֹת הַשָּׁנָה הָיָה הַתָּמִיד נִשְׁחָט בִּשְׁמוֹנֶה וּמֶחֱצָה וְקָרֵב בְּתֵשַׁע וּמֶחֱצָה. עֶרֶב פְּסָחִים הָיָה נִשְׁחָט בְּשֶׁבַע וּמֶחֱצָה וְקָרֵב בִּשְׁמוֹנֶה וּמֶחֱצָה, וְהַפֶּסַח – אַחֲרָיו. בִּזְמַן שֶׁחָל עֶרֶב פְּסָחִים לִהְיוֹת עֶרֶב שַׁבָּת – הָיָה נִשְׁחָט בְּשֵׁשׁ וּמֶחֱצָה וְקָרֵב בְּשֶׁבַע וּמֶחֱצָה. בִּזְמַן שֶׁחָל לִהְיוֹת בְּשַׁבָּת, רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: כְּסִדּוּרוֹ בְּעֶרֶב שַׁבָּת; רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: כְּסִדּוּרוֹ בְּחֹל. {{הע-שמאל|ששה ריבויים מהביטוי "ככל חוקותיו וככל משפטיו". הדרשה קושרת באמצעותם את הלכות פסח דורות לפסח מצרים; וראו [[ביאור:משנה פסחים פרק ט#משנה ה|פסחים ט ה,]] רשימת ההבדלים בין שני הפסחים הללו.}}'''"כְּכָל חֻקֹּתָיו וּכְכָל מִשְׁפָּטָיו"''', 'כְּחֻקּוֹת', 'כְּחֻקָּתִי', 'חֻקֹּתָיו', וְ'כְכָל חֻקֹּתָיו'; 'כְּמִשְׁפָּט', 'כְּמִשְׁפָּטִי', 'מִשְׁפָּטָיו' וְ'כְכָל מִשְׁפָּטָיו' – לִיתֵּן בְּפֶסַח דּוֹרוֹת מַה שֶּׁלִּימֵּד בְּפֶסַח מִצְרָיִם. וּמַה לִּימֵּד בְּפֶסַח מִצְרָיִם? אָמַרְתָּ '''"שֶׂה תָמִים זָכָר בֶּן שָׁנָה"''' {{ממ|שמות|יב|ה}} – אַף שֶׁל דּוֹרוֹת כֵּן. מַה לִּימֵּד בְּפֶסַח מִצְרָיִם? אָמַרְתָּ '''"מִן הַכְּבָשִׂים וּמִן הָעִזִּים תִּקָּחוּ"''' (שם) – אַף שֶׁל דּוֹרוֹת כֵּן. כְּלָלוֹ שֶׁל דָּבָר: כֹּל שֶׁלִּימֵּד בְּפֶסַח מִצְרָיִם – לִימֵּד בְּפֶסַח דּוֹרוֹת! }} ===פסוק ד=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|שתי דרשות בגנותם של ישראל, שבמשך 40 שנה חגגו את הפסח פעם אחת בלבד, וכן שמרו רק שבת אחת. וראו מקבילה [[ביאור:ספרי במדבר/ט#פיסקה סז|בספרי סז.]]}}'''"וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה... לַעֲשֹׂת הַפָּסַח וַיַּעֲשׂוּ אֶת הַפֶּסַח בָּרִאשׁוֹן."''' רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר: אִם לִמֵּד שֶׁהַפֶּסַח בָּרִאשׁוֹן – כְּבָר לִמֵּד! הָא מָה אֲנִי מְקַיֵּם '''"וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לַעֲשֹׂת הַפָּסַח"'''? אֶלָּא מְלַמֵּד שֶׁלֹּא עָשׂוּ יִשְׂרָאֵל פֶּסַח כָּל אַרְבָּעִים שָׁנָה שֶׁהָיוּ בַּמִּדְבָּר, אֶלָּא בַּפֶּסַח הָרִאשׁוֹן בִּלְבָד! כַּיּוֹצֵא בּוֹ רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֵּירַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: '''"וַיִּשְׁבְּתוּ הָעָם בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי"''' {{ממ|שמות|טז|ל}} – מְלַמֵּד שֶׁלֹּא עָשׂוּ יִשְׂרָאֵל שַׁבָּת כָּל אַרְבָּעִים שָׁנָה שֶׁהָיוּ בַּמִּדְבָּר, אֶלָּא שַׁבָּת הָרִאשׁוֹנָה בִּלְבָד. }} ===פסוק ה=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|הסתירה בין נבואת עמוס לבין פס' ה נפתרת בטענה שהיו שהקריבו (שבט לוי וכשרי ישראל) והיו שלא (כל השאר); וראו דברי רשב"י בספרי שם. הניסוח של אמצע הדרשה בעייתי: הקטע המוסגר נראה מיותר.}}'''"כְּכֹל אֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת מֹשֶׁה כֵּן עָשׂוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל"''', יָכוֹל שֶׁלֹּא הָיוּ מַקְרִיבִין? אָמַרְתָּ '''"כְּכֹל אֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת מֹשֶׁה כֵּן עָשׂוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל"''', מַקְרִיבִין הָיוּ! (יָכוֹל מִשֶּׁל צִבּוּר הָיוּ מַקְרִיבִין וַדַּאי? אָמַרְתָּ '''"הַזְּבָחִים וּמִנְחָה הִגַּשְׁתֶּם לִי בַמִּדְבָּר אַרְבָּעִים שָׁנָה בֵּית יִשְׂרָאֵל"''' {{ממ|עמוס|ה|כה}}, מְלַמֵּד שֶׁלֹּא הָיוּ מַקְרִיבִין!) אֵין לִי אֶלָּא לְעִנְיַן הַפְּסָחִים; מִנַּיִן אַתְּ מְרַבֶּה חַטָּאוֹת וַאֲשָׁמוֹת וּשְׁאָר כָּל קָרְבְּנוֹת צִבּוּר? אָמַרְתָּ '''"כְּכֹל אֲשֶׁר צִוָּה ה' כֵּן עָשׂוּ"''', מַקְרִיבִין הָיוּ! אִי אֶפְשָׁר לוֹמַר שֶׁהָיוּ מַקְרִיבִין, שֶׁהֲרֵי כְּבָר נֶאֱמַר '''"הַזְּבָחִים וּמִנְחָה הִגַּשְׁתֶּם"''' וְגוֹ', מְלַמֵּד שֶׁלֹּא הָיוּ מַקְרִיבִין; וְאִי אֶפְשָׁר לוֹמַר שֶׁלֹּא הָיוּ מַקְרִיבִין, שֶׁהֲרֵי כְּבָר נֶאֱמַר '''"וַיַּעֲשׂוּ כְּכֹל אֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת מֹשֶׁה כֵּן עָשׂוּ"'''. הָא מָה הַדָּבָר מְלַמֵּד? שֶׁהָיָה שִׁבְטוֹ שֶׁל לֵוִי מַקְרִיב מִשֶּׁלּוֹ כָּל קָרְבְּנוֹת צִבּוּר אַרְבָּעִים שָׁנָה שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר, וּכְשֵׁרֵי יִשְׂרָאֵל סְמוּכִין לוֹ! }} ===פסוק ו=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|השוו [[ביאור:ספרי במדבר/ט#פיסקה סח|ספרי סח:]] ת"ק כאן כר' יצחק שם; ור' אלעזר כאן כת"ק שם.}} '''"וְלֹא יָכְלוּ לַעֲשֹׂת הַפֶּסַח בַּיּוֹם הַהוּא"''', {{ב|שֶׁבְּאוֹתוֹ הַיּוֹם נִטְמְאוּ|נטמאו בי"ד ניסן למת מצווה}}. אִיסִי בֶּן יְהוּדָה אוֹמֵר: 'וְלֹא יָכְלוּ לַעֲשֹׂת' – {{ב|מְתַקְּנִין הָיוּ עַצְמָן לֶעָתִיד לָבֹא|השאלה תיאורטית ולמעשה הם היו טהורים. דורש "יכלו" בעבר.}}. רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: יְכוֹלִים הָיוּ לַעֲשׂוֹתוֹ בַּיּוֹם שֶׁלְּאַחֲרָיו, מִפְּנֵי שֶׁהָיָה {{ב|שְׁלִישִׁי לְהַזָּיָתָן|היזו עליהם הזאה של היום השלישי, אבל לא הזאה של היום השביעי לפני יד ניסן. דורש "ביום ההוא".}}. }} ===פסוק ז=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|הטמאים היו אנשים מכובדים. אילו היו רוב הציבור טמאים היו עושים פסח בטומאה, ראו [[ביאור:משנה פסחים פרק ז#משנה ו|פסחים ז ו.]] מי שלא היה יכול להקריב את הפסח הראשון, ובשני לא הקריב בזדון – פטור; אבל מי שהזיד בפסח הראשון – חייב כרת; וראו דברי רבי [[ביאור:תוספתא/פסחים/ח#ז|בתוספתא פסחים ח ז.]] הטמאים ויתרו על אכילת הקרבן, אבל ביקשו להשתתף בהקרבתו, כלומר בשחיטת הפסח, שנאמר "לבלתי הקריב"; וראו [[ביאור:ספרי במדבר/ט#פיסקה סח|ספרי סח.]]}}'''"וַיֹּאמְרוּ הָאֲנָשִׁים"''' – בַּעֲלֵי שֵׁמוֹת הָיוּ. '''"הָהֵמָּה אֵלָיו"''' – הֵם מֵעַצְמָן דִּבְּרוּ, לֹא הֻצְרְכוּ לִשְׁלֹחַ שָׁלִיחַ. '''"אֲנַחְנוּ"''' – יְחִידִים. מִכָּן אָמְרוּ: יְחִידִים לְפֶסַח שֵׁנִי, אֵין הַמְרֻבִּין נִדְחִין. '''"טְמֵאִים לְנֶפֶשׁ אָדָם"''' – אֵין בְּתוֹכֵנוּ לֹא זָבִין וְלֹא מְצֹרָעִין. '''"לָמָּה נִגָּרַע"''' – לָמָּה אָנוּ נִגְרָעִין מִיִּשְׂרָאֵל? '''"לְבִלְתִּי הַקְרִיב אֶת קָרְבַּן ה' בְּמוֹעֲדוֹ"''' – אֶת שֶׁהוּא בְּמוֹעֲדוֹ בְּהִכָּרֵת, אֵין שֵׁנִי בְּהִכָּרֵת! דָּבָר אַחֵר '''"בְּמוֹעֲדוֹ"''' – מִשֶּׁעָבַר זְמַנּוֹ אִי אֶפְשָׁר לַעֲשׂוֹת! '''"בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל"''' – לָמָּה נִהְיֶה כִּמְנֻדִּים בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל? לֹא שֶׁאָנוּ מְבַקְּשִׁים אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה אֶלָּא שֶׁיִּזָּרֵק עָלֵינוּ הַדָּם! }} ===פסוק ח=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|משה מחמיא לטמאים ואומר להם שהם ראויים לנבואה, שנאמר "יצוה ה' לכם", או לפחות לנבואה שתחול על משה בזכותם.}}'''"וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם מֹשֶׁה: עִמְדוּ וְאֶשְׁמְעָה מַה יְצַוֶּה ה' לָכֶם"''' – כְּדַיִּים אַתֶּם שֶׁיְּדַבֵּר עִמָּכֶם! דָּבָר אַחֵר: כְּדַיִּים אַתֶּם שֶׁיְּדַבֵּר עִמִּי עַל יְדֵיכֶם! }} ===פסוק י=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|גר שהתגייר בין יד ניסן ליד אייר אינו עושה פסח שני, כיוון שבפסח הראשון לא השלים את הגיור אבל אם התגייר לפני יד ניסן - חייב בו אפילו אם המילה היתה בשבוע שלפני פסח ולכן לא נטהר, וראו [[ביאור:משנה פסחים פרק ח#משנה ח|פסחים ח ח.]] קטן שהגיע לחיוב פסח בתאריכים הנ"ל אינו עושה פסח שני. ר' שמעון לומד מכאן שאם היו רוב הקהל טמאים אין עושים פסח שני, אלא עושים את הראשון בטומאה; וראו [[ביאור:משנה פסחים פרק ז#משנה ו|פסחים ז ו.]]}}'''"דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל"''', בְּנֵי יִשְׂרָאֵל עוֹשִׂין פֶּסַח שֵׁנִי, וְאֵין הַגֵּרִים עוֹשִׂים פֶּסַח שֵׁנִי! '''"אִישׁ"''' – הָאִישׁ עוֹשֶׂה פֶּסַח שֵׁנִי, אֵין הַקָּטָן עוֹשֶׂה פֶּסַח שֵׁנִי! רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: הָאִישׁ עוֹשֶׂה פֶּסַח שֵׁנִי, אֵין הַצִּבּוּר עוֹשִׂין פֶּסַח שֵׁנִי! {{הע-שמאל|מי שלא עשה – גם בזדון - את הפסח הראשון, או שהיה טמא בו - עושה פסח שני; וראו [[ביאור:תוספתא/פסחים/ח|תוספתא פסחים ח א.]] אבל מי שהיה '''בסכנת''' (כגון זב שראה ראיה אחת, או המפקח את הגל) טומאה או '''בסכנת''' דרך רחוקה (כגון בבית האסורים, והבטיחו לו שישתחרר בערב פסח) – ממנה שליח שישחט עליו וינסה להגיע לפסח הראשון; וראו [[ביאור:משנה פסחים פרק ח#משנה ה|פסחים ח ה-ו.]]}}'''"אִישׁ"''' – לְרַבּוֹת אֶת כֹּל שֶׁלֹּא נִזְרַק עֲלֵיהֶם אֶת הַדָּם, שֶׁיִּהְיוּ עוֹשִׂים פֶּסַח שֵׁנִי! '''"כִּי יִהְיֶה טָמֵא... וְעָשָׂה פֶסַח"'''. יָכוֹל כָּל הַטְּמֵאִים יִהְיוּ עוֹשִׂים {{ב|פֶּסַח|שני}}? הֲרֵי מִי שֶׁהֻזָּה הַזָּאָה אַחַת, וְזָב שֶׁרָאָה רְאִיָּה אַחַת, וְהַקָּטָן, וְהַחוֹלֶה, וּטְבוּל יוֹם, וּמְחֻסַּר כִּפּוּרִים, וְהָאוֹנֵן, וְהַמְפַקֵּחַ בַּהַגָּל, וְכֵן מִי שֶׁהִבְטִיחוּהוּ לְהוֹצִיאוֹ מִן בֵּית הָאֲסוּרִין? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"כִּי יִהְיֶה טָמֵא לָנֶפֶשׁ"''': טְמֵא מֵת עוֹשֶׂה פֶּסַח שֵׁנִי, {{ב|אֵין כָּל אֵלּוּ עוֹשִׂים פֶּסַח שֵׁנִי|אלא פסח ראשון}}! {{הע-שמאל|כאמור לעיל בדברי ר' שמעון, אם היו רוב הקהל טמאים בפסח ראשון אין עושים פסח שני. פסח שני הוא מצוות עשה הנהוגה לדורות, ולא כהוראת שעה.}} '''"אוֹ בְדֶרֶךְ רְחֹקָה לָכֶם"''' – יָכוֹל לְיוֹצְאֵי מִצְרַיִם, מִנַּיִן אַף לְדוֹרוֹת? אָמַרְתָּ '''"לְדֹרֹתֵיכֶם"''' – אַף לְדוֹרוֹת! '''"וְעָשָׂה פֶסַח לַה'"''' – אֶת הַיְּחִידִים. '''"וְעָשָׂה"''' – בַּעֲשֵׂה! }} ===פסוק יא=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|את הביכורים אוכל הכהן רק בירושלים, ולכן, לדעת ר' יוסי, אינו רשאי לצאת בהם (בעיטורי הביכורים, שיכלו להיות מחיטה או שעורה) ידי חובת מצה; וראו [[ביאור:תוספתא/פסחים/ב#יח|תוספתא פסחים ב יח.]] חלות תודה ורקיקי נזיר שהכינו לעצמם – אינם יכולים להחשב כמצת מצווה, כי עליו לאכלם ביום הבאתם, וראו [[ביאור:משנה פסחים פרק ב#משנה ה|פסחים ב ה.]] ר' עקיבא לומד את שני הדינים הללו מההשוואה בין המצה למרור.}}רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר: לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר "'''בְּכֹל מוֹשְׁבֹתֵיכֶם תֹּאכְלוּ מַצּוֹת'''" {{ממ|שמות|יב|כ}} מַצָּה הַנֶּאֱכֶלֶת בְּכָל מוֹשָׁבוֹת – אַתָּה יוֹצֵא בָּהּ יְדֵי חוֹבָתְךָ; אִי אַתָּה יוֹצֵא יְדֵי חוֹבָתְךָ בְּבִכּוּרִים! וְאוֹמֵר "'''שֵׁשֶׁת יָמִים תֹּאכַל מַצּוֹת'''" {{ממ|דברים|טז|ח}} – מַצָּה הַנֶּאֱכֶלֶת כָּל שִׁשָּׁה; אִי אַתָּה יוֹצֵא יְדֵי חוֹבָתְךָ בְּחַלּוֹת תּוֹדָה וּבִרְקִיקֵי נָזִיר, מִפְּנֵי שֶׁהֵן נֶאֱכָלִין לְיוֹם אֶחָד, (תַּלְמוּד לוֹמַר). רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: (מָה אִם) שׁוֹמֵעַ אֲנִי בְּדָבָר קָצָר מִשְּׁנֵיהֶן? לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר בְּפֶסַח קָטָן "'''עַל מַצּוֹת וּמְרֹרִים יֹאכְלֻהוּ'''"; שֶׁאֵינוֹ צָרִיךְ לוֹמְרוֹ, וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר "כְּחֻקַּת הַפֶּסַח וּכְמִשְׁפָּטוֹ", הֲלֹא בִּכְלַל חֻקַּת הַפֶּסַח מַצָּה וּמָרוֹר! אֶלָּא הִקִּישׁ מַצָּה לְמָרוֹר: מַה מָּרוֹר, שֶׁאֵינוֹ בִּכּוּרִים – אַף מַצָּה, שֶׁאֵינָהּ בִּכּוּרִים; מַה מָּרוֹר, נֶאֱכָל כָּל שִׁשָּׁה – אַף מַצָּה, נֶאֱכֶלֶת כָּל שִׁשָּׁה; אֵין אַתָּה יוֹצֵא יְדֵי חוֹבָתְךָ בְּחַלּוֹת תּוֹדָה וּבִרְקִיקֵי נָזִיר, שֶׁאֵין נֶאֱכָלִין אֶלָּא לְיוֹם אֶחָד. }} ===פסוק יב=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|לאיסור שבירת העצם ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/מסכתא דפסחא בא#פרשה טו|מכילתא פסחא טו.]] אם הפסח בא בטהרה, וקרבן הפסח נטמא לפני שנאכל או אם יצא מהחבורה או נותר למחרת, ולכן נפסל – מותר לשבור את עצמותיו. הרחבה של הדין במשנה, שעסקה רק בפסח הטמא; ראו [[ביאור:משנה פסחים פרק ז#משנה יא|פסחים ז יא]] [[ביאור:תוספתא/פסחים/ו#ט|ותוספתא פסחים ו ט.]] דיני אכילת הפסח דומים בפסח ראשון ("גדול") ובפסח שני ("קטן"), וראו השוואה מפורטת [[ביאור:תוספתא/פסחים/ח#ז|בתוספתא פסחים ח ז-ח.]]}} '''"לֹא יַשְׁאִירוּ מִמֶּנּוּ עַד בֹּקֶר"''', לִמֵּד עַל פֶּסַח שֵׁנִי, שֶׁאַף הוּא בְּ'בַל תּוֹתִירוּ'. '''"וְעֶצֶם לֹא יִשְׁבְּרוּ בוֹ"''', יָכוֹל עֶצֶם שֶׁאֵין עִמּוֹ בָּשָׂר, אֲבָל עֶצֶם שֶׁיֵּשׁ עִמּוֹ בָּשָׂר – שְׁבֹר וֶאֱכֹל אֶת הַבָּשָׂר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"וְעֶצֶם לֹא תִשְׁבְּרוּ בוֹ"'''. '''"לֹא תִשְׁבְּרוּ בוֹ"''' – פְּרָט לְטָמֵא, פְּרָט לְיוֹצֵא וּלְנוֹתָר. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: 'בּוֹ' – לְמַעֵט שְׁאָר כָּל הַפְּסוּלִין! '''"כְּכָל חֻקַּת הַפֶּסַח יַעֲשׂוּ אֹתוֹ"''' – כָּל שֶׁלִּמֵּד בַּגָּדוֹל לִמֵּד בַּקָּטָן. }} ===פסוק יג=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה פסחים פרק ט|פסחים ט א,]] מחלוקת ר' יוסי הגלילי ור' עקיבא. אם נטמא, בין לפני השחיטה בין לאחריה ולא אכל מהקרבן, וכן אם נאנס או שגג או טעה ולא עשה פסח ראשון – פטור מכרת, ואם יטהר עד יד באייר – יעשה פסח שני.}}'''"וְהָאִישׁ אֲשֶׁר הוּא טָהוֹר וּבְדֶרֶךְ לֹא הָיָה"''', הֵיכָן הָיָה? {{ב|בְּבֵית הַמִּטְבָּחַיִם|בעזרה}}. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: אֶת {{ב|שֶׁהוּא בְּבֵית הַמִּטְבָּחַיִם|נמצא בעזרה ואינו שוחט את הפסח}} – חַיָּב בְּהִכָּרֵת. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: כֹּל שֶׁהוּא מִן הַמּוֹדִיעִים וְלַחוּץ – פָּטוּר מִן הַהִכָּרֵת. '''"וְחָדַל לַעֲשׂוֹת הַפֶּסַח"''' – פְּרָט לְשֶׁנִּטְמָא קֹדֶם לִשְׁחִיטַת הַפֶּסַח. יָכוֹל שֶׁהוּא חַיָּב? אָמַרְתָּ '''"וְחָדַל"''', לֹא מִמַּה שֶׁחָדַל זֶה, לְרַבּוֹת שֶׁהָיָה שָׁם וְנִטְמָא, יָצָא לַשּׁוּק וְנִטְמָא, הָלַךְ לוֹ לְבֵיתוֹ טָהוֹר וְנִטְמָא. '''"וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ"''' – לֹא הַצִּבּוּר; '''"הַהִוא"''' – כְּשֶׁהִיא יְחִידִית; '''"הַהִוא"''' – לֹא אֲנוּסָה, לֹא שׁוֹגֶגֶת, לֹא מֻטְעֵית. '''"כִּי קָרְבַּן ה' לֹא הִקְרִיב בְּמֹעֲדוֹ חֶטְאוֹ יִשָּׂא הָאִישׁ הַהוּא"''', לְפִי שֶׁרִבִּינוּ: הָיָה שָׁם וְנִטְמָא, יָצָא לַשּׁוּק וְנִטְמָא, הָלַךְ לוֹ לְבֵיתוֹ טָהוֹר וְנִטְמָא – לוֹמַר שֶׁאֵינוֹ בְּהִכָּרֵת, יָכוֹל שֶׁאֵינוֹ בִּנְשִׂיאוּת עָוֹן? אָמַרְתָּ '''"חֶטְאוֹ יִשָּׂא הָאִישׁ הַהוּא"'''! }} ===פסוק יד=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|גר שהשלים את תהליך הגיור לפני יד בניסן – חייב לעשות פסח בזמנו, ואם נמנע מכך בזדון – חייב כרת כישראל, ויעשה פסח שני; וראו לעיל בדרשה לפס' י.}}'''"כְּחֻקַּת הַפֶּסַח וּכְמִשְׁפָּטוֹ כֵּן יַעֲשֶׂה"''' – כָּל שֶׁלִּמֵּד בָּאֶזְרָח לִמֵּד בַּגֵּר. '''"חֻקָּה אַחַת יִהְיֶה לָכֶם וְלַגֵּר וּלְאֶזְרַח הָאָרֶץ"''': מָה אֶזְרָח – לֹא הֻכְשַׁר לוֹ לֶאֱכֹל אֶת הַפֶּסַח עַד שֶׁיִּזָּרֵק עָלָיו דַּם הַבְּרִית, אַף הַגֵּר – לֹא הֻכְשַׁר לוֹ לֶאֱכֹל אֶת הַפֶּסַח עַד שֶׁיִּזָּרֵק עָלָיו דַּם הַבְּרִית. מָה אֶזְרָח – אִם הֵזִיד וְלֹא עָשָׂה אֶת הָרִאשׁוֹן, יַעֲשֶׂה אֶת הַשֵּׁנִי, אַף הַגֵּר – אִם הֵזִיד וְלֹא עָשָׂה אֶת הָרִאשׁוֹן, יַעֲשֶׂה אֶת הַשֵּׁנִי; לְכָךְ נֶאֱמַר: '''"תּוֹרָה אַחַת יִהְיֶה לָכֶם וְלַגֵּר וּלְאֶזְרַח הָאָרֶץ"!''' }} 5co1e4les6t05ddkse98ws2npo0qc11 3019831 3019826 2026-06-14T12:18:55Z Michaelkimmel2 44530 3019831 wikitext text/x-wiki ==פרק ט== ===פסוק א=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|המצוות נאמרו למשה מאוהל מועד שמחוץ למחנה (ראו [[שמות לג ז]]), כולל אלו הנוגעות למשכן! והשוו [[ביאור:ספרא/בהר|ספרא בהר פרשה א א,]] דרשה מקבילה על הר סיני.}}'''"וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה בְּמִדְבַּר סִינַי"'''. נֶאֱמַר כָּאן 'בְּמִדְבַּר סִינַי', וְנֶאֱמַר בְּרֹאשׁוֹ 'בְּמִדְבַּר סִינַי' {{ממ|במדבר|א|א}}; מַה 'מִדְבַּר סִינַי' הָאָמוּר בְּרֹאשׁוֹ – 'בְּאֹהֶל מוֹעֵד', אַף מִדְבַּר סִינַי הָאָמוּר כָּאן – בְּאֹהֶל מוֹעֵד. מֵאֹהֶל מוֹעֵד נֶאֶמְרוּ כָּל הַמִּצְוֹת: מֵאֹהֶל מוֹעֵד נֶאֱמַר לוֹ לִמְשֹׁחַ אֶת הַמִּשְׁכָּן, מֵאֹהֶל מוֹעֵד נֶאֱמַר לוֹ לִשְׂרֹף אֶת הַפָּרָה, מֵאֹהֶל מוֹעֵד נֶאֱמַר לוֹ לְהַעֲמִיד אֶת הָאֹהֶל, מֵאֹהֶל מוֹעֵד נֶאֶמְרוּ לוֹ כָּל הַטֻּמְאוֹת וְהַטָּהֳרוֹת. }} ===פסוק ב=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|את הפסח מקריבים אפילו בשבת – ראו [[ביאור:תוספתא/פסחים/ד#יג|תוספתא פסחים ד יג,]] ואם רוב הקהל טמאים – מקריבים את הפסח בטומאה; וראו [[ביאור:משנה פסחים פרק ז#משנה ו|פסחים ז ו,]] [[ביאור:ספרי במדבר/ט#פיסקה סה|וספרי סה;]] וגם אם חלו שתי ההגבלות: היו רוב הקהל טמאים והיתה זו שבת – יש להקריב את הפסח במועדו!}}'''"וַיַּעֲשׂוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַפֶּסַח בְּמוֹעֲדוֹ"''', מַה תַּלְמוּד לוֹמַר "בָּרִאשׁוֹן"? – מְלַמֵּד שֶׁלֹּא קְדָמוֹ אַחֵר. "בְּמוֹעֲדוֹ" – דּוֹחֶה אֶת הַשַּׁבָּת; "בְּמוֹעֲדוֹ" – דּוֹחֶה אֶת הַטֻּמְאָה. יָכוֹל שֶׁאֵין לִי שֶׁאֵינוֹ דּוֹחֶה אֶת הַטֻּמְאָה אֶלָּא בְּחוֹל? וּמִנַּיִן אַף בְּשַׁבָּת? תַּלְמוּד לוֹמַר: "בְּמוֹעֲדוֹ". {{הע-שמאל|רק הפסח דוחה את השבת, שהרי את קרבן החגיגה אפשר להקריב בחול המועד. אם פסח חל בחול, ובשרו אינו מספיק להשביע את כל המנויים אפשר להביא איתו גם את החגיגה; וראו [[ביאור:משנה פסחים פרק ו#משנה ג|פסחים ו ג-ד.]]}}יָכוֹל אַף {{ב|הַשְּׁלָמִים הַבָּאִים עִמּוֹ|קרבן חגיגה}} יִהְיוּ דּוֹחִין אֶת הַשַּׁבָּת וְאֶת הַטֻּמְאָה? תַּלְמוּד לוֹמַר: "תַּעֲשׂוּ אֹתוֹ". 'אֹתוֹ' – דּוֹחֶה אֶת הַשַּׁבָּת וְאֶת הַטֻּמְאָה; אֵין הַשְּׁלָמִים הַבָּאִים עִמּוֹ דּוֹחִין לֹא אֶת הַשַּׁבָּת וְלֹא אֶת הַטֻּמְאָה! אֵימָתַי מְבִיאַת עִמּוֹ חֲגִיגָה? בִּזְמַן שֶׁהוּא בָּא בְּחוֹל וּבְמוּעָט. חֲגִיגָה הָיְתָה בָּאָה מִן הַבָּקָר וּמִן הַצֹּאן. {{הע-שמאל|הפסח דוחה את השבת גם במלאכות שאחרי שחיטתו; וראו [[ביאור:משנה פסחים פרק ו|פסחים ו א-ב.]] ר' אליעזר טוען שהשבת נדחית עבור כל דבר שקשור להקרבת ואכילת הפסח, אפילו בעקיפין; וראו גם [[ביאור:משנה שבת פרק יט|שבת יט א,]] שם מתיר ר' אליעזר מלאכות הקשורות למילה בשבת.}}'''"וַיַּעֲשׂוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל"''', יָכוֹל אֵין לִי שֶׁהוּא דּוֹחֶה אֶת הַשַּׁבָּת אֶלָּא בְּשְׁחִיטָתוֹ? אָמַרְתָּ: 'וַיַּעֲשׂוּ' 'וַיַּעֲשׂוּ', רִבָּה קִבּוּל דָּמוֹ וּזְרִיקָתוֹ וּמִחוּי קְרָבָיו וְהֶקְטֵר חֲלָבָיו. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר מוֹסִיף אַרְבָּעָה דְּבָרִים: חֲתִיכַת יַבַּלְתּוֹ, {{ב|וְנוֹתֵן מַשְׁכּוֹן וְלוֹקֵחַ,|קניית הפסח בשבת באמצעות משכון}} הַרְכֵּבוֹ מִירוּשָׁלַיִם לְהַר הַבַּיִת, וַהֲבָאָתוֹ מִחוּץ לַתְּחוּם. שֶׁהָיָה רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: הֲבָאָתוֹ מִחוּץ לַתְּחוּם אֵינָהּ דּוֹחָה אֶת הַשַּׁבָּת. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: דּוֹחָה הִיא! מִקַּל וָחֹמֶר: אִם הִתַּרְתָּ שְׁחִיטָה, שֶׁהִיא מִשּׁוּם מְלָאכָה – לֹא נַתִּיר הֲבָאָה, שֶׁהִיא מִשּׁוּם שְׁבוּת? אָמַר לוֹ רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ: הֲרֵי {{ב|שְׁחִיטָה, שֶׁהִיא בְּמִקְרָאֵי קֹדֶשׁ בַּגְּבוּלִין|שחיטת חולין ביום טוב}} תּוֹכִיחַ, שֶׁהִתִּיר בָּהּ מִשּׁוּם מְלָאכָה וְאָסַר בָּהּ מִשּׁוּם שְׁבוּת. אָמַר לוֹ רַבִּי אֱלִיעֶזֶר: מַה זֶּה יְהוֹשֻׁעַ? אֵין דָּנִין רְשׁוּת מֵחוֹבָה וְלֹא חוֹבָה מֵרְשׁוּת, אֶלָּא רְשׁוּת מֵרְשׁוּת לִגְזֵרָה שָׁוָה, וְחוֹבָה מֵחוֹבָה לִגְזֵרָה שָׁוָה! נִסְתַּלֵּק רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ וְקָפַץ רַבִּי עֲקִיבָא, אָמַר לוֹ: הֲרֵי {{ב|מִי שֶׁהֻזָּה הַזָּאָה רִאשׁוֹנָה|טמא מת בתהליך ההיטהרות}} וְאֵירַע יוֹם שְׁבִיעִי שֶׁלּוֹ בְּיוֹם שַׁבָּת בְּעֶרֶב פֶּסַח; אוֹמֵר אַתָּה לוֹ שֶׁיַּזֶּה בִּשְׁבִיל שֶׁיֹּאכַל אֶת הַפֶּסַח? אָמַר לוֹ רַבִּי אֱלִיעֶזֶר: {{ב|הוּא עִקַּר דִּינִי:|אכן יזה עליו}} אִם הִתַּרְתָּ שְׁחִיטָה, שֶׁהִיא מִשּׁוּם מְלָאכָה – לֹא נַתִּיר הַזָּאָה, שֶׁהִיא מִשּׁוּם שְׁבוּת? אָמַר לוֹ רַבִּי עֲקִיבָא: אַתָּה כּוֹפֵר בִּי וַאֲנִי כּוֹפֵר בָּךְ! אִם אָסַרְתָּ הַזָּאָה, שֶׁהִיא מִשּׁוּם שְׁבוּת – לֹא נֶאֱסֹר שְׁחִיטָה, שֶׁהִיא מִשּׁוּם מְלָאכָה? אָמַר לוֹ רַבִּי אֱלִיעֶזֶר: עֲקִיבָא, אֵין אַתָּה יָכוֹל לִכְפֹּר בִּי לְעוֹלָם, מִפְּנֵי שֶׁאָמְרָה תּוֹרָה "בְּמוֹעֲדוֹ" – 'בְּמוֹעֲדוֹ' דּוֹחֶה אֶת הַשַּׁבָּת, 'בְּמוֹעֲדוֹ' דּוֹחֶה אֶת הַטֻּמְאָה! אָמַר לוֹ: הָבֵא לִי "מוֹעֵד" {{ב|לְאֵלּוּ|להבאת הפסח למקדש בשבת}} כְּמוֹעֵד לִשְׁחִיטָה! {{הע-שמאל|מקוריות הקטע באותיות קטנות מסופקת, ואולי הוא מן המשנה (כהנא).}}<small>כְּלָל אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא: כָּל מְלָאכָה שֶׁאֶפְשָׁר לָהּ לֵיעָשׂוֹת מֵעֶרֶב שַׁבָּת – אֵינָהּ דּוֹחָה אֶת הַשַּׁבָּת, וְשֶׁאִי אֶפְשָׁר לָהּ לֵיעָשׂוֹת מֵעֶרֶב שַׁבָּת – דּוֹחָה אֶת הַשַּׁבָּת.</small> }} ===פסוק ג=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|הביטוי 'בין הערבים' מופיע ב[[ויקרא כג ה]], וכאן בפס' ג, ה ויא. הדרשה מסיקה שמדובר על אחרי הצהרים, וראו גם [[ביאור:ספרא/אמור#פרק יא|ספרא אמור פרק יא א,]] בין הזמן שבו נוטה השמש למערב לבין זמן שקיעתה; וראו [[ביאור:משנה פסחים פרק ה|פסחים ה א,]] כר' עקיבא.}}'''"בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ הַזֶּה בֵּין הָעַרְבַּיִם יַעֲשׂוּ אֹתוֹ בְּמוֹעֲדוֹ"'''. בְּאַרְבָּעָה מְקוֹמוֹת הוּא אוֹמֵר "בֵּין הָעַרְבַּיִם". יָכוֹל בְּעַרְבּוֹ שֶׁל עֶרֶב, וּבְעַרְבּוֹ שֶׁל שַׁחַר וּבַחֲצוֹת הַיּוֹם {{ב|כֵּיוָן|מיד}} הִיא שְׁחִיטַת הַפֶּסַח? תַּלְמוּד לוֹמַר 'בֵּין הָעַרְבַּיִם', בָּא לַחֲלֹק בֵּין הָעַרְבַּיִם – שְׁנַיִם. אוֹ בָּעֶרֶב מִשֶּׁחָשֵׁכָה? אָמַרְתָּ בַּשְּׁלִישִׁי 'בֵּין הָעַרְבַּיִם'. אוֹ 'בֵּין הָעַרְבַּיִם' – בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת? אָמַרְתָּ בָּרְבִיעִי 'בֵּין הָעַרְבַּיִם', בָּא לַחֲלֹק בֵּין חֲצוֹת יוֹם וּבֵין לַיְלָה, לְכַוֵּן שְׁמוֹנֶה וּמֶחֱצָה. כָּל יְמוֹת הַשָּׁנָה הָיָה הַתָּמִיד נִשְׁחָט בִּשְׁמוֹנֶה וּמֶחֱצָה וְקָרֵב בְּתֵשַׁע וּמֶחֱצָה. עֶרֶב פְּסָחִים הָיָה נִשְׁחָט בְּשֶׁבַע וּמֶחֱצָה וְקָרֵב בִּשְׁמוֹנֶה וּמֶחֱצָה, וְהַפֶּסַח – אַחֲרָיו. בִּזְמַן שֶׁחָל עֶרֶב פְּסָחִים לִהְיוֹת עֶרֶב שַׁבָּת – הָיָה נִשְׁחָט בְּשֵׁשׁ וּמֶחֱצָה וְקָרֵב בְּשֶׁבַע וּמֶחֱצָה. בִּזְמַן שֶׁחָל לִהְיוֹת בְּשַׁבָּת, רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: כְּסִדּוּרוֹ בְּעֶרֶב שַׁבָּת; רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: כְּסִדּוּרוֹ בְּחֹל. {{הע-שמאל|ששה ריבויים מהביטוי "ככל חוקותיו וככל משפטיו". הדרשה קושרת באמצעותם את הלכות פסח דורות לפסח מצרים; וראו [[ביאור:משנה פסחים פרק ט#משנה ה|פסחים ט ה,]] רשימת ההבדלים בין שני הפסחים הללו.}}'''"כְּכָל חֻקֹּתָיו וּכְכָל מִשְׁפָּטָיו"''', 'כְּחֻקּוֹת', 'כְּחֻקָּתִי', 'חֻקֹּתָיו', וְ'כְכָל חֻקֹּתָיו'; 'כְּמִשְׁפָּט', 'כְּמִשְׁפָּטִי', 'מִשְׁפָּטָיו' וְ'כְכָל מִשְׁפָּטָיו' – לִיתֵּן בְּפֶסַח דּוֹרוֹת מַה שֶּׁלִּימֵּד בְּפֶסַח מִצְרָיִם. וּמַה לִּימֵּד בְּפֶסַח מִצְרָיִם? אָמַרְתָּ '''"שֶׂה תָמִים זָכָר בֶּן שָׁנָה"''' {{ממ|שמות|יב|ה}} – אַף שֶׁל דּוֹרוֹת כֵּן. מַה לִּימֵּד בְּפֶסַח מִצְרָיִם? אָמַרְתָּ '''"מִן הַכְּבָשִׂים וּמִן הָעִזִּים תִּקָּחוּ"''' (שם) – אַף שֶׁל דּוֹרוֹת כֵּן. כְּלָלוֹ שֶׁל דָּבָר: כֹּל שֶׁלִּימֵּד בְּפֶסַח מִצְרָיִם – לִימֵּד בְּפֶסַח דּוֹרוֹת! }} ===פסוק ד=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|שתי דרשות בגנותם של ישראל, שבמשך 40 שנה חגגו את הפסח פעם אחת בלבד, וכן שמרו רק שבת אחת. וראו מקבילה [[ביאור:ספרי במדבר/ט#פיסקה סז|בספרי סז.]]}}'''"וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה... לַעֲשֹׂת הַפָּסַח וַיַּעֲשׂוּ אֶת הַפֶּסַח בָּרִאשׁוֹן."''' רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר: אִם לִמֵּד שֶׁהַפֶּסַח בָּרִאשׁוֹן – כְּבָר לִמֵּד! הָא מָה אֲנִי מְקַיֵּם '''"וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לַעֲשֹׂת הַפָּסַח"'''? אֶלָּא מְלַמֵּד שֶׁלֹּא עָשׂוּ יִשְׂרָאֵל פֶּסַח כָּל אַרְבָּעִים שָׁנָה שֶׁהָיוּ בַּמִּדְבָּר, אֶלָּא בַּפֶּסַח הָרִאשׁוֹן בִּלְבָד! כַּיּוֹצֵא בּוֹ רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֵּירַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: '''"וַיִּשְׁבְּתוּ הָעָם בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי"''' {{ממ|שמות|טז|ל}} – מְלַמֵּד שֶׁלֹּא עָשׂוּ יִשְׂרָאֵל שַׁבָּת כָּל אַרְבָּעִים שָׁנָה שֶׁהָיוּ בַּמִּדְבָּר, אֶלָּא שַׁבָּת הָרִאשׁוֹנָה בִּלְבָד. }} ===פסוק ה=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|הסתירה בין נבואת עמוס לבין פס' ה נפתרת בטענה שהיו שהקריבו (שבט לוי וכשרי ישראל) והיו שלא (כל השאר); וראו דברי רשב"י בספרי שם. הניסוח של אמצע הדרשה בעייתי: הקטע המוסגר נראה מיותר.}}'''"כְּכֹל אֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת מֹשֶׁה כֵּן עָשׂוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל"''', יָכוֹל שֶׁלֹּא הָיוּ מַקְרִיבִין? אָמַרְתָּ '''"כְּכֹל אֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת מֹשֶׁה כֵּן עָשׂוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל"''', מַקְרִיבִין הָיוּ! (יָכוֹל מִשֶּׁל צִבּוּר הָיוּ מַקְרִיבִין וַדַּאי? אָמַרְתָּ '''"הַזְּבָחִים וּמִנְחָה הִגַּשְׁתֶּם לִי בַמִּדְבָּר אַרְבָּעִים שָׁנָה בֵּית יִשְׂרָאֵל"''' {{ממ|עמוס|ה|כה}}, מְלַמֵּד שֶׁלֹּא הָיוּ מַקְרִיבִין!) אֵין לִי אֶלָּא לְעִנְיַן הַפְּסָחִים; מִנַּיִן אַתְּ מְרַבֶּה חַטָּאוֹת וַאֲשָׁמוֹת וּשְׁאָר כָּל קָרְבְּנוֹת צִבּוּר? אָמַרְתָּ '''"כְּכֹל אֲשֶׁר צִוָּה ה' כֵּן עָשׂוּ"''', מַקְרִיבִין הָיוּ! אִי אֶפְשָׁר לוֹמַר שֶׁהָיוּ מַקְרִיבִין, שֶׁהֲרֵי כְּבָר נֶאֱמַר '''"הַזְּבָחִים וּמִנְחָה הִגַּשְׁתֶּם"''' וְגוֹ', מְלַמֵּד שֶׁלֹּא הָיוּ מַקְרִיבִין; וְאִי אֶפְשָׁר לוֹמַר שֶׁלֹּא הָיוּ מַקְרִיבִין, שֶׁהֲרֵי כְּבָר נֶאֱמַר '''"וַיַּעֲשׂוּ כְּכֹל אֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת מֹשֶׁה כֵּן עָשׂוּ"'''. הָא מָה הַדָּבָר מְלַמֵּד? שֶׁהָיָה שִׁבְטוֹ שֶׁל לֵוִי מַקְרִיב מִשֶּׁלּוֹ כָּל קָרְבְּנוֹת צִבּוּר אַרְבָּעִים שָׁנָה שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר, וּכְשֵׁרֵי יִשְׂרָאֵל סְמוּכִין לוֹ! }} ===פסוק ו=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|השוו [[ביאור:ספרי במדבר/ט#פיסקה סח|ספרי סח:]] ת"ק כאן כר' יצחק שם; ור' אלעזר כאן כת"ק שם.}} '''"וְלֹא יָכְלוּ לַעֲשֹׂת הַפֶּסַח בַּיּוֹם הַהוּא"''', {{ב|שֶׁבְּאוֹתוֹ הַיּוֹם נִטְמְאוּ|נטמאו בי"ד ניסן למת מצווה}}. אִיסִי בֶּן יְהוּדָה אוֹמֵר: 'וְלֹא יָכְלוּ לַעֲשֹׂת' – {{ב|מְתַקְּנִין הָיוּ עַצְמָן לֶעָתִיד לָבֹא|השאלה תיאורטית ולמעשה הם היו טהורים. דורש "יכלו" בעבר.}}. רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: יְכוֹלִים הָיוּ לַעֲשׂוֹתוֹ בַּיּוֹם שֶׁלְּאַחֲרָיו, מִפְּנֵי שֶׁהָיָה {{ב|שְׁלִישִׁי לְהַזָּיָתָן|היזו עליהם הזאה של היום השלישי, אבל לא הזאה של היום השביעי לפני יד ניסן. דורש "ביום ההוא".}}. }} ===פסוק ז=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|הטמאים היו אנשים מכובדים. אילו היו רוב הציבור טמאים היו עושים פסח בטומאה, ראו [[ביאור:משנה פסחים פרק ז#משנה ו|פסחים ז ו.]] מי שלא היה יכול להקריב את הפסח הראשון, ובשני לא הקריב בזדון – פטור; אבל מי שהזיד בפסח הראשון – חייב כרת; וראו דברי רבי [[ביאור:תוספתא/פסחים/ח#ז|בתוספתא פסחים ח ז.]] הטמאים ויתרו על אכילת הקרבן, אבל ביקשו להשתתף בהקרבתו, כלומר בשחיטת הפסח, שנאמר "לבלתי הקריב"; וראו [[ביאור:ספרי במדבר/ט#פיסקה סח|ספרי סח.]]}}'''"וַיֹּאמְרוּ הָאֲנָשִׁים"''' – בַּעֲלֵי שֵׁמוֹת הָיוּ. '''"הָהֵמָּה אֵלָיו"''' – הֵם מֵעַצְמָן דִּבְּרוּ, לֹא הֻצְרְכוּ לִשְׁלֹחַ שָׁלִיחַ. '''"אֲנַחְנוּ"''' – יְחִידִים. {{ב|<small>מיכן אמרו: יחידים לפסח שני, אין המרובין נדחין.</small>|כנראה אין זה ספרי זוטא מקורי אלא לשון הרמב"ם, ושולב בטעות (אפשטיין).}} '''"טְמֵאִים לְנֶפֶשׁ אָדָם"''' – אֵין בְּתוֹכֵנוּ לֹא זָבִין וְלֹא מְצֹרָעִין. '''"לָמָּה נִגָּרַע"''' – לָמָּה אָנוּ נִגְרָעִין מִיִּשְׂרָאֵל? '''"לְבִלְתִּי הַקְרִיב אֶת קָרְבַּן ה' בְּמוֹעֲדוֹ"''' – אֶת שֶׁהוּא בְּמוֹעֲדוֹ בְּהִכָּרֵת, אֵין שֵׁנִי בְּהִכָּרֵת! דָּבָר אַחֵר '''"בְּמוֹעֲדוֹ"''' – מִשֶּׁעָבַר זְמַנּוֹ אִי אֶפְשָׁר לַעֲשׂוֹת! '''"בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל"''' – לָמָּה נִהְיֶה כִּמְנֻדִּים בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל? לֹא שֶׁאָנוּ מְבַקְּשִׁים אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה אֶלָּא שֶׁיִּזָּרֵק עָלֵינוּ הַדָּם! }} ===פסוק ח=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|משה מחמיא לטמאים ואומר להם שהם ראויים לנבואה, שנאמר "יצוה ה' לכם", או לפחות לנבואה שתחול על משה בזכותם.}}'''"וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם מֹשֶׁה: עִמְדוּ וְאֶשְׁמְעָה מַה יְצַוֶּה ה' לָכֶם"''' – כְּדַיִּים אַתֶּם שֶׁיְּדַבֵּר עִמָּכֶם! דָּבָר אַחֵר: כְּדַיִּים אַתֶּם שֶׁיְּדַבֵּר עִמִּי עַל יְדֵיכֶם! }} ===פסוק י=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|גר שהתגייר בין יד ניסן ליד אייר אינו עושה פסח שני, כיוון שבפסח הראשון לא השלים את הגיור אבל אם התגייר לפני יד ניסן - חייב בו אפילו אם המילה היתה בשבוע שלפני פסח ולכן לא נטהר, וראו [[ביאור:משנה פסחים פרק ח#משנה ח|פסחים ח ח.]] קטן שהגיע לחיוב פסח בתאריכים הנ"ל אינו עושה פסח שני. ר' שמעון לומד מכאן שאם היו רוב הקהל טמאים אין עושים פסח שני, אלא עושים את הראשון בטומאה; וראו [[ביאור:משנה פסחים פרק ז#משנה ו|פסחים ז ו.]]}}'''"דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל"''', בְּנֵי יִשְׂרָאֵל עוֹשִׂין פֶּסַח שֵׁנִי, וְאֵין הַגֵּרִים עוֹשִׂים פֶּסַח שֵׁנִי! '''"אִישׁ"''' – הָאִישׁ עוֹשֶׂה פֶּסַח שֵׁנִי, אֵין הַקָּטָן עוֹשֶׂה פֶּסַח שֵׁנִי! רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: הָאִישׁ עוֹשֶׂה פֶּסַח שֵׁנִי, אֵין הַצִּבּוּר עוֹשִׂין פֶּסַח שֵׁנִי! {{הע-שמאל|מי שלא עשה – גם בזדון - את הפסח הראשון, או שהיה טמא בו - עושה פסח שני; וראו [[ביאור:תוספתא/פסחים/ח|תוספתא פסחים ח א.]] אבל מי שהיה '''בסכנת''' (כגון זב שראה ראיה אחת, או המפקח את הגל) טומאה או '''בסכנת''' דרך רחוקה (כגון בבית האסורים, והבטיחו לו שישתחרר בערב פסח) – ממנה שליח שישחט עליו וינסה להגיע לפסח הראשון; וראו [[ביאור:משנה פסחים פרק ח#משנה ה|פסחים ח ה-ו.]]}}'''"אִישׁ"''' – לְרַבּוֹת אֶת כֹּל שֶׁלֹּא נִזְרַק עֲלֵיהֶם אֶת הַדָּם, שֶׁיִּהְיוּ עוֹשִׂים פֶּסַח שֵׁנִי! '''"כִּי יִהְיֶה טָמֵא... וְעָשָׂה פֶסַח"'''. יָכוֹל כָּל הַטְּמֵאִים יִהְיוּ עוֹשִׂים {{ב|פֶּסַח|שני}}? הֲרֵי מִי שֶׁהֻזָּה הַזָּאָה אַחַת, וְזָב שֶׁרָאָה רְאִיָּה אַחַת, וְהַקָּטָן, וְהַחוֹלֶה, וּטְבוּל יוֹם, וּמְחֻסַּר כִּפּוּרִים, וְהָאוֹנֵן, וְהַמְפַקֵּחַ בַּהַגָּל, וְכֵן מִי שֶׁהִבְטִיחוּהוּ לְהוֹצִיאוֹ מִן בֵּית הָאֲסוּרִין? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"כִּי יִהְיֶה טָמֵא לָנֶפֶשׁ"''': טְמֵא מֵת עוֹשֶׂה פֶּסַח שֵׁנִי, {{ב|אֵין כָּל אֵלּוּ עוֹשִׂים פֶּסַח שֵׁנִי|אלא פסח ראשון}}! {{הע-שמאל|כאמור לעיל בדברי ר' שמעון, אם היו רוב הקהל טמאים בפסח ראשון אין עושים פסח שני. פסח שני הוא מצוות עשה הנהוגה לדורות, ולא כהוראת שעה.}} '''"אוֹ בְדֶרֶךְ רְחֹקָה לָכֶם"''' – יָכוֹל לְיוֹצְאֵי מִצְרַיִם, מִנַּיִן אַף לְדוֹרוֹת? אָמַרְתָּ '''"לְדֹרֹתֵיכֶם"''' – אַף לְדוֹרוֹת! '''"וְעָשָׂה פֶסַח לַה'"''' – אֶת הַיְּחִידִים. '''"וְעָשָׂה"''' – בַּעֲשֵׂה! }} ===פסוק יא=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|את הביכורים אוכל הכהן רק בירושלים, ולכן, לדעת ר' יוסי, אינו רשאי לצאת בהם (בעיטורי הביכורים, שיכלו להיות מחיטה או שעורה) ידי חובת מצה; וראו [[ביאור:תוספתא/פסחים/ב#יח|תוספתא פסחים ב יח.]] חלות תודה ורקיקי נזיר שהכינו לעצמם – אינם יכולים להחשב כמצת מצווה, כי עליו לאכלם ביום הבאתם, וראו [[ביאור:משנה פסחים פרק ב#משנה ה|פסחים ב ה.]] ר' עקיבא לומד את שני הדינים הללו מההשוואה בין המצה למרור.}}רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר: לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר "'''בְּכֹל מוֹשְׁבֹתֵיכֶם תֹּאכְלוּ מַצּוֹת'''" {{ממ|שמות|יב|כ}} מַצָּה הַנֶּאֱכֶלֶת בְּכָל מוֹשָׁבוֹת – אַתָּה יוֹצֵא בָּהּ יְדֵי חוֹבָתְךָ; אִי אַתָּה יוֹצֵא יְדֵי חוֹבָתְךָ בְּבִכּוּרִים! וְאוֹמֵר "'''שֵׁשֶׁת יָמִים תֹּאכַל מַצּוֹת'''" {{ממ|דברים|טז|ח}} – מַצָּה הַנֶּאֱכֶלֶת כָּל שִׁשָּׁה; אִי אַתָּה יוֹצֵא יְדֵי חוֹבָתְךָ בְּחַלּוֹת תּוֹדָה וּבִרְקִיקֵי נָזִיר, מִפְּנֵי שֶׁהֵן נֶאֱכָלִין לְיוֹם אֶחָד, (תַּלְמוּד לוֹמַר). רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: (מָה אִם) שׁוֹמֵעַ אֲנִי בְּדָבָר קָצָר מִשְּׁנֵיהֶן? לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר בְּפֶסַח קָטָן "'''עַל מַצּוֹת וּמְרֹרִים יֹאכְלֻהוּ'''"; שֶׁאֵינוֹ צָרִיךְ לוֹמְרוֹ, וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר "כְּחֻקַּת הַפֶּסַח וּכְמִשְׁפָּטוֹ", הֲלֹא בִּכְלַל חֻקַּת הַפֶּסַח מַצָּה וּמָרוֹר! אֶלָּא הִקִּישׁ מַצָּה לְמָרוֹר: מַה מָּרוֹר, שֶׁאֵינוֹ בִּכּוּרִים – אַף מַצָּה, שֶׁאֵינָהּ בִּכּוּרִים; מַה מָּרוֹר, נֶאֱכָל כָּל שִׁשָּׁה – אַף מַצָּה, נֶאֱכֶלֶת כָּל שִׁשָּׁה; אֵין אַתָּה יוֹצֵא יְדֵי חוֹבָתְךָ בְּחַלּוֹת תּוֹדָה וּבִרְקִיקֵי נָזִיר, שֶׁאֵין נֶאֱכָלִין אֶלָּא לְיוֹם אֶחָד. }} ===פסוק יב=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|לאיסור שבירת העצם ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/מסכתא דפסחא בא#פרשה טו|מכילתא פסחא טו.]] אם הפסח בא בטהרה, וקרבן הפסח נטמא לפני שנאכל או אם יצא מהחבורה או נותר למחרת, ולכן נפסל – מותר לשבור את עצמותיו. הרחבה של הדין במשנה, שעסקה רק בפסח הטמא; ראו [[ביאור:משנה פסחים פרק ז#משנה יא|פסחים ז יא]] [[ביאור:תוספתא/פסחים/ו#ט|ותוספתא פסחים ו ט.]] דיני אכילת הפסח דומים בפסח ראשון ("גדול") ובפסח שני ("קטן"), וראו השוואה מפורטת [[ביאור:תוספתא/פסחים/ח#ז|בתוספתא פסחים ח ז-ח.]]}} '''"לֹא יַשְׁאִירוּ מִמֶּנּוּ עַד בֹּקֶר"''', לִמֵּד עַל פֶּסַח שֵׁנִי, שֶׁאַף הוּא בְּ'בַל תּוֹתִירוּ'. '''"וְעֶצֶם לֹא יִשְׁבְּרוּ בוֹ"''', יָכוֹל עֶצֶם שֶׁאֵין עִמּוֹ בָּשָׂר, אֲבָל עֶצֶם שֶׁיֵּשׁ עִמּוֹ בָּשָׂר – שְׁבֹר וֶאֱכֹל אֶת הַבָּשָׂר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"וְעֶצֶם לֹא תִשְׁבְּרוּ בוֹ"'''. '''"לֹא תִשְׁבְּרוּ בוֹ"''' – פְּרָט לְטָמֵא, פְּרָט לְיוֹצֵא וּלְנוֹתָר. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: 'בּוֹ' – לְמַעֵט שְׁאָר כָּל הַפְּסוּלִין! '''"כְּכָל חֻקַּת הַפֶּסַח יַעֲשׂוּ אֹתוֹ"''' – כָּל שֶׁלִּמֵּד בַּגָּדוֹל לִמֵּד בַּקָּטָן. }} ===פסוק יג=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה פסחים פרק ט|פסחים ט א,]] מחלוקת ר' יוסי הגלילי ור' עקיבא. אם נטמא, בין לפני השחיטה בין לאחריה ולא אכל מהקרבן, וכן אם נאנס או שגג או טעה ולא עשה פסח ראשון – פטור מכרת, ואם יטהר עד יד באייר – יעשה פסח שני.}}'''"וְהָאִישׁ אֲשֶׁר הוּא טָהוֹר וּבְדֶרֶךְ לֹא הָיָה"''', הֵיכָן הָיָה? {{ב|בְּבֵית הַמִּטְבָּחַיִם|בעזרה}}. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: אֶת {{ב|שֶׁהוּא בְּבֵית הַמִּטְבָּחַיִם|נמצא בעזרה ואינו שוחט את הפסח}} – חַיָּב בְּהִכָּרֵת. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: כֹּל שֶׁהוּא מִן הַמּוֹדִיעִים וְלַחוּץ – פָּטוּר מִן הַהִכָּרֵת. '''"וְחָדַל לַעֲשׂוֹת הַפֶּסַח"''' – פְּרָט לְשֶׁנִּטְמָא קֹדֶם לִשְׁחִיטַת הַפֶּסַח. יָכוֹל שֶׁהוּא חַיָּב? אָמַרְתָּ '''"וְחָדַל"''', לֹא מִמַּה שֶׁחָדַל זֶה, לְרַבּוֹת שֶׁהָיָה שָׁם וְנִטְמָא, יָצָא לַשּׁוּק וְנִטְמָא, הָלַךְ לוֹ לְבֵיתוֹ טָהוֹר וְנִטְמָא. '''"וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ"''' – לֹא הַצִּבּוּר; '''"הַהִוא"''' – כְּשֶׁהִיא יְחִידִית; '''"הַהִוא"''' – לֹא אֲנוּסָה, לֹא שׁוֹגֶגֶת, לֹא מֻטְעֵית. '''"כִּי קָרְבַּן ה' לֹא הִקְרִיב בְּמֹעֲדוֹ חֶטְאוֹ יִשָּׂא הָאִישׁ הַהוּא"''', לְפִי שֶׁרִבִּינוּ: הָיָה שָׁם וְנִטְמָא, יָצָא לַשּׁוּק וְנִטְמָא, הָלַךְ לוֹ לְבֵיתוֹ טָהוֹר וְנִטְמָא – לוֹמַר שֶׁאֵינוֹ בְּהִכָּרֵת, יָכוֹל שֶׁאֵינוֹ בִּנְשִׂיאוּת עָוֹן? אָמַרְתָּ '''"חֶטְאוֹ יִשָּׂא הָאִישׁ הַהוּא"'''! }} ===פסוק יד=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|גר שהשלים את תהליך הגיור לפני יד בניסן – חייב לעשות פסח בזמנו, ואם נמנע מכך בזדון – חייב כרת כישראל, ויעשה פסח שני; וראו לעיל בדרשה לפס' י.}}'''"כְּחֻקַּת הַפֶּסַח וּכְמִשְׁפָּטוֹ כֵּן יַעֲשֶׂה"''' – כָּל שֶׁלִּמֵּד בָּאֶזְרָח לִמֵּד בַּגֵּר. '''"חֻקָּה אַחַת יִהְיֶה לָכֶם וְלַגֵּר וּלְאֶזְרַח הָאָרֶץ"''': מָה אֶזְרָח – לֹא הֻכְשַׁר לוֹ לֶאֱכֹל אֶת הַפֶּסַח עַד שֶׁיִּזָּרֵק עָלָיו דַּם הַבְּרִית, אַף הַגֵּר – לֹא הֻכְשַׁר לוֹ לֶאֱכֹל אֶת הַפֶּסַח עַד שֶׁיִּזָּרֵק עָלָיו דַּם הַבְּרִית. מָה אֶזְרָח – אִם הֵזִיד וְלֹא עָשָׂה אֶת הָרִאשׁוֹן, יַעֲשֶׂה אֶת הַשֵּׁנִי, אַף הַגֵּר – אִם הֵזִיד וְלֹא עָשָׂה אֶת הָרִאשׁוֹן, יַעֲשֶׂה אֶת הַשֵּׁנִי; לְכָךְ נֶאֱמַר: '''"תּוֹרָה אַחַת יִהְיֶה לָכֶם וְלַגֵּר וּלְאֶזְרַח הָאָרֶץ"!''' }} sl96krkj9jfdmdlsaq0s6m4vu27plyz 106 1695844 3019830 3016303 2026-06-14T12:15:32Z Michaelkimmel2 44530 3019830 wikitext text/x-wiki ==פרק י== ===פסוק ב=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|השוו [[ביאור:ספרי במדבר/י|ספרי עב,]] כדברי ר' יאשיה. לדרשה "לא נעשו ליהושע" ראו [[ביאור:ספרי במדבר/י#פיסקה עה|שם פיסקה עה.]] אלעזר בן מתיא מסיק לעניין מסחר, שמעשה מקשה בכסף ובזהב יקר יותר מיציקה. לדברי ר' יהודה השוו [[ביאור:משנה יומא פרק ו|יומא ו א,]] על הדמיון בין שני השעירים.}}"'''וַיְדַבֵּר ה' עֲשֵׂה לְךָ שְׁתֵּי חֲצוֹצְרֹת כֶּסֶף'''" – עֲשֵׂה לְךָ – מִשֶּׁלְּךָ. לְךָ – לֹא נַעֲשׂוּ לִיהוֹשֻׁעַ. "'''חֲצוֹצְרוֹת'''", כַּמָּה? אָמַרְתָּ שְׁתַּיִם. שֶׁל מָה? אָמַרְתָּ שֶׁל "'''כֶּסֶף'''". "'''מִקְשָׁה תַּעֲשֶׂה אֹתָם'''" – מִן הַקָּשֶׁה, לֹא מִן הָרַךְ. אֶלְעָזָר בֶּן מַתְיָא אָמַר: לִמְּדַתְךָ תּוֹרָה לִהְיוֹת שֻׁלְחָנִי, לוֹמַר: כֶּסֶף מִן הַקָּשֶׁה, זָהָב מִן הַקָּשֶׁה – יָפֶה מִן הָרַךְ. לְפִה שֶׁנֶּאֱמַר "'''שְׁתֵּי חֲצוֹצְרֹת כֶּסֶף'''" – מִצְוָה. יָכוֹל אִם הָיוּ שֶׁל זָהָב יְהוּ כְּשֵׁרוֹת? תַּלְמוּד לוֹמַר "'''כֶּסֶף'''". בִּזְמַן שֶׁהֵן כֶּסֶף – כְּשֵׁרוֹת; אִם אֵינָן כֶּסֶף – אֵינָן כְּשֵׁרוֹת. לְפִה שֶׁנֶּאֱמַר "'''שְׁתֵּי חֲצוֹצְרֹת כֶּסֶף'''", יָכוֹל שֶׁאֵין אַתְּ עוֹשֶׂה לִכְנוֹס? אָמַרְתָּ "'''תַּעֲשֶׂה'''" – עוֹשֶׂה אַתְּ לִכְנוֹס. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: מָה אִם שׁוֹמֵעַ אֲנִי מִיעוּט חֲצוֹצְרוֹת שְׁתַּיִם, הָא מָה אֲנִי מְקַיֵּם "'''שְׁתֵּי'''"? – שֶׁיְּהוּ שְׁתֵּיהֶן שָׁווֹת! {{הע-שמאל|ייתכן שהקטע באותיות קטנות מקורו בספרי, ושולב בטעות (כהנא).}}<small>"'''וְהָיוּ לְךָ לְמִקְרָא הָעֵדָה וּלְמַסַּע אֶת הַמַּחֲנוֹת'''", שֶׁתְּהֵא מְזַמֵּן בָּהֶן אֶת הָעֵדָה וּמַסִּיעַ בָּהֶן אֶת הַמַּחֲנוֹת.</small> }} ===פסוק ג=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:ספרי במדבר/י#פיסקה עג|ספרי עג:]] שם מופיעה הדרשה על פס' ד, שבו לא מפורש לאן יקהלו הנשיאים. כאן היא מופיעה גם בפס' ג, כפשט.}}'''"וְתָקְעוּ בָהֵן וְנוֹעֲדוּ אֵלֶיךָ כָּל הָעֵדָה"''', אֵינִי יוֹדֵעַ לְאֵיכָן? תַּלְמוּד לוֹמַר: "פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד". }} ===פסוק ד=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|מפרש "באחת"-כאחת, ביחד; לא בחצוצרה אחת. דורש את לשון הרבים. לעניין מקום ההתכנסות ראו לעיל פס' ג.}}'''"וְאִם בְּאַחַת יִתְקָעוּ"''' – '''"בְּאַחַת יִתְקָעוּ"''', וּבִשְׁתֵּיהֶן יִכְלוּ כְּאַחַת. אוֹ '''"בְּאַחַת"''', יָכוֹל בְּאַחַת מֵהֶן? אָמַרְתָּ '''"אִם בְּאַחַת יִתְקָעוּ"''' – וּבִשְׁנֵיהֶן יִכְלוּ כְּאַחַת. אוֹ '''"וְנוֹעֲדוּ אֵלֶיךָ הַנְּשִׂיאִים רָאשֵׁי אַלְפֵי יִשְׂרָאֵל"''' – נֶאֱמַר כָּאן '''"וְנוֹעֲדוּ אֵלֶיךָ"''', וְנֶאֱמַר בָּעֵדָה '''"וְנוֹעֲדוּ אֵלֶיךָ"'''; מַה '''"וְנוֹעֲדוּ"''' שֶׁנֶּאֱמַר בָּעֵדָה – "אֶל פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד", אַף '''"וְנוֹעֲדוּ אֵלֶיךָ"''' שֶׁנֶּאֱמַר כָּאן – אֶל פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד! }} ===פסוק ה=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|המחנה המזרחי נוסע כשתוקעים ומריעים פעם אחת; וראו להלן.}}'''"וּתְקַעְתֶּם תְּרוּעָה וְנָסְעוּ הַמַּחֲנוֹת הַחוֹנִים קֵדְמָה"''' – בַּמִּזְרָח יִסְעוּ תְּחִלָּה. כְּשֶׁאָמַר "וּתְקַעְתֶּם" – רִבָּה תְּרוּעָה אַחַת לְכָל מַחֲנֶה וּמַחֲנֶה. }} ===פסוק ו=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|התקיעה בחצוצרות מתוארת כדומה לתקיעה בשופר בראש השנה. הדרשה על "תרועה שנית" אינה מסבירה את המספר שלוש, אלא את החיוב בתקיעה לפני התרועה וגם אחריה; והשוו [[ביאור:ספרי במדבר/י#פיסקה עג|ספרי עג,]] שם דורשים לעניין זה את "תרועה יתקעו". לעניין "שלוש של שלוש שלוש" ראו [[ביאור:משנה ראש השנה פרק ד#משנה ט|ראה"ש ד ט.]]}}'''"וּתְקַעְתֶּם תְּרוּעָה שֵׁנִית וְנָסְעוּ הַמַּחֲנוֹת הַחֹנִים תֵּימָנָה"''' – הַחוֹנִים בַּדָּרוֹם יִסְעוּ שְׁנִיָּה. כְּשֶׁאָמַר "וּתְקַעְתֶּם" "וּתְקַעְתֶּם", רִיבָּה שְׁתֵּי תְּרוּעוֹת לְכָל מַחֲנֶה וּמַחֲנֶה. וּמִנַּיִן שֶׁהֵן שָׁלֹשׁ שֶׁל שָׁלֹשׁ שָׁלֹשׁ? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"וּתְקַעְתֶּם תְּרוּעָה שֵׁנִית"'''; אִם לִמֵּד שֶׁיְּהֵא שְׁנִיָּה, שֶׁלְּפָנֶיהָ קְדָמַתָּה אַחֶרֶת – יוֹדֵעַ אֲנִי שֶׁהִיא שְׁנִיָּה לָהּ! וּמָה אֲנִי מְקַיֵּם '''"וּתְקַעְתֶּם תְּרוּעָה שֵׁנִית"'''? אֶלָּא זוֹ שֶׁלְּפָנֶיהָ תְּהֵא פְּשׁוּטָה, אַף מֵאַחֲרֶיהָ תְּהֵא פְּשׁוּטָה! }} ===פסוק ז=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ההבדל בין כינוס הנשיאים לכינוס כל העדה הוא בכך שלכינוס הנשיאים היתה תרועה ולכינוס כל הקהל היתה תקיעה; וראו לעיל בדרשה לפס' ד.}}'''"וּבְהַקְהִיל אֶת הַקָּהָל תִּתְקְעוּ וְלֹא תָרִיעוּ"''' – מֵרִיעַ אַתָּה בְּשֶׁל נְשִׂיאִים. }} ===פסוק ח=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|בניגוד לתקיעה בחצוצרות, תקיעת שופר אינה ע"י כהן כשר דווקא.}}'''"וּבְנֵי אַהֲרֹן"''', יָכוֹל בְּנֵי חֲלָלָה וּבְנֵי גְרוּשָׁה וּבְנֵי חֲלוּצָה? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"הַכֹּהֲנִים"'''. '''"יִתְקְעוּ בַּחֲצֹצְרוֹת"''' – לֹא בַּשּׁוֹפָרוֹת! '''"וְהָיוּ לָכֶם לְחֻקַּת עוֹלָם"''' – לִפְנֵי שִׁילֹה. '''"לְדֹרֹתֵיכֶם"''' – לְבֵית הָעוֹלָמִים. }} ===פסוק ט=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|השוו [[ביאור:משנה תענית פרק ג#משנה ה|תענית ג ה.]] מתריעים גם על מלחמה בא"י שאינה נגד ישראל, ראו [[ביאור:תוספתא/תענית/ב#י|תוספתא תענית ב י-יא.]] בחו"ל מתריעים רק בזמן מלחמת כיבוש שטחים, ובא"י - על כל צרה! הקטע באותיות קטנות כנראה מהרמב"ם ושולב בטעות (ליברמן). לעניין היחס בין החצוצרות לשופרות ראו [[ביאור:משנה ראש השנה פרק ג#משנה ד|ראה"ש ג ד.]] לעניין הזכרון לטובה ראו [[ביאור:ספרי זוטא במדבר/ה#פסוק טו|לעיל בדרשה לפרק ה טו,]] על הזכרון לטובה של הסוטה שלא חטאה.}}'''"וְכִי תָבֹאוּ מִלְחָמָה"''', יָכוֹל כֵּיוָן שֶׁתָּבֹאוּ בִּשְׁעַת מִלְחָמָה? וּמִנַּיִן עַל שִׁדָּפוֹן וְעַל יֵרָקוֹן וְעַל חָסִיל וְעַל כָּל צָרַת צִבּוּר? אָמַרְתָּ: '''"עַל הַצַּר הַצֹּרֵר אֶתְכֶם וַהֲרֵעֹתֶם"''', <small>מכאן אמרו: על אלו מתענין ומתריעין: על הצרת שונאי ישראל לישראל, ועל החרב, ועל הדבר, ועל חיה רעה, ועל הארבה, ועל החסיל, ועל השידפון, ועל היירקון, ועל המפולת, ועל החליים, ועל המזונות, ועל המטר. שנאמר: '''"על הצר הצרר אתכם"''' – כל שיצר לכם!</small> '''"עַל הַצַּר הַצֹּרֵר אֶתְכֶם"''', אֵין בַּמַּשְׁמָע אֶלָּא אִם הָלַכְתָּ אֶצְלָם – הָרֵעַ! וּמִנַּיִן אִם בָּאוּ עָלֶיךָ – הָרֵעַ? אָמַרְתָּ: '''"עַל הַצַּר הַצֹּרֵר אֶתְכֶם - וַהֲרֵעֹתֶם"'''. אוֹ מַה לִּימֵּד? בְּחוּצָה לָאָרֶץ, מְקוֹם הַמִּלְחָמָה – הָרֵעַ; יָכוֹל אַף בָּאָרֶץ כֵּן? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"בְּאַרְצְכֶם וַהֲרֵעֹתֶם"'''! '''"וַהֲרֵעֹתֶם בַּחֲצֹצְרוֹת"''', לֹא בַּשּׁוֹפָרוֹת. '''"וְנִזְכַּרְתֶּם לִפְנֵי ה' אֱלֹהֵיכֶם"''', נֶאֱמַר כָּאן "זִכָּרוֹן" וְנֶאֱמַר לְמַטָּה "זִכָּרוֹן" {{ממ|במדבר|ה|טו}}; מַה "זִכָּרוֹן" הָאָמוּר כָּאן – הוֹשָׁעָה וַהֲטָבָה, אַף זִכָּרוֹן הַנֶּאֱמָר לְמַטָּן – הוֹשָׁעָה וַהֲטָבָה! }} ===פסוק י=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|הדרשה מרבה קרבנות שונים המוקרבים גם בשבת: תמידים, מוספים, קרבן הפסח וכבשי עצרת. על כולם תוקעים בחצוצרות. בסוף מופיעה שוב הדרשה שהובאה גם לעיל פס' ט, על הזכרון לפני ה'.}}"'''יוֹם'''" – זֶה יוֹם טוֹב; "'''בְּ'''יוֹם" – זֶה יוֹם הַשַּׁבָּת; "'''וּ'''בְיוֹם" – זֶה יוֹם הַכִּפּוּרִים. "'''שִׂמְחַתְכֶם'''" – אֵלּוּ הָרְגָלִים. "'''מוֹעֲדֵיכֶם'''" – אֵלּוּ הַתְּמִידִים; כְּשֶׁאָמַר "וּמוֹעֲדֵיכֶם" – רִבָּה כָּל תָּמִיד וְתָמִיד. "'''וּבְרָאשֵׁי חָדְשֵׁיכֶם'''" – אֵלּוּ רָאשֵׁי חֳדָשִׁים; "וְרָאשֵׁי חָדְשֵׁיכֶם" – רִבָּה רֹאשׁ הַשָּׁנָה. "'''וּתְקַעְתֶּם בַּחֲצֹצְרוֹת'''" – לֹא בְּשׁוֹפָרוֹת! "'''עַל עוֹלוֹתֵיכֶם'''" – אֵלּוּ עוֹלוֹת חוֹבָה; "וְעַל זִבְחֵיכֶם" – זוֹ זְבִיחַת הַפֶּסַח. 'עַל זֶבַח' – "זִבְחֵי", רִבָּה כָּל כְּתֻבָּתָם; "'''וְעַל זִבְחֵי שַׁלְמֵיכֶם'''" – רִבָּה שְׁנֵי כִּבְשֵׂי עֲצֶרֶת! "'''וְהָיוּ לָכֶם לְזִכָּרוֹן'''": נֶאֱמַר כָּאן זִכָּרוֹן וּלְמַעְלָה זִכָּרוֹן; מַה זִּכָּרוֹן הָאָמוּר לְמַעְלָה – הוֹשָׁעָה וַהֲטָבָה, אַף זִכָּרוֹן הָאָמוּר לְמַטָּה – הוֹשָׁעָה וַהֲטָבָה. "'''וְהָיוּ לָכֶם לְזִכָּרוֹן לִפְנֵי אֱלֹהֵיכֶם אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם'''" }} ===פסוק כח=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|סדר המסע לא היה חד פעמי אלא בכל מסעות ישראל במדבר.}}'''"אֵלֶּה מַסְעֵי בְנֵי יִשְׂרָאֵל לְצִבְאֹתָם"''' – כְּסֵדֶר חֲנִיָּתָן כָּךְ סֵדֶר נְסִיעָתָן. וּמִנַּיִן שֶׁבְּכָל הַמַּסָּעוֹת לֹא הָיוּ נוֹסְעִין אֶלָּא כַּסֵּדֶר הַזֶּה? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"וַיִּסָּעוּ"'''! }} ===פסוק כט=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|לדעת ת"ק יתרו הוא בנו של רעואל. ר' יוסי מזהה את רעואל עם יתרו. לאגדות מקבילות על יתרו וצאצאיו ראו [[ביאור:ספרי במדבר/י#פיסקה עח|ספרי עח-פא,]] [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#פרשה ב, א|מכילתא עמלק ב א-ב]] [[ביאור:ספרי דברים/וזאת הברכה#פיסקה שנב|וספרי דברים שנב.]] הדרשות מציגות, באמצעות מדרש על הפסוק הנדון יחד עם [[דברי הימים א ד]] ועם הסיפור על בני רכב שב[[ירמיה לה]] וב[[דברי הימים א ב]] את צאצאיו של יתרו כתלמידי חכמים וכצדיקים, ומזהה אותם עם בני רכב.}}וְכִי חוֹבָב הָיָה חוֹתְנוֹ שֶׁל מֹשֶׁה? וַהֲלֹא רְעוּאֵל הָיָה חוֹתְנוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר "וַתָּבֹאנָה אֶל רְעוּאֵל אֲבִיהֶן" {{ממ|שמות|ב|יח}}! אָמַרְתָּ "וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה לְחֹבָב בֶּן רְעוּאֵל הַמִּדְיָנִי חֹתֵן מֹשֶׁה" – חוֹבָב הָיָה חוֹתְנוֹ שֶׁל מֹשֶׁה, לֹא רְעוּאֵל הָיָה חוֹתְנוֹ! וּמִי הָיָה רְעוּאֵל? אֲבִי אֲבִיהֶן שֶׁל תִּינוֹקוֹת. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: רְעוּאֵל הָיָה שְׁמוֹ, שֶׁהָיָה רֵעוֹ שֶׁל אֱלֹהִים, שֶׁנֶּאֱמַר "וַיָּבֹא אַהֲרֹן וְכֹל זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל לֶאֱכָל לֶחֶם עִם חֹתֵן מֹשֶׁה לִפְנֵי הָאֱלֹהִים" {{ממ|שמות|יח|יב}}! רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: שְׁלֹשָׁה שֵׁמוֹת נִקְרְאוּ לוֹ; נִקְרָא שְׁמוֹ יִתְרוֹ, שֶׁהוֹתִיר דָּבָר אֶחָד בַּתּוֹרָה. וּמַה דָּבָר אֶחָד שֶׁהוֹתִיר בַּתּוֹרָה? שֶׁאָמַר לְמֹשֶׁה "וְאַתָּה תֶחֱזֶה מִכָּל הָעָם" {{ממ|שמות|יח|כא}}, הָא כְּשֵׁם שֶׁהוֹתִיר דָּבָר אֶחָד בַּתּוֹרָה – כָּךְ הַמָּקוֹם הוֹתִיר אוֹת אַחַת עַל שְׁמוֹ. שֶׁבָּרִאשׁוֹנָה נִקְרָא שְׁמוֹ יֶתֶר, חָזַר לִהְיוֹת נִקְרָא יִתְרוֹ; נִקְרָא שְׁמוֹ קֵינִי, שֶׁקִּנֵּא לַמָּקוֹם בַּעֲבוֹדָה זָרָה; נִקְרָא שְׁמוֹ חוֹבָב, שֶׁהָיָה מְחַבֵּב אֶת הַתּוֹרָה. הָא כְּשֵׁם שֶׁהָיָה מְחַבֵּב אֶת הַתּוֹרָה – כָּךְ בָּנָיו חִבְּבוּ אוֹתָהּ מֵאַחֲרָיו, שֶׁכֵּן הַמָּקוֹם אוֹמֵר לְיִרְמְיָה "הָלוֹךְ אֶל בֵּית הָרֵכָבִים... וְהִשְׁקִיתָ אוֹתָם יָיִן... וַיֹּאמְרוּ לֹא נִשְׁתֶּה יָּיִן" {{ממ|ירמיה|לה|ב}}. וְכֵן אַתְּ מוֹצֵא, בְּשָׁעָה שֶׁעָלוּ מִיְּרִיחוֹ הֲרֵי הֵן מַנִּיחִין כָּל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, בֵּית פֵּרוֹת מַאֲכָל וּמַשְׁקֶה – וְהָלְכוּ לָהֶן לַעֲרָד, לַמִּדְבָּר אֵצֶל יַעְבֵּץ! הָא כְּשֵׁם שֶׁהָיָה מְחַבֵּב אֶת הַתּוֹרָה – כֵּן בָּנָיו חִבְּבוּ אוֹתָהּ מֵאַחֲרָיו, וּכְשֵׁם שֶׁעָשָׂה מֵאַהֲבָה – כָּךְ הַמָּקוֹם נָתַן לוֹ מֵאַהֲבָה. שֶׁכֵּן הַמָּקוֹם אוֹמֵר לְיִרְמְיָה "לֹא יִכָּרֵת אִישׁ לְיוֹנָדָב בֶּן רֵכָב עֹמֵד לְפָנַי כָּל הַיָּמִים" {{ממ|ירמיה|לה|יט}} – שֶׁלֹּא יִפְסְקוּ מִמֶּנּוּ יוֹשְׁבֵי סַנְהֶדְרִין לְעוֹלָם. הָא אִם מִי שֶׁהָיָה מִגּוֹיֵי הָאֲרָצוֹת וּמִמִּשְׁפְּחוֹת הָאֲדָמָה, עַל שֶׁעָשָׂה מֵאַהֲבָה נָתַן לוֹ הַמָּקוֹם מֵאַהֲבָה – עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה אִלּוּ הָיָה מִיִּשְׂרָאֵל! {{הע-שמאל|גם רחב זוכה לדרשות מפליגות, הנשענות על הסיפור שב[[יהושע ב]] ועל מגילות היוחסין שב[[דברי הימים א ד]]; וראו גם [[ביאור:ספרי במדבר/י#פיסקה עח|ספרי עח]]. סיכום הדרשה עליה דומה לסיום הדרשה על יתרו דלעיל.}}וְכֵן אַתְּ מוֹצֵא בְּרָחָב הַזּוֹנָה, שֶׁהִטְמִינָה אֶת מְרַגְּלֵי יְהוֹשֻׁעַ; שֶׁנֶּאֱמַר "וַיִּשְׁלַח יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן מִן הַשִּׁטִּים שְׁנַיִם אֲנָשִׁים מְרַגְּלִים חֶרֶשׁ לֵאמֹר" {{ממ|יהושע|ב|א}}. יֵשׁ אוֹמְרִין {{ב|כְּלֵי נַגָּרוּת הָיוּ בְּיָדָן|דורש "חֶרֶשׁ"-חָרָשׁ}}, וְיֵשׁ אוֹמְרִין {{ב|כְּלֵי קַדָּרוּת הָיוּ בְּיָדָן|דורש "חרש"-חרס.}}. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: אָמַר לָהֶן עֲשׂוּ עַצְמְכֶן כְּחֵרְשִׁין, וְאַתֶּם עוֹמְדִין עַל רָזֵיהֶן. "וַיֵּלְכוּ וַיָּבֹאוּ בֵּית אִשָּׁה זוֹנָה", רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אַרְבָּעָה שֵׁמוֹת שֶׁל גְּנַאי הָיָה לָהּ: נִקְרָא שְׁמָהּ רָחָב הַזּוֹנָה – כִּשְׁמָהּ. דָּבָר אַחֵר: רָחָב הַזּוֹנָה – שֶׁהָיְתָה מְזַנָּה עִם בְּנֵי הַמְּדִינָה מִבִּפְנִים וְעִם הַלִּיסְטִים מִבַּחוּץ, שֶׁנֶּאֱמַר "כִּי בֵיתָהּ בְּקִיר הַחוֹמָה וּבַחוֹמָה הִיא יוֹשָׁבֶת" {{ממ|יהושע|ב|טו}}. דָּבָר אַחֵר: רָחָב הַזּוֹנָה – שֶׁהָיְתָה מֵאֶרֶץ כְּנַעַן, וְלֹא הָיָה בְּאֶרֶץ כְּנַעַן בְּנֵי אָדָם רָעִים וְקָשִׁים מֵהֶם. דָּבָר אַחֵר: רָחָב הַזּוֹנָה – שֶׁהָיְתָה מֵאַנְשֵׁי יְרִיחוֹ, מֵאוֹתָן שֶׁכָּתוּב בָּהֶן כְּלָיָה, שֶׁנֶּאֱמַר "כִּי הַחֲרֵם תַּחֲרִימֵם" {{ממ|דברים|כ|יז}}; וְעָלֶיהָ הוּא אוֹמֵר "וּמִשְׁפְּחוֹת בֵּית עֲבֹדַת הַבּוּץ" {{ממ|דברי הימים א|ד|כא}} – שֶׁהָיְתָה עֲסוּקָה בְּבוּץ. דָּבָר אַחֵר: שֶׁהִטְמִינָה אֶת הַמְּרַגְּלִים בְּבוּץ. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר שֶׁהָיְתָה עֲסוּקָה בְּ{{ב|בֵי סִינָן|בגדי בוץ (bússinon)}}, "לְבֵית אַשְׁבֵּעַ" – לַבַּיִת שֶׁנִּשְׁבְּעוּ לָהּ הַמְּרַגְּלִים, שֶׁנֶּאֱמַר "וְעַתָּה הִשָּׁבְעוּ לִי בַּה'" {{ממ|יהושע|ז|יב}}; וְנֶאֱמַר "וַתֵּשֶׁב בְּקֶרֶב יִשְׂרָאֵל עַד הַיּוֹם הַזֶּה" {{ממ|יהושע|ו|כה}}. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: לְפִי שֶׁהַיּוֹם הַזֶּה רוֹדֶה בָּרָקִיעַ – כָּךְ יְהֵא זַרְעֵךְ קַיָּם לְפָנַי לְעוֹלָם; שֶׁעָמְדוּ מִמֶּנּוּ שְׁמוֹנָה נְבִיאִים, וְכוּלָּהֶם כֹּהֲנִים, וְאֵלּוּ הֵן: יִרְמְיָה וְחִלְקִיָּהוּ, שְׂרָיָה, מַחְסֵיָה, בָּרוּךְ בֶּן נֵרִיָּה, חֲנַמְאֵל, שַׁלּוּם. {{הע-שמאל|המובא באותיות קטנות אולי מקורו ב[[מגילה יד ב]] ושולב בטעות (כהנא).}}<small>ויש אומרין אף יחזקאל, ובוזי, ואף חולדה הנביאה מבני בניה הייתה. כתיב הכא "אישת שלם בן תקווה" {{ממ|מלכים ב|כב|יד}} וכתיב התם "את תקוות חוט השני תקשרי בחלון" {{ממ|יהושע|ב|יח}}.</small> וּמָה אִם מִי שֶׁהָיְתָה מִגּוֹיֵי הָאָרֶץ וּמִמִּשְׁפְּחוֹת הָאֲדָמָה, עַל שֶׁעָשְׂתָה מֵאַהֲבָה – נָתַן לָהּ הַמָּקוֹם מֵאַהֲבָה, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה אִלּוּ הָיְתָה מִיִּשְׂרָאֵל! {{הע-שמאל|גם הגבעונים זוכים לדרשות אוהדות, למרות שעשו מה שעשו במרמה; אבל השוו [[ביאור:משנה קידושין פרק ד|קידושין ד א,]] המכנה את הגבעונים "נתינאי" ואוסרת ליהודים להתחתן איתם.}}וְכֵן אַתְּ מוֹצֵא בַּגִּבְעוֹנִים, עַל שֶׁקֵּרְבוּ אֶת עַצְמָן – קֵרְבָן הַמָּקוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר "וְיוֹקִים וְאַנְשֵׁי כֹזֵבָא" {{ממ|דברי הימים א|ד|כב}} יוֹקִים – שֶׁקִּיֵּם לָהֶם יְהוֹשֻׁעַ בְּרִית. כֹּזֵבָא – שֶׁכִּזְּבוּ בִּיהוֹשֻׁעַ שֶׁאָמְרוּ לוֹ "מֵאֶרֶץ רְחוֹקָה בָּאוּ עֲבָדֶיךָ" {{ממ|יהושע|ט|ט}} וַהֲלֹא לֹא הָיוּ אֶלָּא מֵאֶרֶץ כְּנַעַן! וּמָה אִם מִי שֶׁהָיָה מִגּוֹיֵי הָאָרֶץ וּמִמִּשְׁפְּחוֹת הָאֲדָמָה, עַל שֶׁקֵּרְבוּ אֶת עַצְמָן – קֵרְבָן הַמָּקוֹם, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה אִלּוּ הָיָה מִיִּשְׂרָאֵל! {{הע-שמאל|רות המואביה מצטיירת כגיורת העדיפה על מחלון וכליון, למרות שאין לה ייחוס מכובד כמו שיש להם. שכרה הוא שהאריכה ימים עד ימי שלמה ששפט את הזונות.}}וְכֵן אַתְּ מוֹצֵא בְּרוּת הַמּוֹאֲבִיָּה, עַל שֶׁאָמְרָה לַחֲמוֹתָהּ "עַמֵּךְ עַמִּי וֵאלֹהַיִךְ אֱלֹהָי" {{ממ|רות|א|טז}} – נִתַּן לָהּ שֶׁתְּהֵא הַמַּלְכוּת שֶׁלָּהּ בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא; וְעָלֶיהָ הוּא אוֹמֵר "וְיוֹאָשׁ וְשָׂרָף" {{ממ|דברי הימים א|ד|כב}} – זוֹ מַחְלוֹן וְכִלְיוֹן; יוֹאָשׁ – שֶׁנִּתְיָאֲשׁוּ מִן הַחַיִּים, וְשָׂרָף – שֶׁשָּׂרְפוּ אֶת הַתּוֹרָה. דָּבָר אַחֵר: יוֹאָשׁ – שֶׁנִּתְיָאֲשׁוּ מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וְשָׂרָף – שֶׁשָּׂרְפוּ אֶת בְּנֵיהֶם וְאֶת בְּנוֹתֵיהֶן לַעֲבוֹדָה זָרָה, "אֲשֶׁר בָּעֲלוּ לְמוֹאָב" – שֶׁנָּשְׂאוּ לָהֶם נָשִׁים מוֹאֲבִיּוֹת. דָּבָר אַחֵר: שֶׁהִנִּיחוּ אֶת כָּל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וְהָלְכוּ וְנִסְתַּחֲפוּ בִּשְׂדֵה מוֹאָב. "וְיֹשְׁבֵי לָחֶם" – זוֹ נָעֳמִי הַשָּׁבָה בֵּית לָחֶם. "וְהַדְּבָרִים עַתִּיקִים" – כְּבָר כָּל אֶחָד וְאֶחָד מְפֹרָשׁ בִּפְנֵי עַצְמוֹ. "הֵמָּה הַיּוֹצְרִים" – זֶה בֹּעַז וְרוּת. "וְיֹשְׁבֵי נְטָעִים" – זֶה שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ, שֶׁהוּא דּוֹמֶה לְנֶטַע. "וּגְדֵרָה" – זוֹ סַנְהֶדְרִין הַיּוֹשֶׁבֶת עִמּוֹ וְגוֹדֶרֶת דִּבְרֵי תוֹרָה. "עִם הַמֶּלֶךְ בִּמְלַאכְתּוֹ יָשְׁבוּ שָׁם", מִנַּיִן אַתָּה אוֹמֵר שֶׁלֹּא מֵתָה רוּת עַד שֶׁרָאֲתָה שְׁלֹמֹה בֶּן בְּנָהּ יוֹשֵׁב בַּדִּין שֶׁל זוֹנוֹת? שֶׁנֶּאֱמַר "עִם הַמֶּלֶךְ בִּמְלַאכְתּוֹ יָשְׁבוּ שָׁם"; וְאוֹמֵר {{ממ|מלכים א|ב|יט}} "וַיָּשֶׂם כִּסֵּא לְאֵם הַמֶּלֶךְ" – זוֹ בַּת שֶׁבַע; "וַתֵּשֶׁב לִימִינוֹ" – זוֹ רוּת הַמּוֹאֲבִיָּה. הָא כָּל כְּלִי שֶׁהוּא עוֹשֶׂה דָּבָר אֶחָד בִּפְנֵי הַמָּקוֹם – הַמָּקוֹם נוֹתֵן לוֹ שְׂכָרוֹ. {{הע-שמאל|הדרשה חוזרת ליתרו ושואלת כיצד אמר לו משה "אנחנו", והרי הוא לא הגיע לא"י! – לשאלה ניתנות שלוש תשובות: משה האמין בטעות שיכנס עם העם תוך זמן קצר לא"י; משה ניסה למשוך את יתרו; משה טען בטעות שהכניסה לא"י היא ישירות מהמדבר.}} וְכֵן הוּא אוֹמֵר "וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה לְחֹבָב בֶּן רְעוּאֵל הַמִּדְיָנִי חֹתֵן מֹשֶׁה", {{ב|זוֹ הָיְתָה לוֹ כְּנֶגֶד הַכֹּל|הכבוד הגדול ביותר שזכה לו}}, שֶׁהָיָה נִקְרָא חוֹתְנוֹ שֶׁל מֶלֶךְ. "נֹסְעִים אֲנַחְנוּ", וְכִי מֹשֶׁה הָיָה נוֹסֵעַ עִמָּהֶן? וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר "וּרְאֵה בְעֵינֶיךָ כִּי לֹא תַעֲבֹר אֶת הַיַּרְדֵּן הַזֶּה" {{ממ|דברים|ג|כז}}! יֵשׁ אוֹמְרִין: עֲדַיִן לֹא הָיָה הַדָּבָר בְּיָדוֹ. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: כְּבָר הָיָה הַדָּבָר בְּיָדוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר "כִּי אָנֹכִי מֵת בָּאָרֶץ הַזֹּאת" וְגוֹ'. {{ממ|דברים|ד|כב}} דָּבָר אַחֵר: "נֹסְעִים אֲנַחְנוּ" בִּשְׁבִיל לְחַזֵּק יָדוֹ שֶׁל יִתְרוֹ. דָּבָר אַחֵר: "נֹסְעִים אֲנַחְנוּ", לֹא כְּמוֹת שֶׁהָיִינוּ נוֹסְעִים בְּכָל שָׁעָה, שֶׁהָיִינוּ נוֹסְעִים מִן הַמָּקוֹם הַזֶּה וְחוֹנִים בָּזֶה, אֶלָּא עַכְשָׁיו אָנוּ נִכְנָסִים {{ב|כֵּיוָן|ישירות}} אֶל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל מִיָּד. {{הע-שמאל|הדרשה טוענת בנגוד לפשט, שיתרו לא הלך לארצו אלא נשאר במחנה ישראל וזכה ביריחו ובסביבתה, כפיקדון זמני עד בניית בית המקדש. בניגוד לטענה דלעיל, שמשה ניסה לפתות את יתרו להשאר במחנה ישראל, כאן הוא מודיע לו מראש שהפקדון הוא זמני, ל-400 שנים בלבד. לפי דעת 'יש אומרים' צאצאי יתרו יצאו מאיזור יריחו כבר עם מות יהושע, והלכו לערד במדבר כדי ללמוד תורה מחכם ששמו יעבץ.}}"אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אָמַר ה' אֹתוֹ אֶתֵּן לָכֶם", לָכֶם הוּא, אֵין לַגֵּרִים חֵלֶק בּוֹ! שֶׁלֹּא תְּהֵא סָבוּר שֶׁאַתְּ בָּא וְנוֹטֵל כְּאֶחָד מִן הַשְּׁבָטִים, וְעַכְשָׁיו אַתָּה אוֹמֵר לִי הִטְעֵיתַנִי; אֶלָּא עַל מְנָת כֵּן אַתְּ בָּא, עַל מְנָת שֶׁאֵין לַגֵּרִים נַחֲלָה בָּאָרֶץ! אַף עַל פִּי כֵן, "לְכָה אִתָּנוּ וְהֵטַבְנוּ לָךְ". "כִּי ה' דִּבֶּר טוֹב עַל יִשְׂרָאֵל", וַהֲלֹא בְּכָל הַשָּׁעוֹת הַמָּקוֹם מְדַבֵּר טוֹבוֹת עַל יִשְׂרָאֵל! אֶלָּא הַמָּקוֹם אָמַר לָנוּ לִהְיוֹת מְטִיבִים לַגֵּרִים, וּלְךָ אָנוּ מְטִיבִים מִכָּל הַגֵּרִים! וּמָה הָיְתָה הַטּוֹבָה שֶׁהֵטִיבוּ לוֹ? כְּשֶׁבָּאוּ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הִפְרִישׁוּ דִּשְׁנָהּ שֶׁל יְרִיחוֹ חֵלֶק בָּרֹאשׁ, וְאָמְרוּ: אֵיזֶה שֵׁבֶט שֶׁיַּעֲלֶה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ בִּתְחוּמוֹ – יְהִי נוֹטֵל אֶת יְרִיחוֹ וְאֶת תְּבוּאָתָהּ תַּחַת מְקוֹם בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, לְקַיֵּם בָּהּ "בְּאַחַד שְׁבָטֶיךָ" {{ממ|דברים|יב|יד}}. וְנָתְנוּ אוֹתָהּ לְיִתְרוֹ, וְהָיָה אוֹכֵל פֵּרוֹתֶיהָ אַרְבַּע מֵאוֹת וְאַרְבָּעִים שָׁנָה; שֶׁנֶּאֱמַר "וַיְהִי בִשְׁמוֹנִים שָׁנָה וְאַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה לְצֵאת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְגוֹ' וַיִּבֶן הַבַּיִת לַה'" {{ממ|מלכים א|ו|א}} בְּאוֹתָהּ שָׁעָה כְּשֶׁנִּבְנָה הַמִּקְדָּשׁ לַה' הָלְכוּ לָהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר "וּבְנֵי קֵינִי חֹתֵן מֹשֶׁה עָלוּ מֵעִיר הַתְּמָרִים אֶת בְּנֵי יְהוּדָה" {{ממ|שופטים|א|טז}}. {{הע-שמאל|הקטע המובא באותיות קטנות כנראה ממדרש תנחומא ואינו ספרי זוטא מקורי (כהנא).}}<small>ויש אומרים שהיו יושבין שם כל זמן שהיה יהושע קיים, שהיו מוצאין ללמוד תורה. לאחר מיתתו אמר: כל עצמי לא באתי והנחתי כל מה שהיה לי – אלא ללמוד תורה; ועכשיו אני זורע וקוצר, ואימתי אני למד תורה? אמרו לו: יש אדם למד תורה בעיר, וזה המקום צונן הוא מדבר ואין שם חיטים! כיוון ששמע מהם כך – הלך, שנאמר "ובני קיני חתן משה עלו מעיר התמרים". הלכו ומצאו את יעבץ יושב בבית המדרש, וכוהנים ולוים ומלכים יושבין עימו וכל ישראל יושבין שם. אמרו: אנו גרים, איך נשב עם אלו? מה עשו? ישבו על שערי בית המדרש, והיו שומעין ולומדין; שנאמר {{ממ|דברי הימים א|ב|נה}} "ומשפחות ספרים ישבי יעבץ תרעתים" – שהיו יושבין על השער; "שמעתים" – שהיו שומעין ולומדין; "סוכתים" – שהיו ישראל {{ב|מסכין|מאזינים}} להם.</small> }} ===פסוק ל=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|דורש את הכפילות "ארצי ומולדתי" – הקרקעות והמשפחה, או: הנכסים והמקום (כבוד) בעירי; וראו [[ביאור:ספרי במדבר/י#פיסקה עט|ספרי עט.]]}}'''"וַיֹּאמֶר אֵלָיו לֹא אֵלֵךְ כִּי אִם אֶל אַרְצִי"''', אָמַר לוֹ: אִם בִּשְׁבִיל אֶרֶץ - אִם בִּשְׁבִיל נְכָסִים; אֲנִי הוֹלֵךְ! יֵשׁ לְךָ אָדָם שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֶרֶץ וְאֵין לוֹ נְכָסִים, יֵשׁ לוֹ נְכָסִים וְאֵין לוֹ מִשְׁפָּחָה. אֲנִי אֵינִי כֵּן; אֶלָּא יֵשׁ לִי אֶרֶץ, וְיֵשׁ לִי נְכָסִים, וְיֵשׁ לִי מִשְׁפָּחָה, וּמָקוֹם הָיָה בְּעִירִי. אִם לֹא אֵלֵךְ בִּשְׁבִיל אַרְצִי - אֵלֵךְ בִּשְׁבִיל מִשְׁפַּחְתִּי; אִם לֹא אֵלֵךְ בִּשְׁבִיל מִשְׁפַּחְתִּי - אֵלֵךְ בִּשְׁבִיל אַרְצִי! {{הע-שמאל|לפי הדרשה הזאת חזר יתרו לארצו וגייר את משפחתו ואת בני מדינתו ואיתם חזר וישב ביריחו. כך ניתן ליישב את הפשט בפסוקנו עם הזיהוי של יתרו עם "הקיני חותן משה" המופיע ב[[שופטים א טז]]; וראו דברי ר' אלעזר המודעי [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#ב פרשה ב|במכילתא עמלק ב ב.]] כל הקטע באותיות קטנות עד סוף הפסוק אינו מקורי בספרי זוטא אלא מקורו במשנת ר' אליעזר, ושולב בטעות (מרגליות).}}<small>דבר אחר: '''"ויאמר אליו לא אלך"''' למה חזר לארצו? אפשר שכמות יתרו מסרב על דברי משה? אלא כך היה יתרו מחשב ואומר: וכי מה הנר הזה בין חמה ללבנה? משה – חמה, ואהרן - לבנה. מה אור יש לי ביניהם? - אלא הריני הולך לארצי ומגייר את כל בני מדינתי ומכניסן תחת כנפי השכינה. לפי כך הוא אומר "כי אם אל ארצי ואל מולדתי אלך"! יכול הלך ולא עשה? תלמוד לומר "ובני קיני חתן משה עלו מעיר התמרים... וישב את העם" {{ממ|שופטים|א|טז}} מלמד שהיה עימהן עם רב. {{הע-שמאל|לפי הדרשות הבאות היה יתרו חייב כספים לאנשים שהפקידו אצלו את כספיהם, או שלווה מהם כספים עבור צדקה למי שלא עמדו במחיר הגבוה של החיטה (שנגרם כתוצאה מהברד שפגע בשעורים), והיה חשוב לו לפרוע את החובות.}}דבר אחר: '''"ויאמר אליו לא אלך"''' למה חזר לארצו? אלא כך היה יתרו מחשב ואומר: כל השנים הללו היו בני אדם מפקידין אצלי פיקדונות, שאני הייתי הנאמן שבעיר. ואם אני מניחן והולך לי - הן אומרין: ברח לו יתרו, ולקח כל פיקדונותיו ונתן לחתנו! נמצאתי מוצא שם רע עליי ועליך! אלא הריני הולך ומחזיר את כולן! דבר אחר: '''"ויאמר אליו לא אלך"''', למה חזר? אלא היה מחשב ואומר: השנה הזאת שנת בצורת הייתה, ואני לויתי ופרנסתי את העניים. ואם אין אני הולך ופורע את החובות - נמצאתי מחלל שם שמיים! אלא הריני הולך ופורען! ומניין ששנת בצורת הייתה? שנאמר "והפשתה והשערים נכתה" {{ממ|שמות|ט|לא}} - אף על פי שלא לקו החיטים אלא השעורים, אם אין שעורים - החיטים מתייקרים.</small> }} ===פסוק לא=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|לפי הדרשה הזאת גזר משה על יתרו ואסר עליו לעזוב את ישראל, כדי שלא יצא על ישראל שם רע שאינם מקבלים גרים. נראה שהדרשה מושפעת מתנועה רחבה של גיור שהיתה לפני עליית הנצרות , ומראייה של היהדות כדת מיסיונרית המעוניינת בגיור, כי הוא מכבד שם שמים; וראו[[ביאור:ספרי במדבר/י#פיסקה פ| ספרי פ.]] המילים "אל נא" מכוונות גם ל"תעזוב אותנו" וגם ל"והיית לנו לעיניים", כלומר לדוגמא בעיני הגויים לאי קבלת גרים.}}"'''וַיֹּאמֶר אַל נָא תַּעֲזֹב אֹתָנוּ'''", אֵין 'נָא' אֶלָּא לְשׁוֹן בַּקָּשָׁה: אָמַר לוֹ, אִם אֵין אַתְּ בּוֹא וְלֵךְ עִמָּנוּ בְּבַקָּשָׁה, בִּגְזֵרָה – אֵין אַתְּ מֻתָּר לְהַנִּיחֵנוּ! וְ"'''כִּי עַל כֵּן יָדַעְתָּ חֲנֹתֵנוּ בַּמִּדְבָּר'''" אָמַר לוֹ: אִלּוּ אָדָם שֶׁלֹּא הִכִּיר נִסָּיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְהוֹלֵךְ עִמָּנוּ – לֹא הָיָה לוֹ לְהַנִּיחֵנוּ; אֶפְשָׁר אַתָּה, שֶׁהָלַכְתָּ עִמָּנוּ וְהִכַּרְתָּ נִסָּיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא – עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה! בִּגְזֵרָה! אֵין אַתְּ מֻתָּר לְהַנִּיחֵנוּ! "'''וְהָיִיתָ לָּנוּ לְעֵינָיִם'''" – שֶׁלֹּא תְּהֵא "לָּנוּ לְעֵינָיִם", לְעֵינֵי כָּל בָּאֵי הָעוֹלָם, וְיֹאמְרוּ: דּוֹמֶה שֶׁאֵין אָנוּ רוֹצִים לְקַבֵּל אֶת הַגֵּרִים! וְעוֹד דָּנִים אֶת הַדְּבָרִים מִקַּל וָחֹמֶר, וְאוֹמְרִין: מָה אִם מִי שֶׁהָיָה נִקְרָא חוֹתְנוֹ שֶׁל מֶלֶךְ – לֹא רָצוּ לְקַבְּלוֹ, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה שְׁאָר כָּל הַגֵּרִים! נִמְצֵאתָ מוֹנֵעַ אֶת הַגֵּרִים לָבוֹא עִמָּנוּ, וּמְמַעֵט כְּבוֹדוֹ שֶׁל מָקוֹם! אֶלָּא אַף אַתְּ בּוֹא וְלֵךְ עִמָּנוּ, וְנִמְצֵאתָ מַרְגִּיל אֶת הַגֵּרִים לָבוֹא עִמָּנוּ וּמַרְבֶּה כְּבוֹדוֹ שֶׁל מָקוֹם, לְקַיֵּם מַה שֶּׁכָּתוּב "בְּרָב עָם הַדְרַת מֶלֶךְ" {{ממ|משלי|יד|כח}}. }} ===פסוק לב=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|שלוש הגדרות ל"טוב": על התורה, ועל העבודה ועל גמילות חסדים, המותאמות לשלוש האליטות בסוף ימי בית שני – כהנים, חכמים וחסידים. מבני בניו של יתרו היו כהנים (ראו [[ביאור:ספרי במדבר/י#פיסקה עח|ספרי עח,]]) תלמידי חכמים וחסידים. כל הקטע אינו מקורי בספרי זוטא אלא מקורו במשנת ר' אליעזר, ושולב בטעות (מרגליות).}}<small>'''"והיה כי תלך עימנו והיה הטוב ההוא"''', 'הטוב' – זה בית המקדש, שנאמר: "ההר הטוב הזה והלבנון" {{ממ|דברים|ג|כה}}. דבר אחר: 'הטוב' – זו תורה, שנאמר: "כי לקח טוב נתתי לכם תורתי אל תעזבו" {{ממ|משלי|ד|ב}}. דבר אחר: 'הטוב' – זה מתן שכרן של צדיקים, שנאמר: "מה רב טובך אשר צפנת ליראיך" {{ממ|תהלים|לא|כ}}. הבטיחו שיש לבניו חלק בכל אלו.</small> }} ===פסוק לג=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|"דרך שלושת ימים" אינה זמן ההליכה אלא מרחק ההליכה שעשו ביום יצאו מהר סיני. ר' שמעון דורש זאת לזכותם, שהיו רוצים להכנס לא"י, אפילו אם יהרגו במלחמה! מכאן עד סוף הדרשה על ענני הכבוד – ראו [[ביאור:ספרי במדבר/י#פיסקה פב|ספרי פב-פג.]]}}'''"וַיִּסְעוּ מֵהַר ה' דֶּרֶךְ שְׁלֹשֶׁת יָמִים"''', וְכִי דֶּרֶךְ שְׁלֹשֶׁת יָמִים הָיָה? וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר '''"אַחַד עָשָׂר יוֹם מֵחֹרֵב"''' {{ממ|דברים|א|ב}}! מָה אֲנִי מְקַיֵּם '''"דֶּרֶךְ שְׁלֹשֶׁת יָמִים"'''? אֶלָּא מְלַמֵּד שֶׁהִלְּכוּ בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם כְּדֶרֶךְ שֶׁהָיוּ מְהַלְּכִין בִּשְׁלֹשֶׁת יָמִים; שֶׁבְּכָל יוֹם הָיוּ מְהַלְּכִין שְׁנֵים עָשָׂר מִיל, וְאוֹתוֹ הַיּוֹם הִלְּכוּ שְׁלֹשִׁים וְשִׁשָּׁה מִיל. הָיָה רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: בּוֹא וּרְאֵה חִבָּתָהּ שֶׁל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כַּמָּה הִיא חֲבִיבָה, שֶׁכָּל מִי שֶׁהוּא הוֹלֵךְ לַמִּלְחָמָה - הֲרֵי הוּא רָץ וְהוֹלֵךְ, כְּשֶׁהוּא מַגִּיעַ לַמִּלְחָמָה - הֲרֵי רַגְלָיו מִשְׁתַּבְּרוֹת. אֲבָל יִשְׂרָאֵל אֵינָן כֵּן, אֶלָּא כְּשֶׁהָיוּ קְרוֹבִים לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הָיוּ רַגְלֵיהֶם נוֹשְׂאוֹת אוֹתָן, וְאוֹמְרִין אֵלּוּ לְאֵלּוּ: אִלּוּ אָנוּ נִכְנָסִין לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וּמֵתִים מִיָּד - אֵין אָנוּ כְּדַאי? שֶׁאָנוּ נִכְנָסִין אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר נִשְׁבַּע ה' לַאֲבוֹתֵינוּ לָתֵת לָנוּ! {{הע-שמאל|האם היה הארון לפני ישראל או בתוך המחנה, בין הדגלים? הסתירה נפתרת ע"י הכפלת הארון, וראו גם [[ביאור:משנה סוטה פרק ז#משנה ט|סוטה ז ט.]]}}'''"וַאֲרוֹן בְּרִית ה' נֹסֵעַ לִפְנֵיהֶם"''', וְנֶאֱמַר '''"וַאֲרוֹן בְּרִית ה' וּמֹשֶׁה לֹא מָשׁוּ מִקֶּרֶב הַמַּחֲנֶה"''' {{ממ|במדבר|יד|מד}}! יֵשׁ אוֹמְרִין: שְׁתֵּי אֲרוֹנוֹת הָיוּ עִמָּהֶן, אֶחָד לִפְנִים מִן הַמַּחֲנֶה וְאֶחָד בְּאֶמְצַע הַמַּחֲנֶה; זֶה שֶׁהָיָה לִפְנִים מִן הַמַּחֲנֶה - הָיְתָה הַתּוֹרָה בְּתוֹכוֹ, וְזֶה שֶׁהָיָה בְּאֶמְצַע הַמַּחֲנֶה - הָיוּ שִׁבְרֵי הַלּוּחוֹת בְּתוֹכוֹ. '''"לָתוּר לָכֶם מְנוּחָה"''', רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: מוֹשְׁלוֹ מָשָׁל, לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְקַנְסוֹר הַזֶּה, שֶׁהוּא מַקְדִּים לִפְנֵי הָאֻמּוֹת קֹדֶם שְׁלֹשָׁה יָמִים לְתַקֵּן לָהֶם אֶת הַדֶּרֶךְ, שֶׁנֶּאֱמַר '''"וּבַדָּבָר הַזֶּה אֵינְכֶם מַאֲמִינִם בַּה' אֱלֹהֵיכֶם, הַהֹלֵךְ לִפְנֵיכֶם בַּדֶּרֶךְ לָתוּר לָכֶם מָקוֹם לַחֲנֹתְכֶם"''' {{הפניה לפסוקים|דברים|א|לב|לג}}. '''"וַעֲנַן ה' עֲלֵיהֶם יוֹמָם"''' וְגוֹ' וְנֶאֱמַר '''"וַיִּסַּע מַלְאַךְ הָאֱלֹהִים הַהֹלֵךְ לִפְנֵי מַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל"''' {{ממ|שמות|יד|יט}}. וְנֶאֱמַר '''"כִּי עֲנַן ה' עַל הַמִּשְׁכָּן יוֹמָם"''' {{ממ|שמות|מ|לח}} וְנֶאֱמַר '''"לֹא יָמִישׁ עַמּוּד הֶעָנָן יוֹמָם"''' {{ממ|שמות|יג|כב}}. וְנֶאֱמַר '''"וַה' הֹלֵךְ לִפְנֵיהֶם יוֹמָם בְּעַמּוּד עָנָן"''' {{ממ|שמות|יג|כא}} מְלַמֵּד שֶׁהָיָה עִמָּהֶם שִׁבְעָה עַנְנֵי כָּבוֹד: אֶחָד לִפְנֵיהֶם וְאֶחָד אַחֲרֵיהֶם, וְאֶחָד מִימִינָם וְאֶחָד מִשְּׂמֹאלָם, וְאֶחָד עַל גַּבֵּי רָאשֵׁיהֶם מִפְּנֵי הַחַמָּה, וְאֶחָד מִתַּחַת רַגְלֵיהֶם כְּדֵי שֶׁלֹּא יְהוּ מְהַלְּכִין יְחֵפִים; וַעֲנַן שְׁכִינָה הָיָה מְקַדֵּם לִפְנֵיהֶם קֹדֶם לִשְׁלֹשָׁה יָמִים, מַשְׁפִּיל לָהֶם אֶת הֶהָרִים וּמַגְבִּיהַ אֶת הַגֵּיָאיוֹת, הַנָּמוּךְ – מַגְבִּיהוֹ, וְהַגָּבוֹהַ – מַשְׁפִּילוֹ, וְעוֹשֶׂה לָהֶם דֶּרֶךְ וְאִיסְרָט לְהַלֵּךְ. חָבִיב הוּא הָאָרוֹן, שֶׁהַמִּשְׁכָּן כֻּלּוֹ לֹא נַעֲשָׂה אֶלָּא בִּשְׁבִיל הָאָרוֹן, וְכָל נִסִּים שֶׁהָיוּ נַעֲשִׂין בְּיִשְׂרָאֵל - בָּאָרוֹן הָיוּ נַעֲשִׂין. וְכֵן הוּא אוֹמֵר '''"וַאֲרוֹן בְּרִית ה' נֹסֵעַ לִפְנֵיהֶם"''' שֶׁהָיָה הוֹרֵג נְחָשִׁים וְעַקְרַבִּים וְהָיָה הוֹרֵג לִפְנֵיהֶם שׂוֹנְאֵיהֶן שֶׁל יִשְׂרָאֵל. דָּבָר אַחֵר: '''"וַעֲנַן ה' עֲלֵיהֶם יוֹמָם"''' אֲפִילּוּ יָחִיד מִיִּשְׂרָאֵל הָיָה נִמְשָׁךְ חוּץ לַמַּחֲנֶה - הָיָה עַמּוּד הֶעָנָן נִמְשָׁךְ וּמֵגִין עָלָיו בִּמְקוֹמוֹ. יָכוֹל שֶׁהָיָה מֵגִין עַל אֲחֵרִים? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"עֲלֵיהֶם"''': עֲלֵיהֶם הָיָה מֵגִין, לֹא הָיָה מֵגִין עַל אֲחֵרִים! יָכוֹל שֶׁהָיָה מֵגִין בַּלַּיְלָה? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"יוֹמָם"''': בַּיּוֹם הָיָה מֵגִין, לֹא הָיָה מֵגִין בַּלַּיְלָה! יָכוֹל עַמּוּד הֶעָנָן לֹא הָיָה מֵגִין בַּלַּיְלָה, אֲבָל עַמּוּד הָאֵשׁ יְהֵא מֵאִיר בַּיּוֹם? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"וְאֵשׁ תִּהְיֶה לַיְלָה בּוֹ"''' {{ממ|שמות|מ|לח}}: עַמּוּד הֶעָנָן בַּיּוֹם, וְעַמּוּד הָאֵשׁ בַּלַּיְלָה. '''"בְּכָל מַסְעֵיהֶם"''', אֲפִילּוּ יָחִיד מִיִּשְׂרָאֵל הָיָה נִכְנָס חֶדֶר לִפְנִים מִן הַחֶדֶר - הָיָה עַמּוּד הָאֵשׁ נִכְנָס וּמֵאִיר עָלָיו בִּמְקוֹמוֹ. יָכוֹל שֶׁהָיָה מֵאִיר עַל אֲחֵרִים? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"לְעֵינֵי כָל בֵּית יִשְׂרָאֵל"''': לְעֵינֵי יִשְׂרָאֵל הָיָה מֵאִיר, לֹא הָיָה מֵאִיר עַל אֲחֵרִים! {{הע-שמאל|[[ביאור:ספרי במדבר/י#פיסקה פד|בספרי פד]] מסיקים מהשיעור של 85 אותיות שהפרשה נחשבת כחומש בפני עצמו, וספר תורה שנותרו בו 85 אותיות מטמא את הידים, וראו גם [[ביאור:משנה ידים פרק ג#משנה ה|ידים ג ה.]] כאן מסיקים מסקנה הפוכה: ספר שיש בו 85 טעויות אינו כשר לקריאה בתורה, אבל נראה שאם יש בו פחות מכך – אפשר לקרוא בו! המשל מבוסס על דרשה בגנותם של ישראל, שהתלוננו על אריכות הדרך של שלושת ימים, במקום להודות על עמוד הענן.}}כָּל סֵפֶר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ שְׁמוֹנִים וְחָמֵשׁ טָעִיּוֹת - לֹא יִקָּרֵא בּוֹ עַד שֶׁיּוּגַּהּ. יֵשׁ אוֹמְרִין: לֹא נֶאֶמְרוּ כָּל הַשִּׁעוּרִין הַלָּלוּ, אֶלָּא שֶׁאֵינָהּ מְקוֹמָהּ שֶׁל פָּרָשָׁה. הָיָה צָרִיךְ לוֹמַר '''"וַעֲנַן ה' עֲלֵיהֶם יוֹמָם בְּנָסְעָם מִן הַמַּחֲנֶה"''', '''"וַיֹּאמֶר"''', '''"וַיְהִי הָעָם כְּמִתְאֹנְנִים"'''! אֶלָּא מוֹשְׁלִין אוֹתוֹ מָשָׁל, לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לִבְנֵי מְדִינָה שֶׁהָלְכוּ אֵצֶל מוֹשֵׁל שֶׁבְּעַכּוֹ, אָמְרוּ לוֹ: הִיגַעְתָּ עִמָּנוּ! נֵלֵךְ אֵצֶל מוֹשֵׁל שֶׁבְּצוֹר! הִגִּיעוּ לְצוֹר וְהָלְכוּ לְצִידוֹן, וּמִצִּידוֹן הָלְכוּ לְכִידוֹן. מִשֶּׁנִּתְיַגְּעוּ אָמְרוּ: הוֹגַעְתָּנוּ וְטֵרַפְתָּנוּ הִיגַעְתָּ! שֶׁלֹּא נֶאֶמְרוּ כָּל הַשִּׁעוּרִין הַלָּלוּ אֶלָּא שֶׁאֵינָהּ מְקוֹמָהּ שֶׁל פָּרָשָׁה. }} ===פסוק לה=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|מי יזם את ההליכה והכתיב את הקצב שלה: הענן, המסמל את הקב"ה – או משה? הדרשה טוענת שמשה גרם לענן להתרומם, בהחלטתו לצאת לדרך. משה הפעיל את הקב"ה, שסמך עליו שיוביל! – וראו גם [[ביאור:ספרי במדבר/י#פיסקה פד|ספרי פד.]]}}"'''וַיְהִי בִּנְסֹעַ הָאָרֹן וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה'''" – מְלַמֵּד שֶׁהָיוּ נוֹסְעִין עַל פִּי מֹשֶׁה. כְּתִיב "וַיְהִי בִּנְסֹעַ הָאָרֹן וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה... וּבְנֻחֹה יֹאמַר שׁוּבָה ה'", וּכְתִיב "עַל פִּי ה' יַחֲנוּ וְעַל פִּי ה' יִסָּעוּ" {{ממ|במדבר|ט|כג}}. וְכִי הֵיאַךְ אֶפְשָׁר לְקַיֵּם כָּל הַכְּתוּבִים הַלָּלוּ? הָא כֵּיצַד? בִּזְמַן שֶׁהָיוּ נוֹסְעִין הָיָה עַמּוּד הֶעָנָן נֶעֱקָר מִמְּקוֹמוֹ עַל פִּי הַמָּקוֹם, וְלֹא הָיָה לוֹ רְשׁוּת לַהֲלֹךְ עַד שֶׁיֹּאמַר לוֹ מֹשֶׁה. נִמְצֵאתָ מְקַיֵּם "עַל פִּי ה'" וְ"עַל פִּי מֹשֶׁה"! מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְמֶלֶךְ שֶׁאָמַר לְעַבְדּוֹ 'הֲרֵינִי יָשֵׁן לִי עַד שֶׁתְּעִירֵנִי מִשְּׁנָתִי'. כָּךְ אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: אֵינִי מְהַלֵּךְ עַד שֶׁתֹּאמַר לִי 'לֵךְ'. {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:ספרי במדבר/י#פיסקה פד|ספרי פד]] דרשות דומות עד סוף הפסוק.}}"קוּמָה ה' וְיָפֻצוּ אֹיְבֶיךָ", מְלַמֵּד שֶׁכֻּלָּן בְּשָׁעָה שֶׁהֵן מִתְכַּנְּסִין לַמִּלְחָמָה. "וְיָנֻסוּ מְשַׂנְאֶיךָ מִפָּנֶיךָ", בְּשָׁעָה שֶׁפָּנֶיךָ עִמָּנוּ – הֵם נָסִים. וְכֵן הוּא אוֹמֵר "אִם אֵין פָּנֶיךָ הֹלְכִים אַל תַּעֲלֵנוּ מִזֶּה" {{ממ|שמות|לג|טו}}. "וְיָפֻצוּ אֹיְבֶיךָ וְיָנֻסוּ מְשַׂנְאֶיךָ", וְכִי מָה הֵם כָּל גּוֹיֵי הָאָרֶץ וְכָל מַמְלְכוֹת הָאֲדָמָה, שֶׁהֵם קְרוּאִים אוֹיְבִים וְשׂוֹנְאִים לַמָּקוֹם? אֶלָּא כָּל שֶׁהוּא אוֹיֵב וְשׂוֹנֵא לְיִשְׂרָאֵל – כְּאִלּוּ הוּא אוֹיֵב וְשׂוֹנֵא לַמָּקוֹם, וְכֵן הוּא: אוֹיְבֵי הַמָּקוֹם. שֶׁנֶּאֱמַר "וְאָיַבְתִּי אֶת אֹיְבֶיךָ וְצַרְתִּי אֶת צֹרְרֶיךָ" {{ממ|שמות|כג|כב}}, וְנֶאֱמַר "וַאֲבָרְכָה מְבָרְכֶיךָ וּמְקַלֶּלְךָ אָאֹר" {{ממ|בראשית|יב|ג}}. וְאוֹמֵר "הֲלוֹא מְשַׂנְאֶיךָ ה' אֶשְׂנָא... תַּכְלִית שִׂנְאָה שְׂנֵאתִים" {{הפניה לפסוקים|תהלים|קלט|כא|כב}}. וְאוֹמֵר "בְּכָל צָרָתָם לוֹ צָר" {{ממ|ישעיה|סג|ט}}, אֲבָל אֵין אַתָּה יוֹדֵעַ אִם צַר הוּא לוֹ, וְאִם אֵינוֹ צַר לוֹ; כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר "עִמּוֹ אָנֹכִי בְצָרָה" {{ממ|תהלים|צא|טו}} – הָא יָדַעְתָּ שֶׁכָּל זְמַן שֶׁיִּשְׂרָאֵל בְּצָרָה, אַף הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כְּאִלּוּ עִמָּהֶן בְּצָרָה. וְכֵן אַתְּ מוֹצֵא: בְּשָׁעָה שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל מְשֻׁעְבָּדִין בְּמִצְרַיִם, לֹא נִגְלֵית שְׁכִינָה עַל מֹשֶׁה אֶלָּא מִתּוֹךְ הַצַּעַר וּמִתּוֹךְ הַסְּנֶה. וְכֵן הוּא אוֹמֵר "וַיִּרְאוּ אֵת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל וְתַחַת רַגְלָיו כְּמַעֲשֵׂה לִבְנַת הַסַּפִּיר" {{ממ|שמות|כד|י}} – זֵכֶר לַלְּבֵנִים שֶׁהָיוּ בָּנָיו עוֹשִׂים בְּמִצְרַיִם. אָמַר לָהֶם: אַתֶּם הֱיִיתֶם מְשֻׁעְבָּדִים בְּמִצְרַיִם בִּלְבֵנִים שֶׁל טִיט, וּלְפָנַי יְהוּ מְשֻׁעְבָּדִים בִּלְבֵנִים שֶׁל סַפִּיר! וְכֵן הוּא אוֹמֵר "אֲשֶׁר פָּדִיתָ לְּךָ מִמִּצְרַיִם גּוֹי וֵאלֹהָיו" {{ממ|שמואל ב|ז|כג}}. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר: מְלַמֵּד שֶׁעָבְרָה עִמָּהֶן עֲבוֹדָה זָרָה בַּיָּם! אָמַר לוֹ רַבִּי עֲקִיבָא: חַס וְשָׁלוֹם, לֹא עָבְרָה עִמָּהֶם עֲבוֹדָה זָרָה בַּיָּם, אֶלָּא כָּךְ אָמַר לָהֶם: כְּדֶרֶךְ שֶׁהֱיִיתֶם מְשֻׁעְבָּדִים – כִּבְיָכוֹל הַשִּׁעְבּוּד לְפָנָי. וְכֵן הוּא אוֹמֵר "כִּי הַנֹּגֵעַ בָּכֶם נֹגֵעַ בְּבָבַת עֵינוֹ" {{ממ|זכריה|ב|יב}}. רַבִּי אֶלְעָזָר בְּנוֹ שֶׁל רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר: כְּאִלּוּ הוּא מוֹשִׁיט אֶצְבָּעוֹ בְּתוֹךְ עֵינוֹ שֶׁל עַצְמוֹ וְעוֹקְרָהּ! אָמַר לוֹ רַבִּי שִׁמְעוֹן: אֵין הַדָּבָר כֵּן! כְּלַפֵּי הַקֹּדֶשׁ הַכָּתוּב מְדַבֵּר; וְכָל מִי שֶׁעוֹזֵר אֶת יִשְׂרָאֵל כְּאִלּוּ עוֹזֵר אֶת מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם. שֶׁנֶּאֱמַר "אוֹרוּ מֵרוֹז וגו' כִּי לֹא בָאוּ לְעֶזְרַת ה' לְעֶזְרַת ה' בַּגִּבּוֹרִים" {{ממ|שופטים|ה|כג}}. }} ===פסוק לו=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|השלמה לדרשה שבתחילת הפסוק הקודם: גם הפסקת ההליכה, כמו היציאה אליה – היתה ביוזמתו של משה, והשוו לדברי רבי [[ביאור:ספרי במדבר/י#פיסקה פד|בספרי פד,]] שהענן סימן למשה שיאמר "שובה ה'...". בעניין הברכה לישראל שיהיו רבבות ואלפים ראו שם בסוף הפיסקה.}}'''"וּבְנֻחֹה יֹאמַר שׁוּבָה ה'"''', הָא כְּדֶרֶךְ שֶׁהָיוּ נוֹסְעִין עַל פִּי מֹשֶׁה – הָיוּ חוֹנִין עַל פִּי מֹשֶׁה. '''"וּבְנֻחֹה"''', בְּהֵ"י, כְּנֶגֶד אַרְבָּעָה דְּגָלִים וְהָאָרוֹן; מְלַמֵּד שֶׁאַף הָאָרוֹן לֹא הָיָה נוֹסֵעַ, אֶלָּא עַל פִּי מֹשֶׁה. '''"שׁוּבָה ה' רִבְבוֹת אַלְפֵי יִשְׂרָאֵל"''', רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אָמַר מֹשֶׁה 'אֵינִי מַנִּיחַ שְׁכִינָה שֶׁתֵּרֵד בָּאָרֶץ עַד שֶׁתְּבָרֵךְ אֶת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל! וּבַמֶּה אֲנִי רוֹצֶה שֶׁתְּבָרְכֵם? שֶׁיֵּעָשׂוּ אֲלָפִים וּרְבָבוֹת! שׁוּב וַעֲשֵׂם אֲלָפִים וּרְבָבוֹת.' עַל כָּל מַסָּע וּמַסָּע שֶׁיְּהוּ נוֹסְעִין – יְהוּ אֶלֶף נַעֲשֶׂה רִבּוֹא! לְקַיֵּם מַה שֶּׁנֶּאֱמַר: '''"ה' אֱלֹהֵי אֲבוֹתֵיכֶם יֹסֵף עֲלֵיכֶם כָּכֶם אֶלֶף פְּעָמִים"''' {{ממ|דברים|א|יא}}. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: תֵּרֵד שְׁכִינָה לָאָרֶץ, וִיהִי שָׁם אֲלָפִים וּרְבָבוֹת. שֶׁאֵין הַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה עַל פָּחוֹת מִשְּׁנֵי אֲלָפִים וּשְׁתֵּי רְבָבוֹת – כְּדֶרֶךְ שֶׁהִיא שׁוֹרָה לְמַעְלָן; שֶׁנֶּאֱמַר: '''"רֶכֶב אֱלֹהִים רִבֹּתַיִם אַלְפֵי שִׁנְאָן"''' {{ממ|תהלים|סח|יח}}, אַף בָּאָרֶץ אֵינָהּ שׁוֹרָה אֶלָּא בְּתוֹךְ אֲלָפִים וּרְבָבוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: '''"שׁוּבָה ה' רִבְבוֹת אַלְפֵי יִשְׂרָאֵל"'''! }} a622o6dhskgf1k9l3wq232wfe3g5nrv 3020015 3019830 2026-06-15T05:52:04Z Michaelkimmel2 44530 3020015 wikitext text/x-wiki ==פרק י== ===פסוק ב=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|השוו [[ביאור:ספרי במדבר/י|ספרי עב,]] כדברי ר' יאשיה. לדרשה "לא נעשו ליהושע" ראו [[ביאור:ספרי במדבר/י#פיסקה עה|שם פיסקה עה.]] אלעזר בן מתיא מסיק לעניין מסחר, שמעשה מקשה בכסף ובזהב יקר יותר מיציקה. לדברי ר' יהודה השוו [[ביאור:משנה יומא פרק ו|יומא ו א,]] על הדמיון בין שני השעירים.}}"'''וַיְדַבֵּר ה' עֲשֵׂה לְךָ שְׁתֵּי חֲצוֹצְרֹת כֶּסֶף'''" – עֲשֵׂה לְךָ – מִשֶּׁלְּךָ. לְךָ – לֹא נַעֲשׂוּ לִיהוֹשֻׁעַ. "'''חֲצוֹצְרוֹת'''", כַּמָּה? אָמַרְתָּ שְׁתַּיִם. שֶׁל מָה? אָמַרְתָּ שֶׁל "'''כֶּסֶף'''". "'''מִקְשָׁה תַּעֲשֶׂה אֹתָם'''" – מִן הַקָּשֶׁה, לֹא מִן הָרַךְ. אֶלְעָזָר בֶּן מַתְיָא אָמַר: לִמְּדַתְךָ תּוֹרָה לִהְיוֹת שֻׁלְחָנִי, לוֹמַר: כֶּסֶף מִן הַקָּשֶׁה, זָהָב מִן הַקָּשֶׁה – יָפֶה מִן הָרַךְ. לְפִה שֶׁנֶּאֱמַר "'''שְׁתֵּי חֲצוֹצְרֹת כֶּסֶף'''" – מִצְוָה. יָכוֹל אִם הָיוּ שֶׁל זָהָב יְהוּ כְּשֵׁרוֹת? תַּלְמוּד לוֹמַר "'''כֶּסֶף'''". בִּזְמַן שֶׁהֵן כֶּסֶף – כְּשֵׁרוֹת; אִם אֵינָן כֶּסֶף – אֵינָן כְּשֵׁרוֹת. לְפִה שֶׁנֶּאֱמַר "'''שְׁתֵּי חֲצוֹצְרֹת כֶּסֶף'''", יָכוֹל שֶׁאֵין אַתְּ עוֹשֶׂה לִכְנוֹס? אָמַרְתָּ "'''תַּעֲשֶׂה'''" – עוֹשֶׂה אַתְּ לִכְנוֹס. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: מָה אִם שׁוֹמֵעַ אֲנִי מִיעוּט חֲצוֹצְרוֹת שְׁתַּיִם, הָא מָה אֲנִי מְקַיֵּם "'''שְׁתֵּי'''"? – שֶׁיְּהוּ שְׁתֵּיהֶן שָׁווֹת! {{הע-שמאל|ייתכן שהקטע באותיות קטנות מקורו בספרי, ושולב בטעות (כהנא).}}<small>"'''וְהָיוּ לְךָ לְמִקְרָא הָעֵדָה וּלְמַסַּע אֶת הַמַּחֲנוֹת'''", שֶׁתְּהֵא מְזַמֵּן בָּהֶן אֶת הָעֵדָה וּמַסִּיעַ בָּהֶן אֶת הַמַּחֲנוֹת.</small> }} ===פסוק ג=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:ספרי במדבר/י#פיסקה עג|ספרי עג:]] שם מופיעה הדרשה על פס' ד, שבו לא מפורש לאן יקהלו הנשיאים. כאן היא מופיעה גם בפס' ג, כפשט.}}'''"וְתָקְעוּ בָהֵן וְנוֹעֲדוּ אֵלֶיךָ כָּל הָעֵדָה"''', אֵינִי יוֹדֵעַ לְאֵיכָן? תַּלְמוּד לוֹמַר: "פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד". }} ===פסוק ד=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|מפרש "באחת"-כאחת, ביחד; לא בחצוצרה אחת. דורש את לשון הרבים. לעניין מקום ההתכנסות ראו לעיל פס' ג.}}'''"וְאִם בְּאַחַת יִתְקָעוּ"''' – '''"בְּאַחַת יִתְקָעוּ"''', וּבִשְׁתֵּיהֶן יִכְלוּ כְּאַחַת. אוֹ '''"בְּאַחַת"''', יָכוֹל בְּאַחַת מֵהֶן? אָמַרְתָּ '''"אִם בְּאַחַת יִתְקָעוּ"''' – וּבִשְׁנֵיהֶן יִכְלוּ כְּאַחַת. אוֹ '''"וְנוֹעֲדוּ אֵלֶיךָ הַנְּשִׂיאִים רָאשֵׁי אַלְפֵי יִשְׂרָאֵל"''' – נֶאֱמַר כָּאן '''"וְנוֹעֲדוּ אֵלֶיךָ"''', וְנֶאֱמַר בָּעֵדָה '''"וְנוֹעֲדוּ אֵלֶיךָ"'''; מַה '''"וְנוֹעֲדוּ"''' שֶׁנֶּאֱמַר בָּעֵדָה – "אֶל פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד", אַף '''"וְנוֹעֲדוּ אֵלֶיךָ"''' שֶׁנֶּאֱמַר כָּאן – אֶל פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד! }} ===פסוק ה=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|המחנה המזרחי נוסע כשתוקעים ומריעים פעם אחת; וראו להלן.}}'''"וּתְקַעְתֶּם תְּרוּעָה וְנָסְעוּ הַמַּחֲנוֹת הַחוֹנִים קֵדְמָה"''' – בַּמִּזְרָח יִסְעוּ תְּחִלָּה. כְּשֶׁאָמַר "וּתְקַעְתֶּם" – רִבָּה תְּרוּעָה אַחַת לְכָל מַחֲנֶה וּמַחֲנֶה. }} ===פסוק ו=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|התקיעה בחצוצרות מתוארת כדומה לתקיעה בשופר בראש השנה. הדרשה על "תרועה שנית" אינה מסבירה את המספר שלוש, אלא את החיוב בתקיעה לפני התרועה וגם אחריה; והשוו [[ביאור:ספרי במדבר/י#פיסקה עג|ספרי עג,]] שם דורשים לעניין זה את "תרועה יתקעו". לעניין "שלוש של שלוש שלוש" ראו [[ביאור:משנה ראש השנה פרק ד#משנה ט|ראה"ש ד ט.]]}}'''"וּתְקַעְתֶּם תְּרוּעָה שֵׁנִית וְנָסְעוּ הַמַּחֲנוֹת הַחֹנִים תֵּימָנָה"''' – הַחוֹנִים בַּדָּרוֹם יִסְעוּ שְׁנִיָּה. כְּשֶׁאָמַר "וּתְקַעְתֶּם" "וּתְקַעְתֶּם", רִיבָּה שְׁתֵּי תְּרוּעוֹת לְכָל מַחֲנֶה וּמַחֲנֶה. וּמִנַּיִן שֶׁהֵן שָׁלֹשׁ שֶׁל שָׁלֹשׁ שָׁלֹשׁ? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"וּתְקַעְתֶּם תְּרוּעָה שֵׁנִית"'''; אִם לִמֵּד שֶׁיְּהֵא שְׁנִיָּה, שֶׁלְּפָנֶיהָ קְדָמַתָּה אַחֶרֶת – יוֹדֵעַ אֲנִי שֶׁהִיא שְׁנִיָּה לָהּ! וּמָה אֲנִי מְקַיֵּם '''"וּתְקַעְתֶּם תְּרוּעָה שֵׁנִית"'''? אֶלָּא זוֹ שֶׁלְּפָנֶיהָ תְּהֵא פְּשׁוּטָה, אַף מֵאַחֲרֶיהָ תְּהֵא פְּשׁוּטָה! }} ===פסוק ז=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ההבדל בין כינוס הנשיאים לכינוס כל העדה הוא בכך שלכינוס הנשיאים היתה תרועה ולכינוס כל הקהל היתה תקיעה; וראו לעיל בדרשה לפס' ד.}}'''"וּבְהַקְהִיל אֶת הַקָּהָל תִּתְקְעוּ וְלֹא תָרִיעוּ"''' – מֵרִיעַ אַתָּה בְּשֶׁל נְשִׂיאִים. }} ===פסוק ח=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|בניגוד לתקיעה בחצוצרות, תקיעת שופר אינה ע"י כהן כשר דווקא.}}'''"וּבְנֵי אַהֲרֹן"''', יָכוֹל בְּנֵי חֲלָלָה וּבְנֵי גְרוּשָׁה וּבְנֵי חֲלוּצָה? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"הַכֹּהֲנִים"'''. '''"יִתְקְעוּ בַּחֲצֹצְרוֹת"''' – לֹא בַּשּׁוֹפָרוֹת! '''"וְהָיוּ לָכֶם לְחֻקַּת עוֹלָם"''' – לִפְנֵי שִׁילֹה. '''"לְדֹרֹתֵיכֶם"''' – לְבֵית הָעוֹלָמִים. }} ===פסוק ט=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|השוו [[ביאור:משנה תענית פרק ג#משנה ה|תענית ג ה.]] מתריעים גם על מלחמה בא"י שאינה נגד ישראל, ראו [[ביאור:תוספתא/תענית/ב#י|תוספתא תענית ב י-יא.]] בחו"ל מתריעים רק בזמן מלחמת כיבוש שטחים, ובא"י - על כל צרה! הקטע באותיות קטנות כנראה מהרמב"ם ושולב בטעות (ליברמן). לעניין היחס בין החצוצרות לשופרות ראו [[ביאור:משנה ראש השנה פרק ג#משנה ד|ראה"ש ג ד.]] לעניין הזכרון לטובה ראו [[ביאור:ספרי זוטא במדבר/ה#פסוק טו|לעיל בדרשה לפרק ה טו,]] על הזכרון לטובה של הסוטה שלא חטאה.}}'''"וְכִי תָבֹאוּ מִלְחָמָה"''', יָכוֹל כֵּיוָן שֶׁתָּבֹאוּ בִּשְׁעַת מִלְחָמָה? וּמִנַּיִן עַל שִׁדָּפוֹן וְעַל יֵרָקוֹן וְעַל חָסִיל וְעַל כָּל צָרַת צִבּוּר? אָמַרְתָּ: '''"עַל הַצַּר הַצֹּרֵר אֶתְכֶם וַהֲרֵעֹתֶם"''', <small>מכאן אמרו: על אלו מתענין ומתריעין: על הצרת שונאי ישראל לישראל, ועל החרב, ועל הדבר, ועל חיה רעה, ועל הארבה, ועל החסיל, ועל השידפון, ועל היירקון, ועל המפולת, ועל החליים, ועל המזונות, ועל המטר. שנאמר: '''"על הצר הצרר אתכם"''' – כל שיצר לכם!</small> '''"עַל הַצַּר הַצֹּרֵר אֶתְכֶם"''', אֵין בַּמַּשְׁמָע אֶלָּא אִם הָלַכְתָּ אֶצְלָם – הָרֵעַ! וּמִנַּיִן אִם בָּאוּ עָלֶיךָ – הָרֵעַ? אָמַרְתָּ: '''"עַל הַצַּר הַצֹּרֵר אֶתְכֶם - וַהֲרֵעֹתֶם"'''. אוֹ מַה לִּימֵּד? בְּחוּצָה לָאָרֶץ, מְקוֹם הַמִּלְחָמָה – הָרֵעַ; יָכוֹל אַף בָּאָרֶץ כֵּן? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"בְּאַרְצְכֶם וַהֲרֵעֹתֶם"'''! '''"וַהֲרֵעֹתֶם בַּחֲצֹצְרוֹת"''', לֹא בַּשּׁוֹפָרוֹת. '''"וְנִזְכַּרְתֶּם לִפְנֵי ה' אֱלֹהֵיכֶם"''', נֶאֱמַר כָּאן "זִכָּרוֹן" וְנֶאֱמַר לְמַטָּה "זִכָּרוֹן" {{ממ|במדבר|ה|טו}}; מַה "זִכָּרוֹן" הָאָמוּר כָּאן – הוֹשָׁעָה וַהֲטָבָה, אַף זִכָּרוֹן הַנֶּאֱמָר לְמַטָּן – הוֹשָׁעָה וַהֲטָבָה! }} ===פסוק י=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|הדרשה מרבה קרבנות שונים המוקרבים גם בשבת: תמידים, מוספים, קרבן הפסח וכבשי עצרת. על כולם תוקעים בחצוצרות. בסוף מופיעה שוב הדרשה שהובאה גם לעיל פס' ט, על הזכרון לפני ה'.}}"'''יוֹם'''" – זֶה יוֹם טוֹב; "'''בְּ'''יוֹם" – זֶה יוֹם הַשַּׁבָּת; "'''וּ'''בְיוֹם" – זֶה יוֹם הַכִּפּוּרִים. "'''שִׂמְחַתְכֶם'''" – אֵלּוּ הָרְגָלִים. "'''מוֹעֲדֵיכֶם'''" – אֵלּוּ הַתְּמִידִים; כְּשֶׁאָמַר "וּמוֹעֲדֵיכֶם" – רִבָּה כָּל תָּמִיד וְתָמִיד. "'''וּבְרָאשֵׁי חָדְשֵׁיכֶם'''" – אֵלּוּ רָאשֵׁי חֳדָשִׁים; "וְרָאשֵׁי חָדְשֵׁיכֶם" – רִבָּה רֹאשׁ הַשָּׁנָה. "'''וּתְקַעְתֶּם בַּחֲצֹצְרוֹת'''" – לֹא בְּשׁוֹפָרוֹת! "'''עַל עוֹלוֹתֵיכֶם'''" – אֵלּוּ עוֹלוֹת חוֹבָה; "וְעַל זִבְחֵיכֶם" – זוֹ זְבִיחַת הַפֶּסַח. 'עַל זֶבַח' – "זִבְחֵי", רִבָּה כָּל כְּתֻבָּתָם; "'''וְעַל זִבְחֵי שַׁלְמֵיכֶם'''" – רִבָּה שְׁנֵי כִּבְשֵׂי עֲצֶרֶת! "'''וְהָיוּ לָכֶם לְזִכָּרוֹן'''": נֶאֱמַר כָּאן זִכָּרוֹן וּלְמַעְלָה זִכָּרוֹן; מַה זִּכָּרוֹן הָאָמוּר לְמַעְלָה – הוֹשָׁעָה וַהֲטָבָה, אַף זִכָּרוֹן הָאָמוּר לְמַטָּה – הוֹשָׁעָה וַהֲטָבָה. "'''וְהָיוּ לָכֶם לְזִכָּרוֹן לִפְנֵי אֱלֹהֵיכֶם אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם'''" }} ===פסוק כח=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|סדר המסע לא היה חד פעמי אלא בכל מסעות ישראל במדבר.}}'''"אֵלֶּה מַסְעֵי בְנֵי יִשְׂרָאֵל לְצִבְאֹתָם"''' – כְּסֵדֶר חֲנִיָּתָן כָּךְ סֵדֶר נְסִיעָתָן. וּמִנַּיִן שֶׁבְּכָל הַמַּסָּעוֹת לֹא הָיוּ נוֹסְעִין אֶלָּא כַּסֵּדֶר הַזֶּה? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"וַיִּסָּעוּ"'''! }} ===פסוק כט=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|לדעת ת"ק יתרו הוא בנו של רעואל. ר' יוסי מזהה את רעואל עם יתרו. לאגדות מקבילות על יתרו וצאצאיו ראו [[ביאור:ספרי במדבר/י#פיסקה עח|ספרי עח-פא,]] [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#פרשה ב, א|מכילתא עמלק ב א-ב]] [[ביאור:ספרי דברים/וזאת הברכה#פיסקה שנב|וספרי דברים שנב.]] הדרשות מציגות, באמצעות מדרש על הפסוק הנדון יחד עם [[דברי הימים א ד]] ועם הסיפור על בני רכב שב[[ירמיה לה]] וב[[דברי הימים א ב]] את צאצאיו של יתרו כתלמידי חכמים וכצדיקים, ומזהה אותם עם בני רכב.}}וְכִי חוֹבָב הָיָה חוֹתְנוֹ שֶׁל מֹשֶׁה? וַהֲלֹא רְעוּאֵל הָיָה חוֹתְנוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר "וַתָּבֹאנָה אֶל רְעוּאֵל אֲבִיהֶן" {{ממ|שמות|ב|יח}}! אָמַרְתָּ "וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה לְחֹבָב בֶּן רְעוּאֵל הַמִּדְיָנִי חֹתֵן מֹשֶׁה" – חוֹבָב הָיָה חוֹתְנוֹ שֶׁל מֹשֶׁה, לֹא רְעוּאֵל הָיָה חוֹתְנוֹ! וּמִי הָיָה רְעוּאֵל? אֲבִי אֲבִיהֶן שֶׁל תִּינוֹקוֹת. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: רְעוּאֵל הָיָה שְׁמוֹ, שֶׁהָיָה רֵעוֹ שֶׁל אֱלֹהִים, שֶׁנֶּאֱמַר "וַיָּבֹא אַהֲרֹן וְכֹל זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל לֶאֱכָל לֶחֶם עִם חֹתֵן מֹשֶׁה לִפְנֵי הָאֱלֹהִים" {{ממ|שמות|יח|יב}}! רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: שְׁלֹשָׁה שֵׁמוֹת נִקְרְאוּ לוֹ; נִקְרָא שְׁמוֹ יִתְרוֹ, שֶׁהוֹתִיר דָּבָר אֶחָד בַּתּוֹרָה. וּמַה דָּבָר אֶחָד שֶׁהוֹתִיר בַּתּוֹרָה? שֶׁאָמַר לְמֹשֶׁה "וְאַתָּה תֶחֱזֶה מִכָּל הָעָם" {{ממ|שמות|יח|כא}}, הָא כְּשֵׁם שֶׁהוֹתִיר דָּבָר אֶחָד בַּתּוֹרָה – כָּךְ הַמָּקוֹם הוֹתִיר אוֹת אַחַת עַל שְׁמוֹ. שֶׁבָּרִאשׁוֹנָה נִקְרָא שְׁמוֹ יֶתֶר, חָזַר לִהְיוֹת נִקְרָא יִתְרוֹ; נִקְרָא שְׁמוֹ קֵינִי, שֶׁקִּנֵּא לַמָּקוֹם בַּעֲבוֹדָה זָרָה; נִקְרָא שְׁמוֹ חוֹבָב, שֶׁהָיָה מְחַבֵּב אֶת הַתּוֹרָה. הָא כְּשֵׁם שֶׁהָיָה מְחַבֵּב אֶת הַתּוֹרָה – כָּךְ בָּנָיו חִבְּבוּ אוֹתָהּ מֵאַחֲרָיו, שֶׁכֵּן הַמָּקוֹם אוֹמֵר לְיִרְמְיָה "הָלוֹךְ אֶל בֵּית הָרֵכָבִים... וְהִשְׁקִיתָ אוֹתָם יָיִן... וַיֹּאמְרוּ לֹא נִשְׁתֶּה יָּיִן" {{ממ|ירמיה|לה|ב}}. וְכֵן אַתְּ מוֹצֵא, בְּשָׁעָה שֶׁעָלוּ מִיְּרִיחוֹ הֲרֵי הֵן מַנִּיחִין כָּל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, בֵּית פֵּרוֹת מַאֲכָל וּמַשְׁקֶה – וְהָלְכוּ לָהֶן לַעֲרָד, לַמִּדְבָּר אֵצֶל יַעְבֵּץ! הָא כְּשֵׁם שֶׁהָיָה מְחַבֵּב אֶת הַתּוֹרָה – כֵּן בָּנָיו חִבְּבוּ אוֹתָהּ מֵאַחֲרָיו, וּכְשֵׁם שֶׁעָשָׂה מֵאַהֲבָה – כָּךְ הַמָּקוֹם נָתַן לוֹ מֵאַהֲבָה. שֶׁכֵּן הַמָּקוֹם אוֹמֵר לְיִרְמְיָה "לֹא יִכָּרֵת אִישׁ לְיוֹנָדָב בֶּן רֵכָב עֹמֵד לְפָנַי כָּל הַיָּמִים" {{ממ|ירמיה|לה|יט}} – שֶׁלֹּא יִפְסְקוּ מִמֶּנּוּ יוֹשְׁבֵי סַנְהֶדְרִין לְעוֹלָם. הָא אִם מִי שֶׁהָיָה מִגּוֹיֵי הָאֲרָצוֹת וּמִמִּשְׁפְּחוֹת הָאֲדָמָה, עַל שֶׁעָשָׂה מֵאַהֲבָה נָתַן לוֹ הַמָּקוֹם מֵאַהֲבָה – עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה אִלּוּ הָיָה מִיִּשְׂרָאֵל! {{הע-שמאל|גם רחב זוכה לדרשות מפליגות, הנשענות על הסיפור שב[[יהושע ב]] ועל מגילות היוחסין שב[[דברי הימים א ד]]; וראו גם [[ביאור:ספרי במדבר/י#פיסקה עח|ספרי עח]]. סיכום הדרשה עליה דומה לסיום הדרשה על יתרו דלעיל.}}וְכֵן אַתְּ מוֹצֵא בְּרָחָב הַזּוֹנָה, שֶׁהִטְמִינָה אֶת מְרַגְּלֵי יְהוֹשֻׁעַ; שֶׁנֶּאֱמַר "וַיִּשְׁלַח יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן מִן הַשִּׁטִּים שְׁנַיִם אֲנָשִׁים מְרַגְּלִים חֶרֶשׁ לֵאמֹר" {{ממ|יהושע|ב|א}}. יֵשׁ אוֹמְרִין {{ב|כְּלֵי נַגָּרוּת הָיוּ בְּיָדָן|דורש "חֶרֶשׁ"-חָרָשׁ}}, וְיֵשׁ אוֹמְרִין {{ב|כְּלֵי קַדָּרוּת הָיוּ בְּיָדָן|דורש "חרש"-חרס.}}. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: אָמַר לָהֶן עֲשׂוּ עַצְמְכֶן כְּחֵרְשִׁין, וְאַתֶּם עוֹמְדִין עַל רָזֵיהֶן. "וַיֵּלְכוּ וַיָּבֹאוּ בֵּית אִשָּׁה זוֹנָה", רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אַרְבָּעָה שֵׁמוֹת שֶׁל גְּנַאי הָיָה לָהּ: נִקְרָא שְׁמָהּ רָחָב הַזּוֹנָה – כִּשְׁמָהּ. דָּבָר אַחֵר: רָחָב הַזּוֹנָה – שֶׁהָיְתָה מְזַנָּה עִם בְּנֵי הַמְּדִינָה מִבִּפְנִים וְעִם הַלִּיסְטִים מִבַּחוּץ, שֶׁנֶּאֱמַר "כִּי בֵיתָהּ בְּקִיר הַחוֹמָה וּבַחוֹמָה הִיא יוֹשָׁבֶת" {{ממ|יהושע|ב|טו}}. דָּבָר אַחֵר: רָחָב הַזּוֹנָה – שֶׁהָיְתָה מֵאֶרֶץ כְּנַעַן, וְלֹא הָיָה בְּאֶרֶץ כְּנַעַן בְּנֵי אָדָם רָעִים וְקָשִׁים מֵהֶם. דָּבָר אַחֵר: רָחָב הַזּוֹנָה – שֶׁהָיְתָה מֵאַנְשֵׁי יְרִיחוֹ, מֵאוֹתָן שֶׁכָּתוּב בָּהֶן כְּלָיָה, שֶׁנֶּאֱמַר "כִּי הַחֲרֵם תַּחֲרִימֵם" {{ממ|דברים|כ|יז}}; וְעָלֶיהָ הוּא אוֹמֵר "וּמִשְׁפְּחוֹת בֵּית עֲבֹדַת הַבּוּץ" {{ממ|דברי הימים א|ד|כא}} – שֶׁהָיְתָה עֲסוּקָה בְּבוּץ. דָּבָר אַחֵר: שֶׁהִטְמִינָה אֶת הַמְּרַגְּלִים בְּבוּץ. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר שֶׁהָיְתָה עֲסוּקָה בְּ{{ב|בֵי סִינָן|בגדי בוץ (bússinon)}}, "לְבֵית אַשְׁבֵּעַ" – לַבַּיִת שֶׁנִּשְׁבְּעוּ לָהּ הַמְּרַגְּלִים, שֶׁנֶּאֱמַר "וְעַתָּה הִשָּׁבְעוּ לִי בַּה'" {{ממ|יהושע|ז|יב}}; וְנֶאֱמַר "וַתֵּשֶׁב בְּקֶרֶב יִשְׂרָאֵל עַד הַיּוֹם הַזֶּה" {{ממ|יהושע|ו|כה}}. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: לְפִי שֶׁהַיּוֹם הַזֶּה רוֹדֶה בָּרָקִיעַ – כָּךְ יְהֵא זַרְעֵךְ קַיָּם לְפָנַי לְעוֹלָם; שֶׁעָמְדוּ מִמֶּנּוּ שְׁמוֹנָה נְבִיאִים, וְכוּלָּהֶם כֹּהֲנִים, וְאֵלּוּ הֵן: יִרְמְיָה וְחִלְקִיָּהוּ, שְׂרָיָה, מַחְסֵיָה, בָּרוּךְ בֶּן נֵרִיָּה, חֲנַמְאֵל, שַׁלּוּם. {{הע-שמאל|המובא באותיות קטנות אולי מקורו ב[[מגילה יד ב]] ושולב בטעות (כהנא).}}<small>ויש אומרין אף יחזקאל, ובוזי, ואף חולדה הנביאה מבני בניה הייתה. כתיב הכא "אישת שלם בן תקווה" {{ממ|מלכים ב|כב|יד}} וכתיב התם "את תקוות חוט השני תקשרי בחלון" {{ממ|יהושע|ב|יח}}.</small> וּמָה אִם מִי שֶׁהָיְתָה מִגּוֹיֵי הָאָרֶץ וּמִמִּשְׁפְּחוֹת הָאֲדָמָה, עַל שֶׁעָשְׂתָה מֵאַהֲבָה – נָתַן לָהּ הַמָּקוֹם מֵאַהֲבָה, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה אִלּוּ הָיְתָה מִיִּשְׂרָאֵל! {{הע-שמאל|גם הגבעונים זוכים לדרשות אוהדות, למרות שעשו מה שעשו במרמה; אבל השוו [[ביאור:משנה קידושין פרק ד|קידושין ד א,]] המכנה את הגבעונים "נתינאי" ואוסרת ליהודים להתחתן איתם.}}וְכֵן אַתְּ מוֹצֵא בַּגִּבְעוֹנִים, עַל שֶׁקֵּרְבוּ אֶת עַצְמָן – קֵרְבָן הַמָּקוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר "וְיוֹקִים וְאַנְשֵׁי כֹזֵבָא" {{ממ|דברי הימים א|ד|כב}} יוֹקִים – שֶׁקִּיֵּם לָהֶם יְהוֹשֻׁעַ בְּרִית. כֹּזֵבָא – שֶׁכִּזְּבוּ בִּיהוֹשֻׁעַ שֶׁאָמְרוּ לוֹ "מֵאֶרֶץ רְחוֹקָה בָּאוּ עֲבָדֶיךָ" {{ממ|יהושע|ט|ט}} וַהֲלֹא לֹא הָיוּ אֶלָּא מֵאֶרֶץ כְּנַעַן! וּמָה אִם מִי שֶׁהָיָה מִגּוֹיֵי הָאָרֶץ וּמִמִּשְׁפְּחוֹת הָאֲדָמָה, עַל שֶׁקֵּרְבוּ אֶת עַצְמָן – קֵרְבָן הַמָּקוֹם, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה אִלּוּ הָיָה מִיִּשְׂרָאֵל! {{הע-שמאל|רות המואביה מצטיירת כגיורת העדיפה על מחלון וכליון, למרות שאין לה ייחוס מכובד כמו שיש להם. שכרה הוא שהאריכה ימים עד ימי שלמה ששפט את הזונות.}}וְכֵן אַתְּ מוֹצֵא בְּרוּת הַמּוֹאֲבִיָּה, עַל שֶׁאָמְרָה לַחֲמוֹתָהּ "עַמֵּךְ עַמִּי וֵאלֹהַיִךְ אֱלֹהָי" {{ממ|רות|א|טז}} – נִתַּן לָהּ שֶׁתְּהֵא הַמַּלְכוּת שֶׁלָּהּ בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא; וְעָלֶיהָ הוּא אוֹמֵר "וְיוֹאָשׁ וְשָׂרָף" {{ממ|דברי הימים א|ד|כב}} – זוֹ מַחְלוֹן וְכִלְיוֹן; יוֹאָשׁ – שֶׁנִּתְיָאֲשׁוּ מִן הַחַיִּים, וְשָׂרָף – שֶׁשָּׂרְפוּ אֶת הַתּוֹרָה. דָּבָר אַחֵר: יוֹאָשׁ – שֶׁנִּתְיָאֲשׁוּ מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וְשָׂרָף – שֶׁשָּׂרְפוּ אֶת בְּנֵיהֶם וְאֶת בְּנוֹתֵיהֶן לַעֲבוֹדָה זָרָה, "אֲשֶׁר בָּעֲלוּ לְמוֹאָב" – שֶׁנָּשְׂאוּ לָהֶם נָשִׁים מוֹאֲבִיּוֹת. דָּבָר אַחֵר: שֶׁהִנִּיחוּ אֶת כָּל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וְהָלְכוּ וְנִסְתַּחֲפוּ בִּשְׂדֵה מוֹאָב. "וְיֹשְׁבֵי לָחֶם" – זוֹ נָעֳמִי הַשָּׁבָה בֵּית לָחֶם. "וְהַדְּבָרִים עַתִּיקִים" – כְּבָר כָּל אֶחָד וְאֶחָד מְפֹרָשׁ בִּפְנֵי עַצְמוֹ. "הֵמָּה הַיּוֹצְרִים" – זֶה בֹּעַז וְרוּת. "וְיֹשְׁבֵי נְטָעִים" – זֶה שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ, שֶׁהוּא דּוֹמֶה לְנֶטַע. "וּגְדֵרָה" – זוֹ סַנְהֶדְרִין הַיּוֹשֶׁבֶת עִמּוֹ וְגוֹדֶרֶת דִּבְרֵי תוֹרָה. "עִם הַמֶּלֶךְ בִּמְלַאכְתּוֹ יָשְׁבוּ שָׁם", מִנַּיִן אַתָּה אוֹמֵר שֶׁלֹּא מֵתָה רוּת עַד שֶׁרָאֲתָה שְׁלֹמֹה בֶּן בְּנָהּ יוֹשֵׁב בַּדִּין שֶׁל זוֹנוֹת? שֶׁנֶּאֱמַר "עִם הַמֶּלֶךְ בִּמְלַאכְתּוֹ יָשְׁבוּ שָׁם"; וְאוֹמֵר {{ממ|מלכים א|ב|יט}} "וַיָּשֶׂם כִּסֵּא לְאֵם הַמֶּלֶךְ" – זוֹ בַּת שֶׁבַע; "וַתֵּשֶׁב לִימִינוֹ" – זוֹ רוּת הַמּוֹאֲבִיָּה. הָא כָּל כְּלִי שֶׁהוּא עוֹשֶׂה דָּבָר אֶחָד בִּפְנֵי הַמָּקוֹם – הַמָּקוֹם נוֹתֵן לוֹ שְׂכָרוֹ. {{הע-שמאל|הדרשה חוזרת ליתרו ושואלת כיצד אמר לו משה "אנחנו", והרי הוא לא הגיע לא"י! – לשאלה ניתנות שלוש תשובות: משה האמין בטעות שיכנס עם העם תוך זמן קצר לא"י; משה ניסה למשוך את יתרו; משה טען בטעות שהכניסה לא"י היא ישירות מהמדבר.}} וְכֵן הוּא אוֹמֵר "וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה לְחֹבָב בֶּן רְעוּאֵל הַמִּדְיָנִי חֹתֵן מֹשֶׁה", {{ב|זוֹ הָיְתָה לוֹ כְּנֶגֶד הַכֹּל|הכבוד הגדול ביותר שזכה לו}}, שֶׁהָיָה נִקְרָא חוֹתְנוֹ שֶׁל מֶלֶךְ. "נֹסְעִים אֲנַחְנוּ", וְכִי מֹשֶׁה הָיָה נוֹסֵעַ עִמָּהֶן? וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר "וּרְאֵה בְעֵינֶיךָ כִּי לֹא תַעֲבֹר אֶת הַיַּרְדֵּן הַזֶּה" {{ממ|דברים|ג|כז}}! יֵשׁ אוֹמְרִין: עֲדַיִן לֹא הָיָה הַדָּבָר בְּיָדוֹ. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: כְּבָר הָיָה הַדָּבָר בְּיָדוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר "כִּי אָנֹכִי מֵת בָּאָרֶץ הַזֹּאת" וְגוֹ'. {{ממ|דברים|ד|כב}} דָּבָר אַחֵר: "נֹסְעִים אֲנַחְנוּ" בִּשְׁבִיל לְחַזֵּק יָדוֹ שֶׁל יִתְרוֹ. דָּבָר אַחֵר: "נֹסְעִים אֲנַחְנוּ", לֹא כְּמוֹת שֶׁהָיִינוּ נוֹסְעִים בְּכָל שָׁעָה, שֶׁהָיִינוּ נוֹסְעִים מִן הַמָּקוֹם הַזֶּה וְחוֹנִים בָּזֶה, אֶלָּא עַכְשָׁיו אָנוּ נִכְנָסִים {{ב|כֵּיוָן|ישירות}} אֶל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל מִיָּד. {{הע-שמאל|הדרשה טוענת בנגוד לפשט, שיתרו לא הלך לארצו אלא נשאר במחנה ישראל וזכה ביריחו ובסביבתה, כפיקדון זמני עד בניית בית המקדש. בניגוד לטענה דלעיל, שמשה ניסה לפתות את יתרו להשאר במחנה ישראל, כאן הוא מודיע לו מראש שהפקדון הוא זמני, ל-400 שנים בלבד. לפי דעת 'יש אומרים' צאצאי יתרו יצאו מאיזור יריחו כבר עם מות יהושע, והלכו לערד במדבר כדי ללמוד תורה מחכם ששמו יעבץ.}}"אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אָמַר ה' אֹתוֹ אֶתֵּן לָכֶם", לָכֶם הוּא, אֵין לַגֵּרִים חֵלֶק בּוֹ! שֶׁלֹּא תְּהֵא סָבוּר שֶׁאַתְּ בָּא וְנוֹטֵל כְּאֶחָד מִן הַשְּׁבָטִים, וְעַכְשָׁיו אַתָּה אוֹמֵר לִי הִטְעֵיתַנִי; אֶלָּא עַל מְנָת כֵּן אַתְּ בָּא, עַל מְנָת שֶׁאֵין לַגֵּרִים נַחֲלָה בָּאָרֶץ! אַף עַל פִּי כֵן, "לְכָה אִתָּנוּ וְהֵטַבְנוּ לָךְ". "כִּי ה' דִּבֶּר טוֹב עַל יִשְׂרָאֵל", וַהֲלֹא בְּכָל הַשָּׁעוֹת הַמָּקוֹם מְדַבֵּר טוֹבוֹת עַל יִשְׂרָאֵל! אֶלָּא הַמָּקוֹם אָמַר לָנוּ לִהְיוֹת מְטִיבִים לַגֵּרִים, וּלְךָ אָנוּ מְטִיבִים מִכָּל הַגֵּרִים! וּמָה הָיְתָה הַטּוֹבָה שֶׁהֵטִיבוּ לוֹ? כְּשֶׁבָּאוּ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הִפְרִישׁוּ דִּשְׁנָהּ שֶׁל יְרִיחוֹ חֵלֶק בָּרֹאשׁ, וְאָמְרוּ: אֵיזֶה שֵׁבֶט שֶׁיַּעֲלֶה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ בִּתְחוּמוֹ – יְהִי נוֹטֵל אֶת יְרִיחוֹ וְאֶת תְּבוּאָתָהּ תַּחַת מְקוֹם בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, לְקַיֵּם בָּהּ "בְּאַחַד שְׁבָטֶיךָ" {{ממ|דברים|יב|יד}}. וְנָתְנוּ אוֹתָהּ לְיִתְרוֹ, וְהָיָה אוֹכֵל פֵּרוֹתֶיהָ אַרְבַּע מֵאוֹת וְאַרְבָּעִים שָׁנָה; שֶׁנֶּאֱמַר "וַיְהִי בִשְׁמוֹנִים שָׁנָה וְאַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה לְצֵאת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְגוֹ' וַיִּבֶן הַבַּיִת לַה'" {{ממ|מלכים א|ו|א}} בְּאוֹתָהּ שָׁעָה כְּשֶׁנִּבְנָה הַמִּקְדָּשׁ לַה' הָלְכוּ לָהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר "וּבְנֵי קֵינִי חֹתֵן מֹשֶׁה עָלוּ מֵעִיר הַתְּמָרִים אֶת בְּנֵי יְהוּדָה" {{ממ|שופטים|א|טז}}. {{הע-שמאל|הקטע המובא באותיות קטנות כנראה ממדרש תנחומא ואינו ספרי זוטא מקורי (כהנא).}}<small>ויש אומרים שהיו יושבין שם כל זמן שהיה יהושע קיים, שהיו מוצאין ללמוד תורה. לאחר מיתתו אמר: כל עצמי לא באתי והנחתי כל מה שהיה לי – אלא ללמוד תורה; ועכשיו אני זורע וקוצר, ואימתי אני למד תורה? אמרו לו: יש אדם למד תורה בעיר, וזה המקום צונן הוא מדבר ואין שם חיטים! כיוון ששמע מהם כך – הלך, שנאמר "ובני קיני חתן משה עלו מעיר התמרים". הלכו ומצאו את יעבץ יושב בבית המדרש, וכוהנים ולוים ומלכים יושבין עימו וכל ישראל יושבין שם. אמרו: אנו גרים, איך נשב עם אלו? מה עשו? ישבו על שערי בית המדרש, והיו שומעין ולומדין; שנאמר {{ממ|דברי הימים א|ב|נה}} "ומשפחות ספרים ישבי יעבץ תרעתים" – שהיו יושבין על השער; "שמעתים" – שהיו שומעין ולומדין; "סוכתים" – שהיו ישראל {{ב|מסכין|מאזינים}} להם.</small> }} ===פסוק ל=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|דורש את הכפילות "ארצי ומולדתי" – הקרקעות והמשפחה, או: הנכסים והמקום (כבוד) בעירי; וראו [[ביאור:ספרי במדבר/י#פיסקה עט|ספרי עט.]]}}'''"וַיֹּאמֶר אֵלָיו לֹא אֵלֵךְ כִּי אִם אֶל אַרְצִי"''', אָמַר לוֹ: אִם בִּשְׁבִיל אֶרֶץ - אִם בִּשְׁבִיל נְכָסִים; אֲנִי הוֹלֵךְ! יֵשׁ לְךָ אָדָם שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֶרֶץ וְאֵין לוֹ נְכָסִים, יֵשׁ לוֹ נְכָסִים וְאֵין לוֹ מִשְׁפָּחָה. אֲנִי אֵינִי כֵּן; אֶלָּא יֵשׁ לִי אֶרֶץ, וְיֵשׁ לִי נְכָסִים, וְיֵשׁ לִי מִשְׁפָּחָה, וּמָקוֹם הָיָה בְּעִירִי. אִם לֹא אֵלֵךְ בִּשְׁבִיל אַרְצִי - אֵלֵךְ בִּשְׁבִיל מִשְׁפַּחְתִּי; אִם לֹא אֵלֵךְ בִּשְׁבִיל מִשְׁפַּחְתִּי - אֵלֵךְ בִּשְׁבִיל אַרְצִי! {{הע-שמאל|לפי הדרשה הזאת חזר יתרו לארצו וגייר את משפחתו ואת בני מדינתו ואיתם חזר וישב ביריחו. כך ניתן ליישב את הפשט בפסוקנו עם הזיהוי של יתרו עם "הקיני חותן משה" המופיע ב[[שופטים א טז]]; וראו דברי ר' אלעזר המודעי [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#ב פרשה ב|במכילתא עמלק ב ב.]] כל הקטע באותיות קטנות עד סוף הפסוק אינו מקורי בספרי זוטא אלא מקורו במשנת ר' אליעזר, ושולב בטעות (מרגליות).}}<small>דבר אחר: '''"ויאמר אליו לא אלך"''' למה חזר לארצו? אפשר שכמות יתרו מסרב על דברי משה? אלא כך היה יתרו מחשב ואומר: וכי מה הנר הזה בין חמה ללבנה? משה – חמה, ואהרן - לבנה. מה אור יש לי ביניהם? - אלא הריני הולך לארצי ומגייר את כל בני מדינתי ומכניסן תחת כנפי השכינה. לפי כך הוא אומר "כי אם אל ארצי ואל מולדתי אלך"! יכול הלך ולא עשה? תלמוד לומר "ובני קיני חתן משה עלו מעיר התמרים... וישב את העם" {{ממ|שופטים|א|טז}} מלמד שהיה עימהן עם רב. {{הע-שמאל|לפי הדרשות הבאות היה יתרו חייב כספים לאנשים שהפקידו אצלו את כספיהם, או שלווה מהם כספים עבור צדקה למי שלא עמדו במחיר הגבוה של החיטה (שנגרם כתוצאה מהברד שפגע בשעורים), והיה חשוב לו לפרוע את החובות.}}דבר אחר: '''"ויאמר אליו לא אלך"''' למה חזר לארצו? אלא כך היה יתרו מחשב ואומר: כל השנים הללו היו בני אדם מפקידין אצלי פיקדונות, שאני הייתי הנאמן שבעיר. ואם אני מניחן והולך לי - הן אומרין: ברח לו יתרו, ולקח כל פיקדונותיו ונתן לחתנו! נמצאתי מוצא שם רע עליי ועליך! אלא הריני הולך ומחזיר את כולן! דבר אחר: '''"ויאמר אליו לא אלך"''', למה חזר? אלא היה מחשב ואומר: השנה הזאת שנת בצורת הייתה, ואני לויתי ופרנסתי את העניים. ואם אין אני הולך ופורע את החובות - נמצאתי מחלל שם שמיים! אלא הריני הולך ופורען! ומניין ששנת בצורת הייתה? שנאמר "והפשתה והשערים נכתה" {{ממ|שמות|ט|לא}} - אף על פי שלא לקו החיטים אלא השעורים, אם אין שעורים - החיטים מתייקרים.</small> }} ===פסוק לא=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|לפי הדרשה הזאת גזר משה על יתרו ואסר עליו לעזוב את ישראל, כדי שלא יצא על ישראל שם רע שאינם מקבלים גרים. נראה שהדרשה מושפעת מתנועה רחבה של גיור שהיתה לפני עליית הנצרות , ומראייה של היהדות כדת מיסיונרית המעוניינת בגיור, כי הוא מכבד שם שמים; וראו[[ביאור:ספרי במדבר/י#פיסקה פ| ספרי פ.]] המילים "אל נא" מכוונות גם ל"תעזוב אותנו" וגם ל"והיית לנו לעיניים", כלומר לדוגמא בעיני הגויים לאי קבלת גרים.}}"'''וַיֹּאמֶר אַל נָא תַּעֲזֹב אֹתָנוּ'''", אֵין 'נָא' אֶלָּא לְשׁוֹן בַּקָּשָׁה: אָמַר לוֹ, אִם אֵין אַתְּ בּוֹא וְלֵךְ עִמָּנוּ בְּבַקָּשָׁה, בִּגְזֵרָה – אֵין אַתְּ מֻתָּר לְהַנִּיחֵנוּ! וְ"'''כִּי עַל כֵּן יָדַעְתָּ חֲנֹתֵנוּ בַּמִּדְבָּר'''" אָמַר לוֹ: אִלּוּ אָדָם שֶׁלֹּא הִכִּיר נִסָּיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְהוֹלֵךְ עִמָּנוּ – לֹא הָיָה לוֹ לְהַנִּיחֵנוּ; אֶפְשָׁר אַתָּה, שֶׁהָלַכְתָּ עִמָּנוּ וְהִכַּרְתָּ נִסָּיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא – עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה! בִּגְזֵרָה! אֵין אַתְּ מֻתָּר לְהַנִּיחֵנוּ! "'''וְהָיִיתָ לָּנוּ לְעֵינָיִם'''" – שֶׁלֹּא תְּהֵא "לָּנוּ לְעֵינָיִם", לְעֵינֵי כָּל בָּאֵי הָעוֹלָם, וְיֹאמְרוּ: דּוֹמֶה שֶׁאֵין אָנוּ רוֹצִים לְקַבֵּל אֶת הַגֵּרִים! וְעוֹד דָּנִים אֶת הַדְּבָרִים מִקַּל וָחֹמֶר, וְאוֹמְרִין: מָה אִם מִי שֶׁהָיָה נִקְרָא חוֹתְנוֹ שֶׁל מֶלֶךְ – לֹא רָצוּ לְקַבְּלוֹ, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה שְׁאָר כָּל הַגֵּרִים! נִמְצֵאתָ מוֹנֵעַ אֶת הַגֵּרִים לָבוֹא עִמָּנוּ, וּמְמַעֵט כְּבוֹדוֹ שֶׁל מָקוֹם! אֶלָּא אַף אַתְּ בּוֹא וְלֵךְ עִמָּנוּ, וְנִמְצֵאתָ מַרְגִּיל אֶת הַגֵּרִים לָבוֹא עִמָּנוּ וּמַרְבֶּה כְּבוֹדוֹ שֶׁל מָקוֹם, לְקַיֵּם מַה שֶּׁכָּתוּב "בְּרָב עָם הַדְרַת מֶלֶךְ" {{ממ|משלי|יד|כח}}. }} ===פסוק לב=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|שלוש הגדרות ל"טוב": על התורה, ועל העבודה ועל גמילות חסדים, המותאמות לשלוש האליטות בסוף ימי בית שני – כהנים, חכמים וחסידים. מבני בניו של יתרו היו כהנים (ראו [[ביאור:ספרי במדבר/י#פיסקה עח|ספרי עח,]]) תלמידי חכמים וחסידים. כל הקטע אינו מקורי בספרי זוטא אלא מקורו במשנת ר' אליעזר, ושולב בטעות (מרגליות).}}<small>'''"והיה כי תלך עימנו והיה הטוב ההוא"''', 'הטוב' – זה בית המקדש, שנאמר: "ההר הטוב הזה והלבנון" {{ממ|דברים|ג|כה}}. דבר אחר: 'הטוב' – זו תורה, שנאמר: "כי לקח טוב נתתי לכם תורתי אל תעזבו" {{ממ|משלי|ד|ב}}. דבר אחר: 'הטוב' – זה מתן שכרן של צדיקים, שנאמר: "מה רב טובך אשר צפנת ליראיך" {{ממ|תהלים|לא|כ}}. הבטיחו שיש לבניו חלק בכל אלו.</small> }} ===פסוק לג=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|"דרך שלושת ימים" אינה זמן ההליכה אלא מרחק ההליכה שעשו ביום יצאו מהר סיני. ר' שמעון דורש זאת לזכותם, שהיו רוצים להכנס לא"י, אפילו אם יהרגו במלחמה! מכאן עד סוף הדרשה על ענני הכבוד – ראו [[ביאור:ספרי במדבר/י#פיסקה פב|ספרי פב-פג.]]}}<small>'''"וַיִּסְעוּ מֵהַר ה' דֶּרֶךְ שְׁלֹשֶׁת יָמִים"''', וְכִי דֶּרֶךְ שְׁלֹשֶׁת יָמִים הָיָה? וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר '''"אַחַד עָשָׂר יוֹם מֵחֹרֵב"''' {{ממ|דברים|א|ב}}! מָה אֲנִי מְקַיֵּם '''"דֶּרֶךְ שְׁלֹשֶׁת יָמִים"'''? אֶלָּא מְלַמֵּד שֶׁהִלְּכוּ בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם כְּדֶרֶךְ שֶׁהָיוּ מְהַלְּכִין בִּשְׁלֹשֶׁת יָמִים; שֶׁבְּכָל יוֹם הָיוּ מְהַלְּכִין שְׁנֵים עָשָׂר מִיל, וְאוֹתוֹ הַיּוֹם הִלְּכוּ שְׁלֹשִׁים וְשִׁשָּׁה מִיל. הָיָה רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: בּוֹא וּרְאֵה חִבָּתָהּ שֶׁל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כַּמָּה הִיא חֲבִיבָה, שֶׁכָּל מִי שֶׁהוּא הוֹלֵךְ לַמִּלְחָמָה - הֲרֵי הוּא רָץ וְהוֹלֵךְ, כְּשֶׁהוּא מַגִּיעַ לַמִּלְחָמָה - הֲרֵי רַגְלָיו מִשְׁתַּבְּרוֹת. אֲבָל יִשְׂרָאֵל אֵינָן כֵּן, אֶלָּא כְּשֶׁהָיוּ קְרוֹבִים לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הָיוּ רַגְלֵיהֶם נוֹשְׂאוֹת אוֹתָן, וְאוֹמְרִין אֵלּוּ לְאֵלּוּ: אִלּוּ אָנוּ נִכְנָסִין לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וּמֵתִים מִיָּד - אֵין אָנוּ כְּדַאי? שֶׁאָנוּ נִכְנָסִין אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר נִשְׁבַּע ה' לַאֲבוֹתֵינוּ לָתֵת לָנוּ! {{הע-שמאל|האם היה הארון לפני ישראל או בתוך המחנה, בין הדגלים? הסתירה נפתרת ע"י הכפלת הארון, וראו גם [[ביאור:משנה סוטה פרק ז#משנה ט|סוטה ז ט.]]}}'''"וַאֲרוֹן בְּרִית ה' נֹסֵעַ לִפְנֵיהֶם"''', וְנֶאֱמַר '''"וַאֲרוֹן בְּרִית ה' וּמֹשֶׁה לֹא מָשׁוּ מִקֶּרֶב הַמַּחֲנֶה"''' {{ממ|במדבר|יד|מד}}! יֵשׁ אוֹמְרִין: שְׁתֵּי אֲרוֹנוֹת הָיוּ עִמָּהֶן, אֶחָד לִפְנִים מִן הַמַּחֲנֶה וְאֶחָד בְּאֶמְצַע הַמַּחֲנֶה; זֶה שֶׁהָיָה לִפְנִים מִן הַמַּחֲנֶה - הָיְתָה הַתּוֹרָה בְּתוֹכוֹ, וְזֶה שֶׁהָיָה בְּאֶמְצַע הַמַּחֲנֶה - הָיוּ שִׁבְרֵי הַלּוּחוֹת בְּתוֹכוֹ. '''"לָתוּר לָכֶם מְנוּחָה"''', רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: מוֹשְׁלוֹ מָשָׁל, לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְקַנְסוֹר הַזֶּה, שֶׁהוּא מַקְדִּים לִפְנֵי הָאֻמּוֹת קֹדֶם שְׁלֹשָׁה יָמִים לְתַקֵּן לָהֶם אֶת הַדֶּרֶךְ, שֶׁנֶּאֱמַר '''"וּבַדָּבָר הַזֶּה אֵינְכֶם מַאֲמִינִם בַּה' אֱלֹהֵיכֶם, הַהֹלֵךְ לִפְנֵיכֶם בַּדֶּרֶךְ לָתוּר לָכֶם מָקוֹם לַחֲנֹתְכֶם"''' {{הפניה לפסוקים|דברים|א|לב|לג}}. '''"וַעֲנַן ה' עֲלֵיהֶם יוֹמָם"''' וְגוֹ' וְנֶאֱמַר '''"וַיִּסַּע מַלְאַךְ הָאֱלֹהִים הַהֹלֵךְ לִפְנֵי מַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל"''' {{ממ|שמות|יד|יט}}. וְנֶאֱמַר '''"כִּי עֲנַן ה' עַל הַמִּשְׁכָּן יוֹמָם"''' {{ממ|שמות|מ|לח}} וְנֶאֱמַר '''"לֹא יָמִישׁ עַמּוּד הֶעָנָן יוֹמָם"''' {{ממ|שמות|יג|כב}}. וְנֶאֱמַר '''"וַה' הֹלֵךְ לִפְנֵיהֶם יוֹמָם בְּעַמּוּד עָנָן"''' {{ממ|שמות|יג|כא}} מְלַמֵּד שֶׁהָיָה עִמָּהֶם שִׁבְעָה עַנְנֵי כָּבוֹד: אֶחָד לִפְנֵיהֶם וְאֶחָד אַחֲרֵיהֶם, וְאֶחָד מִימִינָם וְאֶחָד מִשְּׂמֹאלָם, וְאֶחָד עַל גַּבֵּי רָאשֵׁיהֶם מִפְּנֵי הַחַמָּה, וְאֶחָד מִתַּחַת רַגְלֵיהֶם כְּדֵי שֶׁלֹּא יְהוּ מְהַלְּכִין יְחֵפִים; וַעֲנַן שְׁכִינָה הָיָה מְקַדֵּם לִפְנֵיהֶם קֹדֶם לִשְׁלֹשָׁה יָמִים, מַשְׁפִּיל לָהֶם אֶת הֶהָרִים וּמַגְבִּיהַ אֶת הַגֵּיָאיוֹת, הַנָּמוּךְ – מַגְבִּיהוֹ, וְהַגָּבוֹהַ – מַשְׁפִּילוֹ, וְעוֹשֶׂה לָהֶם דֶּרֶךְ וְאִיסְרָט לְהַלֵּךְ. חָבִיב הוּא הָאָרוֹן, שֶׁהַמִּשְׁכָּן כֻּלּוֹ לֹא נַעֲשָׂה אֶלָּא בִּשְׁבִיל הָאָרוֹן, וְכָל נִסִּים שֶׁהָיוּ נַעֲשִׂין בְּיִשְׂרָאֵל - בָּאָרוֹן הָיוּ נַעֲשִׂין. וְכֵן הוּא אוֹמֵר '''"וַאֲרוֹן בְּרִית ה' נֹסֵעַ לִפְנֵיהֶם"''' שֶׁהָיָה הוֹרֵג נְחָשִׁים וְעַקְרַבִּים וְהָיָה הוֹרֵג לִפְנֵיהֶם שׂוֹנְאֵיהֶן שֶׁל יִשְׂרָאֵל. דָּבָר אַחֵר: '''"וַעֲנַן ה' עֲלֵיהֶם יוֹמָם"''' אֲפִילּוּ יָחִיד מִיִּשְׂרָאֵל הָיָה נִמְשָׁךְ חוּץ לַמַּחֲנֶה - הָיָה עַמּוּד הֶעָנָן נִמְשָׁךְ וּמֵגִין עָלָיו בִּמְקוֹמוֹ. יָכוֹל שֶׁהָיָה מֵגִין עַל אֲחֵרִים? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"עֲלֵיהֶם"''': עֲלֵיהֶם הָיָה מֵגִין, לֹא הָיָה מֵגִין עַל אֲחֵרִים! יָכוֹל שֶׁהָיָה מֵגִין בַּלַּיְלָה? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"יוֹמָם"''': בַּיּוֹם הָיָה מֵגִין, לֹא הָיָה מֵגִין בַּלַּיְלָה! יָכוֹל עַמּוּד הֶעָנָן לֹא הָיָה מֵגִין בַּלַּיְלָה, אֲבָל עַמּוּד הָאֵשׁ יְהֵא מֵאִיר בַּיּוֹם? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"וְאֵשׁ תִּהְיֶה לַיְלָה בּוֹ"''' {{ממ|שמות|מ|לח}}: עַמּוּד הֶעָנָן בַּיּוֹם, וְעַמּוּד הָאֵשׁ בַּלַּיְלָה. '''"בְּכָל מַסְעֵיהֶם"''', אֲפִילּוּ יָחִיד מִיִּשְׂרָאֵל הָיָה נִכְנָס חֶדֶר לִפְנִים מִן הַחֶדֶר - הָיָה עַמּוּד הָאֵשׁ נִכְנָס וּמֵאִיר עָלָיו בִּמְקוֹמוֹ. יָכוֹל שֶׁהָיָה מֵאִיר עַל אֲחֵרִים? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"לְעֵינֵי כָל בֵּית יִשְׂרָאֵל"''': לְעֵינֵי יִשְׂרָאֵל הָיָה מֵאִיר, לֹא הָיָה מֵאִיר עַל אֲחֵרִים!</small> {{הע-שמאל|[[ביאור:ספרי במדבר/י#פיסקה פד|בספרי פד]] מסיקים מהשיעור של 85 אותיות שהפרשה נחשבת כחומש בפני עצמו, וספר תורה שנותרו בו 85 אותיות מטמא את הידים, וראו גם [[ביאור:משנה ידים פרק ג#משנה ה|ידים ג ה.]] כאן מסיקים מסקנה הפוכה: ספר שיש בו 85 טעויות אינו כשר לקריאה בתורה, אבל נראה שאם יש בו פחות מכך – אפשר לקרוא בו! המשל מבוסס על דרשה בגנותם של ישראל, שהתלוננו על אריכות הדרך של שלושת ימים, במקום להודות על עמוד הענן.}}כָּל סֵפֶר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ שְׁמוֹנִים וְחָמֵשׁ טָעִיּוֹת - לֹא יִקָּרֵא בּוֹ עַד שֶׁיּוּגַּהּ. יֵשׁ אוֹמְרִין: לֹא נֶאֶמְרוּ כָּל הַשִּׁעוּרִין הַלָּלוּ, אֶלָּא שֶׁאֵינָהּ מְקוֹמָהּ שֶׁל פָּרָשָׁה. הָיָה צָרִיךְ לוֹמַר '''"וַעֲנַן ה' עֲלֵיהֶם יוֹמָם בְּנָסְעָם מִן הַמַּחֲנֶה"''', '''"וַיֹּאמֶר"''', '''"וַיְהִי הָעָם כְּמִתְאֹנְנִים"'''! אֶלָּא מוֹשְׁלִין אוֹתוֹ מָשָׁל, לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לִבְנֵי מְדִינָה שֶׁהָלְכוּ אֵצֶל מוֹשֵׁל שֶׁבְּעַכּוֹ, אָמְרוּ לוֹ: הִיגַעְתָּ עִמָּנוּ! נֵלֵךְ אֵצֶל מוֹשֵׁל שֶׁבְּצוֹר! הִגִּיעוּ לְצוֹר וְהָלְכוּ לְצִידוֹן, וּמִצִּידוֹן הָלְכוּ לְכִידוֹן. מִשֶּׁנִּתְיַגְּעוּ אָמְרוּ: הוֹגַעְתָּנוּ וְטֵרַפְתָּנוּ הִיגַעְתָּ! שֶׁלֹּא נֶאֶמְרוּ כָּל הַשִּׁעוּרִין הַלָּלוּ אֶלָּא שֶׁאֵינָהּ מְקוֹמָהּ שֶׁל פָּרָשָׁה. }} ===פסוק לה=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|מי יזם את ההליכה והכתיב את הקצב שלה: הענן, המסמל את הקב"ה – או משה? הדרשה טוענת שמשה גרם לענן להתרומם, בהחלטתו לצאת לדרך. משה הפעיל את הקב"ה, שסמך עליו שיוביל! – וראו גם [[ביאור:ספרי במדבר/י#פיסקה פד|ספרי פד.]]}}"'''וַיְהִי בִּנְסֹעַ הָאָרֹן וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה'''" – מְלַמֵּד שֶׁהָיוּ נוֹסְעִין עַל פִּי מֹשֶׁה. כְּתִיב "וַיְהִי בִּנְסֹעַ הָאָרֹן וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה... וּבְנֻחֹה יֹאמַר שׁוּבָה ה'", וּכְתִיב "עַל פִּי ה' יַחֲנוּ וְעַל פִּי ה' יִסָּעוּ" {{ממ|במדבר|ט|כג}}. וְכִי הֵיאַךְ אֶפְשָׁר לְקַיֵּם כָּל הַכְּתוּבִים הַלָּלוּ? הָא כֵּיצַד? בִּזְמַן שֶׁהָיוּ נוֹסְעִין הָיָה עַמּוּד הֶעָנָן נֶעֱקָר מִמְּקוֹמוֹ עַל פִּי הַמָּקוֹם, וְלֹא הָיָה לוֹ רְשׁוּת לַהֲלֹךְ עַד שֶׁיֹּאמַר לוֹ מֹשֶׁה. נִמְצֵאתָ מְקַיֵּם "עַל פִּי ה'" וְ"עַל פִּי מֹשֶׁה"! מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְמֶלֶךְ שֶׁאָמַר לְעַבְדּוֹ 'הֲרֵינִי יָשֵׁן לִי עַד שֶׁתְּעִירֵנִי מִשְּׁנָתִי'. כָּךְ אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: אֵינִי מְהַלֵּךְ עַד שֶׁתֹּאמַר לִי 'לֵךְ'. {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:ספרי במדבר/י#פיסקה פד|ספרי פד]] דרשות דומות עד סוף הפסוק.}}<small>"קוּמָה ה' וְיָפֻצוּ אֹיְבֶיךָ", מְלַמֵּד שֶׁכֻּלָּן בְּשָׁעָה שֶׁהֵן מִתְכַּנְּסִין לַמִּלְחָמָה. "וְיָנֻסוּ מְשַׂנְאֶיךָ מִפָּנֶיךָ", בְּשָׁעָה שֶׁפָּנֶיךָ עִמָּנוּ – הֵם נָסִים. וְכֵן הוּא אוֹמֵר "אִם אֵין פָּנֶיךָ הֹלְכִים אַל תַּעֲלֵנוּ מִזֶּה" {{ממ|שמות|לג|טו}}. "וְיָפֻצוּ אֹיְבֶיךָ וְיָנֻסוּ מְשַׂנְאֶיךָ", וְכִי מָה הֵם כָּל גּוֹיֵי הָאָרֶץ וְכָל מַמְלְכוֹת הָאֲדָמָה, שֶׁהֵם קְרוּאִים אוֹיְבִים וְשׂוֹנְאִים לַמָּקוֹם? אֶלָּא כָּל שֶׁהוּא אוֹיֵב וְשׂוֹנֵא לְיִשְׂרָאֵל – כְּאִלּוּ הוּא אוֹיֵב וְשׂוֹנֵא לַמָּקוֹם, וְכֵן הוּא: אוֹיְבֵי הַמָּקוֹם. שֶׁנֶּאֱמַר "וְאָיַבְתִּי אֶת אֹיְבֶיךָ וְצַרְתִּי אֶת צֹרְרֶיךָ" {{ממ|שמות|כג|כב}}, וְנֶאֱמַר "וַאֲבָרְכָה מְבָרְכֶיךָ וּמְקַלֶּלְךָ אָאֹר" {{ממ|בראשית|יב|ג}}. וְאוֹמֵר "הֲלוֹא מְשַׂנְאֶיךָ ה' אֶשְׂנָא... תַּכְלִית שִׂנְאָה שְׂנֵאתִים" {{הפניה לפסוקים|תהלים|קלט|כא|כב}}. וְאוֹמֵר "בְּכָל צָרָתָם לוֹ צָר" {{ממ|ישעיה|סג|ט}}, אֲבָל אֵין אַתָּה יוֹדֵעַ אִם צַר הוּא לוֹ, וְאִם אֵינוֹ צַר לוֹ; כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר "עִמּוֹ אָנֹכִי בְצָרָה" {{ממ|תהלים|צא|טו}} – הָא יָדַעְתָּ שֶׁכָּל זְמַן שֶׁיִּשְׂרָאֵל בְּצָרָה, אַף הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כְּאִלּוּ עִמָּהֶן בְּצָרָה. וְכֵן אַתְּ מוֹצֵא: בְּשָׁעָה שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל מְשֻׁעְבָּדִין בְּמִצְרַיִם, לֹא נִגְלֵית שְׁכִינָה עַל מֹשֶׁה אֶלָּא מִתּוֹךְ הַצַּעַר וּמִתּוֹךְ הַסְּנֶה. וְכֵן הוּא אוֹמֵר "וַיִּרְאוּ אֵת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל וְתַחַת רַגְלָיו כְּמַעֲשֵׂה לִבְנַת הַסַּפִּיר" {{ממ|שמות|כד|י}} – זֵכֶר לַלְּבֵנִים שֶׁהָיוּ בָּנָיו עוֹשִׂים בְּמִצְרַיִם. אָמַר לָהֶם: אַתֶּם הֱיִיתֶם מְשֻׁעְבָּדִים בְּמִצְרַיִם בִּלְבֵנִים שֶׁל טִיט, וּלְפָנַי יְהוּ מְשֻׁעְבָּדִים בִּלְבֵנִים שֶׁל סַפִּיר! וְכֵן הוּא אוֹמֵר "אֲשֶׁר פָּדִיתָ לְּךָ מִמִּצְרַיִם גּוֹי וֵאלֹהָיו" {{ממ|שמואל ב|ז|כג}}. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר: מְלַמֵּד שֶׁעָבְרָה עִמָּהֶן עֲבוֹדָה זָרָה בַּיָּם! אָמַר לוֹ רַבִּי עֲקִיבָא: חַס וְשָׁלוֹם, לֹא עָבְרָה עִמָּהֶם עֲבוֹדָה זָרָה בַּיָּם, אֶלָּא כָּךְ אָמַר לָהֶם: כְּדֶרֶךְ שֶׁהֱיִיתֶם מְשֻׁעְבָּדִים – כִּבְיָכוֹל הַשִּׁעְבּוּד לְפָנָי. וְכֵן הוּא אוֹמֵר "כִּי הַנֹּגֵעַ בָּכֶם נֹגֵעַ בְּבָבַת עֵינוֹ" {{ממ|זכריה|ב|יב}}. רַבִּי אֶלְעָזָר בְּנוֹ שֶׁל רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר: כְּאִלּוּ הוּא מוֹשִׁיט אֶצְבָּעוֹ בְּתוֹךְ עֵינוֹ שֶׁל עַצְמוֹ וְעוֹקְרָהּ! אָמַר לוֹ רַבִּי שִׁמְעוֹן: אֵין הַדָּבָר כֵּן! כְּלַפֵּי הַקֹּדֶשׁ הַכָּתוּב מְדַבֵּר; וְכָל מִי שֶׁעוֹזֵר אֶת יִשְׂרָאֵל כְּאִלּוּ עוֹזֵר אֶת מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם. שֶׁנֶּאֱמַר "אוֹרוּ מֵרוֹז וגו' כִּי לֹא בָאוּ לְעֶזְרַת ה' לְעֶזְרַת ה' בַּגִּבּוֹרִים" {{ממ|שופטים|ה|כג}}.</small> }} ===פסוק לו=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|השלמה לדרשה שבתחילת הפסוק הקודם: גם הפסקת ההליכה, כמו היציאה אליה – היתה ביוזמתו של משה, והשוו לדברי רבי [[ביאור:ספרי במדבר/י#פיסקה פד|בספרי פד,]] שהענן סימן למשה שיאמר "שובה ה'...". בעניין הברכה לישראל שיהיו רבבות ואלפים ראו שם בסוף הפיסקה.}}'''"וּבְנֻחֹה יֹאמַר שׁוּבָה ה'"''', הָא כְּדֶרֶךְ שֶׁהָיוּ נוֹסְעִין עַל פִּי מֹשֶׁה – הָיוּ חוֹנִין עַל פִּי מֹשֶׁה. '''"וּבְנֻחֹה"''', בְּהֵ"י, כְּנֶגֶד אַרְבָּעָה דְּגָלִים וְהָאָרוֹן; מְלַמֵּד שֶׁאַף הָאָרוֹן לֹא הָיָה נוֹסֵעַ, אֶלָּא עַל פִּי מֹשֶׁה. '''"שׁוּבָה ה' רִבְבוֹת אַלְפֵי יִשְׂרָאֵל"''', רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אָמַר מֹשֶׁה 'אֵינִי מַנִּיחַ שְׁכִינָה שֶׁתֵּרֵד בָּאָרֶץ עַד שֶׁתְּבָרֵךְ אֶת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל! וּבַמֶּה אֲנִי רוֹצֶה שֶׁתְּבָרְכֵם? שֶׁיֵּעָשׂוּ אֲלָפִים וּרְבָבוֹת! שׁוּב וַעֲשֵׂם אֲלָפִים וּרְבָבוֹת.' עַל כָּל מַסָּע וּמַסָּע שֶׁיְּהוּ נוֹסְעִין – יְהוּ אֶלֶף נַעֲשֶׂה רִבּוֹא! לְקַיֵּם מַה שֶּׁנֶּאֱמַר: '''"ה' אֱלֹהֵי אֲבוֹתֵיכֶם יֹסֵף עֲלֵיכֶם כָּכֶם אֶלֶף פְּעָמִים"''' {{ממ|דברים|א|יא}}. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: תֵּרֵד שְׁכִינָה לָאָרֶץ, וִיהִי שָׁם אֲלָפִים וּרְבָבוֹת. שֶׁאֵין הַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה עַל פָּחוֹת מִשְּׁנֵי אֲלָפִים וּשְׁתֵּי רְבָבוֹת – כְּדֶרֶךְ שֶׁהִיא שׁוֹרָה לְמַעְלָן; שֶׁנֶּאֱמַר: '''"רֶכֶב אֱלֹהִים רִבֹּתַיִם אַלְפֵי שִׁנְאָן"''' {{ממ|תהלים|סח|יח}}, אַף בָּאָרֶץ אֵינָהּ שׁוֹרָה אֶלָּא בְּתוֹךְ אֲלָפִים וּרְבָבוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: '''"שׁוּבָה ה' רִבְבוֹת אַלְפֵי יִשְׂרָאֵל"'''! }} m27syncrfesdv2ktj1m1g7dhqz7ikfq 106 1696323 3020003 3016306 2026-06-15T05:18:25Z Michaelkimmel2 44530 3020003 wikitext text/x-wiki ==פרק יא== ===פסוק א=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|דרשה על "ויהי"; והשוו [[מגילה י ב]], שם "ויהי" (או "ויהי בימי") - לשון צרה. וראו גם [[ביאור:ספרי במדבר/יא#פיסקה פה|ספרי פה,]] שם הנוסח מוצלח יותר: "אין 'ויהי' אלא שהיה להם דבר מתחילה", כלומר בעיה שחזרה כמה פעמים: הרשעים בעם חיפשו עילה לפרוש מהקב"ה. דורש 'מתאוננים' – מתאנים, מחפשים תירוץ לדרכם. המניע המיוחס להם הוא דיני עריות - ראו [[ביאור:ספרי במדבר/יא#פיסקה צ|ספרי צ.]] לדרשות ר' אליעזר ור' יהודה ראו [[ביאור:ספרי דברים/דברים#פיסקה כד|ספרי דברים כד.]]}}'''"וַיְהִי הָעָם"''', אֵין "וַיְהִי" אֶלָּא דָּבָר שֶׁלֹּא הָיָה לָהֶם תְּחִלָּה. מְלַמֵּד שֶׁהָיוּ לְמוּדִין לִהְיוֹת מְקֻלְקָלִין וְחָזְרוּ לְקִלְקוּלָן הָרִאשׁוֹן. וְכֵן הוּא אוֹמֵר: "וַיְהִי הָאִישׁ הַהוּא גָדוֹל" {{ממ|איוב|א|ג}}. "וַיְהִי" – אֵין וַיְהִי אֶלָּא דָּבָר שֶׁלֹּא הָיָה לָהֶם תְּחִלָּה לַמַּעֲשֶׂה הַטּוֹב. וְכֵן הוּא אוֹמֵר {{ממ|שמואל א|א|א}}: "וַיְהִי אִישׁ אֶחָד מִן הָרָמָתַיִם צוֹפִים"; אֵין "וַיְהִי" אֶלָּא דָּבָר שֶׁלֹּא הָיָה תְּחִלָּה. אַף כָּאן – דָּבָר שֶׁלֹּא הָיָה לָהֶם תְּחִלָּה! מְלַמֵּד שֶׁהָיוּ לְמוּדִין לִהְיוֹת מְקֻלְקָלִין, וְחָזְרוּ לְקִלְקוּלָן הָרִאשׁוֹן. '''"וַיְהִי הָעָם"''' - אֵין "הָעָם" אֶלָּא רְשָׁעִים, שֶׁנֶּאֱמַר: "אָנָּא חָטָא הָעָם הַזֶּה חֲטָאָה גְדֹלָה" {{ממ|שמות|לב|לא}}. אֲבָל כְּשֶׁהוּא קוֹרֵא אוֹתָם "עַמִּי" - אֵין "עַמִּי" אֶלָּא כְּשֵׁרִים, שֶׁנֶּאֱמַר: "שַׁלַּח אֶת עַמִּי וְיַעַבְדֻנִי" {{ממ|שמות|ז|טז}}. '''"כְּמִתְאֹנְנִים"''' – אֵין מִתְאוֹנְנִים אֶלָּא כִּמְבַקְּשִׁים עֲלִילָה הֵיאַךְ לִפְרוֹשׁ מֵאַחֲרֵי הַמָּקוֹם, שֶׁכֵּן הוּא אוֹמֵר בְּיוֹרָם בֶּן אַחְאָב: "כִּי אַךְ דְּעוּ נָא וּרְאוּ כִּי מִתְאַנֶּה הוּא לִי" {{ממ|מלכים ב|ה|ז}}, וְכֵן הוּא אוֹמֵר בְּשִׁמְשׁוֹן: "כִּי תֹאֲנָה הוּא מְבַקֵּשׁ מִפְּלִשְׁתִּים" {{ממ|שופטים|יד|ד}}. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר: אֵין מִתְאוֹנְנִים אֶלָּא מִתְלַהֲמִים, שֶׁנֶּאֱמַר: "דִּבְרֵי נִרְגָּן כְּמִתְלַהֲמִים" {{ממ|משלי|כו|כב}}. אֲבָל סַכִּין יָרְדָה מִשָּׁמַיִם וּבָקְעָה אֶת כְּרֵסָן, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְהֵם יָרְדוּ חַדְרֵי בָטֶן". רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: אֵין כְּמִתְאֹנְנִים אֶלָּא כְּמַאֲנִינִים, שֶׁנֶּאֱמַר: "לֹא אָכַלְתִּי בְאֹנִי מִמֶּנּוּ" {{ממ|דברים|כו|יד}}. '''"כְּמִתְאֹנְנִים רַע"''' – אֵין רַע אֶלָּא עֲבוֹדָה זָרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: "כִּי תַעֲשׂוּ אֶת הָרַע בְּעֵינֵי ה' לְהַכְעִיסוֹ בְּמַעֲשֵׂה יְדֵיכֶם" {{ממ|דברים|לא|כט}}. {{הע-שמאל|העם רצו שהקב"ה ישמע את תלונותיהם כדי להרגיז אותו. דורש "באזני ה'".}}'''"בְּאָזְנֵי ה'"''' - מְלַמֵּד שֶׁהָיוּ מִתְכַּוְּנִים לְהַשְׁמִיעַ לַמָּקוֹם. מוֹשְׁלִין אוֹתוֹ מָשָׁל, לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? בְּאֶחָד שֶׁהָיָה עוֹמֵד וּמְקַלֵּל אֶת הַמֶּלֶךְ בְּתוֹךְ הַשּׁוּק. נִמְצָא הַמֶּלֶךְ עוֹבֵר. אָמְרוּ לוֹ: "שְׁתֹק, שֶׁלֹּא יִשְׁמַע הַמֶּלֶךְ!" אָמַר לָהֶם: "מִי יֹאמַר לָכֶם, שֶׁלֹּא נִתְכַּוַּנְתִּי אֶלָּא לְהַשְׁמִיעוֹ!" כָּךְ הָיוּ יִשְׂרָאֵל מִתְכַּוְּנִין לְהַשְׁמִיעַ אֶת הַמָּקוֹם. {{הע-שמאל|שני הסברים לאש: דורש "ויחר אפו" – התחמם–חימה-אש, או ששלח בהם את כבודו שבו פגעו. הסיבה שכאן לא עצר אהרון את הפגיעה היא שלא היה מקום "בין המתים לבין החיים", בניגוד למגפה בזמן קורח. וראו [[ביאור:ספרי במדבר/יא#פיסקה פה|ספרי פה.]] כנראה הקטע באותיות קטנות מקורו בפרקי דרבי אליעזר נג ואינו ספרי זוטא מקורי (גינצבורג).}}'''"וַיִּשְׁמַע ה' וַיִּחַר אַפּוֹ"''' - נִתְמַלֵּא עֲלֵיהֶן חֵמָה, וְיָרְדָה אֵשׁ מִן הַשָּׁמַיִם וְהָיְתָה קוֹפֶלֶת בָּהֶן מֵאַחַת יָד וְהוֹלֶכֶת, וְלֹא הָיָה בֵּין הַמֵּתִים לְבֵין הַחַיִּים כְּלוּם, כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיַּעֲמֹד בֵּין הַמֵּתִים וּבֵין הַחַיִּים" {{ממ|במדבר|יז|יג}}. <small>'''"ותבער בם אש ה'"'''. רבן גמליאל אומר: לפי שהלשינו ישראל על הקדוש ברוך הוא, ואמרו: "היוכל אל לערוך שולחן במדבר" {{ממ|תהלים|עח|יט}}. וראה הקדוש ברוך הוא שהלשינו על כבודו, וכבודו אש אכלה - שלח בהן אש ואכלה אותן, שנאמר: "ותבער בם אש ה'". מכאן אתה למד שכל המלשין על חברו בסתר - אין לו רפואה, שנאמר: "מלשני בסתר רעהו אותו אצמית" {{ממ|תהלים|קא|ה}}. {{הע-שמאל|הנכחת הקב"ה והשראת שכינתו מסומלת באש, הן במובן החיובי, של קבלת הקרבנות או פגישה עם מלאכים – הן במובן של פגיעה בבני אדם.}}שתים עשרה פעמים ירדה אש מן השמיים. שישה לשבח, ואלו הן: ראשונה של "ויהי ביום השמיני" {{ממ|ויקרא|ט|כד}}, שנייה של גדעון {{ממ|שופטים|ו|כא}}, שלישית של מנוח {{ממ|שופטים|יג|כ}}, רביעית בימי דוד, שנאמר: "וייקרא אל ה' ויענהו באש מן השמיים" {{ממ|דברי הימים א|כא|כו}}, חמישית בימי שלמה, שנאמר: "ואש ירדה מן השמיים" {{ממ|דברי הימים ב|ז|ג}}, שישית בהר הכרמל {{ממ|מלכים א|יח|לח}}. ושישה לגנאי, ואלו הן: ראשונה של נדב ואביהוא {{ממ|ויקרא|י|ב}}, שנייה של מתאוננים {{ממ|במדבר|יא|א}}, שלישית של קורח {{ממ|במדבר|טז|לה}}, רביעית בימי איוב: "ואש אלוהים נפלה מן השמיים" {{ממ|איוב|א|טז}}, חמישית ושישית בימי אליהו כשבאו אליו שלוחי אחזיה {{הפניה לפסוקים|מלכים ב|א|י|יב}}.</small> {{הע-שמאל|ת"ק מפרש 'קצה' – כפשוטו, לדעתו חטאו ונפגעו הגרים – הערב-רב. ר' שמעון מפרש 'קצה' -קצין, מנהיג. לדעתו חטאו המנהיגים של העם, בדומה לחטא בעל פעור, והם שנענשו; וראו ספרי שם.}}'''"וַתֹּאכַל בִּקְצֵה הַמַּחֲנֶה"''', רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן מְנַסְיָא אוֹמֵר: אֵלּוּ הַגֵּרִים שֶׁהָיוּ עוֹמְדִין בִּקְצֵה הַמַּחֲנֶה. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: "וַתֹּאכַל בִּקְצֵה הַמַּחֲנֶה" – בַּגְּדוֹלִים שֶׁבָּהֶם וּבַמֻּקְצָעִין שֶׁבָּהֶן! }} ===פסוק ב=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:ספרי במדבר/יא#פיסקה פו|ספרי פו.]] הפניה למשה היא כאל בעל קשרים עם הקב"ה, והפונים אליו מנצלים את הקשרים הללו, בדומה לדמות האדמו"ר בחסידות.}}'''"וַיִּצְעַק הָעָם אֶל מֹשֶׁה"''', וְכִי מָה הָיָה מֹשֶׁה יָכוֹל לְהוֹעִיל לָהֶם? וַהֲלֹא לֹא הָיָה צָרִיךְ לוֹמַר אֶלָּא "וַיִּצְעַק הָעָם אֶל ה'!" מוֹשְׁלִין אוֹתוֹ מָשָׁל: לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְמֶלֶךְ שֶׁכָּעַס עַל בְּנוֹ, וְהָלַךְ לוֹ אוֹתוֹ הַבֵּן אֵצֶל אוֹהֲבוֹ שֶׁל אָבִיו. אָמַר: 'צֵא וּבַקֵּשׁ לִי מֵאַבָּא', כָּךְ אָמְרוּ יִשְׂרָאֵל לְמֹשֶׁה: 'צֵא וּבַקֵּשׁ לָנוּ מִן הַמָּקוֹם!' יָכוֹל שֶׁעִכֵּב בְּיָדָם מֹשֶׁה? אָמַרְתָּ "וַיִּתְפַּלֵּל מֹשֶׁה אֶל ה'". יָכוֹל שֶׁעִכֵּב בְּיָדוֹ הַמָּקוֹם? אָמַרְתָּ "וַתִּשְׁקַע הָאֵשׁ". {{הע-שמאל|ראו ספרי שם; האש נשארה נוכחת במחנה, וכך היא המשיכה לאיים על חוטאים פוטנציאליים.}}שָׁקְעָה הִיא בִּמְקוֹמָהּ, שֶׁאִלּוּ הָלְכָה לְאַחַת מִכָּל הָרוּחוֹת - סוֹפָהּ הָיְתָה לְכַלּוֹת אֶת כָּל הָרוּחַ, אוֹ אִלּוּ עָלְתָה לַשָּׁמַיִם - סוֹפָן הָיָה לַחֲזֹר לְקִלְקוּלָן הָרִאשׁוֹן! אֶלָּא "וַתִּשְׁקַע הָאֵשׁ" - שָׁקְעָה הִיא בִּמְקוֹמָהּ. {{הע-שמאל|ר' יהודה מזהה את האש המסמלת את קבלת הקרבנות עם האש הממיתה בני אדם, ולטענתו האש הזאת נשארה במשכן ואחריו במקדש; וראו לעיל רשימת הירידות של האש לטובה ולרעה. כנראה מקור הקטע בפרקי דרבי אליעזר נג ואינו ספרי זוטא מקורי (כהנא).}}<small>רבי יהודה אומר: אותה האש שירדה מן השמיים - שקעה בארץ, ולא חזרה למקומה לשמיים. אלא נכנסה לאוהל מועד, וכל הקורבנות שהיו ישראל מקריבין במדבר הייתה האש יוצאה ואוכלת אותן. שנאמר: 'ותרד אש מן השמיים ותאכל' {{ממ|ויקרא|ט|כד}} אין כתיב, אלא "'''ותצא'''"! ואותה האש, היא שאכלה נדב ואביהוא, שנאמר "ותצא אש מלפני ה' ותאכל אותם" {{ממ|ויקרא|י|ב}}; והיא שאכלה עדת קורח, שנאמר "ואש יצאה מאת ה' ותאכל את החמישים ומאתיים איש" {{ממ|במדבר|טז|לה}}; ואין אדם נפטר מן העולם אלא עד שיעבור עליו מאותה האש, ששקעה בארץ, שנאמר "ותשקע האש".</small> }} ===פסוק ג=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו ספרי שם. המקום נקרא 'תבערה' והשם הזה מנציח את נוכחות האש המאיימת; ושם משה הוא הקורא לתשובה של ישראל.}}'''"וַיִּקְרָא שֵׁם הַמָּקוֹם הַהוּא תַּבְעֵרָה"''', אֵין 'תַּבְעֵרָה' אֶלָּא כְּאָדָם שֶׁהוּא אוֹמֵר לַחֲבֵרוֹ "תִּבְעַר אֵשׁ פְּלוֹנִי בִּמְקוֹמוֹ". כָּךְ אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל: אִם עֲשִׂיתֶם תְּשׁוּבָה – "וַתִּשְׁקַע הָאֵשׁ", וְאִם לָאו – אֲדַיִן הִיא בִּמְקוֹמָהּ! {{הע-שמאל|ראו ספרי שם. השמות שקוראים בהם למקומות הם חדשים ומקוריים, על שם ההתרחשויות שהיו במקום.}}יָכוֹל כֵּן הָיָה שְׁמוֹ מִקּוֹדֶם? תַּלְמוּד לוֹמַר "כִּי בָעֲרָה בָם אֵשׁ ה'". מִשֶּׁאֵירַע הָיָה נִקְרָא, לֹא כֵן הָיָה שְׁמוֹ מִקּוֹדֶם! כַּיּוֹצֵא בּוֹ אַתָּה אוֹמֵר "וַיִּקְרָא שֵׁם הַמָּקוֹם מַסָּה וּמְרִיבָה" {{ממ|שמות|יז|ז}}, יָכוֹל כֵּן הָיָה שְׁמוֹ מִקּוֹדֶם? תַּלְמוּד לוֹמַר "עַל רִיב בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְעַל נַסֹּתָם אֶת ה'". מִשֶּׁאֵירַע הָיָה נִקְרָא, לֹא כֵן הָיָה שְׁמוֹ מִקּוֹדֶם! }} ===פסוק ד=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו מקבילה בספרי שם. לעניין זיהויים של המתאוים חוזרות הדרכים שפגשנו לעיל בפס' א: הערב רב או המנהיגים של ישראל. מפרש 'בני האלוהים' – בני הדיינים, בניגוד ל[[ספר היובלים/ה|ספרי היובלים]] ו[[חנוך א/פרק ו|חנוך]], המתארים מרד של המלאכים בקב"ה; וראו [[בראשית רבה כו ה]].}}"'''וְהָאסַפְסֻף אֲשֶׁר בְּקִרְבּוֹ'''", אִי אַתָּה יוֹדֵעַ מִי אֵלּוּ שֶׁהָיוּ מַרְגִּילִים אֶת יִשְׂרָאֵל לַעֲבֵרָה? רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן מְנַסְיָא אוֹמֵר: אֵלּוּ הַגֵּרִים, שֶׁנֶּאֱמַר "וְהָאסַפְסֻף אֲשֶׁר בְּקִרְבּוֹ". רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: אֵלּוּ הַזְּקֵנִים, שֶׁנֶּאֱמַר "אֶסְפָה לִּי שִׁבְעִים אִישׁ מִזִּקְנֵי יִשְׂרָאֵל" {{ממ|במדבר|יא|טו}}. אִם כֵּן עָשׂוּ הַזְּקֵנִים – עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה שְׁאָר {{ב|הַטַּרְטִינִים|האנשים הפשוטים}}! וְכֵן הוּא אוֹמֵר "וַיִּרְאוּ בְנֵי הָאֱלֹהִים אֶת בְּנוֹת הָאָדָם" {{ממ|בראשית|ו|ב}}, מְלַמֵּד שֶׁהָיוּ אוֹחֲזִין בַּנָּשִׁים וּמְעַנִּין אוֹתָן בַּשְּׁוָקִים; אִם כֵּן עָשׂוּ בְּנֵי הַדַּיָּנִין – עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה שְׁאָר בְּנֵי אָדָם! "'''הִתְאַוּוּ תַּאֲוָה'''", יָכוֹל שֶׁהָיוּ מִתְרַעֲמִין עַל דָּבָר שֶׁלֹּא טָעֲמוּ מִימֵיהֶן? תַּלְמוּד לוֹמַר "הִתְאַוּוּ תַּאֲוָה" – עַל הַמָּן שֶׁהָיָה יוֹרֵד לָהֶם בְּכָל יוֹם הָיוּ מִתְרַעֲמִין, לֹא עַל דָּבָר שֶׁלֹּא טָעֲמוּ מִימֵיהֶן! "'''וַיָּשֻׁבוּ וַיִּבְכּוּ גַּם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל'''", {{ב|רַבִּי שִׁמְעוֹן|בן מנסיא}} אוֹמֵר: הָא יָדַעְתָּ שֶׁהָרִאשׁוֹנִים לֹא הָיוּ מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל! רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: "בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" – "'''גַּם''' בְּנֵי יִשְׂרָאֵל", אַף הָרִאשׁוֹנִים הָיוּ מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל! "'''וַיֹּאמְרוּ מִי יַאֲכִלֵנוּ בָּשָׂר'''", יָכוֹל מִפְּנֵי שֶׁלֹּא הָיָה לָהֶם בָּשָׂר לֶאֱכֹל הָיוּ מִתְרַעֲמִין? וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר "וְגַם עֵרֶב רַב עָלָה אִתָּם וְצֹאן וּבָקָר, מִקְנֶה כָּבֵד מְאֹד" {{ממ|שמות|יב|לח}}; יָכוֹל מִפְּנֵי שֶׁאֲכָלוּם בַּמִּדְבָּר? וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר בִּכְנִיסָתָן לָאָרֶץ "וּמִקְנֶה רַב הָיָה לִבְנֵי רְאוּבֵן וְלִבְנֵי גָד עָצוּם מְאֹד" {{ממ|במדבר|לב|א}}; אֶלָּא שֶׁהָיוּ מְבַקְשֵׁי עֲלִילָה הֵיאַךְ לִפְרֹשׁ מֵאַחֲרֵי הַמָּקוֹם! }} ===פסוק ה=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:ספרי במדבר/יא#פיסקה פז|ספרי פז.]] הזכרונות של ישראל ממצרים אינם אותנטיים, ונאמרו רק כדי להתרחק מהקב"ה ומהחיוב במצוות, וראו לעיל פס' ד. וראו גם את דברי ר' אלעזר המודעי [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/ויסע|במכילתא ויסע א]] - תשובה אחרת לאותה שאלה.}}'''"זָכַרְנוּ אֶת הַדָּגָה אֲשֶׁר נֹאכַל בְּמִצְרַיִם חִנָּם"''', אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן: וְכִי יֵשׁ בְּעֵינֶיךָ שֶׁהָיוּ הַמִּצְרִים נוֹתְנִין לָהֶם דָּגִים חִנָּם? וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר: '''"וְעַתָּה לְכוּ עִבְדוּ וְתֶבֶן לֹא יִנָּתֵן לָכֶם"''' {{ממ|שמות|ה|יח}}, מַה תֶּבֶן לֹא הָיוּ נוֹתְנִין לָהֶם חִנָּם, אֲבָל דָּגִים יְהוּ נוֹתְנִין לָהֶם חִנָּם? אִם כֵּן מָה אֲנִי מְקַיֵּם "חִנָּם"? חִנָּם מִן הַמִּצְוֹת! {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/ויסע#פרשה ד|מכילתא ויסע ד,]] שהמן היה מתאים עצמו לצפיות האוכלים אותו; ר' שמעון מחריג את הקישואים וכו', שאינם מאכלים בריאים ולכן המן לא הפך לקישואים, בצלים וכו', אבל ישראל פירשו את ההחרגה הזאת כחולשה של הקב"ה. חכמים טוענים שטעם המן היה נהפך לכל מה שרצו, אבל צורתו החיצונית היתה נשארת כבתחילה, וישראל רצו לראות את הקישואים וכו' ולא הסתפקו בטעם.}}'''"אֵת הַקִּשֻּׁאִים וְאֵת הָאֲבַטִּחִים וְאֶת הֶחָצִיר וְאֶת הַבְּצָלִים וְאֶת הַשּׁוּמִים"''' רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: מִפְּנֵי מָה הָיָה מָן מִשְׁתַּנֶּה לָהֶן לְכָל מִין, חוּץ מֵחֲמֵשֶׁת הַמִּינִים הַלָּלוּ? אֶלָּא מוֹשְׁלִין אוֹתוֹ מָשָׁל: לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְמֶלֶךְ שֶׁמָּסַר אֶת בְּנוֹ לְפֵדָגוֹגוֹ. אָמַר לוֹ: הִזָּהֵר בִּכְבוֹד בְּנִי, שֶׁלֹּא יֹאכַל בְּנִי מַאֲכָל רַע, וְשֶׁלֹּא יִשְׁתֶּה מַשְׁקֶה רַע. וְכָל שֶׁכֵּן הָיָה אוֹתוֹ הַבֵּן אוֹמֵר: 'לֹא בִּשְׁבִיל שֶׁהוּא אוֹהֲבֵנִי, אֶלָּא {{ב|שֶׁאִי אֵפְשׁוֹ לֶאֱכֹל|שאינו רוצה שאוכל}}' וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: אַף הַמָּן הָיָה מִשְׁתַּנֶּה לָהֶן לְכָל מִין, אֶלָּא שֶׁלֹּא הָיוּ רוֹאִין בְּעֵינֵיהֶן אֶלָּא הַמָּן בִּלְבַד. שֶׁנֶּאֱמַר: '''"אֵין כֹּל בִּלְתִּי אֶל הַמָּן עֵינֵינוּ"''', אֵין לָנוּ אֶלָּא הַמָּן בַּשַּׁחַר וְהַמָּן בָּעֶרֶב! }} ===פסוק ו=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:ספרי במדבר/יא#פיסקה פח|ספרי פח.]] המן הוא מאכל מוצלח, שכולו נספג בגוף האוכל ואינו גורם לצואה, ודווקא משום כך הוא חשוד בעיני ישראל. והשוו לדברי ר' שמעון בתחילת פס' ה, המצביעים על בעיה דומה. את הפסוק מדברים, המוכיח שגם במדבר היו משתמשים ביתד לכיסוי הצואה – מפרש ר' שמעון על צואה ממאכלים שקנו במדבר מסוחרים זרים, ולא מהמן.}}'''"וְעַתָּה נַפְשֵׁנוּ יְבֵשָׁה אֵין כֹּל"''', אָמְרוּ: עָתִיד הוּא הַמָּן לְהִתְפַּח בְּתוֹךְ כְּרֵסֵינוּ לְהָרְגֵנוּ! וְכִי יֵשׁ לְךָ יְלוּד אִשָּׁה שֶׁאֵינוֹ מוֹצִיא מַה שֶּׁהוּא אוֹכֵל? כָּךְ הָיוּ אוֹמְרִין! רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: מָה אַתָּה מֵשִׁיב "וְיָתֵד תִּהְיֶה לְךָ עַל אֲזֵנֶךָ וְהָיָה בְּשִׁבְתְּךָ חוּץ" וְגוֹ' {{ממ|דברים|כג|יד}}? אֱמֹר לָהֶן: מַה שֶּׁהָיוּ תַּגָּרֵי גוֹיִם מוֹכְרִין לָהֶן – יָצָא מֵהֶן, אֲבָל הַמָּן לֹא יָצָא מֵהֶן לְעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר "לֶחֶם אַבִּירִים אָכַל אִישׁ" {{ממ|תהלים|עח|כה}} – לֶחֶם שֶׁהוּא נִיטּוֹחַ בָּאֵיבָרִים. {{הע-שמאל|ראו ספרי שם. דרשות המחלקות פסוק באמצעו ומייחסות כל חלק לדובר שונה, או לנמען שונה; וראו גם [[ביאור:תוספתא/סוטה/ט#ה|תוספתא סוטה ט ה.]] הפסוק מבראשית ב מוכיח שהמן הוא טוב, שהרי עינו כעין הבדולח המוצג שם כ"טוב". הדרשה על יהודה מפרשת "ולא יסף" – לא הוסיף, כבפשט ולא כדברי ר' שמואל בר אמי ב[[סוטה י ב]]. הדרשה על עמלק מנוגדת לדברי אחרים [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#א, א|במכילתא עמלק א א,]] ומחלקת את הפסוק לשני מושאים שונים. הדרשה על סיסרא מחלקת בין פס' ל לפס' לא. הדרשה על הפלישתים מחלקת בין דברי הצדיקים שבהם לבין דברי הרשעים, וכך גם הדרשה על משפט ירמיהו. הדרשה על רות מטעימה שבועז לא נגע בה, ומחלקת את דבריו לפי הנמענים שלהם.}}'''"בִּלְתִּי אֶל הַמָּן עֵינֵינוּ, וְהַמָּן כִּזְרַע גַּד"''', אַתָּה סָבוּר מִי שֶׁאָמַר זֶה אָמַר זֶה? לֹא מִי שֶׁאָמַר זֶה אָמַר זֶה! יִשְׂרָאֵל אָמְרוּ: "אֵין כֹּל בִּלְתִּי אֶל הַמָּן עֵינֵינוּ", וְהַמָּקוֹם מְפַיֵּס לְכָל בָּאֵי הָעוֹלָם, וְאוֹמֵר לָהֶם: רְאוּ מִפְּנֵי מָה הֵן מִתְרַעֲמִין עָלַי; "וְהַמָּן כִּזְרַע גַּד הוּא וְעֵינוֹ כְּעֵין הַבְּדֹלַח"! כַּיּוֹצֵא בַּדָּבָר אַתָּה אוֹמֵר: "וַיַּכֵּר יְהוּדָה וַיֹּאמֶר צָדְקָה מִמֶּנִּי" וְגוֹ' {{ממ|בראשית|לח|כו}} – אַתָּה סָבוּר מִי שֶׁאָמַר זֶה אָמַר זֶה? לֹא מִי שֶׁאָמַר זֶה אָמַר זֶה! יְהוּדָה אָמַר: "צָדְקָה מִמֶּנִּי... עַל כֵּן לֹא נְתַתִּיהָ לְשֵׁלָה בְנִי", וְהַמָּקוֹם אוֹמֵר: "וְלֹא יָסַף עוֹד לְדַעְתָּהּ", מִשֶּׁיָּדַע יְהוּדָה שֶׁהִיא כַּלָּתוֹ – לֹא יָסַף עוֹד לְדַעְתָּהּ. כַּיּוֹצֵא בַּדָּבָר אַתָּה אוֹמֵר: "וְאַתָּה עָיֵף וְיָגֵעַ וְלֹא יָרֵא אֱלֹהִים" {{ממ|דברים|כה|יח}} – אַתָּה סָבוּר עַל מִי שֶׁנֶּאֱמַר זֶה נֶאֱמַר זֶה? לֹא: עַל יִשְׂרָאֵל נֶאֱמַר "וְאַתָּה עָיֵף וְיָגֵעַ", וְעַל עֲמָלֵק נֶאֱמַר "וְלֹא יָרֵא אֱלֹהִים"! כַּיּוֹצֵא בַּדָּבָר אַתָּה אוֹמֵר בְּסִיסְרָא: "מַדּוּעַ בֹּשֵׁשׁ רִכְבּוֹ לָבוֹא מַדּוּעַ אֶחֱרוּ פַּעֲמֵי מַרְכְּבוֹתָיו" {{ממ|שופטים|ה|כח}}, עַד כָּאן אָמְרָה אִמּוֹ; "חַכְמוֹת שָׂרוֹתֶיהָ תַּעֲנֶינָּה... הֲלֹא יִמְצְאוּ יְחַלְּקוּ שָׁלָל" – עַד כָּאן אָמְרָה אִשְׁתּוֹ. נִתְגַּלּוּ דְּבָרִים שֶׁאָמְרָה {{ב|אִמּוֹ שֶׁל סִיסְרָא לִדְבוֹרָה בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ|רוח הקודש לדבורה על אמו של סיסרא}}; אַף הִיא אָמְרָה: 'אַל תְּצַפִּי לְסִיסְרָא בְּנֵךְ עוֹד מֵעַתָּה', "כֵּן יֹאבְדוּ כָל אוֹיְבֶיךָ ה'"! כַּיּוֹצֵא בַּדָּבָר אַתָּה אוֹמֵר: "אוֹי לָנוּ מִי יַצִּילֵנוּ מִיַּד הָאֱלֹהִים הָאַדִּירִים הָאֵלֶּה" {{ממ|שמואל א|ד|ח}} – עַד כָּאן אָמְרוּ כְּשֵׁרִים שֶׁבָּהֶן, הָרְשָׁעִים אָמְרוּ: "אֵלֶּה הֵם הָאֱלֹהִים הַמַּכִּים אֶת מִצְרַיִם בְּכָל מַכָּה בַּמִּדְבָּר". אָמְרוּ: עֶשֶׂר מַכּוֹת הָיוּ לוֹ לַהֲבִיאָן עַל הַמִּצְרִים, וּשְׁאָר מַכּוֹת כִּלָּה בְּעַמּוֹ בַּמִּדְבָּר; מֵעַכְשָׁיו אֵין לוֹ מַכָּה עוֹד מֵעַתָּה. אָמַר לָהֶן הַמָּקוֹם: אַתֶּם אֲמַרְתֶּם שֶׁאֵין לִי עוֹד מַכָּה מֵעַתָּה – אַף אֲנִי אָבִיא עֲלֵיכֶם מַכָּה שֶׁלֹּא נִהְיָה בְּכָל הָעוֹלָם כַּיּוֹצֵא בָּהּ! הֵא כֵּיצַד? הָיָה אֶחָד מֵהֶן יוֹשֵׁב {{ב|בַּטְּחוֹר|בבית שימוש}} – וְעַכְבָּר עוֹלֶה מִן הָאָרֶץ וְשׁוֹמֵט אֶת מֵעָיו וְנִבְלָע בַּתְּהוֹם! שֶׁנֶּאֱמַר: "וַתִּכְבַּד יַד ה' עַל הָאַשְׁדּוֹדִים... וַיִּשָּׁתְרוּ לָהֶם טְחֹרִים" {{ממ|שמואל א|ה|ט}}. דָּבָר אַחֵר: הָיָה אֶחָד מֵהֶן יוֹשֵׁב עַל הָאָרֶץ – וְעַכְבָּר עוֹלֶה מִן הָאָרֶץ וְשׁוֹמֵט בְּנֵי מֵעָיו וְיוֹרֵד לַתְּהוֹם! עָשׂוּ לָהֶם סְפָלִים, וְהָיָה אֶחָד מֵהֶן יוֹשֵׁב {{ב|בְּתוֹךְ הַסֵּפֶל|במקום סגור}} – וְעַכְבָּר עוֹלֶה וְאוֹמֵר לַסֵּפֶל 'תֵּן כָּבוֹד לְמִי שֶׁבְּרָאֲךָ'; וְהָיָה הַסֵּפֶל נִבְקָע מֵאֵלָיו, וְעַכְבָּר עוֹלֶה וְשׁוֹמֵט אֶת בְּנֵי מֵעָיו וְיוֹרֵד לַתְּהוֹם! כַּיּוֹצֵא בַּדָּבָר אַתָּה אוֹמֵר: "וַיָּקֻמוּ אֲנָשִׁים מִזִּקְנֵי הָאָרֶץ, וַיֹּאמְרוּ אֶל כָּל קְהַל הָעָם לֵאמֹר: מִיכָה הַמּוֹרַשְׁתִּי הָיָה נִבָּא בִּימֵי חִזְקִיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה, וַיֹּאמֶר אֶל כָּל עַם יְהוּדָה לֵאמֹר: כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת – צִיּוֹן שָׂדֶה תֵחָרֵשׁ וִירוּשָׁלַיִם עִיִּים תִּהְיֶה וְהַר הַבַּיִת לְבָמוֹת יָעַר. הֶהָמֵת הֱמִיתֻהוּ חִזְקִיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה וְכָל יְהוּדָה וְגוֹ'"? {{הפניה לפסוקים|ירמיה|כו|יח|יט}} – עַד כָּאן אָמְרוּ כְּשֵׁרִים; רְשָׁעִים מָה אָמְרוּ? "וְגַם אִישׁ הָיָה מִתְנַבֵּא בְּשֵׁם ה', אוּרִיָּהוּ בֶּן שְׁמַעְיָהוּ מִקִּרְיַת הַיְּעָרִים, וַיִּנָּבֵא עַל הָעִיר הַזֹּאת וְעַל הָאָרֶץ הַזֹּאת כְּכֹל דִּבְרֵי יִרְמְיָהוּ. וַיִּשְׁמַע הַמֶּלֶךְ יְהוֹיָקִים וְגוֹ'" {{הפניה לפסוקים|ירמיה|כו|כ|כג}} – לֹא רָצָה לְקָבְרוֹ. וְאָמְרוּ: כְּשֵׁם שֶׁנֶּהֱרַג אוּרִיָּה – כָּךְ יִרְמְיָה חַיָּב לֵיהָרֵג, שֶׁנֶּאֱמַר: "אַךְ יַד אֲחִיקָם בֶּן שָׁפָן הָיְתָה אֶת יִרְמְיָהוּ לְבִלְתִּי תֵּת אֹתוֹ בְיַד הָעָם לַהֲמִיתוֹ". כַּיּוֹצֵא בַּדָּבָר אַתָּה אוֹמֵר בְּבֹעַז: "חַי ה' שִׁכְבִי עַד הַבֹּקֶר" {{ממ|רות|ג|יג}}, מְלַמֵּד שֶׁהָיָה יֵצֶר הָרַע מְסַעֲרוֹ כָּל הַלַּיְלָה וְאוֹמֵר לוֹ: אַתָּה מֻפְנֶה מְבַקֵּשׁ אִשָּׁה וְהִיא מֻפְנָה מְבַקֶּשֶׁת אִישׁ – עֲמֹד וּבְעָלָהּ, וּתְהִי נָא לְךָ לְאִשָּׁה! נִשְׁבַּע בֹּעַז לְיִצְרוֹ וְאוֹמֵר: "חַי ה'" שֶׁלֹּא אֶקְרַב בָּהּ, וְאֶל הָאִשָּׁה אָמַר: "שִׁכְבִי עַד הַבֹּקֶר"; וְכֵן הוּא אוֹמֵר: "אֵין כֹּל בִּלְתִּי אֶל הַמָּן עֵינֵינוּ", וְהַמָּקוֹם מְפַיֵּס לְכָל בָּאֵי הָעוֹלָם: "וְהַמָּן כִּזְרַע גַּד הוּא"! }} ===פסוק ח=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:ספרי במדבר/יא#פיסקה פט|ספרי פט.]] והשוו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/ויסע#פרשה ב|מכילתא ויסע ב,]] שם נאמר שהמן לא ירד בתוך המחנה אלא במדבר, מחוץ למחנה, כדי למנוע גזל: "'וְיָצָא הָעָם וְלָקְטוּ', שֶׁלֹּא יִהְיוּ יוֹצְאִין לַחֲצֵרוֹת וּמְלַקְּטִין, אֶלָּא יִהְיוּ יוֹצְאִין לַמִּדְבָּרוֹת וּמְלַקְּטִין."}}'''"שָׁטוּ הָעָם וְלָקְטוּ"'''. יָכוֹל מִשֶּׁהָיוּ מִצְטַעֲרִים בִּשְׁעַת לְקִיטָתוֹ הָיוּ מִתְרַעֲמִין? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"שָׁטוּ הָעָם וְלָקְטוּ"''', לְפֶתַח בֵּיתוֹ הָיָה יוֹצֵא וּמְפַרְנֵס צָרְכּוֹ וְצֹרֶךְ בֵּיתוֹ, וְאַחַר כָּךְ "וְחַם הַשֶּׁמֶשׁ וְנָמָס". {{הע-שמאל|בניגוד לדרשה הקודמת, הדרשה הנוכחית טוענת שאכן הרשעים טרחו יותר מאחרים לחפש את המן, והיו צריכים לשוט (ללכת הרחק) לשם כך.}}כְּתִיב '''"שָׁטוּ הָעָם וְלָקְטוּ"''', וּכְתִיב "וְיָצָא הָעָם וְלָקְטוּ" {{ממ|שמות|טז|ד}}, וּכְתִיב "וּבְרֶדֶת הַטַּל עַל הַמַּחֲנֶה" {{ממ|במדבר|יא|ט}}. הָא כְּאֵיזֶה צַד? – צַדִּיקִים מוֹצְאִין אוֹתוֹ עַל פֶּתַח בָּתֵּיהֶן; בֵּינוֹנִים יוֹצְאִין לִלְקֹט; רְשָׁעִים "שָׁטוּ" וְלוֹקְטִין. {{הע-שמאל|ראו ספרי שם. טעם המן היה משתנה לפי רצון האוכל - ראו לעיל פס' ה, [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/ויסע#פרשה ד|מכילתא ויסע ד,]] [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#ב, א|ושם עמלק ב א.]]}}'''"וְטָחֲנוּ בָרֵחַיִם"''', וַהֲלֹא לֹא יָרַד לָרֵחַיִם מֵעוֹלָם! אֶלָּא מְלַמֵּד שֶׁהָיָה מִשְׁתַּנֶּה לְכָל הַנִּטְחָנִים בָּרֵחַיִם! '''"אוֹ דָכוּ בַּמְּדֹכָה"''', וַהֲלֹא לֹא יָרַד לַמְּדוֹכָה לְמֵעוֹלָם! אֶלָּא מְלַמֵּד שֶׁהָיָה מִשְׁתַּנֶּה לָהֶן לְכָל הַנִּדּוֹכִין בַּמְּדוֹכָה! יָכוֹל שֶׁאֵין לִי שֶׁהָיָה מִשְׁתַּנֶּה לָהֶן אֶלָּא לְכָל אֵלּוּ? {{הע-שמאל|ראו ספרי שם. המן שימש לא רק לאכילה אלא גם לבישום; דורש "או".}}וּמִנַּיִן אַתָּה אוֹמֵר, כָּל אַרְבָּעִים שָׁנָה שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר לֹא הֻצְרְכָה אִשָּׁה לְמִינֵי בְּשָׂמִים אֶלָּא הָיוּ מִתְעַשְּׁנוֹת מִן הַמָּן? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"אוֹ דָכוּ בַּמְּדֹכָה"''', וְנֶאֱמַר "זֶה אַרְבָּעִים שָׁנָה ה' אֱלֹהֶיךָ עִמָּךְ לֹא חָסַרְתָּ דָּבָר" {{ממ|דברים|ב|ז}} לֹא הָיוּ חֲסֵרִין אֶלָּא 'דָּבָר'; כְּלוֹמַר כָּל מַה שֶּׁאַתָּה שׁוֹאֵל הָיָה נִתָּן לְךָ אִלּוּ דִּבַּרְתָּ בְּפִיךָ! '''"וּבִשְּׁלוּ בַּפָּרוּר"''' וַהֲלֹא לֹא יָרַד לַקְּדֵרָה לְעוֹלָם! אֶלָּא מְלַמֵּד שֶׁהָיָה מִשְׁתַּנֶּה לָהֶן לְכָל הַמִּתְבַּשְּׁלִין בַּקְּדֵרָה! '''"וְעָשׂוּ אֹתוֹ עֻגוֹת"''', וַהֲלֹא לֹא יָרַד לָהֶם לַתַּנּוּר מֵעוֹלָם! אֶלָּא מְלַמֵּד שֶׁהָיָה מִשְׁתַּנֶּה לָהֶן לְכָל הַנֶּאֱפִים בַּתַּנּוּר! יָכוֹל שֶׁאֵין לִי שֶׁלֹּא הָיָה מִשְׁתַּנֶּה לָהֶן אֶלָּא לְכָל אֵלּוּ? וּמִנַּיִן לְכָל הַנִּלְקָטִין בַּשָּׂדֶה? תַּלְמוּד לוֹמַר 'לָקְטוּ' '''"וְלָקְטוּ"'''. מָשָׁל בְּאָדָם שֶׁהוּא אוֹמֵר לַחֲבֵרוֹ 'רוֹצֶה אֲנִי לֶאֱכֹל תְּאֵנִים' 'רוֹצֶה אֲנִי לֶאֱכֹל עֲנָבִים'; כָּךְ הָיָה הַמָּן מִשְׁתַּנֶּה לָהֶן לְכָל הַנִּלְקָטִים בַּשָּׂדֶה! {{הע-שמאל|ראו ספרי שם. ליש (בצק) שמן דבש – ראשי תיבות לשד. מתואר כאן מאכל הדומה לכנאפה של ימינו.}}'''"וְהָיָה טַעְמוֹ כְּטַעַם לְשַׁד הַשָּׁמֶן"''' – הַדָּבָר הַזֶּה אָמוּר נוֹטָרִיקוֹן; הַדָּבָר הַזֶּה מְשַׁמֵּשׁ לִשְׁלֹשָׁה דְּבָרִים: לַיִשׁ וְשֶׁמֶן וּדְבַשׁ. כְּלַיִשׁ שֶׁהוּא עָרוּךְ בְּשֶׁמֶן וּמְקֻטָּף בִּדְבַשׁ – זוֹ הָיְתָה בְּרִיָּתוֹ שֶׁל מָן, וְכָךְ הָיוּ כְּשֵׁרִים אוֹכְלִים אוֹתוֹ! {{הע-שמאל|ראו ספרי שם. ארבע הדרשות הבאות משוות את המן לחלב אם, ודורשות לשד – שד – דד. הראשונה מציגה את המן כמאכל העיקרי של ישראל, השניה טוענת שהיה אפשר לאכול תמיד את המן ולמרות שאין גיוון לא היה הדבר מזיק לאוכלים אותו, השלישית עוסקת בגיוון של טעמי המן והרביעית עוסקת בקשיי הגמילה מן המן בימי יהושע. וראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/ויסע#פרשה ה|מכילתא ויסע ה,]] דעות שונות כמה זמן אחרי מות משה עוד היו אוכלים את המן.}}'''"לְשַׁד הַשָּׁמֶן"''', מָה הַדַּד הַזֶּה, שֶׁהוּא עִקָּר לַתִּינוֹק וְהַכֹּל טְפֵלָה לוֹ – כָּךְ הָיָה הַמָּן עִקָּר לְיִשְׂרָאֵל וְהַכֹּל טְפֵלָה לוֹ. דָּבָר אַחֵר: '''"לְשַׁד הַשָּׁמֶן"''', מָה הַדַּד, שֶׁהוּא מִין אֶחָד וּבוֹ מִינִים הַרְבֵּה – לְכָךְ אוֹמְרִין לָאִשָּׁה 'אַל תֹּאכְלִי שׁוּם' 'אַל תֹּאכְלִי בָּצָל', בִּשְׁבִיל הַתִּינוֹק. דָּבָר אַחֵר: '''"לְשַׁד הַשָּׁמֶן"''', מָה הַדַּד, הַתִּינוֹק יוֹנֵק מִמֶּנּוּ כָּל הַיּוֹם וְאֵינוֹ נִזּוֹק – כָּךְ הָיוּ יִשְׂרָאֵל אוֹכְלִין הַמָּן וְאֵינָן נִזּוֹקִין! דָּבָר אַחֵר: '''"לְשַׁד הַשָּׁמֶן"''', מָה הַדַּד הַתִּינוֹק מִצְטַעֵר בְּשָׁעָה שֶׁהוּא פּוֹרֵשׁ מִמֶּנּוּ – כָּךְ נִצְטַעֲרוּ יִשְׂרָאֵל בְּשָׁעָה שֶׁפֵּרְשׁוּ מִן הַמָּן! "וַיִּשְׁבֹּת הַמָּן מִמָּחֳרָת" וְגוֹ' {{ממ|יהושע|ה|יב}}, אִלּוּ {{ב|הָיָה לְיִשְׂרָאֵל|נשאר לישראל עוד מן}} מֵאוֹתָהּ {{ב|הַקְּנִיטָה שֶׁקָּנְטוּ|לקיטה שליקטו}} בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם שֶׁמֵּת מֹשֶׁה, שֶׁהָיוּ אוֹכְלִין מִמֶּנָּה אַרְבָּעִים יוֹם – לֹא אָכְלוּ מִתְּבוּאַת אֶרֶץ כְּנַעַן! כְּתִיב "לֶחֶם" וּכְתִיב "שֶׁמֶן" וּכְתִיב "דְּבַשׁ"; הָא כְּאֵיזֶה צַד? לֶחֶם לַנְּעָרִים, שֶׁמֶן לַתִּינוֹק, דְּבַשׁ לַזְּקֵנִים! }} ===פסוק ט=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו מקבילות [[ביאור:ספרי במדבר/יא#פיסקה פט|בספרי פט,]] וראו גם [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/ויסע#פרשה ג|ובמכילתא ויסע ג.]]}}'''"וּבְרֶדֶת הַטַּל עַל הַמַּחֲנֶה יָרַד הַמָּן עָלָיו"''', מַגִּיד שֶׁהָיָה יוֹרֵד עַל הָ{{ב|אַסְכּוּפִים|משקופים}} וְעַל הַמְּזוּזוֹת. אוֹ לְפִי שֶׁהָיָה יוֹרֵד עַל הָאַסְכּוּפִים וְעַל הַמְּזוּזוֹת, יָכוֹל יְהוּ אוֹכְלִין אוֹתוֹ מְלֻכְלָךְ וּמְטֻנָּף? אָמַרְתָּ: '''"וַתַּעַל שִׁכְבַת הַטָּל"''' {{ממ|שמות|טז|יד}}, הָא כֵּיצַד? גְּלִיד הָיָה יוֹרֵד תְּחִלָּה, וְנַעֲשֶׂה כְּאִסְקוּטְלִין, וְהַמָּן יוֹרֵד עָלָיו. הֲרֵי מִלְּמַטָּן, אֲבָל מִלְּמַעְלָן יִהְיוּ שְׁרָצִים וּזְבוּבִים שׁוֹכְנִים עָלָיו? אָמַרְתָּ: "וַתַּעַל שִׁכְבַת הַטָּל", שֶׁהָיָה מֻנָּח {{ב|כִּבְגְלוּסְקִים!|כאילו הוא בקופסא}} וְהָיוּ קוֹרְאִין אֶת שְׁמַע וּמִתְפַּלְּלִין, וְאָדָם יוֹצֵא אֶל פֶּתַח בֵּיתוֹ, מִתְפַּרְנֵס צָרְכּוֹ וְצֹרֶךְ בֵּיתוֹ, וְאַחַר כָּךְ '''"וְחַם הַשֶּׁמֶשׁ וְנָמָס"''' {{ממ|שמות|טז|כא}}. {{הע-שמאל|דרשה בגנות ישראל, המתיחסים לקב"ה רק כשהם זקוקים ללחמו. כדי שיתיחסו אליו בכל יום נאלץ הקב"ה לחלק את המן במנות קטנות בכל יום. המן היה מתקלקל בכל יום ובכך משרה חוסר בטחון קיומי ומחייב את ישראל להתפלל בכל יום לחזרתו של הנס.}} רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: מִפְּנֵי מָה לֹא הָיָה הַמָּן יוֹרֵד לְיִשְׂרָאֵל פַּעַם אַחַת בַּשָּׁנָה? – כְּדֵי שֶׁלֹּא יוֹפְכוּ אֶת פְּנֵיהֶם מֵאֲבִיהֶן שֶׁבַּשָּׁמַיִם. מוֹשְׁלִין אוֹתוֹ מָשָׁל, לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְמֶלֶךְ שֶׁכָּעַס עַל בְּנוֹ, וְגָזַר לִהְיוֹת מְפַרְנְסוֹ פַּעַם אַחַת בַּשָּׁנָה, וְלֹא הָיָה הַבֵּן מַבִּיט לְהַקְבִּיל פְּנֵי אָבִיו אֶלָּא בִּשְׁעַת פַּרְנָסָתוֹ! גָּזַר לִהְיוֹת מְפַרְנְסוֹ בְּכָל יוֹם וָיוֹם, וְהָיָה אוֹתוֹ הַבֵּן אוֹמֵר: 'אִלּוּ אֵינִי מַקְבִּיל פְּנֵי אַבָּא אֶלָּא בִּשְׁעַת פַּרְנָסָתִי – דַיִּי'. כָּךְ הָיָה בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ שֶׁל אָדָם חֲמִשָּׁה זְכָרִים אוֹ חָמֵשׁ נְקֵבוֹת, וְהוּא יוֹשֵׁב וּמְצַפֶּה וְאוֹמֵר: 'אוֹי לִי, שֶׁמָּא לֹא יֵרֵד הַמָּן לְמָחָר, וְנִמְצְאוּ בָּנַי מֵתִים בָּרָעָב! יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ שֶׁיֵּרֵד!' – נִמְצְאוּ הוֹפְכִין פְּנֵיהֶן לַאֲבִיהֶן שֶׁבַּשָּׁמַיִם. דָּבָר אַחֵר: כְּדֵי שֶׁיֹּאכַל אוֹתוֹ {{ב|חַם|טרי}}! דָּבָר אַחֵר: מִפְּנֵי מַשּׂוֹי הַדֶּרֶךְ. {{הע-שמאל|גם העליה למקדש בירושלים, כמו המן, היא הזדמנות לגילוי שכינה; ולכן אין בירושלים מעיינות חמים, כדי שהמיקוד של הביקור יהיה בהתגלות (מצווה לשמה) ולא בהנאות הגוף.}}יוֹסֵי בֶּן יְהוּדָה אוֹמֵר: מִפְּנֵי מָה לֹא בָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא חַמִּים בִּירוּשָׁלַיִם? שֶׁלֹּא יְהֵא אָדָם אוֹמֵר לַחֲבֵרוֹ: 'לְכָה לְךָ וְאָנוּ עוֹלִים לִירוּשָׁלַיִם', וְהוּא אוֹמֵר לוֹ: 'לָמָּה?' וְהוּא אוֹמֵר לוֹ: 'אִלּוּ בִּשְׁבִיל רְחִיצָה אַחַת אָנוּ עוֹלִין לִירוּשָׁלַיִם – דַּיֵּנוּ'; נִמְצֵאת עֲלִיָּתָן שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ! }} ===פסוק י=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:ספרי במדבר/יא#פיסקה צ|ספרי צ:]] דורש 'למשפחותיו' – על פירוק משפחותיו, שנגרם מדיני העריות; והשוו [[נחמיה ח ט]]. הבכי היה למעשה לא על המן ועל הירקות במצרים אלא מאחורי הטענות הללו עמדו דיני העריות, וראו לעיל פס' ד-ה, 'מבקשים עלילה לפרוש מן המקום'.}}'''"וַיִּשְׁמַע מֹשֶׁה אֶת הָעָם בֹּכֶה לְמִשְׁפְּחֹתָיו"''', רַבִּי נְהוֹרַאי אוֹמֵר: מְלַמֵּד שֶׁהָיוּ בּוֹכִין בְּשָׁעָה שֶׁאָמַר לָהֶן לִפְרֹשׁ מִן הָעֲרָיוֹת. הָיָה כָּל אֶחָד מֵהֶן נוֹשֵׂא לַאֲחוֹתוֹ, לַאֲחוֹת אָבִיו, לַאֲחוֹת אִמּוֹ, לַאֲחוֹת אִשְׁתּוֹ; וְכֵיוָן שֶׁאָמַר לָהֶם לִפְרֹשׁ מִן הָעֲרָיוֹת – הִתְחִילוּ מִתְרַעֲמִין. {{הע-שמאל|ראו שם; דרשה שונה מזו של ר' נהוראי, העוקבת אחרי הפשט: הבכי היה על זכרון המאכלים במצרים ולא על דיני העריות – אלא שהיו מתכנסים משפחות שלמות לבכות עליו. הבכי היה מכוון בעיקר למשה, ולכן התחילו לבכות דווקא כשראו את משה ("איש") יוצא מאהל בית המדרש שלו.}}'''"בֹּכֶה לְמִשְׁפְּחֹתָיו"''', כֵּיוָן שֶׁגָּבַהּ לִבָּם בַּחֵטְא – נִזְדַּוְּגוּ מִשְׁפָּחוֹת, וְאָמְרוּ אֶת הַדְּבָרִים בָּרַבִּים. '''"אִישׁ לְפֶתַח אָהֳלוֹ"''' – כֵּיוָן שֶׁהָיוּ מְשַׁמְּרִים אֶת מֹשֶׁה יוֹצֵא מִן הַמִּדְרָשׁ – הָיוּ יוֹשְׁבִין וּמִתְרַעֲמִין. {{הע-שמאל|ראו שם; והשוו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/ויסע#פרשה ו|מכילתא ויסע ו:]] כאן כעס משה על ישראל, והקב"ה התפייס עימם ופייס את משה, ואילו במעשה העגל כעס הקב"ה ומשה פייס אותו. ואין הדרשה מובנת, שהרי נאמר בפירוש 'ויחר אף ה' מאד'! – ונראה שהדרשה היא על פס' יא-טו, שם הקב"ה מרגיע את משה ומונע את תלונותיו על העם.}}'''"וַיִּחַר אַף ה' מְאֹד וּבְעֵינֵי מֹשֶׁה רָע"''' – כָּאן הַמָּקוֹם מַגְבִּיהַּ וּמֹשֶׁה מֵמִיךְ, וּבְמָקוֹם אַחֵר מֹשֶׁה מַגְבִּיהַּ וְהַמָּקוֹם מֵמִיךְ. }} ===פסוק יא=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:ספרי במדבר/יא#פיסקה צא|ספרי צא;]] בפסוק משמות לב אכן מופיע הציווי "להנחות" את בני ישראל, ונראה שהכוונה להנהגה 'רכה', המספקת את צרכיהם; אבל באותו פסוק מופיעה הפניה לדיבור קודם "אשר דברתי", המזוהה כאן עם שמות ו, שם כופה הקב"ה על משה ואהרון את ההנהגה של ישראל.}}'''"וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל ה' לָמָה הֲרֵעֹתָ לְעַבְדֶּךָ"''', עָלָיו הַכָּתוּב אוֹמֵר '''"וְעָשִׁיר יַעֲנֶה עַזּוֹת"''' {{ממ|משלי|יח|כג}} '''"כִּי תֹאמַר אֵלַי שָׂאֵהוּ בְחֵיקֶךָ"''', אֵימָתַי אָמַר לוֹ אֶת הַדָּבָר? בְּשָׁעָה שֶׁאָמַר לוֹ "לֵךְ נְחֵה אֶת הָעָם... וּבְיוֹם פָּקְדִי וּפָקַדְתִּי עֲלֵיהֶם חַטָּאתָם" {{ממ|שמות|לב|לד}} – עֲדַיִן הַדָּבָר תָּלוּי וְלֹא תָּלוּי. כַּיּוֹצֵא בַּדָּבָר אָמַרְתָּ "וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן וַיְצַוֵּם אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" {{ממ|שמות|ו|יג}} – אָמַר לָהֶן: 'בָּנַי סַרְבָנִין הֵן, טַרְחָנִין הֵן, עַל מְנָת כֵּן תְּהוּא מְקַבְּלִין עֲלֵיכֶם, שֶׁיְּהוּ מְקַלְּלִין אֶתְכֶם וּמְסַקְּלִין אֶתְכֶם בָּאֲבָנִים'! }} ===פסוק יג=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|דורש "לכל העם הזה".}}'''"מֵאַיִן לִי בָּשָׂר לָתֵת לְכָל הָעָם הַזֶּה"''' – וְכִי אֶחָד הוּא, אוֹ שְׁנַיִם? }} ===פסוק טו=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו שם; דורש "אל אראה ברעתם", אלא שכנה הכתוב, (ראו [[ביאור:ספרי במדבר/י#פיסקה פד|ספרי פד]]), שמשה בקש מהקב"ה שיהרוג אותו כדי שלא יראה את הפורענות שתפגע בישראל. לפי דבריו מבטא כאן משה אהבה ואמפתיה לעם ישראל ולא כעס. והשוו לסוף פס' י.}}'''"וְאִם כָּכָה אַתָּה עֹשֶׂה לִּי הָרְגֵנִי נָא הָרֹג"''', לְפִי שֶׁהֶרְאָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה הַפּוּרְעָנוּת הָעֲתִידָה לָבוֹא עֲלֵיהֶן, אָמַר מֹשֶׁה: '''"הָרְגֵנִי נָא הָרֹג אִם מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ וְאַל אֶרְאֶה בְּרָעָתִי"'''. מוֹשְׁלִין אוֹתוֹ מָשָׁל, לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְאֶחָד שֶׁהָיָה יוֹצֵא, הוּא וּבָנָיו – לֵיהָרֵג, אָמַרְתָּ {{ב|לַסְּפֶּקְלָטוֹר|לתליין}} רִבּוֹנִי הָרְגֵנִי תְּחִלָּה, עַד שֶׁלֹּא תַּהֲרֹג אֶת בָּנִי. לֹא כְּמוֹת שֶׁהוּא אוֹמֵר בְּצִדְקִיָּהוּ: '''"וְאֶת בְּנֵי צִדְקִיָּהוּ שָׁחֲטוּ לְעֵינָיו"''' {{ממ|מלכים ב|כה|ז}} אֶלָּא הָרְגֵנִי תְּחִלָּה, עַד שֶׁלֹּא תַּחֲרִים אֶת בָּנִי. כָּךְ אָמַר מֹשֶׁה: הָרְגֵנִי נָא הָרֹג תְּחִלָּה, וּבַל אֶרְאֶה בַּפּוּרְעָנוּת הָעֲתִידָה לָבוֹא עֲלֵיהֶן. }} ===פסוק טז=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:ספרי במדבר/יא#פיסקה צב|ספרי צב;]] התלונה של משה היא על בדידותו בהנהגה, ולכן הפתרון לה הוא הסמכת 70 הזקנים, שעשויה להתפרש גם כפגיעה בסמכותו של משה.}}'''"וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה אֶסְפָה לִּי"''', לְפִי שֶׁאָמַר מֹשֶׁה "לֹא אוּכַל לְבַדִּי לָשֵׂאת", אָמַר לוֹ הַמָּקוֹם: מֹשֶׁה, הֲרֵי מַה שֶּׁבִּקַּשְׁתָּ נָתוּן לָךְ. {{הע-שמאל|ראו שם; כל דבר שהיה שייך לקב"ה הוא נצחי מעצם ההגדרה. לעניין "פסיפס" השוו [[ביאור:ספרי דברים/דברים#פיסקה יג|ספרי דברים יג:]] כנראה הכוונה שדעתם שקולה ומאוזנת. הכבוד לזקנים יהיה אפילו באחרית הימים, כאשר ירבו המלאכים והנביאים.}}'''"אֶסְפָה לִּי"''' – שֶׁתְּהֵא סַנְהֶדְרִין לִשְׁמִי, כָּל מָקוֹם שֶׁהוּא אוֹמֵר 'לִי' – הֲרֵי זֶה קַיָּם לְעוֹלְמֵי עַד! '''"שִׁבְעִים"''' – שֶׁתְּהֵא סַנְהֶדְרִין שֶׁל שִׁבְעִים. '''"אִישׁ"''' – שֶׁיְּהֵא בַּעַל כֹּחַ וּבַעַל חָכְמָה וּבַעַל גְּבוּרָה חֲתִיכָה וּפְסִיפָס. '''"מִזִּקְנֵי יִשְׂרָאֵל"''', לֹא בְּמָקוֹם אֶחָד וְלֹא בִּשְׁנַיִם הַמָּקוֹם חוֹלֵק כָּבוֹד לַזְּקֵנִים. וּמָה אִם מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים בָּרוּךְ הוּא חוֹלֵק כָּבוֹד לַזְּקֵנִים, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה בָּשָׂר וָדָם צָרִיךְ לַחֲלֹק לָהֶם כָּבוֹד! וּמִנַּיִן אַף לֶעָתִיד לָבוֹא הַמָּקוֹם חוֹלֵק כָּבוֹד לַזְּקֵנִים? אָמַרְתָּ "וְחָפְרָה הַלְּבָנָה וּבוֹשָׁה הַחַמָּה וגו'" {{ממ|ישעיה|כד|כג}}, אֵינוֹ אוֹמֵר לֹא 'נֶגֶד מַלְאָכָיו' וְלֹא 'נֶגֶד כֹּהֲנָיו' וְלֹא 'נֶגֶד נְבִיאָיו', אֶלָּא "נֶגֶד '''זְקֵנָיו''' כָּבוֹד". וּמָה אִם מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים בָּרוּךְ הוּא חוֹלֵק כָּבוֹד לַזְּקֵנִים, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה בָּשָׂר וָדָם צָרִיךְ לַחֲלֹק לָהֶם כָּבוֹד! וְכֵן אַתְּ מוֹצֵא, שֶׁהַמָּקוֹם מִצְטַעֵר עַל זָקֵן אֶחָד, שֶׁנֶּאֱמַר "קָצַפְתִּי עַל עַמִּי, חִלַּלְתִּי נַחֲלָתִי, וָאֶתְּנֵם בְּיָדֵךְ לֹא שַׂמְתִּי לָהֶם רַחֲמִים, עַל זָקֵן הִכְבַּדְתְּ עֻלֵּךְ מְאֹד" {{ממ|ישעיה|מז|ו}}. כִּבְיָכוֹל מָחוּל לָךְ עַל כָּל מַה שֶּׁעָשִׂית – חוּץ מ"עַל זָקֵן הִכְבַּדְתְּ עֻלֵּךְ מְאֹד"! {{הע-שמאל|ראו שם; לפנינו שתי דרשות הפוכות בהגדרת הזקנים המכובדים: ההגדרה היא לפני הקב"ה ומשה יגלה מי ראוי לכבוד בעתיד או: ההגדרה היא בידי משה, והקב"ה יסכים עם מה שהוא יקבע, לפי דעת הבריות; וראו גם [[ביאור:משנה אבות פרק ג#משנה י|אבות ג י.]]}}'''"אֲשֶׁר יָדַעְתָּ"''', אַתָּה צָרִיךְ לֵידַע; כְּבָר הֵן גְּלוּיִין לְפָנַי. דָּבָר אַחֵר: וְכִי צָרִיךְ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לוֹמַר לְמֹשֶׁה "אֲשֶׁר יָדַעְתָּ"? וַהֲלֹא גָּלוּי לְפָנָיו מִי שֶׁהוּא רָאוּי לִגְדֻלָּה! אֶלָּא מְלַמֵּד שֶׁכָּל זָקֵן שֶׁחָלַק לוֹ רֹאשׁ הַדּוֹר כָּבוֹד – מִן הַשָּׁמַיִם הִסְכִּימוּ עַל יָדוֹ! שֶׁכֵּן הַבְּרִיּוֹת מְשִׁיבִין וְאוֹמְרִין: כָּשֵׁר הוּא אִישׁ פְּלוֹנִי וְחָסִיד, וְנָאֶה לִקָּרֵא חָכָם! {{הע-שמאל|ראו שם; השוטרים נאספו כשכר לקושי המיוחד שהיה עליהם במצרים ולאחריות שבה נשאו שם. הקב"ה מייעץ למשה כיצד לרכוש את ליבם של הזקנים: בתחילה יש להדגיש בפניהם את צד הזכות שבהנהגה – ראו [[ביאור:ספרי דברים/דברים#פיסקה טו|ספרי דברים טו]], ולאחר שיכנסו לה וישאו באחריות יש להציג להם את החובות והקשיים שבהנהגה. לעניין משה עצמו השוו לעיל פס' יא. שבעים הזקנים יכנסו לאהל מועד ויזכו למעמד ציבורי כמו משה, למרות שלא יהיו נביאים כמוהו.}}וְלָמָּה אָמַר לוֹ '''"וְשֹׁטְרָיו"'''? לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר "וַיֻּכּוּ שֹׁטְרֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" {{ממ|שמות|ה|יד}}. אָמַר לוֹ: כְּשֵׁם שֶׁרָאוּ עִמָּהֶן בַּצַּעַר שֶׁבְּמִצְרַיִם, וּמָסְרוּ עַצְמָם עִמָּהֶם וְלָקוּ בַּעֲבוּרָם – יָבֹאוּ וְיִרְאוּ עִמָּהֶן בָּרֶוַח שֶׁרָאָן וְיִנְהֲגוּ עֲלֵיהֶם בִּשְׂרָרָה וּגְדֻלָּה! '''"וְלָקַחְתָּ אֹתָם לִי"''' – קָחֵם בִּדְבָרִים: בַּתְּחִלָּה אָמַרְתָּ לָהֶם דִּבְרֵי שֶׁבַח, חֲזֹר וֶאֱמֹר לָהֶם דִּבְרֵי פְּגָם: 'עַל מְנָת כֵּן תְּהוּ מְקַבְּלִין עֲלֵיכֶם, שֶׁיִּהְיוּ מְקַלְּלִין אֶתְכֶם בָּאֲבָנִים!' '''"אֶל אֹהֶל מוֹעֵד"''' – הַכְנִיסֵם עִמְּךָ לְאֹהֶל מוֹעֵד, לֹא שֶׁיִּשְׁמְעוּ אֶת הַדִּבֵּר – אֶלָּא שֶׁיִּהְיוּ כָּל הַבְּרִיּוֹת נוֹהֲגִין בָּהֶן בְּכָבוֹד וּמַרְאֶה, וְאוֹמְרִין: 'אַשְׁרֵיהֶן אֵלּוּ, שֶׁנִּכְנְסוּ עִם מֹשֶׁה לִשְׁמֹעַ אֶת הַדִּבֵּר מִפִּי הַקֹּדֶשׁ!' }} ===פסוק יז=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:ספרי במדבר/יא#פיסקה צג|ספרי צג,]] וראו גם [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/בחדש#פרשה ג|מכילתא בחדש ג.]] וראו רשימת עשר הירידות [[אבות דרבי נתן לד#ו|באבות דר' נתן לד ו.]] משה הוא גדול הנביאים, ושבעים הזקנים זוכים לכבוד אבל לא לנבואה ברמה שלו – ראו לעיל בסוף הדרשה לפס' טז. לעניין הנשיאה בעול ההנהגה ראו לעיל בתחילת הדרשה על פס' טז.}}'''"וְיָרַדְתִּי"''', הֲרֵי זוֹ אַחַת מֵעֶשֶׂר יְרִידוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה, שֶׁהָיָה יוֹם מִנּוּי זְקֵנִים גָּדוֹל כְּיוֹם מַתַּן תּוֹרָה! בְּמַתַּן תּוֹרָה הוּא אוֹמֵר '''"וַיֵּרֶד ה' עַל הַר סִינַי"''' {{ממ|שמות|יט|כ}}, וּבְמִנּוּי זְקֵנִים הוּא אוֹמֵר '''"וְיָרַדְתִּי"'''! '''"וְדִבַּרְתִּי עִמְּךָ שָׁם"''' – וְדִבַּרְתִּי עִמְּךָ שָׁם, וְלֹא עִמָּהֶם! '''"וְאָצַלְתִּי מִן הָרוּחַ"''', כְּאָדָם שֶׁהוּא אוֹצֵל עַל חֲבֵרוֹ. '''"וְאָצַלְתִּי מִן הָרוּחַ אֲשֶׁר עָלֶיךָ וְשַׂמְתִּי עֲלֵיהֶם"''', לְמָה הָיָה מֹשֶׁה דּוֹמֶה? לְנֵר שֶׁהָיָה מֻנָּח עַל גַּבֵּי מְנוֹרָה וְדָלְקוּ מִמֶּנּוּ נֵרוֹת הַרְבֵּה, אֲבָל אוֹרוֹ שֶׁל נֵר לֹא הָיָה חָסֵר כְּלוּם. כָּךְ לֹא הָיְתָה חָכְמָתוֹ שֶׁל מֹשֶׁה חֲסֵרָה כְּלוּם! '''"וְנָשְׂאוּ אִתְּךָ בְּמַשָּׂא הָעָם"''', לְפִה שֶׁאָמַר מֹשֶׁה '''"אֵיכָה אֶשָּׂא לְבַדִּי טָרְחֲכֶם וּמַשַּׂאֲכֶם וְרִיבְכֶם"''' {{ממ|דברים|א|יב}} – אָמַר לוֹ '''"וְנָשְׂאוּ אִתְּךָ בְּמַשָּׂא הָעָם"''', וְלֹא תִּשָּׂא אַתָּה לְבַדֶּךָ. }} ===פסוק יח=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|'התקדשו' – במובן התכוננו למותכם, ראו גם מקבילה [[ביאור:ספרי במדבר/יא#פיסקה צד|בספרי צד.]] כי בכיתם – ראו לעיל פס' א. גם כאן, כמו בתבערה, היה הבכי מכוון לאזני הקב"ה. כאמור לעיל פס' ד, היו להם בהמות, אבל הם רצו בשר בחינם!}}'''"וְאֶל הָעָם תֹּאמַר הִתְקַדְּשׁוּ לְמָחָר"''', אֵין 'הִתְקַדְּשׁוּ' אֶלָּא הַתְקִינוּ עַצְמְכֶם לְפוּרְעָנוּת, כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: "הַתִּקֵם כַּצֹּאן לְטִבְחָה וְהַקְדִּשֵׁם לְיוֹם הֲרֵגָה" {{ממ|ירמיה|יב|ג}}. '''"כִּי בְכִיתֶם בְּאָזְנֵי ה'"''' – מְלַמֵּד שֶׁהָיוּ מִתְכַּוְּנִין לִפְנֵי הַמָּקוֹם. '''"מִי יַאֲכִלֵנוּ בָּשָׂר"''' – לְפִי שֶׁשָּׁאֲלוּ אֶת הַבָּשָׂר מִמְּלֹא מֵעַיִן – לְפִיכָךְ נִתְחַיְּבוּ כְּלָיָה. וְכִי לֹא הָיָה בְּיָדָם מַה לֶּאֱכֹל וּמַה לֹּא לֶאֱכֹל? אֶלָּא מְלַמֵּד שֶׁבִּקְּשׁוּ לֶאֱכֹל שֶׁלְּחִנָּם! }} ===פסוק יט=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו גם [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/ויסע#פרשה ג|מכילתא ויסע ג,]] ובדומה לכך [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/שירה#פרשה ה|מכילתא שירה ה,]] לפס' ה; והשוו [[ביאור:ספרי במדבר/י#פיסקה צד|ספרי צד,]] וכן [[ביאור:מכילתא דרשב"י/פרק טו#פסוק ה|מכילתא דרשב"י לשמות טו ה,]] שם החליפו את הכשרים ברשעים.}}'''"לֹא יוֹם אֶחָד תֹּאכֵלוּן... עַד חֹדֶשׁ יָמִים"''', וּכְתִיב '''"הַבָּשָׂר עוֹדֶנּוּ בֵּין שִׁנֵּיהֶם"''' – הָא כֵּיצַד? הַכְּשֵׁרִים, כֵּיוָן שֶׁהָיָה נוֹתְנוֹ לְתוֹךְ פִּיו – לֹא הָיוּ מַסְפִּיק לְחַתְּכוֹ עַד שֶׁנַּפְשׁוֹ יוֹצְאָה; וְהָרְשָׁעִים הָיוּ {{ב|מִתְבַּלְּסִים בּוֹ וּמִתְבַּלְּקְטִים בּוֹ|סובלים ממנו}} – עַד שֶׁנַּפְשָׁם יוֹצְאָה! }} ===פסוק כ=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| '''"עַד חֹדֶשׁ יָמִים"''' - מְלַמֵּד שֶׁנִּשְׁתַּהָה הַשְּׂלָיו אֶצְלָם שְׁלֹשִׁים יוֹם. '''"וְהָיָה לָכֶם לְזָרָא"''', שֶׁתְּהֵא מַרְחִיקִין אוֹתוֹ יוֹתֵר מִמַּה שֶׁקֵּרַבְתֶּם אוֹתוֹ! {{הע-שמאל|הנוכחות של הקב"ה בישראל, "בקרבכם", מתפרשת על ידיהם בטעות כהסכמה שלו עם מעשיהם, וכך פוגעת בכבודו. וראו ספרי שם.}}'''"יַעַן כִּי מְאַסְתֶּם אֶת ה' אֲשֶׁר בְּקִרְבְּכֶם"''' - מוֹשְׁלִין אוֹתוֹ; מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְמֶלֶךְ שֶׁהָיוּ בָּנָיו וַעֲבָדָיו גּוֹנְבִין וּמְבִיאִין לְפָנָיו - וְהוּא מְקַבֵּל מֵהֶם, וְהָיוּ הַכֹּל אוֹמְרִין: 'תֵּדְעוּ שֶׁהוּא {{ב|שָׁפוּי|מסכים}} בְּמַעֲשֵׂיהֶם, שֶׁהוּא מְקַבֵּל מִיָּדָם'. כָּךְ אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל: מִי גָּרַם לָכֶם שֶׁתִּכָּנְסוּ לַדְּבָרִים הַלָּלוּ? שְׁכִינָתִי לְבֵינֵיכֶם; שֶׁאִלּוּ סִלַּקְתִּי שְׁכִינָתִי מִבֵּינֵיכֶם - לֹא נִכְנַסְתֶּם לַדְּבָרִים הַלָּלוּ! }} ===פסוק כא=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:ספרי במדבר/יא#פיסקה צה|ספרי צה.]] לפי הדרשה של ר עקיבא משה פקפק ביכולתו של הקב"ה לפתור את הבעיה, והשוו [[ביאור:תוספתא/סוטה/ו#ד|תוספתא סוטה ו ד,]] שם אומר ר' עקיבא שדברי משה כאן חמורים יותר מחטא מי מריבה, אלא שהם היו בסתר, ולכן משה לא נענש עליהם. ר' שמעון בדרשתו הראשונה טוען שמשה הצביע על כך שהתלונות הן תלונות שוא, שהרי יש לישראל בהמות ודגים – ראו לעיל פס' ד. לכן הם לא יסתפקו בבשר ובדגים ואין להם תקנה.}}'''"וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה: שֵׁשׁ מֵאוֹת אֶלֶף רַגְלִי... הֲצֹאן וּבָקָר יִשָּׁחֵט לָהֶם"''' וְגוֹ'. רַבִּי שִׁמְעוֹן הָיָה אוֹמֵר: רַבִּי עֲקִיבָא הָיָה דּוֹרֵשׁ בּוֹ דָּבָר אֶחָד, וַאֲנִי דּוֹרֵשׁ בּוֹ דָּבָר אֶחָד, וְנִרְאִים דְּבָרַי מִדְּבָרָיו. רַבִּי עֲקִיבָא הוּא אוֹמֵר: וְכִי אֵינוֹ? אֲפִלּוּ אַתְּ מְכַנֵּס כָּל הַצֹּאן שֶׁבָּעוֹלָם, הֵן סְפִיקוֹת לָהֶן? "אִם אֶת כָּל דְּגֵי הַיָּם יֵאָסֵף לָהֶם" - וְכִי אֵינוֹ? אֲפִלּוּ אַתְּ מְכַנֵּס כָּל דָּגִים שֶׁבָּעוֹלָם, הֵן סְפִיקִין לָהֶן? וַאֲנִי דּוֹרֵשׁ בּוֹ דָּבָר אֶחָד, וְנִרְאִין דְּבָרַי מִדְּבְרֵי רַבִּי: "הֲצֹאן וּבָקָר יִשָּׁחֵט לָהֶם וּמָצָא לָהֶם?" יָכוֹל מִפְּנֵי שֶׁלֹּא הָיָה לָהֶם בָּשָׂר לֶאֱכֹל הָיוּ מִתְרַעֲמִין? וַהֲלֹה כְּבָר נֶאֱמַר: "וְגַם עֵרֶב רַב עָלָה אִתָּם וְצֹאן וּבָקָר מִקְנֶה כָּבֵד מְאֹד" {{ממ|שמות|יב|לח}} יָכוֹל מִפְּנֵי שֶׁאֲכָלוּם בַּמִּדְבָּר? וַהֲלֹה כְּבָר נֶאֱמַר בִּכְנִיסָתָן לָאָרֶץ: "וּמִקְנֶה רַב הָיָה לִבְנֵי רְאוּבֵן וְלִבְנֵי גָד" {{ממ|במדבר|לב|א}} אֶלָּא מְלַמֵּד שֶׁהָיוּ מְבַקְּשִׁין עֲלִילָה, הֵיאַךְ לִפְרֹשׁ מֵאַחֲרֵי הַמָּקוֹם! "אִם אֶת כָּל דְּגֵי הַיָּם יֵאָסֵף לָהֶם וּמָצָא לָהֶם" – יָכוֹל מִפְּנֵי שֶׁלֹּא הָיוּ לָהֶם דָּגִים לֶאֱכֹל הָיוּ מִתְרַעֲמִים? וַהֲלֹא בְּאֵר הָיְתָה עִמָּהֶן, וּמַעֲלָה לָהֶם דָּגִים שְׁמֵנִים כָּל צָרְכָּן! אֶלָּא מְלַמֵּד שֶׁהָיוּ מְבַקְּשִׁין עֲלִילָה, הֵיאַךְ לִפְרֹשׁ מֵאַחֲרֵי הַמָּקוֹם! {{הע-שמאל|ראו ספרי שם. הדרשה השניה של ר' שמעון מציגה את משה כמתווך בין הקב"ה לעם: משה טוען שהמתת המתאוים תוציא על הקב"ה שם רע, כי אין הגיון בכך שישראל יקבלו את הבשר וישלמו עליו בחייהם, (כנראה דורש "ומצא"-מוצאת, ראו [[שמואל ב יח כב]], כלומר המתת המתאוים תוציא על הקב"ה שם רע.) אבל כאשר משה מנסה לפייס את העם ולהוביל אותם לאמונה בקב"ה הוא נכשל. והשוו [[ביאור:תוספתא/סוטה/ו#ד|תוספתא סוטה ו ד.]]}}דָּבָר אַחֵר: "הֲצֹאן וּבָקָר יִשָּׁחֵט לָהֶם", לְפִה שֶׁהֶרְאָה הַמָּקוֹם לְמֹשֶׁה הַפּוּרְעָנוּת הָעֲתִידָה לָבוֹא עֲלֵיהֶן. אָמַר מֹשֶׁה רַבֵּינוּ: וְכִי הוֹגֵן? אוֹמְרִין לַחֲמוֹר 'הֵא לְךָ כּוֹר שְׂעוֹרִים וְיִנָּטֵל רֹאשֶׁךָ'? אוֹמְרִין לְאָדָם 'טֹל כִּכָּר וְרֵד שְׁאוֹל'? אָמַר לוֹ: וּמָה אַתָּה אוֹמֵר? אָמַרְתָּ לּוֹ: אֲנִי הוֹלֵךְ וּמְפַיְּסָן! אָמַר לוֹ: עַד שֶׁאַתָּה אוֹמֵר כֵּן, אֲנִי אוֹמֵר לְךָ שֶׁאֵינָן שׁוֹמְעִין לְךָ! '''"עַתָּה תִרְאֶה הֲיִקְרְךָ דְבָרִי אִם לֹא"'''. כֵּיוָן שֶׁהָלַךְ מֹשֶׁה לְפַיְּסָן, אָמַר לָהֶם: '''"הֲיַד ה' תִּקְצָר?"''' אָמְרוּ לוֹ: "הֵן הִכָּה צוּר וַיָּזוּבוּ מַיִם וּנְחָלִים יִשְׁטֹפוּ, הֲגַם לֶחֶם יוּכַל תֵּת, אִם יָכִין שְׁאֵר לְעַמּוֹ?" {{ממ|תהלים|עח|כ}} אָמְרוּ: {{ב|פְּטוֹרֶת|התחמקות}} הִיא, שֶׁאֵין בּוֹ כֹּחַ לָתֵת אֶת שְׁאֵלָתֵנוּ! }} ===פסוק כד=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|הדרשה תומכת בדרשה השניה של ר' שמעון, לעיל פס' כג.}}'''"וַיֵּצֵא מֹשֶׁה וַיְדַבֵּר לָעָם אֶת דִּבְרֵי ה'"''' – מְלַמֵּד שֶׁפִּיְּסָן בִּדְבָרִים, וְלֹא רָצוּ לְקַבֵּל מִמֶּנּוּ. }} ===פסוק כה=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו ספרי שם: הנבואה של שבעים הזקנים היתה חד פעמית, ומכאן שהם לא פתרו את בעיית ההנהגה של משה.}}'''"וַיְהִי כְּנוֹחַ עֲלֵיהֶם הָרוּחַ"''', מְלַמֵּד שֶׁשָּׁרְתָה עֲלֵיהֶם רוּחַ נְבוּאָה, וְהִתְחִילוּ לְדַבֵּר בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ כָּל זְמַן שֶׁהָיְתָה הָרוּחַ עֲלֵיהֶם בִּלְבַד; שֶׁנֶּאֱמַר: '''"וַיִּתְנַבְּאוּ וְלֹא יָסָפוּ"''' – שֶׁלֹּא יָסְפוּ עוֹד לְהִתְנַבְּאוֹת מֵאַחַר אוֹתָהּ שָׁעָה! }} ===פסוק כו=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו ספרי שם: משה משתמש בקלפי כדי לפתור בעיות של אי שיוויון, ומעביר באמצעותו את התלונות הצפויות לקב"ה, כשם שיהושע חילק את הנחלות בגורל. כך נוצר המצב שאלדד ומידד לא נכללו בין 70 הזקנים.}}'''"וַיִּשָּׁאֲרוּ שְׁנֵי אֲנָשִׁים בַּמַּחֲנֶה"''', יֵשׁ אוֹמְרִים: בַּקַּלְפִּי נִשְׁתַּיְּרוּ. שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁאָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה: "אֶסְפָה לִּי שִׁבְעִים אִישׁ מִזִּקְנֵי יִשְׂרָאֵל", אָמַר מֹשֶׁה: כְּאֵיזֶה צַד אֶעֱשֶׂה? אֶבְרֹר חֲמִשָּׁה מִכָּל שֵׁבֶט – נִמְצְאוּ עֲשָׂרָה חֲסֵרִין. שִׁשָּׁה מִכָּל שֵׁבֶט – נִמְצְאוּ שְׁנַיִם יְתֵירִין. אֶבְרֹר שִׁשָּׁה מִשֵּׁבֶט זֶה וַחֲמִשָּׁה מִשֵּׁבֶט זֶה – נִמְצָא אֲנִי מֵטִיל קִנְאָה בֵּין הַשְּׁבָטִים! מֶה עָשָׂה? בֵּירֵר שִׁשָּׁה מִכָּל שֵׁבֶט וְשֵׁבֶט, וְהֵבִיא שִׁבְעִים וּשְׁנַיִם פִּטְקִין. עַל שִׁבְעִים מֵהֶן כָּתַב "זָקֵן" וּשְׁנַיִם חֲלָקִים. וּבְלָלָן וּנְתָנָן בַּקַּלְפִּי, וְאָמַר לָהֶם: בּוֹאוּ וְטִלּוּ פִּטְקֵיכֶם! מִי שֶׁעָלָה בְּיָדוֹ "זָקֵן" – אָמַר לוֹ: "כְּבָר קִדְּשְׁךָ הַמָּקוֹם". וּמִי שֶׁעָלָה בְּיָדוֹ חָלָק – אָמַר לוֹ: "הַמָּקוֹם לֹא חָפֵץ בְּךָ; אֲנִי מָה אֶעֱשֶׂה לְךָ?". {{הע-שמאל|ראו ספרי שם: לפי דברי ר' שמעון אלדד ומידד לא נפסלו ע"י הקלפי, אלא נשארו במחנה מתוך צניעות; ודווקא משום כך זכו לנבואה יציבה ונמשכת, שאינה תלויה במשה. לפי דברי ת"ק הם התנבאו על מותו של משה, ולדברי ר' אליעזר הם שהביאו בנבואתם את השליו. המשפט האחרון מקורו בבבלי ואינו ספרי זוטא מקורי.}}<small>רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: בַּמַּחֲנֶה נִשְׁתַּיְּרוּ. שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁאָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה: "אֶסְפָה לִּי שִׁבְעִים אִישׁ", אָמַר אֶלְדָּד וּמֵידָד: אֵין אָנוּ רְאוּיִים לִגְדֻלָּה זוֹ! הָלְכוּ וְהִטְמִינוּ אֶת עַצְמָן. אָמַר לָהֶן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: הוֹאִיל וּמִעַטְתֶּם אֶת עַצְמְכֶם – הֲרֵינִי מוֹסִיף לָכֶם גְּדֻלָּה עַל גְּדֻלַּתְכֶם! וּמַה גְּדֻלָּה הוֹסִיף לָהֶם? שֶׁכָּל הַנְּבִיאִים כֻּלָּן נִתְנַבְּאוּ וּפָסְקוּ; הֵן הִתְנַבְּאוּ וְלֹא פָסְקוּ! וּמַה נְּבוּאָה נִתְנַבְּאוּ? אָמְרוּ: "מֹשֶׁה מֵת וִיהוֹשֻׁעַ מַכְנִיס אֶת יִשְׂרָאֵל לָאָרֶץ". אבא חנין אומר משום רבי אליעזר: על עסקי שליו נתנבאו: "עלה שליו, עלה שליו!".</small> }} ===פסוק כז=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|היכן היה יהושע? לפי יש אומרים ור' שמעון הוא הנער שבישר למשה על נבואת אלדד ומידד, ולפי ת"ק הוא היה באוהל מועד ואינו הנער המבשר; והשוו [[ביאור:ספרי במדבר/יא#פיסקה צו|ספרי צו,]] שם ר' שמעון סובר כת"ק כאן. "שאמרנו" -לעיל פס' כו.}}'''"וַיָּרָץ הַנַּעַר וַיַּגֵּד לְמֹשֶׁה"''', יֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁהָיָה יְהוֹשֻׁעַ. וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר "וּמְשָׁרְתוֹ יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן נַעַר לֹא יָמִישׁ מִתּוֹךְ הָאֹהֶל" {{ממ|שמות|לג|יא}}, הָא יָדַעְתָּ שֶׁלֹּא הָיָה יְהוֹשֻׁעַ! רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: "וַיַּעַן יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן מְשָׁרֵת מֹשֶׁה מִבְּחֻרָיו וַיֹּאמַר", הֵאִיר עַתָּה שֶׁאַף הָרִאשׁוֹן הָיָה יְהוֹשֻׁעַ! '''"אֶלְדָּד וּמֵידָד מִתְנַבְּאִים בַּמַּחֲנֶה"''' - זֶה הוּא שֶׁאָמַרְנוּ, שֶׁהָיוּ מִתְנַבְּאִין וְהוֹלְכִין עַד יוֹם מוֹתָן! }} ===פסוק כח=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו ספרי שם, [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#א, פרשה א|ומכילתא עמלק א א.]] יהושע וגיחזי מציגים את היחס הראוי לרבותיהם, כבעלי כוחות להמית ולהחיות.}} '''"אֲדֹנִי מֹשֶׁה כְּלָאֵם"''', אָמַר לוֹ: רַבֵּינוּ מֹשֶׁה, כַּלֵּה אוֹתָם מִן הָעוֹלָם! בְּנֵי אָדָם שֶׁבִּשְּׂרוּ אוֹתְךָ הַבְּשׂוֹרָה הַקָּשָׁה הַזֹּאת. דָּבָר אַחֵר: כְּלָאֵם – אָסְרֵם בְּזִקִּים וּבְקוֹלָרִים, וְלֹא כְּמוֹת שֶׁהוּא אוֹמֵר בְּיִרְמְיָהוּ "וּנְתַתֶּם אוֹתוֹ אֶל בֵּית הַכֶּלֶא" {{ממ|ירמיה|לז|יח}}. דָּבָר אַחֵר: '''"אֲדֹנִי מֹשֶׁה כְּלָאֵם"''', מִיהוֹשֻׁעַ לָמַדְנוּ "מוֹרָא רַבְּךָ כְּמוֹרָא שָׁמַיִם" ([[ביאור:משנה אבות פרק ד#משנה יב|אבות ד יב]]) שֶׁאָמַר לְמֹשֶׁה: רַבִּי, כְּשֵׁם שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְכַלֶּה אֶת הַמּוֹרְדִים – אַף אַתָּה כַּלֵּה אוֹתָם! וְכֵן אַתְּ מוֹצֵא בְּגֵיחֲזִי, כְּשֶׁאָמַר לוֹ רַבּוֹ "קַח מִשְׁעַנְתִּי בְיָדְךָ וָלֵךְ" {{ממ|מלכים ב|ד|כט}} הִתְחִיל מִסְתַּמֵּךְ וְהוֹלֵךְ עַל מַקְלוֹ. פָּגְעוּ בּוֹ בְּנֵי אָדָם, אָמְרוּ לוֹ: לְאֵיכָן אַתָּה הוֹלֵךְ? אָמַר לָהֶן: לְהַחֲיוֹת אֶת הַמֵּת! אָמְרוּ לוֹ: וַהֲלֹא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁמֵּמִית וּמְחַיֶּה! אָמַר לָהֶן: אַף רַבִּי מֵמִית וּמְחַיֶּה! }} ===פסוק כט=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו ספרי שם: הדרשה מבוססת על הדרשה דלעיל פס' כו, שתוכן הנבואה היה שמשה ימות ויהושע ימלוך במקומו. משה טוען שאין בו קנאה ביהושע ואין בכוונתו להפגע מהנבואה או לפגוע ביהושע, וככל שירבו הנביאים כן ייטב. המשאלה של משה היא שכל העם יהיו נביאים כיהושע, ולא כמוהו עצמו.}}'''"וַיֹּאמֶר לוֹ מֹשֶׁה הַמְקַנֵּא אַתָּה לִי"?''' אָמַר לוֹ מֹשֶׁה: יְהוֹשֻׁעַ, סָבוּר אַתְּ שֶׁאֲנִי מְקַנֵּא בְּךָ? אַלְוַאי כָּל יִשְׂרָאֵל כַּיֹּצֵא בְּךָ, אַלְוַאי בָּנַי כַּיּוֹצֵא בְּךָ, וּ"מִי יִתֵּן כָּל עַם ה' נְבִיאִים"! }} ===פסוק ל=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו ספרי שם; דינם של ישראל לא נגזר בלי נוכחותם של הצדיקים בתוכם, שמא יטו את הכף וימנעו את הפורענות.}}'''"וַיֵּאָסֵף מֹשֶׁה אֶל הַמַּחֲנֶה, הוּא וְזִקְנֵי יִשְׂרָאֵל"''', מְלַמֵּד שֶׁלֹּא הֵבִיא הַמָּקוֹם עֲלֵיהֶם מַכָּה עַד שֶׁנִּכְנְסוּ צַדִּיקִים לַמַּחֲנֶה. }} ===פסוק לא=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:ספרי במדבר/יא#פיסקה צז|ספרי צז:]] דורש 'ויגז' – כגיזי צמר או מלשון גזז ראש – שהרוח הרגה מישראל וחתכה את ראשיהם, והרגה יותר מאלו שמתו באכילת השלו.}}'''"וְרוּחַ נָסַע מֵאֵת ה' וַיָּגָז שַׂלְוִים מִן הַיָּם"''', מְלַמֵּד שֶׁהָיָה עוֹלֶה מִן הַיָּם כְּמִין גִּזֵּי צֶמֶר וְנִרְטֶשֶׁת עַל גַּבֵּי הַמַּחֲנֶה. וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁהָרְגָה בִּירִידָתָהּ יָתֵר מִמַּה שֶּׁהָרְגָה בַּאֲכִילָתָהּ. {{הע-שמאל|ראו ספרי שם וכן [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/ויסע#פרשה ג|מכילתא ויסע ג.]] לפי ת"ק השליו, שהגיע מן המערב, כיסה את המחנה ויצר מלבן הבולט מהמחנה מרחק של יום הליכה לצפון ולדרום. ר' מאיר מוסיף שגם לכיוון מערב. השליו הוגש בשפע, בניקיון, ובדרך המקילה על האיסוף שלו.}}'''"וַיִּטֹּשׁ עַל הַמַּחֲנֶה כְּדֶרֶךְ יוֹם כֹּה"''' וְגוֹ': "כְּדֶרֶךְ יוֹם כֹּה" – כְּלַפֵּי הַדָּרוֹם, "וּכְדֶרֶךְ יוֹם כֹּה" – כְּלַפֵּי הַצָּפוֹן. רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: אַף "כְּדֶרֶךְ יוֹם כֹּה" – כְּלַפֵּי הַמַּעֲרָב! '''"וּכְאַמָּתַיִם עַל פְּנֵי הָאָרֶץ"''', מְלַמֵּד שֶׁהָיָה עוֹלֶה מִן הָאָרֶץ עַל רוּם שְׁתֵּי אַמּוֹת, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִהְיוּ מִצְטַעֲרִין עָלֶיהָ בִּשְׁעַת לְקִיטָה. {{הע-שמאל|ר' יוסי דורש "סביב", שהשליו היה על המחנה – ועל סביבו: המחנה היה בגודל שלוש פרסאות על שלוש, ומכאן שהשליו כיסה 9X9 פרסאות. אחרים מכפילים את הכמות וטוענים שהשליו כסה את סביבות המחנה במרחק 80 פרסאות(!) – אבל לא על הדרכים. כל הקטע באותיות קטנות מקורו במכילתא דרשב"י ואינו ספרי זוטא מקורי (ע"צ מלמד).}}<small>רבי יוסי אומר: '''"וייטוש על המחנה כדרך יום כה"''' וגו' – שלש פרסאות לכל רוח. וכן הוא אומר: "ויפל בקרב מחנהו סביב למשכנתיו" {{ממ|תהלים|עח|כח}}. אחרים אומרים: "וייטוש על המחנה כדרך" – כדרך הילוכו הבינוני, עשרה פרסאות; "יום" – עשרים; "כה" – ארבעים. מה תלמוד לומר שוב "וכדרך יום כה"? הרי שמונים, כלפי מעלה. וכן הוא אומר: "תערוך לפניי שולחן נגד צררי" {{ממ|תהלים|כג|ה}}. יכול שהיו {{ב|אסתרסואות|הדרכים}} מקולקלות? תלמוד לומר '''"וכאמתיים על פני הארץ"''', על הפנוי שבארץ. ולהלן הוא אומר: "ויפל בקרב מחנהו סביב למשכנתיו", שהיה מסובב למשכנות, ושתי אמות הייתה נטולה מן הארץ. {{הע-שמאל|גם המן היה מוגבה מהאדמה, ולקטו אותו כמעל שולחנות זהב; וראו מכילתא שם, ולעיל פס' ט.}}רבי אליעזר בנו של רבי יוסי הגלילי אומר: אף מן, לא אכלו אותו ישראל אלא מן הגבוה. כיצד? יצאה רוח צפונית וכיבדה את המדבר, וירד מטר וכיבש את הארץ, וירד הטל עליו, והרוח מנשבת בו, ונעשה כמין שולחנות של זהב, והמן היה יורד עליו, וממנו ישראל מלקטין ואוכלין! והלוא דברים קל וחומר: אם כך חס המקום על עוברי רצונו בעולם הזה – על אחת כמה וכמה שישלם שכר טוב לצדיקים לעתיד לבא!</small> }} ===פסוק לב=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:ספרי במדבר/יא#פיסקה צח|ספרי צח.]]}}'''"וַיָּקָם הָעָם כָּל הַיּוֹם הַהוּא וְכָל הַלַּיְלָה"''', אָמְרוּ: הָעֲצֵלִים וְהַחִגְּרִים וְהַקְּטַנִּים שֶׁבָּהֶן לִקְּטוּ מֵאָה כּוֹר! {{הע-שמאל|ר' יהושע לומד מכאן את החובה לשחוט עופות, וראו ספרי שם. בספרי רבי הוא הלומד מתהלים ולא מכאן, ומפרש את הפסוק כפשטו.}}'''"וַיִּשְׁטְחוּ לָהֶם שָׁטוֹחַ סְבִיבוֹת הַמַּחֲנֶה"''', רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קָרְחָה אוֹמֵר: אַל תִּקְרֵי שָׁטוֹחַ אֶלָּא שָׁחוּט, מַגִּיד שֶׁהִיא טְעוּנָה שְׁחִיטָה. אָמַר לוֹ רַבִּי יוֹסֵי: מִיכָּן אַתָּה לָמֵד שֶׁיָּרַד לָהֶם דָּבָר הַנִּטְעָן שְׁחִיטָה? וְהַלֹּא כְּבָר נֶאֱמַר '''"וַיַּמְטֵר עֲלֵיהֶם כֶּעָפָר שְׁאֵר וּכְחוֹל יָם עוֹף כָּנָף"''' {{ממ|תהלים|עח|כז}}, מַגִּיד שֶׁהִיא טְעוּנָה שְׁחִיטָה! אֶלָּא מַה תַּלְמוּד לוֹמַר "שָׁטוֹחַ"? שֶׁיָּרַד לָהֶן מַשְׁטוֹחֵי מַשְׁטוֹחֵי, מְלַמֵּד שֶׁעֲשָׂאוּ מַשְׁטוֹחִים מַשְׁטוֹחִים סְבִיבוֹת הַמַּחֲנֶה. }} ===פסוק לג=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו ספרי שם וכן לעיל פס' יט.}}'''"הַבָּשָׂר עוֹדֶנּוּ בֵּין שִׁנֵּיהֶם"''' – כֵּיוָן שֶׁהָיָה נוֹתְנוֹ לְתוֹךְ פִּיו, לֹא הָיָה מַסְפִּיק לְחָתְכוֹ עַד שֶׁנַּפְשׁוֹ יוֹצְאָה. אָמְרוּ: רָשָׁע שֶׁבָּהֶן אָכַל – {{ב|נִרְתַּז|נתרז, מת}} מִיָּד; כָּשֵׁר שֶׁבָּהֶן – נִרְתַּז לְאַחַר שְׁלֹשִׁים יוֹם. '''"וְאַף ה' חָרָה בָעָם וַיַּךְ ה' בָּעָם מַכָּה רַבָּה מְאֹד"''', מְלַמֵּד שֶׁלֹּא הֵבִיא עֲלֵיהֶם הַמָּקוֹם מַכָּה קָשָׁה כַּיּוֹצֵא בָּהּ מִשָּׁעָה שֶׁיָּצְאוּ מִמִּצְרָיִם, שֶׁנֶּאֱמַר: "לֹא זָרוּ מִתַּאֲוָתָם עוֹד אָכְלָם בְּפִיהֶם וְאַף אֱלֹהִים עָלָה בָהֶם" {{הפניה לפסוקים|תהלים|עח|ל|לא}}. }} ===פסוק לד=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|השוו ספרי שם ולעיל פס' ג.}}'''"וַיִּקְרָא שֵׁם הַמָּקוֹם הַהוּא קִבְרוֹת הַתַּאֲוָה"''', יָכוֹל כֵּן הָיָה שְׁמוֹ מִקֹּדֶם? אָמַרְתָּ: '''"כִּי שָׁם קָבְרוּ אֶת הָעָם הַמִּתְאַוִּים"''' – מִשֶּׁאֵירַע הָיָה נִקְרָא, לֹא כֵן הָיָה שְׁמוֹ מִקֹּדֶם! }} ===פסוק לה=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|קושר את פרשת קברות התאוה לעניין מרים הבא בחצרות.}}'''"מִקִּבְרוֹת הַתַּאֲוָה נָסְעוּ הָעָם חֲצֵרוֹת"''', זוֹ הָיְתָה בְּשָׁעָה שֶׁנִּצְטָרְעָה מִרְיָם; מְלַמֵּד שֶׁחָזְרוּ חֲנִיָּה אַחַת לַאֲחוֹרֵיהֶם בִּשְׁבִיל מִרְיָם. }} mf6ahnzfgradi835qv6hknw1rbnmynv 3020020 3020003 2026-06-15T06:03:58Z Michaelkimmel2 44530 3020020 wikitext text/x-wiki ==פרק יא== ===פסוק א=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|דרשה על "ויהי"; והשוו [[מגילה י ב]], שם "ויהי" (או "ויהי בימי") - לשון צרה. וראו גם [[ביאור:ספרי במדבר/יא#פיסקה פה|ספרי פה,]] שם הנוסח מוצלח יותר: "אין 'ויהי' אלא שהיה להם דבר מתחילה", כלומר בעיה שחזרה כמה פעמים: הרשעים בעם חיפשו עילה לפרוש מהקב"ה. דורש 'מתאוננים' – מתאנים, מחפשים תירוץ לדרכם. המניע המיוחס להם הוא דיני עריות - ראו [[ביאור:ספרי במדבר/יא#פיסקה צ|ספרי צ.]] לדרשות ר' אליעזר ור' יהודה ראו [[ביאור:ספרי דברים/דברים#פיסקה כד|ספרי דברים כד.]]}}'''"וַיְהִי הָעָם"''', אֵין "וַיְהִי" אֶלָּא דָּבָר שֶׁלֹּא הָיָה לָהֶם תְּחִלָּה. מְלַמֵּד שֶׁהָיוּ לְמוּדִין לִהְיוֹת מְקֻלְקָלִין וְחָזְרוּ לְקִלְקוּלָן הָרִאשׁוֹן. וְכֵן הוּא אוֹמֵר: "וַיְהִי הָאִישׁ הַהוּא גָדוֹל" {{ממ|איוב|א|ג}}. "וַיְהִי" – אֵין וַיְהִי אֶלָּא דָּבָר שֶׁלֹּא הָיָה לָהֶם תְּחִלָּה לַמַּעֲשֶׂה הַטּוֹב. וְכֵן הוּא אוֹמֵר {{ממ|שמואל א|א|א}}: "וַיְהִי אִישׁ אֶחָד מִן הָרָמָתַיִם צוֹפִים"; אֵין "וַיְהִי" אֶלָּא דָּבָר שֶׁלֹּא הָיָה תְּחִלָּה. אַף כָּאן – דָּבָר שֶׁלֹּא הָיָה לָהֶם תְּחִלָּה! מְלַמֵּד שֶׁהָיוּ לְמוּדִין לִהְיוֹת מְקֻלְקָלִין, וְחָזְרוּ לְקִלְקוּלָן הָרִאשׁוֹן. <small>'''"וַיְהִי הָעָם"''' - אֵין "הָעָם" אֶלָּא רְשָׁעִים, שֶׁנֶּאֱמַר: "אָנָּא חָטָא הָעָם הַזֶּה חֲטָאָה גְדֹלָה" {{ממ|שמות|לב|לא}}. אֲבָל כְּשֶׁהוּא קוֹרֵא אוֹתָם "עַמִּי" - אֵין "עַמִּי" אֶלָּא כְּשֵׁרִים, שֶׁנֶּאֱמַר: "שַׁלַּח אֶת עַמִּי וְיַעַבְדֻנִי" {{ממ|שמות|ז|טז}}. '''"כְּמִתְאֹנְנִים"''' – אֵין מִתְאוֹנְנִים אֶלָּא כִּמְבַקְּשִׁים עֲלִילָה הֵיאַךְ לִפְרוֹשׁ מֵאַחֲרֵי הַמָּקוֹם, שֶׁכֵּן הוּא אוֹמֵר בְּיוֹרָם בֶּן אַחְאָב: "כִּי אַךְ דְּעוּ נָא וּרְאוּ כִּי מִתְאַנֶּה הוּא לִי" {{ממ|מלכים ב|ה|ז}}, וְכֵן הוּא אוֹמֵר בְּשִׁמְשׁוֹן: "כִּי תֹאֲנָה הוּא מְבַקֵּשׁ מִפְּלִשְׁתִּים" {{ממ|שופטים|יד|ד}}. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר: אֵין מִתְאוֹנְנִים אֶלָּא מִתְלַהֲמִים, שֶׁנֶּאֱמַר: "דִּבְרֵי נִרְגָּן כְּמִתְלַהֲמִים" {{ממ|משלי|כו|כב}}. אֲבָל סַכִּין יָרְדָה מִשָּׁמַיִם וּבָקְעָה אֶת כְּרֵסָן, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְהֵם יָרְדוּ חַדְרֵי בָטֶן". רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: אֵין כְּמִתְאֹנְנִים אֶלָּא כְּמַאֲנִינִים, שֶׁנֶּאֱמַר: "לֹא אָכַלְתִּי בְאֹנִי מִמֶּנּוּ" {{ממ|דברים|כו|יד}}. '''"כְּמִתְאֹנְנִים רַע"''' – אֵין רַע אֶלָּא עֲבוֹדָה זָרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: "כִּי תַעֲשׂוּ אֶת הָרַע בְּעֵינֵי ה' לְהַכְעִיסוֹ בְּמַעֲשֵׂה יְדֵיכֶם" {{ממ|דברים|לא|כט}}. {{הע-שמאל|העם רצו שהקב"ה ישמע את תלונותיהם כדי להרגיז אותו. דורש "באזני ה'".}}'''"בְּאָזְנֵי ה'"''' - מְלַמֵּד שֶׁהָיוּ מִתְכַּוְּנִים לְהַשְׁמִיעַ לַמָּקוֹם. מוֹשְׁלִין אוֹתוֹ מָשָׁל, לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? בְּאֶחָד שֶׁהָיָה עוֹמֵד וּמְקַלֵּל אֶת הַמֶּלֶךְ בְּתוֹךְ הַשּׁוּק. נִמְצָא הַמֶּלֶךְ עוֹבֵר. אָמְרוּ לוֹ: "שְׁתֹק, שֶׁלֹּא יִשְׁמַע הַמֶּלֶךְ!" אָמַר לָהֶם: "מִי יֹאמַר לָכֶם, שֶׁלֹּא נִתְכַּוַּנְתִּי אֶלָּא לְהַשְׁמִיעוֹ!" כָּךְ הָיוּ יִשְׂרָאֵל מִתְכַּוְּנִין לְהַשְׁמִיעַ אֶת הַמָּקוֹם.</small> {{הע-שמאל|שני הסברים לאש: דורש "ויחר אפו" – התחמם–חימה-אש, או ששלח בהם את כבודו שבו פגעו. הסיבה שכאן לא עצר אהרון את הפגיעה היא שלא היה מקום "בין המתים לבין החיים", בניגוד למגפה בזמן קורח. וראו [[ביאור:ספרי במדבר/יא#פיסקה פה|ספרי פה.]] כנראה הקטע באותיות קטנות מקורו בפרקי דרבי אליעזר נג ואינו ספרי זוטא מקורי (גינצבורג).}}'''"וַיִּשְׁמַע ה' וַיִּחַר אַפּוֹ"''' - נִתְמַלֵּא עֲלֵיהֶן חֵמָה, וְיָרְדָה אֵשׁ מִן הַשָּׁמַיִם וְהָיְתָה קוֹפֶלֶת בָּהֶן מֵאַחַת יָד וְהוֹלֶכֶת, וְלֹא הָיָה בֵּין הַמֵּתִים לְבֵין הַחַיִּים כְּלוּם, כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיַּעֲמֹד בֵּין הַמֵּתִים וּבֵין הַחַיִּים" {{ממ|במדבר|יז|יג}}. <small>'''"ותבער בם אש ה'"'''. רבן גמליאל אומר: לפי שהלשינו ישראל על הקדוש ברוך הוא, ואמרו: "היוכל אל לערוך שולחן במדבר" {{ממ|תהלים|עח|יט}}. וראה הקדוש ברוך הוא שהלשינו על כבודו, וכבודו אש אכלה - שלח בהן אש ואכלה אותן, שנאמר: "ותבער בם אש ה'". מכאן אתה למד שכל המלשין על חברו בסתר - אין לו רפואה, שנאמר: "מלשני בסתר רעהו אותו אצמית" {{ממ|תהלים|קא|ה}}. {{הע-שמאל|הנכחת הקב"ה והשראת שכינתו מסומלת באש, הן במובן החיובי, של קבלת הקרבנות או פגישה עם מלאכים – הן במובן של פגיעה בבני אדם.}}שתים עשרה פעמים ירדה אש מן השמיים. שישה לשבח, ואלו הן: ראשונה של "ויהי ביום השמיני" {{ממ|ויקרא|ט|כד}}, שנייה של גדעון {{ממ|שופטים|ו|כא}}, שלישית של מנוח {{ממ|שופטים|יג|כ}}, רביעית בימי דוד, שנאמר: "וייקרא אל ה' ויענהו באש מן השמיים" {{ממ|דברי הימים א|כא|כו}}, חמישית בימי שלמה, שנאמר: "ואש ירדה מן השמיים" {{ממ|דברי הימים ב|ז|ג}}, שישית בהר הכרמל {{ממ|מלכים א|יח|לח}}. ושישה לגנאי, ואלו הן: ראשונה של נדב ואביהוא {{ממ|ויקרא|י|ב}}, שנייה של מתאוננים {{ממ|במדבר|יא|א}}, שלישית של קורח {{ממ|במדבר|טז|לה}}, רביעית בימי איוב: "ואש אלוהים נפלה מן השמיים" {{ממ|איוב|א|טז}}, חמישית ושישית בימי אליהו כשבאו אליו שלוחי אחזיה {{הפניה לפסוקים|מלכים ב|א|י|יב}}.</small> {{הע-שמאל|ת"ק מפרש 'קצה' – כפשוטו, לדעתו חטאו ונפגעו הגרים – הערב-רב. ר' שמעון מפרש 'קצה' -קצין, מנהיג. לדעתו חטאו המנהיגים של העם, בדומה לחטא בעל פעור, והם שנענשו; וראו ספרי שם.}}<small>'''"וַתֹּאכַל בִּקְצֵה הַמַּחֲנֶה"''', רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן מְנַסְיָא אוֹמֵר: אֵלּוּ הַגֵּרִים שֶׁהָיוּ עוֹמְדִין בִּקְצֵה הַמַּחֲנֶה. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: "וַתֹּאכַל בִּקְצֵה הַמַּחֲנֶה" – בַּגְּדוֹלִים שֶׁבָּהֶם וּבַמֻּקְצָעִין שֶׁבָּהֶן!</small> }} ===פסוק ב=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:ספרי במדבר/יא#פיסקה פו|ספרי פו.]] הפניה למשה היא כאל בעל קשרים עם הקב"ה, והפונים אליו מנצלים את הקשרים הללו, בדומה לדמות האדמו"ר בחסידות.}}<small>'''"וַיִּצְעַק הָעָם אֶל מֹשֶׁה"''', וְכִי מָה הָיָה מֹשֶׁה יָכוֹל לְהוֹעִיל לָהֶם? וַהֲלֹא לֹא הָיָה צָרִיךְ לוֹמַר אֶלָּא "וַיִּצְעַק הָעָם אֶל ה'!" מוֹשְׁלִין אוֹתוֹ מָשָׁל: לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְמֶלֶךְ שֶׁכָּעַס עַל בְּנוֹ, וְהָלַךְ לוֹ אוֹתוֹ הַבֵּן אֵצֶל אוֹהֲבוֹ שֶׁל אָבִיו. אָמַר: 'צֵא וּבַקֵּשׁ לִי מֵאַבָּא', כָּךְ אָמְרוּ יִשְׂרָאֵל לְמֹשֶׁה: 'צֵא וּבַקֵּשׁ לָנוּ מִן הַמָּקוֹם!' יָכוֹל שֶׁעִכֵּב בְּיָדָם מֹשֶׁה? אָמַרְתָּ "וַיִּתְפַּלֵּל מֹשֶׁה אֶל ה'". יָכוֹל שֶׁעִכֵּב בְּיָדוֹ הַמָּקוֹם? אָמַרְתָּ "וַתִּשְׁקַע הָאֵשׁ". {{הע-שמאל|ראו ספרי שם; האש נשארה נוכחת במחנה, וכך היא המשיכה לאיים על חוטאים פוטנציאליים.}}שָׁקְעָה הִיא בִּמְקוֹמָהּ, שֶׁאִלּוּ הָלְכָה לְאַחַת מִכָּל הָרוּחוֹת - סוֹפָהּ הָיְתָה לְכַלּוֹת אֶת כָּל הָרוּחַ, אוֹ אִלּוּ עָלְתָה לַשָּׁמַיִם - סוֹפָן הָיָה לַחֲזֹר לְקִלְקוּלָן הָרִאשׁוֹן! אֶלָּא "וַתִּשְׁקַע הָאֵשׁ" - שָׁקְעָה הִיא בִּמְקוֹמָהּ.</small> {{הע-שמאל|ר' יהודה מזהה את האש המסמלת את קבלת הקרבנות עם האש הממיתה בני אדם, ולטענתו האש הזאת נשארה במשכן ואחריו במקדש; וראו לעיל רשימת הירידות של האש לטובה ולרעה. כנראה הקטע אינו ספרי זוטא מקורי אלא שולב בטעות מפרקי דרבי אליעזר נג (כהנא).}}<small>רבי יהודה אומר: אותה האש שירדה מן השמיים - שקעה בארץ, ולא חזרה למקומה לשמיים. אלא נכנסה לאוהל מועד, וכל הקורבנות שהיו ישראל מקריבין במדבר הייתה האש יוצאה ואוכלת אותן. שנאמר: 'ותרד אש מן השמיים ותאכל' {{ממ|ויקרא|ט|כד}} אין כתיב, אלא "'''ותצא'''"! ואותה האש, היא שאכלה נדב ואביהוא, שנאמר "ותצא אש מלפני ה' ותאכל אותם" {{ממ|ויקרא|י|ב}}; והיא שאכלה עדת קורח, שנאמר "ואש יצאה מאת ה' ותאכל את החמישים ומאתיים איש" {{ממ|במדבר|טז|לה}}; ואין אדם נפטר מן העולם אלא עד שיעבור עליו מאותה האש, ששקעה בארץ, שנאמר "ותשקע האש".</small> }} ===פסוק ג=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו ספרי שם. המקום נקרא 'תבערה' והשם הזה מנציח את נוכחות האש המאיימת; ושם משה הוא הקורא לתשובה של ישראל.}}<small>'''"וַיִּקְרָא שֵׁם הַמָּקוֹם הַהוּא תַּבְעֵרָה"''', אֵין 'תַּבְעֵרָה' אֶלָּא כְּאָדָם שֶׁהוּא אוֹמֵר לַחֲבֵרוֹ "תִּבְעַר אֵשׁ פְּלוֹנִי בִּמְקוֹמוֹ". כָּךְ אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל: אִם עֲשִׂיתֶם תְּשׁוּבָה – "וַתִּשְׁקַע הָאֵשׁ", וְאִם לָאו – אֲדַיִן הִיא בִּמְקוֹמָהּ! {{הע-שמאל|ראו ספרי שם. השמות שקוראים בהם למקומות הם חדשים ומקוריים, על שם ההתרחשויות שהיו במקום.}}יָכוֹל כֵּן הָיָה שְׁמוֹ מִקּוֹדֶם? תַּלְמוּד לוֹמַר "כִּי בָעֲרָה בָם אֵשׁ ה'". מִשֶּׁאֵירַע הָיָה נִקְרָא, לֹא כֵן הָיָה שְׁמוֹ מִקּוֹדֶם! כַּיּוֹצֵא בּוֹ אַתָּה אוֹמֵר "וַיִּקְרָא שֵׁם הַמָּקוֹם מַסָּה וּמְרִיבָה" {{ממ|שמות|יז|ז}}, יָכוֹל כֵּן הָיָה שְׁמוֹ מִקּוֹדֶם? תַּלְמוּד לוֹמַר "עַל רִיב בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְעַל נַסֹּתָם אֶת ה'". מִשֶּׁאֵירַע הָיָה נִקְרָא, לֹא כֵן הָיָה שְׁמוֹ מִקּוֹדֶם!</small> }} ===פסוק ד=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו מקבילה בספרי שם. לעניין זיהויים של המתאוים חוזרות הדרכים שפגשנו לעיל בפס' א: הערב רב או המנהיגים של ישראל. מפרש 'בני האלוהים' – בני הדיינים, בניגוד ל[[ספר היובלים/ה|ספרי היובלים]] ו[[חנוך א/פרק ו|חנוך]], המתארים מרד של המלאכים בקב"ה; וראו [[בראשית רבה כו ה]].}}<small>"'''וְהָאסַפְסֻף אֲשֶׁר בְּקִרְבּוֹ'''", אִי אַתָּה יוֹדֵעַ מִי אֵלּוּ שֶׁהָיוּ מַרְגִּילִים אֶת יִשְׂרָאֵל לַעֲבֵרָה? רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן מְנַסְיָא אוֹמֵר: אֵלּוּ הַגֵּרִים, שֶׁנֶּאֱמַר "וְהָאסַפְסֻף אֲשֶׁר בְּקִרְבּוֹ". רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: אֵלּוּ הַזְּקֵנִים, שֶׁנֶּאֱמַר "אֶסְפָה לִּי שִׁבְעִים אִישׁ מִזִּקְנֵי יִשְׂרָאֵל" {{ממ|במדבר|יא|טו}}. אִם כֵּן עָשׂוּ הַזְּקֵנִים – עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה שְׁאָר {{ב|הַטַּרְטִינִים|האנשים הפשוטים}}! וְכֵן הוּא אוֹמֵר "וַיִּרְאוּ בְנֵי הָאֱלֹהִים אֶת בְּנוֹת הָאָדָם" {{ממ|בראשית|ו|ב}}, מְלַמֵּד שֶׁהָיוּ אוֹחֲזִין בַּנָּשִׁים וּמְעַנִּין אוֹתָן בַּשְּׁוָקִים; אִם כֵּן עָשׂוּ בְּנֵי הַדַּיָּנִין – עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה שְׁאָר בְּנֵי אָדָם! "'''הִתְאַוּוּ תַּאֲוָה'''", יָכוֹל שֶׁהָיוּ מִתְרַעֲמִין עַל דָּבָר שֶׁלֹּא טָעֲמוּ מִימֵיהֶן? תַּלְמוּד לוֹמַר "הִתְאַוּוּ תַּאֲוָה" – עַל הַמָּן שֶׁהָיָה יוֹרֵד לָהֶם בְּכָל יוֹם הָיוּ מִתְרַעֲמִין, לֹא עַל דָּבָר שֶׁלֹּא טָעֲמוּ מִימֵיהֶן! "'''וַיָּשֻׁבוּ וַיִּבְכּוּ גַּם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל'''", {{ב|רַבִּי שִׁמְעוֹן|בן מנסיא}} אוֹמֵר: הָא יָדַעְתָּ שֶׁהָרִאשׁוֹנִים לֹא הָיוּ מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל! רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: "בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" – "'''גַּם''' בְּנֵי יִשְׂרָאֵל", אַף הָרִאשׁוֹנִים הָיוּ מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל! "'''וַיֹּאמְרוּ מִי יַאֲכִלֵנוּ בָּשָׂר'''", יָכוֹל מִפְּנֵי שֶׁלֹּא הָיָה לָהֶם בָּשָׂר לֶאֱכֹל הָיוּ מִתְרַעֲמִין? וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר "וְגַם עֵרֶב רַב עָלָה אִתָּם וְצֹאן וּבָקָר, מִקְנֶה כָּבֵד מְאֹד" {{ממ|שמות|יב|לח}}; יָכוֹל מִפְּנֵי שֶׁאֲכָלוּם בַּמִּדְבָּר? וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר בִּכְנִיסָתָן לָאָרֶץ "וּמִקְנֶה רַב הָיָה לִבְנֵי רְאוּבֵן וְלִבְנֵי גָד עָצוּם מְאֹד" {{ממ|במדבר|לב|א}}; אֶלָּא שֶׁהָיוּ מְבַקְשֵׁי עֲלִילָה הֵיאַךְ לִפְרֹשׁ מֵאַחֲרֵי הַמָּקוֹם!</small> }} ===פסוק ה=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:ספרי במדבר/יא#פיסקה פז|ספרי פז.]] הזכרונות של ישראל ממצרים אינם אותנטיים, ונאמרו רק כדי להתרחק מהקב"ה ומהחיוב במצוות, וראו לעיל פס' ד. וראו גם את דברי ר' אלעזר המודעי [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/ויסע|במכילתא ויסע א]] - תשובה אחרת לאותה שאלה.}}<small>'''"זָכַרְנוּ אֶת הַדָּגָה אֲשֶׁר נֹאכַל בְּמִצְרַיִם חִנָּם"''', אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן: וְכִי יֵשׁ בְּעֵינֶיךָ שֶׁהָיוּ הַמִּצְרִים נוֹתְנִין לָהֶם דָּגִים חִנָּם? וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר: '''"וְעַתָּה לְכוּ עִבְדוּ וְתֶבֶן לֹא יִנָּתֵן לָכֶם"''' {{ממ|שמות|ה|יח}}, מַה תֶּבֶן לֹא הָיוּ נוֹתְנִין לָהֶם חִנָּם, אֲבָל דָּגִים יְהוּ נוֹתְנִין לָהֶם חִנָּם? אִם כֵּן מָה אֲנִי מְקַיֵּם "חִנָּם"? חִנָּם מִן הַמִּצְוֹת! {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/ויסע#פרשה ד|מכילתא ויסע ד,]] שהמן היה מתאים עצמו לצפיות האוכלים אותו; ר' שמעון מחריג את הקישואים וכו', שאינם מאכלים בריאים ולכן המן לא הפך לקישואים, בצלים וכו', אבל ישראל פירשו את ההחרגה הזאת כחולשה של הקב"ה. חכמים טוענים שטעם המן היה נהפך לכל מה שרצו, אבל צורתו החיצונית היתה נשארת כבתחילה, וישראל רצו לראות את הקישואים וכו' ולא הסתפקו בטעם.}}'''"אֵת הַקִּשֻּׁאִים וְאֵת הָאֲבַטִּחִים וְאֶת הֶחָצִיר וְאֶת הַבְּצָלִים וְאֶת הַשּׁוּמִים"''' רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: מִפְּנֵי מָה הָיָה מָן מִשְׁתַּנֶּה לָהֶן לְכָל מִין, חוּץ מֵחֲמֵשֶׁת הַמִּינִים הַלָּלוּ? אֶלָּא מוֹשְׁלִין אוֹתוֹ מָשָׁל: לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְמֶלֶךְ שֶׁמָּסַר אֶת בְּנוֹ לְפֵדָגוֹגוֹ. אָמַר לוֹ: הִזָּהֵר בִּכְבוֹד בְּנִי, שֶׁלֹּא יֹאכַל בְּנִי מַאֲכָל רַע, וְשֶׁלֹּא יִשְׁתֶּה מַשְׁקֶה רַע. וְכָל שֶׁכֵּן הָיָה אוֹתוֹ הַבֵּן אוֹמֵר: 'לֹא בִּשְׁבִיל שֶׁהוּא אוֹהֲבֵנִי, אֶלָּא {{ב|שֶׁאִי אֵפְשׁוֹ לֶאֱכֹל|שאינו רוצה שאוכל}}' וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: אַף הַמָּן הָיָה מִשְׁתַּנֶּה לָהֶן לְכָל מִין, אֶלָּא שֶׁלֹּא הָיוּ רוֹאִין בְּעֵינֵיהֶן אֶלָּא הַמָּן בִּלְבַד. שֶׁנֶּאֱמַר: '''"אֵין כֹּל בִּלְתִּי אֶל הַמָּן עֵינֵינוּ"''', אֵין לָנוּ אֶלָּא הַמָּן בַּשַּׁחַר וְהַמָּן בָּעֶרֶב!</small> }} ===פסוק ו=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:ספרי במדבר/יא#פיסקה פח|ספרי פח.]] המן הוא מאכל מוצלח, שכולו נספג בגוף האוכל ואינו גורם לצואה, ודווקא משום כך הוא חשוד בעיני ישראל. והשוו לדברי ר' שמעון בתחילת פס' ה, המצביעים על בעיה דומה. את הפסוק מדברים, המוכיח שגם במדבר היו משתמשים ביתד לכיסוי הצואה – מפרש ר' שמעון על צואה ממאכלים שקנו במדבר מסוחרים זרים, ולא מהמן.}}<small>'''"וְעַתָּה נַפְשֵׁנוּ יְבֵשָׁה אֵין כֹּל"''', אָמְרוּ: עָתִיד הוּא הַמָּן לְהִתְפַּח בְּתוֹךְ כְּרֵסֵינוּ לְהָרְגֵנוּ! וְכִי יֵשׁ לְךָ יְלוּד אִשָּׁה שֶׁאֵינוֹ מוֹצִיא מַה שֶּׁהוּא אוֹכֵל? כָּךְ הָיוּ אוֹמְרִין! רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: מָה אַתָּה מֵשִׁיב "וְיָתֵד תִּהְיֶה לְךָ עַל אֲזֵנֶךָ וְהָיָה בְּשִׁבְתְּךָ חוּץ" וְגוֹ' {{ממ|דברים|כג|יד}}? אֱמֹר לָהֶן: מַה שֶּׁהָיוּ תַּגָּרֵי גוֹיִם מוֹכְרִין לָהֶן – יָצָא מֵהֶן, אֲבָל הַמָּן לֹא יָצָא מֵהֶן לְעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר "לֶחֶם אַבִּירִים אָכַל אִישׁ" {{ממ|תהלים|עח|כה}} – לֶחֶם שֶׁהוּא נִיטּוֹחַ בָּאֵיבָרִים. {{הע-שמאל|ראו ספרי שם. דרשות המחלקות פסוק באמצעו ומייחסות כל חלק לדובר שונה, או לנמען שונה; וראו גם [[ביאור:תוספתא/סוטה/ט#ה|תוספתא סוטה ט ה.]] הפסוק מבראשית ב מוכיח שהמן הוא טוב, שהרי עינו כעין הבדולח המוצג שם כ"טוב". הדרשה על יהודה מפרשת "ולא יסף" – לא הוסיף, כבפשט ולא כדברי ר' שמואל בר אמי ב[[סוטה י ב]]. הדרשה על עמלק מנוגדת לדברי אחרים [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#א, א|במכילתא עמלק א א,]] ומחלקת את הפסוק לשני מושאים שונים. הדרשה על סיסרא מחלקת בין פס' ל לפס' לא. הדרשה על הפלישתים מחלקת בין דברי הצדיקים שבהם לבין דברי הרשעים, וכך גם הדרשה על משפט ירמיהו. הדרשה על רות מטעימה שבועז לא נגע בה, ומחלקת את דבריו לפי הנמענים שלהם.}}'''"בִּלְתִּי אֶל הַמָּן עֵינֵינוּ, וְהַמָּן כִּזְרַע גַּד"''', אַתָּה סָבוּר מִי שֶׁאָמַר זֶה אָמַר זֶה? לֹא מִי שֶׁאָמַר זֶה אָמַר זֶה! יִשְׂרָאֵל אָמְרוּ: "אֵין כֹּל בִּלְתִּי אֶל הַמָּן עֵינֵינוּ", וְהַמָּקוֹם מְפַיֵּס לְכָל בָּאֵי הָעוֹלָם, וְאוֹמֵר לָהֶם: רְאוּ מִפְּנֵי מָה הֵן מִתְרַעֲמִין עָלַי; "וְהַמָּן כִּזְרַע גַּד הוּא וְעֵינוֹ כְּעֵין הַבְּדֹלַח"! כַּיּוֹצֵא בַּדָּבָר אַתָּה אוֹמֵר: "וַיַּכֵּר יְהוּדָה וַיֹּאמֶר צָדְקָה מִמֶּנִּי" וְגוֹ' {{ממ|בראשית|לח|כו}} – אַתָּה סָבוּר מִי שֶׁאָמַר זֶה אָמַר זֶה? לֹא מִי שֶׁאָמַר זֶה אָמַר זֶה! יְהוּדָה אָמַר: "צָדְקָה מִמֶּנִּי... עַל כֵּן לֹא נְתַתִּיהָ לְשֵׁלָה בְנִי", וְהַמָּקוֹם אוֹמֵר: "וְלֹא יָסַף עוֹד לְדַעְתָּהּ", מִשֶּׁיָּדַע יְהוּדָה שֶׁהִיא כַּלָּתוֹ – לֹא יָסַף עוֹד לְדַעְתָּהּ. כַּיּוֹצֵא בַּדָּבָר אַתָּה אוֹמֵר: "וְאַתָּה עָיֵף וְיָגֵעַ וְלֹא יָרֵא אֱלֹהִים" {{ממ|דברים|כה|יח}} – אַתָּה סָבוּר עַל מִי שֶׁנֶּאֱמַר זֶה נֶאֱמַר זֶה? לֹא: עַל יִשְׂרָאֵל נֶאֱמַר "וְאַתָּה עָיֵף וְיָגֵעַ", וְעַל עֲמָלֵק נֶאֱמַר "וְלֹא יָרֵא אֱלֹהִים"! כַּיּוֹצֵא בַּדָּבָר אַתָּה אוֹמֵר בְּסִיסְרָא: "מַדּוּעַ בֹּשֵׁשׁ רִכְבּוֹ לָבוֹא מַדּוּעַ אֶחֱרוּ פַּעֲמֵי מַרְכְּבוֹתָיו" {{ממ|שופטים|ה|כח}}, עַד כָּאן אָמְרָה אִמּוֹ; "חַכְמוֹת שָׂרוֹתֶיהָ תַּעֲנֶינָּה... הֲלֹא יִמְצְאוּ יְחַלְּקוּ שָׁלָל" – עַד כָּאן אָמְרָה אִשְׁתּוֹ. נִתְגַּלּוּ דְּבָרִים שֶׁאָמְרָה {{ב|אִמּוֹ שֶׁל סִיסְרָא לִדְבוֹרָה בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ|רוח הקודש לדבורה על אמו של סיסרא}}; אַף הִיא אָמְרָה: 'אַל תְּצַפִּי לְסִיסְרָא בְּנֵךְ עוֹד מֵעַתָּה', "כֵּן יֹאבְדוּ כָל אוֹיְבֶיךָ ה'"! כַּיּוֹצֵא בַּדָּבָר אַתָּה אוֹמֵר: "אוֹי לָנוּ מִי יַצִּילֵנוּ מִיַּד הָאֱלֹהִים הָאַדִּירִים הָאֵלֶּה" {{ממ|שמואל א|ד|ח}} – עַד כָּאן אָמְרוּ כְּשֵׁרִים שֶׁבָּהֶן, הָרְשָׁעִים אָמְרוּ: "אֵלֶּה הֵם הָאֱלֹהִים הַמַּכִּים אֶת מִצְרַיִם בְּכָל מַכָּה בַּמִּדְבָּר". אָמְרוּ: עֶשֶׂר מַכּוֹת הָיוּ לוֹ לַהֲבִיאָן עַל הַמִּצְרִים, וּשְׁאָר מַכּוֹת כִּלָּה בְּעַמּוֹ בַּמִּדְבָּר; מֵעַכְשָׁיו אֵין לוֹ מַכָּה עוֹד מֵעַתָּה. אָמַר לָהֶן הַמָּקוֹם: אַתֶּם אֲמַרְתֶּם שֶׁאֵין לִי עוֹד מַכָּה מֵעַתָּה – אַף אֲנִי אָבִיא עֲלֵיכֶם מַכָּה שֶׁלֹּא נִהְיָה בְּכָל הָעוֹלָם כַּיּוֹצֵא בָּהּ! הֵא כֵּיצַד? הָיָה אֶחָד מֵהֶן יוֹשֵׁב {{ב|בַּטְּחוֹר|בבית שימוש}} – וְעַכְבָּר עוֹלֶה מִן הָאָרֶץ וְשׁוֹמֵט אֶת מֵעָיו וְנִבְלָע בַּתְּהוֹם! שֶׁנֶּאֱמַר: "וַתִּכְבַּד יַד ה' עַל הָאַשְׁדּוֹדִים... וַיִּשָּׁתְרוּ לָהֶם טְחֹרִים" {{ממ|שמואל א|ה|ט}}. דָּבָר אַחֵר: הָיָה אֶחָד מֵהֶן יוֹשֵׁב עַל הָאָרֶץ – וְעַכְבָּר עוֹלֶה מִן הָאָרֶץ וְשׁוֹמֵט בְּנֵי מֵעָיו וְיוֹרֵד לַתְּהוֹם! עָשׂוּ לָהֶם סְפָלִים, וְהָיָה אֶחָד מֵהֶן יוֹשֵׁב {{ב|בְּתוֹךְ הַסֵּפֶל|במקום סגור}} – וְעַכְבָּר עוֹלֶה וְאוֹמֵר לַסֵּפֶל 'תֵּן כָּבוֹד לְמִי שֶׁבְּרָאֲךָ'; וְהָיָה הַסֵּפֶל נִבְקָע מֵאֵלָיו, וְעַכְבָּר עוֹלֶה וְשׁוֹמֵט אֶת בְּנֵי מֵעָיו וְיוֹרֵד לַתְּהוֹם! כַּיּוֹצֵא בַּדָּבָר אַתָּה אוֹמֵר: "וַיָּקֻמוּ אֲנָשִׁים מִזִּקְנֵי הָאָרֶץ, וַיֹּאמְרוּ אֶל כָּל קְהַל הָעָם לֵאמֹר: מִיכָה הַמּוֹרַשְׁתִּי הָיָה נִבָּא בִּימֵי חִזְקִיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה, וַיֹּאמֶר אֶל כָּל עַם יְהוּדָה לֵאמֹר: כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת – צִיּוֹן שָׂדֶה תֵחָרֵשׁ וִירוּשָׁלַיִם עִיִּים תִּהְיֶה וְהַר הַבַּיִת לְבָמוֹת יָעַר. הֶהָמֵת הֱמִיתֻהוּ חִזְקִיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה וְכָל יְהוּדָה וְגוֹ'"? {{הפניה לפסוקים|ירמיה|כו|יח|יט}} – עַד כָּאן אָמְרוּ כְּשֵׁרִים; רְשָׁעִים מָה אָמְרוּ? "וְגַם אִישׁ הָיָה מִתְנַבֵּא בְּשֵׁם ה', אוּרִיָּהוּ בֶּן שְׁמַעְיָהוּ מִקִּרְיַת הַיְּעָרִים, וַיִּנָּבֵא עַל הָעִיר הַזֹּאת וְעַל הָאָרֶץ הַזֹּאת כְּכֹל דִּבְרֵי יִרְמְיָהוּ. וַיִּשְׁמַע הַמֶּלֶךְ יְהוֹיָקִים וְגוֹ'" {{הפניה לפסוקים|ירמיה|כו|כ|כג}} – לֹא רָצָה לְקָבְרוֹ. וְאָמְרוּ: כְּשֵׁם שֶׁנֶּהֱרַג אוּרִיָּה – כָּךְ יִרְמְיָה חַיָּב לֵיהָרֵג, שֶׁנֶּאֱמַר: "אַךְ יַד אֲחִיקָם בֶּן שָׁפָן הָיְתָה אֶת יִרְמְיָהוּ לְבִלְתִּי תֵּת אֹתוֹ בְיַד הָעָם לַהֲמִיתוֹ". כַּיּוֹצֵא בַּדָּבָר אַתָּה אוֹמֵר בְּבֹעַז: "חַי ה' שִׁכְבִי עַד הַבֹּקֶר" {{ממ|רות|ג|יג}}, מְלַמֵּד שֶׁהָיָה יֵצֶר הָרַע מְסַעֲרוֹ כָּל הַלַּיְלָה וְאוֹמֵר לוֹ: אַתָּה מֻפְנֶה מְבַקֵּשׁ אִשָּׁה וְהִיא מֻפְנָה מְבַקֶּשֶׁת אִישׁ – עֲמֹד וּבְעָלָהּ, וּתְהִי נָא לְךָ לְאִשָּׁה! נִשְׁבַּע בֹּעַז לְיִצְרוֹ וְאוֹמֵר: "חַי ה'" שֶׁלֹּא אֶקְרַב בָּהּ, וְאֶל הָאִשָּׁה אָמַר: "שִׁכְבִי עַד הַבֹּקֶר"; וְכֵן הוּא אוֹמֵר: "אֵין כֹּל בִּלְתִּי אֶל הַמָּן עֵינֵינוּ", וְהַמָּקוֹם מְפַיֵּס לְכָל בָּאֵי הָעוֹלָם: "וְהַמָּן כִּזְרַע גַּד הוּא"!</small> }} ===פסוק ח=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:ספרי במדבר/יא#פיסקה פט|ספרי פט.]] והשוו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/ויסע#פרשה ב|מכילתא ויסע ב,]] שם נאמר שהמן לא ירד בתוך המחנה אלא במדבר, מחוץ למחנה, כדי למנוע גזל: "'ויצא העם ולקטו', שלא יהיו יוצאין לחצרות ומלקטין, אלא יהיו יוצאין למדברות ומלקטין."}}<small>'''"שָׁטוּ הָעָם וְלָקְטוּ"'''. יָכוֹל מִשֶּׁהָיוּ מִצְטַעֲרִים בִּשְׁעַת לְקִיטָתוֹ הָיוּ מִתְרַעֲמִין? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"שָׁטוּ הָעָם וְלָקְטוּ"''', לְפֶתַח בֵּיתוֹ הָיָה יוֹצֵא וּמְפַרְנֵס צָרְכּוֹ וְצֹרֶךְ בֵּיתוֹ, וְאַחַר כָּךְ "וְחַם הַשֶּׁמֶשׁ וְנָמָס".</small> {{הע-שמאל|בניגוד לדרשה הקודמת, הדרשה הנוכחית טוענת שאכן הרשעים טרחו יותר מאחרים לחפש את המן, והיו צריכים לשוט (ללכת הרחק) לשם כך.}}כְּתִיב '''"שָׁטוּ הָעָם וְלָקְטוּ"''', וּכְתִיב "וְיָצָא הָעָם וְלָקְטוּ" {{ממ|שמות|טז|ד}}, וּכְתִיב "וּבְרֶדֶת הַטַּל עַל הַמַּחֲנֶה" {{ממ|במדבר|יא|ט}}. הָא כְּאֵיזֶה צַד? – צַדִּיקִים מוֹצְאִין אוֹתוֹ עַל פֶּתַח בָּתֵּיהֶן; בֵּינוֹנִים יוֹצְאִין לִלְקֹט; רְשָׁעִים "שָׁטוּ" וְלוֹקְטִין. {{הע-שמאל|ראו ספרי שם. טעם המן היה משתנה לפי רצון האוכל - ראו לעיל פס' ה, [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/ויסע#פרשה ד|מכילתא ויסע ד,]] [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#ב, א|ושם עמלק ב א.]]}}<small>'''"וְטָחֲנוּ בָרֵחַיִם"''', וַהֲלֹא לֹא יָרַד לָרֵחַיִם מֵעוֹלָם! אֶלָּא מְלַמֵּד שֶׁהָיָה מִשְׁתַּנֶּה לְכָל הַנִּטְחָנִים בָּרֵחַיִם! '''"אוֹ דָכוּ בַּמְּדֹכָה"''', וַהֲלֹא לֹא יָרַד לַמְּדוֹכָה לְמֵעוֹלָם! אֶלָּא מְלַמֵּד שֶׁהָיָה מִשְׁתַּנֶּה לָהֶן לְכָל הַנִּדּוֹכִין בַּמְּדוֹכָה! יָכוֹל שֶׁאֵין לִי שֶׁהָיָה מִשְׁתַּנֶּה לָהֶן אֶלָּא לְכָל אֵלּוּ? {{הע-שמאל|ראו ספרי שם. המן שימש לא רק לאכילה אלא גם לבישום; דורש "או".}}וּמִנַּיִן אַתָּה אוֹמֵר, כָּל אַרְבָּעִים שָׁנָה שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר לֹא הֻצְרְכָה אִשָּׁה לְמִינֵי בְּשָׂמִים אֶלָּא הָיוּ מִתְעַשְּׁנוֹת מִן הַמָּן? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"אוֹ דָכוּ בַּמְּדֹכָה"''', וְנֶאֱמַר "זֶה אַרְבָּעִים שָׁנָה ה' אֱלֹהֶיךָ עִמָּךְ לֹא חָסַרְתָּ דָּבָר" {{ממ|דברים|ב|ז}} לֹא הָיוּ חֲסֵרִין אֶלָּא 'דָּבָר'; כְּלוֹמַר כָּל מַה שֶּׁאַתָּה שׁוֹאֵל הָיָה נִתָּן לְךָ אִלּוּ דִּבַּרְתָּ בְּפִיךָ! '''"וּבִשְּׁלוּ בַּפָּרוּר"''' וַהֲלֹא לֹא יָרַד לַקְּדֵרָה לְעוֹלָם! אֶלָּא מְלַמֵּד שֶׁהָיָה מִשְׁתַּנֶּה לָהֶן לְכָל הַמִּתְבַּשְּׁלִין בַּקְּדֵרָה! '''"וְעָשׂוּ אֹתוֹ עֻגוֹת"''', וַהֲלֹא לֹא יָרַד לָהֶם לַתַּנּוּר מֵעוֹלָם! אֶלָּא מְלַמֵּד שֶׁהָיָה מִשְׁתַּנֶּה לָהֶן לְכָל הַנֶּאֱפִים בַּתַּנּוּר! יָכוֹל שֶׁאֵין לִי שֶׁלֹּא הָיָה מִשְׁתַּנֶּה לָהֶן אֶלָּא לְכָל אֵלּוּ? וּמִנַּיִן לְכָל הַנִּלְקָטִין בַּשָּׂדֶה? תַּלְמוּד לוֹמַר 'לָקְטוּ' '''"וְלָקְטוּ"'''. מָשָׁל בְּאָדָם שֶׁהוּא אוֹמֵר לַחֲבֵרוֹ 'רוֹצֶה אֲנִי לֶאֱכֹל תְּאֵנִים' 'רוֹצֶה אֲנִי לֶאֱכֹל עֲנָבִים'; כָּךְ הָיָה הַמָּן מִשְׁתַּנֶּה לָהֶן לְכָל הַנִּלְקָטִים בַּשָּׂדֶה! {{הע-שמאל|ראו ספרי שם. ליש (בצק) שמן דבש – ראשי תיבות לשד. מתואר כאן מאכל הדומה לכנאפה של ימינו.}}'''"וְהָיָה טַעְמוֹ כְּטַעַם לְשַׁד הַשָּׁמֶן"''' – הַדָּבָר הַזֶּה אָמוּר נוֹטָרִיקוֹן; הַדָּבָר הַזֶּה מְשַׁמֵּשׁ לִשְׁלֹשָׁה דְּבָרִים: לַיִשׁ וְשֶׁמֶן וּדְבַשׁ. כְּלַיִשׁ שֶׁהוּא עָרוּךְ בְּשֶׁמֶן וּמְקֻטָּף בִּדְבַשׁ – זוֹ הָיְתָה בְּרִיָּתוֹ שֶׁל מָן, וְכָךְ הָיוּ כְּשֵׁרִים אוֹכְלִים אוֹתוֹ! {{הע-שמאל|ראו ספרי שם. ארבע הדרשות הבאות משוות את המן לחלב אם, ודורשות לשד – שד – דד. הראשונה מציגה את המן כמאכל העיקרי של ישראל, השניה טוענת שהיה אפשר לאכול תמיד את המן ולמרות שאין גיוון לא היה הדבר מזיק לאוכלים אותו, השלישית עוסקת בגיוון של טעמי המן והרביעית עוסקת בקשיי הגמילה מן המן בימי יהושע. וראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/ויסע#פרשה ה|מכילתא ויסע ה,]] דעות שונות כמה זמן אחרי מות משה עוד היו אוכלים את המן.}}'''"לְשַׁד הַשָּׁמֶן"''', מָה הַדַּד הַזֶּה, שֶׁהוּא עִקָּר לַתִּינוֹק וְהַכֹּל טְפֵלָה לוֹ – כָּךְ הָיָה הַמָּן עִקָּר לְיִשְׂרָאֵל וְהַכֹּל טְפֵלָה לוֹ. דָּבָר אַחֵר: '''"לְשַׁד הַשָּׁמֶן"''', מָה הַדַּד, שֶׁהוּא מִין אֶחָד וּבוֹ מִינִים הַרְבֵּה – לְכָךְ אוֹמְרִין לָאִשָּׁה 'אַל תֹּאכְלִי שׁוּם' 'אַל תֹּאכְלִי בָּצָל', בִּשְׁבִיל הַתִּינוֹק. דָּבָר אַחֵר: '''"לְשַׁד הַשָּׁמֶן"''', מָה הַדַּד, הַתִּינוֹק יוֹנֵק מִמֶּנּוּ כָּל הַיּוֹם וְאֵינוֹ נִזּוֹק – כָּךְ הָיוּ יִשְׂרָאֵל אוֹכְלִין הַמָּן וְאֵינָן נִזּוֹקִין! דָּבָר אַחֵר: '''"לְשַׁד הַשָּׁמֶן"''', מָה הַדַּד הַתִּינוֹק מִצְטַעֵר בְּשָׁעָה שֶׁהוּא פּוֹרֵשׁ מִמֶּנּוּ – כָּךְ נִצְטַעֲרוּ יִשְׂרָאֵל בְּשָׁעָה שֶׁפֵּרְשׁוּ מִן הַמָּן! "וַיִּשְׁבֹּת הַמָּן מִמָּחֳרָת" וְגוֹ' {{ממ|יהושע|ה|יב}}, אִלּוּ {{ב|הָיָה לְיִשְׂרָאֵל|נשאר לישראל עוד מן}} מֵאוֹתָהּ {{ב|הַקְּנִיטָה שֶׁקָּנְטוּ|לקיטה שליקטו}} בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם שֶׁמֵּת מֹשֶׁה, שֶׁהָיוּ אוֹכְלִין מִמֶּנָּה אַרְבָּעִים יוֹם – לֹא אָכְלוּ מִתְּבוּאַת אֶרֶץ כְּנַעַן! כְּתִיב "לֶחֶם" וּכְתִיב "שֶׁמֶן" וּכְתִיב "דְּבַשׁ"; הָא כְּאֵיזֶה צַד? לֶחֶם לַנְּעָרִים, שֶׁמֶן לַתִּינוֹק, דְּבַשׁ לַזְּקֵנִים! }} </small> ===פסוק ט=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו מקבילות [[ביאור:ספרי במדבר/יא#פיסקה פט|בספרי פט,]] וראו גם [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/ויסע#פרשה ג|ובמכילתא ויסע ג.]]}}<small>'''"וּבְרֶדֶת הַטַּל עַל הַמַּחֲנֶה יָרַד הַמָּן עָלָיו"''', מַגִּיד שֶׁהָיָה יוֹרֵד עַל הָ{{ב|אַסְכּוּפִים|משקופים}} וְעַל הַמְּזוּזוֹת. אוֹ לְפִי שֶׁהָיָה יוֹרֵד עַל הָאַסְכּוּפִים וְעַל הַמְּזוּזוֹת, יָכוֹל יְהוּ אוֹכְלִין אוֹתוֹ מְלֻכְלָךְ וּמְטֻנָּף? אָמַרְתָּ: '''"וַתַּעַל שִׁכְבַת הַטָּל"''' {{ממ|שמות|טז|יד}}, הָא כֵּיצַד? גְּלִיד הָיָה יוֹרֵד תְּחִלָּה, וְנַעֲשֶׂה כְּאִסְקוּטְלִין, וְהַמָּן יוֹרֵד עָלָיו. הֲרֵי מִלְּמַטָּן, אֲבָל מִלְּמַעְלָן יִהְיוּ שְׁרָצִים וּזְבוּבִים שׁוֹכְנִים עָלָיו? אָמַרְתָּ: "וַתַּעַל שִׁכְבַת הַטָּל", שֶׁהָיָה מֻנָּח {{ב|כִּבְגְלוּסְקִים!|כאילו הוא בקופסא}} וְהָיוּ קוֹרְאִין אֶת שְׁמַע וּמִתְפַּלְּלִין, וְאָדָם יוֹצֵא אֶל פֶּתַח בֵּיתוֹ, מִתְפַּרְנֵס צָרְכּוֹ וְצֹרֶךְ בֵּיתוֹ, וְאַחַר כָּךְ '''"וְחַם הַשֶּׁמֶשׁ וְנָמָס"''' {{ממ|שמות|טז|כא}}. {{הע-שמאל|דרשה בגנות ישראל, המתיחסים לקב"ה רק כשהם זקוקים ללחמו. כדי שיתיחסו אליו בכל יום נאלץ הקב"ה לחלק את המן במנות קטנות בכל יום. המן היה מתקלקל בכל יום ובכך משרה חוסר בטחון קיומי ומחייב את ישראל להתפלל בכל יום לחזרתו של הנס.}} רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: מִפְּנֵי מָה לֹא הָיָה הַמָּן יוֹרֵד לְיִשְׂרָאֵל פַּעַם אַחַת בַּשָּׁנָה? – כְּדֵי שֶׁלֹּא יוֹפְכוּ אֶת פְּנֵיהֶם מֵאֲבִיהֶן שֶׁבַּשָּׁמַיִם. מוֹשְׁלִין אוֹתוֹ מָשָׁל, לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְמֶלֶךְ שֶׁכָּעַס עַל בְּנוֹ, וְגָזַר לִהְיוֹת מְפַרְנְסוֹ פַּעַם אַחַת בַּשָּׁנָה, וְלֹא הָיָה הַבֵּן מַבִּיט לְהַקְבִּיל פְּנֵי אָבִיו אֶלָּא בִּשְׁעַת פַּרְנָסָתוֹ! גָּזַר לִהְיוֹת מְפַרְנְסוֹ בְּכָל יוֹם וָיוֹם, וְהָיָה אוֹתוֹ הַבֵּן אוֹמֵר: 'אִלּוּ אֵינִי מַקְבִּיל פְּנֵי אַבָּא אֶלָּא בִּשְׁעַת פַּרְנָסָתִי – דַיִּי'. כָּךְ הָיָה בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ שֶׁל אָדָם חֲמִשָּׁה זְכָרִים אוֹ חָמֵשׁ נְקֵבוֹת, וְהוּא יוֹשֵׁב וּמְצַפֶּה וְאוֹמֵר: 'אוֹי לִי, שֶׁמָּא לֹא יֵרֵד הַמָּן לְמָחָר, וְנִמְצְאוּ בָּנַי מֵתִים בָּרָעָב! יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ שֶׁיֵּרֵד!' – נִמְצְאוּ הוֹפְכִין פְּנֵיהֶן לַאֲבִיהֶן שֶׁבַּשָּׁמַיִם. דָּבָר אַחֵר: כְּדֵי שֶׁיֹּאכַל אוֹתוֹ {{ב|חַם|טרי}}! דָּבָר אַחֵר: מִפְּנֵי מַשּׂוֹי הַדֶּרֶךְ. {{הע-שמאל|גם העליה למקדש בירושלים, כמו המן, היא הזדמנות לגילוי שכינה; ולכן אין בירושלים מעיינות חמים, כדי שהמיקוד של הביקור יהיה בהתגלות (מצווה לשמה) ולא בהנאות הגוף.}}יוֹסֵי בֶּן יְהוּדָה אוֹמֵר: מִפְּנֵי מָה לֹא בָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא חַמִּים בִּירוּשָׁלַיִם? שֶׁלֹּא יְהֵא אָדָם אוֹמֵר לַחֲבֵרוֹ: 'לְכָה לְךָ וְאָנוּ עוֹלִים לִירוּשָׁלַיִם', וְהוּא אוֹמֵר לוֹ: 'לָמָּה?' וְהוּא אוֹמֵר לוֹ: 'אִלּוּ בִּשְׁבִיל רְחִיצָה אַחַת אָנוּ עוֹלִין לִירוּשָׁלַיִם – דַּיֵּנוּ'; נִמְצֵאת עֲלִיָּתָן שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ!</small> }} ===פסוק י=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:ספרי במדבר/יא#פיסקה צ|ספרי צ:]] דורש 'למשפחותיו' – על פירוק משפחותיו, שנגרם מדיני העריות; והשוו [[נחמיה ח ט]]. הבכי היה למעשה לא על המן ועל הירקות במצרים אלא מאחורי הטענות הללו עמדו דיני העריות, וראו לעיל פס' ד-ה, 'מבקשים עלילה לפרוש מן המקום'.}}<small>'''"וַיִּשְׁמַע מֹשֶׁה אֶת הָעָם בֹּכֶה לְמִשְׁפְּחֹתָיו"''', רַבִּי נְהוֹרַאי אוֹמֵר: מְלַמֵּד שֶׁהָיוּ בּוֹכִין בְּשָׁעָה שֶׁאָמַר לָהֶן לִפְרֹשׁ מִן הָעֲרָיוֹת. הָיָה כָּל אֶחָד מֵהֶן נוֹשֵׂא לַאֲחוֹתוֹ, לַאֲחוֹת אָבִיו, לַאֲחוֹת אִמּוֹ, לַאֲחוֹת אִשְׁתּוֹ; וְכֵיוָן שֶׁאָמַר לָהֶם לִפְרֹשׁ מִן הָעֲרָיוֹת – הִתְחִילוּ מִתְרַעֲמִין. {{הע-שמאל|ראו שם; דרשה שונה מזו של ר' נהוראי, העוקבת אחרי הפשט: הבכי היה על זכרון המאכלים במצרים ולא על דיני העריות – אלא שהיו מתכנסים משפחות שלמות לבכות עליו. הבכי היה מכוון בעיקר למשה, ולכן התחילו לבכות דווקא כשראו את משה ("איש") יוצא מאהל בית המדרש שלו.}}'''"בֹּכֶה לְמִשְׁפְּחֹתָיו"''', כֵּיוָן שֶׁגָּבַהּ לִבָּם בַּחֵטְא – נִזְדַּוְּגוּ מִשְׁפָּחוֹת, וְאָמְרוּ אֶת הַדְּבָרִים בָּרַבִּים. '''"אִישׁ לְפֶתַח אָהֳלוֹ"''' – כֵּיוָן שֶׁהָיוּ מְשַׁמְּרִים אֶת מֹשֶׁה יוֹצֵא מִן הַמִּדְרָשׁ – הָיוּ יוֹשְׁבִין וּמִתְרַעֲמִין. {{הע-שמאל|ראו שם; והשוו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/ויסע#פרשה ו|מכילתא ויסע ו:]] כאן כעס משה על ישראל, והקב"ה התפייס עימם ופייס את משה, ואילו במעשה העגל כעס הקב"ה ומשה פייס אותו. ואין הדרשה מובנת, שהרי נאמר בפירוש 'ויחר אף ה' מאד'! – ונראה שהדרשה היא על פס' יא-טו, שם הקב"ה מרגיע את משה ומונע את תלונותיו על העם.}}'''"וַיִּחַר אַף ה' מְאֹד וּבְעֵינֵי מֹשֶׁה רָע"''' – כָּאן הַמָּקוֹם מַגְבִּיהַּ וּמֹשֶׁה מֵמִיךְ, וּבְמָקוֹם אַחֵר מֹשֶׁה מַגְבִּיהַּ וְהַמָּקוֹם מֵמִיךְ.</small> }} ===פסוק יא=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:ספרי במדבר/יא#פיסקה צא|ספרי צא;]] בפסוק משמות לב אכן מופיע הציווי "להנחות" את בני ישראל, ונראה שהכוונה להנהגה 'רכה', המספקת את צרכיהם; אבל באותו פסוק מופיעה הפניה לדיבור קודם "אשר דברתי", המזוהה כאן עם שמות ו, שם כופה הקב"ה על משה ואהרון את ההנהגה של ישראל.}}<small>'''"וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל ה' לָמָה הֲרֵעֹתָ לְעַבְדֶּךָ"''', עָלָיו הַכָּתוּב אוֹמֵר '''"וְעָשִׁיר יַעֲנֶה עַזּוֹת"''' {{ממ|משלי|יח|כג}} '''"כִּי תֹאמַר אֵלַי שָׂאֵהוּ בְחֵיקֶךָ"''', אֵימָתַי אָמַר לוֹ אֶת הַדָּבָר? בְּשָׁעָה שֶׁאָמַר לוֹ "לֵךְ נְחֵה אֶת הָעָם... וּבְיוֹם פָּקְדִי וּפָקַדְתִּי עֲלֵיהֶם חַטָּאתָם" {{ממ|שמות|לב|לד}} – עֲדַיִן הַדָּבָר תָּלוּי וְלֹא תָּלוּי. כַּיּוֹצֵא בַּדָּבָר אָמַרְתָּ "וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן וַיְצַוֵּם אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" {{ממ|שמות|ו|יג}} – אָמַר לָהֶן: 'בָּנַי סַרְבָנִין הֵן, טַרְחָנִין הֵן, עַל מְנָת כֵּן תְּהוּא מְקַבְּלִין עֲלֵיכֶם, שֶׁיְּהוּ מְקַלְּלִין אֶתְכֶם וּמְסַקְּלִין אֶתְכֶם בָּאֲבָנִים'!</small> }} ===פסוק יג=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|דורש "לכל העם הזה".}}<small>'''"מֵאַיִן לִי בָּשָׂר לָתֵת לְכָל הָעָם הַזֶּה"''' – וְכִי אֶחָד הוּא, אוֹ שְׁנַיִם?</small> }} ===פסוק טו=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו שם; דורש "אל אראה ברעתם", אלא שכנה הכתוב, (ראו [[ביאור:ספרי במדבר/י#פיסקה פד|ספרי פד]]), שמשה בקש מהקב"ה שיהרוג אותו כדי שלא יראה את הפורענות שתפגע בישראל. לפי דבריו מבטא כאן משה אהבה ואמפתיה לעם ישראל ולא כעס. והשוו לסוף פס' י.}}<small>'''"וְאִם כָּכָה אַתָּה עֹשֶׂה לִּי הָרְגֵנִי נָא הָרֹג"''', לְפִי שֶׁהֶרְאָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה הַפּוּרְעָנוּת הָעֲתִידָה לָבוֹא עֲלֵיהֶן, אָמַר מֹשֶׁה: '''"הָרְגֵנִי נָא הָרֹג אִם מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ וְאַל אֶרְאֶה בְּרָעָתִי"'''. מוֹשְׁלִין אוֹתוֹ מָשָׁל, לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְאֶחָד שֶׁהָיָה יוֹצֵא, הוּא וּבָנָיו – לֵיהָרֵג, אָמַרְתָּ {{ב|לַסְּפֶּקְלָטוֹר|לתליין}} רִבּוֹנִי הָרְגֵנִי תְּחִלָּה, עַד שֶׁלֹּא תַּהֲרֹג אֶת בָּנִי. לֹא כְּמוֹת שֶׁהוּא אוֹמֵר בְּצִדְקִיָּהוּ: '''"וְאֶת בְּנֵי צִדְקִיָּהוּ שָׁחֲטוּ לְעֵינָיו"''' {{ממ|מלכים ב|כה|ז}} אֶלָּא הָרְגֵנִי תְּחִלָּה, עַד שֶׁלֹּא תַּחֲרִים אֶת בָּנִי. כָּךְ אָמַר מֹשֶׁה: הָרְגֵנִי נָא הָרֹג תְּחִלָּה, וּבַל אֶרְאֶה בַּפּוּרְעָנוּת הָעֲתִידָה לָבוֹא עֲלֵיהֶן.</small> }} ===פסוק טז=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:ספרי במדבר/יא#פיסקה צב|ספרי צב;]] התלונה של משה היא על בדידותו בהנהגה, ולכן הפתרון לה הוא הסמכת 70 הזקנים, שעשויה להתפרש גם כפגיעה בסמכותו של משה.}}<small>'''"וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה אֶסְפָה לִּי"''', לְפִי שֶׁאָמַר מֹשֶׁה "לֹא אוּכַל לְבַדִּי לָשֵׂאת", אָמַר לוֹ הַמָּקוֹם: מֹשֶׁה, הֲרֵי מַה שֶּׁבִּקַּשְׁתָּ נָתוּן לָךְ. {{הע-שמאל|ראו שם; כל דבר שהיה שייך לקב"ה הוא נצחי מעצם ההגדרה. לעניין "פסיפס" השוו [[ביאור:ספרי דברים/דברים#פיסקה יג|ספרי דברים יג:]] כנראה הכוונה שדעתם שקולה ומאוזנת. הכבוד לזקנים יהיה אפילו באחרית הימים, כאשר ירבו המלאכים והנביאים.}}'''"אֶסְפָה לִּי"''' – שֶׁתְּהֵא סַנְהֶדְרִין לִשְׁמִי, כָּל מָקוֹם שֶׁהוּא אוֹמֵר 'לִי' – הֲרֵי זֶה קַיָּם לְעוֹלְמֵי עַד! '''"שִׁבְעִים"''' – שֶׁתְּהֵא סַנְהֶדְרִין שֶׁל שִׁבְעִים. '''"אִישׁ"''' – שֶׁיְּהֵא בַּעַל כֹּחַ וּבַעַל חָכְמָה וּבַעַל גְּבוּרָה חֲתִיכָה וּפְסִיפָס. '''"מִזִּקְנֵי יִשְׂרָאֵל"''', לֹא בְּמָקוֹם אֶחָד וְלֹא בִּשְׁנַיִם הַמָּקוֹם חוֹלֵק כָּבוֹד לַזְּקֵנִים. וּמָה אִם מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים בָּרוּךְ הוּא חוֹלֵק כָּבוֹד לַזְּקֵנִים, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה בָּשָׂר וָדָם צָרִיךְ לַחֲלֹק לָהֶם כָּבוֹד! וּמִנַּיִן אַף לֶעָתִיד לָבוֹא הַמָּקוֹם חוֹלֵק כָּבוֹד לַזְּקֵנִים? אָמַרְתָּ "וְחָפְרָה הַלְּבָנָה וּבוֹשָׁה הַחַמָּה וגו'" {{ממ|ישעיה|כד|כג}}, אֵינוֹ אוֹמֵר לֹא 'נֶגֶד מַלְאָכָיו' וְלֹא 'נֶגֶד כֹּהֲנָיו' וְלֹא 'נֶגֶד נְבִיאָיו', אֶלָּא "נֶגֶד '''זְקֵנָיו''' כָּבוֹד". וּמָה אִם מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים בָּרוּךְ הוּא חוֹלֵק כָּבוֹד לַזְּקֵנִים, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה בָּשָׂר וָדָם צָרִיךְ לַחֲלֹק לָהֶם כָּבוֹד! וְכֵן אַתְּ מוֹצֵא, שֶׁהַמָּקוֹם מִצְטַעֵר עַל זָקֵן אֶחָד, שֶׁנֶּאֱמַר "קָצַפְתִּי עַל עַמִּי, חִלַּלְתִּי נַחֲלָתִי, וָאֶתְּנֵם בְּיָדֵךְ לֹא שַׂמְתִּי לָהֶם רַחֲמִים, עַל זָקֵן הִכְבַּדְתְּ עֻלֵּךְ מְאֹד" {{ממ|ישעיה|מז|ו}}. כִּבְיָכוֹל מָחוּל לָךְ עַל כָּל מַה שֶּׁעָשִׂית – חוּץ מ"עַל זָקֵן הִכְבַּדְתְּ עֻלֵּךְ מְאֹד"! {{הע-שמאל|ראו שם; לפנינו שתי דרשות הפוכות בהגדרת הזקנים המכובדים: ההגדרה היא לפני הקב"ה ומשה יגלה מי ראוי לכבוד בעתיד או: ההגדרה היא בידי משה, והקב"ה יסכים עם מה שהוא יקבע, לפי דעת הבריות; וראו גם [[ביאור:משנה אבות פרק ג#משנה י|אבות ג י.]]}}'''"אֲשֶׁר יָדַעְתָּ"''', אַתָּה צָרִיךְ לֵידַע; כְּבָר הֵן גְּלוּיִין לְפָנַי. דָּבָר אַחֵר: וְכִי צָרִיךְ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לוֹמַר לְמֹשֶׁה "אֲשֶׁר יָדַעְתָּ"? וַהֲלֹא גָּלוּי לְפָנָיו מִי שֶׁהוּא רָאוּי לִגְדֻלָּה! אֶלָּא מְלַמֵּד שֶׁכָּל זָקֵן שֶׁחָלַק לוֹ רֹאשׁ הַדּוֹר כָּבוֹד – מִן הַשָּׁמַיִם הִסְכִּימוּ עַל יָדוֹ! שֶׁכֵּן הַבְּרִיּוֹת מְשִׁיבִין וְאוֹמְרִין: כָּשֵׁר הוּא אִישׁ פְּלוֹנִי וְחָסִיד, וְנָאֶה לִקָּרֵא חָכָם! {{הע-שמאל|ראו שם; השוטרים נאספו כשכר לקושי המיוחד שהיה עליהם במצרים ולאחריות שבה נשאו שם. הקב"ה מייעץ למשה כיצד לרכוש את ליבם של הזקנים: בתחילה יש להדגיש בפניהם את צד הזכות שבהנהגה – ראו [[ביאור:ספרי דברים/דברים#פיסקה טו|ספרי דברים טו]], ולאחר שיכנסו לה וישאו באחריות יש להציג להם את החובות והקשיים שבהנהגה. לעניין משה עצמו השוו לעיל פס' יא. שבעים הזקנים יכנסו לאהל מועד ויזכו למעמד ציבורי כמו משה, למרות שלא יהיו נביאים כמוהו.}}וְלָמָּה אָמַר לוֹ '''"וְשֹׁטְרָיו"'''? לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר "וַיֻּכּוּ שֹׁטְרֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" {{ממ|שמות|ה|יד}}. אָמַר לוֹ: כְּשֵׁם שֶׁרָאוּ עִמָּהֶן בַּצַּעַר שֶׁבְּמִצְרַיִם, וּמָסְרוּ עַצְמָם עִמָּהֶם וְלָקוּ בַּעֲבוּרָם – יָבֹאוּ וְיִרְאוּ עִמָּהֶן בָּרֶוַח שֶׁרָאָן וְיִנְהֲגוּ עֲלֵיהֶם בִּשְׂרָרָה וּגְדֻלָּה! '''"וְלָקַחְתָּ אֹתָם לִי"''' – קָחֵם בִּדְבָרִים: בַּתְּחִלָּה אָמַרְתָּ לָהֶם דִּבְרֵי שֶׁבַח, חֲזֹר וֶאֱמֹר לָהֶם דִּבְרֵי פְּגָם: 'עַל מְנָת כֵּן תְּהוּ מְקַבְּלִין עֲלֵיכֶם, שֶׁיִּהְיוּ מְקַלְּלִין אֶתְכֶם בָּאֲבָנִים!' '''"אֶל אֹהֶל מוֹעֵד"''' – הַכְנִיסֵם עִמְּךָ לְאֹהֶל מוֹעֵד, לֹא שֶׁיִּשְׁמְעוּ אֶת הַדִּבֵּר – אֶלָּא שֶׁיִּהְיוּ כָּל הַבְּרִיּוֹת נוֹהֲגִין בָּהֶן בְּכָבוֹד וּמַרְאֶה, וְאוֹמְרִין: 'אַשְׁרֵיהֶן אֵלּוּ, שֶׁנִּכְנְסוּ עִם מֹשֶׁה לִשְׁמֹעַ אֶת הַדִּבֵּר מִפִּי הַקֹּדֶשׁ!'</small> }} ===פסוק יז=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:ספרי במדבר/יא#פיסקה צג|ספרי צג,]] וראו גם [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/בחדש#פרשה ג|מכילתא בחדש ג.]] וראו רשימת עשר הירידות [[אבות דרבי נתן לד#ו|באבות דר' נתן לד ו.]] משה הוא גדול הנביאים, ושבעים הזקנים זוכים לכבוד אבל לא לנבואה ברמה שלו – ראו לעיל בסוף הדרשה לפס' טז. לעניין הנשיאה בעול ההנהגה ראו לעיל בתחילת הדרשה על פס' טז.}}<small>'''"וְיָרַדְתִּי"''', הֲרֵי זוֹ אַחַת מֵעֶשֶׂר יְרִידוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה, שֶׁהָיָה יוֹם מִנּוּי זְקֵנִים גָּדוֹל כְּיוֹם מַתַּן תּוֹרָה! בְּמַתַּן תּוֹרָה הוּא אוֹמֵר '''"וַיֵּרֶד ה' עַל הַר סִינַי"''' {{ממ|שמות|יט|כ}}, וּבְמִנּוּי זְקֵנִים הוּא אוֹמֵר '''"וְיָרַדְתִּי"'''! '''"וְדִבַּרְתִּי עִמְּךָ שָׁם"''' – וְדִבַּרְתִּי עִמְּךָ שָׁם, וְלֹא עִמָּהֶם! '''"וְאָצַלְתִּי מִן הָרוּחַ"''', כְּאָדָם שֶׁהוּא אוֹצֵל עַל חֲבֵרוֹ. '''"וְאָצַלְתִּי מִן הָרוּחַ אֲשֶׁר עָלֶיךָ וְשַׂמְתִּי עֲלֵיהֶם"''', לְמָה הָיָה מֹשֶׁה דּוֹמֶה? לְנֵר שֶׁהָיָה מֻנָּח עַל גַּבֵּי מְנוֹרָה וְדָלְקוּ מִמֶּנּוּ נֵרוֹת הַרְבֵּה, אֲבָל אוֹרוֹ שֶׁל נֵר לֹא הָיָה חָסֵר כְּלוּם. כָּךְ לֹא הָיְתָה חָכְמָתוֹ שֶׁל מֹשֶׁה חֲסֵרָה כְּלוּם! '''"וְנָשְׂאוּ אִתְּךָ בְּמַשָּׂא הָעָם"''', לְפִה שֶׁאָמַר מֹשֶׁה '''"אֵיכָה אֶשָּׂא לְבַדִּי טָרְחֲכֶם וּמַשַּׂאֲכֶם וְרִיבְכֶם"''' {{ממ|דברים|א|יב}} – אָמַר לוֹ '''"וְנָשְׂאוּ אִתְּךָ בְּמַשָּׂא הָעָם"''', וְלֹא תִּשָּׂא אַתָּה לְבַדֶּךָ.</small> }} ===פסוק יח=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|'התקדשו' – במובן התכוננו למותכם, ראו גם מקבילה [[ביאור:ספרי במדבר/יא#פיסקה צד|בספרי צד.]] כי בכיתם – ראו לעיל פס' א. גם כאן, כמו בתבערה, היה הבכי מכוון לאזני הקב"ה. כאמור לעיל פס' ד, היו להם בהמות, אבל הם רצו בשר בחינם!}}<small>'''"וְאֶל הָעָם תֹּאמַר הִתְקַדְּשׁוּ לְמָחָר"''', אֵין 'הִתְקַדְּשׁוּ' אֶלָּא הַתְקִינוּ עַצְמְכֶם לְפוּרְעָנוּת, כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: "הַתִּקֵם כַּצֹּאן לְטִבְחָה וְהַקְדִּשֵׁם לְיוֹם הֲרֵגָה" {{ממ|ירמיה|יב|ג}}.</small> '''"כִּי בְכִיתֶם בְּאָזְנֵי ה'"''' – מְלַמֵּד שֶׁהָיוּ מִתְכַּוְּנִין לִפְנֵי הַמָּקוֹם. '''"מִי יַאֲכִלֵנוּ בָּשָׂר"''' – לְפִי שֶׁשָּׁאֲלוּ אֶת הַבָּשָׂר מִמְּלֹא מֵעַיִן – לְפִיכָךְ נִתְחַיְּבוּ כְּלָיָה. וְכִי לֹא הָיָה בְּיָדָם מַה לֶּאֱכֹל וּמַה לֹּא לֶאֱכֹל? אֶלָּא מְלַמֵּד שֶׁבִּקְּשׁוּ לֶאֱכֹל שֶׁלְּחִנָּם! }} ===פסוק יט=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו גם [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/ויסע#פרשה ג|מכילתא ויסע ג,]] ובדומה לכך [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/שירה#פרשה ה|מכילתא שירה ה,]] לפס' ה; והשוו [[ביאור:ספרי במדבר/י#פיסקה צד|ספרי צד,]] וכן [[ביאור:מכילתא דרשב"י/פרק טו#פסוק ה|מכילתא דרשב"י לשמות טו ה,]] שם החליפו את הכשרים ברשעים.}}'''"לֹא יוֹם אֶחָד תֹּאכֵלוּן... עַד חֹדֶשׁ יָמִים"''', וּכְתִיב '''"הַבָּשָׂר עוֹדֶנּוּ בֵּין שִׁנֵּיהֶם"''' – הָא כֵּיצַד? הַכְּשֵׁרִים, כֵּיוָן שֶׁהָיָה נוֹתְנוֹ לְתוֹךְ פִּיו – לֹא הָיוּ מַסְפִּיק לְחַתְּכוֹ עַד שֶׁנַּפְשׁוֹ יוֹצְאָה; וְהָרְשָׁעִים הָיוּ {{ב|מִתְבַּלְּסִים בּוֹ וּמִתְבַּלְּקְטִים בּוֹ|סובלים ממנו}} – עַד שֶׁנַּפְשָׁם יוֹצְאָה! }} ===פסוק כ=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| '''"עַד חֹדֶשׁ יָמִים"''' - מְלַמֵּד שֶׁנִּשְׁתַּהָה הַשְּׂלָיו אֶצְלָם שְׁלֹשִׁים יוֹם. '''"וְהָיָה לָכֶם לְזָרָא"''', שֶׁתְּהֵא מַרְחִיקִין אוֹתוֹ יוֹתֵר מִמַּה שֶׁקֵּרַבְתֶּם אוֹתוֹ! {{הע-שמאל|הנוכחות של הקב"ה בישראל, "בקרבכם", מתפרשת על ידיהם בטעות כהסכמה שלו עם מעשיהם, וכך פוגעת בכבודו. וראו ספרי שם.}}'''"יַעַן כִּי מְאַסְתֶּם אֶת ה' אֲשֶׁר בְּקִרְבְּכֶם"''' - מוֹשְׁלִין אוֹתוֹ; מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְמֶלֶךְ שֶׁהָיוּ בָּנָיו וַעֲבָדָיו גּוֹנְבִין וּמְבִיאִין לְפָנָיו - וְהוּא מְקַבֵּל מֵהֶם, וְהָיוּ הַכֹּל אוֹמְרִין: 'תֵּדְעוּ שֶׁהוּא {{ב|שָׁפוּי|מסכים}} בְּמַעֲשֵׂיהֶם, שֶׁהוּא מְקַבֵּל מִיָּדָם'. כָּךְ אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל: מִי גָּרַם לָכֶם שֶׁתִּכָּנְסוּ לַדְּבָרִים הַלָּלוּ? שְׁכִינָתִי לְבֵינֵיכֶם; שֶׁאִלּוּ סִלַּקְתִּי שְׁכִינָתִי מִבֵּינֵיכֶם - לֹא נִכְנַסְתֶּם לַדְּבָרִים הַלָּלוּ! }} ===פסוק כא=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:ספרי במדבר/יא#פיסקה צה|ספרי צה.]] לפי הדרשה של ר עקיבא משה פקפק ביכולתו של הקב"ה לפתור את הבעיה, והשוו [[ביאור:תוספתא/סוטה/ו#ד|תוספתא סוטה ו ד,]] שם אומר ר' עקיבא שדברי משה כאן חמורים יותר מחטא מי מריבה, אלא שהם היו בסתר, ולכן משה לא נענש עליהם. ר' שמעון בדרשתו הראשונה טוען שמשה הצביע על כך שהתלונות הן תלונות שוא, שהרי יש לישראל בהמות ודגים – ראו לעיל פס' ד. לכן הם לא יסתפקו בבשר ובדגים ואין להם תקנה.}}<small>'''"וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה: שֵׁשׁ מֵאוֹת אֶלֶף רַגְלִי... הֲצֹאן וּבָקָר יִשָּׁחֵט לָהֶם"''' וְגוֹ'. רַבִּי שִׁמְעוֹן הָיָה אוֹמֵר: רַבִּי עֲקִיבָא הָיָה דּוֹרֵשׁ בּוֹ דָּבָר אֶחָד, וַאֲנִי דּוֹרֵשׁ בּוֹ דָּבָר אֶחָד, וְנִרְאִים דְּבָרַי מִדְּבָרָיו. רַבִּי עֲקִיבָא הוּא אוֹמֵר: וְכִי אֵינוֹ? אֲפִלּוּ אַתְּ מְכַנֵּס כָּל הַצֹּאן שֶׁבָּעוֹלָם, הֵן סְפִיקוֹת לָהֶן? "אִם אֶת כָּל דְּגֵי הַיָּם יֵאָסֵף לָהֶם" - וְכִי אֵינוֹ? אֲפִלּוּ אַתְּ מְכַנֵּס כָּל דָּגִים שֶׁבָּעוֹלָם, הֵן סְפִיקִין לָהֶן? וַאֲנִי דּוֹרֵשׁ בּוֹ דָּבָר אֶחָד, וְנִרְאִין דְּבָרַי מִדְּבְרֵי רַבִּי: "הֲצֹאן וּבָקָר יִשָּׁחֵט לָהֶם וּמָצָא לָהֶם?" יָכוֹל מִפְּנֵי שֶׁלֹּא הָיָה לָהֶם בָּשָׂר לֶאֱכֹל הָיוּ מִתְרַעֲמִין? וַהֲלֹה כְּבָר נֶאֱמַר: "וְגַם עֵרֶב רַב עָלָה אִתָּם וְצֹאן וּבָקָר מִקְנֶה כָּבֵד מְאֹד" {{ממ|שמות|יב|לח}} יָכוֹל מִפְּנֵי שֶׁאֲכָלוּם בַּמִּדְבָּר? וַהֲלֹה כְּבָר נֶאֱמַר בִּכְנִיסָתָן לָאָרֶץ: "וּמִקְנֶה רַב הָיָה לִבְנֵי רְאוּבֵן וְלִבְנֵי גָד" {{ממ|במדבר|לב|א}} אֶלָּא מְלַמֵּד שֶׁהָיוּ מְבַקְּשִׁין עֲלִילָה, הֵיאַךְ לִפְרֹשׁ מֵאַחֲרֵי הַמָּקוֹם! "אִם אֶת כָּל דְּגֵי הַיָּם יֵאָסֵף לָהֶם וּמָצָא לָהֶם" – יָכוֹל מִפְּנֵי שֶׁלֹּא הָיוּ לָהֶם דָּגִים לֶאֱכֹל הָיוּ מִתְרַעֲמִים? וַהֲלֹא בְּאֵר הָיְתָה עִמָּהֶן, וּמַעֲלָה לָהֶם דָּגִים שְׁמֵנִים כָּל צָרְכָּן! אֶלָּא מְלַמֵּד שֶׁהָיוּ מְבַקְּשִׁין עֲלִילָה, הֵיאַךְ לִפְרֹשׁ מֵאַחֲרֵי הַמָּקוֹם! {{הע-שמאל|ראו ספרי שם. הדרשה השניה של ר' שמעון מציגה את משה כמתווך בין הקב"ה לעם: משה טוען שהמתת המתאוים תוציא על הקב"ה שם רע, כי אין הגיון בכך שישראל יקבלו את הבשר וישלמו עליו בחייהם, (כנראה דורש "ומצא"-מוצאת, ראו [[שמואל ב יח כב]], כלומר המתת המתאוים תוציא על הקב"ה שם רע.) אבל כאשר משה מנסה לפייס את העם ולהוביל אותם לאמונה בקב"ה הוא נכשל. והשוו [[ביאור:תוספתא/סוטה/ו#ד|תוספתא סוטה ו ד.]]}}דָּבָר אַחֵר: "הֲצֹאן וּבָקָר יִשָּׁחֵט לָהֶם", לְפִה שֶׁהֶרְאָה הַמָּקוֹם לְמֹשֶׁה הַפּוּרְעָנוּת הָעֲתִידָה לָבוֹא עֲלֵיהֶן. אָמַר מֹשֶׁה רַבֵּינוּ: וְכִי הוֹגֵן? אוֹמְרִין לַחֲמוֹר 'הֵא לְךָ כּוֹר שְׂעוֹרִים וְיִנָּטֵל רֹאשֶׁךָ'? אוֹמְרִין לְאָדָם 'טֹל כִּכָּר וְרֵד שְׁאוֹל'? אָמַר לוֹ: וּמָה אַתָּה אוֹמֵר? אָמַרְתָּ לּוֹ: אֲנִי הוֹלֵךְ וּמְפַיְּסָן! אָמַר לוֹ: עַד שֶׁאַתָּה אוֹמֵר כֵּן, אֲנִי אוֹמֵר לְךָ שֶׁאֵינָן שׁוֹמְעִין לְךָ! '''"עַתָּה תִרְאֶה הֲיִקְרְךָ דְבָרִי אִם לֹא"'''. כֵּיוָן שֶׁהָלַךְ מֹשֶׁה לְפַיְּסָן, אָמַר לָהֶם: '''"הֲיַד ה' תִּקְצָר?"''' אָמְרוּ לוֹ: "הֵן הִכָּה צוּר וַיָּזוּבוּ מַיִם וּנְחָלִים יִשְׁטֹפוּ, הֲגַם לֶחֶם יוּכַל תֵּת, אִם יָכִין שְׁאֵר לְעַמּוֹ?" {{ממ|תהלים|עח|כ}} אָמְרוּ: {{ב|פְּטוֹרֶת|התחמקות}} הִיא, שֶׁאֵין בּוֹ כֹּחַ לָתֵת אֶת שְׁאֵלָתֵנוּ!</small> }} ===פסוק כד=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|הדרשה תומכת בדרשה השניה של ר' שמעון, לעיל פס' כג.}}'''"וַיֵּצֵא מֹשֶׁה וַיְדַבֵּר לָעָם אֶת דִּבְרֵי ה'"''' – מְלַמֵּד שֶׁפִּיְּסָן בִּדְבָרִים, וְלֹא רָצוּ לְקַבֵּל מִמֶּנּוּ. }} ===פסוק כה=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו ספרי שם: הנבואה של שבעים הזקנים היתה חד פעמית, ומכאן שהם לא פתרו את בעיית ההנהגה של משה.}}'''"וַיְהִי כְּנוֹחַ עֲלֵיהֶם הָרוּחַ"''', מְלַמֵּד שֶׁשָּׁרְתָה עֲלֵיהֶם רוּחַ נְבוּאָה, וְהִתְחִילוּ לְדַבֵּר בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ כָּל זְמַן שֶׁהָיְתָה הָרוּחַ עֲלֵיהֶם בִּלְבַד; שֶׁנֶּאֱמַר: '''"וַיִּתְנַבְּאוּ וְלֹא יָסָפוּ"''' – שֶׁלֹּא יָסְפוּ עוֹד לְהִתְנַבְּאוֹת מֵאַחַר אוֹתָהּ שָׁעָה! }} ===פסוק כו=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו ספרי שם: משה משתמש בקלפי כדי לפתור בעיות של אי שיוויון, ומעביר באמצעותו את התלונות הצפויות לקב"ה, כשם שיהושע חילק את הנחלות בגורל. כך נוצר המצב שאלדד ומידד לא נכללו בין 70 הזקנים.}}<small>'''"וַיִּשָּׁאֲרוּ שְׁנֵי אֲנָשִׁים בַּמַּחֲנֶה"''', יֵשׁ אוֹמְרִים: בַּקַּלְפִּי נִשְׁתַּיְּרוּ. שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁאָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה: "אֶסְפָה לִּי שִׁבְעִים אִישׁ מִזִּקְנֵי יִשְׂרָאֵל", אָמַר מֹשֶׁה: כְּאֵיזֶה צַד אֶעֱשֶׂה? אֶבְרֹר חֲמִשָּׁה מִכָּל שֵׁבֶט – נִמְצְאוּ עֲשָׂרָה חֲסֵרִין. שִׁשָּׁה מִכָּל שֵׁבֶט – נִמְצְאוּ שְׁנַיִם יְתֵירִין. אֶבְרֹר שִׁשָּׁה מִשֵּׁבֶט זֶה וַחֲמִשָּׁה מִשֵּׁבֶט זֶה – נִמְצָא אֲנִי מֵטִיל קִנְאָה בֵּין הַשְּׁבָטִים! מֶה עָשָׂה? בֵּירֵר שִׁשָּׁה מִכָּל שֵׁבֶט וְשֵׁבֶט, וְהֵבִיא שִׁבְעִים וּשְׁנַיִם פִּטְקִין. עַל שִׁבְעִים מֵהֶן כָּתַב "זָקֵן" וּשְׁנַיִם חֲלָקִים. וּבְלָלָן וּנְתָנָן בַּקַּלְפִּי, וְאָמַר לָהֶם: בּוֹאוּ וְטִלּוּ פִּטְקֵיכֶם! מִי שֶׁעָלָה בְּיָדוֹ "זָקֵן" – אָמַר לוֹ: "כְּבָר קִדְּשְׁךָ הַמָּקוֹם". וּמִי שֶׁעָלָה בְּיָדוֹ חָלָק – אָמַר לוֹ: "הַמָּקוֹם לֹא חָפֵץ בְּךָ; אֲנִי מָה אֶעֱשֶׂה לְךָ?". {{הע-שמאל|ראו ספרי שם: לפי דברי ר' שמעון אלדד ומידד לא נפסלו ע"י הקלפי, אלא נשארו במחנה מתוך צניעות; ודווקא משום כך זכו לנבואה יציבה ונמשכת, שאינה תלויה במשה. לפי דברי ת"ק הם התנבאו על מותו של משה, ולדברי ר' אליעזר הם שהביאו בנבואתם את השליו. המשפט האחרון מקורו בבבלי ואינו ספרי זוטא מקורי.}}רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: בַּמַּחֲנֶה נִשְׁתַּיְּרוּ. שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁאָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה: "אֶסְפָה לִּי שִׁבְעִים אִישׁ", אָמַר אֶלְדָּד וּמֵידָד: אֵין אָנוּ רְאוּיִים לִגְדֻלָּה זוֹ! הָלְכוּ וְהִטְמִינוּ אֶת עַצְמָן. אָמַר לָהֶן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: הוֹאִיל וּמִעַטְתֶּם אֶת עַצְמְכֶם – הֲרֵינִי מוֹסִיף לָכֶם גְּדֻלָּה עַל גְּדֻלַּתְכֶם! וּמַה גְּדֻלָּה הוֹסִיף לָהֶם? שֶׁכָּל הַנְּבִיאִים כֻּלָּן נִתְנַבְּאוּ וּפָסְקוּ; הֵן הִתְנַבְּאוּ וְלֹא פָסְקוּ! וּמַה נְּבוּאָה נִתְנַבְּאוּ? אָמְרוּ: "מֹשֶׁה מֵת וִיהוֹשֻׁעַ מַכְנִיס אֶת יִשְׂרָאֵל לָאָרֶץ". אבא חנין אומר משום רבי אליעזר: על עסקי שליו נתנבאו: "עלה שליו, עלה שליו!".</small> }} ===פסוק כז=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|היכן היה יהושע? לפי יש אומרים ור' שמעון הוא הנער שבישר למשה על נבואת אלדד ומידד, ולפי ת"ק הוא היה באוהל מועד ואינו הנער המבשר; והשוו [[ביאור:ספרי במדבר/יא#פיסקה צו|ספרי צו,]] שם ר' שמעון סובר כת"ק כאן. "שאמרנו" -לעיל פס' כו.}}<small>'''"וַיָּרָץ הַנַּעַר וַיַּגֵּד לְמֹשֶׁה"''', יֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁהָיָה יְהוֹשֻׁעַ. וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר "וּמְשָׁרְתוֹ יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן נַעַר לֹא יָמִישׁ מִתּוֹךְ הָאֹהֶל" {{ממ|שמות|לג|יא}}, הָא יָדַעְתָּ שֶׁלֹּא הָיָה יְהוֹשֻׁעַ! רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: "וַיַּעַן יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן מְשָׁרֵת מֹשֶׁה מִבְּחֻרָיו וַיֹּאמַר", הֵאִיר עַתָּה שֶׁאַף הָרִאשׁוֹן הָיָה יְהוֹשֻׁעַ! '''"אֶלְדָּד וּמֵידָד מִתְנַבְּאִים בַּמַּחֲנֶה"''' - זֶה הוּא שֶׁאָמַרְנוּ, שֶׁהָיוּ מִתְנַבְּאִין וְהוֹלְכִין עַד יוֹם מוֹתָן!</small> }} ===פסוק כח=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו ספרי שם, [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/עמלק#א, פרשה א|ומכילתא עמלק א א.]] יהושע וגיחזי מציגים את היחס הראוי לרבותיהם, כבעלי כוחות להמית ולהחיות.}}<small>'''"אֲדֹנִי מֹשֶׁה כְּלָאֵם"''', אָמַר לוֹ: רַבֵּינוּ מֹשֶׁה, כַּלֵּה אוֹתָם מִן הָעוֹלָם! בְּנֵי אָדָם שֶׁבִּשְּׂרוּ אוֹתְךָ הַבְּשׂוֹרָה הַקָּשָׁה הַזֹּאת. דָּבָר אַחֵר: כְּלָאֵם – אָסְרֵם בְּזִקִּים וּבְקוֹלָרִים, וְלֹא כְּמוֹת שֶׁהוּא אוֹמֵר בְּיִרְמְיָהוּ "וּנְתַתֶּם אוֹתוֹ אֶל בֵּית הַכֶּלֶא" {{ממ|ירמיה|לז|יח}}. דָּבָר אַחֵר: '''"אֲדֹנִי מֹשֶׁה כְּלָאֵם"''', מִיהוֹשֻׁעַ לָמַדְנוּ "מוֹרָא רַבְּךָ כְּמוֹרָא שָׁמַיִם" ([[ביאור:משנה אבות פרק ד#משנה יב|אבות ד יב]]) שֶׁאָמַר לְמֹשֶׁה: רַבִּי, כְּשֵׁם שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְכַלֶּה אֶת הַמּוֹרְדִים – אַף אַתָּה כַּלֵּה אוֹתָם! וְכֵן אַתְּ מוֹצֵא בְּגֵיחֲזִי, כְּשֶׁאָמַר לוֹ רַבּוֹ "קַח מִשְׁעַנְתִּי בְיָדְךָ וָלֵךְ" {{ממ|מלכים ב|ד|כט}} הִתְחִיל מִסְתַּמֵּךְ וְהוֹלֵךְ עַל מַקְלוֹ. פָּגְעוּ בּוֹ בְּנֵי אָדָם, אָמְרוּ לוֹ: לְאֵיכָן אַתָּה הוֹלֵךְ? אָמַר לָהֶן: לְהַחֲיוֹת אֶת הַמֵּת! אָמְרוּ לוֹ: וַהֲלֹא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁמֵּמִית וּמְחַיֶּה! אָמַר לָהֶן: אַף רַבִּי מֵמִית וּמְחַיֶּה!</small> }} ===פסוק כט=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו ספרי שם: הדרשה מבוססת על הדרשה דלעיל פס' כו, שתוכן הנבואה היה שמשה ימות ויהושע ימלוך במקומו. משה טוען שאין בו קנאה ביהושע ואין בכוונתו להפגע מהנבואה או לפגוע ביהושע, וככל שירבו הנביאים כן ייטב. המשאלה של משה היא שכל העם יהיו נביאים כיהושע, ולא כמוהו עצמו.}}<small>'''"וַיֹּאמֶר לוֹ מֹשֶׁה הַמְקַנֵּא אַתָּה לִי"?''' אָמַר לוֹ מֹשֶׁה: יְהוֹשֻׁעַ, סָבוּר אַתְּ שֶׁאֲנִי מְקַנֵּא בְּךָ? אַלְוַאי כָּל יִשְׂרָאֵל כַּיֹּצֵא בְּךָ, אַלְוַאי בָּנַי כַּיּוֹצֵא בְּךָ, וּ"מִי יִתֵּן כָּל עַם ה' נְבִיאִים"!</small> }} ===פסוק ל=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו ספרי שם; דינם של ישראל לא נגזר בלי נוכחותם של הצדיקים בתוכם, שמא יטו את הכף וימנעו את הפורענות.}}<small>'''"וַיֵּאָסֵף מֹשֶׁה אֶל הַמַּחֲנֶה, הוּא וְזִקְנֵי יִשְׂרָאֵל"''', מְלַמֵּד שֶׁלֹּא הֵבִיא הַמָּקוֹם עֲלֵיהֶם מַכָּה עַד שֶׁנִּכְנְסוּ צַדִּיקִים לַמַּחֲנֶה.</small> }} ===פסוק לא=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:ספרי במדבר/יא#פיסקה צז|ספרי צז:]] דורש 'ויגז' – כגיזי צמר או מלשון גזז ראש – שהרוח הרגה מישראל וחתכה את ראשיהם, והרגה יותר מאלו שמתו באכילת השלו.}}<small>'''"וְרוּחַ נָסַע מֵאֵת ה' וַיָּגָז שַׂלְוִים מִן הַיָּם"''', מְלַמֵּד שֶׁהָיָה עוֹלֶה מִן הַיָּם כְּמִין גִּזֵּי צֶמֶר וְנִרְטֶשֶׁת עַל גַּבֵּי הַמַּחֲנֶה. וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁהָרְגָה בִּירִידָתָהּ יָתֵר מִמַּה שֶּׁהָרְגָה בַּאֲכִילָתָהּ.</small> {{הע-שמאל|ראו ספרי שם וכן [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/ויסע#פרשה ג|מכילתא ויסע ג.]] לפי ת"ק השליו, שהגיע מן המערב, כיסה את המחנה ויצר מלבן הבולט מהמחנה מרחק של יום הליכה לצפון ולדרום. ר' מאיר מוסיף שגם לכיוון מערב. השליו הוגש בשפע, בניקיון, ובדרך המקילה על האיסוף שלו.}}'''"וַיִּטֹּשׁ עַל הַמַּחֲנֶה כְּדֶרֶךְ יוֹם כֹּה"''' וְגוֹ': "כְּדֶרֶךְ יוֹם כֹּה" – כְּלַפֵּי הַדָּרוֹם, "וּכְדֶרֶךְ יוֹם כֹּה" – כְּלַפֵּי הַצָּפוֹן. רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: אַף "כְּדֶרֶךְ יוֹם כֹּה" – כְּלַפֵּי הַמַּעֲרָב! '''"וּכְאַמָּתַיִם עַל פְּנֵי הָאָרֶץ"''', מְלַמֵּד שֶׁהָיָה עוֹלֶה מִן הָאָרֶץ עַל רוּם שְׁתֵּי אַמּוֹת, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִהְיוּ מִצְטַעֲרִין עָלֶיהָ בִּשְׁעַת לְקִיטָה. {{הע-שמאל|ר' יוסי דורש "סביב", שהשליו היה על המחנה – ועל סביבו: המחנה היה בגודל שלוש פרסאות על שלוש, ומכאן שהשליו כיסה 9X9 פרסאות. אחרים מכפילים את הכמות וטוענים שהשליו כסה את סביבות המחנה במרחק 80 פרסאות(!) – אבל לא על הדרכים. כל הקטע באותיות קטנות מקורו במכילתא דרשב"י ואינו ספרי זוטא מקורי (ע"צ מלמד).}}<small>רבי יוסי אומר: '''"וייטוש על המחנה כדרך יום כה"''' וגו' – שלש פרסאות לכל רוח. וכן הוא אומר: "ויפל בקרב מחנהו סביב למשכנתיו" {{ממ|תהלים|עח|כח}}. אחרים אומרים: "וייטוש על המחנה כדרך" – כדרך הילוכו הבינוני, עשרה פרסאות; "יום" – עשרים; "כה" – ארבעים. מה תלמוד לומר שוב "וכדרך יום כה"? הרי שמונים, כלפי מעלה. וכן הוא אומר: "תערוך לפניי שולחן נגד צררי" {{ממ|תהלים|כג|ה}}. יכול שהיו {{ב|אסתרסואות|הדרכים}} מקולקלות? תלמוד לומר '''"וכאמתיים על פני הארץ"''', על הפנוי שבארץ. ולהלן הוא אומר: "ויפל בקרב מחנהו סביב למשכנתיו", שהיה מסובב למשכנות, ושתי אמות הייתה נטולה מן הארץ. {{הע-שמאל|גם המן היה מוגבה מהאדמה, ולקטו אותו כמעל שולחנות זהב; וראו מכילתא שם, ולעיל פס' ט.}}רבי אליעזר בנו של רבי יוסי הגלילי אומר: אף מן, לא אכלו אותו ישראל אלא מן הגבוה. כיצד? יצאה רוח צפונית וכיבדה את המדבר, וירד מטר וכיבש את הארץ, וירד הטל עליו, והרוח מנשבת בו, ונעשה כמין שולחנות של זהב, והמן היה יורד עליו, וממנו ישראל מלקטין ואוכלין! והלוא דברים קל וחומר: אם כך חס המקום על עוברי רצונו בעולם הזה – על אחת כמה וכמה שישלם שכר טוב לצדיקים לעתיד לבא!</small> }} ===פסוק לב=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:ספרי במדבר/יא#פיסקה צח|ספרי צח.]]}}<small>'''"וַיָּקָם הָעָם כָּל הַיּוֹם הַהוּא וְכָל הַלַּיְלָה"''', אָמְרוּ: הָעֲצֵלִים וְהַחִגְּרִים וְהַקְּטַנִּים שֶׁבָּהֶן לִקְּטוּ מֵאָה כּוֹר! {{הע-שמאל|ר' יהושע לומד מכאן את החובה לשחוט עופות, וראו ספרי שם. בספרי רבי הוא הלומד מתהלים ולא מכאן, ומפרש את הפסוק כפשטו.}}'''"וַיִּשְׁטְחוּ לָהֶם שָׁטוֹחַ סְבִיבוֹת הַמַּחֲנֶה"''', רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קָרְחָה אוֹמֵר: אַל תִּקְרֵי שָׁטוֹחַ אֶלָּא שָׁחוּט, מַגִּיד שֶׁהִיא טְעוּנָה שְׁחִיטָה. אָמַר לוֹ רַבִּי יוֹסֵי: מִיכָּן אַתָּה לָמֵד שֶׁיָּרַד לָהֶם דָּבָר הַנִּטְעָן שְׁחִיטָה? וְהַלֹּא כְּבָר נֶאֱמַר '''"וַיַּמְטֵר עֲלֵיהֶם כֶּעָפָר שְׁאֵר וּכְחוֹל יָם עוֹף כָּנָף"''' {{ממ|תהלים|עח|כז}}, מַגִּיד שֶׁהִיא טְעוּנָה שְׁחִיטָה! אֶלָּא מַה תַּלְמוּד לוֹמַר "שָׁטוֹחַ"? שֶׁיָּרַד לָהֶן מַשְׁטוֹחֵי מַשְׁטוֹחֵי, מְלַמֵּד שֶׁעֲשָׂאוּ מַשְׁטוֹחִים מַשְׁטוֹחִים סְבִיבוֹת הַמַּחֲנֶה.</small> }} ===פסוק לג=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו ספרי שם וכן לעיל פס' יט.}}<small>'''"הַבָּשָׂר עוֹדֶנּוּ בֵּין שִׁנֵּיהֶם"''' – כֵּיוָן שֶׁהָיָה נוֹתְנוֹ לְתוֹךְ פִּיו, לֹא הָיָה מַסְפִּיק לְחָתְכוֹ עַד שֶׁנַּפְשׁוֹ יוֹצְאָה. אָמְרוּ: רָשָׁע שֶׁבָּהֶן אָכַל – {{ב|נִרְתַּז|נתרז, מת}} מִיָּד; כָּשֵׁר שֶׁבָּהֶן – נִרְתַּז לְאַחַר שְׁלֹשִׁים יוֹם. '''"וְאַף ה' חָרָה בָעָם וַיַּךְ ה' בָּעָם מַכָּה רַבָּה מְאֹד"''', מְלַמֵּד שֶׁלֹּא הֵבִיא עֲלֵיהֶם הַמָּקוֹם מַכָּה קָשָׁה כַּיּוֹצֵא בָּהּ מִשָּׁעָה שֶׁיָּצְאוּ מִמִּצְרָיִם, שֶׁנֶּאֱמַר: "לֹא זָרוּ מִתַּאֲוָתָם עוֹד אָכְלָם בְּפִיהֶם וְאַף אֱלֹהִים עָלָה בָהֶם" {{הפניה לפסוקים|תהלים|עח|ל|לא}}.</small> }} ===פסוק לד=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|השוו ספרי שם ולעיל פס' ג.}}<small>'''"וַיִּקְרָא שֵׁם הַמָּקוֹם הַהוּא קִבְרוֹת הַתַּאֲוָה"''', יָכוֹל כֵּן הָיָה שְׁמוֹ מִקֹּדֶם? אָמַרְתָּ: '''"כִּי שָׁם קָבְרוּ אֶת הָעָם הַמִּתְאַוִּים"''' – מִשֶּׁאֵירַע הָיָה נִקְרָא, לֹא כֵן הָיָה שְׁמוֹ מִקֹּדֶם!</small> }} ===פסוק לה=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|קושר את פרשת קברות התאוה לעניין מרים הבא בחצרות.}}<small>'''"מִקִּבְרוֹת הַתַּאֲוָה נָסְעוּ הָעָם חֲצֵרוֹת"''', זוֹ הָיְתָה בְּשָׁעָה שֶׁנִּצְטָרְעָה מִרְיָם; מְלַמֵּד שֶׁחָזְרוּ חֲנִיָּה אַחַת לַאֲחוֹרֵיהֶם בִּשְׁבִיל מִרְיָם.</small> }} 9kfqcquuxpyllm58phv3iop85ubrnc8 106 1697789 3020004 3016307 2026-06-15T05:23:45Z Michaelkimmel2 44530 3020004 wikitext text/x-wiki ==פרק יב== ===פסוק א=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ת"ק מתאר את מרים כזו שפתחה בדיבור ובביקורת על משה, וראו גם [[ביאור:ספרי במדבר/יב#פיסקה צט|ספרי צט.]] ר' שמעון מתאר את ציפורה כזו שפתחה בדברים, ובכל זאת נענשה רק מרים. הקשר לפרשה הקודמת הוא השמחה של הזקנים שזכו לנבואה ועלו לשררה; מרים חושבת לפי תומה שהזקנים לא יקיימו עוד יחסי מין עם נשותיהם, כשם שמשה אינו מקיים יחסי מין איתה. בעיניה כל הנביאים מתנזרים מיחסי מין, והיא אינה יודעת שרק משה עשה כך. הנשים מתעניינות בעיקר בגורלן של הנשים, הנדחק ומוצנע מהחברה הגברית.}}'''"וַתְּדַבֵּר מִרְיָם וְאַהֲרֹן בְּמֹשֶׁה"''', קָשָׁה הִיא לָשׁוֹן הָרָע, שֶׁלֹּא נִצְטָרְעָה מִרְיָם אֶלָּא עַל לָשׁוֹן הָרָע, שֶׁנֶּאֱמַר: "וַתְּדַבֵּר מִרְיָם וְאַהֲרֹן". מִרְיָם פָּתְחָה הַדְּבָרִים וְאָמְרָה לְאַהֲרֹן, וְהוֹסִיף אַהֲרֹן עַל דְּבָרֶיהָ, וְנָשְׂאוּ וְנָתְנוּ בַּדָּבָר. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: אַף צִפּוֹרָה פָּתְחָה בַּדְּבָרִים וְאָמְרָה לְמִרְיָם, וּמִרְיָם אָמְרָה לְאַהֲרֹן, וְאַהֲרֹן הוֹסִיף עַל דִּבְרֵיהֶם, וְנָשְׂאוּ וְנָתְנוּ בַּדְּבָרִים. וּמָה הָיוּ הַדְּבָרִים? אָמְרוּ: כֵּיוָן שֶׁנִּתְמַנּוּ הַזְּקֵנִים – הִדְלִיקוּ כָּל יִשְׂרָאֵל נֵרוֹת וְעָשׂוּ שִׂמְחָה, בִּשְׁבִיל שֶׁעָלוּ שִׁבְעִים זְקֵנִים לִשְׂרָרָה. וְכֵיוָן שֶׁרָאַת מִרְיָם הַנֵּרוֹת – אָמְרָה: אַשְׁרֵי אֵלּוּ וְאַשְׁרֵי נְשׁוֹתֵיהֶן! אָמְרָה לָהּ צִפּוֹרָה: אַל תֹּאמְרִי אַשְׁרֵי נְשׁוֹתֵיהֶן, אֶלָּא אוֹי לִנְשׁוֹתֵיהֶן, שֶׁמִיּוֹם שֶׁדִּבֵּר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עִם מֹשֶׁה אָחִיךְ – לֹא נִזְדַּקֵּק לִי. מִיָּד הָלְכָה מִרְיָם אֵצֶל אַהֲרֹן, וְהָיוּ נוֹשְׂאִין וְנוֹתְנִין בַּדָּבָר, שֶׁנֶּאֱמַר "וַתְּדַבֵּר מִרְיָם וְאַהֲרֹן בְּמֹשֶׁה עַל אֹדוֹת הָאִשָּׁה", עַל עִסְקֵי פְּרִישָׁתוֹ מִן הָאִשָּׁה. {{הע-שמאל|מרים ואהרון מאשימים את משה בגאוותנות, וראו להלן פס' ג. ברקע נמצאת התופעה של הנזירות הנוצרית, ואולי גם של כת ים המלח – נזירות מיחסי מין והתיחסות אליהם כאל חטא. הדיבור של מרים ואהרון טוען שהנבואה והחסידות אינן כרוכות בהתנגדות למין, אלא רק במקרה של משה.}}אָמְרוּ: {{ב|גֵּיוְתָן|גאוותן}} הוּא מֹשֶׁה; וְכִי לֹא דִּבֵּר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶלָּא עִמּוֹ בִּלְבַד? כְּבָר דִּבֵּר עִם נְבִיאִים הַרְבֵּה וְעִמָּנוּ, וְלֹא פֵּרַשְׁנוּ מִנְּשׁוֹתֵינוּ כְּמוֹ שֶׁפֵּרַשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר: "הֲרַק אַךְ בְּמֹשֶׁה דִּבֶּר ה'?" {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:ספרי במדבר/יב#פיסקה צט|ספרי צט.]] המדיינים הם מבני אברהם וקטורה ואילו הכושים הם מבני חם. חז"ל מעדיפים את המדיינים כנראה גם בגלל צבע עורם, שהוא בהיר יחסית (על ההעדפה לצבע עור בהיר ראו גם [[שיר השירים א ו]]), ולכן מזדעזעים מכינויה של אשת משה "כושית". הם אינם מעלים על דעתם שמשה לקח אשה נוספת, ומפרשים "כושית" במובן "בולטת ביפיה ובמעשים טובים". עמוס מתאר את ישראל כ'בני כושיים', ומתכוון לפי הפשט שאינם שונים מכל העמים, והדרשה טוענת את ההפך: ישראל אהובים על הקב"ה במיוחד!}}'''"עַל אֹדוֹת הָאִשָּׁה הַכֻּשִׁית"''', וְכִי כּוּשִׁית הָיְתָה? וַהֲלֹא מִדְיָנִית הָיְתָה! אֶלָּא מַה כּוּשִׁי נִכָּר בְּמַרְאָיו מִכָּל הַבְּרִיּוֹת – כָּךְ הָיְתָה צִפּוֹרָה נִכֶּרֶת בְּמַרְאֶיהָ וּבְמַעֲשֶׂיהָ מִכָּל הַנָּשִׁים. וְכֵן הוּא אוֹמֵר: "שִׁגָּיוֹן לְדָוִד אֲשֶׁר שָׁר לַה' עַל דִּבְרֵי כוּשׁ בֶּן יְמִינִי" {{ממ|תהלים|ז|א}}, וְכִי כּוּשִׁי הָיָה שָׁאוּל? וַהֲלֹא מִשֵּׁבֶט בִּנְיָמִין הָיָה! אֶלָּא מַה כּוּשִׁי נִכָּר בְּמַרְאָיו מִכָּל הַבְּרִיּוֹת – כָּךְ הָיָה שָׁאוּל נִכָּר בְּמַרְאָיו וּבְמַעֲשָׂיו מִכָּל יִשְׂרָאֵל! וְכֵן הוּא אוֹמֵר: "וַיִּשְׁמַע עֶבֶד מֶלֶךְ הַכּוּשִׁי" {{ממ|ירמיה|לח|ז}}, וְכִי כּוּשִׁי הָיָה בָּרוּךְ בֶּן נֵרִיָּה? אֶלָּא מַה כּוּשִׁי נִכָּר בְּמַרְאָיו מִכָּל הַבְּרִיּוֹת – כָּךְ בָּרוּךְ בֶּן נֵרִיָּה הָיָה נִכָּר בְּמַרְאָיו וּבְמַעֲשָׂיו מִכָּל יִשְׂרָאֵל. וְכֵן הוּא אוֹמֵר: "הֲלוֹא כִבְנֵי כֻשִׁיִּים אַתֶּם לִי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל נְאֻם ה'" {{ממ|עמוס|ט|ז}}, וְכִי כּוּשִׁים הֵם יִשְׂרָאֵל? אֶלָּא מַה כּוּשִׁי נִכָּר בְּמַרְאָיו מִכָּל הַבְּרִיּוֹת – כָּךְ הָיוּ יִשְׂרָאֵל נִכָּרִין בְּאַהֲבָתָם מִכָּל הָאֻמּוֹת לִפְנֵי הַמָּקוֹם. {{הע-שמאל|ר' יוסי מדגיש את יפיה של ציפורה, שנשארה יפה גם בזקנותה. ר' יהודה משבח אותה על שידעה לנהוג כאשת מלך; בספרי שם מובאת טענה שציפורה היתה נאה ביופיה וגם במעשיה, וראו [[משלי יא כב]].}}רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: יֵשׁ לְךָ אִשָּׁה שֶׁהִיא נָאָה בְּיַלְדוּתָהּ, וּכְשֶׁהִיא מַזְקֶנֶת הִיא מִתְנַוֶּלֶת. וּמִנַּיִן אַתָּה אוֹמֵר שֶׁהָיְתָה צִפּוֹרָה נָאָה בְּיַלְדוּתָהּ וְנָאָה בְּזִקְנוּתָהּ? אָמַרְתָּ: "עַל אֹדוֹת הָאִשָּׁה הַכֻּשִׁית אֲשֶׁר לָקָח". רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: יֵשׁ לְךָ עֲנִיָּה בַּת עֲנִיָּה שֶׁהִיא נִזְקֶקֶת לַמַּלְכוּת, וְאֵינָהּ יוֹדַעַת לִנְהֹג בְּמִנְהַג הַמַּלְכוּת. וּמִנַּיִן אַתָּה אוֹמֵר שֶׁהָיְתָה צִפּוֹרָה 'כּוּשִׁית' בַּעֲנִיּוּת וְ'כוּשִׁית' בַּמַּלְכוּת? אָמַרְתָּ: "עַל אֹדוֹת הָאִשָּׁה הַכֻּשִׁית אֲשֶׁר לָקָח". וּמִנַּיִן אַתָּה אוֹמֵר בִּשְׁבִיל כָּךְ לְקָחָהּ מֹשֶׁה? תַּלְמוּד לוֹמַר: "כִּי אִשָּׁה כֻשִׁית לָקָח"! }} ===פסוק ב=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|דורש "'''גם''' בנו" – לרבות באבותינו. הדרשות מנסות לעקוב אחרי לשון הפסוק המסורבלת "הרק אך... הלא..." לדעת ר' יעקב הודו אהרון ומרים בהבדל בין נבואתם לנבואת משה, אבל לא קשרו את הדברים להימנעות מיחסי מין.}}'''"וַיֹּאמְרוּ: הֲרַק אַךְ בְּמֹשֶׁה דִּבֶּר ה'? וַהֲלֹא גַּם בָּנוּ דִבֵּר"''' – גַּם בַּאֲבוֹתֵינוּ. '''רַק לֹא''' הָיִינוּ נוֹהֲגִין כָּךְ, '''אַךְ לֹא''' כָּךְ נִצְטָרַכְנוּ לִנְהֹג – אֵלּוּ דִּבְרֵי רַבִּי שִׁמְעוֹן. רַבִּי יַעֲקֹב הָיָה אוֹמֵר: '''רַק לֹא''' הָיָה מְדַבֵּר עִמָּנוּ פֶּה אֶל פֶּה, '''אַךְ לֹא''' הָיָה מְדַבֵּר עִמָּנוּ פָּנִים אֶל פָּנִים. {{הע-שמאל|קורא את תחילת פס' ג כהמשך של פס' ב.}}'''"וַיִּשְׁמַע"''', יָכוֹל שֶׁאֵין לִי שֶׁשָּׁמַע אֶלָּא הַמָּקוֹם? וּמִנַּיִן אַף מֹשֶׁה שָׁמַע? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"וַיִּשְׁמַע ה' וְהָאִישׁ מֹשֶׁה"'''. }} ===פסוק ג=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|בניגוד לדברי מרים ואהרון, משה לא היה גאוותן אלא עניו, גיבור וגבוה. לפי 'דבר אחר' הוא היה גם עשיר, דורש "מאד"-מעות; וראו גם [[שבת צב א]], וכן [[ביאור:ספרי במדבר/יב#פיסקה קא|ספרי קא.]] בהמשך משרטטת הדרשה את גבולות הענווה של משה: הוא היה עניו מהאנשים בני דורו, ולא ממלאכי השרת או מהאבות, או מבני הדורות שאחריו; והשוו בספרי שם לדברי ר' יוסי.}}'''"וְהָאִישׁ... עָנָיו מְאֹד"''', מִיכָּן אַתָּה יוֹדֵעַ שֶׁאָמְרוּ 'מֹשֶׁה גַּיַּוְתָן הוּא וְלֹא פֵּרַשׁ מֵאִשְׁתּוֹ אֶלָּא דֶּרֶךְ גֵּיאוּת'? שֶׁהֲרֵי הַכָּתוּב מַכְחִישָׁן אַחֲרָיו, וְאוֹמֵר '''"וְהָאִישׁ מֹשֶׁה עָנָיו מְאֹד"''', לֹא כְּמוֹת שֶׁהֵן אוֹמְרִין שֶׁהוּא גֵּיוְתָן! "'''וְהָאִישׁ מֹשֶׁה עָנָיו מְאֹד'''" מְלַמֵּד שֶׁהָיָה גִּבּוֹר בַּעֲנָוָה. וּמִנַּיִן אַתָּה אוֹמֵר שֶׁהָיָה גִּבּוֹר בַּעֲנָוָה, וְכָךְ הָיָה גִּבּוֹר בִּגְבוּרָה? תַּלְמוּד לוֹמַר 'הָאִישׁ' – "'''וְ'''הָאִישׁ." דָּבָר אַחֵר: יָכוֹל שֶׁהָיָה עָנָיו בְּמָמוֹן וְלֹא הָיָה נָאֶה וּמְשֻׁבָּח? תַּלְמוּד לוֹמַר "מְאֹד מִכֹּל". יָכוֹל שֶׁהָיָה נָאֶה וּמְשֻׁבָּח וְלֹא הָיָה גָּבוֹהַּ בְּקוֹמָתוֹ? תַּלְמוּד לוֹמַר "וַיִּפְרֹשׂ אֶת הָאֹהֶל עַל הַמִּשְׁכָּן" {{ממ|שמות|מ|יט}}: מַה מִּשְׁכָּן, עֶשֶׂר אַמּוֹת – אַף מֹשֶׁה, עֶשֶׂר אַמּוֹת. יָכוֹל שֶׁהָיָה עָנָיו מִמַּלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת, אוֹ יָכוֹל עָנָיו מֵאַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב? אָמַרְתָּ "מִכֹּל הָאָדָם אֲשֶׁר עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה", מִמַּה שֶּׁעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה הָיָה עָנָיו, [לֹא הָיָה עָנָיו] מֵאָבוֹת הָרִאשׁוֹנִים. יָכוֹל שֶׁהָיָה עָנָיו מִדּוֹרוֹת הָאַחֲרוֹנִים? תַּלְמוּד לוֹמַר "אֲשֶׁר עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה" – מִדּוֹרוֹ. מִדּוֹרוֹ אָמְרוּ, לֹא מִדּוֹרוֹת הָאַחֲרוֹנִים. }} ===פסוק ד=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|אהרון ומרים היו טמאים בשעה שקרא להם הקב"ה, וכך הבינו את הסיבה להימנעות משה מיחסי מין, שהרי הוא היה חייב להיות תמיד מוכן להתגלות הקב"ה. ר' יוסי בר' יהודה מסביר את "שלשתכם" כפשוטו: הקב"ה התגלה לשלושתם בבת אחת. ר' יוסי מתאר שלוש נבואות שונות שהתקיימו באותו זמן, והזמינו כל אחד מהם לחוד באותו הזמן; וראו [[ביאור:ספרי במדבר/יב#פיסקה קב|ספרי קב,]] כר' יוסי בר' יהודה.}}'''"וַיֹּאמֶר ה' פִּתְאֹם אֶל מֹשֶׁה"''', רַבִּי אֶלְעָזָר בֵּירַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: פִּתְאֹם בְּתָכוּף. אֵין לְשׁוֹן "פִּתְאֹם" אֶלָּא לְשׁוֹן טֻמְאָה, כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: "וְכִי יָמוּת מֵת עָלָיו בְּפֶתַע פִּתְאֹם" {{ממ|במדבר|ו|ט}}. מַגִּיד שֶׁהָיוּ מְחֻסְּרֵי טְבִילָה אוֹתָהּ הַשָּׁעָה; כַּמִּדָּה שֶׁמָּדְדוּ...! '''"צְאוּ שְׁלָשְׁתְּכֶם"''', יוֹסֵי בֶּן יְהוּדָה אוֹמֵר: בְּדִבּוּר אֶחָד יָצְאוּ שְׁלָשְׁתָּם. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: בִּשְׁלֹשָׁה דִּבְּרוֹת יָצְאוּ שְׁלָשְׁתָּם כְּאַחַת. {{הע-שמאל|משה הוזמן גם הוא, כדי שלא יחשוב שהקב"ה דוחה אותו מהנבואה או כדי שלא ליצור מראית עין של דחיה כזאת.}}וְכִי מֹשֶׁה הָיָה צָרִיךְ לָצֵאת עִמָּהֶם? וְלָמָּה יָצָא? לְשֵׁם שְׁנֵי צְדָדִים: שֶׁלֹּא יְהֵא מֹשֶׁה אוֹמֵר: 'דּוֹמֶה שֶׁנִּמְצָא בִּי פְּגָם, שֶׁכֵּן הוּדְחֵיתִי מִן הַדִּבּוּר'; וְשֶׁלֹּא יִהְיוּ יִשְׂרָאֵל אוֹמְרִין: 'דּוֹמֶה שֶׁנִּמְצָא בְּמֹשֶׁה פְּגָם, שֶׁכֵּן נִדְחָה מִן הַדִּבֵּר'. }} ===פסוק ה=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|עמוד הענן מצביע על דיבור של הקב"ה עם משה, אהרון ושמואל. עמוד הענן לא נכנס לאוהל מועד כי בתוך האהל אין פורענות. (הדרשה מזהה את אהל מועד עם המשכן) הסיפור על נדב ואביהו סותר את הטענה הזאת לכאורה, והדרשה טוענת שהם נהרגו בכניסה למשכן ולא בתוכו.}}'''"וַיֵּרֶד ה' בְּעַמּוּד עָנָן"''', מַגִּיד שֶׁהָיָה מְדַבֵּר עִמָּהֶן בֶּעָנָן. וּמִנַּיִן כְּדֶרֶךְ שֶׁהָיָה מְדַבֵּר עִמָּהֶם כָּךְ הָיָה מְדַבֵּר עִם שְׁמוּאֵל בֶּעָנָן? אָמַרְתָּ: "מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן בְּכֹהֲנָיו וּשְׁמוּאֵל בְּקֹרְאֵי שְׁמוֹ, בְּעַמּוּד עָנָן יְדַבֵּר אֲלֵיהֶם" {{ממ|תהלים|צט|ו}}; אָמְרוּ: בְּשָׁעָה שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל רוֹאִין אֶת עַמּוּד הֶעָנָן בֵּין הַשָּׁמַיִם וּבֵין הָאָרֶץ, הָיוּ יוֹדְעִין שֶׁהוּא מְדַבֵּר עִם מֹשֶׁה, וְכֵן שְׁמוּאֵל! '''"וַיַּעֲמֹד פֶּתַח הָאֹהֶל"''', וְלָמָּה לֹא נִכְנַס לָאֹהֶל? שֶׁלֹּא נִתְקַדֵּשׁ הַמִּשְׁכָּן לְפֻרְעָנוּת אֶלָּא לְטוֹבָה. וְאִלּוּ לֹא שֶׁנִּכְנַס נָדָב וַאֲבִיהוּ – לֹא לָקוּ; אֲבָל אֵלּוּ שֶׁהֵן בַּחוּץ – לֹא הִכְנִיסָן לִפְנִים. {{הע-שמאל|בניגוד להזמנה להכנס לאוהל, שנמסרה לשלושתם, כשהקב"ה נוזף באהרון ובמרים הוא אינו מזמין את משה; ת"ק מסביר גם כאן, כמו לעיל פס' ד, מפני מראית העין; ר' יהודה מסביר זאת בהבדלי המעמדות בין משה לאהרון ומרים; דבר אחר קושר זאת לכלל שאין אומרים שבחו של אדם בפניו; והשוו [[ביאור:ספרי במדבר/יב#פיסקה קב|ספרי קב,]] שם מופיעים דברי ת"ק ודבר אחר.}} '''"וַיִּקְרָא אַהֲרֹן וּמִרְיָם וַיֵּצְאוּ שְׁנֵיהֶם"''', וְלָמָּה יָצְאוּ שְׁנֵיהֶן חוּץ לְאֹהֶל מוֹעֵד וְהִנִּיחוּ אֶת מֹשֶׁה בְּתוֹךְ הָאֹהֶל? שֶׁלֹּא יְהֵא מֹשֶׁה אוֹמֵר: 'דּוֹמֶה שֶׁנִּמְצָא בִּי פְּגָם, שֶׁכֵּן הוּדַחְתִּי מִן הָאֹהֶל'. וְשֶׁלֹּא יִהְיוּ יִשְׂרָאֵל אוֹמְרִין: 'דּוֹמֶה שֶׁנִּמְצָא בְּמֹשֶׁה פְּגָם, שֶׁכֵּן נִדְחָה מִן הָאֹהֶל'. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: מָשְׁלוּ מָשָׁל, לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְמֶלֶךְ שֶׁבָּא אוֹהֲבוֹ אֶצְלוֹ, וְהָיָה מְבַקֵּשׁ לוֹמַר דָּבָר לְבֶן בֵּיתוֹ. אָמַר הַמֶּלֶךְ: מָה אֲנִי מוֹצִיא אֶת אוֹהֲבִי לַשּׁוּק? אֶלָּא יְהֵא בִּכְבוֹדוֹ בַּטְּרַקְלִין, וַאֲנִי וּבֶן בֵּיתִי נֵצֵא לַשּׁוּק! אַף כָּאן, הוֹצִיא אַהֲרֹן וּמִרְיָם מִפְּנֵי כְּבוֹדוֹ שֶׁל מֹשֶׁה, שֶׁאֵין מוֹשְׁכִין אֶת הַגָּדוֹל מִלִּפְנֵי הַקָּטָן לְדַבֵּר עִמּוֹ, אֲבָל מוֹשְׁכִין אֶת הַקָּטָן מִלִּפְנֵי הַגָּדוֹל לְדַבֵּר עִמּוֹ. דָּבָר אַחֵר: אֵין אוֹמְרִין שִׁבְחוֹ שֶׁל אָדָם בְּפָנָיו, וְאֵין תּוֹבְעִין עֶלְבּוֹנוֹ שֶׁל אָדָם בְּפָנָיו! }} ===פסוק ו=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|לעניין "נא" ראו גם [[ביאור:ספרי במדבר/יב#פיסקה קג|ת"ק בספרי קג.]] לפי "דבר אחר" משה מושל גם במלאכי השרת; וראו דברי ר' יוסי בספרי שם.}} '''"וַיֹּאמֶר שִׁמְעוּ נָא"''', בְּבַקָּשָׁה, שִׁמְעוּ דְּבָרַי בְּנַחַת. '''"אִם יִהְיֶה נְבִיאֲכֶם ה' בַּמַּרְאָה אֵלָיו אֶתְוַדָּע בַּחֲלוֹם אֲדַבֶּר בּוֹ"'''. אָמַר לָהֶם: הַנְּבִיאִים שֶׁאֲמַרְתֶּם – בַּחֲלוֹמוֹת וּבְחֶזְיוֹנוֹת הָיִיתִי מְדַבֵּר עִמָּהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: "בַּחֲלוֹם חֶזְיוֹן לַיְלָה בִּנְפֹל תַּרְדֵּמָה עַל אֲנָשִׁים" {{ממ|איוב|לג|טו}}. "לֹא כֵן" נָהַגְתִּי עִם "עַבְדִּי מֹשֶׁה", אֶלָּא "בְּכָל בֵּיתִי נֶאֱמָן הוּא". כָּל מַה שֶּׁבַּמַּעְלָה וְשֶׁבַּמַּטָּה גִּלִּיתִי לוֹ, כָּל מַה שֶּׁבַּיָּם וְכָל מַה שֶּׁבַּחֲרָבָה. דָּבָר אַחֵר: "בְּכָל בֵּיתִי נֶאֱמָן הוּא", אַף עַל מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת וְעַל בֵּית הַמִּקְדָּשׁ הוּא נֶאֱמָן! }} ===פסוק ח=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|נבואת משה היתה קשר ישיר וידידותי עם הקב"ה, והאשמתו בשחיתות היא פגיעה בקב"ה, המוצג לאור הנבואה הזאת כמשתף פעולה עם אדם מושחת! – וראו ספרי שם בסוף הפיסקה. לעניין "דבר אחר" ראו ספרי שם.}}'''"פֶּה אֶל פֶּה אֲדַבֶּר בּוֹ"''', מְלַמֵּד שֶׁלֹּא הָיְתָה נְבוּאָתוֹ עַל יְדֵי מַלְאָךְ. יָכוֹל שֶׁהָיְתָה אֵימַת שְׁכִינָה עַל מֹשֶׁה בְּשָׁעָה שֶׁהָיָה מְדַבֵּר עִמּוֹ? '''"וְדִבֶּר ה' אֶל מֹשֶׁה פָּנִים אֶל פָּנִים כַּאֲשֶׁר יְדַבֵּר אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ"'''. מָה אוֹהֲבוֹ שֶׁל אָדָם, מְדַבֵּר וְאֵין אֵימָתוֹ עָלָיו – כָּךְ לֹא הָיְתָה אֵימַת שְׁכִינָה עַל מֹשֶׁה בְּשָׁעָה שֶׁהָיָה מְדַבֵּר עִמּוֹ! '''"וּתְמוּנַת ה' יַבִּיט"''', אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן: שֶׁהָיָה רוֹאֶה אֶת הַדְּמוּת מִיָּד. '''"וּמַדּוּעַ לֹא יְרֵאתֶם לְדַבֵּר בְּעַבְדִּי מֹשֶׁה"''', מַה תַּלְמוּד לוֹמַר "בְּעַבְדִּי"? אֶלָּא לֹא עָלָיו הֶעֱלִיתֶם אֶת הַסִּרְחוֹן כִּי אִם עָלַי, שֶׁאֵין רַע מִן הַגַּנָּב אֶלָּא מִי שֶׁהוּא מְקַבֵּל מִמֶּנּוּ! דָּבָר אַחֵר: "בְּעַבְדִּי" – אֲנִי אָמַרְתִּי לוֹ לִפְרֹשׁ מִן הָאִשָּׁה! }} ===פסוק ט=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|גם אהרון הצטרע כאשר סר הענן והקב"ה העלה את שכינתו מעליו, אבל הוא נרפא מיד, ואילו מרים נשארה מצורעת, כי היא התחילה בדיבור על משה; וראו [[ביאור:ספרי במדבר/יב#פיסקה קה|ספרי קה,]] על "ויפן אהרון" ותגובת ר' יהודה בן בתירא שם. דרשת "יש אומרים" טוענת שהשכינה לא סרה רק מאהרון וממרים, אלא עלתה מן המשכן בכלל.}}'''"וַיִּחַר אַף ה' בָּם"''' – בִּשְׁנֵיהֶם; '''"וַיֵּלֶךְ"''' – מִיָּד נִתְרַפֵּא אַהֲרֹן. וְאוֹמֵר '''"וְהֶעָנָן סָר מֵעַל הָאֹהֶל"''' – מְלַמֵּד שֶׁסָּר הֶעָנָן מֵעָלָיו. וְלָמָּה פִּרְסֵם הַכָּתוּב בְּמִרְיָם וְרָמַז בְּאַהֲרֹן? לְפִי שֶׁהִיא הִתְחִילָה בַּדָּבָר. מָשָׁל, לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לִשְׁנַיִם שֶׁעָבְרוּ עַל כֶּרֶם, יָרַד אֶחָד מֵהֶן לְתוֹכוֹ וְלִקֵּט וְאָכַל וְהֶאֱכִיל חֲבֵרוֹ. כְּשֶׁבָּא בַּעַל הַכֶּרֶם – לֹא תָּפַס אֶלָּא אוֹתוֹ שֶׁנִּמְצָא בְּתוֹךְ כַּרְמוֹ. כָּךְ אַהֲרֹן וּמִרְיָם, שְׁנֵיהֶם דִּבְּרוּ וּשְׁנֵיהֶם לָקוּ. וְלֹא פִּרְסֵם אֶלָּא מִרְיָם, שֶׁנֶּאֱמַר: '''"וְהִנֵּה מִרְיָם מְצֹרַעַת כַּשָּׁלֶג"''', מִפְּנֵי שֶׁהִתְחִילָה בַּדָּבָר. {{הע-שמאל|כל הקטע באותיות קטנות מקורו במשנת רבי אליעזר ואינו ספרי זוטא מקורי (ליברמן).}}<small>יש אומרים: '''"וילך"''' – שנסתלקה שכינה, כעניין שנאמר: '''"אלכה ואשובה אל מקומי"''' {{ממ|הושע|ה|טו}} ולמה נסתלקה השכינה? שלא תיטמא מרים בפני השכינה. {{הע-שמאל|דרשה שלישית על "סר מעל האהל": הקב"ה התחמק ממשה כדי שזה לא יתפלל להסרה מיידית של הצרעת. לפי הדרשה הזאת ניצל אהרון מהצרעת כי לבש את המעיל של הכהן הגדול.}} דבר אחר: שלא יהא הענן עומד, ויבקש משה רחמים שלא יצטערו. ואף אהרן היה ראוי לכך, לכך נאמר '''"בם"''', אלא שהיה לובש את המעיל שהוא מכפר על לשון הרע. {{הע-שמאל|ראו דרשות דומות [[ביאור:ספרי במדבר/יב#פיסקה צט|בספרי צט]] [[ביאור:ספרי דברים/כי תצא/כד#פיסקה רעה|ובספרי דברים רעה.]]}}והלוא דברים קל וחומר: ומה אם אלו, שדיברו באחיהן הקטן מהן, ולא דיברו בגנותו אלא שהשוו אותו לשאר נביאים – כך נענשו, המדבר בגנותו של חברו, בפניו – על אחת כמה וכמה! {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה סוטה פרק א#משנה ז|משנה סוטה א ז,]] "ושאר כל הגוף לא פלט". [[ביאור:תוספתא/סוטה/ג|בתוספתא סוטה ג א]] נראה לכאורה שדווקא האיברים שהשתתפו בחטא סובלים, בניגוד לדרשה שלפנינו.}}וכן הוא אומר: '''"זכור את אשר עשה ה' אלוהיך למרים"''' {{ממ|דברים|כד|ט}} שחטאת בפה – ולקו כל איבריה!</small> }} ===פסוק י=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|השלג הוא הלבן ביותר מבין ארבעה מראות נגעים, ראו [[ביאור:משנה נגעים פרק א|נגעים א א.]] בני עמרם היו בעלי עור לבן, ולכן הצרעת היתה ניכרת בהם רק אם היתה כשלג; וראו [[ביאור:ספרי במדבר/יב#פיסקה קה|ספרי קה]]. ההעדפה של בעלי עור לבן היתה נפוצה בימי חז"ל, ראו בביאור שם.}}"וְהֶעָנָן סָר מֵעַל הָאֹהֶל", מִיָּד נִסְתַּלְּקָה שְׁכִינָה, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר {{ב|לְמַעְלָה;|בפס' ט}} וְכֵיוָן שֶׁנִּסְתַּלְּקָה שְׁכִינָה "וְהִנֵּה מִרְיָם מְצוֹרַעַת כַּשָּׁלֶג". לְפִי שֶׁהָיוּ מַלְבִּינִים וּמַאֲדִימִים – לְפִי כָּךְ נִטְמְאוּ בְּבַהֶרֶת עַזָּה וּלְבָנָה. {{הע-שמאל|כשהביט אהרון בנגע שלו (לפי הדעה הראשונה בדרשה לפס' ט) – נעלם הנגע. הוא קיווה שכשיביט בנגעי מרים יקרה דבר דומה, אבל לאכזבתו מרים נשארה מצורעת כשלג, והצרעת עוד התפתחה כשהביט בה אהרון – ראו גם [[ביאור:ספרי במדבר/יב#פיסקה קה|ספרי קה.]]}}"וַיִּפֶן אַהֲרֹן אֶל מִרְיָם", לְפִי שֶׁנִּסְתַּכֵּל אַהֲרֹן בְּנִגְעוֹ – {{ב|וְהָלַךְ לוֹ.|הנגע}} אָמַר אַהֲרֹן: עַכְשָׁיו אֲנִי מִסְתַּכֵּל בְּנִגְעָהּ שֶׁל אֲחוֹתִי – וְהוּא הוֹלֵךְ לוֹ! וּמִנַּיִן אַתָּה אוֹמֵר כָּל מִי שֶׁהָיָה מַבִּיט בּוֹ הָיָה רוֹתֵת? אָמַרְתָּ "וַיִּפֶן אַהֲרֹן אֶל מִרְיָם וְהִנֵּה מְצוֹרַעַת". {{הע-שמאל|הסבר שלישי, בנוסף לשנים לעיל בפס' ט, לכך שהצרעת של אהרון סרה, בניגוד לצרעת של מרים: אילו היה אהרון מצטרע היה נפסל מעבודה במשכן, ולכן הקב"ה הסתפק בכך שיראה את הצרעת של אחותו ויחזור בתשובה. כנראה הקטע אינו ספרי זוטא מקורי אלא שילוב בטעות מפרקי דרבי אליעזר נד.}}<small>דבר אחר: "וייפן אהרן אל מרים" – אמר הקדוש ברוך הוא: אם יצטרע אהרן – אין כהן בעל מום יכול להקריב על גבי המזבח! אלא הוא יראה אחותו, ויתמה וייתוכח מעצמו, שנאמר "וייפן אהרן אל מרים והינה מצורעת".</small> }} ===פסוק יא=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|הקב"ה נזף ברעי איוב, (דורש נְבָלָה-נְבֵלָה) שבקשו להצדיק את הקב"ה ולהציג את איוב כחוטא, (ואילו איוב עצמו השתדל לטעון שהוא צדיק ובכל זאת גם הקב"ה צדיק). הוא שלח אותם להקריב קרבן ולבקש מאיוב שיתפלל עליהם. אבל אהרון הבין מעצמו שעליו לבקש ממשה שיתפלל עליו ועל מרים.}} "'''וַיֹּאמֶר אַהֲרֹן אֶל מֹשֶׁה'''", יָכוֹל שֶׁהִצְרִיךְ אַהֲרֹן לְמִי שֶׁיֹּאמַר לוֹ: צֵא וּבַקֵּשׁ מִמֹּשֶׁה, כְּדֶרֶךְ שֶׁהִצְרִיכוּ רֵעֵי אִיּוֹב, שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיֹּאמֶר ה' אֶל אֱלִיפַז הַתֵּימָנִי חָרָה אַפִּי בְךָ וּבִשְׁנֵי רֵעֶיךָ" וְגוֹ' {{ממ|איוב|מב|ז}}? אָמַר לָהֶם: אַתֶּם הֱיִיתֶם {{ב|יוֹצְאִים פֶּתַח,|מחפשים דרך}} שֶׁאֵצֵא אֲנִי בִּזְכוּת – וְ"אִיּוֹב עַבְדִּי" הָיָה יוֹצֵא פֶּתַח שֶׁאֵצֵא אֲנִי וְהוּא בִּזְכוּת; "וְעַתָּה קְחוּ לָכֶם שִׁבְעָה פָרִים וְשִׁבְעָה אֵילִים... לְבִלְתִּי עֲשׂוֹת עִמָּכֶם נְבָלָה" {{ממ|איוב|מב|ח}}, אָמַר לָהֶם: כְּדַאי אַתֶּם לֵיעָשׂוֹת נְבֵלָה! וּמָה אִם מִי שֶׁזִּכָּה אֶת הַזַּכַּאי וְחִיֵּב אֶת הַחַיָּב – כְּדַאי הָיָה לֵיעָשׂוֹת נְבָלָה, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה הַמְזַכֶּה אֶת הַחַיָּב וְהַמְחַיֵּב אֶת הַזַּכַּאי! תַּלְמוּד לוֹמַר: "'''וַיֹּאמֶר אַהֲרֹן אֶל מֹשֶׁה'''" – לֹא הִצְרִיךְ לְמִי שֶׁיֹּאמַר לוֹ: צֵא וּבַקֵּשׁ מִמֹּשֶׁה. "'''בִּי אֲדֹנִי'''", בְּבַקָּשָׁה. "'''אַל נָא תָשֵׁת עָלֵינוּ חַטָּאת'''", אַל תְּקַבֵּל עָלֵינוּ חוֹבָה. {{הע-שמאל|שני פירושים ל"נואלנו": נהגנו בטפשות או התחלנו, וזו מעידה חד פעמית. לפירוש השני ראו דברי ר' יהודה [[ביאור:ספרי דברים/דברים#פיסקה ד|בספרי דברים ד.]]}}"'''אֲשֶׁר נוֹאַלְנוּ וַאֲשֶׁר חָטָאנוּ'''", אָמְרוּ לוֹ: נִטְפַּשְׁנוּ שֶׁשָּׁלַחְנוּ יָד בְּךָ. דָּבָר אַחֵר: "'''אֲשֶׁר נוֹאַלְנוּ וַאֲשֶׁר חָטָאנוּ'''", אָמְרוּ לוֹ: זוֹ הָיְתָה תְּחִלָּה לָנוּ, שֶׁלֹּא קִלְקַלְנוּ בְּךָ מִיָּמֵינוּ! }} ===פסוק יב=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|בדרך כלל המוות בלבד מפריד בין אחים, ואילו מרים הופרדה מאתנו בחייה ע"י הצרעת!}}'''"אַל נָא תְהִי כַּמֵּת"''', אָמַר לוֹ: אֲדוֹנִי, אֵין הָאַחִים מִתְפָּרְשִׁים אֶלָּא מִתּוֹךְ הַמָּוֶת, שֶׁנֶּאֱמַר "כִּי הוּא בֵּין אַחִים יַפְרִיא" {{ממ|הושע|יג|טו}}. אֲחוֹתֵנוּ, עַד שֶׁהִיא בַּחַיִּים – נִתְפָּרְשָׁה מִמֶּנּוּ! {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:ספרי במדבר/יב#פיסקה קה|ספרי קה.]] תפקודה של מרים היה חיוני למשה ולאהרון, כי היא לימדה את הנשים כשם שהם לימדו את הגברים. מכאן שתלמידות חכמים היו לגיטימיות ואף חיוניות בעיני חז"ל.}}דָּבָר אַחֵר: '''"אַל נָא תְהִי כַּמֵּת"''' – אַל תַּעַשׂ אֲחוֹתֵנוּ מִיטַּמֵּא כַּמֵּתִים! '''"אֲשֶׁר בְּצֵאתוֹ מֵרֶחֶם אִמּוֹ"''' – כֻּלָּנוּ יָצָאנוּ מֵרֶחֶם אֶחָד. '''"וַיֵּאָכֵל חֲצִי בְשָׂרוֹ"''', מַגִּיד שֶׁהִיא חֶצְיֵנוּ הָיְיתָ, שֶׁהִיא הָיְתָה מְלַמֶּדֶת הַנָּשִׁים וַאֲנַחְנוּ מְלַמְּדִין אֶת הָאֲנָשִׁים {{הע-שמאל|למעשה ביקש אהרון על עצמו, שחשש על חייו שלו; אבל המשיל משל והציג את עצמו כמבקש על חיי מרים.}}מִכָּאן הָיָה רַבִּי אֶלְעָזָר בֵּירַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: צָרִיךְ אָדָם לִהְיוֹת {{ב|מוֹשֵׁל|מלשון מָשָל}} בְּשֶׁל עַצְמוֹ מְשַׁל אֲחֵרִים. {{הע-שמאל|רשימת הפסוקים שנוסחם השתנה כדי לשמור על כבוד שמים; וראו גם [[ביאור:ספרי במדבר/י#פיסקה פד|ספרי פד.]]}}'''"אֲשֶׁר בְּצֵאתוֹ מֵרֶחֶם אִמּוֹ"''' - מֵרֶחֶם אִמֵּנוּ יָצָאת, אֶלָּא שֶׁכִּנָּה הַכָּתוּב. כַּיּוֹצֵא בּוֹ אַתָּה אוֹמֵר "וַאֲמַרְתֶּם הִנֵּה מַתְּלָאָה וְהִפַּחְתֶּם אוֹתוֹ" {{ממ|מלאכי|א|יג}} אוֹתִי הָיָה, אֶלָּא שֶׁכִּנָּה הַכָּתוּב. כַּיּוֹצֵא בּוֹ אַתָּה אוֹמֵר "וְהִנָּם שֹׁלְחִים אֶת הַזְּמוֹרָה אֶל אַפָּם" {{ממ|יחזקאל|ח|יז}} אַפִּי, אֶלָּא שֶׁכִּנָּה הַכָּתוּב. כַּיּוֹצֵא בּוֹ אַתָּה אוֹמֵר "בַּעֲוֹן אֲשֶׁר יָדַע כִּי מְקַלְלִים לָהֶם בָּנָיו" {{ממ|שמואל א|ג|יג}} כְּלַפֵּי מַעְלָה, אֶלָּא שֶׁכִּנָּה הַכָּתוּב. כַּיּוֹצֵא בּוֹ אַתָּה אוֹמֵר "הֲלוֹא אַתָּה מִקֶּדֶם ה' אֱלֹהַי קְדֹשִׁי לֹא נָמוּת" {{ממ|חבקוק|א|יב}} כְּלַפֵּי מַעְלָה הָיָה, אֶלָּא שֶׁכִּנָּה הַכָּתוּב. כַּיּוֹצֵא בּוֹ אַתָּה אוֹמֵר "הַהֵימִיר גּוֹי אֱלֹהִים וְהֵמָּה לֹא אֱלֹהִים וְעַמִּי הֵמִיר כְּבוֹדוֹ בְּלוֹא יוֹעִיל" {{ממ|ירמיה|ב|יא}} כְּבוֹדִי הָיָה, אֶלָּא שֶׁכִּנָּה הַכָּתוּב. כַּיּוֹצֵא בּוֹ אַתָּה אוֹמֵר "מַה לָּנוּ חֵלֶק בְּדָוִד וְלֹא נַחֲלָה בְּבֶן יִשַׁי לְאֹהָלֶיךָ יִשְׂרָאֵל" {{ממ|מלכים א|יב|טז}} לֵאלֹהֶיךָ הָיָה, אֶלָּא שֶׁכִּנָּה הַכָּתוּב. כַּיּוֹצֵא בּוֹ אַתָּה אוֹמֵר "וַיָּמִירוּ אֶת כְּבוֹדָם בְּתַבְנִית שׁוֹר" {{ממ|תהלים|קו|כ}} כְּבוֹדִי הָיָה, אֶלָּא שֶׁכִּנָּה הַכָּתוּב. כַּיּוֹצֵא בּוֹ אַתָּה אוֹמֵר "כִּי כָל הַנֹּגֵעַ בָּכֶם נֹגֵעַ בְּבָבַת עֵינוֹ" {{ממ|זכריה|ב|יב}}, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: 'בְּבָבַת עַיִן' אֵין כְּתִיב כָּן אֶלָּא "בְּבָבַת עֵינוֹ", כְּלַפֵּי מַעְלָה הַכָּתוּב מְדַבֵּר, אֶלָּא שֶׁכִּנָּה הַכָּתוּב! }} ===פסוק יג=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|כשם שאהרון לא היה צריך שיציעו לו לפנות למשה (לעיל פס' יב), כך גם משה התפלל מיוזמתו שלו, אפילו אילו אהרון לא היה פונה אליו.}}'''"וַיִּצְעַק מֹשֶׁה אֶל ה' לֵאמֹר"''', וּמִנַּיִן אַתָּה אוֹמֵר שֶׁלֹּא הִצְרִיךְ מֹשֶׁה לִשְׁמֹעַ מִפִּי אַהֲרֹן? אֶלָּא אָמַר מֹשֶׁה: אֵינוֹ בַּדִּין שֶׁתְּהֵא אֲחוֹתִי בַּצָּרָה וַאֲנִי בָּרְוָחָה? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"וַיִּצְעַק מֹשֶׁה אֶל ה' לֵאמֹר"'''. {{הע-שמאל|התפילה הקצרה של משה כוללת שבח, בקשה וגם גזירה ודרישה תקיפה לרפואה; והשוו [[ביאור:ספרי זוטא במדבר/י#פסוק לא|לעיל י פס' לא;]] המילה "נא" היא לשון בקשה וגם לשון דרישה ("גזירה").}}'''"אֵל"''' – תַּקִּיף, קָשֶׁה. '''"נָא"''' – בְּבַקָּשָׁה. '''"רְפָא נָא לָהּ"''' – בִּגְזֵרָה! }} ===פסוק יד=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|אילו היתה מרים נוהגת כדיני הצרעת הרגילים, היתה צריכה להיות מוסגרת בסך הכל לפחות 14 יום (ראו [[ויקרא יג ד]]-ה). הצרעת מבטאת נזיפה מהקב"ה, שיצר אותה עם אביה – ויצר גם את אביה עצמו; אבל בזכות תפילת משה הסתפק הקב"ה בהסגר אחד – שבעה ימים. והשוו [[ביאור:ספרי במדבר/יב#פיסקה קו|ספרי קו,]] שם דוחים את הטענה הזאת באמצעות הכלל "דיו לבא מן הדין להיות כנידון"!}} '''"וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה וְאָבִיהָ יָרֹק יָרַק בְּפָנֶיהָ הֲלֹא תִכָּלֵם שִׁבְעַת יָמִים"''' אָמַר לוֹ הַמָּקוֹם: מֹשֶׁה, אָבִיהָ – שֶׁהוּא בָּשָׂר וָדָם – שֶׁאִלּוּ נָזַף בָּהּ הָיְתָה בוֹשָׁה מִמֶּנּוּ שִׁבְעַת יָמִים; אֲנִי – שֶׁיְּצַרְתִּיהָ וּלְאָבִיהָ – אֵינוֹ דִּין שֶׁתְּהֵא בוֹשָׁה מִמֶּנִּי אַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם? אֶלָּא לְמַעַנְךָ אֶמְחֹל לָהּ עַל הֶסְגֵּר שֵׁנִי! {{הע-שמאל|הנידוי נחשב כעונש שיצרו חכמים: המנודה מתרחק מחבריו למשך 30 יום. דורש "תסגר... מחוץ למחנה". הביטוי "ואחר תיאסף" משבח את מרים, שימתינו לה למרות שהצטרעה; וראו לקמן.}}'''"תִּסָּגֵר שִׁבְעַת יָמִים"''' – מִיכָּן לְנִדּוּי מִן הַתּוֹרָה. '''"תִּסָּגֵר שִׁבְעַת יָמִים וְאַחַר תֵּאָסֵף"''' – מִתּוֹךְ גְּנַאי – שֶׁבַח, מִתּוֹךְ יְרִידָה – מַעֲלָה; מִתּוֹךְ גְּנָיָן שֶׁל צַדִּיקִים – הוּא שִׁבְחָן, וּמִתּוֹךְ יְרִידָתָן – הִיא עֲלִיָּתָן. {{הע-שמאל|הדרשה ממשיכה את האמור [[ביאור:ספרי במדבר/יב#פיסקה קה|בספרי קה:]] "אמר אהרן: נמציתי מפסיד לאחותי, שאיני יכול לא לסוגרה ולא לטמאה ולא לטהרה", כלומר אהרון אינו מוסמך לראות ולטהר את נגעי מרים כי היא אחותו. על טענה זו עונה הקב"ה בדרשה שלפנינו, החוזרת וממחישה את הכבוד למרים, שהקב"ה עצמו טיפל בנגעיה!}}לְפִי שֶׁאָמַר אַהֲרֹן: "אַל תַּעַשׂ אֲחוֹתֵנוּ שֶׁתְּהֵא מְטַמְּאָה כְּמֵתִים", אָמַר לוֹ הַמָּקוֹם: אֲנִי כֹּהֵן! אֲנִי מַסְגִּירָהּ וַאֲנִי מְטַהֲרָהּ! }} ===פסוק טו=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|לדרשה הראשונה ראו לעיל פס' יד. לדרשה השניה ראו [[ביאור:משנה סוטה פרק א#משנה ט|סוטה א ט:]] הגמול על המעשה הטוב גדול בהרבה מהמעשה עצמו.}}'''"וַתִּסָּגֵר מִרְיָם מִחוּץ לַמַּחֲנֶה שִׁבְעַת יָמִים"''', כֵּיוָן שֶׁהִתְפַּלֵּל עָלֶיהָ מֹשֶׁה נִפְטְרָה מֵהֶסְגֵּר שֵׁנִי, שֶׁהֲרֵי נִתְרַפֵּאת מִתּוֹךְ שָׁבוּעַ רִאשׁוֹן! '''"וְהָעָם לֹא נָסַע עַד הֵאָסֵף מִרְיָם"''', לְפִה שֶׁנֶּאֱמַר: "וַתֵּתַצַּב אֲחֹתוֹ מֵרָחֹק" {{ממ|שמות|ב|ד}}. מִרְיָם הִמְתִּינָה שָׁעָה אַחַת, לֵידַע מַה יֵּעָשֶׂה בְּאָחִיהָ; אָמַר הַמָּקוֹם: יְהֵא מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן וּשְׁכִינָה וְאָרוֹן וְיִשְׂרָאֵל מַמְתִּינִין לָהּ שִׁבְעַת יָמִים עַד שֶׁתִּטָּהֵר. לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר: "בְּסַאסְּאָה בְּשַׁלְחָהּ תְּרִיבֶנָּה" {{ממ|ישעיה|כז|ח}} – בְּמִדָּה שֶׁאָדָם מוֹדֵד, בָּהּ מוֹדְדִין לוֹ! }} ===פסוק טז=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|השאלה הנדונה בדרשה הראשונה היא הייתור "נסעו העם חצרות '''ויהיו בחצרות'''" ([[במדבר יא לה]]), וראו תשובה דומה בספרי שם. ישראל היו אמורים להכנס לא"י ישירות ממדבר פארן, וראו גם [[ביאור:ספרי זוטא במדבר/י#פסוק כט|לעיל י כט,]] שכך גם אמר משה ליתרו. וראו גם [[ביאור:ספרי דברים/דברים#פיסקה א|ספרי דברים סוף א ופיסקה ב,]] ש"מנוחה" היא ירושלים. לדרשה על "מנוחה" ראו דעת ר' שמעון [[ביאור:תוספתא/זבחים/יג#ט|בתוספתא זבחים יג ט.]]}}"'''וְאַחַר נָסְעוּ מֵחֲצֵרוֹת'''", כֵּיצַד הָיוּ הַשְּׁבָטִים נוֹסְעִין? חֶצְיָין נָסְעוּ וְחֶצְיָין לֹא נָסְעוּ, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְאַחַר נָסְעוּ הָעָם מֵחֲצֵרוֹת". כֵּיוָן שֶׁטָּהֲרָה מִרְיָם – "'''וַיַּחֲנוּ בְּמִדְבַּר פָּארָן'''". כֵּיוָן שֶׁבָּאוּ לְמִדְבַּר פָּארָן הָיוּ רְאוּיִין לִכָּנֵס לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל מִיָּד, אִלּוּלֵי שֶׁעָמְדוּ וּבִקְשׁוּ לִשְׁלֹחַ לִפְנֵיהֶם מְרַגְּלִים, לְפִי שֶׁעִקַּר חֲנִיָּתָן בְּמִדְבַּר פָּארָן הָיְתָה לִכָּנֵס לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיִּסְעוּ מֵהַר ה' דֶּרֶךְ שְׁלֹשֶׁת יָמִים לָתוּר לָהֶם מְנוּחָה" {{ממ|במדבר|י|לג}}, וְאֵין מְנוּחָה אֶלָּא אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וִירוּשָׁלַם, שֶׁנֶּאֱמַר: "זֹאת מְנוּחָתִי עֲדֵי עַד פֹּה אֵשֵׁב כִּי אִוִּתִיהָ" {{ממ|תהלים|קלב|יד}}. }} 6wwlv40rjloqvfyzpv60ufmix5by1ci 3020021 3020004 2026-06-15T06:04:46Z Michaelkimmel2 44530 3020021 wikitext text/x-wiki ==פרק יב== ===פסוק א=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ת"ק מתאר את מרים כזו שפתחה בדיבור ובביקורת על משה, וראו גם [[ביאור:ספרי במדבר/יב#פיסקה צט|ספרי צט.]] ר' שמעון מתאר את ציפורה כזו שפתחה בדברים, ובכל זאת נענשה רק מרים. הקשר לפרשה הקודמת הוא השמחה של הזקנים שזכו לנבואה ועלו לשררה; מרים חושבת לפי תומה שהזקנים לא יקיימו עוד יחסי מין עם נשותיהם, כשם שמשה אינו מקיים יחסי מין איתה. בעיניה כל הנביאים מתנזרים מיחסי מין, והיא אינה יודעת שרק משה עשה כך. הנשים מתעניינות בעיקר בגורלן של הנשים, הנדחק ומוצנע מהחברה הגברית.}}'''"וַתְּדַבֵּר מִרְיָם וְאַהֲרֹן בְּמֹשֶׁה"''', קָשָׁה הִיא לָשׁוֹן הָרָע, שֶׁלֹּא נִצְטָרְעָה מִרְיָם אֶלָּא עַל לָשׁוֹן הָרָע, שֶׁנֶּאֱמַר: "וַתְּדַבֵּר מִרְיָם וְאַהֲרֹן". מִרְיָם פָּתְחָה הַדְּבָרִים וְאָמְרָה לְאַהֲרֹן, וְהוֹסִיף אַהֲרֹן עַל דְּבָרֶיהָ, וְנָשְׂאוּ וְנָתְנוּ בַּדָּבָר. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: אַף צִפּוֹרָה פָּתְחָה בַּדְּבָרִים וְאָמְרָה לְמִרְיָם, וּמִרְיָם אָמְרָה לְאַהֲרֹן, וְאַהֲרֹן הוֹסִיף עַל דִּבְרֵיהֶם, וְנָשְׂאוּ וְנָתְנוּ בַּדְּבָרִים. וּמָה הָיוּ הַדְּבָרִים? אָמְרוּ: כֵּיוָן שֶׁנִּתְמַנּוּ הַזְּקֵנִים – הִדְלִיקוּ כָּל יִשְׂרָאֵל נֵרוֹת וְעָשׂוּ שִׂמְחָה, בִּשְׁבִיל שֶׁעָלוּ שִׁבְעִים זְקֵנִים לִשְׂרָרָה. וְכֵיוָן שֶׁרָאַת מִרְיָם הַנֵּרוֹת – אָמְרָה: אַשְׁרֵי אֵלּוּ וְאַשְׁרֵי נְשׁוֹתֵיהֶן! אָמְרָה לָהּ צִפּוֹרָה: אַל תֹּאמְרִי אַשְׁרֵי נְשׁוֹתֵיהֶן, אֶלָּא אוֹי לִנְשׁוֹתֵיהֶן, שֶׁמִיּוֹם שֶׁדִּבֵּר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עִם מֹשֶׁה אָחִיךְ – לֹא נִזְדַּקֵּק לִי. מִיָּד הָלְכָה מִרְיָם אֵצֶל אַהֲרֹן, וְהָיוּ נוֹשְׂאִין וְנוֹתְנִין בַּדָּבָר, שֶׁנֶּאֱמַר "וַתְּדַבֵּר מִרְיָם וְאַהֲרֹן בְּמֹשֶׁה עַל אֹדוֹת הָאִשָּׁה", עַל עִסְקֵי פְּרִישָׁתוֹ מִן הָאִשָּׁה. {{הע-שמאל|מרים ואהרון מאשימים את משה בגאוותנות, וראו להלן פס' ג. ברקע נמצאת התופעה של הנזירות הנוצרית, ואולי גם של כת ים המלח – נזירות מיחסי מין והתיחסות אליהם כאל חטא. הדיבור של מרים ואהרון טוען שהנבואה והחסידות אינן כרוכות בהתנגדות למין, אלא רק במקרה של משה.}}אָמְרוּ: {{ב|גֵּיוְתָן|גאוותן}} הוּא מֹשֶׁה; וְכִי לֹא דִּבֵּר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶלָּא עִמּוֹ בִּלְבַד? כְּבָר דִּבֵּר עִם נְבִיאִים הַרְבֵּה וְעִמָּנוּ, וְלֹא פֵּרַשְׁנוּ מִנְּשׁוֹתֵינוּ כְּמוֹ שֶׁפֵּרַשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר: "הֲרַק אַךְ בְּמֹשֶׁה דִּבֶּר ה'?" {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:ספרי במדבר/יב#פיסקה צט|ספרי צט.]] המדיינים הם מבני אברהם וקטורה ואילו הכושים הם מבני חם. חז"ל מעדיפים את המדיינים כנראה גם בגלל צבע עורם, שהוא בהיר יחסית (על ההעדפה לצבע עור בהיר ראו גם [[שיר השירים א ו]]), ולכן מזדעזעים מכינויה של אשת משה "כושית". הם אינם מעלים על דעתם שמשה לקח אשה נוספת, ומפרשים "כושית" במובן "בולטת ביפיה ובמעשים טובים". עמוס מתאר את ישראל כ'בני כושיים', ומתכוון לפי הפשט שאינם שונים מכל העמים, והדרשה טוענת את ההפך: ישראל אהובים על הקב"ה במיוחד!}}<small>'''"עַל אֹדוֹת הָאִשָּׁה הַכֻּשִׁית"''', וְכִי כּוּשִׁית הָיְתָה? וַהֲלֹא מִדְיָנִית הָיְתָה! אֶלָּא מַה כּוּשִׁי נִכָּר בְּמַרְאָיו מִכָּל הַבְּרִיּוֹת – כָּךְ הָיְתָה צִפּוֹרָה נִכֶּרֶת בְּמַרְאֶיהָ וּבְמַעֲשֶׂיהָ מִכָּל הַנָּשִׁים. וְכֵן הוּא אוֹמֵר: "שִׁגָּיוֹן לְדָוִד אֲשֶׁר שָׁר לַה' עַל דִּבְרֵי כוּשׁ בֶּן יְמִינִי" {{ממ|תהלים|ז|א}}, וְכִי כּוּשִׁי הָיָה שָׁאוּל? וַהֲלֹא מִשֵּׁבֶט בִּנְיָמִין הָיָה! אֶלָּא מַה כּוּשִׁי נִכָּר בְּמַרְאָיו מִכָּל הַבְּרִיּוֹת – כָּךְ הָיָה שָׁאוּל נִכָּר בְּמַרְאָיו וּבְמַעֲשָׂיו מִכָּל יִשְׂרָאֵל! וְכֵן הוּא אוֹמֵר: "וַיִּשְׁמַע עֶבֶד מֶלֶךְ הַכּוּשִׁי" {{ממ|ירמיה|לח|ז}}, וְכִי כּוּשִׁי הָיָה בָּרוּךְ בֶּן נֵרִיָּה? אֶלָּא מַה כּוּשִׁי נִכָּר בְּמַרְאָיו מִכָּל הַבְּרִיּוֹת – כָּךְ בָּרוּךְ בֶּן נֵרִיָּה הָיָה נִכָּר בְּמַרְאָיו וּבְמַעֲשָׂיו מִכָּל יִשְׂרָאֵל. וְכֵן הוּא אוֹמֵר: "הֲלוֹא כִבְנֵי כֻשִׁיִּים אַתֶּם לִי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל נְאֻם ה'" {{ממ|עמוס|ט|ז}}, וְכִי כּוּשִׁים הֵם יִשְׂרָאֵל? אֶלָּא מַה כּוּשִׁי נִכָּר בְּמַרְאָיו מִכָּל הַבְּרִיּוֹת – כָּךְ הָיוּ יִשְׂרָאֵל נִכָּרִין בְּאַהֲבָתָם מִכָּל הָאֻמּוֹת לִפְנֵי הַמָּקוֹם.</small> {{הע-שמאל|ר' יוסי מדגיש את יפיה של ציפורה, שנשארה יפה גם בזקנותה. ר' יהודה משבח אותה על שידעה לנהוג כאשת מלך; בספרי שם מובאת טענה שציפורה היתה נאה ביופיה וגם במעשיה, וראו [[משלי יא כב]].}}רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: יֵשׁ לְךָ אִשָּׁה שֶׁהִיא נָאָה בְּיַלְדוּתָהּ, וּכְשֶׁהִיא מַזְקֶנֶת הִיא מִתְנַוֶּלֶת. וּמִנַּיִן אַתָּה אוֹמֵר שֶׁהָיְתָה צִפּוֹרָה נָאָה בְּיַלְדוּתָהּ וְנָאָה בְּזִקְנוּתָהּ? אָמַרְתָּ: "עַל אֹדוֹת הָאִשָּׁה הַכֻּשִׁית אֲשֶׁר לָקָח". רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: יֵשׁ לְךָ עֲנִיָּה בַּת עֲנִיָּה שֶׁהִיא נִזְקֶקֶת לַמַּלְכוּת, וְאֵינָהּ יוֹדַעַת לִנְהֹג בְּמִנְהַג הַמַּלְכוּת. וּמִנַּיִן אַתָּה אוֹמֵר שֶׁהָיְתָה צִפּוֹרָה 'כּוּשִׁית' בַּעֲנִיּוּת וְ'כוּשִׁית' בַּמַּלְכוּת? אָמַרְתָּ: "עַל אֹדוֹת הָאִשָּׁה הַכֻּשִׁית אֲשֶׁר לָקָח". וּמִנַּיִן אַתָּה אוֹמֵר בִּשְׁבִיל כָּךְ לְקָחָהּ מֹשֶׁה? תַּלְמוּד לוֹמַר: "כִּי אִשָּׁה כֻשִׁית לָקָח"! }} ===פסוק ב=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|דורש "'''גם''' בנו" – לרבות באבותינו. הדרשות מנסות לעקוב אחרי לשון הפסוק המסורבלת "הרק אך... הלא..." לדעת ר' יעקב הודו אהרון ומרים בהבדל בין נבואתם לנבואת משה, אבל לא קשרו את הדברים להימנעות מיחסי מין.}}'''"וַיֹּאמְרוּ: הֲרַק אַךְ בְּמֹשֶׁה דִּבֶּר ה'? וַהֲלֹא גַּם בָּנוּ דִבֵּר"''' – גַּם בַּאֲבוֹתֵינוּ. '''רַק לֹא''' הָיִינוּ נוֹהֲגִין כָּךְ, '''אַךְ לֹא''' כָּךְ נִצְטָרַכְנוּ לִנְהֹג – אֵלּוּ דִּבְרֵי רַבִּי שִׁמְעוֹן. רַבִּי יַעֲקֹב הָיָה אוֹמֵר: '''רַק לֹא''' הָיָה מְדַבֵּר עִמָּנוּ פֶּה אֶל פֶּה, '''אַךְ לֹא''' הָיָה מְדַבֵּר עִמָּנוּ פָּנִים אֶל פָּנִים. {{הע-שמאל|קורא את תחילת פס' ג כהמשך של פס' ב.}}'''"וַיִּשְׁמַע"''', יָכוֹל שֶׁאֵין לִי שֶׁשָּׁמַע אֶלָּא הַמָּקוֹם? וּמִנַּיִן אַף מֹשֶׁה שָׁמַע? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"וַיִּשְׁמַע ה' וְהָאִישׁ מֹשֶׁה"'''. }} ===פסוק ג=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|בניגוד לדברי מרים ואהרון, משה לא היה גאוותן אלא עניו, גיבור וגבוה. לפי 'דבר אחר' הוא היה גם עשיר, דורש "מאד"-מעות; וראו גם [[שבת צב א]], וכן [[ביאור:ספרי במדבר/יב#פיסקה קא|ספרי קא.]] בהמשך משרטטת הדרשה את גבולות הענווה של משה: הוא היה עניו מהאנשים בני דורו, ולא ממלאכי השרת או מהאבות, או מבני הדורות שאחריו; והשוו בספרי שם לדברי ר' יוסי.}}'''"וְהָאִישׁ... עָנָיו מְאֹד"''', מִיכָּן אַתָּה יוֹדֵעַ שֶׁאָמְרוּ 'מֹשֶׁה גַּיַּוְתָן הוּא וְלֹא פֵּרַשׁ מֵאִשְׁתּוֹ אֶלָּא דֶּרֶךְ גֵּיאוּת'? שֶׁהֲרֵי הַכָּתוּב מַכְחִישָׁן אַחֲרָיו, וְאוֹמֵר '''"וְהָאִישׁ מֹשֶׁה עָנָיו מְאֹד"''', לֹא כְּמוֹת שֶׁהֵן אוֹמְרִין שֶׁהוּא גֵּיוְתָן! "'''וְהָאִישׁ מֹשֶׁה עָנָיו מְאֹד'''" מְלַמֵּד שֶׁהָיָה גִּבּוֹר בַּעֲנָוָה. וּמִנַּיִן אַתָּה אוֹמֵר שֶׁהָיָה גִּבּוֹר בַּעֲנָוָה, וְכָךְ הָיָה גִּבּוֹר בִּגְבוּרָה? תַּלְמוּד לוֹמַר 'הָאִישׁ' – "'''וְ'''הָאִישׁ." דָּבָר אַחֵר: יָכוֹל שֶׁהָיָה עָנָיו בְּמָמוֹן וְלֹא הָיָה נָאֶה וּמְשֻׁבָּח? תַּלְמוּד לוֹמַר "מְאֹד מִכֹּל". יָכוֹל שֶׁהָיָה נָאֶה וּמְשֻׁבָּח וְלֹא הָיָה גָּבוֹהַּ בְּקוֹמָתוֹ? תַּלְמוּד לוֹמַר "וַיִּפְרֹשׂ אֶת הָאֹהֶל עַל הַמִּשְׁכָּן" {{ממ|שמות|מ|יט}}: מַה מִּשְׁכָּן, עֶשֶׂר אַמּוֹת – אַף מֹשֶׁה, עֶשֶׂר אַמּוֹת. יָכוֹל שֶׁהָיָה עָנָיו מִמַּלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת, אוֹ יָכוֹל עָנָיו מֵאַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב? אָמַרְתָּ "מִכֹּל הָאָדָם אֲשֶׁר עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה", מִמַּה שֶּׁעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה הָיָה עָנָיו, [לֹא הָיָה עָנָיו] מֵאָבוֹת הָרִאשׁוֹנִים. יָכוֹל שֶׁהָיָה עָנָיו מִדּוֹרוֹת הָאַחֲרוֹנִים? תַּלְמוּד לוֹמַר "אֲשֶׁר עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה" – מִדּוֹרוֹ. מִדּוֹרוֹ אָמְרוּ, לֹא מִדּוֹרוֹת הָאַחֲרוֹנִים. }} ===פסוק ד=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|אהרון ומרים היו טמאים בשעה שקרא להם הקב"ה, וכך הבינו את הסיבה להימנעות משה מיחסי מין, שהרי הוא היה חייב להיות תמיד מוכן להתגלות הקב"ה. ר' יוסי בר' יהודה מסביר את "שלשתכם" כפשוטו: הקב"ה התגלה לשלושתם בבת אחת. ר' יוסי מתאר שלוש נבואות שונות שהתקיימו באותו זמן, והזמינו כל אחד מהם לחוד באותו הזמן; וראו [[ביאור:ספרי במדבר/יב#פיסקה קב|ספרי קב,]] כר' יוסי בר' יהודה.}}'''"וַיֹּאמֶר ה' פִּתְאֹם אֶל מֹשֶׁה"''', רַבִּי אֶלְעָזָר בֵּירַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: פִּתְאֹם בְּתָכוּף. אֵין לְשׁוֹן "פִּתְאֹם" אֶלָּא לְשׁוֹן טֻמְאָה, כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: "וְכִי יָמוּת מֵת עָלָיו בְּפֶתַע פִּתְאֹם" {{ממ|במדבר|ו|ט}}. מַגִּיד שֶׁהָיוּ מְחֻסְּרֵי טְבִילָה אוֹתָהּ הַשָּׁעָה; כַּמִּדָּה שֶׁמָּדְדוּ...! '''"צְאוּ שְׁלָשְׁתְּכֶם"''', יוֹסֵי בֶּן יְהוּדָה אוֹמֵר: בְּדִבּוּר אֶחָד יָצְאוּ שְׁלָשְׁתָּם. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: בִּשְׁלֹשָׁה דִּבְּרוֹת יָצְאוּ שְׁלָשְׁתָּם כְּאַחַת. {{הע-שמאל|משה הוזמן גם הוא, כדי שלא יחשוב שהקב"ה דוחה אותו מהנבואה או כדי שלא ליצור מראית עין של דחיה כזאת.}}וְכִי מֹשֶׁה הָיָה צָרִיךְ לָצֵאת עִמָּהֶם? וְלָמָּה יָצָא? לְשֵׁם שְׁנֵי צְדָדִים: שֶׁלֹּא יְהֵא מֹשֶׁה אוֹמֵר: 'דּוֹמֶה שֶׁנִּמְצָא בִּי פְּגָם, שֶׁכֵּן הוּדְחֵיתִי מִן הַדִּבּוּר'; וְשֶׁלֹּא יִהְיוּ יִשְׂרָאֵל אוֹמְרִין: 'דּוֹמֶה שֶׁנִּמְצָא בְּמֹשֶׁה פְּגָם, שֶׁכֵּן נִדְחָה מִן הַדִּבֵּר'. }} ===פסוק ה=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|עמוד הענן מצביע על דיבור של הקב"ה עם משה, אהרון ושמואל. עמוד הענן לא נכנס לאוהל מועד כי בתוך האהל אין פורענות. (הדרשה מזהה את אהל מועד עם המשכן) הסיפור על נדב ואביהו סותר את הטענה הזאת לכאורה, והדרשה טוענת שהם נהרגו בכניסה למשכן ולא בתוכו.}}'''"וַיֵּרֶד ה' בְּעַמּוּד עָנָן"''', מַגִּיד שֶׁהָיָה מְדַבֵּר עִמָּהֶן בֶּעָנָן. וּמִנַּיִן כְּדֶרֶךְ שֶׁהָיָה מְדַבֵּר עִמָּהֶם כָּךְ הָיָה מְדַבֵּר עִם שְׁמוּאֵל בֶּעָנָן? אָמַרְתָּ: "מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן בְּכֹהֲנָיו וּשְׁמוּאֵל בְּקֹרְאֵי שְׁמוֹ, בְּעַמּוּד עָנָן יְדַבֵּר אֲלֵיהֶם" {{ממ|תהלים|צט|ו}}; אָמְרוּ: בְּשָׁעָה שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל רוֹאִין אֶת עַמּוּד הֶעָנָן בֵּין הַשָּׁמַיִם וּבֵין הָאָרֶץ, הָיוּ יוֹדְעִין שֶׁהוּא מְדַבֵּר עִם מֹשֶׁה, וְכֵן שְׁמוּאֵל! '''"וַיַּעֲמֹד פֶּתַח הָאֹהֶל"''', וְלָמָּה לֹא נִכְנַס לָאֹהֶל? שֶׁלֹּא נִתְקַדֵּשׁ הַמִּשְׁכָּן לְפֻרְעָנוּת אֶלָּא לְטוֹבָה. וְאִלּוּ לֹא שֶׁנִּכְנַס נָדָב וַאֲבִיהוּ – לֹא לָקוּ; אֲבָל אֵלּוּ שֶׁהֵן בַּחוּץ – לֹא הִכְנִיסָן לִפְנִים. {{הע-שמאל|בניגוד להזמנה להכנס לאוהל, שנמסרה לשלושתם, כשהקב"ה נוזף באהרון ובמרים הוא אינו מזמין את משה; ת"ק מסביר גם כאן, כמו לעיל פס' ד, מפני מראית העין; ר' יהודה מסביר זאת בהבדלי המעמדות בין משה לאהרון ומרים; דבר אחר קושר זאת לכלל שאין אומרים שבחו של אדם בפניו; והשוו [[ביאור:ספרי במדבר/יב#פיסקה קב|ספרי קב,]] שם מופיעים דברי ת"ק ודבר אחר.}} '''"וַיִּקְרָא אַהֲרֹן וּמִרְיָם וַיֵּצְאוּ שְׁנֵיהֶם"''', וְלָמָּה יָצְאוּ שְׁנֵיהֶן חוּץ לְאֹהֶל מוֹעֵד וְהִנִּיחוּ אֶת מֹשֶׁה בְּתוֹךְ הָאֹהֶל? שֶׁלֹּא יְהֵא מֹשֶׁה אוֹמֵר: 'דּוֹמֶה שֶׁנִּמְצָא בִּי פְּגָם, שֶׁכֵּן הוּדַחְתִּי מִן הָאֹהֶל'. וְשֶׁלֹּא יִהְיוּ יִשְׂרָאֵל אוֹמְרִין: 'דּוֹמֶה שֶׁנִּמְצָא בְּמֹשֶׁה פְּגָם, שֶׁכֵּן נִדְחָה מִן הָאֹהֶל'. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: מָשְׁלוּ מָשָׁל, לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְמֶלֶךְ שֶׁבָּא אוֹהֲבוֹ אֶצְלוֹ, וְהָיָה מְבַקֵּשׁ לוֹמַר דָּבָר לְבֶן בֵּיתוֹ. אָמַר הַמֶּלֶךְ: מָה אֲנִי מוֹצִיא אֶת אוֹהֲבִי לַשּׁוּק? אֶלָּא יְהֵא בִּכְבוֹדוֹ בַּטְּרַקְלִין, וַאֲנִי וּבֶן בֵּיתִי נֵצֵא לַשּׁוּק! אַף כָּאן, הוֹצִיא אַהֲרֹן וּמִרְיָם מִפְּנֵי כְּבוֹדוֹ שֶׁל מֹשֶׁה, שֶׁאֵין מוֹשְׁכִין אֶת הַגָּדוֹל מִלִּפְנֵי הַקָּטָן לְדַבֵּר עִמּוֹ, אֲבָל מוֹשְׁכִין אֶת הַקָּטָן מִלִּפְנֵי הַגָּדוֹל לְדַבֵּר עִמּוֹ. דָּבָר אַחֵר: אֵין אוֹמְרִין שִׁבְחוֹ שֶׁל אָדָם בְּפָנָיו, וְאֵין תּוֹבְעִין עֶלְבּוֹנוֹ שֶׁל אָדָם בְּפָנָיו! }} ===פסוק ו=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|לעניין "נא" ראו גם [[ביאור:ספרי במדבר/יב#פיסקה קג|ת"ק בספרי קג.]] לפי "דבר אחר" משה מושל גם במלאכי השרת; וראו דברי ר' יוסי בספרי שם.}} '''"וַיֹּאמֶר שִׁמְעוּ נָא"''', בְּבַקָּשָׁה, שִׁמְעוּ דְּבָרַי בְּנַחַת. '''"אִם יִהְיֶה נְבִיאֲכֶם ה' בַּמַּרְאָה אֵלָיו אֶתְוַדָּע בַּחֲלוֹם אֲדַבֶּר בּוֹ"'''. אָמַר לָהֶם: הַנְּבִיאִים שֶׁאֲמַרְתֶּם – בַּחֲלוֹמוֹת וּבְחֶזְיוֹנוֹת הָיִיתִי מְדַבֵּר עִמָּהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: "בַּחֲלוֹם חֶזְיוֹן לַיְלָה בִּנְפֹל תַּרְדֵּמָה עַל אֲנָשִׁים" {{ממ|איוב|לג|טו}}. "לֹא כֵן" נָהַגְתִּי עִם "עַבְדִּי מֹשֶׁה", אֶלָּא "בְּכָל בֵּיתִי נֶאֱמָן הוּא". כָּל מַה שֶּׁבַּמַּעְלָה וְשֶׁבַּמַּטָּה גִּלִּיתִי לוֹ, כָּל מַה שֶּׁבַּיָּם וְכָל מַה שֶּׁבַּחֲרָבָה. דָּבָר אַחֵר: "בְּכָל בֵּיתִי נֶאֱמָן הוּא", אַף עַל מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת וְעַל בֵּית הַמִּקְדָּשׁ הוּא נֶאֱמָן! }} ===פסוק ח=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|נבואת משה היתה קשר ישיר וידידותי עם הקב"ה, והאשמתו בשחיתות היא פגיעה בקב"ה, המוצג לאור הנבואה הזאת כמשתף פעולה עם אדם מושחת! – וראו ספרי שם בסוף הפיסקה. לעניין "דבר אחר" ראו ספרי שם.}}'''"פֶּה אֶל פֶּה אֲדַבֶּר בּוֹ"''', מְלַמֵּד שֶׁלֹּא הָיְתָה נְבוּאָתוֹ עַל יְדֵי מַלְאָךְ. יָכוֹל שֶׁהָיְתָה אֵימַת שְׁכִינָה עַל מֹשֶׁה בְּשָׁעָה שֶׁהָיָה מְדַבֵּר עִמּוֹ? '''"וְדִבֶּר ה' אֶל מֹשֶׁה פָּנִים אֶל פָּנִים כַּאֲשֶׁר יְדַבֵּר אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ"'''. מָה אוֹהֲבוֹ שֶׁל אָדָם, מְדַבֵּר וְאֵין אֵימָתוֹ עָלָיו – כָּךְ לֹא הָיְתָה אֵימַת שְׁכִינָה עַל מֹשֶׁה בְּשָׁעָה שֶׁהָיָה מְדַבֵּר עִמּוֹ! '''"וּתְמוּנַת ה' יַבִּיט"''', אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן: שֶׁהָיָה רוֹאֶה אֶת הַדְּמוּת מִיָּד. '''"וּמַדּוּעַ לֹא יְרֵאתֶם לְדַבֵּר בְּעַבְדִּי מֹשֶׁה"''', מַה תַּלְמוּד לוֹמַר "בְּעַבְדִּי"? אֶלָּא לֹא עָלָיו הֶעֱלִיתֶם אֶת הַסִּרְחוֹן כִּי אִם עָלַי, שֶׁאֵין רַע מִן הַגַּנָּב אֶלָּא מִי שֶׁהוּא מְקַבֵּל מִמֶּנּוּ! דָּבָר אַחֵר: "בְּעַבְדִּי" – אֲנִי אָמַרְתִּי לוֹ לִפְרֹשׁ מִן הָאִשָּׁה! }} ===פסוק ט=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|גם אהרון הצטרע כאשר סר הענן והקב"ה העלה את שכינתו מעליו, אבל הוא נרפא מיד, ואילו מרים נשארה מצורעת, כי היא התחילה בדיבור על משה; וראו [[ביאור:ספרי במדבר/יב#פיסקה קה|ספרי קה,]] על "ויפן אהרון" ותגובת ר' יהודה בן בתירא שם. דרשת "יש אומרים" טוענת שהשכינה לא סרה רק מאהרון וממרים, אלא עלתה מן המשכן בכלל.}}'''"וַיִּחַר אַף ה' בָּם"''' – בִּשְׁנֵיהֶם; '''"וַיֵּלֶךְ"''' – מִיָּד נִתְרַפֵּא אַהֲרֹן. וְאוֹמֵר '''"וְהֶעָנָן סָר מֵעַל הָאֹהֶל"''' – מְלַמֵּד שֶׁסָּר הֶעָנָן מֵעָלָיו. וְלָמָּה פִּרְסֵם הַכָּתוּב בְּמִרְיָם וְרָמַז בְּאַהֲרֹן? לְפִי שֶׁהִיא הִתְחִילָה בַּדָּבָר. מָשָׁל, לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לִשְׁנַיִם שֶׁעָבְרוּ עַל כֶּרֶם, יָרַד אֶחָד מֵהֶן לְתוֹכוֹ וְלִקֵּט וְאָכַל וְהֶאֱכִיל חֲבֵרוֹ. כְּשֶׁבָּא בַּעַל הַכֶּרֶם – לֹא תָּפַס אֶלָּא אוֹתוֹ שֶׁנִּמְצָא בְּתוֹךְ כַּרְמוֹ. כָּךְ אַהֲרֹן וּמִרְיָם, שְׁנֵיהֶם דִּבְּרוּ וּשְׁנֵיהֶם לָקוּ. וְלֹא פִּרְסֵם אֶלָּא מִרְיָם, שֶׁנֶּאֱמַר: '''"וְהִנֵּה מִרְיָם מְצֹרַעַת כַּשָּׁלֶג"''', מִפְּנֵי שֶׁהִתְחִילָה בַּדָּבָר. {{הע-שמאל|כל הקטע באותיות קטנות מקורו במשנת רבי אליעזר ואינו ספרי זוטא מקורי (ליברמן).}}<small>יש אומרים: '''"וילך"''' – שנסתלקה שכינה, כעניין שנאמר: '''"אלכה ואשובה אל מקומי"''' {{ממ|הושע|ה|טו}} ולמה נסתלקה השכינה? שלא תיטמא מרים בפני השכינה. {{הע-שמאל|דרשה שלישית על "סר מעל האהל": הקב"ה התחמק ממשה כדי שזה לא יתפלל להסרה מיידית של הצרעת. לפי הדרשה הזאת ניצל אהרון מהצרעת כי לבש את המעיל של הכהן הגדול.}} דבר אחר: שלא יהא הענן עומד, ויבקש משה רחמים שלא יצטערו. ואף אהרן היה ראוי לכך, לכך נאמר '''"בם"''', אלא שהיה לובש את המעיל שהוא מכפר על לשון הרע. {{הע-שמאל|ראו דרשות דומות [[ביאור:ספרי במדבר/יב#פיסקה צט|בספרי צט]] [[ביאור:ספרי דברים/כי תצא/כד#פיסקה רעה|ובספרי דברים רעה.]]}}והלוא דברים קל וחומר: ומה אם אלו, שדיברו באחיהן הקטן מהן, ולא דיברו בגנותו אלא שהשוו אותו לשאר נביאים – כך נענשו, המדבר בגנותו של חברו, בפניו – על אחת כמה וכמה! {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה סוטה פרק א#משנה ז|משנה סוטה א ז,]] "ושאר כל הגוף לא פלט". [[ביאור:תוספתא/סוטה/ג|בתוספתא סוטה ג א]] נראה לכאורה שדווקא האיברים שהשתתפו בחטא סובלים, בניגוד לדרשה שלפנינו.}}וכן הוא אומר: '''"זכור את אשר עשה ה' אלוהיך למרים"''' {{ממ|דברים|כד|ט}} שחטאת בפה – ולקו כל איבריה!</small> }} ===פסוק י=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|השלג הוא הלבן ביותר מבין ארבעה מראות נגעים, ראו [[ביאור:משנה נגעים פרק א|נגעים א א.]] בני עמרם היו בעלי עור לבן, ולכן הצרעת היתה ניכרת בהם רק אם היתה כשלג; וראו [[ביאור:ספרי במדבר/יב#פיסקה קה|ספרי קה]]. ההעדפה של בעלי עור לבן היתה נפוצה בימי חז"ל, ראו בביאור שם.}}"וְהֶעָנָן סָר מֵעַל הָאֹהֶל", מִיָּד נִסְתַּלְּקָה שְׁכִינָה, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר {{ב|לְמַעְלָה;|בפס' ט}} וְכֵיוָן שֶׁנִּסְתַּלְּקָה שְׁכִינָה "וְהִנֵּה מִרְיָם מְצוֹרַעַת כַּשָּׁלֶג". לְפִי שֶׁהָיוּ מַלְבִּינִים וּמַאֲדִימִים – לְפִי כָּךְ נִטְמְאוּ בְּבַהֶרֶת עַזָּה וּלְבָנָה. {{הע-שמאל|כשהביט אהרון בנגע שלו (לפי הדעה הראשונה בדרשה לפס' ט) – נעלם הנגע. הוא קיווה שכשיביט בנגעי מרים יקרה דבר דומה, אבל לאכזבתו מרים נשארה מצורעת כשלג, והצרעת עוד התפתחה כשהביט בה אהרון – ראו גם [[ביאור:ספרי במדבר/יב#פיסקה קה|ספרי קה.]]}}"וַיִּפֶן אַהֲרֹן אֶל מִרְיָם", לְפִי שֶׁנִּסְתַּכֵּל אַהֲרֹן בְּנִגְעוֹ – {{ב|וְהָלַךְ לוֹ.|הנגע}} אָמַר אַהֲרֹן: עַכְשָׁיו אֲנִי מִסְתַּכֵּל בְּנִגְעָהּ שֶׁל אֲחוֹתִי – וְהוּא הוֹלֵךְ לוֹ! וּמִנַּיִן אַתָּה אוֹמֵר כָּל מִי שֶׁהָיָה מַבִּיט בּוֹ הָיָה רוֹתֵת? אָמַרְתָּ "וַיִּפֶן אַהֲרֹן אֶל מִרְיָם וְהִנֵּה מְצוֹרַעַת". {{הע-שמאל|הסבר שלישי, בנוסף לשנים לעיל בפס' ט, לכך שהצרעת של אהרון סרה, בניגוד לצרעת של מרים: אילו היה אהרון מצטרע היה נפסל מעבודה במשכן, ולכן הקב"ה הסתפק בכך שיראה את הצרעת של אחותו ויחזור בתשובה. כנראה הקטע אינו ספרי זוטא מקורי אלא שילוב בטעות מפרקי דרבי אליעזר נד.}}<small>דבר אחר: "וייפן אהרן אל מרים" – אמר הקדוש ברוך הוא: אם יצטרע אהרן – אין כהן בעל מום יכול להקריב על גבי המזבח! אלא הוא יראה אחותו, ויתמה וייתוכח מעצמו, שנאמר "וייפן אהרן אל מרים והינה מצורעת".</small> }} ===פסוק יא=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|הקב"ה נזף ברעי איוב, (דורש נְבָלָה-נְבֵלָה) שבקשו להצדיק את הקב"ה ולהציג את איוב כחוטא, (ואילו איוב עצמו השתדל לטעון שהוא צדיק ובכל זאת גם הקב"ה צדיק). הוא שלח אותם להקריב קרבן ולבקש מאיוב שיתפלל עליהם. אבל אהרון הבין מעצמו שעליו לבקש ממשה שיתפלל עליו ועל מרים.}} "'''וַיֹּאמֶר אַהֲרֹן אֶל מֹשֶׁה'''", יָכוֹל שֶׁהִצְרִיךְ אַהֲרֹן לְמִי שֶׁיֹּאמַר לוֹ: צֵא וּבַקֵּשׁ מִמֹּשֶׁה, כְּדֶרֶךְ שֶׁהִצְרִיכוּ רֵעֵי אִיּוֹב, שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיֹּאמֶר ה' אֶל אֱלִיפַז הַתֵּימָנִי חָרָה אַפִּי בְךָ וּבִשְׁנֵי רֵעֶיךָ" וְגוֹ' {{ממ|איוב|מב|ז}}? אָמַר לָהֶם: אַתֶּם הֱיִיתֶם {{ב|יוֹצְאִים פֶּתַח,|מחפשים דרך}} שֶׁאֵצֵא אֲנִי בִּזְכוּת – וְ"אִיּוֹב עַבְדִּי" הָיָה יוֹצֵא פֶּתַח שֶׁאֵצֵא אֲנִי וְהוּא בִּזְכוּת; "וְעַתָּה קְחוּ לָכֶם שִׁבְעָה פָרִים וְשִׁבְעָה אֵילִים... לְבִלְתִּי עֲשׂוֹת עִמָּכֶם נְבָלָה" {{ממ|איוב|מב|ח}}, אָמַר לָהֶם: כְּדַאי אַתֶּם לֵיעָשׂוֹת נְבֵלָה! וּמָה אִם מִי שֶׁזִּכָּה אֶת הַזַּכַּאי וְחִיֵּב אֶת הַחַיָּב – כְּדַאי הָיָה לֵיעָשׂוֹת נְבָלָה, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה הַמְזַכֶּה אֶת הַחַיָּב וְהַמְחַיֵּב אֶת הַזַּכַּאי! תַּלְמוּד לוֹמַר: "'''וַיֹּאמֶר אַהֲרֹן אֶל מֹשֶׁה'''" – לֹא הִצְרִיךְ לְמִי שֶׁיֹּאמַר לוֹ: צֵא וּבַקֵּשׁ מִמֹּשֶׁה. "'''בִּי אֲדֹנִי'''", בְּבַקָּשָׁה. "'''אַל נָא תָשֵׁת עָלֵינוּ חַטָּאת'''", אַל תְּקַבֵּל עָלֵינוּ חוֹבָה. {{הע-שמאל|שני פירושים ל"נואלנו": נהגנו בטפשות או התחלנו, וזו מעידה חד פעמית. לפירוש השני ראו דברי ר' יהודה [[ביאור:ספרי דברים/דברים#פיסקה ד|בספרי דברים ד.]]}}"'''אֲשֶׁר נוֹאַלְנוּ וַאֲשֶׁר חָטָאנוּ'''", אָמְרוּ לוֹ: נִטְפַּשְׁנוּ שֶׁשָּׁלַחְנוּ יָד בְּךָ. דָּבָר אַחֵר: "'''אֲשֶׁר נוֹאַלְנוּ וַאֲשֶׁר חָטָאנוּ'''", אָמְרוּ לוֹ: זוֹ הָיְתָה תְּחִלָּה לָנוּ, שֶׁלֹּא קִלְקַלְנוּ בְּךָ מִיָּמֵינוּ! }} ===פסוק יב=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|בדרך כלל המוות בלבד מפריד בין אחים, ואילו מרים הופרדה מאתנו בחייה ע"י הצרעת!}}'''"אַל נָא תְהִי כַּמֵּת"''', אָמַר לוֹ: אֲדוֹנִי, אֵין הָאַחִים מִתְפָּרְשִׁים אֶלָּא מִתּוֹךְ הַמָּוֶת, שֶׁנֶּאֱמַר "כִּי הוּא בֵּין אַחִים יַפְרִיא" {{ממ|הושע|יג|טו}}. אֲחוֹתֵנוּ, עַד שֶׁהִיא בַּחַיִּים – נִתְפָּרְשָׁה מִמֶּנּוּ! {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:ספרי במדבר/יב#פיסקה קה|ספרי קה.]] תפקודה של מרים היה חיוני למשה ולאהרון, כי היא לימדה את הנשים כשם שהם לימדו את הגברים. מכאן שתלמידות חכמים היו לגיטימיות ואף חיוניות בעיני חז"ל.}}דָּבָר אַחֵר: '''"אַל נָא תְהִי כַּמֵּת"''' – אַל תַּעַשׂ אֲחוֹתֵנוּ מִיטַּמֵּא כַּמֵּתִים! '''"אֲשֶׁר בְּצֵאתוֹ מֵרֶחֶם אִמּוֹ"''' – כֻּלָּנוּ יָצָאנוּ מֵרֶחֶם אֶחָד. '''"וַיֵּאָכֵל חֲצִי בְשָׂרוֹ"''', מַגִּיד שֶׁהִיא חֶצְיֵנוּ הָיְיתָ, שֶׁהִיא הָיְתָה מְלַמֶּדֶת הַנָּשִׁים וַאֲנַחְנוּ מְלַמְּדִין אֶת הָאֲנָשִׁים {{הע-שמאל|למעשה ביקש אהרון על עצמו, שחשש על חייו שלו; אבל המשיל משל והציג את עצמו כמבקש על חיי מרים.}}מִכָּאן הָיָה רַבִּי אֶלְעָזָר בֵּירַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: צָרִיךְ אָדָם לִהְיוֹת {{ב|מוֹשֵׁל|מלשון מָשָל}} בְּשֶׁל עַצְמוֹ מְשַׁל אֲחֵרִים. {{הע-שמאל|רשימת הפסוקים שנוסחם השתנה כדי לשמור על כבוד שמים; וראו גם [[ביאור:ספרי במדבר/י#פיסקה פד|ספרי פד.]]}}'''"אֲשֶׁר בְּצֵאתוֹ מֵרֶחֶם אִמּוֹ"''' - מֵרֶחֶם אִמֵּנוּ יָצָאת, אֶלָּא שֶׁכִּנָּה הַכָּתוּב. כַּיּוֹצֵא בּוֹ אַתָּה אוֹמֵר "וַאֲמַרְתֶּם הִנֵּה מַתְּלָאָה וְהִפַּחְתֶּם אוֹתוֹ" {{ממ|מלאכי|א|יג}} אוֹתִי הָיָה, אֶלָּא שֶׁכִּנָּה הַכָּתוּב. כַּיּוֹצֵא בּוֹ אַתָּה אוֹמֵר "וְהִנָּם שֹׁלְחִים אֶת הַזְּמוֹרָה אֶל אַפָּם" {{ממ|יחזקאל|ח|יז}} אַפִּי, אֶלָּא שֶׁכִּנָּה הַכָּתוּב. כַּיּוֹצֵא בּוֹ אַתָּה אוֹמֵר "בַּעֲוֹן אֲשֶׁר יָדַע כִּי מְקַלְלִים לָהֶם בָּנָיו" {{ממ|שמואל א|ג|יג}} כְּלַפֵּי מַעְלָה, אֶלָּא שֶׁכִּנָּה הַכָּתוּב. כַּיּוֹצֵא בּוֹ אַתָּה אוֹמֵר "הֲלוֹא אַתָּה מִקֶּדֶם ה' אֱלֹהַי קְדֹשִׁי לֹא נָמוּת" {{ממ|חבקוק|א|יב}} כְּלַפֵּי מַעְלָה הָיָה, אֶלָּא שֶׁכִּנָּה הַכָּתוּב. כַּיּוֹצֵא בּוֹ אַתָּה אוֹמֵר "הַהֵימִיר גּוֹי אֱלֹהִים וְהֵמָּה לֹא אֱלֹהִים וְעַמִּי הֵמִיר כְּבוֹדוֹ בְּלוֹא יוֹעִיל" {{ממ|ירמיה|ב|יא}} כְּבוֹדִי הָיָה, אֶלָּא שֶׁכִּנָּה הַכָּתוּב. כַּיּוֹצֵא בּוֹ אַתָּה אוֹמֵר "מַה לָּנוּ חֵלֶק בְּדָוִד וְלֹא נַחֲלָה בְּבֶן יִשַׁי לְאֹהָלֶיךָ יִשְׂרָאֵל" {{ממ|מלכים א|יב|טז}} לֵאלֹהֶיךָ הָיָה, אֶלָּא שֶׁכִּנָּה הַכָּתוּב. כַּיּוֹצֵא בּוֹ אַתָּה אוֹמֵר "וַיָּמִירוּ אֶת כְּבוֹדָם בְּתַבְנִית שׁוֹר" {{ממ|תהלים|קו|כ}} כְּבוֹדִי הָיָה, אֶלָּא שֶׁכִּנָּה הַכָּתוּב. כַּיּוֹצֵא בּוֹ אַתָּה אוֹמֵר "כִּי כָל הַנֹּגֵעַ בָּכֶם נֹגֵעַ בְּבָבַת עֵינוֹ" {{ממ|זכריה|ב|יב}}, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: 'בְּבָבַת עַיִן' אֵין כְּתִיב כָּן אֶלָּא "בְּבָבַת עֵינוֹ", כְּלַפֵּי מַעְלָה הַכָּתוּב מְדַבֵּר, אֶלָּא שֶׁכִּנָּה הַכָּתוּב! }} ===פסוק יג=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|כשם שאהרון לא היה צריך שיציעו לו לפנות למשה (לעיל פס' יב), כך גם משה התפלל מיוזמתו שלו, אפילו אילו אהרון לא היה פונה אליו.}}'''"וַיִּצְעַק מֹשֶׁה אֶל ה' לֵאמֹר"''', וּמִנַּיִן אַתָּה אוֹמֵר שֶׁלֹּא הִצְרִיךְ מֹשֶׁה לִשְׁמֹעַ מִפִּי אַהֲרֹן? אֶלָּא אָמַר מֹשֶׁה: אֵינוֹ בַּדִּין שֶׁתְּהֵא אֲחוֹתִי בַּצָּרָה וַאֲנִי בָּרְוָחָה? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"וַיִּצְעַק מֹשֶׁה אֶל ה' לֵאמֹר"'''. {{הע-שמאל|התפילה הקצרה של משה כוללת שבח, בקשה וגם גזירה ודרישה תקיפה לרפואה; והשוו [[ביאור:ספרי זוטא במדבר/י#פסוק לא|לעיל י פס' לא;]] המילה "נא" היא לשון בקשה וגם לשון דרישה ("גזירה").}}'''"אֵל"''' – תַּקִּיף, קָשֶׁה. '''"נָא"''' – בְּבַקָּשָׁה. '''"רְפָא נָא לָהּ"''' – בִּגְזֵרָה! }} ===פסוק יד=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|אילו היתה מרים נוהגת כדיני הצרעת הרגילים, היתה צריכה להיות מוסגרת בסך הכל לפחות 14 יום (ראו [[ויקרא יג ד]]-ה). הצרעת מבטאת נזיפה מהקב"ה, שיצר אותה עם אביה – ויצר גם את אביה עצמו; אבל בזכות תפילת משה הסתפק הקב"ה בהסגר אחד – שבעה ימים. והשוו [[ביאור:ספרי במדבר/יב#פיסקה קו|ספרי קו,]] שם דוחים את הטענה הזאת באמצעות הכלל "דיו לבא מן הדין להיות כנידון"!}} '''"וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה וְאָבִיהָ יָרֹק יָרַק בְּפָנֶיהָ הֲלֹא תִכָּלֵם שִׁבְעַת יָמִים"''' אָמַר לוֹ הַמָּקוֹם: מֹשֶׁה, אָבִיהָ – שֶׁהוּא בָּשָׂר וָדָם – שֶׁאִלּוּ נָזַף בָּהּ הָיְתָה בוֹשָׁה מִמֶּנּוּ שִׁבְעַת יָמִים; אֲנִי – שֶׁיְּצַרְתִּיהָ וּלְאָבִיהָ – אֵינוֹ דִּין שֶׁתְּהֵא בוֹשָׁה מִמֶּנִּי אַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם? אֶלָּא לְמַעַנְךָ אֶמְחֹל לָהּ עַל הֶסְגֵּר שֵׁנִי! {{הע-שמאל|הנידוי נחשב כעונש שיצרו חכמים: המנודה מתרחק מחבריו למשך 30 יום. דורש "תסגר... מחוץ למחנה". הביטוי "ואחר תיאסף" משבח את מרים, שימתינו לה למרות שהצטרעה; וראו לקמן.}}'''"תִּסָּגֵר שִׁבְעַת יָמִים"''' – מִיכָּן לְנִדּוּי מִן הַתּוֹרָה. '''"תִּסָּגֵר שִׁבְעַת יָמִים וְאַחַר תֵּאָסֵף"''' – מִתּוֹךְ גְּנַאי – שֶׁבַח, מִתּוֹךְ יְרִידָה – מַעֲלָה; מִתּוֹךְ גְּנָיָן שֶׁל צַדִּיקִים – הוּא שִׁבְחָן, וּמִתּוֹךְ יְרִידָתָן – הִיא עֲלִיָּתָן. {{הע-שמאל|הדרשה ממשיכה את האמור [[ביאור:ספרי במדבר/יב#פיסקה קה|בספרי קה:]] "אמר אהרן: נמציתי מפסיד לאחותי, שאיני יכול לא לסוגרה ולא לטמאה ולא לטהרה", כלומר אהרון אינו מוסמך לראות ולטהר את נגעי מרים כי היא אחותו. על טענה זו עונה הקב"ה בדרשה שלפנינו, החוזרת וממחישה את הכבוד למרים, שהקב"ה עצמו טיפל בנגעיה!}}לְפִי שֶׁאָמַר אַהֲרֹן: "אַל תַּעַשׂ אֲחוֹתֵנוּ שֶׁתְּהֵא מְטַמְּאָה כְּמֵתִים", אָמַר לוֹ הַמָּקוֹם: אֲנִי כֹּהֵן! אֲנִי מַסְגִּירָהּ וַאֲנִי מְטַהֲרָהּ! }} ===פסוק טו=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|לדרשה הראשונה ראו לעיל פס' יד. לדרשה השניה ראו [[ביאור:משנה סוטה פרק א#משנה ט|סוטה א ט:]] הגמול על המעשה הטוב גדול בהרבה מהמעשה עצמו.}}'''"וַתִּסָּגֵר מִרְיָם מִחוּץ לַמַּחֲנֶה שִׁבְעַת יָמִים"''', כֵּיוָן שֶׁהִתְפַּלֵּל עָלֶיהָ מֹשֶׁה נִפְטְרָה מֵהֶסְגֵּר שֵׁנִי, שֶׁהֲרֵי נִתְרַפֵּאת מִתּוֹךְ שָׁבוּעַ רִאשׁוֹן! '''"וְהָעָם לֹא נָסַע עַד הֵאָסֵף מִרְיָם"''', לְפִה שֶׁנֶּאֱמַר: "וַתֵּתַצַּב אֲחֹתוֹ מֵרָחֹק" {{ממ|שמות|ב|ד}}. מִרְיָם הִמְתִּינָה שָׁעָה אַחַת, לֵידַע מַה יֵּעָשֶׂה בְּאָחִיהָ; אָמַר הַמָּקוֹם: יְהֵא מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן וּשְׁכִינָה וְאָרוֹן וְיִשְׂרָאֵל מַמְתִּינִין לָהּ שִׁבְעַת יָמִים עַד שֶׁתִּטָּהֵר. לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר: "בְּסַאסְּאָה בְּשַׁלְחָהּ תְּרִיבֶנָּה" {{ממ|ישעיה|כז|ח}} – בְּמִדָּה שֶׁאָדָם מוֹדֵד, בָּהּ מוֹדְדִין לוֹ! }} ===פסוק טז=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|השאלה הנדונה בדרשה הראשונה היא הייתור "נסעו העם חצרות '''ויהיו בחצרות'''" ([[במדבר יא לה]]), וראו תשובה דומה בספרי שם. ישראל היו אמורים להכנס לא"י ישירות ממדבר פארן, וראו גם [[ביאור:ספרי זוטא במדבר/י#פסוק כט|לעיל י כט,]] שכך גם אמר משה ליתרו. וראו גם [[ביאור:ספרי דברים/דברים#פיסקה א|ספרי דברים סוף א ופיסקה ב,]] ש"מנוחה" היא ירושלים. לדרשה על "מנוחה" ראו דעת ר' שמעון [[ביאור:תוספתא/זבחים/יג#ט|בתוספתא זבחים יג ט.]]}}"'''וְאַחַר נָסְעוּ מֵחֲצֵרוֹת'''", כֵּיצַד הָיוּ הַשְּׁבָטִים נוֹסְעִין? חֶצְיָין נָסְעוּ וְחֶצְיָין לֹא נָסְעוּ, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְאַחַר נָסְעוּ הָעָם מֵחֲצֵרוֹת". כֵּיוָן שֶׁטָּהֲרָה מִרְיָם – "'''וַיַּחֲנוּ בְּמִדְבַּר פָּארָן'''". כֵּיוָן שֶׁבָּאוּ לְמִדְבַּר פָּארָן הָיוּ רְאוּיִין לִכָּנֵס לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל מִיָּד, אִלּוּלֵי שֶׁעָמְדוּ וּבִקְשׁוּ לִשְׁלֹחַ לִפְנֵיהֶם מְרַגְּלִים, לְפִי שֶׁעִקַּר חֲנִיָּתָן בְּמִדְבַּר פָּארָן הָיְתָה לִכָּנֵס לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיִּסְעוּ מֵהַר ה' דֶּרֶךְ שְׁלֹשֶׁת יָמִים לָתוּר לָהֶם מְנוּחָה" {{ממ|במדבר|י|לג}}, וְאֵין מְנוּחָה אֶלָּא אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וִירוּשָׁלַם, שֶׁנֶּאֱמַר: "זֹאת מְנוּחָתִי עֲדֵי עַד פֹּה אֵשֵׁב כִּי אִוִּתִיהָ" {{ממ|תהלים|קלב|יד}}. }} 5l6ge7103cdm9rtarpddj1l2je4hrtm 106 1698354 3020005 3016309 2026-06-15T05:26:09Z Michaelkimmel2 44530 3020005 wikitext text/x-wiki ==פרק יד== ===פסוק לד=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|אוסף דרשות, שכולן טוענות ששלוחו של אדם כמותו. הדרשה של ר' ישמעאל מבוססת על האשמת ישראל במה שעשו שליחיהם לתור את הארץ. הדרשה של ר' עקיבא מבוססת על הכהנים במקדש, שהקריבו עבור כל העם; וראו [[ביאור:תוספתא/תענית/ג#ב|תוספתא תענית ג ב.]] הדרשה של ר' יהושע מבוססת על שחיטת הפסח, הנעשית ע"י אחד מהחבורה, וראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/מסכתא דפסחא בא#פָּרָשָׁה ה|מכילתא פסחא ה.]] ככל הנראה כל ה'פרק' אינו ספרי זוטא מקורי אלא שילוב בטעות ממשנת רבי אליעזר (אפשטיין).}} <small>'''"בְּמִסְפַּר הַיָּמִים אֲשֶׁר תַּרְתֶּם"''', אָמַר רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: וְכִי יִשְׂרָאֵל תָּרוּ אוֹתָהּ? וַהֲרֵי שְׁנֵים עָשָׂר בִּלְבַד תָּרוּ אוֹתָהּ! אֶלָּא לְפִי שֶׁהָיוּ שְׁלוּחֵיהֶן, שֶׁשְּׁלוּחוֹ שֶׁל אָדָם כְּמוֹתוֹ בְּכָל מָקוֹם! רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: מִנַּיִן שֶׁשְּׁלוּחוֹ שֶׁל אָדָם כְּמוֹתוֹ? שֶׁנֶּאֱמַר "וְהִקְרַבְתֶּם אִשֶּׁה לַה'" {{ממ|ויקרא|כג|ח}}; וַהֲלֹא הַכֹּהֲנִים הָיוּ הַמַּקְרִיבִין! אֶלָּא שֶׁשְּׁלוּחוֹ שֶׁל אָדָם כְּמוֹתוֹ! רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: מִנַּיִן שֶׁשְּׁלוּחוֹ שֶׁל אָדָם כְּמוֹתוֹ? שֶׁנֶּאֱמַר "וְשָׁחֲטוּ אֹתוֹ כֹּל קְהַל עֲדַת יִשְׂרָאֵל" {{ממ|שמות|יב|ו}}; וְכִי כָּל הַקָּהָל כֻּלָּן שׁוֹחְטִין? וַהֲלֹא אֵין שׁוֹחֵט אֶלָּא אֶחָד! – אֶלָּא מִכָּן שֶׁשְּׁלוּחוֹ שֶׁל אָדָם כְּמוֹתוֹ! {{הע-שמאל|ר' אליעזר מתבסס על כך שירמיה שלח את ברוך בן נריה לכתוב את המגילה, למרות שהציווי נאמר לו; ועל כך שמשה לא עשה בעצמו את כלי המשכן למרות שהציווי היה לו. ר' זכאי מתבסס על כך שכורש, שהיה צדיק, לא בנה את ירושלים אלא הרשה לאלו מישראל שרצו בכך לעלות לארץ ולהיות בירושלים. לבסוף מובאות שתי דרשות אנונימיות: אחת מבוססת על כך שאליהו לא המליך את חזאל על ארם, ולא את יהוא על ישראל, אלא העביר משימות אלו לאלישע, וגם אלישע שלח שליחים לעשות זאת. השניה מבוססת על הפגיעה של בני עמון בשליחי דוד, שנחשבה כפגיעה בדוד עצמו.}}רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: מִנַּיִן שֶׁשְּׁלוּחוֹ שֶׁל אָדָם כְּמוֹתוֹ? שֶׁנֶּאֱמַר "וַיְהִי דְבַר יְהוָה אֶל יִרְמְיָהוּ אַחֲרֵי שְׂרֹף הַמֶּלֶךְ אֶת הַמְּגִלָּה: שׁוּב קַח לְךָ מְגִלָּה אַחֶרֶת וּכְתֹב עָלֶיהָ" {{הפניה לפסוקים|ירמיה|לו|כז|כח}}; מֶה עָשָׂה יִרְמְיָה? לָקַח מְגִלָּה אַחֶרֶת וּנְתָנָהּ לְבָרוּךְ בֶּן נֵרִיָּה – וּכְתָבָהּ. וַהֲלֹא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אָמַר לוֹ "כְּתֹב"! אֶלָּא מִכָּן שֶׁשְּׁלוּחוֹ שֶׁל אָדָם כְּמוֹתוֹ! מִמִּי לָמַד? מִמֹּשֶׁה רַבֵּינוּ, שֶׁאָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא "רְאֵה וַעֲשֵׂה בְּתַבְנִיתָם" {{ממ|שמות|כה|מ}}, וּכְתִיב "וַיַּעֲשׂוּ כָל חֲכַם לֵב" {{ממ|שמות|לו|ח}} – מִכָּן שֶׁשְּׁלוּחוֹ שֶׁל אָדָם כְּמוֹתוֹ! רַבִּי זַכַּאי אוֹמֵר: הֲרֵי הוּא אוֹמֵר "כֹּה אָמַר יְהוָה לִמְשִׁיחוֹ לְכוֹרֶשׁ" וְגוֹ' {{ממ|ישעיה|מה|א}}, מַה הוּא אוֹמֵר בַּסּוֹף? "אָנֹכִי הַעִירֹתִהוּ בְצֶדֶק" {{ממ|ישעיה|מה|יג}}, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אוֹמֵר "הוּא יִבְנֶה עִירִי וְגָלוּתִי יְשַׁלֵּחַ" {{ממ|ישעיה|מה|יג}}, וְכוֹרֶשׁ אוֹמֵר "מִי בָכֶם מִכָּל עַמּוֹ יְהִי אֱלֹהָיו עִמּוֹ וְיָעַל" {{ממ|דברי הימים ב|לו|כג}}, מִכָּן שֶׁשְּׁלוּחוֹ שֶׁל אָדָם כְּמוֹתוֹ! וְכֵן אַתְּ מוֹצֵא, שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְצַוֶּה אֶת אֵלִיָּהוּ וְאָמַר לוֹ "וְאֵת יֵהוּא בֶן נִמְשִׁי תִּמְשַׁח לְמֶלֶךְ עַל יִשְׂרָאֵל" {{ממ|מלכים א|יט|טז}}, וְאֵלִיָּהוּ צִוָּה אֶת אֱלִישָׁע, וֶאֱלִישָׁע שָׁלַח אֶת יוֹנָה – וּמְשָׁחוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר "וֶאֱלִישָׁע הַנָּבִיא קָרָא לְאַחַד מִן הַנְּבִיאִים" {{ממ|מלכים ב|ט|א}} מִכָּן לָמַדְנוּ שֶׁשְּׁלוּחוֹ שֶׁל אָדָם כְּמוֹתוֹ! אַף הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הִסְכִּים עַל יָדוֹ, כְּאִלּוּ אֵלִיָּהוּ מְשָׁחוֹ; שֶׁנֶּאֱמַר "וּמֵאֱלֹהִים הָיְתָה תְּבוּסַת אֲחַזְיָה" {{ממ|דברי הימים ב|כב|ז}}, וְכֵן אַתְּ מוֹצֵא בֶּאֱלִישָׁע שֶׁמָּשַׁח אֶת חֲזָאֵל, וַהֲלֹא לְאֵלִיָּהוּ צִוָּה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁיִּמְשַׁח אוֹתוֹ! שֶׁנֶּאֱמַר "וּמָשַׁחְתָּ אֶת חֲזָאֵל לְמֶלֶךְ עַל אֲרָם" {{ממ|מלכים א|יט|טו}} אֶלָּא מִכָּן שֶׁשְּׁלוּחוֹ שֶׁל אָדָם כְּמוֹתוֹ! דָּבָר אַחֵר: מִנַּיִן שֶׁשְּׁלוּחוֹ שֶׁל אָדָם כְּמוֹתוֹ? שֶׁנֶּאֱמַר "וַיִּרְאוּ בְנֵי עַמּוֹן כִּי נִבְאֲשׁוּ בְדָוִד" {{ממ|שמואל ב|י|ו}}, וְכִי בְּדָוִד עָשׂוּ כְּלוּם? אֶלָּא כֵּיוָן שֶׁעָשׂוּ לִשְׁלוּחָיו – כְּאִלּוּ עָשׂוּ בוֹ, שֶׁשְּׁלוּחוֹ שֶׁל אָדָם כְּמוֹתוֹ!</small> }} 79gwz74n888sk403h9w4mxb0kdf3gpw 3020006 3020005 2026-06-15T05:27:01Z Michaelkimmel2 44530 3020006 wikitext text/x-wiki ==פרק יד== ===פסוק לד=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|אוסף דרשות, שכולן טוענות ששלוחו של אדם כמותו. ככל הנראה כל ה'פרק' אינו ספרי זוטא מקורי אלא שילוב בטעות ממשנת רבי אליעזר (אפשטיין). הדרשה של ר' ישמעאל מבוססת על האשמת ישראל במה שעשו שליחיהם לתור את הארץ. הדרשה של ר' עקיבא מבוססת על הכהנים במקדש, שהקריבו עבור כל העם; וראו [[ביאור:תוספתא/תענית/ג#ב|תוספתא תענית ג ב.]] הדרשה של ר' יהושע מבוססת על שחיטת הפסח, הנעשית ע"י אחד מהחבורה, וראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/מסכתא דפסחא בא#פָּרָשָׁה ה|מכילתא פסחא ה.]]}} <small>'''"במספר הימים אשר תרתם"''', אמר רבי ישמעאל: וכי ישראל תרו אותה? והרי שנים עשר בלבד תרו אותה! אלא לפי שהיו שלוחיהן, ששלוחו של אדם כמותו בכל מקום! רבי עקיבא אומר: מניין ששלוחו של אדם כמותו? שנאמר "והקרבתם אישה לה'" {{ממ|ויקרא|כג|ח}}; והלוא הכוהנים היו המקריבין! אלא ששלוחו של אדם כמותו! רבי יהושע אומר: מניין ששלוחו של אדם כמותו? שנאמר "ושחטו אתו כול קהל עדת ישראל" {{ממ|שמות|יב|ו}}; וכי כל הקהל כולן שוחטין? והלוא אין שוחט אלא אחד! – אלא מכן ששלוחו של אדם כמותו! {{הע-שמאל|ר' אליעזר מתבסס על כך שירמיה שלח את ברוך בן נריה לכתוב את המגילה, למרות שהציווי נאמר לו; ועל כך שמשה לא עשה בעצמו את כלי המשכן למרות שהציווי היה לו. ר' זכאי מתבסס על כך שכורש, שהיה צדיק, לא בנה את ירושלים אלא הרשה לאלו מישראל שרצו בכך לעלות לארץ ולהיות בירושלים. לבסוף מובאות שתי דרשות אנונימיות: אחת מבוססת על כך שאליהו לא המליך את חזאל על ארם, ולא את יהוא על ישראל, אלא העביר משימות אלו לאלישע, וגם אלישע שלח שליחים לעשות זאת. השניה מבוססת על הפגיעה של בני עמון בשליחי דוד, שנחשבה כפגיעה בדוד עצמו.}}רבי אליעזר אומר: מניין ששלוחו של אדם כמותו? שנאמר "ויהי דבר יהוה אל ירמיהו אחרי שרוף המלך את המגילה: שוב קח לך מגילה אחרת וכתוב עליה" {{הפניה לפסוקים|ירמיה|לו|כז|כח}}; מה עשה ירמיה? לקח מגילה אחרת ונתנה לברוך בן נריה – וכתבה. והלוא הקדוש ברוך הוא אמר לו "כתוב"! אלא מכן ששלוחו של אדם כמותו! ממי למד? ממשה רבינו, שאמר לו הקדוש ברוך הוא "ראה ועשה בתבניתם" {{ממ|שמות|כה|מ}}, וכתיב "ויעשו כל חכם לב" {{ממ|שמות|לו|ח}} – מכן ששלוחו של אדם כמותו! רבי זכאי אומר: הרי הוא אומר "כה אמר יהוה למשיחו לכורש" וגו' {{ממ|ישעיה|מה|א}}, מה הוא אומר בסוף? "אנוכי העירתהו בצדק" {{ממ|ישעיה|מה|יג}}, והקדוש ברוך הוא אומר "הוא יבנה עירי וגלותי ישלח" {{ממ|ישעיה|מה|יג}}, וכורש אומר "מי בכם מכל עמו יהי אלוהיו עימו ויעל" {{ממ|דברי הימים ב|לו|כג}}, מכן ששלוחו של אדם כמותו! וכן את מוצא, שהקדוש ברוך הוא מצווה את אליהו ואמר לו "ואת יהוא בן נמשי תמשח למלך על ישראל" {{ממ|מלכים א|יט|טז}}, ואליהו ציוה את אלישע, ואלישע שלח את יונה – ומשחו, שנאמר "ואלישע הנביא קרא לאחד מן הנביאים" {{ממ|מלכים ב|ט|א}} מכן למדנו ששלוחו של אדם כמותו! אף הקדוש ברוך הוא הסכים על ידו, כאילו אליהו משחו; שנאמר "ומאלוהים הייתה תבוסת אחזיה" {{ממ|דברי הימים ב|כב|ז}}, וכן את מוצא באלישע שמשח את חזאל, והלוא לאליהו ציוה הקדוש ברוך הוא שימשח אותו! שנאמר "ומשחת את חזאל למלך על ארם" {{ממ|מלכים א|יט|טו}} אלא מכן ששלוחו של אדם כמותו! דבר אחר: מניין ששלוחו של אדם כמותו? שנאמר "ויראו בני עמון כי נבאשו בדוד" {{ממ|שמואל ב|י|ו}}, וכי בדוד עשו כלום? אלא כיוון שעשו לשלוחיו – כאילו עשו בו, ששלוחו של אדם כמותו!</small> }} eaoptl0wdfn3dp30ao9ckfcjvpjs3y8 106 1698670 3019998 3019465 2026-06-15T05:06:05Z Michaelkimmel2 44530 3019998 wikitext text/x-wiki ==פרק טו== ===פסוק ב=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו [[מגילת תענית א|בתחילת מגילת תענית:]] הפרושים התעקשו שנסכים לקרבנות של הציבור (כמו הקרבנות עצמם) יירכשו דווקא מהשקלים הציבוריים, ולא יינתנו כמתנה פרטית ע"י יחידים עשירים. במגבית השקלים משתתפים גם גרים ועבדים משוחררים, אבל השתתפותם של נשים עבדים וקטנים היא וולונטארית; וראו [[ביאור:משנה שקלים פרק א#משנה ה|שקלים א ה.]]}}'''"וַיְדַבֵּר... דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל"''' – מִשֶּׁל צִבּוּר הַנְּסָכִים בָּאִין; אֵינָן בָּאִין מִשֶּׁל יְחִידִים, וְלֹא מִשֶּׁל {{ב|גֵּרִים|במעמד "גר תושב"}}, וְלֹא מִשֶּׁל נָשִׁים, וְלֹא מִשֶּׁל עֲבָדִים. מִנַּיִן לְרַבּוֹת יְחִידִים וְגֵרִים, נָשִׁים וַעֲבָדִים, {{ב|שֶׁיִּשְׁקְלוּ אוֹ שֶׁיִּשְׁתַּתְּפוּ|אם הם רוצים לתרום}}? אָמַרְתָּ: '''"וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר"''' – לְרַבּוֹת יְחִידִים. '''"דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל"''' – לְרַבּוֹת גֵּרִים. '''"וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם"''' – לְרַבּוֹת נָשִׁים וַעֲבָדִים. וּבַצַּד הַשֵּׁנִי אַתָּה אוֹמֵר '''"בְּנֵי יִשְׂרָאֵל"''' – לְהַזְהִיר אֶת הַגְּדוֹלִים עַל יְדֵי הַקְּטַנִּים, לְהַנְהִיגָן בְּמִצְוֹת. {{הע-שמאל|היו ששלחו עולות או שלמים בלי נסכים. אם השולחים הם יהודים – הכריחו אותם לממן גם את הנסכים; אבל אם שולחי הקרבן לא היו יהודים, או שלא היה ניתן להכריח אותם לשלם, כי בעל העולה ברח או שהעולה אבדה לו ואחרי זמן נמצאה – ("לעולות הנמצאות" ראו [[ביאור:משנה שקלים פרק ז#משנה ה|שקלים ז ה]]) מימנו את הנסכים מהקופה הציבורית. כמו כן את המלח ואת העצים, שהיו בשימוש הן על המזבח הן ע"י הכהנים לאכילה, לבישול ולחימום – היו רוכשים מאותה קופה; וראו [[ביאור:משנה שקלים פרק ז#משנה ה|שקלים ז ה-ז.]] כמובן גם את כל קרבנות הציבור – כולל שעיר המשתלח ביום הכיפורים ופרה אדומה, למרות שהבהמות הללו לא נחשבות כקרבנות ממש; וראו [[ביאור:משנה שקלים פרק ד#משנה ב|שקלים ד ב.]] לעניין בגדי הכהן הגדול ראו גם [[ביאור:משנה יומא פרק ג#משנה ז|יומא ג ז.]]}}'''"דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל"''' שֶׁיְּהוּ שׁוֹקְלִין שְׁקָלִים – וְלוֹקְחִין נְסָכִים לְעוֹלוֹת גּוֹיִם, לְעוֹלוֹת הַתּוֹשָׁבִים, לְעוֹלוֹת הַנִּמְצָאוֹת, וְעַל יְדֵי מִי שֶׁהִנִּיחַ עוֹלָתוֹ וּבָרַח. '''"דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל"''' שֶׁיְּהוּ שׁוֹקְלִין שְׁקָלִים – וְלוֹקְחִין נְסָכִים לְשַׁלְמֵי גּוֹיִם, וּלְשַׁלְמֵי תוֹשָׁבִים, וְלַשְּׁלָמִים הַנִּמְצָאִים, וְעַל יְדֵי מִי שֶׁהִנִּיחַ שְׁלָמָיו וּבָרַח. '''"דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל"''' שֶׁיִּהְיוּ שׁוֹקְלִין שְׁקָלִים – וְלוֹקְחִים מֶלַח, שֶׁיְּהוּ הַכֹּהֲנִים מוֹלְחִים בּוֹ חַטָּאוֹתֵיהֶם וּמִנְחוֹתֵיהֶם, וּמוֹלְחִין בּוֹ אֶת הָעוֹרוֹת. '''"דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל"''' שֶׁיְּהוּ שׁוֹקְלִין שְׁקָלִים – וְלוֹקְחִים עֵצִים, שֶׁיְּהוּ הַכֹּהֲנִים מְבַשְּׁלִין בּוֹ אֶת חַטָּאתֵיהֶן וּמִנְחוֹתֵיהֶן, וְעוֹשִׂין בּוֹ מְדוּרוֹת בֵּית הַמּוֹקֵד לְהִתְחַמֵּם כְּנֶגְדָּן. '''"דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל"''' שֶׁיְּהוּ שׁוֹקְלִין שְׁקָלִים – וְלוֹקְחִין פָּרַת חַטָּאת וְשָׂעִיר מִשְׁתַּלֵּחַ, וְעַל יְדֵי כֹּהֵן הַמְּאַבֵּד, וְעַל יְדֵי מִי שֶׁשִּׁנָּה וְעָשָׂה חַטַּאת הָעוֹף לְמַעְלָה, וְחַטַּאת בְּהֵמָה לְמַטָּה, חוֹבָה כִּנְדָבָה, וּנְדָבָה כְּחוֹבָה; וּלְבוּשֵׁי כֹּהֵן גָּדוֹל {{ב|בְּיוֹם|הכיפורים ולמעשה כל בגדי הכהונה}}, וַעֲשִׂירִית הָאֵיפָה שֶׁל כֹּהֵן גָּדוֹל שֶׁמֵּת וְלֹא מִנּוּ כֹּהֵן אַחֵר תַּחְתָּיו. {{הע-שמאל|מצוות הקרבת נסכים לא חלה לדעת ר' ישמעאל במשכן שבמדבר, אבל ישראל קיבלו אותה כבר שם, ובזכות הקבלה הזאת נכנסו לא"י. המצווה חלה גם על במות בא"י בזמן היתר הבמות. ר' עקיבא חולק על ר' ישמעאל, ולדעתו הקריבו במשכן נסכים, אבל אין להקריב אותם על במה בחו"ל, כגון במקדש חוניו; וראו [[ביאור:ספרי במדבר/שלח#פיסקה קז|ספרי קז.]]}}'''"כִּי תָבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ"''' – קַבֵּל עָלֶיךָ עַד שֶׁלֹּא תָבֹא לָאָרֶץ, מִשֶּׁתָּבֹא לָאָרֶץ – לְהַקְרִיב נְסָכִים; שֶׁבִּזְכוּת שֶׁתְּקַבֵּל עָלֶיךָ – תָּבֹא לָאָרֶץ! יָכוֹל כֵּיוָן שֶׁבָּאוּ לָאָרֶץ יְהוּ חַיָּבִין לְהַקְרִיב נְסָכִים שֶׁבְּחוּצָה לָאָרֶץ? אָמַרְתָּ, לֹא אָמַרְתִּי אֶלָּא '''"אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לָכֶם"''': כַּאֲשֶׁר אֲנִי נוֹתֵן לָכֶם – אַתֶּם חַיָּבִין לְהַקְרִיב נְסָכִים, וְלֹא בְּחוּצָה לָאָרֶץ. אוֹ '''"אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לָכֶם"''', אֵין לִי אֶלָּא בֵּית הַבְּחִירָה; מִנַּיִן לְרַבּוֹת בָּמָה? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"בְּכָל מוֹשְׁבֹתֵיכֶם"''' – לְרַבּוֹת בָּמָה. אֵלּוּ דִּבְרֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: יָכוֹל יַעֲשׂוּ בָּמָה בְּחוּצָה לָאָרֶץ וְיַקְרִיבוּ עָלֶיהָ נְסָכִים? אָמַרְתָּ, לֹא אָמַרְתִּי אֶלָּא '''"אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לָכֶם"''' – כַּאֲשֶׁר אֲנִי נוֹתֵן לָכֶם אַתֶּם עוֹשִׂין בָּמָה, וְלֹא בְּחוּצָה לָאָרֶץ! }} ===פסוק ג=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|את הנסכים יש להקריב אחרי שהקרבן הועלה למזבח, אחרת הם פסולים; וראו [[ביאור:ספרא/אמור#פרשה יב|ספרא אמור פרשה יב ט.]] אין להקריב נסכים לעופות ולמנחות. וכן גם לא לבכור למעשר בהמה ולפסח; וראו [[ביאור:משנה מנחות פרק ט#משנה ו|מנחות ט ו.]] לכאורה הנסכים מובאים רק על קרבן וולונטארי, שנאמר "לפלא", אבל עד מהרה מוסיפה הדרשה גם קרבנות חובה כגון תמידים ומוספים, וראו גם לקמן פס' טו ולקמן פס' כד. קרבן פסול פטור מהקרבת נסכים, וראו רשימת הקרבנות הפסולים [[ביאור:משנה תמורה פרק ו|בתמורה ו א,]] וכן [[ביאור:משנה בכורות פרק ו#משנה יב|בבכורות ו יב.]]}}'''"וַעֲשִׂיתֶם אִשֶּׁה לַה' עֹלָה אוֹ זָבַח"''' – אַחַר שֶׁיִּזָּבְחוּ הָאִשִּׁים יִקְרְבוּ הַנְּסָכִים, וְלֹא בִּזְמַן שֶׁקָּדְמוּ נְסָכִים לָאִשִּׁים. יָכוֹל אִם קָדְמוּ נְסָכִים לָאִשִּׁים יִהְיוּ כְּשֵׁרִים? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"לַעֲשׂוֹת רֵיחַ נִיחוֹחַ לַה'"''' – אִם עָשִׂיתָ רֵיחַ נִיחוֹחַ – הַנְּסָכִים בָּאִין, וְלֹא בִּזְמַן שֶׁיִּקְדְּמוּ לָאִשִּׁים. יָכוֹל כָּל הַקָּרְבָּנוֹת כֻּלָּן יִטְעֲנוּ נְסָכִים? אָמַרְתָּ '''"זֶבַח"''' – פְּרָט לָעוֹפוֹת, '''"אוֹ זֶבַח"''' – פְּרָט לַמְּנָחוֹת! '''"לְפַלֵּא נֶדֶר אוֹ בִנְדָבָה"''' – אֶת שֶׁהוּא בָּא לְפַלֵּא – טָעוּן נְסָכִים; אֶת שֶׁאֵינוֹ בָּא לְפַלֵּא – אֵינוֹ טָעוּן נְסָכִים. '''"נֶדֶר"''' – פְּרָט לַפֶּסַח; '''"נֶדֶר"''' – פְּרָט לַמַּעֲשֵׂר; וּמִנַּיִן אַתָּה אוֹמֵר '''"שְׁלָמִים"''' – פְּרָט לְחַטָּאת; '''"שְׁלָמִים"''' – פְּרָט לְאָשָׁם. הוֹאִיל וְאֵין הַתְּמִידִין בָּאִין לְפַלֵּא, יָכוֹל לֹא יִטְעֲנוּ נְסָכִים? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"מוֹעֲדֵיכֶם"''', רִבָּה כָּל תָּמִיד וְתָמִיד! '''"מִן הַבָּקָר"''' – פְּרָט לְכִלְאַיִם; וּבַצַּד הַשֵּׁנִי אַתָּה אוֹמֵר '''"מִן הַבָּקָר"''' – פְּרָט לְשׁוֹר שֶׁנָּגַח וְהֵמִית וְיֵשׁ לוֹ עֵדִים! '''"מִן הַצֹּאן"''' – פְּרָט לְרוֹבֵעַ וְלַנִּרְבָּע; וּבַצַּד הַשֵּׁנִי אַתָּה אוֹמֵר '''"מִן הַצֹּאן"''' – פְּרָט לְמֻקְצֶה לַעֲבוֹדָה זָרָה וְלַנֶּעֱבָד! '''"מִן הָעִזִּים"''' – לַחֲלֹק אֶת הַגָּנוּב וְאֶת הַגָּזוּל שֶׁיָּדְעוּ בּוֹ הָרַבִּים, וְהַשָּׂעִיר שֶׁנָּתַן רֵיחַ וְהַחוֹלֶה. 'מִן הָעִזִּים' – '''"וּמִן הָעִזִּים"''' – לְרַבּוֹת שְׁאָר כָּל הַפְּסוּלִין! }} ===פסוק ד=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|סתם מנחה היא מנחת סולת בלולה, וראו [[ביאור:משנה מנחות פרק יג|מנחות יג א,]] כר' יהודה.}}'''"וְהִקְרִיב הַמַּקְרִיב קָרְבָּנוֹ לַה'"''', הֲרֵי מִי שֶׁאָמַר 'הֲרֵי מִנְחָה' וְלֹא פֵּרֵשׁ, מִנַּיִן שֶׁיְּבִיאֶנָּה בְּלוּלָה? אָמַרְתָּ: '''"וְנֶפֶשׁ כִּי תַקְרִיב קָרְבַּן מִנְחָה לַה' - סֹלֶת יִהְיֶה קָרְבָּנוֹ"''' {{ממ|ויקרא|ב|א}}. פַּפְּיָס אִישׁ אוֹנָן הָיָה מְקַיְּמָהּ מִכָּאן: '''"וְהִקְרִיב הַמַּקְרִיב קָרְבָּנוֹ לַה' מִנְחָה סֹלֶת עִשָּׂרוֹן בָּלוּל"'''. }} ===פסוק ה=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|עולת יולדת ועולת מצורע אינם באים כנדבה ("לפלא"), אבל למרות זאת יש להקריב עליהם נסכים. כאמור לעיל פס' ג, הבכור המעשר והפסח פטורים מנסכים, אבל פסח שעבר זמנו הופך להיות שלמים וחייב בנסכים; ראו [[ביאור:משנה פסחים פרק ט#משנה ו|פסחים ט ו;]] וכן אם טעה בספירה לעניין מעשר בהמה והקדיש בטעות כבש אחר – יש להקריב את הכבש המוקדש כשלמים; ראו [[ביאור:משנה בכורות פרק ט#משנה ח|בכורות ט ח.]] הקרבן הוא תוצאה של טעות, אבל דיניו חמורים יותר מאלו של הקרבן המקורי.}}'''"וְיַיִן תַּקְרִיב לַנֶּסֶךְ רְבִיעִית הַהִין"''', כְּמִדּוֹת הַיַּיִן – מִדּוֹת הַשֶּׁמֶן, שְׁלֹשֶׁת לֻגִּין שֶׁל עִשָּׂרוֹן. '''"תַּעֲשֶׂה עַל הָעֹלָה"''', לְפִי שֶׁאָמַרְתָּ "לְפַלֵּא" – אֶת שֶׁהוּא בָּא לְפַלֵּא טָעוּן נְסָכִים; תַּלְמוּד לוֹמַר '''"תַּעֲשֶׂה עַל הָעֹלָה"''' – לְרַבּוֹת עוֹלַת יוֹלֶדֶת וְעוֹלַת מְצוֹרָע. '''"אוֹ לַזָּבַח"'''. "זֶבַח" – פְּרָט לַפֶּסַח; "זֶבַח" – פְּרָט לִבְכוֹר וּלְמַעֲשֵׂר. '''"לַכֶּבֶשׂ"''' – לְרַבּוֹת פֶּסַח שֶׁעָבַר זְמַנּוֹ; '''"הָאֶחָד"''' – לְרַבּוֹת אֶחָד עָשָׂר בְּמַעֲשֵׂר. }} ===פסוק ו=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|לבהמה שגילה מעט יותר מ-12 חודשים יש כינויים מיוחדים, שהרי כבר אינה כבש ועדיין אינה איל; וראו גם [[ביאור:משנה פרה פרק א#משנה ג|פרה א ג.]]}}'''"אוֹ לָאַיִל תַּעֲשֶׂה"''' – לְרַבּוֹת אֶת שֶׁהוּא לֹא אַיִל וְלֹא כֶּבֶשׂ, וְטָעוּן נִסְכֵּי אַיִל. אֵימָתַי הוּא לֹא אַיִל וְלֹא כֶּבֶשׂ וְטָעוּן נִסְכֵּי אַיִל? – מִבֶּן שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ וְיוֹם אֶחָד עַד בֶּן שְׁלֹשָׁה עָשָׂר חֹדֶשׁ. רַבִּי טַרְפוֹן קוֹרֵהוּ 'פַּלְגָּס', בֶּן עַזַּאי קוֹרֵהוּ 'נוֹקֵד', רַבִּי יִשְׁמָעֵאל קוֹרֵהוּ 'פְּרוֹגְדוֹס'. }} ===פסוק ז=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו לעיל פס' ה. כמות היין בנסכים זהה לכמות השמן. יש לתקן את הנוסח – נסכי איל הם שליש ההין – ארבעה לוגים.}}'''"וְיַיִן תַּקְרִיב לַנֶּסֶךְ שְׁלִישִׁית הַהִין"''', בְּמִדַּת הַיַּיִן – מִדַּת הַשֶּׁמֶן; שְׁלֹשֶׁת לוֹגִין! }} ===פסוק ח=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|אין הבדל בין נסכי כבשים זכרים לנקבות, ואין הבדל בין נסכי פרים לנסכי פרות. למרות שיש הבדל בין נסכי כבשים לנסכי אילים אין הבדל בין נסכי עגלים לנסכי פרים.}}'''"וְכִי תַעֲשֶׂה בֶן בָּקָר"''' – נִסְכֵּי הַפָּר אוֹ הָעֵגֶל, בֵּין זָכָר בֵּין נְקֵבָה – שָׁוֶה! }} ===פסוק ט=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|לעניין החובה להקריב את הנסכים '''אחרי''' הקרבת הקרבן ראו לעיל פס' ג. אם לא הביא נסכים עם הקרבן יביא אותם אחרי כן – אפילו שנה באיחור.}}'''"וְהִקְרִיב עַל בֶּן הַבָּקָר מִנְחָה"''', שׁוֹמֵעַ אֲנִי שֶׁאִם לֹא הֵבִיא עִמּוֹ יָבִיא אַחֲרָיו. וּמִנַּיִן אַתָּה אוֹמֵר שֶׁאִם לֹא הֵבִיא הַיּוֹם יָבִיא לְמָחָר? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"תַּעֲשֶׂה"'''. מִנַּיִן אַתָּה אוֹמֵר שֶׁאִם לֹא הֵבִיא בַּשַּׁבָּת יָבִיא בִּשְׁאָר כָּל יְמוֹת הַשַּׁבָּת? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"תַּקְרִיב"'''. וּמִנַּיִן אַתָּה אוֹמֵר שֶׁאִם לֹא הֵבִיא בְּרֹאשׁ הַחֹדֶשׁ יָבִיא בִּשְׁאָר כָּל יְמוֹת הַחֹדֶשׁ? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"תַּעֲשֶׂה"'''. וּמִנַּיִן אַתָּה אוֹמֵר שֶׁאִם לֹא הֵבִיא בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה יָבִיא בִּשְׁאָר כָּל יְמוֹת הַשָּׁנָה? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"תַּקְרִיב"'''. וּמִנַּיִן אַתָּה אוֹמֵר שֶׁאִם לֹא הֵבִיא עַד שֶׁלֹּא בָּשְׁלוּ עֲנָבִים בַּגֶּפֶן יָבִיא מִשֶּׁבָּשְׁלוּ עֲנָבִים בַּגֶּפֶן? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"תַּעֲשֶׂה"'''–'''"תַּקְרִיב"'''–'''"תַּעֲשֶׂה"'''–'''"תַּקְרִיב"'''! }} ===פסוק י=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|את היין מהנסכים אין לשרוף על המזבח עם הבשר אלא במקום משלו, וראו [[ביאור:משנה סוכה פרק ד#משנה ט|סוכה ד ט.]] אין לשפוך אותו בבת אחת ואין לטפטף אותו על החוטם.}}לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר '''"נֶסֶךְ אִשֶּׁה"''', יָכוֹל עַל גַּבֵּי הָאִשִּׁים יְהוּ כְּשֵׁרִים? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"נֶסֶךְ"''' – יְהֵא לְעַצְמוֹ. '''"נֶסֶךְ"''' – אַל יְהֵא שׁוֹתֵת; '''"נֶסֶךְ"''' – אַל יְהֵא מַטִּיף; '''"נֶסֶךְ"''' – אַל יְהֵא מְעָרֵב קִימְאָה! }} ===פסוק יא=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|השוו לעיל פס' ח.}}"כָּכָה יֵעָשֶׂה לַשּׁוֹר הָאֶחָד" – כְּנִסְכֵּי בֶּן הַבָּקָר – לַשּׁוֹר. "אוֹ לַשֶּׂה בַכְּבָשִׂים אוֹ בָעִזִּים", כְּנִסְכֵּי כֶּבֶשׂ – כֵּן נִסְכֵּי הָעִזִּים; בֵּין גְּדוֹלִים בֵּין קְטַנִּים, בֵּין זְכָרִים בֵּין נְקֵבוֹת. }} ===פסוק יב=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|היחס בין הסולת לשמן בנסכי כבשים הוא עשרון לשלושה לוגים, ואילו בנסכי אילים ובנסכי פרים הוא 2:4 או 3:6. לכן אין לערב נסכי כבשים בנסכים של אילים או פרים, אבל ניתן לערב נסכי פרים בנסכי אילים; וראו [[ביאור:משנה מנחות פרק ט#משנה ד|מנחות ט ד.]] נסכים של בהמה אחת אינם מספיקים, אלא יש להכפיל את כמות הנסכים במספר הבהמות.}}'''"כַּמִּסְפָּר אֲשֶׁר תַּעֲשׂוּ"''' – מֵבִיא אֶת נִסְכֵּיהֶם וּמְעָרֵב. יָכוֹל שֶׁלֹּא בָּא לוֹמַר שֶׁאַתְּ מְעָרֵב נְסָכִים בִּנְסָכִים, אֶלָּא נִסְכֵּי אֵילִים בְּנִסְכֵּי אֵילִים וְנִסְכֵּי כְבָשִׂים בְּנִסְכֵּי כְבָשִׂים? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"כְּמִסְפָּרָם"''': מְעָרֵב אַתְּ נְסָכִים בִּנְסָכִים, נִסְכֵּי פָרִים בְּנִסְכֵּי אֵילִים, [נִסְכֵּי כְבָשִׂים] בְּנִסְכֵּי כְבָשִׂים; אֲבָל לֹא נִסְכֵּי כְבָשִׂים בְּנִסְכֵּי פָרִים וְאֵילִים! '''"כָּכָה תַּעֲשׂוּ לָאֶחָד"''', הֲרֵי שֶׁהִקְרִיב עֶשֶׂר עוֹלוֹת אוֹ עֲשָׂרָה זְבָחִים, יָכוֹל יָבִיא מִנְחָה אַחַת לְכֻלָּן? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"כָּכָה תַּעֲשׂוּ לָאֶחָד כְּמִסְפָּרָם"''' – כַּשִּׁעוּר הַזֶּה לְכָל אֶחָד וְאֶחָד! }} ===פסוק יג=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|על הנודר מנחה להביא עשרונות שלמים. הוא יכול לנדב כל כמות עשרונות עד 60. מספר העשרונות המקסימלי שמביא הציבור ביום ראשון של סוכות שחל בשבת הוא 61 (בשני כלים שונים), ולכן היחיד מביא לכל היותר 60 עשרונות; וראו דברי חבריו של ר' שמעון [[ביאור:תוספתא/מנחות/יב#ג|בתוספתא מנחות יב ג.]]}} '''"כָּל הָאֶזְרָח יַעֲשֶׂה כָּכָה אֶת אֵלֶּה"''' – עֶשְׂרוֹנוֹת שְׁלֵמִים; אַף הוּא לֹא יָבִיא אֶלָּא עֶשְׂרוֹנוֹת שְׁלֵמִים! אוֹ מָה {{ב|אֵלֶּה|הציבור}} שִׁשִּׁים עִשָּׂרוֹן – אַף הוּא לֹא יָבִיא אֶלָּא שִׁשִּׁים עִשָּׂרוֹן? תַּלְמוּד לוֹמַר "לְהַקְרִיב": אֶת שֶׁהוּא רוֹצֶה לְהַקְרִיב – יַקְרִיב. יָכוֹל שֶׁהוּא מֵבִיא כַּצִּבּוּר? תַּלְמוּד לוֹמַר "אֶת אֵלֶּה". אִי אֶפְשָׁר לוֹמַר "אֶת אֵלֶּה" שֶׁכְּבָר נֶאֱמַר "לְהַקְרִיב"; וְאִי אֶפְשָׁר לוֹמַר "לְהַקְרִיב" שֶׁכְּבָר נֶאֱמַר "אֶת אֵלֶּה"! הָא מַה הַדָּבָר? מֵבִיא הוּא כַּצִּבּוּר – חָסֵר עִשָּׂרוֹן אֶחָד! הֵא כֵּיצַד? רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר: הַצִּבּוּר מֵבִיא שִׁשִּׁים וְאֶחָד – וְהַיָּחִיד מֵבִיא שִׁשִּׁים! }} ===פסוק יד=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|גר חייב להביא קרבן מן החי (שני עופות לעולה) כשהוא מתגייר בין יהודים בא"י. אם התגייר בין גויים בחו"ל והביא עדים על הגיור - חייב גם אז, אבל אם אין לו עדים על הגיור - אינו גר והוא פטור מקרבן; והשוו [[ביאור:ספרא/קדושים#פרק ח|ספרא קדושים פרק ח א.]] לעניין הקרבן ראו גם [[ביאור:ספרי במדבר/שלח#פיסקה קח|ספרי קח.]]}}'''"וְכִי יָגוּר גֵּר"''', יָכוֹל זֶה גֵּר שֶׁנִּתְגַּיֵּר אֵצֶל גּוֹיִם בִּמְדִינַת הַיָּם? אָמַרְתָּ: לֹא אָמַרְתִּי אֶלָּא '''"אִתְּכֶם"'''. אֵין לִי אֶלָּא שֶׁעָלָה עִמָּכֶם מִמִּצְרַיִם, מִנַּיִן אֲפִלּוּ עִמָּכֶם בְּאוֹתָהּ הַשָּׁעָה? אָמַרְתָּ: '''"אוֹ אֲשֶׁר בְּתוֹכְכֶם לְדֹרֹתֵיכֶם"'''. '''"וְעָשָׂה אִשֶּׁה רֵיחַ נִיחֹחַ לַה'"''', מְלַמֵּד שֶׁאֵינוֹ רַשַּׁאי לֶאֱכֹל בַּזְּבָחִים עַד שֶׁיָּבִיא לָאִשִּׁים קָרְבָּן. יָכוֹל אַף מְנָחוֹת? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"כַּאֲשֶׁר תַּעֲשׂוּ"''' – בִּבְהֵמָה. מִנַּיִן אַף בְּעוֹפוֹת? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"כֵּן יַעֲשֶׂה"'''. הָא מָה הַדָּבָר? דָּמִים, לֹא מְנָחוֹת! }} ===פסוק טו=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|הנסכים של כבשי עצרת, שהם מיוחדים בכך שהם שלמי ציבור – זהים לנסכי הכבשים האחרים. ר' יהושע פוטר את הגר מהבאת הקרבן. הגרים התגיירו עם נשותיהם, והנשים נחשבות גיורות בפני עצמן ואינן נספחות לבעליהן. הציץ של הכהן הגדול מרצה על קרבן הגר שנודע לאחר שנשחט שהיה טמא, כשם שהוא מרצה על תקלה כזאת בקרבן ישראל; וראו [[ביאור:ספרי במדבר/שלח#פיסקה קט|ספרי קט.]]}}"'''הַקָּהָל חֻקָּה אַחַת לָכֶם'''" – לְרַבּוֹת שְׁנֵי כִּבְשֵׂי עֲצֶרֶת לַנְּסָכִים! "'''וְלַגֵּר הַגָּר'''", מִכָּאן הָיָה רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: גֵּר שֶׁנִּתְגַּיֵּר – צָרִיךְ רִבְעַת הַקֵּן. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: אֵינוֹ צָרִיךְ, שֶׁהִיא תַּקָּלָה לוֹ. "'''גֵּר'''" – אֵלּוּ הַגֵּרִים, "'''הַגָּר'''" – לְרַבּוֹת נְשֵׁי הַגֵּרִים. "'''חֻקָּה אַחַת לְדוֹרוֹתֵיכֶם... כָּכֶם כַּגֵּר יִהְיֶה לִפְנֵי ה'‏'''" – לְרַבּוֹת גֵּר כְּאֶזְרָח לִרְצִיָּה! }} ===פסוק יח=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|הביטוי הכפול "דבר אל בני ישראל ואמרת אליהם" ממעט גויים, ומרבה נשים ועבדים וקטנים למצוות חלה. מצוות חלה ניתנה לפני שנחלו את הארץ, ובזכות קבלתה קיבלו את הארץ, אבל אינה נוהגת בחו"ל; והשוו לעיל פס' ב לעניין הנסכים.}}'''"וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר: דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל"''' – בְּנֵי יִשְׂרָאֵל חַיָּבִין בְּחַלָּה, אֵין הַגּוֹיִם חַיָּבִין בְּחַלָּה! אוֹ '''"בְּנֵי יִשְׂרָאֵל"''' – לְרַבּוֹת אֶת הַגֵּרִים! '''"וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם"''' – רִבָּה נָשִׁים וַעֲבָדִים. וּבַצַּד הַשֵּׁנִי אַתָּה אוֹמֵר: '''"בְּנֵי יִשְׂרָאֵל"''' – לְהַזְהִיר גְּדוֹלִים עַל יְדֵי הַקְּטַנִּים, לְהַנְהִיגָם בְּמִצְוֹת! '''"בְּבֹאֲכֶם אֶל הָאָרֶץ"''' – קַבֵּל עָלֶיךָ עַד שֶׁלֹּא תָּבוֹא אֶל הָאָרֶץ, כְּשֶׁתָּבוֹא אֶל הָאָרֶץ – לְהַפְרִישׁ חַלָּה. בִּזְכוּת שֶׁתְּקַבֵּל עָלֶיךָ – אַתָּה בָּא אֶל הָאָרֶץ. יָכוֹל כֵּיוָן שֶׁבָּאוּ לָאָרֶץ יִהְיוּ חַיָּבִין לְהַפְרִישׁ חַלָּה שֶׁבְּחוּצָה לָאָרֶץ? אָמַרְתָּ: לֹא אָמַרְתִּי אֶלָּא '''"אֲשֶׁר אֲנִי מֵבִיא אֶתְכֶם שָׁמָּה"''' – אַתֶּם חַיָּבִין לְהַפְרִישׁ חַלָּה, וְלֹא בְּחוּצָה לָאָרֶץ! }} ===פסוק יט=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|הגדרת לחם לענייני הלכה מרובים – מחמשת מיני דגן, וראו [[ביאור:משנה חלה פרק א|חלה א א-ב.]]}}"'''וּלְקַחְתֶּם לָכֶם מִלֶּחֶם הָאָרֶץ'''", אֶת שֶׁהוּא לֶחֶם – חַיָּב; שֶׁאֵינוֹ לֶחֶם – אֵינוֹ חַיָּב. אֵיזֶהוּ לֶחֶם? הַחִטָּה וְהַשְּׂעוֹרָה וְכוּ', קְמָחִים בְּצֵקוֹת וּתְבוּאָה – אֲסוּרִין בֶּחָדָשׁ מִלִּפְנֵי הַפֶּסַח, מִלִּקְצוֹר לִפְנֵי הָעֹמֶר. וְאוֹכֵל מֵהֶן כַּזַּיִת מַצָּה בַּפֶּסַח – יָצָא יְדֵי חוֹבָתוֹ, כַּזַּיִת חָמֵץ – בְּהִכָּרֵת. וְכֹל שֶׁנִּתְעָרֵב בּוֹ אֶחָד מֵחֲמֶשְׁתָּן – הֲרֵי זֶה עוֹבֵר בַּפֶּסַח, וּבִלְבַד שֶׁיְּהֵא בּוֹ מַרְאֵה פַּת וְטַעַם פַּת. {{הע-שמאל|מידת הקב הלכה וגדלה במשך השנים. במדבר הכמות המינימלית החייבת בחלה היתה שבעה רבעים, בירושלים הם נמדדו כקב וחצי, כלומר שישה רבעים, ובימי המשנה הם נחשבו כחמישה רבעים; וראו [[ביאור:משנה חלה פרק ב#משנה ו|חלה ב ו.]] לעניין התבשיל והלחם הממותק ראו [[ביאור:משנה חלה פרק א#משנה ד|חלה א ד-ה.]]}}תַּלְמוּד לוֹמַר 'לֶחֶם', "'''מִלֶּחֶם הָאָרֶץ'''", וְלֹא כָּל לֶחֶם, פְּרָט לְעִסָּה קְטַנָּה. אֵיזוֹ הִיא גְּדוֹלָה? שִׁבְעַת רְבָעִים שֶׁל מִדְבָּרִיִּים, וְקַב וָחֵצִי יְרוּשַׁלְמִיִּים – שֶׁהֵן חֲמֵשֶׁת רְבָעִים מִשֶּׁלָּנוּ. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: חֲמֵשֶׁת רְבָעִים מְתֻקָּנִין לִפְטוֹר. "'''מִ'''לֶּחֶם" וְלֹא כָּל לֶחֶם, פְּרָט לַמְבֻשָּׁל וְהַסֻּפְגָּנִין וְהַדֻּבְשָׁנִין וְהָאִיסְקְרִיטִין וְחַלַּת הַמַּסְרֵית וְהַמְדֻמָּע, שֶׁפְּטוּרִים מִן הַחַלָּה, וְהַקְּנוֹקָנוֹת חַיָּבִים. {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה חלה פרק ד|חלה ד א-ד.]]}}וּבַצַּד הַשֵּׁנִי אַתָּה אוֹמֵר "'''וְהָיָה'''" – לְרַבּוֹת שְׂאוֹר שֶׁנְּשָׁכוֹ בִּסְרִידָה. מִכָּאן אָמְרוּ: שְׁתֵּי נָשִׁים שֶׁעָשׂוּ שְׁנֵי קַבִּין וְנָשְׁכוּ זֶה בָּזֶה – פְּטוּרִין מִן הַחַלָּה. אֵין צָרִיךְ לוֹמַר הָאִשָּׁה שֶׁעָשֶׂת שְׁנֵי קַבִּין וְקַב אֹרֶז אוֹ קַב תְּרוּמָה בָּאֶמְצַע – אֵין מִצְטָרְפִין, [דָּבָר שֶׁנִּטְּלָה חַלָּתוֹ בָּאֶמְצַע – מִצְטָרְפִין,] שֶׁכְּבָר נִתְחַיֵּב בַּחַלָּה. קַב יָשָׁן וְקַב חָדָשׁ שֶׁנָּשְׁכוּ זֶה בָּזֶה – רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: יִטּוֹל מִן הָאֶמְצַע, וַחֲכָמִים אוֹסְרִין. }} ===פסוק כ=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|אין להפריש חלה לפני שיש עיסה, שנאמר "חלה", וראו [[ביאור:משנה חלה פרק ב#משנה ה|חלה ב ה.]] אין להמתין עד שהחלה תיאפה לגמרי, אלא יש להפריש אותה מן הבצק שהתגלגל (הפך לגוש אחד של בצק). לכן אם קנה בצק מגולגל מן הגוי, או אם קבל ממנו קמח כדי להכין ממנו בצק עבור הגוי, או אם היו שניהם שותפים בעיסה, וחלקו של היהודי היה פחות משיעור החייב בחלה – פטור מהפרשת החלה; וראו [[ביאור:משנה חלה פרק ג#משנה ה|חלה ג ה.]]}} '''"רֵאשִׁית עֲרִיסוֹתֵיכֶם"''', יָכוֹל אַף חִטִּים וְקֶמַח? תַּלְמוּד לוֹמַר "חַלָּה". אִי "חַלָּה", יָכוֹל אַף חַלָּה אֲפוּיָה? תַּלְמוּד לוֹמַר "רֵאשִׁית". הָא כֵּיצַד? יַעֲמִיד עֲרִיסָה וְיַפְרִישׁ מִן הַמֻּבְחָר. '''"רֵאשִׁית עֲרִיסוֹתֵיכֶם"''' - שֶׁלָּכֶם חַיֶּבֶת, אֶלָּא שֶׁל גּוֹיִם - אֵינָהּ חַיֶּבֶת. מִכָּאן אָמְרוּ: נָכְרִי שֶׁנָּתַן לוֹ עִסָּה - פְּטוּרָה מִן הַחַלָּה. נְתָנָהּ לוֹ בְּמַתָּנָה עַד שֶׁלֹּא גִּלְגֵּל – חַיָּב. מִשֶּׁגִּלְגֵּל - פָּטוּר. הָעוֹשֶׂה עִסָּה עִם הַגּוֹיִם, אִם אֵין בְּשֶׁל יִשְׂרָאֵל כַּשִּׁעוּר - פְּטוּרָה מִן הַחַלָּה! }} ===פסוק כא=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|עיסת הכלבים נמצאת בגבול בין מאכל אדם (אם הרועים אוכלים ממנה) למאכל הכלבים (אם רק כלבים אוכלים אותה); וראו [[ביאור:משנה חלה פרק א#משנה ח|חלה א ח.]]}}'''"מֵרֵאשִׁית עֲרִסֹתֵיכֶם"''', אִם לְלַמֵּד 'שֶׁלָּכֶם חַיֶּבֶת, בְּשֶׁל גּוֹיִם אֵינָהּ חַיֶּבֶת' – כְּבָר לִמֵּד! הָא מָה אֲנִי מְקַיֵּם '''"רֵאשִׁית עֲרִסֹתֵיכֶם"'''? שֶׁלָּכֶם חַיֶּבֶת, שֶׁל חַיָּה אֵינָהּ חַיֶּבֶת. מִכָּאן אָמְרוּ: עִסַּת כְּלָבִים שֶׁהָרוֹעִים אוֹכְלִין מִמֶּנָּה – חַיֶּבֶת בַּחַלָּה, וּמְעָרְבִין בָּהּ וּמִשְׁתַּתְּפִין בָּהּ, וּמְבָרְכִין עָלֶיהָ וּמְזַמְּנִין עָלֶיהָ, וְנֶאֱפֵית בְּיוֹם טוֹב, וְיוֹצֵא בָּהּ מִשּׁוּם מַצָּה, וְחַיָּב עָלֶיהָ מִשּׁוּם חָמֵץ, וְנִקַּחַת בְּכֶסֶף מַעֲשֵׂר, וּמִטַּמֵּא טֻמְאַת אֳכָלִין. וְאִם אֵין הָרוֹעִים אוֹכְלִין מִמֶּנָּה – אֵינָם חַיָּבִים בַּחַלָּה וְכוּ'! '''"תִּתְּנוּ"''', יָכוֹל יוֹצְאֵי מִצְרַיִם? מִנַּיִן אַף לַדּוֹרוֹת? אָמַרְתָּ: '''"תִּתְּנוּ לַה' תְּרוּמָה לְדֹרֹתֵיכֶם"'''! }} ===פסוק כב=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|הדרשה מטשטשת את ההבחנה בין שוגג למזיד, בטענה שסופו של השוגג במצווה לעבור עליה במזיד. לכן יש צורך בכפרה גם לעבירה בשגגה, למרות שהעבריין לא התכוון לעבירה. הביטוי "ועשו אחת מכל מצוות ה'" וכו' הוא מ[[ויקרא ד יג]]. אצלנו לומדים שמדובר במצווה אחת מסוימת מלשון היחיד "נעשתה". לטענה שאיסור ע"ז שקול ככל שאר המצוות ראו [[ביאור:ספרי במדבר/שלח#פיסקה קיא|ספרי קיא.]]}}'תִּשְׁגּוּ' – "'''וְכִי''' תִּשְׁגּוּ" – לוֹמַר: אִם שְׁגַגְתֶּם בְּאַחַת מִכָּל הַמִּצְוֹת – סוֹפְכֶם לְהָזִיד בָּהֶם! אִם שְׁגַגְתֶּם בְּכָל הַמִּצְוֹת – סוֹפְכֶם לְהָזִיד בָּהֶם! אִם הֲזַדְתֶּם בְּכָל הַמִּצְוֹת – סוֹפְכֶם לִשְׁגּוֹת בַּעֲבוֹדָה זָרָה! "וְכִי תִּשְׁגּוּ" בַּעֲבוֹדָה זָרָה – סוֹפְכֶם לְהָזִיד בָּהּ! "תִּשְׁגּוּ וְלֹא תַעֲשׂוּ", יָכוֹל שֶׁהוּא מְדַבֵּר בְּכָל הַמִּצְוֹת? אָמַרְתָּ "אִם מֵעֵינֵי הָעֵדָה נֶעֶשְׂתָה בִשְׁגָגָה" – בְּאַחַת מִכָּל הַמִּצְוֹת דִּבֵּר, וְלֹא דִּבֵּר בְּכָל הַמִּצְוֹת. אִי אֶפְשָׁר לוֹמַר בְּ"כָל הַמִּצְוֹת", שֶׁכְּבָר נֶאֱמַר "בְּאַחַת"; וְאִי אֶפְשָׁר לוֹמַר "בְּאַחַת", שֶׁכְּבָר נֶאֱמַר בְּ"כָל הַמִּצְוֹת". הָא מַה מִּצְוָה שֶׁכָּל הַמִּצְוֹת תְּלוּיִין בָּהּ? זוֹ עֲבוֹדָה זָרָה, שֶׁנֶּאֱמַר "הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן תִּשְׁכַּח אֶת בְּרִית ה'" וגו' {{ממ|דברים|ד|ט}} }} ===פסוק כג=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|פירוש אלטרנטיבי וזיהוי אלטרנטיבי למצווה הבסיסית שעליה מדובר כאן. המילה, בניגוד לע"ז, היא מצוות עשה, ולכן מתאימה יותר ממנה לביטוי "אשר ציווה ה'... ביד משה". דורש "ביד משה" – אתם עלולים לשלוח יד במשה וכו'. יתכן שלפנינו רמז לאגדות על רצח נביאים ע"י ישראל, ראו [[יבמות מט ב]] ועוד.}}'''"צִוָּה ה'... בְּיַד מֹשֶׁה"''' – אֵיזוֹהִי שֶׁנִּצְטַוּוּ עָלֶיהָ אָבוֹת הָרִאשׁוֹנִים, וּבָא מֹשֶׁה וַאֲמָרָהּ? זוֹ מִילָה! '''"אֲלֵיכֶם בְּיַד מֹשֶׁה"''' – סוֹפְכֶם לִשְׁלֹחַ יָד בְּמֹשֶׁה! '''"מִן הַיּוֹם אֲשֶׁר צִוָּה ה'"''' – סוֹפְכֶם לִשְׁלֹחַ יָד בַּנְּבִיאִים! '''"וָהָלְאָה לְדֹרֹתֵיכֶם"''' – סוֹפְכֶם לִשְׁלֹחַ יָד בְּבֵית הַבְּחִירָה! }} ===פסוק כד=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|דורש פעמיים: "מעיני העדה" – העלם דבר עם שגגת המעשה, וכן "נעשתה בשגגה" – שגגת המעשה. בי"ד חייבים רק אם הורו היתר בע"ז והציבור אכן נשמע להם ועבד ע"ז; וראו [[ביאור:משנה הוריות פרק ב#משנה ג|הוריות ב ג.]]}}'''"וְהָיָה אִם מֵעֵינֵי הָעֵדָה"''', נֶאֱמַר כָּאן "מֵעֵינֵי" וְנֶאֱמַר לְהַלָּן "מֵעֵינֵי הַקָּהָל" {{ממ|ויקרא|ד|יג}}; מָה "עֵינֵי" הָאָמוּר כָּאן – מְלַמֵּד שֶׁהֵן מְבִיאִין עַל הֶעְלֵם דָּבָר עִם שִׁגְגַת מַעֲשֶׂה, אַף "מֵעֵינֵי הַקָּהָל" הָאָמוּר לְהַלָּן – מְלַמֵּד שֶׁהֵן מְבִיאִין עַל הֶעְלֵם דָּבָר עִם שִׁגְגַת מַעֲשֶׂה! '''"נֶעֶשְׂתָה"''' – פְּרָט לְשֶׁלֹּא נַעֲשֵׂית; '''"בִּשְׁגָגָה"''' – פְּרָט לְמֵזִיד. {{הע-שמאל|דיני הקרבן אם עברו על "אחת מכל המצוות" מפורשים ב[[ויקרא ד]]: הציבור והכהן המשיח מביאים פר. דיני הקרבן בעבירה על "מצווה יחידית", היא ע"ז, מפורשים כאן: הציבור מביא פר והמשיח – ככל אדם – מביא עז. בקרבן יום הכיפורים, המפורש ב[[ויקרא טז]], מביא המשיח פר והציבור שעיר, כלומר יש בכל אחד מהשניים צד חמור וצד קל, ואין ביניהם היררכיה המאפשרת קל וחומר; וראו [[ביאור:ספרא/חובה#פרשה ג|ספרא חובה פרשה ג א-ג,]] הצד השני של הדרשה הזאת.}} '''"וְעָשׂוּ כָל הָעֵדָה פַּר"''' – מִצְוָה לְהָבִיא פַּר, לֹא כִּשְׂבָּה וְלֹא שְׂעִירָה; '''"בֶּן בָּקָר"''' – לֹא חִלּוּף! וַהֲלֹא דִּין הוּא: הוֹאִיל וְהַמָּשִׁיחַ מֵבִיא פַּר, וְהַצִּבּוּר מְבִיאִין פַּר; אִם אֵין מָשִׁיחַ מֵבִיא חִלּוּף פָּרוֹ – אַף הַצִּבּוּר לֹא יָבִיאוּ חִלּוּף פָּרוֹ! וְקַל וָחֹמֶר: וּמָה אִם מָשִׁיחַ, שֶׁלֹּא שָׁוָה קָרְבָּנוֹ לְאַחַת מִכָּל הַמִּצְווֹת [לְקָרְבָּנוֹ בְּמִצְוָה יְחִידִית] – אֵינוֹ מֵבִיא חִלּוּף פָּרוֹ, [צִבּוּר, שֶׁשָּׁוָה קָרְבָּנוֹ לְאַחַת מִכָּל הַמִּצְווֹת לְקָרְבָּנוֹ לְמִצְוָה יְחִידִית – אֵינוֹ דִּין שֶׁלֹּא יָבִיא חִלּוּף פָּרוֹ?] לֹא! אִם אָמַרְתָּ בְּמָשִׁיחַ, שֶׁאֵינוֹ מֵבִיא חִלּוּף פָּרוֹ – שֶׁשָּׁוָה קָרְבָּנוֹ לְאַחַת מִכָּל הַמִּצְווֹת לְקָרְבָּנוֹ בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים, תֹּאמַר בְּצִבּוּר, שֶׁיָּבִיא חִלּוּף פָּרוֹ, מִפְּנֵי מָה? שֶׁ[לֹּא] שָׁוָה קָרְבָּנוֹ לְאַחַת מִכָּל הַמִּצְווֹת לְקָרְבָּן בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"וְעָשׂוּ כָל הָעֵדָה פַּר"''' – מִצְוָה לְהָבִיא פַּר, לֹא כִּשְׂבָּה וְלֹא שְׂעִירָה; '''"בֶּן בָּקָר"''' – וְלֹא חִלּוּף! {{הע-שמאל|למרות שהפר אינו מובא כקרבן התנדבותי יש להביא גם את נסכיו, והשוו לעיל פס' ג ופס' טו.}}'''"לְרֵיחַ נִיחֹחַ לַה'"''', לְפִי שֶׁאָמַרְתָּ "לְפַלֵּא נֶדֶר" {{ממ|במדבר|טו|ג}}, אֶת שֶׁהוּא בָּא לְפַלֵּא נֶדֶר – טָעוּן נְסָכִים, וְאֶת שֶׁאֵינוֹ בָּא לְפַלֵּא נֶדֶר – אֵינוֹ טָעוּן נְסָכִים; הוֹאִיל וְאֵין הַפָּר הַזֶּה בָּא לְפַלֵּא, יָכוֹל לֹא יְהֵא טָעוּן נְסָכִים? אָמַרְתָּ: "לְרֵיחַ נִיחֹחַ לַה'" – "וּמִנְחָתוֹ וְנִסְכּוֹ כַּמִּשְׁפָּט"! {{הע-שמאל|שעיר החטאת אינו מובא בשאר המצוות אלא רק בע"ז עם הפר. הכתיב החסר מלמד שהקב"ה חסר מליבם כשעבדו ע"ז. ייתכן שהקטע מקורו ב[[הוריות יג א]] ואינו ספרי זוטא מקורי (כהנא).}}<small>'''"וּשְׂעִיר עִזִּים אֶחָד לְחַטָּאת"''' – שֶׁיְּהֵא קָרְבָּנוֹ לְשֵׁם חַטָּאת. "לְחַטָּת" חָסֵר אָלֶ"ף, לְלַמֶּדְךָ שֶׁקָּרְבָּן זֶה עַל שִׁגְגַת עֲבוֹדָה זָרָה הוּא; מָה אָלֶ"ף, רִאשׁוֹן לְכָל הָאוֹתִיּוֹת – כָּךְ זֶה כָּפַר בִּיחִידוֹ שֶׁל עוֹלָם, שֶׁהוּא רִאשׁוֹן לְכָל בְּרִיּוֹתָיו!</small> }} ===פסוק כה=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|למרות שהכהן הגדול והנשיא ששגגו מביאים בדרך כלל קרבנות מיוחדים – המשיח פר והנשיא שעיר זכר – בע"ז הם נחשבים חלק מהציבור ואין להם קרבן אישי; בניגוד [[ביאור:ספרי במדבר/שלח#פיסקה קיא|לספרי סוף קיא.]] לעניין הסמיכה על החטאת ראו דברי ר' שמעון [[ביאור:ספרא/חובה#פרק ו|בספרא חובה פרק ו ג.]]}}'''"וְכִפֶּר הַכֹּהֵן"''', הוֹאִיל וְהַמָּשִׁיחַ בִּכְלַל עָם – יָצָא מִכְּלַל עָם, לִידּוֹן בְּפָר; וְהַנָּשִׂיא בִּכְלַל עָם – יָצָא מִכְּלַל עָם, לִידּוֹן בְּשָׂעִיר; יָכוֹל שֶׁיִּהְיוּ נִידּוֹנִין עַל עֲבוֹדָה זָרָה בִּפְנֵי עַצְמָן? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"וְכִפֶּר הַכֹּהֵן עַל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל"'''; אֵין לִי אֶלָּא עֲדַת יִשְׂרָאֵל. וּמִנַּיִן לְרַבּוֹת עֲדַת גֵּרִים, נָשִׁים וַעֲבָדִים? תַּלְמוּד לוֹמַר: "עַל '''כָּל''' עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל". '''"וְנִסְלַח לָהֶם כִּי שְׁגָגָה הִיא"''', עַל שֶׁשָּׁגְגוּ וְחָטְאוּ לַשֵּׁם. '''"וְהֵם הֵבִיאוּ אֶת קָרְבָּנָם אִשֶּׁה לַה'"''' – מְבִיאִים הֵם. '''"וְחַטָּאתָם לִפְנֵי ה' עַל שִׁגְגָתָם"''' – הֲרֵי חַטָּאתָם כְּשִׁגְגָתָם, לוֹמַר: מַה שִׁגְגָתָם טְעוּנָה וִדּוּי וּסְמִיכָה וְכַפָּרָתָהּ מִבִּפְנִים, וּשְׂרֵפָתָהּ אַבֵּית הַדֶּשֶׁן – אַף חַטָּאתָם כָּךְ! }} ===פסוק כו=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|לעניין כפרה של שבט ראו דברי ר' יהודה [[ביאור:משנה הוריות פרק א#משנה ה|בהוריות א ה.]] אם שבט אחד חטא יש לו קרבן משלו, ואיתו מתכפר גם לגרים הקשורים לשבט. הכפרה הלאומית חלה על כל הנספחים ללאום, כולל גרים, נשים ועבדים – אבל לא על המזידים!}} '''"וְנִסְלַח לְכָל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְלַגֵּר הַגָּר בְּתוֹכָם"''' – זֶה גֵּר שֶׁנִּתְגַּיֵּר עִם הַשֵּׁבֶט, שֶׁיִּתְכַּפֵּר לוֹ עִמּוֹ. שֶׁנֶּאֱמַר: "וְהָיָה בַשֵּׁבֶט אֲשֶׁר גָּר הַגֵּר אִתּוֹ שָׁם תִּתְּנוּ נַחֲלָתוֹ" {{ממ|יחזקאל|מז|כג}}, וְכִי יֵשׁ לַגֵּרִים נַחֲלָה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל? וְאֵיזוֹ הִיא נַחֲלָתוֹ? זוֹ כַּפָּרָתוֹ. "גֵּר" – אֵלּוּ הַגֵּרִים. "'''הַ'''גֵּר" – לְרַבּוֹת נְשֵׁי גֵּרִים. "כִּי לְכָל הָעָם" – רִבָּה נָשִׁים וַעֲבָדִים. "בִּשְׁגָגָה" – פְּרָט לְמֵזִיד. }} ===פסוק כז=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|פר בית הדין מכפר לכל מי שחטא עם הציבור, ואין לחוטא צורך לכפרה נוספת, בין שחטא כל הציבור, בין שחטא רובו; אבל אם החוטא חטא בפני עצמו, ולא בגלל הוראת בית הדין – גם הוא חייב להביא עז לחטאת. וראו [[ביאור:משנה הוריות פרק א|הוריות א, א-ה.]]}}'''"וְאִם נֶפֶשׁ אַחַת תֶּחֱטָא בִשְׁגָגָה"''', לְפֶה שֶׁנֶּאֱמַר "וְעָשׂוּ כָל הָעֵדָה פָּר" – בִּזְמַן שֶׁהוֹרוּ בֵּית דִּין וְעָשׂוּ צִבּוּר – בֵּית דִּין מְבִיאִין פָּר עַל יְדֵיהֶן. יָכוֹל יָבִיאוּ בֵּית דִּין פָּר עַל יְדֵיהֶן, וְיַחְזְרוּ יְחִידִים וְיָבִיאוּ שְׂעִירָה לְכָל אֶחָד וְאֶחָד? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"וְאִם נֶפֶשׁ אַחַת תֶּחֱטָא בִשְׁגָגָה"''': הַחוֹטֵא בִּפְנֵי עַצְמָהּ מְבִיאָהּ, לֹא הַחוֹטֵא עִם הַצִּבּוּר. יָכוֹל שֶׁאֵין לִי אֶלָּא בִּזְמַן שֶׁהוֹרוּ בֵּית דִּין וְעָשׂוּ צִבּוּר; בִּזְמַן שֶׁהוֹרוּ בֵּית דִּין וְעָשׂוּ מְרֻבִּין – בֵּית דִּין מְבִיאִין פָּר עַל יְדֵיהֶן. יָכוֹל יָבִיאוּ בֵּית דִּין פָּר עַל יְדֵיהֶן, וְיַחְזְרוּ יְחִידִים וְיָבִיאוּ שְׂעִירָה לְכָל אֶחָד וְאֶחָד? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"וְאִם נֶפֶשׁ אַחַת תֶּחֱטָא"''', הַחוֹטֵא בִּפְנֵי עַצְמָהּ מְבִיאָהּ, לֹא הַחוֹטֵא עִם הַמְרֻבִּין! הוֹרוּ בֵּית דִּין וְטָעוּ, וְיָדְעוּ שֶׁטָּעוּ וְחָזְרוּ בָּהֶן, וְהָיָה אֶחָד נוֹהֵג בְּהוֹרָאָתָן; יָכוֹל שֶׁהוּא מֵבִיא כַּצִּבּוּר? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"וְאִם נֶפֶשׁ אַחַת תֶּחֱטָא"''' – הַחוֹטֵא בִּפְנֵי עַצְמָהּ מְבִיאָהּ, לֹא עַל הוֹרָאַת בֵּית דִּין. מְמַעֵט אֲנִי אֶת אֵלּוּ שֶׁהֵן תְּלוּיִין בְּהוֹרָאַת בֵּית דִּין, וְלֹא אֲמַעֵט אֶת אֶחָד שֶׁהוֹרָה מִפִּי עַצְמוֹ כְּהוֹרָאַת בֵּית דִּין, שֶׁהוּא מֵבִיא כַּצִּבּוּר? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"וְאִם נֶפֶשׁ אַחַת תֶּחֱטָא"''' – נֶפֶשׁ אַחַת תֶּחֱטָא – בִּפְנֵי עַצְמָהּ הִיא מְבִיאָהּ, לֹא עַל הוֹרָאַת בֵּית דִּין! {{הע-שמאל|לדעת בית הלל אם בתחילת העבירה או בסופה היה מצב שאינו שגגה אלא אונס או זדון – אין היחיד מביא שעירה, וכן אם לא בכל הזמן היה זדון – אין החוטא נהרג.}}'''"בִּשְׁגָגָה"''' – פְּרָט לְמֵזִיד; '''"בִּשְׁגָגָה"''' – פְּרָט לְאָנוּס; '''"בִּשְׁגָגָה"''' – שֶׁתְּהֵא שְׁגָגָה מִתְּחִלָּה וְעַד סוֹף. לֹא בִּזְמַן שֶׁתְּחִלָּתוֹ שׁוֹגֵג וְסוֹפוֹ מֵזִיד, תְּחִלָּתוֹ שׁוֹגֵג וְסוֹפוֹ אָנוּס, תְּחִלָּתוֹ מֵזִיד וְסוֹפוֹ שׁוֹגֵג, תְּחִלָּתוֹ מֵזִיד וְסוֹפוֹ אָנוּס, תְּחִלָּתוֹ אָנוּס וְסוֹפוֹ שׁוֹגֵג, תְּחִלָּתוֹ אָנוּס וְסוֹפוֹ מֵזִיד. בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: נִדּוֹן עַל הַשְּׁגָגָה וְאַחַר כָּךְ נִדּוֹן עַל הַזָּדוֹן וְעַל הָאֹנֶס. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: אִם אֵין שְׁגָגָה מִתְּחִלָּה עַד סוֹף הֲרֵי זֶה פָּטוּר! {{הע-שמאל|חטאת בשגגה של עבודה זרה היא דווקא עז נקבה, ואילו חטאת על עבירות אחרות עשויה להיות כבשה או עז. לעניין גיל העז ראו [[ביאור:משנה פרה פרק א#משנה ד|פרה א ד.]]}}'''"וְהִקְרִיבָהּ עֵז"''', יָצְתָה חַטַּאת עֲבוֹדָה זָרָה מִכְּלַל כָּל הַחַטָּאוֹת, וְנִקְבְּעָה בִּשְׂעִירָה! '''"בַּת שְׁנָתָהּ"''', בַּת שְׁנָתָהּ לְעַצְמָהּ, לֹא בַּת שְׁנָתָהּ לַשָּׁנִים; '''"לְחַטָּאת"''' – שֶׁיְּהֵא הֶקְדֵּשָׁהּ לְשֵׁם חַטָּאת! }} ===פסוק כח=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|אם רוב הציבור חטא – מביאים כולם את קרבנות הכפרה, כולל אלו שלא חטאו למעשה; וראו גם דברי ר' יהודה [[ביאור:משנה הוריות פרק א#משנה ה|בהוריות א ה;]] אבל חובת הקרבן של אלו שלא חטאו אינה מעכבת את הכפרה לחוטאים שהביאו את קרבנותיהם.}}'''"וְכִפֶּר הַכֹּהֵן"''' – לְרַבּוֹת יְחִידִים שֶׁהָיוּ בְּתוֹכָם שֶׁלֹּא חָטְאוּ עִמָּהֶן, שֶׁהֵן צְרִיכִין כַּפָּרָה. יָכוֹל אִם הֵבִיאוּ לֹא יִתְכַּפֵּר לָהֶן? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"וְכִפֶּר הַכֹּהֵן עַל הַנֶּפֶשׁ הַשֹּׁגֶגֶת בְּחֶטְאָה בִשְׁגָגָה לִפְנֵי ה' לְכַפֵּר עָלָיו"''', עַל שֶׁשָּׁגַג וְחָטָא לְשָׁם! }} ===פסוק כט=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|הזכות להתכפר בחטאת שמורה רק לישראל ולגרים, ואילו לגויים אין כפרה אפילו אם שגגו; וראו [[ביאור:ספרי במדבר/שלח#פיסקה קיב|ספרי קיב.]]}}"'''הָאֶזְרָח בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל'''" – הָאֶזְרָח מֵבִיא חַטָּאת, אֵין הַגּוֹיִים מְבִיאִין חַטָּאת. אוֹ "'''הָאֶזְרָח'''" – פְּרָט לַגֵּרִים? אָמַרְתָּ 'גֵּר' – אֵלּוּ הַגֵּרִים; "'''הַגֵּר'''" – לְרַבּוֹת נְשֵׁי גֵּרִים! }} ===פסוק ל=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|חכמים מרחיבים את עבירת ע"ז גם לחוטאים בחטאים תיאולוגיים שהיו בימיהם, כגון כפירה באלוהות או אמונה בשתי רשויות, כדעת הזורואסטרים והגנוסטיקאים; וראו גם [[ביאור:ספרי דברים/האזינו#פיסקה שכט|ספרי דברים שכט.]] לעניין הדרשה על גידוף-גירוף הקערה ראו גם [[ביאור:ספרי במדבר/שלח#פיסקה קיב|ספרי קיב.]]}} '''"וְהַנֶּפֶשׁ"''' – זֶה הָאוֹמֵר אֵין רְשׁוּת בַּשָּׁמַיִם. 'נֶפֶשׁ', "'''וְ'''נֶפֶשׁ" – זֶה הָאוֹמֵר שְׁתֵּי רָשֻׁיּוֹת בַּשָּׁמַיִם. '''"אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה בְּיָד רָמָה"''' – לְרַבּוֹת אֶת הַמֵּזִיד. '''"אֶת ה' הוּא מְגַדֵּף"''': לְמָה עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה דּוֹמִין? לְאֶחָד שֶׁנָּטַל קְעָרָה וְגִדְּפָהּ, וְלֹא שִׁיֵּר הֵימֶנָּה כְּלוּם! '''"וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ"''' – לֹא הַצִּבּוּר. '''"הַהִיא"''' – כְּשֶׁהִיא יְחִידָה. '''"הַהִיא"''' – לֹא אֲנוּסָה וְלֹא מֻכְרַעַת! }} ===פסוק לא=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו דוגמאות לדרשות של דופי ולהתנגדות לאותנטיות של התורה [[ביאור:ספרי במדבר/שלח#פיסקה קיב|בספרי קיב.]] כאן כוללים בכרת על ע"ז גם בעל אוב וידעוני.}} '''"כִּי דְבַר ה' בָּזָה"''' – זֶה הָאוֹמֵר 'לָמָּה נִכְתַּב זֶה?' '''"וְאֶת מִצְוָתוֹ הֵפַר"''' – זֶה הָאוֹמֵר 'כָּל הַתּוֹרָה מִן הַשָּׁמַיִם חוּץ מִן הַפָּסוּק הַזֶּה!' '''"הִכָּרֵת תִּכָּרֵת"''' – הִכָּרֵת עֲבוֹדָה זָרָה קוֹדֵם לְכָל הַכְּרִיתוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה. '''"וְהַנֶּפֶשׁ הַהִיא"''' – לְרַבּוֹת בַּעַל אוֹב אוֹ יִדְּעוֹנִי. '''"עֲוֺנָה בָהּ"''' – אַף לְאַחַר מִיתָה. }} ===פסוק לב=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|מקומו של האדם הוא ארבע אמות, ולכן מותר גם למי שלא הגדיר מקום לשביתתו להסתובב בשבת בתוך ארבע אמותיו; וראו [[ביאור:משנה ערובין פרק ד|ערובין ד א-ה.]] מובא כאן רמז לאפשרות להחמיר עוד יותר, ולאסור על האדם לשנות את תנוחתו בשבת – האפשרות הזאת נראית כטענה נגד הצדוקים ואנשי ים המלח, שלא הודו בעירוב התחומים. "מהלכי שבתות" הם השליחים של משה הבודקים אם יש מחללי שבת, שקבעו את מקומם במחנה מערב שבת, ומותר להם לצאת מהעיר לטווח של 2000 אמה לכל כיוון. לפי הדרשה שלפנינו נראה שחטאו של המקושש היה יציאה מחוץ לתחום, ולא עצם קישוש העצים ותלישתם מהקרקע, טלטולם או הכנתם להבערת האש ולבישול.}}'''"וַיִּהְיוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר"''', לְפִה שֶׁאָמַר "שְׁבוּ אִישׁ תַּחְתָּיו" {{ממ|שמות|טז|כט}}, יָכוֹל אִם הָיָה מֻטָּל צָפוֹן-דָּרוֹם אַל יִפֹּל לוֹ מִזְרָח-מַעֲרָב, מִזְרָח-מַעֲרָב אַל יִפֹּל לוֹ צָפוֹן-דָּרוֹם? תַּלְמוּד לוֹמַר "אַל יֵצֵא אִישׁ מִמְּקֹמוֹ" – יְהֵא לוֹ מָקוֹם. וְכַמָּה? אָמְרוּ: אַרְבַּע אַמּוֹת. וְכֵן מִי שֶׁיָּצָא שִׁכּוֹר, וְכֵן מִי שֶׁהוֹצִיאַתּוּ רוּחַ רָעָה, וְכֵן מִי שֶׁהוֹצִיאוּהוּ גּוֹיִם אוֹ לִסְטִים – אֵין לוֹ אֶלָּא אַרְבַּע אַמּוֹת. יָכוֹל אַף לְמַהַלְכֵי שַׁבָּתוֹת, לֹא יְהֵא לָהֶם אֶלָּא אַרְבַּע אַמּוֹת? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"וַיִּהְיוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר"''', מְלַמֵּד שֶׁאָמַר לָהֶם מֹשֶׁה: 'צְאוּ וּרְאוּ אִם יֵשׁ אָדָם שֶׁחִלֵּל אֶת הַשַּׁבָּת'. אֲבָל אֵין אַתָּה יוֹדֵעַ כַּמָּה נָתַן לָהֶם מֹשֶׁה וְכַמָּה לֹא נָתַן לָהֶם? אָמַרְתָּ "וּמַדֹּתֶם מִחוּץ לָעִיר אֶת פְּאַת קֵדְמָה אַלְפַּיִם בָּאַמָּה וְהָעִיר בַּתָּוֶךְ" {{ממ|במדבר|לה|ה}}, כְּשֶׁאָמַר זֶה – אַף לְמַהַלְכֵי שַׁבָּתוֹת, יֵשׁ לָהֶם אַלְפַּיִם אַמָּה לְכָל רוּחַ! {{הע-שמאל|לזיהוי המקושש עם צלפחד ראו גם דברי ר' עקיבא [[ביאור:ספרי במדבר/שלח#פיסקה קיג|בספרי קיג,]] וראו גם את דברי ר' יהודה בן בתירא שם.}}'''"וַיִּהְיוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר"''', אָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב: נֶאֱמַר כָּאן '''"וַיִּהְיוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר"''', וְנֶאֱמַר לְהַלָּן "אָבִינוּ מֵת בַּמִּדְבָּר" {{ממ|במדבר|כז|ג}} מַה מִּדְבָּר שֶׁנֶּאֱמַר לְהַלָּן – צְלָפְחָד, אַף מִדְבָּר הָאָמוּר כָּאן – צְלָפְחָד. אָמַר לוֹ רַבִּי שִׁמְעוֹן: אִי אֶפְשָׁר לוֹמַר מְקוֹשֵׁשׁ הָיָה צְלָפְחָד, מִפְּנֵי שֶׁהָיָה מְקוֹשֵׁשׁ בְּשָׁנָה רִאשׁוֹנָה, בְּעֶשְׂרִים וְאֶחָד לַחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי. וְכִי אֶפְשָׁר שֶׁיִּהְיוּ בְּנוֹת צְלָפְחָד, בְּנוֹת מְלָכִים נָאוֹת וּכְשֵׁרוֹת, הַקְּטַנָּה שֶׁבָּהֶן הָיְתָה יוֹשֶׁבֶת אַרְבָּעִים שָׁנָה עַד שֶׁלֹּא נִשֵּׂאת? וְכִי בְּאֵיזוֹ שָׁעָה מֵת צְלָפְחָד? בְּשָׁעָה שֶׁנֶּאֱמַר "וַיִּשְׁמַע הַכְּנַעֲנִי מֶלֶךְ עֲרָד" {{ממ|במדבר|לג|מ}}, בְּאוֹתָהּ שָׁעָה מֵת צְלָפְחָד! '''"וַיִּמְצְאוּ אִישׁ"''' – {{ב|אִישׁ אֶחָד הָיָה|ושאר העם שמרו את השבת.}}. }} ===פסוק לג=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|דיני הטלטול בשבת אוסרים על שליחיו של משה לטלטל עם המקושש את חבילת העצים שלו או אף לאחוז בידו. דיני ההתראה מחייבים שהמשיך לקושש גם אחרי שהתרו בו שהדבר אסור; וראו [[ביאור:תוספתא/סנהדרין/יא|תוספתא סנהדרין יא א.]]}} '''"וַיַּקְרִיבוּ אֹתוֹ"''' – אֵלּוּ שֶׁנִּצְטַוּוּ לָצֵאת, אֵלּוּ שֶׁהִתְרוּ בּוֹ. '''"אֹתוֹ"''', לֹא אָחַז אָדָם בְּיָדוֹ, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: '''"אֹתוֹ"''' – לֹא הֵבִיאוּ חֲבִילָתוֹ עִמּוֹ. '''"הַמֹּצְאִים אֹתוֹ מְקֹשֵׁשׁ עֵצִים בְּיוֹם הַשַּׁבָּת"''', וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר לְהַלָּן '''"מְקֹשֵׁשׁ עֵצִים"'''! מָה אֲנִי מְקַיֵּם כָּאן '''"מְקֹשֵׁשׁ עֵצִים"'''? אֶלָּא מֵאַחַר שֶׁאָמְרוּ לוֹ 'שַׁבַּת בְּרֵאשִׁית הִיא' – חָזַר לִהְיוֹת מְקֹשֵׁשׁ! }} ===פסוק לד=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:ספרי במדבר/שלח#פיסקה קיד|ספרי קיד.]] כיון שמשה לא ידע במה מיתתו של המקושש לא אסר אותו עם המקלל אלא לחוד; וראו שם, שמפרשים "מחלליה מות יומת" ([[שמות לא יד]]) – בידי אדם, ומכאן שמשה ידע שהמקושש חייב מיתה; אבל ר' אלעזר טוען שהפסוק הנ"ל יכול להתפרש גם כמיתה בידי שמים.}}'''"וַיַּנִּיחוּ אֹתוֹ"''' – לֹא הִנִּיחוּהוּ אֵצֶל מְקַלֵּל! '''"בַּמִּשְׁמָר"''' – בֵּית הָאֲסוּרִים. '''"כִּי לֹא פֹרַשׁ מַה יֵּעָשֶׂה לוֹ"''', מְלַמֵּד שֶׁהָיָה מֹשֶׁה יוֹדֵעַ שֶׁהוּא חַיָּב מִיתָה, אֲבָל לֹא הָיָה יוֹדֵעַ בַּמֶּה מִיתָתוֹ. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֵּירַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: לֹא הָיָה מֹשֶׁה יוֹדֵעַ שֶׁהוּא חַיָּב מִיתָה, וְלֹא הָיָה יוֹדֵעַ בַּמֶּה הִיא מִיתָתוֹ; שֶׁמִּתְּשׁוּבַת הַדָּבָר אַתָּה לָמֵד: '''"וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה מוֹת יוּמַת הָאִישׁ"''' – חַיָּב הוּא מִיתָה! בַּמֶּה הִיא מִיתָתוֹ? אָמַרְתָּ: בִּסְקִילָה! }} ===פסוק לה=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:ספרי במדבר/שלח#פיסקה קיד|ספרי קיד.]]}}'''רָגוֹם יִרְגְּמוּ אֹתוֹ בָּאֲבָנִים כָּל הָעֵדָה''' – בְּמַעֲמַד כָּל הָעֵדָה. }} ===פסוק לו=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|לדיני הסקילה השוו [[ביאור:משנה סנהדרין פרק ו|סנהדרין ו א-ד.]] לעניין חובת המת בציצית ראו [[מנחות מא א]], וראו [[ברכות יח א#תוספות|ברכות יח א, תוד"ה למחר.]]}} '''"וַיּוֹצִיאוּ אֹתוֹ"''' – לֹא הוֹצִיאוּ אוֹתוֹ אֵצֶל הַמְּקַלֵּל! '''"אֶל מִחוּץ לַמַּחֲנֶה"''' – חוּץ לְשָׁלֹשׁ מַחֲנוֹת: חוּץ לְמַחֲנֵה שְׁכִינָה, וּלְמַחֲנֵה לְוִיָּה, וּלְמַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל. '''"וַיִּרְגְּמוּ אֹתוֹ"''' – לֹא כְּסוּתוֹ; '''"בָּאֲבָנִים"''' – אִם לֹא מֵת בְּאֶבֶן אַחַת, מְמִיתִין אוֹתוֹ בַּאֲבָנִים הַרְבֵּה. '''"וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל עָשׂוּ כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת מֹשֶׁה"''' – עָשׂוּ כְּמַה שֶּׁנִּצְטַוָּה. לָמָּה נִסְמְכָה פָּרָשַׁת מְקוֹשֵׁשׁ לְפָרָשַׁת צִיצִית? לוֹמַר לְךָ: מֵת חַיָּב בְּצִיצִית! }} ===פסוק לח=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|השוו לעיל פס' כט.}}'''"דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְעָשׂוּ לָהֶם צִיצִית"''' – בְּנֵי יִשְׂרָאֵל חַיָּבִים בְּצִיצִית, אֵין הַגּוֹיִם חַיָּבִים בְּצִיצִית! אוֹ "בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" – פְּרָט לְגֵרִים? אָמַרְתָּ "וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר" – לְרַבּוֹת יְחִידִים. '''"דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל"''' – לְרַבּוֹת אֶת הַגֵּרִים; '''"וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם"''' – רִבָּה עֲבָדִים מְשֻׁחְרָרִים. {{הע-שמאל|ילד שמסוגל פיזית לעשות מצווה – חייב בה. הדרשן מנמק את החיוב במצוות חינוך ("להזהיר גדולים על הקטנים"), אבל נימוק זה אינו תקף בעניין "פורשים מצואתו וממימי רגליו". פשט התוספתא המצוטטת כאן הוא שהחיוב גמור כמו למבוגר. הפטור שניתן לילדים קטנים יותר הוא משום שאינם מסוגלים, ולכן הם אנוסים שלא לקיים מצוות - ולא משום גילם. לכן אין כאן עיסוק בגיל הכרונולוגי של הילדים ולא ביכולתם הקוגניטיבית, וראו [[ביאור:תוספתא/חגיגה/א#ב|תוספתא חגיגה א ב.]]}}וּבַצַּד הַשֵּׁנִי אַתָּה אוֹמֵר "בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" – לְהַזְהִיר אֶת הַגְּדוֹלִים עַל יְדֵי הַקְּטַנִּים, לְהַנְהִיגָן בְּמִצְוַת צִיצִית. מִכָּאן אָמְרוּ: כָּל תִּינוֹק שֶׁיּוֹדֵעַ לְהִתְעַטֵּף – חַיָּב בְּצִיצִית; וְכֹל שֶׁהוּא יוֹדֵעַ לְנַעְנֵעַ – חַיָּב בַּלּוּלָב. וְכֹל שֶׁהוּא יוֹדֵעַ לִשְׁמֹר תְּפִלִּין – חַיָּב בִּתְפִלִּין. וְכֹל שֶׁהוּא יוֹדֵעַ לְדַבֵּר – אָבִיו מְלַמְּדוֹ תּוֹרָה וּקְרִיַּת שְׁמַע וּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ, וְאִם לָאו – רָאוּי לוֹ שֶׁלֹּא בָּא לָעוֹלָם. כֹּל שֶׁהוּא יוֹדֵעַ לְהַכִּיר לְאָבִיו – שׁוֹחֲטִין עָלָיו אֶת הַפֶּסַח; וְכֹל שֶׁהוּא אוֹכֵל כְּזַיִת דָּגָן – פּוֹרְשִׁין מִצּוֹאָתוֹ וּמֵימֵי רַגְלָיו אַרְבַּע אַמּוֹת. וְכֹל שֶׁהוּא יוֹדֵעַ לִפְתֹּחַ {{ב|חֵיקוֹ|כנף בגדו, כדי לקבל תרומה}} – הַכֹּהֲנִים חוֹלְקִים לוֹ תְּרוּמָה בְּבֵית הַגְּרָנוֹת. {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:ספרי דברים/כי תצא/כב#פיסקה רלד|ספרי דברים רלד.]] לעניין פטור של טלית שאולה מציצית השוו למצות לולב, [[ביאור:ספרא/אמור#פרק טז|בספרא אמור פרק טז ב,]] [[ביאור:משנה סוכה פרק ג|ובסוכה ג א.]] המשפט באותיות קטנות כנראה מהרמב"ם ואינו ספרי זוטא מקורי (ליברמן).}}'''"וְעָשׂוּ לָהֶם צִיצִית"''' – וְלֹא מִן הֶעָשׂוּי; '''"וְעָשׂוּ לָהֶם"''' – מִשֶּׁלָּהֶם, פְּרָט לְשָׁאוּל, לְגָנוּב וּלְגָזוּל. <small>מכאן אמרו: טלית שאולה פטורה מן הציצית שלשים יום, מכאן ואילך – חייבת. </small> {{הע-שמאל|המצווה מחייבת הן את יוצאי מצרים הן את הדורות הבאים, והשוו [[ביאור:ספרי זוטא במדבר/ט#פסוק י|לעיל ט י.]]}}'''"וְעָשׂוּ לָהֶם... לְדֹרֹתָם"''', אֵין לִי אֶלָּא לַדּוֹרוֹת; וּמִנַּיִן אַף לְיוֹצְאֵי מִצְרַיִם? תַּלְמוּד לוֹמַר "לָהֶם". {{הע-שמאל|ראו גם [[ביאור:ספרי במדבר/שלח#פיסקה קטו|ספרי קטו.]]}}<small>'''"צִיצִית"''', אֵין צִיצִית אֶלָּא עָנָף; וְכֵן הוּא אוֹמֵר: "וַיִּקָּחֵנִי בְּצִיצִת רֹאשִׁי" {{ממ|יחזקאל|ה|ג}}.</small> '''"עַל כַּנְפֵי בִגְדֵיהֶם"''', יָכוֹל בְּאֶמְצַע הַטַּלִּית? תַּלְמוּד לוֹמַר "עַל כַּנְפֵי". שׁוֹמֵעַ אֲנִי חוּט אֶחָד בִּפְנֵי עַצְמוֹ? תַּלְמוּד לוֹמַר "גְּדִלִים תַּעֲשֶׂה לָּךְ" {{ממ|דברים|כב|יב}}. }} ===פסוק לט=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה מנחות פרק ד|מנחות ד א:]] אמנם אם לא מצא תכלת עדיין חייב בציצית מצמר לבן, אבל הלבן והתכלת שניהם מצווה אחת.}}'''"וְהָיָה לָכֶם לְצִיצִת"''', יָכוֹל שֶׁהֵן שְׁתֵּי מִצְווֹת, מִצְוַת תְּכֵלֶת וּמִצְוַת לָבָן? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"וְהָיָה לָכֶם לְצִיצִת"''' – מִצְוָה אַחַת הִיא, וְאֵינָהּ שְׁתֵּי מִצְווֹת! {{הע-שמאל|ההולך אחר לבו מביא לניאוף ולזנות, שנאמר "אשר אתם זונים אחריהם". הדרשה מציגה את הציצית כמצווה המצילה מן הזנות, ומפרשת את הזנות שבפסוק כפשוטה ולא כאליגוריה; והשוו לדברי ר' נתן [[ביאור:ספרי במדבר/שלח#פיסקה קטו|בספרי קטו.]] וראו שם בסיפור של ר' נתן.}}'''"וְלֹא תָתוּרוּ אַחֲרֵי לְבַבְכֶם"''' – אַל יְהִי לִבְּךָ {{ב|יְלִילֶךָ|מוביל אותך}}; וְכֵן הוּא אוֹמֵר: "וִיהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן וְכָלֵב בֶּן יְפֻנֶּה מִן הַתָּרִים אֶת הָאָרֶץ" {{ממ|במדבר|יד|ו}} {{ב|אֵינוֹ אוֹמֵר|בתרגום שם}} 'תָּרִים' אֶלָּא 'יְלִילִים', אַף שֶׁנֶּאֱמַר כָּאן "וְלֹא תָתוּרוּ אַחֲרֵי לְבַבְכֶם" – אַל יְהִי לִבְּךָ יְלִילֶךָ. לְהַגִּיד לְךָ כַּמָּה אַזְהָרוֹת הַנּוֹאֵף עוֹבֵר, מִשּׁוּם אַרְבָּעָה עָשָׂר לָאוִין: מִשּׁוּם "וְאָהַבְתָּ", "לֹא תִשָּׂא", "וְלֹא תַחְמֹד", "לֹא תִתְאַוֶּה", "לֹא תִגְנֹב", "לֹא תִגְזֹל", "לֹא תִקֹּם וְלֹא תִטֹּר", "לֹא תִזְרַע כַּרְמְךָ כִּלְאָיִם", "לֹא תַחֲרֹשׁ", "לֹא תַחְסֹם", "לֹא תָתוּרוּ", "לֹא תִקְרַב", "לֹא תְגַלֶּה", "לֹא תִנְאָף"! }} ===פסוק מ=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|לדרשה הראשונה ראו [[ביאור:ספרי במדבר/שלח#פיסקה קטו|ספרי קטו.]] הדרשה השנייה מבטיחה הגנה לעם אם יקיים את התורה, וטוענת שהפסוק תוקן כדי להתרחק מהגשמה, והיה צריך לומר "והייתם קדושים כאלוהיכם"!}} '''"לְמַעַן תִּזְכְּרוּ וַעֲשִׂיתֶם אֶת כָּל מִצְוֹתָי"''', מַגִּיד שֶׁמִּצְוַת צִיצִית שְׁקוּלָה כְּנֶגֶד כָּל הַמִּצְוֹת, וְכָל הָרָגִיל בָּהּ כְּאִלּוּ קִיֵּם כָּל הַמִּצְוֹת כֻּלָּן! '''"וִהְיִיתֶם קְדֹשִׁים לֵאלֹהֵיכֶם"''', לֹא הָיָה צָרִיךְ לוֹמַר אֶלָּא 'וִהְיִיתֶם קְדֹשִׁים כֵּאלֹהֵיכֶם'; כְּשֵׁם שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְכָל בָּרוּי לִגַּע בִּשְׁכִינָתִי – כָּךְ כְּשֶׁתְּהוּא קְדוֹשִׁים אִי אֶפְשָׁר לְכָל בָּרוּי לִגַּע בָּכֶם! }} ===פסוק מא=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|הדין של הקב"ה כולל גם הבטחה לגמול ולא רק איום. מצוות הציצית אינה מתוארת בדרשה כאמצעי לזכירת המצוות אלא כמצווה בסיסית וחשובה, וראו גם לעיל בדרשה לפס' מ. מצוות ציצית מתוארת בדומה לאיסור הריבית ולמצוות המידות, כמצווה בסיסית שעבורה הוציא אותנו הקב"ה ממצרים, ראו [[ביאור:ספרא/קדושים#פרק ח|ספרא קדושים פרק ח י,]] [[ביאור:ספרא/בהר#פרשה ה|ושם בהר פרשה ה ג.]]}} '''"אֲנִי ה'"''' – אֲנִי דַּיָּן, אֲנִי נֶאֱמָן לְשַׁלֵּם שָׂכָר! '''"אֱלֹהֵיכֶם"''' – מוֹרַאֲכֶם וְדַיַּנְכֶם. '''"אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם"''' – עַל מְנָת כֵּן הוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם, עַל מְנָת שֶׁתְּקַבְּלוּ מִצְוַת צִיצִית עֲלֵיכֶם. שֶׁכָּל הַמּוֹדֶה בְּמִצְוַת צִיצִית – מוֹדֶה בִּיצִיאַת מִצְרַיִם, וְכָל הַכּוֹפֵר בְּמִצְוַת צִיצִית – כּוֹפֵר בִּיצִיאַת מִצְרַיִם! {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:ספרי במדבר/שלח#פיסקה קטו|ספרי קטו.]] השורה האחרונה חוזרת למסר שבשורה הראשונה: הקב"ה דן את ישראל, הן לפורענות הן לטובה.}} '''"לִהְיוֹת לָכֶם לֵאלֹהִים"''' – עַל כָּרְחֲכֶם! יָכוֹל אִם רְצִיתֶם הֲרֵינִי אֱלוֹהַּ לָכֶם, וְאִם לֹא רְצִיתֶם אֵינִי אֱלוֹהַּ לָכֶם? '''"אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם"''' – עַל כּוֹרְחֲכֶם! וְכֵן הוּא אוֹמֵר: '''"חַי אָנִי נְאֻם ה' אֱלֹהִים, אִם לֹא בְּיָד חֲזָקָה וּבִזְרוֹעַ נְטוּיָה וּבְחֵמָה שְׁפוּכָה אֶמְלוֹךְ עֲלֵיכֶם"''' {{ממ|יחזקאל|כ|לג}}. עַל כָּרְחֲכֶם וְשֶׁלֹּא בְּטוֹבַתְכֶם! דָּבָר אַחֵר: נֶאֱמַר בְּמִצְוַת צִיצִית '''"אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם"''' שְׁנֵי פְּעָמִים: '''"אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם"''' – לִפָּרַע מִמִּי שֶׁבִּטְּלָהּ וְכוֹפֵר בָּהּ; '''"אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם"''' – לִיתֵּן שָׂכָר לְמִי שֶׁמְּקַיְּמָהּ וּמוֹדֶה בָּהּ! }} 58wht04kq300ddtf9j0mr5mxk1svvt3 116 1700046 3019955 3018634 2026-06-14T21:35:38Z Fuzzy 29 ת"ט 3019955 wikitext text/x-wiki <שם> תקנות שירות המדינה (מינויים) (עובדים זמניים בוועדת הבחירות המרכזית לכנסת), התשע"ז-2016 <מאגר תקן 2153157 קוד a163Y00000DuUaAQAV> <מקור> ((ק"ת תשע"ז, 403|תקנות שירות המדינה (מינויים) (עובדים זמניים בוועדת הבחירות המרכזית לכנסת)|7748)); ((תשפ"ו, 2170א|תיקון|12418)), ((2216|ת"ט|12425)). <מבוא> בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיפים 37]], [[+|41(ב)]] [[+|ו-55]] [[=החוק|((ל))חוק שירות המדינה (מינויים), התשי"ט-1959]] (להלן - החוק), אני מתקינה תקנות אלה: @ 1. תקופת כהונה של עובדים זמניים (תיקון: תשפ"ו) : תקופת הכהונה של עובדים זמניים העובדים בוועדת הבחירות המרכזית לכנסת או בוועדות הבחירות האזוריות היא תקופה שתחילתה 120 ימים לפני יום הבחירות לכנסת מסוימת וסיומה 60 ימים מיום הבחירות לאותה כנסת; ואולם המנהל הכללי של ועדת הבחירות המרכזית לכנסת רשאי, בהחלטה מנומקת - : (1) לקבוע כי תקופת כהונתו של עובד זמני מסוים תחל במועד מוקדם יותר מהקבוע ברישה, ובלבד שמועד תחילת תקופת הכהונה כאמור לא יקדם ליום ה-150 שלפני יום הבחירות לכנסת מסוימת; : (2) לקבוע כי תקופת כהונתו של עובד זמני מסוים תסתיים במועד מאוחר יותר מהקבוע ברישה, ובלבד שמועד סיום תקופת הכהונה כאמור לא יהיה מאוחר מתום שנה מיום הבחירות לאותה כנסת. @ 2. אי-תחולת [[החוק]] : הוראות [[+|סעיפים 15]], [[+|19]], [[+|29]] [[ו-35 לחוק]] לא יחולו על עובדים זמניים העובדים בוועדת הבחירות המרכזית לכנסת או בוועדות הבחירות האזוריות המכהנים בתקופה האמורה [[בתקנה 1]]. @ 3. (תיקון: תשפ"ו) : (((בוטלה).)) <פרסום> ו' בכסלו התשע"ז (6 בדצמבר 2016) <חתימה> אסתר חיות, שופטת בית המשפט העליון, יושבת ראש ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-21 gpxzz1ros2lc4fem0s9cz3b10ilsfgg 106 1700110 3020009 3019467 2026-06-15T05:38:06Z Michaelkimmel2 44530 3020009 wikitext text/x-wiki ==פרק יח== ===פסוק א=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/מסכתא דפסחא בא|בתחילת המכילתא,]] שם נראה שהמקרה שלפנינו יוצא מן הכלל, וכאן דיבר הקב"ה ישירות עם אהרון. דרשת הספרי זוטא טוענת שגם כאן נאמרו הדברים בתיווך של משה, אבל אלמלא משה היו הדברים נאמרים ישירות לאהרון.}} '''"וַיֹּאמֶר ה' אֶל אַהֲרֹן"''', הָא לָמַדְתָּ מִכָּל הַדִּבְּרוֹת שֶׁנֶּאֶמְרוּ לְאַהֲרֹן – עַל יְדֵי מֹשֶׁה נֶאֶמְרוּ לוֹ. וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר "לְאַהֲרֹן"? אֶלָּא כְּדַי הָיָה הַדִּבּוּר לְאַהֲרֹן, אֶלָּא שֶׁגְּדֻלַּת מֹשֶׁה גָּרְמָה! {{הע-שמאל|הכהנים והלוויים אחראים אלו על אלו, שלא יעברו על כללי מתנות הכהונה והלווייה.}}'''"אַתָּה וּבָנֶיךָ"''' – אֵלּוּ הַכֹּהֲנִים; '''"וּבֵית אָבִיךָ אִתָּךְ"''' – אֵלּוּ הַלְוִיִּם. מְלַמֵּד שֶׁהַלְוִיִּם מֻזְהָרִים עַל יְדֵי הַכֹּהֲנִים. וּמִנַּיִן אַף הַכֹּהֲנִים עַל יְדֵי הַלְוִיִּם? שֶׁנֶּאֱמַר: '''"וְאַתָּה וּבָנֶיךָ תִּשְׂאוּ אֶת עֲוֺן כְּהֻנַּתְכֶם"'''. }} ===פסוק ב=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|הקב"ה כורת ברית עם הכהנים ונשבע להם, בזכות לוי, עמרם, אהרון ובניו; וראו לעניין הפסוק מחבקוק [[ביאור:תוספתא/מעשר שני/ה#יד|תוספתא מע"ש ה יד.]] לפי הדרשה השניה, בניגוד לטענה ש'כדאי שבט בפני עצמו', הלוויים זוכים במתנותיהם בזכות הכהנים.}} '''"וְגַם אֶת אַחֶיךָ מַטֵּה לֵוִי"''', אֵין מַטֶּה אֶלָּא שְׁבוּעָה, שֶׁנֶּאֱמַר: '''"שְׁבוּעוֹת מַטּוֹת אֹמֶר סֶלָה"''' {{ממ|חבקוק|ג|ט}}. '''"לֵוִי"''' – כְּדַאי לֵוִי בִּפְנֵי עַצְמוֹ. '''"שֵׁבֶט"''' – כְּדַאי שֵׁבֶט בִּפְנֵי עַצְמוֹ. '''"אָבִיךָ"''' – כְּדַאי עַמְרָם בִּפְנֵי עַצְמוֹ. '''"אַחֶיךָ"''' – כְּדַאי אַחֶיךָ בִּפְנֵי עַצְמָן. '''"וְגַם אֶת אַחֶיךָ"''' – כְּדַאי בְּנֵי אַחֶיךָ בִּפְנֵי עַצְמָן לִכְרֹת לָהֶם בְּרִית בְּשִׂמְחָה! '''"הַקְרֵב אִתָּךְ וְיִלָּווּ אֵלֶיךָ וִישָׁרְתוּךָ"''' – הֵם טְפֵלָה לְךָ, לֹא אַתָּה טְפֵלָה לָהֶם! {{הע-שמאל|אין להסתפק בשמירה של הלוויים בלבד, אלא יש גם שמירה של כהנים לפני המקדש; וראו [[ביאור:משנה מדות פרק א|מידות א א, ושם משנה ט.]] ייתכן שהשורה שולבה בטעות [[ביאור:ספרי במדבר/קרח#פיסקה קטז|מהספרי קטז]] או רמב"ם, ואינה ספרי זוטא מקורי (ליברמן).}}<small>'''"וְאַתָּה וּבָנֶיךָ אִתָּךְ לִפְנֵי אֹהֶל הָעֵדֻת"''' – מִיכָּן אָמְרוּ: כֹּהֵן שׁוֹמֵר בִּפְנִים וּבֶן לֵוִי שׁוֹמֵר בַּחוּץ.</small> }} ===פסוק ג=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו שם. מותר ללוויים לגעת בכלי הקודש אבל לא לעבוד בהם, ואם עבדו חייבים מיתה. במקדש מותר גם לכהנים לעשות את עבודת הלוויים, כגון לשמור בעמדות שלהם; אבל במשכן יש על כך איסור, אך אין עונש מיתה. כהן גדול שעבד בבגדי כהן הדיוט חייב מיתה, וכן לוי שעבד בעבודה של לוי אחר, כגון שוער שהצטרף למשוררים – חייב מיתה, וראו את הסיפור על ר' יהושע וכן את דברי רבי [[ביאור:ספרי במדבר/קרח#פיסקה קטז|בספרי קטז.]]}}'''"וְשָׁמְרוּ מִשְׁמַרְתְּךָ וּמִשְׁמֶרֶת כָּל הָאֹהֶל"''' – מְלַמֵּד שֶׁהַכֹּהֲנִים וְהַלְּוִיִּם שׁוֹמְרִים בְּעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה מְקוֹמוֹת בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ הַכֹּהֲנִים בִּשְׁלֹשָׁה, וְהַלְּוִיִּם בְּעֶשְׂרִים וְאֶחָד '''"אַךְ אֶל כְּלֵי הַקֹּדֶשׁ וְאֶל הַמִּזְבֵּחַ לֹא יִקְרָבוּ"''', יָכוֹל אִם נָגְעוּ יִהְיוּ חַיָּבִין? אָמַרְתָּ "אַךְ", מִשּׁוּם עֲבוֹדַת זָר הֵן חַיָּבִין, אֵין חַיָּבִין מִשּׁוּם מַגָּע! '''"וְלֹא יָמוּתוּ גַּם הֵם"''', יָכוֹל שֶׁאֵין לִי אֶלָּא הַלְּוִיִּם עַל יְדֵי הַכֹּהֲנִים בְּמִיתָה; הַכֹּהֲנִים עַל יְדֵי הַלְּוִיִּם {{ב|מִנַּיִן|שאסורים}}? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"וְלֹא יָמוּתוּ גַּם הֵם גַּם אַתֶּם"'''. וּמִנַּיִן, כְּדֶרֶךְ שֶׁהַכֹּהֲנִים מֻזְהָרִים זֶה עַל יְדֵי זֶה – כָּךְ הַלְּוִיִּם מֻזְהָרִים זֶה עַל יְדֵי זֶה? אָמַרְתָּ 'הֵם' – '''"גַּם הֵם"'''; 'אַתֶּם' – '''"גַּם אַתֶּם"'''. יָכוֹל שֶׁהֵן מֻזְהָרִין זֶה עַל יְדֵי זֶה בְּמִיתָה? אָמַרְתָּ "הֵם" – הֵם עֲלֵיהֶם בְּמִיתָה, אֵין אַתֶּם עֲלֵיהֶם בְּמִיתָה; "אַתֶּם" – עֲלֵיכֶם בְּמִיתָה וְאֵין אַתֶּם עֲלֵיהֶם בְּמִיתָה. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: גֵּרְשׁוֹן וּמְרָרִי {{ב|בַּעֲבוֹדַת קְהָת|בנשיאת כלי המשכן}} – בְּמִיתָה! בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בַּעֲבוֹדַת הַמִּשְׁכָּן אֲבָל בַּעֲבוֹדַת בֵּית הָאֱלֹהִים – הַלְּוִיִּם עַל הַכֹּהֲנִים בְּמִיתָה, וְאֵין הַכֹּהֲנִים עַל הַלְּוִיִּם, וְאַף לֹא בְּלֹא תַעֲשֶׂה. }} ===פסוק ד=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|לעניין "ונלוו" ראו לעיל פס' ב. ר' שמעון מבחין בין שני תפקידים של המשכן: "אהל מועד" מיוחד להתגלות ולדיבור עם משה מעל הכפורת, ו"עבודת האהל" היא התפקיד של המשכן כמקום עבודת ה' בעיקר במזבח העולה. הדרשה על המשנה והתלמוד מציגה את המשנה כדבר ה' ואת התלמוד כעיסוק של החכמים בה. תפקיד השומרים אינו רק לשמור מפני כניסה של זרים, אלא בעיקר לבטא כבוד למקדש. הצבת הלויים, משה אהרון ובניו כשומרים היא כדי שלשומרים תהיה סמכות לעצור אפילו את גדולי ישראל מלהכנס למקום שאסור להם.}}'''"וְנִלְווּ עָלֶיךָ"''' – יִטָּפְלוּ עָלֶיךָ. '''"וְשָׁמְרוּ אֶת מִשְׁמֶרֶת אֹהֶל מוֹעֵד לְכֹל עֲבֹדַת הָאֹהֶל"''' – אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן: הָא לָמַדְנוּ שֶׁהֵן שְׁנֵי אֳהָלוֹת: אֹהֶל הָעֲבוֹדוֹת – וְאֹהֶל הַדִּבְּרוֹת! '''"מִשְׁמֶרֶת אֹהֶל מוֹעֵד"''' – זוֹ מִשְׁנָה. '''"לְכֹל עֲבֹדַת הָאֹהֶל"''' – זֶה תַּלְמוּד! '''"וְזָר לֹא יִקְרָב"''', אֵין לִי אֶלָּא בְּלֹא תַּעֲשֶׂה; בַּעֲשֵׂה מִנַּיִן? אָמַרְתָּ: '''"וּשְׁמַרְתֶּם אֶת מִשְׁמֶרֶת הַקֹּדֶשׁ"'''. גְּדֻלָּה לַמִּקְדָּשׁ שֶׁיֵּשׁ עָלָיו שׁוֹמְרִין; לֹא דּוֹמֶה פַּלְטֵרִין שֶׁאֵין עָלָיו שׁוֹמְרִין לְפַלְטֵרִין שֶׁיֵּשׁ עָלָיו שׁוֹמְרִין! שֶׁנֶּאֱמַר: '''"וְהַחֹנִים לִפְנֵי הַמִּשְׁכָּן קֵדְמָה לִפְנֵי אֹהֶל מוֹעֵד מִזְרָחָה מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן וּבָנָיו שׁוֹמְרִין מִשְׁמֶרֶת הַמִּשְׁכָּן"''' {{ממ|במדבר|ג|לח}}, מַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''"לְמִשְׁמֶרֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל"'''? אֶלָּא בְּזְמַן שֶׁהַקָּטָן שׁוֹמֵר – הַגָּדוֹל פּוֹסֵעַ עָלָיו וְנִכְנָס; וּבְזְמַן שֶׁהַגָּדוֹל שׁוֹמֵר – אֵין הַקָּטָן פּוֹסֵעַ עָלָיו וְנִכְנָס! }} ===פסוק ו=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|לעניין השמחה על כריתת הברית ראו את דברי ר' ישמעאל לתלמידיו [[ביאור:ספרי במדבר/קרח#פיסקה קיז|בספרי קיז.]] אם מונים את השבטים מבנימין אחורה - לוי הוא השבט העשירי, ולכן הוא נבחר; וראו [[ביאור:ספרי דברים/וזאת הברכה#פיסקה שנה|ספרי דברים שנה.]] לכאורה יש סתירה בשאלת הבעלות על הלויים ועבודתם: בפס' ב נראה שהם משרתים את הכהנים, ואילו כאן נאמר שהם נתונים לה'. הדרשה פותרת את הקושי: הלויים שייכים לה' אבל במסגרת זאת הם משמשים את הכהנים, וראו גם [[ביאור:ספרי במדבר/קרח#פיסקה קטז|ספרי קטז.]]}}'''"וַאֲנִי"''' – מוֹסִיף עַל מַעֲשֶׂיךָ; '''"הִנֵּה"''' – בְּשִׂמְחָה. כָּל מָקוֹם שֶׁהוּא אוֹמֵר "הִנֵּה" – הֲרֵי עִנְיַן שִׂמְחָה! '''"וַאֲנִי הִנֵּה לָקַחְתִּי אֶת אֲחֵיכֶם הַלְוִיִּם מִתּוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל"''' – בְּמַעֲשֵׂר מִן הָעֲרֵמָה, וְאַתֶּם בִּתְרוּמַת מַעֲשֵׂר: '''"לָכֶם מַתָּנָה נְתֻנִים"''', יָכוֹל הֵם לָכֶם וַדַּאי? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"לַה'"'''. אֱמוֹר מֵעַתָּה: שֶׁלִּי הֵן, אֶלָּא שֶׁיִּהְיוּ שַׁמָּשִׁין לִפְנֵיכֶם. וְכֵן הוּא אוֹמֵר: '''"וַיִּבָּדֵל אַהֲרֹן לְהַקְדִּישׁוֹ קֹדֶשׁ קָדָשִׁים הוּא וּבָנָיו"''' {{ממ|דברי הימים א|כג|יג}}! }} ===פסוק ז=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|כהן שפסל את הקרבן במקדש, במחשבה או במעשה, והבעלים לא התכפר באשמתו - חייב לממן קרבן חליפי; אבל אין חובה כזאת לגבי תרומות וחלה, הניתנות מחוץ למקדש ע"י ישראל.}}'''"וְאַתָּה וּבָנֶיךָ אִתְּךָ תִּשְׁמְרוּ אֶת כְּהֻנַּתְכֶם"''' – מַגִּיד שֶׁעֲוֹן הַקֳּדָשִׁים אֵינוֹ מָסוּר אֶלָּא בִּידֵי הַכֹּהֲנִים. אֵין לִי אֶלָּא עֲוֹן קָדְשֵׁי קָדָשִׁים, קָדָשִׁים קַלִּים, קָדָשִׁים נֶאֱכָלִים; קָדָשִׁים שֶׁאֵינָן נֶאֱכָלִין מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: "לְכָל דְּבַר הַמִּזְבֵּחַ"! יָכוֹל אַף תְּרוּמָה וּתְרוּמַת מַעֲשֵׂר וְחַלָּה? תַּלְמוּד לוֹמַר: "וּלְמִבֵּית לַפָּרֹכֶת"; מַה בֵּית לַפָּרֹכֶת מְיֻחָד, דָּבָר שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְדַעַת צִבּוּר – יָצָא דָּבָר שֶׁאֶפְשָׁר לְדַעַת צִבּוּר! '''"עֲבֹדַת מַתָּנָה אֶתֵּן אֶת כְּהֻנַּתְכֶם"''', מַקִּישׁ עֲבוֹדַת מַתָּנָה לְכְהֻנַּתְכֶם: מַה זוֹ בִּנְטִילַת יָדַיִם – אַף זוֹ בִּנְטִילַת יָדַיִם. {{הע-שמאל|גם לאחר החורבן המשיכו בהפרשת מתנות לכהנים, ואכילתן נחשבה כעבודת המקדש, כדברי ר' טרפון; וראו גם [[ביאור:ספרי במדבר/קרח#פיסקה קטז|ספרי קטז,]] אבל לאכילת המתנות מחוץ למקדש אין צורך בקידוש הרגלים אלא מספיק ליטול ידים.}}אוֹ מַה זוֹ אֵינָהּ אֶלָּא בְּקִדּוּשׁ יָדַיִם וְרַגְלַיִם, יָכוֹל אַף זוֹ לֹא תְּהֵא אֶלָּא בְּקִדּוּשׁ יָדַיִם וְרַגְלַיִם? אָמַרְתָּ לָאו: זוֹ לְפִי צֹרֶךְ הָעֲבוֹדָה, וְזוֹ לְפִי צֹרֶךְ הָעֲבוֹדָה. אָמְרוּ: כָּל מִי שֶׁהוּא נוֹתֵן תְּרוּמָה לְמִי שֶׁהוּא אוֹכְלָהּ כְּמִצְוָתָהּ – מַעֲלִין עָלָיו כְּאִלּוּ הוּא עוֹבֵד עֲבוֹדָה; וְכֹהֵן שֶׁאוֹכֵל תְּרוּמָה כְּמִצְוָתָהּ – מַעֲלִין עָלָיו כְּאִלּוּ עוֹבֵד עֲבוֹדָה! אָמְרוּ עָלָיו עַל רַבִּי טַרְפוֹן, שֶׁהָיָה אוֹכֵל תְּרוּמָה בַּשַּׁחַר – וְאוֹמֵר: 'הִקְרַבְתִּי תָּמִיד שֶׁל שַׁחַר'. וְאוֹכֵל תְּרוּמָה בֵּין הָעַרְבַּיִם – וְאוֹמֵר: 'הִקְרַבְתִּי תָּמִיד שֶׁל בֵּין הָעַרְבַּיִם'. וּמִנַּיִן שֶׁאֲכִילַת כֹּהֲנִים לְקָדְשֵׁי גְּבוּל כַּעֲבוֹדָה? שֶׁנֶּאֱמַר: '''"עֲבֹדַת מַתָּנָה אֶתֵּן אֶת כְּהֻנַּתְכֶם"'''. {{הע-שמאל|הדרשה הזאת מפרשת "מתנה" לא כמתנות לכהנים, אלא כנתינה של הכהנים את עצמם, כלומר נכונותם להסתכן במוות כדי לשמור על הכהונה מפני זרים, כפי שהסתכן עזריה הכהן.}}וּמִנַּיִן: מִסְרוּ עַצְמְכֶם לְכְהֻנַּתְכֶם? אָמַרְתָּ: '''"עֲבֹדַת מַתָּנָה אֶתֵּן אֶת כְּהֻנַּתְכֶם"'''. הֵא כַּדֶּרֶךְ שֶׁעָשָׂה עֲזַרְיָה הַכֹּהֵן, שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיָּבֹא אַחֲרָיו עֲזַרְיָה... וַיַּעַמְדוּ עַל עֻזִּיָּהוּ הַמֶּלֶךְ... וַיִּזְעַף עֻזִּיָּהוּ... וַיִּפֶן אֵלָיו עֲזַרְיָה כֹּהֵן הָרֹאשׁ" {{הפניה לפסוקים|דברי הימים ב|כו|יז|כ}} עָלָיו הוּא אוֹמֵר: "וְיוֹחָנָן הוֹלִיד אֶת עֲזַרְיָה הוּא אֲשֶׁר כִּהֵן בַּבַּיִת" {{ממ|דברי הימים א|ה|לו}} וְכִי הוּא כִּהֵן בִּלְבַד? וַהֲלֹא קְדָמוּהוּ הַרְבֵּה וְשִׁמְּשׁוּ אַחֲרָיו! אֶלָּא בּוֹ נִתְקַיְּמָה מִצְוַת כְּהֻנָּה גְּדוֹלָה, שֶׁנֶּאֱמַר: "עֲבֹדַת מַתָּנָה אֶתֵּן" וגו'! {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:ספרי במדבר/קרח#פיסקה קטז|ספרי סוף קטז,]] מחלוקת באיזו מיתה ממיתים את הזר שעבד במקדש, כדעת ר' עקיבא, הדורש גזירה שווה "יומת"; וראו גם [[ביאור:משנה סנהדרין פרק ט#משנה ו|סנהדרין ט ו.]] חכמים כנראה משווים את המוות בפסוק למות 250 מקטירי הקטורת ב[[במדבר טז לה]].}}'''"וְהַזָּר הַקָּרֵב יוּמָת"''' – מִיתָה בִּידֵי שָׁמַיִם. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: אַף מִיתַת בֵּית דִּין, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְנֹקֵב שֵׁם ה' מוֹת יוּמָת רָגוֹם יִרְגְּמוּ בוֹ כָּל הָעֵדָה" {{ממ|ויקרא|כד|טז}}. אָמְרוּ לוֹ: לֹא מִן הַשֵּׁם הוּא זֶה, אֶלָּא מִשּׁוּם שֶׁנֶּאֱמַר: "כֹּל הַקָּרֵב אֶל מִשְׁכַּן ה' יָמוּת" {{ממ|במדבר|יז|כח}}. }} ===פסוק ח=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|הנבואה הזאת מיועדת לאהרון, אבל לא נאמרה לו ישירות אלא מפי משה – ראו לעיל פס' א. לעניין "הנה" ראו לעיל פס' ו. השמחה היא על הברית. הברית כוללת את הקרבת כל הקרבנות במקדש, וכן את שריפת הפרה עריפת העגלה והתקיעה בחצוצרות, והטיפול בענייני הקדש בדק הבית והערכין, ולדעת ר' יוסי בר' יהודה גם נעילת שערי המקדש בסוף היום.}}'''"וַיְדַבֵּר ה' אֶל אַהֲרֹן"''' – לְאַהֲרֹן נֶאֶמְרָה הַמִּצְוָה. '''"הִנֵּה"''' – לְשׁוֹן שִׂמְחָה; כָּל מָקוֹם שֶׁהוּא אוֹמֵר "הִנֵּה" – שִׂמְחָה. כְּשֶׁאָמַר '''"וַאֲנִי הִנֵּה נָתַתִּי"''' – הֲרֵינִי מוֹסִיף עַל זְכוּתְךָ לִכְרֹת בְּרִית בְּשִׂמְחָה! '''"נָתַתִּי לְךָ אֶת מִשְׁמֶרֶת תְּרוּמֹתָי"''' – שְׁמוּרָה הִיא תְּרוּמָתִי; זוֹ תְּרוּמַת אֵיל נָזִיר וְתוֹדָה, מַגִּיד שֶׁנִּכְרְתָה בְּרִית עַל עֲבוֹדָתָם. '''"לְכָל קָדְשֵׁי בְנֵי יִשְׂרָאֵל"'''; '''"קֹדֶשׁ"''' – לְרַבּוֹת הָעוֹלָה; '''"קֹדֶשׁ"''' – לְרַבּוֹת חַטָּאת וְאָשָׁם וְזִבְחֵי שַׁלְמֵי צִבּוּר; '''"קֹדֶשׁ"''' – לְרַבּוֹת אֶת הַבְּכוֹר. '''"לְךָ נְתַתִּים לְמָשְׁחָה"''' – לִגְדֻלָּה. כֹּל שֶׁנִּתַּן לְךָ לִגְדֻלָּה – נִכְרַת לְךָ בְּרִית עָלֶיהָ; זוֹ שְׂרֵפַת פָּרָה וַעֲרִיפַת הָעֶגְלָה וּתְקִיעַת הַחֲצוֹצְרוֹת וְהַהֶקְדֵּשׁוֹת וְהָעֲרָכִים. רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אַף נְעִילַת הַדְּלָתוֹת! }} ===פסוק ט=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|הדרשה מרחיבה את העברת העורות לכהנים, וכוללת את עורות כל קרבנות הבהמה – לאחר שהועלה למזבח החלק הנשרף מתוכם, חוץ מקרבנות שנפסלו לפני שהועלו למזבח, וכן את מנחות הציבור ואת שיירי כל מנחות היחיד (חוץ ממנחת כהן). היא דורשת את המילה החוזרת "לכל". זבחי שלמי ציבור (כבשי עצרת) ואשם מצורע מופיעים פעמיים בדרשה: פעם על המילים "מקדש" ו"לכל אשמם", ופעם נוספת בסיום הדרשה, ונראה שהתקבצו כאן כמה דרשות.}}'''"זֶה יִהְיֶה לְךָ"''' – יֵשׁ לְךָ מַתָּנָה אַחֶרֶת, חוּץ מִמַּה שֶׁנִּכְרַת לְךָ בְּרִית עָלֶיהָ – אֵלּוּ הָעוֹרוֹת. יָכוֹל אַף עוֹרוֹת הַפְּסוּלִין? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"זֶה יִהְיֶה לְךָ"'''! '''"מִקֹּדֶשׁ"''' – לְרַבּוֹת עוֹר הָעוֹלָה. '''"מִקֹּדֶשׁ"''' – לְרַבּוֹת עוֹר חַטָּאת וְאָשָׁם וְזִבְחֵי שַׁלְמֵי צִבּוּר. '''"הַקֳּדָשִׁים"''' – לְרַבּוֹת עוֹר הַבְּכוֹר. '''"מִן הָאֵשׁ"''' – {{ב|אֵין לְךָ|זכות}} בָּהֶם אֶלָּא לְאַחַר מַתְּנַת הָאִשִּׁים. '''"כָּל קָרְבָּנָם"''' – לְרַבּוֹת שְׁתֵּי הַלֶּחֶם וְלֶחֶם הַפָּנִים. "קָרְבָּנָם לְמִנְחָתָם", יָכוֹל מִנְחָה שֶׁהִיא כְּחַטָּאת: מַה חַטָּאת בָּאָה עַל חֵטְא – אַף מִנְחָה בָּאָה עַל חֵטְא; מִנַּיִן אַתָּה מְרַבֶּה מִנְחַת נְדָבָה? תַּלְמוּד לוֹמַר: "'''לְכָל''' מִנְחָתָם"! "חַטָּאתָם לְמִנְחָתָם", יָכוֹל חַטָּאת שֶׁהִיא כְּמִנְחָה: מַה מִּנְחָה שֶׁהִיא קָרְבַּן יָחִיד – אַף חַטָּאת קָרְבַּן יָחִיד; וּמִנַּיִן אַתָּה מְרַבֶּה חַטַּאת צִבּוּר? תַּלְמוּד לוֹמַר: "'''לְכָל''' חַטָּאתָם"! אֵין לִי אֶלָּא חַטָּאוֹת נֶאֱכָלוֹת; חַטָּאוֹת נִשְׂרָפוֹת {{ב|מִנַּיִן|ששריפתן ע"י כהנים}}? תַּלְמוּד לוֹמַר: "'''לְכָל''' חַטָּאתָם"! "אֲשָׁמָם לְחַטָּאתָם", יָכוֹל אָשָׁם שֶׁהוּא כְּחַטָּאת: מַה חַטָּאת בָּאָה עַל חֵטְא – אַף אָשָׁם בָּא עַל חֵטְא; מִנַּיִן אַתָּה מְרַבֶּה אֲשַׁם נָזִיר {{ב|וַאֲשַׁם מְצֹרָע?|המצורע אינו אשם במצבו!}} תַּלְמוּד לוֹמַר: "'''וּלְכָל''' אֲשָׁמָם"! יָכוֹל אָשָׁם שֶׁהוֹדַע שֶׁלּוֹ טָעוּן חַטָּאת; וּמִנַּיִן אַף אָשָׁם שֶׁאֵין הוֹדַע שֶׁלּוֹ טָעוּן חַטָּאת? תַּלְמוּד לוֹמַר: "'''וּלְכָל''' אֲשָׁמָם"! '''"אֲשֶׁר יָשִׁיבוּ לִי"''' – לְרַבּוֹת כֶּסֶף מוּשָׁב. '''"קֹדֶשׁ קָדָשִׁים לְךָ הוּא וְלָבָנֶיךָ"''' – לְרַבּוֹת זִבְחֵי שַׁלְמֵי צִבּוּר וַאֲשַׁם מְצֹרָע. }} ===פסוק י=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|מיעוטים וצמצום מצוות האכילה מהדרשה הקודמת, שעסקה בהרחבתה: אם הכהן או בשר הקרבן נטמאו – אין לאכול את הבשר. אם הבשר יצא מהמקדש או נפסל מסיבה כלשהי, כגון שהקרבן לא הומלט בדרך הרגילה אלא בניתוח קיסרי - אין לאכלו, וראו גם בדרשה לפס' ט. נשים אינן רשאיות לאכול את הבשר, כי אינן במסגרת ברית הכהונה. לוג השמן של מצורע שנטהר שייך לכהנים חוץ ממה שמעלה הכהן בכף ידו בטקס הטיהור.}} '''"בְּקֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים תֹּאכֲלֶנּוּ"''' – עַל מְנָת כֵּן נִכְרְתָה לְךָ בְּרִית, עַל מְנָת שֶׁתֹּאכְלוּ קָדָשִׁים! '''"בְּקֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים תֹּאכֲלֶנּוּ"''' – פְּרָט לְטָמֵא; '''"יֹאכַל אֹתוֹ"''' – פְּרָט לְיוֹצֵא דֹּפֶן. '''"תֹּאכֲלֶנּוּ"''' – פְּרָט לְיוֹצֵא וּלְטָמֵא. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: לְמַעֵט כָּל הַפְּסוּלִים. '''"כָּל זָכָר"''' – לַזְּכָרִים נִכְרְתָה בְּרִית, לֹא נִכְרְתָה בְּרִית לַנְּקֵבוֹת. '''"קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָּךְ"''' – לְרַבּוֹת לֹג שֶׁמֶן שֶׁל מְצֹרָע. }} ===פסוק יא=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|לכאורה טהרת הייחוס של בני הכהנים חמורה מזו של הבנות, כי הבנים שנישאו לבנות ישראל מאפשרים גם להן לאכול בתרומה, ולכן המיעוט של בנות חללה מיותר לכאורה. אבל יש גם צד חומרה בבנות; בנות החללה, אם נישאו לכהן – אוכלות בתרומה, ואילו בני החללה אינם יכולים לאכול בתרומה לעולם, ולכן צריך את שני המיעוטים.}}'''"וְזֶה לְּךָ תְּרוּמַת מַתָּנָם"''' - לְרַבּוֹת {{ב|תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר וְחַלָּה|המכונות "תרומה"}}. '''"לְכָל תְּנוּפֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל"''' - לְרַבּוֹת {{ב|חָזֶה וְשׁוֹק שֶׁל שְׁלָמִים|שהונפו בזמן הקרבת השלמים}}. '''"לְךָ נְתַתִּים וּלְבָנֶיךָ וְלִבְנוֹתֶיךָ אִתְּךָ לְדוֹרוֹת עוֹלָם"''': "בָּנֶיךָ" - פְּרָט לִבְנֵי חֲלָלָה. "בְּנוֹתֶיךָ" - פְּרָט לִבְנוֹת חֲלָלָה. וַהֲלֹא אוֹמֵר, וְכִי דִּין הוּא! הוֹאִיל וּמַכְשִׁיר וּפוֹסֵל בַּבָּנִים, וּמַכְשִׁיר וּפוֹסֵל בַּבָּנוֹת, אִם פָּסַל בְּנֵי חֲלָלָה בַּבָּנִים - דִּין הוּא שֶׁנִּפְסֹל בְּנֵי חֲלָלָה בַּבָּנוֹת, קַל וָחֹמֶר! מַחְמִיר הוּא בַּבָּנִים מַה שֶּׁאֵינוֹ מַחְמִיר בַּבָּנוֹת, שֶׁהַבָּנִים גּוֹרְרִין אֲחֵרִים לֶאֱכֹל בִּתְרוּמָה, אֵין הַבָּנוֹת גּוֹרְרוֹת אֲחֵרוֹת לֶאֱכֹל בִּתְרוּמָה; אִם פָּסַל בְּנֵי חֲלָלָה בַּבָּנִים, אֵינוֹ דִּין שֶׁנִּפְסֹל בְּנֵי חֲלָלָה בַּבָּנוֹת? אוֹ מַחְמִיר הוּא בַּבָּנוֹת מַה שֶּׁאֵינוֹ מַחְמִיר בַּבָּנִים, שֶׁהַבָּנוֹת נִגְרָרוֹת לֶאֱכֹל בִּתְרוּמָה, אֵין הַבָּנִים נִגְרָרִים לֶאֱכֹל בִּתְרוּמָה! אִם פָּסַל בְּנֵי חֲלָלָה בַּבָּנִים, אֵינוֹ דִּין שֶׁנִּפְסֹל בְּנֵי חֲלָלָה בַּבָּנוֹת? תַּלְמוּד לוֹמַר "בָּנֶיךָ" - פְּרָט לִבְנֵי חֲלָלָה. "בְּנוֹתֶיךָ" - פְּרָט לִבְנוֹת חֲלָלָה; הוֹאִיל וְיֵשׁ בַּבָּנִים מַה שֶּׁאֵין בַּבָּנוֹת, וְיֵשׁ בַּבָּנוֹת מַה שֶּׁאֵין בַּבָּנִים - אַל יִדּוֹנוּ זֶה מִזֶּה! {{הע-שמאל|לעניין 'נכרתה הברית' השוו לעיל פס' י. לשאלה ממתי יכולה בת ישראל שנישאה לכהן לאכול בתרומה השוו [[ביאור:ספרי במדבר/קרח#פיסקה קיז|ספרי קיז,]] וראו גם [[ביאור:משנה כתובות פרק ה#משנה ג|כתובות ה ג.]] כאן מדייקים ומכנים את הכניסה לחופה 'זכה במעשה ידיה', כי אם התנתה שבעלה לא יזכה במעשה ידיה – אינה אוכלת בתרומה.}}'''"כֹּל טָהוֹר בְּבֵיתְךָ יֹאכַל אֹתוֹ"''' - לַטְּהוֹרִים נִכְרְתָה בְּרִית, לֹא נִכְרְתָה בְּרִית לַטְּמֵאִים. "בְּבֵיתְךָ" - פְּרָט לְבַת יִשְׂרָאֵל עַד שֶׁלֹּא זָכוּ בְּמַעֲשֵׂה יָדֶיהָ; וּמִנַּיִן אַתָּה מְרַבֶּה מִשֶּׁזָּכוּ בְּמַעֲשֵׂה יָדֶיהָ? אָמַרְתָּ '''"כֹּל טָהוֹר בְּבֵיתְךָ יֹאכַל אֹתוֹ"'''! }} ===פסוק יב=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|"חלב" הוא ההפרשה לכהן, כלומר תרומה גדולה. הדרשן טוען שתרומה צריכה להיות מאותו המין שעליו היא הופרשה; וראו [[ביאור:משנה תרומות פרק ב#משנה ד|תרומות ב ד.]] הוא מדגיש שהתרומה צריכה להינתן ברצון הבעלים, ואין הכהן רשאי לקחת אותה בכח; וראו גם [[ביאור:תוספתא/מנחות/יג#ד|תוספתא מנחות יג ד.]]}}'''"כֹּל חֵלֶב יִצְהָר וְכָל חֵלֶב תִּירוֹשׁ וְדָגָן"''': חֵלֶב יִצְהָר – יִצְהָר; חֵלֶב תִּירוֹשׁ – תִּירוֹשׁ; וְחֵלֶב דָּגָן – דָּגָן. חֵלֶב יִצְהָר – אֵלּוּ הַזֵּיתִים; חֵלֶב תִּירוֹשׁ – אֵלּוּ הָעֲנָבִים; '''"כֹּל חֵלֶב יִצְהָר"''' – רִבָּה שְׁאָר כָּל פֵּרוֹת הָאִילָן; '''"וְכָל חֵלֶב תִּירוֹשׁ"''' – רִבָּה שְׁאָר כָּל הַפֵּרוֹת! '''"רֵאשִׁיתָם אֲשֶׁר יִתְּנוּ לַה'"''' – זוֹ הִיא תְּרוּמָה גְּדוֹלָה. '''"אֲשֶׁר יִתְּנוּ לַה' לְךָ נְתַתִּים"''' – מִמַּה שֶּׁיַּפְרִישׁוּ וְיִתְּנוּ לְךָ; לֹא מִמַּה שֶּׁתִּשָּׂא לְךָ יָדְךָ! }} ===פסוק יג=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|לכתחילה אין אדם עושה את כל שדהו ביכורים, אלא עליו להשאיר משהו לעצמו; אבל בדיעבד אם עשה כך – הקדשת השדה מחייבת אותו; וראו [[ביאור:משנה בכורים פרק ב#משנה ד|בכורים ב ד.]] לעניין כריתת הברית השוו לעיל פס' י ופס' יא. לאיסור לגבות את הבכורים בכח ראו לעיל פס' יב, ולשאלה ממתי יכול כהן להאכיל את אשתו ביכורים ראו לעיל פס' יא.}}'''"בִּכּוּרֵי כָל אֲשֶׁר בְּאַרְצָם"''', לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר "רֵאשִׁית בִּכּוּרֵי אַדְמָתְךָ" – עַד שֶׁיְּשַׁיֵּר מִקְצָת, וּמִנַּיִן אִם עָשָׂה כָל שָׂדֵהוּ בִּכּוּרִים – הֲרֵי אֵלּוּ בִּכּוּרִים? תַּלְמוּד לוֹמַר "בִּכּוּרֵי כָל אֲשֶׁר בְּאַרְצָם". '''"בִּכּוּרֵי כָל אֲשֶׁר בְּאַרְצָם"''', עַל בִּכּוּרֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל נִכְרַת בְּרִית; וְלֹא נִכְרַת עַל הַגּוֹיִם וְעַל הַתּוֹשָׁבִים, וּמִנַּיִן אַתָּה מְרַבֶּה בִּכּוּרֵי גֵּרִים? תַּלְמוּד לוֹמַר "כֹּל בִּכּוּרֵי כֹל"! '''"אֲשֶׁר יָבִיאוּ לַה' לְךָ יִהְיֶה"''' – מִמַּה שֶׁיַּפְרִישׁוּ וְיִתְּנוּ לְךָ; לֹא מִמַּה שֶׁתִּשָּׂא יָדְךָ לְךָ! '''"כָּל טָהוֹר בְּבֵיתְךָ יֹאכְלֶנּוּ"''' – לַטְּהוֹרִים נִכְרְתָה בְּרִית; לֹא לַטְּמֵאִים נִכְרְתָה בְּרִית! '''"בְּבֵיתְךָ"''' – פְּרָט לְבַת יִשְׂרָאֵל עַד שֶׁלֹּא זָכוּ בְּמַעֲשֵׂה יָדֶיהָ, מִנַּיִן אַתָּ מְרַבֶּה מִשֶּׁזָּכוּ בְּמַעֲשֵׂה יָדֶיהָ? תַּלְמוּד לוֹמַר "כָּל טָהוֹר בְּבֵיתְךָ יֹאכְלֶנּוּ"! }} ===פסוק יד=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|השוו [[ביאור:ספרי במדבר/קרח#פיסקה קיז|ספרי קיז]] [[ביאור:משנה ערכין פרק ח#משנה ו|וערכין ח ו.]]}}'''"כָּל חֵרֶם בְּיִשְׂרָאֵל לְךָ יִהְיֶה"''', אֵין לִי אֶלָּא חֶרְמֵי יִשְׂרָאֵל. מִנַּיִן אַתָּ מְרַבֶּה חֶרְמֵי גֵּרִים? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"כָּל חֵרֶם"'''. <small>וּמִנַּיִן שֶׁאִם הֶחֱרִים אָדָם כָּל נְכָסָיו סְתָם – הֲרֵי אֵלּוּ לַכֹּהֲנִים? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"כָּל חֵרֶם בְּיִשְׂרָאֵל לְךָ יִהְיֶה"''', מְלַמֵּד שֶׁסְּתָם חֲרָמִים – לַכֹּהֲנִים!</small> }} ===פסוק טו=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|לעניין כריתת הברית ראו לעיל פס' י, יא, יג. בכור שנולד בניתוח קיסרי – פטור מהבכורה, ראו דעת ר' עקיבא [[ביאור:משנה בכורות פרק ב#משנה ט|בבכורות ב ט.]]}}'''"כָּל פֶּטֶר רֶחֶם לְכָל בָּשָׂר"''', עַל פֶּטֶר רֶחֶם נִכְרְתָה בְּרִית; לֹא נִכְרְתָה בְּרִית עַל יוֹצֵא דֹּפֶן! {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה בכורות פרק ב|בכורות ב א.]] הלויים מיוחסים יותר מישראל, ולכן אינם חייבים בפדיון הבן. הגרים מיוחסים פחות מישראל וגם הם לא נכללו בברית; מדובר על גיורת שהתגיירה אחרי שנולד בנה. וראו [[ביאור:משנה בכורות פרק ח|בכורות ח א.]] בהמשך הדרשה מתברר שאכן יש קשר בין חובת פדיון הבן לפדיית בהמה טמאה; אבל גם הלויים חייבים בהקרבת בכור בהמה טהורה. וראו [[ביאור:ספרי במדבר/קרח#פיסקה קיח|ספרי קיח,]] הפוטר את הלוויים גם מבכור בהמה טהורה.}}יָכוֹל שֶׁאֵין לִי שֶׁנִּכְרְתָה בְּרִית עַל בְּכוֹר בְּנוֹ – אֶלָּא מִי שֶׁנִּכְרְתָה בְּרִית עַל בְּכוֹר בְּהֶמְתּוֹ, אֲבָל הַלְוִיִּם וְהַגֵּרִים, הוֹאִיל וְלֹא נִכְרְתָה בְּרִית עַל בְּכוֹר בְּנֵיהֶם, יָכוֹל לֹא נִכְרְתָה בְּרִית עַל בְּכוֹר בְּהֶמְתָּם? אָמַרְתָּ: '''"כָּל פֶּטֶר רֶחֶם לִי"''' – לְרַבּוֹת הַלְוִיִּם, '''"לְכָל בָּשָׂר"''' – לְרַבּוֹת הַגֵּרִים! '''"בָּאָדָם וּבַבְּהֵמָה יִהְיֶה לָּךְ"''', כָּל מָקוֹם שֶׁיֵּשׁ לְךָ בָּאָדָם – יֵשׁ לְךָ בַּבְּהֵמָה וְכָל מָקוֹם שֶׁאֵין לְךָ בָּאָדָם – אֵין לְךָ בַּבְּהֵמָה. הוֹאִיל וְיָצְאוּ הַלְוִיִּם מִבְּכוֹר בְּנֵיהֶם – אַף הֵן יָצְאוּ מִבְּכוֹר בְּהֶמְתָּן טְמֵאָה. וּמִנַּיִן שֶׁיָּצְאוּ הַלְוִיִּם מִבְּכוֹר בְּנֵיהֶם וּמִבְּכוֹר בְּהֶמְתָּן טְמֵאָה? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"בָּאָדָם וּבַבְּהֵמָה יִהְיֶה לָּךְ"''', כָּל מָקוֹם שֶׁיֵּשׁ לְךָ בָּאָדָם – יֵשׁ לְךָ בַּבְּהֵמָה; וְכָל מָקוֹם שֶׁאֵין לְךָ בָּאָדָם – אֵין לְךָ בַּבְּהֵמָה. אוֹצִיאָם מִבְּכוֹר בְּנֵיהֶם וּמִבְּכוֹר בְּהֶמְתָּן טְמֵאָה; יָכוֹל יֵצְאוּ מִבְּכוֹר בְּהֶמְתָּן טְהוֹרָה? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"אֲשֶׁר יַקְרִיבוּ לַה'"'''; כְּשֶׁאֵינָהּ קְרֵבָה לַשֵּׁם – חִלַּקְתִּי, וְלֹא הַקְּרֵבָה לַשֵּׁם. '''"יִהְיֶה לָּךְ... פָּדֹה תִפְדֶּה"''', אֶת שֶׁהוּא "לְךָ" – פָּדוּי, וְאֶת שֶׁאֵינוֹ "לְךָ" – אֵינוֹ פָּדוּי. מִכָּאן אָמְרוּ: הֲרֵי {{ב|מִי שֶׁהִפְרִישׁ בְּכוֹרַת בְּנוֹ וְהִנִּיחָהּ בַּחַלּוֹן וְאָבְדָה|התכוון לפדיון בנו, אבל הכסף אבד ולא הגיע לידי הכהן}}, יָכוֹל שֶׁהוּא פָּדוּי? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"יִהְיֶה לָּךְ"''' וְ'''"פָּדֹה תִפְדֶּה"''': אֶת שֶׁהוּא לְךָ – פָּדוּי, אֶת שֶׁאֵינוֹ לְךָ – אֵינוֹ פָּדוּי! }} ===פסוק טז=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|אם נולד בכור ומת לאחר 31 יום או יותר - האב חייב לתת לכהן את פדיונו; אבל אם האב שילם לפני הזמן, והתינוק מת תוך 30 יום או פחות – האב פטור מהפדיון ולכן הכהן חייב להחזיר לו את דמי הפדיון. וראו דעת ת"ק [[ביאור:משנה בכורות פרק ח#משנה ו|בבכורות ח ו,]] והשוו [[ביאור:ספרי במדבר/נשא/ה#פיסקה ו|ספרי ו,]] שם פסקו כר' עקיבא במשנה הנ"ל.}}'''"וּפְדוּיָו"''' – מֵאֵימָתַי? אָמַרְתָּ '''"מִבֶּן חֹדֶשׁ"'''. מִיכָּן אָמְרוּ: הֲרֵי מִי שֶׁמֵּת בְּנוֹ יוֹם שְׁלֹשִׁים וְאֶחָד, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נָתַן לַכֹּהֵן – יִתֵּן לוֹ. מֵת בְּעֶשְׂרִים וְתִשְׁעָה, וַאֲפִילּוּ מֵת בְּיוֹם שְׁלֹשִׁים, אִם נָתַן לוֹ – יִטּוֹל מִמֶּנּוּ! '''"תִּפְדֶּה"''' – בַּמֶּה? אָמַרְתָּ '''"כָּסֶף"''', בְּכַמָּה? אָמַרְתָּ '''"חֲמִשָּׁה שְׁקָלִים"''', בְּאֵיזֶה שֶׁקֶל? אָמַרְתָּ '''"בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ"''', לֹא עַרְבִיּוֹת! וְכַמָּה הוּא שֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ? אָמַרְתָּ '''"עֶשְׂרִים גֵּרָה"'''. כְּשֶׁאָמַר '''"תִּפְדֶּה"''' – רִבָּה אֲסִימוֹן שֶׁל כֶּסֶף וַאֲסִימוֹן שֶׁל זָהָב וְטַבָּעוֹת שֶׁל נְחֹשֶׁת! }} ===פסוק יז=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|הדרשה מעלה כמה הצעות המעדיפות לפדות בכורים בעלי מומים שונים, ולהקריב בעלי מומים פחות קשים או רק את הבכורות התמימים, ודוחה את ההצעות, שהרי בפסוק מפורש שההבחנה היא בין בכור בהמה טמאה לבכור בהמה טהורה, ולא לפי התאמת הבכור להקרבה. אם בהמה הפילה שליה לפני שהמליטה או אם המליטה עגל חי בכור – אין בשליה כל קדושה, והולד הבא שתמליט לא יהיה בכור. אבל אם הבהמה (האם) מוקדשת – יש לקבור את השליה ואין להאכיל אותה לכלבים; ראו [[ביאור:משנה חולין פרק ד#משנה ז|חולין ד ז.]]}}כְּלָל אָמְרָה תּוֹרָה: "בְּכוֹר... תִּפְדֶּה", '''"בְּכוֹר... לֹא תִפְדֶּה"''' – יָכוֹל אִם הָיָה תָּמִים – אַל תִּפְדֵּהוּ, וְאִם הָיָה בַּעַל מוּם – פְּדֵהוּ? תַּלְמוּד לוֹמַר בְּ'''"בְּכוֹר שׁוֹר לֹא תִפְדֶּה"'''. יָכוֹל אִם הָיָה בַּעַל מוּם וּבַעֲלַת יַבֶּלֶת – אַל תִּפְדֵּהוּ, וְאִם הָיָה "פִּסֵּחַ אוֹ עִוֵּר" {{ממ|דברים|טו|כא}} – פְּדֵהוּ? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"בְּכוֹר כֶּשֶׂב לֹא תִפְדֶּה"'''. יָכוֹל אִם הָיָה בַּעַל מוּם אַחֵר? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"בְּכוֹר עֵז לֹא תִפְדֶּה"'''. '''"קֹדֶשׁ"''' – לְרַבּוֹת שִׁלְיָא הַיּוֹצֵאת עִם הַמֻּקְדָּשִׁין. אוֹ יָכוֹל שֶׁאֲנִי מְרַבֶּה הַיּוֹצֵאת עִם הַבְּכוֹר? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"הֵם"'''! {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:ספרי במדבר/קרח#פיסקה קיח|ספרי קיח.]]}}'''"אֶת דָּמָם תִּזְרֹק עַל הַמִּזְבֵּחַ"''', רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר: לְהָבִיא אֶת הַפֶּסַח וְאֶת הַמַּעֲשֵׂר, שֶׁיִּנָּתֵן מִדָּמָם מַתָּנָה אַחַת בִּשְׁפִיכָה אַחַת כְּנֶגֶד הַיְסוֹד, בְּאֵיזֶה רוּחַ שֶׁיִּרְצֶה! '''"וְאֶת חֶלְבָּם תַּקְטִיר אִשֶּׁה לְרֵיחַ נִיחֹחַ לַיהוָה"''', מַגִּיד שֶׁיֵּשׁ בְּחֶלְבֵיהֶן אִשֶּׁה רֵיחַ נִיחוֹחַ! }} ===פסוק יח=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|תוך כמה זמן חייב הכהן לאכול את הבכור התמים שהוקרב? – ראו ספרי שם.}}'''"וּבְשָׂרָם יִהְיֶה לָּךְ"''', יָכוֹל יוֹם אֶחָד? תַּלְמוּד לוֹמַר: "כַּחֲזֵה הַתְּנוּפָה". אוֹ כַּחֲזֵה הַתְּנוּפָה שֶׁל אֵיל נָזִיר, לְיוֹם וָלַיְלָה? תַּלְמוּד לוֹמַר: "וּכְשׁוֹק הַיָּמִין", כְּשׁוֹק שֶׁל שְׁלָמִים – לִשְׁנֵי יָמִים! }} ===פסוק יט=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|דרשה דומה לזו דלעיל פס' יא. בקדשי הגבול (קדשים שאינם טעונים הבאה לירושלים) יש צד חומרה – שאי אפשר לפדות אותם ולהוציאם לחולין, ובקדשי המקדש יש צד חומרה, שיש בהם דין פיגול, נותר וטמא. לכן אין מקום ללימוד קל וחומר מאלו על אלו.}}'''"נָתַתִּי לְךָ וּלְבָנֶיךָ וְלִבְנוֹתֶיךָ אִתָּךְ"''', "בָּנֶיךָ" – פְּרָט לִבְנֵי חֲלָלָה, "בְּנוֹתֶיךָ" – פְּרָט לִבְנוֹת חֲלָלָה. וַהֲלֹא אוֹמֵר: וְכִי דִּין הוּא? מַזְהִיר וְעוֹנֵשׁ לְעִנְיַן קָדְשֵׁי הַגְּבוּל, וּמַזְהִיר וְעוֹנֵשׁ לְעִנְיַן קָדְשֵׁי מִקְדָּשׁ; אִם פָּסַל בְּנֵי חֲלָלָה לְעִנְיַן קָדְשֵׁי מִקְדָּשׁ – דִּין הוּא שֶׁנִּפְסֹל בְּנֵי חֲלָלָה לְעִנְיַן קָדְשֵׁי הַגְּבוּל, קַל וָחֹמֶר! מָה אִם קָדְשֵׁי הַמִּקְדָּשׁ, שֶׁהֵן נִפְדִּין וְיוֹצְאִין לְחֻלִּין, פָּסַל בְּנֵי חֲלָלָה בָּהֶן – קָדְשֵׁי הַגְּבוּל, שֶׁאֵין נִפְדִּין וְיוֹצְאִין לְחֻלִּין, אֵינוֹ דִּין שֶׁנִּפְסֹל בְּנֵי חֲלָלָה בָּהֶן? לֹא: אִם אָמַרְתָּ בְּקָדְשֵׁי מִקְדָּשׁ, שֶׁחַיָּבִין עֲלֵיהֶן מִשּׁוּם פִּגּוּל נוֹתָר וְטָמֵא – תֹּאמַר בְּקָדְשֵׁי הַגְּבוּל, שֶׁאֵין חַיָּבִין עֲלֵיהֶן מִשּׁוּם פִּגּוּל נוֹתָר וְטָמֵא? וְלִמְדוּ קָדְשֵׁי מִקְדָּשׁ מִקָּדְשֵׁי הַגְּבוּל: וּמָה אִם קָדְשֵׁי הַגְּבוּל, שֶׁאֵין חַיָּבִין עֲלֵיהֶן מִשּׁוּם פִּגּוּל נוֹתָר וְטָמֵא, פְּסוֹל בְּנֵי חֲלָלָה בָּהֶן – קָדְשֵׁי מִקְדָּשׁ, שֶׁחַיָּבִין עֲלֵיהֶם מִשּׁוּם פִּגּוּל נוֹתָר וְטָמֵא – אֵינוֹ דִּין שֶׁנִּפְסֹל בְּנֵי חֲלָלָה בָּהֶן? לֹא: אִם אָמַרְתָּ בְּקָדְשֵׁי הַגְּבוּל, שֶׁאֵין נִפְדִּין וְיוֹצְאִין לְחֻלִּין – תֹּאמַר בְּקָדְשֵׁי מִקְדָּשׁ, שֶׁהֵן נִפְדִּין וְיוֹצְאִין לְחֻלִּין? תַּלְמוּד לוֹמַר: "בָּנֶיךָ" – פְּרָט לִבְנֵי חֲלָלָה, "בְּנוֹתֶיךָ" – פְּרָט לִבְנוֹת חֲלָלָה. הוֹאִיל וְיֵשׁ בְּקָדְשֵׁי מִקְדָּשׁ מַה שֶּׁאֵין בְּקָדְשֵׁי הַגְּבוּל, וּבְקָדְשֵׁי הַגְּבוּל מַה שֶּׁאֵין בְּקָדְשֵׁי מִקְדָּשׁ – אַל יָדוּנוּ זֶה מִזֶּה! '''"בְּרִית הוּא"''' – בְּוַדַּאי וְלֹא בְּסָפֵק; '''"לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אִתָּךְ"''' – לְרַבּוֹת טֻמְטוּם וְאַנְדְּרוֹגִינָס שֶׁהֵן מִזַּרְעוֹ! }} ===פסוק כ=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|אכילת הקדשים של הכהנים היתה מתגמלת יותר מכל נחלה: הכהנים היו בדרך כלל האליטה, מעשירי הארץ, ולכן לא הזדקקו לנחלה וכן לא לביזת הכנענים; וראו [[ביאור:ספרי במדבר/קרח#פיסקה קיט|ספרי קיט.]]}}'''"וַיֹּאמֶר ה' אֶל אַהֲרֹן בְּאַרְצָם לֹא תִנְחָל"''' – זוֹ אֶרֶץ שִׁבְעָה עֲמָמִים; '''"וְחֵלֶק לֹא יִהְיֶה לְךָ בְּתוֹכָם"''' – אַף בַּבִּזָּה שֶׁל מִלְחָמָה! '''"אֲנִי חֶלְקְךָ וְנַחֲלָתְךָ בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל"''' – יֵשׁ לְךָ מוּרָם לִשְׁמִי כְּדֵי נַחֲלָתְךָ בָּאָרֶץ וּכְדֵי חֶלְקְךָ בְּבִזַּת הַכְּנַעֲנִים! }} ===פסוק כא=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|פתיחה למתנות הלויים, והשוו לעיל פס' ח.}}'''"וְלִבְנֵי לֵוִי הִנֵּה נָתַתִּי כָּל מַעֲשֵׂר בְּיִשְׂרָאֵל לְנַחֲלָה"''', אֵין הִנֵּה אֶלָּא שִׂמְחָה! שִׂמְחָה הָיְתָה לִפְנֵי הַמָּקוֹם שֶׁנָּתַן מַעַשְׂרוֹת לַלְוִיִּם, כְּדֶרֶךְ שֶׁהָיָה שִׂמְחָה לְפָנָיו כְּשֶׁנָּתַן מַתָּנוֹת לַכֹּהֵן – כָּךְ הָיְתָה שִׂמְחָה לְפָנָיו כְּשֶׁנָּתַן מַעַשְׂרוֹת לַלְוִיִּם. {{הע-שמאל|גם בשנים השלישית והששית לשמיטה, שבהן נותנים מעשר עני – אין הדבר על חשבון המעשר של הלויים אלא על חשבון המעשר השני, שנאמר במעשר ראשון "לנחלה". המעשר הראשון ניתן ללויים על עבודת הנשיאה של המשכן במדבר, ולכן אינו בטל אפילו אחרי חורבן הבית.}} לְפִה שֶׁנֶּאֱמַר {{ממ|דברים|יד|כח}} '''"מִקְצֵה שָׁלֹשׁ שָׁנִים"''', אֲבָל אֵין אַתָּה יוֹדֵעַ חִלּוּפִים לְמָה: חִלּוּפִים לַשֵּׁנִי אוֹ לָרִאשׁוֹן? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"לְנַחֲלָה"''': מַה נַּחֲלָה אֵינָהּ פּוֹסֶקֶת – אַף מַעֲשֵׂר אֵינוֹ פּוֹסֵק; מַה נַּחֲלָה אֵינָהּ מִתְחַלֶּפֶת – אַף מַעֲשֵׂר אֵינוֹ מִתְחַלֵּף! הָא חִלּוּפִין לַשֵּׁנִי, אֵין חִלּוּפִין לָרִאשׁוֹן! '''"חֵלֶף עֲבֹדָתָם אֲשֶׁר הֵם עֹבְדִים אֶת עֲבֹדַת אֹהֶל מוֹעֵד"''' – כִּבְנֵי אָדָם שֶׁנּוֹטְלִין שְׂכָרָן, שְׂכַר מַה שֶּׁעָשׂוּ עִמִּי בַּמִּדְבָּר. יָכוֹל, לְפִי שֶׁבָּטְלָה הָעֲבוֹדָה, יִבָּטֵל הַמַּעֲשֵׂר? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"לְנַחֲלָה"''': מַה נַּחֲלָה אֵינָהּ פּוֹסֶקֶת – אַף מַעֲשֵׂר אֵינוֹ פּוֹסֵק, אֶלָּא אַף עַל פִּי שֶׁבָּטְלָה הָעֲבוֹדָה – הֲרֵי הֵן אוֹכְלִין בּוֹ. שְׂכַר מָה? שְׂכַר מַה שֶּׁעָשׂוּ עִמִּי בַּמִּדְבָּר! }} ===פסוק כב=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|הזכות לעבוד את עבודת הלויים שמורה רק להם, ואין לישראל רשות להימנע מנתינת מעשר ולעבוד עבודה כזאת בתמורה, ואפילו אם אינם נמנעים מלתת מעשר - אין לישראל רשות לעבוד במקדש. אבל בן לוי שוויתר על המעשר ורצה להימנע מעבודת המקדש – כופים אותו לעשותה; וראו [[ביאור:ספרי במדבר/קרח#קיט|ספרי קיט.]]}}'''"וְלֹא יִקְרְבוּ עוֹד בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל אֹהֶל מוֹעֵד"''', יָכוֹל אִם יִרְצוּ יִשְׂרָאֵל לוֹמַר 'יְהֵא מַעֲשֵׂר שֶׁלָּנוּ, וְאָנוּ עוֹבְדִים עֲבוֹדָה'? יָכוֹל שׁוֹמְעִין לָהֶן? אָמַרְתָּ '''"וְלֹא יִקְרְבוּ עוֹד בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל אֹהֶל מוֹעֵד"'''. יָכוֹל מִפְּנֵי שֶׁהֵן מְבַקְּשִׁין לִיטּוֹל אֶת הַמַּעֲשֵׂר, לְפִיכָךְ אִם אוֹמְרִים 'יְהֵא הַמַּעֲשֵׂר שֶׁלָּהֶן וְאָנוּ עוֹבְדִין עֲבוֹדָה!' יָכוֹל שׁוֹמְעִין לָהֶם? אָמַרְתָּ '''"וְלֹא יִקְרְבוּ עוֹד בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל אֹהֶל מוֹעֵד לָשֵׂאת חֵטְא לָמוּת"'''. יָכוֹל מִפְּנֵי שֶׁהֵן מְבַקְּשִׁין לִדְחוֹת בְּנֵי לֵוִי עַל כָּרְחָם, לְפִיכָךְ הֵם אוֹמְרִים 'יְהֵא הַמַּעֲשֵׂר שֶׁלָּהֶן וְאָנוּ עוֹבְדִים עֲבוֹדָה!' אֲבָל בֶּן לֵוִי שֶׁאָמַר 'אִי אֶפְשִׁי, לֹא לִיטּוֹל מַעֲשֵׂר וְלֹא לַעֲבוֹד עֲבוֹדָה', יָכוֹל שׁוֹמְעִין לוֹ? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"וְעָבַד הַלֵּוִי הוּא"''', מַגִּיד שֶׁמַּעֲבִידִין אוֹתוֹ בְּעַל כָּרְחוֹ! }} ===פסוק כד=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|רשאי הלוי לתרום יותר מתרומת המעשר, ולתת לכהן יותר מחובתו; אבל אם הכהן כבר קיבל את תרומת המעשר – אין בעל הבית או הלוי רשאים לתת מהמעשר עוד לכהן, שאין מפרישים תרומה מן הפטור מתרומה על החייב בה; וראו [[ביאור:משנה תרומות פרק א#משנה ה|תרומות א ה.]]}}'''"כִּי אֶת מַעְשַׂר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר יָרִימוּ"''', מִנַּיִן לְבֶן לֵוִי שֶׁרָצָה לַעֲשׂוֹת מִמַּעֲשֵׂר רִאשׁוֹן תְּרוּמָה גְּדוֹלָה, מִנַּיִן שֶׁעוֹשֶׂה? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"כִּי אֶת מַעְשַׂר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר יָרִימוּ לַה' תְּרוּמָה"''', מִכָּאן שֶׁאִם רָצָה לַעֲשׂוֹתוֹ תְּרוּמָה לַאֲחֵרִים – עוֹשֶׂה. יָכוֹל אַף שֶׁנִּטְּלָה תְּרוּמָתוֹ יְהֵא עוֹשֶׂה אוֹתוֹ תְּרוּמָה לַאֲחֵרִים? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"אֶת מִקְדְּשׁוֹ מִמֶּנּוּ"'''. בִּזְמַן שֶׁקָּדְשׁוֹ בְּתוֹכוֹ – עוֹשֶׂה אוֹתוֹ תְּרוּמָה לַאֲחֵרִים; אֵין קָדְשׁוֹ בְּתוֹכוֹ – אֵין עוֹשֶׂה אוֹתוֹ תְּרוּמָה לַאֲחֵרִים! '''"כִּי אֶת מַעְשַׂר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר יָרִימוּ לַה' תְּרוּמָה"''', נִקְרָא הַמַּעֲשֵׂר הַזֶּה 'תְּרוּמָה'. {{הע-שמאל|אם לא הפריש מעשר ראשון – הפירות הם טבל והאוכל מהם חייב מיתה בידי שמים.}}מַה תְּרוּמָה לְשֵׁם הַשֵּׁם – אַף זֶה לְשֵׁם הַשֵּׁם! מַה תְּרוּמָה, חַיָּבִין עַל זְדוֹנָהּ מִיתָה – אַף זֶה, חַיָּבִין עַל זְדוֹנוֹ מִיתָה! מַה תְּרוּמָה טוֹבֶלֶת – אַף מַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן טוֹבֵל! {{הע-שמאל|ראו לעיל פס' כא.}}'''"נָתַתִּי לַלְוִיִּם לְנַחֲלָה עַל כֵּן אָמַרְתִּי לָהֶם"''' וְגוֹ': לְפִי שֶׁנָּתַתִּי לָהֶם אֶת הַמַּעֲשֵׂר – אָמַרְתִּי לָהֶם 'אֵין לָכֶם חֵלֶק בָּאָרֶץ'. אֵין לִי אֶלָּא בְּאֶרֶץ כְּנַעַן, מִנַּיִן אַף בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן וּבְאֶרֶץ שְׁלֹשָׁה? אָמַרְתָּ '''"לֹא יִנְחֲלוּ נַחֲלָה"''', בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן וּבְאֶרֶץ שְׁלֹשָׁה. אֵין לִי אֶלָּא בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן וּבְאֶרֶץ שְׁלֹשָׁה, וּמִנַּיִן אַף בְּבִזָּה שֶׁל מִלְחָמָה? אָמַרְתָּ '''"לֹא יִנְחֲלוּ נַחֲלָה"''', אֲפִילּוּ בְּבִזָּה שֶׁבְּמִלְחָמָה. אוֹ אַף עַכְשָׁיו לֹא יְהֵא לָהֶם נַחֲלָה בָּאָרֶץ? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל"''', בְּשָׁעָה שֶׁבְּנֵי יִשְׂרָאֵל בָּאָרֶץ, לֹא בְּשָׁעָה שֶׁהֵן בְּחוּ"ל! }} ===פסוק כו=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|אין לשנות את סדר ההפרשה: אין לתת את המעשר לכהן כדי שיעביר ממנו ללוי את חלקו, אלא יש לתת קודם מעשר ללוי וממנו תרומת מעשר לכהן; וראו [[ביאור:ספרי במדבר/קרח#פיסקה קכא|ספרי קכא.]] וראו לעיל פס' כד, שתרומת המעשר טובלת, כלומר אוסרת את האכילה של המעשר עד שתופרש. לעניין "שנכרתה ברית לכהנים" ראו לעיל פס' ט.}}'''"וַיְדַבֵּר... וְאֶל הַלְוִיִּם תְּדַבֵּר וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם כִּי תִקְחוּ"''' וגו': מֵאֵת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אַתֶּם לוֹקְחִים אֶת הַמַּעֲשֵׂר; אֵין אַתֶּם לוֹקְחִים אֶת הַמַּעֲשֵׂר מִיַּד הַכֹּהֲנִים. מִכָּן אָמְרוּ: אֵין מוֹצִיאִין הַמַּעֲשֵׂר מִיַּד הַכֹּהֲנִים וכו'! '''"אֲשֶׁר נָתַתִּי לָכֶם מֵאִתָּם בְּנַחֲלַתְכֶם"''', מַגִּיד שֶׁנִּכְרְתָה בְּרִית לַלְוִיִּם עַל הַמַּתָּנוֹת שֶׁלָּהֶם. וּכְדֶרֶךְ שֶׁנִּכְרְתָה בְּרִית לַכֹּהֲנִים עַל הַמַּתָּנוֹת שֶׁלָּהֶם – כָּךְ נִכְרְתָה בְּרִית לַלְוִיִּם עַל הַמַּעַשְׂרוֹת שֶׁלָּהֶן, שֶׁאֵין לָהֶן בּוֹ כְּלוּם עַד שֶׁיְּקַבְּלוּ עֲלֵיהֶם לְהַפְרִישׁ אֶת תְּרוּמָתוֹ! {{הע-שמאל|אין להפריש מעשר ממין אחד על מין אחר, וראו [[ביאור:משנה תרומות פרק ב#משנה ד|תרומות ב ד.]] הלוי חייב להפריש תרומת מעשר גם ממעשר שקיבל מגויים (ראו [[ביאור:משנה תרומות פרק ג#משנה ט|תרומות ג ט]]) ומגרים, וכן עליו לתת תרומת מעשר מיבוליו שלו לכהנים.}} '''"וַהֲרֵמֹתֶם מִמֶּנּוּ תְּרוּמַת ה'"''', מַה תַּלְמוּד לוֹמַר "מִמֶּנּוּ"? מְלַמֵּד שֶׁאֵין תּוֹרְמִין מִמִּין עַל שֶׁאֵינוֹ מִינוֹ! יָכוֹל שֶׁאֵין לִי לְחַיֵּב בִּתְרוּמָה אֶלָּא מַעֲשַׂר יִשְׂרָאֵל וַדַּאי? אֵין לִי אֶלָּא מַעֲשַׂר יִשְׂרָאֵל; מִנַּיִן אַתְּ מְרַבֶּה מַעֲשַׂר גּוֹיִם וְגֵרִים? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"מַעֲשֵׂר מִן הַמַּעֲשֵׂר"'''. מִנַּיִן אַתָּה מְרַבֶּה מַעֲשַׂר לְוִיִּם? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"מַעֲשֵׂר מִן הַמַּעֲשֵׂר"'''. אֵין לִי אֶלָּא מַעֲשַׂר לְוִיִּם, שֶׁנּוֹטְלִין מֵאֲחֵרִים מִיִּשְׂרָאֵל; מִנַּיִן אַתְּ מְרַבֶּה מַעֲשַׂר לְוִיִּם שֶׁלָּהֶם? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"מַעֲשֵׂר מִן הַמַּעֲשֵׂר"'''! }} ===פסוק כז=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|אחרי שהופרשה תרומת מעשר מהמעשר הראשון - הוא חולין לכל דבר; ראו למשל [[ביאור:משנה ערובין פרק ג#משנה ב|עירובין ג ב]], וכן במקומות רבים.}}'''"וְנֶחְשַׁב לָכֶם תְּרוּמַתְכֶם כַּדָּגָן מִן הַגֹּרֶן"''', מַה 'דָּגָן מִן הַגֹּרֶן וּמְלֵאָה מִן הַיֶּקֶב' שֶׁנֶּאֱמַר לְהַלָּן – חֻלִּין לְיִשְׂרָאֵל לְכָל דָּבָר, אַף כָּאן, חֻלִּין לְיִשְׂרָאֵל לְכָל דָּבָר! {{הע-שמאל|הפרשת תרומת המעשר היא דווקא מן התלוש מהקרקע; וראו [[ביאור:משנה תרומות פרק א#משנה ה|תרומות א ה.]]}}יָכוֹל יְהֵא מֵרִים מִן הַתָּלוּשׁ עַל הַמְּחֻבָּר וּמִן הַמְּחֻבָּר עַל הַתָּלוּשׁ? אָמַרְתָּ '''"כַּדָּגָן מִן הַגֹּרֶן וְכַמְלֵאָה מִן הַיָּקֶב"'''; מַה 'דָּגָן מִן הַגֹּרֶן וּמְלֵאָה מִן הַיֶּקֶב' הָאָמוּר לְהַלָּן – מִן הַתָּלוּשׁ מִן הַקַּרְקַע, אַף כָּאן, מִן הַתָּלוּשׁ מִן הַקַּרְקַע! }} ===פסוק כט=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה תרומות פרק ב#משנה ד|תרומות ב ד.]]}}'''"מִמֶּנּוּ"''' – שֶׁלֹּא יַפְרִישׁ תְּרוּמָה מִמִּין עַל שֶׁאֵינוֹ מִינוֹ, שֶׁלֹּא יִטֹּל מִן הָרַע עַל הַיָּפֶה. }} ===פסוק ל=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו לעיל פס' כז.}}'''"וְנֶחְשַׁב לַלְוִיִּם כִּתְבוּאַת גֹּרֶן וְכִתְבוּאַת יָקֶב"''' – מַה תְּבוּאַת גֹּרֶן וּתְבוּאַת יֶקֶב הַנֶּאֱמָר לְהַלָּן, חֻלִּין לְיִשְׂרָאֵל לְכָל דָּבָר – אַף כָּאן, חֻלִּין לְיִשְׂרָאֵל לְכָל דָּבָר! }} ===פסוק לא=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|בניגוד למעשר שני, שיש לאכלו בירושלים – את המעשר הראשון מותר לאכול בכל מקום. זכות הלויים במעשר ראשון, ודיני ההאכלה של לוי את המעשר לאשתו בת ישראל – דומים לאלה של אכילת התרומה לאשת הכהן. גם בת לוי וכן אשת הלוי – רשאיות לגבות את המעשר, שנאמר "אתם וביתכם". לעניין השכר ראו לעיל פס' כא.}}'''"וַאֲכַלְתֶּם אֹתוֹ בְּכָל מָקוֹם"''', לְפִי שֶׁמָּצִינוּ בְּמַעֲשֵׂר שֵׁנִי שֶׁהוּא טָעוּן הֲבָאַת מָקוֹם, יָכוֹל אַף זֶה יִטְעַן הֲבָאַת מָקוֹם? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"וַאֲכַלְתֶּם אֹתוֹ בְּכָל מָקוֹם"'''. '''"אַתֶּם וּבֵיתְכֶם כִּי שָׂכָר הוּא לָכֶם"''', אִם לוֹמַר שֶׁהַלְּוִיָּה אוֹכֶלֶת בְּמַעֲשֵׂר, וַהֲלֹא בְּבַת יִשְׂרָאֵל מֻתָּר! אִם לוֹמַר בַּת יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּשֵּׂאת לְלֵוִי אוֹכֶלֶת בְּמַעֲשֵׂר, וַהֲלֹא בַּת יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּשֵּׂאת לְכֹהֵן אוֹכֶלֶת בִּתְרוּמָה! מָה אֲנִי מְקַיֵּם '''"אַתֶּם וּבֵיתְכֶם"'''? אֶלָּא כְּדֶרֶךְ שֶׁנּוֹתְנִין לְלֵוִי מַעֲשֵׂר מִתּוֹךְ חֶלְקוֹ – כָּךְ נוֹתְנִין לַלְּוִיָּה! '''"חֵלֶף עֲבֹדַתְכֶם בְּאֹהֶל מוֹעֵד"''' – כִּבְנֵי אָדָם שֶׁנָּטְלוּ שְׂכָרָן, שְׂכַר מַה שֶּׁעָשׂוּ עִמִּי בַּמִּדְבָּר! }} ===פסוק לב=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|יש להפריש תרומות ומעשרות מהיפה, ראו [[ביאור:משנה תרומות פרק ב#משנה ז|תרומות ב ז,]] שנאמר "חלבו". אסור לכהן וללוי לעבוד בגורן כתמורה לקבלת התרומות והמעשרות; וראו [[ביאור:תוספתא/דמאי/ה#כג|תוספתא דמאי ה כג,]] כי התרומות והמעשרות הם עבור עבודתם במקדש ולא בגורן; הדרשה מרחיבה את האיסור גם לכהן או לוי שהסכימו להפריש את התרומות והמעשרות עבור בעל הבית, ולזכות בתרומה ובמעשר שיפרישו – אפילו אם לא עבדו (חוץ מההפרשה); וראו [[ביאור:משנה תרומות פרק ד#משנה ד|תרומות ד ד,]] שהיו מומחים להפרשת תרומות ומעשרות, אבל אין למנות לתפקיד זה כהנים או לויים.}}'''"וְלֹא תִשְׂאוּ עָלָיו חֵטְא בַּהֲרִימְכֶם אֶת חֶלְבּוֹ מִמֶּנּוּ"''', מִנַּיִן אַתָּה אוֹמֵר, שֶׁאִם הִפְרַשְׁתֶּם אוֹתוֹ שֶׁלֹּא מִן הַמּוּבְחָר – שֶׁאַתֶּם בִּנְשִׂיאַת עָוֹן? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"וְלֹא תִשְׂאוּ עָלָיו חֵטְא בַּהֲרִימְכֶם אֶת חֶלְבּוֹ מִמֶּנּוּ"'''! '''"וְאֶת קָדְשֵׁי בְנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא תְחַלְּלוּ וְלֹא תָמוּתוּ"''', מַגִּיד שֶׁהַכֹּהֲנִים וְהַלְוִיִּם חַיָּבִין עַל חִלּוּל הַקֳּדָשִׁים. אֵלּוּ כֹּהֲנִים וּלְוִיִּם הַמְסַיְּעִין בַּגֳּרָנוֹת. וּמִנַּיִן אַתָּה אוֹמֵר שֶׁכָּל כֹּהֵן אוֹ לֵוִי שֶׁאָמַר לְיִשְׂרָאֵל: 'תֵּן לִי סְאָה אַחַת וַאֲנִי מְחַלֵּל עַל גָּרְנְךָ', שֶׁהוּא חַיָּב מִיתָה? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"וְאֶת קָדְשֵׁי בְנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא תְחַלְּלוּ וְלֹא תָמוּתוּ"'''! אֵין לִי אֶלָּא כֹּהֲנִים וּלְוִיִּם הַמְסַיְּעִין בַּגֳּרָנוֹת; מִנַּיִן אַף יִשְׂרָאֵל שֶׁאָמַר לְכֹהֵן: 'הֵילָךְ סְאָה אַחַת וְחַלֵּל לִי עַל גָּרְנִי', שֶׁהוּא חַיָּב מִיתָה? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"וְאֶת קָדְשֵׁי בְנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא תְחַלְּלוּ וְלֹא תָמוּתוּ"''', אַף יִשְׂרָאֵל חַיָּב מִיתָה עַל חִלּוּל קָדָשִׁים! }} dcihxyw0nddvrex2a8j3cqpa9qs7qv7 3020010 3020009 2026-06-15T05:39:52Z Michaelkimmel2 44530 3020010 wikitext text/x-wiki ==פרק יח== ===פסוק א=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/מסכתא דפסחא בא|בתחילת המכילתא,]] שם נראה שהמקרה שלפנינו יוצא מן הכלל, וכאן דיבר הקב"ה ישירות עם אהרון. דרשת הספרי זוטא טוענת שגם כאן נאמרו הדברים בתיווך של משה, אבל אלמלא משה היו הדברים נאמרים ישירות לאהרון.}} '''"וַיֹּאמֶר ה' אֶל אַהֲרֹן"''', הָא לָמַדְתָּ מִכָּל הַדִּבְּרוֹת שֶׁנֶּאֶמְרוּ לְאַהֲרֹן – עַל יְדֵי מֹשֶׁה נֶאֶמְרוּ לוֹ. וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר "לְאַהֲרֹן"? אֶלָּא כְּדַי הָיָה הַדִּבּוּר לְאַהֲרֹן, אֶלָּא שֶׁגְּדֻלַּת מֹשֶׁה גָּרְמָה! {{הע-שמאל|הכהנים והלוויים אחראים אלו על אלו, שלא יעברו על כללי מתנות הכהונה והלווייה.}}'''"אַתָּה וּבָנֶיךָ"''' – אֵלּוּ הַכֹּהֲנִים; '''"וּבֵית אָבִיךָ אִתָּךְ"''' – אֵלּוּ הַלְוִיִּם. מְלַמֵּד שֶׁהַלְוִיִּם מֻזְהָרִים עַל יְדֵי הַכֹּהֲנִים. וּמִנַּיִן אַף הַכֹּהֲנִים עַל יְדֵי הַלְוִיִּם? שֶׁנֶּאֱמַר: '''"וְאַתָּה וּבָנֶיךָ תִּשְׂאוּ אֶת עֲוֺן כְּהֻנַּתְכֶם"'''. }} ===פסוק ב=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|הקב"ה כורת ברית עם הכהנים ונשבע להם, בזכות לוי, עמרם, אהרון ובניו; וראו לעניין הפסוק מחבקוק [[ביאור:תוספתא/מעשר שני/ה#יד|תוספתא מע"ש ה יד.]] לפי הדרשה השניה, בניגוד לטענה ש'כדאי שבט בפני עצמו', הלוויים זוכים במתנותיהם בזכות הכהנים.}} '''"וְגַם אֶת אַחֶיךָ מַטֵּה לֵוִי"''', אֵין מַטֶּה אֶלָּא שְׁבוּעָה, שֶׁנֶּאֱמַר: '''"שְׁבוּעוֹת מַטּוֹת אֹמֶר סֶלָה"''' {{ממ|חבקוק|ג|ט}}. '''"לֵוִי"''' – כְּדַאי לֵוִי בִּפְנֵי עַצְמוֹ. '''"שֵׁבֶט"''' – כְּדַאי שֵׁבֶט בִּפְנֵי עַצְמוֹ. '''"אָבִיךָ"''' – כְּדַאי עַמְרָם בִּפְנֵי עַצְמוֹ. '''"אַחֶיךָ"''' – כְּדַאי אַחֶיךָ בִּפְנֵי עַצְמָן. '''"וְגַם אֶת אַחֶיךָ"''' – כְּדַאי בְּנֵי אַחֶיךָ בִּפְנֵי עַצְמָן לִכְרֹת לָהֶם בְּרִית בְּשִׂמְחָה! '''"הַקְרֵב אִתָּךְ וְיִלָּווּ אֵלֶיךָ וִישָׁרְתוּךָ"''' – הֵם טְפֵלָה לְךָ, לֹא אַתָּה טְפֵלָה לָהֶם! {{הע-שמאל|אין להסתפק בשמירה של הלוויים בלבד, אלא יש גם שמירה של כהנים לפני המקדש; וראו [[ביאור:משנה מדות פרק א|מידות א א, ושם משנה ט.]] ייתכן שהשורה שולבה בטעות [[ביאור:ספרי במדבר/קרח#פיסקה קטז|מהספרי קטז]] או רמב"ם, ואינה ספרי זוטא מקורי (ליברמן).}}<small>'''"וְאַתָּה וּבָנֶיךָ אִתָּךְ לִפְנֵי אֹהֶל הָעֵדֻת"''' – מִיכָּן אָמְרוּ: כֹּהֵן שׁוֹמֵר בִּפְנִים וּבֶן לֵוִי שׁוֹמֵר בַּחוּץ.</small> }} ===פסוק ג=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו שם. מותר ללוויים לגעת בכלי הקודש אבל לא לעבוד בהם, ואם עבדו חייבים מיתה. במקדש מותר גם לכהנים לעשות את עבודת הלוויים, כגון לשמור בעמדות שלהם; אבל במשכן יש על כך איסור, אך אין עונש מיתה. כהן גדול שעבד בבגדי כהן הדיוט חייב מיתה, וכן לוי שעבד בעבודה של לוי אחר, כגון שוער שהצטרף למשוררים – חייב מיתה, וראו את הסיפור על ר' יהושע וכן את דברי רבי [[ביאור:ספרי במדבר/קרח#פיסקה קטז|בספרי קטז.]]}}'''"וְשָׁמְרוּ מִשְׁמַרְתְּךָ וּמִשְׁמֶרֶת כָּל הָאֹהֶל"''' – מְלַמֵּד שֶׁהַכֹּהֲנִים וְהַלְּוִיִּם שׁוֹמְרִים בְּעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה מְקוֹמוֹת בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ הַכֹּהֲנִים בִּשְׁלֹשָׁה, וְהַלְּוִיִּם בְּעֶשְׂרִים וְאֶחָד '''"אַךְ אֶל כְּלֵי הַקֹּדֶשׁ וְאֶל הַמִּזְבֵּחַ לֹא יִקְרָבוּ"''', יָכוֹל אִם נָגְעוּ יִהְיוּ חַיָּבִין? אָמַרְתָּ "אַךְ", מִשּׁוּם עֲבוֹדַת זָר הֵן חַיָּבִין, אֵין חַיָּבִין מִשּׁוּם מַגָּע! '''"וְלֹא יָמוּתוּ גַּם הֵם"''', יָכוֹל שֶׁאֵין לִי אֶלָּא הַלְּוִיִּם עַל יְדֵי הַכֹּהֲנִים בְּמִיתָה; הַכֹּהֲנִים עַל יְדֵי הַלְּוִיִּם {{ב|מִנַּיִן|שאסורים}}? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"וְלֹא יָמוּתוּ גַּם הֵם גַּם אַתֶּם"'''. וּמִנַּיִן, כְּדֶרֶךְ שֶׁהַכֹּהֲנִים מֻזְהָרִים זֶה עַל יְדֵי זֶה – כָּךְ הַלְּוִיִּם מֻזְהָרִים זֶה עַל יְדֵי זֶה? אָמַרְתָּ 'הֵם' – '''"גַּם הֵם"'''; 'אַתֶּם' – '''"גַּם אַתֶּם"'''. יָכוֹל שֶׁהֵן מֻזְהָרִין זֶה עַל יְדֵי זֶה בְּמִיתָה? אָמַרְתָּ "הֵם" – הֵם עֲלֵיהֶם בְּמִיתָה, אֵין אַתֶּם עֲלֵיהֶם בְּמִיתָה; "אַתֶּם" – עֲלֵיכֶם בְּמִיתָה וְאֵין אַתֶּם עֲלֵיהֶם בְּמִיתָה. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: גֵּרְשׁוֹן וּמְרָרִי {{ב|בַּעֲבוֹדַת קְהָת|בנשיאת כלי המשכן}} – בְּמִיתָה! בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בַּעֲבוֹדַת הַמִּשְׁכָּן אֲבָל בַּעֲבוֹדַת בֵּית הָאֱלֹהִים – הַלְּוִיִּם עַל הַכֹּהֲנִים בְּמִיתָה, וְאֵין הַכֹּהֲנִים עַל הַלְּוִיִּם, וְאַף לֹא בְּלֹא תַעֲשֶׂה. }} ===פסוק ד=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|לעניין "ונלוו" ראו לעיל פס' ב. ר' שמעון מבחין בין שני תפקידים של המשכן: "אהל מועד" מיוחד להתגלות ולדיבור עם משה מעל הכפורת, ו"עבודת האהל" היא התפקיד של המשכן כמקום עבודת ה' בעיקר במזבח העולה. הדרשה על המשנה והתלמוד מציגה את המשנה כדבר ה' ואת התלמוד כעיסוק של החכמים בה. תפקיד השומרים אינו רק לשמור מפני כניסה של זרים, אלא בעיקר לבטא כבוד למקדש. הצבת הלויים, משה אהרון ובניו כשומרים היא כדי שלשומרים תהיה סמכות לעצור אפילו את גדולי ישראל מלהכנס למקום שאסור להם.}}'''"וְנִלְווּ עָלֶיךָ"''' – יִטָּפְלוּ עָלֶיךָ. '''"וְשָׁמְרוּ אֶת מִשְׁמֶרֶת אֹהֶל מוֹעֵד לְכֹל עֲבֹדַת הָאֹהֶל"''' – אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן: הָא לָמַדְנוּ שֶׁהֵן שְׁנֵי אֳהָלוֹת: אֹהֶל הָעֲבוֹדוֹת – וְאֹהֶל הַדִּבְּרוֹת! '''"מִשְׁמֶרֶת אֹהֶל מוֹעֵד"''' – זוֹ מִשְׁנָה. '''"לְכֹל עֲבֹדַת הָאֹהֶל"''' – זֶה תַּלְמוּד! '''"וְזָר לֹא יִקְרָב"''', אֵין לִי אֶלָּא בְּלֹא תַּעֲשֶׂה; בַּעֲשֵׂה מִנַּיִן? אָמַרְתָּ: '''"וּשְׁמַרְתֶּם אֶת מִשְׁמֶרֶת הַקֹּדֶשׁ"'''. גְּדֻלָּה לַמִּקְדָּשׁ שֶׁיֵּשׁ עָלָיו שׁוֹמְרִין; לֹא דּוֹמֶה פַּלְטֵרִין שֶׁאֵין עָלָיו שׁוֹמְרִין לְפַלְטֵרִין שֶׁיֵּשׁ עָלָיו שׁוֹמְרִין! שֶׁנֶּאֱמַר: '''"וְהַחֹנִים לִפְנֵי הַמִּשְׁכָּן קֵדְמָה לִפְנֵי אֹהֶל מוֹעֵד מִזְרָחָה מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן וּבָנָיו שׁוֹמְרִין מִשְׁמֶרֶת הַמִּשְׁכָּן"''' {{ממ|במדבר|ג|לח}}, מַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''"לְמִשְׁמֶרֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל"'''? אֶלָּא בְּזְמַן שֶׁהַקָּטָן שׁוֹמֵר – הַגָּדוֹל פּוֹסֵעַ עָלָיו וְנִכְנָס; וּבְזְמַן שֶׁהַגָּדוֹל שׁוֹמֵר – אֵין הַקָּטָן פּוֹסֵעַ עָלָיו וְנִכְנָס! }} ===פסוק ו=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|לעניין השמחה על כריתת הברית ראו את דברי ר' ישמעאל לתלמידיו [[ביאור:ספרי במדבר/קרח#פיסקה קיז|בספרי קיז.]] אם מונים את השבטים מבנימין אחורה - לוי הוא השבט העשירי, ולכן הוא נבחר; וראו [[ביאור:ספרי דברים/וזאת הברכה#פיסקה שנה|ספרי דברים שנה.]] לכאורה יש סתירה בשאלת הבעלות על הלויים ועבודתם: בפס' ב נראה שהם משרתים את הכהנים, ואילו כאן נאמר שהם נתונים לה'. הדרשה פותרת את הקושי: הלויים שייכים לה' אבל במסגרת זאת הם משמשים את הכהנים, וראו גם [[ביאור:ספרי במדבר/קרח#פיסקה קטז|ספרי קטז.]]}}'''"וַאֲנִי"''' – מוֹסִיף עַל מַעֲשֶׂיךָ; '''"הִנֵּה"''' – בְּשִׂמְחָה. כָּל מָקוֹם שֶׁהוּא אוֹמֵר "הִנֵּה" – הֲרֵי עִנְיַן שִׂמְחָה! '''"וַאֲנִי הִנֵּה לָקַחְתִּי אֶת אֲחֵיכֶם הַלְוִיִּם מִתּוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל"''' – בְּמַעֲשֵׂר מִן הָעֲרֵמָה, וְאַתֶּם בִּתְרוּמַת מַעֲשֵׂר: '''"לָכֶם מַתָּנָה נְתֻנִים"''', יָכוֹל הֵם לָכֶם וַדַּאי? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"לַה'"'''. אֱמוֹר מֵעַתָּה: שֶׁלִּי הֵן, אֶלָּא שֶׁיִּהְיוּ שַׁמָּשִׁין לִפְנֵיכֶם. וְכֵן הוּא אוֹמֵר: '''"וַיִּבָּדֵל אַהֲרֹן לְהַקְדִּישׁוֹ קֹדֶשׁ קָדָשִׁים הוּא וּבָנָיו"''' {{ממ|דברי הימים א|כג|יג}}! }} ===פסוק ז=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|כהן שפסל את הקרבן במקדש, במחשבה או במעשה, והבעלים לא התכפר באשמתו - חייב לממן קרבן חליפי; אבל אין חובה כזאת לגבי תרומות וחלה, הניתנות מחוץ למקדש ע"י ישראל.}}'''"וְאַתָּה וּבָנֶיךָ אִתְּךָ תִּשְׁמְרוּ אֶת כְּהֻנַּתְכֶם"''' – מַגִּיד שֶׁעֲוֹן הַקֳּדָשִׁים אֵינוֹ מָסוּר אֶלָּא בִּידֵי הַכֹּהֲנִים. אֵין לִי אֶלָּא עֲוֹן קָדְשֵׁי קָדָשִׁים, קָדָשִׁים קַלִּים, קָדָשִׁים נֶאֱכָלִים; קָדָשִׁים שֶׁאֵינָן נֶאֱכָלִין מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: "לְכָל דְּבַר הַמִּזְבֵּחַ"! יָכוֹל אַף תְּרוּמָה וּתְרוּמַת מַעֲשֵׂר וְחַלָּה? תַּלְמוּד לוֹמַר: "וּלְמִבֵּית לַפָּרֹכֶת"; מַה בֵּית לַפָּרֹכֶת מְיֻחָד, דָּבָר שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְדַעַת צִבּוּר – יָצָא דָּבָר שֶׁאֶפְשָׁר לְדַעַת צִבּוּר! '''"עֲבֹדַת מַתָּנָה אֶתֵּן אֶת כְּהֻנַּתְכֶם"''', מַקִּישׁ עֲבוֹדַת מַתָּנָה לְכְהֻנַּתְכֶם: מַה זוֹ בִּנְטִילַת יָדַיִם – אַף זוֹ בִּנְטִילַת יָדַיִם. {{הע-שמאל|גם לאחר החורבן המשיכו בהפרשת מתנות לכהנים, ואכילתן נחשבה כעבודת המקדש, כדברי ר' טרפון; וראו גם [[ביאור:ספרי במדבר/קרח#פיסקה קטז|ספרי קטז,]] אבל לאכילת המתנות מחוץ למקדש אין צורך בקידוש הרגלים אלא מספיק ליטול ידים.}}אוֹ מַה זוֹ אֵינָהּ אֶלָּא בְּקִדּוּשׁ יָדַיִם וְרַגְלַיִם, יָכוֹל אַף זוֹ לֹא תְּהֵא אֶלָּא בְּקִדּוּשׁ יָדַיִם וְרַגְלַיִם? אָמַרְתָּ לָאו: זוֹ לְפִי צֹרֶךְ הָעֲבוֹדָה, וְזוֹ לְפִי צֹרֶךְ הָעֲבוֹדָה. אָמְרוּ: כָּל מִי שֶׁהוּא נוֹתֵן תְּרוּמָה לְמִי שֶׁהוּא אוֹכְלָהּ כְּמִצְוָתָהּ – מַעֲלִין עָלָיו כְּאִלּוּ הוּא עוֹבֵד עֲבוֹדָה; וְכֹהֵן שֶׁאוֹכֵל תְּרוּמָה כְּמִצְוָתָהּ – מַעֲלִין עָלָיו כְּאִלּוּ עוֹבֵד עֲבוֹדָה! אָמְרוּ עָלָיו עַל רַבִּי טַרְפוֹן, שֶׁהָיָה אוֹכֵל תְּרוּמָה בַּשַּׁחַר – וְאוֹמֵר: 'הִקְרַבְתִּי תָּמִיד שֶׁל שַׁחַר'. וְאוֹכֵל תְּרוּמָה בֵּין הָעַרְבַּיִם – וְאוֹמֵר: 'הִקְרַבְתִּי תָּמִיד שֶׁל בֵּין הָעַרְבַּיִם'. וּמִנַּיִן שֶׁאֲכִילַת כֹּהֲנִים לְקָדְשֵׁי גְּבוּל כַּעֲבוֹדָה? שֶׁנֶּאֱמַר: '''"עֲבֹדַת מַתָּנָה אֶתֵּן אֶת כְּהֻנַּתְכֶם"'''. {{הע-שמאל|הדרשה הזאת מפרשת "מתנה" לא כמתנות לכהנים, אלא כנתינה של הכהנים את עצמם, כלומר נכונותם להסתכן במוות כדי לשמור על הכהונה מפני זרים, כפי שהסתכן עזריה הכהן.}}וּמִנַּיִן: מִסְרוּ עַצְמְכֶם לְכְהֻנַּתְכֶם? אָמַרְתָּ: '''"עֲבֹדַת מַתָּנָה אֶתֵּן אֶת כְּהֻנַּתְכֶם"'''. הֵא כַּדֶּרֶךְ שֶׁעָשָׂה עֲזַרְיָה הַכֹּהֵן, שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיָּבֹא אַחֲרָיו עֲזַרְיָה... וַיַּעַמְדוּ עַל עֻזִּיָּהוּ הַמֶּלֶךְ... וַיִּזְעַף עֻזִּיָּהוּ... וַיִּפֶן אֵלָיו עֲזַרְיָה כֹּהֵן הָרֹאשׁ" {{הפניה לפסוקים|דברי הימים ב|כו|יז|כ}} עָלָיו הוּא אוֹמֵר: "וְיוֹחָנָן הוֹלִיד אֶת עֲזַרְיָה הוּא אֲשֶׁר כִּהֵן בַּבַּיִת" {{ממ|דברי הימים א|ה|לו}} וְכִי הוּא כִּהֵן בִּלְבַד? וַהֲלֹא קְדָמוּהוּ הַרְבֵּה וְשִׁמְּשׁוּ אַחֲרָיו! אֶלָּא בּוֹ נִתְקַיְּמָה מִצְוַת כְּהֻנָּה גְּדוֹלָה, שֶׁנֶּאֱמַר: "עֲבֹדַת מַתָּנָה אֶתֵּן" וגו'! {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:ספרי במדבר/קרח#פיסקה קטז|ספרי סוף קטז,]] מחלוקת באיזו מיתה ממיתים את הזר שעבד במקדש, כדעת ר' עקיבא, הדורש גזירה שווה "יומת"; וראו גם [[ביאור:משנה סנהדרין פרק ט#משנה ו|סנהדרין ט ו.]] חכמים כנראה משווים את המוות בפסוק למות 250 מקטירי הקטורת ב[[במדבר טז לה]].}}'''"וְהַזָּר הַקָּרֵב יוּמָת"''' – מִיתָה בִּידֵי שָׁמַיִם. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: אַף מִיתַת בֵּית דִּין, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְנֹקֵב שֵׁם ה' מוֹת יוּמָת רָגוֹם יִרְגְּמוּ בוֹ כָּל הָעֵדָה" {{ממ|ויקרא|כד|טז}}. אָמְרוּ לוֹ: לֹא מִן הַשֵּׁם הוּא זֶה, אֶלָּא מִשּׁוּם שֶׁנֶּאֱמַר: "כֹּל הַקָּרֵב אֶל מִשְׁכַּן ה' יָמוּת" {{ממ|במדבר|יז|כח}}. }} ===פסוק ח=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|הנבואה הזאת מיועדת לאהרון, אבל לא נאמרה לו ישירות אלא מפי משה – ראו לעיל פס' א. לעניין "הנה" ראו לעיל פס' ו. השמחה היא על הברית. הברית כוללת את הקרבת כל הקרבנות במקדש, וכן את שריפת הפרה עריפת העגלה והתקיעה בחצוצרות, והטיפול בענייני הקדש בדק הבית והערכין, ולדעת ר' יוסי בר' יהודה גם נעילת שערי המקדש בסוף היום.}}'''"וַיְדַבֵּר ה' אֶל אַהֲרֹן"''' – לְאַהֲרֹן נֶאֶמְרָה הַמִּצְוָה. '''"הִנֵּה"''' – לְשׁוֹן שִׂמְחָה; כָּל מָקוֹם שֶׁהוּא אוֹמֵר "הִנֵּה" – שִׂמְחָה. כְּשֶׁאָמַר '''"וַאֲנִי הִנֵּה נָתַתִּי"''' – הֲרֵינִי מוֹסִיף עַל זְכוּתְךָ לִכְרֹת בְּרִית בְּשִׂמְחָה! '''"נָתַתִּי לְךָ אֶת מִשְׁמֶרֶת תְּרוּמֹתָי"''' – שְׁמוּרָה הִיא תְּרוּמָתִי; זוֹ תְּרוּמַת אֵיל נָזִיר וְתוֹדָה, מַגִּיד שֶׁנִּכְרְתָה בְּרִית עַל עֲבוֹדָתָם. '''"לְכָל קָדְשֵׁי בְנֵי יִשְׂרָאֵל"'''; '''"קֹדֶשׁ"''' – לְרַבּוֹת הָעוֹלָה; '''"קֹדֶשׁ"''' – לְרַבּוֹת חַטָּאת וְאָשָׁם וְזִבְחֵי שַׁלְמֵי צִבּוּר; '''"קֹדֶשׁ"''' – לְרַבּוֹת אֶת הַבְּכוֹר. '''"לְךָ נְתַתִּים לְמָשְׁחָה"''' – לִגְדֻלָּה. כֹּל שֶׁנִּתַּן לְךָ לִגְדֻלָּה – נִכְרַת לְךָ בְּרִית עָלֶיהָ; זוֹ שְׂרֵפַת פָּרָה וַעֲרִיפַת הָעֶגְלָה וּתְקִיעַת הַחֲצוֹצְרוֹת וְהַהֶקְדֵּשׁוֹת וְהָעֲרָכִים. רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אַף נְעִילַת הַדְּלָתוֹת! }} ===פסוק ט=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|הדרשה מרחיבה את העברת העורות לכהנים, וכוללת את עורות כל קרבנות הבהמה – לאחר שהועלה למזבח החלק הנשרף מתוכם, חוץ מקרבנות שנפסלו לפני שהועלו למזבח, וכן את מנחות הציבור ואת שיירי כל מנחות היחיד (חוץ ממנחת כהן). היא דורשת את המילה החוזרת "לכל". זבחי שלמי ציבור (כבשי עצרת) ואשם מצורע מופיעים פעמיים בדרשה: פעם על המילים "מקדש" ו"לכל אשמם", ופעם נוספת בסיום הדרשה, ונראה שהתקבצו כאן כמה דרשות.}}'''"זֶה יִהְיֶה לְךָ"''' – יֵשׁ לְךָ מַתָּנָה אַחֶרֶת, חוּץ מִמַּה שֶׁנִּכְרַת לְךָ בְּרִית עָלֶיהָ – אֵלּוּ הָעוֹרוֹת. יָכוֹל אַף עוֹרוֹת הַפְּסוּלִין? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"זֶה יִהְיֶה לְךָ"'''! '''"מִקֹּדֶשׁ"''' – לְרַבּוֹת עוֹר הָעוֹלָה. '''"מִקֹּדֶשׁ"''' – לְרַבּוֹת עוֹר חַטָּאת וְאָשָׁם וְזִבְחֵי שַׁלְמֵי צִבּוּר. '''"הַקֳּדָשִׁים"''' – לְרַבּוֹת עוֹר הַבְּכוֹר. '''"מִן הָאֵשׁ"''' – {{ב|אֵין לְךָ|זכות}} בָּהֶם אֶלָּא לְאַחַר מַתְּנַת הָאִשִּׁים. '''"כָּל קָרְבָּנָם"''' – לְרַבּוֹת שְׁתֵּי הַלֶּחֶם וְלֶחֶם הַפָּנִים. "קָרְבָּנָם לְמִנְחָתָם", יָכוֹל מִנְחָה שֶׁהִיא כְּחַטָּאת: מַה חַטָּאת בָּאָה עַל חֵטְא – אַף מִנְחָה בָּאָה עַל חֵטְא; מִנַּיִן אַתָּה מְרַבֶּה מִנְחַת נְדָבָה? תַּלְמוּד לוֹמַר: "'''לְכָל''' מִנְחָתָם"! "חַטָּאתָם לְמִנְחָתָם", יָכוֹל חַטָּאת שֶׁהִיא כְּמִנְחָה: מַה מִּנְחָה שֶׁהִיא קָרְבַּן יָחִיד – אַף חַטָּאת קָרְבַּן יָחִיד; וּמִנַּיִן אַתָּה מְרַבֶּה חַטַּאת צִבּוּר? תַּלְמוּד לוֹמַר: "'''לְכָל''' חַטָּאתָם"! אֵין לִי אֶלָּא חַטָּאוֹת נֶאֱכָלוֹת; חַטָּאוֹת נִשְׂרָפוֹת {{ב|מִנַּיִן|ששריפתן ע"י כהנים}}? תַּלְמוּד לוֹמַר: "'''לְכָל''' חַטָּאתָם"! "אֲשָׁמָם לְחַטָּאתָם", יָכוֹל אָשָׁם שֶׁהוּא כְּחַטָּאת: מַה חַטָּאת בָּאָה עַל חֵטְא – אַף אָשָׁם בָּא עַל חֵטְא; מִנַּיִן אַתָּה מְרַבֶּה אֲשַׁם נָזִיר {{ב|וַאֲשַׁם מְצֹרָע?|המצורע אינו אשם במצבו!}} תַּלְמוּד לוֹמַר: "'''וּלְכָל''' אֲשָׁמָם"! יָכוֹל אָשָׁם שֶׁהוֹדַע שֶׁלּוֹ טָעוּן חַטָּאת; וּמִנַּיִן אַף אָשָׁם שֶׁאֵין הוֹדַע שֶׁלּוֹ טָעוּן חַטָּאת? תַּלְמוּד לוֹמַר: "'''וּלְכָל''' אֲשָׁמָם"! '''"אֲשֶׁר יָשִׁיבוּ לִי"''' – לְרַבּוֹת כֶּסֶף מוּשָׁב. '''"קֹדֶשׁ קָדָשִׁים לְךָ הוּא וְלָבָנֶיךָ"''' – לְרַבּוֹת זִבְחֵי שַׁלְמֵי צִבּוּר וַאֲשַׁם מְצֹרָע. }} ===פסוק י=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|מיעוטים וצמצום מצוות האכילה מהדרשה הקודמת, שעסקה בהרחבתה: אם הכהן או בשר הקרבן נטמאו – אין לאכול את הבשר. אם הבשר יצא מהמקדש או נפסל מסיבה כלשהי, כגון שהקרבן לא הומלט בדרך הרגילה אלא בניתוח קיסרי - אין לאכלו, וראו גם בדרשה לפס' ט. נשים אינן רשאיות לאכול את הבשר, כי אינן במסגרת ברית הכהונה. לוג השמן של מצורע שנטהר שייך לכהנים חוץ ממה שמעלה הכהן בכף ידו בטקס הטיהור.}} '''"בְּקֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים תֹּאכֲלֶנּוּ"''' – עַל מְנָת כֵּן נִכְרְתָה לְךָ בְּרִית, עַל מְנָת שֶׁתֹּאכְלוּ קָדָשִׁים! '''"בְּקֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים תֹּאכֲלֶנּוּ"''' – פְּרָט לְטָמֵא; '''"יֹאכַל אֹתוֹ"''' – פְּרָט לְיוֹצֵא דֹּפֶן. '''"תֹּאכֲלֶנּוּ"''' – פְּרָט לְיוֹצֵא וּלְטָמֵא. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: לְמַעֵט כָּל הַפְּסוּלִים. '''"כָּל זָכָר"''' – לַזְּכָרִים נִכְרְתָה בְּרִית, לֹא נִכְרְתָה בְּרִית לַנְּקֵבוֹת. '''"קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָּךְ"''' – לְרַבּוֹת לֹג שֶׁמֶן שֶׁל מְצֹרָע. }} ===פסוק יא=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|לכאורה טהרת הייחוס של בני הכהנים חמורה מזו של הבנות, כי הבנים שנישאו לבנות ישראל מאפשרים גם להן לאכול בתרומה, ולכן המיעוט של בנות חללה מיותר לכאורה. אבל יש גם צד חומרה בבנות; בנות החללה, אם נישאו לכהן – אוכלות בתרומה, ואילו בני החללה אינם יכולים לאכול בתרומה לעולם, ולכן צריך את שני המיעוטים.}}'''"וְזֶה לְּךָ תְּרוּמַת מַתָּנָם"''' - לְרַבּוֹת {{ב|תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר וְחַלָּה|המכונות "תרומה"}}. '''"לְכָל תְּנוּפֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל"''' - לְרַבּוֹת {{ב|חָזֶה וְשׁוֹק שֶׁל שְׁלָמִים|שהונפו בזמן הקרבת השלמים}}. '''"לְךָ נְתַתִּים וּלְבָנֶיךָ וְלִבְנוֹתֶיךָ אִתְּךָ לְדוֹרוֹת עוֹלָם"''': "בָּנֶיךָ" - פְּרָט לִבְנֵי חֲלָלָה. "בְּנוֹתֶיךָ" - פְּרָט לִבְנוֹת חֲלָלָה. וַהֲלֹא אוֹמֵר, וְכִי דִּין הוּא! הוֹאִיל וּמַכְשִׁיר וּפוֹסֵל בַּבָּנִים, וּמַכְשִׁיר וּפוֹסֵל בַּבָּנוֹת, אִם פָּסַל בְּנֵי חֲלָלָה בַּבָּנִים - דִּין הוּא שֶׁנִּפְסֹל בְּנֵי חֲלָלָה בַּבָּנוֹת, קַל וָחֹמֶר! מַחְמִיר הוּא בַּבָּנִים מַה שֶּׁאֵינוֹ מַחְמִיר בַּבָּנוֹת, שֶׁהַבָּנִים גּוֹרְרִין אֲחֵרִים לֶאֱכֹל בִּתְרוּמָה, אֵין הַבָּנוֹת גּוֹרְרוֹת אֲחֵרוֹת לֶאֱכֹל בִּתְרוּמָה; אִם פָּסַל בְּנֵי חֲלָלָה בַּבָּנִים, אֵינוֹ דִּין שֶׁנִּפְסֹל בְּנֵי חֲלָלָה בַּבָּנוֹת? אוֹ מַחְמִיר הוּא בַּבָּנוֹת מַה שֶּׁאֵינוֹ מַחְמִיר בַּבָּנִים, שֶׁהַבָּנוֹת נִגְרָרוֹת לֶאֱכֹל בִּתְרוּמָה, אֵין הַבָּנִים נִגְרָרִים לֶאֱכֹל בִּתְרוּמָה! אִם פָּסַל בְּנֵי חֲלָלָה בַּבָּנִים, אֵינוֹ דִּין שֶׁנִּפְסֹל בְּנֵי חֲלָלָה בַּבָּנוֹת? תַּלְמוּד לוֹמַר "בָּנֶיךָ" - פְּרָט לִבְנֵי חֲלָלָה. "בְּנוֹתֶיךָ" - פְּרָט לִבְנוֹת חֲלָלָה; הוֹאִיל וְיֵשׁ בַּבָּנִים מַה שֶּׁאֵין בַּבָּנוֹת, וְיֵשׁ בַּבָּנוֹת מַה שֶּׁאֵין בַּבָּנִים - אַל יִדּוֹנוּ זֶה מִזֶּה! {{הע-שמאל|לעניין 'נכרתה הברית' השוו לעיל פס' י. לשאלה ממתי יכולה בת ישראל שנישאה לכהן לאכול בתרומה השוו [[ביאור:ספרי במדבר/קרח#פיסקה קיז|ספרי קיז,]] וראו גם [[ביאור:משנה כתובות פרק ה#משנה ג|כתובות ה ג.]] כאן מדייקים ומכנים את הכניסה לחופה 'זכה במעשה ידיה', כי אם התנתה שבעלה לא יזכה במעשה ידיה – אינה אוכלת בתרומה.}}'''"כֹּל טָהוֹר בְּבֵיתְךָ יֹאכַל אֹתוֹ"''' - לַטְּהוֹרִים נִכְרְתָה בְּרִית, לֹא נִכְרְתָה בְּרִית לַטְּמֵאִים. "בְּבֵיתְךָ" - פְּרָט לְבַת יִשְׂרָאֵל עַד שֶׁלֹּא זָכוּ בְּמַעֲשֵׂה יָדֶיהָ; וּמִנַּיִן אַתָּה מְרַבֶּה מִשֶּׁזָּכוּ בְּמַעֲשֵׂה יָדֶיהָ? אָמַרְתָּ '''"כֹּל טָהוֹר בְּבֵיתְךָ יֹאכַל אֹתוֹ"'''! }} ===פסוק יב=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|"חלב" הוא ההפרשה לכהן, כלומר תרומה גדולה. הדרשן טוען שתרומה צריכה להיות מאותו המין שעליו היא הופרשה; וראו [[ביאור:משנה תרומות פרק ב#משנה ד|תרומות ב ד.]] הוא מדגיש שהתרומה צריכה להינתן ברצון הבעלים, ואין הכהן רשאי לקחת אותה בכח; וראו גם [[ביאור:תוספתא/מנחות/יג#ד|תוספתא מנחות יג ד.]]}}'''"כֹּל חֵלֶב יִצְהָר וְכָל חֵלֶב תִּירוֹשׁ וְדָגָן"''': חֵלֶב יִצְהָר – יִצְהָר; חֵלֶב תִּירוֹשׁ – תִּירוֹשׁ; וְחֵלֶב דָּגָן – דָּגָן. חֵלֶב יִצְהָר – אֵלּוּ הַזֵּיתִים; חֵלֶב תִּירוֹשׁ – אֵלּוּ הָעֲנָבִים; '''"כֹּל חֵלֶב יִצְהָר"''' – רִבָּה שְׁאָר כָּל פֵּרוֹת הָאִילָן; '''"וְכָל חֵלֶב תִּירוֹשׁ"''' – רִבָּה שְׁאָר כָּל הַפֵּרוֹת! '''"רֵאשִׁיתָם אֲשֶׁר יִתְּנוּ לַה'"''' – זוֹ הִיא תְּרוּמָה גְּדוֹלָה. '''"אֲשֶׁר יִתְּנוּ לַה' לְךָ נְתַתִּים"''' – מִמַּה שֶּׁיַּפְרִישׁוּ וְיִתְּנוּ לְךָ; לֹא מִמַּה שֶּׁתִּשָּׂא לְךָ יָדְךָ! }} ===פסוק יג=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|לכתחילה אין אדם עושה את כל שדהו ביכורים, אלא עליו להשאיר משהו לעצמו; אבל בדיעבד אם עשה כך – הקדשת השדה מחייבת אותו; וראו [[ביאור:משנה בכורים פרק ב#משנה ד|בכורים ב ד.]] לעניין כריתת הברית השוו לעיל פס' י ופס' יא. לאיסור לגבות את הבכורים בכח ראו לעיל פס' יב, ולשאלה ממתי יכול כהן להאכיל את אשתו ביכורים ראו לעיל פס' יא.}}'''"בִּכּוּרֵי כָל אֲשֶׁר בְּאַרְצָם"''', לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר "רֵאשִׁית בִּכּוּרֵי אַדְמָתְךָ" – עַד שֶׁיְּשַׁיֵּר מִקְצָת, וּמִנַּיִן אִם עָשָׂה כָל שָׂדֵהוּ בִּכּוּרִים – הֲרֵי אֵלּוּ בִּכּוּרִים? תַּלְמוּד לוֹמַר "בִּכּוּרֵי כָל אֲשֶׁר בְּאַרְצָם". '''"בִּכּוּרֵי כָל אֲשֶׁר בְּאַרְצָם"''', עַל בִּכּוּרֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל נִכְרַת בְּרִית; וְלֹא נִכְרַת עַל הַגּוֹיִם וְעַל הַתּוֹשָׁבִים, וּמִנַּיִן אַתָּה מְרַבֶּה בִּכּוּרֵי גֵּרִים? תַּלְמוּד לוֹמַר "כֹּל בִּכּוּרֵי כֹל"! '''"אֲשֶׁר יָבִיאוּ לַה' לְךָ יִהְיֶה"''' – מִמַּה שֶׁיַּפְרִישׁוּ וְיִתְּנוּ לְךָ; לֹא מִמַּה שֶׁתִּשָּׂא יָדְךָ לְךָ! '''"כָּל טָהוֹר בְּבֵיתְךָ יֹאכְלֶנּוּ"''' – לַטְּהוֹרִים נִכְרְתָה בְּרִית; לֹא לַטְּמֵאִים נִכְרְתָה בְּרִית! '''"בְּבֵיתְךָ"''' – פְּרָט לְבַת יִשְׂרָאֵל עַד שֶׁלֹּא זָכוּ בְּמַעֲשֵׂה יָדֶיהָ, מִנַּיִן אַתָּ מְרַבֶּה מִשֶּׁזָּכוּ בְּמַעֲשֵׂה יָדֶיהָ? תַּלְמוּד לוֹמַר "כָּל טָהוֹר בְּבֵיתְךָ יֹאכְלֶנּוּ"! }} ===פסוק יד=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|השוו [[ביאור:ספרי במדבר/קרח#פיסקה קיז|ספרי קיז]] [[ביאור:משנה ערכין פרק ח#משנה ו|וערכין ח ו.]]}}'''"כָּל חֵרֶם בְּיִשְׂרָאֵל לְךָ יִהְיֶה"''', אֵין לִי אֶלָּא חֶרְמֵי יִשְׂרָאֵל. מִנַּיִן אַתָּ מְרַבֶּה חֶרְמֵי גֵּרִים? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"כָּל חֵרֶם"'''. <small>וּמִנַּיִן שֶׁאִם הֶחֱרִים אָדָם כָּל נְכָסָיו סְתָם – הֲרֵי אֵלּוּ לַכֹּהֲנִים? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"כָּל חֵרֶם בְּיִשְׂרָאֵל לְךָ יִהְיֶה"''', מְלַמֵּד שֶׁסְּתָם חֲרָמִים – לַכֹּהֲנִים!</small> }} ===פסוק טו=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|לעניין כריתת הברית ראו לעיל פס' י, יא, יג. בכור שנולד בניתוח קיסרי – פטור מהבכורה, ראו דעת ר' עקיבא [[ביאור:משנה בכורות פרק ב#משנה ט|בבכורות ב ט.]]}}'''"כָּל פֶּטֶר רֶחֶם לְכָל בָּשָׂר"''', עַל פֶּטֶר רֶחֶם נִכְרְתָה בְּרִית; לֹא נִכְרְתָה בְּרִית עַל יוֹצֵא דֹּפֶן! {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה בכורות פרק ב|בכורות ב א.]] הלויים מיוחסים יותר מישראל, ולכן אינם חייבים בפדיון הבן. הגרים מיוחסים פחות מישראל וגם הם לא נכללו בברית; מדובר על גיורת שהתגיירה אחרי שנולד בנה. וראו [[ביאור:משנה בכורות פרק ח|בכורות ח א.]] בהמשך הדרשה מתברר שאכן יש קשר בין חובת פדיון הבן לפדיית בהמה טמאה; אבל גם הלויים חייבים בהקרבת בכור בהמה טהורה. וראו [[ביאור:ספרי במדבר/קרח#פיסקה קיח|ספרי קיח,]] הפוטר את הלוויים גם מבכור בהמה טהורה.}}יָכוֹל שֶׁאֵין לִי שֶׁנִּכְרְתָה בְּרִית עַל בְּכוֹר בְּנוֹ – אֶלָּא מִי שֶׁנִּכְרְתָה בְּרִית עַל בְּכוֹר בְּהֶמְתּוֹ, אֲבָל הַלְוִיִּם וְהַגֵּרִים, הוֹאִיל וְלֹא נִכְרְתָה בְּרִית עַל בְּכוֹר בְּנֵיהֶם, יָכוֹל לֹא נִכְרְתָה בְּרִית עַל בְּכוֹר בְּהֶמְתָּם? אָמַרְתָּ: '''"כָּל פֶּטֶר רֶחֶם לִי"''' – לְרַבּוֹת הַלְוִיִּם, '''"לְכָל בָּשָׂר"''' – לְרַבּוֹת הַגֵּרִים! '''"בָּאָדָם וּבַבְּהֵמָה יִהְיֶה לָּךְ"''', כָּל מָקוֹם שֶׁיֵּשׁ לְךָ בָּאָדָם – יֵשׁ לְךָ בַּבְּהֵמָה וְכָל מָקוֹם שֶׁאֵין לְךָ בָּאָדָם – אֵין לְךָ בַּבְּהֵמָה. הוֹאִיל וְיָצְאוּ הַלְוִיִּם מִבְּכוֹר בְּנֵיהֶם – אַף הֵן יָצְאוּ מִבְּכוֹר בְּהֶמְתָּן טְמֵאָה. וּמִנַּיִן שֶׁיָּצְאוּ הַלְוִיִּם מִבְּכוֹר בְּנֵיהֶם וּמִבְּכוֹר בְּהֶמְתָּן טְמֵאָה? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"בָּאָדָם וּבַבְּהֵמָה יִהְיֶה לָּךְ"''', כָּל מָקוֹם שֶׁיֵּשׁ לְךָ בָּאָדָם – יֵשׁ לְךָ בַּבְּהֵמָה; וְכָל מָקוֹם שֶׁאֵין לְךָ בָּאָדָם – אֵין לְךָ בַּבְּהֵמָה. אוֹצִיאָם מִבְּכוֹר בְּנֵיהֶם וּמִבְּכוֹר בְּהֶמְתָּן טְמֵאָה; יָכוֹל יֵצְאוּ מִבְּכוֹר בְּהֶמְתָּן טְהוֹרָה? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"אֲשֶׁר יַקְרִיבוּ לַה'"'''; כְּשֶׁאֵינָהּ קְרֵבָה לַשֵּׁם – חִלַּקְתִּי, וְלֹא הַקְּרֵבָה לַשֵּׁם. '''"יִהְיֶה לָּךְ... פָּדֹה תִפְדֶּה"''', אֶת שֶׁהוּא "לְךָ" – פָּדוּי, וְאֶת שֶׁאֵינוֹ "לְךָ" – אֵינוֹ פָּדוּי. מִכָּאן אָמְרוּ: הֲרֵי {{ב|מִי שֶׁהִפְרִישׁ בְּכוֹרַת בְּנוֹ וְהִנִּיחָהּ בַּחַלּוֹן וְאָבְדָה|התכוון לפדיון בנו, אבל הכסף אבד ולא הגיע לידי הכהן}}, יָכוֹל שֶׁהוּא פָּדוּי? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"יִהְיֶה לָּךְ"''' וְ'''"פָּדֹה תִפְדֶּה"''': אֶת שֶׁהוּא לְךָ – פָּדוּי, אֶת שֶׁאֵינוֹ לְךָ – אֵינוֹ פָּדוּי! }} ===פסוק טז=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|אם נולד בכור ומת לאחר 31 יום או יותר - האב חייב לתת לכהן את פדיונו; אבל אם האב שילם לפני הזמן, והתינוק מת תוך 30 יום או פחות – האב פטור מהפדיון ולכן הכהן חייב להחזיר לו את דמי הפדיון. וראו דעת ת"ק [[ביאור:משנה בכורות פרק ח#משנה ו|בבכורות ח ו,]] והשוו [[ביאור:ספרי במדבר/נשא/ה#פיסקה ו|ספרי ו,]] שם פסקו כר' עקיבא במשנה הנ"ל.}}'''"וּפְדוּיָו"''' – מֵאֵימָתַי? אָמַרְתָּ '''"מִבֶּן חֹדֶשׁ"'''. <small>מִיכָּן אָמְרוּ: הֲרֵי מִי שֶׁמֵּת בְּנוֹ יוֹם שְׁלֹשִׁים וְאֶחָד, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נָתַן לַכֹּהֵן – יִתֵּן לוֹ. מֵת בְּעֶשְׂרִים וְתִשְׁעָה, וַאֲפִילּוּ מֵת בְּיוֹם שְׁלֹשִׁים, אִם נָתַן לוֹ – יִטּוֹל מִמֶּנּוּ!</small> '''"תִּפְדֶּה"''' – בַּמֶּה? אָמַרְתָּ '''"כָּסֶף"''', בְּכַמָּה? אָמַרְתָּ '''"חֲמִשָּׁה שְׁקָלִים"''', בְּאֵיזֶה שֶׁקֶל? אָמַרְתָּ '''"בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ"''', לֹא עַרְבִיּוֹת! וְכַמָּה הוּא שֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ? אָמַרְתָּ '''"עֶשְׂרִים גֵּרָה"'''. כְּשֶׁאָמַר '''"תִּפְדֶּה"''' – רִבָּה אֲסִימוֹן שֶׁל כֶּסֶף וַאֲסִימוֹן שֶׁל זָהָב וְטַבָּעוֹת שֶׁל נְחֹשֶׁת! }} ===פסוק יז=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|הדרשה מעלה כמה הצעות המעדיפות לפדות בכורים בעלי מומים שונים, ולהקריב בעלי מומים פחות קשים או רק את הבכורות התמימים, ודוחה את ההצעות, שהרי בפסוק מפורש שההבחנה היא בין בכור בהמה טמאה לבכור בהמה טהורה, ולא לפי התאמת הבכור להקרבה. אם בהמה הפילה שליה לפני שהמליטה או אם המליטה עגל חי בכור – אין בשליה כל קדושה, והולד הבא שתמליט לא יהיה בכור. אבל אם הבהמה (האם) מוקדשת – יש לקבור את השליה ואין להאכיל אותה לכלבים; ראו [[ביאור:משנה חולין פרק ד#משנה ז|חולין ד ז.]]}}כְּלָל אָמְרָה תּוֹרָה: "בְּכוֹר... תִּפְדֶּה", '''"בְּכוֹר... לֹא תִפְדֶּה"''' – יָכוֹל אִם הָיָה תָּמִים – אַל תִּפְדֵּהוּ, וְאִם הָיָה בַּעַל מוּם – פְּדֵהוּ? תַּלְמוּד לוֹמַר בְּ'''"בְּכוֹר שׁוֹר לֹא תִפְדֶּה"'''. יָכוֹל אִם הָיָה בַּעַל מוּם וּבַעֲלַת יַבֶּלֶת – אַל תִּפְדֵּהוּ, וְאִם הָיָה "פִּסֵּחַ אוֹ עִוֵּר" {{ממ|דברים|טו|כא}} – פְּדֵהוּ? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"בְּכוֹר כֶּשֶׂב לֹא תִפְדֶּה"'''. יָכוֹל אִם הָיָה בַּעַל מוּם אַחֵר? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"בְּכוֹר עֵז לֹא תִפְדֶּה"'''. '''"קֹדֶשׁ"''' – לְרַבּוֹת שִׁלְיָא הַיּוֹצֵאת עִם הַמֻּקְדָּשִׁין. אוֹ יָכוֹל שֶׁאֲנִי מְרַבֶּה הַיּוֹצֵאת עִם הַבְּכוֹר? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"הֵם"'''! {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:ספרי במדבר/קרח#פיסקה קיח|ספרי קיח.]]}}'''"אֶת דָּמָם תִּזְרֹק עַל הַמִּזְבֵּחַ"''', רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר: לְהָבִיא אֶת הַפֶּסַח וְאֶת הַמַּעֲשֵׂר, שֶׁיִּנָּתֵן מִדָּמָם מַתָּנָה אַחַת בִּשְׁפִיכָה אַחַת כְּנֶגֶד הַיְסוֹד, בְּאֵיזֶה רוּחַ שֶׁיִּרְצֶה! '''"וְאֶת חֶלְבָּם תַּקְטִיר אִשֶּׁה לְרֵיחַ נִיחֹחַ לַיהוָה"''', מַגִּיד שֶׁיֵּשׁ בְּחֶלְבֵיהֶן אִשֶּׁה רֵיחַ נִיחוֹחַ! }} ===פסוק יח=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|תוך כמה זמן חייב הכהן לאכול את הבכור התמים שהוקרב? – ראו ספרי שם.}}'''"וּבְשָׂרָם יִהְיֶה לָּךְ"''', יָכוֹל יוֹם אֶחָד? תַּלְמוּד לוֹמַר: "כַּחֲזֵה הַתְּנוּפָה". אוֹ כַּחֲזֵה הַתְּנוּפָה שֶׁל אֵיל נָזִיר, לְיוֹם וָלַיְלָה? תַּלְמוּד לוֹמַר: "וּכְשׁוֹק הַיָּמִין", כְּשׁוֹק שֶׁל שְׁלָמִים – לִשְׁנֵי יָמִים! }} ===פסוק יט=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|דרשה דומה לזו דלעיל פס' יא. בקדשי הגבול (קדשים שאינם טעונים הבאה לירושלים) יש צד חומרה – שאי אפשר לפדות אותם ולהוציאם לחולין, ובקדשי המקדש יש צד חומרה, שיש בהם דין פיגול, נותר וטמא. לכן אין מקום ללימוד קל וחומר מאלו על אלו.}}'''"נָתַתִּי לְךָ וּלְבָנֶיךָ וְלִבְנוֹתֶיךָ אִתָּךְ"''', "בָּנֶיךָ" – פְּרָט לִבְנֵי חֲלָלָה, "בְּנוֹתֶיךָ" – פְּרָט לִבְנוֹת חֲלָלָה. וַהֲלֹא אוֹמֵר: וְכִי דִּין הוּא? מַזְהִיר וְעוֹנֵשׁ לְעִנְיַן קָדְשֵׁי הַגְּבוּל, וּמַזְהִיר וְעוֹנֵשׁ לְעִנְיַן קָדְשֵׁי מִקְדָּשׁ; אִם פָּסַל בְּנֵי חֲלָלָה לְעִנְיַן קָדְשֵׁי מִקְדָּשׁ – דִּין הוּא שֶׁנִּפְסֹל בְּנֵי חֲלָלָה לְעִנְיַן קָדְשֵׁי הַגְּבוּל, קַל וָחֹמֶר! מָה אִם קָדְשֵׁי הַמִּקְדָּשׁ, שֶׁהֵן נִפְדִּין וְיוֹצְאִין לְחֻלִּין, פָּסַל בְּנֵי חֲלָלָה בָּהֶן – קָדְשֵׁי הַגְּבוּל, שֶׁאֵין נִפְדִּין וְיוֹצְאִין לְחֻלִּין, אֵינוֹ דִּין שֶׁנִּפְסֹל בְּנֵי חֲלָלָה בָּהֶן? לֹא: אִם אָמַרְתָּ בְּקָדְשֵׁי מִקְדָּשׁ, שֶׁחַיָּבִין עֲלֵיהֶן מִשּׁוּם פִּגּוּל נוֹתָר וְטָמֵא – תֹּאמַר בְּקָדְשֵׁי הַגְּבוּל, שֶׁאֵין חַיָּבִין עֲלֵיהֶן מִשּׁוּם פִּגּוּל נוֹתָר וְטָמֵא? וְלִמְדוּ קָדְשֵׁי מִקְדָּשׁ מִקָּדְשֵׁי הַגְּבוּל: וּמָה אִם קָדְשֵׁי הַגְּבוּל, שֶׁאֵין חַיָּבִין עֲלֵיהֶן מִשּׁוּם פִּגּוּל נוֹתָר וְטָמֵא, פְּסוֹל בְּנֵי חֲלָלָה בָּהֶן – קָדְשֵׁי מִקְדָּשׁ, שֶׁחַיָּבִין עֲלֵיהֶם מִשּׁוּם פִּגּוּל נוֹתָר וְטָמֵא – אֵינוֹ דִּין שֶׁנִּפְסֹל בְּנֵי חֲלָלָה בָּהֶן? לֹא: אִם אָמַרְתָּ בְּקָדְשֵׁי הַגְּבוּל, שֶׁאֵין נִפְדִּין וְיוֹצְאִין לְחֻלִּין – תֹּאמַר בְּקָדְשֵׁי מִקְדָּשׁ, שֶׁהֵן נִפְדִּין וְיוֹצְאִין לְחֻלִּין? תַּלְמוּד לוֹמַר: "בָּנֶיךָ" – פְּרָט לִבְנֵי חֲלָלָה, "בְּנוֹתֶיךָ" – פְּרָט לִבְנוֹת חֲלָלָה. הוֹאִיל וְיֵשׁ בְּקָדְשֵׁי מִקְדָּשׁ מַה שֶּׁאֵין בְּקָדְשֵׁי הַגְּבוּל, וּבְקָדְשֵׁי הַגְּבוּל מַה שֶּׁאֵין בְּקָדְשֵׁי מִקְדָּשׁ – אַל יָדוּנוּ זֶה מִזֶּה! '''"בְּרִית הוּא"''' – בְּוַדַּאי וְלֹא בְּסָפֵק; '''"לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אִתָּךְ"''' – לְרַבּוֹת טֻמְטוּם וְאַנְדְּרוֹגִינָס שֶׁהֵן מִזַּרְעוֹ! }} ===פסוק כ=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|אכילת הקדשים של הכהנים היתה מתגמלת יותר מכל נחלה: הכהנים היו בדרך כלל האליטה, מעשירי הארץ, ולכן לא הזדקקו לנחלה וכן לא לביזת הכנענים; וראו [[ביאור:ספרי במדבר/קרח#פיסקה קיט|ספרי קיט.]]}}'''"וַיֹּאמֶר ה' אֶל אַהֲרֹן בְּאַרְצָם לֹא תִנְחָל"''' – זוֹ אֶרֶץ שִׁבְעָה עֲמָמִים; '''"וְחֵלֶק לֹא יִהְיֶה לְךָ בְּתוֹכָם"''' – אַף בַּבִּזָּה שֶׁל מִלְחָמָה! '''"אֲנִי חֶלְקְךָ וְנַחֲלָתְךָ בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל"''' – יֵשׁ לְךָ מוּרָם לִשְׁמִי כְּדֵי נַחֲלָתְךָ בָּאָרֶץ וּכְדֵי חֶלְקְךָ בְּבִזַּת הַכְּנַעֲנִים! }} ===פסוק כא=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|פתיחה למתנות הלויים, והשוו לעיל פס' ח.}}'''"וְלִבְנֵי לֵוִי הִנֵּה נָתַתִּי כָּל מַעֲשֵׂר בְּיִשְׂרָאֵל לְנַחֲלָה"''', אֵין הִנֵּה אֶלָּא שִׂמְחָה! שִׂמְחָה הָיְתָה לִפְנֵי הַמָּקוֹם שֶׁנָּתַן מַעַשְׂרוֹת לַלְוִיִּם, כְּדֶרֶךְ שֶׁהָיָה שִׂמְחָה לְפָנָיו כְּשֶׁנָּתַן מַתָּנוֹת לַכֹּהֵן – כָּךְ הָיְתָה שִׂמְחָה לְפָנָיו כְּשֶׁנָּתַן מַעַשְׂרוֹת לַלְוִיִּם. {{הע-שמאל|גם בשנים השלישית והששית לשמיטה, שבהן נותנים מעשר עני – אין הדבר על חשבון המעשר של הלויים אלא על חשבון המעשר השני, שנאמר במעשר ראשון "לנחלה". המעשר הראשון ניתן ללויים על עבודת הנשיאה של המשכן במדבר, ולכן אינו בטל אפילו אחרי חורבן הבית.}} לְפִה שֶׁנֶּאֱמַר {{ממ|דברים|יד|כח}} '''"מִקְצֵה שָׁלֹשׁ שָׁנִים"''', אֲבָל אֵין אַתָּה יוֹדֵעַ חִלּוּפִים לְמָה: חִלּוּפִים לַשֵּׁנִי אוֹ לָרִאשׁוֹן? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"לְנַחֲלָה"''': מַה נַּחֲלָה אֵינָהּ פּוֹסֶקֶת – אַף מַעֲשֵׂר אֵינוֹ פּוֹסֵק; מַה נַּחֲלָה אֵינָהּ מִתְחַלֶּפֶת – אַף מַעֲשֵׂר אֵינוֹ מִתְחַלֵּף! הָא חִלּוּפִין לַשֵּׁנִי, אֵין חִלּוּפִין לָרִאשׁוֹן! '''"חֵלֶף עֲבֹדָתָם אֲשֶׁר הֵם עֹבְדִים אֶת עֲבֹדַת אֹהֶל מוֹעֵד"''' – כִּבְנֵי אָדָם שֶׁנּוֹטְלִין שְׂכָרָן, שְׂכַר מַה שֶּׁעָשׂוּ עִמִּי בַּמִּדְבָּר. יָכוֹל, לְפִי שֶׁבָּטְלָה הָעֲבוֹדָה, יִבָּטֵל הַמַּעֲשֵׂר? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"לְנַחֲלָה"''': מַה נַּחֲלָה אֵינָהּ פּוֹסֶקֶת – אַף מַעֲשֵׂר אֵינוֹ פּוֹסֵק, אֶלָּא אַף עַל פִּי שֶׁבָּטְלָה הָעֲבוֹדָה – הֲרֵי הֵן אוֹכְלִין בּוֹ. שְׂכַר מָה? שְׂכַר מַה שֶּׁעָשׂוּ עִמִּי בַּמִּדְבָּר! }} ===פסוק כב=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|הזכות לעבוד את עבודת הלויים שמורה רק להם, ואין לישראל רשות להימנע מנתינת מעשר ולעבוד עבודה כזאת בתמורה, ואפילו אם אינם נמנעים מלתת מעשר - אין לישראל רשות לעבוד במקדש. אבל בן לוי שוויתר על המעשר ורצה להימנע מעבודת המקדש – כופים אותו לעשותה; וראו [[ביאור:ספרי במדבר/קרח#קיט|ספרי קיט.]]}}'''"וְלֹא יִקְרְבוּ עוֹד בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל אֹהֶל מוֹעֵד"''', יָכוֹל אִם יִרְצוּ יִשְׂרָאֵל לוֹמַר 'יְהֵא מַעֲשֵׂר שֶׁלָּנוּ, וְאָנוּ עוֹבְדִים עֲבוֹדָה'? יָכוֹל שׁוֹמְעִין לָהֶן? אָמַרְתָּ '''"וְלֹא יִקְרְבוּ עוֹד בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל אֹהֶל מוֹעֵד"'''. יָכוֹל מִפְּנֵי שֶׁהֵן מְבַקְּשִׁין לִיטּוֹל אֶת הַמַּעֲשֵׂר, לְפִיכָךְ אִם אוֹמְרִים 'יְהֵא הַמַּעֲשֵׂר שֶׁלָּהֶן וְאָנוּ עוֹבְדִין עֲבוֹדָה!' יָכוֹל שׁוֹמְעִין לָהֶם? אָמַרְתָּ '''"וְלֹא יִקְרְבוּ עוֹד בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל אֹהֶל מוֹעֵד לָשֵׂאת חֵטְא לָמוּת"'''. יָכוֹל מִפְּנֵי שֶׁהֵן מְבַקְּשִׁין לִדְחוֹת בְּנֵי לֵוִי עַל כָּרְחָם, לְפִיכָךְ הֵם אוֹמְרִים 'יְהֵא הַמַּעֲשֵׂר שֶׁלָּהֶן וְאָנוּ עוֹבְדִים עֲבוֹדָה!' אֲבָל בֶּן לֵוִי שֶׁאָמַר 'אִי אֶפְשִׁי, לֹא לִיטּוֹל מַעֲשֵׂר וְלֹא לַעֲבוֹד עֲבוֹדָה', יָכוֹל שׁוֹמְעִין לוֹ? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"וְעָבַד הַלֵּוִי הוּא"''', מַגִּיד שֶׁמַּעֲבִידִין אוֹתוֹ בְּעַל כָּרְחוֹ! }} ===פסוק כד=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|רשאי הלוי לתרום יותר מתרומת המעשר, ולתת לכהן יותר מחובתו; אבל אם הכהן כבר קיבל את תרומת המעשר – אין בעל הבית או הלוי רשאים לתת מהמעשר עוד לכהן, שאין מפרישים תרומה מן הפטור מתרומה על החייב בה; וראו [[ביאור:משנה תרומות פרק א#משנה ה|תרומות א ה.]]}}'''"כִּי אֶת מַעְשַׂר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר יָרִימוּ"''', מִנַּיִן לְבֶן לֵוִי שֶׁרָצָה לַעֲשׂוֹת מִמַּעֲשֵׂר רִאשׁוֹן תְּרוּמָה גְּדוֹלָה, מִנַּיִן שֶׁעוֹשֶׂה? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"כִּי אֶת מַעְשַׂר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר יָרִימוּ לַה' תְּרוּמָה"''', מִכָּאן שֶׁאִם רָצָה לַעֲשׂוֹתוֹ תְּרוּמָה לַאֲחֵרִים – עוֹשֶׂה. יָכוֹל אַף שֶׁנִּטְּלָה תְּרוּמָתוֹ יְהֵא עוֹשֶׂה אוֹתוֹ תְּרוּמָה לַאֲחֵרִים? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"אֶת מִקְדְּשׁוֹ מִמֶּנּוּ"'''. בִּזְמַן שֶׁקָּדְשׁוֹ בְּתוֹכוֹ – עוֹשֶׂה אוֹתוֹ תְּרוּמָה לַאֲחֵרִים; אֵין קָדְשׁוֹ בְּתוֹכוֹ – אֵין עוֹשֶׂה אוֹתוֹ תְּרוּמָה לַאֲחֵרִים! '''"כִּי אֶת מַעְשַׂר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר יָרִימוּ לַה' תְּרוּמָה"''', נִקְרָא הַמַּעֲשֵׂר הַזֶּה 'תְּרוּמָה'. {{הע-שמאל|אם לא הפריש מעשר ראשון – הפירות הם טבל והאוכל מהם חייב מיתה בידי שמים.}}מַה תְּרוּמָה לְשֵׁם הַשֵּׁם – אַף זֶה לְשֵׁם הַשֵּׁם! מַה תְּרוּמָה, חַיָּבִין עַל זְדוֹנָהּ מִיתָה – אַף זֶה, חַיָּבִין עַל זְדוֹנוֹ מִיתָה! מַה תְּרוּמָה טוֹבֶלֶת – אַף מַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן טוֹבֵל! {{הע-שמאל|ראו לעיל פס' כא.}}'''"נָתַתִּי לַלְוִיִּם לְנַחֲלָה עַל כֵּן אָמַרְתִּי לָהֶם"''' וְגוֹ': לְפִי שֶׁנָּתַתִּי לָהֶם אֶת הַמַּעֲשֵׂר – אָמַרְתִּי לָהֶם 'אֵין לָכֶם חֵלֶק בָּאָרֶץ'. אֵין לִי אֶלָּא בְּאֶרֶץ כְּנַעַן, מִנַּיִן אַף בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן וּבְאֶרֶץ שְׁלֹשָׁה? אָמַרְתָּ '''"לֹא יִנְחֲלוּ נַחֲלָה"''', בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן וּבְאֶרֶץ שְׁלֹשָׁה. אֵין לִי אֶלָּא בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן וּבְאֶרֶץ שְׁלֹשָׁה, וּמִנַּיִן אַף בְּבִזָּה שֶׁל מִלְחָמָה? אָמַרְתָּ '''"לֹא יִנְחֲלוּ נַחֲלָה"''', אֲפִילּוּ בְּבִזָּה שֶׁבְּמִלְחָמָה. אוֹ אַף עַכְשָׁיו לֹא יְהֵא לָהֶם נַחֲלָה בָּאָרֶץ? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל"''', בְּשָׁעָה שֶׁבְּנֵי יִשְׂרָאֵל בָּאָרֶץ, לֹא בְּשָׁעָה שֶׁהֵן בְּחוּ"ל! }} ===פסוק כו=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|אין לשנות את סדר ההפרשה: אין לתת את המעשר לכהן כדי שיעביר ממנו ללוי את חלקו, אלא יש לתת קודם מעשר ללוי וממנו תרומת מעשר לכהן; וראו [[ביאור:ספרי במדבר/קרח#פיסקה קכא|ספרי קכא.]] וראו לעיל פס' כד, שתרומת המעשר טובלת, כלומר אוסרת את האכילה של המעשר עד שתופרש. לעניין "שנכרתה ברית לכהנים" ראו לעיל פס' ט.}}'''"וַיְדַבֵּר... וְאֶל הַלְוִיִּם תְּדַבֵּר וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם כִּי תִקְחוּ"''' וגו': מֵאֵת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אַתֶּם לוֹקְחִים אֶת הַמַּעֲשֵׂר; אֵין אַתֶּם לוֹקְחִים אֶת הַמַּעֲשֵׂר מִיַּד הַכֹּהֲנִים. <small>מִכָּן אָמְרוּ: אֵין מוֹצִיאִין הַמַּעֲשֵׂר מִיַּד הַכֹּהֲנִים וכו'!</small> '''"אֲשֶׁר נָתַתִּי לָכֶם מֵאִתָּם בְּנַחֲלַתְכֶם"''', מַגִּיד שֶׁנִּכְרְתָה בְּרִית לַלְוִיִּם עַל הַמַּתָּנוֹת שֶׁלָּהֶם. וּכְדֶרֶךְ שֶׁנִּכְרְתָה בְּרִית לַכֹּהֲנִים עַל הַמַּתָּנוֹת שֶׁלָּהֶם – כָּךְ נִכְרְתָה בְּרִית לַלְוִיִּם עַל הַמַּעַשְׂרוֹת שֶׁלָּהֶן, שֶׁאֵין לָהֶן בּוֹ כְּלוּם עַד שֶׁיְּקַבְּלוּ עֲלֵיהֶם לְהַפְרִישׁ אֶת תְּרוּמָתוֹ! {{הע-שמאל|אין להפריש מעשר ממין אחד על מין אחר, וראו [[ביאור:משנה תרומות פרק ב#משנה ד|תרומות ב ד.]] הלוי חייב להפריש תרומת מעשר גם ממעשר שקיבל מגויים (ראו [[ביאור:משנה תרומות פרק ג#משנה ט|תרומות ג ט]]) ומגרים, וכן עליו לתת תרומת מעשר מיבוליו שלו לכהנים.}} '''"וַהֲרֵמֹתֶם מִמֶּנּוּ תְּרוּמַת ה'"''', מַה תַּלְמוּד לוֹמַר "מִמֶּנּוּ"? מְלַמֵּד שֶׁאֵין תּוֹרְמִין מִמִּין עַל שֶׁאֵינוֹ מִינוֹ! יָכוֹל שֶׁאֵין לִי לְחַיֵּב בִּתְרוּמָה אֶלָּא מַעֲשַׂר יִשְׂרָאֵל וַדַּאי? אֵין לִי אֶלָּא מַעֲשַׂר יִשְׂרָאֵל; מִנַּיִן אַתְּ מְרַבֶּה מַעֲשַׂר גּוֹיִם וְגֵרִים? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"מַעֲשֵׂר מִן הַמַּעֲשֵׂר"'''. מִנַּיִן אַתָּה מְרַבֶּה מַעֲשַׂר לְוִיִּם? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"מַעֲשֵׂר מִן הַמַּעֲשֵׂר"'''. אֵין לִי אֶלָּא מַעֲשַׂר לְוִיִּם, שֶׁנּוֹטְלִין מֵאֲחֵרִים מִיִּשְׂרָאֵל; מִנַּיִן אַתְּ מְרַבֶּה מַעֲשַׂר לְוִיִּם שֶׁלָּהֶם? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"מַעֲשֵׂר מִן הַמַּעֲשֵׂר"'''! }} ===פסוק כז=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|אחרי שהופרשה תרומת מעשר מהמעשר הראשון - הוא חולין לכל דבר; ראו למשל [[ביאור:משנה ערובין פרק ג#משנה ב|עירובין ג ב]], וכן במקומות רבים.}}'''"וְנֶחְשַׁב לָכֶם תְּרוּמַתְכֶם כַּדָּגָן מִן הַגֹּרֶן"''', מַה 'דָּגָן מִן הַגֹּרֶן וּמְלֵאָה מִן הַיֶּקֶב' שֶׁנֶּאֱמַר לְהַלָּן – חֻלִּין לְיִשְׂרָאֵל לְכָל דָּבָר, אַף כָּאן, חֻלִּין לְיִשְׂרָאֵל לְכָל דָּבָר! {{הע-שמאל|הפרשת תרומת המעשר היא דווקא מן התלוש מהקרקע; וראו [[ביאור:משנה תרומות פרק א#משנה ה|תרומות א ה.]]}}יָכוֹל יְהֵא מֵרִים מִן הַתָּלוּשׁ עַל הַמְּחֻבָּר וּמִן הַמְּחֻבָּר עַל הַתָּלוּשׁ? אָמַרְתָּ '''"כַּדָּגָן מִן הַגֹּרֶן וְכַמְלֵאָה מִן הַיָּקֶב"'''; מַה 'דָּגָן מִן הַגֹּרֶן וּמְלֵאָה מִן הַיֶּקֶב' הָאָמוּר לְהַלָּן – מִן הַתָּלוּשׁ מִן הַקַּרְקַע, אַף כָּאן, מִן הַתָּלוּשׁ מִן הַקַּרְקַע! }} ===פסוק כט=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה תרומות פרק ב#משנה ד|תרומות ב ד.]]}}'''"מִמֶּנּוּ"''' – שֶׁלֹּא יַפְרִישׁ תְּרוּמָה מִמִּין עַל שֶׁאֵינוֹ מִינוֹ, שֶׁלֹּא יִטֹּל מִן הָרַע עַל הַיָּפֶה. }} ===פסוק ל=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו לעיל פס' כז.}}'''"וְנֶחְשַׁב לַלְוִיִּם כִּתְבוּאַת גֹּרֶן וְכִתְבוּאַת יָקֶב"''' – מַה תְּבוּאַת גֹּרֶן וּתְבוּאַת יֶקֶב הַנֶּאֱמָר לְהַלָּן, חֻלִּין לְיִשְׂרָאֵל לְכָל דָּבָר – אַף כָּאן, חֻלִּין לְיִשְׂרָאֵל לְכָל דָּבָר! }} ===פסוק לא=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|בניגוד למעשר שני, שיש לאכלו בירושלים – את המעשר הראשון מותר לאכול בכל מקום. זכות הלויים במעשר ראשון, ודיני ההאכלה של לוי את המעשר לאשתו בת ישראל – דומים לאלה של אכילת התרומה לאשת הכהן. גם בת לוי וכן אשת הלוי – רשאיות לגבות את המעשר, שנאמר "אתם וביתכם". לעניין השכר ראו לעיל פס' כא.}}'''"וַאֲכַלְתֶּם אֹתוֹ בְּכָל מָקוֹם"''', לְפִי שֶׁמָּצִינוּ בְּמַעֲשֵׂר שֵׁנִי שֶׁהוּא טָעוּן הֲבָאַת מָקוֹם, יָכוֹל אַף זֶה יִטְעַן הֲבָאַת מָקוֹם? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"וַאֲכַלְתֶּם אֹתוֹ בְּכָל מָקוֹם"'''. '''"אַתֶּם וּבֵיתְכֶם כִּי שָׂכָר הוּא לָכֶם"''', אִם לוֹמַר שֶׁהַלְּוִיָּה אוֹכֶלֶת בְּמַעֲשֵׂר, וַהֲלֹא בְּבַת יִשְׂרָאֵל מֻתָּר! אִם לוֹמַר בַּת יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּשֵּׂאת לְלֵוִי אוֹכֶלֶת בְּמַעֲשֵׂר, וַהֲלֹא בַּת יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּשֵּׂאת לְכֹהֵן אוֹכֶלֶת בִּתְרוּמָה! מָה אֲנִי מְקַיֵּם '''"אַתֶּם וּבֵיתְכֶם"'''? אֶלָּא כְּדֶרֶךְ שֶׁנּוֹתְנִין לְלֵוִי מַעֲשֵׂר מִתּוֹךְ חֶלְקוֹ – כָּךְ נוֹתְנִין לַלְּוִיָּה! '''"חֵלֶף עֲבֹדַתְכֶם בְּאֹהֶל מוֹעֵד"''' – כִּבְנֵי אָדָם שֶׁנָּטְלוּ שְׂכָרָן, שְׂכַר מַה שֶּׁעָשׂוּ עִמִּי בַּמִּדְבָּר! }} ===פסוק לב=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|יש להפריש תרומות ומעשרות מהיפה, ראו [[ביאור:משנה תרומות פרק ב#משנה ז|תרומות ב ז,]] שנאמר "חלבו". אסור לכהן וללוי לעבוד בגורן כתמורה לקבלת התרומות והמעשרות; וראו [[ביאור:תוספתא/דמאי/ה#כג|תוספתא דמאי ה כג,]] כי התרומות והמעשרות הם עבור עבודתם במקדש ולא בגורן; הדרשה מרחיבה את האיסור גם לכהן או לוי שהסכימו להפריש את התרומות והמעשרות עבור בעל הבית, ולזכות בתרומה ובמעשר שיפרישו – אפילו אם לא עבדו (חוץ מההפרשה); וראו [[ביאור:משנה תרומות פרק ד#משנה ד|תרומות ד ד,]] שהיו מומחים להפרשת תרומות ומעשרות, אבל אין למנות לתפקיד זה כהנים או לויים.}}'''"וְלֹא תִשְׂאוּ עָלָיו חֵטְא בַּהֲרִימְכֶם אֶת חֶלְבּוֹ מִמֶּנּוּ"''', מִנַּיִן אַתָּה אוֹמֵר, שֶׁאִם הִפְרַשְׁתֶּם אוֹתוֹ שֶׁלֹּא מִן הַמּוּבְחָר – שֶׁאַתֶּם בִּנְשִׂיאַת עָוֹן? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"וְלֹא תִשְׂאוּ עָלָיו חֵטְא בַּהֲרִימְכֶם אֶת חֶלְבּוֹ מִמֶּנּוּ"'''! '''"וְאֶת קָדְשֵׁי בְנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא תְחַלְּלוּ וְלֹא תָמוּתוּ"''', מַגִּיד שֶׁהַכֹּהֲנִים וְהַלְוִיִּם חַיָּבִין עַל חִלּוּל הַקֳּדָשִׁים. אֵלּוּ כֹּהֲנִים וּלְוִיִּם הַמְסַיְּעִין בַּגֳּרָנוֹת. וּמִנַּיִן אַתָּה אוֹמֵר שֶׁכָּל כֹּהֵן אוֹ לֵוִי שֶׁאָמַר לְיִשְׂרָאֵל: 'תֵּן לִי סְאָה אַחַת וַאֲנִי מְחַלֵּל עַל גָּרְנְךָ', שֶׁהוּא חַיָּב מִיתָה? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"וְאֶת קָדְשֵׁי בְנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא תְחַלְּלוּ וְלֹא תָמוּתוּ"'''! אֵין לִי אֶלָּא כֹּהֲנִים וּלְוִיִּם הַמְסַיְּעִין בַּגֳּרָנוֹת; מִנַּיִן אַף יִשְׂרָאֵל שֶׁאָמַר לְכֹהֵן: 'הֵילָךְ סְאָה אַחַת וְחַלֵּל לִי עַל גָּרְנִי', שֶׁהוּא חַיָּב מִיתָה? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"וְאֶת קָדְשֵׁי בְנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא תְחַלְּלוּ וְלֹא תָמוּתוּ"''', אַף יִשְׂרָאֵל חַיָּב מִיתָה עַל חִלּוּל קָדָשִׁים! }} ljunhdtqvev42nekuuyjqwsh10fr580 3020064 3020010 2026-06-15T11:53:23Z Michaelkimmel2 44530 3020064 wikitext text/x-wiki ==פרק יח== ===פסוק א=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/מסכתא דפסחא בא|בתחילת המכילתא,]] שם נראה שהמקרה שלפנינו יוצא מן הכלל, וכאן דיבר הקב"ה ישירות עם אהרון. דרשת הספרי זוטא טוענת שגם כאן נאמרו הדברים בתיווך של משה, אבל אלמלא משה היו הדברים נאמרים ישירות לאהרון.}} '''"וַיֹּאמֶר ה' אֶל אַהֲרֹן"''', הָא לָמַדְתָּ מִכָּל הַדִּבְּרוֹת שֶׁנֶּאֶמְרוּ לְאַהֲרֹן – עַל יְדֵי מֹשֶׁה נֶאֶמְרוּ לוֹ. וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר "לְאַהֲרֹן"? אֶלָּא כְּדַי הָיָה הַדִּבּוּר לְאַהֲרֹן, אֶלָּא שֶׁגְּדֻלַּת מֹשֶׁה גָּרְמָה! {{הע-שמאל|הכהנים והלוויים אחראים אלו על אלו, שלא יעברו על כללי מתנות הכהונה והלווייה.}}'''"אַתָּה וּבָנֶיךָ"''' – אֵלּוּ הַכֹּהֲנִים; '''"וּבֵית אָבִיךָ אִתָּךְ"''' – אֵלּוּ הַלְוִיִּם. מְלַמֵּד שֶׁהַלְוִיִּם מֻזְהָרִים עַל יְדֵי הַכֹּהֲנִים. וּמִנַּיִן אַף הַכֹּהֲנִים עַל יְדֵי הַלְוִיִּם? שֶׁנֶּאֱמַר: '''"וְאַתָּה וּבָנֶיךָ תִּשְׂאוּ אֶת עֲוֺן כְּהֻנַּתְכֶם"'''. }} ===פסוק ב=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|הקב"ה כורת ברית עם הכהנים ונשבע להם, בזכות לוי, עמרם, אהרון ובניו; וראו לעניין הפסוק מחבקוק [[ביאור:תוספתא/מעשר שני/ה#יד|תוספתא מע"ש ה יד.]] לפי הדרשה השניה, בניגוד לטענה ש'כדאי שבט בפני עצמו', הלוויים זוכים במתנותיהם בזכות הכהנים.}} '''"וְגַם אֶת אַחֶיךָ מַטֵּה לֵוִי"''', אֵין מַטֶּה אֶלָּא שְׁבוּעָה, שֶׁנֶּאֱמַר: '''"שְׁבוּעוֹת מַטּוֹת אֹמֶר סֶלָה"''' {{ממ|חבקוק|ג|ט}}. '''"לֵוִי"''' – כְּדַאי לֵוִי בִּפְנֵי עַצְמוֹ. '''"שֵׁבֶט"''' – כְּדַאי שֵׁבֶט בִּפְנֵי עַצְמוֹ. '''"אָבִיךָ"''' – כְּדַאי עַמְרָם בִּפְנֵי עַצְמוֹ. '''"אַחֶיךָ"''' – כְּדַאי אַחֶיךָ בִּפְנֵי עַצְמָן. '''"וְגַם אֶת אַחֶיךָ"''' – כְּדַאי בְּנֵי אַחֶיךָ בִּפְנֵי עַצְמָן לִכְרֹת לָהֶם בְּרִית בְּשִׂמְחָה! '''"הַקְרֵב אִתָּךְ וְיִלָּווּ אֵלֶיךָ וִישָׁרְתוּךָ"''' – הֵם טְפֵלָה לְךָ, לֹא אַתָּה טְפֵלָה לָהֶם! {{הע-שמאל|אין להסתפק בשמירה של הלוויים בלבד, אלא יש גם שמירה של כהנים לפני המקדש; וראו [[ביאור:משנה מדות פרק א|מידות א א, ושם משנה ט.]] ייתכן שהשורה שולבה בטעות [[ביאור:ספרי במדבר/קרח#פיסקה קטז|מהספרי קטז]] או רמב"ם, ואינה ספרי זוטא מקורי (ליברמן).}}<small>'''"וְאַתָּה וּבָנֶיךָ אִתָּךְ לִפְנֵי אֹהֶל הָעֵדֻת"''' – מִיכָּן אָמְרוּ: כֹּהֵן שׁוֹמֵר בִּפְנִים וּבֶן לֵוִי שׁוֹמֵר בַּחוּץ.</small> }} ===פסוק ג=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו שם. מותר ללוויים לגעת בכלי הקודש אבל לא לעבוד בהם, ואם עבדו חייבים מיתה. במקדש מותר גם לכהנים לעשות את עבודת הלוויים, כגון לשמור בעמדות שלהם; אבל במשכן יש על כך איסור, אך אין עונש מיתה. כהן גדול שעבד בבגדי כהן הדיוט חייב מיתה, וכן לוי שעבד בעבודה של לוי אחר, כגון שוער שהצטרף למשוררים – חייב מיתה, וראו את הסיפור על ר' יהושע וכן את דברי רבי [[ביאור:ספרי במדבר/קרח#פיסקה קטז|בספרי קטז.]]}}'''"וְשָׁמְרוּ מִשְׁמַרְתְּךָ וּמִשְׁמֶרֶת כָּל הָאֹהֶל"''' – מְלַמֵּד שֶׁהַכֹּהֲנִים וְהַלְּוִיִּם שׁוֹמְרִים בְּעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה מְקוֹמוֹת בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ הַכֹּהֲנִים בִּשְׁלֹשָׁה, וְהַלְּוִיִּם בְּעֶשְׂרִים וְאֶחָד '''"אַךְ אֶל כְּלֵי הַקֹּדֶשׁ וְאֶל הַמִּזְבֵּחַ לֹא יִקְרָבוּ"''', יָכוֹל אִם נָגְעוּ יִהְיוּ חַיָּבִין? אָמַרְתָּ "אַךְ", מִשּׁוּם עֲבוֹדַת זָר הֵן חַיָּבִין, אֵין חַיָּבִין מִשּׁוּם מַגָּע! '''"וְלֹא יָמוּתוּ גַּם הֵם"''', יָכוֹל שֶׁאֵין לִי אֶלָּא הַלְּוִיִּם עַל יְדֵי הַכֹּהֲנִים בְּמִיתָה; הַכֹּהֲנִים עַל יְדֵי הַלְּוִיִּם {{ב|מִנַּיִן|שאסורים}}? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"וְלֹא יָמוּתוּ גַּם הֵם גַּם אַתֶּם"'''. וּמִנַּיִן, כְּדֶרֶךְ שֶׁהַכֹּהֲנִים מֻזְהָרִים זֶה עַל יְדֵי זֶה – כָּךְ הַלְּוִיִּם מֻזְהָרִים זֶה עַל יְדֵי זֶה? אָמַרְתָּ 'הֵם' – '''"גַּם הֵם"'''; 'אַתֶּם' – '''"גַּם אַתֶּם"'''. יָכוֹל שֶׁהֵן מֻזְהָרִין זֶה עַל יְדֵי זֶה בְּמִיתָה? אָמַרְתָּ "הֵם" – הֵם עֲלֵיהֶם בְּמִיתָה, אֵין אַתֶּם עֲלֵיהֶם בְּמִיתָה; "אַתֶּם" – עֲלֵיכֶם בְּמִיתָה וְאֵין אַתֶּם עֲלֵיהֶם בְּמִיתָה. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: גֵּרְשׁוֹן וּמְרָרִי {{ב|בַּעֲבוֹדַת קְהָת|בנשיאת כלי המשכן}} – בְּמִיתָה! בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בַּעֲבוֹדַת הַמִּשְׁכָּן אֲבָל בַּעֲבוֹדַת בֵּית הָאֱלֹהִים – הַלְּוִיִּם עַל הַכֹּהֲנִים בְּמִיתָה, וְאֵין הַכֹּהֲנִים עַל הַלְּוִיִּם, וְאַף לֹא בְּלֹא תַעֲשֶׂה. }} ===פסוק ד=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|לעניין "ונלוו" ראו לעיל פס' ב. ר' שמעון מבחין בין שני תפקידים של המשכן: "אהל מועד" מיוחד להתגלות ולדיבור עם משה מעל הכפורת, ו"עבודת האהל" היא התפקיד של המשכן כמקום עבודת ה' בעיקר במזבח העולה. הדרשה על המשנה והתלמוד מציגה את המשנה כדבר ה' ואת התלמוד כעיסוק של החכמים בה. תפקיד השומרים אינו רק לשמור מפני כניסה של זרים, אלא בעיקר לבטא כבוד למקדש. הצבת הלויים, משה אהרון ובניו כשומרים היא כדי שלשומרים תהיה סמכות לעצור אפילו את גדולי ישראל מלהכנס למקום שאסור להם.}}'''"וְנִלְווּ עָלֶיךָ"''' – יִטָּפְלוּ עָלֶיךָ. '''"וְשָׁמְרוּ אֶת מִשְׁמֶרֶת אֹהֶל מוֹעֵד לְכֹל עֲבֹדַת הָאֹהֶל"''' – אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן: הָא לָמַדְנוּ שֶׁהֵן שְׁנֵי אֳהָלוֹת: אֹהֶל הָעֲבוֹדוֹת – וְאֹהֶל הַדִּבְּרוֹת! '''"מִשְׁמֶרֶת אֹהֶל מוֹעֵד"''' – זוֹ מִשְׁנָה. '''"לְכֹל עֲבֹדַת הָאֹהֶל"''' – זֶה תַּלְמוּד! '''"וְזָר לֹא יִקְרָב"''', אֵין לִי אֶלָּא בְּלֹא תַּעֲשֶׂה; בַּעֲשֵׂה מִנַּיִן? אָמַרְתָּ: '''"וּשְׁמַרְתֶּם אֶת מִשְׁמֶרֶת הַקֹּדֶשׁ"'''. גְּדֻלָּה לַמִּקְדָּשׁ שֶׁיֵּשׁ עָלָיו שׁוֹמְרִין; לֹא דּוֹמֶה פַּלְטֵרִין שֶׁאֵין עָלָיו שׁוֹמְרִין לְפַלְטֵרִין שֶׁיֵּשׁ עָלָיו שׁוֹמְרִין! שֶׁנֶּאֱמַר: '''"וְהַחֹנִים לִפְנֵי הַמִּשְׁכָּן קֵדְמָה לִפְנֵי אֹהֶל מוֹעֵד מִזְרָחָה מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן וּבָנָיו שׁוֹמְרִין מִשְׁמֶרֶת הַמִּשְׁכָּן"''' {{ממ|במדבר|ג|לח}}, מַה תַּלְמוּד לוֹמַר '''"לְמִשְׁמֶרֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל"'''? אֶלָּא בְּזְמַן שֶׁהַקָּטָן שׁוֹמֵר – הַגָּדוֹל פּוֹסֵעַ עָלָיו וְנִכְנָס; וּבְזְמַן שֶׁהַגָּדוֹל שׁוֹמֵר – אֵין הַקָּטָן פּוֹסֵעַ עָלָיו וְנִכְנָס! }} ===פסוק ו=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|לעניין השמחה על כריתת הברית ראו את דברי ר' ישמעאל לתלמידיו [[ביאור:ספרי במדבר/קרח#פיסקה קיז|בספרי קיז.]] אם מונים את השבטים מבנימין אחורה - לוי הוא השבט העשירי, ולכן הוא נבחר; וראו [[ביאור:ספרי דברים/וזאת הברכה#פיסקה שנה|ספרי דברים שנה.]] לכאורה יש סתירה בשאלת הבעלות על הלויים ועבודתם: בפס' ב נראה שהם משרתים את הכהנים, ואילו כאן נאמר שהם נתונים לה'. הדרשה פותרת את הקושי: הלויים שייכים לה' אבל במסגרת זאת הם משמשים את הכהנים, וראו גם [[ביאור:ספרי במדבר/קרח#פיסקה קטז|ספרי קטז.]]}}'''"וַאֲנִי"''' – מוֹסִיף עַל מַעֲשֶׂיךָ; '''"הִנֵּה"''' – בְּשִׂמְחָה. כָּל מָקוֹם שֶׁהוּא אוֹמֵר "הִנֵּה" – הֲרֵי עִנְיַן שִׂמְחָה! '''"וַאֲנִי הִנֵּה לָקַחְתִּי אֶת אֲחֵיכֶם הַלְוִיִּם מִתּוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל"''' – בְּמַעֲשֵׂר מִן הָעֲרֵמָה, וְאַתֶּם בִּתְרוּמַת מַעֲשֵׂר: '''"לָכֶם מַתָּנָה נְתֻנִים"''', יָכוֹל הֵם לָכֶם וַדַּאי? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"לַה'"'''. אֱמוֹר מֵעַתָּה: שֶׁלִּי הֵן, אֶלָּא שֶׁיִּהְיוּ שַׁמָּשִׁין לִפְנֵיכֶם. וְכֵן הוּא אוֹמֵר: '''"וַיִּבָּדֵל אַהֲרֹן לְהַקְדִּישׁוֹ קֹדֶשׁ קָדָשִׁים הוּא וּבָנָיו"''' {{ממ|דברי הימים א|כג|יג}}! }} ===פסוק ז=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|כהן שפסל את הקרבן במקדש, במחשבה או במעשה, והבעלים לא התכפר באשמתו - חייב לממן קרבן חליפי; אבל אין חובה כזאת לגבי תרומות וחלה, הניתנות מחוץ למקדש ע"י ישראל.}}'''"וְאַתָּה וּבָנֶיךָ אִתְּךָ תִּשְׁמְרוּ אֶת כְּהֻנַּתְכֶם"''' – מַגִּיד שֶׁעֲוֹן הַקֳּדָשִׁים אֵינוֹ מָסוּר אֶלָּא בִּידֵי הַכֹּהֲנִים. אֵין לִי אֶלָּא עֲוֹן קָדְשֵׁי קָדָשִׁים, קָדָשִׁים קַלִּים, קָדָשִׁים נֶאֱכָלִים; קָדָשִׁים שֶׁאֵינָן נֶאֱכָלִין מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: "לְכָל דְּבַר הַמִּזְבֵּחַ"! יָכוֹל אַף תְּרוּמָה וּתְרוּמַת מַעֲשֵׂר וְחַלָּה? תַּלְמוּד לוֹמַר: "וּלְמִבֵּית לַפָּרֹכֶת"; מַה בֵּית לַפָּרֹכֶת מְיֻחָד, דָּבָר שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְדַעַת צִבּוּר – יָצָא דָּבָר שֶׁאֶפְשָׁר לְדַעַת צִבּוּר! '''"עֲבֹדַת מַתָּנָה אֶתֵּן אֶת כְּהֻנַּתְכֶם"''', מַקִּישׁ עֲבוֹדַת מַתָּנָה לְכְהֻנַּתְכֶם: מַה זוֹ בִּנְטִילַת יָדַיִם – אַף זוֹ בִּנְטִילַת יָדַיִם. {{הע-שמאל|גם לאחר החורבן המשיכו בהפרשת מתנות לכהנים, ואכילתן נחשבה כעבודת המקדש, כדברי ר' טרפון; וראו גם [[ביאור:ספרי במדבר/קרח#פיסקה קטז|ספרי קטז,]] אבל לאכילת המתנות מחוץ למקדש אין צורך בקידוש הרגלים אלא מספיק ליטול ידים.}}אוֹ מַה זוֹ אֵינָהּ אֶלָּא בְּקִדּוּשׁ יָדַיִם וְרַגְלַיִם, יָכוֹל אַף זוֹ לֹא תְּהֵא אֶלָּא בְּקִדּוּשׁ יָדַיִם וְרַגְלַיִם? אָמַרְתָּ לָאו: זוֹ לְפִי צֹרֶךְ הָעֲבוֹדָה, וְזוֹ לְפִי צֹרֶךְ הָעֲבוֹדָה. אָמְרוּ: כָּל מִי שֶׁהוּא נוֹתֵן תְּרוּמָה לְמִי שֶׁהוּא אוֹכְלָהּ כְּמִצְוָתָהּ – מַעֲלִין עָלָיו כְּאִלּוּ הוּא עוֹבֵד עֲבוֹדָה; וְכֹהֵן שֶׁאוֹכֵל תְּרוּמָה כְּמִצְוָתָהּ – מַעֲלִין עָלָיו כְּאִלּוּ עוֹבֵד עֲבוֹדָה! אָמְרוּ עָלָיו עַל רַבִּי טַרְפוֹן, שֶׁהָיָה אוֹכֵל תְּרוּמָה בַּשַּׁחַר – וְאוֹמֵר: 'הִקְרַבְתִּי תָּמִיד שֶׁל שַׁחַר'. וְאוֹכֵל תְּרוּמָה בֵּין הָעַרְבַּיִם – וְאוֹמֵר: 'הִקְרַבְתִּי תָּמִיד שֶׁל בֵּין הָעַרְבַּיִם'. וּמִנַּיִן שֶׁאֲכִילַת כֹּהֲנִים לְקָדְשֵׁי גְּבוּל כַּעֲבוֹדָה? שֶׁנֶּאֱמַר: '''"עֲבֹדַת מַתָּנָה אֶתֵּן אֶת כְּהֻנַּתְכֶם"'''. {{הע-שמאל|הדרשה הזאת מפרשת "מתנה" לא כמתנות לכהנים, אלא כנתינה של הכהנים את עצמם, כלומר נכונותם להסתכן במוות כדי לשמור על הכהונה מפני זרים, כפי שהסתכן עזריה הכהן.}}וּמִנַּיִן: מִסְרוּ עַצְמְכֶם לְכְהֻנַּתְכֶם? אָמַרְתָּ: '''"עֲבֹדַת מַתָּנָה אֶתֵּן אֶת כְּהֻנַּתְכֶם"'''. הֵא כַּדֶּרֶךְ שֶׁעָשָׂה עֲזַרְיָה הַכֹּהֵן, שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיָּבֹא אַחֲרָיו עֲזַרְיָה... וַיַּעַמְדוּ עַל עֻזִּיָּהוּ הַמֶּלֶךְ... וַיִּזְעַף עֻזִּיָּהוּ... וַיִּפֶן אֵלָיו עֲזַרְיָה כֹּהֵן הָרֹאשׁ" {{הפניה לפסוקים|דברי הימים ב|כו|יז|כ}} עָלָיו הוּא אוֹמֵר: "וְיוֹחָנָן הוֹלִיד אֶת עֲזַרְיָה הוּא אֲשֶׁר כִּהֵן בַּבַּיִת" {{ממ|דברי הימים א|ה|לו}} וְכִי הוּא כִּהֵן בִּלְבַד? וַהֲלֹא קְדָמוּהוּ הַרְבֵּה וְשִׁמְּשׁוּ אַחֲרָיו! אֶלָּא בּוֹ נִתְקַיְּמָה מִצְוַת כְּהֻנָּה גְּדוֹלָה, שֶׁנֶּאֱמַר: "עֲבֹדַת מַתָּנָה אֶתֵּן" וגו'! {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:ספרי במדבר/קרח#פיסקה קטז|ספרי סוף קטז,]] מחלוקת באיזו מיתה ממיתים את הזר שעבד במקדש, כדעת ר' עקיבא, הדורש גזירה שווה "יומת"; וראו גם [[ביאור:משנה סנהדרין פרק ט#משנה ו|סנהדרין ט ו.]] חכמים כנראה משווים את המוות בפסוק למות 250 מקטירי הקטורת ב[[במדבר טז לה]].}}'''"וְהַזָּר הַקָּרֵב יוּמָת"''' – מִיתָה בִּידֵי שָׁמַיִם. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: אַף מִיתַת בֵּית דִּין, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְנֹקֵב שֵׁם ה' מוֹת יוּמָת רָגוֹם יִרְגְּמוּ בוֹ כָּל הָעֵדָה" {{ממ|ויקרא|כד|טז}}. אָמְרוּ לוֹ: לֹא מִן הַשֵּׁם הוּא זֶה, אֶלָּא מִשּׁוּם שֶׁנֶּאֱמַר: "כֹּל הַקָּרֵב אֶל מִשְׁכַּן ה' יָמוּת" {{ממ|במדבר|יז|כח}}. }} ===פסוק ח=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|הנבואה הזאת מיועדת לאהרון, אבל לא נאמרה לו ישירות אלא מפי משה – ראו לעיל פס' א. לעניין "הנה" ראו לעיל פס' ו. השמחה היא על הברית. הברית כוללת את הקרבת כל הקרבנות במקדש, וכן את שריפת הפרה עריפת העגלה והתקיעה בחצוצרות, והטיפול בענייני הקדש בדק הבית והערכין, ולדעת ר' יוסי בר' יהודה גם נעילת שערי המקדש בסוף היום.}}'''"וַיְדַבֵּר ה' אֶל אַהֲרֹן"''' – לְאַהֲרֹן נֶאֶמְרָה הַמִּצְוָה. '''"הִנֵּה"''' – לְשׁוֹן שִׂמְחָה; כָּל מָקוֹם שֶׁהוּא אוֹמֵר "הִנֵּה" – שִׂמְחָה. כְּשֶׁאָמַר '''"וַאֲנִי הִנֵּה נָתַתִּי"''' – הֲרֵינִי מוֹסִיף עַל זְכוּתְךָ לִכְרֹת בְּרִית בְּשִׂמְחָה! '''"נָתַתִּי לְךָ אֶת מִשְׁמֶרֶת תְּרוּמֹתָי"''' – שְׁמוּרָה הִיא תְּרוּמָתִי; זוֹ תְּרוּמַת אֵיל נָזִיר וְתוֹדָה, מַגִּיד שֶׁנִּכְרְתָה בְּרִית עַל עֲבוֹדָתָם. '''"לְכָל קָדְשֵׁי בְנֵי יִשְׂרָאֵל"'''; '''"קֹדֶשׁ"''' – לְרַבּוֹת הָעוֹלָה; '''"קֹדֶשׁ"''' – לְרַבּוֹת חַטָּאת וְאָשָׁם וְזִבְחֵי שַׁלְמֵי צִבּוּר; '''"קֹדֶשׁ"''' – לְרַבּוֹת אֶת הַבְּכוֹר. '''"לְךָ נְתַתִּים לְמָשְׁחָה"''' – לִגְדֻלָּה. כֹּל שֶׁנִּתַּן לְךָ לִגְדֻלָּה – נִכְרַת לְךָ בְּרִית עָלֶיהָ; זוֹ שְׂרֵפַת פָּרָה וַעֲרִיפַת הָעֶגְלָה וּתְקִיעַת הַחֲצוֹצְרוֹת וְהַהֶקְדֵּשׁוֹת וְהָעֲרָכִים. רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אַף נְעִילַת הַדְּלָתוֹת! }} ===פסוק ט=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|הדרשה מרחיבה את העברת העורות לכהנים, וכוללת את עורות כל קרבנות הבהמה – לאחר שהועלה למזבח החלק הנשרף מתוכם, חוץ מקרבנות שנפסלו לפני שהועלו למזבח, וכן את מנחות הציבור ואת שיירי כל מנחות היחיד (חוץ ממנחת כהן). היא דורשת את המילה החוזרת "לכל". זבחי שלמי ציבור (כבשי עצרת) ואשם מצורע מופיעים פעמיים בדרשה: פעם על המילים "מקדש" ו"לכל אשמם", ופעם נוספת בסיום הדרשה, ונראה שהתקבצו כאן כמה דרשות.}}'''"זֶה יִהְיֶה לְךָ"''' – יֵשׁ לְךָ מַתָּנָה אַחֶרֶת, חוּץ מִמַּה שֶׁנִּכְרַת לְךָ בְּרִית עָלֶיהָ – אֵלּוּ הָעוֹרוֹת. יָכוֹל אַף עוֹרוֹת הַפְּסוּלִין? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"זֶה יִהְיֶה לְךָ"'''! '''"מִקֹּדֶשׁ"''' – לְרַבּוֹת עוֹר הָעוֹלָה. '''"מִקֹּדֶשׁ"''' – לְרַבּוֹת עוֹר חַטָּאת וְאָשָׁם וְזִבְחֵי שַׁלְמֵי צִבּוּר. '''"הַקֳּדָשִׁים"''' – לְרַבּוֹת עוֹר הַבְּכוֹר. '''"מִן הָאֵשׁ"''' – {{ב|אֵין לְךָ|זכות}} בָּהֶם אֶלָּא לְאַחַר מַתְּנַת הָאִשִּׁים. '''"כָּל קָרְבָּנָם"''' – לְרַבּוֹת שְׁתֵּי הַלֶּחֶם וְלֶחֶם הַפָּנִים. "קָרְבָּנָם לְמִנְחָתָם", יָכוֹל מִנְחָה שֶׁהִיא כְּחַטָּאת: מַה חַטָּאת בָּאָה עַל חֵטְא – אַף מִנְחָה בָּאָה עַל חֵטְא; מִנַּיִן אַתָּה מְרַבֶּה מִנְחַת נְדָבָה? תַּלְמוּד לוֹמַר: "'''לְכָל''' מִנְחָתָם"! "חַטָּאתָם לְמִנְחָתָם", יָכוֹל חַטָּאת שֶׁהִיא כְּמִנְחָה: מַה מִּנְחָה שֶׁהִיא קָרְבַּן יָחִיד – אַף חַטָּאת קָרְבַּן יָחִיד; וּמִנַּיִן אַתָּה מְרַבֶּה חַטַּאת צִבּוּר? תַּלְמוּד לוֹמַר: "'''לְכָל''' חַטָּאתָם"! אֵין לִי אֶלָּא חַטָּאוֹת נֶאֱכָלוֹת; חַטָּאוֹת נִשְׂרָפוֹת {{ב|מִנַּיִן|ששריפתן ע"י כהנים}}? תַּלְמוּד לוֹמַר: "'''לְכָל''' חַטָּאתָם"! "אֲשָׁמָם לְחַטָּאתָם", יָכוֹל אָשָׁם שֶׁהוּא כְּחַטָּאת: מַה חַטָּאת בָּאָה עַל חֵטְא – אַף אָשָׁם בָּא עַל חֵטְא; מִנַּיִן אַתָּה מְרַבֶּה אֲשַׁם נָזִיר {{ב|וַאֲשַׁם מְצֹרָע?|המצורע אינו אשם במצבו!}} תַּלְמוּד לוֹמַר: "'''וּלְכָל''' אֲשָׁמָם"! יָכוֹל אָשָׁם שֶׁהוֹדַע שֶׁלּוֹ טָעוּן חַטָּאת; וּמִנַּיִן אַף אָשָׁם שֶׁאֵין הוֹדַע שֶׁלּוֹ טָעוּן חַטָּאת? תַּלְמוּד לוֹמַר: "'''וּלְכָל''' אֲשָׁמָם"! '''"אֲשֶׁר יָשִׁיבוּ לִי"''' – לְרַבּוֹת כֶּסֶף מוּשָׁב. '''"קֹדֶשׁ קָדָשִׁים לְךָ הוּא וְלָבָנֶיךָ"''' – לְרַבּוֹת זִבְחֵי שַׁלְמֵי צִבּוּר וַאֲשַׁם מְצֹרָע. }} ===פסוק י=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|מיעוטים וצמצום מצוות האכילה מהדרשה הקודמת, שעסקה בהרחבתה: אם הכהן או בשר הקרבן נטמאו – אין לאכול את הבשר. אם הבשר יצא מהמקדש או נפסל מסיבה כלשהי, כגון שהקרבן לא הומלט בדרך הרגילה אלא בניתוח קיסרי - אין לאכלו, וראו גם בדרשה לפס' ט. נשים אינן רשאיות לאכול את הבשר, כי אינן במסגרת ברית הכהונה. לוג השמן של מצורע שנטהר שייך לכהנים חוץ ממה שמעלה הכהן בכף ידו בטקס הטיהור.}} '''"בְּקֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים תֹּאכֲלֶנּוּ"''' – עַל מְנָת כֵּן נִכְרְתָה לְךָ בְּרִית, עַל מְנָת שֶׁתֹּאכְלוּ קָדָשִׁים! '''"בְּקֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים תֹּאכֲלֶנּוּ"''' – פְּרָט לְטָמֵא; '''"יֹאכַל אֹתוֹ"''' – פְּרָט לְיוֹצֵא דֹּפֶן. '''"תֹּאכֲלֶנּוּ"''' – פְּרָט לְיוֹצֵא וּלְטָמֵא. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: לְמַעֵט כָּל הַפְּסוּלִים. '''"כָּל זָכָר"''' – לַזְּכָרִים נִכְרְתָה בְּרִית, לֹא נִכְרְתָה בְּרִית לַנְּקֵבוֹת. '''"קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָּךְ"''' – לְרַבּוֹת לֹג שֶׁמֶן שֶׁל מְצֹרָע. }} ===פסוק יא=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|לכאורה טהרת הייחוס של בני הכהנים חמורה מזו של הבנות, כי הבנים שנישאו לבנות ישראל מאפשרים גם להן לאכול בתרומה, ולכן המיעוט של בנות חללה מיותר לכאורה. אבל יש גם צד חומרה בבנות; בנות החללה, אם נישאו לכהן – אוכלות בתרומה, ואילו בני החללה אינם יכולים לאכול בתרומה לעולם, ולכן צריך את שני המיעוטים.}}'''"וְזֶה לְּךָ תְּרוּמַת מַתָּנָם"''' - לְרַבּוֹת {{ב|תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר וְחַלָּה|המכונות "תרומה"}}. '''"לְכָל תְּנוּפֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל"''' - לְרַבּוֹת {{ב|חָזֶה וְשׁוֹק שֶׁל שְׁלָמִים|שהונפו בזמן הקרבת השלמים}}. '''"לְךָ נְתַתִּים וּלְבָנֶיךָ וְלִבְנוֹתֶיךָ אִתְּךָ לְדוֹרוֹת עוֹלָם"''': "בָּנֶיךָ" - פְּרָט לִבְנֵי חֲלָלָה. "בְּנוֹתֶיךָ" - פְּרָט לִבְנוֹת חֲלָלָה. וַהֲלֹא אוֹמֵר, וְכִי דִּין הוּא! הוֹאִיל וּמַכְשִׁיר וּפוֹסֵל בַּבָּנִים, וּמַכְשִׁיר וּפוֹסֵל בַּבָּנוֹת, אִם פָּסַל בְּנֵי חֲלָלָה בַּבָּנִים - דִּין הוּא שֶׁנִּפְסֹל בְּנֵי חֲלָלָה בַּבָּנוֹת, קַל וָחֹמֶר! מַחְמִיר הוּא בַּבָּנִים מַה שֶּׁאֵינוֹ מַחְמִיר בַּבָּנוֹת, שֶׁהַבָּנִים גּוֹרְרִין אֲחֵרִים לֶאֱכֹל בִּתְרוּמָה, אֵין הַבָּנוֹת גּוֹרְרוֹת אֲחֵרוֹת לֶאֱכֹל בִּתְרוּמָה; אִם פָּסַל בְּנֵי חֲלָלָה בַּבָּנִים, אֵינוֹ דִּין שֶׁנִּפְסֹל בְּנֵי חֲלָלָה בַּבָּנוֹת? אוֹ מַחְמִיר הוּא בַּבָּנוֹת מַה שֶּׁאֵינוֹ מַחְמִיר בַּבָּנִים, שֶׁהַבָּנוֹת נִגְרָרוֹת לֶאֱכֹל בִּתְרוּמָה, אֵין הַבָּנִים נִגְרָרִים לֶאֱכֹל בִּתְרוּמָה! אִם פָּסַל בְּנֵי חֲלָלָה בַּבָּנִים, אֵינוֹ דִּין שֶׁנִּפְסֹל בְּנֵי חֲלָלָה בַּבָּנוֹת? תַּלְמוּד לוֹמַר "בָּנֶיךָ" - פְּרָט לִבְנֵי חֲלָלָה. "בְּנוֹתֶיךָ" - פְּרָט לִבְנוֹת חֲלָלָה; הוֹאִיל וְיֵשׁ בַּבָּנִים מַה שֶּׁאֵין בַּבָּנוֹת, וְיֵשׁ בַּבָּנוֹת מַה שֶּׁאֵין בַּבָּנִים - אַל יִדּוֹנוּ זֶה מִזֶּה! {{הע-שמאל|לעניין 'נכרתה הברית' השוו לעיל פס' י. לשאלה ממתי יכולה בת ישראל שנישאה לכהן לאכול בתרומה השוו [[ביאור:ספרי במדבר/קרח#פיסקה קיז|ספרי קיז,]] וראו גם [[ביאור:משנה כתובות פרק ה#משנה ג|כתובות ה ג.]] כאן מדייקים ומכנים את הכניסה לחופה 'זכה במעשה ידיה', כי אם התנתה שבעלה לא יזכה במעשה ידיה – אינה אוכלת בתרומה.}}'''"כֹּל טָהוֹר בְּבֵיתְךָ יֹאכַל אֹתוֹ"''' - לַטְּהוֹרִים נִכְרְתָה בְּרִית, לֹא נִכְרְתָה בְּרִית לַטְּמֵאִים. "בְּבֵיתְךָ" - פְּרָט לְבַת יִשְׂרָאֵל עַד שֶׁלֹּא זָכוּ בְּמַעֲשֵׂה יָדֶיהָ; וּמִנַּיִן אַתָּה מְרַבֶּה מִשֶּׁזָּכוּ בְּמַעֲשֵׂה יָדֶיהָ? אָמַרְתָּ '''"כֹּל טָהוֹר בְּבֵיתְךָ יֹאכַל אֹתוֹ"'''! }} ===פסוק יב=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|"חלב" הוא ההפרשה לכהן, כלומר תרומה גדולה. הדרשן טוען שתרומה צריכה להיות מאותו המין שעליו היא הופרשה; וראו [[ביאור:משנה תרומות פרק ב#משנה ד|תרומות ב ד.]] הוא מדגיש שהתרומה צריכה להינתן ברצון הבעלים, ואין הכהן רשאי לקחת אותה בכח; וראו גם [[ביאור:תוספתא/מנחות/יג#ד|תוספתא מנחות יג ד.]]}}'''"כֹּל חֵלֶב יִצְהָר וְכָל חֵלֶב תִּירוֹשׁ וְדָגָן"''': חֵלֶב יִצְהָר – יִצְהָר; חֵלֶב תִּירוֹשׁ – תִּירוֹשׁ; וְחֵלֶב דָּגָן – דָּגָן. חֵלֶב יִצְהָר – אֵלּוּ הַזֵּיתִים; חֵלֶב תִּירוֹשׁ – אֵלּוּ הָעֲנָבִים; '''"כֹּל חֵלֶב יִצְהָר"''' – רִבָּה שְׁאָר כָּל פֵּרוֹת הָאִילָן; '''"וְכָל חֵלֶב תִּירוֹשׁ"''' – רִבָּה שְׁאָר כָּל הַפֵּרוֹת! '''"רֵאשִׁיתָם אֲשֶׁר יִתְּנוּ לַה'"''' – זוֹ הִיא תְּרוּמָה גְּדוֹלָה. '''"אֲשֶׁר יִתְּנוּ לַה' לְךָ נְתַתִּים"''' – מִמַּה שֶּׁיַּפְרִישׁוּ וְיִתְּנוּ לְךָ; לֹא מִמַּה שֶּׁתִּשָּׂא לְךָ יָדְךָ! }} ===פסוק יג=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|לכתחילה אין אדם עושה את כל שדהו ביכורים, אלא עליו להשאיר משהו לעצמו; אבל בדיעבד אם עשה כך – הקדשת השדה מחייבת אותו; וראו [[ביאור:משנה בכורים פרק ב#משנה ד|בכורים ב ד.]] לעניין כריתת הברית השוו לעיל פס' י ופס' יא. לאיסור לגבות את הבכורים בכח ראו לעיל פס' יב, ולשאלה ממתי יכול כהן להאכיל את אשתו ביכורים ראו לעיל פס' יא.}}'''"בִּכּוּרֵי כָל אֲשֶׁר בְּאַרְצָם"''', לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר "רֵאשִׁית בִּכּוּרֵי אַדְמָתְךָ" – עַד שֶׁיְּשַׁיֵּר מִקְצָת, וּמִנַּיִן אִם עָשָׂה כָל שָׂדֵהוּ בִּכּוּרִים – הֲרֵי אֵלּוּ בִּכּוּרִים? תַּלְמוּד לוֹמַר "בִּכּוּרֵי כָל אֲשֶׁר בְּאַרְצָם". '''"בִּכּוּרֵי כָל אֲשֶׁר בְּאַרְצָם"''', עַל בִּכּוּרֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל נִכְרַת בְּרִית; וְלֹא נִכְרַת עַל הַגּוֹיִם וְעַל הַתּוֹשָׁבִים, וּמִנַּיִן אַתָּה מְרַבֶּה בִּכּוּרֵי גֵּרִים? תַּלְמוּד לוֹמַר "כֹּל בִּכּוּרֵי כֹל"! '''"אֲשֶׁר יָבִיאוּ לַה' לְךָ יִהְיֶה"''' – מִמַּה שֶׁיַּפְרִישׁוּ וְיִתְּנוּ לְךָ; לֹא מִמַּה שֶׁתִּשָּׂא יָדְךָ לְךָ! '''"כָּל טָהוֹר בְּבֵיתְךָ יֹאכְלֶנּוּ"''' – לַטְּהוֹרִים נִכְרְתָה בְּרִית; לֹא לַטְּמֵאִים נִכְרְתָה בְּרִית! '''"בְּבֵיתְךָ"''' – פְּרָט לְבַת יִשְׂרָאֵל עַד שֶׁלֹּא זָכוּ בְּמַעֲשֵׂה יָדֶיהָ, מִנַּיִן אַתָּ מְרַבֶּה מִשֶּׁזָּכוּ בְּמַעֲשֵׂה יָדֶיהָ? תַּלְמוּד לוֹמַר "כָּל טָהוֹר בְּבֵיתְךָ יֹאכְלֶנּוּ"! }} ===פסוק יד=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|השוו [[ביאור:ספרי במדבר/קרח#פיסקה קיז|ספרי קיז]] [[ביאור:משנה ערכין פרק ח#משנה ו|וערכין ח ו.]]}}'''"כָּל חֵרֶם בְּיִשְׂרָאֵל לְךָ יִהְיֶה"''', אֵין לִי אֶלָּא חֶרְמֵי יִשְׂרָאֵל. מִנַּיִן אַתָּ מְרַבֶּה חֶרְמֵי גֵּרִים? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"כָּל חֵרֶם"'''. <small>וּמִנַּיִן שֶׁאִם הֶחֱרִים אָדָם כָּל נְכָסָיו סְתָם – הֲרֵי אֵלּוּ לַכֹּהֲנִים? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"כָּל חֵרֶם בְּיִשְׂרָאֵל לְךָ יִהְיֶה"''', מְלַמֵּד שֶׁסְּתָם חֲרָמִים – לַכֹּהֲנִים!</small> }} ===פסוק טו=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|לעניין כריתת הברית ראו לעיל פס' י, יא, יג. בכור שנולד בניתוח קיסרי – פטור מהבכורה, ראו דעת ר' עקיבא [[ביאור:משנה בכורות פרק ב#משנה ט|בבכורות ב ט.]]}}'''"כָּל פֶּטֶר רֶחֶם לְכָל בָּשָׂר"''', עַל פֶּטֶר רֶחֶם נִכְרְתָה בְּרִית; לֹא נִכְרְתָה בְּרִית עַל יוֹצֵא דֹּפֶן! {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה בכורות פרק ב|בכורות ב א.]] הלויים מיוחסים יותר מישראל, ולכן אינם חייבים בפדיון הבן. הגרים מיוחסים פחות מישראל וגם הם לא נכללו בברית; מדובר על גיורת שהתגיירה אחרי שנולד בנה. וראו [[ביאור:משנה בכורות פרק ח|בכורות ח א.]] בהמשך הדרשה מתברר שאכן יש קשר בין חובת פדיון הבן לפדיית בהמה טמאה; אבל גם הלויים חייבים בהקרבת בכור בהמה טהורה. וראו [[ביאור:ספרי במדבר/קרח#פיסקה קיח|ספרי קיח,]] הפוטר את הלוויים גם מבכור בהמה טהורה.}}יָכוֹל שֶׁאֵין לִי שֶׁנִּכְרְתָה בְּרִית עַל בְּכוֹר בְּנוֹ – אֶלָּא מִי שֶׁנִּכְרְתָה בְּרִית עַל בְּכוֹר בְּהֶמְתּוֹ, אֲבָל הַלְוִיִּם וְהַגֵּרִים, הוֹאִיל וְלֹא נִכְרְתָה בְּרִית עַל בְּכוֹר בְּנֵיהֶם, יָכוֹל לֹא נִכְרְתָה בְּרִית עַל בְּכוֹר בְּהֶמְתָּם? אָמַרְתָּ: '''"כָּל פֶּטֶר רֶחֶם לִי"''' – לְרַבּוֹת הַלְוִיִּם, '''"לְכָל בָּשָׂר"''' – לְרַבּוֹת הַגֵּרִים! '''"בָּאָדָם וּבַבְּהֵמָה יִהְיֶה לָּךְ"''', כָּל מָקוֹם שֶׁיֵּשׁ לְךָ בָּאָדָם – יֵשׁ לְךָ בַּבְּהֵמָה וְכָל מָקוֹם שֶׁאֵין לְךָ בָּאָדָם – אֵין לְךָ בַּבְּהֵמָה. הוֹאִיל וְיָצְאוּ הַלְוִיִּם מִבְּכוֹר בְּנֵיהֶם – אַף הֵן יָצְאוּ מִבְּכוֹר בְּהֶמְתָּן טְמֵאָה. וּמִנַּיִן שֶׁיָּצְאוּ הַלְוִיִּם מִבְּכוֹר בְּנֵיהֶם וּמִבְּכוֹר בְּהֶמְתָּן טְמֵאָה? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"בָּאָדָם וּבַבְּהֵמָה יִהְיֶה לָּךְ"''', כָּל מָקוֹם שֶׁיֵּשׁ לְךָ בָּאָדָם – יֵשׁ לְךָ בַּבְּהֵמָה; וְכָל מָקוֹם שֶׁאֵין לְךָ בָּאָדָם – אֵין לְךָ בַּבְּהֵמָה. אוֹצִיאָם מִבְּכוֹר בְּנֵיהֶם וּמִבְּכוֹר בְּהֶמְתָּן טְמֵאָה; יָכוֹל יֵצְאוּ מִבְּכוֹר בְּהֶמְתָּן טְהוֹרָה? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"אֲשֶׁר יַקְרִיבוּ לַה'"'''; כְּשֶׁאֵינָהּ קְרֵבָה לַשֵּׁם – חִלַּקְתִּי, וְלֹא הַקְּרֵבָה לַשֵּׁם. '''"יִהְיֶה לָּךְ... פָּדֹה תִפְדֶּה"''', אֶת שֶׁהוּא "לְךָ" – פָּדוּי, וְאֶת שֶׁאֵינוֹ "לְךָ" – אֵינוֹ פָּדוּי. מִכָּאן אָמְרוּ: הֲרֵי {{ב|מִי שֶׁהִפְרִישׁ בְּכוֹרַת בְּנוֹ וְהִנִּיחָהּ בַּחַלּוֹן וְאָבְדָה|התכוון לפדיון בנו, אבל הכסף אבד ולא הגיע לידי הכהן}}, יָכוֹל שֶׁהוּא פָּדוּי? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"יִהְיֶה לָּךְ"''' וְ'''"פָּדֹה תִפְדֶּה"''': אֶת שֶׁהוּא לְךָ – פָּדוּי, אֶת שֶׁאֵינוֹ לְךָ – אֵינוֹ פָּדוּי! }} ===פסוק טז=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|אם נולד בכור ומת לאחר 31 יום או יותר - האב חייב לתת לכהן את פדיונו; אבל אם האב שילם לפני הזמן, והתינוק מת תוך 30 יום או פחות – האב פטור מהפדיון ולכן הכהן חייב להחזיר לו את דמי הפדיון. וראו דעת ת"ק [[ביאור:משנה בכורות פרק ח#משנה ו|בבכורות ח ו,]] והשוו [[ביאור:ספרי במדבר/נשא/ה#פיסקה ו|ספרי ו,]] שם פסקו כר' עקיבא במשנה הנ"ל.}}'''"וּפְדוּיָו"''' – מֵאֵימָתַי? אָמַרְתָּ '''"מִבֶּן חֹדֶשׁ"'''. <small>מִיכָּן אָמְרוּ: הֲרֵי מִי שֶׁמֵּת בְּנוֹ יוֹם שְׁלֹשִׁים וְאֶחָד, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נָתַן לַכֹּהֵן – יִתֵּן לוֹ. מֵת בְּעֶשְׂרִים וְתִשְׁעָה, וַאֲפִילּוּ מֵת בְּיוֹם שְׁלֹשִׁים, אִם נָתַן לוֹ – יִטּוֹל מִמֶּנּוּ!</small> '''"תִּפְדֶּה"''' – בַּמֶּה? אָמַרְתָּ '''"כָּסֶף"''', בְּכַמָּה? אָמַרְתָּ '''"חֲמִשָּׁה שְׁקָלִים"''', בְּאֵיזֶה שֶׁקֶל? אָמַרְתָּ '''"בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ"''', לֹא עַרְבִיּוֹת! וְכַמָּה הוּא שֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ? אָמַרְתָּ '''"עֶשְׂרִים גֵּרָה"'''. כְּשֶׁאָמַר '''"תִּפְדֶּה"''' – רִבָּה אֲסִימוֹן שֶׁל כֶּסֶף וַאֲסִימוֹן שֶׁל זָהָב וְטַבָּעוֹת שֶׁל נְחֹשֶׁת! }} ===פסוק יז=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|הדרשה מעלה כמה הצעות המעדיפות לפדות בכורים בעלי מומים שונים, ולהקריב בעלי מומים פחות קשים או רק את הבכורות התמימים, ודוחה את ההצעות, שהרי בפסוק מפורש שההבחנה היא בין בכור בהמה טמאה לבכור בהמה טהורה, ולא לפי התאמת הבכור להקרבה. אם בהמה הפילה שליה לפני שהמליטה או אם המליטה עגל חי בכור – אין בשליה כל קדושה, והולד הבא שתמליט לא יהיה בכור. אבל אם הבהמה (האם) מוקדשת – יש לקבור את השליה ואין להאכיל אותה לכלבים; ראו [[ביאור:משנה חולין פרק ד#משנה ז|חולין ד ז.]]}}כְּלָל אָמְרָה תּוֹרָה: "בְּכוֹר... תִּפְדֶּה", '''"בְּכוֹר... לֹא תִפְדֶּה"''' – יָכוֹל אִם הָיָה תָּמִים – אַל תִּפְדֵּהוּ, וְאִם הָיָה בַּעַל מוּם – פְּדֵהוּ? תַּלְמוּד לוֹמַר בְּ'''"בְּכוֹר שׁוֹר לֹא תִפְדֶּה"'''. יָכוֹל אִם הָיָה בַּעַל מוּם וּבַעֲלַת יַבֶּלֶת – אַל תִּפְדֵּהוּ, וְאִם הָיָה "פִּסֵּחַ אוֹ עִוֵּר" {{ממ|דברים|טו|כא}} – פְּדֵהוּ? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"בְּכוֹר כֶּשֶׂב לֹא תִפְדֶּה"'''. יָכוֹל אִם הָיָה בַּעַל מוּם אַחֵר? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"בְּכוֹר עֵז לֹא תִפְדֶּה"'''. '''"קֹדֶשׁ"''' – לְרַבּוֹת שִׁלְיָא הַיּוֹצֵאת עִם הַמֻּקְדָּשִׁין. אוֹ יָכוֹל שֶׁאֲנִי מְרַבֶּה הַיּוֹצֵאת עִם הַבְּכוֹר? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"הֵם"'''! {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:ספרי במדבר/קרח#פיסקה קיח|ספרי קיח.]]}}'''"אֶת דָּמָם תִּזְרֹק עַל הַמִּזְבֵּחַ"''', רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר: לְהָבִיא אֶת הַפֶּסַח וְאֶת הַמַּעֲשֵׂר, שֶׁיִּנָּתֵן מִדָּמָם מַתָּנָה אַחַת בִּשְׁפִיכָה אַחַת כְּנֶגֶד הַיְסוֹד, בְּאֵיזֶה רוּחַ שֶׁיִּרְצֶה! '''"וְאֶת חֶלְבָּם תַּקְטִיר אִשֶּׁה לְרֵיחַ נִיחֹחַ לַיהוָה"''', מַגִּיד שֶׁיֵּשׁ בְּחֶלְבֵיהֶן אִשֶּׁה רֵיחַ נִיחוֹחַ! }} ===פסוק יח=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|תוך כמה זמן חייב הכהן לאכול את הבכור התמים שהוקרב? – ראו ספרי שם.}}'''"וּבְשָׂרָם יִהְיֶה לָּךְ"''', יָכוֹל יוֹם אֶחָד? תַּלְמוּד לוֹמַר: "כַּחֲזֵה הַתְּנוּפָה". אוֹ כַּחֲזֵה הַתְּנוּפָה שֶׁל אֵיל נָזִיר, לְיוֹם וָלַיְלָה? תַּלְמוּד לוֹמַר: "וּכְשׁוֹק הַיָּמִין", כְּשׁוֹק שֶׁל שְׁלָמִים – לִשְׁנֵי יָמִים! }} ===פסוק יט=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|דרשה דומה לזו דלעיל פס' יא. בקדשי הגבול (קדשים שאינם טעונים הבאה לירושלים) יש צד חומרה – שאי אפשר לפדות אותם ולהוציאם לחולין, ובקדשי המקדש יש צד חומרה, שיש בהם דין פיגול, נותר וטמא. לכן אין מקום ללימוד קל וחומר מאלו על אלו.}}'''"נָתַתִּי לְךָ וּלְבָנֶיךָ וְלִבְנוֹתֶיךָ אִתָּךְ"''', "בָּנֶיךָ" – פְּרָט לִבְנֵי חֲלָלָה, "בְּנוֹתֶיךָ" – פְּרָט לִבְנוֹת חֲלָלָה. וַהֲלֹא אוֹמֵר: וְכִי דִּין הוּא? מַזְהִיר וְעוֹנֵשׁ לְעִנְיַן קָדְשֵׁי הַגְּבוּל, וּמַזְהִיר וְעוֹנֵשׁ לְעִנְיַן קָדְשֵׁי מִקְדָּשׁ; אִם פָּסַל בְּנֵי חֲלָלָה לְעִנְיַן קָדְשֵׁי מִקְדָּשׁ – דִּין הוּא שֶׁנִּפְסֹל בְּנֵי חֲלָלָה לְעִנְיַן קָדְשֵׁי הַגְּבוּל, קַל וָחֹמֶר! מָה אִם קָדְשֵׁי הַמִּקְדָּשׁ, שֶׁהֵן נִפְדִּין וְיוֹצְאִין לְחֻלִּין, פָּסַל בְּנֵי חֲלָלָה בָּהֶן – קָדְשֵׁי הַגְּבוּל, שֶׁאֵין נִפְדִּין וְיוֹצְאִין לְחֻלִּין, אֵינוֹ דִּין שֶׁנִּפְסֹל בְּנֵי חֲלָלָה בָּהֶן? לֹא: אִם אָמַרְתָּ בְּקָדְשֵׁי מִקְדָּשׁ, שֶׁחַיָּבִין עֲלֵיהֶן מִשּׁוּם פִּגּוּל נוֹתָר וְטָמֵא – תֹּאמַר בְּקָדְשֵׁי הַגְּבוּל, שֶׁאֵין חַיָּבִין עֲלֵיהֶן מִשּׁוּם פִּגּוּל נוֹתָר וְטָמֵא? וְלִמְדוּ קָדְשֵׁי מִקְדָּשׁ מִקָּדְשֵׁי הַגְּבוּל: וּמָה אִם קָדְשֵׁי הַגְּבוּל, שֶׁאֵין חַיָּבִין עֲלֵיהֶן מִשּׁוּם פִּגּוּל נוֹתָר וְטָמֵא, פְּסוֹל בְּנֵי חֲלָלָה בָּהֶן – קָדְשֵׁי מִקְדָּשׁ, שֶׁחַיָּבִין עֲלֵיהֶם מִשּׁוּם פִּגּוּל נוֹתָר וְטָמֵא – אֵינוֹ דִּין שֶׁנִּפְסֹל בְּנֵי חֲלָלָה בָּהֶן? לֹא: אִם אָמַרְתָּ בְּקָדְשֵׁי הַגְּבוּל, שֶׁאֵין נִפְדִּין וְיוֹצְאִין לְחֻלִּין – תֹּאמַר בְּקָדְשֵׁי מִקְדָּשׁ, שֶׁהֵן נִפְדִּין וְיוֹצְאִין לְחֻלִּין? תַּלְמוּד לוֹמַר: "בָּנֶיךָ" – פְּרָט לִבְנֵי חֲלָלָה, "בְּנוֹתֶיךָ" – פְּרָט לִבְנוֹת חֲלָלָה. הוֹאִיל וְיֵשׁ בְּקָדְשֵׁי מִקְדָּשׁ מַה שֶּׁאֵין בְּקָדְשֵׁי הַגְּבוּל, וּבְקָדְשֵׁי הַגְּבוּל מַה שֶּׁאֵין בְּקָדְשֵׁי מִקְדָּשׁ – אַל יָדוּנוּ זֶה מִזֶּה! '''"בְּרִית הוּא"''' – בְּוַדַּאי וְלֹא בְּסָפֵק; '''"לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אִתָּךְ"''' – לְרַבּוֹת טֻמְטוּם וְאַנְדְּרוֹגִינָס שֶׁהֵן מִזַּרְעוֹ! }} ===פסוק כ=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|אכילת הקדשים של הכהנים היתה מתגמלת יותר מכל נחלה: הכהנים היו בדרך כלל האליטה, מעשירי הארץ, ולכן לא הזדקקו לנחלה וכן לא לביזת הכנענים; וראו [[ביאור:ספרי במדבר/קרח#פיסקה קיט|ספרי קיט.]]}}'''"וַיֹּאמֶר ה' אֶל אַהֲרֹן בְּאַרְצָם לֹא תִנְחָל"''' – זוֹ אֶרֶץ שִׁבְעָה עֲמָמִים; '''"וְחֵלֶק לֹא יִהְיֶה לְךָ בְּתוֹכָם"''' – אַף בַּבִּזָּה שֶׁל מִלְחָמָה! '''"אֲנִי חֶלְקְךָ וְנַחֲלָתְךָ בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל"''' – יֵשׁ לְךָ מוּרָם לִשְׁמִי כְּדֵי נַחֲלָתְךָ בָּאָרֶץ וּכְדֵי חֶלְקְךָ בְּבִזַּת הַכְּנַעֲנִים! }} ===פסוק כא=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|פתיחה למתנות הלויים, והשוו לעיל פס' ח.}}'''"וְלִבְנֵי לֵוִי הִנֵּה נָתַתִּי כָּל מַעֲשֵׂר בְּיִשְׂרָאֵל לְנַחֲלָה"''', אֵין הִנֵּה אֶלָּא שִׂמְחָה! שִׂמְחָה הָיְתָה לִפְנֵי הַמָּקוֹם שֶׁנָּתַן מַעַשְׂרוֹת לַלְוִיִּם, כְּדֶרֶךְ שֶׁהָיָה שִׂמְחָה לְפָנָיו כְּשֶׁנָּתַן מַתָּנוֹת לַכֹּהֵן – כָּךְ הָיְתָה שִׂמְחָה לְפָנָיו כְּשֶׁנָּתַן מַעַשְׂרוֹת לַלְוִיִּם. {{הע-שמאל|גם בשנים השלישית והששית לשמיטה, שבהן נותנים מעשר עני – אין הדבר על חשבון המעשר של הלויים אלא על חשבון המעשר השני, שנאמר במעשר ראשון "לנחלה". המעשר הראשון ניתן ללויים על עבודת הנשיאה של המשכן במדבר, ולכן אינו בטל אפילו אחרי חורבן הבית.}} לְפִה שֶׁנֶּאֱמַר {{ממ|דברים|יד|כח}} '''"מִקְצֵה שָׁלֹשׁ שָׁנִים"''', אֲבָל אֵין אַתָּה יוֹדֵעַ חִלּוּפִים לְמָה: חִלּוּפִים לַשֵּׁנִי אוֹ לָרִאשׁוֹן? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"לְנַחֲלָה"''': מַה נַּחֲלָה אֵינָהּ פּוֹסֶקֶת – אַף מַעֲשֵׂר אֵינוֹ פּוֹסֵק; מַה נַּחֲלָה אֵינָהּ מִתְחַלֶּפֶת – אַף מַעֲשֵׂר אֵינוֹ מִתְחַלֵּף! הָא חִלּוּפִין לַשֵּׁנִי, אֵין חִלּוּפִין לָרִאשׁוֹן! '''"חֵלֶף עֲבֹדָתָם אֲשֶׁר הֵם עֹבְדִים אֶת עֲבֹדַת אֹהֶל מוֹעֵד"''' – כִּבְנֵי אָדָם שֶׁנּוֹטְלִין שְׂכָרָן, שְׂכַר מַה שֶּׁעָשׂוּ עִמִּי בַּמִּדְבָּר. יָכוֹל, לְפִי שֶׁבָּטְלָה הָעֲבוֹדָה, יִבָּטֵל הַמַּעֲשֵׂר? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"לְנַחֲלָה"''': מַה נַּחֲלָה אֵינָהּ פּוֹסֶקֶת – אַף מַעֲשֵׂר אֵינוֹ פּוֹסֵק, אֶלָּא אַף עַל פִּי שֶׁבָּטְלָה הָעֲבוֹדָה – הֲרֵי הֵן אוֹכְלִין בּוֹ. שְׂכַר מָה? שְׂכַר מַה שֶּׁעָשׂוּ עִמִּי בַּמִּדְבָּר! }} ===פסוק כב=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|הזכות לעבוד את עבודת הלויים שמורה רק להם, ואין לישראל רשות להימנע מנתינת מעשר ולעבוד עבודה כזאת בתמורה, ואפילו אם אינם נמנעים מלתת מעשר - אין לישראל רשות לעבוד במקדש. אבל בן לוי שוויתר על המעשר ורצה להימנע מעבודת המקדש – כופים אותו לעשותה; וראו [[ביאור:ספרי במדבר/קרח#קיט|ספרי קיט.]]}}'''"וְלֹא יִקְרְבוּ עוֹד בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל אֹהֶל מוֹעֵד"''', יָכוֹל אִם יִרְצוּ יִשְׂרָאֵל לוֹמַר 'יְהֵא מַעֲשֵׂר שֶׁלָּנוּ, וְאָנוּ עוֹבְדִים עֲבוֹדָה'? יָכוֹל שׁוֹמְעִין לָהֶן? אָמַרְתָּ '''"וְלֹא יִקְרְבוּ עוֹד בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל אֹהֶל מוֹעֵד"'''. יָכוֹל מִפְּנֵי שֶׁהֵן מְבַקְּשִׁין לִיטּוֹל אֶת הַמַּעֲשֵׂר, לְפִיכָךְ אִם אוֹמְרִים 'יְהֵא הַמַּעֲשֵׂר שֶׁלָּהֶן וְאָנוּ עוֹבְדִין עֲבוֹדָה!' יָכוֹל שׁוֹמְעִין לָהֶם? אָמַרְתָּ '''"וְלֹא יִקְרְבוּ עוֹד בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל אֹהֶל מוֹעֵד לָשֵׂאת חֵטְא לָמוּת"'''. יָכוֹל מִפְּנֵי שֶׁהֵן מְבַקְּשִׁין לִדְחוֹת בְּנֵי לֵוִי עַל כָּרְחָם, לְפִיכָךְ הֵם אוֹמְרִים 'יְהֵא הַמַּעֲשֵׂר שֶׁלָּהֶן וְאָנוּ עוֹבְדִים עֲבוֹדָה!' אֲבָל בֶּן לֵוִי שֶׁאָמַר 'אִי אֶפְשִׁי, לֹא לִיטּוֹל מַעֲשֵׂר וְלֹא לַעֲבוֹד עֲבוֹדָה', יָכוֹל שׁוֹמְעִין לוֹ? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"וְעָבַד הַלֵּוִי הוּא"''', מַגִּיד שֶׁמַּעֲבִידִין אוֹתוֹ בְּעַל כָּרְחוֹ! }} ===פסוק כד=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|רשאי הלוי לתרום יותר מתרומת המעשר, ולתת לכהן יותר מחובתו; אבל אם הכהן כבר קיבל את תרומת המעשר – אין בעל הבית או הלוי רשאים לתת מהמעשר עוד לכהן, שאין מפרישים תרומה מן הפטור מתרומה על החייב בה; וראו [[ביאור:משנה תרומות פרק א#משנה ה|תרומות א ה.]]}}'''"כִּי אֶת מַעְשַׂר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר יָרִימוּ"''', מִנַּיִן לְבֶן לֵוִי שֶׁרָצָה לַעֲשׂוֹת מִמַּעֲשֵׂר רִאשׁוֹן תְּרוּמָה גְּדוֹלָה, מִנַּיִן שֶׁעוֹשֶׂה? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"כִּי אֶת מַעְשַׂר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר יָרִימוּ לַה' תְּרוּמָה"''', מִכָּאן שֶׁאִם רָצָה לַעֲשׂוֹתוֹ תְּרוּמָה לַאֲחֵרִים – עוֹשֶׂה. יָכוֹל אַף שֶׁנִּטְּלָה תְּרוּמָתוֹ יְהֵא עוֹשֶׂה אוֹתוֹ תְּרוּמָה לַאֲחֵרִים? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"אֶת מִקְדְּשׁוֹ מִמֶּנּוּ"'''. בִּזְמַן שֶׁקָּדְשׁוֹ בְּתוֹכוֹ – עוֹשֶׂה אוֹתוֹ תְּרוּמָה לַאֲחֵרִים; אֵין קָדְשׁוֹ בְּתוֹכוֹ – אֵין עוֹשֶׂה אוֹתוֹ תְּרוּמָה לַאֲחֵרִים! '''"כִּי אֶת מַעְשַׂר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר יָרִימוּ לַה' תְּרוּמָה"''', נִקְרָא הַמַּעֲשֵׂר הַזֶּה 'תְּרוּמָה'. {{הע-שמאל|אם לא הפריש מעשר ראשון – הפירות הם טבל והאוכל מהם חייב מיתה בידי שמים.}}מַה תְּרוּמָה לְשֵׁם הַשֵּׁם – אַף זֶה לְשֵׁם הַשֵּׁם! מַה תְּרוּמָה, חַיָּבִין עַל זְדוֹנָהּ מִיתָה – אַף זֶה, חַיָּבִין עַל זְדוֹנוֹ מִיתָה! מַה תְּרוּמָה טוֹבֶלֶת – אַף מַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן טוֹבֵל! {{הע-שמאל|ראו לעיל פס' כא.}}'''"נָתַתִּי לַלְוִיִּם לְנַחֲלָה עַל כֵּן אָמַרְתִּי לָהֶם"''' וְגוֹ': לְפִי שֶׁנָּתַתִּי לָהֶם אֶת הַמַּעֲשֵׂר – אָמַרְתִּי לָהֶם 'אֵין לָכֶם חֵלֶק בָּאָרֶץ'. אֵין לִי אֶלָּא בְּאֶרֶץ כְּנַעַן, מִנַּיִן אַף בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן וּבְאֶרֶץ שְׁלֹשָׁה? אָמַרְתָּ '''"לֹא יִנְחֲלוּ נַחֲלָה"''', בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן וּבְאֶרֶץ שְׁלֹשָׁה. אֵין לִי אֶלָּא בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן וּבְאֶרֶץ שְׁלֹשָׁה, וּמִנַּיִן אַף בְּבִזָּה שֶׁל מִלְחָמָה? אָמַרְתָּ '''"לֹא יִנְחֲלוּ נַחֲלָה"''', אֲפִילּוּ בְּבִזָּה שֶׁבְּמִלְחָמָה. אוֹ אַף עַכְשָׁיו לֹא יְהֵא לָהֶם נַחֲלָה בָּאָרֶץ? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל"''', בְּשָׁעָה שֶׁבְּנֵי יִשְׂרָאֵל בָּאָרֶץ, לֹא בְּשָׁעָה שֶׁהֵן בְּחוּ"ל! }} ===פסוק כו=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|אין לשנות את סדר ההפרשה: אין לתת את המעשר לכהן כדי שיעביר ממנו ללוי את חלקו, אלא יש לתת קודם מעשר ללוי וממנו תרומת מעשר לכהן; וראו [[ביאור:ספרי במדבר/קרח#פיסקה קכא|ספרי קכא.]] וראו לעיל פס' כד, שתרומת המעשר טובלת, כלומר אוסרת את האכילה של המעשר עד שתופרש. לעניין "שנכרתה ברית לכהנים" ראו לעיל פס' ט.}}'''"וַיְדַבֵּר... וְאֶל הַלְוִיִּם תְּדַבֵּר וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם כִּי תִקְחוּ"''' וגו': מֵאֵת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אַתֶּם לוֹקְחִים אֶת הַמַּעֲשֵׂר; אֵין אַתֶּם לוֹקְחִים אֶת הַמַּעֲשֵׂר מִיַּד הַכֹּהֲנִים. <small>מִכָּן אָמְרוּ: אֵין מוֹצִיאִין הַמַּעֲשֵׂר מִיַּד הַכֹּהֲנִים וכו'!</small> '''"אֲשֶׁר נָתַתִּי לָכֶם מֵאִתָּם בְּנַחֲלַתְכֶם"''', מַגִּיד שֶׁנִּכְרְתָה בְּרִית לַלְוִיִּם עַל הַמַּתָּנוֹת שֶׁלָּהֶם. וּכְדֶרֶךְ שֶׁנִּכְרְתָה בְּרִית לַכֹּהֲנִים עַל הַמַּתָּנוֹת שֶׁלָּהֶם – כָּךְ נִכְרְתָה בְּרִית לַלְוִיִּם עַל הַמַּעַשְׂרוֹת שֶׁלָּהֶן, שֶׁאֵין לָהֶן בּוֹ כְּלוּם עַד שֶׁיְּקַבְּלוּ עֲלֵיהֶם לְהַפְרִישׁ אֶת תְּרוּמָתוֹ! {{הע-שמאל|אין להפריש מעשר ממין אחד על מין אחר, וראו [[ביאור:משנה תרומות פרק ב#משנה ד|תרומות ב ד.]] הלוי חייב להפריש תרומת מעשר גם ממעשר שקיבל מגויים (ראו [[ביאור:משנה תרומות פרק ג#משנה ט|תרומות ג ט]]) ומגרים, וכן עליו לתת תרומת מעשר מיבוליו שלו לכהנים.}} '''"וַהֲרֵמֹתֶם מִמֶּנּוּ תְּרוּמַת ה'"''', מַה תַּלְמוּד לוֹמַר "מִמֶּנּוּ"? מְלַמֵּד שֶׁאֵין תּוֹרְמִין מִמִּין עַל שֶׁאֵינוֹ מִינוֹ! יָכוֹל שֶׁאֵין לִי לְחַיֵּב בִּתְרוּמָה אֶלָּא מַעֲשַׂר יִשְׂרָאֵל וַדַּאי? אֵין לִי אֶלָּא מַעֲשַׂר יִשְׂרָאֵל; מִנַּיִן אַתְּ מְרַבֶּה מַעֲשַׂר גּוֹיִם וְגֵרִים? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"מַעֲשֵׂר מִן הַמַּעֲשֵׂר"'''. מִנַּיִן אַתָּה מְרַבֶּה מַעֲשַׂר לְוִיִּם? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"מַעֲשֵׂר מִן הַמַּעֲשֵׂר"'''. אֵין לִי אֶלָּא מַעֲשַׂר לְוִיִּם, שֶׁנּוֹטְלִין מֵאֲחֵרִים מִיִּשְׂרָאֵל; מִנַּיִן אַתְּ מְרַבֶּה מַעֲשַׂר לְוִיִּם שֶׁלָּהֶם? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"מַעֲשֵׂר מִן הַמַּעֲשֵׂר"'''! }} ===פסוק כז=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|אחרי שהופרשה תרומת מעשר מהמעשר הראשון - הוא חולין לכל דבר; ראו למשל [[ביאור:משנה ערובין פרק ג#משנה ב|עירובין ג ב]], וכן במקומות רבים.}}'''"וְנֶחְשַׁב לָכֶם תְּרוּמַתְכֶם כַּדָּגָן מִן הַגֹּרֶן"''', מַה 'דָּגָן מִן הַגֹּרֶן וּמְלֵאָה מִן הַיֶּקֶב' שֶׁנֶּאֱמַר לְהַלָּן – חֻלִּין לְיִשְׂרָאֵל לְכָל דָּבָר, אַף כָּאן, חֻלִּין לְיִשְׂרָאֵל לְכָל דָּבָר! {{הע-שמאל|הפרשת תרומת המעשר היא דווקא מן התלוש מהקרקע; וראו [[ביאור:משנה תרומות פרק א#משנה ה|תרומות א ה.]]}}יָכוֹל יְהֵא מֵרִים מִן הַתָּלוּשׁ עַל הַמְּחֻבָּר וּמִן הַמְּחֻבָּר עַל הַתָּלוּשׁ? אָמַרְתָּ '''"כַּדָּגָן מִן הַגֹּרֶן וְכַמְלֵאָה מִן הַיָּקֶב"'''; מַה 'דָּגָן מִן הַגֹּרֶן וּמְלֵאָה מִן הַיֶּקֶב' הָאָמוּר לְהַלָּן – מִן הַתָּלוּשׁ מִן הַקַּרְקַע, אַף כָּאן, מִן הַתָּלוּשׁ מִן הַקַּרְקַע! }} ===פסוק כט=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה תרומות פרק ב#משנה ד|תרומות ב ד.]]}}'''"מִמֶּנּוּ"''' – שֶׁלֹּא יַפְרִישׁ תְּרוּמָה מִמִּין עַל שֶׁאֵינוֹ מִינוֹ, שֶׁלֹּא יִטֹּל מִן הָרַע עַל הַיָּפֶה. }} ===פסוק ל=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו לעיל פס' כז.}}'''"וְנֶחְשַׁב לַלְוִיִּם כִּתְבוּאַת גֹּרֶן וְכִתְבוּאַת יָקֶב"''' – מַה תְּבוּאַת גֹּרֶן וּתְבוּאַת יֶקֶב הַנֶּאֱמָר לְהַלָּן, חֻלִּין לְיִשְׂרָאֵל לְכָל דָּבָר – אַף כָּאן, חֻלִּין לְיִשְׂרָאֵל לְכָל דָּבָר! }} ===פסוק לא=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|בניגוד למעשר שני, שיש לאכלו בירושלים – את המעשר הראשון מותר לאכול בכל מקום. זכות הלויים במעשר ראשון, ודיני ההאכלה של לוי את המעשר לאשתו בת ישראל – דומים לאלה של אכילת התרומה לאשת הכהן. גם בת לוי וכן אשת הלוי – רשאיות לגבות את המעשר, שנאמר "אתם וביתכם". לעניין השכר ראו לעיל פס' כא.}}'''"וַאֲכַלְתֶּם אֹתוֹ בְּכָל מָקוֹם"''', לְפִי שֶׁמָּצִינוּ בְּמַעֲשֵׂר שֵׁנִי שֶׁהוּא טָעוּן הֲבָאַת מָקוֹם, יָכוֹל אַף זֶה יִטְעַן הֲבָאַת מָקוֹם? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"וַאֲכַלְתֶּם אֹתוֹ בְּכָל מָקוֹם"'''. '''"אַתֶּם וּבֵיתְכֶם כִּי שָׂכָר הוּא לָכֶם"''', אִם לוֹמַר שֶׁהַלְּוִיָּה אוֹכֶלֶת בְּמַעֲשֵׂר, וַהֲלֹא בְּבַת יִשְׂרָאֵל מֻתָּר! אִם לוֹמַר בַּת יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּשֵּׂאת לְלֵוִי אוֹכֶלֶת בְּמַעֲשֵׂר, וַהֲלֹא בַּת יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּשֵּׂאת לְכֹהֵן אוֹכֶלֶת בִּתְרוּמָה! מָה אֲנִי מְקַיֵּם '''"אַתֶּם וּבֵיתְכֶם"'''? אֶלָּא כְּדֶרֶךְ שֶׁנּוֹתְנִין לְלֵוִי מַעֲשֵׂר מִתּוֹךְ חֶלְקוֹ – כָּךְ נוֹתְנִין לַלְּוִיָּה! '''"חֵלֶף עֲבֹדַתְכֶם בְּאֹהֶל מוֹעֵד"''' – כִּבְנֵי אָדָם שֶׁנָּטְלוּ שְׂכָרָן, שְׂכַר מַה שֶּׁעָשׂוּ עִמִּי בַּמִּדְבָּר! }} ===פסוק לב=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|יש להפריש תרומות ומעשרות מהיפה, ראו [[ביאור:משנה תרומות פרק ב#משנה ז|תרומות ב ז,]] שנאמר "חלבו". אסור לכהן וללוי לעבוד בגורן כתמורה לקבלת התרומות והמעשרות; וראו [[ביאור:תוספתא/דמאי/ה#כג|תוספתא דמאי ה כג,]] כי התרומות והמעשרות הם עבור עבודתם במקדש ולא בגורן; הדרשה מרחיבה את האיסור גם לכהן או לוי שהסכימו להפריש את התרומות והמעשרות עבור בעל הבית, ולזכות בתרומה ובמעשר שיפרישו – אפילו אם לא עבדו (חוץ מההפרשה); וראו [[ביאור:משנה תרומות פרק ד#משנה ד|תרומות ד ד,]] שהיו מומחים להפרשת תרומות ומעשרות, אבל אין למנות לתפקיד זה כהנים או לויים.}}'''"וְלֹא תִשְׂאוּ עָלָיו חֵטְא בַּהֲרִימְכֶם אֶת חֶלְבּוֹ מִמֶּנּוּ"''', מִנַּיִן אַתָּה אוֹמֵר, שֶׁאִם הִפְרַשְׁתֶּם אוֹתוֹ שֶׁלֹּא מִן הַמּוּבְחָר – שֶׁאַתֶּם בִּנְשִׂיאַת עָוֹן? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"וְלֹא תִשְׂאוּ עָלָיו חֵטְא בַּהֲרִימְכֶם אֶת חֶלְבּוֹ מִמֶּנּוּ"'''! '''"וְאֶת קָדְשֵׁי בְנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא תְחַלְּלוּ וְלֹא תָמוּתוּ"''', מַגִּיד שֶׁהַכֹּהֲנִים וְהַלְוִיִּם חַיָּבִין עַל חִלּוּל הַקֳּדָשִׁים. אֵלּוּ כֹּהֲנִים וּלְוִיִּם הַמְסַיְּעִין בַּגֳּרָנוֹת. וּמִנַּיִן אַתָּה אוֹמֵר שֶׁכָּל כֹּהֵן אוֹ לֵוִי שֶׁאָמַר לְיִשְׂרָאֵל: 'תֵּן לִי סְאָה אַחַת וַאֲנִי מְחַלֵּל עַל גָּרְנְךָ', שֶׁהוּא חַיָּב מִיתָה? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"וְאֶת קָדְשֵׁי בְנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא תְחַלְּלוּ וְלֹא תָמוּתוּ"'''! אֵין לִי אֶלָּא כֹּהֲנִים וּלְוִיִּם הַמְסַיְּעִין בַּגֳּרָנוֹת; מִנַּיִן אַף יִשְׂרָאֵל שֶׁאָמַר לְכֹהֵן: 'הֵילָךְ סְאָה אַחַת וְחַלֵּל לִי עַל גָּרְנִי', שֶׁהוּא חַיָּב מִיתָה? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"וְאֶת קָדְשֵׁי בְנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא תְחַלְּלוּ וְלֹא תָמוּתוּ"''', אַף יִשְׂרָאֵל חַיָּב מִיתָה עַל חִלּוּל קָדָשִׁים! }} thgecuymmld2u6yho8w3culpu6knl4m 116 1700175 3019953 3018208 2026-06-14T21:35:16Z Fuzzy 29 ת"ט 3019953 wikitext text/x-wiki <שם> צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (מחירים מרביים לבנזין תעופתי בשדות התעופה), התשע"א-2011 <מאגר תקן 2136242 קוד a163Y00000DuUVlQAN> <מקור> ((ק"ת תשע"א, 858|צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (מחירים מרביים לבנזין תעופתי בשדות התעופה)|6988)), ((862|תיקון|6988)); ((תשע"ג, 1374|תיקון|7260)); ((תשע"ח, 1077|תיקון|7962)); ((תש"ף, 139|תיקון|8296)). ''עדכון סכומים:'' ((ק"ת תשע"ב, 682|הודעה|7081)), ((1521|הודעה מס' 2|7146)); ((תשע"ג, 172|הודעה|7180)), ((726|הודעה מס' 2|7220)); ((תשע"ג, 1544|הודעה|7270)); ((תשע"ד, 276|הודעה|7308)), ((536|הודעה מס' 2|7329)), ((1666|הודעה מס' 3|7411)); ((תשע"ה, 847|הודעה|7490)), ((983|הודעה מס' 2|7498)), ((1828|הודעה מס' 3|7544)); ((תשע"ו, 758|הודעה|7620)); ((תשע"ז, 304|הודעה|7741)), ((590|הודעה מס' 2|7764)), ((1648|הודעה מס' 3|7849)), ((1664|הודעה מס' 4|7851)); ((תשע"ח, 733|הודעה|7917)), ((2472|הודעה מס' 2|8040)); ((תשע"ט, 1882|הודעה|8152)), ((3497|הודעה מס' 2|8246)); ((תש"ף, 1776|הודעה|8648)); ((תשפ"א, 1326|הודעה|9047)), ((3536|הודעה מס' 2|9473)); ((תשפ"ב, 1512|הודעה|9868)), ((3616|הודעה מס' 2|10276)), ((3626|הודעה מס' 3|10278)); ((תשפ"ג, 728|הודעה|10474)), ((2034|הודעה מס' 2|10699)); ((תשפ"ד, 1246|הודעה|11049)), ((2805|הודעה מס' 2|11336)), ((3770|הודעה מס' 3|11489)); ((תשפ"ה, 733|הודעה|11644)), ((2024|הודעה מס' 2|11929)), ((2536|הודעה מס' 3|12031)); ((תשפ"ו, 556|הודעה|12128)), ((2030א|הודעה מס' 2|12411)), ((2216|ת"ט|12425)). <מבוא> בתוקף סמכותנו לפי [[+|סעיף 12]] [[=החוק|לחוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים, התשנ"ו-1996]] (להלן - החוק), ובהתייעצות עם ועדת המחירים לפי [[סעיף 13 לחוק]], אנו מצווים לאמור: @ 1. הגדרות (תיקון: תשע"ג) : בצו זה - :- "בנזין תעופתי", "שדה תעופה"((<s>, "שדה תעופה</s>)) ו"שירותי תדלוק" - כהגדרתם [[בצו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (החלת החוק על בנזין תעופתי בשדות התעופה), התשע"א-2011]]; :- "יום העדכון" - 1 בינואר ו-1 ביולי של כל שנה; :- "מדד" - מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (להלן - הלמ"ס); :- "מחיר הבנזין" - מחיר הבנזין הקבוע [[בתוספת הראשונה]], כפי שהתעדכן לפי [[סעיף 3]]; :- "מחיר שער בז"ן" - כהגדרתו [[בצו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (מחירים מרביים בתחנות תדלוק), התשס"ב-2002]]; :- "המנהל" - מנהל מינהל הדלק במשרד האנרגיה והמים; :- "המפקח על המחירים" - המפקח על המחירים במשרד האנרגיה והמים; :- "ספק" - מי שמוכר בנזין תעופתי ומספקו בשדה תעופה; :- "פז שירותי תעופה" - חברת פז שירותי תעופה בע"מ; :- "צה"ל" - צבא הגנה לישראל; :- "שטר מטען" - כמשמעותו [[בתקנות הנמלים, התשל"א-1971]]; :- "תדלוק בשירות מלא" - תדלוק בסיוע עובד של הספק; :- "תדלוק בשירות עצמי" - תדלוק בידי רוכש הבנזין התעופתי בשדה התעופה; :- "תעריף שירות בסיסי" - התעריף המזערי שספק רשאי לגבות בכל שדה תעופה, בנוסף על מחיר הבנזין; :- "תעריפי השירות" - תעריף שירות בסיסי, תעריף תדלוק בשירות עצמי ותעריף תדלוק בשירות מלא, שפורטו [[בתוספת הראשונה]]. @ 2. קביעת מחירים מרביים : המחיר המרבי שרשאי ספק לגבות בעד מכירה והספקה של בנזין תעופתי בשדה תעופה יהיה: : (1) מחיר הבנזין בתוספת תעריף תדלוק בשירות עצמי, אם הספק אינו מספק שירות תדלוק או תעריף תדלוק בשירות מלא, אם הספק מספק שירות תדלוק; : (2) על אף האמור בפסקה (1), בשדה תימן לא תהיה רשאית פז שירותי תעופה לגבות מחיר העולה על מחיר הבנזין בתוספת תעריף השירות הבסיסי לפי [[התוספת הראשונה]]. @ 3. עדכון מחיר הבנזין (תיקון: תשע"א, תשע"ג) : (א) מחיר הבנזין יתעדכן ביום העסקים הראשון בחודש שלאחר המועד שבו פז שירותי תעופה רכשה ופרקה בנמל בנזין תעופתי (להלן - המלאי החדש), ובלבד שפז שירותי תעופה המציאה למפקח על המחירים חשבונית על הרכישה ושטר מטען עד 10 ימי עבודה לפני מועד העדכון. : (ב) מחיר הבנזין המעודכן יהיה ממוצע משוקלל של שני אלה: :: (1) מחיר הבנזין ערב העדכון, מוכפל בכמות המלאי שנותרה בידי פז שירותי תעופה ביום פריקת המלאי החדש בנמל, המפורטת במאזן מלאי של החברה, שאושר בידי רואה חשבון; :: (2) 1.04 כפול מחיר רכישת המלאי החדש שהכיר בו המפקח על המחירים לפי סעיף קטן (ג), כפול כמות המלאי החדש. : (ג) מחיר רכישת המלאי החדש שיכיר בו המפקח על המחירים יהיה צירוף של שני אלה: :: (1) הנמוך מבין אלה: ::: (א) המחיר השקלי שבו רכשה פז שירותי תעופה את הבנזין (להלן - המחיר בפועל); ::: (ב) הערך השקלי של הצעת המחיר הנמוכה מבין 3 הצעות מחיר הכוללות עלות המלאי, ביטוח והובלה (CIF) שהגישו ספקים לפז שירותי תעופה בעד רכישת בנזין (להלן - הצעת המחיר הנמוכה), כשהוא מעודכן ליום התשלום על פי תנאי העדכון שבהצעה, ובלבד שקודם לביצוע הרכישה, המפקח על המחירים אישר את ההצעה; ::: (ג) המחיר המבוסס על השוואה למחיר שבו רכש צה"ל לאחרונה בנזין תעופתי, ומחושב לפי הנוסחה שלהלן: :::: <math> \left( 1.1*\left(m-p_1\right) + p_2 \right) * s </math> (להלן - מחיר ההשוואה לצה"ל); :: (2) עלויות נלוות שהוציאה החברה, ואשר הכיר בהן המפקח על המחירים לפי האמור [[בתוספת השנייה]]. : (ג1) על אף האמור בסעיף קטן (ג), רשאי המפקח להכיר במחיר העולה על מחיר ההשוואה של צה"ל, ובלבד שלא יעלה על המחיר בפועל, בהתקיים אחת מאלה: :: (1) הצעת המחיר הנמוכה עלתה על מחיר ההשוואה לצה"ל אך לא עלתה על הסכום המחושב לפי הנוסחה <math> \left( 1.2*\left(m-p_1\right) + p_2 \right) * s </math>, וניתן לכך אישור מראש ובכתב מאת המפקח על המחירים; :: (2) הצעת המחיר הנמוכה עלתה על מחיר ההשוואה לצה"ל בשיעור גבוה מן האמור בפסקה (1), וניתן לכך אישור מראש ובכתב מאת ועדת המחירים. : (ד) בסעיף זה - ::- "המחיר השקלי" - אם נערכה או הוצעה עסקה לרכישת מלאי במטבע זר - כשהוא מחושב לפי השער שמפרסם בנק ישראל לאותו מטבע, והידוע ביום התשלום בעבור רכישת המלאי; ::- "רכיב הפלאט'ס" - הרכיב בהצעת המחיר אשר מפנה לציטוט מחיר מתוך עיתון הפלאט'ס; ::- <math>m</math> - המחיר במטבע העסקה שבו רכש צה"ל לאחרונה בנזין תעופתי כולל עלות הובלה לארץ; ::- <math>p_1</math> - רכיב הפלאט'ס במחיר רכישת הבנזין התעופתי בידי צה"ל; ::- <math>p_2</math> - רכיב הפלאט'ס בהצעת המחיר הנמוכה; ::- <math>s</math> - שער חליפין שמפרסם בנק ישראל למטבע העסקה, הידוע ביום אישור הצעת המחיר הנמוכה. @ 4. עדכון תעריפי תשתית (תיקון: תשע"א) : (א) תעריפי השירות יתעדכנו לפי המדד ביום העסקים הראשון בינואר של כל שנה בהתאם לנוסחאות אלה: :: (1) תעריף שירות בסיסי - : {{ממורכז|<math> P_1 = 0.43 * P_0 * \left(\tfrac{M_1}{M_0}\right) + 0.57 * P_0 * \left( 0.1*\tfrac{N_1}{N_0} + 0.32*\tfrac{M_1}{M_0} + 0.24*\tfrac{L_1}{L_0} + 0.34*\tfrac{R_1}{R_0} \right) </math>}} :: (2) תעריף תדלוק בשירות עצמי - : {{ממורכז|<math> P_1 = 0.92 * P_0 * \left(\tfrac{M_1}{M_0}\right) + 0.08 * P_0 * \left( 0.1*\tfrac{N_1}{N_0} + 0.32*\tfrac{M_1}{M_0} + 0.24*\tfrac{L_1}{L_0} + 0.34*\tfrac{R_1}{R_0} \right) </math>}} :: (3) תעריף תדלוק בשירות מלא - : {{ממורכז|<math> P_1 = 0.93 * P_0 * \left(\tfrac{M_1}{M_0}\right) + 0.07 * P_0 * \left( 0.1*\tfrac{N_1}{N_0} + 0.32*\tfrac{M_1}{M_0} + 0.24*\tfrac{L_1}{L_0} + 0.34*\tfrac{R_1}{R_0} \right) </math>}} : (ב) תעריפי השירות יתעדכנו ביום העסקים הראשון ביולי של כל שנה לפי המדד ולפי השינוי בכמויות המסופקות, בהתאם לנוסחאות אלה: :: (1) תעריף שירות בסיסי - : {{ממורכז|<math> P_1 = 0.43 * P_0 * \left(\tfrac{M_1}{M_0} * \tfrac{1+0.65*\Delta Q_1}{1+\Delta Q_1} * S \right) + 0.57 * P_0 * \left( 0.1*\tfrac{N_1}{N_0} + 0.32*\tfrac{M_1}{M_0} + 0.24*\tfrac{L_1}{L_0} + 0.34*\tfrac{R_1}{R_0} \right) </math>}} :: (2) תעריף תדלוק בשירות עצמי - : {{ממורכז|<math> P_1 = 0.92 * P_0 * \left(\tfrac{M_1}{M_0} * \tfrac{1+0.65*\Delta Q_0}{1+\Delta Q_0} * S \right) + 0.08 * P_0 * \left( 0.1*\tfrac{N_1}{N_0} + 0.32*\tfrac{M_1}{M_0} + 0.24*\tfrac{L_1}{L_0} + 0.34*\tfrac{R_1}{R_0} \right) </math>}} :: (3) תעריף תדלוק בשירות מלא - : {{ממורכז|<math> P_1 = 0.93 * P_0 * \left(\tfrac{M_1}{M_0} * \tfrac{1+0.65*\Delta Q}{1+\Delta Q} * S \right) + 0.07 * P_0 * \left( 0.1*\tfrac{N_1}{N_0} + 0.32*\tfrac{M_1}{M_0} + 0.24*\tfrac{L_1}{L_0} + 0.34*\tfrac{R_1}{R_0} \right) </math>}} :: בסעיף קטן זה, "<math>S</math>" - בנוסחה שבפסקה (1) - מקדם כמויות בשדה תימן ובנוסחאות שבפסקאות (2) ו-(3) - מקדם כמויות בשדות התעופה למעט שדה תימן, כאשר בשנה שפחתה בה הכמות שסופקה ביחס לכמות הבסיס, יהיה מקדם הכמויות 1, ובשנה שעלתה בה הכמות או שלא חל בה שינוי, יהיה מקדם הכמויות 0.99. : (ג) בסעיף זה - ::- <math>P_0</math> - התעריף הידוע ערב העדכון; ::- <math>P_1</math> - התעריף המעודכן; ::- <math>M_1</math> - מדד המחירים לצרכן הידוע ביום העדכון; ::- <math>M_0</math> - מדד המחירים לצרכן הידוע ביום העדכון הקודם; ::- <math>N_1</math> - שער החליפין היציג הידוע ביום שקדם לשני ימי העסקים האחרונים שלפני יום העדכון; ::- <math>N_0</math> - שער החליפין הידוע ביום שקדם לשני ימי העסקים האחרונים שלפני יום עדכון קודם; ::- <math>L_1</math> - מחיר סולר תחבורה ‎10 ppm (להלן - סולר 10) המחושב לפי [[צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (מחירים מרביים למוצרי נפט בשער בית זיקוק), התשנ"ג-1992]] (להלן - מחיר ייחוס של סולר 10) בחודש הקודם ליום העדכון; ::- <math>L_0</math> - מחיר ייחוס של סולר 10 בעדכון הקודם; ::- <math>R_1</math> - מדד שכר חודשי ממוצע למשרת שכיר בענף התחבורה, במחירים שוטפים, ממוצע לרבעון שמפרסמת הלמ"ס בלוח יא/10 טור G בירחון הסטטיסטי לישראל (להלן - מדד שכר העבודה בתחבורה) והידוע ביום שלפני שני ימי עסקים אחרונים שלפני יום העדכון; ::- <math>R_0</math> - מדד שכר העבודה בתחבורה - הידוע ביום העדכון הקודם; ::- <math>\Delta Q</math> - אחוז השינוי בכמות השנתית של הבנזין התעופתי שסיפקה פז שירותי תעופה בשירות מלא בשדות התעופה, למעט שדה תימן, בתקופה הקובעת ליום העדכון, ביחס לכמות שסיפקה בשירות מלא באותם שדות בתקופה הקובעת ליום העדכון הקודם; ::- <math>\Delta Q_0</math> - אחוז השינוי בכמות השנתית של הבנזין התעופתי שסיפקה פז שירותי תעופה בשירות עצמי בשדות התעופה, למעט שדה תימן, בתקופה הקובעת ליום העדכון, ביחס לכמות שסיפקה בשירות עצמי באותם שדות בתקופה הקובעת ליום העדכון הקודם; ::- <math>\Delta Q_1</math> - אחוז השינוי בכמות הבנזין התעופתי שסיפקה פז שירותי תעופה בשדה תימן בתקופה הקובעת ליום העדכון, ביחס לכמות שסיפקה בשדה תימן בתקופה הקובעת ליום העדכון הקודם; ::- "התקופה הקובעת ליום עדכון" - שנה שהסתיימה ב-31 בדצמבר שקדם ליום העדכון. @ 5. פרסום [[התוספת הראשונה]] : המנהל יפרסם את [[התוספת הראשונה]], כפי שהתעדכנה לפי [[סעיפים 3]] [[ו-4]], בדרכים הקבועות [[בסעיף 23 לחוק]]. @ 6. תשלומים נוספים (תיקון: תשע"ח, תש"ף) : התעריפים הקבועים בצו זה אינם כוללים את דמי המעבר שמשלמת פז שירותי תעופה לרשות שדות התעופה או את המס הנגבה לפי [[חוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1976]] או את הבלו המוטל לפי [[חוק הבלו על הדלק, התשי"ח-1958]] או מס קנייה המוטל על בנזין תעופתי לפי [[חוק מס קנייה (טובין ושירותים), התשי"ב-1952]]. @ 7. ביטול : צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (מחירים מרביים לבנזין תעופתי שמספקת פז שירותי תעופה), התש"ע-2010 - בטל. @ 8. תחילה : תחילתו של צו זה ביום י"ב בטבת התשע"א (19 בדצמבר 2010). == תוספת ראשונה (תיקון: תשע"א, [הודעות]) == ==== ((([[סעיף 1]]))) ==== : (((הסכומים מעודכנים ליוני 2026):)) : מחיר הבנזין - 4.88 שקלים חדשים לליטר : תעריף שירות בסיסי - 20.87 אגורות לליטר : תעריף תדלוק בשירות עצמי - 119.31 אגורות לליטר : תעריף תדלוק בשירות מלא - 155.91 אגורות לליטר. == תוספת שנייה == ==== ((([[סעיף 3(ג)(2)]]))) ==== @ (תיקון: תשע"ג) : המפקח על המחירים יכיר לפז שירותי תעופה (להלן - החברה) בעלויות נלוות לרכישת המלאי על פי הפירוט הזה, ובלבד שלגבי [[פרטים 1]], [[2]] [[ו-3]] החברה המציאה למפקח על המחירים חשבונית על התשלום עד 10 ימי עבודה לפני מועד העדכון ולגבי [[פרטים 4]], [[5]], [[8]], [[9]] [[ו-10]] החברה הוכיחה את ביצוע התשלומים להנחת דעתו של המפקח על המחירים: @ 1. : דמי שהייה - במקרה שבו נדרש לשלמם, בהתאם למחיר שהחברה שילמה לנמל; @ 2. : פיקוח טעינה - בהתאם למחיר שהחברה שילמה למפקח על הטעינה; @ 3. : דמי סוכן - בהתאם למחיר שהחברה שילמה לסוכן; @ 4. : אגרות רציף - לפי התעריף שבפיקוח, ובלבד ששולם בפועל; @ 5. : דמי פריקה - הסכום ששולם, ובלבד שלא יעלה על התעריף שבפיקוח; @ 6. : מימון מלאי - סכום השווה ריבית מוכרת להון זר של 4.84% כפול מחצית הסכום של הרכיבים האלה: מחיר שטר מטען, דמי הובלה, פיקוח טעינה, דמי סוכן, ודמי שהייה, אם נדרשו לשלמם; @ 7. : דלף אחסון - 0.1% מסכום הרכיבים האלה: המחיר בשטר המטען, דמי ההובלה, פיקוח טעינה, דמי סוכן ודמי שהייה אם שולמו; @ 8. : דמי אחסון - דמי אחסון שנתיים יחושבו לפי התעריף המפוקח של חברת תשתיות נפט ואנרגיה בע"מ לחודש כפול 12 כפול 2,300 קוב; @ 9. : דמי ניפוק - הסכום ששולם, ובלבד שלא יעלה על התעריף שבפיקוח; @ 10. : עלות 2,000 קוב מים לפי מחיר מפוקח של מים שפירים לתעשייה בעד שטיפת קווי הדלק; @ 11. (תיקון: תשע"א, תשע"ג) : עלות מימון לתקופה שמיום התשלום בעד רכישת הבנזין התעופתי עד יום העדכון תחושב לפי ריבית מוכרת להון זר של 4.84% והמחיר הנקוב בשטר המטען. <פרסום> ז' בטבת התשע"א (14 בדצמבר 2010) <חתימות> * עוזי לנדאו שר התשתיות הלאומיות * יובל שטייניץ שר האוצר d6qxocuvy2wphi0k63r05knro9eo8f5 0 1700182 3019969 3018211 2026-06-14T23:00:37Z OpenLawBot 8112 [3019953] ת"ט 3019969 wikitext text/x-wiki {{ח:התחלה}} {{ח:כותרת|צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (מחירים מרביים לבנזין תעופתי בשדות התעופה), התשע״א–2011}} {{ח:פתיח-התחלה}} {{ח:תיבה|ק״ת תשע״א, 858|צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (מחירים מרביים לבנזין תעופתי בשדות התעופה)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6988.pdf}}, {{ח:תיבה|862|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-6988.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ג, 1374|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7260.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ח, 1077|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7962.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ף, 139|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8296.pdf}}. ''עדכון סכומים:'' {{ח:תיבה|ק״ת תשע״ב, 682|הודעה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7081.pdf}}, {{ח:תיבה|1521|הודעה מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7146.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ג, 172|הודעה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7180.pdf}}, {{ח:תיבה|726|הודעה מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7220.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ג, 1544|הודעה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7270.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ד, 276|הודעה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7308.pdf}}, {{ח:תיבה|536|הודעה מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7329.pdf}}, {{ח:תיבה|1666|הודעה מס׳ 3|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7411.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ה, 847|הודעה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7490.pdf}}, {{ח:תיבה|983|הודעה מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7498.pdf}}, {{ח:תיבה|1828|הודעה מס׳ 3|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7544.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ו, 758|הודעה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7620.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ז, 304|הודעה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7741.pdf}}, {{ח:תיבה|590|הודעה מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7764.pdf}}, {{ח:תיבה|1648|הודעה מס׳ 3|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7849.pdf}}, {{ח:תיבה|1664|הודעה מס׳ 4|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7851.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ח, 733|הודעה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7917.pdf}}, {{ח:תיבה|2472|הודעה מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8040.pdf}}; {{ח:תיבה|תשע״ט, 1882|הודעה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8152.pdf}}, {{ח:תיבה|3497|הודעה מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8246.pdf}}; {{ח:תיבה|תש״ף, 1776|הודעה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-8648.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״א, 1326|הודעה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-9047.pdf}}, {{ח:תיבה|3536|הודעה מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-9473.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ב, 1512|הודעה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-9868.pdf}}, {{ח:תיבה|3616|הודעה מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-10276.pdf}}, {{ח:תיבה|3626|הודעה מס׳ 3|https://olaw.org.il/takanot/takanot-10278.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ג, 728|הודעה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-10474.pdf}}, {{ח:תיבה|2034|הודעה מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-10699.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ד, 1246|הודעה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11049.pdf}}, {{ח:תיבה|2805|הודעה מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11336.pdf}}, {{ח:תיבה|3770|הודעה מס׳ 3|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11489.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ה, 733|הודעה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11644.pdf}}, {{ח:תיבה|2024|הודעה מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-11929.pdf}}, {{ח:תיבה|2536|הודעה מס׳ 3|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12031.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ו, 556|הודעה|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12128.pdf}}, {{ח:תיבה|2030א|הודעה מס׳ 2|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12411.pdf}}, {{ח:תיבה|2216|ת״ט|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12425.pdf}}. {{ח:סוגר}} {{ח:מפריד}} {{ח:מבוא}} בתוקף סמכותנו לפי {{ח:חיצוני|חוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים#סעיף 12|סעיף 12}} {{ח:חיצוני|חוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים|לחוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים, התשנ״ו–1996}} (להלן – החוק), ובהתייעצות עם ועדת המחירים לפי {{ח:חיצוני|חוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים#סעיף 13|סעיף 13 לחוק}}, אנו מצווים לאמור: {{ח:סוגר}} {{ח:מפריד}} {{ח:סעיף|1|הגדרות|תיקון: תשע״ג}} {{ח:ת}} בצו זה – {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בנזין תעופתי“, ”שדה תעופה“{{ח:הערה|<s>, ”שדה תעופה</s>}} ו"שירותי תדלוק“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (החלת החוק על בנזין תעופתי בשדות התעופה)|בצו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (החלת החוק על בנזין תעופתי בשדות התעופה), התשע״א–2011}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יום העדכון“ – 1 בינואר ו־1 ביולי של כל שנה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מדד“ – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (להלן – הלמ״ס); {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מחיר הבנזין“ – מחיר הבנזין הקבוע {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}}, כפי שהתעדכן לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מחיר שער בז״ן“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (מחירים מרביים בתחנות תדלוק)|בצו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (מחירים מרביים בתחנות תדלוק), התשס״ב–2002}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המנהל“ – מנהל מינהל הדלק במשרד האנרגיה והמים; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המפקח על המחירים“ – המפקח על המחירים במשרד האנרגיה והמים; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ספק“ – מי שמוכר בנזין תעופתי ומספקו בשדה תעופה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פז שירותי תעופה“ – חברת פז שירותי תעופה בע״מ; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”צה״ל“ – צבא הגנה לישראל; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שטר מטען“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|תקנות הנמלים|בתקנות הנמלים, התשל״א–1971}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תדלוק בשירות מלא“ – תדלוק בסיוע עובד של הספק; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תדלוק בשירות עצמי“ – תדלוק בידי רוכש הבנזין התעופתי בשדה התעופה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תעריף שירות בסיסי“ – התעריף המזערי שספק רשאי לגבות בכל שדה תעופה, בנוסף על מחיר הבנזין; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תעריפי השירות“ – תעריף שירות בסיסי, תעריף תדלוק בשירות עצמי ותעריף תדלוק בשירות מלא, שפורטו {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}}. {{ח:סעיף|2|קביעת מחירים מרביים}} {{ח:ת}} המחיר המרבי שרשאי ספק לגבות בעד מכירה והספקה של בנזין תעופתי בשדה תעופה יהיה: {{ח:תת|(1)}} מחיר הבנזין בתוספת תעריף תדלוק בשירות עצמי, אם הספק אינו מספק שירות תדלוק או תעריף תדלוק בשירות מלא, אם הספק מספק שירות תדלוק; {{ח:תת|(2)}} על אף האמור בפסקה (1), בשדה תימן לא תהיה רשאית פז שירותי תעופה לגבות מחיר העולה על מחיר הבנזין בתוספת תעריף השירות הבסיסי לפי {{ח:פנימי|תוספת 1|התוספת הראשונה}}. {{ח:סעיף|3|עדכון מחיר הבנזין|תיקון: תשע״א, תשע״ג}} {{ח:תת|(א)}} מחיר הבנזין יתעדכן ביום העסקים הראשון בחודש שלאחר המועד שבו פז שירותי תעופה רכשה ופרקה בנמל בנזין תעופתי (להלן – המלאי החדש), ובלבד שפז שירותי תעופה המציאה למפקח על המחירים חשבונית על הרכישה ושטר מטען עד 10 ימי עבודה לפני מועד העדכון. {{ח:תת|(ב)}} מחיר הבנזין המעודכן יהיה ממוצע משוקלל של שני אלה: {{ח:תתת|(1)}} מחיר הבנזין ערב העדכון, מוכפל בכמות המלאי שנותרה בידי פז שירותי תעופה ביום פריקת המלאי החדש בנמל, המפורטת במאזן מלאי של החברה, שאושר בידי רואה חשבון; {{ח:תתת|(2)}} 1.04 כפול מחיר רכישת המלאי החדש שהכיר בו המפקח על המחירים לפי סעיף קטן (ג), כפול כמות המלאי החדש. {{ח:תת|(ג)}} מחיר רכישת המלאי החדש שיכיר בו המפקח על המחירים יהיה צירוף של שני אלה: {{ח:תתת|(1)}} הנמוך מבין אלה: {{ח:תתתת|(א)}} המחיר השקלי שבו רכשה פז שירותי תעופה את הבנזין (להלן – המחיר בפועל); {{ח:תתתת|(ב)}} הערך השקלי של הצעת המחיר הנמוכה מבין 3 הצעות מחיר הכוללות עלות המלאי, ביטוח והובלה (CIF) שהגישו ספקים לפז שירותי תעופה בעד רכישת בנזין (להלן – הצעת המחיר הנמוכה), כשהוא מעודכן ליום התשלום על פי תנאי העדכון שבהצעה, ובלבד שקודם לביצוע הרכישה, המפקח על המחירים אישר את ההצעה; {{ח:תתתת|(ג)}} המחיר המבוסס על השוואה למחיר שבו רכש צה״ל לאחרונה בנזין תעופתי, ומחושב לפי הנוסחה שלהלן: {{ח:תתתת}} <math> \left( 1.1*\left(m-p_1\right) + p_2 \right) * s </math> (להלן – מחיר ההשוואה לצה״ל); {{ח:תתת|(2)}} עלויות נלוות שהוציאה החברה, ואשר הכיר בהן המפקח על המחירים לפי האמור {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת השנייה}}. {{ח:תת|(ג1)}} על אף האמור בסעיף קטן (ג), רשאי המפקח להכיר במחיר העולה על מחיר ההשוואה של צה״ל, ובלבד שלא יעלה על המחיר בפועל, בהתקיים אחת מאלה: {{ח:תתת|(1)}} הצעת המחיר הנמוכה עלתה על מחיר ההשוואה לצה״ל אך לא עלתה על הסכום המחושב לפי הנוסחה <math> \left( 1.2*\left(m-p_1\right) + p_2 \right) * s </math>, וניתן לכך אישור מראש ובכתב מאת המפקח על המחירים; {{ח:תתת|(2)}} הצעת המחיר הנמוכה עלתה על מחיר ההשוואה לצה״ל בשיעור גבוה מן האמור בפסקה (1), וניתן לכך אישור מראש ובכתב מאת ועדת המחירים. {{ח:תת|(ד)}} בסעיף זה – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”המחיר השקלי“ – אם נערכה או הוצעה עסקה לרכישת מלאי במטבע זר – כשהוא מחושב לפי השער שמפרסם בנק ישראל לאותו מטבע, והידוע ביום התשלום בעבור רכישת המלאי; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”רכיב הפלאט׳ס“ – הרכיב בהצעת המחיר אשר מפנה לציטוט מחיר מתוך עיתון הפלאט׳ס; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} <math>m</math> – המחיר במטבע העסקה שבו רכש צה״ל לאחרונה בנזין תעופתי כולל עלות הובלה לארץ; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} <math>p_1</math> – רכיב הפלאט׳ס במחיר רכישת הבנזין התעופתי בידי צה״ל; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} <math>p_2</math> – רכיב הפלאט׳ס בהצעת המחיר הנמוכה; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} <math>s</math> – שער חליפין שמפרסם בנק ישראל למטבע העסקה, הידוע ביום אישור הצעת המחיר הנמוכה. {{ח:סעיף|4|עדכון תעריפי תשתית|תיקון: תשע״א}} {{ח:תת|(א)}} תעריפי השירות יתעדכנו לפי המדד ביום העסקים הראשון בינואר של כל שנה בהתאם לנוסחאות אלה: {{ח:תתת|(1)}} תעריף שירות בסיסי – {{ח:ת}} {{ממורכז|<math> P_1 = 0.43 * P_0 * \left(\tfrac{M_1}{M_0}\right) + 0.57 * P_0 * \left( 0.1*\tfrac{N_1}{N_0} + 0.32*\tfrac{M_1}{M_0} + 0.24*\tfrac{L_1}{L_0} + 0.34*\tfrac{R_1}{R_0} \right) </math>}} {{ח:תתת|(2)}} תעריף תדלוק בשירות עצמי – {{ח:ת}} {{ממורכז|<math> P_1 = 0.92 * P_0 * \left(\tfrac{M_1}{M_0}\right) + 0.08 * P_0 * \left( 0.1*\tfrac{N_1}{N_0} + 0.32*\tfrac{M_1}{M_0} + 0.24*\tfrac{L_1}{L_0} + 0.34*\tfrac{R_1}{R_0} \right) </math>}} {{ח:תתת|(3)}} תעריף תדלוק בשירות מלא – {{ח:ת}} {{ממורכז|<math> P_1 = 0.93 * P_0 * \left(\tfrac{M_1}{M_0}\right) + 0.07 * P_0 * \left( 0.1*\tfrac{N_1}{N_0} + 0.32*\tfrac{M_1}{M_0} + 0.24*\tfrac{L_1}{L_0} + 0.34*\tfrac{R_1}{R_0} \right) </math>}} {{ח:תת|(ב)}} תעריפי השירות יתעדכנו ביום העסקים הראשון ביולי של כל שנה לפי המדד ולפי השינוי בכמויות המסופקות, בהתאם לנוסחאות אלה: {{ח:תתת|(1)}} תעריף שירות בסיסי – {{ח:ת}} {{ממורכז|<math> P_1 = 0.43 * P_0 * \left(\tfrac{M_1}{M_0} * \tfrac{1+0.65*\Delta Q_1}{1+\Delta Q_1} * S \right) + 0.57 * P_0 * \left( 0.1*\tfrac{N_1}{N_0} + 0.32*\tfrac{M_1}{M_0} + 0.24*\tfrac{L_1}{L_0} + 0.34*\tfrac{R_1}{R_0} \right) </math>}} {{ח:תתת|(2)}} תעריף תדלוק בשירות עצמי – {{ח:ת}} {{ממורכז|<math> P_1 = 0.92 * P_0 * \left(\tfrac{M_1}{M_0} * \tfrac{1+0.65*\Delta Q_0}{1+\Delta Q_0} * S \right) + 0.08 * P_0 * \left( 0.1*\tfrac{N_1}{N_0} + 0.32*\tfrac{M_1}{M_0} + 0.24*\tfrac{L_1}{L_0} + 0.34*\tfrac{R_1}{R_0} \right) </math>}} {{ח:תתת|(3)}} תעריף תדלוק בשירות מלא – {{ח:ת}} {{ממורכז|<math> P_1 = 0.93 * P_0 * \left(\tfrac{M_1}{M_0} * \tfrac{1+0.65*\Delta Q}{1+\Delta Q} * S \right) + 0.07 * P_0 * \left( 0.1*\tfrac{N_1}{N_0} + 0.32*\tfrac{M_1}{M_0} + 0.24*\tfrac{L_1}{L_0} + 0.34*\tfrac{R_1}{R_0} \right) </math>}} {{ח:תת}} בסעיף קטן זה, ”<math>S</math>“ – בנוסחה שבפסקה (1) – מקדם כמויות בשדה תימן ובנוסחאות שבפסקאות (2) ו־(3) – מקדם כמויות בשדות התעופה למעט שדה תימן, כאשר בשנה שפחתה בה הכמות שסופקה ביחס לכמות הבסיס, יהיה מקדם הכמויות 1, ובשנה שעלתה בה הכמות או שלא חל בה שינוי, יהיה מקדם הכמויות 0.99. {{ח:תת|(ג)}} בסעיף זה – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} <math>P_0</math> – התעריף הידוע ערב העדכון; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} <math>P_1</math> – התעריף המעודכן; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} <math>M_1</math> – מדד המחירים לצרכן הידוע ביום העדכון; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} <math>M_0</math> – מדד המחירים לצרכן הידוע ביום העדכון הקודם; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} <math>N_1</math> – שער החליפין היציג הידוע ביום שקדם לשני ימי העסקים האחרונים שלפני יום העדכון; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} <math>N_0</math> – שער החליפין הידוע ביום שקדם לשני ימי העסקים האחרונים שלפני יום עדכון קודם; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} <math>L_1</math> – מחיר סולר תחבורה ‎10 ppm (להלן – סולר 10) המחושב לפי {{ח:חיצוני|צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (מחירים מרביים למוצרי נפט בשער בית זיקוק)|צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (מחירים מרביים למוצרי נפט בשער בית זיקוק), התשנ״ג–1992}} (להלן – מחיר ייחוס של סולר 10) בחודש הקודם ליום העדכון; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} <math>L_0</math> – מחיר ייחוס של סולר 10 בעדכון הקודם; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} <math>R_1</math> – מדד שכר חודשי ממוצע למשרת שכיר בענף התחבורה, במחירים שוטפים, ממוצע לרבעון שמפרסמת הלמ״ס בלוח יא/10 טור G בירחון הסטטיסטי לישראל (להלן – מדד שכר העבודה בתחבורה) והידוע ביום שלפני שני ימי עסקים אחרונים שלפני יום העדכון; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} <math>R_0</math> – מדד שכר העבודה בתחבורה – הידוע ביום העדכון הקודם; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} <math>\Delta Q</math> – אחוז השינוי בכמות השנתית של הבנזין התעופתי שסיפקה פז שירותי תעופה בשירות מלא בשדות התעופה, למעט שדה תימן, בתקופה הקובעת ליום העדכון, ביחס לכמות שסיפקה בשירות מלא באותם שדות בתקופה הקובעת ליום העדכון הקודם; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} <math>\Delta Q_0</math> – אחוז השינוי בכמות השנתית של הבנזין התעופתי שסיפקה פז שירותי תעופה בשירות עצמי בשדות התעופה, למעט שדה תימן, בתקופה הקובעת ליום העדכון, ביחס לכמות שסיפקה בשירות עצמי באותם שדות בתקופה הקובעת ליום העדכון הקודם; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} <math>\Delta Q_1</math> – אחוז השינוי בכמות הבנזין התעופתי שסיפקה פז שירותי תעופה בשדה תימן בתקופה הקובעת ליום העדכון, ביחס לכמות שסיפקה בשדה תימן בתקופה הקובעת ליום העדכון הקודם; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”התקופה הקובעת ליום עדכון“ – שנה שהסתיימה ב־31 בדצמבר שקדם ליום העדכון. {{ח:סעיף|5|פרסום {{ח:פנימי|תוספת 1|התוספת הראשונה}}}} {{ח:ת}} המנהל יפרסם את {{ח:פנימי|תוספת 1|התוספת הראשונה}}, כפי שהתעדכנה לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיפים 3}} {{ח:פנימי|סעיף 4|ו־4}}, בדרכים הקבועות {{ח:חיצוני|חוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים#סעיף 23|בסעיף 23 לחוק}}. {{ח:סעיף|6|תשלומים נוספים|תיקון: תשע״ח, תש״ף}} {{ח:ת}} התעריפים הקבועים בצו זה אינם כוללים את דמי המעבר שמשלמת פז שירותי תעופה לרשות שדות התעופה או את המס הנגבה לפי {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף|חוק מס ערך מוסף, התשל״ו–1976}} או את הבלו המוטל לפי {{ח:חיצוני|חוק הבלו על הדלק|חוק הבלו על הדלק, התשי״ח–1958}} או מס קנייה המוטל על בנזין תעופתי לפי {{ח:חיצוני|חוק מס קנייה (טובין ושירותים)|חוק מס קנייה (טובין ושירותים), התשי״ב–1952}}. {{ח:סעיף|7|ביטול}} {{ח:ת}} צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (מחירים מרביים לבנזין תעופתי שמספקת פז שירותי תעופה), התש״ע–2010 – בטל. {{ח:סעיף|8|תחילה}} {{ח:ת}} תחילתו של צו זה ביום י״ב בטבת התשע״א (19 בדצמבר 2010). {{ח:קטע2|תוספת 1|תוספת ראשונה|תיקון: תשע״א, [הודעות]}} {{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 1|סעיף 1}})}}}} {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(הסכומים מעודכנים ליוני 2026):}} {{ח:ת}} מחיר הבנזין – 4.88 שקלים חדשים לליטר {{ח:ת}} תעריף שירות בסיסי – 20.87 אגורות לליטר {{ח:ת}} תעריף תדלוק בשירות עצמי – 119.31 אגורות לליטר {{ח:ת}} תעריף תדלוק בשירות מלא – 155.91 אגורות לליטר. {{ח:קטע2|תוספת 2|תוספת שנייה}} {{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3(ג)(2)}})}}}} {{ח:סעיף*|||תיקון: תשע״ג}} {{ח:ת}} המפקח על המחירים יכיר לפז שירותי תעופה (להלן – החברה) בעלויות נלוות לרכישת המלאי על פי הפירוט הזה, ובלבד שלגבי {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 1|פרטים 1}}, {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 2|2}} {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 3|ו־3}} החברה המציאה למפקח על המחירים חשבונית על התשלום עד 10 ימי עבודה לפני מועד העדכון ולגבי {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 4|פרטים 4}}, {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 5|5}}, {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 8|8}}, {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 9|9}} {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 10|ו־10}} החברה הוכיחה את ביצוע התשלומים להנחת דעתו של המפקח על המחירים: {{ח:סעיף*|1||עוגן=תוספת 2 פרט 1}} {{ח:ת}} דמי שהייה – במקרה שבו נדרש לשלמם, בהתאם למחיר שהחברה שילמה לנמל; {{ח:סעיף*|2||עוגן=תוספת 2 פרט 2}} {{ח:ת}} פיקוח טעינה – בהתאם למחיר שהחברה שילמה למפקח על הטעינה; {{ח:סעיף*|3||עוגן=תוספת 2 פרט 3}} {{ח:ת}} דמי סוכן – בהתאם למחיר שהחברה שילמה לסוכן; {{ח:סעיף*|4||עוגן=תוספת 2 פרט 4}} {{ח:ת}} אגרות רציף – לפי התעריף שבפיקוח, ובלבד ששולם בפועל; {{ח:סעיף*|5||עוגן=תוספת 2 פרט 5}} {{ח:ת}} דמי פריקה – הסכום ששולם, ובלבד שלא יעלה על התעריף שבפיקוח; {{ח:סעיף*|6||עוגן=תוספת 2 פרט 6}} {{ח:ת}} מימון מלאי – סכום השווה ריבית מוכרת להון זר של 4.84% כפול מחצית הסכום של הרכיבים האלה: מחיר שטר מטען, דמי הובלה, פיקוח טעינה, דמי סוכן, ודמי שהייה, אם נדרשו לשלמם; {{ח:סעיף*|7||עוגן=תוספת 2 פרט 7}} {{ח:ת}} דלף אחסון – 0.1% מסכום הרכיבים האלה: המחיר בשטר המטען, דמי ההובלה, פיקוח טעינה, דמי סוכן ודמי שהייה אם שולמו; {{ח:סעיף*|8||עוגן=תוספת 2 פרט 8}} {{ח:ת}} דמי אחסון – דמי אחסון שנתיים יחושבו לפי התעריף המפוקח של חברת תשתיות נפט ואנרגיה בע״מ לחודש כפול 12 כפול 2,300 קוב; {{ח:סעיף*|9||עוגן=תוספת 2 פרט 9}} {{ח:ת}} דמי ניפוק – הסכום ששולם, ובלבד שלא יעלה על התעריף שבפיקוח; {{ח:סעיף*|10||עוגן=תוספת 2 פרט 10}} {{ח:ת}} עלות 2,000 קוב מים לפי מחיר מפוקח של מים שפירים לתעשייה בעד שטיפת קווי הדלק; {{ח:סעיף*|11||תיקון: תשע״א, תשע״ג|עוגן=תוספת 2 פרט 11}} {{ח:ת}} עלות מימון לתקופה שמיום התשלום בעד רכישת הבנזין התעופתי עד יום העדכון תחושב לפי ריבית מוכרת להון זר של 4.84% והמחיר הנקוב בשטר המטען. {{ח:חתימות|ז׳ בטבת התשע״א (14 בדצמבר 2010)}} * '''עוזי לנדאו'''<br>שר התשתיות הלאומיות * '''יובל שטייניץ'''<br>שר האוצר {{ח:סוגר}} {{ח:סוף}} [[קטגוריה:בוט חוקים]] sbcxu2vribxytbswls20sha4ehhrddx 106 1700236 3020007 3019481 2026-06-15T05:32:52Z Michaelkimmel2 44530 3020007 wikitext text/x-wiki ==פרק יט== ===פסוק ב=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|הפרה האדומה, שערכה היה רב, היתה ממומנת דווקא מתרומת הלשכה של חצאי השקלים, וראו [[ביאור:משנה שקלים פרק ד#משנה ב|שקלים ד ב,]] ולא מכספים של נדבנים יחידים או מכספי קרנות של נשים, של גרים או של עבדים – למרות שהנשים, הקטנים, הגרים והעבדים יכולים להשתתף במגבית מחצית השקל אם רצו בכך; ראו [[ביאור:משנה שקלים פרק א#משנה ה|שקלים א ה.]] וראו טענה דומה [[ביאור:ספרי זוטא במדבר/טו|לעיל טו א.]]}} '''"דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל"''' – מִשֶּׁל צִבּוּר הָיְתָה פָּרָה בָּאָה. אֵינָהּ בָּאָה לֹא מִשֶּׁל יְחִידִים, וְלֹא מִשֶּׁל גֵּרִים, וְלֹא מִשֶּׁל נָשִׁים, וְלֹא מִשֶּׁל עֲבָדִים. וּמִנַּיִן לְרַבּוֹת אֶת כֻּלָּם שֶׁיִּשְׁקְלוּ אוֹ שֶׁיִּשְׁתַּתְּפוּ? אָמַרְתָּ '''"וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה"''' – לְרַבּוֹת אֶת הַיְּחִידִים. '''"דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל"''' – לְרַבּוֹת אֶת הַגֵּרִים; '''"וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם"''' – רִבָּה נָשִׁים וַעֲבָדִים. {{הע-שמאל|ההסבר הרווח בספרי זוטא לחיוב הקטנים במצוות הוא חינוך והרגלה של הקטן לעשות מצוות, ואילו בתוספתא חגיגה נראה שהחובה היא כחובת המבוגר; וראו דיון בהערה [[ביאור:ספרי זוטא במדבר/טו#פסוק לח|לעיל טו לח.]]}}וּבַצַּד הַשֵּׁנִי אַתָּה אוֹמֵר: '''"בְּנֵי יִשְׂרָאֵל"''' – לְהַזְהִיר הַגְּדוֹלִים עַל יְדֵי הַקְּטַנִּים, לְהַנְהִיגָם בְּמִצְווֹת! {{הע-שמאל|משה ואהרון היו אחראים על הפרה ועל השמן למאור, וכן לדורות, שהיו ממנים גזברים כאחראים על חפצי הקודש; וראו גם [[ביאור:משנה שקלים פרק ה#משנה ב|שקלים ה ב.]]}}'''"וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ"''' – יְבִיאוּהָ אֵלֶיךָ וּתְהֵא גִּזְבָּר עָלֶיהָ. יָכוֹל שֶׁאֵין לִי שֶׁהָיָה מֹשֶׁה גִּזְבָּר אֶלָּא עַל הַפָּרָה? וּמִנַּיִן אַף עַל הַשֶּׁמֶן? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ שֶׁמֶן זַיִת זָךְ"''' {{ממ|שמות|כז|כ}}. יָכוֹל שֶׁאֵין לִי שֶׁהָיָה גִּזְבָּר עַל הַפָּרָה אֶלָּא מֹשֶׁה, וּמִנַּיִן אַף אַהֲרֹן? אָמַרְתָּ '''"וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן"''', הִקִּישׁ אַהֲרֹן לְמֹשֶׁה: מַה מֹּשֶׁה גִּזְבָּר עַל הַפָּרָה – אַף אַהֲרֹן גִּזְבָּר עַל הַפָּרָה. וּמִנַּיִן שֶׁיְּמַנּוּ גִּזְבָּרִין לְדוֹרוֹת? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"וְאַתָּה תְּצַוֶּה אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל"''' {{ממ|שמות|כז|כ}}. {{הע-שמאל|כל זמן שהפרה בחיים – אין לעשות בה מלאכה; וכן אין לעשות מלאכה בזמן מילוי המים וזריית האפר עליהם ("קידוש"); אבל אסיפת האפר אינה פוסלת אפילו אם הפסיק ועשה מלאכה אחרת במקביל; וראו לעניין הפרה בחייה [[ביאור:משנה פרה פרק ד#משנה ד|פרה ד ד,]] "עד שתיעשה אפר", ולעניין הממלא והמקדש [[ביאור:משנה פרה פרק ז|שם ז א.]] הדרשה נעה בין הריבוי "חוקת התורה" לבין המיעוט "זאת". ההכרעה מה מרובה ומה ממועט היא הלכה למשה מסיני, ואין בה הגיון פנימי.}}לְפִה שֶׁנֶּאֱמַר '''"וְשָׂרַף אֶת הַפָּרָה לְעֵינָיו"''' – {{ב|שֶׁיִּהְיוּ עֵינָיו בָּהּ,|כלומר שלא יעשה בה מלאכה}} שֶׁלֹּא יַעֲשֶׂה בָּהּ מְלָאכָה; וְאִם עָשָׂה בָּהּ מְלָאכָה – פְּסָלָהּ. כְּשֶׁאָמַר 'חֻקָּה' – רִבָּה הַמְמַלֵּא וְהַמְקַדֵּשׁ, שֶׁיִּהְיוּ עֵינָיו {{ב|בָּהּ,|באפר הפרה}} שֶׁלֹּא יַעֲשֶׂה בָּהּ מְלָאכָה; וְאִם עָשָׂה בָּהּ מְלָאכָה – פְּסָלָהּ. יָכוֹל אַף הָאוֹסֵף {{ב|(כשאמר חקה רבה)|המילים מיותרות, ע"פ אפשטיין}}? אָמַרְתָּ '''"זֹאת"'''. יָכוֹל {{ב|אַף הַמְקַדֵּשׁ וְהַמְמַלֵּא|המיעוט "זאת" חל עליהם}}? אָמַרְתָּ '''"אֲשֶׁר צִוָּה ה' (לאמר)"'''! {{הע-שמאל|יש לרכוש את הפרה האדומה כשהיא כבר פרה, בת שלוש שנים, ולא כשהיא עגלה. המעשה מציג כיצד היו מוודאים שלא נעשתה מלאכה בפרה: היו קונים מגויים פרה מעוברת ולאחר שהמליטה עגלה אדומה היו שומרים על העגלה שלוש שנים, שלא תעשה מלאכה – ואז, כשהיתה לפרה - קונה אותה ההקדש מאת השומרים.}}'''"וְיִקְחוּ... פָּרָה"''' – שֶׁלֹּא יִקְחוּ עֶגְלָה וִיגַדְּלוּהָ! אָמְרוּ: מַעֲשֶׂה שֶׁלָּקְחוּ פָּרָה עֻבָּרָה אֲדֻמָּה מִן הַגּוֹיִם, וְהָיוּ מְשַׁמְּרִין אוֹתָהּ עַד שֶׁהָיְתָה יוֹלֶדֶת. אִם הָיָה וְלָדָהּ כָּשֵׁר לְפָרָה – וְהָיוּ מְשַׁמְּרִין אוֹתָהּ עַד שֶׁהָיְתָה בַּת שָׁלֹשׁ שָׁנִים. וְחוֹזְרִין וְלוֹקְחִין אוֹתָהּ מִתְּרוּמַת הַלִּשְׁכָּה, לְקַיֵּם מַה שֶּׁנֶּאֱמַר '''"וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ פָּרָה"''', שֶׁלֹּא יִקְחוּ עֶגְלָה וִיגַדְּלוּהָ. {{הע-שמאל|ר' אליעזר חושש שמא הגוי עשה בפרה מלאכה, ולכן מחייב לשמור על העגלה מהמלטתה עד שחיטתה בידי ישראל, כמו במעשה דלעיל; וראו [[ביאור:תוספתא/פרה/ב|תוספתא פרה ב א.]] כאן השם "דמא" או "דמת" הוא שמה של הפרה האדומה, ולא של הגוי.}}רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: אֵין לוֹקְחִין אוֹתָהּ מִן הַגּוֹיִם! וַחֲכָמִים מַכְשִׁירִין. אָמְרוּ: מַעֲשֶׂה שֶׁלָּקְחוּ פָּרָה מִן הָעַרְבִיִּים, וְהָיוּ קוֹרִין אוֹתָהּ 'דָּמַת', 'דָּמַת', וְהִיא רָצָה וּבָאת! {{הע-שמאל|דורש כל ביטוי לחוד, התמימות של הפרה היא באדמומיות של כל גופה.}}'''"וְיִקְחוּ... פָּרָה"''', יָכוֹל מֻלְבֶּנֶת אוֹ מֻשְׁחֶרֶת? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"אֲדֻמָּה"'''. אוֹ אֲדֻמָּה, יָכוֹל בִּזְמַן שֶׁרֻבָּהּ מַאְדִּים? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"תְּמִימָה"'''. אִם לוֹמַר שֶׁהִיא תְּמִימָה מִן הַמּוּמִין – וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר '''"אֲשֶׁר אֵין בָּהּ מוּם"'''! אֶלָּא מָה אֲנִי מְקַיֵּם '''"תְּמִימָה"'''? אִם אֵינוֹ עִנְיָן לְמוּמִין תְּנֵהוּ עִנְיָן (לאדומות) {{ב|[לְאַדְמוּת]|גירסת מה"ג}}! {{הע-שמאל|מחלוקת על תמימות האדמומיות של הפרה: כמה שערות לא אדומות פוסלות את הפרה? והשוו [[ביאור:משנה פרה פרק ב#משנה ה|פרה ב ה,]] בשינוי שמות התנאים. ר' עקיבא מכשיר אפילו אם יש הרבה שערות שאינן אדומות, בתנאי שעקרו אותן והפרה אינה נראית קירחת. לעניין הקרנים, העיניים, השיניים והלשון ראו גם [[ביאור:משנה פרה פרק ב#משנה ב|פרה ב ב.]]}}מִכַּמָּה יְהֵא בָּהּ וּתְהֵא פְּסוּלָה? רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: מִשְּׁתַּיִם וְעַד שָׁלֹשׁ – הֲרֵי זוֹ פְּסוּלָה! רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: מֵחָמֵשׁ וְעַד חֲמִשִּׁים – הֲרֵי זוֹ כְּשֵׁרָה! רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן בְּתֵירָא אוֹמֵר: אֲפִילּוּ אַחַת בְּרֹאשָׁהּ וְאַחַת בִּזְנָבָהּ – הֲרֵי זוֹ פְּסוּלָה! רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: אֲפִילּוּ יֵשׁ בָּהּ הַרְבֵּה – כְּשֵׁרָה, וּבִלְבַד שֶׁיַּעֲבִירֵם בְּמִכְחוֹל. אֲבָל אִם הָיוּ שְׁתַּיִם לְתוֹךְ גּוּמָא אַחַת – פְּסוּלָה, מִפְּנֵי שֶׁהִיא נִרְאֵית כְּמִין קָרַחַת. הַשִּׁנַּיִם וְהַלָּשׁוֹן – אֵין פּוֹסְלִין בַּפָּרָה; הַקַּרְנַיִם וְהַטְּלָפַיִם – הֲרֵי זֶה יָגֹר; וְאִם {{ב|גָּרַר בַּזָּכָר|חתך עמוק מדי}} – הֲרֵי זֶה פְּסוּלָה! פָּרָה שֶׁגַּלְגַּל עֵינֶיהָ מַשְׁחִיר – הָיוּ מְבִיאִין פָּרוֹת אֲחֵרוֹת וּמַעֲמִידִין אוֹתָהּ בְּתוֹכָן. אִם דּוֹמֶה גַּלְגַּל עֵינֶיהָ לְאַחַת מֵהֶן – הֲרֵי זוֹ כְּשֵׁרָה, {{ב|וְאִם לָאו|אין עיניה דומות לעיני אף פרה אחרת}} – הֲרֵי זוֹ פְּסוּלָה! {{הע-שמאל|הקטע באותיות קטנות אינו ספרי זוטא מקורי אלא שולב בטעות מהרמב"ם (אפשטיין). הפרה צריכה להיות בלי מומים ואף בלי סימנים שנגרמו ממומים שהחלימו; וראו [[ביאור:משנה פרה פרק ב#משנה ג|פרה ב ג:]] הגדרת ה'מלאכה' תלויה בכוונת הבעלים! הדרשה מציעה דרך ביניים בין דעת ר' יהודה לדעת ת"ק [[ביאור:משנה פרה פרק ב#משנה ד|במשנה ד שם.]]}}<small>'''"אשר אין בה מום"''' – מגיד שהיא נפסלת במום. מיכן אמרו: כל המומין הפוסלין במוקדשין – פוסלין בפרה. '''"אשר אין בה מום"''' – לרבות שהיה בה מום וחיה, ומקומו ניכר – הרי זה מום!</small> '''"אֲשֶׁר לֹא עָלָה עָלֶיהָ עֹל"''' – פּוֹסְלָהּ; נָתַן עָלֶיהָ יָדוֹ וְעָבַר מִכָּאן וּלְהַלָּן – הֲרֵי זוֹ פְּסוּלָה. הָיְתָה עוֹבֶרֶת בַּנָּהָר, אוֹ עוֹלָה בְּמַעֲלֶה אוֹ יוֹרֶדֶת בִּירִידָה, נִתְלָה בִּזְנָבָהּ לְסַעֲדָהּ – כְּשֵׁרָה; שֶׁתִּסְעָדֶנּוּ – פְּסוּלָה. קְשָׁרָהּ בְּמוֹסֵרָה – הֲרֵי זוֹ כְּשֵׁרָה; {{ב|קִפְּלָהּ|את המוסרה}} וּנְתָנָהּ בֵּין קַרְנֶיהָ – הֲרֵי זוֹ פְּסוּלָה. פֵּרֵשׂ טַלִּיתוֹ עָלֶיהָ מִפְּנֵי הַחַמָּה וּמִפְּנֵי (הדבורים) {{ב|[הַזְּבוּבִים]|נוסח מה"ג ומשנה פרה}} – הֲרֵי זוֹ כְּשֵׁרָה; עָשָׂה לָהּ סַנְדָּלִין בִּשְׁבִיל שֶׁלֹּא תַּחֲלִיק – הֲרֵי זוֹ כְּשֵׁרָה. שָׁכַן עָלֶיהָ עוֹף – כְּשֵׁרָה; עָלָה עָלֶיהָ זָכָר, לְדַעַת הַבְּעָלִים – פְּסוּלָה; שֶׁלֹּא לְדַעַת הַבְּעָלִים – כְּשֵׁרָה! {{הע-שמאל|סיפור נוסף על קניית פרה אדומה מגוי, בניגוד לדברי ר' אליעזר לעיל: הגוי מנסה להתחכם ומניח עול על הפרה, אבל הזקנים מזהים את נתינת העול ומבטלים את העיסקה, והגוי שהפסיד 1000 זהובים מתאבד. אפשטיין כותב שהקטע אינו ספרי זוטא מקורי אלא שולב בטעות מפסיקתא רבתי.}}<small>מעשה שירדו זקני ירושלים אצל גוי אחד, ששמעו שפרה אדומה אצלו, ושמה עליהם באלף זהובים. אמר: למחר היהודים אומרין '''"אשר לא עלה עליה עול"''', היה מניח עליה עול על צווארה. אמרו לו: הוציאה אלינו – ונתנו לו אלף זהובים; הוציאה להן. אמרו לו: אפילו אתה נותנה לנו חינם – אין לנו בה הנאה! החזר לנו את הדמים! כיוון שלקחו הימנו את הדמים – עלה לראש הגג ונפל ומת. סימן היה לחכמים, ששתי שערות היו בכתפה שתי וערב, ובשעה שעולה עול על צווארה – היו נושרות. והיו עיניה בולטות למקום {{ב|הניר|הנחת העול}}.</small> }} ===פסוק ג=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|האם הפרה יכולה להישחט על ידי כהן הדיוט, כאלעזר? – הדרשה טוענת, בניגוד [[ביאור:ספרי במדבר/חקת#פיסקה קכג|לספרי קכג,]] שבדרך כלל לא, ואכן למעשה הפרות נשחטו כולן, חוץ מהראשונה - ע"י הכהנים הגדולים; ראו [[ביאור:משנה פרה פרק ג#משנה ה|פרה ג ה.]] ר' חנינא דורש, מהמילה "הכהן" (היא מיותרת כי אין עוד 'אלעזר' בתורה) – שמצוות פרה אדומה - חוץ מהמקרה שלפנינו - היא דווקא ע"י כהן גדול.}} '''"וּנְתַתֶּם אֹתָהּ אֶל אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן"''', יָכוֹל אַף שֶׁל דּוֹרוֹת לְאֶלְעָזָר? תַּלְמוּד לוֹמַר "אֹתָהּ": אֹתָהּ לְאֶלְעָזָר, אֵין שֶׁל דּוֹרוֹת לְאֶלְעָזָר! מַה תַּלְמוּד לוֹמַר "הַכֹּהֵן"? – זֶה הַמְכַהֵן בַּבְּגָדִים, דִּבְרֵי רַבִּי חֲנִינָא. אָמַר לוֹ רַבִּי יוֹנָתָן בֶּן הַמְשֻׁלָּם: {{ב|וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר|ומניין אף של דורות}} "לְאֶלְעָזָר"? אָמַר לוֹ רַבִּי חֲנִינָא: תְּמֵהַנִי עָלֶיךָ יוֹנָתָן שֶׁאָמַרְתָּ דָּבָר זֶה! אִלּוּ שְׁנֵי אֶלְעָזָר בַּתּוֹרָה – הָיִיתִי אוֹמֵר: אֶלְעָזָר כֹּהֵן וְאֶלְעָזָר יִשְׂרָאֵל. וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר "הַכֹּהֵן"? – הַמְכַהֵן בַּבְּגָדִים. {{הע-שמאל|הלל מתוכח עם חכמים הן על העדות – מה לבש יהושע בן פרחיה כששחט את הפרה – הן על ההלכה לדורות. מוסכם על שני הצדדים שהמעשה של יהושע בן פרחיה הוא הבסיס לדיון, ורק כשהבסיס הזה מעורער (כמו כאן) יש לפנות לתורה הכתובה ולמדרש. חכמים מתבססים על המסופר בתורה, שאלעזר שחט פרה למרות שלא היה כהן גדול וממילא לא לבש בגדי כהן גדול. הלל מודה שיתכן ששכח את מה שראו עיניו מחמת זקנתו (רומז ל[[משלי כג כב]]), אבל את התורה שבעל פה אינו שוכח, ומסיים בדרשה שהובאה לעיל בשם ר' חנינא! - אבל ראו [[ביאור:תוספתא/פרה/ד#ד|תוספתא פרה ד ד,]] שהלל הודה להם, והדיון נועד רק לעורר אותם להשתתף. להעדפה של הזכרון החי (התקדים המעשי) על פני הדרשה ראו [[ביאור:משנה אבות פרק א#משנה יז|אבות א יז.]]}} אָמְרוּ: פַּעַם אַחַת שָׁאֲלוּ אֶת הִלֵּל: בְּאֵיזוֹ לְבוּשׁ הַפָּרָה נִשְׂרֶפֶת? אָמַר לָהֶם: {{ב|בְּגָדוֹל|בבגדי כהן גדול}}! אָמְרוּ לוֹ: אֵינָהּ נִשְׂרֶפֶת אֶלָּא בְּלָבָן! אָמַר לָהֶן: אֲנִי רָאִיתִי אֶת יְהוֹשֻׁעַ בֶּן פְּרַחְיָה, שֶׁשְּׂרָפָהּ בְּגָדוֹל! אָמְרוּ לוֹ: אָנוּ רָאִינוּ שֶׁשְּׂרָפָהּ בְּלָבָן! אָמַר לָהֶן: אַתָּה אוֹמֵר מִשְּׁמוֹ וַאֲנִי אוֹמֵר מִשְּׁמוֹ; מִי יוֹכִיחַ? אָמְרוּ לוֹ: לֵךְ לַתּוֹרָה! מִי שָׂרַף פָּרָה רִאשׁוֹנָה? אָמַר לֵיהּ: אֶלְעָזָר. אָמְרוּ לוֹ: וְכִי לוֹבֵשׁ אֶלְעָזָר בִּגְדֵי גָדוֹל בִּימֵי אָבִיו? אָמַר לָהֶן: אַל תָּבוּזוּ שִׁכְחָה לָאָדָם, שֶׁאִם מַה שֶּׁרָאוּ עֵינַי שָׁכַחְתִּי, מַה שֶּׁשָּׁמְעוּ אָזְנַי לֹא אֶשְׁכָּח: מַה תַּלְמוּד לוֹמַר "הַכֹּהֵן"? – שֶׁהוּא מְכַהֵן בַּבְּגָדִים! '''"וְשָׁחַט"''', יָכוֹל אֶלְעָזָר עַצְמוֹ הָיָה שׁוֹחֵט? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"וְשָׁחַט אֹתָהּ לְפָנָיו"''', אַחֵר הָיָה שׁוֹחֵט, לֹא אֶלְעָזָר! {{הע-שמאל|דורש "והכהו לפניו" – לפני השופט, ואצלנו "לפניו" – לפני אלעזר. הנושא בשני המשפטים חסר. וראו [[ביאור:משנה מכות פרק ג#משנה י|מכות ג י,]] שהמכה הוא חזן הכנסת.}}כַּיּוֹצֵא בַּדָּבָר אַתָּה אוֹמֵר: '''"וְהִפִּילוֹ הַשֹּׁפֵט וְהִכָּהוּ"''' {{ממ|דברים|כה|ב}}, יָכוֹל הַשֹּׁפֵט עַצְמוֹ הָיָה מַכֶּה אוֹתוֹ? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"וְהִכָּהוּ לְפָנָיו"''', אַחֵר הָיָה מַכֶּה, לֹא הַשֹּׁפֵט! }} ===פסוק ד=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|האם הזאת דם הפרה דומה להזאת דם הציפור על המצורע ביום הראשון לטקס הטהרה של המצורע (ראו [[ביאור:משנה נגעים פרק יד|נגעים יד א]]), שנעשית ע"י טבילת אגודת האיזוב בדם שבכלי – או שהיא דומה להזאת דם האשם והשמן על המצורע ביום הטיהור הסופי שלו, הוא היום השמיני, (ראו [[ביאור:משנה נגעים פרק יד#משנה ט|שם משנה ט-י]]) שנעשות בטבילת אצבעו של הכהן בכף ידו השמאלית? ההכרעה של ר' יוסי הגלילי בסיפור היא להצעה הראשונה, כי הן הזאת דם הפרה, הן הזאת דם הציפור נעשות מחוץ למקדש ולירושלים, ואילו ההזאות ביום השמיני לטהרת המצורע נעשות בשער ניקנור – הכניסה הראשית למקדש (ראו [[ביאור:משנה נגעים פרק יד#משנה ח|שם ח.]])}} אָמְרוּ: פַּעַם אַחַת הָיָה רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי יוֹשֵׁב וְדוֹרֵשׁ בְּפָרָה בִּטְבֶרְיָה, וְרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן חֲנִינָא יוֹשֵׁב עִמּוֹ. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי: נֶאֱמַר '''"וְלָקַח אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן מִדָּמָהּ בְּאֶצְבָּעוֹ"''' – בִּכְלִי, אֲבָל לֹא בַּיָּד! אָמַר לוֹ רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן חֲנִינָא: הוֹאִיל וְשֶׁמֶן אָשָׁם מַכְשִׁיר וְדַם פָּרָה מַכְשִׁיר; מָה הֶכְשֵׁר שֶׁמֶן אָשָׁם, בַּיָּד אֲבָל לֹא בִּכְלִי – אַף הֶכְשֵׁר דַּם פָּרָה, בַּיָּד אֲבָל לֹא בִּכְלִי! אָמַר לוֹ רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי: הוֹאִיל וּפָרָה מַכְשִׁיר וְדַם צִפּוֹר מַכְשִׁיר; מָה הֶכְשֵׁר דַּם צִפּוֹר, מִן הַכְּלִי אֲבָל לֹא מִן הַיָּד – אַף הֶכְשֵׁר דַּם פָּרָה, מִן הַכְּלִי אֲבָל לֹא מִן הַיָּד! אָמַר לוֹ רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן חֲנִינָא: הוֹאִיל וְשֶׁמֶן אָשָׁם מַכְשִׁיר וְדַם פָּרָה מַכְשִׁיר; מָה שֶׁמֶן אָשָׁם, מִן הַיָּד אֲבָל לֹא מִן הַכְּלִי – אַף הֶכְשֵׁר פָּרָה, מִן הַיָּד וְלֹא מִן הַכְּלִי! מוּטָב לָדוּן הֶכְשֵׁר מֵהֶכְשֵׁר; הֶכְשֵׁר שֶׁבְּאֶצְבַּע מֵהֶכְשֵׁר שֶׁבְּאֶצְבַּע, וְאַל יוֹכִיחַ דַּם צִפּוֹר מְצֹרָע, מִפְּנֵי שֶׁהֶכְשֵׁרוֹ בַּאֲגֻדָּה! אָמַר לוֹ רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי: הוֹאִיל וְדַם פָּרָה מַכְשִׁיר וְדַם צִפּוֹר מַכְשִׁיר; מָה הֶכְשֵׁר דַּם צִפּוֹר, מִן הַכְּלִי אֲבָל לֹא מִן הַיָּד – אַף הֶכְשֵׁר דַּם הַפָּרָה, מִן הַכְּלִי אֲבָל לֹא מִן הַיָּד! מוּטָב לָדוּן הֶכְשֵׁר מֵהֶכְשֵׁר; הֶכְשֵׁר דָּם מֵהֶכְשֵׁר דָּם, וְאַל יוֹכִיחַ שֶׁמֶן אָשָׁם, שֶׁאֵין הֶכְשֵׁרוֹ הֶכְשֵׁר דָּם. אָמַר לוֹ רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן חֲנִינָא: וַהֲרֵי '''דַּם''' אֲשַׁם מְצֹרָע יוֹכִיחַ, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁהֶכְשֵׁרוֹ הֶכְשֵׁר דָּם – הֲרֵי הוּא מִן הַיָּד וְלֹא מִן הַכְּלִי; אַף אַתָּה אַל תִּתְמַהּ עַל הַפָּרָה, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁהֶכְשֵׁרָהּ הֶכְשֵׁר דָּם – תֶּהֱוֵי מִן הַיָּד וְלֹא מִן הַכְּלִי! מוּטָב לָדוּן הֶכְשֵׁר מֵהֶכְשֵׁר; הֶכְשֵׁר דָּם מֵהֶכְשֵׁר דָּם; הֶכְשֵׁר קֹדֶשׁ מֵהֶכְשֵׁר קֹדֶשׁ, וְאַל יוֹכִיחַ דַּם צִפּוֹר מְצֹרָע, שֶׁאֵין הֶכְשֵׁרוֹ הֶכְשֵׁר קֹדֶשׁ! אָמַר לוֹ רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי: הוֹאִיל וְדַם פָּרָה מַכְשִׁיר וְדַם צִפּוֹר מַכְשִׁיר; מָה הֶכְשֵׁר דַּם צִפּוֹר, מִן הַכְּלִי וְלֹא מִן הַיָּד – אַף הֶכְשֵׁר דַּם פָּרָה, מִן הַכְּלִי וְלֹא מִן הַיָּד! מוּטָב לָדוּן הֶכְשֵׁר מֵהֶכְשֵׁר; הֶכְשֵׁר שֶׁבַּחוּץ מֵהֶכְשֵׁר שֶׁבַּחוּץ, וְאַל יוֹכִיחַ דַּם אֲשַׁם מְצֹרָע, מִפְּנֵי שֶׁהֶכְשֵׁרוֹ בִּפְנִים! הָא צָרַכְתָּ לוֹמַר '''"וְלָקַח אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן מִדָּמָהּ"''' – בִּכְלִי וְלֹא בַּיָּד! {{הע-שמאל|למרות שר' יוסי הגלילי דחה את דברי ר' שמעון, הוא מסכים שההזאה נעשית באצבע היד הימנית של הכהן, בדומה להזאות הדם והשמן שביום השמיני של המצורע.}} '''"וְלָקַח אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן מִדָּמָהּ בְּאֶצְבָּעוֹ"''', נֶאֱמַר כָּאן 'כֹּהֵן' וְ'אֶצְבַּע', וְנֶאֱמַר בִּמְצֹרָע 'כֹּהֵן' וְ'אֶצְבַּע'; מָה 'כֹּהֵן' וְ'אֶצְבַּע' שֶׁנֶּאֶמְרוּ בִּמְצֹרָע, הִיא הַמְּיֻמֶּנֶת שֶׁבַּיָּמִין אַף 'כֹּהֵן' וְ'אֶצְבַּע' שֶׁנֶּאֶמְרוּ כָּאן, הִיא הַמְּיֻמֶּנֶת שֶׁבַּיָּמִין! {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:ספרי במדבר/חקת#פיסקה קכג|ספרי קכג.]] [[ביאור:תוספתא/פרה/ד|ותוספתא פרה ד א:]] כל שבע ההזאות מעכבות וכולן צריכות להיות דומות אלו לאלו.}}'''"מִדָּמָהּ... שֶׁבַע פְּעָמִים"''', שֶׁתְּהֵא פַּעַם הָאַחֲרוֹנָה שָׁוָה לַשְּׁנִיָּה. יָכוֹל מִטְּבִילָה אַחַת הָיָה מַזֶּה שֶׁבַע הַזָּיוֹת? אָמַרְתָּ בַּדָּם '''"וְהִזָּה... שֶׁבַע"''' – שֶׁיִּהְיוּ שֶׁבַע טְבִילוֹת, כְּנֶגֶד שֶׁבַע הַזָּיוֹת. יָכוֹל שֶׁהָיָה {{ב|מַזֶּה כֻּלָּן כְּאַחַת|ע"י שבעה כהנים}}? אָמַרְתָּ '''"פְּעָמִים"''' – זוֹ אַחַר זוֹ, זוֹ אַחַר זוֹ! }} ===פסוק ה=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|איסור עשיית מלאכה בפרה (עד שתהפוך לאפר) נידון לעיל, פסוק ב. ראו [[ביאור:משנה פרה פרק ד#משנה ד|פרה ד ד.]] יש לשרוף את כל חלקי הפרה, אבל אם היתה מעוברת אין הכרח לשרוף גם את הולד שברחמה. הדרשה אוסרת להפשיט את עור הפרה לפני שריפתה, בניגוד [[ביאור:משנה פרה פרק ד#משנה ג|לפרה ד ג.]] אם בזמן השריפה התעופפו חלקים מהפרה אל מחוץ לגת השריפה – יש להחזיר אותם לאש (כדעת ראב"י [[ביאור:תוספתא/פרה/ג#ו|בתוספתא פרה ג ו]]); וכן היו עושים גם באיברים שנפלו מהמזבח לפני חצות – ראו תוספתא שם הלכה ז, ו[[ביאור:משנה זבחים פרק ט#משנה ו|זבחים ט ו]]. והשוו [[ביאור:ספרי במדבר/חקת#פיסקה קכד|ספרי קכד,]] שההגבלה של גודל של לפחות כזית חלה רק על עצמות וקרני הפרה, ואילו אם פקע חלק מבשרה, אפילו קטן – יש להחזיר אותו לאש. מותר להוסיף הרבה חומרי בערה – לאו דווקא עצים - לשריפת הפרה, וראו [[ביאור:משנה פרה פרק ד#משנה ג|פרה ד ג.]] ר' יהודה אף ממליץ לעשות כך כדי שירבה האפר; וראו [[ביאור:תוספתא/פרה/ד#ו|תוספתא פרה ד ו.]]}}'''"וְשָׂרַף אֶת הַפָּרָה לְעֵינָיו"''', שֶׁיִּהְיוּ עֵינָיו בָּהּ, שֶׁלֹּא יַעֲשֶׂה מְלָאכָה בָּהּ עַד שֶׁתֵּעָשֶׂה אֵפֶר; וְאִם עָשָׂה בָּהּ מְלָאכָה – פְּסוּלָה! '''"אֶת עוֹרָהּ וְאֶת בְּשָׂרָהּ"''', עוֹרָהּ מְחֻבָּר לִבְשָׂרָהּ! '''"בְּשָׂרָהּ"''', לֹא בְּשַׂר עֻבָּרָהּ! אוֹ '''"בְּשָׂרָהּ"''', יָכוֹל פְּרָט לְדָמָהּ? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"וְאֶת דָּמָהּ"'''! אוֹ '''"דָּמָהּ"''' פְּרָט לְפִרְשָׁהּ? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"עַל פִּרְשָׁהּ יִשְׂרֹף"'''. כְּשֶׁאָמַר '''"דָּמָהּ"''' – שֶׁלֹּא יֵצֵא דָּמָהּ חוּץ לַגַּת, שֶׁאִם יָצָא דָּמָהּ חוּץ לַגַּת – פְּסוּלָה! כְּשֶׁאָמַר '''"עַל פִּרְשָׁהּ"''' וְלֹא אָמַר 'עִם פִּרְשָׁהּ'; מַה פִּרְשָׁהּ, בִּמְקוֹמוֹ – אַף כֻּלָּן בִּמְקוֹמָן. וְכֵן הַפּוֹקְעִין שֶׁיָּצְאוּ חוּץ לַמַּעֲרָכָה, אִם יֵשׁ בָּהֶם כַּזַּיִת – יַחֲזִירֵם לִמְקוֹמָן, אוֹ יִתֵּן עֲלֵיהֶם עֵצִים וְיִשְׂרְפֵם בִּמְקוֹמָם. '''"יִשְׂרֹף"''' – אֶת שֶׁהוּא רוֹצֶה לִשְׂרֹף יִשְׂרֹף. {{הע-שמאל|הקטע באותיות קטנות אינו ספרי זוטא מקורי אלא שולב בטעות מהרמב"ם (אפשטיין).}}<small>מיכן אמרו: שרפה שלא בעצים, או בכל עצים – אפילו בקש, אפילו בגבבה – כשרה; ומצוותה שלא ימעט לה עצים מן הראוי לה. רבי יהודה אומר: חבילי אזוב היו משליכין לתוכה, בשביל לרבות את האפר!</small> }} ===פסוק ו=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|עץ הארז היה חלק מגזע העץ. בניגוד לארז של ר' ישמעאל (ראו [[ביאור:תוספתא/נגעים/ח#ג|תוספתא נגעים ח ג]]), ששימש לטיהור מצורעים, לא היה בו חלק רך ("טרוף"). לעניין האיזוב ראו [[ביאור:ספרי במדבר/חקת#פיסקה קכד|ספרי קכד,]] וכן [[ביאור:משנה נגעים פרק יד#משנה ו|נגעים יד ו]], [[ביאור:משנה פרה פרק יא#משנה ז|פרה יא ז]] ו[[ביאור:ספרא/מצורע#פרשה א|ספרא מצורע פרשה א טו]]. ר' שמעון טוען שגם השמן והיין ששימשו לנסכים אינם תלויים בשם לואי אלא בשמם בלבד. מכאן והלאה עד פסוק יט התיקונים בסוגריים מרובעים הם על פי הגניזה, אלא אם צוין אחרת.}}'''"וְלָקַח הַכֹּהֵן עֵץ"''', יָכוֹל אֶחָד מִכָּל הָעֵצִים? תַּלְמוּד לוֹמַר "אֶרֶז". אוֹ "אֶרֶז", יָכוֹל אַף טוֹרֵף שֶׁל אֶרֶז? תַּלְמוּד לוֹמַר "עֵץ אֶרֶז"; הָא מָה הַדָּבָר? בַּקַּעַת מִתּוֹךְ לִבּוֹ שֶׁל אֶרֶז וּכְמוֹ מָחוּק הָיָה! '''"וְאֵזוֹב"''', לֹא אֵזוֹב יָוָן, וְלֹא אֵזוֹב כּוֹחָלִית, וְלֹא אֵזוֹב מִדְבָּרִי, וְלֹא אֵזוֹב רוֹמִי, [וְלֹא אֵזוֹב בֵּית דִּקְלֵי,] וְלֹא {{ב|[...]|אפשטיין מציע שיש כאן השמטה כלשהי}}. אֵזוֹב תָּלוּי בִּשְׁמוֹ, וְלֹא תָּלוּי בְּשֵׁם אַחֵר. מִכָּאן הָיָה רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: צִפּוֹר תְּלוּיָה בִּשְׁמָהּ, שֶׁמֶן תָּלוּי בִּשְׁמוֹ, יַיִן תָּלוּי בִּשְׁמוֹ – כָּשֵׁר לַנְּסָכִים! {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:ספרי במדבר/חקת#פיסקה קכד|ספרי קכד]] ו[[ביאור:ספרא/מצורע#פרשה א|ספרא שם, יד]]. הורוביץ מגיה את נוסח הכ"י "לבן" ל"לכה".}}'''"וּשְׁנִי"''', יָכוֹל אֶחָד מִכָּל הַצְּבָעִים? תַּלְמוּד לוֹמַר "תּוֹלַעַת"! אוֹ 'תּוֹלַעַת שָׁנִי' זֶה {{ב|[לְכָה]|צבע מהצומח}}? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"וּשְׁנִי"'''. הָא מָה הַדָּבָר? – הַ{{ב|שֵּׁנִי|אפילו שנשנה בו שימוש (שימוש חוזר)}} שֶׁבַּתּוֹלַעַת! רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: הַמְּשֻׁנֶּה שֶׁבַּתּוֹלַעַת! {{הע-שמאל|ר' מאיר דורש שהפרה כולה תיעשה אפר, ושיתקיימו כל הדינים של שריפת הפרה (ראו [[ביאור:משנה פרה פרק ד#משנה ד|פרה ד ד.]] ת"ק טוען שהדבר המעכב היחיד בטקס השריפה הוא השלכת הארז, האיזוב ושני התולעת, ומיד אחרי ההשלכה ניתן לאסוף מעט מהאפר ולהזות על הטמאים.}}'''"וְהִשְׁלִיךְ אֶל תּוֹךְ שְׂרֵפַת הַפָּרָה"''', מִ{{ב|שֶּׁהִוא נוֹשָׂא לְהִבָּקַיע|כשהפרה מתחילה להיבקע}} – כְּשֵׁרָה לְהַזּוֹת מִמֶּנָּה. רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: אֵין מַזִּין מִמֶּנָּה עַד שֶׁתֵּעָשֶׂה אֵפֶר, וְתֵעָשֶׂה בְּבִגְדֵי כְּהֻנָּה, וּבְכֹהֲנִים; הַמְּלָאכָה פּוֹסֶלֶת בָּהּ עַד שֶׁתֵּעָשֶׂה אֵפֶר! }} ===פסוק ז=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו גם [[ביאור:ספרא/אחרי מות#פרשה ה|ספרא אחרי מות פרשה ה ג,]] דרשה על [[ויקרא טז כו]], על טומאת המשלח את השעיר לעזאזל: שם כתבנו שהמסקנה היא שכיבוס הבגדים והטבילה הם דרך לטהרה, הנחוצה כדי לבוא אל המחנה אחרי שקיעת השמש - ואינם מצוות בפני עצמן. נראה שכאן הביטוי 'מפני מצווה' מכוון למצוות שילוח הטמאים המחייבת שלא להכניס למקדש טבולי יום - ראו [[ביאור:משנה כלים פרק א#משנה ה|כלים א ה!]]}}'''"וְכִבֶּס בְּגָדָיו הַכֹּהֵן"''' – מְלַמֵּד שֶׁהוּא טָמֵא וּמְטַמֵּא בְּגָדִים! '''"וְאַחַר יָבֹא אֶל הַמַּחֲנֶה"''', רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: נֶאֱמַר כָּאן "וְאַחַר" וּבִיאָה, וְנֶאֱמַר לְהַלָּן {{ממ|ויקרא|טז|כו}} "וְאַחַר" וּבִיאָה; מָה "אַחַר" וּבִיאָה שֶׁנֶּאֱמַר כָּאן – אַחַר בִּיאַת הַשֶּׁמֶשׁ, {{ב|וְקוֹדֶם בִּיאַת הַשֶּׁמֶשׁ|אסור}}, מִפְּנֵי טֻמְאָה וּמִפְּנֵי מִצְוָה, אַף "אַחַר" וּבִיאָה שֶׁנֶּאֱמַר לְהַלָּן – אַחַר בִּיאַת שֶׁמֶשׁ, {{ב|וְקוֹדֶם בִּיאַת שֶׁמֶשׁ|אסור}}, מִפְּנֵי טֻמְאָה וּמִפְּנֵי מִצְוָה! }} ===פסוק ח=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|גירסת מדרש הגדול כאן בסוגריים נראית מושפעת מהרמב"ם, וגירסת הגניזה מובאת כאן בסוגריים מרובעים. כל מי שהיה מעורב בשריפת הפרה, אפילו אם שרף כזית מבשרה – נטמא ומטמא את בגדיו; אבל מי שהכין את המקום ("גת") שבו שורפים את הפרה והביא לשם עצים, ואף מי שהדליק את האש – אינם טמאים אם לא השתתפו בשריפה עצמה.}}<small>('''"והשורף אתה"''', איזה הוא שורף? – זה המסייע בשרפה, כגון המהפך בבשר, והמשליך עצים, והמהפך באש, והחותה גחלים כדי שתבער האש, ודומה להן. יכול אף המסדר את המערכה והמצית את האור יהא מטמא בגדים? תלמוד לומר "אתה", "אתה" – כולה; כשאמר "השורף" "והשורף" – לרבות כזית!)</small> ['''"וְהַשֹּׂרֵף"''', יָכוֹל הַמַּצִּית אֶת הָאוּר? תַּלְמוּד לוֹמַר: "אֹתָהּ" – "אֹתָהּ" כֻּלָּהּ. שֶׁאָמַר '''"הַשֹּׂרֵף"''' '''"וְהַשֹּׂרֵף"''' – לְרַבּוֹת כַּזַּיִת.] {{הע-שמאל|קטע זה ממדרש הגדול אינו מצוי בגירסת הגניזה, וכנראה מקורו [[ביאור:ספרי במדבר/חקת#פיסקה קכד|בספרי קכד]]. מקוה הוא בגודל 40 סאה, כמידת אדם - אפילו אם רוצה להטביל בו רק כלים קטנים או בגדים, וראו [[ביאור:תוספתא/מקואות/א#ו|תוספתא מקואות א ו;]] אבל טבילה במעיין אינה מוגבלת בגודל המעיין אלא בדבר הנטבל, ראו [[ביאור:משנה מקואות פרק א#משנה ח|מקואות א ח,]] שמים זורמים ("זוחלים") כשרים בכל שהוא, בתנאי שיכסו את הדבר הנטבל בהם.}}<small>('''"וכבס בגדיו"''', ולא בגדים המנוגעין! '''"במים"''', '''"במים"''', שתי פעמים; מה תלמוד לומר? שהיה בדין: הואיל ואדם טעון טבילה וכלים טעונין טבילה, מה אדם, טובל בראוי לו – אף כלים, טובלין בראוי להן! תלמוד לומר: '''"במים"''' '''"במים"'''; במקום שאדם טובל – שם ידיים וכלים טובלין! – במה דברים אמורים? במקווה, אבל במעיין – אדם טובל בראוי לו וכלים טובלין בראוי להם!)</small> }} ===פסוק ט=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|גם קטן יכול להיות האוסף את האפר; וראו לעיל פס' ב, שהאוסף שעשה מלאכה אינו פוסל את האפר. וראו גם דברי ר"ע ב[[ביאור:ספרי במדבר/חקת#פיסקה קכד|ספרי שם]] ו[[ביאור:משנה פרה פרק יב#משנה י|פרה יב י,]] שקטן כשר גם להזות על הטמאים. לדעת ר' ישמעאל המסננת שבאמצעותה מסננים את אפר הפרה היתה מאבן, שאינה מקבלת טומאה. ר' עקיבא מכשיר גם בכברה מעץ; וראו את דעת ר' ישמעאל [[ביאור:משנה פרה פרק ג#משנה יא|בפרה ג יא.]] לעניין המבנה של הבור השוו [[ביאור:משנה פרה פרק ג#משנה ו|שם ג ו]]. בשל החלונות המקיפים את הבור, אפילו אם הייתה טומאה בקיר הבור - תוכו לא נטמא.}}'''"וְאָסַף אִישׁ"''' – <small>(להוציא את הקטן או להוציא את האישה? תלמוד לומר: "טהור".)</small> [יָכוֹל יְהוּא כָּל מַעֲשֶׂיהָ בְּכֹהֵן עַד עַכְשָׁו? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"אִישׁ"'''. שֶׁאָמַר "אִישׁ"] – רִבָּה נָתִין, גֵּר, וּמַמְזֵר, עֶבֶד מְשֻׁחְרָר. אוֹ "אִישׁ" – פְּרָט לְקָטָן? אָמַרְתָּ "טָהוֹר", לְרַבּוֹת אֶת הַקָּטָן! '''"לְמִשְׁמֶרֶת"''', כֵּיצַד הָיוּ עוֹשִׂין? הָיוּ כּוֹתְשִׁין אוֹתָהּ בְּמַכְתֶּשֶׁת וְכוֹבְרִין אוֹתָהּ בִּכְבָרוֹת. רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: בְּשֶׁל אֶבֶן. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: בְּשֶׁל עֵץ. וּבוֹר הָיָה נָתוּן תַּחַת הָאֶבֶן שֶׁהָיְתָה נִשְׂרֶפֶת בְּתוֹכוֹ, עָשׂוּי חַלּוֹנוֹת חַלּוֹנוֹת. חוֹטְמָהּ שֶׁל זוֹ כְּנֶגֶד {{ב|[חוּרְרָהּ]|החור}} שֶׁל זוֹ, וְחוֹטְמָהּ שֶׁל זוֹ כְּנֶגֶד [חוּרְרָהּ] שֶׁל זוֹ – מִפְּנֵי קֶבֶר הַתְּהוֹם. {{הע-שמאל|לעניין חלוקת אפר הפרה לשלושה חלקים ראו [[ביאור:משנה פרה פרק ג#משנה יא|שם יא]]. הביטוי "מקום טהור" נדרש שגם המקום של האפר יהיה טהור, ואפילו טומאת מדף פוסלת את האפר או את מי החטאת, ולכן אין לעבור איתם מעל שרץ, רוק, תנור, כיריים, או מעטן טמאים, וכן אפילו כלי של מי חטאת המוקף צמיד פתיל שהיה באהל המת פסול; וראו גם [[ביאור:ספרי במדבר/חקת#פיסקה קכד|ספרי קכד,]] [[ביאור:משנה פרה פרק י#משנה ד|ופרה י ד-ה.]]}} כֵּיצַד הָיוּ עוֹשִׂין? [הָיוּ מְבִיאִין {{ב|מַעֲצֵבִים|קלל (כלי אחסנת) מי החטאת}} שֶׁל שַׁיִשׁ וְ]חוֹלְקִים אוֹתָהּ לִשְׁלֹשָׁה חֲלָקִים: מַנִּיחִים שְׁלִישׁ בַּחַלּוֹנוֹת וְסוֹתְמִין אוֹתָן, וּמְחַלְּקִין שְׁלִישׁ לְכָל הַמִּשְׁמָרוֹת, וּמַנִּיחִין שְׁלִישׁ בְּהַר הַבַּיִת. לְקַיֵּם מַה שֶּׁנֶּאֱמַר "וְאָסַף אִישׁ טָהוֹר... וְהִנִּיחַ" – אוֹסֵף הָיָה לִפְנֵי מַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל וּמַנִּיחַ בְּמַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל. ['''"וְהִנִּיחַ מִחוּץ לַמַּחֲנֶה"''' – חוּץ לִשְׁלֹשׁ מַחֲנוֹת: חוּץ לְמַחֲנֵה שְׁכִינָה, לְמַחֲנֵה לְוִיָּה, לְמַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל. כֵּיצַד?] – הָיָה רֹק נָתוּן תַּחְתָּיו – טָמֵא; עַל גַּבָּיו – טָהוֹר. הָיָה שֶׁרֶץ נָתוּן תַּחְתָּיו – טָמֵא; עַל גַּבָּיו – טָהוֹר. הָיָה עוֹמֵד עַל גַּבֵּי תַנּוּר וְעַל גַּבֵּי כִירַיִם וְעַל גַּבֵּי (מעטן של) [מַעֲבָט שֶׁל עֲנָבִים], הַלָּגִין שֶׁל חַטָּאת בְּיָדוֹ – פָּסוּל. הָיָה נֶסֶר מוּנָח עַל גַּבֵּי תַנּוּר וְעַל גַּבֵּי כִירַיִם וְעַל גַּבֵּי מַעֲטָן שֶׁל זֵיתִים, וְלָגִין שֶׁל חַטָּאת תָּלוּי בָּהּ - בֵּית שַׁמַּאי פּוֹסְלִין וּבֵית הִלֵּל מַכְשִׁירִים. {{הע-שמאל|השוו [[ביאור:משנה פרה פרק ט#משנה ה|פרה ט ה.]] החכמים דנו האם הפרה נטמאת מהמים או לא; אבל ר' אליעזר בן יעקב טוען שהמים פסולים, שהרי לא נשמרו כיאות - ולכן הפרה טהורה; וראו [[ביאור:ספרי במדבר/חקת#פיסקה קכד|ספרי קכד.]] הכל נאמנים על החטאת, דווקא בגלל חומרתה; ולכן אין צורך בשומר מיוחד; וראו גם [[ביאור:משנה פרה פרק ה|פרה ה א.]]}}'''"וְהָיְתָה לַעֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְמִשְׁמֶרֶת"''', אָמְרוּ: פַּעַם אַחַת שָׁאֲלוּ לוֹמַר: הֲרֵי פָּרָה שֶׁשָּׁתַת מֵי חַטָּאת וְנִשְׁחֲטָה {{ב|עַל אֲתַר,|תוך פחות מ-24 שעות}} מַה הִיא? וְהָיוּ מְבַקְּשִׁין לְטַמֵּא אֶת בְּשָׂרָהּ. אָמַר לָהֶם רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב: לְכָךְ נֶאֱמַר "וְהָיְתָה לַעֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְמִשְׁמֶרֶת לְמֵי נִדָּה": כְּשֶׁהֵם שְׁמוּרִים – הֵם מֵי נִדָּה, וּכְשֶׁאֵינָן שְׁמוּרִים – אֵינָם מֵי נִדָּה! '''"לַעֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְמִשְׁמֶרֶת"''', כֵּיצַד הָיוּ מְשַׁמְּרִים אוֹתָהּ? הָיוּ מוֹסְרִים אוֹתָהּ לְאָדָם נֶאֱמָן וְהוּא מְשַׁמְּרָהּ. אֶלָּא שֶׁחָזְרוּ לוֹמַר: הַכֹּל נֶאֱמָנִין עַל טָהֳרַת הַקֹּדֶשׁ וְעַל הַחַטָּאת. {{הע-שמאל|בן בג בג דורש את הפסוק על הפרה האדומה לפני שנשחטה. את מי החטאת מכינים בזריית האפר על המים ולא ההפך; הוא מכנה את האפר "נידה"; וראו [[ביאור:ספרי במדבר/חקת#פיסקה קכח|ספרי קכח,]] וראו [[ביאור:משנה פרה פרק ו|פרה ו א.]] בדיעבד הפרה כשרה אפילו אם לא היתה שחיטתה לשם חטאת; וראו דברי ר' אליעזר [[ביאור:משנה פרה פרק ד#משנה ג|בפרה ד ג.]]}}בֶּן בַּג בַּג אוֹמֵר: "וְהָיְתָה... לְמִשְׁמֶרֶת" – אֵינָהּ רוֹעָה בָּעֵדֶר. '''"לְמֵי נִדָּה"''', לְפִה שֶׁנֶּאֱמַר "וְנָתַן עָלָיו מַיִם חַיִּים", יָכוֹל אֵפֶר עַל הַמַּיִם, אוֹ מַיִם עַל הָאֵפֶר? אָמַרְתָּ "לְמֵי נִדָּה" – עַל הַמַּיִם תֵּן נִדָּה. '''"חַטָּאת"''', שֶׁיִּהְיוּ מוֹעֲלִין בִּבְשָׂרָהּ, וּמִנַּיִן אַף בְּאֶפְרָהּ? תַּלְמוּד לוֹמַר "הִיא"! '''"חַטָּאת"''', שֶׁיִּהְיוּ כָּל מַעֲשֶׂיהָ לְשֵׁם חַטָּאת. יָכוֹל אִם לֹא הָיוּ מַעֲשֶׂיהָ לְשֵׁם חַטָּאת – לֹא תְּהֵא כְּשֵׁרָה? תַּלְמוּד לוֹמַר "הִיא"! }} ===פסוק י=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|המסיט את האפר או את הפרה לפני שחיטתה מטמא בגדים, וטומאתו מבחינה זו דומה לטומאת הזב; וראו [[ביאור:ספרי במדבר/חקת#פיסקה קכד|ספרי קכד.]] ראב"י קובע שהאפשרות להיטהר במי חטאת היא פריבילגיה לישראל. הנשים שנשבו במלחמת מדיין יוכלו להיטהר במים אלו לאחר שיתגיירו, שהרי גם גרים וגיורות נטהרים במי החטאת. וראו דברי בית הלל [[ביאור:משנה פסחים פרק ח#משנה ח|בפסחים ח ח,]] שכל גר נחשב כטמא מת וחייב בהזאת מי חטאת בשלישי ובשביעי, וראו שם שלמעשה נהגו כבית שמאי.}}'''"וְכִבֶּס הָאוֹסֵף אֶת אֵפֶר הַפָּרָה אֶת בְּגָדָיו"''', אִם הֵסִיט אֶת הַפָּרָה הֲרֵי זֶה טָמֵא וּמְטַמֵּא בְּגָדִים! '''"וְהָיְתָה לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל"''' – בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מְקַבְּלִין הַזָּיָה, אֵין הַגּוֹיִם מְקַבְּלִין הַזָּיָה! אָמְרוּ: פַּעַם אַחַת הָיָה רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב יוֹשֵׁב וְדוֹרֵשׁ בַּפָּרָה בִּטְבֶרְיָה, וְרַבִּי מֵאִיר וְרַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן שַׁמּוּעַ יוֹשְׁבִין שָׁם. אָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב: לָכֵן נֶאֱמַר '''"וְהָיְתָה לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל"'''; בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מְקַבְּלִין הַזָּיָה, אֵין הַגּוֹיִם מְקַבְּלִין הַזָּיָה! אָמַר לוֹ רַבִּי מֵאִיר: וַהֲרֵי כְּבָר נֶאֱמַר '''"תִּתְחַטְּאוּ אַתֶּם וּשְׁבִיכֶם"''' {{ממ|במדבר|לא|יט}}! אָמַר לוֹ: בְּוַדַּאי שֶׁאָמַרְתָּ, אֶלָּא שֶׁהִנַּחְתָּ שָׁם דָּבָר אֶחָד וְאָנוּ צְרִיכִין לוֹ: '''"אַתֶּם וּשְׁבִיכֶם"''' – מָה אַתֶּם, בְּנֵי בְּרִית – מְקַבְּלִין הַזָּיָה, אַף הַשְּׁבוּיָה – כְּשֶׁתָּבוֹא לַבְּרִית וְתִטָּמֵא, תְּהֵא מְקַבֶּלֶת הַזָּיָה! '''"וְלַגֵּר"''' – זֶה הַגֵּר; '''"הַגָּר בְּתוֹכָם"''' – לְרַבּוֹת נְשֵׁי הַגֵּרִים! {{הע-שמאל|ההזאה אינה מצווה לשמה, אלא כדי להיפטר מהטומאה. על הכהן השורף את הפרה היו מזים מי חטאת מפרות קודמות, ומכאן שכדי לחזור ולשחוט פרה אדומה חייבים אפר מפרה קודמת וממנה לקודמתה; ראו [[ביאור:משנה פרה פרק ג|פרה ג א.]] אפר הפרה אמור להיות רציף מימי משה ולהמשך הדורות!}}'''"חֻקַּת עוֹלָם"''' – מַזִּין {{ב|מִזּוֹ|מפרה זו}} {{ב|מִפְּנֵי זוֹ;|מפני 'חוקת עולם' - הטומאה, שנזכרה בפס' כא}} '''"לְחֻקַּת עוֹלָם"''' – מַזִּין מִזּוֹ לְקַדֵּשׁ אַחֶרֶת! }} ===פסוק יא=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|הדרשה מעירה שדיני הטומאה והטהרה חלים רק על החיים, ומכאן שהמת עצמו אינו טמא, אלא הנוגע בו הוא שטמא. הדרשה מפנה לסיפור השונמית ([[מלכים ב ד]]), שבמותו - הוא נשאר טהור, אבל טימא את הכלים שבבית, וכשחזר לחיים אמנם הוא נשאר טהור, אבל נטמא מהכלים שהיו בבית, שנשארו טמאים. האימרה "מטמאיך לא טימאוני ואתה טימאתני" נאמרת כביכול ע"י בנה של השונמית לכלי הבית, ע"י הבגדים של השורף את הפרה אל השורף עצמו; ע"י בגדי האוכל לנבלת העוף וכו'. חז"ל היו מודעים לאבסורד שבהלכות הטומאה והטהרה והדגישו אותו; וראו חלק מהדוגמאות הללו [[ביאור:משנה פרה פרק ח#משנה ב|בפרה ח ב-ז,]] [[ביאור:משנה כלים פרק ח#משנה ד|בכלים ח ד]] [[ביאור:תוספתא/פרה/ח|ובתוספתא פרה ח א-ג.]]}} '''"הַנֹּגֵעַ בְּמֵת"''', נוֹגֵעַ בְּמֵת – טָמֵא; אֵין מֵת עַצְמוֹ טָמֵא! נוֹגֵעַ בְּמֵת – טָמֵא; אֵין בְּנָהּ שֶׁל שׁוּנַמִּית טָמֵא! אָמְרוּ: בְּנָהּ שֶׁל שׁוּנַמִּית, כְּשֶׁמֵּת, כֹּל שֶׁהָיָה עִמּוֹ בַּבַּיִת – טָמֵא הָיָה טֻמְאַת שִׁבְעָה, וּכְשֶׁחָיָה – הָיָה טָהוֹר לַקֹּדֶשׁ. {{ב|חָזְרוּ וְנָגְעוּ בּוֹ|הכלים שבבית}} – טִמְּאוּהוּ הֵם; הֲרֵי זֶה אוֹמֵר: מְטַמְּאֶיךָ לֹא טִמְּאוּנִי, וְאַתָּה טִמֵּאתַנִי. הַשּׂוֹרֵף פָּרָה, וּפָרִים הַנִּשְׂרָפִים, וּשְׂעִירִים הַנִּשְׂרָפִים – מְטַמְּאִין בְּגָדִים; הֵן עַצְמָן – אֵין מְטַמְּאִין בְּגָדִים. הֲרֵי זֶה אוֹמֵר: מְטַמְּאֶיךָ לֹא טִמְּאוּנִי, וְאַתָּה טִמֵּאתַנִי. הָאוֹכֵל מִנִּבְלַת הָעוֹף הַטָּהוֹר – טָמֵא וּמְטַמֵּא בְּגָדִים אַבֵּית הַבְּלִיעָה; וְהוּא עַצְמוֹ – אֵין מְטַמֵּא בְּגָדִים. הֲרֵי זֶה אוֹמֵר: מְטַמְּאֶיךָ לֹא טִמְּאוּנִי, וְאַתָּה טִמֵּאתַנִי. טְהוֹרֵי כְּלֵי חֶרֶס שֶׁהָיוּ (מטלטלין) [מְשֻׁלְשָׁלִים] לַאֲוִיר הַתַּנּוּר בִּמְקוֹם (הנגע) [הַנָּגוּב] – טְהוֹרִין. צָפוּ מַשְׁקִין עַל גַּבֵּי הַתַּנּוּר – נִטְמָא, אוֹ בַּאֲחוֹרֵי הַתַּנּוּר נָגְעוּ בִּכְלִי חֶרֶס – טָמֵא; הֲרֵי אוֹמֵר וְכוּ'. מַזֶּה שֶׁעוֹמֵד בְּתוֹךְ מַשְׁקִין וּמִטְפָּחוֹת בְּמָתְנָיו, נִתְּזוּ מִתַּחַת רַגְלָיו וְטִמְּאוּ אֶת הַמִּטְפָּחוֹת, חָזְרָה הַמִּטְפַּחַת וְטִמְּאַתּוּ; הֲרֵי זֶה אוֹמֵר וְכוּ'. מַקְרָצוֹת נִמְשָׁכוֹת זוֹ בָּזוֹ וְכִכָּרִים נוֹגְעִים זֶה בָּזֶה, וּבָהֶם גֻּמִּים מְלֵאִים מַשְׁקִים. נָגַע שֶׁרֶץ בְּאַחַת מֵהֶם – נִטְמָא וְטִמֵּא אֶת כֻּלָּם; הֲרֵי זֶה אוֹמֵר וְכוּ'. הָאֳכָלִים וְהַמַּשְׁקִים וְהַמֶּרְכָּב וְהַמּוֹשָׁב שֶׁהָיוּ מֻנָּחִים תַּחַת אֶבֶן מַסְמָא, וְהַמִּשְׁכָּב תַּחְתֵּיהֶן – טָהוֹר. הָלַךְ טָהוֹר וְעָמַד שָׁם וְנִטְמָא, נָגַע בָּהֶם – טִמֵּא אֶת כֻּלָּם; הֲרֵי זֶה אוֹמֵר וְכוּ'. קְעָרָה שֶׁהִיא מְלֵאָה מַשְׁקִין טְהוֹרִים, וַאֲחוֹרֶיהָ טְמֵאִים, וּמֻנָּחִים עַל גַּבֵּי טַבְלָא, וְכִכָּר שֶׁל תְּרוּמָה נָתוּן עָלֶיהָ, וְצָפוּ הַמַּשְׁקִים עַל גַּבֵּי הַקְּעָרָה – נִטְמְאוּ בַּאֲחוֹרֵי קְעָרָה, נָפְלוּ עַל הַטַּבְלָא וְטִמְּאוּהָ; חָזְרָה הַטַּבְלָא וְטִמְּאָה אֶת הַכִּכָּר. הֲרֵי הַכִּכָּר אוֹמֶרֶת לַטַּבְלָא: מְטַמְּאֶיךָ וְכוּ'. {{הע-שמאל|העובר המת אינו מטמא את אמו, אבל מטמא את המיילדת אם היא נגעה בו. המיילדת מטמאת בתורה את האם במגעה בה. גם האם אומרת למיילדת "מטמאיך לא טמאוני ואת טמאתני". הנוגע בשיניים שנפלו מעצמות המת, או בצפורנים שנפרדו מהגופה אינו מטמא; אבל אם הן מחוברות לגופה הנוגע בהם נטמא; וראו [[ביאור:משנה אהלות פרק ג#משנה ג|אהלות ג ג.]]}}'''"הַנֹּגֵעַ... וְכֹל אֲשֶׁר יִגַּע בַּחֲלַל חֶרֶב"''' - [בֶּחָלָל שֶׁדַּרְכּוֹ לֵהָרֵג בַּחֶרֶב,] פְּרָט לְאִשָּׁה שֶׁהַמֵּת בְּתוֹךְ מֵעֶיהָ! וּמִנַּיִן חֲכָמָה שֶׁשָּׁלְחָה יָדָהּ בְּתוֹךְ מֵעֶיהָ [שֶׁל אִשָּׁה], שֶׁהִיא טְמֵאָה? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"הַנֹּגֵעַ"'''. יָכוֹל כָּל הַיָּמִים שֶׁהַחֲכָמָה טְמֵאָה אַף הָאִשָּׁה טְמֵאָה? אָמְרַתְּ '''"הוּא יִתְחַטָּא"''' – פְּרָט לָזֶה. '''"הַנֹּגֵעַ בְּמֵת"''' – פְּרָט לַנּוֹגֵעַ בְּשִׁנָּיו בִּשְׂעָרוֹ וּבְצִפָּרְנָיו בִּזְמַן שֶׁפֵּרְשׁוּ. יָכוֹל שֶׁאֲנִי מְרַבֶּה בְּשָׁעָה שֶׁהֵם מְחֻבָּרִין? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"וְטָמֵא"'''. {{הע-שמאל|אם נגע בחתיכה קטנה מכזית מבשר המת אינו נטמא, כי אדם מתחיל להקרא כך כשהגיע ברחם אמו לגודל כזית. הנוגע או הנושא עצם, אפילו קטנה מכזית, בגודל כשעורה – טמא (אמנם אין העצם הקטנה מטמאת באהל), כך גם הנוגע בשלולית דם שיש בה רביעית או בדם תבוסה שניגר בזמן המוות, ובעצם שנחתכה מן החי עם הבשר שעליה; וראו ([[ביאור:משנה אהלות פרק ב|אהלות ב א.]]) ה'פסוק' המופיע בגרסת הגניזה "או בדם", הוא כנראה פרפרזה על לשון "או בעצם אדם".}}'''"הַנֹּגֵעַ בְּמֵת"''', יָכוֹל כָּל שֶׁהוּא? אָמְרַתְּ שׁוּב '''"בְּמֵת"'''. יָכוֹל לֹא יְטַמֵּא כָּל שֶׁהוּא, אֲבָל יְטַמֵּא כַּעֲדָשָׁה, שֶׁכֵּן מָצִינוּ כַּעֲדָשָׁה מִן הַשֶּׁרֶץ טָמֵא? אָמְרַתְּ שׁוּב '''"בְּמֵת"'''. הָא מָה הַדָּבָר, {{ב|אַחַר שֶׁרִבָּה הַכָּתוּב מִעֵט?|מאחר והפסוק ריבה ומיעט, מה ההגיון ההלכתי?}} אָמְרוּ: כַּזַּיִת מִן הַמֵּת טָמֵא, שֶׁכֵּן הוּא תְּחִלַּת יְצִירָתוֹ. אֵין לִי אֶלָּא הַנּוֹגֵעַ בְּכַזַּיִת מִן הַמֵּת; וּמִנַּיִן אַף הַנּוֹגֵעַ בְּעֶצֶם? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"אוֹ בְעֶצֶם"'''. יָכוֹל כָּל שֶׁהוּא? אָמְרַתְּ שׁוּב '''"אוֹ בְעֶצֶם"'''. יָכוֹל לֹא יְטַמֵּא כָּל שֶׁהוּא, אֲבָל יְטַמֵּא בְּכַעֲדָשָׁה, שֶׁכֵּן עֶצֶם כִּשְׂעוֹרָה? אָמְרַתְּ שׁוּב '''"בְעֶצֶם"''', הָא מָה הַדָּבָר, אַחַר שֶׁרִבָּה הַכָּתוּב מִעֵט? אָמְרוּ: עֶצֶם כִּשְׂעוֹרָה מְטַמֵּא בְּמַגָּע וּבְמַשָּׂא. אֵין לִי אֶלָּא הַנּוֹגֵעַ בְּעֶצֶם מִן הַמֵּת; מִנַּיִן אַף הַנּוֹגֵעַ בְּדָם? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"אוֹ"'''. יָכוֹל כָּל שֶׁהוּא בְּעֶצֶם מִן הַחַי? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"אוֹ בְעֶצֶם אָדָם"''' – מָה אָדָם, שָׁלֵם – אַף עֶצֶם, שָׁלֵם. אֵין לִי אֶלָּא בְּנוֹגֵעַ בְּמֵת וּבְעֶצֶם; מִנַּיִן לְרַבּוֹת אַף הַנּוֹגֵעַ בְּדָם? תַּלְמוּד לוֹמַר "אוֹ [בְדָם]". (יכול אמר? שוב:) [יָכוֹל כָּל שֶׁהוּא? שׁוּב:] "בְּדָם". כַּמָּה הוּא דָּמוֹ שֶׁל אָדָם? שִׁעוּרוֹ בְּבֵינוֹנִית רְבִיעִית. וּמִנַּיִן לְרַבּוֹת דַּם תְּבוּסָה? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"נֶפֶשׁ"'''. יָכוֹל דַּם תְּבוּסָה מִמֵּת אֶחָד; וּמִנַּיִן לְרַבּוֹת דַּם תְּבוּסָה מִשְּׁנֵי מֵתִים? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"נְפָשֹׁת"''' {{ממ|ויקרא|כא|יא}}. {{הע-שמאל|דם של קטן מטמא באהל אפילו אם אין בו רביעית, אם מדובר בכל דמו של הקטן שמת.}}וּמִנַּיִן אַתָּה מְרַבֶּה דַּם קָטָן כֻּלּוֹ? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"נְפָשֹׁת"'''. יָכוֹל שֶׁאֲנִי מְרַבֶּה שֶׁחָלָה וְהָלַךְ לוֹ? אָמְרַתְּ, לֹא אָמַרְתִּי אֶלָּא '''"אֲשֶׁר יָמוּת"'''. [אֵיזֶהוּ דַּם תְּבוּסָה?] רַבִּי (שמעון) [יִשְׁמָעֵאל] אוֹמֵר: רְבִיעִית מִן הַמֵּת וּשְׁמִינִית מִן הַחַי שֶׁבְּלָלוּ זֶה בָּזֶה, נוֹטֵל מִזֶּה וּמִזֶּה דַּם רְבִיעִית – זֶהוּ דַּם תְּבוּסָה. רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן יְהוּדָה אִישׁ בַּרְתּוֹתָא אָמַר: הֲרֵי הוּא כְּדַם בְּהֵמָה וּכְדַם הַחַי! {{הע-שמאל|אם נוצרה מתחת לגופה שלולית דם בכמות של רביעית – הנוגע בדם טמא, אפילו אם לא ידוע כמה ממנו יצא אחרי המוות; וראו [[ביאור:משנה אהלות פרק ג#משנה ה|אהלות ג ה.]]}}אֵיזֶהוּ דַּם תְּבוּסָה? צָלוּב שֶׁדָּמוֹ שׁוֹתֵת וְנִמְצָא תַּחְתָּיו רְבִיעִית דָּם, וְאֵין יָדוּעַ כַּמָּה יָצָא מֵחַיִּים וְכַמָּה יָצָא אַחַר מִיתָה – הֲרֵי זֶה מִצְטָרֵף. וְהַמֵּת שֶׁדָּמוֹ נוֹטֵף וְנִמְצָא תַּחְתָּיו רְבִיעִית דָּם – אֵינוֹ מִצְטָרֵף. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר חִלּוּף הַדְּבָרִים: הַשּׁוֹתֵת אֵינוֹ מִצְטָרֵף וְהַמְנַטֵּף מִצְטָרֵף. {{הע-שמאל|לאחר שהגדיר הדרשן את כמויות הדם או העצמות המטמאים, הוא דורש את דרך העברת הטומאה: טומאת מגע וטומאת אהל מפורשות בפסוק. אלעזר בן מתיא דורש "וטמא שבעת ימים" שגוף המת מטמא גם את נושאו. ר' שמעון מנסה ללמוד טומאת משא בקל וחומר מנבילה, אבל טומאת נבילה חלה רק עד הערב ואילו כאן מדובר בטמא מת, שטומאתו לפחות לשבוע. ר' אלעזר טוען, כר' עקיבא, שאין היררכיה בין הטומאות ולכן לא ניתן ללמוד את טומאת המשא של המת בקל וחומר, וראו [[ביאור:משנה אהלות פרק ב#משנה ד|אהלות ב ד.]]}}אֵין בַּמַּשְׁמָע שֶׁיְּטַמֵּא הַמֵּת אֶלָּא בְּמַגָּע וּבְאֹהֶל. וּמִנַּיִן אַף בְּמַשָּׂא? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"וְטָמֵא שִׁבְעַת יָמִים"''', לְרַבּוֹת שֶׁיְּטַמֵּא בְּמַשָּׂא, דִּבְרֵי רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן מַתְיָא. אָמַר לוֹ רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן פִּנְחָס: אֵינוֹ צָרִיךְ! וּמָה אִם נְבֵלָה, שֶׁאֵינָהּ מְטַמְּאָה בְּאֹהֶל - הֲרֵי הִיא מְטַמְּאָה בְּמַשָּׂא; הַמֵּת, שֶׁהוּא מְטַמֵּא בְּאֹהֶל - אֵינוֹ דִּין שֶׁיְּהֵא מְטַמֵּא בְּמַשָּׂא? אָמַר לוֹ רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן מַתְיָא: מַה מַּשָּׂא נְבֵלָה, עַד הָעֶרֶב – אַף מַשָּׂא הַמֵּת, לֹא יְהֵא אֶלָּא עַד הָעֶרֶב! אָמַר לוֹ רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן פִּנְחָס: אַחַר (שהורית) [שֶׁהוֹדֵיתָ] שֶׁהַמֵּת מְטַמֵּא בְּמַשָּׂא, הַמֵּת מְטַמֵּא בְּמַגָּע וּבְמַשָּׂא, וּנְבֵלָה מְטַמְּאָה בְּמַגָּע וּבְמַשָּׂא. אִם לֹא חָלְקָה תּוֹרָה מַשָּׂא נְבֵלָה מִמַּגָּעָהּ – דִּין הוּא שֶׁנַּחֲלֹק מַשָּׂא הַמֵּת מִמַּגָּעוֹ? אָמַר לוֹ רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן מַתְיָא: כָּל כָּךְ מִבַּלְעֲדֵי נְבֵלָה {{ב|אֶפְשָׁר לְךָ לִחְיוֹת|אינך יכול להבין את הדין}}? בּוֹא וּרְאֵה שֶׁיֵּשׁ הַרְבֵּה מְטַמְּאִין בְּמַגָּע וְאֵינָן מְטַמְּאִין בְּמַשָּׂא: הַגּוֹלֵל וְהַדּוֹפֵק {{ב|וְקוּלִיתוֹ|עצם קטנה. בגירסת הגניזה "וטליתו"}} שֶׁל מֵת - מְטַמְּאִין בְּמַגָּע וּבְאֹהֶל וְאֵין מְטַמְּאִין בְּמַשָּׂא! וְכֵן אַל תִּתְמַהּ עַל נִבְלַת הַמֵּת, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁהִיא מְטַמְּאָה בְּמַגָּע וּבְאֹהֶל, לֹא תְּהֵא מְטַמְּאָה בְּמַשָּׂא! הָא צָרַכְתָּ לוֹמַר '''"וְטָמֵא שִׁבְעַת יָמִים"''' – לְרַבּוֹת שֶׁמְּטַמֵּא בְּמַשָּׂא! }} ===פסוק יב=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|הטמא הרוצה להיטהר חייב להתרחק מהמת, ואינו יכול להיטהר כל עוד הוא נוגע בו. ההזיה הראשונה היא לא לפני היום השלישי, והשנייה היא לפחות ארבעה ימים מאוחר יותר; אין להזות פעמיים ביום השביעי ואין להזות בלילה ([[ביאור:משנה פרה פרק יב#משנה יא|פרה יב יא.]])}}"'''הוּא יִתְחַטָּא בוֹ'''", יָכוֹל דָּבוּק לַמֵּת? אָמַרְתָּ: לֹא אָמַרְתִּי אֶלָּא "בַּשְּׁלִישִׁי"! אִי בַּשְּׁלִישִׁי, יָכוֹל חִטּוּי אֶחָד? אָמַרְתָּ: לֹא אָמַרְתִּי אֶלָּא "בַּשְּׁבִיעִי"! אִי בַּשְּׁבִיעִי, יָכוֹל חִטּוּי שְׁנַיִם? אָמַרְתָּ: לֹא אָמַרְתִּי אֶלָּא "בַּשְּׁלִישִׁי"! {{הע-שמאל|בין הזאת היום השלישי וההזאה ביום השביעי אין היררכיה, כי מחד הזאת השלישי קרובה יותר לטומאה, ומאידך הזאת השביעי משלימה את מערכת ההזאות; לכן נאלץ הכתוב לומר "'''ביום''' השלישי '''וביום''' השביעי".}}יָכוֹל תְּהֵא הַזָּיָתוֹ קְבוּעָה בַּלַּיְלָה? אָמַרְתָּ: לֹא אָמַרְתִּי אֶלָּא "בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי". יָכוֹל תְּהֵא הַזָּיַת שְׁלִישִׁי קְבוּעָה בַּיּוֹם, אֲבָל הַזָּיַת שְׁבִיעִי תְּהֵא קְבוּעָה בַּלַּיְלָה? וַהֲלֹא אוֹמֵר: וְכִי דִּין הוּא? הוֹאִיל וְנֶאֶמְרָה הַזָּאָה בַּשְּׁלִישִׁי וְנֶאֶמְרָה הַזָּאָה בַּשְּׁבִיעִי, מַה מָּצִינוּ שֶׁהַזָּיַת שְׁלִישִׁי קְבוּעָה בַּיּוֹם – אַף הַזָּיַת שְׁבִיעִי תְּהֵא קְבוּעָה בַּיּוֹם! קַל וָחֹמֶר: וּמָה אִם שְׁלִישִׁי, שֶׁאֵין הַזָּיָתוֹ כְּשֵׁרָה עַד שֶׁתַּכְשִׁירֶנָּה אַחֶרֶת, הֲרֵי הַזָּיָתוֹ קְבוּעָה בַּיּוֹם; שְׁבִיעִי, שֶׁהַזָּיָתוֹ כְּשֵׁרָה עַד שֶׁלֹּא תַּכְשִׁירֶנָּה אַחֶרֶת – אֵינוֹ דִּין שֶׁתְּהֵא הַזָּיָתוֹ קְבוּעָה בַּיּוֹם? לֹא: אִם אָמַרְתָּ בַּשְּׁלִישִׁי, שֶׁהוּא סָמוּךְ לַטֻּמְאָה; תֹּאמַר בַּשְּׁבִיעִי, שֶׁאֵינוֹ סָמוּךְ לַטֻּמְאָה אֶלָּא סָמוּךְ לַטָּהֳרָה? אָמַרְתָּ: לֹא אָמַרְתִּי אֶלָּא "בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי"; יִלָּמֵד שְׁלִישִׁי מִשְּׁבִיעִי: הוֹאִיל וְנֶאֶמְרָה הַזָּיָה בַּשְּׁבִיעִי וְנֶאֶמְרָה הַזָּיָה בַּשְּׁלִישִׁי, מַה מָּצִינוּ שֶׁהַזָּיַת שְׁבִיעִי קְבוּעָה בַּיּוֹם – אַף הַזָּיַת שְׁלִישִׁי תְּהֵא קְבוּעָה בַּיּוֹם! קַל וָחֹמֶר: וּמָה אִם שְׁבִיעִי, שֶׁהוּא סָמוּךְ לְטָהֳרָתוֹ, הֲרֵי הַזָּיָתוֹ קְבוּעָה בַּיּוֹם; שְׁלִישִׁי, שֶׁהוּא סָמוּךְ לַטֻּמְאָה – אֵינוֹ דִּין שֶׁתְּהֵא הַזָּיָתוֹ קְבוּעָה בַּיּוֹם? לֹא: אִם אָמַרְתָּ בַּשְּׁבִיעִי, שֶׁהַזָּיָתוֹ כְּשֵׁרָה עַד שֶׁלֹּא תַּכְשִׁירֶנָּה אַחֶרֶת – תֹּאמַר בַּשְּׁלִישִׁי, שֶׁאֵין הַזָּיָתוֹ כְּשֵׁרָה עַד שֶׁתַּכְשִׁירֶנָּה אַחֶרֶת? אָמַרְתָּ: לֹא אָמַרְתִּי אֶלָּא "בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי". {{הע-שמאל|ההזאות אינן דווקא מיד ביום השלישי מהטומאה, וכן הזאת היום השביעי יכולה להתעכב גם למועדים מאוחרים יותר, אבל אין הטמא נטהר בלי ההזאות.}}"'''הוּא יִתְחַטָּא בוֹ בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי'''", יָכוֹל סָמוּךְ לַמִּיתָה? אָמַרְתָּ שׁוּב "בַּשְּׁלִישִׁי". אִם לוֹמַר שְׁלִישִׁי שֶׁהוּא סָמוּךְ לַמִּיתָה – כְּבָר לִמֵּד! הָא מָה אֲנִי מְקַיֵּם "שְׁלִישִׁי"? שֶׁאֲפִילּוּ רָחוֹק מִן הַמִּיתָה! יָכוֹל הַזָּיַת שְׁלִישִׁי תְּהֵא רְחוֹקָה מִן הַמִּיתָה, אֲבָל הַזָּיַת שְׁבִיעִי תְּהֵא סְמוּכָה לַשְּׁלִישִׁי? אָמַרְתָּ שׁוּב "בַּשְּׁבִיעִי"; אִם לוֹמַר שְׁבִיעִי שֶׁהוּא סָמוּךְ לַשְּׁלִישִׁי – כְּבָר לִמֵּד! הָא מָה אֲנִי מְקַיֵּם שְׁבִיעִי? אֲפִילּוּ רָחוֹק מִן הַשְּׁלִישִׁי! יָכוֹל אִם לֹא הֻזָּה טָהוֹר? אָמַרְתָּ: לֹא אָמַרְתִּי אֶלָּא "אִם לֹא יִתְחַטָּא... לֹא יִטְהָר"! {{הע-שמאל|ההזאה נעשית בזריקה של המים ולא בנגיעה בגוף המיטהר.}}יָכוֹל שֶׁבָּא לְטַעֲנוֹ זְרִיקָה וְחִטּוּי? אָמַרְתָּ: לֹא אָמַרְתִּי אֶלָּא "כִּי מֵי נִדָּה לֹא זֹרַק עָלָיו", זְרִיקָה אָמַרְתִּי לְךָ, לֹא חִטּוּי! יָכוֹל שֶׁבָּא לְהַכְשִׁיר חִטּוּי כִּזְרִיקָה? אָמַרְתָּ: "וְהִזָּה הַטָּהֹר עַל הַטָּמֵא בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי וְחִטְּאוֹ בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי". בְּהַזָּיָה הוּא טָהוֹר, אֵינוֹ טָהוֹר בְּאֶצְבַּע! }} ===פסוק יג=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|הדרשה עוסקת בכפילות, לכאורה, בין פס' יג לפס' כ. היא מראה שאין ללמוד מהמשכן למקדש או ההפך, כי למשכן ולמקדש יש צדדים חמורים זה לעומת זה: המשכן וכליו נמשחו בשמן המשחה ע"י משה והמקדש לא, ומצד שני קדושת המקדש חמורה כי היא חלה לעולם.}}"'''אֶת מִשְׁכַּן ה' טִמֵּא וְנִכְרְתָה'''", הוֹאִיל וְנֶאֶמְרָה הַזָּיָה בַּמִּשְׁכָּן וְנֶאֶמְרָה הַזָּיָה בַּמִּקְדָּשׁ: מַה מָּצִינוּ טָמֵא שֶׁנִּכְנַס לַמִּשְׁכָּן חַיָּב כָּרֵת – אַף טָמֵא שֶׁנִּכְנַס לַמִּקְדָּשׁ חַיָּב כָּרֵת! קַל וָחֹמֶר: וּמָה אִם מִשְׁכָּן, שֶׁקְּדֻשָּׁתוֹ קְדֻשַּׁת שָׁעָה, אִם נִכְנַס לוֹ בְּטֻמְאָה הֲרֵי זֶה עָנוּשׁ כָּרֵת – מִקְדָּשׁ, שֶׁקְּדֻשָּׁתוֹ קְדֻשַּׁת עוֹלָם, אֵינוֹ דִּין שֶׁאִם נִכְנַס בְּטֻמְאָה יְהֵא עָנוּשׁ כָּרֵת? לֹא: אִם אָמַרְתָּ בַּמִּשְׁכָּן, שֶׁהוּא מְקַבֵּל הַזָּיָה – תֹּאמַר בַּמִּקְדָּשׁ, שֶׁאֵינוֹ מְקַבֵּל הַזָּיָה? אָמַרְתָּ "'''מִקְדַּשׁ ה' טִמֵּא וְנִכְרְתָה'''": יִלָּמֵד מִשְׁכָּן מִמִּקְדָּשׁ: הוֹאִיל וְנֶאֶמְרָה הַזָּיָה בַּמִּקְדָּשׁ וְנֶאֶמְרָה הַזָּיָה בַּמִּשְׁכָּן – מַה מָּצִינוּ טָמֵא שֶׁנִּכְנַס לַמִּקְדָּשׁ חַיָּב כָּרֵת – אַף טָמֵא שֶׁנִּכְנַס לַמִּשְׁכָּן חַיָּב כָּרֵת. קַל וָחֹמֶר: וּמָה אִם מִקְדָּשׁ, שֶׁאֵינוֹ מְקַבֵּל הַזָּיָה, אִם נִכְנַס לוֹ בְּטֻמְאָה הֲרֵי הוּא עָנוּשׁ כָּרֵת – מִשְׁכָּן, שֶׁמְּקַבֵּל הַזָּיָה, אֵינוֹ דִּין שֶׁאִם נִכְנַס לוֹ בְּטֻמְאָה יְהֵא עָנוּשׁ כָּרֵת? לֹא: אִם אָמַרְתָּ בַּמִּקְדָּשׁ, שֶׁקְּדֻשָּׁתוֹ קְדֻשַּׁת עוֹלָם – תֹּאמַר בַּמִּשְׁכָּן, שֶׁקְּדֻשָּׁתוֹ קְדֻשַּׁת שָׁעָה? אָמַרְתָּ "'''אֶת מִקְדַּשׁ ה' טִמֵּא וְנִכְרְתָה'''" {{ממ|במדבר|יט|כ}}! {{הע-שמאל|כל הקטע בסוגריים אינו בגירסת הגניזה וכנראה אינו מספרי זוטא. עונש הכרת לנכנס טמא בזדון למקדש כולל הפרדה של גורלו מגורל שאר הציבור, ואינו מקרין עליהם; וראו לדוגמא גם לעיל [[ביאור:ספרי זוטא במדבר/ט#פסוק יב|בדרשה לפרק ט פס' יב.]] כאמור לעיל פס' יב, הזאת המים על הטמא נעשית בלי לגעת בגופו. עונש הכרת לנכנס בטומאה במזיד למקדש חל גם על דרגות טומאה נמוכות יותר: על מי שהתחיל בתהליך הטיהור והוזה פעם אחת, על מי שלא טבל לאחר שהוזה, על טבול יום ועל מחוסר כיפורים.}}<small>("'''ונכרתה הנפש ההיא'''" – מזידה. "'''מישראל'''" – וישראל בשלום. "'''כי מי נידה לא זורק עליו'''" – זה הוא שאמרנו 'זריקה אמרתי, לא חיטוי!' "'''טמא יהיה עוד טומאתו בו'''", הא למדנו שטמא שנכנס למקדש במזיד – שהוא בהיכרת. וכן הוא אומר "ואיש אשר יטמא ולא יתחטא ונכרתה",)</small> וְאֵין בַּמַּשְׁמָע אֶלָּא {{ב|מִי שֶׁלֹּא הֻזָּה כָּל עִקָּר|שנאמר "ולא יתחטא"}}. כְּשֶׁאָמַר "'''טָמֵא'''" – לְרַבּוֹת שֶׁהֻזָּה וְלֹא שָׁנָה. "'''טָמֵא יִהְיֶה'''" – לְרַבּוֹת שֶׁהֻזָּה וְשָׁנָה וְלֹא טָבַל. "'''עוֹד'''" – לְרַבּוֹת שֶׁהֻזָּה וְשָׁנָה וְטָבַל וְלֹא הֶעֱרִיב שִׁמְשׁוֹ! "'''טֻמְאָתוֹ בּוֹ'''" – לְרַבּוֹת שֶׁהֻזָּה וְשָׁנָה וְטָבַל וְהֶעֱרִיב שִׁמְשׁוֹ – וְלֹא הֵבִיא כִּפּוּרָיו; הָא רִבִּיתִי לְכֻלָּן [בַּעֲשֵׂה וּבְלֹא תַעֲשֶׂה, בַּהֲבָאת חַטָּאת וּ]בְּהִכָּרֵת! }} ===פסוק יד=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|הדרשה מרבה סוגי טומאות שונים, ראו [[ביאור:משנה אהלות פרק ב|אהלות ב א-ד,]] כדעת ר' עקיבא. לגבי שיעור "מלוא מקדח" ראו [[ביאור:משנה כלים פרק יז#משנה יב|כלים יז יב]].}}'''"זֹאת הַתּוֹרָה אָדָם כִּי יָמוּת בָּאֹהֶל"''', אִם לוֹמַר 'אָדָם' – פְּרָט לִנְבֵלָה – כְּבָר לִמֵּד! הָא מָה אֲנִי מְקַיֵּם "אָדָם"? לְרַבּוֹת דָּבָר אַחֵר שֶׁיְּטַמֵּא כְּמֵת שָׁלֵם. אֶת מָה אֲנִי מְרַבֶּה? הַשִּׁדְרָה וְהַגֻּלְגֹּלֶת וַחֲצִי לֹג דָּם וַחֲצִי קַב עֲצָמוֹת, וְאֵבֶר מִן הַמֵּת וְאֵבֶר מִן הַחַי שֶׁיֵּשׁ עֲלֵיהֶן בָּשָׂר כָּרָאוּי, וְרֹבַע עֲצָמוֹת מֵרֹב הַבִּנְיָן, וְרֹבַע עֲצָמוֹת מֵרֹב הַמִּנְיָן, וְרֹבַע מֵרֹב גִּדּוּלֵי גְּוִיָּה – הֲרֵי אֵלּוּ מְטַמְּאִין בְּמַגָּע וּבְמַשָּׂא וּבָאֹהֶל. וְאֵלּוּ מְטַמְּאִים בְּמַגָּע וּבְמַשָּׂא וְאֵין מְטַמְּאִים בָּאֹהֶל: עֶצֶם כִּשְׂעוֹרָה, וְאֶרֶץ הָעַמִּים, וּבֵית הַפְּרָס, וְאֵבֶר מִן הַמֵּת וְאֵבֶר מִן הַחַי שֶׁאֵין עֲלֵיהֶם בָּשָׂר כָּרָאוּי. הַשִּׁדְרָה וְהַגֻּלְגֹּלֶת שֶׁחָסְרוּ; כַּמָּה חִסָּרוֹן בַּשִּׁדְרָה? בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: שְׁתֵּי חֻלְיוֹת, וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: חֻלְיָא אַחַת. וּבַגֻּלְגֹּלֶת? בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: מְלֹא מַקְדֵּחַ. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: {{ב|[כְּדֵי שֶׁיִּנָּטֵל מִן הַחַי וְיָמוּת. מְלוֹא מַקְדֵּחַ שֶׁאָמְרוּ]|השלמה על פי המשנה}} מְלֹא מַקְדֵּחַ שֶׁל לִשְׁכָּה, שֶׁהוּא כְּפוּנְדְיוֹן הָאִיטַלְקִי וּכְסֶלַע נֵירוֹנִית, וּמְלֹא (עקבו) [נוּקְבּוֹ] שֶׁל עֹל הַשָּׁרוֹנִי. {{הע-שמאל|גם אם המוות לא היה באוהל, אלא הכניסו את הגופה לאוהל אחרי המוות – האוהל ותכולתו נטמאים. ואם אחר כך נכנס לשם אדם או כלי – גם הם נטמאים. אם יש יציאה מהאוהל, ובה נמצא אדם או כלים – האדם והכלים נטמאים גם הם; וראו [[ביאור:משנה אהלות פרק ג#משנה ו|אהלות ג ו,]] אבל אין הטומאה יוצאת מהפתח החוצה. עצם הכוונה להכנס לאוהל ("מרחוק") עדיין אינה מטמאת, אבל אם הכניס לאוהל המת אפילו חלק מגופו ("מקצתו") – האדם הנכנס טמא. הטומאה אינה נשארת באוהל או בקבר אחרי שהמת פונה ממנו, ולכן אם נכנס לאוהל אדם לאחר שהמת הוצא משם הוא אינו נטמא. כוך קבורה שאין בו פותח טפח (בלשון המשנה "נפש אטומה"), הנוגע בו טמא טומאת ערב (לא שבעה ימים) – מכל כיוון שנכנס למערת הקבורה; וראו [[ביאור:ספרי במדבר/חקת#פיסקה קכו|ספרי קכו]] [[ביאור:משנה אהלות פרק ז#משנה ב|ואהלות ז ב.]] ר' יוסי לומד שקבר חדש אינו מטמא, כי רק המת מטמא באמצעותו – מהכפילות "בקבר", ור' עקיבא מסיק זאת מטומאת האהל.}}הַגּוֹלֵל וְהַדּוֹפֵק מְטַמֵּא בְּמַגָּע וּבָאֹהֶל וְאֵינוֹ מְטַמֵּא בְּמַשָּׂא. '''"כָּל הַבָּא אֶל הָאֹהֶל"''' – בָּאִין לוֹ וּמְבִיאִין אֵלָיו; [אֵי] זֶה הָאֹהֶל שֶׁבָּאִין לוֹ וּמְבִיאִין אֵלָיו? אָמְרוּ: מַכְנֶסֶת הִיא הָאִשָּׁה אֶת הַנֵּפֶל בְּפוֹתֵחַ טֶפַח. '''"הַבָּא אֶל הָאֹהֶל"''' שֶׁיֵּשׁ לוֹ בֵּית בִּיאָה – בֵּית בִּיאָתוֹ מְטַמְּאָה, {{ב|[וְאֵינוֹ מְטַמֵּא]|הגהה על פי פירוש 'זית רענן'}} מֵאֲחוֹרָיו. אֹהֶל שֶׁאֵין לוֹ בֵּית בִּיאָה – אֵין בֵּית בִּיאָתוֹ מְטַמֵּא, וְאֵינוֹ מְטַמֵּא מֵאֲחוֹרָיו. אִם קוֹרֵא אֲנִי "הַבָּא אֶל הָאֹהֶל", יָכוֹל מֵרָחוֹק? תַּלְמוּד לוֹמַר "וְכָל אֲשֶׁר בָּאֹהֶל". אִי "וְכָל אֲשֶׁר בָּאֹהֶל" – בְּכֻלּוֹ; מִנַּיִן אֲפִילּוּ בְּמִקְצָתוֹ? תַּלְמוּד לוֹמַר "אֲשֶׁר בָּאֹהֶל"! '''"כָּל הַבָּא אֶל הָאֹהֶל"''' – מָה הָאֹהֶל, בִּזְמַן שֶׁהַמֵּת בְּתוֹכוֹ – טָמֵא, לֹא בִּזְמַן שֶׁנִּפְנָה מִשָּׁם; אַף הַקֶּבֶר, בִּזְמַן שֶׁהַמֵּת בְּתוֹכוֹ – טָמֵא, לֹא בִּזְמַן שֶׁנִּתְפַּנָּה מִשָּׁם. מָה אֹהֶל סָתוּם, {{ב|הַנּוֹגֵעַ בּוֹ|מבחוץ}} מִכָּל צְדָדִין טָמֵא – אַף קֶבֶר סָתוּם, הַנּוֹגֵעַ בּוֹ מִכָּל צְדָדִין {{ב|טָמֵא|טומאת ערב}}. וְרַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר "הַנּוֹגֵעַ בַּקֶּבֶר", יָכוֹל אַף {{ב|בְּקֶבֶר חָדָשׁ|שעדיין לא נקבר בו אדם}}? אָמַר שׁוּב "בַּקֶּבֶר"! אָמַר לֵיהּ רַבִּי עֲקִיבָא: אִי אֶפְשָׁר לוֹמַר בְּקֶבֶר חָדָשׁ, אֶלָּא בְּקֶבֶר שֶׁהַמֵּת בּוֹ. שֶׁנֶּאֱמַר "וְהִזָּה עַל הָאֹהֶל", מָה {{ב|אֹהֶל|טמא}}, בִּזְמַן שֶׁהַמֵּת בְּתוֹכוֹ, וְלֹא בִּזְמַן שֶׁנִּפְנָה! [אַף הַקֶּבֶר, בִּזְמַן שֶׁהַמֵּת בְּתוֹכוֹ – טָמֵא, לֹא בִּזְמַן שֶׁנִּתְפַּנָּה!] {{הע-שמאל|את הדרשה הזאת לומד ר' יצחק [[ביאור:ספרי במדבר/חקת#פיסקה קכו|בספרי קכו]] מהשוואה לבית המנוגע. כאן לומדים זאת מהביטוי "התורה". מנגד עומד המיעוט מהמילה "זאת". וראו [[ביאור:משנה אהלות פרק ח|אהלות ח א.]] הדרשה מרחיבה את המונח "אהל", וראו [[ביאור:משנה מסכת אהלות|במבוא למסכת אהלות]] את משמעות ההרחבה הזאת.}}'''"הַתּוֹרָה"''', תּוֹרַת הָאֹהֶל – תּוֹרַת כָּל הַמַּאֲהִילִין! אֶת מָה אֲנִי מְרַבֶּה? הַבָּתִּים, הַבּוֹרוֹת [הַשׁוּחִים] וְהַמְּעָרוֹת, (הַמִּנְהָרוֹת וְהַשְּׁכֵנִים) [הַגִּהוּרִים וְהַשִּׁנַּנִּים], וְהַשְּׁקָפִין וְהַסְּלָעִים, וְכֹתֶל שֶׁהֻטָּה. יָכוֹל שֶׁאֲנִי מְרַבֶּה {{ב|שֶׁהֻטָּה מֵאֵלֶיהָ|כותל שהוטה ולא נבנה נטוי, והמת מתחתיו}}? תַּלְמוּד לוֹמַר "זֹאת". {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה אהלות פרק ח#משנה ד|אהלות ח ד-ה:]] כלי עבודה גדולים חוצצים בפני הטומאה, צמחים התלושים מהקרקע חוצצים בפני הטומאה; אבל אם הם עדיין מחוברים אליה – לא; וראו שם גם לעניין חפצים ובעלי חיים המתעופפים באויר, שאינם נחשבים אהל, וכן קרח וכו', העומדים להתמוסס.}}שֶׁאָמְרָה '''"תּוֹרָה"''' – רִבָּה זְרָעִים וִירָקוֹת הַתְּלוּשִׁין מִן הַקַּרְקַע, שֶׁהֵן חוֹצְצִין בִּפְנֵי הַטֻּמְאָה. יָכוֹל שֶׁאֲנִי מְרַבֶּה בִּזְמַן שֶׁהֵן מְחֻבָּרִין? תַּלְמוּד לוֹמַר "זֹאת". שֶׁאָמְרָה '''"תּוֹרַת"''' – רִבָּה [יָם], נָפָה וּכְבָרָה, וְנֶפֶשׁ (וְהַפֻּלְחָן) [וְהַפּוּחְלָץ], וְהַפַּלְצוּר, וּמִתּוּחֵי מִטָּה, וְהַמִּשְׁפָּלוֹת – שֶׁהֵן חוֹצְצִין בִּפְנֵי הַטֻּמְאָה. יָכוֹל שֶׁאֲנִי מְרַבֶּה בִּזְמַן שֶׁהֵן מְבִיאִין? תַּלְמוּד לוֹמַר "זֹאת". שֶׁאָמַר '''"תּוֹרַת"''' – רִבָּה עֵדֶר רְחֵלִים, עֵדֶר גְּמַלִּים, וּמְכוֹנוֹת חַיָּה וָעוֹף. (שֶׁמּוּכָן) [שֶׁשָּׁכַן], אֶת מָה מְרַבֶּה? חַיָּה דּוֹלֶגֶת, וְעוֹף הַפּוֹרֵחַ, וְטוֹלִית הַמְּנַפְנֶפֶת, וּסְפִינָה שֶׁהִיא שָׁטָה עַל פְּנֵי הַמַּיִם? תַּלְמוּד לוֹמַר "זֹאת". אֶת מָה מְרַבֶּה? (בצת) [כִּפַּת] הַמַּיִם, וְכִפַּת הַשֶּׁלֶג, וְהַבָּרָד, וְהַגְּלִיד, וְהַכְּפוֹר? תַּלְמוּד לוֹמַר "זֹאת"! }} ===פסוק טו=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|תכולת הכלים השונים נטמאת באוהל המת, חוץ מכלי חרס וכלי מלח שהיו מכוסים בצמיד פתיל, וכן כלים שאינם מקבלים טומאה, כגון כלי גללים וכלי אבן וכו'. בית הלל דרשו זאת מ"כל כלי", ובית שמאי רצו ללמוד זאת מקל וחומר, אבל בית הלל פסלו את הק"ו; וראו [[ביאור:משנה כלים פרק י|כלים י א]] [[ביאור:ספרי במדבר/חקת#פיסקה קכו|וספרי קכו.]]}} '''"וְכֹל כְּלִי פָתוּחַ"''', הַכֵּלִים נִצּוֹלִים בְּצָמִיד פָּתִיל, וְאֵין הַקַּרְקַע נִצּוֹל בְּצָמִיד פָּתִיל. אֵלּוּ כֵּלִים נִצּוֹלִים בְּצָמִיד פָּתִיל? כְּלִי חֶרֶשׂ, וּכְלִי {{ב|נֶתֶר|מלח}}. {{ב|כְּלִי גְּלָלִים|מניין גם}}, וּכְלִי אֲבָנִים, וּכְלִי אֲדָמָה, וּכְלִי חַרְסִית? תַּלְמוּד לוֹמַר "כְּלִי... וְכֹל כְּלִי" לְרַבּוֹתָם – דִּבְרֵי בֵּית הִלֵּל. אָמַר לָהֶם בֵּית שַׁמַּאי: וּמַה כְּלִי חֶרֶס וּכְלִי נֶתֶר, שֶׁהֵן מְקַבְּלִין טֻמְאָה, הֲרֵי הֵן מַצִּילִין בְּצָמִיד פָּתִיל; אֵלּוּ, שֶׁאֵין מְקַבְּלִין טֻמְאָה, אֵינוֹ דִּין שֶׁיְּהוּ מַצִּילִין בְּצָמִיד פָּתִיל? {{הע-שמאל|אלמלא הפסוק היה מקום להניח שדווקא כלי חרס מצילים בצמיד פתיל, כי דווקא הם עשויים להיטמא; שהרי החמור אינו נטמא, ואילו האוכף שלו נטמא מיד עם כניסתו לבית המנוגע, ואילו אדם שנכנס לשם – הוא נטמא מיד אבל יכול להציל את בגדיו מטומאה אם יצא מהבית בפחות מזמן אכילת פרס; וראו [[ביאור:משנה נגעים פרק יג#משנה ט|נגעים יג ט.]] המסקנה היא שדווקא מפני שהנכנס לבית נטמא בעצמו – הוא יכול להציל חפצים שונים מטומאה.}}(אָמְרוּ חֲכָמִים לְבֵית שַׁמַּאי, אָמַר לוֹ:) [אָמְרוּ, הָיוּ תַּלְמִידִים {{ב|אֲדוּמִים|מדרום יהודה}} לְבֵית שַׁמַּאי בְּאוֹתָהּ הַשָּׁעָה. אָמְרוּ לָהֶן:] צְאוּ וּרְאוּ, כָּל מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ טֻמְאָה – יָפֶה לְהַצִּיל! וְכֹל שֶׁאֵין לוֹ טֻמְאָה – {{ב|[לֹא]|הגהה על פי הקטע הבא}} יָפֶה כֹּחוֹ לְהַצִּיל! הֲרֵי חֲמוֹר שֶׁנִּכְנַס לַבַּיִת הַמְנֻגָּע, שֶׁמָּא אֵין כֵּלָיו טְמֵאִים מִיָּד? הֲרֵי אָדָם שֶׁנִּכְנַס לַבַּיִת הַמְנֻגָּע, שֶׁמָּא אֵינוֹ טָמֵא עַד שֶׁיִּשְׁהֶא בִּכְדֵי אֲכִילַת פְּרָס? אָמְרוּ לָהֶם: צְאוּ וּרְאוּ, כָּל מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ טֻמְאָה – יָפֶה כֹּחוֹ לְהַצִּיל; וְכֹל מִי שֶׁאֵין לוֹ טֻמְאָה – לֹא יָפֶה כֹּחוֹ לְהַצִּיל! {{הע-שמאל|מדובר על מחט וטבעת טהורים שנמצאו בחבית שהיתה סגורה בצמיד פתיל באהל המת; וראו [[ביאור:משנה כלים פרק ט|כלים ט א.]] אם נמצאו בתוך החבית – הם טהורים. אם נמצאו במכסה שהוסר מהחבית הם עדיין טהורים, אבל אם נמצאו מחוץ לחבית לאחר פתיחתה הם טמאים.}} אֵין בַּמַּשְׁמָע, אֶלָּא בִּזְמַן {{ב|שֶׁהוּא|מחט או טבעת}} בְּתוֹךְ הֶחָבִית; מִנַּיִן אֲפִילּוּ בְּתוֹךְ מְגוּפָה? תַּלְמוּד לוֹמַר "וְכֹל כְּלִי". יָכוֹל בִּזְמַן שֶׁהוּא בְּתוֹךְ מְגוּפָה; (בְּתוֹךְ אֲוִירָהּ שֶׁל חָבִית מִנַּיִן) [וּמִנַּיִן אֲפִילוּ בְּתוֹךְ מְגוּפָה {{ב|לְמַעְלָה|מחוץ}} מֵאֲוִירָהּ שֶׁל חָבִית?] תַּלְמוּד לוֹמַר "וְכֹל כְּלִי". (מִנַּיִן אַתָּה) [יָכוֹל שֶׁאֲנִי] מְרַבֶּה מִכְּנֶגֶד הַשָּׂפָה (וְלִפְנִים) {{ב|[וְלַחוּץ]|מעל החבית שנפתחה. השורה הזו על פי הגהת אפשטיין}}? תַּלְמוּד לוֹמַר "טָמֵא"! {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה כלים פרק י#משנה ב|כלים י ב.]] לעניין המאור (חלון לתאורה) ראו [[ביאור:משנה אהלות פרק יג|אהלות יג א-ד:]] אם יש שימוש לחור שבקיר, שיעור החור תלוי בדרך שבה נעשה: אם החור המקורי נעשה בידי אדם למאור ונסתם בחלקו – מחמירים ומטמאים גם חור קטן, המכונה "שיירי המאור". אם החור נוצר מעצמו, כגון בגלל קורוזיה או בגלל טעות בבניה – שיעורו לדעת בית הלל גדול יותר – כפותח טפח, ולדעת בית שמאי שיעורו כלשהו. לעניין החור שבדלת ראו שם משנה ג, שם מוחלפים שמות החולקים; כאן מודים גם בית שמאי שהשיעור הוא פותח טפח, כי מטרת החור היא שיוכלו להכניס לתוכו מפתח.}}[בַּמֶּה מַקִּיפִין בְּצָמִיד וּפָתִיל? בְּסִיד וּבְגִבְסַס וּבְטִיט וּבְצּוֹאָה, בְּשַׂעַף] (בְּשֶׁפֶךְ) וּבְשָׂרָף בְּשַׁעֲוָה וּבְזֶפֶת וּגִסְטְרוֹן. "פָּתוּחַ", כָּל הַפָּתוּחַ לְצֹרֶךְ – טָמֵא. מִכָּאן אָמְרוּ: כָּל הָעוֹשֶׂה מָאוֹר בַּתְּחִלָּה שִׁעוּרוֹ כִּמְלֹא מַקְדֵּחַ גָּדוֹל שֶׁל לִשְׁכָּה. שְׁיָרֵי הַמָּאוֹר; אֵלּוּ הֵן שְׁיָרֵי הַמָּאוֹר... הָעוֹשֶׂה פֶּתַח בֵּינָהּ לְבֵין בֵּיתָהּ, בֵּינָהּ לְבֵין חֲבֶרְתָּהּ, לְהַשְׁמִיעַ אֶת הַקּוֹל וּלְהַדְלִיק אֶת הַנֵּר – שִׁעוּרוֹ בְּפוֹתֵחַ טֶפַח. הַדֶּלֶת שֶׁשִּׁיֵּר בָּהּ הֶחָרָשׁ, בֵּין מִלְּמַעְלָן בֵּין מִלְּמַטָּן בֵּין מִן הַצְּדָדִין, אוֹ שֶׁפְּתָחַתּוּ הָרוּחַ, אוֹ שֶׁהֵגִיפוֹ וְלֹא מֵרְקוֹ - שִׁעוּרוֹ כָּל שֶׁהוּא, דִּבְרֵי בֵּית שַׁמַּאי; וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: בְּפוֹתֵחַ טֶפַח. הַחוֹר שֶׁבַּדֶּלֶת – שִׁעוּרוֹ מְלֹא אֶגְרוֹף, דִּבְרֵי רַבִּי טַרְפוֹן. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: בְּפוֹתֵחַ טֶפַח. {{ב|גַּרְדִּי|אורג}} שֶׁחָפַר מְלֹא קָנֶה, וְכֵן לְכַר אוֹ לְ{{ב|אִסְפָּטִי|כלי אריגה}} – שִׁעוּרוֹ כָּל שֶׁהוּא, דִּבְרֵי בֵּית שַׁמַּאי; וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים בְּפוֹתֵחַ טֶפַח. אָמְרוּ לָהֶן בֵּית הִלֵּל לְבֵית שַׁמַּאי: חוֹר הַדֶּלֶת מַהוּ? אָמְרוּ לָהֶן בֵּית שַׁמַּאי: בְּפוֹתֵחַ טֶפַח. אָמְרוּ: מַה שּׁוֹנֶה? אָמְרוּ לָהֶן: שֶׁזֶּה עָשׂוּי לְצֹרֶךְ וְזֶה אֵינוֹ עָשׂוּי לְצֹרֶךְ. {{הע-שמאל|הדין של תנור מטוייח דומה לדיני החור בקיר או בדלת: גם כאן מבחינים בין מקומות שלא טוייחו בכוונה בידי אדם לבין מקום לא מטוייח שנוצר מעצמו ע"י נשירת הטיח; וראו [[ביאור:משנה כלים פרק ה#משנה ח|כלים ה ח,]] שהתנור המטוייח שיש חול בין החרס שלו ובין הטיח – חסין מפני הטומאה. לעניין החור בעין התנור (בתחתיתו שממנה מוציאים את האפר) ראו [[ביאור:משנה כלים פרק ט#משנה ח|כלים ט ח,]] שם נוספה מחלוקת חכמים ור' יהודה האם הכוש (המצת של התנור) דולק או אינו דולק; אם החור לפחות בגודל האמור – התנור והחבית פסולים לשימוש ולכן אינם מקבלים טומאה.}} בְּלוֹיֵי הַכְּתָלִים שֶׁחֵרְרוּם שְׁרָצִים אוֹ שֶׁאֲכָלַתּוּ מַלַּחַת – שִׁעוּרוֹ כָּל שֶׁהוּא, דִּבְרֵי בֵּית שַׁמַּאי; וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: בְּפוֹתֵחַ טֶפַח. מִי שֶׁהָיָה טָח בַּתַּנּוּר וְשִׁיֵּר בּוֹ – הֲרֵי זֶה כָּל שֶׁהוּא; וּבִזְמַן שֶׁפֵּרַע מֵעַצְמוֹ – שִׁעוּרוֹ בְּפוֹתֵחַ טֶפַח. תַּנּוּר שֶׁנִּקַּב מֵעֵינוֹ – שִׁעוּרוֹ מְלֹא חוּט תְּמָרָה כָּפוּל, דִּבְרֵי בֵּית שַׁמַּאי; וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: מְלֹא כּוּשׁ דּוֹלֵק. נִקַּב מִצִּדּוֹ – שִׁעוּרוֹ מְלֹא (צִדּוֹ) [כּוּשׁ] דּוֹלֵק; נִכְנָס מִן הַצַּד – נִכְנָס, מִן {{ב|הָאֶמְצַע|מלמעלה}} – אֵינוֹ נִכְנָס. רַבִּי (יִשְׁמָעֵאל) [שִׁמְעוֹן] אוֹמֵר: בָּאֶמְצַע נִכְנָס, מִן הַצַּד אֵינוֹ נִכְנָס. [מְגוּפַת חָבִית שֶׁנִּקְּבָה – שִׁעוּרָהּ מְלֹא מִצָּה שֶׁל קָנֶה, מִן הַצַּד נִכְנָס וּמִן הָאֶמְצַע אֵינוֹ נִכְנָס. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: מִן הָאֶמְצַע נִכְנָס וּמִן הַצַּד אֵינוֹ נִכְנָס.] מְגוּפַת חָבִית שֶׁנִּקְּבָה – שִׁעוּרָהּ מְלֹא (מִידָּה) [מִצָּה] שֶׁל שִׁיפוֹן; מִן הַצַּד נִכְנָס, מִן הָאֶמְצַע אֵינוֹ נִכְנָס. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: מִן הָאֶמְצַע נִכְנָס, מִן הַצְּדָדִין אֵינוֹ נִכְנָס. {{הע-שמאל|מכסים של כדי נוזלים שיש בהם חור כלשהו או שנסדקו – נפסלו לשימוש והם ותכולתם טהורים, למרות שאין להם צמיד פתיל. כלומר השמן שבכד טהור אם הוא בכלי סגור היטב בצמיד פתיל – וכן בכלי מכוסה במכסה סדוק. הוא נטמא במצבי הביניים: אם הוא בכד פתוח או בכד המכוסה במכסה שלם בלי צמיד פתיל; וראו [[ביאור:משנה כלים פרק ג|כלים ג א.]]}}כִּסּוּי כַּדֵּי יַיִן וְכַדֵּי שֶׁמֶן וְכִסּוּיֵי טְפִיחֵי – הֲרֵי אֵלּוּ כָּל שֶׁהֵן. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: הוֹאִיל וְנֶאֱמַר "צָמִיד פָּתִיל", מָה אֲנִי מְקַיֵּם "פָּתוּחַ"? לְרַבּוֹת אֶת הַסָּדוּק. }} ===פסוק טז=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|אדם שהאהיל על המת למדנו מ"כל הבא אל האוהל" (פס' יד). אם גופת המת האהילה על הטהור שהיה מתחתיה – גם אז האדם טמא, שנאמר "יטמא שבעת ימים".}}אֵין בַּמַּשְׁמָע אֶלָּא אָדָם מַאֲהִיל עַל מֵת – טָמֵא; וּמִנַּיִן אָדָם שֶׁהֶאֱהִיל עָלָיו הַמֵּת? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"וְטָמֵא שִׁבְעַת יָמִים"'''. {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה אהלות פרק ב#משנה ד|אהלות ב ד.]] בניגוד למשנה, הדרשה שלפנינו מחמירה גם בדופק דופקין. הגולל הוא האבן שעל המת, וכן האבן הסותמת את כוך הקבורה וכן האבן הסותמת את מערת הקבורה בכלל. הדופק הוא האבן המחזיקה את הגולל.}}'''"פְּנֵי הַשָּׂדֶה"''' – זֶה פִּתְחוֹ שֶׁל קֶבֶר; '''"אֲשֶׁר יִגַּע"''' – לְרַבּוֹת הַגּוֹלֵל; '''"אֲשֶׁר יִגַּע"''' – לְרַבּוֹת הַדּוֹפֵק; '''"אֲשֶׁר יִגַּע"''' – לְרַבּוֹת דּוֹפֵק אַחַר דּוֹפֵק! '''"בַּחֲלַל חֶרֶב"''' – בְּחָלָל שֶׁדַּרְכּוֹ לֵיהָרֵג בְּחֶרֶב, פְּרָט לְאִשָּׁה שֶׁמֵּת עֻבָּרָהּ בְּתוֹךְ מֵעֶיהָ. {{הע-שמאל|ראו לעיל בדרשה לפס' יא.}}וּמִנַּיִן אַף חֲכָמָה שֶׁהוֹשִׁיטָה יָדָהּ לְתוֹךְ מֵעֶיהָ שֶׁל אִשָּׁה תְּהֵא טְמֵאָה? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"כָּל הַנֹּגֵעַ"''' (פס' יג). יָכוֹל כָּל הַיָּמִים שֶׁהַחֲכָמָה טְמֵאָה אַף הָאִשָּׁה תְּהֵא טְמֵאָה? אָמַרְתָּ '''"הוּא יִתְחַטָּא"''', (פס' יב) – פְּרָט לָזֶה! {{הע-שמאל|למחלוקת ר' אליעזר ור' יהושע ראו [[ביאור:משנה אהלות פרק ב#משנה ד|אהלות ב ד:]] ר' אליעזר מטמא גם את הנושא את הגולל, ולא רק את הנוגע בו או את הנמצא עם הגולל באוהל. לדעתו ניתן להסיק בקל וחומר מטומאת נבלה, שמטמאת במגע ובמשא: כיוון שטומאתה קלה מטומאת הדופק, המטמא גם באוהל – הרי שגם הוא מטמא במשא; וראו [[ביאור:תוספתא/אהלות/ג#ד|תוספתא אהלות ג ד.]]}}'''"אֲשֶׁר יִגַּע"''' – מִשּׁוּם מַגָּע הַגּוֹלֵל מְטַמֵּא, וְאֵינוֹ מְטַמֵּא מִשּׁוּם מַשָּׂא, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: הַגּוֹלֵל מְטַמֵּא מִשּׁוּם מַשָּׂא, מִקַּל וָחֹמֶר מִנְּבֵלָה; אָמְרוּ לוֹ: לֹא! אִם אָמַרְתָּ בִּנְבֵלָה, שֶׁהִיא מְטַמְּאָה בְּמַשָּׂא לְאַחַר פְּרִישָׁה, תֹּאמַר בַּגּוֹלֵל, שֶׁאֵינוֹ מְטַמֵּא בְּמַשָּׂא לְאַחַר פְּרִישָׁה? {{הע-שמאל|ר' יהושע סבור שסוכה הפתוחה למערת הקבורה אמנם טמאה ומה שבתוכה נטמא מהאוהל שבסוכה, אבל המסיט אותה אינו נטמא. בכך הוא רואה תקדים לטענה שיש טמאים במגע ובאוהל ולא במשא, ובאותה קטגוריה הוא מונה את הגולל והדופק, וראו [[ביאור:משנה אהלות פרק ב#משנה ד|אהלות ב ד;]] אבל ר' אליעזר חולק גם כאן, וטוען שהסוכה טמאה טומאת אהל - וגם במשא, ושהמסיט את הסוכה הנטויה על הקברים נטמא.}} אָמַר לוֹ רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ: וַהֲלֹא סֻכָּה שֶׁהִיא עַל פִּתְחוֹ שֶׁל קֶבֶר, מַהוּ? אָמַר לוֹ: מַה הִיא? – אַגִּיד לְךָ: סֻכָּתְךָ מַה הִיא? אִם יֵשׁ לָהּ {{ב|פֶּתַח|חוץ מהיציאה לקברים}} – הֲרֵי זוֹ טְהוֹרָה, וְאִם לָאו – הֲרֵי זוֹ טְמֵאָה! {{הע-שמאל|ר' עקיבא סבר שר' אליעזר למד מדין המטמא במגע אל דין הנושא, וטען שאי אפשר ללמוד כך כי יש דברים המטמאים רק במגע ולא במשא; אבל ר' אליעזר הסביר לו שאת טומאת המשא של הגולל והדופק הוא לומד מכך שהם מטמאים באהל, וטומאת אהלים נדירה יותר מטומאת משא, שהרי זבים וזבות, נידות ויולדות טמאים טומאת משא ולא טומאת אהל!}}נִסְתַּלֵּק רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ וְקָפַץ רַבִּי עֲקִיבָא, אָמַר לוֹ: אַתָּה אוֹמֵר, אֶת מִי רִבְּתָה תוֹרָה: טֻמְאַת מַגָּע אוֹ טֻמְאַת מַשָּׂא? בּוֹא וּרְאֵה, שֶׁרִבְּתָה תוֹרָה טֻמְאַת מַגָּע מִטֻּמְאַת מַשָּׂא, שֶׁיֵּשׁ הַרְבֵּה מְטַמְּאִין בְּמַגָּע וְאֵינָן מְטַמְּאִין בְּמַשָּׂא: הַגּוֹלֵל, וְהַדּוֹפֵק, הַבֶּגֶד שֶׁל מֵת – {{ב|מְטַמְּאִין בְּמַגָּע וְאֵינָן מְטַמְּאִין בְּמַשָּׂא.|אבל לשיטת ר' אליעזר שלוש הדוגמאות הללו מטמאות גם במשא.}} וְאִם מְטַמֵּא הַגּוֹלֵל בְּמַגָּע, מְרֻבֶּה – יְטַמֵּא בְּמַשָּׂא, מְמֻעָט? אָמַר לוֹ: אַתָּה אוֹמֵר אֶת מִי רִבְּתָה הַתּוֹרָה: אוֹ טֻמְאַת מַגָּע, אוֹ טֻמְאַת מַשָּׂא אוֹ טֻמְאַת אֹהֶל? אֲנִי אוֹמֵר שֶׁרִבְּתָה הַתּוֹרָה טֻמְאַת מַשָּׂא מִטֻּמְאַת אֹהֶל, שֶׁהַרְבֵּה מְטַמֵּא בְּמַשָּׂא וְאֵין מְטַמֵּא בְּאֹהֶל: זָבִין וְזָבוֹת יוֹכִיחַ! נִדּוֹת וְיוֹלְדוֹת מְטַמְּאוֹת בְּמַשָּׂא וְאֵין מְטַמְּאוֹת בְּאֹהֶל; אִם מְטַמֵּא הַגּוֹלֵל בְּאֹהֶל, הַמּוּעָט – לֹא יְטַמֵּא בְּמַשָּׂא, הַמְרֻבֶּה? {{הע-שמאל|ר' אליעזר מודה שיש הגיון עקבי בדברי ר' עקיבא, שלדידו הגולל אינו מטמא במשא, כמו בגדי המת; אבל מבקש שיוכיח לו גם לפי שיטתו שלו, שלפיה בגדי המת מטמאים גם במשא. ר' עקיבא מנסה להוכיח כך: קנה נייד המונח מעל המשקוף והמת מתחתיו – גורם לכל הבית להיטמא (ראו [[ביאור:משנה אהלות פרק יד#משנה ג|אהלות יד ג.]]) לדעת ר' עקיבא הקנה, המטמא באהל, אינו מטמא בהיסט ובמשא, והוא דימה את הקנה לגולל ולדופק; אבל ר' אליעזר כפר גם כאן, ולדעתו גם הקנה מטמא במשא, ולכן הוא ביקש הוכחה אחרת. וזאת הטענה של ר' עקיבא: טומאת הזב חמורה יחסית לטומאת המת, כי הזב מטמא משכב ומושב, והמת לא; אבל זב שהחזיק אדם טהור אינו מטמא אותו, אלא רק אם אחז הזב תרומה או מע"ש הם נפסלים; ראו [[ביאור:תוספתא/זבים/ה|תוספתא זבים ה א.]] האנומליה הזאת מוכיחה לדעת ר' עקיבא שכל ענייני הטומאה אינם ערוכים בדרך היררכית, ולכן אין מקום למסקנות של ר' אליעזר לעניין טומאת הגולל והדופק במשא.}} [אָמַר לוֹ: הֱשִׁיבֹתָ {{ב|עַל יָדֶיךָ|לפי שיטתך}}, הָשֵׁב עַל יָדַי! אָמַר לוֹ: אֲנִי מֵשִׁיב עַל יָדֶיךָ, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא תִּכְפֹּר בִּי.] הַבַּיִת שֶׁהַמֵּת בְּתוֹכוֹ מַהוּ? אָמַר לוֹ: טָמֵא. הַמּוֹסִיף יָדוֹ עַל הַמַּשְׁקוֹף מַהוּ? אָמַר לוֹ: טָמֵא. [הַמַּכְנִיס יָדוֹ {{ב|עִם|מתחת}} הַמַּשְׁקוֹף, מַהוּ? אָמַר לוֹ: טָמֵא.] {{ב|(עַל) [שָׁלַח] הַקָּנֶה וְהֵסִיט|הניח ידו על הקנה והסיט אותו}}? וְכָפַר זֶה בָּזֶה. {{ב|אָמַר לוֹ|ר' אליעזר לר' עקיבא}}: הֵשִׁיבוֹתָ עַל יָדֶיךָ, הֲשִׁיבֵנִי עַל יָדִי! אָמַר לוֹ: אֲנִי מֵשִׁיב עַל יָדְךָ, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא תִּכְפֹּר בִּי; אָמַר לוֹ: אַתָּה כּוֹפֵר {{ב|שֶׁלֹּא יְטַמֵּא|הקנה}} בְּמַשָּׂא, וַאֲנִי כּוֹפֵר שֶׁלֹּא יְטַמֵּא בְּמַגָּע כָּל עִקָּר! וּמָה אִם הַזָּב, שֶׁיָּצָא מִתַּחְתָּיו מִשְׁכָּב לְטַמֵּא אָדָם וּלְטַמֵּא בְּגָדִים, לֹא יָצָא מִמֶּנּוּ מַגַּע כֵּלִים אֶלָּא לְטַמֵּא אֳכָלִין וּמַשְׁקִין – הַמֵּת, שֶׁלֹּא יָצָא מִתַּחְתָּיו מִשְׁכָּב לְטַמֵּא אָדָם וּלְטַמֵּא בְּגָדִים, אֵינוֹ דִּין שֶׁלֹּא יֵצֵא מִמֶּנּוּ מַגַּע כֵּלִים {{ב|[אֶלָּא]|ע"פ הורוביץ}} לְטַמֵּא אֳכָלִים וּמַשְׁקִים? {{הע-שמאל|ר' שמעון טוען שאין להשוות את טומאת המשא לטומאת המגע, שהרי כלים שהוסטו ע"י המת אינם נטמאים, אלא עדיף להשוות את טומאת האהל לטומאת מגע, והשוו לדבריו [[ביאור:תוספתא/אהלות/טו#ח|בתוספתא אהלות טו ח.]]}}אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן: לֹא הָיִינוּ צְרִיכִים לְהִזָּדְקֵק לְכָךְ; אֶלָּא: הוֹאִיל וְאָדָם הַנּוֹגֵעַ בַּמֵּת טָמֵא, הַמַּאֲהִיל טָמֵא, וְהַמֵּסִיט טָמֵא, וְהַכֵּלִים הַנּוֹגְעִין בַּמֵּת טְמֵאִים, וּמַאֲהִילִין טְמֵאִין, וּמְסִיטִין {{ב|(טְמֵאִין) [טְהוֹרִים]|הגהה על פי משנה זבים ד,ו}} – מוּטָב לְהַקִּישׁ מַגָּע לְאֹהֶל, שֶׁכֵּן הוּא שָׁוֶה לַכֵּלִים כְּאָדָם וְלֹא לְהַקִּישׁוֹ לְמַשָּׂא, שֶׁאֵינוֹ שָׁוֶה לַכֵּלִים כְּאָדָם. {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה אהלות פרק ב#משנה ד|אהלות ב ד.]] הדרשה חוזרת ומצטטת את המשנה, ומנסה להכריע את ההלכה כר' אליעזר מהמסורת שמביא ר' שמעון אחי עזריה, אבל ר' יהושע טוען גם הוא למסורת, שרק אם נדבק לגולל עפר מבית הקברות הוא מטמא במשא, ואילו גולל נקי אינו מטמא במשא; ואכן ר' יהודה תומך בטענה שאין להסיט את עפר בית הקברות במקל, כלומר הסטתו מטמאת אפילו אם לא נגעו בעפר.}}רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: הַגּוֹלֵל מְטַמֵּא בְּמַשָּׂא! רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: אֵינוֹ מְטַמֵּא! אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן אֲחִי עֲזַרְיָה: לָמָּה אַתֶּם דָּנִין? וַאֲנִי שָׁמַעְתִּי שֶׁהוּא טָמֵא! אָמַר לוֹ רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ: שִׁמְעוֹן אָחִי, אֵינִי יָכוֹל לְהַכְחִישְׁךָ, מִפְּנֵי שֶׁשָּׁמַעְתָּ סְתָם; וַאֲנִי שָׁמַעְתִּי בְּפֵרוּשׁ: בִּזְמַן שֶׁיֵּשׁ תַּחְתָּיו עֲפַר קְבָרוֹת – מְטַמֵּא בְּמַשָּׂא, וְאִם לָאו – אֵינוֹ מְטַמֵּא בְּמַשָּׂא. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה: כֵּן הָיִינוּ {{ב|מִתְקַלִּים|מתקשים}} בָּ{{ב|הָר הַזֶּה|דעת ר' יהושע}}: אֵין מְסִיטִין עֲפַר קְבָרוֹת [בָ{{ב|אָבָיִּן|אתי חפירה}}], וְאֵין מְסִיטִין עֲפַר בֵּית הַפְּרָס בְּמַקֵּל! {{הע-שמאל|מעשה המסייע לר' יהושע: הגברים הסיטו את הגולל ועשו את פסחיהם, מכאן שהסטת הגולל אינה מטמאת! המעשה מעיד כבדרך אגב שהנשים לא עשו באותה שנה את הפסח, והעדיפו שהגברים יעשו אותו בטהרה.}}רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר: מַעֲשֶׂה בְּבֵית דָּגוֹן שֶׁבִּיהוּדָה, שֶׁמֵּת שָׁם מֵת בְּעֶרֶב פֶּסַח, וְהָלְכוּ הַנָּשִׁים וְקָשְׁרוּ הַחֶבֶל בַּגּוֹלֵל וּמָשְׁכוּ אוֹתוֹ הָאֲנָשִׁים, וְנִכְנְסוּ הַנָּשִׁים וְקָבְרוּ אֶת הַמֵּת, וְהָלְכוּ הָאֲנָשִׁים וְעָשׂוּ אֶת פִּסְחֵיהֶם בְּטָהֳרָה! {{הע-שמאל|אם חזר למקום שבו התחיל את החריש, והתחיל לחרוש משם בכיוון הפוך, ונמצאה עצם אדם בתלם השני – התלם הראשון אינו בית הפרס; אם חרש שתי וערב ונמצאה עצם – כל השטח החרוש הוא בית הפרס; אם בין תלם למשנהו עבר חצי יום – המחרשה התנקתה כאילו ניער אותה, והחריש של הבוקר אינו בית הפרס; והשוו [[ביאור:משנה אהלות פרק יז|אהלות יז א-ב,]] שם לא מופיעה דעת בית שמאי.}}[רַבִּי לִיעֶזֶר אוֹמֵר: בֵּית הַפְּרָס עוֹשֶׂה בֵּית הַפְּרָס! רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: אֵינוֹ עוֹשֶׂה! אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן אֲחִי רַבִּי עֲזַרְיָה: לָמָּה אַתֶּם דָּנִין? וַאֲנִי שָׁמַעְתִּי שֶׁהוּא עוֹשֶׂה! אָמַר לוֹ רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ: שִׁמְעוֹן אָחִי, אֵינִי יָכוֹל לְהַכְחִישְׁךָ, מִפְּנֵי שֶׁשָּׁמַעְתָּ סְתָם; וַאֲנִי שָׁמַעְתִּי בְּפֵרוּשׁ:] בִּזְמַן שֶׁחָרַשׁ כָּל הַמַּעֲנָה כְּאַחַת – הֲרֵי זֶה עוֹשֶׂה; חָרַשׁ חֲצִי מַעֲנָה, וְחָזַר וְחָרַשׁ מִמֶּנָּה וְלַחוּץ – אֵינוֹ עוֹשֶׂה. כֵּיצַד בֵּית הַפְּרָס [שֶׁהוּא עוֹשֶׂה בֵּית הַפְּרָס?] שֶׁאָבַד קֶבֶר בְּתוֹכָהּ, חֲרָשָׁהּ צָפוֹן וְדָרוֹם, וְחָזַר וַחֲרָשָׁהּ מִזְרָח וּמַעֲרָב – זֶהוּ בֵּית הַפְּרָס שֶׁעוֹשֶׂה בֵּית הַפְּרָס. כֵּיצַד בֵּית הַפְּרָס שֶׁאֵינוֹ עוֹשֶׂה בֵּית הַפְּרָס? שָׂדֶה שֶׁאָבַד בָּהּ קֶבֶר, חֲרָשָׁהּ בַּשַּׁחַר וְחָזַר וַחֲרָשָׁהּ בֵּין הָעַרְבַּיִם – אֵינוֹ עוֹשֶׂה בֵּית הַפְּרָס. עוֹשֶׂה בֵּית הַפְּרָס אֲפִלּוּ בְּבִקְעָה גְּדוֹלָה, דִּבְרֵי בֵּית שַׁמַּאי; וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: {{ב|אֲפִלּוּ מֵאָה אַמָּה.|אבל לא יותר.}} {{הע-שמאל|לדעת ר' אליעזר גם דופק דופקין (אבן המחזיקה אבן גדולה יותר, והיא מחזיקה את הגולל) טמא; רשב"ג חולק עליו בעניין זה; והשוו [[ביאור:משנה אהלות פרק ב#משנה ד|אהלות ב ד,]] כרשב"ג.}}רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: הַגּוֹלֵל מְטַמֵּא; אֵין לִי אֶלָּא הַגּוֹלֵל, מִנַּיִן לְרַבּוֹת דּוֹפֵק אַחַר דּוֹפֵק? שֶׁאִם יִמָּשֵׁךְ הָאַחֲרוֹן שֶׁבֵּינוֹ – הַשֵּׁנִי נוֹפֵל! אֶלָּא שֶׁהָיָה רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: הַגּוֹלֵל וְהַדּוֹפֵק טָמֵא, אֲבָל דָּפְקֵי דָּפְקִין טָהוֹר! }} ===פסוק יז=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|גם אשה יכולה לקדש את המים ע"י פיזור האפר עליהם; וראו [[ביאור:משנה פרה פרק ה#משנה ד|פרה ה ד,]] דעת ר' יהודה. יש לפזר את אפר הפרה, ולא אדמה ממקום השריפה או סיד; אבל אם היו רגבי אדמה שיש בהם גם חלק מהאפר – יכולים לקדש בהם. הכלי של מי החטאת ("קלל") צריך להיות שלם, ואת האפר צריך אדם להניח בו בעצמו, ולא הרוח.}}'וְלָקַח' – '''"וְלָקְחוּ"''', אֶחָד הָאִישׁ וְאֶחָד הָאִשָּׁה לְקַדֵּשׁ. '''"עָפָר"''' – פְּרָט לְסִיד; '''"מֵעֲפַר"''' – פְּרָט לְחַרְסִית. 'שְׂרֵפָה' – וְלֹא בִּזְמַן שֶׁנִּשְׁבַּר הַקָּלָל, וְלֹא בִּזְמַן שֶׁפֵּרְחַתּוּ הָרוּחַ, וְלֹא בִּזְמַן שֶׁהֵגִיפוּ וְלֹא מֵרְחוּ. וּמִנַּיִן אַתָּה מְרַבֶּה פֶּחָם שֶׁיֵּשׁ עָלָיו מִקְצָת עָפָר, שֶׁיִּכְתְּשֶׁנּוּ וְיַזֶּה מִמֶּנּוּ? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"מֵעֲפַר שְׂרֵפַת הַחַטָּאת"'''! {{הע-שמאל|מי החטאת צריכים להיות ראויים לשתיה, ונובעים ממעיין – לא מי בור או באר; וראו [[ביאור:משנה מקואות פרק א#משנה ח|מקואות א ח.]] לפסילת כלי המחובר לקרקע ראו גם [[ביאור:משנה פרה פרק ה#משנה ז|פרה ה ז.]]}}['''"וְנָתַן עָלָיו מַיִם חַיִּים"''' – מַיִם שֶׁהֵן חַיִּים עֲלֵיהֶם. פְּרָט לִמְלוּחִים וְלִ{{ב|מְלוּגִין|מים חמים}} וְלִמְתוּקִין.] '''"מַיִם חַיִּים"''' – פְּרָט {{ב|לְמֵימֵי תַּעֲרֹבוֹת,|מים מכמה מקורות}} [{{ב|קַלִּרֹהֵָא|Kallirrhóē - מעיינות חמים ליד ים המלח}}]. ['''"מַיִם חַיִּים"''' – פְּרָט] {{ב|לְמֵימֵי מַשּׂוּאוֹת,|מים ששימשו לכביסה}} וְלַמַּבּוּעַ {{ב|(הַפּוֹסֶלֶת) [הַפּוֹסֵק]|מעיין שלעיתים מפסיק לנבוע}}. ['''"מַיִם חַיִּים"''' – פְּרָט {{ב|(לַכִּנּוּף) [לְנֶטֶף]|מים עומדים}} {{ב|וְלַמַּבּוּעַ הַחוֹלֵט|מים חמים כגון חמי טבריה}}! '''"אֶל כְּלִי"''' – בִּכְלִי מְקַדְּשִׁין, וְאֵין מְקַדְּשִׁין בְּקַרְקַע. מִכָּאן אָמְרוּ: מַכְתֶּשֶׁת שֶׁמְּחֻבֶּרֶת לַקַּרְקַע – אֵין מְמַלְּאִין בָּהּ, וְאֵין מְקַדְּשִׁין בָּהּ, וְאֵין מַזִּין מִמֶּנָּה, וְאֵין צְרִיכָה צָמִיד פָּתִיל, וְאֵין פּוֹסֶלֶת אֶת הַמִּקְוֶה, וְאֵינָהּ מַכְשֶׁרֶת אֶת הַזְּרָעִים; וּבִזְמַן שֶׁהִיא תְּלוּשָׁה מִן הַקַּרְקַע – מְמַלְּאִין מִמֶּנָּה וכו' עד וּמַכְשֶׁרֶת אֶת הַזְּרָעִים! }} ===פסוק יח=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|את ההזיה עושים ע"י האיזוב, יש להשתמש במספיק מים כדי שיוכל לטבול בהם את האיזוב, ושישארו מים גם אחרי טבילת האיזוב. אין לשפוך את מי החטאת על האיזוב, אלא יש לטבול אותו בהם; וראו [[ביאור:משנה פרה פרק יב|פרה יב א-ב.]]}}'''"וְלָקַח אֵזוֹב"''' – בְּאֵזוֹב מַזִּין, וְלֹא בַּקֵּיסָם הַקָּשׁוּר בּוֹ. '''"וְטָבַל"''' – וְלֹא הַמַּסְפִּיג. '''"בַּמַּיִם"''' – וְלֹא הַמְעָרֶה; אָמְרוּ: מַסְפִּיגִין לִטְבִילָה וְאֵין מַסְפִּיגִין לְהַזָּיָה. וְיֵשׁ אוֹמְרִים: אֵין מַסְפִּיגִין לֹא לִטְבִילָה וְלֹא לְהַזָּיָה. {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה פרה פרק יב#משנה י|פרה יב י.]] יכולה אשה לכוון את פעולת הקטן, בתנאי שהוא יעשה את כל שלבי ההזאה בעצמו; והשוו ליחסים בין כהן לחכם בענייני נגעים [[ביאור:משנה נגעים פרק ג|בנגעים ג א;]] לעיל פס' יז ראינו שאשה יכולה לקדש את המים בזריית האפר, אבל היא אינה מורשית להזות על הטמאים.}}'''"אִישׁ טָהוֹר"''' – "אִישׁ" פְּרָט לְאִשָּׁה. אוֹ "אִישׁ" פְּרָט לְקָטָן? אָמַרְתָּ "טָהוֹר", לְרַבּוֹת אֶת הַקָּטָן! אָמְרוּ: מְסַעֶדֶת הָאִשָּׁה אֶת הַקָּטָן – וְהוּא מַזֶּה; אֲבָל לֹא תִּטְבֹּל אֶת הָאֵזוֹב וְתִתֵּן לוֹ. אִם טָבְלָה וְנָתְנָה לוֹ – הַזָּיָתוֹ פְּסוּלָה! ['''"וְהִזָּה עַל הָאֹהֶל"''' – {{ב|זֶה הָאֹהֶל|אוהל יריעות}} שֶׁהוּא טָעוּן הַזָּיָה. {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:משנה אהלות פרק א|אהלות א א;]] מה הוא האורך המקסימלי של שרשרת הטומאה? לדברי ר' יוסי ראו [[ביאור:תוספתא/אהלות/א|תוספתא אהלות א א.]]}}'''"וְעַל הַכֵּלִים"''' – אֵלּוּ הַכֵּלִים שֶׁהֵן טְעוּנִין הַזָּיָה.] '''"וְעַל כָּל הַכֵּלִים"''' – רִבָּה. אָדָם נוֹגֵעַ בְּכֵלִים נוֹגְעִים בְּמֵת, {{ב|(שיגעו) [שֶׁיָּגוּרוּ]| שיגררו, שייטמאו בנגיעה}} בְּכֵלִים אֲחֵרִים. (אינו) [מִכָּאן] הָיָה רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: חֲמִשָּׁה מְטַמְּאִין בְּמֵת – אַרְבָּעָה טְמֵאִין טֻמְאַת שִׁבְעָה, וְאֶחָד טָמֵא טֻמְאַת עֶרֶב. [אַרְבָּעָה טְמֵאִים בְּמֵת – שְׁלֹשָׁה טְמֵאִים טֻמְאַת שִׁבְעָה, וְאֶחָד טָמֵא טֻמְאַת עֶרֶב. שְׁלֹשָׁה טְמֵאִים בְּמֵת – שְׁנַיִם טְמֵאִים טֻמְאַת שִׁבְעָה, וְאֶחָד טָמֵא טֻמְאַת עֶרֶב.] כֵּיצַד שְׁנַיִם? אָדָם הַנּוֹגֵעַ בְּמֵת – טָמֵא טֻמְאַת שִׁבְעָה, אָדָם נוֹגֵעַ בּוֹ – טָמֵא טֻמְאַת עֶרֶב. אָדָם בֵּין הַכֵּלִים – גּוֹרְרִים אַרְבָּעָה לְטֻמְאָה. וְכֵלִים בָּאָדָם – גּוֹרְרִים שְׁלֹשָׁה לְטֻמְאָה. וְאָדָם בָּאָדָם – גּוֹרְרִים שְׁנַיִם לְטֻמְאָה. חֹמֶר בָּאָדָם מִבַּכֵּלִים, וְכֵלִים מִבָּאָדָם: שֶׁהַכֵּלִים שְׁלֹשָׁה, וְאָדָם שְׁנַיִם. חֹמֶר בָּאָדָם: שֶׁכָּל זְמַן שֶׁהוּא בָּאֶמְצַע – הֵם אַרְבָּעָה, אֵינוֹ בָּאֶמְצַע – הֵם שְׁלֹשָׁה. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: [כֹּל הַמִּטַּמֵּא בְּמֵת טֻמְאַת שִׁבְעָה – מִטַּמֵּא בְּזָב טֻמְאַת עֶרֶב,] כֹּל הַמִּטַּמֵּא בְּמֵת טֻמְאַת עֶרֶב – טָהוֹר בְּזָב מִכְּלוּם. }} ===פסוק יט=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|אם הזבים וכו' הם גם טמאי מת – ניתן להזות עליהם ולטהר אותם מטומאת המת למרות שהם עדיין טמאים בטומאות אחרות. לעניין הכוונה ראו [[ביאור:משנה פרה פרק יב#משנה ב|פרה יב ב.]] הטבילה דומה לשקיעת השמש: היא צריכה להיות לכל הגוף בבת אחת, והשוו [[ביאור:ספרא/אמור#פרק ד|ספרא אמור פרק ד ז.]]}}'''"וְהִזָּה הַטָּהֹר עַל הַטָּמֵא"''' – כָּל הַטְּמֵאִין מְקַבְּלִין הַזָּיָה, כְּגוֹן זָבִין וְזָבוֹת, נִדּוֹת וְיוֹלְדוֹת. '''"וְהִזָּה הַטָּהֹר עַל הַטָּמֵא"''' – וְלֹא בִּזְמַן שֶׁלֹּא נִתְכַּוֵּן לְהַזּוֹת עַל הַטָּמֵא. '''"וְרָחַץ בַּמַּיִם... וְטָהֵר בָּעָרֶב"''' – מָה עֶרֶב שֶׁהוּא בָּא כֻּלּוֹ, אַף הוּא כְּשֶׁיָּבֹא כֻּלּוֹ בַּמַּיִם – וְטָהֵר. }} ===פסוק כא=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|אם נשארה בקלל רק רטיבות, ואין בו מים המספיקים להזאה – הרטיבות אינה מטמאת במשא אלא רק במגע. והשוו [[ביאור:ספרי במדבר/חקת#פיסקה קכט|ספרי קכט,]] שם חילקו בין טומאת אוכלין לטומאת גוף המזה ובגדיו.}}'''"וּמַזֵּה מֵי נִדָּה"''' – מַיִם שֶׁהֵן רְאוּיִין לְנִדָּה, לְטַמֵּא אָדָם וּלְטַמֵּא בְּגָדִים; וְלֹא מַיִם שֶׁאֵין בָּהֶן כְּדֵי הַזָּיָה! מָה אֲנִי מְקַיֵּם '''"הַנֹּגֵעַ בְּמֵי הַנִּדָּה"'''? – רִבָּה מֵי חַטָּאת שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן כְּדֵי הַזָּיָה, שֶׁהֵן מְטַמְּאִין בְּמַגָּע וּבְמַשָּׂא. 'הַנֹּגֵעַ' – '''"וְהַנֹּגֵעַ"''' – רִבָּה מֵי חַטָּאת שֶׁאֵין בָּהֶן כְּדֵי הַזָּיָה, שֶׁהֵן מְטַמְּאִין בְּמַגָּע אֲבָל לֹא בְּמַשָּׂא. {{הע-שמאל| מי חטאת שעדיין לא הוזו ("לא עשו מצוותן") מטמאים את המזה שנטהר לחטאת, ונגע במים בידיו; אבל אם לא נגע בהם בידיו, אלא רק ברגליו או בשאר גופו – המזה טהור. ואילו אם נגע בהם כהן הטהור לתרומה - הוא נטמא; ראו [[ביאור:משנה פרה פרק ט#משנה ח|פרה ט ח.]] מי חטאת שעשו מצוותם (שהזו אותם), לדעת בית שמאי אינם מטמאים כלל, ראו [[ביאור:משנה עדיות פרק ה#משנה ג|עדיות ה ג;]] וראו [[ביאור:משנה פרה פרק יב#משנה ד|פרה יב ד,]] שנראה מתאים לשיטתם. לדעת בית הלל, וכן כאן, המים אמנם אינם מטמאים כהן שנטהר לתרומה, אבל אם נגעו בידי המזה – הוא נטמא. מי חטאת שקפאו פסולים עד שיפשירו, כלומר הם פסולים זמנית. אם הכהן נגע בהם בידו – הוא טמא טומאת ידים, ואילו המזה מהם נשאר טהור.}}הֵעִיד רַבִּי חֲנִינָא מִשּׁוּם חֲמִשָּׁה זְקֵנִים שֶׁבָּאוּ מִיהוּדָה וְאָמְרוּ: מֵי חַטָּאת שֶׁלֹּא עָשׂוּ מִצְוָתָן וְנִטְמְאוּ בְּאַב הַטֻּמְאָה – מְטַמְּאִין אֶת הַכֹּהֵן וְאֶת תְּרוּמָתוֹ, וְאֵין חַיָּבִין עֲלֵיהֶן עַל בִּיאַת מִקְדָּשׁ, וּמְטַמְּאִים אֶת הַמַּזֶּה בְּיָדוֹ אֲבָל לֹא בְּרַגְלוֹ. מֵי חַטָּאת שֶׁעָשׂוּ מִצְוָתָן וְנִטְמְאוּ בְּאַב הַטֻּמְאָה – מְטַמְּאִין אֶת הַמַּזֶּה בְּיָדוֹ אֲבָל לֹא בְּרַגְלוֹ, וְאֵינוֹ מְטַמֵּא אֶת הַכֹּהֵן לֹא בְּיָדוֹ וְלֹא בְּרַגְלוֹ. בִּזְמַן שֶׁנִּפְסָלִים מִמֵּימֵי הַטְּלָלִים מִמֵּימֵי הַשְּׁלָגִים – מְטַמֵּא הַכֹּהֵן בְּיָדוֹ אֲבָל לֹא בְּרַגְלוֹ, וְאֵינוֹ מְטַמֵּא אֶת הַמַּזֶּה בְּיָדוֹ וְלֹא בְּרַגְלוֹ – קַל וָחֹמֶר! {{הע-שמאל|ר' שמעון מקשה ומציע ללמוד קל וחומר נוסף, שהרי במי חטאת שעשו מצוותם חמור המזה מהכהן; הוא מנסה ללמוד מכך שגם במי חטאת שלא עשו מצוותם יהיה דינו של המזה חמור מזה של הכהן, והוא יהיה טמא; אבל ר' עקיבא טען שאין מקום לק"ו, כי ניתן לטעון שדווקא דין הכהן חמור, שהרי הוא עלול לטמא אנשים אחרים, ואילו המזה, אם נטמא – נטמא, ואין פעולת ההזאה משפיעה על אנשים טהורים.}}אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן לִפְנֵי רַבִּי עֲקִיבָא: וּמָה {{ב|בְּמָקוֹם שֶׁאֵין הַכֹּהֵן מִטַּמֵּא בְּיָדוֹ|במי חטאת שעשו מצוותם והוזו}}, הֲרֵי הַמַּזֶּה מִטַּמֵּא בְּיָדוֹ; {{ב|מָקוֹם שֶׁהַכֹּהֵן מִטַּמֵּא בְּיָדוֹ וּבְרַגְלוֹ|במי חטאת שלא עשו מצוותם}}, אֵינוֹ דִּין שֶׁיְּהֵא הַמַּזֶּה מִטַּמֵּא בְּיָדוֹ וּבְרַגְלוֹ? מַה לַכֹּהֵן, מְטַמֵּא לַטְּמֵאִים וּמְטַמֵּא לַטְּהוֹרִים; מַה לַמַּזֶּה, שֶׁאֵינוֹ מְטַמֵּא לַטְּמֵאִים וְאֵינוֹ מְטַמֵּא לַטְּהוֹרִים! {{הע-שמאל|אם המים היו פסולים, בין פיזר עליהם אפר כשר בין לא - המים מטמאים את הכהן בידיו וברגליו, כדין מים שלא נעשתה מצוותם; וראו [[ביאור:משנה פרה פרק ט#משנה ט|פרה ט ט.]] ר' יעקב רואה אותם כמים טמאים, המטמאים את הידיים. אם המים כשרים והאפר פסול – ר' שמעון רואה אותם כמים טמאים, ואילו ר' אליעזר בן יעקב רואה אותם כמים רגילים, שמותר לשתותם וללוש בהם עיסה של קדשים; וראו מחלוקת מקבילה [[ביאור:תוספתא/פרה/י|בתוספתא פרה י א.]]}}אֵפֶר כָּשֵׁר שֶׁנִּתְעָרֵב בְּמַיִם פְּסוּלִין – מְטַמֵּא אֶת הַכֹּהֵן וְאֶת הַתְּרוּמָה. רַבִּי יַעֲקֹב אוֹמֵר: מְטַמְּאִים הֵם מִשּׁוּם מַשְׁקֶה. אֵפֶר פָּסוּל שֶׁנִּתְעָרֵב בְּמַיִם כְּשֵׁרִים – רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: מְטַמְּאִים הֵם מִשּׁוּם מַשְׁקֶה. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר: כְּשֵׁרִין הֵן לָלוּשׁ בָּהֶן אֶת הָעִסָּה! }} ===פסוק כב=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|הטומאה מתפשטת מהאדם הטמא לבגדיו ולכלים , וכן מהכלים והבגדים לאדם אחר הנוגע בהם, אבל האדם השני טמא רק עד הערב; דעת ר' יוסי אינה מובנת.}} '''"וְכֹל אֲשֶׁר יִגַּע בּוֹ הַטָּמֵא יִטְמָא"''' – מַגִּיד שֶׁמְּטַמֵּא בְּגָדִים. יָכוֹל בְּגָדִים שֶׁנִּטְמְאוּ מִתַּחַת הַמֵּת? וּמִנַּיִן אַף בְּגָדִים שֶׁנִּטְמְאוּ מִתַּחַת הַזָּב? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"וְכֹל אֲשֶׁר יִגַּע בּוֹ הַטָּמֵא יִטְמָא"'''. וּמִנַּיִן {{ב|שֶׁיָּגוּרוּ|שיגררו, שייטמאו בנגיעה}} כֵּלִים בָּאָדָם? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"וְכֹל אֲשֶׁר יִגַּע בּוֹ הַטָּמֵא יִטְמָא"'''. וּמִנַּיִן שֶׁיָּגוּרוּ אָדָם וְכֵלִים? אָמַרְתָּ: '''"וְכֹל אֲשֶׁר יִגַּע בּוֹ הַטָּמֵא יִטְמָא וְהַנֶּפֶשׁ הַנֹּגַעַת תִּטְמָא עַד הָעָרֶב"'''. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: הָיָה מְטַמֵּא בְּכֻלָּן טֻמְאַת שִׁבְעָה. }} 4iv7r4h35g4sqsubqe651psczx704jf 106 1700980 3020011 3016316 2026-06-15T05:43:22Z Michaelkimmel2 44530 3020011 wikitext text/x-wiki ==פרק כז== ===פסוק א=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|הדרשה מיצגת את העולם העתיק, שבו האדם הבודד מייצג תמיד את הקהילה ואת השבט שלו. אין אדם נשפט רק על מעשיו שלו, אלא כשייך למסגרת חברתית; וראו דרשה הפוכה של ר' נתן [[ביאור:ספרי במדבר/כז#פיסקה קלג|בספרי קלג.]]}}'''"וַתִּקְרַבְנָה בְּנוֹת צְלָפְחָד בֶּן חֵפֶר בֶּן גִּלְעָד... בֶּן מְנַשֶּׁה"''', הָא כָּל אָדָם כָּשֵׁר שֶׁעוֹמֵד בְּתוֹךְ הַשֵּׁבֶט - הֲרֵי זֶה שֶׁבַח לְכָל שִׁבְטוֹ; קַל וָחֹמֶר לְבֵיתוֹ, קַל וָחֹמֶר לְגוּפוֹ; קַל וָחֹמֶר לְמִשְׁפַּחְתּוֹ, קַל וָחֹמֶר לְבֵית אָבִיו! וְכֵן הוּא אוֹמֵר "וְאִתּוֹ אָהֳלִיאָב בֶּן אֲחִיסָמָךְ לְמַטֵּה דָן" {{ממ|שמות|לח|כג}} - לְשַׁבֵּחַ בּוֹ אֶת כָּל שִׁבְטוֹ; קַל וָחֹמֶר לְבֵיתוֹ, קַל וָחֹמֶר לְגוּפוֹ, קַל וָחֹמֶר לְמִשְׁפַּחְתּוֹ, קַל וָחֹמֶר לְבֵית אָבִיו! וְכֵן הוּא אוֹמֵר "וְשֵׁם אִמּוֹ שְׁלֹמִית בַּת דִּבְרִי לְמַטֵּה דָן" {{ממ|ויקרא|כד|יא}} - לְגַנּוֹת בָּהּ אֶת כָּל שִׁבְטָהּ; קַל וָחֹמֶר לְבֵיתָהּ, קַל וָחֹמֶר לְגוּפָהּ, קַל וָחֹמֶר לְמִשְׁפַּחְתָּהּ, קַל וָחֹמֶר לְבֵית אָבִיהָ! {{הע-שמאל|לביטוי "נטל שכר כולם" השוו [[ביאור:משנה אבות פרק ה#משנה ב|אבות ה ב:]] שם הצגנו ארבעה פירושים לביטוי התמוה הזה. כאן מוצגות בנות צלפחד כצדיקות שגדלו בין הרשעים שמרדו במשה ורצו לחזור למצרים, בניגוד לדרשה הקודמת, המשבחת את הסביבה שלהן.}} '''"וַתִּקְרַבְנָה בְּנוֹת צְלָפְחָד בֶּן חֵפֶר בֶּן גִּלְעָד"''' הָא כָּל אָדָם כָּשֵׁר שֶׁעוֹמֵד בְּתוֹךְ דּוֹר רָשָׁע - זָכָה לִטֹּל שְׂכַר כֻּלּוֹ. נֹחַ עָמַד בְּדוֹר הַמַּבּוּל - זָכָה לִטֹּל שְׂכַר כֻּלּוֹ! אַבְרָהָם עָמַד בְּדוֹר הַפַּלָּגָה - זָכָה לִטֹּל שְׂכַר כֻּלּוֹ! לוֹט עָמַד בְּדוֹר סְדוֹם - זָכָה לִטֹּל שְׂכַר כֻּלּוֹ! אֵלּוּ עָמְדוּ בְּדוֹר הַמִּדְבָּר - זָכוּ לִטֹּל שְׂכַר כֻּלּוֹ! וּלְלַמֶּדְךָ בְּאֵיזֶה שָׁעָה עָמְדוּ לִפְנֵי מֹשֶׁה: בְּשָׁעָה שֶׁאָמְרוּ יִשְׂרָאֵל לְמֹשֶׁה "נִתְּנָה רֹאשׁ וְנָשׁוּבָה מִצְרָיְמָה" {{ממ|במדבר|יד|ד}}! {{הע-שמאל|משה מתפעל מהעמדה של בנות צלפחד, המנוגדת למגמה של הרשעים שבדור; הן עונות לו בדרשה הקובעת שדווקא כאשר הציבור מיפר את התורה – יש לעשות לה' ולקדשו. לעניין הדרשה השוו לדברי ר' נתן [[ביאור:משנה ברכות פרק ט#משנה ה|בסוף מסכת ברכות]]}}אָמַר לָהֶן מֹשֶׁה: וַהֲלֹא כָּל יִשְׂרָאֵל מְבַקְּשִׁין לַחֲזֹר לְמִצְרַיִם - וְאַתֵּנָה מְבַקְּשׁוֹת נַחֲלָה בָּאָרֶץ?! אָמְרוּ: יוֹדְעוֹת אָנוּ שֶׁסּוֹף כָּל יִשְׂרָאֵל לְהַחֲזִיק בָּאָרֶץ, שֶׁנֶּאֱמַר "עֵת לַעֲשׂוֹת לַה' הֵפֵרוּ תּוֹרָתֶךָ" {{ממ|תהלים|קיט|קכו}}, אַל תְּהִי קוֹרֵא כֵּן, אֶלָּא "הֵפֵרוּ תּוֹרָתֶךָ - עֵת לַעֲשׂוֹת לַה'"! {{הע-שמאל|הנערה מא"י מלמדת את נעמן דיני נגעים, הכוללים קרבנות שונים לעני ולעשיר ("כזאת וכזאת"), למרות שבדרך כלל אין הגויים נטמאים בנגעים ([[ביאור:משנה נגעים פרק ג|נגעים ג א]]) – כדי להביא לקידוש ה'. הדור, כולל בית אביה של הנערה, היה נוטה לע"ז, כפי שעולה מדברי אליהו בכרמל. כלומר לפנינו עוד דוגמא לקידוש ה' ע"י אשה דווקא בדור של חוטאים.}}וְכֵן הוּא אוֹמֵר "וַאֲרָם יָצְאוּ גְדוּדִים וַיִּשְׁבּוּ מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל נַעֲרָה קְטַנָּה וַתֹּאמֶר אֶל גְּבִרְתָּהּ אַחֲלֵי אֲדֹנִי" {{הפניה לפסוקים|מלכים ב|ה|ב|ג}}. מַגִּיד שֶׁאָמְרָה לָהּ: כָּךְ וְכָךְ מְטַהֲרִין אֶת הֶעָנִי כָּךְ וְכָךְ מְטַהֲרִין אֶת הֶעָשִׁיר, שֶׁנֶּאֱמַר "כָּזֹאת וְכָזֹאת דִּבְּרָה הַנַּעֲרָה אֲשֶׁר מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל" {{ממ|מלכים ב|ה|ד}}, מַגִּיד שֶׁהָיְתָה דּוֹרֶשֶׁת פָּרָשַׁת נְגָעִים. אֲבָל אֵין אַתְּ יוֹדֵעַ אֵימָתַי הָיוּ שֶׁל בֵּית אָבִיהָ עוֹשִׂין אֶת הַתּוֹרָה; בְּשָׁעָה שֶׁאָמַר לָהֶם אֵלִיָּהוּ "עַד מָתַי אַתֶּם פֹּסְחִים עַל שְׁתֵּי הַסְּעִפִּים" {{ממ|מלכים א|יח|כא}}; לְקַיֵּם מַה שֶּׁנֶּאֱמַר "עֵת לַעֲשׂוֹת לַה' הֵפֵרוּ תּוֹרָתֶךָ", אַל תְּהִי קוֹרֵא כָּךְ, אֶלָּא "הֵפֵרוּ תּוֹרָתֶךָ - עֵת לַעֲשׂוֹת לַה'". {{הע-שמאל|הלל קבע פתגמים המשבחים את מי שאינו נוהג כרוב הציבור: כונס בשעת המפזרים וקונה כשרבים המוכרים, ומשתדל להיות איש במקום שאין אנשים. כל זאת יחד עם אמירתו במשנה ד שם "אל תפרוש מן הציבור"; וראו [[ביאור:משנה אבות פרק ב#משנה ד|אבות ב ד-ה.]]}}וְכֵן הִלֵּל אוֹמֵר: בִּשְׁעַת הַמְּפַזְּרִין - כַּנֵּס אֶת הָרֶגֶל, דְּלֵית קְפִיץ - קְנֵי מִינֵּהּ; בַּאֲתַר דְּלֵית גּוּבְרִין - הִשְׁתַּדֵּל לִהְיוֹת גְּבַר. {{הע-שמאל|כאן הדרשן חוזר לגישה שאיזכור השושלת של בנות צלפחד היא לזכותם של אבותיהן. הוא מדגים זאת בסיפור על חזקיה המלך שנחשב כבן דוד ובסיפור על נדב שנענש בגלל חטאי ירבעם אביו.}}דָּבָר אַחֵר: '''"וַתִּקְרַבְנָה בְּנוֹת צְלָפְחָד בֶּן חֵפֶר"'''... וַהֲלֹא יָדוּעַ שֶׁמְּנַשֶּׁה בֶּן יוֹסֵף, וּמָה רָאָה {{ב|לְשַׁפְּעָן|לכתוב בשפע, לכאורה שלא לצורך}} כָּאן? אֶלָּא כָּל מֶלֶךְ כָּשֵׁר שֶׁהָיָה עוֹמֵד - הָיוּ רוֹאִין מִי שֶׁאֲבוֹתָיו כְּשֵׁרִין, וְתוֹלִין אוֹתוֹ בּוֹ; שֶׁכֵּן הוּא אוֹמֵר בְּחִזְקִיָּהוּ "כֹּה אָמַר ה' אֱלֹהֵי דָּוִד אָבִיךָ" {{ממ|ישעיה|לח|ה}}. וְכִי בְּנוֹ שֶׁל דָּוִד הָיָה חִזְקִיָּה? וַהֲלֹא אַרְבָּעָה עָשָׂר דּוֹרוֹת הָיוּ בֵּינְתַיִם! אֶלָּא כָּל מֶלֶךְ כָּשֵׁר שֶׁהָיָה עוֹמֵד הָיָה תּוֹלֵהוּ בְּדָוִד; וְכָל מֶלֶךְ רָשָׁע שֶׁהָיָה עוֹמֵד - הָיָה נִתְלֶה בְּיָרָבְעָם, שֶׁנֶּאֱמַר "עַל חַטֹּאות יָרָבְעָם בֶּן נְבָט אֲשֶׁר חָטָא וַאֲשֶׁר הֶחֱטִיא אֶת יִשְׂרָאֵל" {{ממ|מלכים א|טו|ל}}. {{הע-שמאל|דורש "שמות" – שני שמות: שמותיהן הפרטיים והשם הטוב שעשו. הדרשות על לאה ורחל ועל שפרה ופועה הן על הכפילות של המילה "שם", והדרשה על איוב היא מהמילה "שמו".}}'''"וְאֵלֶּה שְׁמוֹת בְּנוֹתָיו"''', וּלְמַעְלָן הוּא אוֹמֵר "וְשֵׁם בְּנוֹת צְלָפְחָד" {{ממ|במדבר|כו|לג}}, שֵׁם הָיָה לָהֶן בִּזְכוּת וְשֵׁם הָיָה לָהֶן בְּמַעֲשֶׂה טוֹב. וְכֵן הוּא אוֹמֵר: "שֵׁם הַגְּדֹלָה לֵאָה וְשֵׁם הַקְּטַנָּה רָחֵל" {{ממ|בראשית|כט|טז}} שֵׁם הָיָה לָהֶן בִּזְכוּת וְשֵׁם הָיָה לָהֶן בְּמַעֲשֶׂה טוֹב; וְכֵן הוּא אוֹמֵר "שֵׁם הָאַחַת שִׁפְרָה וְשֵׁם הַשֵּׁנִית פּוּעָה" {{ממ|שמות|א|טו}} שֵׁם הָיָה לָהֶן בִּזְכוּת וְשֵׁם הָיָה לָהֶן בְּמַעֲשֶׂה הַטּוֹב; וְכֵן הוּא אוֹמֵר "אִישׁ הָיָה בְאֶרֶץ עוּץ אִיּוֹב שְׁמוֹ" {{ממ|איוב|א|א}} שֵׁם הָיָה לוֹ בִּזְכוּת וְשֵׁם הָיָה לוֹ בְּמַעֲשֶׂה טוֹב; הָא כָּל הַשֵּׁמוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה וְשֶׁבַּנְּבִיאִים וְשֶׁבַּכְּתוּבִים: אִם לְעִנְיַן הַזְּכוּת - שֵׁם לוֹ בִּזְכוּת וְאִם לְעִנְיַן רֶשַׁע - שֵׁם לוֹ בְּרֶשַׁע! {{הע-שמאל|הסדר של הבנות משתנה מפרשה לפרשה, כי הן שקולות; והשוו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/מסכתא דפסחא בא|מכילתא מבוא לפסחא,]] "מגיד ששניהם שקולים", וראו מקבילה לדרשה [[ביאור:ספרי במדבר/כז#פיסקה קלג|בספרי קלג.]]}}'''"מַחְלָה נֹעָה חָגְלָה מִלְכָּה וְתִרְצָה"''', וּלְהַלָּן הוּא אוֹמֵר וַתִּהְיֶיןָ "מַחְלָה וְתִרְצָה וּמִלְכָּה וְנֹעָה בְּנוֹת צְלָפְחָד". מַה רָאָה {{ב|לְשַׁחְלְפָן|להחליף את סדר שמותיהן}} כָּאן? אֶלָּא מְלַמֵּד שֶׁהָיוּ כֻּלָּן שְׁקוּלוֹת זוֹ בָּזוֹ! }} ===פסוק ב=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו את תיאור בתי הדין בדברי ר' יוסי, [[ביאור:תוספתא/סנהדרין/ז|בתוספתא סנהדרין ז א.]] וראו תשובה אחרת לשאלה דומה [[ביאור:ספרי במדבר/ט#פיסקה סח|בספרי סח]] [[ביאור:ספרי במדבר/כז#פיסקה קלג|ובספרי קלג.]]}}'''"וַתַּעֲמֹדְנָה לִפְנֵי מֹשֶׁה וְלִפְנֵי אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן וְלִפְנֵי הַנְּשִׂיאִים וְכָל הָעֵדָה".''' אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר בֵּירַבִּי שִׁמְעוֹן: וְכִי יֵשׁ בְּעֵינֶיךָ, מִשֶּׁהָלְכוּ אֵצֶל מֹשֶׁה – הָלְכוּ אֵצֶל אֶלְעָזָר וְהָלְכוּ אֵצֶל הַנְּשִׂיאִים וְכָל הָעֵדָה? אֶלָּא בַּתְּחִלָּה הָלְכוּ אֵצֶל שָׂרֵי עֲשָׂרוֹת, אָמְרוּ לָהֶן: 'אֵין אָנוּ יוֹדְעִין!' הָלְכוּ אֵצֶל שָׂרֵי חֲמִשִּׁים, אָמְרוּ: 'אֵין אָנוּ יוֹדְעִין!' הָלְכוּ אֵצֶל שָׂרֵי מֵאוֹת, אָמְרוּ: 'אֵין אָנוּ יוֹדְעִין!' הָלְכוּ אֵצֶל שָׂרֵי אֲלָפִים, וְכוּ' הָלְכוּ אֵצֶל אֶלְעָזָר, אָמַר לָהֶן: 'אֵין אֲנִי יוֹדֵעַ!' נִהֲגָן אֱלִיעֶזֶר וְהוֹלִיכָן אֵצֶל מֹשֶׁה. מִנַּיִן אַתָּה אוֹמֵר, אַף מֹשֶׁה אָמַר: 'אֵין אֲנִי יוֹדֵעַ?' תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"וַיַּקְרֵב מֹשֶׁה אֶת מִשְׁפָּטָן לִפְנֵי ה'".''' }} ===פסוק ג=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ר' אליעזר בן יעקב טוען, על סמך גזירה שווה, שצלפחד היה המקושש, וראו דברי ר' עקיבא [[ביאור:ספרי במדבר/כז#פיסקה קלג|בספרי קלג.]] ר' שמעון מצביע על כך שהדבר אינו נראה סביר, שהרי המקושש מת כ-40 שנה לפני המתואר אצלנו. הוא מעדיף לתאר את צלפחד כהרוג מלחמה.}} '''"אָבִינוּ מֵת בַּמִּדְבָּר"''', רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר: נֶאֱמַר כָּאן '''"אָבִינוּ מֵת בַּמִּדְבָּר"''', וְנֶאֱמַר לְהַלָּן '''"וַיִּהְיוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר"''' {{ממ|במדבר|טו|לב}}. מַה כָּאן צְלָפְחָד – אַף לְהַלָּן צְלָפְחָד! אָמַר לוֹ רַבִּי שִׁמְעוֹן: אֶפְשָׁר לוֹמַר כֵּן? מְקוֹשֵׁשׁ בְּשָׁנָה רִאשׁוֹנָה שֶׁיָּצְאוּ מִמִּצְרַיִם, '''"בִּשְׁנַיִם וּבְעֶשְׂרִים לַחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי"''' וְכִי אֶפְשָׁר שֶׁהָיוּ בְּנוֹת צְלָפְחָד, בְּנוֹת מְלָכִים נָאוֹת וּכְשֵׁרוֹת, הַקְּטַנָּה שֶׁבָּהֶן הָיְתָה יוֹשֶׁבֶת אַרְבָּעִים שָׁנָה וְלֹא נִשֵּׂאת? וְכִי בְּאֵיזֶה שָׁנָה מֵת צְלָפְחָד? בְּשָׁעָה שֶׁנֶּאֱמֶרֶת '''"וַיִּשְׁמַע הַכְּנַעֲנִי מֶלֶךְ עֲרָד"''' וְגוֹ' {{ממ|במדבר|כא|א}} – בְּאוֹתָהּ הַשָּׁעָה מֵת צְלָפְחָד! }} ===פסוק ז=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|משה למד מבנות צלפחד שלעיתים גם הבת יכולה לרשת את אביה. לעניין חישוב הנחלות ראו [[ביאור:משנה בבא בתרא פרק ח#משנה ג|ב"ב ח ג.]]}}'''"וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה: כֵּן בְּנוֹת צְלָפְחָד דֹּבְרֹת"''', מִנַּיִן אַתָּה אוֹמֵר שֶׁרָאַת עֵינָם בְּדָבָר שֶׁלֹּא רָאַת עֵינוֹ שֶׁל מֹשֶׁה? אָמַרְתָּ "כֵּן בְּנוֹת צְלָפְחָד דֹּבְרֹת", כָּל מַה שֶּׁתָּבְעוּ – מוּטָב תָּבְעוּ. "נָתֹן תִּתֵּן לָהֶן" – זֶה חֵלֶק אֲבִיהֶן; "בְּתוֹךְ אֲחֵי אֲבִיהֶן" – זֶה חֵלֶק אֲחֵי אֲבִיהֶן; "וְהַעֲבַרְתָּ אֶת נַחֲלַת אֲבִיהֶן לָהֶן" – זֶה חֵלֶק בְּכוֹרָה, תֵּן לָהֶן! }} ===פסוק ח=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|חוקי הירושה הם לדורות, וראו גם [[ביאור:ספרי במדבר/כז#פיסקה קלד|ספרי קלד.]]}}'''"וְאֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל תְּדַבֵּר לֵאמֹר"''', יָכוֹל יוֹצְאֵי מִצְרַיִם בִּלְבַד? וּמִנַּיִן אַף לְדוֹרוֹת? אָמַרְתָּ '''"וְאֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל תְּדַבֵּר לֵאמֹר"''' – אַף לְדוֹרוֹת! }} ===פסוק יא=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|המושא של הביטוי "וירש אותה" אינו הנחלה אלא אשתו; וראו דברי ר' עקיבא [[ביאור:ספרי במדבר/כז#פיסקה קלד|בספרי קלד.]] הקל וחומר של ר' יהודה בן בתירא נדחה, אבל הדחיה חסרה בנוסח שלפנינו. הוראת השעה של ההכרח להשיא את בנות צלפחד לבני הדודים שלהן אינה מצווה לדורות, אבל הטענה שהבן יורש את אביו וגם את אמו תקפה לדורות, ונלמדת מפרק לו.}}'''"וְאִם אֵין אַחִים לְאָבִיו וּנְתַתֶּם אֶת נַחֲלָתוֹ לִשְׁאֵרוֹ הַקָּרֹב אֵלָיו מִמִּשְׁפַּחְתּוֹ"''' – הַקָּרוֹב הַקָּרוֹב יוֹרֵשׁ רִאשׁוֹן. וּמִנַּיִן אַתָּה אוֹמֵר יוֹרֵשׁ הוּא אָדָם אֶת אִשְׁתּוֹ? – תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"וְיָרַשׁ אֹתָהּ"''' (פס' יא). יָכוֹל בִּזְמַן שֶׁגֵּרְשָׁהּ? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"וְיָרַשׁ אֹתָהּ"''' – בִּזְמַן שֶׁהִיא עִמּוֹ, לֹא בִּזְמַן שֶׁגֵּרְשָׁהּ! אָמַר רַבִּי יְהוּדָה בֶּן בְּתִירָה: קַל וָחֹמֶר! וּמָה אִם אִמּוֹ, שֶׁאֵינוֹ זַכַּאי בְּמַעֲשֵׂה יָדֶיהָ – הֲרֵי הוּא יוֹרְשָׁהּ; אִשְׁתּוֹ, שֶׁהוּא זַכַּאי בְּמַעֲשֵׂה יָדֶיהָ – אֵינוֹ דִּין שֶׁיִּירָשֶׁנָּה? אָמַרְתָּ: '''"וְיָרַשׁ אֹתָהּ"''' – יוֹרֵשׁ אָדָם אֶת אִשְׁתּוֹ! מִנַּיִן אַתָּה אוֹמֵר יוֹרֵשׁ הוּא חֶלְקוֹ שֶׁל אָבִיו מִמַּטֵּה רְאוּבֵן, וְחֶלְקוֹ שֶׁל אִמּוֹ מִמַּטֵּה שִׁמְעוֹן? אָמַרְתָּ: '''"וְכָל בַּת יֹרֶשֶׁת נַחֲלָה מִמַּטּוֹת"''' {{ממ|במדבר|לו|ח}}, אֵינוֹ אוֹמֵר 'מִמַּטֶּה' אֶלָּא '''"מִמַּטּוֹת אָבִינוּ"'''. '''"וְיָרַשׁ אֹתָהּ"''', יוֹרֵשׁ הוּא אֶת אִשְׁתּוֹ. }} ===פסוק יב=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:ספרי דברים/עקב#פיסקה לז|ספרי דברים לז.]] לעצם הטענה שארבעת השמות (כולל "הור ההר") מכוונים לאותו הר ראו [[ביאור:ספרי דברים/האזינו#פיסקה שלח|ספרי דברים שלח.]] הרים בכלל נחשבו לפסולת של האדמות, כי קשה לעבד בהם את האדמה; דביר נחשבה כמקום יבש (ראו [[שופטים א טו]], "ארץ הנגב"). הדרשה טוענת שכל שם מייצג אחת מארבע המלכויות, וריבוי השמות משקף את ריבוי המלכויות המבקשות את המקום. וראו [[דברים ג ט]], המייחס אף הוא את ריבוי השמות להבדלים בזהות הדוברים.}}'''"וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה עֲלֵה אֶל הַר הָעֲבָרִים הַזֶּה"''', וּלְהַלָּן: "הַר נְבוֹ" {{ממ|דברים|לב|מט}} וּבְמָקוֹם אַחֵר אַתְּ קוֹרְאֵהוּ "הֹר הָהָר" {{ממ|במדבר|כ|כז}} וְ"רֹאשׁ הַפִּסְגָּה" {{ממ|דברים|לד|א}}. נִמְצָא קָרוּי אַרְבָּעָה שֵׁמוֹת: הַר הָעֲבָרִים, הַר נְבוֹ, הֹר הָהָר, רֹאשׁ הַפִּסְגָּה; מַה צֹּרֶךְ לְבָאֵי הָעוֹלָם בְּכָךְ? אֶלָּא שֶׁהָיוּ אַרְבַּע מַלְכֻיּוֹת מִתְכַּתְּשׁוֹת עָלָיו; זֹאת אוֹמֶרֶת: יִקָּרֵא לִשְׁמִי! וְזֹאת אוֹמֶרֶת: יִקָּרֵא לִשְׁמִי! וַהֲלֹא דְּבָרִים קַל וָחֹמֶר: וּמַה פְּסֹלֶת הָרֵי אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, אַרְבַּע מַלְכֻיּוֹת מִתְכַּתְּשׁוֹת עָלָיו - קַל וָחֹמֶר לְשִׁבְחָהּ שֶׁל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. כַּיּוֹצֵא בּוֹ: "צִידֹנִים יִקְרְאוּ לְחֶרְמוֹן שִׂרְיֹן וְהָאֱמֹרִי יִקְרְאוּ לוֹ שְׂנִיר" {{ממ|דברים|ג|ט}}, וּבְמָקוֹם אַחֵר קוֹרֵהוּ "שִׂיאֹן" {{ממ|דברים|ד|מח}}. נִמְצָא קָרוּי אַרְבָּעָה שֵׁמוֹת: חֶרְמוֹן, שִׂרְיוֹן, שְׂנִיר, שִׂיאוֹן; וּמַה צֹּרֶךְ לְבָאֵי עוֹלָם לְכָל כָּךְ? אֶלָּא שֶׁהָיוּ אַרְבַּע מַלְכֻיּוֹת מִתְכַּתְּשׁוֹת עָלָיו; זֹאת אוֹמֶרֶת: יִקָּרֵא לִשְׁמִי! וְזֹאת אוֹמֶרֶת: יִקָּרֵא לִשְׁמִי! וַהֲלֹא דְּבָרִים קַל וָחֹמֶר: וּמַה פְּסֹלֶת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, אַרְבַּע מַלְכֻיּוֹת מִתְכַּתְּשׁוֹת עָלָיו - קַל וָחֹמֶר לְשִׁבְחָהּ שֶׁל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. כַּיּוֹצֵא בַּדָּבָר אַתָּה אוֹמֵר: "וְדַנָּה וְקִרְיַת סַנָּה הִיא דְבִיר" {{ממ|יהושע|טו|מט}}; וּבְמָקוֹם אַחֵר הוּא אוֹמֵר: "וְשֵׁם דְּבִיר לְפָנִים קִרְיַת סֵפֶר" {{ממ|יהושע|טו|טו}}. נִמְצֵאת קְרוּיָה אַרְבָּעָה שֵׁמוֹת: דַּנָּה, וְקִרְיַת סֵפֶר, וּדְבִיר, וְסֵפֶר; וְכִי מַה צֹּרֶךְ לְכָל בָּאֵי הָעוֹלָם לְכָל כָּךְ? אֶלָּא שֶׁהָיוּ אַרְבַּע מַלְכֻיּוֹת מִתְכַּתְּשׁוֹת עָלָיו: זֹאת אוֹמֶרֶת: תִּקָּרֵא לִשְׁמִי! וְזֹאת אוֹמֶרֶת: תִּקָּרֵא לִשְׁמִי! וַהֲלֹא דְּבָרִים קַל וָחֹמֶר: וּמַה פְּסֹלֶת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, אַרְבַּע מַלְכֻיּוֹת מִתְכַּתְּשׁוֹת עָלָיו - קַל וָחֹמֶר לְשִׁבְחָהּ שֶׁל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל! {{הע-שמאל|מיתת משה היא קיום המצווה "ונאספת אל עמיך" (פס' יד); משה, אהרון, יהושע וכן הצדיקים שבכל דור מקיימים במותם את מצוות ה' ונפטרים בכבוד. ההבטחה ליהושע "אהיה עימך" מתפרשת – במותך, ולא כפשט – בחייך ובמלחמותיך! נפשות הצדיקים צרורות ב"צרור החיים" עד תחיית המתים, ואילו נפשות הרשעים אינן נחות אלא נמסרות למלאכי חבלה ונענשות על ידיהם.}} אֵין לִי אֶלָּא מִיתַת מֹשֶׁה מִפִּי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא; מִנַּיִן אַף מִיתַת אַהֲרֹן? אָמַרְתָּ: "כַּאֲשֶׁר מֵת אַהֲרֹן אָחִיךָ" {{ממ|דברים|לב|נ}} וּמִנַּיִן אַף מִיתַת יְהוֹשֻׁעַ? שֶׁנֶּאֱמַר: "כַּאֲשֶׁר הָיִיתִי עִם מֹשֶׁה אֶהְיֶה עִמָּךְ" {{ממ|יהושע|א|ה}}. וּמִנַּיִן אַף מִיתַת הַצַּדִּיקִים? אָמַרְתָּ: "וְהָלַךְ לְפָנֶיךָ צִדְקֶךָ כְּבוֹד ה' יַאַסְפֶךָ" {{ממ|ישעיה|נח|ח}}. וּמִנַּיִן שֶׁהָיוּ מְכַבְּדִין אוֹתָן עַד שֶׁהָיוּ בַּחַיִּים? תַּלְמוּד לוֹמַר: "כְּבוֹד ה' יַאַסְפֶךָ", מְלַמֵּד שֶׁהַמָּקוֹם נִכְנָס בְּנִשְׁמוֹתֵיהֶם שֶׁל צַדִּיקִים, וְכוֹנְסָן בְּנַחַת רוּחַ בְּכָבוֹד; שֶׁכֵּן אֲבִיגַיִל אוֹמֶרֶת לְדָוִד בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ: "וְהָיְתָה נֶפֶשׁ אֲדֹנִי צְרוּרָה בִּצְרוֹר הַחַיִּים” {{ממ|שמואל א|כה|כט}}. יָכוֹל אַף שֶׁל רְשָׁעִים כֵּן? תַּלְמוּד לוֹמַר: "וְאֵת נֶפֶשׁ אֹיְבֶיךָ יְקַלְּעֶנָּה בְּכַף הַקָּלַע", מַגִּיד שֶׁהוּא מוֹסְרָן לְמַלְאֲכֵי חַבָּלָה, וְהֵן מְצַעֲרִין אוֹתָן וְשׁוֹמְטִין אֶת נִשְׁמָתָן, שֶׁנֶּאֱמַר: "וַתִּקְרַב לַשַּׁחַת נַפְשׁוֹ וְחַיָּתוֹ לַמְמִתִים" {{ממ|איוב|לג|כב}}. {{הע-שמאל|הדרשה קושרת את הפסוק מבמדבר לסיפור המקביל בדברים ג, שם מופיעה התחינה של משה לראות את הארץ. משה ראה את הארץ מהר נבו בראיה נבואית (ראו [[ביאור:ספרי במדבר/כז#פיסקה קלו|ספרי קלו]] [[ביאור:ספרי דברים/האזינו#פיסקה שלח|וספרי דברים שלח]]), ואילו אברהם ראה אותה מקרוב במסעותיו. משה ראה גם את הגבולות בין נחלת שבט לשבט, ואברהם ראה את כל הארץ כיחידה אחת.}}'''"עֲלֵה אֶל הַר הָעֲבָרִים"''', עֲלִיָּה הִיא לְךָ וְלֹא יְרִידָה! '''"וּרְאֵה אֶת הָאָרֶץ"''', יָכוֹל שֶׁלֹּא בְּבַקָּשָׁה וְשֶׁלֹּא בִּתְחִנָּה? תַּלְמוּד לוֹמַר: "וָאֶתְחַנַּן אֶל ה'" {{ממ|דברים|ג|כג}}! גְּדוֹלָה רְאִיָּה שֶׁנֶּאֶמְרָה בְּמֹשֶׁה מֵרְאִיָּה שֶׁנֶּאֶמְרָה בְּאַבְרָהָם; בְּאַבְרָהָם מַהוּא אוֹמֵר? "קוּם הִתְהַלֵּךְ בָּאָרֶץ לְאׇרְכָּהּ וּלְרׇחְבָּהּ" {{ממ|בראשית|יג|יז}}, אֲבָל בְּמֹשֶׁה הוּא אוֹמֵר: "עֲלֵה... וּרְאֵה"! '''"אֲשֶׁר נָתַתִּי לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל"''', מְלַמֵּד שֶׁהֶרְאָה לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא תְּחוּמֵי כָּל שֵׁבֶט וְשֵׁבֶט: זֶה חֶלְקוֹ שֶׁל יְהוּדָה, וְזֶה חֶלְקוֹ שֶׁל בִּנְיָמִין; זוֹ אֶרֶץ אֶפְרַיִם, וְזוֹ אֶרֶץ מְנַשֶּׁה! }} ===פסוק יג=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|אופי הראיה הנבואית של משה (ראו לעיל בהערה הקודמת) והתלות שלה בא"י: לדעת ת"ק משה ראה את כל א"י – ורק אותה. ולכן במקומות שא"י בולטת לצד חו"ל ראה משה את המקום הבולט ולא את חו"ל, גם אם היה קרוב לא"י. לדעת אבא יוסי ראה משה את כל ארצות העולם, אבל את א"י ראה בהגדלה.}}'''"וְרָאִיתָה אֹתָהּ"''' – אֹתָהּ אַתָּה רוֹאֶה, אִי אַתָּה רוֹאֶה מִקְצָתָהּ! כֻּלָּהּ אַתְּ רוֹאֶה, וְאִי אַתָּה רוֹאֶה חֶצְיָהּ! אָמְרוּ: כָּל לְשׁוֹנוֹת שֶׁהָיוּ מֵהָאָרֶץ לְחוּץ לָאָרֶץ הָיָה מֹשֶׁה רוֹאֶה אוֹתָן, וְכָל לְשׁוֹנוֹת שֶׁהָיוּ מִחוּץ לָאָרֶץ לָאָרֶץ – לֹא הָיָה מֹשֶׁה רוֹאֶה אוֹתָן. מִשּׁוּם אַבָּא יוֹסֵי הַחוֹרוֹנִי אָמְרוּ: כָּל הָאֲרָצוֹת הָיָה רוֹאֶה, הַקָּרוֹב לְפִי קָרְבוֹ וְהָרָחוֹק לְפִי רָחְקוֹ. וּבְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הָיָה רוֹאֶה הָרָחוֹק בְּקָרוֹב. {{הע-שמאל|ראיית א"י שזכה לה משה בישרה את מותו. נפשו של משה נקשרה לאברהם יצחק ויעקב או לאבותיו הישירים לוי קהת ועמרם. ההשוואה בין מות אהרון למות משה מלמדת שגם משה גווע, למרות שלא נאמרה בו גויעה. הדרשה של ר' סימאי טוענת שמשה ביקש למות כמו אהרון, בכבוד ובשליטה על גופו; וראו [[ביאור:ספרי זוטא במדבר/כ|לעיל כ]] [[ביאור:ספרי דברים/האזינו#פיסקה שלט|וספרי דברים שלט.]] בשני המקומות חסרה הדרשה על האבל, שנמצאת בסוף הדרשה כאן.}} '''"וְרָאִיתָ אֹתָהּ וְנֶאֱסַפְתָּה"''', עַל מְנָת "וְרָאִיתָ" – "וְנֶאֱסַפְתָּ"! '''"אֶל עַמֶּיךָ"''', זֶה אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב. דָּבָר אַחֵר: זֶה לֵוִי וּקְהָת וְעַמְרָם. '''"גַּם אָתָּה"''' – רַבִּי אַסִּי בֶּן מַתְיָא אוֹמֵר: לְפִי שֶׁנִּתְפָּרְשָׁה גְּוִיעָה בְּאַהֲרֹן וְלֹא נִתְפָּרְשָׁה גְּוִיעָה בְּמֹשֶׁה, אָמַר כָּאן "גַּם אָתָּה", נִתַּן לוֹ גְּוִיעָה מִיכָּן. '''"כַּאֲשֶׁר נֶאֱסַף אַהֲרֹן אָחִיךָ"''' – כְּמִיתָה שֶׁחִמַּדְתָּ לְאָחִיךָ. רַבִּי סִימַאי אוֹמֵר: הֲרֵי הוּא אוֹמֵר "וַיַּפְשֵׁט מֹשֶׁה אֶת אַהֲרֹן אֶת בְּגָדָיו וַיַּלְבֵּשׁ אֶת אֶלְעָזָר בְּנוֹ", מְלַמֵּד שֶׁהֶעֱמִיד מֹשֶׁה אֶת אַהֲרֹן עַל הַסֶּלַע, וְהָיָה מַפְשִׁיטוֹ בִּגְדֵי כְּהֻנָּה – עַד שֶׁנִּמְצָא לָבוּשׁ בִּגְדֵי שְׁכִינָה. אָמַר מֹשֶׁה: אַשְׁרֵי אָדָם שֶׁרָאָה לוֹ כֵּן בְּחַיָּיו! אֶפְשָׁר יְהֵא לִי כֵּן גַּם אֲנִי? אָמַר לוֹ הַמָּקוֹם "גַּם אָתָּה", וְכֵן הוּא אוֹמֵר "וַיִּרְאוּ כָּל הָעֵדָה כִּי גָוַע אַהֲרֹן וַיִּבְכּוּ אֶת אַהֲרֹן שְׁלֹשִׁים יוֹם" {{ממ|במדבר|כ|כט}}. אָמַר מֹשֶׁה: אַשְׁרֵי אָדָם שֶׁבָּכוּ לוֹ כָּל יִשְׂרָאֵל! אֶפְשָׁר יְהֵא לִי כֵּן גַּם אֲנִי? אָמַר לוֹ הַמָּקוֹם "גַּם אָתָּה"! }} ===פסוק יד=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:ספרי במדבר/כז#פיסקה קלז|ספרי קלז:]] דוד רצה שלא תיכתב העבירה שעבר עם בת שבע ולכן כתב ב[[תהלים לב א]] "אשרי נשוי פשע"; אבל הקב"ה פרסם בכל זאת את עוונו – לטובתו של דוד; וראו גם [[ביאור:ספרי דברים/ואתחנן#פיסקה כו|ספרי דברים כו.]]}}'''"כַּאֲשֶׁר מְרִיתֶם פִּי בְּמִדְבַּר צִן"''', מֹשֶׁה אָמַר לִפְנֵי הַמָּקוֹם: רִבּוֹנִי, כְּתוֹב מִפְּנֵי מָה פֻּרַעְתִּי מִמֶּנּוּ! אָמַר לוֹ הַמָּקוֹם: אֲנִי כּוֹתְבָהּ, שֶׁלֹּא הָיְתָה אֶלָּא עַל הַמַּיִם; שֶׁנֶּאֱמַר '''"כַּאֲשֶׁר מְרִיתֶם פִּי בְּמִדְבַּר צִן"'''. אִיּוֹב אָמַר לִפְנֵי הַמָּקוֹם: רִבּוֹנִי, כְּתוֹב מִפְּנֵי מָה פָּרַעְתָּ מִמֶּנִּי! אָמַר לוֹ הַמָּקוֹם: אֲנִי כּוֹתְבָהּ, שֶׁלֹּא הָיְתָה אֶלָּא עַל חִנָּם; שֶׁנֶּאֱמַר '''"וַתְּסִיתֵנִי בוֹ לְבַלְּעוֹ חִנָּם"''' {{ממ|איוב|ב|ג}}. דָּוִד אָמַר לִפְנֵי הַמָּקוֹם: רִבּוֹנִי, אַל תִּכְתּוֹב מִפְּנֵי מָה פָּרַעְתָּ מִמֶּנִּי! אָמַר לוֹ הַמָּקוֹם: לֹא שָׁוֶה לְךָ, שֶׁלֹּא יְהוּ הַבְּרִיּוֹת אוֹמְרִין הַרְבֵּה עֲבֵרוֹת הָיוּ בְּיַד דָּוִד אֶלָּא שֶׁלֹּא כְּתָבָן הַמָּקוֹם! אֶלָּא אֲנִי כּוֹתְבָהּ, שֶׁלֹּא הָיְתָה אֶלָּא אַחַת; שֶׁנֶּאֱמַר '''"אֲשֶׁר עָשָׂה דָּוִד הַיָּשָׁר בְּעֵינֵי ה' רַק בִּדְבַר אוּרִיָּה הַחִתִּי"''' {{ממ|מלכים א|טו|ה}} {{הע-שמאל|דרשה המצמצמת את האשמה של ישראל בתלונות במדבר, ומייחסת את כל התלונות ונסיונות המרד לקבוצה מצומצמת של פרטים.}}'''"הֵם מֵי מְרִיבַת קָדֵשׁ מִדְבַּר צִן"''', הֵם שֶׁהָיוּ שֶׁהִמְרוּ בְּמָרָה, הֵם שֶׁהָיוּ שֶׁהִמְרוּ עַל הַיָּם, הֵם שֶׁהָיוּ שֶׁהִמְרוּ בְּמִדְבַּר צִן! }} ===פסוק טו=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|הלשון של הפסוק הפוכה מהניסוח הרגיל "וידבר ה' אל משה לאמור". הדרשה העיקרית היא על "לאמור", וראו גם [[ביאור:ספרי במדבר/כז#פיסקה קלח|ספרי קלח]] ושם בהערה.}}'''"וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה אֶל ה' לֵאמֹר"''', אֵין בְּכָל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ "וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה אֶל ה' לֵאמֹר" אֶלָּא כָּאן! אָמַר לוֹ: הוֹדִיעֵנִי אִם אַתָּה מְמַנֶּה תַּחְתַּי. וְזֶה אֶחָד מִן הַדְּבָרִים שֶׁאָמַר מֹשֶׁה לִפְנֵי הַמָּקוֹם: 'הוֹדִיעֵנִי אִם אַתָּה עוֹשֶׂה לִי, אִם אֵין אַתָּה עוֹשֶׂה לִי'! אָמַר לוֹ הַמָּקוֹם: אֲנִי עוֹשֶׂה! '''"וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה לִפְנֵי ה' לֵאמֹר"''' {{ממ|שמות|ו|יב}}, מַה תַּלְמוּד לוֹמַר "לֵאמֹר"? אָמַר לוֹ: 'הוֹדִיעֵנִי אִם אַתָּה גּוֹאֲלָן, אִם אֵין אַתָּה גּוֹאֲלָן'! כַּיּוֹצֵא בַּדָּבָר אַתָּה אוֹמֵר: '''"וַיִּצְעַק מֹשֶׁה אֶל ה' לֵאמֹר מָה אֶעֱשֶׂה לָעָם הַזֶּה? עוֹד מְעַט וּסְקָלֻנִי"''' {{ממ|שמות|יז|ד}} מַה תַּלְמוּד לוֹמַר "לֵאמֹר"? אֶלָּא אָמַר: 'הוֹדִיעֵנִי אִם אֲנִי נוֹפֵל בְּיָדָם, וְאִם אֵינִי נוֹפֵל'! כַּיּוֹצֵא כַּדָּבָר אַתָּה אוֹמֵר: '''"וַיִּצְעַק מֹשֶׁה אֶל ה' לֵאמֹר אֵל נָא רְפָא נָא לָהּ"''' {{ממ|במדבר|יב|יג}}; מַה תַּלְמוּד לוֹמַר "לֵאמֹר"? אָמַר לוֹ: 'הוֹדִיעֵנִי אִם מְרַפֵּא אַתָּה אֶת מִרְיָם, וְאִם אֵין אַתָּה מְרַפֵּא'! כַּיּוֹצֵא בַּדָּבָר אַתָּה אוֹמֵר: '''"וָאֶתְחַנַּן אֶל ה' בָּעֵת הַהִוא לֵאמֹר"''' {{ממ|דברים|ג|כג}}; מַה תַּלְמוּד לוֹמַר "לֵאמֹר"? אָמַר לוֹ: 'הוֹדִיעֵנִי אִם נִכְנָס אֲנִי לָאָרֶץ, וְאִם אֵינִי נִכְנָס'! וְכָאן מַה הוּא אוֹמֵר? '''"וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵאמֹר"''' מַה תַּלְמוּד לוֹמַר "לֵאמֹר"? אָמַר לוֹ: 'הוֹדִיעֵנִי אִם מְמַנֶּה אַתָּה אַחֵר תַּחְתַּי, וְאִם אֵין אַתָּה מְמַנֶּה'! }} ===פסוק טז=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|מדוע הזכיר משה את הכינוי "אלוהי הרוחות"? – כי רק הקב"ה יודע מה שבליבו של אדם.}}'''"יִפְקֹד ה' אֱלֹהֵי הָרוּחֹת לְכָל בָּשָׂר"''' – הָאֵל שֶׁהוּא יוֹדֵעַ דַּעַת וְרוּחַ שֶׁל כָּל אֶחָד וְאֶחָד, אֵיזוֹ בִּגְבוֹהָ, אֵיזוֹ בִּנְמוּכָה, אֵיזוֹ {{ב|הֵימָנִית|נותנת אמון}} וְאֵיזוֹ {{ב|קַפְּדָנִית|ביקורתית}}. וְכֵן הוּא אוֹמֵר: "הַיֹּצֵר יַחַד לִבָּם, הַמֵּבִין אֶל כָּל מַעֲשֵׂיהֶם" {{ממ|תהלים|לג|טו}}; וְאוֹמֵר: "וְתֹכֵן לִבּוֹת ה'" {{ממ|משלי|כא|ב}}. '''"אִישׁ"''' – שֶׁיְּהֵא בַּעַל כֹּחַ וּבַעַל חָכְמָה וּבַעַל גְּבוּרָה, {{ב|חֲתִיכָה וּפְסִיפָס|יכולת להכריע בדין והעמקה בו}}. '''"עַל הָעֵדָה"''' – שֶׁלֹּא יְהֵא תּוֹמְהָן, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "מַה זֶּה הָיָה לְבֶן קִישׁ? הֲגַם שָׁאוּל בַּנְּבִיאִים?" {{ממ|שמואל א|י|יא}}. }} ===פסוק יז=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:ספרי במדבר/כז#פיסקה קלט|ספרי קלט:]] המנהיג יוצא ראשון וכל העם אחריו. המנהיג גם אחראי לשלומם של הלוחמים, ועליו להימנע מפעולות המסכנות את חייהם.}}'''"אֲשֶׁר יֵצֵא לִפְנֵיהֶם"''', שֶׁלֹּא יְהֵא עוֹשֶׂה כְּדֶרֶךְ שֶׁמַּלְכֵי אֻמּוֹת הָעוֹלָם עוֹשִׂין, שֶׁהֵן מוֹצִיאִין אֶת בְּנֵי דְּוָיָה לַמִּלְחָמָה - וְיוֹשְׁבִין לָהֶן בְּתוֹךְ בָּתֵּיהֶם! אֶלָּא '''"אֲשֶׁר יֵצֵא לִפְנֵיהֶם וַאֲשֶׁר יָבֹא לִפְנֵיהֶם"''', שֶׁכֵּן הוּא אוֹמֵר בְּדָוִד: "וְכָל יִשְׂרָאֵל וִיהוּדָה אֹהֵב אֶת דָּוִד כִּי הוּא יוֹצֵא וָבָא לִפְנֵיהֶם" {{ממ|שמואל א|יח|טז}}. '''"וַאֲשֶׁר יוֹצִיאֵם וַאֲשֶׁר יְבִיאֵם"''' - שֶׁלֹּא יְהֵא מוֹצִיאָן רְבָבוֹת וּמַכְנִיסָן אֲלָפִים, מוֹצִיאָן אֲלָפִים וּמַכְנִיסָן מֵאוֹת! שֶׁכֵּן הוּא אוֹמֵר בְּדָוִד: "גַּם תְּמוֹל גַּם שִׁלְשׁוֹם, בִּהְיוֹת שָׁאוּל מֶלֶךְ עָלֵינוּ, אַתָּה הָיִיתָ הַמּוֹצִיא וְהַמֵּבִיא" {{ממ|שמואל ב|ה|ב}}, מַה שֶּׁאַתָּה מוֹצִיא - אַתָּה מֵבִיא! {{הע-שמאל|משה, כרועה העם, התפלל ונלחם כדי למנוע את הקב"ה מלפגוע בהם. כאן הוא מבקש שגם המנהיגים שיבואו אחריו ימשיכו להגן על ישראל מפני זעמו של הקב"ה. אם אין מנהיג העם מתוארים כמפוזרים כמו צאן בלי רועה; ראו מלכים א שם. משה אינו יודע מי ינהיג את העם אחריו ודורש מהקב"ה שימצא מנהיג ראוי. בכך הוא עצמו מדגים כיצד יש להנהיג את העם; וראו ספרי שם.}}'''"וְלֹא תִהְיֶה עֲדַת ה' כַּצֹּאן אֲשֶׁר אֵין לָהֶם רֹעֶה"''', אָמַר מֹשֶׁה לִפְנֵי הַמָּקוֹם: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם! לֹא הוֹצֵאתָ אֶת יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם עַל מְנָת שֶׁיְּהוּ חוֹטְאִין וְאַתָּה נִפְרָע מֵהֶן, אֶלָּא עַל מְנָת שֶׁיְּהוּ חוֹטְאִין וְאַתָּה מוֹחֵל לָהֶם! לֹא הוֹצֵאתָ אֶת יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם עַל מְנָת שֶׁלֹּא יְהוּ לָהֶם פַּרְנָסִים, אֶלָּא עַל מְנָת שֶׁיְּהוּ לָהֶן פַּרְנָסִים! לֹא כְמוֹת שֶׁהוּא אוֹמֵר "וַיֹּאמֶר רָאִיתִי אֶת כָּל יִשְׂרָאֵל נְפוֹצִים עַל הֶהָרִים כַּצֹּאן אֲשֶׁר אֵין לָהֶם רֹעֶה" {{ממ|מלכים א|כב|יז}}. דָּבָר אַחֵר: '''"וְלֹא תִהְיֶה עֲדַת ה' כַּצֹּאן אֲשֶׁר אֵין לָהֶם רֹעֶה"''', לְמָה הָיָה מֹשֶׁה דּוֹמֶה? לְרוֹעֶה נֶאֱמָן, שֶׁאָמַר לוֹ בַּעַל צֹאנוֹ: הִסְתַּלֵּק מִצֹּאנִי! אָמַר לוֹ: אֵינִי מִסְתַּלֵּק עַד שֶׁתּוֹדִיעֵנִי מִי אַתָּה מְמַנֶּה תַּחְתַּי! }} ===פסוק יח=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|הקב"ה מעודד את משה ואומר לו שהמנהיג הבא נמצא סמוך אליו – והוא יהושע, משה חשש למנות את יהושע כי בעבר נכשל במינוי אהרון כמחליפו - ואהרון נכנע ללחץ הציבורי בחטא העגל, ולכן הוא נזקק להוראה של הקב"ה ולהצבעתו על יהושע כמנהיג מחליף; וראו [[ביאור:ספרי במדבר/כז#פיסקה קמ|ספרי קמ.]]}}'''"וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה קַח לְךָ אֶת יְהוֹשֻׁעַ"''', לְפִי שֶׁאָמַר מֹשֶׁה '''"יִפְקֹד יְהוָה אֱלֹהֵי הָרוּחֹת..."''' אָמַר לוֹ הַמָּקוֹם: מֹשֶׁה, הֲרֵי מַה שֶּׁבִּקַּשְׁתָּ נָתוּן לָךְ! קַח לְךָ – מִשֶּׁלְּךָ. מִפְּנֵי מָה לֹא אָמַר מֹשֶׁה 'יֵלֵךְ יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן תַּחְתַּי'? שֶׁהָיָה מִתְיָרֵא שֶׁלֹּא יֵעָנֵשׁ. מוֹשְׁלִין אוֹתוֹ: מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְתִינוֹק שֶׁנִּכְוָה בְּגַחֶלֶת, וְהָיָה רוֹאֶה אֶבֶן טוֹבָה – סָבוּר בָּהּ שֶׁהִיא גַּחֶלֶת; הָיָה רוֹאֶה מַרְגָּלִית – סָבוּר בָּהּ שֶׁהִיא גַּחֶלֶת! כָּךְ אָמַר מֹשֶׁה 'אַהֲרֹן אָחִי יֵלֵךְ תַּחְתַּי' – וַעֲנָשׁוֹ הַמָּקוֹם. '''"אִישׁ אֲשֶׁר רוּחַ בּוֹ"''' – שֶׁיְּהֵא הוֹלֵךְ עִם הַקַּפְּדָנִים כְּפִי דַּעְתָּן, וְעִם הַמְּתוּנִים כְּפִי דַּעְתָּן. '''"וְסָמַכְתָּ אֶת יָדְךָ עָלָיו"''' – שֶׁיִּתְבָּרֵךְ תַּלְמוּדוֹ עַל יָדְךָ! }} ===פסוק יט=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|המינוי של יהושע מקבל אישורים מפנחס הכהן והעדה של השופטים. יש להפגין את הסמכתו ע"י הצגתו ברבים כתלמידו של משה.}}'''"וְהַעֲמַדְתָּ אֹתוֹ לִפְנֵי אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן וְלִפְנֵי כָּל הָעֵדָה"''', שֶׁיְּהֵא {{ב|מֻמְחֶה|בעל ניסיון}} מִפִּי אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן וּמִפִּי כָּל הָעֵדָה! <small>מְלַמֵּד שֶׁאָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה: 'לֵךְ וְהַעֲמֵד תּוּרְגְּמָן לִיהוֹשֻׁעַ, וִיהֵא יוֹשֵׁב וְדוֹרֵשׁ וְשׁוֹאֵל לְפָנֶיךָ בְּרֹאשׁ כָּל גְּדוֹלֵי יִשְׂרָאֵל'.</small> '''"וְצִוִּיתָ אֹתוֹ לְעֵינֵיהֶם"''', אֲבָל אֵין אַתָּה יוֹדֵעַ הַצִּוּוּי הַזֶּה מַהוּא? נֶאֱמַר כָּאן "וְצִוִּיתָ אֹתוֹ", וְנֶאֱמַר לְהַלָּן "קְרָא אֶת יְהוֹשֻׁעַ וְהִתְיַצְּבוּ בְּאֹהֶל מוֹעֵד וַאֲצַוֶּנּוּ" {{ממ|דברים|לא|יד}}; הָא אֵין צִוּוּי בְּכָל מָקוֹם אֶלָּא דִּבְרֵי תּוֹרָה! }} ===פסוק כ=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|הדרשה הראשונה רואה את ההוד של משה בקרני האור שהוא קורן כשמש, וראו [[ביאור:ספרי במדבר/כז#פיסקה קמ|ספרי סוף קמ.]] הדרשה השניה מדגישה שמשה לא הפסיד דבר ולא נחלש בכך שהעביר מהודו ליהושע; וראו [[ביאור:ספרי במדבר/יא#פיסקה צג|ספרי צג.]]}}"'''וְנָתַתָּה מֵהוֹדְךָ עָלָיו'''", מִן הַהוֹד שֶׁנִּתַּן עָלֶיךָ מֵהַר סִינַי, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְרָאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת פְּנֵי מֹשֶׁה כִּי קָרַן עוֹר פְּנֵי מֹשֶׁה" {{ממ|שמות|לד|לה}}; מְלַמֵּד שֶׁקְּרָנַיִם הָיוּ יוֹצְאוֹת מִפְּנֵי מֹשֶׁה כְּקַרְנַיִם שֶׁיּוֹצְאוֹת מִגַּלְגַּל חַמָּה, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְנֹגַהּ כָּאוֹר תִּהְיֶה קַרְנַיִם מִיָּדוֹ לוֹ" {{ממ|חבקוק|ג|ד}}! דָּבָר אַחֵר: "'''מֵ'''הוֹדְךָ" – וְלֹא כָּל הוֹדְךָ! לְמָה מֹשֶׁה דּוֹמֶה? לַאֲבוּקָה שֶׁהִיא דּוֹלֶקֶת, וְדָלְקוּ מִמֶּנָּה כַּמָּה נֵרוֹת; אֲבָל אוֹרָהּ שֶׁל אֲבוּקָה לֹא חָסְרָה כְּלוּם – כֵּן לֹא הָיְתָה חָכְמָתוֹ שֶׁל מֹשֶׁה חֲסֵרָה כְּלוּם! "'''לְמַעַן יִשְׁמְעוּ כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל'''", שֶׁיְּהוּ נוֹהֲגִין בּוֹ בְּכָבוֹד וּבְיִרְאָה כְּדֶרֶךְ שֶׁהָיוּ נוֹהֲגִין בְּךָ! }} ===פסוק כא=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|דורש "יעמוד" כעמידה פיזית מפני כבודו של הכהן הגדול, שהמלך עומד מפניו. "משפט האורים" הוא כעין נבואה. הדרשה מדגישה שחשוב לנסח את השאלה נכון, שהרי במלחמה על גבעה נתנו האורים הוראה שהביאה להפסד של ישראל – כי לא שאלו אותם אם ינצחו במערכה.}}'''"וְלִפְנֵי אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן יַעֲמֹד"''' – פָּסַק לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא גְּדֻלָּה לְאֶלְעָזָר, שֶׁאֲפִלּוּ מֶלֶךְ עוֹמֵד מִלְּפָנָיו! '''"וְשָׁאַל לוֹ"''', יָכוֹל יְצַוֶּה? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"לִפְנֵי ה'"'''; יָכוֹל בַּלֵּב? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"וְשָׁאַל לוֹ"'''! הָא מָה הַדָּבָר? שׁוֹאֵל בְּפִיו, וְאוּרִים וְתֻמִּים מְשִׁיבִין אוֹתוֹ! '''"בְּמִשְׁפַּט הָאוּרִים"''', לָמָּה נִקְרָא שְׁמוֹ אוּרִים וְתֻמִּים? אוּרִים – שֶׁהֵן מְאִירִין דִּבְרֵיהֶם, תֻּמִּים – שֶׁהָיוּ שְׁלֵמִין בָּהֶם וְלֹא הָיוּ מְבַדִּין. וּמַה שֶּׁכְּבָר בְּיָדוֹ, בְּגִבְעַת בִּנְיָמִין – מִפְּנֵי לֹא שֶׁבָּחֲנוּ כָּל צָרְכָּן; בָּרִאשׁוֹנָה אָמַר "עֲלוּ" וְלֹא אָמַר אֶתְּנֶנּוּ בְּיָדְךָ, בַּשְּׁנִיָּה אָמַר "עֲלוּ כִּי מָחָר אֶתְּנֶנּוּ בְּיָדְךָ"! {{ממ|שופטים|כ|כח}} {{הע-שמאל|הזכות לשאול באורים ותומים היא רק לציבור ולנציגיו, ואינה נתונה לאדם פרטי.}}'''"עַל פִּיו יֵצְאוּ וְעַל פִּיו יָבֹאוּ"''', יָכוֹל שֶׁהֵן נִשְׁאָלִין בָּהֶן לְהֶדְיוֹט? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"הוּא וְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אִתּוֹ וְכָל הָעֵדָה"'''. מַה יְהוֹשֻׁעַ, פַּרְנָס – אַף הֵן אֵינָן שׁוֹאֲלִין אֶלָּא לְמֶלֶךְ וּבֵית דִּין, וּלְמִי שֶׁצֹּרֶךְ הַצִּבּוּר בּוֹ! }} ===פסוק כב=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|למרות שמשה התבשר זה עתה על מותו, הוא מעביר את האחריות ליהושע בשמחה. הפסוק מקביל לפס' יח-יט.}} '''"וַיַּעַשׂ מֹשֶׁה"''' – בְּשִׂמְחָה! מְלַמֵּד שֶׁהָיָה מֹשֶׁה שָׂמֵחַ שֶׁהוּא מוֹרִישׁ אֶת כְּבוֹדוֹ לִיהוֹשֻׁעַ, כְּאָדָם שֶׁהוּא מוֹרִישׁ נְכָסָיו לְבָנָיו! '''"וַיִּקַּח אֶת יְהוֹשֻׁעַ"''', כְּמַה שֶּׁנֶּאֱמַר "קַח לְךָ אֶת יְהוֹשֻׁעַ" (פס' י"ח); '''"וַיַּעֲמִדֵהוּ"''', כְּמַה שֶּׁנֶּאֱמַר "וְהַעֲמַדְתָּ אֹתוֹ" (פס' י"ט)! }} ===פסוק כג=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|משה ביצע את ההסמכה של יהושע גם לעניין נתינת ההוד (ראו לעיל פס' כ.)}}'''"וַיִּסְמֹךְ אֶת יָדוֹ עָלָיו"''', כְּמַה שֶּׁנֶּאֱמַר "וְסָמַכְתָּ אֶת יָדְךָ עָלָיו" (פס' יח); '''"וַיְצַוֵּהוּ"''', כְּמַה שֶּׁנֶּאֱמַר "וְצִוִּיתָ אֹתוֹ לְעֵינֵיהֶם" (פס' יט). יָכוֹל שֶׁאֵין לִי אֶלָּא שֶׁהָיָה מֹשֶׁה שָׂמֵחַ אֶלָּא לְכָל אֵלּוּ? מִנַּיִן אַף לְעִנְיַן הַהוֹד? אָמַרְתָּ: '''"כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר ה' בְּיַד מֹשֶׁה"''', אַף לְעִנְיַן הַהוֹד! }} dzxwh11ir6yopwpho80vm142fvir9vc 3020013 3020011 2026-06-15T05:48:04Z Michaelkimmel2 44530 3020013 wikitext text/x-wiki ==פרק כז== ===פסוק א=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|הדרשה מיצגת את העולם העתיק, שבו האדם הבודד מייצג תמיד את הקהילה ואת השבט שלו. אין אדם נשפט רק על מעשיו שלו, אלא כשייך למסגרת חברתית; וראו דרשה הפוכה של ר' נתן [[ביאור:ספרי במדבר/כז#פיסקה קלג|בספרי קלג.]]}}'''"וַתִּקְרַבְנָה בְּנוֹת צְלָפְחָד בֶּן חֵפֶר בֶּן גִּלְעָד... בֶּן מְנַשֶּׁה"''', הָא כָּל אָדָם כָּשֵׁר שֶׁעוֹמֵד בְּתוֹךְ הַשֵּׁבֶט - הֲרֵי זֶה שֶׁבַח לְכָל שִׁבְטוֹ; קַל וָחֹמֶר לְבֵיתוֹ, קַל וָחֹמֶר לְגוּפוֹ; קַל וָחֹמֶר לְמִשְׁפַּחְתּוֹ, קַל וָחֹמֶר לְבֵית אָבִיו! וְכֵן הוּא אוֹמֵר "וְאִתּוֹ אָהֳלִיאָב בֶּן אֲחִיסָמָךְ לְמַטֵּה דָן" {{ממ|שמות|לח|כג}} - לְשַׁבֵּחַ בּוֹ אֶת כָּל שִׁבְטוֹ; קַל וָחֹמֶר לְבֵיתוֹ, קַל וָחֹמֶר לְגוּפוֹ, קַל וָחֹמֶר לְמִשְׁפַּחְתּוֹ, קַל וָחֹמֶר לְבֵית אָבִיו! וְכֵן הוּא אוֹמֵר "וְשֵׁם אִמּוֹ שְׁלֹמִית בַּת דִּבְרִי לְמַטֵּה דָן" {{ממ|ויקרא|כד|יא}} - לְגַנּוֹת בָּהּ אֶת כָּל שִׁבְטָהּ; קַל וָחֹמֶר לְבֵיתָהּ, קַל וָחֹמֶר לְגוּפָהּ, קַל וָחֹמֶר לְמִשְׁפַּחְתָּהּ, קַל וָחֹמֶר לְבֵית אָבִיהָ! {{הע-שמאל|לביטוי "נטל שכר כולם" השוו [[ביאור:משנה אבות פרק ה#משנה ב|אבות ה ב:]] שם הצגנו ארבעה פירושים לביטוי התמוה הזה. כאן מוצגות בנות צלפחד כצדיקות שגדלו בין הרשעים שמרדו במשה ורצו לחזור למצרים, בניגוד לדרשה הקודמת, המשבחת את הסביבה שלהן.}} '''"וַתִּקְרַבְנָה בְּנוֹת צְלָפְחָד בֶּן חֵפֶר בֶּן גִּלְעָד"''' הָא כָּל אָדָם כָּשֵׁר שֶׁעוֹמֵד בְּתוֹךְ דּוֹר רָשָׁע - זָכָה לִטֹּל שְׂכַר כֻּלּוֹ. נֹחַ עָמַד בְּדוֹר הַמַּבּוּל - זָכָה לִטֹּל שְׂכַר כֻּלּוֹ! אַבְרָהָם עָמַד בְּדוֹר הַפַּלָּגָה - זָכָה לִטֹּל שְׂכַר כֻּלּוֹ! לוֹט עָמַד בְּדוֹר סְדוֹם - זָכָה לִטֹּל שְׂכַר כֻּלּוֹ! אֵלּוּ עָמְדוּ בְּדוֹר הַמִּדְבָּר - זָכוּ לִטֹּל שְׂכַר כֻּלּוֹ! וּלְלַמֶּדְךָ בְּאֵיזֶה שָׁעָה עָמְדוּ לִפְנֵי מֹשֶׁה: בְּשָׁעָה שֶׁאָמְרוּ יִשְׂרָאֵל לְמֹשֶׁה "נִתְּנָה רֹאשׁ וְנָשׁוּבָה מִצְרָיְמָה" {{ממ|במדבר|יד|ד}}! {{הע-שמאל|משה מתפעל מהעמדה של בנות צלפחד, המנוגדת למגמה של הרשעים שבדור; הן עונות לו בדרשה הקובעת שדווקא כאשר הציבור מיפר את התורה – יש לעשות לה' ולקדשו. לעניין הדרשה השוו לדברי ר' נתן [[ביאור:משנה ברכות פרק ט#משנה ה|בסוף מסכת ברכות]]}}אָמַר לָהֶן מֹשֶׁה: וַהֲלֹא כָּל יִשְׂרָאֵל מְבַקְּשִׁין לַחֲזֹר לְמִצְרַיִם - וְאַתֵּנָה מְבַקְּשׁוֹת נַחֲלָה בָּאָרֶץ?! אָמְרוּ: יוֹדְעוֹת אָנוּ שֶׁסּוֹף כָּל יִשְׂרָאֵל לְהַחֲזִיק בָּאָרֶץ, שֶׁנֶּאֱמַר "עֵת לַעֲשׂוֹת לַה' הֵפֵרוּ תּוֹרָתֶךָ" {{ממ|תהלים|קיט|קכו}}, אַל תְּהִי קוֹרֵא כֵּן, אֶלָּא "הֵפֵרוּ תּוֹרָתֶךָ - עֵת לַעֲשׂוֹת לַה'"! {{הע-שמאל|הנערה מא"י מלמדת את נעמן דיני נגעים, הכוללים קרבנות שונים לעני ולעשיר ("כזאת וכזאת"), למרות שבדרך כלל אין הגויים נטמאים בנגעים ([[ביאור:משנה נגעים פרק ג|נגעים ג א]]) – כדי להביא לקידוש ה'. הדור, כולל בית אביה של הנערה, היה נוטה לע"ז, כפי שעולה מדברי אליהו בכרמל. כלומר לפנינו עוד דוגמא לקידוש ה' ע"י אשה דווקא בדור של חוטאים.}}וְכֵן הוּא אוֹמֵר "וַאֲרָם יָצְאוּ גְדוּדִים וַיִּשְׁבּוּ מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל נַעֲרָה קְטַנָּה וַתֹּאמֶר אֶל גְּבִרְתָּהּ אַחֲלֵי אֲדֹנִי" {{הפניה לפסוקים|מלכים ב|ה|ב|ג}}. מַגִּיד שֶׁאָמְרָה לָהּ: כָּךְ וְכָךְ מְטַהֲרִין אֶת הֶעָנִי כָּךְ וְכָךְ מְטַהֲרִין אֶת הֶעָשִׁיר, שֶׁנֶּאֱמַר "כָּזֹאת וְכָזֹאת דִּבְּרָה הַנַּעֲרָה אֲשֶׁר מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל" {{ממ|מלכים ב|ה|ד}}, מַגִּיד שֶׁהָיְתָה דּוֹרֶשֶׁת פָּרָשַׁת נְגָעִים. אֲבָל אֵין אַתְּ יוֹדֵעַ אֵימָתַי הָיוּ שֶׁל בֵּית אָבִיהָ עוֹשִׂין אֶת הַתּוֹרָה; בְּשָׁעָה שֶׁאָמַר לָהֶם אֵלִיָּהוּ "עַד מָתַי אַתֶּם פֹּסְחִים עַל שְׁתֵּי הַסְּעִפִּים" {{ממ|מלכים א|יח|כא}}; לְקַיֵּם מַה שֶּׁנֶּאֱמַר "עֵת לַעֲשׂוֹת לַה' הֵפֵרוּ תּוֹרָתֶךָ", אַל תְּהִי קוֹרֵא כָּךְ, אֶלָּא "הֵפֵרוּ תּוֹרָתֶךָ - עֵת לַעֲשׂוֹת לַה'". {{הע-שמאל|הלל קבע פתגמים המשבחים את מי שאינו נוהג כרוב הציבור: כונס בשעת המפזרים וקונה כשרבים המוכרים, ומשתדל להיות איש במקום שאין אנשים. כל זאת יחד עם אמירתו במשנה ד שם "אל תפרוש מן הציבור"; וראו [[ביאור:משנה אבות פרק ב#משנה ד|אבות ב ד-ה.]]}}וְכֵן הִלֵּל אוֹמֵר: בִּשְׁעַת הַמְּפַזְּרִין - כַּנֵּס אֶת הָרֶגֶל, דְּלֵית קְפִיץ - קְנֵי מִינֵּהּ; בַּאֲתַר דְּלֵית גּוּבְרִין - הִשְׁתַּדֵּל לִהְיוֹת גְּבַר. {{הע-שמאל|כאן הדרשן חוזר לגישה שאיזכור השושלת של בנות צלפחד היא לזכותם של אבותיהן. הוא מדגים זאת בסיפור על חזקיה המלך שנחשב כבן דוד ובסיפור על נדב שנענש בגלל חטאי ירבעם אביו.}}דָּבָר אַחֵר: '''"וַתִּקְרַבְנָה בְּנוֹת צְלָפְחָד בֶּן חֵפֶר"'''... וַהֲלֹא יָדוּעַ שֶׁמְּנַשֶּׁה בֶּן יוֹסֵף, וּמָה רָאָה {{ב|לְשַׁפְּעָן|לכתוב בשפע, לכאורה שלא לצורך}} כָּאן? אֶלָּא כָּל מֶלֶךְ כָּשֵׁר שֶׁהָיָה עוֹמֵד - הָיוּ רוֹאִין מִי שֶׁאֲבוֹתָיו כְּשֵׁרִין, וְתוֹלִין אוֹתוֹ בּוֹ; שֶׁכֵּן הוּא אוֹמֵר בְּחִזְקִיָּהוּ "כֹּה אָמַר ה' אֱלֹהֵי דָּוִד אָבִיךָ" {{ממ|ישעיה|לח|ה}}. וְכִי בְּנוֹ שֶׁל דָּוִד הָיָה חִזְקִיָּה? וַהֲלֹא אַרְבָּעָה עָשָׂר דּוֹרוֹת הָיוּ בֵּינְתַיִם! אֶלָּא כָּל מֶלֶךְ כָּשֵׁר שֶׁהָיָה עוֹמֵד הָיָה תּוֹלֵהוּ בְּדָוִד; וְכָל מֶלֶךְ רָשָׁע שֶׁהָיָה עוֹמֵד - הָיָה נִתְלֶה בְּיָרָבְעָם, שֶׁנֶּאֱמַר "עַל חַטֹּאות יָרָבְעָם בֶּן נְבָט אֲשֶׁר חָטָא וַאֲשֶׁר הֶחֱטִיא אֶת יִשְׂרָאֵל" {{ממ|מלכים א|טו|ל}}. {{הע-שמאל|דורש "שמות" – שני שמות: שמותיהן הפרטיים והשם הטוב שעשו. הדרשות על לאה ורחל ועל שפרה ופועה הן על הכפילות של המילה "שם", והדרשה על איוב היא מהמילה "שמו".}}'''"וְאֵלֶּה שְׁמוֹת בְּנוֹתָיו"''', וּלְמַעְלָן הוּא אוֹמֵר "וְשֵׁם בְּנוֹת צְלָפְחָד" {{ממ|במדבר|כו|לג}}, שֵׁם הָיָה לָהֶן בִּזְכוּת וְשֵׁם הָיָה לָהֶן בְּמַעֲשֶׂה טוֹב. וְכֵן הוּא אוֹמֵר: "שֵׁם הַגְּדֹלָה לֵאָה וְשֵׁם הַקְּטַנָּה רָחֵל" {{ממ|בראשית|כט|טז}} שֵׁם הָיָה לָהֶן בִּזְכוּת וְשֵׁם הָיָה לָהֶן בְּמַעֲשֶׂה טוֹב; וְכֵן הוּא אוֹמֵר "שֵׁם הָאַחַת שִׁפְרָה וְשֵׁם הַשֵּׁנִית פּוּעָה" {{ממ|שמות|א|טו}} שֵׁם הָיָה לָהֶן בִּזְכוּת וְשֵׁם הָיָה לָהֶן בְּמַעֲשֶׂה הַטּוֹב; וְכֵן הוּא אוֹמֵר "אִישׁ הָיָה בְאֶרֶץ עוּץ אִיּוֹב שְׁמוֹ" {{ממ|איוב|א|א}} שֵׁם הָיָה לוֹ בִּזְכוּת וְשֵׁם הָיָה לוֹ בְּמַעֲשֶׂה טוֹב; הָא כָּל הַשֵּׁמוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה וְשֶׁבַּנְּבִיאִים וְשֶׁבַּכְּתוּבִים: אִם לְעִנְיַן הַזְּכוּת - שֵׁם לוֹ בִּזְכוּת וְאִם לְעִנְיַן רֶשַׁע - שֵׁם לוֹ בְּרֶשַׁע! {{הע-שמאל|הסדר של הבנות משתנה מפרשה לפרשה, כי הן שקולות; והשוו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/מסכתא דפסחא בא|מכילתא מבוא לפסחא,]] "מגיד ששניהם שקולים", וראו מקבילה לדרשה [[ביאור:ספרי במדבר/כז#פיסקה קלג|בספרי קלג.]]}}'''"מַחְלָה נֹעָה חָגְלָה מִלְכָּה וְתִרְצָה"''', וּלְהַלָּן הוּא אוֹמֵר וַתִּהְיֶיןָ "מַחְלָה וְתִרְצָה וּמִלְכָּה וְנֹעָה בְּנוֹת צְלָפְחָד". מַה רָאָה {{ב|לְשַׁחְלְפָן|להחליף את סדר שמותיהן}} כָּאן? אֶלָּא מְלַמֵּד שֶׁהָיוּ כֻּלָּן שְׁקוּלוֹת זוֹ בָּזוֹ! }} ===פסוק ב=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו את תיאור בתי הדין בדברי ר' יוסי, [[ביאור:תוספתא/סנהדרין/ז|בתוספתא סנהדרין ז א.]] וראו תשובה אחרת לשאלה דומה [[ביאור:ספרי במדבר/ט#פיסקה סח|בספרי סח]] [[ביאור:ספרי במדבר/כז#פיסקה קלג|ובספרי קלג.]]}}'''"וַתַּעֲמֹדְנָה לִפְנֵי מֹשֶׁה וְלִפְנֵי אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן וְלִפְנֵי הַנְּשִׂיאִים וְכָל הָעֵדָה".''' אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר בֵּירַבִּי שִׁמְעוֹן: וְכִי יֵשׁ בְּעֵינֶיךָ, מִשֶּׁהָלְכוּ אֵצֶל מֹשֶׁה – הָלְכוּ אֵצֶל אֶלְעָזָר וְהָלְכוּ אֵצֶל הַנְּשִׂיאִים וְכָל הָעֵדָה? אֶלָּא בַּתְּחִלָּה הָלְכוּ אֵצֶל שָׂרֵי עֲשָׂרוֹת, אָמְרוּ לָהֶן: 'אֵין אָנוּ יוֹדְעִין!' הָלְכוּ אֵצֶל שָׂרֵי חֲמִשִּׁים, אָמְרוּ: 'אֵין אָנוּ יוֹדְעִין!' הָלְכוּ אֵצֶל שָׂרֵי מֵאוֹת, אָמְרוּ: 'אֵין אָנוּ יוֹדְעִין!' הָלְכוּ אֵצֶל שָׂרֵי אֲלָפִים, וְכוּ' הָלְכוּ אֵצֶל אֶלְעָזָר, אָמַר לָהֶן: 'אֵין אֲנִי יוֹדֵעַ!' נִהֲגָן אֱלִיעֶזֶר וְהוֹלִיכָן אֵצֶל מֹשֶׁה. מִנַּיִן אַתָּה אוֹמֵר, אַף מֹשֶׁה אָמַר: 'אֵין אֲנִי יוֹדֵעַ?' תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"וַיַּקְרֵב מֹשֶׁה אֶת מִשְׁפָּטָן לִפְנֵי ה'".''' }} ===פסוק ג=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ר' אליעזר בן יעקב טוען, על סמך גזירה שווה, שצלפחד היה המקושש, וראו דברי ר' עקיבא [[ביאור:ספרי במדבר/כז#פיסקה קלג|בספרי קלג.]] ר' שמעון מצביע על כך שהדבר אינו נראה סביר, שהרי המקושש מת כ-40 שנה לפני המתואר אצלנו. הוא מעדיף לתאר את צלפחד כהרוג מלחמה.}} '''"אָבִינוּ מֵת בַּמִּדְבָּר"''', רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר: נֶאֱמַר כָּאן '''"אָבִינוּ מֵת בַּמִּדְבָּר"''', וְנֶאֱמַר לְהַלָּן '''"וַיִּהְיוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר"''' {{ממ|במדבר|טו|לב}}. מַה כָּאן צְלָפְחָד – אַף לְהַלָּן צְלָפְחָד! אָמַר לוֹ רַבִּי שִׁמְעוֹן: אֶפְשָׁר לוֹמַר כֵּן? מְקוֹשֵׁשׁ בְּשָׁנָה רִאשׁוֹנָה שֶׁיָּצְאוּ מִמִּצְרַיִם, '''"בִּשְׁנַיִם וּבְעֶשְׂרִים לַחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי"''' וְכִי אֶפְשָׁר שֶׁהָיוּ בְּנוֹת צְלָפְחָד, בְּנוֹת מְלָכִים נָאוֹת וּכְשֵׁרוֹת, הַקְּטַנָּה שֶׁבָּהֶן הָיְתָה יוֹשֶׁבֶת אַרְבָּעִים שָׁנָה וְלֹא נִשֵּׂאת? וְכִי בְּאֵיזֶה שָׁנָה מֵת צְלָפְחָד? בְּשָׁעָה שֶׁנֶּאֱמֶרֶת '''"וַיִּשְׁמַע הַכְּנַעֲנִי מֶלֶךְ עֲרָד"''' וְגוֹ' {{ממ|במדבר|כא|א}} – בְּאוֹתָהּ הַשָּׁעָה מֵת צְלָפְחָד! }} ===פסוק ז=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|משה למד מבנות צלפחד שלעיתים גם הבת יכולה לרשת את אביה. לעניין חישוב הנחלות ראו [[ביאור:משנה בבא בתרא פרק ח#משנה ג|ב"ב ח ג.]]}}'''"וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה: כֵּן בְּנוֹת צְלָפְחָד דֹּבְרֹת"''', מִנַּיִן אַתָּה אוֹמֵר שֶׁרָאַת עֵינָם בְּדָבָר שֶׁלֹּא רָאַת עֵינוֹ שֶׁל מֹשֶׁה? אָמַרְתָּ "כֵּן בְּנוֹת צְלָפְחָד דֹּבְרֹת", כָּל מַה שֶּׁתָּבְעוּ – מוּטָב תָּבְעוּ. "נָתֹן תִּתֵּן לָהֶן" – זֶה חֵלֶק אֲבִיהֶן; "בְּתוֹךְ אֲחֵי אֲבִיהֶן" – זֶה חֵלֶק אֲחֵי אֲבִיהֶן; "וְהַעֲבַרְתָּ אֶת נַחֲלַת אֲבִיהֶן לָהֶן" – זֶה חֵלֶק בְּכוֹרָה, תֵּן לָהֶן! }} ===פסוק ח=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|חוקי הירושה הם לדורות, וראו גם [[ביאור:ספרי במדבר/כז#פיסקה קלד|ספרי קלד.]]}}'''"וְאֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל תְּדַבֵּר לֵאמֹר"''', יָכוֹל יוֹצְאֵי מִצְרַיִם בִּלְבַד? וּמִנַּיִן אַף לְדוֹרוֹת? אָמַרְתָּ '''"וְאֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל תְּדַבֵּר לֵאמֹר"''' – אַף לְדוֹרוֹת! }} ===פסוק יא=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|המושא של הביטוי "וירש אותה" אינו הנחלה אלא אשתו; וראו דברי ר' עקיבא [[ביאור:ספרי במדבר/כז#פיסקה קלד|בספרי קלד.]] הקל וחומר של ר' יהודה בן בתירא נדחה, אבל הדחיה חסרה בנוסח שלפנינו. הוראת השעה של ההכרח להשיא את בנות צלפחד לבני הדודים שלהן אינה מצווה לדורות, אבל הטענה שהבן יורש את אביו וגם את אמו תקפה לדורות, ונלמדת מפרק לו.}}'''"וְאִם אֵין אַחִים לְאָבִיו וּנְתַתֶּם אֶת נַחֲלָתוֹ לִשְׁאֵרוֹ הַקָּרֹב אֵלָיו מִמִּשְׁפַּחְתּוֹ"''' – הַקָּרוֹב הַקָּרוֹב יוֹרֵשׁ רִאשׁוֹן. וּמִנַּיִן אַתָּה אוֹמֵר יוֹרֵשׁ הוּא אָדָם אֶת אִשְׁתּוֹ? – תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"וְיָרַשׁ אֹתָהּ"''' (פס' יא). יָכוֹל בִּזְמַן שֶׁגֵּרְשָׁהּ? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"וְיָרַשׁ אֹתָהּ"''' – בִּזְמַן שֶׁהִיא עִמּוֹ, לֹא בִּזְמַן שֶׁגֵּרְשָׁהּ! אָמַר רַבִּי יְהוּדָה בֶּן בְּתִירָה: קַל וָחֹמֶר! וּמָה אִם אִמּוֹ, שֶׁאֵינוֹ זַכַּאי בְּמַעֲשֵׂה יָדֶיהָ – הֲרֵי הוּא יוֹרְשָׁהּ; אִשְׁתּוֹ, שֶׁהוּא זַכַּאי בְּמַעֲשֵׂה יָדֶיהָ – אֵינוֹ דִּין שֶׁיִּירָשֶׁנָּה? אָמַרְתָּ: '''"וְיָרַשׁ אֹתָהּ"''' – יוֹרֵשׁ אָדָם אֶת אִשְׁתּוֹ! מִנַּיִן אַתָּה אוֹמֵר יוֹרֵשׁ הוּא חֶלְקוֹ שֶׁל אָבִיו מִמַּטֵּה רְאוּבֵן, וְחֶלְקוֹ שֶׁל אִמּוֹ מִמַּטֵּה שִׁמְעוֹן? אָמַרְתָּ: '''"וְכָל בַּת יֹרֶשֶׁת נַחֲלָה מִמַּטּוֹת"''' {{ממ|במדבר|לו|ח}}, אֵינוֹ אוֹמֵר 'מִמַּטֶּה' אֶלָּא '''"מִמַּטּוֹת אָבִינוּ"'''. '''"וְיָרַשׁ אֹתָהּ"''', יוֹרֵשׁ הוּא אֶת אִשְׁתּוֹ. }} ===פסוק יב=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:ספרי דברים/עקב#פיסקה לז|ספרי דברים לז.]] לעצם הטענה שארבעת השמות (כולל "הור ההר") מכוונים לאותו הר ראו [[ביאור:ספרי דברים/האזינו#פיסקה שלח|ספרי דברים שלח.]] הרים בכלל נחשבו לפסולת של האדמות, כי קשה לעבד בהם את האדמה; דביר נחשבה כמקום יבש (ראו [[שופטים א טו]], "ארץ הנגב"). הדרשה טוענת שכל שם מייצג אחת מארבע המלכויות, וריבוי השמות משקף את ריבוי המלכויות המבקשות את המקום. וראו [[דברים ג ט]], המייחס אף הוא את ריבוי השמות להבדלים בזהות הדוברים.}}'''"וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה עֲלֵה אֶל הַר הָעֲבָרִים הַזֶּה"''', וּלְהַלָּן: "הַר נְבוֹ" {{ממ|דברים|לב|מט}} וּבְמָקוֹם אַחֵר אַתְּ קוֹרְאֵהוּ "הֹר הָהָר" {{ממ|במדבר|כ|כז}} וְ"רֹאשׁ הַפִּסְגָּה" {{ממ|דברים|לד|א}}. נִמְצָא קָרוּי אַרְבָּעָה שֵׁמוֹת: הַר הָעֲבָרִים, הַר נְבוֹ, הֹר הָהָר, רֹאשׁ הַפִּסְגָּה; מַה צֹּרֶךְ לְבָאֵי הָעוֹלָם בְּכָךְ? אֶלָּא שֶׁהָיוּ אַרְבַּע מַלְכֻיּוֹת מִתְכַּתְּשׁוֹת עָלָיו; זֹאת אוֹמֶרֶת: יִקָּרֵא לִשְׁמִי! וְזֹאת אוֹמֶרֶת: יִקָּרֵא לִשְׁמִי! וַהֲלֹא דְּבָרִים קַל וָחֹמֶר: וּמַה פְּסֹלֶת הָרֵי אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, אַרְבַּע מַלְכֻיּוֹת מִתְכַּתְּשׁוֹת עָלָיו - קַל וָחֹמֶר לְשִׁבְחָהּ שֶׁל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. כַּיּוֹצֵא בּוֹ: "צִידֹנִים יִקְרְאוּ לְחֶרְמוֹן שִׂרְיֹן וְהָאֱמֹרִי יִקְרְאוּ לוֹ שְׂנִיר" {{ממ|דברים|ג|ט}}, וּבְמָקוֹם אַחֵר קוֹרֵהוּ "שִׂיאֹן" {{ממ|דברים|ד|מח}}. נִמְצָא קָרוּי אַרְבָּעָה שֵׁמוֹת: חֶרְמוֹן, שִׂרְיוֹן, שְׂנִיר, שִׂיאוֹן; וּמַה צֹּרֶךְ לְבָאֵי עוֹלָם לְכָל כָּךְ? אֶלָּא שֶׁהָיוּ אַרְבַּע מַלְכֻיּוֹת מִתְכַּתְּשׁוֹת עָלָיו; זֹאת אוֹמֶרֶת: יִקָּרֵא לִשְׁמִי! וְזֹאת אוֹמֶרֶת: יִקָּרֵא לִשְׁמִי! וַהֲלֹא דְּבָרִים קַל וָחֹמֶר: וּמַה פְּסֹלֶת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, אַרְבַּע מַלְכֻיּוֹת מִתְכַּתְּשׁוֹת עָלָיו - קַל וָחֹמֶר לְשִׁבְחָהּ שֶׁל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. כַּיּוֹצֵא בַּדָּבָר אַתָּה אוֹמֵר: "וְדַנָּה וְקִרְיַת סַנָּה הִיא דְבִיר" {{ממ|יהושע|טו|מט}}; וּבְמָקוֹם אַחֵר הוּא אוֹמֵר: "וְשֵׁם דְּבִיר לְפָנִים קִרְיַת סֵפֶר" {{ממ|יהושע|טו|טו}}. נִמְצֵאת קְרוּיָה אַרְבָּעָה שֵׁמוֹת: דַּנָּה, וְקִרְיַת סֵפֶר, וּדְבִיר, וְסֵפֶר; וְכִי מַה צֹּרֶךְ לְכָל בָּאֵי הָעוֹלָם לְכָל כָּךְ? אֶלָּא שֶׁהָיוּ אַרְבַּע מַלְכֻיּוֹת מִתְכַּתְּשׁוֹת עָלָיו: זֹאת אוֹמֶרֶת: תִּקָּרֵא לִשְׁמִי! וְזֹאת אוֹמֶרֶת: תִּקָּרֵא לִשְׁמִי! וַהֲלֹא דְּבָרִים קַל וָחֹמֶר: וּמַה פְּסֹלֶת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, אַרְבַּע מַלְכֻיּוֹת מִתְכַּתְּשׁוֹת עָלָיו - קַל וָחֹמֶר לְשִׁבְחָהּ שֶׁל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל! {{הע-שמאל|מיתת משה היא קיום המצווה "ונאספת אל עמיך" (פס' יד); משה, אהרון, יהושע וכן הצדיקים שבכל דור מקיימים במותם את מצוות ה' ונפטרים בכבוד. ההבטחה ליהושע "אהיה עימך" מתפרשת – במותך, ולא כפשט – בחייך ובמלחמותיך! נפשות הצדיקים צרורות ב"צרור החיים" עד תחיית המתים, ואילו נפשות הרשעים אינן נחות אלא נמסרות למלאכי חבלה ונענשות על ידיהם. במהדורת הורוביץ נשמט כאן קצת, והקטעים הושלמו בסוגריים מרובעים על פי ליברמן (הנוסח מהילקוט).}} [דָּבָר אַחֵר: "רַב לָךְ" {{ממ|דברים|ג|כו}}. אָמַר לֵיהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: הַרְבֵּה מִמַּה שֶּׁבִּקַּשְׁתָּ נָתוּן לָךְ; אִלּוּ הָיִיתָה נִכְנָס לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, הָיִיתָ נִכְנָס לְתוֹךְ בְּנֵי אָדָם מֵתִים וּבְנֵי אָדָם {{ב|מֵתִים|בני תמותה}} קוֹבְרִין אוֹתְךָ. עַכְשָׁיו אַתָּה נִכְנָס לְתוֹךְ מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת, וּמַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת קוֹבְרִין אוֹתְךָ, שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיָּמָת שָׁם מֹשֶׁה וְגוֹ'" {{ממ|דברים|לד|ה}}, מְלַמֵּד שֶׁמִּיתַת מֹשֶׁה מִפִּי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא.] אֵין לִי אֶלָּא מִיתַת מֹשֶׁה מִפִּי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא; מִנַּיִן אַף מִיתַת אַהֲרֹן? אָמַרְתָּ: "כַּאֲשֶׁר מֵת אַהֲרֹן אָחִיךָ" {{ממ|דברים|לב|נ}}. [הֲרֵי אָנוּ לְמֵדִים מִמִּיתַת מֹשֶׁה לְמִיתַת אַהֲרֹן: מַה מִּיתַת מֹשֶׁה מִפִּי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אַף מִיתַת אַהֲרֹן מִפִּי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. וּמִנַּיִן אַף מִיתַת מִרְיָם, אָמַרְתָּ? אָמַרְתָּ: "גַּם" {{ממ|במדבר|כז|יג}} - אַף מִיתַת מִרְיָם.] וּמִנַּיִן אַף מִיתַת יְהוֹשֻׁעַ? שֶׁנֶּאֱמַר: "כַּאֲשֶׁר הָיִיתִי עִם מֹשֶׁה אֶהְיֶה עִמָּךְ" {{ממ|יהושע|א|ה}}. וּמִנַּיִן אַף מִיתַת הַצַּדִּיקִים? אָמַרְתָּ: "וְהָלַךְ לְפָנֶיךָ צִדְקֶךָ כְּבוֹד ה' יַאַסְפֶךָ" {{ממ|ישעיה|נח|ח}}. וּמִנַּיִן שֶׁהָיוּ מְכַבְּדִין אוֹתָן עַד שֶׁהָיוּ בַּחַיִּים? תַּלְמוּד לוֹמַר: "כְּבוֹד ה' יַאַסְפֶךָ", מְלַמֵּד שֶׁהַמָּקוֹם נִכְנָס בְּנִשְׁמוֹתֵיהֶם שֶׁל צַדִּיקִים, וְכוֹנְסָן בְּנַחַת רוּחַ בְּכָבוֹד; שֶׁכֵּן אֲבִיגַיִל אוֹמֶרֶת לְדָוִד בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ: "וְהָיְתָה נֶפֶשׁ אֲדֹנִי צְרוּרָה בִּצְרוֹר הַחַיִּים” {{ממ|שמואל א|כה|כט}}. יָכוֹל אַף שֶׁל רְשָׁעִים כֵּן? תַּלְמוּד לוֹמַר: "וְאֵת נֶפֶשׁ אֹיְבֶיךָ יְקַלְּעֶנָּה בְּכַף הַקָּלַע", מַגִּיד שֶׁהוּא מוֹסְרָן לְמַלְאֲכֵי חַבָּלָה, וְהֵן מְצַעֲרִין אוֹתָן וְשׁוֹמְטִין אֶת נִשְׁמָתָן, שֶׁנֶּאֱמַר: "וַתִּקְרַב לַשַּׁחַת נַפְשׁוֹ וְחַיָּתוֹ לַמְמִתִים" {{ממ|איוב|לג|כב}}. [דָּבָר אַחֵר: "רַב לָךְ". הַרְבֵּה מִמַּה שֶּׁבִּקַּשְׁתָּ נָתוּן לָךְ; אִלּוּ הָיִיתָ נִכְנָס לְשָׁם, לֹא הָיִיתָ מַסְפִּיק לִרְאוֹת כֻּלָּהּ כָּל יָמֶיךָ, וְעַכְשָׁיו הֲרֵינִי מַרְאֶה אוֹתְךָ כֻּלָּהּ כְּאִלּוּ בְּאֶצְבַּע, שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיַּרְאֵהוּ ה' וְגוֹ'" {{ממ|דברים|לד|א}}. דָּבָר אַחֵר: "רַב לָךְ", הַרְבֵּה מִמַּה שֶּׁבִּקַּשְׁתָּ נָתוּן לָךְ; אִלּוּ הָיִיתָ נִכְנָס לָאָרֶץ הָיִיתָ נִכְנָס בְּקֶבֶר מַעֲשֵׂה אָדָם, וְעַכְשָׁיו אַתָּה נִקְבָּר בְּקֶבֶר מַעֲשֵׂה שָׁמַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיַּרְא רֵאשִׁית לוֹ וְגוֹ'" {{ממ|דברים|לג|כא}}. אֵין סָפוּן אֶלָּא {{ב|מְצֻיָּר|מקושט ומפואר}}, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְסָפוּן בָּאֶרֶז" {{ממ|מלכים א|ז|ג}}. אָמַר מֹשֶׁה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: מָה, אֲנִי יוֹצֵא מִתְּפִלָּתִי רֵיקָם בַּדָּבָר הַזֶּה? נֶאֱמַר לוֹ: "עֲלֵה רֹאשׁ הַפִּסְגָּה" {{ממ|דברים|ג|כו}}. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: אִלּוּ קָדְמוּ מַעֲשָׂיו שֶׁל מֹשֶׁה לִתְפִלָּתוֹ, לֹא הָיָה נֶעֱנָשׁ. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: אֲפִלּוּ קָדְמוּ מַעֲשָׂיו לִתְפִלָּתוֹ, הָיָה נֶעֱנָשׁ. אָדָם שֶׁהֵעִיד עָלָיו הַמָּקוֹם: "וְהָאִישׁ מֹשֶׁה עָנָיו מְאֹד" {{ממ|במדבר|יב|ג}}, הָיָה לוֹ לְהַקְפִּיד כְּנֶגֶד כָּל יִשְׂרָאֵל?!] {{הע-שמאל|הדרשה קושרת את הפסוק מבמדבר לסיפור המקביל בדברים ג, שם מופיעה התחינה של משה לראות את הארץ. משה ראה את הארץ מהר נבו בראיה נבואית (ראו [[ביאור:ספרי במדבר/כז#פיסקה קלו|ספרי קלו]] [[ביאור:ספרי דברים/האזינו#פיסקה שלח|וספרי דברים שלח]]), ואילו אברהם ראה אותה מקרוב במסעותיו. משה ראה גם את הגבולות בין נחלת שבט לשבט, ואברהם ראה את כל הארץ כיחידה אחת.}}'''"עֲלֵה אֶל הַר הָעֲבָרִים"''', עֲלִיָּה הִיא לְךָ וְלֹא יְרִידָה! '''"וּרְאֵה אֶת הָאָרֶץ"''', יָכוֹל שֶׁלֹּא בְּבַקָּשָׁה וְשֶׁלֹּא בִּתְחִנָּה? תַּלְמוּד לוֹמַר: "וָאֶתְחַנַּן אֶל ה'" {{ממ|דברים|ג|כג}}! גְּדוֹלָה רְאִיָּה שֶׁנֶּאֶמְרָה בְּמֹשֶׁה מֵרְאִיָּה שֶׁנֶּאֶמְרָה בְּאַבְרָהָם; בְּאַבְרָהָם מַהוּא אוֹמֵר? "קוּם הִתְהַלֵּךְ בָּאָרֶץ לְאׇרְכָּהּ וּלְרׇחְבָּהּ" {{ממ|בראשית|יג|יז}}, אֲבָל בְּמֹשֶׁה הוּא אוֹמֵר: "עֲלֵה... וּרְאֵה"! '''"אֲשֶׁר נָתַתִּי לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל"''', מְלַמֵּד שֶׁהֶרְאָה לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא תְּחוּמֵי כָּל שֵׁבֶט וְשֵׁבֶט: זֶה חֶלְקוֹ שֶׁל יְהוּדָה, וְזֶה חֶלְקוֹ שֶׁל בִּנְיָמִין; זוֹ אֶרֶץ אֶפְרַיִם, וְזוֹ אֶרֶץ מְנַשֶּׁה! }} ===פסוק יג=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|אופי הראיה הנבואית של משה (ראו לעיל בהערה הקודמת) והתלות שלה בא"י: לדעת ת"ק משה ראה את כל א"י – ורק אותה. ולכן במקומות שא"י בולטת לצד חו"ל ראה משה את המקום הבולט ולא את חו"ל, גם אם היה קרוב לא"י. לדעת אבא יוסי ראה משה את כל ארצות העולם, אבל את א"י ראה בהגדלה.}}'''"וְרָאִיתָה אֹתָהּ"''' – אֹתָהּ אַתָּה רוֹאֶה, אִי אַתָּה רוֹאֶה מִקְצָתָהּ! כֻּלָּהּ אַתְּ רוֹאֶה, וְאִי אַתָּה רוֹאֶה חֶצְיָהּ! אָמְרוּ: כָּל לְשׁוֹנוֹת שֶׁהָיוּ מֵהָאָרֶץ לְחוּץ לָאָרֶץ הָיָה מֹשֶׁה רוֹאֶה אוֹתָן, וְכָל לְשׁוֹנוֹת שֶׁהָיוּ מִחוּץ לָאָרֶץ לָאָרֶץ – לֹא הָיָה מֹשֶׁה רוֹאֶה אוֹתָן. מִשּׁוּם אַבָּא יוֹסֵי הַחוֹרוֹנִי אָמְרוּ: כָּל הָאֲרָצוֹת הָיָה רוֹאֶה, הַקָּרוֹב לְפִי קָרְבוֹ וְהָרָחוֹק לְפִי רָחְקוֹ. וּבְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הָיָה רוֹאֶה הָרָחוֹק בְּקָרוֹב. {{הע-שמאל|ראיית א"י שזכה לה משה בישרה את מותו. נפשו של משה נקשרה לאברהם יצחק ויעקב או לאבותיו הישירים לוי קהת ועמרם. ההשוואה בין מות אהרון למות משה מלמדת שגם משה גווע, למרות שלא נאמרה בו גויעה. הדרשה של ר' סימאי טוענת שמשה ביקש למות כמו אהרון, בכבוד ובשליטה על גופו; וראו [[ביאור:ספרי זוטא במדבר/כ|לעיל כ]] [[ביאור:ספרי דברים/האזינו#פיסקה שלט|וספרי דברים שלט.]] בשני המקומות חסרה הדרשה על האבל, שנמצאת בסוף הדרשה כאן.}} '''"וְרָאִיתָ אֹתָהּ וְנֶאֱסַפְתָּה"''', עַל מְנָת "וְרָאִיתָ" – "וְנֶאֱסַפְתָּ"! '''"אֶל עַמֶּיךָ"''', זֶה אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב. דָּבָר אַחֵר: זֶה לֵוִי וּקְהָת וְעַמְרָם. '''"גַּם אָתָּה"''' – רַבִּי אַסִּי בֶּן מַתְיָא אוֹמֵר: לְפִי שֶׁנִּתְפָּרְשָׁה גְּוִיעָה בְּאַהֲרֹן וְלֹא נִתְפָּרְשָׁה גְּוִיעָה בְּמֹשֶׁה, אָמַר כָּאן "גַּם אָתָּה", נִתַּן לוֹ גְּוִיעָה מִיכָּן. '''"כַּאֲשֶׁר נֶאֱסַף אַהֲרֹן אָחִיךָ"''' – כְּמִיתָה שֶׁחִמַּדְתָּ לְאָחִיךָ. רַבִּי סִימַאי אוֹמֵר: הֲרֵי הוּא אוֹמֵר "וַיַּפְשֵׁט מֹשֶׁה אֶת אַהֲרֹן אֶת בְּגָדָיו וַיַּלְבֵּשׁ אֶת אֶלְעָזָר בְּנוֹ", מְלַמֵּד שֶׁהֶעֱמִיד מֹשֶׁה אֶת אַהֲרֹן עַל הַסֶּלַע, וְהָיָה מַפְשִׁיטוֹ בִּגְדֵי כְּהֻנָּה – עַד שֶׁנִּמְצָא לָבוּשׁ בִּגְדֵי שְׁכִינָה. אָמַר מֹשֶׁה: אַשְׁרֵי אָדָם שֶׁרָאָה לוֹ כֵּן בְּחַיָּיו! אֶפְשָׁר יְהֵא לִי כֵּן גַּם אֲנִי? אָמַר לוֹ הַמָּקוֹם "גַּם אָתָּה", וְכֵן הוּא אוֹמֵר "וַיִּרְאוּ כָּל הָעֵדָה כִּי גָוַע אַהֲרֹן וַיִּבְכּוּ אֶת אַהֲרֹן שְׁלֹשִׁים יוֹם" {{ממ|במדבר|כ|כט}}. אָמַר מֹשֶׁה: אַשְׁרֵי אָדָם שֶׁבָּכוּ לוֹ כָּל יִשְׂרָאֵל! אֶפְשָׁר יְהֵא לִי כֵּן גַּם אֲנִי? אָמַר לוֹ הַמָּקוֹם "גַּם אָתָּה"! }} ===פסוק יד=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:ספרי במדבר/כז#פיסקה קלז|ספרי קלז:]] דוד רצה שלא תיכתב העבירה שעבר עם בת שבע ולכן כתב ב[[תהלים לב א]] "אשרי נשוי פשע"; אבל הקב"ה פרסם בכל זאת את עוונו – לטובתו של דוד; וראו גם [[ביאור:ספרי דברים/ואתחנן#פיסקה כו|ספרי דברים כו.]]}}'''"כַּאֲשֶׁר מְרִיתֶם פִּי בְּמִדְבַּר צִן"''', מֹשֶׁה אָמַר לִפְנֵי הַמָּקוֹם: רִבּוֹנִי, כְּתוֹב מִפְּנֵי מָה פֻּרַעְתִּי מִמֶּנּוּ! אָמַר לוֹ הַמָּקוֹם: אֲנִי כּוֹתְבָהּ, שֶׁלֹּא הָיְתָה אֶלָּא עַל הַמַּיִם; שֶׁנֶּאֱמַר '''"כַּאֲשֶׁר מְרִיתֶם פִּי בְּמִדְבַּר צִן"'''. אִיּוֹב אָמַר לִפְנֵי הַמָּקוֹם: רִבּוֹנִי, כְּתוֹב מִפְּנֵי מָה פָּרַעְתָּ מִמֶּנִּי! אָמַר לוֹ הַמָּקוֹם: אֲנִי כּוֹתְבָהּ, שֶׁלֹּא הָיְתָה אֶלָּא עַל חִנָּם; שֶׁנֶּאֱמַר '''"וַתְּסִיתֵנִי בוֹ לְבַלְּעוֹ חִנָּם"''' {{ממ|איוב|ב|ג}}. דָּוִד אָמַר לִפְנֵי הַמָּקוֹם: רִבּוֹנִי, אַל תִּכְתּוֹב מִפְּנֵי מָה פָּרַעְתָּ מִמֶּנִּי! אָמַר לוֹ הַמָּקוֹם: לֹא שָׁוֶה לְךָ, שֶׁלֹּא יְהוּ הַבְּרִיּוֹת אוֹמְרִין הַרְבֵּה עֲבֵרוֹת הָיוּ בְּיַד דָּוִד אֶלָּא שֶׁלֹּא כְּתָבָן הַמָּקוֹם! אֶלָּא אֲנִי כּוֹתְבָהּ, שֶׁלֹּא הָיְתָה אֶלָּא אַחַת; שֶׁנֶּאֱמַר '''"אֲשֶׁר עָשָׂה דָּוִד הַיָּשָׁר בְּעֵינֵי ה' רַק בִּדְבַר אוּרִיָּה הַחִתִּי"''' {{ממ|מלכים א|טו|ה}} {{הע-שמאל|דרשה המצמצמת את האשמה של ישראל בתלונות במדבר, ומייחסת את כל התלונות ונסיונות המרד לקבוצה מצומצמת של פרטים.}}'''"הֵם מֵי מְרִיבַת קָדֵשׁ מִדְבַּר צִן"''', הֵם שֶׁהָיוּ שֶׁהִמְרוּ בְּמָרָה, הֵם שֶׁהָיוּ שֶׁהִמְרוּ עַל הַיָּם, הֵם שֶׁהָיוּ שֶׁהִמְרוּ בְּמִדְבַּר צִן! }} ===פסוק טו=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|הלשון של הפסוק הפוכה מהניסוח הרגיל "וידבר ה' אל משה לאמור". הדרשה העיקרית היא על "לאמור", וראו גם [[ביאור:ספרי במדבר/כז#פיסקה קלח|ספרי קלח]] ושם בהערה.}}'''"וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה אֶל ה' לֵאמֹר"''', אֵין בְּכָל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ "וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה אֶל ה' לֵאמֹר" אֶלָּא כָּאן! אָמַר לוֹ: הוֹדִיעֵנִי אִם אַתָּה מְמַנֶּה תַּחְתַּי. וְזֶה אֶחָד מִן הַדְּבָרִים שֶׁאָמַר מֹשֶׁה לִפְנֵי הַמָּקוֹם: 'הוֹדִיעֵנִי אִם אַתָּה עוֹשֶׂה לִי, אִם אֵין אַתָּה עוֹשֶׂה לִי'! אָמַר לוֹ הַמָּקוֹם: אֲנִי עוֹשֶׂה! '''"וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה לִפְנֵי ה' לֵאמֹר"''' {{ממ|שמות|ו|יב}}, מַה תַּלְמוּד לוֹמַר "לֵאמֹר"? אָמַר לוֹ: 'הוֹדִיעֵנִי אִם אַתָּה גּוֹאֲלָן, אִם אֵין אַתָּה גּוֹאֲלָן'! כַּיּוֹצֵא בַּדָּבָר אַתָּה אוֹמֵר: '''"וַיִּצְעַק מֹשֶׁה אֶל ה' לֵאמֹר מָה אֶעֱשֶׂה לָעָם הַזֶּה? עוֹד מְעַט וּסְקָלֻנִי"''' {{ממ|שמות|יז|ד}} מַה תַּלְמוּד לוֹמַר "לֵאמֹר"? אֶלָּא אָמַר: 'הוֹדִיעֵנִי אִם אֲנִי נוֹפֵל בְּיָדָם, וְאִם אֵינִי נוֹפֵל'! כַּיּוֹצֵא כַּדָּבָר אַתָּה אוֹמֵר: '''"וַיִּצְעַק מֹשֶׁה אֶל ה' לֵאמֹר אֵל נָא רְפָא נָא לָהּ"''' {{ממ|במדבר|יב|יג}}; מַה תַּלְמוּד לוֹמַר "לֵאמֹר"? אָמַר לוֹ: 'הוֹדִיעֵנִי אִם מְרַפֵּא אַתָּה אֶת מִרְיָם, וְאִם אֵין אַתָּה מְרַפֵּא'! כַּיּוֹצֵא בַּדָּבָר אַתָּה אוֹמֵר: '''"וָאֶתְחַנַּן אֶל ה' בָּעֵת הַהִוא לֵאמֹר"''' {{ממ|דברים|ג|כג}}; מַה תַּלְמוּד לוֹמַר "לֵאמֹר"? אָמַר לוֹ: 'הוֹדִיעֵנִי אִם נִכְנָס אֲנִי לָאָרֶץ, וְאִם אֵינִי נִכְנָס'! וְכָאן מַה הוּא אוֹמֵר? '''"וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵאמֹר"''' מַה תַּלְמוּד לוֹמַר "לֵאמֹר"? אָמַר לוֹ: 'הוֹדִיעֵנִי אִם מְמַנֶּה אַתָּה אַחֵר תַּחְתַּי, וְאִם אֵין אַתָּה מְמַנֶּה'! }} ===פסוק טז=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|מדוע הזכיר משה את הכינוי "אלוהי הרוחות"? – כי רק הקב"ה יודע מה שבליבו של אדם.}}'''"יִפְקֹד ה' אֱלֹהֵי הָרוּחֹת לְכָל בָּשָׂר"''' – הָאֵל שֶׁהוּא יוֹדֵעַ דַּעַת וְרוּחַ שֶׁל כָּל אֶחָד וְאֶחָד, אֵיזוֹ בִּגְבוֹהָ, אֵיזוֹ בִּנְמוּכָה, אֵיזוֹ {{ב|הֵימָנִית|נותנת אמון}} וְאֵיזוֹ {{ב|קַפְּדָנִית|ביקורתית}}. וְכֵן הוּא אוֹמֵר: "הַיֹּצֵר יַחַד לִבָּם, הַמֵּבִין אֶל כָּל מַעֲשֵׂיהֶם" {{ממ|תהלים|לג|טו}}; וְאוֹמֵר: "וְתֹכֵן לִבּוֹת ה'" {{ממ|משלי|כא|ב}}. '''"אִישׁ"''' – שֶׁיְּהֵא בַּעַל כֹּחַ וּבַעַל חָכְמָה וּבַעַל גְּבוּרָה, {{ב|חֲתִיכָה וּפְסִיפָס|יכולת להכריע בדין והעמקה בו}}. '''"עַל הָעֵדָה"''' – שֶׁלֹּא יְהֵא תּוֹמְהָן, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "מַה זֶּה הָיָה לְבֶן קִישׁ? הֲגַם שָׁאוּל בַּנְּבִיאִים?" {{ממ|שמואל א|י|יא}}. }} ===פסוק יז=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:ספרי במדבר/כז#פיסקה קלט|ספרי קלט:]] המנהיג יוצא ראשון וכל העם אחריו. המנהיג גם אחראי לשלומם של הלוחמים, ועליו להימנע מפעולות המסכנות את חייהם.}}'''"אֲשֶׁר יֵצֵא לִפְנֵיהֶם"''', שֶׁלֹּא יְהֵא עוֹשֶׂה כְּדֶרֶךְ שֶׁמַּלְכֵי אֻמּוֹת הָעוֹלָם עוֹשִׂין, שֶׁהֵן מוֹצִיאִין אֶת בְּנֵי דְּוָיָה לַמִּלְחָמָה - וְיוֹשְׁבִין לָהֶן בְּתוֹךְ בָּתֵּיהֶם! אֶלָּא '''"אֲשֶׁר יֵצֵא לִפְנֵיהֶם וַאֲשֶׁר יָבֹא לִפְנֵיהֶם"''', שֶׁכֵּן הוּא אוֹמֵר בְּדָוִד: "וְכָל יִשְׂרָאֵל וִיהוּדָה אֹהֵב אֶת דָּוִד כִּי הוּא יוֹצֵא וָבָא לִפְנֵיהֶם" {{ממ|שמואל א|יח|טז}}. '''"וַאֲשֶׁר יוֹצִיאֵם וַאֲשֶׁר יְבִיאֵם"''' - שֶׁלֹּא יְהֵא מוֹצִיאָן רְבָבוֹת וּמַכְנִיסָן אֲלָפִים, מוֹצִיאָן אֲלָפִים וּמַכְנִיסָן מֵאוֹת! שֶׁכֵּן הוּא אוֹמֵר בְּדָוִד: "גַּם תְּמוֹל גַּם שִׁלְשׁוֹם, בִּהְיוֹת שָׁאוּל מֶלֶךְ עָלֵינוּ, אַתָּה הָיִיתָ הַמּוֹצִיא וְהַמֵּבִיא" {{ממ|שמואל ב|ה|ב}}, מַה שֶּׁאַתָּה מוֹצִיא - אַתָּה מֵבִיא! {{הע-שמאל|משה, כרועה העם, התפלל ונלחם כדי למנוע את הקב"ה מלפגוע בהם. כאן הוא מבקש שגם המנהיגים שיבואו אחריו ימשיכו להגן על ישראל מפני זעמו של הקב"ה. אם אין מנהיג העם מתוארים כמפוזרים כמו צאן בלי רועה; ראו מלכים א שם. משה אינו יודע מי ינהיג את העם אחריו ודורש מהקב"ה שימצא מנהיג ראוי. בכך הוא עצמו מדגים כיצד יש להנהיג את העם; וראו ספרי שם.}}'''"וְלֹא תִהְיֶה עֲדַת ה' כַּצֹּאן אֲשֶׁר אֵין לָהֶם רֹעֶה"''', אָמַר מֹשֶׁה לִפְנֵי הַמָּקוֹם: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם! לֹא הוֹצֵאתָ אֶת יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם עַל מְנָת שֶׁיְּהוּ חוֹטְאִין וְאַתָּה נִפְרָע מֵהֶן, אֶלָּא עַל מְנָת שֶׁיְּהוּ חוֹטְאִין וְאַתָּה מוֹחֵל לָהֶם! לֹא הוֹצֵאתָ אֶת יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם עַל מְנָת שֶׁלֹּא יְהוּ לָהֶם פַּרְנָסִים, אֶלָּא עַל מְנָת שֶׁיְּהוּ לָהֶן פַּרְנָסִים! לֹא כְמוֹת שֶׁהוּא אוֹמֵר "וַיֹּאמֶר רָאִיתִי אֶת כָּל יִשְׂרָאֵל נְפוֹצִים עַל הֶהָרִים כַּצֹּאן אֲשֶׁר אֵין לָהֶם רֹעֶה" {{ממ|מלכים א|כב|יז}}. דָּבָר אַחֵר: '''"וְלֹא תִהְיֶה עֲדַת ה' כַּצֹּאן אֲשֶׁר אֵין לָהֶם רֹעֶה"''', לְמָה הָיָה מֹשֶׁה דּוֹמֶה? לְרוֹעֶה נֶאֱמָן, שֶׁאָמַר לוֹ בַּעַל צֹאנוֹ: הִסְתַּלֵּק מִצֹּאנִי! אָמַר לוֹ: אֵינִי מִסְתַּלֵּק עַד שֶׁתּוֹדִיעֵנִי מִי אַתָּה מְמַנֶּה תַּחְתַּי! }} ===פסוק יח=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|הקב"ה מעודד את משה ואומר לו שהמנהיג הבא נמצא סמוך אליו – והוא יהושע, משה חשש למנות את יהושע כי בעבר נכשל במינוי אהרון כמחליפו - ואהרון נכנע ללחץ הציבורי בחטא העגל, ולכן הוא נזקק להוראה של הקב"ה ולהצבעתו על יהושע כמנהיג מחליף; וראו [[ביאור:ספרי במדבר/כז#פיסקה קמ|ספרי קמ.]]}}'''"וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה קַח לְךָ אֶת יְהוֹשֻׁעַ"''', לְפִי שֶׁאָמַר מֹשֶׁה '''"יִפְקֹד יְהוָה אֱלֹהֵי הָרוּחֹת..."''' אָמַר לוֹ הַמָּקוֹם: מֹשֶׁה, הֲרֵי מַה שֶּׁבִּקַּשְׁתָּ נָתוּן לָךְ! קַח לְךָ – מִשֶּׁלְּךָ. מִפְּנֵי מָה לֹא אָמַר מֹשֶׁה 'יֵלֵךְ יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן תַּחְתַּי'? שֶׁהָיָה מִתְיָרֵא שֶׁלֹּא יֵעָנֵשׁ. מוֹשְׁלִין אוֹתוֹ: מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְתִינוֹק שֶׁנִּכְוָה בְּגַחֶלֶת, וְהָיָה רוֹאֶה אֶבֶן טוֹבָה – סָבוּר בָּהּ שֶׁהִיא גַּחֶלֶת; הָיָה רוֹאֶה מַרְגָּלִית – סָבוּר בָּהּ שֶׁהִיא גַּחֶלֶת! כָּךְ אָמַר מֹשֶׁה 'אַהֲרֹן אָחִי יֵלֵךְ תַּחְתַּי' – וַעֲנָשׁוֹ הַמָּקוֹם. '''"אִישׁ אֲשֶׁר רוּחַ בּוֹ"''' – שֶׁיְּהֵא הוֹלֵךְ עִם הַקַּפְּדָנִים כְּפִי דַּעְתָּן, וְעִם הַמְּתוּנִים כְּפִי דַּעְתָּן. '''"וְסָמַכְתָּ אֶת יָדְךָ עָלָיו"''' – שֶׁיִּתְבָּרֵךְ תַּלְמוּדוֹ עַל יָדְךָ! }} ===פסוק יט=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|המינוי של יהושע מקבל אישורים מפנחס הכהן והעדה של השופטים. יש להפגין את הסמכתו ע"י הצגתו ברבים כתלמידו של משה.}}'''"וְהַעֲמַדְתָּ אֹתוֹ לִפְנֵי אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן וְלִפְנֵי כָּל הָעֵדָה"''', שֶׁיְּהֵא {{ב|מֻמְחֶה|בעל ניסיון}} מִפִּי אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן וּמִפִּי כָּל הָעֵדָה! <small>מְלַמֵּד שֶׁאָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה: 'לֵךְ וְהַעֲמֵד תּוּרְגְּמָן לִיהוֹשֻׁעַ, וִיהֵא יוֹשֵׁב וְדוֹרֵשׁ וְשׁוֹאֵל לְפָנֶיךָ בְּרֹאשׁ כָּל גְּדוֹלֵי יִשְׂרָאֵל'.</small> '''"וְצִוִּיתָ אֹתוֹ לְעֵינֵיהֶם"''', אֲבָל אֵין אַתָּה יוֹדֵעַ הַצִּוּוּי הַזֶּה מַהוּא? נֶאֱמַר כָּאן "וְצִוִּיתָ אֹתוֹ", וְנֶאֱמַר לְהַלָּן "קְרָא אֶת יְהוֹשֻׁעַ וְהִתְיַצְּבוּ בְּאֹהֶל מוֹעֵד וַאֲצַוֶּנּוּ" {{ממ|דברים|לא|יד}}; הָא אֵין צִוּוּי בְּכָל מָקוֹם אֶלָּא דִּבְרֵי תּוֹרָה! }} ===פסוק כ=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|הדרשה הראשונה רואה את ההוד של משה בקרני האור שהוא קורן כשמש, וראו [[ביאור:ספרי במדבר/כז#פיסקה קמ|ספרי סוף קמ.]] הדרשה השניה מדגישה שמשה לא הפסיד דבר ולא נחלש בכך שהעביר מהודו ליהושע; וראו [[ביאור:ספרי במדבר/יא#פיסקה צג|ספרי צג.]]}}"'''וְנָתַתָּה מֵהוֹדְךָ עָלָיו'''", מִן הַהוֹד שֶׁנִּתַּן עָלֶיךָ מֵהַר סִינַי, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְרָאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת פְּנֵי מֹשֶׁה כִּי קָרַן עוֹר פְּנֵי מֹשֶׁה" {{ממ|שמות|לד|לה}}; מְלַמֵּד שֶׁקְּרָנַיִם הָיוּ יוֹצְאוֹת מִפְּנֵי מֹשֶׁה כְּקַרְנַיִם שֶׁיּוֹצְאוֹת מִגַּלְגַּל חַמָּה, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְנֹגַהּ כָּאוֹר תִּהְיֶה קַרְנַיִם מִיָּדוֹ לוֹ" {{ממ|חבקוק|ג|ד}}! דָּבָר אַחֵר: "'''מֵ'''הוֹדְךָ" – וְלֹא כָּל הוֹדְךָ! לְמָה מֹשֶׁה דּוֹמֶה? לַאֲבוּקָה שֶׁהִיא דּוֹלֶקֶת, וְדָלְקוּ מִמֶּנָּה כַּמָּה נֵרוֹת; אֲבָל אוֹרָהּ שֶׁל אֲבוּקָה לֹא חָסְרָה כְּלוּם – כֵּן לֹא הָיְתָה חָכְמָתוֹ שֶׁל מֹשֶׁה חֲסֵרָה כְּלוּם! "'''לְמַעַן יִשְׁמְעוּ כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל'''", שֶׁיְּהוּ נוֹהֲגִין בּוֹ בְּכָבוֹד וּבְיִרְאָה כְּדֶרֶךְ שֶׁהָיוּ נוֹהֲגִין בְּךָ! }} ===פסוק כא=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|דורש "יעמוד" כעמידה פיזית מפני כבודו של הכהן הגדול, שהמלך עומד מפניו. "משפט האורים" הוא כעין נבואה. הדרשה מדגישה שחשוב לנסח את השאלה נכון, שהרי במלחמה על גבעה נתנו האורים הוראה שהביאה להפסד של ישראל – כי לא שאלו אותם אם ינצחו במערכה.}}'''"וְלִפְנֵי אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן יַעֲמֹד"''' – פָּסַק לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא גְּדֻלָּה לְאֶלְעָזָר, שֶׁאֲפִלּוּ מֶלֶךְ עוֹמֵד מִלְּפָנָיו! '''"וְשָׁאַל לוֹ"''', יָכוֹל יְצַוֶּה? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"לִפְנֵי ה'"'''; יָכוֹל בַּלֵּב? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"וְשָׁאַל לוֹ"'''! הָא מָה הַדָּבָר? שׁוֹאֵל בְּפִיו, וְאוּרִים וְתֻמִּים מְשִׁיבִין אוֹתוֹ! '''"בְּמִשְׁפַּט הָאוּרִים"''', לָמָּה נִקְרָא שְׁמוֹ אוּרִים וְתֻמִּים? אוּרִים – שֶׁהֵן מְאִירִין דִּבְרֵיהֶם, תֻּמִּים – שֶׁהָיוּ שְׁלֵמִין בָּהֶם וְלֹא הָיוּ מְבַדִּין. וּמַה שֶּׁכְּבָר בְּיָדוֹ, בְּגִבְעַת בִּנְיָמִין – מִפְּנֵי לֹא שֶׁבָּחֲנוּ כָּל צָרְכָּן; בָּרִאשׁוֹנָה אָמַר "עֲלוּ" וְלֹא אָמַר אֶתְּנֶנּוּ בְּיָדְךָ, בַּשְּׁנִיָּה אָמַר "עֲלוּ כִּי מָחָר אֶתְּנֶנּוּ בְּיָדְךָ"! {{ממ|שופטים|כ|כח}} {{הע-שמאל|הזכות לשאול באורים ותומים היא רק לציבור ולנציגיו, ואינה נתונה לאדם פרטי.}}'''"עַל פִּיו יֵצְאוּ וְעַל פִּיו יָבֹאוּ"''', יָכוֹל שֶׁהֵן נִשְׁאָלִין בָּהֶן לְהֶדְיוֹט? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"הוּא וְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אִתּוֹ וְכָל הָעֵדָה"'''. מַה יְהוֹשֻׁעַ, פַּרְנָס – אַף הֵן אֵינָן שׁוֹאֲלִין אֶלָּא לְמֶלֶךְ וּבֵית דִּין, וּלְמִי שֶׁצֹּרֶךְ הַצִּבּוּר בּוֹ! }} ===פסוק כב=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|למרות שמשה התבשר זה עתה על מותו, הוא מעביר את האחריות ליהושע בשמחה. הפסוק מקביל לפס' יח-יט.}} '''"וַיַּעַשׂ מֹשֶׁה"''' – בְּשִׂמְחָה! מְלַמֵּד שֶׁהָיָה מֹשֶׁה שָׂמֵחַ שֶׁהוּא מוֹרִישׁ אֶת כְּבוֹדוֹ לִיהוֹשֻׁעַ, כְּאָדָם שֶׁהוּא מוֹרִישׁ נְכָסָיו לְבָנָיו! '''"וַיִּקַּח אֶת יְהוֹשֻׁעַ"''', כְּמַה שֶּׁנֶּאֱמַר "קַח לְךָ אֶת יְהוֹשֻׁעַ" (פס' י"ח); '''"וַיַּעֲמִדֵהוּ"''', כְּמַה שֶּׁנֶּאֱמַר "וְהַעֲמַדְתָּ אֹתוֹ" (פס' י"ט)! }} ===פסוק כג=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|משה ביצע את ההסמכה של יהושע גם לעניין נתינת ההוד (ראו לעיל פס' כ.)}}'''"וַיִּסְמֹךְ אֶת יָדוֹ עָלָיו"''', כְּמַה שֶּׁנֶּאֱמַר "וְסָמַכְתָּ אֶת יָדְךָ עָלָיו" (פס' יח); '''"וַיְצַוֵּהוּ"''', כְּמַה שֶּׁנֶּאֱמַר "וְצִוִּיתָ אֹתוֹ לְעֵינֵיהֶם" (פס' יט). יָכוֹל שֶׁאֵין לִי אֶלָּא שֶׁהָיָה מֹשֶׁה שָׂמֵחַ אֶלָּא לְכָל אֵלּוּ? מִנַּיִן אַף לְעִנְיַן הַהוֹד? אָמַרְתָּ: '''"כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר ה' בְּיַד מֹשֶׁה"''', אַף לְעִנְיַן הַהוֹד! }} g07ej3eu8bxas99inkgiema4w3xojzr 3020014 3020013 2026-06-15T05:48:54Z Michaelkimmel2 44530 3020014 wikitext text/x-wiki ==פרק כז== ===פסוק א=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|הדרשה מיצגת את העולם העתיק, שבו האדם הבודד מייצג תמיד את הקהילה ואת השבט שלו. אין אדם נשפט רק על מעשיו שלו, אלא כשייך למסגרת חברתית; וראו דרשה הפוכה של ר' נתן [[ביאור:ספרי במדבר/כז#פיסקה קלג|בספרי קלג.]]}}'''"וַתִּקְרַבְנָה בְּנוֹת צְלָפְחָד בֶּן חֵפֶר בֶּן גִּלְעָד... בֶּן מְנַשֶּׁה"''', הָא כָּל אָדָם כָּשֵׁר שֶׁעוֹמֵד בְּתוֹךְ הַשֵּׁבֶט - הֲרֵי זֶה שֶׁבַח לְכָל שִׁבְטוֹ; קַל וָחֹמֶר לְבֵיתוֹ, קַל וָחֹמֶר לְגוּפוֹ; קַל וָחֹמֶר לְמִשְׁפַּחְתּוֹ, קַל וָחֹמֶר לְבֵית אָבִיו! וְכֵן הוּא אוֹמֵר "וְאִתּוֹ אָהֳלִיאָב בֶּן אֲחִיסָמָךְ לְמַטֵּה דָן" {{ממ|שמות|לח|כג}} - לְשַׁבֵּחַ בּוֹ אֶת כָּל שִׁבְטוֹ; קַל וָחֹמֶר לְבֵיתוֹ, קַל וָחֹמֶר לְגוּפוֹ, קַל וָחֹמֶר לְמִשְׁפַּחְתּוֹ, קַל וָחֹמֶר לְבֵית אָבִיו! וְכֵן הוּא אוֹמֵר "וְשֵׁם אִמּוֹ שְׁלֹמִית בַּת דִּבְרִי לְמַטֵּה דָן" {{ממ|ויקרא|כד|יא}} - לְגַנּוֹת בָּהּ אֶת כָּל שִׁבְטָהּ; קַל וָחֹמֶר לְבֵיתָהּ, קַל וָחֹמֶר לְגוּפָהּ, קַל וָחֹמֶר לְמִשְׁפַּחְתָּהּ, קַל וָחֹמֶר לְבֵית אָבִיהָ! {{הע-שמאל|לביטוי "נטל שכר כולם" השוו [[ביאור:משנה אבות פרק ה#משנה ב|אבות ה ב:]] שם הצגנו ארבעה פירושים לביטוי התמוה הזה. כאן מוצגות בנות צלפחד כצדיקות שגדלו בין הרשעים שמרדו במשה ורצו לחזור למצרים, בניגוד לדרשה הקודמת, המשבחת את הסביבה שלהן.}} '''"וַתִּקְרַבְנָה בְּנוֹת צְלָפְחָד בֶּן חֵפֶר בֶּן גִּלְעָד"''' הָא כָּל אָדָם כָּשֵׁר שֶׁעוֹמֵד בְּתוֹךְ דּוֹר רָשָׁע - זָכָה לִטֹּל שְׂכַר כֻּלּוֹ. נֹחַ עָמַד בְּדוֹר הַמַּבּוּל - זָכָה לִטֹּל שְׂכַר כֻּלּוֹ! אַבְרָהָם עָמַד בְּדוֹר הַפַּלָּגָה - זָכָה לִטֹּל שְׂכַר כֻּלּוֹ! לוֹט עָמַד בְּדוֹר סְדוֹם - זָכָה לִטֹּל שְׂכַר כֻּלּוֹ! אֵלּוּ עָמְדוּ בְּדוֹר הַמִּדְבָּר - זָכוּ לִטֹּל שְׂכַר כֻּלּוֹ! וּלְלַמֶּדְךָ בְּאֵיזֶה שָׁעָה עָמְדוּ לִפְנֵי מֹשֶׁה: בְּשָׁעָה שֶׁאָמְרוּ יִשְׂרָאֵל לְמֹשֶׁה "נִתְּנָה רֹאשׁ וְנָשׁוּבָה מִצְרָיְמָה" {{ממ|במדבר|יד|ד}}! {{הע-שמאל|משה מתפעל מהעמדה של בנות צלפחד, המנוגדת למגמה של הרשעים שבדור; הן עונות לו בדרשה הקובעת שדווקא כאשר הציבור מיפר את התורה – יש לעשות לה' ולקדשו. לעניין הדרשה השוו לדברי ר' נתן [[ביאור:משנה ברכות פרק ט#משנה ה|בסוף מסכת ברכות]]}}אָמַר לָהֶן מֹשֶׁה: וַהֲלֹא כָּל יִשְׂרָאֵל מְבַקְּשִׁין לַחֲזֹר לְמִצְרַיִם - וְאַתֵּנָה מְבַקְּשׁוֹת נַחֲלָה בָּאָרֶץ?! אָמְרוּ: יוֹדְעוֹת אָנוּ שֶׁסּוֹף כָּל יִשְׂרָאֵל לְהַחֲזִיק בָּאָרֶץ, שֶׁנֶּאֱמַר "עֵת לַעֲשׂוֹת לַה' הֵפֵרוּ תּוֹרָתֶךָ" {{ממ|תהלים|קיט|קכו}}, אַל תְּהִי קוֹרֵא כֵּן, אֶלָּא "הֵפֵרוּ תּוֹרָתֶךָ - עֵת לַעֲשׂוֹת לַה'"! {{הע-שמאל|הנערה מא"י מלמדת את נעמן דיני נגעים, הכוללים קרבנות שונים לעני ולעשיר ("כזאת וכזאת"), למרות שבדרך כלל אין הגויים נטמאים בנגעים ([[ביאור:משנה נגעים פרק ג|נגעים ג א]]) – כדי להביא לקידוש ה'. הדור, כולל בית אביה של הנערה, היה נוטה לע"ז, כפי שעולה מדברי אליהו בכרמל. כלומר לפנינו עוד דוגמא לקידוש ה' ע"י אשה דווקא בדור של חוטאים.}}וְכֵן הוּא אוֹמֵר "וַאֲרָם יָצְאוּ גְדוּדִים וַיִּשְׁבּוּ מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל נַעֲרָה קְטַנָּה וַתֹּאמֶר אֶל גְּבִרְתָּהּ אַחֲלֵי אֲדֹנִי" {{הפניה לפסוקים|מלכים ב|ה|ב|ג}}. מַגִּיד שֶׁאָמְרָה לָהּ: כָּךְ וְכָךְ מְטַהֲרִין אֶת הֶעָנִי כָּךְ וְכָךְ מְטַהֲרִין אֶת הֶעָשִׁיר, שֶׁנֶּאֱמַר "כָּזֹאת וְכָזֹאת דִּבְּרָה הַנַּעֲרָה אֲשֶׁר מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל" {{ממ|מלכים ב|ה|ד}}, מַגִּיד שֶׁהָיְתָה דּוֹרֶשֶׁת פָּרָשַׁת נְגָעִים. אֲבָל אֵין אַתְּ יוֹדֵעַ אֵימָתַי הָיוּ שֶׁל בֵּית אָבִיהָ עוֹשִׂין אֶת הַתּוֹרָה; בְּשָׁעָה שֶׁאָמַר לָהֶם אֵלִיָּהוּ "עַד מָתַי אַתֶּם פֹּסְחִים עַל שְׁתֵּי הַסְּעִפִּים" {{ממ|מלכים א|יח|כא}}; לְקַיֵּם מַה שֶּׁנֶּאֱמַר "עֵת לַעֲשׂוֹת לַה' הֵפֵרוּ תּוֹרָתֶךָ", אַל תְּהִי קוֹרֵא כָּךְ, אֶלָּא "הֵפֵרוּ תּוֹרָתֶךָ - עֵת לַעֲשׂוֹת לַה'". {{הע-שמאל|הלל קבע פתגמים המשבחים את מי שאינו נוהג כרוב הציבור: כונס בשעת המפזרים וקונה כשרבים המוכרים, ומשתדל להיות איש במקום שאין אנשים. כל זאת יחד עם אמירתו במשנה ד שם "אל תפרוש מן הציבור"; וראו [[ביאור:משנה אבות פרק ב#משנה ד|אבות ב ד-ה.]]}}וְכֵן הִלֵּל אוֹמֵר: בִּשְׁעַת הַמְּפַזְּרִין - כַּנֵּס אֶת הָרֶגֶל, דְּלֵית קְפִיץ - קְנֵי מִינֵּהּ; בַּאֲתַר דְּלֵית גּוּבְרִין - הִשְׁתַּדֵּל לִהְיוֹת גְּבַר. {{הע-שמאל|כאן הדרשן חוזר לגישה שאיזכור השושלת של בנות צלפחד היא לזכותם של אבותיהן. הוא מדגים זאת בסיפור על חזקיה המלך שנחשב כבן דוד ובסיפור על נדב שנענש בגלל חטאי ירבעם אביו.}}דָּבָר אַחֵר: '''"וַתִּקְרַבְנָה בְּנוֹת צְלָפְחָד בֶּן חֵפֶר"'''... וַהֲלֹא יָדוּעַ שֶׁמְּנַשֶּׁה בֶּן יוֹסֵף, וּמָה רָאָה {{ב|לְשַׁפְּעָן|לכתוב בשפע, לכאורה שלא לצורך}} כָּאן? אֶלָּא כָּל מֶלֶךְ כָּשֵׁר שֶׁהָיָה עוֹמֵד - הָיוּ רוֹאִין מִי שֶׁאֲבוֹתָיו כְּשֵׁרִין, וְתוֹלִין אוֹתוֹ בּוֹ; שֶׁכֵּן הוּא אוֹמֵר בְּחִזְקִיָּהוּ "כֹּה אָמַר ה' אֱלֹהֵי דָּוִד אָבִיךָ" {{ממ|ישעיה|לח|ה}}. וְכִי בְּנוֹ שֶׁל דָּוִד הָיָה חִזְקִיָּה? וַהֲלֹא אַרְבָּעָה עָשָׂר דּוֹרוֹת הָיוּ בֵּינְתַיִם! אֶלָּא כָּל מֶלֶךְ כָּשֵׁר שֶׁהָיָה עוֹמֵד הָיָה תּוֹלֵהוּ בְּדָוִד; וְכָל מֶלֶךְ רָשָׁע שֶׁהָיָה עוֹמֵד - הָיָה נִתְלֶה בְּיָרָבְעָם, שֶׁנֶּאֱמַר "עַל חַטֹּאות יָרָבְעָם בֶּן נְבָט אֲשֶׁר חָטָא וַאֲשֶׁר הֶחֱטִיא אֶת יִשְׂרָאֵל" {{ממ|מלכים א|טו|ל}}. {{הע-שמאל|דורש "שמות" – שני שמות: שמותיהן הפרטיים והשם הטוב שעשו. הדרשות על לאה ורחל ועל שפרה ופועה הן על הכפילות של המילה "שם", והדרשה על איוב היא מהמילה "שמו".}}'''"וְאֵלֶּה שְׁמוֹת בְּנוֹתָיו"''', וּלְמַעְלָן הוּא אוֹמֵר "וְשֵׁם בְּנוֹת צְלָפְחָד" {{ממ|במדבר|כו|לג}}, שֵׁם הָיָה לָהֶן בִּזְכוּת וְשֵׁם הָיָה לָהֶן בְּמַעֲשֶׂה טוֹב. וְכֵן הוּא אוֹמֵר: "שֵׁם הַגְּדֹלָה לֵאָה וְשֵׁם הַקְּטַנָּה רָחֵל" {{ממ|בראשית|כט|טז}} שֵׁם הָיָה לָהֶן בִּזְכוּת וְשֵׁם הָיָה לָהֶן בְּמַעֲשֶׂה טוֹב; וְכֵן הוּא אוֹמֵר "שֵׁם הָאַחַת שִׁפְרָה וְשֵׁם הַשֵּׁנִית פּוּעָה" {{ממ|שמות|א|טו}} שֵׁם הָיָה לָהֶן בִּזְכוּת וְשֵׁם הָיָה לָהֶן בְּמַעֲשֶׂה הַטּוֹב; וְכֵן הוּא אוֹמֵר "אִישׁ הָיָה בְאֶרֶץ עוּץ אִיּוֹב שְׁמוֹ" {{ממ|איוב|א|א}} שֵׁם הָיָה לוֹ בִּזְכוּת וְשֵׁם הָיָה לוֹ בְּמַעֲשֶׂה טוֹב; הָא כָּל הַשֵּׁמוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה וְשֶׁבַּנְּבִיאִים וְשֶׁבַּכְּתוּבִים: אִם לְעִנְיַן הַזְּכוּת - שֵׁם לוֹ בִּזְכוּת וְאִם לְעִנְיַן רֶשַׁע - שֵׁם לוֹ בְּרֶשַׁע! {{הע-שמאל|הסדר של הבנות משתנה מפרשה לפרשה, כי הן שקולות; והשוו [[ביאור:מכילתא מנוקדת ומעוצבת/מסכתא דפסחא בא|מכילתא מבוא לפסחא,]] "מגיד ששניהם שקולים", וראו מקבילה לדרשה [[ביאור:ספרי במדבר/כז#פיסקה קלג|בספרי קלג.]]}}'''"מַחְלָה נֹעָה חָגְלָה מִלְכָּה וְתִרְצָה"''', וּלְהַלָּן הוּא אוֹמֵר וַתִּהְיֶיןָ "מַחְלָה וְתִרְצָה וּמִלְכָּה וְנֹעָה בְּנוֹת צְלָפְחָד". מַה רָאָה {{ב|לְשַׁחְלְפָן|להחליף את סדר שמותיהן}} כָּאן? אֶלָּא מְלַמֵּד שֶׁהָיוּ כֻּלָּן שְׁקוּלוֹת זוֹ בָּזוֹ! }} ===פסוק ב=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו את תיאור בתי הדין בדברי ר' יוסי, [[ביאור:תוספתא/סנהדרין/ז|בתוספתא סנהדרין ז א.]] וראו תשובה אחרת לשאלה דומה [[ביאור:ספרי במדבר/ט#פיסקה סח|בספרי סח]] [[ביאור:ספרי במדבר/כז#פיסקה קלג|ובספרי קלג.]]}}'''"וַתַּעֲמֹדְנָה לִפְנֵי מֹשֶׁה וְלִפְנֵי אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן וְלִפְנֵי הַנְּשִׂיאִים וְכָל הָעֵדָה".''' אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר בֵּירַבִּי שִׁמְעוֹן: וְכִי יֵשׁ בְּעֵינֶיךָ, מִשֶּׁהָלְכוּ אֵצֶל מֹשֶׁה – הָלְכוּ אֵצֶל אֶלְעָזָר וְהָלְכוּ אֵצֶל הַנְּשִׂיאִים וְכָל הָעֵדָה? אֶלָּא בַּתְּחִלָּה הָלְכוּ אֵצֶל שָׂרֵי עֲשָׂרוֹת, אָמְרוּ לָהֶן: 'אֵין אָנוּ יוֹדְעִין!' הָלְכוּ אֵצֶל שָׂרֵי חֲמִשִּׁים, אָמְרוּ: 'אֵין אָנוּ יוֹדְעִין!' הָלְכוּ אֵצֶל שָׂרֵי מֵאוֹת, אָמְרוּ: 'אֵין אָנוּ יוֹדְעִין!' הָלְכוּ אֵצֶל שָׂרֵי אֲלָפִים, וְכוּ' הָלְכוּ אֵצֶל אֶלְעָזָר, אָמַר לָהֶן: 'אֵין אֲנִי יוֹדֵעַ!' נִהֲגָן אֱלִיעֶזֶר וְהוֹלִיכָן אֵצֶל מֹשֶׁה. מִנַּיִן אַתָּה אוֹמֵר, אַף מֹשֶׁה אָמַר: 'אֵין אֲנִי יוֹדֵעַ?' תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"וַיַּקְרֵב מֹשֶׁה אֶת מִשְׁפָּטָן לִפְנֵי ה'".''' }} ===פסוק ג=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ר' אליעזר בן יעקב טוען, על סמך גזירה שווה, שצלפחד היה המקושש, וראו דברי ר' עקיבא [[ביאור:ספרי במדבר/כז#פיסקה קלג|בספרי קלג.]] ר' שמעון מצביע על כך שהדבר אינו נראה סביר, שהרי המקושש מת כ-40 שנה לפני המתואר אצלנו. הוא מעדיף לתאר את צלפחד כהרוג מלחמה.}} '''"אָבִינוּ מֵת בַּמִּדְבָּר"''', רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר: נֶאֱמַר כָּאן '''"אָבִינוּ מֵת בַּמִּדְבָּר"''', וְנֶאֱמַר לְהַלָּן '''"וַיִּהְיוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר"''' {{ממ|במדבר|טו|לב}}. מַה כָּאן צְלָפְחָד – אַף לְהַלָּן צְלָפְחָד! אָמַר לוֹ רַבִּי שִׁמְעוֹן: אֶפְשָׁר לוֹמַר כֵּן? מְקוֹשֵׁשׁ בְּשָׁנָה רִאשׁוֹנָה שֶׁיָּצְאוּ מִמִּצְרַיִם, '''"בִּשְׁנַיִם וּבְעֶשְׂרִים לַחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי"''' וְכִי אֶפְשָׁר שֶׁהָיוּ בְּנוֹת צְלָפְחָד, בְּנוֹת מְלָכִים נָאוֹת וּכְשֵׁרוֹת, הַקְּטַנָּה שֶׁבָּהֶן הָיְתָה יוֹשֶׁבֶת אַרְבָּעִים שָׁנָה וְלֹא נִשֵּׂאת? וְכִי בְּאֵיזֶה שָׁנָה מֵת צְלָפְחָד? בְּשָׁעָה שֶׁנֶּאֱמֶרֶת '''"וַיִּשְׁמַע הַכְּנַעֲנִי מֶלֶךְ עֲרָד"''' וְגוֹ' {{ממ|במדבר|כא|א}} – בְּאוֹתָהּ הַשָּׁעָה מֵת צְלָפְחָד! }} ===פסוק ז=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|משה למד מבנות צלפחד שלעיתים גם הבת יכולה לרשת את אביה. לעניין חישוב הנחלות ראו [[ביאור:משנה בבא בתרא פרק ח#משנה ג|ב"ב ח ג.]]}}'''"וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה: כֵּן בְּנוֹת צְלָפְחָד דֹּבְרֹת"''', מִנַּיִן אַתָּה אוֹמֵר שֶׁרָאַת עֵינָם בְּדָבָר שֶׁלֹּא רָאַת עֵינוֹ שֶׁל מֹשֶׁה? אָמַרְתָּ "כֵּן בְּנוֹת צְלָפְחָד דֹּבְרֹת", כָּל מַה שֶּׁתָּבְעוּ – מוּטָב תָּבְעוּ. "נָתֹן תִּתֵּן לָהֶן" – זֶה חֵלֶק אֲבִיהֶן; "בְּתוֹךְ אֲחֵי אֲבִיהֶן" – זֶה חֵלֶק אֲחֵי אֲבִיהֶן; "וְהַעֲבַרְתָּ אֶת נַחֲלַת אֲבִיהֶן לָהֶן" – זֶה חֵלֶק בְּכוֹרָה, תֵּן לָהֶן! }} ===פסוק ח=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|חוקי הירושה הם לדורות, וראו גם [[ביאור:ספרי במדבר/כז#פיסקה קלד|ספרי קלד.]]}}'''"וְאֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל תְּדַבֵּר לֵאמֹר"''', יָכוֹל יוֹצְאֵי מִצְרַיִם בִּלְבַד? וּמִנַּיִן אַף לְדוֹרוֹת? אָמַרְתָּ '''"וְאֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל תְּדַבֵּר לֵאמֹר"''' – אַף לְדוֹרוֹת! }} ===פסוק יא=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|המושא של הביטוי "וירש אותה" אינו הנחלה אלא אשתו; וראו דברי ר' עקיבא [[ביאור:ספרי במדבר/כז#פיסקה קלד|בספרי קלד.]] הקל וחומר של ר' יהודה בן בתירא נדחה, אבל הדחיה חסרה בנוסח שלפנינו. הוראת השעה של ההכרח להשיא את בנות צלפחד לבני הדודים שלהן אינה מצווה לדורות, אבל הטענה שהבן יורש את אביו וגם את אמו תקפה לדורות, ונלמדת מפרק לו.}}'''"וְאִם אֵין אַחִים לְאָבִיו וּנְתַתֶּם אֶת נַחֲלָתוֹ לִשְׁאֵרוֹ הַקָּרֹב אֵלָיו מִמִּשְׁפַּחְתּוֹ"''' – הַקָּרוֹב הַקָּרוֹב יוֹרֵשׁ רִאשׁוֹן. וּמִנַּיִן אַתָּה אוֹמֵר יוֹרֵשׁ הוּא אָדָם אֶת אִשְׁתּוֹ? – תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"וְיָרַשׁ אֹתָהּ"''' (פס' יא). יָכוֹל בִּזְמַן שֶׁגֵּרְשָׁהּ? תַּלְמוּד לוֹמַר: '''"וְיָרַשׁ אֹתָהּ"''' – בִּזְמַן שֶׁהִיא עִמּוֹ, לֹא בִּזְמַן שֶׁגֵּרְשָׁהּ! אָמַר רַבִּי יְהוּדָה בֶּן בְּתִירָה: קַל וָחֹמֶר! וּמָה אִם אִמּוֹ, שֶׁאֵינוֹ זַכַּאי בְּמַעֲשֵׂה יָדֶיהָ – הֲרֵי הוּא יוֹרְשָׁהּ; אִשְׁתּוֹ, שֶׁהוּא זַכַּאי בְּמַעֲשֵׂה יָדֶיהָ – אֵינוֹ דִּין שֶׁיִּירָשֶׁנָּה? אָמַרְתָּ: '''"וְיָרַשׁ אֹתָהּ"''' – יוֹרֵשׁ אָדָם אֶת אִשְׁתּוֹ! מִנַּיִן אַתָּה אוֹמֵר יוֹרֵשׁ הוּא חֶלְקוֹ שֶׁל אָבִיו מִמַּטֵּה רְאוּבֵן, וְחֶלְקוֹ שֶׁל אִמּוֹ מִמַּטֵּה שִׁמְעוֹן? אָמַרְתָּ: '''"וְכָל בַּת יֹרֶשֶׁת נַחֲלָה מִמַּטּוֹת"''' {{ממ|במדבר|לו|ח}}, אֵינוֹ אוֹמֵר 'מִמַּטֶּה' אֶלָּא '''"מִמַּטּוֹת אָבִינוּ"'''. '''"וְיָרַשׁ אֹתָהּ"''', יוֹרֵשׁ הוּא אֶת אִשְׁתּוֹ. }} ===פסוק יב=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:ספרי דברים/עקב#פיסקה לז|ספרי דברים לז.]] לעצם הטענה שארבעת השמות (כולל "הור ההר") מכוונים לאותו הר ראו [[ביאור:ספרי דברים/האזינו#פיסקה שלח|ספרי דברים שלח.]] הרים בכלל נחשבו לפסולת של האדמות, כי קשה לעבד בהם את האדמה; דביר נחשבה כמקום יבש (ראו [[שופטים א טו]], "ארץ הנגב"). הדרשה טוענת שכל שם מייצג אחת מארבע המלכויות, וריבוי השמות משקף את ריבוי המלכויות המבקשות את המקום. וראו [[דברים ג ט]], המייחס אף הוא את ריבוי השמות להבדלים בזהות הדוברים.}}'''"וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה עֲלֵה אֶל הַר הָעֲבָרִים הַזֶּה"''', וּלְהַלָּן: "הַר נְבוֹ" {{ממ|דברים|לב|מט}} וּבְמָקוֹם אַחֵר אַתְּ קוֹרְאֵהוּ "הֹר הָהָר" {{ממ|במדבר|כ|כז}} וְ"רֹאשׁ הַפִּסְגָּה" {{ממ|דברים|לד|א}}. נִמְצָא קָרוּי אַרְבָּעָה שֵׁמוֹת: הַר הָעֲבָרִים, הַר נְבוֹ, הֹר הָהָר, רֹאשׁ הַפִּסְגָּה; מַה צֹּרֶךְ לְבָאֵי הָעוֹלָם בְּכָךְ? אֶלָּא שֶׁהָיוּ אַרְבַּע מַלְכֻיּוֹת מִתְכַּתְּשׁוֹת עָלָיו; זֹאת אוֹמֶרֶת: יִקָּרֵא לִשְׁמִי! וְזֹאת אוֹמֶרֶת: יִקָּרֵא לִשְׁמִי! וַהֲלֹא דְּבָרִים קַל וָחֹמֶר: וּמַה פְּסֹלֶת הָרֵי אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, אַרְבַּע מַלְכֻיּוֹת מִתְכַּתְּשׁוֹת עָלָיו - קַל וָחֹמֶר לְשִׁבְחָהּ שֶׁל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. כַּיּוֹצֵא בּוֹ: "צִידֹנִים יִקְרְאוּ לְחֶרְמוֹן שִׂרְיֹן וְהָאֱמֹרִי יִקְרְאוּ לוֹ שְׂנִיר" {{ממ|דברים|ג|ט}}, וּבְמָקוֹם אַחֵר קוֹרֵהוּ "שִׂיאֹן" {{ממ|דברים|ד|מח}}. נִמְצָא קָרוּי אַרְבָּעָה שֵׁמוֹת: חֶרְמוֹן, שִׂרְיוֹן, שְׂנִיר, שִׂיאוֹן; וּמַה צֹּרֶךְ לְבָאֵי עוֹלָם לְכָל כָּךְ? אֶלָּא שֶׁהָיוּ אַרְבַּע מַלְכֻיּוֹת מִתְכַּתְּשׁוֹת עָלָיו; זֹאת אוֹמֶרֶת: יִקָּרֵא לִשְׁמִי! וְזֹאת אוֹמֶרֶת: יִקָּרֵא לִשְׁמִי! וַהֲלֹא דְּבָרִים קַל וָחֹמֶר: וּמַה פְּסֹלֶת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, אַרְבַּע מַלְכֻיּוֹת מִתְכַּתְּשׁוֹת עָלָיו - קַל וָחֹמֶר לְשִׁבְחָהּ שֶׁל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. כַּיּוֹצֵא בַּדָּבָר אַתָּה אוֹמֵר: "וְדַנָּה וְקִרְיַת סַנָּה הִיא דְבִיר" {{ממ|יהושע|טו|מט}}; וּבְמָקוֹם אַחֵר הוּא אוֹמֵר: "וְשֵׁם דְּבִיר לְפָנִים קִרְיַת סֵפֶר" {{ממ|יהושע|טו|טו}}. נִמְצֵאת קְרוּיָה אַרְבָּעָה שֵׁמוֹת: דַּנָּה, וְקִרְיַת סֵפֶר, וּדְבִיר, וְסֵפֶר; וְכִי מַה צֹּרֶךְ לְכָל בָּאֵי הָעוֹלָם לְכָל כָּךְ? אֶלָּא שֶׁהָיוּ אַרְבַּע מַלְכֻיּוֹת מִתְכַּתְּשׁוֹת עָלָיו: זֹאת אוֹמֶרֶת: תִּקָּרֵא לִשְׁמִי! וְזֹאת אוֹמֶרֶת: תִּקָּרֵא לִשְׁמִי! וַהֲלֹא דְּבָרִים קַל וָחֹמֶר: וּמַה פְּסֹלֶת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, אַרְבַּע מַלְכֻיּוֹת מִתְכַּתְּשׁוֹת עָלָיו - קַל וָחֹמֶר לְשִׁבְחָהּ שֶׁל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל! {{הע-שמאל|מיתת משה היא קיום המצווה "ונאספת אל עמיך" (פס' יד); משה, אהרון, יהושע וכן הצדיקים שבכל דור מקיימים במותם את מצוות ה' ונפטרים בכבוד. ההבטחה ליהושע "אהיה עימך" מתפרשת – במותך, ולא כפשט – בחייך ובמלחמותיך! נפשות הצדיקים צרורות ב"צרור החיים" עד תחיית המתים, ואילו נפשות הרשעים אינן נחות אלא נמסרות למלאכי חבלה ונענשות על ידיהם. במהדורת הורוביץ נשמט כאן קצת, והקטעים הושלמו בסוגריים מרובעים על פי ליברמן (הנוסח מהילקוט).}} [דָּבָר אַחֵר: "רַב לָךְ" {{ממ|דברים|ג|כו}}. אָמַר לֵיהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: הַרְבֵּה מִמַּה שֶּׁבִּקַּשְׁתָּ נָתוּן לָךְ; אִלּוּ הָיִיתָה נִכְנָס לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, הָיִיתָ נִכְנָס לְתוֹךְ בְּנֵי אָדָם מֵתִים וּבְנֵי אָדָם {{ב|מֵתִים|בני תמותה}} קוֹבְרִין אוֹתְךָ. עַכְשָׁיו אַתָּה נִכְנָס לְתוֹךְ מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת, וּמַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת קוֹבְרִין אוֹתְךָ, שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיָּמָת שָׁם מֹשֶׁה וְגוֹ'" {{ממ|דברים|לד|ה}}, מְלַמֵּד שֶׁמִּיתַת מֹשֶׁה מִפִּי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא.] אֵין לִי אֶלָּא מִיתַת מֹשֶׁה מִפִּי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא; מִנַּיִן אַף מִיתַת אַהֲרֹן? אָמַרְתָּ: "כַּאֲשֶׁר מֵת אַהֲרֹן אָחִיךָ" {{ממ|דברים|לב|נ}}. [הֲרֵי אָנוּ לְמֵדִים מִמִּיתַת מֹשֶׁה לְמִיתַת אַהֲרֹן: מַה מִּיתַת מֹשֶׁה מִפִּי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אַף מִיתַת אַהֲרֹן מִפִּי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. וּמִנַּיִן אַף מִיתַת מִרְיָם, אָמַרְתָּ? אָמַרְתָּ: "גַּם" {{ממ|במדבר|כז|יג}} - אַף מִיתַת מִרְיָם.] וּמִנַּיִן אַף מִיתַת יְהוֹשֻׁעַ? שֶׁנֶּאֱמַר: "כַּאֲשֶׁר הָיִיתִי עִם מֹשֶׁה אֶהְיֶה עִמָּךְ" {{ממ|יהושע|א|ה}}. וּמִנַּיִן אַף מִיתַת הַצַּדִּיקִים? אָמַרְתָּ: "וְהָלַךְ לְפָנֶיךָ צִדְקֶךָ כְּבוֹד ה' יַאַסְפֶךָ" {{ממ|ישעיה|נח|ח}}. וּמִנַּיִן שֶׁהָיוּ מְכַבְּדִין אוֹתָן עַד שֶׁהָיוּ בַּחַיִּים? תַּלְמוּד לוֹמַר: "כְּבוֹד ה' יַאַסְפֶךָ", מְלַמֵּד שֶׁהַמָּקוֹם נִכְנָס בְּנִשְׁמוֹתֵיהֶם שֶׁל צַדִּיקִים, וְכוֹנְסָן בְּנַחַת רוּחַ בְּכָבוֹד; שֶׁכֵּן אֲבִיגַיִל אוֹמֶרֶת לְדָוִד בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ: "וְהָיְתָה נֶפֶשׁ אֲדֹנִי צְרוּרָה בִּצְרוֹר הַחַיִּים" {{ממ|שמואל א|כה|כט}}. יָכוֹל אַף שֶׁל רְשָׁעִים כֵּן? תַּלְמוּד לוֹמַר: "וְאֵת נֶפֶשׁ אֹיְבֶיךָ יְקַלְּעֶנָּה בְּכַף הַקָּלַע", מַגִּיד שֶׁהוּא מוֹסְרָן לְמַלְאֲכֵי חַבָּלָה, וְהֵן מְצַעֲרִין אוֹתָן וְשׁוֹמְטִין אֶת נִשְׁמָתָן, שֶׁנֶּאֱמַר: "וַתִּקְרַב לַשַּׁחַת נַפְשׁוֹ וְחַיָּתוֹ לַמְמִתִים" {{ממ|איוב|לג|כב}}. [דָּבָר אַחֵר: "רַב לָךְ". הַרְבֵּה מִמַּה שֶּׁבִּקַּשְׁתָּ נָתוּן לָךְ; אִלּוּ הָיִיתָ נִכְנָס לְשָׁם, לֹא הָיִיתָ מַסְפִּיק לִרְאוֹת כֻּלָּהּ כָּל יָמֶיךָ, וְעַכְשָׁיו הֲרֵינִי מַרְאֶה אוֹתְךָ כֻּלָּהּ כְּאִלּוּ בְּאֶצְבַּע, שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיַּרְאֵהוּ ה' וְגוֹ'" {{ממ|דברים|לד|א}}. דָּבָר אַחֵר: "רַב לָךְ", הַרְבֵּה מִמַּה שֶּׁבִּקַּשְׁתָּ נָתוּן לָךְ; אִלּוּ הָיִיתָ נִכְנָס לָאָרֶץ הָיִיתָ נִכְנָס בְּקֶבֶר מַעֲשֵׂה אָדָם, וְעַכְשָׁיו אַתָּה נִקְבָּר בְּקֶבֶר מַעֲשֵׂה שָׁמַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיַּרְא רֵאשִׁית לוֹ וְגוֹ'" {{ממ|דברים|לג|כא}}. אֵין סָפוּן אֶלָּא {{ב|מְצֻיָּר|מקושט ומפואר}}, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְסָפוּן בָּאֶרֶז" {{ממ|מלכים א|ז|ג}}. אָמַר מֹשֶׁה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: מָה, אֲנִי יוֹצֵא מִתְּפִלָּתִי רֵיקָם בַּדָּבָר הַזֶּה? נֶאֱמַר לוֹ: "עֲלֵה רֹאשׁ הַפִּסְגָּה" {{ממ|דברים|ג|כו}}. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: אִלּוּ קָדְמוּ מַעֲשָׂיו שֶׁל מֹשֶׁה לִתְפִלָּתוֹ, לֹא הָיָה נֶעֱנָשׁ. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: אֲפִלּוּ קָדְמוּ מַעֲשָׂיו לִתְפִלָּתוֹ, הָיָה נֶעֱנָשׁ. אָדָם שֶׁהֵעִיד עָלָיו הַמָּקוֹם: "וְהָאִישׁ מֹשֶׁה עָנָיו מְאֹד" {{ממ|במדבר|יב|ג}}, הָיָה לוֹ לְהַקְפִּיד כְּנֶגֶד כָּל יִשְׂרָאֵל?!] {{הע-שמאל|הדרשה קושרת את הפסוק מבמדבר לסיפור המקביל בדברים ג, שם מופיעה התחינה של משה לראות את הארץ. משה ראה את הארץ מהר נבו בראיה נבואית (ראו [[ביאור:ספרי במדבר/כז#פיסקה קלו|ספרי קלו]] [[ביאור:ספרי דברים/האזינו#פיסקה שלח|וספרי דברים שלח]]), ואילו אברהם ראה אותה מקרוב במסעותיו. משה ראה גם את הגבולות בין נחלת שבט לשבט, ואברהם ראה את כל הארץ כיחידה אחת.}}'''"עֲלֵה אֶל הַר הָעֲבָרִים"''', עֲלִיָּה הִיא לְךָ וְלֹא יְרִידָה! '''"וּרְאֵה אֶת הָאָרֶץ"''', יָכוֹל שֶׁלֹּא בְּבַקָּשָׁה וְשֶׁלֹּא בִּתְחִנָּה? תַּלְמוּד לוֹמַר: "וָאֶתְחַנַּן אֶל ה'" {{ממ|דברים|ג|כג}}! גְּדוֹלָה רְאִיָּה שֶׁנֶּאֶמְרָה בְּמֹשֶׁה מֵרְאִיָּה שֶׁנֶּאֶמְרָה בְּאַבְרָהָם; בְּאַבְרָהָם מַהוּא אוֹמֵר? "קוּם הִתְהַלֵּךְ בָּאָרֶץ לְאׇרְכָּהּ וּלְרׇחְבָּהּ" {{ממ|בראשית|יג|יז}}, אֲבָל בְּמֹשֶׁה הוּא אוֹמֵר: "עֲלֵה... וּרְאֵה"! '''"אֲשֶׁר נָתַתִּי לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל"''', מְלַמֵּד שֶׁהֶרְאָה לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא תְּחוּמֵי כָּל שֵׁבֶט וְשֵׁבֶט: זֶה חֶלְקוֹ שֶׁל יְהוּדָה, וְזֶה חֶלְקוֹ שֶׁל בִּנְיָמִין; זוֹ אֶרֶץ אֶפְרַיִם, וְזוֹ אֶרֶץ מְנַשֶּׁה! }} ===פסוק יג=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|אופי הראיה הנבואית של משה (ראו לעיל בהערה הקודמת) והתלות שלה בא"י: לדעת ת"ק משה ראה את כל א"י – ורק אותה. ולכן במקומות שא"י בולטת לצד חו"ל ראה משה את המקום הבולט ולא את חו"ל, גם אם היה קרוב לא"י. לדעת אבא יוסי ראה משה את כל ארצות העולם, אבל את א"י ראה בהגדלה.}}'''"וְרָאִיתָה אֹתָהּ"''' – אֹתָהּ אַתָּה רוֹאֶה, אִי אַתָּה רוֹאֶה מִקְצָתָהּ! כֻּלָּהּ אַתְּ רוֹאֶה, וְאִי אַתָּה רוֹאֶה חֶצְיָהּ! אָמְרוּ: כָּל לְשׁוֹנוֹת שֶׁהָיוּ מֵהָאָרֶץ לְחוּץ לָאָרֶץ הָיָה מֹשֶׁה רוֹאֶה אוֹתָן, וְכָל לְשׁוֹנוֹת שֶׁהָיוּ מִחוּץ לָאָרֶץ לָאָרֶץ – לֹא הָיָה מֹשֶׁה רוֹאֶה אוֹתָן. מִשּׁוּם אַבָּא יוֹסֵי הַחוֹרוֹנִי אָמְרוּ: כָּל הָאֲרָצוֹת הָיָה רוֹאֶה, הַקָּרוֹב לְפִי קָרְבוֹ וְהָרָחוֹק לְפִי רָחְקוֹ. וּבְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הָיָה רוֹאֶה הָרָחוֹק בְּקָרוֹב. {{הע-שמאל|ראיית א"י שזכה לה משה בישרה את מותו. נפשו של משה נקשרה לאברהם יצחק ויעקב או לאבותיו הישירים לוי קהת ועמרם. ההשוואה בין מות אהרון למות משה מלמדת שגם משה גווע, למרות שלא נאמרה בו גויעה. הדרשה של ר' סימאי טוענת שמשה ביקש למות כמו אהרון, בכבוד ובשליטה על גופו; וראו [[ביאור:ספרי זוטא במדבר/כ|לעיל כ]] [[ביאור:ספרי דברים/האזינו#פיסקה שלט|וספרי דברים שלט.]] בשני המקומות חסרה הדרשה על האבל, שנמצאת בסוף הדרשה כאן.}} '''"וְרָאִיתָ אֹתָהּ וְנֶאֱסַפְתָּה"''', עַל מְנָת "וְרָאִיתָ" – "וְנֶאֱסַפְתָּ"! '''"אֶל עַמֶּיךָ"''', זֶה אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב. דָּבָר אַחֵר: זֶה לֵוִי וּקְהָת וְעַמְרָם. '''"גַּם אָתָּה"''' – רַבִּי אַסִּי בֶּן מַתְיָא אוֹמֵר: לְפִי שֶׁנִּתְפָּרְשָׁה גְּוִיעָה בְּאַהֲרֹן וְלֹא נִתְפָּרְשָׁה גְּוִיעָה בְּמֹשֶׁה, אָמַר כָּאן "גַּם אָתָּה", נִתַּן לוֹ גְּוִיעָה מִיכָּן. '''"כַּאֲשֶׁר נֶאֱסַף אַהֲרֹן אָחִיךָ"''' – כְּמִיתָה שֶׁחִמַּדְתָּ לְאָחִיךָ. רַבִּי סִימַאי אוֹמֵר: הֲרֵי הוּא אוֹמֵר "וַיַּפְשֵׁט מֹשֶׁה אֶת אַהֲרֹן אֶת בְּגָדָיו וַיַּלְבֵּשׁ אֶת אֶלְעָזָר בְּנוֹ", מְלַמֵּד שֶׁהֶעֱמִיד מֹשֶׁה אֶת אַהֲרֹן עַל הַסֶּלַע, וְהָיָה מַפְשִׁיטוֹ בִּגְדֵי כְּהֻנָּה – עַד שֶׁנִּמְצָא לָבוּשׁ בִּגְדֵי שְׁכִינָה. אָמַר מֹשֶׁה: אַשְׁרֵי אָדָם שֶׁרָאָה לוֹ כֵּן בְּחַיָּיו! אֶפְשָׁר יְהֵא לִי כֵּן גַּם אֲנִי? אָמַר לוֹ הַמָּקוֹם "גַּם אָתָּה", וְכֵן הוּא אוֹמֵר "וַיִּרְאוּ כָּל הָעֵדָה כִּי גָוַע אַהֲרֹן וַיִּבְכּוּ אֶת אַהֲרֹן שְׁלֹשִׁים יוֹם" {{ממ|במדבר|כ|כט}}. אָמַר מֹשֶׁה: אַשְׁרֵי אָדָם שֶׁבָּכוּ לוֹ כָּל יִשְׂרָאֵל! אֶפְשָׁר יְהֵא לִי כֵּן גַּם אֲנִי? אָמַר לוֹ הַמָּקוֹם "גַּם אָתָּה"! }} ===פסוק יד=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:ספרי במדבר/כז#פיסקה קלז|ספרי קלז:]] דוד רצה שלא תיכתב העבירה שעבר עם בת שבע ולכן כתב ב[[תהלים לב א]] "אשרי נשוי פשע"; אבל הקב"ה פרסם בכל זאת את עוונו – לטובתו של דוד; וראו גם [[ביאור:ספרי דברים/ואתחנן#פיסקה כו|ספרי דברים כו.]]}}'''"כַּאֲשֶׁר מְרִיתֶם פִּי בְּמִדְבַּר צִן"''', מֹשֶׁה אָמַר לִפְנֵי הַמָּקוֹם: רִבּוֹנִי, כְּתוֹב מִפְּנֵי מָה פֻּרַעְתִּי מִמֶּנּוּ! אָמַר לוֹ הַמָּקוֹם: אֲנִי כּוֹתְבָהּ, שֶׁלֹּא הָיְתָה אֶלָּא עַל הַמַּיִם; שֶׁנֶּאֱמַר '''"כַּאֲשֶׁר מְרִיתֶם פִּי בְּמִדְבַּר צִן"'''. אִיּוֹב אָמַר לִפְנֵי הַמָּקוֹם: רִבּוֹנִי, כְּתוֹב מִפְּנֵי מָה פָּרַעְתָּ מִמֶּנִּי! אָמַר לוֹ הַמָּקוֹם: אֲנִי כּוֹתְבָהּ, שֶׁלֹּא הָיְתָה אֶלָּא עַל חִנָּם; שֶׁנֶּאֱמַר '''"וַתְּסִיתֵנִי בוֹ לְבַלְּעוֹ חִנָּם"''' {{ממ|איוב|ב|ג}}. דָּוִד אָמַר לִפְנֵי הַמָּקוֹם: רִבּוֹנִי, אַל תִּכְתּוֹב מִפְּנֵי מָה פָּרַעְתָּ מִמֶּנִּי! אָמַר לוֹ הַמָּקוֹם: לֹא שָׁוֶה לְךָ, שֶׁלֹּא יְהוּ הַבְּרִיּוֹת אוֹמְרִין הַרְבֵּה עֲבֵרוֹת הָיוּ בְּיַד דָּוִד אֶלָּא שֶׁלֹּא כְּתָבָן הַמָּקוֹם! אֶלָּא אֲנִי כּוֹתְבָהּ, שֶׁלֹּא הָיְתָה אֶלָּא אַחַת; שֶׁנֶּאֱמַר '''"אֲשֶׁר עָשָׂה דָּוִד הַיָּשָׁר בְּעֵינֵי ה' רַק בִּדְבַר אוּרִיָּה הַחִתִּי"''' {{ממ|מלכים א|טו|ה}} {{הע-שמאל|דרשה המצמצמת את האשמה של ישראל בתלונות במדבר, ומייחסת את כל התלונות ונסיונות המרד לקבוצה מצומצמת של פרטים.}}'''"הֵם מֵי מְרִיבַת קָדֵשׁ מִדְבַּר צִן"''', הֵם שֶׁהָיוּ שֶׁהִמְרוּ בְּמָרָה, הֵם שֶׁהָיוּ שֶׁהִמְרוּ עַל הַיָּם, הֵם שֶׁהָיוּ שֶׁהִמְרוּ בְּמִדְבַּר צִן! }} ===פסוק טו=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|הלשון של הפסוק הפוכה מהניסוח הרגיל "וידבר ה' אל משה לאמור". הדרשה העיקרית היא על "לאמור", וראו גם [[ביאור:ספרי במדבר/כז#פיסקה קלח|ספרי קלח]] ושם בהערה.}}'''"וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה אֶל ה' לֵאמֹר"''', אֵין בְּכָל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ "וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה אֶל ה' לֵאמֹר" אֶלָּא כָּאן! אָמַר לוֹ: הוֹדִיעֵנִי אִם אַתָּה מְמַנֶּה תַּחְתַּי. וְזֶה אֶחָד מִן הַדְּבָרִים שֶׁאָמַר מֹשֶׁה לִפְנֵי הַמָּקוֹם: 'הוֹדִיעֵנִי אִם אַתָּה עוֹשֶׂה לִי, אִם אֵין אַתָּה עוֹשֶׂה לִי'! אָמַר לוֹ הַמָּקוֹם: אֲנִי עוֹשֶׂה! '''"וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה לִפְנֵי ה' לֵאמֹר"''' {{ממ|שמות|ו|יב}}, מַה תַּלְמוּד לוֹמַר "לֵאמֹר"? אָמַר לוֹ: 'הוֹדִיעֵנִי אִם אַתָּה גּוֹאֲלָן, אִם אֵין אַתָּה גּוֹאֲלָן'! כַּיּוֹצֵא בַּדָּבָר אַתָּה אוֹמֵר: '''"וַיִּצְעַק מֹשֶׁה אֶל ה' לֵאמֹר מָה אֶעֱשֶׂה לָעָם הַזֶּה? עוֹד מְעַט וּסְקָלֻנִי"''' {{ממ|שמות|יז|ד}} מַה תַּלְמוּד לוֹמַר "לֵאמֹר"? אֶלָּא אָמַר: 'הוֹדִיעֵנִי אִם אֲנִי נוֹפֵל בְּיָדָם, וְאִם אֵינִי נוֹפֵל'! כַּיּוֹצֵא כַּדָּבָר אַתָּה אוֹמֵר: '''"וַיִּצְעַק מֹשֶׁה אֶל ה' לֵאמֹר אֵל נָא רְפָא נָא לָהּ"''' {{ממ|במדבר|יב|יג}}; מַה תַּלְמוּד לוֹמַר "לֵאמֹר"? אָמַר לוֹ: 'הוֹדִיעֵנִי אִם מְרַפֵּא אַתָּה אֶת מִרְיָם, וְאִם אֵין אַתָּה מְרַפֵּא'! כַּיּוֹצֵא בַּדָּבָר אַתָּה אוֹמֵר: '''"וָאֶתְחַנַּן אֶל ה' בָּעֵת הַהִוא לֵאמֹר"''' {{ממ|דברים|ג|כג}}; מַה תַּלְמוּד לוֹמַר "לֵאמֹר"? אָמַר לוֹ: 'הוֹדִיעֵנִי אִם נִכְנָס אֲנִי לָאָרֶץ, וְאִם אֵינִי נִכְנָס'! וְכָאן מַה הוּא אוֹמֵר? '''"וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵאמֹר"''' מַה תַּלְמוּד לוֹמַר "לֵאמֹר"? אָמַר לוֹ: 'הוֹדִיעֵנִי אִם מְמַנֶּה אַתָּה אַחֵר תַּחְתַּי, וְאִם אֵין אַתָּה מְמַנֶּה'! }} ===פסוק טז=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|מדוע הזכיר משה את הכינוי "אלוהי הרוחות"? – כי רק הקב"ה יודע מה שבליבו של אדם.}}'''"יִפְקֹד ה' אֱלֹהֵי הָרוּחֹת לְכָל בָּשָׂר"''' – הָאֵל שֶׁהוּא יוֹדֵעַ דַּעַת וְרוּחַ שֶׁל כָּל אֶחָד וְאֶחָד, אֵיזוֹ בִּגְבוֹהָ, אֵיזוֹ בִּנְמוּכָה, אֵיזוֹ {{ב|הֵימָנִית|נותנת אמון}} וְאֵיזוֹ {{ב|קַפְּדָנִית|ביקורתית}}. וְכֵן הוּא אוֹמֵר: "הַיֹּצֵר יַחַד לִבָּם, הַמֵּבִין אֶל כָּל מַעֲשֵׂיהֶם" {{ממ|תהלים|לג|טו}}; וְאוֹמֵר: "וְתֹכֵן לִבּוֹת ה'" {{ממ|משלי|כא|ב}}. '''"אִישׁ"''' – שֶׁיְּהֵא בַּעַל כֹּחַ וּבַעַל חָכְמָה וּבַעַל גְּבוּרָה, {{ב|חֲתִיכָה וּפְסִיפָס|יכולת להכריע בדין והעמקה בו}}. '''"עַל הָעֵדָה"''' – שֶׁלֹּא יְהֵא תּוֹמְהָן, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "מַה זֶּה הָיָה לְבֶן קִישׁ? הֲגַם שָׁאוּל בַּנְּבִיאִים?" {{ממ|שמואל א|י|יא}}. }} ===פסוק יז=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:ספרי במדבר/כז#פיסקה קלט|ספרי קלט:]] המנהיג יוצא ראשון וכל העם אחריו. המנהיג גם אחראי לשלומם של הלוחמים, ועליו להימנע מפעולות המסכנות את חייהם.}}'''"אֲשֶׁר יֵצֵא לִפְנֵיהֶם"''', שֶׁלֹּא יְהֵא עוֹשֶׂה כְּדֶרֶךְ שֶׁמַּלְכֵי אֻמּוֹת הָעוֹלָם עוֹשִׂין, שֶׁהֵן מוֹצִיאִין אֶת בְּנֵי דְּוָיָה לַמִּלְחָמָה - וְיוֹשְׁבִין לָהֶן בְּתוֹךְ בָּתֵּיהֶם! אֶלָּא '''"אֲשֶׁר יֵצֵא לִפְנֵיהֶם וַאֲשֶׁר יָבֹא לִפְנֵיהֶם"''', שֶׁכֵּן הוּא אוֹמֵר בְּדָוִד: "וְכָל יִשְׂרָאֵל וִיהוּדָה אֹהֵב אֶת דָּוִד כִּי הוּא יוֹצֵא וָבָא לִפְנֵיהֶם" {{ממ|שמואל א|יח|טז}}. '''"וַאֲשֶׁר יוֹצִיאֵם וַאֲשֶׁר יְבִיאֵם"''' - שֶׁלֹּא יְהֵא מוֹצִיאָן רְבָבוֹת וּמַכְנִיסָן אֲלָפִים, מוֹצִיאָן אֲלָפִים וּמַכְנִיסָן מֵאוֹת! שֶׁכֵּן הוּא אוֹמֵר בְּדָוִד: "גַּם תְּמוֹל גַּם שִׁלְשׁוֹם, בִּהְיוֹת שָׁאוּל מֶלֶךְ עָלֵינוּ, אַתָּה הָיִיתָ הַמּוֹצִיא וְהַמֵּבִיא" {{ממ|שמואל ב|ה|ב}}, מַה שֶּׁאַתָּה מוֹצִיא - אַתָּה מֵבִיא! {{הע-שמאל|משה, כרועה העם, התפלל ונלחם כדי למנוע את הקב"ה מלפגוע בהם. כאן הוא מבקש שגם המנהיגים שיבואו אחריו ימשיכו להגן על ישראל מפני זעמו של הקב"ה. אם אין מנהיג העם מתוארים כמפוזרים כמו צאן בלי רועה; ראו מלכים א שם. משה אינו יודע מי ינהיג את העם אחריו ודורש מהקב"ה שימצא מנהיג ראוי. בכך הוא עצמו מדגים כיצד יש להנהיג את העם; וראו ספרי שם.}}'''"וְלֹא תִהְיֶה עֲדַת ה' כַּצֹּאן אֲשֶׁר אֵין לָהֶם רֹעֶה"''', אָמַר מֹשֶׁה לִפְנֵי הַמָּקוֹם: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם! לֹא הוֹצֵאתָ אֶת יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם עַל מְנָת שֶׁיְּהוּ חוֹטְאִין וְאַתָּה נִפְרָע מֵהֶן, אֶלָּא עַל מְנָת שֶׁיְּהוּ חוֹטְאִין וְאַתָּה מוֹחֵל לָהֶם! לֹא הוֹצֵאתָ אֶת יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם עַל מְנָת שֶׁלֹּא יְהוּ לָהֶם פַּרְנָסִים, אֶלָּא עַל מְנָת שֶׁיְּהוּ לָהֶן פַּרְנָסִים! לֹא כְמוֹת שֶׁהוּא אוֹמֵר "וַיֹּאמֶר רָאִיתִי אֶת כָּל יִשְׂרָאֵל נְפוֹצִים עַל הֶהָרִים כַּצֹּאן אֲשֶׁר אֵין לָהֶם רֹעֶה" {{ממ|מלכים א|כב|יז}}. דָּבָר אַחֵר: '''"וְלֹא תִהְיֶה עֲדַת ה' כַּצֹּאן אֲשֶׁר אֵין לָהֶם רֹעֶה"''', לְמָה הָיָה מֹשֶׁה דּוֹמֶה? לְרוֹעֶה נֶאֱמָן, שֶׁאָמַר לוֹ בַּעַל צֹאנוֹ: הִסְתַּלֵּק מִצֹּאנִי! אָמַר לוֹ: אֵינִי מִסְתַּלֵּק עַד שֶׁתּוֹדִיעֵנִי מִי אַתָּה מְמַנֶּה תַּחְתַּי! }} ===פסוק יח=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|הקב"ה מעודד את משה ואומר לו שהמנהיג הבא נמצא סמוך אליו – והוא יהושע, משה חשש למנות את יהושע כי בעבר נכשל במינוי אהרון כמחליפו - ואהרון נכנע ללחץ הציבורי בחטא העגל, ולכן הוא נזקק להוראה של הקב"ה ולהצבעתו על יהושע כמנהיג מחליף; וראו [[ביאור:ספרי במדבר/כז#פיסקה קמ|ספרי קמ.]]}}'''"וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה קַח לְךָ אֶת יְהוֹשֻׁעַ"''', לְפִי שֶׁאָמַר מֹשֶׁה '''"יִפְקֹד יְהוָה אֱלֹהֵי הָרוּחֹת..."''' אָמַר לוֹ הַמָּקוֹם: מֹשֶׁה, הֲרֵי מַה שֶּׁבִּקַּשְׁתָּ נָתוּן לָךְ! קַח לְךָ – מִשֶּׁלְּךָ. מִפְּנֵי מָה לֹא אָמַר מֹשֶׁה 'יֵלֵךְ יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן תַּחְתַּי'? שֶׁהָיָה מִתְיָרֵא שֶׁלֹּא יֵעָנֵשׁ. מוֹשְׁלִין אוֹתוֹ: מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְתִינוֹק שֶׁנִּכְוָה בְּגַחֶלֶת, וְהָיָה רוֹאֶה אֶבֶן טוֹבָה – סָבוּר בָּהּ שֶׁהִיא גַּחֶלֶת; הָיָה רוֹאֶה מַרְגָּלִית – סָבוּר בָּהּ שֶׁהִיא גַּחֶלֶת! כָּךְ אָמַר מֹשֶׁה 'אַהֲרֹן אָחִי יֵלֵךְ תַּחְתַּי' – וַעֲנָשׁוֹ הַמָּקוֹם. '''"אִישׁ אֲשֶׁר רוּחַ בּוֹ"''' – שֶׁיְּהֵא הוֹלֵךְ עִם הַקַּפְּדָנִים כְּפִי דַּעְתָּן, וְעִם הַמְּתוּנִים כְּפִי דַּעְתָּן. '''"וְסָמַכְתָּ אֶת יָדְךָ עָלָיו"''' – שֶׁיִּתְבָּרֵךְ תַּלְמוּדוֹ עַל יָדְךָ! }} ===פסוק יט=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|המינוי של יהושע מקבל אישורים מפנחס הכהן והעדה של השופטים. יש להפגין את הסמכתו ע"י הצגתו ברבים כתלמידו של משה.}}'''"וְהַעֲמַדְתָּ אֹתוֹ לִפְנֵי אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן וְלִפְנֵי כָּל הָעֵדָה"''', שֶׁיְּהֵא {{ב|מֻמְחֶה|בעל ניסיון}} מִפִּי אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן וּמִפִּי כָּל הָעֵדָה! <small>מְלַמֵּד שֶׁאָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה: 'לֵךְ וְהַעֲמֵד תּוּרְגְּמָן לִיהוֹשֻׁעַ, וִיהֵא יוֹשֵׁב וְדוֹרֵשׁ וְשׁוֹאֵל לְפָנֶיךָ בְּרֹאשׁ כָּל גְּדוֹלֵי יִשְׂרָאֵל'.</small> '''"וְצִוִּיתָ אֹתוֹ לְעֵינֵיהֶם"''', אֲבָל אֵין אַתָּה יוֹדֵעַ הַצִּוּוּי הַזֶּה מַהוּא? נֶאֱמַר כָּאן "וְצִוִּיתָ אֹתוֹ", וְנֶאֱמַר לְהַלָּן "קְרָא אֶת יְהוֹשֻׁעַ וְהִתְיַצְּבוּ בְּאֹהֶל מוֹעֵד וַאֲצַוֶּנּוּ" {{ממ|דברים|לא|יד}}; הָא אֵין צִוּוּי בְּכָל מָקוֹם אֶלָּא דִּבְרֵי תּוֹרָה! }} ===פסוק כ=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|הדרשה הראשונה רואה את ההוד של משה בקרני האור שהוא קורן כשמש, וראו [[ביאור:ספרי במדבר/כז#פיסקה קמ|ספרי סוף קמ.]] הדרשה השניה מדגישה שמשה לא הפסיד דבר ולא נחלש בכך שהעביר מהודו ליהושע; וראו [[ביאור:ספרי במדבר/יא#פיסקה צג|ספרי צג.]]}}"'''וְנָתַתָּה מֵהוֹדְךָ עָלָיו'''", מִן הַהוֹד שֶׁנִּתַּן עָלֶיךָ מֵהַר סִינַי, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְרָאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת פְּנֵי מֹשֶׁה כִּי קָרַן עוֹר פְּנֵי מֹשֶׁה" {{ממ|שמות|לד|לה}}; מְלַמֵּד שֶׁקְּרָנַיִם הָיוּ יוֹצְאוֹת מִפְּנֵי מֹשֶׁה כְּקַרְנַיִם שֶׁיּוֹצְאוֹת מִגַּלְגַּל חַמָּה, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְנֹגַהּ כָּאוֹר תִּהְיֶה קַרְנַיִם מִיָּדוֹ לוֹ" {{ממ|חבקוק|ג|ד}}! דָּבָר אַחֵר: "'''מֵ'''הוֹדְךָ" – וְלֹא כָּל הוֹדְךָ! לְמָה מֹשֶׁה דּוֹמֶה? לַאֲבוּקָה שֶׁהִיא דּוֹלֶקֶת, וְדָלְקוּ מִמֶּנָּה כַּמָּה נֵרוֹת; אֲבָל אוֹרָהּ שֶׁל אֲבוּקָה לֹא חָסְרָה כְּלוּם – כֵּן לֹא הָיְתָה חָכְמָתוֹ שֶׁל מֹשֶׁה חֲסֵרָה כְּלוּם! "'''לְמַעַן יִשְׁמְעוּ כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל'''", שֶׁיְּהוּ נוֹהֲגִין בּוֹ בְּכָבוֹד וּבְיִרְאָה כְּדֶרֶךְ שֶׁהָיוּ נוֹהֲגִין בְּךָ! }} ===פסוק כא=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|דורש "יעמוד" כעמידה פיזית מפני כבודו של הכהן הגדול, שהמלך עומד מפניו. "משפט האורים" הוא כעין נבואה. הדרשה מדגישה שחשוב לנסח את השאלה נכון, שהרי במלחמה על גבעה נתנו האורים הוראה שהביאה להפסד של ישראל – כי לא שאלו אותם אם ינצחו במערכה.}}'''"וְלִפְנֵי אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן יַעֲמֹד"''' – פָּסַק לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא גְּדֻלָּה לְאֶלְעָזָר, שֶׁאֲפִלּוּ מֶלֶךְ עוֹמֵד מִלְּפָנָיו! '''"וְשָׁאַל לוֹ"''', יָכוֹל יְצַוֶּה? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"לִפְנֵי ה'"'''; יָכוֹל בַּלֵּב? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"וְשָׁאַל לוֹ"'''! הָא מָה הַדָּבָר? שׁוֹאֵל בְּפִיו, וְאוּרִים וְתֻמִּים מְשִׁיבִין אוֹתוֹ! '''"בְּמִשְׁפַּט הָאוּרִים"''', לָמָּה נִקְרָא שְׁמוֹ אוּרִים וְתֻמִּים? אוּרִים – שֶׁהֵן מְאִירִין דִּבְרֵיהֶם, תֻּמִּים – שֶׁהָיוּ שְׁלֵמִין בָּהֶם וְלֹא הָיוּ מְבַדִּין. וּמַה שֶּׁכְּבָר בְּיָדוֹ, בְּגִבְעַת בִּנְיָמִין – מִפְּנֵי לֹא שֶׁבָּחֲנוּ כָּל צָרְכָּן; בָּרִאשׁוֹנָה אָמַר "עֲלוּ" וְלֹא אָמַר אֶתְּנֶנּוּ בְּיָדְךָ, בַּשְּׁנִיָּה אָמַר "עֲלוּ כִּי מָחָר אֶתְּנֶנּוּ בְּיָדְךָ"! {{ממ|שופטים|כ|כח}} {{הע-שמאל|הזכות לשאול באורים ותומים היא רק לציבור ולנציגיו, ואינה נתונה לאדם פרטי.}}'''"עַל פִּיו יֵצְאוּ וְעַל פִּיו יָבֹאוּ"''', יָכוֹל שֶׁהֵן נִשְׁאָלִין בָּהֶן לְהֶדְיוֹט? תַּלְמוּד לוֹמַר '''"הוּא וְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אִתּוֹ וְכָל הָעֵדָה"'''. מַה יְהוֹשֻׁעַ, פַּרְנָס – אַף הֵן אֵינָן שׁוֹאֲלִין אֶלָּא לְמֶלֶךְ וּבֵית דִּין, וּלְמִי שֶׁצֹּרֶךְ הַצִּבּוּר בּוֹ! }} ===פסוק כב=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|למרות שמשה התבשר זה עתה על מותו, הוא מעביר את האחריות ליהושע בשמחה. הפסוק מקביל לפס' יח-יט.}} '''"וַיַּעַשׂ מֹשֶׁה"''' – בְּשִׂמְחָה! מְלַמֵּד שֶׁהָיָה מֹשֶׁה שָׂמֵחַ שֶׁהוּא מוֹרִישׁ אֶת כְּבוֹדוֹ לִיהוֹשֻׁעַ, כְּאָדָם שֶׁהוּא מוֹרִישׁ נְכָסָיו לְבָנָיו! '''"וַיִּקַּח אֶת יְהוֹשֻׁעַ"''', כְּמַה שֶּׁנֶּאֱמַר "קַח לְךָ אֶת יְהוֹשֻׁעַ" (פס' י"ח); '''"וַיַּעֲמִדֵהוּ"''', כְּמַה שֶּׁנֶּאֱמַר "וְהַעֲמַדְתָּ אֹתוֹ" (פס' י"ט)! }} ===פסוק כג=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|משה ביצע את ההסמכה של יהושע גם לעניין נתינת ההוד (ראו לעיל פס' כ.)}}'''"וַיִּסְמֹךְ אֶת יָדוֹ עָלָיו"''', כְּמַה שֶּׁנֶּאֱמַר "וְסָמַכְתָּ אֶת יָדְךָ עָלָיו" (פס' יח); '''"וַיְצַוֵּהוּ"''', כְּמַה שֶּׁנֶּאֱמַר "וְצִוִּיתָ אֹתוֹ לְעֵינֵיהֶם" (פס' יט). יָכוֹל שֶׁאֵין לִי אֶלָּא שֶׁהָיָה מֹשֶׁה שָׂמֵחַ אֶלָּא לְכָל אֵלּוּ? מִנַּיִן אַף לְעִנְיַן הַהוֹד? אָמַרְתָּ: '''"כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר ה' בְּיַד מֹשֶׁה"''', אַף לְעִנְיַן הַהוֹד! }} a02wn9ho439klbm8z5rtfrdbsd449e6 106 1701006 3020008 3016315 2026-06-15T05:36:13Z Michaelkimmel2 44530 3020008 wikitext text/x-wiki ==פרק כ== ===פסוק כו=== {{ספרות חז"ל מנוקדת ומעוצבת| {{הע-שמאל|ראו [[ביאור:ספרי דברים/האזינו#פיסקה שלט|ספרי דברים שלט.]] בילקוט שמעוני הנדפס נכתב "ספרי זוטא" ולכן הורוביץ שילב אותו במהדורה שלו, אבל בכתב יד נכתב "ספרי", וכנראה שאכן מקורו בספרי דברים ושולב בטעות. דורש 'כאשר מת' – לא כסיבת המוות אלא כדרך המיתה: אהרון שלט בגופו עד מיתתו, ולא היה צורך להכין את גופתו לקבורה ולקברו, אלא רק להעביר את בגדי הכהונה לאלעזר. ואכן, במיתה דומה מת גם משה, שנאמר עליו 'לא נס ליחו' ([[דברים לד ז]]).}}<small>'''"הפשט אהרן את בגדיו"''' – הפשיטו בגדי כהונה והלבישם לאלעזר, {{ב|וכן שני וכן שלישי|בגד שני ובגד שלישי}}. אמר לו: "היכנס למערה" – ונכנס, "[עלה] למיטה" – ועלה, "פשוט ידיך" – ופשט, "קמוץ פיך" – וקמץ, "עצום עיניך" – ועצם. באותה שעה אמר משה: אשרי מי שמת במיתה זה! לכך נאמר: '''"כאשר מת אהרן אחיך"''' {{ממ|דברים|לב|נ}} – מיתה שחמדת לה.</small> }} kh5dxirhvll29wvn3qzpntp54fv7gmg 0 1701237 3019967 3018639 2026-06-14T23:00:26Z OpenLawBot 8112 [3019955] ת"ט 3019967 wikitext text/x-wiki {{ח:התחלה}} {{ח:כותרת|תקנות שירות המדינה (מינויים) (עובדים זמניים בוועדת הבחירות המרכזית לכנסת), התשע״ז–2016}} {{ח:פתיח-התחלה}} {{ח:תיבה|ק״ת תשע״ז, 403|תקנות שירות המדינה (מינויים) (עובדים זמניים בוועדת הבחירות המרכזית לכנסת)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-7748.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ו, 2170א|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12418.pdf}}, {{ח:תיבה|2216|ת״ט|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12425.pdf}}. {{ח:סוגר}} {{ח:מפריד}} {{ח:מבוא}} בתוקף סמכותי לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (מינויים)#סעיף 37|סעיפים 37}}, {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (מינויים)#סעיף 41|41(ב)}} {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (מינויים)#סעיף 55|ו־55}} {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (מינויים)|{{ח:הערה|ל}}חוק שירות המדינה (מינויים), התשי״ט–1959}} (להלן – החוק), אני מתקינה תקנות אלה: {{ח:סוגר}} {{ח:מפריד}} {{ח:סעיף|1|תקופת כהונה של עובדים זמניים|תיקון: תשפ״ו}} {{ח:ת}} תקופת הכהונה של עובדים זמניים העובדים בוועדת הבחירות המרכזית לכנסת או בוועדות הבחירות האזוריות היא תקופה שתחילתה 120 ימים לפני יום הבחירות לכנסת מסוימת וסיומה 60 ימים מיום הבחירות לאותה כנסת; ואולם המנהל הכללי של ועדת הבחירות המרכזית לכנסת רשאי, בהחלטה מנומקת – {{ח:תת|(1)}} לקבוע כי תקופת כהונתו של עובד זמני מסוים תחל במועד מוקדם יותר מהקבוע ברישה, ובלבד שמועד תחילת תקופת הכהונה כאמור לא יקדם ליום ה־150 שלפני יום הבחירות לכנסת מסוימת; {{ח:תת|(2)}} לקבוע כי תקופת כהונתו של עובד זמני מסוים תסתיים במועד מאוחר יותר מהקבוע ברישה, ובלבד שמועד סיום תקופת הכהונה כאמור לא יהיה מאוחר מתום שנה מיום הבחירות לאותה כנסת. {{ח:סעיף|2|אי־<wbr>תחולת {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (מינויים)|החוק}}}} {{ח:ת}} הוראות {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (מינויים)#סעיף 15|סעיפים 15}}, {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (מינויים)#סעיף 19|19}}, {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (מינויים)#סעיף 29|29}} {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (מינויים)#סעיף 35|ו־35 לחוק}} לא יחולו על עובדים זמניים העובדים בוועדת הבחירות המרכזית לכנסת או בוועדות הבחירות האזוריות המכהנים בתקופה האמורה {{ח:פנימי|סעיף 1|בתקנה 1}}. {{ח:סעיף|3||תיקון: תשפ״ו}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(בוטלה).}} {{ח:חתימות|ו׳ בכסלו התשע״ז (6 בדצמבר 2016)}} * '''אסתר חיות'''<br>שופטת בית המשפט העליון<br>יושבת ראש ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה־21 {{ח:סוגר}} {{ח:סוף}} [[קטגוריה:בוט חוקים]] a14btss8d9mjrzc64xj5zntobalr6gh 116 1711196 3020048 2933915 2026-06-15T10:30:24Z אליעזר.גרין 43694 3020048 wikitext text/x-wiki <שם> חוק תגמולים לבני משפחה של חטופים ונעדרים בפעולת איבה, התשפ"ד-2023 <מאגר 2211288 תיקון 2210669 תקן 2210669 קוד a163Y00000FDEcnQAH> <מקור> ((ס"ח תשפ"ד, 64|חוק תגמולים לבני משפחה של חטופים ונעדרים בפעולת איבה|25:3506207)), ((936|תיקון מס' 6 לחוק תשלומים לפדויי שבי|25:4546317)); ((תשפ"ה, 299|תיקון מס' 5 והוראת שעה - חרבות ברזל (תיקון מס' 3) לחוק הגנה על עובדים בשעת חירום|25:5630718)), ((450|חוק תוספות לתגמולים ולהטבות לבני משפחה של חטופים ונעדרים (תיקוני חקיקה)|25:6190783)), ((תשפ"ו, 652|חוק הגבלת שכר טרחה (נכי צבא הגנה לישראל וכוחות הביטחון ונפגעי פעולות איבה))). @ 1. הגדרות : בחוק זה - :- "בן משפחה" - כל אחד מאלה: :: (1) בן משפחה כמשמעותו [[בחוק משפחות חיילים שנספו במערכה]]; :: (2) בן משפחה כאמור [[#1|בפסקה (2) להגדרה ""בן משפחה", של נפגע" שבחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה]]; :: (3) יתום משני הוריו; :- "חוק משפחות חיילים שנספו במערכה" - [[=חוק משפחות חיילים שנספו במערכה|חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום), התש"י-1950]]; :- "חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה" - [[חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, התש"ל-1970]]; :- "חטוף" - מי שנחטף על ידי כוחות אויב, נלקח כבן ערובה על ידי כוחות אויב או מוחזק בניגוד לרצונו על ידי כוחות אויב; :- "חייל" - כהגדרתו [[#1|בחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-1955]]; :- "יתום משני הוריו" - כמשמעותו [[בסעיף 7 לחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה]] או [[בסעיף 9ב(ב) לחוק משפחות חיילים שנספו במערכה]], ולרבות מי שהתייתם מהורה אחד והורהו האחר חטוף או נעדר או ששני הוריו חטופים או נעדרים; :- "כוחות אויב" - כוחות צבאיים או צבאיים למחצה או בלתי סדירים של מדינה עוינת לישראל, ארגון עוין לישראל או מי שפועל תוך סיוע לאחד מאלה, בשליחותם או מטעמם או על מנת לקדם את מטרותיהם; :- "כוחות הביטחון" - משטרת ישראל, שירות בתי הסוהר ושירותי הביטחון; :- "נעדר" - מי שנעלם משירות צבאי או משירות בכוחות הביטחון, למעט מי שיש חשד שהיעלמו הוא עבירה לפי [[+|סעיפים 92]] [[או 94 לחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-1955]], וכן מי שנעלם עקב פעולת איבה; :- "פעולת איבה" - כמשמעותה [[בחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה]]; :- "פקיד תביעות" - כמשמעותו [[בסעיף 298 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995]]; :- "קצין תגמולים" - מי שהשר מינה לקצין תגמולים לפי [[חוק משפחות חיילים שנספו במערכה]]; :- "הרשות המאשרת" - כמשמעותה [[בסעיף 10 לחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה]]; :- "שירותי הביטחון" - כהגדרתם [[בסעיף 63א לחוק שירות המדינה (גמלאות) [נוסח משולב], התש"ל-1970]]; :- "השר" - שר הביטחון. @ 2. זכאות של בן משפחה של חטוף או נעדר (תיקון: תשפ"ה) : (א) כל עוד טרם שוחרר חטוף או כל עוד לא נודע גורלו של נעדר, זכאי בן משפחתו לזכויות שזכאי להן בן משפחה לפי [[חוק משפחות חיילים שנספו במערכה]] או לפי [[סעיף 7 לחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה]], לפי העניין, ויחולו ההוראות לפי אותם חוקים, בשינויים המחויבים, בשינויים האמורים בחוק זה או בשינויים ובהתאמות שרשאי השר לקבוע באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, אולם הוראות [[סעיף 19 לחוק משפחות חיילים שנספו במערכה]] לא יחולו. : (ב) זכאותו של בן משפחה של חטוף או נעדר לפי סעיף קטן (א) לא תחול אם הוכרה זכאותו לפי [[חוק משפחות חיילים שנספו במערכה]] או [[חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה]] בשל היותו בן משפחה של אותו אדם בעד אותה תקופה, ויראו תשלומים ששולמו לפי הוראות חוק זה כאילו שולמו על חשבון סכומים המגיעים כאמור לפי החוקים האמורים בעד התקופה שקדמה לכך. : (ג)(1) זכות כאמור בסעיף קטן (א) אינה ניתנת להעברה, לערבות, לשעבוד או לעיקול בכל דרך שהיא אלא לשם תשלום מזונות המגיעים מבן המשפחה לפי פסק דין של בית משפט או של בית דין מוסמך; הוראות סעיף קטן זה יחולו גם על כספים ששולמו באמצעות תאגיד בנקאי או באמצעות חברת הדואר, במשך שלושים ימים מיום ששולמו. :: (2) על אף האמור בפסקה (1), שולמו תגמול או הטבה בתקופת המצב המיוחד בעורף או בשלושים הימים שקדמו ליום תחילתו של חוק זה (((ביום 7.11.2023))), יחולו הוראות פסקה (1) גם על תגמול או הטבה ששולמו באמצעות תאגיד בנקאי או חברת הדואר, במשך תשעים ימים מיום ששולמו, ואם הסתיימה תקופת המצב המיוחד בעורף לפני תום תשעים הימים כאמור - במשך התקופה שתחילתה מהיום ששולמו וסיומה בתום שלושים ימים מיום סיום תקופת המצב המיוחד בעורף. :: (3) בסעיף קטן זה - :::- "חברת הדואר" - החברה כהגדרתה [[בחוק הדואר, התשמ"ו-1986]], בנותנה שירותים לפי [[סעיף 88א לאותו חוק]]; :::- "תקופת המצב המיוחד בעורף" - התקופה שמיום כ"ב בתשרי התשפ"ד (7 באוקטובר 2023) עד תום תוקפה של ההכרזה על מצב מיוחד בעורף שניתנה ביום האמור לפי [[חוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א-1951]]. : (ד) אין בהוראות סעיף קטן (א) כדי לגרוע מזכותו של חטוף או נעדר לפי כל דין. : (ה) כל חיקוק המעניק או נותן סמכות להעניק זכות יתר, פטור, שחרור מלא או חלקי מחובה המוטלת על פי דין או עדיפות או זכות אחרת, הניתנים לבן משפחה של חייל שנספה במערכה כמשמעותו [[בחוק משפחות חיילים שנספו במערכה]] או לבן משפחה של נפגע כמשמעותו [[בחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה]] שמת עקב פגיעת איבה, רואים אותו כמעניק או נותן סמכות להעניק אותם גם לבן משפחה של חטוף או נעדר לפי חוק זה, ויראו את הזכויות המוענקות לו לפי חוק זה כאילו היו זכויות המוענקות לפי אחד החוקים האמורים, לפי העניין. : (ו) על אף האמור בסעיף קטן (א), הוראות [[סעיף 32ב לחוק משפחות חיילים שנספו במערכה]], לרבות כפי שהוחל [[בסעיף 7(י) לחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה]], יחולו על עובד שהוא בן משפחה כהגדרתו [[חוק משפחות חיילים שנספו במערכה|בסעיף קטן (יח) של סעיף 32ב האמור]], של מי שהיה חטוף וגופתו הושבה ועל עובד שיש לו זיקה לחטוף כאמור לפי [[סעיף קטן (יא) של אותו סעיף]], בשינוי זה: בכל מקום שבו מדובר ביום מותו של הנספה יראו כאילו מדובר ביום ההבאה לקבורה של החטוף. @ 2א. הטבות לבן משפחה של חטוף ששוחרר (תיקון: תשפ"ה-2) : (א)(1) בסעיף זה - :::- "בן זוג" - מי שבמועד החטיפה היה נשוי לחטוף, ובכלל זה מי שהוא והחטוף התגוררו יחד לפני יום החטיפה ובאותו מועד הם היו ידועים בציבור כבני זוג; :::- "בני משפחה" - הורים, בני זוג, אחים וילדים; :::- "חטוף ששוחרר" - מי שהיה חטוף ביום כ"ב בתשרי התשפ"ד (7 באוקטובר 2023), והוכר כפדוי שבי לפי [[סעיף 2 לחוק תשלומים לפדויי שבי ולחטופים ששוחררו, התשס"ה-2005]]. :: (2) הוראות לפי [[חוק משפחות חיילים שנספו במערכה]] החלות לעניין סעיף זה יחולו לרבות כפי שהוחלו לפי [[חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה]]. : (ב) בני משפחה של חטוף ששוחרר זכאים, למשך 36 חודשים ממועד שחרורו, להטבות שזכאי להן שכול כמשמעותו [[בחוק משפחות חיילים שנספו במערכה]], לפי [[+|סעיפים 15ב]] [[ו-15ו לחוק האמור]], בהתאם לתנאים לקבלת הטבות כאמור. : (ג) בני משפחה של חטוף ששוחרר זכאים, למשך 48 חודשים ממועד שחרורו, להטבות לטיפול פסיכו-סוציאלי לפי [[סעיף 15ז לחוק משפחות חיילים שנספו במערכה]], ובלבד שמתקיימים בהם התנאים לקבלת הטבות כאמור לפי [[אותו חוק]], למעט התנאי של מגבלת גיל. : (ד) בני משפחה של חטוף ששוחרר זכאים, למשך 36 חודשים ממועד שחרורו, לסיוע במימון לימודים או הכשרה מקצועית, אף אם אינם מהסוגים המגיעים לבן משפחה לפי [[חוק משפחות חיילים שנספו במערכה]], בסכום שלא יעלה על שכר הלימוד לתואר ראשון שקבעה המועצה להשכלה גבוהה כמשמעותה [[בחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי"ח-1958]], והכול בכפוף לאישור של קצין תגמולים בהתאם לתקנות לפי [[+|סעיפים 15א]] [[ו-15ד לחוק משפחות חיילים שנספו במערכה]]. : (ה) יראו הטבה שניתנה מכוח הוראות [[סעיף 2(א) לחוק זה]], לפי [[+|סעיפים 15ב]], [[+|15ו]] [[ו-15ז לחוק משפחות חיילים שנספו במערכה]], כאילו ניתנה על חשבון אותה הטבה המגיעה לפי סעיף זה, ויראו תשלומים ששולמו בעד לימודים או הכשרה מקצועית מכוח הוראות [[סעיף 2(א)]] כאילו ניתנו על חשבון הטבה כאמור בסעיף קטן (ד). : (ו)(1) בני משפחה של מי שהיה חטוף ביום כ"ב בתשרי התשפ"ד (7 באוקטובר 2023), וגופתו הושבה, יהיו זכאים להטבות שניתנות לפי סעיף זה לבני משפחה של חטוף ששוחרר, באותן תקופות שיימנו ממועד השבת גופתו של החטוף, אולם הוראות סעיף קטן (ה) יחולו גם אם ההטבות האמורות בו ניתנו לפי [[חוק משפחות חיילים שנספו במערכה]] או [[חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה]], שלא מכוח [[סעיף 2(א)]]. :: (2) הטבה שתינתן לפי סעיף קטן זה, למעט הטבה כאמור בסעיף קטן (ד), תבוא במקום אותה הטבה כפי שהיא מגיעה לפי [[+|סעיפים 15ב]], [[+|15ו]] [[ו-15ז לחוק משפחות חיילים שנספו במערכה]]. :: (3) הטבה שתינתן כאמור בסעיף קטן (ד) תבוא במקום הטבה לעניין סיוע במימון לימודים או הכשרה מקצועית, המגיעה לפי [[חוק משפחות חיילים שנספו במערכה]]. : (ז)(1) לעניין ההטבות האמורות בסעיף זה יחולו הוראות לפי [[חוק משפחות חיילים שנספו במערכה]], הנוגעות לאותן הטבות, בשינויים המחויבים. :: (2) לעניין בן משפחה של חטוף ששוחרר, שנחטף בעת שהיה חייל או משרת בכוחות הביטחון, יחולו ההוראות כאמור בפסקה (1) בשינויים אלה: ::: (א) הסמכויות הנתונות לקצין תגמולים לפי הסעיפים האמורים בסעיפים קטנים (ב) ו-(ד), יהיו נתונות לקצין תגמולים שמונה לפי [[סעיף 25 לחוק הנכים (תגמולים ושיקום), התשי"ט-1959 [נוסח משולב]]]; ::: (ב) הסמכויות הנתונות לעובד סוציאלי לפי [[+|סעיף 15א(ד)]] [[או 15ז(ב) ו-(ד) לחוק משפחות חיילים שנספו במערכה]], יהיו נתונות לעובד אגף שיקום נכים במשרד הביטחון; ::: (ג) בוועדת החריגים להטבות לפי [[סעיף 15ט(ג) לחוק משפחות חיילים שנספו במערכה]], כאמור בסעיף קטן (ח), במקום נציגי אגף משפחות והנצחה כהגדרתו [[בחוק האמור]] יבואו נציגי אגף שיקום נכים במשרד הביטחון. : (ח) לוועדת החריגים להטבות שהוקמה לפי [[סעיף 15ט לחוק משפחות חיילים שנספו במערכה]], יהיו נתונות הסמכויות הנתונות לה לפי [[אותו סעיף]] גם לעניין בני משפחה של חטוף ששוחרר או של חטוף שגופתו הושבה כאמור בסעיף קטן (ו), לפי העניין, בשינויים המחויבים ובשינויים אלה: :: (1) הוראות [[סעיף 15ט(א) לחוק האמור]] יחולו בנוגע להטבות המגיעות לבני המשפחה לפי סעיף זה, וכל עוד אותה הטבה בתוקף; :: (2) [[בסעיף 15ט(ב) לחוק האמור]], במקום "שאינם מוסדרים [[-#פרק שלישי 1|בפרק זה]] הנובעים מהשכול וקשורים אליו ומיועדים לרווחת המבקש" יקראו "הנובעים מהחטיפה וקשורים אליה ומיועדים לשיקום המבקש"; :: (3) בקשה לפי [[סעיף 15ט(ב) לחוק האמור]] תוגש בתקופות שבהן המבקש זכאי להטבות לפי סעיף קטן (ב), (ג), (ד) או (ו), לפי העניין. : (ט) הוראות [[סעיף 2(ג)]] יחולו גם לעניין ההטבות הניתנות לפי סעיף זה. @ 3. קביעה כי אדם הוא חטוף או נעדר : (א) לעניין חוק זה, הקביעה כי אדם הוא חטוף או כי חייל הוא נעדר תהיה בידי צבא הגנה לישראל, והקביעה כי אדם, למעט חייל, הוא נעדר, תהיה בידי הרשות המאשרת, לאחר התייעצות עם משטרת ישראל. : (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), סמכות הקביעה כי אדם, למעט חייל, הוא נעדר במהלך פעולת איבה שאירעה ביום כ"ב בתשרי התשפ"ד (7 באוקטובר 2023), נתונה בידי משטרת ישראל. @ 4. תנאי לזכאות (תיקון: תשפ"ד) : (א) נקבע כאמור [[בסעיף 3]] כי אדם שאינו חייל או משרת בכוחות הביטחון הוא חטוף או נעדר, תקום לגביו זכאות לפי חוק זה, ובלבד שפקיד תביעות קבע שמתקיים בו אחד מאלה: :: (1) הוא תושב ישראל כהגדרתו [[בחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה]] או הוא אזרח ישראלי, ובלבד שאם חלפה שנה לפחות מהמועד שבו חדל להיות תושב - הוא נחטף בישראל או באזור כהגדרתו [[בסעיף 378 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995]]; :: (2) הוא נכנס לישראל על פי אשרה או רישיון שניתנו לפי [[חוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952]], או שנכנס לישראל כשהוא פטור מאשרה או מרישיון לפי [[סעיף 17(א) לחוק האמור]], או שנכנס לישראל לפי צו מהצווים שהוצאו מכוח [[סעיף 17 לחוק האמור]] ומנויים [[בתוספת לתקנות התגמולים לנפגעי פעולות איבה (נכנסים לישראל), התשל"א-1970]], והכול אם נחטף בישראל או בשטח אחר שקבע שר הביטחון בצו לפי [[חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה]] לגבי כל סוגי הנכנסים לישראל או לגבי חלק מהם. : (ב) על החלטת פקיד תביעות לפי סעיף קטן (א) יחולו הוראות [[+|סעיפים 13]], [[+|13א]] [[ו-15 לחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה]]. @ 5. החלה על שבוי : הוראות חוק זה החלות לעניין חטוף שהוא חייל יחולו גם לעניין שבוי כהגדרתו [[בחוק מימון הוצאות למשפחות שבויים, חטופים ונעדרים, התשס"ח-2008]]. @ 6. שיפוי : אוצר המדינה ישפה את המוסד לביטוח לאומי על כל סכום שהוצא בשל כל תשלום לתגמול או להטבה המשתלם לפי הוראות חוק זה. @ 7. הגבלת תשלום בעד טיפול בתביעה - הוראת שעה (תיקון: תשפ"ד, תשפ"ו) : (א) על אף האמור בכל דין או הסכם, שכר הטרחה המרבי שמותר לקבל בעד טיפול בתביעה כמפורט להלן, לעניין חטוף או נעדר בפעולת איבה שאירעה ביום כ"ב בתשרי התשפ"ד (7 באוקטובר 2023), לא יעלה על 473 שקלים חדשים בתוספת מס ערך מוסף לפי [[חוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975]]: :: (1) טיפול בזכאות לתגמולים לפי חוק זה או לפי [[הסכם בדבר מתן הטבות סוציאליות למשפחות החטופים והנעדרים]] לפי [[חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995]], מכוח [[סעיף 9 לחוק האמור]], או לפי החלטת הממשלה מס' 982, מיום ז' בחשוון התשפ"ד (22 באוקטובר 2023); :: (2) טיפול בזכאות למענקים לפי [[חוק מימון הוצאות למשפחות שבויים, חטופים ונעדרים, התשס"ח-2008]]; :: (3) טיפול בזכאות לתשלום לפי [[חוק תשלומים לפדויי שבי ולחטופים ששוחררו, התשס"ה-2005]]. : (ב) הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על טיפול בתביעה שהוא אחד מההליכים האלה: תובענה בשל החלטה של פקיד תביעות, ערעור על החלטת קצין תגמולים או עתירה על החלטת הרשות המאשרת, למעט החלטה בשל נסיבות טכניות, ובכלל זה אי-השלמת פרטי תביעה או אי-מסירת מסמך או מידע הנוגעים בדבר. : (ג) הוראות סעיף זה יחולו גם על הסכם שכר טרחה שנכרת לפני יום תחילתו של חוק זה, אולם שכר טרחה ששולם לפני יום תחילתו של חוק זה, בסכום העולה על שכר הטרחה המרבי לפי סעיף זה, לא יוחזר. : (ד) על אף האמור בכל הסכם, לא יידרש אדם לשלם שכר טרחה בעד טיפול בתביעה כאמור בסעיף קטן (א), לרבות הוצאות כוללות או הוצאות אחרות בקשר לכך, בסכום העולה על שכר הטרחה המרבי שנקבע לפי סעיף קטן (א). : (ה) בסעיף זה, "טיפול בתביעה" - מתן עצה משפטית לעניין תגמולים לפי חוק זה, מענק לפי [[חוק מימון הוצאות למשפחות שבויים, חטופים ונעדרים, התשס"ח-2008]], או תשלום חודשי לעניין [[חוק תשלומים לפדויי שבי ולחטופים ששוחררו, התשס"ה-2005]], ייצוג בהליך לפני כל גוף או רשות ועריכת בקשה בעניינים כאמור או כל מסמך אחר הדרוש להגשת הבקשה או אימותה. @ 8. ביצוע : השר ממונה על ביצוע חוק זה. @ 9. : ((הנוסח שולב [[בחוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום), התש"י-1950]].)) @ 10. : ((הנוסח שולב [[בפקודת מס הכנסה]].)) @ 11. : ((הנוסח שולב [[בחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, התש"ל-1970]].)) @ 12. : ((הנוסח שולב [[בחוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש"ס-2000]].)) @ 13. : ((הנוסח שולב [[בחוק תשלומים לפדויי שבי, התשס"ה-2005]].)) @ 14. : ((הנוסח שולב [[בחוק מימון הוצאות למשפחות שבויים ונעדרים, התשס"ח-2008]].)) @ 15. תחולה (תיקון: תשפ"ד) : הוראות חוק זה והוראות [[חוק תשלומים לפדויי שבי ולחטופים ששוחררו, התשס"ה-2005]], כנוסחו בחוק זה, יחולו גם לגבי נעדר שנעלם לפני יום תחילתו של חוק זה ולגבי חטוף או שבוי שנחטף או שנפל בשבי לפני היום האמור, אולם לא ישולמו תשלומים מכוח הוראות אלה בעד תקופה שקדמה ליום כ"ב בתשרי התשפ"ד (7 באוקטובר 2023). @ 16. הוראת מעבר : יראו תשלומים ששולמו לפני יום תחילתו של חוק זה לבן משפחה של חטוף או נעדר לפי [[הסכם בדבר מתן הטבות סוציאליות למשפחות החטופים והנעדרים]] לפי [[חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995]], מכוח [[סעיף 9 לחוק האמור]] או לפי החלטת הממשלה מס' 982, מיום ז' בחשוון התשפ"ד (22 באוקטובר 2023), כאילו שולמו על חשבון הזכויות המגיעות לבן משפחה כאמור לפי חוק זה. <פרסום> התקבל בכנסת ביום כ"ב בחשוון התשפ"ד (6 בנובמבר 2023) <חתימות> * בנימין נתניהו, ראש הממשלה * יואב גלנט, שר הביטחון * יצחק הרצוג, נשיא המדינה * אמיר אוחנה, יושב ראש הכנסת 5kv7sbkjqk28jwalughphbcq5teqdq7 0 1711199 3020053 2914903 2026-06-15T11:00:12Z OpenLawBot 8112 [3020048] 3020053 wikitext text/x-wiki {{ח:התחלה}} {{ח:כותרת|חוק תגמולים לבני משפחה של חטופים ונעדרים בפעולת איבה, התשפ״ד–2023}} {{ח:פתיח-התחלה}} {{ח:מאגר|2211288}} {{ח:תיבה|ס״ח תשפ״ד, 64|חוק תגמולים לבני משפחה של חטופים ונעדרים בפעולת איבה|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_3506207.pdf}}, {{ח:תיבה|936|תיקון מס׳ 6 לחוק תשלומים לפדויי שבי|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_4546317.pdf}}; {{ח:תיבה|תשפ״ה, 299|תיקון מס׳ 5 והוראת שעה – חרבות ברזל (תיקון מס׳ 3) לחוק הגנה על עובדים בשעת חירום|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_5630718.pdf}}, {{ח:תיבה|450|חוק תוספות לתגמולים ולהטבות לבני משפחה של חטופים ונעדרים (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_6190783.pdf}}, {{ח:תיבה|תשפ״ו, 652|חוק הגבלת שכר טרחה (נכי צבא הגנה לישראל וכוחות הביטחון ונפגעי פעולות איבה)}}. {{ח:סוגר}} {{ח:מפריד}} {{ח:סעיף|1|הגדרות}} {{ח:ת}} בחוק זה – {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בן משפחה“ – כל אחד מאלה: {{ח:תתת|(1)}} בן משפחה כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום)|בחוק משפחות חיילים שנספו במערכה}}; {{ח:תתת|(2)}} בן משפחה כאמור {{ח:חיצוני|חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה#סעיף 1|בפסקה (2) להגדרה ””בן משפחה“, של נפגע“ שבחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה}}; {{ח:תתת|(3)}} יתום משני הוריו; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק משפחות חיילים שנספו במערכה“ – {{ח:חיצוני|חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום)|חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום), התש״י–1950}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה“ – {{ח:חיצוני|חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה|חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, התש״ל–1970}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חטוף“ – מי שנחטף על ידי כוחות אויב, נלקח כבן ערובה על ידי כוחות אויב או מוחזק בניגוד לרצונו על ידי כוחות אויב; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חייל“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק השיפוט הצבאי#סעיף 1|בחוק השיפוט הצבאי, התשט״ו–1955}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יתום משני הוריו“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה#סעיף 7|בסעיף 7 לחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה}} או {{ח:חיצוני|חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום)#סעיף 9ב|בסעיף 9ב(ב) לחוק משפחות חיילים שנספו במערכה}}, ולרבות מי שהתייתם מהורה אחד והורהו האחר חטוף או נעדר או ששני הוריו חטופים או נעדרים; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כוחות אויב“ – כוחות צבאיים או צבאיים למחצה או בלתי סדירים של מדינה עוינת לישראל, ארגון עוין לישראל או מי שפועל תוך סיוע לאחד מאלה, בשליחותם או מטעמם או על מנת לקדם את מטרותיהם; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כוחות הביטחון“ – משטרת ישראל, שירות בתי הסוהר ושירותי הביטחון; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נעדר“ – מי שנעלם משירות צבאי או משירות בכוחות הביטחון, למעט מי שיש חשד שהיעלמו הוא עבירה לפי {{ח:חיצוני|חוק השיפוט הצבאי#סעיף 92|סעיפים 92}} {{ח:חיצוני|חוק השיפוט הצבאי#סעיף 94|או 94 לחוק השיפוט הצבאי, התשט״ו–1955}}, וכן מי שנעלם עקב פעולת איבה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פעולת איבה“ – כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה|בחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פקיד תביעות“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 298|בסעיף 298 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה–1995}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קצין תגמולים“ – מי שהשר מינה לקצין תגמולים לפי {{ח:חיצוני|חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום)|חוק משפחות חיילים שנספו במערכה}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הרשות המאשרת“ – כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה#סעיף 10|בסעיף 10 לחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שירותי הביטחון“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (גמלאות)#סעיף 63א|בסעיף 63א לחוק שירות המדינה (גמלאות) [נוסח משולב], התש״ל–1970}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”השר“ – שר הביטחון. {{ח:סעיף|2|זכאות של בן משפחה של חטוף או נעדר|תיקון: תשפ״ה}} {{ח:תת|(א)}} כל עוד טרם שוחרר חטוף או כל עוד לא נודע גורלו של נעדר, זכאי בן משפחתו לזכויות שזכאי להן בן משפחה לפי {{ח:חיצוני|חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום)|חוק משפחות חיילים שנספו במערכה}} או לפי {{ח:חיצוני|חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה#סעיף 7|סעיף 7 לחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה}}, לפי העניין, ויחולו ההוראות לפי אותם חוקים, בשינויים המחויבים, בשינויים האמורים בחוק זה או בשינויים ובהתאמות שרשאי השר לקבוע באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, אולם הוראות {{ח:חיצוני|חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום)#סעיף 19|סעיף 19 לחוק משפחות חיילים שנספו במערכה}} לא יחולו. {{ח:תת|(ב)}} זכאותו של בן משפחה של חטוף או נעדר לפי סעיף קטן (א) לא תחול אם הוכרה זכאותו לפי {{ח:חיצוני|חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום)|חוק משפחות חיילים שנספו במערכה}} או {{ח:חיצוני|חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה|חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה}} בשל היותו בן משפחה של אותו אדם בעד אותה תקופה, ויראו תשלומים ששולמו לפי הוראות חוק זה כאילו שולמו על חשבון סכומים המגיעים כאמור לפי החוקים האמורים בעד התקופה שקדמה לכך. {{ח:תת|(ג)|(1)}} זכות כאמור בסעיף קטן (א) אינה ניתנת להעברה, לערבות, לשעבוד או לעיקול בכל דרך שהיא אלא לשם תשלום מזונות המגיעים מבן המשפחה לפי פסק דין של בית משפט או של בית דין מוסמך; הוראות סעיף קטן זה יחולו גם על כספים ששולמו באמצעות תאגיד בנקאי או באמצעות חברת הדואר, במשך שלושים ימים מיום ששולמו. {{ח:תתת|(2)}} על אף האמור בפסקה (1), שולמו תגמול או הטבה בתקופת המצב המיוחד בעורף או בשלושים הימים שקדמו ליום תחילתו של חוק זה {{ח:הערה|(ביום 7.11.2023)}}, יחולו הוראות פסקה (1) גם על תגמול או הטבה ששולמו באמצעות תאגיד בנקאי או חברת הדואר, במשך תשעים ימים מיום ששולמו, ואם הסתיימה תקופת המצב המיוחד בעורף לפני תום תשעים הימים כאמור – במשך התקופה שתחילתה מהיום ששולמו וסיומה בתום שלושים ימים מיום סיום תקופת המצב המיוחד בעורף. {{ח:תתת|(3)}} בסעיף קטן זה – {{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”חברת הדואר“ – החברה כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הדואר|בחוק הדואר, התשמ״ו–1986}}, בנותנה שירותים לפי {{ח:חיצוני|חוק הדואר#סעיף 88א|סעיף 88א לאותו חוק}}; {{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”תקופת המצב המיוחד בעורף“ – התקופה שמיום כ״ב בתשרי התשפ״ד (7 באוקטובר 2023) עד תום תוקפה של ההכרזה על מצב מיוחד בעורף שניתנה ביום האמור לפי {{ח:חיצוני|חוק ההתגוננות האזרחית|חוק ההתגוננות האזרחית, התשי״א–1951}}. {{ח:תת|(ד)}} אין בהוראות סעיף קטן (א) כדי לגרוע מזכותו של חטוף או נעדר לפי כל דין. {{ח:תת|(ה)}} כל חיקוק המעניק או נותן סמכות להעניק זכות יתר, פטור, שחרור מלא או חלקי מחובה המוטלת על פי דין או עדיפות או זכות אחרת, הניתנים לבן משפחה של חייל שנספה במערכה כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום)|בחוק משפחות חיילים שנספו במערכה}} או לבן משפחה של נפגע כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה|בחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה}} שמת עקב פגיעת איבה, רואים אותו כמעניק או נותן סמכות להעניק אותם גם לבן משפחה של חטוף או נעדר לפי חוק זה, ויראו את הזכויות המוענקות לו לפי חוק זה כאילו היו זכויות המוענקות לפי אחד החוקים האמורים, לפי העניין. {{ח:תת|(ו)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), הוראות {{ח:חיצוני|חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום)#סעיף 32ב|סעיף 32ב לחוק משפחות חיילים שנספו במערכה}}, לרבות כפי שהוחל {{ח:חיצוני|חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה#סעיף 7|בסעיף 7(י) לחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה}}, יחולו על עובד שהוא בן משפחה כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום)#סעיף 32ב|בסעיף קטן (יח) של סעיף 32ב האמור}}, של מי שהיה חטוף וגופתו הושבה ועל עובד שיש לו זיקה לחטוף כאמור לפי {{ח:חיצוני|חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום)|סעיף קטן (יא) של אותו סעיף}}, בשינוי זה: בכל מקום שבו מדובר ביום מותו של הנספה יראו כאילו מדובר ביום ההבאה לקבורה של החטוף. {{ח:סעיף|2א|הטבות לבן משפחה של חטוף ששוחרר|תיקון: תשפ״ה־2}} {{ח:תת|(א)|(1)}} בסעיף זה – {{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”בן זוג“ – מי שבמועד החטיפה היה נשוי לחטוף, ובכלל זה מי שהוא והחטוף התגוררו יחד לפני יום החטיפה ובאותו מועד הם היו ידועים בציבור כבני זוג; {{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”בני משפחה“ – הורים, בני זוג, אחים וילדים; {{ח:תתת|סוג=הגדרה}} ”חטוף ששוחרר“ – מי שהיה חטוף ביום כ״ב בתשרי התשפ״ד (7 באוקטובר 2023), והוכר כפדוי שבי לפי {{ח:חיצוני|חוק תשלומים לפדויי שבי ולחטופים ששוחררו#סעיף 2|סעיף 2 לחוק תשלומים לפדויי שבי ולחטופים ששוחררו, התשס״ה–2005}}. {{ח:תתת|(2)}} הוראות לפי {{ח:חיצוני|חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום)|חוק משפחות חיילים שנספו במערכה}} החלות לעניין סעיף זה יחולו לרבות כפי שהוחלו לפי {{ח:חיצוני|חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה|חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה}}. {{ח:תת|(ב)}} בני משפחה של חטוף ששוחרר זכאים, למשך 36 חודשים ממועד שחרורו, להטבות שזכאי להן שכול כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום)|בחוק משפחות חיילים שנספו במערכה}}, לפי {{ח:חיצוני|חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום)#סעיף 15ב|סעיפים 15ב}} {{ח:חיצוני|חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום)#סעיף 15ו|ו־15ו לחוק האמור}}, בהתאם לתנאים לקבלת הטבות כאמור. {{ח:תת|(ג)}} בני משפחה של חטוף ששוחרר זכאים, למשך 48 חודשים ממועד שחרורו, להטבות לטיפול פסיכו־סוציאלי לפי {{ח:חיצוני|חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום)#סעיף 15ז|סעיף 15ז לחוק משפחות חיילים שנספו במערכה}}, ובלבד שמתקיימים בהם התנאים לקבלת הטבות כאמור לפי {{ח:חיצוני|חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום)|אותו חוק}}, למעט התנאי של מגבלת גיל. {{ח:תת|(ד)}} בני משפחה של חטוף ששוחרר זכאים, למשך 36 חודשים ממועד שחרורו, לסיוע במימון לימודים או הכשרה מקצועית, אף אם אינם מהסוגים המגיעים לבן משפחה לפי {{ח:חיצוני|חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום)|חוק משפחות חיילים שנספו במערכה}}, בסכום שלא יעלה על שכר הלימוד לתואר ראשון שקבעה המועצה להשכלה גבוהה כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק המועצה להשכלה גבוהה|בחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי״ח–1958}}, והכול בכפוף לאישור של קצין תגמולים בהתאם לתקנות לפי {{ח:חיצוני|חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום)#סעיף 15א|סעיפים 15א}} {{ח:חיצוני|חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום)#סעיף 15ד|ו־15ד לחוק משפחות חיילים שנספו במערכה}}. {{ח:תת|(ה)}} יראו הטבה שניתנה מכוח הוראות {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2(א) לחוק זה}}, לפי {{ח:חיצוני|חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום)#סעיף 15ב|סעיפים 15ב}}, {{ח:חיצוני|חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום)#סעיף 15ו|15ו}} {{ח:חיצוני|חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום)#סעיף 15ז|ו־15ז לחוק משפחות חיילים שנספו במערכה}}, כאילו ניתנה על חשבון אותה הטבה המגיעה לפי סעיף זה, ויראו תשלומים ששולמו בעד לימודים או הכשרה מקצועית מכוח הוראות {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2(א)}} כאילו ניתנו על חשבון הטבה כאמור בסעיף קטן (ד). {{ח:תת|(ו)|(1)}} בני משפחה של מי שהיה חטוף ביום כ״ב בתשרי התשפ״ד (7 באוקטובר 2023), וגופתו הושבה, יהיו זכאים להטבות שניתנות לפי סעיף זה לבני משפחה של חטוף ששוחרר, באותן תקופות שיימנו ממועד השבת גופתו של החטוף, אולם הוראות סעיף קטן (ה) יחולו גם אם ההטבות האמורות בו ניתנו לפי {{ח:חיצוני|חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום)|חוק משפחות חיילים שנספו במערכה}} או {{ח:חיצוני|חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה|חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה}}, שלא מכוח {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2(א)}}. {{ח:תתת|(2)}} הטבה שתינתן לפי סעיף קטן זה, למעט הטבה כאמור בסעיף קטן (ד), תבוא במקום אותה הטבה כפי שהיא מגיעה לפי {{ח:חיצוני|חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום)#סעיף 15ב|סעיפים 15ב}}, {{ח:חיצוני|חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום)#סעיף 15ו|15ו}} {{ח:חיצוני|חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום)#סעיף 15ז|ו־15ז לחוק משפחות חיילים שנספו במערכה}}. {{ח:תתת|(3)}} הטבה שתינתן כאמור בסעיף קטן (ד) תבוא במקום הטבה לעניין סיוע במימון לימודים או הכשרה מקצועית, המגיעה לפי {{ח:חיצוני|חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום)|חוק משפחות חיילים שנספו במערכה}}. {{ח:תת|(ז)|(1)}} לעניין ההטבות האמורות בסעיף זה יחולו הוראות לפי {{ח:חיצוני|חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום)|חוק משפחות חיילים שנספו במערכה}}, הנוגעות לאותן הטבות, בשינויים המחויבים. {{ח:תתת|(2)}} לעניין בן משפחה של חטוף ששוחרר, שנחטף בעת שהיה חייל או משרת בכוחות הביטחון, יחולו ההוראות כאמור בפסקה (1) בשינויים אלה: {{ח:תתתת|(א)}} הסמכויות הנתונות לקצין תגמולים לפי הסעיפים האמורים בסעיפים קטנים (ב) ו־(ד), יהיו נתונות לקצין תגמולים שמונה לפי {{ח:חיצוני|חוק הנכים (תגמולים ושיקום)#סעיף 25|סעיף 25 לחוק הנכים (תגמולים ושיקום), התשי״ט–1959 [נוסח משולב]}}; {{ח:תתתת|(ב)}} הסמכויות הנתונות לעובד סוציאלי לפי {{ח:חיצוני|חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום)#סעיף 15א|סעיף 15א(ד)}} {{ח:חיצוני|חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום)#סעיף 15ז|או 15ז(ב) ו־(ד) לחוק משפחות חיילים שנספו במערכה}}, יהיו נתונות לעובד אגף שיקום נכים במשרד הביטחון; {{ח:תתתת|(ג)}} בוועדת החריגים להטבות לפי {{ח:חיצוני|חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום)#סעיף 15ט|סעיף 15ט(ג) לחוק משפחות חיילים שנספו במערכה}}, כאמור בסעיף קטן (ח), במקום נציגי אגף משפחות והנצחה כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום)|בחוק האמור}} יבואו נציגי אגף שיקום נכים במשרד הביטחון. {{ח:תת|(ח)}} לוועדת החריגים להטבות שהוקמה לפי {{ח:חיצוני|חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום)#סעיף 15ט|סעיף 15ט לחוק משפחות חיילים שנספו במערכה}}, יהיו נתונות הסמכויות הנתונות לה לפי {{ח:חיצוני|חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום)#סעיף 15ט|אותו סעיף}} גם לעניין בני משפחה של חטוף ששוחרר או של חטוף שגופתו הושבה כאמור בסעיף קטן (ו), לפי העניין, בשינויים המחויבים ובשינויים אלה: {{ח:תתת|(1)}} הוראות {{ח:חיצוני|חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום)#סעיף 15ט|סעיף 15ט(א) לחוק האמור}} יחולו בנוגע להטבות המגיעות לבני המשפחה לפי סעיף זה, וכל עוד אותה הטבה בתוקף; {{ח:תתת|(2)}} {{ח:חיצוני|חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום)#סעיף 15ט|בסעיף 15ט(ב) לחוק האמור}}, במקום ”שאינם מוסדרים {{ח:חיצוני|חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום)#פרק 3-1|בפרק זה}} הנובעים מהשכול וקשורים אליו ומיועדים לרווחת המבקש“ יקראו ”הנובעים מהחטיפה וקשורים אליה ומיועדים לשיקום המבקש“; {{ח:תתת|(3)}} בקשה לפי {{ח:חיצוני|חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום)#סעיף 15ט|סעיף 15ט(ב) לחוק האמור}} תוגש בתקופות שבהן המבקש זכאי להטבות לפי סעיף קטן (ב), (ג), (ד) או (ו), לפי העניין. {{ח:תת|(ט)}} הוראות {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2(ג)}} יחולו גם לעניין ההטבות הניתנות לפי סעיף זה. {{ח:סעיף|3|קביעה כי אדם הוא חטוף או נעדר}} {{ח:תת|(א)}} לעניין חוק זה, הקביעה כי אדם הוא חטוף או כי חייל הוא נעדר תהיה בידי צבא הגנה לישראל, והקביעה כי אדם, למעט חייל, הוא נעדר, תהיה בידי הרשות המאשרת, לאחר התייעצות עם משטרת ישראל. {{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), סמכות הקביעה כי אדם, למעט חייל, הוא נעדר במהלך פעולת איבה שאירעה ביום כ״ב בתשרי התשפ״ד (7 באוקטובר 2023), נתונה בידי משטרת ישראל. {{ח:סעיף|4|תנאי לזכאות|תיקון: תשפ״ד}} {{ח:תת|(א)}} נקבע כאמור {{ח:פנימי|סעיף 3|בסעיף 3}} כי אדם שאינו חייל או משרת בכוחות הביטחון הוא חטוף או נעדר, תקום לגביו זכאות לפי חוק זה, ובלבד שפקיד תביעות קבע שמתקיים בו אחד מאלה: {{ח:תתת|(1)}} הוא תושב ישראל כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה|בחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה}} או הוא אזרח ישראלי, ובלבד שאם חלפה שנה לפחות מהמועד שבו חדל להיות תושב – הוא נחטף בישראל או באזור כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 378|בסעיף 378 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה–1995}}; {{ח:תתת|(2)}} הוא נכנס לישראל על פי אשרה או רישיון שניתנו לפי {{ח:חיצוני|חוק הכניסה לישראל|חוק הכניסה לישראל, התשי״ב–1952}}, או שנכנס לישראל כשהוא פטור מאשרה או מרישיון לפי {{ח:חיצוני|חוק הכניסה לישראל#סעיף 17|סעיף 17(א) לחוק האמור}}, או שנכנס לישראל לפי צו מהצווים שהוצאו מכוח {{ח:חיצוני|חוק הכניסה לישראל#סעיף 17|סעיף 17 לחוק האמור}} ומנויים {{ח:חיצוני|תקנות התגמולים לנפגעי פעולות איבה (נכנסים לישראל)#תוספת|בתוספת לתקנות התגמולים לנפגעי פעולות איבה (נכנסים לישראל), התשל״א–1970}}, והכול אם נחטף בישראל או בשטח אחר שקבע שר הביטחון בצו לפי {{ח:חיצוני|חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה|חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה}} לגבי כל סוגי הנכנסים לישראל או לגבי חלק מהם. {{ח:תת|(ב)}} על החלטת פקיד תביעות לפי סעיף קטן (א) יחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה#סעיף 13|סעיפים 13}}, {{ח:חיצוני|חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה#סעיף 13א|13א}} {{ח:חיצוני|חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה#סעיף 15|ו־15 לחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה}}. {{ח:סעיף|5|החלה על שבוי}} {{ח:ת}} הוראות חוק זה החלות לעניין חטוף שהוא חייל יחולו גם לעניין שבוי כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק מימון הוצאות למשפחות שבויים, חטופים ונעדרים|בחוק מימון הוצאות למשפחות שבויים, חטופים ונעדרים, התשס״ח–2008}}. {{ח:סעיף|6|שיפוי}} {{ח:ת}} אוצר המדינה ישפה את המוסד לביטוח לאומי על כל סכום שהוצא בשל כל תשלום לתגמול או להטבה המשתלם לפי הוראות חוק זה. {{ח:סעיף|7|הגבלת תשלום בעד טיפול בתביעה – הוראת שעה|תיקון: תשפ״ד, תשפ״ו}} {{ח:תת|(א)}} על אף האמור בכל דין או הסכם, שכר הטרחה המרבי שמותר לקבל בעד טיפול בתביעה כמפורט להלן, לעניין חטוף או נעדר בפעולת איבה שאירעה ביום כ״ב בתשרי התשפ״ד (7 באוקטובר 2023), לא יעלה על 473 שקלים חדשים בתוספת מס ערך מוסף לפי {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף|חוק מס ערך מוסף, התשל״ו–1975}}: {{ח:תתת|(1)}} טיפול בזכאות לתגמולים לפי חוק זה או לפי {{ח:חיצוני|הסכם בדבר מתן הטבות סוציאליות למשפחות החטופים והנעדרים|הסכם בדבר מתן הטבות סוציאליות למשפחות החטופים והנעדרים}} לפי {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי|חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה–1995}}, מכוח {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 9|סעיף 9 לחוק האמור}}, או לפי החלטת הממשלה מס׳ 982, מיום ז׳ בחשוון התשפ״ד (22 באוקטובר 2023); {{ח:תתת|(2)}} טיפול בזכאות למענקים לפי {{ח:חיצוני|חוק מימון הוצאות למשפחות שבויים, חטופים ונעדרים|חוק מימון הוצאות למשפחות שבויים, חטופים ונעדרים, התשס״ח–2008}}; {{ח:תתת|(3)}} טיפול בזכאות לתשלום לפי {{ח:חיצוני|חוק תשלומים לפדויי שבי ולחטופים ששוחררו|חוק תשלומים לפדויי שבי ולחטופים ששוחררו, התשס״ה–2005}}. {{ח:תת|(ב)}} הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על טיפול בתביעה שהוא אחד מההליכים האלה: תובענה בשל החלטה של פקיד תביעות, ערעור על החלטת קצין תגמולים או עתירה על החלטת הרשות המאשרת, למעט החלטה בשל נסיבות טכניות, ובכלל זה אי־השלמת פרטי תביעה או אי־מסירת מסמך או מידע הנוגעים בדבר. {{ח:תת|(ג)}} הוראות סעיף זה יחולו גם על הסכם שכר טרחה שנכרת לפני יום תחילתו של חוק זה, אולם שכר טרחה ששולם לפני יום תחילתו של חוק זה, בסכום העולה על שכר הטרחה המרבי לפי סעיף זה, לא יוחזר. {{ח:תת|(ד)}} על אף האמור בכל הסכם, לא יידרש אדם לשלם שכר טרחה בעד טיפול בתביעה כאמור בסעיף קטן (א), לרבות הוצאות כוללות או הוצאות אחרות בקשר לכך, בסכום העולה על שכר הטרחה המרבי שנקבע לפי סעיף קטן (א). {{ח:תת|(ה)}} בסעיף זה, ”טיפול בתביעה“ – מתן עצה משפטית לעניין תגמולים לפי חוק זה, מענק לפי {{ח:חיצוני|חוק מימון הוצאות למשפחות שבויים, חטופים ונעדרים|חוק מימון הוצאות למשפחות שבויים, חטופים ונעדרים, התשס״ח–2008}}, או תשלום חודשי לעניין {{ח:חיצוני|חוק תשלומים לפדויי שבי ולחטופים ששוחררו|חוק תשלומים לפדויי שבי ולחטופים ששוחררו, התשס״ה–2005}}, ייצוג בהליך לפני כל גוף או רשות ועריכת בקשה בעניינים כאמור או כל מסמך אחר הדרוש להגשת הבקשה או אימותה. {{ח:סעיף|8|ביצוע}} {{ח:ת}} השר ממונה על ביצוע חוק זה. {{ח:סעיף|9|}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום)|בחוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום), התש״י–1950}}.}} {{ח:סעיף|10|}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה|בפקודת מס הכנסה}}.}} {{ח:סעיף|11|}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה|בחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, התש״ל–1970}}.}} {{ח:סעיף|12|}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק בתי משפט לעניינים מינהליים|בחוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש״ס–2000}}.}} {{ח:סעיף|13|}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק תשלומים לפדויי שבי|בחוק תשלומים לפדויי שבי, התשס״ה–2005}}.}} {{ח:סעיף|14|}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק מימון הוצאות למשפחות שבויים ונעדרים|בחוק מימון הוצאות למשפחות שבויים ונעדרים, התשס״ח–2008}}.}} {{ח:סעיף|15|תחולה|תיקון: תשפ״ד}} {{ח:ת}} הוראות חוק זה והוראות {{ח:חיצוני|חוק תשלומים לפדויי שבי ולחטופים ששוחררו|חוק תשלומים לפדויי שבי ולחטופים ששוחררו, התשס״ה–2005}}, כנוסחו בחוק זה, יחולו גם לגבי נעדר שנעלם לפני יום תחילתו של חוק זה ולגבי חטוף או שבוי שנחטף או שנפל בשבי לפני היום האמור, אולם לא ישולמו תשלומים מכוח הוראות אלה בעד תקופה שקדמה ליום כ״ב בתשרי התשפ״ד (7 באוקטובר 2023). {{ח:סעיף|16|הוראת מעבר}} {{ח:ת}} יראו תשלומים ששולמו לפני יום תחילתו של חוק זה לבן משפחה של חטוף או נעדר לפי {{ח:חיצוני|הסכם בדבר מתן הטבות סוציאליות למשפחות החטופים והנעדרים|הסכם בדבר מתן הטבות סוציאליות למשפחות החטופים והנעדרים}} לפי {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי|חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה–1995}}, מכוח {{ח:חיצוני|חוק הביטוח הלאומי#סעיף 9|סעיף 9 לחוק האמור}} או לפי החלטת הממשלה מס׳ 982, מיום ז׳ בחשוון התשפ״ד (22 באוקטובר 2023), כאילו שולמו על חשבון הזכויות המגיעות לבן משפחה כאמור לפי חוק זה. {{ח:חתימות|התקבל בכנסת ביום כ״ב בחשוון התשפ״ד (6 בנובמבר 2023)}} * '''בנימין נתניהו'''<br>ראש הממשלה * '''יואב גלנט'''<br>שר הביטחון * '''יצחק הרצוג'''<br>נשיא המדינה * '''אמיר אוחנה'''<br>יושב ראש הכנסת {{ח:סוגר}} {{ח:סוף}} [[קטגוריה:בוט חוקים]] sm5pft9ra13ep74vs4s9teqpn8v21yn 0 1723276 3019853 2996276 2026-06-14T14:49:39Z Yack67 27395 3019853 wikitext text/x-wiki {{סליחות|תענית |נוסח=מערבי |א={{:אדברה וירוח לי}} |פסוקים ב= חָנֵּנוּ אֱלֹהִים חָנֵּנוּ כִּי בְךָ חָסָיָה נַפְשֵׁנוּ, וּבְצֵל כְּנָפֶיךָ נֶחֱסֶה עַד יַעֲבֹר הַוּוֹת׃{{ממס|לפני=ע"פ|תהלים נז ב}}{{ש}} הוֹשַׁע יְיָ אֶת עַמְּךָ אֵת שְׁאֵרִית יִשְׂרָאֵל׃{{ממס|ירמיהו לא ו}}{{ש}} שׁוֹמֵר יִשְׂרָאֵל שְׁמֹר שְׁאֵרִית יִשְׂרָאֵל׃{{ש}} אֱלֹהִים בָּאוּ גוֹיִם בְּנַחֲלָתֶךָ טִמְּאוּ אֶת הֵיכַל קָדְשֶׁךָ שָׂמוּ אֶת יְרוּשָׁלִַם לְעִיִּים: נָתְנוּ אֶת נִבְלַת עֲבָדֶיךָ מַאֲכָל לְעוֹף הַשָּׁמָיִם בְּשַׂר חֲסִידֶיךָ לְחַיְתוֹ אָרֶץ: שָׁפְכוּ דָמָם כַּמַּיִם סְבִיבוֹת יְרוּשָׁלִָם וְאֵין קוֹבֵר׃{{ממס|תהלים עט|תהלים עט א-ג}}{{ש}} וַיֹּאמְרוּ לֹא יִרְאֶה יָּהּ וְלֹא יָבִין אֱלֹהֵי יַעֲקֹב׃{{ממס|תהלים צד ז}}{{ש}} הַעַל אֵלֶּה תִתְאַפַּק יְיָ תֶּחֱשֶׁה וּתְעַנֵּנוּ עַד מְאֹד׃{{ממס|ישעיהו סד יא}}{{ש}} כִּי עָלֶיךָ הֹרַגְנוּ כָל הַיּוֹם נֶחְשַׁבְנוּ כְּצֹאן טִבְחָה׃{{ממס|תהלים מד כג}}{{ש}} אֱלֹהִים אַל דֳּמִי לָךְ אַל תֶּחֱרַשׁ וְאַל תִּשְׁקֹט אֵל׃{{ממס|תהלים פג ב}} |ב={{:אבן הראשה}} |פסוקים ג= כִּי הוּא יַכְאִיב וְיֶחְבָּשׁ, יִמְחַץ וְיָדָו תִּרְפֶּינָה׃{{ממס|איוב ה יח}}{{ש}} כִּי הוּא טָרָף וְיִרְפָּאֵנוּ, יַךְ וְיַחְבְּשֵׁנוּ׃{{ממס|הושע ו א}}{{ש}} הָרֹפֵא לִשְׁבוּרֵי לֵב וּמְחַבֵּשׁ לְעַצְּבוֹתָם׃{{ממס|תהלים קמז ג}}{{ש}} הוֹשִׁיעָה יְיָ כִּי גָמַר חָסִיד, כִּי פַסּוּ אֱמוּנִים מִבְּנֵי אָדָם׃{{ממס|תהלים יב ב}} |ג={{:אום קרואה חבצלת השרון}} |פזמון={{#קטע:אבותי כי בטחו|מערבי}} |חטאנו={{:אריד בשיחי בשיחי לגוחי}}}} {{סוף}} {{הור2|(בקצת קהילות נהגו לומר את התחנון {{צ|[[גרוני נחר זועק חמס]]}} קודם {{צ|שומר ישראל}}.)}} ==הערות== [[קטגוריה:סדרי סליחות]] 6uekhz29b8s1ewwj88ahekl7p217xia 0 1723294 3019849 2996278 2026-06-14T14:45:29Z Yack67 27395 נראה לי קשה להוסיף את זה במקומו. 3019849 wikitext text/x-wiki {{סליחות|תענית |נוסח=מערבי |א={{:אתאנו לך יוצר רוחות}} |פסוקים ב= כִּי עִמְּךָ הַסְּלִיחָה, לְמַעַן תִּוָּרֵא׃{{ממס|תהלים קל ד}}{{ש}} הַאֲזִינָה יְיָ תְּפִלָּתֵנוּ, וְהַקְשִׁיבָה בְּקוֹל תַּחֲנוּנוֹתֵינוּ׃{{ממס|לפני=ע"פ|תהלים פו}}{{ש}} הַקְשִׁיבָה לְקוֹל שַׁוְעֵנוּ, מַלְכֵּנוּ וֵאלֹהֵנוּ, כִּי אֵלֶיךָ נִתְפַּלָּל׃{{ממס|לפני=ע"פ|תהלים ה ג}}{{ש}} יְיָ בֹּקֶר תִּשְׁמַע קוֹלֵנוּ, בֹּקֶר נַעֲרָךְ לְךָ וּנְצַפֶּה׃{{ממס|לפני=ע"פ|תהלים ה ד}}{{ש}} שִׁמְעָה תְפִלָּתֵנוּ יְיָ וְשַׁוְעָתֵנוּ הַאֲזִינָה, אֶל דִּמְעָתֵנוּ אַל תֶּחֱרַשׁ׃{{ממס|לפני=ע"פ|תהלים לט יג}}{{ש}} שְׁמַע קוֹלֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ, וְקַבֵּל בְּרַחֲמִים וּבְרָצוֹן אֶת תְּפִלָּתֵנוּ׃{{ש}} שְׁמַע יְיָ קוֹלֵנוּ נִקְרָא, וְחָנֵּנוּ וַעֲנֵנוּ׃{{ממס|לפני=ע"פ|תהלים כז ז}}{{ש}} אֱלֹהִים שְׁמַע תְּפִלָּתֵנוּ, הַאֲזִינָה לְאִמְרֵי פִינוּ׃{{ממס|תהלים נד ד}}{{ש}} שְׁמַע יְיָ וְחָנֵּנוּ, יְיָ הֱיֵה עֹזֵר לָנוּ׃{{ממס|לפני=ע"פ|תהלים ל יא}}{{ש}} בְּצִדְקָתְךָ תַּצִּילֵנוּ וּתְפַלְּטֵנוּ, הַטֵּה אֵלֵינוּ אָזְנְךָ וְהוֹשִׁיעֵנוּ׃{{ממס|תהלים עא ב}}{{ש}} |ב={{:אפפוני מצוקות}} |פסוקים ג= לְמַעַן שִׁמְךָ יְיָ, וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנֵנוּ כִּי רַב הוּא׃{{ממס|לפני=ע"פ|תהלים כה יא}}{{ש}} לְמַעַן יֵחָלְצוּן יְדִידֶיךָ הוֹשִׁיעָה יְמִינְךָ וַעֲנֵנוּ׃{{ממס|לפני=ע"פ|תהלים ס ז}}{{ש}} לְמַעַן שִׁמְךָ יְיָ תְּחַיֵּנוּ, בְּצִדְקָתְךָ תּוֹצִיא מִצָּרָה נַפְשֵׁנוּ׃{{ממס|לפני=ע"פ|תהלים קמג יא}}{{ש}} לְמַעַנְךָ אֱלֹהֵינוּ עֲשֵׂה וְלֹא לָנוּ, רְאֵה עֲמִידָתֵנוּ, דַּלִּים וְרֵיקִים.{{ש}} עֲנֵנוּ יְיָ כִּי טוֹב חַסְדֶּךָ, כְּרֹב רַחֲמֶיךָ פְּנֵה אֵלֵינוּ׃{{ממס|לפני=ע"פ|תהלים סט יז}}{{ש}} פְּנֵה אֵלֵינוּ וְחָנֵּנוּ, כִּי יְחִידִים וַעֲנִיִּים אֲנָחְנוּ׃{{ממס|לפני=ע"פ|תהלים כה טז}}{{ש}} וַאֲנַחְנוּ עֲנִיִּים וְכוֹאֲבִים, יְשׁוּעָתְךָ אֱלֹהִים תְּשַׂגְּבֵנוּ׃{{ממס|לפני=ע"פ|תהלים סט ל}}{{ש}} וִיהִי יְיָ מִשְׂגָּב לַדָּךְ, מִשְׂגָּב לְעִתּוֹת בַּצָּרָה׃{{ממס|לפני=ע"פ|תהלים ט י}}{{ש}} בַּצַּר לָנוּ נִקְרָא אֶל יְיָ, וְאֶל אֱלֹהֵינוּ נְשַׁוֵּעַ, יִשְׁמַע מֵהֵיכָלוֹ קוֹלֵנוּ, וְשַׁוְעָתֵנוּ לְפָנָיו תָּבוֹא בְאָזְנָיו׃{{ממס|לפני=ע"פ|תהלים יח ז}}{{ש}} כִּי שֹׁמֵעַ אֶל אֶבְיוֹנִים יְיָ, וְאֶת אֲסִירָיו לֹא בָזָה׃{{ממס|תהלים סט לד}}{{ש}} כִּי לֹא בָזָה וְלֹא שִׁקַּץ עֱנוּת עָנִי, וְלֹא הִסְתִּיר פָּנָיו, מִמֶּנּוּ וּבְשַׁוְּעוֹ אֵלָיו שָׁמֵעַ׃{{ממס|תהלים כב כה}} |ג={{:אדאג מחטאתי}} |פזמון={{#קטע:שעה נאסר|אשכנז}} |חטאנו={{:אודה עלי פשעי}} }} {{הור2|יש קהילות שנהגו לומר את התחנון {{צ|[[גרוני נחר זועק חמס]]}} קודם {{צ|שומר ישראל}}.)}} [[קטגוריה:סדרי סליחות]] rjl7q90nfqpyv7xeauyikakhtzkfq9t 3019850 3019849 2026-06-14T14:46:22Z Yack67 27395 3019850 wikitext text/x-wiki {{סליחות|תענית |נוסח=מערבי |א={{:אתאנו לך יוצר רוחות}} |פסוקים ב= כִּי עִמְּךָ הַסְּלִיחָה, לְמַעַן תִּוָּרֵא׃{{ממס|תהלים קל ד}}{{ש}} הַאֲזִינָה יְיָ תְּפִלָּתֵנוּ, וְהַקְשִׁיבָה בְּקוֹל תַּחֲנוּנוֹתֵינוּ׃{{ממס|לפני=ע"פ|תהלים פו}}{{ש}} הַקְשִׁיבָה לְקוֹל שַׁוְעֵנוּ, מַלְכֵּנוּ וֵאלֹהֵנוּ, כִּי אֵלֶיךָ נִתְפַּלָּל׃{{ממס|לפני=ע"פ|תהלים ה ג}}{{ש}} יְיָ בֹּקֶר תִּשְׁמַע קוֹלֵנוּ, בֹּקֶר נַעֲרָךְ לְךָ וּנְצַפֶּה׃{{ממס|לפני=ע"פ|תהלים ה ד}}{{ש}} שִׁמְעָה תְפִלָּתֵנוּ יְיָ וְשַׁוְעָתֵנוּ הַאֲזִינָה, אֶל דִּמְעָתֵנוּ אַל תֶּחֱרַשׁ׃{{ממס|לפני=ע"פ|תהלים לט יג}}{{ש}} שְׁמַע קוֹלֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ, וְקַבֵּל בְּרַחֲמִים וּבְרָצוֹן אֶת תְּפִלָּתֵנוּ׃{{ש}} שְׁמַע יְיָ קוֹלֵנוּ נִקְרָא, וְחָנֵּנוּ וַעֲנֵנוּ׃{{ממס|לפני=ע"פ|תהלים כז ז}}{{ש}} אֱלֹהִים שְׁמַע תְּפִלָּתֵנוּ, הַאֲזִינָה לְאִמְרֵי פִינוּ׃{{ממס|תהלים נד ד}}{{ש}} שְׁמַע יְיָ וְחָנֵּנוּ, יְיָ הֱיֵה עֹזֵר לָנוּ׃{{ממס|לפני=ע"פ|תהלים ל יא}}{{ש}} בְּצִדְקָתְךָ תַּצִּילֵנוּ וּתְפַלְּטֵנוּ, הַטֵּה אֵלֵינוּ אָזְנְךָ וְהוֹשִׁיעֵנוּ׃{{ממס|תהלים עא ב}}{{ש}} |ב={{:אפפוני מצוקות}} |פסוקים ג= לְמַעַן שִׁמְךָ יְיָ, וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנֵנוּ כִּי רַב הוּא׃{{ממס|לפני=ע"פ|תהלים כה יא}}{{ש}} לְמַעַן יֵחָלְצוּן יְדִידֶיךָ הוֹשִׁיעָה יְמִינְךָ וַעֲנֵנוּ׃{{ממס|לפני=ע"פ|תהלים ס ז}}{{ש}} לְמַעַן שִׁמְךָ יְיָ תְּחַיֵּנוּ, בְּצִדְקָתְךָ תּוֹצִיא מִצָּרָה נַפְשֵׁנוּ׃{{ממס|לפני=ע"פ|תהלים קמג יא}}{{ש}} לְמַעַנְךָ אֱלֹהֵינוּ עֲשֵׂה וְלֹא לָנוּ, רְאֵה עֲמִידָתֵנוּ, דַּלִּים וְרֵיקִים.{{ש}} עֲנֵנוּ יְיָ כִּי טוֹב חַסְדֶּךָ, כְּרֹב רַחֲמֶיךָ פְּנֵה אֵלֵינוּ׃{{ממס|לפני=ע"פ|תהלים סט יז}}{{ש}} פְּנֵה אֵלֵינוּ וְחָנֵּנוּ, כִּי יְחִידִים וַעֲנִיִּים אֲנָחְנוּ׃{{ממס|לפני=ע"פ|תהלים כה טז}}{{ש}} וַאֲנַחְנוּ עֲנִיִּים וְכוֹאֲבִים, יְשׁוּעָתְךָ אֱלֹהִים תְּשַׂגְּבֵנוּ׃{{ממס|לפני=ע"פ|תהלים סט ל}}{{ש}} וִיהִי יְיָ מִשְׂגָּב לַדָּךְ, מִשְׂגָּב לְעִתּוֹת בַּצָּרָה׃{{ממס|לפני=ע"פ|תהלים ט י}}{{ש}} בַּצַּר לָנוּ נִקְרָא אֶל יְיָ, וְאֶל אֱלֹהֵינוּ נְשַׁוֵּעַ, יִשְׁמַע מֵהֵיכָלוֹ קוֹלֵנוּ, וְשַׁוְעָתֵנוּ לְפָנָיו תָּבוֹא בְאָזְנָיו׃{{ממס|לפני=ע"פ|תהלים יח ז}}{{ש}} כִּי שֹׁמֵעַ אֶל אֶבְיוֹנִים יְיָ, וְאֶת אֲסִירָיו לֹא בָזָה׃{{ממס|תהלים סט לד}}{{ש}} כִּי לֹא בָזָה וְלֹא שִׁקַּץ עֱנוּת עָנִי, וְלֹא הִסְתִּיר פָּנָיו, מִמֶּנּוּ וּבְשַׁוְּעוֹ אֵלָיו שָׁמֵעַ׃{{ממס|תהלים כב כה}} |ג={{:אדאג מחטאתי}} |פזמון={{#קטע:שעה נאסר|אשכנז}} |חטאנו={{:אודה עלי פשעי}} }} {{הור2|(יש קהילות שנהגו לומר את התחנון {{צ|[[גרוני נחר זועק חמס]]}} קודם {{צ|שומר ישראל}}.)}} [[קטגוריה:סדרי סליחות]] aixsxxkfglww8er05attls8q2iwuku5 3019851 3019850 2026-06-14T14:48:16Z בן עדריאל 9444 לטעמי יפה יותר כך 3019851 wikitext text/x-wiki {{סליחות|תענית |נוסח=מערבי |א={{:אתאנו לך יוצר רוחות}} |פסוקים ב= כִּי עִמְּךָ הַסְּלִיחָה, לְמַעַן תִּוָּרֵא׃{{ממס|תהלים קל ד}}{{ש}} הַאֲזִינָה יְיָ תְּפִלָּתֵנוּ, וְהַקְשִׁיבָה בְּקוֹל תַּחֲנוּנוֹתֵינוּ׃{{ממס|לפני=ע"פ|תהלים פו}}{{ש}} הַקְשִׁיבָה לְקוֹל שַׁוְעֵנוּ, מַלְכֵּנוּ וֵאלֹהֵנוּ, כִּי אֵלֶיךָ נִתְפַּלָּל׃{{ממס|לפני=ע"פ|תהלים ה ג}}{{ש}} יְיָ בֹּקֶר תִּשְׁמַע קוֹלֵנוּ, בֹּקֶר נַעֲרָךְ לְךָ וּנְצַפֶּה׃{{ממס|לפני=ע"פ|תהלים ה ד}}{{ש}} שִׁמְעָה תְפִלָּתֵנוּ יְיָ וְשַׁוְעָתֵנוּ הַאֲזִינָה, אֶל דִּמְעָתֵנוּ אַל תֶּחֱרַשׁ׃{{ממס|לפני=ע"פ|תהלים לט יג}}{{ש}} שְׁמַע קוֹלֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ, וְקַבֵּל בְּרַחֲמִים וּבְרָצוֹן אֶת תְּפִלָּתֵנוּ׃{{ש}} שְׁמַע יְיָ קוֹלֵנוּ נִקְרָא, וְחָנֵּנוּ וַעֲנֵנוּ׃{{ממס|לפני=ע"פ|תהלים כז ז}}{{ש}} אֱלֹהִים שְׁמַע תְּפִלָּתֵנוּ, הַאֲזִינָה לְאִמְרֵי פִינוּ׃{{ממס|תהלים נד ד}}{{ש}} שְׁמַע יְיָ וְחָנֵּנוּ, יְיָ הֱיֵה עֹזֵר לָנוּ׃{{ממס|לפני=ע"פ|תהלים ל יא}}{{ש}} בְּצִדְקָתְךָ תַּצִּילֵנוּ וּתְפַלְּטֵנוּ, הַטֵּה אֵלֵינוּ אָזְנְךָ וְהוֹשִׁיעֵנוּ׃{{ממס|תהלים עא ב}}{{ש}} |ב={{:אפפוני מצוקות}} |פסוקים ג= לְמַעַן שִׁמְךָ יְיָ, וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנֵנוּ כִּי רַב הוּא׃{{ממס|לפני=ע"פ|תהלים כה יא}}{{ש}} לְמַעַן יֵחָלְצוּן יְדִידֶיךָ הוֹשִׁיעָה יְמִינְךָ וַעֲנֵנוּ׃{{ממס|לפני=ע"פ|תהלים ס ז}}{{ש}} לְמַעַן שִׁמְךָ יְיָ תְּחַיֵּנוּ, בְּצִדְקָתְךָ תּוֹצִיא מִצָּרָה נַפְשֵׁנוּ׃{{ממס|לפני=ע"פ|תהלים קמג יא}}{{ש}} לְמַעַנְךָ אֱלֹהֵינוּ עֲשֵׂה וְלֹא לָנוּ, רְאֵה עֲמִידָתֵנוּ, דַּלִּים וְרֵיקִים.{{ש}} עֲנֵנוּ יְיָ כִּי טוֹב חַסְדֶּךָ, כְּרֹב רַחֲמֶיךָ פְּנֵה אֵלֵינוּ׃{{ממס|לפני=ע"פ|תהלים סט יז}}{{ש}} פְּנֵה אֵלֵינוּ וְחָנֵּנוּ, כִּי יְחִידִים וַעֲנִיִּים אֲנָחְנוּ׃{{ממס|לפני=ע"פ|תהלים כה טז}}{{ש}} וַאֲנַחְנוּ עֲנִיִּים וְכוֹאֲבִים, יְשׁוּעָתְךָ אֱלֹהִים תְּשַׂגְּבֵנוּ׃{{ממס|לפני=ע"פ|תהלים סט ל}}{{ש}} וִיהִי יְיָ מִשְׂגָּב לַדָּךְ, מִשְׂגָּב לְעִתּוֹת בַּצָּרָה׃{{ממס|לפני=ע"פ|תהלים ט י}}{{ש}} בַּצַּר לָנוּ נִקְרָא אֶל יְיָ, וְאֶל אֱלֹהֵינוּ נְשַׁוֵּעַ, יִשְׁמַע מֵהֵיכָלוֹ קוֹלֵנוּ, וְשַׁוְעָתֵנוּ לְפָנָיו תָּבוֹא בְאָזְנָיו׃{{ממס|לפני=ע"פ|תהלים יח ז}}{{ש}} כִּי שֹׁמֵעַ אֶל אֶבְיוֹנִים יְיָ, וְאֶת אֲסִירָיו לֹא בָזָה׃{{ממס|תהלים סט לד}}{{ש}} כִּי לֹא בָזָה וְלֹא שִׁקַּץ עֱנוּת עָנִי, וְלֹא הִסְתִּיר פָּנָיו, מִמֶּנּוּ וּבְשַׁוְּעוֹ אֵלָיו שָׁמֵעַ׃{{ממס|תהלים כב כה}} |ג={{:אדאג מחטאתי}} |פזמון={{#קטע:שעה נאסר|אשכנז}} |חטאנו={{:אודה עלי פשעי}} }} {{הור2|בקצת קהילות נהגו לומר את התחנון {{צ|[[גרוני נחר זועק חמס]]}} קודם {{צ|שומר ישראל}}.}} [[קטגוריה:סדרי סליחות]] kums77k8yt5epitn9npcmw2qwuukczu 3019903 3019851 2026-06-14T18:15:37Z Yack67 27395 פסוק חסר 3019903 wikitext text/x-wiki {{סליחות|תענית |נוסח=מערבי |א={{:אתאנו לך יוצר רוחות}} |פסוקים ב= כִּי עִמְּךָ הַסְּלִיחָה, לְמַעַן תִּוָּרֵא׃{{ממס|תהלים קל ד}}{{ש}} הַאֲזִינָה יְיָ תְּפִלָּתֵנוּ, וְהַקְשִׁיבָה בְּקוֹל תַּחֲנוּנוֹתֵינוּ׃{{ממס|לפני=ע"פ|תהלים פו}}{{ש}} הַקְשִׁיבָה לְקוֹל שַׁוְעֵנוּ, מַלְכֵּנוּ וֵאלֹהֵנוּ, כִּי אֵלֶיךָ נִתְפַּלָּל׃{{ממס|לפני=ע"פ|תהלים ה ג}}{{ש}} יְיָ בֹּקֶר תִּשְׁמַע קוֹלֵנוּ, בֹּקֶר נַעֲרָךְ לְךָ וּנְצַפֶּה׃{{ממס|לפני=ע"פ|תהלים ה ד}}{{ש}} שִׁמְעָה תְפִלָּתֵנוּ יְיָ וְשַׁוְעָתֵנוּ הַאֲזִינָה, אֶל דִּמְעָתֵנוּ אַל תֶּחֱרַשׁ׃{{ממס|לפני=ע"פ|תהלים לט יג}}{{ש}} שְׁמַע קוֹלֵנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ, וְקַבֵּל בְּרַחֲמִים וּבְרָצוֹן אֶת תְּפִלָּתֵנוּ׃{{ש}} שְׁמַע יְיָ קוֹלֵנוּ נִקְרָא, וְחָנֵּנוּ וַעֲנֵנוּ׃{{ממס|לפני=ע"פ|תהלים כז ז}}{{ש}} שְׁמַע קוֹל תַּחֲנוּנֵינוּ בְּשַׁוְּעֵנוּ אֵלֶיךָ, בְּנָשְׂאֵנוּ יָדֵינוּ אֶל דְּבִיר קָדְשֶׁךָ׃{{ממס|לפני=ע"פ|תהלים כח ב}}{{ש}} אֱלֹהִים שְׁמַע תְּפִלָּתֵנוּ, הַאֲזִינָה לְאִמְרֵי פִינוּ׃{{ממס|תהלים נד ד}}{{ש}} שְׁמַע יְיָ וְחָנֵּנוּ, יְיָ הֱיֵה עֹזֵר לָנוּ׃{{ממס|לפני=ע"פ|תהלים ל יא}}{{ש}} בְּצִדְקָתְךָ תַּצִּילֵנוּ וּתְפַלְּטֵנוּ, הַטֵּה אֵלֵינוּ אָזְנְךָ וְהוֹשִׁיעֵנוּ׃{{ממס|תהלים עא ב}}{{ש}} |ב={{:אפפוני מצוקות}} |פסוקים ג= לְמַעַן שִׁמְךָ יְיָ, וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנֵנוּ כִּי רַב הוּא׃{{ממס|לפני=ע"פ|תהלים כה יא}}{{ש}} לְמַעַן יֵחָלְצוּן יְדִידֶיךָ הוֹשִׁיעָה יְמִינְךָ וַעֲנֵנוּ׃{{ממס|לפני=ע"פ|תהלים ס ז}}{{ש}} לְמַעַן שִׁמְךָ יְיָ תְּחַיֵּנוּ, בְּצִדְקָתְךָ תּוֹצִיא מִצָּרָה נַפְשֵׁנוּ׃{{ממס|לפני=ע"פ|תהלים קמג יא}}{{ש}} לְמַעַנְךָ אֱלֹהֵינוּ עֲשֵׂה וְלֹא לָנוּ, רְאֵה עֲמִידָתֵנוּ, דַּלִּים וְרֵיקִים.{{ש}} עֲנֵנוּ יְיָ כִּי טוֹב חַסְדֶּךָ, כְּרֹב רַחֲמֶיךָ פְּנֵה אֵלֵינוּ׃{{ממס|לפני=ע"פ|תהלים סט יז}}{{ש}} פְּנֵה אֵלֵינוּ וְחָנֵּנוּ, כִּי יְחִידִים וַעֲנִיִּים אֲנָחְנוּ׃{{ממס|לפני=ע"פ|תהלים כה טז}}{{ש}} וַאֲנַחְנוּ עֲנִיִּים וְכוֹאֲבִים, יְשׁוּעָתְךָ אֱלֹהִים תְּשַׂגְּבֵנוּ׃{{ממס|לפני=ע"פ|תהלים סט ל}}{{ש}} וִיהִי יְיָ מִשְׂגָּב לַדָּךְ, מִשְׂגָּב לְעִתּוֹת בַּצָּרָה׃{{ממס|לפני=ע"פ|תהלים ט י}}{{ש}} בַּצַּר לָנוּ נִקְרָא אֶל יְיָ, וְאֶל אֱלֹהֵינוּ נְשַׁוֵּעַ, יִשְׁמַע מֵהֵיכָלוֹ קוֹלֵנוּ, וְשַׁוְעָתֵנוּ לְפָנָיו תָּבוֹא בְאָזְנָיו׃{{ממס|לפני=ע"פ|תהלים יח ז}}{{ש}} כִּי שֹׁמֵעַ אֶל אֶבְיוֹנִים יְיָ, וְאֶת אֲסִירָיו לֹא בָזָה׃{{ממס|תהלים סט לד}}{{ש}} כִּי לֹא בָזָה וְלֹא שִׁקַּץ עֱנוּת עָנִי, וְלֹא הִסְתִּיר פָּנָיו, מִמֶּנּוּ וּבְשַׁוְּעוֹ אֵלָיו שָׁמֵעַ׃{{ממס|תהלים כב כה}} |ג={{:אדאג מחטאתי}} |פזמון={{#קטע:שעה נאסר|אשכנז}} |חטאנו={{:אודה עלי פשעי}} }} {{הור2|בקצת קהילות נהגו לומר את התחנון {{צ|[[גרוני נחר זועק חמס]]}} קודם {{צ|שומר ישראל}}.}} [[קטגוריה:סדרי סליחות]] krrnofhyt76fpbqnrd460saqznw0wdf 116 1725277 3019931 2991279 2026-06-14T21:20:06Z Fuzzy 29 3019931 wikitext text/x-wiki <שם> חוק להסדרה של הצבת כוורות, האבקה וייצור דבש, התשפ"ה-2025 <מאגר 2229119 תיקון 0> <מקור> ((ס"ח תשפ"ה, 316|חוק להסדרה של הצבת כוורות, האבקה וייצור דבש|25:5752364)). ''דחיית תחילה:'' ((ק"ת תשפ"ו, 1146|צו להסדרה של הצבת כוורות, האבקה וייצור דבש (דחיית יום התחילה)|12268)). __TOC__ == פרק א': מטרה והגדרות == @ 1. מטרות החוק : מטרותיו של חוק זה הן להסדיר את אלה: : (1) הצבת כוורות מאוכלסות לשם הבטחת אספקה של שירותי האבקה סדירים בהיקף הדרוש לצורכי החקלאות וביטחון המזון, לשם הבטחת האבקה רציפה לצמחי בר ולשם הגנה על דבורים כערך טבע, והכול בהתחשב בצורך לשמור על המגוון הביולוגי, וכדי לחזק את החקלאות, ההתיישבות החקלאית ופיתוח הכפר; : (2) הפיקוח על הזנת דבורים ועל הפקת דבש בכוורות מאוכלסות ורדייתו, לשם אספקת דבש איכותי לציבור. @ 2. הגדרות : בחוק זה - :- "בעל היתר" - מי שקיבל היתר; :- "גן לאומי" ו"שמורת טבע" - כהגדרתם [[בחוק גנים לאומיים]]; :- "דבוראי" - אדם העוסק בגידול דבורים; :- "דבורה" - דבורה ממין כמפורט [[בתוספת הראשונה]]; :- "דבש" - חומר טבעי ומתוק, המיוצר על ידי דבורים מצוף פרחים או מחומרים המופרשים מחלקי צמח אחרים שלא עובדו; :- "היתר" - היתר להצבת כוורות מאוכלסות לפי [[סימן ג' לפרק ד']]; :- "הוועדה", "ועדת ההיתרים" - הוועדה שמונתה לעניין קביעת נקודות הצבה ומתן היתרים לפי [[סעיף 12]]; :- "ועדת הכלכלה" - ועדת הכלכלה של הכנסת; :- "חוק גנים לאומיים" - [[=חוק גנים לאומיים|חוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה, התשנ"ח-1998]]; :- "חוק החברות" - [[חוק החברות, התשנ"ט-1999]]; :- "חוק העונשין" - [[חוק העונשין, התשל"ז-1977]]; :- "חוק התכנון והבנייה" - [[חוק התכנון והבנייה, התשכ"ה-1965]]; :- "כוורת" - ארגז או כלי קיבול אחר המשמש לגידול דבורים; :- "כוורת מאוכלסת" - כוורת שחיה בה משפחה של דבורים; :- "המועצה", "המועצה להאבקה ודבש" - חברה לתועלת הציבור ששמה המועצה להאבקה ודבש; :- "מחזיק" - מי שרשות מקרקעי ישראל נתנה לו הרשאה להחזיק במקרקעי ציבור; :- "מנהל רשות הטבע והגנים" - המנהל כמשמעותו [[בסעיף 19 לחוק גנים לאומיים]]; :- "מסמכי היסוד" - תזכיר ההתאגדות ותקנון ההתאגדות של המועצה להאבקה ודבש; :- "מספר דבוראי" - מספר הדבוראי כפי שקבעה ועדת ההיתרים בהיתר, לפי [[סעיף 24(א)]]; :- "מקרקעי ציבור" - מקרקעי ישראל כמשמעותם [[בחוק-יסוד: מקרקעי ישראל]], ומקרקעין של רשות מקומית, למעט מקום המשמש למגורים והחצר הצמודה למקום המגורים; :- "המשרד" - משרד החקלאות וביטחון המזון; :- "נקודת הצבה" - מיקום להצבת כוורות מאוכלסות שקבעה ועדת ההיתרים לפי [[סימן ב' לפרק ד']]; :- "צמח תרבות" - צמח כמפורט [[בטור א' בתוספת השנייה]] שנזרע או נשתל בידי אדם; :- "קנס מינהלי" - קנס שהוטל לפי [[חוק העבירות המינהליות, התשמ"ו-1985]]; :- "רשות מקרקעי ישראל" - כמשמעותה [[בחוק רשות מקרקעי ישראל, התש"ך-1960]]; :- "שטח ביטחוני" - כל אחד מאלה: :: (1) מיתקן ביטחוני כהגדרתו [[בסעיף 159 לחוק התכנון והבנייה]]; :: (2) שטח סגור כמשמעותו [[בתקנה 125 לתקנות ההגנה (שעת חירום), 1945]]; :- "שירותי האבקה" - שירותי האבקה של צמחי תרבות בשטח גידול חקלאי באמצעות דבורים; :- "השר" - שר החקלאות וביטחון המזון. == פרק ב': הסדרת הצבה של כוורות מאוכלסות == === סימן א': הצבת כוורות מאוכלסות במקרקעי ציבור === @ 3. איסור הצבת כוורות מאוכלסות במקרקעי ציבור בלא היתר : (א) לא יציב אדם כוורת מאוכלסת במקרקעי ציבור, באופן שבו יש לדבורים גישה לאוויר הפתוח, אלא בהיתר מאת ועדת ההיתרים ובהתאם לתנאים שנקבעו בהיתר, ובכלל זה לנקודת ההצבה ולמספר הכוורות המאוכלסות הנקוב בו. : (ב) לעניין חוק זה יראו כהצבה גם השארה של כוורת מאוכלסת במקום שבו הוצבה במקרקעי ציבור. @ 4. הצבת כוורות מאוכלסות לשם מתן שירותי האבקה : (א) על אף האמור [[בסעיף 3]], הצבת כוורות מאוכלסות במקרקעי ציבור לשם מתן שירותי האבקה אינה טעונה היתר מאת ועדת ההיתרים, ובלבד שמתקיימים כל אלה ובכפוף להוראות סעיף קטן (ג): :: (1) מציב הכוורת הוא מי שניתן לו מספר דבוראי לפי היתר בתוקף; :: (2) ההצבה היא בשטח גידול של צמח תרבות מסוג מסוים; :: (3) ההצבה היא בחודשים המנויים [[בטור ב' בתוספת השנייה]] או בתקופה נוספת שאישרה ועדת ההיתרים לפי סעיף קטן (ב); :: (4) מספר הכוורות המוצבות אינו עולה על המספר הקבוע [[בטור ג' בתוספת השנייה]] לכל דונם גידול; :: (5) מספר הכוורות המוצבות לשם מתן שירותי האבקה אינו עולה על מספר הכוורות הכולל שהדבוראי רשאי להציב לפי היתר; :: (6) ניתנה הסכמה בכתב של המחזיק להצבה. : (ב) לבקשת דבוראי, ועדת ההיתרים רשאית להאריך לגביו את התקופה הקבועה [[בטור ב' בתוספת השנייה]], משיקולים של צורכי האבקה ובהתחשב במועדי הפריחה של סוג צמח התרבות באותה עונת גידול; אישור כאמור יינתן מראש, בהחלטה מנומקת ובכתב ויהיה תקף לעונת גידול אחת בלבד. : (ג) לא יציב דבוראי כוורות כאמור בסעיף קטן (א), אלא אם כן דיווח לוועדת ההיתרים על הצבתן, לא יאוחר מ-24 שעות לפני מועד הצבת הכוורות, בטופס מקוון שפרסמה הוועדה באתר האינטרנט של המשרד או באופן אחר שיקבע השר בצו; הדיווח יכלול את מספר הדבוראי, נקודות ההצבה שמהן יועברו הכוורות, המקום שאליו יועברו הכוורות לשם מתן שירותי האבקה ומספר הכוורות שיוצבו. @ 5. כוחו של היתר לעניין זכויות במקרקעין ולעניין [[+|חוק ההתיישבות החקלאית]] : (א) אין בכוחו של היתר להקנות זכות כלשהי במקרקעין או לגרוע מכל זכות לפי כל דין במקרקעין. : (ב) הצבת כוורות מאוכלסות בהתאם להיתר או לשם מתן שירותי האבקה לפי חוק זה, בקרקע חקלאית כהגדרתה [[בחוק ההתיישבות החקלאית (סייגים לשימוש בקרקע חקלאית ובמים), התשכ"ז-1967]], לא תיחשב שימוש חורג כהגדרתו [[בחוק האמור]]. === סימן ב': הצבת כוורות מאוכלסות במקרקעין שאינם מקרקעי ציבור === @ 6. הצבת כוורות מאוכלסות במקרקעין שאינם מקרקעי ציבור : (א) לא יציב אדם כוורת מאוכלסת במקרקעין שאינם מקרקעי ציבור, באופן שבו יש לדבורים גישה לאוויר הפתוח, אלא בהתאם להוראות שנקבעו לפי [[סעיף 51(ב)(4) ו-(5)]]. : (ב) כל עוד לא הותקנו תקנות לפי [[סעיף 51(ב)(4)]], רשאי אדם להציב כוורת מאוכלסת במקרקעין שאינם מקרקעי ציבור, ובלבד שלא יציב יותר משתי כוורות במקרקעין שבבעלותו, ואם המקרקעין האמורים הם בשטח של גן לאומי או שמורת טבע - נדרש גם אישור של מנהל רשות הטבע והגנים או של מי שהוא הסמיך לעניין זה. : (ג) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב), על הצבת כוורות מאוכלסות לשם מתן שירותי האבקה במקרקעין שאינם מקרקעי ציבור יחולו הוראות [[סעיף 4]]. == פרק ג': הוראות לעניין טיפול בכוורות מאוכלסות == @ 7. טיפול בכוורות מאוכלסות : (א) בעל היתר או מי מטעמו רשאי להיכנס למקרקעין שלגביהם ניתן ההיתר כדי לעשות כל פעולה הדרושה לשם הצבת הכוורות, טיפול בכוורות המאוכלסות שהציב ותחזוקתן. : (ב) בעל היתר או מי מטעמו שנכנס למקרקעין שלגביהם ניתן ההיתר, יימנע ככל האפשר מגרימת נזק, ויחזיר את המקרקעין, בהקדם האפשרי, למצב שבו היו אלמלא ביצע את הפעולות כאמור בסעיף קטן (א). : (ג) על אף האמור בסעיף קטן (א), בעל היתר לא ייכנס לכל אלה: :: (1) שטח ביטחוני שהוא מיתקן ביטחוני כהגדרתו [[בסעיף 159 לחוק התכנון והבנייה]] - אלא אם כן קיבל אישור ממפקד המיתקן; :: (2) שטח ביטחוני שהוא שטח סגור כמשמעותו [[בתקנה 125 לתקנות ההגנה (שעת חירום), 1945]] - אלא אם כן קיבל אישור מהמפקד הצבאי כהגדרתו [[בתקנות האמורות]], או ממי שהוא הסמיך לעניין זה; :: (3) מקרקעין המוחזקים בידי משטרת ישראל או שירות בתי הסוהר - אלא אם כן קיבל אישור מהקצין האחראי על המקום, או ממי שהוא הסמיך לעניין זה. @ 8. פיצויים בעד נזק : (א) נגרם נזק ישיר למקרקעין שלגביהם ניתן היתר, כתוצאה מביצוע פעולות לפי ההיתר בידי בעל ההיתר או מי מטעמו, יתקן בעל ההיתר על חשבונו את הנזק או ישלם לפי דרישת הניזוק פיצויים בשל הנזק שנגרם, והכול בהקדם האפשרי. : (ב) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מזכויותיו של הניזוק לפי כל דין. @ 9. סימון כוורות מאוכלסות : בעל היתר לא יציב כוורות מאוכלסות אלא אם כן הן מסומנות במספר הדבוראי, בספרות גדולות וברורות הניתנות לקריאה בקלות או בדרך אחרת שקבע השר לפי [[סעיף 51(ב)(5)]] ושתאפשר זיהוי של המספר האמור. @ 10. הזנת דבורים : (א) לא יזין אדם דבורים בכוורת או בסמוך לכוורת, למעט במים, בתקופת אגירת הדבש; לעניין זה, "תקופת אגירת דבש" - תקופה שבה הכוורת כוללת לפחות קומת חלות אחת נוספת על קומת הקן. : (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א) - :: (1) עובד המשרד, בעל ידע בגידול דבורים, שהשר מינה לעניין סעיף זה בהודעה שתפורסם ברשומות, רשאי לאשר לדבוראי מסוים, בהחלטה מנומקת בכתב, להזין דבורים בתקופת אגירת הדבש, ולקבוע תנאים לאותו אישור, אם מצא כי תזונת הדבורים מצוף בלבד אינה מספיקה לצורכי הדבורים; :: (2) נוסף על הוראות פסקה (1), השר רשאי לקבוע בתקנות מקרים שבהם תותר הזנת דבורים בתקופת אגירת הדבש, בהתאם לתנאים כפי שיקבע; כל עוד לא נקבעו תקנות כאמור, רשאי אדם להזין דבורים בתקופת אגירת הדבש בהתקיים אחד מהתנאים הקבועים [[בתוספת השלישית]]. @ 11. איסור הוספת חומרים לדבש לפני רדייה או במהלכה : לא יוסיף אדם חומר כלשהו לדבש לפני רדייתו או במהלכה. == פרק ד': ועדת ההיתרים == === סימן א': מינוי ועדת ההיתרים וסדרי עבודתה === @ 12. מינוי ועדת ההיתרים : (א) השר ימנה ועדה לעניין קביעת נקודות הצבה ומתן היתרים שתפעל במסגרת המשרד, ואלה חבריה: :: (1) שני עובדי המשרד, שאחד מהם לפחות בעל ידע מקצועי בתחום גידול דבורים, ובאין עובד כאמור - עובד בעל ידע מקצועי בתחום גידול בעלי חיים; השר ימנה אחד מהם ליושב ראש; :: (2) נציג ציבור שהוא איש סגל אקדמי בכיר במוסד להשכלה גבוהה כמשמעותו [[בחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי"ח-1958]], או מי שהיה איש סגל כאמור, והוא בעל השכלה באחד או יותר מהתחומים האלה: חקלאות, כלכלה, סביבה או מדעי החיים, ובלבד שאינו עובד המועצה להאבקה ודבש או ממלא תפקיד בה. : (ב)(1) השר רשאי להחליט כי המועצה להאבקה ודבש תספק לוועדת ההיתרים את השירותים הנדרשים לפעילותה של הוועדה, כולם או חלקם; ואולם, בכל הנוגע לפעילות ועדת ההיתרים, יפעלו אותם עובדי המועצה המספקים שירותים לוועדה, לפי הוראות הוועדה ובפיקוחה. :: (2) החלטה כאמור בפסקה (1) תפורסם באתר האינטרנט של המשרד. :: (3) מתן שירותים לוועדת ההיתרים לפי סעיף קטן זה אינו טעון מכרז לפי [[חוק חובת המכרזים, התשנ"ב-1992]]. :: (4) אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מחובות המועצה למסור מידע ודיווחים לשר ולמשרד לפי הוראות חוק זה. : (ג)(1) השר ימנה את המנהל הכללי של המועצה להאבקה ודבש כמשקיף בוועדה, ובאין מנהל כללי מכהן, או אם נבצר ממנו דרך קבע למלא את תפקידו או שמתקיים לגביו סייג למינוי כחבר ועדה לפי חוק זה - נציג של המועצה, לפי המלצה של מועצת המנהלים של המועצה. :: (2) משקיף שמונה לפי פסקה (1) יוזמן לכל ישיבות הוועדה והוא רשאי להשתתף בכל ישיבותיה, אולם אין בהיעדרותו מישיבה כדי לפגוע בתוקף פעולותיה של הוועדה או בסמכויותיה. :: (3) על משקיף שמונה לפי פסקה (1) יחולו הוראות [[סעיפים 13]], [[18]], [[19]] [[ו-20]], בשינויים המחויבים; ואולם על אף האמור [[בסעיף 18]] - ::: (א) אם הוא עוסק בהצבת כוורות ובייצור דבש הוא רשאי לכהן בתפקידו ולהשתתף בדיוני ועדת ההיתרים ולא יראו אותו כנמצא במצב של ניגוד עניינים בשל כך בלבד, למעט בדיונים הנוגעים במישרין לעניין אישי שלו או של קרובו; ::: (ב) הוא רשאי להביא בחשבון גם את עניינה של המועצה, ולא יראו אותו כנמצא במצב של ניגוד עניינים בשל כך בלבד. : (ד) התקין השר תקנות לפי [[סעיף 51(ב)(13)]] לעניין הכרה בארגון הפועל לקידום עניינם של הדבוראים כארגון יציג, ימנה נציג של ארגון יציג שהוכר כאמור כמשקיף נוסף בוועדה, ויחולו על המשקיף הוראות סעיף קטן (ג)(2) ו-(3). : (ה) הודעה על מינוי חברי הוועדה ומשקיף שמונה לפי סעיף זה תפורסם ברשומות ובאתר האינטרנט של המשרד; באתר כאמור יפורסם גם הרכב הוועדה המכהן. @ 13. סייג למינוי חבר הוועדה : לא ימונה לחבר הוועדה מי שהורשע בעבירת משמעת או בעבירה פלילית אשר מפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לכהן כחבר הוועדה, או שהוטל עליו קנס מינהלי בשל עבירה כאמור, או שהוגשו נגדו כתב אישום או קובלנה בעבירה כאמור וטרם ניתן פסק דין סופי בעניינו. @ 14. תקופת כהונה של נציג ציבור : תקופת כהונתו של נציג ציבור בוועדה תהיה ארבע שנים, והשר רשאי להאריך את כהונתו לתקופת כהונה נוספת של ארבע שנים, ובלבד שלא יכהן יותר משתי תקופות כהונה רצופות; ואולם נציג ציבור בוועדה שתקופת כהונתו תמה יוסיף לכהן עד למינוי נציג ציבור אחר במקומו, ובלבד שהשר יפעל למינוי נציג ציבור אחר במקומו בהתאם להוראות [[סעיף 12(א)]] בהקדם האפשרי. @ 15. הפסקת כהונה של חבר הוועדה או משקיף : (א) חבר ועדת ההיתרים או משקיף בה יחדל לכהן בהתקיים אחד מאלה, ולעניין נציג ציבור - יחדל לכהן כאמור לפני תום תקופת כהונתו: :: (1) הוא התפטר במסירת כתב התפטרות לשר; :: (2) הוא חדל להיות עובד המשרד, ואם הוא נציג ציבור - הוא התמנה לעובד המדינה או לעובד המועצה, ולעניין משקיף - ::: (א) אם הוא משקיף מטעם המועצה להאבקה ודבש - הוא חדל לכהן כמנהל הכללי של המועצה, ואם מונה נציג מטעם המועצה במקום המנהל הכללי - המועצה הודיעה לשר כי הנציג אינו מייצג אותה בוועדה; ::: (ב) אם הוא משקיף מטעם ארגון יציג - הארגון היציג הודיע לשר כי המשקיף אינו מייצג אותו בוועדה. : (ב) התקיימה נסיבה מהנסיבות כמפורט להלן לגבי חבר הוועדה או משקיף, רשאי השר להעבירו מכהונתו, ולעניין נציג ציבור - לפני תום תקופת הכהונה, בסמוך למועד התקיימות הנסיבה, בהודעה בכתב: :: (1) נבצר ממנו דרך קבע למלא את תפקידו; :: (2) חדל להתקיים בו תנאי מהתנאים הדרושים למינויו כחבר הוועדה או שמתקיים לגביו סייג מהסייגים למינוי המנויים [[בסעיף 13]]; :: (3) הוא נעדר בלא סיבה מוצדקת משלוש ישיבות רצופות של הוועדה. : (ג) השר לא יעביר חבר ועדה או משקיף מכהונתו לפי סעיף קטן (ב) אלא לאחר שנתן לו הזדמנות לטעון את טענותיו לעניין זה. : (ד) הפסיק חבר הוועדה או משקיף לכהן לפי הוראות סעיף זה, יפעל השר, בהתאם להוראות [[סעיף 12]], למינוי אדם אחר במקומו, בהקדם האפשרי. @ 16. תוקף פעולות הוועדה : קיום ועדת ההיתרים, סמכויותיה ותוקף החלטותיה לא ייפגעו בשל הפסקת כהונתו של חבר מחברי הוועדה או משקיף, או מחמת ליקוי במינויו או בהמשך כהונתו, ובלבד שמכהנים בה רוב חבריה. @ 17. סדרי עבודתה ודיוניה של הוועדה : (א) ועדת ההיתרים רשאית לקבוע את סדרי עבודתה ודיוניה, אם לא נקבעו לפי [[סעיף 51(ב)(11)]]. : (ב) ועדת ההיתרים תפרסם את החלטותיה בצירוף נימוקים באתר האינטרנט של המשרד, ובלבד שלא תפרסם פרטים שהם בגדר מידע שרשות ציבורית מנועה מלמסור לפי [[סעיף 9(א) לחוק חופש המידע, התשנ"ח-1998]], וכן רשאית היא שלא לפרסם פרטים שהם בגדר מידע שרשות ציבורית אינה חייבת למסור לפי [[סעיף 9(ב) לחוק האמור]]. : (ג) יושב ראש ועדת ההיתרים ימנה עובד המשרד שיהיה אחראי מטעם ועדת ההיתרים לריכוז הטיפול בפניות ציבור בדבר מתן היתרים וקיום ההוראות לפי חוק זה; פרטי העובד שמונה כאמור, הכוללים את שמו, מען משרדו ופרטי ההתקשרות עימו, יפורסמו באתר האינטרנט של המשרד. @ 18. ניגוד עניינים של חבר הוועדה : (א) בסעיף זה - ::- "בן משפחה" - בן זוג, הורה, הורה הורה, בן או בת ובני זוגם, אח או אחות וילדיהם, גיס, גיסה, דוד או דודה וילדיהם, חם, חמות, נכד או נכדה, לרבות קרוב כאמור שהוא שלוב (חורג); ::- "בעל עניין" - כהגדרתו [[בחוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968]]; ::- "טיפול" - לרבות קבלת החלטה, העלאת נושא לדיון, נוכחות בדיון, השתתפות בדיון או בהצבעה, או עיסוק בנושא מחוץ לדיון; ::- "ניגוד עניינים", של חבר הוועדה - ניגוד עניינים בין מילוי תפקידו בוועדה לבין עניין אישי או תפקיד אחר, שלו או של קרובו; ::- "קרוב", של חבר הוועדה - כל אחד מאלה: ::: (1) בן משפחה של חבר הוועדה; ::: (2) אדם שלחבר הוועדה יש עניין במצבו הכלכלי; ::: (3) תאגיד שחבר הוועדה, בן משפחתו או אדם כאמור בפסקה (2) הם בעלי עניין בו; ::: (4) גוף שחבר הוועדה, בן משפחתו או אדם כאמור בפסקה (2) הם מנהלים או עובדים אחראים בו. : (ב) לא ימונה לחבר ועדת ההיתרים ולא יכהן כחבר כאמור מי שבשל כהונתו יימצא, באופן תדיר, במצב של ניגוד עניינים אשר ימנע ממנו למלא את עיקר תפקידו בוועדה. : (ג) חבר הוועדה לא יטפל במסגרת תפקידו בנושא שהטיפול בו יגרום לו להימצא במצב של ניגוד עניינים. : (ד) נודע לחבר הוועדה כי הוא עלול להימצא במצב של ניגוד עניינים כאמור בסעיפים קטנים (ב) או (ג), יודיע על כך בהקדם האפשרי ליושב ראש הוועדה; היה חבר הוועדה האמור היושב ראש - יודיע על כך לשר. @ 19. החלת דינים : חבר ועדת ההיתרים שאינו עובד המדינה, דינו, בפעולתו כחבר הוועדה, כדין עובד המדינה, לעניין חיקוקים אלה ולעניין פעולותיו בוועדה: : (1) [[חוק שירות הציבור (מתנות), התש"ם-1979]]; : (2) [[חוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה), התשכ"ט-1969]]; : (3) [[חוק שירות המדינה (סיוג פעילות מפלגתית ומגבית כספים), התשי"ט-1959]] - ההוראות הנוגעות לכלל עובדי המדינה; : (4) [[חוק העונשין]] - ההוראות הנוגעות לעובדי הציבור; : (5) [[פקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971]] - ההוראות הנוגעות לתעודת עובד הציבור. @ 20. סודיות : חבר ועדת ההיתרים ישמור בסוד ולא יעביר לאחר כל מידע או מסמך שהגיע אליו תוך כדי מילוי תפקידו או במהלך עבודתו, אלא במידה הנדרשת לביצוע הוראות חוק זה, לגורם המוסמך על פי דין לקבל את המידע או על פי צו בית משפט. === סימן ב': קביעת נקודות הצבה === @ 21. קביעה, שינוי או ביטול של נקודות הצבה : (א) ועדת ההיתרים רשאית לקבוע נקודות הצבה במקרקעי ציבור, וכן לקבוע תנאים בעניינן, לשנותן או לבטלן, בהתחשב בין השאר בשיקולים אלה: :: (1) מניעת ביקוש יתר לצוף באזור המיועד לקביעת נקודת ההצבה, בשים לב למאפייני הצמחייה באותו אזור, לרבות צמחי בר וגידולים חקלאיים, ולמספר הכוורות המאוכלסות המוצבות בו; :: (2) מניעה של הפרעה משמעותית לציבור או של השפעות סביבתיות שליליות משמעותיות בשל הצבת כוורות מאוכלסות באזור המיועד לקביעת נקודת ההצבה; :: (3) ההשפעה של הצבת כוורות מאוכלסות על המגוון הביולוגי באזור המיועד לקביעת נקודת ההצבה; :: (4) סמיכות נקודת ההצבה המיועדת להיקבע לשטח ביטחוני. : (ב) ועדת ההיתרים לא תקבע נקודת הצבה חדשה ולא תאשר להוסיף יותר מחמש כוורות בנקודת הצבה קיימת, אלא לאחר התייעצות עם עובד המשרד להגנת הסביבה שמינה המנהל הכללי של המשרד להגנת הסביבה לעניין זה; לא העביר העובד האמור התייחסות לפניית הוועדה בכתב בתוך 60 ימים, יראו כאילו קוימה עימו חובת ההתייעצות לפי סעיף קטן זה. : (ג) ועדת ההיתרים לא תקבע נקודת הצבה חדשה במקרקעין המפורטים להלן, אלא בהתקיים התנאי הקבוע לצידם: :: (1) מקרקעין שהם גן לאומי או שמורת טבע, או מקרקעין שהם בשטח שאושר כגן לאומי או כשמורת טבע בתוכנית מפורטת לפי [[חוק התכנון והבנייה]] - ניתן אישור של מנהל רשות הטבע והגנים או של מי שהוא הסמיך לעניין זה; :: (2) מקרקעין בניהול קרן קיימת לישראל כמשמעותה [[בחוק קרן קיימת לישראל, התשי"ד-1953]] - ניתן אישור של מנהל קרן קיימת לישראל או של מי שהוא הסמיך לעניין זה; :: (3) מקרקעין של רשות מקומית - ניתן אישור של ראש הרשות המקומית או של מי שהוא הסמיך לעניין זה; :: (4) שטח ביטחוני או מקרקעין, ששר הביטחון, או עובד המדינה או חייל כמשמעותו [[בחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-1955]], ששר הביטחון הסמיך לעניין זה, הודיע לוועדת ההיתרים כי יש חשש שתיגרם פגיעה בביטחון המדינה בכניסה אליהם - ניתן אישור של נציג שר הביטחון לפי [[סעיף 7(א)(3) לחוק התכנון והבנייה]] בוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה הפועלת בשטח המחוז שבו נמצא האזור המיועד לקביעת נקודת ההצבה (בחוק זה - נציג שר הביטחון בוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה); :: (5) מקרקעין המוחזקים בידי משטרת ישראל או שירות בתי הסוהר - ניתן אישור של השר לביטחון לאומי או מי שהוא הסמיך לעניין זה; :: (6) מקרקעי ציבור המוחזקים בידי מחזיק - ניתנה למחזיק הזדמנות לטעון את טענותיו בעניין לפני ועדת ההיתרים; טען המחזיק את טענותיו לפני הוועדה, תמסור לו הוועדה את החלטתה המנומקת לעניין קביעת נקודת הצבה במקרקעין האמורים; :: (7) מקרקעי ציבור שאינם מקרקעין כאמור בפסקאות (1) עד (6) - ניתן אישור של מנהל רשות מקרקעי ישראל או מי שהוא הסמיך לעניין זה. : (ד) פנתה ועדת ההיתרים בכתב אל מי מהגורמים המנויים בסעיף קטן (ג) או אל המחזיק, והוא לא העביר התייחסות לפניית הוועדה בתוך 60 ימים, יראו אותו כמי שאישר את קביעת נקודת ההצבה או כאילו קוים הליך לפי סעיף קטן (ג)(6), לפי העניין. : (ה) כל אחד מהגורמים המנויים בסעיף קטן (ג), ובכלל זה המחזיק, רשאים לפנות לוועדת ההיתרים, בבקשה מנומקת בכתב, לשינוי או לביטול נקודת הצבה; ועדת ההיתרים לא תשנה ולא תבטל נקודת הצבה שיש לגביה היתר בתוקף, אלא אם כן הודיעה על כך בכתב בצירוף נימוקיה לבעל ההיתר 30 ימים לפחות לפני קבלת ההחלטה, ונתנה לו הזדמנות לטעון את טענותיו; הוועדה תקבל החלטה בבקשה בתוך 120 ימים מיום שקיבלה את הבקשה, ותשלח את החלטתה לבעל ההיתר ולמבקש השינוי או הביטול. === סימן ג': היתרים להצבת כוורות מאוכלסות === @ 22. הליך למתן היתרים : ועדת ההיתרים תקיים הליך למתן היתרים אחת לשלוש שנים, והיא רשאית לקיים הליך נוסף בתקופה כאמור, לעניין נקודת הצבה חדשה או לעניין נקודת הצבה שהתפנתה; ועדת ההיתרים תפרסם באתר האינטרנט של המשרד הודעה על קיום ההליך שתכלול את הפרטים האלה: : (1) נקודות ההצבה שלגביהן יינתן היתר, ובכלל זה, לעניין כל נקודת הצבה - נקודות הציון שלה, תקופת ההצבה בה ומספר הכוורות המאוכלסות שניתן להציב בה; על פרסום כאמור לעניין שטח ביטחוני יחולו הוראות [[סעיף 29(ב)]], בשינויים המחויבים; : (2) המועד האחרון להגשת בקשה להיתר, ובלבד שהתקופה בין מועד הפרסום למועד האחרון להגשת בקשה לא תפחת מ-30 ימים; : (3) מידע נוסף בהתאם לתקנות לפי [[סעיף 51(ב)(2) ו-(3)]], אם הותקנו; : (4) הבהרה כי מתן היתר כפוף לאישור הגורמים המנויים [[בסעיף 25(א)]], בהתאם להוראות [[הסעיף האמור]]. @ 23. בקשה למתן היתר : (א) מבקש היתר יגיש לוועדת ההיתרים בקשה להיתר, בצירוף אישור על תשלום אגרת בקשה לפי [[סעיף 51(ב)(12)]], אם נקבעה, ויציין בבקשה אם הוא מבקש היתר לתקופה קצרה משלוש שנים. : (ב) יושב ראש הוועדה רשאי לדרוש ממבקש היתר למסור לו מסמך או ידיעה נוספים הנדרשים לוועדה לבחינת הבקשה. @ 24. מתן היתר והעברתו : (א) ועדת ההיתרים רשאית לתת היתר למבקש היתר, ובכלל זה להתנותו בתנאים, בהתאם להוראות לפי חוק זה; בהיתר תקבע ועדת ההיתרים, בין השאר, את מספר הדבוראי של בעל ההיתר. : (ב) הוועדה תיתן היתרים על בסיס היתרים שניתנו בשנים קודמות, בהתחשב בצורך במתן היתרים למבקשי היתר חדשים ובהקצאה שוויונית של נקודות הצבה חדשות ושל נקודות הצבה שנכללו בהיתר שבוטל או שבעל ההיתר לא ביקש היתר חדש לגביהן, ובשים לב לצורך במניעת ריכוזיות, ככל האפשר, בהחזקת היתרים. : (ג) היתר הוא אישי ואינו ניתן להעברה אלא על פי אישור בכתב של ועדת ההיתרים. @ 25. סייגים למתן היתר : (א) ועדת ההיתרים לא תיתן היתר בנקודת הצבה הנמצאת במקרקעין כמפורט להלן, אלא בכפוף לתנאים אלה: :: (1) שטח ביטחוני - אלא אם כן ניתן לכך אישור מנציג שר הביטחון בוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה; פנתה ועדת ההיתרים בכתב אל הנציג האמור והוא לא העביר את התייחסותו לפניית הוועדה בתוך 60 ימים, יראו אותו כמי שאישר את מתן ההיתר; :: (2) מקרקעין המוחזקים בידי משטרת ישראל או שירות בתי הסוהר - אלא אם כן ניתן לכך אישור של השר לביטחון לאומי או מי שהוא הסמיך לעניין זה; פנתה ועדת ההיתרים בכתב אל הגורם כאמור והוא לא העביר את התייחסותו לפניית הוועדה בתוך 60 ימים, יראו אותו כמי שאישר את מתן ההיתר; :: (3) מקרקעי ציבור המוחזקים בידי מחזיק - אלא אם כן מבקש ההיתר צירף אישור של המחזיק. : (ב) תוקפו של אישור כאמור בסעיף קטן (א), לעניין אותו מקבל היתר, יהיה עד להודעה אחרת מאת הגורם המאשר לוועדת ההיתרים, ולעניין גורם מאשר שהוא מחזיק - לרבות מחזיק שבא במקומו של מחזיק קודם; אין במתן הודעה כאמור כדי לפגוע בתוקפו של היתר, כל עוד ועדת ההיתרים לא קבעה אחרת. : (ג) על אף האמור בסעיף קטן (א)(3), ועדת ההיתרים רשאית לתת היתר אף בלא אישור המחזיק, אם השתכנעה כי המחזיק נמנע ממתן האישור משיקולים שאינם ממין העניין, כי הוא מתנה את האישור בקבלת תמורה בכסף או בשווה כסף ממבקש ההיתר או כי עניינו של המחזיק אינו גובר על עניינו של מבקש ההיתר, בהתחשב, בין השאר, במשך הזמן שבו המחזיק רשאי לעשות שימוש במקרקעין; התנגד המחזיק למתן ההיתר למבקש, לא תיתן ועדת ההיתרים היתר למבקש אלא לאחר התייעצות עם רשות מקרקעי ישראל ולאחר שנתנה למחזיק הזדמנות לטעון את טענותיו. @ 26. סירוב לתת היתר : (א) בלי לגרוע מכלליות האמור [[בסעיף 24(ב)]], הוועדה רשאית לסרב לתת היתר בהתקיים אחד מאלה: :: (1) המבקש לא הציב כוורות לפי ההיתר הקודם שניתן לו או הציב כוורות מאוכלסות במספר קטן משמעותית מהמותר לו לפי היתר כאמור; :: (2) המבקש לא מילא אחר הוראות לפי חוק זה בעניין הצבת כוורות מאוכלסות או אחר תנאי היתר קודם שניתן לו, בחמש השנים שקדמו לשנה שלגביה מתבקש ההיתר; :: (3) המבקש הורשע בעבירה אשר מפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה, אין הוא ראוי לדעת הוועדה לקבל היתר או שהוטל עליו קנס מינהלי בשל עבירה כאמור, או שהוגש נגדו כתב אישום בשל עבירה כאמור וטרם ניתן פסק דין סופי בעניינו; :: (4) למבקש חוב בשל אגרה תקופתית בעד היתר, אם נקבעה בתקנות לפי [[סעיף 51(ב)(12)]], או חוב למועצה להאבקה ודבש בשל היטל לפי חוק זה. : (ב) ועדת ההיתרים לא תסרב לתת היתר או להעבירו לאחר ולא תתנה אותו בתנאים, אלא אם כן הודיעה על כך בכתב למבקש ההיתר או לבעל ההיתר, לפי העניין, ונתנה לו הזדמנות לטעון את טענותיו. : (ג) החליטה ועדת ההיתרים לסרב לבקשה להיתר, תודיע על כך למבקש ההיתר, בהודעה מנומקת בכתב, וכן לגורם שאישורו נדרש לפי [[סעיף 25(א)]]. @ 27. תוקפו של היתר : תוקפו של היתר יהיה לשלוש שנים, אלא אם כן מתקיים אחד מאלה: : (1) המבקש ביקש היתר לתקופה קצרה יותר; : (2) ההיתר ניתן לנקודת הצבה חדשה או לנקודת הצבה שהתפנתה, שלא בהליך למתן היתרים המתקיים אחת לשלוש שנים; : (3) הוועדה החליטה, מנימוקים שתפרט בהחלטתה, כי מוצדק לקבוע תקופת תוקף קצרה יותר להיתר. @ 28. התליה, שינוי או ביטול של היתר : (א) ועדת ההיתרים רשאית להתלות היתר, לשנותו או לבטלו, בהתקיים אחד מאלה: :: (1) חדל להתקיים תנאי מהתנאים למתן ההיתר; :: (2) בעל ההיתר הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה או תנאי מתנאי ההיתר; :: (3) הוועדה ביטלה את נקודת ההצבה; :: (4) הוגשה לוועדה בקשה להתליית ההיתר, לשינויו או לביטולו ממי שאישורו נדרש למתן היתר לפי [[סעיף 25(א)]], בשל נסיבות המחייבות הפסקת הצבה של כוורות מאוכלסות בידי בעל ההיתר במקרקעין מסוימים; :: (5) בעל ההיתר הורשע בעבירה או שהוטל עליו קנס מינהלי, בשל הפרה של הוראה מההוראות לפי חוק זה, לפי [[פקודת הגנת דבורים [נוסח חדש], התשמ"ג-1983]], או של הוראה הנוגעת לדבורים שניתנה לפי [[פקודת מחלות בעלי חיים [נוסח חדש], התשמ"ה-1985]], או שתלוי ועומד נגדו כתב אישום בעבירה כאמור. : (ב) הוועדה לא תתלה, תשנה או תבטל היתר אלא אם כן הודיעה על כך בכתב, בצירוף נימוקיה, לבעל ההיתר, 30 ימים לפחות לפני קבלת ההחלטה, ונתנה לו הזדמנות לטעון את טענותיו. @ 29. פרסום ההיתרים : (א) ועדת ההיתרים תפרסם באתר האינטרנט של המשרד הודעה בדבר ההיתרים שנתנה; פרסום כאמור יכלול, בין השאר, פרטים אלה: :: (1) נקודת ההצבה, תקופת ההצבה בכל נקודת הצבה ומספר הכוורות המאוכלסות שניתן להציב בכל נקודת הצבה על פי ההיתר; :: (2) זהותם של בעלי ההיתרים לגבי כל נקודת הצבה, לפי שם ושם משפחה בלבד, ולעניין בעל היתר שהוא תאגיד - שם התאגיד. : (ב) פרסום לפי סעיף זה לא יכלול פרטים לגבי שטח ביטחוני, ששר הביטחון או מי שהוא הסמיך לעניין זה הורה כי יש מניעה לפרסמם מטעמים של ביטחון המדינה, ובלבד שיפורסם מידע כללי על האזור הגאוגרפי שבו נמצאת נקודת ההצבה. : (ג) היתר יהיה תקף אף אם לא פורסמה לגביו הודעה לפי הוראות סעיף זה, ובלבד שניתן כדין; ועדת ההיתרים תפרסם הודעה בדבר מתן היתר מייד עם היוודע לה אי-פרסומו. === סימן ד': ועדת ערר === @ 30. ועדת ערר : (א) הרואה את עצמו נפגע מהחלטה של ועדת ההיתרים, רשאי לערור עליה לפני ועדת ערר, בתוך 30 ימים מהיום שנמסרה לו ההחלטה. : (ב) ועדת הערר תהיה בת שלושה חברים, והם: :: (1) מי שכשיר להיות שופט בית משפט שלום, שימנה שר המשפטים, והוא יהיה היושב ראש; :: (2) שני חברים שימנה השר, האחד מקרב עובדי משרדו והשני מתוך רשימה שהגישה לו המועצה להאבקה ודבש, אחד מהם לפחות בעל ידע מקצועי בתחום גידול דבורים, ובלבד שלא ימונה עובד המועצה או חבר ועדת ההיתרים. : (ג) על ועדת הערר יחולו הוראות לפי [[חוק בתי דין מינהליים, התשנ"ב-1992]]. : (ד) הודעה על הרכב ועדת הערר ופרטי ההתקשרות עימה תפורסם באתר האינטרנט של המשרד. : (ה) החלטה סופית של ועדת הערר בערר לפי סעיף קטן (א) ניתנת לערעור לפני בית משפט לעניינים מינהליים. == פרק ה': המועצה להאבקה ודבש == @ 31. תפקידי המועצה : (א) המועצה להאבקה ודבש תפעל לביצוע כל אלה: :: (1) קידום הרמה המקצועית של הדבוראים, ובכלל זה פיתוח וייעול פעילות האבקה, באמצעות ביצוע מחקרים, הדרכה מקצועית ופרסומים מקצועיים; :: (2) שיפור שיטות הטיפול בכוורות ובאופן אחסון דבש וקידום ההתייעלות בענף הדבש; :: (3) אספקה מרוכזת של אמצעי ייצור וביטוח בענף הדבש; :: (4) מתן השירותים הנדרשים לוועדת ההיתרים לשם פעילותה בהתאם להוראות [[סעיף 12(ב)]]. : (ב) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע ממטרות המועצה בהתאם למסמכי היסוד שלה. @ 32. מינוי נושאי משרה : (א) מינוים של אלה ייעשה לאחר התייעצות עם הוועדה לבדיקת מינויים כהגדרתה [[בחוק החברות הממשלתיות, התשל"ה-1975]] (בסעיף זה - חוק החברות הממשלתיות), בהרכבה לפי [[סעיף 60א לחוק האמור]], ויחולו לעניין זה הוראות [[+|סעיפים 16א]], [[+|17]], [[+|17א]], [[+|18א עד 18ג]], [[+|24(ג)]] [[ו-37(ג) לחוק החברות הממשלתיות]], לפי העניין: :: (1) נציגי המדינה במועצת המנהלים; :: (2) יושב ראש מועצת המנהלים; :: (3) המנהל הכללי. : (ב) החליטה הוועדה לבדיקת מינויים שלא להמליץ על מועמד למשרה מהמשרות האמורות בסעיף קטן (א) שהתקיים בו האמור [[בסעיף 18ג(א) לחוק החברות הממשלתיות]], לא ימונה המועמד למשרה כאמור. @ 33. סייגים לכהונה של חבר במועצת המנהלים של המועצה : אלה אינם כשירים לכהן כחברי מועצת המנהלים של המועצה להאבקה ודבש שלא מטעם המדינה: : (1) שר, סגן שר וחבר כנסת; : (2) מי שענייניו האישיים או עיסוקיו האחרים, למעט עניינים הנובעים מתפקידו בגוף שמינה אותו ולמעט עיסוקיו במגזר שאליו הוא משתייך, עלולים לגרום לו להימצא במצב של ניגוד עניינים תדיר בין תפקידו כחבר במועצת המנהלים ובין ענייניו האישיים או עיסוקיו האחרים כאמור. @ 34. פקיעת כהונה של חבר במועצת המנהלים של המועצה : חבר מועצת המנהלים של המועצה להאבקה ודבש יחדל לכהן אם התקיימה בו אחת הנסיבות הפוסלות אדם מכהונה במועצת המנהלים, או בהתאם להוראות תקנון המועצה להאבקה ודבש. @ 35. ניגוד עניינים של חבר האסיפה הכללית או חבר מועצת המנהלים : על אף האמור [[בסעיף 254(א)(1) לחוק החברות]], חבר באסיפה הכללית או במועצת המנהלים של המועצה להאבקה ודבש רשאי להביא בחשבון גם את עניינו של הגוף או הציבור שהוא נציגו, ככל שהם קשורים לתפקידי המועצה, ולא יראו אותו כנמצא במצב של ניגוד עניינים בשל כך בלבד. @ 36. עובדי המועצה : (א) קבלת עובדים למועצה להאבקה ודבש תיעשה בהליך פומבי, שוויוני ותחרותי. : (ב) על עובד המועצה הממלא תפקיד לפי חוק זה יחולו הוראות [[סעיף 19]] וכן הוראות חוקים אלה: :: (1) [[חוק שירות המדינה (משמעת), התשכ"ג-1963]], בשינויים המחויבים, והסמכויות הנתונות לשר ולמנהל כללי לפי [[סעיף 31 לחוק האמור]], יהיו נתונות לשר ולמנהל הכללי של המשרד, בהתאמה; :: (2) [[חוק שירות המדינה (סיוג פעילות מפלגתית ומגבית כספים), התשי"ט-1959]]. @ 37. תחולת חוקים וכללים לעניין המועצה : על המועצה להאבקה ודבש, נושאי משרה בה ועובדיה יחולו הוראות החוקים המפורטים להלן, לפי העניין, כאילו הייתה חברה ממשלתית, וכן הכללים המחייבים אדם הממלא תפקיד ציבורי על פי דין: : (1) [[חוק שיווי זכויות האישה, התשי"א-1951]]; : (2) [[חוק מבקר המדינה, התשי"ח-1958 [נוסח משולב]]]; : (3) [[חוק חובת המכרזים, התשנ"ב-1992]], למעט [[-|סעיף 3א שבו]] ותקנות שהותקנו לפיו; : (4) [[חוק הגנה על עובדים (חשיפת עבירות ופגיעה בטוהר המידות או במינהל התקין), התשנ"ז-1997]]; : (5) [[חוק שירות הציבור (מתנות), התש"ם-1979]]; : (6) [[חוק חופש המידע, התשנ"ח-1998]]. @ 38. תוכנית שנתית : המועצה להאבקה ודבש תגיש לאישור השר תוכנית עבודה שנתית, הכוללת פירוט תקציבי לביצועה, ותפעל בהתאם לתוכנית המאושרת. @ 39. היטלים : (א) השר, לאחר התייעצות עם המועצה להאבקה ודבש, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת הכלכלה, יקבע היטלים שעל דבוראים לשלם למועצה להאבקה ודבש, את המועדים לתשלומם ודרכי התשלום; היטל כאמור יכול שייקבע לפי מספר נקודות ההצבה ומספר הכוורות המאוכלסות שנקבעו בהיתרים או אמת מידה אחרת שיקבע השר, ורשאי הוא לקבוע היטל בשיעור מופחת, בתנאים שיקבע. : (ב) עד לקביעת היטלים לפי סעיף קטן (א), ישלם בעל היתר למועצה להאבקה ודבש היטל שנתי בסך של 30 שקלים חדשים בעד כל כוורת שלגביה ניתן לו היתר, ולא יותר ממספר הכוורות המרבי שהוא רשאי להציב במהלך השנה; המועצה תשלח לבעלי היתר דרישת תשלום, לא יאוחר מ-1 בדצמבר בשנה שקודמת לשנה שלגביה מוטל ההיטל; בעל היתר ישלם את ההיטל עד סוף חודש מרץ בשנה שלגביה מוטל ההיטל. @ 40. הוראות לעניין תקציב המועצה : השר, לאחר התייעצות עם המועצה להאבקה ודבש, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת הכלכלה, רשאי לקבוע הוראות לעניין הכנת התקציב השנתי של המועצה ואישורו, הגבלת הוצאות התקורה בתקציב המועצה וניהול מערכת הכספים של המועצה וביקורת עליה, ובכלל זה הוראות לעניין הגשת תקציבים ותחזיות כספיות ולעניין פרסום מאזנים שנתיים. @ 41. חובות דיווח : (א) המועצה להאבקה ודבש תמסור לשר, או לעובד המשרד שהוא הסמיך לעניין זה, דיווח שנתי על פעילותה בהתאם לתפקידיה לפי חוק זה, ובכלל זה פירוט ההוצאות שהוציאה לשם פעילותה כאמור, וכן, לפי דרישת השר או עובד המשרד כאמור, כל מידע אחר הנוגע לתפקידיה לפי חוק זה. : (ב) דיווח שנתי כאמור בסעיף קטן (א) יימסר בכל שנה עד 1 ביולי, לגבי השנה הקלנדרית שקדמה למועד הדיווח. : (ג) השר רשאי להתקין תקנות לעניין דרך העברת המידע לפי סעיף קטן (א) ולעניין הגבלות על מסירת מידע לציבור בשל הגנה על סודות מסחריים הנובעים מאותו מידע. @ 42. שינוי מסמכי היסוד : (א) נוסף על האמור [[בסעיף 345ה(ג) לחוק החברות]], מסמכי היסוד לא ישונו אלא באישור השר, ולעניין שינוי מטרות המועצה להאבקה ודבש במסמכי היסוד - גם באישור ועדת הכלכלה. : (ב) אין בכוחם של מסמכי היסוד לגרוע מהוראות לפי חוק זה. @ 43. פירוק המועצה : (א) החלטה על פירוק מרצון של המועצה להאבקה ודבש לפי [[סעיף 345כ לחוק החברות]] לא תתקבל אלא באישור השר. : (ב) לא תוגש בקשה לפירוק המועצה להאבקה ודבש בידי בית משפט לפי הוראות [[סעיף 345יט לחוק החברות]] בידי המועצה או חבר באסיפה הכללית של המועצה אלא בהסכמת המדינה שתינתן בהחלטת הממשלה; על הגשת בקשה לפירוק המועצה ועל הגשת כל בקשה אחרת במסגרת הליך הפירוק, ימסור המבקש הודעה גם ליועץ המשפטי לממשלה. : (ג) הוגשה לבית המשפט בקשה לפירוק המועצה להאבקה ודבש, לא יורה בית המשפט על הפירוק אלא לאחר שנוכח כי בנסיבות העניין לא ניתן להביא לפעילות תקינה של המועצה או למימוש מטרותיה. : (ד) החליט בית המשפט על פירוק המועצה להאבקה ודבש, רשאית הממשלה להודיע לבית המשפט כי חברה אחרת שהיא חברה לתועלת הציבור תמלא את תפקידי המועצה להאבקה ודבש לפי חוק זה ממועד פירוקה של המועצה; הודיעה הממשלה כאמור, יוקנו לאותה חברה, החל במועד הפירוק, סמכויות המועצה, ויחולו עליה הוראות חוק זה החלות לגבי המועצה, בשינויים המחויבים; הודעה על העברת סמכויות המועצה לחברה אחרת כאמור, ומועד העברתן, תפורסם ברשומות. @ 44. דין נכסים בפירוק : לאחר שנפרעו חובות המועצה להאבקה ודבש לנושיה במלואם, יעברו נכסי המועצה העומדים לחלוקה בפירוק למי שיורה בית המשפט, לאחר שקיבל את המלצת השר לעניין זה, כדי שישמשו לטובת ענף הדבש; ואולם הודיעה הממשלה כאמור [[בסעיף 43(ד)]], יועברו נכסי המועצה, על פי הוראות בית המשפט, לחברה כאמור [[באותו סעיף]]. == פרק ו': עונשין וסמכויות פיקוח ואכיפה == @ 45. עונשין : (א) מי שעשה אחד מאלה, דינו - מאסר שישה חודשים או קנס כאמור [[בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין]], ואם נעברה העבירה בידי תאגיד - כפל הקנס כאמור: :: (1) הציב כוורת מאוכלסת במקרקעי ציבור בלא היתר מאת ועדת ההיתרים או בניגוד לתנאיו, בניגוד להוראות [[סעיף 3]]; :: (2) הזין דבורים בניגוד להוראות [[סעיף 10]]; :: (3) הוסיף חומר לדבש לפני רדייתו או במהלכה, בניגוד להוראות [[סעיף 11]]. : (ב) מי שעשה אחד מאלה, דינו - קנס כאמור [[בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין]], ואם נעברה העבירה בידי תאגיד - כפל הקנס כאמור: :: (1) דבוראי שלא דיווח לוועדת ההיתרים, בניגוד להוראות [[סעיף 4(ג)]]; :: (2) בעל היתר שהציב כוורת מאוכלסת שאינה מסומנת בהתאם להוראות לפי [[סעיף 9]]. : (ג) נושא משרה בתאגיד חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת ביצוע עבירות לפי סעיפים קטנים (א) ו-(ב) בידי התאגיד או בידי עובד מעובדיו; המפר חובה זו, דינו - קנס כאמור [[בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין]]. : (ד) נעברה עבירה לפי סעיפים קטנים (א) או (ב) בידי תאגיד או בידי עובד מעובדיו, חזקה היא כי נושא משרה בתאגיד הפר את חובתו לפי סעיף קטן (ג), אלא אם כן הוכיח כי עשה כל שניתן כדי למלא את חובתו. : (ה) בסעיף זה, "נושא משרה בתאגיד" - מנהל פעיל בתאגיד, שותף למעט שותף מוגבל, או בעל תפקיד אחר בתאגיד האחראי מטעם התאגיד על התחום שבו נעברה העבירה. @ 46. הסמכת מפקחים : (א) השר יסמיך, מקרב עובדי משרדו, מפקחים, שיהיו נתונות להם הסמכויות לפי [[פרק זה]], כולן או חלקן, לשם ביצוע הוראות לפי חוק זה. : (ב) למפקח כאמור בסעיף קטן (א), יוסמך מי שמתקיימים בו כל אלה: :: (1) משטרת ישראל הודיעה, לא יאוחר משלושה חודשים מיום קבלת פרטי העובד, כי היא אינה מתנגדת להסמכתו מטעמים של ביטחון הציבור, לרבות בשל עברו הפלילי; :: (2) הוא קיבל הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות שיהיו נתונות לו לפי [[פרק זה]], כפי שהורה השר, בהסכמת השר לביטחון לאומי; :: (3) הוא עומד בתנאי כשירות נוספים כפי שהורה השר, לאחר התייעצות עם השר לביטחון לאומי. : (ג) הודעה על הסמכת מפקח לפי סעיף זה תפורסם ברשומות. @ 47. סמכויות פיקוח : לשם פיקוח על ביצוע הוראות לפי חוק זה, רשאי מפקח, לאחר שהזדהה לפי [[סעיף 50]] - : (1) לדרוש מכל אדם למסור לו את שמו ומענו ולהציג לפניו תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המזהה אותו; : (2) לדרוש מכל אדם הנוגע בדבר למסור לו כל ידיעה או מסמך שיש בהם כדי להבטיח את ביצוען של הוראות חוק זה או להקל את ביצוען; בפסקה זו, "מסמך" - לרבות פלט כהגדרתו [[בחוק המחשבים, התשנ"ה-1995]] (להלן - חוק המחשבים); : (3) לערוך בדיקות או מדידות וליטול דגימות של חומרים, וכן למסור את המדידות או הדגימות לבדיקת מעבדה, לשמור אותן או לנהוג בהן בדרך אחרת; : (4) להיכנס למקום שיש לו יסוד סביר להניח שנמצאים בו כוורות מאוכלסות, דבורים, כוורות או ציוד לטיפול בכוורות או בדבורים, ובכלל זה ציוד לרדיית דבש, לרבות לכלי רכב כשהוא נייח, ובלבד שלא ייכנס למקום המשמש למגורים אלא על פי צו של בית משפט. @ 48. סמכויות אכיפה : התעורר חשד לביצוע עבירה לפי חוק זה, רשאי מפקח - : (1) לחקור כל אדם הקשור לעבירה כאמור או שעשויות להיות לו ידיעות הנוגעות לעבירה כאמור; על חקירה לפי פסקה זו יחולו הוראות [[+|סעיפים 2]] [[ו-3 לפקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות)]], בשינויים המחויבים; : (2) לתפוס כוורות, ובכלל זה כוורות מאוכלסות, דבש, מסמכים וחפצים הקשורים לעבירה כאמור; על תפיסה לפי פסקה זו יחולו הוראות [[=פקודת מעצר וחיפוש|הפרק הרביעי לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ"ט-1969]] (להלן - פקודת מעצר וחיפוש), בשינויים המחויבים, והוראות לפי [[סעיף 51(ב)(7) לחוק זה]]; : (3) לבקש מבית משפט צו חיפוש לפי [[סעיף 23 לפקודת מעצר וחיפוש]] ולבצעו; על חיפוש לפי פסקה זו יחולו הוראות [[+|סעיפים 24(א)(1)]], [[+|26 עד 28]] [[ו-45 לפקודת מעצר וחיפוש]], בשינויים המחויבים. @ 49. תנאים להפעלת סמכויות בשטח ביטחוני : (א) לעניין כניסה של מפקח לשטח ביטחוני, יחולו הוראות [[סעיף 7(ג)]]. : (ב) לא יפעיל מפקח את סמכויותיו בשטח ביטחוני, אלא אם כן נקבעה לו התאמה ביטחונית מתאימה לכך, ובהתאם לכללי אבטחת המידע החלים באותו שטח ביטחוני, והכול כפי שייקבע באישור לפי [[סעיף 21(ג)(4)]]. @ 50. זיהוי מפקחים : מפקח לא יעשה שימוש בסמכויות הנתונות לו לפי [[פרק זה]], אלא בעת מילוי תפקידו ובהתקיים שניים אלה: : (1) הוא עונד באופן גלוי תג המזהה אותו ואת תפקידו ולובש מדי מפקח, בצבע ובצורה שהורה המנהל הכללי של המשרד לעניין זה, ובלבד שהמדים כאמור אינם נחזים להיות מדי משטרה; : (2) יש בידו תעודת מפקח החתומה בידי השר, המעידה על תפקידו ועל סמכויותיו, שאותה יציג על פי דרישה. == פרק ז': הוראות שונות == @ 51. ביצוע ותקנות : (א) השר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות לביצועו. : (ב) השר רשאי לקבוע הוראות בעניינים אלה, ולעניין הוראות בעניינים כמפורט בפסקאות (3), (4), (12) ו-(13) - באישור ועדת הכלכלה: :: (1) תנאים והוראות לעניין קביעת נקודות הצבה, הדרכים לשינוי נקודת הצבה או התנאים בנוגע אליה, והדרכים לבטלה; תקנות כאמור יותקנו לאחר התייעצות עם השר להגנת הסביבה; לא נמסרה עמדת השר להגנת הסביבה בתוך 60 ימים מיום פניית השר אליו בעניין, יראו, בתום אותה תקופה, כאילו קוימה עימו חובת ההתייעצות כאמור; :: (2) תנאים והוראות לעניין אופן הגשת בקשות לקבלת היתרים, לרבות המידע שעל מבקש ההיתר למסור במסגרת הבקשה; :: (3) הגבלות על מספר הכוורות המרבי או המזערי שניתן לתת לגביהן היתר למבקשי היתרים חדשים ולבעלי היתרים קיימים, ומנגנונים להעברת היתרים בין דבוראים ולקביעת התמורה שתשולם בעד ההעברה; :: (4) תנאים והוראות להצבת כוורות מאוכלסות במקרקעין שאינם מקרקעי ציבור, ורשאי הוא לקבוע הוראות מיוחדות לעניין הצבת כוורות מאוכלסות במקרקעין שהם חצרות בתי מגורים, לשם - ::: (א) מניעת הפרעה משמעותית לציבור או השפעות סביבתיות שליליות משמעותיות באזור ההצבה או באזורים הסמוכים לו; ::: (ב) מניעת ביקוש יתר לצוף באזור ההצבה או באזורים סמוכים לו, בשים לב למספר הכוורות המאוכלסות המוצבות באותם אזורים ולמאפייני הצמחייה בהם, לרבות צמחי בר וגידולים חקלאיים; :: (5) סימון כוורות מאוכלסות; :: (6) תנאים והוראות לעניין טיפול בכוורות, רדיית דבש, טיפול בדבורים והזנתן, ולעניין התקנת אמצעים ומיתקנים בכוורות מאוכלסות לשם בקרה על אופן הזנת הדבורים; :: (7) החזקת כוורות מאוכלסות שנתפסו לפי [[סעיף 48(2)]], טיפול בהן וביצוע כל פעולה אחרת לגביהן עד לקבלת הוראות בית המשפט לפי הוראות [[הפרק הרביעי לפקודת מעצר וחיפוש]], ובכלל זה נשיאה בהוצאות בשל ביצוע פעולות אלה, בנסיבות המתאימות, לרבות באמצעות קבלת הכנסות ממכירת דבש שהופק מהכוורות לכיסוי הוצאות אלה; :: (8) מיפוי נקודות הצבה של כוורות מאוכלסות, וריכוז הנתונים הכלולים בהיתרים וכן מידע נוסף בקשר למקרקעין שניתן להציב בהם כוורות מאוכלסות; :: (9) חובות דיווח לוועדת ההיתרים ולמשרד בכל עניין הקשור לקיום ההוראות לפי חוק זה; :: (10) חובות תיעוד ושמירת מסמכים ודרכי מסירת הודעות בכל אחד מהנושאים המפורטים בפסקאות (1) עד (9); :: (11) המניין החוקי בישיבות ועדת ההיתרים, דרכי עבודתה וסדרי דיוניה, ובכלל זה לעניין קבלת אישורים והתייחסויות לפי [[סעיפים 21]] [[ו-25(א)]] והאופן שבו מי שעלול להיפגע מהחלטתה רשאי לטעון את טענותיו לפניה; :: (12)(א) קביעת אגרות בעד שירות שהמשרד נותן לפי חוק זה, ובכלל זה אגרה בעד הגשת בקשה לקבלת אישור או היתר לפי חוק זה ואגרה תקופתית בעד היתר, ובלבד שלא ייווצר כפל בין הרכיבים שכלולים בהיטל כאמור [[בסעיף 39]] ובין הרכיבים שכלולים באגרה, ורשאי השר לקבוע אגרות מופחתות למקבלי היתרים חדשים; ::: (ב) אגרה לפי פסקה זו יכול שתיקבע לפי מספר נקודות ההצבה ומספר הכוורות המאוכלסות שנקבעו בהיתר; ::: (ג) על גביית אגרה שנקבעה לפי פסקה זו יחולו הוראות [[חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, התשנ"ה-1995]]; :: (13) תנאים לעניין הכרה בארגון הפועל לקידום עניינם של הדבוראים כארגון יציג. : (ג)(1) השר, לאחר התייעצות עם השר להגנת הסביבה, רשאי לשנות, בצו, את [[התוספת הראשונה]]; לא נמסרה עמדת השר להגנת הסביבה בתוך 60 ימים מיום פניית השר אליו בעניין, יראו, בתום אותה תקופה, כאילו קוימה עימו חובת ההתייעצות לפי פסקה זו. :: (2) השר רשאי לשנות, בצו, את [[התוספת השנייה]] ואת [[התוספת השלישית]]. @ 52. שמירת דינים : אין בהוראות חוק זה כדי לגרוע מהוראות לפי [[חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון), התשע"ו-2015]], [[פקודת מחלות בעלי חיים [נוסח חדש], התשמ"ה-1985]], [[פקודת הגנת דבורים [נוסח חדש], התשמ"ג-1985]], [[חוק התכנון והבנייה]] [[וחוק גנים לאומיים]]. @ 53. <!-- תיקון מס' 32 --> : ((הנוסח שולב [[בחוק העבירות המינהליות, התשמ"ו-1985]].)) @ 54. <!-- תיקון מס' 21 --> : ((הנוסח שולב [[בחוק בתי דין מינהליים, התשנ"ב-1992]].)) @ 55. <!-- תיקון מס' 149 --> : ((הנוסח שולב [[בחוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש"ס-2000]].)) @ 56. תחילה ותקנות ראשונות : (א) תחילתו של חוק זה שנה מיום פרסומו (להלן - יום התחילה), אולם השר, באישור ועדת הכלכלה, רשאי, בצו, לדחות את יום התחילה בתקופות נוספות שלא יעלו במצטבר על שנה. :: ((מועד התחילה של החוק נדחה ליום 1.7.2026 (ק"ת תשפ"ו, 1146).)) : (ב) תקנות ראשונות לפי [[סעיף 39]] יובאו לאישור ועדת הכלכלה בתוך שנתיים מיום התחילה. @ 57. הוראות מעבר : (א) היתרים שניתנו לפני יום התחילה לפי [[=תקנות הדבורים|תקנות להשבחת ייצור חקלאי (בעלי חיים) (דבורים), התשכ"ח-1968]] (בסעיף זה - תקנות הדבורים), ועמדו בתוקפם ערב יום התחילה, יעמדו בתוקפם עד מתן היתרים בהליך ראשון למתן היתרים לפי חוק זה, ויראו את מי שניתן לו היתר לפי [[תקנות הדבורים]] כמי שניתן לו היתר לפי חוק זה. : (ב) בתקופה של חמש שנים מיום התחילה, רשאית ועדת ההיתרים לתת היתר להצבת כוורות מאוכלסות בנקודת הצבה שנמצאת במקרקעי ציבור כאמור [[בסעיף 25(א)]], אף בלא אישור של הגורם המאשר לפי [[אותו סעיף]], אם למבקש ההיתר ניתן היתר להצבת כוורות מאוכלסות במקרקעין האמורים בשלוש השנים שקדמו ליום התחילה. : (ג) החל מיום פרסומו של חוק זה, תמסור המועצה להאבקה ודבש למשרד, בהתאם לדרישתו, כל מידע או מסמך הדרוש לו לשם העברה של הסמכויות הנתונות למועצה לפי [[תקנות הדבורים]] [[וצו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייצור דבש ומכירתו), התשל"ז-1977]], למשרד; לעניין זה, "מסמך" - לרבות חומר מחשב ופלט כהגדרתם [[בחוק המחשבים]]. : (ד) יראו נקודת הצבה שניתן לגביה היתר לפי [[תקנות הדבורים]] שעמד בתוקפו ערב יום התחילה, כנקודת הצבה שנקבעה לפי [[סעיף 21]]; עד יום התחילה תפרסם ועדת ההיתרים, באתר האינטרנט של המשרד, הודעה בדבר נקודות ההצבה האמורות. : (ה) עד יום התחילה יאשר השר, בצו, את המטרות של המועצה להאבקה ודבש, ובלבד שהן עולות בקנה אחד עם תפקידי המועצה לפי [[סעיף 31]]; מטרה שלא תאושר כאמור - בטלה. :: ((פורסם [[צו להסדרה של הצבת כוורות, האבקה וייצור דבש (אישור מטרות המועצה להאבקה ודבש), התשפ"ו-2026]].)) == תוספת ראשונה == ==== ((([[סעיף 2, ההגדרה "דבורה"]]))) ==== === מיני דבורים === @ 1. : דבורת הדבש המערבית (Apis mellifera). == תוספת שנייה == ==== ((([[סעיף 2, ההגדרה "צמח תרבות"]] [[וסעיף 4]]))) ==== === תנאים למתן שירותי האבקה === : {| style="table-layout: fixed; width: 100%;" ! {{מוקטן|טור א'}} {{ש}} סוגי צמח תרבות !! {{מוקטן|טור ב'}} {{ש}} חודשי הצבה מותרים !! {{מוקטן|טור ג'}} {{ש}} מספר כוורות מרבי לדונם גידול |- | colspan="3" | '''מטעים''' |- | שקד || פברואר ומרץ || 0.50 |- | גודגדן || פברואר ומרץ || 0.50 |- | דובדבן || פברואר ומרץ || 0.50 |- | תפוח עץ || אפריל || 0.50 |- | אגס || מרץ ואפריל || 0.25 |- | שזיף || פברואר ומרץ || 0.25 |- | משמש || פברואר ומרץ || 0.25 |- | ליצ'י || אפריל || 0.25 |- | אבוקדו || פברואר עד מאי || 0.50 |- | שסק || אוקטובר עד דצמבר || 0.25 |- | קיווי || אפריל ומאי || 1 |- | אוכמניות || מרץ עד אוגוסט || 1 |- | colspan="3" | '''ירקות וגידולי מקשה''' |- | מלון || מרץ עד ספטמבר || 0.33 |- | אבטיח ללא גרעינים || מרץ עד יולי || 0.33 |- | תות שדה || אוקטובר עד יוני || 0.50 |- | מלפפון לתעשייה || אפריל עד יוני || 0.33 |- | קישוא || ינואר עד דצמבר || 0.33 |- | דלעת || מרץ עד אוקטובר || 0.33 |- | colspan="3" | '''גידול לזרעים''' |- | תלתן || מרץ ואפריל || 0.20 |- | אספסת || יולי עד ספטמבר || 0.33 |- | בצל || מאי ויוני || 0.50 |- | כותנה || יוני עד אוגוסט || 1.00 |- | colspan="3" | '''גידולי שדה''' |- | חמניות || מאי עד יולי || 0.20 |- | אבטיח מללי לפיצוח || מאי ויוני || 0.10 |} == תוספת שלישית == ==== ((([[סעיף 10(ב)(2)]]))) ==== === תנאים להזנת דבורים בתקופת אגירת הדבש === @ (1) : לעניין כוורת בעלת 10 חלות דונג בנויות שגובהה הוא בין 16 ל-26 ס"מ - אם משקלה של קומת החלות הנוספת אינו עולה על 15 ק"ג; @ (2) : לעניין כוורת בעלת 10 חצאי חלות דונג בנויות שגובהה אינו עולה על 15 ס"מ, או שהיא עשויה מקלקר - אם משקלה של קומת החלות הנוספת אינו עולה על 13 ק"ג. <פרסום> התקבל בכנסת ביום י"ט בשבט התשפ"ה (17 בפברואר 2025). <חתימות> * בנימין נתניהו ראש הממשלה * אבי דיכטר שר החקלאות וביטחון המזון * יצחק הרצוג נשיא המדינה * אמיר אוחנה יושב ראש הכנסת 3vfoowf911oygljp9huy4pz345r8tlh 0 1725280 3019987 2991290 2026-06-14T23:02:55Z OpenLawBot 8112 [3019931] 3019987 wikitext text/x-wiki {{ח:התחלה}} {{ח:כותרת|חוק להסדרה של הצבת כוורות, האבקה וייצור דבש, התשפ״ה–2025}} {{ח:פתיח-התחלה}} {{ח:מאגר|2229119}} {{ח:תיבה|ס״ח תשפ״ה, 316|חוק להסדרה של הצבת כוורות, האבקה וייצור דבש|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_5752364.pdf}}. ''דחיית תחילה:'' {{ח:תיבה|ק״ת תשפ״ו, 1146|צו להסדרה של הצבת כוורות, האבקה וייצור דבש (דחיית יום התחילה)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12268.pdf}}. {{ח:סוגר}} {{ח:מפריד}} {{ח:קטע2||תוכן עניינים}} <div class="law-toc"> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק א|פרק א׳: מטרה והגדרות}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ב|פרק ב׳: הסדרת הצבה של כוורות מאוכלסות}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ב סימן א|סימן א׳: הצבת כוורות מאוכלסות במקרקעי ציבור}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ב סימן ב|סימן ב׳: הצבת כוורות מאוכלסות במקרקעין שאינם מקרקעי ציבור}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳: הוראות לעניין טיפול בכוורות מאוכלסות}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ד|פרק ד׳: ועדת ההיתרים}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ד סימן א|סימן א׳: מינוי ועדת ההיתרים וסדרי עבודתה}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ד סימן ב|סימן ב׳: קביעת נקודות הצבה}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ד סימן ג|סימן ג׳: היתרים להצבת כוורות מאוכלסות}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ד סימן ד|סימן ד׳: ועדת ערר}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳: המועצה להאבקה ודבש}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ו|פרק ו׳: עונשין וסמכויות פיקוח ואכיפה}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ז|פרק ז׳: הוראות שונות}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|תוספת 1|תוספת ראשונה: {{מוקטן|מיני דבורים}}}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|תוספת 2|תוספת שנייה: {{מוקטן|תנאים למתן שירותי האבקה}}}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|תוספת 3|תוספת שלישית: {{מוקטן|תנאים להזנת דבורים בתקופת אגירת הדבש}}}}</div> </div> {{ח:קטע2|פרק א|פרק א׳: מטרה והגדרות}} {{ח:סעיף|1|מטרות החוק}} {{ח:ת}} מטרותיו של חוק זה הן להסדיר את אלה: {{ח:תת|(1)}} הצבת כוורות מאוכלסות לשם הבטחת אספקה של שירותי האבקה סדירים בהיקף הדרוש לצורכי החקלאות וביטחון המזון, לשם הבטחת האבקה רציפה לצמחי בר ולשם הגנה על דבורים כערך טבע, והכול בהתחשב בצורך לשמור על המגוון הביולוגי, וכדי לחזק את החקלאות, ההתיישבות החקלאית ופיתוח הכפר; {{ח:תת|(2)}} הפיקוח על הזנת דבורים ועל הפקת דבש בכוורות מאוכלסות ורדייתו, לשם אספקת דבש איכותי לציבור. {{ח:סעיף|2|הגדרות}} {{ח:ת}} בחוק זה – {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בעל היתר“ – מי שקיבל היתר; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גן לאומי“ ו”שמורת טבע“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה|בחוק גנים לאומיים}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דבוראי“ – אדם העוסק בגידול דבורים; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דבורה“ – דבורה ממין כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דבש“ – חומר טבעי ומתוק, המיוצר על ידי דבורים מצוף פרחים או מחומרים המופרשים מחלקי צמח אחרים שלא עובדו; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”היתר“ – היתר להצבת כוורות מאוכלסות לפי {{ח:פנימי|פרק ד סימן ג|סימן ג׳ לפרק ד׳}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הוועדה“, ”ועדת ההיתרים“ – הוועדה שמונתה לעניין קביעת נקודות הצבה ומתן היתרים לפי {{ח:פנימי|סעיף 12|סעיף 12}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ועדת הכלכלה“ – ועדת הכלכלה של הכנסת; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק גנים לאומיים“ – {{ח:חיצוני|חוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה|חוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה, התשנ״ח–1998}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק החברות“ – {{ח:חיצוני|חוק החברות|חוק החברות, התשנ״ט–1999}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק העונשין“ – {{ח:חיצוני|חוק העונשין|חוק העונשין, התשל״ז–1977}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק התכנון והבנייה“ – {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה|חוק התכנון והבנייה, התשכ״ה–1965}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כוורת“ – ארגז או כלי קיבול אחר המשמש לגידול דבורים; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כוורת מאוכלסת“ – כוורת שחיה בה משפחה של דבורים; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המועצה“, ”המועצה להאבקה ודבש“ – חברה לתועלת הציבור ששמה המועצה להאבקה ודבש; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מחזיק“ – מי שרשות מקרקעי ישראל נתנה לו הרשאה להחזיק במקרקעי ציבור; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מנהל רשות הטבע והגנים“ – המנהל כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה#סעיף 19|בסעיף 19 לחוק גנים לאומיים}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מסמכי היסוד“ – תזכיר ההתאגדות ותקנון ההתאגדות של המועצה להאבקה ודבש; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מספר דבוראי“ – מספר הדבוראי כפי שקבעה ועדת ההיתרים בהיתר, לפי {{ח:פנימי|סעיף 24|סעיף 24(א)}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מקרקעי ציבור“ – מקרקעי ישראל כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק-יסוד: מקרקעי ישראל|בחוק־יסוד: מקרקעי ישראל}}, ומקרקעין של רשות מקומית, למעט מקום המשמש למגורים והחצר הצמודה למקום המגורים; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המשרד“ – משרד החקלאות וביטחון המזון; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נקודת הצבה“ – מיקום להצבת כוורות מאוכלסות שקבעה ועדת ההיתרים לפי {{ח:פנימי|פרק ד סימן ב|סימן ב׳ לפרק ד׳}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”צמח תרבות“ – צמח כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 2|בטור א׳ בתוספת השנייה}} שנזרע או נשתל בידי אדם; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קנס מינהלי“ – קנס שהוטל לפי {{ח:חיצוני|חוק העבירות המינהליות|חוק העבירות המינהליות, התשמ״ו–1985}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רשות מקרקעי ישראל“ – כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק רשות מקרקעי ישראל|בחוק רשות מקרקעי ישראל, התש״ך–1960}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שטח ביטחוני“ – כל אחד מאלה: {{ח:תתת|(1)}} מיתקן ביטחוני כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#סעיף 159|בסעיף 159 לחוק התכנון והבנייה}}; {{ח:תתת|(2)}} שטח סגור כמשמעותו {{ח:חיצוני|תקנות ההגנה (שעת חירום)#סעיף 125|בתקנה 125 לתקנות ההגנה (שעת חירום), 1945}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שירותי האבקה“ – שירותי האבקה של צמחי תרבות בשטח גידול חקלאי באמצעות דבורים; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”השר“ – שר החקלאות וביטחון המזון. {{ח:קטע2|פרק ב|פרק ב׳: הסדרת הצבה של כוורות מאוכלסות}} {{ח:קטע3|פרק ב סימן א|סימן א׳: הצבת כוורות מאוכלסות במקרקעי ציבור}} {{ח:סעיף|3|איסור הצבת כוורות מאוכלסות במקרקעי ציבור בלא היתר}} {{ח:תת|(א)}} לא יציב אדם כוורת מאוכלסת במקרקעי ציבור, באופן שבו יש לדבורים גישה לאוויר הפתוח, אלא בהיתר מאת ועדת ההיתרים ובהתאם לתנאים שנקבעו בהיתר, ובכלל זה לנקודת ההצבה ולמספר הכוורות המאוכלסות הנקוב בו. {{ח:תת|(ב)}} לעניין חוק זה יראו כהצבה גם השארה של כוורת מאוכלסת במקום שבו הוצבה במקרקעי ציבור. {{ח:סעיף|4|הצבת כוורות מאוכלסות לשם מתן שירותי האבקה}} {{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 3|בסעיף 3}}, הצבת כוורות מאוכלסות במקרקעי ציבור לשם מתן שירותי האבקה אינה טעונה היתר מאת ועדת ההיתרים, ובלבד שמתקיימים כל אלה ובכפוף להוראות סעיף קטן (ג): {{ח:תתת|(1)}} מציב הכוורת הוא מי שניתן לו מספר דבוראי לפי היתר בתוקף; {{ח:תתת|(2)}} ההצבה היא בשטח גידול של צמח תרבות מסוג מסוים; {{ח:תתת|(3)}} ההצבה היא בחודשים המנויים {{ח:פנימי|תוספת 2|בטור ב׳ בתוספת השנייה}} או בתקופה נוספת שאישרה ועדת ההיתרים לפי סעיף קטן (ב); {{ח:תתת|(4)}} מספר הכוורות המוצבות אינו עולה על המספר הקבוע {{ח:פנימי|תוספת 2|בטור ג׳ בתוספת השנייה}} לכל דונם גידול; {{ח:תתת|(5)}} מספר הכוורות המוצבות לשם מתן שירותי האבקה אינו עולה על מספר הכוורות הכולל שהדבוראי רשאי להציב לפי היתר; {{ח:תתת|(6)}} ניתנה הסכמה בכתב של המחזיק להצבה. {{ח:תת|(ב)}} לבקשת דבוראי, ועדת ההיתרים רשאית להאריך לגביו את התקופה הקבועה {{ח:פנימי|תוספת 2|בטור ב׳ בתוספת השנייה}}, משיקולים של צורכי האבקה ובהתחשב במועדי הפריחה של סוג צמח התרבות באותה עונת גידול; אישור כאמור יינתן מראש, בהחלטה מנומקת ובכתב ויהיה תקף לעונת גידול אחת בלבד. {{ח:תת|(ג)}} לא יציב דבוראי כוורות כאמור בסעיף קטן (א), אלא אם כן דיווח לוועדת ההיתרים על הצבתן, לא יאוחר מ־24 שעות לפני מועד הצבת הכוורות, בטופס מקוון שפרסמה הוועדה באתר האינטרנט של המשרד או באופן אחר שיקבע השר בצו; הדיווח יכלול את מספר הדבוראי, נקודות ההצבה שמהן יועברו הכוורות, המקום שאליו יועברו הכוורות לשם מתן שירותי האבקה ומספר הכוורות שיוצבו. {{ח:סעיף|5|כוחו של היתר לעניין זכויות במקרקעין ולעניין {{ח:חיצוני|חוק ההתיישבות החקלאית (סייגים לשימוש בקרקע חקלאית ובמים)|חוק ההתיישבות החקלאית}}}} {{ח:תת|(א)}} אין בכוחו של היתר להקנות זכות כלשהי במקרקעין או לגרוע מכל זכות לפי כל דין במקרקעין. {{ח:תת|(ב)}} הצבת כוורות מאוכלסות בהתאם להיתר או לשם מתן שירותי האבקה לפי חוק זה, בקרקע חקלאית כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק ההתיישבות החקלאית (סייגים לשימוש בקרקע חקלאית ובמים)|בחוק ההתיישבות החקלאית (סייגים לשימוש בקרקע חקלאית ובמים), התשכ״ז–1967}}, לא תיחשב שימוש חורג כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק ההתיישבות החקלאית (סייגים לשימוש בקרקע חקלאית ובמים)|בחוק האמור}}. {{ח:קטע3|פרק ב סימן ב|סימן ב׳: הצבת כוורות מאוכלסות במקרקעין שאינם מקרקעי ציבור}} {{ח:סעיף|6|הצבת כוורות מאוכלסות במקרקעין שאינם מקרקעי ציבור}} {{ח:תת|(א)}} לא יציב אדם כוורת מאוכלסת במקרקעין שאינם מקרקעי ציבור, באופן שבו יש לדבורים גישה לאוויר הפתוח, אלא בהתאם להוראות שנקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 51|סעיף 51(ב)(4) ו־(5)}}. {{ח:תת|(ב)}} כל עוד לא הותקנו תקנות לפי {{ח:פנימי|סעיף 51|סעיף 51(ב)(4)}}, רשאי אדם להציב כוורת מאוכלסת במקרקעין שאינם מקרקעי ציבור, ובלבד שלא יציב יותר משתי כוורות במקרקעין שבבעלותו, ואם המקרקעין האמורים הם בשטח של גן לאומי או שמורת טבע – נדרש גם אישור של מנהל רשות הטבע והגנים או של מי שהוא הסמיך לעניין זה. {{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו־(ב), על הצבת כוורות מאוכלסות לשם מתן שירותי האבקה במקרקעין שאינם מקרקעי ציבור יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיף 4}}. {{ח:קטע2|פרק ג|פרק ג׳: הוראות לעניין טיפול בכוורות מאוכלסות}} {{ח:סעיף|7|טיפול בכוורות מאוכלסות}} {{ח:תת|(א)}} בעל היתר או מי מטעמו רשאי להיכנס למקרקעין שלגביהם ניתן ההיתר כדי לעשות כל פעולה הדרושה לשם הצבת הכוורות, טיפול בכוורות המאוכלסות שהציב ותחזוקתן. {{ח:תת|(ב)}} בעל היתר או מי מטעמו שנכנס למקרקעין שלגביהם ניתן ההיתר, יימנע ככל האפשר מגרימת נזק, ויחזיר את המקרקעין, בהקדם האפשרי, למצב שבו היו אלמלא ביצע את הפעולות כאמור בסעיף קטן (א). {{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיף קטן (א), בעל היתר לא ייכנס לכל אלה: {{ח:תתת|(1)}} שטח ביטחוני שהוא מיתקן ביטחוני כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#סעיף 159|בסעיף 159 לחוק התכנון והבנייה}} – אלא אם כן קיבל אישור ממפקד המיתקן; {{ח:תתת|(2)}} שטח ביטחוני שהוא שטח סגור כמשמעותו {{ח:חיצוני|תקנות ההגנה (שעת חירום)#סעיף 125|בתקנה 125 לתקנות ההגנה (שעת חירום), 1945}} – אלא אם כן קיבל אישור מהמפקד הצבאי כהגדרתו {{ח:חיצוני|תקנות ההגנה (שעת חירום)|בתקנות האמורות}}, או ממי שהוא הסמיך לעניין זה; {{ח:תתת|(3)}} מקרקעין המוחזקים בידי משטרת ישראל או שירות בתי הסוהר – אלא אם כן קיבל אישור מהקצין האחראי על המקום, או ממי שהוא הסמיך לעניין זה. {{ח:סעיף|8|פיצויים בעד נזק}} {{ח:תת|(א)}} נגרם נזק ישיר למקרקעין שלגביהם ניתן היתר, כתוצאה מביצוע פעולות לפי ההיתר בידי בעל ההיתר או מי מטעמו, יתקן בעל ההיתר על חשבונו את הנזק או ישלם לפי דרישת הניזוק פיצויים בשל הנזק שנגרם, והכול בהקדם האפשרי. {{ח:תת|(ב)}} אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מזכויותיו של הניזוק לפי כל דין. {{ח:סעיף|9|סימון כוורות מאוכלסות}} {{ח:ת}} בעל היתר לא יציב כוורות מאוכלסות אלא אם כן הן מסומנות במספר הדבוראי, בספרות גדולות וברורות הניתנות לקריאה בקלות או בדרך אחרת שקבע השר לפי {{ח:פנימי|סעיף 51|סעיף 51(ב)(5)}} ושתאפשר זיהוי של המספר האמור. {{ח:סעיף|10|הזנת דבורים}} {{ח:תת|(א)}} לא יזין אדם דבורים בכוורת או בסמוך לכוורת, למעט במים, בתקופת אגירת הדבש; לעניין זה, ”תקופת אגירת דבש“ – תקופה שבה הכוורת כוללת לפחות קומת חלות אחת נוספת על קומת הקן. {{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בסעיף קטן (א) – {{ח:תתת|(1)}} עובד המשרד, בעל ידע בגידול דבורים, שהשר מינה לעניין סעיף זה בהודעה שתפורסם ברשומות, רשאי לאשר לדבוראי מסוים, בהחלטה מנומקת בכתב, להזין דבורים בתקופת אגירת הדבש, ולקבוע תנאים לאותו אישור, אם מצא כי תזונת הדבורים מצוף בלבד אינה מספיקה לצורכי הדבורים; {{ח:תתת|(2)}} נוסף על הוראות פסקה (1), השר רשאי לקבוע בתקנות מקרים שבהם תותר הזנת דבורים בתקופת אגירת הדבש, בהתאם לתנאים כפי שיקבע; כל עוד לא נקבעו תקנות כאמור, רשאי אדם להזין דבורים בתקופת אגירת הדבש בהתקיים אחד מהתנאים הקבועים {{ח:פנימי|תוספת 3|בתוספת השלישית}}. {{ח:סעיף|11|איסור הוספת חומרים לדבש לפני רדייה או במהלכה}} {{ח:ת}} לא יוסיף אדם חומר כלשהו לדבש לפני רדייתו או במהלכה. {{ח:קטע2|פרק ד|פרק ד׳: ועדת ההיתרים}} {{ח:קטע3|פרק ד סימן א|סימן א׳: מינוי ועדת ההיתרים וסדרי עבודתה}} {{ח:סעיף|12|מינוי ועדת ההיתרים}} {{ח:תת|(א)}} השר ימנה ועדה לעניין קביעת נקודות הצבה ומתן היתרים שתפעל במסגרת המשרד, ואלה חבריה: {{ח:תתת|(1)}} שני עובדי המשרד, שאחד מהם לפחות בעל ידע מקצועי בתחום גידול דבורים, ובאין עובד כאמור – עובד בעל ידע מקצועי בתחום גידול בעלי חיים; השר ימנה אחד מהם ליושב ראש; {{ח:תתת|(2)}} נציג ציבור שהוא איש סגל אקדמי בכיר במוסד להשכלה גבוהה כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק המועצה להשכלה גבוהה|בחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי״ח–1958}}, או מי שהיה איש סגל כאמור, והוא בעל השכלה באחד או יותר מהתחומים האלה: חקלאות, כלכלה, סביבה או מדעי החיים, ובלבד שאינו עובד המועצה להאבקה ודבש או ממלא תפקיד בה. {{ח:תת|(ב)|(1)}} השר רשאי להחליט כי המועצה להאבקה ודבש תספק לוועדת ההיתרים את השירותים הנדרשים לפעילותה של הוועדה, כולם או חלקם; ואולם, בכל הנוגע לפעילות ועדת ההיתרים, יפעלו אותם עובדי המועצה המספקים שירותים לוועדה, לפי הוראות הוועדה ובפיקוחה. {{ח:תתת|(2)}} החלטה כאמור בפסקה (1) תפורסם באתר האינטרנט של המשרד. {{ח:תתת|(3)}} מתן שירותים לוועדת ההיתרים לפי סעיף קטן זה אינו טעון מכרז לפי {{ח:חיצוני|חוק חובת המכרזים|חוק חובת המכרזים, התשנ״ב–1992}}. {{ח:תתת|(4)}} אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מחובות המועצה למסור מידע ודיווחים לשר ולמשרד לפי הוראות חוק זה. {{ח:תת|(ג)|(1)}} השר ימנה את המנהל הכללי של המועצה להאבקה ודבש כמשקיף בוועדה, ובאין מנהל כללי מכהן, או אם נבצר ממנו דרך קבע למלא את תפקידו או שמתקיים לגביו סייג למינוי כחבר ועדה לפי חוק זה – נציג של המועצה, לפי המלצה של מועצת המנהלים של המועצה. {{ח:תתת|(2)}} משקיף שמונה לפי פסקה (1) יוזמן לכל ישיבות הוועדה והוא רשאי להשתתף בכל ישיבותיה, אולם אין בהיעדרותו מישיבה כדי לפגוע בתוקף פעולותיה של הוועדה או בסמכויותיה. {{ח:תתת|(3)}} על משקיף שמונה לפי פסקה (1) יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 13|סעיפים 13}}, {{ח:פנימי|סעיף 18|18}}, {{ח:פנימי|סעיף 19|19}} {{ח:פנימי|סעיף 20|ו־20}}, בשינויים המחויבים; ואולם על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 18|בסעיף 18}} – {{ח:תתתת|(א)}} אם הוא עוסק בהצבת כוורות ובייצור דבש הוא רשאי לכהן בתפקידו ולהשתתף בדיוני ועדת ההיתרים ולא יראו אותו כנמצא במצב של ניגוד עניינים בשל כך בלבד, למעט בדיונים הנוגעים במישרין לעניין אישי שלו או של קרובו; {{ח:תתתת|(ב)}} הוא רשאי להביא בחשבון גם את עניינה של המועצה, ולא יראו אותו כנמצא במצב של ניגוד עניינים בשל כך בלבד. {{ח:תת|(ד)}} התקין השר תקנות לפי {{ח:פנימי|סעיף 51|סעיף 51(ב)(13)}} לעניין הכרה בארגון הפועל לקידום עניינם של הדבוראים כארגון יציג, ימנה נציג של ארגון יציג שהוכר כאמור כמשקיף נוסף בוועדה, ויחולו על המשקיף הוראות סעיף קטן (ג)(2) ו־(3). {{ח:תת|(ה)}} הודעה על מינוי חברי הוועדה ומשקיף שמונה לפי סעיף זה תפורסם ברשומות ובאתר האינטרנט של המשרד; באתר כאמור יפורסם גם הרכב הוועדה המכהן. {{ח:סעיף|13|סייג למינוי חבר הוועדה}} {{ח:ת}} לא ימונה לחבר הוועדה מי שהורשע בעבירת משמעת או בעבירה פלילית אשר מפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לכהן כחבר הוועדה, או שהוטל עליו קנס מינהלי בשל עבירה כאמור, או שהוגשו נגדו כתב אישום או קובלנה בעבירה כאמור וטרם ניתן פסק דין סופי בעניינו. {{ח:סעיף|14|תקופת כהונה של נציג ציבור}} {{ח:ת}} תקופת כהונתו של נציג ציבור בוועדה תהיה ארבע שנים, והשר רשאי להאריך את כהונתו לתקופת כהונה נוספת של ארבע שנים, ובלבד שלא יכהן יותר משתי תקופות כהונה רצופות; ואולם נציג ציבור בוועדה שתקופת כהונתו תמה יוסיף לכהן עד למינוי נציג ציבור אחר במקומו, ובלבד שהשר יפעל למינוי נציג ציבור אחר במקומו בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 12|סעיף 12(א)}} בהקדם האפשרי. {{ח:סעיף|15|הפסקת כהונה של חבר הוועדה או משקיף}} {{ח:תת|(א)}} חבר ועדת ההיתרים או משקיף בה יחדל לכהן בהתקיים אחד מאלה, ולעניין נציג ציבור – יחדל לכהן כאמור לפני תום תקופת כהונתו: {{ח:תתת|(1)}} הוא התפטר במסירת כתב התפטרות לשר; {{ח:תתת|(2)}} הוא חדל להיות עובד המשרד, ואם הוא נציג ציבור – הוא התמנה לעובד המדינה או לעובד המועצה, ולעניין משקיף – {{ח:תתתת|(א)}} אם הוא משקיף מטעם המועצה להאבקה ודבש – הוא חדל לכהן כמנהל הכללי של המועצה, ואם מונה נציג מטעם המועצה במקום המנהל הכללי – המועצה הודיעה לשר כי הנציג אינו מייצג אותה בוועדה; {{ח:תתתת|(ב)}} אם הוא משקיף מטעם ארגון יציג – הארגון היציג הודיע לשר כי המשקיף אינו מייצג אותו בוועדה. {{ח:תת|(ב)}} התקיימה נסיבה מהנסיבות כמפורט להלן לגבי חבר הוועדה או משקיף, רשאי השר להעבירו מכהונתו, ולעניין נציג ציבור – לפני תום תקופת הכהונה, בסמוך למועד התקיימות הנסיבה, בהודעה בכתב: {{ח:תתת|(1)}} נבצר ממנו דרך קבע למלא את תפקידו; {{ח:תתת|(2)}} חדל להתקיים בו תנאי מהתנאים הדרושים למינויו כחבר הוועדה או שמתקיים לגביו סייג מהסייגים למינוי המנויים {{ח:פנימי|סעיף 13|בסעיף 13}}; {{ח:תתת|(3)}} הוא נעדר בלא סיבה מוצדקת משלוש ישיבות רצופות של הוועדה. {{ח:תת|(ג)}} השר לא יעביר חבר ועדה או משקיף מכהונתו לפי סעיף קטן (ב) אלא לאחר שנתן לו הזדמנות לטעון את טענותיו לעניין זה. {{ח:תת|(ד)}} הפסיק חבר הוועדה או משקיף לכהן לפי הוראות סעיף זה, יפעל השר, בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 12|סעיף 12}}, למינוי אדם אחר במקומו, בהקדם האפשרי. {{ח:סעיף|16|תוקף פעולות הוועדה}} {{ח:ת}} קיום ועדת ההיתרים, סמכויותיה ותוקף החלטותיה לא ייפגעו בשל הפסקת כהונתו של חבר מחברי הוועדה או משקיף, או מחמת ליקוי במינויו או בהמשך כהונתו, ובלבד שמכהנים בה רוב חבריה. {{ח:סעיף|17|סדרי עבודתה ודיוניה של הוועדה}} {{ח:תת|(א)}} ועדת ההיתרים רשאית לקבוע את סדרי עבודתה ודיוניה, אם לא נקבעו לפי {{ח:פנימי|סעיף 51|סעיף 51(ב)(11)}}. {{ח:תת|(ב)}} ועדת ההיתרים תפרסם את החלטותיה בצירוף נימוקים באתר האינטרנט של המשרד, ובלבד שלא תפרסם פרטים שהם בגדר מידע שרשות ציבורית מנועה מלמסור לפי {{ח:חיצוני|חוק חופש המידע#סעיף 9|סעיף 9(א) לחוק חופש המידע, התשנ״ח–1998}}, וכן רשאית היא שלא לפרסם פרטים שהם בגדר מידע שרשות ציבורית אינה חייבת למסור לפי {{ח:חיצוני|חוק חופש המידע#סעיף 9|סעיף 9(ב) לחוק האמור}}. {{ח:תת|(ג)}} יושב ראש ועדת ההיתרים ימנה עובד המשרד שיהיה אחראי מטעם ועדת ההיתרים לריכוז הטיפול בפניות ציבור בדבר מתן היתרים וקיום ההוראות לפי חוק זה; פרטי העובד שמונה כאמור, הכוללים את שמו, מען משרדו ופרטי ההתקשרות עימו, יפורסמו באתר האינטרנט של המשרד. {{ח:סעיף|18|ניגוד עניינים של חבר הוועדה}} {{ח:תת|(א)}} בסעיף זה – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בן משפחה“ – בן זוג, הורה, הורה הורה, בן או בת ובני זוגם, אח או אחות וילדיהם, גיס, גיסה, דוד או דודה וילדיהם, חם, חמות, נכד או נכדה, לרבות קרוב כאמור שהוא שלוב (חורג); {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”בעל עניין“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך|בחוק ניירות ערך, התשכ״ח–1968}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”טיפול“ – לרבות קבלת החלטה, העלאת נושא לדיון, נוכחות בדיון, השתתפות בדיון או בהצבעה, או עיסוק בנושא מחוץ לדיון; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”ניגוד עניינים“, של חבר הוועדה – ניגוד עניינים בין מילוי תפקידו בוועדה לבין עניין אישי או תפקיד אחר, שלו או של קרובו; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”קרוב“, של חבר הוועדה – כל אחד מאלה: {{ח:תתתת|(1)}} בן משפחה של חבר הוועדה; {{ח:תתתת|(2)}} אדם שלחבר הוועדה יש עניין במצבו הכלכלי; {{ח:תתתת|(3)}} תאגיד שחבר הוועדה, בן משפחתו או אדם כאמור בפסקה (2) הם בעלי עניין בו; {{ח:תתתת|(4)}} גוף שחבר הוועדה, בן משפחתו או אדם כאמור בפסקה (2) הם מנהלים או עובדים אחראים בו. {{ח:תת|(ב)}} לא ימונה לחבר ועדת ההיתרים ולא יכהן כחבר כאמור מי שבשל כהונתו יימצא, באופן תדיר, במצב של ניגוד עניינים אשר ימנע ממנו למלא את עיקר תפקידו בוועדה. {{ח:תת|(ג)}} חבר הוועדה לא יטפל במסגרת תפקידו בנושא שהטיפול בו יגרום לו להימצא במצב של ניגוד עניינים. {{ח:תת|(ד)}} נודע לחבר הוועדה כי הוא עלול להימצא במצב של ניגוד עניינים כאמור בסעיפים קטנים (ב) או (ג), יודיע על כך בהקדם האפשרי ליושב ראש הוועדה; היה חבר הוועדה האמור היושב ראש – יודיע על כך לשר. {{ח:סעיף|19|החלת דינים}} {{ח:ת}} חבר ועדת ההיתרים שאינו עובד המדינה, דינו, בפעולתו כחבר הוועדה, כדין עובד המדינה, לעניין חיקוקים אלה ולעניין פעולותיו בוועדה: {{ח:תת|(1)}} {{ח:חיצוני|חוק שירות הציבור (מתנות)|חוק שירות הציבור (מתנות), התש״ם–1979}}; {{ח:תת|(2)}} {{ח:חיצוני|חוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה)|חוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה), התשכ״ט–1969}}; {{ח:תת|(3)}} {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (סיוג פעילות מפלגתית ומגבית כספים)|חוק שירות המדינה (סיוג פעילות מפלגתית ומגבית כספים), התשי״ט–1959}} – ההוראות הנוגעות לכלל עובדי המדינה; {{ח:תת|(4)}} {{ח:חיצוני|חוק העונשין|חוק העונשין}} – ההוראות הנוגעות לעובדי הציבור; {{ח:תת|(5)}} {{ח:חיצוני|פקודת הראיות|פקודת הראיות [נוסח חדש], התשל״א–1971}} – ההוראות הנוגעות לתעודת עובד הציבור. {{ח:סעיף|20|סודיות}} {{ח:ת}} חבר ועדת ההיתרים ישמור בסוד ולא יעביר לאחר כל מידע או מסמך שהגיע אליו תוך כדי מילוי תפקידו או במהלך עבודתו, אלא במידה הנדרשת לביצוע הוראות חוק זה, לגורם המוסמך על פי דין לקבל את המידע או על פי צו בית משפט. {{ח:קטע3|פרק ד סימן ב|סימן ב׳: קביעת נקודות הצבה}} {{ח:סעיף|21|קביעה, שינוי או ביטול של נקודות הצבה}} {{ח:תת|(א)}} ועדת ההיתרים רשאית לקבוע נקודות הצבה במקרקעי ציבור, וכן לקבוע תנאים בעניינן, לשנותן או לבטלן, בהתחשב בין השאר בשיקולים אלה: {{ח:תתת|(1)}} מניעת ביקוש יתר לצוף באזור המיועד לקביעת נקודת ההצבה, בשים לב למאפייני הצמחייה באותו אזור, לרבות צמחי בר וגידולים חקלאיים, ולמספר הכוורות המאוכלסות המוצבות בו; {{ח:תתת|(2)}} מניעה של הפרעה משמעותית לציבור או של השפעות סביבתיות שליליות משמעותיות בשל הצבת כוורות מאוכלסות באזור המיועד לקביעת נקודת ההצבה; {{ח:תתת|(3)}} ההשפעה של הצבת כוורות מאוכלסות על המגוון הביולוגי באזור המיועד לקביעת נקודת ההצבה; {{ח:תתת|(4)}} סמיכות נקודת ההצבה המיועדת להיקבע לשטח ביטחוני. {{ח:תת|(ב)}} ועדת ההיתרים לא תקבע נקודת הצבה חדשה ולא תאשר להוסיף יותר מחמש כוורות בנקודת הצבה קיימת, אלא לאחר התייעצות עם עובד המשרד להגנת הסביבה שמינה המנהל הכללי של המשרד להגנת הסביבה לעניין זה; לא העביר העובד האמור התייחסות לפניית הוועדה בכתב בתוך 60 ימים, יראו כאילו קוימה עימו חובת ההתייעצות לפי סעיף קטן זה. {{ח:תת|(ג)}} ועדת ההיתרים לא תקבע נקודת הצבה חדשה במקרקעין המפורטים להלן, אלא בהתקיים התנאי הקבוע לצידם: {{ח:תתת|(1)}} מקרקעין שהם גן לאומי או שמורת טבע, או מקרקעין שהם בשטח שאושר כגן לאומי או כשמורת טבע בתוכנית מפורטת לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה|חוק התכנון והבנייה}} – ניתן אישור של מנהל רשות הטבע והגנים או של מי שהוא הסמיך לעניין זה; {{ח:תתת|(2)}} מקרקעין בניהול קרן קיימת לישראל כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק קרן קיימת לישראל|בחוק קרן קיימת לישראל, התשי״ד–1953}} – ניתן אישור של מנהל קרן קיימת לישראל או של מי שהוא הסמיך לעניין זה; {{ח:תתת|(3)}} מקרקעין של רשות מקומית – ניתן אישור של ראש הרשות המקומית או של מי שהוא הסמיך לעניין זה; {{ח:תתת|(4)}} שטח ביטחוני או מקרקעין, ששר הביטחון, או עובד המדינה או חייל כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק השיפוט הצבאי|בחוק השיפוט הצבאי, התשט״ו–1955}}, ששר הביטחון הסמיך לעניין זה, הודיע לוועדת ההיתרים כי יש חשש שתיגרם פגיעה בביטחון המדינה בכניסה אליהם – ניתן אישור של נציג שר הביטחון לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה#סעיף 7|סעיף 7(א)(3) לחוק התכנון והבנייה}} בוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה הפועלת בשטח המחוז שבו נמצא האזור המיועד לקביעת נקודת ההצבה (בחוק זה – נציג שר הביטחון בוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה); {{ח:תתת|(5)}} מקרקעין המוחזקים בידי משטרת ישראל או שירות בתי הסוהר – ניתן אישור של השר לביטחון לאומי או מי שהוא הסמיך לעניין זה; {{ח:תתת|(6)}} מקרקעי ציבור המוחזקים בידי מחזיק – ניתנה למחזיק הזדמנות לטעון את טענותיו בעניין לפני ועדת ההיתרים; טען המחזיק את טענותיו לפני הוועדה, תמסור לו הוועדה את החלטתה המנומקת לעניין קביעת נקודת הצבה במקרקעין האמורים; {{ח:תתת|(7)}} מקרקעי ציבור שאינם מקרקעין כאמור בפסקאות (1) עד (6) – ניתן אישור של מנהל רשות מקרקעי ישראל או מי שהוא הסמיך לעניין זה. {{ח:תת|(ד)}} פנתה ועדת ההיתרים בכתב אל מי מהגורמים המנויים בסעיף קטן (ג) או אל המחזיק, והוא לא העביר התייחסות לפניית הוועדה בתוך 60 ימים, יראו אותו כמי שאישר את קביעת נקודת ההצבה או כאילו קוים הליך לפי סעיף קטן (ג)(6), לפי העניין. {{ח:תת|(ה)}} כל אחד מהגורמים המנויים בסעיף קטן (ג), ובכלל זה המחזיק, רשאים לפנות לוועדת ההיתרים, בבקשה מנומקת בכתב, לשינוי או לביטול נקודת הצבה; ועדת ההיתרים לא תשנה ולא תבטל נקודת הצבה שיש לגביה היתר בתוקף, אלא אם כן הודיעה על כך בכתב בצירוף נימוקיה לבעל ההיתר 30 ימים לפחות לפני קבלת ההחלטה, ונתנה לו הזדמנות לטעון את טענותיו; הוועדה תקבל החלטה בבקשה בתוך 120 ימים מיום שקיבלה את הבקשה, ותשלח את החלטתה לבעל ההיתר ולמבקש השינוי או הביטול. {{ח:קטע3|פרק ד סימן ג|סימן ג׳: היתרים להצבת כוורות מאוכלסות}} {{ח:סעיף|22|הליך למתן היתרים}} {{ח:ת}} ועדת ההיתרים תקיים הליך למתן היתרים אחת לשלוש שנים, והיא רשאית לקיים הליך נוסף בתקופה כאמור, לעניין נקודת הצבה חדשה או לעניין נקודת הצבה שהתפנתה; ועדת ההיתרים תפרסם באתר האינטרנט של המשרד הודעה על קיום ההליך שתכלול את הפרטים האלה: {{ח:תת|(1)}} נקודות ההצבה שלגביהן יינתן היתר, ובכלל זה, לעניין כל נקודת הצבה – נקודות הציון שלה, תקופת ההצבה בה ומספר הכוורות המאוכלסות שניתן להציב בה; על פרסום כאמור לעניין שטח ביטחוני יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 29|סעיף 29(ב)}}, בשינויים המחויבים; {{ח:תת|(2)}} המועד האחרון להגשת בקשה להיתר, ובלבד שהתקופה בין מועד הפרסום למועד האחרון להגשת בקשה לא תפחת מ־30 ימים; {{ח:תת|(3)}} מידע נוסף בהתאם לתקנות לפי {{ח:פנימי|סעיף 51|סעיף 51(ב)(2) ו־(3)}}, אם הותקנו; {{ח:תת|(4)}} הבהרה כי מתן היתר כפוף לאישור הגורמים המנויים {{ח:פנימי|סעיף 25|בסעיף 25(א)}}, בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 25|הסעיף האמור}}. {{ח:סעיף|23|בקשה למתן היתר}} {{ח:תת|(א)}} מבקש היתר יגיש לוועדת ההיתרים בקשה להיתר, בצירוף אישור על תשלום אגרת בקשה לפי {{ח:פנימי|סעיף 51|סעיף 51(ב)(12)}}, אם נקבעה, ויציין בבקשה אם הוא מבקש היתר לתקופה קצרה משלוש שנים. {{ח:תת|(ב)}} יושב ראש הוועדה רשאי לדרוש ממבקש היתר למסור לו מסמך או ידיעה נוספים הנדרשים לוועדה לבחינת הבקשה. {{ח:סעיף|24|מתן היתר והעברתו}} {{ח:תת|(א)}} ועדת ההיתרים רשאית לתת היתר למבקש היתר, ובכלל זה להתנותו בתנאים, בהתאם להוראות לפי חוק זה; בהיתר תקבע ועדת ההיתרים, בין השאר, את מספר הדבוראי של בעל ההיתר. {{ח:תת|(ב)}} הוועדה תיתן היתרים על בסיס היתרים שניתנו בשנים קודמות, בהתחשב בצורך במתן היתרים למבקשי היתר חדשים ובהקצאה שוויונית של נקודות הצבה חדשות ושל נקודות הצבה שנכללו בהיתר שבוטל או שבעל ההיתר לא ביקש היתר חדש לגביהן, ובשים לב לצורך במניעת ריכוזיות, ככל האפשר, בהחזקת היתרים. {{ח:תת|(ג)}} היתר הוא אישי ואינו ניתן להעברה אלא על פי אישור בכתב של ועדת ההיתרים. {{ח:סעיף|25|סייגים למתן היתר}} {{ח:תת|(א)}} ועדת ההיתרים לא תיתן היתר בנקודת הצבה הנמצאת במקרקעין כמפורט להלן, אלא בכפוף לתנאים אלה: {{ח:תתת|(1)}} שטח ביטחוני – אלא אם כן ניתן לכך אישור מנציג שר הביטחון בוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה; פנתה ועדת ההיתרים בכתב אל הנציג האמור והוא לא העביר את התייחסותו לפניית הוועדה בתוך 60 ימים, יראו אותו כמי שאישר את מתן ההיתר; {{ח:תתת|(2)}} מקרקעין המוחזקים בידי משטרת ישראל או שירות בתי הסוהר – אלא אם כן ניתן לכך אישור של השר לביטחון לאומי או מי שהוא הסמיך לעניין זה; פנתה ועדת ההיתרים בכתב אל הגורם כאמור והוא לא העביר את התייחסותו לפניית הוועדה בתוך 60 ימים, יראו אותו כמי שאישר את מתן ההיתר; {{ח:תתת|(3)}} מקרקעי ציבור המוחזקים בידי מחזיק – אלא אם כן מבקש ההיתר צירף אישור של המחזיק. {{ח:תת|(ב)}} תוקפו של אישור כאמור בסעיף קטן (א), לעניין אותו מקבל היתר, יהיה עד להודעה אחרת מאת הגורם המאשר לוועדת ההיתרים, ולעניין גורם מאשר שהוא מחזיק – לרבות מחזיק שבא במקומו של מחזיק קודם; אין במתן הודעה כאמור כדי לפגוע בתוקפו של היתר, כל עוד ועדת ההיתרים לא קבעה אחרת. {{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בסעיף קטן (א)(3), ועדת ההיתרים רשאית לתת היתר אף בלא אישור המחזיק, אם השתכנעה כי המחזיק נמנע ממתן האישור משיקולים שאינם ממין העניין, כי הוא מתנה את האישור בקבלת תמורה בכסף או בשווה כסף ממבקש ההיתר או כי עניינו של המחזיק אינו גובר על עניינו של מבקש ההיתר, בהתחשב, בין השאר, במשך הזמן שבו המחזיק רשאי לעשות שימוש במקרקעין; התנגד המחזיק למתן ההיתר למבקש, לא תיתן ועדת ההיתרים היתר למבקש אלא לאחר התייעצות עם רשות מקרקעי ישראל ולאחר שנתנה למחזיק הזדמנות לטעון את טענותיו. {{ח:סעיף|26|סירוב לתת היתר}} {{ח:תת|(א)}} בלי לגרוע מכלליות האמור {{ח:פנימי|סעיף 24|בסעיף 24(ב)}}, הוועדה רשאית לסרב לתת היתר בהתקיים אחד מאלה: {{ח:תתת|(1)}} המבקש לא הציב כוורות לפי ההיתר הקודם שניתן לו או הציב כוורות מאוכלסות במספר קטן משמעותית מהמותר לו לפי היתר כאמור; {{ח:תתת|(2)}} המבקש לא מילא אחר הוראות לפי חוק זה בעניין הצבת כוורות מאוכלסות או אחר תנאי היתר קודם שניתן לו, בחמש השנים שקדמו לשנה שלגביה מתבקש ההיתר; {{ח:תתת|(3)}} המבקש הורשע בעבירה אשר מפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה, אין הוא ראוי לדעת הוועדה לקבל היתר או שהוטל עליו קנס מינהלי בשל עבירה כאמור, או שהוגש נגדו כתב אישום בשל עבירה כאמור וטרם ניתן פסק דין סופי בעניינו; {{ח:תתת|(4)}} למבקש חוב בשל אגרה תקופתית בעד היתר, אם נקבעה בתקנות לפי {{ח:פנימי|סעיף 51|סעיף 51(ב)(12)}}, או חוב למועצה להאבקה ודבש בשל היטל לפי חוק זה. {{ח:תת|(ב)}} ועדת ההיתרים לא תסרב לתת היתר או להעבירו לאחר ולא תתנה אותו בתנאים, אלא אם כן הודיעה על כך בכתב למבקש ההיתר או לבעל ההיתר, לפי העניין, ונתנה לו הזדמנות לטעון את טענותיו. {{ח:תת|(ג)}} החליטה ועדת ההיתרים לסרב לבקשה להיתר, תודיע על כך למבקש ההיתר, בהודעה מנומקת בכתב, וכן לגורם שאישורו נדרש לפי {{ח:פנימי|סעיף 25|סעיף 25(א)}}. {{ח:סעיף|27|תוקפו של היתר}} {{ח:ת}} תוקפו של היתר יהיה לשלוש שנים, אלא אם כן מתקיים אחד מאלה: {{ח:תת|(1)}} המבקש ביקש היתר לתקופה קצרה יותר; {{ח:תת|(2)}} ההיתר ניתן לנקודת הצבה חדשה או לנקודת הצבה שהתפנתה, שלא בהליך למתן היתרים המתקיים אחת לשלוש שנים; {{ח:תת|(3)}} הוועדה החליטה, מנימוקים שתפרט בהחלטתה, כי מוצדק לקבוע תקופת תוקף קצרה יותר להיתר. {{ח:סעיף|28|התליה, שינוי או ביטול של היתר}} {{ח:תת|(א)}} ועדת ההיתרים רשאית להתלות היתר, לשנותו או לבטלו, בהתקיים אחד מאלה: {{ח:תתת|(1)}} חדל להתקיים תנאי מהתנאים למתן ההיתר; {{ח:תתת|(2)}} בעל ההיתר הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה או תנאי מתנאי ההיתר; {{ח:תתת|(3)}} הוועדה ביטלה את נקודת ההצבה; {{ח:תתת|(4)}} הוגשה לוועדה בקשה להתליית ההיתר, לשינויו או לביטולו ממי שאישורו נדרש למתן היתר לפי {{ח:פנימי|סעיף 25|סעיף 25(א)}}, בשל נסיבות המחייבות הפסקת הצבה של כוורות מאוכלסות בידי בעל ההיתר במקרקעין מסוימים; {{ח:תתת|(5)}} בעל ההיתר הורשע בעבירה או שהוטל עליו קנס מינהלי, בשל הפרה של הוראה מההוראות לפי חוק זה, לפי {{ח:חיצוני|פקודת הגנת דבורים|פקודת הגנת דבורים [נוסח חדש], התשמ״ג–1983}}, או של הוראה הנוגעת לדבורים שניתנה לפי {{ח:חיצוני|פקודת מחלות בעלי חיים|פקודת מחלות בעלי חיים [נוסח חדש], התשמ״ה–1985}}, או שתלוי ועומד נגדו כתב אישום בעבירה כאמור. {{ח:תת|(ב)}} הוועדה לא תתלה, תשנה או תבטל היתר אלא אם כן הודיעה על כך בכתב, בצירוף נימוקיה, לבעל ההיתר, 30 ימים לפחות לפני קבלת ההחלטה, ונתנה לו הזדמנות לטעון את טענותיו. {{ח:סעיף|29|פרסום ההיתרים}} {{ח:תת|(א)}} ועדת ההיתרים תפרסם באתר האינטרנט של המשרד הודעה בדבר ההיתרים שנתנה; פרסום כאמור יכלול, בין השאר, פרטים אלה: {{ח:תתת|(1)}} נקודת ההצבה, תקופת ההצבה בכל נקודת הצבה ומספר הכוורות המאוכלסות שניתן להציב בכל נקודת הצבה על פי ההיתר; {{ח:תתת|(2)}} זהותם של בעלי ההיתרים לגבי כל נקודת הצבה, לפי שם ושם משפחה בלבד, ולעניין בעל היתר שהוא תאגיד – שם התאגיד. {{ח:תת|(ב)}} פרסום לפי סעיף זה לא יכלול פרטים לגבי שטח ביטחוני, ששר הביטחון או מי שהוא הסמיך לעניין זה הורה כי יש מניעה לפרסמם מטעמים של ביטחון המדינה, ובלבד שיפורסם מידע כללי על האזור הגאוגרפי שבו נמצאת נקודת ההצבה. {{ח:תת|(ג)}} היתר יהיה תקף אף אם לא פורסמה לגביו הודעה לפי הוראות סעיף זה, ובלבד שניתן כדין; ועדת ההיתרים תפרסם הודעה בדבר מתן היתר מייד עם היוודע לה אי־פרסומו. {{ח:קטע3|פרק ד סימן ד|סימן ד׳: ועדת ערר}} {{ח:סעיף|30|ועדת ערר}} {{ח:תת|(א)}} הרואה את עצמו נפגע מהחלטה של ועדת ההיתרים, רשאי לערור עליה לפני ועדת ערר, בתוך 30 ימים מהיום שנמסרה לו ההחלטה. {{ח:תת|(ב)}} ועדת הערר תהיה בת שלושה חברים, והם: {{ח:תתת|(1)}} מי שכשיר להיות שופט בית משפט שלום, שימנה שר המשפטים, והוא יהיה היושב ראש; {{ח:תתת|(2)}} שני חברים שימנה השר, האחד מקרב עובדי משרדו והשני מתוך רשימה שהגישה לו המועצה להאבקה ודבש, אחד מהם לפחות בעל ידע מקצועי בתחום גידול דבורים, ובלבד שלא ימונה עובד המועצה או חבר ועדת ההיתרים. {{ח:תת|(ג)}} על ועדת הערר יחולו הוראות לפי {{ח:חיצוני|חוק בתי דין מינהליים|חוק בתי דין מינהליים, התשנ״ב–1992}}. {{ח:תת|(ד)}} הודעה על הרכב ועדת הערר ופרטי ההתקשרות עימה תפורסם באתר האינטרנט של המשרד. {{ח:תת|(ה)}} החלטה סופית של ועדת הערר בערר לפי סעיף קטן (א) ניתנת לערעור לפני בית משפט לעניינים מינהליים. {{ח:קטע2|פרק ה|פרק ה׳: המועצה להאבקה ודבש}} {{ח:סעיף|31|תפקידי המועצה}} {{ח:תת|(א)}} המועצה להאבקה ודבש תפעל לביצוע כל אלה: {{ח:תתת|(1)}} קידום הרמה המקצועית של הדבוראים, ובכלל זה פיתוח וייעול פעילות האבקה, באמצעות ביצוע מחקרים, הדרכה מקצועית ופרסומים מקצועיים; {{ח:תתת|(2)}} שיפור שיטות הטיפול בכוורות ובאופן אחסון דבש וקידום ההתייעלות בענף הדבש; {{ח:תתת|(3)}} אספקה מרוכזת של אמצעי ייצור וביטוח בענף הדבש; {{ח:תתת|(4)}} מתן השירותים הנדרשים לוועדת ההיתרים לשם פעילותה בהתאם להוראות {{ח:פנימי|סעיף 12|סעיף 12(ב)}}. {{ח:תת|(ב)}} אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע ממטרות המועצה בהתאם למסמכי היסוד שלה. {{ח:סעיף|32|מינוי נושאי משרה}} {{ח:תת|(א)}} מינוים של אלה ייעשה לאחר התייעצות עם הוועדה לבדיקת מינויים כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק החברות הממשלתיות|בחוק החברות הממשלתיות, התשל״ה–1975}} (בסעיף זה – חוק החברות הממשלתיות), בהרכבה לפי {{ח:חיצוני|חוק החברות הממשלתיות#סעיף 60א|סעיף 60א לחוק האמור}}, ויחולו לעניין זה הוראות {{ח:חיצוני|חוק החברות הממשלתיות#סעיף 16א|סעיפים 16א}}, {{ח:חיצוני|חוק החברות הממשלתיות#סעיף 17|17}}, {{ח:חיצוני|חוק החברות הממשלתיות#סעיף 17א|17א}}, {{ח:חיצוני|חוק החברות הממשלתיות#סעיף 18א|18א עד 18ג}}, {{ח:חיצוני|חוק החברות הממשלתיות#סעיף 24|24(ג)}} {{ח:חיצוני|חוק החברות הממשלתיות#סעיף 37|ו־37(ג) לחוק החברות הממשלתיות}}, לפי העניין: {{ח:תתת|(1)}} נציגי המדינה במועצת המנהלים; {{ח:תתת|(2)}} יושב ראש מועצת המנהלים; {{ח:תתת|(3)}} המנהל הכללי. {{ח:תת|(ב)}} החליטה הוועדה לבדיקת מינויים שלא להמליץ על מועמד למשרה מהמשרות האמורות בסעיף קטן (א) שהתקיים בו האמור {{ח:חיצוני|חוק החברות הממשלתיות#סעיף 18ג|בסעיף 18ג(א) לחוק החברות הממשלתיות}}, לא ימונה המועמד למשרה כאמור. {{ח:סעיף|33|סייגים לכהונה של חבר במועצת המנהלים של המועצה}} {{ח:ת}} אלה אינם כשירים לכהן כחברי מועצת המנהלים של המועצה להאבקה ודבש שלא מטעם המדינה: {{ח:תת|(1)}} שר, סגן שר וחבר כנסת; {{ח:תת|(2)}} מי שענייניו האישיים או עיסוקיו האחרים, למעט עניינים הנובעים מתפקידו בגוף שמינה אותו ולמעט עיסוקיו במגזר שאליו הוא משתייך, עלולים לגרום לו להימצא במצב של ניגוד עניינים תדיר בין תפקידו כחבר במועצת המנהלים ובין ענייניו האישיים או עיסוקיו האחרים כאמור. {{ח:סעיף|34|פקיעת כהונה של חבר במועצת המנהלים של המועצה}} {{ח:ת}} חבר מועצת המנהלים של המועצה להאבקה ודבש יחדל לכהן אם התקיימה בו אחת הנסיבות הפוסלות אדם מכהונה במועצת המנהלים, או בהתאם להוראות תקנון המועצה להאבקה ודבש. {{ח:סעיף|35|ניגוד עניינים של חבר האסיפה הכללית או חבר מועצת המנהלים}} {{ח:ת}} על אף האמור {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 254|בסעיף 254(א)(1) לחוק החברות}}, חבר באסיפה הכללית או במועצת המנהלים של המועצה להאבקה ודבש רשאי להביא בחשבון גם את עניינו של הגוף או הציבור שהוא נציגו, ככל שהם קשורים לתפקידי המועצה, ולא יראו אותו כנמצא במצב של ניגוד עניינים בשל כך בלבד. {{ח:סעיף|36|עובדי המועצה}} {{ח:תת|(א)}} קבלת עובדים למועצה להאבקה ודבש תיעשה בהליך פומבי, שוויוני ותחרותי. {{ח:תת|(ב)}} על עובד המועצה הממלא תפקיד לפי חוק זה יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 19|סעיף 19}} וכן הוראות חוקים אלה: {{ח:תתת|(1)}} {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (משמעת)|חוק שירות המדינה (משמעת), התשכ״ג–1963}}, בשינויים המחויבים, והסמכויות הנתונות לשר ולמנהל כללי לפי {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (משמעת)#סעיף 31|סעיף 31 לחוק האמור}}, יהיו נתונות לשר ולמנהל הכללי של המשרד, בהתאמה; {{ח:תתת|(2)}} {{ח:חיצוני|חוק שירות המדינה (סיוג פעילות מפלגתית ומגבית כספים)|חוק שירות המדינה (סיוג פעילות מפלגתית ומגבית כספים), התשי״ט–1959}}. {{ח:סעיף|37|תחולת חוקים וכללים לעניין המועצה}} {{ח:ת}} על המועצה להאבקה ודבש, נושאי משרה בה ועובדיה יחולו הוראות החוקים המפורטים להלן, לפי העניין, כאילו הייתה חברה ממשלתית, וכן הכללים המחייבים אדם הממלא תפקיד ציבורי על פי דין: {{ח:תת|(1)}} {{ח:חיצוני|חוק שיווי זכויות האישה|חוק שיווי זכויות האישה, התשי״א–1951}}; {{ח:תת|(2)}} {{ח:חיצוני|חוק מבקר המדינה|חוק מבקר המדינה, התשי״ח–1958 [נוסח משולב]}}; {{ח:תת|(3)}} {{ח:חיצוני|חוק חובת המכרזים|חוק חובת המכרזים, התשנ״ב–1992}}, למעט {{ח:חיצוני|חוק חובת המכרזים#סעיף 3א|סעיף 3א שבו}} ותקנות שהותקנו לפיו; {{ח:תת|(4)}} {{ח:חיצוני|חוק הגנה על עובדים (חשיפת עבירות ופגיעה בטוהר המידות או במינהל התקין)|חוק הגנה על עובדים (חשיפת עבירות ופגיעה בטוהר המידות או במינהל התקין), התשנ״ז–1997}}; {{ח:תת|(5)}} {{ח:חיצוני|חוק שירות הציבור (מתנות)|חוק שירות הציבור (מתנות), התש״ם–1979}}; {{ח:תת|(6)}} {{ח:חיצוני|חוק חופש המידע|חוק חופש המידע, התשנ״ח–1998}}. {{ח:סעיף|38|תוכנית שנתית}} {{ח:ת}} המועצה להאבקה ודבש תגיש לאישור השר תוכנית עבודה שנתית, הכוללת פירוט תקציבי לביצועה, ותפעל בהתאם לתוכנית המאושרת. {{ח:סעיף|39|היטלים}} {{ח:תת|(א)}} השר, לאחר התייעצות עם המועצה להאבקה ודבש, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת הכלכלה, יקבע היטלים שעל דבוראים לשלם למועצה להאבקה ודבש, את המועדים לתשלומם ודרכי התשלום; היטל כאמור יכול שייקבע לפי מספר נקודות ההצבה ומספר הכוורות המאוכלסות שנקבעו בהיתרים או אמת מידה אחרת שיקבע השר, ורשאי הוא לקבוע היטל בשיעור מופחת, בתנאים שיקבע. {{ח:תת|(ב)}} עד לקביעת היטלים לפי סעיף קטן (א), ישלם בעל היתר למועצה להאבקה ודבש היטל שנתי בסך של 30 שקלים חדשים בעד כל כוורת שלגביה ניתן לו היתר, ולא יותר ממספר הכוורות המרבי שהוא רשאי להציב במהלך השנה; המועצה תשלח לבעלי היתר דרישת תשלום, לא יאוחר מ־1 בדצמבר בשנה שקודמת לשנה שלגביה מוטל ההיטל; בעל היתר ישלם את ההיטל עד סוף חודש מרץ בשנה שלגביה מוטל ההיטל. {{ח:סעיף|40|הוראות לעניין תקציב המועצה}} {{ח:ת}} השר, לאחר התייעצות עם המועצה להאבקה ודבש, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת הכלכלה, רשאי לקבוע הוראות לעניין הכנת התקציב השנתי של המועצה ואישורו, הגבלת הוצאות התקורה בתקציב המועצה וניהול מערכת הכספים של המועצה וביקורת עליה, ובכלל זה הוראות לעניין הגשת תקציבים ותחזיות כספיות ולעניין פרסום מאזנים שנתיים. {{ח:סעיף|41|חובות דיווח}} {{ח:תת|(א)}} המועצה להאבקה ודבש תמסור לשר, או לעובד המשרד שהוא הסמיך לעניין זה, דיווח שנתי על פעילותה בהתאם לתפקידיה לפי חוק זה, ובכלל זה פירוט ההוצאות שהוציאה לשם פעילותה כאמור, וכן, לפי דרישת השר או עובד המשרד כאמור, כל מידע אחר הנוגע לתפקידיה לפי חוק זה. {{ח:תת|(ב)}} דיווח שנתי כאמור בסעיף קטן (א) יימסר בכל שנה עד 1 ביולי, לגבי השנה הקלנדרית שקדמה למועד הדיווח. {{ח:תת|(ג)}} השר רשאי להתקין תקנות לעניין דרך העברת המידע לפי סעיף קטן (א) ולעניין הגבלות על מסירת מידע לציבור בשל הגנה על סודות מסחריים הנובעים מאותו מידע. {{ח:סעיף|42|שינוי מסמכי היסוד}} {{ח:תת|(א)}} נוסף על האמור {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 345ה|בסעיף 345ה(ג) לחוק החברות}}, מסמכי היסוד לא ישונו אלא באישור השר, ולעניין שינוי מטרות המועצה להאבקה ודבש במסמכי היסוד – גם באישור ועדת הכלכלה. {{ח:תת|(ב)}} אין בכוחם של מסמכי היסוד לגרוע מהוראות לפי חוק זה. {{ח:סעיף|43|פירוק המועצה}} {{ח:תת|(א)}} החלטה על פירוק מרצון של המועצה להאבקה ודבש לפי {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 345כ|סעיף 345כ לחוק החברות}} לא תתקבל אלא באישור השר. {{ח:תת|(ב)}} לא תוגש בקשה לפירוק המועצה להאבקה ודבש בידי בית משפט לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק החברות#סעיף 345יט|סעיף 345יט לחוק החברות}} בידי המועצה או חבר באסיפה הכללית של המועצה אלא בהסכמת המדינה שתינתן בהחלטת הממשלה; על הגשת בקשה לפירוק המועצה ועל הגשת כל בקשה אחרת במסגרת הליך הפירוק, ימסור המבקש הודעה גם ליועץ המשפטי לממשלה. {{ח:תת|(ג)}} הוגשה לבית המשפט בקשה לפירוק המועצה להאבקה ודבש, לא יורה בית המשפט על הפירוק אלא לאחר שנוכח כי בנסיבות העניין לא ניתן להביא לפעילות תקינה של המועצה או למימוש מטרותיה. {{ח:תת|(ד)}} החליט בית המשפט על פירוק המועצה להאבקה ודבש, רשאית הממשלה להודיע לבית המשפט כי חברה אחרת שהיא חברה לתועלת הציבור תמלא את תפקידי המועצה להאבקה ודבש לפי חוק זה ממועד פירוקה של המועצה; הודיעה הממשלה כאמור, יוקנו לאותה חברה, החל במועד הפירוק, סמכויות המועצה, ויחולו עליה הוראות חוק זה החלות לגבי המועצה, בשינויים המחויבים; הודעה על העברת סמכויות המועצה לחברה אחרת כאמור, ומועד העברתן, תפורסם ברשומות. {{ח:סעיף|44|דין נכסים בפירוק}} {{ח:ת}} לאחר שנפרעו חובות המועצה להאבקה ודבש לנושיה במלואם, יעברו נכסי המועצה העומדים לחלוקה בפירוק למי שיורה בית המשפט, לאחר שקיבל את המלצת השר לעניין זה, כדי שישמשו לטובת ענף הדבש; ואולם הודיעה הממשלה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 43|בסעיף 43(ד)}}, יועברו נכסי המועצה, על פי הוראות בית המשפט, לחברה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 43|באותו סעיף}}. {{ח:קטע2|פרק ו|פרק ו׳: עונשין וסמכויות פיקוח ואכיפה}} {{ח:סעיף|45|עונשין}} {{ח:תת|(א)}} מי שעשה אחד מאלה, דינו – מאסר שישה חודשים או קנס כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין}}, ואם נעברה העבירה בידי תאגיד – כפל הקנס כאמור: {{ח:תתת|(1)}} הציב כוורת מאוכלסת במקרקעי ציבור בלא היתר מאת ועדת ההיתרים או בניגוד לתנאיו, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 3|סעיף 3}}; {{ח:תתת|(2)}} הזין דבורים בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 10|סעיף 10}}; {{ח:תתת|(3)}} הוסיף חומר לדבש לפני רדייתו או במהלכה, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 11|סעיף 11}}. {{ח:תת|(ב)}} מי שעשה אחד מאלה, דינו – קנס כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין}}, ואם נעברה העבירה בידי תאגיד – כפל הקנס כאמור: {{ח:תתת|(1)}} דבוראי שלא דיווח לוועדת ההיתרים, בניגוד להוראות {{ח:פנימי|סעיף 4|סעיף 4(ג)}}; {{ח:תתת|(2)}} בעל היתר שהציב כוורת מאוכלסת שאינה מסומנת בהתאם להוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 9|סעיף 9}}. {{ח:תת|(ג)}} נושא משרה בתאגיד חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת ביצוע עבירות לפי סעיפים קטנים (א) ו־(ב) בידי התאגיד או בידי עובד מעובדיו; המפר חובה זו, דינו – קנס כאמור {{ח:חיצוני|חוק העונשין#סעיף 61|בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין}}. {{ח:תת|(ד)}} נעברה עבירה לפי סעיפים קטנים (א) או (ב) בידי תאגיד או בידי עובד מעובדיו, חזקה היא כי נושא משרה בתאגיד הפר את חובתו לפי סעיף קטן (ג), אלא אם כן הוכיח כי עשה כל שניתן כדי למלא את חובתו. {{ח:תת|(ה)}} בסעיף זה, ”נושא משרה בתאגיד“ – מנהל פעיל בתאגיד, שותף למעט שותף מוגבל, או בעל תפקיד אחר בתאגיד האחראי מטעם התאגיד על התחום שבו נעברה העבירה. {{ח:סעיף|46|הסמכת מפקחים}} {{ח:תת|(א)}} השר יסמיך, מקרב עובדי משרדו, מפקחים, שיהיו נתונות להם הסמכויות לפי {{ח:פנימי|פרק ו|פרק זה}}, כולן או חלקן, לשם ביצוע הוראות לפי חוק זה. {{ח:תת|(ב)}} למפקח כאמור בסעיף קטן (א), יוסמך מי שמתקיימים בו כל אלה: {{ח:תתת|(1)}} משטרת ישראל הודיעה, לא יאוחר משלושה חודשים מיום קבלת פרטי העובד, כי היא אינה מתנגדת להסמכתו מטעמים של ביטחון הציבור, לרבות בשל עברו הפלילי; {{ח:תתת|(2)}} הוא קיבל הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות שיהיו נתונות לו לפי {{ח:פנימי|פרק ו|פרק זה}}, כפי שהורה השר, בהסכמת השר לביטחון לאומי; {{ח:תתת|(3)}} הוא עומד בתנאי כשירות נוספים כפי שהורה השר, לאחר התייעצות עם השר לביטחון לאומי. {{ח:תת|(ג)}} הודעה על הסמכת מפקח לפי סעיף זה תפורסם ברשומות. {{ח:סעיף|47|סמכויות פיקוח}} {{ח:ת}} לשם פיקוח על ביצוע הוראות לפי חוק זה, רשאי מפקח, לאחר שהזדהה לפי {{ח:פנימי|סעיף 50|סעיף 50}} – {{ח:תת|(1)}} לדרוש מכל אדם למסור לו את שמו ומענו ולהציג לפניו תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המזהה אותו; {{ח:תת|(2)}} לדרוש מכל אדם הנוגע בדבר למסור לו כל ידיעה או מסמך שיש בהם כדי להבטיח את ביצוען של הוראות חוק זה או להקל את ביצוען; בפסקה זו, ”מסמך“ – לרבות פלט כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק המחשבים|בחוק המחשבים, התשנ״ה–1995}} (להלן – חוק המחשבים); {{ח:תת|(3)}} לערוך בדיקות או מדידות וליטול דגימות של חומרים, וכן למסור את המדידות או הדגימות לבדיקת מעבדה, לשמור אותן או לנהוג בהן בדרך אחרת; {{ח:תת|(4)}} להיכנס למקום שיש לו יסוד סביר להניח שנמצאים בו כוורות מאוכלסות, דבורים, כוורות או ציוד לטיפול בכוורות או בדבורים, ובכלל זה ציוד לרדיית דבש, לרבות לכלי רכב כשהוא נייח, ובלבד שלא ייכנס למקום המשמש למגורים אלא על פי צו של בית משפט. {{ח:סעיף|48|סמכויות אכיפה}} {{ח:ת}} התעורר חשד לביצוע עבירה לפי חוק זה, רשאי מפקח – {{ח:תת|(1)}} לחקור כל אדם הקשור לעבירה כאמור או שעשויות להיות לו ידיעות הנוגעות לעבירה כאמור; על חקירה לפי פסקה זו יחולו הוראות {{ח:חיצוני|פקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות)#סעיף 2|סעיפים 2}} {{ח:חיצוני|פקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות)#סעיף 3|ו־3 לפקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות)}}, בשינויים המחויבים; {{ח:תת|(2)}} לתפוס כוורות, ובכלל זה כוורות מאוכלסות, דבש, מסמכים וחפצים הקשורים לעבירה כאמור; על תפיסה לפי פסקה זו יחולו הוראות {{ח:חיצוני|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)#פרק 4|הפרק הרביעי לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ״ט–1969}} (להלן – פקודת מעצר וחיפוש), בשינויים המחויבים, והוראות לפי {{ח:פנימי|סעיף 51|סעיף 51(ב)(7) לחוק זה}}; {{ח:תת|(3)}} לבקש מבית משפט צו חיפוש לפי {{ח:חיצוני|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)#סעיף 23|סעיף 23 לפקודת מעצר וחיפוש}} ולבצעו; על חיפוש לפי פסקה זו יחולו הוראות {{ח:חיצוני|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)#סעיף 24|סעיפים 24(א)(1)}}, {{ח:חיצוני|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)#סעיף 26|26 עד 28}} {{ח:חיצוני|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)#סעיף 45|ו־45 לפקודת מעצר וחיפוש}}, בשינויים המחויבים. {{ח:סעיף|49|תנאים להפעלת סמכויות בשטח ביטחוני}} {{ח:תת|(א)}} לעניין כניסה של מפקח לשטח ביטחוני, יחולו הוראות {{ח:פנימי|סעיף 7|סעיף 7(ג)}}. {{ח:תת|(ב)}} לא יפעיל מפקח את סמכויותיו בשטח ביטחוני, אלא אם כן נקבעה לו התאמה ביטחונית מתאימה לכך, ובהתאם לכללי אבטחת המידע החלים באותו שטח ביטחוני, והכול כפי שייקבע באישור לפי {{ח:פנימי|סעיף 21|סעיף 21(ג)(4)}}. {{ח:סעיף|50|זיהוי מפקחים}} {{ח:ת}} מפקח לא יעשה שימוש בסמכויות הנתונות לו לפי {{ח:פנימי|פרק ו|פרק זה}}, אלא בעת מילוי תפקידו ובהתקיים שניים אלה: {{ח:תת|(1)}} הוא עונד באופן גלוי תג המזהה אותו ואת תפקידו ולובש מדי מפקח, בצבע ובצורה שהורה המנהל הכללי של המשרד לעניין זה, ובלבד שהמדים כאמור אינם נחזים להיות מדי משטרה; {{ח:תת|(2)}} יש בידו תעודת מפקח החתומה בידי השר, המעידה על תפקידו ועל סמכויותיו, שאותה יציג על פי דרישה. {{ח:קטע2|פרק ז|פרק ז׳: הוראות שונות}} {{ח:סעיף|51|ביצוע ותקנות}} {{ח:תת|(א)}} השר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות לביצועו. {{ח:תת|(ב)}} השר רשאי לקבוע הוראות בעניינים אלה, ולעניין הוראות בעניינים כמפורט בפסקאות (3), (4), (12) ו־(13) – באישור ועדת הכלכלה: {{ח:תתת|(1)}} תנאים והוראות לעניין קביעת נקודות הצבה, הדרכים לשינוי נקודת הצבה או התנאים בנוגע אליה, והדרכים לבטלה; תקנות כאמור יותקנו לאחר התייעצות עם השר להגנת הסביבה; לא נמסרה עמדת השר להגנת הסביבה בתוך 60 ימים מיום פניית השר אליו בעניין, יראו, בתום אותה תקופה, כאילו קוימה עימו חובת ההתייעצות כאמור; {{ח:תתת|(2)}} תנאים והוראות לעניין אופן הגשת בקשות לקבלת היתרים, לרבות המידע שעל מבקש ההיתר למסור במסגרת הבקשה; {{ח:תתת|(3)}} הגבלות על מספר הכוורות המרבי או המזערי שניתן לתת לגביהן היתר למבקשי היתרים חדשים ולבעלי היתרים קיימים, ומנגנונים להעברת היתרים בין דבוראים ולקביעת התמורה שתשולם בעד ההעברה; {{ח:תתת|(4)}} תנאים והוראות להצבת כוורות מאוכלסות במקרקעין שאינם מקרקעי ציבור, ורשאי הוא לקבוע הוראות מיוחדות לעניין הצבת כוורות מאוכלסות במקרקעין שהם חצרות בתי מגורים, לשם – {{ח:תתתת|(א)}} מניעת הפרעה משמעותית לציבור או השפעות סביבתיות שליליות משמעותיות באזור ההצבה או באזורים הסמוכים לו; {{ח:תתתת|(ב)}} מניעת ביקוש יתר לצוף באזור ההצבה או באזורים סמוכים לו, בשים לב למספר הכוורות המאוכלסות המוצבות באותם אזורים ולמאפייני הצמחייה בהם, לרבות צמחי בר וגידולים חקלאיים; {{ח:תתת|(5)}} סימון כוורות מאוכלסות; {{ח:תתת|(6)}} תנאים והוראות לעניין טיפול בכוורות, רדיית דבש, טיפול בדבורים והזנתן, ולעניין התקנת אמצעים ומיתקנים בכוורות מאוכלסות לשם בקרה על אופן הזנת הדבורים; {{ח:תתת|(7)}} החזקת כוורות מאוכלסות שנתפסו לפי {{ח:פנימי|סעיף 48|סעיף 48(2)}}, טיפול בהן וביצוע כל פעולה אחרת לגביהן עד לקבלת הוראות בית המשפט לפי הוראות {{ח:חיצוני|פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)#פרק 4|הפרק הרביעי לפקודת מעצר וחיפוש}}, ובכלל זה נשיאה בהוצאות בשל ביצוע פעולות אלה, בנסיבות המתאימות, לרבות באמצעות קבלת הכנסות ממכירת דבש שהופק מהכוורות לכיסוי הוצאות אלה; {{ח:תתת|(8)}} מיפוי נקודות הצבה של כוורות מאוכלסות, וריכוז הנתונים הכלולים בהיתרים וכן מידע נוסף בקשר למקרקעין שניתן להציב בהם כוורות מאוכלסות; {{ח:תתת|(9)}} חובות דיווח לוועדת ההיתרים ולמשרד בכל עניין הקשור לקיום ההוראות לפי חוק זה; {{ח:תתת|(10)}} חובות תיעוד ושמירת מסמכים ודרכי מסירת הודעות בכל אחד מהנושאים המפורטים בפסקאות (1) עד (9); {{ח:תתת|(11)}} המניין החוקי בישיבות ועדת ההיתרים, דרכי עבודתה וסדרי דיוניה, ובכלל זה לעניין קבלת אישורים והתייחסויות לפי {{ח:פנימי|סעיף 21|סעיפים 21}} {{ח:פנימי|סעיף 25|ו־25(א)}} והאופן שבו מי שעלול להיפגע מהחלטתה רשאי לטעון את טענותיו לפניה; {{ח:תתת|(12)|(א)}} קביעת אגרות בעד שירות שהמשרד נותן לפי חוק זה, ובכלל זה אגרה בעד הגשת בקשה לקבלת אישור או היתר לפי חוק זה ואגרה תקופתית בעד היתר, ובלבד שלא ייווצר כפל בין הרכיבים שכלולים בהיטל כאמור {{ח:פנימי|סעיף 39|בסעיף 39}} ובין הרכיבים שכלולים באגרה, ורשאי השר לקבוע אגרות מופחתות למקבלי היתרים חדשים; {{ח:תתתת|(ב)}} אגרה לפי פסקה זו יכול שתיקבע לפי מספר נקודות ההצבה ומספר הכוורות המאוכלסות שנקבעו בהיתר; {{ח:תתתת|(ג)}} על גביית אגרה שנקבעה לפי פסקה זו יחולו הוראות {{ח:חיצוני|חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות|חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, התשנ״ה–1995}}; {{ח:תתת|(13)}} תנאים לעניין הכרה בארגון הפועל לקידום עניינם של הדבוראים כארגון יציג. {{ח:תת|(ג)|(1)}} השר, לאחר התייעצות עם השר להגנת הסביבה, רשאי לשנות, בצו, את {{ח:פנימי|תוספת 1|התוספת הראשונה}}; לא נמסרה עמדת השר להגנת הסביבה בתוך 60 ימים מיום פניית השר אליו בעניין, יראו, בתום אותה תקופה, כאילו קוימה עימו חובת ההתייעצות לפי פסקה זו. {{ח:תתת|(2)}} השר רשאי לשנות, בצו, את {{ח:פנימי|תוספת 2|התוספת השנייה}} ואת {{ח:פנימי|תוספת 3|התוספת השלישית}}. {{ח:סעיף|52|שמירת דינים}} {{ח:ת}} אין בהוראות חוק זה כדי לגרוע מהוראות לפי {{ח:חיצוני|חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון)|חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון), התשע״ו–2015}}, {{ח:חיצוני|פקודת מחלות בעלי חיים|פקודת מחלות בעלי חיים [נוסח חדש], התשמ״ה–1985}}, {{ח:חיצוני|פקודת הגנת דבורים|פקודת הגנת דבורים [נוסח חדש], התשמ״ג–1985}}, {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה|חוק התכנון והבנייה}} {{ח:חיצוני|חוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה|וחוק גנים לאומיים}}. {{ח:סעיף|53|}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק העבירות המינהליות|בחוק העבירות המינהליות, התשמ״ו–1985}}.}} {{ח:סעיף|54|}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק בתי דין מינהליים|בחוק בתי דין מינהליים, התשנ״ב–1992}}.}} {{ח:סעיף|55|}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק בתי משפט לעניינים מינהליים|בחוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש״ס–2000}}.}} {{ח:סעיף|56|תחילה ותקנות ראשונות}} {{ח:תת|(א)}} תחילתו של חוק זה שנה מיום פרסומו (להלן – יום התחילה), אולם השר, באישור ועדת הכלכלה, רשאי, בצו, לדחות את יום התחילה בתקופות נוספות שלא יעלו במצטבר על שנה. {{ח:תת}} {{ח:הערה|מועד התחילה של החוק נדחה ליום 1.7.2026 (ק״ת תשפ״ו, 1146).}} {{ח:תת|(ב)}} תקנות ראשונות לפי {{ח:פנימי|סעיף 39|סעיף 39}} יובאו לאישור ועדת הכלכלה בתוך שנתיים מיום התחילה. {{ח:סעיף|57|הוראות מעבר}} {{ח:תת|(א)}} היתרים שניתנו לפני יום התחילה לפי {{ח:חיצוני|תקנות להשבחת ייצור חקלאי (בעלי חיים) (דבורים)|תקנות להשבחת ייצור חקלאי (בעלי חיים) (דבורים), התשכ״ח–1968}} (בסעיף זה – תקנות הדבורים), ועמדו בתוקפם ערב יום התחילה, יעמדו בתוקפם עד מתן היתרים בהליך ראשון למתן היתרים לפי חוק זה, ויראו את מי שניתן לו היתר לפי {{ח:חיצוני|תקנות להשבחת ייצור חקלאי (בעלי חיים) (דבורים)|תקנות הדבורים}} כמי שניתן לו היתר לפי חוק זה. {{ח:תת|(ב)}} בתקופה של חמש שנים מיום התחילה, רשאית ועדת ההיתרים לתת היתר להצבת כוורות מאוכלסות בנקודת הצבה שנמצאת במקרקעי ציבור כאמור {{ח:פנימי|סעיף 25|בסעיף 25(א)}}, אף בלא אישור של הגורם המאשר לפי {{ח:פנימי|סעיף 25|אותו סעיף}}, אם למבקש ההיתר ניתן היתר להצבת כוורות מאוכלסות במקרקעין האמורים בשלוש השנים שקדמו ליום התחילה. {{ח:תת|(ג)}} החל מיום פרסומו של חוק זה, תמסור המועצה להאבקה ודבש למשרד, בהתאם לדרישתו, כל מידע או מסמך הדרוש לו לשם העברה של הסמכויות הנתונות למועצה לפי {{ח:חיצוני|תקנות להשבחת ייצור חקלאי (בעלי חיים) (דבורים)|תקנות הדבורים}} {{ח:חיצוני|צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייצור דבש ומכירתו)|וצו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייצור דבש ומכירתו), התשל״ז–1977}}, למשרד; לעניין זה, ”מסמך“ – לרבות חומר מחשב ופלט כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק המחשבים|בחוק המחשבים}}. {{ח:תת|(ד)}} יראו נקודת הצבה שניתן לגביה היתר לפי {{ח:חיצוני|תקנות להשבחת ייצור חקלאי (בעלי חיים) (דבורים)|תקנות הדבורים}} שעמד בתוקפו ערב יום התחילה, כנקודת הצבה שנקבעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 21|סעיף 21}}; עד יום התחילה תפרסם ועדת ההיתרים, באתר האינטרנט של המשרד, הודעה בדבר נקודות ההצבה האמורות. {{ח:תת|(ה)}} עד יום התחילה יאשר השר, בצו, את המטרות של המועצה להאבקה ודבש, ובלבד שהן עולות בקנה אחד עם תפקידי המועצה לפי {{ח:פנימי|סעיף 31|סעיף 31}}; מטרה שלא תאושר כאמור – בטלה. {{ח:תת}} {{ח:הערה|פורסם {{ח:חיצוני|צו להסדרה של הצבת כוורות, האבקה וייצור דבש (אישור מטרות המועצה להאבקה ודבש)|צו להסדרה של הצבת כוורות, האבקה וייצור דבש (אישור מטרות המועצה להאבקה ודבש), התשפ״ו–2026}}.}} {{ח:קטע2|תוספת 1|תוספת ראשונה}} {{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2, ההגדרה ”דבורה“}})}}}} {{ח:קטע3||מיני דבורים}} {{ח:סעיף*|1||עוגן=תוספת 1 פרט 1}} {{ח:ת}} דבורת הדבש המערבית (Apis mellifera). {{ח:קטע2|תוספת 2|תוספת שנייה}} {{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 2|סעיף 2, ההגדרה ”צמח תרבות“}} {{ח:פנימי|סעיף 4|וסעיף 4}})}}}} {{ח:קטע3||תנאים למתן שירותי האבקה}} {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} <table style="table-layout: fixed; width: 100%;"> <tr><th>{{מוקטן|טור א׳}} {{ש}} סוגי צמח תרבות</th><th>{{מוקטן|טור ב׳}} {{ש}} חודשי הצבה מותרים</th><th>{{מוקטן|טור ג׳}} {{ש}} מספר כוורות מרבי לדונם גידול</th></tr> <tr><td colspan="3">'''מטעים'''</td></tr> <tr><td>שקד</td><td>פברואר ומרץ</td><td>0.50</td></tr> <tr><td>גודגדן</td><td>פברואר ומרץ</td><td>0.50</td></tr> <tr><td>דובדבן</td><td>פברואר ומרץ</td><td>0.50</td></tr> <tr><td>תפוח עץ</td><td>אפריל</td><td>0.50</td></tr> <tr><td>אגס</td><td>מרץ ואפריל</td><td>0.25</td></tr> <tr><td>שזיף</td><td>פברואר ומרץ</td><td>0.25</td></tr> <tr><td>משמש</td><td>פברואר ומרץ</td><td>0.25</td></tr> <tr><td>ליצ׳י</td><td>אפריל</td><td>0.25</td></tr> <tr><td>אבוקדו</td><td>פברואר עד מאי</td><td>0.50</td></tr> <tr><td>שסק</td><td>אוקטובר עד דצמבר</td><td>0.25</td></tr> <tr><td>קיווי</td><td>אפריל ומאי</td><td>1</td></tr> <tr><td>אוכמניות</td><td>מרץ עד אוגוסט</td><td>1</td></tr> <tr><td colspan="3">'''ירקות וגידולי מקשה'''</td></tr> <tr><td>מלון</td><td>מרץ עד ספטמבר</td><td>0.33</td></tr> <tr><td>אבטיח ללא גרעינים</td><td>מרץ עד יולי</td><td>0.33</td></tr> <tr><td>תות שדה</td><td>אוקטובר עד יוני</td><td>0.50</td></tr> <tr><td>מלפפון לתעשייה</td><td>אפריל עד יוני</td><td>0.33</td></tr> <tr><td>קישוא</td><td>ינואר עד דצמבר</td><td>0.33</td></tr> <tr><td>דלעת</td><td>מרץ עד אוקטובר</td><td>0.33</td></tr> <tr><td colspan="3">'''גידול לזרעים'''</td></tr> <tr><td>תלתן</td><td>מרץ ואפריל</td><td>0.20</td></tr> <tr><td>אספסת</td><td>יולי עד ספטמבר</td><td>0.33</td></tr> <tr><td>בצל</td><td>מאי ויוני</td><td>0.50</td></tr> <tr><td>כותנה</td><td>יוני עד אוגוסט</td><td>1.00</td></tr> <tr><td colspan="3">'''גידולי שדה'''</td></tr> <tr><td>חמניות</td><td>מאי עד יולי</td><td>0.20</td></tr> <tr><td>אבטיח מללי לפיצוח</td><td>מאי ויוני</td><td>0.10</td></tr> </table> {{ח:קטע2|תוספת 3|תוספת שלישית}} {{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 10|סעיף 10(ב)(2)}})}}}} {{ח:קטע3||תנאים להזנת דבורים בתקופת אגירת הדבש}} {{ח:סעיף*|(1)||עוגן=תוספת 3 פרט 1}} {{ח:ת}} לעניין כוורת בעלת 10 חלות דונג בנויות שגובהה הוא בין 16 ל־26 ס״מ – אם משקלה של קומת החלות הנוספת אינו עולה על 15 ק״ג; {{ח:סעיף*|(2)||עוגן=תוספת 3 פרט 2}} {{ח:ת}} לעניין כוורת בעלת 10 חצאי חלות דונג בנויות שגובהה אינו עולה על 15 ס״מ, או שהיא עשויה מקלקר – אם משקלה של קומת החלות הנוספת אינו עולה על 13 ק״ג. {{ח:חתימות|התקבל בכנסת ביום י״ט בשבט התשפ״ה (17 בפברואר 2025).}} * '''בנימין נתניהו'''<br>ראש הממשלה * '''אבי דיכטר'''<br>שר החקלאות וביטחון המזון * '''יצחק הרצוג'''<br>נשיא המדינה * '''אמיר אוחנה'''<br>יושב ראש הכנסת {{ח:סוגר}} {{ח:סוף}} [[קטגוריה:בוט חוקים]] 7n1x0ovc9x80b7hyh8niy38pcfl2bgd 0 1727444 3019880 2941607 2026-06-14T16:21:43Z Yack67 27395 גם שד"ל כתב כן ומצא כן בכ"י. 3019880 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{טקסט מנוקד|גודל=24}}</noinclude>{{הור|סימן: '''גרשם''', '''א"ב''', '''גרשם בר יהודה חזק ואמץ'''}} {{סי|גְּ|1}}רוֹנִי נִחַר זוֹעֵק חָמָס{{ש}} {{סי|רְ|1}}אוֹתִי רָשָׁע נוֹתֵן קֹדֶשׁ לְמִרְמָס{{ש}} {{סי|שִׁ|1}}וַּעְתִּי הוֹשִׁיעָה לְיוֹם נָקָם נִכְמָס{{ש}} {{סי|מֵ|1}}עַי עַל כֵּן אוֹחִילָה וְלִבִּי נָמָס {{סי|אָ}}דוֹן אֶרֶץ קִדַּשְׁתָּ בְּעֶשֶׂר קְדֻשּׁוֹת{{ש}} {{סי|בְּ}}תוֹכָהּ שָׁכַנְתָּ לְכַפָּרַת נְפָשׁוֹת{{ש}} {{סי|גְּ}}אוֹן עֻזְּךָ כּוֹנְנוּ יָדֶיךָ הַקְּדוֹשׁוֹת{{ש}} {{סי|דָּ}}שׁוּ בוֹ שׁוּעָלִים וְנֶחְרַשׁ בְּמַחֲרָשׁוֹת {{רפרן|מֵעַי עַל כֵּן אוֹחִילָה וְלִבִּי נָמָס}} {{סי|הָ}}עִיר כְּלִילַת יֹפִי קִרְיָה נֶאֱמָנָה{{ש}} {{סי|וּ}}מָקוֹם בּוֹ מִתְכַּפְּרִים אַחַת בַּשָּׁנָה{{ש}}<noinclude> <noinclude>{{סי|זָ}}עַמְתָּ בּוֹ זֶה תֵּשַׁע מֵאוֹת וַחֲמִישִׁים וְעוֹד שָׁנָה{{הערה|כך נוסח המקורי והנוסח הנמצא בדפוס 'עודכן' ע"י הקהילות}}{{ש}}</noinclude> [{{סי|זָ}}עַמְתָּ וְאָנַפְתָּ עָלָיו זֶה כַּמֶּה שָׁנָה]{{ש}} {{סי|חֲ}}רוֹן אַפְּךָ שָׁפַכְתָּ וְלֹא רִחַמְתָּ לְחֶנְנָהּ {{רפרן|מֵעַי עַל כֵּן אוֹחִילָה וְלִבִּי נָמָס}} {{סי|טַ}}בּוּר הָאָרֶץ בִּקַּקְתָּ בִּלַּקְתָּ{{ש}} {{סי|יַ}}עַר הַלְּבָנוֹן הִסַּקְתָּ הִדְלַקְתָּ{{ש}} {{סי|כַּ}}בִּיר יוֹשְׁבִים הוֹרַדְתָּ סִלַּקְתָּ{{ש}} {{סי|לְ}}קוּחֶיךָ בְּיוֹם אַף טָבַחְתָּ מָלַקְתָּ {{רפרן|מֵעַי עַל כֵּן אוֹחִילָה וְלִבִּי נָמָס}} {{סי|מֵ}}אֶרֶץ חֶמְדָּה יָצְאוּ רְחוּמֶיךָ{{ש}} {{סי|נ}}וֹדְדִים בַּגּוֹלָה וּמְהַלְּלִים שְׁמֶךָ{{ש}} {{סי|שׂ}}וֹנְאִים בְּלַחַץ לְהוֹנוֹת עַמֶּךָ{{ש}} {{סי|עַ}}ם יְיָ אַתָּה וְגוֹלֶה מִמְּקוֹמֶךָ {{רפרן|מֵעַי עַל כֵּן אוֹחִילָה וְלִבִּי נָמָס}} {{סי|פָּ}}תוֹחַ נִפְתַּח פִּינוּ וּלְךָ נַצְדִּיק{{ש}} {{סי|צ}}וּר עַל כָּל הַבָּא אַתָּה צַדִּיק{{ש}} {{סי|קָ}}דוֹשׁ הַדִּין עַמְּךָ לְמָסְרֵנוּ בְּיַד מַדִּיק{{ש}} {{סי|ר}}וֹפֵס בְּרֶגֶל וְחוֹרֵק שֵׁן וּמַדִּיק {{רפרן|מֵעַי עַל כֵּן אוֹחִילָה וְלִבִּי נָמָס}} {{סי|שִׁ}}חֲתוּ דֶּרֶךְ אָבוֹת עֲווֹנָם סְבֹל נִתְפַּשְׂנוּ{{ש}} {{סי|תַּ}}חַת כִּי מַעֲשֵׂימוֹ בְּיָדֵינוּ תָפַשְׂנוּ{{ש}} {{סי|גַּ}}עַר מְלָאוּנוּ נִגְעַלְנוּ נִמְאַסְנוּ{{ש}} {{סי|רָ}}עוֹת רַבּוֹת וְצָרוֹת לְהַמְצִיא נִקְנַסְנוּ {{רפרן|מֵעַי עַל כֵּן אוֹחִילָה וְלִבִּי נָמָס}} {{סי|שׁ}}וּב עָדֶיךָ אָדוֹן נִמְלַכְנוּ נִסְכַּמְנוּ{{ש}} {{סי|מְ}}אֹד אַחֲרֵי שׁוּבֵנוּ נֶחֱרַטְנוּ נִחַמְנוּ{{ש}} {{סי|בְּרַ}}חֲמֶיךָ חָנֵּנוּ כִּי כָלִינוּ תַּמְנוּ{{ש}} {{סי|יְ}}רִיבֵינוּ אֶל יְשַׂמְּחוּ כִּי נָפַלְנוּ קַמְנוּ {{רפרן|מֵעַי עַל כֵּן אוֹחִילָה וְלִבִּי נָמָס}} {{סי|הָ}}שֵׁב שְׁבוּת זְרוּיִים בְּאַשְׁמָה רַבָּה{{ש}} {{סי|וְ}}קַבְּצֵם מִן הַגּוֹיִם בִּיתֵרָה חִבָּה{{ש}} {{סי|דְּ}}בָרְךָ יֵאָמֵן חוֹזֵה נִבָּא{{ש}} {{סי|הָ}}קֵם סֻכֹּת דָּוִד הַנּוֹפֶלֶת חֲרֵבָה {{רפרן|וְאָז מֵעַי יָגִילוּ וְלִבִּי יִשְׂמָח}} {{סי|חֶ}}סֶד נְעוּרִים זָכְרָה וּבְרִית רִאשׁוֹנִים{{ש}} {{סי|זְ}}כוּת אָבוֹת תִּזְכֹּר וְאַל יֹאבְדוּ בָנִים{{ש}} {{סי|ק}}וֹמְמִיּוּת יֵלְכוּ בִּבְכִי וּבְתַחֲנוּנִים{{ש}} מִצָּפוֹן וּמִיָּם וּמֵאֶרֶץ צְפוֹנִים {{רפרן|וְאָז מֵעַי יָגִילוּ וְלִבִּי יִשְׂמָח}} {{סי|וְ}}עַתָּה בַּצַּר פְּקַדְנוּךָ בּוֹשִׁים וְנִכְלָמִים{{ש}} {{סי|א}}וֹמְרִים חָטָאנוּ סְלַח נָא נוֹאֲמִים{{ש}} {{סי|מִ}}דַּת הַדִּין הֲפָךְ נָא לְמִדַּת רַחֲמִים{{ש}} {{סי|צִ}}דְקָתֵנוּ הָאֵר כְּאוֹר שִׁבְעַת יָמִים {{רפרן|וְאָז מֵעַי יָגִילוּ וְלִבִּי יִשְׂמָח}} <noinclude> [[קטגוריה:תחינה (סליחות)]] [[קטגוריה:פיוטי רבינו גרשום]] [[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]] [[קטגוריה:חתימה]] </noinclude> 5ku4398rx6g4zjd5rltbpfraj8c6yhe 3019909 3019880 2026-06-14T18:55:34Z בן עדריאל 9444 3019909 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{טקסט מנוקד|גודל=24}}</noinclude>{{הור|סימן: '''גרשם''', '''א"ב''', '''גרשם בר יהודה חזק ואמץ'''}} {{סי|גְּ|1}}רוֹנִי נִחַר זוֹעֵק חָמָס{{ש}} {{סי|רְ|1}}אוֹתִי רָשָׁע נוֹתֵן קֹדֶשׁ לְמִרְמָס{{ש}} {{סי|שִׁ|1}}וַּעְתִּי הוֹשִׁיעָה לְיוֹם נָקָם נִכְמָס{{ש}} {{סי|מֵ|1}}עַי עַל כֵּן אוֹחִילָה וְלִבִּי נָמָס {{סי|אָ}}דוֹן אֶרֶץ קִדַּשְׁתָּ בְּעֶשֶׂר קְדֻשּׁוֹת{{ש}} {{סי|בְּ}}תוֹכָהּ שָׁכַנְתָּ לְכַפָּרַת נְפָשׁוֹת{{ש}} {{סי|גְּ}}אוֹן עֻזְּךָ כּוֹנְנוּ יָדֶיךָ הַקְּדוֹשׁוֹת{{ש}} {{סי|דָּ}}שׁוּ בוֹ שׁוּעָלִים וְנֶחְרַשׁ בְּמַחֲרָשׁוֹת {{רפרן|מֵעַי עַל כֵּן אוֹחִילָה וְלִבִּי נָמָס}} {{סי|הָ}}עִיר כְּלִילַת יֹפִי קִרְיָה נֶאֱמָנָה{{ש}} {{סי|וּ}}מָקוֹם בּוֹ מִתְכַּפְּרִים אַחַת בַּשָּׁנָה{{ש}}<noinclude> <noinclude>{{סי|זָ}}עַמְתָּ בּוֹ זֶה תֵּשַׁע מֵאוֹת וַחֲמִשִּׁים וְעוֹד שָׁנָה{{הערה|זהו כנראה הנוסח המקורי, והנוסח הנמצא בדפוס 'עודכן' ע"י הקהילות.}}{{ש}}</noinclude> [{{סי|זָ}}עַמְתָּ וְאָנַפְתָּ עָלָיו זֶה כַּמֶּה שָׁנָה]{{ש}} {{סי|חֲ}}רוֹן אַפְּךָ שָׁפַכְתָּ וְלֹא רִחַמְתָּ לְחֶנְנָהּ {{רפרן|מֵעַי עַל כֵּן אוֹחִילָה וְלִבִּי נָמָס}} {{סי|טַ}}בּוּר הָאָרֶץ בִּקַּקְתָּ בִּלַּקְתָּ{{ש}} {{סי|יַ}}עַר הַלְּבָנוֹן הִסַּקְתָּ הִדְלַקְתָּ{{ש}} {{סי|כַּ}}בִּיר יוֹשְׁבִים הוֹרַדְתָּ סִלַּקְתָּ{{ש}} {{סי|לְ}}קוּחֶיךָ בְּיוֹם אַף טָבַחְתָּ מָלַקְתָּ {{רפרן|מֵעַי עַל כֵּן אוֹחִילָה וְלִבִּי נָמָס}} {{סי|מֵ}}אֶרֶץ חֶמְדָּה יָצְאוּ רְחוּמֶיךָ{{ש}} {{סי|נ}}וֹדְדִים בַּגּוֹלָה וּמְהַלְּלִים שְׁמֶךָ{{ש}} {{סי|שׂ}}וֹנְאִים בְּלַחַץ לְהוֹנוֹת עַמֶּךָ{{ש}} {{סי|עַ}}ם יְיָ אַתָּה וְגוֹלֶה מִמְּקוֹמֶךָ {{רפרן|מֵעַי עַל כֵּן אוֹחִילָה וְלִבִּי נָמָס}} {{סי|פָּ}}תוֹחַ נִפְתַּח פִּינוּ וּלְךָ נַצְדִּיק{{ש}} {{סי|צ}}וּר עַל כָּל הַבָּא אַתָּה צַדִּיק{{ש}} {{סי|קָ}}דוֹשׁ הַדִּין עַמְּךָ לְמָסְרֵנוּ בְּיַד מַדִּיק{{ש}} {{סי|ר}}וֹפֵס בְּרֶגֶל וְחוֹרֵק שֵׁן וּמַדִּיק {{רפרן|מֵעַי עַל כֵּן אוֹחִילָה וְלִבִּי נָמָס}} {{סי|שִׁ}}חֲתוּ דֶּרֶךְ אָבוֹת עֲווֹנָם סְבֹל נִתְפַּשְׂנוּ{{ש}} {{סי|תַּ}}חַת כִּי מַעֲשֵׂימוֹ בְּיָדֵינוּ תָפַשְׂנוּ{{ש}} {{סי|גַּ}}עַר מְלָאוּנוּ נִגְעַלְנוּ נִמְאַסְנוּ{{ש}} {{סי|רָ}}עוֹת רַבּוֹת וְצָרוֹת לְהַמְצִיא נִקְנַסְנוּ {{רפרן|מֵעַי עַל כֵּן אוֹחִילָה וְלִבִּי נָמָס}} {{סי|שׁ}}וּב עָדֶיךָ אָדוֹן נִמְלַכְנוּ נִסְכַּמְנוּ{{ש}} {{סי|מְ}}אֹד אַחֲרֵי שׁוּבֵנוּ נֶחֱרַטְנוּ נִחַמְנוּ{{ש}} {{סי|בְּרַ}}חֲמֶיךָ חָנֵּנוּ כִּי כָלִינוּ תַּמְנוּ{{ש}} {{סי|יְ}}רִיבֵינוּ אֶל יְשַׂמְּחוּ כִּי נָפַלְנוּ קַמְנוּ {{רפרן|מֵעַי עַל כֵּן אוֹחִילָה וְלִבִּי נָמָס}} {{סי|הָ}}שֵׁב שְׁבוּת זְרוּיִים בְּאַשְׁמָה רַבָּה{{ש}} {{סי|וְ}}קַבְּצֵם מִן הַגּוֹיִם בִּיתֵרָה חִבָּה{{ש}} {{סי|דְּ}}בָרְךָ יֵאָמֵן חוֹזֵה נִבָּא{{ש}} {{סי|הָ}}קֵם סֻכֹּת דָּוִד הַנּוֹפֶלֶת חֲרֵבָה {{רפרן|וְאָז מֵעַי יָגִילוּ וְלִבִּי יִשְׂמָח}} {{סי|חֶ}}סֶד נְעוּרִים זָכְרָה וּבְרִית רִאשׁוֹנִים{{ש}} {{סי|זְ}}כוּת אָבוֹת תִּזְכֹּר וְאַל יֹאבְדוּ בָנִים{{ש}} {{סי|ק}}וֹמְמִיּוּת יֵלְכוּ בִּבְכִי וּבְתַחֲנוּנִים{{ש}} מִצָּפוֹן וּמִיָּם וּמֵאֶרֶץ צְפוֹנִים {{רפרן|וְאָז מֵעַי יָגִילוּ וְלִבִּי יִשְׂמָח}} {{סי|וְ}}עַתָּה בַּצַּר פְּקַדְנוּךָ בּוֹשִׁים וְנִכְלָמִים{{ש}} {{סי|א}}וֹמְרִים חָטָאנוּ סְלַח נָא נוֹאֲמִים{{ש}} {{סי|מִ}}דַּת הַדִּין הֲפָךְ נָא לְמִדַּת רַחֲמִים{{ש}} {{סי|צִ}}דְקָתֵנוּ הָאֵר כְּאוֹר שִׁבְעַת יָמִים {{רפרן|וְאָז מֵעַי יָגִילוּ וְלִבִּי יִשְׂמָח}} <noinclude> [[קטגוריה:תחינה (סליחות)]] [[קטגוריה:פיוטי רבינו גרשום]] [[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]] [[קטגוריה:חתימה]] </noinclude> n91jk98vb8le74su5lbn9sydkoejizw 3019915 3019909 2026-06-14T19:05:36Z בן עדריאל 9444 3019915 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{טקסט מנוקד|גודל=24}}</noinclude>{{הור|סימן: '''גרשם''', '''א"ב''', '''גרשם בר יהודה חזק ואמץ'''}} {{סי|גְּ|1}}רוֹנִי נִחַר זוֹעֵק חָמָס{{ש}} {{סי|רְ|1}}אוֹתִי רָשָׁע נוֹתֵן קֹדֶשׁ לְמִרְמָס{{ש}} {{סי|שִׁ|1}}וַּעְתִּי הוֹשִׁיעָה לְיוֹם נָקָם נִכְמָס{{ש}} {{סי|מֵ|1}}עַי עַל כֵּן אוֹחִילָה וְלִבִּי נָמָס {{סי|אָ}}דוֹן אֶרֶץ קִדַּשְׁתָּ בְּעֶשֶׂר קְדֻשּׁוֹת{{ש}} {{סי|בְּ}}תוֹכָהּ שָׁכַנְתָּ לְכַפָּרַת נְפָשׁוֹת{{ש}} {{סי|גְּ}}אוֹן עֻזְּךָ כּוֹנְנוּ יָדֶיךָ הַקְּדוֹשׁוֹת{{ש}} {{סי|דָּ}}שׁוּ בוֹ שׁוּעָלִים וְנֶחְרַשׁ בְּמַחֲרָשׁוֹת {{רפרן|מֵעַי עַל כֵּן אוֹחִילָה וְלִבִּי נָמָס}} {{סי|הָ}}עִיר כְּלִילַת יֹפִי קִרְיָה נֶאֱמָנָה{{ש}} {{סי|וּ}}מָקוֹם בּוֹ מִתְכַּפְּרִים אַחַת בַּשָּׁנָה{{ש}}<noinclude> <noinclude>{{סי|זָ}}עַמְתָּ בּוֹ זֶה תֵּשַׁע מֵאוֹת וַחֲמִשִּׁים וְעוֹד שָׁנָה{{הערה|זהו כנראה הנוסח המקורי, והנוסח הנמצא בדפוס 'עודכן' ע"י הקהילות.}}{{ש}}</noinclude> [{{סי|זָ}}עַמְתָּ וְאָנַפְתָּ עָלָיו זֶה כַּמֶּה שָׁנָה]{{ש}} {{סי|חֲ}}רוֹן אַפְּךָ שָׁפַכְתָּ וְלֹא רִחַמְתָּ לְחֶנְנָהּ {{רפרן|מֵעַי עַל כֵּן אוֹחִילָה וְלִבִּי נָמָס}} {{סי|טַ}}בּוּר הָאָרֶץ בִּקַּקְתָּ בִּלַּקְתָּ{{ש}} {{סי|יַ}}עַר הַלְּבָנוֹן הִסַּקְתָּ הִדְלַקְתָּ{{ש}} {{סי|כַּ}}בִּיר יוֹשְׁבִים הוֹרַדְתָּ סִלַּקְתָּ{{ש}} {{סי|לְ}}קוּחֶיךָ בְּיוֹם אַף טָבַחְתָּ מָלַקְתָּ {{רפרן|מֵעַי עַל כֵּן אוֹחִילָה וְלִבִּי נָמָס}} {{סי|מֵ}}אֶרֶץ חֶמְדָּה יָצְאוּ רְחוּמֶיךָ{{ש}} {{סי|נ}}וֹדְדִים בַּגּוֹלָה וּמְהַלְּלִים שְׁמֶךָ{{ש}} {{סי|שׂ}}וֹנְאִים בְּלַחַץ לְהוֹנוֹת עַמֶּךָ{{ש}} {{סי|עַ}}ם יְיָ אַתָּה וְגוֹלֶה מִמְּקוֹמֶךָ {{רפרן|מֵעַי עַל כֵּן אוֹחִילָה וְלִבִּי נָמָס}} {{סי|פָּ}}תוֹחַ נִפְתַּח פִּינוּ וּלְךָ נַצְדִּיק{{ש}} {{סי|צ}}וּר עַל כָּל הַבָּא אַתָּה צַדִּיק{{ש}} {{סי|קָ}}דוֹשׁ הַדִּין עַמְּךָ לְמָסְרֵנוּ בְּיַד מַדִּיק{{ש}} {{סי|ר}}וֹפֵס בְּרֶגֶל וְחוֹרֵק שֵׁן וּמַדִּיק {{רפרן|מֵעַי עַל כֵּן אוֹחִילָה וְלִבִּי נָמָס}} {{סי|שִׁ}}חֲתוּ דֶּרֶךְ אָבוֹת עֲווֹנָם סְבֹל נִתְפַּשְׂנוּ{{ש}} {{סי|תַּ}}חַת כִּי מַעֲשֵׂימוֹ בְּיָדֵינוּ תָפַשְׂנוּ{{ש}} {{סי|גַּ}}עַר מְלָאוּנוּ נִגְעַלְנוּ נִמְאַסְנוּ{{ש}} {{סי|רָ}}עוֹת רַבּוֹת וְצָרוֹת לְהַמְצִיא נִקְנַסְנוּ {{רפרן|מֵעַי עַל כֵּן אוֹחִילָה וְלִבִּי נָמָס}} {{סי|שׁ}}וּב עָדֶיךָ אָדוֹן נִמְלַכְנוּ נִסְכַּמְנוּ{{ש}} {{סי|מְ}}אֹד אַחֲרֵי שׁוּבֵנוּ נֶחֱרַטְנוּ נִחַמְנוּ{{ש}} {{סי|בְּרַ}}חֲמֶיךָ חָנֵּנוּ כִּי כָלִינוּ תַּמְנוּ{{ש}} {{סי|יְ}}רִיבֵינוּ אֶל יְשַׂמְּחוּ כִּי נָפַלְנוּ קַמְנוּ {{רפרן|מֵעַי עַל כֵּן אוֹחִילָה וְלִבִּי נָמָס}} {{סי|הָ}}שֵׁב שְׁבוּת זְרוּיִים בְּאַשְׁמָה רַבָּה{{ש}} {{סי|וְ}}קַבְּצֵם מִן הַגּוֹיִם בִּיתֵרָה חִבָּה{{ש}} {{סי|דְּ}}בָרְךָ יֵאָמֵן חוֹזֵה נִבָּא{{ש}} {{סי|הָ}}קֵם סֻכֹּת דָּוִד הַנּוֹפֶלֶת חֲרֵבָה {{רפרן|וְאָז מֵעַי יָגִילוּ וְלִבִּי יִשְׂמָח}} {{סי|חֶ}}סֶד נְעוּרִים זָכְרָה וּבְרִית רִאשׁוֹנִים{{ש}} {{סי|זְ}}כוּת אָבוֹת תִּזְכֹּר וְאַל יֹאבְדוּ בָנִים{{ש}} {{סי|ק}}וֹמְמִיּוּת יֵלְכוּ בִּבְכִי וּבְתַחֲנוּנִים{{ש}} מִצָּפוֹן וּמִיָּם וּמֵאֶרֶץ צְפוֹנִים {{רפרן|וְאָז מֵעַי יָגִילוּ וְלִבִּי יִשְׂמָח}} {{סי|וְ}}עַתָּה בַּצַּר פְּקַדְנוּךָ בּוֹשִׁים וְנִכְלָמִים{{ש}} {{סי|א}}וֹמְרִים חָטָאנוּ סְלַח נָא נוֹאֲמִים{{ש}} {{סי|מִ}}דַּת הַדִּין הֲפָךְ נָא לְמִדַּת רַחֲמִים{{ש}} {{סי|צִ}}דְקָתֵנוּ הָאֵר כְּאוֹר שִׁבְעַת יָמִים {{רפרן|וְאָז מֵעַי יָגִילוּ וְלִבִּי יִשְׂמָח}} {{סוף}} <noinclude> [[קטגוריה:תחינה (סליחות)]] [[קטגוריה:פיוטי רבינו גרשום]] [[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]] [[קטגוריה:חתימה]] </noinclude> 2efca6c36slt5vl68wfkdtqko3tfhsj 3019917 3019915 2026-06-14T19:07:30Z Yack67 27395 3019917 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{טקסט מנוקד|גודל=24}}</noinclude>{{הור|סימן: '''גרשם''', '''א"ב''', '''גרשם בר יהודה חזק ואמץ'''}} {{סי|גְּ|1}}רוֹנִי נִחַר זוֹעֵק חָמָס{{ש}} {{סי|רְ|1}}אוֹתִי רָשָׁע נוֹתֵן קֹדֶשׁ לְמִרְמָס{{ש}} {{סי|שִׁ|1}}וַּעְתִּי הוֹשִׁיעָה לְיוֹם נָקָם נִכְמָס{{ש}} {{סי|מֵ|1}}עַי עַל כֵּן אוֹחִילָה וְלִבִּי נָמָס {{סי|אָ}}דוֹן אֶרֶץ קִדַּשְׁתָּ בְּעֶשֶׂר קְדֻשּׁוֹת{{ש}} {{סי|בְּ}}תוֹכָהּ שָׁכַנְתָּ לְכַפָּרַת נְפָשׁוֹת{{ש}} {{סי|גְּ}}אוֹן עֻזְּךָ כּוֹנְנוּ יָדֶיךָ הַקְּדוֹשׁוֹת{{ש}} {{סי|דָּ}}שׁוּ בוֹ שׁוּעָלִים וְנֶחְרַשׁ בְּמַחֲרָשׁוֹת {{רפרן|מֵעַי עַל כֵּן אוֹחִילָה וְלִבִּי נָמָס}} {{סי|הָ}}עִיר כְּלִילַת יֹפִי קִרְיָה נֶאֱמָנָה{{ש}} {{סי|וּ}}מָקוֹם בּוֹ מִתְכַּפְּרִים אַחַת בַּשָּׁנָה{{ש}}<noinclude> <noinclude>{{סי|זָ}}עַמְתָּ בּוֹ זֶה תֵּשַׁע מֵאוֹת וַחֲמִשִּׁים וְעוֹד שָׁנָה{{הערה|זהו כנראה הנוסח המקורי, והנוסח הנמצא בדפוס 'עודכן' ע"י הקהילות.}}{{ש}}</noinclude> [{{סי|זָ}}עַמְתָּ וְאָנַפְתָּ עָלָיו זֶה כַּמֶּה שָׁנָה]{{ש}} {{סי|חֲ}}רוֹן אַפְּךָ שָׁפַכְתָּ וְלֹא רִחַמְתָּ לְחֶנְנָהּ {{רפרן|מֵעַי עַל כֵּן אוֹחִילָה וְלִבִּי נָמָס}} {{סי|טַ}}בּוּר הָאָרֶץ בִּקַּקְתָּ בִּלַּקְתָּ{{ש}} {{סי|יַ}}עַר הַלְּבָנוֹן הִסַּקְתָּ הִדְלַקְתָּ{{ש}} {{סי|כַּ}}בִּיר יוֹשְׁבִים הוֹרַדְתָּ סִלַּקְתָּ{{ש}} {{סי|לְ}}קוּחֶיךָ בְּיוֹם אַף טָבַחְתָּ מָלַקְתָּ {{רפרן|מֵעַי עַל כֵּן אוֹחִילָה וְלִבִּי נָמָס}} {{סי|מֵ}}אֶרֶץ חֶמְדָּה יָצְאוּ רְחוּמֶיךָ{{ש}} {{סי|נ}}וֹדְדִים בַּגּוֹלָה וּמְהַלְּלִים שְׁמֶךָ{{ש}} {{סי|שׂ}}וֹנְאִים בְּלַחַץ לְהוֹנוֹת עַמֶּךָ{{ש}} {{סי|עַ}}ם יְיָ אַתָּה וְגוֹלֶה מִמְּקוֹמֶךָ {{רפרן|מֵעַי עַל כֵּן אוֹחִילָה וְלִבִּי נָמָס}} {{סי|פָּ}}תוֹחַ נִפְתַּח פִּינוּ וּלְךָ נַצְדִּיק{{ש}} {{סי|צ}}וּר עַל כָּל הַבָּא אַתָּה צַדִּיק{{ש}} {{סי|קָ}}דוֹשׁ הַדִּין עַמְּךָ לְמָסְרֵנוּ בְּיַד מַדִּיק{{ש}} {{סי|ר}}וֹפֵס בְּרֶגֶל וְחוֹרֵק שֵׁן וּמַדִּיק {{רפרן|מֵעַי עַל כֵּן אוֹחִילָה וְלִבִּי נָמָס}} {{סי|שִׁ}}חֲתוּ דֶּרֶךְ אָבוֹת עֲווֹנָם סְבֹל נִתְפַּשְׂנוּ{{ש}} {{סי|תַּ}}חַת כִּי מַעֲשֵׂימוֹ בְּיָדֵינוּ תָפַשְׂנוּ{{ש}} {{סי|גַּ}}עַר מְלָאוּנוּ נִגְעַלְנוּ נִמְאַסְנוּ{{ש}} {{סי|רָ}}עוֹת רַבּוֹת וְצָרוֹת לְהַמְצִיא נִקְנַסְנוּ {{רפרן|מֵעַי עַל כֵּן אוֹחִילָה וְלִבִּי נָמָס}} {{סי|שׁ}}וּב עָדֶיךָ אָדוֹן נִמְלַכְנוּ נִסְכַּמְנוּ{{ש}} {{סי|מְ}}אֹד אַחֲרֵי שׁוּבֵנוּ נֶחֱרַטְנוּ נִחַמְנוּ{{ש}} {{סי|בְּרַ}}חֲמֶיךָ חָנֵּנוּ כִּי כָלִינוּ תַּמְנוּ{{ש}} {{סי|יְ}}רִיבֵינוּ אֶל יְשַׂמְּחוּ כִּי נָפַלְנוּ קַמְנוּ {{רפרן|מֵעַי עַל כֵּן אוֹחִילָה וְלִבִּי נָמָס}} {{סי|הָ}}שֵׁב שְׁבוּת זְרוּיִים בְּאַשְׁמָה רַבָּה{{ש}} {{סי|וְ}}קַבְּצֵם מִן הַגּוֹיִם בִּיתֵרָה חִבָּה{{ש}} {{סי|דְּ}}בָרְךָ יֵאָמֵן חוֹזֵה נִבָּא{{ש}} {{סי|הָ}}קֵם סֻכֹּת דָּוִד הַנּוֹפֶלֶת חֲרֵבָה {{רפרן|וְאָז מֵעַי יָגִילוּ וְלִבִּי יִשְׂמָח}} {{סי|חֶ}}סֶד נְעוּרִים זָכְרָה וּבְרִית רִאשׁוֹנִים{{ש}} {{סי|זְ}}כוּת אָבוֹת תִּזְכֹּר וְאַל יֹאבְדוּ בָנִים{{ש}} {{סי|ק}}וֹמְמִיּוּת יֵלְכוּ בִּבְכִי וּבְתַחֲנוּנִים{{ש}} מִצָּפוֹן וּמִיָּם וּמֵאֶרֶץ צְפוֹנִים {{רפרן|וְאָז מֵעַי יָגִילוּ וְלִבִּי יִשְׂמָח}} {{סי|וְ}}עַתָּה בַּצַּר פְּקַדְנוּךָ בּוֹשִׁים וְנִכְלָמִים{{ש}} {{סי|א}}וֹמְרִים חָטָאנוּ סְלַח נָא נוֹאֲמִים{{ש}} {{סי|מִ}}דַּת הַדִּין הֲפָךְ נָא לְמִדַּת רַחֲמִים{{ש}} {{סי|צִ}}דְקָתֵנוּ הָאֵר כְּאוֹר שִׁבְעַת יָמִים {{רפרן|וְאָז מֵעַי יָגִילוּ וְלִבִּי יִשְׂמָח}} {{סוף}} ==הערות== <noinclude> [[קטגוריה:תחינה (סליחות)]] [[קטגוריה:פיוטי רבינו גרשום]] [[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]] [[קטגוריה:חתימה]] </noinclude> atkmx7q97sfhmt62e87hp5nrdslorun 106 1728714 3019827 3019809 2026-06-14T12:02:28Z מאירושולי 35234 /* תוספות */ 3019827 wikitext text/x-wiki {{כותרת_ביאור_הלמ|פסחים|לא|א|ל ב|לא ב|ביאור=כן}} <קטע התחלה=ג/> {{הל"מ-רק-גמרא|[דף לא עמוד א] ואתי מלוה ופריק. דתנן: }}{{שוליים|א}}{{הל"מ-רק-גמרא|מוסיף עוד דינר, ופודה את הנכסים האלו. כי פליגי - דזבין מלוה, וקדיש מלוה. אביי אמר: למפרע הוא גובה; כיון דמטא זמניה ולא פרעיה - איגלאי מילתא למפרע דמעיקרא ברשותיה הוה קאי, ושפיר אקדיש, ושפיר זבין. ורבא אמר: מכאן ולהבא הוא גובה. כיון דאילו הוו ליה זוזי - הוה מסליק להו בזוזי - אישתכח דהשתא קא קני. }} {{הל"מ-רק-גמרא|ומי אמר רבא הכי? והאמר רמי בר חמא: }}{{שוליים|ב}}{{הל"מ-רק-גמרא|ראובן שמכר שדה לשמעון באחריות, וזקפן עליו במלוה, ומת ראובן ואתא בעל חוב דראובן וטריף ליה משמעון, ואתא שמעון ופייסיה בזוזי - דינא הוא דאתו בני ראובן ואמרי ליה לשמעון: אנן מטלטלי שבק אבון גבך, ומטלטלי דיתמי לבעל חוב לא משתעבדי. ואמר רבא: אי פיקח שמעון - מגבי להו ארעא, והדר גבי לה מינייהו. דאמר רב נחמן: }}{{שוליים|ג}}{{הל"מ-רק-גמרא|יתומים שגבו קרקע בחובת אביהם - בעל חוב חוזר וגובה אותה מהן. אי אמרת בשלמא למפרע הוא גובה - אמטו להכי חוזר וגובה אותה מהן, דכמאן דגבו מחיים דאבוהון דמי. אלא אי אמרת מכאן ולהבא הוא גובה אמאי חוזר וגובה אותה מהן? הא הוי כמאן דזבין יתמי נכסי דמי, ואילו קני יתמי נכסי, מי קא משתעבדי לבעל חוב? - שאני התם, דאמר להו: כי היכי דמשתעבדנא ליה לאבוכון - משתעבדנא נמי לבעל חוב דאבוכון, מדרבי נתן. דתניא, רבי נתן אומר: }}{{שוליים|ד}}{{הל"מ-רק-גמרא|מנין לנושה בחבירו מנה, וחבירו בחבירו, שמוציאין מזה ונותנין לזה - תלמוד לומר ונתן לאשר אשם לו. }} תנן: נכרי שהלוה את ישראל על חמצו - אחר הפסח מותר בהנאה{{הל"מ-רק-גמרא|. אי אמרת בשלמא למפרע הוא גובה - אמטו להכי מותר בהנאה. אלא אי אמרת מכאן ולהבא הוא גובה אמאי מותר בהנאה? ברשותא דישראל הוה קאי! - הכא במאי עסקינן - }}{{הל"מ-ריף-ראש|אוקימנא אליבא דרבא }}כשהרהינו אצלו. {{הל"מ-רק-גמרא|לימא כתנאי: ישראל שהלוה לנכרי על חמצו - לאחר הפסח אינו עובר. משום רבי מאיר אמרו: עובר. מאי לאו בהא קמיפלגי; דמר סבר: למפרע הוא גובה, ומר סבר: מכאן ולהבא הוא גובה? - ותסברא? אימא סיפא: אבל נכרי שהלוה לישראל על חמצו - לאחר הפסח דברי הכל עובר. והא איפכא מיבעי ליה! למאן דאמר התם אינו עובר - הכא עובר, למאן דאמר התם עובר - הכא אינו עובר! }} <קטע סוף=ג/> </div> <div class='gmara_rashi'> ==רש"י== <קטע התחלה=ר/> '''ואתי מלוה ופריק''' - מן ההקדש בדבר מועט כדי שלא יאמרו הקדש יוצא בלא פדיון וגובה חובו כדתנן בערכין בפרק שום היתומים הקדיש בתשעים מנה והיה חובו מאה מנה מוסיף מלוה זה על הלואתו דינר ופודה את הנכסים הללו מיד הקדש בדינר זה ונוטלן בחובו ודינר דיהיב מפרש טעמא התם שלא יאמרו הקדש יוצא בלא פדיון ואף על גב דאמר רבא {{הפניה-גמ|מסכת=כן|כתובות|נט|ב}} הקדש חמץ ושיחרור מפקיעין מידי שיעבוד דוקא קדושת הגוף קאמר רבא כגון קונמות או בהמה לקרבן או בגד שפירסו על המת כי ההיא דיבמות {{הפניה-גמ|יבמות|סו|ב}} גבי איצטלא דמילתא דפירסוה יתמי אמיתנא דהוה משתעבד לכתובת האשה דאמר רבא קנייא מיתנא אבל קדושת דמים לא אמרינן: '''כי פליגי דאקדיש מלוה''' - בתוך הזמן את הקרקע המשועבד לו ולא הקדיש את החוב אלא הקרקע והשתא כשהגיע הזמן ולא פרעו זה והוא בא לגבותה מן הלוה חוזר בו מן ההקדש: '''כיון דאילו הוה ליה זוזי''' - ללוה ביום הזמן הוה מסלק ליה למלוה מן הקרקע בזוזי אישתכח שלא היה הקרקע קנוי לו עדיין אלא עכשיו כשהוא גובה אותה בחובו היא נקנית לו: '''באחריות''' - שמא יטלנה בעל חוב דראובן משמעון בשביל חוב ששיעבדה לו ראובן שישלם לו ראובן זה מעותיו לשמעון ולא היו לו נכסים עוד על דבר אחריות זה: '''וזקפן עליו במלוה''' - שלא היו מעות לשמעון שפסק על שדה זו וכתב לראובן שטר עליהן ושיעבד נכסיו לו עליהן: '''ומת ראובן''' - המוכר ובא בעל חובו וטורפה משמעון ועדיין לא נתן שמעון המעות לראובן ולא ליתומיו ופייסיה שמעון לבעל חוב דראובן באותן מעות: '''דינא הוא''' - אע"ג דאבוהון קביל עליה אחריות מכירה זו אפילו הכי יכולין בני ראובן לבא על שמעון ולומר אנן מטלטלי שבק אבוך גבך לא היית חייב עליו אלא מעות ולא היה לך ליתנן לבעל חוב ולא לעכבן בשביל אחריות מכירתך דמטלטלי דיתמי לא שיעבדום חכמים לבעל חוב דקרקע של יתומים הוא דאמרינן בעל חוב גובה אותה בחובת אביהן משום דמחיים חל שיעבודא עליהן אבל על מעות שלא היו בעין לא חייל שיעבודו מחיים עליהן וכשהן בעין אין כאן לוה ולבעלי המעות דהיינו יתומים לא הלוה זה כלום: '''ואמר רבא''' - גרסינן: '''אי פיקח''' - זה שמעון יטעון ויאמר להם אין לי מעות לפרוע לכם אלא קרקע יש לי ונותנה להם בחובותם וחוזר וגובה אותם מהם בשביל אחריות מכירה שקבל אביהן עליו דהשתא כי אגבי להו הא ארעא איגלאי מילתא דלאו מטלטלי הוא דשביק גביה אלא קרקע: '''בעל חוב''' - אחר של אביהן חוזר וגובה אותה מהן אלמא אמרינן הנוטל קרקע בחובו מאותה שעה שנתן לו המעות נקנית לו: '''אא"ב''' - אמרינן איגלאי מילתא למפרע שהיתה קנויה לאביהן קרקע זה שגבו בחוב אביהן משום הכי בע"ח אחר של אביהן חוזר וגובה אותה מהן דכמאן דגבי לה מחיים דאבוהון דמי: '''אלא אי אמרת''' - כל הגובה קרקע בחובו אינה קנויה לו אלא מגבייה ואילך אמאי בעל חוב אחר חוזר וגובה אותה מהן לא יהא דבר זה אלא כמי שקנו יתומים קרקע במעות שלהן מי הוה משתעבדא לבעל חוב: '''שאני התם דאמר להו כי היכי דמשתעבדנא לאבוכון משתעבדנא נמי לבעל חוב דאבוכון מדרבי נתן''' – לעולם מכאן ולהבא הוא גובה ומאי דאמר רב נחמן בעלמא בעל חוב חוזר וגובה אותה מהן משום דאמר להן בעל חוב ליתומים מכח מי באתם וגביתם קרקע זו מכח שיעבוד של אביכן וכי היכי דמשתעבדא לאבוכון קרקע זו של לוה שלוה מאביכם משתעבדא נמי לדידי שהייתי מלוה של אביכן והמחויב לו כלום משועבד לי מדרבי נתן הלכך קדם שיעבודי עליה אפילו אצל לוה שהיתה ברשותו ושמעון נמי אמר להו לבני ראובן כי היכי דהוי נכסיי משועבדין לאביכם בשביל חובו היו משועבדין גם לעצמי מכח אביכן שהיה לוה אצלי מחמת אחריות המכירה מדר' נתן דמה לי אני מה לי אחר הלכך אע"פ שלא היתה קנויה לאביכם מחיים חל שיעבודי עליה אצל עצמי: '''לאשר אשם לו''' - לאשר הלוהו לו לא נאמר אלא לאשר אשם לו לאשר הקרן שלו בבבא קמא אמרינן אשם זה קרן: '''תנן נכרי שהלוה כו'''' - קס"ד השתא בשלא מסרו לו אלא שיעבדו לו כשאר לווים שאם לא אתן לך עד יום פלוני בא לביתי וגבה מחמץ זה: '''כשהרהינו אצלו''' - בביתו של נכרי נתנו קס"ד השתא דטעמא משום דהוה ליה תורת משכון ובעל חוב קונה משכון: '''ישראל שהלוה את הנכרי על חמצו''' - קודם הפסח לאחר הפסח אינו עובר אם נהנה ממנו: '''מאי לאו''' - בשלא הרהינו ובהא קמיפלגי דת"ק סבר מכאן ולהבא הוא גובה כו': '''אימא סיפא דברי הכל עובר''' - ואי טעמא משום להבא ולמפרע הוא איפכא הוה לן לאפוכי פלוגתייהו בהא ולא לאשויי דעתייהו דלמאן דאמר לעיל ברישא עובר אלמא למפרע הוא גובה הכא הוה ליה למימר אינו עובר משום דבשעת הלואה קם ליה ברשות נכרי ולמאן דאמר התם כו':<קטע סוף=ר/> </div> <div class='gmara_tosfot'> ==תוספות== <קטע התחלה=ת/> [[File:תוס פסחים 2 לא א באחריות.ogg|thumb|תוס_פסחים_2_לא_א_באחריות]] '''באחריות.''' שלא באחריות פשיטא דיתן ליורשיו אפילו לא זקפן עליו במלוה אבל באחריות קמ"ל דה"א יעכבם לעצמו דה"ל כתופס מחיים קמ"ל דלא חשיב ליה כתופס מחיים כיון דזקפן עליו במלוה: [[File:תוס פסחים 2 לא א ופייסיה בזוזי.ogg|thumb|תוס_פסחים_2_לא_א_ופייסיה בזוזי]] ''' ופייסיה''' בזוזי. רבותא נקט אף על פי שנתן מעות לא מצי למימר המעות שנתחייבתי לאביכם נתתי לו: [[File:תוס פסחים 2 לא א משתעבדנא לב"ח דאבוכון מדרבי נתן.ogg|thumb|תוס_פסחים_2_לא_א_משתעבדנא לב"ח דאבוכון מדרבי נתן]] ''' משתעבדנא''' לב"ח דאבוכון מדרבי נתן. וא"ת גבי מטלטלים נמי נימא הכי ונראה לר"י דדוקא גבי קרקע שייך למימר הכי דבת שיעבוד היא דכשהקרקע זו משועבדת לראובן חשבינן ליה כאילו היא בידו דהא אם מכרה או משכנה חוזר ראובן וגובה אותה ולכך משועבדת נמי לבע"ח אבל מטלטלים אין להחשיבם כאילו הם ביד ראובן כיון שאילו מכרם או משכנם אין גובה מהן ומכאן יש להוכיח דהלכה כרבי נתן דהא רבא קאי כוותיה בשמעתין:<קטע סוף=ת/> </div> ==עין משפט ונר מצוה== {{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/פסחים/פרק ב|לא א}} [[קטגוריה:בבלי מסכת פסחים]] {{מפרשים לדף גמרא|פסחים|ב|לא|א}} rlcbi0fp5csvqf3c1znnmiqei01ah91 106 1728715 3019836 2939069 2026-06-14T12:55:37Z מאירושולי 35234 /* תוספות */ 3019836 wikitext text/x-wiki {{כותרת_ביאור_הלמ|פסחים|לא|ב|לא א|לב א|ביאור=כן}} <קטע התחלה=ג/> {{הל"מ-רק-גמרא|[דף לא עמוד ב] אלא הכא במאי עסקינן - כגון שהרהינו אצלו, וקמיפלגי בדרבי יצחק. דאמר רבי יצחק: }}{{שוליים|א}}{{הל"מ-רק-גמרא|מנין לבעל חוב שקונה משכון - שנאמר ולך תהיה צדקה, אם אינו קונה משכון - צדקה מנין? מכאן לבעל חוב שקונה משכון. תנא קמא סבר: הני מילי - ישראל מישראל - הוא, דקרינא ביה ולך תהיה צדקה אבל ישראל מנכרי - לא קני. ורבי מאיר סבר, קל וחומר: ישראל מישראל קני - ישראל מנכרי לא כל שכן? אבל נכרי שהלוה את ישראל על חמצו אחר הפסח - דברי הכל עובר. התם ודאי נכרי מישראל לא קני. תנן: נכרי שהלוה ישראל על חמצו - אחר הפסח מותר בהנאה. נהי נמי דהרהינו אצלו, הא אמרת נכרי מישראל לא קני! - לא קשיא: }}{{שוליים|ב}}{{הל"מ-רק-גמרא|הא - דאמר ליה מעכשיו, הא - דלא אמר ליה מעכשיו. ומנא תימרא דשני ליה בין היכא דאמר מעכשיו ובין היכא דלא אמר מעכשיו - דתניא: נכרי שהרהין פת פורני אצל ישראל - אינו עובר. ואם אמר לו הגעתיך - עובר. מאי שנא רישא ומאי שנא סיפא? - אלא לאו שמע מינה: שאני היכא דאמר ליה מעכשיו להיכא דלא אמר ליה מעכשיו - שמע מינה. }}{{הל"מ-ריף-ראש|וא"ל קני לך מעכשיו אי לא מייתינא לך זוזי מכאן עד יום פלוני }}{{הל"מ-רק-ראש|והגיע זמן ולא פרעו נמצא שלמפרע היה של נכרי}}{{הל"מ-ריף-ראש| ואי לא אמר ליה קני לך מעכשיו לא קני ליה נכרי וקם ליה ברשותיה דישראל ואסיר }}{{הל"מ-רק-ריף|וכן הלכה: }}{{הל"מ-רק-ראש|. וכן נמי אם לא הרהינו אצלו אף על גב דאמר ליה מעכשיו לא גרע מחמצו של נכרי ברשות ישראל. והאחריות על ישראל וכן כתב הרמב"ם ז"ל (פ"ד מהלכות חמץ) והוא שיהיה הזמן שקבע לו קודם הפסח אבל אם הזמן לאחר הפסח אסור דהא הנכרי לא קני ליה קנין גמור עד אחר הפסח והכי תניא בתוספתא (פרק ב' דמכילתין) נכרי שהלוה את ישראל על חמצו ואמר לו אם לא באתי קודם הפסח וכו'. ולא נהירא לי דהא אמרינן לעיל אליבא דאביי אי אמרת בשלמא למפרע הוא גובה משום הכי מותר בהנאה דברשות דנכרי קאי אלמא אף על גב דבבית ישראל קאי אלא שאין האחריות על ישראל אמרינן כיון דלמפרע הוא גובה חזינן כאילו כבר קודם הפסח היה ברשות הנכרי. וכל שכן לרבא דאמר ליה בהדיא קני לך מעכשיו דאישתכח דלמפרע היה קנוי קנין גמור לנכרי וכן כתב הראב"ד ז"ל דאם הגיע זמנו קודם הפסח אפילו לא אמר מעכשיו קנאו שאין דין אסמכתא לנכרי וכן כתב בעל העיטור. וברייתא דקתני קודם הפסח אאמר לו קאי אבל זמן הפירעון היה אחר הפסח. ואחר הפסח דמתני' היינו זמן הפרעון. וישראל שהלוה את הנכרי על חמצו אחר הפסח אסור בהנאה מיירי נמי כשהרהינו אצלו ואמר לו מעכשיו דאי לאו הכי לא קני ליה ישראל דקיימי לן כתנא קמא דרבי מאיר דישראל מנכרי לא קני משכון הלכך אפילו הרהינו אצלו אי לא אמר ליה מעכשיו שרי. ומיירי שאין אחריות המשכן שבידו עליו דאם האחריות עליו אפילו לא היה המשכון שלו עובר. כתב בעל העיטור ודייקינן מהכא משכונו של נכרי ביד ישראל בריבית מותר למשכנו לישראל אחר באותו הריבית אף על פי שלא העמידו אצל הנכרי ולא אמרינן אישתכח ישראל הוא דשקיל ריבית דהא לא קניא ליה אלא היכא דאמר ליה מעכשיו דאז הוי דעתו לשקועיה. ומשכונו של ישראל ביד נכרי אסור להלות לנכרי עליו בריבית אלא היכא דאמר ליה ישראל לנכרי קני קנין גמור מעכשיו אם לא אתן עד יום פלוני. ובהא דמשכונו של ישראל ביד נכרי אין נראין לי דבריו דמאי נפקא מינה שאין המשכון של הנכרי וכי אסור להלות לנכרי בריבית על המשכון של ישראל ואפילו אם הלוה הנכרי לישראל בריבית מותר לישראל אחר להלוות לנכרי על אותו המשכון בריבית ולקבל הריבית מיד ישראל שחייב לנכרי שהרי ישראל השני לא הלוה לראשון כלום אלא לנכרי הלוה ובמקומו הוא מקבל הריבית מיד ישראל דאיסור ריבית בלוה ומלוה תלוי ולא במשכון}} {{הל"מ-רק-גמרא|תנו רבנן: }}{{שוליים|ג}}{{הל"מ-רק-גמרא|חנות של ישראל ומלאי של ישראל, ופועלי נכרים נכנסין לשם - חמץ שנמצא שם אחר הפסח אסור בהנאה, ואין צריך לומר באכילה. חנות של נכרי, ומלאי של נכרי, ופועלי ישראל נכנסין ויוצאין לשם - חמץ שנמצא שם אחר הפסח מותר באכילה, ואין צריך לומר בהנאה. }} משנה. {{שוליים|ד}}חמץ שנפלה עליו מפולת - הרי הוא כמבוער. רבן שמעון בן גמליאל אומר: כל שאין הכלב יכול לחפש אחריו. גמרא. אמר רב חסדא: {{שוליים|ה}}וצריך שיבטל בלבו. תנא: כמה חפישת הכלב - שלשה טפחים. {{הל"מ-רק-גמרא|אמר ליה רב אחא בריה דרב יוסף לרב אשי: הא דאמר שמואל }}{{שוליים|ו}}{{הל"מ-רק-גמרא|כספים אין להם שמירה אלא בקרקע - מי בעינן שלשה טפחים או לא? - אמר ליה: הכא משום ריחא - בעינן שלשה טפחים, התם משום איכסויי מעינא הוא, ולא בעי שלשה. וכמה? }}{{שוליים|ז}}{{הל"מ-רק-גמרא|אמר רפרם בר פפא מסיכרא: טפח. }} {{הל"מ-רק-גמרא|משנה. האוכל תרומת חמץ בפסח, בשוגג - משלם קרן וחומש, במזיד - פטור מתשלומין ומדמי עצים. }} {{הל"מ-רק-גמרא|גמרא. תנן התם: }}{{שוליים|ח}}{{הל"מ-רק-גמרא|האוכל תרומה בשוגג - משלם קרן וחומש, }}{{שוליים|ט}}{{הל"מ-רק-גמרא|אחד האוכל, ואחד השותה, }} <קטע סוף=ג/> </div> <div class='gmara_rashi'> ==רש"י== <קטע התחלה=ר/> '''אלא''' - רישא וסיפא כשהרהינו אבל בלא הרהינו דכולי עלמא מכאן ולהבא הוא גובה: '''קונה משכון''' - כל ימי הלואה המשכון קנוי לו ואם נאנס חייב באונסין שאינו עליו לא כשומר חנם ולא כשומר שכר שפטורין באונסין אלא כולו ברשותיה ובשמירתו עומד: '''ולך תהיה צדקה''' - בהשבת העבוט כתיב אי אמרת קונה משכון איכא צדקה בהא שכיבה ששכב בשמלתו שהשאיל לו זה דבר הקנוי לו ואם אינו קונה צדקה בהשכבה זו מניין על שלו שכב: '''אבל ישראל מנכרי לא''' - הלכך לא עבר עליה דאמר מר (לעיל דף כט.) אבל אתה רואה של אחרים: '''תנן נכרי שהלוה וכו'''' - ואותיבנא לרבא לעיל ושנינן בשהרהינו אצלו והא אמרת השתא דברי הכל נכרי מישראל לא קני: '''לא קשיא''' - מתניתין דאמר ליה כשהרהינו אצלו אם לא אתן לך עד יום פלוני יהא שלך מעכשיו הלכך נכרי שהלוה את ישראל קם ליה חמץ ברשות נכרי וישראל שהלוה את הנכרי קם ליה ברשות ישראל ברייתא דלא אמר ליה מעכשיו אלא כשאר משכון נתנו לו וקבע לו זמן שאם לא יפרע לו יגבה חובו ממשכונו וישום אותו בדמים הלכך בנכרי שהלוה לישראל דברי הכל אפילו לא פרע ליה אסור לישראל ליהנות ממנו דכל ימות הפסח של ישראל היה דמכאן ולהבא הוא גובה ואי משום דהרהינו נכרי מישראל לא קני וישראל שהלוה פליגי מאן דאסר סבר כיון שהרהינו בעל חוב קונה משכון וליכא למימר הכא מכאן ולהבא גובה ומאן דשרי קסבר ישראל מנכרי ליכא צדקה ולא קני משכון: '''ומנא תימרא''' - דאפילו כשהרהינו שאני לן בין אמר מעכשיו ללא אמר מעכשיו: '''פת פורני''' - פת גדולה האפויה בתנור גדול כעין תנורים שלנו שהתנורים שלהם היו קטנים ומיטלטלין ופיהם למעלה ומדביקין הפת בדפנות שאין אופין בה אלא פתים קטנים ואורחא דמילתא נקט דאיידי דחשיבי שקיל ליה במשכון: '''אינו עובר''' - בפסח דקסבר ישראל מנכרי לא קני משכון: '''הגעתיך''' - מעכשיו קאמר אם לא אפרע לך עד יום פלוני עובר ואף על פי שלא הגיע הזמן שמא כשיגיע לא יפרע ונמצא עובר למפרע בבל יראה: '''מאי שנא רישא כו'''' - אי הגעתיך לאו מעכשיו הוא מאי קא מהני בלאו הגעתיך נמי כי מטא זמניה ולא פרע שקיל ליה בחובו: '''ומלאי של ישראל''' - פת ויין הנמכר בתוכה: '''אסור בהנאה''' - דלא תלינן ליה בפועלין אלא מן של מלאי היה ושל ישראל הוא: '''גמ' צריך שיבטל בלבו''' - שמא יפקח הגל במועד ונמצא עובר עליו: '''כספים''' - של פיקדון אין להם שמירה אלא בקרקע ואם לא נתנן בקרקע ואבדו פשיעה היא אצלו וחייב דשומר חנם חייב בפשיעה: '''משום ריחא''' - שהכלב מריחו ומחטטו ומוציאו: '''מסיכרא''' - מקום: '''מתני' בשוגג''' - ששגג בתרומה ואפילו הזיד בחמץ משלם קרן וחומש ואף על גב דלא הוה שויא מידי דחמץ בפסח אסור בהנאה מיהו שוגג דתרומה דכתיב ביה וחמישיתו יוסף עליו ונתן לכהן את הקודש דבר הראוי להיות קודש שאינו יכול לשלם לו המעות אלא הפירות והתשלומין נעשין תרומה כדלקמן לאו לפי דמים משלם אלא לפי מדה משלם הלכך לאו בתר דמים אזלינן: '''במזיד''' - שהזיד בתרומה אפילו שגג בחמץ פטור מן התשלומין: '''ומדמי עצים''' - אם תרומה טמאה היא אין משלם לו דמי עצים שהיתה ראויה להיסק תחת תבשילו משום דתרומה מזיד אין בה חומש ואין תשלומיה לכפרה ואין נעשין תרומה דגבי חומש בשגגה כתיב אבל מזיד אינו אלא כשאר גזלן בעלמא ומשלם מעות ולפי דמים ולא לפי המדה וחמץ בפסח לאו בר דמים דאסור בהנאה ואף להיסק לא הוי חזי ליה ולאו מידי אפסדיה:<קטע סוף=ר/> </div> <div class='gmara_tosfot'> ==תוספות== <קטע התחלה=ת/> [[File:תוס פסחים 2 לא ב אלא הב"ע שהרהינו אצלו וקמיפלגי בדרבי יצחק.ogg|thumb|תוס_פסחים_2_לא_ב_אלא הב"ע שהרהינו אצלו וקמיפלגי בדרבי יצחק]] '''אלא''' הב"ע שהרהינו אצלו וקמיפלגי בדרבי יצחק. תימה לריב"א אביי היאך יתרץ הך דע"כ בדרבי יצחק קמיפלגי וסיפא דקתני נכרי שהלוה את ישראל על חמצו אמאי דברי הכל עובר אע"ג דלא קנה כיון דלמפרע הוא גובה ורישא נמי אמאי אינו עובר למ"ד כיון דלמפרע הוא גובה ומפרש ריב"א דהשתא כי מוקי פלוגתא בדרבי יצחק מיירי שלא בא ישראל לידי גבייה שפדאו נכרי לבסוף דלא שייך השתא פלוגתא דאביי ורבא כלל אלא בהא קמיפלגי דלמאן דאמר עובר ס"ל דקני ליה ישראל מנכרי וה"ל ברשות ישראל ומ"ד אינו עובר ס"ל דלא קני ליה והרי לא היה ברשותו ובסיפא ד"ה עובר דלא קני ליה נכרי לכ"ע והרי היה ברשות ישראל ומיהו מתניתין דקתני נכרי שהלוה וכו' מותר בהנאה מיירי שלא פדאו ישראל דאי פדאו אע"ג דמוקי לה בסמוך בדאמר ליה מעכשיו מכל מקום מאי מהני: ''' בדרבי''' יצחק קמיפלגי. תימה הא ר' יצחק לא קאמר דקני משכון אלא שלא בשעת הלואה כדמוכח בהאומנין (בבא מציעא פב.) והכא ישראל שהלוה לנכרי על חמצו תנן דמשמע בשעת הלואה כדמשמע בהאומנין דקתני הלוהו על המשכון שומר שכר והתניא שומר חנם ומשני הא דמשכנו בשעת הלואתו והא שלא בשעת הלואתו ופריך והא אידי ואידי על המשכון קתני ויש לומר דהכי פירושו כיון דשלא בשעת הלואה קונה לגמרי כדרבי יצחק א"כ לענין חמץ יש לנו לחושבו כאילו הוא שלו לעבור בלא ימצא אף בשעת הלואה דחשבינן ליה מצוי וכן יש לפרש בהשולח (גיטין לז) גבי המלוה על המשכון אינו משמט מדרבי יצחק כיון דקני ליה שלא בשעת הלואה בשעת הלואה נמי מיקרי של אחיך בידך: ''' שקונה''' משכון. פ"ה קונה ' משכון לענין חיוב אונסין ור"י אומר דבהאומנין (ב"מ פב.) משמע דלא הוי אלא שומר שכר דהלוהו על המשכון שומר שכר בעי למימר התם בגמרא דסבר לה כרבי יצחק וכולה שמעתא חמצו של נכרי ביד ישראל איירי שלא קבל עליו ישראל אחריות דאי קבל הרי הוא שלו ועובר עליו כדמוכח בפ"ק (דף ה:): ''' ואם''' אמר הגעתיך עובר. לאביי רישא מיירי כשפדאו וסיפא כי אמר הגעתיך היינו שאינו רוצה לפדותו:<קטע סוף=ת/> </div> ==עין משפט ונר מצוה== {{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/פסחים/פרק ב|לא ב}} [[קטגוריה:בבלי מסכת פסחים]] {{מפרשים לדף גמרא|פסחים|ב|לא|ב}} l2y58nzsu7xcws8zd5d0enpx1g0zftd 3019838 3019836 2026-06-14T13:18:53Z מאירושולי 35234 /* תוספות */ 3019838 wikitext text/x-wiki {{כותרת_ביאור_הלמ|פסחים|לא|ב|לא א|לב א|ביאור=כן}} <קטע התחלה=ג/> {{הל"מ-רק-גמרא|[דף לא עמוד ב] אלא הכא במאי עסקינן - כגון שהרהינו אצלו, וקמיפלגי בדרבי יצחק. דאמר רבי יצחק: }}{{שוליים|א}}{{הל"מ-רק-גמרא|מנין לבעל חוב שקונה משכון - שנאמר ולך תהיה צדקה, אם אינו קונה משכון - צדקה מנין? מכאן לבעל חוב שקונה משכון. תנא קמא סבר: הני מילי - ישראל מישראל - הוא, דקרינא ביה ולך תהיה צדקה אבל ישראל מנכרי - לא קני. ורבי מאיר סבר, קל וחומר: ישראל מישראל קני - ישראל מנכרי לא כל שכן? אבל נכרי שהלוה את ישראל על חמצו אחר הפסח - דברי הכל עובר. התם ודאי נכרי מישראל לא קני. תנן: נכרי שהלוה ישראל על חמצו - אחר הפסח מותר בהנאה. נהי נמי דהרהינו אצלו, הא אמרת נכרי מישראל לא קני! - לא קשיא: }}{{שוליים|ב}}{{הל"מ-רק-גמרא|הא - דאמר ליה מעכשיו, הא - דלא אמר ליה מעכשיו. ומנא תימרא דשני ליה בין היכא דאמר מעכשיו ובין היכא דלא אמר מעכשיו - דתניא: נכרי שהרהין פת פורני אצל ישראל - אינו עובר. ואם אמר לו הגעתיך - עובר. מאי שנא רישא ומאי שנא סיפא? - אלא לאו שמע מינה: שאני היכא דאמר ליה מעכשיו להיכא דלא אמר ליה מעכשיו - שמע מינה. }}{{הל"מ-ריף-ראש|וא"ל קני לך מעכשיו אי לא מייתינא לך זוזי מכאן עד יום פלוני }}{{הל"מ-רק-ראש|והגיע זמן ולא פרעו נמצא שלמפרע היה של נכרי}}{{הל"מ-ריף-ראש| ואי לא אמר ליה קני לך מעכשיו לא קני ליה נכרי וקם ליה ברשותיה דישראל ואסיר }}{{הל"מ-רק-ריף|וכן הלכה: }}{{הל"מ-רק-ראש|. וכן נמי אם לא הרהינו אצלו אף על גב דאמר ליה מעכשיו לא גרע מחמצו של נכרי ברשות ישראל. והאחריות על ישראל וכן כתב הרמב"ם ז"ל (פ"ד מהלכות חמץ) והוא שיהיה הזמן שקבע לו קודם הפסח אבל אם הזמן לאחר הפסח אסור דהא הנכרי לא קני ליה קנין גמור עד אחר הפסח והכי תניא בתוספתא (פרק ב' דמכילתין) נכרי שהלוה את ישראל על חמצו ואמר לו אם לא באתי קודם הפסח וכו'. ולא נהירא לי דהא אמרינן לעיל אליבא דאביי אי אמרת בשלמא למפרע הוא גובה משום הכי מותר בהנאה דברשות דנכרי קאי אלמא אף על גב דבבית ישראל קאי אלא שאין האחריות על ישראל אמרינן כיון דלמפרע הוא גובה חזינן כאילו כבר קודם הפסח היה ברשות הנכרי. וכל שכן לרבא דאמר ליה בהדיא קני לך מעכשיו דאישתכח דלמפרע היה קנוי קנין גמור לנכרי וכן כתב הראב"ד ז"ל דאם הגיע זמנו קודם הפסח אפילו לא אמר מעכשיו קנאו שאין דין אסמכתא לנכרי וכן כתב בעל העיטור. וברייתא דקתני קודם הפסח אאמר לו קאי אבל זמן הפירעון היה אחר הפסח. ואחר הפסח דמתני' היינו זמן הפרעון. וישראל שהלוה את הנכרי על חמצו אחר הפסח אסור בהנאה מיירי נמי כשהרהינו אצלו ואמר לו מעכשיו דאי לאו הכי לא קני ליה ישראל דקיימי לן כתנא קמא דרבי מאיר דישראל מנכרי לא קני משכון הלכך אפילו הרהינו אצלו אי לא אמר ליה מעכשיו שרי. ומיירי שאין אחריות המשכן שבידו עליו דאם האחריות עליו אפילו לא היה המשכון שלו עובר. כתב בעל העיטור ודייקינן מהכא משכונו של נכרי ביד ישראל בריבית מותר למשכנו לישראל אחר באותו הריבית אף על פי שלא העמידו אצל הנכרי ולא אמרינן אישתכח ישראל הוא דשקיל ריבית דהא לא קניא ליה אלא היכא דאמר ליה מעכשיו דאז הוי דעתו לשקועיה. ומשכונו של ישראל ביד נכרי אסור להלות לנכרי עליו בריבית אלא היכא דאמר ליה ישראל לנכרי קני קנין גמור מעכשיו אם לא אתן עד יום פלוני. ובהא דמשכונו של ישראל ביד נכרי אין נראין לי דבריו דמאי נפקא מינה שאין המשכון של הנכרי וכי אסור להלות לנכרי בריבית על המשכון של ישראל ואפילו אם הלוה הנכרי לישראל בריבית מותר לישראל אחר להלוות לנכרי על אותו המשכון בריבית ולקבל הריבית מיד ישראל שחייב לנכרי שהרי ישראל השני לא הלוה לראשון כלום אלא לנכרי הלוה ובמקומו הוא מקבל הריבית מיד ישראל דאיסור ריבית בלוה ומלוה תלוי ולא במשכון}} {{הל"מ-רק-גמרא|תנו רבנן: }}{{שוליים|ג}}{{הל"מ-רק-גמרא|חנות של ישראל ומלאי של ישראל, ופועלי נכרים נכנסין לשם - חמץ שנמצא שם אחר הפסח אסור בהנאה, ואין צריך לומר באכילה. חנות של נכרי, ומלאי של נכרי, ופועלי ישראל נכנסין ויוצאין לשם - חמץ שנמצא שם אחר הפסח מותר באכילה, ואין צריך לומר בהנאה. }} משנה. {{שוליים|ד}}חמץ שנפלה עליו מפולת - הרי הוא כמבוער. רבן שמעון בן גמליאל אומר: כל שאין הכלב יכול לחפש אחריו. גמרא. אמר רב חסדא: {{שוליים|ה}}וצריך שיבטל בלבו. תנא: כמה חפישת הכלב - שלשה טפחים. {{הל"מ-רק-גמרא|אמר ליה רב אחא בריה דרב יוסף לרב אשי: הא דאמר שמואל }}{{שוליים|ו}}{{הל"מ-רק-גמרא|כספים אין להם שמירה אלא בקרקע - מי בעינן שלשה טפחים או לא? - אמר ליה: הכא משום ריחא - בעינן שלשה טפחים, התם משום איכסויי מעינא הוא, ולא בעי שלשה. וכמה? }}{{שוליים|ז}}{{הל"מ-רק-גמרא|אמר רפרם בר פפא מסיכרא: טפח. }} {{הל"מ-רק-גמרא|משנה. האוכל תרומת חמץ בפסח, בשוגג - משלם קרן וחומש, במזיד - פטור מתשלומין ומדמי עצים. }} {{הל"מ-רק-גמרא|גמרא. תנן התם: }}{{שוליים|ח}}{{הל"מ-רק-גמרא|האוכל תרומה בשוגג - משלם קרן וחומש, }}{{שוליים|ט}}{{הל"מ-רק-גמרא|אחד האוכל, ואחד השותה, }} <קטע סוף=ג/> </div> <div class='gmara_rashi'> ==רש"י== <קטע התחלה=ר/> '''אלא''' - רישא וסיפא כשהרהינו אבל בלא הרהינו דכולי עלמא מכאן ולהבא הוא גובה: '''קונה משכון''' - כל ימי הלואה המשכון קנוי לו ואם נאנס חייב באונסין שאינו עליו לא כשומר חנם ולא כשומר שכר שפטורין באונסין אלא כולו ברשותיה ובשמירתו עומד: '''ולך תהיה צדקה''' - בהשבת העבוט כתיב אי אמרת קונה משכון איכא צדקה בהא שכיבה ששכב בשמלתו שהשאיל לו זה דבר הקנוי לו ואם אינו קונה צדקה בהשכבה זו מניין על שלו שכב: '''אבל ישראל מנכרי לא''' - הלכך לא עבר עליה דאמר מר (לעיל דף כט.) אבל אתה רואה של אחרים: '''תנן נכרי שהלוה וכו'''' - ואותיבנא לרבא לעיל ושנינן בשהרהינו אצלו והא אמרת השתא דברי הכל נכרי מישראל לא קני: '''לא קשיא''' - מתניתין דאמר ליה כשהרהינו אצלו אם לא אתן לך עד יום פלוני יהא שלך מעכשיו הלכך נכרי שהלוה את ישראל קם ליה חמץ ברשות נכרי וישראל שהלוה את הנכרי קם ליה ברשות ישראל ברייתא דלא אמר ליה מעכשיו אלא כשאר משכון נתנו לו וקבע לו זמן שאם לא יפרע לו יגבה חובו ממשכונו וישום אותו בדמים הלכך בנכרי שהלוה לישראל דברי הכל אפילו לא פרע ליה אסור לישראל ליהנות ממנו דכל ימות הפסח של ישראל היה דמכאן ולהבא הוא גובה ואי משום דהרהינו נכרי מישראל לא קני וישראל שהלוה פליגי מאן דאסר סבר כיון שהרהינו בעל חוב קונה משכון וליכא למימר הכא מכאן ולהבא גובה ומאן דשרי קסבר ישראל מנכרי ליכא צדקה ולא קני משכון: '''ומנא תימרא''' - דאפילו כשהרהינו שאני לן בין אמר מעכשיו ללא אמר מעכשיו: '''פת פורני''' - פת גדולה האפויה בתנור גדול כעין תנורים שלנו שהתנורים שלהם היו קטנים ומיטלטלין ופיהם למעלה ומדביקין הפת בדפנות שאין אופין בה אלא פתים קטנים ואורחא דמילתא נקט דאיידי דחשיבי שקיל ליה במשכון: '''אינו עובר''' - בפסח דקסבר ישראל מנכרי לא קני משכון: '''הגעתיך''' - מעכשיו קאמר אם לא אפרע לך עד יום פלוני עובר ואף על פי שלא הגיע הזמן שמא כשיגיע לא יפרע ונמצא עובר למפרע בבל יראה: '''מאי שנא רישא כו'''' - אי הגעתיך לאו מעכשיו הוא מאי קא מהני בלאו הגעתיך נמי כי מטא זמניה ולא פרע שקיל ליה בחובו: '''ומלאי של ישראל''' - פת ויין הנמכר בתוכה: '''אסור בהנאה''' - דלא תלינן ליה בפועלין אלא מן של מלאי היה ושל ישראל הוא: '''גמ' צריך שיבטל בלבו''' - שמא יפקח הגל במועד ונמצא עובר עליו: '''כספים''' - של פיקדון אין להם שמירה אלא בקרקע ואם לא נתנן בקרקע ואבדו פשיעה היא אצלו וחייב דשומר חנם חייב בפשיעה: '''משום ריחא''' - שהכלב מריחו ומחטטו ומוציאו: '''מסיכרא''' - מקום: '''מתני' בשוגג''' - ששגג בתרומה ואפילו הזיד בחמץ משלם קרן וחומש ואף על גב דלא הוה שויא מידי דחמץ בפסח אסור בהנאה מיהו שוגג דתרומה דכתיב ביה וחמישיתו יוסף עליו ונתן לכהן את הקודש דבר הראוי להיות קודש שאינו יכול לשלם לו המעות אלא הפירות והתשלומין נעשין תרומה כדלקמן לאו לפי דמים משלם אלא לפי מדה משלם הלכך לאו בתר דמים אזלינן: '''במזיד''' - שהזיד בתרומה אפילו שגג בחמץ פטור מן התשלומין: '''ומדמי עצים''' - אם תרומה טמאה היא אין משלם לו דמי עצים שהיתה ראויה להיסק תחת תבשילו משום דתרומה מזיד אין בה חומש ואין תשלומיה לכפרה ואין נעשין תרומה דגבי חומש בשגגה כתיב אבל מזיד אינו אלא כשאר גזלן בעלמא ומשלם מעות ולפי דמים ולא לפי המדה וחמץ בפסח לאו בר דמים דאסור בהנאה ואף להיסק לא הוי חזי ליה ולאו מידי אפסדיה:<קטע סוף=ר/> </div> <div class='gmara_tosfot'> ==תוספות== <קטע התחלה=ת/> [[File:תוס פסחים 2 לא ב אלא הב"ע שהרהינו אצלו וקמיפלגי בדרבי יצחק.ogg|thumb|תוס_פסחים_2_לא_ב_אלא הב"ע שהרהינו אצלו וקמיפלגי בדרבי יצחק]] '''אלא''' הב"ע שהרהינו אצלו וקמיפלגי בדרבי יצחק. תימה לריב"א אביי היאך יתרץ הך דע"כ בדרבי יצחק קמיפלגי וסיפא דקתני נכרי שהלוה את ישראל על חמצו אמאי דברי הכל עובר אע"ג דלא קנה כיון דלמפרע הוא גובה ורישא נמי אמאי אינו עובר למ"ד כיון דלמפרע הוא גובה ומפרש ריב"א דהשתא כי מוקי פלוגתא בדרבי יצחק מיירי שלא בא ישראל לידי גבייה שפדאו נכרי לבסוף דלא שייך השתא פלוגתא דאביי ורבא כלל אלא בהא קמיפלגי דלמאן דאמר עובר ס"ל דקני ליה ישראל מנכרי וה"ל ברשות ישראל ומ"ד אינו עובר ס"ל דלא קני ליה והרי לא היה ברשותו ובסיפא ד"ה עובר דלא קני ליה נכרי לכ"ע והרי היה ברשות ישראל ומיהו מתניתין דקתני נכרי שהלוה וכו' מותר בהנאה מיירי שלא פדאו ישראל דאי פדאו אע"ג דמוקי לה בסמוך בדאמר ליה מעכשיו מכל מקום מאי מהני: [[File:תוס פסחים 2 לא ב בדרבי יצחק קמיפלגי.ogg|thumb|תוס_פסחים_2_לא_ב_בדרבי יצחק קמיפלגי]] ''' בדרבי''' יצחק קמיפלגי. תימה הא ר' יצחק לא קאמר דקני משכון אלא שלא בשעת הלואה כדמוכח בהאומנין (בבא מציעא פב.) והכא ישראל שהלוה לנכרי על חמצו תנן דמשמע בשעת הלואה כדמשמע בהאומנין דקתני הלוהו על המשכון שומר שכר והתניא שומר חנם ומשני הא דמשכנו בשעת הלואתו והא שלא בשעת הלואתו ופריך והא אידי ואידי על המשכון קתני ויש לומר דהכי פירושו כיון דשלא בשעת הלואה קונה לגמרי כדרבי יצחק א"כ לענין חמץ יש לנו לחושבו כאילו הוא שלו לעבור בלא ימצא אף בשעת הלואה דחשבינן ליה מצוי וכן יש לפרש בהשולח (גיטין לז) גבי המלוה על המשכון אינו משמט מדרבי יצחק כיון דקני ליה שלא בשעת הלואה בשעת הלואה נמי מיקרי של אחיך בידך: ''' שקונה''' משכון. פ"ה קונה ' משכון לענין חיוב אונסין ור"י אומר דבהאומנין (ב"מ פב.) משמע דלא הוי אלא שומר שכר דהלוהו על המשכון שומר שכר בעי למימר התם בגמרא דסבר לה כרבי יצחק וכולה שמעתא חמצו של נכרי ביד ישראל איירי שלא קבל עליו ישראל אחריות דאי קבל הרי הוא שלו ועובר עליו כדמוכח בפ"ק (דף ה:): ''' ואם''' אמר הגעתיך עובר. לאביי רישא מיירי כשפדאו וסיפא כי אמר הגעתיך היינו שאינו רוצה לפדותו:<קטע סוף=ת/> </div> ==עין משפט ונר מצוה== {{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/פסחים/פרק ב|לא ב}} [[קטגוריה:בבלי מסכת פסחים]] {{מפרשים לדף גמרא|פסחים|ב|לא|ב}} ja3w7an2qd8editp9dp8w0c7x8n9mlf 3019840 3019838 2026-06-14T13:33:35Z מאירושולי 35234 /* תוספות */ 3019840 wikitext text/x-wiki {{כותרת_ביאור_הלמ|פסחים|לא|ב|לא א|לב א|ביאור=כן}} <קטע התחלה=ג/> {{הל"מ-רק-גמרא|[דף לא עמוד ב] אלא הכא במאי עסקינן - כגון שהרהינו אצלו, וקמיפלגי בדרבי יצחק. דאמר רבי יצחק: }}{{שוליים|א}}{{הל"מ-רק-גמרא|מנין לבעל חוב שקונה משכון - שנאמר ולך תהיה צדקה, אם אינו קונה משכון - צדקה מנין? מכאן לבעל חוב שקונה משכון. תנא קמא סבר: הני מילי - ישראל מישראל - הוא, דקרינא ביה ולך תהיה צדקה אבל ישראל מנכרי - לא קני. ורבי מאיר סבר, קל וחומר: ישראל מישראל קני - ישראל מנכרי לא כל שכן? אבל נכרי שהלוה את ישראל על חמצו אחר הפסח - דברי הכל עובר. התם ודאי נכרי מישראל לא קני. תנן: נכרי שהלוה ישראל על חמצו - אחר הפסח מותר בהנאה. נהי נמי דהרהינו אצלו, הא אמרת נכרי מישראל לא קני! - לא קשיא: }}{{שוליים|ב}}{{הל"מ-רק-גמרא|הא - דאמר ליה מעכשיו, הא - דלא אמר ליה מעכשיו. ומנא תימרא דשני ליה בין היכא דאמר מעכשיו ובין היכא דלא אמר מעכשיו - דתניא: נכרי שהרהין פת פורני אצל ישראל - אינו עובר. ואם אמר לו הגעתיך - עובר. מאי שנא רישא ומאי שנא סיפא? - אלא לאו שמע מינה: שאני היכא דאמר ליה מעכשיו להיכא דלא אמר ליה מעכשיו - שמע מינה. }}{{הל"מ-ריף-ראש|וא"ל קני לך מעכשיו אי לא מייתינא לך זוזי מכאן עד יום פלוני }}{{הל"מ-רק-ראש|והגיע זמן ולא פרעו נמצא שלמפרע היה של נכרי}}{{הל"מ-ריף-ראש| ואי לא אמר ליה קני לך מעכשיו לא קני ליה נכרי וקם ליה ברשותיה דישראל ואסיר }}{{הל"מ-רק-ריף|וכן הלכה: }}{{הל"מ-רק-ראש|. וכן נמי אם לא הרהינו אצלו אף על גב דאמר ליה מעכשיו לא גרע מחמצו של נכרי ברשות ישראל. והאחריות על ישראל וכן כתב הרמב"ם ז"ל (פ"ד מהלכות חמץ) והוא שיהיה הזמן שקבע לו קודם הפסח אבל אם הזמן לאחר הפסח אסור דהא הנכרי לא קני ליה קנין גמור עד אחר הפסח והכי תניא בתוספתא (פרק ב' דמכילתין) נכרי שהלוה את ישראל על חמצו ואמר לו אם לא באתי קודם הפסח וכו'. ולא נהירא לי דהא אמרינן לעיל אליבא דאביי אי אמרת בשלמא למפרע הוא גובה משום הכי מותר בהנאה דברשות דנכרי קאי אלמא אף על גב דבבית ישראל קאי אלא שאין האחריות על ישראל אמרינן כיון דלמפרע הוא גובה חזינן כאילו כבר קודם הפסח היה ברשות הנכרי. וכל שכן לרבא דאמר ליה בהדיא קני לך מעכשיו דאישתכח דלמפרע היה קנוי קנין גמור לנכרי וכן כתב הראב"ד ז"ל דאם הגיע זמנו קודם הפסח אפילו לא אמר מעכשיו קנאו שאין דין אסמכתא לנכרי וכן כתב בעל העיטור. וברייתא דקתני קודם הפסח אאמר לו קאי אבל זמן הפירעון היה אחר הפסח. ואחר הפסח דמתני' היינו זמן הפרעון. וישראל שהלוה את הנכרי על חמצו אחר הפסח אסור בהנאה מיירי נמי כשהרהינו אצלו ואמר לו מעכשיו דאי לאו הכי לא קני ליה ישראל דקיימי לן כתנא קמא דרבי מאיר דישראל מנכרי לא קני משכון הלכך אפילו הרהינו אצלו אי לא אמר ליה מעכשיו שרי. ומיירי שאין אחריות המשכן שבידו עליו דאם האחריות עליו אפילו לא היה המשכון שלו עובר. כתב בעל העיטור ודייקינן מהכא משכונו של נכרי ביד ישראל בריבית מותר למשכנו לישראל אחר באותו הריבית אף על פי שלא העמידו אצל הנכרי ולא אמרינן אישתכח ישראל הוא דשקיל ריבית דהא לא קניא ליה אלא היכא דאמר ליה מעכשיו דאז הוי דעתו לשקועיה. ומשכונו של ישראל ביד נכרי אסור להלות לנכרי עליו בריבית אלא היכא דאמר ליה ישראל לנכרי קני קנין גמור מעכשיו אם לא אתן עד יום פלוני. ובהא דמשכונו של ישראל ביד נכרי אין נראין לי דבריו דמאי נפקא מינה שאין המשכון של הנכרי וכי אסור להלות לנכרי בריבית על המשכון של ישראל ואפילו אם הלוה הנכרי לישראל בריבית מותר לישראל אחר להלוות לנכרי על אותו המשכון בריבית ולקבל הריבית מיד ישראל שחייב לנכרי שהרי ישראל השני לא הלוה לראשון כלום אלא לנכרי הלוה ובמקומו הוא מקבל הריבית מיד ישראל דאיסור ריבית בלוה ומלוה תלוי ולא במשכון}} {{הל"מ-רק-גמרא|תנו רבנן: }}{{שוליים|ג}}{{הל"מ-רק-גמרא|חנות של ישראל ומלאי של ישראל, ופועלי נכרים נכנסין לשם - חמץ שנמצא שם אחר הפסח אסור בהנאה, ואין צריך לומר באכילה. חנות של נכרי, ומלאי של נכרי, ופועלי ישראל נכנסין ויוצאין לשם - חמץ שנמצא שם אחר הפסח מותר באכילה, ואין צריך לומר בהנאה. }} משנה. {{שוליים|ד}}חמץ שנפלה עליו מפולת - הרי הוא כמבוער. רבן שמעון בן גמליאל אומר: כל שאין הכלב יכול לחפש אחריו. גמרא. אמר רב חסדא: {{שוליים|ה}}וצריך שיבטל בלבו. תנא: כמה חפישת הכלב - שלשה טפחים. {{הל"מ-רק-גמרא|אמר ליה רב אחא בריה דרב יוסף לרב אשי: הא דאמר שמואל }}{{שוליים|ו}}{{הל"מ-רק-גמרא|כספים אין להם שמירה אלא בקרקע - מי בעינן שלשה טפחים או לא? - אמר ליה: הכא משום ריחא - בעינן שלשה טפחים, התם משום איכסויי מעינא הוא, ולא בעי שלשה. וכמה? }}{{שוליים|ז}}{{הל"מ-רק-גמרא|אמר רפרם בר פפא מסיכרא: טפח. }} {{הל"מ-רק-גמרא|משנה. האוכל תרומת חמץ בפסח, בשוגג - משלם קרן וחומש, במזיד - פטור מתשלומין ומדמי עצים. }} {{הל"מ-רק-גמרא|גמרא. תנן התם: }}{{שוליים|ח}}{{הל"מ-רק-גמרא|האוכל תרומה בשוגג - משלם קרן וחומש, }}{{שוליים|ט}}{{הל"מ-רק-גמרא|אחד האוכל, ואחד השותה, }} <קטע סוף=ג/> </div> <div class='gmara_rashi'> ==רש"י== <קטע התחלה=ר/> '''אלא''' - רישא וסיפא כשהרהינו אבל בלא הרהינו דכולי עלמא מכאן ולהבא הוא גובה: '''קונה משכון''' - כל ימי הלואה המשכון קנוי לו ואם נאנס חייב באונסין שאינו עליו לא כשומר חנם ולא כשומר שכר שפטורין באונסין אלא כולו ברשותיה ובשמירתו עומד: '''ולך תהיה צדקה''' - בהשבת העבוט כתיב אי אמרת קונה משכון איכא צדקה בהא שכיבה ששכב בשמלתו שהשאיל לו זה דבר הקנוי לו ואם אינו קונה צדקה בהשכבה זו מניין על שלו שכב: '''אבל ישראל מנכרי לא''' - הלכך לא עבר עליה דאמר מר (לעיל דף כט.) אבל אתה רואה של אחרים: '''תנן נכרי שהלוה וכו'''' - ואותיבנא לרבא לעיל ושנינן בשהרהינו אצלו והא אמרת השתא דברי הכל נכרי מישראל לא קני: '''לא קשיא''' - מתניתין דאמר ליה כשהרהינו אצלו אם לא אתן לך עד יום פלוני יהא שלך מעכשיו הלכך נכרי שהלוה את ישראל קם ליה חמץ ברשות נכרי וישראל שהלוה את הנכרי קם ליה ברשות ישראל ברייתא דלא אמר ליה מעכשיו אלא כשאר משכון נתנו לו וקבע לו זמן שאם לא יפרע לו יגבה חובו ממשכונו וישום אותו בדמים הלכך בנכרי שהלוה לישראל דברי הכל אפילו לא פרע ליה אסור לישראל ליהנות ממנו דכל ימות הפסח של ישראל היה דמכאן ולהבא הוא גובה ואי משום דהרהינו נכרי מישראל לא קני וישראל שהלוה פליגי מאן דאסר סבר כיון שהרהינו בעל חוב קונה משכון וליכא למימר הכא מכאן ולהבא גובה ומאן דשרי קסבר ישראל מנכרי ליכא צדקה ולא קני משכון: '''ומנא תימרא''' - דאפילו כשהרהינו שאני לן בין אמר מעכשיו ללא אמר מעכשיו: '''פת פורני''' - פת גדולה האפויה בתנור גדול כעין תנורים שלנו שהתנורים שלהם היו קטנים ומיטלטלין ופיהם למעלה ומדביקין הפת בדפנות שאין אופין בה אלא פתים קטנים ואורחא דמילתא נקט דאיידי דחשיבי שקיל ליה במשכון: '''אינו עובר''' - בפסח דקסבר ישראל מנכרי לא קני משכון: '''הגעתיך''' - מעכשיו קאמר אם לא אפרע לך עד יום פלוני עובר ואף על פי שלא הגיע הזמן שמא כשיגיע לא יפרע ונמצא עובר למפרע בבל יראה: '''מאי שנא רישא כו'''' - אי הגעתיך לאו מעכשיו הוא מאי קא מהני בלאו הגעתיך נמי כי מטא זמניה ולא פרע שקיל ליה בחובו: '''ומלאי של ישראל''' - פת ויין הנמכר בתוכה: '''אסור בהנאה''' - דלא תלינן ליה בפועלין אלא מן של מלאי היה ושל ישראל הוא: '''גמ' צריך שיבטל בלבו''' - שמא יפקח הגל במועד ונמצא עובר עליו: '''כספים''' - של פיקדון אין להם שמירה אלא בקרקע ואם לא נתנן בקרקע ואבדו פשיעה היא אצלו וחייב דשומר חנם חייב בפשיעה: '''משום ריחא''' - שהכלב מריחו ומחטטו ומוציאו: '''מסיכרא''' - מקום: '''מתני' בשוגג''' - ששגג בתרומה ואפילו הזיד בחמץ משלם קרן וחומש ואף על גב דלא הוה שויא מידי דחמץ בפסח אסור בהנאה מיהו שוגג דתרומה דכתיב ביה וחמישיתו יוסף עליו ונתן לכהן את הקודש דבר הראוי להיות קודש שאינו יכול לשלם לו המעות אלא הפירות והתשלומין נעשין תרומה כדלקמן לאו לפי דמים משלם אלא לפי מדה משלם הלכך לאו בתר דמים אזלינן: '''במזיד''' - שהזיד בתרומה אפילו שגג בחמץ פטור מן התשלומין: '''ומדמי עצים''' - אם תרומה טמאה היא אין משלם לו דמי עצים שהיתה ראויה להיסק תחת תבשילו משום דתרומה מזיד אין בה חומש ואין תשלומיה לכפרה ואין נעשין תרומה דגבי חומש בשגגה כתיב אבל מזיד אינו אלא כשאר גזלן בעלמא ומשלם מעות ולפי דמים ולא לפי המדה וחמץ בפסח לאו בר דמים דאסור בהנאה ואף להיסק לא הוי חזי ליה ולאו מידי אפסדיה:<קטע סוף=ר/> </div> <div class='gmara_tosfot'> ==תוספות== <קטע התחלה=ת/> [[File:תוס פסחים 2 לא ב אלא הב"ע שהרהינו אצלו וקמיפלגי בדרבי יצחק.ogg|thumb|תוס_פסחים_2_לא_ב_אלא הב"ע שהרהינו אצלו וקמיפלגי בדרבי יצחק]] '''אלא''' הב"ע שהרהינו אצלו וקמיפלגי בדרבי יצחק. תימה לריב"א אביי היאך יתרץ הך דע"כ בדרבי יצחק קמיפלגי וסיפא דקתני נכרי שהלוה את ישראל על חמצו אמאי דברי הכל עובר אע"ג דלא קנה כיון דלמפרע הוא גובה ורישא נמי אמאי אינו עובר למ"ד כיון דלמפרע הוא גובה ומפרש ריב"א דהשתא כי מוקי פלוגתא בדרבי יצחק מיירי שלא בא ישראל לידי גבייה שפדאו נכרי לבסוף דלא שייך השתא פלוגתא דאביי ורבא כלל אלא בהא קמיפלגי דלמאן דאמר עובר ס"ל דקני ליה ישראל מנכרי וה"ל ברשות ישראל ומ"ד אינו עובר ס"ל דלא קני ליה והרי לא היה ברשותו ובסיפא ד"ה עובר דלא קני ליה נכרי לכ"ע והרי היה ברשות ישראל ומיהו מתניתין דקתני נכרי שהלוה וכו' מותר בהנאה מיירי שלא פדאו ישראל דאי פדאו אע"ג דמוקי לה בסמוך בדאמר ליה מעכשיו מכל מקום מאי מהני: [[File:תוס פסחים 2 לא ב בדרבי יצחק קמיפלגי.ogg|thumb|תוס_פסחים_2_לא_ב_בדרבי יצחק קמיפלגי]] ''' בדרבי''' יצחק קמיפלגי. תימה הא ר' יצחק לא קאמר דקני משכון אלא שלא בשעת הלואה כדמוכח בהאומנין (בבא מציעא פב.) והכא ישראל שהלוה לנכרי על חמצו תנן דמשמע בשעת הלואה כדמשמע בהאומנין דקתני הלוהו על המשכון שומר שכר והתניא שומר חנם ומשני הא דמשכנו בשעת הלואתו והא שלא בשעת הלואתו ופריך והא אידי ואידי על המשכון קתני ויש לומר דהכי פירושו כיון דשלא בשעת הלואה קונה לגמרי כדרבי יצחק א"כ לענין חמץ יש לנו לחושבו כאילו הוא שלו לעבור בלא ימצא אף בשעת הלואה דחשבינן ליה מצוי וכן יש לפרש בהשולח (גיטין לז) גבי המלוה על המשכון אינו משמט מדרבי יצחק כיון דקני ליה שלא בשעת הלואה בשעת הלואה נמי מיקרי של אחיך בידך: [[File:תוס פסחים 2 לא ב שקונה משכון.ogg|thumb|תוס_פסחים_2_לא_ב_שקונה משכון]] ''' שקונה''' משכון. פ"ה קונה ' משכון לענין חיוב אונסין ור"י אומר דבהאומנין (ב"מ פב.) משמע דלא הוי אלא שומר שכר דהלוהו על המשכון שומר שכר בעי למימר התם בגמרא דסבר לה כרבי יצחק וכולה שמעתא חמצו של נכרי ביד ישראל איירי שלא קבל עליו ישראל אחריות דאי קבל הרי הוא שלו ועובר עליו כדמוכח בפ"ק (דף ה:): ''' ואם''' אמר הגעתיך עובר. לאביי רישא מיירי כשפדאו וסיפא כי אמר הגעתיך היינו שאינו רוצה לפדותו:<קטע סוף=ת/> </div> ==עין משפט ונר מצוה== {{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/פסחים/פרק ב|לא ב}} [[קטגוריה:בבלי מסכת פסחים]] {{מפרשים לדף גמרא|פסחים|ב|לא|ב}} 5plww648w7pm8bynqa1yzpnnw5m5f1z 3019844 3019840 2026-06-14T13:52:20Z מאירושולי 35234 /* תוספות */ 3019844 wikitext text/x-wiki {{כותרת_ביאור_הלמ|פסחים|לא|ב|לא א|לב א|ביאור=כן}} <קטע התחלה=ג/> {{הל"מ-רק-גמרא|[דף לא עמוד ב] אלא הכא במאי עסקינן - כגון שהרהינו אצלו, וקמיפלגי בדרבי יצחק. דאמר רבי יצחק: }}{{שוליים|א}}{{הל"מ-רק-גמרא|מנין לבעל חוב שקונה משכון - שנאמר ולך תהיה צדקה, אם אינו קונה משכון - צדקה מנין? מכאן לבעל חוב שקונה משכון. תנא קמא סבר: הני מילי - ישראל מישראל - הוא, דקרינא ביה ולך תהיה צדקה אבל ישראל מנכרי - לא קני. ורבי מאיר סבר, קל וחומר: ישראל מישראל קני - ישראל מנכרי לא כל שכן? אבל נכרי שהלוה את ישראל על חמצו אחר הפסח - דברי הכל עובר. התם ודאי נכרי מישראל לא קני. תנן: נכרי שהלוה ישראל על חמצו - אחר הפסח מותר בהנאה. נהי נמי דהרהינו אצלו, הא אמרת נכרי מישראל לא קני! - לא קשיא: }}{{שוליים|ב}}{{הל"מ-רק-גמרא|הא - דאמר ליה מעכשיו, הא - דלא אמר ליה מעכשיו. ומנא תימרא דשני ליה בין היכא דאמר מעכשיו ובין היכא דלא אמר מעכשיו - דתניא: נכרי שהרהין פת פורני אצל ישראל - אינו עובר. ואם אמר לו הגעתיך - עובר. מאי שנא רישא ומאי שנא סיפא? - אלא לאו שמע מינה: שאני היכא דאמר ליה מעכשיו להיכא דלא אמר ליה מעכשיו - שמע מינה. }}{{הל"מ-ריף-ראש|וא"ל קני לך מעכשיו אי לא מייתינא לך זוזי מכאן עד יום פלוני }}{{הל"מ-רק-ראש|והגיע זמן ולא פרעו נמצא שלמפרע היה של נכרי}}{{הל"מ-ריף-ראש| ואי לא אמר ליה קני לך מעכשיו לא קני ליה נכרי וקם ליה ברשותיה דישראל ואסיר }}{{הל"מ-רק-ריף|וכן הלכה: }}{{הל"מ-רק-ראש|. וכן נמי אם לא הרהינו אצלו אף על גב דאמר ליה מעכשיו לא גרע מחמצו של נכרי ברשות ישראל. והאחריות על ישראל וכן כתב הרמב"ם ז"ל (פ"ד מהלכות חמץ) והוא שיהיה הזמן שקבע לו קודם הפסח אבל אם הזמן לאחר הפסח אסור דהא הנכרי לא קני ליה קנין גמור עד אחר הפסח והכי תניא בתוספתא (פרק ב' דמכילתין) נכרי שהלוה את ישראל על חמצו ואמר לו אם לא באתי קודם הפסח וכו'. ולא נהירא לי דהא אמרינן לעיל אליבא דאביי אי אמרת בשלמא למפרע הוא גובה משום הכי מותר בהנאה דברשות דנכרי קאי אלמא אף על גב דבבית ישראל קאי אלא שאין האחריות על ישראל אמרינן כיון דלמפרע הוא גובה חזינן כאילו כבר קודם הפסח היה ברשות הנכרי. וכל שכן לרבא דאמר ליה בהדיא קני לך מעכשיו דאישתכח דלמפרע היה קנוי קנין גמור לנכרי וכן כתב הראב"ד ז"ל דאם הגיע זמנו קודם הפסח אפילו לא אמר מעכשיו קנאו שאין דין אסמכתא לנכרי וכן כתב בעל העיטור. וברייתא דקתני קודם הפסח אאמר לו קאי אבל זמן הפירעון היה אחר הפסח. ואחר הפסח דמתני' היינו זמן הפרעון. וישראל שהלוה את הנכרי על חמצו אחר הפסח אסור בהנאה מיירי נמי כשהרהינו אצלו ואמר לו מעכשיו דאי לאו הכי לא קני ליה ישראל דקיימי לן כתנא קמא דרבי מאיר דישראל מנכרי לא קני משכון הלכך אפילו הרהינו אצלו אי לא אמר ליה מעכשיו שרי. ומיירי שאין אחריות המשכן שבידו עליו דאם האחריות עליו אפילו לא היה המשכון שלו עובר. כתב בעל העיטור ודייקינן מהכא משכונו של נכרי ביד ישראל בריבית מותר למשכנו לישראל אחר באותו הריבית אף על פי שלא העמידו אצל הנכרי ולא אמרינן אישתכח ישראל הוא דשקיל ריבית דהא לא קניא ליה אלא היכא דאמר ליה מעכשיו דאז הוי דעתו לשקועיה. ומשכונו של ישראל ביד נכרי אסור להלות לנכרי עליו בריבית אלא היכא דאמר ליה ישראל לנכרי קני קנין גמור מעכשיו אם לא אתן עד יום פלוני. ובהא דמשכונו של ישראל ביד נכרי אין נראין לי דבריו דמאי נפקא מינה שאין המשכון של הנכרי וכי אסור להלות לנכרי בריבית על המשכון של ישראל ואפילו אם הלוה הנכרי לישראל בריבית מותר לישראל אחר להלוות לנכרי על אותו המשכון בריבית ולקבל הריבית מיד ישראל שחייב לנכרי שהרי ישראל השני לא הלוה לראשון כלום אלא לנכרי הלוה ובמקומו הוא מקבל הריבית מיד ישראל דאיסור ריבית בלוה ומלוה תלוי ולא במשכון}} {{הל"מ-רק-גמרא|תנו רבנן: }}{{שוליים|ג}}{{הל"מ-רק-גמרא|חנות של ישראל ומלאי של ישראל, ופועלי נכרים נכנסין לשם - חמץ שנמצא שם אחר הפסח אסור בהנאה, ואין צריך לומר באכילה. חנות של נכרי, ומלאי של נכרי, ופועלי ישראל נכנסין ויוצאין לשם - חמץ שנמצא שם אחר הפסח מותר באכילה, ואין צריך לומר בהנאה. }} משנה. {{שוליים|ד}}חמץ שנפלה עליו מפולת - הרי הוא כמבוער. רבן שמעון בן גמליאל אומר: כל שאין הכלב יכול לחפש אחריו. גמרא. אמר רב חסדא: {{שוליים|ה}}וצריך שיבטל בלבו. תנא: כמה חפישת הכלב - שלשה טפחים. {{הל"מ-רק-גמרא|אמר ליה רב אחא בריה דרב יוסף לרב אשי: הא דאמר שמואל }}{{שוליים|ו}}{{הל"מ-רק-גמרא|כספים אין להם שמירה אלא בקרקע - מי בעינן שלשה טפחים או לא? - אמר ליה: הכא משום ריחא - בעינן שלשה טפחים, התם משום איכסויי מעינא הוא, ולא בעי שלשה. וכמה? }}{{שוליים|ז}}{{הל"מ-רק-גמרא|אמר רפרם בר פפא מסיכרא: טפח. }} {{הל"מ-רק-גמרא|משנה. האוכל תרומת חמץ בפסח, בשוגג - משלם קרן וחומש, במזיד - פטור מתשלומין ומדמי עצים. }} {{הל"מ-רק-גמרא|גמרא. תנן התם: }}{{שוליים|ח}}{{הל"מ-רק-גמרא|האוכל תרומה בשוגג - משלם קרן וחומש, }}{{שוליים|ט}}{{הל"מ-רק-גמרא|אחד האוכל, ואחד השותה, }} <קטע סוף=ג/> </div> <div class='gmara_rashi'> ==רש"י== <קטע התחלה=ר/> '''אלא''' - רישא וסיפא כשהרהינו אבל בלא הרהינו דכולי עלמא מכאן ולהבא הוא גובה: '''קונה משכון''' - כל ימי הלואה המשכון קנוי לו ואם נאנס חייב באונסין שאינו עליו לא כשומר חנם ולא כשומר שכר שפטורין באונסין אלא כולו ברשותיה ובשמירתו עומד: '''ולך תהיה צדקה''' - בהשבת העבוט כתיב אי אמרת קונה משכון איכא צדקה בהא שכיבה ששכב בשמלתו שהשאיל לו זה דבר הקנוי לו ואם אינו קונה צדקה בהשכבה זו מניין על שלו שכב: '''אבל ישראל מנכרי לא''' - הלכך לא עבר עליה דאמר מר (לעיל דף כט.) אבל אתה רואה של אחרים: '''תנן נכרי שהלוה וכו'''' - ואותיבנא לרבא לעיל ושנינן בשהרהינו אצלו והא אמרת השתא דברי הכל נכרי מישראל לא קני: '''לא קשיא''' - מתניתין דאמר ליה כשהרהינו אצלו אם לא אתן לך עד יום פלוני יהא שלך מעכשיו הלכך נכרי שהלוה את ישראל קם ליה חמץ ברשות נכרי וישראל שהלוה את הנכרי קם ליה ברשות ישראל ברייתא דלא אמר ליה מעכשיו אלא כשאר משכון נתנו לו וקבע לו זמן שאם לא יפרע לו יגבה חובו ממשכונו וישום אותו בדמים הלכך בנכרי שהלוה לישראל דברי הכל אפילו לא פרע ליה אסור לישראל ליהנות ממנו דכל ימות הפסח של ישראל היה דמכאן ולהבא הוא גובה ואי משום דהרהינו נכרי מישראל לא קני וישראל שהלוה פליגי מאן דאסר סבר כיון שהרהינו בעל חוב קונה משכון וליכא למימר הכא מכאן ולהבא גובה ומאן דשרי קסבר ישראל מנכרי ליכא צדקה ולא קני משכון: '''ומנא תימרא''' - דאפילו כשהרהינו שאני לן בין אמר מעכשיו ללא אמר מעכשיו: '''פת פורני''' - פת גדולה האפויה בתנור גדול כעין תנורים שלנו שהתנורים שלהם היו קטנים ומיטלטלין ופיהם למעלה ומדביקין הפת בדפנות שאין אופין בה אלא פתים קטנים ואורחא דמילתא נקט דאיידי דחשיבי שקיל ליה במשכון: '''אינו עובר''' - בפסח דקסבר ישראל מנכרי לא קני משכון: '''הגעתיך''' - מעכשיו קאמר אם לא אפרע לך עד יום פלוני עובר ואף על פי שלא הגיע הזמן שמא כשיגיע לא יפרע ונמצא עובר למפרע בבל יראה: '''מאי שנא רישא כו'''' - אי הגעתיך לאו מעכשיו הוא מאי קא מהני בלאו הגעתיך נמי כי מטא זמניה ולא פרע שקיל ליה בחובו: '''ומלאי של ישראל''' - פת ויין הנמכר בתוכה: '''אסור בהנאה''' - דלא תלינן ליה בפועלין אלא מן של מלאי היה ושל ישראל הוא: '''גמ' צריך שיבטל בלבו''' - שמא יפקח הגל במועד ונמצא עובר עליו: '''כספים''' - של פיקדון אין להם שמירה אלא בקרקע ואם לא נתנן בקרקע ואבדו פשיעה היא אצלו וחייב דשומר חנם חייב בפשיעה: '''משום ריחא''' - שהכלב מריחו ומחטטו ומוציאו: '''מסיכרא''' - מקום: '''מתני' בשוגג''' - ששגג בתרומה ואפילו הזיד בחמץ משלם קרן וחומש ואף על גב דלא הוה שויא מידי דחמץ בפסח אסור בהנאה מיהו שוגג דתרומה דכתיב ביה וחמישיתו יוסף עליו ונתן לכהן את הקודש דבר הראוי להיות קודש שאינו יכול לשלם לו המעות אלא הפירות והתשלומין נעשין תרומה כדלקמן לאו לפי דמים משלם אלא לפי מדה משלם הלכך לאו בתר דמים אזלינן: '''במזיד''' - שהזיד בתרומה אפילו שגג בחמץ פטור מן התשלומין: '''ומדמי עצים''' - אם תרומה טמאה היא אין משלם לו דמי עצים שהיתה ראויה להיסק תחת תבשילו משום דתרומה מזיד אין בה חומש ואין תשלומיה לכפרה ואין נעשין תרומה דגבי חומש בשגגה כתיב אבל מזיד אינו אלא כשאר גזלן בעלמא ומשלם מעות ולפי דמים ולא לפי המדה וחמץ בפסח לאו בר דמים דאסור בהנאה ואף להיסק לא הוי חזי ליה ולאו מידי אפסדיה:<קטע סוף=ר/> </div> <div class='gmara_tosfot'> ==תוספות== <קטע התחלה=ת/> [[File:תוס פסחים 2 לא ב אלא הב"ע שהרהינו אצלו וקמיפלגי בדרבי יצחק.ogg|thumb|תוס_פסחים_2_לא_ב_אלא הב"ע שהרהינו אצלו וקמיפלגי בדרבי יצחק]] '''אלא''' הב"ע שהרהינו אצלו וקמיפלגי בדרבי יצחק. תימה לריב"א אביי היאך יתרץ הך דע"כ בדרבי יצחק קמיפלגי וסיפא דקתני נכרי שהלוה את ישראל על חמצו אמאי דברי הכל עובר אע"ג דלא קנה כיון דלמפרע הוא גובה ורישא נמי אמאי אינו עובר למ"ד כיון דלמפרע הוא גובה ומפרש ריב"א דהשתא כי מוקי פלוגתא בדרבי יצחק מיירי שלא בא ישראל לידי גבייה שפדאו נכרי לבסוף דלא שייך השתא פלוגתא דאביי ורבא כלל אלא בהא קמיפלגי דלמאן דאמר עובר ס"ל דקני ליה ישראל מנכרי וה"ל ברשות ישראל ומ"ד אינו עובר ס"ל דלא קני ליה והרי לא היה ברשותו ובסיפא ד"ה עובר דלא קני ליה נכרי לכ"ע והרי היה ברשות ישראל ומיהו מתניתין דקתני נכרי שהלוה וכו' מותר בהנאה מיירי שלא פדאו ישראל דאי פדאו אע"ג דמוקי לה בסמוך בדאמר ליה מעכשיו מכל מקום מאי מהני: [[File:תוס פסחים 2 לא ב בדרבי יצחק קמיפלגי.ogg|thumb|תוס_פסחים_2_לא_ב_בדרבי יצחק קמיפלגי]] ''' בדרבי''' יצחק קמיפלגי. תימה הא ר' יצחק לא קאמר דקני משכון אלא שלא בשעת הלואה כדמוכח בהאומנין (בבא מציעא פב.) והכא ישראל שהלוה לנכרי על חמצו תנן דמשמע בשעת הלואה כדמשמע בהאומנין דקתני הלוהו על המשכון שומר שכר והתניא שומר חנם ומשני הא דמשכנו בשעת הלואתו והא שלא בשעת הלואתו ופריך והא אידי ואידי על המשכון קתני ויש לומר דהכי פירושו כיון דשלא בשעת הלואה קונה לגמרי כדרבי יצחק א"כ לענין חמץ יש לנו לחושבו כאילו הוא שלו לעבור בלא ימצא אף בשעת הלואה דחשבינן ליה מצוי וכן יש לפרש בהשולח (גיטין לז) גבי המלוה על המשכון אינו משמט מדרבי יצחק כיון דקני ליה שלא בשעת הלואה בשעת הלואה נמי מיקרי של אחיך בידך: [[File:תוס פסחים 2 לא ב שקונה משכון.ogg|thumb|תוס_פסחים_2_לא_ב_שקונה משכון]] ''' שקונה''' משכון. פ"ה קונה ' משכון לענין חיוב אונסין ור"י אומר דבהאומנין (ב"מ פב.) משמע דלא הוי אלא שומר שכר דהלוהו על המשכון שומר שכר בעי למימר התם בגמרא דסבר לה כרבי יצחק וכולה שמעתא חמצו של נכרי ביד ישראל איירי שלא קבל עליו ישראל אחריות דאי קבל הרי הוא שלו ועובר עליו כדמוכח בפ"ק (דף ה:): [[File:תוס פסחים 2 לא ב ואם אמר הגעתיך עובר.ogg|thumb|תוס_פסחים_2_לא_ב_ואם אמר הגעתיך עובר]] ''' ואם''' אמר הגעתיך עובר. לאביי רישא מיירי כשפדאו וסיפא כי אמר הגעתיך היינו שאינו רוצה לפדותו:<קטע סוף=ת/> </div> ==עין משפט ונר מצוה== {{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/פסחים/פרק ב|לא ב}} [[קטגוריה:בבלי מסכת פסחים]] {{מפרשים לדף גמרא|פסחים|ב|לא|ב}} q55ugvqyy9nhbx3zntnu95jeexneuv5 106 1728716 3019888 2939070 2026-06-14T16:28:05Z מאירושולי 35234 /* תוספות */ 3019888 wikitext text/x-wiki {{כותרת_ביאור_הלמ|פסחים|לב|א|לא ב|לב ב|ביאור=כן}} <קטע התחלה=ג/> {{הל"מ-רק-גמרא|[דף לב עמוד א] ואחד הסך, אחד תרומה טמאה ואחד תרומה טהורה - משלם חומש וחומשא דחומשא. }} {{הל"מ-רק-גמרא|איבעיא להו: כשהוא משלם, לפי מדה משלם או לפי דמים משלם? כל היכא דמעיקרא שויא ארבעה זוזי ולבסוף שויא זוזא - לא תיבעי לך דודאי כדמעיקרא משלם לפי דמים, דלא גרע מגזלן. דתנן: }}{{שוליים|א}}{{הל"מ-רק-גמרא|כל הגזלנין משלמין כשעת הגזלה. כי תיבעי לך - דמעיקרא שויא זוזא ולבסוף שויא ארבעה. מאי, לפי מדה משלם, דאמר ליה: גריוא אכל - גריוא משלם. או דילמא: לפי דמים משלם, בזוזא אכל - בזוזא משלם? אמר רב יוסף, תא שמע: אכל גרוגרות ושילם לו תמרים - תבא עליו ברכה, אי אמרת בשלמא לפי מדה משלם - אמטו להכי תבא עליו ברכה, דאכיל גריוא דגרוגרות דשויא זוזא, וקא יהיב גריוא דתמרים דשויא ארבעה. אלא אי אמרת לפי דמים משלם - אמאי תבא עליו ברכה? בזוזא אכל בזוזא קא משלם! - אמר אביי: לעולם לפי דמים משלם, ואמאי תבא עליו ברכה - דאכל מידי דלא קפיץ עליה זביניה, וקא משלם מידי דקפיץ עליה זביניה. תנן: האוכל תרומת חמץ בפסח, בשוגג - משלם קרן וחומש. אי אמרת בשלמא לפי מדה משלם - שפיר. אלא אי אמרת לפי דמים משלם - חמץ בפסח בר דמים הוא? - אין, הא מני - רבי יוסי הגלילי היא, דאמר: חמץ בפסח מותר בהנאה. - אי הכי, אימא סיפא: במזיד פטור מן התשלומין ומדמי עצים. אי רבי יוסי הגלילי, אמאי פטור מן התשלומין ומדמי עצים? - סבר לה כרבי נחוניא בן הקנה. דתניא: רבי נחוניא בן הקנה היה עושה את יום הכפורים כשבת לתשלומין וכו'. כתנאי: }}{{שוליים|ב}}{{הל"מ-רק-גמרא|האוכל תרומת חמץ בפסח - פטור מן התשלומין ומדמי עצים, דברי רבי עקיבא. רבי יוחנן בן נורי מחייב. אמר לו רבי עקיבא לרבי יוחנן בן נורי: וכי מה הנאה יש לו בה? אמר לו רבי יוחנן בן נורי לרבי עקיבא: ומה הנאה יש לאוכל תרומה טמאה בשאר כל ימות השנה, שמשלם? אמר לו: לא אם אמרת בתרומה טמאה בשאר ימות השנה, שאף על פי שאין לו בה היתר אכילה - }}{{שוליים|ג}}{{הל"מ-רק-גמרא|יש לו בה היתר הסקה, תאמר בזה - שאין לו בה לא היתר אכילה ולא היתר הסקה. הא למה זה דומה - לתרומת תותים וענבים שנטמאה, שאין לו בה לא היתר אכילה ולא היתר הסקה. במה דברים אמורים - במפריש תרומה והחמיצה, אבל מפריש תרומת חמץ - דברי הכל אינה קדושה. תניא אידך: ונתן לכהן את הקדש - דבר הראוי להיות קדש, פרט לאוכל תרומת חמץ בפסח, שפטור מן התשלומים ומדמי עצים, דברי רבי אליעזר בן יעקב. ורבי אלעזר חסמא מחייב. אמר לו רבי אליעזר בן יעקב לרבי אלעזר חסמא: וכי מה הנאה יש לו בה? אמר לו רבי אלעזר חסמא לרבי אליעזר בן יעקב: וכי מה הנאה יש לו לאוכל תרומה טמאה בשאר ימות השנה, שמשלם? אמר לו: לא אם אמרת בתרומה טמאה בשאר ימות השנה - שאף על פי שאין לו בה היתר אכילה יש לו בה היתר הסקה, תאמר בזו - שאין לו בה לא היתר אכילה ולא היתר הסקה! - אמר לו: אף בזו יש לו בה היתר הסקה, שאם רצה הכהן מריצה לפני כלבו או מסיקה תחת תבשילו. }} <קטע סוף=ג/> </div> <div class='gmara_rashi'> ==רש"י== <קטע התחלה=ר/> '''גמ' ואחד הסך''' - דאמרי' בפ' בתרא דיומא {{הפניה-גמ|יומא|עו|ב}} סיכה כשתיה ושתיה בכלל אכילה והכא כתיב כי יאכל קדש בשגגה דאילו גזלה והשליכה לנהר אפי' בשוגג דלא ידע שהיא תרומה אינו משלם חומש אלא קרן כשאר מזיק חולין דעלמא דאמר מר (לקמן ע"ב) כי יאכל פרט למזיק: '''וחומש חומשא''' - שהתשלומין נעשין תרומה ואם חזר ואכל בשוגג אותו חומש ראשון חוזר ומשלם חומשו עליו: '''איבעיא להו''' - כיון דגבי תרומה בשוגג קפיד רחמנא אתשלומי פירות ולא מעות כדכתיב ונתן לכהן את הקודש לפי מדה משלם או לפי דמים משלם בגזלן דחולין שוגג או מזיד וכן גזלן דתרומת מזיד לא איבעיא לן כיון דלא קפיד רחמנא אתשלומין דידהו דאמר ישיב לרבות אפילו שוה כסף ואפילו סובין ודאי לפי דמים משלם אבל בתרומה שוגג איבעיא לן הואיל והקפידה התורה לשלם פירות: '''כל היכא דמעיקרא''' - כשאכלה הויא שויא הך גריוא ד' זוזי והשתא כשמשלם שויא זוזא ותו לא לא מיבעיא לן נהי נמי דאיכפר ליה אכילת תרומה בתשלומי מדה מיהו ממונא דכהן [אוכל] (ממונא) הוא ולא גרע משאר ממונא דחולין שהדיינין גובין ממנו כשעת גזילה כדכתיב ([[ויקרא ה]]) אשר גזל כמו שגזל: '''גריוא משלם''' - ואע"ג דשויא השתא טפי או דילמא לפי דמים משלם דאע"ג דהקפידה התורה לשלם פירות לא הקפידה אלא לפי הדמים כשאר תשלומין ומה שישלם ישלם בפירות: '''גרוגרות''' - תאנים יבשים: '''תמרים''' - חשובין מתאנים ודמיהן מרובים: '''אכל גרוגרות''' - דתרומה שוגג: '''זבינא''' - לוקחים: אימא סיפא במזיד פטור מן התשלומין ואי ר' יוסי הגלילי אמאי פטור אי אמרת בשלמא רבנן וטעמא דרישא משום דלפי מדה משלם סיפא דאינו אלא כשאר גזלן דמשלם מעות ולפי דמים פטור מן התשלומין דחמץ בפסח לאו בר דמים הוא אלא אי אמרת ר' יוסי הגלילי ובר דמים הוא אמאי פטור: '''כרבי נחוניא בן הקנה''' - דאמר המתחייב כרת פטור מן התשלומין ויליף טעמא מאסון אסון והוא הדין למתחייב מיתת שמים כגון אוכל תרומה מזיד וסיפא דמתני' בהזיד בתרומה ולא בחמץ ופטור משום מיתה ובדין הוא דלישמעי' במזיד דתרומה דעלמא דלאו חמץ בפסח דפטור מתשלומין משום מיתה ומשום רישא נקט מילתא בחמץ בפסח דאשמועינן דהיכא דשגג בשתיהם חייב דחמץ בר דמים הוא ושוגג דרישא דשגג בשתיהן דאי שגג בחמץ והזיד בתרומה מאי חומש איכא ואי שגג בתרומה והזיד בחמץ אמאי משלם הא איחייב ליה כרת וסיפא אשמועינן דהזיד בתרומה אפילו שגג בחמץ פטור דמיתה בידי שמים כי כרת דאי הזיד בחמץ והא דפטר ליה משום כרת הוא דפטר ליה לשמעינן כולה מתני' בחמץ חולין של חבירו וניתני שוגג חייב ומזיד פטור משום כרת: '''כתנאי''' - לפי מדה או לפי דמים: '''פטור מתשלומין''' - בין שוגג בין מזיד: '''מה הנאה יש לו''' - לכהן בה ומה הפסידו זה הרי אסור בהנאה: '''ומה הנאה יש לו''' - לכהן בתרומה טמאה שאסורה באכילה לכהן ואי אכלה זר שוגג משלם קרן וחומש דליכא למאן דפליג אסתמא דתנן לעיל אחד תרומה טהורה ואחד תרומה טמאה וטעמא משום דלפי מדה משלם ואע"ג דלאו בר דמים הוא: '''היתר הסקה''' - דכתיב ([[במדבר יח]]) ואני הנה נתתי לך את משמרת תרומותי שתי תרומות במשמע אחת טהורה ואחת טמאה וכתיב לך תהיה להסקה: '''תרומת תותים וענבים''' - משקה הן ואינן ראויין להסקה ולזלף נמי לא כדאמרינן בפ"ק (דף כ:) משום תקלה ובההוא נמי סבירא ליה דזר האוכלה פטור מלשלם ור' יוחנן בן נורי מחייב דקסבר לפי מדה משלם: '''בד"א''' - דמשכחת תרומת חמץ בפסח דקדשה בהפריש תרומה והחמיצה והוא הדין להפרישה חמץ קודם הפסח: '''אבל מפריש תרומת חמץ''' - בפסח כגון חטים שהחמיצו דברי הכל אפי' לרבי יוסי הגלילי דשרי חמץ בפסח בהנאה וחזיא ליה להסקה אינה קדושה ולקמן מפרש טעמא בשילהי שמעתין: '''את הקדש''' - משמע את הקדש שאכל אלמא ראוי להיות קדש היה שכשישלם דוגמתן יהא שם קדש חל עליו: '''פרט לאוכל תרומת חמץ בפסח''' - שכשמשלם דוגמתן אין שם קדש חל עליו: '''וכי מה הנאה יש לו''' - לכהן בה ומה הפסידו נהי נמי דלית לך הא דרשה מיהו מה ישלם הואיל ואין לו דמים:<קטע סוף=ר/> </div> <div class='gmara_tosfot'> ==תוספות== <קטע התחלה=ת/> [[File:תוס פסחים 2 לב א דבר הראוי להיות קודש פרט לאוכל תרומת חמץ.ogg|thumb|תוס_פסחים_2_לב_א_דבר הראוי להיות קודש פרט לאוכל תרומת חמץ]] '''דבר''' הראוי להיות קודש פרט לאוכל תרומת חמץ. פי' הפסוק משמע שיתן לו דבר הראוי להיות קודש כמו שאכל וא"כ מה שאכל בעינן דבר הראוי להיות קודש וחמץ בפסח אינו ראוי להיות קודש כדתניא לעיל אבל מפריש חמץ ד"ה אין קדוש אע"ג דבכל ענין פטור הכא מתשלומין אפי' שהיה לה שעת הכושר ולקמן מוקמא הא דלד"ה אין קדוש היינו שלא היה לה שעת הכושר אור"ת היינו לרבי יוסי הגלילי אבל לראב"י הואיל וסבירא ליה דחמץ בפסח אסור בהנאה אפילו היה לה שעת הכושר אין ראוי להיות קודש דאין כאן נתינה והיינו דקאמר ליה ראב"י מה הנאה יש לו בה כלומר הואיל ואין לו הנאה בה אית ליה למעוטי מקרא כדפרישית:<קטע סוף=ת/> </div> ==עין משפט ונר מצוה== {{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/פסחים/פרק ב|לב א}} [[קטגוריה:בבלי מסכת פסחים]] {{מפרשים לדף גמרא|פסחים|ב|לב|א}} fq0b6bpee9ul60gs6mlvzpg1q9zu9tr 106 1728717 3019899 2939071 2026-06-14T17:13:39Z מאירושולי 35234 /* תוספות */ 3019899 wikitext text/x-wiki {{כותרת_ביאור_הלמ|פסחים|לב|ב|לב א|לג א|ביאור=כן}} <קטע התחלה=ג/> {{הל"מ-רק-גמרא|[דף לב עמוד ב] אמר אביי: רבי אליעזר בן יעקב, ורבי עקיבא, ורבי יוחנן בן נורי, כולהו סבירא להו: חמץ בפסח אסור בהנאה. ובהא פליגי; דרבי עקיבא סבר: }}{{שוליים|א}}{{הל"מ-רק-גמרא|לפי דמים משלם, ורבי יוחנן בן נורי סבר: לפי מדה משלם. - פשיטא! - מהו דתימא: רבי יוחנן בן נורי נמי כרבי עקיבא סבירא ליה, דאמר לפי דמים משלם. והתם היינו טעמא דקא מחייב - משום דסבר לה כרבי יוסי הגלילי, דאמר: חמץ בפסח מותר בהנאה, קא משמע לן. - ואימא הכי נמי! - אם כן נהדר ליה רבי יוחנן בן נורי לרבי עקיבא כי היכי דמהדר ליה רבי אלעזר חסמא לרבי אליעזר בן יעקב. }} {{הל"מ-רק-גמרא|תנו רבנן: }}{{שוליים|ב}}{{הל"מ-רק-גמרא|האוכל כזית תרומה - משלם קרן וחומש, אבא שאול אומר: עד שיהא בו שוה פרוטה. מאי טעמא דתנא קמא? אמר קרא: ואיש כי יאכל קדש בשגגה - ואכילה בכזית. ואבא שאול מאי טעמא? - אמר קרא: ונתן - ואין נתינה פחות משוה פרוטה. ואידך נמי, הא כתיב יאכל - ההוא - פרט למזיק הוא דאתא. ותנא קמא, הכתיב ונתן? - ההוא מיבעי ליה לדבר הראוי להיות קדש, (פרט לאוכל תרומת חמץ בפסח). תנו רבנן: }}{{שוליים|ג}}{{הל"מ-רק-גמרא|האוכל תרומה פחות מכזית - משלם את הקרן ואינו משלם את החומש. היכי דמי? אי דלית ביה שוה פרוטה - קרן נמי לא לישלם, ואי דאית בה שוה פרוטה - חומש נמי לישלם! - לעולם דאית בה שוה פרוטה. ואפילו הכי, כיון דלית ביה כזית - משלם את הקרן ואינו משלם את החומש. אמרוה רבנן קמיה דרב פפא: הא דלא כאבא שאול, דאי כאבא שאול - האמר: כיון שיש בה שוה פרוטה, אף על גב דלית ביה כזית! - אמר להו רב פפא: אפילו תימא אבא שאול, אבא שאול תרתי בעי. - ומי בעי אבא שאול תרתי? והא תנן, אבא שאול אומר: את שיש בו שוה פרוטה - חייב בתשלומין, את שאין בו שוה פרוטה - אינו חייב בתשלומין. אמרו לו: לא אמרו שוה פרוטה אלא לענין מעילה בלבד, אבל לתרומה - אינו חייב עד שיהא בו כזית. ואם איתא, כיון שיש בו כזית מיבעי ליה! - תיובתא. ואף רב פפא הדר ביה, דתניא: וחטאה בשגגה - פרט למזיד. והלא דין הוא, ומה שאר מצות שחייב בהן כרת - פוטר בהן את המזיד, מעילה שאין בה כרת אינו דין שפטר את המזיד? - לא אם אמרת בשאר מצות - שכן לא חייב בהן מיתה, תאמר במעילה שחייב בה מיתה. תלמוד לומר: בשגגה - פרט למזיד. ואמר ליה רב נחמן בר יצחק לרב חייא בר אבין: האי תנא, מעיקרא אלימא ליה כרת, ולבסוף אלימא ליה מיתה? - ואמר ליה; הכי קאמר: לא אם אמרת בשאר מצות - שכן לא חייב בהן מיתה בפחות מכזית, תאמר במעילה - שחייב בה מיתה בפחות מכזית. ואמר ליה: תנוח דעתך שהנחת את דעתי ואמר ליה: מאי ניחותא? דרבה ורב ששת שדו ביה נרגא: מאן שמעת ליה דאמר }} <קטע סוף=ג/> </div> <div class='gmara_rashi'> ==רש"י== <קטע התחלה=ר/> '''אמר אביי ר' עקיבא ור' יוחנן בן נורי''' - אע"ג דאיחייב בתשלומין סבירא להו דאין לו דמים ובהא פליגי רבי עקיבא ור' יוחנן בן נורי: '''א"כ''' - דסבירא ליה מותר ניהדר ליה ר' יוחנן לרבי עקיבא אף לזה יש לו היתר הסקה: '''כזית תרומה''' - בשאר ימות השנה קאי: '''פרט למזיק''' - תרומה של כהן אפי' בשוגג שאינו משלם חומש אלא קרן כשאר מזיק חולין: '''ההוא מיבעי ליה דבר הראוי להיות קדש''' - וכוליה קרא משום סיפא אצטריך: '''דאית בה שוה פרוטה''' - וליכא כזית כגון שנת בצורת: '''כיון דלית בה כזית כו'''' - דאכילה כתיבא בה: '''אמרוה רבנן קמיה דרב פפא''' - דקדקו מלבן ואמרו לפניו דהא מתני' דקפדא אכזית דלא כאבא שאול דהא שמעינן ליה דקפיד אפרוט' ולא אכזית: '''תרתי בעי''' - שיהא בו כזית דהא אכילה כתיבא ביה ושיהא בדמיו פרוטה דהא כתיב ונתן: '''חייב בתשלומין''' - אתרומת שוגג קאי וקרן וחומש קאמר: '''לענין מעילה''' - בנהנה מהקדש גבוה דהתם לא כתיב אכילה אבל לתרומה אפי' יש בו שוה פרוטה אין חייב חומש עד שיהא בו כזית מכלל לאבא שאול אע"ג דליכא כזית דאם איתא דתרתי בעי וביש בו כזית קאי אבא שאול וקאמר דאע"ג דאית ביה כזית בעינן פרוט' הכי הוה להו למימר כיון דיש בו כזית חייב: '''וחטאה בשגג'''' - במעיל' דהקדש כתיב: '''והלא דין הוא''' - דמזיד פטור מקרבן ולמה לי קרא: '''שחייב בהן הכתוב כרת''' - כגון חלב ודם: '''פטר בהן את המזיד''' - מקרבן דגבי חטאת שגגה כתיב: '''לא חייב בהן מיתה''' - בידי שמים אבל מעילה חייב על זדונה מיתה כדלקמן ודילמא מיתה חמירא מכרת: ואמר ליה רב נחמן גרסינן האי תנא אלימא ליה כרת ממיתה מעיקרא דקתני מעילה שלא חייב בה כרת אלא מיתה כו' אלמא כרת חמירא ולבסוף אלימא ליה מיתה דקתני תאמר במעילה כו': '''וא"ל''' - רבי חייא לעולם כרת אלימא ליה והך סיפא דמתני' הכי קאמר לא אם אמרת בשאר מצות שהרי לא חייב בהן אפילו מיתה בפחות מכזית תאמר מעילה שחייב בה מיהא מיתה בפחות מכזית בכולהו גרסינן ואמר ליה ומתקיף ליה רב פפא כו' עד הדר ביה: '''ומאי ניחותא''' - איכא דהא רבה ורב ששת שדו ביה נרגא בהאי תירוצא דתריצית ומקשו הכי היכי אמרי' דתנא אפחות מכזית מחייב מיתה: '''מאן שמעת ליה דאמר מעילה זדונה מיתה רבי''' - ועל כרחך מתרומה גמר לה כדמפרשינן וכיון דמתרומה גמר לא משכח בה מיתה אלא בכזית כתרומה דתרומה גבי מיתה כתיב בה אכילה דמיתה דתרומה נפקא לן מדסמיך וכל זר לא יאכל קדש גבי ומתו בו כי יחללוהו באלו הן הנשרפין בסנהדרין {{הפניה-גמ|סנהדרין|פג|ב}}:<קטע סוף=ר/> </div> <div class='gmara_tosfot'> ==תוספות== <קטע התחלה=ת/> [[File:תוס פסחים 2 לב ב ואין נתינה פחות משוה פרוטה.ogg|thumb|תוס_פסחים_2_לב_ב_ואין נתינה פחות משוה פרוטה]] '''ואין''' נתינה פחות משוה פרוטה. ורבנן נמי לא פליגי אלא משום דכתיב אכילה וא"ת והא קיימא לן {{הפניה-גמ|מסכת=כן|חולין|קלז|ב}} דחטה אחת פוטרת את הכרי אע"ג דכתיב בה נתינה דכתיב תתן לו ובהזהב (ב"מ מז.) אמר קונין בכלי אע"פ שאין בו שוה פרוטה אע"ג דכתיב ונתן לרעהו וגבי גט נמי אמרינן ([[גיטין כ א|גיטין דף כ]]) כתבו על איסורי הנאה כשר אע"ג דכתיב ונתן בידה ויש לומר דהכא ודאי בעינן שוה פרוטה דנתינה קיימא אתשלומין והוי כמו השבת גזילה שאין בפחות משוה פרוטה ולהכי משום דכתיב ונתן משמע שפיר נתינה חשובה אבל שאר מילי אע"ג דכתיב בהן נתינה לא בעינן שוה פרוטה מיהו קשה לר"י דרבי יהודה דריש בכריתות {{הפניה-גמ|כריתות|ו|ב}} ואשר יתן ממנו על זר בכזית ויליף נתינה נתינה מתרומה ואדיליף מתרומה בכזית לילף מכל נתינה לחומרא דהוו בכל שהוא כגון מתן דמים ומתן בהונות שאין בהן שיעור והוי נמי דומי' דסיכה דהוי בכל שהוא ולמ"ד התם נתינה בכל שהוא א"ש: ''' ההוא''' מיבעיא ליה לדבר הראוי להיות קודש. ואע"ג דמאת הקודש דרשינן דבר הראוי להיות קודש אצטריך נמי ונתן דאי כתב את הקודש לחודיה ה"א דלא אתא למעוטי אלא מעות אבל כל פירות ישלם להכי כתב ונתן דמשמע שהפירות של נתינה בעינן ראוי להיות קודש: ''' מעילה''' שלא חייב בה כרת אינו דין. שפטר בה את המזיד. תימה נימא היא הנותנת דשאר מצות שהן חמורות שהן בכרת אין לזדונה כפרה אבל מעילה שהיא קלה שאין בה כרת יש לזדונה כפרה וכה"ג איכא בריש מכות {{הפניה-גמ|מכות|ב|ב}} דקאמר ק"ו ומה הוא שעושה מעשה במזיד אינו גולה עדים שלא עשו מעשה אינו דין שלא יגלו היא הנותנת הוא שעשה מעשה במזיד לא יגלה כי היכי דלא תיהוי ליה כפרה הן שלא עשו מעשה יגלו דתיהוי להו כפרה ועוד ארבעה המביאין על הזדון כשגגה יוכיחו דאין בהן כרת וחייבין על זדונם הבא על שפחה חרופה ונזיר טמא ושבועת העדות והפקדון (תוספתא דכריתות פ"א) ואומר ר"י דשפיר פריך בלאו הכי לא אם אמרת וכו' ומיהו קשה לר"י אמאי איצטריך בכריתות {{הפניה-גמ|כריתות|ט|א}} בשפחה חרופה אשר חטא לרבות זדון וגבי נזיר נמי דריש מפתאום לרבות זדון דאי משום דלא נילף ממעילה דאמעיט מזדון אדרבה משבועת העדות והפקדון אית לן למילף דלחומרא מקשינן:<קטע סוף=ת/> </div> ==עין משפט ונר מצוה== {{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/פסחים/פרק ב|לב ב}} [[קטגוריה:בבלי מסכת פסחים]] {{מפרשים לדף גמרא|פסחים|ב|לב|ב}} 3gpmv2onhdh0q7rt1axsmmabpwmtrgh 3019916 3019899 2026-06-14T19:07:01Z מאירושולי 35234 /* תוספות */ 3019916 wikitext text/x-wiki {{כותרת_ביאור_הלמ|פסחים|לב|ב|לב א|לג א|ביאור=כן}} <קטע התחלה=ג/> {{הל"מ-רק-גמרא|[דף לב עמוד ב] אמר אביי: רבי אליעזר בן יעקב, ורבי עקיבא, ורבי יוחנן בן נורי, כולהו סבירא להו: חמץ בפסח אסור בהנאה. ובהא פליגי; דרבי עקיבא סבר: }}{{שוליים|א}}{{הל"מ-רק-גמרא|לפי דמים משלם, ורבי יוחנן בן נורי סבר: לפי מדה משלם. - פשיטא! - מהו דתימא: רבי יוחנן בן נורי נמי כרבי עקיבא סבירא ליה, דאמר לפי דמים משלם. והתם היינו טעמא דקא מחייב - משום דסבר לה כרבי יוסי הגלילי, דאמר: חמץ בפסח מותר בהנאה, קא משמע לן. - ואימא הכי נמי! - אם כן נהדר ליה רבי יוחנן בן נורי לרבי עקיבא כי היכי דמהדר ליה רבי אלעזר חסמא לרבי אליעזר בן יעקב. }} {{הל"מ-רק-גמרא|תנו רבנן: }}{{שוליים|ב}}{{הל"מ-רק-גמרא|האוכל כזית תרומה - משלם קרן וחומש, אבא שאול אומר: עד שיהא בו שוה פרוטה. מאי טעמא דתנא קמא? אמר קרא: ואיש כי יאכל קדש בשגגה - ואכילה בכזית. ואבא שאול מאי טעמא? - אמר קרא: ונתן - ואין נתינה פחות משוה פרוטה. ואידך נמי, הא כתיב יאכל - ההוא - פרט למזיק הוא דאתא. ותנא קמא, הכתיב ונתן? - ההוא מיבעי ליה לדבר הראוי להיות קדש, (פרט לאוכל תרומת חמץ בפסח). תנו רבנן: }}{{שוליים|ג}}{{הל"מ-רק-גמרא|האוכל תרומה פחות מכזית - משלם את הקרן ואינו משלם את החומש. היכי דמי? אי דלית ביה שוה פרוטה - קרן נמי לא לישלם, ואי דאית בה שוה פרוטה - חומש נמי לישלם! - לעולם דאית בה שוה פרוטה. ואפילו הכי, כיון דלית ביה כזית - משלם את הקרן ואינו משלם את החומש. אמרוה רבנן קמיה דרב פפא: הא דלא כאבא שאול, דאי כאבא שאול - האמר: כיון שיש בה שוה פרוטה, אף על גב דלית ביה כזית! - אמר להו רב פפא: אפילו תימא אבא שאול, אבא שאול תרתי בעי. - ומי בעי אבא שאול תרתי? והא תנן, אבא שאול אומר: את שיש בו שוה פרוטה - חייב בתשלומין, את שאין בו שוה פרוטה - אינו חייב בתשלומין. אמרו לו: לא אמרו שוה פרוטה אלא לענין מעילה בלבד, אבל לתרומה - אינו חייב עד שיהא בו כזית. ואם איתא, כיון שיש בו כזית מיבעי ליה! - תיובתא. ואף רב פפא הדר ביה, דתניא: וחטאה בשגגה - פרט למזיד. והלא דין הוא, ומה שאר מצות שחייב בהן כרת - פוטר בהן את המזיד, מעילה שאין בה כרת אינו דין שפטר את המזיד? - לא אם אמרת בשאר מצות - שכן לא חייב בהן מיתה, תאמר במעילה שחייב בה מיתה. תלמוד לומר: בשגגה - פרט למזיד. ואמר ליה רב נחמן בר יצחק לרב חייא בר אבין: האי תנא, מעיקרא אלימא ליה כרת, ולבסוף אלימא ליה מיתה? - ואמר ליה; הכי קאמר: לא אם אמרת בשאר מצות - שכן לא חייב בהן מיתה בפחות מכזית, תאמר במעילה - שחייב בה מיתה בפחות מכזית. ואמר ליה: תנוח דעתך שהנחת את דעתי ואמר ליה: מאי ניחותא? דרבה ורב ששת שדו ביה נרגא: מאן שמעת ליה דאמר }} <קטע סוף=ג/> </div> <div class='gmara_rashi'> ==רש"י== <קטע התחלה=ר/> '''אמר אביי ר' עקיבא ור' יוחנן בן נורי''' - אע"ג דאיחייב בתשלומין סבירא להו דאין לו דמים ובהא פליגי רבי עקיבא ור' יוחנן בן נורי: '''א"כ''' - דסבירא ליה מותר ניהדר ליה ר' יוחנן לרבי עקיבא אף לזה יש לו היתר הסקה: '''כזית תרומה''' - בשאר ימות השנה קאי: '''פרט למזיק''' - תרומה של כהן אפי' בשוגג שאינו משלם חומש אלא קרן כשאר מזיק חולין: '''ההוא מיבעי ליה דבר הראוי להיות קדש''' - וכוליה קרא משום סיפא אצטריך: '''דאית בה שוה פרוטה''' - וליכא כזית כגון שנת בצורת: '''כיון דלית בה כזית כו'''' - דאכילה כתיבא בה: '''אמרוה רבנן קמיה דרב פפא''' - דקדקו מלבן ואמרו לפניו דהא מתני' דקפדא אכזית דלא כאבא שאול דהא שמעינן ליה דקפיד אפרוט' ולא אכזית: '''תרתי בעי''' - שיהא בו כזית דהא אכילה כתיבא ביה ושיהא בדמיו פרוטה דהא כתיב ונתן: '''חייב בתשלומין''' - אתרומת שוגג קאי וקרן וחומש קאמר: '''לענין מעילה''' - בנהנה מהקדש גבוה דהתם לא כתיב אכילה אבל לתרומה אפי' יש בו שוה פרוטה אין חייב חומש עד שיהא בו כזית מכלל לאבא שאול אע"ג דליכא כזית דאם איתא דתרתי בעי וביש בו כזית קאי אבא שאול וקאמר דאע"ג דאית ביה כזית בעינן פרוט' הכי הוה להו למימר כיון דיש בו כזית חייב: '''וחטאה בשגג'''' - במעיל' דהקדש כתיב: '''והלא דין הוא''' - דמזיד פטור מקרבן ולמה לי קרא: '''שחייב בהן הכתוב כרת''' - כגון חלב ודם: '''פטר בהן את המזיד''' - מקרבן דגבי חטאת שגגה כתיב: '''לא חייב בהן מיתה''' - בידי שמים אבל מעילה חייב על זדונה מיתה כדלקמן ודילמא מיתה חמירא מכרת: ואמר ליה רב נחמן גרסינן האי תנא אלימא ליה כרת ממיתה מעיקרא דקתני מעילה שלא חייב בה כרת אלא מיתה כו' אלמא כרת חמירא ולבסוף אלימא ליה מיתה דקתני תאמר במעילה כו': '''וא"ל''' - רבי חייא לעולם כרת אלימא ליה והך סיפא דמתני' הכי קאמר לא אם אמרת בשאר מצות שהרי לא חייב בהן אפילו מיתה בפחות מכזית תאמר מעילה שחייב בה מיהא מיתה בפחות מכזית בכולהו גרסינן ואמר ליה ומתקיף ליה רב פפא כו' עד הדר ביה: '''ומאי ניחותא''' - איכא דהא רבה ורב ששת שדו ביה נרגא בהאי תירוצא דתריצית ומקשו הכי היכי אמרי' דתנא אפחות מכזית מחייב מיתה: '''מאן שמעת ליה דאמר מעילה זדונה מיתה רבי''' - ועל כרחך מתרומה גמר לה כדמפרשינן וכיון דמתרומה גמר לא משכח בה מיתה אלא בכזית כתרומה דתרומה גבי מיתה כתיב בה אכילה דמיתה דתרומה נפקא לן מדסמיך וכל זר לא יאכל קדש גבי ומתו בו כי יחללוהו באלו הן הנשרפין בסנהדרין {{הפניה-גמ|סנהדרין|פג|ב}}:<קטע סוף=ר/> </div> <div class='gmara_tosfot'> ==תוספות== <קטע התחלה=ת/> [[File:תוס פסחים 2 לב ב ואין נתינה פחות משוה פרוטה.ogg|thumb|תוס_פסחים_2_לב_ב_ואין נתינה פחות משוה פרוטה]] '''ואין''' נתינה פחות משוה פרוטה. ורבנן נמי לא פליגי אלא משום דכתיב אכילה וא"ת והא קיימא לן {{הפניה-גמ|מסכת=כן|חולין|קלז|ב}} דחטה אחת פוטרת את הכרי אע"ג דכתיב בה נתינה דכתיב תתן לו ובהזהב (ב"מ מז.) אמר קונין בכלי אע"פ שאין בו שוה פרוטה אע"ג דכתיב ונתן לרעהו וגבי גט נמי אמרינן ([[גיטין כ א|גיטין דף כ]]) כתבו על איסורי הנאה כשר אע"ג דכתיב ונתן בידה ויש לומר דהכא ודאי בעינן שוה פרוטה דנתינה קיימא אתשלומין והוי כמו השבת גזילה שאין בפחות משוה פרוטה ולהכי משום דכתיב ונתן משמע שפיר נתינה חשובה אבל שאר מילי אע"ג דכתיב בהן נתינה לא בעינן שוה פרוטה מיהו קשה לר"י דרבי יהודה דריש בכריתות {{הפניה-גמ|כריתות|ו|ב}} ואשר יתן ממנו על זר בכזית ויליף נתינה נתינה מתרומה ואדיליף מתרומה בכזית לילף מכל נתינה לחומרא דהוו בכל שהוא כגון מתן דמים ומתן בהונות שאין בהן שיעור והוי נמי דומי' דסיכה דהוי בכל שהוא ולמ"ד התם נתינה בכל שהוא א"ש: [[File:תוס פסחים 2 לב ב ההוא מיבעיא ליה לדבר הראוי להיות קודש.ogg|thumb|תוס_פסחים_2_לב_ב_ההוא מיבעיא ליה לדבר הראוי להיות קודש]] ''' ההוא''' מיבעיא ליה לדבר הראוי להיות קודש. ואע"ג דמאת הקודש דרשינן דבר הראוי להיות קודש אצטריך נמי ונתן דאי כתב את הקודש לחודיה ה"א דלא אתא למעוטי אלא מעות אבל כל פירות ישלם להכי כתב ונתן דמשמע שהפירות של נתינה בעינן ראוי להיות קודש: ''' מעילה''' שלא חייב בה כרת אינו דין. שפטר בה את המזיד. תימה נימא היא הנותנת דשאר מצות שהן חמורות שהן בכרת אין לזדונה כפרה אבל מעילה שהיא קלה שאין בה כרת יש לזדונה כפרה וכה"ג איכא בריש מכות {{הפניה-גמ|מכות|ב|ב}} דקאמר ק"ו ומה הוא שעושה מעשה במזיד אינו גולה עדים שלא עשו מעשה אינו דין שלא יגלו היא הנותנת הוא שעשה מעשה במזיד לא יגלה כי היכי דלא תיהוי ליה כפרה הן שלא עשו מעשה יגלו דתיהוי להו כפרה ועוד ארבעה המביאין על הזדון כשגגה יוכיחו דאין בהן כרת וחייבין על זדונם הבא על שפחה חרופה ונזיר טמא ושבועת העדות והפקדון (תוספתא דכריתות פ"א) ואומר ר"י דשפיר פריך בלאו הכי לא אם אמרת וכו' ומיהו קשה לר"י אמאי איצטריך בכריתות {{הפניה-גמ|כריתות|ט|א}} בשפחה חרופה אשר חטא לרבות זדון וגבי נזיר נמי דריש מפתאום לרבות זדון דאי משום דלא נילף ממעילה דאמעיט מזדון אדרבה משבועת העדות והפקדון אית לן למילף דלחומרא מקשינן:<קטע סוף=ת/> </div> ==עין משפט ונר מצוה== {{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/פסחים/פרק ב|לב ב}} [[קטגוריה:בבלי מסכת פסחים]] {{מפרשים לדף גמרא|פסחים|ב|לב|ב}} 2yj3a4k26ow041jhzjweosy8e57zzxs 3019918 3019916 2026-06-14T19:45:35Z מאירושולי 35234 /* תוספות */ 3019918 wikitext text/x-wiki {{כותרת_ביאור_הלמ|פסחים|לב|ב|לב א|לג א|ביאור=כן}} <קטע התחלה=ג/> {{הל"מ-רק-גמרא|[דף לב עמוד ב] אמר אביי: רבי אליעזר בן יעקב, ורבי עקיבא, ורבי יוחנן בן נורי, כולהו סבירא להו: חמץ בפסח אסור בהנאה. ובהא פליגי; דרבי עקיבא סבר: }}{{שוליים|א}}{{הל"מ-רק-גמרא|לפי דמים משלם, ורבי יוחנן בן נורי סבר: לפי מדה משלם. - פשיטא! - מהו דתימא: רבי יוחנן בן נורי נמי כרבי עקיבא סבירא ליה, דאמר לפי דמים משלם. והתם היינו טעמא דקא מחייב - משום דסבר לה כרבי יוסי הגלילי, דאמר: חמץ בפסח מותר בהנאה, קא משמע לן. - ואימא הכי נמי! - אם כן נהדר ליה רבי יוחנן בן נורי לרבי עקיבא כי היכי דמהדר ליה רבי אלעזר חסמא לרבי אליעזר בן יעקב. }} {{הל"מ-רק-גמרא|תנו רבנן: }}{{שוליים|ב}}{{הל"מ-רק-גמרא|האוכל כזית תרומה - משלם קרן וחומש, אבא שאול אומר: עד שיהא בו שוה פרוטה. מאי טעמא דתנא קמא? אמר קרא: ואיש כי יאכל קדש בשגגה - ואכילה בכזית. ואבא שאול מאי טעמא? - אמר קרא: ונתן - ואין נתינה פחות משוה פרוטה. ואידך נמי, הא כתיב יאכל - ההוא - פרט למזיק הוא דאתא. ותנא קמא, הכתיב ונתן? - ההוא מיבעי ליה לדבר הראוי להיות קדש, (פרט לאוכל תרומת חמץ בפסח). תנו רבנן: }}{{שוליים|ג}}{{הל"מ-רק-גמרא|האוכל תרומה פחות מכזית - משלם את הקרן ואינו משלם את החומש. היכי דמי? אי דלית ביה שוה פרוטה - קרן נמי לא לישלם, ואי דאית בה שוה פרוטה - חומש נמי לישלם! - לעולם דאית בה שוה פרוטה. ואפילו הכי, כיון דלית ביה כזית - משלם את הקרן ואינו משלם את החומש. אמרוה רבנן קמיה דרב פפא: הא דלא כאבא שאול, דאי כאבא שאול - האמר: כיון שיש בה שוה פרוטה, אף על גב דלית ביה כזית! - אמר להו רב פפא: אפילו תימא אבא שאול, אבא שאול תרתי בעי. - ומי בעי אבא שאול תרתי? והא תנן, אבא שאול אומר: את שיש בו שוה פרוטה - חייב בתשלומין, את שאין בו שוה פרוטה - אינו חייב בתשלומין. אמרו לו: לא אמרו שוה פרוטה אלא לענין מעילה בלבד, אבל לתרומה - אינו חייב עד שיהא בו כזית. ואם איתא, כיון שיש בו כזית מיבעי ליה! - תיובתא. ואף רב פפא הדר ביה, דתניא: וחטאה בשגגה - פרט למזיד. והלא דין הוא, ומה שאר מצות שחייב בהן כרת - פוטר בהן את המזיד, מעילה שאין בה כרת אינו דין שפטר את המזיד? - לא אם אמרת בשאר מצות - שכן לא חייב בהן מיתה, תאמר במעילה שחייב בה מיתה. תלמוד לומר: בשגגה - פרט למזיד. ואמר ליה רב נחמן בר יצחק לרב חייא בר אבין: האי תנא, מעיקרא אלימא ליה כרת, ולבסוף אלימא ליה מיתה? - ואמר ליה; הכי קאמר: לא אם אמרת בשאר מצות - שכן לא חייב בהן מיתה בפחות מכזית, תאמר במעילה - שחייב בה מיתה בפחות מכזית. ואמר ליה: תנוח דעתך שהנחת את דעתי ואמר ליה: מאי ניחותא? דרבה ורב ששת שדו ביה נרגא: מאן שמעת ליה דאמר }} <קטע סוף=ג/> </div> <div class='gmara_rashi'> ==רש"י== <קטע התחלה=ר/> '''אמר אביי ר' עקיבא ור' יוחנן בן נורי''' - אע"ג דאיחייב בתשלומין סבירא להו דאין לו דמים ובהא פליגי רבי עקיבא ור' יוחנן בן נורי: '''א"כ''' - דסבירא ליה מותר ניהדר ליה ר' יוחנן לרבי עקיבא אף לזה יש לו היתר הסקה: '''כזית תרומה''' - בשאר ימות השנה קאי: '''פרט למזיק''' - תרומה של כהן אפי' בשוגג שאינו משלם חומש אלא קרן כשאר מזיק חולין: '''ההוא מיבעי ליה דבר הראוי להיות קדש''' - וכוליה קרא משום סיפא אצטריך: '''דאית בה שוה פרוטה''' - וליכא כזית כגון שנת בצורת: '''כיון דלית בה כזית כו'''' - דאכילה כתיבא בה: '''אמרוה רבנן קמיה דרב פפא''' - דקדקו מלבן ואמרו לפניו דהא מתני' דקפדא אכזית דלא כאבא שאול דהא שמעינן ליה דקפיד אפרוט' ולא אכזית: '''תרתי בעי''' - שיהא בו כזית דהא אכילה כתיבא ביה ושיהא בדמיו פרוטה דהא כתיב ונתן: '''חייב בתשלומין''' - אתרומת שוגג קאי וקרן וחומש קאמר: '''לענין מעילה''' - בנהנה מהקדש גבוה דהתם לא כתיב אכילה אבל לתרומה אפי' יש בו שוה פרוטה אין חייב חומש עד שיהא בו כזית מכלל לאבא שאול אע"ג דליכא כזית דאם איתא דתרתי בעי וביש בו כזית קאי אבא שאול וקאמר דאע"ג דאית ביה כזית בעינן פרוט' הכי הוה להו למימר כיון דיש בו כזית חייב: '''וחטאה בשגג'''' - במעיל' דהקדש כתיב: '''והלא דין הוא''' - דמזיד פטור מקרבן ולמה לי קרא: '''שחייב בהן הכתוב כרת''' - כגון חלב ודם: '''פטר בהן את המזיד''' - מקרבן דגבי חטאת שגגה כתיב: '''לא חייב בהן מיתה''' - בידי שמים אבל מעילה חייב על זדונה מיתה כדלקמן ודילמא מיתה חמירא מכרת: ואמר ליה רב נחמן גרסינן האי תנא אלימא ליה כרת ממיתה מעיקרא דקתני מעילה שלא חייב בה כרת אלא מיתה כו' אלמא כרת חמירא ולבסוף אלימא ליה מיתה דקתני תאמר במעילה כו': '''וא"ל''' - רבי חייא לעולם כרת אלימא ליה והך סיפא דמתני' הכי קאמר לא אם אמרת בשאר מצות שהרי לא חייב בהן אפילו מיתה בפחות מכזית תאמר מעילה שחייב בה מיהא מיתה בפחות מכזית בכולהו גרסינן ואמר ליה ומתקיף ליה רב פפא כו' עד הדר ביה: '''ומאי ניחותא''' - איכא דהא רבה ורב ששת שדו ביה נרגא בהאי תירוצא דתריצית ומקשו הכי היכי אמרי' דתנא אפחות מכזית מחייב מיתה: '''מאן שמעת ליה דאמר מעילה זדונה מיתה רבי''' - ועל כרחך מתרומה גמר לה כדמפרשינן וכיון דמתרומה גמר לא משכח בה מיתה אלא בכזית כתרומה דתרומה גבי מיתה כתיב בה אכילה דמיתה דתרומה נפקא לן מדסמיך וכל זר לא יאכל קדש גבי ומתו בו כי יחללוהו באלו הן הנשרפין בסנהדרין {{הפניה-גמ|סנהדרין|פג|ב}}:<קטע סוף=ר/> </div> <div class='gmara_tosfot'> ==תוספות== <קטע התחלה=ת/> [[File:תוס פסחים 2 לב ב ואין נתינה פחות משוה פרוטה.ogg|thumb|תוס_פסחים_2_לב_ב_ואין נתינה פחות משוה פרוטה]] '''ואין''' נתינה פחות משוה פרוטה. ורבנן נמי לא פליגי אלא משום דכתיב אכילה וא"ת והא קיימא לן {{הפניה-גמ|מסכת=כן|חולין|קלז|ב}} דחטה אחת פוטרת את הכרי אע"ג דכתיב בה נתינה דכתיב תתן לו ובהזהב (ב"מ מז.) אמר קונין בכלי אע"פ שאין בו שוה פרוטה אע"ג דכתיב ונתן לרעהו וגבי גט נמי אמרינן ([[גיטין כ א|גיטין דף כ]]) כתבו על איסורי הנאה כשר אע"ג דכתיב ונתן בידה ויש לומר דהכא ודאי בעינן שוה פרוטה דנתינה קיימא אתשלומין והוי כמו השבת גזילה שאין בפחות משוה פרוטה ולהכי משום דכתיב ונתן משמע שפיר נתינה חשובה אבל שאר מילי אע"ג דכתיב בהן נתינה לא בעינן שוה פרוטה מיהו קשה לר"י דרבי יהודה דריש בכריתות {{הפניה-גמ|כריתות|ו|ב}} ואשר יתן ממנו על זר בכזית ויליף נתינה נתינה מתרומה ואדיליף מתרומה בכזית לילף מכל נתינה לחומרא דהוו בכל שהוא כגון מתן דמים ומתן בהונות שאין בהן שיעור והוי נמי דומי' דסיכה דהוי בכל שהוא ולמ"ד התם נתינה בכל שהוא א"ש: [[File:תוס פסחים 2 לב ב ההוא מיבעיא ליה לדבר הראוי להיות קודש.ogg|thumb|תוס_פסחים_2_לב_ב_ההוא מיבעיא ליה לדבר הראוי להיות קודש]] ''' ההוא''' מיבעיא ליה לדבר הראוי להיות קודש. ואע"ג דמאת הקודש דרשינן דבר הראוי להיות קודש אצטריך נמי ונתן דאי כתב את הקודש לחודיה ה"א דלא אתא למעוטי אלא מעות אבל כל פירות ישלם להכי כתב ונתן דמשמע שהפירות של נתינה בעינן ראוי להיות קודש: [[File:תוס פסחים 2 לב ב מעילה שלא חייב בה כרת אינו דין.ogg|thumb|תוס_פסחים_2_לב_ב_מעילה שלא חייב בה כרת אינו דין]] ''' מעילה''' שלא חייב בה כרת אינו דין. שפטר בה את המזיד. תימה נימא היא הנותנת דשאר מצות שהן חמורות שהן בכרת אין לזדונה כפרה אבל מעילה שהיא קלה שאין בה כרת יש לזדונה כפרה וכה"ג איכא בריש מכות {{הפניה-גמ|מכות|ב|ב}} דקאמר ק"ו ומה הוא שעושה מעשה במזיד אינו גולה עדים שלא עשו מעשה אינו דין שלא יגלו היא הנותנת הוא שעשה מעשה במזיד לא יגלה כי היכי דלא תיהוי ליה כפרה הן שלא עשו מעשה יגלו דתיהוי להו כפרה ועוד ארבעה המביאין על הזדון כשגגה יוכיחו דאין בהן כרת וחייבין על זדונם הבא על שפחה חרופה ונזיר טמא ושבועת העדות והפקדון (תוספתא דכריתות פ"א) ואומר ר"י דשפיר פריך בלאו הכי לא אם אמרת וכו' ומיהו קשה לר"י אמאי איצטריך בכריתות {{הפניה-גמ|כריתות|ט|א}} בשפחה חרופה אשר חטא לרבות זדון וגבי נזיר נמי דריש מפתאום לרבות זדון דאי משום דלא נילף ממעילה דאמעיט מזדון אדרבה משבועת העדות והפקדון אית לן למילף דלחומרא מקשינן:<קטע סוף=ת/> </div> ==עין משפט ונר מצוה== {{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/פסחים/פרק ב|לב ב}} [[קטגוריה:בבלי מסכת פסחים]] {{מפרשים לדף גמרא|פסחים|ב|לב|ב}} 0gy76h6r1okmuuihd0izztt7v7mkjg7 106 1728718 3020018 2939072 2026-06-15T05:56:36Z מאירושולי 35234 /* תוספות */ 3020018 wikitext text/x-wiki {{כותרת_ביאור_הלמ|פסחים|לג|א|לב ב|לג ב|ביאור=כן}} <קטע התחלה=ג/> {{הל"מ-רק-גמרא|[דף לג עמוד א] הזיד במעילה במיתה - רבי היא. דתניא: הזיד במעילה, רבי אומר: במיתה, וחכמים אומרים: }}{{שוליים|א}}{{הל"מ-רק-גמרא|באזהרה. מאי טעמא דרבי? - אמר רבי אבהו: גמר חטא חטא מתרומה, מה תרומה במיתה - אף מעילה במיתה. ומינה, מה תרומה בכזית - אף מעילה בכזית. ומתקיף לה רב פפא: ממאי דרבי כרבנן סבירא ליה? דילמא כאבא שאול סבירא ליה, דאמר: יש בה שוה פרוטה - אף על גב דלית בה כזית. - והא רב פפא הוא דאמר דאבא שאול תרתי בעי! - אלא שמע מינה: הדר ביה. מר בריה דרבנא אמר, הכי קאמר: לא אם אמרת בשאר מצות, שלא עשה בהן שאין מתכוין כמתכוין, שאם נתכוין לחתוך את התלוש וחתך את המחובר - שפטור. תאמר במעילה, שאם נתכוין להתחמם בגיזי חולין ונתחמם בגיזי עולה - שמעל. רב נחמן בר יצחק אמר, הכי קאמר: לא אם אמרת בשאר מצות, שכן לא מתחייב בהן שאין מתעסק כמתעסק, שאם נתכוין להגביה את התלוש וחתך את המחובר - שפטור. תאמר במעילה, שאם הושיט ידו לכלי ליטול חפץ, וסך ידו בשמן של קודש - שמעל. }} {{הל"מ-רק-גמרא|אמר מר: במה דברים אמורים - במפריש תרומה והחמיצה, אבל הפריש חמץ תרומה - דברי הכל אינה קדושה. מנא הני מילי? - אמר רב נחמן בר יצחק: אמר קרא תתן לו - ולא לאורו. מתיב רב הונא בריה דרב יהושע: }}{{שוליים|ב}}{{הל"מ-רק-גמרא|אין תורמין מן הטמאה לטהורה, ואם תרם בשוגג - תרומתו תרומה. ואמאי? לימא לו ולא לאורו! - לא קשיא, התם - היתה לו שעת הכושר, הכא - לא היתה לו שעת הכושר. ודלא היתה לו שעת הכושר היכי דמי - כגון דאחמיץ במחובר, אבל אחמיץ בתלוש - הכי נמי דקדשה? - אמר ליה: אין בגזרת עירין פתגמא ובמאמר קדישין שאלתא וכן מורין בבי מדרשא כוותי. כי אתא רב הונא בריה דרב יהושע }} <קטע סוף=ג/> </div> <div class='gmara_rashi'> ==רש"י== <קטע התחלה=ר/> '''הזיד''' - בהנאת קדש ששגגתה מעילה: '''ר' אומר במיתה''' - כדמפרש גמר חטא חטא הנאת קדש מאכילת תרומה כתיב הכא וחטאה בשגגה וכתיב בתרומה לא ישאו עליו חטא ומתו בו וגו' ([[ויקרא כב]]): '''וחכ"א באזהרה''' - רבנן נמי אית להו גזירה שוה דרבי דהא עיקר מילתא דמעילה בהא גזירה שוה גמרי בפרק חמישי דמעילה {{הפניה-גמ|מעילה|יח|ב}} בברייתא גבי פגם ונהנה ובדבר שפגם נהנה ובתלוש מן הקרקע ובשליח שעשה שליחותו כל הני מתרומה גמרי בה ואזהרה נמי מתרומה גמרי מה אכילת תרומה הזהיר דכתיב לא יאכל קודש אף הנאת הקדש דמעילה הזהיר ומיהו מיתה לא גמרינן מינה כדמפרשי רבנן טעמייהו בסנהדרין דמיעט רחמנא בתרומה ומתו בו והאי בו מיעוטא בו ולא במעילה וכן עיקר: מאי טעמא דרבי גרסינן: '''ומינה''' - היינו נרגא כלומר וכיון דמיתה מהכא נפקא לן על כרחיך הכי תילף ומינה מה תרומה מיתה הכתובה בה אאכילה כתובה דהוא כזית אף מעילה אין מיתה עד דאיכא כזית וליכא למימר דתנא הכי תאמר במעילה שחייב בה מיתה בפחות מכזית: '''ומתקיף לה''' - גרסינן: '''ומתקיף לה רב פפא''' - להני דשדו ביה נרגא: '''ממאי דרבי''' - בתרומה כרבנן דפליגי אדאבא שאול סבירא ליה דבעו כזית בתרומה דילמא כאבא שאול סבירא ליה ושפיר מצי למילף מינה מיתה במעילה דהיא בשוה פרוטה מתרומה אפילו לפחות מכזית: '''מר בריה דרבנא אמר''' - הא מתניתא דלעיל בשיבושא איתני בבי מדרשא והכי קאמר סיפא לא אם אמרת בשאר מצות שכן לא חייב בהן קרבן בשוגג שאין מתכוין לאותה מלאכה כשוגג שמתכוין לאותה מלאכה: '''שאם נתכוון לחתוך את התלוש''' - שהוא מתכוין לדבר המותר וחתך את המחובר שאפילו בשבת פטור דמלאכת מחשבת בעינן שיתכוין לחתיכת מחובר ומיהו שגג בשבת שאינו יודע שהוא שבת או אינו יודע שהמלאכה זו אסורה: '''תאמר במעילה שאם נתכוון כו' שמעל''' - כגון היו כאן גיזי חולין וגיזי עולה ונתכוין ליטול של חולין והלכה ידו על של עולה ומכיר הוא מי עולה ומי חולין אלא שנסתכל במקום אחר דהיינו שאין מתכוין למעשה זה וחייב מעילה דוחטאה בשגגה כל דהו כתיב ולא כתב בה מיעוטא כדכתיב בשבת מלאכת מחשבת וכתיב בשאר מצות אשר חטא בה פרט למתעסק והיינו מתעסק שמתעסק בדבר אחר ובא זה לידו: '''ר"נ בר יצחק אמר''' - הא לא הוה ליה למיתני דהא בשאר מצות נמי אם היה מתעסק בחתיכה ואפי' בשל היתר ועלתה בידו חתיכת איסור ואע"ג דאין מתכוין לזו מלאכת מחשבת היא וחייב אלא הכי קאמר לא אם אמרת בשאר מצות שכן לא חייב בהן שאין מתעסק בדבר היתר ושגג באיסור כיוצא בו כמתעסק בדבר היתר ועלה בידו איסור: '''שאם נתכוון להגביה את התלוש''' - דהיינו אין מתעסק בחתיכה לגמרי ואפי' בשל היתר וחתך מחובר שפטור ולא עשאו כמתעסק לחתוך תלוש וחתך מחובר: '''תאמר במעילה שאם הושיט ידו כו'''' - ולא היה מתעסק בשום סיכה ואפילו בשל היתר וסך ידו בשמן של קודש שמעל: '''אמר מר במה דברים אמורים כו' דברי הכל''' - קאמר ואפי' למאן דשרי הנאת חמץ בפסח קאמר: '''תתן לו''' - בתרומה כתיב ראשית דגנך וגו': '''ולא לאורו''' - אפי' היא ראויה להסיק הואיל ואינה ראויה לאכילה: '''אין תורמין מן הטמא על הטהור''' - לכתחלה שמפסיד את הכהן: '''בשוגג''' - שלא ידע שטבל זה טמא: '''שהיתה לו שעת הכושר''' - שנראית כבר לתרומה קודם שנטמא והא דלעיל בחמץ שלא היתה לו שעת הכושר לתרום ממנו דקודם שחל הפסח היה מחובר והחמיץ במחובר וכל זמן חיבורו לא היה ראוי לחול שם תרומה עליו דראשית דגנך כתיב משנדגן ודיגון לשון אסיפה והעמדת כרי הוא: '''עירין''' - מלאכים כלומר תלמידי חכמים שהם כמלאכי השרת אמרי בבית המדרש כמותי דהא דקתני לעיל אינה קדושה בשהחמיץ במחובר קאמר: '''ובמאמר קדישין שאילתא''' - מקרא הוא בדניאל: '''מורין''' - מורין הוראה: '''כוותי''' - כמותי: '''רב הונא בריה דרב יהושע אמר''' - אפילו בשהחמיץ בתלוש נמי קאמר דאינה קדושה:<קטע סוף=ר/> </div> <div class='gmara_tosfot'> ==תוספות== <קטע התחלה=ת/> [[File:תוס פסחים 2 לג א ומינה מה תרומה בכזית.ogg|thumb|תוס_פסחים_2_לג_א_ומינה מה תרומה בכזית]] '''ומינה''' מה תרומה בכזית. אע"ג דבסוף כל התדיר (זבחים צא:) ובפרק בתרא דמנחות {{הפניה-גמ|מנחות|קז|א}} איכא למ"ד דרבי סבר דון מינה ואוקי באתרה הכא אין לומר אוקי באתרה מה מעילה דממון שוה פרוטה אף מעילה דאכילה כן דהא אכילה דהקדש מאכילה דתרומה יליף והיאך יהיה בו מיתה אם לא כשיעור אכילת תרומה דבשאר נהנה ליכא מיתה אלא אאכילה אפילו לרבי דומיא דתרומה ואם תאמר אמאי אין מפרש לא אם אמרת בשאר מצות שלא חייב מיתה עד דהוי כזית בכדי אכילת פרס תאמר במעילה דאפי' בעינן כזית הא תנן בפרק הנהנה (מעילה יח:) צירף את המעילה אפי' לזמן מרובה וי"ל דאיכא נמי למיפרך דנילף מתרומה שלא יצטרף: ''' אף''' מעילה בכזית. תימה לר"י דהכא משמע דמאן דיליף חטא חטא סבירא ליה דמעילה בכזית כמו תרומה וכולהו אית להו גזירה שוה דפרק הנהנה (גם זה שם) יליף מעילה מתרומה למילי טובא ורבנן לא פליגי ארבי אלא לענין מיתה משום דכתיב בו ולא במעילה ואם כן מ"ט דרבנן דלעיל דאמרי לא אמר שוה פרוטה אלא לענין מעילה אבל בתרומה עד שיהא בו כזית: ''' נתכוין''' לחתוך את התלוש וחתך את המחובר. ר"ת מפרש נמצא שהוא מחובר דאי נתכוון לחתוך תלוש זה וחתך מחובר אחר מאי איריא נתכוון לתלוש אפילו נתכוון לחתוך מחובר זה וחתך מחובר אחר פטור הואיל ולא איתעבידא מחשבתו דתניא בהדיא בפרק ספק אכל (כריתות כ.) היו לפניו שתי נרות ונתכוון לכבות את זה וכבה את זה פטור: תתן לו ולא לאורו אור"י דלא איצטריך למידרש מלו אלא לר' יוסי הגלילי דאית ליה חמץ מותר בהנאה דלהנך תנאי דאסרי חמץ בהנאה נפקא לן מונתן לכהן את הקודש דבר הראוי להיות קודש או מתתן לחודיה שאין ליתן אלא מידי דשרי בהנאה לכל הפחות דשייכא ביה נתינה ולכך משמע ליה למידרש מתתן לו דבר הראוי לאכילה ולא דבר שאין ראוי אלא לאורו והיינו תרומה טמאה דלא חזיא אלא לאורו דאיסור הנאה מתתן נפקא ואם תאמר ובעל הגמרא דבעי מנהני מילי והא הנך תנאי דהך ברייתא דהפריש חמץ תרומה ד"ה אינה קדושה כיון דסבירא להו דאסור בהנאה דבר פשוט הוא דאינו קדוש ומאי קבעי ליה יש לומר דפשיטא ליה לגמרא דלא איצטריך למיתני בברייתא ד"ה אלא לרבי יוסי הגלילי דמשום דהנך דאסירי בהנאה לא איצטריך למיתני ולהכי בעי מנהני מילי לרבי יוסי הגלילי אי נמי רב נחמן גופיה דמפרש לו ולא לאורו קאמר מה"מ לפי שהיה פשוט לו דאליבא דכ"ע קתני הכי וכה"ג איכא בכמה דוכתי:<קטע סוף=ת/> </div> ==עין משפט ונר מצוה== {{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/פסחים/פרק ב|לג א}} [[קטגוריה:בבלי מסכת פסחים]] {{מפרשים לדף גמרא|פסחים|ב|לג|א}} l2uvghx9pgl5jj270dqik3kyu142o8j 3020023 3020018 2026-06-15T06:13:09Z מאירושולי 35234 /* תוספות */ 3020023 wikitext text/x-wiki {{כותרת_ביאור_הלמ|פסחים|לג|א|לב ב|לג ב|ביאור=כן}} <קטע התחלה=ג/> {{הל"מ-רק-גמרא|[דף לג עמוד א] הזיד במעילה במיתה - רבי היא. דתניא: הזיד במעילה, רבי אומר: במיתה, וחכמים אומרים: }}{{שוליים|א}}{{הל"מ-רק-גמרא|באזהרה. מאי טעמא דרבי? - אמר רבי אבהו: גמר חטא חטא מתרומה, מה תרומה במיתה - אף מעילה במיתה. ומינה, מה תרומה בכזית - אף מעילה בכזית. ומתקיף לה רב פפא: ממאי דרבי כרבנן סבירא ליה? דילמא כאבא שאול סבירא ליה, דאמר: יש בה שוה פרוטה - אף על גב דלית בה כזית. - והא רב פפא הוא דאמר דאבא שאול תרתי בעי! - אלא שמע מינה: הדר ביה. מר בריה דרבנא אמר, הכי קאמר: לא אם אמרת בשאר מצות, שלא עשה בהן שאין מתכוין כמתכוין, שאם נתכוין לחתוך את התלוש וחתך את המחובר - שפטור. תאמר במעילה, שאם נתכוין להתחמם בגיזי חולין ונתחמם בגיזי עולה - שמעל. רב נחמן בר יצחק אמר, הכי קאמר: לא אם אמרת בשאר מצות, שכן לא מתחייב בהן שאין מתעסק כמתעסק, שאם נתכוין להגביה את התלוש וחתך את המחובר - שפטור. תאמר במעילה, שאם הושיט ידו לכלי ליטול חפץ, וסך ידו בשמן של קודש - שמעל. }} {{הל"מ-רק-גמרא|אמר מר: במה דברים אמורים - במפריש תרומה והחמיצה, אבל הפריש חמץ תרומה - דברי הכל אינה קדושה. מנא הני מילי? - אמר רב נחמן בר יצחק: אמר קרא תתן לו - ולא לאורו. מתיב רב הונא בריה דרב יהושע: }}{{שוליים|ב}}{{הל"מ-רק-גמרא|אין תורמין מן הטמאה לטהורה, ואם תרם בשוגג - תרומתו תרומה. ואמאי? לימא לו ולא לאורו! - לא קשיא, התם - היתה לו שעת הכושר, הכא - לא היתה לו שעת הכושר. ודלא היתה לו שעת הכושר היכי דמי - כגון דאחמיץ במחובר, אבל אחמיץ בתלוש - הכי נמי דקדשה? - אמר ליה: אין בגזרת עירין פתגמא ובמאמר קדישין שאלתא וכן מורין בבי מדרשא כוותי. כי אתא רב הונא בריה דרב יהושע }} <קטע סוף=ג/> </div> <div class='gmara_rashi'> ==רש"י== <קטע התחלה=ר/> '''הזיד''' - בהנאת קדש ששגגתה מעילה: '''ר' אומר במיתה''' - כדמפרש גמר חטא חטא הנאת קדש מאכילת תרומה כתיב הכא וחטאה בשגגה וכתיב בתרומה לא ישאו עליו חטא ומתו בו וגו' ([[ויקרא כב]]): '''וחכ"א באזהרה''' - רבנן נמי אית להו גזירה שוה דרבי דהא עיקר מילתא דמעילה בהא גזירה שוה גמרי בפרק חמישי דמעילה {{הפניה-גמ|מעילה|יח|ב}} בברייתא גבי פגם ונהנה ובדבר שפגם נהנה ובתלוש מן הקרקע ובשליח שעשה שליחותו כל הני מתרומה גמרי בה ואזהרה נמי מתרומה גמרי מה אכילת תרומה הזהיר דכתיב לא יאכל קודש אף הנאת הקדש דמעילה הזהיר ומיהו מיתה לא גמרינן מינה כדמפרשי רבנן טעמייהו בסנהדרין דמיעט רחמנא בתרומה ומתו בו והאי בו מיעוטא בו ולא במעילה וכן עיקר: מאי טעמא דרבי גרסינן: '''ומינה''' - היינו נרגא כלומר וכיון דמיתה מהכא נפקא לן על כרחיך הכי תילף ומינה מה תרומה מיתה הכתובה בה אאכילה כתובה דהוא כזית אף מעילה אין מיתה עד דאיכא כזית וליכא למימר דתנא הכי תאמר במעילה שחייב בה מיתה בפחות מכזית: '''ומתקיף לה''' - גרסינן: '''ומתקיף לה רב פפא''' - להני דשדו ביה נרגא: '''ממאי דרבי''' - בתרומה כרבנן דפליגי אדאבא שאול סבירא ליה דבעו כזית בתרומה דילמא כאבא שאול סבירא ליה ושפיר מצי למילף מינה מיתה במעילה דהיא בשוה פרוטה מתרומה אפילו לפחות מכזית: '''מר בריה דרבנא אמר''' - הא מתניתא דלעיל בשיבושא איתני בבי מדרשא והכי קאמר סיפא לא אם אמרת בשאר מצות שכן לא חייב בהן קרבן בשוגג שאין מתכוין לאותה מלאכה כשוגג שמתכוין לאותה מלאכה: '''שאם נתכוון לחתוך את התלוש''' - שהוא מתכוין לדבר המותר וחתך את המחובר שאפילו בשבת פטור דמלאכת מחשבת בעינן שיתכוין לחתיכת מחובר ומיהו שגג בשבת שאינו יודע שהוא שבת או אינו יודע שהמלאכה זו אסורה: '''תאמר במעילה שאם נתכוון כו' שמעל''' - כגון היו כאן גיזי חולין וגיזי עולה ונתכוין ליטול של חולין והלכה ידו על של עולה ומכיר הוא מי עולה ומי חולין אלא שנסתכל במקום אחר דהיינו שאין מתכוין למעשה זה וחייב מעילה דוחטאה בשגגה כל דהו כתיב ולא כתב בה מיעוטא כדכתיב בשבת מלאכת מחשבת וכתיב בשאר מצות אשר חטא בה פרט למתעסק והיינו מתעסק שמתעסק בדבר אחר ובא זה לידו: '''ר"נ בר יצחק אמר''' - הא לא הוה ליה למיתני דהא בשאר מצות נמי אם היה מתעסק בחתיכה ואפי' בשל היתר ועלתה בידו חתיכת איסור ואע"ג דאין מתכוין לזו מלאכת מחשבת היא וחייב אלא הכי קאמר לא אם אמרת בשאר מצות שכן לא חייב בהן שאין מתעסק בדבר היתר ושגג באיסור כיוצא בו כמתעסק בדבר היתר ועלה בידו איסור: '''שאם נתכוון להגביה את התלוש''' - דהיינו אין מתעסק בחתיכה לגמרי ואפי' בשל היתר וחתך מחובר שפטור ולא עשאו כמתעסק לחתוך תלוש וחתך מחובר: '''תאמר במעילה שאם הושיט ידו כו'''' - ולא היה מתעסק בשום סיכה ואפילו בשל היתר וסך ידו בשמן של קודש שמעל: '''אמר מר במה דברים אמורים כו' דברי הכל''' - קאמר ואפי' למאן דשרי הנאת חמץ בפסח קאמר: '''תתן לו''' - בתרומה כתיב ראשית דגנך וגו': '''ולא לאורו''' - אפי' היא ראויה להסיק הואיל ואינה ראויה לאכילה: '''אין תורמין מן הטמא על הטהור''' - לכתחלה שמפסיד את הכהן: '''בשוגג''' - שלא ידע שטבל זה טמא: '''שהיתה לו שעת הכושר''' - שנראית כבר לתרומה קודם שנטמא והא דלעיל בחמץ שלא היתה לו שעת הכושר לתרום ממנו דקודם שחל הפסח היה מחובר והחמיץ במחובר וכל זמן חיבורו לא היה ראוי לחול שם תרומה עליו דראשית דגנך כתיב משנדגן ודיגון לשון אסיפה והעמדת כרי הוא: '''עירין''' - מלאכים כלומר תלמידי חכמים שהם כמלאכי השרת אמרי בבית המדרש כמותי דהא דקתני לעיל אינה קדושה בשהחמיץ במחובר קאמר: '''ובמאמר קדישין שאילתא''' - מקרא הוא בדניאל: '''מורין''' - מורין הוראה: '''כוותי''' - כמותי: '''רב הונא בריה דרב יהושע אמר''' - אפילו בשהחמיץ בתלוש נמי קאמר דאינה קדושה:<קטע סוף=ר/> </div> <div class='gmara_tosfot'> ==תוספות== <קטע התחלה=ת/> [[File:תוס פסחים 2 לג א ומינה מה תרומה בכזית.ogg|thumb|תוס_פסחים_2_לג_א_ומינה מה תרומה בכזית]] '''ומינה''' מה תרומה בכזית. אע"ג דבסוף כל התדיר (זבחים צא:) ובפרק בתרא דמנחות {{הפניה-גמ|מנחות|קז|א}} איכא למ"ד דרבי סבר דון מינה ואוקי באתרה הכא אין לומר אוקי באתרה מה מעילה דממון שוה פרוטה אף מעילה דאכילה כן דהא אכילה דהקדש מאכילה דתרומה יליף והיאך יהיה בו מיתה אם לא כשיעור אכילת תרומה דבשאר נהנה ליכא מיתה אלא אאכילה אפילו לרבי דומיא דתרומה ואם תאמר אמאי אין מפרש לא אם אמרת בשאר מצות שלא חייב מיתה עד דהוי כזית בכדי אכילת פרס תאמר במעילה דאפי' בעינן כזית הא תנן בפרק הנהנה (מעילה יח:) צירף את המעילה אפי' לזמן מרובה וי"ל דאיכא נמי למיפרך דנילף מתרומה שלא יצטרף: [[File:תוס פסחים 2 לג א אף מעילה בכזית.ogg|thumb|תוס_פסחים_2_לג_א_אף מעילה בכזית]] ''' אף''' מעילה בכזית. תימה לר"י דהכא משמע דמאן דיליף חטא חטא סבירא ליה דמעילה בכזית כמו תרומה וכולהו אית להו גזירה שוה דפרק הנהנה (גם זה שם) יליף מעילה מתרומה למילי טובא ורבנן לא פליגי ארבי אלא לענין מיתה משום דכתיב בו ולא במעילה ואם כן מ"ט דרבנן דלעיל דאמרי לא אמר שוה פרוטה אלא לענין מעילה אבל בתרומה עד שיהא בו כזית: ''' נתכוין''' לחתוך את התלוש וחתך את המחובר. ר"ת מפרש נמצא שהוא מחובר דאי נתכוון לחתוך תלוש זה וחתך מחובר אחר מאי איריא נתכוון לתלוש אפילו נתכוון לחתוך מחובר זה וחתך מחובר אחר פטור הואיל ולא איתעבידא מחשבתו דתניא בהדיא בפרק ספק אכל (כריתות כ.) היו לפניו שתי נרות ונתכוון לכבות את זה וכבה את זה פטור: תתן לו ולא לאורו אור"י דלא איצטריך למידרש מלו אלא לר' יוסי הגלילי דאית ליה חמץ מותר בהנאה דלהנך תנאי דאסרי חמץ בהנאה נפקא לן מונתן לכהן את הקודש דבר הראוי להיות קודש או מתתן לחודיה שאין ליתן אלא מידי דשרי בהנאה לכל הפחות דשייכא ביה נתינה ולכך משמע ליה למידרש מתתן לו דבר הראוי לאכילה ולא דבר שאין ראוי אלא לאורו והיינו תרומה טמאה דלא חזיא אלא לאורו דאיסור הנאה מתתן נפקא ואם תאמר ובעל הגמרא דבעי מנהני מילי והא הנך תנאי דהך ברייתא דהפריש חמץ תרומה ד"ה אינה קדושה כיון דסבירא להו דאסור בהנאה דבר פשוט הוא דאינו קדוש ומאי קבעי ליה יש לומר דפשיטא ליה לגמרא דלא איצטריך למיתני בברייתא ד"ה אלא לרבי יוסי הגלילי דמשום דהנך דאסירי בהנאה לא איצטריך למיתני ולהכי בעי מנהני מילי לרבי יוסי הגלילי אי נמי רב נחמן גופיה דמפרש לו ולא לאורו קאמר מה"מ לפי שהיה פשוט לו דאליבא דכ"ע קתני הכי וכה"ג איכא בכמה דוכתי:<קטע סוף=ת/> </div> ==עין משפט ונר מצוה== {{קטע עם כותרת|עין משפט ונר מצוה/פסחים/פרק ב|לג א}} [[קטגוריה:בבלי מסכת פסחים]] {{מפרשים לדף גמרא|פסחים|ב|לג|א}} ee37pzqbph64lcsii6yreltx70r276l 0 1732478 3019863 3019694 2026-06-14T15:05:57Z בן עדריאל 9444 /* סליחות לתענית ציבור */ 3019863 wikitext text/x-wiki {{מסגרת|<center>'''<big>לוח הפיוטים</big>''' {{ש}} מפתח הפיוטים לכל ימות השנה, כמנהגי אשכנז על כל ענפיהם שהגיעו אל הדפוס.</center> הערה: בלוח זה המונח 'אשכנז' מתייחס בדרך כלל למנהג אשכנז המערבי (ריינוס), ו'פולין' הוא מנהג אשכנז המזרחי. בסדרי הסליחות המנהגים מסתעפים לענפים נוספים, ומובנם של מונחים אלו מצומצם יותר. קיצורים: *פ {{=}} פולין *א {{=}} אשכנז *ק"ק {{=}} קצת קהילות }} =כל השנה= *[[אדון עולם]] *[[יגדל]] *[[סידור/נוסח אשכנז/פיוט לשני וחמישי|ה' אלהי ישראל]] *[[לכה דודי]] *[[אל אדון]] *[[שיר הכבוד]] *[[שיר היחוד]] *[[יה אלי וגואלי]] =פיוטים על סדר התפילה= ==מערביות== {| class="wikitable" |- ! מועד !! style="text-align:center;" | פולין !! style="text-align:center;" | אשכנז |- ! ליל ראשון של ראש השנה |style="text-align:center;" | (אין אומרים) |style="text-align:center;" |<small> [בוורמייזא: [[אשרי העם יודעי תרועה לפתותו]]]</small> |- ! ליל שני של ראש השנה |style="text-align:center;" | (אין אומרים) |style="text-align:center;" |<small> [בוורמייזא: [[כסא אורי וישעי]]]</small> |- ! ליל ראשון של סוכות |colspan="2" style="text-align:center;" | [[אוחזי בידם|אוחזי בידם ארבעה מינים]]{{ש}} <small>[בוורמייזא: [[אתה לבדך עטית]]]</small> |- ! ליל שני של סוכות |style="text-align:center;" | [[ישמחו בחגיהם ידידים ונעימים]]{{ש}} <small>[בפוזנא: [[אקחה בראשון פרי עץ הדר]]{{ש}} ביכור: [[סוכת שלם]]]</small> |style="text-align:center;" | [[חג אסיף תקופת השנה (מערבית)|חג אסיף תקופת השנה]]{{ש}} ביכור: [[חג אסיף תקופת השנה (מערבית)#ביכור|אדברה ואעירה]]{{ש}} <small>[בוורמייזא: [[ארחמך ה' חזקי]]{{ש}} ביכור: [[ארחמך ה' חזקי#ביכור|אדברה נא שלום בך]]]</small> |- ! שמיני עצרת |style="text-align:center;" | [[אעניד לך תפארה והלל]] |style="text-align:center;" | [[שמיני אותותיו ומעשיו בספר נכתבים]]{{ש}} ביכור: [[שמיני אותותיו ומעשיו בספר נכתבים#ביכור|אודות באר המים]] |- ! שמחת תורה |colspan="2" style="text-align:center;" | [[את יום השמיני בטוב יזמיני]] |- ! ליל ראשון של פסח |colspan="2" style="text-align:center;" | [[ליל שמורים אותו אל חצה]]{{ש}} עם הזולת [[פסח אכלו פחוזים]]{{ש}} ביכור: [[אזכרה שנות עולמים]] (א) |- ! ליל שני של פסח |colspan="2" style="text-align:center;" | [[ליל שמורים אור ישראל]]{{ש}} ביכור: [[ליל שמורים אור ישראל#ביכור|אור יום הנף]] |- ! ליל שביעי של פסח |style="text-align:center;" | [[ויושע ה' אום למושעות]] |style="text-align:center;" | [[אורי וישעי על הים נגלה]]{{ש}} ביכור: [[אורי וישעי על הים נגלה#ביכור|מתי אבוא ואראה]] |- ! ליל אחרון של פסח |style="text-align:center;" | [[ויושע אומן אשכלות]] |style="text-align:center;" | [[אמונת אומן לעם זו זכרת|אמונת אומן]]{{ש}} או: [[אור לשביעי גש]] |- ! ליל ראשון של שבועות |colspan="2" style="text-align:center;" | [[וירד אביר יעקב]] |- ! ליל שני של שבועות |style="text-align:center;" | [[וירד אלהים על הר סיני (מערבית)|וירד אלהים על הר סיני]] |style="text-align:center;" | [[אל אלהים ה' דבר]]{{ש}} ביכור: [[אל אלהים ה' דבר#ביכור|אשריך ישראל]]{{ש}} <small>[בוורמייזא: [[אלהים ביתה מושיב יחידים]]{{ש}} ביכור: [[אלהים ביתה מושיב יחידים#ביכור|אשא דעי למרחוק]]]</small> |} ==יוצרות== {| class="wikitable" |- ! מועד !! פולין !! אשכנז |- ! שבת ברית מילה | יוצר: [[אות בריתות שלש עשרה]] {{ש}} <small>[בפוזנא: [[אפוני אימיו]]]</small>{{ש}} אופן: [[אזורי אימה]] {{ש}} זולת: [[אות ברית ישראל]]{{ש}} <small>[בפוזנא: [[אות ברית שלשתי]]]</small>{{ש}} גאולה: [[יום ליבשה]] | יוצר: [[אפוני אימיו]] {{ש}} אופן: [[אזורי אימה]] {{ש}} זולת: [[אות ברית שלשתי]] |- ! שבת חתונה | נשמת: [[נשמת ישרים יהלוך]] {{ש}} <small>[רשות לברכו: [[יחדיו לב נשלם]]]</small> {{ש}} יוצר: [[איחד שם שוכן תרשישים]] {{ש}} <small>[אל אדון: [[אל אדון על כל המעשים (חתונה)]]]</small> {{ש}} אופן: [[כבודו אופד להנשא]] {{ש}} זולת: [[אמהות עת נכבשה]] | רשות לברכו: [[יחדיו בשיר מעלות]] {{ש}} יוצר: [[איחד שם שוכן תרשישים]] {{ש}} אופן: [[שביבי שלהבות חצובי להבות]] {{ש}} זולת: [[אמהות עת נכבשה]] |- ! שבת ראש חודש | יוצר: [[אילת השחר אורה בהצחר]] {{ש}} אופן: [[אביר הגביר]] {{ש}} זולת: [[אמונתך אמיתי רבה]] | יוצר: [[אלהינו אלהים אמת]] {{ש}} אופן: [[לך אלים אלפי אלפים]] {{ש}} זולת: [[אמונתך אמיתי רבה]] |- ! שבת לפני ר"ה | יוצר: [[אל אלהים ה' דבר (יוצר)|אל אלהים ה' דבר]] {{ש}} אופן: [[שאו לבבכם לכפיכם]] {{ש}} זולת: [[אלהים אלי אתה אשחרך (זולת)|אלהים אלי אתה אשחרך]] | (אין אומרים) |- ! א של ראש השנה |colspan="2" style="text-align:center;" | יוצר: [[מלך אזור גבורה]] {{ש}} אופן: [[כבודו אהל כהיום]] |- ! ב של ראש השנה |colspan="2" style="text-align:center;" | יוצר: [[מלך אמון מאמרך]] {{ש}} אופן: [[כבודו אהל כהיום]] |- ! שבת שובה | יוצר: [[אשחר אל אל כל שנות עדני]] {{ש}} אופן: [[האזינו אבירים בני אלים]] {{ש}} זולת: [[אדעה כי אין זולתך לגאול]] | יוצר: [[אור עולם קראו]] {{ש}} אופן: [[כי אם שם אדיר ה' אדונינו]] {{ש}} זולת: [[אל אלהינו נשוב בצר לנו]]{{ש}} <small>[בוורמייזא:{{ש}} יוצר: [[אלהי ישענו נוראות מאוים]]{{ש}} אופן: [[אור ישראל וקדושו מעמו שואל]]{{ש}} זולת: [[אדני מעון אתה]]]</small> |- ! יום כיפור |colspan="2" style="text-align:center;" | יוצר: [[אז ביום כיפור סליחה הורית]]{{ש}} אופן: [[קדוש אדיר בעליתו]] |- ! שבת בין יו"כ לסוכות | יוצר: [[את השם הנכבד והנורא נאה לתהלותיו]] {{ש}} אופן: [[יחו לשון חזות אישון]]{{ש}} <small>[או: [[יחיד ערץ]]]</small> {{ש}} זולת: [[אזכרה מקדם פלאך (זולת)|אזכרה מקדם פלאך]] |(אין אומרים) {{ש}} <small>[בוורמייזא: [[אליך תשוקתי]]]</small> |- ! א של סוכות |colspan="2" style="text-align:center;" | יוצר: [[אכתיר זר תהילה]] {{ש}} אופן: [[אאמיר אותך סלה]] {{ש}} זולת: [[אנא הושיעה נא בני עפר מי מנה]] |- ! ב של סוכות | יוצר: [[אאמיץ לנורא ואיום]] {{ש}} אופן: [[אאמיר אותך סלה]] {{ש}} זולת: [[אנא תרב עליצותך]] | יוצר: [[אאמיץ לנורא ואיום]] {{ש}} אופן: [[אאמיר אותך סלה]] {{ש}} זולת: [[אנא הושיעה נא בני עפר מי מנה]] |- ! שבת חוה"מ סוכות | יוצר: [[אפאר לאלהי מערכה]] {{ש}} אופן: [[ירוצצו כברקים]] {{ש}} זולת: [[יפה וברה כרדה לגיא פתרוסים]] | יוצר: [[את השם הנכבד והנורא נאה לתהלותיו]] {{ש}} זולת: [[אזכרה מקדם פלאך (זולת)|אזכרה מקדם פלאך]] |- ! שמיני עצרת | יוצר: [[אום כאישון ננצרת]] {{ש}} אופן: [[אראלים ומלאכים]] {{ש}} זולת: [[אמונים אשר נאספו]] | יוצר: [[אום כאישון ננצרת]] {{ש}} זולת: [[אמונים אשר נאספו]] |- ! שמחת תורה | נשמת: [[נשמת מלומדי מורשה]] {{ש}} יוצר: [[אשרי העם שלו ככה]] {{ש}} אופן: [[אשנבי שחקים]] {{ש}} <small>[מאורה בפוזנא: [[אמרות האל טהורות]]]</small>{{ש}} זולת: [[אז בקשוב עניו]] | יוצר: [[אשרי העם שלו ככה]]{{ר1}} [סילוק: [[אשריך ישראל מי כמוך]]]{{ש}} אופן: [[אשריך אום קדוש]] {{ש}} זולת: [[אז בקשוב עניו]] |- ! שבת בראשית | יוצר: [[אל נשא ארנן בהתעלסה]] {{ש}} אופן: [[שאלו שחקים ושיחו לאדמה]] {{ש}} זולת: [[אחשבה לדעת עמל ודברים יגעים]] | <small>[בוורמייזא לפני מי ידמה לך: [[מי אדר והוד]]]</small>{{ש}} יוצר: [[אל נשא ארנן בהתעלסה]] {{ש}} <small>[בוורמייזא לפני שבח נותנים: [[אשישת שלוחתו]]]</small>{{ש}} אופן: [[לבעל התפארת]] {{ש}} זולת: [[אחשבה לדעת עמל ודברים יגעים]] |- ! שבת וירא | אהבה: [[שננו לשונם בני אונם]] | (אין אומרים) |- ! שבת א של חנוכה | יוצר: [[אודך כי אנפת]] {{ש}} אופן: [[כבודו אור יזריח]] {{ש}} מאורה: [[שני זיתים נכרתים]] {{ש}} זולת: [[אין צור חלף]] | יוצר: [[אודך כי אנפת]] {{ש}} מאורה: [[שני זיתים נכרתים]] {{ש}} זולת: [[אין צור חלף]] |- ! שבת ב של חנוכה | יוצר: [[אודך כי עניתי וחייתני]] {{ש}} אופן: [[אומצו בתופף בשתים יעופף]] {{ש}} מאורה: [[אשר יצר אור וצר]] {{ש}} <small>[בפוזנא: [[שני זיתים נכרתים]]]</small>{{ש}} זולת: [[אין מושיע וגואל]] | יוצר: [[אודך כי עניתי וחייתני]]{{ש}} <small>[אופן או מאורה בוורמייזא: [[יום הודו וכבודו]]]</small>{{ש}} <small>[מאורה במגנצא: [[שני זיתים נכרתים]]]</small> |- ! שבת בשלח (שירה) | גאולה: [[יום ליבשה]] | (אין אומרים) |- ! שבת יתרו | [מאורה: [[אמרות האל טהורות]]] | (אין אומרים) |- ! שבת שקלים |colspan="2" style="text-align:center;" | יוצר: [[אל מתנשא לכל לראש]] {{ש}} אופן: [[פיוטי_אופן_לארבע_פרשיות#לשבת_שקלים|כבודו יתרומם ויתנשא]] (פ; מגנצא){{ש}} זולת: [[אתה אהבת עמך]] |- ! הפסקה ראשונה | יוצר: [[אור זרוע זורח כבודו]] {{ש}} אופן: [[מלאכי צבאות בעלצון]] {{ש}} זולת: [[אחור וקדם צרת]] | יוצר: [[אור זרוע זורח כבודו]] |- ! שבת זכור |colspan="2" style="text-align:center;" | יוצר: [[זכור את אשר עשה (יוצר)|זכור את אשר עשה]] {{ש}} אופן: [[פיוטי אופן לארבע פרשיות#לשבת_זכור|כבודו יתרומם בפי כל הנשמה]] (פ; מגנצא){{ש}} זולת: [[אתה מלא רחמים]] |- ! פורים | מאורה: [[שיר אל נעלם]] | (אין אומרים) |- ! הפסקה שניה{{הערה|למנהג פולין רק אם יש שתי הפסקות בחודש אדר (כשר"ח חל ביום ו'); למנהג אשכנז בשאר השנים אומרים יוצר זה בשבת שלפני שבת הגדול.}} | יוצר: [[את פני מלך אתיצבה]] {{ש}} אופן: [[שמך לעד בפי מועד]] {{ש}} זולת: [[אדני אלהים צבאות אתה החלות]] | יוצר: [[אורות מאפל הזריח מהודו]] |- ! שבת פרה |colspan="2" style="text-align:center;" | יוצר: [[אום אשר בך דבוקה]] {{ש}} אופן: [[פיוטי אופן לארבע פרשיות#לשבת_פרה|כבודו יתרומם ויתהדר]] (פ; מגנצא){{ש}} זולת: [[אשרי כל חוסי בך]] |- ! שבת החודש |colspan="2" style="text-align:center;" | יוצר: [[אות זה החדש]] {{ש}} אופן: [[פיוטי אופן לארבע פרשיות#לשבת_החודש|כבודו משבחים]] (פ; מגנצא){{ש}} זולת: [[אל עושה נפלאות]] |- ! שבת הגדול | יוצר: [[אתי מלבנון כלה מראש אמנה תשורי]]{{ש}} או: [[אאמיר מסתתר במעון חביון]] {{ש}} אופן: [[בלולי אש ומימות]] {{ש}} <small>[בפוזנא: [[עזוז אדירירון]]]</small>{{ש}} זולת: [[אז כארשת בתולה]] | יוצר: [[אתי מלבנון כלה מראש אמנה תשורי]] {{ש}} זולת: [[אומרת אני מעשי למלך]] |- ! א של פסח |colspan="2" style="text-align:center;" | יוצר: [[אור_ישע_מאושרים#יוצר|אור ישע מאושרים]] {{ש}} אופן: [[אור_ישע_מאושרים#אופן|ראשו כתם פז]] {{ש}} זולת: [[אור_ישע_מאושרים#זולת|אהבוך נפש להדך]] {{ש}} גאולה: [[אור_ישע_מאושרים#גאולה|ברח דודי עד שתחפץ]]{{ש}} <small>[במגנצא: מערכת [[אפיק רנן ושירים]]]</small> |- ! ב של פסח |colspan="2" style="text-align:center;" | יוצר: [[אפיק_רנן_ושירים#יוצר|אפיק רנן ושירים]] {{ש}} אופן: [[אפיק_רנן_ושירים#אופן|גן נעול]] {{ש}} זולת: [[אפיק_רנן_ושירים#זולת|אודך כי עניתני]] {{ש}} גאולה: [[אפיק_רנן_ושירים#גאולה|ברח דודי אל מכון לשבתך]]{{ש}} <small>[במגנצא: מערכת [[אור ישע מאושרים]]]</small> |- ! שבת חוה״מ פסח |colspan="2" style="text-align:center;" | יוצר: [[אהוביך_אהבוך#יוצר|אהוביך אהבוך]] {{ש}} אופן: [[אהוביך_אהבוך#אופן|דודי שליט בכל מפעל]] {{ש}} זולת: [[אהוביך_אהבוך#זולת|אלה וכאלה]] {{ש}} גאולה: [[אהוביך_אהבוך#גאולה|ברח דודי אל שאנן נוה]] |- ! שביעי של פסח | יוצר: [[ויושע שושני פרח]] {{ש}} אופן: [[ויושע אל אמונה]] {{ש}} או: [[ידועי שם בבור נשם]]{{ש}} זולת: [[אי פתרוס בעברך]] {{ש}} גאולה: [[יום ליבשה]] | יוצר: [[ויושע שושני פרח]] {{ש}} <small>[במגנצא: [[אתה הארת]]]</small>{{ש}} זולת: [[אי פתרוס בעברך]] {{ש}} <small>[גאולה: [[יום ליבשה]]]</small> |- ! אחרון של פסח | יוצר: [[אתה הארת]] {{ש}} אופן: [[מחוללת מהוללת]]{{ש}} <small>[או: [[לבעל התפארת]]]</small> {{ש}} זולת: [[אי פתרוס בעברך]] | יוצר: [[אתה הארת]] {{ש}} <small>[במגנצא: [[ויושע שושני פרח]]]</small>{{ש}} <small>[בוורמייזא: [[ויושע אור ישראל]]]{{ש}} [אופן: [[לבעל התפארת]]]{{ש}}</small> זולת: [[אי פתרוס בעברך]] |- ! שבת א אחרי פסח | יוצר: [[ויושע אור ישראל]] {{ש}} אופן: [[ארוגי עוז]]{{ש}} <small>[או: [[אראלים וחשמלים יתנו שיר]]]</small> {{ש}} אהבה: [[אלהי ימי שנותי כלו]] {{ש}} זולת: [[אין כמוך באלמים]] {{ש}} גאולה: [[שביה עניה]] | (אין אומרים) |- ! שבת ב אחרי פסח | <small>[יוצר: [[ארנן חסדך לבוקר]]]</small> {{ש}} <small>[אופן: [[יחיד ערץ]]]</small> {{ש}} מאורה: [[איומתי שמחי ועלזי]] {{ש}} זולת: [[אל אל חי ארנן]] {{ש}} גאולה: [[שנותינו ספו]] | '''שבת ראשונה אחר ר"ח אייר:''' {{ש}} זולת: [[אזכרך דודי]]{{ש}} <small>[בוורמייזא: [[אתה אלהים וזולתך אין עוד]]]</small> {{ש}} <small>[במגנצא א"א]</small> {{ש}} |- ! שבת ג אחרי פסח | <small>[יוצר: [[אומץ דר חזקים]]]</small> {{ש}} <small>[בפוזנא: [[אשיחה בדברי נפלאותיך]]]</small>{{ש}} <small>[אופן: [[לבעל התפארת]]]</small> {{ש}} <small>[בפוזנא: [[יקודי אש]]]</small>{{ש}} אהבה: [[סגולתי מלוכה אזרתיך]] {{ש}} זולת: [[אריות הדיחו פזורה]] {{ש}} גאולה: [[שדודים נדודים]] | '''שבת שניה אחר ר"ח אייר:''' {{ש}} זולת: [[אלהים אל דמי לך (זולת)|אלהים אל דמי לך]] {{ש}} <small>[או: [[אתה אלהים וזולתך אין עוד]]]</small>{{ש}} <small>[במגנצא א"א]</small> |- ! שבת ד אחרי פסח | <small>[יוצר: [[אשיחה בדברי נפלאותיך]]]</small> {{ש}} <small>[בפוזנא: [[אומץ דר חזקים]]]</small>{{ש}} <small>[אופן: [[ידודון ידודון שנאני שלהבת]]]</small> {{ש}} אהבה: [[סגולתי איומה נשאתי]] {{ש}} זולת: [[אלהי בך איחבק]] {{ש}} גאולה: [[שכולה אכולה]] | '''שבת שלישית אחר ר"ח אייר:''' {{ש}} זולת: [[אתה אלהים וזולתך אין עוד]]{{ש}} <small>[או: [[אלהים אל דמי לך (זולת)|אלהים אל דמי לך]]]{{ש}} [בוורמייזא:[[זולתך אדונים]]]</small>{{ש}} <small>[במגנצא א"א]</small> |- ! שבת ה אחרי פסח | <small>[יוצר: [[אגורה באהלך עולמים]]]</small> {{ש}} <small>[אופן: [[יקודי אש]]]</small> {{ש}} <small>[בפוזנא: [[במרומי רום ישיבתך]]]</small>{{ש}} אהבה: [[סגולתי משכתיך חסד]] {{ש}} זולת: [[אלהים לא אדע זולתך]] {{ש}} גאולה: [[יקוש בעניו]] | '''שבת בהר:''' {{ש}} זולת: [[אחרי נמכר (זולת)|אחרי נמכר]]{{ש}} <small>[במגנצא ווורמייזא א"א]</small>{{ש}} <small>['''בוורמייזא שבת רביעית אחר ר"ח אייר:'''{{ש}} אהבה: [[אותך כל היום קיוינו]] {{ש}} זולת: [[אלהים באוזנינו שמענו]]]{{ש}}</small> |- ! שבת לפני שבועות | יוצר: [[אהלל בצלצלי שמע]] {{ש}} אופן: [[אורחות אראלים]] {{ש}} אהבה: [[איומתי יונה יעלת חן]] {{ש}} זולת: [[אלהי אקראך במחשב]] {{ש}} גאולה: [[יונה נשאתה]] | אהבה: [[אותך כל היום קיוינו]] {{ש}} זולת: [[אלהים באוזנינו שמענו]]{{ש}} |- ! א של שבועות | יוצר: [[אדון אימנני]] {{ש}} אופן: [[ועתה בנים (אופן)|ועתה בנים]] {{ש}} <small>[מאורה: [[אמרות האל טהורות]]]</small> {{ש}} זולת: [[אנכי שימעת]] | <small>[בוורמייזא לפני מי ידמה לך: [[מי אדר והוד]]]</small>{{ש}} יוצר: [[אדון אימנני]] {{ש}} <small>[במגנצא: [[אילת אהבים מתנת סיני]]]</small>{{ש}} אופן: [[ועתה בנים (אופן)|ועתה בנים]] {{ש}} <small>[במגנצא: [[אורחות אראלים]]]</small>{{ש}} זולת: [[אנכי שימעת]]{{ש}} <small>[במגנצא: [[אנכי גדול בנודעים]]]</small> |- ! ב של שבועות | יוצר: [[אילת אהבים מתנת סיני]] {{ש}} אופן: [[ועתה בנים (אופן)|ועתה בנים]] {{ש}} זולת: [[אנכי שימעת]] | יוצר: [[אילת אהבים מתנת סיני]] {{ש}} <small>[במגנצא: [[אדון אימנני]]]</small>{{ש}} <small>[בוורמייזא: [[אדיר ונאה בקודש]]]</small>{{ש}} אופן: [[אורחות אראלים]]{{ש}} <small>[במגנצא וק"ק: [[ועתה בנים (אופן)|ועתה בנים]]]</small> {{ש}} <small>[בוורמייזא: [[כבודו אות ברבואות]]]</small>{{ש}} זולת: [[אנכי גדול בנודעים]]{{ש}} <small>[במגנצא וק"ק: [[אנכי שימעת]]]</small>{{ש}} <small>[בוורמייזא א"א]</small>{{ש}} |- ! שבת אחרי שבועות | יוצר: [[אדיר ונאה בקודש]] {{ש}} אופן: [[כבודו אות ברבואות]] {{ש}} אהבה: [[אשר יחדיו]] {{ש}} זולת: [[אור ישראל וקדושו]] | (אין אומרים) |- ! שבת בהעלותך | מאורה: [[אשר יצר אור וצר]]{{ש}} <small>[בפוזנא: [[שני זיתים נכרתים]]]</small>{{ש}} | (אין אומרים) |- ! שבת שלח | אהבה: [[שש מאות נקראות]] | (אין אומרים) |- ! שבת אחר י"ג סיון | (אין אומרים) | <small>[זולת בוורמייזא: [[אין לנו אלהים עוד זולתך]]]</small> |- ! שבת חוקת | אהבה: [[אל מחוללי]] | (אין אומרים) |- ! שבת אחר כ"ה סיון | (אין אומרים) | <small>[זולת בוורמייזא: [[זולתך אין אל]]]</small> |- ! שבת א אחר י"ז תמוז | (אין אומרים) | זולת: [[אל אל חי ארנן]] |- ! שבת אחר כ' תמוז | (אין אומרים) | <small>[זולת בוורמייזא: [[אזכרה אלהים נגינתי בלילה]]]</small> |- ! שבת ב אחר י"ז תמוז | (אין אומרים) | זולת: [[אריות הדיחו פזורה]] |- ! שבת לפני תשעה באב | (אין אומרים) | <small>[אופן בוורמייזא: [[אף אורח משפטיך]]]</small>{{ש}} אהבה: [[אותך כל היום קיוינו]] {{ש}} זולת: [[אלהים באוזנינו שמענו]] |- ! שבת נחמו | יוצר: [[אל אל שדי אתחנן]] {{ש}} אופן: [[שאו מנחה משובחה]] {{ש}} [מאורה: [[אמרות האל טהורות]]] {{ש}} אהבה: [[שתי פעמים מקוימים]] {{ש}} זולת: [[אמת משל היה]] | יוצר: [[ארוממך אל חי]] {{ש}} אופן: [[שאו מנחה משובחה]] {{ש}} זולת: [[אמת משל היה]] |- ! שבת עקב | אהבה: [[ידיד עליון]] | (אין אומרים) |- ! שבת שופטים | (אין אומרים) | <small>[זולת בוורמייזא: [[אני ראשון ואני אחרון אהיה עמכם]]]</small> |} ==קרובות== ===כללי=== *[[מסוד חכמים]] ===שחרית ליום ראשון של ראש השנה=== *רשות: [[יראתי בפצותי שיח]] (פ) *מגן: [[את_חיל_יום_פקודה#מגן|את חיל]] *מחיה: [[את_חיל_יום_פקודה#מחיה|תאלת זו]] *משלש: [[את_חיל_יום_פקודה#משלש|אבן חוג]] *[[אתה הוא אלקינו בשמים ובארץ|אתה הוא אלהינו]] (פולין ועלזאס) *[[את_חיל_יום_פקודה#אדרת_ממלכה|אדרת ממלכה]] *[[את_חיל_יום_פקודה#אם_אשר_בצדק|אם אשר בצדק]] (פ) *[[את_חיל_יום_פקודה#אאפיד_נזר_איום|אאפיד נזר איום]] *[[אדירי איומה]] *[[לאל עורך דין]] *סילוק: [[את_חיל_יום_פקודה#סילוק|מלך במשפט יעמיד ארץ]] *קדושה: (פ) **[[וחיות_בוערות_מראיהן_כגחלי_אש#וחיות בוערות|וחיות בוערות]] **[[וחיות_בוערות_מראיהן_כגחלי_אש#אחד קדוש|אחד קדוש]] ===מוסף ליום ראשון של ראש השנה=== *מגן: [[אופד_מאז#מגן|אופד מאז]] *מחיה: [[אופד_מאז#מחיה|תפן במכון]] *משלש: [[אופד_מאז#משלש|אף אורח משפטיך]] *([[אתה הוא אלקינו בשמים ובארץ|אתה הוא אלהינו]]) (עלזאס) *[[אופד_מאז#קיקלר:_אומץ_אדירי_כל_חפץ|אומץ אדירי כל חפץ]] *[[מלך עליון אל דר במרום]] *סילוק: [[ונתנה תוקף]] *קדושה: **[[וחיות_אשר_הנה_מרובעות_כסא#וחיות_אשר_הנה|וחיות אשר הנה]] **[[וחיות_אשר_הנה_מרובעות_כסא#ועמך_תלואים_בתשובה|ועמך תלואים בתשובה]] **[[וחיות_אשר_הנה_מרובעות_כסא#ואתה_אזון_קול_מפאריך|ואתה אזון קול מפאריך]] **[[וחיות_אשר_הנה_מרובעות_כסא#תהלות_כבודך|תהלות כבודך]] *[[חמול על מעשיך]] *[[וכל מאמינים]] *[[ויאתיו כל לעבדך]] (פ) *[[היה עם פיפיות]] *[[אוחילה לאל]] *'''[[אנסיכה מלכי|תקיעתא]]''': **מלכויות – [[אנסיכה_מלכי#מלכויות: אנסיכה מלכי|אנסיכה מלכי]] **זכרונות – [[אנסיכה_מלכי#זכר תחלת כל מעש|זכר תחלת כל מעש]] **שופרות – [[אנסיכה_מלכי#אשא דעי בצדק|אשא דעי בצדק]] *[[היום תאמצנו]] ===שחרית ליום שני של ראש השנה=== *רשות: [[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#רשות|אתיתי לחננך]] *מגן: [[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#מגן|אמרתך צרופה]] *מחיה: [[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#מחיה|תמים פעלך]] *משלש: [[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#משלש|שולחתי במלאכות]] *[[אתה הוא אלקינו בשמים ובארץ|אתה הוא אלהינו]] (פולין ועלזאס) *[[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#אדר_והוד|שמו מפארים – אדר והוד]] *[[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#אתן_לפועלי_צדק|אתן לפועלי צדק]] *[[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#שבתי_וראה|שבתי וראה תחת השמש]] *[[מלך עליון אמיץ המנושא]] *[[כל שנאני שחק באמר מאמירים]] *[[לאל עורך דין]] (פ) *סילוק: [[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#סילוק|אשר מי יעשה]] *קדושה: (פ) **[[וחיות_בוערות_מראיהן_כגחלי_אש#וחיות בוערות|וחיות בוערות]] **[[וחיות_בוערות_מראיהן_כגחלי_אש#אחד קדוש|אחד קדוש]] ===מוסף ליום שני של ראש השנה=== *([[לאל עורך דין]]) (פ) *סילוק: [[ונתנה תוקף]] *קדושה: **[[וחיות_אשר_הנה_מרובעות_כסא#ועמך_תלואים_בתשובה|ועמך תלואים בתשובה]] **[[וחיות_אשר_הנה_מרובעות_כסא#ואתה_אזון_קול_מפאריך|ואתה אזון קול מפאריך]] **[[וחיות_אשר_הנה_מרובעות_כסא#תהלות_כבודך|תהלות כבודך]] *[[חמול על מעשיך]] *[[וכל מאמינים]] *[[ויאתיו כל לעבדך]] (פ) *[[היה עם פיפיות]] *[[אוחילה לאל]] *'''[[אהללה אלהי אשירה עזו|תקיעתא]]''': **מלכויות: [[אהללה_אלהי_אשירה_עזו#מלכויות|אהללה אלוהי]] **זכרונות: [[אהללה_אלהי_אשירה_עזו#זכרונות|אפחד במעשי]] **שופרות: [[אהללה_אלהי_אשירה_עזו#שופרות|אנוסה לעזרה]] *[[היום תאמצנו]] ===שחרית ליום כיפור=== *רשות: [[אמצת_עשור#רשות|אימיך נשאתי]] *מגן: [[אמצת_עשור#מגן|אמצת עשור]] *מחיה: [[אמצת_עשור#מחיה|תאות נפש]] *תוכחה: [[אמצת_עשור#תוכחה|אנוש מה יזכה]] *משלש: [[אמצת_עשור#משלש|אחדת יום זה]] *[[אתה הוא אלקינו בשמים ובארץ|אתה הוא אלהינו]] (פולין ועלזאס) *[[אמצת_עשור#מורה_חטאים|מורה חטאים]] *[[אמצת_עשור#אדר_יקר_אלי|אדר יקר אלי]] *[[אמצת_עשור#אנא_אלהים_חיים|אנא אלהים חיים]] *[[איומה בחר]] (פ) *[[אמצת_עשור#אך_אתים|אך אתים בחין לפניך]] *[[אמצת_עשור#אמרו_לאלהים|אמרו לאלהים ארך אפים]] *[[אמצת_עשור#מעשה_אלהינו|מעשה אלהינו אין מי בשחק]] *[[אמצת_עשור#אשר_אומץ_תהלתך|אשר אומץ תהלתיך באילי שחק]] *[[אמצת_עשור#על_ישראל_אמונתו|על ישראל אמונתו]] *[[אמצת_עשור#אפסי_ארץ|אפסי ארץ בדברו הקים]] *[[אמצת_עשור#מי_כמוך|מי כמוך אדיר במרומים]] *[[אמצת_עשור#אין_כמוך|אין כמוך באדירי מעלה]] *[[האדרת והאמונה]] *[[אמצת_עשור#נאמירך_באימה|נאמירך באימה]] *[[אמצת_עשור#רוממו_אל_מלך_נאמן|רוממו אל מלך נאמן]] *[[אמצת_עשור#רוממו_אדיר_ונורא|רוממו אדיר ונורא]] *[[אמצת_עשור#אמונתך_בעליונים|אמונתך בעליונים]] *[[אמצת_עשור#הנקדש_באלפי_אלפים|הנקדש באלפי אלפים]] *[[אמצת_עשור#אילי_שחק|אילי שחק]] *[[אמצת_עשור#אין_מספר_לגדודי_צבא_חילו|אין מספר לגדודי צבא חילו]] *[[לאל עורך דין]] (פ) *סילוק: [[אמצת_עשור#סילוק|מי יתנה תוקף תהלתך]] *קדושה: **[[אל_ברוב_עצות_תכן_את_רוח#אל_ברוב_עצות|אל ברוב עצות]] **[[אל_ברוב_עצות_תכן_את_רוח#תמיד_תתלונן_בידך|תמיד תתלונן בידך]] **[[אל_ברוב_עצות_תכן_את_רוח#אליך ועדיך יבוא כל בשר|אליך ועדיך יבוא כל בשר]] **[[אל_ברוב_עצות_תכן_את_רוח#אליך_תלויות_עינינו|אליך תלויות עינינו]] *[[חמול על מעשיך]] *[[האדיר משמי עליות|האדיר משמי עליות; התכן מתחת זרועות עולם; האימן כיפי שחקים]] *[[ובכן מי לא יראך]] (סידרת רהיטים) *[[האזורים באהב]] *[סליחות - ראה בהמשך] *אחרי וידוי: **[[אמרתי לפושעים אכלה פשעים]] (קטעים) (א) **[[יום אשר אשמנו יוצלל ויוסגר]] **[[אהללך בקול רם]] *[[היום תאמצנו]] (א) ===מוסף ליום כיפור=== *מגן: [[שושן_עמק#מגן|שושן עמק איומה]] *מחיה: [[שושן_עמק#מחיה|יום מימים הוחס]] *תוכחה: [[שושן_עמק#תוכחה|אנוש איך יצדק]] (פ) *משלש: [[שושן_עמק#משלש|צפה בבת תמותה]] *([[אתה הוא אלקינו בשמים ובארץ|אתה הוא אלהינו]]) (עלזאס) *[[שושן_עמק#אשא_דעי_למרחוק|אשא דעי למרחוק]] *[[שושן_עמק#אין_ערוך_אליך|אין ערוך אליך]] *[[שושן_עמק#אנא_אזון|אנא אזון שועת חינון]] (א) *[[שושן_עמק#אך_אין_לנו|אך אין לנו אלוה מבלעדיך]] (א) *[[שושן_עמק#אל_תזכר_לנו_עוונותינו|אל תזכר לנו עוונותנו]] (פ) *[[שושן_עמק#אך_אומרים|אך אומרים בחין לפניך]] (פ) *[[שושן_עמק#אמרו_לאלהים|אמרו לאלהים אל מלך בעולמו]] (פ) *[[שושן_עמק#מעשה_אלהינו|מעשה אלהינו אדיר בויעודו]] (פ) *[[שושן_עמק#אשר_אימתך|אשר אימתך באראלי אומן]] *[[שושן_עמק#אמיצי_שחקים|אמיצי שחקים]] *[[שושן_עמק#אילי_מרום|אילי מרום ]] *סילוק: [[שושן_עמק#סילוק|מי יערוך אליך]](א) *סילוק: [[ונתנה תוקף]] (פ) *קדושה: **[[אז_מלפני_בראשית#אז_מלפני_בראשית_דת_וכס_השית|אז מלפני בראשית דת וכס השית]] (פ ופֿלאָס) **[[אז_מלפני_בראשית#אז_מלפני_בראשית_אבות_ובנים_ה|אז מלפני בראשית אבות ובנים השית]] (פ ופֿלאָס) **[[אז_מלפני_בראשית#אז_מלפני_בראשית_נוה_וינון_הש|אז מלפני בראשית נוה וינון השית]] (פ ופֿלאָס) **[[אז_מלפני_בראשית#אז_מלפני_בראשית_שבעה_אלה_השית|אז מלפני בראשית שבעה אלה השית]] (פ ופֿלאָס) **[[אל ברוב עצות תכן את רוח#אליך תלויות עינינו|אליך תלויות עינינו]] (א) (מתוך [[אל ברוב עצות תכן את רוח|אל ברוב עצות]]) *[[חמול על מעשיך]] *[[וכל מאמינים]] *[[ואיזו תהילה כפי גודלך]] (א) *[[לך יאדיר כל יציר]] (א) *[[האחד בעולמו ואין שני לו]] (א) *[[האומרים אחד]] (א) *[[ויאתיו כל לעבדך]] (פ) *[[היה עם פיפיות]] *[[אוחילה לאל]] *סדר עבודה: [[אמיץ כח]] <small>( / [[אתה כוננת עולם מראש]])</small> **[[שנת אוצרך הטוב]] **[[כאהל הנמתח בדרי מעלה]] **[[אשרי עין ראתה אהלנו]] *קינות ותחינות לאחר סדר העבודה: **[[אין לנו לא אשים ולא אשם]] (פ) **[[תכפו עלינו צרות]] **[[תנות צרות לא נוכל]] **[[אל תעש עמנו כלה]] **[[כתועים ואין לבקש]] **[[אם תעינו לא תתענו]] **[[תאות לב לא השגנו]] **[[תאמר למחות אשמינו]] **[[אורך תזריח לחשוכה]] **[[אופל אלמנה תאיר]] **[[תתן אחרית לעמך]] **[[תעינו מאחריך]] *[סליחות - ראו בהמשך] *אחרי וידוי **[[יום אתא לכפר פשעי ישנה]] **[[אדיר ונאור בורא דוק וחלק]] *[[היום תאמצנו]] ===מנחה ליום כיפור=== *מגן: [[איתן_הכיר_אמונתך#מגן|איתן הכיר אמונתך]] *מחיה: [[איתן_הכיר_אמונתך#מחיה|מואהב ויחיד לאמו]] *משלש: [[איתן_הכיר_אמונתך#משלש|אראלים בשם תם ממליכים]] *([[אתה הוא אלקינו בשמים ובארץ|אתה הוא אלהינו]]) (עלזאס) *[[אודך בקול ערב#אדר בתאר נכון|אדר בתואר מכון]] (למנהג פולין אומרים את הכותרת, ובפוזנא אמרו את הפיוט המלא) *[[אפאר למלכי בקודש]] (כנ"ל) *[[אודך בקול ערב#אתה אל רחום וחנון|אתה אל רחום וחנון]] (פוזנא) *[[איתן_הכיר_אמונתך#אראלי_הוד|אראלי הוד]] *סילוק: [[כי רכובו בערבות]] *קדושה: [[אל ברוב עצות תכן את רוח#אליך תלויות עינינו|אליך תלויות עינינו]] (א) (מתוך [[אל ברוב עצות תכן את רוח|אל ברוב עצות]]) *[[חמול על מעשיך]] *[סליחות - ראו בהמשך] *אחרי וידוי **[[יום אשר הוחק לכפרתנו]] **[[אדון אביר במעשיו כביר]] (פ) ===נעילה ליום כיפור=== *מגן: [[אב_ידעך#מגן|אב ידעך מנוער]] *מחיה: [[אב_ידעך#מחיה|הנקרא לאב זרע]] *משלש: [[אב_ידעך#משלש|טבע זיו תארה]] *([[אתה הוא אלקינו בשמים ובארץ|אתה הוא אלהינו]]) (עלזאס) *[[אב_ידעך#שמע_נא|מערב עד ערב]] (למנהג פולין רק את הכותרת ולמנהגי אשכנז ופוזנא את הפיוט המלא) *סילוק: [[אב_ידעך#שערי_ארמון|שערי ארמון]] *קדושה: [[אל ברוב עצות תכן את רוח#אליך תלויות עינינו|אליך תלויות עינינו]] (א) (מתוך [[אל ברוב עצות תכן את רוח|אל ברוב עצות]]) *[[חמול על מעשיך]] *[סליחות - ראו בהמשך] *[[היום תאמצנו]] (א) ===שחרית ליום ראשון של סוכות=== *מגן: [[אוימתי_בחיל_כיפור#מגן|אוימתי בחיל כיפור]] *מחיה: [[אוימתי_בחיל_כיפור#מחיה|מאלמי מגדים]] *משלש: [[אוימתי_בחיל_כיפור#משלש|קושט שעינת עץ]] *[[אוימתי_בחיל_כיפור#עד_לא_מצוקי_רגב|עד לא מצוקי רגב]] (א) *[[אוימתי_בחיל_כיפור#קיקלר|אקחה פרי עץ הדר]] *[[אוימתי_בחיל_כיפור#אז_היתה_חנית_סכו|אז היתה חנית סוכו]] (פ) *([[אל נא לעולם תוערץ]] (פפד"מ)) *סילוק: [[אוימתי_בחיל_כיפור#סילוק|אקחה בראשון]] (לפי מנהג מגנצא אומרים מערכת [[ארחץ בנקיון כפות]]) ===מוסף ליום ראשון של סוכות=== *קדושה: (וורמייזא) **[[וחיות_ארבע_אשר_כס_עומסות#וחיות_ארבע_אשר_כס_עומסות|וחיות ארבע אשר כס עומסות]] **[[וחיות_ארבע_אשר_כס_עומסות#ועמך_זכור_למו_נסע_סוכה|ועמך זכור למו נסה סוכה]] **[[וחיות_ארבע_אשר_כס_עומסות#ואתה_מקדם_תאבת_שלם|ואתה מקדם תאבת שלם]] **[[וחיות_ארבע_אשר_כס_עומסות#ואנחנו_קמנו_בצווי_נצרך_להלל|ואנחנו קמנו בצווי נצרך להלל]] ===שחרית ליום שני של סוכות=== *מגן: [[ארחץ_בנקיון_כפות#מגן|ארחץ בנקיון כפות]] *מחיה: [[ארחץ_בנקיון_כפות#מחיה|תשורת שי אלפים]] *משלש: [[ארחץ_בנקיון_כפות#משלש|איווי סוכת דוד]] *[[ארחץ_בנקיון_כפות#בל_תהי_מצות_סוכה|בל תהי מצות סוכה]] *[[ארחץ_בנקיון_כפות#אלים_כהשעין|אלים כהשעין אב]] *[[אל נא לעולם תוערץ]] *[[ארחץ_בנקיון_כפות#אמנם_מצוה|אמנם מצוה]] *סילוק: [[ארחץ_בנקיון_כפות#סילוק|כי אקח מועד]] (לפי מנהג מגנצא אומרים מערכת [[אוימתי בחיל כיפור]]) ===שחרית לשמיני עצרת=== (מנהג וורמייזא) *מגן: [[אחות אשר לך כספת#מגן|אחות אשר לך]] *מחיה: [[אחות אשר לך כספת#מחיה|מותמם בטבע שמונה]] *משלש: [[אחות אשר לך כספת#משלש|קהל איתנים נעצר]] *[[אחות אשר לך כספת#פיוט ד|היטיבה לטובים]] *[[אחות אשר לך כספת#קיקלר|אדורי משבעים]] *[[אל נא לעולם תוערץ]] *[[אחות אשר לך כספת#פיוט ו|אצורי מקדם]] (רק הכותרת) *סילוק: [[אחות אשר לך כספת#סילוק|אלה עשיתם]] ===מוסף לשמיני עצרת (תפילת גשם)=== *א. [[אף_ברי_אותת#א|אף ברי]] *ב. [[אף_ברי_אותת#ב|יטריח]] *רשות: [[אף_ברי_אותת#רשות|אפיק מען מעוטר]] *סדר יצירה: **[[אף_ברי_אותת#אקשטה_כסל_וקרב|אקשטה כסל]] **[[אף_ברי_אותת#תכנם_לארץ_וחוצות|תכנם לארץ וחוצות]] *סדר פסוקים: [[אף_ברי_אותת#יפתח_ארץ_לישע|יפתח ארץ לישע]] *[[אף_ברי_אותת#איום_זכור_נא_לשואלי_מים|איום זכור נא לשואלי מים]] (א) *[[זכור אב נמשך אחריך כמים]] (פ) *[[סידור/נוסח אשכנז/מחזור לחג הסוכות/מוסף לשמיני עצרת#הכרזת_גשם|הכרזת גשם]] ===שחרית לשבת שקלים=== *מגן: [[אז_מאז_זמות_בכל_פועל#מגן|אז מאז זמות]] *מחיה: [[אז_מאז_זמות_בכל_פועל#מחיה|מעתיק פלוסים]] *משלש: [[אז_מאז_זמות_בכל_פועל#משלש|קצובה היא זאת]] *[[אז_מאז_זמות_בכל_פועל#מי_יוכל_לשער|מי יוכל לשער]] *[[אז_מאז_זמות_בכל_פועל#אומן_בשמעו|אומן בשמעו]] *[[אל נא לעולם תוערץ]] *[[אז_מאז_זמות_בכל_פועל#אלה_אזכרה_את_אשר_נעשה|אלה אזכרה את אשר נעשה]] *סילוק: [[אז_מאז_זמות_בכל_פועל#סילוק|אז ראית וספרת]] ===מוסף לשבת שקלים=== *[[אשכול איווי תאות כל נפש]] ===שחרית לשבת זכור=== *מגן: [[אזכיר_סלה_זכרון_מעשים#מגן|אזכיר סלה זכרון מעשים]] *מחיה: [[אזכיר_סלה_זכרון_מעשים#מחיה|תמימים בעודם בסין רפודים]] *משלש: [[אזכיר_סלה_זכרון_מעשים#משלש|אצילי מרעי נכד שעיר]] *[[אזכיר_סלה_זכרון_מעשים#בלשון_אשר_הזכרת|אל נא בלשון אשר הזכרת]] *[[אזכיר_סלה_זכרון_מעשים#אץ_קוצץ|אץ קוצץ]] *[[אל נא לעולם תוערץ]] *[[אזכיר_סלה_זכרון_מעשים#קיקלר|זכור איש אשר הגויע]] *סילוק: [[אזכיר_סלה_זכרון_מעשים#סילוק|אלהים אל דמי לך]] ===שחרית לפורים=== *[[ויאהב אומן|ויאהב אומן יתומת הגן]] **[[ויאהב_אומן#אזרח_בט_חוץ|אזרח בט חוץ]] **[[ויאהב_אומן#תמימים_כרשו_ארץ|תמימים כרשו ארץ]] **[[ויאהב_אומן#אותו_מבהלת|אותו מבהלת]] **[[ויאהב_אומן#אספרה_אל_חוק|אספרה אל חוק]] **[[ויאהב_אומן#אמל_ובך|אמל ורבך]] ===שחרית לשבת פרה=== *מגן: [[אצולת_אומן_בצירוף_זקוקה#מגן|אצולת אומן בצרוף זקוקה]] *מחיה: [[אצולת_אומן_בצירוף_זקוקה#מחיה|ממרה חוקה גזר]] *משלש: [[אצולת_אומן_בצירוף_זקוקה#משלש|קפאון חוק אלפת היקר]] *[[אצולת_אומן_בצירוף_זקוקה#אמרתי_אחכמה|אמרתי אחכמה]] *[[אצולת_אומן_בצירוף_זקוקה#אצורה_ומופרשה|אצורה ומפורשה]] *[[אל נא לעולם תוערץ]] *[[אצולת_אומן_בצירוף_זקוקה#אמרה_סנונה_וצרופה|אִמרה סנונה וצרופה]] *י"א: [[אצילי עם עולי גולה]] *סילוק: [[אצולת_אומן_בצירוף_זקוקה#סילוק|אין לשוחח עוצם נפלאותיך]] ===שחרית לשבת החודש=== *מגן: [[אתיית_עת_דודים_כגעה#מגן|אתיית עת דודים]] *מחיה: [[אתיית_עת_דודים_כגעה#מחיה|מרימי עול]] *משלש: [[אתיית_עת_דודים_כגעה#משלש|קיחת עלית עקד]] *[[אתיית_עת_דודים_כגעה#רבות_עשית|רבות עשית]] *[[אתיית_עת_דודים_כגעה#אבי_כל_חוזה|אבי כל חוזה]] *[[אל נא לעולם תוערץ]] *[[אתיית_עת_דודים_כגעה#קיקלר|אדון מקדם]] *סילוק: [[אתיית_עת_דודים_כגעה#סילוק|הוא נקרא ראש וראשון]] ===מוסף לשבת החודש=== *[[ראשון אמצת לפרח שושנים]] ===שחרית לשבת הגדול=== ;פולין *מגן: [[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#מגן|אלהים בצעדך הכות פתרוס]] *מחיה: [[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#מחיה|ממסגר אסיר]] *משלש: [[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#משלש|ישעי וכבודי]] *[[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#כרם_חמד|כרם חמד]] *[[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#ירדת_להציל_עמך|ירדת להציל עמך]] *[[אל נא לעולם תוערץ]] *[[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#אמנה_גדולה|אמנה גדולה]] *[[ויהי בחצי הלילה|אז רוב נסים]] *רשות: [[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#רשות|אבוא בחיל להתיצבה]] *סדר: [[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#סדר|אלהי הרוחות לכל בשר]] *סילוק: [[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#סילוק|אין ערוך אליך להגיד ולדבר]] ;אשכנז *מגן: [[אוני_פטרי_רחמתים#מגן|אוני פטרי רחמתים]] *מחיה: [[אוני_פטרי_רחמתים#מחיה|מתים בכל בית]] *משלש: [[אוני_פטרי_רחמתים#משלש|ישמע לאדום כשמע מצרים]] *[[אוני_פטרי_רחמתים#לישע_עמך|אל נא לישע עמך]] *[[אוני_פטרי_רחמתים#אז_תשע_מכות|אז תשע מכות]] *[[אל נא לעולם תוערץ]] *[[אוני_פטרי_רחמתים#אז_רוב_נסים|אז רוב נסים]] *סדר: [[אדיר דר מתוחים]], ויש אומרים אותו במוסף. ואם חל שבת הגדול בערב פסח, מקדימים אותו למוסף שבת ז' ניסן (הפסקה שניה). *סילוק: [[אוני_פטרי_רחמתים#סילוק|ובכן כי אין לפניך לילה]] ===מוסף ליום ראשון של פסח (תפילת טל)=== *א. [[בדעתו_אביעה_חידות#א|בדעתו אביעה חידות]] *ב. [[בדעתו_אביעה_חידות#ב|תהומות הדום]] *רשות: [[בדעתו_אביעה_חידות#רשות|אירשה ארוש לחשון]] *סדר יצירה: **[[בדעתו_אביעה_חידות#אאגרה_בני_איש|אאגרה בני איש]] **[[בדעתו_אביעה_חידות#תחת_אילת_עופר|תחת אילת עופר]] *סדר פסוקים: [[בדעתו_אביעה_חידות#אלים_ביום_מחוסן|אלים ביום מחוסן]] *[[בדעתו_אביעה_חידות#טל_תן_לרצות_ארצך|טל תן לרצות ארצך]] *[[סידור/נוסח_אשכנז/פסח/מוסף_יום_א#הכרזת_טל|הכרזת טל]] ===שחרית ליום שני של פסח=== *מגן: [[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#מגן|אסירים אשר בכושר]] *מחיה: [[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#מחיה|מה איילו פלאי נסיך]] *משלש: [[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#משלש|קמי קהלך]] *[[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#ערב_אשר_עלה|ערב אשר עלה]] *[[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#אז_על_כל_חיתו_יער|אז על כל חיתו יער]] *[[אל נא לעולם תוערץ]] *[[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#שור_אשר_מאז|שור אשר מאז]] (פ) *[[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#אומץ_גבורותיך|אומץ גבורותיך]] *סילוק: [[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#סילוק|בעשר מכות]] ===שחרית לשביעי של פסח=== *מגן: [[אותותיך_ראינו#מגן|אותותיך ראינו]] *מחיה: [[אותותיך_ראינו#מחיה|תרגלת עמוסים]] *משלש: [[אותותיך_ראינו#משלש|שבטי יה הוצאת לפדיום]] *[[אותותיך_ראינו#קיקלר|אמרו לאלהים אדירים]] *([[אל נא לעולם תוערץ]]) (וורמייזא) *סדר: [[אותותיך_ראינו#סדר|אילי הצדק ידועים]] *סילוק: [[אותותיך_ראינו#סילוק|חסדי ה' אזכיר]] (לפי מנהגי וורמייזא ומגנצא ועוד קהילות אומרים את מערכת [[אימת נוראותיך]]) ===שחרית לאחרון של פסח=== *מגן: [[אימת_נוראותיך#מגן|אימת נוראותיך]] *מחיה: [[אימת_נוראותיך#מחיה|תחבולות עש]] *משלש: [[אימת_נוראותיך#משלש|איום ונורא מי לא יראך]] *[[אימת_נוראותיך#אדני_חלד|אדני חלד]] *[[אימת_נוראותיך#מה_מועיל_רשע|מה מועיל רשע]] *([[אל נא לעולם תוערץ]]) (וורמייזא וק"ק) *סדר: [[אימת_נוראותיך#סדר|אצולים מפרך סונים]] *סילוק: [[אימת_נוראותיך#סילוק|אומץ גבורותיך]] (לפי מנהגי וורמייזא ומגנצא ועוד קהילות אומרים את מערכת [[אותותיך ראינו]]) ===שחרית ליום ראשון של שבועות=== {| class="wikitable" ! פולין וחלק קהילות אשכנז !! רוב קהילות אשכנז |- | *מגן: [[ארץ_מטה_ורעשה#מגן|ארץ מטה]] {{ש}} *מחיה: [[ארץ_מטה_ורעשה#מחיה|מן ההר למעוניו]] {{ש}} *משלש: [[ארץ_מטה_ורעשה#משלש|קדוש הופיע מפארן]] {{ש}} *[[ארץ_מטה_ורעשה#אנכי_בשם_אל_שדי|אנכי בשם אל שדי]] {{ש}} *[[ארץ_מטה_ורעשה#אז_בכתב_אשורית|אז בכתב אשורית]] {{ש}} * [[אל נא לעולם תוערץ]] {{ש}} *סדר עולם: [[ארץ_מטה_ורעשה#סדר_עולם|ה' קנני ראשית דרכו]] {{ש}} *סדר דיברין: [[ארץ_מטה_ורעשה#סדר_דיברין|אתו מצוות וחוקים]] {{ש}} *סילוק: [[ארץ_מטה_ורעשה#סילוק|אלה העדות והחוקים]] | *מגן: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#מגן|אורח חיים]] {{ש}} *מחיה: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#מחיה|תמכו כבוד]] {{ש}} *משלש: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#משלש|שלמים בחנותם]] {{ש}} *[[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#פיוט_ד|אם לא אמריך הנעימים]] {{ש}} *[[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#פיוט_ה|שבוית מרום]] {{ש}} *[[אל נא לעולם תוערץ]] (רוב מקומות) {{ש}} *סדר עולם: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#סדר_עולם|שעשוע יום יום]] {{ש}} *סדר דיברין: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#סדר_דיברין|אלוף מסובל בהוד איפודים]] {{ש}} *סילוק: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#סילוק|וכל העם רואים]] |} ===מוסף ליום ראשון של שבועות=== *[[אתה הנחלת]] *[[אז שש מאות]] ===שחרית ליום שני של שבועות=== {| class="wikitable" ! פולין וחלק קהילות אשכנז !! רוב קהילות אשכנז |- | *מגן: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#מגן|אורח חיים]] {{ש}} *מחיה: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#מחיה|תמכו כבוד]] {{ש}} *משלש: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#משלש|שלמים בחנותם]] {{ש}} *[[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#פיוט_ד|אם לא אמריך הנעימים]] {{ש}} *[[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#פיוט_ה|שבוית מרום]] {{ש}} *[[אל נא לעולם תוערץ]] (ק"ק) {{ש}} *סדר עולם: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#סדר_עולם|שעשוע יום יום]] {{ש}} *סדר דיברין: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#סדר_דיברין|אלוף מסובל בהוד איפודים]] {{ש}} *סילוק: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#סילוק|וכל העם רואים]] | *מגן: [[ארץ_מטה_ורעשה#מגן|ארץ מטה]] {{ש}} *מחיה: [[ארץ_מטה_ורעשה#מחיה|מן ההר למעוניו]] {{ש}} *משלש: [[ארץ_מטה_ורעשה#משלש|קדוש הופיע מפארן]] {{ש}} *[[ארץ_מטה_ורעשה#אנכי_בשם_אל_שדי|אנכי בשם אל שדי]] {{ש}} *[[ארץ_מטה_ורעשה#אז_בכתב_אשורית|אז בכתב אשורית]] {{ש}} * [[אל נא לעולם תוערץ]] {{ש}} *סדר עולם: [[ארץ_מטה_ורעשה#סדר_עולם|ה' קנני ראשית דרכו]] {{ש}} *סדר דיברין: [[ארץ_מטה_ורעשה#סדר_דיברין|אתו מצוות וחוקים]] {{ש}} *סילוק: [[ארץ_מטה_ורעשה#סילוק|אלה העדות והחוקים]] |} ===מוסף ליום שני של שבועות=== *[[אזהרת ראשית]] *[[אז שש מאות]] ===שחרית לתשעה באב=== (אשכנז) * [[אאביך ביום מבך]] ===פיוטי אלהיכם=== (אשכנז) *לשבת ברית מילה: [[אלהיכם אני זוכר הברית]] *לשבת חתונה: [[אלהיכם שיכנו שם]] *לשבת ר"ח: [[אלהיכם יזריח שמשו]] *לשבת חוה"מ סוכות: [[אלהיכם ישיב בשלם סוכו]] *לשבת בראשית: [[אלהיכם ישכיל עבדו]] *לשבת חנוכה: [[אלהיכם ישלח משיחו]] *לשבת נחמו: [[אלהיכם יוסיף ידו]] *לשבת שובה: [[אלהיכם שופט צדק]] <small>(או: [[אלהיכם יחשוף זרועו]])</small> ==אחרים== * לליל שני של יום טוב שחל בשבת: [[יום שבת זכור]] * רשות לקדיש אחרי מוסף בשבת נשואין: [[האל העירה וראה]] (א) =סליחות= ==פיוטים במסגרת הסליחות== *[[כי על רחמיך הרבים אנו בטוחים]] *[[אשמנו מכל עם]] *[[עשה למען שמך|אל רחום שמך, עשה למען שמך]] *[[עננו אבינו]], [[עננו אלהי אברהם]] *[[מי שענה לאברהם אבינו]] *[[רחמנא דעני]] *[[מחי ומסי]] *[[מכניסי רחמים]] *[[מרנא דבשמיא|מרן דבשמיא]] *[[שומר ישראל|שומר ישראל, מתרצה ברחמים]] *[[רחמנא אידכר לן]] (ביו"כ קטן) ==סליחות לימי התשובה== {{מסגרת|<small> ;הערות *בכמה מהמנהגים סדר הסימנים שונה ממהדורה למהדורה. להלן מקורות לספרורים שבלוח: **פולין: פראג תמ"ז **ליטא: אמשטרדם ת"פ, מחזור כל-בו וילנא תרס"ה **בהמן: פראג שע"ט **פוזנא-הורודנא: פפד"א ת"מ, פיורדא תקע"ז **ביה"כ הישן של פראג: פראג שס"ה **פפד"מ: רדלהיים תרכ"ה **עלזאס: פפד"מ תפ"ה **וורמייזא: זולצבאך תצ"ז **האשכנזים שבאיטליה: פייבי די שאקו רל"ה **קוילן: פפד"מ תנ"ד *בנוסח האשכנזים שבאיטליה החליפו חלק מהסליחות בגלל הצנזורה, ברשימה דלהלן הסליחות הישנות מסומנות ב{{סימון אפור|אפור}}, והחדשות ב{{צבע רקע|#D9E2F3|כחול}}{{הערה|מנהג זה (בסדרו המקורי) נוסד ע"י ר' זלמן יענט, וסדר הסליחות דלהלן מופיע בספר המנהגים שלו, בשינויים קלים מאד, למעט סדרי בה"ב.}} *לא מוצגים כאן סדרי סליחות עבור תעניות מקומיות, סליחות על קדושים שנהגו בקהילות שונות להוסיף בתפילות יום כיפור, וכן סדרי סליחות נוספים לכ' סיון ושובבי"ם ת"ת. ב'''[[משתמש:מו יו הו/לוח הפיוטים/נספחים למחזור אשכנז|דף הזה]]''' ניתן למצוא עוד מפתחות. </small>}} ===מנהג אשכנז המזרחי=== {| class="wikitable" ! יום ! פולין ! ליטא ! בהמן-אונגארן ! מנהג פוזנא-הורודנא !ביה"כ הישן בפראג |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |יום ראשון |<!-- פולין א --> א. פתיחה: [[איך נפתח פה|איך נפתח]] {{ש}} ב. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} ג. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}} ד. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] |<!-- ליטא א --> א. פתיחה: [[איך נפתח פה|איך נפתח]]  {{ש}} ב. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} ג. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}} ד. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]]  |<!-- בהמן א --> א. פתיחה: [[איך נפתח פה|איך נפתח]] {{ש}} ב. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} ג. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}} ד. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}} ה. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] |<!-- פוזנא א --> א. פתיחה: [[איך נפתח פה|איך נפתח]] {{ש}} ב. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} ג. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}} ד. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] |<!-- פראג א --> א. פתיחה: [[איך נפתח פה|איך נפתח]] {{ש}} ב. [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}} ג. [[ישראל עמך]] {{ש}} ד. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} ה. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |יום שני |<!-- פולין ב --> ה. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}} ו. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}} ז. פזמון: [[מלאכי רחמים]] |<!-- ליטא ב --> ה. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}} ו. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}} ז. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]  |<!-- בהמן ב --> ו. [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}} ז. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}} ח. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] |<!-- פוזנא ב --> ה. [[ישראל עמך]] {{ש}} ו. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}} ז. פזמון: [[מלאכי רחמים]] |<!-- פראג ב --> ו. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}} ז. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}} ח. [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}} ט. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |יום שלישי |<!-- פולין ג --> ח. [[ישראל עמך]] {{ש}} ט. [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}} י. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] |<!-- ליטא ג --> ח. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}} ט. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}} י. פזמון: [[מלאכי רחמים]]  |<!-- בהמן ג --> ט. [[אקרא בשמך]] {{ש}} י. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}} יא. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] |<!-- פוזנא ג --> ח. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}} ט. [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}} י. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] |<!-- פראג ג --> י. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}} יא. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}} יב. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}} יג. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |יום רביעי |<!-- פולין ד --> יא. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}} יב. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}} יג. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] |<!-- ליטא ד --> יא. [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}} יב. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}} יג. פזמון: [[חוקר הכל וסוקר|חוקר הכל]]  |<!-- בהמן ד --> יב. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}} יג. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}} יד. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] |<!-- פוזנא ד --> יא. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}} יב. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}} יג. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] |<!-- פראג ד --> יד. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}} טו. [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}} טז. [[בתולת בת יהודה]] {{ש}} יז. פזמון: [[חוקר הכל וסוקר|חוקר הכל]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |יום חמישי |<!-- פולין ה --> יד. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}} טו. [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}} טז. [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] |<!-- ליטא ה --> יד. [[ישראל עמך]] {{ש}} טו. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}} טז. פזמון: [[ישמיענו סלחתי]]  |<!-- בהמן ה --> טו. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}} טז. [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}} יז. פזמון: [[יחביאנו צל ידו]] |<!-- פוזנא ה --> יד. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}} טו. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}} טז. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] |<!-- פראג ה --> יח. [[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]] {{ש}} יט. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}} כ. [[ארכן וקצרן לא יחדל וימנע|ארכן וקצרן]] {{ש}} כא. פזמון: [[יחביאנו צל ידו]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |יום שישי |<!-- פולין ו --> יז. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}} יח. [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}} יט. פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] |<!-- ליטא ו --> יז. [[אקרא בשמך]] {{ש}} יח. [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}} יט. פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]]  |<!-- בהמן ו --> יח. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}} יט. [[בתולת בת יהודה]] {{ש}} כ. פזמון: [[חוקר הכל וסוקר|חוקר הכל]] |<!-- פוזנא ו --> יז. [[את פני מבין ויודע דין דל|את פני מבין]] {{ש}} יח. [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]] {{ש}} יט. פזמון: [[חוקר הכל וסוקר|חוקר הכל]] |<!-- פראג ו --> כב. [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}} כג. [[אבואה ואשתחוה ואכרעה|אבואה ואשתחוה]] {{ש}} כד. [[אל דביר קדשך ידינו נשואות|אל דביר קדשך]] {{ש}} כה. פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |יום שביעי |<!-- פולין ז --> כ. [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]] {{ש}} כא. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}} כב. פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]] |<!-- ליטא ז --> כ. [[בתולת בת יהודה]] {{ש}} כא. [[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}} כב. פזמון: [[אם עוונינו ענו בנו|אם עונינו ענו]]  |<!-- בהמן ז --> כא. [[אין תליה לראש]] {{ש}} כב. [[אל ימעט לפניך את כל התלאה|אל ימעט]] {{ש}} כג. פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] |<!-- פוזנא ז --> כ. [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}} כא. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}} כב. פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]] |<!-- פראג ז --> כו. [[אליך ועדיך באנו נערים וזקנים|אליך ועדיך]] {{ש}} כז. [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}} כח. [[אתה ה' אבינו]] {{ש}} כט. פזמון: [[ישראל נושע]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | ערב ר"ה |<!-- פולין ער"ה --> כג. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה"צ נורא]] {{ש}} כד. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}} כה. [[אנא עוררה אהבתך הישנה|אנא עוררה]] {{ש}} כו. [[אל אלוה דלפה עיני|אל אלוה]] {{ש}} כז. [[אדון מועד כתקח|אדון מועד]] {{ש}} כח. [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} כט. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} ל. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} לא. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} לב. שניה: [[אדם איך יזכה]] {{ש}} לג. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} לד. שלישיה: [[אל אמונה עזרה הבה|אל אמונה]] {{ש}} לה. שלמונית: [[חיים ארוכים תכתבנו|חיים ארוכים]] {{ש}} לו. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}} (לז. פסוקים) {{ש}} לח. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} לט. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}} מ. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} [[בקשה לרב סעדיה גאון|יהי רצון]] {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}} [[וכשחטאו ישראל|וכשחטאו]], [[איש עניו חילה פניך|איש עניו]] {{ש}} מא. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]] |<!-- ליטא ער"ה --> כג. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה"צ נורא]]  {{ש}} כד. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}} כה. [[אדון מועד כתקח|אדון מועד]] {{ש}} כו. [[אדון מועד כתקח#מרובים|מרובים צרכי עמך]] {{ש}} כז. [[אנא עוררה אהבתך הישנה|אנא עוררה]] {{ש}} כח. [[אל אלוה דלפה עיני|אל אלוה]] {{ש}} כט. שלישיה: [[אל אמונה עזרה הבה|אל אמונה]]  {{ש}} ל. שלמונית: [[אלהים יראה לו שה פזורה|אלהים יראה לו]]  {{ש}} לא. שלמונית: [[אמת אתה הוא ראשון (סליחה)|אמת אתה הוא]]  {{ש}} לב. שלמונית: [[חיים ארוכים תכתבנו|חיים ארוכים]]  {{ש}} לג. שלמונית: [[מלך אחד יהיה אל העמים|מלך אחד]]  {{ש}} לד. שניה: [[אדון בפקדך]]  {{ש}} לה. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} לו. שלישיה: [[אזעק אל אלהים קולי|אזעק אל אלהים]]  {{ש}} לז. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}} לח. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}} לט. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]]  {{ש}} מ. פזמון: [[שופט כל הארץ]]  {{ש}} מא. חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]]  {{ש}} מב. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} שמע: [[אקשטה כסל וקרב (סליחה)|מלכנו באנו]]  {{ש}} [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה"ר]]  {{ש}} [[וכשחטאו ישראל|וכשחטאו]]  {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]]  {{ש}} מג. תחינה: [[אנקת מסלדיך]] {{ש}} מד. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]]  {{ש}} מה. תחינה: [[אדוני האדונים השקיפה ממעונים|אדוני האדונים]]  |<!-- בהמן ער"ה --> כד. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה"צ נורא]] {{ש}} כה. [[אדון מועד כתקח|אדון מועד]] {{ש}} כו. [[אנא עוררה אהבתך הישנה|אנא עוררה]] {{ש}} כז. [[אל אלוה דלפה עיני|אל אלוה]] {{ש}} כח. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} כט. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} ל. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} לא. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} לב. שניה: [[אוילי המתעה]] {{ש}} לג. שניה: [[אדם איך יזכה]] {{ש}} לד. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} לה. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}} לו. שלמונית: [[מלך אחד יהיה אל העמים|מלך אחד]] {{ש}} לז. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}} לח. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} לט. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}} מ. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} [[בקשה לרב סעדיה גאון|יהי רצון]] {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}} [[וכשחטאו ישראל|וכשחטאו]], [[איש עניו חילה פניך|איש עניו]] {{ש}} מא. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]] |<!-- פוזנא ער"ה --> כג. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה"צ נורא]] {{ש}} כד. [[אנא עוררה אהבתך הישנה|אנא עוררה]] {{ש}} כה. [[אל אלוה דלפה עיני|אל אלוה]] {{ש}} כו. שלישיה: [[אל אמונה עזרה הבה|אל אמונה]] {{ש}} כז. שלמונית: [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}} כח. שלמונית: [[אלהים יראה לו שה פזורה|אלהים יראה לו]] {{ש}} כט. שלמונית: [[אמת אתה הוא ראשון (סליחה)|אמת אתה הוא]] {{ש}} ל. שלמונית: [[חיים ארוכים תכתבנו|חיים ארוכים]] {{ש}} לא. שלמונית: [[מלך אחד יהיה אל העמים|מלך אחד]] {{ש}} לב. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} לג. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} לד. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}} (לה. פסוקים) {{ש}} לו. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} לז. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}} לח. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} לט. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} מ. שמע: [[אקשטה כסל וקרב (סליחה)|מלכנו באנו]] {{ש}} [[בקשה לרב סעדיה גאון|יהי רצון]] {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}} מא. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]] |<!-- פראג ער"ה --> לא. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה"צ נורא]] {{ש}} לב. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}} לג. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} לד. [[אנא עוררה אהבתך הישנה|אנא עוררה]] {{ש}} לה. [[אל אלוה דלפה עיני|אל אלוה]] {{ש}} לו. שלישיה: [[אל אמונה עזרה הבה|אל אמונה]] {{ש}} לז. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} לח. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} לט. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} מ. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} מא. שניה: [[אדם איך יזכה]] {{ש}} מב. שלמונית: [[אלהים יראה לו שה פזורה|אלהים יראה לו]] {{ש}} מג. שלמונית: [[חיים ארוכים תכתבנו|חיים ארוכים]] {{ש}} מד. שלמונית: [[מלך אחד יהיה אל העמים|מלך אחד]] {{ש}} מה. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}} מו. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} מז. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}} מח. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} [[בקשה לרב סעדיה גאון|יהי רצון]] {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}} [[וכשחטאו ישראל|וכשחטאו]], [[איש עניו חילה פניך|איש עניו]] {{ש}} מט. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | צום גדליה |<!-- פולין צו"ג --> מב. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}} מג. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}} מד. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}} מה. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}} מו. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} מז. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}} מח. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}} מט. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}} נ. זכור ברית - [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה#טס|טס כנשר]] {{ש}} נא. תחינה: [[תורה הקדושה]] {{ש}} |<!-- ליטא צו"ג --> מו. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]]  {{ש}} מז. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}} מח. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}} מט. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}} נ. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]]  {{ש}} נא. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]]  {{ש}} נב. עקדה: [[אם אפס#נוסח אשכנז המזרחי|אם אפס]]  {{ש}} נג. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]]  {{ש}} נד. חטאנו: [[יקרו רעיך רב מחולל|יקרו רעיך]]  {{ש}} נה. זכור ברית - [[זכור ברית - אשמתנו כי רבה|אשמתנו]], [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה#גואל|גואל חזק]] {{ש}} נו. שמע: [[איחד צורי ברוב הודאות|איחד צורי]]  {{ש}} נז. תוכחה: [[יעזוב רשע נתיבו]] {{ש}} נח. תחינה: [[תורה הקדושה]]  {{ש}} נט. תחינה: [[גרוני נחר זועק חמס|גרוני נחר]]  |<!-- בהמן צו"ג --> מב. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}} מג. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}} מד. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}} מה. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}} מו. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}} מז. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}} מח. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}} מט. עקדה: [[אם אפס#נוסח אשכנז המזרחי|אם אפס]] {{ש}} נ. תחינה: [[תורה הקדושה]] |<!-- פוזנא צו"ג --> מב. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}} מג. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}} מד. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}} מה. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}} מו. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}} מז. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}} מח. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}} מט. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}} נ. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} נא. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה#טס|טס כנשר]] {{ש}} נב. שמע: [[אקשטה כסל וקרב (סליחה)|מלכנו באנו]] {{ש}} נג. [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}} [[בקשה לרב סעדיה גאון|יהי רצון]] {{ש}} נד. תחינה: [[תורה הקדושה]] |<!-- פראג צו"ג --> נ. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}} נא. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}} נב. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}} נג. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}} נד. שלמונית: [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}} נה. שלישיה: [[אלהים ה' חילי]] {{ש}} נו. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}} נז. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}} נח. תחינה: [[תורה הקדושה]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |ב עשי"ת |<!-- פולין ב עשי"ת --> נב. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}} נג. [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}} נד. [[אלכה ואשובה]] {{ש}} נה. שלישיה: [[אזעק אל אלהים קולי|אזעק אל אלהים]] {{ש}} נו. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}} נז. פזמון: [[בין כסה לעשור]] {{ש}} נח. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}} נט. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]] |<!-- ליטא ב עשי"ת --> ס. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]]  {{ש}} סא. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}} סב. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}} סג. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]]  {{ש}} סד. שלמונית: [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]]  {{ש}} סה. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]]  {{ש}} סו. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]]  {{ש}} סז. חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]]  {{ש}} סח. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]]  |<!-- בהמן ב עשי"ת --> נא. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}} נב. [[אלהי בושתי ונכלמתי (סליחות)|אלהי בושתי]] {{ש}} נג. [[אשם בעלי אשמה]] {{ש}} נד. [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]] {{ש}} נה. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} נו. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}} נז. פזמון: [[בין כסה לעשור]] {{ש}} נח. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}} נט. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]] | rowspan=4|<!-- פוזנא --> '''ב עשי"ת''' [ד' תשרי]: {{ש}} נה. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}} נו. [[אתה תקותי ותוחלתי|אתה תקותי]] {{ש}} נז. [[אלכה ואשובה]] {{ש}} נח. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} נט. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}} ס. פזמון: [[ישמיענו סלחתי]] {{ש}} סא. עקדה: [[אם אפס#נוסח אשכנז המזרחי|אם אפס]] {{ש}} סב. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]] '''ג עשי"ת''' [ה' תשרי]: {{ש}} סג. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}} סד. [[אליך ה' שועתי]] {{ש}} סה. [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}} סו. שלישיה: [[אלהים ה' חילי]] {{ש}} סז. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}} סח. פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] {{ש}} סט. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}} ע. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]] '''ד עשי"ת''' [ו' תשרי]: {{ש}} עא. פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]] {{ש}} עב. [[ה' אלהי ישראל צדיק אתה|ה' אלהי ישראל]] {{ש}} עג. [[תגרת יד אסוף|תגרת יד]] {{ש}} עד. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}} עה. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}} עו. פזמון: [[בין כסה לעשור]] {{ש}} עז. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}} עח. תחינה: [[מקוה ישראל מושיעו|מקוה ישראל]] '''ה עשי"ת''' [ז' תשרי]: {{ש}} עט. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}} פ. [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} פא. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} פב. שלישיה: [[ברית כרותה מלשכוח|ברית כרותה]] {{ש}} פג. שלמונית: [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}} פד. פזמון: [[יחביאנו צל ידו]] {{ש}} פה. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}} פו. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} פז. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה#טס|טס כנשר]] {{ש}} פח. שמע: [[אקשטה כסל וקרב (סליחה)|מלכנו באנו]] {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}} [[וכשחטאו ישראל|וכשחטאו]], [[איש עניו חילה פניך|איש עניו]] {{ש}} פט. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]] '''ו עשי"ת''' [ח' תשרי]: {{ש}} צ. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה"צ יושב]] {{ש}} צא. [[אליך נקרא איום ונורא|אליך ה' אקרא]] {{ש}} צב. [[אליך נפשי אשא]] {{ש}} צג. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}} צד. שלמונית: [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}} צה. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}} צו. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} צז. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} צח. תחינה: [[תעודה החמודה]] {{ש}} |<!-- פראג ב עשי"ת --> נט. פתיחה: [[שושנת ורד]] {{ש}} ס. [[תפלה לקדמך]] {{ש}} סא. [[אבד הוד תמה]] {{ש}} סב. [[אמונת מלכים]] {{ש}} סג. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}} סד. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}} סה. פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]] {{ש}} סו. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}} סז. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | ג עשי"ת |<!-- פולין ג עשי"ת --> ס. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}} סא. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}} סב. [[אליך ה' שועתי]] {{ש}} סג. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}} סד. שלמונית: [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}} סה. פזמון: [[יחביאנו צל ידו]] {{ש}} סו עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}} סז. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]] |<!-- ליטא ג עשי"ת --> סט. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]]  {{ש}} ע. [[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]] {{ש}} עא. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}} עב. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]]  {{ש}} עג. שלמונית: [[ירושלים את ה' הללי|ירושלים את ה']]  {{ש}} עד. עקדה: [[אזרחי העיר ממזרח|אזרחי העיר]]  {{ש}} עה. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]]  {{ש}} עו. חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]]  {{ש}} עז. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]]  |<!-- בהמן ג עשי"ת --> ס. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}} סא. [[אנוש עד דכא תשב|אנוש עד דכא]] {{ש}} סב. [[אנוש במה יצדק]] {{ש}} סג. [[אלכה ואשובה]] {{ש}} סד. שלישיה: [[אזעק אל אלהים קולי|אזעק אל אלהים]] {{ש}} סה. שלמונית: [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}} סו. פזמון: [[ישמיענו סלחתי]] {{ש}} סז. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}} סח. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]] |<!-- פראג ג עשי"ת --> סח. פתיחה: [[סלח נא אשמתנו]] {{ש}} סט. [[אלכה ואשובה]] {{ש}} ע. [[איך אפתח פי]] {{ש}} עא. [[את שיחי אשפוך]] {{ש}} עב. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}} עג. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}} עד. פזמון: [[בין כסה לעשור]] {{ש}} עה. עקדה: [[אזרחי העיר ממזרח|אזרחי העיר]] {{ש}} עו. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | ד עשי"ת |<!-- פולין ד עשי"ת --> סח. פתיחה: [[שושנת ורד]] {{ש}} סט. [[אליך נקרא איום ונורא|אליך ה' אקרא]] {{ש}} ע. [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}} עא. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}} עב. שלמונית: [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}} עג. פזמון: [[ישמיענו סלחתי]] {{ש}} עד. עקדה: [[אם אפס#נוסח אשכנז המזרחי|אם אפס]] {{ש}} עה. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]] |<!-- ליטא ד עשי"ת --> עח. פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]]  {{ש}} עט. [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}} פ. [[ארבעה אבות נזיקין הן (סליחות)|ארבעה אבות]] {{ש}} פא. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]]  {{ש}} פב. שלמונית: [[שלום תשפות לנו]]  {{ש}} פג. עקדה: [[איתן למד דעת]]  {{ש}} פד. פזמון: [[בין כסה לעשור]]  {{ש}} פה. חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]]  {{ש}} פו. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]]  |<!-- בהמן ד עשי"ת --> סט. פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]] {{ש}} ע. [[אתה אלהי מלכי מקדם|אתה אלהי מלכי]] {{ש}} עא. [[ה' אלהי ישראל אתה צדיק|ה' אלהי ישראל]] {{ש}} עב. [[אליך ה' שועתי]] {{ש}} עג. שלישיה: [[אלהים ה' חילי]] {{ש}} עד. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}} עה. פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]] {{ש}} עו. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}} עז. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]] |<!-- פראג ד עשי"ת --> עז. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}} עח. [[ארבעה אבות נזיקין הן (סליחות)|ארבעה אבות]] {{ש}} עט. [[אשתחוה אל היכל קדשך ביראה|אשתחוה אל היכל]] {{ש}} פ. [[אבואה בתחנון]] {{ש}} פא. שלמונית: [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}} פב. שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}} פג. פזמון: [[ישמיענו סלחתי]] {{ש}} פד. עקדה: [[אזרח ממזרח העירות|אזרח ממזרח]] {{ש}} פה. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | ה עשי"ת |<!-- פולין ה עשי"ת --> עו. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}} עז. [[אני ברב חסדך אבוא ביתך|אני ברב חסדך]] {{ש}} עח. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}} עט. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}} פ. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}} פא. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}} פב. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} פג. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}} פד. תחינה: [[מקוה ישראל מושיעו|מקוה ישראל]] |<!-- ליטא ה עשי"ת --> פז. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']]  {{ש}} פח. [[ה' אלהי ישראל אתה צדיק|ה' אלהי ישראל]] {{ש}} פט. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}} צ. שלישיה: [[אלהים ה' חילי]]  {{ש}} צא. שלמונית: [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]]  {{ש}} צב. עקדה: [[אז בהר מור]]  {{ש}} צג. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]  {{ש}} צד. חטאנו: [[איך נאנחה במשבר|איך נאנחה]]  {{ש}} צה. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} צו. שמע: [[אמון פתחי תשובה]]  {{ש}} צז. תחינה: [[מקוה ישראל מושיעו|מקוה ישראל]]  |<!-- בהמן ה עשי"ת --> עח. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}} עט. [[אתה הרואה בעלבון נעלבים|אתה הרואה]] {{ש}} פ. [[אזנך הטה]] {{ש}} פא. [[תשובה חשובה]] {{ש}} פב. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}} פג. שלמונית: [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}} פד. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}} פה. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} פו. עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}} פז. תחינה: [[מקוה ישראל מושיעו|מקוה ישראל]] |<!-- פראג ה עשי"ת --> פו. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}} פז. [[אגידה ואדברה עצמו מספר|אגידה ואדברה]] {{ש}} פח. [[חוצב רהב תנין]] {{ש}} פט. [[אלי אלי למה עזבתני ותמסרני|אלי אלי]] {{ש}} צ. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}} צא. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} צב. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}} צג. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} צו. עקדה: [[אם אפס#נוסח אשכנז המזרחי|אם אפס]] {{ש}} צז. תחינה: [[אשתטחה פני ארון]] |- ! ערב יו"כ | <!-- פולין עיו"כ --> פה. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} פו. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} פז. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] |<!-- ליטא עיו"כ --> צח. שניה: [[אדון בפקדך]]  {{ש}} צט. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]]  {{ש}} ק. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]]  | <!-- בהמן עיו"כ --> פח. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} פט. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} צ. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] | <!-- פוזנא עיו"כ --> צט. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} ק. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} קא. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] | <!-- פראג עיו"כ --> צח. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} צט. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} ק. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] |} ===מנהג אשכנז המערבי=== {| class="wikitable" ! יום ! אשכנז-פפד"מ ! עלזאס ! וורמייזא ! האשכנזים שבאיטליה ! נירנברג-פיורדא ! שוואבן-שוויץ ! קוילן ! פֿלאָס |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | יום ראשון | א. [[אנשי אמונה אבדו]] {{ש}} ב. [[אנשי אמונה עברו]] {{ש}} ג. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}} ד. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}} ה. חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]] | א. [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}} ב. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}} ג. [[ישראל עמך]] {{ש}} ד. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}} ה. חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]] | א. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה"צ יושב]] {{ש}} ב. [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}} ג. [[אנשי אמנה עברו]] {{ש}} ד. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}} ה. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}} ו. חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]] | א. פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}} ב. [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}} ג. [[אנשי אמנה עברו]] {{ש}} ד. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} ה. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}} ו. חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]] | פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}} [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}} [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}} [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}} פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}} חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]] | פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}} [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}} [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}} [[ישראל עמך]] {{ש}} פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}} חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]] | פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}} א. [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}} ב. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}} ג. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}} ד. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}} ה. חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] | [[אנשי אמונה אבדו]] {{ש}} [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}} [[ישראל עמך]] {{ש}} פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}} חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | יום שני | ו. [[ישראל עמך]] {{ש}} ז. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}} ח. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}} ט. פזמון: [[מלאכי רחמים]] {{ש}} י. חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]] | ו. [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}} ז. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}} ח. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}} ט. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} י. חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] | ז. [[ישראל עמך]] {{ש}} ח. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}} ט. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}} י. פזמון: [[מלאכי רחמים]] {{ש}} יא. חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]] | ז. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}} ח. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}} ט. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}} י. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} יא. חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]] | [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}} [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}} פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]] | [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}} [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}} [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}} פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] | ו. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} ז. [[ישראל עמך]] {{ש}} ח. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}} ט. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} י. חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]] | [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}} [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}} [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} חטאנו: [[גדול עווני]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | יום שלישי | יא. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}} יב. [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}} יג. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}} יד. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}} טו. חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]] | יא. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}} יב. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}} יג. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} יד. פזמון: [[מלאכי רחמים]] {{ש}} טו. חטאנו: [[גדול עווני]] | יב. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}} יג. [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}} יד. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}} טו. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}} טז. חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]] | יב. {{סימון אפור|[[ישראל עמך]]}} {{ש}} {{צבע רקע|#D9E2F3|[[אקרא בשמך]]}} {{ש}} יג. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}} יד. {{סימון אפור|[[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]]}} {{ש}} {{צבע רקע|#D9E2F3|[[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]]}} {{ש}} טו. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}} טז. חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] | [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}} [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}} [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}} פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}} חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] | [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}} [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}} [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} פזמון: [[מלאכי רחמים]] {{ש}} חטאנו: [[גדול עווני]] | יא. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}} יב. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}} יג. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}} יד. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}} טו. חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]] | [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}} [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}} [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}} פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}} חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | יום רביעי | טז. [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}} יז. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}} יח. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}} יט. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} כ. חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]] | טז. [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}} יז. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}} יח. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}} יט. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}} כ. חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]] | יז. [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}} יח. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}} יט. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}} כ. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} כא. חטאנו: [[אשיחה עם לבבי]] | יז. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}} יח. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}} יט. [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}} כ. פזמון: [[מלאכי רחמים]] {{ש}} כא. חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]] | [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}} [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}} [[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}} פזמון: [[מלאכי רחמים]] {{ש}} חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]] | [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}} [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}} [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}} פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}} חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]] | טז. [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}} יז. [[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]] {{ש}} יח. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}} יט. פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}} כ. חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] | [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}} [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}} [[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]] {{ש}} פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |יום חמישי | כא. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} כב. [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}} כג. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}} כד. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} כה. חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] | כא. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}} כב. [[אחריש ואתאפק]] {{ש}} כג. [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}} כד. פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}} כה. חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]] | כב. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} כג. [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}} כד. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}} כה. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} כו. חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] | כב. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}} כג. [[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}} כד. [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}} כה. פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] {{ש}} כו. חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] | [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}} [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}} [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}} פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] {{ש}} חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] | [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}} [[אחריש ואתאפק]] {{ש}} [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}} פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}} חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]] | כא. [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}} כב. [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}} כג. [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}} כד. פזמון: [[מלאכי רחמים]] {{ש}} כה. חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם]] | [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}} [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}} [[מקוה ישראל ה' (סליחה)|מקוה ישראל]] {{ש}} פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] {{ש}} חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | יום שישי | כו. [[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]] {{ש}} כז. [[ארכן וקצרן לא יחדל וימנע|ארכן וקצרן]] {{ש}} כח. [[תענית צבור קבעו תבוע צרכים|תענית צבור]] {{ש}} כט. פזמון: [[אם עוונינו ענו בנו|אם עונינו ענו]] {{ש}} ל. חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם]] | כו. [[אנשי אמנה עברו]] {{ש}} כז. [[איה חסדיך הראשונים|איה חסדיך]] {{ש}} כח. [[אל ימעט לפניך את כל התלאה|אל ימעט]] {{ש}} כט. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} ל. חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] | כז. [[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]] {{ש}} כח. [[ארכן וקצרן לא יחדל וימנע|ארכן וקצרן]] {{ש}} כט. [[תענית צבור קבעו תבוע צרכים|תענית צבור]] {{ש}} ל. פזמון: [[אם עוונינו ענו בנו|אם עונינו ענו]] {{ש}} לא. חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]] | כז. [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}} כח. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}} כט. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}} ל. פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}} לא. חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]] | [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}} [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}} [[אפס מרצה]] {{ש}} פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}} חטאנו: [[אשמרה אליך עוזי]] | [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}} [[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}} [[אשמינו ועונינו רבו ועצמו|אשמינו ועונינו]] {{ש}} פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] {{ש}} חטאנו: [[אודה עלי חטאתי]] | כו. [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}} כז. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}} כח. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}} כט. [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}} ל. פזמון: [[למה ה׳ תעמוד ברחוק|למה ה']] {{ש}} לא. חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]] {{ש}} | [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}} [[אפס מרצה]] {{ש}} [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}} פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}} חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |יום שביעי | לא. [[את פני מבין ויודע דין דל|את פני מבין]] {{ש}} לב. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}} לג. [[ה' אלהי ישראל צדיק אתה|ה' אלהי ישראל]] {{ש}} לד. פזמון: [[לך ד' הצדקה תלבושת]] {{ש}} לה. חטאנו: [[אדון משפט בקרבך|אדון משפט]] | לא. [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}} לב. [[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}} לג. [[אל דביר קדשך ידינו נשואות|אל דביר קדשך]] {{ש}} לד. פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] {{ש}} לה. חטאנו: [[אל אלהים אעתר]] | לב. [[את פני מבין ויודע דין דל|את פני מבין]] {{ש}} לג. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}} לד. [[ה' אלהי ישראל צדיק אתה|ה' אלהי ישראל]] {{ש}} לה. [[אחריש ואתאפק]] {{ש}} לו. פזמון: [[לך ד' הצדקה תלבושת]] {{ש}} לז. חטאנו: [[אדון משפט בקרבך|אדון משפט]] | לב. [[אקרא בשמך]] {{ש}} לג. [[אל ימעט לפניך את כל התלאה|אל ימעט]] {{ש}} לד. [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]] {{ש}} לה. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} לו. חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]] | [[סלח נא אשמתנו]] {{ש}} [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}} [[את פני מבין ויודע דין דל|את פני מבין]] {{ש}} פזמון: [[למה ה׳ תעמוד ברחוק|למה ה']] {{ש}} חטאנו: [[אדון משפט בקרבך|אדון משפט]] | [[אנשי אמנה עברו]] {{ש}} [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}} [[אל ימעט לפניך את כל התלאה|אל ימעט]] {{ש}} פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] {{ש}} [[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]] | לב. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}} לג. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}} לד. [[אל ימעט לפניך את כל התלאה|אל ימעט]] {{ש}} לה. פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] {{ש}} לו. חטאנו: [[אדון משפט בקרבך|אדון משפט]] | [[אותך אדרוש ולשמך איחל|אותך אדרוש ולשמך]] {{ש}} [[אילותנו לעזרתנו חושה|אילותנו לעזרתנו]] {{ש}} [[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}} פזמון: [[אם עוונינו ענו בנו|אם עונינו ענו]] {{ש}} חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | ערב ר"ה |<!-- פפד"מ ער"ה --> לו. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה"צ יושב]] {{ש}} לז. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} לח. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} לט. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} מ. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} מא. שניה: [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}} מב. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} מג. שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} מד. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} מה. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}} מו. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} מז. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} מח. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} מט. עקדה: [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} נ. עקדה: [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} נא. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} נב. [[אני עבדך בן אמתך|אני עבדך]] {{ש}} נג. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} נד. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} נה. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} נו. [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה"ר]] {{ש}} נז. [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}} נח. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]] |<!-- עלזאס ער"ה --> לו. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה"צ יושב]] {{ש}} לז. [[אם יתקע שופר בעיר|אם יתקע]] {{ש}} לח. [[אם ישבת לכסא|אם ישבת]] {{ש}} לט. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} מ. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} מא. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} מב. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} מג. שניה: [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}} מד. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} מה. שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} מו. [[אוילי המתעה]] {{ש}} מז. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} מח. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} מט. עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}} נ. עקדה: [[אמונת אומן עצות מרחוק|אמונת אומן]] {{ש}} נא. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} נב. עקדה: [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} נג. [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} נד. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} נה. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} נו. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} [נז. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]]] {{ש}} נח. [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה"ר]] {{ש}} נט. [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}} ס. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]] |<!-- וורמייזא ער"ה --> לח. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה"צ יושב]] {{ש}} לט. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} מ. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} מא. [[אדון בפקדך]] {{ש}} מב. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} מג. שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} מד. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} מה. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} מו. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} מז. גזירה: [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} מח. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} מט. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} נ. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} נא. [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה"ר]] {{ש}} נב. [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}} נג. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]] |<!-- איטליה ער"ה --> לז. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה"צ יושב]] {{ש}} לט. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} מ. [[אדון בפקדך]] {{ש}} מא. [[אדון בשפטך]] {{ש}} מב. [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} מג. [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} מד. [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} מה. [[אוילי המתעה]] {{ש}} מו. [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}} מז. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} מח. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} מט. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} נ. {{סימון אפור|[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]]}} {{ש}} נא. {{סימון אפור|[[אלהים אל דמי לדמי]]}} {{ש}} נב. {{סימון אפור|[[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]]}} {{ש}} {{צבע רקע|#D9E2F3|[[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]]}} {{ש}} {{צבע רקע|#D9E2F3|[[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]}} {{ש}} נג. [[אני עבדך בן אמתך|אני עבדך]] {{ש}} נד. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} נה. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} נז. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} נח. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} נט. [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה"ר]] {{ש}} ס. [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}} סא. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]] |<!-- נירנברג ער"ה --> פתיחה: [[ה' אלהי צבאות יושב הכרובים|ה' א"צ יושב]] {{ש}} [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} [[אדון בפקדך]] {{ש}} [[אדון בשפטך]] {{ש}} [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}} שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}} [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} [[אני עבדך בן אמתך|אני עבדך]] {{ש}} פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה"ר]] {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] |<!-- שוואבן ער"ה --> פתיחה: [[ה' אלהי צבאות יושב הכרובים|ה' א"צ יושב]] {{ש}} [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} [[אדון בפקדך]] {{ש}} [[אדון בשפטך]] {{ש}} [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} [[אביוני עמך]] {{ש}} [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}} שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה"ר]] {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}} תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]] |<!-- קוילן ער"ה --> פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}} לז. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} לח. (שלמונית:) [[אני ברב חסדך אבוא ביתך|אני ברב חסדך]] {{ש}} לט. (שלמונית:) [[אני עבדך בן אמתך|אני עבדך]] {{ש}} מ. (עקידה:) [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}} מא. [[אנשי אמנה עברו]] {{ש}} מב. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}} מג. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} מד. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} מה. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}} מו. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} מז. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} מח. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} מט. שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} נ. שניה: [[תעוב שמלות]] {{ש}} נא. שניה: [[אוילי המתעה]] {{ש}} נב. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} נג. שניה: [[אך בך לדל עזרה]] {{ש}} נד. שניה: [[אביוני עמך]] {{ש}} נה. שניה: [[אנוסה לעזרה פצתי עדיך|אנוסה לעזרה]] {{ש}} נו. [[תעלת צרי]] {{ש}} נז. עקדה: [[אשא כנפי שחר]] {{ש}} נח. [[תמור עבודת מזין]] {{ש}} נט. עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}} ס. עקדה: [[אמונת אומן עצות מרחוק|אמונת אומן]] {{ש}} סא. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} סב. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} סג. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} סד. [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} סה. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} סד (!). חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} סה. פסוקים: נקום נקמת {{ש}} סו. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} סז. [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה"ר]] {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}} סח. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]] |<!-- פלאס ער"ה --> פתיחה: [[ה' אלהי צבאות יושב הכרובים|ה' א"צ יושב]] {{ש}} [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} [[אדון בפקדך]] {{ש}} [[אדון בשפטך]] {{ש}} שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} [[אוילי המתעה]] {{ש}} שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה"ר]] {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}} תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | צום גדליה |<!-- פפד"מ צום גדליה --> נט. פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}} ס. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}} סא. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}} סב. [[את צום השביעי]] {{ש}} סג. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}} סד. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}} סה. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}} סו. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}} חטאנו: [[אדון משפט בקרבך#כסא|כסא כונן]] {{ש}} סז. תחינה: [[תורה הקדושה]] |<!-- עלזאס צום גדליה --> סא. פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}} סב. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}} סג. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}} סד. [[את צום השביעי]] {{ש}} סה. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} סו. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}} סז. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}} סח. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}} סט. חטאנו: [[אמנם הרענו מעשינו|אמנם הרענו]] {{ש}} ע. תחינה: [[תורה הקדושה]] |<!-- וורמייזא צום גדליה --> נד. פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}} נה. [[את צום השביעי]] {{ש}} נו. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}} נז. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}} נח. [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}} נט. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} ס. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}} סא. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}} סב. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}} סג. חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם]] {{ש}} סד. תחינה: [[תורה הקדושה]] | סב. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}} סג. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}} סד. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}} סה. [[את צום השביעי]] {{ש}} סו. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}} סז. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}} סח. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}} סט. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}} ע. חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]] {{ש}} עא. תחינה: [[תורה הקדושה]] | פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}} [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}} [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}} [[את צום השביעי]] {{ש}} שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}} שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}} עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}} פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}} חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]] {{ש}} תחינה: [[תורה הקדושה]] {{ש}} תחינה בשחרית: [[גרוני נחר זועק חמס|גרוני נחר]] | [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}} [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}} [[את צום השביעי]] {{ש}} שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}} שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}} עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}} פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}} חטאנו: [[אשמרה אליך עוזי]] {{ש}} תחינה: [[תורה הקדושה]] {{ש}} תחינה בשחרית: [[גרוני נחר זועק חמס|גרוני נחר]] |<!-- קוילן צום גדליה --> סט. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה"צ נורא]] {{ש}} ע. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}} עא. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}} עב. (עקידה:) [[אנוש עד דכא תשב|אנוש עד דכא]] {{ש}} עג. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}} עד. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}} עה. [[את צום השביעי]] {{ש}} עו. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}} עז. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}} עח. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}} עט. חטאנו: [[אדון משפט בקרבך#כסא|כסא כונן]] {{ש}} {{ש}} פ. תחינה: [[וכשחטאו ישראל|כשחטאו ישראל]] {{ש}} פא. [[תורה הקדושה]] |<!-- פלאס צום גדליה --> פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}} [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}} [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}} [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}} שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}} שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}} עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}} פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}} חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]] {{ש}} תחינה: [[תורה הקדושה]] {{ש}} תחינה בשחרית: [[גרוני נחר זועק חמס|גרוני נחר]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | ב עשי"ת | סח. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}} סט. [[אני ברב חסדך אבוא ביתך|אני ברב חסדך]] {{ש}} ע. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}} עא. [[מקוה ישראל ה' (סליחה)|מקוה ישראל]] {{ש}} עב. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}} עג. שלישיה: [[אליך ה' שועתי בצר לי אל קראתי|אליך ה' שועתי בצר]] {{ש}} עד. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}} עה. פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}} עו. חטאנו: [[גדול עווני]] {{ש}} עז. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]] | עא. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}} עב. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}} עג. [[אני ברב חסדך אבוא ביתך|אני ברב חסדך]] {{ש}} עד. [[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]] {{ש}} עה. שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}} עו. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}} עז. עקדה: [[אהל שכן אם רקן|אהל שכן]] {{ש}} עח. פזמון: [[לך ד' הצדקה תלבושת]] {{ש}} עט. חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]] {{ש}} פ. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]] | סה. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}} סו. [[אני ברב חסדך אבוא ביתך|אני ברב חסדך]] {{ש}} סז. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}} סח. [[מקוה ישראל ה' (סליחה)|מקוה ישראל]] {{ש}} סט. [[אטתי מטתי]] {{ש}} ע. שלישיה: [[אליך ה' שועתי בצר לי אל קראתי|אליך ה' שועתי בצר]] {{ש}} עא. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}} עב. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}} עג. פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}} עד. חטאנו: [[גדול עווני]] {{ש}} עה. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]] | עב. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}} עג. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}} עד. [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}} עה. [[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]] {{ש}} עו. שלישיה: [[אליך ה' שועתי בצר לי אל קראתי|אליך ה' שועתי בצר]] {{ש}} עז. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}} עח. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}} עט. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}} פ. חטאנו: [[גדול עווני]] {{ש}} פא. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]] | פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}} [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}} [[מקוה ישראל ה' (סליחה)|מקוה ישראל]] {{ש}} [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}} שלישיה: [[אליך ה' שועתי בצר לי אל קראתי|אליך ה' שועתי בצר]] {{ש}} שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}} עקדה: [[איל אחר נאחז]] {{ש}} פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]] {{ש}} חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]] {{ש}} תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]] | פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}} [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}} [[אני ברב חסדך אבוא ביתך|אני ברב חסדך]] {{ש}} [[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]] {{ש}} שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}} שלישיה: [[אתה אלהי תהלתי]] {{ש}} עקדה: [[אהל שכן אם רקן|אהל שכן]] {{ש}} פזמון: [[לך ד' הצדקה תלבושת]] {{ש}} חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]] {{ש}} תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]] | פב. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}} פג. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}} פד. [[ה' אלהי ישראל צדיק אתה|ה' אלהי ישראל]] {{ש}} פה. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}} פו. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}} פז. [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}} פח. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}} פט. פזמון: [[אם עוונינו ענו בנו|אם עונינו ענו]] {{ש}} צ. חטאנו: [[אמוניך שעה]] {{ש}} צא. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]] | פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}} [[אני ברב חסדך אבוא ביתך|אני ברב חסדך]] {{ש}} [[אקרא בשמך]] {{ש}} [[אטתי מטתי]] {{ש}} [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}} שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}} שלמונית: [[תעלת צרי]] {{ש}} עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}} פזמון: [[לך ד' הצדקה תלבושת]] {{ש}} חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]] {{ש}} תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | ג עשי"ת | עח. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}} עט. [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}} פ. [[אנוש עד דכא תשב|אנוש עד דכא]] {{ש}} פא. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}} פב. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}} פג. שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}} פד. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}} פה. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}} פו. חטאנו: [[אשמרה אליך עוזי]] {{ש}} פז. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]] | פא. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}} פב. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}} פג. [[אנוש עד דכא תשב|אנוש עד דכא]] {{ש}} פד. [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}} פה. שלישיה: [[אליך ה' שועתי בצר לי אל קראתי|אליך ה' שועתי בצר]] {{ש}} פו. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}} פז. עקדה: [[איל אחר נאחז]] {{ש}} פח. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}} פט. חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]] {{ש}} צ. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]] | עו. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}} עז. [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}} עח. [[אנוש עד דכא תשב|אנוש עד דכא]] {{ש}} עט. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}} פ. [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}} פא. שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}} פב. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}} פג. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}} פד. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}} פה. חטאנו: [[אשמרה אליך עוזי]] {{ש}} פו. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]] | פב. פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]] {{ש}} פג. [[אתה הרואה בעלבון נעלבים|אתה הרואה]] {{ש}} פד. [[ארכן וקצרן לא יחדל וימנע|ארכן וקצרן]] {{ש}} פה. [[אטתי מטתי]] {{ש}} פו. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}} פז. שלמונית: [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}} פח. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}} פט. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}} צ. חטאנו: [[אשמרה אליך עוזי]] {{ש}} צא. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]] | פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]] {{ש}} [[אטתי מטתי]] {{ש}} [[ארכן וקצרן לא יחדל וימנע|ארכן וקצרן]] {{ש}} [[אתה הרואה בעלבון נעלבים|אתה הרואה]] {{ש}} שלישיה: [[את חטאי אני מזכיר היום|את חטאי]] {{ש}} שלמונית: [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}} עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}} פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}} חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]] {{ש}} תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]] | פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}} [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}} [[אנוש עד דכא תשב|אנוש עד דכא]] {{ש}} [[ארכן וקצרן לא יחדל וימנע|ארכן וקצרן]] {{ש}} שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}} שלישיה: [[אתה אל נורא אתה|אתה אל נורא]] {{ש}} עקדה: [[בנין המזבח אם נהרס|בנין המזבח]] {{ש}} פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}} חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]] {{ש}} תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]] | צב. פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]] {{ש}} צג. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}} צד. [[ה' אבינו אתה]] {{ש}} צה. [[ה' אלהי אברהם יצחק וישראל|ה' אלהי אברהם]] {{ש}} צו. [[אנוש במה יצדק]] {{ש}} צז. שלישיה: [[אליך ה' שועתי בצר לי אל קראתי|אליך ה' שועתי בצר]] {{ש}} צח. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}} צט. עקדה: [[אברהם היה אחד]] {{ש}} ק. פזמון: [[כי הנה כחומר]] {{ש}} קא. חטאנו: [[אשמרה אליך עוזי]] {{ש}} קב. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]] | פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}} [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}} [[ה' אלהי ישראל צדיק אתה|ה' אלהי ישראל]] {{ש}} [[אנה אלך מרוחך]] {{ש}} שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}} שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}} עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}} פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}} חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם]] {{ש}} תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | ד עשי"ת | פח. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}} פט. [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}} צ. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}} צא. [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}} צב. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}} צג. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}} צד. עקדה: [[אהל שכן אם רקן|אהל שכן]] {{ש}} צה. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}} צו. חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] {{ש}} צז. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]] | צא. פתיחה: [[אליך פנינו בושנו להרים|אליך פנינו]] {{ש}} צב. [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}} צג. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}} צד. [[אשום אשמתי לך]] {{ש}} צה. שלישיה: [[אתה אל נורא אתה|אתה אל נורא]] {{ש}} צו. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}} צז. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}} צח. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}} צט. חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם]] {{ש}} ק. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]] | פז. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}} פח. [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}} פט. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}} צ. [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}} צא. [[אקרא בשמך]] {{ש}} צב. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}} צג. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}} צד. עקדה: [[אהל שכן אם רקן|אהל שכן]] {{ש}} צה. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}} צו. חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] {{ש}} צז. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]] | צב. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}} צג. [[מקוה ישראל ה' (סליחה)|מקוה ישראל]] {{ש}} צד. [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}} צה. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}} צו. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}} צז. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}} צח. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}} צט. פזמון: [[לך ד' הצדקה תלבושת]] {{ש}} ק. חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]] {{ש}} קא. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]] | פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}} [[ישראל עמך]] {{ש}} [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}} [[אחריש ואתאפק]] {{ש}} שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}} שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}} עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}} פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}} חטאנו: [[גדול עווני]] {{ש}} תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]] | פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}} [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}} [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}} [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}} שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}} שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}} עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}} פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}} חטאנו: [[אודה עלי חטאתי]] {{ש}} תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]] | קג. פתיחה: [[סלח נא אשמתנו]] {{ש}} קד. [[אשירה ואזמרה שמך גואלי|אשירה ואזמרה]] {{ש}} קה. שלמונית: [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}} קו. שלמונית: [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}} קז. שלישיה: [[אלהים שלח עזרה]] {{ש}} קח. [[אקרא בשמך]] {{ש}} קט. עקדה: [[איתן האזרחי השכיל|איתן האזרחי]] {{ש}} קי. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}} קיא. חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]] {{ש}} קיב. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]] | פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]] {{ש}} [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}} [[ארכן וקצרן לא יחדל וימנע|ארכן וקצרן]] {{ש}} [[אבואה ואשתחוה ואכרעה|אבואה ואשתחוה]] {{ש}} [[אל אלהי הרוחות (סליחה)|אל אלהי הרוחות]] {{ש}} שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}} עקדה: [[איל אחר נאחז]] {{ש}} פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}} חטאנו: אמוניך שעה תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | ה עשי"ת | צח. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}} צט. [[אנוש במה יצדק]] {{ש}} ק. [[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}} קא. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}} קב. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}} קג. שלישיה: [[אלהים אל דמי אל נקשר בשמי]] {{ש}} קד. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}} קה. פזמון: [[כי הנה כחומר]] {{ש}} קו. חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]] {{ש}} קז. [[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]] {{ש}} קח. תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]] | קא. פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]] {{ש}} קב. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}} קג. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}} קד. [[אשתחוה אל היכל קדשך ביראה|אשתחוה אל היכל]] {{ש}} קה. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}} קו. שלמונית: [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}} קז. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}} קח. פזמון: [[כי הנה כחומר]] {{ש}} קט. חטאנו: [[אדון משפט בקרבך|אדון משפט]] {{ש}} קי. חטאנו: [[אדון משפט בקרבך#כסא|כסא כונן]] {{ש}} קיא. [[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]] {{ש}} קיב. תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]] | צח. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}} צט. [[אנוש במה יצדק]] {{ש}} ק. [[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}} קא. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}} קב. [[אתה הרואה בעלבון נעלבים|אתה הרואה]] {{ש}} קג. שלישיה: [[אתה אל נורא אתה|אתה אל נורא]] {{ש}} קד. שלמונית: [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}} קה. עקדה: [[בנין המזבח אם נהרס|בנין המזבח]] {{ש}} קו. פזמון: [[כי הנה כחומר]] {{ש}} קז. חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]] {{ש}} קח. [[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]] {{ש}} קט. תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]] | קב. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}} קג. {{סימון אפור|[[אליך נקרא איום ונורא|אליך אקרא]]}} {{ש}} {{צבע רקע|#D9E2F3|[[איככה אפצה פה|איככה אפצה]]}} {{ש}} קד. [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}} קה. [[תאות נפש ולב]] {{ש}} קו. שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}} קז. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}} קח. עקדה: [[אהל שכן אם רקן|אהל שכן]] {{ש}} קט. פזמון: [[כי הנה כחומר]] {{ש}} קי. חטאנו: [[אודה עלי חטאתי]] {{ש}} קיא. [[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]] {{ש}} קיב. תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]] | פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}} [[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]] {{ש}} [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}} שלישיה: [[אלהים ה' חילי]] {{ש}} שלישיה: [[שטר עלי בעדים וקנין|שטר עלי]] {{ש}} שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}} עקדה: [[אהל שכן אם רקן|אהל שכן]] {{ש}} פזמון: [[כי הנה כחומר]] {{ש}} חטאנו: [[אודה עלי חטאתי]] {{ש}} [[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]] {{ש}} תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]] | פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}} [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}} [[תשובה חשובה]] {{ש}} [[אנוש במה יצדק]] {{ש}} שלמונית: [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}} שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}} עקדה: [[את דבר קדשך זכור|את דבר קדשך]] {{ש}} פזמון: [[כי הנה כחומר]] {{ש}} חטאנו: [[אדון משפט בקרבך|אדון משפט]] {{ש}} תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]] | קיג. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}} קיד. [[אתה אלהי מלכי מקדם|אתה אלהי מלכי]] {{ש}} קטו. שלישיה: [[אלהים ה' חילי]] {{ש}} קטז. [[אתה הרואה בעלבון נעלבים|אתה הרואה]] {{ש}} קיז. [[אריות הדיחו שה פזורה|אריות הדיחו]] {{ש}} קיח. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}} קיט. שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}} קכ. עקדה: [[אהל שכן אם רקן|אהל שכן]] {{ש}} קכא. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}} קכב. חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]] {{ש}} קכג. [[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]] {{ש}} קכד. תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]] | פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}} [[אבל אשמים אנחנו]] {{ש}} [[אנוש במה יצדק]] {{ש}} [[אשרי הגבר אשר תיסרנו יה|אשרי הגבר]] {{ש}} שלישיה: [[אנחתי מאד רבה]] {{ש}} שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}} עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}} פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]] {{ש}} חטאנו: [[אתודה לך חטאתי במורא|אתודה לך]] {{ש}} [[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]] {{ש}} תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | ערב יו"כ |<!-- פפד"מ עיו"כ --> קט. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה"צ נורא]] {{ש}} [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} שניה: [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}} שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}} שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} עקדה: [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} עקדה: [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} קי. עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}} [[אני עבדך בן אמתך|אני עבדך]] {{ש}} קיא. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}} קיב. חטאנו: [[אל אלהים אצעקה במילולי|אל אלהים אצעקה]] {{ש}} [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] |<!-- עלזאס עיו"כ --> קיג. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה"צ נורא]] {{ש}} [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} שניה: [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}} שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} [[אוילי המתעה]] {{ש}} שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}} עקדה: [[אמונת אומן עצות מרחוק|אמונת אומן]] {{ש}} עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} עקדה: [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} קיד. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}} קטו. חטאנו: [[אודך ה' כי אנפת בי|אודך ה']] {{ש}} [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} קטז. [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] |<!-- וורמייזא עיו"כ --> קי. פתיחה: [[כי על רחמיך הרבים אנו סמוכים|כי ערה"ר אנו סמוכים]] {{ש}} [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} [[אדון בפקדך]] {{ש}} שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} קיא. [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} קיב. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}} קיג. חטאנו: [[אל אלהים אצעקה במילולי|אל אלהים אצעקה]] {{ש}} [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] |<!-- איטליה עיו"כ --> לח. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה"צ נורא]] {{ש}} לט. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} מ. [[אדון בפקדך]] {{ש}} מא. [[אדון בשפטך]] {{ש}} מב. [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} מג. [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} מד. [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} מה. [[אוילי המתעה]] {{ש}} מו. [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}} מז. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} מח. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} מט. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} נ. {{סימון אפור|[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]]}} {{ש}} נא. {{סימון אפור|[[אלהים אל דמי לדמי]]}} {{ש}} נב. {{סימון אפור|[[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]]}} {{ש}} {{צבע רקע|#D9E2F3|[[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]]}} {{ש}} {{צבע רקע|#D9E2F3|[[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]}} {{ש}} נג. [[אני עבדך בן אמתך|אני עבדך]] {{ש}} נד. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} נו. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}} נז. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} נח. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} נט. [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה"ר]] {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] |<!-- נירנברג עיו"כ --> פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה"צ נורא]] {{ש}} [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} [[אדון בפקדך]] {{ש}} [[אדון בשפטך]] {{ש}} [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}} שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}} [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}} [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} אני עבדך בן אמתך פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] |<!-- שוואבן עיו"כ --> פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה"צ נורא]] {{ש}} [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} [[אדון בפקדך]] {{ש}} [[אדון בשפטך]] {{ש}} [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} [[אביוני עמך]] {{ש}} [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}} שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה"ר]] {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}} תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]] |<!-- קוילן עיו"כ --> קכה. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}} קכו. [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}} קכז. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} קכז. שלישיה: [[תמו פסו עבודת בית עולמים|תמו פסו]] {{ש}} קכח. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}} קכט. שניה: [[אנוסה לעזרה פצתי עדיך|אנוסה לעזרה]] {{ש}} [[אשא כנפי שחר]] {{ש}} [[תמור עבודת מזין]] {{ש}} [[אוילי המתעה]] {{ש}} [[תעוב שמלות]] {{ש}} קל. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}} קלא. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}} קלב. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}} קלג. חטאנו: [[אודך ה' כי אנפת בי|אודך ה']] {{ש}} קלד. תחינה: [[איש עניו חילה פניך|איש עניו]] {{ש}} |<!-- פלאס עיו"כ --> פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה"צ נורא]] {{ש}} [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} [[אדון בפקדך]] {{ש}} [[אדון בשפטך]] {{ש}} [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}} שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}} [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}} [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] |} ==סליחות ליום כיפור== ===ערבית=== *[[יעלה תחנוננו]] {| class="wikitable" ! פולין !! אשכנז |- | *[[אמנם אשמינו]] *[[סלח נא אשמות]] *[[אמנם כן יצר סוכן בנו|אמנם כן]] *פזמון: [[כי הנה כחומר]] *חטאנו: [[אותך אדרוש]] | *פתיחה: [[ה' אלהי צבאות יושב הכרובים]] *[[סלח נא אשמות]] *[[תומת צורים וחסדם|תומת צורים]] *במקום פזמון: קטעים מתוך [[אמנם אשמינו]] **(ולמנהג פלאס [[כי הנה כחומר]]) *חטאנו: [[אותך אדרוש]] **(ולמנהג וורמייזא [[אדברה_תחנונים_כרש|אדברה תחנונים]]) |} *[[כי אנו עמך]] (בכל התפילות) *[[אתה מבין]] (בכל התפילות חוץ מנעילה) ===שחרית, מוסף ומנחה=== ====מנהג אשכנז המזרחי==== {| class="wikitable" ! תפילה ! פולין ! ליטא ! בהמן-אונגארן ! פוזנא-הורודנא ! ביה"כ הישן בפראג |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |שחרית |<!-- פולין שחרית --> פח. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות צג בין ההדסים|ה' אה"צ צג]] {{ש}} פט. [[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}} צ. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}} צא. [[אנא זכור לאברהם|אנא זכור]] {{ש}} צב. [[אנא אלהי תהלתי]] {{ש}} צג. [[אנא אדון הרחמים]] {{ש}} צד. [[אשא כנפי שחר]] {{ש}} צה. [[יום כפורים זה]] {{ש}} צו. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} צז. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} צח. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} צט. שלמונית: [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}} ק. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}} קא. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} קב. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}} חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]] |<!-- ליטא שחרית --> קא. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות צג בין ההדסים|ה' אה"צ צג]] {{ש}} קב. [[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}} קג. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}} קד. [[אנא אלהי תהלתי]] {{ש}} קה. [[אנא זכור לאברהם|אנא זכור]] {{ש}} קו. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} קז. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} קח. [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} קט. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} קי. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} קיא. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}} קיב. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}} קיג. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}} קיד. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]] |<!-- בהמן שחרית --> צא. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות צג בין ההדסים|ה' אה"צ צג]] {{ש}} צב. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}} צג. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} צד. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}} צה. [[אנא אלהי תהלתי]] {{ש}} צו. [[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}} צז. [[אנא זכור לאברהם|אנא זכור]] {{ש}} צח. [[אנא אדון הרחמים]] {{ש}} צט. [[אנא אדון הסליחות והרחמים|אנא אדון הסליחות]] {{ש}} ק. [[תאבת יום זה]] {{ש}} קא. [[יום כפורים זה]] {{ש}} קב. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} קג. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} קד. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}} קה. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}} קו. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} קז. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}} חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]] |<!-- פוזנא שחרית --> קב. [[ה' אלהי הצבאות צג בין ההדסים|ה' אה"צ צג]] {{ש}} קג. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} קד. [[אליך פנינו בושנו להרים|אליך פנינו]] {{ש}} קה. [[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}} קו. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}} קז. [[אנא אלהי תהלתי]] {{ש}} קח. [[אנא אדון הסליחות והרחמים|אנא אדון הסליחות]] {{ש}} קט. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}} קי. שלישיה: [[אזעק אל אלהים קולי|אזעק אל אלהים]] {{ש}} קיא. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} קיב. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} קיג. שניה: [[אדם איך יזכה]] {{ש}} קיד. שלישיה: [[ברית כרותה מלשכוח|ברית כרותה]] {{ש}} קטו. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} קטז. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}} חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]] |<!-- פראג שחרית --> קב. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות צג בין ההדסים|ה' אה"צ צג]] {{ש}} קג. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}} קד. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} קה. [[אנא ה' האל הגדול הגבור והנורא|אנא ה' האל]] {{ש}} קו. [[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}} קז. [[אנא אלהי תהלתי]] {{ש}} קח. [[אנא זכור לאברהם|אנא זכור]] {{ש}} קט. [[אנא עוררה אהבתך הישנה|אנא עוררה]] {{ש}} קי. [[אדון בפקדך]] {{ש}} קיא. [[אדון בשפטך]] {{ש}} קיב. [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} קיג. [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} קיד. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} קטו. [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}} קטז. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} קיז. בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}} קיח. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}} חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |מוסף |<!-- פולין מוסף --> קג. פתיחה: [[אין פה להשיב]] {{ש}} קד. [[איך אשא ראש]] {{ש}} קה. [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}} קו. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}} קז. [[תאבת יום זה]] {{ש}} קח. [[אלהי עושי יוצרי ונוצרי|אלהי עושי]] {{ש}} קט. שלישיה: [[ברית כרותה מלשכוח|ברית כרותה]] {{ש}} קי. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}} קיא. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} קיב. [[אמוני שלומי ישראל]] {{ש}} קיג. [[אלהי העברים נקרא|אלהי העברים]] {{ש}} קיד. [[אני אני המדבר]] {{ש}} [[חיים ארוכים תכתבנו|חיים ארוכים]] {{ש}} קטו. פזמון: [[אם יוספים אנחנו|אם יוספים]] {{ש}} קטז. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] |<!-- ליטא מוסף --> קטו. פתיחה: [[אין פה להשיב]] {{ש}} קטז. [[איך אשא ראש]] {{ש}} קיז. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}} קיח. [[אני אני המדבר]] {{ש}} קיט. [[אלהי העברים נקרא|אלהי העברים]] {{ש}} קכ. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} קכא. [[אמוני שלומי ישראל]] {{ש}} קכב. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} קכג. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} קכד. שלישיה: [[ברית כרותה מלשכוח|ברית כרותה]] {{ש}} קכה. שלמונית: [[מלכי מקדם פועל ישועות|מלכי מקדם]] {{ש}} קכו. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}} קכז. פזמון: [[אם יוספים אנחנו|אם יוספים]] {{ש}} קכח. פזמון: [[יחביאנו צל ידו]] {{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] |<!-- בהמן מוסף --> קח. פתיחה: [[אין פה להשיב]] {{ש}} קט. [[איך אשא ראש]] {{ש}} קי. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}} קיא. [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}} קיב. [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} קיג. [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} קיד. [[אדון בשפטך]] {{ש}} קטו. [[אדם איך יזכה]] {{ש}} קטז. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} קיז. [[אני אני המדבר]] {{ש}} קיח. [[אני הוא השואל]] {{ש}} קיט. [[אלהי העברים נקרא|אלהי העברים]] {{ש}} קכ. שלישיה: [[ברית כרותה מלשכוח|ברית כרותה]] {{ש}} קכא. שלמונית: [[מלכי מקדם פועל ישועות|מלכי מקדם]] {{ש}} קכב. פזמון: [[אם יוספים אנחנו|אם יוספים]] {{ש}} קכג. עקדה: [[את הברית ואת החסד|את הברית]] {{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] |<!-- פוזנא מוסף --> קיח. פתיחה: [[אין פה להשיב]] {{ש}} קיט. [[איך אשא ראש]] {{ש}} קכ. [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}} קכא. שניה: [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}} קכב. [[תאבת יום זה]] {{ש}} קכג. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} קכד. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} קכה. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} קכו. [[אני אני המדבר]] {{ש}} קכז. [[אלהי העברים נקרא|אלהי העברים]] {{ש}} קכח. שלמונית: [[מלכי מקדם פועל ישועות|מלכי מקדם]] {{ש}} קכט. שלמונית: [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}} קל. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} קלא. [[אמוני שלומי ישראל]] {{ש}} קלב. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} קלג. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] |<!-- פראג מוסף --> קיט. פתיחה: [[אין פה להשיב]] {{ש}} קכ. [[איך אשא ראש]] {{ש}} קכא. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}} קכב. [[אפס מזיח]] {{ש}} קכג. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}} קכד. [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}} קכה. שלמונית: [[מלכי מקדם פועל ישועות|מלכי מקדם]] {{ש}} קכו. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} קכז. [[אני אני המדבר]] {{ש}} קכח. [[אלהי העברים נקרא|אלהי העברים]] {{ש}} קכט. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}} קל. [[אנא אלהי אברהם]] {{ש}} קל. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} קלא. [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} קלב. [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}} קלד. פזמון: [[אם יוספים אנחנו|אם יוספים]] {{ש}} קלה. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |מנחה |<!-- פולין מנחה --> קיח. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה"צ יושב]] {{ש}} קיט. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}} קכ. [[אפס זבח ועולה|אפס זבח]] {{ש}} קכא. [[את פני מבין ויודע דין דל|את פני מבין]] {{ש}} קכב. [[אחלה את פני ה']] {{ש}} קכג. [[אבינו מלך אנקת עמך|אבינו מלך]] {{ש}} קכד. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}} קכה. [[אלהי בשר עמך מפחדך סמר|אלהי בשר עמך]] {{ש}} קכו. [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}} קכז. [[אנשי אמנה אבדו ואין איש]] {{ש}} קכח. [[תמור עבודת מזין]] {{ש}} קכט. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} קל. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}} קלא. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]] {{ש}} קלב. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] |<!-- ליטא מנחה --> קכט. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה"צ יושב]] {{ש}} קל. [[אנשי אמנה אבדו ואין איש]] {{ש}} קלא. [[אבינו מלך אנקת עמך|אבינו מלך]] {{ש}} קלב. [[תאבת יום זה]] {{ש}} קלג. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}} קלד. [[אלהי בשר עמך מפחדך סמר|אלהי בשר עמך]] {{ש}} קלה. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} קלו. [[תמור עבודת מזין]] {{ש}} קלז. [[אליך ה' שועתי]] {{ש}} קלח. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}} קלט. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} קמ. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]] {{ש}} קמא. חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] |<!-- בהמן מנחה --> קכד. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה"צ יושב]] {{ש}} קכה. [[אחלה את פני ה']] {{ש}} קכו. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}} קכז. [[אפס זבח ועולה|אפס זבח]] {{ש}} קכח. [[אפס מזיח]] {{ש}} קכט. [[אנשי אמונה אבדו ואין איש]] {{ש}} קל. [[תמור עבודת מזין]] {{ש}} קלא. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}} קלב. [[אלהי בשר עמך מפחדך סמר|אלהי בשר עמך]] {{ש}} קלג. [[אבינו מלך אנקת עמך|אבינו מלך]] {{ש}} קלד. [[מאתך תהלתי שומע עתירה ושועה|מאתך תהלתי]] {{ש}} קלה. [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}} קלו. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} קלז. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}} קלח. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]] {{ש}} קלט. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] |<!-- פוזנא מנחה --> קלד. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}} קלה. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}} קלו. [[אפס מזיח]] {{ש}} קלז. [[תמור עבודת מזין]] {{ש}} קלח. [[אחלה את פני ה']] {{ש}} קלט. [[אנשי אמנה אבדו ואין איש]] {{ש}} קמ. [[אבינו מלך אנקת עמך|אבינו מלך]] {{ש}} קמא. [[אלהי בשר עמך מפחדך סמר|אלהי בשר עמך]] {{ש}} קמב. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}} קמג. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}} קמד. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} קמה. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]] {{ש}} קמו. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] |<!-- פראג מנחה --> קלו. פתיחה: [[אפתחה במשל פי]] {{ש}} קלז. [[אבואה ואשתחוה ואכרעה|אבואה ואשתחוה]] {{ש}} קלח. [[תמור עבודת מזין]] {{ש}} קלט. [[אחלה אל ה']] {{ש}} קמ. [[אני הוא השואל]] {{ש}} קמא. [[תפן בעינוי ודוחק|תפן בענוי]] {{ש}} קמב. [[ירושלים את ה' הללי|ירושלים את ה']] {{ש}} קמג. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}} קמד. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} קמה. [[אלהי בשר עמך מפחדך סמר|אלהי בשר עמך]] {{ש}} קמו. [[מאתך תהלתי שומע עתירה ושועה|מאתך תהלתי]] {{ש}} קמז. [[אנשי אמנה אבדו ואין איש]] {{ש}} קמח. [[אבינו מלך אנקת עמך|אבינו מלך]] {{ש}} קמט. [[יום כפורים זה]] {{ש}} קנ. [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}} קנא. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]] {{ש}} קנב. עקדה: [[את הברית ואת החסד|את הברית]] |} ====מנהג אשכנז המערבי==== {| class="wikitable" ! תפילה ! אשכנז-פפד"מ ! עלזאס ! וורמייזא ! האשכנזים שבאיטליה ! נירנברג-פיורדא ! שוואבן-שוויץ ! קוילן ! פֿלאָס |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |שחרית |<!-- פפד"מ שחרית --> קיג. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}} קיד. [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}} קטו. [[אמנם אלהי עולם]] {{ש}} שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} [[אדון בשפטך]] {{ש}} קטז. [[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפלתנו]] {{ש}} שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} קיז. [[תגרת יד אסוף|תגרת יד]] {{ש}} שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} שניה: [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}} קיח. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} קיט. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}} קכ. חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]] |<!-- עלזאס שחרית --> קיז. [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}} קיח. [[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפלתנו]] {{ש}} קיט. [[אנחנו אשמנו]] {{ש}} קכ. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} קכא. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} קכב. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} קכג. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} קכד. שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} קכה. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} קכו. [[אל עבדיך המצא קונם|אל עבדיך]] {{ש}} קכז. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} קכח. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} קכט. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}} קל. חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]] |<!-- וורמייזא שחרית --> קכא. [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}} קכב. [[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפלתנו]] {{ש}} קכג. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} קכד. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} קכה. שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} קכו. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} קכז. גזירה: [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} קכח. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} קכט. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} קל. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} קלא. [[אמונת אומן עצות מרחוק|אמונת אומן]] {{ש}} קלב. חטאנו: [[אותך אדרוש]] |<!-- איטליה שחרית --> קיג. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}} קיד. [[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}} קטו. [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}} קטז. [[אדון בשפטך]] {{ש}} קיז. [[תגרת יד אסוף|תגרת יד]] {{ש}} קיח. [[אמנם אלהי עולם]] {{ש}} קיט. [[אפס מזיח]] {{ש}} קכ. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} קכא. {{סימון אפור|[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]]}} {{ש}} {{צבע רקע|#D9E2F3|[[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]]}} {{ש}} קכב. [[אני הוא השואל]] {{ש}} קכג. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}} קכד. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} קכה. בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}} קכו. חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]] |<!-- נירנברג שחרית --> [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}} [[אפס מזיח]] {{ש}} [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}} [[תגרת יד אסוף|תגרת יד]] {{ש}} ([[אמנם אלהי עולם]]) {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} ([[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]]) {{ש}} (עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]]) {{ש}} [[אני הוא השואל]] {{ש}} שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}} פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]] {{ש}} |<!-- שוואבן שחרית --> [[איך אשא ראש]] {{ש}} [[אפס מזיח]] {{ש}} [[אדון בפקדך]] {{ש}} [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} [[אמנם אלהי עולם]] {{ש}} שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} [[תגרת יד אסוף|תגרת יד]] {{ש}} עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} [[תעלת צרי]] {{ש}} [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}} פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]], [[אלה אזכרה (פיוט)|טהר ר"י]] {{ש}} |<!-- קוילן שחרית --> קלה. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}} קלו. [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}} קלז. [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}} קלח. [[אמנם אלהי עולם]] {{ש}} קלט. [[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפלתנו]] {{ש}} קמ. [[אל עבדיך המצא קונם|אל עבדיך]] {{ש}} קמא. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} קמב. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} קמג. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}} קמד. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} קמה. בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}} [[אדון בפקדך]] {{ש}} [[אדון בשפטך]] {{ש}} קמו. חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]] {{ש}} |<!-- פלאס שחרית --> [[אנא ה' האל הגדול הגבור והנורא|אנא ה' האל]] {{ש}} [[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}} [[אנא זכור לאברהם|אנא זכור]] {{ש}} [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}} [[אלהים בישראל גדול יחודך]] {{ש}} [[ואתה הוא ותיק]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} [[תגרת יד אסוף|תגרת יד]] {{ש}} עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}} בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}} פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]] {{ש}} |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |מוסף |<!-- פפד"מ מוסף --> קכא. [[איך אשא ראש]] {{ש}} קכב. שניה: [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}} קכג. [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}} קכד. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}} קכה. [[אפס מזיח]] {{ש}} קכו. [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}} קכז. [[אני הוא השואל]] {{ש}} שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} קכח. [[אריאל בהיותו על מכונו|אריאל בהיותו]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}} פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} חטאנו: [[גדול עווני]] |<!-- עלזאס מוסף --> קלא. [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}} קלב. [[איך אשא ראש]] {{ש}} קלג. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}} קלד. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}} קלה. עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}} קלו. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} קלז. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח מועד]] {{ש}} קלח. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}} קלט. [[אני הוא השואל]] {{ש}} קמ. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} קמא. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} קמב. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} קמג. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] |<!-- וורמייזא מוסף --> קלג. [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}} קלד. [[איך אשא ראש]] {{ש}} קלה. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}} קלו. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}} קלז. [[אהבת עזוז]] {{ש}} קלח. גזירה: [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} קלט. פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}} קמ. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] |<!-- איטליה מוסף --> קכז. [[איך אשא ראש]] {{ש}} קכח. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}} קכט. [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}} קל. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}} קלא. [[אריאל בהיותו על מכונו|אריאל בהיותו]] {{ש}} קלב. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} קלג. [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} קלד. [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}} קלה. {{סימון אפור|[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]]}} {{ש}} {{צבע רקע|#D9E2F3|[[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]]}} {{ש}} קלו. [[אני אני המדבר]] {{ש}} קלז. עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}} קלח. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} קלט. חטאנו: [[גדול עווני]] |<!-- נירנברג מוסף --> [[איך אשא ראש]] {{ש}} [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}} [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}} [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} [[אני אני המדבר]] {{ש}} שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}} פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} חטאנו: [[גדול עווני]] |<!-- שוואבן מוסף --> [[אדון מועד כתקח|אדון מועד]] {{ש}} [[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}} [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}} [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} [[אני הוא השואל]] {{ש}} עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}} [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|טובך יאבה]] |<!-- קוילן מוסף --> קמז. [[איך אשא ראש]] {{ש}} קמח. [[אפס מזיח]] {{ש}} קמט. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}} שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}} קנ. עקדה: [[את הברית ואת החסד|את הברית]] {{ש}} פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] |<!-- פלאס מוסף --> [[אפס מזיח]] {{ש}} [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}} [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}} [[איך אשא ראש]] {{ש}} [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}} [[אריאל בהיותו על מכונו|אריאל בהיותו]] {{ש}} שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} [[מלכי מקדם פועל ישועות|מלכי מקדם]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}} [[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפלתנו]] {{ש}} [[אני הוא השואל]] {{ש}} עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}} פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} חטאנו: [[גדול עווני]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |מנחה |<!-- פפד"מ מנחה --> [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}} קכט. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}} קל. עקדה: [[את הברית ואת החסד|את הברית]] {{ש}} קלא. [[אל ימעט לפניך את כל התלאה|אל ימעט]] {{ש}} קלב. [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}} קלג. שניה: [[אך בך לדל עזרה]] {{ש}} קלד. [[מאתך תהלתי שומע עתירה ושועה|מאתך תהלתי]] {{ש}} [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} עקדה: [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} עקדה: [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} קלה. חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]], [[אלה אזכרה (פיוט)|טהר ר"י]] |<!-- עלזאס מנחה --> קמד. [[אפס מזיח]] {{ש}} קמה. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}} קמו. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} קמז. [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}} קמח. [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} קמט. עקדה: [[אמונת אומן עצות מרחוק|אמונת אומן]] {{ש}} קנ. [[אוילי המתעה]] {{ש}} קנא. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} קנב. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} קנג. חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] |<!-- וורמייזא מנחה --> קמא. [[אפס מזיח]] {{ש}} קמב. [[תפן בעינוי ודוחק|תפן בענוי]] {{ש}} קמג. [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} קמד. גזירה: [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} קמה. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}} קמו. חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]] |<!-- איטליה מנחה --> קמ. [[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפלתנו]] {{ש}} קמא. [[אדון בפקדך]] {{ש}} קמב. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}} קמג. [[ותיק וחסיד אתה]] {{ש}} קמד. {{סימון אפור|[[אלהים אל דמי לדמי]]}} {{ש}} {{צבע רקע|#D9E2F3|[[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]}} {{ש}} קמה. [[אבואה ואשתחוה ואכרעה|אבואה ואשתחוה]] {{ש}} קמו. [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} קמז. [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} קמח. {{סימון אפור|[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]]}} {{ש}} {{צבע רקע|#D9E2F3|[[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]]}} {{ש}} קמט. [[אלהי העברים נקרא|אלהי העברים]] {{ש}} קנ. [[אמונת אומן עצות מרחוק|אמונת אומן]] {{ש}} קנא. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]] {{ש}} קנב. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] |<!-- נירנברג מנחה --> [[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפלתנו]] {{ש}} [[אדון בשפטך]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}} [[ותיק וחסיד אתה]] {{ש}} [[אמונת אומן עצות מרחוק|אמונת אומן]] {{ש}} פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} |<!-- שוואבן מנחה --> [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}} [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}} [[ותיק וחסיד אתה]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}} פזמון: [[אם עוונינו ענו בנו|אם עונינו ענו]] {{ש}} חטאנו: [[גדול עווני#יצעקו|יצעקו בצר למו]] |<!-- קוילן מנחה --> קנא. [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}} קנב. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}} קנג. [[אני הוא השואל]] {{ש}} קנד. פזמון: [[אנשי משמר]] {{ש}} קנה. חטאנו: [[גדול עווני]] |<!-- פלאס מנחה --> [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}} [[ה' אלהי אברהם יצחק וישראל]] {{ש}} [[אני אני המדבר]] {{ש}} עקדה: [[את הברית ואת החסד|את הברית]] {{ש}} עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|טהר רבי ישמעאל]] |} ===נעילה=== {| class="wikitable" ! פולין !! אשכנז |- style="vertical-align: top;" | *קטעים מהפיוטים: **[[אז לפנות ערב]] (הכותרת {{צ|פתח לנו שער}} ולמנהג פוזנא גם חלק מהפיוט) **[[אבן מעמסה]] (הכותרות {{צ|היום יפנה}}, {{צ|אנא אל נא}}) *קטעים מהסליחות: **[[תעלת צרי]] **[[אדון מועד כתקח|אדון מועד]] **[[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] **[[אנקת מסלדיך]] *פזמונים של הפיוטים: **[[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] **[[יחביאנו צל ידו]] **[[ישמיענו סלחתי]] *[[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] *קטעים מהפיוט [[אז כעיני עבדים]] | *קטעים מהפיוטים: **[[אז לפנות ערב]] (רק הכותרת {{צ|פתח לנו שער}} ולחלק מנהג אש' שבאיטליה ופֿלאָס גם הפיוט עצמו) **[[אבן מעמסה]] (הכותרות {{צ|היום יפנה}}, {{צ|אנא אל נא}}) * [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] (ולמנהגי וורמייזא, פרנקפורט, אמשטרדם אין אומרים אותו) *פזמונים של הפיוטים (סדר המחזורים): **[[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] **[[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] **[[מלאכי רחמים]] **[[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] **[[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] **[[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] **[[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] **[[לך ד' הצדקה תלבושת]] **[[אם עוונינו ענו בנו|אם עונינו ענו]] **[[אדוני האדונים השקיפה ממעונים|אדוני האדונים]] **[[אנקת מסלדיך]] **[[אנשי משמר|מי אל כמוך]] **[[כי הנה כחומר]] **כשחל בשבת: [[המבדיל בין קדש לחול|המבדיל]] *[[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] (למנהג פֿלאָס במשולב עם [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]) |} ====מנהגים אחרים בסדר הפזמונים==== {| class="wikitable" ! האשכנזים שבאיטליה / נירנברג-פיורדא / שוואבן-שווייץ !! וורמייזא |- style="vertical-align: top;" | * [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] (לא באיטליה){{ש}} * [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]]{{ש}} * [[לך ה' הצדקה תלבושת]]{{ש}} * [[חננו יי חננו]]{{ש}} * [[כי הנה כחומר]]{{ש}} * [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]]{{ש}} * [[מלאכי רחמים]]{{ש}} * [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]{{ש}} * [[אם עוונינו ענו בנו|אם עוונינו ענו]]{{ש}} * [[אנקת מסלדיך]]{{הערה|במחזור מעגלי צדק שלושת הפזמונים {{צ|אנקת מסלדיך}}, {{צ|ה' ה'}} ו{{צ|המבדיל}} נמצאים אחרי {{צ|זכור ברית - אבדנו}}.}}{{ש}} * [[אדוני האדונים השקיפה ממעונים|אדוני האדונים]]{{הערה|בדפוסים הראשונים של מנהג האשכנזים באיטליה (פייבי די שקו רל"ה, סליחות אוגשפורג רצ"ו), אין פזמון זה.}}{{ש}} * [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]{{ש}} *כשחל בשבת: [[המבדיל בין קדש לחול|המבדיל]]{{ש}} * [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]]{{ש}} | * [[לך ה' הצדקה תלבושת]]{{ש}} * [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]]{{ש}} * [[אדוני האדונים השקיפה ממעונים|אדוני האדונים]]{{ש}} * [[אנקת מסלדיך]]{{ש}} * [[כי הנה כחומר]]{{ש}} * [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]{{ש}} * שמע ישראל{{ש}} *כשחל בשבת: [[המבדיל בין קדש לחול|המבדיל]]{{ש}} * [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] (מתחילים {{צ|גואל חזק}}){{ש}} |} ==סליחות לתענית ציבור== {| class="wikitable" ! rowspan="2" | יום !! colspan="3" | מנהג אשכנז המזרחי !! colspan="4" | מנהג אשכנז המערבי |- ! פולין; {{ש}}בהמן-אונגארן; {{ש}}ביה"כ הישן בפראג !! ליטא !! פוזנא-הורודנא !! אשכנז; {{ש}}שוואבן-שוויץ !! עלזאס; {{ש}}האשכנזים שבאיטליה !! וורמייזא !! נירנברג-פיורדא |- ! שני קמא | *[[ישראל עמך]] *[[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] *פזמון: [[מלאכי רחמים]] | *קמב. [[ישראל עמך]] *קמג. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] *קמד. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] *(חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]) | *קמז. [[ישראל עמך]] *קמח. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] *קמט. פזמון: [[מלאכי רחמים]] | *[[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] *[[ישראל עמך]] *[[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] *פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] *חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]] | *[[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] *[[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] *[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] *פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] *חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]] | *[[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] *[[ישראל עמך]] *[[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] *פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] *חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]] | * [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] * [[ישראל עמך]] * [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] * פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] * חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]] |- ! חמישי | *[[תענית צבור קבעו תבוע צרכים|תענית צבור]] *[[אנשי אמנה אבדו]] *פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] | *קמה. [[תענית צבור קבעו תבוע צרכים|תענית צבור]] *קמו. [[אנשי אמנה אבדו]] *קמז. פזמון: [[מלאכי רחמים]] *(חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]) | *קנ. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] *קנא. [[אנשי אמנה אבדו]] *קנב. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] | *[[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] *[[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] *[[איה כל נפלאותיך]] *פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] *חטאנו: [[גדול עווני]] | *[[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] *קנט. [[אקרא בשמך]] *[[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] *פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] *חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]] | *[[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] *[[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] *[[איה כל נפלאותיך]] *פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] *חטאנו: [[גדול עווני]] | * [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] * [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] * [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] * פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] * חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]] |- ! שני תנינא | *[[אפפונו מים]] *[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] *פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] | *קמח. [[אפפונו מים]] *קמט. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] *קנ. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] *(חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]) | *קנג. [[אפפונו מים]] *קנד. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] *קנה. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] | *[[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] *[[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] *[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] *פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] *חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] | *[[איה כל נפלאותיך]] *[[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] *קס. [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]] *פזמון: [[מלאכי רחמים]] *חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] | *[[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] *[[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] *[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] *פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] *חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] *תחינה קודם הווידוי: [[אפפונו מים]] | * [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] * [[איה כל נפלאותיך]] * [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] * פזמון: [[מלאכי רחמים]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] |- ! עשרה בטבת | *[[אזכרה מצוק]] *[[אבן הראשה]] *פזמון: [[אבותי כי בטחו#נוסח אשכנז המזרחי|אבותי כי בטחו]] | *קנא. [[אזכרה מצוק]] *קנב. [[אבן הראשה]] *קנג. פזמון: [[אבותי כי בטחו#נוסח אשכנז המזרחי|אבותי כי בטחו]] *(חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]) | *קנו. [[אזכרה מצוק]] *קנז. [[אבן הראשה]] *קנח. פזמון: [[אבותי כי בטחו#נוסח אשכנז המערבי|אבותי כי בטחו]]{{הערה|בקונטרס פוזנא סליחה זו מופיעה בנוסח המערבי שלה.}} | *קלו. [[אדברה וירוח לי]] *קלז. [[אבן הראשה]] *קלח. [[אום קרואה חבצלת השרון|אום קרואה]] *קלט. פזמון: [[אבותי כי בטחו#נוסח אשכנז המערבי|אבותי כי בטחו]] *חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]] | *קנב. [[אדברה וירוח לי]] *קנג. [[אום קרואה חבצלת השרון|אום קרואה]] *קנד. [[אבן הראשה]] *קנד. (!) פזמון: [[אבותי כי בטחו#נוסח אשכנז המערבי|אבותי כי בטחו]] *חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] | *[[אדברה וירוח לי]] *[[אבן הראשה]] *[[אפפו עלי רעות]] *פזמון: [[אבותי כי בטחו#נוסח אשכנז המערבי|אבותי כי בטחו]] *חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם]] | * [[אדברה וירוח לי]] * [[אום קרואה חבצלת השרון|אום קרואה]] * [[אבן הראשה]] * פזמון: [[אבותי כי בטחו#נוסח אשכנז המערבי|אבותי כי בטחו]] * חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] |- ! תענית אסתר | *[[אדם בקום עלינו]] *[[אתה האל עושה פלאות]] *פזמון: [[במתי מספר חילינו פניך|במתי מספר]] | *קנד. [[אדם בקום עלינו]] *קנה. [[אתה האל עושה פלאות]] *קנו. פזמון: [[במתי מספר חילינו פניך|במתי מספר]] *(חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]) | *קנט. [[אדם בקום עלינו]] *קס. [[אתה האל עושה פלאות]] *קסא. פזמון: [[במתי מספר חילינו פניך|במתי מספר]] | *קמ. [[אתה האל עושה פלאות]] *קמא. [[אתה האל עושה פלא]] *קמב. [[אדם בקום עלינו]] *קמג. פזמון: [[במתי מספר חילינו פניך|במתי מספר]] *חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|מעשה ידיו]] | *קנה. [[אתה האל עושה פלא]] *קנו. [[אתה האל עושה פלאות]] *קנז. [[אדם בקום עלינו]] *קנח. פזמון: [[במתי מספר חילינו פניך|במתי מספר]] *חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|מעשה ידיו]] | *[[אתה האל עושה פלא]] *[[אתה האל עושה פלאות]] *[[אדם בקום עלינו]] *פזמון: [[במתי מספר חילינו פניך|במתי מספר]] *חטאנו: [[אתודה לך חטאתי במורא|אתודה לך]] *תחינה: [[עינינו לך תלינו]] | * [[אתה האל עושה פלא]] * [[אתה האל עושה פלאות]] * [[אדם בקום עלינו]] * פזמון: [[במתי מספר חילינו פניך|במתי מספר]] * חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|מעשה ידיו]] |- ! י"ז בתמוז | * [[אתאנו לך יוצר רוחות|אתאנו לך]] * [[אמרר בבכי מפני יד שלוחה בעי|אמרר בבכי]] * פזמון: [[שעה נאסר]] | *קנז. [[אתאנו לך יוצר רוחות|אתאנו לך]] *קנח. [[אמרר בבכי מפני יד שלוחה בעי|אמרר בבכי]] *קנט. פזמון: [[שעה נאסר]] * (חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]) | *קסב. [[אתאנו לך יוצר רוחות|אתאנו לך]] *קנז. [[אבן הראשה]] *קסג. פזמון: [[שעה נאסר]] | *קמד. [[אתאנו לך יוצר רוחות|אתאנו לך]] *קמה. [[אפפונו מצוקות]] *קמו. [[אדאג מחטאתי]] *קמז. פזמון: [[שעה נאסר]] *קמח. חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] * (תחנון: [[גרוני נחר זועק חמס]]) | *קמח. [[אתאנו לך יוצר רוחות|אתאנו לך]] *קמט. [[אפפונו מצוקות]] *קנ. [[אדאג מחטאתי]] *קנא. פזמון: [[שעה נאסר]] *[[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]] | *[[אתאנו לך יוצר רוחות|אתאנו לך]] *[[אפפונו מצוקות]] *[[אפפונו חבלי מות]] *פזמון: [[שעה נאסר]] *חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] | * [[אתאנו לך יוצר רוחות|אתאנו לך]] * [[אפפונו מצוקות]] * [[אדאג מחטאתי]] * פזמון: [[שעה נאסר]] * חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]] |} בסדרי הסליחות של קוילן ופֿלאָס לא נדפסו סליחות לתעניות ציבור (וכנראה אמרו כמנהג אשכנז הכללי). סדר הסליחות לכל תעניות צבור למנהג נירנברג-פיורדא ולג' תעניות למנהגי האשכנזים באיטליה ועלזאס, הוא גם זה הנמצא במהרי"ל ובמהר"ז יענט, בשינויים קלים מאד. ===ברית מילה ביום של תענית=== (מנהגים שונים) *[[אל תפר בריתך איתנו|אל תפר]] * פזמון: [[יה איום זכור היום|יה איום]] * פזמון: [[אלהינו אל שדי]] (וורמייזא) *[[זכור ברית - אות ברית]] *קסד. [[זכור ברית - שש אנכי]] (פוזנא-הורודנא) ===כ' סיון=== *[[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] *[[איה כל נפלאותיך]] *[[אלהים אל דמי לדמי]] *[[אמוני שלומי ישראל]] *[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] *פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] *עקדה: [[אל הר המור]] *[[אל מלא רחמים של כ' סיון]] ===יום כיפור קטן=== *[[יום זה יהי משקל כל חטאתי|יום זה]] *[[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] *[[אלהי בשר עמך מפחדך סמר|אלהי בשר עמך]] *פזמון: [[בת עמי לא תחשה|בת עמי]] *[[בדיל ויעבור|רחמנא אדכר לן]] *[[אל תעש עמנו כלה|אל תעש]] ===שובבי"ם ת"ת=== *שמות **[[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] **[[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] **פזמון: [[מלאכי רחמים]] **חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] *וארא **[[ישראל עמך]] **[[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] **פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] **חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] *בא **[[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] **[[תענית צבור קבעו תבוע צרכים|תענית צבור]] **פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] **חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] *בשלח **[[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] **[[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] **פזמון: [[חוקר הכל וסוקר|חוקר הכל]] **חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] *יתרו **[[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] **[[אלהים אין בלתך]] **פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]] **חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] *משפטים **[[אלהי בושתי ונכלמתי (סליחות)|אלהי בושתי]] **[[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] **פזמון: [[יחביאנו צל ידו]] **חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] *תרומה **[[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]] **[[איה כל נפלאותיך]] **פזמון: [[ישמיענו סלחתי]] **חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] *תצוה **[[אפפונו מים]] **[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] **פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] **חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] =קינות לתשעה באב= {|class="wikitable"" |- ! !!פולין!!אשכנז |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |לילה | א. [[זכור ה' מה היה לנו]] {{ש}} ב. [[איך מפי בן ובת]] {{ש}} [<small>[[אוי נא לנו כי חטאנו]]</small>] {{ש}} ג. [[בליל זה יבכיון]] {{ש}} ד. [[שומרון קול תתן]] {{ש}} ה. [[אז בחטאינו]] {{ש}} | [[זכור ה' מה היה לנו]] {{ש}} א. [[תיסתר לאלם תרשישים מרון]] {{ש}} [ב. [[בליל זה יבכיון]]] {{ש}} ג. [[אז בחטאינו]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |יום | ו. [[שבת סורו מני]] {{ש}} ז. [[איכה אצת באפך]] {{ש}} ח. [[אאדה עד חוג שמים]] {{ש}} ט. [[איכה תפארתי מראשותי השליכו]] {{ש}} י. [[איכה ישבה חבצלת השרון]] {{ש}} יא. [[איכה אלי קוננו מאליו]] {{ש}} יב. [[אהלי אשר תאבת]] {{ש}} יג. [[אי כה אומר]] {{ש}} יד. [[איכה את אשר כבר עשוהו]] {{ש}} טו. [[איכה אשפתו פתוח כקבר]] {{ש}} טז. [[זכור את אשר עשה צר]] {{ש}} יז. [[אם תאכלנה נשים פרים]] {{ש}} יח. [[ואתה אמרת היטיב איטיב עמך]] {{ש}} יט. [[לך ה' הצדקה באותות אשר הפלאת]] {{ש}} כ. [[הטה אלהי אזנך]] {{ש}} כא. [[ארזי הלבנון]] {{ש}} כב. [[החרישו ממני ואדברה]] {{ש}} כג. [[ואת נוי חטאתי השמימה]] {{ש}} כד. [[תיסתר לאלם תרשישים מרון]] {{ש}} כה. [[מי יתן ראשי מים]] {{ש}} כו. [[אז בהלוך ירמיהו]] {{ש}} כז. [[אז במלאת ספק]] {{ש}} כח. [[איך תנחמוני הבל]] {{ש}} כט. [[אמרתי שעו מני]] {{ש}} ל. [[מעוני שמים שחקים יזבלוך]] {{ש}} לא. [[אש תוקד בקרבי]] {{ש}} לב. [[אצבעותי שפלו]] {{ש}} לג. [[אבל אעורר]] {{ש}} לד. [[יום אכפי הכבדתי]] {{ש}} לה. [[שכורת ולא מיין]] | ד. [[שבת סורו מני]] {{ש}} ה. [[איכה אצת באפך]] {{ש}} ו. [[אאדה עד חוג שמים]] {{ש}} ז. [[איכה תפארתי מראשותי השליכו]] {{ש}} ח. [[איכה אשפתו פתוח כקבר]] {{ש}} ט. [[איכה ישבה חבצלת השרון]] {{ש}} י. [[אם תאכלנה נשים פרים]] {{ש}} יא. [[איכה אלי קוננו מאליו]] {{ש}} יב. [[אהלי אשר תאבת]] {{ש}} יג. [[איכה את אשר כבר עשוהו]] {{ש}} יד. [[אי כה אומר]] {{ש}} טו. [[זכור את אשר עשה צר]] {{ש}} טז. [[ואתה אמרת היטיב איטיב עמך]] {{ש}} יז. [[לך ה' הצדקה באותות אשר הפלאת]] {{ש}} יח. [[הטה אלהי אזנך]] {{ש}} יט. [[אז במלאת ספק]] {{ש}} כ. [[אז בהלוך ירמיהו]] {{ש}} כא. [[אמרתי שעו מני]] {{ש}} כב. [[איך תנחמוני הבל]] {{ש}} כג. [[אזכיר רהב ובבל]] {{ש}} כד. [[אשאג מנהמת לבי ואתאונן]] {{ש}} כה. [[נבוכדנאצר אכלני הממני]] {{ש}} כו. [[איך נפלה ממנו עטרה]] {{ש}} כז. [[איכה ישבה בדד עגונה]] {{ש}} כח. [[אש תוקד בקרבי]] {{ש}} כט. [[אצבעותי שפלו]] {{ש}} ל. [[אבל אעורר]] {{ש}} לא. [[אמונים שררו]] {{ש}} לב. [[שרפו הבירה]] {{ש}} לג. [[אזכרה נגינותי]] {{ש}} לד. [[אסירים בשיר יצאו]] {{ש}} לה. [[שכורת ולא מיין]] {{ש}} לו. [[יום אכפי הכבדתי]] {{ש}} לז. [[שומרון קול תתן]] {{ש}} לח. [[ואת נוי חטאתי השמימה]] {{ש}} לט. [[מעוני שמים שחקים יזבלוך]] {{ש}} מ. [[מי יתן ראשי מים]] {{ש}} מא. [[יבכיון מר]] {{ש}} מב. [[מי יתן ראשי מים|על אלה]] {{ש}} מג. [[ואתאונן ואקונן]] {{ש}} מד. [[אמרר בבכי תרדנה דמעה עיני]] {{ש}} [מה. [[ארזי הלבנון]]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |ציונים | לו. [[ציון הלא תשאלי לשלום אסיריך]] {{ש}} לז. [[ציון קחי כל צרי]] {{ש}} לח. [[ציון עטרת צבי]] {{ש}} לט. [[ציון תקונני עלי ביתך]] {{ש}} מ. [[ציון ידידות ידיד]] {{ש}} מא. [[שאלי שרופה באש]] {{ש}} מב. [[ציון צפירת פאר]] {{ש}} מג. [[ציון במשפט לכי לך]] {{ש}} מד. [[ציון גברת לממלכות מציריך]] {{ש}} מה. [[אלי ציון]] {{ש}} [[שומרון קול תתן]] {{ש}} [[אז בחטאינו]] | מו. [[ציון הלא תשאלי לשלום עלוביך]] {{ש}} מז. [[ציון הלא תשאלי לשלום אסיריך]] {{ש}} מח. [[ציון הלא תשאלי שלות שרידיך]] {{ש}} מט. [[ציון קחי כל צרי]] {{ש}} נ. [[ציון עטרת צבי]] {{ש}} נא. [[ציון מנת שלום]] {{ש}} נב. [[ציון ידידות ידיד]] {{ש}} נג. [[ציון קדוש משכני עליון]] {{ש}} נד. [[ציון אשר יאמרו]] {{ש}} נה. [[ציון מעון חשקי]] {{ש}} נו. [[ציון ה' לכס בחר]] {{ש}} נז. [[שאלי שרופה באש]] {{ש}} נח. [[ציון מעוז קרית מלך]] {{ש}} נט. [[אלי ציון]] {{ש}} ס. [[הילילו הה ליום]] {{ש}} [[אז בחטאינו]] |} *למנהג פפד"מ אומרים [[אלי ציון]] לפני הציונים, ואין אומרים [[ציון מעוז קרית מלך]]. *למנהג וורמייזא אומרים [[איכה ישבה חבצלת השרון|איכה ישבה]] לפני [[איכה אשפתו פתוח כקבר|איכה אשפתו]]. *למנהג מגנצא אומרים [[ארזי הלבנון]] לפני [[ואת נוי חטאתי השמימה|ואת נוי]] ==קינות נוספות== ;קינה לליל תשעה באב במוצ"ש: * [[בליל זה סר נגהי]] (וורמייזא) ;קינות ממחזור שלוניקי ש"י * [[אשיחה ואהמה]] * [[אלכה וירדתי על ההרים]] * [[אמרות ה' נחמות]] * [[טמן רשתו ודרך קשתו]] * [[אבי מלכי וקדושי]] * [[הורידו מאין הפוגות]] * [[שמש וירח וכוכבי שמים]] * [[אבכה לקשה יום]] * [[אשא בכי ונהי]] * [[אללי לי כי באו רגע]] * [[למי אוי למי אבוי]]{{הערה|מופיעה גם במחזור סביוטינה קרימונה שי"ז-שכ"א.}} * [[ארץ לא מטוהרה]] * [[ציון הלא תדרשי לשלום ידידיך]] ;נספח לקינות פולין לובלין שע"ז * [[עם קדושיך נפלו]] * [[הילילו הה ליום]] * [[ציון אריוך בכי]] * [[ציון הלא תשאלי לשלום עלוביך]] * [[ציון הלא תשאלי שלות שרידיך]] * [[ציון מנת שלום]] * [[ציון הלא תדרשי לשלום ידידיך]] * [[ציון מעוז קרית מלך]] * [[ציון קדוש משכני עליון]] * [[ציון אלהים אביר יעקב]] * [[ציון מעון חשקי]] * [[ציון ה' לכס בחר]] * [[ירושלים קודש הילולים]] * [[ואתאונן ואקונן]] * [[יבכיון מר]] * [[על הר ציון אש אוכלה]] * [[ציון הורידי כנחל דמעה]] =הושענות= {| class="wikitable" |- ! ! פולין ! אשכנז |- ! כל יום |colspan ="2" | <center>[[למענך אלהינו]]</center> |- ! הקפה{{ש}}בימים{{ש}}א-ו{{ש}}של{{ש}}סוכות | <center> [[למען אמיתך]] {{ש}} [[אבן שתיה]] {{ש}} [[אערוך שועי]] {{ש}} [[אום אני חומה]] {{ש}} [[אל למושעות]] {{ש}} [[אדון המושיע]] </center> | <center> [[אערוך שועי]] {{ש}} [[אל למושעות]] {{ש}} [[אום אני חומה]] {{ש}} [[אבן שתיה]] {{ש}} [[אדמה מארר]] </center> |- ! כל יום |colspan ="2" | <center>[[כהושעת אלים]]</center> |- ! שבת | <center> [[אום נצורה]] {{ש}} [[כהושעת אדם]] </center> | <center> [[אום נצורה]] {{ש}} [[כהושעת אב המון]] </center> |- ! הקפות{{ש}}בהושענא{{ש}}רבה | א. [[למען אמיתך]] {{ש}} ב. [[אבן שתיה]] {{ש}} ג. [[אום אני חומה]] {{ש}} ד. [[אדון המושיע]] {{ש}} ה. [[אדם ובהמה]] {{ש}} ו. [[אדמה מארר]] {{ש}} ז. [[למען איתן]] | א. [[למען אמיתך]]{{ש}} ב. [[אערוך שועי]]{{ש}} <small>[במגנצא: [[אל למושעות]]]</small>{{ש}} ג. [[אדון המושיע]]{{ש}} ד. [[אום אני חומה]]{{ש}} ה. [[אדם ובהמה]]{{ש}} ו. [[למען איתן]]{{ש}} ז. [[תתננו לשם ולתהלה]] |- ! הושענא{{ש}}רבה{{ש}}לאחר{{ש}}ההקפות |colspan ="2" | <center> [[תתננו לשם ולתהלה]] (פ) {{ש}} [[אנא אזון חין תאבי ישעך]] {{ש}} [[אל נא תעינו כשה אובד]] {{ש}} [[למען תמים בדורותיו]] {{ש}} [[תענה אמונים]] {{ש}} [[אז כעיני עבדים]] {{ש}} [[אומן ישעך בא]] </center> |} =פיוטים במסגרת הקריאות= ==חתונה== * [[מרשות שוכן עד]] (א) / [[מרשות שוכן עד#מרשות שארית|מרשות שארית]] (פ) * [[מרשות אלהי קדם]] (וורמייזא) * [[אתניה שבחיה]] * [[במקהלות ברכו]] (פ) * [[יפרח חתן]] (פ) * [[יה בשר שר צבאיך]] * [[אלוה מני עד]] (פ) * [[אחד יחיד ומיוחד אל]] ==שמחת תורה== *בהוצאת ס"ת: [[אלהי הרוחות הושיעה נא]] *רשות לחתן תורה: [[מרשות האל הגדול]] *רשות לחתן בראשית: [[מרשות מרומם על כל ברכה]] (פ) / [[מרשות אלהי האלהים]] (א) * [[אחד יחיד ומיוחד אל]] * [[אלוה מני עד]] (פ) * <nowiki>[</nowiki>[[במקהלות ברכו]]] * <nowiki>[</nowiki>[[יפרח חתן]]] * <nowiki>[</nowiki>[[יה בשר שר צבאיך]]] *לפני ההפטרה: [[אשריך הר העברים]] (פ) *אחרי ההפטרה: **[[אשר בגלל אבות]] **[[שישו ושמחו בשמחת תורה]] **[[התקבצו מלאכים]] **[[אגיל ואשמח בשמחת תורה]] **[[אשריכם ישראל אשר בכם בחר אל]] ==שבועות== *[[אקדמות]] *[[ארכין]] *[[יציב פתגם]] ==פורים== *[[אשר הניא]] =פיוטים שלא במסגרת בית הכנסת= ==זמירות שבת== ===לליל שבת=== *[[שלום עליכם מלאכי השרת]] *[[אזמר בשבחין]] *[[כל מקדש שביעי]] *[[מנוחה ושמחה]] *[[מה ידידות]] *[[מה יפית]] *[[יום שבת קדש הוא]] *[[יה ריבון]] *[[צור משלו]] *[[צמאה נפשי]] *[[יום זה לישראל]] *[[יה אכסוף]] ===ליום השבת=== *[[אסדר לסעודתא]] *[[חי ה']] *[[ברוך ה' יום יום]] *[[ברוך אל עליון]] *[[יום זה מכובד]] *[[יום שבתון]] *[[כי אשמרה]] *[[שמרו שבתותי]] *[[דרור יקרא]] *[[שבת היום לה']] ===סעודה שלישית=== *[[בני היכלא]] *[[ידיד נפש]] *[[אל מסתתר]] ===מוצאי שבת=== *[[המבדיל בין קדש לחול]] *[[במוצאי יום מנוחה]] *[[חדש ששוני]] *[[אגיל ואשמח]] *[[אלהים יסעדנו]] *[[אלי חיש גואלי]] *[[אדיר איום ונורא]] *[[אמר ה' ליעקב]] *[[איש חסיד]] *[[אליהו הנביא]] ==ליל הסדר== *[[סימני ליל הסדר#קדש ורחץ|קדש ורחץ]] *[[דיינו]] *[[חסל סידור פסח]] *[[ויהי בחצי הלילה]] *[[ואמרתם זבח פסח]] *[[אדיר במלוכה]] *[[אדיר הוא]] *[[אחד מי יודע]] *[[חד גדיא]] ==חנוכה== *[[מעוז צור]] *[[אכלו משמנים]] ==פורים== * [[משנכנס אדר מרבים העם לשמוח]] * [[אגגי קם לאבד ידידים]] ==ל"ג בעומר== *[[בר יוחאי]] *[[ואמרתם כה לחי]] ==חתונה== *[[סידור/נוסח אשכנז/ברכות אירוסין ונישואין|מי אדיר על הכל]] *[[דוי הסר]] ==ברית מילה== *[[יום ליבשה]] *[[נודה לשמך בתוך אמוני]] *[[אלוהים צוית לידידך בחירך]] (א) *[[הרחמן הוא אשר חנן]] (א) *[[הרחמן לברית מילה|הרחמן הוא יברך אבי הילד ואמו]] (פ) =הערות= ss02dvgd1l5of8zmmcegqybsecchmkc 3019865 3019863 2026-06-14T15:08:26Z בן עדריאל 9444 3019865 wikitext text/x-wiki {{מסגרת|<center>'''<big>לוח הפיוטים</big>''' {{ש}} מפתח הפיוטים לכל ימות השנה, כמנהגי אשכנז על כל ענפיהם שהגיעו אל הדפוס.</center> הערה: בלוח זה המונח 'אשכנז' מתייחס בדרך כלל למנהג אשכנז המערבי (ריינוס), ו'פולין' הוא מנהג אשכנז המזרחי. בסדרי הסליחות המנהגים מסתעפים לענפים נוספים, ומובנם של מונחים אלו מצומצם יותר. קיצורים: *פ {{=}} פולין *א {{=}} אשכנז *ק"ק {{=}} קצת קהילות }} =כל השנה= *[[אדון עולם]] *[[יגדל]] *[[סידור/נוסח אשכנז/פיוט לשני וחמישי|ה' אלהי ישראל]] *[[לכה דודי]] *[[אל אדון]] *[[שיר הכבוד]] *[[שיר היחוד]] *[[יה אלי וגואלי]] =פיוטים על סדר התפילה= ==מערביות== {| class="wikitable" |- ! מועד !! style="text-align:center;" | פולין !! style="text-align:center;" | אשכנז |- ! ליל ראשון של ראש השנה |style="text-align:center;" | (אין אומרים) |style="text-align:center;" |<small> [בוורמייזא: [[אשרי העם יודעי תרועה לפתותו]]]</small> |- ! ליל שני של ראש השנה |style="text-align:center;" | (אין אומרים) |style="text-align:center;" |<small> [בוורמייזא: [[כסא אורי וישעי]]]</small> |- ! ליל ראשון של סוכות |colspan="2" style="text-align:center;" | [[אוחזי בידם|אוחזי בידם ארבעה מינים]]{{ש}} <small>[בוורמייזא: [[אתה לבדך עטית]]]</small> |- ! ליל שני של סוכות |style="text-align:center;" | [[ישמחו בחגיהם ידידים ונעימים]]{{ש}} <small>[בפוזנא: [[אקחה בראשון פרי עץ הדר]]{{ש}} ביכור: [[סוכת שלם]]]</small> |style="text-align:center;" | [[חג אסיף תקופת השנה (מערבית)|חג אסיף תקופת השנה]]{{ש}} ביכור: [[חג אסיף תקופת השנה (מערבית)#ביכור|אדברה ואעירה]]{{ש}} <small>[בוורמייזא: [[ארחמך ה' חזקי]]{{ש}} ביכור: [[ארחמך ה' חזקי#ביכור|אדברה נא שלום בך]]]</small> |- ! שמיני עצרת |style="text-align:center;" | [[אעניד לך תפארה והלל]] |style="text-align:center;" | [[שמיני אותותיו ומעשיו בספר נכתבים]]{{ש}} ביכור: [[שמיני אותותיו ומעשיו בספר נכתבים#ביכור|אודות באר המים]] |- ! שמחת תורה |colspan="2" style="text-align:center;" | [[את יום השמיני בטוב יזמיני]] |- ! ליל ראשון של פסח |colspan="2" style="text-align:center;" | [[ליל שמורים אותו אל חצה]]{{ש}} עם הזולת [[פסח אכלו פחוזים]]{{ש}} ביכור: [[אזכרה שנות עולמים]] (א) |- ! ליל שני של פסח |colspan="2" style="text-align:center;" | [[ליל שמורים אור ישראל]]{{ש}} ביכור: [[ליל שמורים אור ישראל#ביכור|אור יום הנף]] |- ! ליל שביעי של פסח |style="text-align:center;" | [[ויושע ה' אום למושעות]] |style="text-align:center;" | [[אורי וישעי על הים נגלה]]{{ש}} ביכור: [[אורי וישעי על הים נגלה#ביכור|מתי אבוא ואראה]] |- ! ליל אחרון של פסח |style="text-align:center;" | [[ויושע אומן אשכלות]] |style="text-align:center;" | [[אמונת אומן לעם זו זכרת|אמונת אומן]]{{ש}} או: [[אור לשביעי גש]] |- ! ליל ראשון של שבועות |colspan="2" style="text-align:center;" | [[וירד אביר יעקב]] |- ! ליל שני של שבועות |style="text-align:center;" | [[וירד אלהים על הר סיני (מערבית)|וירד אלהים על הר סיני]] |style="text-align:center;" | [[אל אלהים ה' דבר]]{{ש}} ביכור: [[אל אלהים ה' דבר#ביכור|אשריך ישראל]]{{ש}} <small>[בוורמייזא: [[אלהים ביתה מושיב יחידים]]{{ש}} ביכור: [[אלהים ביתה מושיב יחידים#ביכור|אשא דעי למרחוק]]]</small> |} ==יוצרות== {| class="wikitable" |- ! מועד !! פולין !! אשכנז |- ! שבת ברית מילה | יוצר: [[אות בריתות שלש עשרה]] {{ש}} <small>[בפוזנא: [[אפוני אימיו]]]</small>{{ש}} אופן: [[אזורי אימה]] {{ש}} זולת: [[אות ברית ישראל]]{{ש}} <small>[בפוזנא: [[אות ברית שלשתי]]]</small>{{ש}} גאולה: [[יום ליבשה]] | יוצר: [[אפוני אימיו]] {{ש}} אופן: [[אזורי אימה]] {{ש}} זולת: [[אות ברית שלשתי]] |- ! שבת חתונה | נשמת: [[נשמת ישרים יהלוך]] {{ש}} <small>[רשות לברכו: [[יחדיו לב נשלם]]]</small> {{ש}} יוצר: [[איחד שם שוכן תרשישים]] {{ש}} <small>[אל אדון: [[אל אדון על כל המעשים (חתונה)]]]</small> {{ש}} אופן: [[כבודו אופד להנשא]] {{ש}} זולת: [[אמהות עת נכבשה]] | רשות לברכו: [[יחדיו בשיר מעלות]] {{ש}} יוצר: [[איחד שם שוכן תרשישים]] {{ש}} אופן: [[שביבי שלהבות חצובי להבות]] {{ש}} זולת: [[אמהות עת נכבשה]] |- ! שבת ראש חודש | יוצר: [[אילת השחר אורה בהצחר]] {{ש}} אופן: [[אביר הגביר]] {{ש}} זולת: [[אמונתך אמיתי רבה]] | יוצר: [[אלהינו אלהים אמת]] {{ש}} אופן: [[לך אלים אלפי אלפים]] {{ש}} זולת: [[אמונתך אמיתי רבה]] |- ! שבת לפני ר"ה | יוצר: [[אל אלהים ה' דבר (יוצר)|אל אלהים ה' דבר]] {{ש}} אופן: [[שאו לבבכם לכפיכם]] {{ש}} זולת: [[אלהים אלי אתה אשחרך (זולת)|אלהים אלי אתה אשחרך]] | (אין אומרים) |- ! א של ראש השנה |colspan="2" style="text-align:center;" | יוצר: [[מלך אזור גבורה]] {{ש}} אופן: [[כבודו אהל כהיום]] |- ! ב של ראש השנה |colspan="2" style="text-align:center;" | יוצר: [[מלך אמון מאמרך]] {{ש}} אופן: [[כבודו אהל כהיום]] |- ! שבת שובה | יוצר: [[אשחר אל אל כל שנות עדני]] {{ש}} אופן: [[האזינו אבירים בני אלים]] {{ש}} זולת: [[אדעה כי אין זולתך לגאול]] | יוצר: [[אור עולם קראו]] {{ש}} אופן: [[כי אם שם אדיר ה' אדונינו]] {{ש}} זולת: [[אל אלהינו נשוב בצר לנו]]{{ש}} <small>[בוורמייזא:{{ש}} יוצר: [[אלהי ישענו נוראות מאוים]]{{ש}} אופן: [[אור ישראל וקדושו מעמו שואל]]{{ש}} זולת: [[אדני מעון אתה]]]</small> |- ! יום כיפור |colspan="2" style="text-align:center;" | יוצר: [[אז ביום כיפור סליחה הורית]]{{ש}} אופן: [[קדוש אדיר בעליתו]] |- ! שבת בין יו"כ לסוכות | יוצר: [[את השם הנכבד והנורא נאה לתהלותיו]] {{ש}} אופן: [[יחו לשון חזות אישון]]{{ש}} <small>[או: [[יחיד ערץ]]]</small> {{ש}} זולת: [[אזכרה מקדם פלאך (זולת)|אזכרה מקדם פלאך]] |(אין אומרים) {{ש}} <small>[בוורמייזא: [[אליך תשוקתי]]]</small> |- ! א של סוכות |colspan="2" style="text-align:center;" | יוצר: [[אכתיר זר תהילה]] {{ש}} אופן: [[אאמיר אותך סלה]] {{ש}} זולת: [[אנא הושיעה נא בני עפר מי מנה]] |- ! ב של סוכות | יוצר: [[אאמיץ לנורא ואיום]] {{ש}} אופן: [[אאמיר אותך סלה]] {{ש}} זולת: [[אנא תרב עליצותך]] | יוצר: [[אאמיץ לנורא ואיום]] {{ש}} אופן: [[אאמיר אותך סלה]] {{ש}} זולת: [[אנא הושיעה נא בני עפר מי מנה]] |- ! שבת חוה"מ סוכות | יוצר: [[אפאר לאלהי מערכה]] {{ש}} אופן: [[ירוצצו כברקים]] {{ש}} זולת: [[יפה וברה כרדה לגיא פתרוסים]] | יוצר: [[את השם הנכבד והנורא נאה לתהלותיו]] {{ש}} זולת: [[אזכרה מקדם פלאך (זולת)|אזכרה מקדם פלאך]] |- ! שמיני עצרת | יוצר: [[אום כאישון ננצרת]] {{ש}} אופן: [[אראלים ומלאכים]] {{ש}} זולת: [[אמונים אשר נאספו]] | יוצר: [[אום כאישון ננצרת]] {{ש}} זולת: [[אמונים אשר נאספו]] |- ! שמחת תורה | נשמת: [[נשמת מלומדי מורשה]] {{ש}} יוצר: [[אשרי העם שלו ככה]] {{ש}} אופן: [[אשנבי שחקים]] {{ש}} <small>[מאורה בפוזנא: [[אמרות האל טהורות]]]</small>{{ש}} זולת: [[אז בקשוב עניו]] | יוצר: [[אשרי העם שלו ככה]]{{ר1}} [סילוק: [[אשריך ישראל מי כמוך]]]{{ש}} אופן: [[אשריך אום קדוש]] {{ש}} זולת: [[אז בקשוב עניו]] |- ! שבת בראשית | יוצר: [[אל נשא ארנן בהתעלסה]] {{ש}} אופן: [[שאלו שחקים ושיחו לאדמה]] {{ש}} זולת: [[אחשבה לדעת עמל ודברים יגעים]] | <small>[בוורמייזא לפני מי ידמה לך: [[מי אדר והוד]]]</small>{{ש}} יוצר: [[אל נשא ארנן בהתעלסה]] {{ש}} <small>[בוורמייזא לפני שבח נותנים: [[אשישת שלוחתו]]]</small>{{ש}} אופן: [[לבעל התפארת]] {{ש}} זולת: [[אחשבה לדעת עמל ודברים יגעים]] |- ! שבת וירא | אהבה: [[שננו לשונם בני אונם]] | (אין אומרים) |- ! שבת א של חנוכה | יוצר: [[אודך כי אנפת]] {{ש}} אופן: [[כבודו אור יזריח]] {{ש}} מאורה: [[שני זיתים נכרתים]] {{ש}} זולת: [[אין צור חלף]] | יוצר: [[אודך כי אנפת]] {{ש}} מאורה: [[שני זיתים נכרתים]] {{ש}} זולת: [[אין צור חלף]] |- ! שבת ב של חנוכה | יוצר: [[אודך כי עניתי וחייתני]] {{ש}} אופן: [[אומצו בתופף בשתים יעופף]] {{ש}} מאורה: [[אשר יצר אור וצר]] {{ש}} <small>[בפוזנא: [[שני זיתים נכרתים]]]</small>{{ש}} זולת: [[אין מושיע וגואל]] | יוצר: [[אודך כי עניתי וחייתני]]{{ש}} <small>[אופן או מאורה בוורמייזא: [[יום הודו וכבודו]]]</small>{{ש}} <small>[מאורה במגנצא: [[שני זיתים נכרתים]]]</small> |- ! שבת בשלח (שירה) | גאולה: [[יום ליבשה]] | (אין אומרים) |- ! שבת יתרו | [מאורה: [[אמרות האל טהורות]]] | (אין אומרים) |- ! שבת שקלים |colspan="2" style="text-align:center;" | יוצר: [[אל מתנשא לכל לראש]] {{ש}} אופן: [[פיוטי_אופן_לארבע_פרשיות#לשבת_שקלים|כבודו יתרומם ויתנשא]] (פ; מגנצא){{ש}} זולת: [[אתה אהבת עמך]] |- ! הפסקה ראשונה | יוצר: [[אור זרוע זורח כבודו]] {{ש}} אופן: [[מלאכי צבאות בעלצון]] {{ש}} זולת: [[אחור וקדם צרת]] | יוצר: [[אור זרוע זורח כבודו]] |- ! שבת זכור |colspan="2" style="text-align:center;" | יוצר: [[זכור את אשר עשה (יוצר)|זכור את אשר עשה]] {{ש}} אופן: [[פיוטי אופן לארבע פרשיות#לשבת_זכור|כבודו יתרומם בפי כל הנשמה]] (פ; מגנצא){{ש}} זולת: [[אתה מלא רחמים]] |- ! פורים | מאורה: [[שיר אל נעלם]] | (אין אומרים) |- ! הפסקה שניה{{הערה|למנהג פולין רק אם יש שתי הפסקות בחודש אדר (כשר"ח חל ביום ו'); למנהג אשכנז בשאר השנים אומרים יוצר זה בשבת שלפני שבת הגדול.}} | יוצר: [[את פני מלך אתיצבה]] {{ש}} אופן: [[שמך לעד בפי מועד]] {{ש}} זולת: [[אדני אלהים צבאות אתה החלות]] | יוצר: [[אורות מאפל הזריח מהודו]] |- ! שבת פרה |colspan="2" style="text-align:center;" | יוצר: [[אום אשר בך דבוקה]] {{ש}} אופן: [[פיוטי אופן לארבע פרשיות#לשבת_פרה|כבודו יתרומם ויתהדר]] (פ; מגנצא){{ש}} זולת: [[אשרי כל חוסי בך]] |- ! שבת החודש |colspan="2" style="text-align:center;" | יוצר: [[אות זה החדש]] {{ש}} אופן: [[פיוטי אופן לארבע פרשיות#לשבת_החודש|כבודו משבחים]] (פ; מגנצא){{ש}} זולת: [[אל עושה נפלאות]] |- ! שבת הגדול | יוצר: [[אתי מלבנון כלה מראש אמנה תשורי]]{{ש}} או: [[אאמיר מסתתר במעון חביון]] {{ש}} אופן: [[בלולי אש ומימות]] {{ש}} <small>[בפוזנא: [[עזוז אדירירון]]]</small>{{ש}} זולת: [[אז כארשת בתולה]] | יוצר: [[אתי מלבנון כלה מראש אמנה תשורי]] {{ש}} זולת: [[אומרת אני מעשי למלך]] |- ! א של פסח |colspan="2" style="text-align:center;" | יוצר: [[אור_ישע_מאושרים#יוצר|אור ישע מאושרים]] {{ש}} אופן: [[אור_ישע_מאושרים#אופן|ראשו כתם פז]] {{ש}} זולת: [[אור_ישע_מאושרים#זולת|אהבוך נפש להדך]] {{ש}} גאולה: [[אור_ישע_מאושרים#גאולה|ברח דודי עד שתחפץ]]{{ש}} <small>[במגנצא: מערכת [[אפיק רנן ושירים]]]</small> |- ! ב של פסח |colspan="2" style="text-align:center;" | יוצר: [[אפיק_רנן_ושירים#יוצר|אפיק רנן ושירים]] {{ש}} אופן: [[אפיק_רנן_ושירים#אופן|גן נעול]] {{ש}} זולת: [[אפיק_רנן_ושירים#זולת|אודך כי עניתני]] {{ש}} גאולה: [[אפיק_רנן_ושירים#גאולה|ברח דודי אל מכון לשבתך]]{{ש}} <small>[במגנצא: מערכת [[אור ישע מאושרים]]]</small> |- ! שבת חוה״מ פסח |colspan="2" style="text-align:center;" | יוצר: [[אהוביך_אהבוך#יוצר|אהוביך אהבוך]] {{ש}} אופן: [[אהוביך_אהבוך#אופן|דודי שליט בכל מפעל]] {{ש}} זולת: [[אהוביך_אהבוך#זולת|אלה וכאלה]] {{ש}} גאולה: [[אהוביך_אהבוך#גאולה|ברח דודי אל שאנן נוה]] |- ! שביעי של פסח | יוצר: [[ויושע שושני פרח]] {{ש}} אופן: [[ויושע אל אמונה]] {{ש}} או: [[ידועי שם בבור נשם]]{{ש}} זולת: [[אי פתרוס בעברך]] {{ש}} גאולה: [[יום ליבשה]] | יוצר: [[ויושע שושני פרח]] {{ש}} <small>[במגנצא: [[אתה הארת]]]</small>{{ש}} זולת: [[אי פתרוס בעברך]] {{ש}} <small>[גאולה: [[יום ליבשה]]]</small> |- ! אחרון של פסח | יוצר: [[אתה הארת]] {{ש}} אופן: [[מחוללת מהוללת]]{{ש}} <small>[או: [[לבעל התפארת]]]</small> {{ש}} זולת: [[אי פתרוס בעברך]] | יוצר: [[אתה הארת]] {{ש}} <small>[במגנצא: [[ויושע שושני פרח]]]</small>{{ש}} <small>[בוורמייזא: [[ויושע אור ישראל]]]{{ש}} [אופן: [[לבעל התפארת]]]{{ש}}</small> זולת: [[אי פתרוס בעברך]] |- ! שבת א אחרי פסח | יוצר: [[ויושע אור ישראל]] {{ש}} אופן: [[ארוגי עוז]]{{ש}} <small>[או: [[אראלים וחשמלים יתנו שיר]]]</small> {{ש}} אהבה: [[אלהי ימי שנותי כלו]] {{ש}} זולת: [[אין כמוך באלמים]] {{ש}} גאולה: [[שביה עניה]] | (אין אומרים) |- ! שבת ב אחרי פסח | <small>[יוצר: [[ארנן חסדך לבוקר]]]</small> {{ש}} <small>[אופן: [[יחיד ערץ]]]</small> {{ש}} מאורה: [[איומתי שמחי ועלזי]] {{ש}} זולת: [[אל אל חי ארנן]] {{ש}} גאולה: [[שנותינו ספו]] | '''שבת ראשונה אחר ר"ח אייר:''' {{ש}} זולת: [[אזכרך דודי]]{{ש}} <small>[בוורמייזא: [[אתה אלהים וזולתך אין עוד]]]</small> {{ש}} <small>[במגנצא א"א]</small> {{ש}} |- ! שבת ג אחרי פסח | <small>[יוצר: [[אומץ דר חזקים]]]</small> {{ש}} <small>[בפוזנא: [[אשיחה בדברי נפלאותיך]]]</small>{{ש}} <small>[אופן: [[לבעל התפארת]]]</small> {{ש}} <small>[בפוזנא: [[יקודי אש]]]</small>{{ש}} אהבה: [[סגולתי מלוכה אזרתיך]] {{ש}} זולת: [[אריות הדיחו פזורה]] {{ש}} גאולה: [[שדודים נדודים]] | '''שבת שניה אחר ר"ח אייר:''' {{ש}} זולת: [[אלהים אל דמי לך (זולת)|אלהים אל דמי לך]] {{ש}} <small>[או: [[אתה אלהים וזולתך אין עוד]]]</small>{{ש}} <small>[במגנצא א"א]</small> |- ! שבת ד אחרי פסח | <small>[יוצר: [[אשיחה בדברי נפלאותיך]]]</small> {{ש}} <small>[בפוזנא: [[אומץ דר חזקים]]]</small>{{ש}} <small>[אופן: [[ידודון ידודון שנאני שלהבת]]]</small> {{ש}} אהבה: [[סגולתי איומה נשאתי]] {{ש}} זולת: [[אלהי בך איחבק]] {{ש}} גאולה: [[שכולה אכולה]] | '''שבת שלישית אחר ר"ח אייר:''' {{ש}} זולת: [[אתה אלהים וזולתך אין עוד]]{{ש}} <small>[או: [[אלהים אל דמי לך (זולת)|אלהים אל דמי לך]]]{{ש}} [בוורמייזא:[[זולתך אדונים]]]</small>{{ש}} <small>[במגנצא א"א]</small> |- ! שבת ה אחרי פסח | <small>[יוצר: [[אגורה באהלך עולמים]]]</small> {{ש}} <small>[אופן: [[יקודי אש]]]</small> {{ש}} <small>[בפוזנא: [[במרומי רום ישיבתך]]]</small>{{ש}} אהבה: [[סגולתי משכתיך חסד]] {{ש}} זולת: [[אלהים לא אדע זולתך]] {{ש}} גאולה: [[יקוש בעניו]] | '''שבת בהר:''' {{ש}} זולת: [[אחרי נמכר (זולת)|אחרי נמכר]]{{ש}} <small>[במגנצא ווורמייזא א"א]</small>{{ש}} <small>['''בוורמייזא שבת רביעית אחר ר"ח אייר:'''{{ש}} אהבה: [[אותך כל היום קיוינו]] {{ש}} זולת: [[אלהים באוזנינו שמענו]]]{{ש}}</small> |- ! שבת לפני שבועות | יוצר: [[אהלל בצלצלי שמע]] {{ש}} אופן: [[אורחות אראלים]] {{ש}} אהבה: [[איומתי יונה יעלת חן]] {{ש}} זולת: [[אלהי אקראך במחשב]] {{ש}} גאולה: [[יונה נשאתה]] | אהבה: [[אותך כל היום קיוינו]] {{ש}} זולת: [[אלהים באוזנינו שמענו]]{{ש}} |- ! א של שבועות | יוצר: [[אדון אימנני]] {{ש}} אופן: [[ועתה בנים (אופן)|ועתה בנים]] {{ש}} <small>[מאורה: [[אמרות האל טהורות]]]</small> {{ש}} זולת: [[אנכי שימעת]] | <small>[בוורמייזא לפני מי ידמה לך: [[מי אדר והוד]]]</small>{{ש}} יוצר: [[אדון אימנני]] {{ש}} <small>[במגנצא: [[אילת אהבים מתנת סיני]]]</small>{{ש}} אופן: [[ועתה בנים (אופן)|ועתה בנים]] {{ש}} <small>[במגנצא: [[אורחות אראלים]]]</small>{{ש}} זולת: [[אנכי שימעת]]{{ש}} <small>[במגנצא: [[אנכי גדול בנודעים]]]</small> |- ! ב של שבועות | יוצר: [[אילת אהבים מתנת סיני]] {{ש}} אופן: [[ועתה בנים (אופן)|ועתה בנים]] {{ש}} זולת: [[אנכי שימעת]] | יוצר: [[אילת אהבים מתנת סיני]] {{ש}} <small>[במגנצא: [[אדון אימנני]]]</small>{{ש}} <small>[בוורמייזא: [[אדיר ונאה בקודש]]]</small>{{ש}} אופן: [[אורחות אראלים]]{{ש}} <small>[במגנצא וק"ק: [[ועתה בנים (אופן)|ועתה בנים]]]</small> {{ש}} <small>[בוורמייזא: [[כבודו אות ברבואות]]]</small>{{ש}} זולת: [[אנכי גדול בנודעים]]{{ש}} <small>[במגנצא וק"ק: [[אנכי שימעת]]]</small>{{ש}} <small>[בוורמייזא א"א]</small>{{ש}} |- ! שבת אחרי שבועות | יוצר: [[אדיר ונאה בקודש]] {{ש}} אופן: [[כבודו אות ברבואות]] {{ש}} אהבה: [[אשר יחדיו]] {{ש}} זולת: [[אור ישראל וקדושו]] | (אין אומרים) |- ! שבת בהעלותך | מאורה: [[אשר יצר אור וצר]]{{ש}} <small>[בפוזנא: [[שני זיתים נכרתים]]]</small>{{ש}} | (אין אומרים) |- ! שבת שלח | אהבה: [[שש מאות נקראות]] | (אין אומרים) |- ! שבת אחר י"ג סיון | (אין אומרים) | <small>[זולת בוורמייזא: [[אין לנו אלהים עוד זולתך]]]</small> |- ! שבת חוקת | אהבה: [[אל מחוללי]] | (אין אומרים) |- ! שבת אחר כ"ה סיון | (אין אומרים) | <small>[זולת בוורמייזא: [[זולתך אין אל]]]</small> |- ! שבת א אחר י"ז תמוז | (אין אומרים) | זולת: [[אל אל חי ארנן]] |- ! שבת אחר כ' תמוז | (אין אומרים) | <small>[זולת בוורמייזא: [[אזכרה אלהים נגינתי בלילה]]]</small> |- ! שבת ב אחר י"ז תמוז | (אין אומרים) | זולת: [[אריות הדיחו פזורה]] |- ! שבת לפני תשעה באב | (אין אומרים) | <small>[אופן בוורמייזא: [[אף אורח משפטיך]]]</small>{{ש}} אהבה: [[אותך כל היום קיוינו]] {{ש}} זולת: [[אלהים באוזנינו שמענו]] |- ! שבת נחמו | יוצר: [[אל אל שדי אתחנן]] {{ש}} אופן: [[שאו מנחה משובחה]] {{ש}} [מאורה: [[אמרות האל טהורות]]] {{ש}} אהבה: [[שתי פעמים מקוימים]] {{ש}} זולת: [[אמת משל היה]] | יוצר: [[ארוממך אל חי]] {{ש}} אופן: [[שאו מנחה משובחה]] {{ש}} זולת: [[אמת משל היה]] |- ! שבת עקב | אהבה: [[ידיד עליון]] | (אין אומרים) |- ! שבת שופטים | (אין אומרים) | <small>[זולת בוורמייזא: [[אני ראשון ואני אחרון אהיה עמכם]]]</small> |} ==קרובות== ===כללי=== *[[מסוד חכמים]] ===שחרית ליום ראשון של ראש השנה=== *רשות: [[יראתי בפצותי שיח]] (פ) *מגן: [[את_חיל_יום_פקודה#מגן|את חיל]] *מחיה: [[את_חיל_יום_פקודה#מחיה|תאלת זו]] *משלש: [[את_חיל_יום_פקודה#משלש|אבן חוג]] *[[אתה הוא אלקינו בשמים ובארץ|אתה הוא אלהינו]] (פולין ועלזאס) *[[את_חיל_יום_פקודה#אדרת_ממלכה|אדרת ממלכה]] *[[את_חיל_יום_פקודה#אם_אשר_בצדק|אם אשר בצדק]] (פ) *[[את_חיל_יום_פקודה#אאפיד_נזר_איום|אאפיד נזר איום]] *[[אדירי איומה]] *[[לאל עורך דין]] *סילוק: [[את_חיל_יום_פקודה#סילוק|מלך במשפט יעמיד ארץ]] *קדושה: (פ) **[[וחיות_בוערות_מראיהן_כגחלי_אש#וחיות בוערות|וחיות בוערות]] **[[וחיות_בוערות_מראיהן_כגחלי_אש#אחד קדוש|אחד קדוש]] ===מוסף ליום ראשון של ראש השנה=== *מגן: [[אופד_מאז#מגן|אופד מאז]] *מחיה: [[אופד_מאז#מחיה|תפן במכון]] *משלש: [[אופד_מאז#משלש|אף אורח משפטיך]] *([[אתה הוא אלקינו בשמים ובארץ|אתה הוא אלהינו]]) (עלזאס) *[[אופד_מאז#קיקלר:_אומץ_אדירי_כל_חפץ|אומץ אדירי כל חפץ]] *[[מלך עליון אל דר במרום]] *סילוק: [[ונתנה תוקף]] *קדושה: **[[וחיות_אשר_הנה_מרובעות_כסא#וחיות_אשר_הנה|וחיות אשר הנה]] **[[וחיות_אשר_הנה_מרובעות_כסא#ועמך_תלואים_בתשובה|ועמך תלואים בתשובה]] **[[וחיות_אשר_הנה_מרובעות_כסא#ואתה_אזון_קול_מפאריך|ואתה אזון קול מפאריך]] **[[וחיות_אשר_הנה_מרובעות_כסא#תהלות_כבודך|תהלות כבודך]] *[[חמול על מעשיך]] *[[וכל מאמינים]] *[[ויאתיו כל לעבדך]] (פ) *[[היה עם פיפיות]] *[[אוחילה לאל]] *'''[[אנסיכה מלכי|תקיעתא]]''': **מלכויות – [[אנסיכה_מלכי#מלכויות: אנסיכה מלכי|אנסיכה מלכי]] **זכרונות – [[אנסיכה_מלכי#זכר תחלת כל מעש|זכר תחלת כל מעש]] **שופרות – [[אנסיכה_מלכי#אשא דעי בצדק|אשא דעי בצדק]] *[[היום תאמצנו]] ===שחרית ליום שני של ראש השנה=== *רשות: [[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#רשות|אתיתי לחננך]] *מגן: [[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#מגן|אמרתך צרופה]] *מחיה: [[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#מחיה|תמים פעלך]] *משלש: [[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#משלש|שולחתי במלאכות]] *[[אתה הוא אלקינו בשמים ובארץ|אתה הוא אלהינו]] (פולין ועלזאס) *[[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#אדר_והוד|שמו מפארים – אדר והוד]] *[[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#אתן_לפועלי_צדק|אתן לפועלי צדק]] *[[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#שבתי_וראה|שבתי וראה תחת השמש]] *[[מלך עליון אמיץ המנושא]] *[[כל שנאני שחק באמר מאמירים]] *[[לאל עורך דין]] (פ) *סילוק: [[אמרתך_צרופה_ועדותיך_צדק#סילוק|אשר מי יעשה]] *קדושה: (פ) **[[וחיות_בוערות_מראיהן_כגחלי_אש#וחיות בוערות|וחיות בוערות]] **[[וחיות_בוערות_מראיהן_כגחלי_אש#אחד קדוש|אחד קדוש]] ===מוסף ליום שני של ראש השנה=== *([[לאל עורך דין]]) (פ) *סילוק: [[ונתנה תוקף]] *קדושה: **[[וחיות_אשר_הנה_מרובעות_כסא#ועמך_תלואים_בתשובה|ועמך תלואים בתשובה]] **[[וחיות_אשר_הנה_מרובעות_כסא#ואתה_אזון_קול_מפאריך|ואתה אזון קול מפאריך]] **[[וחיות_אשר_הנה_מרובעות_כסא#תהלות_כבודך|תהלות כבודך]] *[[חמול על מעשיך]] *[[וכל מאמינים]] *[[ויאתיו כל לעבדך]] (פ) *[[היה עם פיפיות]] *[[אוחילה לאל]] *'''[[אהללה אלהי אשירה עזו|תקיעתא]]''': **מלכויות: [[אהללה_אלהי_אשירה_עזו#מלכויות|אהללה אלוהי]] **זכרונות: [[אהללה_אלהי_אשירה_עזו#זכרונות|אפחד במעשי]] **שופרות: [[אהללה_אלהי_אשירה_עזו#שופרות|אנוסה לעזרה]] *[[היום תאמצנו]] ===שחרית ליום כיפור=== *רשות: [[אמצת_עשור#רשות|אימיך נשאתי]] *מגן: [[אמצת_עשור#מגן|אמצת עשור]] *מחיה: [[אמצת_עשור#מחיה|תאות נפש]] *תוכחה: [[אמצת_עשור#תוכחה|אנוש מה יזכה]] *משלש: [[אמצת_עשור#משלש|אחדת יום זה]] *[[אתה הוא אלקינו בשמים ובארץ|אתה הוא אלהינו]] (פולין ועלזאס) *[[אמצת_עשור#מורה_חטאים|מורה חטאים]] *[[אמצת_עשור#אדר_יקר_אלי|אדר יקר אלי]] *[[אמצת_עשור#אנא_אלהים_חיים|אנא אלהים חיים]] *[[איומה בחר]] (פ) *[[אמצת_עשור#אך_אתים|אך אתים בחין לפניך]] *[[אמצת_עשור#אמרו_לאלהים|אמרו לאלהים ארך אפים]] *[[אמצת_עשור#מעשה_אלהינו|מעשה אלהינו אין מי בשחק]] *[[אמצת_עשור#אשר_אומץ_תהלתך|אשר אומץ תהלתיך באילי שחק]] *[[אמצת_עשור#על_ישראל_אמונתו|על ישראל אמונתו]] *[[אמצת_עשור#אפסי_ארץ|אפסי ארץ בדברו הקים]] *[[אמצת_עשור#מי_כמוך|מי כמוך אדיר במרומים]] *[[אמצת_עשור#אין_כמוך|אין כמוך באדירי מעלה]] *[[האדרת והאמונה]] *[[אמצת_עשור#נאמירך_באימה|נאמירך באימה]] *[[אמצת_עשור#רוממו_אל_מלך_נאמן|רוממו אל מלך נאמן]] *[[אמצת_עשור#רוממו_אדיר_ונורא|רוממו אדיר ונורא]] *[[אמצת_עשור#אמונתך_בעליונים|אמונתך בעליונים]] *[[אמצת_עשור#הנקדש_באלפי_אלפים|הנקדש באלפי אלפים]] *[[אמצת_עשור#אילי_שחק|אילי שחק]] *[[אמצת_עשור#אין_מספר_לגדודי_צבא_חילו|אין מספר לגדודי צבא חילו]] *[[לאל עורך דין]] (פ) *סילוק: [[אמצת_עשור#סילוק|מי יתנה תוקף תהלתך]] *קדושה: **[[אל_ברוב_עצות_תכן_את_רוח#אל_ברוב_עצות|אל ברוב עצות]] **[[אל_ברוב_עצות_תכן_את_רוח#תמיד_תתלונן_בידך|תמיד תתלונן בידך]] **[[אל_ברוב_עצות_תכן_את_רוח#אליך ועדיך יבוא כל בשר|אליך ועדיך יבוא כל בשר]] **[[אל_ברוב_עצות_תכן_את_רוח#אליך_תלויות_עינינו|אליך תלויות עינינו]] *[[חמול על מעשיך]] *[[האדיר משמי עליות|האדיר משמי עליות; התכן מתחת זרועות עולם; האימן כיפי שחקים]] *[[ובכן מי לא יראך]] (סידרת רהיטים) *[[האזורים באהב]] *[סליחות - ראה בהמשך] *אחרי וידוי: **[[אמרתי לפושעים אכלה פשעים]] (קטעים) (א) **[[יום אשר אשמנו יוצלל ויוסגר]] **[[אהללך בקול רם]] *[[היום תאמצנו]] (א) ===מוסף ליום כיפור=== *מגן: [[שושן_עמק#מגן|שושן עמק איומה]] *מחיה: [[שושן_עמק#מחיה|יום מימים הוחס]] *תוכחה: [[שושן_עמק#תוכחה|אנוש איך יצדק]] (פ) *משלש: [[שושן_עמק#משלש|צפה בבת תמותה]] *([[אתה הוא אלקינו בשמים ובארץ|אתה הוא אלהינו]]) (עלזאס) *[[שושן_עמק#אשא_דעי_למרחוק|אשא דעי למרחוק]] *[[שושן_עמק#אין_ערוך_אליך|אין ערוך אליך]] *[[שושן_עמק#אנא_אזון|אנא אזון שועת חינון]] (א) *[[שושן_עמק#אך_אין_לנו|אך אין לנו אלוה מבלעדיך]] (א) *[[שושן_עמק#אל_תזכר_לנו_עוונותינו|אל תזכר לנו עוונותנו]] (פ) *[[שושן_עמק#אך_אומרים|אך אומרים בחין לפניך]] (פ) *[[שושן_עמק#אמרו_לאלהים|אמרו לאלהים אל מלך בעולמו]] (פ) *[[שושן_עמק#מעשה_אלהינו|מעשה אלהינו אדיר בויעודו]] (פ) *[[שושן_עמק#אשר_אימתך|אשר אימתך באראלי אומן]] *[[שושן_עמק#אמיצי_שחקים|אמיצי שחקים]] *[[שושן_עמק#אילי_מרום|אילי מרום ]] *סילוק: [[שושן_עמק#סילוק|מי יערוך אליך]](א) *סילוק: [[ונתנה תוקף]] (פ) *קדושה: **[[אז_מלפני_בראשית#אז_מלפני_בראשית_דת_וכס_השית|אז מלפני בראשית דת וכס השית]] (פ ופֿלאָס) **[[אז_מלפני_בראשית#אז_מלפני_בראשית_אבות_ובנים_ה|אז מלפני בראשית אבות ובנים השית]] (פ ופֿלאָס) **[[אז_מלפני_בראשית#אז_מלפני_בראשית_נוה_וינון_הש|אז מלפני בראשית נוה וינון השית]] (פ ופֿלאָס) **[[אז_מלפני_בראשית#אז_מלפני_בראשית_שבעה_אלה_השית|אז מלפני בראשית שבעה אלה השית]] (פ ופֿלאָס) **[[אל ברוב עצות תכן את רוח#אליך תלויות עינינו|אליך תלויות עינינו]] (א) (מתוך [[אל ברוב עצות תכן את רוח|אל ברוב עצות]]) *[[חמול על מעשיך]] *[[וכל מאמינים]] *[[ואיזו תהילה כפי גודלך]] (א) *[[לך יאדיר כל יציר]] (א) *[[האחד בעולמו ואין שני לו]] (א) *[[האומרים אחד]] (א) *[[ויאתיו כל לעבדך]] (פ) *[[היה עם פיפיות]] *[[אוחילה לאל]] *סדר עבודה: [[אמיץ כח]] <small>( / [[אתה כוננת עולם מראש]])</small> **[[שנת אוצרך הטוב]] **[[כאהל הנמתח בדרי מעלה]] **[[אשרי עין ראתה אהלנו]] *קינות ותחינות לאחר סדר העבודה: **[[אין לנו לא אשים ולא אשם]] (פ) **[[תכפו עלינו צרות]] **[[תנות צרות לא נוכל]] **[[אל תעש עמנו כלה]] **[[כתועים ואין לבקש]] **[[אם תעינו לא תתענו]] **[[תאות לב לא השגנו]] **[[תאמר למחות אשמינו]] **[[אורך תזריח לחשוכה]] **[[אופל אלמנה תאיר]] **[[תתן אחרית לעמך]] **[[תעינו מאחריך]] *[סליחות - ראו בהמשך] *אחרי וידוי **[[יום אתא לכפר פשעי ישנה]] **[[אדיר ונאור בורא דוק וחלק]] *[[היום תאמצנו]] ===מנחה ליום כיפור=== *מגן: [[איתן_הכיר_אמונתך#מגן|איתן הכיר אמונתך]] *מחיה: [[איתן_הכיר_אמונתך#מחיה|מואהב ויחיד לאמו]] *משלש: [[איתן_הכיר_אמונתך#משלש|אראלים בשם תם ממליכים]] *([[אתה הוא אלקינו בשמים ובארץ|אתה הוא אלהינו]]) (עלזאס) *[[אודך בקול ערב#אדר בתאר נכון|אדר בתואר מכון]] (למנהג פולין אומרים את הכותרת, ובפוזנא אמרו את הפיוט המלא) *[[אפאר למלכי בקודש]] (כנ"ל) *[[אודך בקול ערב#אתה אל רחום וחנון|אתה אל רחום וחנון]] (פוזנא) *[[איתן_הכיר_אמונתך#אראלי_הוד|אראלי הוד]] *סילוק: [[כי רכובו בערבות]] *קדושה: [[אל ברוב עצות תכן את רוח#אליך תלויות עינינו|אליך תלויות עינינו]] (א) (מתוך [[אל ברוב עצות תכן את רוח|אל ברוב עצות]]) *[[חמול על מעשיך]] *[סליחות - ראו בהמשך] *אחרי וידוי **[[יום אשר הוחק לכפרתנו]] **[[אדון אביר במעשיו כביר]] (פ) ===נעילה ליום כיפור=== *מגן: [[אב_ידעך#מגן|אב ידעך מנוער]] *מחיה: [[אב_ידעך#מחיה|הנקרא לאב זרע]] *משלש: [[אב_ידעך#משלש|טבע זיו תארה]] *([[אתה הוא אלקינו בשמים ובארץ|אתה הוא אלהינו]]) (עלזאס) *[[אב_ידעך#שמע_נא|מערב עד ערב]] (למנהג פולין רק את הכותרת ולמנהגי אשכנז ופוזנא את הפיוט המלא) *סילוק: [[אב_ידעך#שערי_ארמון|שערי ארמון]] *קדושה: [[אל ברוב עצות תכן את רוח#אליך תלויות עינינו|אליך תלויות עינינו]] (א) (מתוך [[אל ברוב עצות תכן את רוח|אל ברוב עצות]]) *[[חמול על מעשיך]] *[סליחות - ראו בהמשך] *[[היום תאמצנו]] (א) ===שחרית ליום ראשון של סוכות=== *מגן: [[אוימתי_בחיל_כיפור#מגן|אוימתי בחיל כיפור]] *מחיה: [[אוימתי_בחיל_כיפור#מחיה|מאלמי מגדים]] *משלש: [[אוימתי_בחיל_כיפור#משלש|קושט שעינת עץ]] *[[אוימתי_בחיל_כיפור#עד_לא_מצוקי_רגב|עד לא מצוקי רגב]] (א) *[[אוימתי_בחיל_כיפור#קיקלר|אקחה פרי עץ הדר]] *[[אוימתי_בחיל_כיפור#אז_היתה_חנית_סכו|אז היתה חנית סוכו]] (פ) *([[אל נא לעולם תוערץ]] (פפד"מ)) *סילוק: [[אוימתי_בחיל_כיפור#סילוק|אקחה בראשון]] (לפי מנהג מגנצא אומרים מערכת [[ארחץ בנקיון כפות]]) ===מוסף ליום ראשון של סוכות=== *קדושה: (וורמייזא) **[[וחיות_ארבע_אשר_כס_עומסות#וחיות_ארבע_אשר_כס_עומסות|וחיות ארבע אשר כס עומסות]] **[[וחיות_ארבע_אשר_כס_עומסות#ועמך_זכור_למו_נסע_סוכה|ועמך זכור למו נסה סוכה]] **[[וחיות_ארבע_אשר_כס_עומסות#ואתה_מקדם_תאבת_שלם|ואתה מקדם תאבת שלם]] **[[וחיות_ארבע_אשר_כס_עומסות#ואנחנו_קמנו_בצווי_נצרך_להלל|ואנחנו קמנו בצווי נצרך להלל]] ===שחרית ליום שני של סוכות=== *מגן: [[ארחץ_בנקיון_כפות#מגן|ארחץ בנקיון כפות]] *מחיה: [[ארחץ_בנקיון_כפות#מחיה|תשורת שי אלפים]] *משלש: [[ארחץ_בנקיון_כפות#משלש|איווי סוכת דוד]] *[[ארחץ_בנקיון_כפות#בל_תהי_מצות_סוכה|בל תהי מצות סוכה]] *[[ארחץ_בנקיון_כפות#אלים_כהשעין|אלים כהשעין אב]] *[[אל נא לעולם תוערץ]] *[[ארחץ_בנקיון_כפות#אמנם_מצוה|אמנם מצוה]] *סילוק: [[ארחץ_בנקיון_כפות#סילוק|כי אקח מועד]] (לפי מנהג מגנצא אומרים מערכת [[אוימתי בחיל כיפור]]) ===שחרית לשמיני עצרת=== (מנהג וורמייזא) *מגן: [[אחות אשר לך כספת#מגן|אחות אשר לך]] *מחיה: [[אחות אשר לך כספת#מחיה|מותמם בטבע שמונה]] *משלש: [[אחות אשר לך כספת#משלש|קהל איתנים נעצר]] *[[אחות אשר לך כספת#פיוט ד|היטיבה לטובים]] *[[אחות אשר לך כספת#קיקלר|אדורי משבעים]] *[[אל נא לעולם תוערץ]] *[[אחות אשר לך כספת#פיוט ו|אצורי מקדם]] (רק הכותרת) *סילוק: [[אחות אשר לך כספת#סילוק|אלה עשיתם]] ===מוסף לשמיני עצרת (תפילת גשם)=== *א. [[אף_ברי_אותת#א|אף ברי]] *ב. [[אף_ברי_אותת#ב|יטריח]] *רשות: [[אף_ברי_אותת#רשות|אפיק מען מעוטר]] *סדר יצירה: **[[אף_ברי_אותת#אקשטה_כסל_וקרב|אקשטה כסל]] **[[אף_ברי_אותת#תכנם_לארץ_וחוצות|תכנם לארץ וחוצות]] *סדר פסוקים: [[אף_ברי_אותת#יפתח_ארץ_לישע|יפתח ארץ לישע]] *[[אף_ברי_אותת#איום_זכור_נא_לשואלי_מים|איום זכור נא לשואלי מים]] (א) *[[זכור אב נמשך אחריך כמים]] (פ) *[[סידור/נוסח אשכנז/מחזור לחג הסוכות/מוסף לשמיני עצרת#הכרזת_גשם|הכרזת גשם]] ===שחרית לשבת שקלים=== *מגן: [[אז_מאז_זמות_בכל_פועל#מגן|אז מאז זמות]] *מחיה: [[אז_מאז_זמות_בכל_פועל#מחיה|מעתיק פלוסים]] *משלש: [[אז_מאז_זמות_בכל_פועל#משלש|קצובה היא זאת]] *[[אז_מאז_זמות_בכל_פועל#מי_יוכל_לשער|מי יוכל לשער]] *[[אז_מאז_זמות_בכל_פועל#אומן_בשמעו|אומן בשמעו]] *[[אל נא לעולם תוערץ]] *[[אז_מאז_זמות_בכל_פועל#אלה_אזכרה_את_אשר_נעשה|אלה אזכרה את אשר נעשה]] *סילוק: [[אז_מאז_זמות_בכל_פועל#סילוק|אז ראית וספרת]] ===מוסף לשבת שקלים=== *[[אשכול איווי תאות כל נפש]] ===שחרית לשבת זכור=== *מגן: [[אזכיר_סלה_זכרון_מעשים#מגן|אזכיר סלה זכרון מעשים]] *מחיה: [[אזכיר_סלה_זכרון_מעשים#מחיה|תמימים בעודם בסין רפודים]] *משלש: [[אזכיר_סלה_זכרון_מעשים#משלש|אצילי מרעי נכד שעיר]] *[[אזכיר_סלה_זכרון_מעשים#בלשון_אשר_הזכרת|אל נא בלשון אשר הזכרת]] *[[אזכיר_סלה_זכרון_מעשים#אץ_קוצץ|אץ קוצץ]] *[[אל נא לעולם תוערץ]] *[[אזכיר_סלה_זכרון_מעשים#קיקלר|זכור איש אשר הגויע]] *סילוק: [[אזכיר_סלה_זכרון_מעשים#סילוק|אלהים אל דמי לך]] ===שחרית לפורים=== *[[ויאהב אומן|ויאהב אומן יתומת הגן]] **[[ויאהב_אומן#אזרח_בט_חוץ|אזרח בט חוץ]] **[[ויאהב_אומן#תמימים_כרשו_ארץ|תמימים כרשו ארץ]] **[[ויאהב_אומן#אותו_מבהלת|אותו מבהלת]] **[[ויאהב_אומן#אספרה_אל_חוק|אספרה אל חוק]] **[[ויאהב_אומן#אמל_ובך|אמל ורבך]] ===שחרית לשבת פרה=== *מגן: [[אצולת_אומן_בצירוף_זקוקה#מגן|אצולת אומן בצרוף זקוקה]] *מחיה: [[אצולת_אומן_בצירוף_זקוקה#מחיה|ממרה חוקה גזר]] *משלש: [[אצולת_אומן_בצירוף_זקוקה#משלש|קפאון חוק אלפת היקר]] *[[אצולת_אומן_בצירוף_זקוקה#אמרתי_אחכמה|אמרתי אחכמה]] *[[אצולת_אומן_בצירוף_זקוקה#אצורה_ומופרשה|אצורה ומפורשה]] *[[אל נא לעולם תוערץ]] *[[אצולת_אומן_בצירוף_זקוקה#אמרה_סנונה_וצרופה|אִמרה סנונה וצרופה]] *י"א: [[אצילי עם עולי גולה]] *סילוק: [[אצולת_אומן_בצירוף_זקוקה#סילוק|אין לשוחח עוצם נפלאותיך]] ===שחרית לשבת החודש=== *מגן: [[אתיית_עת_דודים_כגעה#מגן|אתיית עת דודים]] *מחיה: [[אתיית_עת_דודים_כגעה#מחיה|מרימי עול]] *משלש: [[אתיית_עת_דודים_כגעה#משלש|קיחת עלית עקד]] *[[אתיית_עת_דודים_כגעה#רבות_עשית|רבות עשית]] *[[אתיית_עת_דודים_כגעה#אבי_כל_חוזה|אבי כל חוזה]] *[[אל נא לעולם תוערץ]] *[[אתיית_עת_דודים_כגעה#קיקלר|אדון מקדם]] *סילוק: [[אתיית_עת_דודים_כגעה#סילוק|הוא נקרא ראש וראשון]] ===מוסף לשבת החודש=== *[[ראשון אמצת לפרח שושנים]] ===שחרית לשבת הגדול=== ;פולין *מגן: [[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#מגן|אלהים בצעדך הכות פתרוס]] *מחיה: [[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#מחיה|ממסגר אסיר]] *משלש: [[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#משלש|ישעי וכבודי]] *[[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#כרם_חמד|כרם חמד]] *[[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#ירדת_להציל_עמך|ירדת להציל עמך]] *[[אל נא לעולם תוערץ]] *[[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#אמנה_גדולה|אמנה גדולה]] *[[ויהי בחצי הלילה|אז רוב נסים]] *רשות: [[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#רשות|אבוא בחיל להתיצבה]] *סדר: [[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#סדר|אלהי הרוחות לכל בשר]] *סילוק: [[אלהים_בצעדך_הכות_פתרוס#סילוק|אין ערוך אליך להגיד ולדבר]] ;אשכנז *מגן: [[אוני_פטרי_רחמתים#מגן|אוני פטרי רחמתים]] *מחיה: [[אוני_פטרי_רחמתים#מחיה|מתים בכל בית]] *משלש: [[אוני_פטרי_רחמתים#משלש|ישמע לאדום כשמע מצרים]] *[[אוני_פטרי_רחמתים#לישע_עמך|אל נא לישע עמך]] *[[אוני_פטרי_רחמתים#אז_תשע_מכות|אז תשע מכות]] *[[אל נא לעולם תוערץ]] *[[אוני_פטרי_רחמתים#אז_רוב_נסים|אז רוב נסים]] *סדר: [[אדיר דר מתוחים]], ויש אומרים אותו במוסף. ואם חל שבת הגדול בערב פסח, מקדימים אותו למוסף שבת ז' ניסן (הפסקה שניה). *סילוק: [[אוני_פטרי_רחמתים#סילוק|ובכן כי אין לפניך לילה]] ===מוסף ליום ראשון של פסח (תפילת טל)=== *א. [[בדעתו_אביעה_חידות#א|בדעתו אביעה חידות]] *ב. [[בדעתו_אביעה_חידות#ב|תהומות הדום]] *רשות: [[בדעתו_אביעה_חידות#רשות|אירשה ארוש לחשון]] *סדר יצירה: **[[בדעתו_אביעה_חידות#אאגרה_בני_איש|אאגרה בני איש]] **[[בדעתו_אביעה_חידות#תחת_אילת_עופר|תחת אילת עופר]] *סדר פסוקים: [[בדעתו_אביעה_חידות#אלים_ביום_מחוסן|אלים ביום מחוסן]] *[[בדעתו_אביעה_חידות#טל_תן_לרצות_ארצך|טל תן לרצות ארצך]] *[[סידור/נוסח_אשכנז/פסח/מוסף_יום_א#הכרזת_טל|הכרזת טל]] ===שחרית ליום שני של פסח=== *מגן: [[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#מגן|אסירים אשר בכושר]] *מחיה: [[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#מחיה|מה איילו פלאי נסיך]] *משלש: [[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#משלש|קמי קהלך]] *[[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#ערב_אשר_עלה|ערב אשר עלה]] *[[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#אז_על_כל_חיתו_יער|אז על כל חיתו יער]] *[[אל נא לעולם תוערץ]] *[[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#שור_אשר_מאז|שור אשר מאז]] (פ) *[[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#אומץ_גבורותיך|אומץ גבורותיך]] *סילוק: [[אסירים_אשר_בכושר_שעשעת#סילוק|בעשר מכות]] ===שחרית לשביעי של פסח=== *מגן: [[אותותיך_ראינו#מגן|אותותיך ראינו]] *מחיה: [[אותותיך_ראינו#מחיה|תרגלת עמוסים]] *משלש: [[אותותיך_ראינו#משלש|שבטי יה הוצאת לפדיום]] *[[אותותיך_ראינו#קיקלר|אמרו לאלהים אדירים]] *([[אל נא לעולם תוערץ]]) (וורמייזא) *סדר: [[אותותיך_ראינו#סדר|אילי הצדק ידועים]] *סילוק: [[אותותיך_ראינו#סילוק|חסדי ה' אזכיר]] (לפי מנהגי וורמייזא ומגנצא ועוד קהילות אומרים את מערכת [[אימת נוראותיך]]) ===שחרית לאחרון של פסח=== *מגן: [[אימת_נוראותיך#מגן|אימת נוראותיך]] *מחיה: [[אימת_נוראותיך#מחיה|תחבולות עש]] *משלש: [[אימת_נוראותיך#משלש|איום ונורא מי לא יראך]] *[[אימת_נוראותיך#אדני_חלד|אדני חלד]] *[[אימת_נוראותיך#מה_מועיל_רשע|מה מועיל רשע]] *([[אל נא לעולם תוערץ]]) (וורמייזא וק"ק) *סדר: [[אימת_נוראותיך#סדר|אצולים מפרך סונים]] *סילוק: [[אימת_נוראותיך#סילוק|אומץ גבורותיך]] (לפי מנהגי וורמייזא ומגנצא ועוד קהילות אומרים את מערכת [[אותותיך ראינו]]) ===שחרית ליום ראשון של שבועות=== {| class="wikitable" ! פולין וחלק קהילות אשכנז !! רוב קהילות אשכנז |- | *מגן: [[ארץ_מטה_ורעשה#מגן|ארץ מטה]] {{ש}} *מחיה: [[ארץ_מטה_ורעשה#מחיה|מן ההר למעוניו]] {{ש}} *משלש: [[ארץ_מטה_ורעשה#משלש|קדוש הופיע מפארן]] {{ש}} *[[ארץ_מטה_ורעשה#אנכי_בשם_אל_שדי|אנכי בשם אל שדי]] {{ש}} *[[ארץ_מטה_ורעשה#אז_בכתב_אשורית|אז בכתב אשורית]] {{ש}} * [[אל נא לעולם תוערץ]] {{ש}} *סדר עולם: [[ארץ_מטה_ורעשה#סדר_עולם|ה' קנני ראשית דרכו]] {{ש}} *סדר דיברין: [[ארץ_מטה_ורעשה#סדר_דיברין|אתו מצוות וחוקים]] {{ש}} *סילוק: [[ארץ_מטה_ורעשה#סילוק|אלה העדות והחוקים]] | *מגן: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#מגן|אורח חיים]] {{ש}} *מחיה: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#מחיה|תמכו כבוד]] {{ש}} *משלש: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#משלש|שלמים בחנותם]] {{ש}} *[[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#פיוט_ד|אם לא אמריך הנעימים]] {{ש}} *[[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#פיוט_ה|שבוית מרום]] {{ש}} *[[אל נא לעולם תוערץ]] (רוב מקומות) {{ש}} *סדר עולם: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#סדר_עולם|שעשוע יום יום]] {{ש}} *סדר דיברין: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#סדר_דיברין|אלוף מסובל בהוד איפודים]] {{ש}} *סילוק: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#סילוק|וכל העם רואים]] |} ===מוסף ליום ראשון של שבועות=== *[[אתה הנחלת]] *[[אז שש מאות]] ===שחרית ליום שני של שבועות=== {| class="wikitable" ! פולין וחלק קהילות אשכנז !! רוב קהילות אשכנז |- | *מגן: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#מגן|אורח חיים]] {{ש}} *מחיה: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#מחיה|תמכו כבוד]] {{ש}} *משלש: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#משלש|שלמים בחנותם]] {{ש}} *[[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#פיוט_ד|אם לא אמריך הנעימים]] {{ש}} *[[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#פיוט_ה|שבוית מרום]] {{ש}} *[[אל נא לעולם תוערץ]] (ק"ק) {{ש}} *סדר עולם: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#סדר_עולם|שעשוע יום יום]] {{ש}} *סדר דיברין: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#סדר_דיברין|אלוף מסובל בהוד איפודים]] {{ש}} *סילוק: [[אורח_חיים_מוסר_תוכחת#סילוק|וכל העם רואים]] | *מגן: [[ארץ_מטה_ורעשה#מגן|ארץ מטה]] {{ש}} *מחיה: [[ארץ_מטה_ורעשה#מחיה|מן ההר למעוניו]] {{ש}} *משלש: [[ארץ_מטה_ורעשה#משלש|קדוש הופיע מפארן]] {{ש}} *[[ארץ_מטה_ורעשה#אנכי_בשם_אל_שדי|אנכי בשם אל שדי]] {{ש}} *[[ארץ_מטה_ורעשה#אז_בכתב_אשורית|אז בכתב אשורית]] {{ש}} * [[אל נא לעולם תוערץ]] {{ש}} *סדר עולם: [[ארץ_מטה_ורעשה#סדר_עולם|ה' קנני ראשית דרכו]] {{ש}} *סדר דיברין: [[ארץ_מטה_ורעשה#סדר_דיברין|אתו מצוות וחוקים]] {{ש}} *סילוק: [[ארץ_מטה_ורעשה#סילוק|אלה העדות והחוקים]] |} ===מוסף ליום שני של שבועות=== *[[אזהרת ראשית]] *[[אז שש מאות]] ===שחרית לתשעה באב=== (אשכנז) * [[אאביך ביום מבך]] ===פיוטי אלהיכם=== (אשכנז) *לשבת ברית מילה: [[אלהיכם אני זוכר הברית]] *לשבת חתונה: [[אלהיכם שיכנו שם]] *לשבת ר"ח: [[אלהיכם יזריח שמשו]] *לשבת חוה"מ סוכות: [[אלהיכם ישיב בשלם סוכו]] *לשבת בראשית: [[אלהיכם ישכיל עבדו]] *לשבת חנוכה: [[אלהיכם ישלח משיחו]] *לשבת נחמו: [[אלהיכם יוסיף ידו]] *לשבת שובה: [[אלהיכם שופט צדק]] <small>(או: [[אלהיכם יחשוף זרועו]])</small> ==אחרים== * לליל שני של יום טוב שחל בשבת: [[יום שבת זכור]] * רשות לקדיש אחרי מוסף בשבת נשואין: [[האל העירה וראה]] (א) =סליחות= ==פיוטים במסגרת הסליחות== *[[כי על רחמיך הרבים אנו בטוחים]] *[[אשמנו מכל עם]] *[[עשה למען שמך|אל רחום שמך, עשה למען שמך]] *[[עננו אבינו]], [[עננו אלהי אברהם]] *[[מי שענה לאברהם אבינו]] *[[רחמנא דעני]] *[[מחי ומסי]] *[[מכניסי רחמים]] *[[מרנא דבשמיא|מרן דבשמיא]] *[[שומר ישראל|שומר ישראל, מתרצה ברחמים]] *[[רחמנא אידכר לן]] (ביו"כ קטן) ==סליחות לימי התשובה== {{מסגרת|<small> ;הערות *בכמה מהמנהגים סדר הסימנים שונה ממהדורה למהדורה. להלן מקורות לספרורים שבלוח: **פולין: פראג תמ"ז **ליטא: אמשטרדם ת"פ, מחזור כל-בו וילנא תרס"ה **בהמן: פראג שע"ט **פוזנא-הורודנא: פפד"א ת"מ, פיורדא תקע"ז **ביה"כ הישן של פראג: פראג שס"ה **פפד"מ: רדלהיים תרכ"ה **עלזאס: פפד"מ תפ"ה **וורמייזא: זולצבאך תצ"ז **האשכנזים שבאיטליה: פייבי די שאקו רל"ה **קוילן: פפד"מ תנ"ד *בנוסח האשכנזים שבאיטליה החליפו חלק מהסליחות בגלל הצנזורה, ברשימה דלהלן הסליחות הישנות מסומנות ב{{סימון אפור|אפור}}, והחדשות ב{{צבע רקע|#D9E2F3|כחול}}{{הערה|מנהג זה (בסדרו המקורי) נוסד ע"י ר' זלמן יענט, וסדר הסליחות דלהלן מופיע בספר המנהגים שלו, בשינויים קלים מאד, למעט סדרי בה"ב.}} *לא מוצגים כאן סדרי סליחות עבור תעניות מקומיות, סליחות על קדושים שנהגו בקהילות שונות להוסיף בתפילות יום כיפור, וכן סדרי סליחות נוספים לכ' סיון ושובבי"ם ת"ת. ב'''[[משתמש:מו יו הו/לוח הפיוטים/נספחים למחזור אשכנז|דף הזה]]''' ניתן למצוא עוד מפתחות. </small>}} ===מנהג אשכנז המזרחי=== {| class="wikitable" ! יום ! פולין ! ליטא ! בהמן-אונגארן ! מנהג פוזנא-הורודנא !ביה"כ הישן בפראג |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |יום ראשון |<!-- פולין א --> א. פתיחה: [[איך נפתח פה|איך נפתח]] {{ש}} ב. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} ג. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}} ד. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] |<!-- ליטא א --> א. פתיחה: [[איך נפתח פה|איך נפתח]]  {{ש}} ב. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} ג. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}} ד. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]]  |<!-- בהמן א --> א. פתיחה: [[איך נפתח פה|איך נפתח]] {{ש}} ב. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} ג. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}} ד. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}} ה. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] |<!-- פוזנא א --> א. פתיחה: [[איך נפתח פה|איך נפתח]] {{ש}} ב. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} ג. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}} ד. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] |<!-- פראג א --> א. פתיחה: [[איך נפתח פה|איך נפתח]] {{ש}} ב. [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}} ג. [[ישראל עמך]] {{ש}} ד. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} ה. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |יום שני |<!-- פולין ב --> ה. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}} ו. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}} ז. פזמון: [[מלאכי רחמים]] |<!-- ליטא ב --> ה. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}} ו. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}} ז. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]  |<!-- בהמן ב --> ו. [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}} ז. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}} ח. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] |<!-- פוזנא ב --> ה. [[ישראל עמך]] {{ש}} ו. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}} ז. פזמון: [[מלאכי רחמים]] |<!-- פראג ב --> ו. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}} ז. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}} ח. [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}} ט. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |יום שלישי |<!-- פולין ג --> ח. [[ישראל עמך]] {{ש}} ט. [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}} י. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] |<!-- ליטא ג --> ח. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}} ט. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}} י. פזמון: [[מלאכי רחמים]]  |<!-- בהמן ג --> ט. [[אקרא בשמך]] {{ש}} י. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}} יא. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] |<!-- פוזנא ג --> ח. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}} ט. [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}} י. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] |<!-- פראג ג --> י. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}} יא. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}} יב. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}} יג. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |יום רביעי |<!-- פולין ד --> יא. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}} יב. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}} יג. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] |<!-- ליטא ד --> יא. [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}} יב. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}} יג. פזמון: [[חוקר הכל וסוקר|חוקר הכל]]  |<!-- בהמן ד --> יב. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}} יג. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}} יד. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] |<!-- פוזנא ד --> יא. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}} יב. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}} יג. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] |<!-- פראג ד --> יד. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}} טו. [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}} טז. [[בתולת בת יהודה]] {{ש}} יז. פזמון: [[חוקר הכל וסוקר|חוקר הכל]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |יום חמישי |<!-- פולין ה --> יד. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}} טו. [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}} טז. [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] |<!-- ליטא ה --> יד. [[ישראל עמך]] {{ש}} טו. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}} טז. פזמון: [[ישמיענו סלחתי]]  |<!-- בהמן ה --> טו. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}} טז. [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}} יז. פזמון: [[יחביאנו צל ידו]] |<!-- פוזנא ה --> יד. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}} טו. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}} טז. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] |<!-- פראג ה --> יח. [[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]] {{ש}} יט. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}} כ. [[ארכן וקצרן לא יחדל וימנע|ארכן וקצרן]] {{ש}} כא. פזמון: [[יחביאנו צל ידו]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |יום שישי |<!-- פולין ו --> יז. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}} יח. [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}} יט. פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] |<!-- ליטא ו --> יז. [[אקרא בשמך]] {{ש}} יח. [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}} יט. פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]]  |<!-- בהמן ו --> יח. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}} יט. [[בתולת בת יהודה]] {{ש}} כ. פזמון: [[חוקר הכל וסוקר|חוקר הכל]] |<!-- פוזנא ו --> יז. [[את פני מבין ויודע דין דל|את פני מבין]] {{ש}} יח. [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]] {{ש}} יט. פזמון: [[חוקר הכל וסוקר|חוקר הכל]] |<!-- פראג ו --> כב. [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}} כג. [[אבואה ואשתחוה ואכרעה|אבואה ואשתחוה]] {{ש}} כד. [[אל דביר קדשך ידינו נשואות|אל דביר קדשך]] {{ש}} כה. פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |יום שביעי |<!-- פולין ז --> כ. [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]] {{ש}} כא. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}} כב. פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]] |<!-- ליטא ז --> כ. [[בתולת בת יהודה]] {{ש}} כא. [[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}} כב. פזמון: [[אם עוונינו ענו בנו|אם עונינו ענו]]  |<!-- בהמן ז --> כא. [[אין תליה לראש]] {{ש}} כב. [[אל ימעט לפניך את כל התלאה|אל ימעט]] {{ש}} כג. פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] |<!-- פוזנא ז --> כ. [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}} כא. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}} כב. פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]] |<!-- פראג ז --> כו. [[אליך ועדיך באנו נערים וזקנים|אליך ועדיך]] {{ש}} כז. [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}} כח. [[אתה ה' אבינו]] {{ש}} כט. פזמון: [[ישראל נושע]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | ערב ר"ה |<!-- פולין ער"ה --> כג. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה"צ נורא]] {{ש}} כד. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}} כה. [[אנא עוררה אהבתך הישנה|אנא עוררה]] {{ש}} כו. [[אל אלוה דלפה עיני|אל אלוה]] {{ש}} כז. [[אדון מועד כתקח|אדון מועד]] {{ש}} כח. [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} כט. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} ל. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} לא. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} לב. שניה: [[אדם איך יזכה]] {{ש}} לג. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} לד. שלישיה: [[אל אמונה עזרה הבה|אל אמונה]] {{ש}} לה. שלמונית: [[חיים ארוכים תכתבנו|חיים ארוכים]] {{ש}} לו. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}} (לז. פסוקים) {{ש}} לח. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} לט. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}} מ. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} [[בקשה לרב סעדיה גאון|יהי רצון]] {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}} [[וכשחטאו ישראל|וכשחטאו]], [[איש עניו חילה פניך|איש עניו]] {{ש}} מא. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]] |<!-- ליטא ער"ה --> כג. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה"צ נורא]]  {{ש}} כד. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}} כה. [[אדון מועד כתקח|אדון מועד]] {{ש}} כו. [[אדון מועד כתקח#מרובים|מרובים צרכי עמך]] {{ש}} כז. [[אנא עוררה אהבתך הישנה|אנא עוררה]] {{ש}} כח. [[אל אלוה דלפה עיני|אל אלוה]] {{ש}} כט. שלישיה: [[אל אמונה עזרה הבה|אל אמונה]]  {{ש}} ל. שלמונית: [[אלהים יראה לו שה פזורה|אלהים יראה לו]]  {{ש}} לא. שלמונית: [[אמת אתה הוא ראשון (סליחה)|אמת אתה הוא]]  {{ש}} לב. שלמונית: [[חיים ארוכים תכתבנו|חיים ארוכים]]  {{ש}} לג. שלמונית: [[מלך אחד יהיה אל העמים|מלך אחד]]  {{ש}} לד. שניה: [[אדון בפקדך]]  {{ש}} לה. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} לו. שלישיה: [[אזעק אל אלהים קולי|אזעק אל אלהים]]  {{ש}} לז. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}} לח. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}} לט. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]]  {{ש}} מ. פזמון: [[שופט כל הארץ]]  {{ש}} מא. חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]]  {{ש}} מב. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} שמע: [[אקשטה כסל וקרב (סליחה)|מלכנו באנו]]  {{ש}} [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה"ר]]  {{ש}} [[וכשחטאו ישראל|וכשחטאו]]  {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]]  {{ש}} מג. תחינה: [[אנקת מסלדיך]] {{ש}} מד. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]]  {{ש}} מה. תחינה: [[אדוני האדונים השקיפה ממעונים|אדוני האדונים]]  |<!-- בהמן ער"ה --> כד. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה"צ נורא]] {{ש}} כה. [[אדון מועד כתקח|אדון מועד]] {{ש}} כו. [[אנא עוררה אהבתך הישנה|אנא עוררה]] {{ש}} כז. [[אל אלוה דלפה עיני|אל אלוה]] {{ש}} כח. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} כט. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} ל. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} לא. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} לב. שניה: [[אוילי המתעה]] {{ש}} לג. שניה: [[אדם איך יזכה]] {{ש}} לד. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} לה. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}} לו. שלמונית: [[מלך אחד יהיה אל העמים|מלך אחד]] {{ש}} לז. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}} לח. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} לט. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}} מ. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} [[בקשה לרב סעדיה גאון|יהי רצון]] {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}} [[וכשחטאו ישראל|וכשחטאו]], [[איש עניו חילה פניך|איש עניו]] {{ש}} מא. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]] |<!-- פוזנא ער"ה --> כג. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה"צ נורא]] {{ש}} כד. [[אנא עוררה אהבתך הישנה|אנא עוררה]] {{ש}} כה. [[אל אלוה דלפה עיני|אל אלוה]] {{ש}} כו. שלישיה: [[אל אמונה עזרה הבה|אל אמונה]] {{ש}} כז. שלמונית: [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}} כח. שלמונית: [[אלהים יראה לו שה פזורה|אלהים יראה לו]] {{ש}} כט. שלמונית: [[אמת אתה הוא ראשון (סליחה)|אמת אתה הוא]] {{ש}} ל. שלמונית: [[חיים ארוכים תכתבנו|חיים ארוכים]] {{ש}} לא. שלמונית: [[מלך אחד יהיה אל העמים|מלך אחד]] {{ש}} לב. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} לג. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} לד. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}} (לה. פסוקים) {{ש}} לו. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} לז. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}} לח. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} לט. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} מ. שמע: [[אקשטה כסל וקרב (סליחה)|מלכנו באנו]] {{ש}} [[בקשה לרב סעדיה גאון|יהי רצון]] {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}} מא. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]] |<!-- פראג ער"ה --> לא. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה"צ נורא]] {{ש}} לב. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}} לג. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} לד. [[אנא עוררה אהבתך הישנה|אנא עוררה]] {{ש}} לה. [[אל אלוה דלפה עיני|אל אלוה]] {{ש}} לו. שלישיה: [[אל אמונה עזרה הבה|אל אמונה]] {{ש}} לז. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} לח. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} לט. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} מ. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} מא. שניה: [[אדם איך יזכה]] {{ש}} מב. שלמונית: [[אלהים יראה לו שה פזורה|אלהים יראה לו]] {{ש}} מג. שלמונית: [[חיים ארוכים תכתבנו|חיים ארוכים]] {{ש}} מד. שלמונית: [[מלך אחד יהיה אל העמים|מלך אחד]] {{ש}} מה. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}} מו. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} מז. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}} מח. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} [[בקשה לרב סעדיה גאון|יהי רצון]] {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}} [[וכשחטאו ישראל|וכשחטאו]], [[איש עניו חילה פניך|איש עניו]] {{ש}} מט. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | צום גדליה |<!-- פולין צו"ג --> מב. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}} מג. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}} מד. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}} מה. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}} מו. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} מז. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}} מח. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}} מט. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}} נ. זכור ברית - [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה#טס|טס כנשר]] {{ש}} נא. תחינה: [[תורה הקדושה]] {{ש}} |<!-- ליטא צו"ג --> מו. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]]  {{ש}} מז. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}} מח. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}} מט. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}} נ. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]]  {{ש}} נא. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]]  {{ש}} נב. עקדה: [[אם אפס#נוסח אשכנז המזרחי|אם אפס]]  {{ש}} נג. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]]  {{ש}} נד. חטאנו: [[יקרו רעיך רב מחולל|יקרו רעיך]]  {{ש}} נה. זכור ברית - [[זכור ברית - אשמתנו כי רבה|אשמתנו]], [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה#גואל|גואל חזק]] {{ש}} נו. שמע: [[איחד צורי ברוב הודאות|איחד צורי]]  {{ש}} נז. תוכחה: [[יעזוב רשע נתיבו]] {{ש}} נח. תחינה: [[תורה הקדושה]]  {{ש}} נט. תחינה: [[גרוני נחר זועק חמס|גרוני נחר]]  |<!-- בהמן צו"ג --> מב. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}} מג. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}} מד. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}} מה. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}} מו. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}} מז. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}} מח. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}} מט. עקדה: [[אם אפס#נוסח אשכנז המזרחי|אם אפס]] {{ש}} נ. תחינה: [[תורה הקדושה]] |<!-- פוזנא צו"ג --> מב. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}} מג. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}} מד. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}} מה. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}} מו. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}} מז. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}} מח. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}} מט. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}} נ. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} נא. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה#טס|טס כנשר]] {{ש}} נב. שמע: [[אקשטה כסל וקרב (סליחה)|מלכנו באנו]] {{ש}} נג. [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}} [[בקשה לרב סעדיה גאון|יהי רצון]] {{ש}} נד. תחינה: [[תורה הקדושה]] |<!-- פראג צו"ג --> נ. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}} נא. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}} נב. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}} נג. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}} נד. שלמונית: [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}} נה. שלישיה: [[אלהים ה' חילי]] {{ש}} נו. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}} נז. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}} נח. תחינה: [[תורה הקדושה]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |ב עשי"ת |<!-- פולין ב עשי"ת --> נב. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}} נג. [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}} נד. [[אלכה ואשובה]] {{ש}} נה. שלישיה: [[אזעק אל אלהים קולי|אזעק אל אלהים]] {{ש}} נו. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}} נז. פזמון: [[בין כסה לעשור]] {{ש}} נח. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}} נט. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]] |<!-- ליטא ב עשי"ת --> ס. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]]  {{ש}} סא. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}} סב. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}} סג. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]]  {{ש}} סד. שלמונית: [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]]  {{ש}} סה. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]]  {{ש}} סו. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]]  {{ש}} סז. חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]]  {{ש}} סח. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]]  |<!-- בהמן ב עשי"ת --> נא. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}} נב. [[אלהי בושתי ונכלמתי (סליחות)|אלהי בושתי]] {{ש}} נג. [[אשם בעלי אשמה]] {{ש}} נד. [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]] {{ש}} נה. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} נו. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}} נז. פזמון: [[בין כסה לעשור]] {{ש}} נח. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}} נט. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]] | rowspan=4|<!-- פוזנא --> '''ב עשי"ת''' [ד' תשרי]: {{ש}} נה. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}} נו. [[אתה תקותי ותוחלתי|אתה תקותי]] {{ש}} נז. [[אלכה ואשובה]] {{ש}} נח. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} נט. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}} ס. פזמון: [[ישמיענו סלחתי]] {{ש}} סא. עקדה: [[אם אפס#נוסח אשכנז המזרחי|אם אפס]] {{ש}} סב. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]] '''ג עשי"ת''' [ה' תשרי]: {{ש}} סג. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}} סד. [[אליך ה' שועתי]] {{ש}} סה. [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}} סו. שלישיה: [[אלהים ה' חילי]] {{ש}} סז. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}} סח. פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] {{ש}} סט. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}} ע. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]] '''ד עשי"ת''' [ו' תשרי]: {{ש}} עא. פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]] {{ש}} עב. [[ה' אלהי ישראל צדיק אתה|ה' אלהי ישראל]] {{ש}} עג. [[תגרת יד אסוף|תגרת יד]] {{ש}} עד. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}} עה. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}} עו. פזמון: [[בין כסה לעשור]] {{ש}} עז. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}} עח. תחינה: [[מקוה ישראל מושיעו|מקוה ישראל]] '''ה עשי"ת''' [ז' תשרי]: {{ש}} עט. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}} פ. [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} פא. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} פב. שלישיה: [[ברית כרותה מלשכוח|ברית כרותה]] {{ש}} פג. שלמונית: [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}} פד. פזמון: [[יחביאנו צל ידו]] {{ש}} פה. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}} פו. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} פז. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה#טס|טס כנשר]] {{ש}} פח. שמע: [[אקשטה כסל וקרב (סליחה)|מלכנו באנו]] {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}} [[וכשחטאו ישראל|וכשחטאו]], [[איש עניו חילה פניך|איש עניו]] {{ש}} פט. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]] '''ו עשי"ת''' [ח' תשרי]: {{ש}} צ. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה"צ יושב]] {{ש}} צא. [[אליך נקרא איום ונורא|אליך ה' אקרא]] {{ש}} צב. [[אליך נפשי אשא]] {{ש}} צג. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}} צד. שלמונית: [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}} צה. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}} צו. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} צז. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} צח. תחינה: [[תעודה החמודה]] {{ש}} |<!-- פראג ב עשי"ת --> נט. פתיחה: [[שושנת ורד]] {{ש}} ס. [[תפלה לקדמך]] {{ש}} סא. [[אבד הוד תמה]] {{ש}} סב. [[אמונת מלכים]] {{ש}} סג. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}} סד. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}} סה. פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]] {{ש}} סו. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}} סז. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | ג עשי"ת |<!-- פולין ג עשי"ת --> ס. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}} סא. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}} סב. [[אליך ה' שועתי]] {{ש}} סג. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}} סד. שלמונית: [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}} סה. פזמון: [[יחביאנו צל ידו]] {{ש}} סו עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}} סז. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]] |<!-- ליטא ג עשי"ת --> סט. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]]  {{ש}} ע. [[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]] {{ש}} עא. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}} עב. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]]  {{ש}} עג. שלמונית: [[ירושלים את ה' הללי|ירושלים את ה']]  {{ש}} עד. עקדה: [[אזרחי העיר ממזרח|אזרחי העיר]]  {{ש}} עה. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]]  {{ש}} עו. חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]]  {{ש}} עז. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]]  |<!-- בהמן ג עשי"ת --> ס. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}} סא. [[אנוש עד דכא תשב|אנוש עד דכא]] {{ש}} סב. [[אנוש במה יצדק]] {{ש}} סג. [[אלכה ואשובה]] {{ש}} סד. שלישיה: [[אזעק אל אלהים קולי|אזעק אל אלהים]] {{ש}} סה. שלמונית: [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}} סו. פזמון: [[ישמיענו סלחתי]] {{ש}} סז. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}} סח. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]] |<!-- פראג ג עשי"ת --> סח. פתיחה: [[סלח נא אשמתנו]] {{ש}} סט. [[אלכה ואשובה]] {{ש}} ע. [[איך אפתח פי]] {{ש}} עא. [[את שיחי אשפוך]] {{ש}} עב. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}} עג. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}} עד. פזמון: [[בין כסה לעשור]] {{ש}} עה. עקדה: [[אזרחי העיר ממזרח|אזרחי העיר]] {{ש}} עו. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | ד עשי"ת |<!-- פולין ד עשי"ת --> סח. פתיחה: [[שושנת ורד]] {{ש}} סט. [[אליך נקרא איום ונורא|אליך ה' אקרא]] {{ש}} ע. [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}} עא. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}} עב. שלמונית: [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}} עג. פזמון: [[ישמיענו סלחתי]] {{ש}} עד. עקדה: [[אם אפס#נוסח אשכנז המזרחי|אם אפס]] {{ש}} עה. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]] |<!-- ליטא ד עשי"ת --> עח. פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]]  {{ש}} עט. [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}} פ. [[ארבעה אבות נזיקין הן (סליחות)|ארבעה אבות]] {{ש}} פא. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]]  {{ש}} פב. שלמונית: [[שלום תשפות לנו]]  {{ש}} פג. עקדה: [[איתן למד דעת]]  {{ש}} פד. פזמון: [[בין כסה לעשור]]  {{ש}} פה. חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]]  {{ש}} פו. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]]  |<!-- בהמן ד עשי"ת --> סט. פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]] {{ש}} ע. [[אתה אלהי מלכי מקדם|אתה אלהי מלכי]] {{ש}} עא. [[ה' אלהי ישראל אתה צדיק|ה' אלהי ישראל]] {{ש}} עב. [[אליך ה' שועתי]] {{ש}} עג. שלישיה: [[אלהים ה' חילי]] {{ש}} עד. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}} עה. פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]] {{ש}} עו. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}} עז. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]] |<!-- פראג ד עשי"ת --> עז. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}} עח. [[ארבעה אבות נזיקין הן (סליחות)|ארבעה אבות]] {{ש}} עט. [[אשתחוה אל היכל קדשך ביראה|אשתחוה אל היכל]] {{ש}} פ. [[אבואה בתחנון]] {{ש}} פא. שלמונית: [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}} פב. שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}} פג. פזמון: [[ישמיענו סלחתי]] {{ש}} פד. עקדה: [[אזרח ממזרח העירות|אזרח ממזרח]] {{ש}} פה. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | ה עשי"ת |<!-- פולין ה עשי"ת --> עו. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}} עז. [[אני ברב חסדך אבוא ביתך|אני ברב חסדך]] {{ש}} עח. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}} עט. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}} פ. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}} פא. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}} פב. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} פג. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}} פד. תחינה: [[מקוה ישראל מושיעו|מקוה ישראל]] |<!-- ליטא ה עשי"ת --> פז. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']]  {{ש}} פח. [[ה' אלהי ישראל אתה צדיק|ה' אלהי ישראל]] {{ש}} פט. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}} צ. שלישיה: [[אלהים ה' חילי]]  {{ש}} צא. שלמונית: [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]]  {{ש}} צב. עקדה: [[אז בהר מור]]  {{ש}} צג. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]  {{ש}} צד. חטאנו: [[איך נאנחה במשבר|איך נאנחה]]  {{ש}} צה. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} צו. שמע: [[אמון פתחי תשובה]]  {{ש}} צז. תחינה: [[מקוה ישראל מושיעו|מקוה ישראל]]  |<!-- בהמן ה עשי"ת --> עח. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}} עט. [[אתה הרואה בעלבון נעלבים|אתה הרואה]] {{ש}} פ. [[אזנך הטה]] {{ש}} פא. [[תשובה חשובה]] {{ש}} פב. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}} פג. שלמונית: [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}} פד. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}} פה. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} פו. עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}} פז. תחינה: [[מקוה ישראל מושיעו|מקוה ישראל]] |<!-- פראג ה עשי"ת --> פו. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}} פז. [[אגידה ואדברה עצמו מספר|אגידה ואדברה]] {{ש}} פח. [[חוצב רהב תנין]] {{ש}} פט. [[אלי אלי למה עזבתני ותמסרני|אלי אלי]] {{ש}} צ. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}} צא. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} צב. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}} צג. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} צו. עקדה: [[אם אפס#נוסח אשכנז המזרחי|אם אפס]] {{ש}} צז. תחינה: [[אשתטחה פני ארון]] |- ! ערב יו"כ | <!-- פולין עיו"כ --> פה. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} פו. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} פז. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] |<!-- ליטא עיו"כ --> צח. שניה: [[אדון בפקדך]]  {{ש}} צט. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]]  {{ש}} ק. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]]  | <!-- בהמן עיו"כ --> פח. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} פט. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} צ. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] | <!-- פוזנא עיו"כ --> צט. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} ק. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} קא. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] | <!-- פראג עיו"כ --> צח. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} צט. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} ק. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] |} ===מנהג אשכנז המערבי=== {| class="wikitable" ! יום ! אשכנז-פפד"מ ! עלזאס ! וורמייזא ! האשכנזים שבאיטליה ! נירנברג-פיורדא ! שוואבן-שוויץ ! קוילן ! פֿלאָס |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | יום ראשון | א. [[אנשי אמונה אבדו]] {{ש}} ב. [[אנשי אמונה עברו]] {{ש}} ג. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}} ד. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}} ה. חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]] | א. [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}} ב. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}} ג. [[ישראל עמך]] {{ש}} ד. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}} ה. חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]] | א. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה"צ יושב]] {{ש}} ב. [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}} ג. [[אנשי אמנה עברו]] {{ש}} ד. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}} ה. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}} ו. חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]] | א. פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}} ב. [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}} ג. [[אנשי אמנה עברו]] {{ש}} ד. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} ה. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}} ו. חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]] | פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}} [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}} [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}} [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}} פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}} חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]] | פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}} [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}} [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}} [[ישראל עמך]] {{ש}} פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}} חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]] | פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}} א. [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}} ב. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}} ג. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}} ד. פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}} ה. חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] | [[אנשי אמונה אבדו]] {{ש}} [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}} [[ישראל עמך]] {{ש}} פזמון: [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] {{ש}} חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | יום שני | ו. [[ישראל עמך]] {{ש}} ז. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}} ח. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}} ט. פזמון: [[מלאכי רחמים]] {{ש}} י. חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]] | ו. [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}} ז. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}} ח. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}} ט. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} י. חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] | ז. [[ישראל עמך]] {{ש}} ח. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}} ט. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}} י. פזמון: [[מלאכי רחמים]] {{ש}} יא. חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]] | ז. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}} ח. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}} ט. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}} י. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} יא. חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]] | [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}} [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}} פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]] | [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}} [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}} [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}} פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] | ו. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} ז. [[ישראל עמך]] {{ש}} ח. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}} ט. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} י. חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]] | [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}} [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}} [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} חטאנו: [[גדול עווני]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | יום שלישי | יא. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}} יב. [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}} יג. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}} יד. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}} טו. חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]] | יא. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}} יב. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}} יג. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} יד. פזמון: [[מלאכי רחמים]] {{ש}} טו. חטאנו: [[גדול עווני]] | יב. [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] {{ש}} יג. [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}} יד. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}} טו. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}} טז. חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]] | יב. {{סימון אפור|[[ישראל עמך]]}} {{ש}} {{צבע רקע|#D9E2F3|[[אקרא בשמך]]}} {{ש}} יג. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}} יד. {{סימון אפור|[[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]]}} {{ש}} {{צבע רקע|#D9E2F3|[[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]]}} {{ש}} טו. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}} טז. חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] | [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}} [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}} [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}} פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}} חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] | [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}} [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}} [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} פזמון: [[מלאכי רחמים]] {{ש}} חטאנו: [[גדול עווני]] | יא. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}} יב. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}} יג. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}} יד. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}} טו. חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]] | [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] {{ש}} [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}} [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}} פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}} חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | יום רביעי | טז. [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}} יז. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}} יח. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}} יט. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} כ. חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]] | טז. [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}} יז. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}} יח. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}} יט. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}} כ. חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]] | יז. [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}} יח. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}} יט. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}} כ. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} כא. חטאנו: [[אשיחה עם לבבי]] | יז. [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] {{ש}} יח. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}} יט. [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}} כ. פזמון: [[מלאכי רחמים]] {{ש}} כא. חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]] | [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}} [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}} [[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}} פזמון: [[מלאכי רחמים]] {{ש}} חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]] | [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}} [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}} [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}} פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] {{ש}} חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]] | טז. [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}} יז. [[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]] {{ש}} יח. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}} יט. פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}} כ. חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] | [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}} [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}} [[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]] {{ש}} פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |יום חמישי | כא. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} כב. [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}} כג. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}} כד. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} כה. חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] | כא. [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}} כב. [[אחריש ואתאפק]] {{ש}} כג. [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}} כד. פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}} כה. חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]] | כב. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} כג. [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}} כד. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}} כה. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} כו. חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] | כב. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}} כג. [[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}} כד. [[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] {{ש}} כה. פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] {{ש}} כו. חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] | [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}} [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}} [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}} פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] {{ש}} חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] | [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] {{ש}} [[אחריש ואתאפק]] {{ש}} [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}} פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}} חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]] | כא. [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}} כב. [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}} כג. [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}} כד. פזמון: [[מלאכי רחמים]] {{ש}} כה. חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם]] | [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}} [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}} [[מקוה ישראל ה' (סליחה)|מקוה ישראל]] {{ש}} פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] {{ש}} חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | יום שישי | כו. [[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]] {{ש}} כז. [[ארכן וקצרן לא יחדל וימנע|ארכן וקצרן]] {{ש}} כח. [[תענית צבור קבעו תבוע צרכים|תענית צבור]] {{ש}} כט. פזמון: [[אם עוונינו ענו בנו|אם עונינו ענו]] {{ש}} ל. חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם]] | כו. [[אנשי אמנה עברו]] {{ש}} כז. [[איה חסדיך הראשונים|איה חסדיך]] {{ש}} כח. [[אל ימעט לפניך את כל התלאה|אל ימעט]] {{ש}} כט. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} ל. חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] | כז. [[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]] {{ש}} כח. [[ארכן וקצרן לא יחדל וימנע|ארכן וקצרן]] {{ש}} כט. [[תענית צבור קבעו תבוע צרכים|תענית צבור]] {{ש}} ל. פזמון: [[אם עוונינו ענו בנו|אם עונינו ענו]] {{ש}} לא. חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]] | כז. [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}} כח. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}} כט. [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}} ל. פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}} לא. חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]] | [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}} [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}} [[אפס מרצה]] {{ש}} פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}} חטאנו: [[אשמרה אליך עוזי]] | [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}} [[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}} [[אשמינו ועונינו רבו ועצמו|אשמינו ועונינו]] {{ש}} פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] {{ש}} חטאנו: [[אודה עלי חטאתי]] | כו. [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}} כז. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}} כח. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}} כט. [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}} ל. פזמון: [[למה ה׳ תעמוד ברחוק|למה ה']] {{ש}} לא. חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]] {{ש}} | [[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] {{ש}} [[אפס מרצה]] {{ש}} [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}} פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}} חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |יום שביעי | לא. [[את פני מבין ויודע דין דל|את פני מבין]] {{ש}} לב. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}} לג. [[ה' אלהי ישראל צדיק אתה|ה' אלהי ישראל]] {{ש}} לד. פזמון: [[לך ד' הצדקה תלבושת]] {{ש}} לה. חטאנו: [[אדון משפט בקרבך|אדון משפט]] | לא. [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}} לב. [[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}} לג. [[אל דביר קדשך ידינו נשואות|אל דביר קדשך]] {{ש}} לד. פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] {{ש}} לה. חטאנו: [[אל אלהים אעתר]] | לב. [[את פני מבין ויודע דין דל|את פני מבין]] {{ש}} לג. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}} לד. [[ה' אלהי ישראל צדיק אתה|ה' אלהי ישראל]] {{ש}} לה. [[אחריש ואתאפק]] {{ש}} לו. פזמון: [[לך ד' הצדקה תלבושת]] {{ש}} לז. חטאנו: [[אדון משפט בקרבך|אדון משפט]] | לב. [[אקרא בשמך]] {{ש}} לג. [[אל ימעט לפניך את כל התלאה|אל ימעט]] {{ש}} לד. [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]] {{ש}} לה. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} לו. חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]] | [[סלח נא אשמתנו]] {{ש}} [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}} [[את פני מבין ויודע דין דל|את פני מבין]] {{ש}} פזמון: [[למה ה׳ תעמוד ברחוק|למה ה']] {{ש}} חטאנו: [[אדון משפט בקרבך|אדון משפט]] | [[אנשי אמנה עברו]] {{ש}} [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}} [[אל ימעט לפניך את כל התלאה|אל ימעט]] {{ש}} פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] {{ש}} [[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]] | לב. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}} לג. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}} לד. [[אל ימעט לפניך את כל התלאה|אל ימעט]] {{ש}} לה. פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] {{ש}} לו. חטאנו: [[אדון משפט בקרבך|אדון משפט]] | [[אותך אדרוש ולשמך איחל|אותך אדרוש ולשמך]] {{ש}} [[אילותנו לעזרתנו חושה|אילותנו לעזרתנו]] {{ש}} [[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}} פזמון: [[אם עוונינו ענו בנו|אם עונינו ענו]] {{ש}} חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | ערב ר"ה |<!-- פפד"מ ער"ה --> לו. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה"צ יושב]] {{ש}} לז. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} לח. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} לט. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} מ. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} מא. שניה: [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}} מב. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} מג. שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} מד. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} מה. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}} מו. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} מז. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} מח. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} מט. עקדה: [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} נ. עקדה: [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} נא. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} נב. [[אני עבדך בן אמתך|אני עבדך]] {{ש}} נג. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} נד. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} נה. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} נו. [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה"ר]] {{ש}} נז. [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}} נח. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]] |<!-- עלזאס ער"ה --> לו. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה"צ יושב]] {{ש}} לז. [[אם יתקע שופר בעיר|אם יתקע]] {{ש}} לח. [[אם ישבת לכסא|אם ישבת]] {{ש}} לט. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} מ. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} מא. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} מב. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} מג. שניה: [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}} מד. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} מה. שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} מו. [[אוילי המתעה]] {{ש}} מז. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} מח. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} מט. עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}} נ. עקדה: [[אמונת אומן עצות מרחוק|אמונת אומן]] {{ש}} נא. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} נב. עקדה: [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} נג. [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} נד. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} נה. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} נו. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} [נז. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]]] {{ש}} נח. [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה"ר]] {{ש}} נט. [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}} ס. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]] |<!-- וורמייזא ער"ה --> לח. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה"צ יושב]] {{ש}} לט. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} מ. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} מא. [[אדון בפקדך]] {{ש}} מב. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} מג. שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} מד. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} מה. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} מו. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} מז. גזירה: [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} מח. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} מט. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} נ. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} נא. [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה"ר]] {{ש}} נב. [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}} נג. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]] |<!-- איטליה ער"ה --> לז. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה"צ יושב]] {{ש}} לט. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} מ. [[אדון בפקדך]] {{ש}} מא. [[אדון בשפטך]] {{ש}} מב. [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} מג. [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} מד. [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} מה. [[אוילי המתעה]] {{ש}} מו. [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}} מז. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} מח. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} מט. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} נ. {{סימון אפור|[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]]}} {{ש}} נא. {{סימון אפור|[[אלהים אל דמי לדמי]]}} {{ש}} נב. {{סימון אפור|[[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]]}} {{ש}} {{צבע רקע|#D9E2F3|[[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]]}} {{ש}} {{צבע רקע|#D9E2F3|[[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]}} {{ש}} נג. [[אני עבדך בן אמתך|אני עבדך]] {{ש}} נד. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} נה. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} נז. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} נח. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} נט. [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה"ר]] {{ש}} ס. [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}} סא. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]] |<!-- נירנברג ער"ה --> פתיחה: [[ה' אלהי צבאות יושב הכרובים|ה' א"צ יושב]] {{ש}} [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} [[אדון בפקדך]] {{ש}} [[אדון בשפטך]] {{ש}} [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}} שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}} [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} [[אני עבדך בן אמתך|אני עבדך]] {{ש}} פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה"ר]] {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] |<!-- שוואבן ער"ה --> פתיחה: [[ה' אלהי צבאות יושב הכרובים|ה' א"צ יושב]] {{ש}} [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} [[אדון בפקדך]] {{ש}} [[אדון בשפטך]] {{ש}} [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} [[אביוני עמך]] {{ש}} [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}} שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה"ר]] {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}} תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]] |<!-- קוילן ער"ה --> פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}} לז. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} לח. (שלמונית:) [[אני ברב חסדך אבוא ביתך|אני ברב חסדך]] {{ש}} לט. (שלמונית:) [[אני עבדך בן אמתך|אני עבדך]] {{ש}} מ. (עקידה:) [[אנשי אמנה אבדו]] {{ש}} מא. [[אנשי אמנה עברו]] {{ש}} מב. [[איה כל נפלאותיך]] {{ש}} מג. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} מד. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} מה. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}} מו. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} מז. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} מח. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} מט. שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} נ. שניה: [[תעוב שמלות]] {{ש}} נא. שניה: [[אוילי המתעה]] {{ש}} נב. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} נג. שניה: [[אך בך לדל עזרה]] {{ש}} נד. שניה: [[אביוני עמך]] {{ש}} נה. שניה: [[אנוסה לעזרה פצתי עדיך|אנוסה לעזרה]] {{ש}} נו. [[תעלת צרי]] {{ש}} נז. עקדה: [[אשא כנפי שחר]] {{ש}} נח. [[תמור עבודת מזין]] {{ש}} נט. עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}} ס. עקדה: [[אמונת אומן עצות מרחוק|אמונת אומן]] {{ש}} סא. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} סב. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} סג. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} סד. [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} סה. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} סד (!). חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} סה. פסוקים: נקום נקמת {{ש}} סו. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} סז. [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה"ר]] {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}} סח. תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]] |<!-- פלאס ער"ה --> פתיחה: [[ה' אלהי צבאות יושב הכרובים|ה' א"צ יושב]] {{ש}} [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} [[אדון בפקדך]] {{ש}} [[אדון בשפטך]] {{ש}} שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} [[אוילי המתעה]] {{ש}} שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה"ר]] {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}} תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | צום גדליה |<!-- פפד"מ צום גדליה --> נט. פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}} ס. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}} סא. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}} סב. [[את צום השביעי]] {{ש}} סג. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}} סד. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}} סה. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}} סו. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}} חטאנו: [[אדון משפט בקרבך#כסא|כסא כונן]] {{ש}} סז. תחינה: [[תורה הקדושה]] |<!-- עלזאס צום גדליה --> סא. פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}} סב. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}} סג. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}} סד. [[את צום השביעי]] {{ש}} סה. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} סו. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}} סז. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}} סח. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}} סט. חטאנו: [[אמנם הרענו מעשינו|אמנם הרענו]] {{ש}} ע. תחינה: [[תורה הקדושה]] |<!-- וורמייזא צום גדליה --> נד. פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}} נה. [[את צום השביעי]] {{ש}} נו. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}} נז. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}} נח. [[איה קנאתך וגבורותיך|איה קנאתך]] {{ש}} נט. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} ס. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}} סא. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}} סב. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}} סג. חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם]] {{ש}} סד. תחינה: [[תורה הקדושה]] | סב. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}} סג. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}} סד. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}} סה. [[את צום השביעי]] {{ש}} סו. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}} סז. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}} סח. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}} סט. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}} ע. חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]] {{ש}} עא. תחינה: [[תורה הקדושה]] | פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}} [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}} [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}} [[את צום השביעי]] {{ש}} שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}} שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}} עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}} פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}} חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]] {{ש}} תחינה: [[תורה הקדושה]] {{ש}} תחינה בשחרית: [[גרוני נחר זועק חמס|גרוני נחר]] | [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}} [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}} [[את צום השביעי]] {{ש}} שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}} שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}} עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}} פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}} חטאנו: [[אשמרה אליך עוזי]] {{ש}} תחינה: [[תורה הקדושה]] {{ש}} תחינה בשחרית: [[גרוני נחר זועק חמס|גרוני נחר]] |<!-- קוילן צום גדליה --> סט. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה"צ נורא]] {{ש}} ע. [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}} עא. [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}} עב. (עקידה:) [[אנוש עד דכא תשב|אנוש עד דכא]] {{ש}} עג. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}} עד. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}} עה. [[את צום השביעי]] {{ש}} עו. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}} עז. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}} עח. פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}} עט. חטאנו: [[אדון משפט בקרבך#כסא|כסא כונן]] {{ש}} {{ש}} פ. תחינה: [[וכשחטאו ישראל|כשחטאו ישראל]] {{ש}} פא. [[תורה הקדושה]] |<!-- פלאס צום גדליה --> פתיחה: [[איך נפתח פה]] {{ש}} [[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] {{ש}} [[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] {{ש}} [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}} שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}} שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}} עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}} פזמון: [[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] {{ש}} חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]] {{ש}} תחינה: [[תורה הקדושה]] {{ש}} תחינה בשחרית: [[גרוני נחר זועק חמס|גרוני נחר]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | ב עשי"ת | סח. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}} סט. [[אני ברב חסדך אבוא ביתך|אני ברב חסדך]] {{ש}} ע. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}} עא. [[מקוה ישראל ה' (סליחה)|מקוה ישראל]] {{ש}} עב. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}} עג. שלישיה: [[אליך ה' שועתי בצר לי אל קראתי|אליך ה' שועתי בצר]] {{ש}} עד. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}} עה. פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}} עו. חטאנו: [[גדול עווני]] {{ש}} עז. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]] | עא. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}} עב. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}} עג. [[אני ברב חסדך אבוא ביתך|אני ברב חסדך]] {{ש}} עד. [[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]] {{ש}} עה. שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}} עו. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}} עז. עקדה: [[אהל שכן אם רקן|אהל שכן]] {{ש}} עח. פזמון: [[לך ד' הצדקה תלבושת]] {{ש}} עט. חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]] {{ש}} פ. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]] | סה. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}} סו. [[אני ברב חסדך אבוא ביתך|אני ברב חסדך]] {{ש}} סז. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}} סח. [[מקוה ישראל ה' (סליחה)|מקוה ישראל]] {{ש}} סט. [[אטתי מטתי]] {{ש}} ע. שלישיה: [[אליך ה' שועתי בצר לי אל קראתי|אליך ה' שועתי בצר]] {{ש}} עא. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}} עב. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}} עג. פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}} עד. חטאנו: [[גדול עווני]] {{ש}} עה. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]] | עב. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}} עג. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}} עד. [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}} עה. [[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]] {{ש}} עו. שלישיה: [[אליך ה' שועתי בצר לי אל קראתי|אליך ה' שועתי בצר]] {{ש}} עז. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}} עח. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}} עט. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}} פ. חטאנו: [[גדול עווני]] {{ש}} פא. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]] | פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}} [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}} [[מקוה ישראל ה' (סליחה)|מקוה ישראל]] {{ש}} [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}} שלישיה: [[אליך ה' שועתי בצר לי אל קראתי|אליך ה' שועתי בצר]] {{ש}} שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}} עקדה: [[איל אחר נאחז]] {{ש}} פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]] {{ש}} חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]] {{ש}} תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]] | פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}} [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}} [[אני ברב חסדך אבוא ביתך|אני ברב חסדך]] {{ש}} [[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]] {{ש}} שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}} שלישיה: [[אתה אלהי תהלתי]] {{ש}} עקדה: [[אהל שכן אם רקן|אהל שכן]] {{ש}} פזמון: [[לך ד' הצדקה תלבושת]] {{ש}} חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]] {{ש}} תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]] | פב. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}} פג. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}} פד. [[ה' אלהי ישראל צדיק אתה|ה' אלהי ישראל]] {{ש}} פה. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}} פו. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}} פז. [[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] {{ש}} פח. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}} פט. פזמון: [[אם עוונינו ענו בנו|אם עונינו ענו]] {{ש}} צ. חטאנו: [[אמוניך שעה]] {{ש}} צא. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]] | פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}} [[אני ברב חסדך אבוא ביתך|אני ברב חסדך]] {{ש}} [[אקרא בשמך]] {{ש}} [[אטתי מטתי]] {{ש}} [[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] {{ש}} שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}} שלמונית: [[תעלת צרי]] {{ש}} עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}} פזמון: [[לך ד' הצדקה תלבושת]] {{ש}} חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]] {{ש}} תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | ג עשי"ת | עח. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}} עט. [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}} פ. [[אנוש עד דכא תשב|אנוש עד דכא]] {{ש}} פא. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}} פב. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}} פג. שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}} פד. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}} פה. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}} פו. חטאנו: [[אשמרה אליך עוזי]] {{ש}} פז. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]] | פא. פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}} פב. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}} פג. [[אנוש עד דכא תשב|אנוש עד דכא]] {{ש}} פד. [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}} פה. שלישיה: [[אליך ה' שועתי בצר לי אל קראתי|אליך ה' שועתי בצר]] {{ש}} פו. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}} פז. עקדה: [[איל אחר נאחז]] {{ש}} פח. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}} פט. חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]] {{ש}} צ. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]] | עו. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}} עז. [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}} עח. [[אנוש עד דכא תשב|אנוש עד דכא]] {{ש}} עט. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}} פ. [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}} פא. שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}} פב. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}} פג. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}} פד. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}} פה. חטאנו: [[אשמרה אליך עוזי]] {{ש}} פו. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]] | פב. פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]] {{ש}} פג. [[אתה הרואה בעלבון נעלבים|אתה הרואה]] {{ש}} פד. [[ארכן וקצרן לא יחדל וימנע|ארכן וקצרן]] {{ש}} פה. [[אטתי מטתי]] {{ש}} פו. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}} פז. שלמונית: [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}} פח. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}} פט. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}} צ. חטאנו: [[אשמרה אליך עוזי]] {{ש}} צא. תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]] | פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]] {{ש}} [[אטתי מטתי]] {{ש}} [[ארכן וקצרן לא יחדל וימנע|ארכן וקצרן]] {{ש}} [[אתה הרואה בעלבון נעלבים|אתה הרואה]] {{ש}} שלישיה: [[את חטאי אני מזכיר היום|את חטאי]] {{ש}} שלמונית: [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}} עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}} פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}} חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]] {{ש}} תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]] | פתיחה: [[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] {{ש}} [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] {{ש}} [[אנוש עד דכא תשב|אנוש עד דכא]] {{ש}} [[ארכן וקצרן לא יחדל וימנע|ארכן וקצרן]] {{ש}} שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}} שלישיה: [[אתה אל נורא אתה|אתה אל נורא]] {{ש}} עקדה: [[בנין המזבח אם נהרס|בנין המזבח]] {{ש}} פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}} חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]] {{ש}} תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]] | צב. פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]] {{ש}} צג. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}} צד. [[ה' אבינו אתה]] {{ש}} צה. [[ה' אלהי אברהם יצחק וישראל|ה' אלהי אברהם]] {{ש}} צו. [[אנוש במה יצדק]] {{ש}} צז. שלישיה: [[אליך ה' שועתי בצר לי אל קראתי|אליך ה' שועתי בצר]] {{ש}} צח. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}} צט. עקדה: [[אברהם היה אחד]] {{ש}} ק. פזמון: [[כי הנה כחומר]] {{ש}} קא. חטאנו: [[אשמרה אליך עוזי]] {{ש}} קב. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]] | פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}} [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}} [[ה' אלהי ישראל צדיק אתה|ה' אלהי ישראל]] {{ש}} [[אנה אלך מרוחך]] {{ש}} שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}} שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}} עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}} פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}} חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם]] {{ש}} תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | ד עשי"ת | פח. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}} פט. [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}} צ. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}} צא. [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}} צב. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}} צג. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}} צד. עקדה: [[אהל שכן אם רקן|אהל שכן]] {{ש}} צה. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}} צו. חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] {{ש}} צז. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]] | צא. פתיחה: [[אליך פנינו בושנו להרים|אליך פנינו]] {{ש}} צב. [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}} צג. [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}} צד. [[אשום אשמתי לך]] {{ש}} צה. שלישיה: [[אתה אל נורא אתה|אתה אל נורא]] {{ש}} צו. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}} צז. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}} צח. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}} צט. חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם]] {{ש}} ק. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]] | פז. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}} פח. [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}} פט. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}} צ. [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}} צא. [[אקרא בשמך]] {{ש}} צב. שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}} צג. שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}} צד. עקדה: [[אהל שכן אם רקן|אהל שכן]] {{ש}} צה. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}} צו. חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] {{ש}} צז. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]] | צב. פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}} צג. [[מקוה ישראל ה' (סליחה)|מקוה ישראל]] {{ש}} צד. [[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] {{ש}} צה. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}} צו. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}} צז. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}} צח. עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}} צט. פזמון: [[לך ד' הצדקה תלבושת]] {{ש}} ק. חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]] {{ש}} קא. תחינה: [[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]] | פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}} [[ישראל עמך]] {{ש}} [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}} [[אחריש ואתאפק]] {{ש}} שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}} שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}} עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}} פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}} חטאנו: [[גדול עווני]] {{ש}} תחינה: [[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]] | פתיחה: [[שחרנוך בקשנוך יוצר הרים|שחרנוך בקשנוך]] {{ש}} [[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] {{ש}} [[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] {{ש}} [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}} שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}} שלישיה: [[אתה חלקי וצור לבבי|אתה חלקי]] {{ש}} עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}} פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}} חטאנו: [[אודה עלי חטאתי]] {{ש}} תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]] | קג. פתיחה: [[סלח נא אשמתנו]] {{ש}} קד. [[אשירה ואזמרה שמך גואלי|אשירה ואזמרה]] {{ש}} קה. שלמונית: [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}} קו. שלמונית: [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}} קז. שלישיה: [[אלהים שלח עזרה]] {{ש}} קח. [[אקרא בשמך]] {{ש}} קט. עקדה: [[איתן האזרחי השכיל|איתן האזרחי]] {{ש}} קי. פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}} קיא. חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]] {{ש}} קיב. תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]] | פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]] {{ש}} [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}} [[ארכן וקצרן לא יחדל וימנע|ארכן וקצרן]] {{ש}} [[אבואה ואשתחוה ואכרעה|אבואה ואשתחוה]] {{ש}} [[אל אלהי הרוחות (סליחה)|אל אלהי הרוחות]] {{ש}} שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}} עקדה: [[איל אחר נאחז]] {{ש}} פזמון: [[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] {{ש}} חטאנו: אמוניך שעה תחינה: [[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | ה עשי"ת | צח. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}} צט. [[אנוש במה יצדק]] {{ש}} ק. [[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}} קא. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}} קב. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}} קג. שלישיה: [[אלהים אל דמי אל נקשר בשמי]] {{ש}} קד. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}} קה. פזמון: [[כי הנה כחומר]] {{ש}} קו. חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]] {{ש}} קז. [[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]] {{ש}} קח. תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]] | קא. פתיחה: [[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]] {{ש}} קב. [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}} קג. [[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] {{ש}} קד. [[אשתחוה אל היכל קדשך ביראה|אשתחוה אל היכל]] {{ש}} קה. שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}} קו. שלמונית: [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}} קז. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}} קח. פזמון: [[כי הנה כחומר]] {{ש}} קט. חטאנו: [[אדון משפט בקרבך|אדון משפט]] {{ש}} קי. חטאנו: [[אדון משפט בקרבך#כסא|כסא כונן]] {{ש}} קיא. [[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]] {{ש}} קיב. תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]] | צח. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}} צט. [[אנוש במה יצדק]] {{ש}} ק. [[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] {{ש}} קא. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}} קב. [[אתה הרואה בעלבון נעלבים|אתה הרואה]] {{ש}} קג. שלישיה: [[אתה אל נורא אתה|אתה אל נורא]] {{ש}} קד. שלמונית: [[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] {{ש}} קה. עקדה: [[בנין המזבח אם נהרס|בנין המזבח]] {{ש}} קו. פזמון: [[כי הנה כחומר]] {{ש}} קז. חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]] {{ש}} קח. [[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]] {{ש}} קט. תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]] | קב. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}} קג. {{סימון אפור|[[אליך נקרא איום ונורא|אליך אקרא]]}} {{ש}} {{צבע רקע|#D9E2F3|[[איככה אפצה פה|איככה אפצה]]}} {{ש}} קד. [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}} קה. [[תאות נפש ולב]] {{ש}} קו. שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}} קז. שלמונית: [[תוחלת ישראל]] {{ש}} קח. עקדה: [[אהל שכן אם רקן|אהל שכן]] {{ש}} קט. פזמון: [[כי הנה כחומר]] {{ש}} קי. חטאנו: [[אודה עלי חטאתי]] {{ש}} קיא. [[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]] {{ש}} קיב. תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]] | פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}} [[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]] {{ש}} [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}} שלישיה: [[אלהים ה' חילי]] {{ש}} שלישיה: [[שטר עלי בעדים וקנין|שטר עלי]] {{ש}} שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}} עקדה: [[אהל שכן אם רקן|אהל שכן]] {{ש}} פזמון: [[כי הנה כחומר]] {{ש}} חטאנו: [[אודה עלי חטאתי]] {{ש}} [[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]] {{ש}} תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]] | פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}} [[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] {{ש}} [[תשובה חשובה]] {{ש}} [[אנוש במה יצדק]] {{ש}} שלמונית: [[תחרות רוגז הניח|תחרות רוגז]] {{ש}} שלישיה: [[שוממתי ברב יגוני]] {{ש}} עקדה: [[את דבר קדשך זכור|את דבר קדשך]] {{ש}} פזמון: [[כי הנה כחומר]] {{ש}} חטאנו: [[אדון משפט בקרבך|אדון משפט]] {{ש}} תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]] | קיג. פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}} קיד. [[אתה אלהי מלכי מקדם|אתה אלהי מלכי]] {{ש}} קטו. שלישיה: [[אלהים ה' חילי]] {{ש}} קטז. [[אתה הרואה בעלבון נעלבים|אתה הרואה]] {{ש}} קיז. [[אריות הדיחו שה פזורה|אריות הדיחו]] {{ש}} קיח. שלמונית: [[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] {{ש}} קיט. שלישיה: [[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] {{ש}} קכ. עקדה: [[אהל שכן אם רקן|אהל שכן]] {{ש}} קכא. פזמון: [[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] {{ש}} קכב. חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]] {{ש}} קכג. [[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]] {{ש}} קכד. תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]] | פתיחה: [[אז טרם נמתחו|אז טרם]] {{ש}} [[אבל אשמים אנחנו]] {{ש}} [[אנוש במה יצדק]] {{ש}} [[אשרי הגבר אשר תיסרנו יה|אשרי הגבר]] {{ש}} שלישיה: [[אנחתי מאד רבה]] {{ש}} שלמונית: [[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] {{ש}} עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}} פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]] {{ש}} חטאנו: [[אתודה לך חטאתי במורא|אתודה לך]] {{ש}} [[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]] {{ש}} תחינה: [[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" | ערב יו"כ |<!-- פפד"מ עיו"כ --> קט. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה"צ נורא]] {{ש}} [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} שניה: [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}} שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}} שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} עקדה: [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} עקדה: [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} קי. עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}} [[אני עבדך בן אמתך|אני עבדך]] {{ש}} קיא. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}} קיב. חטאנו: [[אל אלהים אצעקה במילולי|אל אלהים אצעקה]] {{ש}} [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] |<!-- עלזאס עיו"כ --> קיג. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה"צ נורא]] {{ש}} [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} שניה: [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}} שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} [[אוילי המתעה]] {{ש}} שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}} עקדה: [[אמונת אומן עצות מרחוק|אמונת אומן]] {{ש}} עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} עקדה: [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} קיד. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}} קטו. חטאנו: [[אודך ה' כי אנפת בי|אודך ה']] {{ש}} [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} קטז. [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] |<!-- וורמייזא עיו"כ --> קי. פתיחה: [[כי על רחמיך הרבים אנו סמוכים|כי ערה"ר אנו סמוכים]] {{ש}} [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} [[אדון בפקדך]] {{ש}} שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} קיא. [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} קיב. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}} קיג. חטאנו: [[אל אלהים אצעקה במילולי|אל אלהים אצעקה]] {{ש}} [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] |<!-- איטליה עיו"כ --> לח. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה"צ נורא]] {{ש}} לט. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} מ. [[אדון בפקדך]] {{ש}} מא. [[אדון בשפטך]] {{ש}} מב. [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} מג. [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} מד. [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} מה. [[אוילי המתעה]] {{ש}} מו. [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}} מז. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} מח. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} מט. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} נ. {{סימון אפור|[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]]}} {{ש}} נא. {{סימון אפור|[[אלהים אל דמי לדמי]]}} {{ש}} נב. {{סימון אפור|[[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]]}} {{ש}} {{צבע רקע|#D9E2F3|[[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]]}} {{ש}} {{צבע רקע|#D9E2F3|[[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]}} {{ש}} נג. [[אני עבדך בן אמתך|אני עבדך]] {{ש}} נד. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} נו. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}} נז. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} נח. [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} נט. [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה"ר]] {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] |<!-- נירנברג עיו"כ --> פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה"צ נורא]] {{ש}} [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} [[אדון בפקדך]] {{ש}} [[אדון בשפטך]] {{ש}} [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}} שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}} [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}} [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} אני עבדך בן אמתך פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] |<!-- שוואבן עיו"כ --> פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה"צ נורא]] {{ש}} [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} [[אדון בפקדך]] {{ש}} [[אדון בשפטך]] {{ש}} [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} [[אביוני עמך]] {{ש}} [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}} שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] {{ש}} [[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה"ר]] {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] {{ש}} תחינה: [[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]] |<!-- קוילן עיו"כ --> קכה. פתיחה: [[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] {{ש}} קכו. [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}} קכז. שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} קכז. שלישיה: [[תמו פסו עבודת בית עולמים|תמו פסו]] {{ש}} קכח. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}} קכט. שניה: [[אנוסה לעזרה פצתי עדיך|אנוסה לעזרה]] {{ש}} [[אשא כנפי שחר]] {{ש}} [[תמור עבודת מזין]] {{ש}} [[אוילי המתעה]] {{ש}} [[תעוב שמלות]] {{ש}} קל. עקדה: [[אז בהר מור]] {{ש}} קלא. עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}} קלב. פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}} קלג. חטאנו: [[אודך ה' כי אנפת בי|אודך ה']] {{ש}} קלד. תחינה: [[איש עניו חילה פניך|איש עניו]] {{ש}} |<!-- פלאס עיו"כ --> פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה"צ נורא]] {{ש}} [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} [[אדון בפקדך]] {{ש}} [[אדון בשפטך]] {{ש}} [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}} שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} שלישיה: [[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] {{ש}} שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}} [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}} [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} פזמון: [[ירצה צום עמך|ירצה צום]] {{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} [[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] |} ==סליחות ליום כיפור== ===ערבית=== *[[יעלה תחנוננו]] {| class="wikitable" ! פולין !! אשכנז |- | *[[אמנם אשמינו]] *[[סלח נא אשמות]] *[[אמנם כן יצר סוכן בנו|אמנם כן]] *פזמון: [[כי הנה כחומר]] *חטאנו: [[אותך אדרוש]] | *פתיחה: [[ה' אלהי צבאות יושב הכרובים]] *[[סלח נא אשמות]] *[[תומת צורים וחסדם|תומת צורים]] *במקום פזמון: קטעים מתוך [[אמנם אשמינו]] **(ולמנהג פלאס [[כי הנה כחומר]]) *חטאנו: [[אותך אדרוש]] **(ולמנהג וורמייזא [[אדברה_תחנונים_כרש|אדברה תחנונים]]) |} *[[כי אנו עמך]] (בכל התפילות) *[[אתה מבין]] (בכל התפילות חוץ מנעילה) ===שחרית, מוסף ומנחה=== ====מנהג אשכנז המזרחי==== {| class="wikitable" ! תפילה ! פולין ! ליטא ! בהמן-אונגארן ! פוזנא-הורודנא ! ביה"כ הישן בפראג |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |שחרית |<!-- פולין שחרית --> פח. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות צג בין ההדסים|ה' אה"צ צג]] {{ש}} פט. [[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}} צ. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}} צא. [[אנא זכור לאברהם|אנא זכור]] {{ש}} צב. [[אנא אלהי תהלתי]] {{ש}} צג. [[אנא אדון הרחמים]] {{ש}} צד. [[אשא כנפי שחר]] {{ש}} צה. [[יום כפורים זה]] {{ש}} צו. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} צז. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} צח. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} צט. שלמונית: [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}} ק. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}} קא. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} קב. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}} חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]] |<!-- ליטא שחרית --> קא. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות צג בין ההדסים|ה' אה"צ צג]] {{ש}} קב. [[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}} קג. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}} קד. [[אנא אלהי תהלתי]] {{ש}} קה. [[אנא זכור לאברהם|אנא זכור]] {{ש}} קו. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} קז. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} קח. [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} קט. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} קי. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} קיא. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}} קיב. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}} קיג. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}} קיד. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]] |<!-- בהמן שחרית --> צא. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות צג בין ההדסים|ה' אה"צ צג]] {{ש}} צב. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}} צג. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} צד. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}} צה. [[אנא אלהי תהלתי]] {{ש}} צו. [[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}} צז. [[אנא זכור לאברהם|אנא זכור]] {{ש}} צח. [[אנא אדון הרחמים]] {{ש}} צט. [[אנא אדון הסליחות והרחמים|אנא אדון הסליחות]] {{ש}} ק. [[תאבת יום זה]] {{ש}} קא. [[יום כפורים זה]] {{ש}} קב. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} קג. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} קד. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}} קה. שלמונית: [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}} קו. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} קז. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}} חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]] |<!-- פוזנא שחרית --> קב. [[ה' אלהי הצבאות צג בין ההדסים|ה' אה"צ צג]] {{ש}} קג. [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] {{ש}} קד. [[אליך פנינו בושנו להרים|אליך פנינו]] {{ש}} קה. [[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}} קו. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}} קז. [[אנא אלהי תהלתי]] {{ש}} קח. [[אנא אדון הסליחות והרחמים|אנא אדון הסליחות]] {{ש}} קט. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}} קי. שלישיה: [[אזעק אל אלהים קולי|אזעק אל אלהים]] {{ש}} קיא. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} קיב. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} קיג. שניה: [[אדם איך יזכה]] {{ש}} קיד. שלישיה: [[ברית כרותה מלשכוח|ברית כרותה]] {{ש}} קטו. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} קטז. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}} חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]] |<!-- פראג שחרית --> קב. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות צג בין ההדסים|ה' אה"צ צג]] {{ש}} קג. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}} קד. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] {{ש}} קה. [[אנא ה' האל הגדול הגבור והנורא|אנא ה' האל]] {{ש}} קו. [[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}} קז. [[אנא אלהי תהלתי]] {{ש}} קח. [[אנא זכור לאברהם|אנא זכור]] {{ש}} קט. [[אנא עוררה אהבתך הישנה|אנא עוררה]] {{ש}} קי. [[אדון בפקדך]] {{ש}} קיא. [[אדון בשפטך]] {{ש}} קיב. [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} קיג. [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} קיד. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} קטו. [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}} קטז. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} קיז. בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}} קיח. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}} חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |מוסף |<!-- פולין מוסף --> קג. פתיחה: [[אין פה להשיב]] {{ש}} קד. [[איך אשא ראש]] {{ש}} קה. [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}} קו. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}} קז. [[תאבת יום זה]] {{ש}} קח. [[אלהי עושי יוצרי ונוצרי|אלהי עושי]] {{ש}} קט. שלישיה: [[ברית כרותה מלשכוח|ברית כרותה]] {{ש}} קי. שלמונית: [[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] {{ש}} קיא. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} קיב. [[אמוני שלומי ישראל]] {{ש}} קיג. [[אלהי העברים נקרא|אלהי העברים]] {{ש}} קיד. [[אני אני המדבר]] {{ש}} [[חיים ארוכים תכתבנו|חיים ארוכים]] {{ש}} קטו. פזמון: [[אם יוספים אנחנו|אם יוספים]] {{ש}} קטז. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] |<!-- ליטא מוסף --> קטו. פתיחה: [[אין פה להשיב]] {{ש}} קטז. [[איך אשא ראש]] {{ש}} קיז. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}} קיח. [[אני אני המדבר]] {{ש}} קיט. [[אלהי העברים נקרא|אלהי העברים]] {{ש}} קכ. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} קכא. [[אמוני שלומי ישראל]] {{ש}} קכב. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} קכג. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} קכד. שלישיה: [[ברית כרותה מלשכוח|ברית כרותה]] {{ש}} קכה. שלמונית: [[מלכי מקדם פועל ישועות|מלכי מקדם]] {{ש}} קכו. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}} קכז. פזמון: [[אם יוספים אנחנו|אם יוספים]] {{ש}} קכח. פזמון: [[יחביאנו צל ידו]] {{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] |<!-- בהמן מוסף --> קח. פתיחה: [[אין פה להשיב]] {{ש}} קט. [[איך אשא ראש]] {{ש}} קי. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}} קיא. [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}} קיב. [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} קיג. [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} קיד. [[אדון בשפטך]] {{ש}} קטו. [[אדם איך יזכה]] {{ש}} קטז. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} קיז. [[אני אני המדבר]] {{ש}} קיח. [[אני הוא השואל]] {{ש}} קיט. [[אלהי העברים נקרא|אלהי העברים]] {{ש}} קכ. שלישיה: [[ברית כרותה מלשכוח|ברית כרותה]] {{ש}} קכא. שלמונית: [[מלכי מקדם פועל ישועות|מלכי מקדם]] {{ש}} קכב. פזמון: [[אם יוספים אנחנו|אם יוספים]] {{ש}} קכג. עקדה: [[את הברית ואת החסד|את הברית]] {{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] |<!-- פוזנא מוסף --> קיח. פתיחה: [[אין פה להשיב]] {{ש}} קיט. [[איך אשא ראש]] {{ש}} קכ. [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}} קכא. שניה: [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}} קכב. [[תאבת יום זה]] {{ש}} קכג. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} קכד. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} קכה. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} קכו. [[אני אני המדבר]] {{ש}} קכז. [[אלהי העברים נקרא|אלהי העברים]] {{ש}} קכח. שלמונית: [[מלכי מקדם פועל ישועות|מלכי מקדם]] {{ש}} קכט. שלמונית: [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}} קל. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} קלא. [[אמוני שלומי ישראל]] {{ש}} קלב. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} קלג. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] |<!-- פראג מוסף --> קיט. פתיחה: [[אין פה להשיב]] {{ש}} קכ. [[איך אשא ראש]] {{ש}} קכא. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}} קכב. [[אפס מזיח]] {{ש}} קכג. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}} קכד. [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}} קכה. שלמונית: [[מלכי מקדם פועל ישועות|מלכי מקדם]] {{ש}} קכו. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} קכז. [[אני אני המדבר]] {{ש}} קכח. [[אלהי העברים נקרא|אלהי העברים]] {{ש}} קכט. שלישיה: [[אלהים אין בלתך]] {{ש}} קל. [[אנא אלהי אברהם]] {{ש}} קל. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} קלא. [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} קלב. [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}} קלד. פזמון: [[אם יוספים אנחנו|אם יוספים]] {{ש}} קלה. עקדה: [[אל הר המור]] {{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |מנחה |<!-- פולין מנחה --> קיח. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה"צ יושב]] {{ש}} קיט. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}} קכ. [[אפס זבח ועולה|אפס זבח]] {{ש}} קכא. [[את פני מבין ויודע דין דל|את פני מבין]] {{ש}} קכב. [[אחלה את פני ה']] {{ש}} קכג. [[אבינו מלך אנקת עמך|אבינו מלך]] {{ש}} קכד. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}} קכה. [[אלהי בשר עמך מפחדך סמר|אלהי בשר עמך]] {{ש}} קכו. [[אבדו חכמי גזית]] {{ש}} קכז. [[אנשי אמנה אבדו ואין איש]] {{ש}} קכח. [[תמור עבודת מזין]] {{ש}} קכט. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} קל. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}} קלא. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]] {{ש}} קלב. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] |<!-- ליטא מנחה --> קכט. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה"צ יושב]] {{ש}} קל. [[אנשי אמנה אבדו ואין איש]] {{ש}} קלא. [[אבינו מלך אנקת עמך|אבינו מלך]] {{ש}} קלב. [[תאבת יום זה]] {{ש}} קלג. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}} קלד. [[אלהי בשר עמך מפחדך סמר|אלהי בשר עמך]] {{ש}} קלה. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} קלו. [[תמור עבודת מזין]] {{ש}} קלז. [[אליך ה' שועתי]] {{ש}} קלח. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}} קלט. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} קמ. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]] {{ש}} קמא. חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] |<!-- בהמן מנחה --> קכד. פתיחה: [[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה"צ יושב]] {{ש}} קכה. [[אחלה את פני ה']] {{ש}} קכו. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}} קכז. [[אפס זבח ועולה|אפס זבח]] {{ש}} קכח. [[אפס מזיח]] {{ש}} קכט. [[אנשי אמונה אבדו ואין איש]] {{ש}} קל. [[תמור עבודת מזין]] {{ש}} קלא. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}} קלב. [[אלהי בשר עמך מפחדך סמר|אלהי בשר עמך]] {{ש}} קלג. [[אבינו מלך אנקת עמך|אבינו מלך]] {{ש}} קלד. [[מאתך תהלתי שומע עתירה ושועה|מאתך תהלתי]] {{ש}} קלה. [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}} קלו. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} קלז. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}} קלח. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]] {{ש}} קלט. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] |<!-- פוזנא מנחה --> קלד. [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}} קלה. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}} קלו. [[אפס מזיח]] {{ש}} קלז. [[תמור עבודת מזין]] {{ש}} קלח. [[אחלה את פני ה']] {{ש}} קלט. [[אנשי אמנה אבדו ואין איש]] {{ש}} קמ. [[אבינו מלך אנקת עמך|אבינו מלך]] {{ש}} קמא. [[אלהי בשר עמך מפחדך סמר|אלהי בשר עמך]] {{ש}} קמב. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}} קמג. שלמונית: [[אורח צדקה]] {{ש}} קמד. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} קמה. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]] {{ש}} קמו. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] |<!-- פראג מנחה --> קלו. פתיחה: [[אפתחה במשל פי]] {{ש}} קלז. [[אבואה ואשתחוה ואכרעה|אבואה ואשתחוה]] {{ש}} קלח. [[תמור עבודת מזין]] {{ש}} קלט. [[אחלה אל ה']] {{ש}} קמ. [[אני הוא השואל]] {{ש}} קמא. [[תפן בעינוי ודוחק|תפן בענוי]] {{ש}} קמב. [[ירושלים את ה' הללי|ירושלים את ה']] {{ש}} קמג. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}} קמד. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} קמה. [[אלהי בשר עמך מפחדך סמר|אלהי בשר עמך]] {{ש}} קמו. [[מאתך תהלתי שומע עתירה ושועה|מאתך תהלתי]] {{ש}} קמז. [[אנשי אמנה אבדו ואין איש]] {{ש}} קמח. [[אבינו מלך אנקת עמך|אבינו מלך]] {{ש}} קמט. [[יום כפורים זה]] {{ש}} קנ. [[שלש עשרה מדות האמורות בחנינה|שלש עשרה מדות]] {{ש}} קנא. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]] {{ש}} קנב. עקדה: [[את הברית ואת החסד|את הברית]] |} ====מנהג אשכנז המערבי==== {| class="wikitable" ! תפילה ! אשכנז-פפד"מ ! עלזאס ! וורמייזא ! האשכנזים שבאיטליה ! נירנברג-פיורדא ! שוואבן-שוויץ ! קוילן ! פֿלאָס |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |שחרית |<!-- פפד"מ שחרית --> קיג. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}} קיד. [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}} קטו. [[אמנם אלהי עולם]] {{ש}} שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} [[אדון בשפטך]] {{ש}} קטז. [[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפלתנו]] {{ש}} שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} קיז. [[תגרת יד אסוף|תגרת יד]] {{ש}} שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} שניה: [[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] {{ש}} קיח. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} קיט. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}} קכ. חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]] |<!-- עלזאס שחרית --> קיז. [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}} קיח. [[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפלתנו]] {{ש}} קיט. [[אנחנו אשמנו]] {{ש}} קכ. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} קכא. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} קכב. שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} קכג. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} קכד. שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} קכה. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} קכו. [[אל עבדיך המצא קונם|אל עבדיך]] {{ש}} קכז. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} קכח. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} קכט. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}} קל. חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]] |<!-- וורמייזא שחרית --> קכא. [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}} קכב. [[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפלתנו]] {{ש}} קכג. שניה: [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} קכד. שניה: [[אדון בשפטך]] {{ש}} קכה. שניה: [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} קכו. שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} קכז. גזירה: [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} קכח. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} קכט. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} קל. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} קלא. [[אמונת אומן עצות מרחוק|אמונת אומן]] {{ש}} קלב. חטאנו: [[אותך אדרוש]] |<!-- איטליה שחרית --> קיג. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}} קיד. [[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}} קטו. [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}} קטז. [[אדון בשפטך]] {{ש}} קיז. [[תגרת יד אסוף|תגרת יד]] {{ש}} קיח. [[אמנם אלהי עולם]] {{ש}} קיט. [[אפס מזיח]] {{ש}} קכ. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} קכא. {{סימון אפור|[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]]}} {{ש}} {{צבע רקע|#D9E2F3|[[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]]}} {{ש}} קכב. [[אני הוא השואל]] {{ש}} קכג. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}} קכד. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} קכה. בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}} קכו. חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]] |<!-- נירנברג שחרית --> [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}} [[אפס מזיח]] {{ש}} [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}} [[תגרת יד אסוף|תגרת יד]] {{ש}} ([[אמנם אלהי עולם]]) {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} ([[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]]) {{ש}} (עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]]) {{ש}} [[אני הוא השואל]] {{ש}} שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}} פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]] {{ש}} |<!-- שוואבן שחרית --> [[איך אשא ראש]] {{ש}} [[אפס מזיח]] {{ש}} [[אדון בפקדך]] {{ש}} [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} [[אמנם אלהי עולם]] {{ש}} שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} [[תגרת יד אסוף|תגרת יד]] {{ש}} עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} [[תעלת צרי]] {{ש}} [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}} פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]], [[אלה אזכרה (פיוט)|טהר ר"י]] {{ש}} |<!-- קוילן שחרית --> קלה. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}} קלו. [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}} קלז. [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}} קלח. [[אמנם אלהי עולם]] {{ש}} קלט. [[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפלתנו]] {{ש}} קמ. [[אל עבדיך המצא קונם|אל עבדיך]] {{ש}} קמא. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} קמב. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} קמג. עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}} קמד. פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} קמה. בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}} [[אדון בפקדך]] {{ש}} [[אדון בשפטך]] {{ש}} קמו. חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]] {{ש}} |<!-- פלאס שחרית --> [[אנא ה' האל הגדול הגבור והנורא|אנא ה' האל]] {{ש}} [[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}} [[אנא זכור לאברהם|אנא זכור]] {{ש}} [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}} [[אלהים בישראל גדול יחודך]] {{ש}} [[ואתה הוא ותיק]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} [[תגרת יד אסוף|תגרת יד]] {{ש}} עקדה: [[מפלטי אלי צורי סתרי ומגני|מפלטי אלי]] {{ש}} בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}} פזמון: [[שופט כל הארץ]] {{ש}} חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]] {{ש}} |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |מוסף |<!-- פפד"מ מוסף --> קכא. [[איך אשא ראש]] {{ש}} קכב. שניה: [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}} קכג. [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}} קכד. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}} קכה. [[אפס מזיח]] {{ש}} קכו. [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}} קכז. [[אני הוא השואל]] {{ש}} שניה: [[אדון בפקדך]] {{ש}} שניה: [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} קכח. [[אריאל בהיותו על מכונו|אריאל בהיותו]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}} פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} חטאנו: [[גדול עווני]] |<!-- עלזאס מוסף --> קלא. [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}} קלב. [[איך אשא ראש]] {{ש}} קלג. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}} קלד. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}} קלה. עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}} קלו. [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} קלז. [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח מועד]] {{ש}} קלח. [[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] {{ש}} קלט. [[אני הוא השואל]] {{ש}} קמ. שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} קמא. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} קמב. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} קמג. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] |<!-- וורמייזא מוסף --> קלג. [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}} קלד. [[איך אשא ראש]] {{ש}} קלה. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}} קלו. [[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] {{ש}} קלז. [[אהבת עזוז]] {{ש}} קלח. גזירה: [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} קלט. פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}} קמ. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] |<!-- איטליה מוסף --> קכז. [[איך אשא ראש]] {{ש}} קכח. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}} קכט. [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}} קל. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}} קלא. [[אריאל בהיותו על מכונו|אריאל בהיותו]] {{ש}} קלב. שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} קלג. [[אך במתח דין|אך במתח]] {{ש}} קלד. [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}} קלה. {{סימון אפור|[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]]}} {{ש}} {{צבע רקע|#D9E2F3|[[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]]}} {{ש}} קלו. [[אני אני המדבר]] {{ש}} קלז. עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}} קלח. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} קלט. חטאנו: [[גדול עווני]] |<!-- נירנברג מוסף --> [[איך אשא ראש]] {{ש}} [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}} [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}} [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} [[אני אני המדבר]] {{ש}} שלישיה: [[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] {{ש}} עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}} פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} חטאנו: [[גדול עווני]] |<!-- שוואבן מוסף --> [[אדון מועד כתקח|אדון מועד]] {{ש}} [[אנא חטא העם הזה|אנא חטא]] {{ש}} [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}} [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} [[אני הוא השואל]] {{ש}} עקדה: [[אזרחי מעבר הנהר]] {{ש}} [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} חטאנו: [[אדברה תחנונים כרש|טובך יאבה]] |<!-- קוילן מוסף --> קמז. [[איך אשא ראש]] {{ש}} קמח. [[אפס מזיח]] {{ש}} קמט. [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}} שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}} קנ. עקדה: [[את הברית ואת החסד|את הברית]] {{ש}} פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] |<!-- פלאס מוסף --> [[אפס מזיח]] {{ש}} [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}} [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}} [[איך אשא ראש]] {{ש}} [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}} [[אריאל בהיותו על מכונו|אריאל בהיותו]] {{ש}} שלישיה: [[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] {{ש}} [[מלכי מקדם פועל ישועות|מלכי מקדם]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} [[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] {{ש}} [[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפלתנו]] {{ש}} [[אני הוא השואל]] {{ש}} עקדה: [[אהבת עזוז]] {{ש}} פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} חטאנו: [[גדול עווני]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |מנחה |<!-- פפד"מ מנחה --> [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] {{ש}} קכט. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}} קל. עקדה: [[את הברית ואת החסד|את הברית]] {{ש}} קלא. [[אל ימעט לפניך את כל התלאה|אל ימעט]] {{ש}} קלב. [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}} קלג. שניה: [[אך בך לדל עזרה]] {{ש}} קלד. [[מאתך תהלתי שומע עתירה ושועה|מאתך תהלתי]] {{ש}} [[איככה אפצה פה|איככה אפצה]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} עקדה: [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} עקדה: [[אלהים אל דמי לדמי]] {{ש}} פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} קלה. חטאנו: [[אליך צורי כפים שטחתי|אליך צורי]], [[אלה אזכרה (פיוט)|טהר ר"י]] |<!-- עלזאס מנחה --> קמד. [[אפס מזיח]] {{ש}} קמה. [[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] {{ש}} קמו. עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} קמז. [[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] {{ש}} קמח. [[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] {{ש}} קמט. עקדה: [[אמונת אומן עצות מרחוק|אמונת אומן]] {{ש}} קנ. [[אוילי המתעה]] {{ש}} קנא. [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} קנב. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} קנג. חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] |<!-- וורמייזא מנחה --> קמא. [[אפס מזיח]] {{ש}} קמב. [[תפן בעינוי ודוחק|תפן בענוי]] {{ש}} קמג. [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} קמד. גזירה: [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} קמה. פזמון: [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] {{ש}} בשבת: [[שרי קודש היום|שרי קדש]] {{ש}} קמו. חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]] |<!-- איטליה מנחה --> קמ. [[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפלתנו]] {{ש}} קמא. [[אדון בפקדך]] {{ש}} קמב. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}} קמג. [[ותיק וחסיד אתה]] {{ש}} קמד. {{סימון אפור|[[אלהים אל דמי לדמי]]}} {{ש}} {{צבע רקע|#D9E2F3|[[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]}} {{ש}} קמה. [[אבואה ואשתחוה ואכרעה|אבואה ואשתחוה]] {{ש}} קמו. [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} קמז. [[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] {{ש}} קמח. {{סימון אפור|[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]]}} {{ש}} {{צבע רקע|#D9E2F3|[[אליך האל עיני כל יציר תלויות|אליך האל]]}} {{ש}} קמט. [[אלהי העברים נקרא|אלהי העברים]] {{ש}} קנ. [[אמונת אומן עצות מרחוק|אמונת אומן]] {{ש}} קנא. פזמון: [[לך ה' הצדקה תלבושת|לך ה' הצדקה]] {{ש}} קנב. חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] |<!-- נירנברג מנחה --> [[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפלתנו]] {{ש}} [[אדון בשפטך]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}} [[ותיק וחסיד אתה]] {{ש}} [[אמונת אומן עצות מרחוק|אמונת אומן]] {{ש}} פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] {{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] {{ש}} |<!-- שוואבן מנחה --> [[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] {{ש}} [[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] {{ש}} [[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] {{ש}} [[ותיק וחסיד אתה]] {{ש}} [[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] {{ש}} עקדה: [[איתן למד דעת]] {{ש}} פזמון: [[אם עוונינו ענו בנו|אם עונינו ענו]] {{ש}} חטאנו: [[גדול עווני#יצעקו|יצעקו בצר למו]] |<!-- קוילן מנחה --> קנא. [[אכפרה פני מלך רב|אכפרה פני מלך]] {{ש}} קנב. [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}} קנג. [[אני הוא השואל]] {{ש}} קנד. פזמון: [[אנשי משמר]] {{ש}} קנה. חטאנו: [[גדול עווני]] |<!-- פלאס מנחה --> [[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] {{ש}} [[ה' אלהי אברהם יצחק וישראל]] {{ש}} [[אני אני המדבר]] {{ש}} עקדה: [[את הברית ואת החסד|את הברית]] {{ש}} עקדה: [[אמונים בני מאמינים]] {{ש}} פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] {{ש}} חטאנו: [[אלה אזכרה (פיוט)|טהר רבי ישמעאל]] |} ===נעילה=== {| class="wikitable" ! פולין !! אשכנז |- style="vertical-align: top;" | *קטעים מהפיוטים: **[[אז לפנות ערב]] (הכותרת {{צ|פתח לנו שער}} ולמנהג פוזנא גם חלק מהפיוט) **[[אבן מעמסה]] (הכותרות {{צ|היום יפנה}}, {{צ|אנא אל נא}}) *קטעים מהסליחות: **[[תעלת צרי]] **[[אדון מועד כתקח|אדון מועד]] **[[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] **[[אנקת מסלדיך]] *פזמונים של הפיוטים: **[[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] **[[יחביאנו צל ידו]] **[[ישמיענו סלחתי]] *[[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] *קטעים מהפיוט [[אז כעיני עבדים]] | *קטעים מהפיוטים: **[[אז לפנות ערב]] (רק הכותרת {{צ|פתח לנו שער}} ולחלק מנהג אש' שבאיטליה ופֿלאָס גם הפיוט עצמו) **[[אבן מעמסה]] (הכותרות {{צ|היום יפנה}}, {{צ|אנא אל נא}}) * [[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] (ולמנהגי וורמייזא, פרנקפורט, אמשטרדם אין אומרים אותו) *פזמונים של הפיוטים (סדר המחזורים): **[[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] **[[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] **[[מלאכי רחמים]] **[[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] **[[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] **[[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] **[[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] **[[לך ד' הצדקה תלבושת]] **[[אם עוונינו ענו בנו|אם עונינו ענו]] **[[אדוני האדונים השקיפה ממעונים|אדוני האדונים]] **[[אנקת מסלדיך]] **[[אנשי משמר|מי אל כמוך]] **[[כי הנה כחומר]] **כשחל בשבת: [[המבדיל בין קדש לחול|המבדיל]] *[[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] (למנהג פֿלאָס במשולב עם [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]) |} ====מנהגים אחרים בסדר הפזמונים==== {| class="wikitable" ! האשכנזים שבאיטליה / נירנברג-פיורדא / שוואבן-שווייץ !! וורמייזא |- style="vertical-align: top;" | * [[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] (לא באיטליה){{ש}} * [[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]]{{ש}} * [[לך ה' הצדקה תלבושת]]{{ש}} * [[חננו יי חננו]]{{ש}} * [[כי הנה כחומר]]{{ש}} * [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]]{{ש}} * [[מלאכי רחמים]]{{ש}} * [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]{{ש}} * [[אם עוונינו ענו בנו|אם עוונינו ענו]]{{ש}} * [[אנקת מסלדיך]]{{הערה|במחזור מעגלי צדק שלושת הפזמונים {{צ|אנקת מסלדיך}}, {{צ|ה' ה'}} ו{{צ|המבדיל}} נמצאים אחרי {{צ|זכור ברית - אבדנו}}.}}{{ש}} * [[אדוני האדונים השקיפה ממעונים|אדוני האדונים]]{{הערה|בדפוסים הראשונים של מנהג האשכנזים באיטליה (פייבי די שקו רל"ה, סליחות אוגשפורג רצ"ו), אין פזמון זה.}}{{ש}} * [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]{{ש}} *כשחל בשבת: [[המבדיל בין קדש לחול|המבדיל]]{{ש}} * [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]]{{ש}} | * [[לך ה' הצדקה תלבושת]]{{ש}} * [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]]{{ש}} * [[אדוני האדונים השקיפה ממעונים|אדוני האדונים]]{{ש}} * [[אנקת מסלדיך]]{{ש}} * [[כי הנה כחומר]]{{ש}} * [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]{{ש}} * שמע ישראל{{ש}} *כשחל בשבת: [[המבדיל בין קדש לחול|המבדיל]]{{ש}} * [[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] (מתחילים {{צ|גואל חזק}}){{ש}} |} ==סליחות לתענית ציבור== {| class="wikitable" ! rowspan="2" | יום !! colspan="3" | מנהג אשכנז המזרחי !! colspan="4" | מנהג אשכנז המערבי |- ! פולין; {{ש}}בהמן-אונגארן; {{ש}}ביה"כ הישן בפראג !! ליטא !! פוזנא-הורודנא !! אשכנז; {{ש}}שוואבן-שוויץ !! עלזאס; {{ש}}האשכנזים שבאיטליה !! וורמייזא !! נירנברג-פיורדא |- ! שני קמא | *[[ישראל עמך]] *[[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] *פזמון: [[מלאכי רחמים]] | *קמב. [[ישראל עמך]] *קמג. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] *קמד. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] *(חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]) | *קמז. [[ישראל עמך]] *קמח. [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] *קמט. פזמון: [[מלאכי רחמים]] | *[[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] *[[ישראל עמך]] *[[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] *פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] *חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]] | *[[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] *[[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] *[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] *פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] *חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]] | *[[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] *[[ישראל עמך]] *[[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] *פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] *חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]] | * [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] * [[ישראל עמך]] * [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] * פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] * חטאנו: [[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]] |- ! חמישי | *[[תענית צבור קבעו תבוע צרכים|תענית צבור]] *[[אנשי אמנה אבדו]] *פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] | *קמה. [[תענית צבור קבעו תבוע צרכים|תענית צבור]] *קמו. [[אנשי אמנה אבדו]] *קמז. פזמון: [[מלאכי רחמים]] *(חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]) | *קנ. [[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] *קנא. [[אנשי אמנה אבדו]] *קנב. פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] | *[[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] *[[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] *[[איה כל נפלאותיך]] *פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] *חטאנו: [[גדול עווני]] | *[[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] *קנט. [[אקרא בשמך]] *[[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] *פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] *חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]] | *[[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] *[[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] *[[איה כל נפלאותיך]] *פזמון: [[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] *חטאנו: [[גדול עווני]] | * [[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] * [[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] * [[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] * פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] * חטאנו: [[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]] |- ! שני תנינא | *[[אפפונו מים]] *[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] *פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] | *קמח. [[אפפונו מים]] *קמט. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] *קנ. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] *(חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]) | *קנג. [[אפפונו מים]] *קנד. [[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] *קנה. פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] | *[[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] *[[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] *[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] *פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] *חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] | *[[איה כל נפלאותיך]] *[[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] *קס. [[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]] *פזמון: [[מלאכי רחמים]] *חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] | *[[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] *[[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] *[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] *פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] *חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] *תחינה קודם הווידוי: [[אפפונו מים]] | * [[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] * [[איה כל נפלאותיך]] * [[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] * פזמון: [[מלאכי רחמים]] * חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] |- ! עשרה בטבת | *[[אזכרה מצוק]] *[[אבן הראשה]] *פזמון: [[אבותי כי בטחו#נוסח אשכנז המזרחי|אבותי כי בטחו]] | *קנא. [[אזכרה מצוק]] *קנב. [[אבן הראשה]] *קנג. פזמון: [[אבותי כי בטחו#נוסח אשכנז המזרחי|אבותי כי בטחו]] *(חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]) | *קנו. [[אזכרה מצוק]] *קנז. [[אבן הראשה]] *קנח. פזמון: [[אבותי כי בטחו#נוסח אשכנז המערבי|אבותי כי בטחו]]{{הערה|בקונטרס פוזנא סליחה זו מופיעה בנוסח המערבי שלה.}} | *קלו. [[אדברה וירוח לי]] *קלז. [[אבן הראשה]] *קלח. [[אום קרואה חבצלת השרון|אום קרואה]] *קלט. פזמון: [[אבותי כי בטחו#נוסח אשכנז המערבי|אבותי כי בטחו]] *חטאנו: [[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]] | *קנב. [[אדברה וירוח לי]] *קנג. [[אום קרואה חבצלת השרון|אום קרואה]] *קנד. [[אבן הראשה]] *קנד. (!) פזמון: [[אבותי כי בטחו#נוסח אשכנז המערבי|אבותי כי בטחו]] *חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] | *[[אדברה וירוח לי]] *[[אבן הראשה]] *[[אפפו עלי רעות]] *פזמון: [[אבותי כי בטחו#נוסח אשכנז המערבי|אבותי כי בטחו]] *חטאנו: [[אבותי כרבת ריבם]] | * [[אדברה וירוח לי]] * [[אום קרואה חבצלת השרון|אום קרואה]] * [[אבן הראשה]] * פזמון: [[אבותי כי בטחו#נוסח אשכנז המערבי|אבותי כי בטחו]] * חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] |- ! תענית אסתר | *[[אדם בקום עלינו]] *[[אתה האל עושה פלאות]] *פזמון: [[במתי מספר חילינו פניך|במתי מספר]] | *קנד. [[אדם בקום עלינו]] *קנה. [[אתה האל עושה פלאות]] *קנו. פזמון: [[במתי מספר חילינו פניך|במתי מספר]] *(חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]) | *קנט. [[אדם בקום עלינו]] *קס. [[אתה האל עושה פלאות]] *קסא. פזמון: [[במתי מספר חילינו פניך|במתי מספר]] | *קמ. [[אתה האל עושה פלאות]] *קמא. [[אתה האל עושה פלא]] *קמב. [[אדם בקום עלינו]] *קמג. פזמון: [[במתי מספר חילינו פניך|במתי מספר]] *חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|מעשה ידיו]] | *קנה. [[אתה האל עושה פלא]] *קנו. [[אתה האל עושה פלאות]] *קנז. [[אדם בקום עלינו]] *קנח. פזמון: [[במתי מספר חילינו פניך|במתי מספר]] *חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|מעשה ידיו]] | *[[אתה האל עושה פלא]] *[[אתה האל עושה פלאות]] *[[אדם בקום עלינו]] *פזמון: [[במתי מספר חילינו פניך|במתי מספר]] *חטאנו: [[אתודה לך חטאתי במורא|אתודה לך]] *תחינה: [[עינינו לך תלינו]] | * [[אתה האל עושה פלא]] * [[אתה האל עושה פלאות]] * [[אדם בקום עלינו]] * פזמון: [[במתי מספר חילינו פניך|במתי מספר]] * חטאנו: [[אוילים מדרך פשעם|מעשה ידיו]] |- ! י"ז בתמוז | * [[אתאנו לך יוצר רוחות|אתאנו לך]] * [[אמרר בבכי מפני יד שלוחה בעי|אמרר בבכי]] * פזמון: [[שעה נאסר]] | *קנז. [[אתאנו לך יוצר רוחות|אתאנו לך]] *קנח. [[אמרר בבכי מפני יד שלוחה בעי|אמרר בבכי]] *קנט. פזמון: [[שעה נאסר]] * (חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]) | *קסב. [[אתאנו לך יוצר רוחות|אתאנו לך]] *קנז. [[אבן הראשה]] *קסג. פזמון: [[שעה נאסר]] | *קמד. [[אתאנו לך יוצר רוחות|אתאנו לך]] *קמה. [[אפפונו מצוקות]] *קמו. [[אדאג מחטאתי]] *קמז. פזמון: [[שעה נאסר]] *קמח. חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] * ([[איך מכל אומות]]) * (תחנון: [[גרוני נחר זועק חמס|גרוני נחר]]) | *קמח. [[אתאנו לך יוצר רוחות|אתאנו לך]] *קמט. [[אפפונו מצוקות]] *קנ. [[אדאג מחטאתי]] *קנא. פזמון: [[שעה נאסר]] *[[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]] | *[[אתאנו לך יוצר רוחות|אתאנו לך]] *[[אפפונו מצוקות]] *[[אפפונו חבלי מות]] *פזמון: [[שעה נאסר]] *חטאנו: [[אודה עלי פשעי]] | * [[אתאנו לך יוצר רוחות|אתאנו לך]] * [[אפפונו מצוקות]] * [[אדאג מחטאתי]] * פזמון: [[שעה נאסר]] * חטאנו: [[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]] |} בסדרי הסליחות של קוילן ופֿלאָס לא נדפסו סליחות לתעניות ציבור (וכנראה אמרו כמנהג אשכנז הכללי). סדר הסליחות לכל תעניות צבור למנהג נירנברג-פיורדא ולג' תעניות למנהגי האשכנזים באיטליה ועלזאס, הוא גם זה הנמצא במהרי"ל ובמהר"ז יענט, בשינויים קלים מאד. ===ברית מילה ביום של תענית=== (מנהגים שונים) *[[אל תפר בריתך איתנו|אל תפר]] * פזמון: [[יה איום זכור היום|יה איום]] * פזמון: [[אלהינו אל שדי]] (וורמייזא) *[[זכור ברית - אות ברית]] *קסד. [[זכור ברית - שש אנכי]] (פוזנא-הורודנא) ===כ' סיון=== *[[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] *[[איה כל נפלאותיך]] *[[אלהים אל דמי לדמי]] *[[אמוני שלומי ישראל]] *[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] *פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] *עקדה: [[אל הר המור]] *[[אל מלא רחמים של כ' סיון]] ===יום כיפור קטן=== *[[יום זה יהי משקל כל חטאתי|יום זה]] *[[משאת כפי מנחת ערב (סליחות)|משאת כפי]] *[[אלהי בשר עמך מפחדך סמר|אלהי בשר עמך]] *פזמון: [[בת עמי לא תחשה|בת עמי]] *[[בדיל ויעבור|רחמנא אדכר לן]] *[[אל תעש עמנו כלה|אל תעש]] ===שובבי"ם ת"ת=== *שמות **[[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] **[[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] **פזמון: [[מלאכי רחמים]] **חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] *וארא **[[ישראל עמך]] **[[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] **פזמון: [[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] **חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] *בא **[[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] **[[תענית צבור קבעו תבוע צרכים|תענית צבור]] **פזמון: [[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] **חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] *בשלח **[[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] **[[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] **פזמון: [[חוקר הכל וסוקר|חוקר הכל]] **חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] *יתרו **[[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] **[[אלהים אין בלתך]] **פזמון: [[יושב בסתר עליון מגני וצנתי|יושב בסתר]] **חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] *משפטים **[[אלהי בושתי ונכלמתי (סליחות)|אלהי בושתי]] **[[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] **פזמון: [[יחביאנו צל ידו]] **חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] *תרומה **[[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]] **[[איה כל נפלאותיך]] **פזמון: [[ישמיענו סלחתי]] **חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] *תצוה **[[אפפונו מים]] **[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] **פזמון: [[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] **חטאנו: [[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא נא]] =קינות לתשעה באב= {|class="wikitable"" |- ! !!פולין!!אשכנז |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |לילה | א. [[זכור ה' מה היה לנו]] {{ש}} ב. [[איך מפי בן ובת]] {{ש}} [<small>[[אוי נא לנו כי חטאנו]]</small>] {{ש}} ג. [[בליל זה יבכיון]] {{ש}} ד. [[שומרון קול תתן]] {{ש}} ה. [[אז בחטאינו]] {{ש}} | [[זכור ה' מה היה לנו]] {{ש}} א. [[תיסתר לאלם תרשישים מרון]] {{ש}} [ב. [[בליל זה יבכיון]]] {{ש}} ג. [[אז בחטאינו]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |יום | ו. [[שבת סורו מני]] {{ש}} ז. [[איכה אצת באפך]] {{ש}} ח. [[אאדה עד חוג שמים]] {{ש}} ט. [[איכה תפארתי מראשותי השליכו]] {{ש}} י. [[איכה ישבה חבצלת השרון]] {{ש}} יא. [[איכה אלי קוננו מאליו]] {{ש}} יב. [[אהלי אשר תאבת]] {{ש}} יג. [[אי כה אומר]] {{ש}} יד. [[איכה את אשר כבר עשוהו]] {{ש}} טו. [[איכה אשפתו פתוח כקבר]] {{ש}} טז. [[זכור את אשר עשה צר]] {{ש}} יז. [[אם תאכלנה נשים פרים]] {{ש}} יח. [[ואתה אמרת היטיב איטיב עמך]] {{ש}} יט. [[לך ה' הצדקה באותות אשר הפלאת]] {{ש}} כ. [[הטה אלהי אזנך]] {{ש}} כא. [[ארזי הלבנון]] {{ש}} כב. [[החרישו ממני ואדברה]] {{ש}} כג. [[ואת נוי חטאתי השמימה]] {{ש}} כד. [[תיסתר לאלם תרשישים מרון]] {{ש}} כה. [[מי יתן ראשי מים]] {{ש}} כו. [[אז בהלוך ירמיהו]] {{ש}} כז. [[אז במלאת ספק]] {{ש}} כח. [[איך תנחמוני הבל]] {{ש}} כט. [[אמרתי שעו מני]] {{ש}} ל. [[מעוני שמים שחקים יזבלוך]] {{ש}} לא. [[אש תוקד בקרבי]] {{ש}} לב. [[אצבעותי שפלו]] {{ש}} לג. [[אבל אעורר]] {{ש}} לד. [[יום אכפי הכבדתי]] {{ש}} לה. [[שכורת ולא מיין]] | ד. [[שבת סורו מני]] {{ש}} ה. [[איכה אצת באפך]] {{ש}} ו. [[אאדה עד חוג שמים]] {{ש}} ז. [[איכה תפארתי מראשותי השליכו]] {{ש}} ח. [[איכה אשפתו פתוח כקבר]] {{ש}} ט. [[איכה ישבה חבצלת השרון]] {{ש}} י. [[אם תאכלנה נשים פרים]] {{ש}} יא. [[איכה אלי קוננו מאליו]] {{ש}} יב. [[אהלי אשר תאבת]] {{ש}} יג. [[איכה את אשר כבר עשוהו]] {{ש}} יד. [[אי כה אומר]] {{ש}} טו. [[זכור את אשר עשה צר]] {{ש}} טז. [[ואתה אמרת היטיב איטיב עמך]] {{ש}} יז. [[לך ה' הצדקה באותות אשר הפלאת]] {{ש}} יח. [[הטה אלהי אזנך]] {{ש}} יט. [[אז במלאת ספק]] {{ש}} כ. [[אז בהלוך ירמיהו]] {{ש}} כא. [[אמרתי שעו מני]] {{ש}} כב. [[איך תנחמוני הבל]] {{ש}} כג. [[אזכיר רהב ובבל]] {{ש}} כד. [[אשאג מנהמת לבי ואתאונן]] {{ש}} כה. [[נבוכדנאצר אכלני הממני]] {{ש}} כו. [[איך נפלה ממנו עטרה]] {{ש}} כז. [[איכה ישבה בדד עגונה]] {{ש}} כח. [[אש תוקד בקרבי]] {{ש}} כט. [[אצבעותי שפלו]] {{ש}} ל. [[אבל אעורר]] {{ש}} לא. [[אמונים שררו]] {{ש}} לב. [[שרפו הבירה]] {{ש}} לג. [[אזכרה נגינותי]] {{ש}} לד. [[אסירים בשיר יצאו]] {{ש}} לה. [[שכורת ולא מיין]] {{ש}} לו. [[יום אכפי הכבדתי]] {{ש}} לז. [[שומרון קול תתן]] {{ש}} לח. [[ואת נוי חטאתי השמימה]] {{ש}} לט. [[מעוני שמים שחקים יזבלוך]] {{ש}} מ. [[מי יתן ראשי מים]] {{ש}} מא. [[יבכיון מר]] {{ש}} מב. [[מי יתן ראשי מים|על אלה]] {{ש}} מג. [[ואתאונן ואקונן]] {{ש}} מד. [[אמרר בבכי תרדנה דמעה עיני]] {{ש}} [מה. [[ארזי הלבנון]]] |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |ציונים | לו. [[ציון הלא תשאלי לשלום אסיריך]] {{ש}} לז. [[ציון קחי כל צרי]] {{ש}} לח. [[ציון עטרת צבי]] {{ש}} לט. [[ציון תקונני עלי ביתך]] {{ש}} מ. [[ציון ידידות ידיד]] {{ש}} מא. [[שאלי שרופה באש]] {{ש}} מב. [[ציון צפירת פאר]] {{ש}} מג. [[ציון במשפט לכי לך]] {{ש}} מד. [[ציון גברת לממלכות מציריך]] {{ש}} מה. [[אלי ציון]] {{ש}} [[שומרון קול תתן]] {{ש}} [[אז בחטאינו]] | מו. [[ציון הלא תשאלי לשלום עלוביך]] {{ש}} מז. [[ציון הלא תשאלי לשלום אסיריך]] {{ש}} מח. [[ציון הלא תשאלי שלות שרידיך]] {{ש}} מט. [[ציון קחי כל צרי]] {{ש}} נ. [[ציון עטרת צבי]] {{ש}} נא. [[ציון מנת שלום]] {{ש}} נב. [[ציון ידידות ידיד]] {{ש}} נג. [[ציון קדוש משכני עליון]] {{ש}} נד. [[ציון אשר יאמרו]] {{ש}} נה. [[ציון מעון חשקי]] {{ש}} נו. [[ציון ה' לכס בחר]] {{ש}} נז. [[שאלי שרופה באש]] {{ש}} נח. [[ציון מעוז קרית מלך]] {{ש}} נט. [[אלי ציון]] {{ש}} ס. [[הילילו הה ליום]] {{ש}} [[אז בחטאינו]] |} *למנהג פפד"מ אומרים [[אלי ציון]] לפני הציונים, ואין אומרים [[ציון מעוז קרית מלך]]. *למנהג וורמייזא אומרים [[איכה ישבה חבצלת השרון|איכה ישבה]] לפני [[איכה אשפתו פתוח כקבר|איכה אשפתו]]. *למנהג מגנצא אומרים [[ארזי הלבנון]] לפני [[ואת נוי חטאתי השמימה|ואת נוי]] ==קינות נוספות== ;קינה לליל תשעה באב במוצ"ש: * [[בליל זה סר נגהי]] (וורמייזא) ;קינות ממחזור שלוניקי ש"י * [[אשיחה ואהמה]] * [[אלכה וירדתי על ההרים]] * [[אמרות ה' נחמות]] * [[טמן רשתו ודרך קשתו]] * [[אבי מלכי וקדושי]] * [[הורידו מאין הפוגות]] * [[שמש וירח וכוכבי שמים]] * [[אבכה לקשה יום]] * [[אשא בכי ונהי]] * [[אללי לי כי באו רגע]] * [[למי אוי למי אבוי]]{{הערה|מופיעה גם במחזור סביוטינה קרימונה שי"ז-שכ"א.}} * [[ארץ לא מטוהרה]] * [[ציון הלא תדרשי לשלום ידידיך]] ;נספח לקינות פולין לובלין שע"ז * [[עם קדושיך נפלו]] * [[הילילו הה ליום]] * [[ציון אריוך בכי]] * [[ציון הלא תשאלי לשלום עלוביך]] * [[ציון הלא תשאלי שלות שרידיך]] * [[ציון מנת שלום]] * [[ציון הלא תדרשי לשלום ידידיך]] * [[ציון מעוז קרית מלך]] * [[ציון קדוש משכני עליון]] * [[ציון אלהים אביר יעקב]] * [[ציון מעון חשקי]] * [[ציון ה' לכס בחר]] * [[ירושלים קודש הילולים]] * [[ואתאונן ואקונן]] * [[יבכיון מר]] * [[על הר ציון אש אוכלה]] * [[ציון הורידי כנחל דמעה]] =הושענות= {| class="wikitable" |- ! ! פולין ! אשכנז |- ! כל יום |colspan ="2" | <center>[[למענך אלהינו]]</center> |- ! הקפה{{ש}}בימים{{ש}}א-ו{{ש}}של{{ש}}סוכות | <center> [[למען אמיתך]] {{ש}} [[אבן שתיה]] {{ש}} [[אערוך שועי]] {{ש}} [[אום אני חומה]] {{ש}} [[אל למושעות]] {{ש}} [[אדון המושיע]] </center> | <center> [[אערוך שועי]] {{ש}} [[אל למושעות]] {{ש}} [[אום אני חומה]] {{ש}} [[אבן שתיה]] {{ש}} [[אדמה מארר]] </center> |- ! כל יום |colspan ="2" | <center>[[כהושעת אלים]]</center> |- ! שבת | <center> [[אום נצורה]] {{ש}} [[כהושעת אדם]] </center> | <center> [[אום נצורה]] {{ש}} [[כהושעת אב המון]] </center> |- ! הקפות{{ש}}בהושענא{{ש}}רבה | א. [[למען אמיתך]] {{ש}} ב. [[אבן שתיה]] {{ש}} ג. [[אום אני חומה]] {{ש}} ד. [[אדון המושיע]] {{ש}} ה. [[אדם ובהמה]] {{ש}} ו. [[אדמה מארר]] {{ש}} ז. [[למען איתן]] | א. [[למען אמיתך]]{{ש}} ב. [[אערוך שועי]]{{ש}} <small>[במגנצא: [[אל למושעות]]]</small>{{ש}} ג. [[אדון המושיע]]{{ש}} ד. [[אום אני חומה]]{{ש}} ה. [[אדם ובהמה]]{{ש}} ו. [[למען איתן]]{{ש}} ז. [[תתננו לשם ולתהלה]] |- ! הושענא{{ש}}רבה{{ש}}לאחר{{ש}}ההקפות |colspan ="2" | <center> [[תתננו לשם ולתהלה]] (פ) {{ש}} [[אנא אזון חין תאבי ישעך]] {{ש}} [[אל נא תעינו כשה אובד]] {{ש}} [[למען תמים בדורותיו]] {{ש}} [[תענה אמונים]] {{ש}} [[אז כעיני עבדים]] {{ש}} [[אומן ישעך בא]] </center> |} =פיוטים במסגרת הקריאות= ==חתונה== * [[מרשות שוכן עד]] (א) / [[מרשות שוכן עד#מרשות שארית|מרשות שארית]] (פ) * [[מרשות אלהי קדם]] (וורמייזא) * [[אתניה שבחיה]] * [[במקהלות ברכו]] (פ) * [[יפרח חתן]] (פ) * [[יה בשר שר צבאיך]] * [[אלוה מני עד]] (פ) * [[אחד יחיד ומיוחד אל]] ==שמחת תורה== *בהוצאת ס"ת: [[אלהי הרוחות הושיעה נא]] *רשות לחתן תורה: [[מרשות האל הגדול]] *רשות לחתן בראשית: [[מרשות מרומם על כל ברכה]] (פ) / [[מרשות אלהי האלהים]] (א) * [[אחד יחיד ומיוחד אל]] * [[אלוה מני עד]] (פ) * <nowiki>[</nowiki>[[במקהלות ברכו]]] * <nowiki>[</nowiki>[[יפרח חתן]]] * <nowiki>[</nowiki>[[יה בשר שר צבאיך]]] *לפני ההפטרה: [[אשריך הר העברים]] (פ) *אחרי ההפטרה: **[[אשר בגלל אבות]] **[[שישו ושמחו בשמחת תורה]] **[[התקבצו מלאכים]] **[[אגיל ואשמח בשמחת תורה]] **[[אשריכם ישראל אשר בכם בחר אל]] ==שבועות== *[[אקדמות]] *[[ארכין]] *[[יציב פתגם]] ==פורים== *[[אשר הניא]] =פיוטים שלא במסגרת בית הכנסת= ==זמירות שבת== ===לליל שבת=== *[[שלום עליכם מלאכי השרת]] *[[אזמר בשבחין]] *[[כל מקדש שביעי]] *[[מנוחה ושמחה]] *[[מה ידידות]] *[[מה יפית]] *[[יום שבת קדש הוא]] *[[יה ריבון]] *[[צור משלו]] *[[צמאה נפשי]] *[[יום זה לישראל]] *[[יה אכסוף]] ===ליום השבת=== *[[אסדר לסעודתא]] *[[חי ה']] *[[ברוך ה' יום יום]] *[[ברוך אל עליון]] *[[יום זה מכובד]] *[[יום שבתון]] *[[כי אשמרה]] *[[שמרו שבתותי]] *[[דרור יקרא]] *[[שבת היום לה']] ===סעודה שלישית=== *[[בני היכלא]] *[[ידיד נפש]] *[[אל מסתתר]] ===מוצאי שבת=== *[[המבדיל בין קדש לחול]] *[[במוצאי יום מנוחה]] *[[חדש ששוני]] *[[אגיל ואשמח]] *[[אלהים יסעדנו]] *[[אלי חיש גואלי]] *[[אדיר איום ונורא]] *[[אמר ה' ליעקב]] *[[איש חסיד]] *[[אליהו הנביא]] ==ליל הסדר== *[[סימני ליל הסדר#קדש ורחץ|קדש ורחץ]] *[[דיינו]] *[[חסל סידור פסח]] *[[ויהי בחצי הלילה]] *[[ואמרתם זבח פסח]] *[[אדיר במלוכה]] *[[אדיר הוא]] *[[אחד מי יודע]] *[[חד גדיא]] ==חנוכה== *[[מעוז צור]] *[[אכלו משמנים]] ==פורים== * [[משנכנס אדר מרבים העם לשמוח]] * [[אגגי קם לאבד ידידים]] ==ל"ג בעומר== *[[בר יוחאי]] *[[ואמרתם כה לחי]] ==חתונה== *[[סידור/נוסח אשכנז/ברכות אירוסין ונישואין|מי אדיר על הכל]] *[[דוי הסר]] ==ברית מילה== *[[יום ליבשה]] *[[נודה לשמך בתוך אמוני]] *[[אלוהים צוית לידידך בחירך]] (א) *[[הרחמן הוא אשר חנן]] (א) *[[הרחמן לברית מילה|הרחמן הוא יברך אבי הילד ואמו]] (פ) =הערות= 8oqqdmewh0rwl04avvvu0r0i917qk0j 0 1732666 3019845 3019796 2026-06-14T14:26:18Z בן עדריאל 9444 הוספות ותיקונים ע"פ כ"י ציריך יסלזון 17 (לפנם שוקן 73) דפים 194–195 וקצת ע"פ כ"י לונדון BL 2772 דפים 201–205. 3019845 wikitext text/x-wiki <noinclude>{{פיוט| | שם= יום שבת זכור השמיע בסיני | תמונה = | כתובית תמונה = | סוג = [[:קטגוריה:פיוטי מגן אבות|פיוט מגן אבות]] | תת-סוג = | מועד = [[:קטגוריה:פיוטי שבת|שבת]] | מחבר = [[מחבר:יוסף קמחי|ר' יוסף קמחי]] | מיוחס ל = | שנה = | חי בשנים = | אקרוסטיכון = יוסף בן קמחי | צורה = | אוצר השירה = [[אוצר השירה והפיוט/ערכים#י-1934|י-1934]] | מנהגים = שתי השורות הראשונות נאמרות למנהג אשכנז המערבי{{הערה|רק בקהילות שנהגו לומר פיוטים בליל יום טוב שחל בשבת.}} בליל שני של יום טוב שחל בשבת.{{הערה|כדי להזהיר על שמירת מלאכות שבת המותרות ביום טוב. למעשה, מתוך כל יו"ט שני, רק לילי אחרון של פסח ושבועות יכולים לחול בשבת (וכן מנהג וורמייזא וק"ק), ובדפוסים הפיוט נמצא רק לליל שני של שבועות, מפני שמוזכר בו מעמד הר סיני (והוא מנהג פרנקפורט).}}{{ש}} בימי הביניים היתה אמירת הפיוט נפוצה יותר, ואף נתחברו הרחבות המקשרות בינו לבין מועדים שונים. | ויקיפדיה = | אתר הפיוט והתפילה = }} {{טקסט מנוקד|גודל=22}}</noinclude> {{הור|סימן: '''יוסף בן קמחי'''}}{{ש}} <קטע התחלה=דפוס/>{{סי|י}}וֹם שַׁבָּת זָכוֹר הִשְׁמִיעַ בְּסִינַי נָגִיד עֲלֵי יָמִים הוּא קוּם מְשָׁחֵהוּ{{ש}} {{סי|וּ}}מַעֲשֶׂה מֵאָבוֹת מְלָאכוֹת אַרְבָּעִים חָסֵר אַחַת בְּיוֹם זֶה לֹא תוּכַל עֲשׂוֹהוּ<קטע סוף=דפוס/>{{ש}} {{סי|שִׂ}}מְחוּ בוֹ חוֹסִים וְאַשְׁרֵי הַגֶּבֶר חֶלְקוֹ וְגוֹרָלוֹ אֲשֶׁר יֹאמַר כִּי הוּא{{ש}} {{סי|פְּ}}עֻלָּתוֹ לְפָנָיו וּשְׂכָרוֹ אִתּוֹ וּצְבִי עֶדְיוֹ לְגָאוֹן שָׂמָהוּ{{ש}} {{סי|בּ}}וֹ אֲרוּחָה וּמַשְׂאֵת וְשׁוּבָה וָנַחַת וּמַנְשִׁי אִישׁ עֲמָלוֹ וְכָל אֲשֶׁר קָרָהוּ{{ש}} {{סי|נִ}}פְלָא מִיָּמִים וְנִכְבָּד מִזְּמַנִּים לְמִי אַמְשִׁילֵהוּ וּלְמִי אֲדַמֵּהוּ{{ש}} {{סי|קִ}}רְאוּ לְפָנָיו אַבְרֵךְ וְסֹלּוּ הַמְּסִלָּה וּבִשְׂמָחוֹת כָּל זֶרַע יַעֲקֹב כַּבְּדוּהוּ{{ש}} {{סי|מְ}}נוּחָתוֹ כָבוֹד הַהוֹלְכִים לְרַגְלוֹ וּלְמַעֲנוֹ יַעְזֹרוּ אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ{{ש}} {{סי|חֲ}}לִיפוֹת הָכִינוּ יוֹם מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה לַעֲשׂוֹת וְכָל עֲמַל הָאָדָם לְפִיהוּ{{ש}} {{סי|יָ}}קָר מִכְּלִי פָז וְנֶחְמָד מִזָּהָב הֲלֹא כָּל יָמִים עֶלְיוֹן נְתָנוּהוּ{{ש}} {{הור|מגן אבות בדברו ... שאין כמהו}} {{סוף}} ==תוספות== {{טקסט מנוקד|גודל=22}} {{הור2|לשבת ראש חודש}} בַּשַּׁבָּתוֹת וּבֶחֳדָשִׁים הִשְׁתַּחֲווּ לְפָנָיו בְּהַדְרַת קֹדֶשׁ כְּרֹב גֻּדְלוֹ הַלְלוּהוּ{{ש}} מִדֵּי חֹדֶשׁ בְּחָדְשׁוֹ וְשַׁבָּת בְּשַׁבַּתּוֹ יְשֻׁרוּן מֵרֶדֶת שַׁחַת פְּדָעֵהוּ{{ש}} חֹדֶשׁ וְשַׁבָּת קְרֹא מִקְרָא שְׁנֵיהֶם מִקְרָאֵי קֹדֶשׁ הַלְלוּ אֵל בְּקָדְשׁוֹ בְּרָב־עַם הַלְלוּהוּ {{הור2|לשבת בראשית}} טִפַּח שָׁמַיִם וְיָסַד אֶרֶץ לִכְבוֹדוֹ בְּרָאָם בִּדְבַר יְיָ וּצְבָאָם בְּרוּחַ פִּיהוּ{{ש}} וְעַם זוּ יָצַר לְסַפֵּר תְּהִלּוֹת עוֹז כֹּחוֹ בִּנְעִים זְמִירוֹת רוּם נָשָׂא יָדֵהוּ{{ש}} בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ וְהָאָרֶץ תֹּהוּ {{הור2|לשבת חנוכה}} בְּנֵר מִצְוָה וְתוֹרָה אוֹר אֵל נִסִּי יְנוֹסֵס סֶלָה וְעַל מִי לֹא יָקוּם אוֹרֵהוּ{{ש}} כִּנְפוֹל יָוָן כֵּן יֹאבְדוּ כָּל קַרְנֵי רְשָׁעִים שְׁבִיב נֵרָם יִדְעַךְ מְאוֹר אֵל יֶהְדֳּפֵהוּ {{הור2|לשבת פרשת שקלים}} כֶּסֶף יִשְׁקֹל עַמִּי אִישׁ כֹּפֶר נַפְשׁוֹ מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל לַאֲשֶׁר קָנָהוּ{{ש}} חִנָּם נִמְכַּר עַמִּי לֹא בְכֶסֶף יִגָּאֵל יִשָּׂא אֶת רֹאשׁוֹ עַל אֶבְרָתוֹ יִשָּׂאֵהוּ{{ש}} לְכִכְּרֵי כֶסֶף יַטְרִים לְפַזֵּר וְנוֹסָף עוֹד אֲשֶׁר בִּי חָשַׁק וָאֲפַלְּטֵהוּ {{הור2|לשבת פרשת זכור}} זָכוֹר וְזָכוֹר נִתְאָמוּ עֲדֵי אוֹבֵד לִמְחוֹת אֶת זֵכֶר עֲמָלֵק וָאֶקֹּב נָוֵהוּ {{הור2|לשבת פרשת פרה}} אֶחָד קָדוֹשׁ נָתַן טָהוֹר מִטָּמֵא אֶת מִי נוֹעַץ וַיְבִינֵהוּ {{הור2|לשבת פרשת החדש}} כִּימֵי צֵאת עַמִּי בַּחֹדֶשׁ הַזֶּה כֵּן נִפְלָאוֹת בִּישׁוּעָתִי אַרְאֵהוּ{{ש}} הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם רֹאשׁ חֳדָשִׁים לְחָדְשֵׁי הַשָּׁנָה רִאשׁוֹן לָכֶם הוּא {{הור2|לשבת הגדול}} בְּשַׁבָּת גָּדוֹל לֹא יַחְדֹּל יְשׁוּעוֹת מִגְדּוֹל לִמְשִׁיחוֹ לְדָוִד כָּבוֹד וְהָדָר תְּעַטְּרֵהוּ {{הור2|לפסח שחל בשבת}} חַג הַמַּצּוֹת שִׁמְרוּ קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל כִּי פֵאֲרוֹ לַייָ חֻקַּת עוֹלָם תְּחָגֻּהוּ{{ש}} הִבִּיטָה עֵינִי בְּשׁוּרַי טִבּוּעָם בְּיַם סוּף אֱלֹהֵי אָבִי וַאֲרוֹמְמֶנְהוּ{{ש}} בְּשִׁיר שִׁירִים אֲהוֹדֶנּוּ בְּנֹפֶת צוּף שְׂפָתַי יִשָּׁקֵנִי מִנְּשִׁיקוֹת פִּיהוּ {{הור2|לשבועות שחל בשבת}} כָּל שׁוֹמֵר אֵשׁ דָּת יְמִין עֹשֶׁר וְכָבוֹד אֹרֶךְ יָמִים אַשְׂבִּיעֵהוּ{{ש}} מֵרִבְבוֹת קֹדֶשׁ אָתָא בְּאַלְפֵי שִׁנְאָן בְּאִמְרֵי שָׂשׂוֹן שַׂמֵּחַ שִׂמְּחָהוּ {{הור2|לשבת נחמו}} עַמִּי וְצִיּוֹן נַחֲמוּ כְּאִישׁ אִמּוֹ תְּנַחֲמֶנּוּ כֵּן אֲנַחֶמְכֶם אָנֹכִי אָנֹכִי הוּא{{ש}} וְגַלְתִּי בִירוּשָׁלִַם וְשַׂשְׂתִּי בְעַמִּי אֲשֶׁר בּוֹ אֶתְפָּאַר שׂוֹרֵק אֶטָּעֵהוּ{{ש}} לְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּם הַבְּעֵרָה בְּחוֹמַת אֵשׁ סָבִיב פְּאֵר מְקוֹם מִקְדָּשִׁי בְּיָדֶיךָ כּוֹנְנֵהוּ {{הור2|לראש השנה שחל בשבת}} בַּכֵּסֶה לְיֹם חַגֵּנוּ שַׁבָּת מִקְרָא קֹדֶשׁ זִכְרוֹן תְּרוּעָה חֹק לְיִשְׁרָאֵל הוּא{{ש}} תֶּקַע וְאֶגֶד וְאִגֶּרֶת בְּיִשְׂרָאֵל חָדֵלּוּ בְּיוֹם עֹנֶג חָק־עוֹלָם לֹא יַעַבְרֶנְהוּ {{הור2|לשבת שובה}} שׁוֹבָב יֶחֱרַד עַל דְּבָרִי יְהִי מוֹדֶה וְעוֹזֵב וְיָשֹׁב אֶל יְיָ וִירַחֲמֵהוּ{{ש}} שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד יְיָ אֱלֹהֵינוּ כִּי יַרְבֶּה לִסְלוֹחַ וְחַטָּאִים מוֹרֶה מִי כָמֹהוּ {{הור2|לסוכות שחל בשבת}} בְּצֵל סֻכָּה וְצֵל שַׁדַּי אֶתְלוֹנָן בִּפְרִי עֵץ הָדָר זֶה אֵלִי וְאַנְוֵהוּ{{ש}} בְּצֵל יָדְךָ אֶתְכַּסֶּה וְחוֹמְסִי תְּכַסֶּה בוּשָׁה תְּנַתֵּק מוֹסְרוֹתָיו וְתַשְׁלִיךְ עֲבוֹתֵהוּ {{הור2|לשמיני עצרת שחל בשבת}} יוֹם שְׁמִינִי עֲצֶרֶת פְּזַר קְשַׁב לְעַצְמוֹ גִּדְּלוֹ הַמֶּלֶךְ וַיְנַשְּׂאֵהוּ{{ש}} שֹׂבַע שְׂמָחוֹת בְּבֵית הַשּׁוֹאֵבָה מֵי שָׂשׂוֹן חַשְׁרַת מַשְׁאַבִּים מִן הַמַּיִם מְשִׁיתִהוּ {{הור2|לשבת נשואין}} כַּלָּה כְּגַנָּה תַּצְמִיחַ וְחָתָן לֹא יָמִישׁ מֵעֲשׂוֹת פֶּרִי יְהִי רַעֲנָן עָלֵהוּ{{ש}} כַּלָּה תַּעְדֶּה כֵלֶיהָ בִּמְשׂוֹשׂ חָתָן כִּי יְכַהֵן פְּאֵר צֶדֶק יִקְרָאֵהוּ{{ש}} כַּלָּה עֶדְיָהּ בְּקִשּׁוּרֶיהָ עֲדִי זָהָב כִּי תַעְדֶה וְחֶסֶד לְחָתָן אֵל יְבוֹנְנֵהוּ {{הור2|לשבת ברית מילה}} חֲתַן דָּמִים לַמּוּלוֹת יְאֻשַּׁר בָּאָרֶץ וּבְיוֹם רָעָה יְיָ יְמַלְּטֵהוּ{{ש}} שֶׁבְּשִׁפְלֵנוּ זָכָר לָנוּ בְּדָמָיו יִחְיֶה יְיָ יִשְׁמְרֵהוּ וִיחַיֵּהוּ{{ש}} הִנֵּה כִי כֵן יְבֹרַךְ הַקָּטָן לָאֶלֶף יוּחַן לֹא יוּאָר כִּי בָרוּךְ הוּא {{הור2|לכל שבת}} לְוֵה עָלַי וַאֲנִי אֶפְרַע עַל יְיָ תִּתְעַנַּג הַרְחֵב פִּיךָ וַאֲמַלְאֵהוּ{{ש}} בְּיוֹם טוֹבָה הֱיֵה בְטוֹב כָּל מַחְסוֹרְךָ עָלַי וַאֲנִי אֲשַׁלֵּם לְאִישׁ כְּמַעֲשֵׂהוּ {{סוף}} ==הערות== [[קטגוריה:יוסף קמחי]] [[קטגוריה:פיוטים למועד שחל בשבת]] [[קטגוריה:פיוטי מגן אבות]] qowgcfcxh0sfr4eptirnn73tqv40wqo 0 1735856 3020033 2996865 2026-06-15T08:11:26Z בן עדריאל 9444 3020033 wikitext text/x-wiki <noinclude> {{פיוט | שם = אז בהיות כלה | סוג = [[:קט:פיוטי זולת|זולת]] | תת-סוג = זולת על פדיון הכלה השבויה | מועד = שבת חתן | מחבר = [[:קט:אמתי בן שפטיה|ר' אמתי בן שפטיה]] | אקרוסטיכון = אמתי הקטן יחיה הרבה בתורה חזק | צורה = מחרוזות מרובעות | אוצר השירה = [[אוצר השירה והפיוט/ערכים#א-2096|א-2096]] | מנהגים = נכתב במקור לחתונת כסיאה אחות הפייטן. במנהג רומניא נהוג בשבת חתן, וכן בכמה קהילות אשכנז בימי הביניים. בעבר נהג בקצת קהילות צרפת בשביעי של פסח ובקהילות רומניא בשבת שלפני שבת הגדול. }} {{טקסט מנוקד|גודל=22}} </noinclude>{{הור2|פיוט 'זולת' לחתונה מאת רבי אמתי בן שפטיה.}} {{הור|סימן '''אמתי הקטן יחיה הרבה בתורה חזק'''}} {{סי|אָ}}ז בִּהְיוֹת כַּלָּה דָּרָה בְּגֵיא גֵּרוּת{{ש}} עֵת דּוֹדִים בְּהַגִּיעַ וּזְמַן בַּגְרוּת{{ש}} {{סי|מִ}}נָּה לָהּ סַרְסוֹר לְהוֹצִיאָהּ לְחֵרוּת{{ש}} כִּי כְּבָר שָׁלְמוּ יְמֵי נַעֲרוּת {{סי|תָּ}}ר צִיר לְדַבֵּר לְשַׂר עֶגְלָה{{ש}} בְּעֵינֶיךָ זֹאת אַל תְּהִי קַלָּה{{ש}} {{סי|יִ}}מֶּנְךָ חֲתָנָהּ אוֹמֵן בְּעֹנֶג לְכַלְכְּלָהּ{{ש}} וְאֵיךְ הֻרְשֵׁיתָ לְשַׁעְבְּדָהּ חַיֶּיהָ לְהַרְעִילָה {{סי|הֵ}}שִׁיב לוֹ פּוּטִיאֵל אַל תְּשַׁקֵּר עַתָּה{{ש}} כִּי רַק תַּפְסִיד וְלֹא תּוֹעִיל אוֹתָהּ{{ש}} {{סי|ק}}וּם לֵךְ לְדַרְכְּךָ וְהִפָּרֵד מֵאִתָּהּ{{ש}} וְלֹא תַּשְׁלֶה לִבָּהּ וְתֵלֵךְ לַעֲבוֹדָתָהּ {{סי|טִ}}כֵּס עוֹד תְּשׁוּבָה לְפוֹעֵל עַוְלָה{{ש}} מַה תִּיגַע לְהַעֲשִׁיר מִידֵי כַּלָּה{{ש}} {{סי|נִ}}פְרָעִים מִיָּדְךָ כָּל מַעֲשֵׂי עֲמָלָהּ{{ש}} כִּי מְצִיאַת אִשָּׁה וּמַעֲשֵׂי יָדֶיהָ לְבַעְלָהּ {{סי|יָ}}הִיר הֱשִׁיבוֹ בְּכַעַס וּבְעֶבְרָה{{ש}} אִם כֵּן חִנָּם פִּנִּיתִי מָקוֹם לַדִּירָה{{ש}} {{סי|חָ}}תָן אִם אֵרַשׂ פִּחֵת כְּסוּתָהּ וּשְׁאֵרָהּ{{ש}} וּבִשְׁנֵי רְעָבוֹן עַל יְדֵי נֶעֶזָרָה {{סי|יָ}}דוֹעַ תֵּדַע כִּי לֹא אַעְדִּיר הָאֱמֶת{{ש}} כִּי בִּמְזוֹנְךָ כִּלְכַּלְתָּ אוֹתָהּ לְהַעֲמֵת{{ש}} {{סי|הֵ}}ן פֵּרוֹת אָכְלָה וְהַקֶּרֶן קַיֶּמֶת{{ש}} כִּי לוּלֵי עֲצָתָהּ כָּל עַמְּךָ מֵת {{סי|הַ}}חֲלוֹם גָּרַם לִי לִהְיוֹת סְדוּרָה{{ש}} וְגַם כֶּפֶל כִּפְלַיִם עָלֶיהָ נִשְׂתַּכְּרָה{{ש}} {{סי|רִ}}כַּבְתִּיהָ בְּמִרְכֶּבֶת הַמִּשְׁנֶה וְגָדְלָה וְגָבְרָה{{ש}} וּמִבֵּית הַסֹּהַר לִשְׂרָרוּת נִתְבַּשָּׂרָה {{סי|בָּ}}ט לוֹ שָׁלִיחַ אֵין קֵץ לַמִּלָּה{{ש}} יָפֶה לְךָ עֵצָה וּמִדָּה טוֹבָה לְקַבְּלָה{{ש}} {{סי|הַ}}רְפֵּה לָהּ עַתָּה וְלֹא תַּכְבִּיד עֻלָּהּ{{ש}} כִּי נִגְמַר שְׁטַר עַבְדוּת הַנִּכְתָּב לָהּ {{סי|בַּ}}עֲבוּר מִנְיַן שְׁטָר הַמְּדֻבָּר{{ש}} עַד שְׁתֵּי יָדוֹת עֲדַיִן לֹא עָבַר{{ש}} {{סי|תֵּ}}ן עַתָּה עֵדִים אוֹ תִּרְאֶה הַשּׁוֹבָר{{ש}} כִּי הַמּוֹצִיא מֵחֲבֵרוֹ אַל יִתְרַשֵּׁל בַּדָּבָר {{סי|וָ}}תִיק הֱשִׁיבוֹ זֹאת לְךָ אֶגְמֹרָה{{ש}} דַּי שְׁנֵי עֵדִים בְּכָל עֵדוּת בְּרוּרָה{{ש}} {{סי|רְ}}צוּפִים בְּדָבָר זֶה עֵדִים עֲשָׂרָה{{ש}} כֻּלָּם לָבוֹא בְּכַעַס וְלֵילֵךְ בַּעֲתִירָה {{סי|הֵ}}בִיא דָּם וּצְפַרְדְּעִים לְהַרְאוֹת אוֹתָם{{ש}} קָרָא לְחַרְטֻמָּיו וַיַּעֲשׂוּ גַּם הֵם כְּמוֹתָם{{ש}} נָם לוֹ הַמֶּלֶךְ אֵין מַמָּשׁ בְּעֵדוּתָם{{ש}} כִּי שְׁנֵי כִּתֵּי עֵדִים מַכְחִישׁוֹת בֵּינוֹתָם הֱשִׁיבוֹ עָנָיו דְּבָרִים רְאוּיִים וַהֲגוּנִים{{ש}} הַנַּח זוּג רִאשׁוֹן וְתִתְקַיֵּם בָּאַחֲרוֹנִים{{ש}} הִנֵּה כִּנִּים וְעָרֹב דֶּבֶר וּשְׁחִינִים{{ש}} בָּרָד אַרְבֶּה וְחֹשֶׁךְ וּמַכַּת בְּכוֹר בָּנִים הֻצְעֲדוּ כֻּלָּם וְלֹא הֻרְשׁוּ לְעַכְּבָה{{ש}} וְכַלַּת הוֹד יָצְאָה בְּשִׁלּוּם שְׁטַר כְּתֻבָּה{{ש}} וְלֹא דַּיָּם לְשֶׁעָבַר וְעוֹד בִּקְּשׁוּ לְהַבָּא{{ש}} וְרָדְפוּ אַחֲרֶיהָ לְעַבְדוּת לָהּ לְהָשִׁיבָה {{סי|חֵ}}לֶק הַנִּתָּן לָהּ בְּאֶרֶץ פַּתְרֻסִים{{ש}} לֹא הִסְפִּיק לִנְזָמִים וּלְתַכְשִׁיטֵי שְׁבִיסִים{{ש}} {{סי|זְ}}דוֹן לִבָּם הִשִּׁיאָם הַנִּשְׁאָר לְהָשִׂים{{ש}} וּמִשִּׁבְעִים שִׁבְעָה תְּמוּר עִשּׂוּר נְכָסִים {{סי|קָ}}פְצָה בְּתוֹךְ יָם בְּמַיִם רַבִּים{{ש}} לֹא אֶחֱרוּ אַחֲרֶיהָ לִרְדֹּף אוֹיְבִים{{ש}} קֻלְּעוּ מַרְכְּבוֹת פָּרָשִׁים וְרוֹכְבִים{{ש}} חָזוּ פִּגְרֵיהֶם בַּיָּם וְעַל זֹאת שִׁבְּחוּ אֲהוּבִים.<noinclude> [[קטגוריה:פיוטי זולת]] [[קטגוריה:יוצרות לשבת חתונה]] [[קטגוריה:אמתי בן שפטיה]] [[קטגוריה:חתימה]] pcqxlyjutvetbkvnkhn27onzgzgaga1 0 1735863 3020031 2996861 2026-06-15T07:48:08Z בן עדריאל 9444 3020031 wikitext text/x-wiki {{פיוט | שם = אהבני מנוער | סוג = [[:קט:פיוטי זולת|זולת]] | תת-סוג = זולת על פדיון הכלה השבויה | מועד = פסח | מחבר = [[:קט:יוסף אבן אביתור|ר' יוסף אבן אביתור]] | אקרוסטיכון = יוסף הקטן בר יצחק | צורה = מחרוזות מרובעות, סיומת מקראית | אוצר השירה = [[אוצר השירה והפיוט/ערכים#א-1238|א-1238]] }} {{טקסט מנוקד|גודל=22}} {{הור2|פיוט 'זולת' לפסח מאת רבי יוסף אבן אביתור.}} {{הור|סימן '''א"ב''' (חלקו כפול); '''יוסף הקטן בר יצחק'''}} {{סי|אֲ}}הָבַנִי מִנֹּעַר צוּר מוֹשִׁיב יְחִידִים{{ש}} {{סי|אִ}}ישׁ עָנָו כְּשָׁלַח לְיוֹשֶׁבֶת לוּדִים{{ש}} {{סי|בַּ}}ת קִדַּשְׁתִּי לֶאֱרֹס לְיָמִים אֲחָדִים{{ר1}} וָאֶעֱבֹר עָלַיִךְ וָאֶרְאֵךְ וְהִנֵּה עִתֵּךְ עֵת דֹּדִים{{ממס|יחזקאל טז ח}} {{סי|גְּ}}אוֹנֵי תֵּבֵל גַּם אַתֶּם בְּמִנְיָן{{ש}} {{סי|דִּ}}מִּיתִי תֵּת לָהּ מִקְנֶה וְקִנְיָן{{ש}} {{סי|דִּ}}לִּיתָהּ לְמוּלְךָ שׁוֹכֵן בְּנֹעַם בִּנְיָן{{ר1}} וְלֹא נָתַתָּ לִבְּךָ לִדְרוֹשׁ אֶת הָעִנְיָן {{סי|הֵ}}שִׁיב תַּנִּין לְצִיר בְּרֹגֶז וְחֵמָה{{ש}} {{סי|וַ}}הֲלֹא בִּמְחִירִי לְקַחְתִּים בְּכִלְכּוּל שְׁנֵי מְהוּמָה{{ש}} הָיִיתִי פּוֹתֵחַ אֲסָמַי לִבְנֵי בְּלִימָה{{ר1}} אֲשֶׁר לֹא יָדַעְתִּי אֵי מִזֶּה הֵמָּה{{ממס|שמואל א כה יא}} {{סי|זָ}}דוֹן אֵיךְ תְּצַפֶּה פְּנֵי שׁוֹכֵן עֶרֶץ{{ש}} {{סי|זְ}}מַנֵּי רְעָבוֹן כְּהִגִּיעוּ אָבַדְתָּ בְּאֶרֶץ{{ש}} {{סי|חֲ}}סֹם פֶּה כִּי לוּלֵי צוּר כִּלְכֶּלְךָ בְּמֶרֶץ{{ר1}} כִּמְעַט כִּלּוּנִי בָּאָרֶץ{{ממס|תהלים קיט פז}} {{סי|טֵ}}רוּד זֶה לְנַפְשִׁי גָּרַמְתִּי{{ש}} חֵלֶף כִּי בְּנֵי חֲלוֹף גִּדַּלְתִּי וְרוֹמַמְתִּי{{ש}} {{סי|יַ}}עַן כִּי בָּאַתְנִי אֲשֶׁר לֹא זָמַמְתִּי{{ר1}} עַל כֵּן אֶמְאַס וְנִחַמְתִּי{{ממס|איוב מב ו}} {{סי|כֶּ}}סֶל וּפֶתֶל עֲזֹב טִפֵּשׁ הַנִּגְבָּר{{ש}} {{סי|כִּ}}י לְבִלְתִּי הוֹעִיל הֶגְיוֹנְךָ מְדֻבָּר{{ש}} {{סי|לַ}}אֲשֶׁר קְנָאֲךָ זְכֹר עַל אֵשֶׁת הַנָּבָר{{ר1}} וְעַתָּה דַּע וּרְאֵה מָה אָשִׁיב שֹׁלְחִי דָּבָר{{ממס|שמואל ב כד יג|לפני=ע"פ}} {{סי|מְ}}הוֹלָל הֵשִׁיב בְּסֶכֶל מַעֲנוֹ{{ש}} {{סי|מִ}}י זֶה הָאָדוֹן הַמְבַקֵּשׁ הֲמוֹנוֹ{{ש}} {{סי|נִ}}קְשֹׁב לֹא נִקְשַׁב עָצְמַת גְּאוֹנוֹ{{ר1}} מַה שְּׁמוֹ וּמַה שֶּׁם בְּנוֹ{{ממס|משלי ל ד}} {{סי|שִׂ}}יחוֹ אֵיךְ אַקְשִׁיב וּמִשְׁלַח מִלּוּלוֹ{{ש}} וְאֵיכָכָה אֲשַׁלַּח הֲמוֹנֵי מִקְהָלוֹ{{ש}} {{סי|עַ}}ד חֲזוֹתִי גְּבוּרוֹתָיו וְעֹצֶם מִפְעָלוֹ{{ר1}} מִי יְיָ אֲשֶׁר אֶשְׁמַע בְּקֹלוֹ{{ממס|שמות ה ב}} {{סי|פִּ}}צְחִי הַקְשֵׁב וַעֲזֹב סִכְלָךְ{{ש}} {{סי|פֶּ}}ן פֶּתַע אֶשְׁטֹף גַּאֲוָתָךְ וְגָדְלָךְ{{ש}} {{סי|צַ}}עֲקָתְךָ תִּשָּׁמַע בְּצֵאתָם מִמּוּלָךְ{{ר1}} כִּי יָדַעְתִּי כִּי בָּגוֹד תִּבְגּוֹד וּפֹשֵׁעַ מִבֶּטֶן קֹרָא לָךְ{{ממס|ישעיהו מח ח|לפני=ע"פ}} {{סי|קְ}}רוּאַי כְּבָר מִשְּׁשׁוּ סִפְרֵי זִכְרוֹנַי{{ש}} וְשֵׁם זֶה לֹא נִמְצָא בְּאִגְּרוֹת קַדְמוֹנַי{{ש}} {{סי|רָ}}אֹה לֹא רְאִיתִיו וְלֹא בִּקֵּר פָּנַי{{ר1}} לֹא יָדַעְתִּי אֶת יְיָ{{ממס|שמות ה ב}} {{סי|שׁ}}וֹב שָׁב צִיר פְּנֵי כְּלָיוֹת חוֹקֵר{{ש}} וְלֹא כִּחֵד מִנְּאֻם כָּל דִּבְרֵי מְקַרְקֵר{{ש}} {{סי|תַּ}}קִּיף לְמִי שְׁלַחְתַּנִי בְּטוּב מַעַן לְבַקֵּר{{ר1}} הַלְיִלְדֵי פֶשַׁע זֶרַע שָׁקֶר{{ממס|ישעיהו נז ד|לפני=ע"פ}} {{סי|יָ|1}}סוֹף יָסַף לְעַנּוֹת עַם בְּחֶרֶץ{{ש}} {{סי|וּ|1}}מֵאָז בָּאתִי אֵלָיו הֵרַע לִמְעוּטֵי אֶרֶץ{{ש}} {{סי|סֹ|1}}ב נָא בְּעֻזְּךָ וְאָז יוֹדֶה צַר בְּמֶרֶץ{{ר1}} אַךְ יֵשׁ אֱלֹהִים שֹׁפְטִים בָּאָרֶץ{{ממס|תהלים נח יב}} {{סי|פְּ|1}}לִיאַת גְּבוּרָתִי {{סי|הֵ|1}}ן תֵּצֵא יָצוֹא{{ש}} {{סי|קָ|1}}לוֹעַ אֲקַלַּע {{סי|ט|1}}וֹרֵף מֵרִבְצוֹ{{ש}} {{סי|נְ}}דִיבָתִי אוֹצִיא בְּנָתְצִי מְרוֹם קִצּוֹ{{ר1}} וּבְיָד חֲזָקָה יְגָרְשֵׁם מֵאַרְצוֹ{{ממס|שמות ו א}} {{סי|בְּ|1}}סַאסְּאָה אֶמְדֹּד לוֹ עֵקֶב נָאַם מִי{{ש}} {{סי|רַבַּי|1}} אוֹרֶה לוֹ כְּמִנְיַן מִי{{ש}} {{סי|יָ}}ם יִגְרֹף חֲיָלָיו יָם תְּמוּרַת מִי{{ר1}} {{סי|צִ}}דְקִי אָז יְרֻנַּן מִי כָמֹכָה מִי{{ממס|שמות טו יא}} {{סי|חֲ|1}}סִין יָהּ אָז יָרַד מִמְּכוֹן מַהֲלָל{{ש}} נְקֹם נִקְמַת כַּלָּה יְפֵיפִיַּת מִכְלָל{{ש}} חֵלֶף אוֹנְסֶיהָ הִרְבָּה תֵּת שָׁלָל{{ר1}} זִכְרוֹ אָז נוֹדַע גָּדוֹל יְיָ וּמְהֻלָּל{{ממס|תהלים צו ד}} {{סי|קָ|1}}מַט מְתֵי אָוֶן בְּעֶשֶׂר וְדִיבָה{{ש}} וַיֵּצֵא כְּחָתָן דָּגוּל מֵרְבָבָה{{ש}} וַיָּשֶׁת נֵבֶךְ לְכַלָּתוֹ לֶחָרָבָה{{ר1}} יְדִידִים אָז שִׁבְּחוּ בְּשִׂמְחָה רַבָּה. [[קטגוריה:פיוטי זולת]] [[קטגוריה:פיוטי פסח]] [[קטגוריה:יוסף אבן אביתור]] [[קטגוריה:אקרוסטיכון אלפביתי]] [[קטגוריה:חתימה]] [[קטגוריה:סיומת מקראית]] kqvqzj1q4g3pvdtaef8j62eq9d49one 0 1737408 3019972 3017941 2026-06-14T23:01:05Z OpenLawBot 8112 [3019948] ת"ט 3019972 wikitext text/x-wiki {{ח:התחלה}} {{ח:כותרת|תקנות הדיינים (סדרי דין בבתי הדין הרבניים בעת מצב חירום מיוחד) (הוראת שעה), התשפ״ו–2026}} {{ח:פתיח-התחלה}} {{ח:תיבה|ק״ת תשפ״ו, 1412|תקנות הדיינים (סדרי דין בבתי הדין הרבניים בעת מצב חירום מיוחד) (הוראת שעה)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12288.pdf}}, {{ח:תיבה|2006א|תיקון|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12407.pdf}}, {{ח:תיבה|2216|ת״ט|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12425.pdf}}. {{ח:סוגר}} {{ח:מפריד}} {{ח:מבוא}} בתוקף סמכותי לפי {{ח:חיצוני|חוק הדיינים#סעיף 13|סעיפים 13}} {{ח:חיצוני|חוק הדיינים#סעיף 27|ו־27(א)(1)}} {{ח:חיצוני|חוק הדיינים|לחוק הדיינים, התשט״ו–1955}}, בהסכמת נשיא בית הדין הרבני הגדול, בהתייעצות עם חבר הדיינים של בית הדין הרבני הגדול ומועצת הרבנות הראשית לישראל, ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה: {{ח:סוגר}} {{ח:מפריד}} {{ח:סעיף|1|הגדרות}} {{ח:ת}} בתקנות אלה – {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בית דין“ – בית דין רבני אזורי ובית הדין הרבני הגדול; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק להסדר התדיינויות“ – {{ח:חיצוני|חוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה|חוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, התשע״ה–2014}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מצב חירום מיוחד“ – מצב שבו השתבשו סדרי החיים התקינים במדינה או בחלק ממנה מחמת מצב הביטחון, מחמת חשש ממשי לפגיעה חמורה בבריאות הציבור או מחמת פגע טבע, ובשל כך לא ניתן לקיים פעילות שגרתית בבתי הדין; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ראש בית דין“ – כל אחד מאלה, לפי העניין: {{ח:תתת|(1)}} לגבי בית הדין הרבני הגדול – נשיא בית הדין הרבני הגדול או דיין אחר של בית הדין הרבני הגדול שהנשיא הסמיך לכך; {{ח:תתת|(2)}} לגבי בית דין רבני אזורי – ראש אבות בית הדין הרבני האזורי שבו הוא מכהן, ואם אין בבית הדין ראש אבות בית דין – אב בית הדין הרבני האזורי שבו הוא מכהן; מכהנים בבית דין רבני כמה אבות בית דין, יהיה ראש בית הדין הוותיק שבהם, ובין בעלי ותק שווה – הקשיש שבהם. {{ח:סעיף|2|החלת התקנות}} {{ח:תת|(א)}} {{ח:פנימי|סעיף 3|תקנות 3 עד 5}}, כולן או מקצתן, יחולו על בתי הדין, כולם או מקצתם, אם פרסם השר לשירותי דת הודעה על כך בשל מצב חירום מיוחד (להלן – ההודעה). {{ח:תת|(ב)}} תחולתן של התקנות כאמור בתקנת משנה (א) תהיה מן המועד שנקבע בהודעה, אף אם קדם לפרסומה ברשומות, ועד למועד שייקבע. {{ח:תת|(ג)}} פרסום הודעה כאמור בתקנת משנה (א) ייעשה בסמוך, ככל האפשר, למועד חתימתה, באתר האינטרנט של בתי הדין הרבניים, וכן בשידורי רדיו או טלוויזיה או בשני עיתונים יומיים וכמו כן ייעשה ברשומות; הנוסח שפורסם ברשומות הוא המחייב אף אם קדם לו פרסום בדרך אחרת. {{ח:סעיף|3|עניינים שבהם יקוימו הליכים}} {{ח:תת|(א)}} בתקופת תוקפה של ההודעה יקוימו דיונים רק בעניינים המפורטים להלן: {{ח:תתת|(1)}} בקשות לסעדים זמניים שנועדו לשמר מצב קיים, לרבות צו לעיכוב יציאה מן הארץ וסעד דחוף בעניין החזקת ילדים, חלוקת זמני שהות בין הורים וקביעת סדרי קשר; {{ח:תתת|(2)}} בקשות לסעד דחוף לפי {{ח:חיצוני|חוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה#סעיף 5|סעיף 5(א)(3) לחוק להסדר התדיינויות}}; {{ח:תתת|(3)}} בקשות דחופות לקיצור תקופת עיכוב ההליכים כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה#סעיף 3|בסעיף 3(ה) לחוק להסדר התדיינויות}} בעניינים האלה: {{ח:תתתת|(א)}} העברת ילד למסגרת חינוכית; {{ח:תתתת|(ב)}} טיפול פסיכולוגי בקטין; {{ח:תתתת|(ג)}} מקרה חריג שבו המליצה יחידת הסיוע לאפשר הגשת תובענה בעניין מסוים מן הטעם שהמתנה לתום תקופת עיכוב ההליכים תגרום נזק של ממש לצדדים או לילדיהם; {{ח:תתת|(4)}} בקשות דחופות לפי {{ח:חיצוני|חוק בתי דין דתיים (כפיית ציות ודרכי דיון)|חוק בתי דין דתיים (כפיית ציות ודרכי דיון), התשט״ז–1956}}; {{ח:תתת|(5)}} בקשות דחופות לפי {{ח:חיצוני|חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין)|חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), התשי״ג–1953}}, שנועדו למנוע עיגון; {{ח:תתת|(6)}} הליכים לפי {{ח:חיצוני|חוק למניעת אלימות במשפחה|חוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ״א–1991}}, ולפי {{ח:חיצוני|חוק מניעת הטרדה מאיימת|חוק מניעת הטרדה מאיימת, התשס״ב–2001}}; {{ח:תתת|(7)}} בקשות דחופות לבירור יהדות אם כבר נקבע מועד קרוב לעריכת הנישואין; {{ח:תתת|(8)}} בקשות דחופות לאישור הסכם גירושין או מתן היתר נישואין; {{ח:תתת|(9)}} סידור גט; {{ח:תתת|(10)}} עניינים שדיין יחיד מוסמך לדון בהם. {{ח:תת|(ב)}} ראש בית דין יחליט לגבי הדחיפות לעניין תקנות משנה (א)(1), (3) עד (5) ו־(7). {{ח:תת|(ג)}} מועד דיון בעניין שאינו מן העניינים המפורטים בתקנת משנה (א), שנקבע לתקופת תוקפה של ההודעה – בטל; מועד דיון לעניין כאמור ייקבע מחדש לאחר תום תקופת תוקפה של ההודעה. {{ח:תת|(ד)}} על אף האמור בתקנת משנה (א), רשאי ראש בית דין, מטעמים שיירשמו, להורות כי הליך מסוים הנמנה עם העניינים המפורטים בתקנת משנה (א) לא יידון, כי הליך מסוים שאינו נמנה עם העניינים המפורטים בתקנת משנה (א) – יידון; כי בהליך מסוים יתקיים דיון במותב של שלושה. {{ח:סעיף|4|הארכת מועדים}} {{ח:ת}} תקופת תוקפה של ההודעה לא תבוא במניין הימים לעשיית דבר שבסדרי דין או בנוהג, שנקבעו בחיקוק או שהורה בית הדין, ובכלל זה מניין ימי תקופת עיכוב ההליכים לפי {{ח:חיצוני|חוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (הוראת שעה)|חוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (הוראת שעה), התשע״ה–2014}}, אלא אם כן הורה בית הדין אחרת בהחלטה, מטעמים מיוחדים שיירשמו. {{ח:סעיף|5|אגרה}} {{ח:ת}} אגרה שיש לשלמה, לפני תחילת הליך, לפי {{ח:חיצוני|חוק הדיינים#סעיף 27|סעיף 27 לחוק הדיינים, התשט״ו–1955}}, יידחה תשלומה עד תום תקופת תוקפה של ההודעה, אם הוגשה עם פתיחת ההליך בקשה לכך. {{ח:סעיף|6|תוקף|תיקון: תשפ״ו}} {{ח:ת}} תוקפן של תקנות עד ליום כ״א בטבת התשפ״ז (31 בדצמבר 2026). {{ח:סעיף|7|תחילה}} {{ח:ת}} תחילתן של תקנות אלה ביום י״ב באדר התשפ״ו (1 במרץ 2026). {{ח:חתימות|י״ג באדר התשפ״ו (2 במרץ 2026)}} * '''יריב לוין'''<br>שר המשפטים {{ח:סוגר}} {{ח:סוף}} [[קטגוריה:בוט חוקים]] 6b1e6sw0ua50aad1azpcxhuvxmpd1jl 116 1737410 3019948 3017940 2026-06-14T21:31:54Z Fuzzy 29 ת"ט 3019948 wikitext text/x-wiki <שם> תקנות הדיינים (סדרי דין בבתי הדין הרבניים בעת מצב חירום מיוחד) (הוראת שעה), התשפ"ו-2026 <מקור> ((ק"ת תשפ"ו, 1412|תקנות הדיינים (סדרי דין בבתי הדין הרבניים בעת מצב חירום מיוחד) (הוראת שעה)|12288)), ((2006א|תיקון|12407)), ((2216|ת"ט|12425)). <מבוא> בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיפים 13]] [[+|ו-27(א)(1)]] [[לחוק הדיינים, התשט"ו-1955]], בהסכמת נשיא בית הדין הרבני הגדול, בהתייעצות עם חבר הדיינים של בית הדין הרבני הגדול ומועצת הרבנות הראשית לישראל, ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה: @ 1. הגדרות : בתקנות אלה - :- "בית דין" - בית דין רבני אזורי ובית הדין הרבני הגדול; :- "חוק להסדר התדיינויות" - [[=חוק להסדר התדיינויות|חוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, התשע"ה-2014]]; :- "מצב חירום מיוחד" - מצב שבו השתבשו סדרי החיים התקינים במדינה או בחלק ממנה מחמת מצב הביטחון, מחמת חשש ממשי לפגיעה חמורה בבריאות הציבור או מחמת פגע טבע, ובשל כך לא ניתן לקיים פעילות שגרתית בבתי הדין; :- "ראש בית דין" - כל אחד מאלה, לפי העניין: :: (1) לגבי בית הדין הרבני הגדול - נשיא בית הדין הרבני הגדול או דיין אחר של בית הדין הרבני הגדול שהנשיא הסמיך לכך; :: (2) לגבי בית דין רבני אזורי - ראש אבות בית הדין הרבני האזורי שבו הוא מכהן, ואם אין בבית הדין ראש אבות בית דין - אב בית הדין הרבני האזורי שבו הוא מכהן; מכהנים בבית דין רבני כמה אבות בית דין, יהיה ראש בית הדין הוותיק שבהם, ובין בעלי ותק שווה - הקשיש שבהם. @ 2. החלת התקנות : (א) [[תקנות 3 עד 5]], כולן או מקצתן, יחולו על בתי הדין, כולם או מקצתם, אם פרסם השר לשירותי דת הודעה על כך בשל מצב חירום מיוחד (להלן - ההודעה). : (ב) תחולתן של התקנות כאמור בתקנת משנה (א) תהיה מן המועד שנקבע בהודעה, אף אם קדם לפרסומה ברשומות, ועד למועד שייקבע. : (ג) פרסום הודעה כאמור בתקנת משנה (א) ייעשה בסמוך, ככל האפשר, למועד חתימתה, באתר האינטרנט של בתי הדין הרבניים, וכן בשידורי רדיו או טלוויזיה או בשני עיתונים יומיים וכמו כן ייעשה ברשומות; הנוסח שפורסם ברשומות הוא המחייב אף אם קדם לו פרסום בדרך אחרת. @ 3. עניינים שבהם יקוימו הליכים : (א) בתקופת תוקפה של ההודעה יקוימו דיונים רק בעניינים המפורטים להלן: :: (1) בקשות לסעדים זמניים שנועדו לשמר מצב קיים, לרבות צו לעיכוב יציאה מן הארץ וסעד דחוף בעניין החזקת ילדים, חלוקת זמני שהות בין הורים וקביעת סדרי קשר; :: (2) בקשות לסעד דחוף לפי [[סעיף 5(א)(3) לחוק להסדר התדיינויות]]; :: (3) בקשות דחופות לקיצור תקופת עיכוב ההליכים כמשמעותה [[בסעיף 3(ה) לחוק להסדר התדיינויות]] בעניינים האלה: ::: (א) העברת ילד למסגרת חינוכית; ::: (ב) טיפול פסיכולוגי בקטין; ::: (ג) מקרה חריג שבו המליצה יחידת הסיוע לאפשר הגשת תובענה בעניין מסוים מן הטעם שהמתנה לתום תקופת עיכוב ההליכים תגרום נזק של ממש לצדדים או לילדיהם; :: (4) בקשות דחופות לפי [[חוק בתי דין דתיים (כפיית ציות ודרכי דיון), התשט"ז-1956]]; :: (5) בקשות דחופות לפי [[חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), התשי"ג-1953]], שנועדו למנוע עיגון; :: (6) הליכים לפי [[חוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א-1991]], ולפי [[חוק מניעת הטרדה מאיימת, התשס"ב-2001]]; :: (7) בקשות דחופות לבירור יהדות אם כבר נקבע מועד קרוב לעריכת הנישואין; :: (8) בקשות דחופות לאישור הסכם גירושין או מתן היתר נישואין; :: (9) סידור גט; :: (10) עניינים שדיין יחיד מוסמך לדון בהם. : (ב) ראש בית דין יחליט לגבי הדחיפות לעניין תקנות משנה (א)(1), (3) עד (5) ו-(7). : (ג) מועד דיון בעניין שאינו מן העניינים המפורטים בתקנת משנה (א), שנקבע לתקופת תוקפה של ההודעה - בטל; מועד דיון לעניין כאמור ייקבע מחדש לאחר תום תקופת תוקפה של ההודעה. : (ד) על אף האמור בתקנת משנה (א), רשאי ראש בית דין, מטעמים שיירשמו, להורות כי הליך מסוים הנמנה עם העניינים המפורטים בתקנת משנה (א) לא יידון, כי הליך מסוים שאינו נמנה עם העניינים המפורטים בתקנת משנה (א) - יידון; כי בהליך מסוים יתקיים דיון במותב של שלושה. @ 4. הארכת מועדים : תקופת תוקפה של ההודעה לא תבוא במניין הימים לעשיית דבר שבסדרי דין או בנוהג, שנקבעו בחיקוק או שהורה בית הדין, ובכלל זה מניין ימי תקופת עיכוב ההליכים לפי [[חוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (הוראת שעה), התשע"ה-2014]], אלא אם כן הורה בית הדין אחרת בהחלטה, מטעמים מיוחדים שיירשמו. @ 5. אגרה : אגרה שיש לשלמה, לפני תחילת הליך, לפי [[סעיף 27 לחוק הדיינים, התשט"ו-1955]], יידחה תשלומה עד תום תקופת תוקפה של ההודעה, אם הוגשה עם פתיחת ההליך בקשה לכך. @ 6. תוקף (תיקון: תשפ"ו) : תוקפן של תקנות עד ליום כ"א בטבת התשפ"ז (31 בדצמבר 2026). @ 7. תחילה : תחילתן של תקנות אלה ביום י"ב באדר התשפ"ו (1 במרץ 2026). <פרסום> י"ג באדר התשפ"ו (2 במרץ 2026) <חתימה> יריב לוין שר המשפטים sbzxi7411msivnmcgm3sjgl7p46xbsu 0 1739951 3019927 3018940 2026-06-14T20:53:19Z בן עדריאל 9444 /* בית תפלה-שאלוניקי */ 3019927 wikitext text/x-wiki {{בעבודה}} __NOTOC__ ====מחזורי אשכנז==== ======א אוגשפורג====== המחזור כסדר האשכנזים, אויגשפורג 1536.[https://hebrewbooks.org/45510 *] ======א ה====== ספר קרובות הוא מחזור מסודר מאת '''[[מחבר:וואלף היידנהיים|וואלף היידנהיים]]''', רעדעלהיים 1832.[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019512650205171/NLI אשכנז], [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019642920205171/NLI פולין], [https://hebrewbooks.org/43502 1 (א' וב' של פסח)], [https://hebrewbooks.org/43505 2 (ז' וח' של פסח פולין)], 2 (ז' וח' של פסח אשכנז), [https://hebrewbooks.org/43202 3 (שבועות)], [https://hebrewbooks.org/43137 4 (א' של ר"ה פולין)], [https://hebrewbooks.org/43504 4 (א' של ר"ה אשכנז)], [https://hebrewbooks.org/43506 5 (ב' של ר"ה פולין)], [https://hebrewbooks.org/43508 5 (ב' של ר"ה אשכנז)], [https://hebrewbooks.org/43139 6 (ערבית של יו"כ פולין)],[https://hebrewbooks.org/43138 6 (ערבית של יו"כ אשכנז)], [https://hebrewbooks.org/43136 7 (יו"כ פולין)], [https://hebrewbooks.org/43135 7 (יו"כ אשכנז)], [https://hebrewbooks.org/43203 9 (שמיני עצרת פולין)], ======א הדרת====== מחזור כמנהג אשכנזים [עם פי' הדרת קדש], דפוס ונציה 1600. [https://hebrewbooks.org/11581 א] [https://hebrewbooks.org/11582 ב] ======א הנובר====== ספר קרובות הוא מחזור כמנהג פולין... מתורגם ומבואר ע"י [[מחבר:וואלף היידנהיים|וואלף היידנהיים]] ובהגהה יותר מדויקת ובתוספת תרגומים מיד ר' אייזק ברלין, הנובר 1839. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990025163240205171/NLI?bookreaderie=IE107957629 *] ======א סאלוניקי====== מחזור אשכנז, סאלוניקי 1556-1555. [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=11767&st=&pgnum=4 חסר] [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990017638420205171/NLI עליו] ======א סב====== מחזור מכל השנה כמנהג האשכנזים כמחזורי סלוניקי, סביוניטה 1557 - קרימונה 1560. [https://hebrewbooks.org/7069 *] ======א פולין====== מחזור מכל השנה כסדרה, פראג 1525-1522; הוצאה שניה, פראג 1549 [שני דפוסים שוים, מלבד שהדפוס הראשון מתחיל ביוצר לשבת חנוכה, והיוצר לשבת חוה"מ סכות בא אחר יוצר לשבועות. עיין גם כן צונץ פ. ה. ב. ח"ט 191]. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990013197770205171/NLI על מהדורה ב'] [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990010129850205171/NLI שנת 1613] ======א פיזרו====== [מחזור מכל השנה], פיזרו 1520. [https://hebrewbooks.org/20425 *] ====[[אבודרהם]]==== ======אבודרהם 1489====== [[מחבר:רבי דוד אבודרהם|הר' דוד בן יוסף אבודרהם]], ליסבון 1489. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990010945770205171/NLI *] ======אבודרהם 1513====== [[מחבר:רבי דוד אבודרהם|הנ"ל]], קושטא 1513. [https://hebrewbooks.org/42471 *] ======אבודרהם 1521====== [[מחבר:רבי דוד אבודרהם|הנ"ל]], פאס 1521. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990010945840205171/NLI *] ======אבודרהם 1546====== [[מחבר:רבי דוד אבודרהם|הנ"ל]], דפוס ונציה 1546. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990010945860205171/NLI *] ======אבודרהם 1566====== [[מחבר:רבי דוד אבודרהם|הנ"ל]] דפוס ונציה 1566. [https://hebrewbooks.org/44589 *] ======[[אבל יחיד]]====== שיר מספד על מות [[מחבר:יעקב עמדין|ר' יעקב ישראל עמדן]] ל[[מחבר:שלמה דובנא|ר' שלמה מדובנא]], ברלין 1776. [https://hebrewbooks.org/22495 *] ======[[אבן בוחן]]====== הר' [[מחבר:קלונימוס בן קלונימוס|קלונימוס בן קלונימוס]], נאפולי 1489. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020141190205171/NLI *] ======[[אבן בוחן (היילפרין)]]====== חלק א' כולל באור מלות ההגיון ל[[מחבר:רמב"ם|הרמב"ם]], חלק ב' כולל קבוצת מכתבים מחכמי ספרד ע"י פלאי [[מחבר:פנחס מנדל היילפרין|[פינחס מנחם היילפרין]]], פראנקפורט דמיין 1846. [https://hebrewbooks.org/38249 ח"א] [https://hebrewbooks.org/39108 ח"ב] ======[[אבן ספיר]]====== [[מחבר:יעקב ספיר|הר' יעקב ספיר הלוי]], ליק 1874-1866. [https://hebrewbooks.org/22331 ח"א] [https://hebrewbooks.org/22332 ח"ב] ======[[טור אבן העזר|אבן העזר]]====== עיין [[#טור אבן העזר|טור אבן העזר]]. ======אבני נזר====== י"ל ע"י [[מחבר:מאיר הלוי לטריס|מאיר הלוי לעטעריס]], הוספה למכתב עת "[[וויענער פיערטעליאהרשריפט]]", וויען 1853. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019795300205171/NLI *] ======אבקת רוכל====== הר' מכיר תלמיד ר"י בן ה[[מחבר:רבינו אשר|רא"ש]], רימיני 1526 [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020015650205171/NLI *]; נאווי דוואהר 1794. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990012914520205171/NLI *] ======אגדת שמואל====== הר' שמואל בר יצחק אריפול, וויניציאה 1576. [https://hebrewbooks.org/11946 *] ======[[ספר האגודה|האגודה]]====== הר' זוסלין מק"ק ורנקבורט, קראקא 1571. [https://hebrewbooks.org/45022 *] ======[[אגודת פרחים]]====== שירים מתרגמים ומחברים ע"י יוחנן וויטקאווער, אלטונא 1880. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990018977930205171/NLI עליו] ======[[אגודת שמואל]]====== ספר המגיד, [[נביאים]] ו[[כתובים]] עם [[:קטגוריה:רש"י על המקרא|פירוש]] [[מחבר:רש"י|רש"י]] ולשון אשכנז ואגודת שמואל לר' שמואל בר משה דלוגאטש, אמשטרדם 1699. [https://hebrewbooks.org/52550 יהושע שופטים] [https://hebrewbooks.org/52554 שמואל] [https://hebrewbooks.org/52551 מלכים] [https://hebrewbooks.org/65437 ישעיה] [https://hebrewbooks.org/65436 ירמיה] [https://hebrewbooks.org/65435 יחזקאל] [https://hebrewbooks.org/52553 עזרא תרי עשר] [https://hebrewbooks.org/52555 תהלים] [https://hebrewbooks.org/52552 משלי איוב דניאל] [https://hebrewbooks.org/52549 דברי הימים] ======אגרות שד"ל====== י"ל ע"י שאלתיאל אייזיק גראבער, פרזעמישל 1894-1882. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019787750205171/NLI?volumeItem=2 1-5] [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019787750205171/NLI?volumeItem=3 6-9] ======אוצר התפלות====== סדור נוסח אשכנז, ווילנא 1914. [https://hebrewbooks.org/57995 ח"א] [https://hebrewbooks.org/57996 ח"ב] ======אוצר טוב====== כולל דברים עתיקים [הוספה למ"ע [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Magazin|מאגאזין פיר דיע וויססענשאפט דעס יודענטהומס יו"ל ע"י א' בערלינער וד' האפמאנן)]] ברלין 1880-1878. [https://hebrewbooks.org/58105 1878] [https://hebrewbooks.org/36610 1878b] [https://hebrewbooks.org/36611 1880] [https://hebrewbooks.org/44603 1881] [https://hebrewbooks.org/45730 1882] [https://hebrewbooks.org/58106 1883] [https://hebrewbooks.org/44604 1884] [https://hebrewbooks.org/58107 1885] [https://hebrewbooks.org/58108 1886] ======אידישע דענקער====== און פאעטען אין מיטעלאלטער. א. גינזבורג [נויארק] 1918. [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/judaicaffm/content/pageview/2020006 ח"א] [https://www.universalyiddishlibrary.org/en/book/nli000002770-1 ח"ב] ======אלברעכט====== עי' [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Albrecht|Albrecht]]. ======ארנהיים====== סדר עבודה בלב ח"ב והוא יוצרות לכל שבתות השנה מתורגם ומבואר מאת חיים הלוי ארנהיים, גלאגוי ולייפציג 1840 [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990017553190205171/NLI?volumeItem=2 *] ======אר"צ====== מחזור ארם צובה, וויניציה 1527 [בהעקז' של ביהמ"ד לרבנים דנויארק נמצא מן המחזור הזה רק מדף שכ"ט עד תי"ז, ודף ת"ך ותכ"א. הפיוטים החסרים בהעקז' הנ"ל נרשמו עפ"י רשימות פראדי ופריימאנן]. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990012885960205171/NLI ח"א] [https://hebrewbooks.org/21965 * ח"ב]. ======בית תפלה====== הר' ווערטהיימער [ירושלם 1902]. [https://hebrewbooks.org/38430 *] ======בית תפלה-ליוורנו====== ליוורנו כולל תפלה על הפרנסה ותפלת בית עלמין, ליוורנו 1871. [https://hebrewbooks.org/52573 1862] ======בית תפלה-שאלוניקי====== סדר תפלות, שאלוניקי 1807. [https://hebrewbooks.org/42151 1582] ======בן חנניה====== עיין [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Ben Chananja|Ben Chananja]]. ======דרך חיים ב====== שלחן ערוך לעוברי דרכים חברו הר' חיים בן משה ליפשיץ, זולצבאך 1705. [https://hebrewbooks.org/19352 1703] ======דרך החיים====== סדר תפלה עם [[דרך החיים (הגאון מליסא)|דרך החיים]] על ידי [[מחבר:יעקב מליסא|הרב יעקב אב בית דין דק"ק ליסא]], שטעטין 1862.[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990021029560205171/NLI *] ======האאס====== עי' [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Haas|Haas]]. [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/titleinfo/8090986 *] ======חופת חתנים====== פיוטים לשמחת תורה וליום המילה, ליוורנו 1847 עי' ג"כ [[#חפת|חפת]]. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990017469920205171/NLI *] ======חזונים====== כמנהג המערביים שנתגוררו בסיזיליא נדפס בקושטאנדינה שנת הש"ם נפשינו בחיים 1580 או 1585. [https://hebrewbooks.org/42160 *] ======יוצרות-אמשטרדם (?) א====== קטע מסדור תפלה שנדפס באמ"ד מכיל דף מ"ה-קל"ג (עי' [https://catalog.hathitrust.org/Record/100608110 רעגעסטער של ביהמ"ד לרבנים דנויארק] לשנת 1928 [https://babel.hathitrust.org/cgi/pt?id=nyp.33433084914146&seq=195 עמ' 165]). ======יוצרות-אמשטרדם (?) ב====== כנ"ל נדפס בשני עמודים על צד אחד, מכיל מדף א עד צ"ג (עי' [https://catalog.hathitrust.org/Record/100608110 שם] [https://babel.hathitrust.org/cgi/pt?id=nyp.33433084914146&seq=195 שם]). ======יוצרות קראקא====== מנהג אשכנז עם פי' הר' אשר בן יוסף, קראקא 1589. [https://hebrewbooks.org/42162 אשכנז] [https://hebrewbooks.org/21006 פולין] ======יפה נוף====== כתבים לאנשים גדולים גם תפלה להרמב"ן גם בקשות וויניציאה 1575 [בעל אוה"ס מיחסו לר' יהודה זרקו]. [https://hebrewbooks.org/44816 *] ======כ"ח====== כרם חמד, אגרות מחכמי ישראל נאספו ע"י שמואל יהודה ליב גאלדענבערג, וויען ופראג 1843-1833 חלק ח' וט' ע"י שניאור זקש, ברלין 1856-1854. [https://catalog.hathitrust.org/Record/009031920 *] [https://books.google.co.il/books?id=Beg6AQAAMAAJ&printsec=frontcover&source=gbs_ge_summary_r&cad=0#v=onepage&q&f=false א-ב] [https://books.google.co.il/books?id=Zl0pAAAAYAAJ ג] [https://books.google.co.il/books?id=Pek6AQAAMAAJ ד] [https://books.google.co.il/books?id=H5FHAAAAYAAJ ה-ו] [https://books.google.co.il/books?id=kOg6AQAAMAAJ ז] [https://books.google.co.il/books?id=V-k6AQAAMAAJ ח] [https://books.google.co.il/books?id=Jek6AQAAMAAJ ט] ======כל בו====== סדור ומחזור כל בו, ווילנא 1905. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019982700205171/NLI?volumeItem=1 ח"א] [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019982700205171/NLI?volumeItem=2 ח"ב] [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019982700205171/NLI?volumeItem=3 ח"ג] [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019982700205171/NLI?volumeItem=4 ח"ד] [(*) נוסח ספרד ווילנא 1923: [https://hebrewbooks.org/20400 ח"א] [https://hebrewbooks.org/20253 ח"ב] [https://hebrewbooks.org/20298 ח"ג] [https://hebrewbooks.org/20350 ח"ד]]. ======כנור ציון====== עי' [[#כ"צ|כ"צ]]. ======כ"צ====== כנור ציון, מבחר שירי ציון נערכו ע"י הוצאה תושיה, ורשה 1900. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990021975890205171/NLI *] ======ל====== [[עמודי העבודה]], רשימת הפייטנים עם פיוטיהם, מאת [[w:אליעזר ליזר לאנדסהוטה|אליעזר ליזר לנדסהוטה]], ברלין 1856. [https://beta.hebrewbooks.org/29119 *] ======לוח====== נחלת שד"ל ב, לוח הפיטנים והפיוטים, ברלין 1880. [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=36611&st=&pgnum=4 *] [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990001033700205171/NLI#$FL29507861 כתב יד] ======מאגאזין====== עי' [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Magazin|Magazin]]. ======מבחר השירה====== העברית למיום חתום כה"ק עד גלות ישראל מעל אדמת ספרד י"ל ע"י חיים בראדי בהשתתפות מאיר וינר, ליפסיא 1922. [https://archive.org/details/mivarhashirahhai02brod/mode/2up *] [https://www.daat.ac.il/daat/sifrut/mivhar/tohen-2.htm באתר 'דעת'] ======מחברת====== משירי קדש אשר לשלמה בן יהודה אבן גבירול י"ל ע"י ישראל דאווידזאן עם תרגום אנגלי מאת [[W:ישראל זנגוויל|ישראל זאנגוויל]], פילאדעלפיא 1923. [https://tablet.otzar.org/#/book/613684/p/-1/t/827980/fs/0/start/0/end/0/c *] ======מחזור יניי====== בהוספת פיוטי יניי האחרים מאת ישראל דאווידזאן נויארק 1919. [https://tablet.otzar.org/#/book/102402/p/-1/t/827980/fs/0/start/0/end/0/c *] ======מטיב שפה====== סליחות כפי מנהגים שונים עם תרגומן לל"א ובאורן מאת רפאל בר ישראל פירשטענטהאל, ברעסלוי 1823. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990018454120205171/NLI?volumeItem=1 ח"א] [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990018454120205171/NLI?volumeItem=2 ח"ב] ======מערבות====== יוצרות וזולתות וסליחות ומנהגים דק"ק ווירמישא עי' סיני בן יצחק זעקלין לואנץ, פ"פ דמיין 1714. [https://hebrewbooks.org/42658 *] ======מפתח הפיוטים====== ציון לראשי המאמרים מכל הפיוטים אשר [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|בספרו של יום טוב ליפמן צונץ על הפיוטים]] מאת אברהם געשטעטנער. ברלין 1889. [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/titleinfo/1315583 *] ======נחלת [[מחבר:שד"ל|שד"ל]]-ג====== לוח הפייטנים שבמחזור רומניא ובמחזור הקראים (אוצר טוב 1883 עמודי 32-15; 1884 עמודי 10-3). [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=58106&st=&pgnum=18 1883] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=44604&st=&pgnum=5 1884] [https://www.nli.org.il/he/manuscripts/NNL_ALEPH990000629680205171/NLI#$FL33903735 כתב יד] ======סדר סליחות====== פיוטים וקינות וודוים לחברה שומרים לבקר איטליאני, ד"ו חש"ד. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020259480205171/NLI *] ======סדר התחנונים====== אשר נהגו בני רומא, שונצינו 1487. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020258870205171/NLI עליו] ======סדר תפלות-שבתי בס====== סדר תפלה נדפס בסוף ספר שפתי ישנים. אמסשטרדם 1680.[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990004123730205171/NLI הספר, אבל לא מצאתי שם תפילות] ======סליחות-1548====== סליחות מכל השנה מ"א, ד"ו 1548. [https://hebrewbooks.org/11808 *] ======סליחות-בער====== הסליחות לכל השנה לפי מנהג האשכנזים מסודרות ע"י יצחק בן אריה יוסף דוב, רעדעלהיים 1884. [https://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/5/55/The_Seli%E1%B8%A5ot_for_the_Entire_Year.pdf *] ======סליחות-טורינו====== סדר סליחות ותחנונים כמנהג איטלייאני טורינו 1759. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990018454320205171/NLI עליו] ======סליחות-פלאס====== סליחות כמנהג פלאס, זולצבאך 1843. [https://books.google.co.il/books?id=3F49AAAAcAAJ&hl=iw&pg=PP1#v=onepage&q&f=false *] ======סליחות-תימנים====== ספר סליחות כמנהג תימנים... והם במספר מאה סליחות... ונצ"ר אל רחמים לר' סעדיה גאון... ותלת עשר קול לרבינו הנ"ל... וסדר עבודת יוהכ"פ לראב"ע ועוד ד' סליחות... י"ל ע"י שלום שלמה יצחק עדני, ירושלם 1887. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990013695910205171/NLI?volumeItem=1 *] ======ספר הדמעות====== מאורעות הגזרות והרדיפות והשמדות מאת שמעון ברנפלד ח"א, ברלין תרפ"ד. ג' חלקים. ברלין 1926-1924. [https://benyehuda.org/collections/6832 *] [https://archive.org/details/seferhademaotmeo21bern/page/n6/mode/1up ח"ב] ======ע"י====== [[סדר עבודת ישראל]] כולל כל התפילות לכל השנה, על ידי [[מחבר:זליגמן בער|יצחק בן אריה יוסף דוב]], רעדעלהיים 1868.[https://hebrewbooks.org/42897 פולין 1901] ======פירסט====== סדר יוצרות לכל שבתות השנה, י"ל ע"י יוליוס פירסט, לפסיא 1852. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990017512410205171/NLI *] ======צ====== עיין [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|Zunz]] (2) [https://books.google.co.il/books?id=l2BAAmBHjmYC&printsec=frontcover&source=gbs_ge_summary_r&cad=0#v=onepage&q&f=false *] ======צדמ"ג====== עי' [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zeitschrift der Deutschen Morgenländischen Gesellschaft.|Zeitschrift d. D.M.G.]] ======קה"פ====== קונטרס הפיוטים הנלוה אל המחזור ויטרי עם הערות חיים בראדי, ברלין 1894. [https://hebrewbooks.org/34863 *] ======קינות וסליחות====== מכ"י אשר תפוצנה אור לקורות היהודים בימי הגזרות והרדיפות, י"ל ע"י אברהם ברלינר (קובץ על יד ח"ג). [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=43925&st=&pgnum=63 *] ======קלא א====== סדר התמיד ח"א כולל כל תפלות ימי החול כמנהג ארבע קהלות [[W:יהודי האפיפיור|קארפינטראץ, אויגניון, לישלוה קאוואליאון]], מסודר ע"י אליהו כרמי, אויגניאון 1767. ======קלא ב====== סדר התמיד ח"ב כולל תפלות של שבת כמנהג [[W:יהודי האפיפיור|הנ"ל]] ע"י הנ"ל, אויגניון 1767. ======קלא ג====== סדר לימים נוראים [לר"ה ואשמורת ערב יוכ"פ] כמנהג [[W:יהודי האפיפיור|קארפינטראץ]], י"ל ע"י אברהם מונטיל, אמשטרדם 1739. ======קלא ד====== סדר לימים נוראים [ליוהכ"פ] כמנהג [[W:יהודי האפיפיור|קארפינטראץ]], ע"י אברהם מונטיל, אמשטרדם 1739. ======קלא ה====== סדר לשלש רגלים כמנהג [[W:יהודי האפיפיור|קארפינטראץ]], ע"י אברהם מונטיל, אמשטרדם 1759. ======קלא ו====== סדר לארבע צומות ולארבע פרשיות, כמנהג [[W:יהודי האפיפיור|קארפינטראץ]], ע"י אברהם מונטיל, אמשטרדם 1762. ======קלא ז====== סדר הקונטריס כולל פיוטים לשבת כמנהג שב[[W:יהודי האפיפיור|מחוז ויניזין]], אויגניון 1775. ======קלא ח====== סדר של ראש השנה כמנהג [[W:יהודי האפיפיור|אויגניון]], ע"י אברהם מונטיל, אמשטרדם 1765. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019930560205171/NLI?volumeItem=1 *] ======קלא ט====== סדר של יום כפור כמנהג [[W:יהודי האפיפיור|אויגניון]], ע"י אברהם מונטיל, אמשטרדם 1766. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019930560205171/NLI?volumeItem=2 *] ======קלא י====== סדר האשמורות מר"ח אלול ועשי"ת כמנהג [[W:יהודי האפיפיור|אויגניון]], ע"י אברהם מונטיל, אמשטרדם 1763. ======קצנטינא====== מחזור קטן כמנהג קצטינא, , ע"י אליהו עלוש בשנת תרל"ב(?) נדפס עם כמה מעלות, ליוורנו 1872. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019937960205171/NLI *] ======ראב"ע-איגר====== דיואן לר' אברהם בן עזרא י"ל ע"י עקיבא בן יוסף איגר, ברלין 1886. [https://hebrewbooks.org/38498 *] ======ראב"ע-איגר (רשימה)====== רשימה בסוף הדיואן הנ"ל מן הפיוטים שלא נמצאו בדיואן. [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=38498&st=&pgnum=202 *] ======רומא 1557====== מחזור כפי מנהג ק"ק רומי, בולונייא 1557. (*) (לא מצאתיו) ======רומא ב====== מחזור כפי מנהג ק"ק רומא עם פי' קמחא דאבישונא, בולונייא 1540. [https://hebrewbooks.org/44325 ח"א] [https://hebrewbooks.org/45406 ח"ב] ======רומא-שד"ל====== מחזור כל השנה כמנהג איטלייאני עם מבוא מאת שד"ל, ליוורנו 1856. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019944990205171/NLI *] ======רומניא====== סדר תפלות השנה למנהג קהלות רומניא, נדפס מחדש בתבנית הנדפס בויניציאה במצות הרב אברהם ירושלמי זלה"ה ועתה נדפס שנית במצות הר' אליה גאלימירי בהשתדלות הר' דוד בר אליה [קשתי] ז"ל ובתוספת קצת ענינים מחודשים, בבית האחים שלמה ויוסף בני ה' יצחק בן הר' יוסף יעבץ הדורש, קושטאנדינה 1547. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990017562660205171/NLI *] ======רומניא א====== סדר תפלות השנה למנהג קהלות רומניא, ע"י אליה הלוי המאסף, קושטא 1510 [ההוצאה הזאת לא היתה לנגד עיני והשתמשתי ברשימת ה' בראדי הנמצאת בספרו של [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Berliner|ברלינר]] Aus meiner Bibliothek pp. [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1312179 XVII]-XXX]. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990012355650205171/NLI *] ======רומניא ב====== "סדור תפלות השנה למנהג קהלות רומניא, נדפס במצות הר' אברהם בן יום טוב ירושלמי בבית דניאל בומבירגי מאנוירשא בוויניציאה" [כן רשם שד"ל ב[[#כ"ח|כ"ח]] ח"ד עמ' 36 [https://books.google.co.il/books?id=Pek6AQAAMAAJ&pg=PA25&source=gbs_toc_r&cad=1#v=onepage&q&f=false *], ושם הספר נמצא בדף ו' ע"א. שנת הדפוס לא הכיר שד"ל, ורמש"ש ב[[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Hebräische Bibliographie|המזכיר]] שנה עשירית עמ' [https://gallica.bnf.fr/ark:/12148/bpt6k199104/f126.item 120] משער שנדפס אחר שנת ר"פ וזה נכון, כי בסוף הסדור הזה (בדף ת"ס ע"א) נמצא כדברים האלה: "הלוח הזה תקנתיו אני הצעיר אברהם ירושלמי על פי מחזור רע"ט", והנה בלי ספק עשה הלוח הזה אחר התחלת המחזור רע"ט שהוא שנת רפ"ג, וגם נוסח שטר גט הנמצא בדף תס"א נותן התאריך "שנת חמשת אלפים ומאתים ושמנים", ואעפ"י שהעיר הנזכרת בנוסח זה היא קושטנדינה, בכל זאת אי אפשר לומר שהנוסח עם התאריך לקוח מן ההוצאה הראשונה, כי כבר ראינו שההוצאה הראשונה נדפסה בשנת ר"ע. וא"כ קרוב לודאי הוא שהמחזור הזה נדפס בוויניציאה בשנת 1523-1522, וכל התאריכים האחרים המובאים מרמש"ש (רשימת בודליאנו [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/3781420 עמ' 398]) ומדוקעס ([[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Literaturblatt|ליטבל]], שנה ה' [עמ' 397) ומברלינר ([[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Berliner|אויס מיינער ביבליאטהעק]], [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1312087 עמ' 3]) כלם מוטעים. העקז' של ביהמ"ד דנויארק בא מאוצר הספרים אשר לה' אלחנן אדלר ונמצאו בו תס"ט דפים כמו בעקז' של שד"ל (כ"ח שם עמ' 37), אולם הדפים ת"ס ותס"א יצאו ממקומם והדף האחרון נסמן בטעות תע"א, וטעות זו נמצא ג"כ בעקז' שהיה לפני רמש"ש (עי' המזכיר שם). [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990011635130205171/NLI *] ======רנה וישועה====== ח"א כולל פי' על ההגדה ותפסירהא בל' ערבי ח"ב כולל הלכות חג בחג, ליוורנו 1877. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990018638400205171/NLI?volumeItem=1 ח"א] [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990018638400205171/NLI?volumeItem=2 ח"ב] ======שבלים בודדות====== אספת מאמרים בודדים מכ"י ונדפסים ע"י אפרים דיינארד, ירושלם 1915. [https://hebrewbooks.org/43941 *] ======שינגילי-א====== סדר תפלות שבחות ושירים לימי שמחת תורה וחופת נעורים, ולזמן מילת זכרים וכו' כפי מנהג אנשי שינגילי וק"ק בקוגין, אמשטרדם 1757. [https://www.hebrewbooks.org/44577 *] ======שינגילי-ב====== הנ"ל... כל אלה נשתלחו מק"ק קוגין מה' יחזקאל רחבי, אמשטרדם 1769. [https://www.hebrewbooks.org/44576 *] ======שירי שלמה-ב"ר====== שירי שלמה בן יהודה אבן גבירול י"ל ע"י ח.נ. ביאליק וי.ח. רבניצקי, כרך ראשון שירי חול, ברלין 1924. [https://hebrewbooks.org/38217 ח"א] [https://hebrewbooks.org/38220 ח"ב] [https://hebrewbooks.org/38219 ח"ג] [https://hebrewbooks.org/38218 ח"ד] [https://hebrewbooks.org/38216 ח"ה] [https://hebrewbooks.org/44148 ח"ו] ======שע"ה====== שער השיר, עי' [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Brody and Albrecht|Brody and Albrecht]]. ======שער השמים====== פירוש על הסידור מ[[מחבר:של"ה|הרב ישעיה בן אברהם הלוי הורוויץ]], אמשטרדם 1717. [https://hebrewbooks.org/22373 חלק א] [https://hebrewbooks.org/22560 חלק ב] ======תחנונים-1597====== תחנונים ופזמונים וקינות של החברה שומרים לבקר אשכנזים, ד"ו 1597. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990017483090205171/NLI *] [https://hebrewbooks.org/52629 1638] ======תחנונים וסליחות====== מנהג איטליאני, ד"ו 1760. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990020261480205171/NLI *] ======תחנונים וסליחות-שמז====== הנ"ל, ד"ו 1587. [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990012793530205171/NLI *] ======[[תכלאל עץ חיים|תכלאל]]====== סדור כולל כל תפלות השנה הנקרא בלשון קדמונינו תכלאל כמנהג כל קהלות הקדש תימן עם ספר עץ חיים מ[[W:יחיא צאלח|ר' יהודה בר יוסף צאלח]], ירושלם 1896-1894. [https://tablet.otzar.org/#/b/5415/p/421/t/1777539012644/fs/0/start/0/end/0/c ח"א] [https://tablet.otzar.org/#/b/5416/p/1/t/1777539012644/fs/0/start/0/end/0/c ח"ב] [https://tablet.otzar.org/#/b/5417/p/1/t/1777539012644/fs/0/start/0/end/0/c ח"ג] o8wuo4kxxk468wxt47w2qg2gelsvohs 0 1739955 3019929 3019478 2026-06-14T21:06:17Z בן עדריאל 9444 /* י */ 3019929 wikitext text/x-wiki {{בעבודה}} __NOTOC__ <div style="text-align: center; background: #f9f9f9; border: 1px solid #ddd; padding: 10px; margin-bottom: 20px;"> '''מעבר לאות:''' [[#א|א]] | [[#ב|ב]] | [[#ג|ג]] | [[#ד|ד]] | [[#ה|ה]] | [[#ו|ו]] | [[#ז|ז]] | [[#ח|ח]] | [[#ט|ט]] | [[#י|י]] | [[#כ|כ]] | [[#ל|ל]] | [[#מ|מ]] | [[#נ|נ]] | [[#ס|ס]] | [[#ע|ע]] | [[#פ|פ]] | [[#צ|צ]] | [[#ק|ק]] | [[#ר|ר]] | [[#ש|ש]] | [[#ת|ת]] </div> =א= ==א-1== '''א...[[אישים איך אותם יקריבו]]'''.{{ש}} ==א-1-א*== '''א .... [[המחשבה במחשבות שלום מקדם חשובה]]'''.{{ש}} ==א-2== '''א...ת [[במצורע הזהרת]]'''.{{ש}} ==א-2*== '''א .... [[חצפית אשרו ומשמרו צפית]]'''.{{ש}} ==א-3*== '''[[א...רים כיונה פותה אחריך משכתה]]'''.{{ש}} ==א-3== '''[[אאביך ביום מבך|אאביך ביום מבך עוגל חצי גרני]]'''.{{ש}} ==א-4== '''[[בדעתו אביעה חידות#אאגרה בני איש|אאגרה בני איש המושרר בטל]]'''.{{ש}} ==א-5== '''[[אאדה עד חוג שמים|אאדה עד חוג שמים אעלה אתי שמים]]'''.{{ש}} +'''[[ואאדיר אלהי אבי]]'''.{{ש}} ==א-6== '''[[אאדיר ללובש הוד והדר]]'''.{{ש}} ==א-7== '''[[אאדר ליוצר בראשית ובורא נשמות]]'''.{{ש}} ==א-8== '''[[אאדרך חן בשמים]]'''.{{ש}} ==א-9== '''[[אאוגריה זילא סהדא שקרא]]'''.{{ש}} ==א-10== '''[[אאזר חלצי למלאות חפצי ולפני מליצי כפירי אריות]]'''.{{ש}} ==א-11== '''[[אאזרה גבורה...]]'''.{{ש}} ==א-12== '''[[אאיר גם אזהיר באור בהיר]]'''.{{ש}} ==א-1*== '''[[אאל להאל באל וחילה אסעדה בתודה ואסלדה בחלה]]'''.{{ש}} ==א-13== '''[[אאמיץ לנורא ואיום|אאמיץ לנורא ואיום בהסתופפי לפניו]]'''.{{ש}} ==א-14== '''[[אאמיצכם שירים באמרי פי]]'''.{{ש}} ==א-15== '''[[אאמיר אאדיר אפודת אגודת אורתך]]'''.{{ש}} ==א-16== '''[[אאמיר אאדיר עשרה שמות במרץ]]'''.{{ש}} ==א-17== '''[[אאמיר אאמיץ עטה עז]]'''.{{ש}} ==א-18== '''[[אאמיר אותך סלה|אאמיר אותך סלה בהוד והדר ותהלה]]'''.{{ש}} ==א-19== '''[[אאמיר אל האמירני]]'''.{{ש}} ==א-21== '''[[אאמיר מסתתר במעון חביון]]'''.{{ש}} ==א-22== '''[[אאמיר שבח במערכה לפאר לאדיר במלוכה]]'''.{{ש}} ==א-4*== '''[[אאמירם לי לאיומה אבוננם להחכימה]]'''.{{ש}} ==א-23== '''[[אאמן שמך ואקרא אליכם אישים]]'''.{{ש}} ==א-24== '''[[אאפד ישועה למלך]]'''.{{ש}} ==א-25== '''[[את חיל יום פקודה#אאפיד נזר איום|אאפיד נזר איום בשלוש קדושה ביום]]'''.{{ש}} ==א-26== '''[[אאריא מתילי ואחוין]]'''.{{ש}} ==א-27== '''[[אאשרה חסנך אלהי עולם אברכך בכל עת מלך עולם]]'''.{{ש}} ==א-28== '''[[אב אחד לכלנו וגוי אחד קראנו]]'''.{{ש}} (א-5*){{ש}} '''[[אב אתה לאביונים לעם שומר אמונים]]'''.{{ש}} ==א-29== '''[[אב בחכמה אור החמה ידך רמה על כל תבל]]'''.{{ש}} ==א-30== '''[[אב בנס שמיני כנוסה ושמע למהול לי ויקשב]]'''.{{ש}} ==א-31== '''[[אב גבר כחילים ובניו מפילים חללים]]'''.{{ש}} ==א-32== '''[[אב המון איש אמון ממשפחת רם ישיש ונכבד והמשרה על שכמו]]'''.{{ש}} ==א-6*== '''[[אב המון בכל נתברך]]'''.{{ש}} ==א-33== '''[[אב המון גוים]]'''.{{ש}} ==א-34== '''[[אב המון גוים הכיר יחודו וידע אלהים ועבדו]]'''.{{ש}} ==א-7*== '''[[אב המון גוים ישראלים אשר פריו קדש הלולים]]'''.{{ש}} ==א-35== '''[[אב המון גוים לקח מארם בן שלש הכיר פני אדון הכל]]'''.{{ש}} ==א-36== '''[[אב המון מל בשר יחידו]]'''.{{ש}} ==א-8982== (א-8*){{ש}} '''[[אב הנסים לקולי תשמעה ולי תטה השלום כנהר]]'''.{{ש}} +'''[[אב הרחמים אדון השלום]]'''.{{ש}} ==א-9*== '''[[אב הרחמים איחדה שמך לילות וימים]]'''.{{ש}} ==א-37== '''[[אב הרחמים אל רם על רמים בך אשמח ויגל לבבי]]'''.{{ש}} ==א-8983== (א-10*){{ש}} '''[[אב הרחמים אנא הרחמים ושמו אחד]]'''.{{ש}} ==א-38== '''[[אב הרחמים אשר בידך נפשות החיים והמתים]]'''.{{ש}} ==א-39== '''[[אב הרחמים אשר הסליחה עמך תחתינו שעה כי אנחנו עמיך]]'''.{{ש}} +'''[[אב הרחמים הוא ירחם עם עמוסים]]'''{{ש}} ==א-11*== '''[[אב הרחמים היטיבה ברצונך את ציון]]'''.{{ש}} +'''[[אב הרחמים רחם]]'''{{ש}} ==א-40== '''[[אב הרחמים|אב הרחמים שוכן מרומים]]'''.{{ש}} +'''[[אב הרחמן מלא רחמים|אב הרחמן מלא רחמים רבים]]'''. –עיין [[#ר-802|רחום וחנון חטאנו לפניך רחם עלינו אב הרחמן מלא רחמים]].{{ש}} ==א-8984== '''[[אב הרחמן שברי בך מלכי]]'''.{{ש}} ==א-47== '''[[אב ידעך|אב ידעך מנוער בחנתו בעשר בל עבור בראש תער]]'''.{{ש}} ==א-48== '''[[אב לא חמל|אב לא חמל בן לא אמל גמולו לטוב יוגמל]]'''.{{ש}} ==א-49== '''[[אב לא חס|אב לא חס על עין ימינו]]'''.{{ש}} ==א-50== '''[[אב לבנים יודיע אל אמתיך]]'''.{{ש}} ==א-51== '''[[אב לחכמים בבואו למות]]'''.{{ש}} ==א-52== '''[[אב לחכמים משה בחור בנביאים משה]]'''.{{ש}} ==א-53== '''[[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם ורב סלוח חוללתנו בני ברית קדש]]'''.{{ש}} ==א-54== '''[[אב מראש בן זאת הפרשה]]'''.{{ש}} ==א-55== '''[[אב נתן לחתנו כלה כלילת יופי]]'''.{{ש}} ==א-56== '''[[אב סגני כהונה ולויה]]'''.{{ש}} ==א-57== '''[[אב רחמים חונן עלי כל בריה]]'''.{{ש}} ==א-58== '''[[אב רחמן היה מוחל עונות עמך]]'''.{{ש}} ==א-8985== '''[[אב רחמן מושיע חוסים בשר ישע]]'''.{{ש}} ==א-59== '''[[אב רחמן מלא רחמים חטאנו לפניך רחם עלינו]]'''.{{ש}} ==א-60== '''[[אב רחמן שוכן בתוך קרבי בך אבטחה]]'''.{{ש}} ==א-61== '''[[אב רם על כל רמים שור עמלי]]'''.{{ש}} ==א-62== '''[[אב שמעון יאקול יא כאלקי]]'''.{{ש}} =='''[[אבא שמעון|אב שמעון כון בעוני]]'''== .{{ש}} ==א-63== '''[[אב שמעון קאל קלבי ינשרח פי דכר רבי]]'''.{{ש}} ==א-64== '''[[אב ששון ישאב בתשעה בו ובחמשה עשר בו]]'''.{{ש}} ==א-65== '''[[אב תציל בת מפי בוזזיה]]'''.{{ש}} ==א-66== '''[[אבא אבא הב לן מטרא]]'''.{{ש}} ==א-67== '''[[אבא אבא מארי קדישא עילאה הא אתינא קמך ונפשאי מרירא]]'''.{{ש}} ==א-68== '''[[אבא חסאן תרומית נדיבים]]'''.{{ש}} ==א-69== '''[[אבא רחמנא ארים ימינך ואצמח פורקנך]]'''.{{ש}} +'''[[אבאר בו כפי כח לאברם]]'''.{{ש}} ==א-70== '''[[אבאר במלה מתוקנה]]'''.{{ש}} ==א-71== '''[[אבאר דת שעשועים יום אוחילה לאל למצוא פדיום]]'''.{{ש}} ==א-72== '''[[אבאר מצות סוכה ובהלכות ישנים אנדד]]'''.{{ש}} ==א-73== '''[[אבאר קצת פלאי אלהים]]'''.{{ש}} ==א-74== '''[[אבאר שם אדיר שמותיו נוראים]]'''.{{ש}} ==א-75== '''[[אבאר תקף אל רם ונשא]]'''.{{ש}} ==א-76== '''[[אבארה ברון פצחי יושר הלכות חג פסחי]]'''.{{ש}} ==א-77== '''[[אבד הוד תמה|אבד הוד תמה הושמם אדרת]]'''.{{ש}} ==א-78== '''[[אבד ושבר וכלם]]'''.{{ש}} ==א-79== '''[[אבד הסיד מן הארץ]]'''.{{ש}} ==א-80== '''[[אבדה אמונה מבני אדם ואין מהם בך אוהב]]'''.{{ש}} ==א-81== '''[[אבדה האמונה ונגעלה]]'''.{{ש}} ==א-82== '''[[אבדה התקוה]]'''.{{ש}} ==א-83== '''[[אבדה ממנו אמונה אמונת תורת בוראנו]]'''.{{ש}} +'''[[אבדה ספינו אמונה]]'''.{{ש}} ==א-84== '''[[אבדה עצה ודיצה]]'''.{{ש}} אבד הוד תמה{{ש}} ==א-85== '''[[אבדו חכמי גזית|אבדו חכמי גזית יושבי גנים]]'''.{{ש}} ==א-8986== '''[[אבא אל מזבח אלהים שמחת גילי]]''' ==א-8987== '''[[אבוא בגבורות ה' אלהים אזכיר צדקתך לבדך אהים]]''' ==א-106== '''[[אבוא בחיל להתיצבה|אבוא בחיל להתיצבה במעמד פני תיבה]]'''.{{ש}} ==א-8988== '''[[אבא בתחנה לפני אל בכתר שירה מכתר]]''' ==א-118== '''[[אבוא היום בתפילה|אבוא היום בתפילה אל מקדשי אל]]'''.{{ש}} ==א-120== '''[[אבוא כעני שואל בפתח|אבוא כעני שואל על פתח]]'''. – למוסף יוכ"פ. * [[אוצר_השירה_והפיוט/מפתח_המקורות/מקורות_עברים#לוח|לוח]] ה 83.{{ש}} ==א-127== '''[[אבואה ברשיון מחוללי|אבואה ברשיון מחוללי אף מרשיון קהלי]]'''.{{ש}} ==א-128== '''[[אבואה בתחנון|אבואה בתחנון פני רחום וחנון]]'''. – סליחה ד' עשי"ת – סי' א"ב יוספא בירבי בער זצ"ל. הערה: [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338142 324] מיחסו לר' יוסף בן ברוך אבל ר"ת של הפיוט הם כמו שנסמן לעיל. * סליחה פראג 1613 סי' 80.{{ש}} ==א-129== '''[[אבואה ואשתחוה ואכרעה|אבואה ואשתחוה ואכרעה בקש רחמים בעד נהלאה]]'''.{{ש}} ==א-147== '''[[אבותי כי בטחו|אבותי כי בטחו בשם אלהי צורי גדלו והצליחו וגם עשו פרי]]'''.{{ש}} ==א-148== '''[[אבותי כרבת ריבם|אבותי כרבת ריבם אבדת כל מחריבם]]'''.{{ש}} ==א-178== '''[[אבי עבור על רשעי|אבי עבור על רשעי התדרוש לעון בצעי]]'''.{{ש}} אבי עבור על רשעי{{ש}} אביוני עמך{{ש}} אבינו מלך אנקת עמך{{ש}} אבינו מלכנו אבינו אתה{{ש}} אביעה כתם עווני{{ש}} אביר הגביר{{ש}} אביר ישראל{{ש}} אבכה ועל שוד זבולי{{ש}} אבל אנחנו חטאים ואשמים{{ש}} אבל אעורר{{ש}} אבל בחטאינו{{ש}} אבל במר נפש מתענים{{ש}} אבלה נפשי וחשך תארי{{ש}} אבן הראשה{{ש}} אבן מעמסה{{ש}} אבן שתיה{{ש}} אבני אקדח{{ש}} אבני יקר{{ש}} אברהם היה אחד{{ש}} אברך את שם ה' הנעלם מכל נמצא{{ש}} אגגי בהעמיקו{{ש}} אגדלך{{ש}} אגורה באהלך עולמים{{ש}} אגיד נפלאותיך איום ונורא{{ש}} אגידה ואדברה עצמו מספר{{ש}} אגיל ואשמח{{ש}} אגיל ואשמח בשמחת תורה{{ש}} אדאג מחטאתי{{ש}} אדבר מישרים{{ש}} ==א-464== '''[[אדברה בצר רוחי]]'''.{{ש}} ==א-465== '''[[אדברה בצר רוחי אליך מלכי וקדושי]]'''.{{ש}} ==א-466== '''[[אדברה ברשיון מביני]]'''.{{ש}} ==א-467== '''[[אדברה ואעירה בירחי קדם אזכירה]]'''.{{ש}} ==א-468== '''[[אדברה וירוח לי]]'''.{{ש}} ==א-469== '''[[אדברה וירוח לי אשר ספרו לנו אבות מפי המגיד]]'''.{{ש}} ==א-470== '''[[אדברה וירוח לי כי רוחי הציקתני על מרירות נפשי]]'''.{{ש}} ==א-471== '''[[אדברה וירווח לי פני סולחי ומוחלי|אדברה וירוח לי פני סולחי ומוחלי]]'''.{{ש}} ==א-472== '''[[אדברה נא שלום בך ירושלם החביבה]]'''.{{ש}} ==א-473== '''[[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים כרש ואבכה בענוי נפש קהלי אבכה]]'''.{{ש}} ==א-474== '''[[אדרה עד בית אלהים בלב נשבר מי יתנני במדבר]]'''.{{ש}} ==א-475== '''[[אד"ו דחה מראש]]'''.{{ש}} ==א-476== '''[[אדום אמרה אין קץ וציון קוה לקץ]]'''.{{ש}} ==א-477== '''[[אדום אשר מלך יאמר לפזורי קהלך]]'''.{{ש}} ==א-478== '''[[אדום וצח יושב שמים נורא נצח]]'''.{{ש}} ==א-479== '''[[אדום לה' לו אתחולל ואדום]]'''.{{ש}} ==א-480== '''[[אדום עקר]]'''.{{ש}} ==א-481== '''[[אדון אביר במעשיו כביר|אדון אביר במעשיו כביר מי אל כמוך]]'''.{{ש}} ==א-482== '''[[אדון אדיר הכל לך לך]]'''.{{ש}} ==א-483== '''[[אדון אל תשכח צעקת אריאל בנין כוננו ידיך]]'''.{{ש}} +'''[[אדון אלהים צבאות]]'''.{{ש}} +'''[[אמרתך צרופה ועדותיך צדק#שבתי וראה|אדון אם מעשים אין בנו]]'''.{{ש}} ==א-484== '''[[אדון אימנני|אדון אמנני אצלו שכנני]]'''.{{ש}} ==א-485== '''[[אדון אמץ ראובן בניסן וטלה]]'''.{{ש}} ==א-486== '''[[אדון אצלו אמנני באהב שעשועים]]'''.{{ש}} ==א-487== '''[[אדון אשר בין היצור נעבד תשוב תחייני]]'''.{{ש}} ==א-488== '''[[אדון אשר יצוריו יצר והפליאם בראם מאין]]'''.{{ש}} ==א-489== '''[[אדון אשר לו תאות מלוכהגדול ורם על כל ברכה]]'''.{{ש}} ==א-490== '''[[אדון אשר צדקתו לכל היצור נודעה]]'''.{{ש}} ==א-491== '''[[אדון אשר רוכב בגאוה שחק]]'''.{{ש}} ==א-492== '''[[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה הגיגנו אזון שיחנו בשאגנו]]'''.{{ש}} ==א-493== '''[[אדון בכתר גבורת יסודך תרצה צעקתנו]]'''.{{ש}} ==א-494== '''[[אדון בעוזו יוצר אורה והוא בורא חשכה]]'''.{{ש}} ==א-495== '''[[אדון בעוזו יוצרי הוא נעלה על כל ברכה]]'''.{{ש}} ==א-496== '''[[אדון בפקדך|אדון בפקדך אנוש לבקרים]]'''.{{ש}} ==א-497== '''[[אדון בפקדך פנקסי לבקר]]'''.{{ש}} ==א-498== '''[[אדון בשפטך|אדון בשפטך אנוש רמה תזכור ברוגז חנות רחם]]'''.{{ש}} ==א-499== '''[[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין אם ידקדק בחקר פועל אם יבדק]]'''.{{ש}} ==א-500== '''[[אדון האדונים בוחן לבבות]]'''.{{ש}} ==א-501== '''[[אדון האדונים מעותי סלח]]'''.{{ש}} ==א-502== '''[[אדון האדונים סנה שוכן ונשא ורם לקול נגש נענה]]'''.{{ש}} ==א-503== '''[[אדון הבט וראה עמל עמך בארץ צר]]'''.{{ש}} ==א-504== '''[[אדון הביטה וראה את אנחותינו]]'''.{{ש}} ==א-505== '''[[אדון הביטה ושמע את אנחותינו הביטה וראה את בשתינו]]'''.{{ש}} ==א-506== '''[[אדון הביטה משמיך בעניים מבקשים שמך]]'''.{{ש}} ==א-507== '''[[אדון הדרש לעם דורשיך לא תתפרש מנן ואל נפרוש ממך]]'''.{{ש}} ==א-508== '''[[אדון הזן את העולם]]'''.{{ש}} ==א-509== '''[[אדון היושב על חוג הארץ נאדר בכח]]'''.{{ש}} אדון הכל{{ש}} אדון המושיע{{ש}} אדון הסליחות{{ש}} אדון העולמים{{ש}} אדון יחיד יסד{{ש}} אדון מועד כתקח{{ש}} אדון משפט בקרבך{{ש}} אדון עולם{{ש}} אדון עולם{{ש}} אדון עולם אקו לך{{ש}} אדון צור ישעי{{ש}} אדוני האדונים השקיפה ממעונים{{ש}} אדיר איום ונורא{{ש}} אדיר במלוכה{{ש}} אדיר דר מתוחים{{ש}} אדיר הוא{{ש}} אדיר ונאה בקודש{{ש}} אדיר ונאור בורא דוק וחלד{{ש}} אדיר יבנה ביתי{{ש}} אדיר כבודו{{ש}} אדיר לא ינום{{ש}} אדירי איומה{{ש}} אדם איך יזכה{{ש}} אדם בקום עלינו{{ש}} אדם ובהמה{{ש}} אדמה מארר{{ש}} ה' אבינו אתה{{ש}} ה' אדונינו (תחינה){{ש}} ה' אודך בכל לבבי{{ש}} ה' אויב גבר{{ש}} ה' איה חסדיך הראשונים{{ש}} ה' אלהא את אמרת לכנישתא{{ש}} ה' אלהא דכל דמטמר{{ש}} ה' אלהא דשכינתיה בשמי נהורי{{ש}} ה' אלהי אברהם יצחק וישראל{{ש}} ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים{{ש}} ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים{{ש}} ה' אלהי הצבאות צג בין ההדסים{{ש}} ה' אלהי ישועתי{{ש}} ה' אלהי ישראל צדיק אתה{{ש}} ה' אלהי רבת צררוני מנעורי{{ש}} ה' אלהים מושיב יחידים{{ש}} אדני אלהים צבאות אתה החלות{{ש}} ה' אליך אזעק{{ש}} ה' אליך כסיתי{{ש}} ה' אליך נשאתי את עיני{{ש}} ה' אם גדל עווני{{ש}} ה' אם מאוס מאסתנו{{ש}} ה' אנחתנו גדלה{{ש}} ה' אני הגבר ראה שבר{{ש}} ה' אפפונו יגונים{{ש}} ה' ארכו שני{{ש}} ה' את הוא אלהא דשרי ברום רקיעיא{{ש}} ה' את הוא אלהא מלך{{ש}} ה' את מפעליך אזכור{{ש}} ה' בקול שופר{{ש}} ה' בקר אערך לך{{ש}} ה' בקר תשמע קולי{{ש}} ה' דאבה רוחי{{ש}} ה' דאגה שברה לבי{{ש}} ה' דבידיה אסו{{ש}} ה' דכאונו הממונו{{ש}} ה' דל כבודנו{{ש}} ה' דלו עיני{{ש}} ה' דסגיאין רחמוהי{{ש}} ה' דקריב לכל מאן דקרי ליה{{ש}} ה' זעקתי בחבלי{{ש}} ה' זעקתי בצירי{{ש}} ה' זרה עם קדש{{ש}} ה' חננו והקימנו{{ש}} ה' חסד ואמת יקדמו פניך{{ש}} ה' יבואונו רחמיך{{ש}} ה' יגוני קראוני אל אבל{{ש}} ה' יגענו וסבלנו צרות{{ש}} ה' ידענו מעלנו{{ש}} ה' יום לך אערוך תחינה{{ש}} ה' יונתך שבעה קלון{{ש}} ה' יושב שוכן מעוני{{ש}} ה' יחיד{{ש}} ה' ייאשוני מרחמיך{{ש}} ה' ימין עוזך הרם{{ש}} ה' יריבי תריב{{ש}} ה' ישועה צוה{{ש}} ה' לגזע הימן{{ש}} ה' למה תביט בוגדים{{ש}} ה' למה תהיה{{ש}} אדני מעון אתה{{ש}} אדני נגדך כל תאותי{{ש}} ה' נגרו דמעי{{ש}} ה' נזלו עיני{{ש}} ה' נלכד במוקש{{ש}} ה' נפלאות עשית{{ש}} ה' נתתנו לשמה{{ש}} ה' עד מתי תעשן חמתך{{ש}} ה' צור ישראל{{ש}} ה' רב העליליה{{ש}} ה' רוח רחמים השב{{ש}} ה' ריבה את יריבי{{ש}} ה' שארית פליטת אריאל{{ש}} ה' שדודים נדודים{{ש}} ה' שובה ממרומיך{{ש}} ה' שומרי לביתך נאוה{{ש}} ה' שועת עמך הקשיבה{{ש}} ה' שטופה חטופה{{ש}} אדני שמעה אדני סלחה{{ש}} ה' שמעתי ונרגזתי{{ש}} ה' שעה נודד מקנו{{ש}} ה' שעה עדתך{{ש}} ה' שעה עם נדכה{{ש}} אדעה כי אין זולתך לגאול{{ש}} אדפוק בצהרים פתח{{ש}} אדר נזלי ישע תזיל להמוני{{ש}} אדרת חזקים{{ש}} אדרת תלבושת{{ש}} אהבו את ה'{{ש}} אהבני מנוער{{ש}} אהבת אברהם ברכה תשית{{ש}} אהבת הדסה{{ש}} אהבת עזוז{{ש}} אהבת צדק ותשנא רשע{{ש}} אהוב מהר המור{{ש}} אהוב נגלה על הר סיני{{ש}} אהוביך אהבוך{{ש}} אהובת נוער באבות משולשת{{ש}} אהודה בקרב נוחלי מוסר{{ש}} אהל שכנת באדם{{ש}} אהלי אני עבטתי{{ש}} אהלי אשר תאבת{{ש}} אהלל בצלצלי שמע{{ש}} אהללה אלהי אשירה עזו{{ש}} אהללך בקול רם{{ש}} אהלת מתוחים{{ש}} אודה אל חי שמך{{ש}} אודה יוצר{{ש}} אודה לאלי{{ש}} אודה לך חזקי נצח{{ש}} אודה עלי חטאתי{{ש}} אודה עלי פשעי{{ש}} אודך בקול ערב{{ש}} אודך ה' כי אנפת בי{{ש}} אודך כי אנפת{{ש}} אודך כי עניתני וחייתני{{ש}} אוהבי ה' זרע עבדיו{{ש}} אוחזי בידם{{ש}} אוחיל יום יום אשתאה{{ש}} אוחילה לאל{{ש}} אוי כי אוסרתי{{ש}} אוי כי ירד אש{{ש}} אוי כי מחלוקת{{ש}} אוי לי על גלות השכינה{{ש}} אויל כהכניס תרף בהיכל{{ש}} אוילי המתעה{{ש}} אוילים מדרך פשעם{{ש}} אוימתי בחיל כיפור{{ש}} אויתיך קויתיך מארץ מרחקים{{ש}} אום אני חומה{{ש}} אום אשר בך דבוקה{{ש}} אום בך שעונה{{ש}} אום בלי קשר אסורה{{ש}} אום ברה כחמה{{ש}} אום כאישון ננצרת{{ש}} אום נצורה{{ש}} אום קרואה חבצלת השרון{{ש}} אומן אמונים יכון{{ש}} אומן ישעך בא{{ש}} ==א-1873== '''[[אומץ דר חזקים|אומץ דר חזקים אבאר לפי פסוקים]]'''. — יוצר שבת שלישי אחר הפסח — סי' א"ב (כפול), שלמה (שש פעמים, אחר אותיות ד',ח', ל,' ע', ר', ת') הקטן (אחר חתימת הא"ב) [שלמה הבבלי]. * אוצר התפלות ח"ב 260, ארנהיים 239, דרך חיים ח"ד 119, כל בו ח"ד 311, ע"י 735, פירסט 109, שער השמים ח"ב 105, צ 103.{{ש}} אומץ יוסיף טהור ידים{{ש}} אומץ קצות דרכיך{{ש}} אומצו בתופף בשתים יעופף{{ש}} אומר אף אני{{ש}} אומרים לאדרך{{ש}} אומרת אני מעשי למלך{{ש}} אוני פטרי רחמתים{{ש}} אופד מאז{{ש}} אופל אלמנה תאיר{{ש}} אופל המוני{{ש}} אופן אחד בארץ{{ש}} אור הגנוז בלובן המחשוף{{ש}} אור זרוע זורח כבודו{{ש}} אור ישע מאושרים{{ש}} אור ישראל וקדושו{{ש}} אור ישראל וקדושו מעמו שואל{{ש}} אור ישראל קדושי{{ש}} אור לשביעי גש{{ש}} אור עולם קראו{{ש}} אור עט אדרת{{ש}} אור עליון{{ש}} אור צח ופשוט{{ש}} אורות מאפל הזריח מהודו{{ש}} אורח זו אלך{{ש}} אורח חיים מוסר תוכחת{{ש}} אורח צדקה{{ש}} אורחות אראלים{{ש}} אורי וישעי על הים נגלה{{ש}} אורך ואמיתך שלח{{ש}} אורך תזריח לחשוכה{{ש}} אות ברית ישראל{{ש}} אות ברית שלשתי{{ש}} אות בריתות שלש עשרה{{ש}} אות זה החדש{{ש}} אותותיך ראינו{{ש}} אותך אדרוש ואליך אתודע{{ש}} אותך אדרוש ולשמך איחל{{ש}} אותך כל היום קיוינו{{ש}} אז בבוא יום פקודת גיא המחזה{{ש}} אז בבית שביינו{{ש}} אז בהיות כלה{{ש}} אז בהלוך ירמיהו{{ש}} אז בהר מור{{ש}} אז בחטאינו{{ש}} אז ביום כיפור סליחה הורית{{ש}} אז במלאת ספק{{ש}} אז בעזבי מקרא דת{{ש}} אז בקום הצר{{ש}} אז בקשוב עניו{{ש}} אז טרם נמתחו{{ש}} אז ירנן{{ש}} אז כארשת בתולה{{ש}} אז כגולגל שעבוד הורים{{ש}} אז כל בריות{{ש}} אז כעיני עבדים{{ש}} ==א-2146== '''[[אז לפנות ערב|אז לפנות ערב דפקנו הומים על שערי מלך]]'''. – סליחה לנעילה – סי' א"ב (עד אות עי"ן והשאר בלי סי'). *[[אוצר_השירה_והפיוט/מפתח_המקורות/מקורות_עברים#א סב|אסב]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=7069&st=&pgnum=727 362] היידנהיים, פיזרו, [[אוצר_השירה_והפיוט/מפתח_המקורות/מקורות_עברים#סליחות-פלאס|סליחות-פלאס]] [https://books.google.co.il/books?id=3F49AAAAcAAJ&hl=iw&pg=PP1#v=onepage&q&f=false 135].{{ש}} אז מאז זמות בכל פועל{{ש}} ==א-2152== '''[[אז מלפני בראשית#אז מלפני בראשית אבות ובנים השית|אז מלפני בראשית אבות ובנים השית]]'''. – חלק ט"ו (2) מן הקרובה: "[[שושן עמק]]" לפי מנהג פולין. * [[אוצר_השירה_והפיוט/מפתח_המקורות/מקורות_עברים#ל|ל]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29119&st=&pgnum=37&hilite= 33].{{ש}} ==א-2153== '''[[אז מלפני בראשית#אז מלפני בראשית דת וכס השית|אז מלפני בראשית דת וכס השית]]'''. – חלק ט"ו, (1) מן הקרובה: "[[שושן עמק]]" לפי מנהג פולין. * נמצא ג"כ בפני עצמו ב[[אוצר_השירה_והפיוט/מפתח_המקורות/מקורות_עברים#סליחות-פלאס|סליחות-פלאס]] [https://books.google.co.il/books?id=3F49AAAAcAAJ&hl=iw&pg=PP1#v=onepage&q&f=false 133]: [[אוצר_השירה_והפיוט/מפתח_המקורות/מקורות_עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337874 56] [[אוצר_השירה_והפיוט/מפתח_המקורות/מקורות_עברים#ל|ל]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29119&st=&pgnum=37&hilite= 33]. הערה: ווינשע, די ליידען דעס מעססיאס, לייפציג 1870 עמ' 106. ==א-2154== '''[[אז מלפני בראשית#אז מלפני בראשית נוה וינון השית|אז מלפני בראשית נוה וינון השית]]'''. – חלק ט"ז (1) מן הקרובה: "[[שושן עמק]]" לפי מנהג פולין. * [[אוצר_השירה_והפיוט/מפתח_המקורות/מקורות_עברים#ל|ל]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29119&st=&pgnum=37&hilite= 33]. ==א-2155== '''[[אז מלפני בראשית#אז מלפני בראשית שבעה אלה השית|אז מלפני בראשית שבעה אלה השית]]'''. – חלק ט"ז (2) מן הקרובה: "[[שושן עמק]]" לפי מנהג פולין. * [[אוצר_השירה_והפיוט/מפתח_המקורות/מקורות_עברים#ל|ל]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29119&st=&pgnum=37&hilite= 33]. אז מרחם אמי{{ש}} אז קשתי וחרבי{{ש}} אז שש מאות{{ש}} אז תפיל בנעימים חבלך{{ש}} אזהרות אבן גבירול{{ש}} אזהרות לרס"ג{{ש}} אזהרת ראשית{{ש}} אזון שלש עשרה מדות{{ש}} אזון תחן והסכת עתירה{{ש}} אזור נקמות{{ש}} אזורי אימה{{ש}} אזי בבגדי אמרי דר מעוני{{ש}} אזכור מעללי יה{{ש}} אזכור מקדם פלאי אל{{ש}} אזכיר גבורות אלוה{{ש}} אזכיר סלה זכרון מעשים{{ש}} אזכיר צדקתך{{ש}} אזכיר רהב ובבל{{ש}} אזכירה סדר עבודה{{ש}} אזכר סלה לשם פה לאדם{{ש}} אזכרה אלהים ואהמיה{{ש}} אזכרה אלהים נגינתי בלילה{{ש}} אזכרה יום מותי{{ש}} אזכרה מצוק{{ש}} אזכרה מקדם פלאך (זולת){{ש}} אזכרה נגינותי{{ש}} אזכרה רחמיך{{ש}} אזכרה שנות עולמים{{ש}} ==א-2304== '''[[אזכרך דודי|אזכרך דודי מארץ ירדן וחרמונים]]'''. זולת —סי' א"ב, משלם [בן קלונימוס]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#א סאלוניקי|א סלוניקי]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=11767&st=&pgnum=48 *] (זולת בין ראש חדש אייר לשבועות); [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&st=&pgnum=238 118], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337928 110] [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ל|ל]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29119&st=&pgnum=285 277].{{ש}} אזלת יוכבד{{ש}} אזמר בשבחין{{ש}} אזנו יצורי אלי{{ש}} אזנך הטה{{ש}} אזעק אל אלהים קולי{{ש}} אזרח ממזרח העירות{{ש}} אזרחי העיר ממזרח{{ש}} אזרחי מעבר הנהר{{ש}} אזרת עוז מלפנים{{ש}} אחד גדל כח{{ש}} אחד יחיד ומיוחד אל{{ש}} אחד מי יודע{{ש}} אחור וקדם צרת{{ש}} אחות אשר לך כספת{{ש}} אחות קטנה{{ש}} אחזו אלים פני כסא{{ש}} אחזיק נא לי{{ש}} אחי מאין אתם{{ש}} אחי שאו משאת{{ש}} אחלה את פני ה'{{ש}} אחלי יכונו דרכי{{ש}} אחרה עת מועד{{ש}} אחרי נמכר (זולת){{ש}} אחריש ואתאפק{{ש}} אחשבה לדעת עמל ודברים יגעים{{ש}} אחת שאלתי פליאה חזות{{ש}} אטיף ארש מילולי{{ש}} אטתי מטתי{{ש}} אי גבורתך ימין אל... בא במסורת{{ש}} אי גבורתך ימין אל... בערה בי{{ש}} אי זה מקום בינה{{ש}} אי כה אומר{{ש}} אי פתרוס בעברך{{ש}} איה חסדיך הראשונים{{ש}} איה כל נפלאותיך{{ש}} איה קנאתך וגבורותיך{{ש}} איום ונורא צום העשור{{ש}} איומה בהר המור{{ש}} איומה בחר{{ש}} איומה נחבסת ומופרכת{{ש}} איומתי יונה יעלת חן{{ש}} ==א-2717== '''[[איומתי שמחי ועלזי|איומתי שמחי ועלזי כי בא עת הדרך]]'''. — מאורה לשבת ב אחר הפסח — סי' שמואל כהן * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&st=&pgnum=659 258], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 232, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח"ד 309 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&st=&pgnum=340 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 106, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#קה"פ|קה"פ]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=34863&st=&pgnum=34 48], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&st=&pgnum=210 104], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338112 294].{{ש}} איומתי תעורר הישנים{{ש}} איומתך סודרת קילוסך במקהלות{{ש}} איחד צורי ברוב הודאות{{ש}} איחד שם שוכן תרשישים{{ש}} איילת חן{{ש}} איין ציקליין{{ש}} איך אוכל לבוא עדיך{{ש}} איך אפתח פי{{ש}} איך אשא ראש{{ש}} איך זרים אכזרים{{ש}} איך ידידות נפש{{ש}} איך יעמוד לבבי{{ש}} איך לזמר הגיון{{ש}} ==א-2817== '''[[איך מכל אומות|איך מכל אומות הושפלתי עד תהומות]]'''. סליחה. —סי' אמתי חזק [בן שפטיה]. *[[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אגרות שד"ל|אגרות שד"ל]] 898 [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019787750205171/NLI?volumeItem=3 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#מבחר השירה|מבחר השירה]] [https://archive.org/details/mivarhashirahhai02brod/page/n65/mode/2up 47], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338074 256], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ל|ל]] [https://beta.hebrewbooks.org/reader/reader.aspx?sfid=29119#p=50&fitMode=fitwidth&hlts=&ocr= 46], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|ס. פ.]] 11, 186 [https://books.google.ht/books?id=TogPeJgrOIwC&printsec=frontcover&hl=fr#v=onepage&q&f=false *].{{ש}} איך מפי בן ובת{{ש}} איך משכני עליון{{ש}} איך נאנחה במשבר{{ש}} איך נוי שודד{{ש}} איך נפלה ממנו עטרה{{ש}} איך נפתח פה{{ש}} איך תנחמוני הבל{{ש}} איכה אהובים נאמנים{{ש}} איכה אופל גאון עוזנו{{ש}} איכה אלי קוננו מאליו{{ש}} איכה אצת באפך{{ש}} איכה אשפתו פתוח כקבר{{ש}} איכה את אשר כבר עשוהו{{ש}} איכה ישבה בדד עגונה{{ש}} איכה ישבה חבצלת השרון{{ש}} איכה צאן ההרגה{{ש}} איכה תפארתי מראשותי השליכו{{ש}} איככה אפצה פה{{ש}} איל אחר נאחז{{ש}} אילותנו לעזרתנו חושה{{ש}} אילילה אלכה שולל{{ש}} אילת אהבים מתנת סיני{{ש}} אילת השחר אורה בהצחר{{ש}} אימת נוראותיך{{ש}} ==א-3005== '''[[אין זולתך|אין זולתך ואפס דוגמתך]]'''. – זולת לשבועות – סי' יצחק בר מאיר חזק ואמץ בתורה ובמעשים טובים. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337967 149]. ==א-3006== '''אין זולתך לגאול גואל חזק'''. – זולת – מזכיר חרבן ירושלם ע"י מסעי הצלב בשנת 1099 – [קלונימוס בר יהודה]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337983 165].{{ש}} ==א-3022== '''[[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת בשר מדתך איה קנאתך ועצת עמדתך]]'''. – סליחה – סי' א"ב (כפול) – [שלמה הבבלי]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#א סב|א סב]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=7069&st=&pgnum=246 122]: [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=7069&st=&pgnum=404 200]: [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח"א 118 ח"ג 304 [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#דרך החיים|דרך החיים]] ה 167 הדרת, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#מטיב שפה|מטיב שפה]] 15 [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#סליחות-בער|סליחות-בער (מ"א)]] [https://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/5/55/The_Seli%E1%B8%A5ot_for_the_Entire_Year.pdf#page=36 11] [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#סליחות 1548|סליחות-1548]]-[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=11808&st=&pgnum=22&hilite= 9], [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=11808&st=&pgnum=217 157] [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&st=&pgnum=89 ח"ב 43]: [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338052 234].{{ש}} ==א-3027== '''[[אין כמוך באלמים|אין כמוך באלמים דומם ושותק למעגימים]]'''. — זולת לשבת א' אחר פסח — סי' א"ב, יצחק ברבי שלום חזק. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&st=&pgnum=657 256], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 223, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח"ד 307 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&st=&pgnum=338 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 102, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&st=&pgnum=206 102], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ספר הדמעות|ספר הדמעות]] ח"א [https://benyehuda.org/collections/6832 217], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338276 458].{{ש}} אין לי בטחון כי אם עליך{{ש}} אין לנו לא אורים ותומים{{ש}} אין לנו לא אשם ולא אשים{{ש}} אין לנו עוד אלהים זולתך{{ש}} אין מושיע וגואל{{ש}} אין מי יקרא בצדק{{ש}} אין פה להשיב{{ש}} אין צור חלף{{ש}} איש אשר הוקרן{{ש}} איש חסיד{{ש}} איש יולד לתת עליון{{ש}} איש מלאכי חפצתי בו{{ש}} איש עניו חילה פניך{{ש}} איתן האזרחי השכיל{{ש}} איתן למד דעת{{ש}} איתן למד דעת בטרם ידעוך כל{{ש}} אך בך לדל מעוז{{ש}} אך בך לדל עזרה{{ש}} אך בך מקוה ישראל{{ש}} אך במתח דין{{ש}} אך זה היום{{ש}} אך זה היום קיויתי{{ש}} אכון לחלות פניך{{ש}} אכלו משמנים{{ש}} אכן אתה אל{{ש}} אכפרה פני מלך רב{{ש}} אכרע אקוד לפני מלכי{{ש}} אכתיר זר תהילה{{ש}} אל אדון{{ש}} אל אדון אמיתו צינה וכידון{{ש}} אל אדון על כל המעשים (חתונה){{ש}} אל אדון על כל המעשים אמר ויהי{{ש}} אל אדון על כל פעלים{{ש}} אל אל אשא דעי{{ש}} אל אל בני אלים{{ש}} אל אל וטובו{{ש}} ==א-3377== '''[[אל אל חי ארנן|אל אל חי ארנן בלב ובשר אתחנן]]'''. — יוצר שבת אחר פסח. — סי' א"ב, שמעון ברבי יצחק [בר אבון]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#א סאלוניקי|א סלוניקי]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=11767&st=&pgnum=121 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח"ד 310 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&st=&pgnum=341 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&st=&pgnum=660 259], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 235, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 107, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&st=&pgnum=211 104]:, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337932 114].{{ש}} אל אל שדי אתחנן{{ש}} אל אלהי אבותיכם האמירכם זרע אמוני{{ש}} אל אלהים אעתר{{ש}} אל אלהים אצעקה במילולי{{ש}} אל אלהים בך יצדקו צדוק{{ש}} אל אלהים ה' דבר{{ש}} אל אלהים ה' דבר (יוצר){{ש}} אל אלהים ה' כמקראו{{ש}} אל אלהינו נשוב בצר לנו{{ש}} אל אלוה דלפה עיני{{ש}} אל אליהו{{ש}} אל אמונה עזרה הבה{{ש}} אל ארך אפים אתה{{ש}} אל באפך פן תמעיט{{ש}} אל ברוב עצות תכן את רוח{{ש}} אל דביר קדשך ידינו נשואות{{ש}} אל דמי לך רב וגואל{{ש}} אל הר המור{{ש}} אל חי יפרֹש{{ש}} אל חי יפתח השמים{{ש}} אל טוב וסלח אדמתנו הצלח{{ש}} אל יבנה הר גליל{{ש}} אל ים גלותנו{{ש}} אל ימעט לפניך את כל התלאה{{ש}} אל ישעך צמאתי{{ש}} אל ישראל נקראת לפנים{{ש}} אל למושעות{{ש}} אל מאד נעלה{{ש}} אל מחוללי{{ש}} אל מלא רחמים של כ' סיון{{ש}} אל מלך יושב על כיסא רחמים{{ש}} אל מסתתר{{ש}} אל מתנשא לכל לראש{{ש}} אל נא אוצרך הטוב{{ש}} אל נא יום זה{{ש}} אל נא למען אב אומץ{{ש}} אל נא לעולם תוערץ{{ש}} אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה{{ש}} אל נא תיסר באי עדיך{{ש}} אל נא תעינו כשה אובד{{ש}} אל נגלה במדות שלש עשרה{{ש}} אל נורא עלילה{{ש}} אל נכספתי לראותך{{ש}} אל נערץ בסוד קדושים רבה{{ש}} אל נערץ בסוד קדושים רבת{{ש}} אל נקמות הופיע (סליחות){{ש}} אל נשא ארנן בהתעלסה{{ש}} אל עבדיך המצא קונם{{ש}} אל עושה נפלאות{{ש}} אל פתחך ירון שה אובד{{ש}} אל רחום שמך{{ש}} אל רם בכל נודעת{{ש}} אל תבישנו{{ש}} אל תעש עמנו כלה{{ש}} אל תפר בריתך איתנו{{ש}} אלה אזכרה (פיוט){{ש}} אלה בשלישמו{{ש}} אלה בשן סלע מצודתם{{ש}} אלהא רבא{{ש}} אלהי אברהם מאויבי עז{{ש}} אלהי אל תדינני כמעלי{{ש}} אלהי אקראך במחשב{{ש}} אלהי בושתי ונכלמתי (סליחות){{ש}} אלהי בך איחבק{{ש}} אלהי בשר עמך מפחדך סמר{{ש}} אלהי העברים נקרא{{ש}} אלהי הרוחות הושיעה נא{{ש}} ==א-4447== '''[[אלהי ימי שנותי כלו|אלהי ימי שנותי כלו בארך גלותי]]'''. — אהבה לשבת א' אחר פסח — סי' יוסף שבתי בן יצחק חזק [החרוזים שבהם ר"ת שבתי חסרים בדפוסים ונמצאו ב[[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Magazin|מאגאזין]] י"ב [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/cm/periodical/pageview/2574428 56]]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&st=&pgnum=656 255], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 221, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח"ד 307 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&st=&pgnum=338 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 101, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&st=&pgnum=205 101], תרגום אשכנזי מ' פאפפענהיים אש דת ח"ג צד 41, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ל|ל]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29119&st=&pgnum=102&hilite= 98], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://www.digitale-sammlungen.de/de/view/bsb11007533?page=13 671].{{ש}} אלהי ישועתנו שעה שועתנו{{ש}} אלהי ישענו נוראות מאוים{{ש}} אלהי מעשיו מה נפלאים{{ש}} אלהי עושי יוצרי ונוצרי{{ש}} אלהי עז תהלתי{{ש}} אלהי קדם הדר במעונה{{ש}} אלהי קדם מעונה{{ש}} ==א-4563== '''[[אלהיכם אדיר שמו ומיוחד]]'''.–קדושה לשבת חתונה–[אליעזר]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338097 279].{{ש}} ==א-4564== '''[[אלהיכם אדירכם]]'''. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#נחלת שד"ל-ג|נחלת שד"ל ג]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=58106&st=&pgnum=29 26].{{ש}} ==א-4565== '''[[אלהיכם אור עטר ומזיו טלית]]'''. – [אור שרגא]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338416 598].{{ש}} ==א-4566== '''[[אלהיכם אל אדיר ויחיד]]'''. – [אלעזר בן יהודה הכהן]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://www.digitale-sammlungen.de/de/view/bsb11007533?page=48 706].{{ש}} ==א-4567== '''[[אלהיכם אל כל מקום גדולתו]]'''. –קדושה למוסף– [אפרים מבונא]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338108 290].{{ש}} ==א-4568== '''[[אלהיכם אל נערץ בסוד קדושים אהובים]]'''. – [אלעזר בן יהודה הכהן]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://www.digitale-sammlungen.de/de/view/bsb11007533?page=48 706].{{ש}} ==א-4569== '''[[אלהיכם אלהים חיים]]''' –קדושה לשבת חתונה– [אליעזר] * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338097 279].{{ש}} ==א-4570== '''[[אלהיכם אני ואתם עמי]]'''. – * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337903 85].{{ש}} ==א-4571== '''[[אלהיכם אני זוכר הברית|אלהיכם אני זוכר הברית הנה אנכי שולח לשארית]]'''. – * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#א הדרת|א הדרת]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=11581&st=&pgnum=641 321], דרך החיים ב 268, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] חלק א [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22373&st=&pgnum=436 216], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337903 85], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#סדר התפלות-שבתי בס|סדר התפלות-שבתי בס]] 8.{{ש}} ==א-4572== '''[[אלהיכם אני פצתה צרור המור]]'''. – * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337903 85].{{ש}} ==א-4573== '''[[אלהיכם אתכם ינחם ורעתכם לטובה תומר]]'''. סי' אביגדור קרא. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Ben Chananja|בן חנניה]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/cm/periodical/pageview/2545933 ד 238].{{ש}} (*) מקורות נוספים: [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות נוספים#יזכור פראג|יזכור פראג]][https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=KTIV&scope=KTIV&docId=PNX_MANUSCRIPTS990000649560205171 עמוד 23].{{ש}} ==א-4574== '''[[אלהיכם ברוך סודו וברוך טעמו]]'''. –קדושה למוסף– [ברוך בן שמואל]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338125 307].{{ש}} ==א-4575== '''[[אלהיכם דרשו קראו זאת מנוחתו]]'''. –קדושה לשבת ראש חדש– [מיוחס לרס"ג, אולם הוא סעדיה מאוחר].– * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337995 177].{{ש}} ==א-4576== '''[[אלהיכם זרוייו יאסף ויצבור]]'''. –קדושה למוסף של שבת וברית מילה– [זבדיה]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337986 168].{{ש}} (*) מקורות נוספים: [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות נוספים#זבדיה|זבדיה]] 48 [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות נוספים#פליישר-איטליה|פליישר-איטליה]] 162. ==א-4577== '''[[אלהיכם יוסיף ידו|אלהיכם יוסף ידו לקבץ נפוצותיכם]]'''. –קדושה לשבת נחמו– סי יהודה בר שמואל חזק [החסיד]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#א סב|א סב]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=7069&st=&pgnum=386 192], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#א הדרת|א הדרת]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=11581&st=&pgnum=626 *], דרך החיים ב 268, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ע"י|עבודת ישראל]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42897&st=&pgnum=274 244], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] חלק א [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22373&st=&pgnum=435 215], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ל|ל]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29119&st=&pgnum=82 78], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338289 471], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#סדר התפלות-שבתי בס|סדר התפלות-שבתי בס]] 8.{{ש}} ==א-4578== '''[[אלהיכם יוסיף ידו שנית]]'''. – קדושה למוסף שבת חתונה – [יוסף בן נתן חזן מטרנא]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338090 272].{{ש}} (*) ב[[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות נוספים#פרמה-1904|פרמה-1904]] 129 הוא לשבת חול המועד סוכות. ==א-4579== '''[[אלהיכם יוסיף כס יה]]'''. –קדושה למוסף– [הרקח]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338137 319].{{ש}} ==א-4580== '''[[אלהיכם יוסיף כס יה איוה]]'''. – [יהודה]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://www.digitale-sammlungen.de/de/view/bsb11007533?page=63 721].{{ש}} ==א-4581== '''[[אלהיכם יזריח שמשו|אלהיכם יזריח שמשו שבעתים בגבורתו]]'''. –יוצר לשבת ראש חודש. סי' יהודה חזק.– * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#א סב|א סב]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=7069&st=&pgnum=35 17], דרך החיים ב 268, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ע"י|עבודת ישראל]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42897&st=&pgnum=273 243], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] חלק א [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22373&st=&pgnum=435 215:], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ל|ל]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29119&st=&pgnum=83 79], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338381 563].{{ש}} ==א-4582== '''[[אלהיכם יחזיר שכינתו]]'''. –[יהודה]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338381 563].{{ש}} ==א-4583== '''[[אלהיכם יחיד בעולמו]]'''. –[יוסף]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338387 569].{{ש}} ==א-4584== '''[[אלהיכם יחיד ונשא מכל נעלם]]'''. –קדושה לשבת חתונה– [יקר הלוי בן שמואל]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338306 488].{{ש}} ==א-4585== '''[[אלהיכם יחשוף זרועו|אלהיכם יחשוף זרועו לקבל פזוריכם]]'''. – לשבת שובה– סי' יהודה [בר שמואל]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] חלק א [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22373&st=&pgnum=435 215:].{{ש}} ==א-4586== '''[[אלהיכם יצחצח קדושתו]]'''. –[יצחק]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338371 553].{{ש}} (*)מקורות נוספים: [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות נוספים#המבורג 182b|המבורג 182b]] [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=KTIV&scope=KTIV&docId=PNX_MANUSCRIPTS990001674880205171 4].{{ש}} אלהיכם ישיב בשלם סוכו{{ש}} אלהיכם ישכיל עבדו{{ש}} אלהיכם ישלח משיחו{{ש}} =='''[[אלהיכם רמה ידו]]'''== (*)–קדושה למוסף שבת (שניה) של חנוכה. סי' ראובן חזק.– * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות נוספים#מוסקבה (גנזבורג) 201|מוסקבה 201]] [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=KTIV&scope=KTIV&docId=PNX_MANUSCRIPTS990001678600205171&SearchTxt=guenzburg%20201 47ב].{{ש}} אלהיכם שופט צדק{{ש}} אלהיכם שיכנו שם{{ש}} ==א-4605== '''[[אלהיכם תפארתו ממעל]]'''. –קדושה של מוסף– [הרקח]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338137 319]. אלהים אין בלתך{{ש}} אלהים אל דמי אל נקשר בשמי{{ש}} אלהים אל דמי לדמי{{ש}} אלהים אל דמי לך (זולת){{ש}} אלהים אל מי אמשילך{{ש}} אלהים אל ראשון ואחרון{{ש}} אלהים אלי אתה{{ש}} אלהים אלי אתה אשחרך (זולת){{ש}} אלהים אלי אתה אשחרך מארץ שביי{{ש}} אלהים אמת אלהים חיים{{ש}} אלהים אתה ידעת{{ש}} אלהים באוזנינו שמענו{{ש}} אלהים בהנחילך{{ש}} אלהים בישראל גדול יחודך{{ש}} אלהים בישראל גדול נודעת{{ש}} ==א-4686== '''[[אלהים ביתה מושיב יחידים]]'''.{{ש}} אלהים בצעדך הכות פתרוס{{ש}} אלהים דבר בקול ערב{{ש}} אלהים ה' חילי{{ש}} אלהים יסעדנו{{ש}} אלהים יראה לו שה פזורה{{ש}} אלהים לא אדע זולתך{{ש}} אלהינו אל שדי{{ש}} אלהינו אלהים אמת{{ש}} אלהינו שבשמים{{ש}} אלהינו שבשמים אל תעמוד לנו במידת הדין{{ש}} אלהינו שבשמים חננו{{ש}} אלוה מני עד{{ש}} אלוהי אבי{{ש}} אלוהים צוית לידידך בחירך{{ש}} אלי אלי למה{{ש}} אלי אלי למה עזבתנו{{ש}} אלי אלי למה עזבתני ותמסרני{{ש}} אלי חיש גואלי{{ש}} אלי עדתי והילילי{{ש}} אלי ציון{{ש}} אלי שובה איומתי{{ש}} אליהו הנביא{{ש}} אליהו הנביא מהרב אברהם יצחק הכהן קוק{{ש}} אליו מי הקשה{{ש}} אליך אקרא יה{{ש}} אליך ה' אקרא משגב לעתות בצרה{{ש}} אליך ה' נשאנו עינינו{{ש}} אליך ה' נשאתי עיני{{ש}} אליך ה' שועתי{{ש}} אליך ה' שועתי בצר לי אל קראתי{{ש}} אליך האל עיני כל יציר תלויות{{ש}} אליך ועדיך באנו נערים וזקנים{{ש}} אליך לב ונפש נשפוך כמים{{ש}} אליך נפשי אשא{{ש}} אליך נקרא איום ונורא{{ש}} אליך נשואות עינינו{{ש}} אליך פנינו בושנו להרים{{ש}} אליך צורי כפים שטחתי{{ש}} אליך תשוקתי{{ש}} אליכם עדה נאמנה{{ש}} אליכם עדה קדושה{{ש}} אלים ברוצם באופניהם{{ש}} אלכה ואשובה{{ש}} אלמעכטיגער גאט{{ש}} אם אמרי אשכחה מרי שיחי{{ש}} אם אפס{{ש}} אם אשמנו כתולע האדים{{ש}} אם חכם לבך בני{{ש}} אם יוספים אנחנו{{ש}} אם ישבת לכסא{{ש}} אם יתקע שופר בעיר{{ש}} אם לא תדעי נפשי אחריתך{{ש}} אם ננעלו{{ש}} אם עוונינו ענו בנו{{ש}} אם עוונינו רבו להגדיל{{ש}} אם פגע בך האי מנוול{{ש}} אם תאהב דרך{{ש}} אם תאכלנה נשים פרים{{ש}} אם תחפצה{{ש}} אם תעינו לא תתענו{{ש}} אם תעירו תלונותיכם{{ש}} אמהות עת נכבשה{{ש}} אמון יום זה{{ש}} אמון פתחי תשובה{{ש}} אמונה יצרה{{ש}} אמוני ארץ אמונתך שוחחים{{ש}} אמוני חוגגי תקופת השנה{{ש}} אמוני לבב{{ש}} אמוני נכונים{{ש}} אמוני שלומי ישראל{{ש}} אמוניך מתחננים{{ש}} אמוניך שעה{{ש}} אמונים אשר נאספו{{ש}} אמונים בני מאמינים{{ש}} אמונים יחוסים{{ש}} אמונים כגהו מתוך בהו{{ש}} אמונים ערכו שבח{{ש}} אמונים שררו{{ש}} אמונת אומן לעם זו זכרת{{ש}} אמונת אומן עצות מרחוק{{ש}} אמונת מלכים{{ש}} אמונת עתים{{ש}} אמונתך אמיתי רבה{{ש}} אמיץ כח{{ש}} אמנם אלהי עולם{{ש}} אמנם אנחנו חטאנו{{ש}} אמנם אשמינו{{ש}} אמנם הרענו מעשינו{{ש}} אמנם כן יצר סוכן בנו{{ש}} אמנם עוונינו למאד גברו{{ש}} אמנת מאז ארשת ניב שפתים{{ש}} אמצני אלהי{{ש}} אמצת עשור{{ש}} אמר ה' ליעקב{{ש}} אמר רבי עקיבא{{ש}} אמרו לאלהים עם אחריו נוהים{{ש}} אמרו לנמהרי לב{{ש}} [[אמרות ה' אמרות טהורות]] אמרות אל אמרות טהורות{{ש}} אמרות האל טהורות{{ש}} אמרנו נגזרנו לנו{{ש}} אמרר בבכי מפני יד שלוחה בעי{{ש}} אמרר בבכי תרדנה דמעה עיני{{ש}} אמרת ה' צרופה אמרת רנן אערוכה{{ש}} אמרתי לפושעים אכלה פשעים{{ש}} אמרתי שעו מני{{ש}} אמרתך צרופה ועדותיך צדק{{ש}} אמת אתה הוא ראשון (סליחה){{ש}} אמת אתה חתננו{{ש}} [[אמת יהגה חכי]] אמת משל היה{{ש}} אמת שבת לאות בנים אהובים{{ש}} אנא אדון הסליחות והרחמים{{ש}} אנא אדון הרחמים{{ש}} אנא אזון חין תאבי ישעך{{ש}} אנא אזון שועת מיחלים{{ש}} אנא אחוז כס{{ש}} אנא אל אחד ומבייש אומרים שנים{{ש}} אנא אל אחד ושמו אחד{{ש}} אנא אל אחרון וראשון{{ש}} אנא אל נאור{{ש}} אנא אלהי אברהם{{ש}} אנא אלהי הנאדר{{ש}} אנא אלהי תהלתי{{ש}} אנא אמונים תעלה{{ש}} אנא אמץ עם נצורי כאישון{{ש}} אנא אנקת אסירי הבן{{ש}} אנא בכח{{ש}} אנא בקראנו{{ש}} אנא דודי דגול מרבבה{{ש}} אנא ה' האל הגדול הגבור והנורא{{ש}} אנא ה' נוקם ובעל חמה{{ש}} אנא ה' רחמיך יראו{{ש}} אנא האל הנקדש{{ש}} אנא הבורא עולמו בימים ששה{{ש}} אנא הבורא עולמו ביסודות ארבעה{{ש}} אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך{{ש}} אנא הואל סלוח לעבדיך{{ש}} אנא הושיעה נא בני עפר מי מנה{{ש}} אנא הושע מאור עיני{{ש}} אנא המיחד לכבודו{{ש}} אנא המקדים לעולם דברים שבעה{{ש}} אנא השם הנכבד והנורא{{ש}} אנא זכור לאברהם{{ש}} אנא חטא העם הזה{{ש}} אנא חיש ישעי וחופשי{{ש}} אנא חיש נא ישעי{{ש}} אנא יוצרי דרשני{{ש}} אנא יוצרי וקדושי{{ש}} אנא יחיד נצור כבבת{{ש}} אנא יסד יסודות מקדשי{{ש}} אנא יערב לך שועי{{ש}} אנא ישר מערכי{{ש}} אנא ישר עם בא{{ש}} אנא כעב זדוני תמחהו{{ש}} אנא מלכי וקדושי{{ש}} אנא עוררה אהבתך הישנה{{ש}} אנא צור הנראה בלבת{{ש}} אנא צור מושיעי{{ש}} אנא רחום אל תפן לרשענו{{ש}} אנא תומכי בדי ערבה{{ש}} אנא תרב עליצותך{{ש}} אנה אלך ואזיל דמעות כמים{{ש}} אנוסה לעזרה פצתי עדיך{{ש}} אנוקים ודוויים במכאובות{{ש}} [[אנוש איך יתכפר]] אנוש במה יצדק{{ש}} אנוש עד דכא תשב{{ש}} אנחנו אשמנו{{ש}} אנחנו בני החבורה{{ש}} אנחנו החומר ואתה יוצרנו{{ש}} אנחתי מאד רבה{{ש}} אני אמרתי אל מוציאו{{ש}} אני אני המדבר{{ש}} אני אספר באמרי שפר{{ש}} אני אשאל{{ש}} אני אשווע בבקר{{ש}} אני ברב חסדך אבוא ביתך{{ש}} אני גולה וסורה{{ש}} אני הגבר אקונן{{ש}} אני הוא השואל{{ש}} אני היום{{ש}} אני חומה ושדי כמגדלות{{ש}} אני יום אירא אליך אקרא{{ש}} אני מפקיד יחידתי{{ש}} אני עבדך בן אמתך{{ש}} אני צעיר{{ש}} אני קול יללה ארים{{ש}} אני קראתיך כי תענני אל{{ש}} אני קראתיך כי תענני אל ותעתר אלי{{ש}} אני ראשון ואני אחרון אהיה עמכם{{ש}} אנכי אחת דיבר בקדשו{{ש}} [[אנכי אנכי אנחם]] אנכי אשאל מעם{{ש}} אנכי גדול בנודעים{{ש}} אנכי שמי אדני{{ש}} אנסיכה מלכי{{ש}} אנעים חדושי שירים{{ש}} אנקת מסלדיך{{ש}} אנשי אמונה אבדו{{ש}} אנשי אמונה אבדו ואין איש{{ש}} אנשי אמונה נעלמו מדורות{{ש}} אנשי אמונה עברו{{ש}} אנשי חסד הנושאים קולם{{ש}} אנשי משמר{{ש}} אסדר לסעודתא{{ש}} אסופים אסופי אשפתות{{ש}} אסירים אשר בכושר שעשעת{{ש}} אסירים בשיר יצאו{{ש}} ==א-6951== '''אספדה ואילילה ואספוק כף בנפש מרה'''. – על הרדיפות באשכנז בשנת 1298 – סי' א"ב, העלוב תמר, תמר חזק ואמץ [בר מנחם]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#קינות וסליחות|קינות וסליחות]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=43925&st=&pgnum=75 סי' 3] [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338312 494]. אסתכל בעמך{{ש}} אעירה שחר על דברתך{{ש}} אעניד לך תפארה והלל{{ש}} אערוך מדברי דתי{{ש}} אערוך מהלל ניבי{{ש}} אערוך שועי{{ש}} אערך צפצופי{{ש}} אעשה למען שמי{{ש}} אף אורח משפטיך{{ש}} אף ברי אותת{{ש}} אפאר לאלהי מערכה{{ש}} אפאר למלכי בקודש{{ש}} אפודי שש{{ש}} אפוני אימיו{{ש}} אפילו כל נימי{{ש}} אפיק רנן ושירים{{ש}} אפננת ערוגים{{ש}} אפס הוד כבודה{{ש}} אפס זבח ועולה{{ש}} אפס מזיח{{ש}} אפס מרצה{{ש}} אפסו אישים ובטלו קרבנות{{ש}} אפפו עלי רעות{{ש}} אפפונו חבלי מות{{ש}} אפפונו מים{{ש}} אפפונו מצוקות{{ש}} אפתח נא שפתי{{ש}} אפתחה במשל פי{{ש}} אצבעותי שפלו{{ש}} אצולה לפנים{{ש}} אצולה מכבודו אל בראך{{ש}} אצולים מגיא כסלוחים{{ש}} אצולת אומן בצירוף זקוקה{{ש}} אצור לספור חוק תעודה{{ש}} אצילי עם עולי גולה{{ש}} אצתי צום כפור{{ש}} אקדמות{{ש}} אקחה בראשון פרי עץ הדר{{ש}} אקף יא צ'בי אלבר{{ש}} אקרא בבכיה רבה{{ש}} אקרא בשמך{{ש}} אקרא לאלהים עליון{{ש}} אראה לפני אלהים ברנני{{ש}} אראלי מעלה{{ש}} אראלי מרומים{{ש}} אראלים וחשמלים זה אל זה שואלים{{ש}} ==א-7456== '''[[אראלים וחשמלים יתנו שיר|אראלים חשמלים יתנו שיר לשם האל בטוב הגיון]]'''. — אופן לשבת ראשון אחר פסח — סי' א"ב, יוסף זבארה. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&st=&pgnum=655 254], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#אלברעכט|אלברעכט]] [https://www.jstor.org/stable/43367064?seq=28 28], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 219 [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990017553190205171/NLI?volumeItem=2 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אר"צ|אר"צ]] (שסב) [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990012885960205171/NLI *]; [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח"ד 306 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&st=&pgnum=337 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#סליחות-תימנים|סליחות-תימנים]] 71, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 100, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zeitschrift der Deutschen Morgenländischen Gesellschaft.|צ.ד.מ.ג.]] נז 448 [https://opendata.uni-halle.de/explore?bitstream_id=91892760-c9fe-4ee1-87fb-640db129f925&handle=1981185920/112959&provider=iiif-image *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ראב"ע-איגר|ראב"ע איגר]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=38498&st=&pgnum=117 217] [מיחסו בטעות להראב"ע], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Brody and Albrecht|שע"ה]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=39556&st=&pgnum=179 148], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&st=&pgnum=204 101], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://www.digitale-sammlungen.de/de/view/bsb11007533?page=13 671] [מיחסו ליוסף סתם, ולא עמד על הסי' הנכון].{{ש}} אראלים ומלאכים{{ש}} ארבעה אבות נזיקין הן (סליחות){{ש}} ארבעה עמדו{{ש}} ==א-7488== '''[[ארוגי עוז|ארוגי עוז בקול מעוז לנערץ בצבא המלה]]'''. — אופן לשבת ראשון אחר פסח — סי' א'-פ'. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&st=&pgnum=655 254], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 218 [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990017553190205171/NLI?volumeItem=2 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח"ד 306 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&st=&pgnum=337 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 99, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&st=&pgnum=204 101], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://www.digitale-sammlungen.de/de/view/bsb11007533?page=21 679].{{ש}} ארוממך אל חי{{ש}} ארוממך אלהים המרומם{{ש}} ארוממך חזקי וחלקי{{ש}} ארוממך לכבוד שמך{{ש}} ארור המן{{ש}} ארזי הלבנון{{ש}} ארחמך ה' חזקי{{ש}} ארחמך מרחמי{{ש}} ארחץ בנקיון כפות{{ש}} אריאל בהיותו על מכונו{{ש}} אריד בשיחי בשיחי לגוחי{{ש}} אריה ביער דמיתי{{ש}} אריה מסבכו{{ש}} אריות הדיחו פזורה{{ש}} אריות הדיחו שה פזורה{{ש}} ארים על שפיים{{ש}} ארך אפים אתה{{ש}} ארכו הימים ודבר חזון{{ש}} ארכין{{ש}} ארכן וקצרן לא יחדל וימנע{{ש}} ==א-7657== '''[[ארנן חסדך לבוקר|ארנן חסדך לבוקר אמיץ כליות חוקר]]'''. — יוצר לשבת (ראשון) (*) שני אחר פסח (מ"פ) ולשבת הגדול (מנהג צרפת) — סי' א"ב, יוסף בר שמואל [ריט"ע]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&st=&pgnum=658 257], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 228, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח"ד 308 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&st=&pgnum=339 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 104, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&st=&pgnum=208 103], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ל|ל]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29119&st=&pgnum=101 97], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337951 133].{{ש}} ארץ הקדושה{{ש}} ארץ התמוטטה והתפוררה{{ש}} ארץ ורום בהבראם{{ש}} ארץ מטה ורעשה{{ש}} אש תוקד בקרבי{{ש}} אשא כנפי שחר{{ש}} אשא לבי אל כפים{{ש}} אשא עיניי{{ש}} אשאג מנהמת לבי ואתאונן{{ש}} אשאל אלהי{{ש}} אשוחח נפלאותיך צור עולמים{{ש}} אשום אשמתי לך{{ש}} אשחר אל אל כל שנות עדני{{ש}} אשחר עדתי{{ש}} אשחר תשועתך{{ש}} אשיחה בדברי נפלאותיך{{ש}} אשיחה עם לבבי{{ש}} אשיר בהוד נועם{{ש}} [[אשיר במישרים]] אשיר בקול נועם{{ש}} אשיר לאל{{ש}} אשיר לדוד שירתו{{ש}} אשיר עז{{ש}} אשירה ואזמרה שמך גואלי{{ש}} אשירה כשירת משה{{ש}} אשישת שלוחתו{{ש}} אשכול איווי תאות כל נפש{{ש}} אשם בעלי אשמה{{ש}} אשמחה בדודי{{ש}} אשמינו ועונינו רבו ועצמו{{ש}} אשמנו באומר ובפועל{{ש}} אשמנו מכל עם{{ש}} אשמרה אליך עוזי{{ש}} אשנבי שחקים{{ש}} אשען במעש אזרח{{ש}} אשפוך שיחי לפניך צורי{{ש}} אשפוך תחינה{{ש}} אשר בגלל אבות{{ש}} אשר הניא{{ש}} אשר יחדיו{{ש}} אשר יצר אור וצר{{ש}} [[אשר לו ים ויבשת]] אשרו דרכיכם{{ש}} אשרי הגבר אשר תיסרנו יה{{ש}} אשרי העם יודעי תרועה לפתותו{{ש}} אשרי העם שלו ככה{{ש}} אשרי כל חוסי בך{{ש}} אשרי עין ראתה אהלנו{{ש}} אשרי עין ראתה ארון בבית קדש הקדשים{{ש}} אשרי עין ראתה ארון הקדש{{ש}} ==א-8425== '''[[אשרי עין ראתה ארון התפארת|אשרי עין ראתה ארון התפארת ובני אהרן עומדים על מזבח הקטרת]]'''. — הוספה להעבודה "[[אוצר השירה והפיוט/ערכים#א-2230|אזכיר גבורות]]" לר' יוסי בן יוסי — סי' יוסף הקטן [בן אביתור?] * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#קצנטינא|קצנטינא]] 83 [הדף נסמן עג בטעות]. אשרי עין ראתה ארץ צבי{{ש}} אשרי עין ראתה ישראל יחד נקהלים{{ש}} אשרי עין ראתה כהן בהוד עטרת{{ש}} אשרי עין ראתה מכהן וחוק דתותיו{{ש}} אשרי עין ראתה קדש הקדשים{{ש}} אשרי עין ראתה שושנת השרון{{ש}} אשריך אום קדוש{{ש}} אשריך הר העברים{{ש}} אשריך ישראל - אשלי מטע גן{{ש}} אשריך ישראל מי כמוך{{ש}} אשריכם ישראל{{ש}} אשרינו (בהילולא דבר יוחאי){{ש}} אשת חיל (זמר){{ש}} אשת נעורים האהובה{{ש}} אשתבח בתהלות{{ש}} אשתחוה אל היכל קדשך ביראה{{ש}} אשתטחה פני ארון{{ש}} את אויביך אל תשמיד{{ש}} את גומל מערבות{{ש}} את דבר קדשך זכור{{ש}} את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי{{ש}} את הברית ואת החסד{{ש}} את הוא אלהא דגלן{{ש}} את הקול קול יעקב נוהם{{ש}} את השם הנכבד והנורא נאה לתהלותיו{{ש}} את חטאי אני מזכיר היום{{ש}} את חיל יום פקודה{{ש}} את יום השמיני בטוב יזמיני{{ש}} את יום פדותכם{{ש}} את כל התלאה{{ש}} את עמי טובות אבשר{{ש}} את פליאות שם מחולל{{ש}} את פני ה' יום תראו{{ש}} את פני מבין ויודע דין דל{{ש}} את פני מלך אתיצבה{{ש}} את צום השביעי{{ש}} את שיחי אשפוך{{ש}} אתאנו לחלות פניך{{ש}} אתאנו לך יוצר רוחות{{ש}} אתאנו על שמך (פיוט){{ש}} אתה אהבת עמך{{ש}} אתה אהובי{{ש}} אתה אל כביר{{ש}} אתה אל נורא אתה{{ש}} אתה אלהי מלכי מקדם{{ש}} אתה אלהי תהלתי{{ש}} אתה אלהים וזולתך אין עוד{{ש}} אתה בן אדם גס רוח{{ש}} אתה גאלת{{ש}} אתה האל עושה פלא{{ש}} אתה האל עושה פלאות{{ש}} אתה הארת{{ש}} אתה הוא ולא יתמו שנותיך{{ש}} אתה הנחלת{{ש}} אתה הרואה בעלבון נעלבים{{ש}} אתה חלקי וצור לבבי{{ש}} אתה כוננת עולם ברב חסד{{ש}} אתה כוננת עולם מראש{{ש}} אתה לבדך עטית{{ש}} אתה מבין{{ש}} אתה מלא רחמים{{ש}} אתה מקדם אלהינו אדוננו{{ש}} אתה תקותי ותוחלתי{{ש}} אתודה לך חטאתי במורא{{ש}} אתוודה על עבירות{{ש}} אתי מלבנון כלה מראש אמנה תשורי{{ש}} אתיו אמונים גזעי שלשה{{ש}} אתיית עת דודים כגעה{{ש}} אתן תהלה לאל המהולל{{ש}} אתניה שבחיה{{ש}} אתקינו סעודתא{{ש}} =ב= באנו ליחד שם האל{{ש}} באפוד חושן נקבעת{{ש}} באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל{{ש}} בדעתו אביעה חידות{{ש}} בהיות ארון בבית קדשי הקדשים{{ש}} בהיות ארון הבית על כנו{{ש}} בהיכלך שמיר ושית{{ש}} בורא עד אנה{{ש}} בזכרי ימים ימימה{{ש}} בזכרי על משכבי{{ש}} בטרם שחקים וארקים נמתחו{{ש}} בי תמכה ימינך{{ש}} ביום הלבנת פשעי{{ש}} ביום כפרת עווני{{ש}} ביום עשור קראתיך{{ש}} ביום שבת קדש{{ש}} [[בימים ההם ובעת ההיא]] בין כסה לעשור{{ש}} בלולי אש ומימות{{ש}} בליל זה בראש השנה{{ש}} בליל זה יבכיון{{ש}} ==ב-726== '''[[בליל זה סר נגהי]]'''. – קינה לת"ב [הרקח]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338137 319].{{ש}} (*) מקורות נוספים: [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות נוספים#שירת הרקח|שירת הרקח]] 159 {{ש}} בליל על משכבי{{ש}} במאי פומא נפתח{{ש}} במוצאי יום מנוחה{{ש}} במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה{{ש}} במוצאי מנוחה תהילות תצמיח{{ש}} במכת אהלה{{ש}} במקדש אל והיכליו{{ש}} במקהלות ברכו{{ש}} במרומי ערץ{{ש}} במרומי רום ישיבתך{{ש}} במתי מספר חילינו פניך{{ש}} בן אדם אלות אנח בשמעך{{ש}} בן אדם מה לך נרדם{{ש}} בן אדמה{{ש}} בני היכלא{{ש}} בני עליון בגבהי שחקים יאיצו{{ש}} בני ציון היקרים{{ש}} בנים שמעו לי ילדי איתני{{ש}} בנין המזבח אם נהרס{{ש}} בנשף קדמתי{{ש}} ==ב-1086== '''[[בסימנא טבא יאיא|בסימנא טבא יאיא ובמזלא מעליה ושעת רצון ברכה והצלחה]]'''. — כתובה לב' שבועות. * רנה וישועה [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990018638400205171/NLI?volumeItem=2 ח"ב] 156: בעשור יום גילות{{ש}} בעת רצון תחנתי{{ש}} בצאתו מן הדביר שלם{{ש}} בקר אעיר אקראך{{ש}} בקר אערך לך ואצפה{{ש}} בקשה למוצאי שבת{{ש}} בקשה לרב סעדיה גאון{{ש}} בקשה לרב סעדיה גאון/נוסח איטליה{{ש}} בר יוחאי{{ש}} ברוך אל עליון{{ש}} ברוך אלהי עליון{{ש}} ברוך בא בשם ה'{{ש}} ברוך ה' יום יום{{ש}} ברוכים אתם קהל אמוני{{ש}} ברוכים העומדים והיושבים{{ש}} ברח דודי (פיוט){{ש}} ברית כרותה מלשכוח{{ש}} ברכי אצולה{{ש}} בשאר שמחות שירים תענו{{ש}} בשם אלהי אברהם אפתחה{{ש}} בת אהובת אל קמה בשחר{{ש}} בת ברורה{{ש}} בת עמי לא תחשה{{ש}} בת עמי תייליל{{ש}} בת ציון שמעתי{{ש}} בתולת בת יהודה{{ש}} =ג= גדול עווני{{ש}} גלה גלה{{ש}} גרוני נחר זועק חמס{{ש}} גרושים מבית תענוגיהם{{ש}} =ד= דביר בית שתיל זית{{ש}} דברי נביאים העתידות ידעו{{ש}} דודי ירד לגנו{{ש}} דודי נהפך{{ש}} דוי הסר{{ש}} דומה לארז גדול{{ש}} דוק וחוג רעשו{{ש}} דיינו{{ש}} דלתיך הלילה{{ש}} דממו שרפים{{ש}} דעני לעניי{{ש}} דרור יקרא{{ש}} דרכי שבעה רועים{{ש}} דרשנוך בכל לב{{ש}} =ה= הא כעיני עבדיא{{ש}} האדיר בשמי עליות{{ש}} האדרת והאמונה{{ש}} האומרים אחד{{ש}} האזינו אבירים בני אלים{{ש}} האחד בעולמו ואין שני לו{{ש}} האל העירה וראה{{ש}} הביטה וראה את אנחותינו{{ש}} ==ה-352== '''[[הורידו מאין הפוגות|הורידו מאין הפוגות דמעות כנחל עיני]]'''. – קינה – סי' הצעיר מאיר [בן ברוך מרוטנברג]. *[[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#א סאלוניקי|א סאלוניקי]] (218:); [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#האאס|האאס]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/8091074 85] [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ל|ל]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29119&st=&pgnum=176&hilite= 168] [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338178 360].{{ש}} הורית דרך תשובה{{ש}} הושיענו למען שמך{{ש}} החרישו ממני ואדברה{{ש}} הטה אלהי אזנך{{ש}} היה עם פיפיות{{ש}} היום הרת עולם{{ש}} היום תאמצנו{{ש}} היכל ה{{ש}} הלא אמרית ליך{{ש}} הלוא עיניך לאמונה{{ש}} הללו אדיר אדירים{{ש}} הלנופלים תקומה{{ש}} המבדיל - יצוה ה' חסדו{{ש}} המבדיל בין קודש לחול{{ש}} המלך ה'{{ש}} הנרות הללו{{ש}} הקבצו ושמעו (קינה){{ש}} הקבצו ושמעו בני יעקב דת יוצרכם{{ש}} הרחמן אל תעש עמנו כחטאינו{{ש}} הרחמן הוא אשר חנן{{ש}} הרחמן לברית מילה{{ש}} השמיעיני{{ש}} התכבדו מכובדים{{ש}} התקבצו מלאכים{{ש}} =ו= ואיזו תהילה כפי גודלך{{ש}} ואמרתם זבח פסח{{ש}} ואמרתם כה לחי{{ש}} וארץ שפל רומי וגדל שברי{{ש}} וארץ שפל רומי ונקלה כבודי{{ש}} וארץ שפל רומי יום דימה{{ש}} ואת נוי חטאתי השמימה{{ש}} ואתאונן ואקונן{{ש}} ואתה אמרת היטיב איטיב עמך{{ש}} ואתה הוא ותיק{{ש}} ובכן היה לאין{{ש}} ובכן מי לא יראך{{ש}} והללויה אהלל לאלי{{ש}} והללויה אהלל למי שברא{{ש}} וזאת הברכה (פיוט){{ש}} וחיות ארבע אשר כס עומסות{{ש}} וחיות אשר הנה מרובעות כסא{{ש}} וחיות בוערות בכס רם לוויות{{ש}} וחיות בוערות מראיהן כגחלי אש{{ש}} ==ו-197== '''[[ויאהב אומן|ויאהב אומן יתומת הגן]]'''. — קרובה לפורים — [קליר]. הקרובה הזאת מתחלקת לששה פיוטים באופן כזה שהפיוט הראשון מבליע בתוכו חמשת הפיוטים האחרים, וזו סדרן: {{מודגש|א.}} ויאהב אומן — הפיוט הזה מתחלק לי"ח בתים, בית אחד לכל אחת מי"ח ברכות השמו"ע, וכל בית מתחיל בתיבה אחת מן הי"ח תיבות שב[[אסתר ב יז|אסתר ב', י"ז]], ואחר התיבה הזאת באים חמשה חרוזים המתחילים באות אחת מאותות הא"ב חמש פעמים, ומן החרוז הששי של כל בית ובית יוצא הסימן {{מודגש|{{צ|אלעזר בירבי קיליר חזק}}}} שיש בו י"ח אותיות כמספר הבתים.{{ש}} בין הבית הי"ב והי"ג באים הפיוטים האלה: {{מודגש|ב.}} אזרח בט חוץ בכסל גהוץ — סי א"ב. {{מודגש|ג.}} תמימים כרשו ארץ והקצינו שר בערץ — תשר"ק. {{מודגש|ד.}} אותו מבהלת חתות לו גחלת — סי' אלעזר בירבי קלירי. {{מודגש|ה.}} אספרה אל חק פלאות לחוק — סי' א"ב. ו. אמל ורבך חמשי כהנבך — סי' אלעזר בירבי קליר. * אוצר התפלות ח"ב 182. אסב 43: כל בו ח"ג 350 ובשאר דא"ש מלבד היידנהיים; היידנהיים 108 דרך החיים ח"ד 92 (בדפוס זה נשמטו חמשת הפיוטים ב'-ו'); מגלת אסתר — לבוב 9: (חסר סי' ו) לב שמח 382. סדר ימי הפורים 30 ע"י 674 שער השמים ח"ב 82. הערה: הפיוטים: אספרה אל חק(ה) ואמל ורבך (ו) נמצאו ג"כ בקרובה אחרת: אמתך וחסדך אל תרחק. עי' ג"כ ריפמאנן, ציון ח"א 164. צ 62. ויאתיו כל לעבדך{{ש}} ויבא ארז ראש קצינים{{ש}} ויבן אומן אומנות אבות{{ש}} וידוי אשמנו מורחב{{ש}} וידוי הגדול לרבנו נסים{{ש}} ויהי בחצי הלילה{{ש}} ויושע אומן אשכלות{{ש}} ==ו-239== '''[[ויושע אור ישראל|ויושע אור ישראל איומתו מיד כובשים]]'''. — יוצר לז' של פסח — [מאיר בר יצחק]. פיוט זה נחלק לעשרה חלקים, כל חלק מכילד' בתים בעלי ג' חרוזים ומסיים ב"קדוש". משורות הראשונות של שלשת הבתים הראשונים של כל חלק יוצא הסי' א"ב, מאיר; משורות השניות של הבתים א-ג, ה' יוצא עוד פעם הסי' מאיר, והבית הרביעי של החלק הראשון מכיל הסי' מאיר בר יצחק. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&st=&pgnum=654 253], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 211 [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990017553190205171/NLI?volumeItem=2 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח"ד 304 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&st=&pgnum=336 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 98 [בדפוסים אלו לשבת ראשון אחר פסח], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#מערבות|מערבות]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42658&st=&pgnum=25 13] [לאחרון של פסח], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&st=&pgnum=201 99]; [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337964 146].{{ש}} ויושע אל אמונה{{ש}} ויושע ה' אבן ישראל{{ש}} ויושע ה' אום למושעות{{ש}} ויושע שושני פרח{{ש}} [[ויכון עולם על מלאתו]] ויעל משה (פיוט){{ש}} וירד אביר יעקב{{ש}} וירד אלהים על הר סיני (מערבית){{ש}} וכל מאמינים{{ש}} וכשחטאו ישראל במדבר{{ש}} ומלאכים נהלכים{{ש}} ונתנה תוקף}{{ש}} ותיק וחסיד אתה{{ש}} =ז= זה אלי זה אלי ואנוהו{{ש}} זולתך אדונים{{ש}} זולתך אין אל{{ש}} זכור אב נמשך אחריך כמים{{ש}} זכור איכה{{ש}} זכור את אשר עשה (יוצר){{ש}} זכור את אשר עשה צר{{ש}} זכור ברית - אבדנו מארץ טובה{{ש}} זכור ברית - אות ברית{{ש}} זכור ברית - אליך ה' אקרא{{ש}} זכור ברית - אשמתנו כי רבה{{ש}} זכור ברית - בקר ערכתי{{ש}} זכור ברית - שש אנכי{{ש}} זכור ברית אב המוני{{ש}} זכור ברית אבותינו{{ש}} זכור ברית אזרחי{{ש}} זכור ה' - אקונן בכל שנה{{ש}} זכור ה' ליהודה ואפרים{{ש}} זכור ה' מה היה לנו{{ש}} =ח= חג אסיף תקופת השנה (מערבית){{ש}} חד גדיא{{ש}} חדו חדו רבנן{{ש}} חדש ששוני{{ש}} חודש ישועה חדש לי{{ש}} חון תחון{{ש}} חוסה על ישראל עמך{{ש}} חוצב רהב תנין{{ש}} חוקר הכל וסוקר{{ש}} חי אלי{{ש}} חי ה'{{ש}} חי ונעלם{{ש}} חי חי יודו חי{{ש}} חיים ארוכים תכתבנו{{ש}} חלק ד' עמו{{ש}} חמול על מעשיך{{ש}} חסל סידור פסח{{ש}} חשתי ולא התמהמהתי בתנומות{{ש}} חתן בר מצוה עלה{{ש}} חתן נעים עלה{{ש}} חתן עמוד{{ש}} =ט= טוב לחסות בה' כי לך ה' הגדולה{{ש}} =י= י-ה אכסוף{{ש}} יאמר נא ישראל{{ש}} יאתה שדי לך{{ש}} יבוא אדיר במהרה{{ש}} יבוא הגואל{{ש}} יביעו שפתי שירה{{ש}} יבכיון מר{{ש}} יגדל{{ש}} ידודון ידודון שנאני שלהבת{{ש}} ידועי שם בבור נשם{{ש}} ידי רשים{{ש}} ידיד נפש{{ש}} ידיד עליון{{ש}} ידידי אל ברכוהו{{ש}} ידידי אל עדת לאומו{{ש}} ידידי את אהוב לבי{{ש}} ידידי השכחת{{ש}} ידידי רועי מקימי{{ש}} ידידיך מאמש{{ש}} ידך פשוט ופתחה{{ש}} ידך תנחני{{ש}} ידכם שאו משאת{{ש}} יה איום זכור היום{{ש}} יה אל גדול ונאדר{{ש}} יה אלה מלכות{{ש}} יה אלי וגואלי{{ש}} יה אלי נכספה נפשי{{ש}} יה אשר גאה גאה{{ש}} יה את סוכת דוד תקים{{ש}} יה בנה יה בנה{{ש}} יה בשר שר צבאיך{{ש}} יה הצל{{ש}} יה השב לבצרון{{ש}} יה חדשך{{ש}} יה למתי צפנת{{ש}} יה מלך רם{{ש}} יה מלכי{{ש}} יה מסי כיבין{{ש}} יה נמצא ולא נרצה{{ש}} יה פתח נא שערי שמים{{ש}} יה צור עולמים{{ש}} יה ריבון{{ש}} יה שור אם נטושה{{ש}} יה שמך ארוממך{{ש}} יה שמע אביוניך{{ש}} יהודה וישראל דעו{{ש}} יהי נועם עתה{{ש}} יהי שלום{{ש}} יהירים קמו{{ש}} יהללך ניב שפתי{{ש}} יודו שמך אים ונורא{{ש}} יודוך כל המיחלים{{ש}} יודוך מלך{{ש}} יודוך רעיוני{{ש}} יום אדיר ומיוחד{{ש}} יום אכפי הכבדתי{{ש}} יום אמיץ זה לאוהבי אמרים{{ש}} יום אשר אשמנו יוצלל ויוסגר{{ש}} יום אשר הוחק לכפרתנו{{ש}} יום אתא לכפר פשעי ישנה{{ש}} יום הודו וכבודו{{ש}} יום השבת אין כמוהו{{ש}} יום זה יהי משקל כל חטאתי{{ש}} יום זה לישראל{{ש}} יום זה למול מלך ישפר{{ש}} יום זה מכובד{{ש}} יום זה שירו לאל{{ש}} יום יום אודה{{ש}} יום יעלה נקראה{{ש}} יום כמו נד{{ש}} יום כפורים זה{{ש}} יום ליבשה{{ש}} יום ליום אודה{{ש}} יום נלחמו בי יחד שכני{{ש}} יום קינה היום{{ש}} [[יום שאת ויתר]] יום שבת וכפורים{{ש}} ==י-1934== '''[[יום שבת זכור|יום שבת זכור השמיע בסיני נגיד עלי ימים הוא קום משחהו]]'''. – פיוט למעריב שבת שחל ביו"ט – סי' יוסף בן קמחי [בן יצחק].* [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#האאס|האאס]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/8091071 82] ובמחזור היידנהיים נמצאו רק שני הבתים הראשונים במעריב ב' דשבועות לפני "מגן אבות"; [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ל|ל]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29119&st=&pgnum=95 91] [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338278 460].{{ש}} יום שבת קדש הוא{{ש}} [[יום שבת קדש נתן צור ישעי]] יום שבת תשמח מאוד נפשי{{ש}} יום שבתון{{ש}} יום שמחה{{ש}} יום שמחה לישראל{{ש}} [[יום שקם שבט]] יומא טבא{{ש}} יומם עינינו תלויות{{ש}} [[יונה בחגוי סלע נחבאה]] יונה מה תהגי{{ש}} יונה נכאבה{{ש}} יונה נשאתה{{ש}} יוסף אשר מקדם{{ש}} יוצר בחכמה{{ש}} יוצר מידו{{ש}} יוקם דם עבדיך{{ש}} יושב בגבהי מרומים{{ש}} יושב בכסא הוד{{ש}} יושב בסתר עליון מגני וצנתי{{ש}} יושב בשמים שעה באי באש ובמים{{ש}} יושב קדם איום{{ש}} יושב תהלות ישראל{{ש}} יושבי קצוות יראו{{ש}} יחביאנו צל ידו{{ש}} יחדיו בשיר מעלות{{ש}} יחדיו לב נשלם{{ש}} יחו לשון חזות אישון{{ש}} יחיד ואין בלתו אחר{{ש}} ==י-2600== '''[[יחיד ערץ|יחיד ערץ יסד ארץ ברוב חכמה ותושיה]]'''. — אופן — סי' יעקב [ר"ת?]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#א הנובר|א הנובר]] 159, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&st=&pgnum=659 258], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 231, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח"ד 309 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&st=&pgnum=340 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 105, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#קה"פ|קה"פ]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=34863&st=&pgnum=26 36], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&st=&pgnum=208 103]: [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&st=&pgnum=269 133]:, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ל|ל]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29119&st=&pgnum=112 110] [מיחסו ליעקב סתם], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338379 561].{{ש}} יחיד רם לעולם{{ש}} יחידתי בצרתי{{ש}} יחלת עבדיך{{ש}} יכתירני אל חי{{ש}} ימהר יום{{ש}} ימותי קלו כצבאות{{ש}} ימים מקדם אזכרה{{ש}} יסד בסודו{{ש}} יספת ה' לגוי נכבדת{{ש}} יעזוב רשע נתיבו{{ש}} יעידון כל עבדיך{{ש}} יעירוני בשמך רעיוני{{ש}} יעירוני רעיוני{{ש}} יעלה יעלה{{ש}} יעלה תחנוננו{{ש}} יעלו לאלף ולרבבה{{ש}} יעלם שבני{{ש}} יערב חין ערכנו{{ש}} יערה עלינו רוח{{ש}} יערת דבש{{ש}} יפה וברה כרדה לגיא פתרוסים{{ש}} יפה נוף אנופף{{ש}} יפרח חתן{{ש}} יפת עין לבבתיני{{ש}} יצו האל לדל שואל{{ש}} יצורים וצפון{{ש}} יציב פתגם{{ש}} יציץ צור מחרכו{{ש}} יצלצלו חובבים{{ש}} יצר האל את העולם{{ש}} יקבוץ מפוזר{{ש}} יקודי אש{{ש}} יקוש בעניו{{ש}} יקרבנו ה' לעבודת בית המקדש{{ש}} יקרה מיקר{{ש}} יקרו רעיך רב מחולל{{ש}} יראים שלחוני{{ש}} יראנו כקדם נפלאות{{ש}} יראתי בפצותי שיח{{ש}} ירדתי לתחתיות{{ש}} ירומם צור דגל{{ש}} ירוצצו כברקים{{ש}} ירושלים את ה' הללי{{ש}} ירצה עם אביון{{ש}} ירצה צום עמך{{ש}} ישיר ישראל שיר נועם{{ש}} ישישו בו כל חוסיו{{ש}} ישמח חתני{{ש}} ישמחו בחגיהם ידידים ונעימים{{ש}} ישמיענו סלחתי{{ש}} ישמעני אלהים בקראי לנגדו{{ש}} ישמרך כאישון בת{{ש}} ישן אל תרדם{{ש}} ישנה בחיק ילדות{{ש}} ישראל בחירי אל{{ש}} ישראל נושע בה' (בקשות){{ש}} ישראל נושע בה' (סליחות){{ש}} ישראל עבדיך{{ש}} ישראל עם קדוש{{ש}} ישראל עמך{{ש}} יתנו צדקות יה{{ש}} [[יתרומם זה אלי ואנוהו]] =כ= כאהל הנמתח בדרי מעלה{{ש}} כאור בקוע באשנבו{{ש}} כאחלמה קבועה בעטרת{{ש}} כבודו אהל כהיום{{ש}} כבודו אופד להנשא{{ש}} כבודו אור יזריח{{ש}} כבודו אות ברבואות{{ש}} כהושעת אב המון{{ש}} כהושעת אדם{{ש}} כהושעת אלים{{ש}} כהושעת ותעזור אנושי מזור{{ש}} כהושעת טמון גומא{{ש}} כהושעת יגיעי נשם{{ש}} כהושעת ידיד ברדתו להלום{{ש}} כהושעת ידידים (להו"ר){{ש}} כהושעת ידידים מכף מעבידים{{ש}} כהושעת יהודה ואפרים{{ש}} כהושעת יוצאי פתרוס{{ש}} כהושעת ילידי אהב{{ש}} כהושעת יקושי מלבן{{ש}} כהושעת יקיר{{ש}} כהושעת ירויי היאור{{ש}} כהושעת ישע לזכרון{{ש}} כהושעת ניני אב המון{{ש}} כהושעת צפיעי איש תמים{{ש}} כי אם שם אדיר ה' אדונינו{{ש}} כי אנו עמך{{ש}} כי אשמרה שבת{{ש}} כי בשם אדיר תצאון{{ש}} כי הנה כחומר{{ש}} כי על רחמיך הרבים אנו בטוחים{{ש}} כי על רחמיך הרבים אנו סמוכים{{ש}} כי רכובו בערבות{{ש}} כירי רם{{ש}} ככלות ייני{{ש}} כל ברואי מעלה ומטה{{ש}} כל מקדש שביעי{{ש}} כל שנאני שחק באמר מאמירים{{ש}} כמה אלהי{{ש}} כמראה השמש באדר וזוהר{{ש}} כסא אורי וישעי{{ש}} כתובה לחג השבועות{{ש}} כתועים ואין לבקש{{ש}} כתר מלכות (אבן גבירול){{ש}} כתר מלכות (הבן איש חי){{ש}} כתר מלכות (כסא אליהו){{ש}} כתר מלכות (רדב"ז){{ש}} =ל= לא אמות לא אמות{{ש}} לא ארמון על משפטו{{ש}} לא בקשתי אל אבטח{{ש}} לא קם נביא{{ש}} לאל עורך דין{{ש}} לבית לוי ומשפחתו{{ש}} לבעל התפארת{{ש}} לדוד שיר ומזמור{{ש}} לו ישקלו רעי מהומתי{{ש}} לולי ד' שהיה לנו{{ש}} ליל שיכורים{{ש}} ליל שמורים אור ישראל{{ש}} ליל שמורים אור עולמו נגלה{{ש}} ליל שמורים אותו אל חצה{{ש}} לך אלי תשוקתי{{ש}} לך אלים אלפי אלפים{{ש}} לך ה' הצדקה (פיוט){{ש}} לך ה' הצדקה באותות אשר הפלאת{{ש}} לך ה' הצדקה תלבושת{{ש}} לך יאדיר כל יציר{{ש}} לכה דודי{{ש}} למה ה' תעמוד ברחוק{{ש}} למה הקץ{{ש}} למה יאמרו הגוים (פיוט){{ש}} למי אבכה{{ש}} למי אבכה וכף אכה{{ש}} ==ל-1086== '''[[למי אוי למי אבוי|למי אוי למי אבוי ומדנים למי שיח למי פצעים וקלונים]]'''. – קינה – [אפרים בר יעקב מבונא]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#א סב|א סב]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=7069&st=&pgnum=367 183] [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ספר הדמעות|ספר הדמעות]] ח"א 225 [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#קינות וסליחות|קינות וסליחות]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=43925&st=&pgnum=71 סי' ב]; [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שבלים בודדות|שבלים בודדות]] 133 {{צבע גופן|1=אפור|2=(*) צ"ל [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=43941&st=&pgnum=141 138]}} הערה: הקינה הזאת נוסדה על ההריגה שהיתה בעיר בלויי'ש (Blois) בכ' סיון שנת תתקל"א לרגלי עלילת דם (עי' דברי ימי ישראל ח"ד 237–238) [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ל|ל]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29119&st=&pgnum=52 48] [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338108 290]. למען אב אץ לבוא{{ש}} למען אב בן שלש שנים הכירך{{ש}} למען אב הכירך{{ש}} למען אב הנוסה בעשרה{{ש}} למען אב השכים{{ש}} למען אב חדשת שמו לנקוב{{ש}} למען אב ידעך{{ש}} למען אב ידעך מכל אומות{{ש}} למען אב מאור כשד שיוע ונענה{{ש}} למען אב נבחן בעשר{{ש}} למען אב נם יוקח נא{{ש}} למען אב נפקד{{ש}} למען אב נצטוה{{ש}} למען אב עקד בן{{ש}} למען אברהם האהוב{{ש}} למען אדם אשר בכף נוצר{{ש}} למען אהבת קדומים{{ש}} למען אהל ארמנותיך{{ש}} למען אזרח זרח ממזרח חרסי{{ש}} למען אזרחי הנשלך{{ש}} למען איתן{{ש}} למען אמיץ בן שלוש{{ש}} למען אמיתך{{ש}} למען אסף להחיות{{ש}} למען תמים בדורותיו{{ש}} למען תמים עש תיבה{{ש}} למען תפר עלה תאנה{{ש}} למענך אדיר באדירים{{ש}} למענך אל אחד ואין שני{{ש}} למענך אל הושיעה{{ש}} למענך אל נערץ בסוד קדושים רבה{{ש}} למענך אל עוטה אורות{{ש}} למענך אלהי{{ש}} למענך אלהי האלהים{{ש}} למענך אלהינו{{ש}} למענך ולא לנו{{ש}} למענך תקיף{{ש}} למקדימים בתפילה{{ש}} למתודה חטאתיו{{ש}} לנר ולבשמים{{ש}} לפדות עם דל{{ש}} לפניך אני כורע{{ש}} =מ= מארוד וארפד{{ש}} מאתך תהלתי שומע עתירה ושועה{{ש}} מבית מלוני קמתי בצוקי{{ש}} מברך רחמנא{{ש}} מדי שנה קינה{{ש}} מה ידידות{{ש}} מה יפית{{ש}} מה לך יצרי{{ש}} מה לך שר תשאל{{ש}} מה לכם פה ומי לכם פה{{ש}} מה נאוו עלי{{ש}} מה נכבד היום{{ש}} מה נעים נאוה תהילה{{ש}} מה נפתח ונימא{{ש}} מה נשתנה{{ש}} מהולל אקרא ה'{{ש}} מהללך ורב גדלך{{ש}} מוחץ ורופא{{ש}} מולך מוני{{ש}} מושך חסד ליודעיו{{ש}} מושל בעליונים אתה ידעת{{ש}} [[מושיע ומגן לנו חוסים]] מחוללת מהוללת{{ש}} מחי ומסי{{ש}} מחנות עליונים{{ש}} מי אדר והוד{{ש}} מי העומד בהראה{{ש}} מי זאת עולה יפהפיה{{ש}} מי יתן ראשי מים{{ש}} מי יתנני עבד אלוה עשני{{ש}} מי כמוך (אברהם כלפון){{ש}} מי כמוך (ריה"ל){{ש}} מי כמוך (שבתאי טיאר){{ש}} [[מי כמוך אומר ומקים]] מי לה' אתי עורך{{ש}} מי נשקני מנשיקות אהבה{{ש}} מי שענה לאברהם אבינו{{ש}} מיוחד באהיה אשר אהיה{{ש}} מימים ימימה{{ש}} מכניסי רחמים{{ש}} מלא פי שירה{{ש}} מלאכי צבאות בעלצון{{ש}} מלאכי רחמים{{ש}} מלך אדיר ונורא{{ש}} מלך אזור גבורה{{ש}} מלך אחד יהיה אל העמים{{ש}} מלך אמון מאמרך{{ש}} מלך אמיץ ואיום{{ש}} מלך אמיץ כח רב עלילה{{ש}} מלך גואל ומושיע{{ש}} מלך מלכים רם על רמים{{ש}} מלך עליון אל דר במרום{{ש}} מלך עליון אמיץ המנושא{{ש}} מלך עלמין דגלגלוהי{{ש}} מלך עתיק ימים{{ש}} מלך רם ניב שפתינו שעה נורא עלילה{{ש}} מלכי מקדם פועל ישועות{{ש}} מלכי עולם בורא{{ש}} מנוחה ושמחה{{ש}} מנומם בעת קומם{{ש}} מסוד חכמים{{ש}} מעוז צור{{ש}} מעוני שמים שחקים יזבלוך{{ש}} מפי אל{{ש}} מפלטי אלי צורי סתרי ומגני{{ש}} מציון אל עליון{{ש}} מצרי ערי יצרי{{ש}} מקדים וראש לקוראים{{ש}} מקהלות עם{{ש}} מקוה ישראל ה' (סליחה){{ש}} מקוה ישראל מושיעו{{ש}} מקור עיני{{ש}} מרומים ישכן{{ש}} מרים לראשי{{ש}} מרן דבשמיא מר על כל מרי{{ש}} מרנא דבשמיא{{ש}} מרשות אלהי האלהים{{ש}} מרשות אלהי קדם{{ש}} מרשות האל הגדול{{ש}} מרשות מרומם על כל ברכה{{ש}} מרשות שוכן עד{{ש}} משאת כפי מנחת ערב (סליחות){{ש}} משביח שאון ימים{{ש}} משמים שלום לעם{{ש}} משנאי הצמיד{{ש}} משתחוים להדרת קודש{{ש}} מתי יבושר עם{{ש}} מתי יעקב תפארון{{ש}} =נ= נבוכדנאצר אכלני הממני{{ש}} נודה לשמך בתוך אמוני{{ש}} נכון לבו{{ש}} נלאה להיליל על שברנו{{ש}} נפשי עוז תדרכי{{ש}} נשמת ילדים שוממים{{ש}} נשמת ישרים יהלוך{{ש}} נשמת מלומדי מורשה{{ש}} נשמת שדודים נדודים{{ש}} =ס= סגולתי איומה נשאתי{{ש}} סגולתי מלוכה אזרתיך{{ש}} סגולתי משכתיך חסד{{ש}} סוכה ולולב{{ש}} סוכת שלם{{ש}} סימן טוב יהיה לכל{{ש}} סימני ליל הסדר{{ש}} סלח נא אשמות{{ש}} סלח נא אשמתנו{{ש}} סלח סלח אל טוב וסלח{{ש}} =ע= עב קל ממרומך{{ש}} עד אן צבי מודח{{ש}} עד מתי ה'{{ש}} עובדי האל באמונה{{ש}} עוונינו ארוכים ורחבים וגבוהים{{ש}} עורה נא ימינך רמה{{ש}} עורו שירו שיר{{ש}} עורי נצורה כבבת{{ש}} עזוז אדירירון{{ש}} עזר מצרי{{ש}} עזרני אל חי{{ש}} עין ולב{{ש}} עינינו לך תלינו{{ש}} על אהבתך{{ש}} על אהבתך (מנוקד){{ש}} על אלה תרדנה{{ש}} על בית זה ויושביהו{{ש}} על היכלי אבכה{{ש}} על היכלי חבלי כנחש הולך{{ש}} על הר המוריה{{ש}} על זה היה דוה לבנו{{ש}} על יום חורבן היכל מקודש{{ש}} על משכבי בלילות{{ש}} על נהרות בבל חשכה יפעת מאורותינו{{ש}} עלינו לשבח{{ש}} עם אשר יה ברך{{ש}} עם ה' השלחה{{ש}} עם ה' חזקו ונתחזקה{{ש}} ענה אוחזי ארבעה מינים{{ש}} ענה אומני חוקה נסוכה{{ש}} ענה איומה{{ש}} ענה איומה קוראה בתחנוני{{ש}} ענה איומים בעוז{{ש}} ענה אמוני שבט ראובן{{ש}} ענה אתויים{{ש}} ענה תאבי ישעך{{ש}} עננו אבינו{{ש}} עננו אלוהי אברהם{{ש}} עשה למען שמך{{ש}} עת דודים כלה{{ש}} עת שערי רצון להפתח{{ש}} =פ= פורים פורים{{ש}} פסח אכלו פחוזים{{ש}} פצחו רון ותהילה{{ש}} פרה אמרה קשה{{ש}} ==פ-243== '''[[אז לפנות ערב|פתח לנו שער בעת נעילת שער כי פנה יום]]'''. – חרוז בודד בתפלת נעילה במנהגי אשכנז ופולין, ואולי הוא שריד מפיוט קדמון. =צ= צור משלו{{ש}} צורי גואלי יה{{ש}} ציון אשר יאמרו{{ש}} ציון במשפט לכי לך{{ש}} ציון גברת לממלכות מציריך{{ש}} ציון ה' לכס בחר{{ש}} ציון הלא תשאלי{{ש}} ציון הלא תשאלי לשלום אסיריך{{ש}} ציון הלא תשאלי לשלום עלוביך{{ש}} ציון הלא תשאלי שלות שרידיך{{ש}} ציון ידידות ידיד{{ש}} ציון מנת שלום{{ש}} ציון מעוז קרית מלך{{ש}} ציון מעון חשקי{{ש}} ציון עטרת צבי{{ש}} ציון צפירת פאר{{ש}} ציון קדוש משכני עליון{{ש}} ציון קחי כל צרי{{ש}} ציון תקונני עלי ביתך{{ש}} צמאה נפשי{{ש}} צעקה יוכבד{{ש}} =ק= קדוש אדיר בעליתו{{ש}} קדושת שבת כתקנת עזרא{{ש}} קדש ורחץ{{ש}} קול אהלה תתיפח{{ש}} קול ברמה נשמע ביללה{{ש}} קול יעקב קורא{{ש}} קול מבשר משמיע הטו אוזן{{ש}} קול מהלל יגדל{{ש}} קום חתן{{ש}} קומה ה' למנוחתך{{ש}} קומו ברינה עדת אמוני{{ש}} קוראי מגילה{{ש}} קינת אומן{{ש}} קמתי באשמורת{{ש}} קמתי ותדד שנתי{{ש}} קמתי להלל{{ש}} קרב אורך לעניה{{ש}} קריה יפהפיה{{ש}} =ר= ראה שמש{{ש}} ראשון אמצת לפרח שושנים{{ש}} רבון העולמים אדון כל הנפשות{{ש}} רבון העולמים חתמנו לחיים{{ש}} רבונו של עולם בראותי בחורותי{{ש}} רבונו של עולם ויהי בעלות המנחה{{ש}} רומה אלהים שמך לקדש{{ש}} רועה ישראל האזינה{{ש}} ==ר-802== '''[[אב הרחמן מלא רחמים#נוסח איטליה|רחום וחנון חטאנו לפניך רחם עלינו אב הרחמן מלא רחמים רבים חלר"ע אדון הסליחות בורא עולם במדת רחמים חלר"ע גדול העצה ורב העלילה]]'''. ==ר-803== '''[[אב הרחמן מלא רחמים#נוסח תימן|רחום וחנון חטאנו לפניך אב הרחמן מלא רחמים חלר"ע בורא עולם במדת רחמים חלר"ע גואל ומושיע חלר"ע דיין אלמנות]]'''. רחם נא עליו{{ש}} רחמים פשוטים{{ש}} רחמנא אידכר לן{{ש}} רחמנא דא היא אוריתך{{ש}} רחמנא חטינן{{ש}} רחמנא ענינן בהדא שעתא{{ש}} רחמנא רחם על עמך ישראל דאינון קימין{{ש}} רחמנא רחם על עמך ישראל דאפיקתא יתהון{{ש}} רחמנא רחם על עמך ישראל דאתן למסגד{{ש}} רחמנא רחם עלן בקל ויעבור{{ש}} ריב בין שבת וחנוכה{{ש}} ריבון כל העולמים{{ש}} רם אור גדול נעלם{{ש}} רנו ושבחו לאל{{ש}} רעה בשבטך{{ש}} רעיתי בין הבנות שכולה{{ש}} רפא צירי{{ש}} =ש= שאו לבבכם לכפיכם{{ש}} שאו מנחה משובחה{{ש}} שאו שערים ראשיכם (פיוט){{ש}} שאי קינה במגינה{{ש}} שאלו שחקים ושיחו לאדמה{{ש}} שאלי שרופה באש{{ש}} שבחו אל עדת ישראל{{ש}} שבט יהודה בדוחק ובצער{{ש}} שבטי איתני{{ש}} שביבי שלהבות חצובי להבות{{ש}} ==ש-273== '''[[שביה עניה|שביה עניה בארץ נכריה לקוחה לאמה לאמה מצריה]]'''. — גאולה — סי' שלמה [רשב"ג]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&st=&pgnum=657 256], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 226, בית תפלה [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=38430&st=&pgnum=21 10], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#דרך החיים|דרך החיים]] ח"ה 115, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#חופת חתנים|חופת חתנים]] 99, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#חזונים|חזונים]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42160&st=&pgnum=233 117], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#יפה נוף|יפה נוף]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=44816&st=&pgnum=173 39], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח"ד 308 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&st=&pgnum=339 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#סדר סליחות|סדר סליחות]] 50, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#סדר התחנונים|סדר התחנונים]] [23], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#סליחות טורינו|סליחות טורינא]] 67, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ע"י|ע"י]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42897&st=&pgnum=798&hilite= 728], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 103, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#רומא ב|רומא ב']] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=45406&st=&pgnum=179 290], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#רומא-שד"ל|רומא שד"ל]] [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019944990205171/NLI?volumeItem=2 ח"ב] 110 [במנהג זה הוא סליחה לשחרית יוכ"פ], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שינגילי-ב|שינגילי-ב]] [https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=44576&st=&pgnum=143&hilite= 70]; [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שירי שלמה-ב"ר|שירי שלמה-ב"ר]] ח"ב (*) ח"ג [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=38219&st=&pgnum=18&hilite= 4], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&st=&pgnum=207 102]; [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#תחנונים-1597|תחנונים 1597]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=52629&st=&pgnum=101 51], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#תחנונים וסליחות|תחנונים וסליחות]] 49; [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#תחנונים וסליחות-שמ"ז|תחנונים וסליחות-שמ"ז]] 61, תרגום אנגלי: נינא דייויס — [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Jewish Quarterly Review|רבעון האנגלי]] ח [https://www.jstor.org/stable/1449836?seq=1 269], תרגום ביהודית: אויערבאך-[[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אידישע דענקער|אידישע דענקער]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/judaicaffm/content/pageview/2020092 88]. הבית השלישי "מחוצים לחוצים" וכו' מובא בס' [[W:גן השכלים|בוסתן אל-אוקול]] ל[[W:נתנאל בירב פיומי|ר' נתנאל אלפיומי]], הוצאת לעווין עמ' 71 [https://tablet.otzar.org/#/book/149871/p/44/t/1/fs/mn_60cf43af-f541-4636-9600-d4ea6150c1f4/start/0/end/4/c *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#לוח|לוח]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=36611&st=&pgnum=74 71], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338229 411]. הערה: ה' שובין ב[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?sits=1&req=46778&st=%D7%A9%D7%91%D7%99%D7%94%20%D7%A2%D7%A0%D7%99%D7%94&_rnd=0.8254772840237545 מבוא לסדר פיוט אקדמות] (ווילנא 1901) התאמץ להוכיח שהפיוט הזה איננו לרשב"ג, אבל להלן בערך [[#א-1952|שנותינו ספו]] אוכיח שאין יסוד לטענותיו.{{ש}} שבץ אחזני{{ש}} שבת היום לה'{{ש}} שבת הכסא אשר למעלה מנושא{{ש}} שבת ומילה{{ש}} שבת זה שבת הגדול{{ש}} שבת סורו מני{{ש}} שדודים נדודים{{ש}} שדי אל מה נורא{{ש}} שואף כמו עבד{{ש}} שוכני בתי חמר{{ש}} שוכנת בשדה{{ש}} שולמית הנבחרת מעמים{{ש}} שוממתי ברב יגוני{{ש}} שומר ישראל{{ש}} שומרון קול תתן{{ש}} שופט כל הארץ{{ש}} שושן עמק{{ש}} שושנת ורד{{ש}} שזופת שמש{{ש}} שח ציר נאמן{{ש}} שחי לאל{{ש}} שחר אבקשך{{ש}} שחר להודות לך קמתי{{ש}} שחר קמתי להודות{{ש}} שחרנוך בקשנוך יוצר הרים{{ש}} שטר עלי בעדים וקנין{{ש}} שימו לב על הנשמה{{ש}} שימני ראש{{ש}} שיר אל נעלם{{ש}} שיר אענה{{ש}} שיר היחוד{{ש}} שיר הכבוד{{ש}} שיר ושבח עירכו{{ש}} שיר חדש אשיר{{ש}} שיר חדש זמרו{{ש}} שירה לאל נרננה{{ש}} שירו לאל הודו לשמו{{ש}} שירו לאל נבוני{{ש}} שירו לאל נועם{{ש}} שירו לאל שיר חדש{{ש}} שירו לה' בחורי וזקני{{ש}} שירו לה' הודו לו{{ש}} שירות ותשבחות אתנה{{ש}} שישו ושמחו בשמחת תורה{{ש}} שכולה אכולה{{ש}} [[שכולה גלמודה]] שכורת ולא מיין{{ש}} שכינה צועקת בהרע{{ש}} שלום וצדק נשקו{{ש}} שלום לבוא שבת{{ש}} שלום לך דודי{{ש}} שלום עליכם אתם{{ש}} שלום עליכם מלאכי השרת{{ש}} שלום תשפות לנו{{ש}} שלומי עליון ישני מכפלה{{ש}} שלמא לכון שארא דישראל{{ש}} שלש עשרה מדות האמורות בחנינה{{ש}} שם אל קמתי לברך{{ש}} שמחו בשמחת תורה{{ש}} שמחו בשמחת תורת משה{{ש}} שמחו נא{{ש}} שמחו נא שמחו נא במפטיר וברכתו{{ש}} שמחים בצאתם ובביאתם{{ש}} שמחתי באומרים לי{{ש}} שמיני אותותיו ומעשיו בספר נכתבים{{ש}} שמך לעד בפי מועד{{ש}} שמם הר ציון{{ש}} שמע האל{{ש}} שמע קולי{{ש}} שמעו והאזינו{{ש}} שמעו נא תוכחת{{ש}} שמעתי מפאתי תימן{{ש}} שמרו שבתותי{{ש}} שנאנים שאננים{{ש}} שנה בשנה אהגה כיונה{{ש}} ==ש-1952== '''[[שנותינו ספו|שנותינו ספו בדלות ובקלות לאור נקוה והנה בוז ושפלות]]'''. — גאולה לשבת שניה אחר פסח — סי' שלמה (ב' פעמים) חזק. [רשב"ג]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&st=&pgnum=660 259], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 238, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#דרך החיים|דרך החיים]] ח"ה 118, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח"ד 310 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&st=&pgnum=341 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#סליחות-תימנים|סליחות-תימנים]] 37, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ע"י|ע"י]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42897&st=&pgnum=804 734], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 108, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שירי שלמה-ב"ר|שירי שלמה-ב"ר]] ח"ב (*) ח"ג [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=38219&st=&pgnum=19&hilite= 5], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&st=&pgnum=211 104]:, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#תכלאל|תכלאל]] ח"ב ב 148: תרגום אשכנזי: [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Geiger|גייגער-גבירול]] 103, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#לוח|לוח]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=36611&st=&pgnum=75 72], סי' 108. הערה: בכל הדפוסים מלבד סליחות תימנים ותכלאל נמצא שנוסח החרוז האחרון של הבית השלישי הוא: "וגם עוד ישמעאל הרס וגרס הרי ששים ואחת וארבע מאות". הרוו"ה במאמרו "[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990018828980205171/NLI הפיוטים והפיטנים]" מעלה בחשבונו שתס"א למספר הישמעאלים מתאים לשנת ד' אלפים תתט"ו (1055) או תתל"ה (1075), "כי תחילת מלכות ישמעאל ד"א שנ"ד (594) או שע"ד (614) כמבואר ב[[איגרת רב שרירא גאון|תשובת ר' שרירא גאון]]". אחריו נגרר בעל ע"י בפירושו ואחז בשנת תטט"ו, ודוקעס ג"כ נגרר אחריו ואחז בשנת תתל"ה (עי' [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Dukes|עהרענזוילען]] עמ' [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1368244 10], [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1368254 20]). ה' שי"ר חלק על הרוו"ה ואמר שיש לו ראיות נכוחות שצ"ל בגוף הפיוט "הרי ארבע מאות ושלושים ואחת" ([https://hebrewbooks.org/47046 אגרות שי"ר] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=47046&st=&pgnum=289 239]), ולפי זה היתה השנה שבו חבר הפיטן את הפיוט הזה שנת 1025 או 1045 למה"נ. אולם האמת היא כי אין לסמוך בזה על התאריך שבאגרת ר' שרירא גאון כי כבר העיר בצדק בעל [[דורות הראשונים]] (ח"ג (*ח"ו)[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20282&st=&pgnum=177 172]) כי המלים "שנת ארבע אלפים ושע"ד ליצירה" היא הוספת ר' שמואל ולם והגאון בעצמו לא כתב רק "ובימיו יצא מחמד לעולם" (עי' ג"כ [https://hebrewbooks.org/1374 אגרת רב שרירא גאון הוצאת ד"ר בנימן מנשה לוין] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1374&st=&pgnum=176&hilite= עמ' 100]) והנכון הוא כמו שהעיר שד"ל שתס"א לספירת הישמעאלים עולה לשנת 1069 למה"נ (עי' [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Literaturblatt|ליטבל]] 1846 [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/cm/periodical/pageview/3532435 עמ' 491] ו[[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אגרות שד"ל|אגרות שד"ל]] עמ' 983) כי התחלת מלכות ישמעאל היתה בשנת 622 למה"נ ואם נוסיף על זה 461 בנכוי י"א ימים לכל שנה ישמעאלית שהיא שנת לבנה תעלה לנו שנת 109 למה"נ. אבל אפילו אם נאמר שהפיטן חשב שנות חמה ולפי זה תצא לנו שתס"א שנה אחר התחלת מלכות ישמעאל היא שנת 1083 למה"נ, אין לנו להטיל ספק ולומר שרשב"ג לא חבר את הפיוט הזה מפני שהוא כבר מת בשנת 1069 או 1070, כי לפי דעתי אין לנו להתחשב עם התאריכים הנמצאים בפיוטים מפני שאין כל ספק שהמעתיקים שנו אותם כדי להתאים את התאריך לפי זמניהם הם. והא ראיה כי התאריך שלנו נמצא בסליחות תימנים ובתכלאל בנוסח זה: "וגם עוד הרג והרס שבע עשרה שנה וחמש מאות" וכן הוא ג"כ ב[https://www.nli.org.il/he/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=KTIV&scope=KTIV&docId=PNX_MANUSCRIPTS990001751910205171 כ"י ברלין 576] (עי' [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Steinschneider|רשימת רמש"ש]] ח"א [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/4023837 עמ' 118] הע' 42), ובספר "[[W:גן השכלים|בוסתאן אל-אוקול" (גן החכמה)]] ל[[W:נתנאל בירב פיומי|ר' נתנאל אלפיומי]] (הוצאת דוד לעווין נויארק 1908 עמ' 70-71) [https://tablet.otzar.org/#/book/149871/p/1/t/1/fs/mn_e8afa9ad-9153-4126-a753-63ec5829d3d0/start/0/end/4/c *] מובא קטע מפיוט זה ושם הנוסח: "וגם עוד ישמעאל הרג הרס תשע וחמשים שנה וחמש מאות". מזה נראה שר' נתנאל שנה את התאריך להתאים עם השנה (1165) שבו כתב את ספרו וכן עשו המעתיקים האחרים. מכל האמור בזה מוכח שדברי ה' שובין ב[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?sits=1&req=46778&st=%D7%A9%D7%91%D7%99%D7%94%20%D7%A2%D7%A0%D7%99%D7%94&_rnd=0.8254772840237545 מבוא לסדר פיוט אקדמות] (ווילנא 1901) [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=46778&st=%d7%a9%d7%91%d7%99%d7%94+%d7%a2%d7%a0%d7%99%d7%94&pgnum=35&hilite= עמ' 34] שהפיוט הזה הוא לר' שלמה הבבלי אין להם יסוד כלל.{{ש}} שני זיתים נכרתים{{ש}} שננו לשונם בני אונם{{ש}} שנת אוצרך הטוב{{ש}} שנת אורה שנת ברכה{{ש}} שנת אסומה ובלולה{{ש}} שנת ארץ תתן יבולה{{ש}} שעה נאסר{{ש}} שעה עליון לקול אביון{{ש}} שער אשר נסגר{{ש}} שער הרחמים{{ש}} שערי שמים בלולי אש ומים{{ש}} שעריך בדפקי{{ש}} שפל רוח{{ש}} שפעת רביבים{{ש}} שרי קודש היום{{ש}} שרפו הבירה{{ש}} שש מאות נקראות{{ש}} ששוני רב בך{{ש}} שתאמץ אהבת אמוניך{{ש}} שתה ימי גלותי{{ש}} שתי פעמים מקוימים{{ש}} =ת= תא שמע מרא דעלמא{{ש}} תאבת יום זה{{ש}} תאות לב לא השגנו{{ש}} תאות נפש ולב{{ש}} תאחר מיום זכרון{{ש}} תאיר אורנו{{ש}} [[תאיר נוגה]] תאלת יום ענוי{{ש}} תאמר למחות אשמינו{{ש}} תאמת אור בקדש{{ש}} תבוא לפניך שועת חנון{{ש}} תגרת יד אסוף{{ש}} תהום השוטף על ראשי צפה{{ש}} תהיינה עיניך פקוחות{{ש}} תוחלת ישראל{{ש}} תומת צורים וחסדם{{ש}} תורה הקדושה{{ש}} תורתא דמרביא{{ש}} תזכו לשנים רבות (פיוט){{ש}} [[תחילת כל מעש]] תחינה לנפילת אפים ממחזור ויטרי{{ש}} תחלי תורה{{ש}} תחרות רוגז הניח{{ש}} תיסתר לאלם תרשישים מרון{{ש}} תכלה ממנו אפך וחמתך{{ש}} תכפו עלינו צרות{{ש}} תמהנו מרעות{{ש}} תמו פסו עבודת בית עולמים{{ש}} תמור עבודת מזין{{ש}} תנות צרות לא נוכל{{ש}} תנחם על עפר ואפר{{ש}} תעודה החמודה{{ש}} תעינו מאחריך{{ש}} תעלה תפילתנו למעון שמיך{{ש}} תעלת צרי{{ש}} תענה אמונים{{ש}} תענית צבור קבעו תבוע צרכים{{ש}} תערוג אליך כאיל על אפיקים{{ש}} תפילה תקח תחינה תבחר{{ש}} תפילתו של כהן גדול{{ש}} תפלה לקדמך{{ש}} תפן להקשיב ממעונים{{ש}} תפתח ארץ ויפרו ישע{{ש}} תרומה הבדילנו{{ש}} תשבי צורי{{ש}} תשוב תרחמנו שוב שביתנו{{ש}} תשובה חשובה{{ש}} תתברך אלהי האלהים{{ש}} תתמוך גורלנו{{ש}} תתן אחרית לעמך{{ש}} 5rx8x1tuffjpe4yukr4u7vjwqnls1sy 3019951 3019929 2026-06-14T21:34:14Z בן עדריאל 9444 /* כ */ 3019951 wikitext text/x-wiki {{בעבודה}} __NOTOC__ <div style="text-align: center; background: #f9f9f9; border: 1px solid #ddd; padding: 10px; margin-bottom: 20px;"> '''מעבר לאות:''' [[#א|א]] | [[#ב|ב]] | [[#ג|ג]] | [[#ד|ד]] | [[#ה|ה]] | [[#ו|ו]] | [[#ז|ז]] | [[#ח|ח]] | [[#ט|ט]] | [[#י|י]] | [[#כ|כ]] | [[#ל|ל]] | [[#מ|מ]] | [[#נ|נ]] | [[#ס|ס]] | [[#ע|ע]] | [[#פ|פ]] | [[#צ|צ]] | [[#ק|ק]] | [[#ר|ר]] | [[#ש|ש]] | [[#ת|ת]] </div> =א= ==א-1== '''א...[[אישים איך אותם יקריבו]]'''.{{ש}} ==א-1-א*== '''א .... [[המחשבה במחשבות שלום מקדם חשובה]]'''.{{ש}} ==א-2== '''א...ת [[במצורע הזהרת]]'''.{{ש}} ==א-2*== '''א .... [[חצפית אשרו ומשמרו צפית]]'''.{{ש}} ==א-3*== '''[[א...רים כיונה פותה אחריך משכתה]]'''.{{ש}} ==א-3== '''[[אאביך ביום מבך|אאביך ביום מבך עוגל חצי גרני]]'''.{{ש}} ==א-4== '''[[בדעתו אביעה חידות#אאגרה בני איש|אאגרה בני איש המושרר בטל]]'''.{{ש}} ==א-5== '''[[אאדה עד חוג שמים|אאדה עד חוג שמים אעלה אתי שמים]]'''.{{ש}} +'''[[ואאדיר אלהי אבי]]'''.{{ש}} ==א-6== '''[[אאדיר ללובש הוד והדר]]'''.{{ש}} ==א-7== '''[[אאדר ליוצר בראשית ובורא נשמות]]'''.{{ש}} ==א-8== '''[[אאדרך חן בשמים]]'''.{{ש}} ==א-9== '''[[אאוגריה זילא סהדא שקרא]]'''.{{ש}} ==א-10== '''[[אאזר חלצי למלאות חפצי ולפני מליצי כפירי אריות]]'''.{{ש}} ==א-11== '''[[אאזרה גבורה...]]'''.{{ש}} ==א-12== '''[[אאיר גם אזהיר באור בהיר]]'''.{{ש}} ==א-1*== '''[[אאל להאל באל וחילה אסעדה בתודה ואסלדה בחלה]]'''.{{ש}} ==א-13== '''[[אאמיץ לנורא ואיום|אאמיץ לנורא ואיום בהסתופפי לפניו]]'''.{{ש}} ==א-14== '''[[אאמיצכם שירים באמרי פי]]'''.{{ש}} ==א-15== '''[[אאמיר אאדיר אפודת אגודת אורתך]]'''.{{ש}} ==א-16== '''[[אאמיר אאדיר עשרה שמות במרץ]]'''.{{ש}} ==א-17== '''[[אאמיר אאמיץ עטה עז]]'''.{{ש}} ==א-18== '''[[אאמיר אותך סלה|אאמיר אותך סלה בהוד והדר ותהלה]]'''.{{ש}} ==א-19== '''[[אאמיר אל האמירני]]'''.{{ש}} ==א-21== '''[[אאמיר מסתתר במעון חביון]]'''.{{ש}} ==א-22== '''[[אאמיר שבח במערכה לפאר לאדיר במלוכה]]'''.{{ש}} ==א-4*== '''[[אאמירם לי לאיומה אבוננם להחכימה]]'''.{{ש}} ==א-23== '''[[אאמן שמך ואקרא אליכם אישים]]'''.{{ש}} ==א-24== '''[[אאפד ישועה למלך]]'''.{{ש}} ==א-25== '''[[את חיל יום פקודה#אאפיד נזר איום|אאפיד נזר איום בשלוש קדושה ביום]]'''.{{ש}} ==א-26== '''[[אאריא מתילי ואחוין]]'''.{{ש}} ==א-27== '''[[אאשרה חסנך אלהי עולם אברכך בכל עת מלך עולם]]'''.{{ש}} ==א-28== '''[[אב אחד לכלנו וגוי אחד קראנו]]'''.{{ש}} (א-5*){{ש}} '''[[אב אתה לאביונים לעם שומר אמונים]]'''.{{ש}} ==א-29== '''[[אב בחכמה אור החמה ידך רמה על כל תבל]]'''.{{ש}} ==א-30== '''[[אב בנס שמיני כנוסה ושמע למהול לי ויקשב]]'''.{{ש}} ==א-31== '''[[אב גבר כחילים ובניו מפילים חללים]]'''.{{ש}} ==א-32== '''[[אב המון איש אמון ממשפחת רם ישיש ונכבד והמשרה על שכמו]]'''.{{ש}} ==א-6*== '''[[אב המון בכל נתברך]]'''.{{ש}} ==א-33== '''[[אב המון גוים]]'''.{{ש}} ==א-34== '''[[אב המון גוים הכיר יחודו וידע אלהים ועבדו]]'''.{{ש}} ==א-7*== '''[[אב המון גוים ישראלים אשר פריו קדש הלולים]]'''.{{ש}} ==א-35== '''[[אב המון גוים לקח מארם בן שלש הכיר פני אדון הכל]]'''.{{ש}} ==א-36== '''[[אב המון מל בשר יחידו]]'''.{{ש}} ==א-8982== (א-8*){{ש}} '''[[אב הנסים לקולי תשמעה ולי תטה השלום כנהר]]'''.{{ש}} +'''[[אב הרחמים אדון השלום]]'''.{{ש}} ==א-9*== '''[[אב הרחמים איחדה שמך לילות וימים]]'''.{{ש}} ==א-37== '''[[אב הרחמים אל רם על רמים בך אשמח ויגל לבבי]]'''.{{ש}} ==א-8983== (א-10*){{ש}} '''[[אב הרחמים אנא הרחמים ושמו אחד]]'''.{{ש}} ==א-38== '''[[אב הרחמים אשר בידך נפשות החיים והמתים]]'''.{{ש}} ==א-39== '''[[אב הרחמים אשר הסליחה עמך תחתינו שעה כי אנחנו עמיך]]'''.{{ש}} +'''[[אב הרחמים הוא ירחם עם עמוסים]]'''{{ש}} ==א-11*== '''[[אב הרחמים היטיבה ברצונך את ציון]]'''.{{ש}} +'''[[אב הרחמים רחם]]'''{{ש}} ==א-40== '''[[אב הרחמים|אב הרחמים שוכן מרומים]]'''.{{ש}} +'''[[אב הרחמן מלא רחמים|אב הרחמן מלא רחמים רבים]]'''. –עיין [[#ר-802|רחום וחנון חטאנו לפניך רחם עלינו אב הרחמן מלא רחמים]].{{ש}} ==א-8984== '''[[אב הרחמן שברי בך מלכי]]'''.{{ש}} ==א-47== '''[[אב ידעך|אב ידעך מנוער בחנתו בעשר בל עבור בראש תער]]'''.{{ש}} ==א-48== '''[[אב לא חמל|אב לא חמל בן לא אמל גמולו לטוב יוגמל]]'''.{{ש}} ==א-49== '''[[אב לא חס|אב לא חס על עין ימינו]]'''.{{ש}} ==א-50== '''[[אב לבנים יודיע אל אמתיך]]'''.{{ש}} ==א-51== '''[[אב לחכמים בבואו למות]]'''.{{ש}} ==א-52== '''[[אב לחכמים משה בחור בנביאים משה]]'''.{{ש}} ==א-53== '''[[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם ורב סלוח חוללתנו בני ברית קדש]]'''.{{ש}} ==א-54== '''[[אב מראש בן זאת הפרשה]]'''.{{ש}} ==א-55== '''[[אב נתן לחתנו כלה כלילת יופי]]'''.{{ש}} ==א-56== '''[[אב סגני כהונה ולויה]]'''.{{ש}} ==א-57== '''[[אב רחמים חונן עלי כל בריה]]'''.{{ש}} ==א-58== '''[[אב רחמן היה מוחל עונות עמך]]'''.{{ש}} ==א-8985== '''[[אב רחמן מושיע חוסים בשר ישע]]'''.{{ש}} ==א-59== '''[[אב רחמן מלא רחמים חטאנו לפניך רחם עלינו]]'''.{{ש}} ==א-60== '''[[אב רחמן שוכן בתוך קרבי בך אבטחה]]'''.{{ש}} ==א-61== '''[[אב רם על כל רמים שור עמלי]]'''.{{ש}} ==א-62== '''[[אב שמעון יאקול יא כאלקי]]'''.{{ש}} =='''[[אבא שמעון|אב שמעון כון בעוני]]'''== .{{ש}} ==א-63== '''[[אב שמעון קאל קלבי ינשרח פי דכר רבי]]'''.{{ש}} ==א-64== '''[[אב ששון ישאב בתשעה בו ובחמשה עשר בו]]'''.{{ש}} ==א-65== '''[[אב תציל בת מפי בוזזיה]]'''.{{ש}} ==א-66== '''[[אבא אבא הב לן מטרא]]'''.{{ש}} ==א-67== '''[[אבא אבא מארי קדישא עילאה הא אתינא קמך ונפשאי מרירא]]'''.{{ש}} ==א-68== '''[[אבא חסאן תרומית נדיבים]]'''.{{ש}} ==א-69== '''[[אבא רחמנא ארים ימינך ואצמח פורקנך]]'''.{{ש}} +'''[[אבאר בו כפי כח לאברם]]'''.{{ש}} ==א-70== '''[[אבאר במלה מתוקנה]]'''.{{ש}} ==א-71== '''[[אבאר דת שעשועים יום אוחילה לאל למצוא פדיום]]'''.{{ש}} ==א-72== '''[[אבאר מצות סוכה ובהלכות ישנים אנדד]]'''.{{ש}} ==א-73== '''[[אבאר קצת פלאי אלהים]]'''.{{ש}} ==א-74== '''[[אבאר שם אדיר שמותיו נוראים]]'''.{{ש}} ==א-75== '''[[אבאר תקף אל רם ונשא]]'''.{{ש}} ==א-76== '''[[אבארה ברון פצחי יושר הלכות חג פסחי]]'''.{{ש}} ==א-77== '''[[אבד הוד תמה|אבד הוד תמה הושמם אדרת]]'''.{{ש}} ==א-78== '''[[אבד ושבר וכלם]]'''.{{ש}} ==א-79== '''[[אבד הסיד מן הארץ]]'''.{{ש}} ==א-80== '''[[אבדה אמונה מבני אדם ואין מהם בך אוהב]]'''.{{ש}} ==א-81== '''[[אבדה האמונה ונגעלה]]'''.{{ש}} ==א-82== '''[[אבדה התקוה]]'''.{{ש}} ==א-83== '''[[אבדה ממנו אמונה אמונת תורת בוראנו]]'''.{{ש}} +'''[[אבדה ספינו אמונה]]'''.{{ש}} ==א-84== '''[[אבדה עצה ודיצה]]'''.{{ש}} אבד הוד תמה{{ש}} ==א-85== '''[[אבדו חכמי גזית|אבדו חכמי גזית יושבי גנים]]'''.{{ש}} ==א-8986== '''[[אבא אל מזבח אלהים שמחת גילי]]''' ==א-8987== '''[[אבוא בגבורות ה' אלהים אזכיר צדקתך לבדך אהים]]''' ==א-106== '''[[אבוא בחיל להתיצבה|אבוא בחיל להתיצבה במעמד פני תיבה]]'''.{{ש}} ==א-8988== '''[[אבא בתחנה לפני אל בכתר שירה מכתר]]''' ==א-118== '''[[אבוא היום בתפילה|אבוא היום בתפילה אל מקדשי אל]]'''.{{ש}} ==א-120== '''[[אבוא כעני שואל בפתח|אבוא כעני שואל על פתח]]'''. – למוסף יוכ"פ. * [[אוצר_השירה_והפיוט/מפתח_המקורות/מקורות_עברים#לוח|לוח]] ה 83.{{ש}} ==א-127== '''[[אבואה ברשיון מחוללי|אבואה ברשיון מחוללי אף מרשיון קהלי]]'''.{{ש}} ==א-128== '''[[אבואה בתחנון|אבואה בתחנון פני רחום וחנון]]'''. – סליחה ד' עשי"ת – סי' א"ב יוספא בירבי בער זצ"ל. הערה: [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338142 324] מיחסו לר' יוסף בן ברוך אבל ר"ת של הפיוט הם כמו שנסמן לעיל. * סליחה פראג 1613 סי' 80.{{ש}} ==א-129== '''[[אבואה ואשתחוה ואכרעה|אבואה ואשתחוה ואכרעה בקש רחמים בעד נהלאה]]'''.{{ש}} ==א-147== '''[[אבותי כי בטחו|אבותי כי בטחו בשם אלהי צורי גדלו והצליחו וגם עשו פרי]]'''.{{ש}} ==א-148== '''[[אבותי כרבת ריבם|אבותי כרבת ריבם אבדת כל מחריבם]]'''.{{ש}} ==א-178== '''[[אבי עבור על רשעי|אבי עבור על רשעי התדרוש לעון בצעי]]'''.{{ש}} אבי עבור על רשעי{{ש}} אביוני עמך{{ש}} אבינו מלך אנקת עמך{{ש}} אבינו מלכנו אבינו אתה{{ש}} אביעה כתם עווני{{ש}} אביר הגביר{{ש}} אביר ישראל{{ש}} אבכה ועל שוד זבולי{{ש}} אבל אנחנו חטאים ואשמים{{ש}} אבל אעורר{{ש}} אבל בחטאינו{{ש}} אבל במר נפש מתענים{{ש}} אבלה נפשי וחשך תארי{{ש}} אבן הראשה{{ש}} אבן מעמסה{{ש}} אבן שתיה{{ש}} אבני אקדח{{ש}} אבני יקר{{ש}} אברהם היה אחד{{ש}} אברך את שם ה' הנעלם מכל נמצא{{ש}} אגגי בהעמיקו{{ש}} אגדלך{{ש}} אגורה באהלך עולמים{{ש}} אגיד נפלאותיך איום ונורא{{ש}} אגידה ואדברה עצמו מספר{{ש}} אגיל ואשמח{{ש}} אגיל ואשמח בשמחת תורה{{ש}} אדאג מחטאתי{{ש}} אדבר מישרים{{ש}} ==א-464== '''[[אדברה בצר רוחי]]'''.{{ש}} ==א-465== '''[[אדברה בצר רוחי אליך מלכי וקדושי]]'''.{{ש}} ==א-466== '''[[אדברה ברשיון מביני]]'''.{{ש}} ==א-467== '''[[אדברה ואעירה בירחי קדם אזכירה]]'''.{{ש}} ==א-468== '''[[אדברה וירוח לי]]'''.{{ש}} ==א-469== '''[[אדברה וירוח לי אשר ספרו לנו אבות מפי המגיד]]'''.{{ש}} ==א-470== '''[[אדברה וירוח לי כי רוחי הציקתני על מרירות נפשי]]'''.{{ש}} ==א-471== '''[[אדברה וירווח לי פני סולחי ומוחלי|אדברה וירוח לי פני סולחי ומוחלי]]'''.{{ש}} ==א-472== '''[[אדברה נא שלום בך ירושלם החביבה]]'''.{{ש}} ==א-473== '''[[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים כרש ואבכה בענוי נפש קהלי אבכה]]'''.{{ש}} ==א-474== '''[[אדרה עד בית אלהים בלב נשבר מי יתנני במדבר]]'''.{{ש}} ==א-475== '''[[אד"ו דחה מראש]]'''.{{ש}} ==א-476== '''[[אדום אמרה אין קץ וציון קוה לקץ]]'''.{{ש}} ==א-477== '''[[אדום אשר מלך יאמר לפזורי קהלך]]'''.{{ש}} ==א-478== '''[[אדום וצח יושב שמים נורא נצח]]'''.{{ש}} ==א-479== '''[[אדום לה' לו אתחולל ואדום]]'''.{{ש}} ==א-480== '''[[אדום עקר]]'''.{{ש}} ==א-481== '''[[אדון אביר במעשיו כביר|אדון אביר במעשיו כביר מי אל כמוך]]'''.{{ש}} ==א-482== '''[[אדון אדיר הכל לך לך]]'''.{{ש}} ==א-483== '''[[אדון אל תשכח צעקת אריאל בנין כוננו ידיך]]'''.{{ש}} +'''[[אדון אלהים צבאות]]'''.{{ש}} +'''[[אמרתך צרופה ועדותיך צדק#שבתי וראה|אדון אם מעשים אין בנו]]'''.{{ש}} ==א-484== '''[[אדון אימנני|אדון אמנני אצלו שכנני]]'''.{{ש}} ==א-485== '''[[אדון אמץ ראובן בניסן וטלה]]'''.{{ש}} ==א-486== '''[[אדון אצלו אמנני באהב שעשועים]]'''.{{ש}} ==א-487== '''[[אדון אשר בין היצור נעבד תשוב תחייני]]'''.{{ש}} ==א-488== '''[[אדון אשר יצוריו יצר והפליאם בראם מאין]]'''.{{ש}} ==א-489== '''[[אדון אשר לו תאות מלוכהגדול ורם על כל ברכה]]'''.{{ש}} ==א-490== '''[[אדון אשר צדקתו לכל היצור נודעה]]'''.{{ש}} ==א-491== '''[[אדון אשר רוכב בגאוה שחק]]'''.{{ש}} ==א-492== '''[[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה הגיגנו אזון שיחנו בשאגנו]]'''.{{ש}} ==א-493== '''[[אדון בכתר גבורת יסודך תרצה צעקתנו]]'''.{{ש}} ==א-494== '''[[אדון בעוזו יוצר אורה והוא בורא חשכה]]'''.{{ש}} ==א-495== '''[[אדון בעוזו יוצרי הוא נעלה על כל ברכה]]'''.{{ש}} ==א-496== '''[[אדון בפקדך|אדון בפקדך אנוש לבקרים]]'''.{{ש}} ==א-497== '''[[אדון בפקדך פנקסי לבקר]]'''.{{ש}} ==א-498== '''[[אדון בשפטך|אדון בשפטך אנוש רמה תזכור ברוגז חנות רחם]]'''.{{ש}} ==א-499== '''[[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין אם ידקדק בחקר פועל אם יבדק]]'''.{{ש}} ==א-500== '''[[אדון האדונים בוחן לבבות]]'''.{{ש}} ==א-501== '''[[אדון האדונים מעותי סלח]]'''.{{ש}} ==א-502== '''[[אדון האדונים סנה שוכן ונשא ורם לקול נגש נענה]]'''.{{ש}} ==א-503== '''[[אדון הבט וראה עמל עמך בארץ צר]]'''.{{ש}} ==א-504== '''[[אדון הביטה וראה את אנחותינו]]'''.{{ש}} ==א-505== '''[[אדון הביטה ושמע את אנחותינו הביטה וראה את בשתינו]]'''.{{ש}} ==א-506== '''[[אדון הביטה משמיך בעניים מבקשים שמך]]'''.{{ש}} ==א-507== '''[[אדון הדרש לעם דורשיך לא תתפרש מנן ואל נפרוש ממך]]'''.{{ש}} ==א-508== '''[[אדון הזן את העולם]]'''.{{ש}} ==א-509== '''[[אדון היושב על חוג הארץ נאדר בכח]]'''.{{ש}} אדון הכל{{ש}} אדון המושיע{{ש}} אדון הסליחות{{ש}} אדון העולמים{{ש}} אדון יחיד יסד{{ש}} אדון מועד כתקח{{ש}} אדון משפט בקרבך{{ש}} אדון עולם{{ש}} אדון עולם{{ש}} אדון עולם אקו לך{{ש}} אדון צור ישעי{{ש}} אדוני האדונים השקיפה ממעונים{{ש}} אדיר איום ונורא{{ש}} אדיר במלוכה{{ש}} אדיר דר מתוחים{{ש}} אדיר הוא{{ש}} אדיר ונאה בקודש{{ש}} אדיר ונאור בורא דוק וחלד{{ש}} אדיר יבנה ביתי{{ש}} אדיר כבודו{{ש}} אדיר לא ינום{{ש}} אדירי איומה{{ש}} אדם איך יזכה{{ש}} אדם בקום עלינו{{ש}} אדם ובהמה{{ש}} אדמה מארר{{ש}} ה' אבינו אתה{{ש}} ה' אדונינו (תחינה){{ש}} ה' אודך בכל לבבי{{ש}} ה' אויב גבר{{ש}} ה' איה חסדיך הראשונים{{ש}} ה' אלהא את אמרת לכנישתא{{ש}} ה' אלהא דכל דמטמר{{ש}} ה' אלהא דשכינתיה בשמי נהורי{{ש}} ה' אלהי אברהם יצחק וישראל{{ש}} ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים{{ש}} ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים{{ש}} ה' אלהי הצבאות צג בין ההדסים{{ש}} ה' אלהי ישועתי{{ש}} ה' אלהי ישראל צדיק אתה{{ש}} ה' אלהי רבת צררוני מנעורי{{ש}} ה' אלהים מושיב יחידים{{ש}} אדני אלהים צבאות אתה החלות{{ש}} ה' אליך אזעק{{ש}} ה' אליך כסיתי{{ש}} ה' אליך נשאתי את עיני{{ש}} ה' אם גדל עווני{{ש}} ה' אם מאוס מאסתנו{{ש}} ה' אנחתנו גדלה{{ש}} ה' אני הגבר ראה שבר{{ש}} ה' אפפונו יגונים{{ש}} ה' ארכו שני{{ש}} ה' את הוא אלהא דשרי ברום רקיעיא{{ש}} ה' את הוא אלהא מלך{{ש}} ה' את מפעליך אזכור{{ש}} ה' בקול שופר{{ש}} ה' בקר אערך לך{{ש}} ה' בקר תשמע קולי{{ש}} ה' דאבה רוחי{{ש}} ה' דאגה שברה לבי{{ש}} ה' דבידיה אסו{{ש}} ה' דכאונו הממונו{{ש}} ה' דל כבודנו{{ש}} ה' דלו עיני{{ש}} ה' דסגיאין רחמוהי{{ש}} ה' דקריב לכל מאן דקרי ליה{{ש}} ה' זעקתי בחבלי{{ש}} ה' זעקתי בצירי{{ש}} ה' זרה עם קדש{{ש}} ה' חננו והקימנו{{ש}} ה' חסד ואמת יקדמו פניך{{ש}} ה' יבואונו רחמיך{{ש}} ה' יגוני קראוני אל אבל{{ש}} ה' יגענו וסבלנו צרות{{ש}} ה' ידענו מעלנו{{ש}} ה' יום לך אערוך תחינה{{ש}} ה' יונתך שבעה קלון{{ש}} ה' יושב שוכן מעוני{{ש}} ה' יחיד{{ש}} ה' ייאשוני מרחמיך{{ש}} ה' ימין עוזך הרם{{ש}} ה' יריבי תריב{{ש}} ה' ישועה צוה{{ש}} ה' לגזע הימן{{ש}} ה' למה תביט בוגדים{{ש}} ה' למה תהיה{{ש}} אדני מעון אתה{{ש}} אדני נגדך כל תאותי{{ש}} ה' נגרו דמעי{{ש}} ה' נזלו עיני{{ש}} ה' נלכד במוקש{{ש}} ה' נפלאות עשית{{ש}} ה' נתתנו לשמה{{ש}} ה' עד מתי תעשן חמתך{{ש}} ה' צור ישראל{{ש}} ה' רב העליליה{{ש}} ה' רוח רחמים השב{{ש}} ה' ריבה את יריבי{{ש}} ה' שארית פליטת אריאל{{ש}} ה' שדודים נדודים{{ש}} ה' שובה ממרומיך{{ש}} ה' שומרי לביתך נאוה{{ש}} ה' שועת עמך הקשיבה{{ש}} ה' שטופה חטופה{{ש}} אדני שמעה אדני סלחה{{ש}} ה' שמעתי ונרגזתי{{ש}} ה' שעה נודד מקנו{{ש}} ה' שעה עדתך{{ש}} ה' שעה עם נדכה{{ש}} אדעה כי אין זולתך לגאול{{ש}} אדפוק בצהרים פתח{{ש}} אדר נזלי ישע תזיל להמוני{{ש}} אדרת חזקים{{ש}} אדרת תלבושת{{ש}} אהבו את ה'{{ש}} אהבני מנוער{{ש}} אהבת אברהם ברכה תשית{{ש}} אהבת הדסה{{ש}} אהבת עזוז{{ש}} אהבת צדק ותשנא רשע{{ש}} אהוב מהר המור{{ש}} אהוב נגלה על הר סיני{{ש}} אהוביך אהבוך{{ש}} אהובת נוער באבות משולשת{{ש}} אהודה בקרב נוחלי מוסר{{ש}} אהל שכנת באדם{{ש}} אהלי אני עבטתי{{ש}} אהלי אשר תאבת{{ש}} אהלל בצלצלי שמע{{ש}} אהללה אלהי אשירה עזו{{ש}} אהללך בקול רם{{ש}} אהלת מתוחים{{ש}} אודה אל חי שמך{{ש}} אודה יוצר{{ש}} אודה לאלי{{ש}} אודה לך חזקי נצח{{ש}} אודה עלי חטאתי{{ש}} אודה עלי פשעי{{ש}} אודך בקול ערב{{ש}} אודך ה' כי אנפת בי{{ש}} אודך כי אנפת{{ש}} אודך כי עניתני וחייתני{{ש}} אוהבי ה' זרע עבדיו{{ש}} אוחזי בידם{{ש}} אוחיל יום יום אשתאה{{ש}} אוחילה לאל{{ש}} אוי כי אוסרתי{{ש}} אוי כי ירד אש{{ש}} אוי כי מחלוקת{{ש}} אוי לי על גלות השכינה{{ש}} אויל כהכניס תרף בהיכל{{ש}} אוילי המתעה{{ש}} אוילים מדרך פשעם{{ש}} אוימתי בחיל כיפור{{ש}} אויתיך קויתיך מארץ מרחקים{{ש}} אום אני חומה{{ש}} אום אשר בך דבוקה{{ש}} אום בך שעונה{{ש}} אום בלי קשר אסורה{{ש}} אום ברה כחמה{{ש}} אום כאישון ננצרת{{ש}} אום נצורה{{ש}} אום קרואה חבצלת השרון{{ש}} אומן אמונים יכון{{ש}} אומן ישעך בא{{ש}} ==א-1873== '''[[אומץ דר חזקים|אומץ דר חזקים אבאר לפי פסוקים]]'''. — יוצר שבת שלישי אחר הפסח — סי' א"ב (כפול), שלמה (שש פעמים, אחר אותיות ד',ח', ל,' ע', ר', ת') הקטן (אחר חתימת הא"ב) [שלמה הבבלי]. * אוצר התפלות ח"ב 260, ארנהיים 239, דרך חיים ח"ד 119, כל בו ח"ד 311, ע"י 735, פירסט 109, שער השמים ח"ב 105, צ 103.{{ש}} אומץ יוסיף טהור ידים{{ש}} אומץ קצות דרכיך{{ש}} אומצו בתופף בשתים יעופף{{ש}} אומר אף אני{{ש}} אומרים לאדרך{{ש}} אומרת אני מעשי למלך{{ש}} אוני פטרי רחמתים{{ש}} אופד מאז{{ש}} אופל אלמנה תאיר{{ש}} אופל המוני{{ש}} אופן אחד בארץ{{ש}} אור הגנוז בלובן המחשוף{{ש}} אור זרוע זורח כבודו{{ש}} אור ישע מאושרים{{ש}} אור ישראל וקדושו{{ש}} אור ישראל וקדושו מעמו שואל{{ש}} אור ישראל קדושי{{ש}} אור לשביעי גש{{ש}} אור עולם קראו{{ש}} אור עט אדרת{{ש}} אור עליון{{ש}} אור צח ופשוט{{ש}} אורות מאפל הזריח מהודו{{ש}} אורח זו אלך{{ש}} אורח חיים מוסר תוכחת{{ש}} אורח צדקה{{ש}} אורחות אראלים{{ש}} אורי וישעי על הים נגלה{{ש}} אורך ואמיתך שלח{{ש}} אורך תזריח לחשוכה{{ש}} אות ברית ישראל{{ש}} אות ברית שלשתי{{ש}} אות בריתות שלש עשרה{{ש}} אות זה החדש{{ש}} אותותיך ראינו{{ש}} אותך אדרוש ואליך אתודע{{ש}} אותך אדרוש ולשמך איחל{{ש}} אותך כל היום קיוינו{{ש}} אז בבוא יום פקודת גיא המחזה{{ש}} אז בבית שביינו{{ש}} אז בהיות כלה{{ש}} אז בהלוך ירמיהו{{ש}} אז בהר מור{{ש}} אז בחטאינו{{ש}} אז ביום כיפור סליחה הורית{{ש}} אז במלאת ספק{{ש}} אז בעזבי מקרא דת{{ש}} אז בקום הצר{{ש}} אז בקשוב עניו{{ש}} אז טרם נמתחו{{ש}} אז ירנן{{ש}} אז כארשת בתולה{{ש}} אז כגולגל שעבוד הורים{{ש}} אז כל בריות{{ש}} אז כעיני עבדים{{ש}} ==א-2146== '''[[אז לפנות ערב|אז לפנות ערב דפקנו הומים על שערי מלך]]'''. – סליחה לנעילה – סי' א"ב (עד אות עי"ן והשאר בלי סי'). *[[אוצר_השירה_והפיוט/מפתח_המקורות/מקורות_עברים#א סב|אסב]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=7069&st=&pgnum=727 362] היידנהיים, פיזרו, [[אוצר_השירה_והפיוט/מפתח_המקורות/מקורות_עברים#סליחות-פלאס|סליחות-פלאס]] [https://books.google.co.il/books?id=3F49AAAAcAAJ&hl=iw&pg=PP1#v=onepage&q&f=false 135].{{ש}} אז מאז זמות בכל פועל{{ש}} ==א-2152== '''[[אז מלפני בראשית#אז מלפני בראשית אבות ובנים השית|אז מלפני בראשית אבות ובנים השית]]'''. – חלק ט"ו (2) מן הקרובה: "[[שושן עמק]]" לפי מנהג פולין. * [[אוצר_השירה_והפיוט/מפתח_המקורות/מקורות_עברים#ל|ל]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29119&st=&pgnum=37&hilite= 33].{{ש}} ==א-2153== '''[[אז מלפני בראשית#אז מלפני בראשית דת וכס השית|אז מלפני בראשית דת וכס השית]]'''. – חלק ט"ו, (1) מן הקרובה: "[[שושן עמק]]" לפי מנהג פולין. * נמצא ג"כ בפני עצמו ב[[אוצר_השירה_והפיוט/מפתח_המקורות/מקורות_עברים#סליחות-פלאס|סליחות-פלאס]] [https://books.google.co.il/books?id=3F49AAAAcAAJ&hl=iw&pg=PP1#v=onepage&q&f=false 133]: [[אוצר_השירה_והפיוט/מפתח_המקורות/מקורות_עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337874 56] [[אוצר_השירה_והפיוט/מפתח_המקורות/מקורות_עברים#ל|ל]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29119&st=&pgnum=37&hilite= 33]. הערה: ווינשע, די ליידען דעס מעססיאס, לייפציג 1870 עמ' 106. ==א-2154== '''[[אז מלפני בראשית#אז מלפני בראשית נוה וינון השית|אז מלפני בראשית נוה וינון השית]]'''. – חלק ט"ז (1) מן הקרובה: "[[שושן עמק]]" לפי מנהג פולין. * [[אוצר_השירה_והפיוט/מפתח_המקורות/מקורות_עברים#ל|ל]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29119&st=&pgnum=37&hilite= 33]. ==א-2155== '''[[אז מלפני בראשית#אז מלפני בראשית שבעה אלה השית|אז מלפני בראשית שבעה אלה השית]]'''. – חלק ט"ז (2) מן הקרובה: "[[שושן עמק]]" לפי מנהג פולין. * [[אוצר_השירה_והפיוט/מפתח_המקורות/מקורות_עברים#ל|ל]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29119&st=&pgnum=37&hilite= 33]. אז מרחם אמי{{ש}} אז קשתי וחרבי{{ש}} אז שש מאות{{ש}} אז תפיל בנעימים חבלך{{ש}} אזהרות אבן גבירול{{ש}} אזהרות לרס"ג{{ש}} אזהרת ראשית{{ש}} אזון שלש עשרה מדות{{ש}} אזון תחן והסכת עתירה{{ש}} אזור נקמות{{ש}} אזורי אימה{{ש}} אזי בבגדי אמרי דר מעוני{{ש}} אזכור מעללי יה{{ש}} אזכור מקדם פלאי אל{{ש}} אזכיר גבורות אלוה{{ש}} אזכיר סלה זכרון מעשים{{ש}} אזכיר צדקתך{{ש}} אזכיר רהב ובבל{{ש}} אזכירה סדר עבודה{{ש}} אזכר סלה לשם פה לאדם{{ש}} אזכרה אלהים ואהמיה{{ש}} אזכרה אלהים נגינתי בלילה{{ש}} אזכרה יום מותי{{ש}} אזכרה מצוק{{ש}} אזכרה מקדם פלאך (זולת){{ש}} אזכרה נגינותי{{ש}} אזכרה רחמיך{{ש}} אזכרה שנות עולמים{{ש}} ==א-2304== '''[[אזכרך דודי|אזכרך דודי מארץ ירדן וחרמונים]]'''. זולת —סי' א"ב, משלם [בן קלונימוס]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#א סאלוניקי|א סלוניקי]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=11767&st=&pgnum=48 *] (זולת בין ראש חדש אייר לשבועות); [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&st=&pgnum=238 118], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337928 110] [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ל|ל]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29119&st=&pgnum=285 277].{{ש}} אזלת יוכבד{{ש}} אזמר בשבחין{{ש}} אזנו יצורי אלי{{ש}} אזנך הטה{{ש}} אזעק אל אלהים קולי{{ש}} אזרח ממזרח העירות{{ש}} אזרחי העיר ממזרח{{ש}} אזרחי מעבר הנהר{{ש}} אזרת עוז מלפנים{{ש}} אחד גדל כח{{ש}} אחד יחיד ומיוחד אל{{ש}} אחד מי יודע{{ש}} אחור וקדם צרת{{ש}} אחות אשר לך כספת{{ש}} אחות קטנה{{ש}} אחזו אלים פני כסא{{ש}} אחזיק נא לי{{ש}} אחי מאין אתם{{ש}} אחי שאו משאת{{ש}} אחלה את פני ה'{{ש}} אחלי יכונו דרכי{{ש}} אחרה עת מועד{{ש}} אחרי נמכר (זולת){{ש}} אחריש ואתאפק{{ש}} אחשבה לדעת עמל ודברים יגעים{{ש}} אחת שאלתי פליאה חזות{{ש}} אטיף ארש מילולי{{ש}} אטתי מטתי{{ש}} אי גבורתך ימין אל... בא במסורת{{ש}} אי גבורתך ימין אל... בערה בי{{ש}} אי זה מקום בינה{{ש}} אי כה אומר{{ש}} אי פתרוס בעברך{{ש}} איה חסדיך הראשונים{{ש}} איה כל נפלאותיך{{ש}} איה קנאתך וגבורותיך{{ש}} איום ונורא צום העשור{{ש}} איומה בהר המור{{ש}} איומה בחר{{ש}} איומה נחבסת ומופרכת{{ש}} איומתי יונה יעלת חן{{ש}} ==א-2717== '''[[איומתי שמחי ועלזי|איומתי שמחי ועלזי כי בא עת הדרך]]'''. — מאורה לשבת ב אחר הפסח — סי' שמואל כהן * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&st=&pgnum=659 258], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 232, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח"ד 309 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&st=&pgnum=340 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 106, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#קה"פ|קה"פ]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=34863&st=&pgnum=34 48], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&st=&pgnum=210 104], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338112 294].{{ש}} איומתי תעורר הישנים{{ש}} איומתך סודרת קילוסך במקהלות{{ש}} איחד צורי ברוב הודאות{{ש}} איחד שם שוכן תרשישים{{ש}} איילת חן{{ש}} איין ציקליין{{ש}} איך אוכל לבוא עדיך{{ש}} איך אפתח פי{{ש}} איך אשא ראש{{ש}} איך זרים אכזרים{{ש}} איך ידידות נפש{{ש}} איך יעמוד לבבי{{ש}} איך לזמר הגיון{{ש}} ==א-2817== '''[[איך מכל אומות|איך מכל אומות הושפלתי עד תהומות]]'''. סליחה. —סי' אמתי חזק [בן שפטיה]. *[[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אגרות שד"ל|אגרות שד"ל]] 898 [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019787750205171/NLI?volumeItem=3 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#מבחר השירה|מבחר השירה]] [https://archive.org/details/mivarhashirahhai02brod/page/n65/mode/2up 47], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338074 256], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ל|ל]] [https://beta.hebrewbooks.org/reader/reader.aspx?sfid=29119#p=50&fitMode=fitwidth&hlts=&ocr= 46], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|ס. פ.]] 11, 186 [https://books.google.ht/books?id=TogPeJgrOIwC&printsec=frontcover&hl=fr#v=onepage&q&f=false *].{{ש}} איך מפי בן ובת{{ש}} איך משכני עליון{{ש}} איך נאנחה במשבר{{ש}} איך נוי שודד{{ש}} איך נפלה ממנו עטרה{{ש}} איך נפתח פה{{ש}} איך תנחמוני הבל{{ש}} איכה אהובים נאמנים{{ש}} איכה אופל גאון עוזנו{{ש}} איכה אלי קוננו מאליו{{ש}} איכה אצת באפך{{ש}} איכה אשפתו פתוח כקבר{{ש}} איכה את אשר כבר עשוהו{{ש}} איכה ישבה בדד עגונה{{ש}} איכה ישבה חבצלת השרון{{ש}} איכה צאן ההרגה{{ש}} איכה תפארתי מראשותי השליכו{{ש}} איככה אפצה פה{{ש}} איל אחר נאחז{{ש}} אילותנו לעזרתנו חושה{{ש}} אילילה אלכה שולל{{ש}} אילת אהבים מתנת סיני{{ש}} אילת השחר אורה בהצחר{{ש}} אימת נוראותיך{{ש}} ==א-3005== '''[[אין זולתך|אין זולתך ואפס דוגמתך]]'''. – זולת לשבועות – סי' יצחק בר מאיר חזק ואמץ בתורה ובמעשים טובים. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337967 149]. ==א-3006== '''אין זולתך לגאול גואל חזק'''. – זולת – מזכיר חרבן ירושלם ע"י מסעי הצלב בשנת 1099 – [קלונימוס בר יהודה]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337983 165].{{ש}} ==א-3022== '''[[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת בשר מדתך איה קנאתך ועצת עמדתך]]'''. – סליחה – סי' א"ב (כפול) – [שלמה הבבלי]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#א סב|א סב]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=7069&st=&pgnum=246 122]: [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=7069&st=&pgnum=404 200]: [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח"א 118 ח"ג 304 [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#דרך החיים|דרך החיים]] ה 167 הדרת, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#מטיב שפה|מטיב שפה]] 15 [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#סליחות-בער|סליחות-בער (מ"א)]] [https://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/5/55/The_Seli%E1%B8%A5ot_for_the_Entire_Year.pdf#page=36 11] [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#סליחות 1548|סליחות-1548]]-[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=11808&st=&pgnum=22&hilite= 9], [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=11808&st=&pgnum=217 157] [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&st=&pgnum=89 ח"ב 43]: [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338052 234].{{ש}} ==א-3027== '''[[אין כמוך באלמים|אין כמוך באלמים דומם ושותק למעגימים]]'''. — זולת לשבת א' אחר פסח — סי' א"ב, יצחק ברבי שלום חזק. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&st=&pgnum=657 256], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 223, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח"ד 307 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&st=&pgnum=338 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 102, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&st=&pgnum=206 102], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ספר הדמעות|ספר הדמעות]] ח"א [https://benyehuda.org/collections/6832 217], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338276 458].{{ש}} אין לי בטחון כי אם עליך{{ש}} אין לנו לא אורים ותומים{{ש}} אין לנו לא אשם ולא אשים{{ש}} אין לנו עוד אלהים זולתך{{ש}} אין מושיע וגואל{{ש}} אין מי יקרא בצדק{{ש}} אין פה להשיב{{ש}} אין צור חלף{{ש}} איש אשר הוקרן{{ש}} איש חסיד{{ש}} איש יולד לתת עליון{{ש}} איש מלאכי חפצתי בו{{ש}} איש עניו חילה פניך{{ש}} איתן האזרחי השכיל{{ש}} איתן למד דעת{{ש}} איתן למד דעת בטרם ידעוך כל{{ש}} אך בך לדל מעוז{{ש}} אך בך לדל עזרה{{ש}} אך בך מקוה ישראל{{ש}} אך במתח דין{{ש}} אך זה היום{{ש}} אך זה היום קיויתי{{ש}} אכון לחלות פניך{{ש}} אכלו משמנים{{ש}} אכן אתה אל{{ש}} אכפרה פני מלך רב{{ש}} אכרע אקוד לפני מלכי{{ש}} אכתיר זר תהילה{{ש}} אל אדון{{ש}} אל אדון אמיתו צינה וכידון{{ש}} אל אדון על כל המעשים (חתונה){{ש}} אל אדון על כל המעשים אמר ויהי{{ש}} אל אדון על כל פעלים{{ש}} אל אל אשא דעי{{ש}} אל אל בני אלים{{ש}} אל אל וטובו{{ש}} ==א-3377== '''[[אל אל חי ארנן|אל אל חי ארנן בלב ובשר אתחנן]]'''. — יוצר שבת אחר פסח. — סי' א"ב, שמעון ברבי יצחק [בר אבון]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#א סאלוניקי|א סלוניקי]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=11767&st=&pgnum=121 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח"ד 310 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&st=&pgnum=341 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&st=&pgnum=660 259], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 235, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 107, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&st=&pgnum=211 104]:, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337932 114].{{ש}} אל אל שדי אתחנן{{ש}} אל אלהי אבותיכם האמירכם זרע אמוני{{ש}} אל אלהים אעתר{{ש}} אל אלהים אצעקה במילולי{{ש}} אל אלהים בך יצדקו צדוק{{ש}} אל אלהים ה' דבר{{ש}} אל אלהים ה' דבר (יוצר){{ש}} אל אלהים ה' כמקראו{{ש}} אל אלהינו נשוב בצר לנו{{ש}} אל אלוה דלפה עיני{{ש}} אל אליהו{{ש}} אל אמונה עזרה הבה{{ש}} אל ארך אפים אתה{{ש}} אל באפך פן תמעיט{{ש}} אל ברוב עצות תכן את רוח{{ש}} אל דביר קדשך ידינו נשואות{{ש}} אל דמי לך רב וגואל{{ש}} אל הר המור{{ש}} אל חי יפרֹש{{ש}} אל חי יפתח השמים{{ש}} אל טוב וסלח אדמתנו הצלח{{ש}} אל יבנה הר גליל{{ש}} אל ים גלותנו{{ש}} אל ימעט לפניך את כל התלאה{{ש}} אל ישעך צמאתי{{ש}} אל ישראל נקראת לפנים{{ש}} אל למושעות{{ש}} אל מאד נעלה{{ש}} אל מחוללי{{ש}} אל מלא רחמים של כ' סיון{{ש}} אל מלך יושב על כיסא רחמים{{ש}} אל מסתתר{{ש}} אל מתנשא לכל לראש{{ש}} אל נא אוצרך הטוב{{ש}} אל נא יום זה{{ש}} אל נא למען אב אומץ{{ש}} אל נא לעולם תוערץ{{ש}} אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה{{ש}} אל נא תיסר באי עדיך{{ש}} אל נא תעינו כשה אובד{{ש}} אל נגלה במדות שלש עשרה{{ש}} אל נורא עלילה{{ש}} אל נכספתי לראותך{{ש}} אל נערץ בסוד קדושים רבה{{ש}} אל נערץ בסוד קדושים רבת{{ש}} אל נקמות הופיע (סליחות){{ש}} אל נשא ארנן בהתעלסה{{ש}} אל עבדיך המצא קונם{{ש}} אל עושה נפלאות{{ש}} אל פתחך ירון שה אובד{{ש}} אל רחום שמך{{ש}} אל רם בכל נודעת{{ש}} אל תבישנו{{ש}} אל תעש עמנו כלה{{ש}} אל תפר בריתך איתנו{{ש}} אלה אזכרה (פיוט){{ש}} אלה בשלישמו{{ש}} אלה בשן סלע מצודתם{{ש}} אלהא רבא{{ש}} אלהי אברהם מאויבי עז{{ש}} אלהי אל תדינני כמעלי{{ש}} אלהי אקראך במחשב{{ש}} אלהי בושתי ונכלמתי (סליחות){{ש}} אלהי בך איחבק{{ש}} אלהי בשר עמך מפחדך סמר{{ש}} אלהי העברים נקרא{{ש}} אלהי הרוחות הושיעה נא{{ש}} ==א-4447== '''[[אלהי ימי שנותי כלו|אלהי ימי שנותי כלו בארך גלותי]]'''. — אהבה לשבת א' אחר פסח — סי' יוסף שבתי בן יצחק חזק [החרוזים שבהם ר"ת שבתי חסרים בדפוסים ונמצאו ב[[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Magazin|מאגאזין]] י"ב [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/cm/periodical/pageview/2574428 56]]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&st=&pgnum=656 255], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 221, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח"ד 307 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&st=&pgnum=338 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 101, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&st=&pgnum=205 101], תרגום אשכנזי מ' פאפפענהיים אש דת ח"ג צד 41, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ל|ל]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29119&st=&pgnum=102&hilite= 98], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://www.digitale-sammlungen.de/de/view/bsb11007533?page=13 671].{{ש}} אלהי ישועתנו שעה שועתנו{{ש}} אלהי ישענו נוראות מאוים{{ש}} אלהי מעשיו מה נפלאים{{ש}} אלהי עושי יוצרי ונוצרי{{ש}} אלהי עז תהלתי{{ש}} אלהי קדם הדר במעונה{{ש}} אלהי קדם מעונה{{ש}} ==א-4563== '''[[אלהיכם אדיר שמו ומיוחד]]'''.–קדושה לשבת חתונה–[אליעזר]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338097 279].{{ש}} ==א-4564== '''[[אלהיכם אדירכם]]'''. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#נחלת שד"ל-ג|נחלת שד"ל ג]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=58106&st=&pgnum=29 26].{{ש}} ==א-4565== '''[[אלהיכם אור עטר ומזיו טלית]]'''. – [אור שרגא]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338416 598].{{ש}} ==א-4566== '''[[אלהיכם אל אדיר ויחיד]]'''. – [אלעזר בן יהודה הכהן]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://www.digitale-sammlungen.de/de/view/bsb11007533?page=48 706].{{ש}} ==א-4567== '''[[אלהיכם אל כל מקום גדולתו]]'''. –קדושה למוסף– [אפרים מבונא]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338108 290].{{ש}} ==א-4568== '''[[אלהיכם אל נערץ בסוד קדושים אהובים]]'''. – [אלעזר בן יהודה הכהן]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://www.digitale-sammlungen.de/de/view/bsb11007533?page=48 706].{{ש}} ==א-4569== '''[[אלהיכם אלהים חיים]]''' –קדושה לשבת חתונה– [אליעזר] * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338097 279].{{ש}} ==א-4570== '''[[אלהיכם אני ואתם עמי]]'''. – * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337903 85].{{ש}} ==א-4571== '''[[אלהיכם אני זוכר הברית|אלהיכם אני זוכר הברית הנה אנכי שולח לשארית]]'''. – * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#א הדרת|א הדרת]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=11581&st=&pgnum=641 321], דרך החיים ב 268, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] חלק א [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22373&st=&pgnum=436 216], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337903 85], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#סדר התפלות-שבתי בס|סדר התפלות-שבתי בס]] 8.{{ש}} ==א-4572== '''[[אלהיכם אני פצתה צרור המור]]'''. – * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337903 85].{{ש}} ==א-4573== '''[[אלהיכם אתכם ינחם ורעתכם לטובה תומר]]'''. סי' אביגדור קרא. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Ben Chananja|בן חנניה]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/cm/periodical/pageview/2545933 ד 238].{{ש}} (*) מקורות נוספים: [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות נוספים#יזכור פראג|יזכור פראג]][https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=KTIV&scope=KTIV&docId=PNX_MANUSCRIPTS990000649560205171 עמוד 23].{{ש}} ==א-4574== '''[[אלהיכם ברוך סודו וברוך טעמו]]'''. –קדושה למוסף– [ברוך בן שמואל]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338125 307].{{ש}} ==א-4575== '''[[אלהיכם דרשו קראו זאת מנוחתו]]'''. –קדושה לשבת ראש חדש– [מיוחס לרס"ג, אולם הוא סעדיה מאוחר].– * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337995 177].{{ש}} ==א-4576== '''[[אלהיכם זרוייו יאסף ויצבור]]'''. –קדושה למוסף של שבת וברית מילה– [זבדיה]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337986 168].{{ש}} (*) מקורות נוספים: [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות נוספים#זבדיה|זבדיה]] 48 [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות נוספים#פליישר-איטליה|פליישר-איטליה]] 162. ==א-4577== '''[[אלהיכם יוסיף ידו|אלהיכם יוסף ידו לקבץ נפוצותיכם]]'''. –קדושה לשבת נחמו– סי יהודה בר שמואל חזק [החסיד]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#א סב|א סב]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=7069&st=&pgnum=386 192], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#א הדרת|א הדרת]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=11581&st=&pgnum=626 *], דרך החיים ב 268, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ע"י|עבודת ישראל]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42897&st=&pgnum=274 244], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] חלק א [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22373&st=&pgnum=435 215], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ל|ל]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29119&st=&pgnum=82 78], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338289 471], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#סדר התפלות-שבתי בס|סדר התפלות-שבתי בס]] 8.{{ש}} ==א-4578== '''[[אלהיכם יוסיף ידו שנית]]'''. – קדושה למוסף שבת חתונה – [יוסף בן נתן חזן מטרנא]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338090 272].{{ש}} (*) ב[[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות נוספים#פרמה-1904|פרמה-1904]] 129 הוא לשבת חול המועד סוכות. ==א-4579== '''[[אלהיכם יוסיף כס יה]]'''. –קדושה למוסף– [הרקח]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338137 319].{{ש}} ==א-4580== '''[[אלהיכם יוסיף כס יה איוה]]'''. – [יהודה]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://www.digitale-sammlungen.de/de/view/bsb11007533?page=63 721].{{ש}} ==א-4581== '''[[אלהיכם יזריח שמשו|אלהיכם יזריח שמשו שבעתים בגבורתו]]'''. –יוצר לשבת ראש חודש. סי' יהודה חזק.– * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#א סב|א סב]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=7069&st=&pgnum=35 17], דרך החיים ב 268, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ע"י|עבודת ישראל]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42897&st=&pgnum=273 243], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] חלק א [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22373&st=&pgnum=435 215:], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ל|ל]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29119&st=&pgnum=83 79], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338381 563].{{ש}} ==א-4582== '''[[אלהיכם יחזיר שכינתו]]'''. –[יהודה]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338381 563].{{ש}} ==א-4583== '''[[אלהיכם יחיד בעולמו]]'''. –[יוסף]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338387 569].{{ש}} ==א-4584== '''[[אלהיכם יחיד ונשא מכל נעלם]]'''. –קדושה לשבת חתונה– [יקר הלוי בן שמואל]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338306 488].{{ש}} ==א-4585== '''[[אלהיכם יחשוף זרועו|אלהיכם יחשוף זרועו לקבל פזוריכם]]'''. – לשבת שובה– סי' יהודה [בר שמואל]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] חלק א [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22373&st=&pgnum=435 215:].{{ש}} ==א-4586== '''[[אלהיכם יצחצח קדושתו]]'''. –[יצחק]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338371 553].{{ש}} (*)מקורות נוספים: [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות נוספים#המבורג 182b|המבורג 182b]] [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=KTIV&scope=KTIV&docId=PNX_MANUSCRIPTS990001674880205171 4].{{ש}} אלהיכם ישיב בשלם סוכו{{ש}} אלהיכם ישכיל עבדו{{ש}} אלהיכם ישלח משיחו{{ש}} =='''[[אלהיכם רמה ידו]]'''== (*)–קדושה למוסף שבת (שניה) של חנוכה. סי' ראובן חזק.– * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות נוספים#מוסקבה (גנזבורג) 201|מוסקבה 201]] [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=KTIV&scope=KTIV&docId=PNX_MANUSCRIPTS990001678600205171&SearchTxt=guenzburg%20201 47ב].{{ש}} אלהיכם שופט צדק{{ש}} אלהיכם שיכנו שם{{ש}} ==א-4605== '''[[אלהיכם תפארתו ממעל]]'''. –קדושה של מוסף– [הרקח]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338137 319]. אלהים אין בלתך{{ש}} אלהים אל דמי אל נקשר בשמי{{ש}} אלהים אל דמי לדמי{{ש}} אלהים אל דמי לך (זולת){{ש}} אלהים אל מי אמשילך{{ש}} אלהים אל ראשון ואחרון{{ש}} אלהים אלי אתה{{ש}} אלהים אלי אתה אשחרך (זולת){{ש}} אלהים אלי אתה אשחרך מארץ שביי{{ש}} אלהים אמת אלהים חיים{{ש}} אלהים אתה ידעת{{ש}} אלהים באוזנינו שמענו{{ש}} אלהים בהנחילך{{ש}} אלהים בישראל גדול יחודך{{ש}} אלהים בישראל גדול נודעת{{ש}} ==א-4686== '''[[אלהים ביתה מושיב יחידים]]'''.{{ש}} אלהים בצעדך הכות פתרוס{{ש}} אלהים דבר בקול ערב{{ש}} אלהים ה' חילי{{ש}} אלהים יסעדנו{{ש}} אלהים יראה לו שה פזורה{{ש}} אלהים לא אדע זולתך{{ש}} אלהינו אל שדי{{ש}} אלהינו אלהים אמת{{ש}} אלהינו שבשמים{{ש}} אלהינו שבשמים אל תעמוד לנו במידת הדין{{ש}} אלהינו שבשמים חננו{{ש}} אלוה מני עד{{ש}} אלוהי אבי{{ש}} אלוהים צוית לידידך בחירך{{ש}} אלי אלי למה{{ש}} אלי אלי למה עזבתנו{{ש}} אלי אלי למה עזבתני ותמסרני{{ש}} אלי חיש גואלי{{ש}} אלי עדתי והילילי{{ש}} אלי ציון{{ש}} אלי שובה איומתי{{ש}} אליהו הנביא{{ש}} אליהו הנביא מהרב אברהם יצחק הכהן קוק{{ש}} אליו מי הקשה{{ש}} אליך אקרא יה{{ש}} אליך ה' אקרא משגב לעתות בצרה{{ש}} אליך ה' נשאנו עינינו{{ש}} אליך ה' נשאתי עיני{{ש}} אליך ה' שועתי{{ש}} אליך ה' שועתי בצר לי אל קראתי{{ש}} אליך האל עיני כל יציר תלויות{{ש}} אליך ועדיך באנו נערים וזקנים{{ש}} אליך לב ונפש נשפוך כמים{{ש}} אליך נפשי אשא{{ש}} אליך נקרא איום ונורא{{ש}} אליך נשואות עינינו{{ש}} אליך פנינו בושנו להרים{{ש}} אליך צורי כפים שטחתי{{ש}} אליך תשוקתי{{ש}} אליכם עדה נאמנה{{ש}} אליכם עדה קדושה{{ש}} אלים ברוצם באופניהם{{ש}} אלכה ואשובה{{ש}} אלמעכטיגער גאט{{ש}} אם אמרי אשכחה מרי שיחי{{ש}} אם אפס{{ש}} אם אשמנו כתולע האדים{{ש}} אם חכם לבך בני{{ש}} אם יוספים אנחנו{{ש}} אם ישבת לכסא{{ש}} אם יתקע שופר בעיר{{ש}} אם לא תדעי נפשי אחריתך{{ש}} אם ננעלו{{ש}} אם עוונינו ענו בנו{{ש}} אם עוונינו רבו להגדיל{{ש}} אם פגע בך האי מנוול{{ש}} אם תאהב דרך{{ש}} אם תאכלנה נשים פרים{{ש}} אם תחפצה{{ש}} אם תעינו לא תתענו{{ש}} אם תעירו תלונותיכם{{ש}} אמהות עת נכבשה{{ש}} אמון יום זה{{ש}} אמון פתחי תשובה{{ש}} אמונה יצרה{{ש}} אמוני ארץ אמונתך שוחחים{{ש}} אמוני חוגגי תקופת השנה{{ש}} אמוני לבב{{ש}} אמוני נכונים{{ש}} אמוני שלומי ישראל{{ש}} אמוניך מתחננים{{ש}} אמוניך שעה{{ש}} אמונים אשר נאספו{{ש}} אמונים בני מאמינים{{ש}} אמונים יחוסים{{ש}} אמונים כגהו מתוך בהו{{ש}} אמונים ערכו שבח{{ש}} אמונים שררו{{ש}} אמונת אומן לעם זו זכרת{{ש}} אמונת אומן עצות מרחוק{{ש}} אמונת מלכים{{ש}} אמונת עתים{{ש}} אמונתך אמיתי רבה{{ש}} אמיץ כח{{ש}} אמנם אלהי עולם{{ש}} אמנם אנחנו חטאנו{{ש}} אמנם אשמינו{{ש}} אמנם הרענו מעשינו{{ש}} אמנם כן יצר סוכן בנו{{ש}} אמנם עוונינו למאד גברו{{ש}} אמנת מאז ארשת ניב שפתים{{ש}} אמצני אלהי{{ש}} אמצת עשור{{ש}} אמר ה' ליעקב{{ש}} אמר רבי עקיבא{{ש}} אמרו לאלהים עם אחריו נוהים{{ש}} אמרו לנמהרי לב{{ש}} [[אמרות ה' אמרות טהורות]] אמרות אל אמרות טהורות{{ש}} אמרות האל טהורות{{ש}} אמרנו נגזרנו לנו{{ש}} אמרר בבכי מפני יד שלוחה בעי{{ש}} אמרר בבכי תרדנה דמעה עיני{{ש}} אמרת ה' צרופה אמרת רנן אערוכה{{ש}} אמרתי לפושעים אכלה פשעים{{ש}} אמרתי שעו מני{{ש}} אמרתך צרופה ועדותיך צדק{{ש}} אמת אתה הוא ראשון (סליחה){{ש}} אמת אתה חתננו{{ש}} [[אמת יהגה חכי]] אמת משל היה{{ש}} אמת שבת לאות בנים אהובים{{ש}} אנא אדון הסליחות והרחמים{{ש}} אנא אדון הרחמים{{ש}} אנא אזון חין תאבי ישעך{{ש}} אנא אזון שועת מיחלים{{ש}} אנא אחוז כס{{ש}} אנא אל אחד ומבייש אומרים שנים{{ש}} אנא אל אחד ושמו אחד{{ש}} אנא אל אחרון וראשון{{ש}} אנא אל נאור{{ש}} אנא אלהי אברהם{{ש}} אנא אלהי הנאדר{{ש}} אנא אלהי תהלתי{{ש}} אנא אמונים תעלה{{ש}} אנא אמץ עם נצורי כאישון{{ש}} אנא אנקת אסירי הבן{{ש}} אנא בכח{{ש}} אנא בקראנו{{ש}} אנא דודי דגול מרבבה{{ש}} אנא ה' האל הגדול הגבור והנורא{{ש}} אנא ה' נוקם ובעל חמה{{ש}} אנא ה' רחמיך יראו{{ש}} אנא האל הנקדש{{ש}} אנא הבורא עולמו בימים ששה{{ש}} אנא הבורא עולמו ביסודות ארבעה{{ש}} אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך{{ש}} אנא הואל סלוח לעבדיך{{ש}} אנא הושיעה נא בני עפר מי מנה{{ש}} אנא הושע מאור עיני{{ש}} אנא המיחד לכבודו{{ש}} אנא המקדים לעולם דברים שבעה{{ש}} אנא השם הנכבד והנורא{{ש}} אנא זכור לאברהם{{ש}} אנא חטא העם הזה{{ש}} אנא חיש ישעי וחופשי{{ש}} אנא חיש נא ישעי{{ש}} אנא יוצרי דרשני{{ש}} אנא יוצרי וקדושי{{ש}} אנא יחיד נצור כבבת{{ש}} אנא יסד יסודות מקדשי{{ש}} אנא יערב לך שועי{{ש}} אנא ישר מערכי{{ש}} אנא ישר עם בא{{ש}} אנא כעב זדוני תמחהו{{ש}} אנא מלכי וקדושי{{ש}} אנא עוררה אהבתך הישנה{{ש}} אנא צור הנראה בלבת{{ש}} אנא צור מושיעי{{ש}} אנא רחום אל תפן לרשענו{{ש}} אנא תומכי בדי ערבה{{ש}} אנא תרב עליצותך{{ש}} אנה אלך ואזיל דמעות כמים{{ש}} אנוסה לעזרה פצתי עדיך{{ש}} אנוקים ודוויים במכאובות{{ש}} [[אנוש איך יתכפר]] אנוש במה יצדק{{ש}} אנוש עד דכא תשב{{ש}} אנחנו אשמנו{{ש}} אנחנו בני החבורה{{ש}} אנחנו החומר ואתה יוצרנו{{ש}} אנחתי מאד רבה{{ש}} אני אמרתי אל מוציאו{{ש}} אני אני המדבר{{ש}} אני אספר באמרי שפר{{ש}} אני אשאל{{ש}} אני אשווע בבקר{{ש}} אני ברב חסדך אבוא ביתך{{ש}} אני גולה וסורה{{ש}} אני הגבר אקונן{{ש}} אני הוא השואל{{ש}} אני היום{{ש}} אני חומה ושדי כמגדלות{{ש}} אני יום אירא אליך אקרא{{ש}} אני מפקיד יחידתי{{ש}} אני עבדך בן אמתך{{ש}} אני צעיר{{ש}} אני קול יללה ארים{{ש}} אני קראתיך כי תענני אל{{ש}} אני קראתיך כי תענני אל ותעתר אלי{{ש}} אני ראשון ואני אחרון אהיה עמכם{{ש}} אנכי אחת דיבר בקדשו{{ש}} [[אנכי אנכי אנחם]] אנכי אשאל מעם{{ש}} אנכי גדול בנודעים{{ש}} אנכי שמי אדני{{ש}} אנסיכה מלכי{{ש}} אנעים חדושי שירים{{ש}} אנקת מסלדיך{{ש}} אנשי אמונה אבדו{{ש}} אנשי אמונה אבדו ואין איש{{ש}} אנשי אמונה נעלמו מדורות{{ש}} אנשי אמונה עברו{{ש}} אנשי חסד הנושאים קולם{{ש}} אנשי משמר{{ש}} אסדר לסעודתא{{ש}} אסופים אסופי אשפתות{{ש}} אסירים אשר בכושר שעשעת{{ש}} אסירים בשיר יצאו{{ש}} ==א-6951== '''אספדה ואילילה ואספוק כף בנפש מרה'''. – על הרדיפות באשכנז בשנת 1298 – סי' א"ב, העלוב תמר, תמר חזק ואמץ [בר מנחם]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#קינות וסליחות|קינות וסליחות]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=43925&st=&pgnum=75 סי' 3] [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338312 494]. אסתכל בעמך{{ש}} אעירה שחר על דברתך{{ש}} אעניד לך תפארה והלל{{ש}} אערוך מדברי דתי{{ש}} אערוך מהלל ניבי{{ש}} אערוך שועי{{ש}} אערך צפצופי{{ש}} אעשה למען שמי{{ש}} אף אורח משפטיך{{ש}} אף ברי אותת{{ש}} אפאר לאלהי מערכה{{ש}} אפאר למלכי בקודש{{ש}} אפודי שש{{ש}} אפוני אימיו{{ש}} אפילו כל נימי{{ש}} אפיק רנן ושירים{{ש}} אפננת ערוגים{{ש}} אפס הוד כבודה{{ש}} אפס זבח ועולה{{ש}} אפס מזיח{{ש}} אפס מרצה{{ש}} אפסו אישים ובטלו קרבנות{{ש}} אפפו עלי רעות{{ש}} אפפונו חבלי מות{{ש}} אפפונו מים{{ש}} אפפונו מצוקות{{ש}} אפתח נא שפתי{{ש}} אפתחה במשל פי{{ש}} אצבעותי שפלו{{ש}} אצולה לפנים{{ש}} אצולה מכבודו אל בראך{{ש}} אצולים מגיא כסלוחים{{ש}} אצולת אומן בצירוף זקוקה{{ש}} אצור לספור חוק תעודה{{ש}} אצילי עם עולי גולה{{ש}} אצתי צום כפור{{ש}} אקדמות{{ש}} אקחה בראשון פרי עץ הדר{{ש}} אקף יא צ'בי אלבר{{ש}} אקרא בבכיה רבה{{ש}} אקרא בשמך{{ש}} אקרא לאלהים עליון{{ש}} אראה לפני אלהים ברנני{{ש}} אראלי מעלה{{ש}} אראלי מרומים{{ש}} אראלים וחשמלים זה אל זה שואלים{{ש}} ==א-7456== '''[[אראלים וחשמלים יתנו שיר|אראלים חשמלים יתנו שיר לשם האל בטוב הגיון]]'''. — אופן לשבת ראשון אחר פסח — סי' א"ב, יוסף זבארה. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&st=&pgnum=655 254], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#אלברעכט|אלברעכט]] [https://www.jstor.org/stable/43367064?seq=28 28], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 219 [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990017553190205171/NLI?volumeItem=2 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אר"צ|אר"צ]] (שסב) [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990012885960205171/NLI *]; [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח"ד 306 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&st=&pgnum=337 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#סליחות-תימנים|סליחות-תימנים]] 71, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 100, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zeitschrift der Deutschen Morgenländischen Gesellschaft.|צ.ד.מ.ג.]] נז 448 [https://opendata.uni-halle.de/explore?bitstream_id=91892760-c9fe-4ee1-87fb-640db129f925&handle=1981185920/112959&provider=iiif-image *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ראב"ע-איגר|ראב"ע איגר]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=38498&st=&pgnum=117 217] [מיחסו בטעות להראב"ע], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Brody and Albrecht|שע"ה]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=39556&st=&pgnum=179 148], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&st=&pgnum=204 101], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://www.digitale-sammlungen.de/de/view/bsb11007533?page=13 671] [מיחסו ליוסף סתם, ולא עמד על הסי' הנכון].{{ש}} אראלים ומלאכים{{ש}} ארבעה אבות נזיקין הן (סליחות){{ש}} ארבעה עמדו{{ש}} ==א-7488== '''[[ארוגי עוז|ארוגי עוז בקול מעוז לנערץ בצבא המלה]]'''. — אופן לשבת ראשון אחר פסח — סי' א'-פ'. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&st=&pgnum=655 254], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 218 [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990017553190205171/NLI?volumeItem=2 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח"ד 306 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&st=&pgnum=337 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 99, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&st=&pgnum=204 101], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://www.digitale-sammlungen.de/de/view/bsb11007533?page=21 679].{{ש}} ארוממך אל חי{{ש}} ארוממך אלהים המרומם{{ש}} ארוממך חזקי וחלקי{{ש}} ארוממך לכבוד שמך{{ש}} ארור המן{{ש}} ארזי הלבנון{{ש}} ארחמך ה' חזקי{{ש}} ארחמך מרחמי{{ש}} ארחץ בנקיון כפות{{ש}} אריאל בהיותו על מכונו{{ש}} אריד בשיחי בשיחי לגוחי{{ש}} אריה ביער דמיתי{{ש}} אריה מסבכו{{ש}} אריות הדיחו פזורה{{ש}} אריות הדיחו שה פזורה{{ש}} ארים על שפיים{{ש}} ארך אפים אתה{{ש}} ארכו הימים ודבר חזון{{ש}} ארכין{{ש}} ארכן וקצרן לא יחדל וימנע{{ש}} ==א-7657== '''[[ארנן חסדך לבוקר|ארנן חסדך לבוקר אמיץ כליות חוקר]]'''. — יוצר לשבת (ראשון) (*) שני אחר פסח (מ"פ) ולשבת הגדול (מנהג צרפת) — סי' א"ב, יוסף בר שמואל [ריט"ע]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&st=&pgnum=658 257], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 228, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח"ד 308 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&st=&pgnum=339 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 104, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&st=&pgnum=208 103], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ל|ל]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29119&st=&pgnum=101 97], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337951 133].{{ש}} ארץ הקדושה{{ש}} ארץ התמוטטה והתפוררה{{ש}} ארץ ורום בהבראם{{ש}} ארץ מטה ורעשה{{ש}} אש תוקד בקרבי{{ש}} אשא כנפי שחר{{ש}} אשא לבי אל כפים{{ש}} אשא עיניי{{ש}} אשאג מנהמת לבי ואתאונן{{ש}} אשאל אלהי{{ש}} אשוחח נפלאותיך צור עולמים{{ש}} אשום אשמתי לך{{ש}} אשחר אל אל כל שנות עדני{{ש}} אשחר עדתי{{ש}} אשחר תשועתך{{ש}} אשיחה בדברי נפלאותיך{{ש}} אשיחה עם לבבי{{ש}} אשיר בהוד נועם{{ש}} [[אשיר במישרים]] אשיר בקול נועם{{ש}} אשיר לאל{{ש}} אשיר לדוד שירתו{{ש}} אשיר עז{{ש}} אשירה ואזמרה שמך גואלי{{ש}} אשירה כשירת משה{{ש}} אשישת שלוחתו{{ש}} אשכול איווי תאות כל נפש{{ש}} אשם בעלי אשמה{{ש}} אשמחה בדודי{{ש}} אשמינו ועונינו רבו ועצמו{{ש}} אשמנו באומר ובפועל{{ש}} אשמנו מכל עם{{ש}} אשמרה אליך עוזי{{ש}} אשנבי שחקים{{ש}} אשען במעש אזרח{{ש}} אשפוך שיחי לפניך צורי{{ש}} אשפוך תחינה{{ש}} אשר בגלל אבות{{ש}} אשר הניא{{ש}} אשר יחדיו{{ש}} אשר יצר אור וצר{{ש}} [[אשר לו ים ויבשת]] אשרו דרכיכם{{ש}} אשרי הגבר אשר תיסרנו יה{{ש}} אשרי העם יודעי תרועה לפתותו{{ש}} אשרי העם שלו ככה{{ש}} אשרי כל חוסי בך{{ש}} אשרי עין ראתה אהלנו{{ש}} אשרי עין ראתה ארון בבית קדש הקדשים{{ש}} אשרי עין ראתה ארון הקדש{{ש}} ==א-8425== '''[[אשרי עין ראתה ארון התפארת|אשרי עין ראתה ארון התפארת ובני אהרן עומדים על מזבח הקטרת]]'''. — הוספה להעבודה "[[אוצר השירה והפיוט/ערכים#א-2230|אזכיר גבורות]]" לר' יוסי בן יוסי — סי' יוסף הקטן [בן אביתור?] * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#קצנטינא|קצנטינא]] 83 [הדף נסמן עג בטעות]. אשרי עין ראתה ארץ צבי{{ש}} אשרי עין ראתה ישראל יחד נקהלים{{ש}} אשרי עין ראתה כהן בהוד עטרת{{ש}} אשרי עין ראתה מכהן וחוק דתותיו{{ש}} אשרי עין ראתה קדש הקדשים{{ש}} אשרי עין ראתה שושנת השרון{{ש}} אשריך אום קדוש{{ש}} אשריך הר העברים{{ש}} אשריך ישראל - אשלי מטע גן{{ש}} אשריך ישראל מי כמוך{{ש}} אשריכם ישראל{{ש}} אשרינו (בהילולא דבר יוחאי){{ש}} אשת חיל (זמר){{ש}} אשת נעורים האהובה{{ש}} אשתבח בתהלות{{ש}} אשתחוה אל היכל קדשך ביראה{{ש}} אשתטחה פני ארון{{ש}} את אויביך אל תשמיד{{ש}} את גומל מערבות{{ש}} את דבר קדשך זכור{{ש}} את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי{{ש}} את הברית ואת החסד{{ש}} את הוא אלהא דגלן{{ש}} את הקול קול יעקב נוהם{{ש}} את השם הנכבד והנורא נאה לתהלותיו{{ש}} את חטאי אני מזכיר היום{{ש}} את חיל יום פקודה{{ש}} את יום השמיני בטוב יזמיני{{ש}} את יום פדותכם{{ש}} את כל התלאה{{ש}} את עמי טובות אבשר{{ש}} את פליאות שם מחולל{{ש}} את פני ה' יום תראו{{ש}} את פני מבין ויודע דין דל{{ש}} את פני מלך אתיצבה{{ש}} את צום השביעי{{ש}} את שיחי אשפוך{{ש}} אתאנו לחלות פניך{{ש}} אתאנו לך יוצר רוחות{{ש}} אתאנו על שמך (פיוט){{ש}} אתה אהבת עמך{{ש}} אתה אהובי{{ש}} אתה אל כביר{{ש}} אתה אל נורא אתה{{ש}} אתה אלהי מלכי מקדם{{ש}} אתה אלהי תהלתי{{ש}} אתה אלהים וזולתך אין עוד{{ש}} אתה בן אדם גס רוח{{ש}} אתה גאלת{{ש}} אתה האל עושה פלא{{ש}} אתה האל עושה פלאות{{ש}} אתה הארת{{ש}} אתה הוא ולא יתמו שנותיך{{ש}} אתה הנחלת{{ש}} אתה הרואה בעלבון נעלבים{{ש}} אתה חלקי וצור לבבי{{ש}} אתה כוננת עולם ברב חסד{{ש}} אתה כוננת עולם מראש{{ש}} אתה לבדך עטית{{ש}} אתה מבין{{ש}} אתה מלא רחמים{{ש}} אתה מקדם אלהינו אדוננו{{ש}} אתה תקותי ותוחלתי{{ש}} אתודה לך חטאתי במורא{{ש}} אתוודה על עבירות{{ש}} אתי מלבנון כלה מראש אמנה תשורי{{ש}} אתיו אמונים גזעי שלשה{{ש}} אתיית עת דודים כגעה{{ש}} אתן תהלה לאל המהולל{{ש}} אתניה שבחיה{{ש}} אתקינו סעודתא{{ש}} =ב= באנו ליחד שם האל{{ש}} באפוד חושן נקבעת{{ש}} באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל{{ש}} בדעתו אביעה חידות{{ש}} בהיות ארון בבית קדשי הקדשים{{ש}} בהיות ארון הבית על כנו{{ש}} בהיכלך שמיר ושית{{ש}} בורא עד אנה{{ש}} בזכרי ימים ימימה{{ש}} בזכרי על משכבי{{ש}} בטרם שחקים וארקים נמתחו{{ש}} בי תמכה ימינך{{ש}} ביום הלבנת פשעי{{ש}} ביום כפרת עווני{{ש}} ביום עשור קראתיך{{ש}} ביום שבת קדש{{ש}} [[בימים ההם ובעת ההיא]] בין כסה לעשור{{ש}} בלולי אש ומימות{{ש}} בליל זה בראש השנה{{ש}} בליל זה יבכיון{{ש}} ==ב-726== '''[[בליל זה סר נגהי]]'''. – קינה לת"ב [הרקח]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338137 319].{{ש}} (*) מקורות נוספים: [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות נוספים#שירת הרקח|שירת הרקח]] 159 {{ש}} בליל על משכבי{{ש}} במאי פומא נפתח{{ש}} במוצאי יום מנוחה{{ש}} במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה{{ש}} במוצאי מנוחה תהילות תצמיח{{ש}} במכת אהלה{{ש}} במקדש אל והיכליו{{ש}} במקהלות ברכו{{ש}} במרומי ערץ{{ש}} במרומי רום ישיבתך{{ש}} במתי מספר חילינו פניך{{ש}} בן אדם אלות אנח בשמעך{{ש}} בן אדם מה לך נרדם{{ש}} בן אדמה{{ש}} בני היכלא{{ש}} בני עליון בגבהי שחקים יאיצו{{ש}} בני ציון היקרים{{ש}} בנים שמעו לי ילדי איתני{{ש}} בנין המזבח אם נהרס{{ש}} בנשף קדמתי{{ש}} ==ב-1086== '''[[בסימנא טבא יאיא|בסימנא טבא יאיא ובמזלא מעליה ושעת רצון ברכה והצלחה]]'''. — כתובה לב' שבועות. * רנה וישועה [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990018638400205171/NLI?volumeItem=2 ח"ב] 156: בעשור יום גילות{{ש}} בעת רצון תחנתי{{ש}} בצאתו מן הדביר שלם{{ש}} בקר אעיר אקראך{{ש}} בקר אערך לך ואצפה{{ש}} בקשה למוצאי שבת{{ש}} בקשה לרב סעדיה גאון{{ש}} בקשה לרב סעדיה גאון/נוסח איטליה{{ש}} בר יוחאי{{ש}} ברוך אל עליון{{ש}} ברוך אלהי עליון{{ש}} ברוך בא בשם ה'{{ש}} ברוך ה' יום יום{{ש}} ברוכים אתם קהל אמוני{{ש}} ברוכים העומדים והיושבים{{ש}} ברח דודי (פיוט){{ש}} ברית כרותה מלשכוח{{ש}} ברכי אצולה{{ש}} בשאר שמחות שירים תענו{{ש}} בשם אלהי אברהם אפתחה{{ש}} בת אהובת אל קמה בשחר{{ש}} בת ברורה{{ש}} בת עמי לא תחשה{{ש}} בת עמי תייליל{{ש}} בת ציון שמעתי{{ש}} בתולת בת יהודה{{ש}} =ג= גדול עווני{{ש}} גלה גלה{{ש}} גרוני נחר זועק חמס{{ש}} גרושים מבית תענוגיהם{{ש}} =ד= דביר בית שתיל זית{{ש}} דברי נביאים העתידות ידעו{{ש}} דודי ירד לגנו{{ש}} דודי נהפך{{ש}} דוי הסר{{ש}} דומה לארז גדול{{ש}} דוק וחוג רעשו{{ש}} דיינו{{ש}} דלתיך הלילה{{ש}} דממו שרפים{{ש}} דעני לעניי{{ש}} דרור יקרא{{ש}} דרכי שבעה רועים{{ש}} דרשנוך בכל לב{{ש}} =ה= הא כעיני עבדיא{{ש}} האדיר בשמי עליות{{ש}} האדרת והאמונה{{ש}} האומרים אחד{{ש}} האזינו אבירים בני אלים{{ש}} האחד בעולמו ואין שני לו{{ש}} האל העירה וראה{{ש}} הביטה וראה את אנחותינו{{ש}} ==ה-352== '''[[הורידו מאין הפוגות|הורידו מאין הפוגות דמעות כנחל עיני]]'''. – קינה – סי' הצעיר מאיר [בן ברוך מרוטנברג]. *[[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#א סאלוניקי|א סאלוניקי]] (218:); [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#האאס|האאס]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/8091074 85] [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ל|ל]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29119&st=&pgnum=176&hilite= 168] [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338178 360].{{ש}} הורית דרך תשובה{{ש}} הושיענו למען שמך{{ש}} החרישו ממני ואדברה{{ש}} הטה אלהי אזנך{{ש}} היה עם פיפיות{{ש}} היום הרת עולם{{ש}} היום תאמצנו{{ש}} היכל ה{{ש}} הלא אמרית ליך{{ש}} הלוא עיניך לאמונה{{ש}} הללו אדיר אדירים{{ש}} הלנופלים תקומה{{ש}} המבדיל - יצוה ה' חסדו{{ש}} המבדיל בין קודש לחול{{ש}} המלך ה'{{ש}} הנרות הללו{{ש}} הקבצו ושמעו (קינה){{ש}} הקבצו ושמעו בני יעקב דת יוצרכם{{ש}} הרחמן אל תעש עמנו כחטאינו{{ש}} הרחמן הוא אשר חנן{{ש}} הרחמן לברית מילה{{ש}} השמיעיני{{ש}} התכבדו מכובדים{{ש}} התקבצו מלאכים{{ש}} =ו= ואיזו תהילה כפי גודלך{{ש}} ואמרתם זבח פסח{{ש}} ואמרתם כה לחי{{ש}} וארץ שפל רומי וגדל שברי{{ש}} וארץ שפל רומי ונקלה כבודי{{ש}} וארץ שפל רומי יום דימה{{ש}} ואת נוי חטאתי השמימה{{ש}} ואתאונן ואקונן{{ש}} ואתה אמרת היטיב איטיב עמך{{ש}} ואתה הוא ותיק{{ש}} ובכן היה לאין{{ש}} ובכן מי לא יראך{{ש}} והללויה אהלל לאלי{{ש}} והללויה אהלל למי שברא{{ש}} וזאת הברכה (פיוט){{ש}} וחיות ארבע אשר כס עומסות{{ש}} וחיות אשר הנה מרובעות כסא{{ש}} וחיות בוערות בכס רם לוויות{{ש}} וחיות בוערות מראיהן כגחלי אש{{ש}} ==ו-197== '''[[ויאהב אומן|ויאהב אומן יתומת הגן]]'''. — קרובה לפורים — [קליר]. הקרובה הזאת מתחלקת לששה פיוטים באופן כזה שהפיוט הראשון מבליע בתוכו חמשת הפיוטים האחרים, וזו סדרן: {{מודגש|א.}} ויאהב אומן — הפיוט הזה מתחלק לי"ח בתים, בית אחד לכל אחת מי"ח ברכות השמו"ע, וכל בית מתחיל בתיבה אחת מן הי"ח תיבות שב[[אסתר ב יז|אסתר ב', י"ז]], ואחר התיבה הזאת באים חמשה חרוזים המתחילים באות אחת מאותות הא"ב חמש פעמים, ומן החרוז הששי של כל בית ובית יוצא הסימן {{מודגש|{{צ|אלעזר בירבי קיליר חזק}}}} שיש בו י"ח אותיות כמספר הבתים.{{ש}} בין הבית הי"ב והי"ג באים הפיוטים האלה: {{מודגש|ב.}} אזרח בט חוץ בכסל גהוץ — סי א"ב. {{מודגש|ג.}} תמימים כרשו ארץ והקצינו שר בערץ — תשר"ק. {{מודגש|ד.}} אותו מבהלת חתות לו גחלת — סי' אלעזר בירבי קלירי. {{מודגש|ה.}} אספרה אל חק פלאות לחוק — סי' א"ב. ו. אמל ורבך חמשי כהנבך — סי' אלעזר בירבי קליר. * אוצר התפלות ח"ב 182. אסב 43: כל בו ח"ג 350 ובשאר דא"ש מלבד היידנהיים; היידנהיים 108 דרך החיים ח"ד 92 (בדפוס זה נשמטו חמשת הפיוטים ב'-ו'); מגלת אסתר — לבוב 9: (חסר סי' ו) לב שמח 382. סדר ימי הפורים 30 ע"י 674 שער השמים ח"ב 82. הערה: הפיוטים: אספרה אל חק(ה) ואמל ורבך (ו) נמצאו ג"כ בקרובה אחרת: אמתך וחסדך אל תרחק. עי' ג"כ ריפמאנן, ציון ח"א 164. צ 62. ויאתיו כל לעבדך{{ש}} ויבא ארז ראש קצינים{{ש}} ויבן אומן אומנות אבות{{ש}} וידוי אשמנו מורחב{{ש}} וידוי הגדול לרבנו נסים{{ש}} ויהי בחצי הלילה{{ש}} ויושע אומן אשכלות{{ש}} ==ו-239== '''[[ויושע אור ישראל|ויושע אור ישראל איומתו מיד כובשים]]'''. — יוצר לז' של פסח — [מאיר בר יצחק]. פיוט זה נחלק לעשרה חלקים, כל חלק מכילד' בתים בעלי ג' חרוזים ומסיים ב"קדוש". משורות הראשונות של שלשת הבתים הראשונים של כל חלק יוצא הסי' א"ב, מאיר; משורות השניות של הבתים א-ג, ה' יוצא עוד פעם הסי' מאיר, והבית הרביעי של החלק הראשון מכיל הסי' מאיר בר יצחק. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&st=&pgnum=654 253], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 211 [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990017553190205171/NLI?volumeItem=2 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח"ד 304 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&st=&pgnum=336 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 98 [בדפוסים אלו לשבת ראשון אחר פסח], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#מערבות|מערבות]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42658&st=&pgnum=25 13] [לאחרון של פסח], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&st=&pgnum=201 99]; [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337964 146].{{ש}} ויושע אל אמונה{{ש}} ויושע ה' אבן ישראל{{ש}} ויושע ה' אום למושעות{{ש}} ויושע שושני פרח{{ש}} [[ויכון עולם על מלאתו]] ויעל משה (פיוט){{ש}} וירד אביר יעקב{{ש}} וירד אלהים על הר סיני (מערבית){{ש}} וכל מאמינים{{ש}} וכשחטאו ישראל במדבר{{ש}} ומלאכים נהלכים{{ש}} ונתנה תוקף}{{ש}} ותיק וחסיד אתה{{ש}} =ז= זה אלי זה אלי ואנוהו{{ש}} זולתך אדונים{{ש}} זולתך אין אל{{ש}} זכור אב נמשך אחריך כמים{{ש}} זכור איכה{{ש}} זכור את אשר עשה (יוצר){{ש}} זכור את אשר עשה צר{{ש}} זכור ברית - אבדנו מארץ טובה{{ש}} זכור ברית - אות ברית{{ש}} זכור ברית - אליך ה' אקרא{{ש}} זכור ברית - אשמתנו כי רבה{{ש}} זכור ברית - בקר ערכתי{{ש}} זכור ברית - שש אנכי{{ש}} זכור ברית אב המוני{{ש}} זכור ברית אבותינו{{ש}} זכור ברית אזרחי{{ש}} זכור ה' - אקונן בכל שנה{{ש}} זכור ה' ליהודה ואפרים{{ש}} זכור ה' מה היה לנו{{ש}} =ח= חג אסיף תקופת השנה (מערבית){{ש}} חד גדיא{{ש}} חדו חדו רבנן{{ש}} חדש ששוני{{ש}} חודש ישועה חדש לי{{ש}} חון תחון{{ש}} חוסה על ישראל עמך{{ש}} חוצב רהב תנין{{ש}} חוקר הכל וסוקר{{ש}} חי אלי{{ש}} חי ה'{{ש}} חי ונעלם{{ש}} חי חי יודו חי{{ש}} חיים ארוכים תכתבנו{{ש}} חלק ד' עמו{{ש}} חמול על מעשיך{{ש}} חסל סידור פסח{{ש}} חשתי ולא התמהמהתי בתנומות{{ש}} חתן בר מצוה עלה{{ש}} חתן נעים עלה{{ש}} חתן עמוד{{ש}} =ט= טוב לחסות בה' כי לך ה' הגדולה{{ש}} =י= י-ה אכסוף{{ש}} יאמר נא ישראל{{ש}} יאתה שדי לך{{ש}} יבוא אדיר במהרה{{ש}} יבוא הגואל{{ש}} יביעו שפתי שירה{{ש}} יבכיון מר{{ש}} יגדל{{ש}} ידודון ידודון שנאני שלהבת{{ש}} ידועי שם בבור נשם{{ש}} ידי רשים{{ש}} ידיד נפש{{ש}} ידיד עליון{{ש}} ידידי אל ברכוהו{{ש}} ידידי אל עדת לאומו{{ש}} ידידי את אהוב לבי{{ש}} ידידי השכחת{{ש}} ידידי רועי מקימי{{ש}} ידידיך מאמש{{ש}} ידך פשוט ופתחה{{ש}} ידך תנחני{{ש}} ידכם שאו משאת{{ש}} יה איום זכור היום{{ש}} יה אל גדול ונאדר{{ש}} יה אלה מלכות{{ש}} יה אלי וגואלי{{ש}} יה אלי נכספה נפשי{{ש}} יה אשר גאה גאה{{ש}} יה את סוכת דוד תקים{{ש}} יה בנה יה בנה{{ש}} יה בשר שר צבאיך{{ש}} יה הצל{{ש}} יה השב לבצרון{{ש}} יה חדשך{{ש}} יה למתי צפנת{{ש}} יה מלך רם{{ש}} יה מלכי{{ש}} יה מסי כיבין{{ש}} יה נמצא ולא נרצה{{ש}} יה פתח נא שערי שמים{{ש}} יה צור עולמים{{ש}} יה ריבון{{ש}} יה שור אם נטושה{{ש}} יה שמך ארוממך{{ש}} יה שמע אביוניך{{ש}} יהודה וישראל דעו{{ש}} יהי נועם עתה{{ש}} יהי שלום{{ש}} יהירים קמו{{ש}} יהללך ניב שפתי{{ש}} יודו שמך אים ונורא{{ש}} יודוך כל המיחלים{{ש}} יודוך מלך{{ש}} יודוך רעיוני{{ש}} יום אדיר ומיוחד{{ש}} יום אכפי הכבדתי{{ש}} יום אמיץ זה לאוהבי אמרים{{ש}} יום אשר אשמנו יוצלל ויוסגר{{ש}} יום אשר הוחק לכפרתנו{{ש}} יום אתא לכפר פשעי ישנה{{ש}} יום הודו וכבודו{{ש}} יום השבת אין כמוהו{{ש}} יום זה יהי משקל כל חטאתי{{ש}} יום זה לישראל{{ש}} יום זה למול מלך ישפר{{ש}} יום זה מכובד{{ש}} יום זה שירו לאל{{ש}} יום יום אודה{{ש}} יום יעלה נקראה{{ש}} יום כמו נד{{ש}} יום כפורים זה{{ש}} יום ליבשה{{ש}} יום ליום אודה{{ש}} יום נלחמו בי יחד שכני{{ש}} יום קינה היום{{ש}} [[יום שאת ויתר]] יום שבת וכפורים{{ש}} ==י-1934== '''[[יום שבת זכור|יום שבת זכור השמיע בסיני נגיד עלי ימים הוא קום משחהו]]'''. – פיוט למעריב שבת שחל ביו"ט – סי' יוסף בן קמחי [בן יצחק].* [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#האאס|האאס]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/8091071 82] ובמחזור היידנהיים נמצאו רק שני הבתים הראשונים במעריב ב' דשבועות לפני "מגן אבות"; [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ל|ל]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29119&st=&pgnum=95 91] [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338278 460].{{ש}} יום שבת קדש הוא{{ש}} [[יום שבת קדש נתן צור ישעי]] יום שבת תשמח מאוד נפשי{{ש}} יום שבתון{{ש}} יום שמחה{{ש}} יום שמחה לישראל{{ש}} [[יום שקם שבט]] יומא טבא{{ש}} יומם עינינו תלויות{{ש}} [[יונה בחגוי סלע נחבאה]] יונה מה תהגי{{ש}} יונה נכאבה{{ש}} יונה נשאתה{{ש}} יוסף אשר מקדם{{ש}} יוצר בחכמה{{ש}} יוצר מידו{{ש}} יוקם דם עבדיך{{ש}} יושב בגבהי מרומים{{ש}} יושב בכסא הוד{{ש}} יושב בסתר עליון מגני וצנתי{{ש}} יושב בשמים שעה באי באש ובמים{{ש}} יושב קדם איום{{ש}} יושב תהלות ישראל{{ש}} יושבי קצוות יראו{{ש}} יחביאנו צל ידו{{ש}} יחדיו בשיר מעלות{{ש}} יחדיו לב נשלם{{ש}} יחו לשון חזות אישון{{ש}} יחיד ואין בלתו אחר{{ש}} ==י-2600== '''[[יחיד ערץ|יחיד ערץ יסד ארץ ברוב חכמה ותושיה]]'''. — אופן — סי' יעקב [ר"ת?]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#א הנובר|א הנובר]] 159, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&st=&pgnum=659 258], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 231, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח"ד 309 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&st=&pgnum=340 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 105, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#קה"פ|קה"פ]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=34863&st=&pgnum=26 36], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&st=&pgnum=208 103]: [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&st=&pgnum=269 133]:, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ל|ל]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29119&st=&pgnum=112 110] [מיחסו ליעקב סתם], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338379 561].{{ש}} יחיד רם לעולם{{ש}} יחידתי בצרתי{{ש}} יחלת עבדיך{{ש}} יכתירני אל חי{{ש}} ימהר יום{{ש}} ימותי קלו כצבאות{{ש}} ימים מקדם אזכרה{{ש}} יסד בסודו{{ש}} יספת ה' לגוי נכבדת{{ש}} יעזוב רשע נתיבו{{ש}} יעידון כל עבדיך{{ש}} יעירוני בשמך רעיוני{{ש}} יעירוני רעיוני{{ש}} יעלה יעלה{{ש}} יעלה תחנוננו{{ש}} יעלו לאלף ולרבבה{{ש}} יעלם שבני{{ש}} יערב חין ערכנו{{ש}} יערה עלינו רוח{{ש}} יערת דבש{{ש}} יפה וברה כרדה לגיא פתרוסים{{ש}} יפה נוף אנופף{{ש}} יפרח חתן{{ש}} יפת עין לבבתיני{{ש}} יצו האל לדל שואל{{ש}} יצורים וצפון{{ש}} יציב פתגם{{ש}} יציץ צור מחרכו{{ש}} יצלצלו חובבים{{ש}} יצר האל את העולם{{ש}} יקבוץ מפוזר{{ש}} יקודי אש{{ש}} יקוש בעניו{{ש}} יקרבנו ה' לעבודת בית המקדש{{ש}} יקרה מיקר{{ש}} יקרו רעיך רב מחולל{{ש}} יראים שלחוני{{ש}} יראנו כקדם נפלאות{{ש}} יראתי בפצותי שיח{{ש}} ירדתי לתחתיות{{ש}} ירומם צור דגל{{ש}} ירוצצו כברקים{{ש}} ירושלים את ה' הללי{{ש}} ירצה עם אביון{{ש}} ירצה צום עמך{{ש}} ישיר ישראל שיר נועם{{ש}} ישישו בו כל חוסיו{{ש}} ישמח חתני{{ש}} ישמחו בחגיהם ידידים ונעימים{{ש}} ישמיענו סלחתי{{ש}} ישמעני אלהים בקראי לנגדו{{ש}} ישמרך כאישון בת{{ש}} ישן אל תרדם{{ש}} ישנה בחיק ילדות{{ש}} ישראל בחירי אל{{ש}} ישראל נושע בה' (בקשות){{ש}} ישראל נושע בה' (סליחות){{ש}} ישראל עבדיך{{ש}} ישראל עם קדוש{{ש}} ישראל עמך{{ש}} יתנו צדקות יה{{ש}} [[יתרומם זה אלי ואנוהו]] =כ= כאהל הנמתח בדרי מעלה{{ש}} כאור בקוע באשנבו{{ש}} כאחלמה קבועה בעטרת{{ש}} כבודו אהל כהיום{{ש}} כבודו אופד להנשא{{ש}} כבודו אור יזריח{{ש}} כבודו אות ברבואות{{ש}} כהושעת אב המון{{ש}} כהושעת אדם{{ש}} כהושעת אלים{{ש}} כהושעת ותעזור אנושי מזור{{ש}} כהושעת טמון גומא{{ש}} כהושעת יגיעי נשם{{ש}} כהושעת ידיד ברדתו להלום{{ש}} כהושעת ידידים (להו"ר){{ש}} כהושעת ידידים מכף מעבידים{{ש}} כהושעת יהודה ואפרים{{ש}} כהושעת יוצאי פתרוס{{ש}} כהושעת ילידי אהב{{ש}} כהושעת יקושי מלבן{{ש}} כהושעת יקיר{{ש}} כהושעת ירויי היאור{{ש}} כהושעת ישע לזכרון{{ש}} כהושעת ניני אב המון{{ש}} כהושעת צפיעי איש תמים{{ש}} כי אם שם אדיר ה' אדונינו{{ש}} כי אנו עמך{{ש}} כי אשמרה שבת{{ש}} כי בשם אדיר תצאון{{ש}} כי הנה כחומר{{ש}} כי על רחמיך הרבים אנו בטוחים{{ש}} כי על רחמיך הרבים אנו סמוכים{{ש}} כי רכובו בערבות{{ש}} כירי רם{{ש}} ככלות ייני{{ש}} כל ברואי מעלה ומטה{{ש}} כל מקדש שביעי{{ש}} ==כ-387== '''[[יום שבת זכור#תוספות|כל שומר אש דת]]. – עליה לתורה לשבועות. * אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://www.digitale-sammlungen.de/de/view/bsb11007533?page=22 680].{{ש}} (*) זיהוי הסוג שגוי ומדובר בתוספת ל[[#י-1934|יום שבת זכור]] למגן אבות. פליישר-מגן אבות 102 פרנקל-שבועות 68 כל שנאני שחק באמר מאמירים{{ש}} כמה אלהי{{ש}} כמראה השמש באדר וזוהר{{ש}} כסא אורי וישעי{{ש}} כתובה לחג השבועות{{ש}} כתועים ואין לבקש{{ש}} כתר מלכות (אבן גבירול){{ש}} כתר מלכות (הבן איש חי){{ש}} כתר מלכות (כסא אליהו){{ש}} כתר מלכות (רדב"ז){{ש}} =ל= לא אמות לא אמות{{ש}} לא ארמון על משפטו{{ש}} לא בקשתי אל אבטח{{ש}} לא קם נביא{{ש}} לאל עורך דין{{ש}} לבית לוי ומשפחתו{{ש}} לבעל התפארת{{ש}} לדוד שיר ומזמור{{ש}} לו ישקלו רעי מהומתי{{ש}} לולי ד' שהיה לנו{{ש}} ליל שיכורים{{ש}} ליל שמורים אור ישראל{{ש}} ליל שמורים אור עולמו נגלה{{ש}} ליל שמורים אותו אל חצה{{ש}} לך אלי תשוקתי{{ש}} לך אלים אלפי אלפים{{ש}} לך ה' הצדקה (פיוט){{ש}} לך ה' הצדקה באותות אשר הפלאת{{ש}} לך ה' הצדקה תלבושת{{ש}} לך יאדיר כל יציר{{ש}} לכה דודי{{ש}} למה ה' תעמוד ברחוק{{ש}} למה הקץ{{ש}} למה יאמרו הגוים (פיוט){{ש}} למי אבכה{{ש}} למי אבכה וכף אכה{{ש}} ==ל-1086== '''[[למי אוי למי אבוי|למי אוי למי אבוי ומדנים למי שיח למי פצעים וקלונים]]'''. – קינה – [אפרים בר יעקב מבונא]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#א סב|א סב]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=7069&st=&pgnum=367 183] [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ספר הדמעות|ספר הדמעות]] ח"א 225 [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#קינות וסליחות|קינות וסליחות]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=43925&st=&pgnum=71 סי' ב]; [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שבלים בודדות|שבלים בודדות]] 133 {{צבע גופן|1=אפור|2=(*) צ"ל [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=43941&st=&pgnum=141 138]}} הערה: הקינה הזאת נוסדה על ההריגה שהיתה בעיר בלויי'ש (Blois) בכ' סיון שנת תתקל"א לרגלי עלילת דם (עי' דברי ימי ישראל ח"ד 237–238) [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ל|ל]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29119&st=&pgnum=52 48] [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338108 290]. למען אב אץ לבוא{{ש}} למען אב בן שלש שנים הכירך{{ש}} למען אב הכירך{{ש}} למען אב הנוסה בעשרה{{ש}} למען אב השכים{{ש}} למען אב חדשת שמו לנקוב{{ש}} למען אב ידעך{{ש}} למען אב ידעך מכל אומות{{ש}} למען אב מאור כשד שיוע ונענה{{ש}} למען אב נבחן בעשר{{ש}} למען אב נם יוקח נא{{ש}} למען אב נפקד{{ש}} למען אב נצטוה{{ש}} למען אב עקד בן{{ש}} למען אברהם האהוב{{ש}} למען אדם אשר בכף נוצר{{ש}} למען אהבת קדומים{{ש}} למען אהל ארמנותיך{{ש}} למען אזרח זרח ממזרח חרסי{{ש}} למען אזרחי הנשלך{{ש}} למען איתן{{ש}} למען אמיץ בן שלוש{{ש}} למען אמיתך{{ש}} למען אסף להחיות{{ש}} למען תמים בדורותיו{{ש}} למען תמים עש תיבה{{ש}} למען תפר עלה תאנה{{ש}} למענך אדיר באדירים{{ש}} למענך אל אחד ואין שני{{ש}} למענך אל הושיעה{{ש}} למענך אל נערץ בסוד קדושים רבה{{ש}} למענך אל עוטה אורות{{ש}} למענך אלהי{{ש}} למענך אלהי האלהים{{ש}} למענך אלהינו{{ש}} למענך ולא לנו{{ש}} למענך תקיף{{ש}} למקדימים בתפילה{{ש}} למתודה חטאתיו{{ש}} לנר ולבשמים{{ש}} לפדות עם דל{{ש}} לפניך אני כורע{{ש}} =מ= מארוד וארפד{{ש}} מאתך תהלתי שומע עתירה ושועה{{ש}} מבית מלוני קמתי בצוקי{{ש}} מברך רחמנא{{ש}} מדי שנה קינה{{ש}} מה ידידות{{ש}} מה יפית{{ש}} מה לך יצרי{{ש}} מה לך שר תשאל{{ש}} מה לכם פה ומי לכם פה{{ש}} מה נאוו עלי{{ש}} מה נכבד היום{{ש}} מה נעים נאוה תהילה{{ש}} מה נפתח ונימא{{ש}} מה נשתנה{{ש}} מהולל אקרא ה'{{ש}} מהללך ורב גדלך{{ש}} מוחץ ורופא{{ש}} מולך מוני{{ש}} מושך חסד ליודעיו{{ש}} מושל בעליונים אתה ידעת{{ש}} [[מושיע ומגן לנו חוסים]] מחוללת מהוללת{{ש}} מחי ומסי{{ש}} מחנות עליונים{{ש}} מי אדר והוד{{ש}} מי העומד בהראה{{ש}} מי זאת עולה יפהפיה{{ש}} מי יתן ראשי מים{{ש}} מי יתנני עבד אלוה עשני{{ש}} מי כמוך (אברהם כלפון){{ש}} מי כמוך (ריה"ל){{ש}} מי כמוך (שבתאי טיאר){{ש}} [[מי כמוך אומר ומקים]] מי לה' אתי עורך{{ש}} מי נשקני מנשיקות אהבה{{ש}} מי שענה לאברהם אבינו{{ש}} מיוחד באהיה אשר אהיה{{ש}} מימים ימימה{{ש}} מכניסי רחמים{{ש}} מלא פי שירה{{ש}} מלאכי צבאות בעלצון{{ש}} מלאכי רחמים{{ש}} מלך אדיר ונורא{{ש}} מלך אזור גבורה{{ש}} מלך אחד יהיה אל העמים{{ש}} מלך אמון מאמרך{{ש}} מלך אמיץ ואיום{{ש}} מלך אמיץ כח רב עלילה{{ש}} מלך גואל ומושיע{{ש}} מלך מלכים רם על רמים{{ש}} מלך עליון אל דר במרום{{ש}} מלך עליון אמיץ המנושא{{ש}} מלך עלמין דגלגלוהי{{ש}} מלך עתיק ימים{{ש}} מלך רם ניב שפתינו שעה נורא עלילה{{ש}} מלכי מקדם פועל ישועות{{ש}} מלכי עולם בורא{{ש}} מנוחה ושמחה{{ש}} מנומם בעת קומם{{ש}} מסוד חכמים{{ש}} מעוז צור{{ש}} מעוני שמים שחקים יזבלוך{{ש}} מפי אל{{ש}} מפלטי אלי צורי סתרי ומגני{{ש}} מציון אל עליון{{ש}} מצרי ערי יצרי{{ש}} מקדים וראש לקוראים{{ש}} מקהלות עם{{ש}} מקוה ישראל ה' (סליחה){{ש}} מקוה ישראל מושיעו{{ש}} מקור עיני{{ש}} מרומים ישכן{{ש}} מרים לראשי{{ש}} מרן דבשמיא מר על כל מרי{{ש}} מרנא דבשמיא{{ש}} מרשות אלהי האלהים{{ש}} מרשות אלהי קדם{{ש}} מרשות האל הגדול{{ש}} מרשות מרומם על כל ברכה{{ש}} מרשות שוכן עד{{ש}} משאת כפי מנחת ערב (סליחות){{ש}} משביח שאון ימים{{ש}} משמים שלום לעם{{ש}} משנאי הצמיד{{ש}} משתחוים להדרת קודש{{ש}} מתי יבושר עם{{ש}} מתי יעקב תפארון{{ש}} =נ= נבוכדנאצר אכלני הממני{{ש}} נודה לשמך בתוך אמוני{{ש}} נכון לבו{{ש}} נלאה להיליל על שברנו{{ש}} נפשי עוז תדרכי{{ש}} נשמת ילדים שוממים{{ש}} נשמת ישרים יהלוך{{ש}} נשמת מלומדי מורשה{{ש}} נשמת שדודים נדודים{{ש}} =ס= סגולתי איומה נשאתי{{ש}} סגולתי מלוכה אזרתיך{{ש}} סגולתי משכתיך חסד{{ש}} סוכה ולולב{{ש}} סוכת שלם{{ש}} סימן טוב יהיה לכל{{ש}} סימני ליל הסדר{{ש}} סלח נא אשמות{{ש}} סלח נא אשמתנו{{ש}} סלח סלח אל טוב וסלח{{ש}} =ע= עב קל ממרומך{{ש}} עד אן צבי מודח{{ש}} עד מתי ה'{{ש}} עובדי האל באמונה{{ש}} עוונינו ארוכים ורחבים וגבוהים{{ש}} עורה נא ימינך רמה{{ש}} עורו שירו שיר{{ש}} עורי נצורה כבבת{{ש}} עזוז אדירירון{{ש}} עזר מצרי{{ש}} עזרני אל חי{{ש}} עין ולב{{ש}} עינינו לך תלינו{{ש}} על אהבתך{{ש}} על אהבתך (מנוקד){{ש}} על אלה תרדנה{{ש}} על בית זה ויושביהו{{ש}} על היכלי אבכה{{ש}} על היכלי חבלי כנחש הולך{{ש}} על הר המוריה{{ש}} על זה היה דוה לבנו{{ש}} על יום חורבן היכל מקודש{{ש}} על משכבי בלילות{{ש}} על נהרות בבל חשכה יפעת מאורותינו{{ש}} עלינו לשבח{{ש}} עם אשר יה ברך{{ש}} עם ה' השלחה{{ש}} עם ה' חזקו ונתחזקה{{ש}} ענה אוחזי ארבעה מינים{{ש}} ענה אומני חוקה נסוכה{{ש}} ענה איומה{{ש}} ענה איומה קוראה בתחנוני{{ש}} ענה איומים בעוז{{ש}} ענה אמוני שבט ראובן{{ש}} ענה אתויים{{ש}} ענה תאבי ישעך{{ש}} עננו אבינו{{ש}} עננו אלוהי אברהם{{ש}} עשה למען שמך{{ש}} עת דודים כלה{{ש}} עת שערי רצון להפתח{{ש}} =פ= פורים פורים{{ש}} פסח אכלו פחוזים{{ש}} פצחו רון ותהילה{{ש}} פרה אמרה קשה{{ש}} ==פ-243== '''[[אז לפנות ערב|פתח לנו שער בעת נעילת שער כי פנה יום]]'''. – חרוז בודד בתפלת נעילה במנהגי אשכנז ופולין, ואולי הוא שריד מפיוט קדמון. =צ= צור משלו{{ש}} צורי גואלי יה{{ש}} ציון אשר יאמרו{{ש}} ציון במשפט לכי לך{{ש}} ציון גברת לממלכות מציריך{{ש}} ציון ה' לכס בחר{{ש}} ציון הלא תשאלי{{ש}} ציון הלא תשאלי לשלום אסיריך{{ש}} ציון הלא תשאלי לשלום עלוביך{{ש}} ציון הלא תשאלי שלות שרידיך{{ש}} ציון ידידות ידיד{{ש}} ציון מנת שלום{{ש}} ציון מעוז קרית מלך{{ש}} ציון מעון חשקי{{ש}} ציון עטרת צבי{{ש}} ציון צפירת פאר{{ש}} ציון קדוש משכני עליון{{ש}} ציון קחי כל צרי{{ש}} ציון תקונני עלי ביתך{{ש}} צמאה נפשי{{ש}} צעקה יוכבד{{ש}} =ק= קדוש אדיר בעליתו{{ש}} קדושת שבת כתקנת עזרא{{ש}} קדש ורחץ{{ש}} קול אהלה תתיפח{{ש}} קול ברמה נשמע ביללה{{ש}} קול יעקב קורא{{ש}} קול מבשר משמיע הטו אוזן{{ש}} קול מהלל יגדל{{ש}} קום חתן{{ש}} קומה ה' למנוחתך{{ש}} קומו ברינה עדת אמוני{{ש}} קוראי מגילה{{ש}} קינת אומן{{ש}} קמתי באשמורת{{ש}} קמתי ותדד שנתי{{ש}} קמתי להלל{{ש}} קרב אורך לעניה{{ש}} קריה יפהפיה{{ש}} =ר= ראה שמש{{ש}} ראשון אמצת לפרח שושנים{{ש}} רבון העולמים אדון כל הנפשות{{ש}} רבון העולמים חתמנו לחיים{{ש}} רבונו של עולם בראותי בחורותי{{ש}} רבונו של עולם ויהי בעלות המנחה{{ש}} רומה אלהים שמך לקדש{{ש}} רועה ישראל האזינה{{ש}} ==ר-802== '''[[אב הרחמן מלא רחמים#נוסח איטליה|רחום וחנון חטאנו לפניך רחם עלינו אב הרחמן מלא רחמים רבים חלר"ע אדון הסליחות בורא עולם במדת רחמים חלר"ע גדול העצה ורב העלילה]]'''. ==ר-803== '''[[אב הרחמן מלא רחמים#נוסח תימן|רחום וחנון חטאנו לפניך אב הרחמן מלא רחמים חלר"ע בורא עולם במדת רחמים חלר"ע גואל ומושיע חלר"ע דיין אלמנות]]'''. רחם נא עליו{{ש}} רחמים פשוטים{{ש}} רחמנא אידכר לן{{ש}} רחמנא דא היא אוריתך{{ש}} רחמנא חטינן{{ש}} רחמנא ענינן בהדא שעתא{{ש}} רחמנא רחם על עמך ישראל דאינון קימין{{ש}} רחמנא רחם על עמך ישראל דאפיקתא יתהון{{ש}} רחמנא רחם על עמך ישראל דאתן למסגד{{ש}} רחמנא רחם עלן בקל ויעבור{{ש}} ריב בין שבת וחנוכה{{ש}} ריבון כל העולמים{{ש}} רם אור גדול נעלם{{ש}} רנו ושבחו לאל{{ש}} רעה בשבטך{{ש}} רעיתי בין הבנות שכולה{{ש}} רפא צירי{{ש}} =ש= שאו לבבכם לכפיכם{{ש}} שאו מנחה משובחה{{ש}} שאו שערים ראשיכם (פיוט){{ש}} שאי קינה במגינה{{ש}} שאלו שחקים ושיחו לאדמה{{ש}} שאלי שרופה באש{{ש}} שבחו אל עדת ישראל{{ש}} שבט יהודה בדוחק ובצער{{ש}} שבטי איתני{{ש}} שביבי שלהבות חצובי להבות{{ש}} ==ש-273== '''[[שביה עניה|שביה עניה בארץ נכריה לקוחה לאמה לאמה מצריה]]'''. — גאולה — סי' שלמה [רשב"ג]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&st=&pgnum=657 256], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 226, בית תפלה [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=38430&st=&pgnum=21 10], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#דרך החיים|דרך החיים]] ח"ה 115, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#חופת חתנים|חופת חתנים]] 99, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#חזונים|חזונים]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42160&st=&pgnum=233 117], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#יפה נוף|יפה נוף]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=44816&st=&pgnum=173 39], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח"ד 308 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&st=&pgnum=339 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#סדר סליחות|סדר סליחות]] 50, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#סדר התחנונים|סדר התחנונים]] [23], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#סליחות טורינו|סליחות טורינא]] 67, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ע"י|ע"י]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42897&st=&pgnum=798&hilite= 728], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 103, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#רומא ב|רומא ב']] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=45406&st=&pgnum=179 290], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#רומא-שד"ל|רומא שד"ל]] [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019944990205171/NLI?volumeItem=2 ח"ב] 110 [במנהג זה הוא סליחה לשחרית יוכ"פ], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שינגילי-ב|שינגילי-ב]] [https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=44576&st=&pgnum=143&hilite= 70]; [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שירי שלמה-ב"ר|שירי שלמה-ב"ר]] ח"ב (*) ח"ג [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=38219&st=&pgnum=18&hilite= 4], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&st=&pgnum=207 102]; [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#תחנונים-1597|תחנונים 1597]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=52629&st=&pgnum=101 51], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#תחנונים וסליחות|תחנונים וסליחות]] 49; [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#תחנונים וסליחות-שמ"ז|תחנונים וסליחות-שמ"ז]] 61, תרגום אנגלי: נינא דייויס — [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Jewish Quarterly Review|רבעון האנגלי]] ח [https://www.jstor.org/stable/1449836?seq=1 269], תרגום ביהודית: אויערבאך-[[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אידישע דענקער|אידישע דענקער]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/judaicaffm/content/pageview/2020092 88]. הבית השלישי "מחוצים לחוצים" וכו' מובא בס' [[W:גן השכלים|בוסתן אל-אוקול]] ל[[W:נתנאל בירב פיומי|ר' נתנאל אלפיומי]], הוצאת לעווין עמ' 71 [https://tablet.otzar.org/#/book/149871/p/44/t/1/fs/mn_60cf43af-f541-4636-9600-d4ea6150c1f4/start/0/end/4/c *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#לוח|לוח]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=36611&st=&pgnum=74 71], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338229 411]. הערה: ה' שובין ב[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?sits=1&req=46778&st=%D7%A9%D7%91%D7%99%D7%94%20%D7%A2%D7%A0%D7%99%D7%94&_rnd=0.8254772840237545 מבוא לסדר פיוט אקדמות] (ווילנא 1901) התאמץ להוכיח שהפיוט הזה איננו לרשב"ג, אבל להלן בערך [[#א-1952|שנותינו ספו]] אוכיח שאין יסוד לטענותיו.{{ש}} שבץ אחזני{{ש}} שבת היום לה'{{ש}} שבת הכסא אשר למעלה מנושא{{ש}} שבת ומילה{{ש}} שבת זה שבת הגדול{{ש}} שבת סורו מני{{ש}} שדודים נדודים{{ש}} שדי אל מה נורא{{ש}} שואף כמו עבד{{ש}} שוכני בתי חמר{{ש}} שוכנת בשדה{{ש}} שולמית הנבחרת מעמים{{ש}} שוממתי ברב יגוני{{ש}} שומר ישראל{{ש}} שומרון קול תתן{{ש}} שופט כל הארץ{{ש}} שושן עמק{{ש}} שושנת ורד{{ש}} שזופת שמש{{ש}} שח ציר נאמן{{ש}} שחי לאל{{ש}} שחר אבקשך{{ש}} שחר להודות לך קמתי{{ש}} שחר קמתי להודות{{ש}} שחרנוך בקשנוך יוצר הרים{{ש}} שטר עלי בעדים וקנין{{ש}} שימו לב על הנשמה{{ש}} שימני ראש{{ש}} שיר אל נעלם{{ש}} שיר אענה{{ש}} שיר היחוד{{ש}} שיר הכבוד{{ש}} שיר ושבח עירכו{{ש}} שיר חדש אשיר{{ש}} שיר חדש זמרו{{ש}} שירה לאל נרננה{{ש}} שירו לאל הודו לשמו{{ש}} שירו לאל נבוני{{ש}} שירו לאל נועם{{ש}} שירו לאל שיר חדש{{ש}} שירו לה' בחורי וזקני{{ש}} שירו לה' הודו לו{{ש}} שירות ותשבחות אתנה{{ש}} שישו ושמחו בשמחת תורה{{ש}} שכולה אכולה{{ש}} [[שכולה גלמודה]] שכורת ולא מיין{{ש}} שכינה צועקת בהרע{{ש}} שלום וצדק נשקו{{ש}} שלום לבוא שבת{{ש}} שלום לך דודי{{ש}} שלום עליכם אתם{{ש}} שלום עליכם מלאכי השרת{{ש}} שלום תשפות לנו{{ש}} שלומי עליון ישני מכפלה{{ש}} שלמא לכון שארא דישראל{{ש}} שלש עשרה מדות האמורות בחנינה{{ש}} שם אל קמתי לברך{{ש}} שמחו בשמחת תורה{{ש}} שמחו בשמחת תורת משה{{ש}} שמחו נא{{ש}} שמחו נא שמחו נא במפטיר וברכתו{{ש}} שמחים בצאתם ובביאתם{{ש}} שמחתי באומרים לי{{ש}} שמיני אותותיו ומעשיו בספר נכתבים{{ש}} שמך לעד בפי מועד{{ש}} שמם הר ציון{{ש}} שמע האל{{ש}} שמע קולי{{ש}} שמעו והאזינו{{ש}} שמעו נא תוכחת{{ש}} שמעתי מפאתי תימן{{ש}} שמרו שבתותי{{ש}} שנאנים שאננים{{ש}} שנה בשנה אהגה כיונה{{ש}} ==ש-1952== '''[[שנותינו ספו|שנותינו ספו בדלות ובקלות לאור נקוה והנה בוז ושפלות]]'''. — גאולה לשבת שניה אחר פסח — סי' שלמה (ב' פעמים) חזק. [רשב"ג]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&st=&pgnum=660 259], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 238, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#דרך החיים|דרך החיים]] ח"ה 118, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח"ד 310 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&st=&pgnum=341 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#סליחות-תימנים|סליחות-תימנים]] 37, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ע"י|ע"י]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42897&st=&pgnum=804 734], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 108, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שירי שלמה-ב"ר|שירי שלמה-ב"ר]] ח"ב (*) ח"ג [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=38219&st=&pgnum=19&hilite= 5], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&st=&pgnum=211 104]:, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#תכלאל|תכלאל]] ח"ב ב 148: תרגום אשכנזי: [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Geiger|גייגער-גבירול]] 103, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#לוח|לוח]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=36611&st=&pgnum=75 72], סי' 108. הערה: בכל הדפוסים מלבד סליחות תימנים ותכלאל נמצא שנוסח החרוז האחרון של הבית השלישי הוא: "וגם עוד ישמעאל הרס וגרס הרי ששים ואחת וארבע מאות". הרוו"ה במאמרו "[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990018828980205171/NLI הפיוטים והפיטנים]" מעלה בחשבונו שתס"א למספר הישמעאלים מתאים לשנת ד' אלפים תתט"ו (1055) או תתל"ה (1075), "כי תחילת מלכות ישמעאל ד"א שנ"ד (594) או שע"ד (614) כמבואר ב[[איגרת רב שרירא גאון|תשובת ר' שרירא גאון]]". אחריו נגרר בעל ע"י בפירושו ואחז בשנת תטט"ו, ודוקעס ג"כ נגרר אחריו ואחז בשנת תתל"ה (עי' [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Dukes|עהרענזוילען]] עמ' [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1368244 10], [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1368254 20]). ה' שי"ר חלק על הרוו"ה ואמר שיש לו ראיות נכוחות שצ"ל בגוף הפיוט "הרי ארבע מאות ושלושים ואחת" ([https://hebrewbooks.org/47046 אגרות שי"ר] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=47046&st=&pgnum=289 239]), ולפי זה היתה השנה שבו חבר הפיטן את הפיוט הזה שנת 1025 או 1045 למה"נ. אולם האמת היא כי אין לסמוך בזה על התאריך שבאגרת ר' שרירא גאון כי כבר העיר בצדק בעל [[דורות הראשונים]] (ח"ג (*ח"ו)[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20282&st=&pgnum=177 172]) כי המלים "שנת ארבע אלפים ושע"ד ליצירה" היא הוספת ר' שמואל ולם והגאון בעצמו לא כתב רק "ובימיו יצא מחמד לעולם" (עי' ג"כ [https://hebrewbooks.org/1374 אגרת רב שרירא גאון הוצאת ד"ר בנימן מנשה לוין] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1374&st=&pgnum=176&hilite= עמ' 100]) והנכון הוא כמו שהעיר שד"ל שתס"א לספירת הישמעאלים עולה לשנת 1069 למה"נ (עי' [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Literaturblatt|ליטבל]] 1846 [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/cm/periodical/pageview/3532435 עמ' 491] ו[[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אגרות שד"ל|אגרות שד"ל]] עמ' 983) כי התחלת מלכות ישמעאל היתה בשנת 622 למה"נ ואם נוסיף על זה 461 בנכוי י"א ימים לכל שנה ישמעאלית שהיא שנת לבנה תעלה לנו שנת 109 למה"נ. אבל אפילו אם נאמר שהפיטן חשב שנות חמה ולפי זה תצא לנו שתס"א שנה אחר התחלת מלכות ישמעאל היא שנת 1083 למה"נ, אין לנו להטיל ספק ולומר שרשב"ג לא חבר את הפיוט הזה מפני שהוא כבר מת בשנת 1069 או 1070, כי לפי דעתי אין לנו להתחשב עם התאריכים הנמצאים בפיוטים מפני שאין כל ספק שהמעתיקים שנו אותם כדי להתאים את התאריך לפי זמניהם הם. והא ראיה כי התאריך שלנו נמצא בסליחות תימנים ובתכלאל בנוסח זה: "וגם עוד הרג והרס שבע עשרה שנה וחמש מאות" וכן הוא ג"כ ב[https://www.nli.org.il/he/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=KTIV&scope=KTIV&docId=PNX_MANUSCRIPTS990001751910205171 כ"י ברלין 576] (עי' [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Steinschneider|רשימת רמש"ש]] ח"א [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/4023837 עמ' 118] הע' 42), ובספר "[[W:גן השכלים|בוסתאן אל-אוקול" (גן החכמה)]] ל[[W:נתנאל בירב פיומי|ר' נתנאל אלפיומי]] (הוצאת דוד לעווין נויארק 1908 עמ' 70-71) [https://tablet.otzar.org/#/book/149871/p/1/t/1/fs/mn_e8afa9ad-9153-4126-a753-63ec5829d3d0/start/0/end/4/c *] מובא קטע מפיוט זה ושם הנוסח: "וגם עוד ישמעאל הרג הרס תשע וחמשים שנה וחמש מאות". מזה נראה שר' נתנאל שנה את התאריך להתאים עם השנה (1165) שבו כתב את ספרו וכן עשו המעתיקים האחרים. מכל האמור בזה מוכח שדברי ה' שובין ב[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?sits=1&req=46778&st=%D7%A9%D7%91%D7%99%D7%94%20%D7%A2%D7%A0%D7%99%D7%94&_rnd=0.8254772840237545 מבוא לסדר פיוט אקדמות] (ווילנא 1901) [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=46778&st=%d7%a9%d7%91%d7%99%d7%94+%d7%a2%d7%a0%d7%99%d7%94&pgnum=35&hilite= עמ' 34] שהפיוט הזה הוא לר' שלמה הבבלי אין להם יסוד כלל.{{ש}} שני זיתים נכרתים{{ש}} שננו לשונם בני אונם{{ש}} שנת אוצרך הטוב{{ש}} שנת אורה שנת ברכה{{ש}} שנת אסומה ובלולה{{ש}} שנת ארץ תתן יבולה{{ש}} שעה נאסר{{ש}} שעה עליון לקול אביון{{ש}} שער אשר נסגר{{ש}} שער הרחמים{{ש}} שערי שמים בלולי אש ומים{{ש}} שעריך בדפקי{{ש}} שפל רוח{{ש}} שפעת רביבים{{ש}} שרי קודש היום{{ש}} שרפו הבירה{{ש}} שש מאות נקראות{{ש}} ששוני רב בך{{ש}} שתאמץ אהבת אמוניך{{ש}} שתה ימי גלותי{{ש}} שתי פעמים מקוימים{{ש}} =ת= תא שמע מרא דעלמא{{ש}} תאבת יום זה{{ש}} תאות לב לא השגנו{{ש}} תאות נפש ולב{{ש}} תאחר מיום זכרון{{ש}} תאיר אורנו{{ש}} [[תאיר נוגה]] תאלת יום ענוי{{ש}} תאמר למחות אשמינו{{ש}} תאמת אור בקדש{{ש}} תבוא לפניך שועת חנון{{ש}} תגרת יד אסוף{{ש}} תהום השוטף על ראשי צפה{{ש}} תהיינה עיניך פקוחות{{ש}} תוחלת ישראל{{ש}} תומת צורים וחסדם{{ש}} תורה הקדושה{{ש}} תורתא דמרביא{{ש}} תזכו לשנים רבות (פיוט){{ש}} [[תחילת כל מעש]] תחינה לנפילת אפים ממחזור ויטרי{{ש}} תחלי תורה{{ש}} תחרות רוגז הניח{{ש}} תיסתר לאלם תרשישים מרון{{ש}} תכלה ממנו אפך וחמתך{{ש}} תכפו עלינו צרות{{ש}} תמהנו מרעות{{ש}} תמו פסו עבודת בית עולמים{{ש}} תמור עבודת מזין{{ש}} תנות צרות לא נוכל{{ש}} תנחם על עפר ואפר{{ש}} תעודה החמודה{{ש}} תעינו מאחריך{{ש}} תעלה תפילתנו למעון שמיך{{ש}} תעלת צרי{{ש}} תענה אמונים{{ש}} תענית צבור קבעו תבוע צרכים{{ש}} תערוג אליך כאיל על אפיקים{{ש}} תפילה תקח תחינה תבחר{{ש}} תפילתו של כהן גדול{{ש}} תפלה לקדמך{{ש}} תפן להקשיב ממעונים{{ש}} תפתח ארץ ויפרו ישע{{ש}} תרומה הבדילנו{{ש}} תשבי צורי{{ש}} תשוב תרחמנו שוב שביתנו{{ש}} תשובה חשובה{{ש}} תתברך אלהי האלהים{{ש}} תתמוך גורלנו{{ש}} תתן אחרית לעמך{{ש}} ifn10a4bgtkj1qccajxyp8wim80zg70 3019952 3019951 2026-06-14T21:34:42Z בן עדריאל 9444 /* כ-387 */ 3019952 wikitext text/x-wiki {{בעבודה}} __NOTOC__ <div style="text-align: center; background: #f9f9f9; border: 1px solid #ddd; padding: 10px; margin-bottom: 20px;"> '''מעבר לאות:''' [[#א|א]] | [[#ב|ב]] | [[#ג|ג]] | [[#ד|ד]] | [[#ה|ה]] | [[#ו|ו]] | [[#ז|ז]] | [[#ח|ח]] | [[#ט|ט]] | [[#י|י]] | [[#כ|כ]] | [[#ל|ל]] | [[#מ|מ]] | [[#נ|נ]] | [[#ס|ס]] | [[#ע|ע]] | [[#פ|פ]] | [[#צ|צ]] | [[#ק|ק]] | [[#ר|ר]] | [[#ש|ש]] | [[#ת|ת]] </div> =א= ==א-1== '''א...[[אישים איך אותם יקריבו]]'''.{{ש}} ==א-1-א*== '''א .... [[המחשבה במחשבות שלום מקדם חשובה]]'''.{{ש}} ==א-2== '''א...ת [[במצורע הזהרת]]'''.{{ש}} ==א-2*== '''א .... [[חצפית אשרו ומשמרו צפית]]'''.{{ש}} ==א-3*== '''[[א...רים כיונה פותה אחריך משכתה]]'''.{{ש}} ==א-3== '''[[אאביך ביום מבך|אאביך ביום מבך עוגל חצי גרני]]'''.{{ש}} ==א-4== '''[[בדעתו אביעה חידות#אאגרה בני איש|אאגרה בני איש המושרר בטל]]'''.{{ש}} ==א-5== '''[[אאדה עד חוג שמים|אאדה עד חוג שמים אעלה אתי שמים]]'''.{{ש}} +'''[[ואאדיר אלהי אבי]]'''.{{ש}} ==א-6== '''[[אאדיר ללובש הוד והדר]]'''.{{ש}} ==א-7== '''[[אאדר ליוצר בראשית ובורא נשמות]]'''.{{ש}} ==א-8== '''[[אאדרך חן בשמים]]'''.{{ש}} ==א-9== '''[[אאוגריה זילא סהדא שקרא]]'''.{{ש}} ==א-10== '''[[אאזר חלצי למלאות חפצי ולפני מליצי כפירי אריות]]'''.{{ש}} ==א-11== '''[[אאזרה גבורה...]]'''.{{ש}} ==א-12== '''[[אאיר גם אזהיר באור בהיר]]'''.{{ש}} ==א-1*== '''[[אאל להאל באל וחילה אסעדה בתודה ואסלדה בחלה]]'''.{{ש}} ==א-13== '''[[אאמיץ לנורא ואיום|אאמיץ לנורא ואיום בהסתופפי לפניו]]'''.{{ש}} ==א-14== '''[[אאמיצכם שירים באמרי פי]]'''.{{ש}} ==א-15== '''[[אאמיר אאדיר אפודת אגודת אורתך]]'''.{{ש}} ==א-16== '''[[אאמיר אאדיר עשרה שמות במרץ]]'''.{{ש}} ==א-17== '''[[אאמיר אאמיץ עטה עז]]'''.{{ש}} ==א-18== '''[[אאמיר אותך סלה|אאמיר אותך סלה בהוד והדר ותהלה]]'''.{{ש}} ==א-19== '''[[אאמיר אל האמירני]]'''.{{ש}} ==א-21== '''[[אאמיר מסתתר במעון חביון]]'''.{{ש}} ==א-22== '''[[אאמיר שבח במערכה לפאר לאדיר במלוכה]]'''.{{ש}} ==א-4*== '''[[אאמירם לי לאיומה אבוננם להחכימה]]'''.{{ש}} ==א-23== '''[[אאמן שמך ואקרא אליכם אישים]]'''.{{ש}} ==א-24== '''[[אאפד ישועה למלך]]'''.{{ש}} ==א-25== '''[[את חיל יום פקודה#אאפיד נזר איום|אאפיד נזר איום בשלוש קדושה ביום]]'''.{{ש}} ==א-26== '''[[אאריא מתילי ואחוין]]'''.{{ש}} ==א-27== '''[[אאשרה חסנך אלהי עולם אברכך בכל עת מלך עולם]]'''.{{ש}} ==א-28== '''[[אב אחד לכלנו וגוי אחד קראנו]]'''.{{ש}} (א-5*){{ש}} '''[[אב אתה לאביונים לעם שומר אמונים]]'''.{{ש}} ==א-29== '''[[אב בחכמה אור החמה ידך רמה על כל תבל]]'''.{{ש}} ==א-30== '''[[אב בנס שמיני כנוסה ושמע למהול לי ויקשב]]'''.{{ש}} ==א-31== '''[[אב גבר כחילים ובניו מפילים חללים]]'''.{{ש}} ==א-32== '''[[אב המון איש אמון ממשפחת רם ישיש ונכבד והמשרה על שכמו]]'''.{{ש}} ==א-6*== '''[[אב המון בכל נתברך]]'''.{{ש}} ==א-33== '''[[אב המון גוים]]'''.{{ש}} ==א-34== '''[[אב המון גוים הכיר יחודו וידע אלהים ועבדו]]'''.{{ש}} ==א-7*== '''[[אב המון גוים ישראלים אשר פריו קדש הלולים]]'''.{{ש}} ==א-35== '''[[אב המון גוים לקח מארם בן שלש הכיר פני אדון הכל]]'''.{{ש}} ==א-36== '''[[אב המון מל בשר יחידו]]'''.{{ש}} ==א-8982== (א-8*){{ש}} '''[[אב הנסים לקולי תשמעה ולי תטה השלום כנהר]]'''.{{ש}} +'''[[אב הרחמים אדון השלום]]'''.{{ש}} ==א-9*== '''[[אב הרחמים איחדה שמך לילות וימים]]'''.{{ש}} ==א-37== '''[[אב הרחמים אל רם על רמים בך אשמח ויגל לבבי]]'''.{{ש}} ==א-8983== (א-10*){{ש}} '''[[אב הרחמים אנא הרחמים ושמו אחד]]'''.{{ש}} ==א-38== '''[[אב הרחמים אשר בידך נפשות החיים והמתים]]'''.{{ש}} ==א-39== '''[[אב הרחמים אשר הסליחה עמך תחתינו שעה כי אנחנו עמיך]]'''.{{ש}} +'''[[אב הרחמים הוא ירחם עם עמוסים]]'''{{ש}} ==א-11*== '''[[אב הרחמים היטיבה ברצונך את ציון]]'''.{{ש}} +'''[[אב הרחמים רחם]]'''{{ש}} ==א-40== '''[[אב הרחמים|אב הרחמים שוכן מרומים]]'''.{{ש}} +'''[[אב הרחמן מלא רחמים|אב הרחמן מלא רחמים רבים]]'''. –עיין [[#ר-802|רחום וחנון חטאנו לפניך רחם עלינו אב הרחמן מלא רחמים]].{{ש}} ==א-8984== '''[[אב הרחמן שברי בך מלכי]]'''.{{ש}} ==א-47== '''[[אב ידעך|אב ידעך מנוער בחנתו בעשר בל עבור בראש תער]]'''.{{ש}} ==א-48== '''[[אב לא חמל|אב לא חמל בן לא אמל גמולו לטוב יוגמל]]'''.{{ש}} ==א-49== '''[[אב לא חס|אב לא חס על עין ימינו]]'''.{{ש}} ==א-50== '''[[אב לבנים יודיע אל אמתיך]]'''.{{ש}} ==א-51== '''[[אב לחכמים בבואו למות]]'''.{{ש}} ==א-52== '''[[אב לחכמים משה בחור בנביאים משה]]'''.{{ש}} ==א-53== '''[[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם ורב סלוח חוללתנו בני ברית קדש]]'''.{{ש}} ==א-54== '''[[אב מראש בן זאת הפרשה]]'''.{{ש}} ==א-55== '''[[אב נתן לחתנו כלה כלילת יופי]]'''.{{ש}} ==א-56== '''[[אב סגני כהונה ולויה]]'''.{{ש}} ==א-57== '''[[אב רחמים חונן עלי כל בריה]]'''.{{ש}} ==א-58== '''[[אב רחמן היה מוחל עונות עמך]]'''.{{ש}} ==א-8985== '''[[אב רחמן מושיע חוסים בשר ישע]]'''.{{ש}} ==א-59== '''[[אב רחמן מלא רחמים חטאנו לפניך רחם עלינו]]'''.{{ש}} ==א-60== '''[[אב רחמן שוכן בתוך קרבי בך אבטחה]]'''.{{ש}} ==א-61== '''[[אב רם על כל רמים שור עמלי]]'''.{{ש}} ==א-62== '''[[אב שמעון יאקול יא כאלקי]]'''.{{ש}} =='''[[אבא שמעון|אב שמעון כון בעוני]]'''== .{{ש}} ==א-63== '''[[אב שמעון קאל קלבי ינשרח פי דכר רבי]]'''.{{ש}} ==א-64== '''[[אב ששון ישאב בתשעה בו ובחמשה עשר בו]]'''.{{ש}} ==א-65== '''[[אב תציל בת מפי בוזזיה]]'''.{{ש}} ==א-66== '''[[אבא אבא הב לן מטרא]]'''.{{ש}} ==א-67== '''[[אבא אבא מארי קדישא עילאה הא אתינא קמך ונפשאי מרירא]]'''.{{ש}} ==א-68== '''[[אבא חסאן תרומית נדיבים]]'''.{{ש}} ==א-69== '''[[אבא רחמנא ארים ימינך ואצמח פורקנך]]'''.{{ש}} +'''[[אבאר בו כפי כח לאברם]]'''.{{ש}} ==א-70== '''[[אבאר במלה מתוקנה]]'''.{{ש}} ==א-71== '''[[אבאר דת שעשועים יום אוחילה לאל למצוא פדיום]]'''.{{ש}} ==א-72== '''[[אבאר מצות סוכה ובהלכות ישנים אנדד]]'''.{{ש}} ==א-73== '''[[אבאר קצת פלאי אלהים]]'''.{{ש}} ==א-74== '''[[אבאר שם אדיר שמותיו נוראים]]'''.{{ש}} ==א-75== '''[[אבאר תקף אל רם ונשא]]'''.{{ש}} ==א-76== '''[[אבארה ברון פצחי יושר הלכות חג פסחי]]'''.{{ש}} ==א-77== '''[[אבד הוד תמה|אבד הוד תמה הושמם אדרת]]'''.{{ש}} ==א-78== '''[[אבד ושבר וכלם]]'''.{{ש}} ==א-79== '''[[אבד הסיד מן הארץ]]'''.{{ש}} ==א-80== '''[[אבדה אמונה מבני אדם ואין מהם בך אוהב]]'''.{{ש}} ==א-81== '''[[אבדה האמונה ונגעלה]]'''.{{ש}} ==א-82== '''[[אבדה התקוה]]'''.{{ש}} ==א-83== '''[[אבדה ממנו אמונה אמונת תורת בוראנו]]'''.{{ש}} +'''[[אבדה ספינו אמונה]]'''.{{ש}} ==א-84== '''[[אבדה עצה ודיצה]]'''.{{ש}} אבד הוד תמה{{ש}} ==א-85== '''[[אבדו חכמי גזית|אבדו חכמי גזית יושבי גנים]]'''.{{ש}} ==א-8986== '''[[אבא אל מזבח אלהים שמחת גילי]]''' ==א-8987== '''[[אבוא בגבורות ה' אלהים אזכיר צדקתך לבדך אהים]]''' ==א-106== '''[[אבוא בחיל להתיצבה|אבוא בחיל להתיצבה במעמד פני תיבה]]'''.{{ש}} ==א-8988== '''[[אבא בתחנה לפני אל בכתר שירה מכתר]]''' ==א-118== '''[[אבוא היום בתפילה|אבוא היום בתפילה אל מקדשי אל]]'''.{{ש}} ==א-120== '''[[אבוא כעני שואל בפתח|אבוא כעני שואל על פתח]]'''. – למוסף יוכ"פ. * [[אוצר_השירה_והפיוט/מפתח_המקורות/מקורות_עברים#לוח|לוח]] ה 83.{{ש}} ==א-127== '''[[אבואה ברשיון מחוללי|אבואה ברשיון מחוללי אף מרשיון קהלי]]'''.{{ש}} ==א-128== '''[[אבואה בתחנון|אבואה בתחנון פני רחום וחנון]]'''. – סליחה ד' עשי"ת – סי' א"ב יוספא בירבי בער זצ"ל. הערה: [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338142 324] מיחסו לר' יוסף בן ברוך אבל ר"ת של הפיוט הם כמו שנסמן לעיל. * סליחה פראג 1613 סי' 80.{{ש}} ==א-129== '''[[אבואה ואשתחוה ואכרעה|אבואה ואשתחוה ואכרעה בקש רחמים בעד נהלאה]]'''.{{ש}} ==א-147== '''[[אבותי כי בטחו|אבותי כי בטחו בשם אלהי צורי גדלו והצליחו וגם עשו פרי]]'''.{{ש}} ==א-148== '''[[אבותי כרבת ריבם|אבותי כרבת ריבם אבדת כל מחריבם]]'''.{{ש}} ==א-178== '''[[אבי עבור על רשעי|אבי עבור על רשעי התדרוש לעון בצעי]]'''.{{ש}} אבי עבור על רשעי{{ש}} אביוני עמך{{ש}} אבינו מלך אנקת עמך{{ש}} אבינו מלכנו אבינו אתה{{ש}} אביעה כתם עווני{{ש}} אביר הגביר{{ש}} אביר ישראל{{ש}} אבכה ועל שוד זבולי{{ש}} אבל אנחנו חטאים ואשמים{{ש}} אבל אעורר{{ש}} אבל בחטאינו{{ש}} אבל במר נפש מתענים{{ש}} אבלה נפשי וחשך תארי{{ש}} אבן הראשה{{ש}} אבן מעמסה{{ש}} אבן שתיה{{ש}} אבני אקדח{{ש}} אבני יקר{{ש}} אברהם היה אחד{{ש}} אברך את שם ה' הנעלם מכל נמצא{{ש}} אגגי בהעמיקו{{ש}} אגדלך{{ש}} אגורה באהלך עולמים{{ש}} אגיד נפלאותיך איום ונורא{{ש}} אגידה ואדברה עצמו מספר{{ש}} אגיל ואשמח{{ש}} אגיל ואשמח בשמחת תורה{{ש}} אדאג מחטאתי{{ש}} אדבר מישרים{{ש}} ==א-464== '''[[אדברה בצר רוחי]]'''.{{ש}} ==א-465== '''[[אדברה בצר רוחי אליך מלכי וקדושי]]'''.{{ש}} ==א-466== '''[[אדברה ברשיון מביני]]'''.{{ש}} ==א-467== '''[[אדברה ואעירה בירחי קדם אזכירה]]'''.{{ש}} ==א-468== '''[[אדברה וירוח לי]]'''.{{ש}} ==א-469== '''[[אדברה וירוח לי אשר ספרו לנו אבות מפי המגיד]]'''.{{ש}} ==א-470== '''[[אדברה וירוח לי כי רוחי הציקתני על מרירות נפשי]]'''.{{ש}} ==א-471== '''[[אדברה וירווח לי פני סולחי ומוחלי|אדברה וירוח לי פני סולחי ומוחלי]]'''.{{ש}} ==א-472== '''[[אדברה נא שלום בך ירושלם החביבה]]'''.{{ש}} ==א-473== '''[[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים כרש ואבכה בענוי נפש קהלי אבכה]]'''.{{ש}} ==א-474== '''[[אדרה עד בית אלהים בלב נשבר מי יתנני במדבר]]'''.{{ש}} ==א-475== '''[[אד"ו דחה מראש]]'''.{{ש}} ==א-476== '''[[אדום אמרה אין קץ וציון קוה לקץ]]'''.{{ש}} ==א-477== '''[[אדום אשר מלך יאמר לפזורי קהלך]]'''.{{ש}} ==א-478== '''[[אדום וצח יושב שמים נורא נצח]]'''.{{ש}} ==א-479== '''[[אדום לה' לו אתחולל ואדום]]'''.{{ש}} ==א-480== '''[[אדום עקר]]'''.{{ש}} ==א-481== '''[[אדון אביר במעשיו כביר|אדון אביר במעשיו כביר מי אל כמוך]]'''.{{ש}} ==א-482== '''[[אדון אדיר הכל לך לך]]'''.{{ש}} ==א-483== '''[[אדון אל תשכח צעקת אריאל בנין כוננו ידיך]]'''.{{ש}} +'''[[אדון אלהים צבאות]]'''.{{ש}} +'''[[אמרתך צרופה ועדותיך צדק#שבתי וראה|אדון אם מעשים אין בנו]]'''.{{ש}} ==א-484== '''[[אדון אימנני|אדון אמנני אצלו שכנני]]'''.{{ש}} ==א-485== '''[[אדון אמץ ראובן בניסן וטלה]]'''.{{ש}} ==א-486== '''[[אדון אצלו אמנני באהב שעשועים]]'''.{{ש}} ==א-487== '''[[אדון אשר בין היצור נעבד תשוב תחייני]]'''.{{ש}} ==א-488== '''[[אדון אשר יצוריו יצר והפליאם בראם מאין]]'''.{{ש}} ==א-489== '''[[אדון אשר לו תאות מלוכהגדול ורם על כל ברכה]]'''.{{ש}} ==א-490== '''[[אדון אשר צדקתו לכל היצור נודעה]]'''.{{ש}} ==א-491== '''[[אדון אשר רוכב בגאוה שחק]]'''.{{ש}} ==א-492== '''[[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה הגיגנו אזון שיחנו בשאגנו]]'''.{{ש}} ==א-493== '''[[אדון בכתר גבורת יסודך תרצה צעקתנו]]'''.{{ש}} ==א-494== '''[[אדון בעוזו יוצר אורה והוא בורא חשכה]]'''.{{ש}} ==א-495== '''[[אדון בעוזו יוצרי הוא נעלה על כל ברכה]]'''.{{ש}} ==א-496== '''[[אדון בפקדך|אדון בפקדך אנוש לבקרים]]'''.{{ש}} ==א-497== '''[[אדון בפקדך פנקסי לבקר]]'''.{{ש}} ==א-498== '''[[אדון בשפטך|אדון בשפטך אנוש רמה תזכור ברוגז חנות רחם]]'''.{{ש}} ==א-499== '''[[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין אם ידקדק בחקר פועל אם יבדק]]'''.{{ש}} ==א-500== '''[[אדון האדונים בוחן לבבות]]'''.{{ש}} ==א-501== '''[[אדון האדונים מעותי סלח]]'''.{{ש}} ==א-502== '''[[אדון האדונים סנה שוכן ונשא ורם לקול נגש נענה]]'''.{{ש}} ==א-503== '''[[אדון הבט וראה עמל עמך בארץ צר]]'''.{{ש}} ==א-504== '''[[אדון הביטה וראה את אנחותינו]]'''.{{ש}} ==א-505== '''[[אדון הביטה ושמע את אנחותינו הביטה וראה את בשתינו]]'''.{{ש}} ==א-506== '''[[אדון הביטה משמיך בעניים מבקשים שמך]]'''.{{ש}} ==א-507== '''[[אדון הדרש לעם דורשיך לא תתפרש מנן ואל נפרוש ממך]]'''.{{ש}} ==א-508== '''[[אדון הזן את העולם]]'''.{{ש}} ==א-509== '''[[אדון היושב על חוג הארץ נאדר בכח]]'''.{{ש}} אדון הכל{{ש}} אדון המושיע{{ש}} אדון הסליחות{{ש}} אדון העולמים{{ש}} אדון יחיד יסד{{ש}} אדון מועד כתקח{{ש}} אדון משפט בקרבך{{ש}} אדון עולם{{ש}} אדון עולם{{ש}} אדון עולם אקו לך{{ש}} אדון צור ישעי{{ש}} אדוני האדונים השקיפה ממעונים{{ש}} אדיר איום ונורא{{ש}} אדיר במלוכה{{ש}} אדיר דר מתוחים{{ש}} אדיר הוא{{ש}} אדיר ונאה בקודש{{ש}} אדיר ונאור בורא דוק וחלד{{ש}} אדיר יבנה ביתי{{ש}} אדיר כבודו{{ש}} אדיר לא ינום{{ש}} אדירי איומה{{ש}} אדם איך יזכה{{ש}} אדם בקום עלינו{{ש}} אדם ובהמה{{ש}} אדמה מארר{{ש}} ה' אבינו אתה{{ש}} ה' אדונינו (תחינה){{ש}} ה' אודך בכל לבבי{{ש}} ה' אויב גבר{{ש}} ה' איה חסדיך הראשונים{{ש}} ה' אלהא את אמרת לכנישתא{{ש}} ה' אלהא דכל דמטמר{{ש}} ה' אלהא דשכינתיה בשמי נהורי{{ש}} ה' אלהי אברהם יצחק וישראל{{ש}} ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים{{ש}} ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים{{ש}} ה' אלהי הצבאות צג בין ההדסים{{ש}} ה' אלהי ישועתי{{ש}} ה' אלהי ישראל צדיק אתה{{ש}} ה' אלהי רבת צררוני מנעורי{{ש}} ה' אלהים מושיב יחידים{{ש}} אדני אלהים צבאות אתה החלות{{ש}} ה' אליך אזעק{{ש}} ה' אליך כסיתי{{ש}} ה' אליך נשאתי את עיני{{ש}} ה' אם גדל עווני{{ש}} ה' אם מאוס מאסתנו{{ש}} ה' אנחתנו גדלה{{ש}} ה' אני הגבר ראה שבר{{ש}} ה' אפפונו יגונים{{ש}} ה' ארכו שני{{ש}} ה' את הוא אלהא דשרי ברום רקיעיא{{ש}} ה' את הוא אלהא מלך{{ש}} ה' את מפעליך אזכור{{ש}} ה' בקול שופר{{ש}} ה' בקר אערך לך{{ש}} ה' בקר תשמע קולי{{ש}} ה' דאבה רוחי{{ש}} ה' דאגה שברה לבי{{ש}} ה' דבידיה אסו{{ש}} ה' דכאונו הממונו{{ש}} ה' דל כבודנו{{ש}} ה' דלו עיני{{ש}} ה' דסגיאין רחמוהי{{ש}} ה' דקריב לכל מאן דקרי ליה{{ש}} ה' זעקתי בחבלי{{ש}} ה' זעקתי בצירי{{ש}} ה' זרה עם קדש{{ש}} ה' חננו והקימנו{{ש}} ה' חסד ואמת יקדמו פניך{{ש}} ה' יבואונו רחמיך{{ש}} ה' יגוני קראוני אל אבל{{ש}} ה' יגענו וסבלנו צרות{{ש}} ה' ידענו מעלנו{{ש}} ה' יום לך אערוך תחינה{{ש}} ה' יונתך שבעה קלון{{ש}} ה' יושב שוכן מעוני{{ש}} ה' יחיד{{ש}} ה' ייאשוני מרחמיך{{ש}} ה' ימין עוזך הרם{{ש}} ה' יריבי תריב{{ש}} ה' ישועה צוה{{ש}} ה' לגזע הימן{{ש}} ה' למה תביט בוגדים{{ש}} ה' למה תהיה{{ש}} אדני מעון אתה{{ש}} אדני נגדך כל תאותי{{ש}} ה' נגרו דמעי{{ש}} ה' נזלו עיני{{ש}} ה' נלכד במוקש{{ש}} ה' נפלאות עשית{{ש}} ה' נתתנו לשמה{{ש}} ה' עד מתי תעשן חמתך{{ש}} ה' צור ישראל{{ש}} ה' רב העליליה{{ש}} ה' רוח רחמים השב{{ש}} ה' ריבה את יריבי{{ש}} ה' שארית פליטת אריאל{{ש}} ה' שדודים נדודים{{ש}} ה' שובה ממרומיך{{ש}} ה' שומרי לביתך נאוה{{ש}} ה' שועת עמך הקשיבה{{ש}} ה' שטופה חטופה{{ש}} אדני שמעה אדני סלחה{{ש}} ה' שמעתי ונרגזתי{{ש}} ה' שעה נודד מקנו{{ש}} ה' שעה עדתך{{ש}} ה' שעה עם נדכה{{ש}} אדעה כי אין זולתך לגאול{{ש}} אדפוק בצהרים פתח{{ש}} אדר נזלי ישע תזיל להמוני{{ש}} אדרת חזקים{{ש}} אדרת תלבושת{{ש}} אהבו את ה'{{ש}} אהבני מנוער{{ש}} אהבת אברהם ברכה תשית{{ש}} אהבת הדסה{{ש}} אהבת עזוז{{ש}} אהבת צדק ותשנא רשע{{ש}} אהוב מהר המור{{ש}} אהוב נגלה על הר סיני{{ש}} אהוביך אהבוך{{ש}} אהובת נוער באבות משולשת{{ש}} אהודה בקרב נוחלי מוסר{{ש}} אהל שכנת באדם{{ש}} אהלי אני עבטתי{{ש}} אהלי אשר תאבת{{ש}} אהלל בצלצלי שמע{{ש}} אהללה אלהי אשירה עזו{{ש}} אהללך בקול רם{{ש}} אהלת מתוחים{{ש}} אודה אל חי שמך{{ש}} אודה יוצר{{ש}} אודה לאלי{{ש}} אודה לך חזקי נצח{{ש}} אודה עלי חטאתי{{ש}} אודה עלי פשעי{{ש}} אודך בקול ערב{{ש}} אודך ה' כי אנפת בי{{ש}} אודך כי אנפת{{ש}} אודך כי עניתני וחייתני{{ש}} אוהבי ה' זרע עבדיו{{ש}} אוחזי בידם{{ש}} אוחיל יום יום אשתאה{{ש}} אוחילה לאל{{ש}} אוי כי אוסרתי{{ש}} אוי כי ירד אש{{ש}} אוי כי מחלוקת{{ש}} אוי לי על גלות השכינה{{ש}} אויל כהכניס תרף בהיכל{{ש}} אוילי המתעה{{ש}} אוילים מדרך פשעם{{ש}} אוימתי בחיל כיפור{{ש}} אויתיך קויתיך מארץ מרחקים{{ש}} אום אני חומה{{ש}} אום אשר בך דבוקה{{ש}} אום בך שעונה{{ש}} אום בלי קשר אסורה{{ש}} אום ברה כחמה{{ש}} אום כאישון ננצרת{{ש}} אום נצורה{{ש}} אום קרואה חבצלת השרון{{ש}} אומן אמונים יכון{{ש}} אומן ישעך בא{{ש}} ==א-1873== '''[[אומץ דר חזקים|אומץ דר חזקים אבאר לפי פסוקים]]'''. — יוצר שבת שלישי אחר הפסח — סי' א"ב (כפול), שלמה (שש פעמים, אחר אותיות ד',ח', ל,' ע', ר', ת') הקטן (אחר חתימת הא"ב) [שלמה הבבלי]. * אוצר התפלות ח"ב 260, ארנהיים 239, דרך חיים ח"ד 119, כל בו ח"ד 311, ע"י 735, פירסט 109, שער השמים ח"ב 105, צ 103.{{ש}} אומץ יוסיף טהור ידים{{ש}} אומץ קצות דרכיך{{ש}} אומצו בתופף בשתים יעופף{{ש}} אומר אף אני{{ש}} אומרים לאדרך{{ש}} אומרת אני מעשי למלך{{ש}} אוני פטרי רחמתים{{ש}} אופד מאז{{ש}} אופל אלמנה תאיר{{ש}} אופל המוני{{ש}} אופן אחד בארץ{{ש}} אור הגנוז בלובן המחשוף{{ש}} אור זרוע זורח כבודו{{ש}} אור ישע מאושרים{{ש}} אור ישראל וקדושו{{ש}} אור ישראל וקדושו מעמו שואל{{ש}} אור ישראל קדושי{{ש}} אור לשביעי גש{{ש}} אור עולם קראו{{ש}} אור עט אדרת{{ש}} אור עליון{{ש}} אור צח ופשוט{{ש}} אורות מאפל הזריח מהודו{{ש}} אורח זו אלך{{ש}} אורח חיים מוסר תוכחת{{ש}} אורח צדקה{{ש}} אורחות אראלים{{ש}} אורי וישעי על הים נגלה{{ש}} אורך ואמיתך שלח{{ש}} אורך תזריח לחשוכה{{ש}} אות ברית ישראל{{ש}} אות ברית שלשתי{{ש}} אות בריתות שלש עשרה{{ש}} אות זה החדש{{ש}} אותותיך ראינו{{ש}} אותך אדרוש ואליך אתודע{{ש}} אותך אדרוש ולשמך איחל{{ש}} אותך כל היום קיוינו{{ש}} אז בבוא יום פקודת גיא המחזה{{ש}} אז בבית שביינו{{ש}} אז בהיות כלה{{ש}} אז בהלוך ירמיהו{{ש}} אז בהר מור{{ש}} אז בחטאינו{{ש}} אז ביום כיפור סליחה הורית{{ש}} אז במלאת ספק{{ש}} אז בעזבי מקרא דת{{ש}} אז בקום הצר{{ש}} אז בקשוב עניו{{ש}} אז טרם נמתחו{{ש}} אז ירנן{{ש}} אז כארשת בתולה{{ש}} אז כגולגל שעבוד הורים{{ש}} אז כל בריות{{ש}} אז כעיני עבדים{{ש}} ==א-2146== '''[[אז לפנות ערב|אז לפנות ערב דפקנו הומים על שערי מלך]]'''. – סליחה לנעילה – סי' א"ב (עד אות עי"ן והשאר בלי סי'). *[[אוצר_השירה_והפיוט/מפתח_המקורות/מקורות_עברים#א סב|אסב]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=7069&st=&pgnum=727 362] היידנהיים, פיזרו, [[אוצר_השירה_והפיוט/מפתח_המקורות/מקורות_עברים#סליחות-פלאס|סליחות-פלאס]] [https://books.google.co.il/books?id=3F49AAAAcAAJ&hl=iw&pg=PP1#v=onepage&q&f=false 135].{{ש}} אז מאז זמות בכל פועל{{ש}} ==א-2152== '''[[אז מלפני בראשית#אז מלפני בראשית אבות ובנים השית|אז מלפני בראשית אבות ובנים השית]]'''. – חלק ט"ו (2) מן הקרובה: "[[שושן עמק]]" לפי מנהג פולין. * [[אוצר_השירה_והפיוט/מפתח_המקורות/מקורות_עברים#ל|ל]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29119&st=&pgnum=37&hilite= 33].{{ש}} ==א-2153== '''[[אז מלפני בראשית#אז מלפני בראשית דת וכס השית|אז מלפני בראשית דת וכס השית]]'''. – חלק ט"ו, (1) מן הקרובה: "[[שושן עמק]]" לפי מנהג פולין. * נמצא ג"כ בפני עצמו ב[[אוצר_השירה_והפיוט/מפתח_המקורות/מקורות_עברים#סליחות-פלאס|סליחות-פלאס]] [https://books.google.co.il/books?id=3F49AAAAcAAJ&hl=iw&pg=PP1#v=onepage&q&f=false 133]: [[אוצר_השירה_והפיוט/מפתח_המקורות/מקורות_עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337874 56] [[אוצר_השירה_והפיוט/מפתח_המקורות/מקורות_עברים#ל|ל]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29119&st=&pgnum=37&hilite= 33]. הערה: ווינשע, די ליידען דעס מעססיאס, לייפציג 1870 עמ' 106. ==א-2154== '''[[אז מלפני בראשית#אז מלפני בראשית נוה וינון השית|אז מלפני בראשית נוה וינון השית]]'''. – חלק ט"ז (1) מן הקרובה: "[[שושן עמק]]" לפי מנהג פולין. * [[אוצר_השירה_והפיוט/מפתח_המקורות/מקורות_עברים#ל|ל]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29119&st=&pgnum=37&hilite= 33]. ==א-2155== '''[[אז מלפני בראשית#אז מלפני בראשית שבעה אלה השית|אז מלפני בראשית שבעה אלה השית]]'''. – חלק ט"ז (2) מן הקרובה: "[[שושן עמק]]" לפי מנהג פולין. * [[אוצר_השירה_והפיוט/מפתח_המקורות/מקורות_עברים#ל|ל]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29119&st=&pgnum=37&hilite= 33]. אז מרחם אמי{{ש}} אז קשתי וחרבי{{ש}} אז שש מאות{{ש}} אז תפיל בנעימים חבלך{{ש}} אזהרות אבן גבירול{{ש}} אזהרות לרס"ג{{ש}} אזהרת ראשית{{ש}} אזון שלש עשרה מדות{{ש}} אזון תחן והסכת עתירה{{ש}} אזור נקמות{{ש}} אזורי אימה{{ש}} אזי בבגדי אמרי דר מעוני{{ש}} אזכור מעללי יה{{ש}} אזכור מקדם פלאי אל{{ש}} אזכיר גבורות אלוה{{ש}} אזכיר סלה זכרון מעשים{{ש}} אזכיר צדקתך{{ש}} אזכיר רהב ובבל{{ש}} אזכירה סדר עבודה{{ש}} אזכר סלה לשם פה לאדם{{ש}} אזכרה אלהים ואהמיה{{ש}} אזכרה אלהים נגינתי בלילה{{ש}} אזכרה יום מותי{{ש}} אזכרה מצוק{{ש}} אזכרה מקדם פלאך (זולת){{ש}} אזכרה נגינותי{{ש}} אזכרה רחמיך{{ש}} אזכרה שנות עולמים{{ש}} ==א-2304== '''[[אזכרך דודי|אזכרך דודי מארץ ירדן וחרמונים]]'''. זולת —סי' א"ב, משלם [בן קלונימוס]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#א סאלוניקי|א סלוניקי]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=11767&st=&pgnum=48 *] (זולת בין ראש חדש אייר לשבועות); [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&st=&pgnum=238 118], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337928 110] [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ל|ל]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29119&st=&pgnum=285 277].{{ש}} אזלת יוכבד{{ש}} אזמר בשבחין{{ש}} אזנו יצורי אלי{{ש}} אזנך הטה{{ש}} אזעק אל אלהים קולי{{ש}} אזרח ממזרח העירות{{ש}} אזרחי העיר ממזרח{{ש}} אזרחי מעבר הנהר{{ש}} אזרת עוז מלפנים{{ש}} אחד גדל כח{{ש}} אחד יחיד ומיוחד אל{{ש}} אחד מי יודע{{ש}} אחור וקדם צרת{{ש}} אחות אשר לך כספת{{ש}} אחות קטנה{{ש}} אחזו אלים פני כסא{{ש}} אחזיק נא לי{{ש}} אחי מאין אתם{{ש}} אחי שאו משאת{{ש}} אחלה את פני ה'{{ש}} אחלי יכונו דרכי{{ש}} אחרה עת מועד{{ש}} אחרי נמכר (זולת){{ש}} אחריש ואתאפק{{ש}} אחשבה לדעת עמל ודברים יגעים{{ש}} אחת שאלתי פליאה חזות{{ש}} אטיף ארש מילולי{{ש}} אטתי מטתי{{ש}} אי גבורתך ימין אל... בא במסורת{{ש}} אי גבורתך ימין אל... בערה בי{{ש}} אי זה מקום בינה{{ש}} אי כה אומר{{ש}} אי פתרוס בעברך{{ש}} איה חסדיך הראשונים{{ש}} איה כל נפלאותיך{{ש}} איה קנאתך וגבורותיך{{ש}} איום ונורא צום העשור{{ש}} איומה בהר המור{{ש}} איומה בחר{{ש}} איומה נחבסת ומופרכת{{ש}} איומתי יונה יעלת חן{{ש}} ==א-2717== '''[[איומתי שמחי ועלזי|איומתי שמחי ועלזי כי בא עת הדרך]]'''. — מאורה לשבת ב אחר הפסח — סי' שמואל כהן * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&st=&pgnum=659 258], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 232, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח"ד 309 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&st=&pgnum=340 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 106, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#קה"פ|קה"פ]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=34863&st=&pgnum=34 48], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&st=&pgnum=210 104], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338112 294].{{ש}} איומתי תעורר הישנים{{ש}} איומתך סודרת קילוסך במקהלות{{ש}} איחד צורי ברוב הודאות{{ש}} איחד שם שוכן תרשישים{{ש}} איילת חן{{ש}} איין ציקליין{{ש}} איך אוכל לבוא עדיך{{ש}} איך אפתח פי{{ש}} איך אשא ראש{{ש}} איך זרים אכזרים{{ש}} איך ידידות נפש{{ש}} איך יעמוד לבבי{{ש}} איך לזמר הגיון{{ש}} ==א-2817== '''[[איך מכל אומות|איך מכל אומות הושפלתי עד תהומות]]'''. סליחה. —סי' אמתי חזק [בן שפטיה]. *[[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אגרות שד"ל|אגרות שד"ל]] 898 [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019787750205171/NLI?volumeItem=3 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#מבחר השירה|מבחר השירה]] [https://archive.org/details/mivarhashirahhai02brod/page/n65/mode/2up 47], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338074 256], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ל|ל]] [https://beta.hebrewbooks.org/reader/reader.aspx?sfid=29119#p=50&fitMode=fitwidth&hlts=&ocr= 46], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|ס. פ.]] 11, 186 [https://books.google.ht/books?id=TogPeJgrOIwC&printsec=frontcover&hl=fr#v=onepage&q&f=false *].{{ש}} איך מפי בן ובת{{ש}} איך משכני עליון{{ש}} איך נאנחה במשבר{{ש}} איך נוי שודד{{ש}} איך נפלה ממנו עטרה{{ש}} איך נפתח פה{{ש}} איך תנחמוני הבל{{ש}} איכה אהובים נאמנים{{ש}} איכה אופל גאון עוזנו{{ש}} איכה אלי קוננו מאליו{{ש}} איכה אצת באפך{{ש}} איכה אשפתו פתוח כקבר{{ש}} איכה את אשר כבר עשוהו{{ש}} איכה ישבה בדד עגונה{{ש}} איכה ישבה חבצלת השרון{{ש}} איכה צאן ההרגה{{ש}} איכה תפארתי מראשותי השליכו{{ש}} איככה אפצה פה{{ש}} איל אחר נאחז{{ש}} אילותנו לעזרתנו חושה{{ש}} אילילה אלכה שולל{{ש}} אילת אהבים מתנת סיני{{ש}} אילת השחר אורה בהצחר{{ש}} אימת נוראותיך{{ש}} ==א-3005== '''[[אין זולתך|אין זולתך ואפס דוגמתך]]'''. – זולת לשבועות – סי' יצחק בר מאיר חזק ואמץ בתורה ובמעשים טובים. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337967 149]. ==א-3006== '''אין זולתך לגאול גואל חזק'''. – זולת – מזכיר חרבן ירושלם ע"י מסעי הצלב בשנת 1099 – [קלונימוס בר יהודה]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337983 165].{{ש}} ==א-3022== '''[[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת בשר מדתך איה קנאתך ועצת עמדתך]]'''. – סליחה – סי' א"ב (כפול) – [שלמה הבבלי]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#א סב|א סב]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=7069&st=&pgnum=246 122]: [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=7069&st=&pgnum=404 200]: [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח"א 118 ח"ג 304 [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#דרך החיים|דרך החיים]] ה 167 הדרת, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#מטיב שפה|מטיב שפה]] 15 [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#סליחות-בער|סליחות-בער (מ"א)]] [https://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/5/55/The_Seli%E1%B8%A5ot_for_the_Entire_Year.pdf#page=36 11] [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#סליחות 1548|סליחות-1548]]-[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=11808&st=&pgnum=22&hilite= 9], [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=11808&st=&pgnum=217 157] [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&st=&pgnum=89 ח"ב 43]: [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338052 234].{{ש}} ==א-3027== '''[[אין כמוך באלמים|אין כמוך באלמים דומם ושותק למעגימים]]'''. — זולת לשבת א' אחר פסח — סי' א"ב, יצחק ברבי שלום חזק. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&st=&pgnum=657 256], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 223, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח"ד 307 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&st=&pgnum=338 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 102, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&st=&pgnum=206 102], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ספר הדמעות|ספר הדמעות]] ח"א [https://benyehuda.org/collections/6832 217], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338276 458].{{ש}} אין לי בטחון כי אם עליך{{ש}} אין לנו לא אורים ותומים{{ש}} אין לנו לא אשם ולא אשים{{ש}} אין לנו עוד אלהים זולתך{{ש}} אין מושיע וגואל{{ש}} אין מי יקרא בצדק{{ש}} אין פה להשיב{{ש}} אין צור חלף{{ש}} איש אשר הוקרן{{ש}} איש חסיד{{ש}} איש יולד לתת עליון{{ש}} איש מלאכי חפצתי בו{{ש}} איש עניו חילה פניך{{ש}} איתן האזרחי השכיל{{ש}} איתן למד דעת{{ש}} איתן למד דעת בטרם ידעוך כל{{ש}} אך בך לדל מעוז{{ש}} אך בך לדל עזרה{{ש}} אך בך מקוה ישראל{{ש}} אך במתח דין{{ש}} אך זה היום{{ש}} אך זה היום קיויתי{{ש}} אכון לחלות פניך{{ש}} אכלו משמנים{{ש}} אכן אתה אל{{ש}} אכפרה פני מלך רב{{ש}} אכרע אקוד לפני מלכי{{ש}} אכתיר זר תהילה{{ש}} אל אדון{{ש}} אל אדון אמיתו צינה וכידון{{ש}} אל אדון על כל המעשים (חתונה){{ש}} אל אדון על כל המעשים אמר ויהי{{ש}} אל אדון על כל פעלים{{ש}} אל אל אשא דעי{{ש}} אל אל בני אלים{{ש}} אל אל וטובו{{ש}} ==א-3377== '''[[אל אל חי ארנן|אל אל חי ארנן בלב ובשר אתחנן]]'''. — יוצר שבת אחר פסח. — סי' א"ב, שמעון ברבי יצחק [בר אבון]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#א סאלוניקי|א סלוניקי]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=11767&st=&pgnum=121 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח"ד 310 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&st=&pgnum=341 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&st=&pgnum=660 259], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 235, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 107, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&st=&pgnum=211 104]:, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337932 114].{{ש}} אל אל שדי אתחנן{{ש}} אל אלהי אבותיכם האמירכם זרע אמוני{{ש}} אל אלהים אעתר{{ש}} אל אלהים אצעקה במילולי{{ש}} אל אלהים בך יצדקו צדוק{{ש}} אל אלהים ה' דבר{{ש}} אל אלהים ה' דבר (יוצר){{ש}} אל אלהים ה' כמקראו{{ש}} אל אלהינו נשוב בצר לנו{{ש}} אל אלוה דלפה עיני{{ש}} אל אליהו{{ש}} אל אמונה עזרה הבה{{ש}} אל ארך אפים אתה{{ש}} אל באפך פן תמעיט{{ש}} אל ברוב עצות תכן את רוח{{ש}} אל דביר קדשך ידינו נשואות{{ש}} אל דמי לך רב וגואל{{ש}} אל הר המור{{ש}} אל חי יפרֹש{{ש}} אל חי יפתח השמים{{ש}} אל טוב וסלח אדמתנו הצלח{{ש}} אל יבנה הר גליל{{ש}} אל ים גלותנו{{ש}} אל ימעט לפניך את כל התלאה{{ש}} אל ישעך צמאתי{{ש}} אל ישראל נקראת לפנים{{ש}} אל למושעות{{ש}} אל מאד נעלה{{ש}} אל מחוללי{{ש}} אל מלא רחמים של כ' סיון{{ש}} אל מלך יושב על כיסא רחמים{{ש}} אל מסתתר{{ש}} אל מתנשא לכל לראש{{ש}} אל נא אוצרך הטוב{{ש}} אל נא יום זה{{ש}} אל נא למען אב אומץ{{ש}} אל נא לעולם תוערץ{{ש}} אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה{{ש}} אל נא תיסר באי עדיך{{ש}} אל נא תעינו כשה אובד{{ש}} אל נגלה במדות שלש עשרה{{ש}} אל נורא עלילה{{ש}} אל נכספתי לראותך{{ש}} אל נערץ בסוד קדושים רבה{{ש}} אל נערץ בסוד קדושים רבת{{ש}} אל נקמות הופיע (סליחות){{ש}} אל נשא ארנן בהתעלסה{{ש}} אל עבדיך המצא קונם{{ש}} אל עושה נפלאות{{ש}} אל פתחך ירון שה אובד{{ש}} אל רחום שמך{{ש}} אל רם בכל נודעת{{ש}} אל תבישנו{{ש}} אל תעש עמנו כלה{{ש}} אל תפר בריתך איתנו{{ש}} אלה אזכרה (פיוט){{ש}} אלה בשלישמו{{ש}} אלה בשן סלע מצודתם{{ש}} אלהא רבא{{ש}} אלהי אברהם מאויבי עז{{ש}} אלהי אל תדינני כמעלי{{ש}} אלהי אקראך במחשב{{ש}} אלהי בושתי ונכלמתי (סליחות){{ש}} אלהי בך איחבק{{ש}} אלהי בשר עמך מפחדך סמר{{ש}} אלהי העברים נקרא{{ש}} אלהי הרוחות הושיעה נא{{ש}} ==א-4447== '''[[אלהי ימי שנותי כלו|אלהי ימי שנותי כלו בארך גלותי]]'''. — אהבה לשבת א' אחר פסח — סי' יוסף שבתי בן יצחק חזק [החרוזים שבהם ר"ת שבתי חסרים בדפוסים ונמצאו ב[[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Magazin|מאגאזין]] י"ב [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/cm/periodical/pageview/2574428 56]]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&st=&pgnum=656 255], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 221, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח"ד 307 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&st=&pgnum=338 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 101, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&st=&pgnum=205 101], תרגום אשכנזי מ' פאפפענהיים אש דת ח"ג צד 41, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ל|ל]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29119&st=&pgnum=102&hilite= 98], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://www.digitale-sammlungen.de/de/view/bsb11007533?page=13 671].{{ש}} אלהי ישועתנו שעה שועתנו{{ש}} אלהי ישענו נוראות מאוים{{ש}} אלהי מעשיו מה נפלאים{{ש}} אלהי עושי יוצרי ונוצרי{{ש}} אלהי עז תהלתי{{ש}} אלהי קדם הדר במעונה{{ש}} אלהי קדם מעונה{{ש}} ==א-4563== '''[[אלהיכם אדיר שמו ומיוחד]]'''.–קדושה לשבת חתונה–[אליעזר]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338097 279].{{ש}} ==א-4564== '''[[אלהיכם אדירכם]]'''. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#נחלת שד"ל-ג|נחלת שד"ל ג]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=58106&st=&pgnum=29 26].{{ש}} ==א-4565== '''[[אלהיכם אור עטר ומזיו טלית]]'''. – [אור שרגא]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338416 598].{{ש}} ==א-4566== '''[[אלהיכם אל אדיר ויחיד]]'''. – [אלעזר בן יהודה הכהן]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://www.digitale-sammlungen.de/de/view/bsb11007533?page=48 706].{{ש}} ==א-4567== '''[[אלהיכם אל כל מקום גדולתו]]'''. –קדושה למוסף– [אפרים מבונא]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338108 290].{{ש}} ==א-4568== '''[[אלהיכם אל נערץ בסוד קדושים אהובים]]'''. – [אלעזר בן יהודה הכהן]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://www.digitale-sammlungen.de/de/view/bsb11007533?page=48 706].{{ש}} ==א-4569== '''[[אלהיכם אלהים חיים]]''' –קדושה לשבת חתונה– [אליעזר] * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338097 279].{{ש}} ==א-4570== '''[[אלהיכם אני ואתם עמי]]'''. – * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337903 85].{{ש}} ==א-4571== '''[[אלהיכם אני זוכר הברית|אלהיכם אני זוכר הברית הנה אנכי שולח לשארית]]'''. – * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#א הדרת|א הדרת]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=11581&st=&pgnum=641 321], דרך החיים ב 268, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] חלק א [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22373&st=&pgnum=436 216], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337903 85], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#סדר התפלות-שבתי בס|סדר התפלות-שבתי בס]] 8.{{ש}} ==א-4572== '''[[אלהיכם אני פצתה צרור המור]]'''. – * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337903 85].{{ש}} ==א-4573== '''[[אלהיכם אתכם ינחם ורעתכם לטובה תומר]]'''. סי' אביגדור קרא. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Ben Chananja|בן חנניה]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/cm/periodical/pageview/2545933 ד 238].{{ש}} (*) מקורות נוספים: [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות נוספים#יזכור פראג|יזכור פראג]][https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=KTIV&scope=KTIV&docId=PNX_MANUSCRIPTS990000649560205171 עמוד 23].{{ש}} ==א-4574== '''[[אלהיכם ברוך סודו וברוך טעמו]]'''. –קדושה למוסף– [ברוך בן שמואל]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338125 307].{{ש}} ==א-4575== '''[[אלהיכם דרשו קראו זאת מנוחתו]]'''. –קדושה לשבת ראש חדש– [מיוחס לרס"ג, אולם הוא סעדיה מאוחר].– * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337995 177].{{ש}} ==א-4576== '''[[אלהיכם זרוייו יאסף ויצבור]]'''. –קדושה למוסף של שבת וברית מילה– [זבדיה]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337986 168].{{ש}} (*) מקורות נוספים: [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות נוספים#זבדיה|זבדיה]] 48 [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות נוספים#פליישר-איטליה|פליישר-איטליה]] 162. ==א-4577== '''[[אלהיכם יוסיף ידו|אלהיכם יוסף ידו לקבץ נפוצותיכם]]'''. –קדושה לשבת נחמו– סי יהודה בר שמואל חזק [החסיד]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#א סב|א סב]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=7069&st=&pgnum=386 192], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#א הדרת|א הדרת]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=11581&st=&pgnum=626 *], דרך החיים ב 268, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ע"י|עבודת ישראל]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42897&st=&pgnum=274 244], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] חלק א [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22373&st=&pgnum=435 215], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ל|ל]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29119&st=&pgnum=82 78], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338289 471], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#סדר התפלות-שבתי בס|סדר התפלות-שבתי בס]] 8.{{ש}} ==א-4578== '''[[אלהיכם יוסיף ידו שנית]]'''. – קדושה למוסף שבת חתונה – [יוסף בן נתן חזן מטרנא]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338090 272].{{ש}} (*) ב[[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות נוספים#פרמה-1904|פרמה-1904]] 129 הוא לשבת חול המועד סוכות. ==א-4579== '''[[אלהיכם יוסיף כס יה]]'''. –קדושה למוסף– [הרקח]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338137 319].{{ש}} ==א-4580== '''[[אלהיכם יוסיף כס יה איוה]]'''. – [יהודה]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://www.digitale-sammlungen.de/de/view/bsb11007533?page=63 721].{{ש}} ==א-4581== '''[[אלהיכם יזריח שמשו|אלהיכם יזריח שמשו שבעתים בגבורתו]]'''. –יוצר לשבת ראש חודש. סי' יהודה חזק.– * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#א סב|א סב]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=7069&st=&pgnum=35 17], דרך החיים ב 268, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ע"י|עבודת ישראל]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42897&st=&pgnum=273 243], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] חלק א [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22373&st=&pgnum=435 215:], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ל|ל]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29119&st=&pgnum=83 79], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338381 563].{{ש}} ==א-4582== '''[[אלהיכם יחזיר שכינתו]]'''. –[יהודה]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338381 563].{{ש}} ==א-4583== '''[[אלהיכם יחיד בעולמו]]'''. –[יוסף]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338387 569].{{ש}} ==א-4584== '''[[אלהיכם יחיד ונשא מכל נעלם]]'''. –קדושה לשבת חתונה– [יקר הלוי בן שמואל]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338306 488].{{ש}} ==א-4585== '''[[אלהיכם יחשוף זרועו|אלהיכם יחשוף זרועו לקבל פזוריכם]]'''. – לשבת שובה– סי' יהודה [בר שמואל]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] חלק א [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22373&st=&pgnum=435 215:].{{ש}} ==א-4586== '''[[אלהיכם יצחצח קדושתו]]'''. –[יצחק]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338371 553].{{ש}} (*)מקורות נוספים: [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות נוספים#המבורג 182b|המבורג 182b]] [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=KTIV&scope=KTIV&docId=PNX_MANUSCRIPTS990001674880205171 4].{{ש}} אלהיכם ישיב בשלם סוכו{{ש}} אלהיכם ישכיל עבדו{{ש}} אלהיכם ישלח משיחו{{ש}} =='''[[אלהיכם רמה ידו]]'''== (*)–קדושה למוסף שבת (שניה) של חנוכה. סי' ראובן חזק.– * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות נוספים#מוסקבה (גנזבורג) 201|מוסקבה 201]] [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=KTIV&scope=KTIV&docId=PNX_MANUSCRIPTS990001678600205171&SearchTxt=guenzburg%20201 47ב].{{ש}} אלהיכם שופט צדק{{ש}} אלהיכם שיכנו שם{{ש}} ==א-4605== '''[[אלהיכם תפארתו ממעל]]'''. –קדושה של מוסף– [הרקח]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338137 319]. אלהים אין בלתך{{ש}} אלהים אל דמי אל נקשר בשמי{{ש}} אלהים אל דמי לדמי{{ש}} אלהים אל דמי לך (זולת){{ש}} אלהים אל מי אמשילך{{ש}} אלהים אל ראשון ואחרון{{ש}} אלהים אלי אתה{{ש}} אלהים אלי אתה אשחרך (זולת){{ש}} אלהים אלי אתה אשחרך מארץ שביי{{ש}} אלהים אמת אלהים חיים{{ש}} אלהים אתה ידעת{{ש}} אלהים באוזנינו שמענו{{ש}} אלהים בהנחילך{{ש}} אלהים בישראל גדול יחודך{{ש}} אלהים בישראל גדול נודעת{{ש}} ==א-4686== '''[[אלהים ביתה מושיב יחידים]]'''.{{ש}} אלהים בצעדך הכות פתרוס{{ש}} אלהים דבר בקול ערב{{ש}} אלהים ה' חילי{{ש}} אלהים יסעדנו{{ש}} אלהים יראה לו שה פזורה{{ש}} אלהים לא אדע זולתך{{ש}} אלהינו אל שדי{{ש}} אלהינו אלהים אמת{{ש}} אלהינו שבשמים{{ש}} אלהינו שבשמים אל תעמוד לנו במידת הדין{{ש}} אלהינו שבשמים חננו{{ש}} אלוה מני עד{{ש}} אלוהי אבי{{ש}} אלוהים צוית לידידך בחירך{{ש}} אלי אלי למה{{ש}} אלי אלי למה עזבתנו{{ש}} אלי אלי למה עזבתני ותמסרני{{ש}} אלי חיש גואלי{{ש}} אלי עדתי והילילי{{ש}} אלי ציון{{ש}} אלי שובה איומתי{{ש}} אליהו הנביא{{ש}} אליהו הנביא מהרב אברהם יצחק הכהן קוק{{ש}} אליו מי הקשה{{ש}} אליך אקרא יה{{ש}} אליך ה' אקרא משגב לעתות בצרה{{ש}} אליך ה' נשאנו עינינו{{ש}} אליך ה' נשאתי עיני{{ש}} אליך ה' שועתי{{ש}} אליך ה' שועתי בצר לי אל קראתי{{ש}} אליך האל עיני כל יציר תלויות{{ש}} אליך ועדיך באנו נערים וזקנים{{ש}} אליך לב ונפש נשפוך כמים{{ש}} אליך נפשי אשא{{ש}} אליך נקרא איום ונורא{{ש}} אליך נשואות עינינו{{ש}} אליך פנינו בושנו להרים{{ש}} אליך צורי כפים שטחתי{{ש}} אליך תשוקתי{{ש}} אליכם עדה נאמנה{{ש}} אליכם עדה קדושה{{ש}} אלים ברוצם באופניהם{{ש}} אלכה ואשובה{{ש}} אלמעכטיגער גאט{{ש}} אם אמרי אשכחה מרי שיחי{{ש}} אם אפס{{ש}} אם אשמנו כתולע האדים{{ש}} אם חכם לבך בני{{ש}} אם יוספים אנחנו{{ש}} אם ישבת לכסא{{ש}} אם יתקע שופר בעיר{{ש}} אם לא תדעי נפשי אחריתך{{ש}} אם ננעלו{{ש}} אם עוונינו ענו בנו{{ש}} אם עוונינו רבו להגדיל{{ש}} אם פגע בך האי מנוול{{ש}} אם תאהב דרך{{ש}} אם תאכלנה נשים פרים{{ש}} אם תחפצה{{ש}} אם תעינו לא תתענו{{ש}} אם תעירו תלונותיכם{{ש}} אמהות עת נכבשה{{ש}} אמון יום זה{{ש}} אמון פתחי תשובה{{ש}} אמונה יצרה{{ש}} אמוני ארץ אמונתך שוחחים{{ש}} אמוני חוגגי תקופת השנה{{ש}} אמוני לבב{{ש}} אמוני נכונים{{ש}} אמוני שלומי ישראל{{ש}} אמוניך מתחננים{{ש}} אמוניך שעה{{ש}} אמונים אשר נאספו{{ש}} אמונים בני מאמינים{{ש}} אמונים יחוסים{{ש}} אמונים כגהו מתוך בהו{{ש}} אמונים ערכו שבח{{ש}} אמונים שררו{{ש}} אמונת אומן לעם זו זכרת{{ש}} אמונת אומן עצות מרחוק{{ש}} אמונת מלכים{{ש}} אמונת עתים{{ש}} אמונתך אמיתי רבה{{ש}} אמיץ כח{{ש}} אמנם אלהי עולם{{ש}} אמנם אנחנו חטאנו{{ש}} אמנם אשמינו{{ש}} אמנם הרענו מעשינו{{ש}} אמנם כן יצר סוכן בנו{{ש}} אמנם עוונינו למאד גברו{{ש}} אמנת מאז ארשת ניב שפתים{{ש}} אמצני אלהי{{ש}} אמצת עשור{{ש}} אמר ה' ליעקב{{ש}} אמר רבי עקיבא{{ש}} אמרו לאלהים עם אחריו נוהים{{ש}} אמרו לנמהרי לב{{ש}} [[אמרות ה' אמרות טהורות]] אמרות אל אמרות טהורות{{ש}} אמרות האל טהורות{{ש}} אמרנו נגזרנו לנו{{ש}} אמרר בבכי מפני יד שלוחה בעי{{ש}} אמרר בבכי תרדנה דמעה עיני{{ש}} אמרת ה' צרופה אמרת רנן אערוכה{{ש}} אמרתי לפושעים אכלה פשעים{{ש}} אמרתי שעו מני{{ש}} אמרתך צרופה ועדותיך צדק{{ש}} אמת אתה הוא ראשון (סליחה){{ש}} אמת אתה חתננו{{ש}} [[אמת יהגה חכי]] אמת משל היה{{ש}} אמת שבת לאות בנים אהובים{{ש}} אנא אדון הסליחות והרחמים{{ש}} אנא אדון הרחמים{{ש}} אנא אזון חין תאבי ישעך{{ש}} אנא אזון שועת מיחלים{{ש}} אנא אחוז כס{{ש}} אנא אל אחד ומבייש אומרים שנים{{ש}} אנא אל אחד ושמו אחד{{ש}} אנא אל אחרון וראשון{{ש}} אנא אל נאור{{ש}} אנא אלהי אברהם{{ש}} אנא אלהי הנאדר{{ש}} אנא אלהי תהלתי{{ש}} אנא אמונים תעלה{{ש}} אנא אמץ עם נצורי כאישון{{ש}} אנא אנקת אסירי הבן{{ש}} אנא בכח{{ש}} אנא בקראנו{{ש}} אנא דודי דגול מרבבה{{ש}} אנא ה' האל הגדול הגבור והנורא{{ש}} אנא ה' נוקם ובעל חמה{{ש}} אנא ה' רחמיך יראו{{ש}} אנא האל הנקדש{{ש}} אנא הבורא עולמו בימים ששה{{ש}} אנא הבורא עולמו ביסודות ארבעה{{ש}} אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך{{ש}} אנא הואל סלוח לעבדיך{{ש}} אנא הושיעה נא בני עפר מי מנה{{ש}} אנא הושע מאור עיני{{ש}} אנא המיחד לכבודו{{ש}} אנא המקדים לעולם דברים שבעה{{ש}} אנא השם הנכבד והנורא{{ש}} אנא זכור לאברהם{{ש}} אנא חטא העם הזה{{ש}} אנא חיש ישעי וחופשי{{ש}} אנא חיש נא ישעי{{ש}} אנא יוצרי דרשני{{ש}} אנא יוצרי וקדושי{{ש}} אנא יחיד נצור כבבת{{ש}} אנא יסד יסודות מקדשי{{ש}} אנא יערב לך שועי{{ש}} אנא ישר מערכי{{ש}} אנא ישר עם בא{{ש}} אנא כעב זדוני תמחהו{{ש}} אנא מלכי וקדושי{{ש}} אנא עוררה אהבתך הישנה{{ש}} אנא צור הנראה בלבת{{ש}} אנא צור מושיעי{{ש}} אנא רחום אל תפן לרשענו{{ש}} אנא תומכי בדי ערבה{{ש}} אנא תרב עליצותך{{ש}} אנה אלך ואזיל דמעות כמים{{ש}} אנוסה לעזרה פצתי עדיך{{ש}} אנוקים ודוויים במכאובות{{ש}} [[אנוש איך יתכפר]] אנוש במה יצדק{{ש}} אנוש עד דכא תשב{{ש}} אנחנו אשמנו{{ש}} אנחנו בני החבורה{{ש}} אנחנו החומר ואתה יוצרנו{{ש}} אנחתי מאד רבה{{ש}} אני אמרתי אל מוציאו{{ש}} אני אני המדבר{{ש}} אני אספר באמרי שפר{{ש}} אני אשאל{{ש}} אני אשווע בבקר{{ש}} אני ברב חסדך אבוא ביתך{{ש}} אני גולה וסורה{{ש}} אני הגבר אקונן{{ש}} אני הוא השואל{{ש}} אני היום{{ש}} אני חומה ושדי כמגדלות{{ש}} אני יום אירא אליך אקרא{{ש}} אני מפקיד יחידתי{{ש}} אני עבדך בן אמתך{{ש}} אני צעיר{{ש}} אני קול יללה ארים{{ש}} אני קראתיך כי תענני אל{{ש}} אני קראתיך כי תענני אל ותעתר אלי{{ש}} אני ראשון ואני אחרון אהיה עמכם{{ש}} אנכי אחת דיבר בקדשו{{ש}} [[אנכי אנכי אנחם]] אנכי אשאל מעם{{ש}} אנכי גדול בנודעים{{ש}} אנכי שמי אדני{{ש}} אנסיכה מלכי{{ש}} אנעים חדושי שירים{{ש}} אנקת מסלדיך{{ש}} אנשי אמונה אבדו{{ש}} אנשי אמונה אבדו ואין איש{{ש}} אנשי אמונה נעלמו מדורות{{ש}} אנשי אמונה עברו{{ש}} אנשי חסד הנושאים קולם{{ש}} אנשי משמר{{ש}} אסדר לסעודתא{{ש}} אסופים אסופי אשפתות{{ש}} אסירים אשר בכושר שעשעת{{ש}} אסירים בשיר יצאו{{ש}} ==א-6951== '''אספדה ואילילה ואספוק כף בנפש מרה'''. – על הרדיפות באשכנז בשנת 1298 – סי' א"ב, העלוב תמר, תמר חזק ואמץ [בר מנחם]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#קינות וסליחות|קינות וסליחות]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=43925&st=&pgnum=75 סי' 3] [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338312 494]. אסתכל בעמך{{ש}} אעירה שחר על דברתך{{ש}} אעניד לך תפארה והלל{{ש}} אערוך מדברי דתי{{ש}} אערוך מהלל ניבי{{ש}} אערוך שועי{{ש}} אערך צפצופי{{ש}} אעשה למען שמי{{ש}} אף אורח משפטיך{{ש}} אף ברי אותת{{ש}} אפאר לאלהי מערכה{{ש}} אפאר למלכי בקודש{{ש}} אפודי שש{{ש}} אפוני אימיו{{ש}} אפילו כל נימי{{ש}} אפיק רנן ושירים{{ש}} אפננת ערוגים{{ש}} אפס הוד כבודה{{ש}} אפס זבח ועולה{{ש}} אפס מזיח{{ש}} אפס מרצה{{ש}} אפסו אישים ובטלו קרבנות{{ש}} אפפו עלי רעות{{ש}} אפפונו חבלי מות{{ש}} אפפונו מים{{ש}} אפפונו מצוקות{{ש}} אפתח נא שפתי{{ש}} אפתחה במשל פי{{ש}} אצבעותי שפלו{{ש}} אצולה לפנים{{ש}} אצולה מכבודו אל בראך{{ש}} אצולים מגיא כסלוחים{{ש}} אצולת אומן בצירוף זקוקה{{ש}} אצור לספור חוק תעודה{{ש}} אצילי עם עולי גולה{{ש}} אצתי צום כפור{{ש}} אקדמות{{ש}} אקחה בראשון פרי עץ הדר{{ש}} אקף יא צ'בי אלבר{{ש}} אקרא בבכיה רבה{{ש}} אקרא בשמך{{ש}} אקרא לאלהים עליון{{ש}} אראה לפני אלהים ברנני{{ש}} אראלי מעלה{{ש}} אראלי מרומים{{ש}} אראלים וחשמלים זה אל זה שואלים{{ש}} ==א-7456== '''[[אראלים וחשמלים יתנו שיר|אראלים חשמלים יתנו שיר לשם האל בטוב הגיון]]'''. — אופן לשבת ראשון אחר פסח — סי' א"ב, יוסף זבארה. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&st=&pgnum=655 254], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#אלברעכט|אלברעכט]] [https://www.jstor.org/stable/43367064?seq=28 28], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 219 [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990017553190205171/NLI?volumeItem=2 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אר"צ|אר"צ]] (שסב) [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990012885960205171/NLI *]; [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח"ד 306 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&st=&pgnum=337 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#סליחות-תימנים|סליחות-תימנים]] 71, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 100, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zeitschrift der Deutschen Morgenländischen Gesellschaft.|צ.ד.מ.ג.]] נז 448 [https://opendata.uni-halle.de/explore?bitstream_id=91892760-c9fe-4ee1-87fb-640db129f925&handle=1981185920/112959&provider=iiif-image *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ראב"ע-איגר|ראב"ע איגר]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=38498&st=&pgnum=117 217] [מיחסו בטעות להראב"ע], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Brody and Albrecht|שע"ה]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=39556&st=&pgnum=179 148], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&st=&pgnum=204 101], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://www.digitale-sammlungen.de/de/view/bsb11007533?page=13 671] [מיחסו ליוסף סתם, ולא עמד על הסי' הנכון].{{ש}} אראלים ומלאכים{{ש}} ארבעה אבות נזיקין הן (סליחות){{ש}} ארבעה עמדו{{ש}} ==א-7488== '''[[ארוגי עוז|ארוגי עוז בקול מעוז לנערץ בצבא המלה]]'''. — אופן לשבת ראשון אחר פסח — סי' א'-פ'. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&st=&pgnum=655 254], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 218 [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990017553190205171/NLI?volumeItem=2 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח"ד 306 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&st=&pgnum=337 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 99, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&st=&pgnum=204 101], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://www.digitale-sammlungen.de/de/view/bsb11007533?page=21 679].{{ש}} ארוממך אל חי{{ש}} ארוממך אלהים המרומם{{ש}} ארוממך חזקי וחלקי{{ש}} ארוממך לכבוד שמך{{ש}} ארור המן{{ש}} ארזי הלבנון{{ש}} ארחמך ה' חזקי{{ש}} ארחמך מרחמי{{ש}} ארחץ בנקיון כפות{{ש}} אריאל בהיותו על מכונו{{ש}} אריד בשיחי בשיחי לגוחי{{ש}} אריה ביער דמיתי{{ש}} אריה מסבכו{{ש}} אריות הדיחו פזורה{{ש}} אריות הדיחו שה פזורה{{ש}} ארים על שפיים{{ש}} ארך אפים אתה{{ש}} ארכו הימים ודבר חזון{{ש}} ארכין{{ש}} ארכן וקצרן לא יחדל וימנע{{ש}} ==א-7657== '''[[ארנן חסדך לבוקר|ארנן חסדך לבוקר אמיץ כליות חוקר]]'''. — יוצר לשבת (ראשון) (*) שני אחר פסח (מ"פ) ולשבת הגדול (מנהג צרפת) — סי' א"ב, יוסף בר שמואל [ריט"ע]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&st=&pgnum=658 257], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 228, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח"ד 308 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&st=&pgnum=339 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 104, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&st=&pgnum=208 103], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ל|ל]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29119&st=&pgnum=101 97], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337951 133].{{ש}} ארץ הקדושה{{ש}} ארץ התמוטטה והתפוררה{{ש}} ארץ ורום בהבראם{{ש}} ארץ מטה ורעשה{{ש}} אש תוקד בקרבי{{ש}} אשא כנפי שחר{{ש}} אשא לבי אל כפים{{ש}} אשא עיניי{{ש}} אשאג מנהמת לבי ואתאונן{{ש}} אשאל אלהי{{ש}} אשוחח נפלאותיך צור עולמים{{ש}} אשום אשמתי לך{{ש}} אשחר אל אל כל שנות עדני{{ש}} אשחר עדתי{{ש}} אשחר תשועתך{{ש}} אשיחה בדברי נפלאותיך{{ש}} אשיחה עם לבבי{{ש}} אשיר בהוד נועם{{ש}} [[אשיר במישרים]] אשיר בקול נועם{{ש}} אשיר לאל{{ש}} אשיר לדוד שירתו{{ש}} אשיר עז{{ש}} אשירה ואזמרה שמך גואלי{{ש}} אשירה כשירת משה{{ש}} אשישת שלוחתו{{ש}} אשכול איווי תאות כל נפש{{ש}} אשם בעלי אשמה{{ש}} אשמחה בדודי{{ש}} אשמינו ועונינו רבו ועצמו{{ש}} אשמנו באומר ובפועל{{ש}} אשמנו מכל עם{{ש}} אשמרה אליך עוזי{{ש}} אשנבי שחקים{{ש}} אשען במעש אזרח{{ש}} אשפוך שיחי לפניך צורי{{ש}} אשפוך תחינה{{ש}} אשר בגלל אבות{{ש}} אשר הניא{{ש}} אשר יחדיו{{ש}} אשר יצר אור וצר{{ש}} [[אשר לו ים ויבשת]] אשרו דרכיכם{{ש}} אשרי הגבר אשר תיסרנו יה{{ש}} אשרי העם יודעי תרועה לפתותו{{ש}} אשרי העם שלו ככה{{ש}} אשרי כל חוסי בך{{ש}} אשרי עין ראתה אהלנו{{ש}} אשרי עין ראתה ארון בבית קדש הקדשים{{ש}} אשרי עין ראתה ארון הקדש{{ש}} ==א-8425== '''[[אשרי עין ראתה ארון התפארת|אשרי עין ראתה ארון התפארת ובני אהרן עומדים על מזבח הקטרת]]'''. — הוספה להעבודה "[[אוצר השירה והפיוט/ערכים#א-2230|אזכיר גבורות]]" לר' יוסי בן יוסי — סי' יוסף הקטן [בן אביתור?] * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#קצנטינא|קצנטינא]] 83 [הדף נסמן עג בטעות]. אשרי עין ראתה ארץ צבי{{ש}} אשרי עין ראתה ישראל יחד נקהלים{{ש}} אשרי עין ראתה כהן בהוד עטרת{{ש}} אשרי עין ראתה מכהן וחוק דתותיו{{ש}} אשרי עין ראתה קדש הקדשים{{ש}} אשרי עין ראתה שושנת השרון{{ש}} אשריך אום קדוש{{ש}} אשריך הר העברים{{ש}} אשריך ישראל - אשלי מטע גן{{ש}} אשריך ישראל מי כמוך{{ש}} אשריכם ישראל{{ש}} אשרינו (בהילולא דבר יוחאי){{ש}} אשת חיל (זמר){{ש}} אשת נעורים האהובה{{ש}} אשתבח בתהלות{{ש}} אשתחוה אל היכל קדשך ביראה{{ש}} אשתטחה פני ארון{{ש}} את אויביך אל תשמיד{{ש}} את גומל מערבות{{ש}} את דבר קדשך זכור{{ש}} את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי{{ש}} את הברית ואת החסד{{ש}} את הוא אלהא דגלן{{ש}} את הקול קול יעקב נוהם{{ש}} את השם הנכבד והנורא נאה לתהלותיו{{ש}} את חטאי אני מזכיר היום{{ש}} את חיל יום פקודה{{ש}} את יום השמיני בטוב יזמיני{{ש}} את יום פדותכם{{ש}} את כל התלאה{{ש}} את עמי טובות אבשר{{ש}} את פליאות שם מחולל{{ש}} את פני ה' יום תראו{{ש}} את פני מבין ויודע דין דל{{ש}} את פני מלך אתיצבה{{ש}} את צום השביעי{{ש}} את שיחי אשפוך{{ש}} אתאנו לחלות פניך{{ש}} אתאנו לך יוצר רוחות{{ש}} אתאנו על שמך (פיוט){{ש}} אתה אהבת עמך{{ש}} אתה אהובי{{ש}} אתה אל כביר{{ש}} אתה אל נורא אתה{{ש}} אתה אלהי מלכי מקדם{{ש}} אתה אלהי תהלתי{{ש}} אתה אלהים וזולתך אין עוד{{ש}} אתה בן אדם גס רוח{{ש}} אתה גאלת{{ש}} אתה האל עושה פלא{{ש}} אתה האל עושה פלאות{{ש}} אתה הארת{{ש}} אתה הוא ולא יתמו שנותיך{{ש}} אתה הנחלת{{ש}} אתה הרואה בעלבון נעלבים{{ש}} אתה חלקי וצור לבבי{{ש}} אתה כוננת עולם ברב חסד{{ש}} אתה כוננת עולם מראש{{ש}} אתה לבדך עטית{{ש}} אתה מבין{{ש}} אתה מלא רחמים{{ש}} אתה מקדם אלהינו אדוננו{{ש}} אתה תקותי ותוחלתי{{ש}} אתודה לך חטאתי במורא{{ש}} אתוודה על עבירות{{ש}} אתי מלבנון כלה מראש אמנה תשורי{{ש}} אתיו אמונים גזעי שלשה{{ש}} אתיית עת דודים כגעה{{ש}} אתן תהלה לאל המהולל{{ש}} אתניה שבחיה{{ש}} אתקינו סעודתא{{ש}} =ב= באנו ליחד שם האל{{ש}} באפוד חושן נקבעת{{ש}} באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל{{ש}} בדעתו אביעה חידות{{ש}} בהיות ארון בבית קדשי הקדשים{{ש}} בהיות ארון הבית על כנו{{ש}} בהיכלך שמיר ושית{{ש}} בורא עד אנה{{ש}} בזכרי ימים ימימה{{ש}} בזכרי על משכבי{{ש}} בטרם שחקים וארקים נמתחו{{ש}} בי תמכה ימינך{{ש}} ביום הלבנת פשעי{{ש}} ביום כפרת עווני{{ש}} ביום עשור קראתיך{{ש}} ביום שבת קדש{{ש}} [[בימים ההם ובעת ההיא]] בין כסה לעשור{{ש}} בלולי אש ומימות{{ש}} בליל זה בראש השנה{{ש}} בליל זה יבכיון{{ש}} ==ב-726== '''[[בליל זה סר נגהי]]'''. – קינה לת"ב [הרקח]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338137 319].{{ש}} (*) מקורות נוספים: [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות נוספים#שירת הרקח|שירת הרקח]] 159 {{ש}} בליל על משכבי{{ש}} במאי פומא נפתח{{ש}} במוצאי יום מנוחה{{ש}} במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה{{ש}} במוצאי מנוחה תהילות תצמיח{{ש}} במכת אהלה{{ש}} במקדש אל והיכליו{{ש}} במקהלות ברכו{{ש}} במרומי ערץ{{ש}} במרומי רום ישיבתך{{ש}} במתי מספר חילינו פניך{{ש}} בן אדם אלות אנח בשמעך{{ש}} בן אדם מה לך נרדם{{ש}} בן אדמה{{ש}} בני היכלא{{ש}} בני עליון בגבהי שחקים יאיצו{{ש}} בני ציון היקרים{{ש}} בנים שמעו לי ילדי איתני{{ש}} בנין המזבח אם נהרס{{ש}} בנשף קדמתי{{ש}} ==ב-1086== '''[[בסימנא טבא יאיא|בסימנא טבא יאיא ובמזלא מעליה ושעת רצון ברכה והצלחה]]'''. — כתובה לב' שבועות. * רנה וישועה [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990018638400205171/NLI?volumeItem=2 ח"ב] 156: בעשור יום גילות{{ש}} בעת רצון תחנתי{{ש}} בצאתו מן הדביר שלם{{ש}} בקר אעיר אקראך{{ש}} בקר אערך לך ואצפה{{ש}} בקשה למוצאי שבת{{ש}} בקשה לרב סעדיה גאון{{ש}} בקשה לרב סעדיה גאון/נוסח איטליה{{ש}} בר יוחאי{{ש}} ברוך אל עליון{{ש}} ברוך אלהי עליון{{ש}} ברוך בא בשם ה'{{ש}} ברוך ה' יום יום{{ש}} ברוכים אתם קהל אמוני{{ש}} ברוכים העומדים והיושבים{{ש}} ברח דודי (פיוט){{ש}} ברית כרותה מלשכוח{{ש}} ברכי אצולה{{ש}} בשאר שמחות שירים תענו{{ש}} בשם אלהי אברהם אפתחה{{ש}} בת אהובת אל קמה בשחר{{ש}} בת ברורה{{ש}} בת עמי לא תחשה{{ש}} בת עמי תייליל{{ש}} בת ציון שמעתי{{ש}} בתולת בת יהודה{{ש}} =ג= גדול עווני{{ש}} גלה גלה{{ש}} גרוני נחר זועק חמס{{ש}} גרושים מבית תענוגיהם{{ש}} =ד= דביר בית שתיל זית{{ש}} דברי נביאים העתידות ידעו{{ש}} דודי ירד לגנו{{ש}} דודי נהפך{{ש}} דוי הסר{{ש}} דומה לארז גדול{{ש}} דוק וחוג רעשו{{ש}} דיינו{{ש}} דלתיך הלילה{{ש}} דממו שרפים{{ש}} דעני לעניי{{ש}} דרור יקרא{{ש}} דרכי שבעה רועים{{ש}} דרשנוך בכל לב{{ש}} =ה= הא כעיני עבדיא{{ש}} האדיר בשמי עליות{{ש}} האדרת והאמונה{{ש}} האומרים אחד{{ש}} האזינו אבירים בני אלים{{ש}} האחד בעולמו ואין שני לו{{ש}} האל העירה וראה{{ש}} הביטה וראה את אנחותינו{{ש}} ==ה-352== '''[[הורידו מאין הפוגות|הורידו מאין הפוגות דמעות כנחל עיני]]'''. – קינה – סי' הצעיר מאיר [בן ברוך מרוטנברג]. *[[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#א סאלוניקי|א סאלוניקי]] (218:); [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#האאס|האאס]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/8091074 85] [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ל|ל]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29119&st=&pgnum=176&hilite= 168] [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338178 360].{{ש}} הורית דרך תשובה{{ש}} הושיענו למען שמך{{ש}} החרישו ממני ואדברה{{ש}} הטה אלהי אזנך{{ש}} היה עם פיפיות{{ש}} היום הרת עולם{{ש}} היום תאמצנו{{ש}} היכל ה{{ש}} הלא אמרית ליך{{ש}} הלוא עיניך לאמונה{{ש}} הללו אדיר אדירים{{ש}} הלנופלים תקומה{{ש}} המבדיל - יצוה ה' חסדו{{ש}} המבדיל בין קודש לחול{{ש}} המלך ה'{{ש}} הנרות הללו{{ש}} הקבצו ושמעו (קינה){{ש}} הקבצו ושמעו בני יעקב דת יוצרכם{{ש}} הרחמן אל תעש עמנו כחטאינו{{ש}} הרחמן הוא אשר חנן{{ש}} הרחמן לברית מילה{{ש}} השמיעיני{{ש}} התכבדו מכובדים{{ש}} התקבצו מלאכים{{ש}} =ו= ואיזו תהילה כפי גודלך{{ש}} ואמרתם זבח פסח{{ש}} ואמרתם כה לחי{{ש}} וארץ שפל רומי וגדל שברי{{ש}} וארץ שפל רומי ונקלה כבודי{{ש}} וארץ שפל רומי יום דימה{{ש}} ואת נוי חטאתי השמימה{{ש}} ואתאונן ואקונן{{ש}} ואתה אמרת היטיב איטיב עמך{{ש}} ואתה הוא ותיק{{ש}} ובכן היה לאין{{ש}} ובכן מי לא יראך{{ש}} והללויה אהלל לאלי{{ש}} והללויה אהלל למי שברא{{ש}} וזאת הברכה (פיוט){{ש}} וחיות ארבע אשר כס עומסות{{ש}} וחיות אשר הנה מרובעות כסא{{ש}} וחיות בוערות בכס רם לוויות{{ש}} וחיות בוערות מראיהן כגחלי אש{{ש}} ==ו-197== '''[[ויאהב אומן|ויאהב אומן יתומת הגן]]'''. — קרובה לפורים — [קליר]. הקרובה הזאת מתחלקת לששה פיוטים באופן כזה שהפיוט הראשון מבליע בתוכו חמשת הפיוטים האחרים, וזו סדרן: {{מודגש|א.}} ויאהב אומן — הפיוט הזה מתחלק לי"ח בתים, בית אחד לכל אחת מי"ח ברכות השמו"ע, וכל בית מתחיל בתיבה אחת מן הי"ח תיבות שב[[אסתר ב יז|אסתר ב', י"ז]], ואחר התיבה הזאת באים חמשה חרוזים המתחילים באות אחת מאותות הא"ב חמש פעמים, ומן החרוז הששי של כל בית ובית יוצא הסימן {{מודגש|{{צ|אלעזר בירבי קיליר חזק}}}} שיש בו י"ח אותיות כמספר הבתים.{{ש}} בין הבית הי"ב והי"ג באים הפיוטים האלה: {{מודגש|ב.}} אזרח בט חוץ בכסל גהוץ — סי א"ב. {{מודגש|ג.}} תמימים כרשו ארץ והקצינו שר בערץ — תשר"ק. {{מודגש|ד.}} אותו מבהלת חתות לו גחלת — סי' אלעזר בירבי קלירי. {{מודגש|ה.}} אספרה אל חק פלאות לחוק — סי' א"ב. ו. אמל ורבך חמשי כהנבך — סי' אלעזר בירבי קליר. * אוצר התפלות ח"ב 182. אסב 43: כל בו ח"ג 350 ובשאר דא"ש מלבד היידנהיים; היידנהיים 108 דרך החיים ח"ד 92 (בדפוס זה נשמטו חמשת הפיוטים ב'-ו'); מגלת אסתר — לבוב 9: (חסר סי' ו) לב שמח 382. סדר ימי הפורים 30 ע"י 674 שער השמים ח"ב 82. הערה: הפיוטים: אספרה אל חק(ה) ואמל ורבך (ו) נמצאו ג"כ בקרובה אחרת: אמתך וחסדך אל תרחק. עי' ג"כ ריפמאנן, ציון ח"א 164. צ 62. ויאתיו כל לעבדך{{ש}} ויבא ארז ראש קצינים{{ש}} ויבן אומן אומנות אבות{{ש}} וידוי אשמנו מורחב{{ש}} וידוי הגדול לרבנו נסים{{ש}} ויהי בחצי הלילה{{ש}} ויושע אומן אשכלות{{ש}} ==ו-239== '''[[ויושע אור ישראל|ויושע אור ישראל איומתו מיד כובשים]]'''. — יוצר לז' של פסח — [מאיר בר יצחק]. פיוט זה נחלק לעשרה חלקים, כל חלק מכילד' בתים בעלי ג' חרוזים ומסיים ב"קדוש". משורות הראשונות של שלשת הבתים הראשונים של כל חלק יוצא הסי' א"ב, מאיר; משורות השניות של הבתים א-ג, ה' יוצא עוד פעם הסי' מאיר, והבית הרביעי של החלק הראשון מכיל הסי' מאיר בר יצחק. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&st=&pgnum=654 253], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 211 [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990017553190205171/NLI?volumeItem=2 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח"ד 304 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&st=&pgnum=336 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 98 [בדפוסים אלו לשבת ראשון אחר פסח], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#מערבות|מערבות]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42658&st=&pgnum=25 13] [לאחרון של פסח], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&st=&pgnum=201 99]; [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337964 146].{{ש}} ויושע אל אמונה{{ש}} ויושע ה' אבן ישראל{{ש}} ויושע ה' אום למושעות{{ש}} ויושע שושני פרח{{ש}} [[ויכון עולם על מלאתו]] ויעל משה (פיוט){{ש}} וירד אביר יעקב{{ש}} וירד אלהים על הר סיני (מערבית){{ש}} וכל מאמינים{{ש}} וכשחטאו ישראל במדבר{{ש}} ומלאכים נהלכים{{ש}} ונתנה תוקף}{{ש}} ותיק וחסיד אתה{{ש}} =ז= זה אלי זה אלי ואנוהו{{ש}} זולתך אדונים{{ש}} זולתך אין אל{{ש}} זכור אב נמשך אחריך כמים{{ש}} זכור איכה{{ש}} זכור את אשר עשה (יוצר){{ש}} זכור את אשר עשה צר{{ש}} זכור ברית - אבדנו מארץ טובה{{ש}} זכור ברית - אות ברית{{ש}} זכור ברית - אליך ה' אקרא{{ש}} זכור ברית - אשמתנו כי רבה{{ש}} זכור ברית - בקר ערכתי{{ש}} זכור ברית - שש אנכי{{ש}} זכור ברית אב המוני{{ש}} זכור ברית אבותינו{{ש}} זכור ברית אזרחי{{ש}} זכור ה' - אקונן בכל שנה{{ש}} זכור ה' ליהודה ואפרים{{ש}} זכור ה' מה היה לנו{{ש}} =ח= חג אסיף תקופת השנה (מערבית){{ש}} חד גדיא{{ש}} חדו חדו רבנן{{ש}} חדש ששוני{{ש}} חודש ישועה חדש לי{{ש}} חון תחון{{ש}} חוסה על ישראל עמך{{ש}} חוצב רהב תנין{{ש}} חוקר הכל וסוקר{{ש}} חי אלי{{ש}} חי ה'{{ש}} חי ונעלם{{ש}} חי חי יודו חי{{ש}} חיים ארוכים תכתבנו{{ש}} חלק ד' עמו{{ש}} חמול על מעשיך{{ש}} חסל סידור פסח{{ש}} חשתי ולא התמהמהתי בתנומות{{ש}} חתן בר מצוה עלה{{ש}} חתן נעים עלה{{ש}} חתן עמוד{{ש}} =ט= טוב לחסות בה' כי לך ה' הגדולה{{ש}} =י= י-ה אכסוף{{ש}} יאמר נא ישראל{{ש}} יאתה שדי לך{{ש}} יבוא אדיר במהרה{{ש}} יבוא הגואל{{ש}} יביעו שפתי שירה{{ש}} יבכיון מר{{ש}} יגדל{{ש}} ידודון ידודון שנאני שלהבת{{ש}} ידועי שם בבור נשם{{ש}} ידי רשים{{ש}} ידיד נפש{{ש}} ידיד עליון{{ש}} ידידי אל ברכוהו{{ש}} ידידי אל עדת לאומו{{ש}} ידידי את אהוב לבי{{ש}} ידידי השכחת{{ש}} ידידי רועי מקימי{{ש}} ידידיך מאמש{{ש}} ידך פשוט ופתחה{{ש}} ידך תנחני{{ש}} ידכם שאו משאת{{ש}} יה איום זכור היום{{ש}} יה אל גדול ונאדר{{ש}} יה אלה מלכות{{ש}} יה אלי וגואלי{{ש}} יה אלי נכספה נפשי{{ש}} יה אשר גאה גאה{{ש}} יה את סוכת דוד תקים{{ש}} יה בנה יה בנה{{ש}} יה בשר שר צבאיך{{ש}} יה הצל{{ש}} יה השב לבצרון{{ש}} יה חדשך{{ש}} יה למתי צפנת{{ש}} יה מלך רם{{ש}} יה מלכי{{ש}} יה מסי כיבין{{ש}} יה נמצא ולא נרצה{{ש}} יה פתח נא שערי שמים{{ש}} יה צור עולמים{{ש}} יה ריבון{{ש}} יה שור אם נטושה{{ש}} יה שמך ארוממך{{ש}} יה שמע אביוניך{{ש}} יהודה וישראל דעו{{ש}} יהי נועם עתה{{ש}} יהי שלום{{ש}} יהירים קמו{{ש}} יהללך ניב שפתי{{ש}} יודו שמך אים ונורא{{ש}} יודוך כל המיחלים{{ש}} יודוך מלך{{ש}} יודוך רעיוני{{ש}} יום אדיר ומיוחד{{ש}} יום אכפי הכבדתי{{ש}} יום אמיץ זה לאוהבי אמרים{{ש}} יום אשר אשמנו יוצלל ויוסגר{{ש}} יום אשר הוחק לכפרתנו{{ש}} יום אתא לכפר פשעי ישנה{{ש}} יום הודו וכבודו{{ש}} יום השבת אין כמוהו{{ש}} יום זה יהי משקל כל חטאתי{{ש}} יום זה לישראל{{ש}} יום זה למול מלך ישפר{{ש}} יום זה מכובד{{ש}} יום זה שירו לאל{{ש}} יום יום אודה{{ש}} יום יעלה נקראה{{ש}} יום כמו נד{{ש}} יום כפורים זה{{ש}} יום ליבשה{{ש}} יום ליום אודה{{ש}} יום נלחמו בי יחד שכני{{ש}} יום קינה היום{{ש}} [[יום שאת ויתר]] יום שבת וכפורים{{ש}} ==י-1934== '''[[יום שבת זכור|יום שבת זכור השמיע בסיני נגיד עלי ימים הוא קום משחהו]]'''. – פיוט למעריב שבת שחל ביו"ט – סי' יוסף בן קמחי [בן יצחק].* [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#האאס|האאס]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/8091071 82] ובמחזור היידנהיים נמצאו רק שני הבתים הראשונים במעריב ב' דשבועות לפני "מגן אבות"; [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ל|ל]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29119&st=&pgnum=95 91] [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338278 460].{{ש}} יום שבת קדש הוא{{ש}} [[יום שבת קדש נתן צור ישעי]] יום שבת תשמח מאוד נפשי{{ש}} יום שבתון{{ש}} יום שמחה{{ש}} יום שמחה לישראל{{ש}} [[יום שקם שבט]] יומא טבא{{ש}} יומם עינינו תלויות{{ש}} [[יונה בחגוי סלע נחבאה]] יונה מה תהגי{{ש}} יונה נכאבה{{ש}} יונה נשאתה{{ש}} יוסף אשר מקדם{{ש}} יוצר בחכמה{{ש}} יוצר מידו{{ש}} יוקם דם עבדיך{{ש}} יושב בגבהי מרומים{{ש}} יושב בכסא הוד{{ש}} יושב בסתר עליון מגני וצנתי{{ש}} יושב בשמים שעה באי באש ובמים{{ש}} יושב קדם איום{{ש}} יושב תהלות ישראל{{ש}} יושבי קצוות יראו{{ש}} יחביאנו צל ידו{{ש}} יחדיו בשיר מעלות{{ש}} יחדיו לב נשלם{{ש}} יחו לשון חזות אישון{{ש}} יחיד ואין בלתו אחר{{ש}} ==י-2600== '''[[יחיד ערץ|יחיד ערץ יסד ארץ ברוב חכמה ותושיה]]'''. — אופן — סי' יעקב [ר"ת?]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#א הנובר|א הנובר]] 159, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&st=&pgnum=659 258], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 231, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח"ד 309 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&st=&pgnum=340 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 105, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#קה"פ|קה"פ]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=34863&st=&pgnum=26 36], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&st=&pgnum=208 103]: [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&st=&pgnum=269 133]:, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ל|ל]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29119&st=&pgnum=112 110] [מיחסו ליעקב סתם], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338379 561].{{ש}} יחיד רם לעולם{{ש}} יחידתי בצרתי{{ש}} יחלת עבדיך{{ש}} יכתירני אל חי{{ש}} ימהר יום{{ש}} ימותי קלו כצבאות{{ש}} ימים מקדם אזכרה{{ש}} יסד בסודו{{ש}} יספת ה' לגוי נכבדת{{ש}} יעזוב רשע נתיבו{{ש}} יעידון כל עבדיך{{ש}} יעירוני בשמך רעיוני{{ש}} יעירוני רעיוני{{ש}} יעלה יעלה{{ש}} יעלה תחנוננו{{ש}} יעלו לאלף ולרבבה{{ש}} יעלם שבני{{ש}} יערב חין ערכנו{{ש}} יערה עלינו רוח{{ש}} יערת דבש{{ש}} יפה וברה כרדה לגיא פתרוסים{{ש}} יפה נוף אנופף{{ש}} יפרח חתן{{ש}} יפת עין לבבתיני{{ש}} יצו האל לדל שואל{{ש}} יצורים וצפון{{ש}} יציב פתגם{{ש}} יציץ צור מחרכו{{ש}} יצלצלו חובבים{{ש}} יצר האל את העולם{{ש}} יקבוץ מפוזר{{ש}} יקודי אש{{ש}} יקוש בעניו{{ש}} יקרבנו ה' לעבודת בית המקדש{{ש}} יקרה מיקר{{ש}} יקרו רעיך רב מחולל{{ש}} יראים שלחוני{{ש}} יראנו כקדם נפלאות{{ש}} יראתי בפצותי שיח{{ש}} ירדתי לתחתיות{{ש}} ירומם צור דגל{{ש}} ירוצצו כברקים{{ש}} ירושלים את ה' הללי{{ש}} ירצה עם אביון{{ש}} ירצה צום עמך{{ש}} ישיר ישראל שיר נועם{{ש}} ישישו בו כל חוסיו{{ש}} ישמח חתני{{ש}} ישמחו בחגיהם ידידים ונעימים{{ש}} ישמיענו סלחתי{{ש}} ישמעני אלהים בקראי לנגדו{{ש}} ישמרך כאישון בת{{ש}} ישן אל תרדם{{ש}} ישנה בחיק ילדות{{ש}} ישראל בחירי אל{{ש}} ישראל נושע בה' (בקשות){{ש}} ישראל נושע בה' (סליחות){{ש}} ישראל עבדיך{{ש}} ישראל עם קדוש{{ש}} ישראל עמך{{ש}} יתנו צדקות יה{{ש}} [[יתרומם זה אלי ואנוהו]] =כ= כאהל הנמתח בדרי מעלה{{ש}} כאור בקוע באשנבו{{ש}} כאחלמה קבועה בעטרת{{ש}} כבודו אהל כהיום{{ש}} כבודו אופד להנשא{{ש}} כבודו אור יזריח{{ש}} כבודו אות ברבואות{{ש}} כהושעת אב המון{{ש}} כהושעת אדם{{ש}} כהושעת אלים{{ש}} כהושעת ותעזור אנושי מזור{{ש}} כהושעת טמון גומא{{ש}} כהושעת יגיעי נשם{{ש}} כהושעת ידיד ברדתו להלום{{ש}} כהושעת ידידים (להו"ר){{ש}} כהושעת ידידים מכף מעבידים{{ש}} כהושעת יהודה ואפרים{{ש}} כהושעת יוצאי פתרוס{{ש}} כהושעת ילידי אהב{{ש}} כהושעת יקושי מלבן{{ש}} כהושעת יקיר{{ש}} כהושעת ירויי היאור{{ש}} כהושעת ישע לזכרון{{ש}} כהושעת ניני אב המון{{ש}} כהושעת צפיעי איש תמים{{ש}} כי אם שם אדיר ה' אדונינו{{ש}} כי אנו עמך{{ש}} כי אשמרה שבת{{ש}} כי בשם אדיר תצאון{{ש}} כי הנה כחומר{{ש}} כי על רחמיך הרבים אנו בטוחים{{ש}} כי על רחמיך הרבים אנו סמוכים{{ש}} כי רכובו בערבות{{ש}} כירי רם{{ש}} ככלות ייני{{ש}} כל ברואי מעלה ומטה{{ש}} כל מקדש שביעי{{ש}} ==כ-387== '''[[יום שבת זכור#תוספות|כל שומר אש דת]]'''. – עליה לתורה לשבועות. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://www.digitale-sammlungen.de/de/view/bsb11007533?page=22 680].{{ש}} (*) זיהוי הסוג שגוי ומדובר בתוספת ל[[#י-1934|יום שבת זכור]] למגן אבות. פליישר-מגן אבות 102 פרנקל-שבועות 68 כל שנאני שחק באמר מאמירים{{ש}} כמה אלהי{{ש}} כמראה השמש באדר וזוהר{{ש}} כסא אורי וישעי{{ש}} כתובה לחג השבועות{{ש}} כתועים ואין לבקש{{ש}} כתר מלכות (אבן גבירול){{ש}} כתר מלכות (הבן איש חי){{ש}} כתר מלכות (כסא אליהו){{ש}} כתר מלכות (רדב"ז){{ש}} =ל= לא אמות לא אמות{{ש}} לא ארמון על משפטו{{ש}} לא בקשתי אל אבטח{{ש}} לא קם נביא{{ש}} לאל עורך דין{{ש}} לבית לוי ומשפחתו{{ש}} לבעל התפארת{{ש}} לדוד שיר ומזמור{{ש}} לו ישקלו רעי מהומתי{{ש}} לולי ד' שהיה לנו{{ש}} ליל שיכורים{{ש}} ליל שמורים אור ישראל{{ש}} ליל שמורים אור עולמו נגלה{{ש}} ליל שמורים אותו אל חצה{{ש}} לך אלי תשוקתי{{ש}} לך אלים אלפי אלפים{{ש}} לך ה' הצדקה (פיוט){{ש}} לך ה' הצדקה באותות אשר הפלאת{{ש}} לך ה' הצדקה תלבושת{{ש}} לך יאדיר כל יציר{{ש}} לכה דודי{{ש}} למה ה' תעמוד ברחוק{{ש}} למה הקץ{{ש}} למה יאמרו הגוים (פיוט){{ש}} למי אבכה{{ש}} למי אבכה וכף אכה{{ש}} ==ל-1086== '''[[למי אוי למי אבוי|למי אוי למי אבוי ומדנים למי שיח למי פצעים וקלונים]]'''. – קינה – [אפרים בר יעקב מבונא]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#א סב|א סב]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=7069&st=&pgnum=367 183] [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ספר הדמעות|ספר הדמעות]] ח"א 225 [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#קינות וסליחות|קינות וסליחות]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=43925&st=&pgnum=71 סי' ב]; [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שבלים בודדות|שבלים בודדות]] 133 {{צבע גופן|1=אפור|2=(*) צ"ל [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=43941&st=&pgnum=141 138]}} הערה: הקינה הזאת נוסדה על ההריגה שהיתה בעיר בלויי'ש (Blois) בכ' סיון שנת תתקל"א לרגלי עלילת דם (עי' דברי ימי ישראל ח"ד 237–238) [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ל|ל]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29119&st=&pgnum=52 48] [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338108 290]. למען אב אץ לבוא{{ש}} למען אב בן שלש שנים הכירך{{ש}} למען אב הכירך{{ש}} למען אב הנוסה בעשרה{{ש}} למען אב השכים{{ש}} למען אב חדשת שמו לנקוב{{ש}} למען אב ידעך{{ש}} למען אב ידעך מכל אומות{{ש}} למען אב מאור כשד שיוע ונענה{{ש}} למען אב נבחן בעשר{{ש}} למען אב נם יוקח נא{{ש}} למען אב נפקד{{ש}} למען אב נצטוה{{ש}} למען אב עקד בן{{ש}} למען אברהם האהוב{{ש}} למען אדם אשר בכף נוצר{{ש}} למען אהבת קדומים{{ש}} למען אהל ארמנותיך{{ש}} למען אזרח זרח ממזרח חרסי{{ש}} למען אזרחי הנשלך{{ש}} למען איתן{{ש}} למען אמיץ בן שלוש{{ש}} למען אמיתך{{ש}} למען אסף להחיות{{ש}} למען תמים בדורותיו{{ש}} למען תמים עש תיבה{{ש}} למען תפר עלה תאנה{{ש}} למענך אדיר באדירים{{ש}} למענך אל אחד ואין שני{{ש}} למענך אל הושיעה{{ש}} למענך אל נערץ בסוד קדושים רבה{{ש}} למענך אל עוטה אורות{{ש}} למענך אלהי{{ש}} למענך אלהי האלהים{{ש}} למענך אלהינו{{ש}} למענך ולא לנו{{ש}} למענך תקיף{{ש}} למקדימים בתפילה{{ש}} למתודה חטאתיו{{ש}} לנר ולבשמים{{ש}} לפדות עם דל{{ש}} לפניך אני כורע{{ש}} =מ= מארוד וארפד{{ש}} מאתך תהלתי שומע עתירה ושועה{{ש}} מבית מלוני קמתי בצוקי{{ש}} מברך רחמנא{{ש}} מדי שנה קינה{{ש}} מה ידידות{{ש}} מה יפית{{ש}} מה לך יצרי{{ש}} מה לך שר תשאל{{ש}} מה לכם פה ומי לכם פה{{ש}} מה נאוו עלי{{ש}} מה נכבד היום{{ש}} מה נעים נאוה תהילה{{ש}} מה נפתח ונימא{{ש}} מה נשתנה{{ש}} מהולל אקרא ה'{{ש}} מהללך ורב גדלך{{ש}} מוחץ ורופא{{ש}} מולך מוני{{ש}} מושך חסד ליודעיו{{ש}} מושל בעליונים אתה ידעת{{ש}} [[מושיע ומגן לנו חוסים]] מחוללת מהוללת{{ש}} מחי ומסי{{ש}} מחנות עליונים{{ש}} מי אדר והוד{{ש}} מי העומד בהראה{{ש}} מי זאת עולה יפהפיה{{ש}} מי יתן ראשי מים{{ש}} מי יתנני עבד אלוה עשני{{ש}} מי כמוך (אברהם כלפון){{ש}} מי כמוך (ריה"ל){{ש}} מי כמוך (שבתאי טיאר){{ש}} [[מי כמוך אומר ומקים]] מי לה' אתי עורך{{ש}} מי נשקני מנשיקות אהבה{{ש}} מי שענה לאברהם אבינו{{ש}} מיוחד באהיה אשר אהיה{{ש}} מימים ימימה{{ש}} מכניסי רחמים{{ש}} מלא פי שירה{{ש}} מלאכי צבאות בעלצון{{ש}} מלאכי רחמים{{ש}} מלך אדיר ונורא{{ש}} מלך אזור גבורה{{ש}} מלך אחד יהיה אל העמים{{ש}} מלך אמון מאמרך{{ש}} מלך אמיץ ואיום{{ש}} מלך אמיץ כח רב עלילה{{ש}} מלך גואל ומושיע{{ש}} מלך מלכים רם על רמים{{ש}} מלך עליון אל דר במרום{{ש}} מלך עליון אמיץ המנושא{{ש}} מלך עלמין דגלגלוהי{{ש}} מלך עתיק ימים{{ש}} מלך רם ניב שפתינו שעה נורא עלילה{{ש}} מלכי מקדם פועל ישועות{{ש}} מלכי עולם בורא{{ש}} מנוחה ושמחה{{ש}} מנומם בעת קומם{{ש}} מסוד חכמים{{ש}} מעוז צור{{ש}} מעוני שמים שחקים יזבלוך{{ש}} מפי אל{{ש}} מפלטי אלי צורי סתרי ומגני{{ש}} מציון אל עליון{{ש}} מצרי ערי יצרי{{ש}} מקדים וראש לקוראים{{ש}} מקהלות עם{{ש}} מקוה ישראל ה' (סליחה){{ש}} מקוה ישראל מושיעו{{ש}} מקור עיני{{ש}} מרומים ישכן{{ש}} מרים לראשי{{ש}} מרן דבשמיא מר על כל מרי{{ש}} מרנא דבשמיא{{ש}} מרשות אלהי האלהים{{ש}} מרשות אלהי קדם{{ש}} מרשות האל הגדול{{ש}} מרשות מרומם על כל ברכה{{ש}} מרשות שוכן עד{{ש}} משאת כפי מנחת ערב (סליחות){{ש}} משביח שאון ימים{{ש}} משמים שלום לעם{{ש}} משנאי הצמיד{{ש}} משתחוים להדרת קודש{{ש}} מתי יבושר עם{{ש}} מתי יעקב תפארון{{ש}} =נ= נבוכדנאצר אכלני הממני{{ש}} נודה לשמך בתוך אמוני{{ש}} נכון לבו{{ש}} נלאה להיליל על שברנו{{ש}} נפשי עוז תדרכי{{ש}} נשמת ילדים שוממים{{ש}} נשמת ישרים יהלוך{{ש}} נשמת מלומדי מורשה{{ש}} נשמת שדודים נדודים{{ש}} =ס= סגולתי איומה נשאתי{{ש}} סגולתי מלוכה אזרתיך{{ש}} סגולתי משכתיך חסד{{ש}} סוכה ולולב{{ש}} סוכת שלם{{ש}} סימן טוב יהיה לכל{{ש}} סימני ליל הסדר{{ש}} סלח נא אשמות{{ש}} סלח נא אשמתנו{{ש}} סלח סלח אל טוב וסלח{{ש}} =ע= עב קל ממרומך{{ש}} עד אן צבי מודח{{ש}} עד מתי ה'{{ש}} עובדי האל באמונה{{ש}} עוונינו ארוכים ורחבים וגבוהים{{ש}} עורה נא ימינך רמה{{ש}} עורו שירו שיר{{ש}} עורי נצורה כבבת{{ש}} עזוז אדירירון{{ש}} עזר מצרי{{ש}} עזרני אל חי{{ש}} עין ולב{{ש}} עינינו לך תלינו{{ש}} על אהבתך{{ש}} על אהבתך (מנוקד){{ש}} על אלה תרדנה{{ש}} על בית זה ויושביהו{{ש}} על היכלי אבכה{{ש}} על היכלי חבלי כנחש הולך{{ש}} על הר המוריה{{ש}} על זה היה דוה לבנו{{ש}} על יום חורבן היכל מקודש{{ש}} על משכבי בלילות{{ש}} על נהרות בבל חשכה יפעת מאורותינו{{ש}} עלינו לשבח{{ש}} עם אשר יה ברך{{ש}} עם ה' השלחה{{ש}} עם ה' חזקו ונתחזקה{{ש}} ענה אוחזי ארבעה מינים{{ש}} ענה אומני חוקה נסוכה{{ש}} ענה איומה{{ש}} ענה איומה קוראה בתחנוני{{ש}} ענה איומים בעוז{{ש}} ענה אמוני שבט ראובן{{ש}} ענה אתויים{{ש}} ענה תאבי ישעך{{ש}} עננו אבינו{{ש}} עננו אלוהי אברהם{{ש}} עשה למען שמך{{ש}} עת דודים כלה{{ש}} עת שערי רצון להפתח{{ש}} =פ= פורים פורים{{ש}} פסח אכלו פחוזים{{ש}} פצחו רון ותהילה{{ש}} פרה אמרה קשה{{ש}} ==פ-243== '''[[אז לפנות ערב|פתח לנו שער בעת נעילת שער כי פנה יום]]'''. – חרוז בודד בתפלת נעילה במנהגי אשכנז ופולין, ואולי הוא שריד מפיוט קדמון. =צ= צור משלו{{ש}} צורי גואלי יה{{ש}} ציון אשר יאמרו{{ש}} ציון במשפט לכי לך{{ש}} ציון גברת לממלכות מציריך{{ש}} ציון ה' לכס בחר{{ש}} ציון הלא תשאלי{{ש}} ציון הלא תשאלי לשלום אסיריך{{ש}} ציון הלא תשאלי לשלום עלוביך{{ש}} ציון הלא תשאלי שלות שרידיך{{ש}} ציון ידידות ידיד{{ש}} ציון מנת שלום{{ש}} ציון מעוז קרית מלך{{ש}} ציון מעון חשקי{{ש}} ציון עטרת צבי{{ש}} ציון צפירת פאר{{ש}} ציון קדוש משכני עליון{{ש}} ציון קחי כל צרי{{ש}} ציון תקונני עלי ביתך{{ש}} צמאה נפשי{{ש}} צעקה יוכבד{{ש}} =ק= קדוש אדיר בעליתו{{ש}} קדושת שבת כתקנת עזרא{{ש}} קדש ורחץ{{ש}} קול אהלה תתיפח{{ש}} קול ברמה נשמע ביללה{{ש}} קול יעקב קורא{{ש}} קול מבשר משמיע הטו אוזן{{ש}} קול מהלל יגדל{{ש}} קום חתן{{ש}} קומה ה' למנוחתך{{ש}} קומו ברינה עדת אמוני{{ש}} קוראי מגילה{{ש}} קינת אומן{{ש}} קמתי באשמורת{{ש}} קמתי ותדד שנתי{{ש}} קמתי להלל{{ש}} קרב אורך לעניה{{ש}} קריה יפהפיה{{ש}} =ר= ראה שמש{{ש}} ראשון אמצת לפרח שושנים{{ש}} רבון העולמים אדון כל הנפשות{{ש}} רבון העולמים חתמנו לחיים{{ש}} רבונו של עולם בראותי בחורותי{{ש}} רבונו של עולם ויהי בעלות המנחה{{ש}} רומה אלהים שמך לקדש{{ש}} רועה ישראל האזינה{{ש}} ==ר-802== '''[[אב הרחמן מלא רחמים#נוסח איטליה|רחום וחנון חטאנו לפניך רחם עלינו אב הרחמן מלא רחמים רבים חלר"ע אדון הסליחות בורא עולם במדת רחמים חלר"ע גדול העצה ורב העלילה]]'''. ==ר-803== '''[[אב הרחמן מלא רחמים#נוסח תימן|רחום וחנון חטאנו לפניך אב הרחמן מלא רחמים חלר"ע בורא עולם במדת רחמים חלר"ע גואל ומושיע חלר"ע דיין אלמנות]]'''. רחם נא עליו{{ש}} רחמים פשוטים{{ש}} רחמנא אידכר לן{{ש}} רחמנא דא היא אוריתך{{ש}} רחמנא חטינן{{ש}} רחמנא ענינן בהדא שעתא{{ש}} רחמנא רחם על עמך ישראל דאינון קימין{{ש}} רחמנא רחם על עמך ישראל דאפיקתא יתהון{{ש}} רחמנא רחם על עמך ישראל דאתן למסגד{{ש}} רחמנא רחם עלן בקל ויעבור{{ש}} ריב בין שבת וחנוכה{{ש}} ריבון כל העולמים{{ש}} רם אור גדול נעלם{{ש}} רנו ושבחו לאל{{ש}} רעה בשבטך{{ש}} רעיתי בין הבנות שכולה{{ש}} רפא צירי{{ש}} =ש= שאו לבבכם לכפיכם{{ש}} שאו מנחה משובחה{{ש}} שאו שערים ראשיכם (פיוט){{ש}} שאי קינה במגינה{{ש}} שאלו שחקים ושיחו לאדמה{{ש}} שאלי שרופה באש{{ש}} שבחו אל עדת ישראל{{ש}} שבט יהודה בדוחק ובצער{{ש}} שבטי איתני{{ש}} שביבי שלהבות חצובי להבות{{ש}} ==ש-273== '''[[שביה עניה|שביה עניה בארץ נכריה לקוחה לאמה לאמה מצריה]]'''. — גאולה — סי' שלמה [רשב"ג]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&st=&pgnum=657 256], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 226, בית תפלה [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=38430&st=&pgnum=21 10], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#דרך החיים|דרך החיים]] ח"ה 115, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#חופת חתנים|חופת חתנים]] 99, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#חזונים|חזונים]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42160&st=&pgnum=233 117], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#יפה נוף|יפה נוף]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=44816&st=&pgnum=173 39], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח"ד 308 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&st=&pgnum=339 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#סדר סליחות|סדר סליחות]] 50, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#סדר התחנונים|סדר התחנונים]] [23], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#סליחות טורינו|סליחות טורינא]] 67, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ע"י|ע"י]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42897&st=&pgnum=798&hilite= 728], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 103, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#רומא ב|רומא ב']] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=45406&st=&pgnum=179 290], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#רומא-שד"ל|רומא שד"ל]] [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019944990205171/NLI?volumeItem=2 ח"ב] 110 [במנהג זה הוא סליחה לשחרית יוכ"פ], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שינגילי-ב|שינגילי-ב]] [https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=44576&st=&pgnum=143&hilite= 70]; [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שירי שלמה-ב"ר|שירי שלמה-ב"ר]] ח"ב (*) ח"ג [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=38219&st=&pgnum=18&hilite= 4], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&st=&pgnum=207 102]; [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#תחנונים-1597|תחנונים 1597]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=52629&st=&pgnum=101 51], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#תחנונים וסליחות|תחנונים וסליחות]] 49; [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#תחנונים וסליחות-שמ"ז|תחנונים וסליחות-שמ"ז]] 61, תרגום אנגלי: נינא דייויס — [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Jewish Quarterly Review|רבעון האנגלי]] ח [https://www.jstor.org/stable/1449836?seq=1 269], תרגום ביהודית: אויערבאך-[[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אידישע דענקער|אידישע דענקער]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/judaicaffm/content/pageview/2020092 88]. הבית השלישי "מחוצים לחוצים" וכו' מובא בס' [[W:גן השכלים|בוסתן אל-אוקול]] ל[[W:נתנאל בירב פיומי|ר' נתנאל אלפיומי]], הוצאת לעווין עמ' 71 [https://tablet.otzar.org/#/book/149871/p/44/t/1/fs/mn_60cf43af-f541-4636-9600-d4ea6150c1f4/start/0/end/4/c *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#לוח|לוח]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=36611&st=&pgnum=74 71], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338229 411]. הערה: ה' שובין ב[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?sits=1&req=46778&st=%D7%A9%D7%91%D7%99%D7%94%20%D7%A2%D7%A0%D7%99%D7%94&_rnd=0.8254772840237545 מבוא לסדר פיוט אקדמות] (ווילנא 1901) התאמץ להוכיח שהפיוט הזה איננו לרשב"ג, אבל להלן בערך [[#א-1952|שנותינו ספו]] אוכיח שאין יסוד לטענותיו.{{ש}} שבץ אחזני{{ש}} שבת היום לה'{{ש}} שבת הכסא אשר למעלה מנושא{{ש}} שבת ומילה{{ש}} שבת זה שבת הגדול{{ש}} שבת סורו מני{{ש}} שדודים נדודים{{ש}} שדי אל מה נורא{{ש}} שואף כמו עבד{{ש}} שוכני בתי חמר{{ש}} שוכנת בשדה{{ש}} שולמית הנבחרת מעמים{{ש}} שוממתי ברב יגוני{{ש}} שומר ישראל{{ש}} שומרון קול תתן{{ש}} שופט כל הארץ{{ש}} שושן עמק{{ש}} שושנת ורד{{ש}} שזופת שמש{{ש}} שח ציר נאמן{{ש}} שחי לאל{{ש}} שחר אבקשך{{ש}} שחר להודות לך קמתי{{ש}} שחר קמתי להודות{{ש}} שחרנוך בקשנוך יוצר הרים{{ש}} שטר עלי בעדים וקנין{{ש}} שימו לב על הנשמה{{ש}} שימני ראש{{ש}} שיר אל נעלם{{ש}} שיר אענה{{ש}} שיר היחוד{{ש}} שיר הכבוד{{ש}} שיר ושבח עירכו{{ש}} שיר חדש אשיר{{ש}} שיר חדש זמרו{{ש}} שירה לאל נרננה{{ש}} שירו לאל הודו לשמו{{ש}} שירו לאל נבוני{{ש}} שירו לאל נועם{{ש}} שירו לאל שיר חדש{{ש}} שירו לה' בחורי וזקני{{ש}} שירו לה' הודו לו{{ש}} שירות ותשבחות אתנה{{ש}} שישו ושמחו בשמחת תורה{{ש}} שכולה אכולה{{ש}} [[שכולה גלמודה]] שכורת ולא מיין{{ש}} שכינה צועקת בהרע{{ש}} שלום וצדק נשקו{{ש}} שלום לבוא שבת{{ש}} שלום לך דודי{{ש}} שלום עליכם אתם{{ש}} שלום עליכם מלאכי השרת{{ש}} שלום תשפות לנו{{ש}} שלומי עליון ישני מכפלה{{ש}} שלמא לכון שארא דישראל{{ש}} שלש עשרה מדות האמורות בחנינה{{ש}} שם אל קמתי לברך{{ש}} שמחו בשמחת תורה{{ש}} שמחו בשמחת תורת משה{{ש}} שמחו נא{{ש}} שמחו נא שמחו נא במפטיר וברכתו{{ש}} שמחים בצאתם ובביאתם{{ש}} שמחתי באומרים לי{{ש}} שמיני אותותיו ומעשיו בספר נכתבים{{ש}} שמך לעד בפי מועד{{ש}} שמם הר ציון{{ש}} שמע האל{{ש}} שמע קולי{{ש}} שמעו והאזינו{{ש}} שמעו נא תוכחת{{ש}} שמעתי מפאתי תימן{{ש}} שמרו שבתותי{{ש}} שנאנים שאננים{{ש}} שנה בשנה אהגה כיונה{{ש}} ==ש-1952== '''[[שנותינו ספו|שנותינו ספו בדלות ובקלות לאור נקוה והנה בוז ושפלות]]'''. — גאולה לשבת שניה אחר פסח — סי' שלמה (ב' פעמים) חזק. [רשב"ג]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&st=&pgnum=660 259], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 238, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#דרך החיים|דרך החיים]] ח"ה 118, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח"ד 310 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&st=&pgnum=341 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#סליחות-תימנים|סליחות-תימנים]] 37, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ע"י|ע"י]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42897&st=&pgnum=804 734], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 108, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שירי שלמה-ב"ר|שירי שלמה-ב"ר]] ח"ב (*) ח"ג [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=38219&st=&pgnum=19&hilite= 5], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&st=&pgnum=211 104]:, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#תכלאל|תכלאל]] ח"ב ב 148: תרגום אשכנזי: [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Geiger|גייגער-גבירול]] 103, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#לוח|לוח]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=36611&st=&pgnum=75 72], סי' 108. הערה: בכל הדפוסים מלבד סליחות תימנים ותכלאל נמצא שנוסח החרוז האחרון של הבית השלישי הוא: "וגם עוד ישמעאל הרס וגרס הרי ששים ואחת וארבע מאות". הרוו"ה במאמרו "[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990018828980205171/NLI הפיוטים והפיטנים]" מעלה בחשבונו שתס"א למספר הישמעאלים מתאים לשנת ד' אלפים תתט"ו (1055) או תתל"ה (1075), "כי תחילת מלכות ישמעאל ד"א שנ"ד (594) או שע"ד (614) כמבואר ב[[איגרת רב שרירא גאון|תשובת ר' שרירא גאון]]". אחריו נגרר בעל ע"י בפירושו ואחז בשנת תטט"ו, ודוקעס ג"כ נגרר אחריו ואחז בשנת תתל"ה (עי' [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Dukes|עהרענזוילען]] עמ' [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1368244 10], [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1368254 20]). ה' שי"ר חלק על הרוו"ה ואמר שיש לו ראיות נכוחות שצ"ל בגוף הפיוט "הרי ארבע מאות ושלושים ואחת" ([https://hebrewbooks.org/47046 אגרות שי"ר] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=47046&st=&pgnum=289 239]), ולפי זה היתה השנה שבו חבר הפיטן את הפיוט הזה שנת 1025 או 1045 למה"נ. אולם האמת היא כי אין לסמוך בזה על התאריך שבאגרת ר' שרירא גאון כי כבר העיר בצדק בעל [[דורות הראשונים]] (ח"ג (*ח"ו)[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20282&st=&pgnum=177 172]) כי המלים "שנת ארבע אלפים ושע"ד ליצירה" היא הוספת ר' שמואל ולם והגאון בעצמו לא כתב רק "ובימיו יצא מחמד לעולם" (עי' ג"כ [https://hebrewbooks.org/1374 אגרת רב שרירא גאון הוצאת ד"ר בנימן מנשה לוין] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1374&st=&pgnum=176&hilite= עמ' 100]) והנכון הוא כמו שהעיר שד"ל שתס"א לספירת הישמעאלים עולה לשנת 1069 למה"נ (עי' [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Literaturblatt|ליטבל]] 1846 [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/cm/periodical/pageview/3532435 עמ' 491] ו[[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אגרות שד"ל|אגרות שד"ל]] עמ' 983) כי התחלת מלכות ישמעאל היתה בשנת 622 למה"נ ואם נוסיף על זה 461 בנכוי י"א ימים לכל שנה ישמעאלית שהיא שנת לבנה תעלה לנו שנת 109 למה"נ. אבל אפילו אם נאמר שהפיטן חשב שנות חמה ולפי זה תצא לנו שתס"א שנה אחר התחלת מלכות ישמעאל היא שנת 1083 למה"נ, אין לנו להטיל ספק ולומר שרשב"ג לא חבר את הפיוט הזה מפני שהוא כבר מת בשנת 1069 או 1070, כי לפי דעתי אין לנו להתחשב עם התאריכים הנמצאים בפיוטים מפני שאין כל ספק שהמעתיקים שנו אותם כדי להתאים את התאריך לפי זמניהם הם. והא ראיה כי התאריך שלנו נמצא בסליחות תימנים ובתכלאל בנוסח זה: "וגם עוד הרג והרס שבע עשרה שנה וחמש מאות" וכן הוא ג"כ ב[https://www.nli.org.il/he/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=KTIV&scope=KTIV&docId=PNX_MANUSCRIPTS990001751910205171 כ"י ברלין 576] (עי' [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Steinschneider|רשימת רמש"ש]] ח"א [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/4023837 עמ' 118] הע' 42), ובספר "[[W:גן השכלים|בוסתאן אל-אוקול" (גן החכמה)]] ל[[W:נתנאל בירב פיומי|ר' נתנאל אלפיומי]] (הוצאת דוד לעווין נויארק 1908 עמ' 70-71) [https://tablet.otzar.org/#/book/149871/p/1/t/1/fs/mn_e8afa9ad-9153-4126-a753-63ec5829d3d0/start/0/end/4/c *] מובא קטע מפיוט זה ושם הנוסח: "וגם עוד ישמעאל הרג הרס תשע וחמשים שנה וחמש מאות". מזה נראה שר' נתנאל שנה את התאריך להתאים עם השנה (1165) שבו כתב את ספרו וכן עשו המעתיקים האחרים. מכל האמור בזה מוכח שדברי ה' שובין ב[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?sits=1&req=46778&st=%D7%A9%D7%91%D7%99%D7%94%20%D7%A2%D7%A0%D7%99%D7%94&_rnd=0.8254772840237545 מבוא לסדר פיוט אקדמות] (ווילנא 1901) [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=46778&st=%d7%a9%d7%91%d7%99%d7%94+%d7%a2%d7%a0%d7%99%d7%94&pgnum=35&hilite= עמ' 34] שהפיוט הזה הוא לר' שלמה הבבלי אין להם יסוד כלל.{{ש}} שני זיתים נכרתים{{ש}} שננו לשונם בני אונם{{ש}} שנת אוצרך הטוב{{ש}} שנת אורה שנת ברכה{{ש}} שנת אסומה ובלולה{{ש}} שנת ארץ תתן יבולה{{ש}} שעה נאסר{{ש}} שעה עליון לקול אביון{{ש}} שער אשר נסגר{{ש}} שער הרחמים{{ש}} שערי שמים בלולי אש ומים{{ש}} שעריך בדפקי{{ש}} שפל רוח{{ש}} שפעת רביבים{{ש}} שרי קודש היום{{ש}} שרפו הבירה{{ש}} שש מאות נקראות{{ש}} ששוני רב בך{{ש}} שתאמץ אהבת אמוניך{{ש}} שתה ימי גלותי{{ש}} שתי פעמים מקוימים{{ש}} =ת= תא שמע מרא דעלמא{{ש}} תאבת יום זה{{ש}} תאות לב לא השגנו{{ש}} תאות נפש ולב{{ש}} תאחר מיום זכרון{{ש}} תאיר אורנו{{ש}} [[תאיר נוגה]] תאלת יום ענוי{{ש}} תאמר למחות אשמינו{{ש}} תאמת אור בקדש{{ש}} תבוא לפניך שועת חנון{{ש}} תגרת יד אסוף{{ש}} תהום השוטף על ראשי צפה{{ש}} תהיינה עיניך פקוחות{{ש}} תוחלת ישראל{{ש}} תומת צורים וחסדם{{ש}} תורה הקדושה{{ש}} תורתא דמרביא{{ש}} תזכו לשנים רבות (פיוט){{ש}} [[תחילת כל מעש]] תחינה לנפילת אפים ממחזור ויטרי{{ש}} תחלי תורה{{ש}} תחרות רוגז הניח{{ש}} תיסתר לאלם תרשישים מרון{{ש}} תכלה ממנו אפך וחמתך{{ש}} תכפו עלינו צרות{{ש}} תמהנו מרעות{{ש}} תמו פסו עבודת בית עולמים{{ש}} תמור עבודת מזין{{ש}} תנות צרות לא נוכל{{ש}} תנחם על עפר ואפר{{ש}} תעודה החמודה{{ש}} תעינו מאחריך{{ש}} תעלה תפילתנו למעון שמיך{{ש}} תעלת צרי{{ש}} תענה אמונים{{ש}} תענית צבור קבעו תבוע צרכים{{ש}} תערוג אליך כאיל על אפיקים{{ש}} תפילה תקח תחינה תבחר{{ש}} תפילתו של כהן גדול{{ש}} תפלה לקדמך{{ש}} תפן להקשיב ממעונים{{ש}} תפתח ארץ ויפרו ישע{{ש}} תרומה הבדילנו{{ש}} תשבי צורי{{ש}} תשוב תרחמנו שוב שביתנו{{ש}} תשובה חשובה{{ש}} תתברך אלהי האלהים{{ש}} תתמוך גורלנו{{ש}} תתן אחרית לעמך{{ש}} t1yjr0ql3z2fx38dybfww8nud7t8nk3 3019958 3019952 2026-06-14T21:37:16Z בן עדריאל 9444 /* ב-1086 */ 3019958 wikitext text/x-wiki {{בעבודה}} __NOTOC__ <div style="text-align: center; background: #f9f9f9; border: 1px solid #ddd; padding: 10px; margin-bottom: 20px;"> '''מעבר לאות:''' [[#א|א]] | [[#ב|ב]] | [[#ג|ג]] | [[#ד|ד]] | [[#ה|ה]] | [[#ו|ו]] | [[#ז|ז]] | [[#ח|ח]] | [[#ט|ט]] | [[#י|י]] | [[#כ|כ]] | [[#ל|ל]] | [[#מ|מ]] | [[#נ|נ]] | [[#ס|ס]] | [[#ע|ע]] | [[#פ|פ]] | [[#צ|צ]] | [[#ק|ק]] | [[#ר|ר]] | [[#ש|ש]] | [[#ת|ת]] </div> =א= ==א-1== '''א...[[אישים איך אותם יקריבו]]'''.{{ש}} ==א-1-א*== '''א .... [[המחשבה במחשבות שלום מקדם חשובה]]'''.{{ש}} ==א-2== '''א...ת [[במצורע הזהרת]]'''.{{ש}} ==א-2*== '''א .... [[חצפית אשרו ומשמרו צפית]]'''.{{ש}} ==א-3*== '''[[א...רים כיונה פותה אחריך משכתה]]'''.{{ש}} ==א-3== '''[[אאביך ביום מבך|אאביך ביום מבך עוגל חצי גרני]]'''.{{ש}} ==א-4== '''[[בדעתו אביעה חידות#אאגרה בני איש|אאגרה בני איש המושרר בטל]]'''.{{ש}} ==א-5== '''[[אאדה עד חוג שמים|אאדה עד חוג שמים אעלה אתי שמים]]'''.{{ש}} +'''[[ואאדיר אלהי אבי]]'''.{{ש}} ==א-6== '''[[אאדיר ללובש הוד והדר]]'''.{{ש}} ==א-7== '''[[אאדר ליוצר בראשית ובורא נשמות]]'''.{{ש}} ==א-8== '''[[אאדרך חן בשמים]]'''.{{ש}} ==א-9== '''[[אאוגריה זילא סהדא שקרא]]'''.{{ש}} ==א-10== '''[[אאזר חלצי למלאות חפצי ולפני מליצי כפירי אריות]]'''.{{ש}} ==א-11== '''[[אאזרה גבורה...]]'''.{{ש}} ==א-12== '''[[אאיר גם אזהיר באור בהיר]]'''.{{ש}} ==א-1*== '''[[אאל להאל באל וחילה אסעדה בתודה ואסלדה בחלה]]'''.{{ש}} ==א-13== '''[[אאמיץ לנורא ואיום|אאמיץ לנורא ואיום בהסתופפי לפניו]]'''.{{ש}} ==א-14== '''[[אאמיצכם שירים באמרי פי]]'''.{{ש}} ==א-15== '''[[אאמיר אאדיר אפודת אגודת אורתך]]'''.{{ש}} ==א-16== '''[[אאמיר אאדיר עשרה שמות במרץ]]'''.{{ש}} ==א-17== '''[[אאמיר אאמיץ עטה עז]]'''.{{ש}} ==א-18== '''[[אאמיר אותך סלה|אאמיר אותך סלה בהוד והדר ותהלה]]'''.{{ש}} ==א-19== '''[[אאמיר אל האמירני]]'''.{{ש}} ==א-21== '''[[אאמיר מסתתר במעון חביון]]'''.{{ש}} ==א-22== '''[[אאמיר שבח במערכה לפאר לאדיר במלוכה]]'''.{{ש}} ==א-4*== '''[[אאמירם לי לאיומה אבוננם להחכימה]]'''.{{ש}} ==א-23== '''[[אאמן שמך ואקרא אליכם אישים]]'''.{{ש}} ==א-24== '''[[אאפד ישועה למלך]]'''.{{ש}} ==א-25== '''[[את חיל יום פקודה#אאפיד נזר איום|אאפיד נזר איום בשלוש קדושה ביום]]'''.{{ש}} ==א-26== '''[[אאריא מתילי ואחוין]]'''.{{ש}} ==א-27== '''[[אאשרה חסנך אלהי עולם אברכך בכל עת מלך עולם]]'''.{{ש}} ==א-28== '''[[אב אחד לכלנו וגוי אחד קראנו]]'''.{{ש}} (א-5*){{ש}} '''[[אב אתה לאביונים לעם שומר אמונים]]'''.{{ש}} ==א-29== '''[[אב בחכמה אור החמה ידך רמה על כל תבל]]'''.{{ש}} ==א-30== '''[[אב בנס שמיני כנוסה ושמע למהול לי ויקשב]]'''.{{ש}} ==א-31== '''[[אב גבר כחילים ובניו מפילים חללים]]'''.{{ש}} ==א-32== '''[[אב המון איש אמון ממשפחת רם ישיש ונכבד והמשרה על שכמו]]'''.{{ש}} ==א-6*== '''[[אב המון בכל נתברך]]'''.{{ש}} ==א-33== '''[[אב המון גוים]]'''.{{ש}} ==א-34== '''[[אב המון גוים הכיר יחודו וידע אלהים ועבדו]]'''.{{ש}} ==א-7*== '''[[אב המון גוים ישראלים אשר פריו קדש הלולים]]'''.{{ש}} ==א-35== '''[[אב המון גוים לקח מארם בן שלש הכיר פני אדון הכל]]'''.{{ש}} ==א-36== '''[[אב המון מל בשר יחידו]]'''.{{ש}} ==א-8982== (א-8*){{ש}} '''[[אב הנסים לקולי תשמעה ולי תטה השלום כנהר]]'''.{{ש}} +'''[[אב הרחמים אדון השלום]]'''.{{ש}} ==א-9*== '''[[אב הרחמים איחדה שמך לילות וימים]]'''.{{ש}} ==א-37== '''[[אב הרחמים אל רם על רמים בך אשמח ויגל לבבי]]'''.{{ש}} ==א-8983== (א-10*){{ש}} '''[[אב הרחמים אנא הרחמים ושמו אחד]]'''.{{ש}} ==א-38== '''[[אב הרחמים אשר בידך נפשות החיים והמתים]]'''.{{ש}} ==א-39== '''[[אב הרחמים אשר הסליחה עמך תחתינו שעה כי אנחנו עמיך]]'''.{{ש}} +'''[[אב הרחמים הוא ירחם עם עמוסים]]'''{{ש}} ==א-11*== '''[[אב הרחמים היטיבה ברצונך את ציון]]'''.{{ש}} +'''[[אב הרחמים רחם]]'''{{ש}} ==א-40== '''[[אב הרחמים|אב הרחמים שוכן מרומים]]'''.{{ש}} +'''[[אב הרחמן מלא רחמים|אב הרחמן מלא רחמים רבים]]'''. –עיין [[#ר-802|רחום וחנון חטאנו לפניך רחם עלינו אב הרחמן מלא רחמים]].{{ש}} ==א-8984== '''[[אב הרחמן שברי בך מלכי]]'''.{{ש}} ==א-47== '''[[אב ידעך|אב ידעך מנוער בחנתו בעשר בל עבור בראש תער]]'''.{{ש}} ==א-48== '''[[אב לא חמל|אב לא חמל בן לא אמל גמולו לטוב יוגמל]]'''.{{ש}} ==א-49== '''[[אב לא חס|אב לא חס על עין ימינו]]'''.{{ש}} ==א-50== '''[[אב לבנים יודיע אל אמתיך]]'''.{{ש}} ==א-51== '''[[אב לחכמים בבואו למות]]'''.{{ש}} ==א-52== '''[[אב לחכמים משה בחור בנביאים משה]]'''.{{ש}} ==א-53== '''[[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם ורב סלוח חוללתנו בני ברית קדש]]'''.{{ש}} ==א-54== '''[[אב מראש בן זאת הפרשה]]'''.{{ש}} ==א-55== '''[[אב נתן לחתנו כלה כלילת יופי]]'''.{{ש}} ==א-56== '''[[אב סגני כהונה ולויה]]'''.{{ש}} ==א-57== '''[[אב רחמים חונן עלי כל בריה]]'''.{{ש}} ==א-58== '''[[אב רחמן היה מוחל עונות עמך]]'''.{{ש}} ==א-8985== '''[[אב רחמן מושיע חוסים בשר ישע]]'''.{{ש}} ==א-59== '''[[אב רחמן מלא רחמים חטאנו לפניך רחם עלינו]]'''.{{ש}} ==א-60== '''[[אב רחמן שוכן בתוך קרבי בך אבטחה]]'''.{{ש}} ==א-61== '''[[אב רם על כל רמים שור עמלי]]'''.{{ש}} ==א-62== '''[[אב שמעון יאקול יא כאלקי]]'''.{{ש}} =='''[[אבא שמעון|אב שמעון כון בעוני]]'''== .{{ש}} ==א-63== '''[[אב שמעון קאל קלבי ינשרח פי דכר רבי]]'''.{{ש}} ==א-64== '''[[אב ששון ישאב בתשעה בו ובחמשה עשר בו]]'''.{{ש}} ==א-65== '''[[אב תציל בת מפי בוזזיה]]'''.{{ש}} ==א-66== '''[[אבא אבא הב לן מטרא]]'''.{{ש}} ==א-67== '''[[אבא אבא מארי קדישא עילאה הא אתינא קמך ונפשאי מרירא]]'''.{{ש}} ==א-68== '''[[אבא חסאן תרומית נדיבים]]'''.{{ש}} ==א-69== '''[[אבא רחמנא ארים ימינך ואצמח פורקנך]]'''.{{ש}} +'''[[אבאר בו כפי כח לאברם]]'''.{{ש}} ==א-70== '''[[אבאר במלה מתוקנה]]'''.{{ש}} ==א-71== '''[[אבאר דת שעשועים יום אוחילה לאל למצוא פדיום]]'''.{{ש}} ==א-72== '''[[אבאר מצות סוכה ובהלכות ישנים אנדד]]'''.{{ש}} ==א-73== '''[[אבאר קצת פלאי אלהים]]'''.{{ש}} ==א-74== '''[[אבאר שם אדיר שמותיו נוראים]]'''.{{ש}} ==א-75== '''[[אבאר תקף אל רם ונשא]]'''.{{ש}} ==א-76== '''[[אבארה ברון פצחי יושר הלכות חג פסחי]]'''.{{ש}} ==א-77== '''[[אבד הוד תמה|אבד הוד תמה הושמם אדרת]]'''.{{ש}} ==א-78== '''[[אבד ושבר וכלם]]'''.{{ש}} ==א-79== '''[[אבד הסיד מן הארץ]]'''.{{ש}} ==א-80== '''[[אבדה אמונה מבני אדם ואין מהם בך אוהב]]'''.{{ש}} ==א-81== '''[[אבדה האמונה ונגעלה]]'''.{{ש}} ==א-82== '''[[אבדה התקוה]]'''.{{ש}} ==א-83== '''[[אבדה ממנו אמונה אמונת תורת בוראנו]]'''.{{ש}} +'''[[אבדה ספינו אמונה]]'''.{{ש}} ==א-84== '''[[אבדה עצה ודיצה]]'''.{{ש}} אבד הוד תמה{{ש}} ==א-85== '''[[אבדו חכמי גזית|אבדו חכמי גזית יושבי גנים]]'''.{{ש}} ==א-8986== '''[[אבא אל מזבח אלהים שמחת גילי]]''' ==א-8987== '''[[אבוא בגבורות ה' אלהים אזכיר צדקתך לבדך אהים]]''' ==א-106== '''[[אבוא בחיל להתיצבה|אבוא בחיל להתיצבה במעמד פני תיבה]]'''.{{ש}} ==א-8988== '''[[אבא בתחנה לפני אל בכתר שירה מכתר]]''' ==א-118== '''[[אבוא היום בתפילה|אבוא היום בתפילה אל מקדשי אל]]'''.{{ש}} ==א-120== '''[[אבוא כעני שואל בפתח|אבוא כעני שואל על פתח]]'''. – למוסף יוכ"פ. * [[אוצר_השירה_והפיוט/מפתח_המקורות/מקורות_עברים#לוח|לוח]] ה 83.{{ש}} ==א-127== '''[[אבואה ברשיון מחוללי|אבואה ברשיון מחוללי אף מרשיון קהלי]]'''.{{ש}} ==א-128== '''[[אבואה בתחנון|אבואה בתחנון פני רחום וחנון]]'''. – סליחה ד' עשי"ת – סי' א"ב יוספא בירבי בער זצ"ל. הערה: [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338142 324] מיחסו לר' יוסף בן ברוך אבל ר"ת של הפיוט הם כמו שנסמן לעיל. * סליחה פראג 1613 סי' 80.{{ש}} ==א-129== '''[[אבואה ואשתחוה ואכרעה|אבואה ואשתחוה ואכרעה בקש רחמים בעד נהלאה]]'''.{{ש}} ==א-147== '''[[אבותי כי בטחו|אבותי כי בטחו בשם אלהי צורי גדלו והצליחו וגם עשו פרי]]'''.{{ש}} ==א-148== '''[[אבותי כרבת ריבם|אבותי כרבת ריבם אבדת כל מחריבם]]'''.{{ש}} ==א-178== '''[[אבי עבור על רשעי|אבי עבור על רשעי התדרוש לעון בצעי]]'''.{{ש}} אבי עבור על רשעי{{ש}} אביוני עמך{{ש}} אבינו מלך אנקת עמך{{ש}} אבינו מלכנו אבינו אתה{{ש}} אביעה כתם עווני{{ש}} אביר הגביר{{ש}} אביר ישראל{{ש}} אבכה ועל שוד זבולי{{ש}} אבל אנחנו חטאים ואשמים{{ש}} אבל אעורר{{ש}} אבל בחטאינו{{ש}} אבל במר נפש מתענים{{ש}} אבלה נפשי וחשך תארי{{ש}} אבן הראשה{{ש}} אבן מעמסה{{ש}} אבן שתיה{{ש}} אבני אקדח{{ש}} אבני יקר{{ש}} אברהם היה אחד{{ש}} אברך את שם ה' הנעלם מכל נמצא{{ש}} אגגי בהעמיקו{{ש}} אגדלך{{ש}} אגורה באהלך עולמים{{ש}} אגיד נפלאותיך איום ונורא{{ש}} אגידה ואדברה עצמו מספר{{ש}} אגיל ואשמח{{ש}} אגיל ואשמח בשמחת תורה{{ש}} אדאג מחטאתי{{ש}} אדבר מישרים{{ש}} ==א-464== '''[[אדברה בצר רוחי]]'''.{{ש}} ==א-465== '''[[אדברה בצר רוחי אליך מלכי וקדושי]]'''.{{ש}} ==א-466== '''[[אדברה ברשיון מביני]]'''.{{ש}} ==א-467== '''[[אדברה ואעירה בירחי קדם אזכירה]]'''.{{ש}} ==א-468== '''[[אדברה וירוח לי]]'''.{{ש}} ==א-469== '''[[אדברה וירוח לי אשר ספרו לנו אבות מפי המגיד]]'''.{{ש}} ==א-470== '''[[אדברה וירוח לי כי רוחי הציקתני על מרירות נפשי]]'''.{{ש}} ==א-471== '''[[אדברה וירווח לי פני סולחי ומוחלי|אדברה וירוח לי פני סולחי ומוחלי]]'''.{{ש}} ==א-472== '''[[אדברה נא שלום בך ירושלם החביבה]]'''.{{ש}} ==א-473== '''[[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים כרש ואבכה בענוי נפש קהלי אבכה]]'''.{{ש}} ==א-474== '''[[אדרה עד בית אלהים בלב נשבר מי יתנני במדבר]]'''.{{ש}} ==א-475== '''[[אד"ו דחה מראש]]'''.{{ש}} ==א-476== '''[[אדום אמרה אין קץ וציון קוה לקץ]]'''.{{ש}} ==א-477== '''[[אדום אשר מלך יאמר לפזורי קהלך]]'''.{{ש}} ==א-478== '''[[אדום וצח יושב שמים נורא נצח]]'''.{{ש}} ==א-479== '''[[אדום לה' לו אתחולל ואדום]]'''.{{ש}} ==א-480== '''[[אדום עקר]]'''.{{ש}} ==א-481== '''[[אדון אביר במעשיו כביר|אדון אביר במעשיו כביר מי אל כמוך]]'''.{{ש}} ==א-482== '''[[אדון אדיר הכל לך לך]]'''.{{ש}} ==א-483== '''[[אדון אל תשכח צעקת אריאל בנין כוננו ידיך]]'''.{{ש}} +'''[[אדון אלהים צבאות]]'''.{{ש}} +'''[[אמרתך צרופה ועדותיך צדק#שבתי וראה|אדון אם מעשים אין בנו]]'''.{{ש}} ==א-484== '''[[אדון אימנני|אדון אמנני אצלו שכנני]]'''.{{ש}} ==א-485== '''[[אדון אמץ ראובן בניסן וטלה]]'''.{{ש}} ==א-486== '''[[אדון אצלו אמנני באהב שעשועים]]'''.{{ש}} ==א-487== '''[[אדון אשר בין היצור נעבד תשוב תחייני]]'''.{{ש}} ==א-488== '''[[אדון אשר יצוריו יצר והפליאם בראם מאין]]'''.{{ש}} ==א-489== '''[[אדון אשר לו תאות מלוכהגדול ורם על כל ברכה]]'''.{{ש}} ==א-490== '''[[אדון אשר צדקתו לכל היצור נודעה]]'''.{{ש}} ==א-491== '''[[אדון אשר רוכב בגאוה שחק]]'''.{{ש}} ==א-492== '''[[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה הגיגנו אזון שיחנו בשאגנו]]'''.{{ש}} ==א-493== '''[[אדון בכתר גבורת יסודך תרצה צעקתנו]]'''.{{ש}} ==א-494== '''[[אדון בעוזו יוצר אורה והוא בורא חשכה]]'''.{{ש}} ==א-495== '''[[אדון בעוזו יוצרי הוא נעלה על כל ברכה]]'''.{{ש}} ==א-496== '''[[אדון בפקדך|אדון בפקדך אנוש לבקרים]]'''.{{ש}} ==א-497== '''[[אדון בפקדך פנקסי לבקר]]'''.{{ש}} ==א-498== '''[[אדון בשפטך|אדון בשפטך אנוש רמה תזכור ברוגז חנות רחם]]'''.{{ש}} ==א-499== '''[[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין אם ידקדק בחקר פועל אם יבדק]]'''.{{ש}} ==א-500== '''[[אדון האדונים בוחן לבבות]]'''.{{ש}} ==א-501== '''[[אדון האדונים מעותי סלח]]'''.{{ש}} ==א-502== '''[[אדון האדונים סנה שוכן ונשא ורם לקול נגש נענה]]'''.{{ש}} ==א-503== '''[[אדון הבט וראה עמל עמך בארץ צר]]'''.{{ש}} ==א-504== '''[[אדון הביטה וראה את אנחותינו]]'''.{{ש}} ==א-505== '''[[אדון הביטה ושמע את אנחותינו הביטה וראה את בשתינו]]'''.{{ש}} ==א-506== '''[[אדון הביטה משמיך בעניים מבקשים שמך]]'''.{{ש}} ==א-507== '''[[אדון הדרש לעם דורשיך לא תתפרש מנן ואל נפרוש ממך]]'''.{{ש}} ==א-508== '''[[אדון הזן את העולם]]'''.{{ש}} ==א-509== '''[[אדון היושב על חוג הארץ נאדר בכח]]'''.{{ש}} אדון הכל{{ש}} אדון המושיע{{ש}} אדון הסליחות{{ש}} אדון העולמים{{ש}} אדון יחיד יסד{{ש}} אדון מועד כתקח{{ש}} אדון משפט בקרבך{{ש}} אדון עולם{{ש}} אדון עולם{{ש}} אדון עולם אקו לך{{ש}} אדון צור ישעי{{ש}} אדוני האדונים השקיפה ממעונים{{ש}} אדיר איום ונורא{{ש}} אדיר במלוכה{{ש}} אדיר דר מתוחים{{ש}} אדיר הוא{{ש}} אדיר ונאה בקודש{{ש}} אדיר ונאור בורא דוק וחלד{{ש}} אדיר יבנה ביתי{{ש}} אדיר כבודו{{ש}} אדיר לא ינום{{ש}} אדירי איומה{{ש}} אדם איך יזכה{{ש}} אדם בקום עלינו{{ש}} אדם ובהמה{{ש}} אדמה מארר{{ש}} ה' אבינו אתה{{ש}} ה' אדונינו (תחינה){{ש}} ה' אודך בכל לבבי{{ש}} ה' אויב גבר{{ש}} ה' איה חסדיך הראשונים{{ש}} ה' אלהא את אמרת לכנישתא{{ש}} ה' אלהא דכל דמטמר{{ש}} ה' אלהא דשכינתיה בשמי נהורי{{ש}} ה' אלהי אברהם יצחק וישראל{{ש}} ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים{{ש}} ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים{{ש}} ה' אלהי הצבאות צג בין ההדסים{{ש}} ה' אלהי ישועתי{{ש}} ה' אלהי ישראל צדיק אתה{{ש}} ה' אלהי רבת צררוני מנעורי{{ש}} ה' אלהים מושיב יחידים{{ש}} אדני אלהים צבאות אתה החלות{{ש}} ה' אליך אזעק{{ש}} ה' אליך כסיתי{{ש}} ה' אליך נשאתי את עיני{{ש}} ה' אם גדל עווני{{ש}} ה' אם מאוס מאסתנו{{ש}} ה' אנחתנו גדלה{{ש}} ה' אני הגבר ראה שבר{{ש}} ה' אפפונו יגונים{{ש}} ה' ארכו שני{{ש}} ה' את הוא אלהא דשרי ברום רקיעיא{{ש}} ה' את הוא אלהא מלך{{ש}} ה' את מפעליך אזכור{{ש}} ה' בקול שופר{{ש}} ה' בקר אערך לך{{ש}} ה' בקר תשמע קולי{{ש}} ה' דאבה רוחי{{ש}} ה' דאגה שברה לבי{{ש}} ה' דבידיה אסו{{ש}} ה' דכאונו הממונו{{ש}} ה' דל כבודנו{{ש}} ה' דלו עיני{{ש}} ה' דסגיאין רחמוהי{{ש}} ה' דקריב לכל מאן דקרי ליה{{ש}} ה' זעקתי בחבלי{{ש}} ה' זעקתי בצירי{{ש}} ה' זרה עם קדש{{ש}} ה' חננו והקימנו{{ש}} ה' חסד ואמת יקדמו פניך{{ש}} ה' יבואונו רחמיך{{ש}} ה' יגוני קראוני אל אבל{{ש}} ה' יגענו וסבלנו צרות{{ש}} ה' ידענו מעלנו{{ש}} ה' יום לך אערוך תחינה{{ש}} ה' יונתך שבעה קלון{{ש}} ה' יושב שוכן מעוני{{ש}} ה' יחיד{{ש}} ה' ייאשוני מרחמיך{{ש}} ה' ימין עוזך הרם{{ש}} ה' יריבי תריב{{ש}} ה' ישועה צוה{{ש}} ה' לגזע הימן{{ש}} ה' למה תביט בוגדים{{ש}} ה' למה תהיה{{ש}} אדני מעון אתה{{ש}} אדני נגדך כל תאותי{{ש}} ה' נגרו דמעי{{ש}} ה' נזלו עיני{{ש}} ה' נלכד במוקש{{ש}} ה' נפלאות עשית{{ש}} ה' נתתנו לשמה{{ש}} ה' עד מתי תעשן חמתך{{ש}} ה' צור ישראל{{ש}} ה' רב העליליה{{ש}} ה' רוח רחמים השב{{ש}} ה' ריבה את יריבי{{ש}} ה' שארית פליטת אריאל{{ש}} ה' שדודים נדודים{{ש}} ה' שובה ממרומיך{{ש}} ה' שומרי לביתך נאוה{{ש}} ה' שועת עמך הקשיבה{{ש}} ה' שטופה חטופה{{ש}} אדני שמעה אדני סלחה{{ש}} ה' שמעתי ונרגזתי{{ש}} ה' שעה נודד מקנו{{ש}} ה' שעה עדתך{{ש}} ה' שעה עם נדכה{{ש}} אדעה כי אין זולתך לגאול{{ש}} אדפוק בצהרים פתח{{ש}} אדר נזלי ישע תזיל להמוני{{ש}} אדרת חזקים{{ש}} אדרת תלבושת{{ש}} אהבו את ה'{{ש}} אהבני מנוער{{ש}} אהבת אברהם ברכה תשית{{ש}} אהבת הדסה{{ש}} אהבת עזוז{{ש}} אהבת צדק ותשנא רשע{{ש}} אהוב מהר המור{{ש}} אהוב נגלה על הר סיני{{ש}} אהוביך אהבוך{{ש}} אהובת נוער באבות משולשת{{ש}} אהודה בקרב נוחלי מוסר{{ש}} אהל שכנת באדם{{ש}} אהלי אני עבטתי{{ש}} אהלי אשר תאבת{{ש}} אהלל בצלצלי שמע{{ש}} אהללה אלהי אשירה עזו{{ש}} אהללך בקול רם{{ש}} אהלת מתוחים{{ש}} אודה אל חי שמך{{ש}} אודה יוצר{{ש}} אודה לאלי{{ש}} אודה לך חזקי נצח{{ש}} אודה עלי חטאתי{{ש}} אודה עלי פשעי{{ש}} אודך בקול ערב{{ש}} אודך ה' כי אנפת בי{{ש}} אודך כי אנפת{{ש}} אודך כי עניתני וחייתני{{ש}} אוהבי ה' זרע עבדיו{{ש}} אוחזי בידם{{ש}} אוחיל יום יום אשתאה{{ש}} אוחילה לאל{{ש}} אוי כי אוסרתי{{ש}} אוי כי ירד אש{{ש}} אוי כי מחלוקת{{ש}} אוי לי על גלות השכינה{{ש}} אויל כהכניס תרף בהיכל{{ש}} אוילי המתעה{{ש}} אוילים מדרך פשעם{{ש}} אוימתי בחיל כיפור{{ש}} אויתיך קויתיך מארץ מרחקים{{ש}} אום אני חומה{{ש}} אום אשר בך דבוקה{{ש}} אום בך שעונה{{ש}} אום בלי קשר אסורה{{ש}} אום ברה כחמה{{ש}} אום כאישון ננצרת{{ש}} אום נצורה{{ש}} אום קרואה חבצלת השרון{{ש}} אומן אמונים יכון{{ש}} אומן ישעך בא{{ש}} ==א-1873== '''[[אומץ דר חזקים|אומץ דר חזקים אבאר לפי פסוקים]]'''. — יוצר שבת שלישי אחר הפסח — סי' א"ב (כפול), שלמה (שש פעמים, אחר אותיות ד',ח', ל,' ע', ר', ת') הקטן (אחר חתימת הא"ב) [שלמה הבבלי]. * אוצר התפלות ח"ב 260, ארנהיים 239, דרך חיים ח"ד 119, כל בו ח"ד 311, ע"י 735, פירסט 109, שער השמים ח"ב 105, צ 103.{{ש}} אומץ יוסיף טהור ידים{{ש}} אומץ קצות דרכיך{{ש}} אומצו בתופף בשתים יעופף{{ש}} אומר אף אני{{ש}} אומרים לאדרך{{ש}} אומרת אני מעשי למלך{{ש}} אוני פטרי רחמתים{{ש}} אופד מאז{{ש}} אופל אלמנה תאיר{{ש}} אופל המוני{{ש}} אופן אחד בארץ{{ש}} אור הגנוז בלובן המחשוף{{ש}} אור זרוע זורח כבודו{{ש}} אור ישע מאושרים{{ש}} אור ישראל וקדושו{{ש}} אור ישראל וקדושו מעמו שואל{{ש}} אור ישראל קדושי{{ש}} אור לשביעי גש{{ש}} אור עולם קראו{{ש}} אור עט אדרת{{ש}} אור עליון{{ש}} אור צח ופשוט{{ש}} אורות מאפל הזריח מהודו{{ש}} אורח זו אלך{{ש}} אורח חיים מוסר תוכחת{{ש}} אורח צדקה{{ש}} אורחות אראלים{{ש}} אורי וישעי על הים נגלה{{ש}} אורך ואמיתך שלח{{ש}} אורך תזריח לחשוכה{{ש}} אות ברית ישראל{{ש}} אות ברית שלשתי{{ש}} אות בריתות שלש עשרה{{ש}} אות זה החדש{{ש}} אותותיך ראינו{{ש}} אותך אדרוש ואליך אתודע{{ש}} אותך אדרוש ולשמך איחל{{ש}} אותך כל היום קיוינו{{ש}} אז בבוא יום פקודת גיא המחזה{{ש}} אז בבית שביינו{{ש}} אז בהיות כלה{{ש}} אז בהלוך ירמיהו{{ש}} אז בהר מור{{ש}} אז בחטאינו{{ש}} אז ביום כיפור סליחה הורית{{ש}} אז במלאת ספק{{ש}} אז בעזבי מקרא דת{{ש}} אז בקום הצר{{ש}} אז בקשוב עניו{{ש}} אז טרם נמתחו{{ש}} אז ירנן{{ש}} אז כארשת בתולה{{ש}} אז כגולגל שעבוד הורים{{ש}} אז כל בריות{{ש}} אז כעיני עבדים{{ש}} ==א-2146== '''[[אז לפנות ערב|אז לפנות ערב דפקנו הומים על שערי מלך]]'''. – סליחה לנעילה – סי' א"ב (עד אות עי"ן והשאר בלי סי'). *[[אוצר_השירה_והפיוט/מפתח_המקורות/מקורות_עברים#א סב|אסב]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=7069&st=&pgnum=727 362] היידנהיים, פיזרו, [[אוצר_השירה_והפיוט/מפתח_המקורות/מקורות_עברים#סליחות-פלאס|סליחות-פלאס]] [https://books.google.co.il/books?id=3F49AAAAcAAJ&hl=iw&pg=PP1#v=onepage&q&f=false 135].{{ש}} אז מאז זמות בכל פועל{{ש}} ==א-2152== '''[[אז מלפני בראשית#אז מלפני בראשית אבות ובנים השית|אז מלפני בראשית אבות ובנים השית]]'''. – חלק ט"ו (2) מן הקרובה: "[[שושן עמק]]" לפי מנהג פולין. * [[אוצר_השירה_והפיוט/מפתח_המקורות/מקורות_עברים#ל|ל]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29119&st=&pgnum=37&hilite= 33].{{ש}} ==א-2153== '''[[אז מלפני בראשית#אז מלפני בראשית דת וכס השית|אז מלפני בראשית דת וכס השית]]'''. – חלק ט"ו, (1) מן הקרובה: "[[שושן עמק]]" לפי מנהג פולין. * נמצא ג"כ בפני עצמו ב[[אוצר_השירה_והפיוט/מפתח_המקורות/מקורות_עברים#סליחות-פלאס|סליחות-פלאס]] [https://books.google.co.il/books?id=3F49AAAAcAAJ&hl=iw&pg=PP1#v=onepage&q&f=false 133]: [[אוצר_השירה_והפיוט/מפתח_המקורות/מקורות_עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337874 56] [[אוצר_השירה_והפיוט/מפתח_המקורות/מקורות_עברים#ל|ל]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29119&st=&pgnum=37&hilite= 33]. הערה: ווינשע, די ליידען דעס מעססיאס, לייפציג 1870 עמ' 106. ==א-2154== '''[[אז מלפני בראשית#אז מלפני בראשית נוה וינון השית|אז מלפני בראשית נוה וינון השית]]'''. – חלק ט"ז (1) מן הקרובה: "[[שושן עמק]]" לפי מנהג פולין. * [[אוצר_השירה_והפיוט/מפתח_המקורות/מקורות_עברים#ל|ל]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29119&st=&pgnum=37&hilite= 33]. ==א-2155== '''[[אז מלפני בראשית#אז מלפני בראשית שבעה אלה השית|אז מלפני בראשית שבעה אלה השית]]'''. – חלק ט"ז (2) מן הקרובה: "[[שושן עמק]]" לפי מנהג פולין. * [[אוצר_השירה_והפיוט/מפתח_המקורות/מקורות_עברים#ל|ל]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29119&st=&pgnum=37&hilite= 33]. אז מרחם אמי{{ש}} אז קשתי וחרבי{{ש}} אז שש מאות{{ש}} אז תפיל בנעימים חבלך{{ש}} אזהרות אבן גבירול{{ש}} אזהרות לרס"ג{{ש}} אזהרת ראשית{{ש}} אזון שלש עשרה מדות{{ש}} אזון תחן והסכת עתירה{{ש}} אזור נקמות{{ש}} אזורי אימה{{ש}} אזי בבגדי אמרי דר מעוני{{ש}} אזכור מעללי יה{{ש}} אזכור מקדם פלאי אל{{ש}} אזכיר גבורות אלוה{{ש}} אזכיר סלה זכרון מעשים{{ש}} אזכיר צדקתך{{ש}} אזכיר רהב ובבל{{ש}} אזכירה סדר עבודה{{ש}} אזכר סלה לשם פה לאדם{{ש}} אזכרה אלהים ואהמיה{{ש}} אזכרה אלהים נגינתי בלילה{{ש}} אזכרה יום מותי{{ש}} אזכרה מצוק{{ש}} אזכרה מקדם פלאך (זולת){{ש}} אזכרה נגינותי{{ש}} אזכרה רחמיך{{ש}} אזכרה שנות עולמים{{ש}} ==א-2304== '''[[אזכרך דודי|אזכרך דודי מארץ ירדן וחרמונים]]'''. זולת —סי' א"ב, משלם [בן קלונימוס]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#א סאלוניקי|א סלוניקי]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=11767&st=&pgnum=48 *] (זולת בין ראש חדש אייר לשבועות); [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&st=&pgnum=238 118], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337928 110] [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ל|ל]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29119&st=&pgnum=285 277].{{ש}} אזלת יוכבד{{ש}} אזמר בשבחין{{ש}} אזנו יצורי אלי{{ש}} אזנך הטה{{ש}} אזעק אל אלהים קולי{{ש}} אזרח ממזרח העירות{{ש}} אזרחי העיר ממזרח{{ש}} אזרחי מעבר הנהר{{ש}} אזרת עוז מלפנים{{ש}} אחד גדל כח{{ש}} אחד יחיד ומיוחד אל{{ש}} אחד מי יודע{{ש}} אחור וקדם צרת{{ש}} אחות אשר לך כספת{{ש}} אחות קטנה{{ש}} אחזו אלים פני כסא{{ש}} אחזיק נא לי{{ש}} אחי מאין אתם{{ש}} אחי שאו משאת{{ש}} אחלה את פני ה'{{ש}} אחלי יכונו דרכי{{ש}} אחרה עת מועד{{ש}} אחרי נמכר (זולת){{ש}} אחריש ואתאפק{{ש}} אחשבה לדעת עמל ודברים יגעים{{ש}} אחת שאלתי פליאה חזות{{ש}} אטיף ארש מילולי{{ש}} אטתי מטתי{{ש}} אי גבורתך ימין אל... בא במסורת{{ש}} אי גבורתך ימין אל... בערה בי{{ש}} אי זה מקום בינה{{ש}} אי כה אומר{{ש}} אי פתרוס בעברך{{ש}} איה חסדיך הראשונים{{ש}} איה כל נפלאותיך{{ש}} איה קנאתך וגבורותיך{{ש}} איום ונורא צום העשור{{ש}} איומה בהר המור{{ש}} איומה בחר{{ש}} איומה נחבסת ומופרכת{{ש}} איומתי יונה יעלת חן{{ש}} ==א-2717== '''[[איומתי שמחי ועלזי|איומתי שמחי ועלזי כי בא עת הדרך]]'''. — מאורה לשבת ב אחר הפסח — סי' שמואל כהן * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&st=&pgnum=659 258], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 232, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח"ד 309 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&st=&pgnum=340 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 106, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#קה"פ|קה"פ]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=34863&st=&pgnum=34 48], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&st=&pgnum=210 104], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338112 294].{{ש}} איומתי תעורר הישנים{{ש}} איומתך סודרת קילוסך במקהלות{{ש}} איחד צורי ברוב הודאות{{ש}} איחד שם שוכן תרשישים{{ש}} איילת חן{{ש}} איין ציקליין{{ש}} איך אוכל לבוא עדיך{{ש}} איך אפתח פי{{ש}} איך אשא ראש{{ש}} איך זרים אכזרים{{ש}} איך ידידות נפש{{ש}} איך יעמוד לבבי{{ש}} איך לזמר הגיון{{ש}} ==א-2817== '''[[איך מכל אומות|איך מכל אומות הושפלתי עד תהומות]]'''. סליחה. —סי' אמתי חזק [בן שפטיה]. *[[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אגרות שד"ל|אגרות שד"ל]] 898 [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019787750205171/NLI?volumeItem=3 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#מבחר השירה|מבחר השירה]] [https://archive.org/details/mivarhashirahhai02brod/page/n65/mode/2up 47], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338074 256], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ל|ל]] [https://beta.hebrewbooks.org/reader/reader.aspx?sfid=29119#p=50&fitMode=fitwidth&hlts=&ocr= 46], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|ס. פ.]] 11, 186 [https://books.google.ht/books?id=TogPeJgrOIwC&printsec=frontcover&hl=fr#v=onepage&q&f=false *].{{ש}} איך מפי בן ובת{{ש}} איך משכני עליון{{ש}} איך נאנחה במשבר{{ש}} איך נוי שודד{{ש}} איך נפלה ממנו עטרה{{ש}} איך נפתח פה{{ש}} איך תנחמוני הבל{{ש}} איכה אהובים נאמנים{{ש}} איכה אופל גאון עוזנו{{ש}} איכה אלי קוננו מאליו{{ש}} איכה אצת באפך{{ש}} איכה אשפתו פתוח כקבר{{ש}} איכה את אשר כבר עשוהו{{ש}} איכה ישבה בדד עגונה{{ש}} איכה ישבה חבצלת השרון{{ש}} איכה צאן ההרגה{{ש}} איכה תפארתי מראשותי השליכו{{ש}} איככה אפצה פה{{ש}} איל אחר נאחז{{ש}} אילותנו לעזרתנו חושה{{ש}} אילילה אלכה שולל{{ש}} אילת אהבים מתנת סיני{{ש}} אילת השחר אורה בהצחר{{ש}} אימת נוראותיך{{ש}} ==א-3005== '''[[אין זולתך|אין זולתך ואפס דוגמתך]]'''. – זולת לשבועות – סי' יצחק בר מאיר חזק ואמץ בתורה ובמעשים טובים. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337967 149]. ==א-3006== '''אין זולתך לגאול גואל חזק'''. – זולת – מזכיר חרבן ירושלם ע"י מסעי הצלב בשנת 1099 – [קלונימוס בר יהודה]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337983 165].{{ש}} ==א-3022== '''[[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת בשר מדתך איה קנאתך ועצת עמדתך]]'''. – סליחה – סי' א"ב (כפול) – [שלמה הבבלי]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#א סב|א סב]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=7069&st=&pgnum=246 122]: [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=7069&st=&pgnum=404 200]: [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח"א 118 ח"ג 304 [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#דרך החיים|דרך החיים]] ה 167 הדרת, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#מטיב שפה|מטיב שפה]] 15 [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#סליחות-בער|סליחות-בער (מ"א)]] [https://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/5/55/The_Seli%E1%B8%A5ot_for_the_Entire_Year.pdf#page=36 11] [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#סליחות 1548|סליחות-1548]]-[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=11808&st=&pgnum=22&hilite= 9], [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=11808&st=&pgnum=217 157] [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&st=&pgnum=89 ח"ב 43]: [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338052 234].{{ש}} ==א-3027== '''[[אין כמוך באלמים|אין כמוך באלמים דומם ושותק למעגימים]]'''. — זולת לשבת א' אחר פסח — סי' א"ב, יצחק ברבי שלום חזק. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&st=&pgnum=657 256], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 223, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח"ד 307 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&st=&pgnum=338 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 102, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&st=&pgnum=206 102], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ספר הדמעות|ספר הדמעות]] ח"א [https://benyehuda.org/collections/6832 217], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338276 458].{{ש}} אין לי בטחון כי אם עליך{{ש}} אין לנו לא אורים ותומים{{ש}} אין לנו לא אשם ולא אשים{{ש}} אין לנו עוד אלהים זולתך{{ש}} אין מושיע וגואל{{ש}} אין מי יקרא בצדק{{ש}} אין פה להשיב{{ש}} אין צור חלף{{ש}} איש אשר הוקרן{{ש}} איש חסיד{{ש}} איש יולד לתת עליון{{ש}} איש מלאכי חפצתי בו{{ש}} איש עניו חילה פניך{{ש}} איתן האזרחי השכיל{{ש}} איתן למד דעת{{ש}} איתן למד דעת בטרם ידעוך כל{{ש}} אך בך לדל מעוז{{ש}} אך בך לדל עזרה{{ש}} אך בך מקוה ישראל{{ש}} אך במתח דין{{ש}} אך זה היום{{ש}} אך זה היום קיויתי{{ש}} אכון לחלות פניך{{ש}} אכלו משמנים{{ש}} אכן אתה אל{{ש}} אכפרה פני מלך רב{{ש}} אכרע אקוד לפני מלכי{{ש}} אכתיר זר תהילה{{ש}} אל אדון{{ש}} אל אדון אמיתו צינה וכידון{{ש}} אל אדון על כל המעשים (חתונה){{ש}} אל אדון על כל המעשים אמר ויהי{{ש}} אל אדון על כל פעלים{{ש}} אל אל אשא דעי{{ש}} אל אל בני אלים{{ש}} אל אל וטובו{{ש}} ==א-3377== '''[[אל אל חי ארנן|אל אל חי ארנן בלב ובשר אתחנן]]'''. — יוצר שבת אחר פסח. — סי' א"ב, שמעון ברבי יצחק [בר אבון]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#א סאלוניקי|א סלוניקי]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=11767&st=&pgnum=121 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח"ד 310 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&st=&pgnum=341 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&st=&pgnum=660 259], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 235, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 107, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&st=&pgnum=211 104]:, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337932 114].{{ש}} אל אל שדי אתחנן{{ש}} אל אלהי אבותיכם האמירכם זרע אמוני{{ש}} אל אלהים אעתר{{ש}} אל אלהים אצעקה במילולי{{ש}} אל אלהים בך יצדקו צדוק{{ש}} אל אלהים ה' דבר{{ש}} אל אלהים ה' דבר (יוצר){{ש}} אל אלהים ה' כמקראו{{ש}} אל אלהינו נשוב בצר לנו{{ש}} אל אלוה דלפה עיני{{ש}} אל אליהו{{ש}} אל אמונה עזרה הבה{{ש}} אל ארך אפים אתה{{ש}} אל באפך פן תמעיט{{ש}} אל ברוב עצות תכן את רוח{{ש}} אל דביר קדשך ידינו נשואות{{ש}} אל דמי לך רב וגואל{{ש}} אל הר המור{{ש}} אל חי יפרֹש{{ש}} אל חי יפתח השמים{{ש}} אל טוב וסלח אדמתנו הצלח{{ש}} אל יבנה הר גליל{{ש}} אל ים גלותנו{{ש}} אל ימעט לפניך את כל התלאה{{ש}} אל ישעך צמאתי{{ש}} אל ישראל נקראת לפנים{{ש}} אל למושעות{{ש}} אל מאד נעלה{{ש}} אל מחוללי{{ש}} אל מלא רחמים של כ' סיון{{ש}} אל מלך יושב על כיסא רחמים{{ש}} אל מסתתר{{ש}} אל מתנשא לכל לראש{{ש}} אל נא אוצרך הטוב{{ש}} אל נא יום זה{{ש}} אל נא למען אב אומץ{{ש}} אל נא לעולם תוערץ{{ש}} אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה{{ש}} אל נא תיסר באי עדיך{{ש}} אל נא תעינו כשה אובד{{ש}} אל נגלה במדות שלש עשרה{{ש}} אל נורא עלילה{{ש}} אל נכספתי לראותך{{ש}} אל נערץ בסוד קדושים רבה{{ש}} אל נערץ בסוד קדושים רבת{{ש}} אל נקמות הופיע (סליחות){{ש}} אל נשא ארנן בהתעלסה{{ש}} אל עבדיך המצא קונם{{ש}} אל עושה נפלאות{{ש}} אל פתחך ירון שה אובד{{ש}} אל רחום שמך{{ש}} אל רם בכל נודעת{{ש}} אל תבישנו{{ש}} אל תעש עמנו כלה{{ש}} אל תפר בריתך איתנו{{ש}} אלה אזכרה (פיוט){{ש}} אלה בשלישמו{{ש}} אלה בשן סלע מצודתם{{ש}} אלהא רבא{{ש}} אלהי אברהם מאויבי עז{{ש}} אלהי אל תדינני כמעלי{{ש}} אלהי אקראך במחשב{{ש}} אלהי בושתי ונכלמתי (סליחות){{ש}} אלהי בך איחבק{{ש}} אלהי בשר עמך מפחדך סמר{{ש}} אלהי העברים נקרא{{ש}} אלהי הרוחות הושיעה נא{{ש}} ==א-4447== '''[[אלהי ימי שנותי כלו|אלהי ימי שנותי כלו בארך גלותי]]'''. — אהבה לשבת א' אחר פסח — סי' יוסף שבתי בן יצחק חזק [החרוזים שבהם ר"ת שבתי חסרים בדפוסים ונמצאו ב[[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Magazin|מאגאזין]] י"ב [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/cm/periodical/pageview/2574428 56]]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&st=&pgnum=656 255], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 221, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח"ד 307 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&st=&pgnum=338 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 101, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&st=&pgnum=205 101], תרגום אשכנזי מ' פאפפענהיים אש דת ח"ג צד 41, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ל|ל]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29119&st=&pgnum=102&hilite= 98], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://www.digitale-sammlungen.de/de/view/bsb11007533?page=13 671].{{ש}} אלהי ישועתנו שעה שועתנו{{ש}} אלהי ישענו נוראות מאוים{{ש}} אלהי מעשיו מה נפלאים{{ש}} אלהי עושי יוצרי ונוצרי{{ש}} אלהי עז תהלתי{{ש}} אלהי קדם הדר במעונה{{ש}} אלהי קדם מעונה{{ש}} ==א-4563== '''[[אלהיכם אדיר שמו ומיוחד]]'''.–קדושה לשבת חתונה–[אליעזר]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338097 279].{{ש}} ==א-4564== '''[[אלהיכם אדירכם]]'''. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#נחלת שד"ל-ג|נחלת שד"ל ג]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=58106&st=&pgnum=29 26].{{ש}} ==א-4565== '''[[אלהיכם אור עטר ומזיו טלית]]'''. – [אור שרגא]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338416 598].{{ש}} ==א-4566== '''[[אלהיכם אל אדיר ויחיד]]'''. – [אלעזר בן יהודה הכהן]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://www.digitale-sammlungen.de/de/view/bsb11007533?page=48 706].{{ש}} ==א-4567== '''[[אלהיכם אל כל מקום גדולתו]]'''. –קדושה למוסף– [אפרים מבונא]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338108 290].{{ש}} ==א-4568== '''[[אלהיכם אל נערץ בסוד קדושים אהובים]]'''. – [אלעזר בן יהודה הכהן]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://www.digitale-sammlungen.de/de/view/bsb11007533?page=48 706].{{ש}} ==א-4569== '''[[אלהיכם אלהים חיים]]''' –קדושה לשבת חתונה– [אליעזר] * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338097 279].{{ש}} ==א-4570== '''[[אלהיכם אני ואתם עמי]]'''. – * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337903 85].{{ש}} ==א-4571== '''[[אלהיכם אני זוכר הברית|אלהיכם אני זוכר הברית הנה אנכי שולח לשארית]]'''. – * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#א הדרת|א הדרת]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=11581&st=&pgnum=641 321], דרך החיים ב 268, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] חלק א [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22373&st=&pgnum=436 216], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337903 85], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#סדר התפלות-שבתי בס|סדר התפלות-שבתי בס]] 8.{{ש}} ==א-4572== '''[[אלהיכם אני פצתה צרור המור]]'''. – * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337903 85].{{ש}} ==א-4573== '''[[אלהיכם אתכם ינחם ורעתכם לטובה תומר]]'''. סי' אביגדור קרא. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Ben Chananja|בן חנניה]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/cm/periodical/pageview/2545933 ד 238].{{ש}} (*) מקורות נוספים: [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות נוספים#יזכור פראג|יזכור פראג]][https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=KTIV&scope=KTIV&docId=PNX_MANUSCRIPTS990000649560205171 עמוד 23].{{ש}} ==א-4574== '''[[אלהיכם ברוך סודו וברוך טעמו]]'''. –קדושה למוסף– [ברוך בן שמואל]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338125 307].{{ש}} ==א-4575== '''[[אלהיכם דרשו קראו זאת מנוחתו]]'''. –קדושה לשבת ראש חדש– [מיוחס לרס"ג, אולם הוא סעדיה מאוחר].– * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337995 177].{{ש}} ==א-4576== '''[[אלהיכם זרוייו יאסף ויצבור]]'''. –קדושה למוסף של שבת וברית מילה– [זבדיה]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337986 168].{{ש}} (*) מקורות נוספים: [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות נוספים#זבדיה|זבדיה]] 48 [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות נוספים#פליישר-איטליה|פליישר-איטליה]] 162. ==א-4577== '''[[אלהיכם יוסיף ידו|אלהיכם יוסף ידו לקבץ נפוצותיכם]]'''. –קדושה לשבת נחמו– סי יהודה בר שמואל חזק [החסיד]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#א סב|א סב]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=7069&st=&pgnum=386 192], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#א הדרת|א הדרת]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=11581&st=&pgnum=626 *], דרך החיים ב 268, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ע"י|עבודת ישראל]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42897&st=&pgnum=274 244], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] חלק א [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22373&st=&pgnum=435 215], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ל|ל]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29119&st=&pgnum=82 78], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338289 471], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#סדר התפלות-שבתי בס|סדר התפלות-שבתי בס]] 8.{{ש}} ==א-4578== '''[[אלהיכם יוסיף ידו שנית]]'''. – קדושה למוסף שבת חתונה – [יוסף בן נתן חזן מטרנא]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338090 272].{{ש}} (*) ב[[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות נוספים#פרמה-1904|פרמה-1904]] 129 הוא לשבת חול המועד סוכות. ==א-4579== '''[[אלהיכם יוסיף כס יה]]'''. –קדושה למוסף– [הרקח]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338137 319].{{ש}} ==א-4580== '''[[אלהיכם יוסיף כס יה איוה]]'''. – [יהודה]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://www.digitale-sammlungen.de/de/view/bsb11007533?page=63 721].{{ש}} ==א-4581== '''[[אלהיכם יזריח שמשו|אלהיכם יזריח שמשו שבעתים בגבורתו]]'''. –יוצר לשבת ראש חודש. סי' יהודה חזק.– * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#א סב|א סב]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=7069&st=&pgnum=35 17], דרך החיים ב 268, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ע"י|עבודת ישראל]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42897&st=&pgnum=273 243], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] חלק א [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22373&st=&pgnum=435 215:], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ל|ל]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29119&st=&pgnum=83 79], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338381 563].{{ש}} ==א-4582== '''[[אלהיכם יחזיר שכינתו]]'''. –[יהודה]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338381 563].{{ש}} ==א-4583== '''[[אלהיכם יחיד בעולמו]]'''. –[יוסף]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338387 569].{{ש}} ==א-4584== '''[[אלהיכם יחיד ונשא מכל נעלם]]'''. –קדושה לשבת חתונה– [יקר הלוי בן שמואל]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338306 488].{{ש}} ==א-4585== '''[[אלהיכם יחשוף זרועו|אלהיכם יחשוף זרועו לקבל פזוריכם]]'''. – לשבת שובה– סי' יהודה [בר שמואל]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] חלק א [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22373&st=&pgnum=435 215:].{{ש}} ==א-4586== '''[[אלהיכם יצחצח קדושתו]]'''. –[יצחק]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338371 553].{{ש}} (*)מקורות נוספים: [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות נוספים#המבורג 182b|המבורג 182b]] [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=KTIV&scope=KTIV&docId=PNX_MANUSCRIPTS990001674880205171 4].{{ש}} אלהיכם ישיב בשלם סוכו{{ש}} אלהיכם ישכיל עבדו{{ש}} אלהיכם ישלח משיחו{{ש}} =='''[[אלהיכם רמה ידו]]'''== (*)–קדושה למוסף שבת (שניה) של חנוכה. סי' ראובן חזק.– * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות נוספים#מוסקבה (גנזבורג) 201|מוסקבה 201]] [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=KTIV&scope=KTIV&docId=PNX_MANUSCRIPTS990001678600205171&SearchTxt=guenzburg%20201 47ב].{{ש}} אלהיכם שופט צדק{{ש}} אלהיכם שיכנו שם{{ש}} ==א-4605== '''[[אלהיכם תפארתו ממעל]]'''. –קדושה של מוסף– [הרקח]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338137 319]. אלהים אין בלתך{{ש}} אלהים אל דמי אל נקשר בשמי{{ש}} אלהים אל דמי לדמי{{ש}} אלהים אל דמי לך (זולת){{ש}} אלהים אל מי אמשילך{{ש}} אלהים אל ראשון ואחרון{{ש}} אלהים אלי אתה{{ש}} אלהים אלי אתה אשחרך (זולת){{ש}} אלהים אלי אתה אשחרך מארץ שביי{{ש}} אלהים אמת אלהים חיים{{ש}} אלהים אתה ידעת{{ש}} אלהים באוזנינו שמענו{{ש}} אלהים בהנחילך{{ש}} אלהים בישראל גדול יחודך{{ש}} אלהים בישראל גדול נודעת{{ש}} ==א-4686== '''[[אלהים ביתה מושיב יחידים]]'''.{{ש}} אלהים בצעדך הכות פתרוס{{ש}} אלהים דבר בקול ערב{{ש}} אלהים ה' חילי{{ש}} אלהים יסעדנו{{ש}} אלהים יראה לו שה פזורה{{ש}} אלהים לא אדע זולתך{{ש}} אלהינו אל שדי{{ש}} אלהינו אלהים אמת{{ש}} אלהינו שבשמים{{ש}} אלהינו שבשמים אל תעמוד לנו במידת הדין{{ש}} אלהינו שבשמים חננו{{ש}} אלוה מני עד{{ש}} אלוהי אבי{{ש}} אלוהים צוית לידידך בחירך{{ש}} אלי אלי למה{{ש}} אלי אלי למה עזבתנו{{ש}} אלי אלי למה עזבתני ותמסרני{{ש}} אלי חיש גואלי{{ש}} אלי עדתי והילילי{{ש}} אלי ציון{{ש}} אלי שובה איומתי{{ש}} אליהו הנביא{{ש}} אליהו הנביא מהרב אברהם יצחק הכהן קוק{{ש}} אליו מי הקשה{{ש}} אליך אקרא יה{{ש}} אליך ה' אקרא משגב לעתות בצרה{{ש}} אליך ה' נשאנו עינינו{{ש}} אליך ה' נשאתי עיני{{ש}} אליך ה' שועתי{{ש}} אליך ה' שועתי בצר לי אל קראתי{{ש}} אליך האל עיני כל יציר תלויות{{ש}} אליך ועדיך באנו נערים וזקנים{{ש}} אליך לב ונפש נשפוך כמים{{ש}} אליך נפשי אשא{{ש}} אליך נקרא איום ונורא{{ש}} אליך נשואות עינינו{{ש}} אליך פנינו בושנו להרים{{ש}} אליך צורי כפים שטחתי{{ש}} אליך תשוקתי{{ש}} אליכם עדה נאמנה{{ש}} אליכם עדה קדושה{{ש}} אלים ברוצם באופניהם{{ש}} אלכה ואשובה{{ש}} אלמעכטיגער גאט{{ש}} אם אמרי אשכחה מרי שיחי{{ש}} אם אפס{{ש}} אם אשמנו כתולע האדים{{ש}} אם חכם לבך בני{{ש}} אם יוספים אנחנו{{ש}} אם ישבת לכסא{{ש}} אם יתקע שופר בעיר{{ש}} אם לא תדעי נפשי אחריתך{{ש}} אם ננעלו{{ש}} אם עוונינו ענו בנו{{ש}} אם עוונינו רבו להגדיל{{ש}} אם פגע בך האי מנוול{{ש}} אם תאהב דרך{{ש}} אם תאכלנה נשים פרים{{ש}} אם תחפצה{{ש}} אם תעינו לא תתענו{{ש}} אם תעירו תלונותיכם{{ש}} אמהות עת נכבשה{{ש}} אמון יום זה{{ש}} אמון פתחי תשובה{{ש}} אמונה יצרה{{ש}} אמוני ארץ אמונתך שוחחים{{ש}} אמוני חוגגי תקופת השנה{{ש}} אמוני לבב{{ש}} אמוני נכונים{{ש}} אמוני שלומי ישראל{{ש}} אמוניך מתחננים{{ש}} אמוניך שעה{{ש}} אמונים אשר נאספו{{ש}} אמונים בני מאמינים{{ש}} אמונים יחוסים{{ש}} אמונים כגהו מתוך בהו{{ש}} אמונים ערכו שבח{{ש}} אמונים שררו{{ש}} אמונת אומן לעם זו זכרת{{ש}} אמונת אומן עצות מרחוק{{ש}} אמונת מלכים{{ש}} אמונת עתים{{ש}} אמונתך אמיתי רבה{{ש}} אמיץ כח{{ש}} אמנם אלהי עולם{{ש}} אמנם אנחנו חטאנו{{ש}} אמנם אשמינו{{ש}} אמנם הרענו מעשינו{{ש}} אמנם כן יצר סוכן בנו{{ש}} אמנם עוונינו למאד גברו{{ש}} אמנת מאז ארשת ניב שפתים{{ש}} אמצני אלהי{{ש}} אמצת עשור{{ש}} אמר ה' ליעקב{{ש}} אמר רבי עקיבא{{ש}} אמרו לאלהים עם אחריו נוהים{{ש}} אמרו לנמהרי לב{{ש}} [[אמרות ה' אמרות טהורות]] אמרות אל אמרות טהורות{{ש}} אמרות האל טהורות{{ש}} אמרנו נגזרנו לנו{{ש}} אמרר בבכי מפני יד שלוחה בעי{{ש}} אמרר בבכי תרדנה דמעה עיני{{ש}} אמרת ה' צרופה אמרת רנן אערוכה{{ש}} אמרתי לפושעים אכלה פשעים{{ש}} אמרתי שעו מני{{ש}} אמרתך צרופה ועדותיך צדק{{ש}} אמת אתה הוא ראשון (סליחה){{ש}} אמת אתה חתננו{{ש}} [[אמת יהגה חכי]] אמת משל היה{{ש}} אמת שבת לאות בנים אהובים{{ש}} אנא אדון הסליחות והרחמים{{ש}} אנא אדון הרחמים{{ש}} אנא אזון חין תאבי ישעך{{ש}} אנא אזון שועת מיחלים{{ש}} אנא אחוז כס{{ש}} אנא אל אחד ומבייש אומרים שנים{{ש}} אנא אל אחד ושמו אחד{{ש}} אנא אל אחרון וראשון{{ש}} אנא אל נאור{{ש}} אנא אלהי אברהם{{ש}} אנא אלהי הנאדר{{ש}} אנא אלהי תהלתי{{ש}} אנא אמונים תעלה{{ש}} אנא אמץ עם נצורי כאישון{{ש}} אנא אנקת אסירי הבן{{ש}} אנא בכח{{ש}} אנא בקראנו{{ש}} אנא דודי דגול מרבבה{{ש}} אנא ה' האל הגדול הגבור והנורא{{ש}} אנא ה' נוקם ובעל חמה{{ש}} אנא ה' רחמיך יראו{{ש}} אנא האל הנקדש{{ש}} אנא הבורא עולמו בימים ששה{{ש}} אנא הבורא עולמו ביסודות ארבעה{{ש}} אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך{{ש}} אנא הואל סלוח לעבדיך{{ש}} אנא הושיעה נא בני עפר מי מנה{{ש}} אנא הושע מאור עיני{{ש}} אנא המיחד לכבודו{{ש}} אנא המקדים לעולם דברים שבעה{{ש}} אנא השם הנכבד והנורא{{ש}} אנא זכור לאברהם{{ש}} אנא חטא העם הזה{{ש}} אנא חיש ישעי וחופשי{{ש}} אנא חיש נא ישעי{{ש}} אנא יוצרי דרשני{{ש}} אנא יוצרי וקדושי{{ש}} אנא יחיד נצור כבבת{{ש}} אנא יסד יסודות מקדשי{{ש}} אנא יערב לך שועי{{ש}} אנא ישר מערכי{{ש}} אנא ישר עם בא{{ש}} אנא כעב זדוני תמחהו{{ש}} אנא מלכי וקדושי{{ש}} אנא עוררה אהבתך הישנה{{ש}} אנא צור הנראה בלבת{{ש}} אנא צור מושיעי{{ש}} אנא רחום אל תפן לרשענו{{ש}} אנא תומכי בדי ערבה{{ש}} אנא תרב עליצותך{{ש}} אנה אלך ואזיל דמעות כמים{{ש}} אנוסה לעזרה פצתי עדיך{{ש}} אנוקים ודוויים במכאובות{{ש}} [[אנוש איך יתכפר]] אנוש במה יצדק{{ש}} אנוש עד דכא תשב{{ש}} אנחנו אשמנו{{ש}} אנחנו בני החבורה{{ש}} אנחנו החומר ואתה יוצרנו{{ש}} אנחתי מאד רבה{{ש}} אני אמרתי אל מוציאו{{ש}} אני אני המדבר{{ש}} אני אספר באמרי שפר{{ש}} אני אשאל{{ש}} אני אשווע בבקר{{ש}} אני ברב חסדך אבוא ביתך{{ש}} אני גולה וסורה{{ש}} אני הגבר אקונן{{ש}} אני הוא השואל{{ש}} אני היום{{ש}} אני חומה ושדי כמגדלות{{ש}} אני יום אירא אליך אקרא{{ש}} אני מפקיד יחידתי{{ש}} אני עבדך בן אמתך{{ש}} אני צעיר{{ש}} אני קול יללה ארים{{ש}} אני קראתיך כי תענני אל{{ש}} אני קראתיך כי תענני אל ותעתר אלי{{ש}} אני ראשון ואני אחרון אהיה עמכם{{ש}} אנכי אחת דיבר בקדשו{{ש}} [[אנכי אנכי אנחם]] אנכי אשאל מעם{{ש}} אנכי גדול בנודעים{{ש}} אנכי שמי אדני{{ש}} אנסיכה מלכי{{ש}} אנעים חדושי שירים{{ש}} אנקת מסלדיך{{ש}} אנשי אמונה אבדו{{ש}} אנשי אמונה אבדו ואין איש{{ש}} אנשי אמונה נעלמו מדורות{{ש}} אנשי אמונה עברו{{ש}} אנשי חסד הנושאים קולם{{ש}} אנשי משמר{{ש}} אסדר לסעודתא{{ש}} אסופים אסופי אשפתות{{ש}} אסירים אשר בכושר שעשעת{{ש}} אסירים בשיר יצאו{{ש}} ==א-6951== '''אספדה ואילילה ואספוק כף בנפש מרה'''. – על הרדיפות באשכנז בשנת 1298 – סי' א"ב, העלוב תמר, תמר חזק ואמץ [בר מנחם]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#קינות וסליחות|קינות וסליחות]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=43925&st=&pgnum=75 סי' 3] [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338312 494]. אסתכל בעמך{{ש}} אעירה שחר על דברתך{{ש}} אעניד לך תפארה והלל{{ש}} אערוך מדברי דתי{{ש}} אערוך מהלל ניבי{{ש}} אערוך שועי{{ש}} אערך צפצופי{{ש}} אעשה למען שמי{{ש}} אף אורח משפטיך{{ש}} אף ברי אותת{{ש}} אפאר לאלהי מערכה{{ש}} אפאר למלכי בקודש{{ש}} אפודי שש{{ש}} אפוני אימיו{{ש}} אפילו כל נימי{{ש}} אפיק רנן ושירים{{ש}} אפננת ערוגים{{ש}} אפס הוד כבודה{{ש}} אפס זבח ועולה{{ש}} אפס מזיח{{ש}} אפס מרצה{{ש}} אפסו אישים ובטלו קרבנות{{ש}} אפפו עלי רעות{{ש}} אפפונו חבלי מות{{ש}} אפפונו מים{{ש}} אפפונו מצוקות{{ש}} אפתח נא שפתי{{ש}} אפתחה במשל פי{{ש}} אצבעותי שפלו{{ש}} אצולה לפנים{{ש}} אצולה מכבודו אל בראך{{ש}} אצולים מגיא כסלוחים{{ש}} אצולת אומן בצירוף זקוקה{{ש}} אצור לספור חוק תעודה{{ש}} אצילי עם עולי גולה{{ש}} אצתי צום כפור{{ש}} אקדמות{{ש}} אקחה בראשון פרי עץ הדר{{ש}} אקף יא צ'בי אלבר{{ש}} אקרא בבכיה רבה{{ש}} אקרא בשמך{{ש}} אקרא לאלהים עליון{{ש}} אראה לפני אלהים ברנני{{ש}} אראלי מעלה{{ש}} אראלי מרומים{{ש}} אראלים וחשמלים זה אל זה שואלים{{ש}} ==א-7456== '''[[אראלים וחשמלים יתנו שיר|אראלים חשמלים יתנו שיר לשם האל בטוב הגיון]]'''. — אופן לשבת ראשון אחר פסח — סי' א"ב, יוסף זבארה. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&st=&pgnum=655 254], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#אלברעכט|אלברעכט]] [https://www.jstor.org/stable/43367064?seq=28 28], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 219 [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990017553190205171/NLI?volumeItem=2 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אר"צ|אר"צ]] (שסב) [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990012885960205171/NLI *]; [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח"ד 306 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&st=&pgnum=337 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#סליחות-תימנים|סליחות-תימנים]] 71, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 100, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zeitschrift der Deutschen Morgenländischen Gesellschaft.|צ.ד.מ.ג.]] נז 448 [https://opendata.uni-halle.de/explore?bitstream_id=91892760-c9fe-4ee1-87fb-640db129f925&handle=1981185920/112959&provider=iiif-image *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ראב"ע-איגר|ראב"ע איגר]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=38498&st=&pgnum=117 217] [מיחסו בטעות להראב"ע], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Brody and Albrecht|שע"ה]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=39556&st=&pgnum=179 148], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&st=&pgnum=204 101], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://www.digitale-sammlungen.de/de/view/bsb11007533?page=13 671] [מיחסו ליוסף סתם, ולא עמד על הסי' הנכון].{{ש}} אראלים ומלאכים{{ש}} ארבעה אבות נזיקין הן (סליחות){{ש}} ארבעה עמדו{{ש}} ==א-7488== '''[[ארוגי עוז|ארוגי עוז בקול מעוז לנערץ בצבא המלה]]'''. — אופן לשבת ראשון אחר פסח — סי' א'-פ'. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&st=&pgnum=655 254], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 218 [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990017553190205171/NLI?volumeItem=2 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח"ד 306 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&st=&pgnum=337 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 99, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&st=&pgnum=204 101], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://www.digitale-sammlungen.de/de/view/bsb11007533?page=21 679].{{ש}} ארוממך אל חי{{ש}} ארוממך אלהים המרומם{{ש}} ארוממך חזקי וחלקי{{ש}} ארוממך לכבוד שמך{{ש}} ארור המן{{ש}} ארזי הלבנון{{ש}} ארחמך ה' חזקי{{ש}} ארחמך מרחמי{{ש}} ארחץ בנקיון כפות{{ש}} אריאל בהיותו על מכונו{{ש}} אריד בשיחי בשיחי לגוחי{{ש}} אריה ביער דמיתי{{ש}} אריה מסבכו{{ש}} אריות הדיחו פזורה{{ש}} אריות הדיחו שה פזורה{{ש}} ארים על שפיים{{ש}} ארך אפים אתה{{ש}} ארכו הימים ודבר חזון{{ש}} ארכין{{ש}} ארכן וקצרן לא יחדל וימנע{{ש}} ==א-7657== '''[[ארנן חסדך לבוקר|ארנן חסדך לבוקר אמיץ כליות חוקר]]'''. — יוצר לשבת (ראשון) (*) שני אחר פסח (מ"פ) ולשבת הגדול (מנהג צרפת) — סי' א"ב, יוסף בר שמואל [ריט"ע]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&st=&pgnum=658 257], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 228, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח"ד 308 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&st=&pgnum=339 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 104, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&st=&pgnum=208 103], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ל|ל]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29119&st=&pgnum=101 97], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337951 133].{{ש}} ארץ הקדושה{{ש}} ארץ התמוטטה והתפוררה{{ש}} ארץ ורום בהבראם{{ש}} ארץ מטה ורעשה{{ש}} אש תוקד בקרבי{{ש}} אשא כנפי שחר{{ש}} אשא לבי אל כפים{{ש}} אשא עיניי{{ש}} אשאג מנהמת לבי ואתאונן{{ש}} אשאל אלהי{{ש}} אשוחח נפלאותיך צור עולמים{{ש}} אשום אשמתי לך{{ש}} אשחר אל אל כל שנות עדני{{ש}} אשחר עדתי{{ש}} אשחר תשועתך{{ש}} אשיחה בדברי נפלאותיך{{ש}} אשיחה עם לבבי{{ש}} אשיר בהוד נועם{{ש}} [[אשיר במישרים]] אשיר בקול נועם{{ש}} אשיר לאל{{ש}} אשיר לדוד שירתו{{ש}} אשיר עז{{ש}} אשירה ואזמרה שמך גואלי{{ש}} אשירה כשירת משה{{ש}} אשישת שלוחתו{{ש}} אשכול איווי תאות כל נפש{{ש}} אשם בעלי אשמה{{ש}} אשמחה בדודי{{ש}} אשמינו ועונינו רבו ועצמו{{ש}} אשמנו באומר ובפועל{{ש}} אשמנו מכל עם{{ש}} אשמרה אליך עוזי{{ש}} אשנבי שחקים{{ש}} אשען במעש אזרח{{ש}} אשפוך שיחי לפניך צורי{{ש}} אשפוך תחינה{{ש}} אשר בגלל אבות{{ש}} אשר הניא{{ש}} אשר יחדיו{{ש}} אשר יצר אור וצר{{ש}} [[אשר לו ים ויבשת]] אשרו דרכיכם{{ש}} אשרי הגבר אשר תיסרנו יה{{ש}} אשרי העם יודעי תרועה לפתותו{{ש}} אשרי העם שלו ככה{{ש}} אשרי כל חוסי בך{{ש}} אשרי עין ראתה אהלנו{{ש}} אשרי עין ראתה ארון בבית קדש הקדשים{{ש}} אשרי עין ראתה ארון הקדש{{ש}} ==א-8425== '''[[אשרי עין ראתה ארון התפארת|אשרי עין ראתה ארון התפארת ובני אהרן עומדים על מזבח הקטרת]]'''. — הוספה להעבודה "[[אוצר השירה והפיוט/ערכים#א-2230|אזכיר גבורות]]" לר' יוסי בן יוסי — סי' יוסף הקטן [בן אביתור?] * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#קצנטינא|קצנטינא]] 83 [הדף נסמן עג בטעות]. אשרי עין ראתה ארץ צבי{{ש}} אשרי עין ראתה ישראל יחד נקהלים{{ש}} אשרי עין ראתה כהן בהוד עטרת{{ש}} אשרי עין ראתה מכהן וחוק דתותיו{{ש}} אשרי עין ראתה קדש הקדשים{{ש}} אשרי עין ראתה שושנת השרון{{ש}} אשריך אום קדוש{{ש}} אשריך הר העברים{{ש}} אשריך ישראל - אשלי מטע גן{{ש}} אשריך ישראל מי כמוך{{ש}} אשריכם ישראל{{ש}} אשרינו (בהילולא דבר יוחאי){{ש}} אשת חיל (זמר){{ש}} אשת נעורים האהובה{{ש}} אשתבח בתהלות{{ש}} אשתחוה אל היכל קדשך ביראה{{ש}} אשתטחה פני ארון{{ש}} את אויביך אל תשמיד{{ש}} את גומל מערבות{{ש}} את דבר קדשך זכור{{ש}} את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי{{ש}} את הברית ואת החסד{{ש}} את הוא אלהא דגלן{{ש}} את הקול קול יעקב נוהם{{ש}} את השם הנכבד והנורא נאה לתהלותיו{{ש}} את חטאי אני מזכיר היום{{ש}} את חיל יום פקודה{{ש}} את יום השמיני בטוב יזמיני{{ש}} את יום פדותכם{{ש}} את כל התלאה{{ש}} את עמי טובות אבשר{{ש}} את פליאות שם מחולל{{ש}} את פני ה' יום תראו{{ש}} את פני מבין ויודע דין דל{{ש}} את פני מלך אתיצבה{{ש}} את צום השביעי{{ש}} את שיחי אשפוך{{ש}} אתאנו לחלות פניך{{ש}} אתאנו לך יוצר רוחות{{ש}} אתאנו על שמך (פיוט){{ש}} אתה אהבת עמך{{ש}} אתה אהובי{{ש}} אתה אל כביר{{ש}} אתה אל נורא אתה{{ש}} אתה אלהי מלכי מקדם{{ש}} אתה אלהי תהלתי{{ש}} אתה אלהים וזולתך אין עוד{{ש}} אתה בן אדם גס רוח{{ש}} אתה גאלת{{ש}} אתה האל עושה פלא{{ש}} אתה האל עושה פלאות{{ש}} אתה הארת{{ש}} אתה הוא ולא יתמו שנותיך{{ש}} אתה הנחלת{{ש}} אתה הרואה בעלבון נעלבים{{ש}} אתה חלקי וצור לבבי{{ש}} אתה כוננת עולם ברב חסד{{ש}} אתה כוננת עולם מראש{{ש}} אתה לבדך עטית{{ש}} אתה מבין{{ש}} אתה מלא רחמים{{ש}} אתה מקדם אלהינו אדוננו{{ש}} אתה תקותי ותוחלתי{{ש}} אתודה לך חטאתי במורא{{ש}} אתוודה על עבירות{{ש}} אתי מלבנון כלה מראש אמנה תשורי{{ש}} אתיו אמונים גזעי שלשה{{ש}} אתיית עת דודים כגעה{{ש}} אתן תהלה לאל המהולל{{ש}} אתניה שבחיה{{ש}} אתקינו סעודתא{{ש}} =ב= באנו ליחד שם האל{{ש}} באפוד חושן נקבעת{{ש}} באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל{{ש}} בדעתו אביעה חידות{{ש}} בהיות ארון בבית קדשי הקדשים{{ש}} בהיות ארון הבית על כנו{{ש}} בהיכלך שמיר ושית{{ש}} בורא עד אנה{{ש}} בזכרי ימים ימימה{{ש}} בזכרי על משכבי{{ש}} בטרם שחקים וארקים נמתחו{{ש}} בי תמכה ימינך{{ש}} ביום הלבנת פשעי{{ש}} ביום כפרת עווני{{ש}} ביום עשור קראתיך{{ש}} ביום שבת קדש{{ש}} [[בימים ההם ובעת ההיא]] בין כסה לעשור{{ש}} בלולי אש ומימות{{ש}} בליל זה בראש השנה{{ש}} בליל זה יבכיון{{ש}} ==ב-726== '''[[בליל זה סר נגהי]]'''. – קינה לת"ב [הרקח]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338137 319].{{ש}} (*) מקורות נוספים: [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות נוספים#שירת הרקח|שירת הרקח]] 159 {{ש}} בליל על משכבי{{ש}} במאי פומא נפתח{{ש}} במוצאי יום מנוחה{{ש}} במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה{{ש}} במוצאי מנוחה תהילות תצמיח{{ש}} במכת אהלה{{ש}} במקדש אל והיכליו{{ש}} במקהלות ברכו{{ש}} במרומי ערץ{{ש}} במרומי רום ישיבתך{{ש}} במתי מספר חילינו פניך{{ש}} בן אדם אלות אנח בשמעך{{ש}} בן אדם מה לך נרדם{{ש}} בן אדמה{{ש}} בני היכלא{{ש}} בני עליון בגבהי שחקים יאיצו{{ש}} בני ציון היקרים{{ש}} בנים שמעו לי ילדי איתני{{ש}} בנין המזבח אם נהרס{{ש}} בנשף קדמתי{{ש}} ==ב-1086== '''[[בסימנא טבא יאיא|בסימנא טבא יאיא ובמזלא מעליה ושעת רצון ברכה והצלחה]]'''. — כתובה לב' שבועות. * רנה וישועה [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990018638400205171/NLI?volumeItem=2 ח"ב] 156: בעשור יום גילות{{ש}} בעת רצון תחנתי{{ש}} בצאתו מן הדביר שלם{{ש}} ==ב-1277== '''[[יום שבת זכור#תוספות|בצל ידך תכסה]]'''. – פיוט לסכות. * צ [https://www.digitale-sammlungen.de/de/view/bsb11007533?page=22 680]. בקר אעיר אקראך{{ש}} בקר אערך לך ואצפה{{ש}} בקשה למוצאי שבת{{ש}} בקשה לרב סעדיה גאון{{ש}} בקשה לרב סעדיה גאון/נוסח איטליה{{ש}} בר יוחאי{{ש}} ברוך אל עליון{{ש}} ברוך אלהי עליון{{ש}} ברוך בא בשם ה'{{ש}} ברוך ה' יום יום{{ש}} ברוכים אתם קהל אמוני{{ש}} ברוכים העומדים והיושבים{{ש}} ברח דודי (פיוט){{ש}} ברית כרותה מלשכוח{{ש}} ברכי אצולה{{ש}} בשאר שמחות שירים תענו{{ש}} בשם אלהי אברהם אפתחה{{ש}} בת אהובת אל קמה בשחר{{ש}} בת ברורה{{ש}} בת עמי לא תחשה{{ש}} בת עמי תייליל{{ש}} בת ציון שמעתי{{ש}} בתולת בת יהודה{{ש}} =ג= גדול עווני{{ש}} גלה גלה{{ש}} גרוני נחר זועק חמס{{ש}} גרושים מבית תענוגיהם{{ש}} =ד= דביר בית שתיל זית{{ש}} דברי נביאים העתידות ידעו{{ש}} דודי ירד לגנו{{ש}} דודי נהפך{{ש}} דוי הסר{{ש}} דומה לארז גדול{{ש}} דוק וחוג רעשו{{ש}} דיינו{{ש}} דלתיך הלילה{{ש}} דממו שרפים{{ש}} דעני לעניי{{ש}} דרור יקרא{{ש}} דרכי שבעה רועים{{ש}} דרשנוך בכל לב{{ש}} =ה= הא כעיני עבדיא{{ש}} האדיר בשמי עליות{{ש}} האדרת והאמונה{{ש}} האומרים אחד{{ש}} האזינו אבירים בני אלים{{ש}} האחד בעולמו ואין שני לו{{ש}} האל העירה וראה{{ש}} הביטה וראה את אנחותינו{{ש}} ==ה-352== '''[[הורידו מאין הפוגות|הורידו מאין הפוגות דמעות כנחל עיני]]'''. – קינה – סי' הצעיר מאיר [בן ברוך מרוטנברג]. *[[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#א סאלוניקי|א סאלוניקי]] (218:); [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#האאס|האאס]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/8091074 85] [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ל|ל]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29119&st=&pgnum=176&hilite= 168] [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338178 360].{{ש}} הורית דרך תשובה{{ש}} הושיענו למען שמך{{ש}} החרישו ממני ואדברה{{ש}} הטה אלהי אזנך{{ש}} היה עם פיפיות{{ש}} היום הרת עולם{{ש}} היום תאמצנו{{ש}} היכל ה{{ש}} הלא אמרית ליך{{ש}} הלוא עיניך לאמונה{{ש}} הללו אדיר אדירים{{ש}} הלנופלים תקומה{{ש}} המבדיל - יצוה ה' חסדו{{ש}} המבדיל בין קודש לחול{{ש}} המלך ה'{{ש}} הנרות הללו{{ש}} הקבצו ושמעו (קינה){{ש}} הקבצו ושמעו בני יעקב דת יוצרכם{{ש}} הרחמן אל תעש עמנו כחטאינו{{ש}} הרחמן הוא אשר חנן{{ש}} הרחמן לברית מילה{{ש}} השמיעיני{{ש}} התכבדו מכובדים{{ש}} התקבצו מלאכים{{ש}} =ו= ואיזו תהילה כפי גודלך{{ש}} ואמרתם זבח פסח{{ש}} ואמרתם כה לחי{{ש}} וארץ שפל רומי וגדל שברי{{ש}} וארץ שפל רומי ונקלה כבודי{{ש}} וארץ שפל רומי יום דימה{{ש}} ואת נוי חטאתי השמימה{{ש}} ואתאונן ואקונן{{ש}} ואתה אמרת היטיב איטיב עמך{{ש}} ואתה הוא ותיק{{ש}} ובכן היה לאין{{ש}} ובכן מי לא יראך{{ש}} והללויה אהלל לאלי{{ש}} והללויה אהלל למי שברא{{ש}} וזאת הברכה (פיוט){{ש}} וחיות ארבע אשר כס עומסות{{ש}} וחיות אשר הנה מרובעות כסא{{ש}} וחיות בוערות בכס רם לוויות{{ש}} וחיות בוערות מראיהן כגחלי אש{{ש}} ==ו-197== '''[[ויאהב אומן|ויאהב אומן יתומת הגן]]'''. — קרובה לפורים — [קליר]. הקרובה הזאת מתחלקת לששה פיוטים באופן כזה שהפיוט הראשון מבליע בתוכו חמשת הפיוטים האחרים, וזו סדרן: {{מודגש|א.}} ויאהב אומן — הפיוט הזה מתחלק לי"ח בתים, בית אחד לכל אחת מי"ח ברכות השמו"ע, וכל בית מתחיל בתיבה אחת מן הי"ח תיבות שב[[אסתר ב יז|אסתר ב', י"ז]], ואחר התיבה הזאת באים חמשה חרוזים המתחילים באות אחת מאותות הא"ב חמש פעמים, ומן החרוז הששי של כל בית ובית יוצא הסימן {{מודגש|{{צ|אלעזר בירבי קיליר חזק}}}} שיש בו י"ח אותיות כמספר הבתים.{{ש}} בין הבית הי"ב והי"ג באים הפיוטים האלה: {{מודגש|ב.}} אזרח בט חוץ בכסל גהוץ — סי א"ב. {{מודגש|ג.}} תמימים כרשו ארץ והקצינו שר בערץ — תשר"ק. {{מודגש|ד.}} אותו מבהלת חתות לו גחלת — סי' אלעזר בירבי קלירי. {{מודגש|ה.}} אספרה אל חק פלאות לחוק — סי' א"ב. ו. אמל ורבך חמשי כהנבך — סי' אלעזר בירבי קליר. * אוצר התפלות ח"ב 182. אסב 43: כל בו ח"ג 350 ובשאר דא"ש מלבד היידנהיים; היידנהיים 108 דרך החיים ח"ד 92 (בדפוס זה נשמטו חמשת הפיוטים ב'-ו'); מגלת אסתר — לבוב 9: (חסר סי' ו) לב שמח 382. סדר ימי הפורים 30 ע"י 674 שער השמים ח"ב 82. הערה: הפיוטים: אספרה אל חק(ה) ואמל ורבך (ו) נמצאו ג"כ בקרובה אחרת: אמתך וחסדך אל תרחק. עי' ג"כ ריפמאנן, ציון ח"א 164. צ 62. ויאתיו כל לעבדך{{ש}} ויבא ארז ראש קצינים{{ש}} ויבן אומן אומנות אבות{{ש}} וידוי אשמנו מורחב{{ש}} וידוי הגדול לרבנו נסים{{ש}} ויהי בחצי הלילה{{ש}} ויושע אומן אשכלות{{ש}} ==ו-239== '''[[ויושע אור ישראל|ויושע אור ישראל איומתו מיד כובשים]]'''. — יוצר לז' של פסח — [מאיר בר יצחק]. פיוט זה נחלק לעשרה חלקים, כל חלק מכילד' בתים בעלי ג' חרוזים ומסיים ב"קדוש". משורות הראשונות של שלשת הבתים הראשונים של כל חלק יוצא הסי' א"ב, מאיר; משורות השניות של הבתים א-ג, ה' יוצא עוד פעם הסי' מאיר, והבית הרביעי של החלק הראשון מכיל הסי' מאיר בר יצחק. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&st=&pgnum=654 253], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 211 [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990017553190205171/NLI?volumeItem=2 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח"ד 304 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&st=&pgnum=336 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 98 [בדפוסים אלו לשבת ראשון אחר פסח], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#מערבות|מערבות]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42658&st=&pgnum=25 13] [לאחרון של פסח], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&st=&pgnum=201 99]; [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337964 146].{{ש}} ויושע אל אמונה{{ש}} ויושע ה' אבן ישראל{{ש}} ויושע ה' אום למושעות{{ש}} ויושע שושני פרח{{ש}} [[ויכון עולם על מלאתו]] ויעל משה (פיוט){{ש}} וירד אביר יעקב{{ש}} וירד אלהים על הר סיני (מערבית){{ש}} וכל מאמינים{{ש}} וכשחטאו ישראל במדבר{{ש}} ומלאכים נהלכים{{ש}} ונתנה תוקף}{{ש}} ותיק וחסיד אתה{{ש}} =ז= זה אלי זה אלי ואנוהו{{ש}} זולתך אדונים{{ש}} זולתך אין אל{{ש}} זכור אב נמשך אחריך כמים{{ש}} זכור איכה{{ש}} זכור את אשר עשה (יוצר){{ש}} זכור את אשר עשה צר{{ש}} זכור ברית - אבדנו מארץ טובה{{ש}} זכור ברית - אות ברית{{ש}} זכור ברית - אליך ה' אקרא{{ש}} זכור ברית - אשמתנו כי רבה{{ש}} זכור ברית - בקר ערכתי{{ש}} זכור ברית - שש אנכי{{ש}} זכור ברית אב המוני{{ש}} זכור ברית אבותינו{{ש}} זכור ברית אזרחי{{ש}} זכור ה' - אקונן בכל שנה{{ש}} זכור ה' ליהודה ואפרים{{ש}} זכור ה' מה היה לנו{{ש}} =ח= חג אסיף תקופת השנה (מערבית){{ש}} חד גדיא{{ש}} חדו חדו רבנן{{ש}} חדש ששוני{{ש}} חודש ישועה חדש לי{{ש}} חון תחון{{ש}} חוסה על ישראל עמך{{ש}} חוצב רהב תנין{{ש}} חוקר הכל וסוקר{{ש}} חי אלי{{ש}} חי ה'{{ש}} חי ונעלם{{ש}} חי חי יודו חי{{ש}} חיים ארוכים תכתבנו{{ש}} חלק ד' עמו{{ש}} חמול על מעשיך{{ש}} חסל סידור פסח{{ש}} חשתי ולא התמהמהתי בתנומות{{ש}} חתן בר מצוה עלה{{ש}} חתן נעים עלה{{ש}} חתן עמוד{{ש}} =ט= טוב לחסות בה' כי לך ה' הגדולה{{ש}} =י= י-ה אכסוף{{ש}} יאמר נא ישראל{{ש}} יאתה שדי לך{{ש}} יבוא אדיר במהרה{{ש}} יבוא הגואל{{ש}} יביעו שפתי שירה{{ש}} יבכיון מר{{ש}} יגדל{{ש}} ידודון ידודון שנאני שלהבת{{ש}} ידועי שם בבור נשם{{ש}} ידי רשים{{ש}} ידיד נפש{{ש}} ידיד עליון{{ש}} ידידי אל ברכוהו{{ש}} ידידי אל עדת לאומו{{ש}} ידידי את אהוב לבי{{ש}} ידידי השכחת{{ש}} ידידי רועי מקימי{{ש}} ידידיך מאמש{{ש}} ידך פשוט ופתחה{{ש}} ידך תנחני{{ש}} ידכם שאו משאת{{ש}} יה איום זכור היום{{ש}} יה אל גדול ונאדר{{ש}} יה אלה מלכות{{ש}} יה אלי וגואלי{{ש}} יה אלי נכספה נפשי{{ש}} יה אשר גאה גאה{{ש}} יה את סוכת דוד תקים{{ש}} יה בנה יה בנה{{ש}} יה בשר שר צבאיך{{ש}} יה הצל{{ש}} יה השב לבצרון{{ש}} יה חדשך{{ש}} יה למתי צפנת{{ש}} יה מלך רם{{ש}} יה מלכי{{ש}} יה מסי כיבין{{ש}} יה נמצא ולא נרצה{{ש}} יה פתח נא שערי שמים{{ש}} יה צור עולמים{{ש}} יה ריבון{{ש}} יה שור אם נטושה{{ש}} יה שמך ארוממך{{ש}} יה שמע אביוניך{{ש}} יהודה וישראל דעו{{ש}} יהי נועם עתה{{ש}} יהי שלום{{ש}} יהירים קמו{{ש}} יהללך ניב שפתי{{ש}} יודו שמך אים ונורא{{ש}} יודוך כל המיחלים{{ש}} יודוך מלך{{ש}} יודוך רעיוני{{ש}} יום אדיר ומיוחד{{ש}} יום אכפי הכבדתי{{ש}} יום אמיץ זה לאוהבי אמרים{{ש}} יום אשר אשמנו יוצלל ויוסגר{{ש}} יום אשר הוחק לכפרתנו{{ש}} יום אתא לכפר פשעי ישנה{{ש}} יום הודו וכבודו{{ש}} יום השבת אין כמוהו{{ש}} יום זה יהי משקל כל חטאתי{{ש}} יום זה לישראל{{ש}} יום זה למול מלך ישפר{{ש}} יום זה מכובד{{ש}} יום זה שירו לאל{{ש}} יום יום אודה{{ש}} יום יעלה נקראה{{ש}} יום כמו נד{{ש}} יום כפורים זה{{ש}} יום ליבשה{{ש}} יום ליום אודה{{ש}} יום נלחמו בי יחד שכני{{ש}} יום קינה היום{{ש}} [[יום שאת ויתר]] יום שבת וכפורים{{ש}} ==י-1934== '''[[יום שבת זכור|יום שבת זכור השמיע בסיני נגיד עלי ימים הוא קום משחהו]]'''. – פיוט למעריב שבת שחל ביו"ט – סי' יוסף בן קמחי [בן יצחק].* [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#האאס|האאס]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/8091071 82] ובמחזור היידנהיים נמצאו רק שני הבתים הראשונים במעריב ב' דשבועות לפני "מגן אבות"; [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ל|ל]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29119&st=&pgnum=95 91] [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338278 460].{{ש}} יום שבת קדש הוא{{ש}} [[יום שבת קדש נתן צור ישעי]] יום שבת תשמח מאוד נפשי{{ש}} יום שבתון{{ש}} יום שמחה{{ש}} יום שמחה לישראל{{ש}} [[יום שקם שבט]] יומא טבא{{ש}} יומם עינינו תלויות{{ש}} [[יונה בחגוי סלע נחבאה]] יונה מה תהגי{{ש}} יונה נכאבה{{ש}} יונה נשאתה{{ש}} יוסף אשר מקדם{{ש}} יוצר בחכמה{{ש}} יוצר מידו{{ש}} יוקם דם עבדיך{{ש}} יושב בגבהי מרומים{{ש}} יושב בכסא הוד{{ש}} יושב בסתר עליון מגני וצנתי{{ש}} יושב בשמים שעה באי באש ובמים{{ש}} יושב קדם איום{{ש}} יושב תהלות ישראל{{ש}} יושבי קצוות יראו{{ש}} יחביאנו צל ידו{{ש}} יחדיו בשיר מעלות{{ש}} יחדיו לב נשלם{{ש}} יחו לשון חזות אישון{{ש}} יחיד ואין בלתו אחר{{ש}} ==י-2600== '''[[יחיד ערץ|יחיד ערץ יסד ארץ ברוב חכמה ותושיה]]'''. — אופן — סי' יעקב [ר"ת?]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#א הנובר|א הנובר]] 159, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&st=&pgnum=659 258], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 231, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח"ד 309 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&st=&pgnum=340 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 105, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#קה"פ|קה"פ]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=34863&st=&pgnum=26 36], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&st=&pgnum=208 103]: [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&st=&pgnum=269 133]:, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ל|ל]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29119&st=&pgnum=112 110] [מיחסו ליעקב סתם], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338379 561].{{ש}} יחיד רם לעולם{{ש}} יחידתי בצרתי{{ש}} יחלת עבדיך{{ש}} יכתירני אל חי{{ש}} ימהר יום{{ש}} ימותי קלו כצבאות{{ש}} ימים מקדם אזכרה{{ש}} יסד בסודו{{ש}} יספת ה' לגוי נכבדת{{ש}} יעזוב רשע נתיבו{{ש}} יעידון כל עבדיך{{ש}} יעירוני בשמך רעיוני{{ש}} יעירוני רעיוני{{ש}} יעלה יעלה{{ש}} יעלה תחנוננו{{ש}} יעלו לאלף ולרבבה{{ש}} יעלם שבני{{ש}} יערב חין ערכנו{{ש}} יערה עלינו רוח{{ש}} יערת דבש{{ש}} יפה וברה כרדה לגיא פתרוסים{{ש}} יפה נוף אנופף{{ש}} יפרח חתן{{ש}} יפת עין לבבתיני{{ש}} יצו האל לדל שואל{{ש}} יצורים וצפון{{ש}} יציב פתגם{{ש}} יציץ צור מחרכו{{ש}} יצלצלו חובבים{{ש}} יצר האל את העולם{{ש}} יקבוץ מפוזר{{ש}} יקודי אש{{ש}} יקוש בעניו{{ש}} יקרבנו ה' לעבודת בית המקדש{{ש}} יקרה מיקר{{ש}} יקרו רעיך רב מחולל{{ש}} יראים שלחוני{{ש}} יראנו כקדם נפלאות{{ש}} יראתי בפצותי שיח{{ש}} ירדתי לתחתיות{{ש}} ירומם צור דגל{{ש}} ירוצצו כברקים{{ש}} ירושלים את ה' הללי{{ש}} ירצה עם אביון{{ש}} ירצה צום עמך{{ש}} ישיר ישראל שיר נועם{{ש}} ישישו בו כל חוסיו{{ש}} ישמח חתני{{ש}} ישמחו בחגיהם ידידים ונעימים{{ש}} ישמיענו סלחתי{{ש}} ישמעני אלהים בקראי לנגדו{{ש}} ישמרך כאישון בת{{ש}} ישן אל תרדם{{ש}} ישנה בחיק ילדות{{ש}} ישראל בחירי אל{{ש}} ישראל נושע בה' (בקשות){{ש}} ישראל נושע בה' (סליחות){{ש}} ישראל עבדיך{{ש}} ישראל עם קדוש{{ש}} ישראל עמך{{ש}} יתנו צדקות יה{{ש}} [[יתרומם זה אלי ואנוהו]] =כ= כאהל הנמתח בדרי מעלה{{ש}} כאור בקוע באשנבו{{ש}} כאחלמה קבועה בעטרת{{ש}} כבודו אהל כהיום{{ש}} כבודו אופד להנשא{{ש}} כבודו אור יזריח{{ש}} כבודו אות ברבואות{{ש}} כהושעת אב המון{{ש}} כהושעת אדם{{ש}} כהושעת אלים{{ש}} כהושעת ותעזור אנושי מזור{{ש}} כהושעת טמון גומא{{ש}} כהושעת יגיעי נשם{{ש}} כהושעת ידיד ברדתו להלום{{ש}} כהושעת ידידים (להו"ר){{ש}} כהושעת ידידים מכף מעבידים{{ש}} כהושעת יהודה ואפרים{{ש}} כהושעת יוצאי פתרוס{{ש}} כהושעת ילידי אהב{{ש}} כהושעת יקושי מלבן{{ש}} כהושעת יקיר{{ש}} כהושעת ירויי היאור{{ש}} כהושעת ישע לזכרון{{ש}} כהושעת ניני אב המון{{ש}} כהושעת צפיעי איש תמים{{ש}} כי אם שם אדיר ה' אדונינו{{ש}} כי אנו עמך{{ש}} כי אשמרה שבת{{ש}} כי בשם אדיר תצאון{{ש}} כי הנה כחומר{{ש}} כי על רחמיך הרבים אנו בטוחים{{ש}} כי על רחמיך הרבים אנו סמוכים{{ש}} כי רכובו בערבות{{ש}} כירי רם{{ש}} ככלות ייני{{ש}} כל ברואי מעלה ומטה{{ש}} כל מקדש שביעי{{ש}} ==כ-387== '''[[יום שבת זכור#תוספות|כל שומר אש דת]]'''. – עליה לתורה לשבועות. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://www.digitale-sammlungen.de/de/view/bsb11007533?page=22 680].{{ש}} (*) זיהוי הסוג שגוי ומדובר בתוספת ל[[#י-1934|יום שבת זכור]] למגן אבות. פליישר-מגן אבות 102 פרנקל-שבועות 68 כל שנאני שחק באמר מאמירים{{ש}} כמה אלהי{{ש}} כמראה השמש באדר וזוהר{{ש}} כסא אורי וישעי{{ש}} כתובה לחג השבועות{{ש}} כתועים ואין לבקש{{ש}} כתר מלכות (אבן גבירול){{ש}} כתר מלכות (הבן איש חי){{ש}} כתר מלכות (כסא אליהו){{ש}} כתר מלכות (רדב"ז){{ש}} =ל= לא אמות לא אמות{{ש}} לא ארמון על משפטו{{ש}} לא בקשתי אל אבטח{{ש}} לא קם נביא{{ש}} לאל עורך דין{{ש}} לבית לוי ומשפחתו{{ש}} לבעל התפארת{{ש}} לדוד שיר ומזמור{{ש}} לו ישקלו רעי מהומתי{{ש}} לולי ד' שהיה לנו{{ש}} ליל שיכורים{{ש}} ליל שמורים אור ישראל{{ש}} ליל שמורים אור עולמו נגלה{{ש}} ליל שמורים אותו אל חצה{{ש}} לך אלי תשוקתי{{ש}} לך אלים אלפי אלפים{{ש}} לך ה' הצדקה (פיוט){{ש}} לך ה' הצדקה באותות אשר הפלאת{{ש}} לך ה' הצדקה תלבושת{{ש}} לך יאדיר כל יציר{{ש}} לכה דודי{{ש}} למה ה' תעמוד ברחוק{{ש}} למה הקץ{{ש}} למה יאמרו הגוים (פיוט){{ש}} למי אבכה{{ש}} למי אבכה וכף אכה{{ש}} ==ל-1086== '''[[למי אוי למי אבוי|למי אוי למי אבוי ומדנים למי שיח למי פצעים וקלונים]]'''. – קינה – [אפרים בר יעקב מבונא]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#א סב|א סב]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=7069&st=&pgnum=367 183] [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ספר הדמעות|ספר הדמעות]] ח"א 225 [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#קינות וסליחות|קינות וסליחות]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=43925&st=&pgnum=71 סי' ב]; [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שבלים בודדות|שבלים בודדות]] 133 {{צבע גופן|1=אפור|2=(*) צ"ל [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=43941&st=&pgnum=141 138]}} הערה: הקינה הזאת נוסדה על ההריגה שהיתה בעיר בלויי'ש (Blois) בכ' סיון שנת תתקל"א לרגלי עלילת דם (עי' דברי ימי ישראל ח"ד 237–238) [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ל|ל]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29119&st=&pgnum=52 48] [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338108 290]. למען אב אץ לבוא{{ש}} למען אב בן שלש שנים הכירך{{ש}} למען אב הכירך{{ש}} למען אב הנוסה בעשרה{{ש}} למען אב השכים{{ש}} למען אב חדשת שמו לנקוב{{ש}} למען אב ידעך{{ש}} למען אב ידעך מכל אומות{{ש}} למען אב מאור כשד שיוע ונענה{{ש}} למען אב נבחן בעשר{{ש}} למען אב נם יוקח נא{{ש}} למען אב נפקד{{ש}} למען אב נצטוה{{ש}} למען אב עקד בן{{ש}} למען אברהם האהוב{{ש}} למען אדם אשר בכף נוצר{{ש}} למען אהבת קדומים{{ש}} למען אהל ארמנותיך{{ש}} למען אזרח זרח ממזרח חרסי{{ש}} למען אזרחי הנשלך{{ש}} למען איתן{{ש}} למען אמיץ בן שלוש{{ש}} למען אמיתך{{ש}} למען אסף להחיות{{ש}} למען תמים בדורותיו{{ש}} למען תמים עש תיבה{{ש}} למען תפר עלה תאנה{{ש}} למענך אדיר באדירים{{ש}} למענך אל אחד ואין שני{{ש}} למענך אל הושיעה{{ש}} למענך אל נערץ בסוד קדושים רבה{{ש}} למענך אל עוטה אורות{{ש}} למענך אלהי{{ש}} למענך אלהי האלהים{{ש}} למענך אלהינו{{ש}} למענך ולא לנו{{ש}} למענך תקיף{{ש}} למקדימים בתפילה{{ש}} למתודה חטאתיו{{ש}} לנר ולבשמים{{ש}} לפדות עם דל{{ש}} לפניך אני כורע{{ש}} =מ= מארוד וארפד{{ש}} מאתך תהלתי שומע עתירה ושועה{{ש}} מבית מלוני קמתי בצוקי{{ש}} מברך רחמנא{{ש}} מדי שנה קינה{{ש}} מה ידידות{{ש}} מה יפית{{ש}} מה לך יצרי{{ש}} מה לך שר תשאל{{ש}} מה לכם פה ומי לכם פה{{ש}} מה נאוו עלי{{ש}} מה נכבד היום{{ש}} מה נעים נאוה תהילה{{ש}} מה נפתח ונימא{{ש}} מה נשתנה{{ש}} מהולל אקרא ה'{{ש}} מהללך ורב גדלך{{ש}} מוחץ ורופא{{ש}} מולך מוני{{ש}} מושך חסד ליודעיו{{ש}} מושל בעליונים אתה ידעת{{ש}} [[מושיע ומגן לנו חוסים]] מחוללת מהוללת{{ש}} מחי ומסי{{ש}} מחנות עליונים{{ש}} מי אדר והוד{{ש}} מי העומד בהראה{{ש}} מי זאת עולה יפהפיה{{ש}} מי יתן ראשי מים{{ש}} מי יתנני עבד אלוה עשני{{ש}} מי כמוך (אברהם כלפון){{ש}} מי כמוך (ריה"ל){{ש}} מי כמוך (שבתאי טיאר){{ש}} [[מי כמוך אומר ומקים]] מי לה' אתי עורך{{ש}} מי נשקני מנשיקות אהבה{{ש}} מי שענה לאברהם אבינו{{ש}} מיוחד באהיה אשר אהיה{{ש}} מימים ימימה{{ש}} מכניסי רחמים{{ש}} מלא פי שירה{{ש}} מלאכי צבאות בעלצון{{ש}} מלאכי רחמים{{ש}} מלך אדיר ונורא{{ש}} מלך אזור גבורה{{ש}} מלך אחד יהיה אל העמים{{ש}} מלך אמון מאמרך{{ש}} מלך אמיץ ואיום{{ש}} מלך אמיץ כח רב עלילה{{ש}} מלך גואל ומושיע{{ש}} מלך מלכים רם על רמים{{ש}} מלך עליון אל דר במרום{{ש}} מלך עליון אמיץ המנושא{{ש}} מלך עלמין דגלגלוהי{{ש}} מלך עתיק ימים{{ש}} מלך רם ניב שפתינו שעה נורא עלילה{{ש}} מלכי מקדם פועל ישועות{{ש}} מלכי עולם בורא{{ש}} מנוחה ושמחה{{ש}} מנומם בעת קומם{{ש}} מסוד חכמים{{ש}} מעוז צור{{ש}} מעוני שמים שחקים יזבלוך{{ש}} מפי אל{{ש}} מפלטי אלי צורי סתרי ומגני{{ש}} מציון אל עליון{{ש}} מצרי ערי יצרי{{ש}} מקדים וראש לקוראים{{ש}} מקהלות עם{{ש}} מקוה ישראל ה' (סליחה){{ש}} מקוה ישראל מושיעו{{ש}} מקור עיני{{ש}} מרומים ישכן{{ש}} מרים לראשי{{ש}} מרן דבשמיא מר על כל מרי{{ש}} מרנא דבשמיא{{ש}} מרשות אלהי האלהים{{ש}} מרשות אלהי קדם{{ש}} מרשות האל הגדול{{ש}} מרשות מרומם על כל ברכה{{ש}} מרשות שוכן עד{{ש}} משאת כפי מנחת ערב (סליחות){{ש}} משביח שאון ימים{{ש}} משמים שלום לעם{{ש}} משנאי הצמיד{{ש}} משתחוים להדרת קודש{{ש}} מתי יבושר עם{{ש}} מתי יעקב תפארון{{ש}} =נ= נבוכדנאצר אכלני הממני{{ש}} נודה לשמך בתוך אמוני{{ש}} נכון לבו{{ש}} נלאה להיליל על שברנו{{ש}} נפשי עוז תדרכי{{ש}} נשמת ילדים שוממים{{ש}} נשמת ישרים יהלוך{{ש}} נשמת מלומדי מורשה{{ש}} נשמת שדודים נדודים{{ש}} =ס= סגולתי איומה נשאתי{{ש}} סגולתי מלוכה אזרתיך{{ש}} סגולתי משכתיך חסד{{ש}} סוכה ולולב{{ש}} סוכת שלם{{ש}} סימן טוב יהיה לכל{{ש}} סימני ליל הסדר{{ש}} סלח נא אשמות{{ש}} סלח נא אשמתנו{{ש}} סלח סלח אל טוב וסלח{{ש}} =ע= עב קל ממרומך{{ש}} עד אן צבי מודח{{ש}} עד מתי ה'{{ש}} עובדי האל באמונה{{ש}} עוונינו ארוכים ורחבים וגבוהים{{ש}} עורה נא ימינך רמה{{ש}} עורו שירו שיר{{ש}} עורי נצורה כבבת{{ש}} עזוז אדירירון{{ש}} עזר מצרי{{ש}} עזרני אל חי{{ש}} עין ולב{{ש}} עינינו לך תלינו{{ש}} על אהבתך{{ש}} על אהבתך (מנוקד){{ש}} על אלה תרדנה{{ש}} על בית זה ויושביהו{{ש}} על היכלי אבכה{{ש}} על היכלי חבלי כנחש הולך{{ש}} על הר המוריה{{ש}} על זה היה דוה לבנו{{ש}} על יום חורבן היכל מקודש{{ש}} על משכבי בלילות{{ש}} על נהרות בבל חשכה יפעת מאורותינו{{ש}} עלינו לשבח{{ש}} עם אשר יה ברך{{ש}} עם ה' השלחה{{ש}} עם ה' חזקו ונתחזקה{{ש}} ענה אוחזי ארבעה מינים{{ש}} ענה אומני חוקה נסוכה{{ש}} ענה איומה{{ש}} ענה איומה קוראה בתחנוני{{ש}} ענה איומים בעוז{{ש}} ענה אמוני שבט ראובן{{ש}} ענה אתויים{{ש}} ענה תאבי ישעך{{ש}} עננו אבינו{{ש}} עננו אלוהי אברהם{{ש}} עשה למען שמך{{ש}} עת דודים כלה{{ש}} עת שערי רצון להפתח{{ש}} =פ= פורים פורים{{ש}} פסח אכלו פחוזים{{ש}} פצחו רון ותהילה{{ש}} פרה אמרה קשה{{ש}} ==פ-243== '''[[אז לפנות ערב|פתח לנו שער בעת נעילת שער כי פנה יום]]'''. – חרוז בודד בתפלת נעילה במנהגי אשכנז ופולין, ואולי הוא שריד מפיוט קדמון. =צ= צור משלו{{ש}} צורי גואלי יה{{ש}} ציון אשר יאמרו{{ש}} ציון במשפט לכי לך{{ש}} ציון גברת לממלכות מציריך{{ש}} ציון ה' לכס בחר{{ש}} ציון הלא תשאלי{{ש}} ציון הלא תשאלי לשלום אסיריך{{ש}} ציון הלא תשאלי לשלום עלוביך{{ש}} ציון הלא תשאלי שלות שרידיך{{ש}} ציון ידידות ידיד{{ש}} ציון מנת שלום{{ש}} ציון מעוז קרית מלך{{ש}} ציון מעון חשקי{{ש}} ציון עטרת צבי{{ש}} ציון צפירת פאר{{ש}} ציון קדוש משכני עליון{{ש}} ציון קחי כל צרי{{ש}} ציון תקונני עלי ביתך{{ש}} צמאה נפשי{{ש}} צעקה יוכבד{{ש}} =ק= קדוש אדיר בעליתו{{ש}} קדושת שבת כתקנת עזרא{{ש}} קדש ורחץ{{ש}} קול אהלה תתיפח{{ש}} קול ברמה נשמע ביללה{{ש}} קול יעקב קורא{{ש}} קול מבשר משמיע הטו אוזן{{ש}} קול מהלל יגדל{{ש}} קום חתן{{ש}} קומה ה' למנוחתך{{ש}} קומו ברינה עדת אמוני{{ש}} קוראי מגילה{{ש}} קינת אומן{{ש}} קמתי באשמורת{{ש}} קמתי ותדד שנתי{{ש}} קמתי להלל{{ש}} קרב אורך לעניה{{ש}} קריה יפהפיה{{ש}} =ר= ראה שמש{{ש}} ראשון אמצת לפרח שושנים{{ש}} רבון העולמים אדון כל הנפשות{{ש}} רבון העולמים חתמנו לחיים{{ש}} רבונו של עולם בראותי בחורותי{{ש}} רבונו של עולם ויהי בעלות המנחה{{ש}} רומה אלהים שמך לקדש{{ש}} רועה ישראל האזינה{{ש}} ==ר-802== '''[[אב הרחמן מלא רחמים#נוסח איטליה|רחום וחנון חטאנו לפניך רחם עלינו אב הרחמן מלא רחמים רבים חלר"ע אדון הסליחות בורא עולם במדת רחמים חלר"ע גדול העצה ורב העלילה]]'''. ==ר-803== '''[[אב הרחמן מלא רחמים#נוסח תימן|רחום וחנון חטאנו לפניך אב הרחמן מלא רחמים חלר"ע בורא עולם במדת רחמים חלר"ע גואל ומושיע חלר"ע דיין אלמנות]]'''. רחם נא עליו{{ש}} רחמים פשוטים{{ש}} רחמנא אידכר לן{{ש}} רחמנא דא היא אוריתך{{ש}} רחמנא חטינן{{ש}} רחמנא ענינן בהדא שעתא{{ש}} רחמנא רחם על עמך ישראל דאינון קימין{{ש}} רחמנא רחם על עמך ישראל דאפיקתא יתהון{{ש}} רחמנא רחם על עמך ישראל דאתן למסגד{{ש}} רחמנא רחם עלן בקל ויעבור{{ש}} ריב בין שבת וחנוכה{{ש}} ריבון כל העולמים{{ש}} רם אור גדול נעלם{{ש}} רנו ושבחו לאל{{ש}} רעה בשבטך{{ש}} רעיתי בין הבנות שכולה{{ש}} רפא צירי{{ש}} =ש= שאו לבבכם לכפיכם{{ש}} שאו מנחה משובחה{{ש}} שאו שערים ראשיכם (פיוט){{ש}} שאי קינה במגינה{{ש}} שאלו שחקים ושיחו לאדמה{{ש}} שאלי שרופה באש{{ש}} שבחו אל עדת ישראל{{ש}} שבט יהודה בדוחק ובצער{{ש}} שבטי איתני{{ש}} שביבי שלהבות חצובי להבות{{ש}} ==ש-273== '''[[שביה עניה|שביה עניה בארץ נכריה לקוחה לאמה לאמה מצריה]]'''. — גאולה — סי' שלמה [רשב"ג]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&st=&pgnum=657 256], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 226, בית תפלה [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=38430&st=&pgnum=21 10], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#דרך החיים|דרך החיים]] ח"ה 115, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#חופת חתנים|חופת חתנים]] 99, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#חזונים|חזונים]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42160&st=&pgnum=233 117], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#יפה נוף|יפה נוף]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=44816&st=&pgnum=173 39], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח"ד 308 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&st=&pgnum=339 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#סדר סליחות|סדר סליחות]] 50, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#סדר התחנונים|סדר התחנונים]] [23], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#סליחות טורינו|סליחות טורינא]] 67, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ע"י|ע"י]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42897&st=&pgnum=798&hilite= 728], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 103, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#רומא ב|רומא ב']] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=45406&st=&pgnum=179 290], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#רומא-שד"ל|רומא שד"ל]] [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019944990205171/NLI?volumeItem=2 ח"ב] 110 [במנהג זה הוא סליחה לשחרית יוכ"פ], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שינגילי-ב|שינגילי-ב]] [https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=44576&st=&pgnum=143&hilite= 70]; [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שירי שלמה-ב"ר|שירי שלמה-ב"ר]] ח"ב (*) ח"ג [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=38219&st=&pgnum=18&hilite= 4], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&st=&pgnum=207 102]; [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#תחנונים-1597|תחנונים 1597]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=52629&st=&pgnum=101 51], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#תחנונים וסליחות|תחנונים וסליחות]] 49; [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#תחנונים וסליחות-שמ"ז|תחנונים וסליחות-שמ"ז]] 61, תרגום אנגלי: נינא דייויס — [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Jewish Quarterly Review|רבעון האנגלי]] ח [https://www.jstor.org/stable/1449836?seq=1 269], תרגום ביהודית: אויערבאך-[[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אידישע דענקער|אידישע דענקער]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/judaicaffm/content/pageview/2020092 88]. הבית השלישי "מחוצים לחוצים" וכו' מובא בס' [[W:גן השכלים|בוסתן אל-אוקול]] ל[[W:נתנאל בירב פיומי|ר' נתנאל אלפיומי]], הוצאת לעווין עמ' 71 [https://tablet.otzar.org/#/book/149871/p/44/t/1/fs/mn_60cf43af-f541-4636-9600-d4ea6150c1f4/start/0/end/4/c *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#לוח|לוח]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=36611&st=&pgnum=74 71], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338229 411]. הערה: ה' שובין ב[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?sits=1&req=46778&st=%D7%A9%D7%91%D7%99%D7%94%20%D7%A2%D7%A0%D7%99%D7%94&_rnd=0.8254772840237545 מבוא לסדר פיוט אקדמות] (ווילנא 1901) התאמץ להוכיח שהפיוט הזה איננו לרשב"ג, אבל להלן בערך [[#א-1952|שנותינו ספו]] אוכיח שאין יסוד לטענותיו.{{ש}} שבץ אחזני{{ש}} שבת היום לה'{{ש}} שבת הכסא אשר למעלה מנושא{{ש}} שבת ומילה{{ש}} שבת זה שבת הגדול{{ש}} שבת סורו מני{{ש}} שדודים נדודים{{ש}} שדי אל מה נורא{{ש}} שואף כמו עבד{{ש}} שוכני בתי חמר{{ש}} שוכנת בשדה{{ש}} שולמית הנבחרת מעמים{{ש}} שוממתי ברב יגוני{{ש}} שומר ישראל{{ש}} שומרון קול תתן{{ש}} שופט כל הארץ{{ש}} שושן עמק{{ש}} שושנת ורד{{ש}} שזופת שמש{{ש}} שח ציר נאמן{{ש}} שחי לאל{{ש}} שחר אבקשך{{ש}} שחר להודות לך קמתי{{ש}} שחר קמתי להודות{{ש}} שחרנוך בקשנוך יוצר הרים{{ש}} שטר עלי בעדים וקנין{{ש}} שימו לב על הנשמה{{ש}} שימני ראש{{ש}} שיר אל נעלם{{ש}} שיר אענה{{ש}} שיר היחוד{{ש}} שיר הכבוד{{ש}} שיר ושבח עירכו{{ש}} שיר חדש אשיר{{ש}} שיר חדש זמרו{{ש}} שירה לאל נרננה{{ש}} שירו לאל הודו לשמו{{ש}} שירו לאל נבוני{{ש}} שירו לאל נועם{{ש}} שירו לאל שיר חדש{{ש}} שירו לה' בחורי וזקני{{ש}} שירו לה' הודו לו{{ש}} שירות ותשבחות אתנה{{ש}} שישו ושמחו בשמחת תורה{{ש}} שכולה אכולה{{ש}} [[שכולה גלמודה]] שכורת ולא מיין{{ש}} שכינה צועקת בהרע{{ש}} שלום וצדק נשקו{{ש}} שלום לבוא שבת{{ש}} שלום לך דודי{{ש}} שלום עליכם אתם{{ש}} שלום עליכם מלאכי השרת{{ש}} שלום תשפות לנו{{ש}} שלומי עליון ישני מכפלה{{ש}} שלמא לכון שארא דישראל{{ש}} שלש עשרה מדות האמורות בחנינה{{ש}} שם אל קמתי לברך{{ש}} שמחו בשמחת תורה{{ש}} שמחו בשמחת תורת משה{{ש}} שמחו נא{{ש}} שמחו נא שמחו נא במפטיר וברכתו{{ש}} שמחים בצאתם ובביאתם{{ש}} שמחתי באומרים לי{{ש}} שמיני אותותיו ומעשיו בספר נכתבים{{ש}} שמך לעד בפי מועד{{ש}} שמם הר ציון{{ש}} שמע האל{{ש}} שמע קולי{{ש}} שמעו והאזינו{{ש}} שמעו נא תוכחת{{ש}} שמעתי מפאתי תימן{{ש}} שמרו שבתותי{{ש}} שנאנים שאננים{{ש}} שנה בשנה אהגה כיונה{{ש}} ==ש-1952== '''[[שנותינו ספו|שנותינו ספו בדלות ובקלות לאור נקוה והנה בוז ושפלות]]'''. — גאולה לשבת שניה אחר פסח — סי' שלמה (ב' פעמים) חזק. [רשב"ג]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&st=&pgnum=660 259], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 238, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#דרך החיים|דרך החיים]] ח"ה 118, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח"ד 310 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&st=&pgnum=341 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#סליחות-תימנים|סליחות-תימנים]] 37, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ע"י|ע"י]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42897&st=&pgnum=804 734], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 108, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שירי שלמה-ב"ר|שירי שלמה-ב"ר]] ח"ב (*) ח"ג [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=38219&st=&pgnum=19&hilite= 5], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&st=&pgnum=211 104]:, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#תכלאל|תכלאל]] ח"ב ב 148: תרגום אשכנזי: [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Geiger|גייגער-גבירול]] 103, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#לוח|לוח]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=36611&st=&pgnum=75 72], סי' 108. הערה: בכל הדפוסים מלבד סליחות תימנים ותכלאל נמצא שנוסח החרוז האחרון של הבית השלישי הוא: "וגם עוד ישמעאל הרס וגרס הרי ששים ואחת וארבע מאות". הרוו"ה במאמרו "[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990018828980205171/NLI הפיוטים והפיטנים]" מעלה בחשבונו שתס"א למספר הישמעאלים מתאים לשנת ד' אלפים תתט"ו (1055) או תתל"ה (1075), "כי תחילת מלכות ישמעאל ד"א שנ"ד (594) או שע"ד (614) כמבואר ב[[איגרת רב שרירא גאון|תשובת ר' שרירא גאון]]". אחריו נגרר בעל ע"י בפירושו ואחז בשנת תטט"ו, ודוקעס ג"כ נגרר אחריו ואחז בשנת תתל"ה (עי' [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Dukes|עהרענזוילען]] עמ' [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1368244 10], [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1368254 20]). ה' שי"ר חלק על הרוו"ה ואמר שיש לו ראיות נכוחות שצ"ל בגוף הפיוט "הרי ארבע מאות ושלושים ואחת" ([https://hebrewbooks.org/47046 אגרות שי"ר] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=47046&st=&pgnum=289 239]), ולפי זה היתה השנה שבו חבר הפיטן את הפיוט הזה שנת 1025 או 1045 למה"נ. אולם האמת היא כי אין לסמוך בזה על התאריך שבאגרת ר' שרירא גאון כי כבר העיר בצדק בעל [[דורות הראשונים]] (ח"ג (*ח"ו)[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20282&st=&pgnum=177 172]) כי המלים "שנת ארבע אלפים ושע"ד ליצירה" היא הוספת ר' שמואל ולם והגאון בעצמו לא כתב רק "ובימיו יצא מחמד לעולם" (עי' ג"כ [https://hebrewbooks.org/1374 אגרת רב שרירא גאון הוצאת ד"ר בנימן מנשה לוין] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1374&st=&pgnum=176&hilite= עמ' 100]) והנכון הוא כמו שהעיר שד"ל שתס"א לספירת הישמעאלים עולה לשנת 1069 למה"נ (עי' [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Literaturblatt|ליטבל]] 1846 [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/cm/periodical/pageview/3532435 עמ' 491] ו[[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אגרות שד"ל|אגרות שד"ל]] עמ' 983) כי התחלת מלכות ישמעאל היתה בשנת 622 למה"נ ואם נוסיף על זה 461 בנכוי י"א ימים לכל שנה ישמעאלית שהיא שנת לבנה תעלה לנו שנת 109 למה"נ. אבל אפילו אם נאמר שהפיטן חשב שנות חמה ולפי זה תצא לנו שתס"א שנה אחר התחלת מלכות ישמעאל היא שנת 1083 למה"נ, אין לנו להטיל ספק ולומר שרשב"ג לא חבר את הפיוט הזה מפני שהוא כבר מת בשנת 1069 או 1070, כי לפי דעתי אין לנו להתחשב עם התאריכים הנמצאים בפיוטים מפני שאין כל ספק שהמעתיקים שנו אותם כדי להתאים את התאריך לפי זמניהם הם. והא ראיה כי התאריך שלנו נמצא בסליחות תימנים ובתכלאל בנוסח זה: "וגם עוד הרג והרס שבע עשרה שנה וחמש מאות" וכן הוא ג"כ ב[https://www.nli.org.il/he/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=KTIV&scope=KTIV&docId=PNX_MANUSCRIPTS990001751910205171 כ"י ברלין 576] (עי' [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Steinschneider|רשימת רמש"ש]] ח"א [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/4023837 עמ' 118] הע' 42), ובספר "[[W:גן השכלים|בוסתאן אל-אוקול" (גן החכמה)]] ל[[W:נתנאל בירב פיומי|ר' נתנאל אלפיומי]] (הוצאת דוד לעווין נויארק 1908 עמ' 70-71) [https://tablet.otzar.org/#/book/149871/p/1/t/1/fs/mn_e8afa9ad-9153-4126-a753-63ec5829d3d0/start/0/end/4/c *] מובא קטע מפיוט זה ושם הנוסח: "וגם עוד ישמעאל הרג הרס תשע וחמשים שנה וחמש מאות". מזה נראה שר' נתנאל שנה את התאריך להתאים עם השנה (1165) שבו כתב את ספרו וכן עשו המעתיקים האחרים. מכל האמור בזה מוכח שדברי ה' שובין ב[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?sits=1&req=46778&st=%D7%A9%D7%91%D7%99%D7%94%20%D7%A2%D7%A0%D7%99%D7%94&_rnd=0.8254772840237545 מבוא לסדר פיוט אקדמות] (ווילנא 1901) [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=46778&st=%d7%a9%d7%91%d7%99%d7%94+%d7%a2%d7%a0%d7%99%d7%94&pgnum=35&hilite= עמ' 34] שהפיוט הזה הוא לר' שלמה הבבלי אין להם יסוד כלל.{{ש}} שני זיתים נכרתים{{ש}} שננו לשונם בני אונם{{ש}} שנת אוצרך הטוב{{ש}} שנת אורה שנת ברכה{{ש}} שנת אסומה ובלולה{{ש}} שנת ארץ תתן יבולה{{ש}} שעה נאסר{{ש}} שעה עליון לקול אביון{{ש}} שער אשר נסגר{{ש}} שער הרחמים{{ש}} שערי שמים בלולי אש ומים{{ש}} שעריך בדפקי{{ש}} שפל רוח{{ש}} שפעת רביבים{{ש}} שרי קודש היום{{ש}} שרפו הבירה{{ש}} שש מאות נקראות{{ש}} ששוני רב בך{{ש}} שתאמץ אהבת אמוניך{{ש}} שתה ימי גלותי{{ש}} שתי פעמים מקוימים{{ש}} =ת= תא שמע מרא דעלמא{{ש}} תאבת יום זה{{ש}} תאות לב לא השגנו{{ש}} תאות נפש ולב{{ש}} תאחר מיום זכרון{{ש}} תאיר אורנו{{ש}} [[תאיר נוגה]] תאלת יום ענוי{{ש}} תאמר למחות אשמינו{{ש}} תאמת אור בקדש{{ש}} תבוא לפניך שועת חנון{{ש}} תגרת יד אסוף{{ש}} תהום השוטף על ראשי צפה{{ש}} תהיינה עיניך פקוחות{{ש}} תוחלת ישראל{{ש}} תומת צורים וחסדם{{ש}} תורה הקדושה{{ש}} תורתא דמרביא{{ש}} תזכו לשנים רבות (פיוט){{ש}} [[תחילת כל מעש]] תחינה לנפילת אפים ממחזור ויטרי{{ש}} תחלי תורה{{ש}} תחרות רוגז הניח{{ש}} תיסתר לאלם תרשישים מרון{{ש}} תכלה ממנו אפך וחמתך{{ש}} תכפו עלינו צרות{{ש}} תמהנו מרעות{{ש}} תמו פסו עבודת בית עולמים{{ש}} תמור עבודת מזין{{ש}} תנות צרות לא נוכל{{ש}} תנחם על עפר ואפר{{ש}} תעודה החמודה{{ש}} תעינו מאחריך{{ש}} תעלה תפילתנו למעון שמיך{{ש}} תעלת צרי{{ש}} תענה אמונים{{ש}} תענית צבור קבעו תבוע צרכים{{ש}} תערוג אליך כאיל על אפיקים{{ש}} תפילה תקח תחינה תבחר{{ש}} תפילתו של כהן גדול{{ש}} תפלה לקדמך{{ש}} תפן להקשיב ממעונים{{ש}} תפתח ארץ ויפרו ישע{{ש}} תרומה הבדילנו{{ש}} תשבי צורי{{ש}} תשוב תרחמנו שוב שביתנו{{ש}} תשובה חשובה{{ש}} תתברך אלהי האלהים{{ש}} תתמוך גורלנו{{ש}} תתן אחרית לעמך{{ש}} 3ddq2xjo9ag43cxu8urakw69eo83h4e 3019959 3019958 2026-06-14T21:47:12Z בן עדריאל 9444 3019959 wikitext text/x-wiki {{בעבודה}} __NOTOC__ <div style="text-align: center; background: #f9f9f9; border: 1px solid #ddd; padding: 10px; margin-bottom: 20px;"> '''מעבר לאות:''' [[#א|א]] | [[#ב|ב]] | [[#ג|ג]] | [[#ד|ד]] | [[#ה|ה]] | [[#ו|ו]] | [[#ז|ז]] | [[#ח|ח]] | [[#ט|ט]] | [[#י|י]] | [[#כ|כ]] | [[#ל|ל]] | [[#מ|מ]] | [[#נ|נ]] | [[#ס|ס]] | [[#ע|ע]] | [[#פ|פ]] | [[#צ|צ]] | [[#ק|ק]] | [[#ר|ר]] | [[#ש|ש]] | [[#ת|ת]] </div> =א= ==א-1== '''א...[[אישים איך אותם יקריבו]]'''.{{ש}} ==א-1-א*== '''א .... [[המחשבה במחשבות שלום מקדם חשובה]]'''.{{ש}} ==א-2== '''א...ת [[במצורע הזהרת]]'''.{{ש}} ==א-2*== '''א .... [[חצפית אשרו ומשמרו צפית]]'''.{{ש}} ==א-3*== '''[[א...רים כיונה פותה אחריך משכתה]]'''.{{ש}} ==א-3== '''[[אאביך ביום מבך|אאביך ביום מבך עוגל חצי גרני]]'''.{{ש}} ==א-4== '''[[בדעתו אביעה חידות#אאגרה בני איש|אאגרה בני איש המושרר בטל]]'''.{{ש}} ==א-5== '''[[אאדה עד חוג שמים|אאדה עד חוג שמים אעלה אתי שמים]]'''.{{ש}} +'''[[ואאדיר אלהי אבי]]'''.{{ש}} ==א-6== '''[[אאדיר ללובש הוד והדר]]'''.{{ש}} ==א-7== '''[[אאדר ליוצר בראשית ובורא נשמות]]'''.{{ש}} ==א-8== '''[[אאדרך חן בשמים]]'''.{{ש}} ==א-9== '''[[אאוגריה זילא סהדא שקרא]]'''.{{ש}} ==א-10== '''[[אאזר חלצי למלאות חפצי ולפני מליצי כפירי אריות]]'''.{{ש}} ==א-11== '''[[אאזרה גבורה...]]'''.{{ש}} ==א-12== '''[[אאיר גם אזהיר באור בהיר]]'''.{{ש}} ==א-1*== '''[[אאל להאל באל וחילה אסעדה בתודה ואסלדה בחלה]]'''.{{ש}} ==א-13== '''[[אאמיץ לנורא ואיום|אאמיץ לנורא ואיום בהסתופפי לפניו]]'''.{{ש}} ==א-14== '''[[אאמיצכם שירים באמרי פי]]'''.{{ש}} ==א-15== '''[[אאמיר אאדיר אפודת אגודת אורתך]]'''.{{ש}} ==א-16== '''[[אאמיר אאדיר עשרה שמות במרץ]]'''.{{ש}} ==א-17== '''[[אאמיר אאמיץ עטה עז]]'''.{{ש}} ==א-18== '''[[אאמיר אותך סלה|אאמיר אותך סלה בהוד והדר ותהלה]]'''.{{ש}} ==א-19== '''[[אאמיר אל האמירני]]'''.{{ש}} ==א-21== '''[[אאמיר מסתתר במעון חביון]]'''.{{ש}} ==א-22== '''[[אאמיר שבח במערכה לפאר לאדיר במלוכה]]'''.{{ש}} ==א-4*== '''[[אאמירם לי לאיומה אבוננם להחכימה]]'''.{{ש}} ==א-23== '''[[אאמן שמך ואקרא אליכם אישים]]'''.{{ש}} ==א-24== '''[[אאפד ישועה למלך]]'''.{{ש}} ==א-25== '''[[את חיל יום פקודה#אאפיד נזר איום|אאפיד נזר איום בשלוש קדושה ביום]]'''.{{ש}} ==א-26== '''[[אאריא מתילי ואחוין]]'''.{{ש}} ==א-27== '''[[אאשרה חסנך אלהי עולם אברכך בכל עת מלך עולם]]'''.{{ש}} ==א-28== '''[[אב אחד לכלנו וגוי אחד קראנו]]'''.{{ש}} (א-5*){{ש}} '''[[אב אתה לאביונים לעם שומר אמונים]]'''.{{ש}} ==א-29== '''[[אב בחכמה אור החמה ידך רמה על כל תבל]]'''.{{ש}} ==א-30== '''[[אב בנס שמיני כנוסה ושמע למהול לי ויקשב]]'''.{{ש}} ==א-31== '''[[אב גבר כחילים ובניו מפילים חללים]]'''.{{ש}} ==א-32== '''[[אב המון איש אמון ממשפחת רם ישיש ונכבד והמשרה על שכמו]]'''.{{ש}} ==א-6*== '''[[אב המון בכל נתברך]]'''.{{ש}} ==א-33== '''[[אב המון גוים]]'''.{{ש}} ==א-34== '''[[אב המון גוים הכיר יחודו וידע אלהים ועבדו]]'''.{{ש}} ==א-7*== '''[[אב המון גוים ישראלים אשר פריו קדש הלולים]]'''.{{ש}} ==א-35== '''[[אב המון גוים לקח מארם בן שלש הכיר פני אדון הכל]]'''.{{ש}} ==א-36== '''[[אב המון מל בשר יחידו]]'''.{{ש}} ==א-8982== (א-8*){{ש}} '''[[אב הנסים לקולי תשמעה ולי תטה השלום כנהר]]'''.{{ש}} +'''[[אב הרחמים אדון השלום]]'''.{{ש}} ==א-9*== '''[[אב הרחמים איחדה שמך לילות וימים]]'''.{{ש}} ==א-37== '''[[אב הרחמים אל רם על רמים בך אשמח ויגל לבבי]]'''.{{ש}} ==א-8983== (א-10*){{ש}} '''[[אב הרחמים אנא הרחמים ושמו אחד]]'''.{{ש}} ==א-38== '''[[אב הרחמים אשר בידך נפשות החיים והמתים]]'''.{{ש}} ==א-39== '''[[אב הרחמים אשר הסליחה עמך תחתינו שעה כי אנחנו עמיך]]'''.{{ש}} +'''[[אב הרחמים הוא ירחם עם עמוסים]]'''{{ש}} ==א-11*== '''[[אב הרחמים היטיבה ברצונך את ציון]]'''.{{ש}} +'''[[אב הרחמים רחם]]'''{{ש}} ==א-40== '''[[אב הרחמים|אב הרחמים שוכן מרומים]]'''.{{ש}} +'''[[אב הרחמן מלא רחמים|אב הרחמן מלא רחמים רבים]]'''. –עיין [[#ר-802|רחום וחנון חטאנו לפניך רחם עלינו אב הרחמן מלא רחמים]].{{ש}} ==א-8984== '''[[אב הרחמן שברי בך מלכי]]'''.{{ש}} ==א-47== '''[[אב ידעך|אב ידעך מנוער בחנתו בעשר בל עבור בראש תער]]'''.{{ש}} ==א-48== '''[[אב לא חמל|אב לא חמל בן לא אמל גמולו לטוב יוגמל]]'''.{{ש}} ==א-49== '''[[אב לא חס|אב לא חס על עין ימינו]]'''.{{ש}} ==א-50== '''[[אב לבנים יודיע אל אמתיך]]'''.{{ש}} ==א-51== '''[[אב לחכמים בבואו למות]]'''.{{ש}} ==א-52== '''[[אב לחכמים משה בחור בנביאים משה]]'''.{{ש}} ==א-53== '''[[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם ורב סלוח חוללתנו בני ברית קדש]]'''.{{ש}} ==א-54== '''[[אב מראש בן זאת הפרשה]]'''.{{ש}} ==א-55== '''[[אב נתן לחתנו כלה כלילת יופי]]'''.{{ש}} ==א-56== '''[[אב סגני כהונה ולויה]]'''.{{ש}} ==א-57== '''[[אב רחמים חונן עלי כל בריה]]'''.{{ש}} ==א-58== '''[[אב רחמן היה מוחל עונות עמך]]'''.{{ש}} ==א-8985== '''[[אב רחמן מושיע חוסים בשר ישע]]'''.{{ש}} ==א-59== '''[[אב רחמן מלא רחמים חטאנו לפניך רחם עלינו]]'''.{{ש}} ==א-60== '''[[אב רחמן שוכן בתוך קרבי בך אבטחה]]'''.{{ש}} ==א-61== '''[[אב רם על כל רמים שור עמלי]]'''.{{ש}} ==א-62== '''[[אב שמעון יאקול יא כאלקי]]'''.{{ש}} =='''[[אבא שמעון|אב שמעון כון בעוני]]'''== .{{ש}} ==א-63== '''[[אב שמעון קאל קלבי ינשרח פי דכר רבי]]'''.{{ש}} ==א-64== '''[[אב ששון ישאב בתשעה בו ובחמשה עשר בו]]'''.{{ש}} ==א-65== '''[[אב תציל בת מפי בוזזיה]]'''.{{ש}} ==א-66== '''[[אבא אבא הב לן מטרא]]'''.{{ש}} ==א-67== '''[[אבא אבא מארי קדישא עילאה הא אתינא קמך ונפשאי מרירא]]'''.{{ש}} ==א-68== '''[[אבא חסאן תרומית נדיבים]]'''.{{ש}} ==א-69== '''[[אבא רחמנא ארים ימינך ואצמח פורקנך]]'''.{{ש}} +'''[[אבאר בו כפי כח לאברם]]'''.{{ש}} ==א-70== '''[[אבאר במלה מתוקנה]]'''.{{ש}} ==א-71== '''[[אבאר דת שעשועים יום אוחילה לאל למצוא פדיום]]'''.{{ש}} ==א-72== '''[[אבאר מצות סוכה ובהלכות ישנים אנדד]]'''.{{ש}} ==א-73== '''[[אבאר קצת פלאי אלהים]]'''.{{ש}} ==א-74== '''[[אבאר שם אדיר שמותיו נוראים]]'''.{{ש}} ==א-75== '''[[אבאר תקף אל רם ונשא]]'''.{{ש}} ==א-76== '''[[אבארה ברון פצחי יושר הלכות חג פסחי]]'''.{{ש}} ==א-77== '''[[אבד הוד תמה|אבד הוד תמה הושמם אדרת]]'''.{{ש}} ==א-78== '''[[אבד ושבר וכלם]]'''.{{ש}} ==א-79== '''[[אבד הסיד מן הארץ]]'''.{{ש}} ==א-80== '''[[אבדה אמונה מבני אדם ואין מהם בך אוהב]]'''.{{ש}} ==א-81== '''[[אבדה האמונה ונגעלה]]'''.{{ש}} ==א-82== '''[[אבדה התקוה]]'''.{{ש}} ==א-83== '''[[אבדה ממנו אמונה אמונת תורת בוראנו]]'''.{{ש}} +'''[[אבדה ספינו אמונה]]'''.{{ש}} ==א-84== '''[[אבדה עצה ודיצה]]'''.{{ש}} אבד הוד תמה{{ש}} ==א-85== '''[[אבדו חכמי גזית|אבדו חכמי גזית יושבי גנים]]'''.{{ש}} ==א-8986== '''[[אבא אל מזבח אלהים שמחת גילי]]''' ==א-8987== '''[[אבוא בגבורות ה' אלהים אזכיר צדקתך לבדך אהים]]''' ==א-106== '''[[אבוא בחיל להתיצבה|אבוא בחיל להתיצבה במעמד פני תיבה]]'''.{{ש}} ==א-8988== '''[[אבא בתחנה לפני אל בכתר שירה מכתר]]''' ==א-118== '''[[אבוא היום בתפילה|אבוא היום בתפילה אל מקדשי אל]]'''.{{ש}} ==א-120== '''[[אבוא כעני שואל בפתח|אבוא כעני שואל על פתח]]'''. – למוסף יוכ"פ. * [[אוצר_השירה_והפיוט/מפתח_המקורות/מקורות_עברים#לוח|לוח]] ה 83.{{ש}} ==א-127== '''[[אבואה ברשיון מחוללי|אבואה ברשיון מחוללי אף מרשיון קהלי]]'''.{{ש}} ==א-128== '''[[אבואה בתחנון|אבואה בתחנון פני רחום וחנון]]'''. – סליחה ד' עשי"ת – סי' א"ב יוספא בירבי בער זצ"ל. הערה: [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338142 324] מיחסו לר' יוסף בן ברוך אבל ר"ת של הפיוט הם כמו שנסמן לעיל. * סליחה פראג 1613 סי' 80.{{ש}} ==א-129== '''[[אבואה ואשתחוה ואכרעה|אבואה ואשתחוה ואכרעה בקש רחמים בעד נהלאה]]'''.{{ש}} ==א-147== '''[[אבותי כי בטחו|אבותי כי בטחו בשם אלהי צורי גדלו והצליחו וגם עשו פרי]]'''.{{ש}} ==א-148== '''[[אבותי כרבת ריבם|אבותי כרבת ריבם אבדת כל מחריבם]]'''.{{ש}} ==א-178== '''[[אבי עבור על רשעי|אבי עבור על רשעי התדרוש לעון בצעי]]'''.{{ש}} אבי עבור על רשעי{{ש}} אביוני עמך{{ש}} אבינו מלך אנקת עמך{{ש}} אבינו מלכנו אבינו אתה{{ש}} אביעה כתם עווני{{ש}} אביר הגביר{{ש}} אביר ישראל{{ש}} אבכה ועל שוד זבולי{{ש}} אבל אנחנו חטאים ואשמים{{ש}} אבל אעורר{{ש}} אבל בחטאינו{{ש}} אבל במר נפש מתענים{{ש}} אבלה נפשי וחשך תארי{{ש}} אבן הראשה{{ש}} אבן מעמסה{{ש}} אבן שתיה{{ש}} אבני אקדח{{ש}} אבני יקר{{ש}} אברהם היה אחד{{ש}} אברך את שם ה' הנעלם מכל נמצא{{ש}} אגגי בהעמיקו{{ש}} אגדלך{{ש}} אגורה באהלך עולמים{{ש}} אגיד נפלאותיך איום ונורא{{ש}} אגידה ואדברה עצמו מספר{{ש}} אגיל ואשמח{{ש}} אגיל ואשמח בשמחת תורה{{ש}} אדאג מחטאתי{{ש}} אדבר מישרים{{ש}} ==א-464== '''[[אדברה בצר רוחי]]'''.{{ש}} ==א-465== '''[[אדברה בצר רוחי אליך מלכי וקדושי]]'''.{{ש}} ==א-466== '''[[אדברה ברשיון מביני]]'''.{{ש}} ==א-467== '''[[אדברה ואעירה בירחי קדם אזכירה]]'''.{{ש}} ==א-468== '''[[אדברה וירוח לי]]'''.{{ש}} ==א-469== '''[[אדברה וירוח לי אשר ספרו לנו אבות מפי המגיד]]'''.{{ש}} ==א-470== '''[[אדברה וירוח לי כי רוחי הציקתני על מרירות נפשי]]'''.{{ש}} ==א-471== '''[[אדברה וירווח לי פני סולחי ומוחלי|אדברה וירוח לי פני סולחי ומוחלי]]'''.{{ש}} ==א-472== '''[[אדברה נא שלום בך ירושלם החביבה]]'''.{{ש}} ==א-473== '''[[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים כרש ואבכה בענוי נפש קהלי אבכה]]'''.{{ש}} ==א-474== '''[[אדרה עד בית אלהים בלב נשבר מי יתנני במדבר]]'''.{{ש}} ==א-475== '''[[אד"ו דחה מראש]]'''.{{ש}} ==א-476== '''[[אדום אמרה אין קץ וציון קוה לקץ]]'''.{{ש}} ==א-477== '''[[אדום אשר מלך יאמר לפזורי קהלך]]'''.{{ש}} ==א-478== '''[[אדום וצח יושב שמים נורא נצח]]'''.{{ש}} ==א-479== '''[[אדום לה' לו אתחולל ואדום]]'''.{{ש}} ==א-480== '''[[אדום עקר]]'''.{{ש}} ==א-481== '''[[אדון אביר במעשיו כביר|אדון אביר במעשיו כביר מי אל כמוך]]'''.{{ש}} ==א-482== '''[[אדון אדיר הכל לך לך]]'''.{{ש}} ==א-483== '''[[אדון אל תשכח צעקת אריאל בנין כוננו ידיך]]'''.{{ש}} +'''[[אדון אלהים צבאות]]'''.{{ש}} +'''[[אמרתך צרופה ועדותיך צדק#שבתי וראה|אדון אם מעשים אין בנו]]'''.{{ש}} ==א-484== '''[[אדון אימנני|אדון אמנני אצלו שכנני]]'''.{{ש}} ==א-485== '''[[אדון אמץ ראובן בניסן וטלה]]'''.{{ש}} ==א-486== '''[[אדון אצלו אמנני באהב שעשועים]]'''.{{ש}} ==א-487== '''[[אדון אשר בין היצור נעבד תשוב תחייני]]'''.{{ש}} ==א-488== '''[[אדון אשר יצוריו יצר והפליאם בראם מאין]]'''.{{ש}} ==א-489== '''[[אדון אשר לו תאות מלוכהגדול ורם על כל ברכה]]'''.{{ש}} ==א-490== '''[[אדון אשר צדקתו לכל היצור נודעה]]'''.{{ש}} ==א-491== '''[[אדון אשר רוכב בגאוה שחק]]'''.{{ש}} ==א-492== '''[[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה הגיגנו אזון שיחנו בשאגנו]]'''.{{ש}} ==א-493== '''[[אדון בכתר גבורת יסודך תרצה צעקתנו]]'''.{{ש}} ==א-494== '''[[אדון בעוזו יוצר אורה והוא בורא חשכה]]'''.{{ש}} ==א-495== '''[[אדון בעוזו יוצרי הוא נעלה על כל ברכה]]'''.{{ש}} ==א-496== '''[[אדון בפקדך|אדון בפקדך אנוש לבקרים]]'''.{{ש}} ==א-497== '''[[אדון בפקדך פנקסי לבקר]]'''.{{ש}} ==א-498== '''[[אדון בשפטך|אדון בשפטך אנוש רמה תזכור ברוגז חנות רחם]]'''.{{ש}} ==א-499== '''[[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין אם ידקדק בחקר פועל אם יבדק]]'''.{{ש}} ==א-500== '''[[אדון האדונים בוחן לבבות]]'''.{{ש}} ==א-501== '''[[אדון האדונים מעותי סלח]]'''.{{ש}} ==א-502== '''[[אדון האדונים סנה שוכן ונשא ורם לקול נגש נענה]]'''.{{ש}} ==א-503== '''[[אדון הבט וראה עמל עמך בארץ צר]]'''.{{ש}} ==א-504== '''[[אדון הביטה וראה את אנחותינו]]'''.{{ש}} ==א-505== '''[[אדון הביטה ושמע את אנחותינו הביטה וראה את בשתינו]]'''.{{ש}} ==א-506== '''[[אדון הביטה משמיך בעניים מבקשים שמך]]'''.{{ש}} ==א-507== '''[[אדון הדרש לעם דורשיך לא תתפרש מנן ואל נפרוש ממך]]'''.{{ש}} ==א-508== '''[[אדון הזן את העולם]]'''.{{ש}} ==א-509== '''[[אדון היושב על חוג הארץ נאדר בכח]]'''.{{ש}} אדון הכל{{ש}} אדון המושיע{{ש}} אדון הסליחות{{ש}} אדון העולמים{{ש}} אדון יחיד יסד{{ש}} אדון מועד כתקח{{ש}} אדון משפט בקרבך{{ש}} אדון עולם{{ש}} אדון עולם{{ש}} אדון עולם אקו לך{{ש}} אדון צור ישעי{{ש}} אדוני האדונים השקיפה ממעונים{{ש}} אדיר איום ונורא{{ש}} אדיר במלוכה{{ש}} אדיר דר מתוחים{{ש}} אדיר הוא{{ש}} אדיר ונאה בקודש{{ש}} אדיר ונאור בורא דוק וחלד{{ש}} אדיר יבנה ביתי{{ש}} אדיר כבודו{{ש}} אדיר לא ינום{{ש}} אדירי איומה{{ש}} אדם איך יזכה{{ש}} אדם בקום עלינו{{ש}} אדם ובהמה{{ש}} אדמה מארר{{ש}} ה' אבינו אתה{{ש}} ה' אדונינו (תחינה){{ש}} ה' אודך בכל לבבי{{ש}} ה' אויב גבר{{ש}} ה' איה חסדיך הראשונים{{ש}} ה' אלהא את אמרת לכנישתא{{ש}} ה' אלהא דכל דמטמר{{ש}} ה' אלהא דשכינתיה בשמי נהורי{{ש}} ה' אלהי אברהם יצחק וישראל{{ש}} ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים{{ש}} ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים{{ש}} ה' אלהי הצבאות צג בין ההדסים{{ש}} ה' אלהי ישועתי{{ש}} ה' אלהי ישראל צדיק אתה{{ש}} ה' אלהי רבת צררוני מנעורי{{ש}} ה' אלהים מושיב יחידים{{ש}} אדני אלהים צבאות אתה החלות{{ש}} ה' אליך אזעק{{ש}} ה' אליך כסיתי{{ש}} ה' אליך נשאתי את עיני{{ש}} ה' אם גדל עווני{{ש}} ה' אם מאוס מאסתנו{{ש}} ה' אנחתנו גדלה{{ש}} ה' אני הגבר ראה שבר{{ש}} ה' אפפונו יגונים{{ש}} ה' ארכו שני{{ש}} ה' את הוא אלהא דשרי ברום רקיעיא{{ש}} ה' את הוא אלהא מלך{{ש}} ה' את מפעליך אזכור{{ש}} ה' בקול שופר{{ש}} ה' בקר אערך לך{{ש}} ה' בקר תשמע קולי{{ש}} ה' דאבה רוחי{{ש}} ה' דאגה שברה לבי{{ש}} ה' דבידיה אסו{{ש}} ה' דכאונו הממונו{{ש}} ה' דל כבודנו{{ש}} ה' דלו עיני{{ש}} ה' דסגיאין רחמוהי{{ש}} ה' דקריב לכל מאן דקרי ליה{{ש}} ה' זעקתי בחבלי{{ש}} ה' זעקתי בצירי{{ש}} ה' זרה עם קדש{{ש}} ה' חננו והקימנו{{ש}} ה' חסד ואמת יקדמו פניך{{ש}} ה' יבואונו רחמיך{{ש}} ה' יגוני קראוני אל אבל{{ש}} ה' יגענו וסבלנו צרות{{ש}} ה' ידענו מעלנו{{ש}} ה' יום לך אערוך תחינה{{ש}} ה' יונתך שבעה קלון{{ש}} ה' יושב שוכן מעוני{{ש}} ה' יחיד{{ש}} ה' ייאשוני מרחמיך{{ש}} ה' ימין עוזך הרם{{ש}} ה' יריבי תריב{{ש}} ה' ישועה צוה{{ש}} ה' לגזע הימן{{ש}} ה' למה תביט בוגדים{{ש}} ה' למה תהיה{{ש}} אדני מעון אתה{{ש}} אדני נגדך כל תאותי{{ש}} ה' נגרו דמעי{{ש}} ה' נזלו עיני{{ש}} ה' נלכד במוקש{{ש}} ה' נפלאות עשית{{ש}} ה' נתתנו לשמה{{ש}} ה' עד מתי תעשן חמתך{{ש}} ה' צור ישראל{{ש}} ה' רב העליליה{{ש}} ה' רוח רחמים השב{{ש}} ה' ריבה את יריבי{{ש}} ה' שארית פליטת אריאל{{ש}} ה' שדודים נדודים{{ש}} ה' שובה ממרומיך{{ש}} ה' שומרי לביתך נאוה{{ש}} ה' שועת עמך הקשיבה{{ש}} ה' שטופה חטופה{{ש}} אדני שמעה אדני סלחה{{ש}} ה' שמעתי ונרגזתי{{ש}} ה' שעה נודד מקנו{{ש}} ה' שעה עדתך{{ש}} ה' שעה עם נדכה{{ש}} אדעה כי אין זולתך לגאול{{ש}} אדפוק בצהרים פתח{{ש}} אדר נזלי ישע תזיל להמוני{{ש}} אדרת חזקים{{ש}} אדרת תלבושת{{ש}} אהבו את ה'{{ש}} אהבני מנוער{{ש}} אהבת אברהם ברכה תשית{{ש}} אהבת הדסה{{ש}} אהבת עזוז{{ש}} אהבת צדק ותשנא רשע{{ש}} אהוב מהר המור{{ש}} אהוב נגלה על הר סיני{{ש}} אהוביך אהבוך{{ש}} אהובת נוער באבות משולשת{{ש}} אהודה בקרב נוחלי מוסר{{ש}} אהל שכנת באדם{{ש}} אהלי אני עבטתי{{ש}} אהלי אשר תאבת{{ש}} אהלל בצלצלי שמע{{ש}} אהללה אלהי אשירה עזו{{ש}} אהללך בקול רם{{ש}} אהלת מתוחים{{ש}} אודה אל חי שמך{{ש}} אודה יוצר{{ש}} אודה לאלי{{ש}} אודה לך חזקי נצח{{ש}} אודה עלי חטאתי{{ש}} אודה עלי פשעי{{ש}} אודך בקול ערב{{ש}} אודך ה' כי אנפת בי{{ש}} אודך כי אנפת{{ש}} אודך כי עניתני וחייתני{{ש}} אוהבי ה' זרע עבדיו{{ש}} אוחזי בידם{{ש}} אוחיל יום יום אשתאה{{ש}} אוחילה לאל{{ש}} אוי כי אוסרתי{{ש}} אוי כי ירד אש{{ש}} אוי כי מחלוקת{{ש}} אוי לי על גלות השכינה{{ש}} אויל כהכניס תרף בהיכל{{ש}} אוילי המתעה{{ש}} אוילים מדרך פשעם{{ש}} אוימתי בחיל כיפור{{ש}} אויתיך קויתיך מארץ מרחקים{{ש}} אום אני חומה{{ש}} אום אשר בך דבוקה{{ש}} אום בך שעונה{{ש}} אום בלי קשר אסורה{{ש}} אום ברה כחמה{{ש}} אום כאישון ננצרת{{ש}} אום נצורה{{ש}} אום קרואה חבצלת השרון{{ש}} אומן אמונים יכון{{ש}} אומן ישעך בא{{ש}} ==א-1873== '''[[אומץ דר חזקים|אומץ דר חזקים אבאר לפי פסוקים]]'''. — יוצר שבת שלישי אחר הפסח — סי' א"ב (כפול), שלמה (שש פעמים, אחר אותיות ד',ח', ל,' ע', ר', ת') הקטן (אחר חתימת הא"ב) [שלמה הבבלי]. * אוצר התפלות ח"ב 260, ארנהיים 239, דרך חיים ח"ד 119, כל בו ח"ד 311, ע"י 735, פירסט 109, שער השמים ח"ב 105, צ 103.{{ש}} אומץ יוסיף טהור ידים{{ש}} אומץ קצות דרכיך{{ש}} אומצו בתופף בשתים יעופף{{ש}} אומר אף אני{{ש}} אומרים לאדרך{{ש}} אומרת אני מעשי למלך{{ש}} אוני פטרי רחמתים{{ש}} אופד מאז{{ש}} אופל אלמנה תאיר{{ש}} אופל המוני{{ש}} אופן אחד בארץ{{ש}} אור הגנוז בלובן המחשוף{{ש}} אור זרוע זורח כבודו{{ש}} אור ישע מאושרים{{ש}} אור ישראל וקדושו{{ש}} אור ישראל וקדושו מעמו שואל{{ש}} אור ישראל קדושי{{ש}} אור לשביעי גש{{ש}} אור עולם קראו{{ש}} אור עט אדרת{{ש}} אור עליון{{ש}} אור צח ופשוט{{ש}} אורות מאפל הזריח מהודו{{ש}} אורח זו אלך{{ש}} אורח חיים מוסר תוכחת{{ש}} אורח צדקה{{ש}} אורחות אראלים{{ש}} אורי וישעי על הים נגלה{{ש}} אורך ואמיתך שלח{{ש}} אורך תזריח לחשוכה{{ש}} אות ברית ישראל{{ש}} אות ברית שלשתי{{ש}} אות בריתות שלש עשרה{{ש}} אות זה החדש{{ש}} אותותיך ראינו{{ש}} אותך אדרוש ואליך אתודע{{ש}} אותך אדרוש ולשמך איחל{{ש}} אותך כל היום קיוינו{{ש}} אז בבוא יום פקודת גיא המחזה{{ש}} אז בבית שביינו{{ש}} אז בהיות כלה{{ש}} אז בהלוך ירמיהו{{ש}} אז בהר מור{{ש}} אז בחטאינו{{ש}} אז ביום כיפור סליחה הורית{{ש}} אז במלאת ספק{{ש}} אז בעזבי מקרא דת{{ש}} אז בקום הצר{{ש}} אז בקשוב עניו{{ש}} אז טרם נמתחו{{ש}} אז ירנן{{ש}} אז כארשת בתולה{{ש}} אז כגולגל שעבוד הורים{{ש}} אז כל בריות{{ש}} אז כעיני עבדים{{ש}} ==א-2146== '''[[אז לפנות ערב|אז לפנות ערב דפקנו הומים על שערי מלך]]'''. – סליחה לנעילה – סי' א"ב (עד אות עי"ן והשאר בלי סי'). *[[אוצר_השירה_והפיוט/מפתח_המקורות/מקורות_עברים#א סב|אסב]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=7069&st=&pgnum=727 362] היידנהיים, פיזרו, [[אוצר_השירה_והפיוט/מפתח_המקורות/מקורות_עברים#סליחות-פלאס|סליחות-פלאס]] [https://books.google.co.il/books?id=3F49AAAAcAAJ&hl=iw&pg=PP1#v=onepage&q&f=false 135].{{ש}} אז מאז זמות בכל פועל{{ש}} ==א-2152== '''[[אז מלפני בראשית#אז מלפני בראשית אבות ובנים השית|אז מלפני בראשית אבות ובנים השית]]'''. – חלק ט"ו (2) מן הקרובה: "[[שושן עמק]]" לפי מנהג פולין. * [[אוצר_השירה_והפיוט/מפתח_המקורות/מקורות_עברים#ל|ל]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29119&st=&pgnum=37&hilite= 33].{{ש}} ==א-2153== '''[[אז מלפני בראשית#אז מלפני בראשית דת וכס השית|אז מלפני בראשית דת וכס השית]]'''. – חלק ט"ו, (1) מן הקרובה: "[[שושן עמק]]" לפי מנהג פולין. * נמצא ג"כ בפני עצמו ב[[אוצר_השירה_והפיוט/מפתח_המקורות/מקורות_עברים#סליחות-פלאס|סליחות-פלאס]] [https://books.google.co.il/books?id=3F49AAAAcAAJ&hl=iw&pg=PP1#v=onepage&q&f=false 133]: [[אוצר_השירה_והפיוט/מפתח_המקורות/מקורות_עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337874 56] [[אוצר_השירה_והפיוט/מפתח_המקורות/מקורות_עברים#ל|ל]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29119&st=&pgnum=37&hilite= 33]. הערה: ווינשע, די ליידען דעס מעססיאס, לייפציג 1870 עמ' 106. ==א-2154== '''[[אז מלפני בראשית#אז מלפני בראשית נוה וינון השית|אז מלפני בראשית נוה וינון השית]]'''. – חלק ט"ז (1) מן הקרובה: "[[שושן עמק]]" לפי מנהג פולין. * [[אוצר_השירה_והפיוט/מפתח_המקורות/מקורות_עברים#ל|ל]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29119&st=&pgnum=37&hilite= 33]. ==א-2155== '''[[אז מלפני בראשית#אז מלפני בראשית שבעה אלה השית|אז מלפני בראשית שבעה אלה השית]]'''. – חלק ט"ז (2) מן הקרובה: "[[שושן עמק]]" לפי מנהג פולין. * [[אוצר_השירה_והפיוט/מפתח_המקורות/מקורות_עברים#ל|ל]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29119&st=&pgnum=37&hilite= 33]. אז מרחם אמי{{ש}} אז קשתי וחרבי{{ש}} אז שש מאות{{ש}} אז תפיל בנעימים חבלך{{ש}} אזהרות אבן גבירול{{ש}} אזהרות לרס"ג{{ש}} אזהרת ראשית{{ש}} אזון שלש עשרה מדות{{ש}} אזון תחן והסכת עתירה{{ש}} אזור נקמות{{ש}} אזורי אימה{{ש}} אזי בבגדי אמרי דר מעוני{{ש}} אזכור מעללי יה{{ש}} אזכור מקדם פלאי אל{{ש}} אזכיר גבורות אלוה{{ש}} אזכיר סלה זכרון מעשים{{ש}} אזכיר צדקתך{{ש}} אזכיר רהב ובבל{{ש}} אזכירה סדר עבודה{{ש}} אזכר סלה לשם פה לאדם{{ש}} אזכרה אלהים ואהמיה{{ש}} אזכרה אלהים נגינתי בלילה{{ש}} אזכרה יום מותי{{ש}} אזכרה מצוק{{ש}} אזכרה מקדם פלאך (זולת){{ש}} אזכרה נגינותי{{ש}} אזכרה רחמיך{{ש}} אזכרה שנות עולמים{{ש}} ==א-2304== '''[[אזכרך דודי|אזכרך דודי מארץ ירדן וחרמונים]]'''. זולת —סי' א"ב, משלם [בן קלונימוס]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#א סאלוניקי|א סלוניקי]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=11767&st=&pgnum=48 *] (זולת בין ראש חדש אייר לשבועות); [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&st=&pgnum=238 118], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337928 110] [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ל|ל]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29119&st=&pgnum=285 277].{{ש}} אזלת יוכבד{{ש}} אזמר בשבחין{{ש}} אזנו יצורי אלי{{ש}} אזנך הטה{{ש}} אזעק אל אלהים קולי{{ש}} אזרח ממזרח העירות{{ש}} אזרחי העיר ממזרח{{ש}} אזרחי מעבר הנהר{{ש}} אזרת עוז מלפנים{{ש}} אחד גדל כח{{ש}} אחד יחיד ומיוחד אל{{ש}} אחד מי יודע{{ש}} אחור וקדם צרת{{ש}} אחות אשר לך כספת{{ש}} אחות קטנה{{ש}} אחזו אלים פני כסא{{ש}} אחזיק נא לי{{ש}} אחי מאין אתם{{ש}} אחי שאו משאת{{ש}} אחלה את פני ה'{{ש}} אחלי יכונו דרכי{{ש}} אחרה עת מועד{{ש}} אחרי נמכר (זולת){{ש}} אחריש ואתאפק{{ש}} אחשבה לדעת עמל ודברים יגעים{{ש}} אחת שאלתי פליאה חזות{{ש}} אטיף ארש מילולי{{ש}} אטתי מטתי{{ש}} אי גבורתך ימין אל... בא במסורת{{ש}} אי גבורתך ימין אל... בערה בי{{ש}} אי זה מקום בינה{{ש}} אי כה אומר{{ש}} אי פתרוס בעברך{{ש}} איה חסדיך הראשונים{{ש}} איה כל נפלאותיך{{ש}} איה קנאתך וגבורותיך{{ש}} איום ונורא צום העשור{{ש}} איומה בהר המור{{ש}} איומה בחר{{ש}} איומה נחבסת ומופרכת{{ש}} איומתי יונה יעלת חן{{ש}} ==א-2717== '''[[איומתי שמחי ועלזי|איומתי שמחי ועלזי כי בא עת הדרך]]'''. — מאורה לשבת ב אחר הפסח — סי' שמואל כהן * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&st=&pgnum=659 258], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 232, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח"ד 309 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&st=&pgnum=340 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 106, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#קה"פ|קה"פ]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=34863&st=&pgnum=34 48], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&st=&pgnum=210 104], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338112 294].{{ש}} איומתי תעורר הישנים{{ש}} איומתך סודרת קילוסך במקהלות{{ש}} איחד צורי ברוב הודאות{{ש}} איחד שם שוכן תרשישים{{ש}} איילת חן{{ש}} איין ציקליין{{ש}} איך אוכל לבוא עדיך{{ש}} איך אפתח פי{{ש}} איך אשא ראש{{ש}} איך זרים אכזרים{{ש}} איך ידידות נפש{{ש}} איך יעמוד לבבי{{ש}} איך לזמר הגיון{{ש}} ==א-2817== '''[[איך מכל אומות|איך מכל אומות הושפלתי עד תהומות]]'''. סליחה. —סי' אמתי חזק [בן שפטיה]. *[[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אגרות שד"ל|אגרות שד"ל]] 898 [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019787750205171/NLI?volumeItem=3 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#מבחר השירה|מבחר השירה]] [https://archive.org/details/mivarhashirahhai02brod/page/n65/mode/2up 47], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338074 256], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ל|ל]] [https://beta.hebrewbooks.org/reader/reader.aspx?sfid=29119#p=50&fitMode=fitwidth&hlts=&ocr= 46], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|ס. פ.]] 11, 186 [https://books.google.ht/books?id=TogPeJgrOIwC&printsec=frontcover&hl=fr#v=onepage&q&f=false *].{{ש}} איך מפי בן ובת{{ש}} איך משכני עליון{{ש}} איך נאנחה במשבר{{ש}} איך נוי שודד{{ש}} איך נפלה ממנו עטרה{{ש}} איך נפתח פה{{ש}} איך תנחמוני הבל{{ש}} איכה אהובים נאמנים{{ש}} איכה אופל גאון עוזנו{{ש}} איכה אלי קוננו מאליו{{ש}} איכה אצת באפך{{ש}} איכה אשפתו פתוח כקבר{{ש}} איכה את אשר כבר עשוהו{{ש}} איכה ישבה בדד עגונה{{ש}} איכה ישבה חבצלת השרון{{ש}} איכה צאן ההרגה{{ש}} איכה תפארתי מראשותי השליכו{{ש}} איככה אפצה פה{{ש}} איל אחר נאחז{{ש}} אילותנו לעזרתנו חושה{{ש}} אילילה אלכה שולל{{ש}} אילת אהבים מתנת סיני{{ש}} אילת השחר אורה בהצחר{{ש}} אימת נוראותיך{{ש}} ==א-3005== '''[[אין זולתך|אין זולתך ואפס דוגמתך]]'''. – זולת לשבועות – סי' יצחק בר מאיר חזק ואמץ בתורה ובמעשים טובים. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337967 149]. ==א-3006== '''אין זולתך לגאול גואל חזק'''. – זולת – מזכיר חרבן ירושלם ע"י מסעי הצלב בשנת 1099 – [קלונימוס בר יהודה]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337983 165].{{ש}} ==א-3022== '''[[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת בשר מדתך איה קנאתך ועצת עמדתך]]'''. – סליחה – סי' א"ב (כפול) – [שלמה הבבלי]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#א סב|א סב]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=7069&st=&pgnum=246 122]: [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=7069&st=&pgnum=404 200]: [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח"א 118 ח"ג 304 [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#דרך החיים|דרך החיים]] ה 167 הדרת, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#מטיב שפה|מטיב שפה]] 15 [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#סליחות-בער|סליחות-בער (מ"א)]] [https://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/5/55/The_Seli%E1%B8%A5ot_for_the_Entire_Year.pdf#page=36 11] [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#סליחות 1548|סליחות-1548]]-[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=11808&st=&pgnum=22&hilite= 9], [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=11808&st=&pgnum=217 157] [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&st=&pgnum=89 ח"ב 43]: [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338052 234].{{ש}} ==א-3027== '''[[אין כמוך באלמים|אין כמוך באלמים דומם ושותק למעגימים]]'''. — זולת לשבת א' אחר פסח — סי' א"ב, יצחק ברבי שלום חזק. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&st=&pgnum=657 256], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 223, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח"ד 307 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&st=&pgnum=338 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 102, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&st=&pgnum=206 102], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ספר הדמעות|ספר הדמעות]] ח"א [https://benyehuda.org/collections/6832 217], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338276 458].{{ש}} אין לי בטחון כי אם עליך{{ש}} אין לנו לא אורים ותומים{{ש}} אין לנו לא אשם ולא אשים{{ש}} אין לנו עוד אלהים זולתך{{ש}} אין מושיע וגואל{{ש}} אין מי יקרא בצדק{{ש}} אין פה להשיב{{ש}} אין צור חלף{{ש}} איש אשר הוקרן{{ש}} איש חסיד{{ש}} איש יולד לתת עליון{{ש}} איש מלאכי חפצתי בו{{ש}} איש עניו חילה פניך{{ש}} איתן האזרחי השכיל{{ש}} איתן למד דעת{{ש}} איתן למד דעת בטרם ידעוך כל{{ש}} אך בך לדל מעוז{{ש}} אך בך לדל עזרה{{ש}} אך בך מקוה ישראל{{ש}} אך במתח דין{{ש}} אך זה היום{{ש}} אך זה היום קיויתי{{ש}} אכון לחלות פניך{{ש}} אכלו משמנים{{ש}} אכן אתה אל{{ש}} אכפרה פני מלך רב{{ש}} אכרע אקוד לפני מלכי{{ש}} אכתיר זר תהילה{{ש}} אל אדון{{ש}} אל אדון אמיתו צינה וכידון{{ש}} אל אדון על כל המעשים (חתונה){{ש}} אל אדון על כל המעשים אמר ויהי{{ש}} אל אדון על כל פעלים{{ש}} אל אל אשא דעי{{ש}} אל אל בני אלים{{ש}} אל אל וטובו{{ש}} ==א-3377== '''[[אל אל חי ארנן|אל אל חי ארנן בלב ובשר אתחנן]]'''. — יוצר שבת אחר פסח. — סי' א"ב, שמעון ברבי יצחק [בר אבון]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#א סאלוניקי|א סלוניקי]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=11767&st=&pgnum=121 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח"ד 310 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&st=&pgnum=341 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&st=&pgnum=660 259], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 235, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 107, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&st=&pgnum=211 104]:, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337932 114].{{ש}} אל אל שדי אתחנן{{ש}} אל אלהי אבותיכם האמירכם זרע אמוני{{ש}} אל אלהים אעתר{{ש}} אל אלהים אצעקה במילולי{{ש}} אל אלהים בך יצדקו צדוק{{ש}} אל אלהים ה' דבר{{ש}} אל אלהים ה' דבר (יוצר){{ש}} אל אלהים ה' כמקראו{{ש}} אל אלהינו נשוב בצר לנו{{ש}} אל אלוה דלפה עיני{{ש}} אל אליהו{{ש}} אל אמונה עזרה הבה{{ש}} אל ארך אפים אתה{{ש}} אל באפך פן תמעיט{{ש}} אל ברוב עצות תכן את רוח{{ש}} אל דביר קדשך ידינו נשואות{{ש}} אל דמי לך רב וגואל{{ש}} אל הר המור{{ש}} אל חי יפרֹש{{ש}} אל חי יפתח השמים{{ש}} אל טוב וסלח אדמתנו הצלח{{ש}} אל יבנה הר גליל{{ש}} אל ים גלותנו{{ש}} אל ימעט לפניך את כל התלאה{{ש}} אל ישעך צמאתי{{ש}} אל ישראל נקראת לפנים{{ש}} אל למושעות{{ש}} אל מאד נעלה{{ש}} אל מחוללי{{ש}} אל מלא רחמים של כ' סיון{{ש}} אל מלך יושב על כיסא רחמים{{ש}} אל מסתתר{{ש}} אל מתנשא לכל לראש{{ש}} אל נא אוצרך הטוב{{ש}} אל נא יום זה{{ש}} אל נא למען אב אומץ{{ש}} אל נא לעולם תוערץ{{ש}} אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה{{ש}} אל נא תיסר באי עדיך{{ש}} אל נא תעינו כשה אובד{{ש}} אל נגלה במדות שלש עשרה{{ש}} אל נורא עלילה{{ש}} אל נכספתי לראותך{{ש}} אל נערץ בסוד קדושים רבה{{ש}} אל נערץ בסוד קדושים רבת{{ש}} אל נקמות הופיע (סליחות){{ש}} אל נשא ארנן בהתעלסה{{ש}} אל עבדיך המצא קונם{{ש}} אל עושה נפלאות{{ש}} אל פתחך ירון שה אובד{{ש}} אל רחום שמך{{ש}} אל רם בכל נודעת{{ש}} אל תבישנו{{ש}} אל תעש עמנו כלה{{ש}} אל תפר בריתך איתנו{{ש}} אלה אזכרה (פיוט){{ש}} אלה בשלישמו{{ש}} אלה בשן סלע מצודתם{{ש}} אלהא רבא{{ש}} אלהי אברהם מאויבי עז{{ש}} אלהי אל תדינני כמעלי{{ש}} אלהי אקראך במחשב{{ש}} אלהי בושתי ונכלמתי (סליחות){{ש}} אלהי בך איחבק{{ש}} אלהי בשר עמך מפחדך סמר{{ש}} אלהי העברים נקרא{{ש}} אלהי הרוחות הושיעה נא{{ש}} ==א-4447== '''[[אלהי ימי שנותי כלו|אלהי ימי שנותי כלו בארך גלותי]]'''. — אהבה לשבת א' אחר פסח — סי' יוסף שבתי בן יצחק חזק [החרוזים שבהם ר"ת שבתי חסרים בדפוסים ונמצאו ב[[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Magazin|מאגאזין]] י"ב [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/cm/periodical/pageview/2574428 56]]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&st=&pgnum=656 255], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 221, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח"ד 307 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&st=&pgnum=338 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 101, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&st=&pgnum=205 101], תרגום אשכנזי מ' פאפפענהיים אש דת ח"ג צד 41, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ל|ל]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29119&st=&pgnum=102&hilite= 98], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://www.digitale-sammlungen.de/de/view/bsb11007533?page=13 671].{{ש}} אלהי ישועתנו שעה שועתנו{{ש}} אלהי ישענו נוראות מאוים{{ש}} אלהי מעשיו מה נפלאים{{ש}} אלהי עושי יוצרי ונוצרי{{ש}} אלהי עז תהלתי{{ש}} אלהי קדם הדר במעונה{{ש}} אלהי קדם מעונה{{ש}} ==א-4563== '''[[אלהיכם אדיר שמו ומיוחד]]'''.–קדושה לשבת חתונה–[אליעזר]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338097 279].{{ש}} ==א-4564== '''[[אלהיכם אדירכם]]'''. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#נחלת שד"ל-ג|נחלת שד"ל ג]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=58106&st=&pgnum=29 26].{{ש}} ==א-4565== '''[[אלהיכם אור עטר ומזיו טלית]]'''. – [אור שרגא]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338416 598].{{ש}} ==א-4566== '''[[אלהיכם אל אדיר ויחיד]]'''. – [אלעזר בן יהודה הכהן]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://www.digitale-sammlungen.de/de/view/bsb11007533?page=48 706].{{ש}} ==א-4567== '''[[אלהיכם אל כל מקום גדולתו]]'''. –קדושה למוסף– [אפרים מבונא]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338108 290].{{ש}} ==א-4568== '''[[אלהיכם אל נערץ בסוד קדושים אהובים]]'''. – [אלעזר בן יהודה הכהן]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://www.digitale-sammlungen.de/de/view/bsb11007533?page=48 706].{{ש}} ==א-4569== '''[[אלהיכם אלהים חיים]]''' –קדושה לשבת חתונה– [אליעזר] * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338097 279].{{ש}} ==א-4570== '''[[אלהיכם אני ואתם עמי]]'''. – * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337903 85].{{ש}} ==א-4571== '''[[אלהיכם אני זוכר הברית|אלהיכם אני זוכר הברית הנה אנכי שולח לשארית]]'''. – * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#א הדרת|א הדרת]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=11581&st=&pgnum=641 321], דרך החיים ב 268, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] חלק א [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22373&st=&pgnum=436 216], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337903 85], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#סדר התפלות-שבתי בס|סדר התפלות-שבתי בס]] 8.{{ש}} ==א-4572== '''[[אלהיכם אני פצתה צרור המור]]'''. – * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337903 85].{{ש}} ==א-4573== '''[[אלהיכם אתכם ינחם ורעתכם לטובה תומר]]'''. סי' אביגדור קרא. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Ben Chananja|בן חנניה]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/cm/periodical/pageview/2545933 ד 238].{{ש}} (*) מקורות נוספים: [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות נוספים#יזכור פראג|יזכור פראג]][https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=KTIV&scope=KTIV&docId=PNX_MANUSCRIPTS990000649560205171 עמוד 23].{{ש}} ==א-4574== '''[[אלהיכם ברוך סודו וברוך טעמו]]'''. –קדושה למוסף– [ברוך בן שמואל]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338125 307].{{ש}} ==א-4575== '''[[אלהיכם דרשו קראו זאת מנוחתו]]'''. –קדושה לשבת ראש חדש– [מיוחס לרס"ג, אולם הוא סעדיה מאוחר].– * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337995 177].{{ש}} ==א-4576== '''[[אלהיכם זרוייו יאסף ויצבור]]'''. –קדושה למוסף של שבת וברית מילה– [זבדיה]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337986 168].{{ש}} (*) מקורות נוספים: [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות נוספים#זבדיה|זבדיה]] 48 [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות נוספים#פליישר-איטליה|פליישר-איטליה]] 162. ==א-4577== '''[[אלהיכם יוסיף ידו|אלהיכם יוסף ידו לקבץ נפוצותיכם]]'''. –קדושה לשבת נחמו– סי יהודה בר שמואל חזק [החסיד]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#א סב|א סב]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=7069&st=&pgnum=386 192], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#א הדרת|א הדרת]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=11581&st=&pgnum=626 *], דרך החיים ב 268, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ע"י|עבודת ישראל]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42897&st=&pgnum=274 244], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] חלק א [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22373&st=&pgnum=435 215], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ל|ל]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29119&st=&pgnum=82 78], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338289 471], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#סדר התפלות-שבתי בס|סדר התפלות-שבתי בס]] 8.{{ש}} ==א-4578== '''[[אלהיכם יוסיף ידו שנית]]'''. – קדושה למוסף שבת חתונה – [יוסף בן נתן חזן מטרנא]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338090 272].{{ש}} (*) ב[[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות נוספים#פרמה-1904|פרמה-1904]] 129 הוא לשבת חול המועד סוכות. ==א-4579== '''[[אלהיכם יוסיף כס יה]]'''. –קדושה למוסף– [הרקח]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338137 319].{{ש}} ==א-4580== '''[[אלהיכם יוסיף כס יה איוה]]'''. – [יהודה]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://www.digitale-sammlungen.de/de/view/bsb11007533?page=63 721].{{ש}} ==א-4581== '''[[אלהיכם יזריח שמשו|אלהיכם יזריח שמשו שבעתים בגבורתו]]'''. –יוצר לשבת ראש חודש. סי' יהודה חזק.– * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#א סב|א סב]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=7069&st=&pgnum=35 17], דרך החיים ב 268, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ע"י|עבודת ישראל]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42897&st=&pgnum=273 243], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] חלק א [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22373&st=&pgnum=435 215:], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ל|ל]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29119&st=&pgnum=83 79], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338381 563].{{ש}} ==א-4582== '''[[אלהיכם יחזיר שכינתו]]'''. –[יהודה]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338381 563].{{ש}} ==א-4583== '''[[אלהיכם יחיד בעולמו]]'''. –[יוסף]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338387 569].{{ש}} ==א-4584== '''[[אלהיכם יחיד ונשא מכל נעלם]]'''. –קדושה לשבת חתונה– [יקר הלוי בן שמואל]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338306 488].{{ש}} ==א-4585== '''[[אלהיכם יחשוף זרועו|אלהיכם יחשוף זרועו לקבל פזוריכם]]'''. – לשבת שובה– סי' יהודה [בר שמואל]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] חלק א [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22373&st=&pgnum=435 215:].{{ש}} ==א-4586== '''[[אלהיכם יצחצח קדושתו]]'''. –[יצחק]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338371 553].{{ש}} (*)מקורות נוספים: [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות נוספים#המבורג 182b|המבורג 182b]] [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=KTIV&scope=KTIV&docId=PNX_MANUSCRIPTS990001674880205171 4].{{ש}} אלהיכם ישיב בשלם סוכו{{ש}} אלהיכם ישכיל עבדו{{ש}} אלהיכם ישלח משיחו{{ש}} =='''[[אלהיכם רמה ידו]]'''== (*)–קדושה למוסף שבת (שניה) של חנוכה. סי' ראובן חזק.– * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות נוספים#מוסקבה (גנזבורג) 201|מוסקבה 201]] [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=KTIV&scope=KTIV&docId=PNX_MANUSCRIPTS990001678600205171&SearchTxt=guenzburg%20201 47ב].{{ש}} אלהיכם שופט צדק{{ש}} אלהיכם שיכנו שם{{ש}} ==א-4605== '''[[אלהיכם תפארתו ממעל]]'''. –קדושה של מוסף– [הרקח]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338137 319]. אלהים אין בלתך{{ש}} אלהים אל דמי אל נקשר בשמי{{ש}} אלהים אל דמי לדמי{{ש}} אלהים אל דמי לך (זולת){{ש}} אלהים אל מי אמשילך{{ש}} אלהים אל ראשון ואחרון{{ש}} אלהים אלי אתה{{ש}} אלהים אלי אתה אשחרך (זולת){{ש}} אלהים אלי אתה אשחרך מארץ שביי{{ש}} אלהים אמת אלהים חיים{{ש}} אלהים אתה ידעת{{ש}} אלהים באוזנינו שמענו{{ש}} אלהים בהנחילך{{ש}} אלהים בישראל גדול יחודך{{ש}} אלהים בישראל גדול נודעת{{ש}} ==א-4686== '''[[אלהים ביתה מושיב יחידים]]'''.{{ש}} אלהים בצעדך הכות פתרוס{{ש}} אלהים דבר בקול ערב{{ש}} אלהים ה' חילי{{ש}} אלהים יסעדנו{{ש}} אלהים יראה לו שה פזורה{{ש}} אלהים לא אדע זולתך{{ש}} אלהינו אל שדי{{ש}} אלהינו אלהים אמת{{ש}} אלהינו שבשמים{{ש}} אלהינו שבשמים אל תעמוד לנו במידת הדין{{ש}} אלהינו שבשמים חננו{{ש}} אלוה מני עד{{ש}} אלוהי אבי{{ש}} אלוהים צוית לידידך בחירך{{ש}} אלי אלי למה{{ש}} אלי אלי למה עזבתנו{{ש}} אלי אלי למה עזבתני ותמסרני{{ש}} אלי חיש גואלי{{ש}} אלי עדתי והילילי{{ש}} אלי ציון{{ש}} אלי שובה איומתי{{ש}} אליהו הנביא{{ש}} אליהו הנביא מהרב אברהם יצחק הכהן קוק{{ש}} אליו מי הקשה{{ש}} אליך אקרא יה{{ש}} אליך ה' אקרא משגב לעתות בצרה{{ש}} אליך ה' נשאנו עינינו{{ש}} אליך ה' נשאתי עיני{{ש}} אליך ה' שועתי{{ש}} אליך ה' שועתי בצר לי אל קראתי{{ש}} אליך האל עיני כל יציר תלויות{{ש}} אליך ועדיך באנו נערים וזקנים{{ש}} אליך לב ונפש נשפוך כמים{{ש}} אליך נפשי אשא{{ש}} אליך נקרא איום ונורא{{ש}} אליך נשואות עינינו{{ש}} אליך פנינו בושנו להרים{{ש}} אליך צורי כפים שטחתי{{ש}} אליך תשוקתי{{ש}} אליכם עדה נאמנה{{ש}} אליכם עדה קדושה{{ש}} אלים ברוצם באופניהם{{ש}} אלכה ואשובה{{ש}} אלמעכטיגער גאט{{ש}} אם אמרי אשכחה מרי שיחי{{ש}} אם אפס{{ש}} אם אשמנו כתולע האדים{{ש}} אם חכם לבך בני{{ש}} אם יוספים אנחנו{{ש}} אם ישבת לכסא{{ש}} אם יתקע שופר בעיר{{ש}} אם לא תדעי נפשי אחריתך{{ש}} אם ננעלו{{ש}} אם עוונינו ענו בנו{{ש}} אם עוונינו רבו להגדיל{{ש}} אם פגע בך האי מנוול{{ש}} אם תאהב דרך{{ש}} אם תאכלנה נשים פרים{{ש}} אם תחפצה{{ש}} אם תעינו לא תתענו{{ש}} אם תעירו תלונותיכם{{ש}} אמהות עת נכבשה{{ש}} אמון יום זה{{ש}} אמון פתחי תשובה{{ש}} אמונה יצרה{{ש}} אמוני ארץ אמונתך שוחחים{{ש}} אמוני חוגגי תקופת השנה{{ש}} אמוני לבב{{ש}} אמוני נכונים{{ש}} אמוני שלומי ישראל{{ש}} אמוניך מתחננים{{ש}} אמוניך שעה{{ש}} אמונים אשר נאספו{{ש}} אמונים בני מאמינים{{ש}} אמונים יחוסים{{ש}} אמונים כגהו מתוך בהו{{ש}} אמונים ערכו שבח{{ש}} אמונים שררו{{ש}} אמונת אומן לעם זו זכרת{{ש}} אמונת אומן עצות מרחוק{{ש}} אמונת מלכים{{ש}} אמונת עתים{{ש}} אמונתך אמיתי רבה{{ש}} אמיץ כח{{ש}} אמנם אלהי עולם{{ש}} אמנם אנחנו חטאנו{{ש}} אמנם אשמינו{{ש}} אמנם הרענו מעשינו{{ש}} אמנם כן יצר סוכן בנו{{ש}} אמנם עוונינו למאד גברו{{ש}} אמנת מאז ארשת ניב שפתים{{ש}} אמצני אלהי{{ש}} אמצת עשור{{ש}} אמר ה' ליעקב{{ש}} אמר רבי עקיבא{{ש}} אמרו לאלהים עם אחריו נוהים{{ש}} אמרו לנמהרי לב{{ש}} [[אמרות ה' אמרות טהורות]] אמרות אל אמרות טהורות{{ש}} אמרות האל טהורות{{ש}} אמרנו נגזרנו לנו{{ש}} אמרר בבכי מפני יד שלוחה בעי{{ש}} אמרר בבכי תרדנה דמעה עיני{{ש}} אמרת ה' צרופה אמרת רנן אערוכה{{ש}} אמרתי לפושעים אכלה פשעים{{ש}} אמרתי שעו מני{{ש}} אמרתך צרופה ועדותיך צדק{{ש}} אמת אתה הוא ראשון (סליחה){{ש}} אמת אתה חתננו{{ש}} [[אמת יהגה חכי]] אמת משל היה{{ש}} אמת שבת לאות בנים אהובים{{ש}} אנא אדון הסליחות והרחמים{{ש}} אנא אדון הרחמים{{ש}} אנא אזון חין תאבי ישעך{{ש}} אנא אזון שועת מיחלים{{ש}} אנא אחוז כס{{ש}} אנא אל אחד ומבייש אומרים שנים{{ש}} אנא אל אחד ושמו אחד{{ש}} אנא אל אחרון וראשון{{ש}} אנא אל נאור{{ש}} אנא אלהי אברהם{{ש}} אנא אלהי הנאדר{{ש}} אנא אלהי תהלתי{{ש}} אנא אמונים תעלה{{ש}} אנא אמץ עם נצורי כאישון{{ש}} אנא אנקת אסירי הבן{{ש}} אנא בכח{{ש}} אנא בקראנו{{ש}} אנא דודי דגול מרבבה{{ש}} אנא ה' האל הגדול הגבור והנורא{{ש}} אנא ה' נוקם ובעל חמה{{ש}} אנא ה' רחמיך יראו{{ש}} אנא האל הנקדש{{ש}} אנא הבורא עולמו בימים ששה{{ש}} אנא הבורא עולמו ביסודות ארבעה{{ש}} אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך{{ש}} אנא הואל סלוח לעבדיך{{ש}} אנא הושיעה נא בני עפר מי מנה{{ש}} אנא הושע מאור עיני{{ש}} אנא המיחד לכבודו{{ש}} אנא המקדים לעולם דברים שבעה{{ש}} אנא השם הנכבד והנורא{{ש}} אנא זכור לאברהם{{ש}} אנא חטא העם הזה{{ש}} אנא חיש ישעי וחופשי{{ש}} אנא חיש נא ישעי{{ש}} אנא יוצרי דרשני{{ש}} אנא יוצרי וקדושי{{ש}} אנא יחיד נצור כבבת{{ש}} אנא יסד יסודות מקדשי{{ש}} אנא יערב לך שועי{{ש}} אנא ישר מערכי{{ש}} אנא ישר עם בא{{ש}} אנא כעב זדוני תמחהו{{ש}} אנא מלכי וקדושי{{ש}} אנא עוררה אהבתך הישנה{{ש}} אנא צור הנראה בלבת{{ש}} אנא צור מושיעי{{ש}} אנא רחום אל תפן לרשענו{{ש}} אנא תומכי בדי ערבה{{ש}} אנא תרב עליצותך{{ש}} אנה אלך ואזיל דמעות כמים{{ש}} אנוסה לעזרה פצתי עדיך{{ש}} אנוקים ודוויים במכאובות{{ש}} [[אנוש איך יתכפר]] אנוש במה יצדק{{ש}} אנוש עד דכא תשב{{ש}} אנחנו אשמנו{{ש}} אנחנו בני החבורה{{ש}} אנחנו החומר ואתה יוצרנו{{ש}} אנחתי מאד רבה{{ש}} אני אמרתי אל מוציאו{{ש}} אני אני המדבר{{ש}} אני אספר באמרי שפר{{ש}} אני אשאל{{ש}} אני אשווע בבקר{{ש}} אני ברב חסדך אבוא ביתך{{ש}} אני גולה וסורה{{ש}} אני הגבר אקונן{{ש}} אני הוא השואל{{ש}} אני היום{{ש}} אני חומה ושדי כמגדלות{{ש}} אני יום אירא אליך אקרא{{ש}} אני מפקיד יחידתי{{ש}} אני עבדך בן אמתך{{ש}} אני צעיר{{ש}} אני קול יללה ארים{{ש}} אני קראתיך כי תענני אל{{ש}} אני קראתיך כי תענני אל ותעתר אלי{{ש}} אני ראשון ואני אחרון אהיה עמכם{{ש}} אנכי אחת דיבר בקדשו{{ש}} [[אנכי אנכי אנחם]] אנכי אשאל מעם{{ש}} אנכי גדול בנודעים{{ש}} אנכי שמי אדני{{ש}} אנסיכה מלכי{{ש}} אנעים חדושי שירים{{ש}} אנקת מסלדיך{{ש}} אנשי אמונה אבדו{{ש}} אנשי אמונה אבדו ואין איש{{ש}} אנשי אמונה נעלמו מדורות{{ש}} אנשי אמונה עברו{{ש}} אנשי חסד הנושאים קולם{{ש}} אנשי משמר{{ש}} אסדר לסעודתא{{ש}} אסופים אסופי אשפתות{{ש}} אסירים אשר בכושר שעשעת{{ש}} אסירים בשיר יצאו{{ש}} ==א-6951== '''אספדה ואילילה ואספוק כף בנפש מרה'''. – על הרדיפות באשכנז בשנת 1298 – סי' א"ב, העלוב תמר, תמר חזק ואמץ [בר מנחם]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#קינות וסליחות|קינות וסליחות]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=43925&st=&pgnum=75 סי' 3] [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338312 494]. אסתכל בעמך{{ש}} אעירה שחר על דברתך{{ש}} אעניד לך תפארה והלל{{ש}} אערוך מדברי דתי{{ש}} אערוך מהלל ניבי{{ש}} אערוך שועי{{ש}} אערך צפצופי{{ש}} אעשה למען שמי{{ש}} אף אורח משפטיך{{ש}} אף ברי אותת{{ש}} אפאר לאלהי מערכה{{ש}} אפאר למלכי בקודש{{ש}} אפודי שש{{ש}} אפוני אימיו{{ש}} אפילו כל נימי{{ש}} אפיק רנן ושירים{{ש}} אפננת ערוגים{{ש}} אפס הוד כבודה{{ש}} אפס זבח ועולה{{ש}} אפס מזיח{{ש}} אפס מרצה{{ש}} אפסו אישים ובטלו קרבנות{{ש}} אפפו עלי רעות{{ש}} אפפונו חבלי מות{{ש}} אפפונו מים{{ש}} אפפונו מצוקות{{ש}} אפתח נא שפתי{{ש}} אפתחה במשל פי{{ש}} אצבעותי שפלו{{ש}} אצולה לפנים{{ש}} אצולה מכבודו אל בראך{{ש}} אצולים מגיא כסלוחים{{ש}} אצולת אומן בצירוף זקוקה{{ש}} אצור לספור חוק תעודה{{ש}} אצילי עם עולי גולה{{ש}} אצתי צום כפור{{ש}} אקדמות{{ש}} אקחה בראשון פרי עץ הדר{{ש}} אקף יא צ'בי אלבר{{ש}} אקרא בבכיה רבה{{ש}} אקרא בשמך{{ש}} אקרא לאלהים עליון{{ש}} אראה לפני אלהים ברנני{{ש}} אראלי מעלה{{ש}} אראלי מרומים{{ש}} אראלים וחשמלים זה אל זה שואלים{{ש}} ==א-7456== '''[[אראלים וחשמלים יתנו שיר|אראלים חשמלים יתנו שיר לשם האל בטוב הגיון]]'''. — אופן לשבת ראשון אחר פסח — סי' א"ב, יוסף זבארה. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&st=&pgnum=655 254], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#אלברעכט|אלברעכט]] [https://www.jstor.org/stable/43367064?seq=28 28], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 219 [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990017553190205171/NLI?volumeItem=2 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אר"צ|אר"צ]] (שסב) [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990012885960205171/NLI *]; [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח"ד 306 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&st=&pgnum=337 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#סליחות-תימנים|סליחות-תימנים]] 71, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 100, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zeitschrift der Deutschen Morgenländischen Gesellschaft.|צ.ד.מ.ג.]] נז 448 [https://opendata.uni-halle.de/explore?bitstream_id=91892760-c9fe-4ee1-87fb-640db129f925&handle=1981185920/112959&provider=iiif-image *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ראב"ע-איגר|ראב"ע איגר]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=38498&st=&pgnum=117 217] [מיחסו בטעות להראב"ע], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Brody and Albrecht|שע"ה]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=39556&st=&pgnum=179 148], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&st=&pgnum=204 101], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://www.digitale-sammlungen.de/de/view/bsb11007533?page=13 671] [מיחסו ליוסף סתם, ולא עמד על הסי' הנכון].{{ש}} אראלים ומלאכים{{ש}} ארבעה אבות נזיקין הן (סליחות){{ש}} ארבעה עמדו{{ש}} ==א-7488== '''[[ארוגי עוז|ארוגי עוז בקול מעוז לנערץ בצבא המלה]]'''. — אופן לשבת ראשון אחר פסח — סי' א'-פ'. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&st=&pgnum=655 254], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 218 [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990017553190205171/NLI?volumeItem=2 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח"ד 306 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&st=&pgnum=337 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 99, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&st=&pgnum=204 101], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://www.digitale-sammlungen.de/de/view/bsb11007533?page=21 679].{{ש}} ארוממך אל חי{{ש}} ארוממך אלהים המרומם{{ש}} ארוממך חזקי וחלקי{{ש}} ארוממך לכבוד שמך{{ש}} ארור המן{{ש}} ארזי הלבנון{{ש}} ארחמך ה' חזקי{{ש}} ארחמך מרחמי{{ש}} ארחץ בנקיון כפות{{ש}} אריאל בהיותו על מכונו{{ש}} אריד בשיחי בשיחי לגוחי{{ש}} אריה ביער דמיתי{{ש}} אריה מסבכו{{ש}} אריות הדיחו פזורה{{ש}} אריות הדיחו שה פזורה{{ש}} ארים על שפיים{{ש}} ארך אפים אתה{{ש}} ארכו הימים ודבר חזון{{ש}} ארכין{{ש}} ארכן וקצרן לא יחדל וימנע{{ש}} ==א-7657== '''[[ארנן חסדך לבוקר|ארנן חסדך לבוקר אמיץ כליות חוקר]]'''. — יוצר לשבת (ראשון) (*) שני אחר פסח (מ"פ) ולשבת הגדול (מנהג צרפת) — סי' א"ב, יוסף בר שמואל [ריט"ע]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&st=&pgnum=658 257], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 228, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח"ד 308 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&st=&pgnum=339 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 104, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&st=&pgnum=208 103], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ל|ל]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29119&st=&pgnum=101 97], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337951 133].{{ש}} ארץ הקדושה{{ש}} ארץ התמוטטה והתפוררה{{ש}} ארץ ורום בהבראם{{ש}} ארץ מטה ורעשה{{ש}} אש תוקד בקרבי{{ש}} אשא כנפי שחר{{ש}} אשא לבי אל כפים{{ש}} אשא עיניי{{ש}} אשאג מנהמת לבי ואתאונן{{ש}} אשאל אלהי{{ש}} אשוחח נפלאותיך צור עולמים{{ש}} אשום אשמתי לך{{ש}} אשחר אל אל כל שנות עדני{{ש}} אשחר עדתי{{ש}} אשחר תשועתך{{ש}} אשיחה בדברי נפלאותיך{{ש}} אשיחה עם לבבי{{ש}} אשיר בהוד נועם{{ש}} [[אשיר במישרים]] אשיר בקול נועם{{ש}} אשיר לאל{{ש}} אשיר לדוד שירתו{{ש}} אשיר עז{{ש}} אשירה ואזמרה שמך גואלי{{ש}} אשירה כשירת משה{{ש}} אשישת שלוחתו{{ש}} אשכול איווי תאות כל נפש{{ש}} אשם בעלי אשמה{{ש}} אשמחה בדודי{{ש}} אשמינו ועונינו רבו ועצמו{{ש}} אשמנו באומר ובפועל{{ש}} אשמנו מכל עם{{ש}} אשמרה אליך עוזי{{ש}} אשנבי שחקים{{ש}} אשען במעש אזרח{{ש}} אשפוך שיחי לפניך צורי{{ש}} אשפוך תחינה{{ש}} אשר בגלל אבות{{ש}} אשר הניא{{ש}} אשר יחדיו{{ש}} אשר יצר אור וצר{{ש}} [[אשר לו ים ויבשת]] אשרו דרכיכם{{ש}} אשרי הגבר אשר תיסרנו יה{{ש}} אשרי העם יודעי תרועה לפתותו{{ש}} אשרי העם שלו ככה{{ש}} אשרי כל חוסי בך{{ש}} אשרי עין ראתה אהלנו{{ש}} אשרי עין ראתה ארון בבית קדש הקדשים{{ש}} אשרי עין ראתה ארון הקדש{{ש}} ==א-8425== '''[[אשרי עין ראתה ארון התפארת|אשרי עין ראתה ארון התפארת ובני אהרן עומדים על מזבח הקטרת]]'''. — הוספה להעבודה "[[אוצר השירה והפיוט/ערכים#א-2230|אזכיר גבורות]]" לר' יוסי בן יוסי — סי' יוסף הקטן [בן אביתור?] * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#קצנטינא|קצנטינא]] 83 [הדף נסמן עג בטעות]. אשרי עין ראתה ארץ צבי{{ש}} אשרי עין ראתה ישראל יחד נקהלים{{ש}} אשרי עין ראתה כהן בהוד עטרת{{ש}} אשרי עין ראתה מכהן וחוק דתותיו{{ש}} אשרי עין ראתה קדש הקדשים{{ש}} אשרי עין ראתה שושנת השרון{{ש}} אשריך אום קדוש{{ש}} אשריך הר העברים{{ש}} אשריך ישראל - אשלי מטע גן{{ש}} אשריך ישראל מי כמוך{{ש}} אשריכם ישראל{{ש}} אשרינו (בהילולא דבר יוחאי){{ש}} אשת חיל (זמר){{ש}} אשת נעורים האהובה{{ש}} אשתבח בתהלות{{ש}} אשתחוה אל היכל קדשך ביראה{{ש}} אשתטחה פני ארון{{ש}} את אויביך אל תשמיד{{ש}} את גומל מערבות{{ש}} את דבר קדשך זכור{{ש}} את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי{{ש}} את הברית ואת החסד{{ש}} את הוא אלהא דגלן{{ש}} את הקול קול יעקב נוהם{{ש}} את השם הנכבד והנורא נאה לתהלותיו{{ש}} את חטאי אני מזכיר היום{{ש}} את חיל יום פקודה{{ש}} את יום השמיני בטוב יזמיני{{ש}} את יום פדותכם{{ש}} את כל התלאה{{ש}} את עמי טובות אבשר{{ש}} את פליאות שם מחולל{{ש}} את פני ה' יום תראו{{ש}} את פני מבין ויודע דין דל{{ש}} את פני מלך אתיצבה{{ש}} את צום השביעי{{ש}} את שיחי אשפוך{{ש}} אתאנו לחלות פניך{{ש}} אתאנו לך יוצר רוחות{{ש}} אתאנו על שמך (פיוט){{ש}} אתה אהבת עמך{{ש}} אתה אהובי{{ש}} אתה אל כביר{{ש}} אתה אל נורא אתה{{ש}} אתה אלהי מלכי מקדם{{ש}} אתה אלהי תהלתי{{ש}} אתה אלהים וזולתך אין עוד{{ש}} אתה בן אדם גס רוח{{ש}} אתה גאלת{{ש}} אתה האל עושה פלא{{ש}} אתה האל עושה פלאות{{ש}} אתה הארת{{ש}} אתה הוא ולא יתמו שנותיך{{ש}} אתה הנחלת{{ש}} אתה הרואה בעלבון נעלבים{{ש}} אתה חלקי וצור לבבי{{ש}} אתה כוננת עולם ברב חסד{{ש}} אתה כוננת עולם מראש{{ש}} אתה לבדך עטית{{ש}} אתה מבין{{ש}} אתה מלא רחמים{{ש}} אתה מקדם אלהינו אדוננו{{ש}} אתה תקותי ותוחלתי{{ש}} אתודה לך חטאתי במורא{{ש}} אתוודה על עבירות{{ש}} אתי מלבנון כלה מראש אמנה תשורי{{ש}} אתיו אמונים גזעי שלשה{{ש}} אתיית עת דודים כגעה{{ש}} אתן תהלה לאל המהולל{{ש}} אתניה שבחיה{{ש}} אתקינו סעודתא{{ש}} =ב= באנו ליחד שם האל{{ש}} באפוד חושן נקבעת{{ש}} באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל{{ש}} בדעתו אביעה חידות{{ש}} בהיות ארון בבית קדשי הקדשים{{ש}} בהיות ארון הבית על כנו{{ש}} בהיכלך שמיר ושית{{ש}} בורא עד אנה{{ש}} בזכרי ימים ימימה{{ש}} בזכרי על משכבי{{ש}} בטרם שחקים וארקים נמתחו{{ש}} בי תמכה ימינך{{ש}} ביום הלבנת פשעי{{ש}} ביום כפרת עווני{{ש}} ביום עשור קראתיך{{ש}} ביום שבת קדש{{ש}} [[בימים ההם ובעת ההיא]] בין כסה לעשור{{ש}} בלולי אש ומימות{{ש}} בליל זה בראש השנה{{ש}} בליל זה יבכיון{{ש}} ==ב-726== '''[[בליל זה סר נגהי]]'''. – קינה לת"ב [הרקח]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338137 319].{{ש}} (*) מקורות נוספים: [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות נוספים#שירת הרקח|שירת הרקח]] 159 {{ש}} בליל על משכבי{{ש}} במאי פומא נפתח{{ש}} במוצאי יום מנוחה{{ש}} במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה{{ש}} במוצאי מנוחה תהילות תצמיח{{ש}} במכת אהלה{{ש}} במקדש אל והיכליו{{ש}} במקהלות ברכו{{ש}} במרומי ערץ{{ש}} במרומי רום ישיבתך{{ש}} במתי מספר חילינו פניך{{ש}} בן אדם אלות אנח בשמעך{{ש}} בן אדם מה לך נרדם{{ש}} בן אדמה{{ש}} בני היכלא{{ש}} בני עליון בגבהי שחקים יאיצו{{ש}} בני ציון היקרים{{ש}} בנים שמעו לי ילדי איתני{{ש}} בנין המזבח אם נהרס{{ש}} ==ב-1071== '''[[יום שבת זכור#תוספות|בנר מצוה ותורה אור]]'''. – * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://www.digitale-sammlungen.de/de/view/bsb11007533?page=22 680].{{ש}} (*) תוספת ל[[#י-1934|יום שבת זכור]] למגן אבות. [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות נוספים#פליישר-מגן אבות|פליישר-מגן אבות]] 98. בנשף קדמתי{{ש}} ==ב-1086== '''[[בסימנא טבא יאיא|בסימנא טבא יאיא ובמזלא מעליה ושעת רצון ברכה והצלחה]]'''. — כתובה לב' שבועות. * רנה וישועה [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990018638400205171/NLI?volumeItem=2 ח"ב] 156: בעשור יום גילות{{ש}} בעת רצון תחנתי{{ש}} בצאתו מן הדביר שלם{{ש}} ==ב-1277== '''[[יום שבת זכור#תוספות|בצל ידך תכסה]]'''. – פיוט לסכות. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://www.digitale-sammlungen.de/de/view/bsb11007533?page=22 680].{{ש}} (*) תוספת ל[[#י-1934|יום שבת זכור]] למגן אבות. [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות נוספים#פליישר-מגן אבות|פליישר-מגן אבות]] 103. בקר אעיר אקראך{{ש}} בקר אערך לך ואצפה{{ש}} בקשה למוצאי שבת{{ש}} בקשה לרב סעדיה גאון{{ש}} בקשה לרב סעדיה גאון/נוסח איטליה{{ש}} בר יוחאי{{ש}} ברוך אל עליון{{ש}} ברוך אלהי עליון{{ש}} ברוך בא בשם ה'{{ש}} ברוך ה' יום יום{{ש}} ברוכים אתם קהל אמוני{{ש}} ברוכים העומדים והיושבים{{ש}} ברח דודי (פיוט){{ש}} ברית כרותה מלשכוח{{ש}} ברכי אצולה{{ש}} בשאר שמחות שירים תענו{{ש}} בשם אלהי אברהם אפתחה{{ש}} בת אהובת אל קמה בשחר{{ש}} בת ברורה{{ש}} בת עמי לא תחשה{{ש}} בת עמי תייליל{{ש}} בת ציון שמעתי{{ש}} בתולת בת יהודה{{ש}} =ג= גדול עווני{{ש}} גלה גלה{{ש}} גרוני נחר זועק חמס{{ש}} גרושים מבית תענוגיהם{{ש}} =ד= דביר בית שתיל זית{{ש}} דברי נביאים העתידות ידעו{{ש}} דודי ירד לגנו{{ש}} דודי נהפך{{ש}} דוי הסר{{ש}} דומה לארז גדול{{ש}} דוק וחוג רעשו{{ש}} דיינו{{ש}} דלתיך הלילה{{ש}} דממו שרפים{{ש}} דעני לעניי{{ש}} דרור יקרא{{ש}} דרכי שבעה רועים{{ש}} דרשנוך בכל לב{{ש}} =ה= הא כעיני עבדיא{{ש}} האדיר בשמי עליות{{ש}} האדרת והאמונה{{ש}} האומרים אחד{{ש}} האזינו אבירים בני אלים{{ש}} האחד בעולמו ואין שני לו{{ש}} האל העירה וראה{{ש}} הביטה וראה את אנחותינו{{ש}} ==ה-352== '''[[הורידו מאין הפוגות|הורידו מאין הפוגות דמעות כנחל עיני]]'''. – קינה – סי' הצעיר מאיר [בן ברוך מרוטנברג]. *[[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#א סאלוניקי|א סאלוניקי]] (218:); [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#האאס|האאס]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/8091074 85] [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ל|ל]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29119&st=&pgnum=176&hilite= 168] [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338178 360].{{ש}} הורית דרך תשובה{{ש}} הושיענו למען שמך{{ש}} החרישו ממני ואדברה{{ש}} הטה אלהי אזנך{{ש}} היה עם פיפיות{{ש}} היום הרת עולם{{ש}} היום תאמצנו{{ש}} היכל ה{{ש}} הלא אמרית ליך{{ש}} הלוא עיניך לאמונה{{ש}} הללו אדיר אדירים{{ש}} הלנופלים תקומה{{ש}} המבדיל - יצוה ה' חסדו{{ש}} המבדיל בין קודש לחול{{ש}} המלך ה'{{ש}} הנרות הללו{{ש}} הקבצו ושמעו (קינה){{ש}} הקבצו ושמעו בני יעקב דת יוצרכם{{ש}} הרחמן אל תעש עמנו כחטאינו{{ש}} הרחמן הוא אשר חנן{{ש}} הרחמן לברית מילה{{ש}} השמיעיני{{ש}} התכבדו מכובדים{{ש}} התקבצו מלאכים{{ש}} =ו= ואיזו תהילה כפי גודלך{{ש}} ואמרתם זבח פסח{{ש}} ואמרתם כה לחי{{ש}} וארץ שפל רומי וגדל שברי{{ש}} וארץ שפל רומי ונקלה כבודי{{ש}} וארץ שפל רומי יום דימה{{ש}} ואת נוי חטאתי השמימה{{ש}} ואתאונן ואקונן{{ש}} ואתה אמרת היטיב איטיב עמך{{ש}} ואתה הוא ותיק{{ש}} ובכן היה לאין{{ש}} ובכן מי לא יראך{{ש}} והללויה אהלל לאלי{{ש}} והללויה אהלל למי שברא{{ש}} וזאת הברכה (פיוט){{ש}} וחיות ארבע אשר כס עומסות{{ש}} וחיות אשר הנה מרובעות כסא{{ש}} וחיות בוערות בכס רם לוויות{{ש}} וחיות בוערות מראיהן כגחלי אש{{ש}} ==ו-197== '''[[ויאהב אומן|ויאהב אומן יתומת הגן]]'''. — קרובה לפורים — [קליר]. הקרובה הזאת מתחלקת לששה פיוטים באופן כזה שהפיוט הראשון מבליע בתוכו חמשת הפיוטים האחרים, וזו סדרן: {{מודגש|א.}} ויאהב אומן — הפיוט הזה מתחלק לי"ח בתים, בית אחד לכל אחת מי"ח ברכות השמו"ע, וכל בית מתחיל בתיבה אחת מן הי"ח תיבות שב[[אסתר ב יז|אסתר ב', י"ז]], ואחר התיבה הזאת באים חמשה חרוזים המתחילים באות אחת מאותות הא"ב חמש פעמים, ומן החרוז הששי של כל בית ובית יוצא הסימן {{מודגש|{{צ|אלעזר בירבי קיליר חזק}}}} שיש בו י"ח אותיות כמספר הבתים.{{ש}} בין הבית הי"ב והי"ג באים הפיוטים האלה: {{מודגש|ב.}} אזרח בט חוץ בכסל גהוץ — סי א"ב. {{מודגש|ג.}} תמימים כרשו ארץ והקצינו שר בערץ — תשר"ק. {{מודגש|ד.}} אותו מבהלת חתות לו גחלת — סי' אלעזר בירבי קלירי. {{מודגש|ה.}} אספרה אל חק פלאות לחוק — סי' א"ב. ו. אמל ורבך חמשי כהנבך — סי' אלעזר בירבי קליר. * אוצר התפלות ח"ב 182. אסב 43: כל בו ח"ג 350 ובשאר דא"ש מלבד היידנהיים; היידנהיים 108 דרך החיים ח"ד 92 (בדפוס זה נשמטו חמשת הפיוטים ב'-ו'); מגלת אסתר — לבוב 9: (חסר סי' ו) לב שמח 382. סדר ימי הפורים 30 ע"י 674 שער השמים ח"ב 82. הערה: הפיוטים: אספרה אל חק(ה) ואמל ורבך (ו) נמצאו ג"כ בקרובה אחרת: אמתך וחסדך אל תרחק. עי' ג"כ ריפמאנן, ציון ח"א 164. צ 62. ויאתיו כל לעבדך{{ש}} ויבא ארז ראש קצינים{{ש}} ויבן אומן אומנות אבות{{ש}} וידוי אשמנו מורחב{{ש}} וידוי הגדול לרבנו נסים{{ש}} ויהי בחצי הלילה{{ש}} ויושע אומן אשכלות{{ש}} ==ו-239== '''[[ויושע אור ישראל|ויושע אור ישראל איומתו מיד כובשים]]'''. — יוצר לז' של פסח — [מאיר בר יצחק]. פיוט זה נחלק לעשרה חלקים, כל חלק מכילד' בתים בעלי ג' חרוזים ומסיים ב"קדוש". משורות הראשונות של שלשת הבתים הראשונים של כל חלק יוצא הסי' א"ב, מאיר; משורות השניות של הבתים א-ג, ה' יוצא עוד פעם הסי' מאיר, והבית הרביעי של החלק הראשון מכיל הסי' מאיר בר יצחק. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&st=&pgnum=654 253], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 211 [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990017553190205171/NLI?volumeItem=2 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח"ד 304 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&st=&pgnum=336 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 98 [בדפוסים אלו לשבת ראשון אחר פסח], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#מערבות|מערבות]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42658&st=&pgnum=25 13] [לאחרון של פסח], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&st=&pgnum=201 99]; [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337964 146].{{ש}} ויושע אל אמונה{{ש}} ויושע ה' אבן ישראל{{ש}} ויושע ה' אום למושעות{{ש}} ויושע שושני פרח{{ש}} [[ויכון עולם על מלאתו]] ויעל משה (פיוט){{ש}} וירד אביר יעקב{{ש}} וירד אלהים על הר סיני (מערבית){{ש}} וכל מאמינים{{ש}} וכשחטאו ישראל במדבר{{ש}} ומלאכים נהלכים{{ש}} ונתנה תוקף}{{ש}} ותיק וחסיד אתה{{ש}} =ז= זה אלי זה אלי ואנוהו{{ש}} זולתך אדונים{{ש}} זולתך אין אל{{ש}} זכור אב נמשך אחריך כמים{{ש}} זכור איכה{{ש}} זכור את אשר עשה (יוצר){{ש}} זכור את אשר עשה צר{{ש}} זכור ברית - אבדנו מארץ טובה{{ש}} זכור ברית - אות ברית{{ש}} זכור ברית - אליך ה' אקרא{{ש}} זכור ברית - אשמתנו כי רבה{{ש}} זכור ברית - בקר ערכתי{{ש}} זכור ברית - שש אנכי{{ש}} זכור ברית אב המוני{{ש}} זכור ברית אבותינו{{ש}} זכור ברית אזרחי{{ש}} זכור ה' - אקונן בכל שנה{{ש}} זכור ה' ליהודה ואפרים{{ש}} זכור ה' מה היה לנו{{ש}} =ח= חג אסיף תקופת השנה (מערבית){{ש}} ==ח-33== '''[[יום שבת זכור#תוספות|חג המצות שמרו]]'''. – * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://www.digitale-sammlungen.de/de/view/bsb11007533?page=22 680].{{ש}} (*) תוספת ל[[#י-1934|יום שבת זכור]] למגן אבות. [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות נוספים#פליישר-מגן אבות|פליישר-מגן אבות]] 101. חד גדיא{{ש}} חדו חדו רבנן{{ש}} חדש ששוני{{ש}} חודש ישועה חדש לי{{ש}} חון תחון{{ש}} חוסה על ישראל עמך{{ש}} חוצב רהב תנין{{ש}} חוקר הכל וסוקר{{ש}} חי אלי{{ש}} חי ה'{{ש}} חי ונעלם{{ש}} חי חי יודו חי{{ש}} חיים ארוכים תכתבנו{{ש}} חלק ד' עמו{{ש}} חמול על מעשיך{{ש}} חסל סידור פסח{{ש}} חשתי ולא התמהמהתי בתנומות{{ש}} חתן בר מצוה עלה{{ש}} חתן נעים עלה{{ש}} חתן עמוד{{ש}} =ט= טוב לחסות בה' כי לך ה' הגדולה{{ש}} =י= י-ה אכסוף{{ש}} יאמר נא ישראל{{ש}} יאתה שדי לך{{ש}} יבוא אדיר במהרה{{ש}} יבוא הגואל{{ש}} יביעו שפתי שירה{{ש}} יבכיון מר{{ש}} יגדל{{ש}} ידודון ידודון שנאני שלהבת{{ש}} ידועי שם בבור נשם{{ש}} ידי רשים{{ש}} ידיד נפש{{ש}} ידיד עליון{{ש}} ידידי אל ברכוהו{{ש}} ידידי אל עדת לאומו{{ש}} ידידי את אהוב לבי{{ש}} ידידי השכחת{{ש}} ידידי רועי מקימי{{ש}} ידידיך מאמש{{ש}} ידך פשוט ופתחה{{ש}} ידך תנחני{{ש}} ידכם שאו משאת{{ש}} יה איום זכור היום{{ש}} יה אל גדול ונאדר{{ש}} יה אלה מלכות{{ש}} יה אלי וגואלי{{ש}} יה אלי נכספה נפשי{{ש}} יה אשר גאה גאה{{ש}} יה את סוכת דוד תקים{{ש}} יה בנה יה בנה{{ש}} יה בשר שר צבאיך{{ש}} יה הצל{{ש}} יה השב לבצרון{{ש}} יה חדשך{{ש}} יה למתי צפנת{{ש}} יה מלך רם{{ש}} יה מלכי{{ש}} יה מסי כיבין{{ש}} יה נמצא ולא נרצה{{ש}} יה פתח נא שערי שמים{{ש}} יה צור עולמים{{ש}} יה ריבון{{ש}} יה שור אם נטושה{{ש}} יה שמך ארוממך{{ש}} יה שמע אביוניך{{ש}} יהודה וישראל דעו{{ש}} יהי נועם עתה{{ש}} יהי שלום{{ש}} יהירים קמו{{ש}} יהללך ניב שפתי{{ש}} יודו שמך אים ונורא{{ש}} יודוך כל המיחלים{{ש}} יודוך מלך{{ש}} יודוך רעיוני{{ש}} יום אדיר ומיוחד{{ש}} יום אכפי הכבדתי{{ש}} יום אמיץ זה לאוהבי אמרים{{ש}} יום אשר אשמנו יוצלל ויוסגר{{ש}} יום אשר הוחק לכפרתנו{{ש}} יום אתא לכפר פשעי ישנה{{ש}} יום הודו וכבודו{{ש}} יום השבת אין כמוהו{{ש}} יום זה יהי משקל כל חטאתי{{ש}} יום זה לישראל{{ש}} יום זה למול מלך ישפר{{ש}} יום זה מכובד{{ש}} יום זה שירו לאל{{ש}} יום יום אודה{{ש}} יום יעלה נקראה{{ש}} יום כמו נד{{ש}} יום כפורים זה{{ש}} יום ליבשה{{ש}} יום ליום אודה{{ש}} יום נלחמו בי יחד שכני{{ש}} יום קינה היום{{ש}} [[יום שאת ויתר]] יום שבת וכפורים{{ש}} ==י-1934== '''[[יום שבת זכור|יום שבת זכור השמיע בסיני נגיד עלי ימים הוא קום משחהו]]'''. – פיוט למעריב שבת שחל ביו"ט – סי' יוסף בן קמחי [בן יצחק].* [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#האאס|האאס]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/8091071 82] ובמחזור היידנהיים נמצאו רק שני הבתים הראשונים במעריב ב' דשבועות לפני "מגן אבות"; [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ל|ל]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29119&st=&pgnum=95 91] [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338278 460].{{ש}} יום שבת קדש הוא{{ש}} [[יום שבת קדש נתן צור ישעי]] יום שבת תשמח מאוד נפשי{{ש}} יום שבתון{{ש}} יום שמחה{{ש}} יום שמחה לישראל{{ש}} [[יום שקם שבט]] יומא טבא{{ש}} יומם עינינו תלויות{{ש}} [[יונה בחגוי סלע נחבאה]] יונה מה תהגי{{ש}} יונה נכאבה{{ש}} יונה נשאתה{{ש}} יוסף אשר מקדם{{ש}} יוצר בחכמה{{ש}} יוצר מידו{{ש}} יוקם דם עבדיך{{ש}} יושב בגבהי מרומים{{ש}} יושב בכסא הוד{{ש}} יושב בסתר עליון מגני וצנתי{{ש}} יושב בשמים שעה באי באש ובמים{{ש}} יושב קדם איום{{ש}} יושב תהלות ישראל{{ש}} יושבי קצוות יראו{{ש}} יחביאנו צל ידו{{ש}} יחדיו בשיר מעלות{{ש}} יחדיו לב נשלם{{ש}} יחו לשון חזות אישון{{ש}} יחיד ואין בלתו אחר{{ש}} ==י-2600== '''[[יחיד ערץ|יחיד ערץ יסד ארץ ברוב חכמה ותושיה]]'''. — אופן — סי' יעקב [ר"ת?]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#א הנובר|א הנובר]] 159, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&st=&pgnum=659 258], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 231, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח"ד 309 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&st=&pgnum=340 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 105, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#קה"פ|קה"פ]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=34863&st=&pgnum=26 36], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&st=&pgnum=208 103]: [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&st=&pgnum=269 133]:, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ל|ל]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29119&st=&pgnum=112 110] [מיחסו ליעקב סתם], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338379 561].{{ש}} יחיד רם לעולם{{ש}} יחידתי בצרתי{{ש}} יחלת עבדיך{{ש}} יכתירני אל חי{{ש}} ימהר יום{{ש}} ימותי קלו כצבאות{{ש}} ימים מקדם אזכרה{{ש}} יסד בסודו{{ש}} יספת ה' לגוי נכבדת{{ש}} יעזוב רשע נתיבו{{ש}} יעידון כל עבדיך{{ש}} יעירוני בשמך רעיוני{{ש}} יעירוני רעיוני{{ש}} יעלה יעלה{{ש}} יעלה תחנוננו{{ש}} יעלו לאלף ולרבבה{{ש}} יעלם שבני{{ש}} יערב חין ערכנו{{ש}} יערה עלינו רוח{{ש}} יערת דבש{{ש}} יפה וברה כרדה לגיא פתרוסים{{ש}} יפה נוף אנופף{{ש}} יפרח חתן{{ש}} יפת עין לבבתיני{{ש}} יצו האל לדל שואל{{ש}} יצורים וצפון{{ש}} יציב פתגם{{ש}} יציץ צור מחרכו{{ש}} יצלצלו חובבים{{ש}} יצר האל את העולם{{ש}} יקבוץ מפוזר{{ש}} יקודי אש{{ש}} יקוש בעניו{{ש}} יקרבנו ה' לעבודת בית המקדש{{ש}} יקרה מיקר{{ש}} יקרו רעיך רב מחולל{{ש}} יראים שלחוני{{ש}} יראנו כקדם נפלאות{{ש}} יראתי בפצותי שיח{{ש}} ירדתי לתחתיות{{ש}} ירומם צור דגל{{ש}} ירוצצו כברקים{{ש}} ירושלים את ה' הללי{{ש}} ירצה עם אביון{{ש}} ירצה צום עמך{{ש}} ישיר ישראל שיר נועם{{ש}} ישישו בו כל חוסיו{{ש}} ישמח חתני{{ש}} ישמחו בחגיהם ידידים ונעימים{{ש}} ישמיענו סלחתי{{ש}} ישמעני אלהים בקראי לנגדו{{ש}} ישמרך כאישון בת{{ש}} ישן אל תרדם{{ש}} ישנה בחיק ילדות{{ש}} ישראל בחירי אל{{ש}} ישראל נושע בה' (בקשות){{ש}} ישראל נושע בה' (סליחות){{ש}} ישראל עבדיך{{ש}} ישראל עם קדוש{{ש}} ישראל עמך{{ש}} יתנו צדקות יה{{ש}} [[יתרומם זה אלי ואנוהו]] =כ= כאהל הנמתח בדרי מעלה{{ש}} כאור בקוע באשנבו{{ש}} כאחלמה קבועה בעטרת{{ש}} כבודו אהל כהיום{{ש}} כבודו אופד להנשא{{ש}} כבודו אור יזריח{{ש}} כבודו אות ברבואות{{ש}} כהושעת אב המון{{ש}} כהושעת אדם{{ש}} כהושעת אלים{{ש}} כהושעת ותעזור אנושי מזור{{ש}} כהושעת טמון גומא{{ש}} כהושעת יגיעי נשם{{ש}} כהושעת ידיד ברדתו להלום{{ש}} כהושעת ידידים (להו"ר){{ש}} כהושעת ידידים מכף מעבידים{{ש}} כהושעת יהודה ואפרים{{ש}} כהושעת יוצאי פתרוס{{ש}} כהושעת ילידי אהב{{ש}} כהושעת יקושי מלבן{{ש}} כהושעת יקיר{{ש}} כהושעת ירויי היאור{{ש}} כהושעת ישע לזכרון{{ש}} כהושעת ניני אב המון{{ש}} כהושעת צפיעי איש תמים{{ש}} כי אם שם אדיר ה' אדונינו{{ש}} כי אנו עמך{{ש}} כי אשמרה שבת{{ש}} כי בשם אדיר תצאון{{ש}} כי הנה כחומר{{ש}} כי על רחמיך הרבים אנו בטוחים{{ש}} כי על רחמיך הרבים אנו סמוכים{{ש}} כי רכובו בערבות{{ש}} כירי רם{{ש}} ככלות ייני{{ש}} כל ברואי מעלה ומטה{{ש}} כל מקדש שביעי{{ש}} ==כ-387== '''[[יום שבת זכור#תוספות|כל שומר אש דת]]'''. – עליה לתורה לשבועות. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://www.digitale-sammlungen.de/de/view/bsb11007533?page=22 680].{{ש}} (*) זיהוי הסוג שגוי ומדובר בתוספת ל[[#י-1934|יום שבת זכור]] למגן אבות. [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות נוספים#פליישר-מגן אבות|פליישר-מגן אבות]] 102 [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות נוספים#פרנקל-שבועות|פרנקל-שבועות]] 68. כל שנאני שחק באמר מאמירים{{ש}} כמה אלהי{{ש}} כמראה השמש באדר וזוהר{{ש}} כסא אורי וישעי{{ש}} כתובה לחג השבועות{{ש}} כתועים ואין לבקש{{ש}} כתר מלכות (אבן גבירול){{ש}} כתר מלכות (הבן איש חי){{ש}} כתר מלכות (כסא אליהו){{ש}} כתר מלכות (רדב"ז){{ש}} =ל= לא אמות לא אמות{{ש}} לא ארמון על משפטו{{ש}} לא בקשתי אל אבטח{{ש}} לא קם נביא{{ש}} לאל עורך דין{{ש}} לבית לוי ומשפחתו{{ש}} לבעל התפארת{{ש}} לדוד שיר ומזמור{{ש}} לו ישקלו רעי מהומתי{{ש}} לולי ד' שהיה לנו{{ש}} ליל שיכורים{{ש}} ליל שמורים אור ישראל{{ש}} ליל שמורים אור עולמו נגלה{{ש}} ליל שמורים אותו אל חצה{{ש}} לך אלי תשוקתי{{ש}} לך אלים אלפי אלפים{{ש}} לך ה' הצדקה (פיוט){{ש}} לך ה' הצדקה באותות אשר הפלאת{{ש}} לך ה' הצדקה תלבושת{{ש}} לך יאדיר כל יציר{{ש}} לכה דודי{{ש}} למה ה' תעמוד ברחוק{{ש}} למה הקץ{{ש}} למה יאמרו הגוים (פיוט){{ש}} למי אבכה{{ש}} למי אבכה וכף אכה{{ש}} ==ל-1086== '''[[למי אוי למי אבוי|למי אוי למי אבוי ומדנים למי שיח למי פצעים וקלונים]]'''. – קינה – [אפרים בר יעקב מבונא]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#א סב|א סב]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=7069&st=&pgnum=367 183] [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ספר הדמעות|ספר הדמעות]] ח"א 225 [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#קינות וסליחות|קינות וסליחות]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=43925&st=&pgnum=71 סי' ב]; [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שבלים בודדות|שבלים בודדות]] 133 {{צבע גופן|1=אפור|2=(*) צ"ל [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=43941&st=&pgnum=141 138]}} הערה: הקינה הזאת נוסדה על ההריגה שהיתה בעיר בלויי'ש (Blois) בכ' סיון שנת תתקל"א לרגלי עלילת דם (עי' דברי ימי ישראל ח"ד 237–238) [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ל|ל]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29119&st=&pgnum=52 48] [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338108 290]. למען אב אץ לבוא{{ש}} למען אב בן שלש שנים הכירך{{ש}} למען אב הכירך{{ש}} למען אב הנוסה בעשרה{{ש}} למען אב השכים{{ש}} למען אב חדשת שמו לנקוב{{ש}} למען אב ידעך{{ש}} למען אב ידעך מכל אומות{{ש}} למען אב מאור כשד שיוע ונענה{{ש}} למען אב נבחן בעשר{{ש}} למען אב נם יוקח נא{{ש}} למען אב נפקד{{ש}} למען אב נצטוה{{ש}} למען אב עקד בן{{ש}} למען אברהם האהוב{{ש}} למען אדם אשר בכף נוצר{{ש}} למען אהבת קדומים{{ש}} למען אהל ארמנותיך{{ש}} למען אזרח זרח ממזרח חרסי{{ש}} למען אזרחי הנשלך{{ש}} למען איתן{{ש}} למען אמיץ בן שלוש{{ש}} למען אמיתך{{ש}} למען אסף להחיות{{ש}} למען תמים בדורותיו{{ש}} למען תמים עש תיבה{{ש}} למען תפר עלה תאנה{{ש}} למענך אדיר באדירים{{ש}} למענך אל אחד ואין שני{{ש}} למענך אל הושיעה{{ש}} למענך אל נערץ בסוד קדושים רבה{{ש}} למענך אל עוטה אורות{{ש}} למענך אלהי{{ש}} למענך אלהי האלהים{{ש}} למענך אלהינו{{ש}} למענך ולא לנו{{ש}} למענך תקיף{{ש}} למקדימים בתפילה{{ש}} למתודה חטאתיו{{ש}} לנר ולבשמים{{ש}} לפדות עם דל{{ש}} לפניך אני כורע{{ש}} =מ= מארוד וארפד{{ש}} מאתך תהלתי שומע עתירה ושועה{{ש}} מבית מלוני קמתי בצוקי{{ש}} מברך רחמנא{{ש}} מדי שנה קינה{{ש}} מה ידידות{{ש}} מה יפית{{ש}} מה לך יצרי{{ש}} מה לך שר תשאל{{ש}} מה לכם פה ומי לכם פה{{ש}} מה נאוו עלי{{ש}} מה נכבד היום{{ש}} מה נעים נאוה תהילה{{ש}} מה נפתח ונימא{{ש}} מה נשתנה{{ש}} מהולל אקרא ה'{{ש}} מהללך ורב גדלך{{ש}} מוחץ ורופא{{ש}} מולך מוני{{ש}} מושך חסד ליודעיו{{ש}} מושל בעליונים אתה ידעת{{ש}} [[מושיע ומגן לנו חוסים]] מחוללת מהוללת{{ש}} מחי ומסי{{ש}} מחנות עליונים{{ש}} מי אדר והוד{{ש}} מי העומד בהראה{{ש}} מי זאת עולה יפהפיה{{ש}} מי יתן ראשי מים{{ש}} מי יתנני עבד אלוה עשני{{ש}} מי כמוך (אברהם כלפון){{ש}} מי כמוך (ריה"ל){{ש}} מי כמוך (שבתאי טיאר){{ש}} [[מי כמוך אומר ומקים]] מי לה' אתי עורך{{ש}} מי נשקני מנשיקות אהבה{{ש}} מי שענה לאברהם אבינו{{ש}} מיוחד באהיה אשר אהיה{{ש}} מימים ימימה{{ש}} מכניסי רחמים{{ש}} מלא פי שירה{{ש}} מלאכי צבאות בעלצון{{ש}} מלאכי רחמים{{ש}} מלך אדיר ונורא{{ש}} מלך אזור גבורה{{ש}} מלך אחד יהיה אל העמים{{ש}} מלך אמון מאמרך{{ש}} מלך אמיץ ואיום{{ש}} מלך אמיץ כח רב עלילה{{ש}} מלך גואל ומושיע{{ש}} מלך מלכים רם על רמים{{ש}} מלך עליון אל דר במרום{{ש}} מלך עליון אמיץ המנושא{{ש}} מלך עלמין דגלגלוהי{{ש}} מלך עתיק ימים{{ש}} מלך רם ניב שפתינו שעה נורא עלילה{{ש}} מלכי מקדם פועל ישועות{{ש}} מלכי עולם בורא{{ש}} מנוחה ושמחה{{ש}} מנומם בעת קומם{{ש}} מסוד חכמים{{ש}} מעוז צור{{ש}} מעוני שמים שחקים יזבלוך{{ש}} מפי אל{{ש}} מפלטי אלי צורי סתרי ומגני{{ש}} מציון אל עליון{{ש}} מצרי ערי יצרי{{ש}} מקדים וראש לקוראים{{ש}} מקהלות עם{{ש}} מקוה ישראל ה' (סליחה){{ש}} מקוה ישראל מושיעו{{ש}} מקור עיני{{ש}} מרומים ישכן{{ש}} מרים לראשי{{ש}} מרן דבשמיא מר על כל מרי{{ש}} מרנא דבשמיא{{ש}} מרשות אלהי האלהים{{ש}} מרשות אלהי קדם{{ש}} מרשות האל הגדול{{ש}} מרשות מרומם על כל ברכה{{ש}} מרשות שוכן עד{{ש}} משאת כפי מנחת ערב (סליחות){{ש}} משביח שאון ימים{{ש}} משמים שלום לעם{{ש}} משנאי הצמיד{{ש}} משתחוים להדרת קודש{{ש}} מתי יבושר עם{{ש}} מתי יעקב תפארון{{ש}} =נ= נבוכדנאצר אכלני הממני{{ש}} נודה לשמך בתוך אמוני{{ש}} נכון לבו{{ש}} נלאה להיליל על שברנו{{ש}} נפשי עוז תדרכי{{ש}} נשמת ילדים שוממים{{ש}} נשמת ישרים יהלוך{{ש}} נשמת מלומדי מורשה{{ש}} נשמת שדודים נדודים{{ש}} =ס= סגולתי איומה נשאתי{{ש}} סגולתי מלוכה אזרתיך{{ש}} סגולתי משכתיך חסד{{ש}} סוכה ולולב{{ש}} סוכת שלם{{ש}} סימן טוב יהיה לכל{{ש}} סימני ליל הסדר{{ש}} סלח נא אשמות{{ש}} סלח נא אשמתנו{{ש}} סלח סלח אל טוב וסלח{{ש}} =ע= עב קל ממרומך{{ש}} עד אן צבי מודח{{ש}} עד מתי ה'{{ש}} עובדי האל באמונה{{ש}} עוונינו ארוכים ורחבים וגבוהים{{ש}} עורה נא ימינך רמה{{ש}} עורו שירו שיר{{ש}} עורי נצורה כבבת{{ש}} עזוז אדירירון{{ש}} עזר מצרי{{ש}} עזרני אל חי{{ש}} עין ולב{{ש}} עינינו לך תלינו{{ש}} על אהבתך{{ש}} על אהבתך (מנוקד){{ש}} על אלה תרדנה{{ש}} על בית זה ויושביהו{{ש}} על היכלי אבכה{{ש}} על היכלי חבלי כנחש הולך{{ש}} על הר המוריה{{ש}} על זה היה דוה לבנו{{ש}} על יום חורבן היכל מקודש{{ש}} על משכבי בלילות{{ש}} על נהרות בבל חשכה יפעת מאורותינו{{ש}} עלינו לשבח{{ש}} עם אשר יה ברך{{ש}} עם ה' השלחה{{ש}} עם ה' חזקו ונתחזקה{{ש}} ענה אוחזי ארבעה מינים{{ש}} ענה אומני חוקה נסוכה{{ש}} ענה איומה{{ש}} ענה איומה קוראה בתחנוני{{ש}} ענה איומים בעוז{{ש}} ענה אמוני שבט ראובן{{ש}} ענה אתויים{{ש}} ענה תאבי ישעך{{ש}} עננו אבינו{{ש}} עננו אלוהי אברהם{{ש}} עשה למען שמך{{ש}} עת דודים כלה{{ש}} עת שערי רצון להפתח{{ש}} =פ= פורים פורים{{ש}} פסח אכלו פחוזים{{ש}} פצחו רון ותהילה{{ש}} פרה אמרה קשה{{ש}} ==פ-243== '''[[אז לפנות ערב|פתח לנו שער בעת נעילת שער כי פנה יום]]'''. – חרוז בודד בתפלת נעילה במנהגי אשכנז ופולין, ואולי הוא שריד מפיוט קדמון. =צ= צור משלו{{ש}} צורי גואלי יה{{ש}} ציון אשר יאמרו{{ש}} ציון במשפט לכי לך{{ש}} ציון גברת לממלכות מציריך{{ש}} ציון ה' לכס בחר{{ש}} ציון הלא תשאלי{{ש}} ציון הלא תשאלי לשלום אסיריך{{ש}} ציון הלא תשאלי לשלום עלוביך{{ש}} ציון הלא תשאלי שלות שרידיך{{ש}} ציון ידידות ידיד{{ש}} ציון מנת שלום{{ש}} ציון מעוז קרית מלך{{ש}} ציון מעון חשקי{{ש}} ציון עטרת צבי{{ש}} ציון צפירת פאר{{ש}} ציון קדוש משכני עליון{{ש}} ציון קחי כל צרי{{ש}} ציון תקונני עלי ביתך{{ש}} צמאה נפשי{{ש}} צעקה יוכבד{{ש}} =ק= קדוש אדיר בעליתו{{ש}} קדושת שבת כתקנת עזרא{{ש}} קדש ורחץ{{ש}} קול אהלה תתיפח{{ש}} קול ברמה נשמע ביללה{{ש}} קול יעקב קורא{{ש}} קול מבשר משמיע הטו אוזן{{ש}} קול מהלל יגדל{{ש}} קום חתן{{ש}} קומה ה' למנוחתך{{ש}} קומו ברינה עדת אמוני{{ש}} קוראי מגילה{{ש}} קינת אומן{{ש}} קמתי באשמורת{{ש}} קמתי ותדד שנתי{{ש}} קמתי להלל{{ש}} קרב אורך לעניה{{ש}} קריה יפהפיה{{ש}} =ר= ראה שמש{{ש}} ראשון אמצת לפרח שושנים{{ש}} רבון העולמים אדון כל הנפשות{{ש}} רבון העולמים חתמנו לחיים{{ש}} רבונו של עולם בראותי בחורותי{{ש}} רבונו של עולם ויהי בעלות המנחה{{ש}} רומה אלהים שמך לקדש{{ש}} רועה ישראל האזינה{{ש}} ==ר-802== '''[[אב הרחמן מלא רחמים#נוסח איטליה|רחום וחנון חטאנו לפניך רחם עלינו אב הרחמן מלא רחמים רבים חלר"ע אדון הסליחות בורא עולם במדת רחמים חלר"ע גדול העצה ורב העלילה]]'''. ==ר-803== '''[[אב הרחמן מלא רחמים#נוסח תימן|רחום וחנון חטאנו לפניך אב הרחמן מלא רחמים חלר"ע בורא עולם במדת רחמים חלר"ע גואל ומושיע חלר"ע דיין אלמנות]]'''. רחם נא עליו{{ש}} רחמים פשוטים{{ש}} רחמנא אידכר לן{{ש}} רחמנא דא היא אוריתך{{ש}} רחמנא חטינן{{ש}} רחמנא ענינן בהדא שעתא{{ש}} רחמנא רחם על עמך ישראל דאינון קימין{{ש}} רחמנא רחם על עמך ישראל דאפיקתא יתהון{{ש}} רחמנא רחם על עמך ישראל דאתן למסגד{{ש}} רחמנא רחם עלן בקל ויעבור{{ש}} ריב בין שבת וחנוכה{{ש}} ריבון כל העולמים{{ש}} רם אור גדול נעלם{{ש}} רנו ושבחו לאל{{ש}} רעה בשבטך{{ש}} רעיתי בין הבנות שכולה{{ש}} רפא צירי{{ש}} =ש= שאו לבבכם לכפיכם{{ש}} שאו מנחה משובחה{{ש}} שאו שערים ראשיכם (פיוט){{ש}} שאי קינה במגינה{{ש}} שאלו שחקים ושיחו לאדמה{{ש}} שאלי שרופה באש{{ש}} שבחו אל עדת ישראל{{ש}} שבט יהודה בדוחק ובצער{{ש}} שבטי איתני{{ש}} שביבי שלהבות חצובי להבות{{ש}} ==ש-273== '''[[שביה עניה|שביה עניה בארץ נכריה לקוחה לאמה לאמה מצריה]]'''. — גאולה — סי' שלמה [רשב"ג]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&st=&pgnum=657 256], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 226, בית תפלה [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=38430&st=&pgnum=21 10], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#דרך החיים|דרך החיים]] ח"ה 115, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#חופת חתנים|חופת חתנים]] 99, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#חזונים|חזונים]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42160&st=&pgnum=233 117], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#יפה נוף|יפה נוף]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=44816&st=&pgnum=173 39], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח"ד 308 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&st=&pgnum=339 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#סדר סליחות|סדר סליחות]] 50, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#סדר התחנונים|סדר התחנונים]] [23], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#סליחות טורינו|סליחות טורינא]] 67, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ע"י|ע"י]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42897&st=&pgnum=798&hilite= 728], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 103, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#רומא ב|רומא ב']] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=45406&st=&pgnum=179 290], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#רומא-שד"ל|רומא שד"ל]] [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019944990205171/NLI?volumeItem=2 ח"ב] 110 [במנהג זה הוא סליחה לשחרית יוכ"פ], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שינגילי-ב|שינגילי-ב]] [https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=44576&st=&pgnum=143&hilite= 70]; [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שירי שלמה-ב"ר|שירי שלמה-ב"ר]] ח"ב (*) ח"ג [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=38219&st=&pgnum=18&hilite= 4], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&st=&pgnum=207 102]; [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#תחנונים-1597|תחנונים 1597]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=52629&st=&pgnum=101 51], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#תחנונים וסליחות|תחנונים וסליחות]] 49; [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#תחנונים וסליחות-שמ"ז|תחנונים וסליחות-שמ"ז]] 61, תרגום אנגלי: נינא דייויס — [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Jewish Quarterly Review|רבעון האנגלי]] ח [https://www.jstor.org/stable/1449836?seq=1 269], תרגום ביהודית: אויערבאך-[[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אידישע דענקער|אידישע דענקער]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/judaicaffm/content/pageview/2020092 88]. הבית השלישי "מחוצים לחוצים" וכו' מובא בס' [[W:גן השכלים|בוסתן אל-אוקול]] ל[[W:נתנאל בירב פיומי|ר' נתנאל אלפיומי]], הוצאת לעווין עמ' 71 [https://tablet.otzar.org/#/book/149871/p/44/t/1/fs/mn_60cf43af-f541-4636-9600-d4ea6150c1f4/start/0/end/4/c *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#לוח|לוח]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=36611&st=&pgnum=74 71], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338229 411]. הערה: ה' שובין ב[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?sits=1&req=46778&st=%D7%A9%D7%91%D7%99%D7%94%20%D7%A2%D7%A0%D7%99%D7%94&_rnd=0.8254772840237545 מבוא לסדר פיוט אקדמות] (ווילנא 1901) התאמץ להוכיח שהפיוט הזה איננו לרשב"ג, אבל להלן בערך [[#א-1952|שנותינו ספו]] אוכיח שאין יסוד לטענותיו.{{ש}} שבץ אחזני{{ש}} שבת היום לה'{{ש}} שבת הכסא אשר למעלה מנושא{{ש}} שבת ומילה{{ש}} שבת זה שבת הגדול{{ש}} שבת סורו מני{{ש}} שדודים נדודים{{ש}} שדי אל מה נורא{{ש}} שואף כמו עבד{{ש}} שוכני בתי חמר{{ש}} שוכנת בשדה{{ש}} שולמית הנבחרת מעמים{{ש}} שוממתי ברב יגוני{{ש}} שומר ישראל{{ש}} שומרון קול תתן{{ש}} שופט כל הארץ{{ש}} שושן עמק{{ש}} שושנת ורד{{ש}} שזופת שמש{{ש}} שח ציר נאמן{{ש}} שחי לאל{{ש}} שחר אבקשך{{ש}} שחר להודות לך קמתי{{ש}} שחר קמתי להודות{{ש}} שחרנוך בקשנוך יוצר הרים{{ש}} שטר עלי בעדים וקנין{{ש}} שימו לב על הנשמה{{ש}} שימני ראש{{ש}} שיר אל נעלם{{ש}} שיר אענה{{ש}} שיר היחוד{{ש}} שיר הכבוד{{ש}} שיר ושבח עירכו{{ש}} שיר חדש אשיר{{ש}} שיר חדש זמרו{{ש}} שירה לאל נרננה{{ש}} שירו לאל הודו לשמו{{ש}} שירו לאל נבוני{{ש}} שירו לאל נועם{{ש}} שירו לאל שיר חדש{{ש}} שירו לה' בחורי וזקני{{ש}} שירו לה' הודו לו{{ש}} שירות ותשבחות אתנה{{ש}} שישו ושמחו בשמחת תורה{{ש}} שכולה אכולה{{ש}} [[שכולה גלמודה]] שכורת ולא מיין{{ש}} שכינה צועקת בהרע{{ש}} שלום וצדק נשקו{{ש}} שלום לבוא שבת{{ש}} שלום לך דודי{{ש}} שלום עליכם אתם{{ש}} שלום עליכם מלאכי השרת{{ש}} שלום תשפות לנו{{ש}} שלומי עליון ישני מכפלה{{ש}} שלמא לכון שארא דישראל{{ש}} שלש עשרה מדות האמורות בחנינה{{ש}} שם אל קמתי לברך{{ש}} שמחו בשמחת תורה{{ש}} שמחו בשמחת תורת משה{{ש}} שמחו נא{{ש}} שמחו נא שמחו נא במפטיר וברכתו{{ש}} שמחים בצאתם ובביאתם{{ש}} שמחתי באומרים לי{{ש}} שמיני אותותיו ומעשיו בספר נכתבים{{ש}} שמך לעד בפי מועד{{ש}} שמם הר ציון{{ש}} שמע האל{{ש}} שמע קולי{{ש}} שמעו והאזינו{{ש}} שמעו נא תוכחת{{ש}} שמעתי מפאתי תימן{{ש}} שמרו שבתותי{{ש}} שנאנים שאננים{{ש}} שנה בשנה אהגה כיונה{{ש}} ==ש-1952== '''[[שנותינו ספו|שנותינו ספו בדלות ובקלות לאור נקוה והנה בוז ושפלות]]'''. — גאולה לשבת שניה אחר פסח — סי' שלמה (ב' פעמים) חזק. [רשב"ג]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&st=&pgnum=660 259], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 238, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#דרך החיים|דרך החיים]] ח"ה 118, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח"ד 310 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&st=&pgnum=341 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#סליחות-תימנים|סליחות-תימנים]] 37, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ע"י|ע"י]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42897&st=&pgnum=804 734], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 108, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שירי שלמה-ב"ר|שירי שלמה-ב"ר]] ח"ב (*) ח"ג [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=38219&st=&pgnum=19&hilite= 5], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&st=&pgnum=211 104]:, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#תכלאל|תכלאל]] ח"ב ב 148: תרגום אשכנזי: [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Geiger|גייגער-גבירול]] 103, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#לוח|לוח]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=36611&st=&pgnum=75 72], סי' 108. הערה: בכל הדפוסים מלבד סליחות תימנים ותכלאל נמצא שנוסח החרוז האחרון של הבית השלישי הוא: "וגם עוד ישמעאל הרס וגרס הרי ששים ואחת וארבע מאות". הרוו"ה במאמרו "[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990018828980205171/NLI הפיוטים והפיטנים]" מעלה בחשבונו שתס"א למספר הישמעאלים מתאים לשנת ד' אלפים תתט"ו (1055) או תתל"ה (1075), "כי תחילת מלכות ישמעאל ד"א שנ"ד (594) או שע"ד (614) כמבואר ב[[איגרת רב שרירא גאון|תשובת ר' שרירא גאון]]". אחריו נגרר בעל ע"י בפירושו ואחז בשנת תטט"ו, ודוקעס ג"כ נגרר אחריו ואחז בשנת תתל"ה (עי' [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Dukes|עהרענזוילען]] עמ' [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1368244 10], [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1368254 20]). ה' שי"ר חלק על הרוו"ה ואמר שיש לו ראיות נכוחות שצ"ל בגוף הפיוט "הרי ארבע מאות ושלושים ואחת" ([https://hebrewbooks.org/47046 אגרות שי"ר] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=47046&st=&pgnum=289 239]), ולפי זה היתה השנה שבו חבר הפיטן את הפיוט הזה שנת 1025 או 1045 למה"נ. אולם האמת היא כי אין לסמוך בזה על התאריך שבאגרת ר' שרירא גאון כי כבר העיר בצדק בעל [[דורות הראשונים]] (ח"ג (*ח"ו)[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20282&st=&pgnum=177 172]) כי המלים "שנת ארבע אלפים ושע"ד ליצירה" היא הוספת ר' שמואל ולם והגאון בעצמו לא כתב רק "ובימיו יצא מחמד לעולם" (עי' ג"כ [https://hebrewbooks.org/1374 אגרת רב שרירא גאון הוצאת ד"ר בנימן מנשה לוין] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1374&st=&pgnum=176&hilite= עמ' 100]) והנכון הוא כמו שהעיר שד"ל שתס"א לספירת הישמעאלים עולה לשנת 1069 למה"נ (עי' [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Literaturblatt|ליטבל]] 1846 [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/cm/periodical/pageview/3532435 עמ' 491] ו[[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אגרות שד"ל|אגרות שד"ל]] עמ' 983) כי התחלת מלכות ישמעאל היתה בשנת 622 למה"נ ואם נוסיף על זה 461 בנכוי י"א ימים לכל שנה ישמעאלית שהיא שנת לבנה תעלה לנו שנת 109 למה"נ. אבל אפילו אם נאמר שהפיטן חשב שנות חמה ולפי זה תצא לנו שתס"א שנה אחר התחלת מלכות ישמעאל היא שנת 1083 למה"נ, אין לנו להטיל ספק ולומר שרשב"ג לא חבר את הפיוט הזה מפני שהוא כבר מת בשנת 1069 או 1070, כי לפי דעתי אין לנו להתחשב עם התאריכים הנמצאים בפיוטים מפני שאין כל ספק שהמעתיקים שנו אותם כדי להתאים את התאריך לפי זמניהם הם. והא ראיה כי התאריך שלנו נמצא בסליחות תימנים ובתכלאל בנוסח זה: "וגם עוד הרג והרס שבע עשרה שנה וחמש מאות" וכן הוא ג"כ ב[https://www.nli.org.il/he/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=KTIV&scope=KTIV&docId=PNX_MANUSCRIPTS990001751910205171 כ"י ברלין 576] (עי' [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Steinschneider|רשימת רמש"ש]] ח"א [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/4023837 עמ' 118] הע' 42), ובספר "[[W:גן השכלים|בוסתאן אל-אוקול" (גן החכמה)]] ל[[W:נתנאל בירב פיומי|ר' נתנאל אלפיומי]] (הוצאת דוד לעווין נויארק 1908 עמ' 70-71) [https://tablet.otzar.org/#/book/149871/p/1/t/1/fs/mn_e8afa9ad-9153-4126-a753-63ec5829d3d0/start/0/end/4/c *] מובא קטע מפיוט זה ושם הנוסח: "וגם עוד ישמעאל הרג הרס תשע וחמשים שנה וחמש מאות". מזה נראה שר' נתנאל שנה את התאריך להתאים עם השנה (1165) שבו כתב את ספרו וכן עשו המעתיקים האחרים. מכל האמור בזה מוכח שדברי ה' שובין ב[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?sits=1&req=46778&st=%D7%A9%D7%91%D7%99%D7%94%20%D7%A2%D7%A0%D7%99%D7%94&_rnd=0.8254772840237545 מבוא לסדר פיוט אקדמות] (ווילנא 1901) [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=46778&st=%d7%a9%d7%91%d7%99%d7%94+%d7%a2%d7%a0%d7%99%d7%94&pgnum=35&hilite= עמ' 34] שהפיוט הזה הוא לר' שלמה הבבלי אין להם יסוד כלל.{{ש}} שני זיתים נכרתים{{ש}} שננו לשונם בני אונם{{ש}} שנת אוצרך הטוב{{ש}} שנת אורה שנת ברכה{{ש}} שנת אסומה ובלולה{{ש}} שנת ארץ תתן יבולה{{ש}} שעה נאסר{{ש}} שעה עליון לקול אביון{{ש}} שער אשר נסגר{{ש}} שער הרחמים{{ש}} שערי שמים בלולי אש ומים{{ש}} שעריך בדפקי{{ש}} שפל רוח{{ש}} שפעת רביבים{{ש}} שרי קודש היום{{ש}} שרפו הבירה{{ש}} שש מאות נקראות{{ש}} ששוני רב בך{{ש}} שתאמץ אהבת אמוניך{{ש}} שתה ימי גלותי{{ש}} שתי פעמים מקוימים{{ש}} =ת= תא שמע מרא דעלמא{{ש}} תאבת יום זה{{ש}} תאות לב לא השגנו{{ש}} תאות נפש ולב{{ש}} תאחר מיום זכרון{{ש}} תאיר אורנו{{ש}} [[תאיר נוגה]] תאלת יום ענוי{{ש}} תאמר למחות אשמינו{{ש}} תאמת אור בקדש{{ש}} תבוא לפניך שועת חנון{{ש}} תגרת יד אסוף{{ש}} תהום השוטף על ראשי צפה{{ש}} תהיינה עיניך פקוחות{{ש}} תוחלת ישראל{{ש}} תומת צורים וחסדם{{ש}} תורה הקדושה{{ש}} תורתא דמרביא{{ש}} תזכו לשנים רבות (פיוט){{ש}} [[תחילת כל מעש]] תחינה לנפילת אפים ממחזור ויטרי{{ש}} תחלי תורה{{ש}} תחרות רוגז הניח{{ש}} תיסתר לאלם תרשישים מרון{{ש}} תכלה ממנו אפך וחמתך{{ש}} תכפו עלינו צרות{{ש}} תמהנו מרעות{{ש}} תמו פסו עבודת בית עולמים{{ש}} תמור עבודת מזין{{ש}} תנות צרות לא נוכל{{ש}} תנחם על עפר ואפר{{ש}} תעודה החמודה{{ש}} תעינו מאחריך{{ש}} תעלה תפילתנו למעון שמיך{{ש}} תעלת צרי{{ש}} תענה אמונים{{ש}} תענית צבור קבעו תבוע צרכים{{ש}} תערוג אליך כאיל על אפיקים{{ש}} תפילה תקח תחינה תבחר{{ש}} תפילתו של כהן גדול{{ש}} תפלה לקדמך{{ש}} תפן להקשיב ממעונים{{ש}} תפתח ארץ ויפרו ישע{{ש}} תרומה הבדילנו{{ש}} תשבי צורי{{ש}} תשוב תרחמנו שוב שביתנו{{ש}} תשובה חשובה{{ש}} תתברך אלהי האלהים{{ש}} תתמוך גורלנו{{ש}} תתן אחרית לעמך{{ש}} cwkpsyrzmwvseyekd49s0htfj5hnt6a 3020032 3019959 2026-06-15T07:53:58Z בן עדריאל 9444 3020032 wikitext text/x-wiki {{בעבודה}} __NOTOC__ <div style="text-align: center; background: #f9f9f9; border: 1px solid #ddd; padding: 10px; margin-bottom: 20px;"> '''מעבר לאות:''' [[#א|א]] | [[#ב|ב]] | [[#ג|ג]] | [[#ד|ד]] | [[#ה|ה]] | [[#ו|ו]] | [[#ז|ז]] | [[#ח|ח]] | [[#ט|ט]] | [[#י|י]] | [[#כ|כ]] | [[#ל|ל]] | [[#מ|מ]] | [[#נ|נ]] | [[#ס|ס]] | [[#ע|ע]] | [[#פ|פ]] | [[#צ|צ]] | [[#ק|ק]] | [[#ר|ר]] | [[#ש|ש]] | [[#ת|ת]] </div> =א= ==א-1== '''א...[[אישים איך אותם יקריבו]]'''.{{ש}} ==א-1-א*== '''א .... [[המחשבה במחשבות שלום מקדם חשובה]]'''.{{ש}} ==א-2== '''א...ת [[במצורע הזהרת]]'''.{{ש}} ==א-2*== '''א .... [[חצפית אשרו ומשמרו צפית]]'''.{{ש}} ==א-3*== '''[[א...רים כיונה פותה אחריך משכתה]]'''.{{ש}} ==א-3== '''[[אאביך ביום מבך|אאביך ביום מבך עוגל חצי גרני]]'''.{{ש}} ==א-4== '''[[בדעתו אביעה חידות#אאגרה בני איש|אאגרה בני איש המושרר בטל]]'''.{{ש}} ==א-5== '''[[אאדה עד חוג שמים|אאדה עד חוג שמים אעלה אתי שמים]]'''.{{ש}} +'''[[ואאדיר אלהי אבי]]'''.{{ש}} ==א-6== '''[[אאדיר ללובש הוד והדר]]'''.{{ש}} ==א-7== '''[[אאדר ליוצר בראשית ובורא נשמות]]'''.{{ש}} ==א-8== '''[[אאדרך חן בשמים]]'''.{{ש}} ==א-9== '''[[אאוגריה זילא סהדא שקרא]]'''.{{ש}} ==א-10== '''[[אאזר חלצי למלאות חפצי ולפני מליצי כפירי אריות]]'''.{{ש}} ==א-11== '''[[אאזרה גבורה...]]'''.{{ש}} ==א-12== '''[[אאיר גם אזהיר באור בהיר]]'''.{{ש}} ==א-1*== '''[[אאל להאל באל וחילה אסעדה בתודה ואסלדה בחלה]]'''.{{ש}} ==א-13== '''[[אאמיץ לנורא ואיום|אאמיץ לנורא ואיום בהסתופפי לפניו]]'''.{{ש}} ==א-14== '''[[אאמיצכם שירים באמרי פי]]'''.{{ש}} ==א-15== '''[[אאמיר אאדיר אפודת אגודת אורתך]]'''.{{ש}} ==א-16== '''[[אאמיר אאדיר עשרה שמות במרץ]]'''.{{ש}} ==א-17== '''[[אאמיר אאמיץ עטה עז]]'''.{{ש}} ==א-18== '''[[אאמיר אותך סלה|אאמיר אותך סלה בהוד והדר ותהלה]]'''.{{ש}} ==א-19== '''[[אאמיר אל האמירני]]'''.{{ש}} ==א-21== '''[[אאמיר מסתתר במעון חביון]]'''.{{ש}} ==א-22== '''[[אאמיר שבח במערכה לפאר לאדיר במלוכה]]'''.{{ש}} ==א-4*== '''[[אאמירם לי לאיומה אבוננם להחכימה]]'''.{{ש}} ==א-23== '''[[אאמן שמך ואקרא אליכם אישים]]'''.{{ש}} ==א-24== '''[[אאפד ישועה למלך]]'''.{{ש}} ==א-25== '''[[את חיל יום פקודה#אאפיד נזר איום|אאפיד נזר איום בשלוש קדושה ביום]]'''.{{ש}} ==א-26== '''[[אאריא מתילי ואחוין]]'''.{{ש}} ==א-27== '''[[אאשרה חסנך אלהי עולם אברכך בכל עת מלך עולם]]'''.{{ש}} ==א-28== '''[[אב אחד לכלנו וגוי אחד קראנו]]'''.{{ש}} (א-5*){{ש}} '''[[אב אתה לאביונים לעם שומר אמונים]]'''.{{ש}} ==א-29== '''[[אב בחכמה אור החמה ידך רמה על כל תבל]]'''.{{ש}} ==א-30== '''[[אב בנס שמיני כנוסה ושמע למהול לי ויקשב]]'''.{{ש}} ==א-31== '''[[אב גבר כחילים ובניו מפילים חללים]]'''.{{ש}} ==א-32== '''[[אב המון איש אמון ממשפחת רם ישיש ונכבד והמשרה על שכמו]]'''.{{ש}} ==א-6*== '''[[אב המון בכל נתברך]]'''.{{ש}} ==א-33== '''[[אב המון גוים]]'''.{{ש}} ==א-34== '''[[אב המון גוים הכיר יחודו וידע אלהים ועבדו]]'''.{{ש}} ==א-7*== '''[[אב המון גוים ישראלים אשר פריו קדש הלולים]]'''.{{ש}} ==א-35== '''[[אב המון גוים לקח מארם בן שלש הכיר פני אדון הכל]]'''.{{ש}} ==א-36== '''[[אב המון מל בשר יחידו]]'''.{{ש}} ==א-8982== (א-8*){{ש}} '''[[אב הנסים לקולי תשמעה ולי תטה השלום כנהר]]'''.{{ש}} +'''[[אב הרחמים אדון השלום]]'''.{{ש}} ==א-9*== '''[[אב הרחמים איחדה שמך לילות וימים]]'''.{{ש}} ==א-37== '''[[אב הרחמים אל רם על רמים בך אשמח ויגל לבבי]]'''.{{ש}} ==א-8983== (א-10*){{ש}} '''[[אב הרחמים אנא הרחמים ושמו אחד]]'''.{{ש}} ==א-38== '''[[אב הרחמים אשר בידך נפשות החיים והמתים]]'''.{{ש}} ==א-39== '''[[אב הרחמים אשר הסליחה עמך תחתינו שעה כי אנחנו עמיך]]'''.{{ש}} +'''[[אב הרחמים הוא ירחם עם עמוסים]]'''{{ש}} ==א-11*== '''[[אב הרחמים היטיבה ברצונך את ציון]]'''.{{ש}} +'''[[אב הרחמים רחם]]'''{{ש}} ==א-40== '''[[אב הרחמים|אב הרחמים שוכן מרומים]]'''.{{ש}} +'''[[אב הרחמן מלא רחמים|אב הרחמן מלא רחמים רבים]]'''. –עיין [[#ר-802|רחום וחנון חטאנו לפניך רחם עלינו אב הרחמן מלא רחמים]].{{ש}} ==א-8984== '''[[אב הרחמן שברי בך מלכי]]'''.{{ש}} ==א-47== '''[[אב ידעך|אב ידעך מנוער בחנתו בעשר בל עבור בראש תער]]'''.{{ש}} ==א-48== '''[[אב לא חמל|אב לא חמל בן לא אמל גמולו לטוב יוגמל]]'''.{{ש}} ==א-49== '''[[אב לא חס|אב לא חס על עין ימינו]]'''.{{ש}} ==א-50== '''[[אב לבנים יודיע אל אמתיך]]'''.{{ש}} ==א-51== '''[[אב לחכמים בבואו למות]]'''.{{ש}} ==א-52== '''[[אב לחכמים משה בחור בנביאים משה]]'''.{{ש}} ==א-53== '''[[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם ורב סלוח חוללתנו בני ברית קדש]]'''.{{ש}} ==א-54== '''[[אב מראש בן זאת הפרשה]]'''.{{ש}} ==א-55== '''[[אב נתן לחתנו כלה כלילת יופי]]'''.{{ש}} ==א-56== '''[[אב סגני כהונה ולויה]]'''.{{ש}} ==א-57== '''[[אב רחמים חונן עלי כל בריה]]'''.{{ש}} ==א-58== '''[[אב רחמן היה מוחל עונות עמך]]'''.{{ש}} ==א-8985== '''[[אב רחמן מושיע חוסים בשר ישע]]'''.{{ש}} ==א-59== '''[[אב רחמן מלא רחמים חטאנו לפניך רחם עלינו]]'''.{{ש}} ==א-60== '''[[אב רחמן שוכן בתוך קרבי בך אבטחה]]'''.{{ש}} ==א-61== '''[[אב רם על כל רמים שור עמלי]]'''.{{ש}} ==א-62== '''[[אב שמעון יאקול יא כאלקי]]'''.{{ש}} =='''[[אבא שמעון|אב שמעון כון בעוני]]'''== .{{ש}} ==א-63== '''[[אב שמעון קאל קלבי ינשרח פי דכר רבי]]'''.{{ש}} ==א-64== '''[[אב ששון ישאב בתשעה בו ובחמשה עשר בו]]'''.{{ש}} ==א-65== '''[[אב תציל בת מפי בוזזיה]]'''.{{ש}} ==א-66== '''[[אבא אבא הב לן מטרא]]'''.{{ש}} ==א-67== '''[[אבא אבא מארי קדישא עילאה הא אתינא קמך ונפשאי מרירא]]'''.{{ש}} ==א-68== '''[[אבא חסאן תרומית נדיבים]]'''.{{ש}} ==א-69== '''[[אבא רחמנא ארים ימינך ואצמח פורקנך]]'''.{{ש}} +'''[[אבאר בו כפי כח לאברם]]'''.{{ש}} ==א-70== '''[[אבאר במלה מתוקנה]]'''.{{ש}} ==א-71== '''[[אבאר דת שעשועים יום אוחילה לאל למצוא פדיום]]'''.{{ש}} ==א-72== '''[[אבאר מצות סוכה ובהלכות ישנים אנדד]]'''.{{ש}} ==א-73== '''[[אבאר קצת פלאי אלהים]]'''.{{ש}} ==א-74== '''[[אבאר שם אדיר שמותיו נוראים]]'''.{{ש}} ==א-75== '''[[אבאר תקף אל רם ונשא]]'''.{{ש}} ==א-76== '''[[אבארה ברון פצחי יושר הלכות חג פסחי]]'''.{{ש}} ==א-77== '''[[אבד הוד תמה|אבד הוד תמה הושמם אדרת]]'''.{{ש}} ==א-78== '''[[אבד ושבר וכלם]]'''.{{ש}} ==א-79== '''[[אבד הסיד מן הארץ]]'''.{{ש}} ==א-80== '''[[אבדה אמונה מבני אדם ואין מהם בך אוהב]]'''.{{ש}} ==א-81== '''[[אבדה האמונה ונגעלה]]'''.{{ש}} ==א-82== '''[[אבדה התקוה]]'''.{{ש}} ==א-83== '''[[אבדה ממנו אמונה אמונת תורת בוראנו]]'''.{{ש}} +'''[[אבדה ספינו אמונה]]'''.{{ש}} ==א-84== '''[[אבדה עצה ודיצה]]'''.{{ש}} אבד הוד תמה{{ש}} ==א-85== '''[[אבדו חכמי גזית|אבדו חכמי גזית יושבי גנים]]'''.{{ש}} ==א-8986== '''[[אבא אל מזבח אלהים שמחת גילי]]''' ==א-8987== '''[[אבוא בגבורות ה' אלהים אזכיר צדקתך לבדך אהים]]''' ==א-106== '''[[אבוא בחיל להתיצבה|אבוא בחיל להתיצבה במעמד פני תיבה]]'''.{{ש}} ==א-8988== '''[[אבא בתחנה לפני אל בכתר שירה מכתר]]''' ==א-118== '''[[אבוא היום בתפילה|אבוא היום בתפילה אל מקדשי אל]]'''.{{ש}} ==א-120== '''[[אבוא כעני שואל בפתח|אבוא כעני שואל על פתח]]'''. – למוסף יוכ"פ. * [[אוצר_השירה_והפיוט/מפתח_המקורות/מקורות_עברים#לוח|לוח]] ה 83.{{ש}} ==א-127== '''[[אבואה ברשיון מחוללי|אבואה ברשיון מחוללי אף מרשיון קהלי]]'''.{{ש}} ==א-128== '''[[אבואה בתחנון|אבואה בתחנון פני רחום וחנון]]'''. – סליחה ד' עשי"ת – סי' א"ב יוספא בירבי בער זצ"ל. הערה: [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338142 324] מיחסו לר' יוסף בן ברוך אבל ר"ת של הפיוט הם כמו שנסמן לעיל. * סליחה פראג 1613 סי' 80.{{ש}} ==א-129== '''[[אבואה ואשתחוה ואכרעה|אבואה ואשתחוה ואכרעה בקש רחמים בעד נהלאה]]'''.{{ש}} ==א-147== '''[[אבותי כי בטחו|אבותי כי בטחו בשם אלהי צורי גדלו והצליחו וגם עשו פרי]]'''.{{ש}} ==א-148== '''[[אבותי כרבת ריבם|אבותי כרבת ריבם אבדת כל מחריבם]]'''.{{ש}} ==א-178== '''[[אבי עבור על רשעי|אבי עבור על רשעי התדרוש לעון בצעי]]'''.{{ש}} אבי עבור על רשעי{{ש}} אביוני עמך{{ש}} אבינו מלך אנקת עמך{{ש}} אבינו מלכנו אבינו אתה{{ש}} אביעה כתם עווני{{ש}} אביר הגביר{{ש}} אביר ישראל{{ש}} אבכה ועל שוד זבולי{{ש}} אבל אנחנו חטאים ואשמים{{ש}} אבל אעורר{{ש}} אבל בחטאינו{{ש}} אבל במר נפש מתענים{{ש}} אבלה נפשי וחשך תארי{{ש}} אבן הראשה{{ש}} אבן מעמסה{{ש}} אבן שתיה{{ש}} אבני אקדח{{ש}} אבני יקר{{ש}} אברהם היה אחד{{ש}} אברך את שם ה' הנעלם מכל נמצא{{ש}} אגגי בהעמיקו{{ש}} אגדלך{{ש}} אגורה באהלך עולמים{{ש}} אגיד נפלאותיך איום ונורא{{ש}} אגידה ואדברה עצמו מספר{{ש}} אגיל ואשמח{{ש}} אגיל ואשמח בשמחת תורה{{ש}} אדאג מחטאתי{{ש}} אדבר מישרים{{ש}} ==א-464== '''[[אדברה בצר רוחי]]'''.{{ש}} ==א-465== '''[[אדברה בצר רוחי אליך מלכי וקדושי]]'''.{{ש}} ==א-466== '''[[אדברה ברשיון מביני]]'''.{{ש}} ==א-467== '''[[אדברה ואעירה בירחי קדם אזכירה]]'''.{{ש}} ==א-468== '''[[אדברה וירוח לי]]'''.{{ש}} ==א-469== '''[[אדברה וירוח לי אשר ספרו לנו אבות מפי המגיד]]'''.{{ש}} ==א-470== '''[[אדברה וירוח לי כי רוחי הציקתני על מרירות נפשי]]'''.{{ש}} ==א-471== '''[[אדברה וירווח לי פני סולחי ומוחלי|אדברה וירוח לי פני סולחי ומוחלי]]'''.{{ש}} ==א-472== '''[[אדברה נא שלום בך ירושלם החביבה]]'''.{{ש}} ==א-473== '''[[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים כרש ואבכה בענוי נפש קהלי אבכה]]'''.{{ש}} ==א-474== '''[[אדרה עד בית אלהים בלב נשבר מי יתנני במדבר]]'''.{{ש}} ==א-475== '''[[אד"ו דחה מראש]]'''.{{ש}} ==א-476== '''[[אדום אמרה אין קץ וציון קוה לקץ]]'''.{{ש}} ==א-477== '''[[אדום אשר מלך יאמר לפזורי קהלך]]'''.{{ש}} ==א-478== '''[[אדום וצח יושב שמים נורא נצח]]'''.{{ש}} ==א-479== '''[[אדום לה' לו אתחולל ואדום]]'''.{{ש}} ==א-480== '''[[אדום עקר]]'''.{{ש}} ==א-481== '''[[אדון אביר במעשיו כביר|אדון אביר במעשיו כביר מי אל כמוך]]'''.{{ש}} ==א-482== '''[[אדון אדיר הכל לך לך]]'''.{{ש}} ==א-483== '''[[אדון אל תשכח צעקת אריאל בנין כוננו ידיך]]'''.{{ש}} +'''[[אדון אלהים צבאות]]'''.{{ש}} +'''[[אמרתך צרופה ועדותיך צדק#שבתי וראה|אדון אם מעשים אין בנו]]'''.{{ש}} ==א-484== '''[[אדון אימנני|אדון אמנני אצלו שכנני]]'''.{{ש}} ==א-485== '''[[אדון אמץ ראובן בניסן וטלה]]'''.{{ש}} ==א-486== '''[[אדון אצלו אמנני באהב שעשועים]]'''.{{ש}} ==א-487== '''[[אדון אשר בין היצור נעבד תשוב תחייני]]'''.{{ש}} ==א-488== '''[[אדון אשר יצוריו יצר והפליאם בראם מאין]]'''.{{ש}} ==א-489== '''[[אדון אשר לו תאות מלוכהגדול ורם על כל ברכה]]'''.{{ש}} ==א-490== '''[[אדון אשר צדקתו לכל היצור נודעה]]'''.{{ש}} ==א-491== '''[[אדון אשר רוכב בגאוה שחק]]'''.{{ש}} ==א-492== '''[[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה הגיגנו אזון שיחנו בשאגנו]]'''.{{ש}} ==א-493== '''[[אדון בכתר גבורת יסודך תרצה צעקתנו]]'''.{{ש}} ==א-494== '''[[אדון בעוזו יוצר אורה והוא בורא חשכה]]'''.{{ש}} ==א-495== '''[[אדון בעוזו יוצרי הוא נעלה על כל ברכה]]'''.{{ש}} ==א-496== '''[[אדון בפקדך|אדון בפקדך אנוש לבקרים]]'''.{{ש}} ==א-497== '''[[אדון בפקדך פנקסי לבקר]]'''.{{ש}} ==א-498== '''[[אדון בשפטך|אדון בשפטך אנוש רמה תזכור ברוגז חנות רחם]]'''.{{ש}} ==א-499== '''[[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין אם ידקדק בחקר פועל אם יבדק]]'''.{{ש}} ==א-500== '''[[אדון האדונים בוחן לבבות]]'''.{{ש}} ==א-501== '''[[אדון האדונים מעותי סלח]]'''.{{ש}} ==א-502== '''[[אדון האדונים סנה שוכן ונשא ורם לקול נגש נענה]]'''.{{ש}} ==א-503== '''[[אדון הבט וראה עמל עמך בארץ צר]]'''.{{ש}} ==א-504== '''[[אדון הביטה וראה את אנחותינו]]'''.{{ש}} ==א-505== '''[[אדון הביטה ושמע את אנחותינו הביטה וראה את בשתינו]]'''.{{ש}} ==א-506== '''[[אדון הביטה משמיך בעניים מבקשים שמך]]'''.{{ש}} ==א-507== '''[[אדון הדרש לעם דורשיך לא תתפרש מנן ואל נפרוש ממך]]'''.{{ש}} ==א-508== '''[[אדון הזן את העולם]]'''.{{ש}} ==א-509== '''[[אדון היושב על חוג הארץ נאדר בכח]]'''.{{ש}} אדון הכל{{ש}} אדון המושיע{{ש}} אדון הסליחות{{ש}} אדון העולמים{{ש}} אדון יחיד יסד{{ש}} אדון מועד כתקח{{ש}} אדון משפט בקרבך{{ש}} אדון עולם{{ש}} אדון עולם{{ש}} אדון עולם אקו לך{{ש}} אדון צור ישעי{{ש}} אדוני האדונים השקיפה ממעונים{{ש}} אדיר איום ונורא{{ש}} אדיר במלוכה{{ש}} אדיר דר מתוחים{{ש}} אדיר הוא{{ש}} אדיר ונאה בקודש{{ש}} אדיר ונאור בורא דוק וחלד{{ש}} אדיר יבנה ביתי{{ש}} אדיר כבודו{{ש}} אדיר לא ינום{{ש}} אדירי איומה{{ש}} אדם איך יזכה{{ש}} אדם בקום עלינו{{ש}} אדם ובהמה{{ש}} אדמה מארר{{ש}} ה' אבינו אתה{{ש}} ה' אדונינו (תחינה){{ש}} ה' אודך בכל לבבי{{ש}} ה' אויב גבר{{ש}} ה' איה חסדיך הראשונים{{ש}} ה' אלהא את אמרת לכנישתא{{ש}} ה' אלהא דכל דמטמר{{ש}} ה' אלהא דשכינתיה בשמי נהורי{{ש}} ה' אלהי אברהם יצחק וישראל{{ש}} ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים{{ש}} ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים{{ש}} ה' אלהי הצבאות צג בין ההדסים{{ש}} ה' אלהי ישועתי{{ש}} ה' אלהי ישראל צדיק אתה{{ש}} ה' אלהי רבת צררוני מנעורי{{ש}} ה' אלהים מושיב יחידים{{ש}} אדני אלהים צבאות אתה החלות{{ש}} ה' אליך אזעק{{ש}} ה' אליך כסיתי{{ש}} ה' אליך נשאתי את עיני{{ש}} ה' אם גדל עווני{{ש}} ה' אם מאוס מאסתנו{{ש}} ה' אנחתנו גדלה{{ש}} ה' אני הגבר ראה שבר{{ש}} ה' אפפונו יגונים{{ש}} ה' ארכו שני{{ש}} ה' את הוא אלהא דשרי ברום רקיעיא{{ש}} ה' את הוא אלהא מלך{{ש}} ה' את מפעליך אזכור{{ש}} ה' בקול שופר{{ש}} ה' בקר אערך לך{{ש}} ה' בקר תשמע קולי{{ש}} ה' דאבה רוחי{{ש}} ה' דאגה שברה לבי{{ש}} ה' דבידיה אסו{{ש}} ה' דכאונו הממונו{{ש}} ה' דל כבודנו{{ש}} ה' דלו עיני{{ש}} ה' דסגיאין רחמוהי{{ש}} ה' דקריב לכל מאן דקרי ליה{{ש}} ה' זעקתי בחבלי{{ש}} ה' זעקתי בצירי{{ש}} ה' זרה עם קדש{{ש}} ה' חננו והקימנו{{ש}} ה' חסד ואמת יקדמו פניך{{ש}} ה' יבואונו רחמיך{{ש}} ה' יגוני קראוני אל אבל{{ש}} ה' יגענו וסבלנו צרות{{ש}} ה' ידענו מעלנו{{ש}} ה' יום לך אערוך תחינה{{ש}} ה' יונתך שבעה קלון{{ש}} ה' יושב שוכן מעוני{{ש}} ה' יחיד{{ש}} ה' ייאשוני מרחמיך{{ש}} ה' ימין עוזך הרם{{ש}} ה' יריבי תריב{{ש}} ה' ישועה צוה{{ש}} ה' לגזע הימן{{ש}} ה' למה תביט בוגדים{{ש}} ה' למה תהיה{{ש}} אדני מעון אתה{{ש}} אדני נגדך כל תאותי{{ש}} ה' נגרו דמעי{{ש}} ה' נזלו עיני{{ש}} ה' נלכד במוקש{{ש}} ה' נפלאות עשית{{ש}} ה' נתתנו לשמה{{ש}} ה' עד מתי תעשן חמתך{{ש}} ה' צור ישראל{{ש}} ה' רב העליליה{{ש}} ה' רוח רחמים השב{{ש}} ה' ריבה את יריבי{{ש}} ה' שארית פליטת אריאל{{ש}} ה' שדודים נדודים{{ש}} ה' שובה ממרומיך{{ש}} ה' שומרי לביתך נאוה{{ש}} ה' שועת עמך הקשיבה{{ש}} ה' שטופה חטופה{{ש}} אדני שמעה אדני סלחה{{ש}} ה' שמעתי ונרגזתי{{ש}} ה' שעה נודד מקנו{{ש}} ה' שעה עדתך{{ש}} ה' שעה עם נדכה{{ש}} אדעה כי אין זולתך לגאול{{ש}} אדפוק בצהרים פתח{{ש}} אדר נזלי ישע תזיל להמוני{{ש}} אדרת חזקים{{ש}} אדרת תלבושת{{ש}} אהבו את ה'{{ש}} ==א-1238== '''[[אהבני מנוער|אהבני מנער צור מושיב יחידים]]'''. – זולת לפסח – סי' יוסף בר יצחק [אבן אביתור]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338003 185].{{ש}} (*) [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות נוספים#פליישר-איטליה|פליישר-איטליה]] 159.{{ש}} אהבת אברהם ברכה תשית{{ש}} אהבת הדסה{{ש}} אהבת עזוז{{ש}} אהבת צדק ותשנא רשע{{ש}} אהוב מהר המור{{ש}} אהוב נגלה על הר סיני{{ש}} אהוביך אהבוך{{ש}} אהובת נוער באבות משולשת{{ש}} אהודה בקרב נוחלי מוסר{{ש}} אהל שכנת באדם{{ש}} אהלי אני עבטתי{{ש}} אהלי אשר תאבת{{ש}} אהלל בצלצלי שמע{{ש}} אהללה אלהי אשירה עזו{{ש}} אהללך בקול רם{{ש}} אהלת מתוחים{{ש}} אודה אל חי שמך{{ש}} אודה יוצר{{ש}} אודה לאלי{{ש}} אודה לך חזקי נצח{{ש}} אודה עלי חטאתי{{ש}} אודה עלי פשעי{{ש}} אודך בקול ערב{{ש}} אודך ה' כי אנפת בי{{ש}} אודך כי אנפת{{ש}} אודך כי עניתני וחייתני{{ש}} אוהבי ה' זרע עבדיו{{ש}} אוחזי בידם{{ש}} אוחיל יום יום אשתאה{{ש}} אוחילה לאל{{ש}} אוי כי אוסרתי{{ש}} אוי כי ירד אש{{ש}} אוי כי מחלוקת{{ש}} אוי לי על גלות השכינה{{ש}} אויל כהכניס תרף בהיכל{{ש}} אוילי המתעה{{ש}} אוילים מדרך פשעם{{ש}} אוימתי בחיל כיפור{{ש}} אויתיך קויתיך מארץ מרחקים{{ש}} אום אני חומה{{ש}} אום אשר בך דבוקה{{ש}} אום בך שעונה{{ש}} אום בלי קשר אסורה{{ש}} אום ברה כחמה{{ש}} אום כאישון ננצרת{{ש}} אום נצורה{{ש}} אום קרואה חבצלת השרון{{ש}} אומן אמונים יכון{{ש}} אומן ישעך בא{{ש}} ==א-1873== '''[[אומץ דר חזקים|אומץ דר חזקים אבאר לפי פסוקים]]'''. — יוצר שבת שלישי אחר הפסח — סי' א"ב (כפול), שלמה (שש פעמים, אחר אותיות ד',ח', ל,' ע', ר', ת') הקטן (אחר חתימת הא"ב) [שלמה הבבלי]. * אוצר התפלות ח"ב 260, ארנהיים 239, דרך חיים ח"ד 119, כל בו ח"ד 311, ע"י 735, פירסט 109, שער השמים ח"ב 105, צ 103.{{ש}} אומץ יוסיף טהור ידים{{ש}} אומץ קצות דרכיך{{ש}} אומצו בתופף בשתים יעופף{{ש}} אומר אף אני{{ש}} אומרים לאדרך{{ש}} אומרת אני מעשי למלך{{ש}} אוני פטרי רחמתים{{ש}} אופד מאז{{ש}} אופל אלמנה תאיר{{ש}} אופל המוני{{ש}} אופן אחד בארץ{{ש}} אור הגנוז בלובן המחשוף{{ש}} אור זרוע זורח כבודו{{ש}} אור ישע מאושרים{{ש}} אור ישראל וקדושו{{ש}} אור ישראל וקדושו מעמו שואל{{ש}} אור ישראל קדושי{{ש}} אור לשביעי גש{{ש}} אור עולם קראו{{ש}} אור עט אדרת{{ש}} אור עליון{{ש}} אור צח ופשוט{{ש}} אורות מאפל הזריח מהודו{{ש}} אורח זו אלך{{ש}} אורח חיים מוסר תוכחת{{ש}} אורח צדקה{{ש}} אורחות אראלים{{ש}} אורי וישעי על הים נגלה{{ש}} אורך ואמיתך שלח{{ש}} אורך תזריח לחשוכה{{ש}} אות ברית ישראל{{ש}} אות ברית שלשתי{{ש}} אות בריתות שלש עשרה{{ש}} אות זה החדש{{ש}} אותותיך ראינו{{ש}} אותך אדרוש ואליך אתודע{{ש}} אותך אדרוש ולשמך איחל{{ש}} אותך כל היום קיוינו{{ש}} אז בבוא יום פקודת גיא המחזה{{ש}} אז בבית שביינו{{ש}} אז בהיות כלה{{ש}} אז בהלוך ירמיהו{{ש}} אז בהר מור{{ש}} אז בחטאינו{{ש}} אז ביום כיפור סליחה הורית{{ש}} אז במלאת ספק{{ש}} אז בעזבי מקרא דת{{ש}} אז בקום הצר{{ש}} אז בקשוב עניו{{ש}} אז טרם נמתחו{{ש}} אז ירנן{{ש}} אז כארשת בתולה{{ש}} אז כגולגל שעבוד הורים{{ש}} אז כל בריות{{ש}} אז כעיני עבדים{{ש}} ==א-2146== '''[[אז לפנות ערב|אז לפנות ערב דפקנו הומים על שערי מלך]]'''. – סליחה לנעילה – סי' א"ב (עד אות עי"ן והשאר בלי סי'). *[[אוצר_השירה_והפיוט/מפתח_המקורות/מקורות_עברים#א סב|אסב]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=7069&st=&pgnum=727 362] היידנהיים, פיזרו, [[אוצר_השירה_והפיוט/מפתח_המקורות/מקורות_עברים#סליחות-פלאס|סליחות-פלאס]] [https://books.google.co.il/books?id=3F49AAAAcAAJ&hl=iw&pg=PP1#v=onepage&q&f=false 135].{{ש}} אז מאז זמות בכל פועל{{ש}} ==א-2152== '''[[אז מלפני בראשית#אז מלפני בראשית אבות ובנים השית|אז מלפני בראשית אבות ובנים השית]]'''. – חלק ט"ו (2) מן הקרובה: "[[שושן עמק]]" לפי מנהג פולין. * [[אוצר_השירה_והפיוט/מפתח_המקורות/מקורות_עברים#ל|ל]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29119&st=&pgnum=37&hilite= 33].{{ש}} ==א-2153== '''[[אז מלפני בראשית#אז מלפני בראשית דת וכס השית|אז מלפני בראשית דת וכס השית]]'''. – חלק ט"ו, (1) מן הקרובה: "[[שושן עמק]]" לפי מנהג פולין. * נמצא ג"כ בפני עצמו ב[[אוצר_השירה_והפיוט/מפתח_המקורות/מקורות_עברים#סליחות-פלאס|סליחות-פלאס]] [https://books.google.co.il/books?id=3F49AAAAcAAJ&hl=iw&pg=PP1#v=onepage&q&f=false 133]: [[אוצר_השירה_והפיוט/מפתח_המקורות/מקורות_עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337874 56] [[אוצר_השירה_והפיוט/מפתח_המקורות/מקורות_עברים#ל|ל]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29119&st=&pgnum=37&hilite= 33]. הערה: ווינשע, די ליידען דעס מעססיאס, לייפציג 1870 עמ' 106. ==א-2154== '''[[אז מלפני בראשית#אז מלפני בראשית נוה וינון השית|אז מלפני בראשית נוה וינון השית]]'''. – חלק ט"ז (1) מן הקרובה: "[[שושן עמק]]" לפי מנהג פולין. * [[אוצר_השירה_והפיוט/מפתח_המקורות/מקורות_עברים#ל|ל]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29119&st=&pgnum=37&hilite= 33]. ==א-2155== '''[[אז מלפני בראשית#אז מלפני בראשית שבעה אלה השית|אז מלפני בראשית שבעה אלה השית]]'''. – חלק ט"ז (2) מן הקרובה: "[[שושן עמק]]" לפי מנהג פולין. * [[אוצר_השירה_והפיוט/מפתח_המקורות/מקורות_עברים#ל|ל]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29119&st=&pgnum=37&hilite= 33]. אז מרחם אמי{{ש}} אז קשתי וחרבי{{ש}} אז שש מאות{{ש}} אז תפיל בנעימים חבלך{{ש}} אזהרות אבן גבירול{{ש}} אזהרות לרס"ג{{ש}} אזהרת ראשית{{ש}} אזון שלש עשרה מדות{{ש}} אזון תחן והסכת עתירה{{ש}} אזור נקמות{{ש}} אזורי אימה{{ש}} אזי בבגדי אמרי דר מעוני{{ש}} אזכור מעללי יה{{ש}} אזכור מקדם פלאי אל{{ש}} אזכיר גבורות אלוה{{ש}} אזכיר סלה זכרון מעשים{{ש}} אזכיר צדקתך{{ש}} אזכיר רהב ובבל{{ש}} אזכירה סדר עבודה{{ש}} אזכר סלה לשם פה לאדם{{ש}} אזכרה אלהים ואהמיה{{ש}} אזכרה אלהים נגינתי בלילה{{ש}} אזכרה יום מותי{{ש}} אזכרה מצוק{{ש}} אזכרה מקדם פלאך (זולת){{ש}} אזכרה נגינותי{{ש}} אזכרה רחמיך{{ש}} אזכרה שנות עולמים{{ש}} ==א-2304== '''[[אזכרך דודי|אזכרך דודי מארץ ירדן וחרמונים]]'''. זולת —סי' א"ב, משלם [בן קלונימוס]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#א סאלוניקי|א סלוניקי]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=11767&st=&pgnum=48 *] (זולת בין ראש חדש אייר לשבועות); [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&st=&pgnum=238 118], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337928 110] [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ל|ל]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29119&st=&pgnum=285 277].{{ש}} אזלת יוכבד{{ש}} אזמר בשבחין{{ש}} אזנו יצורי אלי{{ש}} אזנך הטה{{ש}} אזעק אל אלהים קולי{{ש}} אזרח ממזרח העירות{{ש}} אזרחי העיר ממזרח{{ש}} אזרחי מעבר הנהר{{ש}} אזרת עוז מלפנים{{ש}} אחד גדל כח{{ש}} אחד יחיד ומיוחד אל{{ש}} אחד מי יודע{{ש}} אחור וקדם צרת{{ש}} אחות אשר לך כספת{{ש}} אחות קטנה{{ש}} אחזו אלים פני כסא{{ש}} אחזיק נא לי{{ש}} אחי מאין אתם{{ש}} אחי שאו משאת{{ש}} אחלה את פני ה'{{ש}} אחלי יכונו דרכי{{ש}} אחרה עת מועד{{ש}} אחרי נמכר (זולת){{ש}} אחריש ואתאפק{{ש}} אחשבה לדעת עמל ודברים יגעים{{ש}} אחת שאלתי פליאה חזות{{ש}} אטיף ארש מילולי{{ש}} אטתי מטתי{{ש}} אי גבורתך ימין אל... בא במסורת{{ש}} אי גבורתך ימין אל... בערה בי{{ש}} אי זה מקום בינה{{ש}} אי כה אומר{{ש}} אי פתרוס בעברך{{ש}} איה חסדיך הראשונים{{ש}} איה כל נפלאותיך{{ש}} איה קנאתך וגבורותיך{{ש}} איום ונורא צום העשור{{ש}} איומה בהר המור{{ש}} איומה בחר{{ש}} איומה נחבסת ומופרכת{{ש}} איומתי יונה יעלת חן{{ש}} ==א-2717== '''[[איומתי שמחי ועלזי|איומתי שמחי ועלזי כי בא עת הדרך]]'''. — מאורה לשבת ב אחר הפסח — סי' שמואל כהן * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&st=&pgnum=659 258], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 232, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח"ד 309 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&st=&pgnum=340 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 106, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#קה"פ|קה"פ]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=34863&st=&pgnum=34 48], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&st=&pgnum=210 104], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338112 294].{{ש}} איומתי תעורר הישנים{{ש}} איומתך סודרת קילוסך במקהלות{{ש}} איחד צורי ברוב הודאות{{ש}} איחד שם שוכן תרשישים{{ש}} איילת חן{{ש}} איין ציקליין{{ש}} איך אוכל לבוא עדיך{{ש}} איך אפתח פי{{ש}} איך אשא ראש{{ש}} איך זרים אכזרים{{ש}} איך ידידות נפש{{ש}} איך יעמוד לבבי{{ש}} איך לזמר הגיון{{ש}} ==א-2817== '''[[איך מכל אומות|איך מכל אומות הושפלתי עד תהומות]]'''. סליחה. —סי' אמתי חזק [בן שפטיה]. *[[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אגרות שד"ל|אגרות שד"ל]] 898 [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019787750205171/NLI?volumeItem=3 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#מבחר השירה|מבחר השירה]] [https://archive.org/details/mivarhashirahhai02brod/page/n65/mode/2up 47], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338074 256], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ל|ל]] [https://beta.hebrewbooks.org/reader/reader.aspx?sfid=29119#p=50&fitMode=fitwidth&hlts=&ocr= 46], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|ס. פ.]] 11, 186 [https://books.google.ht/books?id=TogPeJgrOIwC&printsec=frontcover&hl=fr#v=onepage&q&f=false *].{{ש}} איך מפי בן ובת{{ש}} איך משכני עליון{{ש}} איך נאנחה במשבר{{ש}} איך נוי שודד{{ש}} איך נפלה ממנו עטרה{{ש}} איך נפתח פה{{ש}} איך תנחמוני הבל{{ש}} איכה אהובים נאמנים{{ש}} איכה אופל גאון עוזנו{{ש}} איכה אלי קוננו מאליו{{ש}} איכה אצת באפך{{ש}} איכה אשפתו פתוח כקבר{{ש}} איכה את אשר כבר עשוהו{{ש}} איכה ישבה בדד עגונה{{ש}} איכה ישבה חבצלת השרון{{ש}} איכה צאן ההרגה{{ש}} איכה תפארתי מראשותי השליכו{{ש}} איככה אפצה פה{{ש}} איל אחר נאחז{{ש}} אילותנו לעזרתנו חושה{{ש}} אילילה אלכה שולל{{ש}} אילת אהבים מתנת סיני{{ש}} אילת השחר אורה בהצחר{{ש}} אימת נוראותיך{{ש}} ==א-3005== '''[[אין זולתך|אין זולתך ואפס דוגמתך]]'''. – זולת לשבועות – סי' יצחק בר מאיר חזק ואמץ בתורה ובמעשים טובים. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337967 149]. ==א-3006== '''אין זולתך לגאול גואל חזק'''. – זולת – מזכיר חרבן ירושלם ע"י מסעי הצלב בשנת 1099 – [קלונימוס בר יהודה]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337983 165].{{ש}} ==א-3022== '''[[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת בשר מדתך איה קנאתך ועצת עמדתך]]'''. – סליחה – סי' א"ב (כפול) – [שלמה הבבלי]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#א סב|א סב]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=7069&st=&pgnum=246 122]: [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=7069&st=&pgnum=404 200]: [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח"א 118 ח"ג 304 [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#דרך החיים|דרך החיים]] ה 167 הדרת, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#מטיב שפה|מטיב שפה]] 15 [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#סליחות-בער|סליחות-בער (מ"א)]] [https://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/5/55/The_Seli%E1%B8%A5ot_for_the_Entire_Year.pdf#page=36 11] [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#סליחות 1548|סליחות-1548]]-[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=11808&st=&pgnum=22&hilite= 9], [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=11808&st=&pgnum=217 157] [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&st=&pgnum=89 ח"ב 43]: [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338052 234].{{ש}} ==א-3027== '''[[אין כמוך באלמים|אין כמוך באלמים דומם ושותק למעגימים]]'''. — זולת לשבת א' אחר פסח — סי' א"ב, יצחק ברבי שלום חזק. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&st=&pgnum=657 256], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 223, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח"ד 307 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&st=&pgnum=338 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 102, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&st=&pgnum=206 102], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ספר הדמעות|ספר הדמעות]] ח"א [https://benyehuda.org/collections/6832 217], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338276 458].{{ש}} אין לי בטחון כי אם עליך{{ש}} אין לנו לא אורים ותומים{{ש}} אין לנו לא אשם ולא אשים{{ש}} אין לנו עוד אלהים זולתך{{ש}} אין מושיע וגואל{{ש}} אין מי יקרא בצדק{{ש}} אין פה להשיב{{ש}} אין צור חלף{{ש}} איש אשר הוקרן{{ש}} איש חסיד{{ש}} איש יולד לתת עליון{{ש}} איש מלאכי חפצתי בו{{ש}} איש עניו חילה פניך{{ש}} איתן האזרחי השכיל{{ש}} איתן למד דעת{{ש}} איתן למד דעת בטרם ידעוך כל{{ש}} אך בך לדל מעוז{{ש}} אך בך לדל עזרה{{ש}} אך בך מקוה ישראל{{ש}} אך במתח דין{{ש}} אך זה היום{{ש}} אך זה היום קיויתי{{ש}} אכון לחלות פניך{{ש}} אכלו משמנים{{ש}} אכן אתה אל{{ש}} אכפרה פני מלך רב{{ש}} אכרע אקוד לפני מלכי{{ש}} אכתיר זר תהילה{{ש}} אל אדון{{ש}} אל אדון אמיתו צינה וכידון{{ש}} אל אדון על כל המעשים (חתונה){{ש}} אל אדון על כל המעשים אמר ויהי{{ש}} אל אדון על כל פעלים{{ש}} אל אל אשא דעי{{ש}} אל אל בני אלים{{ש}} אל אל וטובו{{ש}} ==א-3377== '''[[אל אל חי ארנן|אל אל חי ארנן בלב ובשר אתחנן]]'''. — יוצר שבת אחר פסח. — סי' א"ב, שמעון ברבי יצחק [בר אבון]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#א סאלוניקי|א סלוניקי]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=11767&st=&pgnum=121 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח"ד 310 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&st=&pgnum=341 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&st=&pgnum=660 259], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 235, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 107, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&st=&pgnum=211 104]:, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337932 114].{{ש}} אל אל שדי אתחנן{{ש}} אל אלהי אבותיכם האמירכם זרע אמוני{{ש}} אל אלהים אעתר{{ש}} אל אלהים אצעקה במילולי{{ש}} אל אלהים בך יצדקו צדוק{{ש}} אל אלהים ה' דבר{{ש}} אל אלהים ה' דבר (יוצר){{ש}} אל אלהים ה' כמקראו{{ש}} אל אלהינו נשוב בצר לנו{{ש}} אל אלוה דלפה עיני{{ש}} אל אליהו{{ש}} אל אמונה עזרה הבה{{ש}} אל ארך אפים אתה{{ש}} אל באפך פן תמעיט{{ש}} אל ברוב עצות תכן את רוח{{ש}} אל דביר קדשך ידינו נשואות{{ש}} אל דמי לך רב וגואל{{ש}} אל הר המור{{ש}} אל חי יפרֹש{{ש}} אל חי יפתח השמים{{ש}} אל טוב וסלח אדמתנו הצלח{{ש}} אל יבנה הר גליל{{ש}} אל ים גלותנו{{ש}} אל ימעט לפניך את כל התלאה{{ש}} אל ישעך צמאתי{{ש}} אל ישראל נקראת לפנים{{ש}} אל למושעות{{ש}} אל מאד נעלה{{ש}} אל מחוללי{{ש}} אל מלא רחמים של כ' סיון{{ש}} אל מלך יושב על כיסא רחמים{{ש}} אל מסתתר{{ש}} אל מתנשא לכל לראש{{ש}} אל נא אוצרך הטוב{{ש}} אל נא יום זה{{ש}} אל נא למען אב אומץ{{ש}} אל נא לעולם תוערץ{{ש}} אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה{{ש}} אל נא תיסר באי עדיך{{ש}} אל נא תעינו כשה אובד{{ש}} אל נגלה במדות שלש עשרה{{ש}} אל נורא עלילה{{ש}} אל נכספתי לראותך{{ש}} אל נערץ בסוד קדושים רבה{{ש}} אל נערץ בסוד קדושים רבת{{ש}} אל נקמות הופיע (סליחות){{ש}} אל נשא ארנן בהתעלסה{{ש}} אל עבדיך המצא קונם{{ש}} אל עושה נפלאות{{ש}} אל פתחך ירון שה אובד{{ש}} אל רחום שמך{{ש}} אל רם בכל נודעת{{ש}} אל תבישנו{{ש}} אל תעש עמנו כלה{{ש}} אל תפר בריתך איתנו{{ש}} אלה אזכרה (פיוט){{ש}} אלה בשלישמו{{ש}} אלה בשן סלע מצודתם{{ש}} אלהא רבא{{ש}} אלהי אברהם מאויבי עז{{ש}} אלהי אל תדינני כמעלי{{ש}} אלהי אקראך במחשב{{ש}} אלהי בושתי ונכלמתי (סליחות){{ש}} אלהי בך איחבק{{ש}} אלהי בשר עמך מפחדך סמר{{ש}} אלהי העברים נקרא{{ש}} אלהי הרוחות הושיעה נא{{ש}} ==א-4447== '''[[אלהי ימי שנותי כלו|אלהי ימי שנותי כלו בארך גלותי]]'''. — אהבה לשבת א' אחר פסח — סי' יוסף שבתי בן יצחק חזק [החרוזים שבהם ר"ת שבתי חסרים בדפוסים ונמצאו ב[[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Magazin|מאגאזין]] י"ב [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/cm/periodical/pageview/2574428 56]]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&st=&pgnum=656 255], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 221, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח"ד 307 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&st=&pgnum=338 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 101, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&st=&pgnum=205 101], תרגום אשכנזי מ' פאפפענהיים אש דת ח"ג צד 41, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ל|ל]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29119&st=&pgnum=102&hilite= 98], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://www.digitale-sammlungen.de/de/view/bsb11007533?page=13 671].{{ש}} אלהי ישועתנו שעה שועתנו{{ש}} אלהי ישענו נוראות מאוים{{ש}} אלהי מעשיו מה נפלאים{{ש}} אלהי עושי יוצרי ונוצרי{{ש}} אלהי עז תהלתי{{ש}} אלהי קדם הדר במעונה{{ש}} אלהי קדם מעונה{{ש}} ==א-4563== '''[[אלהיכם אדיר שמו ומיוחד]]'''.–קדושה לשבת חתונה–[אליעזר]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338097 279].{{ש}} ==א-4564== '''[[אלהיכם אדירכם]]'''. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#נחלת שד"ל-ג|נחלת שד"ל ג]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=58106&st=&pgnum=29 26].{{ש}} ==א-4565== '''[[אלהיכם אור עטר ומזיו טלית]]'''. – [אור שרגא]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338416 598].{{ש}} ==א-4566== '''[[אלהיכם אל אדיר ויחיד]]'''. – [אלעזר בן יהודה הכהן]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://www.digitale-sammlungen.de/de/view/bsb11007533?page=48 706].{{ש}} ==א-4567== '''[[אלהיכם אל כל מקום גדולתו]]'''. –קדושה למוסף– [אפרים מבונא]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338108 290].{{ש}} ==א-4568== '''[[אלהיכם אל נערץ בסוד קדושים אהובים]]'''. – [אלעזר בן יהודה הכהן]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://www.digitale-sammlungen.de/de/view/bsb11007533?page=48 706].{{ש}} ==א-4569== '''[[אלהיכם אלהים חיים]]''' –קדושה לשבת חתונה– [אליעזר] * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338097 279].{{ש}} ==א-4570== '''[[אלהיכם אני ואתם עמי]]'''. – * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337903 85].{{ש}} ==א-4571== '''[[אלהיכם אני זוכר הברית|אלהיכם אני זוכר הברית הנה אנכי שולח לשארית]]'''. – * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#א הדרת|א הדרת]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=11581&st=&pgnum=641 321], דרך החיים ב 268, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] חלק א [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22373&st=&pgnum=436 216], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337903 85], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#סדר התפלות-שבתי בס|סדר התפלות-שבתי בס]] 8.{{ש}} ==א-4572== '''[[אלהיכם אני פצתה צרור המור]]'''. – * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337903 85].{{ש}} ==א-4573== '''[[אלהיכם אתכם ינחם ורעתכם לטובה תומר]]'''. סי' אביגדור קרא. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Ben Chananja|בן חנניה]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/cm/periodical/pageview/2545933 ד 238].{{ש}} (*) מקורות נוספים: [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות נוספים#יזכור פראג|יזכור פראג]][https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=KTIV&scope=KTIV&docId=PNX_MANUSCRIPTS990000649560205171 עמוד 23].{{ש}} ==א-4574== '''[[אלהיכם ברוך סודו וברוך טעמו]]'''. –קדושה למוסף– [ברוך בן שמואל]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338125 307].{{ש}} ==א-4575== '''[[אלהיכם דרשו קראו זאת מנוחתו]]'''. –קדושה לשבת ראש חדש– [מיוחס לרס"ג, אולם הוא סעדיה מאוחר].– * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337995 177].{{ש}} ==א-4576== '''[[אלהיכם זרוייו יאסף ויצבור]]'''. –קדושה למוסף של שבת וברית מילה– [זבדיה]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337986 168].{{ש}} (*) מקורות נוספים: [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות נוספים#זבדיה|זבדיה]] 48 [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות נוספים#פליישר-איטליה|פליישר-איטליה]] 162. ==א-4577== '''[[אלהיכם יוסיף ידו|אלהיכם יוסף ידו לקבץ נפוצותיכם]]'''. –קדושה לשבת נחמו– סי יהודה בר שמואל חזק [החסיד]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#א סב|א סב]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=7069&st=&pgnum=386 192], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#א הדרת|א הדרת]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=11581&st=&pgnum=626 *], דרך החיים ב 268, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ע"י|עבודת ישראל]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42897&st=&pgnum=274 244], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] חלק א [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22373&st=&pgnum=435 215], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ל|ל]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29119&st=&pgnum=82 78], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338289 471], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#סדר התפלות-שבתי בס|סדר התפלות-שבתי בס]] 8.{{ש}} ==א-4578== '''[[אלהיכם יוסיף ידו שנית]]'''. – קדושה למוסף שבת חתונה – [יוסף בן נתן חזן מטרנא]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338090 272].{{ש}} (*) ב[[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות נוספים#פרמה-1904|פרמה-1904]] 129 הוא לשבת חול המועד סוכות. ==א-4579== '''[[אלהיכם יוסיף כס יה]]'''. –קדושה למוסף– [הרקח]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338137 319].{{ש}} ==א-4580== '''[[אלהיכם יוסיף כס יה איוה]]'''. – [יהודה]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://www.digitale-sammlungen.de/de/view/bsb11007533?page=63 721].{{ש}} ==א-4581== '''[[אלהיכם יזריח שמשו|אלהיכם יזריח שמשו שבעתים בגבורתו]]'''. –יוצר לשבת ראש חודש. סי' יהודה חזק.– * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#א סב|א סב]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=7069&st=&pgnum=35 17], דרך החיים ב 268, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ע"י|עבודת ישראל]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42897&st=&pgnum=273 243], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] חלק א [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22373&st=&pgnum=435 215:], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ל|ל]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29119&st=&pgnum=83 79], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338381 563].{{ש}} ==א-4582== '''[[אלהיכם יחזיר שכינתו]]'''. –[יהודה]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338381 563].{{ש}} ==א-4583== '''[[אלהיכם יחיד בעולמו]]'''. –[יוסף]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338387 569].{{ש}} ==א-4584== '''[[אלהיכם יחיד ונשא מכל נעלם]]'''. –קדושה לשבת חתונה– [יקר הלוי בן שמואל]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338306 488].{{ש}} ==א-4585== '''[[אלהיכם יחשוף זרועו|אלהיכם יחשוף זרועו לקבל פזוריכם]]'''. – לשבת שובה– סי' יהודה [בר שמואל]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] חלק א [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22373&st=&pgnum=435 215:].{{ש}} ==א-4586== '''[[אלהיכם יצחצח קדושתו]]'''. –[יצחק]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338371 553].{{ש}} (*)מקורות נוספים: [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות נוספים#המבורג 182b|המבורג 182b]] [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=KTIV&scope=KTIV&docId=PNX_MANUSCRIPTS990001674880205171 4].{{ש}} אלהיכם ישיב בשלם סוכו{{ש}} אלהיכם ישכיל עבדו{{ש}} אלהיכם ישלח משיחו{{ש}} =='''[[אלהיכם רמה ידו]]'''== (*)–קדושה למוסף שבת (שניה) של חנוכה. סי' ראובן חזק.– * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות נוספים#מוסקבה (גנזבורג) 201|מוסקבה 201]] [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=KTIV&scope=KTIV&docId=PNX_MANUSCRIPTS990001678600205171&SearchTxt=guenzburg%20201 47ב].{{ש}} אלהיכם שופט צדק{{ש}} אלהיכם שיכנו שם{{ש}} ==א-4605== '''[[אלהיכם תפארתו ממעל]]'''. –קדושה של מוסף– [הרקח]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338137 319]. אלהים אין בלתך{{ש}} אלהים אל דמי אל נקשר בשמי{{ש}} אלהים אל דמי לדמי{{ש}} אלהים אל דמי לך (זולת){{ש}} אלהים אל מי אמשילך{{ש}} אלהים אל ראשון ואחרון{{ש}} אלהים אלי אתה{{ש}} אלהים אלי אתה אשחרך (זולת){{ש}} אלהים אלי אתה אשחרך מארץ שביי{{ש}} אלהים אמת אלהים חיים{{ש}} אלהים אתה ידעת{{ש}} אלהים באוזנינו שמענו{{ש}} אלהים בהנחילך{{ש}} אלהים בישראל גדול יחודך{{ש}} אלהים בישראל גדול נודעת{{ש}} ==א-4686== '''[[אלהים ביתה מושיב יחידים]]'''.{{ש}} אלהים בצעדך הכות פתרוס{{ש}} אלהים דבר בקול ערב{{ש}} אלהים ה' חילי{{ש}} אלהים יסעדנו{{ש}} אלהים יראה לו שה פזורה{{ש}} אלהים לא אדע זולתך{{ש}} אלהינו אל שדי{{ש}} אלהינו אלהים אמת{{ש}} אלהינו שבשמים{{ש}} אלהינו שבשמים אל תעמוד לנו במידת הדין{{ש}} אלהינו שבשמים חננו{{ש}} אלוה מני עד{{ש}} אלוהי אבי{{ש}} אלוהים צוית לידידך בחירך{{ש}} אלי אלי למה{{ש}} אלי אלי למה עזבתנו{{ש}} אלי אלי למה עזבתני ותמסרני{{ש}} אלי חיש גואלי{{ש}} אלי עדתי והילילי{{ש}} אלי ציון{{ש}} אלי שובה איומתי{{ש}} אליהו הנביא{{ש}} אליהו הנביא מהרב אברהם יצחק הכהן קוק{{ש}} אליו מי הקשה{{ש}} אליך אקרא יה{{ש}} אליך ה' אקרא משגב לעתות בצרה{{ש}} אליך ה' נשאנו עינינו{{ש}} אליך ה' נשאתי עיני{{ש}} אליך ה' שועתי{{ש}} אליך ה' שועתי בצר לי אל קראתי{{ש}} אליך האל עיני כל יציר תלויות{{ש}} אליך ועדיך באנו נערים וזקנים{{ש}} אליך לב ונפש נשפוך כמים{{ש}} אליך נפשי אשא{{ש}} אליך נקרא איום ונורא{{ש}} אליך נשואות עינינו{{ש}} אליך פנינו בושנו להרים{{ש}} אליך צורי כפים שטחתי{{ש}} אליך תשוקתי{{ש}} אליכם עדה נאמנה{{ש}} אליכם עדה קדושה{{ש}} אלים ברוצם באופניהם{{ש}} אלכה ואשובה{{ש}} אלמעכטיגער גאט{{ש}} אם אמרי אשכחה מרי שיחי{{ש}} אם אפס{{ש}} אם אשמנו כתולע האדים{{ש}} אם חכם לבך בני{{ש}} אם יוספים אנחנו{{ש}} אם ישבת לכסא{{ש}} אם יתקע שופר בעיר{{ש}} אם לא תדעי נפשי אחריתך{{ש}} אם ננעלו{{ש}} אם עוונינו ענו בנו{{ש}} אם עוונינו רבו להגדיל{{ש}} אם פגע בך האי מנוול{{ש}} אם תאהב דרך{{ש}} אם תאכלנה נשים פרים{{ש}} אם תחפצה{{ש}} אם תעינו לא תתענו{{ש}} אם תעירו תלונותיכם{{ש}} אמהות עת נכבשה{{ש}} אמון יום זה{{ש}} אמון פתחי תשובה{{ש}} אמונה יצרה{{ש}} אמוני ארץ אמונתך שוחחים{{ש}} אמוני חוגגי תקופת השנה{{ש}} אמוני לבב{{ש}} אמוני נכונים{{ש}} אמוני שלומי ישראל{{ש}} אמוניך מתחננים{{ש}} אמוניך שעה{{ש}} אמונים אשר נאספו{{ש}} אמונים בני מאמינים{{ש}} אמונים יחוסים{{ש}} אמונים כגהו מתוך בהו{{ש}} אמונים ערכו שבח{{ש}} אמונים שררו{{ש}} אמונת אומן לעם זו זכרת{{ש}} אמונת אומן עצות מרחוק{{ש}} אמונת מלכים{{ש}} אמונת עתים{{ש}} אמונתך אמיתי רבה{{ש}} אמיץ כח{{ש}} אמנם אלהי עולם{{ש}} אמנם אנחנו חטאנו{{ש}} אמנם אשמינו{{ש}} אמנם הרענו מעשינו{{ש}} אמנם כן יצר סוכן בנו{{ש}} אמנם עוונינו למאד גברו{{ש}} אמנת מאז ארשת ניב שפתים{{ש}} אמצני אלהי{{ש}} אמצת עשור{{ש}} אמר ה' ליעקב{{ש}} אמר רבי עקיבא{{ש}} אמרו לאלהים עם אחריו נוהים{{ש}} אמרו לנמהרי לב{{ש}} [[אמרות ה' אמרות טהורות]] אמרות אל אמרות טהורות{{ש}} אמרות האל טהורות{{ש}} אמרנו נגזרנו לנו{{ש}} אמרר בבכי מפני יד שלוחה בעי{{ש}} אמרר בבכי תרדנה דמעה עיני{{ש}} אמרת ה' צרופה אמרת רנן אערוכה{{ש}} אמרתי לפושעים אכלה פשעים{{ש}} אמרתי שעו מני{{ש}} אמרתך צרופה ועדותיך צדק{{ש}} אמת אתה הוא ראשון (סליחה){{ש}} אמת אתה חתננו{{ש}} [[אמת יהגה חכי]] אמת משל היה{{ש}} אמת שבת לאות בנים אהובים{{ש}} אנא אדון הסליחות והרחמים{{ש}} אנא אדון הרחמים{{ש}} אנא אזון חין תאבי ישעך{{ש}} אנא אזון שועת מיחלים{{ש}} אנא אחוז כס{{ש}} אנא אל אחד ומבייש אומרים שנים{{ש}} אנא אל אחד ושמו אחד{{ש}} אנא אל אחרון וראשון{{ש}} אנא אל נאור{{ש}} אנא אלהי אברהם{{ש}} אנא אלהי הנאדר{{ש}} אנא אלהי תהלתי{{ש}} אנא אמונים תעלה{{ש}} אנא אמץ עם נצורי כאישון{{ש}} אנא אנקת אסירי הבן{{ש}} אנא בכח{{ש}} אנא בקראנו{{ש}} אנא דודי דגול מרבבה{{ש}} אנא ה' האל הגדול הגבור והנורא{{ש}} אנא ה' נוקם ובעל חמה{{ש}} אנא ה' רחמיך יראו{{ש}} אנא האל הנקדש{{ש}} אנא הבורא עולמו בימים ששה{{ש}} אנא הבורא עולמו ביסודות ארבעה{{ש}} אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך{{ש}} אנא הואל סלוח לעבדיך{{ש}} אנא הושיעה נא בני עפר מי מנה{{ש}} אנא הושע מאור עיני{{ש}} אנא המיחד לכבודו{{ש}} אנא המקדים לעולם דברים שבעה{{ש}} אנא השם הנכבד והנורא{{ש}} אנא זכור לאברהם{{ש}} אנא חטא העם הזה{{ש}} אנא חיש ישעי וחופשי{{ש}} אנא חיש נא ישעי{{ש}} אנא יוצרי דרשני{{ש}} אנא יוצרי וקדושי{{ש}} אנא יחיד נצור כבבת{{ש}} אנא יסד יסודות מקדשי{{ש}} אנא יערב לך שועי{{ש}} אנא ישר מערכי{{ש}} אנא ישר עם בא{{ש}} אנא כעב זדוני תמחהו{{ש}} אנא מלכי וקדושי{{ש}} אנא עוררה אהבתך הישנה{{ש}} אנא צור הנראה בלבת{{ש}} אנא צור מושיעי{{ש}} אנא רחום אל תפן לרשענו{{ש}} אנא תומכי בדי ערבה{{ש}} אנא תרב עליצותך{{ש}} אנה אלך ואזיל דמעות כמים{{ש}} אנוסה לעזרה פצתי עדיך{{ש}} אנוקים ודוויים במכאובות{{ש}} [[אנוש איך יתכפר]] אנוש במה יצדק{{ש}} אנוש עד דכא תשב{{ש}} אנחנו אשמנו{{ש}} אנחנו בני החבורה{{ש}} אנחנו החומר ואתה יוצרנו{{ש}} אנחתי מאד רבה{{ש}} אני אמרתי אל מוציאו{{ש}} אני אני המדבר{{ש}} אני אספר באמרי שפר{{ש}} אני אשאל{{ש}} אני אשווע בבקר{{ש}} אני ברב חסדך אבוא ביתך{{ש}} אני גולה וסורה{{ש}} אני הגבר אקונן{{ש}} אני הוא השואל{{ש}} אני היום{{ש}} אני חומה ושדי כמגדלות{{ש}} אני יום אירא אליך אקרא{{ש}} אני מפקיד יחידתי{{ש}} אני עבדך בן אמתך{{ש}} אני צעיר{{ש}} אני קול יללה ארים{{ש}} אני קראתיך כי תענני אל{{ש}} אני קראתיך כי תענני אל ותעתר אלי{{ש}} אני ראשון ואני אחרון אהיה עמכם{{ש}} אנכי אחת דיבר בקדשו{{ש}} [[אנכי אנכי אנחם]] אנכי אשאל מעם{{ש}} אנכי גדול בנודעים{{ש}} אנכי שמי אדני{{ש}} אנסיכה מלכי{{ש}} אנעים חדושי שירים{{ש}} אנקת מסלדיך{{ש}} אנשי אמונה אבדו{{ש}} אנשי אמונה אבדו ואין איש{{ש}} אנשי אמונה נעלמו מדורות{{ש}} אנשי אמונה עברו{{ש}} אנשי חסד הנושאים קולם{{ש}} אנשי משמר{{ש}} אסדר לסעודתא{{ש}} אסופים אסופי אשפתות{{ש}} אסירים אשר בכושר שעשעת{{ש}} אסירים בשיר יצאו{{ש}} ==א-6951== '''אספדה ואילילה ואספוק כף בנפש מרה'''. – על הרדיפות באשכנז בשנת 1298 – סי' א"ב, העלוב תמר, תמר חזק ואמץ [בר מנחם]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#קינות וסליחות|קינות וסליחות]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=43925&st=&pgnum=75 סי' 3] [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338312 494]. אסתכל בעמך{{ש}} אעירה שחר על דברתך{{ש}} אעניד לך תפארה והלל{{ש}} אערוך מדברי דתי{{ש}} אערוך מהלל ניבי{{ש}} אערוך שועי{{ש}} אערך צפצופי{{ש}} אעשה למען שמי{{ש}} אף אורח משפטיך{{ש}} אף ברי אותת{{ש}} אפאר לאלהי מערכה{{ש}} אפאר למלכי בקודש{{ש}} אפודי שש{{ש}} אפוני אימיו{{ש}} אפילו כל נימי{{ש}} אפיק רנן ושירים{{ש}} אפננת ערוגים{{ש}} אפס הוד כבודה{{ש}} אפס זבח ועולה{{ש}} אפס מזיח{{ש}} אפס מרצה{{ש}} אפסו אישים ובטלו קרבנות{{ש}} אפפו עלי רעות{{ש}} אפפונו חבלי מות{{ש}} אפפונו מים{{ש}} אפפונו מצוקות{{ש}} אפתח נא שפתי{{ש}} אפתחה במשל פי{{ש}} אצבעותי שפלו{{ש}} אצולה לפנים{{ש}} אצולה מכבודו אל בראך{{ש}} אצולים מגיא כסלוחים{{ש}} אצולת אומן בצירוף זקוקה{{ש}} אצור לספור חוק תעודה{{ש}} אצילי עם עולי גולה{{ש}} אצתי צום כפור{{ש}} אקדמות{{ש}} אקחה בראשון פרי עץ הדר{{ש}} אקף יא צ'בי אלבר{{ש}} אקרא בבכיה רבה{{ש}} אקרא בשמך{{ש}} אקרא לאלהים עליון{{ש}} אראה לפני אלהים ברנני{{ש}} אראלי מעלה{{ש}} אראלי מרומים{{ש}} אראלים וחשמלים זה אל זה שואלים{{ש}} ==א-7456== '''[[אראלים וחשמלים יתנו שיר|אראלים חשמלים יתנו שיר לשם האל בטוב הגיון]]'''. — אופן לשבת ראשון אחר פסח — סי' א"ב, יוסף זבארה. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&st=&pgnum=655 254], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#אלברעכט|אלברעכט]] [https://www.jstor.org/stable/43367064?seq=28 28], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 219 [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990017553190205171/NLI?volumeItem=2 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אר"צ|אר"צ]] (שסב) [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990012885960205171/NLI *]; [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח"ד 306 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&st=&pgnum=337 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#סליחות-תימנים|סליחות-תימנים]] 71, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 100, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zeitschrift der Deutschen Morgenländischen Gesellschaft.|צ.ד.מ.ג.]] נז 448 [https://opendata.uni-halle.de/explore?bitstream_id=91892760-c9fe-4ee1-87fb-640db129f925&handle=1981185920/112959&provider=iiif-image *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ראב"ע-איגר|ראב"ע איגר]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=38498&st=&pgnum=117 217] [מיחסו בטעות להראב"ע], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Brody and Albrecht|שע"ה]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=39556&st=&pgnum=179 148], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&st=&pgnum=204 101], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://www.digitale-sammlungen.de/de/view/bsb11007533?page=13 671] [מיחסו ליוסף סתם, ולא עמד על הסי' הנכון].{{ש}} אראלים ומלאכים{{ש}} ארבעה אבות נזיקין הן (סליחות){{ש}} ארבעה עמדו{{ש}} ==א-7488== '''[[ארוגי עוז|ארוגי עוז בקול מעוז לנערץ בצבא המלה]]'''. — אופן לשבת ראשון אחר פסח — סי' א'-פ'. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&st=&pgnum=655 254], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 218 [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990017553190205171/NLI?volumeItem=2 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח"ד 306 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&st=&pgnum=337 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 99, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&st=&pgnum=204 101], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://www.digitale-sammlungen.de/de/view/bsb11007533?page=21 679].{{ש}} ארוממך אל חי{{ש}} ארוממך אלהים המרומם{{ש}} ארוממך חזקי וחלקי{{ש}} ארוממך לכבוד שמך{{ש}} ארור המן{{ש}} ארזי הלבנון{{ש}} ארחמך ה' חזקי{{ש}} ארחמך מרחמי{{ש}} ארחץ בנקיון כפות{{ש}} אריאל בהיותו על מכונו{{ש}} אריד בשיחי בשיחי לגוחי{{ש}} אריה ביער דמיתי{{ש}} אריה מסבכו{{ש}} אריות הדיחו פזורה{{ש}} אריות הדיחו שה פזורה{{ש}} ארים על שפיים{{ש}} ארך אפים אתה{{ש}} ארכו הימים ודבר חזון{{ש}} ארכין{{ש}} ארכן וקצרן לא יחדל וימנע{{ש}} ==א-7657== '''[[ארנן חסדך לבוקר|ארנן חסדך לבוקר אמיץ כליות חוקר]]'''. — יוצר לשבת (ראשון) (*) שני אחר פסח (מ"פ) ולשבת הגדול (מנהג צרפת) — סי' א"ב, יוסף בר שמואל [ריט"ע]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&st=&pgnum=658 257], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 228, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח"ד 308 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&st=&pgnum=339 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 104, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&st=&pgnum=208 103], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ל|ל]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29119&st=&pgnum=101 97], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337951 133].{{ש}} ארץ הקדושה{{ש}} ארץ התמוטטה והתפוררה{{ש}} ארץ ורום בהבראם{{ש}} ארץ מטה ורעשה{{ש}} אש תוקד בקרבי{{ש}} אשא כנפי שחר{{ש}} אשא לבי אל כפים{{ש}} אשא עיניי{{ש}} אשאג מנהמת לבי ואתאונן{{ש}} אשאל אלהי{{ש}} אשוחח נפלאותיך צור עולמים{{ש}} אשום אשמתי לך{{ש}} אשחר אל אל כל שנות עדני{{ש}} אשחר עדתי{{ש}} אשחר תשועתך{{ש}} אשיחה בדברי נפלאותיך{{ש}} אשיחה עם לבבי{{ש}} אשיר בהוד נועם{{ש}} [[אשיר במישרים]] אשיר בקול נועם{{ש}} אשיר לאל{{ש}} אשיר לדוד שירתו{{ש}} אשיר עז{{ש}} אשירה ואזמרה שמך גואלי{{ש}} אשירה כשירת משה{{ש}} אשישת שלוחתו{{ש}} אשכול איווי תאות כל נפש{{ש}} אשם בעלי אשמה{{ש}} אשמחה בדודי{{ש}} אשמינו ועונינו רבו ועצמו{{ש}} אשמנו באומר ובפועל{{ש}} אשמנו מכל עם{{ש}} אשמרה אליך עוזי{{ש}} אשנבי שחקים{{ש}} אשען במעש אזרח{{ש}} אשפוך שיחי לפניך צורי{{ש}} אשפוך תחינה{{ש}} אשר בגלל אבות{{ש}} אשר הניא{{ש}} אשר יחדיו{{ש}} אשר יצר אור וצר{{ש}} [[אשר לו ים ויבשת]] אשרו דרכיכם{{ש}} אשרי הגבר אשר תיסרנו יה{{ש}} אשרי העם יודעי תרועה לפתותו{{ש}} אשרי העם שלו ככה{{ש}} אשרי כל חוסי בך{{ש}} אשרי עין ראתה אהלנו{{ש}} אשרי עין ראתה ארון בבית קדש הקדשים{{ש}} אשרי עין ראתה ארון הקדש{{ש}} ==א-8425== '''[[אשרי עין ראתה ארון התפארת|אשרי עין ראתה ארון התפארת ובני אהרן עומדים על מזבח הקטרת]]'''. — הוספה להעבודה "[[אוצר השירה והפיוט/ערכים#א-2230|אזכיר גבורות]]" לר' יוסי בן יוסי — סי' יוסף הקטן [בן אביתור?] * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#קצנטינא|קצנטינא]] 83 [הדף נסמן עג בטעות]. אשרי עין ראתה ארץ צבי{{ש}} אשרי עין ראתה ישראל יחד נקהלים{{ש}} אשרי עין ראתה כהן בהוד עטרת{{ש}} אשרי עין ראתה מכהן וחוק דתותיו{{ש}} אשרי עין ראתה קדש הקדשים{{ש}} אשרי עין ראתה שושנת השרון{{ש}} אשריך אום קדוש{{ש}} אשריך הר העברים{{ש}} אשריך ישראל - אשלי מטע גן{{ש}} אשריך ישראל מי כמוך{{ש}} אשריכם ישראל{{ש}} אשרינו (בהילולא דבר יוחאי){{ש}} אשת חיל (זמר){{ש}} אשת נעורים האהובה{{ש}} אשתבח בתהלות{{ש}} אשתחוה אל היכל קדשך ביראה{{ש}} אשתטחה פני ארון{{ש}} את אויביך אל תשמיד{{ש}} את גומל מערבות{{ש}} את דבר קדשך זכור{{ש}} את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי{{ש}} את הברית ואת החסד{{ש}} את הוא אלהא דגלן{{ש}} את הקול קול יעקב נוהם{{ש}} את השם הנכבד והנורא נאה לתהלותיו{{ש}} את חטאי אני מזכיר היום{{ש}} את חיל יום פקודה{{ש}} את יום השמיני בטוב יזמיני{{ש}} את יום פדותכם{{ש}} את כל התלאה{{ש}} את עמי טובות אבשר{{ש}} את פליאות שם מחולל{{ש}} את פני ה' יום תראו{{ש}} את פני מבין ויודע דין דל{{ש}} את פני מלך אתיצבה{{ש}} את צום השביעי{{ש}} את שיחי אשפוך{{ש}} אתאנו לחלות פניך{{ש}} אתאנו לך יוצר רוחות{{ש}} אתאנו על שמך (פיוט){{ש}} אתה אהבת עמך{{ש}} אתה אהובי{{ש}} אתה אל כביר{{ש}} אתה אל נורא אתה{{ש}} אתה אלהי מלכי מקדם{{ש}} אתה אלהי תהלתי{{ש}} אתה אלהים וזולתך אין עוד{{ש}} אתה בן אדם גס רוח{{ש}} אתה גאלת{{ש}} אתה האל עושה פלא{{ש}} אתה האל עושה פלאות{{ש}} אתה הארת{{ש}} אתה הוא ולא יתמו שנותיך{{ש}} אתה הנחלת{{ש}} אתה הרואה בעלבון נעלבים{{ש}} אתה חלקי וצור לבבי{{ש}} אתה כוננת עולם ברב חסד{{ש}} אתה כוננת עולם מראש{{ש}} אתה לבדך עטית{{ש}} אתה מבין{{ש}} אתה מלא רחמים{{ש}} אתה מקדם אלהינו אדוננו{{ש}} אתה תקותי ותוחלתי{{ש}} אתודה לך חטאתי במורא{{ש}} אתוודה על עבירות{{ש}} אתי מלבנון כלה מראש אמנה תשורי{{ש}} אתיו אמונים גזעי שלשה{{ש}} אתיית עת דודים כגעה{{ש}} אתן תהלה לאל המהולל{{ש}} אתניה שבחיה{{ש}} אתקינו סעודתא{{ש}} =ב= באנו ליחד שם האל{{ש}} באפוד חושן נקבעת{{ש}} באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל{{ש}} בדעתו אביעה חידות{{ש}} בהיות ארון בבית קדשי הקדשים{{ש}} בהיות ארון הבית על כנו{{ש}} בהיכלך שמיר ושית{{ש}} בורא עד אנה{{ש}} בזכרי ימים ימימה{{ש}} בזכרי על משכבי{{ש}} בטרם שחקים וארקים נמתחו{{ש}} בי תמכה ימינך{{ש}} ביום הלבנת פשעי{{ש}} ביום כפרת עווני{{ש}} ביום עשור קראתיך{{ש}} ביום שבת קדש{{ש}} [[בימים ההם ובעת ההיא]] בין כסה לעשור{{ש}} בלולי אש ומימות{{ש}} בליל זה בראש השנה{{ש}} בליל זה יבכיון{{ש}} ==ב-726== '''[[בליל זה סר נגהי]]'''. – קינה לת"ב [הרקח]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338137 319].{{ש}} (*) מקורות נוספים: [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות נוספים#שירת הרקח|שירת הרקח]] 159 {{ש}} בליל על משכבי{{ש}} במאי פומא נפתח{{ש}} במוצאי יום מנוחה{{ש}} במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה{{ש}} במוצאי מנוחה תהילות תצמיח{{ש}} במכת אהלה{{ש}} במקדש אל והיכליו{{ש}} במקהלות ברכו{{ש}} במרומי ערץ{{ש}} במרומי רום ישיבתך{{ש}} במתי מספר חילינו פניך{{ש}} בן אדם אלות אנח בשמעך{{ש}} בן אדם מה לך נרדם{{ש}} בן אדמה{{ש}} בני היכלא{{ש}} בני עליון בגבהי שחקים יאיצו{{ש}} בני ציון היקרים{{ש}} בנים שמעו לי ילדי איתני{{ש}} בנין המזבח אם נהרס{{ש}} ==ב-1071== '''[[יום שבת זכור#תוספות|בנר מצוה ותורה אור]]'''. – * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://www.digitale-sammlungen.de/de/view/bsb11007533?page=22 680].{{ש}} (*) תוספת ל[[#י-1934|יום שבת זכור]] למגן אבות. [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות נוספים#פליישר-מגן אבות|פליישר-מגן אבות]] 98. בנשף קדמתי{{ש}} ==ב-1086== '''[[בסימנא טבא יאיא|בסימנא טבא יאיא ובמזלא מעליה ושעת רצון ברכה והצלחה]]'''. — כתובה לב' שבועות. * רנה וישועה [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990018638400205171/NLI?volumeItem=2 ח"ב] 156: בעשור יום גילות{{ש}} בעת רצון תחנתי{{ש}} בצאתו מן הדביר שלם{{ש}} ==ב-1277== '''[[יום שבת זכור#תוספות|בצל ידך תכסה]]'''. – פיוט לסכות. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://www.digitale-sammlungen.de/de/view/bsb11007533?page=22 680].{{ש}} (*) תוספת ל[[#י-1934|יום שבת זכור]] למגן אבות. [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות נוספים#פליישר-מגן אבות|פליישר-מגן אבות]] 103. בקר אעיר אקראך{{ש}} בקר אערך לך ואצפה{{ש}} בקשה למוצאי שבת{{ש}} בקשה לרב סעדיה גאון{{ש}} בקשה לרב סעדיה גאון/נוסח איטליה{{ש}} בר יוחאי{{ש}} ברוך אל עליון{{ש}} ברוך אלהי עליון{{ש}} ברוך בא בשם ה'{{ש}} ברוך ה' יום יום{{ש}} ברוכים אתם קהל אמוני{{ש}} ברוכים העומדים והיושבים{{ש}} ברח דודי (פיוט){{ש}} ברית כרותה מלשכוח{{ש}} ברכי אצולה{{ש}} בשאר שמחות שירים תענו{{ש}} בשם אלהי אברהם אפתחה{{ש}} בת אהובת אל קמה בשחר{{ש}} בת ברורה{{ש}} בת עמי לא תחשה{{ש}} בת עמי תייליל{{ש}} בת ציון שמעתי{{ש}} בתולת בת יהודה{{ש}} =ג= גדול עווני{{ש}} גלה גלה{{ש}} גרוני נחר זועק חמס{{ש}} גרושים מבית תענוגיהם{{ש}} =ד= דביר בית שתיל זית{{ש}} דברי נביאים העתידות ידעו{{ש}} דודי ירד לגנו{{ש}} דודי נהפך{{ש}} דוי הסר{{ש}} דומה לארז גדול{{ש}} דוק וחוג רעשו{{ש}} דיינו{{ש}} דלתיך הלילה{{ש}} דממו שרפים{{ש}} דעני לעניי{{ש}} דרור יקרא{{ש}} דרכי שבעה רועים{{ש}} דרשנוך בכל לב{{ש}} =ה= הא כעיני עבדיא{{ש}} האדיר בשמי עליות{{ש}} האדרת והאמונה{{ש}} האומרים אחד{{ש}} האזינו אבירים בני אלים{{ש}} האחד בעולמו ואין שני לו{{ש}} האל העירה וראה{{ש}} הביטה וראה את אנחותינו{{ש}} ==ה-352== '''[[הורידו מאין הפוגות|הורידו מאין הפוגות דמעות כנחל עיני]]'''. – קינה – סי' הצעיר מאיר [בן ברוך מרוטנברג]. *[[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#א סאלוניקי|א סאלוניקי]] (218:); [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#האאס|האאס]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/8091074 85] [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ל|ל]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29119&st=&pgnum=176&hilite= 168] [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338178 360].{{ש}} הורית דרך תשובה{{ש}} הושיענו למען שמך{{ש}} החרישו ממני ואדברה{{ש}} הטה אלהי אזנך{{ש}} היה עם פיפיות{{ש}} היום הרת עולם{{ש}} היום תאמצנו{{ש}} היכל ה{{ש}} הלא אמרית ליך{{ש}} הלוא עיניך לאמונה{{ש}} הללו אדיר אדירים{{ש}} הלנופלים תקומה{{ש}} המבדיל - יצוה ה' חסדו{{ש}} המבדיל בין קודש לחול{{ש}} המלך ה'{{ש}} הנרות הללו{{ש}} הקבצו ושמעו (קינה){{ש}} הקבצו ושמעו בני יעקב דת יוצרכם{{ש}} הרחמן אל תעש עמנו כחטאינו{{ש}} הרחמן הוא אשר חנן{{ש}} הרחמן לברית מילה{{ש}} השמיעיני{{ש}} התכבדו מכובדים{{ש}} התקבצו מלאכים{{ש}} =ו= ואיזו תהילה כפי גודלך{{ש}} ואמרתם זבח פסח{{ש}} ואמרתם כה לחי{{ש}} וארץ שפל רומי וגדל שברי{{ש}} וארץ שפל רומי ונקלה כבודי{{ש}} וארץ שפל רומי יום דימה{{ש}} ואת נוי חטאתי השמימה{{ש}} ואתאונן ואקונן{{ש}} ואתה אמרת היטיב איטיב עמך{{ש}} ואתה הוא ותיק{{ש}} ובכן היה לאין{{ש}} ובכן מי לא יראך{{ש}} והללויה אהלל לאלי{{ש}} והללויה אהלל למי שברא{{ש}} וזאת הברכה (פיוט){{ש}} וחיות ארבע אשר כס עומסות{{ש}} וחיות אשר הנה מרובעות כסא{{ש}} וחיות בוערות בכס רם לוויות{{ש}} וחיות בוערות מראיהן כגחלי אש{{ש}} ==ו-197== '''[[ויאהב אומן|ויאהב אומן יתומת הגן]]'''. — קרובה לפורים — [קליר]. הקרובה הזאת מתחלקת לששה פיוטים באופן כזה שהפיוט הראשון מבליע בתוכו חמשת הפיוטים האחרים, וזו סדרן: {{מודגש|א.}} ויאהב אומן — הפיוט הזה מתחלק לי"ח בתים, בית אחד לכל אחת מי"ח ברכות השמו"ע, וכל בית מתחיל בתיבה אחת מן הי"ח תיבות שב[[אסתר ב יז|אסתר ב', י"ז]], ואחר התיבה הזאת באים חמשה חרוזים המתחילים באות אחת מאותות הא"ב חמש פעמים, ומן החרוז הששי של כל בית ובית יוצא הסימן {{מודגש|{{צ|אלעזר בירבי קיליר חזק}}}} שיש בו י"ח אותיות כמספר הבתים.{{ש}} בין הבית הי"ב והי"ג באים הפיוטים האלה: {{מודגש|ב.}} אזרח בט חוץ בכסל גהוץ — סי א"ב. {{מודגש|ג.}} תמימים כרשו ארץ והקצינו שר בערץ — תשר"ק. {{מודגש|ד.}} אותו מבהלת חתות לו גחלת — סי' אלעזר בירבי קלירי. {{מודגש|ה.}} אספרה אל חק פלאות לחוק — סי' א"ב. ו. אמל ורבך חמשי כהנבך — סי' אלעזר בירבי קליר. * אוצר התפלות ח"ב 182. אסב 43: כל בו ח"ג 350 ובשאר דא"ש מלבד היידנהיים; היידנהיים 108 דרך החיים ח"ד 92 (בדפוס זה נשמטו חמשת הפיוטים ב'-ו'); מגלת אסתר — לבוב 9: (חסר סי' ו) לב שמח 382. סדר ימי הפורים 30 ע"י 674 שער השמים ח"ב 82. הערה: הפיוטים: אספרה אל חק(ה) ואמל ורבך (ו) נמצאו ג"כ בקרובה אחרת: אמתך וחסדך אל תרחק. עי' ג"כ ריפמאנן, ציון ח"א 164. צ 62. ויאתיו כל לעבדך{{ש}} ויבא ארז ראש קצינים{{ש}} ויבן אומן אומנות אבות{{ש}} וידוי אשמנו מורחב{{ש}} וידוי הגדול לרבנו נסים{{ש}} ויהי בחצי הלילה{{ש}} ויושע אומן אשכלות{{ש}} ==ו-239== '''[[ויושע אור ישראל|ויושע אור ישראל איומתו מיד כובשים]]'''. — יוצר לז' של פסח — [מאיר בר יצחק]. פיוט זה נחלק לעשרה חלקים, כל חלק מכילד' בתים בעלי ג' חרוזים ומסיים ב"קדוש". משורות הראשונות של שלשת הבתים הראשונים של כל חלק יוצא הסי' א"ב, מאיר; משורות השניות של הבתים א-ג, ה' יוצא עוד פעם הסי' מאיר, והבית הרביעי של החלק הראשון מכיל הסי' מאיר בר יצחק. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&st=&pgnum=654 253], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 211 [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990017553190205171/NLI?volumeItem=2 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח"ד 304 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&st=&pgnum=336 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 98 [בדפוסים אלו לשבת ראשון אחר פסח], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#מערבות|מערבות]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42658&st=&pgnum=25 13] [לאחרון של פסח], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&st=&pgnum=201 99]; [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337964 146].{{ש}} ויושע אל אמונה{{ש}} ויושע ה' אבן ישראל{{ש}} ויושע ה' אום למושעות{{ש}} ויושע שושני פרח{{ש}} [[ויכון עולם על מלאתו]] ויעל משה (פיוט){{ש}} וירד אביר יעקב{{ש}} וירד אלהים על הר סיני (מערבית){{ש}} וכל מאמינים{{ש}} וכשחטאו ישראל במדבר{{ש}} ומלאכים נהלכים{{ש}} ונתנה תוקף}{{ש}} ותיק וחסיד אתה{{ש}} =ז= זה אלי זה אלי ואנוהו{{ש}} זולתך אדונים{{ש}} זולתך אין אל{{ש}} זכור אב נמשך אחריך כמים{{ש}} זכור איכה{{ש}} זכור את אשר עשה (יוצר){{ש}} זכור את אשר עשה צר{{ש}} זכור ברית - אבדנו מארץ טובה{{ש}} זכור ברית - אות ברית{{ש}} זכור ברית - אליך ה' אקרא{{ש}} זכור ברית - אשמתנו כי רבה{{ש}} זכור ברית - בקר ערכתי{{ש}} זכור ברית - שש אנכי{{ש}} זכור ברית אב המוני{{ש}} זכור ברית אבותינו{{ש}} זכור ברית אזרחי{{ש}} זכור ה' - אקונן בכל שנה{{ש}} זכור ה' ליהודה ואפרים{{ש}} זכור ה' מה היה לנו{{ש}} =ח= חג אסיף תקופת השנה (מערבית){{ש}} ==ח-33== '''[[יום שבת זכור#תוספות|חג המצות שמרו]]'''. – * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://www.digitale-sammlungen.de/de/view/bsb11007533?page=22 680].{{ש}} (*) תוספת ל[[#י-1934|יום שבת זכור]] למגן אבות. [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות נוספים#פליישר-מגן אבות|פליישר-מגן אבות]] 101. חד גדיא{{ש}} חדו חדו רבנן{{ש}} חדש ששוני{{ש}} חודש ישועה חדש לי{{ש}} חון תחון{{ש}} חוסה על ישראל עמך{{ש}} חוצב רהב תנין{{ש}} חוקר הכל וסוקר{{ש}} חי אלי{{ש}} חי ה'{{ש}} חי ונעלם{{ש}} חי חי יודו חי{{ש}} חיים ארוכים תכתבנו{{ש}} חלק ד' עמו{{ש}} חמול על מעשיך{{ש}} חסל סידור פסח{{ש}} חשתי ולא התמהמהתי בתנומות{{ש}} חתן בר מצוה עלה{{ש}} חתן נעים עלה{{ש}} חתן עמוד{{ש}} =ט= טוב לחסות בה' כי לך ה' הגדולה{{ש}} =י= י-ה אכסוף{{ש}} יאמר נא ישראל{{ש}} יאתה שדי לך{{ש}} יבוא אדיר במהרה{{ש}} יבוא הגואל{{ש}} יביעו שפתי שירה{{ש}} יבכיון מר{{ש}} יגדל{{ש}} ידודון ידודון שנאני שלהבת{{ש}} ידועי שם בבור נשם{{ש}} ידי רשים{{ש}} ידיד נפש{{ש}} ידיד עליון{{ש}} ידידי אל ברכוהו{{ש}} ידידי אל עדת לאומו{{ש}} ידידי את אהוב לבי{{ש}} ידידי השכחת{{ש}} ידידי רועי מקימי{{ש}} ידידיך מאמש{{ש}} ידך פשוט ופתחה{{ש}} ידך תנחני{{ש}} ידכם שאו משאת{{ש}} יה איום זכור היום{{ש}} יה אל גדול ונאדר{{ש}} יה אלה מלכות{{ש}} יה אלי וגואלי{{ש}} יה אלי נכספה נפשי{{ש}} יה אשר גאה גאה{{ש}} יה את סוכת דוד תקים{{ש}} יה בנה יה בנה{{ש}} יה בשר שר צבאיך{{ש}} יה הצל{{ש}} יה השב לבצרון{{ש}} יה חדשך{{ש}} יה למתי צפנת{{ש}} יה מלך רם{{ש}} יה מלכי{{ש}} יה מסי כיבין{{ש}} יה נמצא ולא נרצה{{ש}} יה פתח נא שערי שמים{{ש}} יה צור עולמים{{ש}} יה ריבון{{ש}} יה שור אם נטושה{{ש}} יה שמך ארוממך{{ש}} יה שמע אביוניך{{ש}} יהודה וישראל דעו{{ש}} יהי נועם עתה{{ש}} יהי שלום{{ש}} יהירים קמו{{ש}} יהללך ניב שפתי{{ש}} יודו שמך אים ונורא{{ש}} יודוך כל המיחלים{{ש}} יודוך מלך{{ש}} יודוך רעיוני{{ש}} יום אדיר ומיוחד{{ש}} יום אכפי הכבדתי{{ש}} יום אמיץ זה לאוהבי אמרים{{ש}} יום אשר אשמנו יוצלל ויוסגר{{ש}} יום אשר הוחק לכפרתנו{{ש}} יום אתא לכפר פשעי ישנה{{ש}} יום הודו וכבודו{{ש}} יום השבת אין כמוהו{{ש}} יום זה יהי משקל כל חטאתי{{ש}} יום זה לישראל{{ש}} יום זה למול מלך ישפר{{ש}} יום זה מכובד{{ש}} יום זה שירו לאל{{ש}} יום יום אודה{{ש}} יום יעלה נקראה{{ש}} יום כמו נד{{ש}} יום כפורים זה{{ש}} יום ליבשה{{ש}} יום ליום אודה{{ש}} יום נלחמו בי יחד שכני{{ש}} יום קינה היום{{ש}} [[יום שאת ויתר]] יום שבת וכפורים{{ש}} ==י-1934== '''[[יום שבת זכור|יום שבת זכור השמיע בסיני נגיד עלי ימים הוא קום משחהו]]'''. – פיוט למעריב שבת שחל ביו"ט – סי' יוסף בן קמחי [בן יצחק].* [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#האאס|האאס]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/8091071 82] ובמחזור היידנהיים נמצאו רק שני הבתים הראשונים במעריב ב' דשבועות לפני "מגן אבות"; [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ל|ל]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29119&st=&pgnum=95 91] [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338278 460].{{ש}} יום שבת קדש הוא{{ש}} [[יום שבת קדש נתן צור ישעי]] יום שבת תשמח מאוד נפשי{{ש}} יום שבתון{{ש}} יום שמחה{{ש}} יום שמחה לישראל{{ש}} [[יום שקם שבט]] יומא טבא{{ש}} יומם עינינו תלויות{{ש}} [[יונה בחגוי סלע נחבאה]] יונה מה תהגי{{ש}} יונה נכאבה{{ש}} יונה נשאתה{{ש}} יוסף אשר מקדם{{ש}} יוצר בחכמה{{ש}} יוצר מידו{{ש}} יוקם דם עבדיך{{ש}} יושב בגבהי מרומים{{ש}} יושב בכסא הוד{{ש}} יושב בסתר עליון מגני וצנתי{{ש}} יושב בשמים שעה באי באש ובמים{{ש}} יושב קדם איום{{ש}} יושב תהלות ישראל{{ש}} יושבי קצוות יראו{{ש}} יחביאנו צל ידו{{ש}} יחדיו בשיר מעלות{{ש}} יחדיו לב נשלם{{ש}} יחו לשון חזות אישון{{ש}} יחיד ואין בלתו אחר{{ש}} ==י-2600== '''[[יחיד ערץ|יחיד ערץ יסד ארץ ברוב חכמה ותושיה]]'''. — אופן — סי' יעקב [ר"ת?]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#א הנובר|א הנובר]] 159, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&st=&pgnum=659 258], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 231, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח"ד 309 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&st=&pgnum=340 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 105, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#קה"פ|קה"פ]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=34863&st=&pgnum=26 36], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&st=&pgnum=208 103]: [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&st=&pgnum=269 133]:, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ל|ל]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29119&st=&pgnum=112 110] [מיחסו ליעקב סתם], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338379 561].{{ש}} יחיד רם לעולם{{ש}} יחידתי בצרתי{{ש}} יחלת עבדיך{{ש}} יכתירני אל חי{{ש}} ימהר יום{{ש}} ימותי קלו כצבאות{{ש}} ימים מקדם אזכרה{{ש}} יסד בסודו{{ש}} יספת ה' לגוי נכבדת{{ש}} יעזוב רשע נתיבו{{ש}} יעידון כל עבדיך{{ש}} יעירוני בשמך רעיוני{{ש}} יעירוני רעיוני{{ש}} יעלה יעלה{{ש}} יעלה תחנוננו{{ש}} יעלו לאלף ולרבבה{{ש}} יעלם שבני{{ש}} יערב חין ערכנו{{ש}} יערה עלינו רוח{{ש}} יערת דבש{{ש}} יפה וברה כרדה לגיא פתרוסים{{ש}} יפה נוף אנופף{{ש}} יפרח חתן{{ש}} יפת עין לבבתיני{{ש}} יצו האל לדל שואל{{ש}} יצורים וצפון{{ש}} יציב פתגם{{ש}} יציץ צור מחרכו{{ש}} יצלצלו חובבים{{ש}} יצר האל את העולם{{ש}} יקבוץ מפוזר{{ש}} יקודי אש{{ש}} יקוש בעניו{{ש}} יקרבנו ה' לעבודת בית המקדש{{ש}} יקרה מיקר{{ש}} יקרו רעיך רב מחולל{{ש}} יראים שלחוני{{ש}} יראנו כקדם נפלאות{{ש}} יראתי בפצותי שיח{{ש}} ירדתי לתחתיות{{ש}} ירומם צור דגל{{ש}} ירוצצו כברקים{{ש}} ירושלים את ה' הללי{{ש}} ירצה עם אביון{{ש}} ירצה צום עמך{{ש}} ישיר ישראל שיר נועם{{ש}} ישישו בו כל חוסיו{{ש}} ישמח חתני{{ש}} ישמחו בחגיהם ידידים ונעימים{{ש}} ישמיענו סלחתי{{ש}} ישמעני אלהים בקראי לנגדו{{ש}} ישמרך כאישון בת{{ש}} ישן אל תרדם{{ש}} ישנה בחיק ילדות{{ש}} ישראל בחירי אל{{ש}} ישראל נושע בה' (בקשות){{ש}} ישראל נושע בה' (סליחות){{ש}} ישראל עבדיך{{ש}} ישראל עם קדוש{{ש}} ישראל עמך{{ש}} יתנו צדקות יה{{ש}} [[יתרומם זה אלי ואנוהו]] =כ= כאהל הנמתח בדרי מעלה{{ש}} כאור בקוע באשנבו{{ש}} כאחלמה קבועה בעטרת{{ש}} כבודו אהל כהיום{{ש}} כבודו אופד להנשא{{ש}} כבודו אור יזריח{{ש}} כבודו אות ברבואות{{ש}} כהושעת אב המון{{ש}} כהושעת אדם{{ש}} כהושעת אלים{{ש}} כהושעת ותעזור אנושי מזור{{ש}} כהושעת טמון גומא{{ש}} כהושעת יגיעי נשם{{ש}} כהושעת ידיד ברדתו להלום{{ש}} כהושעת ידידים (להו"ר){{ש}} כהושעת ידידים מכף מעבידים{{ש}} כהושעת יהודה ואפרים{{ש}} כהושעת יוצאי פתרוס{{ש}} כהושעת ילידי אהב{{ש}} כהושעת יקושי מלבן{{ש}} כהושעת יקיר{{ש}} כהושעת ירויי היאור{{ש}} כהושעת ישע לזכרון{{ש}} כהושעת ניני אב המון{{ש}} כהושעת צפיעי איש תמים{{ש}} כי אם שם אדיר ה' אדונינו{{ש}} כי אנו עמך{{ש}} כי אשמרה שבת{{ש}} כי בשם אדיר תצאון{{ש}} כי הנה כחומר{{ש}} כי על רחמיך הרבים אנו בטוחים{{ש}} כי על רחמיך הרבים אנו סמוכים{{ש}} כי רכובו בערבות{{ש}} כירי רם{{ש}} ככלות ייני{{ש}} כל ברואי מעלה ומטה{{ש}} כל מקדש שביעי{{ש}} ==כ-387== '''[[יום שבת זכור#תוספות|כל שומר אש דת]]'''. – עליה לתורה לשבועות. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://www.digitale-sammlungen.de/de/view/bsb11007533?page=22 680].{{ש}} (*) זיהוי הסוג שגוי ומדובר בתוספת ל[[#י-1934|יום שבת זכור]] למגן אבות. [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות נוספים#פליישר-מגן אבות|פליישר-מגן אבות]] 102 [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות נוספים#פרנקל-שבועות|פרנקל-שבועות]] 68. כל שנאני שחק באמר מאמירים{{ש}} כמה אלהי{{ש}} כמראה השמש באדר וזוהר{{ש}} כסא אורי וישעי{{ש}} כתובה לחג השבועות{{ש}} כתועים ואין לבקש{{ש}} כתר מלכות (אבן גבירול){{ש}} כתר מלכות (הבן איש חי){{ש}} כתר מלכות (כסא אליהו){{ש}} כתר מלכות (רדב"ז){{ש}} =ל= לא אמות לא אמות{{ש}} לא ארמון על משפטו{{ש}} לא בקשתי אל אבטח{{ש}} לא קם נביא{{ש}} לאל עורך דין{{ש}} לבית לוי ומשפחתו{{ש}} לבעל התפארת{{ש}} לדוד שיר ומזמור{{ש}} לו ישקלו רעי מהומתי{{ש}} לולי ד' שהיה לנו{{ש}} ליל שיכורים{{ש}} ליל שמורים אור ישראל{{ש}} ליל שמורים אור עולמו נגלה{{ש}} ליל שמורים אותו אל חצה{{ש}} לך אלי תשוקתי{{ש}} לך אלים אלפי אלפים{{ש}} לך ה' הצדקה (פיוט){{ש}} לך ה' הצדקה באותות אשר הפלאת{{ש}} לך ה' הצדקה תלבושת{{ש}} לך יאדיר כל יציר{{ש}} לכה דודי{{ש}} למה ה' תעמוד ברחוק{{ש}} למה הקץ{{ש}} למה יאמרו הגוים (פיוט){{ש}} למי אבכה{{ש}} למי אבכה וכף אכה{{ש}} ==ל-1086== '''[[למי אוי למי אבוי|למי אוי למי אבוי ומדנים למי שיח למי פצעים וקלונים]]'''. – קינה – [אפרים בר יעקב מבונא]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#א סב|א סב]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=7069&st=&pgnum=367 183] [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ספר הדמעות|ספר הדמעות]] ח"א 225 [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#קינות וסליחות|קינות וסליחות]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=43925&st=&pgnum=71 סי' ב]; [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שבלים בודדות|שבלים בודדות]] 133 {{צבע גופן|1=אפור|2=(*) צ"ל [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=43941&st=&pgnum=141 138]}} הערה: הקינה הזאת נוסדה על ההריגה שהיתה בעיר בלויי'ש (Blois) בכ' סיון שנת תתקל"א לרגלי עלילת דם (עי' דברי ימי ישראל ח"ד 237–238) [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ל|ל]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29119&st=&pgnum=52 48] [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338108 290]. למען אב אץ לבוא{{ש}} למען אב בן שלש שנים הכירך{{ש}} למען אב הכירך{{ש}} למען אב הנוסה בעשרה{{ש}} למען אב השכים{{ש}} למען אב חדשת שמו לנקוב{{ש}} למען אב ידעך{{ש}} למען אב ידעך מכל אומות{{ש}} למען אב מאור כשד שיוע ונענה{{ש}} למען אב נבחן בעשר{{ש}} למען אב נם יוקח נא{{ש}} למען אב נפקד{{ש}} למען אב נצטוה{{ש}} למען אב עקד בן{{ש}} למען אברהם האהוב{{ש}} למען אדם אשר בכף נוצר{{ש}} למען אהבת קדומים{{ש}} למען אהל ארמנותיך{{ש}} למען אזרח זרח ממזרח חרסי{{ש}} למען אזרחי הנשלך{{ש}} למען איתן{{ש}} למען אמיץ בן שלוש{{ש}} למען אמיתך{{ש}} למען אסף להחיות{{ש}} למען תמים בדורותיו{{ש}} למען תמים עש תיבה{{ש}} למען תפר עלה תאנה{{ש}} למענך אדיר באדירים{{ש}} למענך אל אחד ואין שני{{ש}} למענך אל הושיעה{{ש}} למענך אל נערץ בסוד קדושים רבה{{ש}} למענך אל עוטה אורות{{ש}} למענך אלהי{{ש}} למענך אלהי האלהים{{ש}} למענך אלהינו{{ש}} למענך ולא לנו{{ש}} למענך תקיף{{ש}} למקדימים בתפילה{{ש}} למתודה חטאתיו{{ש}} לנר ולבשמים{{ש}} לפדות עם דל{{ש}} לפניך אני כורע{{ש}} =מ= מארוד וארפד{{ש}} מאתך תהלתי שומע עתירה ושועה{{ש}} מבית מלוני קמתי בצוקי{{ש}} מברך רחמנא{{ש}} מדי שנה קינה{{ש}} מה ידידות{{ש}} מה יפית{{ש}} מה לך יצרי{{ש}} מה לך שר תשאל{{ש}} מה לכם פה ומי לכם פה{{ש}} מה נאוו עלי{{ש}} מה נכבד היום{{ש}} מה נעים נאוה תהילה{{ש}} מה נפתח ונימא{{ש}} מה נשתנה{{ש}} מהולל אקרא ה'{{ש}} מהללך ורב גדלך{{ש}} מוחץ ורופא{{ש}} מולך מוני{{ש}} מושך חסד ליודעיו{{ש}} מושל בעליונים אתה ידעת{{ש}} [[מושיע ומגן לנו חוסים]] מחוללת מהוללת{{ש}} מחי ומסי{{ש}} מחנות עליונים{{ש}} מי אדר והוד{{ש}} מי העומד בהראה{{ש}} מי זאת עולה יפהפיה{{ש}} מי יתן ראשי מים{{ש}} מי יתנני עבד אלוה עשני{{ש}} מי כמוך (אברהם כלפון){{ש}} מי כמוך (ריה"ל){{ש}} מי כמוך (שבתאי טיאר){{ש}} [[מי כמוך אומר ומקים]] מי לה' אתי עורך{{ש}} מי נשקני מנשיקות אהבה{{ש}} מי שענה לאברהם אבינו{{ש}} מיוחד באהיה אשר אהיה{{ש}} מימים ימימה{{ש}} מכניסי רחמים{{ש}} מלא פי שירה{{ש}} מלאכי צבאות בעלצון{{ש}} מלאכי רחמים{{ש}} מלך אדיר ונורא{{ש}} מלך אזור גבורה{{ש}} מלך אחד יהיה אל העמים{{ש}} מלך אמון מאמרך{{ש}} מלך אמיץ ואיום{{ש}} מלך אמיץ כח רב עלילה{{ש}} מלך גואל ומושיע{{ש}} מלך מלכים רם על רמים{{ש}} מלך עליון אל דר במרום{{ש}} מלך עליון אמיץ המנושא{{ש}} מלך עלמין דגלגלוהי{{ש}} מלך עתיק ימים{{ש}} מלך רם ניב שפתינו שעה נורא עלילה{{ש}} מלכי מקדם פועל ישועות{{ש}} מלכי עולם בורא{{ש}} מנוחה ושמחה{{ש}} מנומם בעת קומם{{ש}} מסוד חכמים{{ש}} מעוז צור{{ש}} מעוני שמים שחקים יזבלוך{{ש}} מפי אל{{ש}} מפלטי אלי צורי סתרי ומגני{{ש}} מציון אל עליון{{ש}} מצרי ערי יצרי{{ש}} מקדים וראש לקוראים{{ש}} מקהלות עם{{ש}} מקוה ישראל ה' (סליחה){{ש}} מקוה ישראל מושיעו{{ש}} מקור עיני{{ש}} מרומים ישכן{{ש}} מרים לראשי{{ש}} מרן דבשמיא מר על כל מרי{{ש}} מרנא דבשמיא{{ש}} מרשות אלהי האלהים{{ש}} מרשות אלהי קדם{{ש}} מרשות האל הגדול{{ש}} מרשות מרומם על כל ברכה{{ש}} מרשות שוכן עד{{ש}} משאת כפי מנחת ערב (סליחות){{ש}} משביח שאון ימים{{ש}} משמים שלום לעם{{ש}} משנאי הצמיד{{ש}} משתחוים להדרת קודש{{ש}} מתי יבושר עם{{ש}} מתי יעקב תפארון{{ש}} =נ= נבוכדנאצר אכלני הממני{{ש}} נודה לשמך בתוך אמוני{{ש}} נכון לבו{{ש}} נלאה להיליל על שברנו{{ש}} נפשי עוז תדרכי{{ש}} נשמת ילדים שוממים{{ש}} נשמת ישרים יהלוך{{ש}} נשמת מלומדי מורשה{{ש}} נשמת שדודים נדודים{{ש}} =ס= סגולתי איומה נשאתי{{ש}} סגולתי מלוכה אזרתיך{{ש}} סגולתי משכתיך חסד{{ש}} סוכה ולולב{{ש}} סוכת שלם{{ש}} סימן טוב יהיה לכל{{ש}} סימני ליל הסדר{{ש}} סלח נא אשמות{{ש}} סלח נא אשמתנו{{ש}} סלח סלח אל טוב וסלח{{ש}} =ע= עב קל ממרומך{{ש}} עד אן צבי מודח{{ש}} עד מתי ה'{{ש}} עובדי האל באמונה{{ש}} עוונינו ארוכים ורחבים וגבוהים{{ש}} עורה נא ימינך רמה{{ש}} עורו שירו שיר{{ש}} עורי נצורה כבבת{{ש}} עזוז אדירירון{{ש}} עזר מצרי{{ש}} עזרני אל חי{{ש}} עין ולב{{ש}} עינינו לך תלינו{{ש}} על אהבתך{{ש}} על אהבתך (מנוקד){{ש}} על אלה תרדנה{{ש}} על בית זה ויושביהו{{ש}} על היכלי אבכה{{ש}} על היכלי חבלי כנחש הולך{{ש}} על הר המוריה{{ש}} על זה היה דוה לבנו{{ש}} על יום חורבן היכל מקודש{{ש}} על משכבי בלילות{{ש}} על נהרות בבל חשכה יפעת מאורותינו{{ש}} עלינו לשבח{{ש}} עם אשר יה ברך{{ש}} עם ה' השלחה{{ש}} עם ה' חזקו ונתחזקה{{ש}} ענה אוחזי ארבעה מינים{{ש}} ענה אומני חוקה נסוכה{{ש}} ענה איומה{{ש}} ענה איומה קוראה בתחנוני{{ש}} ענה איומים בעוז{{ש}} ענה אמוני שבט ראובן{{ש}} ענה אתויים{{ש}} ענה תאבי ישעך{{ש}} עננו אבינו{{ש}} עננו אלוהי אברהם{{ש}} עשה למען שמך{{ש}} עת דודים כלה{{ש}} עת שערי רצון להפתח{{ש}} =פ= פורים פורים{{ש}} פסח אכלו פחוזים{{ש}} פצחו רון ותהילה{{ש}} פרה אמרה קשה{{ש}} ==פ-243== '''[[אז לפנות ערב|פתח לנו שער בעת נעילת שער כי פנה יום]]'''. – חרוז בודד בתפלת נעילה במנהגי אשכנז ופולין, ואולי הוא שריד מפיוט קדמון. =צ= צור משלו{{ש}} צורי גואלי יה{{ש}} ציון אשר יאמרו{{ש}} ציון במשפט לכי לך{{ש}} ציון גברת לממלכות מציריך{{ש}} ציון ה' לכס בחר{{ש}} ציון הלא תשאלי{{ש}} ציון הלא תשאלי לשלום אסיריך{{ש}} ציון הלא תשאלי לשלום עלוביך{{ש}} ציון הלא תשאלי שלות שרידיך{{ש}} ציון ידידות ידיד{{ש}} ציון מנת שלום{{ש}} ציון מעוז קרית מלך{{ש}} ציון מעון חשקי{{ש}} ציון עטרת צבי{{ש}} ציון צפירת פאר{{ש}} ציון קדוש משכני עליון{{ש}} ציון קחי כל צרי{{ש}} ציון תקונני עלי ביתך{{ש}} צמאה נפשי{{ש}} צעקה יוכבד{{ש}} =ק= קדוש אדיר בעליתו{{ש}} קדושת שבת כתקנת עזרא{{ש}} קדש ורחץ{{ש}} קול אהלה תתיפח{{ש}} קול ברמה נשמע ביללה{{ש}} קול יעקב קורא{{ש}} קול מבשר משמיע הטו אוזן{{ש}} קול מהלל יגדל{{ש}} קום חתן{{ש}} קומה ה' למנוחתך{{ש}} קומו ברינה עדת אמוני{{ש}} קוראי מגילה{{ש}} קינת אומן{{ש}} קמתי באשמורת{{ש}} קמתי ותדד שנתי{{ש}} קמתי להלל{{ש}} קרב אורך לעניה{{ש}} קריה יפהפיה{{ש}} =ר= ראה שמש{{ש}} ראשון אמצת לפרח שושנים{{ש}} רבון העולמים אדון כל הנפשות{{ש}} רבון העולמים חתמנו לחיים{{ש}} רבונו של עולם בראותי בחורותי{{ש}} רבונו של עולם ויהי בעלות המנחה{{ש}} רומה אלהים שמך לקדש{{ש}} רועה ישראל האזינה{{ש}} ==ר-802== '''[[אב הרחמן מלא רחמים#נוסח איטליה|רחום וחנון חטאנו לפניך רחם עלינו אב הרחמן מלא רחמים רבים חלר"ע אדון הסליחות בורא עולם במדת רחמים חלר"ע גדול העצה ורב העלילה]]'''. ==ר-803== '''[[אב הרחמן מלא רחמים#נוסח תימן|רחום וחנון חטאנו לפניך אב הרחמן מלא רחמים חלר"ע בורא עולם במדת רחמים חלר"ע גואל ומושיע חלר"ע דיין אלמנות]]'''. רחם נא עליו{{ש}} רחמים פשוטים{{ש}} רחמנא אידכר לן{{ש}} רחמנא דא היא אוריתך{{ש}} רחמנא חטינן{{ש}} רחמנא ענינן בהדא שעתא{{ש}} רחמנא רחם על עמך ישראל דאינון קימין{{ש}} רחמנא רחם על עמך ישראל דאפיקתא יתהון{{ש}} רחמנא רחם על עמך ישראל דאתן למסגד{{ש}} רחמנא רחם עלן בקל ויעבור{{ש}} ריב בין שבת וחנוכה{{ש}} ריבון כל העולמים{{ש}} רם אור גדול נעלם{{ש}} רנו ושבחו לאל{{ש}} רעה בשבטך{{ש}} רעיתי בין הבנות שכולה{{ש}} רפא צירי{{ש}} =ש= שאו לבבכם לכפיכם{{ש}} שאו מנחה משובחה{{ש}} שאו שערים ראשיכם (פיוט){{ש}} שאי קינה במגינה{{ש}} שאלו שחקים ושיחו לאדמה{{ש}} שאלי שרופה באש{{ש}} שבחו אל עדת ישראל{{ש}} שבט יהודה בדוחק ובצער{{ש}} שבטי איתני{{ש}} שביבי שלהבות חצובי להבות{{ש}} ==ש-273== '''[[שביה עניה|שביה עניה בארץ נכריה לקוחה לאמה לאמה מצריה]]'''. — גאולה — סי' שלמה [רשב"ג]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&st=&pgnum=657 256], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 226, בית תפלה [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=38430&st=&pgnum=21 10], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#דרך החיים|דרך החיים]] ח"ה 115, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#חופת חתנים|חופת חתנים]] 99, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#חזונים|חזונים]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42160&st=&pgnum=233 117], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#יפה נוף|יפה נוף]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=44816&st=&pgnum=173 39], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח"ד 308 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&st=&pgnum=339 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#סדר סליחות|סדר סליחות]] 50, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#סדר התחנונים|סדר התחנונים]] [23], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#סליחות טורינו|סליחות טורינא]] 67, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ע"י|ע"י]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42897&st=&pgnum=798&hilite= 728], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 103, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#רומא ב|רומא ב']] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=45406&st=&pgnum=179 290], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#רומא-שד"ל|רומא שד"ל]] [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019944990205171/NLI?volumeItem=2 ח"ב] 110 [במנהג זה הוא סליחה לשחרית יוכ"פ], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שינגילי-ב|שינגילי-ב]] [https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=44576&st=&pgnum=143&hilite= 70]; [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שירי שלמה-ב"ר|שירי שלמה-ב"ר]] ח"ב (*) ח"ג [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=38219&st=&pgnum=18&hilite= 4], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&st=&pgnum=207 102]; [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#תחנונים-1597|תחנונים 1597]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=52629&st=&pgnum=101 51], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#תחנונים וסליחות|תחנונים וסליחות]] 49; [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#תחנונים וסליחות-שמ"ז|תחנונים וסליחות-שמ"ז]] 61, תרגום אנגלי: נינא דייויס — [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Jewish Quarterly Review|רבעון האנגלי]] ח [https://www.jstor.org/stable/1449836?seq=1 269], תרגום ביהודית: אויערבאך-[[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אידישע דענקער|אידישע דענקער]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/judaicaffm/content/pageview/2020092 88]. הבית השלישי "מחוצים לחוצים" וכו' מובא בס' [[W:גן השכלים|בוסתן אל-אוקול]] ל[[W:נתנאל בירב פיומי|ר' נתנאל אלפיומי]], הוצאת לעווין עמ' 71 [https://tablet.otzar.org/#/book/149871/p/44/t/1/fs/mn_60cf43af-f541-4636-9600-d4ea6150c1f4/start/0/end/4/c *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#לוח|לוח]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=36611&st=&pgnum=74 71], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338229 411]. הערה: ה' שובין ב[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?sits=1&req=46778&st=%D7%A9%D7%91%D7%99%D7%94%20%D7%A2%D7%A0%D7%99%D7%94&_rnd=0.8254772840237545 מבוא לסדר פיוט אקדמות] (ווילנא 1901) התאמץ להוכיח שהפיוט הזה איננו לרשב"ג, אבל להלן בערך [[#א-1952|שנותינו ספו]] אוכיח שאין יסוד לטענותיו.{{ש}} שבץ אחזני{{ש}} שבת היום לה'{{ש}} שבת הכסא אשר למעלה מנושא{{ש}} שבת ומילה{{ש}} שבת זה שבת הגדול{{ש}} שבת סורו מני{{ש}} שדודים נדודים{{ש}} שדי אל מה נורא{{ש}} שואף כמו עבד{{ש}} שוכני בתי חמר{{ש}} שוכנת בשדה{{ש}} שולמית הנבחרת מעמים{{ש}} שוממתי ברב יגוני{{ש}} שומר ישראל{{ש}} שומרון קול תתן{{ש}} שופט כל הארץ{{ש}} שושן עמק{{ש}} שושנת ורד{{ש}} שזופת שמש{{ש}} שח ציר נאמן{{ש}} שחי לאל{{ש}} שחר אבקשך{{ש}} שחר להודות לך קמתי{{ש}} שחר קמתי להודות{{ש}} שחרנוך בקשנוך יוצר הרים{{ש}} שטר עלי בעדים וקנין{{ש}} שימו לב על הנשמה{{ש}} שימני ראש{{ש}} שיר אל נעלם{{ש}} שיר אענה{{ש}} שיר היחוד{{ש}} שיר הכבוד{{ש}} שיר ושבח עירכו{{ש}} שיר חדש אשיר{{ש}} שיר חדש זמרו{{ש}} שירה לאל נרננה{{ש}} שירו לאל הודו לשמו{{ש}} שירו לאל נבוני{{ש}} שירו לאל נועם{{ש}} שירו לאל שיר חדש{{ש}} שירו לה' בחורי וזקני{{ש}} שירו לה' הודו לו{{ש}} שירות ותשבחות אתנה{{ש}} שישו ושמחו בשמחת תורה{{ש}} שכולה אכולה{{ש}} [[שכולה גלמודה]] שכורת ולא מיין{{ש}} שכינה צועקת בהרע{{ש}} שלום וצדק נשקו{{ש}} שלום לבוא שבת{{ש}} שלום לך דודי{{ש}} שלום עליכם אתם{{ש}} שלום עליכם מלאכי השרת{{ש}} שלום תשפות לנו{{ש}} שלומי עליון ישני מכפלה{{ש}} שלמא לכון שארא דישראל{{ש}} שלש עשרה מדות האמורות בחנינה{{ש}} שם אל קמתי לברך{{ש}} שמחו בשמחת תורה{{ש}} שמחו בשמחת תורת משה{{ש}} שמחו נא{{ש}} שמחו נא שמחו נא במפטיר וברכתו{{ש}} שמחים בצאתם ובביאתם{{ש}} שמחתי באומרים לי{{ש}} שמיני אותותיו ומעשיו בספר נכתבים{{ש}} שמך לעד בפי מועד{{ש}} שמם הר ציון{{ש}} שמע האל{{ש}} שמע קולי{{ש}} שמעו והאזינו{{ש}} שמעו נא תוכחת{{ש}} שמעתי מפאתי תימן{{ש}} שמרו שבתותי{{ש}} שנאנים שאננים{{ש}} שנה בשנה אהגה כיונה{{ש}} ==ש-1952== '''[[שנותינו ספו|שנותינו ספו בדלות ובקלות לאור נקוה והנה בוז ושפלות]]'''. — גאולה לשבת שניה אחר פסח — סי' שלמה (ב' פעמים) חזק. [רשב"ג]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&st=&pgnum=660 259], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 238, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#דרך החיים|דרך החיים]] ח"ה 118, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח"ד 310 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&st=&pgnum=341 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#סליחות-תימנים|סליחות-תימנים]] 37, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ע"י|ע"י]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42897&st=&pgnum=804 734], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 108, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שירי שלמה-ב"ר|שירי שלמה-ב"ר]] ח"ב (*) ח"ג [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=38219&st=&pgnum=19&hilite= 5], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&st=&pgnum=211 104]:, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#תכלאל|תכלאל]] ח"ב ב 148: תרגום אשכנזי: [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Geiger|גייגער-גבירול]] 103, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#לוח|לוח]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=36611&st=&pgnum=75 72], סי' 108. הערה: בכל הדפוסים מלבד סליחות תימנים ותכלאל נמצא שנוסח החרוז האחרון של הבית השלישי הוא: "וגם עוד ישמעאל הרס וגרס הרי ששים ואחת וארבע מאות". הרוו"ה במאמרו "[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990018828980205171/NLI הפיוטים והפיטנים]" מעלה בחשבונו שתס"א למספר הישמעאלים מתאים לשנת ד' אלפים תתט"ו (1055) או תתל"ה (1075), "כי תחילת מלכות ישמעאל ד"א שנ"ד (594) או שע"ד (614) כמבואר ב[[איגרת רב שרירא גאון|תשובת ר' שרירא גאון]]". אחריו נגרר בעל ע"י בפירושו ואחז בשנת תטט"ו, ודוקעס ג"כ נגרר אחריו ואחז בשנת תתל"ה (עי' [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Dukes|עהרענזוילען]] עמ' [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1368244 10], [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1368254 20]). ה' שי"ר חלק על הרוו"ה ואמר שיש לו ראיות נכוחות שצ"ל בגוף הפיוט "הרי ארבע מאות ושלושים ואחת" ([https://hebrewbooks.org/47046 אגרות שי"ר] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=47046&st=&pgnum=289 239]), ולפי זה היתה השנה שבו חבר הפיטן את הפיוט הזה שנת 1025 או 1045 למה"נ. אולם האמת היא כי אין לסמוך בזה על התאריך שבאגרת ר' שרירא גאון כי כבר העיר בצדק בעל [[דורות הראשונים]] (ח"ג (*ח"ו)[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20282&st=&pgnum=177 172]) כי המלים "שנת ארבע אלפים ושע"ד ליצירה" היא הוספת ר' שמואל ולם והגאון בעצמו לא כתב רק "ובימיו יצא מחמד לעולם" (עי' ג"כ [https://hebrewbooks.org/1374 אגרת רב שרירא גאון הוצאת ד"ר בנימן מנשה לוין] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1374&st=&pgnum=176&hilite= עמ' 100]) והנכון הוא כמו שהעיר שד"ל שתס"א לספירת הישמעאלים עולה לשנת 1069 למה"נ (עי' [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Literaturblatt|ליטבל]] 1846 [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/cm/periodical/pageview/3532435 עמ' 491] ו[[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אגרות שד"ל|אגרות שד"ל]] עמ' 983) כי התחלת מלכות ישמעאל היתה בשנת 622 למה"נ ואם נוסיף על זה 461 בנכוי י"א ימים לכל שנה ישמעאלית שהיא שנת לבנה תעלה לנו שנת 109 למה"נ. אבל אפילו אם נאמר שהפיטן חשב שנות חמה ולפי זה תצא לנו שתס"א שנה אחר התחלת מלכות ישמעאל היא שנת 1083 למה"נ, אין לנו להטיל ספק ולומר שרשב"ג לא חבר את הפיוט הזה מפני שהוא כבר מת בשנת 1069 או 1070, כי לפי דעתי אין לנו להתחשב עם התאריכים הנמצאים בפיוטים מפני שאין כל ספק שהמעתיקים שנו אותם כדי להתאים את התאריך לפי זמניהם הם. והא ראיה כי התאריך שלנו נמצא בסליחות תימנים ובתכלאל בנוסח זה: "וגם עוד הרג והרס שבע עשרה שנה וחמש מאות" וכן הוא ג"כ ב[https://www.nli.org.il/he/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=KTIV&scope=KTIV&docId=PNX_MANUSCRIPTS990001751910205171 כ"י ברלין 576] (עי' [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Steinschneider|רשימת רמש"ש]] ח"א [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/4023837 עמ' 118] הע' 42), ובספר "[[W:גן השכלים|בוסתאן אל-אוקול" (גן החכמה)]] ל[[W:נתנאל בירב פיומי|ר' נתנאל אלפיומי]] (הוצאת דוד לעווין נויארק 1908 עמ' 70-71) [https://tablet.otzar.org/#/book/149871/p/1/t/1/fs/mn_e8afa9ad-9153-4126-a753-63ec5829d3d0/start/0/end/4/c *] מובא קטע מפיוט זה ושם הנוסח: "וגם עוד ישמעאל הרג הרס תשע וחמשים שנה וחמש מאות". מזה נראה שר' נתנאל שנה את התאריך להתאים עם השנה (1165) שבו כתב את ספרו וכן עשו המעתיקים האחרים. מכל האמור בזה מוכח שדברי ה' שובין ב[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?sits=1&req=46778&st=%D7%A9%D7%91%D7%99%D7%94%20%D7%A2%D7%A0%D7%99%D7%94&_rnd=0.8254772840237545 מבוא לסדר פיוט אקדמות] (ווילנא 1901) [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=46778&st=%d7%a9%d7%91%d7%99%d7%94+%d7%a2%d7%a0%d7%99%d7%94&pgnum=35&hilite= עמ' 34] שהפיוט הזה הוא לר' שלמה הבבלי אין להם יסוד כלל.{{ש}} שני זיתים נכרתים{{ש}} שננו לשונם בני אונם{{ש}} שנת אוצרך הטוב{{ש}} שנת אורה שנת ברכה{{ש}} שנת אסומה ובלולה{{ש}} שנת ארץ תתן יבולה{{ש}} שעה נאסר{{ש}} שעה עליון לקול אביון{{ש}} שער אשר נסגר{{ש}} שער הרחמים{{ש}} שערי שמים בלולי אש ומים{{ש}} שעריך בדפקי{{ש}} שפל רוח{{ש}} שפעת רביבים{{ש}} שרי קודש היום{{ש}} שרפו הבירה{{ש}} שש מאות נקראות{{ש}} ששוני רב בך{{ש}} שתאמץ אהבת אמוניך{{ש}} שתה ימי גלותי{{ש}} שתי פעמים מקוימים{{ש}} =ת= תא שמע מרא דעלמא{{ש}} תאבת יום זה{{ש}} תאות לב לא השגנו{{ש}} תאות נפש ולב{{ש}} תאחר מיום זכרון{{ש}} תאיר אורנו{{ש}} [[תאיר נוגה]] תאלת יום ענוי{{ש}} תאמר למחות אשמינו{{ש}} תאמת אור בקדש{{ש}} תבוא לפניך שועת חנון{{ש}} תגרת יד אסוף{{ש}} תהום השוטף על ראשי צפה{{ש}} תהיינה עיניך פקוחות{{ש}} תוחלת ישראל{{ש}} תומת צורים וחסדם{{ש}} תורה הקדושה{{ש}} תורתא דמרביא{{ש}} תזכו לשנים רבות (פיוט){{ש}} [[תחילת כל מעש]] תחינה לנפילת אפים ממחזור ויטרי{{ש}} תחלי תורה{{ש}} תחרות רוגז הניח{{ש}} תיסתר לאלם תרשישים מרון{{ש}} תכלה ממנו אפך וחמתך{{ש}} תכפו עלינו צרות{{ש}} תמהנו מרעות{{ש}} תמו פסו עבודת בית עולמים{{ש}} תמור עבודת מזין{{ש}} תנות צרות לא נוכל{{ש}} תנחם על עפר ואפר{{ש}} תעודה החמודה{{ש}} תעינו מאחריך{{ש}} תעלה תפילתנו למעון שמיך{{ש}} תעלת צרי{{ש}} תענה אמונים{{ש}} תענית צבור קבעו תבוע צרכים{{ש}} תערוג אליך כאיל על אפיקים{{ש}} תפילה תקח תחינה תבחר{{ש}} תפילתו של כהן גדול{{ש}} תפלה לקדמך{{ש}} תפן להקשיב ממעונים{{ש}} תפתח ארץ ויפרו ישע{{ש}} תרומה הבדילנו{{ש}} תשבי צורי{{ש}} תשוב תרחמנו שוב שביתנו{{ש}} תשובה חשובה{{ש}} תתברך אלהי האלהים{{ש}} תתמוך גורלנו{{ש}} תתן אחרית לעמך{{ש}} d1h586ud8jcktif8zp14g1fcsux4w4q 3020034 3020032 2026-06-15T08:25:01Z בן עדריאל 9444 3020034 wikitext text/x-wiki {{בעבודה}} __NOTOC__ <div style="text-align: center; background: #f9f9f9; border: 1px solid #ddd; padding: 10px; margin-bottom: 20px;"> '''מעבר לאות:''' [[#א|א]] | [[#ב|ב]] | [[#ג|ג]] | [[#ד|ד]] | [[#ה|ה]] | [[#ו|ו]] | [[#ז|ז]] | [[#ח|ח]] | [[#ט|ט]] | [[#י|י]] | [[#כ|כ]] | [[#ל|ל]] | [[#מ|מ]] | [[#נ|נ]] | [[#ס|ס]] | [[#ע|ע]] | [[#פ|פ]] | [[#צ|צ]] | [[#ק|ק]] | [[#ר|ר]] | [[#ש|ש]] | [[#ת|ת]] </div> =א= ==א-1== '''א...[[אישים איך אותם יקריבו]]'''.{{ש}} ==א-1-א*== '''א .... [[המחשבה במחשבות שלום מקדם חשובה]]'''.{{ש}} ==א-2== '''א...ת [[במצורע הזהרת]]'''.{{ש}} ==א-2*== '''א .... [[חצפית אשרו ומשמרו צפית]]'''.{{ש}} ==א-3*== '''[[א...רים כיונה פותה אחריך משכתה]]'''.{{ש}} ==א-3== '''[[אאביך ביום מבך|אאביך ביום מבך עוגל חצי גרני]]'''.{{ש}} ==א-4== '''[[בדעתו אביעה חידות#אאגרה בני איש|אאגרה בני איש המושרר בטל]]'''.{{ש}} ==א-5== '''[[אאדה עד חוג שמים|אאדה עד חוג שמים אעלה אתי שמים]]'''.{{ש}} +'''[[ואאדיר אלהי אבי]]'''.{{ש}} ==א-6== '''[[אאדיר ללובש הוד והדר]]'''.{{ש}} ==א-7== '''[[אאדר ליוצר בראשית ובורא נשמות]]'''.{{ש}} ==א-8== '''[[אאדרך חן בשמים]]'''.{{ש}} ==א-9== '''[[אאוגריה זילא סהדא שקרא]]'''.{{ש}} ==א-10== '''[[אאזר חלצי למלאות חפצי ולפני מליצי כפירי אריות]]'''.{{ש}} ==א-11== '''[[אאזרה גבורה...]]'''.{{ש}} ==א-12== '''[[אאיר גם אזהיר באור בהיר]]'''.{{ש}} ==א-1*== '''[[אאל להאל באל וחילה אסעדה בתודה ואסלדה בחלה]]'''.{{ש}} ==א-13== '''[[אאמיץ לנורא ואיום|אאמיץ לנורא ואיום בהסתופפי לפניו]]'''.{{ש}} ==א-14== '''[[אאמיצכם שירים באמרי פי]]'''.{{ש}} ==א-15== '''[[אאמיר אאדיר אפודת אגודת אורתך]]'''.{{ש}} ==א-16== '''[[אאמיר אאדיר עשרה שמות במרץ]]'''.{{ש}} ==א-17== '''[[אאמיר אאמיץ עטה עז]]'''.{{ש}} ==א-18== '''[[אאמיר אותך סלה|אאמיר אותך סלה בהוד והדר ותהלה]]'''.{{ש}} ==א-19== '''[[אאמיר אל האמירני]]'''.{{ש}} ==א-21== '''[[אאמיר מסתתר במעון חביון]]'''.{{ש}} ==א-22== '''[[אאמיר שבח במערכה לפאר לאדיר במלוכה]]'''.{{ש}} ==א-4*== '''[[אאמירם לי לאיומה אבוננם להחכימה]]'''.{{ש}} ==א-23== '''[[אאמן שמך ואקרא אליכם אישים]]'''.{{ש}} ==א-24== '''[[אאפד ישועה למלך]]'''.{{ש}} ==א-25== '''[[את חיל יום פקודה#אאפיד נזר איום|אאפיד נזר איום בשלוש קדושה ביום]]'''.{{ש}} ==א-26== '''[[אאריא מתילי ואחוין]]'''.{{ש}} ==א-27== '''[[אאשרה חסנך אלהי עולם אברכך בכל עת מלך עולם]]'''.{{ש}} ==א-28== '''[[אב אחד לכלנו וגוי אחד קראנו]]'''.{{ש}} (א-5*){{ש}} '''[[אב אתה לאביונים לעם שומר אמונים]]'''.{{ש}} ==א-29== '''[[אב בחכמה אור החמה ידך רמה על כל תבל]]'''.{{ש}} ==א-30== '''[[אב בנס שמיני כנוסה ושמע למהול לי ויקשב]]'''.{{ש}} ==א-31== '''[[אב גבר כחילים ובניו מפילים חללים]]'''.{{ש}} ==א-32== '''[[אב המון איש אמון ממשפחת רם ישיש ונכבד והמשרה על שכמו]]'''.{{ש}} ==א-6*== '''[[אב המון בכל נתברך]]'''.{{ש}} ==א-33== '''[[אב המון גוים]]'''.{{ש}} ==א-34== '''[[אב המון גוים הכיר יחודו וידע אלהים ועבדו]]'''.{{ש}} ==א-7*== '''[[אב המון גוים ישראלים אשר פריו קדש הלולים]]'''.{{ש}} ==א-35== '''[[אב המון גוים לקח מארם בן שלש הכיר פני אדון הכל]]'''.{{ש}} ==א-36== '''[[אב המון מל בשר יחידו]]'''.{{ש}} ==א-8982== (א-8*){{ש}} '''[[אב הנסים לקולי תשמעה ולי תטה השלום כנהר]]'''.{{ש}} +'''[[אב הרחמים אדון השלום]]'''.{{ש}} ==א-9*== '''[[אב הרחמים איחדה שמך לילות וימים]]'''.{{ש}} ==א-37== '''[[אב הרחמים אל רם על רמים בך אשמח ויגל לבבי]]'''.{{ש}} ==א-8983== (א-10*){{ש}} '''[[אב הרחמים אנא הרחמים ושמו אחד]]'''.{{ש}} ==א-38== '''[[אב הרחמים אשר בידך נפשות החיים והמתים]]'''.{{ש}} ==א-39== '''[[אב הרחמים אשר הסליחה עמך תחתינו שעה כי אנחנו עמיך]]'''.{{ש}} +'''[[אב הרחמים הוא ירחם עם עמוסים]]'''{{ש}} ==א-11*== '''[[אב הרחמים היטיבה ברצונך את ציון]]'''.{{ש}} +'''[[אב הרחמים רחם]]'''{{ש}} ==א-40== '''[[אב הרחמים|אב הרחמים שוכן מרומים]]'''.{{ש}} +'''[[אב הרחמן מלא רחמים|אב הרחמן מלא רחמים רבים]]'''. –עיין [[#ר-802|רחום וחנון חטאנו לפניך רחם עלינו אב הרחמן מלא רחמים]].{{ש}} ==א-8984== '''[[אב הרחמן שברי בך מלכי]]'''.{{ש}} ==א-47== '''[[אב ידעך|אב ידעך מנוער בחנתו בעשר בל עבור בראש תער]]'''.{{ש}} ==א-48== '''[[אב לא חמל|אב לא חמל בן לא אמל גמולו לטוב יוגמל]]'''.{{ש}} ==א-49== '''[[אב לא חס|אב לא חס על עין ימינו]]'''.{{ש}} ==א-50== '''[[אב לבנים יודיע אל אמתיך]]'''.{{ש}} ==א-51== '''[[אב לחכמים בבואו למות]]'''.{{ש}} ==א-52== '''[[אב לחכמים משה בחור בנביאים משה]]'''.{{ש}} ==א-53== '''[[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם ורב סלוח חוללתנו בני ברית קדש]]'''.{{ש}} ==א-54== '''[[אב מראש בן זאת הפרשה]]'''.{{ש}} ==א-55== '''[[אב נתן לחתנו כלה כלילת יופי]]'''.{{ש}} ==א-56== '''[[אב סגני כהונה ולויה]]'''.{{ש}} ==א-57== '''[[אב רחמים חונן עלי כל בריה]]'''.{{ש}} ==א-58== '''[[אב רחמן היה מוחל עונות עמך]]'''.{{ש}} ==א-8985== '''[[אב רחמן מושיע חוסים בשר ישע]]'''.{{ש}} ==א-59== '''[[אב רחמן מלא רחמים חטאנו לפניך רחם עלינו]]'''.{{ש}} ==א-60== '''[[אב רחמן שוכן בתוך קרבי בך אבטחה]]'''.{{ש}} ==א-61== '''[[אב רם על כל רמים שור עמלי]]'''.{{ש}} ==א-62== '''[[אב שמעון יאקול יא כאלקי]]'''.{{ש}} =='''[[אבא שמעון|אב שמעון כון בעוני]]'''== .{{ש}} ==א-63== '''[[אב שמעון קאל קלבי ינשרח פי דכר רבי]]'''.{{ש}} ==א-64== '''[[אב ששון ישאב בתשעה בו ובחמשה עשר בו]]'''.{{ש}} ==א-65== '''[[אב תציל בת מפי בוזזיה]]'''.{{ש}} ==א-66== '''[[אבא אבא הב לן מטרא]]'''.{{ש}} ==א-67== '''[[אבא אבא מארי קדישא עילאה הא אתינא קמך ונפשאי מרירא]]'''.{{ש}} ==א-68== '''[[אבא חסאן תרומית נדיבים]]'''.{{ש}} ==א-69== '''[[אבא רחמנא ארים ימינך ואצמח פורקנך]]'''.{{ש}} +'''[[אבאר בו כפי כח לאברם]]'''.{{ש}} ==א-70== '''[[אבאר במלה מתוקנה]]'''.{{ש}} ==א-71== '''[[אבאר דת שעשועים יום אוחילה לאל למצוא פדיום]]'''.{{ש}} ==א-72== '''[[אבאר מצות סוכה ובהלכות ישנים אנדד]]'''.{{ש}} ==א-73== '''[[אבאר קצת פלאי אלהים]]'''.{{ש}} ==א-74== '''[[אבאר שם אדיר שמותיו נוראים]]'''.{{ש}} ==א-75== '''[[אבאר תקף אל רם ונשא]]'''.{{ש}} ==א-76== '''[[אבארה ברון פצחי יושר הלכות חג פסחי]]'''.{{ש}} ==א-77== '''[[אבד הוד תמה|אבד הוד תמה הושמם אדרת]]'''.{{ש}} ==א-78== '''[[אבד ושבר וכלם]]'''.{{ש}} ==א-79== '''[[אבד הסיד מן הארץ]]'''.{{ש}} ==א-80== '''[[אבדה אמונה מבני אדם ואין מהם בך אוהב]]'''.{{ש}} ==א-81== '''[[אבדה האמונה ונגעלה]]'''.{{ש}} ==א-82== '''[[אבדה התקוה]]'''.{{ש}} ==א-83== '''[[אבדה ממנו אמונה אמונת תורת בוראנו]]'''.{{ש}} +'''[[אבדה ספינו אמונה]]'''.{{ש}} ==א-84== '''[[אבדה עצה ודיצה]]'''.{{ש}} אבד הוד תמה{{ש}} ==א-85== '''[[אבדו חכמי גזית|אבדו חכמי גזית יושבי גנים]]'''.{{ש}} ==א-8986== '''[[אבא אל מזבח אלהים שמחת גילי]]''' ==א-8987== '''[[אבוא בגבורות ה' אלהים אזכיר צדקתך לבדך אהים]]''' ==א-106== '''[[אבוא בחיל להתיצבה|אבוא בחיל להתיצבה במעמד פני תיבה]]'''.{{ש}} ==א-8988== '''[[אבא בתחנה לפני אל בכתר שירה מכתר]]''' ==א-118== '''[[אבוא היום בתפילה|אבוא היום בתפילה אל מקדשי אל]]'''.{{ש}} ==א-120== '''[[אבוא כעני שואל בפתח|אבוא כעני שואל על פתח]]'''. – למוסף יוכ"פ. * [[אוצר_השירה_והפיוט/מפתח_המקורות/מקורות_עברים#לוח|לוח]] ה 83.{{ש}} ==א-127== '''[[אבואה ברשיון מחוללי|אבואה ברשיון מחוללי אף מרשיון קהלי]]'''.{{ש}} ==א-128== '''[[אבואה בתחנון|אבואה בתחנון פני רחום וחנון]]'''. – סליחה ד' עשי"ת – סי' א"ב יוספא בירבי בער זצ"ל. הערה: [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338142 324] מיחסו לר' יוסף בן ברוך אבל ר"ת של הפיוט הם כמו שנסמן לעיל. * סליחה פראג 1613 סי' 80.{{ש}} ==א-129== '''[[אבואה ואשתחוה ואכרעה|אבואה ואשתחוה ואכרעה בקש רחמים בעד נהלאה]]'''.{{ש}} ==א-147== '''[[אבותי כי בטחו|אבותי כי בטחו בשם אלהי צורי גדלו והצליחו וגם עשו פרי]]'''.{{ש}} ==א-148== '''[[אבותי כרבת ריבם|אבותי כרבת ריבם אבדת כל מחריבם]]'''.{{ש}} ==א-178== '''[[אבי עבור על רשעי|אבי עבור על רשעי התדרוש לעון בצעי]]'''.{{ש}} אבי עבור על רשעי{{ש}} אביוני עמך{{ש}} אבינו מלך אנקת עמך{{ש}} אבינו מלכנו אבינו אתה{{ש}} אביעה כתם עווני{{ש}} אביר הגביר{{ש}} אביר ישראל{{ש}} אבכה ועל שוד זבולי{{ש}} אבל אנחנו חטאים ואשמים{{ש}} אבל אעורר{{ש}} אבל בחטאינו{{ש}} אבל במר נפש מתענים{{ש}} אבלה נפשי וחשך תארי{{ש}} אבן הראשה{{ש}} אבן מעמסה{{ש}} אבן שתיה{{ש}} אבני אקדח{{ש}} אבני יקר{{ש}} אברהם היה אחד{{ש}} אברך את שם ה' הנעלם מכל נמצא{{ש}} אגגי בהעמיקו{{ש}} אגדלך{{ש}} אגורה באהלך עולמים{{ש}} אגיד נפלאותיך איום ונורא{{ש}} אגידה ואדברה עצמו מספר{{ש}} אגיל ואשמח{{ש}} אגיל ואשמח בשמחת תורה{{ש}} אדאג מחטאתי{{ש}} אדבר מישרים{{ש}} ==א-464== '''[[אדברה בצר רוחי]]'''.{{ש}} ==א-465== '''[[אדברה בצר רוחי אליך מלכי וקדושי]]'''.{{ש}} ==א-466== '''[[אדברה ברשיון מביני]]'''.{{ש}} ==א-467== '''[[אדברה ואעירה בירחי קדם אזכירה]]'''.{{ש}} ==א-468== '''[[אדברה וירוח לי]]'''.{{ש}} ==א-469== '''[[אדברה וירוח לי אשר ספרו לנו אבות מפי המגיד]]'''.{{ש}} ==א-470== '''[[אדברה וירוח לי כי רוחי הציקתני על מרירות נפשי]]'''.{{ש}} ==א-471== '''[[אדברה וירווח לי פני סולחי ומוחלי|אדברה וירוח לי פני סולחי ומוחלי]]'''.{{ש}} ==א-472== '''[[אדברה נא שלום בך ירושלם החביבה]]'''.{{ש}} ==א-473== '''[[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים כרש ואבכה בענוי נפש קהלי אבכה]]'''.{{ש}} ==א-474== '''[[אדרה עד בית אלהים בלב נשבר מי יתנני במדבר]]'''.{{ש}} ==א-475== '''[[אד"ו דחה מראש]]'''.{{ש}} ==א-476== '''[[אדום אמרה אין קץ וציון קוה לקץ]]'''.{{ש}} ==א-477== '''[[אדום אשר מלך יאמר לפזורי קהלך]]'''.{{ש}} ==א-478== '''[[אדום וצח יושב שמים נורא נצח]]'''.{{ש}} ==א-479== '''[[אדום לה' לו אתחולל ואדום]]'''.{{ש}} ==א-480== '''[[אדום עקר]]'''.{{ש}} ==א-481== '''[[אדון אביר במעשיו כביר|אדון אביר במעשיו כביר מי אל כמוך]]'''.{{ש}} ==א-482== '''[[אדון אדיר הכל לך לך]]'''.{{ש}} ==א-483== '''[[אדון אל תשכח צעקת אריאל בנין כוננו ידיך]]'''.{{ש}} +'''[[אדון אלהים צבאות]]'''.{{ש}} +'''[[אמרתך צרופה ועדותיך צדק#שבתי וראה|אדון אם מעשים אין בנו]]'''.{{ש}} ==א-484== '''[[אדון אימנני|אדון אמנני אצלו שכנני]]'''.{{ש}} ==א-485== '''[[אדון אמץ ראובן בניסן וטלה]]'''.{{ש}} ==א-486== '''[[אדון אצלו אמנני באהב שעשועים]]'''.{{ש}} ==א-487== '''[[אדון אשר בין היצור נעבד תשוב תחייני]]'''.{{ש}} ==א-488== '''[[אדון אשר יצוריו יצר והפליאם בראם מאין]]'''.{{ש}} ==א-489== '''[[אדון אשר לו תאות מלוכהגדול ורם על כל ברכה]]'''.{{ש}} ==א-490== '''[[אדון אשר צדקתו לכל היצור נודעה]]'''.{{ש}} ==א-491== '''[[אדון אשר רוכב בגאוה שחק]]'''.{{ש}} ==א-492== '''[[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה הגיגנו אזון שיחנו בשאגנו]]'''.{{ש}} ==א-493== '''[[אדון בכתר גבורת יסודך תרצה צעקתנו]]'''.{{ש}} ==א-494== '''[[אדון בעוזו יוצר אורה והוא בורא חשכה]]'''.{{ש}} ==א-495== '''[[אדון בעוזו יוצרי הוא נעלה על כל ברכה]]'''.{{ש}} ==א-496== '''[[אדון בפקדך|אדון בפקדך אנוש לבקרים]]'''.{{ש}} ==א-497== '''[[אדון בפקדך פנקסי לבקר]]'''.{{ש}} ==א-498== '''[[אדון בשפטך|אדון בשפטך אנוש רמה תזכור ברוגז חנות רחם]]'''.{{ש}} ==א-499== '''[[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין אם ידקדק בחקר פועל אם יבדק]]'''.{{ש}} ==א-500== '''[[אדון האדונים בוחן לבבות]]'''.{{ש}} ==א-501== '''[[אדון האדונים מעותי סלח]]'''.{{ש}} ==א-502== '''[[אדון האדונים סנה שוכן ונשא ורם לקול נגש נענה]]'''.{{ש}} ==א-503== '''[[אדון הבט וראה עמל עמך בארץ צר]]'''.{{ש}} ==א-504== '''[[אדון הביטה וראה את אנחותינו]]'''.{{ש}} ==א-505== '''[[אדון הביטה ושמע את אנחותינו הביטה וראה את בשתינו]]'''.{{ש}} ==א-506== '''[[אדון הביטה משמיך בעניים מבקשים שמך]]'''.{{ש}} ==א-507== '''[[אדון הדרש לעם דורשיך לא תתפרש מנן ואל נפרוש ממך]]'''.{{ש}} ==א-508== '''[[אדון הזן את העולם]]'''.{{ש}} ==א-509== '''[[אדון היושב על חוג הארץ נאדר בכח]]'''.{{ש}} אדון הכל{{ש}} אדון המושיע{{ש}} אדון הסליחות{{ש}} אדון העולמים{{ש}} אדון יחיד יסד{{ש}} אדון מועד כתקח{{ש}} אדון משפט בקרבך{{ש}} אדון עולם{{ש}} אדון עולם{{ש}} אדון עולם אקו לך{{ש}} אדון צור ישעי{{ש}} אדוני האדונים השקיפה ממעונים{{ש}} אדיר איום ונורא{{ש}} אדיר במלוכה{{ש}} אדיר דר מתוחים{{ש}} אדיר הוא{{ש}} אדיר ונאה בקודש{{ש}} אדיר ונאור בורא דוק וחלד{{ש}} אדיר יבנה ביתי{{ש}} אדיר כבודו{{ש}} אדיר לא ינום{{ש}} אדירי איומה{{ש}} אדם איך יזכה{{ש}} אדם בקום עלינו{{ש}} אדם ובהמה{{ש}} אדמה מארר{{ש}} ה' אבינו אתה{{ש}} ה' אדונינו (תחינה){{ש}} ה' אודך בכל לבבי{{ש}} ה' אויב גבר{{ש}} ה' איה חסדיך הראשונים{{ש}} ה' אלהא את אמרת לכנישתא{{ש}} ה' אלהא דכל דמטמר{{ש}} ה' אלהא דשכינתיה בשמי נהורי{{ש}} ה' אלהי אברהם יצחק וישראל{{ש}} ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים{{ש}} ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים{{ש}} ה' אלהי הצבאות צג בין ההדסים{{ש}} ה' אלהי ישועתי{{ש}} ה' אלהי ישראל צדיק אתה{{ש}} ה' אלהי רבת צררוני מנעורי{{ש}} ה' אלהים מושיב יחידים{{ש}} אדני אלהים צבאות אתה החלות{{ש}} ה' אליך אזעק{{ש}} ה' אליך כסיתי{{ש}} ה' אליך נשאתי את עיני{{ש}} ה' אם גדל עווני{{ש}} ה' אם מאוס מאסתנו{{ש}} ה' אנחתנו גדלה{{ש}} ה' אני הגבר ראה שבר{{ש}} ה' אפפונו יגונים{{ש}} ה' ארכו שני{{ש}} ה' את הוא אלהא דשרי ברום רקיעיא{{ש}} ה' את הוא אלהא מלך{{ש}} ה' את מפעליך אזכור{{ש}} ה' בקול שופר{{ש}} ה' בקר אערך לך{{ש}} ה' בקר תשמע קולי{{ש}} ה' דאבה רוחי{{ש}} ה' דאגה שברה לבי{{ש}} ה' דבידיה אסו{{ש}} ה' דכאונו הממונו{{ש}} ה' דל כבודנו{{ש}} ה' דלו עיני{{ש}} ה' דסגיאין רחמוהי{{ש}} ה' דקריב לכל מאן דקרי ליה{{ש}} ה' זעקתי בחבלי{{ש}} ה' זעקתי בצירי{{ש}} ה' זרה עם קדש{{ש}} ה' חננו והקימנו{{ש}} ה' חסד ואמת יקדמו פניך{{ש}} ה' יבואונו רחמיך{{ש}} ה' יגוני קראוני אל אבל{{ש}} ה' יגענו וסבלנו צרות{{ש}} ה' ידענו מעלנו{{ש}} ה' יום לך אערוך תחינה{{ש}} ה' יונתך שבעה קלון{{ש}} ה' יושב שוכן מעוני{{ש}} ה' יחיד{{ש}} ה' ייאשוני מרחמיך{{ש}} ה' ימין עוזך הרם{{ש}} ה' יריבי תריב{{ש}} ה' ישועה צוה{{ש}} ה' לגזע הימן{{ש}} ה' למה תביט בוגדים{{ש}} ה' למה תהיה{{ש}} אדני מעון אתה{{ש}} אדני נגדך כל תאותי{{ש}} ה' נגרו דמעי{{ש}} ה' נזלו עיני{{ש}} ה' נלכד במוקש{{ש}} ה' נפלאות עשית{{ש}} ה' נתתנו לשמה{{ש}} ה' עד מתי תעשן חמתך{{ש}} ה' צור ישראל{{ש}} ה' רב העליליה{{ש}} ה' רוח רחמים השב{{ש}} ה' ריבה את יריבי{{ש}} ה' שארית פליטת אריאל{{ש}} ה' שדודים נדודים{{ש}} ה' שובה ממרומיך{{ש}} ה' שומרי לביתך נאוה{{ש}} ה' שועת עמך הקשיבה{{ש}} ה' שטופה חטופה{{ש}} אדני שמעה אדני סלחה{{ש}} ה' שמעתי ונרגזתי{{ש}} ה' שעה נודד מקנו{{ש}} ה' שעה עדתך{{ש}} ה' שעה עם נדכה{{ש}} אדעה כי אין זולתך לגאול{{ש}} אדפוק בצהרים פתח{{ש}} אדר נזלי ישע תזיל להמוני{{ש}} אדרת חזקים{{ש}} אדרת תלבושת{{ש}} אהבו את ה'{{ש}} ==א-1238== '''[[אהבני מנוער|אהבני מנער צור מושיב יחידים]]'''. – זולת לפסח – סי' יוסף בר יצחק [אבן אביתור]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338003 185].{{ש}} (*) [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות נוספים#פליישר-איטליה|פליישר-איטליה]] 159.{{ש}} אהבת אברהם ברכה תשית{{ש}} אהבת הדסה{{ש}} אהבת עזוז{{ש}} אהבת צדק ותשנא רשע{{ש}} אהוב מהר המור{{ש}} אהוב נגלה על הר סיני{{ש}} אהוביך אהבוך{{ש}} אהובת נוער באבות משולשת{{ש}} אהודה בקרב נוחלי מוסר{{ש}} אהל שכנת באדם{{ש}} אהלי אני עבטתי{{ש}} אהלי אשר תאבת{{ש}} אהלל בצלצלי שמע{{ש}} אהללה אלהי אשירה עזו{{ש}} אהללך בקול רם{{ש}} אהלת מתוחים{{ש}} אודה אל חי שמך{{ש}} אודה יוצר{{ש}} אודה לאלי{{ש}} אודה לך חזקי נצח{{ש}} אודה עלי חטאתי{{ש}} אודה עלי פשעי{{ש}} אודך בקול ערב{{ש}} אודך ה' כי אנפת בי{{ש}} אודך כי אנפת{{ש}} אודך כי עניתני וחייתני{{ש}} אוהבי ה' זרע עבדיו{{ש}} אוחזי בידם{{ש}} אוחיל יום יום אשתאה{{ש}} אוחילה לאל{{ש}} אוי כי אוסרתי{{ש}} אוי כי ירד אש{{ש}} אוי כי מחלוקת{{ש}} אוי לי על גלות השכינה{{ש}} אויל כהכניס תרף בהיכל{{ש}} אוילי המתעה{{ש}} אוילים מדרך פשעם{{ש}} אוימתי בחיל כיפור{{ש}} אויתיך קויתיך מארץ מרחקים{{ש}} אום אני חומה{{ש}} אום אשר בך דבוקה{{ש}} אום בך שעונה{{ש}} אום בלי קשר אסורה{{ש}} אום ברה כחמה{{ש}} אום כאישון ננצרת{{ש}} אום נצורה{{ש}} אום קרואה חבצלת השרון{{ש}} אומן אמונים יכון{{ש}} אומן ישעך בא{{ש}} ==א-1873== '''[[אומץ דר חזקים|אומץ דר חזקים אבאר לפי פסוקים]]'''. — יוצר שבת שלישי אחר הפסח — סי' א"ב (כפול), שלמה (שש פעמים, אחר אותיות ד',ח', ל,' ע', ר', ת') הקטן (אחר חתימת הא"ב) [שלמה הבבלי]. * אוצר התפלות ח"ב 260, ארנהיים 239, דרך חיים ח"ד 119, כל בו ח"ד 311, ע"י 735, פירסט 109, שער השמים ח"ב 105, צ 103.{{ש}} אומץ יוסיף טהור ידים{{ש}} אומץ קצות דרכיך{{ש}} אומצו בתופף בשתים יעופף{{ש}} אומר אף אני{{ש}} אומרים לאדרך{{ש}} אומרת אני מעשי למלך{{ש}} אוני פטרי רחמתים{{ש}} אופד מאז{{ש}} אופל אלמנה תאיר{{ש}} אופל המוני{{ש}} אופן אחד בארץ{{ש}} אור הגנוז בלובן המחשוף{{ש}} אור זרוע זורח כבודו{{ש}} אור ישע מאושרים{{ש}} אור ישראל וקדושו{{ש}} אור ישראל וקדושו מעמו שואל{{ש}} אור ישראל קדושי{{ש}} אור לשביעי גש{{ש}} אור עולם קראו{{ש}} אור עט אדרת{{ש}} אור עליון{{ש}} אור צח ופשוט{{ש}} אורות מאפל הזריח מהודו{{ש}} אורח זו אלך{{ש}} אורח חיים מוסר תוכחת{{ש}} אורח צדקה{{ש}} אורחות אראלים{{ש}} אורי וישעי על הים נגלה{{ש}} אורך ואמיתך שלח{{ש}} אורך תזריח לחשוכה{{ש}} אות ברית ישראל{{ש}} אות ברית שלשתי{{ש}} אות בריתות שלש עשרה{{ש}} אות זה החדש{{ש}} אותותיך ראינו{{ש}} אותך אדרוש ואליך אתודע{{ש}} אותך אדרוש ולשמך איחל{{ש}} אותך כל היום קיוינו{{ש}} אז בבוא יום פקודת גיא המחזה{{ש}} אז בבית שביינו{{ש}} ==א-2096== '''[[אז בהיות כלה|אז בהיות כלה דרה בבית גרות]]'''. – זולת לחתן – סי' אמתי הקטן יחיה הרבה בתורה חזק [בן שפטיה]. * [[אוצר_השירה_והפיוט/מפתח_המקורות/מקורות_עברים#רומניא|רומניא]] ח"ב ב [126:] [[אוצר_השירה_והפיוט/מפתח_המקורות/מקורות_עברים#רומניא א|רומניא א]] (רסד); [[אוצר_השירה_והפיוט/מפתח_המקורות/מקורות_עברים#רומניא ב|רומניא ב]] (תמ"ח) [[אוצר_השירה_והפיוט/מפתח_המקורות/מקורות_עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337985 167] [[אוצר_השירה_והפיוט/מפתח_המקורות/מקורות_עברים#ל|ל]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29119&st=&pgnum=50&hilite= 46].{{ש}} אז בהלוך ירמיהו{{ש}} אז בהר מור{{ש}} אז בחטאינו{{ש}} אז ביום כיפור סליחה הורית{{ש}} אז במלאת ספק{{ש}} אז בעזבי מקרא דת{{ש}} אז בקום הצר{{ש}} אז בקשוב עניו{{ש}} אז טרם נמתחו{{ש}} אז ירנן{{ש}} אז כארשת בתולה{{ש}} אז כגולגל שעבוד הורים{{ש}} אז כל בריות{{ש}} אז כעיני עבדים{{ש}} ==א-2146== '''[[אז לפנות ערב|אז לפנות ערב דפקנו הומים על שערי מלך]]'''. – סליחה לנעילה – סי' א"ב (עד אות עי"ן והשאר בלי סי'). *[[אוצר_השירה_והפיוט/מפתח_המקורות/מקורות_עברים#א סב|אסב]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=7069&st=&pgnum=727 362] היידנהיים, פיזרו, [[אוצר_השירה_והפיוט/מפתח_המקורות/מקורות_עברים#סליחות-פלאס|סליחות-פלאס]] [https://books.google.co.il/books?id=3F49AAAAcAAJ&hl=iw&pg=PP1#v=onepage&q&f=false 135].{{ש}} אז מאז זמות בכל פועל{{ש}} ==א-2152== '''[[אז מלפני בראשית#אז מלפני בראשית אבות ובנים השית|אז מלפני בראשית אבות ובנים השית]]'''. – חלק ט"ו (2) מן הקרובה: "[[שושן עמק]]" לפי מנהג פולין. * [[אוצר_השירה_והפיוט/מפתח_המקורות/מקורות_עברים#ל|ל]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29119&st=&pgnum=37&hilite= 33].{{ש}} ==א-2153== '''[[אז מלפני בראשית#אז מלפני בראשית דת וכס השית|אז מלפני בראשית דת וכס השית]]'''. – חלק ט"ו, (1) מן הקרובה: "[[שושן עמק]]" לפי מנהג פולין. * נמצא ג"כ בפני עצמו ב[[אוצר_השירה_והפיוט/מפתח_המקורות/מקורות_עברים#סליחות-פלאס|סליחות-פלאס]] [https://books.google.co.il/books?id=3F49AAAAcAAJ&hl=iw&pg=PP1#v=onepage&q&f=false 133]: [[אוצר_השירה_והפיוט/מפתח_המקורות/מקורות_עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337874 56] [[אוצר_השירה_והפיוט/מפתח_המקורות/מקורות_עברים#ל|ל]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29119&st=&pgnum=37&hilite= 33]. הערה: ווינשע, די ליידען דעס מעססיאס, לייפציג 1870 עמ' 106. ==א-2154== '''[[אז מלפני בראשית#אז מלפני בראשית נוה וינון השית|אז מלפני בראשית נוה וינון השית]]'''. – חלק ט"ז (1) מן הקרובה: "[[שושן עמק]]" לפי מנהג פולין. * [[אוצר_השירה_והפיוט/מפתח_המקורות/מקורות_עברים#ל|ל]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29119&st=&pgnum=37&hilite= 33]. ==א-2155== '''[[אז מלפני בראשית#אז מלפני בראשית שבעה אלה השית|אז מלפני בראשית שבעה אלה השית]]'''. – חלק ט"ז (2) מן הקרובה: "[[שושן עמק]]" לפי מנהג פולין. * [[אוצר_השירה_והפיוט/מפתח_המקורות/מקורות_עברים#ל|ל]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29119&st=&pgnum=37&hilite= 33]. אז מרחם אמי{{ש}} אז קשתי וחרבי{{ש}} אז שש מאות{{ש}} אז תפיל בנעימים חבלך{{ש}} אזהרות אבן גבירול{{ש}} אזהרות לרס"ג{{ש}} אזהרת ראשית{{ש}} אזון שלש עשרה מדות{{ש}} אזון תחן והסכת עתירה{{ש}} אזור נקמות{{ש}} אזורי אימה{{ש}} אזי בבגדי אמרי דר מעוני{{ש}} אזכור מעללי יה{{ש}} אזכור מקדם פלאי אל{{ש}} אזכיר גבורות אלוה{{ש}} אזכיר סלה זכרון מעשים{{ש}} אזכיר צדקתך{{ש}} אזכיר רהב ובבל{{ש}} אזכירה סדר עבודה{{ש}} אזכר סלה לשם פה לאדם{{ש}} אזכרה אלהים ואהמיה{{ש}} אזכרה אלהים נגינתי בלילה{{ש}} אזכרה יום מותי{{ש}} אזכרה מצוק{{ש}} אזכרה מקדם פלאך (זולת){{ש}} אזכרה נגינותי{{ש}} אזכרה רחמיך{{ש}} אזכרה שנות עולמים{{ש}} ==א-2304== '''[[אזכרך דודי|אזכרך דודי מארץ ירדן וחרמונים]]'''. זולת —סי' א"ב, משלם [בן קלונימוס]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#א סאלוניקי|א סלוניקי]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=11767&st=&pgnum=48 *] (זולת בין ראש חדש אייר לשבועות); [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&st=&pgnum=238 118], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337928 110] [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ל|ל]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29119&st=&pgnum=285 277].{{ש}} אזלת יוכבד{{ש}} אזמר בשבחין{{ש}} אזנו יצורי אלי{{ש}} אזנך הטה{{ש}} אזעק אל אלהים קולי{{ש}} אזרח ממזרח העירות{{ש}} אזרחי העיר ממזרח{{ש}} אזרחי מעבר הנהר{{ש}} אזרת עוז מלפנים{{ש}} אחד גדל כח{{ש}} אחד יחיד ומיוחד אל{{ש}} אחד מי יודע{{ש}} אחור וקדם צרת{{ש}} אחות אשר לך כספת{{ש}} אחות קטנה{{ש}} אחזו אלים פני כסא{{ש}} אחזיק נא לי{{ש}} אחי מאין אתם{{ש}} אחי שאו משאת{{ש}} אחלה את פני ה'{{ש}} אחלי יכונו דרכי{{ש}} אחרה עת מועד{{ש}} אחרי נמכר (זולת){{ש}} אחריש ואתאפק{{ש}} אחשבה לדעת עמל ודברים יגעים{{ש}} אחת שאלתי פליאה חזות{{ש}} אטיף ארש מילולי{{ש}} אטתי מטתי{{ש}} אי גבורתך ימין אל... בא במסורת{{ש}} אי גבורתך ימין אל... בערה בי{{ש}} אי זה מקום בינה{{ש}} אי כה אומר{{ש}} אי פתרוס בעברך{{ש}} איה חסדיך הראשונים{{ש}} איה כל נפלאותיך{{ש}} איה קנאתך וגבורותיך{{ש}} איום ונורא צום העשור{{ש}} איומה בהר המור{{ש}} איומה בחר{{ש}} איומה נחבסת ומופרכת{{ש}} איומתי יונה יעלת חן{{ש}} ==א-2717== '''[[איומתי שמחי ועלזי|איומתי שמחי ועלזי כי בא עת הדרך]]'''. — מאורה לשבת ב אחר הפסח — סי' שמואל כהן * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&st=&pgnum=659 258], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 232, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח"ד 309 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&st=&pgnum=340 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 106, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#קה"פ|קה"פ]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=34863&st=&pgnum=34 48], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&st=&pgnum=210 104], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338112 294].{{ש}} איומתי תעורר הישנים{{ש}} איומתך סודרת קילוסך במקהלות{{ש}} איחד צורי ברוב הודאות{{ש}} איחד שם שוכן תרשישים{{ש}} איילת חן{{ש}} איין ציקליין{{ש}} איך אוכל לבוא עדיך{{ש}} איך אפתח פי{{ש}} איך אשא ראש{{ש}} איך זרים אכזרים{{ש}} איך ידידות נפש{{ש}} איך יעמוד לבבי{{ש}} איך לזמר הגיון{{ש}} ==א-2817== '''[[איך מכל אומות|איך מכל אומות הושפלתי עד תהומות]]'''. סליחה. —סי' אמתי חזק [בן שפטיה]. *[[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אגרות שד"ל|אגרות שד"ל]] 898 [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019787750205171/NLI?volumeItem=3 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#מבחר השירה|מבחר השירה]] [https://archive.org/details/mivarhashirahhai02brod/page/n65/mode/2up 47], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338074 256], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ל|ל]] [https://beta.hebrewbooks.org/reader/reader.aspx?sfid=29119#p=50&fitMode=fitwidth&hlts=&ocr= 46], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zunz|ס. פ.]] 11, 186 [https://books.google.ht/books?id=TogPeJgrOIwC&printsec=frontcover&hl=fr#v=onepage&q&f=false *].{{ש}} איך מפי בן ובת{{ש}} איך משכני עליון{{ש}} איך נאנחה במשבר{{ש}} איך נוי שודד{{ש}} איך נפלה ממנו עטרה{{ש}} איך נפתח פה{{ש}} איך תנחמוני הבל{{ש}} איכה אהובים נאמנים{{ש}} איכה אופל גאון עוזנו{{ש}} איכה אלי קוננו מאליו{{ש}} איכה אצת באפך{{ש}} איכה אשפתו פתוח כקבר{{ש}} איכה את אשר כבר עשוהו{{ש}} איכה ישבה בדד עגונה{{ש}} איכה ישבה חבצלת השרון{{ש}} איכה צאן ההרגה{{ש}} איכה תפארתי מראשותי השליכו{{ש}} איככה אפצה פה{{ש}} איל אחר נאחז{{ש}} אילותנו לעזרתנו חושה{{ש}} אילילה אלכה שולל{{ש}} אילת אהבים מתנת סיני{{ש}} אילת השחר אורה בהצחר{{ש}} אימת נוראותיך{{ש}} ==א-3005== '''[[אין זולתך|אין זולתך ואפס דוגמתך]]'''. – זולת לשבועות – סי' יצחק בר מאיר חזק ואמץ בתורה ובמעשים טובים. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337967 149]. ==א-3006== '''אין זולתך לגאול גואל חזק'''. – זולת – מזכיר חרבן ירושלם ע"י מסעי הצלב בשנת 1099 – [קלונימוס בר יהודה]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337983 165].{{ש}} ==א-3022== '''[[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת בשר מדתך איה קנאתך ועצת עמדתך]]'''. – סליחה – סי' א"ב (כפול) – [שלמה הבבלי]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#א סב|א סב]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=7069&st=&pgnum=246 122]: [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=7069&st=&pgnum=404 200]: [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח"א 118 ח"ג 304 [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#דרך החיים|דרך החיים]] ה 167 הדרת, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#מטיב שפה|מטיב שפה]] 15 [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#סליחות-בער|סליחות-בער (מ"א)]] [https://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/5/55/The_Seli%E1%B8%A5ot_for_the_Entire_Year.pdf#page=36 11] [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#סליחות 1548|סליחות-1548]]-[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=11808&st=&pgnum=22&hilite= 9], [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=11808&st=&pgnum=217 157] [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&st=&pgnum=89 ח"ב 43]: [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338052 234].{{ש}} ==א-3027== '''[[אין כמוך באלמים|אין כמוך באלמים דומם ושותק למעגימים]]'''. — זולת לשבת א' אחר פסח — סי' א"ב, יצחק ברבי שלום חזק. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&st=&pgnum=657 256], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 223, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח"ד 307 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&st=&pgnum=338 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 102, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&st=&pgnum=206 102], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ספר הדמעות|ספר הדמעות]] ח"א [https://benyehuda.org/collections/6832 217], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338276 458].{{ש}} אין לי בטחון כי אם עליך{{ש}} אין לנו לא אורים ותומים{{ש}} אין לנו לא אשם ולא אשים{{ש}} אין לנו עוד אלהים זולתך{{ש}} אין מושיע וגואל{{ש}} אין מי יקרא בצדק{{ש}} אין פה להשיב{{ש}} אין צור חלף{{ש}} איש אשר הוקרן{{ש}} איש חסיד{{ש}} איש יולד לתת עליון{{ש}} איש מלאכי חפצתי בו{{ש}} איש עניו חילה פניך{{ש}} איתן האזרחי השכיל{{ש}} איתן למד דעת{{ש}} איתן למד דעת בטרם ידעוך כל{{ש}} אך בך לדל מעוז{{ש}} אך בך לדל עזרה{{ש}} אך בך מקוה ישראל{{ש}} אך במתח דין{{ש}} אך זה היום{{ש}} אך זה היום קיויתי{{ש}} אכון לחלות פניך{{ש}} אכלו משמנים{{ש}} אכן אתה אל{{ש}} אכפרה פני מלך רב{{ש}} אכרע אקוד לפני מלכי{{ש}} אכתיר זר תהילה{{ש}} אל אדון{{ש}} אל אדון אמיתו צינה וכידון{{ש}} אל אדון על כל המעשים (חתונה){{ש}} אל אדון על כל המעשים אמר ויהי{{ש}} אל אדון על כל פעלים{{ש}} אל אל אשא דעי{{ש}} אל אל בני אלים{{ש}} אל אל וטובו{{ש}} ==א-3377== '''[[אל אל חי ארנן|אל אל חי ארנן בלב ובשר אתחנן]]'''. — יוצר שבת אחר פסח. — סי' א"ב, שמעון ברבי יצחק [בר אבון]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#א סאלוניקי|א סלוניקי]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=11767&st=&pgnum=121 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח"ד 310 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&st=&pgnum=341 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&st=&pgnum=660 259], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 235, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 107, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&st=&pgnum=211 104]:, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337932 114].{{ש}} אל אל שדי אתחנן{{ש}} אל אלהי אבותיכם האמירכם זרע אמוני{{ש}} אל אלהים אעתר{{ש}} אל אלהים אצעקה במילולי{{ש}} אל אלהים בך יצדקו צדוק{{ש}} אל אלהים ה' דבר{{ש}} אל אלהים ה' דבר (יוצר){{ש}} אל אלהים ה' כמקראו{{ש}} אל אלהינו נשוב בצר לנו{{ש}} אל אלוה דלפה עיני{{ש}} אל אליהו{{ש}} אל אמונה עזרה הבה{{ש}} אל ארך אפים אתה{{ש}} אל באפך פן תמעיט{{ש}} אל ברוב עצות תכן את רוח{{ש}} אל דביר קדשך ידינו נשואות{{ש}} אל דמי לך רב וגואל{{ש}} אל הר המור{{ש}} אל חי יפרֹש{{ש}} אל חי יפתח השמים{{ש}} אל טוב וסלח אדמתנו הצלח{{ש}} אל יבנה הר גליל{{ש}} אל ים גלותנו{{ש}} אל ימעט לפניך את כל התלאה{{ש}} אל ישעך צמאתי{{ש}} אל ישראל נקראת לפנים{{ש}} אל למושעות{{ש}} אל מאד נעלה{{ש}} אל מחוללי{{ש}} אל מלא רחמים של כ' סיון{{ש}} אל מלך יושב על כיסא רחמים{{ש}} אל מסתתר{{ש}} אל מתנשא לכל לראש{{ש}} אל נא אוצרך הטוב{{ש}} אל נא יום זה{{ש}} אל נא למען אב אומץ{{ש}} אל נא לעולם תוערץ{{ש}} אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה{{ש}} אל נא תיסר באי עדיך{{ש}} אל נא תעינו כשה אובד{{ש}} אל נגלה במדות שלש עשרה{{ש}} אל נורא עלילה{{ש}} אל נכספתי לראותך{{ש}} אל נערץ בסוד קדושים רבה{{ש}} אל נערץ בסוד קדושים רבת{{ש}} אל נקמות הופיע (סליחות){{ש}} אל נשא ארנן בהתעלסה{{ש}} אל עבדיך המצא קונם{{ש}} אל עושה נפלאות{{ש}} אל פתחך ירון שה אובד{{ש}} אל רחום שמך{{ש}} אל רם בכל נודעת{{ש}} אל תבישנו{{ש}} אל תעש עמנו כלה{{ש}} אל תפר בריתך איתנו{{ש}} אלה אזכרה (פיוט){{ש}} אלה בשלישמו{{ש}} אלה בשן סלע מצודתם{{ש}} אלהא רבא{{ש}} אלהי אברהם מאויבי עז{{ש}} אלהי אל תדינני כמעלי{{ש}} אלהי אקראך במחשב{{ש}} אלהי בושתי ונכלמתי (סליחות){{ש}} אלהי בך איחבק{{ש}} אלהי בשר עמך מפחדך סמר{{ש}} אלהי העברים נקרא{{ש}} אלהי הרוחות הושיעה נא{{ש}} ==א-4447== '''[[אלהי ימי שנותי כלו|אלהי ימי שנותי כלו בארך גלותי]]'''. — אהבה לשבת א' אחר פסח — סי' יוסף שבתי בן יצחק חזק [החרוזים שבהם ר"ת שבתי חסרים בדפוסים ונמצאו ב[[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Magazin|מאגאזין]] י"ב [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/cm/periodical/pageview/2574428 56]]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&st=&pgnum=656 255], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 221, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח"ד 307 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&st=&pgnum=338 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 101, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&st=&pgnum=205 101], תרגום אשכנזי מ' פאפפענהיים אש דת ח"ג צד 41, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ל|ל]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29119&st=&pgnum=102&hilite= 98], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://www.digitale-sammlungen.de/de/view/bsb11007533?page=13 671].{{ש}} אלהי ישועתנו שעה שועתנו{{ש}} אלהי ישענו נוראות מאוים{{ש}} אלהי מעשיו מה נפלאים{{ש}} אלהי עושי יוצרי ונוצרי{{ש}} אלהי עז תהלתי{{ש}} אלהי קדם הדר במעונה{{ש}} אלהי קדם מעונה{{ש}} ==א-4563== '''[[אלהיכם אדיר שמו ומיוחד]]'''.–קדושה לשבת חתונה–[אליעזר]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338097 279].{{ש}} ==א-4564== '''[[אלהיכם אדירכם]]'''. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#נחלת שד"ל-ג|נחלת שד"ל ג]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=58106&st=&pgnum=29 26].{{ש}} ==א-4565== '''[[אלהיכם אור עטר ומזיו טלית]]'''. – [אור שרגא]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338416 598].{{ש}} ==א-4566== '''[[אלהיכם אל אדיר ויחיד]]'''. – [אלעזר בן יהודה הכהן]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://www.digitale-sammlungen.de/de/view/bsb11007533?page=48 706].{{ש}} ==א-4567== '''[[אלהיכם אל כל מקום גדולתו]]'''. –קדושה למוסף– [אפרים מבונא]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338108 290].{{ש}} ==א-4568== '''[[אלהיכם אל נערץ בסוד קדושים אהובים]]'''. – [אלעזר בן יהודה הכהן]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://www.digitale-sammlungen.de/de/view/bsb11007533?page=48 706].{{ש}} ==א-4569== '''[[אלהיכם אלהים חיים]]''' –קדושה לשבת חתונה– [אליעזר] * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338097 279].{{ש}} ==א-4570== '''[[אלהיכם אני ואתם עמי]]'''. – * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337903 85].{{ש}} ==א-4571== '''[[אלהיכם אני זוכר הברית|אלהיכם אני זוכר הברית הנה אנכי שולח לשארית]]'''. – * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#א הדרת|א הדרת]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=11581&st=&pgnum=641 321], דרך החיים ב 268, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] חלק א [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22373&st=&pgnum=436 216], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337903 85], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#סדר התפלות-שבתי בס|סדר התפלות-שבתי בס]] 8.{{ש}} ==א-4572== '''[[אלהיכם אני פצתה צרור המור]]'''. – * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337903 85].{{ש}} ==א-4573== '''[[אלהיכם אתכם ינחם ורעתכם לטובה תומר]]'''. סי' אביגדור קרא. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Ben Chananja|בן חנניה]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/cm/periodical/pageview/2545933 ד 238].{{ש}} (*) מקורות נוספים: [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות נוספים#יזכור פראג|יזכור פראג]][https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=KTIV&scope=KTIV&docId=PNX_MANUSCRIPTS990000649560205171 עמוד 23].{{ש}} ==א-4574== '''[[אלהיכם ברוך סודו וברוך טעמו]]'''. –קדושה למוסף– [ברוך בן שמואל]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338125 307].{{ש}} ==א-4575== '''[[אלהיכם דרשו קראו זאת מנוחתו]]'''. –קדושה לשבת ראש חדש– [מיוחס לרס"ג, אולם הוא סעדיה מאוחר].– * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337995 177].{{ש}} ==א-4576== '''[[אלהיכם זרוייו יאסף ויצבור]]'''. –קדושה למוסף של שבת וברית מילה– [זבדיה]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337986 168].{{ש}} (*) מקורות נוספים: [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות נוספים#זבדיה|זבדיה]] 48 [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות נוספים#פליישר-איטליה|פליישר-איטליה]] 162. ==א-4577== '''[[אלהיכם יוסיף ידו|אלהיכם יוסף ידו לקבץ נפוצותיכם]]'''. –קדושה לשבת נחמו– סי יהודה בר שמואל חזק [החסיד]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#א סב|א סב]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=7069&st=&pgnum=386 192], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#א הדרת|א הדרת]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=11581&st=&pgnum=626 *], דרך החיים ב 268, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ע"י|עבודת ישראל]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42897&st=&pgnum=274 244], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] חלק א [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22373&st=&pgnum=435 215], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ל|ל]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29119&st=&pgnum=82 78], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338289 471], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#סדר התפלות-שבתי בס|סדר התפלות-שבתי בס]] 8.{{ש}} ==א-4578== '''[[אלהיכם יוסיף ידו שנית]]'''. – קדושה למוסף שבת חתונה – [יוסף בן נתן חזן מטרנא]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338090 272].{{ש}} (*) ב[[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות נוספים#פרמה-1904|פרמה-1904]] 129 הוא לשבת חול המועד סוכות. ==א-4579== '''[[אלהיכם יוסיף כס יה]]'''. –קדושה למוסף– [הרקח]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338137 319].{{ש}} ==א-4580== '''[[אלהיכם יוסיף כס יה איוה]]'''. – [יהודה]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://www.digitale-sammlungen.de/de/view/bsb11007533?page=63 721].{{ש}} ==א-4581== '''[[אלהיכם יזריח שמשו|אלהיכם יזריח שמשו שבעתים בגבורתו]]'''. –יוצר לשבת ראש חודש. סי' יהודה חזק.– * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#א סב|א סב]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=7069&st=&pgnum=35 17], דרך החיים ב 268, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ע"י|עבודת ישראל]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42897&st=&pgnum=273 243], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] חלק א [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22373&st=&pgnum=435 215:], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ל|ל]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29119&st=&pgnum=83 79], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338381 563].{{ש}} ==א-4582== '''[[אלהיכם יחזיר שכינתו]]'''. –[יהודה]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338381 563].{{ש}} ==א-4583== '''[[אלהיכם יחיד בעולמו]]'''. –[יוסף]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338387 569].{{ש}} ==א-4584== '''[[אלהיכם יחיד ונשא מכל נעלם]]'''. –קדושה לשבת חתונה– [יקר הלוי בן שמואל]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338306 488].{{ש}} ==א-4585== '''[[אלהיכם יחשוף זרועו|אלהיכם יחשוף זרועו לקבל פזוריכם]]'''. – לשבת שובה– סי' יהודה [בר שמואל]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] חלק א [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22373&st=&pgnum=435 215:].{{ש}} ==א-4586== '''[[אלהיכם יצחצח קדושתו]]'''. –[יצחק]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338371 553].{{ש}} (*)מקורות נוספים: [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות נוספים#המבורג 182b|המבורג 182b]] [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=KTIV&scope=KTIV&docId=PNX_MANUSCRIPTS990001674880205171 4].{{ש}} אלהיכם ישיב בשלם סוכו{{ש}} אלהיכם ישכיל עבדו{{ש}} אלהיכם ישלח משיחו{{ש}} =='''[[אלהיכם רמה ידו]]'''== (*)–קדושה למוסף שבת (שניה) של חנוכה. סי' ראובן חזק.– * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות נוספים#מוסקבה (גנזבורג) 201|מוסקבה 201]] [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=KTIV&scope=KTIV&docId=PNX_MANUSCRIPTS990001678600205171&SearchTxt=guenzburg%20201 47ב].{{ש}} אלהיכם שופט צדק{{ש}} אלהיכם שיכנו שם{{ש}} ==א-4605== '''[[אלהיכם תפארתו ממעל]]'''. –קדושה של מוסף– [הרקח]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338137 319]. אלהים אין בלתך{{ש}} אלהים אל דמי אל נקשר בשמי{{ש}} אלהים אל דמי לדמי{{ש}} אלהים אל דמי לך (זולת){{ש}} אלהים אל מי אמשילך{{ש}} אלהים אל ראשון ואחרון{{ש}} אלהים אלי אתה{{ש}} אלהים אלי אתה אשחרך (זולת){{ש}} אלהים אלי אתה אשחרך מארץ שביי{{ש}} אלהים אמת אלהים חיים{{ש}} אלהים אתה ידעת{{ש}} אלהים באוזנינו שמענו{{ש}} אלהים בהנחילך{{ש}} אלהים בישראל גדול יחודך{{ש}} אלהים בישראל גדול נודעת{{ש}} ==א-4686== '''[[אלהים ביתה מושיב יחידים]]'''.{{ש}} אלהים בצעדך הכות פתרוס{{ש}} אלהים דבר בקול ערב{{ש}} אלהים ה' חילי{{ש}} אלהים יסעדנו{{ש}} אלהים יראה לו שה פזורה{{ש}} אלהים לא אדע זולתך{{ש}} אלהינו אל שדי{{ש}} אלהינו אלהים אמת{{ש}} אלהינו שבשמים{{ש}} אלהינו שבשמים אל תעמוד לנו במידת הדין{{ש}} אלהינו שבשמים חננו{{ש}} אלוה מני עד{{ש}} אלוהי אבי{{ש}} אלוהים צוית לידידך בחירך{{ש}} אלי אלי למה{{ש}} אלי אלי למה עזבתנו{{ש}} אלי אלי למה עזבתני ותמסרני{{ש}} אלי חיש גואלי{{ש}} אלי עדתי והילילי{{ש}} אלי ציון{{ש}} אלי שובה איומתי{{ש}} אליהו הנביא{{ש}} אליהו הנביא מהרב אברהם יצחק הכהן קוק{{ש}} אליו מי הקשה{{ש}} אליך אקרא יה{{ש}} אליך ה' אקרא משגב לעתות בצרה{{ש}} אליך ה' נשאנו עינינו{{ש}} אליך ה' נשאתי עיני{{ש}} אליך ה' שועתי{{ש}} אליך ה' שועתי בצר לי אל קראתי{{ש}} אליך האל עיני כל יציר תלויות{{ש}} אליך ועדיך באנו נערים וזקנים{{ש}} אליך לב ונפש נשפוך כמים{{ש}} אליך נפשי אשא{{ש}} אליך נקרא איום ונורא{{ש}} אליך נשואות עינינו{{ש}} אליך פנינו בושנו להרים{{ש}} אליך צורי כפים שטחתי{{ש}} אליך תשוקתי{{ש}} אליכם עדה נאמנה{{ש}} אליכם עדה קדושה{{ש}} אלים ברוצם באופניהם{{ש}} אלכה ואשובה{{ש}} אלמעכטיגער גאט{{ש}} אם אמרי אשכחה מרי שיחי{{ש}} אם אפס{{ש}} אם אשמנו כתולע האדים{{ש}} אם חכם לבך בני{{ש}} אם יוספים אנחנו{{ש}} אם ישבת לכסא{{ש}} אם יתקע שופר בעיר{{ש}} אם לא תדעי נפשי אחריתך{{ש}} אם ננעלו{{ש}} אם עוונינו ענו בנו{{ש}} אם עוונינו רבו להגדיל{{ש}} אם פגע בך האי מנוול{{ש}} אם תאהב דרך{{ש}} אם תאכלנה נשים פרים{{ש}} אם תחפצה{{ש}} אם תעינו לא תתענו{{ש}} אם תעירו תלונותיכם{{ש}} אמהות עת נכבשה{{ש}} אמון יום זה{{ש}} אמון פתחי תשובה{{ש}} אמונה יצרה{{ש}} אמוני ארץ אמונתך שוחחים{{ש}} אמוני חוגגי תקופת השנה{{ש}} אמוני לבב{{ש}} אמוני נכונים{{ש}} אמוני שלומי ישראל{{ש}} אמוניך מתחננים{{ש}} אמוניך שעה{{ש}} אמונים אשר נאספו{{ש}} אמונים בני מאמינים{{ש}} אמונים יחוסים{{ש}} אמונים כגהו מתוך בהו{{ש}} אמונים ערכו שבח{{ש}} אמונים שררו{{ש}} אמונת אומן לעם זו זכרת{{ש}} אמונת אומן עצות מרחוק{{ש}} אמונת מלכים{{ש}} אמונת עתים{{ש}} אמונתך אמיתי רבה{{ש}} אמיץ כח{{ש}} אמנם אלהי עולם{{ש}} אמנם אנחנו חטאנו{{ש}} אמנם אשמינו{{ש}} אמנם הרענו מעשינו{{ש}} אמנם כן יצר סוכן בנו{{ש}} אמנם עוונינו למאד גברו{{ש}} אמנת מאז ארשת ניב שפתים{{ש}} אמצני אלהי{{ש}} אמצת עשור{{ש}} אמר ה' ליעקב{{ש}} אמר רבי עקיבא{{ש}} אמרו לאלהים עם אחריו נוהים{{ש}} אמרו לנמהרי לב{{ש}} [[אמרות ה' אמרות טהורות]] אמרות אל אמרות טהורות{{ש}} אמרות האל טהורות{{ש}} אמרנו נגזרנו לנו{{ש}} אמרר בבכי מפני יד שלוחה בעי{{ש}} אמרר בבכי תרדנה דמעה עיני{{ש}} אמרת ה' צרופה אמרת רנן אערוכה{{ש}} אמרתי לפושעים אכלה פשעים{{ש}} אמרתי שעו מני{{ש}} אמרתך צרופה ועדותיך צדק{{ש}} אמת אתה הוא ראשון (סליחה){{ש}} אמת אתה חתננו{{ש}} [[אמת יהגה חכי]] אמת משל היה{{ש}} אמת שבת לאות בנים אהובים{{ש}} אנא אדון הסליחות והרחמים{{ש}} אנא אדון הרחמים{{ש}} אנא אזון חין תאבי ישעך{{ש}} אנא אזון שועת מיחלים{{ש}} אנא אחוז כס{{ש}} אנא אל אחד ומבייש אומרים שנים{{ש}} אנא אל אחד ושמו אחד{{ש}} אנא אל אחרון וראשון{{ש}} אנא אל נאור{{ש}} אנא אלהי אברהם{{ש}} אנא אלהי הנאדר{{ש}} אנא אלהי תהלתי{{ש}} אנא אמונים תעלה{{ש}} אנא אמץ עם נצורי כאישון{{ש}} אנא אנקת אסירי הבן{{ש}} אנא בכח{{ש}} אנא בקראנו{{ש}} אנא דודי דגול מרבבה{{ש}} אנא ה' האל הגדול הגבור והנורא{{ש}} אנא ה' נוקם ובעל חמה{{ש}} אנא ה' רחמיך יראו{{ש}} אנא האל הנקדש{{ש}} אנא הבורא עולמו בימים ששה{{ש}} אנא הבורא עולמו ביסודות ארבעה{{ש}} אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך{{ש}} אנא הואל סלוח לעבדיך{{ש}} אנא הושיעה נא בני עפר מי מנה{{ש}} אנא הושע מאור עיני{{ש}} אנא המיחד לכבודו{{ש}} אנא המקדים לעולם דברים שבעה{{ש}} אנא השם הנכבד והנורא{{ש}} אנא זכור לאברהם{{ש}} אנא חטא העם הזה{{ש}} אנא חיש ישעי וחופשי{{ש}} אנא חיש נא ישעי{{ש}} אנא יוצרי דרשני{{ש}} אנא יוצרי וקדושי{{ש}} אנא יחיד נצור כבבת{{ש}} אנא יסד יסודות מקדשי{{ש}} אנא יערב לך שועי{{ש}} אנא ישר מערכי{{ש}} אנא ישר עם בא{{ש}} אנא כעב זדוני תמחהו{{ש}} אנא מלכי וקדושי{{ש}} אנא עוררה אהבתך הישנה{{ש}} אנא צור הנראה בלבת{{ש}} אנא צור מושיעי{{ש}} אנא רחום אל תפן לרשענו{{ש}} אנא תומכי בדי ערבה{{ש}} אנא תרב עליצותך{{ש}} אנה אלך ואזיל דמעות כמים{{ש}} אנוסה לעזרה פצתי עדיך{{ש}} אנוקים ודוויים במכאובות{{ש}} [[אנוש איך יתכפר]] אנוש במה יצדק{{ש}} אנוש עד דכא תשב{{ש}} אנחנו אשמנו{{ש}} אנחנו בני החבורה{{ש}} אנחנו החומר ואתה יוצרנו{{ש}} אנחתי מאד רבה{{ש}} אני אמרתי אל מוציאו{{ש}} אני אני המדבר{{ש}} אני אספר באמרי שפר{{ש}} אני אשאל{{ש}} אני אשווע בבקר{{ש}} אני ברב חסדך אבוא ביתך{{ש}} אני גולה וסורה{{ש}} אני הגבר אקונן{{ש}} אני הוא השואל{{ש}} אני היום{{ש}} אני חומה ושדי כמגדלות{{ש}} אני יום אירא אליך אקרא{{ש}} אני מפקיד יחידתי{{ש}} אני עבדך בן אמתך{{ש}} אני צעיר{{ש}} אני קול יללה ארים{{ש}} אני קראתיך כי תענני אל{{ש}} אני קראתיך כי תענני אל ותעתר אלי{{ש}} אני ראשון ואני אחרון אהיה עמכם{{ש}} אנכי אחת דיבר בקדשו{{ש}} [[אנכי אנכי אנחם]] אנכי אשאל מעם{{ש}} אנכי גדול בנודעים{{ש}} אנכי שמי אדני{{ש}} אנסיכה מלכי{{ש}} אנעים חדושי שירים{{ש}} אנקת מסלדיך{{ש}} אנשי אמונה אבדו{{ש}} אנשי אמונה אבדו ואין איש{{ש}} אנשי אמונה נעלמו מדורות{{ש}} אנשי אמונה עברו{{ש}} אנשי חסד הנושאים קולם{{ש}} אנשי משמר{{ש}} אסדר לסעודתא{{ש}} אסופים אסופי אשפתות{{ש}} אסירים אשר בכושר שעשעת{{ש}} אסירים בשיר יצאו{{ש}} ==א-6951== '''אספדה ואילילה ואספוק כף בנפש מרה'''. – על הרדיפות באשכנז בשנת 1298 – סי' א"ב, העלוב תמר, תמר חזק ואמץ [בר מנחם]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#קינות וסליחות|קינות וסליחות]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=43925&st=&pgnum=75 סי' 3] [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338312 494]. אסתכל בעמך{{ש}} אעירה שחר על דברתך{{ש}} אעניד לך תפארה והלל{{ש}} אערוך מדברי דתי{{ש}} אערוך מהלל ניבי{{ש}} אערוך שועי{{ש}} אערך צפצופי{{ש}} אעשה למען שמי{{ש}} אף אורח משפטיך{{ש}} אף ברי אותת{{ש}} אפאר לאלהי מערכה{{ש}} אפאר למלכי בקודש{{ש}} אפודי שש{{ש}} אפוני אימיו{{ש}} אפילו כל נימי{{ש}} אפיק רנן ושירים{{ש}} אפננת ערוגים{{ש}} אפס הוד כבודה{{ש}} אפס זבח ועולה{{ש}} אפס מזיח{{ש}} אפס מרצה{{ש}} אפסו אישים ובטלו קרבנות{{ש}} אפפו עלי רעות{{ש}} אפפונו חבלי מות{{ש}} אפפונו מים{{ש}} אפפונו מצוקות{{ש}} אפתח נא שפתי{{ש}} אפתחה במשל פי{{ש}} אצבעותי שפלו{{ש}} אצולה לפנים{{ש}} אצולה מכבודו אל בראך{{ש}} אצולים מגיא כסלוחים{{ש}} אצולת אומן בצירוף זקוקה{{ש}} אצור לספור חוק תעודה{{ש}} אצילי עם עולי גולה{{ש}} אצתי צום כפור{{ש}} אקדמות{{ש}} אקחה בראשון פרי עץ הדר{{ש}} אקף יא צ'בי אלבר{{ש}} אקרא בבכיה רבה{{ש}} אקרא בשמך{{ש}} אקרא לאלהים עליון{{ש}} אראה לפני אלהים ברנני{{ש}} אראלי מעלה{{ש}} אראלי מרומים{{ש}} אראלים וחשמלים זה אל זה שואלים{{ש}} ==א-7456== '''[[אראלים וחשמלים יתנו שיר|אראלים חשמלים יתנו שיר לשם האל בטוב הגיון]]'''. — אופן לשבת ראשון אחר פסח — סי' א"ב, יוסף זבארה. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&st=&pgnum=655 254], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#אלברעכט|אלברעכט]] [https://www.jstor.org/stable/43367064?seq=28 28], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 219 [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990017553190205171/NLI?volumeItem=2 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אר"צ|אר"צ]] (שסב) [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990012885960205171/NLI *]; [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח"ד 306 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&st=&pgnum=337 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#סליחות-תימנים|סליחות-תימנים]] 71, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 100, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Zeitschrift der Deutschen Morgenländischen Gesellschaft.|צ.ד.מ.ג.]] נז 448 [https://opendata.uni-halle.de/explore?bitstream_id=91892760-c9fe-4ee1-87fb-640db129f925&handle=1981185920/112959&provider=iiif-image *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ראב"ע-איגר|ראב"ע איגר]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=38498&st=&pgnum=117 217] [מיחסו בטעות להראב"ע], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Brody and Albrecht|שע"ה]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=39556&st=&pgnum=179 148], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&st=&pgnum=204 101], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://www.digitale-sammlungen.de/de/view/bsb11007533?page=13 671] [מיחסו ליוסף סתם, ולא עמד על הסי' הנכון].{{ש}} אראלים ומלאכים{{ש}} ארבעה אבות נזיקין הן (סליחות){{ש}} ארבעה עמדו{{ש}} ==א-7488== '''[[ארוגי עוז|ארוגי עוז בקול מעוז לנערץ בצבא המלה]]'''. — אופן לשבת ראשון אחר פסח — סי' א'-פ'. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&st=&pgnum=655 254], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 218 [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990017553190205171/NLI?volumeItem=2 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח"ד 306 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&st=&pgnum=337 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 99, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&st=&pgnum=204 101], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://www.digitale-sammlungen.de/de/view/bsb11007533?page=21 679].{{ש}} ארוממך אל חי{{ש}} ארוממך אלהים המרומם{{ש}} ארוממך חזקי וחלקי{{ש}} ארוממך לכבוד שמך{{ש}} ארור המן{{ש}} ארזי הלבנון{{ש}} ארחמך ה' חזקי{{ש}} ארחמך מרחמי{{ש}} ארחץ בנקיון כפות{{ש}} אריאל בהיותו על מכונו{{ש}} אריד בשיחי בשיחי לגוחי{{ש}} אריה ביער דמיתי{{ש}} אריה מסבכו{{ש}} אריות הדיחו פזורה{{ש}} אריות הדיחו שה פזורה{{ש}} ארים על שפיים{{ש}} ארך אפים אתה{{ש}} ארכו הימים ודבר חזון{{ש}} ארכין{{ש}} ארכן וקצרן לא יחדל וימנע{{ש}} ==א-7657== '''[[ארנן חסדך לבוקר|ארנן חסדך לבוקר אמיץ כליות חוקר]]'''. — יוצר לשבת (ראשון) (*) שני אחר פסח (מ"פ) ולשבת הגדול (מנהג צרפת) — סי' א"ב, יוסף בר שמואל [ריט"ע]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&st=&pgnum=658 257], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 228, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח"ד 308 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&st=&pgnum=339 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 104, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&st=&pgnum=208 103], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ל|ל]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29119&st=&pgnum=101 97], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337951 133].{{ש}} ארץ הקדושה{{ש}} ארץ התמוטטה והתפוררה{{ש}} ארץ ורום בהבראם{{ש}} ארץ מטה ורעשה{{ש}} אש תוקד בקרבי{{ש}} אשא כנפי שחר{{ש}} אשא לבי אל כפים{{ש}} אשא עיניי{{ש}} אשאג מנהמת לבי ואתאונן{{ש}} אשאל אלהי{{ש}} אשוחח נפלאותיך צור עולמים{{ש}} אשום אשמתי לך{{ש}} אשחר אל אל כל שנות עדני{{ש}} אשחר עדתי{{ש}} אשחר תשועתך{{ש}} אשיחה בדברי נפלאותיך{{ש}} אשיחה עם לבבי{{ש}} אשיר בהוד נועם{{ש}} [[אשיר במישרים]] אשיר בקול נועם{{ש}} אשיר לאל{{ש}} אשיר לדוד שירתו{{ש}} אשיר עז{{ש}} אשירה ואזמרה שמך גואלי{{ש}} אשירה כשירת משה{{ש}} אשישת שלוחתו{{ש}} אשכול איווי תאות כל נפש{{ש}} אשם בעלי אשמה{{ש}} אשמחה בדודי{{ש}} אשמינו ועונינו רבו ועצמו{{ש}} אשמנו באומר ובפועל{{ש}} אשמנו מכל עם{{ש}} אשמרה אליך עוזי{{ש}} אשנבי שחקים{{ש}} אשען במעש אזרח{{ש}} אשפוך שיחי לפניך צורי{{ש}} אשפוך תחינה{{ש}} אשר בגלל אבות{{ש}} אשר הניא{{ש}} אשר יחדיו{{ש}} אשר יצר אור וצר{{ש}} [[אשר לו ים ויבשת]] אשרו דרכיכם{{ש}} אשרי הגבר אשר תיסרנו יה{{ש}} אשרי העם יודעי תרועה לפתותו{{ש}} אשרי העם שלו ככה{{ש}} אשרי כל חוסי בך{{ש}} אשרי עין ראתה אהלנו{{ש}} אשרי עין ראתה ארון בבית קדש הקדשים{{ש}} אשרי עין ראתה ארון הקדש{{ש}} ==א-8425== '''[[אשרי עין ראתה ארון התפארת|אשרי עין ראתה ארון התפארת ובני אהרן עומדים על מזבח הקטרת]]'''. — הוספה להעבודה "[[אוצר השירה והפיוט/ערכים#א-2230|אזכיר גבורות]]" לר' יוסי בן יוסי — סי' יוסף הקטן [בן אביתור?] * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#קצנטינא|קצנטינא]] 83 [הדף נסמן עג בטעות]. אשרי עין ראתה ארץ צבי{{ש}} אשרי עין ראתה ישראל יחד נקהלים{{ש}} אשרי עין ראתה כהן בהוד עטרת{{ש}} אשרי עין ראתה מכהן וחוק דתותיו{{ש}} אשרי עין ראתה קדש הקדשים{{ש}} אשרי עין ראתה שושנת השרון{{ש}} אשריך אום קדוש{{ש}} אשריך הר העברים{{ש}} אשריך ישראל - אשלי מטע גן{{ש}} אשריך ישראל מי כמוך{{ש}} אשריכם ישראל{{ש}} אשרינו (בהילולא דבר יוחאי){{ש}} אשת חיל (זמר){{ש}} אשת נעורים האהובה{{ש}} אשתבח בתהלות{{ש}} אשתחוה אל היכל קדשך ביראה{{ש}} אשתטחה פני ארון{{ש}} את אויביך אל תשמיד{{ש}} את גומל מערבות{{ש}} את דבר קדשך זכור{{ש}} את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי{{ש}} את הברית ואת החסד{{ש}} את הוא אלהא דגלן{{ש}} את הקול קול יעקב נוהם{{ש}} את השם הנכבד והנורא נאה לתהלותיו{{ש}} את חטאי אני מזכיר היום{{ש}} את חיל יום פקודה{{ש}} את יום השמיני בטוב יזמיני{{ש}} את יום פדותכם{{ש}} את כל התלאה{{ש}} את עמי טובות אבשר{{ש}} את פליאות שם מחולל{{ש}} את פני ה' יום תראו{{ש}} את פני מבין ויודע דין דל{{ש}} את פני מלך אתיצבה{{ש}} את צום השביעי{{ש}} את שיחי אשפוך{{ש}} אתאנו לחלות פניך{{ש}} אתאנו לך יוצר רוחות{{ש}} אתאנו על שמך (פיוט){{ש}} אתה אהבת עמך{{ש}} אתה אהובי{{ש}} אתה אל כביר{{ש}} אתה אל נורא אתה{{ש}} אתה אלהי מלכי מקדם{{ש}} אתה אלהי תהלתי{{ש}} אתה אלהים וזולתך אין עוד{{ש}} אתה בן אדם גס רוח{{ש}} אתה גאלת{{ש}} אתה האל עושה פלא{{ש}} אתה האל עושה פלאות{{ש}} אתה הארת{{ש}} אתה הוא ולא יתמו שנותיך{{ש}} אתה הנחלת{{ש}} אתה הרואה בעלבון נעלבים{{ש}} אתה חלקי וצור לבבי{{ש}} אתה כוננת עולם ברב חסד{{ש}} אתה כוננת עולם מראש{{ש}} אתה לבדך עטית{{ש}} אתה מבין{{ש}} אתה מלא רחמים{{ש}} אתה מקדם אלהינו אדוננו{{ש}} אתה תקותי ותוחלתי{{ש}} אתודה לך חטאתי במורא{{ש}} אתוודה על עבירות{{ש}} אתי מלבנון כלה מראש אמנה תשורי{{ש}} אתיו אמונים גזעי שלשה{{ש}} אתיית עת דודים כגעה{{ש}} אתן תהלה לאל המהולל{{ש}} אתניה שבחיה{{ש}} אתקינו סעודתא{{ש}} =ב= באנו ליחד שם האל{{ש}} באפוד חושן נקבעת{{ש}} באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל{{ש}} בדעתו אביעה חידות{{ש}} בהיות ארון בבית קדשי הקדשים{{ש}} בהיות ארון הבית על כנו{{ש}} בהיכלך שמיר ושית{{ש}} בורא עד אנה{{ש}} בזכרי ימים ימימה{{ש}} בזכרי על משכבי{{ש}} בטרם שחקים וארקים נמתחו{{ש}} בי תמכה ימינך{{ש}} ביום הלבנת פשעי{{ש}} ביום כפרת עווני{{ש}} ביום עשור קראתיך{{ש}} ביום שבת קדש{{ש}} [[בימים ההם ובעת ההיא]] בין כסה לעשור{{ש}} בלולי אש ומימות{{ש}} בליל זה בראש השנה{{ש}} בליל זה יבכיון{{ש}} ==ב-726== '''[[בליל זה סר נגהי]]'''. – קינה לת"ב [הרקח]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338137 319].{{ש}} (*) מקורות נוספים: [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות נוספים#שירת הרקח|שירת הרקח]] 159 {{ש}} בליל על משכבי{{ש}} במאי פומא נפתח{{ש}} במוצאי יום מנוחה{{ש}} במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה{{ש}} במוצאי מנוחה תהילות תצמיח{{ש}} במכת אהלה{{ש}} במקדש אל והיכליו{{ש}} במקהלות ברכו{{ש}} במרומי ערץ{{ש}} במרומי רום ישיבתך{{ש}} במתי מספר חילינו פניך{{ש}} בן אדם אלות אנח בשמעך{{ש}} בן אדם מה לך נרדם{{ש}} בן אדמה{{ש}} בני היכלא{{ש}} בני עליון בגבהי שחקים יאיצו{{ש}} בני ציון היקרים{{ש}} בנים שמעו לי ילדי איתני{{ש}} בנין המזבח אם נהרס{{ש}} ==ב-1071== '''[[יום שבת זכור#תוספות|בנר מצוה ותורה אור]]'''. – * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://www.digitale-sammlungen.de/de/view/bsb11007533?page=22 680].{{ש}} (*) תוספת ל[[#י-1934|יום שבת זכור]] למגן אבות. [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות נוספים#פליישר-מגן אבות|פליישר-מגן אבות]] 98. בנשף קדמתי{{ש}} ==ב-1086== '''[[בסימנא טבא יאיא|בסימנא טבא יאיא ובמזלא מעליה ושעת רצון ברכה והצלחה]]'''. — כתובה לב' שבועות. * רנה וישועה [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990018638400205171/NLI?volumeItem=2 ח"ב] 156: בעשור יום גילות{{ש}} בעת רצון תחנתי{{ש}} בצאתו מן הדביר שלם{{ש}} ==ב-1277== '''[[יום שבת זכור#תוספות|בצל ידך תכסה]]'''. – פיוט לסכות. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://www.digitale-sammlungen.de/de/view/bsb11007533?page=22 680].{{ש}} (*) תוספת ל[[#י-1934|יום שבת זכור]] למגן אבות. [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות נוספים#פליישר-מגן אבות|פליישר-מגן אבות]] 103. בקר אעיר אקראך{{ש}} בקר אערך לך ואצפה{{ש}} בקשה למוצאי שבת{{ש}} בקשה לרב סעדיה גאון{{ש}} בקשה לרב סעדיה גאון/נוסח איטליה{{ש}} בר יוחאי{{ש}} ברוך אל עליון{{ש}} ברוך אלהי עליון{{ש}} ברוך בא בשם ה'{{ש}} ברוך ה' יום יום{{ש}} ברוכים אתם קהל אמוני{{ש}} ברוכים העומדים והיושבים{{ש}} ברח דודי (פיוט){{ש}} ברית כרותה מלשכוח{{ש}} ברכי אצולה{{ש}} בשאר שמחות שירים תענו{{ש}} בשם אלהי אברהם אפתחה{{ש}} בת אהובת אל קמה בשחר{{ש}} בת ברורה{{ש}} בת עמי לא תחשה{{ש}} בת עמי תייליל{{ש}} בת ציון שמעתי{{ש}} בתולת בת יהודה{{ש}} =ג= גדול עווני{{ש}} גלה גלה{{ש}} גרוני נחר זועק חמס{{ש}} גרושים מבית תענוגיהם{{ש}} =ד= דביר בית שתיל זית{{ש}} דברי נביאים העתידות ידעו{{ש}} דודי ירד לגנו{{ש}} דודי נהפך{{ש}} דוי הסר{{ש}} דומה לארז גדול{{ש}} דוק וחוג רעשו{{ש}} דיינו{{ש}} דלתיך הלילה{{ש}} דממו שרפים{{ש}} דעני לעניי{{ש}} דרור יקרא{{ש}} דרכי שבעה רועים{{ש}} דרשנוך בכל לב{{ש}} =ה= הא כעיני עבדיא{{ש}} האדיר בשמי עליות{{ש}} האדרת והאמונה{{ש}} האומרים אחד{{ש}} האזינו אבירים בני אלים{{ש}} האחד בעולמו ואין שני לו{{ש}} האל העירה וראה{{ש}} הביטה וראה את אנחותינו{{ש}} ==ה-352== '''[[הורידו מאין הפוגות|הורידו מאין הפוגות דמעות כנחל עיני]]'''. – קינה – סי' הצעיר מאיר [בן ברוך מרוטנברג]. *[[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#א סאלוניקי|א סאלוניקי]] (218:); [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#האאס|האאס]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/8091074 85] [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ל|ל]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29119&st=&pgnum=176&hilite= 168] [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338178 360].{{ש}} הורית דרך תשובה{{ש}} הושיענו למען שמך{{ש}} החרישו ממני ואדברה{{ש}} הטה אלהי אזנך{{ש}} היה עם פיפיות{{ש}} היום הרת עולם{{ש}} היום תאמצנו{{ש}} היכל ה{{ש}} הלא אמרית ליך{{ש}} הלוא עיניך לאמונה{{ש}} הללו אדיר אדירים{{ש}} הלנופלים תקומה{{ש}} המבדיל - יצוה ה' חסדו{{ש}} המבדיל בין קודש לחול{{ש}} המלך ה'{{ש}} הנרות הללו{{ש}} הקבצו ושמעו (קינה){{ש}} הקבצו ושמעו בני יעקב דת יוצרכם{{ש}} הרחמן אל תעש עמנו כחטאינו{{ש}} הרחמן הוא אשר חנן{{ש}} הרחמן לברית מילה{{ש}} השמיעיני{{ש}} התכבדו מכובדים{{ש}} התקבצו מלאכים{{ש}} =ו= ואיזו תהילה כפי גודלך{{ש}} ואמרתם זבח פסח{{ש}} ואמרתם כה לחי{{ש}} וארץ שפל רומי וגדל שברי{{ש}} וארץ שפל רומי ונקלה כבודי{{ש}} וארץ שפל רומי יום דימה{{ש}} ואת נוי חטאתי השמימה{{ש}} ואתאונן ואקונן{{ש}} ואתה אמרת היטיב איטיב עמך{{ש}} ואתה הוא ותיק{{ש}} ובכן היה לאין{{ש}} ובכן מי לא יראך{{ש}} והללויה אהלל לאלי{{ש}} והללויה אהלל למי שברא{{ש}} וזאת הברכה (פיוט){{ש}} וחיות ארבע אשר כס עומסות{{ש}} וחיות אשר הנה מרובעות כסא{{ש}} וחיות בוערות בכס רם לוויות{{ש}} וחיות בוערות מראיהן כגחלי אש{{ש}} ==ו-197== '''[[ויאהב אומן|ויאהב אומן יתומת הגן]]'''. — קרובה לפורים — [קליר]. הקרובה הזאת מתחלקת לששה פיוטים באופן כזה שהפיוט הראשון מבליע בתוכו חמשת הפיוטים האחרים, וזו סדרן: {{מודגש|א.}} ויאהב אומן — הפיוט הזה מתחלק לי"ח בתים, בית אחד לכל אחת מי"ח ברכות השמו"ע, וכל בית מתחיל בתיבה אחת מן הי"ח תיבות שב[[אסתר ב יז|אסתר ב', י"ז]], ואחר התיבה הזאת באים חמשה חרוזים המתחילים באות אחת מאותות הא"ב חמש פעמים, ומן החרוז הששי של כל בית ובית יוצא הסימן {{מודגש|{{צ|אלעזר בירבי קיליר חזק}}}} שיש בו י"ח אותיות כמספר הבתים.{{ש}} בין הבית הי"ב והי"ג באים הפיוטים האלה: {{מודגש|ב.}} אזרח בט חוץ בכסל גהוץ — סי א"ב. {{מודגש|ג.}} תמימים כרשו ארץ והקצינו שר בערץ — תשר"ק. {{מודגש|ד.}} אותו מבהלת חתות לו גחלת — סי' אלעזר בירבי קלירי. {{מודגש|ה.}} אספרה אל חק פלאות לחוק — סי' א"ב. ו. אמל ורבך חמשי כהנבך — סי' אלעזר בירבי קליר. * אוצר התפלות ח"ב 182. אסב 43: כל בו ח"ג 350 ובשאר דא"ש מלבד היידנהיים; היידנהיים 108 דרך החיים ח"ד 92 (בדפוס זה נשמטו חמשת הפיוטים ב'-ו'); מגלת אסתר — לבוב 9: (חסר סי' ו) לב שמח 382. סדר ימי הפורים 30 ע"י 674 שער השמים ח"ב 82. הערה: הפיוטים: אספרה אל חק(ה) ואמל ורבך (ו) נמצאו ג"כ בקרובה אחרת: אמתך וחסדך אל תרחק. עי' ג"כ ריפמאנן, ציון ח"א 164. צ 62. ויאתיו כל לעבדך{{ש}} ויבא ארז ראש קצינים{{ש}} ויבן אומן אומנות אבות{{ש}} וידוי אשמנו מורחב{{ש}} וידוי הגדול לרבנו נסים{{ש}} ויהי בחצי הלילה{{ש}} ויושע אומן אשכלות{{ש}} ==ו-239== '''[[ויושע אור ישראל|ויושע אור ישראל איומתו מיד כובשים]]'''. — יוצר לז' של פסח — [מאיר בר יצחק]. פיוט זה נחלק לעשרה חלקים, כל חלק מכילד' בתים בעלי ג' חרוזים ומסיים ב"קדוש". משורות הראשונות של שלשת הבתים הראשונים של כל חלק יוצא הסי' א"ב, מאיר; משורות השניות של הבתים א-ג, ה' יוצא עוד פעם הסי' מאיר, והבית הרביעי של החלק הראשון מכיל הסי' מאיר בר יצחק. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&st=&pgnum=654 253], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 211 [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990017553190205171/NLI?volumeItem=2 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח"ד 304 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&st=&pgnum=336 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 98 [בדפוסים אלו לשבת ראשון אחר פסח], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#מערבות|מערבות]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42658&st=&pgnum=25 13] [לאחרון של פסח], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&st=&pgnum=201 99]; [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1337964 146].{{ש}} ויושע אל אמונה{{ש}} ויושע ה' אבן ישראל{{ש}} ויושע ה' אום למושעות{{ש}} ויושע שושני פרח{{ש}} [[ויכון עולם על מלאתו]] ויעל משה (פיוט){{ש}} וירד אביר יעקב{{ש}} וירד אלהים על הר סיני (מערבית){{ש}} וכל מאמינים{{ש}} וכשחטאו ישראל במדבר{{ש}} ומלאכים נהלכים{{ש}} ונתנה תוקף}{{ש}} ותיק וחסיד אתה{{ש}} =ז= זה אלי זה אלי ואנוהו{{ש}} זולתך אדונים{{ש}} זולתך אין אל{{ש}} זכור אב נמשך אחריך כמים{{ש}} זכור איכה{{ש}} זכור את אשר עשה (יוצר){{ש}} זכור את אשר עשה צר{{ש}} זכור ברית - אבדנו מארץ טובה{{ש}} זכור ברית - אות ברית{{ש}} זכור ברית - אליך ה' אקרא{{ש}} זכור ברית - אשמתנו כי רבה{{ש}} זכור ברית - בקר ערכתי{{ש}} זכור ברית - שש אנכי{{ש}} זכור ברית אב המוני{{ש}} זכור ברית אבותינו{{ש}} זכור ברית אזרחי{{ש}} זכור ה' - אקונן בכל שנה{{ש}} זכור ה' ליהודה ואפרים{{ש}} זכור ה' מה היה לנו{{ש}} =ח= חג אסיף תקופת השנה (מערבית){{ש}} ==ח-33== '''[[יום שבת זכור#תוספות|חג המצות שמרו]]'''. – * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://www.digitale-sammlungen.de/de/view/bsb11007533?page=22 680].{{ש}} (*) תוספת ל[[#י-1934|יום שבת זכור]] למגן אבות. [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות נוספים#פליישר-מגן אבות|פליישר-מגן אבות]] 101. חד גדיא{{ש}} חדו חדו רבנן{{ש}} חדש ששוני{{ש}} חודש ישועה חדש לי{{ש}} חון תחון{{ש}} חוסה על ישראל עמך{{ש}} חוצב רהב תנין{{ש}} חוקר הכל וסוקר{{ש}} חי אלי{{ש}} חי ה'{{ש}} חי ונעלם{{ש}} חי חי יודו חי{{ש}} חיים ארוכים תכתבנו{{ש}} חלק ד' עמו{{ש}} חמול על מעשיך{{ש}} חסל סידור פסח{{ש}} חשתי ולא התמהמהתי בתנומות{{ש}} חתן בר מצוה עלה{{ש}} חתן נעים עלה{{ש}} חתן עמוד{{ש}} =ט= טוב לחסות בה' כי לך ה' הגדולה{{ש}} =י= י-ה אכסוף{{ש}} יאמר נא ישראל{{ש}} יאתה שדי לך{{ש}} יבוא אדיר במהרה{{ש}} יבוא הגואל{{ש}} יביעו שפתי שירה{{ש}} יבכיון מר{{ש}} יגדל{{ש}} ידודון ידודון שנאני שלהבת{{ש}} ידועי שם בבור נשם{{ש}} ידי רשים{{ש}} ידיד נפש{{ש}} ידיד עליון{{ש}} ידידי אל ברכוהו{{ש}} ידידי אל עדת לאומו{{ש}} ידידי את אהוב לבי{{ש}} ידידי השכחת{{ש}} ידידי רועי מקימי{{ש}} ידידיך מאמש{{ש}} ידך פשוט ופתחה{{ש}} ידך תנחני{{ש}} ידכם שאו משאת{{ש}} יה איום זכור היום{{ש}} יה אל גדול ונאדר{{ש}} יה אלה מלכות{{ש}} יה אלי וגואלי{{ש}} יה אלי נכספה נפשי{{ש}} יה אשר גאה גאה{{ש}} יה את סוכת דוד תקים{{ש}} יה בנה יה בנה{{ש}} יה בשר שר צבאיך{{ש}} יה הצל{{ש}} יה השב לבצרון{{ש}} יה חדשך{{ש}} יה למתי צפנת{{ש}} יה מלך רם{{ש}} יה מלכי{{ש}} יה מסי כיבין{{ש}} יה נמצא ולא נרצה{{ש}} יה פתח נא שערי שמים{{ש}} יה צור עולמים{{ש}} יה ריבון{{ש}} יה שור אם נטושה{{ש}} יה שמך ארוממך{{ש}} יה שמע אביוניך{{ש}} יהודה וישראל דעו{{ש}} יהי נועם עתה{{ש}} יהי שלום{{ש}} יהירים קמו{{ש}} יהללך ניב שפתי{{ש}} יודו שמך אים ונורא{{ש}} יודוך כל המיחלים{{ש}} יודוך מלך{{ש}} יודוך רעיוני{{ש}} יום אדיר ומיוחד{{ש}} יום אכפי הכבדתי{{ש}} יום אמיץ זה לאוהבי אמרים{{ש}} יום אשר אשמנו יוצלל ויוסגר{{ש}} יום אשר הוחק לכפרתנו{{ש}} יום אתא לכפר פשעי ישנה{{ש}} יום הודו וכבודו{{ש}} יום השבת אין כמוהו{{ש}} יום זה יהי משקל כל חטאתי{{ש}} יום זה לישראל{{ש}} יום זה למול מלך ישפר{{ש}} יום זה מכובד{{ש}} יום זה שירו לאל{{ש}} יום יום אודה{{ש}} יום יעלה נקראה{{ש}} יום כמו נד{{ש}} יום כפורים זה{{ש}} יום ליבשה{{ש}} יום ליום אודה{{ש}} יום נלחמו בי יחד שכני{{ש}} יום קינה היום{{ש}} [[יום שאת ויתר]] יום שבת וכפורים{{ש}} ==י-1934== '''[[יום שבת זכור|יום שבת זכור השמיע בסיני נגיד עלי ימים הוא קום משחהו]]'''. – פיוט למעריב שבת שחל ביו"ט – סי' יוסף בן קמחי [בן יצחק].* [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#האאס|האאס]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/8091071 82] ובמחזור היידנהיים נמצאו רק שני הבתים הראשונים במעריב ב' דשבועות לפני "מגן אבות"; [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ל|ל]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29119&st=&pgnum=95 91] [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338278 460].{{ש}} יום שבת קדש הוא{{ש}} [[יום שבת קדש נתן צור ישעי]] יום שבת תשמח מאוד נפשי{{ש}} יום שבתון{{ש}} יום שמחה{{ש}} יום שמחה לישראל{{ש}} [[יום שקם שבט]] יומא טבא{{ש}} יומם עינינו תלויות{{ש}} [[יונה בחגוי סלע נחבאה]] יונה מה תהגי{{ש}} יונה נכאבה{{ש}} יונה נשאתה{{ש}} יוסף אשר מקדם{{ש}} יוצר בחכמה{{ש}} יוצר מידו{{ש}} יוקם דם עבדיך{{ש}} יושב בגבהי מרומים{{ש}} יושב בכסא הוד{{ש}} יושב בסתר עליון מגני וצנתי{{ש}} יושב בשמים שעה באי באש ובמים{{ש}} יושב קדם איום{{ש}} יושב תהלות ישראל{{ש}} יושבי קצוות יראו{{ש}} יחביאנו צל ידו{{ש}} יחדיו בשיר מעלות{{ש}} יחדיו לב נשלם{{ש}} יחו לשון חזות אישון{{ש}} יחיד ואין בלתו אחר{{ש}} ==י-2600== '''[[יחיד ערץ|יחיד ערץ יסד ארץ ברוב חכמה ותושיה]]'''. — אופן — סי' יעקב [ר"ת?]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#א הנובר|א הנובר]] 159, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&st=&pgnum=659 258], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 231, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח"ד 309 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&st=&pgnum=340 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 105, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#קה"פ|קה"פ]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=34863&st=&pgnum=26 36], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&st=&pgnum=208 103]: [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&st=&pgnum=269 133]:, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ל|ל]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29119&st=&pgnum=112 110] [מיחסו ליעקב סתם], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338379 561].{{ש}} יחיד רם לעולם{{ש}} יחידתי בצרתי{{ש}} יחלת עבדיך{{ש}} יכתירני אל חי{{ש}} ימהר יום{{ש}} ימותי קלו כצבאות{{ש}} ימים מקדם אזכרה{{ש}} יסד בסודו{{ש}} יספת ה' לגוי נכבדת{{ש}} יעזוב רשע נתיבו{{ש}} יעידון כל עבדיך{{ש}} יעירוני בשמך רעיוני{{ש}} יעירוני רעיוני{{ש}} יעלה יעלה{{ש}} יעלה תחנוננו{{ש}} יעלו לאלף ולרבבה{{ש}} יעלם שבני{{ש}} יערב חין ערכנו{{ש}} יערה עלינו רוח{{ש}} יערת דבש{{ש}} יפה וברה כרדה לגיא פתרוסים{{ש}} יפה נוף אנופף{{ש}} יפרח חתן{{ש}} יפת עין לבבתיני{{ש}} יצו האל לדל שואל{{ש}} יצורים וצפון{{ש}} יציב פתגם{{ש}} יציץ צור מחרכו{{ש}} יצלצלו חובבים{{ש}} יצר האל את העולם{{ש}} יקבוץ מפוזר{{ש}} יקודי אש{{ש}} יקוש בעניו{{ש}} יקרבנו ה' לעבודת בית המקדש{{ש}} יקרה מיקר{{ש}} יקרו רעיך רב מחולל{{ש}} יראים שלחוני{{ש}} יראנו כקדם נפלאות{{ש}} יראתי בפצותי שיח{{ש}} ירדתי לתחתיות{{ש}} ירומם צור דגל{{ש}} ירוצצו כברקים{{ש}} ירושלים את ה' הללי{{ש}} ירצה עם אביון{{ש}} ירצה צום עמך{{ש}} ישיר ישראל שיר נועם{{ש}} ישישו בו כל חוסיו{{ש}} ישמח חתני{{ש}} ישמחו בחגיהם ידידים ונעימים{{ש}} ישמיענו סלחתי{{ש}} ישמעני אלהים בקראי לנגדו{{ש}} ישמרך כאישון בת{{ש}} ישן אל תרדם{{ש}} ישנה בחיק ילדות{{ש}} ישראל בחירי אל{{ש}} ישראל נושע בה' (בקשות){{ש}} ישראל נושע בה' (סליחות){{ש}} ישראל עבדיך{{ש}} ישראל עם קדוש{{ש}} ישראל עמך{{ש}} יתנו צדקות יה{{ש}} [[יתרומם זה אלי ואנוהו]] =כ= כאהל הנמתח בדרי מעלה{{ש}} כאור בקוע באשנבו{{ש}} כאחלמה קבועה בעטרת{{ש}} כבודו אהל כהיום{{ש}} כבודו אופד להנשא{{ש}} כבודו אור יזריח{{ש}} כבודו אות ברבואות{{ש}} כהושעת אב המון{{ש}} כהושעת אדם{{ש}} כהושעת אלים{{ש}} כהושעת ותעזור אנושי מזור{{ש}} כהושעת טמון גומא{{ש}} כהושעת יגיעי נשם{{ש}} כהושעת ידיד ברדתו להלום{{ש}} כהושעת ידידים (להו"ר){{ש}} כהושעת ידידים מכף מעבידים{{ש}} כהושעת יהודה ואפרים{{ש}} כהושעת יוצאי פתרוס{{ש}} כהושעת ילידי אהב{{ש}} כהושעת יקושי מלבן{{ש}} כהושעת יקיר{{ש}} כהושעת ירויי היאור{{ש}} כהושעת ישע לזכרון{{ש}} כהושעת ניני אב המון{{ש}} כהושעת צפיעי איש תמים{{ש}} כי אם שם אדיר ה' אדונינו{{ש}} כי אנו עמך{{ש}} כי אשמרה שבת{{ש}} כי בשם אדיר תצאון{{ש}} כי הנה כחומר{{ש}} כי על רחמיך הרבים אנו בטוחים{{ש}} כי על רחמיך הרבים אנו סמוכים{{ש}} כי רכובו בערבות{{ש}} כירי רם{{ש}} ככלות ייני{{ש}} כל ברואי מעלה ומטה{{ש}} כל מקדש שביעי{{ש}} ==כ-387== '''[[יום שבת זכור#תוספות|כל שומר אש דת]]'''. – עליה לתורה לשבועות. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://www.digitale-sammlungen.de/de/view/bsb11007533?page=22 680].{{ש}} (*) זיהוי הסוג שגוי ומדובר בתוספת ל[[#י-1934|יום שבת זכור]] למגן אבות. [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות נוספים#פליישר-מגן אבות|פליישר-מגן אבות]] 102 [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות נוספים#פרנקל-שבועות|פרנקל-שבועות]] 68. כל שנאני שחק באמר מאמירים{{ש}} כמה אלהי{{ש}} כמראה השמש באדר וזוהר{{ש}} כסא אורי וישעי{{ש}} כתובה לחג השבועות{{ש}} כתועים ואין לבקש{{ש}} כתר מלכות (אבן גבירול){{ש}} כתר מלכות (הבן איש חי){{ש}} כתר מלכות (כסא אליהו){{ש}} כתר מלכות (רדב"ז){{ש}} =ל= לא אמות לא אמות{{ש}} לא ארמון על משפטו{{ש}} לא בקשתי אל אבטח{{ש}} לא קם נביא{{ש}} לאל עורך דין{{ש}} לבית לוי ומשפחתו{{ש}} לבעל התפארת{{ש}} לדוד שיר ומזמור{{ש}} לו ישקלו רעי מהומתי{{ש}} לולי ד' שהיה לנו{{ש}} ליל שיכורים{{ש}} ליל שמורים אור ישראל{{ש}} ליל שמורים אור עולמו נגלה{{ש}} ליל שמורים אותו אל חצה{{ש}} לך אלי תשוקתי{{ש}} לך אלים אלפי אלפים{{ש}} לך ה' הצדקה (פיוט){{ש}} לך ה' הצדקה באותות אשר הפלאת{{ש}} לך ה' הצדקה תלבושת{{ש}} לך יאדיר כל יציר{{ש}} לכה דודי{{ש}} למה ה' תעמוד ברחוק{{ש}} למה הקץ{{ש}} למה יאמרו הגוים (פיוט){{ש}} למי אבכה{{ש}} למי אבכה וכף אכה{{ש}} ==ל-1086== '''[[למי אוי למי אבוי|למי אוי למי אבוי ומדנים למי שיח למי פצעים וקלונים]]'''. – קינה – [אפרים בר יעקב מבונא]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#א סב|א סב]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=7069&st=&pgnum=367 183] [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ספר הדמעות|ספר הדמעות]] ח"א 225 [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#קינות וסליחות|קינות וסליחות]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=43925&st=&pgnum=71 סי' ב]; [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שבלים בודדות|שבלים בודדות]] 133 {{צבע גופן|1=אפור|2=(*) צ"ל [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=43941&st=&pgnum=141 138]}} הערה: הקינה הזאת נוסדה על ההריגה שהיתה בעיר בלויי'ש (Blois) בכ' סיון שנת תתקל"א לרגלי עלילת דם (עי' דברי ימי ישראל ח"ד 237–238) [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ל|ל]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29119&st=&pgnum=52 48] [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338108 290]. למען אב אץ לבוא{{ש}} למען אב בן שלש שנים הכירך{{ש}} למען אב הכירך{{ש}} למען אב הנוסה בעשרה{{ש}} למען אב השכים{{ש}} למען אב חדשת שמו לנקוב{{ש}} למען אב ידעך{{ש}} למען אב ידעך מכל אומות{{ש}} למען אב מאור כשד שיוע ונענה{{ש}} למען אב נבחן בעשר{{ש}} למען אב נם יוקח נא{{ש}} למען אב נפקד{{ש}} למען אב נצטוה{{ש}} למען אב עקד בן{{ש}} למען אברהם האהוב{{ש}} למען אדם אשר בכף נוצר{{ש}} למען אהבת קדומים{{ש}} למען אהל ארמנותיך{{ש}} למען אזרח זרח ממזרח חרסי{{ש}} למען אזרחי הנשלך{{ש}} למען איתן{{ש}} למען אמיץ בן שלוש{{ש}} למען אמיתך{{ש}} למען אסף להחיות{{ש}} למען תמים בדורותיו{{ש}} למען תמים עש תיבה{{ש}} למען תפר עלה תאנה{{ש}} למענך אדיר באדירים{{ש}} למענך אל אחד ואין שני{{ש}} למענך אל הושיעה{{ש}} למענך אל נערץ בסוד קדושים רבה{{ש}} למענך אל עוטה אורות{{ש}} למענך אלהי{{ש}} למענך אלהי האלהים{{ש}} למענך אלהינו{{ש}} למענך ולא לנו{{ש}} למענך תקיף{{ש}} למקדימים בתפילה{{ש}} למתודה חטאתיו{{ש}} לנר ולבשמים{{ש}} לפדות עם דל{{ש}} לפניך אני כורע{{ש}} =מ= מארוד וארפד{{ש}} מאתך תהלתי שומע עתירה ושועה{{ש}} מבית מלוני קמתי בצוקי{{ש}} מברך רחמנא{{ש}} מדי שנה קינה{{ש}} מה ידידות{{ש}} מה יפית{{ש}} מה לך יצרי{{ש}} מה לך שר תשאל{{ש}} מה לכם פה ומי לכם פה{{ש}} מה נאוו עלי{{ש}} מה נכבד היום{{ש}} מה נעים נאוה תהילה{{ש}} מה נפתח ונימא{{ש}} מה נשתנה{{ש}} מהולל אקרא ה'{{ש}} מהללך ורב גדלך{{ש}} מוחץ ורופא{{ש}} מולך מוני{{ש}} מושך חסד ליודעיו{{ש}} מושל בעליונים אתה ידעת{{ש}} [[מושיע ומגן לנו חוסים]] מחוללת מהוללת{{ש}} מחי ומסי{{ש}} מחנות עליונים{{ש}} מי אדר והוד{{ש}} מי העומד בהראה{{ש}} מי זאת עולה יפהפיה{{ש}} מי יתן ראשי מים{{ש}} מי יתנני עבד אלוה עשני{{ש}} מי כמוך (אברהם כלפון){{ש}} מי כמוך (ריה"ל){{ש}} מי כמוך (שבתאי טיאר){{ש}} [[מי כמוך אומר ומקים]] מי לה' אתי עורך{{ש}} מי נשקני מנשיקות אהבה{{ש}} מי שענה לאברהם אבינו{{ש}} מיוחד באהיה אשר אהיה{{ש}} מימים ימימה{{ש}} מכניסי רחמים{{ש}} מלא פי שירה{{ש}} מלאכי צבאות בעלצון{{ש}} מלאכי רחמים{{ש}} מלך אדיר ונורא{{ש}} מלך אזור גבורה{{ש}} מלך אחד יהיה אל העמים{{ש}} מלך אמון מאמרך{{ש}} מלך אמיץ ואיום{{ש}} מלך אמיץ כח רב עלילה{{ש}} מלך גואל ומושיע{{ש}} מלך מלכים רם על רמים{{ש}} מלך עליון אל דר במרום{{ש}} מלך עליון אמיץ המנושא{{ש}} מלך עלמין דגלגלוהי{{ש}} מלך עתיק ימים{{ש}} מלך רם ניב שפתינו שעה נורא עלילה{{ש}} מלכי מקדם פועל ישועות{{ש}} מלכי עולם בורא{{ש}} מנוחה ושמחה{{ש}} מנומם בעת קומם{{ש}} מסוד חכמים{{ש}} מעוז צור{{ש}} מעוני שמים שחקים יזבלוך{{ש}} מפי אל{{ש}} מפלטי אלי צורי סתרי ומגני{{ש}} מציון אל עליון{{ש}} מצרי ערי יצרי{{ש}} מקדים וראש לקוראים{{ש}} מקהלות עם{{ש}} מקוה ישראל ה' (סליחה){{ש}} מקוה ישראל מושיעו{{ש}} מקור עיני{{ש}} מרומים ישכן{{ש}} מרים לראשי{{ש}} מרן דבשמיא מר על כל מרי{{ש}} מרנא דבשמיא{{ש}} מרשות אלהי האלהים{{ש}} מרשות אלהי קדם{{ש}} מרשות האל הגדול{{ש}} מרשות מרומם על כל ברכה{{ש}} מרשות שוכן עד{{ש}} משאת כפי מנחת ערב (סליחות){{ש}} משביח שאון ימים{{ש}} משמים שלום לעם{{ש}} משנאי הצמיד{{ש}} משתחוים להדרת קודש{{ש}} מתי יבושר עם{{ש}} מתי יעקב תפארון{{ש}} =נ= נבוכדנאצר אכלני הממני{{ש}} נודה לשמך בתוך אמוני{{ש}} נכון לבו{{ש}} נלאה להיליל על שברנו{{ש}} נפשי עוז תדרכי{{ש}} נשמת ילדים שוממים{{ש}} נשמת ישרים יהלוך{{ש}} נשמת מלומדי מורשה{{ש}} נשמת שדודים נדודים{{ש}} =ס= סגולתי איומה נשאתי{{ש}} סגולתי מלוכה אזרתיך{{ש}} סגולתי משכתיך חסד{{ש}} סוכה ולולב{{ש}} סוכת שלם{{ש}} סימן טוב יהיה לכל{{ש}} סימני ליל הסדר{{ש}} סלח נא אשמות{{ש}} סלח נא אשמתנו{{ש}} סלח סלח אל טוב וסלח{{ש}} =ע= עב קל ממרומך{{ש}} עד אן צבי מודח{{ש}} עד מתי ה'{{ש}} עובדי האל באמונה{{ש}} עוונינו ארוכים ורחבים וגבוהים{{ש}} עורה נא ימינך רמה{{ש}} עורו שירו שיר{{ש}} עורי נצורה כבבת{{ש}} עזוז אדירירון{{ש}} עזר מצרי{{ש}} עזרני אל חי{{ש}} עין ולב{{ש}} עינינו לך תלינו{{ש}} על אהבתך{{ש}} על אהבתך (מנוקד){{ש}} על אלה תרדנה{{ש}} על בית זה ויושביהו{{ש}} על היכלי אבכה{{ש}} על היכלי חבלי כנחש הולך{{ש}} על הר המוריה{{ש}} על זה היה דוה לבנו{{ש}} על יום חורבן היכל מקודש{{ש}} על משכבי בלילות{{ש}} על נהרות בבל חשכה יפעת מאורותינו{{ש}} עלינו לשבח{{ש}} עם אשר יה ברך{{ש}} עם ה' השלחה{{ש}} עם ה' חזקו ונתחזקה{{ש}} ענה אוחזי ארבעה מינים{{ש}} ענה אומני חוקה נסוכה{{ש}} ענה איומה{{ש}} ענה איומה קוראה בתחנוני{{ש}} ענה איומים בעוז{{ש}} ענה אמוני שבט ראובן{{ש}} ענה אתויים{{ש}} ענה תאבי ישעך{{ש}} עננו אבינו{{ש}} עננו אלוהי אברהם{{ש}} עשה למען שמך{{ש}} עת דודים כלה{{ש}} עת שערי רצון להפתח{{ש}} =פ= פורים פורים{{ש}} פסח אכלו פחוזים{{ש}} פצחו רון ותהילה{{ש}} פרה אמרה קשה{{ש}} ==פ-243== '''[[אז לפנות ערב|פתח לנו שער בעת נעילת שער כי פנה יום]]'''. – חרוז בודד בתפלת נעילה במנהגי אשכנז ופולין, ואולי הוא שריד מפיוט קדמון. =צ= צור משלו{{ש}} צורי גואלי יה{{ש}} ציון אשר יאמרו{{ש}} ציון במשפט לכי לך{{ש}} ציון גברת לממלכות מציריך{{ש}} ציון ה' לכס בחר{{ש}} ציון הלא תשאלי{{ש}} ציון הלא תשאלי לשלום אסיריך{{ש}} ציון הלא תשאלי לשלום עלוביך{{ש}} ציון הלא תשאלי שלות שרידיך{{ש}} ציון ידידות ידיד{{ש}} ציון מנת שלום{{ש}} ציון מעוז קרית מלך{{ש}} ציון מעון חשקי{{ש}} ציון עטרת צבי{{ש}} ציון צפירת פאר{{ש}} ציון קדוש משכני עליון{{ש}} ציון קחי כל צרי{{ש}} ציון תקונני עלי ביתך{{ש}} צמאה נפשי{{ש}} צעקה יוכבד{{ש}} =ק= קדוש אדיר בעליתו{{ש}} קדושת שבת כתקנת עזרא{{ש}} קדש ורחץ{{ש}} קול אהלה תתיפח{{ש}} קול ברמה נשמע ביללה{{ש}} קול יעקב קורא{{ש}} קול מבשר משמיע הטו אוזן{{ש}} קול מהלל יגדל{{ש}} קום חתן{{ש}} קומה ה' למנוחתך{{ש}} קומו ברינה עדת אמוני{{ש}} קוראי מגילה{{ש}} קינת אומן{{ש}} קמתי באשמורת{{ש}} קמתי ותדד שנתי{{ש}} קמתי להלל{{ש}} קרב אורך לעניה{{ש}} קריה יפהפיה{{ש}} =ר= ראה שמש{{ש}} ראשון אמצת לפרח שושנים{{ש}} רבון העולמים אדון כל הנפשות{{ש}} רבון העולמים חתמנו לחיים{{ש}} רבונו של עולם בראותי בחורותי{{ש}} רבונו של עולם ויהי בעלות המנחה{{ש}} רומה אלהים שמך לקדש{{ש}} רועה ישראל האזינה{{ש}} ==ר-802== '''[[אב הרחמן מלא רחמים#נוסח איטליה|רחום וחנון חטאנו לפניך רחם עלינו אב הרחמן מלא רחמים רבים חלר"ע אדון הסליחות בורא עולם במדת רחמים חלר"ע גדול העצה ורב העלילה]]'''. ==ר-803== '''[[אב הרחמן מלא רחמים#נוסח תימן|רחום וחנון חטאנו לפניך אב הרחמן מלא רחמים חלר"ע בורא עולם במדת רחמים חלר"ע גואל ומושיע חלר"ע דיין אלמנות]]'''. רחם נא עליו{{ש}} רחמים פשוטים{{ש}} רחמנא אידכר לן{{ש}} רחמנא דא היא אוריתך{{ש}} רחמנא חטינן{{ש}} רחמנא ענינן בהדא שעתא{{ש}} רחמנא רחם על עמך ישראל דאינון קימין{{ש}} רחמנא רחם על עמך ישראל דאפיקתא יתהון{{ש}} רחמנא רחם על עמך ישראל דאתן למסגד{{ש}} רחמנא רחם עלן בקל ויעבור{{ש}} ריב בין שבת וחנוכה{{ש}} ריבון כל העולמים{{ש}} רם אור גדול נעלם{{ש}} רנו ושבחו לאל{{ש}} רעה בשבטך{{ש}} רעיתי בין הבנות שכולה{{ש}} רפא צירי{{ש}} =ש= שאו לבבכם לכפיכם{{ש}} שאו מנחה משובחה{{ש}} שאו שערים ראשיכם (פיוט){{ש}} שאי קינה במגינה{{ש}} שאלו שחקים ושיחו לאדמה{{ש}} שאלי שרופה באש{{ש}} שבחו אל עדת ישראל{{ש}} שבט יהודה בדוחק ובצער{{ש}} שבטי איתני{{ש}} שביבי שלהבות חצובי להבות{{ש}} ==ש-273== '''[[שביה עניה|שביה עניה בארץ נכריה לקוחה לאמה לאמה מצריה]]'''. — גאולה — סי' שלמה [רשב"ג]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&st=&pgnum=657 256], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 226, בית תפלה [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=38430&st=&pgnum=21 10], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#דרך החיים|דרך החיים]] ח"ה 115, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#חופת חתנים|חופת חתנים]] 99, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#חזונים|חזונים]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42160&st=&pgnum=233 117], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#יפה נוף|יפה נוף]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=44816&st=&pgnum=173 39], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח"ד 308 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&st=&pgnum=339 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#סדר סליחות|סדר סליחות]] 50, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#סדר התחנונים|סדר התחנונים]] [23], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#סליחות טורינו|סליחות טורינא]] 67, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ע"י|ע"י]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42897&st=&pgnum=798&hilite= 728], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 103, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#רומא ב|רומא ב']] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=45406&st=&pgnum=179 290], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#רומא-שד"ל|רומא שד"ל]] [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990019944990205171/NLI?volumeItem=2 ח"ב] 110 [במנהג זה הוא סליחה לשחרית יוכ"פ], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שינגילי-ב|שינגילי-ב]] [https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=44576&st=&pgnum=143&hilite= 70]; [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שירי שלמה-ב"ר|שירי שלמה-ב"ר]] ח"ב (*) ח"ג [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=38219&st=&pgnum=18&hilite= 4], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&st=&pgnum=207 102]; [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#תחנונים-1597|תחנונים 1597]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=52629&st=&pgnum=101 51], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#תחנונים וסליחות|תחנונים וסליחות]] 49; [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#תחנונים וסליחות-שמ"ז|תחנונים וסליחות-שמ"ז]] 61, תרגום אנגלי: נינא דייויס — [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Jewish Quarterly Review|רבעון האנגלי]] ח [https://www.jstor.org/stable/1449836?seq=1 269], תרגום ביהודית: אויערבאך-[[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אידישע דענקער|אידישע דענקער]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/judaicaffm/content/pageview/2020092 88]. הבית השלישי "מחוצים לחוצים" וכו' מובא בס' [[W:גן השכלים|בוסתן אל-אוקול]] ל[[W:נתנאל בירב פיומי|ר' נתנאל אלפיומי]], הוצאת לעווין עמ' 71 [https://tablet.otzar.org/#/book/149871/p/44/t/1/fs/mn_60cf43af-f541-4636-9600-d4ea6150c1f4/start/0/end/4/c *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#לוח|לוח]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=36611&st=&pgnum=74 71], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#צ|צ]] [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1338229 411]. הערה: ה' שובין ב[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?sits=1&req=46778&st=%D7%A9%D7%91%D7%99%D7%94%20%D7%A2%D7%A0%D7%99%D7%94&_rnd=0.8254772840237545 מבוא לסדר פיוט אקדמות] (ווילנא 1901) התאמץ להוכיח שהפיוט הזה איננו לרשב"ג, אבל להלן בערך [[#א-1952|שנותינו ספו]] אוכיח שאין יסוד לטענותיו.{{ש}} שבץ אחזני{{ש}} שבת היום לה'{{ש}} שבת הכסא אשר למעלה מנושא{{ש}} שבת ומילה{{ש}} שבת זה שבת הגדול{{ש}} שבת סורו מני{{ש}} שדודים נדודים{{ש}} שדי אל מה נורא{{ש}} שואף כמו עבד{{ש}} שוכני בתי חמר{{ש}} שוכנת בשדה{{ש}} שולמית הנבחרת מעמים{{ש}} שוממתי ברב יגוני{{ש}} שומר ישראל{{ש}} שומרון קול תתן{{ש}} שופט כל הארץ{{ש}} שושן עמק{{ש}} שושנת ורד{{ש}} שזופת שמש{{ש}} שח ציר נאמן{{ש}} שחי לאל{{ש}} שחר אבקשך{{ש}} שחר להודות לך קמתי{{ש}} שחר קמתי להודות{{ש}} שחרנוך בקשנוך יוצר הרים{{ש}} שטר עלי בעדים וקנין{{ש}} שימו לב על הנשמה{{ש}} שימני ראש{{ש}} שיר אל נעלם{{ש}} שיר אענה{{ש}} שיר היחוד{{ש}} שיר הכבוד{{ש}} שיר ושבח עירכו{{ש}} שיר חדש אשיר{{ש}} שיר חדש זמרו{{ש}} שירה לאל נרננה{{ש}} שירו לאל הודו לשמו{{ש}} שירו לאל נבוני{{ש}} שירו לאל נועם{{ש}} שירו לאל שיר חדש{{ש}} שירו לה' בחורי וזקני{{ש}} שירו לה' הודו לו{{ש}} שירות ותשבחות אתנה{{ש}} שישו ושמחו בשמחת תורה{{ש}} שכולה אכולה{{ש}} [[שכולה גלמודה]] שכורת ולא מיין{{ש}} שכינה צועקת בהרע{{ש}} שלום וצדק נשקו{{ש}} שלום לבוא שבת{{ש}} שלום לך דודי{{ש}} שלום עליכם אתם{{ש}} שלום עליכם מלאכי השרת{{ש}} שלום תשפות לנו{{ש}} שלומי עליון ישני מכפלה{{ש}} שלמא לכון שארא דישראל{{ש}} שלש עשרה מדות האמורות בחנינה{{ש}} שם אל קמתי לברך{{ש}} שמחו בשמחת תורה{{ש}} שמחו בשמחת תורת משה{{ש}} שמחו נא{{ש}} שמחו נא שמחו נא במפטיר וברכתו{{ש}} שמחים בצאתם ובביאתם{{ש}} שמחתי באומרים לי{{ש}} שמיני אותותיו ומעשיו בספר נכתבים{{ש}} שמך לעד בפי מועד{{ש}} שמם הר ציון{{ש}} שמע האל{{ש}} שמע קולי{{ש}} שמעו והאזינו{{ש}} שמעו נא תוכחת{{ש}} שמעתי מפאתי תימן{{ש}} שמרו שבתותי{{ש}} שנאנים שאננים{{ש}} שנה בשנה אהגה כיונה{{ש}} ==ש-1952== '''[[שנותינו ספו|שנותינו ספו בדלות ובקלות לאור נקוה והנה בוז ושפלות]]'''. — גאולה לשבת שניה אחר פסח — סי' שלמה (ב' פעמים) חזק. [רשב"ג]. * [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אוצר התפלות|אוצר התפלות]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=57996&st=&pgnum=660 259], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ארנהיים|ארנהיים]] 238, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#דרך החיים|דרך החיים]] ח"ה 118, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#כל בו|כל בו]] ח"ד 310 [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20350&st=&pgnum=341 *], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#סליחות-תימנים|סליחות-תימנים]] 37, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#ע"י|ע"י]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42897&st=&pgnum=804 734], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#פירסט|פירסט]] 108, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שירי שלמה-ב"ר|שירי שלמה-ב"ר]] ח"ב (*) ח"ג [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=38219&st=&pgnum=19&hilite= 5], [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#שער השמים|שער השמים]] ח"ב [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22560&st=&pgnum=211 104]:, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#תכלאל|תכלאל]] ח"ב ב 148: תרגום אשכנזי: [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Geiger|גייגער-גבירול]] 103, [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#לוח|לוח]] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=36611&st=&pgnum=75 72], סי' 108. הערה: בכל הדפוסים מלבד סליחות תימנים ותכלאל נמצא שנוסח החרוז האחרון של הבית השלישי הוא: "וגם עוד ישמעאל הרס וגרס הרי ששים ואחת וארבע מאות". הרוו"ה במאמרו "[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990018828980205171/NLI הפיוטים והפיטנים]" מעלה בחשבונו שתס"א למספר הישמעאלים מתאים לשנת ד' אלפים תתט"ו (1055) או תתל"ה (1075), "כי תחילת מלכות ישמעאל ד"א שנ"ד (594) או שע"ד (614) כמבואר ב[[איגרת רב שרירא גאון|תשובת ר' שרירא גאון]]". אחריו נגרר בעל ע"י בפירושו ואחז בשנת תטט"ו, ודוקעס ג"כ נגרר אחריו ואחז בשנת תתל"ה (עי' [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Dukes|עהרענזוילען]] עמ' [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1368244 10], [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/1368254 20]). ה' שי"ר חלק על הרוו"ה ואמר שיש לו ראיות נכוחות שצ"ל בגוף הפיוט "הרי ארבע מאות ושלושים ואחת" ([https://hebrewbooks.org/47046 אגרות שי"ר] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=47046&st=&pgnum=289 239]), ולפי זה היתה השנה שבו חבר הפיטן את הפיוט הזה שנת 1025 או 1045 למה"נ. אולם האמת היא כי אין לסמוך בזה על התאריך שבאגרת ר' שרירא גאון כי כבר העיר בצדק בעל [[דורות הראשונים]] (ח"ג (*ח"ו)[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20282&st=&pgnum=177 172]) כי המלים "שנת ארבע אלפים ושע"ד ליצירה" היא הוספת ר' שמואל ולם והגאון בעצמו לא כתב רק "ובימיו יצא מחמד לעולם" (עי' ג"כ [https://hebrewbooks.org/1374 אגרת רב שרירא גאון הוצאת ד"ר בנימן מנשה לוין] [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1374&st=&pgnum=176&hilite= עמ' 100]) והנכון הוא כמו שהעיר שד"ל שתס"א לספירת הישמעאלים עולה לשנת 1069 למה"נ (עי' [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Literaturblatt|ליטבל]] 1846 [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/cm/periodical/pageview/3532435 עמ' 491] ו[[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות עברים#אגרות שד"ל|אגרות שד"ל]] עמ' 983) כי התחלת מלכות ישמעאל היתה בשנת 622 למה"נ ואם נוסיף על זה 461 בנכוי י"א ימים לכל שנה ישמעאלית שהיא שנת לבנה תעלה לנו שנת 109 למה"נ. אבל אפילו אם נאמר שהפיטן חשב שנות חמה ולפי זה תצא לנו שתס"א שנה אחר התחלת מלכות ישמעאל היא שנת 1083 למה"נ, אין לנו להטיל ספק ולומר שרשב"ג לא חבר את הפיוט הזה מפני שהוא כבר מת בשנת 1069 או 1070, כי לפי דעתי אין לנו להתחשב עם התאריכים הנמצאים בפיוטים מפני שאין כל ספק שהמעתיקים שנו אותם כדי להתאים את התאריך לפי זמניהם הם. והא ראיה כי התאריך שלנו נמצא בסליחות תימנים ובתכלאל בנוסח זה: "וגם עוד הרג והרס שבע עשרה שנה וחמש מאות" וכן הוא ג"כ ב[https://www.nli.org.il/he/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=KTIV&scope=KTIV&docId=PNX_MANUSCRIPTS990001751910205171 כ"י ברלין 576] (עי' [[אוצר השירה והפיוט/מפתח המקורות/מקורות לועזים#Steinschneider|רשימת רמש"ש]] ח"א [https://sammlungen.ub.uni-frankfurt.de/freimann/content/pageview/4023837 עמ' 118] הע' 42), ובספר "[[W:גן השכלים|בוסתאן אל-אוקול" (גן החכמה)]] ל[[W:נתנאל בירב פיומי|ר' נתנאל אלפיומי]] (הוצאת דוד לעווין נויארק 1908 עמ' 70-71) [https://tablet.otzar.org/#/book/149871/p/1/t/1/fs/mn_e8afa9ad-9153-4126-a753-63ec5829d3d0/start/0/end/4/c *] מובא קטע מפיוט זה ושם הנוסח: "וגם עוד ישמעאל הרג הרס תשע וחמשים שנה וחמש מאות". מזה נראה שר' נתנאל שנה את התאריך להתאים עם השנה (1165) שבו כתב את ספרו וכן עשו המעתיקים האחרים. מכל האמור בזה מוכח שדברי ה' שובין ב[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?sits=1&req=46778&st=%D7%A9%D7%91%D7%99%D7%94%20%D7%A2%D7%A0%D7%99%D7%94&_rnd=0.8254772840237545 מבוא לסדר פיוט אקדמות] (ווילנא 1901) [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=46778&st=%d7%a9%d7%91%d7%99%d7%94+%d7%a2%d7%a0%d7%99%d7%94&pgnum=35&hilite= עמ' 34] שהפיוט הזה הוא לר' שלמה הבבלי אין להם יסוד כלל.{{ש}} שני זיתים נכרתים{{ש}} שננו לשונם בני אונם{{ש}} שנת אוצרך הטוב{{ש}} שנת אורה שנת ברכה{{ש}} שנת אסומה ובלולה{{ש}} שנת ארץ תתן יבולה{{ש}} שעה נאסר{{ש}} שעה עליון לקול אביון{{ש}} שער אשר נסגר{{ש}} שער הרחמים{{ש}} שערי שמים בלולי אש ומים{{ש}} שעריך בדפקי{{ש}} שפל רוח{{ש}} שפעת רביבים{{ש}} שרי קודש היום{{ש}} שרפו הבירה{{ש}} שש מאות נקראות{{ש}} ששוני רב בך{{ש}} שתאמץ אהבת אמוניך{{ש}} שתה ימי גלותי{{ש}} שתי פעמים מקוימים{{ש}} =ת= תא שמע מרא דעלמא{{ש}} תאבת יום זה{{ש}} תאות לב לא השגנו{{ש}} תאות נפש ולב{{ש}} תאחר מיום זכרון{{ש}} תאיר אורנו{{ש}} [[תאיר נוגה]] תאלת יום ענוי{{ש}} תאמר למחות אשמינו{{ש}} תאמת אור בקדש{{ש}} תבוא לפניך שועת חנון{{ש}} תגרת יד אסוף{{ש}} תהום השוטף על ראשי צפה{{ש}} תהיינה עיניך פקוחות{{ש}} תוחלת ישראל{{ש}} תומת צורים וחסדם{{ש}} תורה הקדושה{{ש}} תורתא דמרביא{{ש}} תזכו לשנים רבות (פיוט){{ש}} [[תחילת כל מעש]] תחינה לנפילת אפים ממחזור ויטרי{{ש}} תחלי תורה{{ש}} תחרות רוגז הניח{{ש}} תיסתר לאלם תרשישים מרון{{ש}} תכלה ממנו אפך וחמתך{{ש}} תכפו עלינו צרות{{ש}} תמהנו מרעות{{ש}} תמו פסו עבודת בית עולמים{{ש}} תמור עבודת מזין{{ש}} תנות צרות לא נוכל{{ש}} תנחם על עפר ואפר{{ש}} תעודה החמודה{{ש}} תעינו מאחריך{{ש}} תעלה תפילתנו למעון שמיך{{ש}} תעלת צרי{{ש}} תענה אמונים{{ש}} תענית צבור קבעו תבוע צרכים{{ש}} תערוג אליך כאיל על אפיקים{{ש}} תפילה תקח תחינה תבחר{{ש}} תפילתו של כהן גדול{{ש}} תפלה לקדמך{{ש}} תפן להקשיב ממעונים{{ש}} תפתח ארץ ויפרו ישע{{ש}} תרומה הבדילנו{{ש}} תשבי צורי{{ש}} תשוב תרחמנו שוב שביתנו{{ש}} תשובה חשובה{{ש}} תתברך אלהי האלהים{{ש}} תתמוך גורלנו{{ש}} תתן אחרית לעמך{{ש}} 7qv9ka5rak0oi3l7vedxf8sevtbtx1j 0 1739984 3019960 3019463 2026-06-14T21:51:19Z בן עדריאל 9444 /* פליישר-איטליה */ 3019960 wikitext text/x-wiki ======המבורג 182b====== מחזור מנהג אשכנז המערבי (מאה י"ד). [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=KTIV&scope=KTIV&docId=PNX_MANUSCRIPTS990001674880205171 *] ======זבדיה====== יונה דוד, שירי זבדיה, ירושלים תשל"ב. [https://tablet.otzar.org/#/b/612852/p/1/t/1781116063082/fs/0/start/0/end/0/c *] ======יזכור פראג====== פינקס יזכור (ממורבוך) של בית הכנסת הישן בפראג (מאה י"ט).[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=KTIV&scope=KTIV&docId=PNX_MANUSCRIPTS990000649560205171 פראג מוזיאון היהודי 114]. ======מוסקבה (גנזבורג) 201====== מחזור מנהג אשכנז המערבי לסוכות-שבת הגדול (מאה ט"ו). [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=KTIV&scope=KTIV&docId=PNX_MANUSCRIPTS990001678600205171&SearchTxt=guenzburg%20201 *] ======פליישר-איטליה====== עזרא פליישר, 'בחינות בשירת פייטני איטליה הראשונים', הספרות, 31-30 (תשמ"א), עמ' 167-131. [https://www.academia.edu/38275575 *] ======פליישר-מגן אבות====== עזרא פליישרף 'עיטורי פיוט לתפילת מגן אבות' תרביץ מה (תשל"ו), עמ' 89–105. [https://www.academia.edu/38275518 *] ======פרמה-1904====== סידור מנהג אשכנז המערבי לכל השנה, ספרית פלטינה, פרמה, Cod. Parm. 1904 (קטלוג די-רוסי 605). [https://www.nli.org.il/he/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=KTIV&scope=KTIV&docId=PNX_MANUSCRIPTS990000958200205171 *] ======שירת הרקח====== יצחק מיזליש, שירת הרוקח: פיוטי רבי אלעזר מוורמייזא, ירושלים תשנ"ג. [https://tablet.otzar.org/#/book/174234/p/1/t/17803551963731234/fs/0/start/0/end/0/c *] 88ewzfxoim415gt1ub1sfs8vyoo50dk 3019961 3019960 2026-06-14T21:52:11Z בן עדריאל 9444 3019961 wikitext text/x-wiki ======המבורג 182b====== מחזור מנהג אשכנז המערבי (מאה י"ד). [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=KTIV&scope=KTIV&docId=PNX_MANUSCRIPTS990001674880205171 *] ======זבדיה====== יונה דוד, שירי זבדיה, ירושלים תשל"ב. [https://tablet.otzar.org/#/b/612852/p/1/t/1781116063082/fs/0/start/0/end/0/c *] ======יזכור פראג====== פינקס יזכור (ממורבוך) של בית הכנסת הישן בפראג (מאה י"ט).[https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=KTIV&scope=KTIV&docId=PNX_MANUSCRIPTS990000649560205171 פראג מוזיאון היהודי 114]. ======מוסקבה (גנזבורג) 201====== מחזור מנהג אשכנז המערבי לסוכות-שבת הגדול (מאה ט"ו). [https://www.nli.org.il/en/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=KTIV&scope=KTIV&docId=PNX_MANUSCRIPTS990001678600205171&SearchTxt=guenzburg%20201 *] ======פליישר-איטליה====== עזרא פליישר, 'בחינות בשירת פייטני איטליה הראשונים', הספרות, 31-30 (תשמ"א), עמ' 167-131. [https://www.academia.edu/38275575 *] ======פליישר-מגן אבות====== עזרא פליישר, 'עיטורי פיוט לתפילת מגן אבות' תרביץ מה (תשל"ו), עמ' 89–105. [https://www.academia.edu/38275518 *] ======פרמה-1904====== סידור מנהג אשכנז המערבי לכל השנה, ספרית פלטינה, פרמה, Cod. Parm. 1904 (קטלוג די-רוסי 605). [https://www.nli.org.il/he/discover/manuscripts/hebrew-manuscripts/itempage?vid=KTIV&scope=KTIV&docId=PNX_MANUSCRIPTS990000958200205171 *] ======פרנקל-שבועות====== יונה פרנקל, מחזור לשבועות לפי מנהגי בני אשכנז לכל ענפיהם, ירושלים תש"ס. ======שירת הרקח====== יצחק מיזליש, שירת הרוקח: פיוטי רבי אלעזר מוורמייזא, ירושלים תשנ"ג. [https://tablet.otzar.org/#/book/174234/p/1/t/17803551963731234/fs/0/start/0/end/0/c *] fhdtzxfq4fk32iftfjb1q3shx9n4pvm 104 1740044 3019999 3016658 2026-06-15T05:06:48Z Nahum 68 /* הוגה */ 3019999 proofread-page text/x-wiki <noinclude><pagequality level="3" user="Nahum" /></noinclude>החיים", תיקן אותי ליאו, מוציא את מקטרתו מפיו, וצוחק מעט. "שטויות!" עניתי. "ריעננת את הערבית שלך עם האיש ההוא ליד ההגה אחר הצהריים הזה. מה הוא אמר לך? הוא עסק בסחר (קרוב לוודאי סחר עבדים) במעלה ובמורד קווי רוחב אלה במשך מחצית מחייו המרושעים, ופעם אחת אף נחת על סלע "אדם" זה עצמו. האם הוא שמע אי פעם דבר מה אודות העיר החרבה או המערות?" "לא", השיב ליאו. "הוא אומר שהארץ כולה היא ביצה מאחור, ומלאה נחשים, במיוחד נחשי פיתון, וציד, ושאיש אינו דר שם. אך למעשה יש חגורה של ביצות לכל אורך החוף המזרח אפריקאי, כך שזה לא אומר הרבה". "זה כן", אמרתי, "זה כן – זה אומר שיש מלריה. אתה רואה איזה סוג דיעה יש לג'נטלמנים הללו על הארץ. איש מהם אינו מוכן לבוא עימנו. הם חושבים אותנו למטורפים, ובהן צדקי מאמין אני כי הם צודקים. אם אי פעם נראה את אנגליה הישנה שוב, אהיה מופתע. בכל אופן, זה לא משנה לי הרבה בגילי, אבל אני חרד לך, ליאו, ולג'וב. זהו עסק של שוטים, נערי". "בסדר גמור, דוד הוראס. ככל שהדבר נוגע לי, אני מוכן ליטול את הסיכון על עצמי. הבט! מהו הענן הזה?" והוא החווה לעבר כתם כהה על פני השמיים מלאי הכוכבים, מיילים ספורים מאחורינו. "לך ושאל את האיש שעל ההגה", אמרתי. הוא קם, מתח את זרועותיו, והלך. לאחר זמן קצר, חזר. "הוא אומר שזו סופה פתאומית, אך היא תחלוף במרחק מה לאחד מצדדינו". בדיוק אז הגיע ג'וב, ונראה מאוד מוצק ואנגלי בחליפת־הציד שלו מפלאנל חום, עם סוג של הבעה מבולבלת על פניו העגולות וההגונות, שהיתה מאוד תדירה אצלו מאז הגיע אל מים זרים אלו. "בבקשה, אדוני", אמר, בנגעו בכובע השמש שלו, שהיה מהודק לאחרוי ראשו בצורה מעט מגוחכת, "בהיות שיש לנו כל הרובים והדברים הללו<noinclude></noinclude> qxyh15ph1g6ce010sj3ql8vd33uj55r 3020000 3019999 2026-06-15T05:07:20Z Nahum 68 3020000 proofread-page text/x-wiki <noinclude><pagequality level="3" user="Nahum" /></noinclude>החיים", תיקן אותי ליאו, מוציא את מקטרתו מפיו, וצוחק מעט. "שטויות!" עניתי. "ריעננת את הערבית שלך עם האיש ההוא ליד ההגה אחר הצהריים הזה. מה הוא אמר לך? הוא עסק בסחר (קרוב לוודאי סחר עבדים) במעלה ובמורד קווי רוחב אלה במשך מחצית מחייו המרושעים, ופעם אחת אף נחת על סלע "אדם" זה עצמו. האם הוא שמע אי פעם דבר מה אודות העיר החרבה או המערות?" "לא", השיב ליאו. "הוא אומר שהארץ כולה היא ביצה מאחור, ומלאה נחשים, במיוחד נחשי פיתון, וציד, ושאיש אינו דר שם. אך למעשה יש חגורה של ביצות לכל אורך החוף המזרח אפריקאי, כך שזה לא אומר הרבה". "זה כן", אמרתי, "זה כן – זה אומר שיש מלריה. אתה רואה איזה סוג דיעה יש לג'נטלמנים הללו על הארץ. איש מהם אינו מוכן לבוא עימנו. הם חושבים אותנו למטורפים, ובהן צדקי מאמין אני כי הם צודקים. אם אי פעם נראה את אנגליה הישנה שוב, אהיה מופתע. בכל אופן, זה לא משנה לי הרבה בגילי, אבל אני חרד לך, ליאו, ולג'וב. זהו עסק של שוטים, נערי". "בסדר גמור, דוד הוראס. ככל שהדבר נוגע לי, אני מוכן ליטול את הסיכון על עצמי. הבט! מהו הענן הזה?" והוא החווה לעבר כתם כהה על פני השמיים מלאי הכוכבים, מיילים ספורים מאחורינו. "לך ושאל את האיש שעל ההגה", אמרתי. הוא קם, מתח את זרועותיו, והלך. לאחר זמן קצר, חזר. "הוא אומר שזו סופה פתאומית, אך היא תחלוף במרחק מה לאחד מצדדינו". בדיוק אז הגיע ג'וב, ונראה מאוד מוצק ואנגלי בחליפת־הציד שלו מפלאנל חום, עם סוג של הבעה מבולבלת על פניו העגולות וההגונות, שהיתה מאוד תדירה אצלו מאז הגיע אל מים זרים אלו. "בבקשה, אדוני", אמר, בנגעו בכובע השמש שלו, שהיה מהודק לאחורי ראשו בצורה מעט מגוחכת, "בהיות שיש לנו כל הרובים והדברים הללו<noinclude></noinclude> 2wnw9juyrnt7629mscaldq79mbzts84 116 1743981 3019947 3018059 2026-06-14T21:31:43Z Fuzzy 29 ת"ט 3019947 wikitext text/x-wiki <שם> תקנות הדיור המוגן (יציבות כלכלית), התשפ"ו-2026 <מקור> ((ק"ת תשפ"ו, 2008א|תקנות הדיור המוגן (יציבות כלכלית)|12408)), ((2216|ת"ט|12425)). <מבוא> בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיפים 3(ג)]], [[+|4(א)(4)]] [[+|ו-27ו(א)]] [[=החוק|לחוק הדיור המוגן, התשע"ב-2012]] (להלן - החוק), באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, ולעניין [[תקנה 16]] - לפי [[סעיף 24 לחוק עקרונות האסדרה, התשפ"ב-2021]], אני מתקין תקנות אלה: @ 1. הגדרות : בתקנות אלה - :- "דוח כספי מבוקר", "דוח על הפעילות", "דוח רווח והפסד", "דוח על תזרימי המזומנים" - כמשמעותם בכללי חשבונאות מקובלים; :- "דוח כספי" - דוח כספי מבוקר; :- "הון עצמי" - הון התאגיד כפי שמופיע בדוח הכספי, ולעניין שותפות - הון השותפות כפי שמופיע בדוח הכספי; :- "הכנסות אחרות" או "הוצאות אחרות" - כל הכנסה או הוצאה שנבעה מאירוע חד-פעמי או שאינה נובעת ממהלך העסקים השוטף, לרבות כל הכנסה המופיעה כהכנסה אחרת או כל הוצאה המופיעה כהוצאה אחרת בדוח על הפעילות או בדוח רווח והפסד, הכול לפי העניין; :- "הערת עסק חי" - הערה שרואה החשבון המבקר מצרף לחוות דעתו על הדוח הכספי, אם יש חשש לאי-עמידה בעקרון עסק חי לפי כללי חשבונאות מקובלים; :- "התחייבויות שוטפות" - התחייבויות שוטפות כפי שהן מופיעות בדוח הכספי, בניכוי התחייבויות בשל פיקדונות הדיירים - אם בדוח הכספי הן נכללות במסגרת ההתחייבויות השוטפות, ובתוספת החזר פיקדונות בשל עזיבת הדיירים בהתבסס על החזרים ששולמו במהלך שנת המס; :- "חברה", "חברה ציבורית" ו"חברה לתועלת הציבור" - כהגדרתן [[בחוק החברות]]; :- "חברה אם" - כמשמעותה [[בחוק ניירות ערך]]; :- "חברה בת" - כהגדרתה [[בחוק ניירות ערך]]; :- "חוב פיננסי נטו" - סך ההתחייבויות הפיננסיות נושאות הריבית, לרבות הלוואות מתאגידים בנקאיים ואחרים, איגרות חוב, ובתוספת ההתחייבויות בשל פיקדונות הדיירים לזמן קצר שייפרעו במהלך 12 החודשים הקרובים, בניכוי נכסים פיננסיים נושאי ריבית, לרבות מזומנים ושווי מזומנים, פיקדונות והשקעות פיננסיות סחירות; :- "חוות דעת שאינה בנוסח האחיד" - חוות דעת של רואה חשבון מבקר על הדוח הכספי, שניתנת אם מתקיימים מקרים המשפיעים על חוות דעתו, ובכלל זה חוות דעת מסויגת, חוות דעת שלילית או הימנעות ממתן חוות דעת; :- "חוק החברות" - [[חוק החברות, התשנ"ט-1999]]; :- "חוק ניירות ערך" - [[חוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968]]; :- "יחס בין הון עצמי לסך המאזן" - יחס בין ההון העצמי, בתוספת הלוואות בעלים, שותפים או צדדים קשורים והפחתה של משיכות בעלים, שותפים או צדדים קשורים והכול לפי העניין, ובין סך המאזן, כפי שכל אלה מופיעים בדוח הכספי; :- "יחס בין סך כל הנכסים נטו שלא קיימת לגביהם הגבלה לסך המאזן" - יחס בין סך כל הנכסים נטו שלא קיימת לגביהם הגבלה, לאחר תוספת הלוואות מצדדים קשורים והפחתה של משיכות צדדים קשורים, והכול לפי העניין, ובין סך המאזן, כפי שכל אלה מופיעים בדוח הכספי; :- "יחס שוטף" - יחס בין סך כל הנכסים השוטפים ובין סך כל ההתחייבויות השוטפות; :- "יחס בין רווח תפעולי תזרימי (EBITDA) לסך ההכנסות" - יחס בין רווח תפעולי תזרימי (EBITDA) ובין סך ההכנסות; :- "יחס בין רווח תפעולי תזרימי (EBITDA) למחזור הפעילות" - יחס בין רווח תפעולי תזרימי (EBITDA) ובין מחזור הפעילות; :- "יחס בין חוב פיננסי נטו לרווח תפעולי תזרימי (EBITDA) או לתזרים מזומנים מפעילות שוטפת" - יחס בין חוב פיננסי נטו ובין רווח תפעולי תזרימי (EBITDA) או תזרים מזומנים מפעילות שוטפת; :- "יחס בין התחייבויות לזמן ארוך ובין נדל"ן שאינו מלאי עסקי" - יחס בין התחייבות לזמן ארוך מתאגידים פיננסיים, כולל התחייבויות לזמן ארוך בשל התחייבויות פיקדונות הדיירים, ובין נדל"ן שאינו מלאי עסקי, במדידה לפי שווי הוגן או עלות מופחתת, לפי בחירת מבקש הרישיון; :- "מאזן" - דוח על המצב הכספי כמשמעותו בכללי חשבונאות מקובלים; :- "מבקש רישיון" - מבקש רישיון הפעלה, לרבות מבקש חידוש רישיון הפעלה; :- "מוסד ללא כוונת רווח" - כהגדרתו [[בחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975]]; :- "מחזור פעילות" - כלל ההכנסות כפי שהן מופיעות בדוח על הפעילות, למעט הכנסות אחרות; :- "נדל"ן שאינו מלאי עסקי" - כל נכס נדל"ן שאינו מהווה מלאי, כפי שמוצג בדוח הכספי או כפי שהוא משוערך, והכול לפי כללי חשבונאות מקובלים; :- "נכסים נטו" - סך כל הנכסים נטו כפי שמופיעים בדוח הכספי; :- "נכסים שוטפים" - נכסים שוטפים כפי שהם מופיעים בדוח הכספי, בתוספת תקבולי פיקדונות מדיירים במהלך שנת המס; :- "נכסים נטו שלא קיימת לגביהם הגבלה" - נכסים נטו ששימשו לפעילות שוטפת ונכסים נטו ששימשו לרכוש קבוע, בלא נכסים נטו שקיימת לגביהם הגבלה בעלת אופי זמני או קבוע; :- "סך המאזן" - סך כל הנכסים לפי הדוח הכספי; :- "סך הכנסות", לגבי תאגיד, למעט חברה לתועלת הציבור ומוסד ללא כוונת רווח - כלל ההכנסות כפי שהן מופיעות בדוח רווח והפסד, למעט הכנסות אחרות; :- "פסקת הדגש עניין" (Emphasis of Matter paragraph) - פסקה הכלולה בדוח רואה החשבון המבקר, המתייחסת לעניין שהוצג באופן נאות, או שניתן בגינו גילוי נאות בדוחות הכספיים, אשר לפי שיקול דעתו המקצועי של רואה החשבון המבקר, הוא בעל חשיבות כזו שהיא יסודית (fundamental) להבנה של המשתמשים את הדוחות הכספיים; :- "צדדים קשורים" - לפי כללי חשבונאות מקובלים; :- "רואה חשבון מבקר" - רואה חשבון כהגדרתו [[בחוק רואי חשבון, התשט"ו-1955]], שערך את הביקורת וחיווה את דעתו על הדוח הכספי; :- "רווח תפעולי" - ההפרש בין הכנסות לבין הוצאות לפני ניכוי מס, בלא הכללת הוצאות מימון או הכנסות מימון ובלא הכללת הוצאות אחרות או הכנסות אחרות, כפי שכל אלה מופיעים בדוח הכספי; :- "רווח תפעולי תזרימי (EBITDA)" - רווח תפעולי, לפני הוצאות מסים, מימון, פחת והפחתות, שלצורך חישובו יש להפחית הכנסות או הוצאות שאינן חלק מהפעילות השוטפת; :- "שותפות" - כהגדרתה [[בפקודת השותפויות [נוסח חדש], התשל"ה-1975]]; :- "שנה מבוקרת" - שנה שלגביה יש דוח כספי; :- "תזרים מזומנים מפעילות שוטפת" - לפי דוח על תזרימי המזומנים. @ 2. מסמכים לצורך בדיקת היציבות הכלכלית : (א) לצורך בדיקת היציבות הכלכלית של מבקש הרישיון, מבקש רישיון יעביר לידי הממונה, ביחד עם הבקשה לקבלת רישיון או לחידושו לפי [[סעיף 3 לחוק]] (בתקנה זו - הבקשה), את כל המסמכים שלהלן: :: (1) אישור חתום בסמוך למועד הגשת הבקשה, מאת רואה החשבון המבקר כי לא קיימת הערת עסק חי לגבי מבקש הרישיון בדוח הכספי האחרון, לרבות התייחסות רואה החשבון המבקר לאירועים מיוחדים לאחר תאריך המאזן המבוקר האחרון; :: (2) אחד מאלה, לפי העניין: ::: (א) תצהיר לפי [[סעיף 15 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971]], של מבקש הרישיון או אישור מאת עורך הדין של מבקש הרישיון, כי נכון למועד הגשת הבקשה לא קיימים נגד מבקש הרישיון הליכים משפטיים או הליכים מינהליים תלויים ועומדים שהוגשו לאחר מועד המאזן האחרון; ::: (ב) אישור מאת עורך הדין של מבקש הרישיון כי נכון למועד הגשת הבקשה קיימים נגד מבקש הרישיון הליכים משפטיים או הליכים מינהליים תלויים ועומדים שהוגשו לאחר מועד המאזן האחרון, ושלגבי כל אחד מהם יפורטו פרטי ההליכים, סכומי התביעה או ההליך, וסיכויי התממשות התביעה או ההליך; :: (3) הצהרה מאת מבקש הרישיון לפי [[טופס א' שבתוספת הראשונה]], חתום בידי מורשי החתימה לעניין הדוח הכספי, על הנתונים שלהלן, מהדוחות הכספיים המתייחסים לפעילותו של המבקש בהפעלת בית דיור מוגן לגבי כל אחת משלוש השנים המבוקרות שקדמו למועד הבקשה, ואם חלפו פחות משלוש שנים מבוקרות ממועד תחילת הפעילות בהפעלת בית דיור מוגן - לגבי שנות הפעילות כאמור שאותן יפרט מבקש הרישיון: ::: (א) יחס בין רווח תפעולי תזרימי (EBITDA) לסך ההכנסות או יחס בין רווח תפעולי תזרימי (EBITDA) למחזור הפעילות, לפי העניין, בפירוט מרכיבי היחס; ::: (ב) יחס בין סך כל הנכסים השוטפים, לסך כל ההתחייבויות השוטפות, בפירוט מרכיבי היחס; ::: (ג) יחס בין הון עצמי לסך המאזן או יחס בין סך כל הנכסים נטו שלא קיימת לגביהם הגבלה לסך המאזן, לפי העניין, בפירוט מרכיבי היחס; ::: (ד) יחס בין חוב פיננסי נטו לרווח תפעולי תזרימי (EBITDA) או לתזרים מזומנים מפעילות שוטפת, בפירוט מרכיבי היחס; ::: (ה) יחס בין התחייבויות לזמן ארוך ובין נדל"ן שאינו מלאי עסקי, בפירוט מרכיבי היחס; :: (4) אישור חתום מאת רואה חשבון מבקר לפי [[טופס ב' שבתוספת הראשונה]] לעניין חוות דעתו על הדוח הכספי של מבקש הרישיון ולעניין הנתונים והיחסים הפיננסיים שנכללים בהצהרה האמורה בפסקה (3), וכן יפרט רואה החשבון לגבי אילו מבין ההליכים המשפטיים או המינהליים שפורטו באישור עורך הדין לפי פסקה (2)(ב) היה צורך לעשות הפרשה בדוח הכספי לפי כללי חשבונאות מקובלים, אילו דוח כספי כאמור היה מוגש במועד הגשת בקשה לרישיון. : (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א)(3), מבקש רישיון רשאי לפנות למשרד הרווחה ולבקש כי משרד הרווחה יחשב לו את היחסים האמורים בתקנת משנה (א)(3); לשם כך יעביר המבקש לידי הממונה את כל אלה: :: (1) דוחות כספיים של מבקש הרישיון, חתומים בידי רואה חשבון מבקר, משלוש השנים המבוקרות שקדמו למועד הגשת הבקשה שלגביהן קיימים דוחות כספיים, המשקפים את כלל פעילותו, ואם חלפו פחות משלוש שנים מבוקרות ממועד תחילת הפעילות של מבקש הרישיון בהפעלת בית דיור מוגן - בשנים המבוקרות שמאותו מועד; :: (2) מסמכים כאמור בתקנת משנה (א)(1) ו-(2). @ 3. אופן ביצוע בדיקת היציבות הכלכלית : (א) משרד הרווחה יערוך את בדיקת היציבות הכלכלית תוך חישוב ממוצע משוקלל של הנתונים והיחסים שפורטו כאמור [[בתקנה 2(א)(3)]]. : (ב) הבדיקה תיערך לגבי שלוש השנים המבוקרות האחרונות, ולניקוד שמתקבל לגבי כל אחת מהשנים המבוקרות יינתן משקל כמפורט להלן (בתקנות אלה - הניקוד המשוקלל): :: (1) לשנה המבוקרת האחרונה - 50%; :: (2) לשנה המבוקרת שקדמה לשנה האמורה בפסקה (1) - 33.3%; :: (3) לשנה המבוקרת שקדמה לשנה האמורה בפסקה (2) - 16.7%. : (ג) על אף האמור בתקנת משנה (ב), חלפו שתי שנים מבוקרות לפחות ממועד תחילת הפעילות של מבקש הרישיון בהפעלת בית דיור מוגן, אך טרם חלפו שלוש שנים מבוקרות מהמועד האמור, יחושב הניקוד המשוקלל בהתאם למשקל כמפורט להלן שיינתן לניקוד שמתקבל לגבי כל אחת מהשנים המבוקרות: :: (1) לשנה המבוקרת האחרונה - 60%; :: (2) לשנה המבוקרת שקדמה לשנה האמורה בפסקה (1) - 40%. : (ד) על אף האמור בתקנת משנה (ב), חלפו פחות משתי שנים מבוקרות אך לפחות שנה מבוקרת אחת מתחילת הפעילות של מבקש הרישיון בהפעלת בית דיור מוגן, יחושב הניקוד המשוקלל במלואו לפי נתוני השנה המבוקרת. : (ה) הניקוד לגבי הדוח הכספי של מבקש הרישיון בכל אחת מהשנים המבוקרות ייקבע לפי היחסים שבמבחנים המפורטים [[בתקנות 4]] [[ו-5]]. @ 4. מבחני יציבות כלכלית לחברה לתועלת הציבור ולמוסד ללא כוונת רווח : מבחני היציבות הכלכלית לחברה לתועלת הציבור ולמוסד ללא כוונת רווח יתבצעו באופן המפורט להלן: : (1) יחס בין רווח תפעולי תזרימי (EBITDA) למחזור הפעילות - הניקוד במבחן זה יינתן לפי המפורט להלן: :: (א) בעד יחס של 0% או פחות יינתנו 0 נקודות; :: (ב) בעד יחס העולה על 0% וקטן מ-5% יינתן ניקוד יחסי מתוך 19.99 נקודות; :: (ג) בעד יחס של 5% ומעלה יינתנו 20 נקודות; : (2) יחס שוטף - הניקוד במבחן זה יינתן לפי המפורט להלן: :: (א) בעד יחס של 80% או פחות יינתנו 0 נקודות; :: (ב) בעד יחס העולה על 80% וקטן מ-120% יינתן ניקוד יחסי מתוך 19.99 נקודות; :: (ג) בעד יחס של 120% ומעלה יינתנו 20 נקודות; : (3) יחס בין סך כל הנכסים נטו שלא קיימת לגביהם הגבלה לסך המאזן - הניקוד במבחן זה יינתן לפי המפורט להלן: :: (א) בעד יחס של 10% או פחות יינתנו 0 נקודות; :: (ב) בעד יחס העולה על 10% וקטן מ-30% יינתן ניקוד יחסי מתוך 19.99 נקודות; :: (ג) בעד יחס של 30% ומעלה יינתנו 20 נקודות; : (4) יחס בין חוב פיננסי נטו לרווח תפעולי תזרימי (EBITDA) או לתזרים מזומנים מפעילות שוטפת - הניקוד במבחן זה יינתן לפי המפורט להלן: :: (א) בעד יחס של 15 שנים ומעלה יינתנו 0 נקודות; :: (ב) בעד יחס העולה על 10 שנים וקטן מ-15 שנים, יינתן ניקוד יחסי מתוך 19.99 נקודות; :: (ג) בעד יחס של 10 שנים ומטה יינתנו 20 נקודות; : (5) יחס בין התחייבויות לזמן ארוך ובין נדל"ן שאינו מלאי עסקי - הניקוד במבחן זה יינתן לפי המפורט להלן: :: (א) בעד יחס של 75% או יותר יינתנו 0 נקודות; :: (ב) בעד יחס העולה על 50% וקטן מ-75% יינתן ניקוד יחסי מתוך 19.99 נקודות; :: (ג) בעד יחס של 50% ומטה יינתנו 20 נקודות. @ 5. מבחני יציבות כלכלית לתאגיד למעט חברה לתועלת הציבור ומוסד ללא כוונת רווח : מבחני היציבות הכלכלית לתאגיד, למעט חברה לתועלת הציבור ומוסד ללא כוונת רווח, יתבצעו באופן המפורט להלן: : (1) יחס בין רווח תפעולי תזרימי (EBITDA) לסך ההכנסות - הניקוד במבחן זה יינתן לפי המפורט להלן: :: (א) בעד יחס של 0% או פחות יינתנו 0 נקודות; :: (ב) בעד יחס העולה על 0% וקטן מ-10% יינתן ניקוד יחסי מתוך 19.99 נקודות; :: (ג) בעד יחס של 10% ומעלה יינתנו 20 נקודות; : (2) יחס שוטף - הניקוד במבחן זה יינתן לפי המפורט להלן: :: (א) בעד יחס של 80% או פחות יינתנו 0 נקודות; :: (ב) בעד יחס העולה על 80% וקטן מ-120% יינתן ניקוד יחסי מתוך 19.99 נקודות; :: (ג) בעד יחס של 120% ומעלה יינתנו 20 נקודות; : (3) יחס בין הון עצמי לסך המאזן - הניקוד במבחן זה יינתן לפי המפורט להלן: :: (א) בעד יחס של 10% או פחות יינתנו 0 נקודות; :: (ב) בעד יחס העולה על 10% וקטן מ-30% יינתן ניקוד יחסי מתוך 19.99 נקודות; :: (ג) בעד יחס של 30% ומעלה יינתנו 20 נקודות; : (4) יחס בין חוב פיננסי נטו לבין רווח תפעולי תזרימי (EBITDA) או לתזרים מזומנים מפעילות שוטפת - הניקוד במבחן זה יינתן לפי המפורט להלן: :: (א) בעד יחס של 15 שנים ומעלה יינתנו 0 נקודות; :: (ב) בעד יחס העולה על 10 שנים וקטן מ-15 שנים, יינתן ניקוד יחסי מתוך 19.99 נקודות; :: (ג) בעד יחס של 10 שנים ומטה יינתנו 20 נקודות; : (5) יחס בין התחייבויות לזמן ארוך ובין נדל"ן שאינו מלאי עסקי - הניקוד במבחן זה יינתן לפי המפורט להלן: :: (א) בעד יחס של 75% או יותר יינתנו 0 נקודות; :: (ב) בעד יחס העולה על 50% וקטן מ-75% יינתן ניקוד יחסי מתוך 19.99 נקודות; :: (ג) בעד יחס של 50% ומטה יינתנו 20 נקודות. @ 6. ציון כולל מזערי נדרש להוכחת יציבות כלכלית מתאימה : תנאי מהתנאים להוכחת יציבות כלכלית מתאימה, הוא שמבקש הרישיון קיבל ציון כולל של 60 נקודות לפחות במבחני היציבות הכלכלית, והמציא את המסמכים האמורים [[בתקנה 2]]. @ 7. מתן רישיון בכפוף לתנאים בעניין יציבות כלכלית : על אף האמור [[בתקנה 6]], מבקש רישיון שקיבל ניקוד הנמוך מ-60 נקודות אך הגיש את המסמכים הנדרשים לפי [[תקנה 2]] ועמד בכל שאר התנאים למתן הרישיון [[שבסעיף 4 לחוק]], רשאי הממונה לתת לו רישיון לתקופה המנויה [[בסעיף 8 לחוק]], בכפוף לתנאים בעניין יציבות כלכלית שיקבע לו הממונה ברישיונו בתוקף סמכותו לפי [[סעיף 7(א) לחוק]], לרבות לעניין הצגת מסמכים, לאחר שמבקש הרישיון מסר לממונה את כל הדוחות הכספיים ששימשו לצורך בחינת יציבותו הכלכלית וכן כל מסמך אחר לעניין יציבותו הכלכלית שדרוש הממונה. @ 8. הוכחת יציבות כלכלית על בסיס דירוג אשראי : על אף האמור [[בתקנות 2 עד 7]], מבקש רישיון שקיים לגביו דירוג אשראי עדכני למועד שאינו מוקדם מ-12 החודשים הקודמים למועד הגשת הבקשה, והוא עומד באחת מהחלופות המנויות בפסקאות (1) או (2) להלן, ייחשב כמי שהוכיח יציבות כלכלית מתאימה לפי [[סעיף 4(א)(4) לחוק]]: : (1) למבקש הרישיון דירוג מנפיק ברמה של Baa1.il בדירוג המתפרסם על ידי חברת מידרוג בע"מ, או דירוג מנפיק ברמה של BBB+.IL על ידי חברת S&P Maalot; : (2) מבקש הרישיון עומד בכל התנאים המצטברים שלהלן: :: (א) נתוניו הכספיים של מבקש הרישיון אוחדו בדוח כספי מאוחד של חברה ציבורית, ולחברה הציבורית האמורה קיים דירוג כאמור בפסקה (1); :: (ב) מבקש הרישיון הציג לממונה מסמך בנוסח הקבוע [[בתוספת השנייה לתקנות]], המאשר כי בכוונת החברה הציבורית להמשיך ולהפעיל, במשך כל תקופת רישיון ההפעלה, את מבקש הרישיון שנתוניו הכספיים אוחדו בדוח הכספי המאוחד שלה. @ 9. בדיקת היציבות הכלכלית של חברת האם של מבקש הרישיון, או של השותפים בשותפות : (א) מבקש רישיון שהציון הכולל שקיבל במבחני היציבות הכלכלית נמוך מ-60 כאמור [[בתקנה 6]], רשאי לבקש את אישור הממונה לכך שתיבדק יציבותה הכלכלית של חברת האם שלו שבדוח הכספי המאוחד שלה נכללים נתוניו הכספיים. : (ב) הממונה רשאי לאשר לבצע את בדיקת היציבות הכלכלית לגבי החברה האם כאמור בתקנת משנה (א), רק לאחר שהיא הציגה לו מסמך המעיד על ערבויותיה לכלל ההתחייבויות של החברה הבת לכל אורך תקופת הרישיון, לרבות בכל העניינים הנוגעים ליציבותה הכלכלית של החברה הבת והציגה לו את כלל הערבויות שהיא ערבה בהן לצדדים שלישיים ומסמכים נדרשים נוספים, וכן התחייבה לדווח לממונה על כל שינוי בנתונים הכלכליים שלה במהלך תקופת הרישיון, אם יינתן; בהחלטתו בעניין אישור כאמור בתקנת משנה (א) יביא הממונה בחשבון, בין השאר, את היקף ההחזקה של חברת האם בחברה הבת, ואת הערבויות שניתנו כאמור. : (ג) אישר הממונה את הבקשה לבדיקת היציבות הכלכלית של חברת האם, תיעשה הבדיקה על בסיס הדוחות הכספיים המאוחדים שלה לרבות דוחות כספיים כאמור לגבי פעילות שאינה הפעלת בית דיור מוגן; הממונה רשאי לדרוש שיוגשו לעיונו הדוחות כאמור ומסמכים נדרשים נוספים, וכן הוא רשאי, בשים לב לכלל הערבויות שניתנו על ידי חברת האם לצדדים שלישיים, לקבוע תנאים נוספים לעניין העמידה במחויבויותיה כלפי חברת הבת, לרבות תנאים ברישיון לפי [[סעיף 7(ב) לחוק]]. : (ד) הוראות תקנה זו לעניין בדיקת היציבות הכלכלית של חברת האם לפי בקשת חברת בת, יחולו גם לעניין בדיקת היציבות של כל אחד מהשותפים, לפי בקשה של השותפות. @ 10. הערת עסק חי, פסקת הדגש עניין או חוות דעת שאינה בנוסח האחיד בדוח הכספי של מבקש רישיון : (א) על אף האמור [[בתקנות 6 עד 9]], מבקש רישיון שבדוח הכספי האחרון שלו מופיעה הערת עסק חי, יראו אותו כמי שלא הוכיח יציבות כלכלית מתאימה לפי [[סעיף 4(א)(4) לחוק]]. : (ב) על אף האמור [[בתקנות 6 עד 11]], מבקש רישיון שקיבל ציון כולל של 60 נקודות לפחות בבדיקת היציבות הכלכלית, ועמד בכל שאר התנאים למתן הרישיון [[שבסעיף 4 לחוק]], אך בדוח הכספי האחרון שלו מופיעה פסקת הדגש עניין או שחוות הדעת אינה בנוסח האחיד, הממונה יהיה רשאי לתת לו רישיון לתקופה המנויה [[בסעיף 8 לחוק]], רק לאחר שמסר מבקש הרישיון לממונה את כל הדוחות הכספיים ששימשו לצורך בחינת יציבותו הכלכלית וכן כל מסמך אחר לעניין יציבותו הכלכלית שדרש הממונה, ובכפוף לתנאים בעניין יציבות כלכלית שיקבע לו הממונה ברישיונו בתוקף סמכותו לפי [[סעיף 7(א) לחוק]]. @ 11. יציבות כלכלית של בעל רישיון : (א) צורפה לחוות דעתו של רואה חשבון מבקר על הדוח הכספי של בעל רישיון במהלך תקופת הרישיון פסקת הדגש עניין, ידווח על כך בעל הרישיון לממונה בתוך 30 ימים. : (ב) הוכחת יציבות כלכלית מתאימה של בעל רישיון לפי דרישה של הממונה כאמור [[בסעיף 27ו(א) לחוק]], תיעשה לפי [[תקנות 2 עד 11]] בשינויים המחויבים, ובשינויים אלה: :: (1) בכל מקום שבו מדובר בבקשה לרישיון, יראו כאילו מדובר בדרישת הממונה; :: (2) בכל מקום שבו מדובר במבקש הרישיון, יראו כאילו מדובר בבעל הרישיון; :: (3) בכל מקום שבו מדובר על מתן רישיון בכפוף לתנאים, יראו כאילו מדובר בקביעת התנאים ברישיון. : (ג) בעל רישיון שקיבל רישיון לפי [[תקנה 8]] [[או 9]], יודיע לממונה על כל שינוי שחל במהלך תקופת הרישיון בתנאים המפורטים [[בתקנה האמורה]] שעל בסיסם קיבל את הרישיון, בין שהשינוי חל אצל בעל הרישיון ובין שהוא חל אצל חברת האם או בחברה הציבורית שעימה אוחדו דוחותיו הכספיים, לפי העניין. @ 12. בקשה לעיון מחדש : מבקש רישיון הרואה את עצמו נפגע מהחלטת הממונה לפי תקנות אלה, רשאי להגיש לממונה בקשה לעיון מחדש (בתקנה זו - הבקשה) בתוך 30 ימים מיום מתן ההחלטה; הממונה ישיב על הבקשה בתוך 30 ימים מיום שנמסרה לו הבקשה, ואם הממונה ביקש מהמבקש מידע או מסמכים נוספים הנדרשים להחלטה בבקשה - בתוך 30 ימים מיום שקיבל מהמבקש את כל המידע והמסמכים הנדרשים להחלטה בבקשה. @ 13. מבקש חדש : על אף האמור [[בתקנות 3 עד 9]], מי שמבקש רישיון לראשונה (להלן - מבקש חדש) ועמד בכל שאר התנאים למתן הרישיון [[שבסעיף 4 לחוק]], אך לא הפעיל בעבר בית דיור מוגן, רשאי הממונה לבחון את היציבות הכלכלית שלו לפי תקנות אלה, ובכלל זה לפי [[תקנות 3 עד 7]] לגבי הדוחות הכספיים שיגיש המבקש החדש לממונה, או לפי [[תקנות 8]] [[או 9]]; לא היו למבקש החדש דוחות כספיים קודמים - רשאי הממונה לראות בו כאילו הוכיח יציבות כלכלית, ואולם אם החליט הממונה לתת לו רישיון יחולו כל אלה: : (1) הממונה יקבע ברישיונו תנאים מתוקף סמכותו לפי [[סעיף 7(א) לחוק]] להבטחת יציבות כלכלית מתאימה במהלך תקופת הרישיון; : (2) תקופת הרישיון לגבי מבקש חדש שלא הגיש לממונה דוחות כספיים לשלוש שנים מבוקרות לפחות, תהיה כאמור [[בסעיף 8(ב) לחוק]]. @ 14. בית דיור מוגן שבו הדיירים הם בעלים או חוכרים : לעניין מבקש רישיון של בית דיור מוגן שהדיירים שבו הם בעלים או חוכרים של המקרקעין או זכאים להירשם כבעלים או כחוכרים של המקרקעין, הממונה רשאי לראות בו כבעל יציבות כלכלית אף אם לא התקיימו לגביו כל התנאים שבתקנות אלה, ורשאי הוא לקבוע ברישיונו תנאים מתוקף סמכותו לפי [[סעיף 7(א) לחוק]] להבטחת יציבות כלכלית מתאימה במהלך תקופת הרישיון. @ 15. סודיות : בלי לגרוע מהוראות [[סעיף 48 לחוק]], הממונה לא יגלה מידע שנמסר לו לפי הוראות תקנות אלה, אלא לשם ביצוע הוראות תקנות אלה או לפי הוראות כל דין אחר. @ 16. בחינה לפי [[חוק עקרונות האסדרה]] : משרד הרווחה יערוך בחינה תקופתית של הוראות תקנות אלה, לפי הוראות [[סעיף 24 לחוק עקרונות האסדרה, התשפ"ב-2021]], בתום חמש שנים מיום תחילתן. == תוספת ראשונה == ==== ((([[תקנה 2(א)(3) ו-(4)]]))) ==== === טופס א' - הצהרה === @ : {{ממורכז|'''{{מוגדל|הצהרה בדבר נתונים ויחסים חשבונאיים}} {{ש}} לפי תקנות הדיור המוגן (יציבות כלכלית), התשפ"ו-2026'''}} @ : תאריך ............................... @ :- לכבוד {{ש}} משרד הרווחה והביטחון החברתי {{ש}} מינהל אזרחים ותיקים - דיור מוגן @ : אג"נ, @ : 1. אנו החתומים מטה מורשי החתימה של [מחק את המיותר] התאגיד/השותפות/המלכ"ר/החברה לתועלת הציבור מס' מזהה (ח"פ/ש"ר/ע"ר) ................. (להלן - הגוף), המורשים לחתום על הדוח הכספי של הגוף, עושים הצהרה זו לשם עריכת בדיקת יציבות כלכלית לגוף בהתאם להוראות שבתקנות הדיור המוגן (יציבות כלכלית), התשפ"ו-2026, וזאת כחלק מהבקשה לקבלת רישיון או לפי דרישת הממונה, לפי [[חוק הדיור המוגן, התשע"ב-2012]]. @ : 2. בטבלה שלהלן מפורטים נתונים ויחסים לפי המבחנים שבתקנות הדיור המוגן (יציבות כלכלית), התשפ"ו-2026; הנתונים ופרטי מרכיבי היחסים המפורטים להלן הם לפי הדוחות המבוקרים לשנים המפורטות בטבלה שלהן שבהן פעל הגוף בהפעלת בית דיור מוגן: :: {| ! rowspan="3" | מס"ד !! rowspan="3" | שם הנתון או היחס !! colspan="3" | הנתון או רכיבי היחס לגבי כל שנה (החל מ-X₁ שהיא השנה האחרונה) והנתונים ששימשו לחישוב הניקוד* |- ! X₁ !! X₂ !! X₃ |- ! שנת .......... !! שנת .......... !! שנת .......... |- | 1א. || : לתאגיד (למעט חל"צ ומלכ"ר) ולשותפות : יחס בין רווח תפעולי תזרימי (EBITDA) לסך ההכנסות | style="text-align: center;" | .................... || style="text-align: center;" | .................... || style="text-align: center;" | .................... |- | 1ב. || : לחברה לתועלת הציבור ולמוסד ללא כוונת רווח : יחס בין רווח תפעולי תזרימי (EBITDA) למחזור הפעילות | style="text-align: center;" | .................... || style="text-align: center;" | .................... || style="text-align: center;" | .................... |- | 2. || : יחס שוטף | style="text-align: center;" | .................... || style="text-align: center;" | .................... || style="text-align: center;" | .................... |- | 3א. || : לתאגיד (למעט חל"צ ומלכ"ר) ולשותפות : יחס בין הון עצמי לסך המאזן | style="text-align: center;" | .................... || style="text-align: center;" | .................... || style="text-align: center;" | .................... |- | 3ב. || : לחברה לתועלת הציבור ולמוסד ללא כוונת רווח - : יחס בין סך כל הנכסים נטו שלא קיימת לגביהם הגבלה לסך המאזן | style="text-align: center;" | .................... || style="text-align: center;" | .................... || style="text-align: center;" | .................... |- | 4. || : יחס בין חוב פיננסי נטו לרווח תפעולי תזרימי (EBITDA) או לתזרים מזומנים מפעילות שוטפת | style="text-align: center;" | .................... || style="text-align: center;" | .................... || style="text-align: center;" | .................... |- | 5. || : יחס בין התחייבויות לזמן ארוך ובין נדל"ן שאינו מלאי עסקי | style="text-align: center;" | .................... || style="text-align: center;" | .................... || style="text-align: center;" | .................... |} :: {{מוקטן|* יש להציג את ערך היחס כביטוי חשבונאי הכולל את המונה והמכנה בנפרד.}} @ : 3. הנתונים ומרכיבי היחסים נכונים, מלאים ומדויקים, ומתאימים לנספח. @ : 4. אני מאשר כי זה שמי, זו חתימתי ותוכן האישור שלעיל אמת. :: {| style="table-layout: fixed; width: 100%; text-align: center;" | style="height: 40px;" | || || || || |- | תאריך || מס' זהות של מורשה חתימה א' מנכ"ל התאגיד/השותף/חבר הוועד המנהל || שם פרטי ומשפחה של מנכ"ל התאגיד/השותף/חבר הוועד המנהל || חתימה || מס' ח"פ/ש"ר/ע"ר של התאגיד |- | rowspan="2" | || style="height: 40px;" | || || || rowspan="2" | |- | מס' זהות של מורשה חתימה ב' סמנכ"ל כספים/השותף/חבר הוועד המנהל || שם פרטי ומשפחה של מורשה חתימה ב' סמנכ"ל כספים/השותף/חבר הוועד המנהל || חתימה |} @ : {{טורים שווים ממורכז | | {{טקסט תחתי|..............................|חתימת רו"ח לשם זיהוי בלבד}} }} @ : {{ממורכז|'''{{מוגדל|נספח להצהרה בדבר נתונים ויחסים חשבונאיים}} {{ש}} לפי תקנות הדיור המוגן (יציבות כלכלית), התשפ"ו-2026'''}} : {{ממורכז|'''הגדרות והנחיות לחישוב מרכיבי היחסים הפיננסיים'''}} : {| ! מס"ד !! שם היחס !! הגדרות מתוך התקנות |- | 1א. || : יחס בין רווח תפעולי תזרימי (EBITDA) לסך ההכנסות : לגבי שותפות או תאגיד (למעט חברה לתועלת הציבור או מוסד ללא כוונת רווח) | : • "יחס בין רווח תפעולי תזרימי (EBITDA) לסך ההכנסות" - יחס בין רווח תפעולי תזרימי (EBITDA) ובין סך ההכנסות; : • "רווח תפעולי תזרימי (EBITDA)" - רווח תפעולי, לפני הוצאות מסים, מימון, פחת והפחתות, שלצורך חישובו יש להפחית הכנסות או הוצאות שאינן חלק מהפעילות השוטפת; : • "רווח תפעולי" - ההפרש בין הכנסות לבין הוצאות לפני ניכוי מס, בלא הכללת הוצאות מימון או הכנסות מימון ובלא הכללת הוצאות אחרות או הכנסות אחרות, כפי שכל אלה מופיעים בדוח הכספי; : • "הכנסות אחרות" או "הוצאות אחרות" - כל הכנסה או הוצאה אשר נבעה מאירוע חד-פעמי או שאינה נובעת ממהלך העסקים השוטף, לרבות כל הכנסה המופיעה כהכנסה אחרת או כל הוצאה המופיעה כהוצאה אחרת בדוח רווח והפסד; • "סך הכנסות" לגבי תאגיד, למעט חברה לתועלת הציבור ומוסד ללא כוונת רווח - כלל ההכנסות כפי שהן : מופיעות בדוח רווח והפסד, למעט הכנסות אחרות. |- | 1ב. || : יחס בין רווח תפעולי תזרימי (EBITDA) למחזור הפעילות : (לגבי חברה לתועלת הציבור או מוסד ללא כוונת רווח) | : • "יחס בין רווח תפעולי תזרימי (EBITDA) למחזור הפעילות" - יחס בין רווח תפעולי תזרימי (EBITDA) ובין מחזור הפעילות; : • "רווח תפעולי תזרימי (EBITDA)" - רווח תפעולי, לפני הוצאות מסים, מימון, פחת והפחתות, שלצורך חישובו יש להפחית הכנסות או הוצאות שאינן חלק מהפעילות השוטפת; : • "רווח תפעולי" - ההפרש בין הכנסות לבין הוצאות לפני ניכוי מס, בלא הכללת הוצאות מימון או הכנסות מימון ובלא הכללת הוצאות אחרות או הכנסות אחרות, כפי שכל אלה מופיעים בדוח הכספי; : • "הכנסות אחרות" או "הוצאות אחרות" - כל הכנסה או הוצאה אשר נבעה מאירוע חד-פעמי או שאינה נובעת ממהלך העסקים השוטף, לרבות כל הכנסה המופיעה כהכנסה אחרת או כל הוצאה המופיעה כהוצאה אחרת בדוח על הפעילות; : • "מחזור פעילות" - כלל ההכנסות כפי שהן מופיעות בדוח על הפעילות, למעט הכנסות אחרות. |- | 2. || : יחס שוטף | : • "יחס שוטף" - יחס בין סך כל הנכסים השוטפים ובין סך כל ההתחייבויות השוטפות; : • "נכסים שוטפים" - נכסים שוטפים כפי שהם מופיעים בדוח הכספי, בתוספת תקבולי פיקדונות מדיירים במהלך שנת המס; : • "התחייבויות שוטפות" - התחייבויות שוטפות כפי שהן מופיעות בדוח הכספי, בניכוי התחייבויות בשל פיקדונות הדיירים - אם בדוח הכספי הם נכללים במסגרת ההתחייבויות השוטפות, ובתוספת החזר פיקדונות בשל עזיבת הדיירים בהתבסס על החזרים ששולמו במהלך שנת המס. |- | 3א. || : יחס בין הון עצמי לסך המאזן : לגבי שותפות או תאגיד (למעט חברה לתועלת הציבור או מוסד ללא כוונת רווח) | : • "הון עצמי" - הון התאגיד כפי שמופיע בדוח הכספי, ולעניין שותפות - הון השותפות כפי שמופיע בדוח הכספי; : • "יחס בין הון עצמי לסך המאזן" - יחס בין ההון העצמי, בתוספת הלוואות בעלים, שותפים או צדדים קשורים והפחתה של משיכות בעלים, שותפים או צדדים קשורים והכול לפי העניין, ובין סך המאזן, כפי שכל אלה מופיעים בדוח הכספי; : • "מאזן" - דוח על המצב הכספי כמשמעותו בכללי חשבונאות מקובלים; : • "סך המאזן" - סך כל הנכסים על פי הדוח הכספי; : • "צדדים קשורים" - לפי כללי חשבונאות מקובלים. |- | 3ב. || : יחס בין סך כל הנכסים נטו שלא קיימת לגביהם הגבלה לסך המאזן : (לגבי חברה לתועלת הציבור או מוסד ללא כוונת רווח) | : • "יחס בין סך כל הנכסים נטו שלא קיימת לגביהם הגבלה לסך המאזן" - יחס בין סך כל הנכסים נטו שלא קיימת לגביהם הגבלה, לאחר תוספת הלוואות מצדדים קשורים והפחתה של משיכות צדדים קשורים, והכול לפי העניין, ובין סך המאזן, כפי שכל אלה מופיעים בדוח הכספי; : • "נכסים נטו" - סך הנכסים נטו כפי שמופיעים בדוח הכספי; : • "נכסים נטו שלא קיימת לגביהם הגבלה" - נכסים נטו ששימשו לפעילות שוטפת ונכסים נטו ששימשו לרכוש קבוע, בלא נכסים נטו שקיימת לגביהם הגבלה בעלת אופי זמני או קבוע; : • "סך המאזן" - סך כל הנכסים על פי הדוח הכספי; : • "צדדים קשורים" - בהתאם לכללי חשבונאות מקובלים. |- | 4. || : יחס בין חוב פיננסי נטו לרווח תפעולי תזרימי (EBITDA) או לתזרים מזומנים מפעילות שוטפת | : • "חוב פיננסי נטו" - סך ההתחייבויות הפיננסיות נושאות הריבית, לרבות הלוואות מתאגידים בנקאיים ואחרים, איגרות חוב, ובתוספת ההתחייבויות בשל פיקדונות הדיירים לזמן קצר שייפרעו במהלך 12 החודשים הקרובים, בניכוי נכסים פיננסיים נושאי ריבית, לרבות מזומנים ושווי מזומנים, פיקדונות והשקעות פיננסיות סחירות; : • "רווח תפעולי תזרימי (EBITDA)" - רווח תפעולי, לפני הוצאות מסים, מימון, פחת והפחתות, שלצורך חישובו יש להפחית הכנסות או הוצאות שאינן חלק מהפעילות השוטפת; : • "רווח תפעולי" - ההפרש בין הכנסות לבין הוצאות לפני ניכוי מס, בלא הכללת הוצאות מימון או הכנסות מימון ובלא הכללת הוצאות אחרות או הכנסות אחרות, כפי שכל אלה מופיעים בדוח הכספי; : • "הכנסות אחרות" או "הוצאות אחרות" - כל הכנסה או הוצאה אשר נבעה מאירוע חד-פעמי או שאינה נובעת ממהלך העסקים השוטף, לרבות כל הכנסה המופיעה כהכנסה אחרת או כל הוצאה המופיעה כהוצאה אחרת בדוח על הפעילות או בדוח רווח והפסד, הכול לפי העניין. |- | 5. || : יחס בין התחייבויות לזמן ארוך ובין נדל"ן שאינו מלאי עסקי | : • "יחס בין התחייבויות לזמן ארוך ובין נדל"ן שאינו מלאי עסקי" - יחס בין התחייבות לזמן ארוך מתאגידים פיננסיים, כולל התחייבויות לזמן ארוך בשל התחייבויות פיקדונות הדיירים, ובין נדל"ן שאינו מלאי עסקי, במדידה לפי שווי הוגן או עלות מופחתת, לפי בחירת מבקש הרישיון; : • "נדל"ן שאינו מלאי עסקי" - כל נכס נדל"ן שאינו מהווה מלאי, כפי שמוצג בדוח הכספי או כפי שהוא משוערך¹, לפי בחירת מבקש הרישיון, והכול לפי כללי חשבונאות מקובלים. |} : {{מוקטן|¹ כאשר לצורך המבחנים נעשה שימוש בשווי משוערך של נכס נדל"ן שאינו מהווה מלאי עסקי, בעוד שבדוחות הכספיים הוא מוצג לפי עלות, יש לצרף דוח במתכונת חוות דעת המבוקרת על ידי רואה חשבון לעניין שיערוך הנדל"ן.}} === טופס ב' === @ : {{ממורכז|'''{{מוגדל|אישור רואה חשבון מבקר לגבי בית הדיור המוגן - דוח מיוחד של רואה חשבון מבקר במתכונת של "אישור" לצורך בדיקת היציבות הכלכלית של התאגיד, השותפות, החברה לתועלת הציבור או המוסד ללא כוונת רווח}} {{ש}} לפי [[תקנות הדיור המוגן (יציבות כלכלית), התשפ"ו-2026]]'''}} : {{ממורכז|{{מוקטן|(המסמך יודפס על נייר לוגו של פירמת רואי החשבון)}}}} @ : {{לשמאל|תאריך .....................}} : לכבוד {{ש}} [שם התאגיד/השותפות/החברה לתועלת הציבור/המוסד ללא כוונת רווח] @ : אג"נ, @ : הנדון: אישור רואה חשבון מבקר לצורך בדיקת היציבות הכלכלית בהתאם לתקנות הדיור המוגן (יציבות כלכלית), התשפ"ו-2026, של התאגיד, השותפות, החברה לתועלת הציבור או המוסד ללא כוונת רווח .............................. (([))מספר ח"פ/ש"ר/ע"ר] ............... (להלן - התאגיד)²((.)) @ : לבקשתך וכרואה החשבון המבקר של התאגיד ולצורכי הגשת מכתבנו זה למשרד הרווחה והביטחון החברתי לפי תקנות הדיור המוגן (יציבות כלכלית), התשפ"ו-2026, ולצרכים אלה בלבד, אני מאשר בזה כי: @ : 1. הדוחות הכספיים [סולו/מאוחדים] של התאגיד לשנים .................. בוקרו על ידנו וחוות דעתנו בלא שינוי מהנוסח האחיד³ עליהם נחתמה בתאריך .................. (להלן - הדוחות הכספיים המבוקרים). @ : 2. חוות דעתנו על הדוחות הכספיים המבוקרים האמורה בסעיף 1 לעיל, אינה כוללת פסקת הדגש עניין לגילוי כלשהו הניתן במסגרת הביאורים לדוחות הכספיים המבוקרים, בדבר גורמים שהעלו ספקות משמעותיים לגבי סיכויי התאגיד להמשיך בפעילותו "בעתיד הנראה לעין", כמשמעותו בתקן ביקורת (ישראל) 570 בדבר "העסק החי" וכן אינה כוללת פסקת הדגש עניין לאי-ודאות העשויה להשפיע משמעותית על הדוחות הכספיים המבוקרים⁴. @ : 3. הנתונים ששימשו את התאגיד לצורך חישוב היחסים המופיעים בהצהרה של מורשי החתימה של מבקש הרישיון, המצורפת והמסומנת בחותמתנו לשם זיהוי בלבד (להלן - ההצהרה), תואמים לנתונים שנכללו בדוחות הכספיים המבוקרים⁵. @ : 4. החישובים האריתמטיים של הנתונים המופיעים בהצהרה הם נאותים. @ : {{טורים שווים ממורכז | | | בכבוד רב, {{ש}} רואה חשבון {{ש}} ........................... }} @ : {{מוקטן| ² נוסח זה נקבע בתיאום עם הוועדה לקביעת נוסחי חוות דעת מיוחדים ואישורי רואי חשבון של לשכת רואי חשבון בישראל אפריל 2026.}} : {{מוקטן|³ אם חוות הדעת כוללת שינוי מהנוסח האחיד - אין להוציא מכתב זה, אלא אם כן התקבל אישור מהממונה, בהתאם להוראות תקנות הדיור המוגן (יציבות כלכלית), התשפ"ו-2026.}} : {{מוקטן|⁴ אם חוות הדעת כוללת הדגש עניין - אין להוציא מכתב זה, אלא אם כן התקבל אישור מהממונה, בהתאם להוראות תקנות הדיור המוגן (יציבות כלכלית), התשפ"ו-2026.}} : {{מוקטן|⁵ במקרה של נכס נדל"ן (שאינו מלאי עסקי) משוערך בעוד שבדוחות הכספיים הסכום מופיע לפי עלות, יש להוסיף לנוסח הסעיף: "הנתונים הם בהתאם לשיערוך ששימש לצורך חוות הדעת באישור המיוחד החתום על ידי רואה החשבון המצורף בזאת"; וזאת בהתאם לאמור בהערת שוליים 1 בטופס א'.}} == תוספת שנייה == ==== ((([[תקנה 8(א)(2)(ב)]]))) ==== @ : {{ממורכז|'''אישור לעניין הוכחת יציבות כלכלית {{ש}} לפי תקנות הדיור המוגן (יציבות כלכלית), התשפ"ו-2026'''}} @ : לכבוד הממונה על הדיור המוגן במשרד הרווחה והביטחון החברתי @ : החברה הציבורית .............................. ח"צ ............... (להלן - החברה הציבורית) מאשרת בזה כי בכוונתה להמשיך להפעיל את חברת הבת .............................. ח"פ ..............., המבקשת הכרה בדירוג האשראי של החברה הציבורית לשם הוכחת יציבות כלכלית לעניין רישיון בית דיור מוגן (להלן - מבקש הרישיון), למשך כל תקופת תוקפו של הרישיון להפעלת בית דיור מוגן של מבקש הרישיון. @ : על החתום בתאריך: ............................... @ : מורשה חתימה מטעם החברה הציבורית: .................................... <פרסום> ב' בסיוון התשפ"ו (18 במאי 2026) <חתימה> חיים כץ שר הרווחה והביטחון החברתי 5lmhrayvftfqxvq25yvicob9tvm8xgf 0 1743985 3019973 3018089 2026-06-14T23:01:12Z OpenLawBot 8112 [3019947] ת"ט 3019973 wikitext text/x-wiki {{ח:התחלה}} {{ח:כותרת|תקנות הדיור המוגן (יציבות כלכלית), התשפ״ו–2026}} {{ח:פתיח-התחלה}} {{ח:תיבה|ק״ת תשפ״ו, 2008א|תקנות הדיור המוגן (יציבות כלכלית)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12408.pdf}}, {{ח:תיבה|2216|ת״ט|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12425.pdf}}. {{ח:סוגר}} {{ח:מפריד}} {{ח:מבוא}} בתוקף סמכותי לפי {{ח:חיצוני|חוק הדיור המוגן#סעיף 3|סעיפים 3(ג)}}, {{ח:חיצוני|חוק הדיור המוגן#סעיף 4|4(א)(4)}} {{ח:חיצוני|חוק הדיור המוגן#סעיף 27ו|ו־27ו(א)}} {{ח:חיצוני|חוק הדיור המוגן|לחוק הדיור המוגן, התשע״ב–2012}} (להלן – החוק), באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, ולעניין {{ח:פנימי|סעיף 16|תקנה 16}} – לפי {{ח:חיצוני|חוק עקרונות האסדרה#סעיף 24|סעיף 24 לחוק עקרונות האסדרה, התשפ״ב–2021}}, אני מתקין תקנות אלה: {{ח:סוגר}} {{ח:מפריד}} {{ח:סעיף|1|הגדרות}} {{ח:ת}} בתקנות אלה – {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דוח כספי מבוקר“, ”דוח על הפעילות“, ”דוח רווח והפסד“, ”דוח על תזרימי המזומנים“ – כמשמעותם בכללי חשבונאות מקובלים; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דוח כספי“ – דוח כספי מבוקר; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הון עצמי“ – הון התאגיד כפי שמופיע בדוח הכספי, ולעניין שותפות – הון השותפות כפי שמופיע בדוח הכספי; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הכנסות אחרות“ או ”הוצאות אחרות“ – כל הכנסה או הוצאה שנבעה מאירוע חד־פעמי או שאינה נובעת ממהלך העסקים השוטף, לרבות כל הכנסה המופיעה כהכנסה אחרת או כל הוצאה המופיעה כהוצאה אחרת בדוח על הפעילות או בדוח רווח והפסד, הכול לפי העניין; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הערת עסק חי“ – הערה שרואה החשבון המבקר מצרף לחוות דעתו על הדוח הכספי, אם יש חשש לאי־עמידה בעקרון עסק חי לפי כללי חשבונאות מקובלים; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”התחייבויות שוטפות“ – התחייבויות שוטפות כפי שהן מופיעות בדוח הכספי, בניכוי התחייבויות בשל פיקדונות הדיירים – אם בדוח הכספי הן נכללות במסגרת ההתחייבויות השוטפות, ובתוספת החזר פיקדונות בשל עזיבת הדיירים בהתבסס על החזרים ששולמו במהלך שנת המס; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חברה“, ”חברה ציבורית“ ו”חברה לתועלת הציבור“ – כהגדרתן {{ח:חיצוני|חוק החברות|בחוק החברות}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חברה אם“ – כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך|בחוק ניירות ערך}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חברה בת“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך|בחוק ניירות ערך}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוב פיננסי נטו“ – סך ההתחייבויות הפיננסיות נושאות הריבית, לרבות הלוואות מתאגידים בנקאיים ואחרים, איגרות חוב, ובתוספת ההתחייבויות בשל פיקדונות הדיירים לזמן קצר שייפרעו במהלך 12 החודשים הקרובים, בניכוי נכסים פיננסיים נושאי ריבית, לרבות מזומנים ושווי מזומנים, פיקדונות והשקעות פיננסיות סחירות; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוות דעת שאינה בנוסח האחיד“ – חוות דעת של רואה חשבון מבקר על הדוח הכספי, שניתנת אם מתקיימים מקרים המשפיעים על חוות דעתו, ובכלל זה חוות דעת מסויגת, חוות דעת שלילית או הימנעות ממתן חוות דעת; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק החברות“ – {{ח:חיצוני|חוק החברות|חוק החברות, התשנ״ט–1999}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק ניירות ערך“ – {{ח:חיצוני|חוק ניירות ערך|חוק ניירות ערך, התשכ״ח–1968}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יחס בין הון עצמי לסך המאזן“ – יחס בין ההון העצמי, בתוספת הלוואות בעלים, שותפים או צדדים קשורים והפחתה של משיכות בעלים, שותפים או צדדים קשורים והכול לפי העניין, ובין סך המאזן, כפי שכל אלה מופיעים בדוח הכספי; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יחס בין סך כל הנכסים נטו שלא קיימת לגביהם הגבלה לסך המאזן“ – יחס בין סך כל הנכסים נטו שלא קיימת לגביהם הגבלה, לאחר תוספת הלוואות מצדדים קשורים והפחתה של משיכות צדדים קשורים, והכול לפי העניין, ובין סך המאזן, כפי שכל אלה מופיעים בדוח הכספי; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יחס שוטף“ – יחס בין סך כל הנכסים השוטפים ובין סך כל ההתחייבויות השוטפות; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יחס בין רווח תפעולי תזרימי (EBITDA) לסך ההכנסות“ – יחס בין רווח תפעולי תזרימי (EBITDA) ובין סך ההכנסות; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יחס בין רווח תפעולי תזרימי (EBITDA) למחזור הפעילות“ – יחס בין רווח תפעולי תזרימי (EBITDA) ובין מחזור הפעילות; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יחס בין חוב פיננסי נטו לרווח תפעולי תזרימי (EBITDA) או לתזרים מזומנים מפעילות שוטפת“ – יחס בין חוב פיננסי נטו ובין רווח תפעולי תזרימי (EBITDA) או תזרים מזומנים מפעילות שוטפת; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”יחס בין התחייבויות לזמן ארוך ובין נדל״ן שאינו מלאי עסקי“ – יחס בין התחייבות לזמן ארוך מתאגידים פיננסיים, כולל התחייבויות לזמן ארוך בשל התחייבויות פיקדונות הדיירים, ובין נדל״ן שאינו מלאי עסקי, במדידה לפי שווי הוגן או עלות מופחתת, לפי בחירת מבקש הרישיון; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מאזן“ – דוח על המצב הכספי כמשמעותו בכללי חשבונאות מקובלים; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מבקש רישיון“ – מבקש רישיון הפעלה, לרבות מבקש חידוש רישיון הפעלה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מוסד ללא כוונת רווח“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף|בחוק מס ערך מוסף, התשל״ו–1975}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מחזור פעילות“ – כלל ההכנסות כפי שהן מופיעות בדוח על הפעילות, למעט הכנסות אחרות; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נדל״ן שאינו מלאי עסקי“ – כל נכס נדל״ן שאינו מהווה מלאי, כפי שמוצג בדוח הכספי או כפי שהוא משוערך, והכול לפי כללי חשבונאות מקובלים; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נכסים נטו“ – סך כל הנכסים נטו כפי שמופיעים בדוח הכספי; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נכסים שוטפים“ – נכסים שוטפים כפי שהם מופיעים בדוח הכספי, בתוספת תקבולי פיקדונות מדיירים במהלך שנת המס; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נכסים נטו שלא קיימת לגביהם הגבלה“ – נכסים נטו ששימשו לפעילות שוטפת ונכסים נטו ששימשו לרכוש קבוע, בלא נכסים נטו שקיימת לגביהם הגבלה בעלת אופי זמני או קבוע; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סך המאזן“ – סך כל הנכסים לפי הדוח הכספי; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סך הכנסות“, לגבי תאגיד, למעט חברה לתועלת הציבור ומוסד ללא כוונת רווח – כלל ההכנסות כפי שהן מופיעות בדוח רווח והפסד, למעט הכנסות אחרות; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פסקת הדגש עניין“ (Emphasis of Matter paragraph) – פסקה הכלולה בדוח רואה החשבון המבקר, המתייחסת לעניין שהוצג באופן נאות, או שניתן בגינו גילוי נאות בדוחות הכספיים, אשר לפי שיקול דעתו המקצועי של רואה החשבון המבקר, הוא בעל חשיבות כזו שהיא יסודית (fundamental) להבנה של המשתמשים את הדוחות הכספיים; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”צדדים קשורים“ – לפי כללי חשבונאות מקובלים; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רואה חשבון מבקר“ – רואה חשבון כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק רואי חשבון|בחוק רואי חשבון, התשט״ו–1955}}, שערך את הביקורת וחיווה את דעתו על הדוח הכספי; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רווח תפעולי“ – ההפרש בין הכנסות לבין הוצאות לפני ניכוי מס, בלא הכללת הוצאות מימון או הכנסות מימון ובלא הכללת הוצאות אחרות או הכנסות אחרות, כפי שכל אלה מופיעים בדוח הכספי; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רווח תפעולי תזרימי (EBITDA)“ – רווח תפעולי, לפני הוצאות מסים, מימון, פחת והפחתות, שלצורך חישובו יש להפחית הכנסות או הוצאות שאינן חלק מהפעילות השוטפת; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שותפות“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|פקודת השותפויות|בפקודת השותפויות [נוסח חדש], התשל״ה–1975}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שנה מבוקרת“ – שנה שלגביה יש דוח כספי; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תזרים מזומנים מפעילות שוטפת“ – לפי דוח על תזרימי המזומנים. {{ח:סעיף|2|מסמכים לצורך בדיקת היציבות הכלכלית}} {{ח:תת|(א)}} לצורך בדיקת היציבות הכלכלית של מבקש הרישיון, מבקש רישיון יעביר לידי הממונה, ביחד עם הבקשה לקבלת רישיון או לחידושו לפי {{ח:חיצוני|חוק הדיור המוגן#סעיף 3|סעיף 3 לחוק}} (בתקנה זו – הבקשה), את כל המסמכים שלהלן: {{ח:תתת|(1)}} אישור חתום בסמוך למועד הגשת הבקשה, מאת רואה החשבון המבקר כי לא קיימת הערת עסק חי לגבי מבקש הרישיון בדוח הכספי האחרון, לרבות התייחסות רואה החשבון המבקר לאירועים מיוחדים לאחר תאריך המאזן המבוקר האחרון; {{ח:תתת|(2)}} אחד מאלה, לפי העניין: {{ח:תתתת|(א)}} תצהיר לפי {{ח:חיצוני|פקודת הראיות#סעיף 15|סעיף 15 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל״א–1971}}, של מבקש הרישיון או אישור מאת עורך הדין של מבקש הרישיון, כי נכון למועד הגשת הבקשה לא קיימים נגד מבקש הרישיון הליכים משפטיים או הליכים מינהליים תלויים ועומדים שהוגשו לאחר מועד המאזן האחרון; {{ח:תתתת|(ב)}} אישור מאת עורך הדין של מבקש הרישיון כי נכון למועד הגשת הבקשה קיימים נגד מבקש הרישיון הליכים משפטיים או הליכים מינהליים תלויים ועומדים שהוגשו לאחר מועד המאזן האחרון, ושלגבי כל אחד מהם יפורטו פרטי ההליכים, סכומי התביעה או ההליך, וסיכויי התממשות התביעה או ההליך; {{ח:תתת|(3)}} הצהרה מאת מבקש הרישיון לפי {{ח:פנימי|תוספת 1 טופס א|טופס א׳ שבתוספת הראשונה}}, חתום בידי מורשי החתימה לעניין הדוח הכספי, על הנתונים שלהלן, מהדוחות הכספיים המתייחסים לפעילותו של המבקש בהפעלת בית דיור מוגן לגבי כל אחת משלוש השנים המבוקרות שקדמו למועד הבקשה, ואם חלפו פחות משלוש שנים מבוקרות ממועד תחילת הפעילות בהפעלת בית דיור מוגן – לגבי שנות הפעילות כאמור שאותן יפרט מבקש הרישיון: {{ח:תתתת|(א)}} יחס בין רווח תפעולי תזרימי (EBITDA) לסך ההכנסות או יחס בין רווח תפעולי תזרימי (EBITDA) למחזור הפעילות, לפי העניין, בפירוט מרכיבי היחס; {{ח:תתתת|(ב)}} יחס בין סך כל הנכסים השוטפים, לסך כל ההתחייבויות השוטפות, בפירוט מרכיבי היחס; {{ח:תתתת|(ג)}} יחס בין הון עצמי לסך המאזן או יחס בין סך כל הנכסים נטו שלא קיימת לגביהם הגבלה לסך המאזן, לפי העניין, בפירוט מרכיבי היחס; {{ח:תתתת|(ד)}} יחס בין חוב פיננסי נטו לרווח תפעולי תזרימי (EBITDA) או לתזרים מזומנים מפעילות שוטפת, בפירוט מרכיבי היחס; {{ח:תתתת|(ה)}} יחס בין התחייבויות לזמן ארוך ובין נדל״ן שאינו מלאי עסקי, בפירוט מרכיבי היחס; {{ח:תתת|(4)}} אישור חתום מאת רואה חשבון מבקר לפי {{ח:פנימי|תוספת 1 טופס ב|טופס ב׳ שבתוספת הראשונה}} לעניין חוות דעתו על הדוח הכספי של מבקש הרישיון ולעניין הנתונים והיחסים הפיננסיים שנכללים בהצהרה האמורה בפסקה (3), וכן יפרט רואה החשבון לגבי אילו מבין ההליכים המשפטיים או המינהליים שפורטו באישור עורך הדין לפי פסקה (2)(ב) היה צורך לעשות הפרשה בדוח הכספי לפי כללי חשבונאות מקובלים, אילו דוח כספי כאמור היה מוגש במועד הגשת בקשה לרישיון. {{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בתקנת משנה (א)(3), מבקש רישיון רשאי לפנות למשרד הרווחה ולבקש כי משרד הרווחה יחשב לו את היחסים האמורים בתקנת משנה (א)(3); לשם כך יעביר המבקש לידי הממונה את כל אלה: {{ח:תתת|(1)}} דוחות כספיים של מבקש הרישיון, חתומים בידי רואה חשבון מבקר, משלוש השנים המבוקרות שקדמו למועד הגשת הבקשה שלגביהן קיימים דוחות כספיים, המשקפים את כלל פעילותו, ואם חלפו פחות משלוש שנים מבוקרות ממועד תחילת הפעילות של מבקש הרישיון בהפעלת בית דיור מוגן – בשנים המבוקרות שמאותו מועד; {{ח:תתת|(2)}} מסמכים כאמור בתקנת משנה (א)(1) ו־(2). {{ח:סעיף|3|אופן ביצוע בדיקת היציבות הכלכלית}} {{ח:תת|(א)}} משרד הרווחה יערוך את בדיקת היציבות הכלכלית תוך חישוב ממוצע משוקלל של הנתונים והיחסים שפורטו כאמור {{ח:פנימי|סעיף 2|בתקנה 2(א)(3)}}. {{ח:תת|(ב)}} הבדיקה תיערך לגבי שלוש השנים המבוקרות האחרונות, ולניקוד שמתקבל לגבי כל אחת מהשנים המבוקרות יינתן משקל כמפורט להלן (בתקנות אלה – הניקוד המשוקלל): {{ח:תתת|(1)}} לשנה המבוקרת האחרונה – 50%; {{ח:תתת|(2)}} לשנה המבוקרת שקדמה לשנה האמורה בפסקה (1) – 33.3%; {{ח:תתת|(3)}} לשנה המבוקרת שקדמה לשנה האמורה בפסקה (2) – 16.7%. {{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בתקנת משנה (ב), חלפו שתי שנים מבוקרות לפחות ממועד תחילת הפעילות של מבקש הרישיון בהפעלת בית דיור מוגן, אך טרם חלפו שלוש שנים מבוקרות מהמועד האמור, יחושב הניקוד המשוקלל בהתאם למשקל כמפורט להלן שיינתן לניקוד שמתקבל לגבי כל אחת מהשנים המבוקרות: {{ח:תתת|(1)}} לשנה המבוקרת האחרונה – 60%; {{ח:תתת|(2)}} לשנה המבוקרת שקדמה לשנה האמורה בפסקה (1) – 40%. {{ח:תת|(ד)}} על אף האמור בתקנת משנה (ב), חלפו פחות משתי שנים מבוקרות אך לפחות שנה מבוקרת אחת מתחילת הפעילות של מבקש הרישיון בהפעלת בית דיור מוגן, יחושב הניקוד המשוקלל במלואו לפי נתוני השנה המבוקרת. {{ח:תת|(ה)}} הניקוד לגבי הדוח הכספי של מבקש הרישיון בכל אחת מהשנים המבוקרות ייקבע לפי היחסים שבמבחנים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 4|בתקנות 4}} {{ח:פנימי|סעיף 5|ו־5}}. {{ח:סעיף|4|מבחני יציבות כלכלית לחברה לתועלת הציבור ולמוסד ללא כוונת רווח}} {{ח:ת}} מבחני היציבות הכלכלית לחברה לתועלת הציבור ולמוסד ללא כוונת רווח יתבצעו באופן המפורט להלן: {{ח:תת|(1)}} יחס בין רווח תפעולי תזרימי (EBITDA) למחזור הפעילות – הניקוד במבחן זה יינתן לפי המפורט להלן: {{ח:תתת|(א)}} בעד יחס של 0% או פחות יינתנו 0 נקודות; {{ח:תתת|(ב)}} בעד יחס העולה על 0% וקטן מ־5% יינתן ניקוד יחסי מתוך 19.99 נקודות; {{ח:תתת|(ג)}} בעד יחס של 5% ומעלה יינתנו 20 נקודות; {{ח:תת|(2)}} יחס שוטף – הניקוד במבחן זה יינתן לפי המפורט להלן: {{ח:תתת|(א)}} בעד יחס של 80% או פחות יינתנו 0 נקודות; {{ח:תתת|(ב)}} בעד יחס העולה על 80% וקטן מ־120% יינתן ניקוד יחסי מתוך 19.99 נקודות; {{ח:תתת|(ג)}} בעד יחס של 120% ומעלה יינתנו 20 נקודות; {{ח:תת|(3)}} יחס בין סך כל הנכסים נטו שלא קיימת לגביהם הגבלה לסך המאזן – הניקוד במבחן זה יינתן לפי המפורט להלן: {{ח:תתת|(א)}} בעד יחס של 10% או פחות יינתנו 0 נקודות; {{ח:תתת|(ב)}} בעד יחס העולה על 10% וקטן מ־30% יינתן ניקוד יחסי מתוך 19.99 נקודות; {{ח:תתת|(ג)}} בעד יחס של 30% ומעלה יינתנו 20 נקודות; {{ח:תת|(4)}} יחס בין חוב פיננסי נטו לרווח תפעולי תזרימי (EBITDA) או לתזרים מזומנים מפעילות שוטפת – הניקוד במבחן זה יינתן לפי המפורט להלן: {{ח:תתת|(א)}} בעד יחס של 15 שנים ומעלה יינתנו 0 נקודות; {{ח:תתת|(ב)}} בעד יחס העולה על 10 שנים וקטן מ־15 שנים, יינתן ניקוד יחסי מתוך 19.99 נקודות; {{ח:תתת|(ג)}} בעד יחס של 10 שנים ומטה יינתנו 20 נקודות; {{ח:תת|(5)}} יחס בין התחייבויות לזמן ארוך ובין נדל״ן שאינו מלאי עסקי – הניקוד במבחן זה יינתן לפי המפורט להלן: {{ח:תתת|(א)}} בעד יחס של 75% או יותר יינתנו 0 נקודות; {{ח:תתת|(ב)}} בעד יחס העולה על 50% וקטן מ־75% יינתן ניקוד יחסי מתוך 19.99 נקודות; {{ח:תתת|(ג)}} בעד יחס של 50% ומטה יינתנו 20 נקודות. {{ח:סעיף|5|מבחני יציבות כלכלית לתאגיד למעט חברה לתועלת הציבור ומוסד ללא כוונת רווח}} {{ח:ת}} מבחני היציבות הכלכלית לתאגיד, למעט חברה לתועלת הציבור ומוסד ללא כוונת רווח, יתבצעו באופן המפורט להלן: {{ח:תת|(1)}} יחס בין רווח תפעולי תזרימי (EBITDA) לסך ההכנסות – הניקוד במבחן זה יינתן לפי המפורט להלן: {{ח:תתת|(א)}} בעד יחס של 0% או פחות יינתנו 0 נקודות; {{ח:תתת|(ב)}} בעד יחס העולה על 0% וקטן מ־10% יינתן ניקוד יחסי מתוך 19.99 נקודות; {{ח:תתת|(ג)}} בעד יחס של 10% ומעלה יינתנו 20 נקודות; {{ח:תת|(2)}} יחס שוטף – הניקוד במבחן זה יינתן לפי המפורט להלן: {{ח:תתת|(א)}} בעד יחס של 80% או פחות יינתנו 0 נקודות; {{ח:תתת|(ב)}} בעד יחס העולה על 80% וקטן מ־120% יינתן ניקוד יחסי מתוך 19.99 נקודות; {{ח:תתת|(ג)}} בעד יחס של 120% ומעלה יינתנו 20 נקודות; {{ח:תת|(3)}} יחס בין הון עצמי לסך המאזן – הניקוד במבחן זה יינתן לפי המפורט להלן: {{ח:תתת|(א)}} בעד יחס של 10% או פחות יינתנו 0 נקודות; {{ח:תתת|(ב)}} בעד יחס העולה על 10% וקטן מ־30% יינתן ניקוד יחסי מתוך 19.99 נקודות; {{ח:תתת|(ג)}} בעד יחס של 30% ומעלה יינתנו 20 נקודות; {{ח:תת|(4)}} יחס בין חוב פיננסי נטו לבין רווח תפעולי תזרימי (EBITDA) או לתזרים מזומנים מפעילות שוטפת – הניקוד במבחן זה יינתן לפי המפורט להלן: {{ח:תתת|(א)}} בעד יחס של 15 שנים ומעלה יינתנו 0 נקודות; {{ח:תתת|(ב)}} בעד יחס העולה על 10 שנים וקטן מ־15 שנים, יינתן ניקוד יחסי מתוך 19.99 נקודות; {{ח:תתת|(ג)}} בעד יחס של 10 שנים ומטה יינתנו 20 נקודות; {{ח:תת|(5)}} יחס בין התחייבויות לזמן ארוך ובין נדל״ן שאינו מלאי עסקי – הניקוד במבחן זה יינתן לפי המפורט להלן: {{ח:תתת|(א)}} בעד יחס של 75% או יותר יינתנו 0 נקודות; {{ח:תתת|(ב)}} בעד יחס העולה על 50% וקטן מ־75% יינתן ניקוד יחסי מתוך 19.99 נקודות; {{ח:תתת|(ג)}} בעד יחס של 50% ומטה יינתנו 20 נקודות. {{ח:סעיף|6|ציון כולל מזערי נדרש להוכחת יציבות כלכלית מתאימה}} {{ח:ת}} תנאי מהתנאים להוכחת יציבות כלכלית מתאימה, הוא שמבקש הרישיון קיבל ציון כולל של 60 נקודות לפחות במבחני היציבות הכלכלית, והמציא את המסמכים האמורים {{ח:פנימי|סעיף 2|בתקנה 2}}. {{ח:סעיף|7|מתן רישיון בכפוף לתנאים בעניין יציבות כלכלית}} {{ח:ת}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 6|בתקנה 6}}, מבקש רישיון שקיבל ניקוד הנמוך מ־60 נקודות אך הגיש את המסמכים הנדרשים לפי {{ח:פנימי|סעיף 2|תקנה 2}} ועמד בכל שאר התנאים למתן הרישיון {{ח:חיצוני|חוק הדיור המוגן#סעיף 4|שבסעיף 4 לחוק}}, רשאי הממונה לתת לו רישיון לתקופה המנויה {{ח:חיצוני|חוק הדיור המוגן#סעיף 8|בסעיף 8 לחוק}}, בכפוף לתנאים בעניין יציבות כלכלית שיקבע לו הממונה ברישיונו בתוקף סמכותו לפי {{ח:חיצוני|חוק הדיור המוגן#סעיף 7|סעיף 7(א) לחוק}}, לרבות לעניין הצגת מסמכים, לאחר שמבקש הרישיון מסר לממונה את כל הדוחות הכספיים ששימשו לצורך בחינת יציבותו הכלכלית וכן כל מסמך אחר לעניין יציבותו הכלכלית שדרוש הממונה. {{ח:סעיף|8|הוכחת יציבות כלכלית על בסיס דירוג אשראי}} {{ח:ת}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 2|בתקנות 2 עד 7}}, מבקש רישיון שקיים לגביו דירוג אשראי עדכני למועד שאינו מוקדם מ־12 החודשים הקודמים למועד הגשת הבקשה, והוא עומד באחת מהחלופות המנויות בפסקאות (1) או (2) להלן, ייחשב כמי שהוכיח יציבות כלכלית מתאימה לפי {{ח:חיצוני|חוק הדיור המוגן#סעיף 4|סעיף 4(א)(4) לחוק}}: {{ח:תת|(1)}} למבקש הרישיון דירוג מנפיק ברמה של Baa1.il בדירוג המתפרסם על ידי חברת מידרוג בע״מ, או דירוג מנפיק ברמה של BBB+.IL על ידי חברת S&P Maalot; {{ח:תת|(2)}} מבקש הרישיון עומד בכל התנאים המצטברים שלהלן: {{ח:תתת|(א)}} נתוניו הכספיים של מבקש הרישיון אוחדו בדוח כספי מאוחד של חברה ציבורית, ולחברה הציבורית האמורה קיים דירוג כאמור בפסקה (1); {{ח:תתת|(ב)}} מבקש הרישיון הציג לממונה מסמך בנוסח הקבוע {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת השנייה לתקנות}}, המאשר כי בכוונת החברה הציבורית להמשיך ולהפעיל, במשך כל תקופת רישיון ההפעלה, את מבקש הרישיון שנתוניו הכספיים אוחדו בדוח הכספי המאוחד שלה. {{ח:סעיף|9|בדיקת היציבות הכלכלית של חברת האם של מבקש הרישיון, או של השותפים בשותפות}} {{ח:תת|(א)}} מבקש רישיון שהציון הכולל שקיבל במבחני היציבות הכלכלית נמוך מ־60 כאמור {{ח:פנימי|סעיף 6|בתקנה 6}}, רשאי לבקש את אישור הממונה לכך שתיבדק יציבותה הכלכלית של חברת האם שלו שבדוח הכספי המאוחד שלה נכללים נתוניו הכספיים. {{ח:תת|(ב)}} הממונה רשאי לאשר לבצע את בדיקת היציבות הכלכלית לגבי החברה האם כאמור בתקנת משנה (א), רק לאחר שהיא הציגה לו מסמך המעיד על ערבויותיה לכלל ההתחייבויות של החברה הבת לכל אורך תקופת הרישיון, לרבות בכל העניינים הנוגעים ליציבותה הכלכלית של החברה הבת והציגה לו את כלל הערבויות שהיא ערבה בהן לצדדים שלישיים ומסמכים נדרשים נוספים, וכן התחייבה לדווח לממונה על כל שינוי בנתונים הכלכליים שלה במהלך תקופת הרישיון, אם יינתן; בהחלטתו בעניין אישור כאמור בתקנת משנה (א) יביא הממונה בחשבון, בין השאר, את היקף ההחזקה של חברת האם בחברה הבת, ואת הערבויות שניתנו כאמור. {{ח:תת|(ג)}} אישר הממונה את הבקשה לבדיקת היציבות הכלכלית של חברת האם, תיעשה הבדיקה על בסיס הדוחות הכספיים המאוחדים שלה לרבות דוחות כספיים כאמור לגבי פעילות שאינה הפעלת בית דיור מוגן; הממונה רשאי לדרוש שיוגשו לעיונו הדוחות כאמור ומסמכים נדרשים נוספים, וכן הוא רשאי, בשים לב לכלל הערבויות שניתנו על ידי חברת האם לצדדים שלישיים, לקבוע תנאים נוספים לעניין העמידה במחויבויותיה כלפי חברת הבת, לרבות תנאים ברישיון לפי {{ח:חיצוני|חוק הדיור המוגן#סעיף 7|סעיף 7(ב) לחוק}}. {{ח:תת|(ד)}} הוראות תקנה זו לעניין בדיקת היציבות הכלכלית של חברת האם לפי בקשת חברת בת, יחולו גם לעניין בדיקת היציבות של כל אחד מהשותפים, לפי בקשה של השותפות. {{ח:סעיף|10|הערת עסק חי, פסקת הדגש עניין או חוות דעת שאינה בנוסח האחיד בדוח הכספי של מבקש רישיון}} {{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 6|בתקנות 6 עד 9}}, מבקש רישיון שבדוח הכספי האחרון שלו מופיעה הערת עסק חי, יראו אותו כמי שלא הוכיח יציבות כלכלית מתאימה לפי {{ח:חיצוני|חוק הדיור המוגן#סעיף 4|סעיף 4(א)(4) לחוק}}. {{ח:תת|(ב)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 6|בתקנות 6 עד 11}}, מבקש רישיון שקיבל ציון כולל של 60 נקודות לפחות בבדיקת היציבות הכלכלית, ועמד בכל שאר התנאים למתן הרישיון {{ח:חיצוני|חוק הדיור המוגן#סעיף 4|שבסעיף 4 לחוק}}, אך בדוח הכספי האחרון שלו מופיעה פסקת הדגש עניין או שחוות הדעת אינה בנוסח האחיד, הממונה יהיה רשאי לתת לו רישיון לתקופה המנויה {{ח:חיצוני|חוק הדיור המוגן#סעיף 8|בסעיף 8 לחוק}}, רק לאחר שמסר מבקש הרישיון לממונה את כל הדוחות הכספיים ששימשו לצורך בחינת יציבותו הכלכלית וכן כל מסמך אחר לעניין יציבותו הכלכלית שדרש הממונה, ובכפוף לתנאים בעניין יציבות כלכלית שיקבע לו הממונה ברישיונו בתוקף סמכותו לפי {{ח:חיצוני|חוק הדיור המוגן#סעיף 7|סעיף 7(א) לחוק}}. {{ח:סעיף|11|יציבות כלכלית של בעל רישיון}} {{ח:תת|(א)}} צורפה לחוות דעתו של רואה חשבון מבקר על הדוח הכספי של בעל רישיון במהלך תקופת הרישיון פסקת הדגש עניין, ידווח על כך בעל הרישיון לממונה בתוך 30 ימים. {{ח:תת|(ב)}} הוכחת יציבות כלכלית מתאימה של בעל רישיון לפי דרישה של הממונה כאמור {{ח:חיצוני|חוק הדיור המוגן#סעיף 27ו|בסעיף 27ו(א) לחוק}}, תיעשה לפי {{ח:פנימי|סעיף 2|תקנות 2 עד 11}} בשינויים המחויבים, ובשינויים אלה: {{ח:תתת|(1)}} בכל מקום שבו מדובר בבקשה לרישיון, יראו כאילו מדובר בדרישת הממונה; {{ח:תתת|(2)}} בכל מקום שבו מדובר במבקש הרישיון, יראו כאילו מדובר בבעל הרישיון; {{ח:תתת|(3)}} בכל מקום שבו מדובר על מתן רישיון בכפוף לתנאים, יראו כאילו מדובר בקביעת התנאים ברישיון. {{ח:תת|(ג)}} בעל רישיון שקיבל רישיון לפי {{ח:פנימי|סעיף 8|תקנה 8}} {{ח:פנימי|סעיף 9|או 9}}, יודיע לממונה על כל שינוי שחל במהלך תקופת הרישיון בתנאים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 9|בתקנה האמורה}} שעל בסיסם קיבל את הרישיון, בין שהשינוי חל אצל בעל הרישיון ובין שהוא חל אצל חברת האם או בחברה הציבורית שעימה אוחדו דוחותיו הכספיים, לפי העניין. {{ח:סעיף|12|בקשה לעיון מחדש}} {{ח:ת}} מבקש רישיון הרואה את עצמו נפגע מהחלטת הממונה לפי תקנות אלה, רשאי להגיש לממונה בקשה לעיון מחדש (בתקנה זו – הבקשה) בתוך 30 ימים מיום מתן ההחלטה; הממונה ישיב על הבקשה בתוך 30 ימים מיום שנמסרה לו הבקשה, ואם הממונה ביקש מהמבקש מידע או מסמכים נוספים הנדרשים להחלטה בבקשה – בתוך 30 ימים מיום שקיבל מהמבקש את כל המידע והמסמכים הנדרשים להחלטה בבקשה. {{ח:סעיף|13|מבקש חדש}} {{ח:ת}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 3|בתקנות 3 עד 9}}, מי שמבקש רישיון לראשונה (להלן – מבקש חדש) ועמד בכל שאר התנאים למתן הרישיון {{ח:חיצוני|חוק הדיור המוגן#סעיף 4|שבסעיף 4 לחוק}}, אך לא הפעיל בעבר בית דיור מוגן, רשאי הממונה לבחון את היציבות הכלכלית שלו לפי תקנות אלה, ובכלל זה לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|תקנות 3 עד 7}} לגבי הדוחות הכספיים שיגיש המבקש החדש לממונה, או לפי {{ח:פנימי|סעיף 8|תקנות 8}} {{ח:פנימי|סעיף 9|או 9}}; לא היו למבקש החדש דוחות כספיים קודמים – רשאי הממונה לראות בו כאילו הוכיח יציבות כלכלית, ואולם אם החליט הממונה לתת לו רישיון יחולו כל אלה: {{ח:תת|(1)}} הממונה יקבע ברישיונו תנאים מתוקף סמכותו לפי {{ח:חיצוני|חוק הדיור המוגן#סעיף 7|סעיף 7(א) לחוק}} להבטחת יציבות כלכלית מתאימה במהלך תקופת הרישיון; {{ח:תת|(2)}} תקופת הרישיון לגבי מבקש חדש שלא הגיש לממונה דוחות כספיים לשלוש שנים מבוקרות לפחות, תהיה כאמור {{ח:חיצוני|חוק הדיור המוגן#סעיף 8|בסעיף 8(ב) לחוק}}. {{ח:סעיף|14|בית דיור מוגן שבו הדיירים הם בעלים או חוכרים}} {{ח:ת}} לעניין מבקש רישיון של בית דיור מוגן שהדיירים שבו הם בעלים או חוכרים של המקרקעין או זכאים להירשם כבעלים או כחוכרים של המקרקעין, הממונה רשאי לראות בו כבעל יציבות כלכלית אף אם לא התקיימו לגביו כל התנאים שבתקנות אלה, ורשאי הוא לקבוע ברישיונו תנאים מתוקף סמכותו לפי {{ח:חיצוני|חוק הדיור המוגן#סעיף 7|סעיף 7(א) לחוק}} להבטחת יציבות כלכלית מתאימה במהלך תקופת הרישיון. {{ח:סעיף|15|סודיות}} {{ח:ת}} בלי לגרוע מהוראות {{ח:חיצוני|חוק הדיור המוגן#סעיף 48|סעיף 48 לחוק}}, הממונה לא יגלה מידע שנמסר לו לפי הוראות תקנות אלה, אלא לשם ביצוע הוראות תקנות אלה או לפי הוראות כל דין אחר. {{ח:סעיף|16|בחינה לפי {{ח:חיצוני|חוק עקרונות האסדרה|חוק עקרונות האסדרה}}}} {{ח:ת}} משרד הרווחה יערוך בחינה תקופתית של הוראות תקנות אלה, לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק עקרונות האסדרה#סעיף 24|סעיף 24 לחוק עקרונות האסדרה, התשפ״ב–2021}}, בתום חמש שנים מיום תחילתן. {{ח:קטע2|תוספת 1|תוספת ראשונה}} {{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 2|תקנה 2(א)(3) ו־(4)}})}}}} {{ח:קטע3|תוספת 1 טופס א|טופס א׳ – הצהרה}} {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} {{ממורכז|'''{{מוגדל|הצהרה בדבר נתונים ויחסים חשבונאיים}} {{ש}} לפי תקנות הדיור המוגן (יציבות כלכלית), התשפ״ו–2026'''}} {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} תאריך . . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. <wbr>. . . . . . . . . . {{ח:סעיף*}} {{ח:ת|סוג=הגדרה}} לכבוד {{ש}} משרד הרווחה והביטחון החברתי {{ש}} מינהל אזרחים ותיקים – דיור מוגן {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} אג״נ, {{ח:סעיף*}} {{ח:תת|1.}} אנו החתומים מטה מורשי החתימה של [מחק את המיותר] התאגיד/השותפות/המלכ״ר/החברה לתועלת הציבור מס׳ מזהה (ח״פ/ש״ר/ע״ר) . . . . . . . . . . . . . . . . . (להלן – הגוף), המורשים לחתום על הדוח הכספי של הגוף, עושים הצהרה זו לשם עריכת בדיקת יציבות כלכלית לגוף בהתאם להוראות שבתקנות הדיור המוגן (יציבות כלכלית), התשפ״ו–2026, וזאת כחלק מהבקשה לקבלת רישיון או לפי דרישת הממונה, לפי {{ח:חיצוני|חוק הדיור המוגן|חוק הדיור המוגן, התשע״ב–2012}}. {{ח:סעיף*}} {{ח:תת|2.}} בטבלה שלהלן מפורטים נתונים ויחסים לפי המבחנים שבתקנות הדיור המוגן (יציבות כלכלית), התשפ״ו–2026; הנתונים ופרטי מרכיבי היחסים המפורטים להלן הם לפי הדוחות המבוקרים לשנים המפורטות בטבלה שלהן שבהן פעל הגוף בהפעלת בית דיור מוגן: {{ח:תת}} <table> <tr><th rowspan="3">מס״ד</th><th rowspan="3">שם הנתון או היחס</th><th colspan="3">הנתון או רכיבי היחס לגבי כל שנה (החל מ־X₁ שהיא השנה האחרונה) והנתונים ששימשו לחישוב הניקוד*</th></tr> <tr><th>X₁</th><th>X₂</th><th>X₃</th></tr> <tr><th>שנת . . . . . . . . . .</th><th>שנת . . . . . . . . . .</th><th>שנת . . . . . . . . . .</th></tr> <tr><td>1א.</td><td> {{ח:ת}} לתאגיד (למעט חל״צ ומלכ״ר) ולשותפות {{ח:ת}} יחס בין רווח תפעולי תזרימי (EBITDA) לסך ההכנסות </td><td style="text-align: center;">. . . . . . . . . . . . . . . . . . . .</td><td style="text-align: center;">. . . . . . . . . . . . . . . . . . . .</td><td style="text-align: center;">. . . . . . . . . . . . . . . . . . . .</td></tr> <tr><td>1ב.</td><td> {{ח:ת}} לחברה לתועלת הציבור ולמוסד ללא כוונת רווח {{ח:ת}} יחס בין רווח תפעולי תזרימי (EBITDA) למחזור הפעילות </td><td style="text-align: center;">. . . . . . . . . . . . . . . . . . . .</td><td style="text-align: center;">. . . . . . . . . . . . . . . . . . . .</td><td style="text-align: center;">. . . . . . . . . . . . . . . . . . . .</td></tr> <tr><td>2.</td><td> {{ח:ת}} יחס שוטף </td><td style="text-align: center;">. . . . . . . . . . . . . . . . . . . .</td><td style="text-align: center;">. . . . . . . . . . . . . . . . . . . .</td><td style="text-align: center;">. . . . . . . . . . . . . . . . . . . .</td></tr> <tr><td>3א.</td><td> {{ח:ת}} לתאגיד (למעט חל״צ ומלכ״ר) ולשותפות {{ח:ת}} יחס בין הון עצמי לסך המאזן </td><td style="text-align: center;">. . . . . . . . . . . . . . . . . . . .</td><td style="text-align: center;">. . . . . . . . . . . . . . . . . . . .</td><td style="text-align: center;">. . . . . . . . . . . . . . . . . . . .</td></tr> <tr><td>3ב.</td><td> {{ח:ת}} לחברה לתועלת הציבור ולמוסד ללא כוונת רווח – {{ח:ת}} יחס בין סך כל הנכסים נטו שלא קיימת לגביהם הגבלה לסך המאזן </td><td style="text-align: center;">. . . . . . . . . . . . . . . . . . . .</td><td style="text-align: center;">. . . . . . . . . . . . . . . . . . . .</td><td style="text-align: center;">. . . . . . . . . . . . . . . . . . . .</td></tr> <tr><td>4.</td><td> {{ח:ת}} יחס בין חוב פיננסי נטו לרווח תפעולי תזרימי (EBITDA) או לתזרים מזומנים מפעילות שוטפת </td><td style="text-align: center;">. . . . . . . . . . . . . . . . . . . .</td><td style="text-align: center;">. . . . . . . . . . . . . . . . . . . .</td><td style="text-align: center;">. . . . . . . . . . . . . . . . . . . .</td></tr> <tr><td>5.</td><td> {{ח:ת}} יחס בין התחייבויות לזמן ארוך ובין נדל״ן שאינו מלאי עסקי </td><td style="text-align: center;">. . . . . . . . . . . . . . . . . . . .</td><td style="text-align: center;">. . . . . . . . . . . . . . . . . . . .</td><td style="text-align: center;">. . . . . . . . . . . . . . . . . . . .</td></tr> </table> {{ח:תת}} {{מוקטן|* יש להציג את ערך היחס כביטוי חשבונאי הכולל את המונה והמכנה בנפרד.}} {{ח:סעיף*}} {{ח:תת|3.}} הנתונים ומרכיבי היחסים נכונים, מלאים ומדויקים, ומתאימים לנספח. {{ח:סעיף*}} {{ח:תת|4.}} אני מאשר כי זה שמי, זו חתימתי ותוכן האישור שלעיל אמת. {{ח:תת}} <table style="table-layout: fixed; width: 100%; text-align: center;"> <tr><td style="height: 40px;">&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>תאריך</td><td>מס׳ זהות של מורשה חתימה א׳ מנכ״ל התאגיד/<wbr>השותף/<wbr>חבר הוועד המנהל</td><td>שם פרטי ומשפחה של מנכ״ל התאגיד/<wbr>השותף/<wbr>חבר הוועד המנהל</td><td>חתימה</td><td>מס׳ ח״פ/ש״ר/ע״ר של התאגיד</td></tr> <tr><td rowspan="2">&nbsp;</td><td style="height: 40px;">&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td rowspan="2">&nbsp;</td></tr> <tr><td>מס׳ זהות של מורשה חתימה ב׳ סמנכ״ל כספים/<wbr>השותף/<wbr>חבר הוועד המנהל</td><td>שם פרטי ומשפחה של מורשה חתימה ב׳ סמנכ״ל כספים/<wbr>השותף/<wbr>חבר הוועד המנהל</td><td>חתימה</td></tr> </table> {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} {{טורים שווים ממורכז | | {{טקסט תחתי|. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . .|חתימת רו״ח לשם זיהוי בלבד}} }} {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} {{ממורכז|'''{{מוגדל|נספח להצהרה בדבר נתונים ויחסים חשבונאיים}} {{ש}} לפי תקנות הדיור המוגן (יציבות כלכלית), התשפ״ו–2026'''}} {{ח:ת}} {{ממורכז|'''הגדרות והנחיות לחישוב מרכיבי היחסים הפיננסיים'''}} {{ח:ת}} <table> <tr><th>מס״ד</th><th>שם היחס</th><th>הגדרות מתוך התקנות</th></tr> <tr><td>1א.</td><td> {{ח:ת}} יחס בין רווח תפעולי תזרימי (EBITDA) לסך ההכנסות {{ח:ת}} לגבי שותפות או תאגיד (למעט חברה לתועלת הציבור או מוסד ללא כוונת רווח) </td><td> {{ח:תת|•}} ”יחס בין רווח תפעולי תזרימי (EBITDA) לסך ההכנסות“ – יחס בין רווח תפעולי תזרימי (EBITDA) ובין סך ההכנסות; {{ח:תת|•}} ”רווח תפעולי תזרימי (EBITDA)“ – רווח תפעולי, לפני הוצאות מסים, מימון, פחת והפחתות, שלצורך חישובו יש להפחית הכנסות או הוצאות שאינן חלק מהפעילות השוטפת; {{ח:תת|•}} ”רווח תפעולי“ – ההפרש בין הכנסות לבין הוצאות לפני ניכוי מס, בלא הכללת הוצאות מימון או הכנסות מימון ובלא הכללת הוצאות אחרות או הכנסות אחרות, כפי שכל אלה מופיעים בדוח הכספי; {{ח:תת|•}} ”הכנסות אחרות“ או ”הוצאות אחרות“ – כל הכנסה או הוצאה אשר נבעה מאירוע חד־פעמי או שאינה נובעת ממהלך העסקים השוטף, לרבות כל הכנסה המופיעה כהכנסה אחרת או כל הוצאה המופיעה כהוצאה אחרת בדוח רווח והפסד; • ”סך הכנסות“ לגבי תאגיד, למעט חברה לתועלת הציבור ומוסד ללא כוונת רווח – כלל ההכנסות כפי שהן : מופיעות בדוח רווח והפסד, למעט הכנסות אחרות. </td></tr> <tr><td>1ב.</td><td> {{ח:ת}} יחס בין רווח תפעולי תזרימי (EBITDA) למחזור הפעילות {{ח:ת}} (לגבי חברה לתועלת הציבור או מוסד ללא כוונת רווח) </td><td> {{ח:תת|•}} ”יחס בין רווח תפעולי תזרימי (EBITDA) למחזור הפעילות“ – יחס בין רווח תפעולי תזרימי (EBITDA) ובין מחזור הפעילות; {{ח:תת|•}} ”רווח תפעולי תזרימי (EBITDA)“ – רווח תפעולי, לפני הוצאות מסים, מימון, פחת והפחתות, שלצורך חישובו יש להפחית הכנסות או הוצאות שאינן חלק מהפעילות השוטפת; {{ח:תת|•}} ”רווח תפעולי“ – ההפרש בין הכנסות לבין הוצאות לפני ניכוי מס, בלא הכללת הוצאות מימון או הכנסות מימון ובלא הכללת הוצאות אחרות או הכנסות אחרות, כפי שכל אלה מופיעים בדוח הכספי; {{ח:תת|•}} ”הכנסות אחרות“ או ”הוצאות אחרות“ – כל הכנסה או הוצאה אשר נבעה מאירוע חד־פעמי או שאינה נובעת ממהלך העסקים השוטף, לרבות כל הכנסה המופיעה כהכנסה אחרת או כל הוצאה המופיעה כהוצאה אחרת בדוח על הפעילות; {{ח:תת|•}} ”מחזור פעילות“ – כלל ההכנסות כפי שהן מופיעות בדוח על הפעילות, למעט הכנסות אחרות. </td></tr> <tr><td>2.</td><td> {{ח:ת}} יחס שוטף </td><td> {{ח:תת|•}} ”יחס שוטף“ – יחס בין סך כל הנכסים השוטפים ובין סך כל ההתחייבויות השוטפות; {{ח:תת|•}} ”נכסים שוטפים“ – נכסים שוטפים כפי שהם מופיעים בדוח הכספי, בתוספת תקבולי פיקדונות מדיירים במהלך שנת המס; {{ח:תת|•}} ”התחייבויות שוטפות“ – התחייבויות שוטפות כפי שהן מופיעות בדוח הכספי, בניכוי התחייבויות בשל פיקדונות הדיירים – אם בדוח הכספי הם נכללים במסגרת ההתחייבויות השוטפות, ובתוספת החזר פיקדונות בשל עזיבת הדיירים בהתבסס על החזרים ששולמו במהלך שנת המס. </td></tr> <tr><td>3א.</td><td> {{ח:ת}} יחס בין הון עצמי לסך המאזן {{ח:ת}} לגבי שותפות או תאגיד (למעט חברה לתועלת הציבור או מוסד ללא כוונת רווח) </td><td> {{ח:תת|•}} ”הון עצמי“ – הון התאגיד כפי שמופיע בדוח הכספי, ולעניין שותפות – הון השותפות כפי שמופיע בדוח הכספי; {{ח:תת|•}} ”יחס בין הון עצמי לסך המאזן“ – יחס בין ההון העצמי, בתוספת הלוואות בעלים, שותפים או צדדים קשורים והפחתה של משיכות בעלים, שותפים או צדדים קשורים והכול לפי העניין, ובין סך המאזן, כפי שכל אלה מופיעים בדוח הכספי; {{ח:תת|•}} ”מאזן“ – דוח על המצב הכספי כמשמעותו בכללי חשבונאות מקובלים; {{ח:תת|•}} ”סך המאזן“ – סך כל הנכסים על פי הדוח הכספי; {{ח:תת|•}} ”צדדים קשורים“ – לפי כללי חשבונאות מקובלים. </td></tr> <tr><td>3ב.</td><td> {{ח:ת}} יחס בין סך כל הנכסים נטו שלא קיימת לגביהם הגבלה לסך המאזן {{ח:ת}} (לגבי חברה לתועלת הציבור או מוסד ללא כוונת רווח) </td><td> {{ח:תת|•}} ”יחס בין סך כל הנכסים נטו שלא קיימת לגביהם הגבלה לסך המאזן“ – יחס בין סך כל הנכסים נטו שלא קיימת לגביהם הגבלה, לאחר תוספת הלוואות מצדדים קשורים והפחתה של משיכות צדדים קשורים, והכול לפי העניין, ובין סך המאזן, כפי שכל אלה מופיעים בדוח הכספי; {{ח:תת|•}} ”נכסים נטו“ – סך הנכסים נטו כפי שמופיעים בדוח הכספי; {{ח:תת|•}} ”נכסים נטו שלא קיימת לגביהם הגבלה“ – נכסים נטו ששימשו לפעילות שוטפת ונכסים נטו ששימשו לרכוש קבוע, בלא נכסים נטו שקיימת לגביהם הגבלה בעלת אופי זמני או קבוע; {{ח:תת|•}} ”סך המאזן“ – סך כל הנכסים על פי הדוח הכספי; {{ח:תת|•}} ”צדדים קשורים“ – בהתאם לכללי חשבונאות מקובלים. </td></tr> <tr><td>4.</td><td> {{ח:ת}} יחס בין חוב פיננסי נטו לרווח תפעולי תזרימי (EBITDA) או לתזרים מזומנים מפעילות שוטפת </td><td> {{ח:תת|•}} ”חוב פיננסי נטו“ – סך ההתחייבויות הפיננסיות נושאות הריבית, לרבות הלוואות מתאגידים בנקאיים ואחרים, איגרות חוב, ובתוספת ההתחייבויות בשל פיקדונות הדיירים לזמן קצר שייפרעו במהלך 12 החודשים הקרובים, בניכוי נכסים פיננסיים נושאי ריבית, לרבות מזומנים ושווי מזומנים, פיקדונות והשקעות פיננסיות סחירות; {{ח:תת|•}} ”רווח תפעולי תזרימי (EBITDA)“ – רווח תפעולי, לפני הוצאות מסים, מימון, פחת והפחתות, שלצורך חישובו יש להפחית הכנסות או הוצאות שאינן חלק מהפעילות השוטפת; {{ח:תת|•}} ”רווח תפעולי“ – ההפרש בין הכנסות לבין הוצאות לפני ניכוי מס, בלא הכללת הוצאות מימון או הכנסות מימון ובלא הכללת הוצאות אחרות או הכנסות אחרות, כפי שכל אלה מופיעים בדוח הכספי; {{ח:תת|•}} ”הכנסות אחרות“ או ”הוצאות אחרות“ – כל הכנסה או הוצאה אשר נבעה מאירוע חד־פעמי או שאינה נובעת ממהלך העסקים השוטף, לרבות כל הכנסה המופיעה כהכנסה אחרת או כל הוצאה המופיעה כהוצאה אחרת בדוח על הפעילות או בדוח רווח והפסד, הכול לפי העניין. </td></tr> <tr><td>5.</td><td> {{ח:ת}} יחס בין התחייבויות לזמן ארוך ובין נדל״ן שאינו מלאי עסקי </td><td> {{ח:תת|•}} ”יחס בין התחייבויות לזמן ארוך ובין נדל״ן שאינו מלאי עסקי“ – יחס בין התחייבות לזמן ארוך מתאגידים פיננסיים, כולל התחייבויות לזמן ארוך בשל התחייבויות פיקדונות הדיירים, ובין נדל״ן שאינו מלאי עסקי, במדידה לפי שווי הוגן או עלות מופחתת, לפי בחירת מבקש הרישיון; {{ח:תת|•}} ”נדל״ן שאינו מלאי עסקי“ – כל נכס נדל״ן שאינו מהווה מלאי, כפי שמוצג בדוח הכספי או כפי שהוא משוערך¹, לפי בחירת מבקש הרישיון, והכול לפי כללי חשבונאות מקובלים. </td></tr> </table> {{ח:ת}} {{מוקטן|¹ כאשר לצורך המבחנים נעשה שימוש בשווי משוערך של נכס נדל״ן שאינו מהווה מלאי עסקי, בעוד שבדוחות הכספיים הוא מוצג לפי עלות, יש לצרף דוח במתכונת חוות דעת המבוקרת על ידי רואה חשבון לעניין שיערוך הנדל״ן.}} {{ח:קטע3|תוספת 1 טופס ב|טופס ב׳}} {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} {{ממורכז|'''{{מוגדל|אישור רואה חשבון מבקר לגבי בית הדיור המוגן – דוח מיוחד של רואה חשבון מבקר במתכונת של ”אישור“ לצורך בדיקת היציבות הכלכלית של התאגיד, השותפות, החברה לתועלת הציבור או המוסד ללא כוונת רווח}} {{ש}} לפי {{ח:חיצוני|תקנות הדיור המוגן (יציבות כלכלית)|תקנות הדיור המוגן (יציבות כלכלית), התשפ״ו–2026}}'''}} {{ח:ת}} {{ממורכז|{{מוקטן|(המסמך יודפס על נייר לוגו של פירמת רואי החשבון)}}}} {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} {{לשמאל|תאריך . . . . . . . . . . <wbr>. <wbr>. . . . . . . . . .}} {{ח:ת}} לכבוד {{ש}} [שם התאגיד/<wbr>השותפות/<wbr>החברה לתועלת הציבור/המוסד ללא כוונת רווח] {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} אג״נ, {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} הנדון: אישור רואה חשבון מבקר לצורך בדיקת היציבות הכלכלית בהתאם לתקנות הדיור המוגן (יציבות כלכלית), התשפ״ו–2026, של התאגיד, השותפות, החברה לתועלת הציבור או המוסד ללא כוונת רווח . . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . {{ח:הערה|[}}מספר ח״פ/ש״ר/ע״ר] . . . . . . . . . . . . . . . (להלן – התאגיד)²{{ח:הערה|.}} {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} לבקשתך וכרואה החשבון המבקר של התאגיד ולצורכי הגשת מכתבנו זה למשרד הרווחה והביטחון החברתי לפי תקנות הדיור המוגן (יציבות כלכלית), התשפ״ו–2026, ולצרכים אלה בלבד, אני מאשר בזה כי: {{ח:סעיף*}} {{ח:תת|1.}} הדוחות הכספיים [סולו/מאוחדים] של התאגיד לשנים . . . . . . . . . . . . . . . . . . בוקרו על ידנו וחוות דעתנו בלא שינוי מהנוסח האחיד³ עליהם נחתמה בתאריך . . . . . . . . . . . . . . . . . . (להלן – הדוחות הכספיים המבוקרים). {{ח:סעיף*}} {{ח:תת|2.}} חוות דעתנו על הדוחות הכספיים המבוקרים האמורה בסעיף 1 לעיל, אינה כוללת פסקת הדגש עניין לגילוי כלשהו הניתן במסגרת הביאורים לדוחות הכספיים המבוקרים, בדבר גורמים שהעלו ספקות משמעותיים לגבי סיכויי התאגיד להמשיך בפעילותו ”בעתיד הנראה לעין“, כמשמעותו בתקן ביקורת (ישראל) 570 בדבר ”העסק החי“ וכן אינה כוללת פסקת הדגש עניין לאי־ודאות העשויה להשפיע משמעותית על הדוחות הכספיים המבוקרים⁴. {{ח:סעיף*}} {{ח:תת|3.}} הנתונים ששימשו את התאגיד לצורך חישוב היחסים המופיעים בהצהרה של מורשי החתימה של מבקש הרישיון, המצורפת והמסומנת בחותמתנו לשם זיהוי בלבד (להלן – ההצהרה), תואמים לנתונים שנכללו בדוחות הכספיים המבוקרים⁵. {{ח:סעיף*}} {{ח:תת|4.}} החישובים האריתמטיים של הנתונים המופיעים בהצהרה הם נאותים. {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} {{טורים שווים ממורכז | | | בכבוד רב, {{ש}} רואה חשבון {{ש}} . . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . }} {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} {{מוקטן| ² נוסח זה נקבע בתיאום עם הוועדה לקביעת נוסחי חוות דעת מיוחדים ואישורי רואי חשבון של לשכת רואי חשבון בישראל אפריל 2026.}} {{ח:ת}} {{מוקטן|³ אם חוות הדעת כוללת שינוי מהנוסח האחיד – אין להוציא מכתב זה, אלא אם כן התקבל אישור מהממונה, בהתאם להוראות תקנות הדיור המוגן (יציבות כלכלית), התשפ״ו–2026.}} {{ח:ת}} {{מוקטן|⁴ אם חוות הדעת כוללת הדגש עניין – אין להוציא מכתב זה, אלא אם כן התקבל אישור מהממונה, בהתאם להוראות תקנות הדיור המוגן (יציבות כלכלית), התשפ״ו–2026.}} {{ח:ת}} {{מוקטן|⁵ במקרה של נכס נדל״ן (שאינו מלאי עסקי) משוערך בעוד שבדוחות הכספיים הסכום מופיע לפי עלות, יש להוסיף לנוסח הסעיף: ”הנתונים הם בהתאם לשיערוך ששימש לצורך חוות הדעת באישור המיוחד החתום על ידי רואה החשבון המצורף בזאת“; וזאת בהתאם לאמור בהערת שוליים 1 בטופס א׳.}} {{ח:קטע2|תוספת 2|תוספת שנייה}} {{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 8|תקנה 8(א)(2)(ב)}})}}}} {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} {{ממורכז|'''אישור לעניין הוכחת יציבות כלכלית {{ש}} לפי תקנות הדיור המוגן (יציבות כלכלית), התשפ״ו–2026'''}} {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} לכבוד הממונה על הדיור המוגן במשרד הרווחה והביטחון החברתי {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} החברה הציבורית . . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . ח״צ . . . . . . . . . . . . . . . (להלן – החברה הציבורית) מאשרת בזה כי בכוונתה להמשיך להפעיל את חברת הבת . . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . ח״פ . . . . . . . . . . . . . . ., המבקשת הכרה בדירוג האשראי של החברה הציבורית לשם הוכחת יציבות כלכלית לעניין רישיון בית דיור מוגן (להלן – מבקש הרישיון), למשך כל תקופת תוקפו של הרישיון להפעלת בית דיור מוגן של מבקש הרישיון. {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} על החתום בתאריך: . . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. <wbr>. . . . . . . . . . {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} מורשה חתימה מטעם החברה הציבורית: . . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . {{ח:חתימות|ב׳ בסיוון התשפ״ו (18 במאי 2026)}} * '''חיים כץ'''<br>שר הרווחה והביטחון החברתי {{ח:סוגר}} {{ח:סוף}} [[קטגוריה:בוט חוקים]] 4je4k7sonbpqhawgbdv7m7gktndcuya 116 1744019 3019946 3018199 2026-06-14T21:30:44Z Fuzzy 29 ת"ט 3019946 wikitext text/x-wiki <שם> תקנות רכבת תחתית (מטרו) (אמות מידה לסיוע כספי לעסקים הנמצאים בסמיכות לעבודות להקמה של תחנות המטרו), התשפ"ו-2026 <מקור> ((ק"ת תשפ"ו, 2026א|תקנות רכבת תחתית (מטרו) (אמות מידה לסיוע כספי לעסקים הנמצאים בסמיכות לעבודות להקמה של תחנות המטרו)|12410)), ((2216|ת"ט|12425)). <מבוא> בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיף 101]] [[=החוק|לחוק רכבת תחתית (מטרו), התשפ"ב-2021]] (להלן - החוק), ולאחר התייעצות עם ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה: @ 1. הגדרות : בתקנות אלה - :- "בית עסק" - המבנה שבו העוסק מוכר טובין או נותן שירות; :- "מוסד ציבורי זכאי" - מוסד ציבורי כהגדרתו [[בסעיף 9(2)(ב) לפקודה]], שלפחות 25% מהכנסתו בשנת המס הקודמת לשנה שבה החלה תקופת הזכאות לסיוע, כפי שדווחה בדוח שהגיש לפי [[סעיף 131 לפקודה]], היה ממכירת שירותים או מוצרים; :- "מחזור עסקאות של עוסק" - כמשמעותו [[בחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975]]; :- "מעביר הסיוע" - החברה הממשלתית או יחידת הסמך ששר האוצר קבע לפי [[סעיף 101(ב) לחוק]] שבאמצעותה יועבר הסיוע, ואם לא נקבע כאמור - משרד האוצר; :- "מקטע" - אזור מוגדר המיועד לביצוע עבודות כפי שנקבע על ידי החברה המבצעת; :- "מקטע עבודות" - מקטע שבו מבוצעות עבודות; :- "מקטע הסמוך לבית עסק" של עוסק - מקטע שהגדר שמקיפה אותו, כפי שהציבה החברה המבצעת, מצויה במרחק של עד ארבעה וחצי מטרים מבית העסק; :- "סכום הסיוע הכולל" - 500 מיליון שקלים חדשים; :- "עבודות" - עבודות הנדסה אזרחית להקמת תחנת מטרו, המשפיעות על פני הרחוב ועלולות לגרום למטרד לעוברים ולשבים; :- "עוסק" - מי שמוכר טובין או נותן שירות דרך עיסוק, למעט כל אלה: :: (1) גוף מתוקצב או תאגיד בריאות, כהגדרתו [[בסעיף 21 לחוק יסודות התקציב]]; :: (2) מוסד ציבורי כהגדרתו [[בסעיף 9(2)(ב) לפקודה]], שאינו מוסד ציבורי זכאי; :- "עוסק חדש" - עוסק שהחל את פעילותו לאחר תחילת העבודות במקטע הסמוך לבית העסק שלו, כפי שהודיעה החברה המבצעת; :- "הפקודה" - [[=הפקודה|פקודת מס הכנסה]]; :- "תנאי הזכאות לסיוע" - כמשמעותם לפי [[תקנה 2]]; :- "תקופת הזכאות לסיוע" - כמשמעותה לפי [[תקנה 4]]. @ 2. תנאי הזכאות לסיוע : (א) עוסק זכאי לסיוע כספי מהמדינה אם מתקיימים לגביו כל התנאים האלה: :: (1) בית העסק מצוי במרחק של עד ארבעה וחצי מטרים מהגדר שמקיפה מקטע עבודות, כפי שהציבה החברה המבצעת; :: (2) בית העסק נמצא, כולו או חלקו, במפלס הרחוב; :: (3) 20 לקוחות בממוצע ביום, לכל הפחות, נכנסים לבית העסק ורוכשים מוצר או שירות; מספר הלקוחות הממוצע יחושב לפי התקופה שבה היתה לעוסק פעילות בבית העסק במהלך 12 החודשים שקדמו לתחילת תקופת הזכאות לסיוע; :: (4) ממוצע מחזור העסקאות השנתי של העוסק בשלוש השנים שקדמו לשנה שבה החלה תקופת הזכאות לסיוע לא עלה על שלושה עשר מיליון שקלים חדשים, ואם פחתה תקופת פעילותו של העוסק מהתקופה האמורה - יחושב ממוצע מחזור העסקאות השנתי באופן יחסי לפי תקופת פעילותו; :: (5) העוסק פועל בבית העסק בהתאם לכל דין. : (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), עוסק חדש זכאי לסיוע כספי מהמדינה בשנת פעילותו הראשונה אם מתקיימים לגביו התנאים האמורים בתקנת משנה (א)(1), (2) ו-(5); בתום שנת פעילותו הראשונה של עוסק חדש, תותנה זכאותו לסיוע גם בהתקיימות התנאים האלה: :: (1) התנאי המפורט בתקנת משנה (א)(3) בשינויים אלה: מספר הלקוחות הממוצע לפי תקנת המשנה האמורה יחושב לפי שנת פעילותו הראשונה של העוסק, ובמקום "20 לקוחות" יקראו "10 לקוחות"; :: (2) מחזור העסקאות השנתי של העוסק בשנת פעילותו הראשונה לא עלה על שלושה עשר מיליון שקלים חדשים. @ 3. בחינת הזכאות לסיוע : (א) לשם בחינת עמידתו בתנאי הזכאות לסיוע יגיש עוסק למעביר הסיוע, באופן מקוון, פרטים ומסמכים המעידים על כך; להוכחת התנאי האמור [[בתקנה 2(א)(3)]] [[או 2(ב)(1)]] יהיה רשאי עוסק להגיש תצהיר בכתב; מעביר הסיוע רשאי לדרוש מעוסק מסוים מסמכים נוספים שדרושים לדעתו לשם הוכחת עמידתו בתנאי הזכאות לסיוע. : (ב) מעביר הסיוע יפרסם באתר האינטרנט שלו רשימה של מסמכים לדוגמה שיכולים להעיד על עמידה בתנאי הזכאות לסיוע. @ 4. תקופת הזכאות לסיוע : עוסק יהיה זכאי לסיוע בעד התקופה שבה מקטע הסמוך לבית העסק שלו הוא מקטע שהחברה המבצעת הודיעה לגביו כי הוא מקטע עבודות. @ 5. אופן וגובה הסיוע : הסיוע לעוסקים העומדים בתנאי הזכאות לסיוע בתקופת הזכאות לסיוע יינתן עד לסכום הסיוע הכולל, באופן הזה: : (1) שיפוי בשיעור 60% בעבור תשלומי ארנונה כללית ששילמו העוסקים בעד בית העסק, למעט תשלומי פיגורים והפרשי הצמדה לפי [[חוק הרשויות המקומיות (ריבית והפרשי הצמדה על תשלומי חובה), התש"ם-1980]], עד לשטח של 120 מ"ר משטחו של בית העסק; מעביר הסיוע ייתן את השיפוי האמור בתוך 90 ימים מיום שהגיש לו העוסק אישור מאת הרשות המקומית על תשלום ארנונה כללית כאמור, ולעניין השיפוי הראשון שניתן לעוסק לפי פסקה זו - בתוך 90 ימים מיום שהגיש לו העוסק אישור כאמור או מיום שאושרה עמידתו של העוסק בתנאי הזכאות לסיוע, לפי המאוחר משניהם; : (2) מענק כספי שיחולק באופן שווה לכלל העוסקים הזכאים לפי [[תקנה 2]], שהוכיחו את זכאותם בהתאם [[לתקנה 3]]; המענק יינתן, בנוגע לכל אחד מהמקטעים, בשלושה תשלומים שווים, בהתאם להוראות אלה: : (א) התשלום הראשון יבוצע בסמוך לאחר תחילת העבודות במקטע הסמוך לבית העסק (בפסקאות משנה (א) עד (ג) - העבודות); : (ב) התשלום השני יבוצע במהלך תקופת העבודות, בסמוך לתום שלוש שנים ממועד תחילת העבודות; : (ג) התשלום השלישי יבוצע בסמוך לתום ארבע וחצי שנים ממועד תחילת העבודות, או לפני סיום העבודות, לפי המוקדם משניהם; :: אם באחד או יותר ממועדי התשלום האמורים, העוסק אינו עומד בתנאי הזכאות לסיוע המפורטים [[בתקנה 2(א)(1), (2) ו-(5)]], לא יהיה זכאי לתשלום שמתבצע באותו מועד; גובה המענק הכספי לפי פסקה זו יחושב בסמוך למועד תחילת העבודות במקטע העבודות הראשון, על בסיס סכום הסיוע הכולל בניכוי הסכום המוערך שיידרש לצורך השיפוי לפי פסקה (1) לכלל העוסקים שיעמדו בתנאי הזכאות לסיוע בתקופת העבודות; : (3) נשארה יתרה מסכום הסיוע הכולל במועד תום ביצוע העבודות לפי קביעת החברה המבצעת, תחולק באופן שווה בין העוסקים הפעילים שהיו זכאים לסיוע במהלך העבודות. <פרסום> ד' בסיוון התשפ"ו (20 במאי 2026) <חתימה> בצלאל סמוטריץ' שר האוצר opjnmh73myzecfm49w03h3mkvd45gxx 0 1744022 3019974 3018215 2026-06-14T23:01:18Z OpenLawBot 8112 [3019946] ת"ט 3019974 wikitext text/x-wiki {{ח:התחלה}} {{ח:כותרת|תקנות רכבת תחתית (מטרו) (אמות מידה לסיוע כספי לעסקים הנמצאים בסמיכות לעבודות להקמה של תחנות המטרו), התשפ״ו–2026}} {{ח:פתיח-התחלה}} {{ח:תיבה|ק״ת תשפ״ו, 2026א|תקנות רכבת תחתית (מטרו) (אמות מידה לסיוע כספי לעסקים הנמצאים בסמיכות לעבודות להקמה של תחנות המטרו)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12410.pdf}}, {{ח:תיבה|2216|ת״ט|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12425.pdf}}. {{ח:סוגר}} {{ח:מפריד}} {{ח:מבוא}} בתוקף סמכותי לפי {{ח:חיצוני|חוק רכבת תחתית (מטרו)#סעיף 101|סעיף 101}} {{ח:חיצוני|חוק רכבת תחתית (מטרו)|לחוק רכבת תחתית (מטרו), התשפ״ב–2021}} (להלן – החוק), ולאחר התייעצות עם ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה: {{ח:סוגר}} {{ח:מפריד}} {{ח:סעיף|1|הגדרות}} {{ח:ת}} בתקנות אלה – {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בית עסק“ – המבנה שבו העוסק מוכר טובין או נותן שירות; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מוסד ציבורי זכאי“ – מוסד ציבורי כהגדרתו {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 9|בסעיף 9(2)(ב) לפקודה}}, שלפחות 25% מהכנסתו בשנת המס הקודמת לשנה שבה החלה תקופת הזכאות לסיוע, כפי שדווחה בדוח שהגיש לפי {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 131|סעיף 131 לפקודה}}, היה ממכירת שירותים או מוצרים; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מחזור עסקאות של עוסק“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף|בחוק מס ערך מוסף, התשל״ו–1975}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מעביר הסיוע“ – החברה הממשלתית או יחידת הסמך ששר האוצר קבע לפי {{ח:חיצוני|חוק רכבת תחתית (מטרו)#סעיף 101|סעיף 101(ב) לחוק}} שבאמצעותה יועבר הסיוע, ואם לא נקבע כאמור – משרד האוצר; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מקטע“ – אזור מוגדר המיועד לביצוע עבודות כפי שנקבע על ידי החברה המבצעת; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מקטע עבודות“ – מקטע שבו מבוצעות עבודות; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מקטע הסמוך לבית עסק“ של עוסק – מקטע שהגדר שמקיפה אותו, כפי שהציבה החברה המבצעת, מצויה במרחק של עד ארבעה וחצי מטרים מבית העסק; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סכום הסיוע הכולל“ – 500 מיליון שקלים חדשים; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עבודות“ – עבודות הנדסה אזרחית להקמת תחנת מטרו, המשפיעות על פני הרחוב ועלולות לגרום למטרד לעוברים ולשבים; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עוסק“ – מי שמוכר טובין או נותן שירות דרך עיסוק, למעט כל אלה: {{ח:תתת|(1)}} גוף מתוקצב או תאגיד בריאות, כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק יסודות התקציב#סעיף 21|בסעיף 21 לחוק יסודות התקציב}}; {{ח:תתת|(2)}} מוסד ציבורי כהגדרתו {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה#סעיף 9|בסעיף 9(2)(ב) לפקודה}}, שאינו מוסד ציבורי זכאי; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עוסק חדש“ – עוסק שהחל את פעילותו לאחר תחילת העבודות במקטע הסמוך לבית העסק שלו, כפי שהודיעה החברה המבצעת; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הפקודה“ – {{ח:חיצוני|פקודת מס הכנסה|פקודת מס הכנסה}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תנאי הזכאות לסיוע“ – כמשמעותם לפי {{ח:פנימי|סעיף 2|תקנה 2}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקופת הזכאות לסיוע“ – כמשמעותה לפי {{ח:פנימי|סעיף 4|תקנה 4}}. {{ח:סעיף|2|תנאי הזכאות לסיוע}} {{ח:תת|(א)}} עוסק זכאי לסיוע כספי מהמדינה אם מתקיימים לגביו כל התנאים האלה: {{ח:תתת|(1)}} בית העסק מצוי במרחק של עד ארבעה וחצי מטרים מהגדר שמקיפה מקטע עבודות, כפי שהציבה החברה המבצעת; {{ח:תתת|(2)}} בית העסק נמצא, כולו או חלקו, במפלס הרחוב; {{ח:תתת|(3)}} 20 לקוחות בממוצע ביום, לכל הפחות, נכנסים לבית העסק ורוכשים מוצר או שירות; מספר הלקוחות הממוצע יחושב לפי התקופה שבה היתה לעוסק פעילות בבית העסק במהלך 12 החודשים שקדמו לתחילת תקופת הזכאות לסיוע; {{ח:תתת|(4)}} ממוצע מחזור העסקאות השנתי של העוסק בשלוש השנים שקדמו לשנה שבה החלה תקופת הזכאות לסיוע לא עלה על שלושה עשר מיליון שקלים חדשים, ואם פחתה תקופת פעילותו של העוסק מהתקופה האמורה – יחושב ממוצע מחזור העסקאות השנתי באופן יחסי לפי תקופת פעילותו; {{ח:תתת|(5)}} העוסק פועל בבית העסק בהתאם לכל דין. {{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בתקנת משנה (א), עוסק חדש זכאי לסיוע כספי מהמדינה בשנת פעילותו הראשונה אם מתקיימים לגביו התנאים האמורים בתקנת משנה (א)(1), (2) ו־(5); בתום שנת פעילותו הראשונה של עוסק חדש, תותנה זכאותו לסיוע גם בהתקיימות התנאים האלה: {{ח:תתת|(1)}} התנאי המפורט בתקנת משנה (א)(3) בשינויים אלה: מספר הלקוחות הממוצע לפי תקנת המשנה האמורה יחושב לפי שנת פעילותו הראשונה של העוסק, ובמקום ”20 לקוחות“ יקראו ”10 לקוחות“; {{ח:תתת|(2)}} מחזור העסקאות השנתי של העוסק בשנת פעילותו הראשונה לא עלה על שלושה עשר מיליון שקלים חדשים. {{ח:סעיף|3|בחינת הזכאות לסיוע}} {{ח:תת|(א)}} לשם בחינת עמידתו בתנאי הזכאות לסיוע יגיש עוסק למעביר הסיוע, באופן מקוון, פרטים ומסמכים המעידים על כך; להוכחת התנאי האמור {{ח:פנימי|סעיף 2|בתקנה 2(א)(3)}} {{ח:פנימי|סעיף 2|או 2(ב)(1)}} יהיה רשאי עוסק להגיש תצהיר בכתב; מעביר הסיוע רשאי לדרוש מעוסק מסוים מסמכים נוספים שדרושים לדעתו לשם הוכחת עמידתו בתנאי הזכאות לסיוע. {{ח:תת|(ב)}} מעביר הסיוע יפרסם באתר האינטרנט שלו רשימה של מסמכים לדוגמה שיכולים להעיד על עמידה בתנאי הזכאות לסיוע. {{ח:סעיף|4|תקופת הזכאות לסיוע}} {{ח:ת}} עוסק יהיה זכאי לסיוע בעד התקופה שבה מקטע הסמוך לבית העסק שלו הוא מקטע שהחברה המבצעת הודיעה לגביו כי הוא מקטע עבודות. {{ח:סעיף|5|אופן וגובה הסיוע}} {{ח:ת}} הסיוע לעוסקים העומדים בתנאי הזכאות לסיוע בתקופת הזכאות לסיוע יינתן עד לסכום הסיוע הכולל, באופן הזה: {{ח:תת|(1)}} שיפוי בשיעור 60% בעבור תשלומי ארנונה כללית ששילמו העוסקים בעד בית העסק, למעט תשלומי פיגורים והפרשי הצמדה לפי {{ח:חיצוני|חוק הרשויות המקומיות (ריבית והפרשי הצמדה על תשלומי חובה)|חוק הרשויות המקומיות (ריבית והפרשי הצמדה על תשלומי חובה), התש״ם–1980}}, עד לשטח של 120 מ״ר משטחו של בית העסק; מעביר הסיוע ייתן את השיפוי האמור בתוך 90 ימים מיום שהגיש לו העוסק אישור מאת הרשות המקומית על תשלום ארנונה כללית כאמור, ולעניין השיפוי הראשון שניתן לעוסק לפי פסקה זו – בתוך 90 ימים מיום שהגיש לו העוסק אישור כאמור או מיום שאושרה עמידתו של העוסק בתנאי הזכאות לסיוע, לפי המאוחר משניהם; {{ח:תת|(2)}} מענק כספי שיחולק באופן שווה לכלל העוסקים הזכאים לפי {{ח:פנימי|סעיף 2|תקנה 2}}, שהוכיחו את זכאותם בהתאם {{ח:פנימי|סעיף 3|לתקנה 3}}; המענק יינתן, בנוגע לכל אחד מהמקטעים, בשלושה תשלומים שווים, בהתאם להוראות אלה: {{ח:תת|(א)}} התשלום הראשון יבוצע בסמוך לאחר תחילת העבודות במקטע הסמוך לבית העסק (בפסקאות משנה (א) עד (ג) – העבודות); {{ח:תת|(ב)}} התשלום השני יבוצע במהלך תקופת העבודות, בסמוך לתום שלוש שנים ממועד תחילת העבודות; {{ח:תת|(ג)}} התשלום השלישי יבוצע בסמוך לתום ארבע וחצי שנים ממועד תחילת העבודות, או לפני סיום העבודות, לפי המוקדם משניהם; {{ח:תת}} אם באחד או יותר ממועדי התשלום האמורים, העוסק אינו עומד בתנאי הזכאות לסיוע המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 2|בתקנה 2(א)(1), (2) ו־(5)}}, לא יהיה זכאי לתשלום שמתבצע באותו מועד; גובה המענק הכספי לפי פסקה זו יחושב בסמוך למועד תחילת העבודות במקטע העבודות הראשון, על בסיס סכום הסיוע הכולל בניכוי הסכום המוערך שיידרש לצורך השיפוי לפי פסקה (1) לכלל העוסקים שיעמדו בתנאי הזכאות לסיוע בתקופת העבודות; {{ח:תת|(3)}} נשארה יתרה מסכום הסיוע הכולל במועד תום ביצוע העבודות לפי קביעת החברה המבצעת, תחולק באופן שווה בין העוסקים הפעילים שהיו זכאים לסיוע במהלך העבודות. {{ח:חתימות|ד׳ בסיוון התשפ״ו (20 במאי 2026)}} * '''בצלאל סמוטריץ׳'''<br>שר האוצר {{ח:סוגר}} {{ח:סוף}} [[קטגוריה:בוט חוקים]] 2h11h6vlul9owamndp5gt5v4uk3znz0 116 1744031 3019934 3018343 2026-06-14T21:24:29Z Fuzzy 29 ת"ט 3019934 wikitext text/x-wiki <שם> תקנות מערכי אכיפה מקומיים (משקלן היחסי של אמות המידה), התשפ"ו-2026 <מקור> ((ק"ת תשפ"ו, 2040א|תקנות מערכי אכיפה מקומיים (משקלן היחסי של אמות המידה)|12415)), ((2216|ת"ט|12425)). <מבוא> בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיף 7א(ב)]] [[=החוק|לחוק מערכי אכיפה מקומיים, התשע"א-2011]] (להלן - החוק), לאחר התייעצות עם המפקח הכללי של משטרת ישראל ובהסכמת ראש הממשלה משהועברה אליו סמכות שר הפנים, אני מתקין תקנות אלה: @ 1. הגדרות : בתקנות אלה - :- "גודל האוכלוסייה" - לפי מדד האוכלוסין האחרון שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה; :- "היקף עבריינות" - לפי [[תקנה 4]]; :- "עבירות בתחום איכות החיים" - לפי רשימת העבירות; :- "עבירות בתחום גרימת נזק לרכוש במרחב הציבורי" - לפי רשימת העבירות; :- "עבירות בתחום האלימות" - לפי רשימת העבירות; :- "רשימת העבירות" - לפי רשימה שגיבש השר לפי [[סעיף 7א(א) לחוק]]. @ 2. משקל של אמת מידה לעירייה או מועצה מקומית למעט מועצה אזורית : לאמת מידה הקבועה [[בטור א' שבתוספת]] יהיה משקל יחסי לגבי עירייה או מועצה מקומית, למעט מועצה אזורית, כמפורט [[תוספת|בטור ב' שבתוספת לצידה]]. @ 3. משקל של אמת מידה למועצה אזורית : לאמת מידה הקבועה [[בטור א' שבתוספת]] יהיה משקל ביחס למועצה אזורית כאמור [[תוספת|בטור ג' שבתוספת לצידה]]. @ 4. חישוב סכום הנקודות : סכום הנקודות שיינתן לרשות מקומית יחושב כמפורט להלן: : (1) לגבי כל אמת מידה - יוכפל הנתון הכמותי הנוגע אליה במשקל היחסי של אמת המידה; : (2) חיבור כל המכפלות המתקבלות בפסקה (1); : (3) לעניין [[פרט 3(ג) בתוספת]], הנתון הכמותי הוא ציון מספרי שנתנה משטרת ישראל לרשות המקומית בהערכת המודיעין שביצעה בעניינה. @ 5. מועדי מדידת אמות המידה : אמות המידה כאמור [[בפרטים 1 עד 4 לתוספת]] יימדדו אחת לחמש שנים ביחס לנתונים של שלוש השנים שקדמו לשנה שבה נעשית המדידה; המדידה הראשונה תיערך בשנה שבה תקנות אלה נכנסו לתוקף. == תוספת == ==== ((([[תקנות 1]] [[ו-2]]))) ==== : {| style="table-layout: fixed; width: 100%;" ! width="50px" | מס' סידורי !! {{מוקטן|טור א'}} {{ש}} אמת המידה !! {{מוקטן|טור ב'}} {{ש}} משקל יחסי לעניין עירייה או מועצה מקומית למעט מועצה אזורית !! {{מוקטן|טור ג'}} {{ש}} משקל יחסי לעניין מועצה אזורית |- <עוגן פרט 1> | 1. || היקף העבריינות - לפי [[סעיף 7א(א)(1) לחוק]] | : 45% כמפורט להלן: : (1) היקף עבריינות בעבירות בתחום איכות החיים - 17.5%; : (2) היקף עבריינות בעבירות בתחום האלימות - 17.5%; : (3) היקף עבריינות בעבירות בתחום גרימת נזק לרכוש במרחב הציבורי - 10% | : 45% כמפורט להלן: : (1) היקף עבריינות בעבירות בתחום איכות החיים - 11%; : (2) היקף עבריינות בעבירות בתחום האלימות - 11%; : (3) היקף עבריינות בעבירות בתחום גרימת נזק לרכוש במרחב הציבורי - 23% |- <עוגן פרט 2> | 2. || גודל האוכלוסייה - לפי [[סעיף 7א(א)(2) לחוק]] || 5% || 5% |- <עוגן פרט 3> | 3. || רמת הביטחון האישי - לפי [[סעיף 7א(א)(3) לחוק]] | : 35% כמפורט להלן: : (1) המספר הכולל של פניות שהתקבלו במוקד החירום של משטרת ישראל ברשות המקומית - 5%; : (2) מספר הפניות במוקד החירום ביחס למספר התושבים באותה רשות מקומית - 5%; : (3) הערכה מודיעינית של משטרת ישראל לגבי רמת הפשיעה באותה רשות מקומית - 18%; : (4) מרחק הרשות המקומית מקצה תחום החלת המשפט, לפי [[צו סדרי השלטון והמשפט (מס' 1), התשכ"ז-1967]] - 7% | : כמפורט בטור ב' |- <עוגן פרט 4> | 4. || המענה המשטרתי - לפי [[סעיף 7א(א)(4) לחוק]] | : 15% כמפורט להלן: : (1) עומס אירועים לשוטר סיור ברשות - 5%; : (2) מרחק מתחנת משטרה שיחושב באמצעות מערכת מידע גאוגרפי, שתקבע את המרחק מנקודת המרכז הגאוגרפי של הרשות המקומית לתחנת המשטרה הקרובה - 10% | : 15% כמפורט להלן: : (1) עומס אירועים לשוטר סיור ברשות - 5%; : (2) מרחק מתחנת משטרה שיחושב באמצעות מערכת מידע גאוגרפי, שתקבע את המרחק מנקודת המרכז הגאוגרפי של הרשות המקומית לתחנת המשטרה הקרובה - 5%; : (3) זמן תגובה ממוצע - 5% |} <פרסום> י"א בסיוון התשפ"ו (27 במאי 2026) <חתימה> איתמר בן גביר השר לביטחון לאומי cl8jq7kh9351xll1c7e34xws5l8w6mz 0 1744032 3019985 3018355 2026-06-14T23:02:27Z OpenLawBot 8112 [3019934] ת"ט 3019985 wikitext text/x-wiki {{ח:התחלה}} {{ח:כותרת|תקנות מערכי אכיפה מקומיים (משקלן היחסי של אמות המידה), התשפ״ו–2026}} {{ח:פתיח-התחלה}} {{ח:תיבה|ק״ת תשפ״ו, 2040א|תקנות מערכי אכיפה מקומיים (משקלן היחסי של אמות המידה)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12415.pdf}}, {{ח:תיבה|2216|ת״ט|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12425.pdf}}. {{ח:סוגר}} {{ח:מפריד}} {{ח:מבוא}} בתוקף סמכותי לפי {{ח:חיצוני|חוק מערכי אכיפה מקומיים#סעיף 7א|סעיף 7א(ב)}} {{ח:חיצוני|חוק מערכי אכיפה מקומיים|לחוק מערכי אכיפה מקומיים, התשע״א–2011}} (להלן – החוק), לאחר התייעצות עם המפקח הכללי של משטרת ישראל ובהסכמת ראש הממשלה משהועברה אליו סמכות שר הפנים, אני מתקין תקנות אלה: {{ח:סוגר}} {{ח:מפריד}} {{ח:סעיף|1|הגדרות}} {{ח:ת}} בתקנות אלה – {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גודל האוכלוסייה“ – לפי מדד האוכלוסין האחרון שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”היקף עבריינות“ – לפי {{ח:פנימי|סעיף 4|תקנה 4}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עבירות בתחום איכות החיים“ – לפי רשימת העבירות; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עבירות בתחום גרימת נזק לרכוש במרחב הציבורי“ – לפי רשימת העבירות; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עבירות בתחום האלימות“ – לפי רשימת העבירות; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רשימת העבירות“ – לפי רשימה שגיבש השר לפי {{ח:חיצוני|חוק מערכי אכיפה מקומיים#סעיף 7א|סעיף 7א(א) לחוק}}. {{ח:סעיף|2|משקל של אמת מידה לעירייה או מועצה מקומית למעט מועצה אזורית}} {{ח:ת}} לאמת מידה הקבועה {{ח:פנימי|תוספת|בטור א׳ שבתוספת}} יהיה משקל יחסי לגבי עירייה או מועצה מקומית, למעט מועצה אזורית, כמפורט {{ח:פנימי|תוספת|בטור ב׳ שבתוספת לצידה}}. {{ח:סעיף|3|משקל של אמת מידה למועצה אזורית}} {{ח:ת}} לאמת מידה הקבועה {{ח:פנימי|תוספת|בטור א׳ שבתוספת}} יהיה משקל ביחס למועצה אזורית כאמור {{ח:פנימי|תוספת|בטור ג׳ שבתוספת לצידה}}. {{ח:סעיף|4|חישוב סכום הנקודות}} {{ח:ת}} סכום הנקודות שיינתן לרשות מקומית יחושב כמפורט להלן: {{ח:תת|(1)}} לגבי כל אמת מידה – יוכפל הנתון הכמותי הנוגע אליה במשקל היחסי של אמת המידה; {{ח:תת|(2)}} חיבור כל המכפלות המתקבלות בפסקה (1); {{ח:תת|(3)}} לעניין {{ח:פנימי|תוספת פרט 3|פרט 3(ג) בתוספת}}, הנתון הכמותי הוא ציון מספרי שנתנה משטרת ישראל לרשות המקומית בהערכת המודיעין שביצעה בעניינה. {{ח:סעיף|5|מועדי מדידת אמות המידה}} {{ח:ת}} אמות המידה כאמור {{ח:פנימי|תוספת פרט 1|בפרטים 1 עד 4 לתוספת}} יימדדו אחת לחמש שנים ביחס לנתונים של שלוש השנים שקדמו לשנה שבה נעשית המדידה; המדידה הראשונה תיערך בשנה שבה תקנות אלה נכנסו לתוקף. {{ח:קטע2|תוספת|תוספת}} {{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 1|תקנות 1}} {{ח:פנימי|סעיף 2|ו־2}})}}}} {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} <table style="table-layout: fixed; width: 100%;"> <tr><th width="50px">מס׳ סידורי</th><th>{{מוקטן|טור א׳}} {{ש}} אמת המידה</th><th>{{מוקטן|טור ב׳}} {{ש}} משקל יחסי לעניין עירייה או מועצה מקומית למעט מועצה אזורית</th><th>{{מוקטן|טור ג׳}} {{ש}} משקל יחסי לעניין מועצה אזורית</th></tr> <tr id="תוספת פרט 1"><td>1.</td><td>היקף העבריינות – לפי {{ח:חיצוני|חוק מערכי אכיפה מקומיים#סעיף 7א|סעיף 7א(א)(1) לחוק}}</td><td> {{ח:ת}} 45% כמפורט להלן: {{ח:תת|(1)}} היקף עבריינות בעבירות בתחום איכות החיים – 17.5%; {{ח:תת|(2)}} היקף עבריינות בעבירות בתחום האלימות – 17.5%; {{ח:תת|(3)}} היקף עבריינות בעבירות בתחום גרימת נזק לרכוש במרחב הציבורי – 10% </td><td> {{ח:ת}} 45% כמפורט להלן: {{ח:תת|(1)}} היקף עבריינות בעבירות בתחום איכות החיים – 11%; {{ח:תת|(2)}} היקף עבריינות בעבירות בתחום האלימות – 11%; {{ח:תת|(3)}} היקף עבריינות בעבירות בתחום גרימת נזק לרכוש במרחב הציבורי – 23% </td></tr> <tr id="תוספת פרט 2"><td>2.</td><td>גודל האוכלוסייה – לפי {{ח:חיצוני|חוק מערכי אכיפה מקומיים#סעיף 7א|סעיף 7א(א)(2) לחוק}}</td><td>5%</td><td>5%</td></tr> <tr id="תוספת פרט 3"><td>3.</td><td>רמת הביטחון האישי – לפי {{ח:חיצוני|חוק מערכי אכיפה מקומיים#סעיף 7א|סעיף 7א(א)(3) לחוק}}</td><td> {{ח:ת}} 35% כמפורט להלן: {{ח:תת|(1)}} המספר הכולל של פניות שהתקבלו במוקד החירום של משטרת ישראל ברשות המקומית – 5%; {{ח:תת|(2)}} מספר הפניות במוקד החירום ביחס למספר התושבים באותה רשות מקומית – 5%; {{ח:תת|(3)}} הערכה מודיעינית של משטרת ישראל לגבי רמת הפשיעה באותה רשות מקומית – 18%; {{ח:תת|(4)}} מרחק הרשות המקומית מקצה תחום החלת המשפט, לפי {{ח:חיצוני|צו סדרי השלטון והמשפט (מס' 1)|צו סדרי השלטון והמשפט (מס׳ 1), התשכ״ז–1967}} – 7% </td><td> {{ח:ת}} כמפורט בטור ב׳ </td></tr> <tr id="תוספת פרט 4"><td>4.</td><td>המענה המשטרתי – לפי {{ח:חיצוני|חוק מערכי אכיפה מקומיים#סעיף 7א|סעיף 7א(א)(4) לחוק}}</td><td> {{ח:ת}} 15% כמפורט להלן: {{ח:תת|(1)}} עומס אירועים לשוטר סיור ברשות – 5%; {{ח:תת|(2)}} מרחק מתחנת משטרה שיחושב באמצעות מערכת מידע גאוגרפי, שתקבע את המרחק מנקודת המרכז הגאוגרפי של הרשות המקומית לתחנת המשטרה הקרובה – 10% </td><td> {{ח:ת}} 15% כמפורט להלן: {{ח:תת|(1)}} עומס אירועים לשוטר סיור ברשות – 5%; {{ח:תת|(2)}} מרחק מתחנת משטרה שיחושב באמצעות מערכת מידע גאוגרפי, שתקבע את המרחק מנקודת המרכז הגאוגרפי של הרשות המקומית לתחנת המשטרה הקרובה – 5%; {{ח:תת|(3)}} זמן תגובה ממוצע – 5% </td></tr> </table> {{ח:חתימות|י״א בסיוון התשפ״ו (27 במאי 2026)}} * '''איתמר בן גביר'''<br>השר לביטחון לאומי {{ח:סוגר}} {{ח:סוף}} [[קטגוריה:בוט חוקים]] 0gpsxh2740hrjeml7tfh4cev4c5l0ba 116 1744058 3019954 3018636 2026-06-14T21:35:27Z Fuzzy 29 ת"ט 3019954 wikitext text/x-wiki <שם> תקנות הטיס (הפעלת יחידת נת"א), התשפ"ו-2026 <מקור> ((ק"ת תשפ"ו, 2046א|תקנות הטיס (הפעלת יחידת נת"א)|12417)), ((2216|ת"ט|12425)). <מבוא> בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיפים 29]], [[+|33]], [[+|35(ג)]], [[+|46]], [[+|47]] [[+|ו-168(א)]] [[=החוק|לחוק הטיס, התשע"א-2011]] (להלן - החוק), ולפי הצעת רשות התעופה האזרחית לפי [[סעיף 168(ב) לחוק]], אני מתקינה תקנות אלה: @ 1. הפעלת יחידת נת"א : לא יפעיל בעל רישיון להפעלת יחידת נת"א את יחידת הנת"א אלא לפי ספר העזר המבצעי שאישר לו המנהל. @ 2. דרישות כלליות : לא יפעיל בעל רישיון להפעלת יחידת נת"א את יחידת הנת"א אלא לאחר שהבטיח כי עומדים לרשותו ציוד, כוח אדם ומערך ארגוני מתאימים, המספיקים לפעילות יחידת הנת"א לפי הרישיון שניתן להפעלתה. @ 3. ביטול תקנות : [[=תקנות הבטיחות|תקנות הטיס (בטיחות בשדות תעופה של רשות שדות התעופה), התשנ"ב-1992]] (להלן - תקנות הבטיחות) - בטלות. @ 4. הוראות מעבר : יראו את ספר העזר המבצעי שאישר המנהל לבעל רישיון להפעלת יחידת נת"א לפי [[תקנות הבטיחות]] כאילו אושר לפי תקנות אלה. @ 5. תחילה : תחילתן של תקנות אלה ארבעה חודשים מיום פרסומן. : (((התקנות פורסמו ביום 3.6.2026 ותחילתן ביום 3.10.2026).)) <פרסום> ד' בסיוון התשפ"ו (20 במאי 2026) <חתימה> מירי רגב שרת התחבורה והבטיחות בדרכים cs7i0t2f4ol1mhgkkvdvzspp119l62t 0 1744059 3019968 3018660 2026-06-14T23:00:31Z OpenLawBot 8112 [3019954] ת"ט 3019968 wikitext text/x-wiki {{ח:התחלה}} {{ח:כותרת|תקנות הטיס (הפעלת יחידת נת״א), התשפ״ו–2026}} {{ח:פתיח-התחלה}} {{ח:תיבה|ק״ת תשפ״ו, 2046א|תקנות הטיס (הפעלת יחידת נת״א)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12417.pdf}}, {{ח:תיבה|2216|ת״ט|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12425.pdf}}. {{ח:סוגר}} {{ח:מפריד}} {{ח:מבוא}} בתוקף סמכותי לפי {{ח:חיצוני|חוק הטיס#סעיף 29|סעיפים 29}}, {{ח:חיצוני|חוק הטיס#סעיף 33|33}}, {{ח:חיצוני|חוק הטיס#סעיף 35|35(ג)}}, {{ח:חיצוני|חוק הטיס#סעיף 46|46}}, {{ח:חיצוני|חוק הטיס#סעיף 47|47}} {{ח:חיצוני|חוק הטיס#סעיף 168|ו־168(א)}} {{ח:חיצוני|חוק הטיס|לחוק הטיס, התשע״א–2011}} (להלן – החוק), ולפי הצעת רשות התעופה האזרחית לפי {{ח:חיצוני|חוק הטיס#סעיף 168|סעיף 168(ב) לחוק}}, אני מתקינה תקנות אלה: {{ח:סוגר}} {{ח:מפריד}} {{ח:סעיף|1|הפעלת יחידת נת״א}} {{ח:ת}} לא יפעיל בעל רישיון להפעלת יחידת נת״א את יחידת הנת״א אלא לפי ספר העזר המבצעי שאישר לו המנהל. {{ח:סעיף|2|דרישות כלליות}} {{ח:ת}} לא יפעיל בעל רישיון להפעלת יחידת נת״א את יחידת הנת״א אלא לאחר שהבטיח כי עומדים לרשותו ציוד, כוח אדם ומערך ארגוני מתאימים, המספיקים לפעילות יחידת הנת״א לפי הרישיון שניתן להפעלתה. {{ח:סעיף|3|ביטול תקנות}} {{ח:ת}} {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (בטיחות בשדות תעופה של רשות שדות התעופה)|תקנות הטיס (בטיחות בשדות תעופה של רשות שדות התעופה), התשנ״ב–1992}} (להלן – תקנות הבטיחות) – בטלות. {{ח:סעיף|4|הוראות מעבר}} {{ח:ת}} יראו את ספר העזר המבצעי שאישר המנהל לבעל רישיון להפעלת יחידת נת״א לפי {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (בטיחות בשדות תעופה של רשות שדות התעופה)|תקנות הבטיחות}} כאילו אושר לפי תקנות אלה. {{ח:סעיף|5|תחילה}} {{ח:ת}} תחילתן של תקנות אלה ארבעה חודשים מיום פרסומן. {{ח:ת}} {{ח:הערה|(התקנות פורסמו ביום 3.6.2026 ותחילתן ביום 3.10.2026).}} {{ח:חתימות|ד׳ בסיוון התשפ״ו (20 במאי 2026)}} * '''מירי רגב'''<br>שרת התחבורה והבטיחות בדרכים {{ח:סוגר}} {{ח:סוף}} [[קטגוריה:בוט חוקים]] 7s19a0ycvj3h6pgd5kwvb91tonokl5r 116 1744062 3019933 3018733 2026-06-14T21:23:43Z Fuzzy 29 ת"ט 3019933 wikitext text/x-wiki <שם> תקנות הטיס (שדות תעופה - מאפיינים פיזיים והפעלת שדה תעופה), התשפ"ו-2026 <מקור> ((ק"ת תשפ"ו, 2046א|תקנות הטיס (שדות תעופה - מאפיינים פיזיים והפעלת שדה תעופה)|12417)), ((2216|ת"ט|12425)). <מבוא> בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיפים 33]], [[+|35(ג)]], [[+|46]], [[+|47]] [[+|ו-168(א)(7)]] [[=החוק|לחוק הטיס, התשע"א-2011]] (להלן - החוק), ולפי הצעת רשות התעופה האזרחית לפי [[סעיף 168(ב) לחוק]], אני מתקינה תקנות אלה: __TOC__ == פרק א': פרשנות == @ 1. הגדרות : בתקנות אלה - :- "אזור חיוני ILS‏" {{מוקטן|(ILS critical area)}} - אזור סביב מיתקן עזר לטיסה מסוג משדר קרן כיוון {{מוקטן|(localizer)}} או מסוג משדר קרן זווית גלישה {{מוקטן|(glide slope)}} שבו נוכחות כלי טיס או כלי רכב תגרום להפרעה בלתי מקובלת {{מוקטן|(unacceptable)}} לאותות המשודרים ממיתקן העזר לטיסה; :- "אזור הנגיעה" {{מוקטן|(touchdown zone)}} - החלק מהמסלול, מעבר למפתן המסלול, שבו מיועדים מטוסים נוחתים לגעת לראשונה במסלול; :- "אזור רגיש ILS‏" {{מוקטן|(ILS sensitive area)}} - אזור המשתרע אל מעבר לאזור חיוני ILS, שבו נוכחות כלי טיס או כלי רכב עלולה לגרום להפרעה בלתי מקובלת {{מוקטן|(unacceptable)}} לאותות המשודרים ממיתקן העזר לטיסה; :- "אזור התמרון" {{מוקטן|(manoeuv((<s>e</s>))ring area)}} - החלק של שדה התעופה המיועד להמראה, נחיתה והסעה של כלי טיס, למעט רחבה; :- "אזור התנועה" {{מוקטן|(movement area)}} <!-- (([במקור: {{מוקטן|(movement Area)}}])) --> - החלק של שדה התעופה המיועד להמראה, לנחיתה ולהסעה של כלי טיס, המורכב מאזור התמרון ומהרחבות; :- "אזור נקי ממכשולים" {{מוקטן|(obstacle free zone)}} - המרחב האווירי מעל מישור גישה פנימי {{מוקטן|(inner approach surface)}}, מישור מעבר פנימי {{מוקטן|(inner transitional surface)}} ומישור הפסקת נחיתה {{מוקטן|(balked landing surface)}}, ואותו חלק מרצועת המסלול שנמצא תחתם, שאינו נחדר מאחד מאלה: :: (1) מכשול קבוע, זולת כזה שנדרש למטרות ניווט אווירי, שהוא עצם שביר; :: (2) מכשול נייד, בעת שימוש במסלול לנחיתה; :- "אזור סיכון" {{מוקטן|(hot spot)}} - שטח באזור התנועה שקרו בו בעבר אירועי בטיחות של התנגשות, חדירה למסלול או סטייה מחוץ לגבולות מסלול, או שיש בו סיכון מוגבר להתרחשותם; :- "אירוע חירום" {{מוקטן|(emergency)}} - לרבות: אירוע בטיחותי כמשמעותו [[בסעיף 103 לחוק]]; פעילות חבלנית - ובכלל זה איום בהימצאות פצצה או חטיפת כלי טיס; אירוע המערב חומרים מסוכנים כמשמעותם [[בסעיף 74 לחוק]]; שרפה במבנה; אסון טבע; סיכון לבריאות הציבור ובכלל זה הפצה או התפרצות של מחלה מידבקת; :- "ביצועי אנוש" {{מוקטן|(human performance)}} - יכולות ומגבלות אנושיות שלהן השפעה על בטיחות ויעילות התעופה האזרחית; :- "בסיס הגלגלים" {{מוקטן|(wheel base)}} - המרחק בין גלגל האף של המטוס לבין המרכז הגאומטרי של כני הנסע הראשיים שלו; :- "גדר" - לרבות מחסום מתאים אחר, לפי [[תקנה 161]]; :- "גובה החלטה" {{מוקטן|(DH - Decision Height)}} - כהגדרתו [[בתקנות ההפעלה]], לגבי גובה מפתן המסלול; :- "גובה מזערי להנמכה" {{מוקטן|(MDH - Minimum Descent Height)}} - כהגדרתו [[בתקנות ההפעלה]], לגבי גובה שדה התעופה או גובה סף המסלול; :- "גובה מעל פני הים" {{מוקטן|(elevation)}} - גובהה של נקודה הנמדד ביחס לגיאואיד; :- "גובה שדה תעופה" {{מוקטן|(Aerodrome elevation)}} - כהגדרתו [[בתקנות המידע]]; :- "גורמים מסייעים" - הגורמים שיכולים לסייע בתגובה לאירוע חירום מסוג מסוים; :- "ג((י))אואיד" {{מוקטן|(geoid)}} - המישור שווה הפוטנציאל על פני כדור הארץ המתלכד עם מפלס פני הים הממוצעים, הנמשך ברציפות לאורך היבשות; :- "גישת מכשירים מסוג A‏" {{מוקטן|(instrument approach operation type A)}} - גישת מכשירים שבה מינימת ההפעלה המתוכננת {{מוקטן|(designed)}} הנמוכה ביותר, שמתחתיה ניתן להמשיך בגישה, היא של גובה מזערי להנמכה או גובה החלטה של 250 רגל (75 מטרים) או יותר; :- "גישת מכשירים מסוג B‏" {{מוקטן|(instrument approach operation type B)}} - גישת מכשירים שבה מינימת ההפעלה המתוכננת {{מוקטן|(designed)}} הנמוכה ביותר, שמתחתיה ניתן להמשיך בגישה, היא של גובה החלטה הנמוך מ-250 רגל (75 מטרים); :- "דרך לכלי רכב" - משטח באזור התנועה המיועד לשמש כלי רכב בלבד; :- "הנחיות ACI" - ספר סימון ושילוט רחבות {{מוקטן|("apron markings and signs handbook")}} שפרסם ארגון Airports Council International (ACI), המצוי לעיון הציבור במשרדי המנהל; :- "זיהום", לגבי אזור התנועה או דרך לכלי רכב {{מוקטן|(contaminant, contamination)}} - לרבות: מים עומדים, בוץ, אבק, חול, שמן, עקבות גומי וכיוצא באלה; :- "זמן מעבר", לגבי תאורות {{מוקטן|(switch-over time)}} - משך הזמן הנדרש, במקרה של מעבר בין מקורות אספקת כוח חשמלי {{מוקטן|(power supply changeover)}}, כדי שהעוצמה הממשית של אור הנמדד בכיוון מסוים, שירדה מתחת ל-50% מהעוצמה שבה פעל, תחזור לעוצמה של לפחות 50% מהעוצמה שבה פעל לפני הירידה כאמור; :- "חוק התכנון והבנייה" - [[חוק התכנון והבנייה, התשכ"ה-1965]]; :- "חוק רישוי עסקים" - [[חוק רישוי עסקים, התשכ"ח-1968]]; :- "החלק של שדה התעופה שאינו פתוח לכלל הציבור" - לרבות מיתקנים קרקעיים החיוניים לבטיחות הטיסה ואזורים בשדה התעופה שכניסה אליהם עלולה לפגוע בבטיחות הטיסה; :- "טיפוס", לגבי כלי טיס {{מוקטן|(type)}} - כהגדרתו [[בתקנות הטיס (רישיונות לעובדי טיס), התשמ"א-1981]]; :- "כוח חשמלי משני" {{מוקטן|(secondary power)}} - אחד מאלה: :: (1) כוח חשמלי ציבורי בלתי תלוי {{מוקטן|(independent public power)}} - תחנת כוח חשמלי, שאינה זו שברגיל מספקת לשדה התעופה כוח חשמלי, המספקת לו חשמל באמצעות תשתית שונה ונפרדת מזו שברגיל מספקת לשדה התעופה כוח חשמלי, כך שהאפשרות של כשל בשני מקורות הכוח החשמלי בעת ובעונה אחת קלושה ביותר; :: (2) יחידה או יחידות כוח חלופי {{מוקטן|(standby power unit(s))}} - מקור כוח שממנו ניתן להפיק כוח חשמלי, דוגמת מחוללים מנועיים ("גנרטורים", engine generators) או מצברים {{מוקטן|(batteries)}}; :- "כוח חשמלי ראשי" {{מוקטן|(primary power)}} - כוח חשמלי שאינו כוח חשמלי משני; :- "לילה" - כהגדרתו [[בתקנות ההפעלה]]; :- "מגדל פיקוח" - כהגדרתו [[בתקנות ההפעלה]]; :- "מישור אופקי פנימי" {{מוקטן|(inner horizontal surface)}}, "מישור גישה" {{מוקטן|(approach surface)}}, "מישור גישה פנימי" {{מוקטן|(inner approach surface)}}, "מישור הפסקת נחיתה" {{מוקטן|(balked landing surface)}}, "מישור טיפוס לאחר המראה" {{מוקטן|(take-off climb surface)}}, "מישור מעבר" {{מוקטן|(transitional surface)}}, "מישור מעבר פנימי" {{מוקטן|(inner transitional surface)}} ו"מישור קוני" {{מוקטן|(conical surface)}} - לפי פרק 4 לנספח 14; :- "מישור הגבלת מכשולים" {{מוקטן|(obstacle limitation surfaces)}} - כל אחד מאלה: מישור אופקי פנימי, מישור גישה, מישור גישה פנימי, מישור הפסקת נחיתה, מישור טיפוס לאחר המראה, מישור מעבר, מישור מעבר פנימי ומישור קוני, לפי העניין; :- "מיתקן בשדה התעופה" - לרבות מיסעה, עזר חזותי, גדר, מערכת ניקוז, מערכת חשמל ומבנה; :- "מיתקן עזר לטיסה" - למעט מסלול או מסלול הסעה; :- "מכשול" {{מוקטן|(obstacle)}} - עצם, נייח או נייד, או חלק של עצם כאמור, שמתקיים בו אחד מאלה, בין באופן קבוע ובין באופן זמני: :: (1) הוא ממוקם באזור המיועד לתנועה קרקעית של כלי טיס; :: (2) הוא מתנשא מעל מישור הגבלת מכשולים; :: (3) הוא ניצב מחוץ למישור הגבלת מכשולים, והמנהל לא אישר את הקמתו או את קיומו לפי [[תקנה 2(ג)]]; :- "מכשול חודר" - מכשול מתוכנן מחוץ לשדה התעופה שצפוי לחדור למישור הגבלת מכשולים של שדה התעופה או מכשול קיים מחוץ לשדה התעופה שחודר למישור הגבלת מכשולים של שדה התעופה; :- "מסלול" {{מוקטן|(runway)}} - אזור מלבני בשדה תעופה, המשמש להמראה או לנחיתה של כלי טיס; :- "מסלול הסעה" {{מוקטן|(taxiway)}} - דרך בשדה תעופה, המשמשת להסעה של כלי טיס והמאפשרת מעבר בין חלקים שונים של שדה התעופה, לרבות כל אחד מאלה: מסלול הסעה לפינוי מהיר, נתיב הסעה ברחבה או נתיב הסעה לעמדת חניה; :- "מסלול הסעה לפינוי מהיר" {{מוקטן|(rapid exit taxiway)}} - מסלול הסעה המחובר למסלול בזווית כזו המאפשרת למטוס נוחת לפנות את המסלול במהירות גבוהה יותר מזו הניתנת להשגה באמצעות פינוי במסלול הסעה אחר, באופן שמקטין את זמן שהותו על המסלול; :- "מסלול לא-ממוכשר" {{מוקטן|(non-instrument runway)}} - מסלול המשמש לביצוע נוהל גישת ראייה, או מסלול המשמש לביצוע נוהל גישת מכשירים לנקודה שמעבר לה ניתן להמשיך את הגישה בתנאים מטאורולוגיים לטיסת ראייה; :- "מסלול ממוכשר" {{מוקטן|(instrument runway)}} - אחד מאלה: מסלול ממוכשר לגישה לא מדויקת או מסלול ממוכשר לגישה מדויקת; :- "מסלול ממוכשר לגישה לא מדויקת" {{מוקטן|(non-precision approach runway)}} - מסלול שבו קיימים עזרים חזותיים {{מוקטן|(visual aids)}} ועזרים אחרים, המשמש לביצוע נוהל גישת מכשירים מסוג A, בראות אופקית שלא תפחת מ-1,000 מטרים; :- "מסלול ממוכשר לגישה מדויקת" {{מוקטן|(precision approach runway)}} - מסלול שבו קיימים עזרים חזותיים {{מוקטן|(visual aids)}} ועזרים אחרים, המשמש לביצוע נוהל גישת מכשירים מסוג B, שהוא אחד מאלה: :: (1) "מסלול ממוכשר לגישה מדויקת בקטגוריה I"; :: (2) "מסלול ממוכשר לגישה מדויקת בקטגוריה II"; :: (3) "מסלול ממוכשר לגישה מדויקת בקטגוריה III"; :- "מסלול ממוכשר לגישה מדויקת בקטגוריה I‏" {{מוקטן|(precision approach runway, category I)}} - מסלול המשמש לביצוע נוהל גישת מכשירים הכולל גובה החלטה שלא יפחת מ-200 רגל (60 מטרים), ובראות אופקית שלא תפחת מ-800 מטרים או בראות על המסלול שלא תפחת מ-550 מטרים; :- "מסלול ממוכשר לגישה מדויקת בקטגוריה II‏" {{מוקטן|(precision approach runway, category II)}} - מסלול המשמש לביצוע נוהל גישת מכשירים הכולל גובה החלטה שלא יפחת מ-100 רגל (30 מטרים), ובראות על המסלול שלא תפחת מ-300 מטרים; :- "מסלול ממוכשר לגישה מדויקת בקטגוריה III‏" {{מוקטן|(precision approach runway, category III)}} - מסלול המשמש לביצוע נוהל גישת מכשירים הכולל גובה החלטה נמוך מ-100 רגל (30 מטרים) או בלא גובה החלטה, ובראות על המסלול נמוכה מ-300 מטרים; :- "מסמך 8643" - מסמך שעניינו "טיפוסי כלי טיס וכינוייהם" {{מוקטן|("Aircraft type designators (Doc 8643)")}}, שפרסם ארגון התעופה הבין-לאומי, המצוי לעיון הציבור במשרדי המנהל; :- "מסמך 9137" - מסמך שעניינו "ספר הוראות לשירותי שדה תעופה" {{מוקטן|("Airport services manual (Doc 9137)")}}, שפרסם ארגון התעופה הבין-לאומי, המצוי לעיון הציבור במשרדי המנהל; :- "מסמך 9157" - מסמך שעניינו "ספר הוראות לתיכון שדה תעופה" {{מוקטן|("Aerodrome design manual (Doc 9157)")}}, שפרסם ארגון התעופה הבין-לאומי, המצוי לעיון הציבור במשרדי המנהל; :- "מסמך 9184" - מסמך שעניינו "ספר הוראות לתכנון שדה תעופה" {{מוקטן|("Airport Planning Manual (Doc 9184)")}}, שפרסם ארגון התעופה הבין-לאומי, המצוי לעיון הציבור במשרדי המנהל; :- "מסמך 9476" - מסמך שעניינו "ספר הוראות למערכת הנחיה ובקרת תנועה קרקעית" {{מוקטן|("Manual of surface movement guidance and control systems (SMGCS) (Doc 9476)")}}, שפרסם ארגון התעופה הבין-לאומי, המצוי לעיון הציבור במשרדי המנהל; :- "מסמך 9829" - מסמך שעניינו "חומר מנחה לגבי גישה מאוזנת לניהול רעש מטוסים" {{מוקטן|((("))Guidance on the balanced approach to aircraft noise management (([sc. (Doc 9829)]")))}}, שפרסם ארגון התעופה הבין-לאומי, המצוי לעיון הציבור במשרדי המנהל; :- "מסמך 9830" - מסמך שעניינו "ספר הוראות למערכת הנחיה ובקרת תנועה קרקעית מתקדמת" {{מוקטן|("Advanced surface movement guidance and control systems (A-SMGCS) manual (Doc 9830)")}}, שפרסם ארגון התעופה הבין-לאומי, המצוי לעיון הציבור במשרדי המנהל; :- "מסמך 9981" - מסמך שעניינו "נהלים לשירותי טיס - שדות תעופה" {{מוקטן|((("))PANS-Aerodromes (Doc 9981)((")))}}, שפרסם ארגון התעופה הבין-לאומי, המצוי לעיון הציבור במשרדי המנהל; :- "מסמן" {{מוקטן|(marker)}} - עצם הנראה מעל פני השטח, שנועד להצביע על מכשול או להתוות גבול; :- "מספר התנועות בשעת העומס היומית" {{מוקטן|(number of movements in the mean busy hour)}} - הממוצע, על פני שנה, של מספר ההמראות והנחיתות בשדה התעופה בשעת העומס היומית; :- "מערכת עצירה" {{מוקטן|(arresting system)}} - מערכת המיועדת ומתוכננת לסייע בהאטת מטוס החורג מקצה מסלול {{מוקטן|(overrunning)}}; :- "מערכת תאורת גישה" {{מוקטן|(approach lighting system)}} - מערכת תאורות הממוקמת לפני מפתן המסלול ומיועדת לסייע לטייס המבצע גישה לנחיתה במסלול לזהות את המסלול מבעוד מועד ולהגיע אליו בבטחה, שהיא אחת מאלה: מערכת תאורת גישה פשוטה לפי [[תקנה 95]], מערכת תאורת גישה קטגוריה I לפי [[תקנות 96]] [[ו-97]], או מערכת תאורת גישה קטגוריה II ו-III, לפי [[תקנות 96]] [[ו-98]]; :- "מפרץ המתנה" {{מוקטן|(holding bay)}} - אזור בשדה התעופה שאליו ניתן להפנות כלי טיס על הקרקע, לשם המתנה או לשם עקיפה, וזאת במטרה לייעל את התנועה הקרקעית של כלי טיס; :- "מפתן מסלול" {{מוקטן|(threshold)}} - תחילת הקטע במסלול המשמש לנחיתה; :- "מפתן מסלול מוזז" {{מוקטן|(displaced threshold)}} - מפתן מסלול שאינו ממוקם בקצה המסלול; :- "מרווח חיצוני בין כני נסע ראשיים" {{מוקטן|(outer main gear wheel span (OMGWS))}} - המרחק בין הקצוות החיצוניים של גלגלי כני הנסע הראשיים; :- "מרחק האצה-עצירה זמין" {{מוקטן|(accelerate-stop distance available (ASDA))}} - מרחק ריצת ההמראה הזמין, ביחד עם אורך שטח העצירה {{מוקטן|(stopway)}} אם קיים; :- "מרחק המראה זמין" {{מוקטן|(take-off distance available (TODA))}} - מרחק ריצת ההמראה הזמין ביחד עם אורך השטח הפנוי ממכשולים {{מוקטן|(clearway)}}, אם קיים; :- "מרחק נחיתה זמין" {{מוקטן|(landing distance available (LDA))}} - אורך המסלול שבעל הרישיון הגדירו זמין ומתאים לריצה הקרקעית של מטוס נוחת; :- "מרחק ריצת המראה זמין" {{מוקטן|(take-off run available (TORA))}} - אורך המסלול שבעל הרישיון הגדירו זמין ומתאים לריצה הקרקעית של מטוס ממריא; :- "מרחקים מוצהרים" {{מוקטן|(declared distances)}} לגבי מסלול - אלה: מרחק האצה-עצירה זמין, מרחק המראה זמין, מרחק נחיתה זמין ומרחק ריצת המראה זמין באותו מסלול; :- "משואת שדה תעופה" {{מוקטן|(aerodrome beacon)}} - תאורה, הנראית מכל הכיוונים, באופן מתמשך או לסירוגין, המיועדת לציין את מיקום שדה התעופה מהאוויר; :- "משטח פנייה" {{מוקטן|(runway turn pad)}} - אזור בשדה התעופה, הצמוד למסלול, המשמש כלי טיס לצורך ביצוע פנייה של 180 מעלות על המסלול; :- "משיב אור" {{מוקטן|(retroreflective)}} - לפי הוראות תוספת מספר 1 לעניין "retroreflective"; :- "נספח 10" - אמות המידה {{מוקטן|(standards)}} וההמלצות {{מוקטן|(recommendations)}} הקבועות בכרך הראשון לנספח 10 לאמנה שעניינו: "Aeronautical telecommunications radio navigation aids", לרבות ההגדרות, התוספות {{מוקטן|(appendix)}} והצרופות {{מוקטן|(attachment)}} לנספח האמור, המצוי לעיון הציבור במשרדי המנהל; :- "נספח 14" - אמות המידה {{מוקטן|(standards)}} וההמלצות {{מוקטן|(recommendations)}} הקבועות בכרך הראשון לנספח 14 לאמנה שעניינו: "Aerodromes design and operations", לרבות ההגדרות, התוספות {{מוקטן|(appendix)}} והצרופות {{מוקטן|(attachment)}} לנספח האמור, המצוי לעיון הציבור במשרדי המנהל; :- "נספח 18" - אמות המידה {{מוקטן|(standards)}} וההמלצות {{מוקטן|(recommendations)}} הקבועות בנספח 18 לאמנה שעניינו: "The safe transport of dangerous goods by air", לרבות ההגדרות לנספח האמור, המצוי לעיון הציבור במשרדי המנהל; :- "נקודת מיכוון" {{מוקטן|(aiming point)}} - אזור על מסלול, שאליו על טייס בגישה לנחיתה לכוון כדי להשלים גישה בטוחה למסלול; :- "נתיב הסעה ברחבה" {{מוקטן|(apron taxiway)}} - קטע מרחבה המיועד להסעה של כלי טיס דרך הרחבה; :- "נתיב הסעה לעמדת חניה" {{מוקטן|(aircraft stand taxilane)}} - קטע מרחבה המיועד להסעה של כלי טיס לעמדת חניה בלבד; :- "נתיב הסעה סטנדרטי" {{מוקטן|(standard taxi-route)}} - נתיב שהגדיר בעל הרישיון לתנועה קרקעית של כלי טיס בשדה התעופה מנקודה אחת לנקודה אחרת על גבי מסלולי הסעה ומסלולים, דרך נקודות ציון מוגדרות; :- "סימון" {{מוקטן|(marking)}} - סמל {{מוקטן|(symbol)}} או קבוצת סמלים המוצגים על פני אזור התנועה כדי להעביר מידע תעופתי; :- "סימון הנחיה מחייב" {{מוקטן|(mandatory instruction marking)}} - סימון שנוסף על שלט הנחיה מחייב או שמחליף שלט כאמור; :- "סימוני מסלול" {{מוקטן|(runway markings)}} - כל אחד מאלה: סימון כינוי מסלול, סימון ציר מסלול, סימון מפתן מסלול, סימון נקודת מיכוון, סימון אזור הנגיעה וסימון צידי מסלול; :- "סימוני מסלול הסעה" {{מוקטן|(taxiway markings)}} - כל אחד מאלה: סימון ציר מסלול הסעה, סימון צד מסלול הסעה, סימון עמדת המתנה למסלול, סימון עמדת המתנת ביניים, סימון משטח פנייה וסימון עמדת בדיקת VOR; :- "סימון מידע" {{מוקטן|(information marking)}} - סימון שנוסף על שלט מידע או שמחליף שלט כאמור במקום שבו לא ניתן לקיים אותו; :- "ספר העזר המבצעי" {{מוקטן|(aerodrome manual)}} - ספר עזר מבצעי לשדה התעופה לפי [[סימן א' לפרק ז']]; :- "סקר אווירונאוטי" {{מוקטן|(aeronautical study)}} - מחקר של בעיה אווירונאוטית שנועד לזהות פתרונות אפשריים לבעיה ולבחור פתרון מתאים, המספק רמת בטיחות מקובלת; :- "עוצמה יעילה" {{מוקטן|(effective intensity)}} - עוצמתה של תאורה מהבהבת כך שתהיה זהה לעוצמתה של תאורה קבועה בצבע זהה ותיראה מאותו טווח באותם תנאי ראות; :- "עמדת בדיקת VOR‏" {{מוקטן|(VOR aerodrome checkpoint)}} - נקודה בשדה התעופה, שנועדה לבדיקת תקינות מכשיר ה-VOR המותקן על גבי כלי הטיס; :- "עמדת המתנה למסלול" {{מוקטן|(runway holding position)}} - עמדה שבה על כלי טיס מסיע ועל כלי רכב לעצור ולהמתין, עד לקבלת הוראה אחרת ממגדל הפיקוח; :- "עמדת המתנת ביניים" {{מוקטן|(intermediate holding position)}} - עמדה המיועדת לבקרת תנועה בשדה התעופה, שבה מגדל הפיקוח יכול להורות לכלי טיס או כלי רכב לעצור ולהמתין, עד למתן הוראה אחרת; :- "עמדת המתנה על דרך לכלי רכב" {{מוקטן|(road holding position)}} - עמדה מסוימת על דרך לכלי רכב שבה מגדל הפיקוח יכול להורות לכלי רכב לעצור ולהמתין, עד למתן הוראה אחרת; :- "עמדת חניה" {{מוקטן|(aircraft stand)}} - אזור ברחבה המיועד לחניית כלי טיס; :- "עצם זר" {{מוקטן|(foreign object debris (FOD))}} - עצם דומם באזור התנועה, שלא משמש לצורך מבצעי או תעופתי, שיכול להוות מפגע בטיחותי להפעלת כלי טיס; :- "עצם שביר" {{מוקטן|(frangible object)}} - עצם שמסתו נמוכה, המתוכנן להישבר, להתעוות {{מוקטן|(distort)}} או להתכופף {{מוקטן|(yield)}} בעת פגיעה בו, כך שתתהווה סכנה מזערית לכלי טיס; :- "עקרונות הגורם האנושי" {{מוקטן|(human factors principles)}} - עקרונות הישימים לתכן {{מוקטן|(design)}}, רישוי, הדרכה, הפעלה ואחזקה תעופתיים המבקשים להביא לקיום ממשק בטוח בין האדם לבין שאר רכיבי המערכת, מתוך התחשבות הולמת בביצועי אנוש; :- "פס תאורות" {{מוקטן|(barrette)}} - 3 תאורות תעופתיות או יותר, המקובצות יחדיו, זו לצד זו, כך שממרחק הן נראות בתור קו קצר של אור; :- "ציר מסלול" {{מוקטן|(centre line)}} - קו הנמצא במקביל לצידי המסלול ובמרחק שווה מכל אחד מהם; :- "צפיפות תנועה בינונית" {{מוקטן|(medium aerodrome traffic density)}} - אם מספר התנועות בשעת העומס היומית הוא בין 16 ל-25 בכל מסלול, או בין 20 ל-35 בשדה התעופה; :- "צפיפות תנועה גבוהה" {{מוקטן|(heavy aerodrome traffic density)}} - אם מספר התנועות בשעת העומס היומית הוא 26 תנועות או יותר בכל מסלול, או 36 תנועות או יותר בשדה התעופה; :- "צפיפות תנועה נמוכה" {{מוקטן|(light aerodrome traffic density)}} - אם מספר התנועות בשעת העומס היומית הוא 15 תנועות או פחות בכל מסלול, או 19 תנועות או פחות בשדה התעופה; :- "צרופה א'" - צרופה א' {{מוקטן|(Attachment A)}} לנספח 14 שעניינה: "Guidance material supplementary to Annex 14, volume I"; :- "קטגוריית שדה תעופה" {{מוקטן|(aerodrome category)}} - קטגוריית שדה התעופה לעניין שירותי הצלה וכיבוי אש {{מוקטן|(rescue and firefighting)}} שבעל הרישיון נדרש להגדיר לפי [[תקנה 139]]; :- "קצב פריקה" - הכמות של חומר כיבוי עיקרי ושל חומר כיבוי משלים שעל בעל הרישיון להיות מסוגל לפרוק בדקה באירוע חירום, באופן מתמשך; :- "ראות על מסלול" {{מוקטן|(runway visual range (RVR))}} - כהגדרתה [[בתקנות ההפעלה]]; :- "רחבה" {{מוקטן|(apron)}} - אזור בשדה תעופה המיועד להעמסה ופריקה של נוסעים או של טובין, תדלוק, חניה או תחזוקה של כלי טיס; :- "רישיון" - רישיון להפעלת שדה תעופה שניתן לפי [[סעיף 32 לחוק]]; :- "רצועת מסלול" {{מוקטן|(runway strip)}} - אזור הכולל, בין השאר, את המסלול, ואת שטח העצירה אם קיים, שמטרתו - :: (1) להקטין את הסיכון לנזק לכלי טיס החורג, בעת תנועתו, מהמסלול; :: (2) להגן על כלי טיס הטס מעליו בעת הפעלתו בהמראה או בנחיתה; :- "רצועת מסלול הסעה" {{מוקטן|(taxiway strip)}} - אזור הכולל, בין השאר, את מסלול ההסעה, שמטרתו - :: (1) להגן על כלי טיס הפועל על מסלול ההסעה; :: (2) להקטין את הסיכון לנזק לכלי טיס החורג בעת תנועתו, מגבולות מסלול ההסעה; :- "שדה תעופה שממוקם בסמוך לתוואי שטח מורכב" - לרבות שדה תעופה שחלק משמעותי מתהליכי הגישה והעזיבה שלו מתבצע מעל תוואי שטח מורכב; :- "שטח בטיחות בקצה מסלול" {{מוקטן|(runway end safety area (RESA))}} - שטח צמוד לקצה רצועת המסלול משני קצותיה וסימטרי ביחס להמשכו של ציר המסלול, המיועד, בעיקר, להקטנת הנזק לכלי טיס המחטיא את תחילת המסלול {{מוקטן|(undershooting)}} או החורג מקצה מסלול {{מוקטן|(overrunning)}}; :- "שטח עצירה" {{מוקטן|(stopway)}} - שטח מלבני על הקרקע בסוף מרחק ריצת המראה זמין שהוכן כדי שישמש בתור שטח מתאים שבו ניתן לעצור כלי טיס במקרה של הפסקת המראה {{מוקטן|(abandoned takeoff)}}; :- "שטח פנוי ממכשולים" {{מוקטן|(clearway)}} - אזור מלבני על הקרקע או על המים, שנבחר או הוכן כדי שישמש בתור אזור מתאים שמעליו יכול מטוס לבצע חלק מהטיפוס הראשוני, עד לגובה שהוגדר; :- "שטח פעולת מד-גובה רדיו" {{מוקטן|(radio altimeter operating area)}} - אזור לפני מפתן מסלול, שנועד לאפשר, באופן בטוח, ביצוע גישה מדויקת לנחיתה תוך שימוש במד-גובה רדיו; :- "שלט הנחיה מחייב" {{מוקטן|(mandatory instruction sign)}} - כל אחד מאלה: שלט כינוי מסלול, שלט עמדת המתנה קטגוריה I‏, II או III, שלט עמדת המתנה למסלול, שלט אין כניסה ושלט עמדת המתנה על דרך לכלי רכב; :- "שלט מידע" {{מוקטן|(information sign)}} - כל אחד מאלה: שלט מיקום, שלט הכוונה, שלט יעד, שלט פינוי מסלול, שלט מסלול פנוי, ושלט מרחק המראה זמין מהצטלבות; :- "שיפוע אורכי" - המנה המתקבלת מחלוקת ההפרש בין הנקודה הגבוהה ביותר לאורך ציר מסלול או מסלול הסעה לבין הנקודה הנמוכה ביותר לאורכו, באורכו של המסלול או מסלול הסעה, לפי העניין; :- "שיפוע רוחבי" - המנה המתקבלת מחלוקת ההפרש בין הנקודה הגבוהה ביותר לאורך קו ניצב לציר מסלול או לציר מסלול הסעה לבין הנקודה הנמוכה ביותר לאורך אותו קו, ברוחבו של המסלול או מסלול הסעה, לפי העניין; :- "שירותי קרקע" {{מוקטן|(Ground handling services)}} - שירותים שנחוצים לכלי טיס לשם הגעתו לשדה התעופה ועזיבתו, שאינם שירותי נת"א; :- "תאונת טיס" - כהגדרתה [[בפרק ז' לחוק]]; :- "תאורה תעופתית" {{מוקטן|(Aeronautical ground light)}} - תאורה שנועדה לשמש בתור עזר לטיסה, למעט תאורה המותקנת על גבי כלי טיס; :- "תאורות המשך ציר" - שורה של קבוצות תאורות, לאורך המשך ציר המסלול; :- "תאורות מסלול" {{מוקטן|(runway lighting)}} - כל אחד מאלה: תאורות זיהוי מפתן מסלול, תאורות צידי מסלול, תאורות מפתן מסלול, תאורות כנפי מפתן מסלול, תאורות סוף מסלול, תאורות ציר מסלול, תאורות אזור נגיעה, תאורות חיווי לפני פינוי מהיר; :- "תאורות מסלול הסעה" {{מוקטן|(taxiway lighting)}} - כל אחד מאלה: תאורות ציר מסלול הסעה, תאורות צידי מסלול הסעה, תאורות משטח פנייה, תאורות עמדת המתנה, תאורות אין כניסה, תאורות עמדת המתנת ביניים; :- "תוואי שטח מורכב" - תוואי שטח שאינו נגיש בקלות לכלי הרכב ולציוד השגרתיים של גורמים מסייעים ושל כוחות ההצלה וכיבוי האש של שדה התעופה, ובכלל זה: אזור מכוסה מים, ביצות, אזור הררי, אזור מדברי, אזור מועד להצפות או אזור מושלג; :- "תוכנית חירום" {{מוקטן|(aerodrome emergency plan)}} - תוכנית חירום לשדה תעופה שעל בעל רישיון לקיים לפי [[סימן ב' לפרק ז']]; :- "תוכנית סטטוטורית של שדה תעופה" - התוכנית של שדה התעופה לפי [[חוק התכנון והבנייה]], לרבות תוכנית שהופקדה וטרם אושרה; :- "תוספת מספר 1" - תוספת {{מוקטן|(Appendix)}} מספר 1 לנספח 14 שעניינה "Colours for aeronautical ground lights, markings, signs and panels"; :- "תוספת מספר 2" - תוספת {{מוקטן|(Appendix)}} מספר 2 לנספח 14 שעניינה "Aeronautical ground light characteristics"; :- "תוספת מספר 3" - תוספת {{מוקטן|(Appendix)}} מספר 3 לנספח 14 שעניינה: "Mandatory instruction markings and information markings"; :- "תוספת מספר 4" - תוספת {{מוקטן|(Appendix)}} מספר 4 לנספח 14 שעניינה: "Requirements concerning design of signs"; :- "תנועה" {{מוקטן|(movement)}}, לעניין מספר התנועות בשעת העומס היומית ולעניין קביעת רמת שירותי הצלה וכיבוי אש נדרשת - המראה או נחיתה; :- "תפקיד ביטחוני" - תפקיד הקשור בבידוק ביטחוני של נוסעים, כבודה, מטען, דואר וצידה בשדה התעופה; :- "תקנות ההפעלה" - [[=תקנות ההפעלה|תקנות הטיס (הפעלת כלי טיס וכללי טיסה), התשמ"ב-1981]]; :- "תקנות המידע" - [[=תקנות המידע|תקנות הטיס (שדות תעופה - מידע תעופתי), התשע"ט-2018]]; :- "תקנות המנ"ב" - [[=תקנות המנ"ב|תקנות הטיס (מערכת ניהול בטיחות), התשע"ח-2017]]; :- "תקנות התעבורה" - [[תקנות התעבורה, התשכ"א-1961]]; :- "תרגיל חירום בעניין מוגדר" {{מוקטן|(modular test)}} - תרגיל חירום שמטרתו ריכוז מאמץ במרכיב מסוים של תוכנית החירום; :- "תרגיל חירום חלקי" {{מוקטן|(partial emergency exercise)}} - תרגיל תכנוני, שנועד לבחון את תקפות תוכנית החירום, ואת התיאום בין הגורמים השונים הלוקחים בה חלק, בלא תרגול מעשי; :- "תרגיל חירום מלא" {{מוקטן|(full-scale aerodrome emergency exercise)}} - תרגיל שנועד לתרגל את תוכנית החירום של שדה התעופה, לרבות תרגול מעשי; :- "APAPI‏" - Abbreviated Precision Approach Path Indicator; :- "PAPI‏" - Precision Approach Path Indicator. == פרק ב': הוראות כלליות == @ 2. תוכנית שדה תעופה, מיתקנים והפעלתם : (א) מבקש רישיון או בעל רישיון יביא בחשבון, בהכנת תוכנית סטטוטורית של שדה תעופה או בכל שינוי שלה, את שימושי הקרקע ואת השפעת שדה התעופה על הסביבה, לפי החלק השני למסמך 9184 ולפי מסמך 9829. : (ב) מבקש רישיון או בעל רישיון יכלול בתוכנית הסטטוטורית של שדה התעופה ובכל שינוי שלה, מישורי הגבלת מכשולים לגבי כל מסלול, בשים לב לסוג המסלול, לרכיב הספרה בקוד הייחוס של המסלול ולשאלה אם הוא משמש להמראה אם לאו. : (ג) בעל רישיון לא יקים, ולא יתיר לאחר להקים, מכשול בשדה התעופה ויסיר מכשול שהוקם בשדה התעופה, אלא אם כן אישר המנהל את הקמתו או את קיומו של המכשול, לאחר שבעל הרישיון הוכיח, להנחת דעתו של המנהל, את אחד מהמפורטים להלן, הכול לפי פרק 4 לנספח 14, לרבות האיורים והטבלאות בפרק זה, בשים לב לסוג המסלול ולרכיב הספרה בקוד הייחוס של המסלול: :: (1) מתקיים לגבי המכשול עקרון ההצללה {{מוקטן|(shielding principle)}} לפי החלק השישי למסמך 9137; :: (2) בטיחות הטיסה וסדירות הפעלת שדה התעופה לא ייפגעו כתוצאה מהקמת המכשול; הוכחה לעניין זה תהיה באמצעות סקר אווירונאוטי שיבצע בעל הרישיון להנחת דעתו של המנהל. : (ד) בעל רישיון יפעל למניעת הקמת מכשול חודר ולהסרת מכשול חודר בסביבת שדה התעופה הקרובה, באמצעות הפעולות שלהלן: :: (1) ניטור מכשולים חודרים באמצעות בדיקה בראייה, כדי לגלות מכשול חודר, לפי נוהל בספר העזר המבצעי; :: (2) ניטור תוכניות והליכי רישוי שפורסמו לפי [[חוק התכנון והבנייה]], תחת מישורי הגבלת מכשולים כאמור בתקנת משנה (ב), לשם גילוי מכשול חודר; :: (3) הגשת התנגדויות לפי [[חוק התכנון והבנייה]], לשם מניעת הקמת מכשול חודר; :: (4) נקיטת פעולות משפטיות להסרת מכשול חודר או למניעת הקמתו, ובכלל זה פנייה לבית המשפט המוסמך בבקשה לצו עשה או לצו לא-תעשה, לפי העניין; :: (5) יידוע המנהל על מכשול חודר, על הפעולות שנקט לפי פסקאות (3) ו-(4) ועל תוצאותיהן. : (ה) לא יאפשר בעל רישיון הפעלה של כלי טיס שממדיו חורגים מאלה המותרים לפי המאפיינים הפיזיים של שדה התעופה, כפי שקיבל רישיון לפי [[פרק ג' לתקנות אלה]], אלא אם כן אישר לו זאת המנהל; המנהל רשאי לאשר הפעלה כאמור אם מתקיימים שני אלה: :: (1) בעל הרישיון עשה את אלה: ::: (א) הוא העריך את מידת ההתאמה בין הפעלת כלי הטיס כאמור לבין התשתית בשדה התעופה ואופן הפעלת שדה התעופה, בין השאר לפי מסמך 9981 לעניין "aerodrome compatibility"; ::: (ב) הוא פיתח ומקיים אמצעים במטרה לשמור על רמת בטיחות מקובלת {{מוקטן|(acceptable level of safety)}} במהלך הפעלת כלי הטיס כאמור בשדה התעופה; :: (2) המנהל שוכנע, על בסיס בקשה שהגיש לו בעל הרישיון, שאליה צורפו ההערכה שביצע לפי פסקה (1)(א) ותיאור האמצעים שפיתח ושהוא מקיים לפי פסקה (1)(ב), כי ניתן לבצע הפעלה כאמור בצורה בטוחה תוך שמירה על רמת בטיחות מקובלת. : (ו) אישר המנהל לבעל רישיון לאפשר הפעלת כלי טיס כאמור בתקנת משנה (ה), יפרסם בעל הרישיון, טרם הפעלת כלי הטיס כאמור, מידע לבעלי העניין בדבר, ובכלל זה: למפעיל האווירי של כלי הטיס ולמגדל הפיקוח של שדה התעופה; מידע כאמור יכלול מידע בדבר האמצעים המתאימים שהוא מקיים לעניין זה ומידע בדבר נהלים מבצעיים ומגבלות הפעלה שיש לקיים כתוצאה מכך, לפחות. : (ז) לא יאפשר בעל רישיון הפעלת כלי טיס במיסעה, אלא אם כן דירוג סיווג כלי הטיס {{מוקטן|(ACR)}} לפי שיטת ACR-PCR, כמשמעותה [[בתקנה 8 לתקנות המידע]], בשים לב לסוג המיסעה, שווה לדירוג סיווג המיסעה {{מוקטן|(PCR)}} או קטן ממנו, הכול בכפוף למגבלות שקבע בעל הרישיון לעניין לחץ האוויר המרבי המותר בצמיגים של כלי הטיס העושה שימוש במיסעה, ולעניין מסתו המרבית של כלי הטיס כאמור. : (ח) על אף האמור בתקנת משנה (ז), בעל רישיון רשאי לאפשר הפעלת כלי טיס שאינו ממלא אחר התנאים כאמור לגבי מיסעה, אם בספר העזר המבצעי של שדה התעופה יש נוהל המיועד לאסדר הפעלת כלי טיס במיסעה בנסיבות כאמור, ובעל הרישיון פועל לפי הנוהל האמור. : (ט) לא ייתן המנהל רישיון למבקש רישיון, ולא יאשר שינוי ברישיון של בעל רישיון שיש בו כדי להשפיע על תפעול רחבה, אלא אם כן נוכח לדעת כי מבקש הרישיון או בעל הרישיון, לפי העניין, תיכן {{מוקטן|(design)}} את הרחבה כך שיתאפשר לתת בה שירותי קרקע בצורה בטוחה, וכי מתקיימים כל אלה: :: (1) יש מרווח מספק בין עמדות החניה ברחבה, כך שמתאפשר מעבר בטוח ויעיל של אנשים וציוד; :: (2) מתאפשר שרטוט סימון, הצבת שילוט והצבת תאורות הצפה ברחבה לפי תקנות אלה; :: (3) מוגדרים אזורי הצבה ואחסון מתאימים לציוד המשמש לשירותי קרקע {{מוקטן|(ground support equipme((n))t (GSE))}}; :: (4) קיימים אמצעי שירותי קרקע קבועים; :: (5) מוגדרים אזורי אחסון לציוד העמסה {{מוקטן|(unit load devices (ULD))}}; :: (6) מוגדרות דרכי גישה ופינוי לכלי רכב המשמשים לתדלוק, ציוד המשמש לשירותי קרקע {{מוקטן|(GSE)}} וכלי רכב המשמשים לחירום; :: (7) מוגדרים נתיבי גישה מובחנים וברורים לנוסעים; :: (8) ניתן לעשות שימוש באמצעים טכנולוגיים חדשים; :: (9) דרכים לכלי רכב לא עוברות בסמוך לאזור שבו צפוי להימצא חלקו האחורי של כלי טיס חונה בעמדת החניה; :: (10) קיימת הגנה מספקת מהדף סילון {{מוקטן|(jet blast)}} לאנשים, תשתיות וציוד. @ 3. מספר המסלולים וכיוונם : (א) מבקש רישיון יתכנן את המספר והכיוון של המסלולים כך שהשימושיות של שדה התעופה תעמוד על 95% לפחות, בין השאר בשים לב למשטר הרוחות השורר בסביבתו, לגבי המטוסים שאותם נועד שדה התעופה לשמש. : (ב) בתכנון המספר והכיוון של המסלולים לפי תקנת משנה (א) יביא מבקש הרישיון בחשבון את הרכיבים המרביים של הרוח הצולבת המותרת, תוך הנחה כי השימוש במסלול להמראה או לנחיתה לא יתאפשר אם רכיב הרוח הצולבת עולה על - :: (1) 20 קשרים, לגבי מטוסים שאורך מסלול הייחוס שלהם הוא 1,500 מטרים או יותר, זולת אם בשל תכונות החיכוך של המסלול נפגמת יכולת הבלימה, שאז רכיב הרוח הצולבת לא יעלה על 13 קשרים; :: (2) 13 קשרים, לגבי מטוסים שאורך מסלול הייחוס שלהם הוא בין 1,200 ל-1,499 מטרים; :: (3) 10 קשרים, לגבי מטוסים שאורך מסלול הייחוס שלהם קטן מ-1,200 מטרים. : (ג) בתכנון כאמור לפי תקנת משנה (א) לעניין משטר הרוחות השורר בסביבת שדה התעופה, יתבסס בעל הרישיון על נתונים מהימנים בדבר משטר הרוחות השורר בסביבת שדה התעופה, לאורך פרק זמן ארוך ככל האפשר ולא פחות מ-5 שנים; התצפיות שבבסיס הנתונים ייערכו 8 פעמים ביום לפחות, במרווחי זמן שווים. : (ד) בתקנה זו - ::- "אורך מסלול הייחוס" {{מוקטן|(aeroplane reference field length)}} - לגבי מטוס: אורך המסלול המזערי הדרוש למטוס לשם המראה, במסה המרבית המורשית לו להמראה {{מוקטן|(MTOM)}}, בתנאים אלה: גובה פני הים, תנאי אטמוספרה סטנדרטית, בלא רוח ושיפוע מסלול 0, כמפורט בספר הטיסה של המטוס; ::- "אטמוספרה סטנדרטית" - כהגדרתה [[בתקנה 18 לתקנות הטיס (נוהלי תיעוד כלי טיס וחלקיהם), התשל"ז-1977]]. == פרק ג': מאפיינים פיזיים == === סימן א': מסלולים === @ 4. קיום מסלול והגדרת קוד ייחוס למסלול : בעל רישיון - : (1) לא יקיים מסלול אלא לפי כיוונים שהגדיר לפי [[תקנה 3(א)]]; : (2) יפרט בספר העזר המבצעי את קוד הייחוס {{מוקטן|(aerodrome reference code)}} המתאים לכל מסלול שהוא מקיים, לפי השיטה המשמשת להגדרת קוד הייחוס לשדה התעופה לפי [[תקנה 3 לתקנות המידע]]. @ 5. מיקום מפתן מסלול : (א) בעל רישיון יקיים בקצה כל מסלול מפתן מסלול {{מוקטן|(threshold)}}. : (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), בעל רישיון רשאי, בשל שיקולים מבצעיים, לקיים מפתן מסלול מוזז {{מוקטן|(displaced threshold)}}, באופן קבוע או זמני, ובכלל זה בשל מכשולים שחודרים את מישור הגישה למסלול או הימצאות מכשולים בשטח שמתחת למישור הגישה למסלול. : (ג) ההוראות לגבי קיום מפתן מסלול יחולו על מפתן מסלול מוזז, בשינויים המחויבים. : (ד) נוסף על האמור בתקנת משנה (ג), עלה צורך בקיום מפתן מסלול מוזז, בשל אי-שמישות של חלק מהמסלול, יבצע בעל הרישיון את הפעולות האלה: :: (1) הוא יקיים שטח שיהיה נקי ממכשולים ומיושר {{מוקטן|(graded)}} של 60 מטרים לפחות באורכו וברוחב שלא יפחת מרוחב המסלול, בין חלק המסלול הלא-שמיש לבין מפתן המסלול המוזז; :: (2) הוא יקיים שטח בטיחות בקצה מסלול לפי [[תקנה 17]], בשים לב למיקום מפתן המסלול המוזז. @ 6. אורך מסלול : בעל רישיון יגדיר אורך כל מסלול לפי המרחקים המוצהרים {{מוקטן|(declared distances)}} המתאימים למאפייני ההפעלה והביצועים {{מוקטן|(operations and performance characteristics)}} של כלי הטיס שאותם המסלול נועד לשמש, תוך שהוא מביא בחשבון - : (1) את ההשפעה של המאפיינים המקומיים של שדה התעופה על מאפייני ההפעלה והביצועים של כלי הטיס, ובכלל זה: גובה המסלול מעל גובה פני הים, שיפועו, מאפייני משטח המסלול והטמפרטורה והלחות בשדה התעופה; : (2) את אופן השימוש במסלול, ובכלל זה אם הוא משמש להמראה או לנחיתה, והכיוונים שבהם נעשה שימוש לפעולות אלה. @ 7. רוחב מזערי של מסלול : בעל רישיון יגדיר את רוחבו המזערי של כל מסלול לפי נספח 14 לעניין "width of runways", לפי רכיב הספרה בקוד הייחוס של המסלול, ולפי המרווח החיצוני בין כני הנסע הראשיים {{מוקטן|(OMGWS)}} של כלי הטיס שאותם נועד המסלול לשמש, ובלבד שרוחב מסלול ממוכשר לגישה מדויקת שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 1 או 2, לא יפחת מ-30 מטרים. @ 8. מרחק מזערי בין מסלולים מקבילים : (א) לא יפעיל בעל רישיון מסלולים מקבילים לא-ממוכשרים המיועדים לשימוש בעת ובעונה אחת, יחדיו - :: (1) אם הגבוה מבין רכיבי הספרה בקודי הייחוס של המסלולים הוא 3 או 4 - אלא אם כן המרחק בין צירי המסלולים הוא 210 מטרים לפחות; :: (2) אם הגבוה מבין רכיבי הספרה בקודי הייחוס של המסלולים הוא 2 - אלא אם כן המרחק בין צירי המסלולים הוא 150 מטרים לפחות; :: (3) אם הגבוה מבין רכיבי הספרה בקודי הייחוס של המסלולים הוא 1 - אלא אם כן המרחק בין צירי המסלולים הוא 120 מטרים לפחות. : (ב) לא יפעיל בעל רישיון מסלולים מקבילים ממוכשרים המיועדים לשימוש לגישה בעת ובעונה אחת באופן בלתי תלוי זה בזה {{מוקטן|(independent parallel approaches)}} יחדיו, אלא אם כן המרחק בין צירי המסלולים הוא 1,035 מטרים לפחות. : (ג) לא יפעיל בעל רישיון מסלולים מקבילים ממוכשרים המיועדים לשימוש בעת ובעונה אחת, יחדיו, אלא אם כן מתקיימים התנאים האלה: :: (1) אם המרחק בין צירי המסלולים הוא 915 מטרים לפחות - המנהל הורה לו על הפרדת מכ"ם מזערית בין מטוסים סמוכים לאורך המשך צירי המסלולים {{מוקטן|(dependent parallel approaches)}}; :: (2) אם המרחק בין צירי המסלולים הוא 760 מטרים לפחות, מתקיים אחד מאלה: ::: (א) המסלולים משמשים בעת ובעונה אחת להמראה בלבד {{מוקטן|(independent parallel departures)}}; ::: (ב) המסלולים משמשים בעת ובעונה אחת, כשאחד משמש אך ורק לנחיתה ואילו השני משמש אך ורק להמראה {{מוקטן|(segregated parallel operations)}}, ואולם - :::: (1) אם מפתן המסלול המשמש לנחיתה קודם, מנקודת הראות של כלי טיס נוחתים, לתחילת המסלול המשמש להמראה {{מוקטן|(staggered)}} - רשאי בעל הרישיון להקטין את המרחק המזערי בין צירי המסלול כאמור ב-30 מטרים לכל 150 מטרים של הפרש בין מפתן המסלול המשמש לנחיתה לבין תחילת המסלול המשמש להמראה, ובלבד שהמרחק המזערי בין צירי המסלול כאמור לא יפחת מ-300 מטרים; :::: (2) אם מפתן המסלול המשמש לנחיתה מאוחר, מנקודת הראות של כלי טיס נוחתים, לתחילת המסלול המשמש להמראה {{מוקטן|(staggered)}} - יגדיל בעל הרישיון את המרחק המזערי בין צירי המסלול כאמור ב-30 מטרים לכל 150 מטרים של הפרש בין מפתן המסלול המשמש לנחיתה לבין תחילת המסלול המשמש להמראה. : (ד) בתקנה זו, "מסלולים מקבילים" - לרבות מסלולים שאינם חוצים זה את זה, שזווית ההתכנסות המרבית בין המשכי צירי המסלול שלהם היא 15 מעלות לכל היותר. @ 9. שיפועי המסלול - שיפוע אורכי מרבי : (א) בעל רישיון יחשב לגבי כל מסלול את השיפוע האורכי {{מוקטן|(longitudinal slope)}} שלו. : (ב) לא יפעיל בעל רישיון מסלול שהערך המוחלט של השיפוע האורכי הממוצע שלו עולה על - :: (1) 1% - לגבי מסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 3 או 4; :: (2) 2% - לגבי מסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 1 או 2. : (ג) על אף האמור בתקנת משנה (ב), יחולו ההוראות האלה: :: (1) לגבי מסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 4 - לא יפעיל בעל רישיון מסלול שהערך המוחלט של השיפוע האורכי של כל קטע לאורכו עולה על 1.25%, ולגבי הרבעים הראשון והאחרון של המסלול - שיפועו האורכי של כל קטע לאורכם עולה על 0.8%; :: (2) לגבי מסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 3 - לא יפעיל בעל רישיון מסלול שהערך המוחלט של השיפוע האורכי של כל קטע לאורכו עולה על 1.5%, ולגבי הרבעים הראשון והאחרון של מסלול ממוכשר לגישה מדויקת בקטגוריה II או III - שיפועו האורכי של כל קטע לאורכם עולה על 0.8%; :: (3) לגבי מסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 1 או 2 - לא יפעיל בעל רישיון מסלול שהערך המוחלט של השיפוע האורכי של כל קטע לאורכו עולה על 2%. : (ד) לא יפעיל בעל רישיון מסלול, אם ההפרש בין הערכים המוחלטים של שני שיפועים אורכיים עוקבים {{מוקטן|(consecutive)}} לאורכו עולה על - :: (1) 1.5% לגבי מסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 3 או 4; :: (2) 2% לגבי מסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 1 או 2. : (ה) לא יפעיל בעל רישיון מסלול אלא אם כן המעבר בין שיפוע אורכי אחד לשיפוע אורכי עוקב לו לאורך המסלול נעשה באמצעות משטח מעוקל ששיעור השינוי שלו אינו עולה על כל אחד מאלה: :: (1) לגבי מסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 4 - 0.1% לכל 30 מטרים (שווה ערך לעיגול שהרדיוס המזערי שלו הוא 30,000 מטרים); :: (2) לגבי מסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 3 - 0.2% לכל 30 מטרים (שווה ערך לעיגול שהרדיוס המזערי שלו הוא 15,000 מטרים); :: (3) לגבי מסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 1 או 2 - 0.4% לכל 30 מטרים (שווה ערך לעיגול שהרדיוס המזערי שלו הוא 7,500 מטרים). : (ו) לצורך תקנות משנה (א) עד (ה), יחשב בעל רישיון את המרחק בין שיפועים אורכיים עוקבים לפי השיטה המפורטת בצרופה א' לעניין "Distance between slope changes". : (ז) לא יפעיל בעל רישיון מסלול אלא אם כן קיים קו ראייה בלתי מופרע, לפי ההוראות האלה: :: (1) לגבי מסלול שרכיב האות בקוד הייחוס שלו הוא C‏, D‏, E או F - מכל נקודה בגובה 3 מטרים מעל למסלול לכל נקודה בגובה 3 מטרים מעל למסלול, הנמצאת במרחק של חצי מאורך המסלול לפחות; :: (2) לגבי מסלול שרכיב האות בקוד הייחוס שלו הוא B - מכל נקודה בגובה 2 מטרים מעל למסלול לכל נקודה בגובה 2 מטרים מעל למסלול, הנמצאת במרחק של חצי מאורך המסלול לפחות; :: (3) לגבי מסלול שרכיב האות בקוד הייחוס שלו הוא A - מכל נקודה בגובה 1.50 מטרים מעל למסלול לכל נקודה בגובה 1.50 מטרים מעל למסלול, הנמצאת במרחק של חצי מאורך המסלול לפחות. : (ח) לא יפעיל בעל רישיון מסלול אם המרחק בין שתי נקודות עוקבות שבהן השיפוע האורכי משתנה, לאורך המסלול, קטן מאחד מהמפורטים להלן, לפי הגבוה שבהם: :: (1) התוצאה המתקבלת מהכפלת סכום הערכים המוחלטים של הפרשי השיפועים בכל אחת מהנקודות באחד מאלה: ::: (א) 30,000 מטרים - לגבי מסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 4; ::: (ב) 15,000 מטרים - לגבי מסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 3; ::: (ג) 5,000 מטרים - לגבי מסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 1 או 2; :: (2) 45 מטרים. @ 10. שיפועי המסלול - שיפוע רוחבי : (א) לא יפעיל בעל רישיון מסלול אלא אם כן המסלול קמור משני צידי ציר המסלול באופן שמאפשר ניקוז מהיר של מים מהמסלול, ומתקיימים אלה: :: (1) השיפועים הרוחביים של המסלול, משני צידי ציר המסלול, סימטריים; :: (2) השיפוע הרוחבי של המסלול מכל צד של ציר המסלול, יהיה לפי אלה: ::: (א) הוא אינו גדול מ- :::: (1) 1.5%, לגבי מסלול שרכיב האות בקוד הייחוס שלו הוא C‏, D‏, E או F; :::: (2) 2%, לגבי מסלול שרכיב האות בקוד הייחוס שלו הוא A או B; ::: (ב) הוא אינו קטן מ-1%. : (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), רשאי בעל רישיון להפעיל מסלול אף אם אינו קמור אם אישר לו זאת המנהל, לאחר שהוכח להנחת דעתו ששיפוע המסלול בכיוון שבו הרוח שכיחה ביותר במקרה של ירידת גשם, מבטיח ניקוז מהיר של מים מהמסלול, והשיפוע הרוחבי של המסלול עומד בדרישות תקנת משנה (א)(2), בשינויים המחויבים. : (ג) לא יפעיל בעל רישיון מסלול אלא אם כן השיפוע הרוחבי שלו מצוי בטווח ערכים שאישר לו המנהל, לכל אורך המסלול. : (ד) על אף האמור בתקנת משנה (ג), בהצטלבות של המסלול עם מסלול אחר או עם מסלול הסעה, שבה נדרש מעבר מתון בין השיפועים הרוחביים של המסלולים, ינקוט בעל הרישיון אמצעים להבטחת ניקוז מהיר של מים מהמסלול. @ 11. מאפייני מסלול : (א) לא יפעיל בעל רישיון מסלול אלא אם כן חוזק המסלול מתאים להפעלה בטוחה של כלי הטיס המיועדים לעשות בו שימוש במסגרת הפעלה שגרתית של המסלול. : (ב) לא יפעיל בעל רישיון מסלול אלא אם כן עומקו הממוצע של מרקם משטח מסלול {{מוקטן|(average surface texture depth)}}, ובכלל זה בעת הקמת המסלול ובעת כל ריבוד מחדש שלו, הוא מילימטר אחד לפחות. : (ג) לא יפעיל בעל רישיון מסלול אלא אם כן מתקיימים אלה: :: (1) משטח המסלול בלא פגמים {{מוקטן|(irregularities)}} העלולים לפגוע בתכונות החיכוך של המסלול או העלולים, בכל דרך אחרת, להשפיע לרעה על השימוש הבטוח של כלי טיס במסלול; :: (2) תכונות החיכוך של מסלול סלול הן בערכי החיכוך המזעריים שהורה לו המנהל לפחות. : (ד) בדיקת ערכי החיכוך של מסלול סלול כאמור בתקנת משנה (ג)(2) תיעשה לפי הוראות אלה: :: (1) באמצעות מיתקן למדידה מתמשכת של חיכוך {{מוקטן|(continuous friction measuring device)}} העושה שימוש באמצעי הרטבה-עצמית {{מוקטן|(self-wetting features)}}, ובידי כוח אדם שאימן והכשיר לכך בעל הרישיון לביצוע בדיקה זו; :: (2) בתדירות מספקת לשם עמידה על מגמות שינוי בתכונות החיכוך של המסלול, כפי שמוגדר בספר העזר המבצעי; :: (3) לגבי מסלול, או קטע ממנו, שלגביו קיים חשד כי ניקוזו אינו מהיר, תיעשה בדיקה ויזואלית, בתנאי גשם מקומי או בתנאים המדמים גשם מקומי, כדי לקבוע אם נדרש לבצע פעולת תחזוקה לשיפור הניקוז או לשיפור תכונות החיכוך של המסלול; :: (4) תוצאות בדיקת ערכי חיכוך כאמור יתועדו ויישמרו לפי המוגדר במערכת ניהול הבטיחות שבעל הרישיון מקיים לפי [[תקנות המנ"ב]], לצורך מעקב מתמשך של בעל הרישיון על קיום ערכי החיכוך כאמור. : (ה) לא יפעיל בעל רישיון מסלול שמשטח המסלול שלו מחורץ {{מוקטן|(grooved or scored)}} אלא אם כן החריצים ניצבים לציר המסלול; אם משטח המסלול מורכב ממשטחים שונים שקווי החיבור ביניהם אינם ניצבים לציר המסלול - אלא אם כן החריצים מקבילים לקווי החיבור האמורים. @ 12. שולי מסלול ושולי שטח עצירה : (א) לא יפעיל בעל רישיון מסלול שרכיב האות בקוד הייחוס שלו הוא D‏, E או F, אלא אם כן למסלול שולי מסלול שמתקיימות בהם הוראות אלה: :: (1) למסלול המיועד לשמש מטוסים שהמרווח החיצוני בין כני הנסע הראשיים שלהם הוא 9 מטרים או יותר וקטן מ-15 מטרים - הם משתרעים לרוחב המסלול, באופן סימטרי מכל צד של ציר המסלול, כך שהרוחב הכולל של המסלול ושל שוליו לא יפחת מהאורכים האלה: ::: (א) 60 מטרים, למסלול שרכיב האות בקוד הייחוס שלו הוא D או E; ::: (ב) 60 מטרים, למסלול שרכיב האות בקוד הייחוס שלו הוא F, המיועד לשמש מטוסים בעלי פחות מארבעה מנועים; ::: (ג) 75 מטרים, למסלול שרכיב האות בקוד הייחוס שלו הוא F, המיועד לשמש מטוסים בעלי ארבעה מנועים או יותר; :: (2) פני השטח שלהם, הגובלים במסלול, מפולסים עם משטח המסלול, כך שהמעבר בין השוליים לבין המסלול חלק, והשיפוע הרוחבי של השוליים ממשיך את מגמת הקמירות של המסלול לפי [[תקנה 10]], ולא עולה על 2.5%; :: (3) מצידי המסלול ועד מרחק של 30 מטרים מציר המסלול - הם מסוגלים לשאת את העומס הצפוי להיווצר במקרה שבו כלי טיס חורג מגבולות המסלול, כך שלא ייגרם נזק מבני לכלי הטיס כאמור, וכן מאפשרים את פעולתם של כלי רכב העשויים לפעול על השוליים; :: (4) פני השטח שלהם עמידים בפני שחיקה {{מוקטן|(erosion)}} כך שנמנעת היווצרות עצמים זרים {{מוקטן|(foreign object debris (FOD))}} ויניקתם על ידי מנועי כלי הטיס; :: (5) למסלול שרכיב האות בקוד הייחוס שלו הוא F - הם סלולים, כך שהרוחב הכולל של המסלול ושל החלק הסלול של שוליו לא יפחת מ-60 מטרים. : (ב) לא יפעיל בעל רישיון מסלול שיש לו שטח עצירה {{מוקטן|(stopway)}} לפי [[תקנה 19]], אלא אם כן לשטח העצירה שוליים שמתקיימת בהם תקנת משנה (א)(1) עד (5), בשינויים המחויבים. @ 13. משטח פנייה : (א) לא יפעיל בעל רישיון מסלול שלא מחובר אליו בכל קצה מסלול הסעה, אלא אם כן בקצה המסלול קיים משטח פנייה {{מוקטן|(runway turn pad)}}, שמתקיימות בו הוראות אלה: :: (1) הוא ממוקם בצמוד למשטח המסלול, מצידו השמאלי של המסלול, אלא אם כן מאפייני הפעלת המסלול דורשים שהוא ימוקם מצידו הימני של המסלול; :: (2) זווית ההצטלבות {{מוקטן|(intersection angle)}} המרבית בין ציר משטח הפנייה לבין ציר המסלול שאליו הוא צמוד היא 30 מעלות; :: (3) זווית ההיגוי {{מוקטן|(steering angle)}} של גלגל האף של כל מטוס שאותו נועד משטח הפנייה לשמש אינה עולה על 45 מעלות בכל שלב של תנועתו הצפויה במשטח הפנייה; :: (4) אם תא הטייס של כל מטוס שאותו נועד משטח הפנייה לשמש נמצא מעל סימוני ציר משטח הפנייה, המרחק שבין כל אחד מגלגלי כן הנסע של כלי הטיס לבין שולי משטח הפנייה לא צפוי להיות פחות מאלה: ::: (א) 1.50 מטרים, לגבי משטח פנייה המיועד לשמש מטוס שהמרווח החיצוני בין כני הנסע הראשיים שלו קטן מ-4.50 מטרים; ::: (ב) 2.25 מטרים, לגבי משטח פנייה המיועד לשמש מטוס שהמרווח החיצוני בין כני הנסע הראשיים שלו הוא 4.50 מטרים או יותר וקטן מ-6 מטרים; ::: (ג) 3 מטרים, לגבי משטח פנייה המיועד לשמש מטוס שהמרווח החיצוני בין כני הנסע הראשיים שלו הוא 6 מטרים או יותר וקטן מ-9 מטרים ושבסיס הגלגלים שלהם קטן מ-18 מטרים; ::: (ד) 4 מטרים, לגבי משטח פנייה המיועד לשמש מטוס שהמרווח החיצוני בין כני הנסע הראשיים שלו הוא 6 מטרים או יותר וקטן מ-9 מטרים ושבסיס הגלגלים שלהם הוא 18 מטרים או יותר; ::: (ה) 4 מטרים, לגבי משטח פנייה המיועד לשמש מטוס שהמרווח החיצוני בין כני הנסע הראשיים שלו הוא 9 מטרים או יותר וקטן מ-15 מטרים; :: (5) הוא מאפשר למטוס להסיע לאורכו של קטע ישר, לפני ביצוע הפנייה בת 180 המעלות בחזרה למסלול; קטע ישר כאמור יוגדר במקביל לצידו החיצון של משטח הפנייה; :: (6) השיפוע האורכי והשיפוע הרוחבי של משטח פנייה מונעים הצטברות של מים על משטח הפנייה ומסייעים בניקוז מהיר של מים ממנו; השיפועים כאמור יהיו זהים לשיפועי המסלול שאליו צמוד משטח הפנייה; :: (7) חוזק משטח הפנייה, יהיה לפי אלה: ::: (א) הוא מתאים להפעלה בטוחה של כל מטוס המיועד לעשות בו שימוש, תוך התחשבות בכך שמשטח הפנייה משמש מטוס הנע באיטיות, ומבצע פניות חדות, באופן שיוצר עומס {{מוקטן|(stress)}} גדול מהרגיל על משטח הפנייה; ::: (ב) הוא אינו קטן מחוזק המסלול שאליו הוא צמוד; :: (8) משטח הפנייה הוא בלא פגמים {{מוקטן|(irregularities)}} העלולים לגרום נזק למטוסים העושים בו שימוש; :: (9) משטח הפנייה מספק, באופן מתמשך, תכונות חיכוך שוות, לאלה של המסלול שאליו הוא צמוד, לפחות; :: (10) לכל משטח פנייה שוליים ברוחב מספיק, כך שנמנעת היווצרות עצמים זרים כתוצאה משחיקה {{מוקטן|(erosion)}} של משטח הפנייה וסביבתו עקב הדף הסילון {{מוקטן|(jet blast)}} של המטוס התובעני ביותר שאותו נועד משטח הפנייה לשמש, ויניקתם על ידי מנועי המטוס; לעניין זה, בעל רישיון המגדיר את המטוס התובעני ביותר יביא בחשבון, בחישוב המרחק בין ציר משטח הפנייה לבין המנוע החיצון של המטוס, את המרחק בין גלגל האף של המטוס לבין המרכז הגאומטרי של כן הנסע הראשי שלו, למוטת הכנף שלו ולמיקום מנועיו על הכנף; :: (11) חוזק שולי משטח הפנייה מסוגל לשאת את העומס שצפוי להיווצר בחריגה מקרית של מטוס מגבולותיו כך שלא ייגרם נזק מבני למטוס, וכן מאפשר את פעולתם של כלי רכב העשויים לפעול על השוליים. : (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), רשאי בעל רישיון להפעיל מסלול כאמור כשקיים משטח פנייה נוסף לאורך המסלול ולא רק בקצהו, אם נוכח שהדבר דרוש להפעלה בטוחה של המסלול; תקנת משנה (א) תחול על משטח פנייה כאמור בשינויים המחויבים. : (ג) בתקנה זו - ::- "המטוס התובעני ביותר" - המטוס שבעת שימוש במשטח הפנייה, המרחק בין ציר משטח הפנייה לבין המנוע החיצון שלו הוא הגדול ביותר; ::- "רוחב מספיק" - כך שהשוליים ישתרעו, תחת המנוע החיצון של המטוס התובעני ביותר לפחות. @ 14. אורך ורוחב רצועת מסלול : לא יפעיל בעל רישיון מסלול אלא אם כן למסלול רצועת מסלול {{מוקטן|(runway strip)}} שמתקיימות בה הוראות אלה: : (1) היא משתרעת לפני מפתן המסלול ואחרי קצה המסלול, או אחרי קצה שטח עצירה, אם קיים, למרחק שלא יפחת מהאורכים האלה: :: (א) 60 מטרים - ::: (1) למסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 2, 3 או 4; ::: (2) למסלול ממוכשר שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 1; :: (ב) 30 מטרים - למסלול לא-ממוכשר שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 1; : (2) לגבי מסלול ממוכשר - היא משתרעת לרוחב המסלול ולרוחב רצועת המסלול לפני מפתן המסלול ואחרי קצה המסלול כאמור בפסקה (1), למרחק שלא יפחת, מכל צד של ציר המסלול והמשכו, מהאורכים האלה: :: (א) 140 מטרים, למסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 3 או 4; :: (ב) 70 מטרים, למסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 1 או 2; : (3) לגבי מסלול לא-ממוכשר - היא משתרעת לרוחב המסלול ולרוחב רצועת המסלול לפני מפתן המסלול ואחרי קצה המסלול כאמור בפסקה (1), למרחק שלא יפחת, מכל צד של ציר המסלול והמשכו, מהאורכים האלה: :: (א) 75 מטרים, למסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 4; :: (ב) 55 מטרים, למסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 3; :: (ג) 40 מטרים, למסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 2; :: (ד) 30 מטרים, למסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 1. @ 15. עצמים בתחום רצועת מסלול : (א) לא יפעיל בעל רישיון מסלול אלא אם כן הסיר מרצועת המסלול שלו כל עצם שמסכן כלי טיס. : (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), רשאי בעל רישיון להפעיל מסלול אף אם לא הסיר מרצועת המסלול שלו עצם נייח שמסכן כלי טיס, ובלבד שמתקיים אחד מאלה: :: (1) המנהל אישר לבעל הרישיון כי העצם הוא עזר חזותי שחייב להימצא על רצועת המסלול לצורך הפעלתו הבטוחה של המסלול, ובעזר החזותי מתקיימות הוראות אלה: ::: (א) הוא עצם שביר; ::: (ב) במסלול ממוכשר לגישה מדויקת - הוא לא חורג למישור המעבר הפנימי {{מוקטן|(inner transitional surface)}}; :: (2) המנהל אישר לבעל הרישיון כי העצם הוא ציוד חיוני לבטיחות הטיסה או מיתקן עזר לטיסה שחייב להימצא על החלק הפנימי של רצועת המסלול לצורך הפעלתו הבטוחה של המסלול, ובציוד או במיתקן מתקיימות הוראות אלה: ::: (א) הוא עצם שביר; ::: (ב) הוא נמוך ככל האפשר; ::: (ג) הוא רחוק ככל האפשר מהמסלול; ::: בפסקה זו, "החלק הפנימי של רצועת המסלול" - ::: (א) לגבי מסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 3 או 4 - השטח המשתרע עד למרחק של 75 מטרים מכל צד של ציר המסלול; ::: (ב) לגבי מסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 1 או 2 - השטח המשתרע עד למרחק של 45 מטרים מכל צד של ציר המסלול. : (ג) לא יפעיל בעל רישיון מסלול ממוכשר לגישה מדויקת, אלא אם כן אין עצמים ניידים שחורגים למישור המעבר הפנימי בעת שהמסלול משמש להמראה או נחיתה. : (ד) לא יפעיל בעל רישיון מסלול כשעצם טמון, כולו או חלקו, מתחת לחלק המיושר {{מוקטן|(graded)}} של רצועת המסלול שכלי טיס יכול לשקוע בו, אלא אם כן מתקיים אחד מאלה: :: (1) העצם טמון כולו בעומק גדול מ-30 סנטימטרים מתחת לרצועת המסלול; :: (2) קיים מתחת לרצועת המסלול משטח משופע, המשתרע מכל כיוון שבו תיתכן תנועת כלי טיס על רצועת המסלול לקצהו העליון הטמון של העצם, המאפשר לכלי טיס השוקע ברצועת המסלול לעבור מעל העצם באופן שממזער את הסיכון לכלי טיס כתוצאה מהיתקלות פתאומית בחלק הטמון של העצם כאמור. @ 16. רצועת מסלול - יישורה וחוזקה : (א) לא יפעיל בעל רישיון מסלול ממוכשר, אלא אם כן החלק מרצועת המסלול המשתרע לרוחב המסלול ולרוחב רצועת המסלול לפני מפתן המסלול ואחרי קצה המסלול, מכל צד של ציר המסלול והמשכו, מיושר {{מוקטן|(graded)}} למרחק שלא יפחת מהאורכים האלה, כך שבמקרה של ירידה מהמסלול הוא יוכל לשמש כל כלי טיס שאותו נועד המסלול לשמש: :: (1) 75 מטרים ועד 105 מטרים, בהדרגה, למסלול ממוכשר לגישה מדויקת שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 3 או 4, לפי צרופה א' לעניין "Grading of a strip for precision approach runways"; :: (2) 75 מטרים, למסלול ממוכשר לגישה לא מדויקת שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 3 או 4; :: (3) 40 מטרים, למסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 1 או 2. : (ב) לא יפעיל בעל רישיון מסלול לא-ממוכשר, אלא אם כן החלק מרצועת המסלול המשתרע לרוחב המסלול ולרוחב רצועת המסלול לפני מפתן המסלול ואחרי קצה המסלול, מכל צד של ציר המסלול והמשכו, מיושר {{מוקטן|(graded)}} למרחק שלא יפחת מהאורכים האלה, כך שבמקרה של ירידה מהמסלול הוא יוכל לשמש כל כלי טיס שאותו נועד המסלול לשמש: :: (1) 75 מטרים, למסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 4; :: (2) 55 מטרים, למסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 3; :: (3) 40 מטרים, למסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 2; :: (4) 30 מטרים, למסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 1. : (ג) לא יפעיל בעל רישיון מסלול אלא אם כן מתקיימים אלה: :: (1) פני השטח של רצועת מסלול, הגובלים במסלול, בשולי המסלול או בשטח העצירה, מפולסים עם המסלול, שולי המסלול או שטח העצירה, לפי העניין; :: (2) החלק של רצועת המסלול, באורך של 30 מטרים לפחות, לפני תחילת המסלול, מוכשר למניעת שחיקה {{מוקטן|(erosion)}} של משטח רצועת המסלול כתוצאה מהדף, כך שכלי טיס נוחתים יוגנו מפני הסיכון הנובע מהיווצרות הפרשי גובה ברצועת המסלול כתוצאה משחיקה כאמור; :: (3) אם החלק המוזכר בפסקה (2) סלול - חוזק החלק הסלול מסוגל לשאת את העומס שצפוי להיווצר בחריגה מקרית של כלי הטיס התובעני ביותר שאותו נועד המסלול לשמש; בפסקה זו, "כלי הטיס התובעני ביותר" - כלי הטיס, שבשים לב למאפייניו ולאופן פעולתו, מחייב את העמידה בעומס הגדולה ביותר; :: (4) השיפוע האורכי של החלק המיושר של רצועת מסלול, כאמור בתקנות משנה (א) או (ב), הוא, לכל היותר - ::: (א) 1.5% למסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 4; ::: (ב) 1.75% למסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 3; ::: (ג) 2% למסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 1 או 2; :: (5) השתנות השיפוע האורכי של החלק המיושר מתונה ככל האפשר, ובלא שינויים או היפוכי-שיפוע פתאומיים {{מוקטן|(abrupt changes or sudden reversals)}}; :: (6) השיפוע הרוחבי של החלק המיושר מונע הצטברות של מים על החלק המיושר, ובפרט - ::: (א) השיפוע הרוחבי של החלק המיושר לאורך 3 המטרים הראשונים מהמסלול, משולי המסלול או משטח העצירה ואילך, לפי העניין - :::: (1) יהיה שלילי, כשהוא נמדד מהמסלול, משולי המסלול או משטח העצירה ואילך, לפי העניין; :::: (2) יכול שיהיה בשיעור של עד 5%; ::: (ב) השיפוע הרוחבי של החלק המיושר שלא כאמור בפסקת משנה (א) לא יעלה על - :::: (1) 2.5%, למסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 3 או 4; :::: (2) 3%, למסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 1 או 2; :: (7) השיפוע הרוחבי החיובי של החלק מרצועת המסלול שאינו מיושר לא עולה על 5%; בפסקה זו, "שיפוע רוחבי חיובי" - כשהוא נמדד מציר המסלול ואילך, לפי העניין; :: (8) החלק מרצועת המסלול המשתרע לרוחב המסלול ולרוחב רצועת המסלול לפני מפתן המסלול ואחרי קצה המסלול מכל צד של ציר המסלול והמשכו, במרחק שאינו קטן מהמפורט להלן, ערוך או בנוי באופן שימזער את הסיכון לכל כלי טיס שאותו נועד המסלול לשמש, הנובע מהבדלים ביכולת נשיאת העומס {{מוקטן|(load-bearing capacity)}} של משטחים שונים המרכיבים את רצועת המסלול, במקרה של ירידה מהמסלול, ובכלל זה אינו מאפשר שקיעה של כן נסע של כלי הטיס העושה שימוש במסלול, כמפורט בחלק השלישי למסמך 9157 לעניין "Cover thickness required per subgrade type and aircraft group": ::: (א) לגבי מסלול ממוכשר - :::: (1) 75 מטרים, למסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 3 או 4; :::: (2) 40 מטרים, למסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 1 או 2; ::: (ב) לגבי מסלול לא-ממוכשר - :::: (1) 75 מטרים, למסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 4; :::: (2) 55 מטרים, למסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 3; :::: (3) 40 מטרים, למסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 2; :::: (4) 30 מטרים, למסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 1. @ 17. שטח בטיחות בקצה מסלול : (א) לא יפעיל בעל רישיון מסלול אלא אם כן, בכל קצה של רצועת המסלול, יש שטח בטיחות בקצה מסלול {{מוקטן|(runway end safety area (RESA))}} (בתקנה זו - שטח בטיחות), שמתקיימות בו הוראות אלה: :: (1) הוא משתרע מקצה רצועת המסלול, לאורך שלא יפחת מהאורכים האלה: ::: (א) לגבי מסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 3 או 4 - 240 מטרים, ואם מותקנת בקצה רצועת המסלול מערכת עצירה {{מוקטן|(arresting system)}} - מרחק קצר יותר שאישר המנהל לבעל הרישיון, על בסיס מאפייני מערכת העצירה כאמור; ::: (ב) לגבי מסלול ממוכשר שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 1 או 2 - 120 מטרים, ואם מותקנת בקצה רצועת המסלול מערכת עצירה - מרחק קצר יותר שאישר המנהל לבעל הרישיון, על בסיס מאפייני מערכת העצירה כאמור; ::: (ג) לגבי מסלול לא-ממוכשר שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 1 או 2 - 30 מטרים; :: (2) רוחבו שווה לפעמיים רוחב המסלול שבקצותיו הוא קבוע, לפחות; :: (3) הוא נקי מכל עצם, למעט ציוד החיוני לבטיחות הטיסה או מיתקן עזר לטיסה, החייב להימצא על שטח הבטיחות לצורך הפעלתו הבטוחה של המסלול, ובלבד שבציוד או במיתקן מתקיימות הוראות אלה: ::: (א) הוא רחוק ככל האפשר מהמסלול; ::: (ב) הוא נמוך ככל האפשר; ::: (ג) הוא עצם שביר; :: (4) הוא מיושר; :: (5) השיפוע האורכי והשיפוע הרוחבי שלו הם כך שפני השטח שלו לא חודרים את מישור הגישה {{מוקטן|(approach surface)}} או את מישור הטיפוס לאחר ההמראה {{מוקטן|(take-off climb surface)}}; :: (6) השיפוע האורכי שלו לא עולה על 5% כלפי מטה ביחס למסלול; :: (7) השיפוע הרוחבי שלו לא עולה על 5% כלפי מעלה או כלפי מטה ביחס למסלול; :: (8) השתנות השיפוע האורכי והשתנות השיפוע הרוחבי שלו מתונים ככל האפשר ובלא שינויים או היפוכי-שיפוע פתאומיים; :: (9) המנהל אישר את הפעלתו לאחר שהוכח להנחת דעתו כי הוא ערוך או בנוי באופן - ::: (א) שמצמצם את הסיכון לגרימת נזק לכלי טיס העושה בו שימוש; ::: (ב) שמשפר את האטת כלי הטיס על גביו; ::: (ג) שמאפשר תנועת כלי רכב המשמשים כוחות הצלה וכיבוי אש לפי תקנות אלה. : (ב) נוסף על האמור בתקנת משנה (א), לא יפעיל בעל רישיון מסלול ממוכשר לגישת מכשירים מדויקת שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 1 או 2, אלא אם כן בכל קצה של רצועת המסלול יש שטח, המשתרע לאורך שלא יפחת מ-240 מטרים מקצה רצועת המסלול ולרוחב שלא יפחת מ-45 מטרים מכל צד של המשך ציר המסלול, נקי מכל עצם שיש בו כדי לסכן כלי טיס, למעט ציוד החיוני לבטיחות הטיסה או מיתקן עזר לטיסה, החייב להימצא בשטח זה לצורך הפעלתו הבטוחה של המסלול, ובלבד שבציוד או במיתקן מתקיימות הוראות אלה: :: (1) הוא רחוק ככל האפשר מהמסלול; :: (2) הוא נמוך ככל האפשר; :: (3) הוא עצם שביר. @ 18. שטח פנוי ממכשולים : לא יפעיל בעל רישיון מסלול שהגדיר לגביו שטח פנוי ממכשולים, אלא אם כן מתקיימות בשטח הפנוי ממכשולים הוראות אלה: : (1) הוא מתחיל בסוף מרחק ריצת ההמראה הזמין {{מוקטן|(TORA)}} למסלול שלו נקבע; : (2) אורכו לא עולה על מחצית מרחק ריצת ההמראה הזמין למסלול שלו נקבע; : (3) הוא משתרע באופן סימטרי באורכים האלה לפחות: :: (א) למרחק של 75 מטרים, מכל צד של המשכו של ציר המסלול, לגבי מסלול ממוכשר; :: (ב) למרחק של מחצית מרוחב רצועת המסלול, מכל צד של המשכו של ציר המסלול, לגבי מסלול לא-ממוכשר; : (4) בפני השטח שלו מתקיימים התנאים האלה: :: (א) הם לא חודרים מישור בעל שיפוע חיובי של 1.25% שקצהו התחתון הוא קו אופקי, שמתקיים בו אחד מאלה: ::: (1) הוא עובר בנקודה המצויה על ציר המסלול בקצה מרחק ריצת ההמראה הזמין למסלול; ::: (2) הוא נמצא בניצב לציר המסלול והמשכו; :: (ב) הם בלא שינוי-שיפוע או היפוכי-שיפוע פתאומיים; : (5) הוא נקי מכל עצם שמסכן כלי טיס באוויר, למעט ציוד החיוני לבטיחות הטיסה או מיתקן עזר לטיסה, החייב להימצא על השטח הפנוי ממכשולים לצורך הפעלתו הבטוחה של המסלול, ובלבד שבציוד או במיתקן מתקיימות הוראות אלה: :: (א) הוא רחוק ככל האפשר מהמסלול; :: (ב) הוא נמוך ככל האפשר; :: (ג) הוא עצם שביר. @ 19. שטח עצירה : לא יפעיל בעל רישיון מסלול שהגדיר לגביו שטח עצירה, אלא אם כן מתקיימות בשטח העצירה הוראות אלה: : (1) רוחבו זהה לזה של המסלול שלגביו הוגדר; : (2) שיפועים בשטח עצירה ושינויים בשיפועים של שטח עצירה, והמעבר ממסלול לשטח עצירה עומדים [[בתקנות 9]] [[ו-10]] לגבי המסלול שלגביו הוגדר שטח העצירה, בשינויים המחויבים, ואולם - :: (א) המגבלות לגבי שיעור השיפוע האורכי של כל קטע לאורכם של הרבעים הראשון והאחרון של המסלול לפי [[תקנה 9]] - לא יחולו לגבי שטח העצירה; :: (ב) בנקודת המפגש של שטח עצירה ושל המסלול שלגביו הוגדר, ולאורך שטח העצירה, שיעור השינוי המרבי של השיפוע יהיה 0.3% לכל 30 מטרים - שווה ערך לעיגול שהרדיוס המזערי שלו הוא 10,000 מטרים - לגבי מסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 3 או 4; : (3) הוא סלול, וערוך או בנוי באופן שיוכל לשאת את העומס של כלי טיס שאותו נועד שטח העצירה לשמש, במקרה של הפסקת המראה, כך שלא ייגרם נזק מבני לכלי הטיס; : (4) תכונות החיכוך שלו, בכל עת, הן בערך החיכוך של המסלול שאותו נועד שטח העצירה לשמש, לפחות. @ 20. שטח פעולת מד-גובה רדיו : לא יפעיל בעל רישיון מסלול ממוכשר לגישה מדויקת, אלא אם כן יש לפני מפתן המסלול ובצמוד לו שטח פעולת מד-גובה רדיו {{מוקטן|(radio altimeter operating area)}}, שמתקיימות בו הוראות אלה: : (1) הוא משתרע - :: (א) לאורך המשך ציר המסלול, למרחק של 300 מטרים, לכל הפחות, לפני מפתן המסלול; :: (ב) לרוחב המסלול, מכל צד של המשכו של ציר המסלול למרחק שלא יפחת מ-60 מטרים; : (2) הוא, ככל האפשר, נטול השתנות של השיפוע האורכי; אם השתנות כאמור היא בלתי נמנעת, המנהל אישר את הפעלתו לאחר שהוכח להנחת דעתו כי ההשתנות היא לפי הוראות אלה: :: (א) היא מזערית והדרגתית ככל האפשר; :: (ב) היא בלא שינויים או היפוכי-שיפוע משמעותיים, כך ששיעור השינוי בין שני שיפועים עוקבים בשטח פעולת מד-גובה רדיו לא יעלה על 2% לכל 30 מטרים. === סימן ב': מסלולי הסעה === @ 21. מסלולי הסעה : לא יפעיל בעל רישיון מסלול אלא אם כן למסלול יש מסלולי הסעה לפינוי מסלול {{מוקטן|(exit taxiway)}}, מסלולי הסעה לכניסה למסלול {{מוקטן|(entrance taxiway)}}, ואם נפח התנועה הצפוי על המסלול גדול - מסלולי הסעה לפינוי מהיר במספר מספיק לאפשר זירוז תנועת מטוסים בפינוי המסלול לאחר נחיתה ובהתיישרות על המסלול לפני המראה, ורק אם במסלולי ההסעה מתקיימות הוראות אלה: : (1) הוא הגדיר לגבי כל מסלול הסעה את אלה: :: (א) את קוד הייחוס המתאים לאותו מסלול הסעה לפי השיטה המשמשת להגדרת קוד הייחוס לשדה התעופה לפי [[תקנה 3 לתקנות המידע]], ופירטו בספר העזר המבצעי; :: (ב) כינוי מסלול הסעה שיורכב מאות לועזית אחת, שתי אותיות לועזיות, או משילוב של אות לועזית, אחת או יותר, שלאחריה ספרה, אחת או יותר, ולא יהיה זהה לכינוי מסלול הסעה אחר או לכינוי עמדת חניה; אות לועזית כאמור לא תהיה אחת מאלה: I‏, O או X, וכן לא יבוצע שימוש במילים inner או outer לתיאור מסלולי הסעה; : (2) כל מסלול הסעה, עיקול במסלול הסעה ואזור חיבור של מסלול הסעה למסלול, לרחבה או למסלול הסעה אחר, הוא כך שבעת שתא הטייס של כל כלי טיס שאותו נועד מסלול ההסעה לשמש מצוי מעל סימוני ציר מסלול ההסעה, המרחק שבין כל אחד מגלגלי כן הנסע של כלי הטיס לבין שולי מסלול ההסעה אינו קטן מאלה: :: (א) 1.50 מטרים, לגבי מסלול הסעה המיועד לשמש מטוס שהמרווח החיצוני בין כני הנסע הראשיים שלו קטן מ-4.50 מטרים; :: (ב) 2.25 מטרים, לגבי מסלול הסעה המיועד לשמש מטוס שהמרווח החיצוני בין כני הנסע הראשיים שלו הוא 4.50 מטרים או יותר וקטן מ-6 מטרים; :: (ג) 3 מטרים, לגבי קטע ישר של מסלול הסעה המיועד לשמש מטוס שהמרווח החיצוני בין כני הנסע הראשיים שלו הוא 6 מטרים או יותר וקטן מ-9 מטרים; :: (ד) 3 מטרים, לגבי קטע מעוקל של מסלול הסעה המיועד לשמש מטוס שהמרווח החיצוני בין כני הנסע הראשיים שלו הוא 6 מטרים או יותר וקטן מ-9 מטרים, ושבסיס הגלגלים שלו קטן מ-18 מטרים; :: (ה) 4 מטרים, לגבי קטע מעוקל של מסלול הסעה המיועד לשמש מטוס שהמרווח החיצוני בין כני הנסע הראשיים שלו הוא 6 מטרים או יותר וקטן מ-9 מטרים, ושבסיס הגלגלים שלו הוא 18 מטרים או יותר; :: (ו) 4 מטרים, לגבי מסלול הסעה המיועד לשמש מטוס שהמרווח החיצוני בין כני הנסע הראשיים שלו הוא 9 מטרים או יותר וקטן מ-15 מטרים; : (3) במסלול הסעה עיקולים מעטים ומתונים ככל האפשר, ורדיוס כל עיקול מתאים למגבלות התמרון ולמהירות ההסעה הרגילה של כלי הטיס שאותם נועד מסלול ההסעה לשמש; : (4) רוחב קטע ישר של מסלול הסעה לא פחות מאלה: :: (א) 7.50 מטרים, לגבי מסלול הסעה המיועד לשמש מטוס שהמרווח החיצוני בין כני הנסע הראשיים שלו קטן מ-4.50 מטרים; :: (ב) 10.50 מטרים, לגבי מסלול הסעה המיועד לשמש מטוס שהמרווח החיצוני בין כני הנסע הראשיים שלו הוא 4.50 מטרים או יותר וקטן מ-6 מטרים; :: (ג) 15 מטרים, לגבי מסלול הסעה המיועד לשמש מטוס שהמרווח החיצוני בין כני הנסע הראשיים שלו הוא 6 מטרים או יותר וקטן מ-9 מטרים; :: (ד) 23 מטרים, לגבי מסלול הסעה המיועד לשמש מטוס שהמרווח החיצוני בין כני הנסע הראשיים שלו הוא 9 מטרים או יותר וקטן מ-15 מטרים; : (5) המרחק בין ציר מסלול הסעה לבין ציר מסלול, ציר מסלול הסעה מקביל או כל עצם, לא פחות מהמפורט בטבלה שעניינה "Taxiway minimum separation distances" לנספח 14, לפי העניין; נוכח בעל הרישיון לדעת כי השימוש במסלול ההסעה תוך קיום המרחקים המזעריים שבטבלה משפיע לרעה על הפעלת מיתקן עזר לטיסה בשדה התעופה או שהדף הסילון של מנועי כלי הטיס משפיע לרעה על סביבת כלי הטיס או שהמנהל הורה לו לעשות כן, יגדיל את המרחק בין ציר מסלול הסעה לבין ציר מסלול, ציר מסלול הסעה מקביל או כל עצם כאמור, כך שלא תהיה עוד כל השפעה כאמור; : (6) הערך המוחלט של השיפוע האורכי הממוצע של מסלול הסעה לא עולה על אלה: :: (א) 1.5% - לגבי מסלול שרכיב האות בקוד הייחוס שלו הוא C‏, D‏, E או F; :: (ב) 3% - לגבי מסלול שרכיב האות בקוד הייחוס שלו הוא A או B; : (7) המעבר בין שיפוע אורכי אחד לשיפוע אורכי עוקב לו לאורך מסלול הסעה נעשה באמצעות משטח מעוקל ששיעור השינוי שלו לא עולה על הערכים המפורטים להלן: :: (א) לגבי מסלול שרכיב האות בקוד הייחוס שלו הוא C‏, D‏, E או F‏ - 1% לכל 30 מטרים (שווה ערך לעיגול שהרדיוס המזערי שלו הוא 3,000 מטרים); :: (ב) לגבי מסלול שרכיב האות בקוד הייחוס שלו הוא A או B‏ - 1% לכל 25 מטרים (שווה ערך לעיגול שהרדיוס המזערי שלו הוא 2,500 מטרים); : (8) קיים קו ראייה בלתי מופרע, לפי הוראות אלה: :: (א) לגבי מסלול הסעה שרכיב האות בקוד הייחוס שלו הוא C‏, D‏, E או F - מכל נקודה בגובה 3 מטרים מעל למסלול לכל נקודה על גבי משטח מסלול ההסעה הנמצאת במרחק של 300 מטרים לפחות מאותה נקודה; :: (ב) לגבי מסלול הסעה שרכיב האות בקוד הייחוס שלו הוא B - מכל נקודה בגובה 2 מטרים מעל למסלול לכל נקודה על גבי משטח מסלול ההסעה הנמצאת במרחק של 200 מטרים לפחות מאותה נקודה; :: (ג) לגבי מסלול הסעה שרכיב האות בקוד הייחוס שלו הוא A - מכל נקודה בגובה 1.50 מטרים מעל למסלול לכל נקודה על גבי משטח מסלול ההסעה הנמצאת במרחק של 150 מטרים לפחות מאותה נקודה; : (9) השיפוע הרוחבי של מסלול הסעה מונע הצטברות של מים על מסלול ההסעה, ואינו עולה על האחוזים המפורטים להלן: :: (א) 1.5%, למסלול שרכיב האות בקוד הייחוס שלו הוא C‏, D‏, E או F; :: (ב) 2%, למסלול שרכיב האות בקוד הייחוס שלו הוא A או B; : (10) חוזק מסלול הסעה הוא לפי הוראות אלה: :: (א) הוא מתאים להפעלה בטוחה של כלי הטיס המיועדים לעשות בו שימוש, תוך התחשבות בכך שמסלול ההסעה יהיה נתון לצפיפות תנועה ולעומס {{מוקטן|(stress)}} גדולים מאלה שמתקיימים לגבי המסלול שאותו הוא משמש, כתוצאה מכך שמסלול ההסעה משמש כלי טיס הנעים באיטיות וכלי טיס עומדים; :: (ב) הוא אינו קטן מחוזק המסלול שאותו הוא נועד לשמש; : (11) משטח מסלול הסעה הוא בלא פגמים {{מוקטן|(irregularities)}} הגורמים נזק לכלי טיס העושה בו שימוש; : (12) תכונות החיכוך של מסלול ההסעה מבטיחות הפעלה בטוחה של כלי טיס על גביו, ובכלל זה בעת כל ריבוד מחדש שלו. @ 22. מסלול הסעה לפינוי מהיר : לא יפעיל בעל רישיון מסלול הסעה לפינוי מהיר, אלא אם כן מתקיימות הוראות אלה: : (1) רדיוס עקומת הפנייה מהמסלול {{מוקטן|(turn-off curve)}} של כלי טיס המפנה את המסלול תוך שימוש במסלול ההסעה לפינוי מהיר הוא, באורכים האלה, לפחות: :: (א) 550 מטרים, למסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 3 או 4; :: (ב) 275 מטרים, למסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 1 או 2; : (2) הוא מורחב באזור היציאה מהמסלול כך שמתאפשר, מנקודת מבטו של טייס בכלי טיס על המסלול, זיהוי מוקדם של הכניסה למסלול ההסעה לפינוי מהיר וביצוע הפינוי באמצעותו; : (3) הוא כולל מקטע ישר, אחרי עקומת הפנייה מהמסלול, באורך שלא יפחת מהמפורט בחלק השני למסמך 9157 לעניין "RAPID EXIT TAXIWAYS (RETS)", כך שכלי טיס המפנה את המסלול באמצעותו יוכל להגיע לעצירה מלאה על מסלול ההסעה כאמור, לפני התחברותו למסלול הסעה אחר; : (4) זווית היציאה שלו מהמסלול היא, ככל האפשר, 30 מעלות, ובכל מקרה לא עולה על 45 מעלות ולא פחותה מ-25 מעלות. @ 23. מסלול הסעה על גשר : לא יפעיל בעל רישיון מסלול הסעה על גשר, אלא אם כן מתקיימות במסלול ההסעה על גשר הוראות אלה: : (1) רוחבו אינו פחות מאחד מאלה, לפי הגדול שבהם: :: (א) רוחב החלק המיושר {{מוקטן|(graded)}}, המשתרע לרוחב מסלול ההסעה, מכל צד של ציר מסלול ההסעה של רצועת מסלול ההסעה, כאמור [[בתקנה 25(א)(3)]]; :: (ב) רוחב המאפשר פעולת כלי רכב המשמשים להצלה וכיבוי אש, בשני הכיוונים של מסלול ההסעה כאמור, בשים לב לכלי הטיס הגדול ביותר שאותו מיועד מסלול ההסעה לשמש, כך שתתאפשר עמידה [[בתקנה 143]]; : (2) בכל מקרה שבו מנועי כלי הטיס שאותו נועד מסלול הסעה על גשר לשמש, חורגים מגבולות מבנה הגשר - האזורים הסמוכים, מתחת לגשר, מוגנים מפני הדף הסילון {{מוקטן|(jet blast)}} של המנועים; : (3) הוא ממוקם על חלק ישר של מסלול הסעה, כשמכל קצה של הגשר יהיה קטע ישר המוביל אליו, כך שתתאפשר התיישרות עם הגשר של כלי טיס מסיע, המתקרב אל הגשר. @ 24. שולי מסלול הסעה : (א) לא יפעיל בעל רישיון מסלול הסעה שרכיב האות בקוד הייחוס שלו הוא C‏, D‏, E או F, אלא אם כן לכל מקטע של מסלול ההסעה קיימים שולי מסלול הסעה, שמתקיימות בהם הוראות אלה: :: (1) הם משתרעים לרוחב מסלול ההסעה, מכל צד של ציר מסלול ההסעה, באופן סימטרי, כך שהרוחב הכולל של מסלול ההסעה ושל שוליו לא יפחת מהאורכים האלה: ::: (א) 44 מטרים, למסלול הסעה שרכיב האות בקוד הייחוס שלו הוא F; ::: (ב) 38 מטרים, למסלול הסעה שרכיב האות בקוד הייחוס שלו הוא E; ::: (ג) 34 מטרים, למסלול הסעה שרכיב האות בקוד הייחוס שלו הוא D; ::: (ד) 25 מטרים, למסלול הסעה שרכיב האות בקוד הייחוס שלו הוא C; :: (2) לגבי מסלול הסעה המיועד לשמש כלי טיס המונעים במנועי טורבינה - פני השטח שלהם עמידים בפני שחיקה {{מוקטן|(erosion)}} וימנעו יניקת חומר פני השטח באמצעות מנועי כלי הטיס. : (ב) בתקנה זו, "מקטע" - לרבות עיקול במסלול הסעה ואזור חיבור של מסלול הסעה למסלול, למסלול הסעה אחר או לרחבה. @ 25. רצועת מסלול הסעה : (א) לא יפעיל בעל רישיון מסלול הסעה, למעט נתיב הסעה לעמדת חניה, אלא אם כן למסלול ההסעה רצועת מסלול הסעה {{מוקטן|(taxiway strip)}} שמתקיימות בה הוראות אלה: :: (1) היא משתרעת לרוחב מסלול הסעה, מכל צד של ציר מסלול ההסעה לכל אורכו, למרחק שלא יפחת מהמפורט בעמודה שעניינה "Taxiway, other than aircraft stand taxilane cetre (([sc. center])) line to object (meters)", בטבלה שעניינה "Taxiway minimum separation distances" לנספח 14; :: (2) היא נקייה מכל עצם שמסכן כלי טיס מסיע, בין שהוא מעל פני הקרקע ובין שהוא מתחת לפני הקרקע, למעט ציוד החיוני לבטיחות הטיסה או מיתקן עזר לטיסה, החייב להימצא ברצועת מסלול ההסעה, לצורך הפעלתו הבטוחה של שדה התעופה, ובלבד שבציוד או במיתקן מתקיימות הוראות אלה: ::: (א) הוא נמוך ככל האפשר; ::: (ב) הוא עצם שביר; :: (3) יש לה חלק מיושר {{מוקטן|(graded)}}, המשתרע לרוחב מסלול ההסעה, מכל צד של ציר מסלול ההסעה, למרחק שלא יפחת מהאורכים האלה: ::: (א) 10.25 מטרים, למסלול הסעה המיועד לשמש מטוס שהמרווח החיצוני בין כני הנסע הראשיים שלו קטן מ-4.50 מטרים; ::: (ב) 11 מטרים, למסלול הסעה המיועד לשמש מטוס שהמרווח החיצוני בין כני הנסע הראשיים שלו הוא 4.50 מטרים או יותר וקטן מ-6 מטרים; ::: (ג) 12.50 מטרים, למסלול הסעה המיועד לשמש מטוס שהמרווח החיצוני בין כני הנסע הראשיים שלו הוא 6 מטרים או יותר וקטן מ-9 מטרים; ::: (ד) 17 מטרים, למסלול הסעה המיועד לשמש מטוס שהמרווח החיצוני בין כני הנסע הראשיים שלו הוא 9 מטרים או יותר וקטן מ-15 מטרים, שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא D; ::: (ה) 19 מטרים, למסלול הסעה המיועד לשמש מטוס שהמרווח החיצוני בין כני הנסע הראשיים שלו הוא 9 מטרים או יותר וקטן מ-15 מטרים, שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא E; ::: (ו) 22 מטרים, למסלול הסעה המיועד לשמש מטוס שהמרווח החיצוני בין כני הנסע הראשיים שלו הוא 9 מטרים או יותר וקטן מ-15 מטרים, שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא F; :: (4) פני השטח שלה מפולסים עם צידי מסלול ההסעה או עם שולי מסלול ההסעה, אם קיימים; :: (5) השיפוע הרוחבי בחלק המיושר שלה לא עולה על השיעורים האלה: ::: (א) שיפוע רוחבי חיובי כמפורט להלן; בפסקת משנה זו, "שיפוע רוחבי חיובי" - כשהוא נמדד בהשוואה לשיפוע הרוחבי של משטח מסלול ההסעה הצמוד אליו, ולא בהשוואה לאופק - :::: (1) 2.5%, למסלול הסעה שרכיב האות בקוד הייחוס שלו הוא C‏, D‏, E או F; :::: (2) 3%, למסלול הסעה שרכיב האות בקוד הייחוס שלו הוא A או B; ::: (ב) שיפוע רוחבי שלילי, הנמדד ביחס לאופק, של 5%; :: (6) השיפוע הרוחבי, בין חיובי ובין שלילי, של כל חלק שלה שאינו החלק המיושר של רצועת מסלול ההסעה, לא עולה על 5%, כשהוא נמדד ביחס לאופק. : (ב) בתקנה זו, "מסלול הסעה" - למעט מסלול הסעה מסוג נתיב הסעה לעמדת חניה. === סימן ג': מפרץ המתנה, עמדת המתנה למסלול, עמדת המתנת ביניים ועמדת המתנה על דרך לכלי רכב === @ 26. מפרץ המתנה : (א) בעל רישיון יחשב, מזמן לזמן, את צפיפות התנועה בשדה התעופה {{מוקטן|(aerodrome traffic density)}} על בסיס מספר התנועות בשעת העומס היומית, ויסווגה לאחת מאלה: :: (1) צפיפות תנועה נמוכה; :: (2) צפיפות תנועה בינונית; :: (3) צפיפות תנועה גבוהה. : (ב) לגבי שדה תעופה שצפיפות התנועה בו בינונית או גבוהה, יקיים בעל הרישיון, מפרץ המתנה {{מוקטן|(holding bay)}} אחד לפחות, אם הוא נוכח לדעת שהדבר נדרש לבטיחות הטיסה וסדירות הפעלת שדה התעופה. @ 27. עמדת המתנה למסלול : (א) לא יפעיל בעל רישיון מסלול אלא אם כן ישנה עמדת המתנה למסלול {{מוקטן|(runway holding position)}} בכל אחד מאלה: :: (1) בהצטלבות בין מסלול הסעה לבין מסלול - על מסלול ההסעה, בחיבור שלו עם המסלול; :: (2) בהצטלבות בין מסלול שהוא חלק מנתיב הסעה סטנדרטי {{מוקטן|(standard taxi-route)}} למסלול אחר - על המסלול שהוא חלק מנתיב הסעה סטנדרטי, בחיבור שלו עם המסלול האחר. : (ב) לא יפעיל בעל רישיון מסלול הסעה שהשימוש בו של כלי טיס או של כלי רכב עלול להביא לחדירת מישורי הגבלת מכשולים או להפרעה לפעולתו של מיתקן עזר לטיסה, אלא אם כן על מסלול ההסעה, במקום שמונע חדירה או הפרעה כאמור, ישנה עמדת המתנה למסלול. @ 28. עמדת המתנת ביניים : נוכח בעל רישיון לדעת כי הגדרת גבול המתנה מסוים {{מוקטן|(specific holding limit)}} נחוצה לשם הפעלה בטוחה של שדה התעופה, יקיים לשם כך עמדת המתנת ביניים {{מוקטן|(intermediate holding position)}} לפי הוראות אלה: : (1) עמדת המתנת ביניים תהיה על מסלול ההסעה, במקום שבו בעל הרישיון מבקש לקיים את גבול ההמתנה; : (2) עמדת המתנת ביניים בהצטלבות שבין שני מסלולי הסעה תהיה לרוחב מסלול ההסעה, כך שיובטח מרחק בטוח בין עמדת ההמתנה כאמור לבין כלי טיס על מסלול ההסעה, כאמור [[בתקנה 21(5)]]; : (3) אם נדרש לזהות כל אחת מכמה עמדות המתנת ביניים לאורך אותו מסלול הסעה - יגדיר בעל הרישיון כינוי לכל עמדת המתנת ביניים, שיורכב מכינוי מסלול ההסעה וממספר. @ 29. עמדת המתנה על דרך לכלי רכב : לא יפעיל בעל רישיון מסלול או מסלול הסעה שמתחברת אליהם דרך לכלי רכב אלא אם כן בכל חיבור שלהם לדרך לכלי רכב יש עמדת המתנה על דרך לכלי רכב {{מוקטן|(road holding position)}}, שמתקיימות בה הוראות אלה: : (1) היא נמצאת על הדרך לכלי רכב; : (2) קיים מרחק בטוח בינה לבין כלי טיס על המסלול לפי [[תקנה 30(א)]] או על מסלול ההסעה, לפי [[תקנה 21(5)]]. @ 30. מיקום מפרץ המתנה, עמדת המתנה למסלול ועמדת המתנה על דרך לכלי רכב : (א) בעל רישיון יקיים מפרץ המתנה, עמדת המתנה למסלול ועמדת המתנה על דרך לכלי רכב לפי הוראות אלה: :: (1) המרחק ביניהם לבין כל ציר מסלול לא יפחת מהמפורט בטבלה שעניינה "Minimum distance from the runway centre (([sc. center])) line to a holding bay, runway-holding position or road-holding position" לנספח 14; :: (2) הם יהיו כך שכלי טיס או כלי רכב הממתין בהם לא יפריע לפעולתם של עזרי רדיו לניווט ולא יחדור לאזור חיוני ILS או לאזור רגיש ILS, או למישור מעבר פנימי; :: (3) לגבי עמדת המתנה למסלול שנקבעה לפי [[תקנה 27(ב)]], היא תהיה כך שכלי טיס או כלי רכב הממתין בה לא יחדור למישור גישה פנימי, למישור מעבר פנימי, למישור הפסקת נחיתה, למישור גישה או למישור טיפוס לאחר המראה. : (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א)(1), לכל מסלול הממוקם בגובה של 2,300 רגל (700 מטרים) או יותר מעל גובה פני הים, שהוא מסלול ממוכשר לגישה מדויקת ושרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 4, יגדיל בעל הרישיון את המרחק הנקוב של 90 מטרים, המפורט בטבלה שעניינה "Minimum <!-- (([org: minimum])) --> distance from the runway centre line to a holding bay, runway-holding position or road-holding position" לנספח 14, באופן הזה: :: (1) לכל מסלול שממוקם בגובה של עד 6,600 רגל (2,000 מטרים) מעל גובה פני הים - במטר אחד לכל 330 רגל (100 מטרים) של עלייה בגובה; :: (2) לכל מסלול שממוקם בגובה שמעל 6,600 רגל (2,000 מטרים) ועד לגובה של 13,320 רגל (4,000 מטרים) מעל גובה פני הים - ב-13 מטרים ובעוד 1.50 מטרים לכל 330 רגל (100 מטרים) של עלייה בגובה; :: (3) לכל מסלול שממוקם בגובה שמעל 13,320 רגל (4,000 מטרים) מעל גובה פני הים - ב-43 מטרים, ובעוד 2 מטרים לכל 330 רגל (100 מטרים) של עלייה בגובה. : (ג) על אף האמור בתקנת משנה (א)(1), לכל מסלול שהוא מסלול ממוכשר לגישה מדויקת שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 4, שמפרץ המתנה, עמדת המתנה למסלול או עמדת המתנה על דרך לכלי רכב שלו, גבוהים יותר מאשר סף המסלול - יגדיל בעל הרישיון את המרחק המפורט בטבלה שעניינה "Minimum <!-- (([org: minimum])) --> distance from the runway centre line to a holding bay, runway-holding position or road-holding position" לנספח 14, לפי העניין, ב-5 מטרים נוספים לכל מטר שבו מפרץ ההמתנה, עמדת ההמתנה למסלול או עמדת ההמתנה על דרך לכלי רכב גבוהים מסף המסלול. === סימן ד': רחבות, עמדות חניה ועמדות בדיקת VOR === @ 31. רחבות ועמדות חניה : בעל רישיון יקיים רחבה {{מוקטן|(apron)}}, אחת או יותר, בשדה התעופה, לפי הוראות אלה: : (1) המנהל אישר לו לקיים את הרחבה, לאחר שהוכח להנחת דעתו שמתקיימים אלה: :: (א) השימוש ברחבה לא מפריע לתנועת כלי טיס בשדה התעופה; :: (ב) השטח הכולל של הרחבות מאפשר ניהול בטוח ויעיל של התנועה בשדה התעופה בצפיפות התנועה המרבית הצפויה בו; : (2) חוזק כל חלק של רחבה יתאים לתנועת כל כלי הטיס שאותם היא נועדה לשמש, תוך הבאה בחשבון של העומסים הגבוהים הצפויים להיות מופעלים על הרחבה, עקב צפיפות תנועת כלי טיס על גביה ומהירות התנועה הנמוכה שלהם על הרחבה או עמידתם עליה; : (3) שיפוע רחבה, לרבות בנתיב הסעה לעמדת חניה, יהיה מתון ככל האפשר וימנע הצטברות נוזלים על הרחבה, ובעמדת חניה - לא יעלה על 1%; : (4) בעל רישיון יגדיר לגבי כל עמדת חניה את רכיב האות של קוד הייחוס המתאים לה לפי השיטה המשמשת להגדרת קוד הייחוס לשדה התעופה לפי [[תקנה 3 לתקנות המידע]], ויפרטו בספר העזר המבצעי; : (5) המרחק המזערי בין כלי טיס הנכנס לעמדת החניה או היוצא ממנה לבין כל מבנה סמוך, כלי טיס בעמדת חניה אחרת או עצם, יהיה באורכים אלה: :: (א) לגבי עמדת חניה שרכיב האות בקוד הייחוס שלה הוא A או B‏ - 3 מטרים; :: (ב) לגבי עמדת חניה שרכיב האות בקוד הייחוס שלה הוא C‏ - 4.50 מטרים; :: (ג) לגבי עמדת חניה שרכיב האות בקוד הייחוס שלה הוא D‏, E או F‏ - 7.50 מטרים; : (6) על אף האמור בפסקה (5)(ג), בעל רישיון רשאי לקיים עמדת חניה שאליה מסיע כלי טיס וממנה הוא נגרר לאחור, אף אם המרחק המזערי כאמור קטן מ-7.50 מטרים לגבי אלה: :: (א) המרחק שבין חרטומו של כלי הטיס לבין כל חלק של מבנה בשדה התעופה המשמש להעלאת נוסעים לכלי טיס או להורדתם ממנו, ובכלל זה גשר להולכת נוסעים לכלי הטיס; :: (ב) המרחק בין כלי הטיס הנכנס לעמדת החניה לבין כל חלק של עמדת החניה שלגביו ניתנת הנחיה כיוונית להסעת המטוס באמצעות מערכת הנחיה חזותית לעגינה {{מוקטן|(visual docking guidance system - VDGS)}}, ובלבד שהמרחק האמור לא יפחת מ-4.50 מטרים. @ 32. עמדת חניה מבודדת : (א) בעל רישיון יקיים עמדת חניה מבודדת {{מוקטן|(isolated aircraft parking position)}} בשדה התעופה, לשם חניית כלי טיס שנדרש להפרידו מהפעילות השוטפת של שדה התעופה. : (ב) בעל רישיון יקיים עמדת חניה מבודדת, לפי הוראות אלה: :: (1) עמדת חניה מבודדת תהיה רחוקה ככל האפשר מכל עמדת חניה אחרת, מבנה, שטח המשמש את באי שדה התעופה וכיוצא באלה, ובכל מקרה במרחק שלא יפחת מ-100 מטרים מכל אחד מהם; :: (2) עמדת חניה מבודדת לא תהיה מעל תשתיות תת-קרקעיות, ובכלל זה כאלה המשמשות לאחסון או להובלת גז או דלק לכלי טיס, וככל האפשר שלא מעל כבלי חשמל או תקשורת או בסמוך להם. @ 33. עמדת בדיקת VOR : החליט בעל רישיון לקיים עמדת בדיקת VOR בשדה תעופה, ימקמה לפי נספח 10 לעניין "Guidance material on the pre-flight checking of VOR airborne equipment", לגבי בחירת המיקום והשימוש בעמדת בדיקת VOR בשדה תעופה {{מוקטן|(Selection and use of VOR aerodrome check-points)}}. == פרק ד': עזרים חזותיים לניווט == === סימן א': מציינים ומערכות איתות === @ 34. מציין כיוון רוח : (א) בעל רישיון יקיים בשדה תעופה מספר מספיק של מצייני כיוון רוח {{מוקטן|(wind direction indicator)}}, שיאפשר לספק מידע בדבר כיוון הרוח ועוצמתה לטייס המבצע המראה או גישה לנחיתה, לפי תקנה זו. : (ב) מיקום כל מציין כיוון רוח יהיה כך שבמציין כיוון הרוח מתקיימים אלה: :: (1) הוא נראה מכלי טיס בעת טיסה, בעת גישה לנחיתה או בעת תנועה בשטח התנועה לפני ההמראה, לפי העניין; :: (2) הוא מחווה את כיוון הרוח ועוצמתה בלא השפעה מהפרעות לתנועת האוויר הנגרמות עקב עצמים קרובים. : (ג) מציין כיוון רוח יהיה עשוי כך שיחווה בצורה ברורה את כיוון הרוח על פני הקרקע ובצורה כללית את עוצמתה, ובכלל זה - :: (1) הוא בצורה של חרוט קטום, עשוי מאריג, באורך שלא יפחת מ-3.60 מטרים ובקוטר שלא יפחת מ-0.90 מטרים בקצהו הרחב; :: (2) הוא בצבע כזה שנראה בצורה ברורה ומובנת מגובה של 984 רגל (300 מטרים) לפחות מעל פני המסלול, בשים לב לרקע, ובכלל זה - ::: (א) ככלל, מציין כיוון הרוח יהיה בצבע אחד, לבן או כתום; ::: (ב) הוצב מציין כיוון הרוח על רקע משתנה, כך שנדרש שילוב של שני צבעים, כדי ליצור ניגודיות שלו בהשוואה לרקע המשתנה, יהיה מציין כיוון הרוח צבוע לפי ההוראות האלה: :::: (1) הוא יהיה צבוע באחד משילובי הצבעים האלה: כתום ולבן, אדום ולבן או שחור ולבן; :::: (2) הוא יהיה צבוע כך שהוא מחולק לחמישה פסים צבועים, לסירוגין, באחד משילובי הצבעים כאמור בפסקה (1); הפס הראשון והפס האחרון יהיו צבועים בצבע הכהה בשילוב הצבעים כאמור. : (ד) בשדה תעופה הפועל בלילה יהיה מספר מספיק של מצייני כיוון רוח מוארים, לפי אופן ההפעלה של שדה התעופה. @ 35. מנורת איתות : (א) לא יפעיל בעל רישיון שדה תעופה שקיים בו מגדל פיקוח, אלא אם כן במגדל הפיקוח מצויה מנורת איתות {{מוקטן|(signalling lamp)}}, שמתקיימות בה הוראות אלה: :: (1) היא מסוגלת להאיר באור בצבע אדום, ירוק ולבן, ולעבור מהארה בצבע אחד להארה באחד מהצבעים האחרים באופן מיידי; :: (2) היא כזו שניתן לכוונה באופן ידני, לעבר כל מטרה כפי שיידרש; :: (3) היא מאפשרת שידור במורס, בכל אחד מהצבעים כאמור, במהירות של 4 מילים בדקה לכל הפחות; :: (4) היא כזו שפיזור הקרן {{מוקטן|(beam spread)}} ועוצמת התאורה {{מוקטן|(intensity)}} שלה הם לפי נספח 14 לעניין "Signalling lamp". : (ב) בתקנה זו, "ירוק" - כפי מאפייניו בתוספת מספר 1 לגבי מאפייני הצבע הירוק בנסיבות שבהן לא נדרש עמעום {{מוקטן|(Dimming)}} או נדרש להבטיח כי צופה בעל ראיית צבעים לקויה {{מוקטן|(Defective colour vision)}} יהיה מסוגל לקבוע את הצבע. === סימן ב': סימונים === @ 36. חובת סימון : לא יפעיל בעל רישיון שדה תעופה אלא אם כן הוא מסומן לפי [[סימן זה]]. @ 37. צבעים ובולטות : (א) סימוני מסלול {{מוקטן|(runway markings)}} וסימוני מסלול סגור יהיו בצבע לבן. : (ב) סימוני מסלול הסעה {{מוקטן|(taxiway markings)}}, סימוני צידי מסלול הסעה {{מוקטן|(taxiway side stripe marking)}}, סימוני משטח פנייה {{מוקטן|(runway turn pad markings)}}, סימוני מסלול הסעה סגור וסימוני טרום מפתן מסלול {{מוקטן|(pre-threshold markings)}} יהיו בצבע צהוב. : (ג) על אף האמור בתקנת משנה (ב), סימון נתיבי הסעה חלופיים לעמדת חניה, יכול שיהיו בצבעים לפי הנחיות ACI לעניין "Recommended colours" ולעניין "Alternative aircraft stand taxilane". : (ד) סימוני קווי בטיחות לרחבה {{מוקטן|(apron safety lines)}} יהיו לפי הוראות אלה: :: (1) בצבע לבן - לגבי סימונים שעניינם אסדרת תנועה וחניה של כלי רכב ברחבה; :: (2) בצבע אדום - לגבי סימונים שעניינם ציון סכנה או קביעת גבול שאין לחצותו. : (ה) נוכח בעל הרישיון לדעת כי נדרש להבליט סימון על רקע צבע המיסעה, או אם הורה לו המנהל לעשות כן, תיעשה ההבלטה לפי המפורט להלן ולפי הנחיות ACI לעניין "recommended colours": :: (1) לגבי סימון בצבע לבן או בצבע צהוב - יצבע בעל הרישיון את צידי הסימון בצבע שחור; :: (2) לגבי סימון בצבע אדום - יצבע בעל הרישיון את צידי הסימון בצבע לבן. : (ו) סימונים לפי [[סימן זה]] - :: (1) יהיו בצבע לפי תוספת מספר 1 לעניין "Colours for markings, signs and panels"; :: (2) יהיו בסוג צבע שימזער את הפגיעה בתכונות החיכוך של המשטח. : (ז) בשדה תעופה המיועד לפעול בלילה, סימונים לפי [[סימן זה]] יכילו חומרים מחזירי אור, שנועדו להגדיל את נראותם. @ 38. הגדרת כינוי מסלול ושרטוטו : (א) לא יפעיל בעל רישיון שדה תעופה אלא אם כן הגדיר ושרטט, לגבי כל מסלול, בכל קצה שלו, את כינוי המסלול {{מוקטן|(runway designation)}} לפי הוראות אלה: :: (1) כינוי המסלול יורכב ממספר דו-ספרתי, ולגבי מספר מסלולים מקבילים - ממספר דו-ספרתי בצירוף אות לועזית, שיוגדרו לפי נספח 14 לעניין "Runway designation marking"; :: (2) כינוי מסלול ישורטט במיקום לפי איור "Runway designation, centre line and threshold markings" בנספח 14, לפי מאפייני המסלול; :: (3) המספר והאות הלועזית המרכיבים את כינוי המסלול יהיו בצורה וביחס לפי איור "Form and proportions of numbers and letters for runway designation markings" בנספח 14, ובממדים שלא פוחתים מאלה המפורטים שם, אלא אם כן כינוי המסלול משולב בסימון מפתן המסלול, לפי איור משנה "C - optional pattern" באיור האמור, שאז יגדיל בעל הרישיון את ממדיהם, באופן יחסי, כדי למלא בצורה מתאימה את הרווחים בין הקווים המסמנים את מפתן המסלול. : (ב) אם מפתן המסלול מוזז והמנהל הורה לבעל הרישיון מטעמים של בטיחות הטיסה כי עליו לעשות כך, יציין בעל הרישיון את כינוי המסלול שבתחילת המסלול, גם על גבי שלט מידע {{מוקטן|(information sign)}} שהוא שלט מיקום {{מוקטן|(location)}}, אחד לפחות, שימוקם כך שטייס המיושר על המסלול יראה אותו, לשם הנחיית כלי טיס ממריא. @ 39. סימון ציר מסלול : בעל רישיון ישרטט, על כל מסלול סלול, סימון ציר מסלול, לפי הוראות אלה: : (1) סימון ציר המסלול {{מוקטן|(runway centre line marking)}} ימוקם לאורך ציר המסלול, בין כינויי המסלול משני קצותיו, לפי איור "Runway designation, centre line and threshold markings" בנספח 14, אלא אם כן המסלול מצטלב עם מסלול אחר, שאז תחול לגבי סימון ציר המסלול באזור ההצטלבות [[תקנה 45]]; : (2) סימון ציר מסלול יהיה בצורה של פסים, המרווחים זה מזה בצורה אחידה, באופן הזה: :: (א) אורכם של פס ושל המרווח בינו לבין הפס הבא אחריו גם יחד, לא יפחת מ-50 מטרים ולא יעלה על 75 מטרים; :: (ב) אורכו של כל פס יהיה שווה, לכל הפחות, לאורכו של המרווח בינו לבין הפס הבא אחריו או ל-30 מטרים, לפי הגדול שבהם; : (3) רוחב פס לא יפחת מהמידות האלה: :: (א) 0.90 מטר - במסלול ממוכשר לגישה מדויקת בקטגוריה II או III; :: (ב) 0.45 מטר - במסלול ממוכשר לגישה לא מדויקת שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 3 או 4 ובמסלול ממוכשר לגישה מדויקת בקטגוריה I; :: (ג) 0.30 מטר - במסלול ממוכשר לגישה לא מדויקת שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 1 או 2 ובמסלול לא-ממוכשר. @ 40. סימון מפתן מסלול : (א) בעל רישיון ישרטט סימון מפתן מסלול {{מוקטן|(threshold marking)}} על כל מסלול, לפי הוראות אלה: :: (1) סימון מפתן מסלול יחל 6 מטרים ממפתן המסלול; :: (2) סימון מפתן מסלול יורכב מדפוס של פסים אורכיים, בעלי ממדים אחידים, הממוקמים, לרוחב המסלול, בצורה סימטרית לעומת ציר המסלול, לפי איורי המשנה "A - general and all precision approach runways" או "B - parallel runways", לפי העניין, באיור "Runway designation, centre line and threshold markings" בנספח 14; :: (3) סימון מפתן מסלול יהיה כך שאורכו של כל פס יהיה 30 מטרים לפחות ורוחבו יהיה 1.80 מטרים בקירוב, כשהרווח בין פס אחד לאחר יהיה 1.80 מטרים בקירוב; ואולם לגבי שני הפסים הקרובים ביותר לציר המסלול - הרווח ביניהם יהיה מכפלת הרווח האמור; :: (4) סימון מפתן מסלול יכלול מספר פסים אורכיים לפי רוחב המסלול, ולפי טבלה זו: ::: {| width="80%" ! ספרור !! רוחב המסלול !! מספר הפסים |- | (1) || פחות מ-23 מטרים || 4 |- | (2) || 23 מטרים או יותר ופחות מ-30 מטרים || 6 |- | (3) || 30 מטרים או יותר ופחות מ-45 מטרים || 8 |- | (4) || 45 מטרים או יותר ופחות מ-60 מטרים || 12 |- | (5) || 60 מטרים ויותר || 16; |} :: (5) לגבי מסלול ממוכשר לגישה לא מדויקת ומסלול לא-ממוכשר, שרוחבם הוא 45 מטרים או יותר - על אף האמור בפסקאות (2), (3) סיפה ו-(4), דפוס הפסים האורכיים יכול שיהיה לפי איור המשנה "C - optional pattern" באיור "Runway designation, centre line and threshold markings" בנספח 14, ובלבד שיהיו 3 פסים לפחות מכל צד של סימון כינוי המסלול, ושהרווח בין שני הפסים הקרובים ביותר לציר המסלול יהיה 22.50 מטרים; :: (6) הפסים ישתרעו לרוחב המסלול, משני צידי ציר המסלול, עד למרחק הקצר מבין שני אלה: ::: (א) 3 מטרים מכל צד מסלול; ::: (ב) 27 מטרים מכל צד של ציר המסלול; :: (7) הסימון יכלול גם פס רוחבי {{מוקטן|(transverse stripe)}}, שישורטט לרוחב המסלול, בקו אחד עם מפתן המסלול, ברוחב שלא יפחת מ-1.80 מטרים, לפי איור "Displaced threshold markings" בנספח 14. : (ב) בתקנה זו, "מפתן מסלול" - לרבות מפתן מסלול מוזז באופן קבוע. @ 41. סימון מפתן מסלול מוזז : אם מפתן המסלול מוזז, יחולו הוראות אלה: : (1) אם הוא מוזז באופן קבוע, בעל הרישיון יעשה את אלה, הכול לפי איור המשנה "B - temporarily or permanently displaced threshold" באיור "Displaced threshold markings" בנספח 14: :: (א) ישרטט את מפתן המסלול לפי [[תקנה 40]]; :: (ב) ישרטט חיצים לאורך ציר המסלול בחלק המסלול שלפני מפתן המסלול המוזז; : (2) אם הוא מוזז באופן זמני, בעל הרישיון יעשה אחד מאלה: :: (א) יפעל לפי פסקה (1); :: (ב) ישרטט את הפס הרוחבי כאמור [[בתקנה 40(א)(7)]] ואת סימון מפתן המסלול, לפי איור המשנה "A - temporarily displaced threshold" באיור "Displaced threshold markings" בנספח 14; : (3) יסתיר את כל הסימונים שלפני מפתן המסלול המוזז, למעט סימון ציר המסלול, שהפסים הצבועים שלו יומרו לחיצים, לפי איור "Displaced threshold markings" בנספח 14. @ 42. סימון צידי מסלול : (א) בעל רישיון ישרטט סימון צידי מסלול {{מוקטן|(runway side stripe)}} באלה: :: (1) לאורך מסלול סלול אם הניגודיות שבין צידי המסלול לבין שוליו או לבין סביבתו אינה מספקת; :: (2) לאורכו של כל מסלול ממוכשר לגישה מדויקת. : (ב) בעל רישיון ישרטט סימון צידי מסלול לפי הוראות אלה: :: (1) סימון צידי מסלול יורכב משני פסים, אחד בכל צד של המסלול לאורכו, כך שצידו החיצון של כל פס, לעומת ציר המסלול, יחפוף את צד המסלול, זולת אם רוחב המסלול גדול מ-60 מטרים, שאז כל פס ימוקם במרחק של 30 מטרים מציר המסלול; :: (2) אם קיים משטח פנייה למסלול, יימשך סימון צידי המסלול לאורך המסלול גם ביציאה למשטח הפנייה האמור וגם בכניסה ממנו חזרה למסלול; :: (3) רוחבו של כל פס בסימון צידי מסלול לא יפחת מהמידות האלה: ::: (א) 0.90 מטרים, לגבי מסלול שרוחבו 30 מטרים או יותר; ::: (ב) 0.45 מטרים, לגבי מסלול שרוחבו קטן מ-30 מטרים. : (ג) בתקנה זו, "צד מסלול" {{מוקטן|(runway edge)}} - החלק המרוחק ביותר של המסלול, לרוחבו, מציר המסלול. @ 43. קביעת נקודת מיכוון וסימונה : (א) בעל רישיון יגדיר וישרטט נקודת מיכוון {{מוקטן|(aiming point)}} באלה: :: (1) במסלול ממוכשר שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 2, 3 או 4; :: (2) במסלול לא-ממוכשר שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 3 או 4 ובכל מסלול ממוכשר שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 1 - אם נוכח בעל הרישיון לדעת כי הדבר נדרש לשם שיפור דיוק הגישה. : (ב) בעל רישיון ישרטט סימון נקודת מיכוון לפי הוראות אלה: :: (1) סימון נקודת המיכוון על המסלול יתחיל במקומות אלה: ::: (א) לגבי מסלול המצויד במערכת חזותית לציון זווית הגישה {{מוקטן|(visual approach slope indicator systems(()))}} מסוג PAPI או APAPI((<s>)</s>)) - בנקודה על המסלול שאליה מתכנס מישור הגישה החזותי {{מוקטן|(visual approach slope)}} הנקוב לאותו מסלול; ::: (ב) לגבי מסלול שאינו מצויד במערכת חזותית לציון זווית הגישה - במרחק ממפתן המסלול לפי נספח 14 לעניין "Location and dimensions of aiming point marking" לגבי "Distance from threshold to beginning of marking", בשים לב למרחק הנחיתה הזמין באותו מסלול; :: (2) סימון נקודת המיכוון יורכב משני פסים, שאורך ורוחב כל פס והמרחק הרוחבי בין צידיהם הפנימיים יהיו לפי נספח 14 לעניין "Location and dimensions of aiming point marking", בשים לב למרחק הנחיתה הזמין באותו מסלול; :: (3) בלי לגרוע מהאמור בפסקה (2), סומן במסלול סימון אזור נגיעה לפי [[תקנה 44]], יהיה המרחק הרוחבי בין צידיהם הפנימיים של הפסים כאמור שווה למרחק הרוחבי בין צידיהם הפנימיים של הפסים המרכיבים את סימון אזור הנגיעה. @ 44. הגדרת אזור הנגיעה וסימונו : (א) בעל רישיון יגדיר ויסמן את אזור הנגיעה {{מוקטן|(touchdown zone)}} בכל אחד מאלה: :: (1) במסלול ממוכשר לגישה מדויקת שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 2, 3 או 4; :: (2) במסלול ממוכשר לגישה לא מדויקת שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 3 או 4 או בכל מסלול לא-ממוכשר שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 3 או 4 - אם נוכח בעל הרישיון כי סימון אזור הנגיעה נדרש לשם הבלטת אזור הנגיעה לצורך דיוק הגישה, או אם הורה לו המנהל לעשות כן. : (ב) בעל רישיון ישרטט את סימון אזור הנגיעה לפי הוראות אלה: :: (1) סימון אזור הנגיעה יורכב מזוגות של סימונים מלבניים, ממוקמים באופן סימטרי משני צידיו של ציר המסלול; מספר זוגות הסימונים המלבניים לאורך ציר המסלול יהיה לפי מרחק הנחיתה הזמין, או, אם סימון אזור הנגיעה נדרש לגבי שני כיווני הגישה למסלול - לפי המרחק בין מפתני המסלול, לפי נספח 14 לעניין "Touchdown zone marking" לגבי "Location and characteristics"; :: (2) סימון אזור הנגיעה ישורטט לפי איורי המשנה "A - basic pattern" או "B - with distance coding" באיור "Aiming point and touchdown zone markings" בנספח 14, בשים לב למרחק הנחיתה הזמין או למרחק בין מפתני מסלול, לפי העניין, ויחולו הוראות אלה: ::: (א) לגבי "basic pattern" - אורכו של כל אחד מהסימונים המלבניים לא יפחת מ-22.50 מטרים ורוחבו לא יפחת מ-3 מטרים; ::: (ב) לגבי "with distance coding" - אורך כל רצועה בכל אחד מהסימונים המלבניים לא יפחת מ-22.50 מטרים, רוחבה לא יפחת מ-1.80 מטרים והמרווח בין שני פסים סמוכים בסימון לא יפחת מ-1.50 מטרים; ::: (ג) המרחק הרוחבי בין צידיהם הפנימיים של הסימונים המלבניים משני צידי ציר המסלול יהיה לפי הטבלה שעניינה "Location and dimensions of aiming point marking" לנספח 14, לעניין "lateral spacing between inner sides of stripes"; ::: (ד) בלי לגרוע מהאמור בפסקת משנה (ג), נקבעה נקודת מיכוון למסלול - יהיה המרחק הרוחבי בין צידיהם הפנימיים של הסימונים המלבניים משני צידי ציר המסלול שווה לזה של המרחק הרוחבי בין צידיהם הפנימיים של הפסים המרכיבים את סימון נקודת המיכוון לפי [[תקנה 43]]; ::: (ה) המרחק האורכי בין תחילת סימון מלבני אחד לאחר לאורך ציר המסלול יהיה 150 מטרים, ממפתן המסלול, ואולם סימון מלבני כאמור, שאמור להיות ממוקם במרחק של עד 50 מטרים מסימון נקודת המיכוון - לא ישורטט; :: (3) למסלול ממוכשר לגישה לא מדויקת שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 2 - יורכב, על אף האמור בתקנת משנה (ב)(1), מזוג של סימונים מלבניים ממוקמים באופן סימטרי משני צידיו של ציר המסלול, שיהיה במרחק של 150 מטרים מתחילת סימון נקודת המיכוון לכיוון המסלול, ותקנת משנה (ב)(2) תחול בשינויים המחויבים. @ 45. סימון באזור הצטלבות : בעל רישיון ישרטט את סימוני המסלולים בהצטלבות בין שני מסלולים או יותר לפי חשיבותם ולפי הוראות אלה: : (1) חשיבות מסלולים בהצטלבות, תהיה לפי הדירוג הזה: מסלול ממוכשר לגישה מדויקת, אחריו מסלול ממוכשר לגישה לא מדויקת ואחריו מסלול לא-ממוכשר; : (2) סימוני המסלול החשוב ביותר יהיו רציפים וסימוני שאר המסלולים לא יסומנו באזור ההצטלבות, ואולם סימוני צידי המסלול {{מוקטן|(runway side stripe marking)}} של המסלול החשוב ביותר יכול שיהיו רציפים או שלא יסומנו באזור ההצטלבות; : (3) לגבי מסלולים בעלי אותה חשיבות לפי פסקה (1) - יגדיר בעל הרישיון את המסלול החשוב ביותר מביניהם, ופסקה (2) תחול בשינויים המחויבים; : (4) בהצטלבות בין מסלול לבין מסלול הסעה, סימוני המסלול יהיו רציפים, וסימוני מסלול ההסעה לא יסומנו באזור ההצטלבות; סימוני צידי המסלול יכול שיהיו רציפים או שלא יסומנו באזור ההצטלבות. @ 46. סימון ציר מסלול הסעה : (א) בעל רישיון ישרטט סימון ציר מסלול הסעה {{מוקטן|(taxiway centre line marking)}} על אלה: :: (1) על מסלול הסעה סלול; :: (2) על נתיב הסעה ברחבה, כך שיספק הנחיה מתמשכת בעת תנועה בין ציר המסלול לבין עמדות החניה שברחבה; :: (3) על מסלול שהוא חלק מנתיב הסעה סטנדרטי, אם ציר מסלול ההסעה אינו חופף את ציר המסלול. : (ב) בעל רישיון ישרטט סימון ציר מסלול הסעה במקומות אלה: :: (1) במקטע ישר של מסלול ההסעה - לאורך ציר מסלול ההסעה; :: (2) במקטע מעוקל של מסלול ההסעה - לאורך המקטע, בהמשך לסימון ציר מסלול ההסעה במקטע הישר המוביל אליו, במרחק קבוע מהצד החיצון של העיקול; :: (3) אם סימון ציר מסלול ההסעה קבוע על המסלול, כאמור בתקנת משנה (א)(3) - לאורך ציר מסלול ההסעה. : (ג) בעל רישיון ישרטט סימון ציר מסלול הסעה לפי הוראות אלה: :: (1) בהצטלבות של מסלול הסעה עם מסלול, אם מסלול ההסעה משמש לפינוי המסלול, סימון ציר מסלול ההסעה יהיה לפי הוראות אלה, והכול לפי איור "Taxiway markings" בנספח 14: ::: (א) סימון ציר מסלול ההסעה יתעקל לכיוון סימון ציר המסלול; ::: (ב) סימון ציר מסלול ההסעה יתמשך במקביל לסימון ציר המסלול, מעבר לנקודת ההשקה לציר המסלול - :::: (1) לגבי מסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 3 או 4 - למרחק שלא יפחת מ-60 מטרים; :::: (2) לגבי מסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 1 או 2 - למרחק שלא יפחת מ-30 מטרים; :: (2) סימון ציר מסלול הסעה יהיה ברוחב של 0.15 מטרים לפחות; :: (3) סימון ציר מסלול הסעה ישתרע ברציפות לאורך ציר מסלול ההסעה, למעט במקרים אלה: ::: (א) במקרה כאמור [[בתקנה 45(4)]]; ::: (ב) אם הוא חוצה סימון עמדת המתנה למסלול או סימון עמדת המתנת ביניים, שאז סימון ציר מסלול ההסעה ייקטע במרחק של 0.90 מטרים לפני סימון העמדות כאמור, ויתחדש במרחק של 0.90 מטרים לאחריו; :: (4) בסמוך לעמדת המתנה למסלול, במטרה להדגיש את הקרבה אליה, ישורטט סימון ציר מסלול הסעה מודגש {{מוקטן|(enhanced taxiway centre line marking)}}, לפי הוראות אלה: ::: (א) הוא ישתרע ממרחק של 0.90 מטרים מסימון עמדת המתנה למסלול, לכיוון התנועה מהמסלול ואילך למרחק של 47 מטרים לכל היותר; ::: (ב) הוא יהיה בממדים לפי איור המשנה "dimensions" באיור "Enhanced taxiway centre line marking" בנספח 14; ::: (ג) בלי לגרוע מפסקאות משנה (א) ו-(ב) - :::: (1) על סימון ציר מסלול הסעה מודגש החוצה סימון עמדת המתנה אחר הנמצא בתוך מרחק של 47 מטרים כאמור בפסקת משנה (א), יחולו גם הוראות אלה: ::::: (א) הוא יופסק במרחק של 0.90 מטרים לפני סימון עמדת ההמתנה האחרת; ::::: (ב) הוא יחודש במרחק של 0.90 מטרים לאחריו; ::::: (ג) הוא יימשך, מנקודת חידוש הסימון כאמור בפסקה (2), לאורך שלא יפחת מ-3 מקטעי סימון של ציר מסלול ההסעה או 47 מטרים מתחילת סימון ציר מסלול ההסעה המודגש, לפי הארוך שבהם, לפי איור משנה "second hold position" באיור "Enhanced taxiway centre line marking" בנספח 14; :::: (2) על סימון ציר מסלול הסעה מודגש החוצה מסלול הסעה הנמצא בתוך מרחק של 47 מטרים כאמור בפסקת משנה (א), יחולו גם הוראות אלה: ::::: (א) הוא יופסק במרחק של 1.50 מטרים לפני נקודת החיתוך של צירי מסלולי ההסעה; ::::: (ב) הוא יחודש במרחק של 1.50 מטרים לאחריה; ::::: (ג) הוא יימשך לאורך שלא יפחת מ-3 מקטעי סימון של ציר מסלול ההסעה או 47 מטרים מתחילת סימון ציר מסלול ההסעה המודגש, לפי הארוך שבהם, לפי איור משנה "intersecting Taxiway" באיור "Enhanced taxiway centre line marking" בנספח 14; :::: (3) אם מספר מסלולי הסעה מצטלבים בעמדת המתנה למסלול או לפניה - סימון ציר מסלול ההסעה המודגש יימשך לאורך שלא יפחת מ-47 מטרים מתחילת סימון ציר מסלול ההסעה המודגש, לגבי כל אחד ממסלולי ההסעה המצטלבים; :::: (4) אם המרחק בין סימוני שתי עמדות המתנה למסלול, הנמצאות זו מול זו, קטן מ-94 מטרים, יסומן ציר מסלול הסעה מודגש לכל אורך המרחק האמור, לפי איור משנה "between two holding positions" באיור "Enhanced taxiway centre line marking" בנספח 14. @ 47. סימון צד מסלול הסעה : (א) בעל רישיון ישרטט בגבול שבין משטח שאינו מיועד לשאת עומס {{מוקטן|(non-load-bearing surface)}} לבין משטח המיועד לשאת עומס {{מוקטן|(load-bearing surface)}}, סימון צד מסלול הסעה {{מוקטן|(taxi side stripe marking)}}, לפי הוראות אלה, אם נוכח לדעת כי לא ניתן להבחין ביניהם בקלות או אם הורה לו המנהל לעשות כן: :: (1) סימון צד מסלול הסעה ישורטט לאורך קצה המשטח המיועד לשאת עומס, וקצהו החיצוני יחפוף את קצה המשטח האמור; :: (2) סימון צד מסלול הסעה יורכב מצמד קווים מקבילים, רציפים, ברוחב של 0.15 מטרים האחד ובמרחק של 0.15 מטרים זה מזה. : (ב) נוכח המנהל לדעת כי קיים חשש לבלבול בין סימון צד מסלול הסעה לבין סימון ציר מסלול ההסעה, לרבות בהצטלבות מסלולי הסעה או בעיקול במסלול הסעה, ובמקום שבו עלול להיווצר ספק בדבר מיקומו של כלי הטיס לעומת סימון צד מסלול ההסעה, רשאי הוא להורות לבעל הרישיון כי לסימון צד מסלול ההסעה לפי תקנת משנה (א) יתווספו פסים רוחביים {{מוקטן|(additional transverse stripes)}} לפי תקנת משנה (ג). : (ג) בעל רישיון ישרטט פסים רוחביים כפי שהורה לו המנהל לפי תקנת משנה (ב), לפי ההוראות האלה: :: (1) הם יהיו על גבי המשטח שאינו מיועד לשאת עומס; :: (2) הם יהיו בניצב לסימון צד המסלול; :: (3) השרטוט יהיה כך שהמרחק בין פס לפס לא יעלה על האורכים האלה: ::: (א) 15 מטרים לאורכו של עיקול במסלול ההסעה; ::: (ב) 30 מטרים לאורכו של מקטע ישר במסלול ההסעה; :: (4) בכל פס מתקיימים גם אלה: ::: (א) הוא ברוחב של 0.90 מטרים; ::: (ב) הוא באורך של 7.50 מטרים, אלא אם כן הורה המנהל לבעל הרישיון אחרת. : (ד) בתקנה זו, "משטח שאינו מיועד לשאת עומס" - משטח בשדה התעופה, לרבות שולי מסלול הסעה, שולי משטח פנייה או חלק ממפרץ המתנה או מרחבה, שאינו מיועד לשאת עומס וששימוש בו בידי כלי טיס עלול לגרום נזק לכלי הטיס. @ 48. סימון משטח פנייה : בעל רישיון ישרטט, במשטח פנייה, סימון משטח פנייה {{מוקטן|(runway turn pad marking)}}, לפי הוראות אלה: : (1) סימון משטח פנייה יימשך במקביל לסימון ציר המסלול, לפני נקודת ההשקה של ציר משטח הפנייה עם ציר המסלול באורכים האלה: :: (א) לגבי מסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 3 או 4 - למרחק שלא יפחת מ-60 מטרים; :: (ב) לגבי מסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 1 או 2 - למרחק שלא יפחת מ-30 מטרים; : (2) סימון משטח פנייה יתעקל, בנקודת ההשקה של ציר משטח הפנייה עם ציר המסלול, ויימשך לאורך ציר משטח הפנייה; : (3) סימון משטח פנייה יהיה קו רציף ברוחב של 0.15 מטרים לפחות. @ 49. סימון עמדת המתנה למסלול : בעל רישיון ישרטט, בעמדת המתנה למסלול, סימון עמדת המתנה למסלול {{מוקטן|(runway holding position marking)}}, לפי הוראות אלה: : (1) סימון עמדת המתנה למסלול יהיה לרוחב מסלול ההסעה שעליו קבועה עמדת ההמתנה למסלול; : (2) אם המסלול הוא חלק מנתיב הסעה סטנדרטי - סימון עמדת המתנה למסלול יהיה לרוחב המסלול שעליו קבועה עמדת ההמתנה למסלול; : (3) הוא יהיה בדפוס {{מוקטן|(pattern)}} A2, לפי איור "Runway-holding position markings" בנספח 14; : (4) על אף האמור בפסקה (3), בהצטלבות בין מסלול הסעה לבין מסלול ממוכשר לגישה מדויקת שמקוימות לגביו שתי עמדות המתנה למסלול או יותר, סימון עמדת ההמתנה למסלול הקרובה ביותר למסלול יהיה בדפוס A2, וסימון עמדות ההמתנה למסלול הרחוקות יותר מהמסלול יהיה בדפוס B2 לפי איור "Runway-holding position markings" בנספח 14. @ 50. סימון עמדת המתנת ביניים : בעל רישיון ישרטט, בעמדת המתנת ביניים, סימון עמדת המתנת ביניים {{מוקטן|(intermediate holding position marking)}}; סימון עמדת הביניים יהיה לפי איור "Taxiway markings" בנספח 14, לגבי "Intermediate holding position marking". @ 51. סימון עמדת בדיקת VOR : בעל רישיון ישרטט, בעמדת בדיקת VOR, סימון עמדת בדיקת VOR‏ {{מוקטן|(VOR aerodrome checkpoint marking)}}, לפי הוראות אלה: : (1) סימון עמדת בדיקת VOR יורכב ממעגל בצבע לבן בקוטר של 6 מטרים, שרוחב הקו המסמן אותו יהיה 0.15 מטרים, לפי איור משנה "without direction line" באיור "VOR aerodrome checkpoint marking" בנספח 14; : (2) סימון עמדת בדיקת VOR ימורכז בנקודה שבה על כלי טיס לעמוד כדי לקלוט באופן מדויק את אות ה-VOR המפורסם לצורך הבדיקה; : (3) אם נדרש כי, לצורך בדיקת ה-VOR, כלי הטיס יתיישר בכיוון מסוים, סימון עמדת בדיקת VOR יכלול גם קו בצבע לבן בכיוון האמור, לפי איור משנה "with direction line" באיור "VOR aerodrome checkpoint marking" בנספח 14, שמתקיימות בו הוראות אלה: :: (א) הוא עובר דרך מרכז המעגל כאמור בתקנת משנה (ג); :: (ב) הוא נמשך למרחק של 6 מטרים מחוץ למעגל; :: (ג) בסופו מסומן ראש-חץ; :: (ד) הוא ברוחב של 0.15 מטרים. @ 52. קביעת כינוי רחבה וכינוי עמדת חניה : בעל רישיון יגדיר לכל רחבה כינוי רחבה, ולכל עמדת חניה כינוי עמדת חניה שיורכבו מאות לועזית, אחת או יותר, או משילוב של אות לועזית, אחת או יותר, שלאחריה ספרה, אחת או יותר; כינוי רחבה או כינוי עמדת חניה כאמור לא יהיה זהה לכינוי מסלול הסעה, לכינוי רחבה אחרת או לכינוי עמדת חניה אחרת. @ 53. סימוני עמדת חניה : בעל רישיון ישרטט, בעמדת חניה, סימוני עמדת חניה {{מוקטן|(aircraft stand markings)}} לפי הוראות אלה: : (1) סימוני עמדת חניה ישורטטו כך שבהנחה שגלגל האף של כלי טיס נע על גבי הסימונים האמורים, מתקיימים בכל עת המרחקים המזעריים המפורטים [[בתקנה 31(5)]]; : (2) סימוני עמדת חניה יכללו, לפי אופן השימוש בה, את אלה: :: (א) קו כניסה לעמדת חניה {{מוקטן|(lead-in line)}}, שמתקיימים בו אלה: ::: (1) הוא בצבעים, בממדים, בצורה ובמיקום לפי הנחיות ACI לעניין "stand lead-in line, taxiway and taxilane centre line" או הנחיות ACI לעניין "stand lead-in lines for multiple aircraft type parking stands", לפי העניין; ::: (2) אם קו כניסה לעמדת חניה משמש לתנועה חד-כיוונית - הוא כולל חיצים בכיוון התנועה, שיהיו בצבעים, בממדים ובצורה לפי הנחיות ACI לעניין "one way arrow"; :: (ב) קו יציאה מעמדת חניה {{מוקטן|(lead-out line)}}, שתחול לגביו פסקת משנה (א)(1), בשינויים המחויבים; :: (ג) סמן תחילת פנייה {{מוקטן|(turn bar)}}, בצבעים, בממדים, בצורה ובמיקום לפי הנחיות ACI לעניין "power out, turn bar and alignment line"; :: (ד) קו התיישרות {{מוקטן|(alignment line)}}, שתפקידו להנחות את הטייס בעת ביצוע השלב הסופי של תמרון החניה, שימוקם בהמשכו של קו הכניסה לעמדת החניה ויהיה בצבעים ובממדים כאמור בפסקת משנה (א)(1); :: (ה) קו עצירה {{מוקטן|(stop line)}}, שמתקיימים בו אלה: ::: (1) הוא בצבע, בממדים, בצורה ובמיקום לפי הנחיות ACI לעניין "basic aircraft stop line", הנחיות ACI לעניין "multiple aircraft stop line", הנחיות ACI לעניין "basic marshaller and towing stop line" או הנחיות ACI לעניין "multiple marshaller and towing stop line", והכול לפי העניין; ::: (2) בעמדת חניה שבה סומן יותר מקו עצירה אחד, לגבי כל קו עצירה - הוא כולל גם סימון שבו יצוין טיפוס כלי הטיס שאותו נועד קו העצירה לשמש; ציון טיפוס כלי הטיס יוגדר לפי מסמך 8643, וסימונו יהיה בצבע, בממדים, בצורה ובמיקום לפי הנחיות ACI המפורטות בפסקת משנה (ה)(1), לפי העניין; :: (ו) סימון הכוונה לעמדת חניה, או למספר עמדות חניה, הכולל את כינוי עמדת החניה, ושהוא בצבע, בממדים, בצורה ובמיקום לפי הנחיות ACI, לעניין "direction to parking stand" או הנחיות ACI לעניין "direction to an area of parking stands", לפי העניין; לסימון הכוונה לעמדת חניה החופפת עמדת חניה אחרת יתווסף ציון טיפוס כלי הטיס, שיוגדר לפי מסמך 8643; :: (ז) סימון מיקום עמדת חניה, שכולל את כינוי עמדת החניה, ושהוא בצבע, בממדים, בצורה ובמיקום לפי הנחיות ACI לעניין "stand identification on parking stand"; :: (ח) סימון מוטת כנף מרבית לשימוש בנתיב הסעה לעמדת חניה, בצבע, בממדים, בצורה ובמיקום לפי הנחיות ACI לעניין "maximum wingspan marking". @ 54. שרטוט קווי בטיחות לרחבה : (א) בעל רישיון ישרטט ברחבה, לפי אופן השימוש בה, קווי בטיחות לרחבה מהסוגים האלה, שיהיו בצבע, בממדים, בצורה ובמיקום כלהלן: :: (1) קו גבול אחריות - שיסומן לפי הנחיות ACI לעניין "boundary of responsibility line"; :: (2) קו בטיחות בעמדת חניה - שיסומן לפי הנחיות ACI לעניין "stand safety line"; :: (3) קו המתחם אזור מוגבל - שיסומן לפי הנחיות ACI לעניין "stand-by areas - restricted for aircraft manoeuvres"‏, "stand-by areas - height restricted" או "stand dividing line", לפי העניין; :: (4) קו המתחם אזור חניית ציוד - שיסומן לפי הנחיות ACI לעניין "equipment parking area"; :: (5) קו המתחם אזור אסור לחניה - שיסומן לפי הנחיות ACI לעניין "no parking area", או הנחיות ACI לעניין "air bridge wheel position", לפי העניין; :: (6) קו המתחם פתח שירות תת-קרקעי - שיסומן לפי הנחיות ACI לעניין "underground services including fuel hydrant markings"; :: (7) סימון צידי דרך לכלי רכב - שיסומן לפי הנחיות ACI לעניין "service road"; :: (8) קו גבול לתנועת כלי רכב - שיסומן לפי הנחיות ACI לעניין "vehicle limit line". : (ב) תקנת משנה (א)(7) ו-(8) תחול גם על דרך לכלי רכב מחוץ לרחבה. : (ג) בתקנה זו - ::- "סימון צידי דרך לכלי רכב" - קווים המתחמים דרך לכלי רכב משני צידיה; ::- "קו בטיחות בעמדת חניה" - קו סביב עמדת החניה, המתחם אזור, שצריך להיות נקי מאנשים, כלי רכב וציוד אם כלי טיס מסיע בכוחות עצמו או נגרר לעמדת החניה, או אם מנועיו פועלים; ::- "קו גבול אחריות" - קו המפריד בין האזור ברחבה שבאחריות התפעולית של בעל הרישיון לבין האזור ברחבה שבאחריות התפעולית של מגדל הפיקוח; ::- "קו גבול לתנועת כלי רכב" - קו שאותו אסור לכלי רכב לחצות; ::- "קו המתחם אזור אסור לחניה" - קו המתחם אזור בעמדת חניה שבו אין למקם כלי רכב וציוד; ::- "קו המתחם אזור חניית ציוד" - קו המתחם אזור בעמדת חניה שבו ניתן למקם באופן חופשי כלי רכב וציוד כך שיישמר המרחק המזערי כאמור [[בתקנה 31(5)]]; ::- "קו המתחם אזור מוגבל" - קו המתחם אזור בעמדת חניה, המצוי במרחק בטוח מכלי טיס המסיע בכוחות עצמו לעמדה, ושאין מניעה שיהיו בו אנשים, כלי רכב וציוד בשעה שכלי טיס אינו מסיע מעמדת החניה החוצה; ::- "קו המתחם פתח שירות תת-קרקעי" - קו המתחם אזור בעמדת חניה שהוא פתח של מיתקן שירות תת-קרקעי. @ 55. סימוני דרך לכלי רכב : (א) בכפוף לאמור [[בתקנה 54(ב)]], בעל רישיון ישרטט על דרך לכלי רכב, תמרורי סימון על פני הדרך שנקבעו לפי [[תקנה 16 לתקנות התעבורה]]. : (ב) בעל רישיון ישרטט סימון עמדת המתנה על דרך לכלי רכב לרוחב הדרך בעמדת ההמתנה, לפי [[תקנה 16 לתקנות התעבורה]] לגבי קו עצירה. : (ג) על אף האמור בתקנת משנה (א), בעל רישיון ישרטט סימון צידי דרך לכלי רכב לפי הוראות אלה: :: (1) סימון צידי דרך לכלי רכב יהיה בצבע לבן וברוחב שלא יפחת מ-0.10 מטרים; :: (2) לגבי דרך לכלי רכב החוצה מסלול הסעה - סימון צידי דרך לכלי רכב יהיה בצבע, בממדים, בצורה ובמיקום לפי הנחיות ACI לעניין "taxiway and taxilane crossing". @ 56. סימון הנחיה מחייב : (א) בעל רישיון ישרטט סימון הנחיה מחייב {{מוקטן|(mandatory instruction marking)}}, נוסף על שלט הנחיה מחייב {{מוקטן|(mandatory instruction sign)}}, בכל אחד מאלה: :: (1) על מסלול ההסעה - אם רוחבו עולה על 60 מטרים; :: (2) על משטח אזור התנועה - במקום שבו הורה המנהל לבעל הרישיון, אם הדבר נדרש מטעמי בטיחות הטיסה. : (ב) אישר המנהל לבעל רישיון כי הצבת שלט הנחיה מחייב אינה אפשרית, ישרטט בעל הרישיון סימון הנחיה מחייב מתאים. : (ג) בעל רישיון ישרטט סימון הנחיה מחייב לפי הוראות אלה: :: (1) על מסלול הסעה המיועד לשמש מטוסים שהמרווח החיצוני בין כני הנסע הראשיים שלהם קטן מ-9 מטרים, הסימון יהיה - ::: (א) לפי איור משנה "A - taxiway for aeroplanes with OMGWS up to but not including 9 m" באיור "Mandatory instruction marking" בנספח 14; ::: (ב) במרחק שלא יפחת ממטר אחד מסימון עמדת ההמתנה, מהצד שבו נדרש כלי הטיס להמתין; ::: (ג) כך שמרכזו על ציר מסלול ההסעה; ::: (ד) כך שסימון ציר מסלול ההסעה ייקטע במרחק שלא יפחת ממטר אחד ממנו; :: (2) על מסלול הסעה המיועד לשמש מטוסים שהמרווח החיצוני בין כני הנסע הראשיים שלהם הוא 9 מטרים או יותר וקטן מ-15 מטרים, ישורטטו שני סימוני הנחיה מחייבים, שיהיו - ::: (א) לפי איור משנה "B - taxiway for aeroplanes with OMGWS from 9 m up to but not including 15 m" באיור "Mandatory instruction marking" בנספח 14; ::: (ב) משני צידי סימון ציר מסלול ההסעה; ::: (ג) במרחק שלא יפחת ממטר אחד מאלה: :::: (1) מסימון עמדת ההמתנה, מהצד שבו נדרש כלי הטיס להמתין; :::: (2) מסימון ציר מסלול ההסעה, לרוחב מסלול ההסעה; :: (3) על אף האמור [[בתקנה 37(ב)]], סימון ההנחיה המחייב יורכב מכיתוב של תווים בצבע לבן על רקע אדום, ויהיה זהה לזה שעל גבי שלט ההנחיה המחייב המתאים, למעט אם מדובר בסימון הנחיה מחייב שעניינו איסור כניסה {{מוקטן|(no entry)}}, שאז הוא יורכב מכיתוב שתוכנו "NO ENTRY"; :: (4) הרקע של סימון ההנחיה המחייב יהיה בצורת מלבן, וישתרע למרחק של 0.50 מטרים לפחות מקצות הכיתוב, לאורכו ולרוחבו; :: (5) נוכח בעל הרישיון לדעת כי הניגודיות בין סימון ההנחיה המחייב לבין המשטח שעליו הוא מסומן אינה מספקת, או שהמנהל הורה לו לעשות כן, יכלול סימון ההנחיה המחייב מסגרת מתאימה ליצירת הניגודיות, בצבע שחור או בצבע לבן, בהתחשב בצבע המשטח כאמור; :: (6) כל תו בכיתוב לפי תקנה זו יהיה בצורה וביחס כמפורט בתוספת מספר 3 ובאורך לפי הוראות אלה: ::: (א) 4 מטרים, לגבי מסלול הסעה המיועד לשמש מטוסים שהמרווח החיצוני בין כני הנסע הראשיים שלהם הוא 6 מטרים או יותר וקטן מ-15 מטרים; ::: (ב) 2 מטרים לכל הפחות, לגבי מסלול הסעה המיועד לשמש מטוסים שהמרווח החיצוני בין כני הנסע הראשיים שלהם קטן מ-6 מטרים. : (ד) שורטטה עמדת המתנה למסלול בדפוס B2 לפי [[תקנה 49(4)]] על גבי מסלול הסעה שרוחבו עולה על 60 מטרים, ישרטט בעל הרישיון, נוסף על האמור בתקנת משנה (ג), סימון הנחיה מחייב שיורכב מכיתוב שתוכנו "CAT II"‏, "CAT III" או "CAT II/III", לפי סוג הגישה למסלול שאותו משרתת עמדת ההמתנה, שיחולו עליו הוראות אלה: :: (1) סימון ההנחיה המחייב ישורטט במרחק של 0.90 מטרים מסימון עמדת ההמתנה, מהצד שבו נדרש כלי הטיס להמתין; :: (2) שרטוט סימון ההנחיה המחייב יחל ממרחק של 0.90 מטרים מצד מסלול ההסעה לכיוון ציר מסלול ההסעה, לאורכו של סימון עמדת ההמתנה; :: (3) לגבי מסלול הסעה שרוחבו עולה על 90 מטרים - סימון ההנחיה המחייב ישורטט מספר פעמים לרוחב מסלול ההסעה, מכל צד של מסלול ההסעה לכיוון ציר מסלול ההסעה, ובמרווחים שלא עולים על 45 מטרים בין סימון לסימון; :: (4) כל תו בכיתוב האמור יהיה באורך שלא יפחת מ-1.80 מטרים, בצורה וביחס כמפורט בתוספת מספר 3; :: (5) תחול עליו גם תקנת משנה (ג)(3), (4) ו-(5). : (ה) בעל רישיון לא ישרטט סימון הנחיה מחייב על גבי מסלול, אלא אם כן אישר לו זאת המנהל. @ 57. סימון מידע : (א) בעל רישיון ישרטט סימון מידע {{מוקטן|(information marking)}}, נוסף על שלט מידע {{מוקטן|(Information sign)}}, במקום שבו נוכח לדעת כי הדבר נדרש לשם הפעלה בטוחה של שדה התעופה, או שהמנהל הורה לו לעשות כן. : (ב) נוכח בעל הרישיון לדעת כי הצבת שלט מידע אינה אפשרית או שהמנהל הורה לו לעשות כן, ישרטט בעל הרישיון סימון מידע מתאים על משטח אזור התנועה. : (ג) בעל רישיון ישרטט סימון מידע לרוחב משטח אזור התנועה, וימקמו כך שיהיה קריא מתא הטייס של כלי הטיס שאותו נועדו מסלול ההסעה או הרחבה לשמש. : (ד) בעל רישיון ישרטט סימון מידע לפי הוראות אלה: :: (1) על אף האמור [[בתקנה 37(ב)]], יחולו הוראות אלה: ::: (א) סימון המידע יורכב מכיתוב בצבע צהוב על רקע שחור, אם הוא בא במקום שלט שעניינו מיקום {{מוקטן|(location)}} או נוסף עליו; ::: (ב) סימון המידע יורכב מכיתוב בצבע שחור על רקע צהוב, אם הוא בא במקום שלט שעניינו הכוונה {{מוקטן|(direction)}} או נוסף עליו; :: (2) כל תו בכיתוב המרכיב את סימון המידע יהיה - ::: (א) באורך 4 מטרים, לגבי מסלול הסעה המיועד לשמש מטוסים שהמרווח החיצוני בין כני הנסע הראשיים שלהם הוא 6 מטרים או יותר וקטן מ-15 מטרים, אלא אם כן אישר לו המנהל אורך אחר, לאחר שנוכח לדעת כי הדבר נדרש בשל מגבלות מקום, ובלבד שזה לא יפחת מ-2 מטרים; ::: (ב) באורך 2 מטרים לכל הפחות, לגבי מסלול הסעה המיועד לשמש מטוסים שהמרווח החיצוני בין כני הנסע הראשיים שלהם קטן מ-6 מטרים; ::: (ג) בצורה וביחס כמפורט בתוספת מספר 3; :: (3) נוכח בעל הרישיון לדעת כי הניגודיות בין הרקע של סימון המידע לבין המשטח שעליו הוא מסומן אינה מספקת, או שהמנהל הורה לו לעשות כן, יכלול בסימון המידע מסגרת לפי הוראות אלה: ::: (א) אם הרקע של סימון המידע הוא בצבע צהוב - מסגרת בצבע שחור; ::: (ב) אם הרקע של סימון המידע הוא בצבע שחור - מסגרת בצבע צהוב. @ 58. סימוני מסלול סגור : (א) בעל רישיון ישרטט, על מסלול או קטע של מסלול סגור, אם לצמיתות ואם באופן זמני, סימוני מסלול סגור {{מוקטן|(closed runway marking)}} לפי הוראות אלה: :: (1) סימוני מסלול סגור ישורטטו בתחילתו ובסופו של המסלול או של קטע המסלול הסגור, וכן לאורכו של המסלול או קטע המסלול הסגור כך שהמרחק בין הסימונים לא יעלה על 300 מטרים; :: (2) סימוני מסלול סגור יהיו בצורה, בגודל וביחס לפי איור משנה "closed runway marking" באיור "Closed runway and taxiway markings" בנספח 14. : (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), רשאי בעל רישיון שלא לשרטט, על מסלול או קטע של מסלול שנסגר לתקופה קצרה, סימוני מסלול סגור, אם הוא הבטיח כי תינתן אזהרה מתאימה בדבר סגירת המסלול או קטע ממנו באמצעות מגדל הפיקוח. @ 59. סימוני מסלול הסעה סגור : (א) בעל רישיון ישרטט, על מסלול הסעה או קטע של מסלול הסעה סגור, אם לצמיתות ואם באופן זמני, סימוני מסלול הסעה סגור {{מוקטן|(closed taxiway marking)}} לפי הוראות אלה: :: (1) סימוני מסלול הסעה סגור יסומנו בתחילתו ובסופו של מסלול ההסעה או של קטע מסלול ההסעה הסגור, לפחות; :: (2) סימוני מסלול הסעה סגור יהיו בצורה, בגודל וביחס לפי איור משנה "closed taxiway marking" באיור "Closed runway and taxiway markings" בנספח 14. : (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), רשאי בעל רישיון שלא לשרטט על מסלול הסעה או קטע של מסלול הסעה שנסגר לתקופה קצרה, סימוני מסלול הסעה סגור, אם הוא הבטיח כי תינתן אזהרה מתאימה בדבר סגירת מסלול ההסעה או קטע ממנו באמצעות מגדל הפיקוח. @ 60. הסתרת סימונים ותאורות במסלול סגור או במסלול הסעה סגור : (א) נסגר מסלול, מסלול הסעה או קטע שלהם לצמיתות, יסתיר בעל הרישיון את סימוני המסלול, סימוני מסלול ההסעה או הקטע האמור, לפי העניין. : (ב) נסגר מסלול, מסלול הסעה או קטע שלהם, לא יפעיל בעל הרישיון את מערכת תאורות הגישה, תאורות המסלול, תאורות מסלול ההסעה או הקטע האמור, לפי העניין, אלא לצורך תחזוקתם או לצורך מבצעי אחר. @ 61. סימוני טרום מפתן מסלול : בעל רישיון ישרטט, על משטח סלול שלפני מפתן מסלול, שאורכו עולה על 60 מטרים ושאינו מתאים לשימוש כלי טיס, סימוני טרום מפתן מסלול {{מוקטן|(pre-threshold marking)}}, לפי הוראות אלה: : (1) סימוני טרום מפתן סלול ישתרעו לכל אורכו של המשטח הסלול כאמור; : (2) סימוני טרום מפתן מסלול יהיו בצורה, בגודל וביחס לפי איור "Pre-threshold marking" בנספח 14. === סימן ג': שלטים === @ 62. הצבת שלטים : לא יפעיל בעל רישיון שדה תעופה אלא אם כן הציב בו שלטים {{מוקטן|(signs)}} לפי [[סימן זה]]. @ 63. מאפיינים כלליים של שלט : לא יציב בעל רישיון שלט לפי [[סימן זה]] אלא אם כן מתקיימות בשלט הוראות אלה: : (1) הוא עצם שביר; : (2) גובהו מעל פני הקרקע {{מוקטן|(installed height)}} מאפשר מרווח בטוח בינו לבין כל מדחף או מנוע של כלי טיס, ובכל מקרה לא עולה על הגובה המפורט בעמודה "installed (max)" שבטבלה שעניינה "Location distances for taxiing guidance signs including runway exit signs" לנספח 14, למעט לגבי שלט מרחק נותר להמראה או לנחיתה; : (3) הוא ממוקם במרחק מזערי מחלקו הסלול של מסלול או של מסלול הסעה, כמפורט בטבלה שעניינה "Location distances for taxiing guidance signs including runway exit signs" לנספח 14, לפי העניין; : (4) לגבי שלט הנחיה מחייב {{מוקטן|(mandatory instruction sign)}} או שלט מידע {{מוקטן|(information sign)}} - הוא מלבני, כשצלעו הארוכה אופקית; : (5) לא נעשה בו שימוש בצבע האדום, אלא על גבי שלט הנחיה מחייב; : (6) הכיתוב על גביו הוא לפי המאפיינים לעניין זה שבתוספת מספר 4; : (7) הוא בצבע לפי תוספת מספר 1 לעניין "Colours for markings, signs and panels"; : (8) אם הוא מיועד לשימוש על מסלול שמתקיים בו אחד מאלה, הוא מואר לפי תוספת מספר 4 לעניין זה: :: (א) ערך הראות על מסלול המזערי שהוגדר כתנאי להפעלתו, קטן מ-800 מטרים; :: (ב) הוא מסלול ממוכשר, המופעל בלילה; :: (ג) הוא מסלול לא-ממוכשר שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 3 או 4, המופעל בלילה; : (9) אם הוא מיועד לשימוש על מסלול לא-ממוכשר שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 1 או 2, המופעל בלילה, הוא מואר לפי תוספת מספר 4 לעניין זה או שהוא משיב אור {{מוקטן|(retroreflective)}}. @ 64. שלט בעל תוכן משתנה : (א) בעל רישיון יציב שלט בעל תוכן משתנה {{מוקטן|(variable message sign)}} אם מתקיים אחד מאלה: :: (1) המידע המוצג בשלט תקף רק במהלך פרקי זמן מוגדרים; :: (2) קיים צורך בהצגת תכנים שונים לחלופין. : (ב) תצוגת שלט בעל תוכן משתנה שאינו בשימוש או שאירעה בו תקלה, תהיה ריקה. : (ג) לא יעשה בעל רישיון שימוש בשלט בעל תוכן משתנה אלא אם כן פרק הזמן לשינוי התוכן על גבי השלט קצר ככל האפשר, ואינו עולה על 5 שניות. @ 65. מאפיינים כלליים של שלט הנחיה מחייב : (א) שלט הנחיה מחייב {{מוקטן|(mandatory instruction sign)}} יורכב מכיתוב של תווים בצבע לבן על רקע אדום. : (ב) נוכח בעל הרישיון לדעת כי, בשל גורמים סביבתיים או אחרים, נדרש להדגיש את הניגודיות בין הכיתוב על גבי השלט לבין הרקע שלו, או שהמנהל הורה לו לעשות כן, יוסיף, סביב הקצוות החיצוניים של התווים, קו מיתאר בצבע שחור בעובי, לפי הוראות אלה: :: (1) לגבי מסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 1 או 2 - 10 מילימטרים; :: (2) לגבי מסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 3 או 4 - 20 מילימטרים. @ 66. שלט כינוי מסלול : בעל רישיון יציב שלט כינוי מסלול {{מוקטן|(runway designation sign)}}, לפי הוראות אלה: : (1) שלט כינוי מסלול יוצב בעמדת המתנה למסלול שסומנה בסימון עמדת המתנה למסלול בדפוס A2 לפי [[תקנה 49(3)]]; : (2) שלט כינוי מסלול ימוקם מכל צד של סימון עמדת ההמתנה למסלול, כשפניו לכיוון התנועה מעמדת ההמתנה למסלול אל המסלול עצמו; : (3) הכיתוב על פני שלט כינוי מסלול יורכב מכינוי המסלול או המסלולים שאליהם מובילה עמדת ההמתנה למסלול, כך שהוא מציג את כינוים מנקודת מבטו של הממתין בעמדת ההמתנה, לפי איורי משנה "runway designation of a runway extremity" או "runway designation of both extremities of a runway" באיור "Mandatory instruction signs", לפי העניין, ולפי איור "Examples of sign positions at taxiway/runway intersections" בנספח 14. @ 67. שלט עמדת המתנה קטגוריה I‏, II או III : בעל רישיון יציב שלט עמדת המתנה קטגוריה I‏, II או III‏ {{מוקטן|(category I, II or III holding position sign)}}, לפי הוראות אלה: : (1) שלט עמדת המתנה קטגוריה I‏, II או III יוצב בעמדת המתנה למסלול שסומנה בסימון עמדת המתנה למסלול בדפוס B2 לפי [[תקנה 49(4)]]; : (2) שלט עמדת המתנה קטגוריה I‏, II או III ימוקם מכל צד של סימון עמדת ההמתנה למסלול, כשפניו לכיוון התנועה מעמדת ההמתנה למסלול, לכיוון המסלול; : (3) הכיתוב על פני שלט עמדת המתנה קטגוריה I‏, II או III יורכב מכינוי המסלול או המסלולים שאליהם מובילה עמדת ההמתנה למסלול, בתוספת הכיתוב CAT I‏, CAT II‏, CAT III‏, CAT II/III, או CAT I/II/III, לפי העניין, לפי איורי משנה "category I hold position"‏, "category II hold position‏", "category III hold position‏", "category II and III hold position" או "category I, II and III hold position", לפי העניין, באיור "Mandatory instruction signs", ולפי איור "Examples of sign positions at taxiway/runway intersections" לנספח 14. @ 68. שלט עמדת המתנה למסלול : בעל רישיון יציב שלט עמדת המתנה למסלול {{מוקטן|(runway-holding position sign)}}, לפי הוראות אלה: : (1) שלט עמדת המתנה למסלול יוצב בעמדת המתנה למסלול שנקבעה לפי [[תקנה 27(ב)]]; : (2) שלט עמדת המתנה למסלול ימוקם מכל צד של עמדת ההמתנה למסלול, כשפניו לכיוון התנועה מעמדת ההמתנה למסלול לתוך האזור החודר למישורי הגבלת המכשולים או לתוך אזור חיוני ILS או אזור רגיש ILS, לפי העניין; : (3) הכיתוב על פני שלט עמדת המתנה למסלול יורכב מכינוי מסלול ההסעה שעליו מקוימת עמדת ההמתנה, בתוספת מספר ייחודי לאותה עמדת המתנה, לפי איור משנה "runway-holding position" באיור "Mandatory instruction signs" בנספח 14. @ 69. שלט אין כניסה : בעל רישיון יציב שלט אין כניסה {{מוקטן|(NO ENTRY sign)}}, לפי הוראות אלה: : (1) שלט אין כניסה יוצב בכניסה לאזור שהכניסה אליו אסורה; : (2) שלט אין כניסה ימוקם מכל צד של מסלול ההסעה, כשפניו לכיוון התנועה לאזור שהכניסה אליו אסורה; : (3) האיור על פני שלט אין כניסה יהיה לפי איור משנה "NO ENTRY" באיור "Mandatory instruction signs" בנספח 14. @ 70. שלט עמדת המתנה על דרך לכלי רכב : בעל רישיון יציב שלט עמדת המתנה על דרך לכלי רכב {{מוקטן|(road-holding position sign)}} בעמדת המתנה על דרך לכלי רכב שנקבעה לפי [[תקנה 29]], לפי הוראות אלה: : (1) שלט עמדת המתנה על דרך לכלי רכב ימוקם בצידה הימני של עמדת ההמתנה, במרחק של 1.50 מטרים מצד הדרך; : (2) שלט עמדת המתנה על דרך לכלי רכב יהיה לפי [[תקנה 16 לתקנות התעבורה]], לגבי ההוראות שעניינן "עצור! תן זכות קדימה לתנועה בדרך החוצה לרבות מסילה" ויכלול גם, אם בעל הרישיון נוכח לדעת כי הדבר נדרש להבטחת בטיחות התנועה מעמדת ההמתנה, את אלה: :: (א) כיתוב, בשפה העברית, האוסר המשך תנועה בלא מירשה ממגדל הפיקוח; :: (ב) שלט מיקום לפי [[תקנה 77]]; : (3) שלט עמדת המתנה על דרך לכלי רכב המיועד לשימוש בלילה יואר או יהיה משיב אור {{מוקטן|(retroreflective)}}, [[ותקנה 63(8) ו-(9)]] לא תחול לגבי שלט כאמור. @ 71. מאפיינים כלליים של שלט מידע : נוכח בעל רישיון לדעת שיש צורך מבצעי לזהות באמצעות שלט, מיקום מסוים או למסור מידע לגבי ניתוב התנועה או שהמנהל הורה לו לעשות כך, יציב שלט מידע {{מוקטן|(information sign)}} לפי הוראות אלה: : (1) שלט מידע ימוקם ככל האפשר, בצידו השמאלי של מסלול ההסעה שבצידו הוא מוצב; : (2) שלט מידע שאינו שלט מיקום לפי [[תקנה 77]], יורכב מכיתוב של תווים בצבע שחור על רקע צהוב; : (3) שלט מידע שהוא שלט מיקום יורכב מכיתוב של תווים בצבע צהוב על רקע שחור, ואם לא נלווה אליו כל שלט אחר - גם ממסגרת בצבע צהוב, לפי איור משנה "location" באיור "Information signs" בנספח 14; : (4) לא יוצב שלט מידע שאינו שלט מיקום בצד שלט הנחיה מחייב; : (5) שלט מידע בהצטלבות מסלולי הסעה, ימוקם לפני ההצטלבות, לפי הוראות אלה: :: (א) אם קיים סימון עמדת המתנת ביניים - בקו אחד עם סימון עמדת המתנת הביניים; :: (ב) אם לא קיים סימון עמדת המתנת ביניים - במרחק מציר מסלול ההסעה החוצה שלא יפחת מהאורכים האלה: ::: (1) 60 מטרים - לגבי מסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 3 או 4; ::: (2) 40 מטרים - לגבי מסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 1 או 2. @ 72. שלט פינוי מסלול : נוכח בעל רישיון לדעת שיש צורך מבצעי לזהות יציאה ממסלול למסלול הסעה, או שהמנהל הורה לו לעשות כן, יציב שלט פינוי מסלול {{מוקטן|(runway exit sign)}} לפי הוראות אלה: : (1) הוא ימוקם באותו צד של המסלול שאליו פונה היציאה מהמסלול, [[ותקנה 71(1)]] לא תחול לגבי שלט כאמור; : (2) הוא ימוקם לצד המסלול בנקודה על קו ניצב לנקודת ההשקה כאמור [[בתקנה 46(ג)(1)(ב)]]; : (3) הכיתוב על גביו יהיה לפי הוראות אלה: :: (א) הוא יורכב מכינוי מסלול ההסעה שאליו נעשית היציאה מהמסלול ומחץ המורה את הכיוון שבו יש לנוע, שיהיה לפי אלה: ::: (1) מוטה בזווית של 45 מעלות ביחס לכינוי מסלול ההסעה - אם היציאה היא למסלול הסעה לפינוי מהיר; ::: (2) ניצב לכינוי מסלול ההסעה - אם היציאה היא למסלול הסעה שאינו מסלול הסעה לפינוי מהיר; :: (ב) הוא יהיה לפי איורי המשנה "runway exit" באיור "Information signs" בנספח 14. @ 73. שלט מסלול פנוי : בעל רישיון יציב שלט מסלול פנוי {{מוקטן|(runway vacated sign)}} אחרי כל יציאה ממסלול, לפי הוראות אלה: : (1) שלט מסלול פנוי ימוקם - :: (א) לכל הפחות בצד אחד של מסלול ההסעה, וככל האפשר משני צידי מסלול ההסעה; :: (ב) בקו עמדת ההמתנה למסלול שעל גבי מסלול ההסעה שאליו מובילה היציאה מהמסלול, ואם היו על מסלול ההסעה כאמור מספר עמדות המתנה למסלול - בקו עמדת המתנה למסלול הרחוקה ביותר מהמסלול; :: (ג) כשפניו לכיוון התנועה מהמסלול לעמדת ההמתנה למסלול; : (2) הכיתוב על גבי שלט מסלול פנוי יהיה בצורה של סימון עמדת ההמתנה למסלול בדפוס {{מוקטן|(pattern)}} A2, לפי איורי משנה שעניינם "runway vacated" באיור "Information signs" בנספח 14. @ 74. שלט מרחק המראה זמין מהצטלבות : נוכח בעל רישיון לדעת שיש צורך מבצעי לציין את מרחק ההמראה הזמין מהצטלבות בין מסלול לבין מסלול הסעה, או שהמנהל הורה לו לעשות כן, יציב שלט מרחק המראה זמין מהצטלבות {{מוקטן|(intersection take-off sign)}}, לפי הוראות אלה: : (1) שלט מרחק המראה זמין מהצטלבות ימוקם בצידו השמאלי של מסלול ההסעה שבצידו הוא מוצב; : (2) המרחק בין שלט המראה זמין מהצטלבות לבין ציר מסלול ההמראה, לא יפחת מהאורכים האלה: :: (א) 60 מטרים - לגבי מסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 3 או 4; :: (ב) 45 מטרים - לגבי מסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 1 או 2; : (3) הכיתוב על גבי שלט מרחק המראה זמין מהצטלבות יורכב ממספר המשקף את מרחק ההמראה הזמין במטרים בצירוף האות m, ומחץ המורה את כיוון הפנייה לצורך ההמראה, שיהיה ניצב למספר כאמור, לפי איורי משנה "intersection take-off" באיור "Information signs" בנספח 14. @ 75. שלט יעד : נוכח בעל רישיון לדעת שיש צורך מבצעי לציין את הכיוון ליעד מסוים בשדה התעופה, כגון רחבה מסוימת או אזור פריקה וטעינה של כלי טיס, יציב שלט יעד {{מוקטן|(destination sign)}}, לפי הוראות אלה: : (1) הכיתוב על גבי שלט יעד יורכב מאותיות, ספרות או שילוב של השניים, המזהה את היעד, ומחץ המורה את כיוון היעד, לפי איור משנה "destination" באיור "Information signs" בנספח 14; : (2) לא יוצב שלט הכוונה לפי [[תקנה 76]] או שלט מיקום לפי [[תקנה 77]] בצמוד לשלט יעד, אלא אם כן אישר זאת המנהל. @ 76. שלט הכוונה : נוכח בעל רישיון לדעת שיש צורך מבצעי לזהות כינוי וכיוון של מסלולי הסעה בהצטלבות, יציב שלט הכוונה {{מוקטן|(direction sign)}} לפי הוראות אלה: : (1) הכיתוב על גבי שלט הכוונה יורכב מאותיות, או משילוב של אותיות וספרות, המזהים את מסלול ההסעה שאליו מכוון השלט, ומחץ המורה את כיוון ההסעה למסלול ההסעה המזוהה, לפי איורי המשנה שעניינם "direction" באיור "Information signs" בנספח 14; : (2) מספר שלטי הכוונה שיש להציב זה בצד זה, ימוקמו בסדר כזה שזווית החיצים המורים את כיוון ההסעה שעל גביהם תלך ותגדל ביחס לאנך, לפי מסלולי ההסעה שאותם הם מזהים; : (3) כל שלט הכוונה שעניינו פנייה שמאלה ימוקם משמאלו של שלט המיקום, וכל שלט הכוונה שעניינו פנייה ימינה, ימוקם מימינו של שלט המיקום, למעט בצומת שאותו חוצה מסלול הסעה יחיד, שאז רשאי בעל הרישיון למקם את שלט ההכוונה מימין לשלט המיקום; : (4) שלטי הכוונה צמודים יופרדו זה מזה באמצעות קו אנכי שחור. @ 77. שלט מיקום : בעל רישיון יציב שלט מיקום {{מוקטן|(location sign)}},לפי הוראות אלה: : (1) שלט מיקום יוצב בכל אחד מאלה: :: (א) בצידו המרוחק של שלט כינוי מסלול ממסלול ההסעה, לפי איור "Examples of sign positions at taxiway/runway intersections" בנספח 14; :: (ב) בצידו המרוחק ממסלול ההסעה של שלט מסלול פנוי, לפי איור משנה "runway vacated" באיור "Information signs" בנספח 14; :: (ג) בצד שלט הכוונה, לפי איורי המשנה שעניינם "direction" באיור "Information signs" בנספח 14; :: (ד) אם יש צורך מבצעי לזהות מסלול הסעה ביציאה מרחבה או לאחר הצטלבות; :: (ה) אם יש צורך מבצעי לזהות עמדת המתנת ביניים; : (2) שלט מיקום לא יוצב על מסלול, ובכלל זה בהצטלבות בין מסלולים, למעט לפי האמור [[בתקנה 38(ב)]]; : (3) הכיתוב על גבי שלט מיקום יורכב מכינוי מסלול ההסעה או הרחבה שעליה נמצא כלי הטיס, ולא יכלול חיצים; : (4) נדרש לזהות כל אחת מכמה עמדות המתנת ביניים לאורך אותו מסלול הסעה - יורכב הכיתוב על גבי שלט המיקום מכינוי עמדת המתנת הביניים לפי [[תקנה 28(3)]]. @ 78. סימון צומת "T" : נוכח בעל רישיון לדעת כי מסלול הסעה מסתיים בצומת דוגמת צומת "T" וקיים צורך מבצעי לזהות את סיום מסלול ההסעה, יזהה את סיומו באמצעות מחסום, שלט הכוונה או כל עזר חזותי מתאים, שימוקם מעבר לצומת כשפניו לכיוון מסלול ההסעה. @ 79. שלט עמדת בדיקת VOR : בעל רישיון יציב שלט עמדת בדיקת VOR‏ {{מוקטן|(VOR aerodrome checkpoint sign)}} בסמוך לעמדת בדיקת VOR, לפי הוראות אלה: : (1) שלט עמדת בדיקת VOR ימוקם קרוב ככל האפשר לעמדת הבדיקה שבסמוך אליה הוא מוצב, כך שהכיתוב שעל גביו ייראה מתא הטייס של כלי טיס העומד כנדרש על גבי סימון העמדה לפי [[תקנה 51]]; : (2) שלט עמדת בדיקת VOR יורכב מכיתוב בצבע שחור על רקע צהוב; : (3) הכיתוב על גבי שלט עמדת בדיקת VOR יהיה לפי איורי המשנה "where no DME is collocated with the VOR" או "where a DME is collocated with the VOR" באיור "VOR aerodrome checkpoint sign" לנספח 14, לפי העניין. @ 80. שלט מיקום עמדת חניה : ככל האפשר, בעל רישיון יציב שלט מיקום עמדת חניה {{מוקטן|(aircraft stand identification sign)}} בכל עמדת חניה, לפי הוראות אלה: : (1) שלט מיקום עמדת חניה ימוקם כך שייראה בבירור מתא הטייס של כלי טיס טרם הכניסה לעמדת החניה; : (2) שלט מיקום עמדת חניה יורכב מכיתוב בצבע שחור על רקע צהוב; : (3) הכיתוב על גבי שלט מיקום עמדת חניה יהיה כינוי עמדת החניה. @ 81. שלטי מרחק נותר להמראה או לנחיתה : החליט בעל רישיון להציב שלטי מרחק נותר להמראה או לנחיתה {{מוקטן|(runway distance remaining sign)}} (בתקנה זו - שלטי מרחק נותר), לא יפעיל את המסלול אלא אם כן מתקיימות הוראות אלה: : (1) שלטי המרחק הנותר ממוקמים - :: (א) משני צידיו של המסלול לכל אורכו, אלא אם כן אישר המנהל לבעל הרישיון למקמם מצד אחד של המסלול, לאחר שנוכח לדעת כי בשל תנאי המסלול וסביבתו לא ניתן למקמם משני צידי המסלול; :: (ב) במרחק מצד המסלול, כהגדרתו [[בתקנה 42(ג)]], מחוץ למסלול, כמפורט בטבלה שעניינה "Location distances for runway distance remaining signs" לנספח 14, בשים לב לרכיב הספרה בקוד המסלול של המסלול שלצידו הם ממוקמים; :: (ג) במרחק אורכי של 300 מטרים לערך בין שלט לשלט מכל צד של המסלול ובמרחק שווה מציר המסלול, ואם הם ממוקמים משני צידי המסלול - גם במקביל זה לזה; : (2) הכיתוב על גבי שלטי המרחק הנותר מורכב מתווים בצבע לבן על רקע שחור; : (3) שלטי המרחק הנותר ערוכים בתצורה {{מוקטן|(configuration)}} כמפורט בצרופה א' לעניין "Runway distance remaining signs (RDRSs)", בשים לב לאורך המסלול; : (4) כל שלטי המרחק הנותר הם בעלי אותם ממדים, וממדיהם אינם עולים על אלה המפורטים בטבלה שעניינה "Location distances for runway distance remaining signs" לנספח 14, בשים לב לרכיב הספרה בקוד המסלול של המסלול שלצידו הם ממוקמים. @ 82. שלטי אזור לא שמיש וסימוני אזור לא שמיש : (א) נוכח בעל רישיון לדעת כי מתקיים אחד מאלה וכי יש צורך מבצעי בהצבת שלטים לצורך הפעלה בטוחה, או שהמנהל הורה לו לעשות כן, יציב שלטי אזור לא שמיש {{מוקטן|(unserviceability signs)}}, לפי תקנה זו: :: (1) יש שינוי זמני במרחקים המוצהרים של מסלול; :: (2) יש שינוי זמני במסלול הסעה או הרחבה. : (ב) בעל רישיון יסיר שלטים קיימים המספקים מידע לא מספיק או מידע מטעה לגבי אזור לא שמיש או יכסה אותם כך שלא יספקו עוד מידע כאמור. : (ג) לא יציב בעל רישיון שלטי אזור לא שמיש אם תוכנם סותר את המידע שבפרסומי המידע התעופתי המתאימים. : (ד) בעל רישיון יציב שלטי אזור לא שמיש לפי הוראות אלה: :: (1) באזור התנועה, במקום שלדעתו ישרת את הצורך המבצעי בקביעתם וכך שאינם מסתירים עזרים חזותיים אחרים ואינם מספקים מידע שסותר את זה שבעזרים חזותיים אחרים; :: (2) הם מורכבים מכיתוב בצבע שחור על רקע כתום וממסגרת בצבע שחור ברוחב כמפורט להלן: ::: (א) לגבי מסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 1 או 2 - 10 מילימטרים; ::: (ב) לגבי מסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 3 או 4 - 20 מילימטרים; :: (3) תוכנו של הכיתוב על גביהם מורכב מהודעה קריאה, בהירה ופשוטה, שבה המידע השימושי ההכרחי להפעלה הבטוחה; :: (4) הם משיבי אור; :: (5) בתוספת שתי תאורות בצבע אדום או צהוב, שיהבהבו בעת ובעונה אחת, שימוקמו לפי איור "Examples of unserviceability signs" לנספח 14 - אם נוכח בעל הרישיון לדעת שיש להגדיל את הבולטות של השלטים. : (ה) נוכח בעל רישיון לדעת כי מתקיים אחד מאלה, או שהמנהל הורה לו לעשות כן, ישרטט סימון אזור לא שמיש {{מוקטן|(unserviceability marking)}} מתאים: :: (1) הדבר נדרש לשם הפעלה בטוחה של שדה התעופה - שאז ישרטט בעל הרישיון סימון אזור לא שמיש נוסף על שלטי אזור לא שמיש; :: (2) הצבת שלטי אזור לא שמיש אינה אפשרית. : (ו) בעל רישיון ישרטט סימון אזור לא שמיש כאמור בתקנת משנה (ה) על משטח אזור התנועה וימקם אותו במקום שלדעתו ישרת את הצורך המבצעי וכך שיהיה קריא מתא הטייס של כלי טיס המתקרב אליו. : (ז) סימון אזור לא שמיש כאמור בתקנת משנה (ה), יורכב מכיתוב בצבע שחור על רקע כתום וממסגרת בצבע שחור, ויהיה לפי הוראות אלה: :: (1) הכיתוב יהיה בצורה וביחס כמפורט בתוספת מספר 3; :: (2) הרקע יהיה מלבני, וישתרע למרחק של 0.50 מטרים לפחות מקצות הכיתוב, לאורכו ולרוחבו. === סימן ד': מסמנים === @ 83. קביעת מסמנים : לא יציב בעל הרישיון מסמנים {{מוקטן|(markers)}} בשדה התעופה אלא אם כן מתקיימות במסמנים הוראות [[סימן זה]]. @ 84. מאפיינים כלליים של מסמן : מסמן יהיה - : (1) עצם שביר, למעט מסמן ציר מסלול הסעה שלגביו תחול [[תקנה 88(ד)(4) (([צ"ל: תקנה 88(ג)(4)]))]]; : (2) מותקן בגובה שמאפשר מרווח בטוח בינו לבין כל מדחף או מנוע של כלי טיס; : (3) בצבע לפי תוספת מספר 1 לעניין "Colours for markings, signs and panels". @ 85. מסמני גבולות מסלול לא סלול : (א) נוכח בעל רישיון לדעת כי לא ניתן להבחין בבירור בין משטח מסלול לא סלול לבין פני הקרקע סביבו, יציב מסמני גבולות מסלול לא סלול {{מוקטן|(unpaved runway edge markers)}}. : (ב) בעל רישיון יציב מסמני גבולות מסלול לא סלול במסלול לפי הוראות אלה: :: (1) אם הוצבו סביבם תאורות מסלול - הם משולבים בקיבועי התאורות; :: (2) אם לא הוצבו סביבם תאורות מסלול - הם שטוחים ומלבניים או חרוטיים, וממוקמים כך שכל המסמנים יחד מתחמים בצורה ברורה את המסלול הלא סלול; :: (3) מסמן שטוח ומלבני יהיה באורך מזערי של 3 מטרים וברוחב מזערי של מטר אחד, והצלע הארוכה שלו תהיה מקבילה לציר המסלול; :: (4) מסמן חרוטי יהיה בגובה מרבי של 0.50 מטרים. @ 86. מסמני גבולות שטח עצירה : (א) נוכח בעל רישיון לדעת כי לא ניתן להבחין בבירור בין משטח שטח העצירה לבין פני הקרקע סביבו, יציב מסמני גבולות שטח עצירה {{מוקטן|(stopway edge markers)}}. : (ב) בעל רישיון יציב מסמני גבולות שטח עצירה שהם שונים באופן מספק ממסמני גבולות מסלול לא סלול, כך שיובטח שאין בלבול בין שני סוגי המסמנים. @ 87. מסמני גבולות מסלול הסעה : (א) בעל רישיון יציב מסמני גבולות מסלול הסעה {{מוקטן|(taxiway edge markers)}}, במסלול הסעה שרכיב הספרה של קוד הייחוס שלו הוא 1 או 2 שלא קיימות לגביו תאורות ציר מסלול הסעה, תאורות צידי מסלול הסעה או מסמני ציר מסלול הסעה. : (ב) בעל רישיון ימקם מסמני גבולות מסלול הסעה לפי נספח 14 לעניין מיקום {{מוקטן|(Location)}} של "Taxiway edge lights", בשינויים המחויבים. : (ג) לא יציב בעל רישיון מסמן גבול מסלול הסעה אלא אם כן מתקיימות בו הוראות אלה: :: (1) הוא משיב אור; :: (2) הוא בצבע כחול; :: (3) הוא בעל צורה מלבנית מנקודת מבטו של הטייס, ושטח הפנים שלו מנקודת המבט כאמור לא קטן מ-150 סנטימטרים רבועים. @ 88. מסמני ציר מסלול הסעה : (א) בעל רישיון יציב מסמני ציר מסלול הסעה {{מוקטן|(taxiway centre line markers)}} במקרים האלה: :: (1) על מסלול הסעה שרכיב הספרה של קוד הייחוס שלו הוא 1 או 2 שלא קיימות לגביו תאורות ציר מסלול הסעה, תאורות צידי מסלול הסעה או מסמני גבולות מסלול הסעה; :: (2) על מסלול הסעה שרכיב הספרה של קוד הייחוס שלו הוא 3 או 4 שלא קיימות לגביו תאורות ציר מסלול הסעה, אם נוכח בעל הרישיון לדעת שהדבר נדרש לשיפור ההנחיה שמספקים סימוני ציר מסלול ההסעה. : (ב) בעל רישיון ימקם מסמני ציר מסלול הסעה לפי הוראות אלה: :: (1) לפי נספח 14 לעניין מיקום {{מוקטן|(Location)}} של "Taxiway centre line lights", בשינויים המחויבים; :: (2) על גבי סימון ציר מסלול ההסעה, אלא אם כן הדבר אינו אפשרי, שאז כל מסמן ימוקם במרחק שלא יעלה על 0.30 מטרים מסימון ציר מסלול ההסעה. : (ג) לא יציב בעל רישיון מסמן ציר מסלול הסעה אלא אם כן מתקיימות בו הוראות אלה: :: (1) הוא משיב אור; :: (2) הוא בצבע ירוק; :: (3) הוא בעל צורה מלבנית מנקודת מבטו של הטייס, וכך ששטח הפנים שלו מנקודת המבט כאמור לא קטן מ-20 סנטימטרים רבועים; :: (4) בעל הרישיון בדק ומצא כי המסמן מתוכן ומותקן כך שהוא יכול לעמוד בדריסה של גלגלי כלי טיס בלי שייגרם כתוצאה מכך נזק לכלי הטיס או למסמן עצמו. @ 89. מסמני גבולות מסלול הסעה לא סלול : (א) נוכח בעל רישיון לדעת כי לא ניתן להבחין בבירור בין משטח מסלול הסעה לא סלול לבין פני הקרקע סביבו, יציב מסמני גבולות מסלול הסעה לא סלול {{מוקטן|(unpaved taxiway edge markers)}}. : (ב) בעל רישיון ימקם מסמני גבולות מסלול הסעה לא סלול לפי הוראות אלה: :: (1) אם הוצבו סביבם תאורות מסלול הסעה - הם משולבים בקיבועי התאורות; :: (2) אם לא הוצבו סביבם תאורות מסלול הסעה - הם חרוטיים, וממוקמים כך שכל המסמנים יחד מתחמים בצורה ברורה את מסלול ההסעה הלא סלול. @ 90. מסמני אזור לא שמיש, תאורות אזור לא שמיש ותאורות מסלול סגור : (א) נוכח בעל רישיון לדעת כי חלק של מסלול הסעה, רחבה או מפרץ המתנה אינו מתאים לתנועת כלי טיס אבל ניתן לעוקפו בצורה בטוחה (להלן בתקנה זו - אזור לא שמיש), יציב בו מסמני אזור לא שמיש, ואם החלק כאמור נמצא באזור תנועה המשמש בלילה - גם תאורות אזור לא שמיש, לפי תקנה זו. : (ב) בעל רישיון יציב מסמני אזור לא שמיש ותאורות אזור לא שמיש לפי הוראות אלה: :: (1) מסמני אזור לא שמיש ותאורות אזור לא שמיש ימוקמו במרווחים קרובים, כך שיתחמו את האזור הלא שמיש, ולגבי תאורות אזור לא שמיש - גם לפי צרופה א' לעניין "Lighting of unserviceable areas"; :: (2) מסמני אזור לא שמיש יורכבו ממספר מיתקנים ניצבים ובולטים שהם אחד מאלה: ::: (א) דגל שמתקיימים בו אלה: :::: (1) שטחו 0.50 מטרים רבועים לפחות; :::: (2) צבעו אדום, כתום או צהוב או שילוב של אחד מאלה עם הצבע הלבן; ::: (ב) חרוט {{מוקטן|(cone)}}, שמתקיימים בו אלה: :::: (1) גובהו 0.50 מטרים מעל פני הקרקע שעליה הוא מוצב לפחות; :::: (2) צבעו אדום, כתום או צהוב או שילוב של אחד מאלה עם הצבע הלבן; ::: (ג) לוח סימון, שמתקיימים בו אלה: :::: (1) גובהו 0.50 מטרים מעל פני הקרקע שעליה הוא מוצב לפחות; :::: (2) אורכו 0.90 מטרים לפחות; :::: (3) הוא צבוע, לסירוגין, בפסים אנכיים בצבעים אדום ולבן או כתום ולבן; :: (3) תאורות אזור לא שמיש יורכבו מתאורות המאירות באור קבוע בצבע אדום; עוצמת האור האדום תבטיח את בולטותו לעומת עוצמת תאורות סמוכות ולעומת רמת התאורה הכללית שלעומתה הוא נצפה בדרך כלל, ולא תפחת מ-‎10 cd; :: (4) במסלול שמיש או במסלול הסעה שמיש הפועל בלילה, המצטלב עם מסלול, מסלול הסעה או קטע שלהם שנסגר, יציב בעל הרישיון, נוסף על סימוני אזור לא שמיש, גם תאורות אזור לא שמיש לפי הוראות אלה: ::: (א) הן מוצבות לאורך הכניסה לאזור הלא שמיש; ::: (ב) הן מוצבות כך שהרווח ביניהן אינו עולה על 3 מטרים. : (ג) בעל רישיון יציב תאורות מסלול סגור {{מוקטן|(closed runway lighting)}} על מסלול סגור באופן זמני או שנאסר לנחות עליו באופן זמני, ושקיימות בו תאורות מסלול, אם הוא נוכח לדעת שהדבר נדרש לבטיחות הטיסה או שהמנהל הורה לו לעשות כן, לפי הוראות אלה: :: (1) הן ימוקמו בכל קצה של המסלול, על ציר המסלול; :: (2) הן יהיו כך שמתקיימות בהן הוראות אלה: ::: (א) מנקודת מבטו של טייס העושה שימוש במסלול הן נראות כאילו הן ניצבות בפניו; ::: (ב) הן בצורה וביחס {{מוקטן|(proportions)}} לפי איור "Example of equivalent elevated closed runway lighting with five lights per branch" בנספח 14, וכוללות חמש תאורות לפחות על כל זרוע; תאורות אלה ממוקמות במרווחים שווים זו מזו, ובמרווחים כמפורט בטבלה שעניינה "Minimum interval between closed runway lights centres" לנספח 14, לפחות; :: (3) הן יאירו באורות מהבהבים בצבע לבן לכיוון הגישה למסלול, וקצב הבהובן יהיה כך שהן דולקות למשך שנייה אחת וכבות למשך שנייה אחת, בכל פעם; :: (4) הן יהיו כך שבמקרה של כשל במערכת ההבהוב שלהן, הן יעברו באופן אוטומטי להאיר באור קבוע בצבע לבן; :: (5) הן יהיו כך שמערכות אספקת הכוח החשמלי שלהן והשליטה בהן יאפשרו להפעיל אותן באופן עצמאי מתאורות מסלול אחרות; :: (6) עוצמתן ופיזור הקרן שלהן {{מוקטן|(beam spread)}} הם כאמור [[בתקנה 92(ד)]]. === סימן ה': תאורות === @ 91. קביעת תאורות : לא יפעיל בעל רישיון שדה תעופה אלא אם כן הציב בו תאורות {{מוקטן|(lights)}} לפי [[סימן זה]]. @ 92. מאפיינים כלליים של תאורות : (א) לא יציב בעל רישיון תאורת מסלול, תאורת שטח עצירה או תאורת מסלול הסעה שהיא תאורה מוגבהת {{מוקטן|(elevated)}}, אלא אם כן מתקיימות בה הוראות אלה: :: (1) היא עצם שביר; :: (2) היא מותקנת בגובה המאפשר מרווח בטוח בינה לבין כל מדחף או מנוע של כלי טיס; :: (3) היא מסומנת כך שתובטח בולטותה {{מוקטן|(conspicuous)}} ביום. : (ב) לא יציב בעל רישיון מערכת תאורות גישה {{מוקטן|(approach lighting system)}}, אלא אם כן מתקיימות בה הוראות אלה: :: (1) התאורות המרכיבות אותה והמבנים התומכים בהן הם עצם שביר, ואולם לגבי אלה המשתרעות למרחק גדול מ-300 מטרים ממפתן המסלול יחולו הוראות אלה: ::: (א) אם גובה המבנה התומך כאמור גבוה מ-12 מטרים - רק התאורה הנתמכת ו-12 המטרים העליונים של המבנה התומך יהיו עצם שביר; ::: (ב) אם המבנה התומך כאמור מוקף בעצמים לא שבירים - רק התאורה הנתמכת והחלק של המבנה התומך המיתמר מעל לגובה העצמים הלא שבירים יהיו עצם שביר; :: (2) נוכח בעל הרישיון לדעת כי המבנה התומך כאמור אינו בולט בצורה מספקת לעומת סביבתו {{מוקטן|(conspicuous)}} או שהמנהל הורה לו לעשות כן, יסמנו כך שיבלוט ביום ובלילה. : (ג) לא יציב בעל רישיון קיבוע תאורה השקוע במשטח אזור התנועה {{מוקטן|(light fixtures inset in the surface)}} אלא אם כן בדק ומצא כי קיבוע התאורה מתוכן ומותקן כך שמתקיימות בו הוראות אלה: :: (1) הוא יכול לעמוד בדריסה של גלגלי כלי טיס בלי שייגרם כתוצאה מכך נזק לכלי הטיס או לתאורה עצמה; :: (2) החום הנוצר בממשק שבין התאורה שבו לבין צמיג כלי טיס, כתוצאה מהולכה או קרינה {{מוקטן|(conduction or radiation)}}, לא עולה על 160 מעלות צלזיוס לחשיפה שמשכה הוא 10 דקות. : (ד) לא יציב בעל רישיון תאורות לפי [[סימן זה]], תאורות מסלול סגור לפי [[תקנה 90]] ותאורות שיש להוסיף לשלטי אזור לא שמיש לפי [[תקנה 82(ד)(6) (([צ"ל: תקנה 82(ד)(5)]))]], אלא אם כן עוצמתן ופיזור הקרן שלהן {{מוקטן|(beam spread)}} הם לפי תוספת מספר 2, לפי התאורה השייכת לעניין ולפי נסיבות השימוש בה, ובלבד שעוצמת האור המרבית בגבולות הצורה המגדירה את הקרן העיקרית {{מוקטן|(main beam)}} ובתוכה, לא תעלה על 3 פעמים עוצמת האור המזערית, כמוגדר שם. : (ה) בלי לגרוע מהאמור בתקנת משנה (ד), לא יציב בעל רישיון תאורות מסלול {{מוקטן|(runway lighting)}}, אלא אם כן עוצמתן מתאימה לכל אחד מאלה: :: (1) לתנאי הראות המזעריים ולאור הרקע {{מוקטן|(ambient light)}} שצפויים להתקיים בעת הפעלת המסלול שאותו נועדו תאורות המסלול לשרת, ולפי צרופה א' לעניין "Intensity control of approach and runway lights"; :: (2) לעוצמה של המקטע הסמוך של מערכת תאורות הגישה, אם קיימת, באופן שימנע מטייס בגישה לנחיתה את הרושם השגוי שלפיו תנאי הראות משתנים תוך כדי הגישה לנחיתה. : (ו) נוכח בעל רישיון לדעת כי שימוש במערכת תאורות בעוצמה גבוהה {{מוקטן|(high-intensity lighting system)}} הכרחי לצורך הפעלתו היעילה והבטוחה של שדה התעופה, לא יעשה בה שימוש אלא אם כן היא כוללת מנגנונים נפרדים לשליטה בעוצמת כל סוג תאורות המרכיב אותה, שיאפשרו התאמה של עוצמת כל סוג תאורות, לתנאי הראות ולאור הרקע בעת הפעלת שדה התעופה; לעניין זה, "סוג תאורות" - אחד או יותר מאלה: מערכת תאורת גישה {{מוקטן|(approach lighting system)}}, תאורות צידי מסלול {{מוקטן|(runway edge lights)}}, תאורות מפתן מסלול {{מוקטן|(runway threshold lights)}}, תאורות סוף מסלול {{מוקטן|(runway end lights)}}, תאורות ציר מסלול {{מוקטן|(runway centre line lights)}}, תאורות אזור נגיעה {{מוקטן|(runway touchdown zone lights)}} או תאורות ציר מסלול הסעה {{מוקטן|(taxiway centre line lights)}}. : (ז) לא יציב בעל רישיון תאורות לפי [[סימן זה]] אלא אם כן הן מאירות באור בצבע לפי תוספת מספר 1 לעניין "Colours for aeronautical ground lights". : (ח) לא יציב בעל רישיון תאורות מסלול ותאורות מסלול הסעה על מסלול שמהווה חלק מנתיב הסעה סטנדרטי, אלא אם כן מערכות התאורות השונות מקושרות {{מוקטן|(interlocked)}}, כך שתימנע האפשרות להפעלה של שני סוגי התאורות בעת ובעונה אחת. : (ט) נוכח בעל רישיון לדעת כי תאורה שאינה תאורה תעופתית בשדה התעופה או בסביבתו, גורמת לפגיעה בבטיחות הטיסה (להלן בתקנה זו - תאורה מסכנת), יודיע על כך למנהל בסמוך ככל האפשר לגילוי הדבר, ולגבי תאורה מסכנת כאמור שממוקמת בשדה התעופה - יכבה אותה, ימסך אותה או ישנה אותה, כך שלא תהווה פגיעה כאמור. : (י) בעל רישיון יפעל למניעת הקמה או הפעלה של תאורה מסכנת וליישום נספח 14 לעניין "Lights which may endanger the safety of aircraft‏", "Laser emissions which may endanger the safety of aircraft" ו-"Lights which may cause confusion", באמצעות הפעולות האלה: :: (1) ניטור, באמצעות בדיקה בראייה, כדי לגלות תאורה מסכנת בסביבת שדה התעופה הקרובה, לפי נוהל בספר העזר המבצעי; :: (2) ניטור תוכניות והליכי רישוי שפורסמו לפי [[חוק התכנון והבנייה]] לשם גילוי תאורה מסכנת; :: (3) הגשת התנגדויות לפי [[חוק התכנון והבנייה]], לשם מניעת הקמה או הפעלה של תאורה מסכנת; :: (4) נקיטת פעולות משפטיות למניעת הקמה של תאורה מסכנת או להסרתה; :: (5) יידוע המנהל על תאורה מסכנת שגילה, על הפעולות שנקט לפי פסקאות (3) ו-(4) ועל תוצאותיהן. : (יא) בתקנה זו - ::- "פגיעה בבטיחות הטיסה" - לרבות הפרעה לתאורות שעל בעל רישיון לקיים לפי [[סימן זה]], הסחת הדעת מתאורות כאמור, פגיעה ביעילותן, בלבול בין תאורות כאמור לבין תאורות לא תעופתיות או סנוור טייס; ::- "תאורה שאינה תאורה תעופתית" - לרבות משדר קרינת לייזר {{מוקטן|(laser emitter)}}. @ 93. משואת שדה תעופה : (א) בעל רישיון יציב בשדה תעופה המיועד לפעול בלילה משואת שדה תעופה {{מוקטן|(aerodrome beacon)}}. : (ב) בעל רישיון ימקם את משואת שדה התעופה לפי הוראות אלה: :: (1) היא תמוקם בשדה התעופה או בסמוך לו, באזור שבו קיימת תאורת רקע חלשה; :: (2) היא תמוקם כך שלא תוסתר בכיוונים שלגביהם היא משמשת; :: (3) היא תמוקם כך שלא תסנוור טייס בגישה לנחיתה. : (ג) לא יציב בעל רישיון משואת שדה תעופה, אלא אם כן מתקיימות בה הוראות אלה: :: (1) היא מאירה בצבעים מהבהבים לסירוגין, לפי הפירוט הזה: ::: (א) לגבי שדה תעופה יבשתי - באור בצבע ירוק ובאור בצבע לבן; ::: (ב) לגבי שדה תעופה ימי - באור בצבע צהוב ובאור בצבע לבן; ::: (ג) לגבי שדה תעופה משולב, יבשתי וימי - לפי אחד משילובי הצבעים לפי פסקת משנה (א) או לפי פסקת משנה (ב), בשים לב לחלק של שדה התעופה המשמש את עיקר פעילותו; :: (2) היא מהבהבת בתדירות של 20 עד 30 הבהובים לדקה; :: (3) האור הנראה ממנה, הוא לפי ההוראות האלה: ::: (א) הוא נראה לכל הכיוונים במישור האופקי; ::: (ב) הוא בפיזור אנכי כזה שישתרע מזווית של לא יותר ממעלה אחת ביחס לאופק ועד לזווית שלדעת בעל הרישיון מספיקה כדי לספק הנחיה לכלי טיס המצוי בגובה המרבי שבו אמורה המשואה כאמור לשמש; ::: (ג) הוא כך שהעוצמה היעילה {{מוקטן|(effective intensity)}} של הבהובה לא תפחת מ-‎2,000 cd. @ 94. מערכת תאורת גישה - הוראות כלליות : (א) בעל רישיון יציב מערכת תאורת גישה פשוטה {{מוקטן|(simple approach lighting system)}} לפי [[תקנה 95]], במסלול כמפורט להלן, למעט במסלול המשמש רק בתנאים של ראות טובה או, שקיימת לגביו, להנחת דעתו של בעל הרישיון, הנחיה מספיקה באמצעות עזרים חזותיים אחרים: :: (1) מסלול לא-ממוכשר שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 3 או 4, שנועד לשימוש בלילה; :: (2) מסלול ממוכשר לגישה לא מדויקת. : (ב) בעל רישיון יציב מערכת תאורת גישה קטגוריה I‏ {{מוקטן|(precision approach category I lighting system)}} לפי [[תקנות 96]] [[ו-97]] במסלול ממוכשר לגישה מדויקת בקטגוריה I. : (ג) בעל רישיון יציב מערכת תאורת גישה קטגוריה II ו-III ‏(precision approach category II and III lighting system) לפי [[תקנות 96]] [[ו-98]] במסלול ממוכשר לגישה מדויקת בקטגוריה II או במסלול ממוכשר לגישה מדויקת בקטגוריה III. : (ד) לא יציב בעל רישיון מערכת תאורות גישה אלא אם כן מתקיימות בה הוראות אלה: :: (1) עוצמת התאורות המרכיבות אותה מתאימה לתנאי הראות המזעריים ולאור הרקע {{מוקטן|(ambient light)}} שצפויים להתקיים בעת הפעלת המסלול שאותו נועדה לשרת, ולפי צרופה א' לעניין "Intensity control of approach and runway lights"; :: (2) היא ממוקמת, ככל האפשר, במישור האופקי {{מוקטן|(horizontal plane)}} העובר דרך מפתן המסלול, ולפי צרופה א' לעניין "Intensity control of approach and runway lights", ובלבד שמתקיימים גם אלה: ::: (א) אין חפץ החודר את המישור האמור בתוך מרחק של 60 מטרים מכל צד של המשך ציר המסלול, למעט משדר קרן כיוון {{מוקטן|(localizer)}} של מיתקן עזר לטיסה מסוג ILS, שיסומן ויואר בתור מכשול; ::: (ב) התאורות המרכיבות אותה אינן מוסתרות, מנקודת מבטו של טייס המבצע גישה למסלול שלשימושו נקבעה המערכת. @ 95. מערכת תאורת גישה פשוטה : (א) לא יציב בעל רישיון מערכת תאורת גישה פשוטה אלא אם כן מתקיימות בה הוראות אלה: :: (1) היא מורכבת משני אלה: ::: (א) תאורות המשך ציר, לפי הוראות אלה: :::: (1) קבוצות התאורות משתרעות למרחק של 420 מטרים לפחות ממפתן המסלול; :::: (2) המרווח בין קבוצת תאורות אחת לבין הבאה אחריה לאורך המשך ציר המסלול הוא 60 מטרים, אלא אם כן נוכח בעל הרישיון לדעת שלשם שיפור ההנחיה שמספקות התאורות המרווח צריך להיות 30 מטרים; :::: (3) קבוצת התאורות הקרובה ביותר למפתן המסלול ממוקמת במרחק של 60 או 30 מטרים ממפתן המסלול, לפי המרחק בפסקת משנה (א)(2); :::: (4) כל קבוצת תאורות מורכבת מאחד מאלה: ::::: (א) תאורה אחת; ::::: (ב) פס תאורות {{מוקטן|(barrette)}} באורך של 3 מטרים לפחות, בניצב להמשך ציר המסלול; ::: (ב) שורה חוצה של תאורות {{מוקטן|(crossbar)}}, לפי הוראות אלה: :::: (1) היא ממוקמת במרחק של 300 מטרים ממפתן המסלול; :::: (2) היא בצורה של קו ישר, בניצב לתאורות המשך הציר; :::: (3) היא באורך של 18 או 30 מטרים; :::: (4) היא אופקית, ככל האפשר; :::: (5) המרווחים בין התאורות לאורכה יהיו מזעריים ככל האפשר, ולגבי שורה חוצה של תאורות שאורכה 30 מטרים, ניתן להשאיר מרווח סימטרי שאינו מואר, משני צידי המשך ציר המסלול, שאורכו לא יעלה על 6 מטרים מכל צד, ובלבד שהתאורות ייראו כקו רציף; :: (2) בתאורות המרכיבות אותה מתקיימות הוראות אלה: ::: (א) הן מאירות באור קבוע בצבע לבן; ::: (ב) לגבי מסלול לא-ממוכשר - הן נראות מכל כיוון הנדרש לטייס בצלע בסיס {{מוקטן|(base leg)}} ובצלע סופית {{מוקטן|(final approach)}}; ::: (ג) לגבי מסלול ממוכשר לגישה לא מדויקת - הן נראות מכל כיוון הנדרש לטייס בגישה סופית לנחיתה, המבוצעת בלא סטייה חריגה מתוואי הגישה. : (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א)(1)(א)(1), נוכח בעל הרישיון לדעת כי אין אפשרות שתאורות המשך הציר ישתרעו למרחק של 420 מטרים ממפתן המסלול, רשאי בעל הרישיון, באישור המנהל, ובלי לגרוע מהאמור בתקנת משנה (א)(2), להציב מערכת תאורת גישה פשוטה שתאורות המשך הציר שלה משתרעות למרחק של 300 מטרים ממפתן המסלול, ובלבד שהציב שורה חוצה של תאורות נוספת במרחק של 150 מטרים ממפתן המסלול, ותקנת משנה (א)(1)(ב) תחול לגביה בשינויים המחויבים. @ 96. מערכת תאורת גישה קטגוריה I ומערכת תאורת גישה קטגוריה II ו-III - הוראות כלליות : לא יציב בעל רישיון מערכת תאורת גישה קטגוריה I או מערכת תאורת גישה קטגוריה II ו-III, אלא אם כן מתקיימות בה הוראות אלה: : (1) התאורות המרכיבות אותה מאירות באור קבוע בצבע לבן; : (2) היא מוצבת בשים לב למעטפת תוואי הטיסה {{מוקטן|(flight path envelope)}} המתאימה לה, המפורטת באיור שעניינו "Flight path envelopes to be used for lighting design for category I, II and III operations" בצרופה א', לפי העניין. @ 97. מערכת תאורת גישה קטגוריה I : (א) לא יציב בעל רישיון מערכת תאורת גישה קטגוריה I אלא אם כן היא מורכבת משני אלה: :: (1) תאורות המשך ציר, המורכבות מקבוצות תאורות לפי הוראות אלה: ::: (א) קבוצות התאורות ישתרעו למרחק של 900 מטרים לפחות ממפתן המסלול; ::: (ב) המרווח בין קבוצת תאורות לבין הבאה אחריה לאורך המשך ציר המסלול יהיה 30 מטרים; ::: (ג) קבוצת התאורות הקרובה ביותר למפתן המסלול תמוקם במרחק של 30 מטרים ממפתן המסלול; ::: (ד) כל קבוצת תאורות תורכב מאחד מהמפורטים להלן, כפי שאישר המנהל לבעל הרישיון: :::: (1) מספר תאורות במרחקים לאורך המשך ציר המסלול כלהלן: ::::: (א) ב-300 המטרים הקרובים ביותר למפתן המסלול - תאורה אחת; ::::: (ב) ממרחק של 300 מטרים ממפתן המסלול ועד למרחק של 600 מטרים ממנו - 2 תאורות, אחת מכל צד של המשך ציר המסלול באופן סימטרי, כך שהמרחק המרבי ביניהן הוא 1.50 מטרים; ::::: (ג) ממרחק של 600 מטרים ממפתן המסלול ועד למרחק של 900 מטרים ממנו - 3 תאורות, שהאמצעית מביניהן ממוקמת על המשך ציר המסלול, כך שהמרחק המרבי ביניהן הוא 1.50 מטרים; :::: (2) תאורה אחת; :::: (3) פס תאורות {{מוקטן|(barrette)}} באורך של 4 מטרים לפחות, בניצב להמשך ציר המסלול; :: (2) שורה חוצה של תאורות {{מוקטן|(crossbar)}}, לפי הוראות אלה: ::: (א) היא מוצבת במרחק של 300 מטרים ממפתן המסלול; ::: (ב) היא בצורה של קו ישר, בניצב לתאורות המשך הציר; ::: (ג) היא באורך של 30 מטרים; ::: (ד) היא אופקית, ככל האפשר; ::: (ה) המרווחים בין התאורות לאורך השורה החוצה מזעריים ככל האפשר, כך שייראו כקו רציף, ואולם ניתן להשאיר מרווח סימטרי שאינו מואר, משני צידי המשך ציר המסלול, שאורכו לא יעלה על 6 מטרים מכל צד. : (ב) בעל רישיון יוסיף לכל פס תאורות במערכת תאורת גישה קטגוריה I שמתקיימת בה תקנת משנה (א)(1)(ד)(3) תאורה מהבהבת, זולת אם אישר לו המנהל שלא להוסיף את התאורה המהבהבת כאמור לאחר שנוכח לדעת כי הדבר אינו נחוץ בשים לב למאפייני המערכת ותנאי מזג האוויר השוררים בשדה התעופה. : (ג) הוסיף בעל רישיון תאורות מהבהבות כאמור בתקנת משנה (ב), יחולו ההוראות שלהלן ואיור משנה "barrette centre line" באיור שעניינו "Precision approach category I lighting systems" בצרופה א': :: (1) כל התאורות ירצדו, בזו אחר זו, החל מהתאורה המרוחקת ביותר ממפתן המסלול ועד לזו הקרובה ביותר אליו; :: (2) כל תאורה תהבהב בתדירות של פעמיים בשנייה; :: (3) התאורות המהבהבות יותקנו כך שניתן להפעילן בצורה נפרדת מתאורות אחרות שהן חלק ממערכת תאורת הגישה. : (ד) בעל רישיון יוסיף שורות חוצות נוספות של תאורות למערכת תאורת גישה קטגוריה I, שלא מתקיימת בה תקנת משנה (א)(1)(ד)(3), לפי ההוראות שלהלן, ואיור משנה "distance coded centre line" באיור שעניינו "Precision approach category I lighting systems" בצרופה א': :: (1) שורה חוצה של תאורות, באורך של 22.50 מטרים, שתוצב במרחק של 150 מטרים ממפתן המסלול; :: (2) שורה חוצה של תאורות, באורך של 37.50 מטרים, שתוצב במרחק של 450 מטרים ממפתן המסלול; :: (3) שורה חוצה של תאורות, באורך של 45 מטרים, שתוצב במרחק של 600 מטרים ממפתן המסלול; :: (4) שורה חוצה של תאורות, באורך של 52.50 מטרים, שתוצב במרחק של 750 מטרים ממפתן המסלול. : (ה) פסקאות משנה (א), (ג) ו-(ה) בתקנת משנה (א)(2) יחולו לגבי שורות חוצות נוספות של תאורות כאמור בתקנת משנה (ד). @ 98. מערכת תאורת גישה קטגוריה II ו-III : לא יציב בעל רישיון מערכת תאורת גישה קטגוריה II ו-III אלא אם כן מתקיימות בה ההוראות שנקבעו לגבי מערכת תאורת גישה קטגוריה I לפי [[תקנה 97]], בתוספות ובשינויים האלה, ולפי איורים "Inner 300 m approach and runway lighting for precision approach runways, categories II and III" ו-"Inner 300 m approach and runway lighting for precision approach runways, categories II and III, where the serviceability levels of the lights specified as maintenance objectives in Chapter 10 can be demonstrated", בנספח 14, לפי העניין: : (1) הוא הוסיף, בין מפתן המסלול לבין השורה החוצה של התאורות {{מוקטן|(crossbar)}} שלפי [[תקנה 97(א)(2)]], שתי שורות-צד של תאורות ({{מוקטן|side rows}}; להלן בתקנה זו - שורות-צד), אחת מכל צד של תאורות המשך הציר, שמורכבות מפסי תאורות, לפי הוראות אלה: :: (א) הם מאירים, על אף האמור [[בתקנה 96(1)]], בצבע אדום; :: (ב) עוצמת האור האדום שלהם מתאימה לעוצמת שאר התאורות המרכיבות את מערכת תאורת הגישה; :: (ג) אורך כל אחד מהם, המרחק בין התאורות המרכיבות כל אחד מהם והמרחק הרוחבי בין שתי שורות-הצד הם כאמור [[בתקנה 108(ב)(2)(ב)]], לפי העניין; :: (ד) המרווח ביניהם הוא 30 מטרים, אלא אם כן אישר המנהל לבעל הרישיון, לאחר שנחה דעתו כי רמת השמישות של המערכת מאפשרת זאת, כי המרווח כאמור יהיה 60 מטרים; :: (ה) הקרובים ביותר מביניהם למפתן המסלול ממוקמים במרחק של 30 או 60 מטרים ממפתן המסלול, לפי המרחק שנקבע בפסקת משנה (ד); : (2) על אף האמור [[בתקנה 97(א)(2)(ה)]], המרווחים בין התאורות לאורך השורה החוצה של התאורות, הקבועה במרחק של 300 מטרים ממפתן המסלול, יהיו אחידים ולא יעלו על 2.70 מטרים, כך שייראו כקו רציף; : (3) במרחק של 150 מטרים ממפתן המסלול ממוקמת שורה חוצה {{מוקטן|(crossbar)}} נוספת של תאורות שיחולו עליה ההוראות המפורטות להלן: :: (א) היא לפי פסקאות משנה (ב) ו-(ד) [[בתקנה 97(א)(2)]]; :: (ב) היא באורך השווה למרחק שבין שורות-הצד שלפי פסקה (1), כך שתשלים את המרווח שבין שתי שורות-הצד; :: (ג) המרווחים בין התאורות לאורכה אחידים ולא עולים על 2.70 מטרים, כך שהם נראים כקו רציף; : (4) על אף האמור [[בתקנה 97(ב)]], הותקנו תאורות מהבהבות כאמור [[בתקנה 97(ב)]], הן יתווספו רק לתאורות המשך הציר הקבועות ממרחק של 900 מטרים ממפתן המסלול ועד למרחק של 300 מטרים ממנו; : (5) על אף האמור [[בתקנה 97(א)(1)(ד)]], תאורות המשך הציר ב-300 המטרים הקרובים ביותר למפתן המסלול, יכול שיהיו גם בדפוס של תאורה אחת שלאחריה פס תאורות באורך של 4 מטרים לפחות, לסירוגין, הכול כפי שאישר המנהל לבעל הרישיון. @ 99. מערכת חזותית לציון זווית הגישה מסוג PAPI או מסוג APAPI - הוראות כלליות : (א) בעל רישיון יציב מערכת חזותית לציון זווית הגישה לפי תקנה זו, שתשמש בגישה למסלול, אם מתקיים אחד או יותר מהתנאים האלה או אם הורה לו המנהל לעשות כן: :: (1) המסלול נועד לשמש מטוסים המונעים במנועי טורבינה או מטוסים אחרים בעלי מאפייני גישה דומים; :: (2) בעל הרישיון נוכח לדעת כי מתקיים אחד מאלה: ::: (א) קיימת הנחיה חזותית לא מספיקה לשיפוט הגישה למסלול, ובכלל זה כתוצאה מגישה מעל מים או מעל פני שטח חסרי מאפיינים ביום, או מגישה בהעדר תאורות חיצוניות מספיקות באזור הגישה בלילה; ::: (ב) קיים מידע שעלול להטעות את הטייס בשיפוט הגישה למסלול, ובכלל זה כתוצאה מפני שטח או שיפועי מסלול מטעים; ::: (ג) קיימים עצמים באזור הגישה, שעלולים ליצור סיכון משמעותי אם מטוס ירד מתחת לתוואי הגישה הרגיל {{מוקטן|(normal approach path)}}; לעניין זה על בעל הרישיון להביא בחשבון את שאלת קיומם של עזרים חזותיים או אחרים המספקים התרעה מפני עצמים כאמור; ::: (ד) התנאים הפיזיים באחד מקצות המסלול או בסביבתו מהווים סיכון משמעותי לכלי טיס המחטיא את תחילת המסלול {{מוקטן|(undershooting)}} או החורג מקצה מסלול {{מוקטן|(overrunning)}}; ::: (ה) פני השטח או תנאי מזג האוויר הרווחים הם כאלה שכלי הטיס עשוי להיות נתון לערבול חריג {{מוקטן|(unusual turbulence)}} במהלך הגישה. : (ב) לא יציב בעל רישיון מערכת חזותית לציון זווית הגישה אלא אם כן היא מסוג PAPI, למעט לגבי מסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 1 או 2, שאז יכול שהמערכת החזותית כאמור תהיה מסוג APAPI. : (ג) לא יציב בעל רישיון מערכת חזותית לציון זווית הגישה אלא אם כן היא מתאימה לשימוש ביום ובלילה. : (ד) לא יציב בעל רישיון מערכת חזותית לציון זווית הגישה אלא אם כן היא כוללת מנגנון מתאים לשליטה בעוצמת תאורות המערכת, שיאפשר התאמה שלה לתנאי הראות ולאור הרקע בשדה התעופה ומניעת סנוור. : (ה) לא יציב בעל רישיון מערכת חזותית לציון זווית הגישה, אלא אם כן בכל תאורה המרכיבה אותה מעבר הצבעים מאדום ללבן {{מוקטן|(colour transition from red to white)}} במישור האנכי, העוצמה המלאה של האור האדום {{מוקטן|(full intensity the red light)}}, פיזור עוצמת האור שלה ויכולת שינוי הזווית שלה, מפני השטח ומעלה {{מוקטן|(adjustment in elevation)}}, הם לפי נספח 14 לעניין "PAPI and APAPI" לגבי "Characteristics of the light units". : (ו) לא יציב בעל רישיון מערכת חזותית לציון זווית הגישה אלא אם כן התאורות המרכיבות אותה תוכנו {{מוקטן|(designed)}} כך שמשקעי זיהום על גביהן מפריעים רק בצורה המזערית האפשרית לאותות האור ולא משפיעים על מעבר הצבעים ועל הזווית שבה על מעבר הצבעים כאמור להיראות. : (ז) לא יציב בעל רישיון מערכת חזותית לציון זווית הגישה אלא אם כן זווית הגישה {{מוקטן|(approach slope)}} שלה היא לפי האיור שעניינו "Light beams and angle of elevation setting of PAPI and APAPI" בנספח 14, ומתאימה לכלי הטיס שאותם נועדה לשמש, בשים לב לסוג המערכת; אם המסלול מצויד במיתקן עזר לטיסה מסוג ILS - תהיה זווית הגישה של המערכת כאמור קרובה ככל האפשר לזווית הגישה של מיתקן העזר לטיסה כאמור. : (ח) לא יציב בעל רישיון מערכת חזותית לציון זווית הגישה אלא אם כן התאורות המרכיבות אותה ממוקמות, לפי הוראות אלה: :: (1) בתבנית ובמידת סטייה מרבית מותרת מהתקן הנדרש {{מוקטן|(installation tolerances)}}, לפי האיור שעניינו "Siting of PAPI and APAPI" בנספח 14, בשים לב לסוג המערכת; :: (2) הן נראות, מנקודות מבטו של טייס המבצע גישה למסלול, כקו אופקי; :: (3) הן מותקנות נמוך ככל האפשר; :: (4) הן עצם שביר. : (ט) לא יפעיל בעל רישיון מערכת חזותית לציון זווית הגישה, אלא אם כן יש סביבה מישור הגנה ממכשולים {{מוקטן|(obstacle protection surface)}}, שאישר לו המנהל, לפי הוראות אלה: :: (1) הוא מבטיח מרחב נקי ממכשולים שעשויים להסתיר את תאורות המערכת החזותית לציון זווית הגישה מנקודת מבטו של טייס המבצע גישה למסלול; :: (2) הוא מתאים לתהליכי הגישה למסלול. @ 100. מערכת חזותית לציון זווית הגישה מסוג PAPI : (א) נוסף על האמור [[בתקנה 99]], לא יציב בעל רישיון מערכת חזותית לציון זווית הגישה מסוג PAPI, אלא אם כן מתקיימות בה הוראות אלה: :: (1) היא מורכבת מקו תאורה {{מוקטן|(wing bar)}}, הכולל 4 תאורות, המרווחות זו מזו בצורה שווה; :: (2) היא ממוקמת בצידו השמאלי של המסלול, זולת אם נוכח בעל הרישיון לדעת שלשם הפעלה בטוחה של המסלול נדרש שהיא תמוקם בצידו הימני של המסלול; :: (3) הזווית, מפני השטח ומעלה, של התאורות המרכיבות אותה היא כך שבמהלך גישה למסלול, לגבי טייס הרואה תאורות כאמור בתקנת משנה (ג)(4), יישמר מרווח בטוח בין גלגלי כלי הטיס לבין כל מכשול, לפי המפורט בעמודה "Desired wheel clearance" בטבלה שעניינה "Wheel clearance over threshold for PAPI and APAPI" בנספח 14. : (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), רשאי בעל הרישיון להחליט כי המערכת תורכב משני קווי תאורה כאמור בתקנת משנה (א)(1), אחד מכל צד של המסלול, אם נוכח לדעת שהדבר נדרש לשם הגברת ההתמצאות המרחבית בעת הגישה לנחיתה; החליט בעל הרישיון כאמור, יוצבו שני קווי התאורה כך שמעבר הצבעים בקו תאורה אחד יהיה בד בבד עם מעבר הצבעים בקו התאורה השני בכל אחד מהמקרים כמפורט בתקנת משנה (ג). : (ג) בעל רישיון יציב קו תאורה כאמור בתקנת משנה (א)(1), כך שטייס המבצע גישה למסלול יראה את אלה: :: (1) בעת היותו בזווית גישה שווה לזווית B או גדולה ממנה וקטנה מזווית C - את שתי התאורות הקרובות ביותר למסלול בצבע אדום ואת שתי התאורות הרחוקות ביותר מהמסלול בצבע לבן; :: (2) בעת היותו בזווית גישה שווה לזווית C או גדולה ממנה וקטנה מזווית D - את התאורה הקרובה ביותר למסלול בצבע אדום ואת שלוש התאורות הרחוקות ביותר מהמסלול בצבע לבן; :: (3) בעת היותו בזווית גישה שווה לזווית D או גדולה ממנה - את כל התאורות בצבע לבן; :: (4) בעת היותו בזווית גישה שווה לזווית A או גדולה ממנה וקטנה מזווית B - את שלוש התאורות הקרובות ביותר למסלול בצבע אדום, ואת התאורה הרחוקה ביותר מהמסלול בצבע לבן; :: (5) בעת היותו בזווית גישה קטנה מזווית A - את כל התאורות בצבע אדום; :: בתקנת משנה זו, "זווית A", "זווית B", "זווית C" ו"זווית D" - לפי איור משנה "‎3° PAPI illustrated" באיור "Light beams and angle of elevation setting of PAPI and APAPI" בנספח 14, בשינויים המחויבים מזווית הגישה לפי [[תקנה 99(ז)]]. @ 101. מערכת חזותית לציון זווית הגישה מסוג APAPI : (א) נוסף על האמור [[בתקנה 99]], לא יציב בעל רישיון מערכת חזותית לציון זווית הגישה מסוג APAPI, אלא אם כן מתקיימות בה הוראות אלה: :: (1) היא מורכבת מקו תאורה {{מוקטן|(wing bar)}}, הכולל 2 תאורות; :: (2) היא ממוקמת בצידו השמאלי של המסלול, אלא אם כן נוכח בעל הרישיון לדעת שלשם הפעלה בטוחה של המסלול נדרש שהיא תמוקם בצידו הימני של המסלול; :: (3) הזווית, מפני השטח ומעלה, של התאורות המרכיבות אותה היא כך שבמהלך גישה למסלול, לגבי טייס הרואה את התאורה כאמור בתקנת משנה (ג)(1), יישמר מרווח בטוח בין גלגלי כלי הטיס לבין כל מכשול, לפי המפורט בעמודה "desired wheel clearance" בטבלה שעניינה "Wheel clearance over threshold for PAPI and APAPI" בנספח 14. : (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), רשאי בעל הרישיון להחליט כי המערכת תורכב משני קווי תאורה כאמור בתקנת משנה (א)(1), אחד מכל צד של המסלול, אם נוכח לדעת שהדבר נדרש לשם הגברת ההתמצאות המרחבית בעת הגישה לנחיתה; החליט בעל הרישיון כאמור, יוצבו שני קווי התאורה כך שמעבר הצבעים בקו תאורה אחד יהיה בד בבד עם מעבר הצבעים בקו התאורה השני בכל אחד מהמקרים כמפורט בתקנת משנה (ג). : (ג) קו תאורה כאמור בתקנת משנה (א)(1) יוצב כך שטייס המבצע גישה למסלול יראה את אלה: :: (1) בעת היותו בזווית גישה שווה לזווית A או גדולה ממנה וקטנה מזווית B - את התאורה הקרובה למסלול בצבע אדום ואת התאורה הרחוקה מהמסלול בצבע לבן; :: (2) בעת היותו בזווית גישה שווה לזווית B או גדולה ממנה - את שתי התאורות בצבע לבן; :: (3) בעת היותו בזווית גישה קטנה מזווית A - את שתי התאורות בצבע אדום; :: בתקנת משנה זו, "זווית A" ו"זווית B" - לפי איור משנה "‎3° APAPI illustrated" באיור "Light beams and angle of elevation setting of PAPI and APAPI" בנספח 14, בשינויים המחויבים מזווית הגישה לפי [[תקנה 99(ז)]]. @ 102. מערכת תאורות זיהוי מפתן מסלול : (א) נוכח בעל הרישיון לדעת שהדבר נדרש לשם הבלטת מפתן המסלול, או שהורה לו המנהל לעשות כן, יציב מערכת תאורות זיהוי מפתן מסלול {{מוקטן|(runway threshold identification lights)}}. : (ב) לא יציב בעל רישיון מערכת תאורות זיהוי מפתן מסלול, אלא אם כן מתקיימות בה הוראות אלה: :: (1) היא מורכבת משתי תאורות שממוקמות באופן סימטרי משני צידי המסלול, בקו אחד עם מפתן המסלול ובמרחק של כ-10 מטרים משורות תאורות צידי המסלול, מצידן החיצוני לעומת ציר המסלול; :: (2) שתי התאורות כאמור הן לפי הוראות אלה: ::: (א) הן מאירות בצבע לבן; ::: (ב) הן מהבהבות לפי הוראות אלה: :::: (1) בתדירות שבין 60 לבין 120 הבהובים לדקה; :::: (2) כך שהבהובי שתי התאורות מתואמים {{מוקטן|(synchronized)}}; ::: (ג) הן נראות מכיוון הגישה למסלול. @ 103. מערכת תאורות צידי מסלול : (א) בעל רישיון יציב מערכת תאורות צידי מסלול {{מוקטן|(runway edge lights)}} לפי תקנה זו במסלולים אלה: :: (1) במסלול ממוכשר לגישה מדויקת; :: (2) במסלול המיועד לשמש בלילה; :: (3) במסלול המיועד לשמש ביום, להמראה בתנאי ראות על מסלול של פחות מ-800 מטרים. : (ב) לא יציב בעל רישיון מערכת תאורות צידי מסלול אלא אם כן מתקיימות בה הוראות אלה: :: (1) היא מורכבת משתי שורות של תאורות שממוקמות לכל אורך המסלול, ובמרחקים אלה: ::: (א) במרחק שווה משני צידי ציר המסלול; ::: (ב) במרחק שלא עולה על 3 מטרים מצידי המסלול, מצידם החיצוני לעומת ציר המסלול; :: (2) התאורות לאורך כל אחת משורות התאורות ממוקמות לפי הוראות אלה: ::: (א) לגבי מסלול ממוכשר - באופן אחיד, במרווח של 60 מטרים לכל היותר, בין תאורה לתאורה; ::: (ב) לגבי מסלול לא-ממוכשר - באופן אחיד, במרווח של 100 מטרים לכל היותר, בין תאורה לתאורה; ::: (ג) כך שהן בקו אחד עם התאורות שבצד השני; :: (3) התאורות מאירות באור קבוע בצבע לבן; :: (4) התאורות נראות מכל כיוון הנדרש כדי לספק הנחיה לטייס הנוחת על המסלול או הממריא ממנו, ואם מערכת תאורות צידי מסלול מיועדת לספק הנחיה בביצוע הקפה {{מוקטן|(circling guidance)}} - התאורות נראות מכל הכיוונים; :: (5) התאורות מאירות בזווית, מפני השטח ומעלה, שלא עולה על 15 מעלות ביחס לאופק; :: (6) התאורות מאירות בעוצמה מתאימה לתנאי הראות ולאור הרקע בעת הפעלת המסלול, שלא פחותה מ-‎50 cd, למעט לגבי שדה תעופה שאין סביבו אור רקע, שאז רשאי בעל הרישיון להקטין את עוצמת התאורות בלא פחות מ-‎25 cd, כדי למנוע את סנוור הטייס. : (ג) על אף האמור בתקנת משנה (ב)(1)(ב), אם רוחב המסלול גדול מ-60 מטרים, ימקם בעל הרישיון את שורות התאורות במרחק שלא יפחת מ-30 ולא יעלה על 33 מטרים מציר המסלול. : (ד) על אף האמור בתקנת משנה (ב)(2), בהצטלבות של מסלולים רשאי בעל הרישיון לפעול לפי הוראות אלה, ובלבד שנותרת הנחיה מתאימה לשימוש הטייס: :: (1) לרווח את התאורות זו מזו אף שלא באופן אחיד; :: (2) לא לקיים את הוראות תקנת משנה (ב)(2)(ג). : (ה) על אף האמור בתקנת משנה (ב)(3), יחולו הוראות אלה: :: (1) אם מפתן המסלול מוזז - התאורות בין תחילת המסלול לבין מפתן המסלול המוזז יאירו, מנקודת מבטו של טייס המבצע גישה למסלול, בצבע אדום; :: (2) במקטע הסמוך לסוף המסלול לעומת הנקודה שממנה מתחילה ריצת ההמראה, שאורכו 600 מטרים או שליש מאורך המסלול, לפי הנמוך שבהם - התאורות יאירו, מנקודת מבטו של טייס הממריא ממנו, בצבע צהוב. @ 104. מערכת תאורות מפתן מסלול : (א) בעל רישיון יציב מערכת תאורות מפתן מסלול {{מוקטן|(runway threshold lights)}} במסלול שבו הוצבה מערכת תאורות צידי מסלול לפי [[תקנה 103(א)]], למעט במסלול לא-ממוכשר או במסלול ממוכשר לגישה לא מדויקת שבהם מפתן המסלול מוזז ושהוצבה בהם מערכת תאורות כנפי מפתן מסלול לפי [[תקנה 105]]. : (ב) לא יציב בעל רישיון מערכת תאורות מפתן מסלול אלא אם כן מתקיימות בה הוראות אלה: :: (1) אם מפתן המסלול נמצא בקצה המסלול, היא ממוקמת בשורה, בניצב לציר המסלול וקרוב ככל האפשר למפתן המסלול מחוץ למסלול, ובכל מקרה במרחק שלא עולה על 3 מטרים ממנו; :: (2) אם מפתן המסלול מוזז, היא ממוקמת בשורה, בניצב לציר המסלול, במפתן המסלול המוזז; :: (3) היא מורכבת לפי ההוראות שלהלן ולפי האיור שעניינו "Arrangement of runway threshold and runway end lights" בנספח 14: ::: (א) לגבי מסלול לא-ממוכשר ולגבי מסלול ממוכשר לגישה לא מדויקת, מאחד מאלה: :::: (1) 6 תאורות לפחות, שימוקמו במרווחים אחידים לרוחב המסלול, בין שתי שורות תאורות צידי המסלול; :::: (2) 6 תאורות לפחות, שיחולקו לשתי קבוצות תאורות בנות אותו מספר של תאורות, כך שמתקיימים בהן אלה: ::::: (א) התאורות בתוך קבוצת תאורות מרווחות במרווחים אחידים; ::::: (ב) קבוצות התאורות ממוקמות באופן סימטרי משני צידי ציר המסלול; ::::: (ג) המרחק הרוחבי בין קבוצות התאורות זהה למרחק הרוחבי בין צידיהם הפנימיים של סימוני אזור הנגיעה כאמור [[בתקנה 44(ב)(2)(ג)]], או בין זוגות פסי התאורה של תאורות אזור הנגיעה כאמור [[בתקנה 108]], לפי העניין, ואם לא הוצבו למסלול סימוני אזור נגיעה או תאורות אזור נגיעה כאמור, לא עולה המרחק הרוחבי בין קבוצות התאורות על מחצית המרחק בין שתי שורות תאורות צידי המסלול; ::: (ב) לגבי מסלול ממוכשר לגישה מדויקת - מתאורות המרווחות במרווחים אחידים של 3 מטרים לכל היותר, בין שתי שורות תאורות צידי המסלול לכל רוחב המסלול; :: (4) התאורות המרכיבות אותה מאירות באור קבוע בצבע ירוק, וכך שהן נראות רק מכיוון הגישה למסלול {{מוקטן|(unidirectional)}}; :: (5) עוצמת התאורות המרכיבות אותה ופיזור קרניהן {{מוקטן|(beam spread)}} מתאימים לתנאי הראות ולאור הרקע שצפויים להתקיים בעת הפעלת המסלול. @ 105. מערכת תאורות כנפי מפתן מסלול : (א) בעל רישיון יציב מערכת תאורות כנפי מפתן מסלול {{מוקטן|(wing bar lights)}} במסלולים אלה: :: (1) במסלול ממוכשר לגישה מדויקת, אם נוכח בעל הרישיון לדעת שהדבר נדרש לשם הבלטת מפתן המסלול; :: (2) במסלול לא-ממוכשר או במסלול ממוכשר לגישה לא מדויקת שבהם מפתן המסלול מוזז, ולא הוצבה בהם מערכת תאורות מפתן מסלול לפי [[תקנה 104]]. : (ב) לא יציב בעל רישיון מערכת תאורות כנפי מפתן מסלול אלא אם כן מתקיימות בה ההוראות שלהלן ולפי האיור שעניינו "Arrangement of runway threshold and runway end lights" בנספח 14: :: (1) היא מורכבת משתי קבוצות תאורות; :: (2) קבוצות התאורות ממוקמות באופן סימטרי משני צידי המסלול, בניצב לציר המסלול ובקו אחד עם מפתן המסלול; :: (3) כל קבוצת תאורות מורכבת מ-5 תאורות לפחות, המשתרעות 10 מטרים לפחות מצידה החיצוני של שורת תאורות צידי המסלול; :: (4) התאורות המרכיבות אותה מאירות באור קבוע בצבע ירוק, וכך שהן נראות רק מכיוון הגישה למסלול {{מוקטן|(unidirectional)}}; :: (5) עוצמת התאורות המרכיבות אותה ופיזורן הם לפי תנאי הראות ולאור הרקע שצפויים להתקיים בעת הפעלת המסלול. @ 106. מערכת תאורות סוף מסלול : (א) בעל רישיון יציב מערכת תאורות סוף מסלול {{מוקטן|(runway end lights)}} במסלול שבו הוצבו תאורות צידי מסלול. : (ב) לא יציב בעל רישיון מערכת תאורות סוף מסלול אלא אם כן מתקיימות בה הוראות אלה: :: (1) התאורות המרכיבות אותה ממוקמות בשורה, בניצב לציר המסלול וקרוב ככל האפשר לסוף המסלול מחוץ למסלול, ובכל מקרה במרחק שלא עולה על 3 מטרים ממנו; :: (2) היא מורכבת מ-6 תאורות לפחות, לפי אחד מאלה: ::: (א) קבוצה אחת של תאורות, שהתאורות המרכיבות אותה מרווחות בצורה אחידה בין שתי שורות תאורות צידי המסלול; ::: (ב) שתי קבוצות של תאורות, בנות אותו מספר של תאורות, שמתקיימות בהן הוראות אלה: :::: (1) הן ממוקמות באופן סימטרי משני צידי ציר המסלול, כשהמרווחים בין התאורות בתוך כל קבוצה אחידים; :::: (2) המרווח ביניהן לא עולה על מחצית המרחק בין שתי שורות תאורות צידי המסלול; :: (3) לגבי מסלול ממוכשר לגישה מדויקת בקטגוריה III, המרווחים בין תאורות סוף מסלול כאמור בתקנת משנה (ב)(2), לא עולים על 6 מטרים, למעט המרווח בין שתי קבוצות התאורות כאמור בתקנת משנה (ב)(2)(ב), שיכול שיהיה גדול יותר מ-6 מטרים; :: (4) התאורות המרכיבות אותה מאירות באור קבוע בצבע אדום, וכך שהן נראות רק מכיוון הגישה למסלול {{מוקטן|(unidirectional)}}; :: (5) עוצמת התאורות המרכיבות אותה ופיזור קרניהן הם לפי תנאי הראות ולאור הרקע שצפויים להתקיים בעת הפעלת המסלול. @ 107. מערכת תאורות ציר מסלול : (א) בעל רישיון יציב מערכת תאורות ציר מסלול {{מוקטן|(runway centre line lights)}} על מסלולים, לפי הוראות אלה: :: (1) על מסלול ממוכשר לגישה מדויקת; :: (2) על מסלול המיועד לשמש בתנאי ראות על מסלול של פחות מ-400 מטרים; :: (3) במסלול שלא כאמור בפסקאות (1) ו-(2) - אם הורה לו כך המנהל, בין השאר בשים לב למהירות ההמראה של המטוסים שאותם נועד המסלול לשמש ולמרחק בין שורות תאורות צידי המסלול. : (ב) לא יציב בעל רישיון מערכת תאורות ציר מסלול אלא אם כן מתקיימות בה הוראות אלה: :: (1) היא ממוקמת לפי הוראות אלה: ::: (א) לאורך ציר המסלול, אלא אם כן נוכח בעל הרישיון לדעת כי לא ניתן למקמה כאמור, שאז רשאי הוא להסיטה באופן אחיד למרחק שלא יעלה על 0.60 מטרים מציר המסלול; ::: (ב) ממפתן המסלול עד לסוף המסלול, במרווחים של 15 מטרים בקירוב, ואולם לגבי מסלול המיועד לשימוש בתנאי ראות על מסלול של 300 מטרים ויותר, רשאי המנהל לאשר לבעל הרישיון, לאחר שנוכח לדעת כי רמת השמישות של תאורות ציר המסלול מאפשרת זאת, כי המרווחים יהיו 30 מטרים בקירוב; ::: (ג) במקרה של מפתן מסלול מוזז - נוסף על האמור בפסקת משנה (ב), תהיה גם מערכת תאורות שתספק הנחיה חלופית לגבי ציר המסלול מתחילת המסלול עד למפתן המסלול המוזז, באמצעות אחד מאלה: :::: (1) מערכת תאורות גישה; :::: (2) המשך מערכת תאורות ציר מסלול; :::: (3) פסי תאורה באורך של 3 מטרים לפחות, שמאפייניהם ועוצמתם מספקים את ההנחיה לגבי מיקום ציר המסלול במהלך ההמראה, הם לא מסנוורים את הטייס של כלי הטיס הממריא, והם לפי הוראות אלה: ::::: (א) פסי התאורה ממוקמים בניצב לציר המסלול לאורכו; ::::: (ב) פסי התאורה ממוקמים במרווחים אחידים של 30 מטרים זה מזה; ::::: (ג) לפי האיור שעניינו "Example of approach and runway lighting for runway with displaced thresholds" לנספח 14, לעניין "Runway centre line barrettes"; :::: (4) אם המסלול משמש לנחיתה - התאורות כאמור בפסקה (1)(ג)(1) עד (3) יכללו גם אחד מאלה, לפי העניין: ::::: (א) אם הן לפי פסקה (1)(ג)(2) - מנגנון המאפשר את כיבוין; ::::: (ב) אם הן לפי פסקאות (1)(ג)(1) או (1)(ג)(3) - מנגנון המאפשר את שינוי עוצמתן; :: (2) התאורות המרכיבות אותה מאירות באור קבוע, לפי הוראות אלה: ::: (א) מתחילתן עד למרחק של 900 מטרים לפני סוף המסלול - בצבע לבן; ::: (ב) ממרחק של 900 מטרים לפני סוף המסלול עד למרחק של 300 מטרים לפני סוף המסלול - לסירוגין, בצבע אדום ובצבע לבן; ::: (ג) ממרחק של 300 מטרים לפני סוף המסלול עד לסוף המסלול - בצבע אדום; :: (3) על אף האמור בפסקה (2)(ב) ו-(ג), לגבי מסלול שאורכו קטן מ-1,800 מטרים, אורך המקטע של תאורות ציר המסלול המאירות באור קבוע בצבע אדום ובצבע לבן לסירוגין, ישתרע מנקודת האמצע של חלק המסלול המשמש לנחיתה עד למרחק של 300 מטרים לפני סוף המסלול. @ 108. מערכת תאורות אזור נגיעה : (א) בעל רישיון יציב מערכת תאורות אזור נגיעה {{מוקטן|(touchdown zone lights)}} במסלול ממוכשר לגישה מדויקת בקטגוריה II ובמסלול ממוכשר לגישה מדויקת בקטגוריה III. : (ב) לא יציב בעל רישיון מערכת תאורות אזור נגיעה, אלא אם כן מתקיימות בה הוראות אלה: :: (1) התאורות המרכיבות אותה משתרעות ממפתן המסלול לאורך המסלול, למרחק של 900 מטרים, למעט לגבי מסלול שאורכו קטן מ-1,800 מטרים, שאז התאורות המרכיבות אותה לא ישתרעו מעבר לנקודת האמצע של המסלול; :: (2) התאורות המרכיבות אותה הן בדפוס של זוגות של פסי תאורות, לפי הוראות אלה: ::: (א) זוגות פסי התאורות ממוקמים באופן סימטרי משני צידיו של ציר המסלול; ::: (ב) המרחק הרוחבי בין זוגות פסי התאורות זהה למרחק הרוחבי בין צידיהם הפנימיים של סימוני אזור הנגיעה כאמור [[בתקנה 44(ב)(2)(ג)]]; ::: (ג) המרחק בין זוג פסי תאורות לבין הזוג הבא אחריו, לאורך המסלול, הוא 60 מטרים, אלא אם כן נוכח בעל הרישיון לדעת כי, לשם הפעלת המסלול בתנאי ראות נמוכה, המרחק כאמור צריך להיות 30 מטרים, או שהורה לו המנהל לעשות כן; ::: (ד) בכל פס תאורות מתקיימים אלה: :::: (1) הוא ניצב לציר המסלול; :::: (2) הוא מורכב מ-3 תאורות לפחות, שהמרחק המרבי ביניהן הוא 1.50 מטרים; :::: (3) הוא באורך שלא פחות מ-3 מטרים ולא עולה על 4.50 מטרים; :: (3) התאורות המרכיבות אותה מאירות באור קבוע בצבע לבן, וכך שהן נראות רק מכיוון הגישה למסלול {{מוקטן|(unidirectional)}}. @ 109. מכלול תאורות חיווי לפני פינוי מהיר : (א) בעל רישיון יציב מכלול תאורות חיווי לפני פינוי מהיר {{מוקטן|(rapid exit taxiway indicator lights (RETILs))}} לפני מסלול הסעה לפינוי מהיר, באלה: :: (1) במסלול המיועד לשמש בתנאי ראות על מסלול של פחות מ-300 מטרים; :: (2) בשדה תעופה שיש בו צפיפות תנועה גבוהה. : (ב) לא יציב בעל רישיון מכלול תאורות חיווי לפינוי מהיר אלא אם כן מתקיימות בו הוראות אלה: :: (1) הוא מורכב מ-3 קבוצות של תאורות, שממוקמות על המסלול, באותו צד של ציר המסלול שממנו יוצא מסלול ההסעה לפינוי מהיר, לפי האיור שעניינו "Rapid exit taxiway indicator lights (RETILS)" בנספח 14, ובמרחקים האלה: ::: (א) במרחק של 100 מטרים מנקודת ההשקה {{מוקטן|(point of tangency)}} של ציר המסלול עם ציר מסלול ההסעה לפינוי מהיר, מוצבת תאורה אחת, במרחק של 2 מטרים מציר המסלול; ::: (ב) במרחק של 200 מטרים מנקודת ההשקה של ציר המסלול עם ציר מסלול ההסעה לפינוי מהיר, מוצבות 2 תאורות, בשורה, בניצב לציר המסלול, לפי הוראות אלה: :::: (1) הקרובה מביניהן לציר המסלול היא במרחק של 2 מטרים ממנו; :::: (2) המרחק בין התאורות הוא 2 מטרים; ::: (ג) במרחק של 300 מטרים מנקודת ההשקה של ציר המסלול עם ציר מסלול ההסעה לפינוי מהיר, מוצבות 3 תאורות, בשורה, בניצב לציר המסלול, לפי הוראות אלה: :::: (1) הקרובה מביניהן לציר המסלול היא במרחק של 2 מטרים ממנו; :::: (2) המרחק בין התאורות הוא 2 מטרים; :: (2) בכל מקרה של כשל בתאורה המרכיבה אותו או כל כשל אחר המונע את תצוגת דפוס התאורות {{מוקטן|(light pattern)}}, כמפורט בתקנה זו בשלמותו, התאורות המרכיבות אותו לא מאירות; :: (3) במסלול שבו קיימים מספר מסלולי הסעה לפינוי מהיר, מכלול תאורות חיווי לפני פינוי מהיר של מסלול הסעה אחד לא חופף מכלול תאורות חיווי לפני פינוי מהיר של מסלול הסעה אחר; :: (4) התאורות המרכיבות אותו מאירות באור קבוע בצבע צהוב, וכך שהן נראות רק מכיוון הגישה למסלול {{מוקטן|(unidirectional)}}; :: (5) הוא מותקן כך שיהיה ניתן להפעילו בצורה נפרדת מתאורות אחרות. @ 110. מערכת תאורות שטח עצירה : (א) בעל רישיון יציב מערכת תאורות שטח עצירה {{מוקטן|(stopway lights)}} בשטח עצירה של מסלול המיועד לשימוש בלילה. : (ב) לא יציב בעל רישיון מערכת תאורות שטח עצירה, אלא אם כן מתקיימות בה הוראות אלה: :: (1) הן מורכבות מאלה: ::: (א) שתי שורות תאורות מקבילות לכל אורך שטח העצירה, שממוקמות באופן סימטרי משני צידי המשך ציר המסלול, בהמשך לתאורות צידי המסלול; ::: (ב) שורת תאורות לאורך סוף שטח העצירה, שממוקמות בניצב להמשך ציר המסלול וקרוב ככל האפשר לסוף שטח העצירה מחוץ לשטח העצירה, במרחק שלא עולה על שלושה מטרים ממנו; :: (2) הן מאירות באור קבוע בצבע אדום, וכך שהן נראות רק מכיוון הגישה למסלול {{מוקטן|(unidirectional)}}. @ 111. מערכת תאורות ציר מסלול הסעה : (א) בעל רישיון יציב מערכת תאורות ציר מסלול הסעה {{מוקטן|(taxiway centre line lights)}} באלה: :: (1) במסלול הסעה המיועד לשימוש בתנאי ראות על מסלול של פחות מ-300 מטרים; :: (2) במסלול הסעה המשמש לפינוי המסלול {{מוקטן|(exit taxiway)}} ובצומת של מסלולי הסעה, המיועדים לשימוש בלילה בתנאי ראות על מסלול של 300 מטרים או יותר, אם נוכח בעל הרישיון לדעת כי מדובר בצומת מורכב של מסלולי הסעה {{מוקטן|(complex taxiway intersection)}} או שהמנהל הורה לו לעשות כן; :: (3) במסלול שהוא חלק מנתיב הסעה סטנדרטי, המיועד לשימוש בתנאי ראות על מסלול של פחות מ-300 מטרים. : (ב) בלי לגרוע מהאמור בתקנת משנה (א), בעל רישיון יציב תאורות ציר מסלול הסעה במסלול הסעה או במסלול שהוא חלק מנתיב הסעה סטנדרטי, בלא תלות בתנאי הראות, אם נוכח בעל הרישיון לדעת שהדבר נחוץ לשם בטיחות הפעלת שדה התעופה. : (ג) לא יציב בעל רישיון מערכת תאורות ציר מסלול הסעה, אלא אם כן מתקיימות בה הוראות אלה: :: (1) היא ממוקמת לפי הוראות אלה: ::: (א) על סימון ציר מסלול ההסעה, אלא אם כן לא ניתן למקמן כאמור, שאז רשאי בעל הרישיון להסיטן באופן אחיד למרחק שלא עולה על 0.30 מטרים מסימון ציר מסלול ההסעה; ::: (ב) במקטע ישר של מסלול הסעה - הן ממוקמות במרווחים אחידים שלא עולים על 30 מטרים בין תאורה לתאורה לאורך ציר מסלול ההסעה, ואולם במקרים האלה, יחולו על מיקום תאורות ציר מסלול ההסעה ההוראות המפורטות לצידם: :::: (1) אם בתנאי מזג האוויר השוררים בשדה התעופה ניתן לתת הנחיה מספקת גם במרווחים גדולים יותר - רשאי בעל הרישיון למקמן במרווחים אחידים שלא עולים על 60 מטרים בין תאורה לתאורה; :::: (2) במקטע ישר וקצר - הן ממוקמות במרווחים אחידים קטנים מ-30 מטרים בין תאורה לתאורה; :::: (3) במסלול הסעה המיועד לשימוש בתנאים של ראות על מסלול של פחות מ-300 מטרים - הן ממוקמות במרווחים אחידים שלא עולים על 15 מטרים בין תאורה לתאורה; ::: (ג) במקטע מעוקל של מסלול ההסעה - הן ממוקמות לאורך המקטע, בהמשך לתאורות ציר מסלול ההסעה במקטע הישר המוביל אל העיקול, במרחק קבוע מהצד החיצון של העיקול, ובמרווחים המספקים הנחיה לגבי העיקול; ::: (ד) בלי לגרוע מהאמור בפסקת משנה (ג), המרווחים האמורים ישתרעו גם לאורך של 60 מטרים לפני ואחרי קצות המקטע המעוקל, לאורך המקטעים הישרים המובילים אליו ויחולו גם ההוראות האלה: :::: (1) במסלול הסעה המיועד לשימוש בתנאים של ראות על מסלול של פחות מ-300 מטרים - במרווחים לפי אלה: ::::: (א) במקטע מעוקל שהרדיוס שלו קטן מ-400 מטרים - במרווחים שלא עולים על 7.50 מטרים בין תאורה לתאורה; ::::: (ב) במקטע מעוקל שהרדיוס שלו הוא 400 מטרים או יותר - במרווחים שלא עולים על 15 מטרים בין תאורה לתאורה; :::: (2) במסלול הסעה המיועד לשימוש בתנאים של ראות על מסלול של 300 מטרים או יותר - במרווחים לפי אלה: ::::: (א) במקטע מעוקל שהרדיוס שלו קטן מ-400 מטרים - במרווחים שלא עולים על 7.50 מטרים בין תאורה לתאורה; ::::: (ב) במקטע מעוקל שהרדיוס שלו הוא בין 400 מטרים ל-899 מטרים - במרווחים שלא עולים על 15 מטרים בין תאורה לתאורה; ::::: (ג) במקטע מעוקל שהרדיוס שלו גדול מ-899 מטרים - במרווחים שלא עולים על 30 מטרים בין תאורה לתאורה; ::: (ה) במסלול הסעה לפינוי מהיר - כך שמתקיימות הוראות אלה: :::: (1) הן מתחילות בנקודה הנמצאת במרחק של 60 מטרים לפני נקודת ההשקה של ציר המסלול עם תחילת ציר מסלול ההסעה המוביל ליציאה מהמסלול; :::: (2) הן משתרעות לאורך ציר מסלול ההסעה לאחר סוף המקטע המעוקל, עד לנקודה שבה צפוי מטוס להגיע למהירות הסעה רגילה לאחר פינוי המסלול; :::: (3) במקטע שבו ציר מסלול ההסעה מקביל לציר המסלול - הן ממוקמות במרחק רוחבי של 0.60 מטרים לפחות משורת תאורות ציר המסלול, לפי איור שעניינו "Offset runway and taxiway centre line lights" בנספח 14; :::: (4) המרווחים בין תאורה לתאורה לא עולים על 15 מטרים, אלא אם כן לא הוצבו תאורות ציר מסלול למסלול שממנו מתבצע הפינוי, שאז רשאי בעל הרישיון למקם את התאורות במרווחים שלא עולים על 30 מטרים בין תאורה לתאורה; ::: (ו) במסלול הסעה המשמש לפינוי מסלול, שאינו מסלול הסעה לפינוי מהיר - כך שמתקיימות הוראות אלה: :::: (1) התאורות מתחילות בנקודת ההשקה של ציר המסלול עם תחילת ציר מסלול ההסעה המוביל ליציאה מהמסלול; :::: (2) התאורות משתרעות לאורך ציר מסלול ההסעה עד לקו אחד עם שלט מסלול פנוי; :::: (3) התאורה הראשונה מוצבת במרחק רוחבי של 0.60 מטרים לפחות משורת תאורות ציר המסלול, לפי איור שעניינו "Offset runway and taxiway centre line lights" בנספח 14; :::: (4) התאורות ממוקמות במרווחים שלא עולים על 7.50 מטרים בין תאורה לתאורה; ::: (ז) במסלול שהוא חלק מנתיב הסעה סטנדרטי, המיועד לשימוש בתנאים של ראות על מסלול של פחות מ-300 מטרים, התאורות ממוקמות במרווחים שלא עולים על 15 מטרים בין תאורה לתאורה; :: (2) התאורות המרכיבות אותה מאירות באור קבוע בצבע ירוק, ואולם במקרים האלה יחולו הוראות אלה: ::: (א) תאורות ציר מסלול הסעה במסלול הסעה המשמש לפינוי מסלול {{מוקטן|(exit taxiway)}} יהיו לפי איור שעניינו "Taxiway lighting" בנספח 14, לעניין "rapid exit taxiway" ולעניין "‎"other" exit taxiway", לפי העניין, ויאירו באור קבוע, בצבעים האלה: :::: (1) התאורה הראשונה בציר מסלול ההסעה המשמש לפינוי מסלול - בצבע ירוק; :::: (2) התאורה הקרובה ביותר לעמדת ההמתנה למסלול - בצבע צהוב; :::: (3) התאורות בין התאורות כאמור בפסקאות (1) ו-(2) - בצבע צהוב ובצבע ירוק לסירוגין; :::: (4) שאר התאורות לכיוון המתרחק מהמסלול - בצבע ירוק; ::: (ב) נוכח בעל הרישיון לדעת שהדבר נדרש לשם אזהרת הטייס מפני קרבתו למסלול, או שהורה לו המנהל לעשות כן, יבטיח כי מתקיימים גם אלה: :::: (1) אם מסלול ההסעה מוביל למסלול - תאורות ציר מסלול ההסעה מאירות באור קבוע בצבע ירוק ובצבע צהוב לסירוגין, מעמדת ההמתנה למסלול עד לציר המסלול; :::: (2) אם מסלול ההסעה חוצה מסלול - תאורות ציר מסלול ההסעה מאירות באור קבוע בצבע ירוק ובצבע צהוב לסירוגין, מעמדת ההמתנה למסלול עד לעמדת ההמתנה למסלול שמנגד; :: (3) התאורות המרכיבות אותה נראות רק מכלי טיס הנמצא על מסלול ההסעה או בקרבתו; :: (4) התאורות המרכיבות אותה מוצבות כך שאין בלבול בינן לבין תאורות מפתן מסלול. : (ד) על אף האמור בתקנת משנה (א), בעל רישיון רשאי שלא להציב מערכת תאורות ציר מסלול הסעה, אם אישר לו זאת המנהל לאחר שנוכח לדעת שבשדה התעופה צפיפות תנועה נמוכה, וכי מערכת תאורות צידי מסלול ההסעה וסימון ציר מסלול ההסעה מספקים הנחיה מספקת. @ 112. מערכת תאורות צידי מסלול הסעה : (א) בעל רישיון יציב מערכת תאורות צידי מסלול הסעה {{מוקטן|(taxiway edge lights)}} באלה: :: (1) במסלול הסעה המיועד לשימוש בלילה, שלא הוצבו בו תאורות ציר מסלול הסעה; :: (2) במשטח פנייה, מפרץ המתנה או רחבה המיועדים לשימוש בלילה; :: (3) במסלול שהוא חלק מנתיב הסעה סטנדרטי המיועד לשימוש בלילה, שלא הוצבו בו תאורות ציר מסלול הסעה. : (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א)(1) ו-(2), בעל רישיון רשאי שלא להציב מערכת תאורות צידי מסלול הסעה כאמור, אם אישר לו זאת המנהל לאחר שנוכח לדעת שקיימת הנחיה מספקת באמצעות עזרים חזותיים אחרים, ולכן אין צורך בקביעתה. : (ג) לא יציב בעל רישיון מערכת תאורות צידי מסלול הסעה, אלא אם כן מתקיימות בה הוראות אלה: :: (1) היא מורכבת משתי שורות של תאורות שימוקמו לפי ההוראות האלה: ::: (א) לאורך צידי מסלול ההסעה, משטח הפנייה, מפרץ ההמתנה, הרחבה או חלק המסלול המהווה חלק מנתיב הסעה סטנדרטי, לפי העניין; ::: (ב) קרוב ככל האפשר לצידי מסלול ההסעה, משטח הפנייה, מפרץ ההמתנה, הרחבה או חלק המסלול המהווה חלק מנתיב הסעה סטנדרטי, מצידם החיצוני, ובכל מקרה במרחק שלא יעלה על 3 מטרים מהם; :: (2) התאורות המרכיבות אותה, לאורך כל אחת משורות התאורות, ממוקמות לפי הוראות אלה: ::: (א) במקטע ישר של מסלול הסעה, במסלול שהוא חלק מנתיב הסעה סטנדרטי, במפרץ המתנה, וברחבה - במרווחים אחידים שלא עולים על 60 מטרים בין תאורה לתאורה; ::: (ב) במקטע מעוקל של מסלול הסעה - במרווחים קטנים מ-60 מטרים בין תאורה לתאורה, וכך שהן מספקות הנחיה מספקת לגבי העיקול; ::: (ג) במשטח פנייה - במרווחים אחידים שלא עולים על 30 מטרים בין תאורה לתאורה; :: (3) התאורות המרכיבות אותה מאירות לפי הוראות אלה: ::: (א) באור קבוע בצבע כחול; ::: (ב) בזווית, מפני השטח ומעלה, המגיעה ל-75 מעלות לעומת האופק לפחות, ובעוצמות שאינן פחותות מהעוצמות האלה, לפי הזווית: :::: (1) ‎2 cd - בזווית מפני השטח ומעלה שבין 0 מעלות עד 6 מעלות; :::: (2) ‎0.2 cd - בזווית מפני השטח ומעלה שגדולה מ-6 מעלות ועד 75 מעלות; ::: (ג) הן נראות מכל כיוון הנדרש כדי לספק הנחיה לטייס המסיע על מסלול ההסעה בשני הכיוונים, ואולם בהצטלבות מסלולי הסעה, במסלול הסעה לפינוי מסלול או בעיקול במסלול הסעה, הן מוסתרות בכל כיוון שבו הן עלולות ליצור בלבול ביניהן לבין תאורות אחרות. @ 113. מערכת תאורות משטח פנייה : (א) בעל רישיון יציב מערכת תאורות משטח פנייה {{מוקטן|(runway turn pad lights)}} במשטח פנייה למסלול המיועד לשימוש בכל אחד מאלה: :: (1) בתנאים של ראות על מסלול של פחות מ-300 מטרים; :: (2) בלילה. : (ב) לא יציב בעל רישיון מערכת תאורות משטח פנייה, אלא אם כן מתקיימות בה הוראות אלה: :: (1) התאורות המרכיבות אותה ממוקמות על סימון משטח הפנייה, אלא אם כן לא ניתן למקמה כאמור, שאז רשאי בעל הרישיון להסיט את התאורות המרכיבות אותה באופן אחיד למרחק שלא יעלה על 0.30 מטרים מסימון משטח הפנייה; :: (2) התאורות המרכיבות אותה ממוקמות לאורך ציר משטח הפנייה, במרווחים לפי הוראות אלה: ::: (א) במקטע ישר של משטח הפנייה - במרווחים אחידים שלא עולים על 15 מטרים; ::: (ב) במקטע מעוקל של משטח הפנייה - במרווחים שלא עולים על 7.50 מטרים; :: (3) התאורות המרכיבות אותה מאירות באור קבוע בצבע ירוק, וכך שהן נראות רק מכיוון כלי טיס המתקרב אל משטח הפנייה או הנמצא עליו. @ 114. מערכת תאורות עמדת המתנה : (א) בעל רישיון יציב מערכת תאורות עמדת המתנה {{מוקטן|(stop bar)}} בכל עמדת המתנה למסלול המשמשת מסלול שנועד לשימוש בתנאי ראות על מסלול של פחות מ-550 מטרים, אלא אם כן המנהל אישר לו שלא להציבה, לאחר שנוכח לדעת כי מתקיים אחד מאלה: :: (1) קיימים עזרים ונהלים מתאימים לסייע במניעת חדירות לא מאושרות למסלול {{מוקטן|(inadvertent incursions)}}; :: (2) אם המסלול מופעל בתנאי ראות על מסלול של פחות מ-550 מטרים, קיימים נהלים שמטרתם להגביל את אלה: ::: (א) מספר כלי הטיס באזור התמרון, לאחד בכל זמן נתון; ::: (ב) מספר כלי הרכב באזור התמרון, למזערי ההכרחי. : (ב) בהצטלבות בין מסלול הסעה לבין מסלול שהוגדרו לגביו יותר מעמדת המתנה למסלול אחת, יפעיל בעל הרישיון, בכל רגע נתון, רק את תאורות עמדת ההמתנה שבשימוש, לפי אופן הפעלת המסלול. : (ג) נוכח בעל הרישיון לדעת כי, כדי למנוע התנגשות בין כלי טיס, יש צורך שכלי טיס מסיע יעצור וימתין בעמדת המתנת ביניים עד לקבלת הוראה אחרת ממגדל הפיקוח, או שהמנהל הורה לו לעשות כן, יציב בעמדת המתנת הביניים מערכת תאורות עמדת המתנה. : (ד) לא יציב בעל רישיון מערכת תאורות עמדת המתנה, אלא אם כן מתקיימות בה הוראות אלה: :: (1) היא ממוקמת לפי הוראות אלה: ::: (א) לכל רוחב מסלול ההסעה; ::: (ב) לפני סימון עמדת ההמתנה למסלול לכיוון התנועה למסלול; ::: (ג) בסמוך ככל האפשר לסימון עמדת ההמתנה למסלול; :: (2) היא מורכבת משורה של תאורות שמוצבות במרווחים אחידים של 3 מטרים לכל היותר זו מזו; :: (3) התאורות המרכיבות אותה מאירות באור קבוע בצבע אדום, וכך שהן נראות רק לכלי טיס המסיע לכיוון שבו הוא אמור לעצור ולהמתין; :: (4) אם התאורות המרכיבות אותה עלולות להיות מוסתרות מנקודת מבטו של הטייס, נוספות לה גם שתי תאורות מוגבהות שמתקיימות בהן הוראות אלה: ::: (א) הן ממוקמות 3 מטרים מצידי מסלול ההסעה לפחות, אחת מכל צד של מערכת תאורות עמדת ההמתנה; ::: (ב) הן מאירות באור קבוע בצבע אדום, וכך שהן נראות רק לכלי טיס המסיע לכיוון שבו הוא אמור לעצור ולהמתין; :: (5) היא מקושרת {{מוקטן|(Interlocked)}} למערכת תאורות ציר מסלול ההסעה שממוקמת מעבר לה, כך שבשעה שמערכת תאורות עמדת ההמתנה דולקת, כל תאורה שהיא חלק ממערכת תאורות ציר מסלול הסעה שמוצבת מעבר לעמדת ההמתנה למסלול למרחק של 90 מטרים לפחות כבויה, ולהפך; :: (6) היא נשלטת בידי מגדל הפיקוח של שדה התעופה, ובכלל זה - ::: (א) כל מערכת תאורות עמדת המתנה למסלול שהוצבה במסלול הסעה המשמש לכניסה למסלול, כוללת מנגנון לשליטה נפרדת בה; ::: (ב) מערכת תאורות עמדת המתנה למסלול שהוצבה במסלול הסעה המשמש לפינוי מסלול בלבד, יכולה להישלט גם ביחד עם מערכות תאורות עמדת המתנה אחרות שהוצבו במסלול הסעה המשמש לפינוי מסלול בלבד או לכלול מנגנון לשליטה נפרדת בה. @ 115. מערכת תאורות אין כניסה : (א) בעל רישיון יציב מערכת תאורות אין כניסה {{מוקטן|(no-entry bar)}} במסלול ההסעה המשמש רק לפינוי מסלול {{מוקטן|(exit only taxiway)}}, לכיוון האזור שהכניסה אליו אסורה. : (ב) לא יציב בעל רישיון מערכת תאורות אין כניסה אלא אם כן מתקיימות בה הוראות אלה: :: (1) היא ממוקמת לכל רוחב מסלול ההסעה, בנקודה שאותה אסור לכלי טיס או לכלי רכב לחצות לכיוון המסלול, בקו אחד עם שלט אין כניסה לפי [[תקנה 69]] או סימון אין כניסה לפי [[תקנה 56(ג)(3)]]; :: (2) היא מורכבת משורה של תאורות שיוצבו במרווחים אחידים של 3 מטרים לכל היותר; :: (3) התאורות המרכיבות אותה מאירות באור קבוע בצבע אדום, וכך שהן נראות רק למי שמסיע בכיוון האזור שהכניסה אליו אסורה; :: (4) אם התאורות המרכיבות אותה עשויות להיות מוסתרות מנקודת מבטו של הטייס, נוספות לה גם שתי תאורות מוגבהות שמתקיימות בהן הוראות אלה: ::: (א) הן ממוקמות אחת מכל צד של מערכת תאורות אין כניסה; ::: (ב) הן מאירות באור קבוע בצבע אדום, וכך שהן נראות רק למי שמסיע בכיוון התנועה שהכניסה אליו אסורה. : (ג) תאורות ציר מסלול ההסעה המשמשות לפינוי המסלול, שממוקמות מעבר למערכת תאורות אין כניסה, יהיו כך שלא ייראו לטייס המסיע לכיוון המסלול {{מוקטן|(unidirectional)}}. @ 116. מערכת תאורות עמדת המתנת ביניים : (א) בעל רישיון יציב מערכת תאורות עמדת המתנת ביניים {{מוקטן|(intermediate holding position lights)}} בכל אחד מאלה: :: (1) בעמדת המתנת ביניים המקוימת במסלול הסעה המיועד לשימוש בתנאים של ראות על מסלול של פחות מ-300 מטרים, שלא הוצבו בה תאורות עמדת המתנה לפי [[תקנה 114(ג)]]; :: (2) בעמדת המתנת ביניים המקוימת במסלול הסעה המיועד לשימוש בתנאים של ראות על מסלול של 300 מטרים או יותר, שלא הוצבו בה תאורות עמדת המתנה לפי [[תקנה 114(ג)]], אם נוכח בעל הרישיון כי נדרש להבליט אותה, לשם הפעלה בטוחה של מסלולי ההסעה. : (ב) לא יציב בעל רישיון מערכת תאורות עמדת המתנת ביניים אלא אם כן מתקיימות בה הוראות אלה: :: (1) היא מורכבת משורה של שלוש תאורות שממוקמות לפי הוראות אלה: ::: (א) בניצב לציר מסלול ההסעה; ::: (ב) 0.30 מטרים לכל היותר לפני סימון עמדת המתנת הביניים, לאורכו, מהכיוון שבו כלי טיס צפוי להסיע אל עמדת המתנת הביניים; ::: (ג) כך שאחת מוצבת על ציר מסלול ההסעה והאחרות מוצבות, אחת מכל צד של ציר המסלול, במרחק של 1.50 מטרים ממנו; :: (2) התאורות המרכיבות אותה מאירות באור קבוע בצבע צהוב, וכך שהן נראות רק מכלי טיס הנמצא על מסלול ההסעה או בקרבתו. @ 117. מערכת תאורות התרעת מסלול : (א) בעל רישיון יציב מערכת תאורות התרעת מסלול {{מוקטן|(runway guard lights)}} בחיבור של מסלול ההסעה עם מסלול שהוא אחד מאלה: :: (1) המסלול מיועד לשימוש בתנאים של ראות על מסלול של פחות מ-550 מטרים, ולא הוצבה בו מערכת תאורות עמדת המתנה; :: (2) בשדה התעופה שבו קיימת צפיפות תנועה גבוהה - אם המסלול מיועד לשימוש בתנאים של ראות על מסלול שבין 550 מטרים ל-1,200 מטרים; :: (3) אם נוכח בעל הרישיון לדעת שהדבר נדרש לשם אזהרת הטייס מפני קרבתו למסלול, או שהמנהל הורה לו לעשות כן. : (ב) בלי לגרוע מהאמור בתקנת משנה (א), נוכח בעל רישיון לדעת כי חיבור של מסלול ההסעה עם מסלול, הוא אזור סיכון {{מוקטן|(hot spot)}}, יציב בחיבור כאמור מערכת תאורות התרעת מסלול, שתשמש בכל תנאי מזג האוויר, ביום ובלילה. : (ג) לא יציב בעל רישיון מערכת תאורות התרעת מסלול אלא אם כן היא לפי אחת מהתצורות {{מוקטן|(configuration)}} האלה: :: (1) "תצורה A", שמורכבת מ-2 רמזורים, שמתקיימות בהם הוראות איור המשנה "configuration A" באיור שעניינו "Runway guard lights" בנספח 14 והוראות אלה: ::: (א) בכל אחד מצידי מסלול ההסעה ממוקם רמזור אחד, בקו אחד עם עמדת ההמתנה למסלול; ::: (ב) בכל רמזור 2 תאורות, אחת לצד השנייה, שמהבהבות, לסירוגין, בתדירות שבין 30 לבין 60 הבהובים לדקה, באור בצבע צהוב; ::: (ג) הבהובי רמזור אחד מסונכרנים עם הבהובי הרמזור השני; ::: (ד) התאורות בכל רמזור הן כך שהן נראות רק מכיוון כלי טיס המסיע מעמדת ההמתנה למסלול אל המסלול עצמו; ::: (ה) אם התאורות משמשות בשעות אור יום - יש מעל כל רמזור מגן שמש {{מוקטן|(visor)}}, שמונע הפרעה של קרני השמש לחיווי שהרמזור נועד לספק; :: (2) "תצורה B", שמורכבת מתאורות שמתקיימות בהן הוראות איור המשנה "configuration B" באיור שעניינו "Runway guard lights" בנספח 14 והוראות אלה: ::: (א) הן ממוקמות לכל רוחב מסלול ההסעה, בקו אחד עם עמדת ההמתנה למסלול; ::: (ב) הן מוצבות במרווחים אחידים של 3 מטרים; ::: (ג) הן מהבהבות, לסירוגין, בתדירות שבין 30 לבין 60 הבהובים לדקה, באור בצבע צהוב, כך ששתי תאורות סמוכות לא מהבהבות בעת ובעונה אחת, וכך שתאורות שאינן סמוכות מהבהבות יחדיו; ::: (ד) הן נראות רק מכיוון כלי טיס המסיע מעמדת ההמתנה למסלול אל המסלול עצמו. : (ד) בעל רישיון יציב מערכת תאורות התרעת מסלול בתצורה ובנסיבות לפי הוראות אלה: :: (1) בתצורה A - אם מתקיימות נסיבות כאמור בתקנת משנה (א); :: (2) בתצורה A או בתצורה B - אם מתקיימות נסיבות כאמור בתקנת משנה (ב). : (ה) על אף האמור בתקנת משנה (ד)(2), לא יציב בעל רישיון מערכת תאורות התרעת מסלול בתצורה B במסלול הסעה שהוצבה בו מערכת תאורות עמדת המתנה. : (ו) בהצטלבות בין מסלול הסעה לבין מסלול שהוגדרו לגביו שתי עמדות המתנה למסלול או יותר, יפעיל בעל הרישיון רק את מערכת תאורות התרעת המסלול הישימה לעמדת ההמתנה למסלול הפעילה בזמן הנתון, לפי אופן הפעלת המסלול. @ 118. מערכת תאורות עמדת המתנה על דרך לכלי רכב : (א) בעל רישיון יציב מערכת תאורות עמדת המתנה על דרך לכלי רכב {{מוקטן|(road holding position light)}} בכל עמדת המתנה על דרך לכלי רכב שקיימת בחיבור של דרך לכלי רכב עם מסלול המיועד לשימוש בתנאים של ראות על מסלול של פחות מ-550 מטרים. : (ב) לא יציב בעל רישיון מערכת תאורות עמדת המתנה על דרך לכלי רכב אלא אם כן מתקיימות בה הוראות אלה: :: (1) היא ממוקמת בסמוך לסימון עמדת המתנה על דרך לכלי רכב, בצידה הימני של עמדת ההמתנה, במרחק שבין מטר אחד לשני מטרים מצד הדרך; :: (2) היא מורכבת מאחד מאלה: ::: (א) רמזור, נשלט בידי מגדל הפיקוח של שדה התעופה, שמאיר בצבע אדום להוראה לעצור, ובצבע וירוק להוראה לנסוע; ::: (ב) תאורה מהבהבת בצבע אדום, שמהבהבת בתדירות של 30 עד 60 הבהובים לדקה; :: (3) היא מאירה באופן חד-כיווני וכך שהיא נראית לנהג של כלי רכב המסיע לכיוון המסלול, ומתקרב לעמדת ההמתנה; :: (4) עוצמת התאורות המרכיבות אותה מתאימה לתנאי הראות המזעריים ולאור הרקע {{מוקטן|(ambient light)}} שצפויים להתקיים בעת הפעלת המסלול שאותו נועדה עמדת ההמתנה כאמור לשמש, ולא מסנוורת את נהג כלי הרכב המשתמש בה. @ 119. מערכת תאורות הצפה לרחבה : (א) בעל רישיון יציב מערכת תאורות הצפה לרחבה {{מוקטן|(apron floodlighting)}} ברחבה ובעמדת חניה מבודדת המיועדות לשימוש בלילה. : (ב) לא יציב בעל רישיון מערכת תאורות הצפה לרחבה אלא אם כן מתקיימות בה הוראות אלה: :: (1) התאורות המרכיבות אותה ממוקמות ומכוונות לפי הוראות אלה: ::: (א) הן מספקות תאורה מספקת לכל אזור ברחבה שבו ניתן שירות לכלי טיס, תוך מזעור הסנוור האפשרי של טייס של כלי טיס באוויר או על הקרקע, של מפקח על תעבורה אווירית במגדל הפיקוח, של אדם העוסק בניהול הרחבה ושל אדם ברחבה; ::: (ב) הן מאירות כל עמדת חניה משני כיוונים לפחות, כדי למזער הצללה; :: (2) הפיזור הספקטרלי {{מוקטן|(spectral distribution)}} של התאורות המרכיבות אותה הוא כך שיהיה ניתן לזהות בצורה נכונה את הצבעים המשמשים לסימונים על גבי כלי טיס הקשורים במתן שירותים לכלי הטיס ואת צבעי הסימונים על הרחבה ובסביבתה, לרבות סימוני מכשולים; :: (3) ההארה הממוצעת {{מוקטן|(average illuminance)}} שלה היא לפי נספח 14 לעניין "Apron floodlighting" לגבי "Average illuminance", בשים לב לאזור שאותו התאורות נועדו להאיר. @ 120. מערכת הנחיה חזותית לעגינה : (א) נוכח בעל רישיון לדעת כי נדרש להנחות כלי טיס בעמדת חניה לנקודת עצירה מדויקת בעמדה ולא מסופקים שירותי הנחיה אחרים, כגון מכווני תנועה {{מוקטן|(marshallers)}}, או שהמנהל הורה לו לעשות כן, יציב מערכת הנחיה חזותית לעגינה {{מוקטן|(visual docking guidance system (VDGS))}}. : (ב) לא יציב בעל רישיון מערכת הנחיה חזותית לעגינה אלא אם כן מתקיימות בה הוראות אלה: :: (1) היא מורכבת משני אלה: ::: (א) רכיב כיווני {{מוקטן|(azimuth guidance unit)}}, שיספק הנחיה בדבר כיוון התנועה; ::: (ב) רכיב עצירה {{מוקטן|(stopping position indicator)}}, שיספק הנחיה בדבר נקודת העצירה; :: (2) היא מתאימה לשימוש לפי הוראות אלה: ::: (א) בכל תנאי של מזג אוויר, ראות, תאורת רקע ותנאי מיסעה, ביום ובלילה, ובלבד שאינה מסנוורת את הטייס שאותו נועדה להנחות; ::: (ב) לכל כלי טיס שאותו היא נועדה לשמש, אם אפשר בלי שתידרש פעולה נוספת להתאמת המערכת לשימוש טיפוס כלי טיס מסוים; ::: (ג) אם נדרשת פעולה נוספת להתאמת המערכת לשימוש טיפוס כלי טיס מסוים - היא מספקת חיווי בדבר טיפוס כלי הטיס כאמור, לטייס ולמפעיל המערכת; :: (3) היא מספקת לטייס חיווי ברור לגבי כשל ברכיב הכיווני, ברכיב העצירה או בשניהם גם יחד; :: (4) ניתן לכבות את הרכיב הכיווני או את רכיב העצירה, בנפרד; :: (5) היא ממוקמת כך שהיא מספקת לטייס הנחיה מתמשכת בין סימוני עמדת החניה לבין נקודת העצירה; :: (6) היא במידת דיוק שתספק הכוונה עד לגשר להולכת נוסעים לכלי טיס ולמיתקני השירותים הקבועים בעמדת החניה שאותה היא אמורה לשמש; :: (7) ברכיב הכיווני מתקיימות הוראות אלה: ::: (א) הוא ממוקם על המשך קו הכניסה לעמדת החניה או בסמוך אליו, מול נקודת העצירה, כך שחיווייו נראים לאורך כל תמרון העגינה, מכל מושבי הטייסים בתא הטייס; ::: (ב) הוא מספק חיווי חד-משמעי בהנחיה לימין או לשמאל, כך שהטייס יכול להתמיד לאורך קו הכניסה לעמדת החניה בלי להידרש לניהוג יתר {{מוקטן|(over-controlling)}}; ::: (ג) אם נעשה בו שימוש בצבעים לשם הנחיית הכיוון - צבע ירוק משמש לזיהוי קו הכניסה לעמדת החניה וצבע אדום משמש לחיווי סטייה מקו הכניסה כאמור; :: (8) ברכיב העצירה מתקיימות הוראות אלה: ::: (א) הוא ממוקם בסמוך לרכיב הכיווני, כך שטייס יכול, בעת ובעונה אחת, לראות את שני רכיבי המערכת, בלי להסיט את ראשו, וכך שחיווייו נראים לאורך כל תמרון העגינה, מכל מושבי הטייסים בתא הטייס; ::: (ב) הוא מספק חיווי על נקודת העצירה המתאימה לכלי הטיס שלו מסופקת הנחיה חזותית, ואם הוא מחווה מידע בנוגע לנקודת העצירה לגבי טיפוס כלי טיס מסוים - הוא מספק מידע תוך התחשבות בטווח הצפוי של שינויים בגובה עיני הטייסים ובזווית הצפייה במידע מתא הטייס לגבי אותו טיפוס; ::: (ג) הוא מספק מידע בדבר קצב ההתקרבות {{מוקטן|(closing rate)}} של כלי הטיס לנקודת העצירה, לפי הוראות אלה: :::: (1) החל ממרחק של 10 מטרים לפחות מנקודת העצירה; :::: (2) כך שמתאפשר לטייס להאט את כלי הטיס באופן הדרגתי עד לעצירה מלאה בנקודת העצירה; ::: (ד) אם נעשה שימוש בצבעים לשם הנחיה לנקודת העצירה - צבע ירוק משמש כדי לחוות לטייס כלי הטיס כי הוא יכול להוסיף להתקדם, וצבע אדום משמש לחיווי הגעתו לנקודת העצירה ויכול שייעשה נוסף על כך שימוש גם בצבע אחר, בסמוך לנקודת העצירה, כדי להתריע על התקרבות לנקודת העצירה. @ 121. מערכת מתקדמת להנחיה חזותית לעגינה : (א) נוכח בעל רישיון לדעת כי נדרש להנחות כלי טיס בעמדת חניה לנקודת עצירה מדויקת בעמדה, לא מסופקים שירותי הנחיה אחרים, כגון מכווני תנועה {{מוקטן|(marshallers)}}, ומתקיים אחד מאלה לפחות, או שהמנהל הורה לו לעשות כן, יציב מערכת מתקדמת להנחיה חזותית לעגינה {{מוקטן|(advanced visual docking guidance system (AVDGS))}}: :: (1) נדרש לאמת את טיפוס כלי הטיס שלו מסופקת הנחיה; :: (2) לגבי עמדה שאליה מובילים מספר נתיבי הסעה - נדרש לציין את נתיב ההסעה לעמדת החניה שבשימוש. : (ב) לא יציב בעל רישיון מערכת מתקדמת להנחיה חזותית לעגינה אלא אם כן מתקיימות בה הוראות אלה: :: (1) היא מתאימה לשימוש לפי הוראות אלה: ::: (א) בכל תנאי של מזג אוויר, ראות, תאורת רקע ותנאי מיסעה, ביום ובלילה, לפי עמדת החניה שבה היא מוצבת; ::: (ב) לכל כלי טיס שאותו היא נועדה להנחות; :: (2) היא מספקת מידע לכל המהירויות שבהן צפוי כלי טיס להסיע במהלך תמרון העגינה; :: (3) היא מספקת חיווי בדבר סטייה צידית של כלי הטיס לעומת קו הכניסה לעמדת החניה, כך שכלי טיס, המופעל בתנאים רגילים, לא סוטה יותר ממטר אחד מקו הכניסה לעמדת החניה כאמור, בין תחילת הסטייה לבין חיוויה; :: (4) אם היא מותקנת בעמדת חניה יחד עם מערכת הנחיה חזותית לעגינה לפי [[תקנה 120]], המידע שמספקת מערכת אחת לא סותר את המידע שמספקת המערכת השנייה; :: (5) היא כוללת חיווי למצב דברים שבו היא לא בשימוש או תקולה; :: (6) היא ממוקמת כך שהיא מספקת לאדם האחראי על עגינת כלי הטיס במהלך תמרון העגינה ולכל מי שמסייע לו בכך, הנחיה בלתי מופרעת וברורה, לאורך כל תמרון העגינה; :: (7) היא מספקת, לכל הפחות, את המידע הזה, לפי השלב המתאים בתמרון העגינה: ::: (א) חיווי בדבר הצורך לבצע עצירת חירום ולהפסיק באופן מיידי את תמרון העגינה, המציג את המילה "STOP" באותיות בצבע אדום; ::: (ב) הטיפוס והדגם של כלי הטיס שלו מסופקת ההנחיה; ::: (ג) חיווי בדבר סטייה צידית של כלי הטיס לעומת קו הכניסה לעמדת החניה, שיסופק ממרחק של 25 מטרים לפחות מנקודת העצירה; ::: (ד) כיוון התיקון הנדרש לשם תיקון הסטייה הצידית מקו הכניסה לעמדת החניה; ::: (ה) חיווי של המרחק לנקודת העצירה, ושל קצב ההתקרבות {{מוקטן|(closing rate)}} אליה, שיסופקו ממרחק של 15 מטרים לפחות מנקודת העצירה; ::: (ו) חיווי של הגעה לנקודת העצירה; ::: (ז) חיווי אזהרה בדבר תנועה מעבר לנקודת העצירה; :: (8) במקרה של חיווי כאמור בפסקה (7)(א), המוצג בד בבד עם כשל של המערכת המתקדמת להנחיה חזותית לעגינה - היא לא מציגה כל חיווי אחר; :: (9) אם חיווי המרחק לנקודת העצירה נעשה תוך שימוש בספרות, היא מציגה את המרחק כביטוי של מספר המטרים שעד לנקודת העצירה, וממרחק של 3 מטרים לפחות מנקודת העצירה, היא מציגה את המרחק כאמור ברמת דיוק של עשירית המטר; :: (10) היא כוללת מנגנון המאפשר לצוות האחראי על ההפעלה הבטוחה של עמדת החניה ליזום באמצעותה עצירת חירום; :: (11) הדיוק של המידע שהיא מציגה הוא לפי המפורט בטבלה שעניינה "A-VDGS recommended displacement accuracy" לנספח 14; :: (12) הסימנים והגרפיקה המשמשים להצגת המידע משקפים את המידע שמבוקש להציג באופן מובן וברור {{מוקטן|(intuitively representative)}}. @ 122. מערכת תאורות תמרון בעמדת חניה : (א) בעל רישיון יציב מערכת תאורות תמרון בעמדת חניה {{מוקטן|(aircraft stand manoeuvring guidance lights)}} ברחבה סלולה המיועדת לשימוש בתנאי ראות קשים {{מוקטן|(poor visibility conditions)}} ושלא מסופקת בה הנחיה מתאימה באמצעים אחרים. : (ב) לא יציב בעל רישיון מערכת תאורות תמרון בעמדת חניה אלא אם כן מתקיימות בה הוראות אלה: :: (1) התאורות המרכיבות אותה ממוקמות בהתאמה {{מוקטן|(collocated)}} לסימוני עמדת החניה; :: (2) התאורות המרכיבות אותה, המיועדות להאיר את קו הכניסה לעמדת החניה ואת קו היציאה מעמדת החניה, ממוקמות לפי הוראות אלה: ::: (א) בעיקולים - במרווחים שלא עולים על 7.5((0)) מטרים בין תאורה לתאורה; ::: (ב) במקטעים ישרים - במרווחים אחידים שלא עולים על 15 מטרים בין תאורה לתאורה; :: (3) התאורות המרכיבות אותה מאירות באור קבוע בצבע צהוב, וכך שהן נראות לכל אורך המקטע שלגביו הן אמורות לספק הנחיה, למעט התאורות המיועדות להאיר את קו העצירה, שמאירות באור קבוע בצבע אדום, וכך שהן נראות רק מכיוון כלי טיס המתקרב לנקודת העצירה; :: (4) עוצמת התאורות המרכיבות אותה מתאימה לתנאי הראות ולאור הרקע {{מוקטן|(ambient light)}} שצפויים להתקיים בעת הפעלת עמדת החניה; :: (5) היא כוללת מנגנון להפעלה לשם חיווי מצב שבו העמדה פעילה או כיבוי לשם חיווי מצב שבו העמדה סגורה. @ 123. מערכת תאורות מצב מסלול : (א) נוכח בעל רישיון לדעת שהדבר נחוץ כדי לסייע במניעת חדירות למסלול {{מוקטן|(runway incursions)}}, יציב מערכת תאורות מצב מסלול {{מוקטן|(runway status lights (RWSL))}}. : (ב) לא יציב בעל רישיון מערכת תאורות מצב מסלול אלא אם כן מתקיימות בה הוראות אלה: :: (1) היא מורכבת מכל אחד מהרכיבים האלה או משילוב של שניהם: ::: (א) תאורות כניסה למסלול {{מוקטן|(runway entrance lights (REL))}}; ::: (ב) תאורות הפסקת המראה {{מוקטן|(take-off hold lights (THLs))}}; :: (2) תאורות הכניסה למסלול הן לפי הוראות אלה: ::: (א) הן מורכבות משני אלה: :::: (1) 5 תאורות שקועות {{מוקטן|(in pavement)}} לפחות, שמתקיימות בהן הוראות אלה: ::::: (א) הן ממוקמות בקו אחד לאורך ציר מסלול ההסעה, בהיסט 0.60 מטרים מציר מסלול ההסעה, בצד שמנגד לצד שבו הוצבו תאורות ציר מסלול ההסעה, אם הוצבו; ::::: (ב) הן משתרעות ממרחק של 0.60 מטרים לפני עמדת ההמתנה למסלול עד לצד המסלול {{מוקטן|(edge of the runway)}}; בפסקת משנה זו, "עמדת המתנה למסלול", במצב דברים שבו הוצבו שתי עמדות המתנה למסלול או יותר לפי [[תקנה 49(4)]] - עמדת ההמתנה הקרובה ביותר למסלול; ::::: (ג) הן מרווחות במרווחים אחידים שאינם פחותים מ-3.80 מטרים ואינם עולים על 15.20 מטרים, בשים לב לאורך המקטע של מסלול ההסעה שלאורכו הן קבועות; :::: (2) תאורה שקועה נוספת שתמוקם על המסלול, במרחק של 0.60 מטרים מציר המסלול, בקו אחד עם התאורות כאמור בפסקה (1); ::: (ב) הן מאירות באור קבוע בצבע אדום, וכך שהן נראות רק מכיוון כלי טיס או כלי רכב המתקרב למסלול ממסלול ההסעה; ::: (ג) הן דולקות כמכלול, בכל צומת של מסלול עם מסלול הסעה, לא יותר מ-2 שניות מהרגע שבו לפי מערכת תאורות מצב מסלול נדרשת התרעה לגבי כלי טיס הנוחת על המסלול או הממריא ממנו; :: (3) תאורות הפסקת ההמראה הן לפי ההוראות האלה: ::: (א) הן מורכבות מזוגות של תאורות שקועות {{מוקטן|(in pavement)}}, שמתקיימות בהן הוראות אלה: :::: (1) הן ממוקמות - ::::: (א) לאורך ציר המסלול; ::::: (ב) כך שהתאורות בכל זוג קבועות אחת מכל צד של ציר המסלול, במרחק של 1.80 מטרים ממנו; :::: (2) הן משתרעות מנקודה הנמצאת במרחק של 115 מטרים מתחילת המסלול עד למרחק של לפחות 450 מטרים מתחילת המסלול; :::: (3) הן מוצבות במרווחים אחידים של 30 מטרים; ::: (ב) הן מאירות באור קבוע בצבע אדום, וכך שהן נראות רק מכיוון כלי טיס הממריא מהמסלול; ::: (ג) הן נדלקות כמכלול, לא יותר מ-2 שניות מהרגע שבו לפי מערכת תאורות מצב מסלול נדרשת התרעה לגבי כלי טיס או כלי רכב שחצו עמדת המתנה למסלול; :: (4) היא אוטומטית, כשפעולת השליטה היחידה על המערכת היא להשבית את תאורות הכניסה למסלול, את תאורות הפסקת המראה או את שתיהן גם יחד. == פרק ה': מערכות חשמל == @ 124. מערכות אספקת כוח חשמלי למיתקני עזר לטיסה : (א) לא יפעיל בעל רישיון את שדה התעופה אלא אם כן לשדה התעופה אספקה מתאימה של כוח חשמלי ראשי לצורך ההפעלה הבטוחה של מיתקני העזר לטיסה, חזותיים ולא-חזותיים. : (ב) לא יפעיל בעל רישיון את שדה התעופה אלא אם כן מתקיימות באספקת הכוח החשמלי לשדה התעופה ההוראות האלה: :: (1) מערכת הכוח החשמלי {{מוקטן|(electrical power)}} של שדה התעופה מתוכנת, והכוח החשמלי למיתקני עזר לטיסה, חזותיים ולא-חזותיים, בשדה התעופה מסופק, כך שבמקרה של כשל במערכות הכוח החשמלי אין מצב שבו טייס מקבל הנחיה חזותית או לא-חזותית לא מתאימה או מידע מטעה כתוצאה מכשל כאמור; :: (2) במקרה של כשל במקור הכוח החשמלי הראשי, מיתקני עזר לטיסה שלגביהם נדרשת אספקה של כוח חשמלי משני, מחוברים באופן אוטומטי לאספקת הכוח החשמלי המשני; :: (3) לכל אחד מהשירותים האלה מסופק כוח חשמלי משני: ::: (א) מנורת האיתות שלפי [[תקנה 35]] ואמצעי התאורה הנדרשים להמשך פעילות מגדל הפיקוח; ::: (ב) כל תאורות המכשולים שלגביהן נוכח בעל הרישיון לדעת שהן חיוניות לשם הבטחת הפעלה בטוחה של כלי טיס; ::: (ג) מערכת תאורת גישה, תאורות מסלול ותאורות מסלול הסעה; ::: (ד) מערכת תאורות מסלול סגור לפי [[תקנה 90(ג)]], אם היא מחוברת למקור הכוח החשמלי הראשי; ::: (ה) ציוד מטאורולוגי; ::: (ו) תאורות אבטחה חיוניות, ובכלל זה תאורות המשמשות להארת גדר בשדה התעופה לפי [[תקנה 165]]; ::: (ז) ציוד חיוני ומיתקנים הנדרשים לפעילות צוותי חירום המגיבים לאירוע חירום בשדה התעופה; ::: (ח) מערכת תאורות הצפה לרחבה לפי [[תקנה 119]]; ::: (ט) תאורות של אזורים ברחבה שבהם צפויים נוסעים ללכת; ::: (י) עזרי רדיו לניווט והמרכיבים הקרקעיים של מערכות תקשורת; :: (4) מרווח הזמן שבין כשל של מקור כוח חשמלי ראשי לבין שחזור מלא {{מוקטן|(complete restoration)}} של כל אחד מהשירותים כאמור בפסקה (3) הוא קצר ככל האפשר, ואולם - ::: (א) לגבי מסלול ממוכשר ומסלול המשמש להמראה בתנאים של ראות על מסלול של פחות מ-800 מטרים, זמן המעבר לא יעלה על משך הזמן שלפי הטבלה שעניינה "Secondary power supply requirements" בנספח 14, ובלבד שלגבי תאורה הנמנית עם השירותים בטבלה האמורה, היא פעלה, לפני הכשל כאמור, בעוצמה של 25% לפחות מעוצמתה המרבית; ::: (ב) לגבי עזרי רדיו לניווט והמרכיבים הקרקעיים של מערכות תקשורת, זמן המעבר לא יעלה על משך הזמן שלפי הוראות הטבלה שעניינה "Power supply switch-over times for ground-based radio aids used at aerodromes" בנספח 10. @ 125. מערכת ניטור : (א) לא יפעיל בעל רישיון את שדה התעופה אלא אם כן הוא משתמש במערכת לחיווי המצב המבצעי של מערכות שיש לקיים בשדה התעופה (בתקנה זו - מערכת ניטור). : (ב) לא יעשה בעל רישיון שימוש במערכת ניטור אלא אם כן מתקיימות בה הוראות אלה: :: (1) לגבי מערכות תאורה כמפורט בטבלה שעניינה "Secondary power supply requirements" בנספח 14, במערכת הניטור מתקיימות הוראות אלה: ::: (א) היא מנטרת באופן אוטומטי את מערכות התאורה כאמור, כך שהיא נותנת התרעה על כל תקלה בהן; התרעה כאמור תינתן - :::: (1) לגבי מערכת תאורות עמדת המתנה - בתוך 2 שניות מקרות התקלה; :::: (2) לגבי כל מערכת תאורה אחרת - בתוך 5 שניות מקרות התקלה; ::: (ב) היא מעבירה באופן אוטומטי מידע בדבר תקלה במערכות תאורה כאמור למגדל הפיקוח; :: (2) לגבי עזרי רדיו לניווט - מערכת הניטור מספקת באופן מתמשך מידע עדכני ליחידת הנת"א המתאימה, בדבר רמת השמישות של עזרי רדיו לניווט המשמשים לגישה לנחיתה בשדה התעופה, לנחיתה בו או להמראה ממנו; מידע כאמור יוצג ביחידת הנת"א המתאימה בצורה בולטת לעין. == פרק ו': תחזוקת שדה התעופה == @ 126. תוכנית תחזוקה לשדה התעופה : (א) בעל רישיון יקיים תוכנית תחזוקה לשדה התעופה, במטרה לשמור על כל מיתקן בשדה התעופה במצב שלא יפגע בבטיחות הטיסה, בסדירותה או ביעילותה, לפי [[פרק זה]]. : (ב) לא יקיים בעל רישיון תוכנית תחזוקה לשדה התעופה אלא אם כן מתקיימות בה הוראות אלה: :: (1) היא כוללת הוראות ונהלים בעניינים האלה: ::: (א) ביצוע [[פרק זה]]; ::: (ב) תחזוקה מונעת, שמטרתה מניעת כשל של מיתקן בשדה התעופה או גריעה שלו; ::: (ג) סדר הקדימות בהסרת זיהום מאזור התנועה, לגבי שדה תעופה שבו לא ניתן להסיר את הזיהום מכל חלקי אזור התנועה בו-זמנית; הוראות כאמור יכללו הנחיה ברורה שלפיה יש להסיר זיהום ראשית מהמסלול שבשימוש, ויפרטו את סדר הקדימות בהסרת הזיהום מחלקים אחרים של אזור התנועה; בעל הרישיון יחליט בדבר הוראות כאמור לאחר התייעצות עם הגורמים הנוגעים בדבר בשדה התעופה, כגון: כוחות הצלה וכיבוי אש ומגדל הפיקוח; :: (2) ההוראות והנהלים כאמור בפסקה (1) נערכו בידי בעל הרישיון תוך התחשבות בעקרונות הגורם האנושי. @ 127. מיסעות : (א) לא יאשר בעל רישיון שימוש בחלק של אזור התנועה שלא נבדק, נוטר ותוחזק לפי תקנה זו. : (ב) בעל רישיון יבדוק את משטח אזור התנועה ואת סביבתו הסמוכה, וינטר ויתחזק את מצבו בקביעות, במטרה להסיר כל עצם זר שעלול לגרום נזק לכלי טיס, ולמנוע את הימצאותו; בדיקה כאמור תהיה בתדירות ובעיתוי כמפורט בחלק {{מוקטן|(part)}} השמיני למסמך 9137 לגבי "airport surface inspections", לפי החלק מאזור התנועה שלגביו מתבצעת הבדיקה או בתדירות אחרת שאישר המנהל לבעל הרישיון. : (ג) בעל רישיון יתחזק את משטח המסלול כך שתימנע היווצרות אי-אחידות מזיקה {{מוקטן|(harmful irregularities)}}; לעניין זה, "אי-אחידות מזיקה" - פגיעה באחידות משטח המסלול {{מוקטן|(Runway surface evenness)}}, לפי צרופה א' לעניין "Runway surface evenness". : (ד) בעל רישיון יתחזק מסלול סלול כך שתכונות החיכוך של מסלול כאמור, או של כל חלק ממנו, אינן פחותות מערכי החיכוך המזעריים שהורה לו המנהל לגבי אותו מסלול לפי [[תקנה 11(ג)(2)]]; לעניין זה, "חלק", לגבי מסלול - כל חלק באורך של 100 מטרים בקירוב. : (ה) בעל רישיון יתחזק משטח שולי מסלול הסעה המשמש כלי טיס המונע במנועי טורבינה, כך שיהיה נקי מכל עצם זר שיכול להישאב למנוע כאמור, ובכלל זה חלק של המשטח עצמו שהתנתק ממנו כתוצאה משחיקתו. : (ו) בעל רישיון יבצע באופן עיתי הערכה בראייה של משטח המסלול במטרה לזהות מקומות שבהם קיימת היקוות של מים או שניקוז המים מהם אינו מספק, וינקוט פעולות מתקנות כנדרש; הערכה בראייה כאמור תתבצע בעת שעל משטח המסלול יורד גשם או תחת הדמיה של ירידת גשם על משטח המסלול {{מוקטן|(simulated rain conditions)}}. @ 128. הסרת זיהום : (א) לא יאשר בעל רישיון הפעלת כלי טיס במסלול, מסלול הסעה או רחבה שיש עליהם זיהום, אלא אם כן הסיר מהם את הזיהום לפני הפעלת כלי הטיס, כאמור בתקנת משנה (ב). : (ב) בעל רישיון יסיר זיהום מכל המשטחים המפורטים להלן ולפי ההוראות שלצידם: :: (1) ממשטח מסלול בשימוש - במהירות האפשרית ובאופן שלם ככל האפשר, וזאת כדי למנוע את הצטברותו; :: (2) ממשטח מסלול הסעה - ככל הנדרש כדי לאפשר הסעה של כלי טיס למסלול וממנו; :: (3) ממשטח רחבה - ככל הנדרש כדי לאפשר לכלי טיס לתמרן בצורה בטוחה, להיגרר או להידחף עליה, לפי העניין. @ 129. גישור על פערי גובה במסלול בעת ריבודו מחדש : לא יפעיל בעל רישיון מסלול שעבודות לריבודו לא הסתיימו, אלא אם כן מתקיימות ההוראות שלהלן, והוראות נספח 14 לעניין "Runway pavement overlays": : (1) אם יש, כתוצאה מעבודות הריבוד, פערי גובה בין חלקים שונים של משטח המסלול, בעל הרישיון יגשר על פערי גובה כאמור, עד לסיום העבודות, באמצעות כבש זמני {{מוקטן|(temporary ramp)}}, שהשיפוע האורכי שלו, כשהוא נמדד ביחס למשטח שממנו הוא יוצא, הוא אחד מאלה: :: (א) גדול מ-0.5% ולא יותר מ-1%, לגבי רובד {{מוקטן|(overlay)}} שעוביו הוא עד 5 סנטימטרים; :: (ב) לא יותר מ-0.5%, לגבי רובד שעוביו גדול מ-5 סנטימטרים; : (2) עבודות הריבוד לאורכו של המסלול מתבצעות לכיוון כזה שלרוב כלי הטיס העושים שימוש במסלול, השיפוע של הכבש הזמני הוא כלפי מטה; : (3) בכל שלב בעבודות הריבוד, המסלול מרובד לכל רוחבו; : (4) משורטטים על המסלול הסימונים האלה: :: (א) סימון ציר מסלול לפי [[תקנה 39]]; :: (ב) אם קיים מפתן מסלול זמני - מיקומו משורטט באמצעות סימון ברוחב של 3.60 מטרים, לכל רוחב המסלול; : (5) כל רובד במסלול בנוי ומתוחזק כך שמתקיימים בו, לכל הפחות, ערכי החיכוך המזעריים שהורה המנהל לפי [[תקנה 11(ג)(2)]] לגבי המסלול שעל גביו הוא נבנה. @ 130. תוכנית תחזוקה מונעת לעזרים חזותיים : (א) בעל רישיון יקיים תוכנית תחזוקה מונעת לעזרים חזותיים {{מוקטן|(system of preventive maintenance of visual aids)}}, כדי להבטיח את שמישותם ואמינותם המתמשכים של מערכות תאורה וסימונים; לעניין זה, תאורה תיחשב לא שמישה אם העוצמה הממוצעת של אלומת האור העיקרית שלה היא פחות מ-50% מהערכים המתאימים המפורטים בתוספת מספר 2, ואולם לגבי תאורה שהעוצמה הממוצעת של אלומת האור העיקרית שלה, כפי שהוגדרה בידי היצרן, גדולה מהערכים המתאימים המפורטים בתוספת מספר 2 - זו תיחשב לא שמישה אם העוצמה הממוצעת של אלומת האור העיקרית היא פחות מ-50% מהעוצמה שהוגדרה בידי היצרן כאמור. : (ב) לא יפעיל בעל רישיון מסלול או מסלול הסעה, אלא אם כן הוראות תוכנית התחזוקה המונעת לעזרים חזותיים מקוימות לגבי העזרים החזותיים המשמשים את המסלול כאמור. @ 131. רמת שמישות נדרשת לפי תוכנית תחזוקה מונעת לעזרים חזותיים : תוכנית תחזוקה מונעת לעזרים חזותיים, תהיה לפי הוראות אלה: : (1) לגבי מסלול ממוכשר לגישה מדויקת בקטגוריה II או מסלול ממוכשר לגישה מדויקת בקטגוריה III, יחולו הוראות אלה: :: (א) התוכנית תכוון לכך שבכל זמן שבו המסלול מופעל בקטגוריה II או בקטגוריה III, כל התאורות המרכיבות מערכת תאורות גישה וכל תאורות המסלול שמישות; :: (ב) התוכנית תבטיח כי מתקיימות הוראות אלה לפחות: ::: (1) 95% מהתאורות שמישות בכל אחד מאלה: :::: (א) התאורות המרכיבות מערכת תאורות גישה, ב-450 המטרים הקרובים ביותר למפתן המסלול; :::: (ב) תאורות ציר מסלול; :::: (ג) תאורות מפתן מסלול; :::: (ד) תאורות צידי מסלול; ::: (2) 90% מתאורות אזור הנגיעה - שמישות; ::: (3) 85% מהתאורות המרכיבות מערכת תאורות גישה, מ-450 מטרים ממפתן המסלול עד ל-900 מטרים ממפתן המסלול - שמישות; ::: (4) 75% מתאורות סוף המסלול - שמישות; ::: (5) בכל מצב דברים מתקיימות הוראות אלה: :::: (א) רציפות ההנחיה באמצעות התאורות או הדפוס שיוצרות התאורות לא נפגעים; :::: (ב) אין שתי תאורות סמוכות שאינן שמישות, למעט בפס תאורות {{מוקטן|(barrette)}} או בשורה חוצה של תאורות הכלולה במערכת תאורות גישה {{מוקטן|(crossbar)}}; :: (ג) התוכנית תכלול הוראות בעניינים אלה: ::: (1) הוראות לגבי ביצוע בדיקות חזותיות ומדידות על המסלול {{מוקטן|(in-field measurement)}} של העוצמה, פיזור הקרן וכיוון התאורות המרכיבות מערכת תאורות גישה ותאורות מסלול, שיהיו לפי אלה: :::: (א) הן יכללו, ככל האפשר, מדידה של כל התאורות כאמור כדי להבטיח את קיום ההוראות הישימות לפי תוספת מספר 2; :::: (ב) הן ייעשו באמצעות אמצעי מדידה נייד {{מוקטן|(mobile measuring unit)}}, בעל דיוק מספק לשם ניתוח מאפייני כל תאורה בנפרד; :::: (ג) הן ייעשו בתדירות המתאימה לצפיפות התנועה, רמת הזיהום המקומית, האמינות של התאורות המותקנות וההערכה המתמשכת של תוצאות המדידות, ובלבד שהתדירות לא תפחת מאלה: ::::: (1) לגבי תאורות שקועות {{מוקטן|(in pavement)}} - פעמיים בשנה; ::::: (2) לגבי תאורות שאינן שקועות - פעם בשנה; ::: (2) הוראות לגבי ביצוע בקרה ומדידה של המאפיינים החשמליים של כל מעגל חשמלי שהוא חלק ממערכת תאורות גישה או מתאורות מסלול; ::: (3) הוראות לגבי ביצוע בקרה של התפקוד התקין של כיול עוצמת התאורות ששולט בהן מגדל הפיקוח של שדה התעופה; : (2) לגבי מסלול או מסלול הסעה המיועדים לשימוש בתנאי ראות על מסלול של פחות מ-300 מטרים, התוכנית תבטיח כי מתקיימות הוראות אלה: :: (א) לגבי מערכת תאורות עמדת המתנה שהוצבה בהצטלבות עם מסלול כאמור מתקיימות הוראות אלה: ::: (1) אין בה יותר משתי תאורות לא שמישות; ::: (2) אין בה שתי תאורות סמוכות לא שמישות, אלא אם כן המרווח בין התאורות המרכיבות את מערכת תאורות עמדת ההמתנה קטן משמעותית מזה שנדרש לפי [[תקנה 114(ד)(2)]]; :: (ב) לגבי מערכת תאורות ציר מסלול הסעה - אין בה שתי תאורות סמוכות לא שמישות; : (3) לגבי מסלול ממוכשר בקטגוריה I, יחולו הוראות אלה: :: (א) התוכנית תכוון לכך שבכל זמן שבו מסלול מופעל בקטגוריה I, כל התאורות המרכיבות מערכת תאורות גישה וכל תאורות המסלול שמישות; :: (ב) התוכנית תבטיח שמתקיימות הוראות אלה: ::: (1) 85% מהתאורות לפחות שמישות בכל אחד מאלה: :::: (א) התאורות המרכיבות מערכת תאורות גישה; :::: (ב) תאורות מפתן מסלול; :::: (ג) תאורות ציר מסלול, אם קיימות; :::: (ד) תאורות צידי מסלול; :::: (ה) תאורות סוף מסלול; ::: (2) בכל מצב דברים מתקיימות הוראות אלה: :::: (א) רציפות ההנחיה באמצעות התאורות או הדפוס שיוצרות התאורות לא נפגעים; :::: (ב) אין שתי תאורות סמוכות שאינן שמישות, למעט בפס תאורות {{מוקטן|(barrette)}} או בשורה חוצה של תאורות הכלולה במערכת תאורות גישה {{מוקטן|(crossbar)}}; : (4) לגבי מסלול המיועד להמראה בתנאי ראות על מסלול של פחות מ-550 מטרים, יחולו הוראות אלה: :: (א) התוכנית תכוון לכך שבכל זמן שבו המסלול מופעל כל תאורות המסלול שמישות; :: (ב) התוכנית תבטיח כי מתקיימות הוראות אלה לפחות: ::: (1) 95% מתאורות ציר מסלול, אם קיימות, ומתאורות צידי המסלול - שמישות; ::: (2) 75% מתאורות סוף מסלול - שמישות; ::: (3) בכל מצב דברים מתקיימות ההוראות האלה: :::: (א) רציפות ההנחיה באמצעות התאורות לא נפגעת; :::: (ב) אין שתי תאורות סמוכות שאינן שמישות; : (5) לגבי מסלול המיועד להמראה בתנאי ראות על מסלול של 550 מטרים או יותר, יחולו הוראות אלה: :: (א) התוכנית תכוון לכך שבכל זמן שבו המסלול מופעל כל תאורות המסלול שמישות; :: (ב) התוכנית תבטיח כי מתקיימות הוראות אלה לפחות: ::: (1) 85% מתאורות צידי המסלול וסוף המסלול שמישות; ::: (2) בכל מצב דברים מתקיימות ההוראות האלה: :::: (א) רציפות ההנחיה באמצעות התאורות לא נפגעת; :::: (ב) אין שתי תאורות סמוכות שאינן שמישות. @ 132. מניעת עבודות בנייה או תחזוקה : לא ירשה בעל רישיון, עבודות בנייה או תחזוקה בקרבת מערכות החשמל של שדה התעופה, בזמן שבו שדה התעופה מופעל לפי נוהלי תנאי ראות נמוכה {{מוקטן|(low visibility procedures - LVP)}}. == פרק ז': שירותי תפעול מבצעי, ציוד ומיתקנים == === סימן א': ספר עזר מבצעי === @ 133. ספר עזר מבצעי לשדה התעופה : (א) לא יפעיל בעל רישיון את שדה התעופה אלא לפי ספר העזר המבצעי, לרבות כל שינוי בו, שאישר לו המנהל. : (ב) בעל רישיון ימציא למנהל, לאישורו, את ספר העזר המבצעי שהוא מבקש להפעיל לפיו את שדה התעופה וכל שינוי בו. : (ג) בעל רישיון יעמיד את ספר העזר המבצעי לשימוש כוח האדם שהוא מעסיק בתפקידי ניהול, תפעול ותחזוקה של השדה. : (ד) בעל רישיון יחזיק את ספר העזר המבצעי כך שיהיה קל לעדכנו, ינהיג שיטה שתאפשר למי שלרשותו הועמד לדעת מהי הגרסה המעודכנת ביותר של הקובץ ויציין על גבי כל נוהל שבו את תאריך העדכון האחרון שלו. : (ה) בעל רישיון יעדכן את ספר העזר המבצעי באופן מתמשך, כך שיתאים בכל עת לפעילות שדה התעופה ולתקנות אלה ויפיץ את עדכוניו למי שלרשותו הועמד. : (ו) ספר העזר המבצעי יכלול עניינים אלה: :: (1) הצהרה, חתומה ביד בעל הרישיון, שלפיה ספר העזר המבצעי עומד בדרישות תקנות אלה במלואן; :: (2) רשימת התפוצה של ספר העזר המבצעי, תוכן העניינים ומילון מונחים וראשי תיבות שבהם נעשה שימוש; :: (3) רשימת העדכונים שנעשו בספר העזר המבצעי ומידע ונהלים לעניין השיטה שבעל הרישיון מקיים ותיאור השיטה שבעל הרישיון מקיים כדי להבטיח שעדכונים נדרשים מוטמעים בספר העזר המבצעי, ובכלל זה הוראות לעניין עדכון ספר העזר המבצעי מוקדם ככל האפשר לאחר כל שינוי של התקנות, כך שעמידתו בהוראותיהן תהיה מתמשכת, ולעניין השימוש בו וקיום הוראותיו בידי כוח האדם שבעל הרישיון מעסיק בתפקידי ניהול, תפעול ותחזוקה של השדה; :: (4) מידע מינהלתי הנוגע לשדה התעופה, ובכלל זה - ::: (א) שם שדה התעופה וכתובתו; ::: (ב) שם בעל הרישיון וכתובתו; ::: (ג) שמו של מנהל שדה התעופה, בעל האחריות הכוללת; ::: (ד) שעות הפעילות של שדה התעופה; ::: (ה) דרכי יצירת קשר עם בעלי תפקיד בשדה התעופה; ::: (ו) המבנה הארגוני בשדה התעופה; :: (5) תיאור שדה התעופה, ובכלל זה - ::: (א) תרשים שדה התעופה, הכולל את המסלולים, מסלולי ההסעה, הרחבות וכינוייהם; ::: (ב) תיאור מילולי של המסלולים, מסלולי ההסעה והרחבות, ובכלל זה כינוייהם, מידותיהם, כלי הטיס שאותם הם מיועדים לשמש, שטחי בטיחות כגון רצועות ושוליים שמקוימים לגביהם וכן תנאים, מגבלות או מידע אחר הנוגע להפעלתם; ::: (ג) גבולות שדה התעופה, ובכלל זה גידור שדה התעופה ולרבות מיתקנים קרקעיים החיוניים לבטיחות הטיסה הנמצאים מחוץ לגבולות שדה התעופה; ::: (ד) נוהל שמטרתו להבטיח כי המידע כאמור בפסקה זו מעודכן ומדויק באופן מתמשך; :: (6) רשימת פטורים ואישורים שניתנו לבעל הרישיון לפי [[החוק]] ומגבלות או תנאים שהורה לו המנהל; :: (7) מידע ונהלים לעניין אופן ביצוע חובות בעל הרישיון, ובכלל זה פירוט החובות והאמצעים והתהליכים לקיומן, בעניינים האלה: ::: (א) ביצוע [[תקנות המידע]], ובכלל זה לעניין גיבוש מידע לפי [[התקנות האמורות]] ומסירתו לפרסום, והאחריות לשמירה על עדכניות המידע באופן מתמשך; ::: (ב) תוכנית החירום לשדה התעופה שבעל הרישיון מקיים לפי [[סימן ב' לפרק זה]]; ::: (ג) שירותי הצלה וכיבוי אש שבעל הרישיון מקיים לפי [[סימן ג' לפרק זה]], לרבות אלה: :::: (1) פירוט הציוד וכוח האדם הנדרשים לכל קטגוריית שדה תעופה ישימה, ובכלל זה הוראות לעניין קריאה לשדה התעופה של צוותי ההצלה וכיבוי האש הנדרשים בעת הצורך; :::: (2) מסמך ניתוח עיסוקים {{מוקטן|(task resource analysis)}}, שנועד לקבוע את היקף כוח האדם הנדרש כאמור, שייעשה לפי הוראות החלק {{מוקטן|(part)}} הראשון למסמך 9137 לעניין זה; :::: (3) הוראות לעניין ירידה זמנית בקטגוריית שדה התעופה, ובכלל זה הגבלת הפעילות בשדה התעופה כתוצאה מכך, הבאת הדבר לידיעת טייסים וציון משך הזמן המרבי לירידה בקטגוריה כאמור; :::: (4) הוראות לעניין העלאה זמנית של קטגוריית שדה התעופה, ובכלל זה פעולות ותיאומים נדרשים עם כלל הגורמים; :::: (5) הוראות לעניין ניטור תנועת כלי טיס בשדה התעופה לשם הזעקת שירותי הצלה וכיבוי אש; :::: (6) הוראות לעניין ניטור זמן התגובה של שירותי ההצלה וכיבוי האש והבטחת עמידתם בזמן התגובה הנדרש לפי [[תקנה 143]], ובכלל זה לעניין האופן שבו העמידה בזמן התגובה כאמור נשמרת בזמן שכוח אדם המשמש את שירותי ההצלה וכיבוי האש עוסק בפעילות אחרת; :::: (7) אם לבעל הרישיון ציוד ומיתקנים ייעודיים המשמשים אותו למתן שירותי הצלה וכיבוי אש - מידע בדבר ציוד ומיתקנים כאמור, ונהלים להתמודדות עם מצב דברים שבו, באופן זמני, ציוד ומיתקנים אלה אינם זמינים; :::: (8) אם בעל הרישיון מסתייע בגורמים אחרים למתן שירותי הצלה וכיבוי אש בשדה התעופה או בסביבתו - מדיניות או כתבי הסכמה עם גורמים אלה, והוראות להתמודדות עם מצב דברים שבו, באופן זמני, גורמים אלה אינם זמינים לסיוע; :::: (9) תיאור של הדרך שבה בעל הרישיון מבטיח את הכשירות הראשונית והמתמשכת של צוותי ההצלה וכיבוי האש שלו, ובכלל זה לגבי אימון באש חיה {{מוקטן|(live fire drills)}}, אימון בעזרי נשימה בחום ובעשן, עזרה ראשונה, תנאי ראות נמוכה, מגבלות משפטיות ומדיניות בטיחות וגהות לגבי אימון בציוד להגנה על מערכת הנשימה ובציוד להגנה אישית; :::: (10) הוראות לעניין האופן שבו יש לגשת לאתר תאונת טיס שאירעה בסביבה הסמוכה של שדה התעופה, ובכלל זה לעניין שדה תעופה שממוקם בסמוך לתוואי שטח מורכב {{מוקטן|(difficult environments)}}, פירוט הגורמים המסייעים הנדרשים לכך, האמצעים הנדרשים להם והתיאום עימם; :::: (11) אם צפוי כי כוחות ההצלה וכיבוי האש של שדה התעופה ישמשו במתן שירותי הצלה וכיבוי אש בחלקים של שדה התעופה המיועדים למתן שירות לנוסעים - מדיניות ברורה לגבי מתן שירותים כאמור, ובכלל זה הוראות לניהול ההשפעה של הדבר על המשך פעילות כלי טיס בשדה התעופה; :::: (12) פירוט לעניין זמינות של מים נוספים לצורך מתן שירותי הצלה וכיבוי אש; :::: (13) הוראות לעניין ההסדרים שמקיים בעל הרישיון להבטחת תגובת שירותי ההצלה וכיבוי האש בתנאים לא-נורמליים {{מוקטן|(abnormal conditions)}}, כגון נוהלי תנאי ראות נמוכה {{מוקטן|(low visibility procedures - LVP)}}; ::: (ד) ניטור משטח אזור התנועה וסביבתו הסמוכה, ובכלל זה את המידע והנהלים המפורטים להלן, והכול לפי החלק השני למסמך 9981 לעניין "inspections of the movement area", והתוספת {{מוקטן|(appendix)}} להוראות אלה שעניינה "general procedures for the inspection and documented reporting of the movement area": :::: (1) שגרת פעולות הניטור, ובכלל זה אלה: ::::: (א) פרטים לגבי מועדי הביקורות ומרווחי הזמן ביניהן; ::::: (ב) רשימות תיוג המשמשות לביצוע ביקורות; ::::: (ג) שיטות לביצוע ביקורות, ובכלל זה לגבי משטחים סלולים, רצועת מסלול ורצועת מסלול הסעה, סימונים, תאורות, שילוט ועצמים זרים; ::::: (ד) קיום תקשורת עם מגדל הפיקוח או היחידה המספקת שירותי ניהול רחבה, במהלך ביקורת, לרבות אמצעי התקשורת שישמשו לכך; ::::: (ה) דיווח על תוצאות ביקורות, ומעקב אחר הטיפול בתוצאותיהן; ::::: (ו) קיום יומן ביקורות ומיקומו; :::: (2) ביצוע ביקורת בעקבות דיווח על עצמים זרים באזור התנועה, הפסקת המראה בעקבות כשל של מנוע, צמיג או גלגל, או כל אירוע שעלול להביא לעצמים זרים שנותרים במקום שיכול לסכן כלי טיס; :::: (3) טיאוט אזור התנועה; ::: (ה) תוכנית תחזוקה לשדה התעופה ותוכנית תחזוקה מונעת לעזרים חזותיים לפי [[פרק ו']], ובכלל זה תחזוקת אזור התנועה, לפי המידע והנהלים המפורטים להלן לפי החלק השני למסמך 9981 לעניין "inspections of the movement area", והתוספת {{מוקטן|(appendix)}} להוראות אלה שעניינה "general procedures for the inspection and documented reporting of the movement area": :::: (1) תחזוקת משטחים סלולים, ובכלל זה הערכת תכונות החיכוך של מסלול; :::: (2) תחזוקת משטחים שאינם סלולים, ובכלל זה רצועת מסלול ורצועת מסלול הסעה; :::: (3) תחזוקת מערכות הניקוז בשדה התעופה; :::: (4) תחזוקת עזרים חזותיים שיש לקיים לפי [[פרק ד']], ובכלל זה מדידת העוצמה {{מוקטן|(intensity)}}, פיזור הקרן {{מוקטן|(beam spread)}} והכיוון של התאורות, ביקורות עיתיות ובדיקה פוטו-מטרית {{מוקטן|(photometric testing)}} של תאורות הגישה, תאורות המסלול ומערכות חזותיות לציון זווית הגישה, ובכלל זה תוכנית תחזוקה מונעת לעזרים חזותיים לפי [[תקנה 130]]; :::: (5) תחזוקת תאורות המשמשות להארת מכשולים; :::: (6) דיווח על מפגע באזור התנועה ומעקב אחר הטיפול בו; ::: (ו) תוכנית לבקרת עצמים זרים {{מוקטן|(FOD control programme)}} שבעל הרישיון מקיים לפי [[סימן ט"ו לפרק זה]]; ::: (ז) התמודדות עם תנאים מטאורולוגיים חריגים או מסוכנים {{מוקטן|(hazardous meteorological conditions)}}, כגון שלג, קרח, סופות חול ורוחות; ::: (ח) גיבוי אספקת כוח חשמלי לשדה התעופה, ובכלל זה דרכי פעולה במקרה של תנאי ראות נמוכה או כשל של אספקת הכוח החשמלי הראשי; ::: (ט) שירותי ניהול רחבה שבעל הרישיון מקיים לפי [[סימן ו' לפרק זה]]; ::: (י) פיקוח על הפעלת כלי רכב באזור התנועה שבעל הרישיון מקיים לפי [[סימן ז' לפרק זה]], ובכלל זה אלה: :::: (1) כללי התעבורה הישימים, ובכלל זה המהירות המרבית המותרת, והאמצעים לאכיפתם; :::: (2) השיטה ואמות המידה המשמשות לעניין מתן, שלילת וחידוש היתר נהיגה, בכל אחד מאלה: ::::: (א) ברחבות; ::::: (ב) באזור התמרון; :::: (3) הקמת קשר עם מגדל הפיקוח והיחידה המספקת שירותי ניהול רחבה, לפי העניין, והימצאות בהאזנה מתמשכת; :::: (4) ציוד שהימצאותו בכלי רכב היא תנאי להפעלתו באזור התנועה; :::: (5) סימון כלי רכב וציוד המיועדים לפעול באזור התנועה, ואם הם מיועדים לפעול בלילה או בתנאי ראות נמוכה - הארתם; ::: (יא) תוכנית לצמצום הסיכון ממפגעי בעלי חיים, שבעל הרישיון מקיים לפי [[סימן ה' לפרק זה]]; ::: (יב) ניטור מכשולים בתחום מישורי הגבלת המכשולים וניטור תאורה מסכנת בשדה תעופה או בסביבתו, ובכלל זה - :::: (1) מעקב אחר שינויים בתחום התכנון והבנייה בקרבת שדה התעופה, לרבות בדרך של השתתפות בהליכים לפי [[חוק התכנון והבנייה]] ולפי [[חוק רישוי עסקים]]; :::: (2) דיווח ופעולות שיש לנקוט אותן בעקבות הופעה של מכשול לא מורשה או איתור של תאורה מסכנת; :::: (3) הסרת מכשולים, סימונם או הארתם, ופירוט לגבי כל מכשול, אם הוא מואר או מסומן, ואופן הארתו או סימונו; :::: (4) כיבוי, מיסוך או שינוי של תאורה הפוגעת בשדה התעופה; ::: (יג) תוכנית לפינוי כלי טיס שיש לפנותו מאזור התנועה או מקרבתו, שבעל הרישיון מקיים לפי [[סימן ד' לפרק זה]], ובכלל זה אלה: :::: (1) היכולת לפנות כלי טיס מאזור התנועה או מקרבתו, המבוטאת בכלי הטיס הגדול ביותר שביכולתו לפנות; :::: (2) אופן פינוי כלי טיס מאזור התנועה או מקרבתו, ובכלל זה תקשורת עם מגדל הפיקוח; :::: (3) מספרי הטלפון וכתובת הדואר האלקטרוני של האחראי מטעמו על תיאום הפעולות הנדרשות לפינוי כלי טיס שיש לפנותו מאזור התנועה; ::: (יד) טיפול, אחסון ושינוע של חומרים מסוכנים בשדה התעופה, ובכלל זה - :::: (1) תוכנית הדרכה ראשונית ותקופתית למועסקים בבידוק ביטחוני לעניין חומרים מסוכנים וקיומה לפי [[סימן י"ב]]; :::: (2) הקצאת מקום בשדה התעופה לטיפול בחומרים מסוכנים, לאחסנתם ולהכנתם לשינוע; :::: (3) אמצעים וציוד מגן מתאימים לטיפול ונטרול חומרים מסוכנים, כפי שהגדיר בעל הרישיון לאחר התייעצות עם הנציב לפי [[חוק הרשות הארצית לכבאות והצלה, התשע"ב-2012]], או מי שהוא הסמיך לכך, ועם המשרד להגנת הסביבה; ::: (טו) נוהלי תנאי ראות נמוכה {{מוקטן|(low visibility procedures - LVP)}}, ובכלל זה אלה: :::: (1) קבלת מידע מטאורולוגי והפצתו, ובכלל זה ראות אופקית וראות על המסלול; :::: (2) הגנה מפני חדירה לא מורשית של כלי טיס ושל כלי רכב למסלול בעת הפעלת נוהלי תנאי ראות נמוכה; :::: (3) הכללים שיחולו לפני, בעת ולאחר הפעלת נוהלי תנאי ראות נמוכה, ובכלל זה מגבלות לגבי כלי רכב ואנשים הפועלים באזור התנועה; ::: (טז) הגנה על מיתקני עזר לטיסה בשדה התעופה ותיאור האזורים והמישורים שיש לקיים כדי להבטיח את פעולתם התקינה באופן מתמשך, ובכלל זה אלה: :::: (1) מניעת הקמת מיתקנים או מבנים העלולים להפריע לפעולתם התקינה של מיתקני עזר לטיסה; :::: (2) סילוק כל גורם העלול להפריע לפעילותם של מיתקני עזר לטיסה, כגון צמחייה, מבנים וקווי חשמל; :::: (3) שמירה על רציפות תפעולית של מיתקני עזר לטיסה, ובכלל זה בשעה שנערכות עבודות בנייה בשדה התעופה או בעת הפסקת חשמל; ::: (יז) נהלים לתיאום, זיהוי, סימון והארת בנייה בשדה התעופה {{מוקטן|(work in progress - WIP)}} ודיווח עליה, ולפי החלק השני למסמך 9981 שעניינו "work in progress (WIP)", והתוספות שלו שעניינן: "reduced runway length operations‏", "worksite control procedures", והצרופה להוראות אלה שעניינה "worksite checklist"; ::: (יח) נוהל התאמת דירוג סיווג כלי טיס {{מוקטן|(ACR)}} לדירוג סיווג המיסעה {{מוקטן|(PCR)}} של כל מיסעות שדה התעופה, הכול לפי שיטת ACR-PCR כמשמעותה [[בתקנה 8 לתקנות המידע]], ובכלל זה אלה: :::: (1) וידוא שדירוג סיווג כלי הטיס {{מוקטן|(ACR)}} בשים לב לסוג המיסעה, שווה לדירוג סיווג המיסעה {{מוקטן|(PCR)}} או קטן ממנו, הכול בכפוף למגבלות שהגדיר בעל הרישיון לעניין לחץ האוויר המרבי המותר בצמיגים של כלי הטיס העושה שימוש במיסעה ולעניין מסתו המרבית של כלי הטיס, כאמור [[בתקנה 8 לתקנות המידע]]; :::: (2) על אף האמור בפסקה (1), רשאי בעל רישיון, באישור המנהל, לקיים נוהל המיועד לאסדר הפעלת כלי טיס שאינו ממלא אחר התנאים כאמור לגבי מיסעה, לרבות הגדרת תנאים ובדיקות למניעת פגיעה במצב המיסעה; ::: (יט) תוכנית הדרכה לעובדי שדה התעופה שעל בעל הרישיון לקיים לפי [[סימן י"ג לפרק זה]]; :: (8) כל עניין אחר שלדעת המנהל נדרש להפעלתו הבטוחה של שדה התעופה. : (ז) ספר עזר מבצעי, וכל נוהל או הוראה של בעל הרישיון שספר העזר המבצעי מפנה אליהם - :: (1) יכללו הוראות ומידע הדרושים לכוח האדם שבעל הרישיון מעסיק בתפקידי ניהול, תפעול ותחזוקה של שדה התעופה, לביצוע חובותיהם ותפקידיהם ברמה גבוהה של בטיחות וברמה מקצועית ראויה, בין השאר בהתחשב בביצועי אנוש; :: (2) לא יסתרו את אלה: ::: (א) הוראות כל דין החל בישראל; ::: (ב) תנאי מתנאי רישיון הפעלת שדה התעופה; ::: (ג) חלקים אחרים בספר העזר המבצעי; ::: (ד) כל הוראת מינהל שעניינה רישיון הפעלת שדה התעופה; :: (3) יכללו הפניות להוראות החקיקה ולהוראות המינהל המתאימות. @ 134. סמכות המנהל להורות על עדכון : (א) המנהל רשאי, בכל עת, להורות לבעל רישיון לבצע כל עדכון בספר העזר המבצעי, בעניינים הקשורים בקיום ההוראות לפי תקנות אלה, לרבות הוספת הוראות לספר העזר המבצעי בעניינים שיורה. : (ב) ראה המנהל כי נחוץ עדכון של ספר העזר המבצעי, יודיע על כך לבעל הרישיון ויאפשר לו להמציא לו מידע והערות לעניין זה, בתוך תקופה שעליה יורה, שלא תפחת מ-21 ימים מיום שקיבל בעל הרישיון את ההודעה. : (ג) קיבל המנהל מידע והערות כאמור בתקנת משנה (ב), ישקול אותם ויודיע לבעל הרישיון על החלטתו בדבר עדכון ספר העזר המבצעי. : (ד) הודיע המנהל כי יש לעדכן את ספר העזר המבצעי, יעדכן בעל רישיון את ספר העזר המבצעי, בתוך 60 ימים מיום שקיבל את הודעת המנהל כאמור בתקנת משנה (ב), או בתוך תקופה ארוכה יותר שעליה הורה המנהל לאחר קבלת מידע והערות כאמור בתקנת משנה (ג), ויודיע למנהל בכתב על השלמת הביצוע מוקדם ככל האפשר לאחר השלמת הביצוע ולא יאוחר מ-72 שעות לאחריה. : (ה) ראה המנהל כי נדרשת פעולה מיידית, רשאי הוא, בהחלטה מנומקת, להורות על הכנסת שינוי בספר העזר המבצעי, ובלבד שייתן לבעל הרישיון הזדמנות להמציא לו מידע והערות כאמור בתקנת משנה (ב) בהקדם האפשרי, ולא יאוחר מתום 21 ימים ממתן ההוראה כאמור; בעל הרישיון יבצע את השינוי שהורה לו המנהל מייד עם קבלת ההוראה; המציא בעל הרישיון למנהל מידע והערות כאמור, תחול תקנת משנה (ג) בשינויים המחויבים. === סימן ב': תוכנית חירום לשדה תעופה === @ 135. תוכנית חירום לשדה התעופה : (א) בעל רישיון יקיים תוכנית חירום לפי [[סימן זה]], לפי הפעילות בשדה התעופה, ובכלל זה פעילות כלי הטיס בו. : (ב) בעל רישיון יבצע הערכה של אזור ההתערבות {{מוקטן|(Intervention area)}}, במטרה להגדיר מראש את דרכי הפעולה האפשריות באירוע חירום באזור זה לפי תוכנית החירום. : (ג) תוכנית החירום תכלול את אלה: :: (1) פירוט של אלה: ::: (א) סוגי אירועי החירום שתוכנית החירום נוגעת להם; ::: (ב) לגבי כל סוג של אירוע חירום, יפורטו אלה: :::: (1) הגורמים המסייעים לטיפול באירוע החירום, ולגבי שדה תעופה שממוקם בסמוך לתוואי שטח מורכב {{מוקטן|(difficult environments)}} - גם מצב המוכנות של הגורמים המסייעים המתאימים למתן מענה לאירוע חירום בתוואי השטח המורכב כאמור; :::: (2) התפקיד והאחריות של כל אחד מהגורמים המסייעים כאמור בפסקת משנה (1) ושל מרכז המבצעים בחירום ועמדת הפיקוד הניידת כמשמעותם [[בתקנה 136]]; :::: (3) שמות האנשים או הגורמים מקרב הגורמים המסייעים כאמור בפסקת משנה (1), שאיתם יש ליצור קשר באירוע חירום ודרכי יצירת קשר איתם; :::: (4) האופן שבו יש לתאם את תגובת או את השתתפות כל הגורמים המסייעים כאמור בפסקת משנה (1); :: (2) מפה מחולקת לאזורים מוגדרים {{מוקטן|(grid map)}} של שדה התעופה ושל סביבתו הסמוכה, הכוללת גם זיהוי ומיקום אתרים שיש להם השלכה על אירוע חירום; :: (3) תיאור של האופן שבו יש לנהל ולתאם את הפעולות שיש לנקוט אותן בסוגים שונים של אירוע חירום בשדה התעופה או בסביבתו; :: (4) דרכי שיתוף הפעולה והתיאום הנדרשים עם מרכז התיאום לחיפוש והצלה {{מוקטן|(rescue coordination centre)}} כפי שפורסם בשירותי המידע התעופתי, המתאים למקום התרחשות אירוע החירום; :: (5) נהלים לבחינה עיתית של התאמת תוכנית החירום למקרי החירום האפשריים בשדה התעופה או בסביבתו, ועריכת ביקורת של תוצאות בחינה כאמור, במטרה לשפר את יעילותה, ובכלל זה בכל הנוגע לגורמים המסייעים ולציוד החירום הנדרש לשימוש באירוע חירום; :: (6) נהלים לטיפול מהיר ותכליתי בקורבנות תאונת טיס שאירעה בשטח שדה התעופה או באזור ההתערבות, ומשפחותיהם. : (ד) בעל רישיון יוודא כי תוכנית החירום מביאה בחשבון את עקרונות הגורם האנושי כך שתובטח תגובה מיטבית של כל מי שמשתתף בתגובה לאירוע חירום. : (ה) לעניין זה, "אזור ההתערבות" {{מוקטן|(Intervention area)}} - האזור שמעליו מתבצעים תהליכי הגישה והעזיבה של שדה התעופה, במרחק של עד 1,000 מטרים ממפתן המסלול. @ 136. מרכז מבצעים בחירום ועמדת פיקוד ניידת : (א) לא יפעיל בעל רישיון שדה תעופה אלא אם כן בשדה התעופה קיימים מרכז מבצעים בחירום {{מוקטן|(emergency operations centre)}} ועמדת פיקוד ניידת {{מוקטן|(mobile command post)}}, זמינים לשימוש באירוע חירום, לפי הוראות אלה: :: (1) מרכז מבצעים בחירום, שמתקיימים לגביו אלה: ::: (א) הוא במבנה קבע בשדה התעופה {{מוקטן|(fixed)}}; ::: (ב) הוא משמש לתיאום הכולל ולהכוונה הכללית של התגובה באירוע חירום; :: (2) עמדת פיקוד ניידת שמתקיימים לגביה אלה: ::: (א) היא מיתקן שניתן לנייד במהירות לאתר שבו אירע אירוע חירום; עמדה כאמור יכול שתהיה כלי רכב המשמש את כוחות ההצלה וכיבוי האש של שדה התעופה; ::: (ב) היא משמשת לתיאום המקומי בין הגורמים המסייעים שהגיבו לאירוע החירום. : (ב) בעל הרישיון יכשיר וימנה מקרב עובדיו אדם שיהיה אחראי לניהול מרכז המבצעים בחירום; נוכח בעל הרישיון לדעת כי יש צורך בכך, יכשיר וימנה אדם נוסף מקרב עובדיו בתור אחראי לניהול עמדת הפיקוד. : (ג) בעל רישיון יספק מערכות תקשורת שיקשרו את מרכז המבצעים בחירום ואת עמדת הפיקוד הניידת זה עם זה ועם הגורמים המסייעים; במערכות תקשורת כאמור יתקיימו הוראות אלה: :: (1) הן יפורטו בתוכנית החירום לגבי כל סוג של אירוע חירום; :: (2) הן יתאימו לצרכים הייחודיים של שדה התעופה וסביבתו ושל אירוע החירום. @ 137. תרגילי חירום בשדה התעופה : (א) בעל רישיון יבחן באופן עיתי את תוכנית החירום, באמצעות עריכת אחד מאלה: :: (1) תרגיל חירום מלא, שייערך במרווחי זמן שלא יעלו על שנתיים בין תרגיל אחד לשני, ותרגילי חירום חלקיים במשך השנה שלאחר תרגיל חירום מלא, שמטרתם להבטיח כי ליקויים שהתגלו בתרגיל החירום המלא שקדם להם תוקנו; :: (2) שורה של תרגילי חירום בעניינים המוגדרים בתוכנית החירום, שייערכו באופן מחזורי, במשך פרק זמן שלא יעלה על שלוש שנים כל פעם, לפי הוראות אלה: ::: (א) הראשון שבהם נערך בשנה הראשונה בפרק הזמן כאמור; ::: (ב) האחרון שבהם נערך לכל המאוחר בתום שלוש השנים, והוא תרגיל חירום מלא. : (ב) נוסף על האמור בתקנת משנה (א), בעל רישיון להפעלת שדה תעופה שממוקם בסמוך לתוואי שטח מורכב יבצע, אחת לחמש שנים לפחות, תרגיל חירום חלקי לצורך גיבוש, בחינה ותחקור של יכולת התגובה של הגורמים המסייעים המתאימים לתוואי השטח המורכב. : (ג) לאחר כל תרגיל חירום כאמור בתקנות משנה (א) ו-(ב), ולאחר כל אירוע חירום שאירע בשדה התעופה או בסביבתו, בעל הרישיון יפעל לפי הוראות אלה: :: (1) הוא יתחקר את תרגיל החירום או את אירוע החירום, לפי העניין, במטרה לבדוק הימצאות ליקויים בהתמודדות עם אירוע החירום, ובכלל זה ביישום תוכנית החירום; :: (2) הוא יתקן כל ליקוי שנמצא כאמור בפסקה (1) בהקדם האפשרי לאחר מציאתו. === סימן ג': שירותי הצלה וכיבוי אש === @ 138. שירותי הצלה וכיבוי אש : לא יפעיל בעל רישיון את שדה התעופה אלא אם כן מתקיימים אלה: : (1) בשדה התעופה ניתנים שירותי הצלה וכיבוי אש, אם בידי בעל הרישיון ואם בידי מי מטעמו; : (2) מי שנותן שירותי הצלה וכיבוי אש, ממוקם ומצויד בצורה מתאימה לשדה התעופה, ובכלל זה שתחנת כיבוי האש ממוקמת בשטח שדה התעופה. @ 139. קטגוריית שדה תעופה : בעל רישיון יגדיר את קטגוריית שדה התעופה להצלה וכיבוי אש {{מוקטן|(aerodrome category)}}, לפי הטבלה שעניינה "Aerodrome category for rescue and firefighting" בנספח 14, לפי אורכו של המטוס הארוך ביותר שפועל בשדה התעופה ברגיל {{מוקטן|(aeroplanes normally using the aerodrome)}}, ואולם אם רוחבו של המטוס כאמור מחייב קטגוריה גבוהה יותר לפי הטבלה האמורה, אז קטגוריית שדה התעופה תהיה קטגוריה אחת מעל לזו שהייתה צריכה להיות לפי אורכו. @ 140. רמת שירותי הצלה וכיבוי אש נדרשת : (א) לא יפעיל בעל רישיון את שדה התעופה אלא אם כן רמת שירותי הצלה וכיבוי אש בשדה התעופה מתאימה לקטגוריית שדה התעופה כאמור [[בתקנה 139]]. : (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), בתקופה שבה צפויה פעילות מופחתת בשדה התעופה רשאי בעל הרישיון לקיים רמת שירותי הצלה וכיבוי אש בשדה התעופה שלא תפחת מזו שמתאימה לקטגוריית שדה התעופה לפי המטוס הגדול ביותר שצפוי לעשות שימוש בשדה התעופה בתקופה כאמור, בלי תלות במספר התנועות של המטוס כאמור. @ 141. חומרי כיבוי : (א) בעל רישיון יחזיק בשדה התעופה את המפורטים להלן, לפי קטגוריית שדה התעופה שבעל הרישיון הגדיר לפי [[תקנה 139]], ולפי נספח 14 לעניין: "rescue and firefighting" לגבי "extinguishing agents" ולפרק השני בחלק הראשון {{מוקטן|(Part 1)}} למסמך 9137 לגבי "level of protection to be provided": :: (1) חומר כיבוי עיקרי {{מוקטן|(principal)}} וחומר כיבוי משלים {{מוקטן|(complementary)}}, מסוג, בכמות, ובמאפיינים מתאימים לכיבוי שריפה, לפי [[סימן זה]]; :: (2) מלאי משלים {{מוקטן|(reserve supply)}} של חומר כיבוי עיקרי וחומר כיבוי משלים; :: (3) מים בכמות מספקת לייצור קצף {{מוקטן|(foam)}}. : (ב) לא יפעיל בעל רישיון את שדה התעופה אלא אם כן מתקיימות הוראות אלה: :: (1) כמות תרכיז הקצף {{מוקטן|(foam concentrate)}} בכל כלי רכב המשמש לכיבוי אש מספיקה לפריקה של 2 מנות {{מוקטן|(loads)}} תמיסת קצף {{מוקטן|(foam solution)}}, לפחות; :: (2) קיימת אספקת מים נוספים {{מוקטן|(supplementary water supplies)}}, לשם חידוש מהיר של מלאי המים לשימוש כלי הרכב המשמשים לכיבוי אש באתר אירוע חירום; :: (3) אם הוא צופה עיכוב משמעותי בחידוש מלאי חומרי הכיבוי והמים הנדרשים למתן שירותי הצלה וכיבוי אש - הוא הגדיל את כמות המלאי המשלים הנדרש לפי תקנת משנה (א) לפי תהליכי ניהול סיכונים שביצע, לפי המוגדר במערכת ניהול הבטיחות שהוא מקיים לפי [[תקנות המנ"ב]]; :: (4) קצב הפריקה של תמיסת הקצף בכל כלי רכב המשמש לכיבוי אש לא יפחת מהמפורט בטבלה שעניינה "minimum usable amounts of extinguishing agents" בנספח 14, בשים לב לקטגוריית שדה התעופה. @ 142. ציוד מתאים להצלה וכיבוי אש : לא יפעיל בעל רישיון את שדה התעופה אלא אם כן מתקיימים אלה: : (1) המספר המזערי של כלי רכב המשמשים להצלה וכיבוי אש בשדה תעופה הוא לפי נספח 14 לעניין "number of rescue and firefighting vehicles", ולפי קטגוריית שדה התעופה; : (2) קיים ציוד הצלה וכיבוי אש מתאים לקטגוריית שדה התעופה בכלי הרכב המשמשים להצלה ולכיבוי אש, לפי החלק הראשון {{מוקטן|(Part 1)}} למסמך 9137 לעניין "guidance material related to rescue equipment carried on RFF vehicles"; : (3) למי שנמנה עם כוח האדם המשמש להצלה ולכיבוי אש יש ביגוד מגן וציוד נשימה, המאפשר לו לבצע את תפקידו בצורה יעילה. @ 143. זמן תגובה : (א) לא יפעיל בעל רישיון את שדה התעופה אלא אם כן מתקיימים אלה: :: (1) זמן התגובה של כלי הרכב המשמש להצלה ולכיבוי אש הראשון שמגיב לקריאה, בתנאי ראות ומשטח מיטביים, לא עולה על שלוש דקות לגבי כל חלק של אזור התנועה, ובכלל זה כל נקודה לאורכו של מסלול בשדה התעופה; :: (2) הוא סיפק לכוחות ההצלה וכיבוי האש נהלים, הדרכה וציוד, שיאפשרו את עמידתם בזמן התגובה כאמור בפסקה (1) גם כשלא מתקיימים תנאי ראות ומשטח מיטביים, בדגש על זמן שבו שדה התעופה מופעל לפי נוהלי תנאי ראות נמוכה {{מוקטן|(low visibility procedures - LVP)}}, בקירוב האפשרי; :: (3) כלי רכב המשמש להצלה ולכיבוי אש, שאינו כלי הרכב הראשון שהגיב לקריאה, הנדרש להבטיח המשכיות של קצב הפריקה {{מוקטן|(continuous agent application)}}, כמפורט בטבלה שעניינה: "minimum usable amounts of extinguishing agents" בנספח 14, מגיע לאתר אירוע החירום בתוך ארבע דקות לכל היותר מהקריאה הראשונה לשירותי ההצלה וכיבוי האש. : (ב) בעל רישיון יקיים שיטה של תחזוקה מונעת {{מוקטן|(preventive maintenance)}} לגבי הציוד המשמש להצלה ולכיבוי אש, ובכלל זה כלי הרכב המשמשים להצלה ולכיבוי אש, כדי להבטיח באופן מתמשך את יעילות הציוד ואת העמידה בזמן התגובה הנדרש לפי תקנה זו. : (ג) בתקנה זו - ::- "זמן תגובה" - משך הזמן שתחילתו בקריאה הראשונה לשירותי הצלה וכיבוי אש וסופו בכך שכלי הרכב הראשון שהגיב לקריאה נמצא בעמדה מתאימה למתן מענה לאירוע החירום, כשהוא פורק קצף בשיעור של 50% מקצב הפריקה הנדרש לפי [[תקנה 141(ב)(4)]] לפחות; ::- "תנאי ראות ומשטח מיטביים" - בהתקיים אלה: שעות היום, ראות טובה, העדר משקעים והעדר זיהום על פני הדרך המשמשת את כוחות ההצלה וכיבוי האש. @ 144. דרכי גישה בחירום : (א) בעל רישיון יקיים דרכי גישה בחירום בשדה התעופה, לשימוש כוחות הצלה וכיבוי אש, באופן שיאפשר עמידה בזמן תגובה מהיר ככל האפשר, ולפי תקנה זו. : (ב) לא יפעיל בעל רישיון את שדה התעופה אלא אם כן בדרכי הגישה בחירום שהוא מקיים לפי תקנת משנה (א) מתקיימות הוראות אלה: :: (1) הן מקוימות, בשטח שדה התעופה לפחות; :: (2) הן מסוגלות לשאת את העומס שצפוי ליצור כלי הרכב הכבד ביותר שצפוי להשתמש בהן; :: (3) הן בנות-שימוש בכל תנאי מזג האוויר; :: (4) בתוך מרחק של 90 מטרים ממסלול, הן כך שנמנעת שחיקה של פני השטח וחדירה של עצמים זרים למסלול; :: (5) הן פנויות ממכשולים, כך שכלי הרכב הגבוה ביותר שצפוי להשתמש בהן יכול לנוע על גביהן בחופשיות; :: (6) משטחיהן שלא מובחנים מסביבתן, מסומנים באמצעות מסמנים שממוקמים במרחק של 10 מטרים זה מזה; [[תקנה 84(1) ו-(2)]] תחול לגבי מסמנים כאמור; :: (7) אם שטח שממוקם תחת תוואי הגישה למסלול במרחק של עד 1,000 מטרים ממפתן המסלול מופרד בגדר משדה התעופה - מובטחת גישה מהירה לשטח זה, באמצעות שער או אמצעי אחר. : (ג) בעל רישיון יכלול בתוכנית החירום שהוא מקיים לפי [[סימן ב' לפרק זה]], הערכה לגבי היכולת של כוחות ההצלה וכיבוי האש, לרבות הגורמים המסייעים, לעמידה בזמן תגובה מהיר ככל האפשר לשטח שממוקם תחת תוואי הגישה למסלול, במרחק של עד 1,000 מטרים ממפתן המסלול, אף אם אינו בשטח שדה התעופה. @ 145. תחנות כיבוי אש : לא יפעיל בעל רישיון את שדה התעופה אלא אם כן מתקיימות הוראות אלה: : (1) בשדה התעופה קיימות תחנות כיבוי אש במקום ובמספר המאפשרים עמידה [[בתקנה 143]] לעניין זמן התגובה; : (2) תחנות כיבוי האש בשדה התעופה ממוקמות כך שתתאפשר כניסה מהירה ובלתי מופרעת של כלי רכב המשמשים להצלה ולכיבוי אש לאזור המסלול, ובכלל זה מספר מזערי של פניות בדרך מתחנת כיבוי האש לאזור המסלול; : (3) בכלי הרכב המשמשים להצלה ולכיבוי אש, מתקיימים אלה: :: (א) הם מאוכסנים, כשגרה, בתחנת כיבוי אש מתאימה; :: (ב) הם מצוידים במשואת אור מסתובבת ומסומנים לפי ספר העזר המבצעי; :: (ג) הם כשירים לפעולה וכל המערכות המורכבות עליהם מוכנות להפעלה בכל עת. @ 146. מערכת תקשורת ומערכת הזעקה : לא יפעיל בעל רישיון את שדה התעופה אלא אם כן קיימות בו מערכות אלה: : (1) מערכת תקשורת ייעודית שמקשרת בין אלה: :: (א) תחנות כיבוי האש; :: (ב) מגדל הפיקוח; :: (ג) כלי הרכב המשמשים להצלה ולכיבוי אש; : (2) מערכת הזעקה {{מוקטן|(alerting system)}} לצוותי ההצלה וכיבוי האש, שאותה ניתן להפעיל מכל תחנת כיבוי אש בשדה התעופה או ממגדל הפיקוח. @ 147. כוח אדם נדרש למתן שירותי הצלה וכיבוי אש : (א) בעל רישיון יבטיח כי כוח האדם המשמש במתן שירותי הצלה וכיבוי אש מאומן כראוי לביצוע תפקידיו בצורה יעילה, לפי תוכנית אימונים שהגדיר בעל הרישיון לפי תקנה זו. : (ב) תוכנית האימונים לפי תקנת משנה (א) תכלול את אלה: :: (1) את העניינים המפורטים בהוראות צרופה א' לעניין: "rescue and firefighting services", לגבי "training"; :: (2) אימונים באש חיה {{מוקטן|(live fire drills)}}, ובכלל זה שריפות מוזנות דלק בלחץ {{מוקטן|(pressure-fed fuel fires)}}, לפי סוגי כלי הטיס וציוד ההצלה וכיבוי האש שבשימוש בשדה התעופה; :: (3) אימון בביצועי אנוש {{מוקטן|(human performance)}}, ובכלל זה עבודת צוות {{מוקטן|(team coordination)}}. : (ג) לא יפעיל בעל רישיון את שדה התעופה אלא אם כן בעת פעילות כלי טיס בשדה התעופה, מתקיימים אלה: :: (1) עומד לרשותו כוח אדם מאומן כאמור בתקנת משנה (א), במספר לפי מסמך ניתוח עיסוקים {{מוקטן|(task resource analysis)}} שבספר העזר המבצעי; :: (2) כוח האדם העומד לרשותו זמין באופן מיידי להפעלת כלי הרכב והציוד המשמשים להצלה ולכיבוי אש במלוא יכולתם {{מוקטן|(maximum capacity)}}, ובכלל זה פריסת קווי מים {{מוקטן|(hand lines)}}, סולמות וציוד אחר המשמש ברגיל למתן שירותי הצלה וכיבוי אש לגבי כלי טיס; :: (3) כוח האדם העומד לרשותו פרוס בדרך המבטיחה את אלה: ::: (א) עמידה בזמן התגובה כאמור [[בתקנה 143]]; ::: (ב) פריקה רציפה של חומרי כיבוי ומים בקצב הפריקה הנדרש לפי [[תקנה 141(ב)(4)]]. === סימן ד': פינוי כלי טיס === @ 148. פינוי כלי טיס : (א) לא יפעיל בעל רישיון את שדה התעופה אלא אם כן מתקיימות הוראות אלה: :: (1) הוא מינה אחראי מטעמו על תיאום הפעולות הנדרשות לפינוי כלי טיס כאמור, לפי החלק החמישי למסמך 9137; :: (2) מתקיים אחד מאלה: ::: (א) הוא הכין ומיישם תוכנית לפינוי כלי טיס שיש לפנותו מאזור התנועה או מקרבתו לפי תקנת משנה (ב); ::: (ב) הוא וידא כי למפעיל האווירי של כלי הטיס שעתיד לפעול בשדה התעופה יש תוכנית לפינוי כלי טיס שיש לפנותו מאזור התנועה או מקרבתו; על תוכנית כאמור תחול תקנת משנה (ב) בשינויים המחויבים וכך שבמקום "כלי הטיס שצפוי ברגיל לפעול" ייקרא "כלי הטיס שצפוי המפעיל האווירי להפעיל". : (ב) תוכנית לפינוי כלי טיס תהיה מבוססת על מאפייני כלי הטיס שצפוי ברגיל לפעול בשדה התעופה, ותכלול, בין השאר, את אלה: :: (1) רשימה של הציוד ושל כוח האדם, שצריכים להיות זמינים לשם פינוי כלי טיס כאמור; :: (2) הסדרים לקליטה מהירה של ציוד כאמור, שמקורו אינו בעל הרישיון. === סימן ה': צמצום הסיכון ממפגעי בעלי חיים === @ 149. תוכנית לצמצום הסיכון ממפגעי בעלי חיים : (א) בעל רישיון יקיים תוכנית לצמצום הסיכון לפעילות כלי טיס כתוצאה ממפגעי בעלי חיים בשדה התעופה ובקרבתו, לפי החלק השלישי למסמך 9137; ולפי החלק השני למסמך 9981 לעניין "Wildlife hazard management", התוספות שלו שעניינן: "wildlife control training" ו-"wildlife incident reporting criteria", והצרופה לתוספות אלה שעניינה: "land use on and around aerodromes", ובכלל זה - :: (1) יאסוף מידע לגבי הימצאות בעלי חיים שיכולים להוות סיכון אפשרי לפעילות כלי טיס בשדה התעופה או בקרבתו ובדבר פגיעת בעלי חיים בכלי טיס ממקורות שונים, ובכלל זה עובדי בעלי הרישיון, מפעילים אוויריים, מי שמספקים שירותים בשדה התעופה וגורמים אחרים הנוגעים בדבר; :: (2) יתעד בצורה מפורטת מידע כאמור ויעבירו למנהל לפי דרישתו; :: (3) יקיים תהליכי ניהול סיכונים לפי המוגדר במערכת ניהול הבטיחות שהוא מקיים לפי [[תקנות המנ"ב]], לגבי הסיכון הנובע ממפגעי בעלי חיים בשדה התעופה או בקרבתו; :: (4) יערוך הדרכות לכוח האדם שהוא מעסיק בפעילות שעניינה צמצום הסיכון לפעילות כלי טיס כתוצאה ממפגעי בעלי חיים בשדה התעופה ובקרבתו, ובכלל זה קיום תהליכי ניהול הסיכונים בעניין כאמור בפסקה (3); :: (5) יפעל לצמצום הסיכון לפעילות כלי טיס כתוצאה ממפגעי בעלי חיים בשדה התעופה או בקרבתו, באמצעות נקיטת פעולות למזעור ההסתברות להתנגשות בין בעלי חיים לבין כלי טיס, ובכלל זה אלה: ::: (א) הרחקת ציפורים ובעלי חיים אחרים משדה התעופה; ::: (ב) הרתעת ציפורים ובעלי חיים אחרים מפני כניסה לשדה התעופה; ::: (ג) מניעת היווצרות תנאים העלולים למשוך בעלי חיים לשדה התעופה, ובכלל זה למנוחה, קינון או תזונה; ::: (ד) העברה מהירה של מידע הנוגע למפגעי בעלי חיים לגורמים שייכים לעניין, ובכלל זה למגדל הפיקוח; :: (6) יקיים פגישות עיתיות עם בעלי עניין בשדה התעופה ומחוצה לו, שלדעתו צריכים להיות מעורבים בצמצום הסיכון לפעילות כלי טיס כתוצאה ממפגעי בעלי חיים; בפגישות כאמור ישתף בעל הרישיון את בעלי העניין במידע שבידיו וכן יפעל לקבלת מידע מתאים שבידיהם. : (ב) בעל רישיון ינקוט את הפעולות האלה לשם מניעת הקמה או הסרה של שימוש קרקע אסור בתחום אזור הגבלות שימושי קרקע למניעת מטרדי בעלי חיים, אלא אם כן שוכנע שאין זה סביר ששימוש הקרקע האסור ייצור סיכון כתוצאה ממפגעי בעלי חיים: :: (1) ינטר את סביבת שדה התעופה הקרובה, כדי לגלות שימוש קרקע אסור; :: (2) ינטר תוכניות, שפורסמו לפי [[חוק התכנון והבנייה]], בתחום אזור הגבלות שימושי קרקע למניעת מטרדי בעלי חיים, כדי לגלות שימוש קרקע אסור; :: (3) יגיש התנגדויות לפי [[חוק התכנון והבנייה]]; :: (4) ינקוט פעולות משפטיות לשם מניעת שימוש קרקע אסור או הסרתו; :: (5) יידע את המנהל על שימוש קרקע אסור ועל הפעולות שנקט לפי פסקאות משנה (3) ו-(4), ועל הצלחתן בהקדם האפשרי; :: (6) לגבי שימוש קרקע אסור שלא ניתן למנוע את הקמתו או להסירו - יעריך ויצמצם את הסיכון לכלי טיס כתוצאה ממנו, ככל האפשר, באמצעות מערכת ניהול הבטיחות שהוא מקיים לפי [[תקנות המנ"ב]]. : (ג) בתקנת משנה זו (([צ"ל: בתקנה זו])) - ::- "אזור הגבלות שימושי קרקע למניעת מטרדי בעלי חיים" - אזור שהוגדר בתוכנית הסטטוטורית של שדה התעופה, שבו קיימות מגבלות לגבי שימושי הקרקע המותרים, שתכליתן למניעת מטרדי בעלי חיים; ::- "שימוש קרקע אסור" - כל שימוש בקרקע שנאסר בקרבת שדה תעופה, בתוכנית הסטטוטורית של שדה התעופה. === סימן ו': שירותי ניהול רחבה === @ 150. שירותי ניהול רחבה : (א) נוכח בעל רישיון לדעת שנפח התנועה בשדה התעופה או נסיבות ההפעלה בשדה התעופה מחייבים זאת, או שהמנהל הורה לו לעשות כן, יספק בעל רישיון שירותי ניהול רחבה לפי [[סימן זה]]. : (ב) שירותי ניהול רחבה יסדירו את המפורטים להלן, לפי החלק השני למסמך 9981 שעניינו "Apron safety", התוספת שלו שעניינה: "airside vehicle rules" והצרופה לתוספות אלה שעניינה: "dissemination of information to apron users": :: (1) תנועה ברחבה, במטרה למנוע התנגשות בין כלי טיס ובין כלי טיס לבין כלי רכב או מכשולים אחרים; :: (2) כניסה של כלי טיס לרחבה ויציאה של כלי טיס מרחבה; :: (3) ניהול בטיחות ברחבה, ובכלל זה - ::: (א) הקצאת עמדות חניה לכלי טיס בשים לב למאפייני העמדות וכלי הטיס; ::: (ב) שירותי הכוונת חניה {{מוקטן|(marshalling service)}}; ::: (ג) הובלת כלי טיס {{מוקטן|(follow-me (leader vehicle))}}; ::: (ד) הגנה מפני הדף סילון {{מוקטן|(jet blast/blast precautions)}}; ::: (ה) ניקוי רחבות; ::: (ו) התנעת כלי טיס, גרירתם או דחיפתם לאחור {{מוקטן|(pushback)}}; ::: (ז) תנועת כלי רכב ברחבה; ::: (ח) תפעול גשרים להולכת נוסעים לכלי הטיס {{מוקטן|(operation of air bridges)}}; ::: (ט) משמעת המשתמשים ברחבה {{מוקטן|(apron discipline)}}; ::: (י) הפצת מידע בנוגע למגבלות הפעלה ברחבה; ::: (יא) תדלוק כלי טיס, ובכלל זה תדלוק כלי טיס בזמן שנוסעים עולים אליו, נמצאים בו או יורדים ממנו; ::: (יב) שימוש במערכות הנחיה חזותית לעגינה (VDGS או AVDGS), אם ישים. : (ג) שירותי ניהול רחבה יסופקו בידי אחד מאלה או בדרך של שילוב ביניהם: :: (1) מגדל הפיקוח של שדה התעופה; :: (2) בעל הרישיון; :: (3) גורם מטעם בעל הרישיון. : (ד) אם מגדל הפיקוח אינו מספק את שירותי ניהול הרחבה, בעל הרישיון יעשה את אלה: :: (1) יקיים נהלים לעניין העברת האחריות לניהול תנועת כלי הטיס בין מי שמספק את שירותי ניהול הרחבה לבין מגדל הפיקוח של שדה התעופה בצורה מסודרת ומתואמת; :: (2) יפקח על יישום הנהלים כאמור בפסקה (1) בפועל. : (ה) בשדה תעופה שבו מסופקים שירותי ניהול רחבה לפי תקנת משנה (ג)(1) או (3), לא יתיר בעל הרישיון את אספקת שירותי ניהול הרחבה, אלא אם כן לרשות מי שמספק את שירותי ניהול הרחבה עומדים אמצעים מתאימים למתן שירותי ניהול רחבה, ובכלל זה אמצעי תקשורת. @ 151. הוראות לגבי ניהול הרחבה : (א) בעל רישיון יבטיח את אלה: :: (1) כי בזמן שבו שדה התעופה מופעל לפי נוהלי תנאי ראות נמוכה {{מוקטן|(low visibility procedures - LVP)}}, מוגבל מספר כלי הרכב והאנשים המורשים לפעול ברחבה למזער ההכרחי, והכול לפי מסמך 9476; :: (2) כי לכלי רכב המשמשים צוותי חירום המגיבים לאירוע חירום ניתנת עדיפות על פני כל תנועה אחרת; :: (3) כי כלי רכב הפועל ברחבה נותן זכות קדימה לאלה: ::: (א) לכלי רכב המשמש צוותי חירום; ::: (ב) לכלי טיס הנמצא בהכנה לקראת הסעה, מסיע, נדחף לאחור או נגרר; ::: (ג) לכלי רכב שלא כאמור בפסקת משנה (א) - לפי כל דין הישים לעניין זה; :: (4) כי הקצאת רחבה או עמדת חניה לכלי טיס תבוצע רק אם היא תואמת לגודל ולמאפייני כלי הטיס, ובהתחשב באלה: ::: (א) עזרים לעמדת חניה; ::: (ב) תשתיות המשמשות את עמדת החניה; ::: (ג) קרבה לתשתיות; ::: (ד) כלי טיס חונים בעמדות חניה סמוכות; ::: (ה) התניות להקצאת עמדות חניה; ::: (ו) הגנה מהדף סילון והדף מדחפים {{מוקטן|(propeller wash)}}; :: (5) כי במקרים שבהם נדרש להקצות מקום חניה לכלי טיס בשדה, שאינו עמדת חניה או חלק מרחבה מבוצע ניהול סיכונים לפי המוגדר במערכת ניהול הבטיחות שהוא מקיים לפי [[תקנות המנ"ב]]; :: (6) כי מסופקת הנחיה לכלי טיס שנכנס לעמדת חניה או יוצא ממנה, באמצעות מערכות הנחיה חזותית לעגינה (VDGS או AVDGS), מכווני תנועה {{מוקטן|(marshallers)}}, או סימונים; :: (7) כי קיים בספר העזר המבצעי נוהל לגבי עצירת חירום לכלי טיס מסיע בעמדת חניה, המנחה כיצד להורות לכלי הטיס לעצור באופן מיידי במקרה שבו הבטיחות נפגעת; :: (8) כי נמנעת התקרבות אנשים לכלי הטיס, למעט אנשים שמסייעים לכלי הטיס בכניסה לעמדה או ביציאה ממנה, כל עוד אורות מניעת התנגשות (anti-collision lights) של כלי הטיס ומנועי כלי הטיס פועלים; :: (9) כי כלי טיס חונה יעוגן, כך שתימנע תזוזה לא רצויה שלו. : (ב) לא יפעיל בעל רישיון עמדת חניה אלא אם כן היא מנוטרת חזותית {{מוקטן|(visually monitored)}}, על ידי אדם הממוקם בעמדה או באופן מרוחק, כדי להבטיח כי המרחק המזערי כאמור [[בתקנה 31(5)]] נשמר. @ 152. מתן שירותי קרקע : (א) לא יתיר בעל רישיון נתינה של שירותי קרקע לכלי טיס, אלא אם כן מתקיימות הוראות אלה: :: (1) שירותי הקרקע ניתנים בידי אחד מאלה: ::: (א) בעל הרישיון; ::: (ב) המפעיל האווירי של כלי טיס; ::: (ג) ספק שירות שבעל הרישיון אישר לכך; :: (2) ציוד כיבוי וכוח אדם מיומן בהפעלתו המספיקים להתערבות ראשונית {{מוקטן|(initial intervention)}} לפחות במקרה של שריפת דלק {{מוקטן|(fuel fire)}}, זמינים, באופן מיידי; :: (3) קיים אמצעי המאפשר, במקרה של שרפה או שפך דלק משמעותי {{מוקטן|(major fuel spill)}}, להזעיק באופן מהיר את שירותי ההצלה וכיבוי האש. : (ב) לא יתדלק בעל רישיון כלי טיס בזמן שנוסעים עולים אליו, נמצאים בו או יורדים ממנו ולא יתיר תדלוק כלי טיס כאמור, אלא אם כן מתקיימות הוראות החלק הראשון למסמך 9137 לעניין זה, ובכלל זה שציוד על הקרקע, לרבות כלי רכב, ממוקם כך שבמקרה חירום - :: (1) ניתן לעשות שימוש במספר מספיק של פתחי יציאה מכלי הטיס, כך שמתאפשר פינוי מהיר; :: (2) קיימת דרך מילוט פנויה מכל אחד מפתחי היציאה מכלי הטיס כאמור בפסקה (1). === סימן ז': תנועת כלי רכב באזור התנועה === @ 153. שמירת הוראות לפי [[פקודת התעבורה]] : אין [[בסימן זה]] כדי לגרוע מההוראות לפי [[פקודת התעבורה]]. @ 154. חובות בעל רישיון : (א) לא יתיר בעל רישיון לאדם לנהוג כלי רכב באזור התנועה אלא אם כן בידיו היתר נהיגה תקף, בכתב, שנתן לו לפי תקנה זו. : (ב) לא ייתן בעל רישיון היתר נהיגה אלא אם כן הוא מקיים שיטה לניהול היתרי הנהיגה שהוא נותן; שיטה כאמור תכלול הוראות ונהלים בעניינים האלה, הכול לפי התפקידים שעל מבקש היתר נהיגה או בעל היתר נהיגה, לפי העניין, לבצע באזור התנועה, ולפי הוראות צרופה א' לעניין "Operators of vehicles", ולהוראות החלק השני למסמך 9981 שעניינן "Airside driver permit scheme and vehicle/equipment safety requirements", והתוספות להוראות אלה שעניינן "framework for an airside vehicle driver training programme‏", "airside roads and aprons - ADP‏", "movement area permit", ו-"airside driver permit records": :: (1) אמות המידה למתן היתר נהיגה ולשלילתו; :: (2) ההדרכה וההכשרה הנדרשות לשם קבלת היתר נהיגה או לשם חידושו; :: (3) הרשומות שעל בעל הרישיון לקיים ולשמור לעניין זה. : (ג) לא ייתן בעל רישיון היתר נהיגה לאדם, אלא אם כן אותו אדם עומד באמות המידה למתן היתר נהיגה לפי תקנת משנה (ב)(1) וקיבל הדרכה והכשרה כאמור בתקנת משנה (ב)(2), ולפי התפקידים שעליו לבצע. : (ד) בעל רישיון הנותן היתר נהיגה יקצוב את תוקפו בזמן; לא יחדש בעל רישיון היתר נהיגה אלא כן מבקש חידושו הודרך והוכשר לפי תקנת משנה (ב)(2). : (ה) בעל רישיון יורה דרישות מפורטות לעניין מצב כלי רכב וציוד המיועדים לפעול באזור התנועה ותחזוקתם, יפרסמן בקרב מי שמפעיל כלי רכב וציוד באזור התנועה ויוודא את קיומן, בעניינים האלה: :: (1) סימונם, ואם הם מיועדים לפעול בלילה או בתנאי ראות נמוכה - הארתם; :: (2) בדיקה עיתית של תקינותם; :: (3) תיקון ליקויים שהתגלו בהם. @ 155. חובות נהג כלי רכב : (א) לא ינהג אדם כלי רכב באזור התנועה, אלא אם כן בידיו היתר נהיגה תקף שניתן לו לפי [[תקנה 154]]. : (ב) לא ינהג אדם כלי רכב, בכל אחד מאלה: :: (1) באזור התמרון - אלא לפי הוראות מגדל הפיקוח; :: (2) ברחבה - אלא לפי הוראות מי שמספק שירותי ניהול רחבה לפי [[סימן ו']]. : (ג) נהג של כלי רכב יבצע את אלה: :: (1) יקים קשר רדיו דו-כיווני, טרם כניסה - ::: (א) לאזור התמרון - עם מגדל הפיקוח, אלא אם כן מתקיים אחד מאלה: :::: (1) הוא מלווה בכלי רכב אחר שמקיים קשר רדיו דו-כיווני כאמור; :::: (2) הוא פועל לפי הסדר שהוחלט מראש בינו לבין מגדל הפיקוח לעניין זה; ::: (ב) לרחבה - עם מי שמספק שירותי ניהול רחבה לפי [[סימן ו' לפרק זה]], אם הורה זאת בעל הרישיון לגבי הרחבה כאמור; :: (2) יימצא בהאזנה מתמשכת לתדר שהוקצה לו בכל משך שהייתו באזור התמרון או ברחבה כאמור; :: (3) אם הוא פועל או מתכוון לפעול באזור התמרון - ישדר בחזרה {{מוקטן|(Readback)}} למגדל הפיקוח הוראות בענייני בטיחות {{מוקטן|(safety-related)}} שקיבל ממגדל הפיקוח, במלואן, מייד לאחר קבלתן ממגדל הפיקוח וטרם ביצוען, ובכלל זה בכל אחד מהעניינים האלה: ::: (א) הוראות עצירה לפני מסלול, מסלול הסעה או רצועת מסלול; ::: (ב) הוראות כניסה למסלול, מסלול הסעה או רצועת מסלול; ::: (ג) הוראות חציית מסלול, מסלול הסעה או רצועת מסלול. : (ד) נהג כלי רכב באזור התנועה יבצע את אלה: :: (1) יציית לאלה: ::: (א) לסימונים ולשלטים בשדה התעופה אלא אם כן הורשה לפעול אחרת - :::: (1) באזור התמרון - בידי מגדל הפיקוח; :::: (2) ברחבה - בידי מי שמספק שירותי ניהול רחבה לפי [[סימן ו']]; ::: (ב) לתאורות בשדה התעופה; :: (2) ייתן זכות קדימה לפי הוראות אלה: ::: (א) לכלי רכב המשמשים צוותי חירום; ::: (ב) לכלי טיס הנמצא בהכנה לקראת הסעה, מסיע, נדחף לאחור או נגרר; ::: (ג) לכלי רכב שלא כאמור בפסקת משנה (א) - לפי כל דין הישים לעניין זה. : (ה) נהג כלי רכב שיש לו ספק לגבי מיקומו המדויק באזור התמרון, יבצע את אלה באופן מיידי, וכפי סדרם: :: (1) יודיע למגדל הפיקוח על נסיבות האירוע ובכלל זה על כך שאינו יודע את מיקומו המדויק, וכן ידווח את המיקום המדויק האחרון הידוע לו; :: (2) בד בבד עם מסירת ההודעה למגדל הפיקוח, ואלא אם כן הורה לו מגדל הפיקוח אחרת - יפנה את המסלול, מסלול ההסעה או כל חלק אחר מאזור התמרון, באופן מהיר למרחק בטוח ככל האפשר, ולאחר מכן; :: (3) יעצור את כלי הרכב. === סימן ח': מערכת הנחיה ובקרת תנועה קרקעית === @ 156. קיום מערכת הנחיה ובקרת תנועה קרקעית : (א) לא יפעיל בעל רישיון את שדה התעופה אלא אם כן מופעלת בשדה התעופה מערכת הנחיה ובקרת תנועה קרקעית {{מוקטן|(surface movement guidance and control system - SMGCS)}}, לפי [[סימן זה]] (להלן [[בסימן זה]] - מערכת SMGCS). : (ב) מערכת SMGCS תהיה לפי מסמך 9476 ומסמך 9830. @ 157. תיכון המערכת : (א) מערכת SMGCS תתוכן לפי הוראות אלה: :: (1) בהתחשב באלה: ::: (א) עומס התעבורה האווירית; ::: (ב) תנאי הראות שבהם מיועד שדה התעופה לפעול; ::: (ג) הצורך לסייע לטייס בהתמצאות בשדה התעופה; ::: (ד) מורכבות מתווה שדה התעופה; ::: (ה) תנועת כלי רכב בשדה התעופה; :: (2) כך שתסייע במניעת - ::: (א) חדירה לא מורשית של כלי טיס ושל כלי רכב למסלול פעיל; ::: (ב) התנגשות, בכל חלק של אזור התנועה - :::: (1) בין כלי טיס; :::: (2) בין כלי טיס וכלי רכב או עצמים. : (ב) רכיבי העזרים החזותיים של מערכת SMGCS - הסימונים, השלטים והתאורות - יענו על [[סימן ב פרק ד|סימנים ב']], [[סימן ג פרק ד|ג']] [[סימן ה פרק ד|ו-ה' לפרק ד']], לפי העניין. @ 158. מערכת עקיבה אחר תנועה קרקעית : בעל רישיון יקיים, כחלק ממערכת SMGCS, מערכת עקיבה {{מוקטן|(surveillance)}} אחר התנועה הקרקעית באזור התמרון, לפי הוראות אלה: : (1) היא תקוים - :: (א) בשדה תעופה המיועד לשמש בתנאי ראות על מסלול של פחות מ-350 מטרים; :: (ב) בשדה תעופה שלא כאמור בפסקת משנה (א), אם בעל הרישיון נוכח לדעת שצפיפות התנועה והתנאים שבהם מופעל שדה התעופה אינם מאפשרים לקיים בצורה בטוחה את סדירות רצף התנועה {{מוקטן|(regularity of traffic flow)}} בשדה התעופה באמצעות נהלים או אמצעים אחרים, או אם הורה לו המנהל לקיים מערכת עקיבה כאמור; : (2) היא טעונה את אישור המנהל בתור מיתקן עזר לטיסה, לפי [[סעיף 35 לחוק]], כתנאי לקיומה. === סימן ט': צוות בטיחות מסלול === @ 159. צוות בטיחות מסלול : לא יפעיל בעל רישיון את שדה התעופה אלא אם כן מתקיימות הוראות אלה: : (1) הוא מקיים צוות בטיחות מסלול לפי החלק השני למסמך 9981 שעניינו "Runway safety", התוספת להוראות אלה שעניינה: "runway safety team terms of reference and composition", והצרופות להוראות אלה שעניינן: "best practices guide for "hot spots" identification, removal and promulgation‏", "runway safety event causal factors", ו-"suspension or closure of runway operations"; : (2) הוא מפקח אחר האופן שבו פועל צוות בטיחות המסלול, במטרה לוודא כי הוא מקיים את חובותיו לפי [[סימן זה]]; : (3) הוא מינה אדם בעל ידע וניסיון מתאימים בניהול בטיחות ובהפעלת שדה תעופה, לתפקיד מנהל צוות בטיחות מסלול, שיהיה אחראי כלפי בעל הרישיון לביצוע תפקידי צוות בטיחות המסלול. @ 160. צוות בטיחות מסלול - הרכבו, תפקידיו ואחריותו : (א) מנהל צוות בטיחות מסלול יזמין ספקי שירות, וגורמים אחרים המשתמשים באזורים כאמור בתקנת משנה (ד)(1) או מספקים בהם שירותים, ובכלל זה בכל פעם שבה ספק שירות או גורם כאמור משתנה, מתחלף או נוסף, למנות מטעמם נציגים שישתתפו בצוות בטיחות המסלול (להלן בתקנה זו - הגופים המיוצגים); בכלל זה מנהל צוות בטיחות המסלול יפנה לגופים כמפורט להלן, לפי מאפייני הפעילות בשדה: :: (1) המפעילים האוויריים העיקריים המשתמשים בשדה התעופה; :: (2) ספקי שירותי קרקע בשדה התעופה; :: (3) מי שמספק שירותי הצלה וכיבוי אש בשדה התעופה; :: (4) היחידה הממונה על התפעול המבצעי של שדה התעופה; :: (5) היחידה או הגורם הממונים על ניהול מפגעים הקשורים לבעלי חיים בשדה התעופה; :: (6) היחידה או הגורם הממונים על אחזקה בשדה התעופה; :: (7) מגדל הפיקוח בשדה התעופה; :: (8) איגודים מקצועיים של טייסים ומפקחים על התנועה האווירית, המכירים את שדה התעופה. : (ב) גוף שהוזמן למנות נציג מטעמו שישתתף בצוות בטיחות מסלול, יוודא כי התמלאו בנציגו הוראות [[תקנה 7(ה) לתקנות המנ"ב]], בשינויים המחויבים. : (ג) מנהל צוות בטיחות מסלול - :: (1) יורה על נוהלי עבודת צוות בטיחות המסלול, והם ייכללו בספר המנ"ב של בעל הרישיון; :: (2) יכנס את צוות בטיחות המסלול אחת לשישה חודשים לפחות. : (ד) צוות בטיחות מסלול, יעשה את אלה באופן מתמשך: :: (1) יתריע לפני בעל הרישיון ולפני הגופים המיוצגים, לפי העניין, על סיכונים בטיחותיים הקשורים לפעילות התעופתית המתקיימת באזור התמרון ובאזורים הסמוכים אליו או באזורים אחרים שיש בהם השפעה ישירה על הבטיחות באזור התמרון כמפורט להלן, ויפתח אמצעי אפחות סיכון לסיכונים בטיחותיים כאמור: ::: (א) חדירה למסלול {{מוקטן|(runway incursion)}}; ::: (ב) סטייה מחוץ לגבולות מסלול {{מוקטן|(runway excursion)}}; ::: (ג) הימצאות גופים זרים {{מוקטן|(FOD)}} באזור התמרון; ::: (ד) מפגעים הקשורים לבעלי חיים {{מוקטן|(wild life hazard)}}; :: (2) יערוך ויקיים תוכנית בטיחות מסלול, לפי החלק השני למסמך 9981 שעניינו "Airside driver permit scheme and vehicle/equipment safety requirements", התוספת שלו שעניינה: "runway safety team terms of reference and composition", והצרופות לתוספות אלה שעניינן: "best practices guide for "hot spots" identification, removal and promulgation‏", "runway safety event causal factors", ו-"suspension or closure of runway operations", שתכלול תהליכי ניהול סיכונים לפי המוגדר במערכת ניהול הבטיחות שהוא מקיים לפי [[תקנות המנ"ב]], לגבי כלל הסיכונים הבטיחותיים כאמור, ובכלל זה יעשה את אלה: ::: (א) יפתח ויקיים תהליכים - :::: (1) לזיהוי מפגעי בטיחות, בין השאר על בסיס תהליכי זיהוי מפגעי בטיחות שקיימו הגופים המיוצגים; :::: (2) לניתוח סיכונים בטיחותיים הקשורים במפגעי הבטיחות שהצוות זיהה, בהתחשב בכלל המידע שנצבר לגבי חומרתם וסבירותם בידי הגופים המיוצגים; ::: (ב) ימליץ לגופים המיוצגים על אמצעי אפחות סיכון ועל סדרי עדיפויות ליישומם, על בסיס כלל המידע שנצבר בצוות, ויעקוב אחר מימוש המלצותיו; ::: (ג) יפעל לאיתור אזורי סיכון {{מוקטן|(hot spots)}} ולהבאתם לפרסום בידי בעל הרישיון במסגרת שירותי המידע התעופתי; :: (3) יפעל להתאמה בין המנ"ב של שדה התעופה לבין המנ"ב של ספקי השירות האחרים המחויבים לקיים מנ"ב לפי [[תקנות המנ"ב]], לגבי סיכונים בטיחותיים כאמור בפסקה (1); :: (4) יפתח תוכניות הדרכה ראשונית ותקופתית, בדבר אירועי חדירה למסלול וסטייה מחוץ לגבולות מסלול, ויעקוב אחר ביצוע הדרכות לפיהן; תוכניות הדרכה כאמור ייועדו במשותף לכל מי שעשוי להימצא באזורים כאמור בתקנת משנה (ד)(1), כהולך רגל, כנהג או כאיש צוות אוויר, ולמפקחים על התנועה האווירית המועסקים במגדל הפיקוח, ויכללו הוראות בקשר לתחומי הפעילות השונים שלהם ולממשקים ביניהם. : (ה) בתקנה זו, "אמצעי אפחות סיכון", "מנ"ב", "מפגע בטיחות", "ניהול סיכוני בטיחות", "סיכון בטיחותי", "ספק שירות" ו"ספר מנ"ב" - כהגדרתם [[בתקנות המנ"ב]]. === סימן י': גידור === @ 161. גידור : בעל רישיון יקיים - : (1) גדר שתמנע כניסה לאזור התנועה של בעלי חיים גדולים מספיק כדי להוות מפגע בטיחותי לכלי טיס; : (2) גדר שתרתיע את מי שלא הורשה לכך מפני כניסה מקרית או מכוונת לחלק של שדה התעופה שאינו פתוח לכלל הציבור, ותמנע כניסה כאמור; : (3) חסימת תעלות, מנהרות וכיוצא באלה, לרבות באמצעות סורגים, אם נדרש למניעת כניסה של בעלי חיים או אנשים באמצעותן לאזור התנועה ולחלק של שדה התעופה שאינו פתוח לכלל הציבור. @ 162. מיקום גדר : בעל רישיון ימקם גדר כאמור [[בתקנה 161]] כך שתפריד בין אזור התנועה והחלק של שדה התעופה שאינו פתוח לכלל הציבור לבין חלקים בשדה התעופה הפתוחים לכלל הציבור. @ 163. הגנה על מיתקנים מחוץ לשדה התעופה : בעל רישיון יקיים אמצעי הגנה מתאימים להרתעת מי שלא הורשה לכך, מפני כניסה מקרית או מכוונת למיתקנים קרקעיים החיוניים לבטיחות הטיסה הממוקמים מחוץ לשדה התעופה ולמניעת כניסה כאמור. @ 164. סביבת הגדר : בעל רישיון יקיים, משני צידי הגדר, מתחם שיאפשר גישה לאנשי תחזוקה ותפעול של שדה התעופה, אם הדבר נדרש לביצוע תפקידם. @ 165. הארת הגדר וסביבתה : אם קיימות תאורות המשמשות להארת גדר בשדה התעופה, בעל הרישיון יוודא שהן יפעלו בעוצמה המזערית הנדרשת לשם קיום תכליתן, ויהיו כך שלא יגרמו לפגיעה בבטיחות הטיסה, ובכלל זה גרימת בלבול בינן לבין תאורות תעופתיות, או סנוור טייס. @ 166. הגנה מפני הדף סילון : בעל רישיון יקיים הסדרים להגנה על בני אדם ורכוש בשדה התעופה וסביבתו מפני הדף סילון של מנועי כלי טיס. === סימן י"א: מערכת אוטונומית לאזהרה מפני חדירה למסלול === @ 167. מערכת אוטונומית לאזהרה מפני חדירה למסלול ומאפייניה : (א) נוכח בעל רישיון לדעת כי הדבר נחוץ כדי לסייע במניעת חדירות למסלול לפי צרופה א' לעניין "autonomous runway incursion warning system (ARIWS)", לא יפעיל את שדה התעופה אלא אם כן הוא מפעיל בו מערכת אוטונומית לאזהרה מפני חדירה למסלול {{מוקטן|(autonomous runway incursion warning system (ARIWS)}}, להלן [[בסימן זה]] - מערכת ARIWS), ובלבד שהמנהל אישר לו אותה בתור מיתקן עזר לטיסה, לפי [[סעיף 35 לחוק]]. : (ב) לא יפעיל בעל רישיון מערכת ARIWS אלא אם כן מתקיימות בה הוראות אלה: :: (1) התאורות הכלולות בה מתוכנות {{מוקטן|(designed)}} כך שהן עונות על [[סימן ה' לפרק ד']]; :: (2) היא מגלה באופן אוטונומי - ::: (א) התהוות של חדירה אפשרית למסלול {{מוקטן|(potential incursion)}}; ::: (ב) שימוש של כלי טיס במסלול בהמראה או בגישה סופית לנחיתה; :: (3) היא מספקת אזהרה על אירוע כאמור בפסקה (2) לצוות הטיסה של כלי טיס או לנהג כלי רכב השייך לעניין; :: (4) היא מופעלת ונשלטת באופן עצמאי ובלתי תלוי בכל עזר חזותי אחר בשדה התעופה; :: (5) היא תהיה כך שתקלה בה, מלאה או חלקית, לא תפריע לפעילות הרגילה של שדה התעופה ובכלל זה שיהיה ניתן לכבותה, באופן מלא או חלקי, ממגדל הפיקוח. @ 168. פרסום מידע לגבי מערכת ARIWS : (א) הותקנה מערכת ARIWS בשדה התעופה, ימסור בעל הרישיון לפרסום בשירותי המידע התעופתי מידע בדבר מאפייניה, מצבה, האזהרה שהיא נועדה לספק בכל מצב, סיכונים אפשריים לטייסים ונהגי כלי רכב לגבי הבנה שגויה של האזהרות כאמור, למנהל וליחידת נת"א המורשית לפרסם, להפיץ ולהעביר מידע תעופתי לפי [[סעיף 84(ב) לחוק]]. : (ב) בעל רישיון ימסור מידע כאמור בתקנת משנה (א) במסגרת המידע לגבי "מערכת הנחיה ובקרת תנועה קרקעית {{מוקטן|(surface movement guidance and control system and markings)}}" שעליו למסור לפי [[תקנה 18(א)(4)(ט) לתקנות המידע]]. === סימן י"ב: הדרכת חומרים מסוכנים למועסקים בבידוק ביטחוני === @ 169. איסור העסקת מי שלא קיבל הדרכת חומרים מסוכנים : לא יעסיק בעל רישיון עובד, ולא יתיר לאחר להעסיק עובד, בתפקיד ביטחוני בשדה התעופה אלא אם כן אותו אדם השלים בהצלחה אחד מאלה, לפי העניין, לפי [[סימן זה]]: : (1) הדרכה ראשונית לחומרים מסוכנים; : (2) הדרכה תקופתית לחומרים מסוכנים. @ 170. חובת קיום הדרכת חומרים מסוכנים : בעל רישיון יקיים הדרכה ראשונית לחומרים מסוכנים והדרכה תקופתית לחומרים מסוכנים, לכל אדם שהוא מעסיק בתפקיד ביטחוני ולכל אדם העוסק מטעמו בתפקיד ביטחוני, לפי תפקידיו ואחריותו של המודרך, ולפי [[תקנות הטיס (חומרים מסוכנים), התשפ"ה-2025]], נספח 18 וההוראות הטכניות לחומרים מסוכנים. === סימן י"ג: תוכנית הדרכה לעובדים בשדה התעופה === @ 171. הדרכה לעובדים שבעל הרישיון אינו מעסיק ושלא מועסקים מטעמו : בעל רישיון יוודא כי עובדים בשדה התעופה, שהוא לא מעסיק ולא מועסקים באמצעות מעסיק אחר מטעמו של בעל הרישיון, מודרכים בנוהלי השדה החלים עליהם. @ 172. איסור העסקת מי שלא הודרך לפי תוכנית ההדרכה : לא יעסיק בעל רישיון עובד, בעצמו או על ידי מעסיק אחר מטעמו של בעל הרישיון, ולא יתיר העסקת עובד כאמור, בתפקידים שעניינם הפעלת שדה התעופה לפי תקנות אלה, אלא אם כן אותו עובד השלים בהצלחה הדרכה לפי [[סימן זה]]. @ 173. הדרכה לעובדים שמעסיק בעל הרישיון או מטעמו : בעל הרישיון יעשה את כל המפורטים להלן, לפי החלק השני למסמך 9981 שעניינו "Training", התוספת שלו שעניינה: "demonstrating competence", והצרופה לתוספות אלה שעניינה: "structure of a training programme" ([[בסימן זה]] - תוכנית הדרכה): : (1) יקיים הדרכה להבטחת ידיעותיהם ומיומנותם של עובדים המשמשים בתפקידים שעניינם הפעלת שדה התעופה לפי תקנות אלה, שהוא מעסיק בשדה התעופה; : (2) יבטיח קיום של הדרכה להבטחת ידיעותיהם ומיומנותם של עובדים המשמשים בתפקידים שעניינם הפעלת שדה התעופה לפי תקנות אלה, שאחר מעסיק מטעמו של בעל הרישיון. @ 174. מבנה ההדרכה : לא יקיים בעל רישיון ההדרכה לפי [[סימן זה]] ולא יתיר בעל רישיון קיום הדרכה לפי [[סימן זה]] אלא אם כן היא מתקיימת לפי תוכנית הדרכה שמתקיימות בה הוראות האלה: : (1) היא מבטיחה שלכל עובד, שמעסיק בעל הרישיון או אחר מטעמו של בעל הרישיון, המשמש בתפקידים שעניינם הפעלת שדה התעופה לפי תקנות אלה, יש ידע ומיומנויות מתאימים לביצוע תפקידיו, בהתחשב, בין השאר, במורכבות המטלות שהוא נדרש לבצע במסגרת תפקידו ובסביבת עבודתו; : (2) היא כוללת את אלה: :: (א) נהלים לגבי אלה: ::: (1) אופן ביצוע ההדרכה; ::: (2) עיתוי ביצוע ההדרכה; ::: (3) דרכים להבטיח כי לעובד הידע והמיומנות הנדרשים לביצוע תפקידו; :: (ב) לגבי כל נושא שכלול בה - ::: (1) את יעדי ההדרכה {{מוקטן|(training objectives)}} להגדרת הידע והמיומנות שעל ההדרכה להשיג ולשמר, שיבטיחו שמיומנות העובד הנדרשת מושגת ונשמרת; ::: (2) על בסיס יעדי ההדרכה כאמור בפסקת משנה (1) - :::: (א) את תכולת ההדרכה; :::: (ב) את התדירות שבה יש לערוך את ההדרכה; :::: (ג) את השיטות שישמשו למעקב אחר התקדמות המודרך בהדרכה; :::: (ד) את עריכת רשומות לתיעוד ביצוע ההדרכה ושמירתן; ::: (3) הדרכה עיונית {{מוקטן|(theoretical training)}}; ::: (4) הדרכה מעשית או התנסות מעשית {{מוקטן|(practical or on-the-job training)}}; ::: (5) מבחן עיוני או מעשי, לפי העניין, לבחינת ידיעותיו ומיומנותו של המודרך; ::: (6) הוראות לעניין הוכחת יכולת עיתית או הדרכה חוזרת {{מוקטן|(recurrent)}}, עיונית או מעשית, לפי העניין; ::: (7) הדרכת ריענון {{מוקטן|(refresher training)}} שמטרתה להבטיח כי לעובד שנעדר זמן ממושך מתפקידו, ידע ומיומנות עדכניים הנוגעים לתפקידו, הכוללת הדרכה עיונית והדרכה מעשית; בעל הרישיון יפרט את אמות המידה והמשמעות להחלטה מה הוא "זמן ממושך" לעניין זה. === סימן י"ד: ניטור משטח אזור התנועה וסביבתו הסמוכה === @ 175. ניטור משטח אזור התנועה וסביבתו : (א) בעל רישיון ינטר באופן מתמשך את מצבו של אזור התנועה וכן את שמישותם של המיתקנים הנלווים לשימוש באזור התנועה, במטרה לוודא כי ניתן לעשות שימוש בטוח באזור התנועה, ויבצע בדיקה שלהם, לפי ההוראות האלה: :: (1) לגבי אזור התנועה - בתדירות שתצוין בתוכנית התחזוקה לשדה התעופה לפי [[פרק ו']]; :: (2) לגבי מסלול - נוסף על האמור בפסקה (1), לאחר כל שינוי משמעותי בתנאי משטח המסלול; בפסקה זו, "שינוי משמעותי בתנאי משטח המסלול" {{מוקטן|(significant change)}} - כמשמעותו בחלק השני למסמך 9981 לעניין "reporting format using standard runway condition report (RCR)n" ולעניין "runway surface condition assessment and reporting"; :: (3) לגבי המיתקנים הנלווים לשימוש באזור התנועה - בתדירות שתצוין בנוהל בספר העזר המבצעי. : (ב) בעל רישיון ינטר את מצבו של אזור התנועה וכן את שמישותם של המיתקנים הנלווים לשימוש באזור התנועה כאמור בתקנת משנה (א) באמצעות כוח אדם שעבר אימון לביצוע ניטור כאמור; אימון כאמור - :: (1) יכלול אימון ראשוני ואימון עיתי חוזר, לפי תוכנית אימונים שאישר לו המנהל; :: (2) יהיה לפי הוראות צרופה א' לעניין "Runway condition report for reporting runway surface condition". : (ג) בעל רישיון יעריך את התנאים באזור התנועה ואת מצבו בעקבות ניטור כאמור בתקנת משנה (א), ויעשה כן תוך שימוש במושגים האלה, כמשמעותם בנספח 14, לפי העניין: :: (1) dry (יבש); :: (2) standing water (מים עומדים); :: (3) wet (רטוב); :: (4) slippery wet (חלקלק-רטוב). : (ד) מצא בעל רישיון כי קיים זיהום {{מוקטן|(contamination)}} על מסלול, מבין אלה המפורטים בפסקאות משנה (2) עד (4) לתקנת משנה (ג), לפי העניין - יבצע הערכה של היקף הזיהום ועומקו לגבי כל שליש מסלול. @ 176. פעולות שיש לנקוט בעקבות ניטור משטח אזור התנועה וסביבתו : (א) ניטר בעל הרישיון את אזור התנועה כאמור [[בתקנה 175]], יעשה את אלה: :: (1) יספק למגדל הפיקוח מידע שיש לו השפעה מבצעית מיידית על הפעלת שדה התעופה ועל הפעלת כלי טיס בשדה התעופה לגבי המפורטים להלן, וזאת כדי לאפשר את אספקת המידע הנדרש לכלי טיס המגיעים לשדה התעופה או היוצאים ממנו: ::: (א) התנאים באזור התנועה, ערוך בצורה של דוח תנאי מסלול; ::: (ב) שמישותם של המיתקנים הנלווים לשימוש באזור התנועה; :: (2) יעדכן את המידע שסיפק כאמור בכל שינוי שחל בו, ויודיע למי שלו סופק המידע כאמור, בלא דיחוי, על כל שינוי כאמור ועל פרטיו. : (ב) במילוי חובותיו לפי [[תקנה 175]] ולפי תקנת משנה (א), בעל הרישיון יביא בחשבון גם כל אחד מאלה, לפי העניין: :: (1) פעולות בינוי או תחזוקה; :: (2) משטחים מחוספסים או משובשים באזור התנועה; :: (3) הימצאות זיהום באזור התנועה כאמור [[בתקנה 175(ד)]]; :: (4) סיכונים זמניים אחרים, דוגמת כלי טיס חונים במיקום שיוצר סיכון בטיחותי; :: (5) כשל או פעולה לא סדירה של מיתקן עזר לטיסה בשדה התעופה, כולם או מקצתם; :: (6) כשל של מערכת אספקת הכוח הראשית או המשנית של שדה התעופה. : (ג) מצא בעל רישיון כי ערכי החיכוך של מסלול או חלק של מסלול, שנמדדו כחלק משגרת ההפעלה של שדה התעופה, נמוכים מהרמה המזערית שהגדיר לו המנהל - ידווח על כך כאמור בתקנת משנה (א). : (ד) מצא בעל רישיון כי קיים זיהום על מסלול, מסוג שלג, קרח, שלוגית {{מוקטן|(slush)}}, כפור או שילוב כלשהו שלהם - יפסיק מיידית את השימוש במסלול. : (ה) הפסיק בעל רישיון את השימוש במסלול כאמור בתקנת משנה (ד), ידווח, באופן מיידי, על הפסקת השימוש במסלול ועל הסיבה להפסקת השימוש למגדל הפיקוח, ותקנת משנה (א) תחול בשינויים המחויבים. === סימן ט"ו: תוכנית לבקרת עצמים זרים === @ 177. תוכנית לבקרת עצמים זרים : (א) בעל רישיון יקיים תוכנית לבקרת עצמים זרים {{מוקטן|(FOD control programme)}} (בתקנה זו - התוכנית), שמטרתה מניעת היווצרות עצמים זרים והגעתם לאזור התנועה, גילוים, הסרתם והערכת הסיכון הגלום בהם לבטיחות הטיסה, שתכלול הוראות בעניינים האלה, הכול לפי החלק השני למסמך 9981 שעניינו "Foreign object debris (FOD) control", והתוספות {{מוקטן|(appendix)}} שלו שעניינן: "FOD training‏", "FOD prevention measures" ו-"FOD detection, removal and evaluation": :: (1) הגברת מודעות, הדרכה וחינוך לעניין מניעת עצמים זרים; :: (2) שיטות לגילוי עצמים זרים באזור התנועה ומיפוי אזורים ופעילויות שעשויים להוות מקור לעצמים זרים, בין השאר כחלק משגרת ניטור משטח אזור התנועה, הכנת עמדת חניה לקליטת כלי טיס והציוד המיועד לשמש לאלה; :: (3) הסרה מיידית של עצם זר שהתגלה, לפי הסיכון שהוא מהווה להערכת בעל הרישיון, ובכלל זה נוהלי תיאום עם מגדל הפיקוח בעת הסרת עצם זר ממסלול, והציוד המיועד לשמש לכך; :: (4) איסוף וניתוח מתמשך של מידע הנוגע לעצמים זרים בשדה התעופה לצורך זיהוי מקורות עצמים זרים ומגמות בשכיחותם. : (ב) בעל רישיון יקיים הערכה מתמשכת של יעילות התוכנית, לרבות תחקור אירועים שבהם התגלה עצם זר באזור התנועה; נוכח בעל הרישיון לדעת כי יש צורך בכך, בין השאר בשים לב לתוצרי ההערכה המתמשכת כאמור, יעדכן את התוכנית במטרה לשפר את יעילותה. @ 178. שינויים בהוראות ומסמכים לפי האמנה ובהנחיות ACI : (א) שונתה הוראה בנספחי האמנה, במסמכים לפי האמנה או בהנחיות ACI שתקנות אלה מפנות אליהן, יחולו הוראות אלה: :: (1) המנהל יפרסם, ברשומות ובאתר האינטרנט, הודעה לציבור על שינוי אותה הוראה, בציון מספר ההוראה ששונתה, מספר התקנה בתקנות אלה המפנה אליה ומועד תחילתו של השינוי בישראל; :: (2) מועד התחילה של שינוי כאמור לא יהיה אלא לאחר שחלפו ארבעה עשר ימים לפחות מיום הפרסום האמור בפסקה (1), אלא אם כן הורה המנהל, בהחלטה מנומקת, על תקופה קצרה יותר, ובלבד שזו לא תפחת משלושה ימים מיום הפרסום כאמור; הורה המנהל על תקופה קצרה כאמור, תפורסם הוראתו בפרסום כאמור בפסקה (1). : (ב) הנוסח המעודכן של הוראות נספחי האמנה, המסמכים שלפי האמנה והנחיות ACI שתקנות אלה מפנות אליהם, יופקד לעיון הציבור במשרדי הרשות. @ 179. תחילה : (א) תחילתן של תקנות אלה, למעט האמור בתקנת משנה (ב), ארבעה חודשים מיום פרסומן (להלן - יום התחילה). : (ב) לגבי שדה תעופה שערב יום פרסומן של תקנות אלה הייתה לו תוכנית סטטוטורית של שדה תעופה מאושרת - תחילתן של [[תקנות 2(א) ו-(ב)]], ביום הגשת בקשה לשינוי התוכנית הסטטוטורית של שדה התעופה בעניינים כמפורט [[2|בתקנות האמורות]]. <פרסום> ד' בסיוון התשפ"ו (20 במאי 2026) <חתימה> מירי רגב שרת התחבורה והבטיחות בדרכים hmbt7k2go13d6r967b8827uq8ke7ef8 0 1744064 3019986 3018734 2026-06-14T23:02:44Z OpenLawBot 8112 [3019933] ת"ט 3019986 wikitext text/x-wiki {{ח:התחלה}} {{ח:כותרת|תקנות הטיס (שדות תעופה – מאפיינים פיזיים והפעלת שדה תעופה), התשפ״ו–2026}} {{ח:פתיח-התחלה}} {{ח:תיבה|ק״ת תשפ״ו, 2046א|תקנות הטיס (שדות תעופה – מאפיינים פיזיים והפעלת שדה תעופה)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12417.pdf}}, {{ח:תיבה|2216|ת״ט|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12425.pdf}}. {{ח:סוגר}} {{ח:מפריד}} {{ח:מבוא}} בתוקף סמכותי לפי {{ח:חיצוני|חוק הטיס#סעיף 33|סעיפים 33}}, {{ח:חיצוני|חוק הטיס#סעיף 35|35(ג)}}, {{ח:חיצוני|חוק הטיס#סעיף 46|46}}, {{ח:חיצוני|חוק הטיס#סעיף 47|47}} {{ח:חיצוני|חוק הטיס#סעיף 168|ו־168(א)(7)}} {{ח:חיצוני|חוק הטיס|לחוק הטיס, התשע״א–2011}} (להלן – החוק), ולפי הצעת רשות התעופה האזרחית לפי {{ח:חיצוני|חוק הטיס#סעיף 168|סעיף 168(ב) לחוק}}, אני מתקינה תקנות אלה: {{ח:סוגר}} {{ח:מפריד}} {{ח:קטע2||תוכן עניינים}} <div class="law-toc"> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק א|פרק א׳: פרשנות}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ב|פרק ב׳: הוראות כלליות}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳: מאפיינים פיזיים}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ג סימן א|סימן א׳: מסלולים}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ג סימן ב|סימן ב׳: מסלולי הסעה}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ג סימן ג|סימן ג׳: מפרץ המתנה, עמדת המתנה למסלול, עמדת המתנת ביניים ועמדת המתנה על דרך לכלי רכב}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ג סימן ד|סימן ד׳: רחבות, עמדות חניה ועמדות בדיקת VOR}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ד|פרק ד׳: עזרים חזותיים לניווט}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ד סימן א|סימן א׳: מציינים ומערכות איתות}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ד סימן ב|סימן ב׳: סימונים}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ד סימן ג|סימן ג׳: שלטים}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ד סימן ד|סימן ד׳: מסמנים}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ד סימן ה|סימן ה׳: תאורות}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳: מערכות חשמל}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ו|פרק ו׳: תחזוקת שדה התעופה}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ז|פרק ז׳: שירותי תפעול מבצעי, ציוד ומיתקנים}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ז סימן א|סימן א׳: ספר עזר מבצעי}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ז סימן ב|סימן ב׳: תוכנית חירום לשדה תעופה}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ז סימן ג|סימן ג׳: שירותי הצלה וכיבוי אש}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ז סימן ד|סימן ד׳: פינוי כלי טיס}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ז סימן ה|סימן ה׳: צמצום הסיכון ממפגעי בעלי חיים}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ז סימן ו|סימן ו׳: שירותי ניהול רחבה}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ז סימן ז|סימן ז׳: תנועת כלי רכב באזור התנועה}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ז סימן ח|סימן ח׳: מערכת הנחיה ובקרת תנועה קרקעית}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ז סימן ט|סימן ט׳: צוות בטיחות מסלול}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ז סימן י|סימן י׳: גידור}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ז סימן יא|סימן י״א: מערכת אוטונומית לאזהרה מפני חדירה למסלול}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ז סימן יב|סימן י״ב: הדרכת חומרים מסוכנים למועסקים בבידוק ביטחוני}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ז סימן יג|סימן י״ג: תוכנית הדרכה לעובדים בשדה התעופה}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ז סימן יד|סימן י״ד: ניטור משטח אזור התנועה וסביבתו הסמוכה}}</div> <div class="law-toc-3">{{ח:פנימי|פרק ז סימן טו|סימן ט״ו: תוכנית לבקרת עצמים זרים}}</div> </div> {{ח:קטע2|פרק א|פרק א׳: פרשנות}} {{ח:סעיף|1|הגדרות}} {{ח:ת}} בתקנות אלה – {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אזור חיוני ILS‏“ {{מוקטן|(ILS critical area)}} – אזור סביב מיתקן עזר לטיסה מסוג משדר קרן כיוון {{מוקטן|(localizer)}} או מסוג משדר קרן זווית גלישה {{מוקטן|(glide slope)}} שבו נוכחות כלי טיס או כלי רכב תגרום להפרעה בלתי מקובלת {{מוקטן|(unacceptable)}} לאותות המשודרים ממיתקן העזר לטיסה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אזור הנגיעה“ {{מוקטן|(touchdown zone)}} – החלק מהמסלול, מעבר למפתן המסלול, שבו מיועדים מטוסים נוחתים לגעת לראשונה במסלול; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אזור רגיש ILS‏“ {{מוקטן|(ILS sensitive area)}} – אזור המשתרע אל מעבר לאזור חיוני ILS, שבו נוכחות כלי טיס או כלי רכב עלולה לגרום להפרעה בלתי מקובלת {{מוקטן|(unacceptable)}} לאותות המשודרים ממיתקן העזר לטיסה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אזור התמרון“ {{מוקטן|(manoeuv{{ח:הערה|<s>e</s>}}ring area)}} – החלק של שדה התעופה המיועד להמראה, נחיתה והסעה של כלי טיס, למעט רחבה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אזור התנועה“ {{מוקטן|(movement area)}} – החלק של שדה התעופה המיועד להמראה, לנחיתה ולהסעה של כלי טיס, המורכב מאזור התמרון ומהרחבות; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אזור נקי ממכשולים“ {{מוקטן|(obstacle free zone)}} – המרחב האווירי מעל מישור גישה פנימי {{מוקטן|(inner approach surface)}}, מישור מעבר פנימי {{מוקטן|(inner transitional surface)}} ומישור הפסקת נחיתה {{מוקטן|(balked landing surface)}}, ואותו חלק מרצועת המסלול שנמצא תחתם, שאינו נחדר מאחד מאלה: {{ח:תתת|(1)}} מכשול קבוע, זולת כזה שנדרש למטרות ניווט אווירי, שהוא עצם שביר; {{ח:תתת|(2)}} מכשול נייד, בעת שימוש במסלול לנחיתה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אזור סיכון“ {{מוקטן|(hot spot)}} – שטח באזור התנועה שקרו בו בעבר אירועי בטיחות של התנגשות, חדירה למסלול או סטייה מחוץ לגבולות מסלול, או שיש בו סיכון מוגבר להתרחשותם; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אירוע חירום“ {{מוקטן|(emergency)}} – לרבות: אירוע בטיחותי כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הטיס#סעיף 103|בסעיף 103 לחוק}}; פעילות חבלנית – ובכלל זה איום בהימצאות פצצה או חטיפת כלי טיס; אירוע המערב חומרים מסוכנים כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק הטיס#סעיף 74|בסעיף 74 לחוק}}; שרפה במבנה; אסון טבע; סיכון לבריאות הציבור ובכלל זה הפצה או התפרצות של מחלה מידבקת; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ביצועי אנוש“ {{מוקטן|(human performance)}} – יכולות ומגבלות אנושיות שלהן השפעה על בטיחות ויעילות התעופה האזרחית; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”בסיס הגלגלים“ {{מוקטן|(wheel base)}} – המרחק בין גלגל האף של המטוס לבין המרכז הגאומטרי של כני הנסע הראשיים שלו; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גדר“ – לרבות מחסום מתאים אחר, לפי {{ח:פנימי|סעיף 161|תקנה 161}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גובה החלטה“ {{מוקטן|(DH – Decision Height)}} – כהגדרתו {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (הפעלת כלי טיס וכללי טיסה)|בתקנות ההפעלה}}, לגבי גובה מפתן המסלול; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גובה מזערי להנמכה“ {{מוקטן|(MDH – Minimum Descent Height)}} – כהגדרתו {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (הפעלת כלי טיס וכללי טיסה)|בתקנות ההפעלה}}, לגבי גובה שדה התעופה או גובה סף המסלול; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גובה מעל פני הים“ {{מוקטן|(elevation)}} – גובהה של נקודה הנמדד ביחס לגיאואיד; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גובה שדה תעופה“ {{מוקטן|(Aerodrome elevation)}} – כהגדרתו {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (שדות תעופה – מידע תעופתי)|בתקנות המידע}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גורמים מסייעים“ – הגורמים שיכולים לסייע בתגובה לאירוע חירום מסוג מסוים; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ג{{ח:הערה|י}}אואיד“ {{מוקטן|(geoid)}} – המישור שווה הפוטנציאל על פני כדור הארץ המתלכד עם מפלס פני הים הממוצעים, הנמשך ברציפות לאורך היבשות; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גישת מכשירים מסוג A‏“ {{מוקטן|(instrument approach operation type A)}} – גישת מכשירים שבה מינימת ההפעלה המתוכננת {{מוקטן|(designed)}} הנמוכה ביותר, שמתחתיה ניתן להמשיך בגישה, היא של גובה מזערי להנמכה או גובה החלטה של 250 רגל (75 מטרים) או יותר; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”גישת מכשירים מסוג B‏“ {{מוקטן|(instrument approach operation type B)}} – גישת מכשירים שבה מינימת ההפעלה המתוכננת {{מוקטן|(designed)}} הנמוכה ביותר, שמתחתיה ניתן להמשיך בגישה, היא של גובה החלטה הנמוך מ־250 רגל (75 מטרים); {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”דרך לכלי רכב“ – משטח באזור התנועה המיועד לשמש כלי רכב בלבד; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”הנחיות ACI“ – ספר סימון ושילוט רחבות {{מוקטן|(”apron markings and signs handbook“)}} שפרסם ארגון Airports Council International (ACI), המצוי לעיון הציבור במשרדי המנהל; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”זיהום“, לגבי אזור התנועה או דרך לכלי רכב {{מוקטן|(contaminant, contamination)}} – לרבות: מים עומדים, בוץ, אבק, חול, שמן, עקבות גומי וכיוצא באלה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”זמן מעבר“, לגבי תאורות {{מוקטן|(switch-over time)}} – משך הזמן הנדרש, במקרה של מעבר בין מקורות אספקת כוח חשמלי {{מוקטן|(power supply changeover)}}, כדי שהעוצמה הממשית של אור הנמדד בכיוון מסוים, שירדה מתחת ל־50% מהעוצמה שבה פעל, תחזור לעוצמה של לפחות 50% מהעוצמה שבה פעל לפני הירידה כאמור; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק התכנון והבנייה“ – {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה|חוק התכנון והבנייה, התשכ״ה–1965}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”חוק רישוי עסקים“ – {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים|חוק רישוי עסקים, התשכ״ח–1968}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”החלק של שדה התעופה שאינו פתוח לכלל הציבור“ – לרבות מיתקנים קרקעיים החיוניים לבטיחות הטיסה ואזורים בשדה התעופה שכניסה אליהם עלולה לפגוע בבטיחות הטיסה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”טיפוס“, לגבי כלי טיס {{מוקטן|(type)}} – כהגדרתו {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (רישיונות לעובדי טיס)|בתקנות הטיס (רישיונות לעובדי טיס), התשמ״א–1981}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כוח חשמלי משני“ {{מוקטן|(secondary power)}} – אחד מאלה: {{ח:תתת|(1)}} כוח חשמלי ציבורי בלתי תלוי {{מוקטן|(independent public power)}} – תחנת כוח חשמלי, שאינה זו שברגיל מספקת לשדה התעופה כוח חשמלי, המספקת לו חשמל באמצעות תשתית שונה ונפרדת מזו שברגיל מספקת לשדה התעופה כוח חשמלי, כך שהאפשרות של כשל בשני מקורות הכוח החשמלי בעת ובעונה אחת קלושה ביותר; {{ח:תתת|(2)}} יחידה או יחידות כוח חלופי {{מוקטן|(standby power unit(s))}} – מקור כוח שממנו ניתן להפיק כוח חשמלי, דוגמת מחוללים מנועיים (”גנרטורים“, engine generators) או מצברים {{מוקטן|(batteries)}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”כוח חשמלי ראשי“ {{מוקטן|(primary power)}} – כוח חשמלי שאינו כוח חשמלי משני; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”לילה“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (הפעלת כלי טיס וכללי טיסה)|בתקנות ההפעלה}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מגדל פיקוח“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (הפעלת כלי טיס וכללי טיסה)|בתקנות ההפעלה}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מישור אופקי פנימי“ {{מוקטן|(inner horizontal surface)}}, ”מישור גישה“ {{מוקטן|(approach surface)}}, ”מישור גישה פנימי“ {{מוקטן|(inner approach surface)}}, ”מישור הפסקת נחיתה“ {{מוקטן|(balked landing surface)}}, ”מישור טיפוס לאחר המראה“ {{מוקטן|(take-off climb surface)}}, ”מישור מעבר“ {{מוקטן|(transitional surface)}}, ”מישור מעבר פנימי“ {{מוקטן|(inner transitional surface)}} ו”מישור קוני“ {{מוקטן|(conical surface)}} – לפי פרק 4 לנספח 14; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מישור הגבלת מכשולים“ {{מוקטן|(obstacle limitation surfaces)}} – כל אחד מאלה: מישור אופקי פנימי, מישור גישה, מישור גישה פנימי, מישור הפסקת נחיתה, מישור טיפוס לאחר המראה, מישור מעבר, מישור מעבר פנימי ומישור קוני, לפי העניין; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מיתקן בשדה התעופה“ – לרבות מיסעה, עזר חזותי, גדר, מערכת ניקוז, מערכת חשמל ומבנה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מיתקן עזר לטיסה“ – למעט מסלול או מסלול הסעה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מכשול“ {{מוקטן|(obstacle)}} – עצם, נייח או נייד, או חלק של עצם כאמור, שמתקיים בו אחד מאלה, בין באופן קבוע ובין באופן זמני: {{ח:תתת|(1)}} הוא ממוקם באזור המיועד לתנועה קרקעית של כלי טיס; {{ח:תתת|(2)}} הוא מתנשא מעל מישור הגבלת מכשולים; {{ח:תתת|(3)}} הוא ניצב מחוץ למישור הגבלת מכשולים, והמנהל לא אישר את הקמתו או את קיומו לפי {{ח:פנימי|סעיף 2|תקנה 2(ג)}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מכשול חודר“ – מכשול מתוכנן מחוץ לשדה התעופה שצפוי לחדור למישור הגבלת מכשולים של שדה התעופה או מכשול קיים מחוץ לשדה התעופה שחודר למישור הגבלת מכשולים של שדה התעופה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מסלול“ {{מוקטן|(runway)}} – אזור מלבני בשדה תעופה, המשמש להמראה או לנחיתה של כלי טיס; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מסלול הסעה“ {{מוקטן|(taxiway)}} – דרך בשדה תעופה, המשמשת להסעה של כלי טיס והמאפשרת מעבר בין חלקים שונים של שדה התעופה, לרבות כל אחד מאלה: מסלול הסעה לפינוי מהיר, נתיב הסעה ברחבה או נתיב הסעה לעמדת חניה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מסלול הסעה לפינוי מהיר“ {{מוקטן|(rapid exit taxiway)}} – מסלול הסעה המחובר למסלול בזווית כזו המאפשרת למטוס נוחת לפנות את המסלול במהירות גבוהה יותר מזו הניתנת להשגה באמצעות פינוי במסלול הסעה אחר, באופן שמקטין את זמן שהותו על המסלול; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מסלול לא־ממוכשר“ {{מוקטן|(non-instrument runway)}} – מסלול המשמש לביצוע נוהל גישת ראייה, או מסלול המשמש לביצוע נוהל גישת מכשירים לנקודה שמעבר לה ניתן להמשיך את הגישה בתנאים מטאורולוגיים לטיסת ראייה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מסלול ממוכשר“ {{מוקטן|(instrument runway)}} – אחד מאלה: מסלול ממוכשר לגישה לא מדויקת או מסלול ממוכשר לגישה מדויקת; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מסלול ממוכשר לגישה לא מדויקת“ {{מוקטן|(non-precision approach runway)}} – מסלול שבו קיימים עזרים חזותיים {{מוקטן|(visual aids)}} ועזרים אחרים, המשמש לביצוע נוהל גישת מכשירים מסוג A, בראות אופקית שלא תפחת מ־1,000 מטרים; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מסלול ממוכשר לגישה מדויקת“ {{מוקטן|(precision approach runway)}} – מסלול שבו קיימים עזרים חזותיים {{מוקטן|(visual aids)}} ועזרים אחרים, המשמש לביצוע נוהל גישת מכשירים מסוג B, שהוא אחד מאלה: {{ח:תתת|(1)}} ”מסלול ממוכשר לגישה מדויקת בקטגוריה I“; {{ח:תתת|(2)}} ”מסלול ממוכשר לגישה מדויקת בקטגוריה II“; {{ח:תתת|(3)}} ”מסלול ממוכשר לגישה מדויקת בקטגוריה III“; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מסלול ממוכשר לגישה מדויקת בקטגוריה I‏“ {{מוקטן|(precision approach runway, category I)}} – מסלול המשמש לביצוע נוהל גישת מכשירים הכולל גובה החלטה שלא יפחת מ־200 רגל (60 מטרים), ובראות אופקית שלא תפחת מ־800 מטרים או בראות על המסלול שלא תפחת מ־550 מטרים; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מסלול ממוכשר לגישה מדויקת בקטגוריה II‏“ {{מוקטן|(precision approach runway, category II)}} – מסלול המשמש לביצוע נוהל גישת מכשירים הכולל גובה החלטה שלא יפחת מ־100 רגל (30 מטרים), ובראות על המסלול שלא תפחת מ־300 מטרים; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מסלול ממוכשר לגישה מדויקת בקטגוריה III‏“ {{מוקטן|(precision approach runway, category III)}} – מסלול המשמש לביצוע נוהל גישת מכשירים הכולל גובה החלטה נמוך מ־100 רגל (30 מטרים) או בלא גובה החלטה, ובראות על המסלול נמוכה מ־300 מטרים; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מסמך 8643“ – מסמך שעניינו ”טיפוסי כלי טיס וכינוייהם“ {{מוקטן|(”Aircraft type designators (Doc 8643)“)}}, שפרסם ארגון התעופה הבין־לאומי, המצוי לעיון הציבור במשרדי המנהל; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מסמך 9137“ – מסמך שעניינו ”ספר הוראות לשירותי שדה תעופה“ {{מוקטן|(”Airport services manual (Doc 9137)“)}}, שפרסם ארגון התעופה הבין־לאומי, המצוי לעיון הציבור במשרדי המנהל; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מסמך 9157“ – מסמך שעניינו ”ספר הוראות לתיכון שדה תעופה“ {{מוקטן|(”Aerodrome design manual (Doc 9157)“)}}, שפרסם ארגון התעופה הבין־לאומי, המצוי לעיון הציבור במשרדי המנהל; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מסמך 9184“ – מסמך שעניינו ”ספר הוראות לתכנון שדה תעופה“ {{מוקטן|(”Airport Planning Manual (Doc 9184)“)}}, שפרסם ארגון התעופה הבין־לאומי, המצוי לעיון הציבור במשרדי המנהל; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מסמך 9476“ – מסמך שעניינו ”ספר הוראות למערכת הנחיה ובקרת תנועה קרקעית“ {{מוקטן|(”Manual of surface movement guidance and control systems (SMGCS) (Doc 9476)“)}}, שפרסם ארגון התעופה הבין־לאומי, המצוי לעיון הציבור במשרדי המנהל; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מסמך 9829“ – מסמך שעניינו ”חומר מנחה לגבי גישה מאוזנת לניהול רעש מטוסים“ {{מוקטן|{{ח:הערה|(”}}Guidance on the balanced approach to aircraft noise management {{ח:הערה|[sc. (Doc 9829)]“)}}}}, שפרסם ארגון התעופה הבין־לאומי, המצוי לעיון הציבור במשרדי המנהל; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מסמך 9830“ – מסמך שעניינו ”ספר הוראות למערכת הנחיה ובקרת תנועה קרקעית מתקדמת“ {{מוקטן|(”Advanced surface movement guidance and control systems (A-SMGCS) manual (Doc 9830)“)}}, שפרסם ארגון התעופה הבין־לאומי, המצוי לעיון הציבור במשרדי המנהל; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מסמך 9981“ – מסמך שעניינו ”נהלים לשירותי טיס – שדות תעופה“ {{מוקטן|{{ח:הערה|(”}}PANS-Aerodromes (Doc 9981){{ח:הערה|“)}}}}, שפרסם ארגון התעופה הבין־לאומי, המצוי לעיון הציבור במשרדי המנהל; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מסמן“ {{מוקטן|(marker)}} – עצם הנראה מעל פני השטח, שנועד להצביע על מכשול או להתוות גבול; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מספר התנועות בשעת העומס היומית“ {{מוקטן|(number of movements in the mean busy hour)}} – הממוצע, על פני שנה, של מספר ההמראות והנחיתות בשדה התעופה בשעת העומס היומית; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מערכת עצירה“ {{מוקטן|(arresting system)}} – מערכת המיועדת ומתוכננת לסייע בהאטת מטוס החורג מקצה מסלול {{מוקטן|(overrunning)}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מערכת תאורת גישה“ {{מוקטן|(approach lighting system)}} – מערכת תאורות הממוקמת לפני מפתן המסלול ומיועדת לסייע לטייס המבצע גישה לנחיתה במסלול לזהות את המסלול מבעוד מועד ולהגיע אליו בבטחה, שהיא אחת מאלה: מערכת תאורת גישה פשוטה לפי {{ח:פנימי|סעיף 95|תקנה 95}}, מערכת תאורת גישה קטגוריה I לפי {{ח:פנימי|סעיף 96|תקנות 96}} {{ח:פנימי|סעיף 97|ו־97}}, או מערכת תאורת גישה קטגוריה II ו־III, לפי {{ח:פנימי|סעיף 96|תקנות 96}} {{ח:פנימי|סעיף 98|ו־98}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מפרץ המתנה“ {{מוקטן|(holding bay)}} – אזור בשדה התעופה שאליו ניתן להפנות כלי טיס על הקרקע, לשם המתנה או לשם עקיפה, וזאת במטרה לייעל את התנועה הקרקעית של כלי טיס; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מפתן מסלול“ {{מוקטן|(threshold)}} – תחילת הקטע במסלול המשמש לנחיתה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מפתן מסלול מוזז“ {{מוקטן|(displaced threshold)}} – מפתן מסלול שאינו ממוקם בקצה המסלול; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מרווח חיצוני בין כני נסע ראשיים“ {{מוקטן|(outer main gear wheel span (OMGWS))}} – המרחק בין הקצוות החיצוניים של גלגלי כני הנסע הראשיים; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מרחק האצה־עצירה זמין“ {{מוקטן|(accelerate-stop distance available (ASDA))}} – מרחק ריצת ההמראה הזמין, ביחד עם אורך שטח העצירה {{מוקטן|(stopway)}} אם קיים; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מרחק המראה זמין“ {{מוקטן|(take-off distance available (TODA))}} – מרחק ריצת ההמראה הזמין ביחד עם אורך השטח הפנוי ממכשולים {{מוקטן|(clearway)}}, אם קיים; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מרחק נחיתה זמין“ {{מוקטן|(landing distance available (LDA))}} – אורך המסלול שבעל הרישיון הגדירו זמין ומתאים לריצה הקרקעית של מטוס נוחת; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מרחק ריצת המראה זמין“ {{מוקטן|(take-off run available (TORA))}} – אורך המסלול שבעל הרישיון הגדירו זמין ומתאים לריצה הקרקעית של מטוס ממריא; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מרחקים מוצהרים“ {{מוקטן|(declared distances)}} לגבי מסלול – אלה: מרחק האצה־עצירה זמין, מרחק המראה זמין, מרחק נחיתה זמין ומרחק ריצת המראה זמין באותו מסלול; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”משואת שדה תעופה“ {{מוקטן|(aerodrome beacon)}} – תאורה, הנראית מכל הכיוונים, באופן מתמשך או לסירוגין, המיועדת לציין את מיקום שדה התעופה מהאוויר; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”משטח פנייה“ {{מוקטן|(runway turn pad)}} – אזור בשדה התעופה, הצמוד למסלול, המשמש כלי טיס לצורך ביצוע פנייה של 180 מעלות על המסלול; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”משיב אור“ {{מוקטן|(retroreflective)}} – לפי הוראות תוספת מספר 1 לעניין ”retroreflective“; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נספח 10“ – אמות המידה {{מוקטן|(standards)}} וההמלצות {{מוקטן|(recommendations)}} הקבועות בכרך הראשון לנספח 10 לאמנה שעניינו: ”Aeronautical telecommunications radio navigation aids“, לרבות ההגדרות, התוספות {{מוקטן|(appendix)}} והצרופות {{מוקטן|(attachment)}} לנספח האמור, המצוי לעיון הציבור במשרדי המנהל; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נספח 14“ – אמות המידה {{מוקטן|(standards)}} וההמלצות {{מוקטן|(recommendations)}} הקבועות בכרך הראשון לנספח 14 לאמנה שעניינו: ”Aerodromes design and operations“, לרבות ההגדרות, התוספות {{מוקטן|(appendix)}} והצרופות {{מוקטן|(attachment)}} לנספח האמור, המצוי לעיון הציבור במשרדי המנהל; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נספח 18“ – אמות המידה {{מוקטן|(standards)}} וההמלצות {{מוקטן|(recommendations)}} הקבועות בנספח 18 לאמנה שעניינו: ”The safe transport of dangerous goods by air“, לרבות ההגדרות לנספח האמור, המצוי לעיון הציבור במשרדי המנהל; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נקודת מיכוון“ {{מוקטן|(aiming point)}} – אזור על מסלול, שאליו על טייס בגישה לנחיתה לכוון כדי להשלים גישה בטוחה למסלול; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נתיב הסעה ברחבה“ {{מוקטן|(apron taxiway)}} – קטע מרחבה המיועד להסעה של כלי טיס דרך הרחבה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נתיב הסעה לעמדת חניה“ {{מוקטן|(aircraft stand taxilane)}} – קטע מרחבה המיועד להסעה של כלי טיס לעמדת חניה בלבד; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”נתיב הסעה סטנדרטי“ {{מוקטן|(standard taxi-route)}} – נתיב שהגדיר בעל הרישיון לתנועה קרקעית של כלי טיס בשדה התעופה מנקודה אחת לנקודה אחרת על גבי מסלולי הסעה ומסלולים, דרך נקודות ציון מוגדרות; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סימון“ {{מוקטן|(marking)}} – סמל {{מוקטן|(symbol)}} או קבוצת סמלים המוצגים על פני אזור התנועה כדי להעביר מידע תעופתי; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סימון הנחיה מחייב“ {{מוקטן|(mandatory instruction marking)}} – סימון שנוסף על שלט הנחיה מחייב או שמחליף שלט כאמור; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סימוני מסלול“ {{מוקטן|(runway markings)}} – כל אחד מאלה: סימון כינוי מסלול, סימון ציר מסלול, סימון מפתן מסלול, סימון נקודת מיכוון, סימון אזור הנגיעה וסימון צידי מסלול; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סימוני מסלול הסעה“ {{מוקטן|(taxiway markings)}} – כל אחד מאלה: סימון ציר מסלול הסעה, סימון צד מסלול הסעה, סימון עמדת המתנה למסלול, סימון עמדת המתנת ביניים, סימון משטח פנייה וסימון עמדת בדיקת VOR; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סימון מידע“ {{מוקטן|(information marking)}} – סימון שנוסף על שלט מידע או שמחליף שלט כאמור במקום שבו לא ניתן לקיים אותו; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ספר העזר המבצעי“ {{מוקטן|(aerodrome manual)}} – ספר עזר מבצעי לשדה התעופה לפי {{ח:פנימי|פרק ז סימן א|סימן א׳ לפרק ז׳}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”סקר אווירונאוטי“ {{מוקטן|(aeronautical study)}} – מחקר של בעיה אווירונאוטית שנועד לזהות פתרונות אפשריים לבעיה ולבחור פתרון מתאים, המספק רמת בטיחות מקובלת; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עוצמה יעילה“ {{מוקטן|(effective intensity)}} – עוצמתה של תאורה מהבהבת כך שתהיה זהה לעוצמתה של תאורה קבועה בצבע זהה ותיראה מאותו טווח באותם תנאי ראות; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עמדת בדיקת VOR‏“ {{מוקטן|(VOR aerodrome checkpoint)}} – נקודה בשדה התעופה, שנועדה לבדיקת תקינות מכשיר ה־VOR המותקן על גבי כלי הטיס; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עמדת המתנה למסלול“ {{מוקטן|(runway holding position)}} – עמדה שבה על כלי טיס מסיע ועל כלי רכב לעצור ולהמתין, עד לקבלת הוראה אחרת ממגדל הפיקוח; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עמדת המתנת ביניים“ {{מוקטן|(intermediate holding position)}} – עמדה המיועדת לבקרת תנועה בשדה התעופה, שבה מגדל הפיקוח יכול להורות לכלי טיס או כלי רכב לעצור ולהמתין, עד למתן הוראה אחרת; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עמדת המתנה על דרך לכלי רכב“ {{מוקטן|(road holding position)}} – עמדה מסוימת על דרך לכלי רכב שבה מגדל הפיקוח יכול להורות לכלי רכב לעצור ולהמתין, עד למתן הוראה אחרת; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עמדת חניה“ {{מוקטן|(aircraft stand)}} – אזור ברחבה המיועד לחניית כלי טיס; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עצם זר“ {{מוקטן|(foreign object debris (FOD))}} – עצם דומם באזור התנועה, שלא משמש לצורך מבצעי או תעופתי, שיכול להוות מפגע בטיחותי להפעלת כלי טיס; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עצם שביר“ {{מוקטן|(frangible object)}} – עצם שמסתו נמוכה, המתוכנן להישבר, להתעוות {{מוקטן|(distort)}} או להתכופף {{מוקטן|(yield)}} בעת פגיעה בו, כך שתתהווה סכנה מזערית לכלי טיס; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עקרונות הגורם האנושי“ {{מוקטן|(human factors principles)}} – עקרונות הישימים לתכן {{מוקטן|(design)}}, רישוי, הדרכה, הפעלה ואחזקה תעופתיים המבקשים להביא לקיום ממשק בטוח בין האדם לבין שאר רכיבי המערכת, מתוך התחשבות הולמת בביצועי אנוש; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”פס תאורות“ {{מוקטן|(barrette)}} – 3 תאורות תעופתיות או יותר, המקובצות יחדיו, זו לצד זו, כך שממרחק הן נראות בתור קו קצר של אור; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ציר מסלול“ {{מוקטן|(centre line)}} – קו הנמצא במקביל לצידי המסלול ובמרחק שווה מכל אחד מהם; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”צפיפות תנועה בינונית“ {{מוקטן|(medium aerodrome traffic density)}} – אם מספר התנועות בשעת העומס היומית הוא בין 16 ל־25 בכל מסלול, או בין 20 ל־35 בשדה התעופה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”צפיפות תנועה גבוהה“ {{מוקטן|(heavy aerodrome traffic density)}} – אם מספר התנועות בשעת העומס היומית הוא 26 תנועות או יותר בכל מסלול, או 36 תנועות או יותר בשדה התעופה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”צפיפות תנועה נמוכה“ {{מוקטן|(light aerodrome traffic density)}} – אם מספר התנועות בשעת העומס היומית הוא 15 תנועות או פחות בכל מסלול, או 19 תנועות או פחות בשדה התעופה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”צרופה א׳“ – צרופה א׳ {{מוקטן|(Attachment A)}} לנספח 14 שעניינה: ”Guidance material supplementary to Annex 14, volume I“; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קטגוריית שדה תעופה“ {{מוקטן|(aerodrome category)}} – קטגוריית שדה התעופה לעניין שירותי הצלה וכיבוי אש {{מוקטן|(rescue and firefighting)}} שבעל הרישיון נדרש להגדיר לפי {{ח:פנימי|סעיף 139|תקנה 139}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קצב פריקה“ – הכמות של חומר כיבוי עיקרי ושל חומר כיבוי משלים שעל בעל הרישיון להיות מסוגל לפרוק בדקה באירוע חירום, באופן מתמשך; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ראות על מסלול“ {{מוקטן|(runway visual range (RVR))}} – כהגדרתה {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (הפעלת כלי טיס וכללי טיסה)|בתקנות ההפעלה}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רחבה“ {{מוקטן|(apron)}} – אזור בשדה תעופה המיועד להעמסה ופריקה של נוסעים או של טובין, תדלוק, חניה או תחזוקה של כלי טיס; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רישיון“ – רישיון להפעלת שדה תעופה שניתן לפי {{ח:חיצוני|חוק הטיס#סעיף 32|סעיף 32 לחוק}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רצועת מסלול“ {{מוקטן|(runway strip)}} – אזור הכולל, בין השאר, את המסלול, ואת שטח העצירה אם קיים, שמטרתו – {{ח:תתת|(1)}} להקטין את הסיכון לנזק לכלי טיס החורג, בעת תנועתו, מהמסלול; {{ח:תתת|(2)}} להגן על כלי טיס הטס מעליו בעת הפעלתו בהמראה או בנחיתה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רצועת מסלול הסעה“ {{מוקטן|(taxiway strip)}} – אזור הכולל, בין השאר, את מסלול ההסעה, שמטרתו – {{ח:תתת|(1)}} להגן על כלי טיס הפועל על מסלול ההסעה; {{ח:תתת|(2)}} להקטין את הסיכון לנזק לכלי טיס החורג בעת תנועתו, מגבולות מסלול ההסעה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שדה תעופה שממוקם בסמוך לתוואי שטח מורכב“ – לרבות שדה תעופה שחלק משמעותי מתהליכי הגישה והעזיבה שלו מתבצע מעל תוואי שטח מורכב; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שטח בטיחות בקצה מסלול“ {{מוקטן|(runway end safety area (RESA))}} – שטח צמוד לקצה רצועת המסלול משני קצותיה וסימטרי ביחס להמשכו של ציר המסלול, המיועד, בעיקר, להקטנת הנזק לכלי טיס המחטיא את תחילת המסלול {{מוקטן|(undershooting)}} או החורג מקצה מסלול {{מוקטן|(overrunning)}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שטח עצירה“ {{מוקטן|(stopway)}} – שטח מלבני על הקרקע בסוף מרחק ריצת המראה זמין שהוכן כדי שישמש בתור שטח מתאים שבו ניתן לעצור כלי טיס במקרה של הפסקת המראה {{מוקטן|(abandoned takeoff)}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שטח פנוי ממכשולים“ {{מוקטן|(clearway)}} – אזור מלבני על הקרקע או על המים, שנבחר או הוכן כדי שישמש בתור אזור מתאים שמעליו יכול מטוס לבצע חלק מהטיפוס הראשוני, עד לגובה שהוגדר; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שטח פעולת מד־גובה רדיו“ {{מוקטן|(radio altimeter operating area)}} – אזור לפני מפתן מסלול, שנועד לאפשר, באופן בטוח, ביצוע גישה מדויקת לנחיתה תוך שימוש במד־גובה רדיו; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שלט הנחיה מחייב“ {{מוקטן|(mandatory instruction sign)}} – כל אחד מאלה: שלט כינוי מסלול, שלט עמדת המתנה קטגוריה I‏, II או III, שלט עמדת המתנה למסלול, שלט אין כניסה ושלט עמדת המתנה על דרך לכלי רכב; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שלט מידע“ {{מוקטן|(information sign)}} – כל אחד מאלה: שלט מיקום, שלט הכוונה, שלט יעד, שלט פינוי מסלול, שלט מסלול פנוי, ושלט מרחק המראה זמין מהצטלבות; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שיפוע אורכי“ – המנה המתקבלת מחלוקת ההפרש בין הנקודה הגבוהה ביותר לאורך ציר מסלול או מסלול הסעה לבין הנקודה הנמוכה ביותר לאורכו, באורכו של המסלול או מסלול הסעה, לפי העניין; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שיפוע רוחבי“ – המנה המתקבלת מחלוקת ההפרש בין הנקודה הגבוהה ביותר לאורך קו ניצב לציר מסלול או לציר מסלול הסעה לבין הנקודה הנמוכה ביותר לאורך אותו קו, ברוחבו של המסלול או מסלול הסעה, לפי העניין; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שירותי קרקע“ {{מוקטן|(Ground handling services)}} – שירותים שנחוצים לכלי טיס לשם הגעתו לשדה התעופה ועזיבתו, שאינם שירותי נת״א; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תאונת טיס“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|חוק הטיס#פרק ז|בפרק ז׳ לחוק}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תאורה תעופתית“ {{מוקטן|(Aeronautical ground light)}} – תאורה שנועדה לשמש בתור עזר לטיסה, למעט תאורה המותקנת על גבי כלי טיס; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תאורות המשך ציר“ – שורה של קבוצות תאורות, לאורך המשך ציר המסלול; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תאורות מסלול“ {{מוקטן|(runway lighting)}} – כל אחד מאלה: תאורות זיהוי מפתן מסלול, תאורות צידי מסלול, תאורות מפתן מסלול, תאורות כנפי מפתן מסלול, תאורות סוף מסלול, תאורות ציר מסלול, תאורות אזור נגיעה, תאורות חיווי לפני פינוי מהיר; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תאורות מסלול הסעה“ {{מוקטן|(taxiway lighting)}} – כל אחד מאלה: תאורות ציר מסלול הסעה, תאורות צידי מסלול הסעה, תאורות משטח פנייה, תאורות עמדת המתנה, תאורות אין כניסה, תאורות עמדת המתנת ביניים; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תוואי שטח מורכב“ – תוואי שטח שאינו נגיש בקלות לכלי הרכב ולציוד השגרתיים של גורמים מסייעים ושל כוחות ההצלה וכיבוי האש של שדה התעופה, ובכלל זה: אזור מכוסה מים, ביצות, אזור הררי, אזור מדברי, אזור מועד להצפות או אזור מושלג; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תוכנית חירום“ {{מוקטן|(aerodrome emergency plan)}} – תוכנית חירום לשדה תעופה שעל בעל רישיון לקיים לפי {{ח:פנימי|פרק ז סימן ב|סימן ב׳ לפרק ז׳}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תוכנית סטטוטורית של שדה תעופה“ – התוכנית של שדה התעופה לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה|חוק התכנון והבנייה}}, לרבות תוכנית שהופקדה וטרם אושרה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תוספת מספר 1“ – תוספת {{מוקטן|(Appendix)}} מספר 1 לנספח 14 שעניינה ”Colours for aeronautical ground lights, markings, signs and panels“; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תוספת מספר 2“ – תוספת {{מוקטן|(Appendix)}} מספר 2 לנספח 14 שעניינה ”Aeronautical ground light characteristics“; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תוספת מספר 3“ – תוספת {{מוקטן|(Appendix)}} מספר 3 לנספח 14 שעניינה: ”Mandatory instruction markings and information markings“; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תוספת מספר 4“ – תוספת {{מוקטן|(Appendix)}} מספר 4 לנספח 14 שעניינה: ”Requirements concerning design of signs“; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תנועה“ {{מוקטן|(movement)}}, לעניין מספר התנועות בשעת העומס היומית ולעניין קביעת רמת שירותי הצלה וכיבוי אש נדרשת – המראה או נחיתה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תפקיד ביטחוני“ – תפקיד הקשור בבידוק ביטחוני של נוסעים, כבודה, מטען, דואר וצידה בשדה התעופה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקנות ההפעלה“ – {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (הפעלת כלי טיס וכללי טיסה)|תקנות הטיס (הפעלת כלי טיס וכללי טיסה), התשמ״ב–1981}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקנות המידע“ – {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (שדות תעופה – מידע תעופתי)|תקנות הטיס (שדות תעופה – מידע תעופתי), התשע״ט–2018}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקנות המנ״ב“ – {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (מערכת ניהול בטיחות)|תקנות הטיס (מערכת ניהול בטיחות), התשע״ח–2017}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקנות התעבורה“ – {{ח:חיצוני|תקנות התעבורה|תקנות התעבורה, התשכ״א–1961}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תרגיל חירום בעניין מוגדר“ {{מוקטן|(modular test)}} – תרגיל חירום שמטרתו ריכוז מאמץ במרכיב מסוים של תוכנית החירום; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תרגיל חירום חלקי“ {{מוקטן|(partial emergency exercise)}} – תרגיל תכנוני, שנועד לבחון את תקפות תוכנית החירום, ואת התיאום בין הגורמים השונים הלוקחים בה חלק, בלא תרגול מעשי; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תרגיל חירום מלא“ {{מוקטן|(full-scale aerodrome emergency exercise)}} – תרגיל שנועד לתרגל את תוכנית החירום של שדה התעופה, לרבות תרגול מעשי; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”APAPI‏“ – Abbreviated Precision Approach Path Indicator; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”PAPI‏“ – Precision Approach Path Indicator. {{ח:קטע2|פרק ב|פרק ב׳: הוראות כלליות}} {{ח:סעיף|2|תוכנית שדה תעופה, מיתקנים והפעלתם}} {{ח:תת|(א)}} מבקש רישיון או בעל רישיון יביא בחשבון, בהכנת תוכנית סטטוטורית של שדה תעופה או בכל שינוי שלה, את שימושי הקרקע ואת השפעת שדה התעופה על הסביבה, לפי החלק השני למסמך 9184 ולפי מסמך 9829. {{ח:תת|(ב)}} מבקש רישיון או בעל רישיון יכלול בתוכנית הסטטוטורית של שדה התעופה ובכל שינוי שלה, מישורי הגבלת מכשולים לגבי כל מסלול, בשים לב לסוג המסלול, לרכיב הספרה בקוד הייחוס של המסלול ולשאלה אם הוא משמש להמראה אם לאו. {{ח:תת|(ג)}} בעל רישיון לא יקים, ולא יתיר לאחר להקים, מכשול בשדה התעופה ויסיר מכשול שהוקם בשדה התעופה, אלא אם כן אישר המנהל את הקמתו או את קיומו של המכשול, לאחר שבעל הרישיון הוכיח, להנחת דעתו של המנהל, את אחד מהמפורטים להלן, הכול לפי פרק 4 לנספח 14, לרבות האיורים והטבלאות בפרק זה, בשים לב לסוג המסלול ולרכיב הספרה בקוד הייחוס של המסלול: {{ח:תתת|(1)}} מתקיים לגבי המכשול עקרון ההצללה {{מוקטן|(shielding principle)}} לפי החלק השישי למסמך 9137; {{ח:תתת|(2)}} בטיחות הטיסה וסדירות הפעלת שדה התעופה לא ייפגעו כתוצאה מהקמת המכשול; הוכחה לעניין זה תהיה באמצעות סקר אווירונאוטי שיבצע בעל הרישיון להנחת דעתו של המנהל. {{ח:תת|(ד)}} בעל רישיון יפעל למניעת הקמת מכשול חודר ולהסרת מכשול חודר בסביבת שדה התעופה הקרובה, באמצעות הפעולות שלהלן: {{ח:תתת|(1)}} ניטור מכשולים חודרים באמצעות בדיקה בראייה, כדי לגלות מכשול חודר, לפי נוהל בספר העזר המבצעי; {{ח:תתת|(2)}} ניטור תוכניות והליכי רישוי שפורסמו לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה|חוק התכנון והבנייה}}, תחת מישורי הגבלת מכשולים כאמור בתקנת משנה (ב), לשם גילוי מכשול חודר; {{ח:תתת|(3)}} הגשת התנגדויות לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה|חוק התכנון והבנייה}}, לשם מניעת הקמת מכשול חודר; {{ח:תתת|(4)}} נקיטת פעולות משפטיות להסרת מכשול חודר או למניעת הקמתו, ובכלל זה פנייה לבית המשפט המוסמך בבקשה לצו עשה או לצו לא־תעשה, לפי העניין; {{ח:תתת|(5)}} יידוע המנהל על מכשול חודר, על הפעולות שנקט לפי פסקאות (3) ו־(4) ועל תוצאותיהן. {{ח:תת|(ה)}} לא יאפשר בעל רישיון הפעלה של כלי טיס שממדיו חורגים מאלה המותרים לפי המאפיינים הפיזיים של שדה התעופה, כפי שקיבל רישיון לפי {{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳ לתקנות אלה}}, אלא אם כן אישר לו זאת המנהל; המנהל רשאי לאשר הפעלה כאמור אם מתקיימים שני אלה: {{ח:תתת|(1)}} בעל הרישיון עשה את אלה: {{ח:תתתת|(א)}} הוא העריך את מידת ההתאמה בין הפעלת כלי הטיס כאמור לבין התשתית בשדה התעופה ואופן הפעלת שדה התעופה, בין השאר לפי מסמך 9981 לעניין ”aerodrome compatibility“; {{ח:תתתת|(ב)}} הוא פיתח ומקיים אמצעים במטרה לשמור על רמת בטיחות מקובלת {{מוקטן|(acceptable level of safety)}} במהלך הפעלת כלי הטיס כאמור בשדה התעופה; {{ח:תתת|(2)}} המנהל שוכנע, על בסיס בקשה שהגיש לו בעל הרישיון, שאליה צורפו ההערכה שביצע לפי פסקה (1)(א) ותיאור האמצעים שפיתח ושהוא מקיים לפי פסקה (1)(ב), כי ניתן לבצע הפעלה כאמור בצורה בטוחה תוך שמירה על רמת בטיחות מקובלת. {{ח:תת|(ו)}} אישר המנהל לבעל רישיון לאפשר הפעלת כלי טיס כאמור בתקנת משנה (ה), יפרסם בעל הרישיון, טרם הפעלת כלי הטיס כאמור, מידע לבעלי העניין בדבר, ובכלל זה: למפעיל האווירי של כלי הטיס ולמגדל הפיקוח של שדה התעופה; מידע כאמור יכלול מידע בדבר האמצעים המתאימים שהוא מקיים לעניין זה ומידע בדבר נהלים מבצעיים ומגבלות הפעלה שיש לקיים כתוצאה מכך, לפחות. {{ח:תת|(ז)}} לא יאפשר בעל רישיון הפעלת כלי טיס במיסעה, אלא אם כן דירוג סיווג כלי הטיס {{מוקטן|(ACR)}} לפי שיטת ACR-PCR, כמשמעותה {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (שדות תעופה – מידע תעופתי)#סעיף 8|בתקנה 8 לתקנות המידע}}, בשים לב לסוג המיסעה, שווה לדירוג סיווג המיסעה {{מוקטן|(PCR)}} או קטן ממנו, הכול בכפוף למגבלות שקבע בעל הרישיון לעניין לחץ האוויר המרבי המותר בצמיגים של כלי הטיס העושה שימוש במיסעה, ולעניין מסתו המרבית של כלי הטיס כאמור. {{ח:תת|(ח)}} על אף האמור בתקנת משנה (ז), בעל רישיון רשאי לאפשר הפעלת כלי טיס שאינו ממלא אחר התנאים כאמור לגבי מיסעה, אם בספר העזר המבצעי של שדה התעופה יש נוהל המיועד לאסדר הפעלת כלי טיס במיסעה בנסיבות כאמור, ובעל הרישיון פועל לפי הנוהל האמור. {{ח:תת|(ט)}} לא ייתן המנהל רישיון למבקש רישיון, ולא יאשר שינוי ברישיון של בעל רישיון שיש בו כדי להשפיע על תפעול רחבה, אלא אם כן נוכח לדעת כי מבקש הרישיון או בעל הרישיון, לפי העניין, תיכן {{מוקטן|(design)}} את הרחבה כך שיתאפשר לתת בה שירותי קרקע בצורה בטוחה, וכי מתקיימים כל אלה: {{ח:תתת|(1)}} יש מרווח מספק בין עמדות החניה ברחבה, כך שמתאפשר מעבר בטוח ויעיל של אנשים וציוד; {{ח:תתת|(2)}} מתאפשר שרטוט סימון, הצבת שילוט והצבת תאורות הצפה ברחבה לפי תקנות אלה; {{ח:תתת|(3)}} מוגדרים אזורי הצבה ואחסון מתאימים לציוד המשמש לשירותי קרקע {{מוקטן|(ground support equipme{{ח:הערה|n}}t (GSE))}}; {{ח:תתת|(4)}} קיימים אמצעי שירותי קרקע קבועים; {{ח:תתת|(5)}} מוגדרים אזורי אחסון לציוד העמסה {{מוקטן|(unit load devices (ULD))}}; {{ח:תתת|(6)}} מוגדרות דרכי גישה ופינוי לכלי רכב המשמשים לתדלוק, ציוד המשמש לשירותי קרקע {{מוקטן|(GSE)}} וכלי רכב המשמשים לחירום; {{ח:תתת|(7)}} מוגדרים נתיבי גישה מובחנים וברורים לנוסעים; {{ח:תתת|(8)}} ניתן לעשות שימוש באמצעים טכנולוגיים חדשים; {{ח:תתת|(9)}} דרכים לכלי רכב לא עוברות בסמוך לאזור שבו צפוי להימצא חלקו האחורי של כלי טיס חונה בעמדת החניה; {{ח:תתת|(10)}} קיימת הגנה מספקת מהדף סילון {{מוקטן|(jet blast)}} לאנשים, תשתיות וציוד. {{ח:סעיף|3|מספר המסלולים וכיוונם}} {{ח:תת|(א)}} מבקש רישיון יתכנן את המספר והכיוון של המסלולים כך שהשימושיות של שדה התעופה תעמוד על 95% לפחות, בין השאר בשים לב למשטר הרוחות השורר בסביבתו, לגבי המטוסים שאותם נועד שדה התעופה לשמש. {{ח:תת|(ב)}} בתכנון המספר והכיוון של המסלולים לפי תקנת משנה (א) יביא מבקש הרישיון בחשבון את הרכיבים המרביים של הרוח הצולבת המותרת, תוך הנחה כי השימוש במסלול להמראה או לנחיתה לא יתאפשר אם רכיב הרוח הצולבת עולה על – {{ח:תתת|(1)}} 20 קשרים, לגבי מטוסים שאורך מסלול הייחוס שלהם הוא 1,500 מטרים או יותר, זולת אם בשל תכונות החיכוך של המסלול נפגמת יכולת הבלימה, שאז רכיב הרוח הצולבת לא יעלה על 13 קשרים; {{ח:תתת|(2)}} 13 קשרים, לגבי מטוסים שאורך מסלול הייחוס שלהם הוא בין 1,200 ל־1,499 מטרים; {{ח:תתת|(3)}} 10 קשרים, לגבי מטוסים שאורך מסלול הייחוס שלהם קטן מ־1,200 מטרים. {{ח:תת|(ג)}} בתכנון כאמור לפי תקנת משנה (א) לעניין משטר הרוחות השורר בסביבת שדה התעופה, יתבסס בעל הרישיון על נתונים מהימנים בדבר משטר הרוחות השורר בסביבת שדה התעופה, לאורך פרק זמן ארוך ככל האפשר ולא פחות מ־5 שנים; התצפיות שבבסיס הנתונים ייערכו 8 פעמים ביום לפחות, במרווחי זמן שווים. {{ח:תת|(ד)}} בתקנה זו – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אורך מסלול הייחוס“ {{מוקטן|(aeroplane reference field length)}} – לגבי מטוס: אורך המסלול המזערי הדרוש למטוס לשם המראה, במסה המרבית המורשית לו להמראה {{מוקטן|(MTOM)}}, בתנאים אלה: גובה פני הים, תנאי אטמוספרה סטנדרטית, בלא רוח ושיפוע מסלול 0, כמפורט בספר הטיסה של המטוס; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אטמוספרה סטנדרטית“ – כהגדרתה {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (נוהלי תיעוד כלי טיס וחלקיהם)#סעיף 18|בתקנה 18 לתקנות הטיס (נוהלי תיעוד כלי טיס וחלקיהם), התשל״ז–1977}}. {{ח:קטע2|פרק ג|פרק ג׳: מאפיינים פיזיים}} {{ח:קטע3|פרק ג סימן א|סימן א׳: מסלולים}} {{ח:סעיף|4|קיום מסלול והגדרת קוד ייחוס למסלול}} {{ח:ת}} בעל רישיון – {{ח:תת|(1)}} לא יקיים מסלול אלא לפי כיוונים שהגדיר לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|תקנה 3(א)}}; {{ח:תת|(2)}} יפרט בספר העזר המבצעי את קוד הייחוס {{מוקטן|(aerodrome reference code)}} המתאים לכל מסלול שהוא מקיים, לפי השיטה המשמשת להגדרת קוד הייחוס לשדה התעופה לפי {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (שדות תעופה – מידע תעופתי)#סעיף 3|תקנה 3 לתקנות המידע}}. {{ח:סעיף|5|מיקום מפתן מסלול}} {{ח:תת|(א)}} בעל רישיון יקיים בקצה כל מסלול מפתן מסלול {{מוקטן|(threshold)}}. {{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בתקנת משנה (א), בעל רישיון רשאי, בשל שיקולים מבצעיים, לקיים מפתן מסלול מוזז {{מוקטן|(displaced threshold)}}, באופן קבוע או זמני, ובכלל זה בשל מכשולים שחודרים את מישור הגישה למסלול או הימצאות מכשולים בשטח שמתחת למישור הגישה למסלול. {{ח:תת|(ג)}} ההוראות לגבי קיום מפתן מסלול יחולו על מפתן מסלול מוזז, בשינויים המחויבים. {{ח:תת|(ד)}} נוסף על האמור בתקנת משנה (ג), עלה צורך בקיום מפתן מסלול מוזז, בשל אי־שמישות של חלק מהמסלול, יבצע בעל הרישיון את הפעולות האלה: {{ח:תתת|(1)}} הוא יקיים שטח שיהיה נקי ממכשולים ומיושר {{מוקטן|(graded)}} של 60 מטרים לפחות באורכו וברוחב שלא יפחת מרוחב המסלול, בין חלק המסלול הלא־שמיש לבין מפתן המסלול המוזז; {{ח:תתת|(2)}} הוא יקיים שטח בטיחות בקצה מסלול לפי {{ח:פנימי|סעיף 17|תקנה 17}}, בשים לב למיקום מפתן המסלול המוזז. {{ח:סעיף|6|אורך מסלול}} {{ח:ת}} בעל רישיון יגדיר אורך כל מסלול לפי המרחקים המוצהרים {{מוקטן|(declared distances)}} המתאימים למאפייני ההפעלה והביצועים {{מוקטן|(operations and performance characteristics)}} של כלי הטיס שאותם המסלול נועד לשמש, תוך שהוא מביא בחשבון – {{ח:תת|(1)}} את ההשפעה של המאפיינים המקומיים של שדה התעופה על מאפייני ההפעלה והביצועים של כלי הטיס, ובכלל זה: גובה המסלול מעל גובה פני הים, שיפועו, מאפייני משטח המסלול והטמפרטורה והלחות בשדה התעופה; {{ח:תת|(2)}} את אופן השימוש במסלול, ובכלל זה אם הוא משמש להמראה או לנחיתה, והכיוונים שבהם נעשה שימוש לפעולות אלה. {{ח:סעיף|7|רוחב מזערי של מסלול}} {{ח:ת}} בעל רישיון יגדיר את רוחבו המזערי של כל מסלול לפי נספח 14 לעניין ”width of runways“, לפי רכיב הספרה בקוד הייחוס של המסלול, ולפי המרווח החיצוני בין כני הנסע הראשיים {{מוקטן|(OMGWS)}} של כלי הטיס שאותם נועד המסלול לשמש, ובלבד שרוחב מסלול ממוכשר לגישה מדויקת שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 1 או 2, לא יפחת מ־30 מטרים. {{ח:סעיף|8|מרחק מזערי בין מסלולים מקבילים}} {{ח:תת|(א)}} לא יפעיל בעל רישיון מסלולים מקבילים לא־ממוכשרים המיועדים לשימוש בעת ובעונה אחת, יחדיו – {{ח:תתת|(1)}} אם הגבוה מבין רכיבי הספרה בקודי הייחוס של המסלולים הוא 3 או 4 – אלא אם כן המרחק בין צירי המסלולים הוא 210 מטרים לפחות; {{ח:תתת|(2)}} אם הגבוה מבין רכיבי הספרה בקודי הייחוס של המסלולים הוא 2 – אלא אם כן המרחק בין צירי המסלולים הוא 150 מטרים לפחות; {{ח:תתת|(3)}} אם הגבוה מבין רכיבי הספרה בקודי הייחוס של המסלולים הוא 1 – אלא אם כן המרחק בין צירי המסלולים הוא 120 מטרים לפחות. {{ח:תת|(ב)}} לא יפעיל בעל רישיון מסלולים מקבילים ממוכשרים המיועדים לשימוש לגישה בעת ובעונה אחת באופן בלתי תלוי זה בזה {{מוקטן|(independent parallel approaches)}} יחדיו, אלא אם כן המרחק בין צירי המסלולים הוא 1,035 מטרים לפחות. {{ח:תת|(ג)}} לא יפעיל בעל רישיון מסלולים מקבילים ממוכשרים המיועדים לשימוש בעת ובעונה אחת, יחדיו, אלא אם כן מתקיימים התנאים האלה: {{ח:תתת|(1)}} אם המרחק בין צירי המסלולים הוא 915 מטרים לפחות – המנהל הורה לו על הפרדת מכ״ם מזערית בין מטוסים סמוכים לאורך המשך צירי המסלולים {{מוקטן|(dependent parallel approaches)}}; {{ח:תתת|(2)}} אם המרחק בין צירי המסלולים הוא 760 מטרים לפחות, מתקיים אחד מאלה: {{ח:תתתת|(א)}} המסלולים משמשים בעת ובעונה אחת להמראה בלבד {{מוקטן|(independent parallel departures)}}; {{ח:תתתת|(ב)}} המסלולים משמשים בעת ובעונה אחת, כשאחד משמש אך ורק לנחיתה ואילו השני משמש אך ורק להמראה {{מוקטן|(segregated parallel operations)}}, ואולם – {{ח:תתתתת|(1)}} אם מפתן המסלול המשמש לנחיתה קודם, מנקודת הראות של כלי טיס נוחתים, לתחילת המסלול המשמש להמראה {{מוקטן|(staggered)}} – רשאי בעל הרישיון להקטין את המרחק המזערי בין צירי המסלול כאמור ב־30 מטרים לכל 150 מטרים של הפרש בין מפתן המסלול המשמש לנחיתה לבין תחילת המסלול המשמש להמראה, ובלבד שהמרחק המזערי בין צירי המסלול כאמור לא יפחת מ־300 מטרים; {{ח:תתתתת|(2)}} אם מפתן המסלול המשמש לנחיתה מאוחר, מנקודת הראות של כלי טיס נוחתים, לתחילת המסלול המשמש להמראה {{מוקטן|(staggered)}} – יגדיל בעל הרישיון את המרחק המזערי בין צירי המסלול כאמור ב־30 מטרים לכל 150 מטרים של הפרש בין מפתן המסלול המשמש לנחיתה לבין תחילת המסלול המשמש להמראה. {{ח:תת|(ד)}} בתקנה זו, ”מסלולים מקבילים“ – לרבות מסלולים שאינם חוצים זה את זה, שזווית ההתכנסות המרבית בין המשכי צירי המסלול שלהם היא 15 מעלות לכל היותר. {{ח:סעיף|9|שיפועי המסלול – שיפוע אורכי מרבי}} {{ח:תת|(א)}} בעל רישיון יחשב לגבי כל מסלול את השיפוע האורכי {{מוקטן|(longitudinal slope)}} שלו. {{ח:תת|(ב)}} לא יפעיל בעל רישיון מסלול שהערך המוחלט של השיפוע האורכי הממוצע שלו עולה על – {{ח:תתת|(1)}} 1% – לגבי מסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 3 או 4; {{ח:תתת|(2)}} 2% – לגבי מסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 1 או 2. {{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בתקנת משנה (ב), יחולו ההוראות האלה: {{ח:תתת|(1)}} לגבי מסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 4 – לא יפעיל בעל רישיון מסלול שהערך המוחלט של השיפוע האורכי של כל קטע לאורכו עולה על 1.25%, ולגבי הרבעים הראשון והאחרון של המסלול – שיפועו האורכי של כל קטע לאורכם עולה על 0.8%; {{ח:תתת|(2)}} לגבי מסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 3 – לא יפעיל בעל רישיון מסלול שהערך המוחלט של השיפוע האורכי של כל קטע לאורכו עולה על 1.5%, ולגבי הרבעים הראשון והאחרון של מסלול ממוכשר לגישה מדויקת בקטגוריה II או III – שיפועו האורכי של כל קטע לאורכם עולה על 0.8%; {{ח:תתת|(3)}} לגבי מסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 1 או 2 – לא יפעיל בעל רישיון מסלול שהערך המוחלט של השיפוע האורכי של כל קטע לאורכו עולה על 2%. {{ח:תת|(ד)}} לא יפעיל בעל רישיון מסלול, אם ההפרש בין הערכים המוחלטים של שני שיפועים אורכיים עוקבים {{מוקטן|(consecutive)}} לאורכו עולה על – {{ח:תתת|(1)}} 1.5% לגבי מסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 3 או 4; {{ח:תתת|(2)}} 2% לגבי מסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 1 או 2. {{ח:תת|(ה)}} לא יפעיל בעל רישיון מסלול אלא אם כן המעבר בין שיפוע אורכי אחד לשיפוע אורכי עוקב לו לאורך המסלול נעשה באמצעות משטח מעוקל ששיעור השינוי שלו אינו עולה על כל אחד מאלה: {{ח:תתת|(1)}} לגבי מסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 4 – 0.1% לכל 30 מטרים (שווה ערך לעיגול שהרדיוס המזערי שלו הוא 30,000 מטרים); {{ח:תתת|(2)}} לגבי מסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 3 – 0.2% לכל 30 מטרים (שווה ערך לעיגול שהרדיוס המזערי שלו הוא 15,000 מטרים); {{ח:תתת|(3)}} לגבי מסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 1 או 2 – 0.4% לכל 30 מטרים (שווה ערך לעיגול שהרדיוס המזערי שלו הוא 7,500 מטרים). {{ח:תת|(ו)}} לצורך תקנות משנה (א) עד (ה), יחשב בעל רישיון את המרחק בין שיפועים אורכיים עוקבים לפי השיטה המפורטת בצרופה א׳ לעניין ”Distance between slope changes“. {{ח:תת|(ז)}} לא יפעיל בעל רישיון מסלול אלא אם כן קיים קו ראייה בלתי מופרע, לפי ההוראות האלה: {{ח:תתת|(1)}} לגבי מסלול שרכיב האות בקוד הייחוס שלו הוא C‏, D‏, E או F – מכל נקודה בגובה 3 מטרים מעל למסלול לכל נקודה בגובה 3 מטרים מעל למסלול, הנמצאת במרחק של חצי מאורך המסלול לפחות; {{ח:תתת|(2)}} לגבי מסלול שרכיב האות בקוד הייחוס שלו הוא B – מכל נקודה בגובה 2 מטרים מעל למסלול לכל נקודה בגובה 2 מטרים מעל למסלול, הנמצאת במרחק של חצי מאורך המסלול לפחות; {{ח:תתת|(3)}} לגבי מסלול שרכיב האות בקוד הייחוס שלו הוא A – מכל נקודה בגובה 1.50 מטרים מעל למסלול לכל נקודה בגובה 1.50 מטרים מעל למסלול, הנמצאת במרחק של חצי מאורך המסלול לפחות. {{ח:תת|(ח)}} לא יפעיל בעל רישיון מסלול אם המרחק בין שתי נקודות עוקבות שבהן השיפוע האורכי משתנה, לאורך המסלול, קטן מאחד מהמפורטים להלן, לפי הגבוה שבהם: {{ח:תתת|(1)}} התוצאה המתקבלת מהכפלת סכום הערכים המוחלטים של הפרשי השיפועים בכל אחת מהנקודות באחד מאלה: {{ח:תתתת|(א)}} 30,000 מטרים – לגבי מסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 4; {{ח:תתתת|(ב)}} 15,000 מטרים – לגבי מסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 3; {{ח:תתתת|(ג)}} 5,000 מטרים – לגבי מסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 1 או 2; {{ח:תתת|(2)}} 45 מטרים. {{ח:סעיף|10|שיפועי המסלול – שיפוע רוחבי}} {{ח:תת|(א)}} לא יפעיל בעל רישיון מסלול אלא אם כן המסלול קמור משני צידי ציר המסלול באופן שמאפשר ניקוז מהיר של מים מהמסלול, ומתקיימים אלה: {{ח:תתת|(1)}} השיפועים הרוחביים של המסלול, משני צידי ציר המסלול, סימטריים; {{ח:תתת|(2)}} השיפוע הרוחבי של המסלול מכל צד של ציר המסלול, יהיה לפי אלה: {{ח:תתתת|(א)}} הוא אינו גדול מ- {{ח:תתתתת|(1)}} 1.5%, לגבי מסלול שרכיב האות בקוד הייחוס שלו הוא C‏, D‏, E או F; {{ח:תתתתת|(2)}} 2%, לגבי מסלול שרכיב האות בקוד הייחוס שלו הוא A או B; {{ח:תתתת|(ב)}} הוא אינו קטן מ־1%. {{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בתקנת משנה (א), רשאי בעל רישיון להפעיל מסלול אף אם אינו קמור אם אישר לו זאת המנהל, לאחר שהוכח להנחת דעתו ששיפוע המסלול בכיוון שבו הרוח שכיחה ביותר במקרה של ירידת גשם, מבטיח ניקוז מהיר של מים מהמסלול, והשיפוע הרוחבי של המסלול עומד בדרישות תקנת משנה (א)(2), בשינויים המחויבים. {{ח:תת|(ג)}} לא יפעיל בעל רישיון מסלול אלא אם כן השיפוע הרוחבי שלו מצוי בטווח ערכים שאישר לו המנהל, לכל אורך המסלול. {{ח:תת|(ד)}} על אף האמור בתקנת משנה (ג), בהצטלבות של המסלול עם מסלול אחר או עם מסלול הסעה, שבה נדרש מעבר מתון בין השיפועים הרוחביים של המסלולים, ינקוט בעל הרישיון אמצעים להבטחת ניקוז מהיר של מים מהמסלול. {{ח:סעיף|11|מאפייני מסלול}} {{ח:תת|(א)}} לא יפעיל בעל רישיון מסלול אלא אם כן חוזק המסלול מתאים להפעלה בטוחה של כלי הטיס המיועדים לעשות בו שימוש במסגרת הפעלה שגרתית של המסלול. {{ח:תת|(ב)}} לא יפעיל בעל רישיון מסלול אלא אם כן עומקו הממוצע של מרקם משטח מסלול {{מוקטן|(average surface texture depth)}}, ובכלל זה בעת הקמת המסלול ובעת כל ריבוד מחדש שלו, הוא מילימטר אחד לפחות. {{ח:תת|(ג)}} לא יפעיל בעל רישיון מסלול אלא אם כן מתקיימים אלה: {{ח:תתת|(1)}} משטח המסלול בלא פגמים {{מוקטן|(irregularities)}} העלולים לפגוע בתכונות החיכוך של המסלול או העלולים, בכל דרך אחרת, להשפיע לרעה על השימוש הבטוח של כלי טיס במסלול; {{ח:תתת|(2)}} תכונות החיכוך של מסלול סלול הן בערכי החיכוך המזעריים שהורה לו המנהל לפחות. {{ח:תת|(ד)}} בדיקת ערכי החיכוך של מסלול סלול כאמור בתקנת משנה (ג)(2) תיעשה לפי הוראות אלה: {{ח:תתת|(1)}} באמצעות מיתקן למדידה מתמשכת של חיכוך {{מוקטן|(continuous friction measuring device)}} העושה שימוש באמצעי הרטבה־עצמית {{מוקטן|(self-wetting features)}}, ובידי כוח אדם שאימן והכשיר לכך בעל הרישיון לביצוע בדיקה זו; {{ח:תתת|(2)}} בתדירות מספקת לשם עמידה על מגמות שינוי בתכונות החיכוך של המסלול, כפי שמוגדר בספר העזר המבצעי; {{ח:תתת|(3)}} לגבי מסלול, או קטע ממנו, שלגביו קיים חשד כי ניקוזו אינו מהיר, תיעשה בדיקה ויזואלית, בתנאי גשם מקומי או בתנאים המדמים גשם מקומי, כדי לקבוע אם נדרש לבצע פעולת תחזוקה לשיפור הניקוז או לשיפור תכונות החיכוך של המסלול; {{ח:תתת|(4)}} תוצאות בדיקת ערכי חיכוך כאמור יתועדו ויישמרו לפי המוגדר במערכת ניהול הבטיחות שבעל הרישיון מקיים לפי {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (מערכת ניהול בטיחות)|תקנות המנ״ב}}, לצורך מעקב מתמשך של בעל הרישיון על קיום ערכי החיכוך כאמור. {{ח:תת|(ה)}} לא יפעיל בעל רישיון מסלול שמשטח המסלול שלו מחורץ {{מוקטן|(grooved or scored)}} אלא אם כן החריצים ניצבים לציר המסלול; אם משטח המסלול מורכב ממשטחים שונים שקווי החיבור ביניהם אינם ניצבים לציר המסלול – אלא אם כן החריצים מקבילים לקווי החיבור האמורים. {{ח:סעיף|12|שולי מסלול ושולי שטח עצירה}} {{ח:תת|(א)}} לא יפעיל בעל רישיון מסלול שרכיב האות בקוד הייחוס שלו הוא D‏, E או F, אלא אם כן למסלול שולי מסלול שמתקיימות בהם הוראות אלה: {{ח:תתת|(1)}} למסלול המיועד לשמש מטוסים שהמרווח החיצוני בין כני הנסע הראשיים שלהם הוא 9 מטרים או יותר וקטן מ־15 מטרים – הם משתרעים לרוחב המסלול, באופן סימטרי מכל צד של ציר המסלול, כך שהרוחב הכולל של המסלול ושל שוליו לא יפחת מהאורכים האלה: {{ח:תתתת|(א)}} 60 מטרים, למסלול שרכיב האות בקוד הייחוס שלו הוא D או E; {{ח:תתתת|(ב)}} 60 מטרים, למסלול שרכיב האות בקוד הייחוס שלו הוא F, המיועד לשמש מטוסים בעלי פחות מארבעה מנועים; {{ח:תתתת|(ג)}} 75 מטרים, למסלול שרכיב האות בקוד הייחוס שלו הוא F, המיועד לשמש מטוסים בעלי ארבעה מנועים או יותר; {{ח:תתת|(2)}} פני השטח שלהם, הגובלים במסלול, מפולסים עם משטח המסלול, כך שהמעבר בין השוליים לבין המסלול חלק, והשיפוע הרוחבי של השוליים ממשיך את מגמת הקמירות של המסלול לפי {{ח:פנימי|סעיף 10|תקנה 10}}, ולא עולה על 2.5%; {{ח:תתת|(3)}} מצידי המסלול ועד מרחק של 30 מטרים מציר המסלול – הם מסוגלים לשאת את העומס הצפוי להיווצר במקרה שבו כלי טיס חורג מגבולות המסלול, כך שלא ייגרם נזק מבני לכלי הטיס כאמור, וכן מאפשרים את פעולתם של כלי רכב העשויים לפעול על השוליים; {{ח:תתת|(4)}} פני השטח שלהם עמידים בפני שחיקה {{מוקטן|(erosion)}} כך שנמנעת היווצרות עצמים זרים {{מוקטן|(foreign object debris (FOD))}} ויניקתם על ידי מנועי כלי הטיס; {{ח:תתת|(5)}} למסלול שרכיב האות בקוד הייחוס שלו הוא F – הם סלולים, כך שהרוחב הכולל של המסלול ושל החלק הסלול של שוליו לא יפחת מ־60 מטרים. {{ח:תת|(ב)}} לא יפעיל בעל רישיון מסלול שיש לו שטח עצירה {{מוקטן|(stopway)}} לפי {{ח:פנימי|סעיף 19|תקנה 19}}, אלא אם כן לשטח העצירה שוליים שמתקיימת בהם תקנת משנה (א)(1) עד (5), בשינויים המחויבים. {{ח:סעיף|13|משטח פנייה}} {{ח:תת|(א)}} לא יפעיל בעל רישיון מסלול שלא מחובר אליו בכל קצה מסלול הסעה, אלא אם כן בקצה המסלול קיים משטח פנייה {{מוקטן|(runway turn pad)}}, שמתקיימות בו הוראות אלה: {{ח:תתת|(1)}} הוא ממוקם בצמוד למשטח המסלול, מצידו השמאלי של המסלול, אלא אם כן מאפייני הפעלת המסלול דורשים שהוא ימוקם מצידו הימני של המסלול; {{ח:תתת|(2)}} זווית ההצטלבות {{מוקטן|(intersection angle)}} המרבית בין ציר משטח הפנייה לבין ציר המסלול שאליו הוא צמוד היא 30 מעלות; {{ח:תתת|(3)}} זווית ההיגוי {{מוקטן|(steering angle)}} של גלגל האף של כל מטוס שאותו נועד משטח הפנייה לשמש אינה עולה על 45 מעלות בכל שלב של תנועתו הצפויה במשטח הפנייה; {{ח:תתת|(4)}} אם תא הטייס של כל מטוס שאותו נועד משטח הפנייה לשמש נמצא מעל סימוני ציר משטח הפנייה, המרחק שבין כל אחד מגלגלי כן הנסע של כלי הטיס לבין שולי משטח הפנייה לא צפוי להיות פחות מאלה: {{ח:תתתת|(א)}} 1.50 מטרים, לגבי משטח פנייה המיועד לשמש מטוס שהמרווח החיצוני בין כני הנסע הראשיים שלו קטן מ־4.50 מטרים; {{ח:תתתת|(ב)}} 2.25 מטרים, לגבי משטח פנייה המיועד לשמש מטוס שהמרווח החיצוני בין כני הנסע הראשיים שלו הוא 4.50 מטרים או יותר וקטן מ־6 מטרים; {{ח:תתתת|(ג)}} 3 מטרים, לגבי משטח פנייה המיועד לשמש מטוס שהמרווח החיצוני בין כני הנסע הראשיים שלו הוא 6 מטרים או יותר וקטן מ־9 מטרים ושבסיס הגלגלים שלהם קטן מ־18 מטרים; {{ח:תתתת|(ד)}} 4 מטרים, לגבי משטח פנייה המיועד לשמש מטוס שהמרווח החיצוני בין כני הנסע הראשיים שלו הוא 6 מטרים או יותר וקטן מ־9 מטרים ושבסיס הגלגלים שלהם הוא 18 מטרים או יותר; {{ח:תתתת|(ה)}} 4 מטרים, לגבי משטח פנייה המיועד לשמש מטוס שהמרווח החיצוני בין כני הנסע הראשיים שלו הוא 9 מטרים או יותר וקטן מ־15 מטרים; {{ח:תתת|(5)}} הוא מאפשר למטוס להסיע לאורכו של קטע ישר, לפני ביצוע הפנייה בת 180 המעלות בחזרה למסלול; קטע ישר כאמור יוגדר במקביל לצידו החיצון של משטח הפנייה; {{ח:תתת|(6)}} השיפוע האורכי והשיפוע הרוחבי של משטח פנייה מונעים הצטברות של מים על משטח הפנייה ומסייעים בניקוז מהיר של מים ממנו; השיפועים כאמור יהיו זהים לשיפועי המסלול שאליו צמוד משטח הפנייה; {{ח:תתת|(7)}} חוזק משטח הפנייה, יהיה לפי אלה: {{ח:תתתת|(א)}} הוא מתאים להפעלה בטוחה של כל מטוס המיועד לעשות בו שימוש, תוך התחשבות בכך שמשטח הפנייה משמש מטוס הנע באיטיות, ומבצע פניות חדות, באופן שיוצר עומס {{מוקטן|(stress)}} גדול מהרגיל על משטח הפנייה; {{ח:תתתת|(ב)}} הוא אינו קטן מחוזק המסלול שאליו הוא צמוד; {{ח:תתת|(8)}} משטח הפנייה הוא בלא פגמים {{מוקטן|(irregularities)}} העלולים לגרום נזק למטוסים העושים בו שימוש; {{ח:תתת|(9)}} משטח הפנייה מספק, באופן מתמשך, תכונות חיכוך שוות, לאלה של המסלול שאליו הוא צמוד, לפחות; {{ח:תתת|(10)}} לכל משטח פנייה שוליים ברוחב מספיק, כך שנמנעת היווצרות עצמים זרים כתוצאה משחיקה {{מוקטן|(erosion)}} של משטח הפנייה וסביבתו עקב הדף הסילון {{מוקטן|(jet blast)}} של המטוס התובעני ביותר שאותו נועד משטח הפנייה לשמש, ויניקתם על ידי מנועי המטוס; לעניין זה, בעל רישיון המגדיר את המטוס התובעני ביותר יביא בחשבון, בחישוב המרחק בין ציר משטח הפנייה לבין המנוע החיצון של המטוס, את המרחק בין גלגל האף של המטוס לבין המרכז הגאומטרי של כן הנסע הראשי שלו, למוטת הכנף שלו ולמיקום מנועיו על הכנף; {{ח:תתת|(11)}} חוזק שולי משטח הפנייה מסוגל לשאת את העומס שצפוי להיווצר בחריגה מקרית של מטוס מגבולותיו כך שלא ייגרם נזק מבני למטוס, וכן מאפשר את פעולתם של כלי רכב העשויים לפעול על השוליים. {{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בתקנת משנה (א), רשאי בעל רישיון להפעיל מסלול כאמור כשקיים משטח פנייה נוסף לאורך המסלול ולא רק בקצהו, אם נוכח שהדבר דרוש להפעלה בטוחה של המסלול; תקנת משנה (א) תחול על משטח פנייה כאמור בשינויים המחויבים. {{ח:תת|(ג)}} בתקנה זו – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”המטוס התובעני ביותר“ – המטוס שבעת שימוש במשטח הפנייה, המרחק בין ציר משטח הפנייה לבין המנוע החיצון שלו הוא הגדול ביותר; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”רוחב מספיק“ – כך שהשוליים ישתרעו, תחת המנוע החיצון של המטוס התובעני ביותר לפחות. {{ח:סעיף|14|אורך ורוחב רצועת מסלול}} {{ח:ת}} לא יפעיל בעל רישיון מסלול אלא אם כן למסלול רצועת מסלול {{מוקטן|(runway strip)}} שמתקיימות בה הוראות אלה: {{ח:תת|(1)}} היא משתרעת לפני מפתן המסלול ואחרי קצה המסלול, או אחרי קצה שטח עצירה, אם קיים, למרחק שלא יפחת מהאורכים האלה: {{ח:תתת|(א)}} 60 מטרים – {{ח:תתתת|(1)}} למסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 2, 3 או 4; {{ח:תתתת|(2)}} למסלול ממוכשר שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 1; {{ח:תתת|(ב)}} 30 מטרים – למסלול לא־ממוכשר שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 1; {{ח:תת|(2)}} לגבי מסלול ממוכשר – היא משתרעת לרוחב המסלול ולרוחב רצועת המסלול לפני מפתן המסלול ואחרי קצה המסלול כאמור בפסקה (1), למרחק שלא יפחת, מכל צד של ציר המסלול והמשכו, מהאורכים האלה: {{ח:תתת|(א)}} 140 מטרים, למסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 3 או 4; {{ח:תתת|(ב)}} 70 מטרים, למסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 1 או 2; {{ח:תת|(3)}} לגבי מסלול לא־ממוכשר – היא משתרעת לרוחב המסלול ולרוחב רצועת המסלול לפני מפתן המסלול ואחרי קצה המסלול כאמור בפסקה (1), למרחק שלא יפחת, מכל צד של ציר המסלול והמשכו, מהאורכים האלה: {{ח:תתת|(א)}} 75 מטרים, למסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 4; {{ח:תתת|(ב)}} 55 מטרים, למסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 3; {{ח:תתת|(ג)}} 40 מטרים, למסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 2; {{ח:תתת|(ד)}} 30 מטרים, למסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 1. {{ח:סעיף|15|עצמים בתחום רצועת מסלול}} {{ח:תת|(א)}} לא יפעיל בעל רישיון מסלול אלא אם כן הסיר מרצועת המסלול שלו כל עצם שמסכן כלי טיס. {{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בתקנת משנה (א), רשאי בעל רישיון להפעיל מסלול אף אם לא הסיר מרצועת המסלול שלו עצם נייח שמסכן כלי טיס, ובלבד שמתקיים אחד מאלה: {{ח:תתת|(1)}} המנהל אישר לבעל הרישיון כי העצם הוא עזר חזותי שחייב להימצא על רצועת המסלול לצורך הפעלתו הבטוחה של המסלול, ובעזר החזותי מתקיימות הוראות אלה: {{ח:תתתת|(א)}} הוא עצם שביר; {{ח:תתתת|(ב)}} במסלול ממוכשר לגישה מדויקת – הוא לא חורג למישור המעבר הפנימי {{מוקטן|(inner transitional surface)}}; {{ח:תתת|(2)}} המנהל אישר לבעל הרישיון כי העצם הוא ציוד חיוני לבטיחות הטיסה או מיתקן עזר לטיסה שחייב להימצא על החלק הפנימי של רצועת המסלול לצורך הפעלתו הבטוחה של המסלול, ובציוד או במיתקן מתקיימות הוראות אלה: {{ח:תתתת|(א)}} הוא עצם שביר; {{ח:תתתת|(ב)}} הוא נמוך ככל האפשר; {{ח:תתתת|(ג)}} הוא רחוק ככל האפשר מהמסלול; {{ח:תתת}} בפסקה זו, ”החלק הפנימי של רצועת המסלול“ – {{ח:תתתת|(א)}} לגבי מסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 3 או 4 – השטח המשתרע עד למרחק של 75 מטרים מכל צד של ציר המסלול; {{ח:תתתת|(ב)}} לגבי מסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 1 או 2 – השטח המשתרע עד למרחק של 45 מטרים מכל צד של ציר המסלול. {{ח:תת|(ג)}} לא יפעיל בעל רישיון מסלול ממוכשר לגישה מדויקת, אלא אם כן אין עצמים ניידים שחורגים למישור המעבר הפנימי בעת שהמסלול משמש להמראה או נחיתה. {{ח:תת|(ד)}} לא יפעיל בעל רישיון מסלול כשעצם טמון, כולו או חלקו, מתחת לחלק המיושר {{מוקטן|(graded)}} של רצועת המסלול שכלי טיס יכול לשקוע בו, אלא אם כן מתקיים אחד מאלה: {{ח:תתת|(1)}} העצם טמון כולו בעומק גדול מ־30 סנטימטרים מתחת לרצועת המסלול; {{ח:תתת|(2)}} קיים מתחת לרצועת המסלול משטח משופע, המשתרע מכל כיוון שבו תיתכן תנועת כלי טיס על רצועת המסלול לקצהו העליון הטמון של העצם, המאפשר לכלי טיס השוקע ברצועת המסלול לעבור מעל העצם באופן שממזער את הסיכון לכלי טיס כתוצאה מהיתקלות פתאומית בחלק הטמון של העצם כאמור. {{ח:סעיף|16|רצועת מסלול – יישורה וחוזקה}} {{ח:תת|(א)}} לא יפעיל בעל רישיון מסלול ממוכשר, אלא אם כן החלק מרצועת המסלול המשתרע לרוחב המסלול ולרוחב רצועת המסלול לפני מפתן המסלול ואחרי קצה המסלול, מכל צד של ציר המסלול והמשכו, מיושר {{מוקטן|(graded)}} למרחק שלא יפחת מהאורכים האלה, כך שבמקרה של ירידה מהמסלול הוא יוכל לשמש כל כלי טיס שאותו נועד המסלול לשמש: {{ח:תתת|(1)}} 75 מטרים ועד 105 מטרים, בהדרגה, למסלול ממוכשר לגישה מדויקת שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 3 או 4, לפי צרופה א׳ לעניין ”Grading of a strip for precision approach runways“; {{ח:תתת|(2)}} 75 מטרים, למסלול ממוכשר לגישה לא מדויקת שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 3 או 4; {{ח:תתת|(3)}} 40 מטרים, למסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 1 או 2. {{ח:תת|(ב)}} לא יפעיל בעל רישיון מסלול לא־ממוכשר, אלא אם כן החלק מרצועת המסלול המשתרע לרוחב המסלול ולרוחב רצועת המסלול לפני מפתן המסלול ואחרי קצה המסלול, מכל צד של ציר המסלול והמשכו, מיושר {{מוקטן|(graded)}} למרחק שלא יפחת מהאורכים האלה, כך שבמקרה של ירידה מהמסלול הוא יוכל לשמש כל כלי טיס שאותו נועד המסלול לשמש: {{ח:תתת|(1)}} 75 מטרים, למסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 4; {{ח:תתת|(2)}} 55 מטרים, למסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 3; {{ח:תתת|(3)}} 40 מטרים, למסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 2; {{ח:תתת|(4)}} 30 מטרים, למסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 1. {{ח:תת|(ג)}} לא יפעיל בעל רישיון מסלול אלא אם כן מתקיימים אלה: {{ח:תתת|(1)}} פני השטח של רצועת מסלול, הגובלים במסלול, בשולי המסלול או בשטח העצירה, מפולסים עם המסלול, שולי המסלול או שטח העצירה, לפי העניין; {{ח:תתת|(2)}} החלק של רצועת המסלול, באורך של 30 מטרים לפחות, לפני תחילת המסלול, מוכשר למניעת שחיקה {{מוקטן|(erosion)}} של משטח רצועת המסלול כתוצאה מהדף, כך שכלי טיס נוחתים יוגנו מפני הסיכון הנובע מהיווצרות הפרשי גובה ברצועת המסלול כתוצאה משחיקה כאמור; {{ח:תתת|(3)}} אם החלק המוזכר בפסקה (2) סלול – חוזק החלק הסלול מסוגל לשאת את העומס שצפוי להיווצר בחריגה מקרית של כלי הטיס התובעני ביותר שאותו נועד המסלול לשמש; בפסקה זו, ”כלי הטיס התובעני ביותר“ – כלי הטיס, שבשים לב למאפייניו ולאופן פעולתו, מחייב את העמידה בעומס הגדולה ביותר; {{ח:תתת|(4)}} השיפוע האורכי של החלק המיושר של רצועת מסלול, כאמור בתקנות משנה (א) או (ב), הוא, לכל היותר – {{ח:תתתת|(א)}} 1.5% למסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 4; {{ח:תתתת|(ב)}} 1.75% למסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 3; {{ח:תתתת|(ג)}} 2% למסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 1 או 2; {{ח:תתת|(5)}} השתנות השיפוע האורכי של החלק המיושר מתונה ככל האפשר, ובלא שינויים או היפוכי־שיפוע פתאומיים {{מוקטן|(abrupt changes or sudden reversals)}}; {{ח:תתת|(6)}} השיפוע הרוחבי של החלק המיושר מונע הצטברות של מים על החלק המיושר, ובפרט – {{ח:תתתת|(א)}} השיפוע הרוחבי של החלק המיושר לאורך 3 המטרים הראשונים מהמסלול, משולי המסלול או משטח העצירה ואילך, לפי העניין – {{ח:תתתתת|(1)}} יהיה שלילי, כשהוא נמדד מהמסלול, משולי המסלול או משטח העצירה ואילך, לפי העניין; {{ח:תתתתת|(2)}} יכול שיהיה בשיעור של עד 5%; {{ח:תתתת|(ב)}} השיפוע הרוחבי של החלק המיושר שלא כאמור בפסקת משנה (א) לא יעלה על – {{ח:תתתתת|(1)}} 2.5%, למסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 3 או 4; {{ח:תתתתת|(2)}} 3%, למסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 1 או 2; {{ח:תתת|(7)}} השיפוע הרוחבי החיובי של החלק מרצועת המסלול שאינו מיושר לא עולה על 5%; בפסקה זו, ”שיפוע רוחבי חיובי“ – כשהוא נמדד מציר המסלול ואילך, לפי העניין; {{ח:תתת|(8)}} החלק מרצועת המסלול המשתרע לרוחב המסלול ולרוחב רצועת המסלול לפני מפתן המסלול ואחרי קצה המסלול מכל צד של ציר המסלול והמשכו, במרחק שאינו קטן מהמפורט להלן, ערוך או בנוי באופן שימזער את הסיכון לכל כלי טיס שאותו נועד המסלול לשמש, הנובע מהבדלים ביכולת נשיאת העומס {{מוקטן|(load-bearing capacity)}} של משטחים שונים המרכיבים את רצועת המסלול, במקרה של ירידה מהמסלול, ובכלל זה אינו מאפשר שקיעה של כן נסע של כלי הטיס העושה שימוש במסלול, כמפורט בחלק השלישי למסמך 9157 לעניין ”Cover thickness required per subgrade type and aircraft group“: {{ח:תתתת|(א)}} לגבי מסלול ממוכשר – {{ח:תתתתת|(1)}} 75 מטרים, למסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 3 או 4; {{ח:תתתתת|(2)}} 40 מטרים, למסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 1 או 2; {{ח:תתתת|(ב)}} לגבי מסלול לא־ממוכשר – {{ח:תתתתת|(1)}} 75 מטרים, למסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 4; {{ח:תתתתת|(2)}} 55 מטרים, למסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 3; {{ח:תתתתת|(3)}} 40 מטרים, למסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 2; {{ח:תתתתת|(4)}} 30 מטרים, למסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 1. {{ח:סעיף|17|שטח בטיחות בקצה מסלול}} {{ח:תת|(א)}} לא יפעיל בעל רישיון מסלול אלא אם כן, בכל קצה של רצועת המסלול, יש שטח בטיחות בקצה מסלול {{מוקטן|(runway end safety area (RESA))}} (בתקנה זו – שטח בטיחות), שמתקיימות בו הוראות אלה: {{ח:תתת|(1)}} הוא משתרע מקצה רצועת המסלול, לאורך שלא יפחת מהאורכים האלה: {{ח:תתתת|(א)}} לגבי מסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 3 או 4 – 240 מטרים, ואם מותקנת בקצה רצועת המסלול מערכת עצירה {{מוקטן|(arresting system)}} – מרחק קצר יותר שאישר המנהל לבעל הרישיון, על בסיס מאפייני מערכת העצירה כאמור; {{ח:תתתת|(ב)}} לגבי מסלול ממוכשר שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 1 או 2 – 120 מטרים, ואם מותקנת בקצה רצועת המסלול מערכת עצירה – מרחק קצר יותר שאישר המנהל לבעל הרישיון, על בסיס מאפייני מערכת העצירה כאמור; {{ח:תתתת|(ג)}} לגבי מסלול לא־ממוכשר שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 1 או 2 – 30 מטרים; {{ח:תתת|(2)}} רוחבו שווה לפעמיים רוחב המסלול שבקצותיו הוא קבוע, לפחות; {{ח:תתת|(3)}} הוא נקי מכל עצם, למעט ציוד החיוני לבטיחות הטיסה או מיתקן עזר לטיסה, החייב להימצא על שטח הבטיחות לצורך הפעלתו הבטוחה של המסלול, ובלבד שבציוד או במיתקן מתקיימות הוראות אלה: {{ח:תתתת|(א)}} הוא רחוק ככל האפשר מהמסלול; {{ח:תתתת|(ב)}} הוא נמוך ככל האפשר; {{ח:תתתת|(ג)}} הוא עצם שביר; {{ח:תתת|(4)}} הוא מיושר; {{ח:תתת|(5)}} השיפוע האורכי והשיפוע הרוחבי שלו הם כך שפני השטח שלו לא חודרים את מישור הגישה {{מוקטן|(approach surface)}} או את מישור הטיפוס לאחר ההמראה {{מוקטן|(take-off climb surface)}}; {{ח:תתת|(6)}} השיפוע האורכי שלו לא עולה על 5% כלפי מטה ביחס למסלול; {{ח:תתת|(7)}} השיפוע הרוחבי שלו לא עולה על 5% כלפי מעלה או כלפי מטה ביחס למסלול; {{ח:תתת|(8)}} השתנות השיפוע האורכי והשתנות השיפוע הרוחבי שלו מתונים ככל האפשר ובלא שינויים או היפוכי־שיפוע פתאומיים; {{ח:תתת|(9)}} המנהל אישר את הפעלתו לאחר שהוכח להנחת דעתו כי הוא ערוך או בנוי באופן – {{ח:תתתת|(א)}} שמצמצם את הסיכון לגרימת נזק לכלי טיס העושה בו שימוש; {{ח:תתתת|(ב)}} שמשפר את האטת כלי הטיס על גביו; {{ח:תתתת|(ג)}} שמאפשר תנועת כלי רכב המשמשים כוחות הצלה וכיבוי אש לפי תקנות אלה. {{ח:תת|(ב)}} נוסף על האמור בתקנת משנה (א), לא יפעיל בעל רישיון מסלול ממוכשר לגישת מכשירים מדויקת שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 1 או 2, אלא אם כן בכל קצה של רצועת המסלול יש שטח, המשתרע לאורך שלא יפחת מ־240 מטרים מקצה רצועת המסלול ולרוחב שלא יפחת מ־45 מטרים מכל צד של המשך ציר המסלול, נקי מכל עצם שיש בו כדי לסכן כלי טיס, למעט ציוד החיוני לבטיחות הטיסה או מיתקן עזר לטיסה, החייב להימצא בשטח זה לצורך הפעלתו הבטוחה של המסלול, ובלבד שבציוד או במיתקן מתקיימות הוראות אלה: {{ח:תתת|(1)}} הוא רחוק ככל האפשר מהמסלול; {{ח:תתת|(2)}} הוא נמוך ככל האפשר; {{ח:תתת|(3)}} הוא עצם שביר. {{ח:סעיף|18|שטח פנוי ממכשולים}} {{ח:ת}} לא יפעיל בעל רישיון מסלול שהגדיר לגביו שטח פנוי ממכשולים, אלא אם כן מתקיימות בשטח הפנוי ממכשולים הוראות אלה: {{ח:תת|(1)}} הוא מתחיל בסוף מרחק ריצת ההמראה הזמין {{מוקטן|(TORA)}} למסלול שלו נקבע; {{ח:תת|(2)}} אורכו לא עולה על מחצית מרחק ריצת ההמראה הזמין למסלול שלו נקבע; {{ח:תת|(3)}} הוא משתרע באופן סימטרי באורכים האלה לפחות: {{ח:תתת|(א)}} למרחק של 75 מטרים, מכל צד של המשכו של ציר המסלול, לגבי מסלול ממוכשר; {{ח:תתת|(ב)}} למרחק של מחצית מרוחב רצועת המסלול, מכל צד של המשכו של ציר המסלול, לגבי מסלול לא־ממוכשר; {{ח:תת|(4)}} בפני השטח שלו מתקיימים התנאים האלה: {{ח:תתת|(א)}} הם לא חודרים מישור בעל שיפוע חיובי של 1.25% שקצהו התחתון הוא קו אופקי, שמתקיים בו אחד מאלה: {{ח:תתתת|(1)}} הוא עובר בנקודה המצויה על ציר המסלול בקצה מרחק ריצת ההמראה הזמין למסלול; {{ח:תתתת|(2)}} הוא נמצא בניצב לציר המסלול והמשכו; {{ח:תתת|(ב)}} הם בלא שינוי־שיפוע או היפוכי־שיפוע פתאומיים; {{ח:תת|(5)}} הוא נקי מכל עצם שמסכן כלי טיס באוויר, למעט ציוד החיוני לבטיחות הטיסה או מיתקן עזר לטיסה, החייב להימצא על השטח הפנוי ממכשולים לצורך הפעלתו הבטוחה של המסלול, ובלבד שבציוד או במיתקן מתקיימות הוראות אלה: {{ח:תתת|(א)}} הוא רחוק ככל האפשר מהמסלול; {{ח:תתת|(ב)}} הוא נמוך ככל האפשר; {{ח:תתת|(ג)}} הוא עצם שביר. {{ח:סעיף|19|שטח עצירה}} {{ח:ת}} לא יפעיל בעל רישיון מסלול שהגדיר לגביו שטח עצירה, אלא אם כן מתקיימות בשטח העצירה הוראות אלה: {{ח:תת|(1)}} רוחבו זהה לזה של המסלול שלגביו הוגדר; {{ח:תת|(2)}} שיפועים בשטח עצירה ושינויים בשיפועים של שטח עצירה, והמעבר ממסלול לשטח עצירה עומדים {{ח:פנימי|סעיף 9|בתקנות 9}} {{ח:פנימי|סעיף 10|ו־10}} לגבי המסלול שלגביו הוגדר שטח העצירה, בשינויים המחויבים, ואולם – {{ח:תתת|(א)}} המגבלות לגבי שיעור השיפוע האורכי של כל קטע לאורכם של הרבעים הראשון והאחרון של המסלול לפי {{ח:פנימי|סעיף 9|תקנה 9}} – לא יחולו לגבי שטח העצירה; {{ח:תתת|(ב)}} בנקודת המפגש של שטח עצירה ושל המסלול שלגביו הוגדר, ולאורך שטח העצירה, שיעור השינוי המרבי של השיפוע יהיה 0.3% לכל 30 מטרים – שווה ערך לעיגול שהרדיוס המזערי שלו הוא 10,000 מטרים – לגבי מסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 3 או 4; {{ח:תת|(3)}} הוא סלול, וערוך או בנוי באופן שיוכל לשאת את העומס של כלי טיס שאותו נועד שטח העצירה לשמש, במקרה של הפסקת המראה, כך שלא ייגרם נזק מבני לכלי הטיס; {{ח:תת|(4)}} תכונות החיכוך שלו, בכל עת, הן בערך החיכוך של המסלול שאותו נועד שטח העצירה לשמש, לפחות. {{ח:סעיף|20|שטח פעולת מד־<wbr>גובה רדיו}} {{ח:ת}} לא יפעיל בעל רישיון מסלול ממוכשר לגישה מדויקת, אלא אם כן יש לפני מפתן המסלול ובצמוד לו שטח פעולת מד־גובה רדיו {{מוקטן|(radio altimeter operating area)}}, שמתקיימות בו הוראות אלה: {{ח:תת|(1)}} הוא משתרע – {{ח:תתת|(א)}} לאורך המשך ציר המסלול, למרחק של 300 מטרים, לכל הפחות, לפני מפתן המסלול; {{ח:תתת|(ב)}} לרוחב המסלול, מכל צד של המשכו של ציר המסלול למרחק שלא יפחת מ־60 מטרים; {{ח:תת|(2)}} הוא, ככל האפשר, נטול השתנות של השיפוע האורכי; אם השתנות כאמור היא בלתי נמנעת, המנהל אישר את הפעלתו לאחר שהוכח להנחת דעתו כי ההשתנות היא לפי הוראות אלה: {{ח:תתת|(א)}} היא מזערית והדרגתית ככל האפשר; {{ח:תתת|(ב)}} היא בלא שינויים או היפוכי־שיפוע משמעותיים, כך ששיעור השינוי בין שני שיפועים עוקבים בשטח פעולת מד־גובה רדיו לא יעלה על 2% לכל 30 מטרים. {{ח:קטע3|פרק ג סימן ב|סימן ב׳: מסלולי הסעה}} {{ח:סעיף|21|מסלולי הסעה}} {{ח:ת}} לא יפעיל בעל רישיון מסלול אלא אם כן למסלול יש מסלולי הסעה לפינוי מסלול {{מוקטן|(exit taxiway)}}, מסלולי הסעה לכניסה למסלול {{מוקטן|(entrance taxiway)}}, ואם נפח התנועה הצפוי על המסלול גדול – מסלולי הסעה לפינוי מהיר במספר מספיק לאפשר זירוז תנועת מטוסים בפינוי המסלול לאחר נחיתה ובהתיישרות על המסלול לפני המראה, ורק אם במסלולי ההסעה מתקיימות הוראות אלה: {{ח:תת|(1)}} הוא הגדיר לגבי כל מסלול הסעה את אלה: {{ח:תתת|(א)}} את קוד הייחוס המתאים לאותו מסלול הסעה לפי השיטה המשמשת להגדרת קוד הייחוס לשדה התעופה לפי {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (שדות תעופה – מידע תעופתי)#סעיף 3|תקנה 3 לתקנות המידע}}, ופירטו בספר העזר המבצעי; {{ח:תתת|(ב)}} כינוי מסלול הסעה שיורכב מאות לועזית אחת, שתי אותיות לועזיות, או משילוב של אות לועזית, אחת או יותר, שלאחריה ספרה, אחת או יותר, ולא יהיה זהה לכינוי מסלול הסעה אחר או לכינוי עמדת חניה; אות לועזית כאמור לא תהיה אחת מאלה: I‏, O או X, וכן לא יבוצע שימוש במילים inner או outer לתיאור מסלולי הסעה; {{ח:תת|(2)}} כל מסלול הסעה, עיקול במסלול הסעה ואזור חיבור של מסלול הסעה למסלול, לרחבה או למסלול הסעה אחר, הוא כך שבעת שתא הטייס של כל כלי טיס שאותו נועד מסלול ההסעה לשמש מצוי מעל סימוני ציר מסלול ההסעה, המרחק שבין כל אחד מגלגלי כן הנסע של כלי הטיס לבין שולי מסלול ההסעה אינו קטן מאלה: {{ח:תתת|(א)}} 1.50 מטרים, לגבי מסלול הסעה המיועד לשמש מטוס שהמרווח החיצוני בין כני הנסע הראשיים שלו קטן מ־4.50 מטרים; {{ח:תתת|(ב)}} 2.25 מטרים, לגבי מסלול הסעה המיועד לשמש מטוס שהמרווח החיצוני בין כני הנסע הראשיים שלו הוא 4.50 מטרים או יותר וקטן מ־6 מטרים; {{ח:תתת|(ג)}} 3 מטרים, לגבי קטע ישר של מסלול הסעה המיועד לשמש מטוס שהמרווח החיצוני בין כני הנסע הראשיים שלו הוא 6 מטרים או יותר וקטן מ־9 מטרים; {{ח:תתת|(ד)}} 3 מטרים, לגבי קטע מעוקל של מסלול הסעה המיועד לשמש מטוס שהמרווח החיצוני בין כני הנסע הראשיים שלו הוא 6 מטרים או יותר וקטן מ־9 מטרים, ושבסיס הגלגלים שלו קטן מ־18 מטרים; {{ח:תתת|(ה)}} 4 מטרים, לגבי קטע מעוקל של מסלול הסעה המיועד לשמש מטוס שהמרווח החיצוני בין כני הנסע הראשיים שלו הוא 6 מטרים או יותר וקטן מ־9 מטרים, ושבסיס הגלגלים שלו הוא 18 מטרים או יותר; {{ח:תתת|(ו)}} 4 מטרים, לגבי מסלול הסעה המיועד לשמש מטוס שהמרווח החיצוני בין כני הנסע הראשיים שלו הוא 9 מטרים או יותר וקטן מ־15 מטרים; {{ח:תת|(3)}} במסלול הסעה עיקולים מעטים ומתונים ככל האפשר, ורדיוס כל עיקול מתאים למגבלות התמרון ולמהירות ההסעה הרגילה של כלי הטיס שאותם נועד מסלול ההסעה לשמש; {{ח:תת|(4)}} רוחב קטע ישר של מסלול הסעה לא פחות מאלה: {{ח:תתת|(א)}} 7.50 מטרים, לגבי מסלול הסעה המיועד לשמש מטוס שהמרווח החיצוני בין כני הנסע הראשיים שלו קטן מ־4.50 מטרים; {{ח:תתת|(ב)}} 10.50 מטרים, לגבי מסלול הסעה המיועד לשמש מטוס שהמרווח החיצוני בין כני הנסע הראשיים שלו הוא 4.50 מטרים או יותר וקטן מ־6 מטרים; {{ח:תתת|(ג)}} 15 מטרים, לגבי מסלול הסעה המיועד לשמש מטוס שהמרווח החיצוני בין כני הנסע הראשיים שלו הוא 6 מטרים או יותר וקטן מ־9 מטרים; {{ח:תתת|(ד)}} 23 מטרים, לגבי מסלול הסעה המיועד לשמש מטוס שהמרווח החיצוני בין כני הנסע הראשיים שלו הוא 9 מטרים או יותר וקטן מ־15 מטרים; {{ח:תת|(5)}} המרחק בין ציר מסלול הסעה לבין ציר מסלול, ציר מסלול הסעה מקביל או כל עצם, לא פחות מהמפורט בטבלה שעניינה ”Taxiway minimum separation distances“ לנספח 14, לפי העניין; נוכח בעל הרישיון לדעת כי השימוש במסלול ההסעה תוך קיום המרחקים המזעריים שבטבלה משפיע לרעה על הפעלת מיתקן עזר לטיסה בשדה התעופה או שהדף הסילון של מנועי כלי הטיס משפיע לרעה על סביבת כלי הטיס או שהמנהל הורה לו לעשות כן, יגדיל את המרחק בין ציר מסלול הסעה לבין ציר מסלול, ציר מסלול הסעה מקביל או כל עצם כאמור, כך שלא תהיה עוד כל השפעה כאמור; {{ח:תת|(6)}} הערך המוחלט של השיפוע האורכי הממוצע של מסלול הסעה לא עולה על אלה: {{ח:תתת|(א)}} 1.5% – לגבי מסלול שרכיב האות בקוד הייחוס שלו הוא C‏, D‏, E או F; {{ח:תתת|(ב)}} 3% – לגבי מסלול שרכיב האות בקוד הייחוס שלו הוא A או B; {{ח:תת|(7)}} המעבר בין שיפוע אורכי אחד לשיפוע אורכי עוקב לו לאורך מסלול הסעה נעשה באמצעות משטח מעוקל ששיעור השינוי שלו לא עולה על הערכים המפורטים להלן: {{ח:תתת|(א)}} לגבי מסלול שרכיב האות בקוד הייחוס שלו הוא C‏, D‏, E או F‏ – 1% לכל 30 מטרים (שווה ערך לעיגול שהרדיוס המזערי שלו הוא 3,000 מטרים); {{ח:תתת|(ב)}} לגבי מסלול שרכיב האות בקוד הייחוס שלו הוא A או B‏ – 1% לכל 25 מטרים (שווה ערך לעיגול שהרדיוס המזערי שלו הוא 2,500 מטרים); {{ח:תת|(8)}} קיים קו ראייה בלתי מופרע, לפי הוראות אלה: {{ח:תתת|(א)}} לגבי מסלול הסעה שרכיב האות בקוד הייחוס שלו הוא C‏, D‏, E או F – מכל נקודה בגובה 3 מטרים מעל למסלול לכל נקודה על גבי משטח מסלול ההסעה הנמצאת במרחק של 300 מטרים לפחות מאותה נקודה; {{ח:תתת|(ב)}} לגבי מסלול הסעה שרכיב האות בקוד הייחוס שלו הוא B – מכל נקודה בגובה 2 מטרים מעל למסלול לכל נקודה על גבי משטח מסלול ההסעה הנמצאת במרחק של 200 מטרים לפחות מאותה נקודה; {{ח:תתת|(ג)}} לגבי מסלול הסעה שרכיב האות בקוד הייחוס שלו הוא A – מכל נקודה בגובה 1.50 מטרים מעל למסלול לכל נקודה על גבי משטח מסלול ההסעה הנמצאת במרחק של 150 מטרים לפחות מאותה נקודה; {{ח:תת|(9)}} השיפוע הרוחבי של מסלול הסעה מונע הצטברות של מים על מסלול ההסעה, ואינו עולה על האחוזים המפורטים להלן: {{ח:תתת|(א)}} 1.5%, למסלול שרכיב האות בקוד הייחוס שלו הוא C‏, D‏, E או F; {{ח:תתת|(ב)}} 2%, למסלול שרכיב האות בקוד הייחוס שלו הוא A או B; {{ח:תת|(10)}} חוזק מסלול הסעה הוא לפי הוראות אלה: {{ח:תתת|(א)}} הוא מתאים להפעלה בטוחה של כלי הטיס המיועדים לעשות בו שימוש, תוך התחשבות בכך שמסלול ההסעה יהיה נתון לצפיפות תנועה ולעומס {{מוקטן|(stress)}} גדולים מאלה שמתקיימים לגבי המסלול שאותו הוא משמש, כתוצאה מכך שמסלול ההסעה משמש כלי טיס הנעים באיטיות וכלי טיס עומדים; {{ח:תתת|(ב)}} הוא אינו קטן מחוזק המסלול שאותו הוא נועד לשמש; {{ח:תת|(11)}} משטח מסלול הסעה הוא בלא פגמים {{מוקטן|(irregularities)}} הגורמים נזק לכלי טיס העושה בו שימוש; {{ח:תת|(12)}} תכונות החיכוך של מסלול ההסעה מבטיחות הפעלה בטוחה של כלי טיס על גביו, ובכלל זה בעת כל ריבוד מחדש שלו. {{ח:סעיף|22|מסלול הסעה לפינוי מהיר}} {{ח:ת}} לא יפעיל בעל רישיון מסלול הסעה לפינוי מהיר, אלא אם כן מתקיימות הוראות אלה: {{ח:תת|(1)}} רדיוס עקומת הפנייה מהמסלול {{מוקטן|(turn-off curve)}} של כלי טיס המפנה את המסלול תוך שימוש במסלול ההסעה לפינוי מהיר הוא, באורכים האלה, לפחות: {{ח:תתת|(א)}} 550 מטרים, למסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 3 או 4; {{ח:תתת|(ב)}} 275 מטרים, למסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 1 או 2; {{ח:תת|(2)}} הוא מורחב באזור היציאה מהמסלול כך שמתאפשר, מנקודת מבטו של טייס בכלי טיס על המסלול, זיהוי מוקדם של הכניסה למסלול ההסעה לפינוי מהיר וביצוע הפינוי באמצעותו; {{ח:תת|(3)}} הוא כולל מקטע ישר, אחרי עקומת הפנייה מהמסלול, באורך שלא יפחת מהמפורט בחלק השני למסמך 9157 לעניין ”RAPID EXIT TAXIWAYS (RETS)“, כך שכלי טיס המפנה את המסלול באמצעותו יוכל להגיע לעצירה מלאה על מסלול ההסעה כאמור, לפני התחברותו למסלול הסעה אחר; {{ח:תת|(4)}} זווית היציאה שלו מהמסלול היא, ככל האפשר, 30 מעלות, ובכל מקרה לא עולה על 45 מעלות ולא פחותה מ־25 מעלות. {{ח:סעיף|23|מסלול הסעה על גשר}} {{ח:ת}} לא יפעיל בעל רישיון מסלול הסעה על גשר, אלא אם כן מתקיימות במסלול ההסעה על גשר הוראות אלה: {{ח:תת|(1)}} רוחבו אינו פחות מאחד מאלה, לפי הגדול שבהם: {{ח:תתת|(א)}} רוחב החלק המיושר {{מוקטן|(graded)}}, המשתרע לרוחב מסלול ההסעה, מכל צד של ציר מסלול ההסעה של רצועת מסלול ההסעה, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 25|בתקנה 25(א)(3)}}; {{ח:תתת|(ב)}} רוחב המאפשר פעולת כלי רכב המשמשים להצלה וכיבוי אש, בשני הכיוונים של מסלול ההסעה כאמור, בשים לב לכלי הטיס הגדול ביותר שאותו מיועד מסלול ההסעה לשמש, כך שתתאפשר עמידה {{ח:פנימי|סעיף 143|בתקנה 143}}; {{ח:תת|(2)}} בכל מקרה שבו מנועי כלי הטיס שאותו נועד מסלול הסעה על גשר לשמש, חורגים מגבולות מבנה הגשר – האזורים הסמוכים, מתחת לגשר, מוגנים מפני הדף הסילון {{מוקטן|(jet blast)}} של המנועים; {{ח:תת|(3)}} הוא ממוקם על חלק ישר של מסלול הסעה, כשמכל קצה של הגשר יהיה קטע ישר המוביל אליו, כך שתתאפשר התיישרות עם הגשר של כלי טיס מסיע, המתקרב אל הגשר. {{ח:סעיף|24|שולי מסלול הסעה}} {{ח:תת|(א)}} לא יפעיל בעל רישיון מסלול הסעה שרכיב האות בקוד הייחוס שלו הוא C‏, D‏, E או F, אלא אם כן לכל מקטע של מסלול ההסעה קיימים שולי מסלול הסעה, שמתקיימות בהם הוראות אלה: {{ח:תתת|(1)}} הם משתרעים לרוחב מסלול ההסעה, מכל צד של ציר מסלול ההסעה, באופן סימטרי, כך שהרוחב הכולל של מסלול ההסעה ושל שוליו לא יפחת מהאורכים האלה: {{ח:תתתת|(א)}} 44 מטרים, למסלול הסעה שרכיב האות בקוד הייחוס שלו הוא F; {{ח:תתתת|(ב)}} 38 מטרים, למסלול הסעה שרכיב האות בקוד הייחוס שלו הוא E; {{ח:תתתת|(ג)}} 34 מטרים, למסלול הסעה שרכיב האות בקוד הייחוס שלו הוא D; {{ח:תתתת|(ד)}} 25 מטרים, למסלול הסעה שרכיב האות בקוד הייחוס שלו הוא C; {{ח:תתת|(2)}} לגבי מסלול הסעה המיועד לשמש כלי טיס המונעים במנועי טורבינה – פני השטח שלהם עמידים בפני שחיקה {{מוקטן|(erosion)}} וימנעו יניקת חומר פני השטח באמצעות מנועי כלי הטיס. {{ח:תת|(ב)}} בתקנה זו, ”מקטע“ – לרבות עיקול במסלול הסעה ואזור חיבור של מסלול הסעה למסלול, למסלול הסעה אחר או לרחבה. {{ח:סעיף|25|רצועת מסלול הסעה}} {{ח:תת|(א)}} לא יפעיל בעל רישיון מסלול הסעה, למעט נתיב הסעה לעמדת חניה, אלא אם כן למסלול ההסעה רצועת מסלול הסעה {{מוקטן|(taxiway strip)}} שמתקיימות בה הוראות אלה: {{ח:תתת|(1)}} היא משתרעת לרוחב מסלול הסעה, מכל צד של ציר מסלול ההסעה לכל אורכו, למרחק שלא יפחת מהמפורט בעמודה שעניינה ”Taxiway, other than aircraft stand taxilane cetre {{ח:הערה|[sc. center]}} line to object (meters)“, בטבלה שעניינה ”Taxiway minimum separation distances“ לנספח 14; {{ח:תתת|(2)}} היא נקייה מכל עצם שמסכן כלי טיס מסיע, בין שהוא מעל פני הקרקע ובין שהוא מתחת לפני הקרקע, למעט ציוד החיוני לבטיחות הטיסה או מיתקן עזר לטיסה, החייב להימצא ברצועת מסלול ההסעה, לצורך הפעלתו הבטוחה של שדה התעופה, ובלבד שבציוד או במיתקן מתקיימות הוראות אלה: {{ח:תתתת|(א)}} הוא נמוך ככל האפשר; {{ח:תתתת|(ב)}} הוא עצם שביר; {{ח:תתת|(3)}} יש לה חלק מיושר {{מוקטן|(graded)}}, המשתרע לרוחב מסלול ההסעה, מכל צד של ציר מסלול ההסעה, למרחק שלא יפחת מהאורכים האלה: {{ח:תתתת|(א)}} 10.25 מטרים, למסלול הסעה המיועד לשמש מטוס שהמרווח החיצוני בין כני הנסע הראשיים שלו קטן מ־4.50 מטרים; {{ח:תתתת|(ב)}} 11 מטרים, למסלול הסעה המיועד לשמש מטוס שהמרווח החיצוני בין כני הנסע הראשיים שלו הוא 4.50 מטרים או יותר וקטן מ־6 מטרים; {{ח:תתתת|(ג)}} 12.50 מטרים, למסלול הסעה המיועד לשמש מטוס שהמרווח החיצוני בין כני הנסע הראשיים שלו הוא 6 מטרים או יותר וקטן מ־9 מטרים; {{ח:תתתת|(ד)}} 17 מטרים, למסלול הסעה המיועד לשמש מטוס שהמרווח החיצוני בין כני הנסע הראשיים שלו הוא 9 מטרים או יותר וקטן מ־15 מטרים, שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא D; {{ח:תתתת|(ה)}} 19 מטרים, למסלול הסעה המיועד לשמש מטוס שהמרווח החיצוני בין כני הנסע הראשיים שלו הוא 9 מטרים או יותר וקטן מ־15 מטרים, שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא E; {{ח:תתתת|(ו)}} 22 מטרים, למסלול הסעה המיועד לשמש מטוס שהמרווח החיצוני בין כני הנסע הראשיים שלו הוא 9 מטרים או יותר וקטן מ־15 מטרים, שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא F; {{ח:תתת|(4)}} פני השטח שלה מפולסים עם צידי מסלול ההסעה או עם שולי מסלול ההסעה, אם קיימים; {{ח:תתת|(5)}} השיפוע הרוחבי בחלק המיושר שלה לא עולה על השיעורים האלה: {{ח:תתתת|(א)}} שיפוע רוחבי חיובי כמפורט להלן; בפסקת משנה זו, ”שיפוע רוחבי חיובי“ – כשהוא נמדד בהשוואה לשיפוע הרוחבי של משטח מסלול ההסעה הצמוד אליו, ולא בהשוואה לאופק – {{ח:תתתתת|(1)}} 2.5%, למסלול הסעה שרכיב האות בקוד הייחוס שלו הוא C‏, D‏, E או F; {{ח:תתתתת|(2)}} 3%, למסלול הסעה שרכיב האות בקוד הייחוס שלו הוא A או B; {{ח:תתתת|(ב)}} שיפוע רוחבי שלילי, הנמדד ביחס לאופק, של 5%; {{ח:תתת|(6)}} השיפוע הרוחבי, בין חיובי ובין שלילי, של כל חלק שלה שאינו החלק המיושר של רצועת מסלול ההסעה, לא עולה על 5%, כשהוא נמדד ביחס לאופק. {{ח:תת|(ב)}} בתקנה זו, ”מסלול הסעה“ – למעט מסלול הסעה מסוג נתיב הסעה לעמדת חניה. {{ח:קטע3|פרק ג סימן ג|סימן ג׳: מפרץ המתנה, עמדת המתנה למסלול, עמדת המתנת ביניים ועמדת המתנה על דרך לכלי רכב}} {{ח:סעיף|26|מפרץ המתנה}} {{ח:תת|(א)}} בעל רישיון יחשב, מזמן לזמן, את צפיפות התנועה בשדה התעופה {{מוקטן|(aerodrome traffic density)}} על בסיס מספר התנועות בשעת העומס היומית, ויסווגה לאחת מאלה: {{ח:תתת|(1)}} צפיפות תנועה נמוכה; {{ח:תתת|(2)}} צפיפות תנועה בינונית; {{ח:תתת|(3)}} צפיפות תנועה גבוהה. {{ח:תת|(ב)}} לגבי שדה תעופה שצפיפות התנועה בו בינונית או גבוהה, יקיים בעל הרישיון, מפרץ המתנה {{מוקטן|(holding bay)}} אחד לפחות, אם הוא נוכח לדעת שהדבר נדרש לבטיחות הטיסה וסדירות הפעלת שדה התעופה. {{ח:סעיף|27|עמדת המתנה למסלול}} {{ח:תת|(א)}} לא יפעיל בעל רישיון מסלול אלא אם כן ישנה עמדת המתנה למסלול {{מוקטן|(runway holding position)}} בכל אחד מאלה: {{ח:תתת|(1)}} בהצטלבות בין מסלול הסעה לבין מסלול – על מסלול ההסעה, בחיבור שלו עם המסלול; {{ח:תתת|(2)}} בהצטלבות בין מסלול שהוא חלק מנתיב הסעה סטנדרטי {{מוקטן|(standard taxi-route)}} למסלול אחר – על המסלול שהוא חלק מנתיב הסעה סטנדרטי, בחיבור שלו עם המסלול האחר. {{ח:תת|(ב)}} לא יפעיל בעל רישיון מסלול הסעה שהשימוש בו של כלי טיס או של כלי רכב עלול להביא לחדירת מישורי הגבלת מכשולים או להפרעה לפעולתו של מיתקן עזר לטיסה, אלא אם כן על מסלול ההסעה, במקום שמונע חדירה או הפרעה כאמור, ישנה עמדת המתנה למסלול. {{ח:סעיף|28|עמדת המתנת ביניים}} {{ח:ת}} נוכח בעל רישיון לדעת כי הגדרת גבול המתנה מסוים {{מוקטן|(specific holding limit)}} נחוצה לשם הפעלה בטוחה של שדה התעופה, יקיים לשם כך עמדת המתנת ביניים {{מוקטן|(intermediate holding position)}} לפי הוראות אלה: {{ח:תת|(1)}} עמדת המתנת ביניים תהיה על מסלול ההסעה, במקום שבו בעל הרישיון מבקש לקיים את גבול ההמתנה; {{ח:תת|(2)}} עמדת המתנת ביניים בהצטלבות שבין שני מסלולי הסעה תהיה לרוחב מסלול ההסעה, כך שיובטח מרחק בטוח בין עמדת ההמתנה כאמור לבין כלי טיס על מסלול ההסעה, כאמור {{ח:פנימי|סעיף 21|בתקנה 21(5)}}; {{ח:תת|(3)}} אם נדרש לזהות כל אחת מכמה עמדות המתנת ביניים לאורך אותו מסלול הסעה – יגדיר בעל הרישיון כינוי לכל עמדת המתנת ביניים, שיורכב מכינוי מסלול ההסעה וממספר. {{ח:סעיף|29|עמדת המתנה על דרך לכלי רכב}} {{ח:ת}} לא יפעיל בעל רישיון מסלול או מסלול הסעה שמתחברת אליהם דרך לכלי רכב אלא אם כן בכל חיבור שלהם לדרך לכלי רכב יש עמדת המתנה על דרך לכלי רכב {{מוקטן|(road holding position)}}, שמתקיימות בה הוראות אלה: {{ח:תת|(1)}} היא נמצאת על הדרך לכלי רכב; {{ח:תת|(2)}} קיים מרחק בטוח בינה לבין כלי טיס על המסלול לפי {{ח:פנימי|סעיף 30|תקנה 30(א)}} או על מסלול ההסעה, לפי {{ח:פנימי|סעיף 21|תקנה 21(5)}}. {{ח:סעיף|30|מיקום מפרץ המתנה, עמדת המתנה למסלול ועמדת המתנה על דרך לכלי רכב}} {{ח:תת|(א)}} בעל רישיון יקיים מפרץ המתנה, עמדת המתנה למסלול ועמדת המתנה על דרך לכלי רכב לפי הוראות אלה: {{ח:תתת|(1)}} המרחק ביניהם לבין כל ציר מסלול לא יפחת מהמפורט בטבלה שעניינה ”Minimum distance from the runway centre {{ח:הערה|[sc. center]}} line to a holding bay, runway-holding position or road-holding position“ לנספח 14; {{ח:תתת|(2)}} הם יהיו כך שכלי טיס או כלי רכב הממתין בהם לא יפריע לפעולתם של עזרי רדיו לניווט ולא יחדור לאזור חיוני ILS או לאזור רגיש ILS, או למישור מעבר פנימי; {{ח:תתת|(3)}} לגבי עמדת המתנה למסלול שנקבעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 27|תקנה 27(ב)}}, היא תהיה כך שכלי טיס או כלי רכב הממתין בה לא יחדור למישור גישה פנימי, למישור מעבר פנימי, למישור הפסקת נחיתה, למישור גישה או למישור טיפוס לאחר המראה. {{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בתקנת משנה (א)(1), לכל מסלול הממוקם בגובה של 2,300 רגל (700 מטרים) או יותר מעל גובה פני הים, שהוא מסלול ממוכשר לגישה מדויקת ושרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 4, יגדיל בעל הרישיון את המרחק הנקוב של 90 מטרים, המפורט בטבלה שעניינה ”Minimum distance from the runway centre line to a holding bay, runway-holding position or road-holding position“ לנספח 14, באופן הזה: {{ח:תתת|(1)}} לכל מסלול שממוקם בגובה של עד 6,600 רגל (2,000 מטרים) מעל גובה פני הים – במטר אחד לכל 330 רגל (100 מטרים) של עלייה בגובה; {{ח:תתת|(2)}} לכל מסלול שממוקם בגובה שמעל 6,600 רגל (2,000 מטרים) ועד לגובה של 13,320 רגל (4,000 מטרים) מעל גובה פני הים – ב־13 מטרים ובעוד 1.50 מטרים לכל 330 רגל (100 מטרים) של עלייה בגובה; {{ח:תתת|(3)}} לכל מסלול שממוקם בגובה שמעל 13,320 רגל (4,000 מטרים) מעל גובה פני הים – ב־43 מטרים, ובעוד 2 מטרים לכל 330 רגל (100 מטרים) של עלייה בגובה. {{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בתקנת משנה (א)(1), לכל מסלול שהוא מסלול ממוכשר לגישה מדויקת שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 4, שמפרץ המתנה, עמדת המתנה למסלול או עמדת המתנה על דרך לכלי רכב שלו, גבוהים יותר מאשר סף המסלול – יגדיל בעל הרישיון את המרחק המפורט בטבלה שעניינה ”Minimum distance from the runway centre line to a holding bay, runway-holding position or road-holding position“ לנספח 14, לפי העניין, ב־5 מטרים נוספים לכל מטר שבו מפרץ ההמתנה, עמדת ההמתנה למסלול או עמדת ההמתנה על דרך לכלי רכב גבוהים מסף המסלול. {{ח:קטע3|פרק ג סימן ד|סימן ד׳: רחבות, עמדות חניה ועמדות בדיקת VOR}} {{ח:סעיף|31|רחבות ועמדות חניה}} {{ח:ת}} בעל רישיון יקיים רחבה {{מוקטן|(apron)}}, אחת או יותר, בשדה התעופה, לפי הוראות אלה: {{ח:תת|(1)}} המנהל אישר לו לקיים את הרחבה, לאחר שהוכח להנחת דעתו שמתקיימים אלה: {{ח:תתת|(א)}} השימוש ברחבה לא מפריע לתנועת כלי טיס בשדה התעופה; {{ח:תתת|(ב)}} השטח הכולל של הרחבות מאפשר ניהול בטוח ויעיל של התנועה בשדה התעופה בצפיפות התנועה המרבית הצפויה בו; {{ח:תת|(2)}} חוזק כל חלק של רחבה יתאים לתנועת כל כלי הטיס שאותם היא נועדה לשמש, תוך הבאה בחשבון של העומסים הגבוהים הצפויים להיות מופעלים על הרחבה, עקב צפיפות תנועת כלי טיס על גביה ומהירות התנועה הנמוכה שלהם על הרחבה או עמידתם עליה; {{ח:תת|(3)}} שיפוע רחבה, לרבות בנתיב הסעה לעמדת חניה, יהיה מתון ככל האפשר וימנע הצטברות נוזלים על הרחבה, ובעמדת חניה – לא יעלה על 1%; {{ח:תת|(4)}} בעל רישיון יגדיר לגבי כל עמדת חניה את רכיב האות של קוד הייחוס המתאים לה לפי השיטה המשמשת להגדרת קוד הייחוס לשדה התעופה לפי {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (שדות תעופה – מידע תעופתי)#סעיף 3|תקנה 3 לתקנות המידע}}, ויפרטו בספר העזר המבצעי; {{ח:תת|(5)}} המרחק המזערי בין כלי טיס הנכנס לעמדת החניה או היוצא ממנה לבין כל מבנה סמוך, כלי טיס בעמדת חניה אחרת או עצם, יהיה באורכים אלה: {{ח:תתת|(א)}} לגבי עמדת חניה שרכיב האות בקוד הייחוס שלה הוא A או B‏ – 3 מטרים; {{ח:תתת|(ב)}} לגבי עמדת חניה שרכיב האות בקוד הייחוס שלה הוא C‏ – 4.50 מטרים; {{ח:תתת|(ג)}} לגבי עמדת חניה שרכיב האות בקוד הייחוס שלה הוא D‏, E או F‏ – 7.50 מטרים; {{ח:תת|(6)}} על אף האמור בפסקה (5)(ג), בעל רישיון רשאי לקיים עמדת חניה שאליה מסיע כלי טיס וממנה הוא נגרר לאחור, אף אם המרחק המזערי כאמור קטן מ־7.50 מטרים לגבי אלה: {{ח:תתת|(א)}} המרחק שבין חרטומו של כלי הטיס לבין כל חלק של מבנה בשדה התעופה המשמש להעלאת נוסעים לכלי טיס או להורדתם ממנו, ובכלל זה גשר להולכת נוסעים לכלי הטיס; {{ח:תתת|(ב)}} המרחק בין כלי הטיס הנכנס לעמדת החניה לבין כל חלק של עמדת החניה שלגביו ניתנת הנחיה כיוונית להסעת המטוס באמצעות מערכת הנחיה חזותית לעגינה {{מוקטן|(visual docking guidance system – VDGS)}}, ובלבד שהמרחק האמור לא יפחת מ־4.50 מטרים. {{ח:סעיף|32|עמדת חניה מבודדת}} {{ח:תת|(א)}} בעל רישיון יקיים עמדת חניה מבודדת {{מוקטן|(isolated aircraft parking position)}} בשדה התעופה, לשם חניית כלי טיס שנדרש להפרידו מהפעילות השוטפת של שדה התעופה. {{ח:תת|(ב)}} בעל רישיון יקיים עמדת חניה מבודדת, לפי הוראות אלה: {{ח:תתת|(1)}} עמדת חניה מבודדת תהיה רחוקה ככל האפשר מכל עמדת חניה אחרת, מבנה, שטח המשמש את באי שדה התעופה וכיוצא באלה, ובכל מקרה במרחק שלא יפחת מ־100 מטרים מכל אחד מהם; {{ח:תתת|(2)}} עמדת חניה מבודדת לא תהיה מעל תשתיות תת־קרקעיות, ובכלל זה כאלה המשמשות לאחסון או להובלת גז או דלק לכלי טיס, וככל האפשר שלא מעל כבלי חשמל או תקשורת או בסמוך להם. {{ח:סעיף|33|עמדת בדיקת VOR}} {{ח:ת}} החליט בעל רישיון לקיים עמדת בדיקת VOR בשדה תעופה, ימקמה לפי נספח 10 לעניין ”Guidance material on the pre-flight checking of VOR airborne equipment“, לגבי בחירת המיקום והשימוש בעמדת בדיקת VOR בשדה תעופה {{מוקטן|(Selection and use of VOR aerodrome check-points)}}. {{ח:קטע2|פרק ד|פרק ד׳: עזרים חזותיים לניווט}} {{ח:קטע3|פרק ד סימן א|סימן א׳: מציינים ומערכות איתות}} {{ח:סעיף|34|מציין כיוון רוח}} {{ח:תת|(א)}} בעל רישיון יקיים בשדה תעופה מספר מספיק של מצייני כיוון רוח {{מוקטן|(wind direction indicator)}}, שיאפשר לספק מידע בדבר כיוון הרוח ועוצמתה לטייס המבצע המראה או גישה לנחיתה, לפי תקנה זו. {{ח:תת|(ב)}} מיקום כל מציין כיוון רוח יהיה כך שבמציין כיוון הרוח מתקיימים אלה: {{ח:תתת|(1)}} הוא נראה מכלי טיס בעת טיסה, בעת גישה לנחיתה או בעת תנועה בשטח התנועה לפני ההמראה, לפי העניין; {{ח:תתת|(2)}} הוא מחווה את כיוון הרוח ועוצמתה בלא השפעה מהפרעות לתנועת האוויר הנגרמות עקב עצמים קרובים. {{ח:תת|(ג)}} מציין כיוון רוח יהיה עשוי כך שיחווה בצורה ברורה את כיוון הרוח על פני הקרקע ובצורה כללית את עוצמתה, ובכלל זה – {{ח:תתת|(1)}} הוא בצורה של חרוט קטום, עשוי מאריג, באורך שלא יפחת מ־3.60 מטרים ובקוטר שלא יפחת מ־0.90 מטרים בקצהו הרחב; {{ח:תתת|(2)}} הוא בצבע כזה שנראה בצורה ברורה ומובנת מגובה של 984 רגל (300 מטרים) לפחות מעל פני המסלול, בשים לב לרקע, ובכלל זה – {{ח:תתתת|(א)}} ככלל, מציין כיוון הרוח יהיה בצבע אחד, לבן או כתום; {{ח:תתתת|(ב)}} הוצב מציין כיוון הרוח על רקע משתנה, כך שנדרש שילוב של שני צבעים, כדי ליצור ניגודיות שלו בהשוואה לרקע המשתנה, יהיה מציין כיוון הרוח צבוע לפי ההוראות האלה: {{ח:תתתתת|(1)}} הוא יהיה צבוע באחד משילובי הצבעים האלה: כתום ולבן, אדום ולבן או שחור ולבן; {{ח:תתתתת|(2)}} הוא יהיה צבוע כך שהוא מחולק לחמישה פסים צבועים, לסירוגין, באחד משילובי הצבעים כאמור בפסקה (1); הפס הראשון והפס האחרון יהיו צבועים בצבע הכהה בשילוב הצבעים כאמור. {{ח:תת|(ד)}} בשדה תעופה הפועל בלילה יהיה מספר מספיק של מצייני כיוון רוח מוארים, לפי אופן ההפעלה של שדה התעופה. {{ח:סעיף|35|מנורת איתות}} {{ח:תת|(א)}} לא יפעיל בעל רישיון שדה תעופה שקיים בו מגדל פיקוח, אלא אם כן במגדל הפיקוח מצויה מנורת איתות {{מוקטן|(signalling lamp)}}, שמתקיימות בה הוראות אלה: {{ח:תתת|(1)}} היא מסוגלת להאיר באור בצבע אדום, ירוק ולבן, ולעבור מהארה בצבע אחד להארה באחד מהצבעים האחרים באופן מיידי; {{ח:תתת|(2)}} היא כזו שניתן לכוונה באופן ידני, לעבר כל מטרה כפי שיידרש; {{ח:תתת|(3)}} היא מאפשרת שידור במורס, בכל אחד מהצבעים כאמור, במהירות של 4 מילים בדקה לכל הפחות; {{ח:תתת|(4)}} היא כזו שפיזור הקרן {{מוקטן|(beam spread)}} ועוצמת התאורה {{מוקטן|(intensity)}} שלה הם לפי נספח 14 לעניין ”Signalling lamp“. {{ח:תת|(ב)}} בתקנה זו, ”ירוק“ – כפי מאפייניו בתוספת מספר 1 לגבי מאפייני הצבע הירוק בנסיבות שבהן לא נדרש עמעום {{מוקטן|(Dimming)}} או נדרש להבטיח כי צופה בעל ראיית צבעים לקויה {{מוקטן|(Defective colour vision)}} יהיה מסוגל לקבוע את הצבע. {{ח:קטע3|פרק ד סימן ב|סימן ב׳: סימונים}} {{ח:סעיף|36|חובת סימון}} {{ח:ת}} לא יפעיל בעל רישיון שדה תעופה אלא אם כן הוא מסומן לפי {{ח:פנימי|פרק ד סימן ב|סימן זה}}. {{ח:סעיף|37|צבעים ובולטות}} {{ח:תת|(א)}} סימוני מסלול {{מוקטן|(runway markings)}} וסימוני מסלול סגור יהיו בצבע לבן. {{ח:תת|(ב)}} סימוני מסלול הסעה {{מוקטן|(taxiway markings)}}, סימוני צידי מסלול הסעה {{מוקטן|(taxiway side stripe marking)}}, סימוני משטח פנייה {{מוקטן|(runway turn pad markings)}}, סימוני מסלול הסעה סגור וסימוני טרום מפתן מסלול {{מוקטן|(pre-threshold markings)}} יהיו בצבע צהוב. {{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בתקנת משנה (ב), סימון נתיבי הסעה חלופיים לעמדת חניה, יכול שיהיו בצבעים לפי הנחיות ACI לעניין ”Recommended colours“ ולעניין ”Alternative aircraft stand taxilane“. {{ח:תת|(ד)}} סימוני קווי בטיחות לרחבה {{מוקטן|(apron safety lines)}} יהיו לפי הוראות אלה: {{ח:תתת|(1)}} בצבע לבן – לגבי סימונים שעניינם אסדרת תנועה וחניה של כלי רכב ברחבה; {{ח:תתת|(2)}} בצבע אדום – לגבי סימונים שעניינם ציון סכנה או קביעת גבול שאין לחצותו. {{ח:תת|(ה)}} נוכח בעל הרישיון לדעת כי נדרש להבליט סימון על רקע צבע המיסעה, או אם הורה לו המנהל לעשות כן, תיעשה ההבלטה לפי המפורט להלן ולפי הנחיות ACI לעניין ”recommended colours“: {{ח:תתת|(1)}} לגבי סימון בצבע לבן או בצבע צהוב – יצבע בעל הרישיון את צידי הסימון בצבע שחור; {{ח:תתת|(2)}} לגבי סימון בצבע אדום – יצבע בעל הרישיון את צידי הסימון בצבע לבן. {{ח:תת|(ו)}} סימונים לפי {{ח:פנימי|פרק ד סימן ב|סימן זה}} – {{ח:תתת|(1)}} יהיו בצבע לפי תוספת מספר 1 לעניין ”Colours for markings, signs and panels“; {{ח:תתת|(2)}} יהיו בסוג צבע שימזער את הפגיעה בתכונות החיכוך של המשטח. {{ח:תת|(ז)}} בשדה תעופה המיועד לפעול בלילה, סימונים לפי {{ח:פנימי|פרק ד סימן ב|סימן זה}} יכילו חומרים מחזירי אור, שנועדו להגדיל את נראותם. {{ח:סעיף|38|הגדרת כינוי מסלול ושרטוטו}} {{ח:תת|(א)}} לא יפעיל בעל רישיון שדה תעופה אלא אם כן הגדיר ושרטט, לגבי כל מסלול, בכל קצה שלו, את כינוי המסלול {{מוקטן|(runway designation)}} לפי הוראות אלה: {{ח:תתת|(1)}} כינוי המסלול יורכב ממספר דו־ספרתי, ולגבי מספר מסלולים מקבילים – ממספר דו־ספרתי בצירוף אות לועזית, שיוגדרו לפי נספח 14 לעניין ”Runway designation marking“; {{ח:תתת|(2)}} כינוי מסלול ישורטט במיקום לפי איור ”Runway designation, centre line and threshold markings“ בנספח 14, לפי מאפייני המסלול; {{ח:תתת|(3)}} המספר והאות הלועזית המרכיבים את כינוי המסלול יהיו בצורה וביחס לפי איור ”Form and proportions of numbers and letters for runway designation markings“ בנספח 14, ובממדים שלא פוחתים מאלה המפורטים שם, אלא אם כן כינוי המסלול משולב בסימון מפתן המסלול, לפי איור משנה ”C – optional pattern“ באיור האמור, שאז יגדיל בעל הרישיון את ממדיהם, באופן יחסי, כדי למלא בצורה מתאימה את הרווחים בין הקווים המסמנים את מפתן המסלול. {{ח:תת|(ב)}} אם מפתן המסלול מוזז והמנהל הורה לבעל הרישיון מטעמים של בטיחות הטיסה כי עליו לעשות כך, יציין בעל הרישיון את כינוי המסלול שבתחילת המסלול, גם על גבי שלט מידע {{מוקטן|(information sign)}} שהוא שלט מיקום {{מוקטן|(location)}}, אחד לפחות, שימוקם כך שטייס המיושר על המסלול יראה אותו, לשם הנחיית כלי טיס ממריא. {{ח:סעיף|39|סימון ציר מסלול}} {{ח:ת}} בעל רישיון ישרטט, על כל מסלול סלול, סימון ציר מסלול, לפי הוראות אלה: {{ח:תת|(1)}} סימון ציר המסלול {{מוקטן|(runway centre line marking)}} ימוקם לאורך ציר המסלול, בין כינויי המסלול משני קצותיו, לפי איור ”Runway designation, centre line and threshold markings“ בנספח 14, אלא אם כן המסלול מצטלב עם מסלול אחר, שאז תחול לגבי סימון ציר המסלול באזור ההצטלבות {{ח:פנימי|סעיף 45|תקנה 45}}; {{ח:תת|(2)}} סימון ציר מסלול יהיה בצורה של פסים, המרווחים זה מזה בצורה אחידה, באופן הזה: {{ח:תתת|(א)}} אורכם של פס ושל המרווח בינו לבין הפס הבא אחריו גם יחד, לא יפחת מ־50 מטרים ולא יעלה על 75 מטרים; {{ח:תתת|(ב)}} אורכו של כל פס יהיה שווה, לכל הפחות, לאורכו של המרווח בינו לבין הפס הבא אחריו או ל־30 מטרים, לפי הגדול שבהם; {{ח:תת|(3)}} רוחב פס לא יפחת מהמידות האלה: {{ח:תתת|(א)}} 0.90 מטר – במסלול ממוכשר לגישה מדויקת בקטגוריה II או III; {{ח:תתת|(ב)}} 0.45 מטר – במסלול ממוכשר לגישה לא מדויקת שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 3 או 4 ובמסלול ממוכשר לגישה מדויקת בקטגוריה I; {{ח:תתת|(ג)}} 0.30 מטר – במסלול ממוכשר לגישה לא מדויקת שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 1 או 2 ובמסלול לא־ממוכשר. {{ח:סעיף|40|סימון מפתן מסלול}} {{ח:תת|(א)}} בעל רישיון ישרטט סימון מפתן מסלול {{מוקטן|(threshold marking)}} על כל מסלול, לפי הוראות אלה: {{ח:תתת|(1)}} סימון מפתן מסלול יחל 6 מטרים ממפתן המסלול; {{ח:תתת|(2)}} סימון מפתן מסלול יורכב מדפוס של פסים אורכיים, בעלי ממדים אחידים, הממוקמים, לרוחב המסלול, בצורה סימטרית לעומת ציר המסלול, לפי איורי המשנה ”A – general and all precision approach runways“ או ”B – parallel runways“, לפי העניין, באיור ”Runway designation, centre line and threshold markings“ בנספח 14; {{ח:תתת|(3)}} סימון מפתן מסלול יהיה כך שאורכו של כל פס יהיה 30 מטרים לפחות ורוחבו יהיה 1.80 מטרים בקירוב, כשהרווח בין פס אחד לאחר יהיה 1.80 מטרים בקירוב; ואולם לגבי שני הפסים הקרובים ביותר לציר המסלול – הרווח ביניהם יהיה מכפלת הרווח האמור; {{ח:תתת|(4)}} סימון מפתן מסלול יכלול מספר פסים אורכיים לפי רוחב המסלול, ולפי טבלה זו: {{ח:תתת}} <table width="80%"> <tr><th>ספרור</th><th>רוחב המסלול</th><th>מספר הפסים</th></tr> <tr><td>(1)</td><td>פחות מ־23 מטרים</td><td>4</td></tr> <tr><td>(2)</td><td>23 מטרים או יותר ופחות מ־30 מטרים</td><td>6</td></tr> <tr><td>(3)</td><td>30 מטרים או יותר ופחות מ־45 מטרים</td><td>8</td></tr> <tr><td>(4)</td><td>45 מטרים או יותר ופחות מ־60 מטרים</td><td>12</td></tr> <tr><td>(5)</td><td>60 מטרים ויותר</td><td>16;</td></tr> </table> {{ח:תתת|(5)}} לגבי מסלול ממוכשר לגישה לא מדויקת ומסלול לא־ממוכשר, שרוחבם הוא 45 מטרים או יותר – על אף האמור בפסקאות (2), (3) סיפה ו־(4), דפוס הפסים האורכיים יכול שיהיה לפי איור המשנה ”C – optional pattern“ באיור ”Runway designation, centre line and threshold markings“ בנספח 14, ובלבד שיהיו 3 פסים לפחות מכל צד של סימון כינוי המסלול, ושהרווח בין שני הפסים הקרובים ביותר לציר המסלול יהיה 22.50 מטרים; {{ח:תתת|(6)}} הפסים ישתרעו לרוחב המסלול, משני צידי ציר המסלול, עד למרחק הקצר מבין שני אלה: {{ח:תתתת|(א)}} 3 מטרים מכל צד מסלול; {{ח:תתתת|(ב)}} 27 מטרים מכל צד של ציר המסלול; {{ח:תתת|(7)}} הסימון יכלול גם פס רוחבי {{מוקטן|(transverse stripe)}}, שישורטט לרוחב המסלול, בקו אחד עם מפתן המסלול, ברוחב שלא יפחת מ־1.80 מטרים, לפי איור ”Displaced threshold markings“ בנספח 14. {{ח:תת|(ב)}} בתקנה זו, ”מפתן מסלול“ – לרבות מפתן מסלול מוזז באופן קבוע. {{ח:סעיף|41|סימון מפתן מסלול מוזז}} {{ח:ת}} אם מפתן המסלול מוזז, יחולו הוראות אלה: {{ח:תת|(1)}} אם הוא מוזז באופן קבוע, בעל הרישיון יעשה את אלה, הכול לפי איור המשנה ”B – temporarily or permanently displaced threshold“ באיור ”Displaced threshold markings“ בנספח 14: {{ח:תתת|(א)}} ישרטט את מפתן המסלול לפי {{ח:פנימי|סעיף 40|תקנה 40}}; {{ח:תתת|(ב)}} ישרטט חיצים לאורך ציר המסלול בחלק המסלול שלפני מפתן המסלול המוזז; {{ח:תת|(2)}} אם הוא מוזז באופן זמני, בעל הרישיון יעשה אחד מאלה: {{ח:תתת|(א)}} יפעל לפי פסקה (1); {{ח:תתת|(ב)}} ישרטט את הפס הרוחבי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 40|בתקנה 40(א)(7)}} ואת סימון מפתן המסלול, לפי איור המשנה ”A – temporarily displaced threshold“ באיור ”Displaced threshold markings“ בנספח 14; {{ח:תת|(3)}} יסתיר את כל הסימונים שלפני מפתן המסלול המוזז, למעט סימון ציר המסלול, שהפסים הצבועים שלו יומרו לחיצים, לפי איור ”Displaced threshold markings“ בנספח 14. {{ח:סעיף|42|סימון צידי מסלול}} {{ח:תת|(א)}} בעל רישיון ישרטט סימון צידי מסלול {{מוקטן|(runway side stripe)}} באלה: {{ח:תתת|(1)}} לאורך מסלול סלול אם הניגודיות שבין צידי המסלול לבין שוליו או לבין סביבתו אינה מספקת; {{ח:תתת|(2)}} לאורכו של כל מסלול ממוכשר לגישה מדויקת. {{ח:תת|(ב)}} בעל רישיון ישרטט סימון צידי מסלול לפי הוראות אלה: {{ח:תתת|(1)}} סימון צידי מסלול יורכב משני פסים, אחד בכל צד של המסלול לאורכו, כך שצידו החיצון של כל פס, לעומת ציר המסלול, יחפוף את צד המסלול, זולת אם רוחב המסלול גדול מ־60 מטרים, שאז כל פס ימוקם במרחק של 30 מטרים מציר המסלול; {{ח:תתת|(2)}} אם קיים משטח פנייה למסלול, יימשך סימון צידי המסלול לאורך המסלול גם ביציאה למשטח הפנייה האמור וגם בכניסה ממנו חזרה למסלול; {{ח:תתת|(3)}} רוחבו של כל פס בסימון צידי מסלול לא יפחת מהמידות האלה: {{ח:תתתת|(א)}} 0.90 מטרים, לגבי מסלול שרוחבו 30 מטרים או יותר; {{ח:תתתת|(ב)}} 0.45 מטרים, לגבי מסלול שרוחבו קטן מ־30 מטרים. {{ח:תת|(ג)}} בתקנה זו, ”צד מסלול“ {{מוקטן|(runway edge)}} – החלק המרוחק ביותר של המסלול, לרוחבו, מציר המסלול. {{ח:סעיף|43|קביעת נקודת מיכוון וסימונה}} {{ח:תת|(א)}} בעל רישיון יגדיר וישרטט נקודת מיכוון {{מוקטן|(aiming point)}} באלה: {{ח:תתת|(1)}} במסלול ממוכשר שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 2, 3 או 4; {{ח:תתת|(2)}} במסלול לא־ממוכשר שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 3 או 4 ובכל מסלול ממוכשר שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 1 – אם נוכח בעל הרישיון לדעת כי הדבר נדרש לשם שיפור דיוק הגישה. {{ח:תת|(ב)}} בעל רישיון ישרטט סימון נקודת מיכוון לפי הוראות אלה: {{ח:תתת|(1)}} סימון נקודת המיכוון על המסלול יתחיל במקומות אלה: {{ח:תתתת|(א)}} לגבי מסלול המצויד במערכת חזותית לציון זווית הגישה {{מוקטן|(visual approach slope indicator systems{{ח:הערה|)}}}} מסוג PAPI או APAPI{{ח:הערה|<s>)</s>}} – בנקודה על המסלול שאליה מתכנס מישור הגישה החזותי {{מוקטן|(visual approach slope)}} הנקוב לאותו מסלול; {{ח:תתתת|(ב)}} לגבי מסלול שאינו מצויד במערכת חזותית לציון זווית הגישה – במרחק ממפתן המסלול לפי נספח 14 לעניין ”Location and dimensions of aiming point marking“ לגבי ”Distance from threshold to beginning of marking“, בשים לב למרחק הנחיתה הזמין באותו מסלול; {{ח:תתת|(2)}} סימון נקודת המיכוון יורכב משני פסים, שאורך ורוחב כל פס והמרחק הרוחבי בין צידיהם הפנימיים יהיו לפי נספח 14 לעניין ”Location and dimensions of aiming point marking“, בשים לב למרחק הנחיתה הזמין באותו מסלול; {{ח:תתת|(3)}} בלי לגרוע מהאמור בפסקה (2), סומן במסלול סימון אזור נגיעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 44|תקנה 44}}, יהיה המרחק הרוחבי בין צידיהם הפנימיים של הפסים כאמור שווה למרחק הרוחבי בין צידיהם הפנימיים של הפסים המרכיבים את סימון אזור הנגיעה. {{ח:סעיף|44|הגדרת אזור הנגיעה וסימונו}} {{ח:תת|(א)}} בעל רישיון יגדיר ויסמן את אזור הנגיעה {{מוקטן|(touchdown zone)}} בכל אחד מאלה: {{ח:תתת|(1)}} במסלול ממוכשר לגישה מדויקת שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 2, 3 או 4; {{ח:תתת|(2)}} במסלול ממוכשר לגישה לא מדויקת שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 3 או 4 או בכל מסלול לא־ממוכשר שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 3 או 4 – אם נוכח בעל הרישיון כי סימון אזור הנגיעה נדרש לשם הבלטת אזור הנגיעה לצורך דיוק הגישה, או אם הורה לו המנהל לעשות כן. {{ח:תת|(ב)}} בעל רישיון ישרטט את סימון אזור הנגיעה לפי הוראות אלה: {{ח:תתת|(1)}} סימון אזור הנגיעה יורכב מזוגות של סימונים מלבניים, ממוקמים באופן סימטרי משני צידיו של ציר המסלול; מספר זוגות הסימונים המלבניים לאורך ציר המסלול יהיה לפי מרחק הנחיתה הזמין, או, אם סימון אזור הנגיעה נדרש לגבי שני כיווני הגישה למסלול – לפי המרחק בין מפתני המסלול, לפי נספח 14 לעניין ”Touchdown zone marking“ לגבי ”Location and characteristics“; {{ח:תתת|(2)}} סימון אזור הנגיעה ישורטט לפי איורי המשנה ”A – basic pattern“ או ”B – with distance coding“ באיור ”Aiming point and touchdown zone markings“ בנספח 14, בשים לב למרחק הנחיתה הזמין או למרחק בין מפתני מסלול, לפי העניין, ויחולו הוראות אלה: {{ח:תתתת|(א)}} לגבי ”basic pattern“ – אורכו של כל אחד מהסימונים המלבניים לא יפחת מ־22.50 מטרים ורוחבו לא יפחת מ־3 מטרים; {{ח:תתתת|(ב)}} לגבי ”with distance coding“ – אורך כל רצועה בכל אחד מהסימונים המלבניים לא יפחת מ־22.50 מטרים, רוחבה לא יפחת מ־1.80 מטרים והמרווח בין שני פסים סמוכים בסימון לא יפחת מ־1.50 מטרים; {{ח:תתתת|(ג)}} המרחק הרוחבי בין צידיהם הפנימיים של הסימונים המלבניים משני צידי ציר המסלול יהיה לפי הטבלה שעניינה ”Location and dimensions of aiming point marking“ לנספח 14, לעניין ”lateral spacing between inner sides of stripes“; {{ח:תתתת|(ד)}} בלי לגרוע מהאמור בפסקת משנה (ג), נקבעה נקודת מיכוון למסלול – יהיה המרחק הרוחבי בין צידיהם הפנימיים של הסימונים המלבניים משני צידי ציר המסלול שווה לזה של המרחק הרוחבי בין צידיהם הפנימיים של הפסים המרכיבים את סימון נקודת המיכוון לפי {{ח:פנימי|סעיף 43|תקנה 43}}; {{ח:תתתת|(ה)}} המרחק האורכי בין תחילת סימון מלבני אחד לאחר לאורך ציר המסלול יהיה 150 מטרים, ממפתן המסלול, ואולם סימון מלבני כאמור, שאמור להיות ממוקם במרחק של עד 50 מטרים מסימון נקודת המיכוון – לא ישורטט; {{ח:תתת|(3)}} למסלול ממוכשר לגישה לא מדויקת שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 2 – יורכב, על אף האמור בתקנת משנה (ב)(1), מזוג של סימונים מלבניים ממוקמים באופן סימטרי משני צידיו של ציר המסלול, שיהיה במרחק של 150 מטרים מתחילת סימון נקודת המיכוון לכיוון המסלול, ותקנת משנה (ב)(2) תחול בשינויים המחויבים. {{ח:סעיף|45|סימון באזור הצטלבות}} {{ח:ת}} בעל רישיון ישרטט את סימוני המסלולים בהצטלבות בין שני מסלולים או יותר לפי חשיבותם ולפי הוראות אלה: {{ח:תת|(1)}} חשיבות מסלולים בהצטלבות, תהיה לפי הדירוג הזה: מסלול ממוכשר לגישה מדויקת, אחריו מסלול ממוכשר לגישה לא מדויקת ואחריו מסלול לא־ממוכשר; {{ח:תת|(2)}} סימוני המסלול החשוב ביותר יהיו רציפים וסימוני שאר המסלולים לא יסומנו באזור ההצטלבות, ואולם סימוני צידי המסלול {{מוקטן|(runway side stripe marking)}} של המסלול החשוב ביותר יכול שיהיו רציפים או שלא יסומנו באזור ההצטלבות; {{ח:תת|(3)}} לגבי מסלולים בעלי אותה חשיבות לפי פסקה (1) – יגדיר בעל הרישיון את המסלול החשוב ביותר מביניהם, ופסקה (2) תחול בשינויים המחויבים; {{ח:תת|(4)}} בהצטלבות בין מסלול לבין מסלול הסעה, סימוני המסלול יהיו רציפים, וסימוני מסלול ההסעה לא יסומנו באזור ההצטלבות; סימוני צידי המסלול יכול שיהיו רציפים או שלא יסומנו באזור ההצטלבות. {{ח:סעיף|46|סימון ציר מסלול הסעה}} {{ח:תת|(א)}} בעל רישיון ישרטט סימון ציר מסלול הסעה {{מוקטן|(taxiway centre line marking)}} על אלה: {{ח:תתת|(1)}} על מסלול הסעה סלול; {{ח:תתת|(2)}} על נתיב הסעה ברחבה, כך שיספק הנחיה מתמשכת בעת תנועה בין ציר המסלול לבין עמדות החניה שברחבה; {{ח:תתת|(3)}} על מסלול שהוא חלק מנתיב הסעה סטנדרטי, אם ציר מסלול ההסעה אינו חופף את ציר המסלול. {{ח:תת|(ב)}} בעל רישיון ישרטט סימון ציר מסלול הסעה במקומות אלה: {{ח:תתת|(1)}} במקטע ישר של מסלול ההסעה – לאורך ציר מסלול ההסעה; {{ח:תתת|(2)}} במקטע מעוקל של מסלול ההסעה – לאורך המקטע, בהמשך לסימון ציר מסלול ההסעה במקטע הישר המוביל אליו, במרחק קבוע מהצד החיצון של העיקול; {{ח:תתת|(3)}} אם סימון ציר מסלול ההסעה קבוע על המסלול, כאמור בתקנת משנה (א)(3) – לאורך ציר מסלול ההסעה. {{ח:תת|(ג)}} בעל רישיון ישרטט סימון ציר מסלול הסעה לפי הוראות אלה: {{ח:תתת|(1)}} בהצטלבות של מסלול הסעה עם מסלול, אם מסלול ההסעה משמש לפינוי המסלול, סימון ציר מסלול ההסעה יהיה לפי הוראות אלה, והכול לפי איור ”Taxiway markings“ בנספח 14: {{ח:תתתת|(א)}} סימון ציר מסלול ההסעה יתעקל לכיוון סימון ציר המסלול; {{ח:תתתת|(ב)}} סימון ציר מסלול ההסעה יתמשך במקביל לסימון ציר המסלול, מעבר לנקודת ההשקה לציר המסלול – {{ח:תתתתת|(1)}} לגבי מסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 3 או 4 – למרחק שלא יפחת מ־60 מטרים; {{ח:תתתתת|(2)}} לגבי מסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 1 או 2 – למרחק שלא יפחת מ־30 מטרים; {{ח:תתת|(2)}} סימון ציר מסלול הסעה יהיה ברוחב של 0.15 מטרים לפחות; {{ח:תתת|(3)}} סימון ציר מסלול הסעה ישתרע ברציפות לאורך ציר מסלול ההסעה, למעט במקרים אלה: {{ח:תתתת|(א)}} במקרה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 45|בתקנה 45(4)}}; {{ח:תתתת|(ב)}} אם הוא חוצה סימון עמדת המתנה למסלול או סימון עמדת המתנת ביניים, שאז סימון ציר מסלול ההסעה ייקטע במרחק של 0.90 מטרים לפני סימון העמדות כאמור, ויתחדש במרחק של 0.90 מטרים לאחריו; {{ח:תתת|(4)}} בסמוך לעמדת המתנה למסלול, במטרה להדגיש את הקרבה אליה, ישורטט סימון ציר מסלול הסעה מודגש {{מוקטן|(enhanced taxiway centre line marking)}}, לפי הוראות אלה: {{ח:תתתת|(א)}} הוא ישתרע ממרחק של 0.90 מטרים מסימון עמדת המתנה למסלול, לכיוון התנועה מהמסלול ואילך למרחק של 47 מטרים לכל היותר; {{ח:תתתת|(ב)}} הוא יהיה בממדים לפי איור המשנה ”dimensions“ באיור ”Enhanced taxiway centre line marking“ בנספח 14; {{ח:תתתת|(ג)}} בלי לגרוע מפסקאות משנה (א) ו־(ב) – {{ח:תתתתת|(1)}} על סימון ציר מסלול הסעה מודגש החוצה סימון עמדת המתנה אחר הנמצא בתוך מרחק של 47 מטרים כאמור בפסקת משנה (א), יחולו גם הוראות אלה: {{ח:תתתתתת|(א)}} הוא יופסק במרחק של 0.90 מטרים לפני סימון עמדת ההמתנה האחרת; {{ח:תתתתתת|(ב)}} הוא יחודש במרחק של 0.90 מטרים לאחריו; {{ח:תתתתתת|(ג)}} הוא יימשך, מנקודת חידוש הסימון כאמור בפסקה (2), לאורך שלא יפחת מ־3 מקטעי סימון של ציר מסלול ההסעה או 47 מטרים מתחילת סימון ציר מסלול ההסעה המודגש, לפי הארוך שבהם, לפי איור משנה ”second hold position“ באיור ”Enhanced taxiway centre line marking“ בנספח 14; {{ח:תתתתת|(2)}} על סימון ציר מסלול הסעה מודגש החוצה מסלול הסעה הנמצא בתוך מרחק של 47 מטרים כאמור בפסקת משנה (א), יחולו גם הוראות אלה: {{ח:תתתתתת|(א)}} הוא יופסק במרחק של 1.50 מטרים לפני נקודת החיתוך של צירי מסלולי ההסעה; {{ח:תתתתתת|(ב)}} הוא יחודש במרחק של 1.50 מטרים לאחריה; {{ח:תתתתתת|(ג)}} הוא יימשך לאורך שלא יפחת מ־3 מקטעי סימון של ציר מסלול ההסעה או 47 מטרים מתחילת סימון ציר מסלול ההסעה המודגש, לפי הארוך שבהם, לפי איור משנה ”intersecting Taxiway“ באיור ”Enhanced taxiway centre line marking“ בנספח 14; {{ח:תתתתת|(3)}} אם מספר מסלולי הסעה מצטלבים בעמדת המתנה למסלול או לפניה – סימון ציר מסלול ההסעה המודגש יימשך לאורך שלא יפחת מ־47 מטרים מתחילת סימון ציר מסלול ההסעה המודגש, לגבי כל אחד ממסלולי ההסעה המצטלבים; {{ח:תתתתת|(4)}} אם המרחק בין סימוני שתי עמדות המתנה למסלול, הנמצאות זו מול זו, קטן מ־94 מטרים, יסומן ציר מסלול הסעה מודגש לכל אורך המרחק האמור, לפי איור משנה ”between two holding positions“ באיור ”Enhanced taxiway centre line marking“ בנספח 14. {{ח:סעיף|47|סימון צד מסלול הסעה}} {{ח:תת|(א)}} בעל רישיון ישרטט בגבול שבין משטח שאינו מיועד לשאת עומס {{מוקטן|(non-load-bearing surface)}} לבין משטח המיועד לשאת עומס {{מוקטן|(load-bearing surface)}}, סימון צד מסלול הסעה {{מוקטן|(taxi side stripe marking)}}, לפי הוראות אלה, אם נוכח לדעת כי לא ניתן להבחין ביניהם בקלות או אם הורה לו המנהל לעשות כן: {{ח:תתת|(1)}} סימון צד מסלול הסעה ישורטט לאורך קצה המשטח המיועד לשאת עומס, וקצהו החיצוני יחפוף את קצה המשטח האמור; {{ח:תתת|(2)}} סימון צד מסלול הסעה יורכב מצמד קווים מקבילים, רציפים, ברוחב של 0.15 מטרים האחד ובמרחק של 0.15 מטרים זה מזה. {{ח:תת|(ב)}} נוכח המנהל לדעת כי קיים חשש לבלבול בין סימון צד מסלול הסעה לבין סימון ציר מסלול ההסעה, לרבות בהצטלבות מסלולי הסעה או בעיקול במסלול הסעה, ובמקום שבו עלול להיווצר ספק בדבר מיקומו של כלי הטיס לעומת סימון צד מסלול ההסעה, רשאי הוא להורות לבעל הרישיון כי לסימון צד מסלול ההסעה לפי תקנת משנה (א) יתווספו פסים רוחביים {{מוקטן|(additional transverse stripes)}} לפי תקנת משנה (ג). {{ח:תת|(ג)}} בעל רישיון ישרטט פסים רוחביים כפי שהורה לו המנהל לפי תקנת משנה (ב), לפי ההוראות האלה: {{ח:תתת|(1)}} הם יהיו על גבי המשטח שאינו מיועד לשאת עומס; {{ח:תתת|(2)}} הם יהיו בניצב לסימון צד המסלול; {{ח:תתת|(3)}} השרטוט יהיה כך שהמרחק בין פס לפס לא יעלה על האורכים האלה: {{ח:תתתת|(א)}} 15 מטרים לאורכו של עיקול במסלול ההסעה; {{ח:תתתת|(ב)}} 30 מטרים לאורכו של מקטע ישר במסלול ההסעה; {{ח:תתת|(4)}} בכל פס מתקיימים גם אלה: {{ח:תתתת|(א)}} הוא ברוחב של 0.90 מטרים; {{ח:תתתת|(ב)}} הוא באורך של 7.50 מטרים, אלא אם כן הורה המנהל לבעל הרישיון אחרת. {{ח:תת|(ד)}} בתקנה זו, ”משטח שאינו מיועד לשאת עומס“ – משטח בשדה התעופה, לרבות שולי מסלול הסעה, שולי משטח פנייה או חלק ממפרץ המתנה או מרחבה, שאינו מיועד לשאת עומס וששימוש בו בידי כלי טיס עלול לגרום נזק לכלי הטיס. {{ח:סעיף|48|סימון משטח פנייה}} {{ח:ת}} בעל רישיון ישרטט, במשטח פנייה, סימון משטח פנייה {{מוקטן|(runway turn pad marking)}}, לפי הוראות אלה: {{ח:תת|(1)}} סימון משטח פנייה יימשך במקביל לסימון ציר המסלול, לפני נקודת ההשקה של ציר משטח הפנייה עם ציר המסלול באורכים האלה: {{ח:תתת|(א)}} לגבי מסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 3 או 4 – למרחק שלא יפחת מ־60 מטרים; {{ח:תתת|(ב)}} לגבי מסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 1 או 2 – למרחק שלא יפחת מ־30 מטרים; {{ח:תת|(2)}} סימון משטח פנייה יתעקל, בנקודת ההשקה של ציר משטח הפנייה עם ציר המסלול, ויימשך לאורך ציר משטח הפנייה; {{ח:תת|(3)}} סימון משטח פנייה יהיה קו רציף ברוחב של 0.15 מטרים לפחות. {{ח:סעיף|49|סימון עמדת המתנה למסלול}} {{ח:ת}} בעל רישיון ישרטט, בעמדת המתנה למסלול, סימון עמדת המתנה למסלול {{מוקטן|(runway holding position marking)}}, לפי הוראות אלה: {{ח:תת|(1)}} סימון עמדת המתנה למסלול יהיה לרוחב מסלול ההסעה שעליו קבועה עמדת ההמתנה למסלול; {{ח:תת|(2)}} אם המסלול הוא חלק מנתיב הסעה סטנדרטי – סימון עמדת המתנה למסלול יהיה לרוחב המסלול שעליו קבועה עמדת ההמתנה למסלול; {{ח:תת|(3)}} הוא יהיה בדפוס {{מוקטן|(pattern)}} A2, לפי איור ”Runway-holding position markings“ בנספח 14; {{ח:תת|(4)}} על אף האמור בפסקה (3), בהצטלבות בין מסלול הסעה לבין מסלול ממוכשר לגישה מדויקת שמקוימות לגביו שתי עמדות המתנה למסלול או יותר, סימון עמדת ההמתנה למסלול הקרובה ביותר למסלול יהיה בדפוס A2, וסימון עמדות ההמתנה למסלול הרחוקות יותר מהמסלול יהיה בדפוס B2 לפי איור ”Runway-holding position markings“ בנספח 14. {{ח:סעיף|50|סימון עמדת המתנת ביניים}} {{ח:ת}} בעל רישיון ישרטט, בעמדת המתנת ביניים, סימון עמדת המתנת ביניים {{מוקטן|(intermediate holding position marking)}}; סימון עמדת הביניים יהיה לפי איור ”Taxiway markings“ בנספח 14, לגבי ”Intermediate holding position marking“. {{ח:סעיף|51|סימון עמדת בדיקת VOR}} {{ח:ת}} בעל רישיון ישרטט, בעמדת בדיקת VOR, סימון עמדת בדיקת VOR‏ {{מוקטן|(VOR aerodrome checkpoint marking)}}, לפי הוראות אלה: {{ח:תת|(1)}} סימון עמדת בדיקת VOR יורכב ממעגל בצבע לבן בקוטר של 6 מטרים, שרוחב הקו המסמן אותו יהיה 0.15 מטרים, לפי איור משנה ”without direction line“ באיור ”VOR aerodrome checkpoint marking“ בנספח 14; {{ח:תת|(2)}} סימון עמדת בדיקת VOR ימורכז בנקודה שבה על כלי טיס לעמוד כדי לקלוט באופן מדויק את אות ה־VOR המפורסם לצורך הבדיקה; {{ח:תת|(3)}} אם נדרש כי, לצורך בדיקת ה־VOR, כלי הטיס יתיישר בכיוון מסוים, סימון עמדת בדיקת VOR יכלול גם קו בצבע לבן בכיוון האמור, לפי איור משנה ”with direction line“ באיור ”VOR aerodrome checkpoint marking“ בנספח 14, שמתקיימות בו הוראות אלה: {{ח:תתת|(א)}} הוא עובר דרך מרכז המעגל כאמור בתקנת משנה (ג); {{ח:תתת|(ב)}} הוא נמשך למרחק של 6 מטרים מחוץ למעגל; {{ח:תתת|(ג)}} בסופו מסומן ראש־חץ; {{ח:תתת|(ד)}} הוא ברוחב של 0.15 מטרים. {{ח:סעיף|52|קביעת כינוי רחבה וכינוי עמדת חניה}} {{ח:ת}} בעל רישיון יגדיר לכל רחבה כינוי רחבה, ולכל עמדת חניה כינוי עמדת חניה שיורכבו מאות לועזית, אחת או יותר, או משילוב של אות לועזית, אחת או יותר, שלאחריה ספרה, אחת או יותר; כינוי רחבה או כינוי עמדת חניה כאמור לא יהיה זהה לכינוי מסלול הסעה, לכינוי רחבה אחרת או לכינוי עמדת חניה אחרת. {{ח:סעיף|53|סימוני עמדת חניה}} {{ח:ת}} בעל רישיון ישרטט, בעמדת חניה, סימוני עמדת חניה {{מוקטן|(aircraft stand markings)}} לפי הוראות אלה: {{ח:תת|(1)}} סימוני עמדת חניה ישורטטו כך שבהנחה שגלגל האף של כלי טיס נע על גבי הסימונים האמורים, מתקיימים בכל עת המרחקים המזעריים המפורטים {{ח:פנימי|סעיף 31|בתקנה 31(5)}}; {{ח:תת|(2)}} סימוני עמדת חניה יכללו, לפי אופן השימוש בה, את אלה: {{ח:תתת|(א)}} קו כניסה לעמדת חניה {{מוקטן|(lead-in line)}}, שמתקיימים בו אלה: {{ח:תתתת|(1)}} הוא בצבעים, בממדים, בצורה ובמיקום לפי הנחיות ACI לעניין ”stand lead-in line, taxiway and taxilane centre line“ או הנחיות ACI לעניין ”stand lead-in lines for multiple aircraft type parking stands“, לפי העניין; {{ח:תתתת|(2)}} אם קו כניסה לעמדת חניה משמש לתנועה חד־כיוונית – הוא כולל חיצים בכיוון התנועה, שיהיו בצבעים, בממדים ובצורה לפי הנחיות ACI לעניין ”one way arrow“; {{ח:תתת|(ב)}} קו יציאה מעמדת חניה {{מוקטן|(lead-out line)}}, שתחול לגביו פסקת משנה (א)(1), בשינויים המחויבים; {{ח:תתת|(ג)}} סמן תחילת פנייה {{מוקטן|(turn bar)}}, בצבעים, בממדים, בצורה ובמיקום לפי הנחיות ACI לעניין ”power out, turn bar and alignment line“; {{ח:תתת|(ד)}} קו התיישרות {{מוקטן|(alignment line)}}, שתפקידו להנחות את הטייס בעת ביצוע השלב הסופי של תמרון החניה, שימוקם בהמשכו של קו הכניסה לעמדת החניה ויהיה בצבעים ובממדים כאמור בפסקת משנה (א)(1); {{ח:תתת|(ה)}} קו עצירה {{מוקטן|(stop line)}}, שמתקיימים בו אלה: {{ח:תתתת|(1)}} הוא בצבע, בממדים, בצורה ובמיקום לפי הנחיות ACI לעניין ”basic aircraft stop line“, הנחיות ACI לעניין ”multiple aircraft stop line“, הנחיות ACI לעניין ”basic marshaller and towing stop line“ או הנחיות ACI לעניין ”multiple marshaller and towing stop line“, והכול לפי העניין; {{ח:תתתת|(2)}} בעמדת חניה שבה סומן יותר מקו עצירה אחד, לגבי כל קו עצירה – הוא כולל גם סימון שבו יצוין טיפוס כלי הטיס שאותו נועד קו העצירה לשמש; ציון טיפוס כלי הטיס יוגדר לפי מסמך 8643, וסימונו יהיה בצבע, בממדים, בצורה ובמיקום לפי הנחיות ACI המפורטות בפסקת משנה (ה)(1), לפי העניין; {{ח:תתת|(ו)}} סימון הכוונה לעמדת חניה, או למספר עמדות חניה, הכולל את כינוי עמדת החניה, ושהוא בצבע, בממדים, בצורה ובמיקום לפי הנחיות ACI, לעניין ”direction to parking stand“ או הנחיות ACI לעניין ”direction to an area of parking stands“, לפי העניין; לסימון הכוונה לעמדת חניה החופפת עמדת חניה אחרת יתווסף ציון טיפוס כלי הטיס, שיוגדר לפי מסמך 8643; {{ח:תתת|(ז)}} סימון מיקום עמדת חניה, שכולל את כינוי עמדת החניה, ושהוא בצבע, בממדים, בצורה ובמיקום לפי הנחיות ACI לעניין ”stand identification on parking stand“; {{ח:תתת|(ח)}} סימון מוטת כנף מרבית לשימוש בנתיב הסעה לעמדת חניה, בצבע, בממדים, בצורה ובמיקום לפי הנחיות ACI לעניין ”maximum wingspan marking“. {{ח:סעיף|54|שרטוט קווי בטיחות לרחבה}} {{ח:תת|(א)}} בעל רישיון ישרטט ברחבה, לפי אופן השימוש בה, קווי בטיחות לרחבה מהסוגים האלה, שיהיו בצבע, בממדים, בצורה ובמיקום כלהלן: {{ח:תתת|(1)}} קו גבול אחריות – שיסומן לפי הנחיות ACI לעניין ”boundary of responsibility line“; {{ח:תתת|(2)}} קו בטיחות בעמדת חניה – שיסומן לפי הנחיות ACI לעניין ”stand safety line“; {{ח:תתת|(3)}} קו המתחם אזור מוגבל – שיסומן לפי הנחיות ACI לעניין ”stand-by areas – restricted for aircraft manoeuvres“‏, ”stand-by areas – height restricted“ או ”stand dividing line“, לפי העניין; {{ח:תתת|(4)}} קו המתחם אזור חניית ציוד – שיסומן לפי הנחיות ACI לעניין ”equipment parking area“; {{ח:תתת|(5)}} קו המתחם אזור אסור לחניה – שיסומן לפי הנחיות ACI לעניין ”no parking area“, או הנחיות ACI לעניין ”air bridge wheel position“, לפי העניין; {{ח:תתת|(6)}} קו המתחם פתח שירות תת־קרקעי – שיסומן לפי הנחיות ACI לעניין ”underground services including fuel hydrant markings“; {{ח:תתת|(7)}} סימון צידי דרך לכלי רכב – שיסומן לפי הנחיות ACI לעניין ”service road“; {{ח:תתת|(8)}} קו גבול לתנועת כלי רכב – שיסומן לפי הנחיות ACI לעניין ”vehicle limit line“. {{ח:תת|(ב)}} תקנת משנה (א)(7) ו־(8) תחול גם על דרך לכלי רכב מחוץ לרחבה. {{ח:תת|(ג)}} בתקנה זו – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”סימון צידי דרך לכלי רכב“ – קווים המתחמים דרך לכלי רכב משני צידיה; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”קו בטיחות בעמדת חניה“ – קו סביב עמדת החניה, המתחם אזור, שצריך להיות נקי מאנשים, כלי רכב וציוד אם כלי טיס מסיע בכוחות עצמו או נגרר לעמדת החניה, או אם מנועיו פועלים; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”קו גבול אחריות“ – קו המפריד בין האזור ברחבה שבאחריות התפעולית של בעל הרישיון לבין האזור ברחבה שבאחריות התפעולית של מגדל הפיקוח; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”קו גבול לתנועת כלי רכב“ – קו שאותו אסור לכלי רכב לחצות; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”קו המתחם אזור אסור לחניה“ – קו המתחם אזור בעמדת חניה שבו אין למקם כלי רכב וציוד; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”קו המתחם אזור חניית ציוד“ – קו המתחם אזור בעמדת חניה שבו ניתן למקם באופן חופשי כלי רכב וציוד כך שיישמר המרחק המזערי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 31|בתקנה 31(5)}}; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”קו המתחם אזור מוגבל“ – קו המתחם אזור בעמדת חניה, המצוי במרחק בטוח מכלי טיס המסיע בכוחות עצמו לעמדה, ושאין מניעה שיהיו בו אנשים, כלי רכב וציוד בשעה שכלי טיס אינו מסיע מעמדת החניה החוצה; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”קו המתחם פתח שירות תת־קרקעי“ – קו המתחם אזור בעמדת חניה שהוא פתח של מיתקן שירות תת־קרקעי. {{ח:סעיף|55|סימוני דרך לכלי רכב}} {{ח:תת|(א)}} בכפוף לאמור {{ח:פנימי|סעיף 54|בתקנה 54(ב)}}, בעל רישיון ישרטט על דרך לכלי רכב, תמרורי סימון על פני הדרך שנקבעו לפי {{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 16|תקנה 16 לתקנות התעבורה}}. {{ח:תת|(ב)}} בעל רישיון ישרטט סימון עמדת המתנה על דרך לכלי רכב לרוחב הדרך בעמדת ההמתנה, לפי {{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 16|תקנה 16 לתקנות התעבורה}} לגבי קו עצירה. {{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בתקנת משנה (א), בעל רישיון ישרטט סימון צידי דרך לכלי רכב לפי הוראות אלה: {{ח:תתת|(1)}} סימון צידי דרך לכלי רכב יהיה בצבע לבן וברוחב שלא יפחת מ־0.10 מטרים; {{ח:תתת|(2)}} לגבי דרך לכלי רכב החוצה מסלול הסעה – סימון צידי דרך לכלי רכב יהיה בצבע, בממדים, בצורה ובמיקום לפי הנחיות ACI לעניין ”taxiway and taxilane crossing“. {{ח:סעיף|56|סימון הנחיה מחייב}} {{ח:תת|(א)}} בעל רישיון ישרטט סימון הנחיה מחייב {{מוקטן|(mandatory instruction marking)}}, נוסף על שלט הנחיה מחייב {{מוקטן|(mandatory instruction sign)}}, בכל אחד מאלה: {{ח:תתת|(1)}} על מסלול ההסעה – אם רוחבו עולה על 60 מטרים; {{ח:תתת|(2)}} על משטח אזור התנועה – במקום שבו הורה המנהל לבעל הרישיון, אם הדבר נדרש מטעמי בטיחות הטיסה. {{ח:תת|(ב)}} אישר המנהל לבעל רישיון כי הצבת שלט הנחיה מחייב אינה אפשרית, ישרטט בעל הרישיון סימון הנחיה מחייב מתאים. {{ח:תת|(ג)}} בעל רישיון ישרטט סימון הנחיה מחייב לפי הוראות אלה: {{ח:תתת|(1)}} על מסלול הסעה המיועד לשמש מטוסים שהמרווח החיצוני בין כני הנסע הראשיים שלהם קטן מ־9 מטרים, הסימון יהיה – {{ח:תתתת|(א)}} לפי איור משנה ”A – taxiway for aeroplanes with OMGWS up to but not including 9 m“ באיור ”Mandatory instruction marking“ בנספח 14; {{ח:תתתת|(ב)}} במרחק שלא יפחת ממטר אחד מסימון עמדת ההמתנה, מהצד שבו נדרש כלי הטיס להמתין; {{ח:תתתת|(ג)}} כך שמרכזו על ציר מסלול ההסעה; {{ח:תתתת|(ד)}} כך שסימון ציר מסלול ההסעה ייקטע במרחק שלא יפחת ממטר אחד ממנו; {{ח:תתת|(2)}} על מסלול הסעה המיועד לשמש מטוסים שהמרווח החיצוני בין כני הנסע הראשיים שלהם הוא 9 מטרים או יותר וקטן מ־15 מטרים, ישורטטו שני סימוני הנחיה מחייבים, שיהיו – {{ח:תתתת|(א)}} לפי איור משנה ”B – taxiway for aeroplanes with OMGWS from 9 m up to but not including 15 m“ באיור ”Mandatory instruction marking“ בנספח 14; {{ח:תתתת|(ב)}} משני צידי סימון ציר מסלול ההסעה; {{ח:תתתת|(ג)}} במרחק שלא יפחת ממטר אחד מאלה: {{ח:תתתתת|(1)}} מסימון עמדת ההמתנה, מהצד שבו נדרש כלי הטיס להמתין; {{ח:תתתתת|(2)}} מסימון ציר מסלול ההסעה, לרוחב מסלול ההסעה; {{ח:תתת|(3)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 37|בתקנה 37(ב)}}, סימון ההנחיה המחייב יורכב מכיתוב של תווים בצבע לבן על רקע אדום, ויהיה זהה לזה שעל גבי שלט ההנחיה המחייב המתאים, למעט אם מדובר בסימון הנחיה מחייב שעניינו איסור כניסה {{מוקטן|(no entry)}}, שאז הוא יורכב מכיתוב שתוכנו ”NO ENTRY“; {{ח:תתת|(4)}} הרקע של סימון ההנחיה המחייב יהיה בצורת מלבן, וישתרע למרחק של 0.50 מטרים לפחות מקצות הכיתוב, לאורכו ולרוחבו; {{ח:תתת|(5)}} נוכח בעל הרישיון לדעת כי הניגודיות בין סימון ההנחיה המחייב לבין המשטח שעליו הוא מסומן אינה מספקת, או שהמנהל הורה לו לעשות כן, יכלול סימון ההנחיה המחייב מסגרת מתאימה ליצירת הניגודיות, בצבע שחור או בצבע לבן, בהתחשב בצבע המשטח כאמור; {{ח:תתת|(6)}} כל תו בכיתוב לפי תקנה זו יהיה בצורה וביחס כמפורט בתוספת מספר 3 ובאורך לפי הוראות אלה: {{ח:תתתת|(א)}} 4 מטרים, לגבי מסלול הסעה המיועד לשמש מטוסים שהמרווח החיצוני בין כני הנסע הראשיים שלהם הוא 6 מטרים או יותר וקטן מ־15 מטרים; {{ח:תתתת|(ב)}} 2 מטרים לכל הפחות, לגבי מסלול הסעה המיועד לשמש מטוסים שהמרווח החיצוני בין כני הנסע הראשיים שלהם קטן מ־6 מטרים. {{ח:תת|(ד)}} שורטטה עמדת המתנה למסלול בדפוס B2 לפי {{ח:פנימי|סעיף 49|תקנה 49(4)}} על גבי מסלול הסעה שרוחבו עולה על 60 מטרים, ישרטט בעל הרישיון, נוסף על האמור בתקנת משנה (ג), סימון הנחיה מחייב שיורכב מכיתוב שתוכנו ”CAT II“‏, ”CAT III“ או ”CAT II/III“, לפי סוג הגישה למסלול שאותו משרתת עמדת ההמתנה, שיחולו עליו הוראות אלה: {{ח:תתת|(1)}} סימון ההנחיה המחייב ישורטט במרחק של 0.90 מטרים מסימון עמדת ההמתנה, מהצד שבו נדרש כלי הטיס להמתין; {{ח:תתת|(2)}} שרטוט סימון ההנחיה המחייב יחל ממרחק של 0.90 מטרים מצד מסלול ההסעה לכיוון ציר מסלול ההסעה, לאורכו של סימון עמדת ההמתנה; {{ח:תתת|(3)}} לגבי מסלול הסעה שרוחבו עולה על 90 מטרים – סימון ההנחיה המחייב ישורטט מספר פעמים לרוחב מסלול ההסעה, מכל צד של מסלול ההסעה לכיוון ציר מסלול ההסעה, ובמרווחים שלא עולים על 45 מטרים בין סימון לסימון; {{ח:תתת|(4)}} כל תו בכיתוב האמור יהיה באורך שלא יפחת מ־1.80 מטרים, בצורה וביחס כמפורט בתוספת מספר 3; {{ח:תתת|(5)}} תחול עליו גם תקנת משנה (ג)(3), (4) ו־(5). {{ח:תת|(ה)}} בעל רישיון לא ישרטט סימון הנחיה מחייב על גבי מסלול, אלא אם כן אישר לו זאת המנהל. {{ח:סעיף|57|סימון מידע}} {{ח:תת|(א)}} בעל רישיון ישרטט סימון מידע {{מוקטן|(information marking)}}, נוסף על שלט מידע {{מוקטן|(Information sign)}}, במקום שבו נוכח לדעת כי הדבר נדרש לשם הפעלה בטוחה של שדה התעופה, או שהמנהל הורה לו לעשות כן. {{ח:תת|(ב)}} נוכח בעל הרישיון לדעת כי הצבת שלט מידע אינה אפשרית או שהמנהל הורה לו לעשות כן, ישרטט בעל הרישיון סימון מידע מתאים על משטח אזור התנועה. {{ח:תת|(ג)}} בעל רישיון ישרטט סימון מידע לרוחב משטח אזור התנועה, וימקמו כך שיהיה קריא מתא הטייס של כלי הטיס שאותו נועדו מסלול ההסעה או הרחבה לשמש. {{ח:תת|(ד)}} בעל רישיון ישרטט סימון מידע לפי הוראות אלה: {{ח:תתת|(1)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 37|בתקנה 37(ב)}}, יחולו הוראות אלה: {{ח:תתתת|(א)}} סימון המידע יורכב מכיתוב בצבע צהוב על רקע שחור, אם הוא בא במקום שלט שעניינו מיקום {{מוקטן|(location)}} או נוסף עליו; {{ח:תתתת|(ב)}} סימון המידע יורכב מכיתוב בצבע שחור על רקע צהוב, אם הוא בא במקום שלט שעניינו הכוונה {{מוקטן|(direction)}} או נוסף עליו; {{ח:תתת|(2)}} כל תו בכיתוב המרכיב את סימון המידע יהיה – {{ח:תתתת|(א)}} באורך 4 מטרים, לגבי מסלול הסעה המיועד לשמש מטוסים שהמרווח החיצוני בין כני הנסע הראשיים שלהם הוא 6 מטרים או יותר וקטן מ־15 מטרים, אלא אם כן אישר לו המנהל אורך אחר, לאחר שנוכח לדעת כי הדבר נדרש בשל מגבלות מקום, ובלבד שזה לא יפחת מ־2 מטרים; {{ח:תתתת|(ב)}} באורך 2 מטרים לכל הפחות, לגבי מסלול הסעה המיועד לשמש מטוסים שהמרווח החיצוני בין כני הנסע הראשיים שלהם קטן מ־6 מטרים; {{ח:תתתת|(ג)}} בצורה וביחס כמפורט בתוספת מספר 3; {{ח:תתת|(3)}} נוכח בעל הרישיון לדעת כי הניגודיות בין הרקע של סימון המידע לבין המשטח שעליו הוא מסומן אינה מספקת, או שהמנהל הורה לו לעשות כן, יכלול בסימון המידע מסגרת לפי הוראות אלה: {{ח:תתתת|(א)}} אם הרקע של סימון המידע הוא בצבע צהוב – מסגרת בצבע שחור; {{ח:תתתת|(ב)}} אם הרקע של סימון המידע הוא בצבע שחור – מסגרת בצבע צהוב. {{ח:סעיף|58|סימוני מסלול סגור}} {{ח:תת|(א)}} בעל רישיון ישרטט, על מסלול או קטע של מסלול סגור, אם לצמיתות ואם באופן זמני, סימוני מסלול סגור {{מוקטן|(closed runway marking)}} לפי הוראות אלה: {{ח:תתת|(1)}} סימוני מסלול סגור ישורטטו בתחילתו ובסופו של המסלול או של קטע המסלול הסגור, וכן לאורכו של המסלול או קטע המסלול הסגור כך שהמרחק בין הסימונים לא יעלה על 300 מטרים; {{ח:תתת|(2)}} סימוני מסלול סגור יהיו בצורה, בגודל וביחס לפי איור משנה ”closed runway marking“ באיור ”Closed runway and taxiway markings“ בנספח 14. {{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בתקנת משנה (א), רשאי בעל רישיון שלא לשרטט, על מסלול או קטע של מסלול שנסגר לתקופה קצרה, סימוני מסלול סגור, אם הוא הבטיח כי תינתן אזהרה מתאימה בדבר סגירת המסלול או קטע ממנו באמצעות מגדל הפיקוח. {{ח:סעיף|59|סימוני מסלול הסעה סגור}} {{ח:תת|(א)}} בעל רישיון ישרטט, על מסלול הסעה או קטע של מסלול הסעה סגור, אם לצמיתות ואם באופן זמני, סימוני מסלול הסעה סגור {{מוקטן|(closed taxiway marking)}} לפי הוראות אלה: {{ח:תתת|(1)}} סימוני מסלול הסעה סגור יסומנו בתחילתו ובסופו של מסלול ההסעה או של קטע מסלול ההסעה הסגור, לפחות; {{ח:תתת|(2)}} סימוני מסלול הסעה סגור יהיו בצורה, בגודל וביחס לפי איור משנה ”closed taxiway marking“ באיור ”Closed runway and taxiway markings“ בנספח 14. {{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בתקנת משנה (א), רשאי בעל רישיון שלא לשרטט על מסלול הסעה או קטע של מסלול הסעה שנסגר לתקופה קצרה, סימוני מסלול הסעה סגור, אם הוא הבטיח כי תינתן אזהרה מתאימה בדבר סגירת מסלול ההסעה או קטע ממנו באמצעות מגדל הפיקוח. {{ח:סעיף|60|הסתרת סימונים ותאורות במסלול סגור או במסלול הסעה סגור}} {{ח:תת|(א)}} נסגר מסלול, מסלול הסעה או קטע שלהם לצמיתות, יסתיר בעל הרישיון את סימוני המסלול, סימוני מסלול ההסעה או הקטע האמור, לפי העניין. {{ח:תת|(ב)}} נסגר מסלול, מסלול הסעה או קטע שלהם, לא יפעיל בעל הרישיון את מערכת תאורות הגישה, תאורות המסלול, תאורות מסלול ההסעה או הקטע האמור, לפי העניין, אלא לצורך תחזוקתם או לצורך מבצעי אחר. {{ח:סעיף|61|סימוני טרום מפתן מסלול}} {{ח:ת}} בעל רישיון ישרטט, על משטח סלול שלפני מפתן מסלול, שאורכו עולה על 60 מטרים ושאינו מתאים לשימוש כלי טיס, סימוני טרום מפתן מסלול {{מוקטן|(pre-threshold marking)}}, לפי הוראות אלה: {{ח:תת|(1)}} סימוני טרום מפתן סלול ישתרעו לכל אורכו של המשטח הסלול כאמור; {{ח:תת|(2)}} סימוני טרום מפתן מסלול יהיו בצורה, בגודל וביחס לפי איור ”Pre-threshold marking“ בנספח 14. {{ח:קטע3|פרק ד סימן ג|סימן ג׳: שלטים}} {{ח:סעיף|62|הצבת שלטים}} {{ח:ת}} לא יפעיל בעל רישיון שדה תעופה אלא אם כן הציב בו שלטים {{מוקטן|(signs)}} לפי {{ח:פנימי|פרק ד סימן ג|סימן זה}}. {{ח:סעיף|63|מאפיינים כלליים של שלט}} {{ח:ת}} לא יציב בעל רישיון שלט לפי {{ח:פנימי|פרק ד סימן ג|סימן זה}} אלא אם כן מתקיימות בשלט הוראות אלה: {{ח:תת|(1)}} הוא עצם שביר; {{ח:תת|(2)}} גובהו מעל פני הקרקע {{מוקטן|(installed height)}} מאפשר מרווח בטוח בינו לבין כל מדחף או מנוע של כלי טיס, ובכל מקרה לא עולה על הגובה המפורט בעמודה ”installed (max)“ שבטבלה שעניינה ”Location distances for taxiing guidance signs including runway exit signs“ לנספח 14, למעט לגבי שלט מרחק נותר להמראה או לנחיתה; {{ח:תת|(3)}} הוא ממוקם במרחק מזערי מחלקו הסלול של מסלול או של מסלול הסעה, כמפורט בטבלה שעניינה ”Location distances for taxiing guidance signs including runway exit signs“ לנספח 14, לפי העניין; {{ח:תת|(4)}} לגבי שלט הנחיה מחייב {{מוקטן|(mandatory instruction sign)}} או שלט מידע {{מוקטן|(information sign)}} – הוא מלבני, כשצלעו הארוכה אופקית; {{ח:תת|(5)}} לא נעשה בו שימוש בצבע האדום, אלא על גבי שלט הנחיה מחייב; {{ח:תת|(6)}} הכיתוב על גביו הוא לפי המאפיינים לעניין זה שבתוספת מספר 4; {{ח:תת|(7)}} הוא בצבע לפי תוספת מספר 1 לעניין ”Colours for markings, signs and panels“; {{ח:תת|(8)}} אם הוא מיועד לשימוש על מסלול שמתקיים בו אחד מאלה, הוא מואר לפי תוספת מספר 4 לעניין זה: {{ח:תתת|(א)}} ערך הראות על מסלול המזערי שהוגדר כתנאי להפעלתו, קטן מ־800 מטרים; {{ח:תתת|(ב)}} הוא מסלול ממוכשר, המופעל בלילה; {{ח:תתת|(ג)}} הוא מסלול לא־ממוכשר שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 3 או 4, המופעל בלילה; {{ח:תת|(9)}} אם הוא מיועד לשימוש על מסלול לא־ממוכשר שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 1 או 2, המופעל בלילה, הוא מואר לפי תוספת מספר 4 לעניין זה או שהוא משיב אור {{מוקטן|(retroreflective)}}. {{ח:סעיף|64|שלט בעל תוכן משתנה}} {{ח:תת|(א)}} בעל רישיון יציב שלט בעל תוכן משתנה {{מוקטן|(variable message sign)}} אם מתקיים אחד מאלה: {{ח:תתת|(1)}} המידע המוצג בשלט תקף רק במהלך פרקי זמן מוגדרים; {{ח:תתת|(2)}} קיים צורך בהצגת תכנים שונים לחלופין. {{ח:תת|(ב)}} תצוגת שלט בעל תוכן משתנה שאינו בשימוש או שאירעה בו תקלה, תהיה ריקה. {{ח:תת|(ג)}} לא יעשה בעל רישיון שימוש בשלט בעל תוכן משתנה אלא אם כן פרק הזמן לשינוי התוכן על גבי השלט קצר ככל האפשר, ואינו עולה על 5 שניות. {{ח:סעיף|65|מאפיינים כלליים של שלט הנחיה מחייב}} {{ח:תת|(א)}} שלט הנחיה מחייב {{מוקטן|(mandatory instruction sign)}} יורכב מכיתוב של תווים בצבע לבן על רקע אדום. {{ח:תת|(ב)}} נוכח בעל הרישיון לדעת כי, בשל גורמים סביבתיים או אחרים, נדרש להדגיש את הניגודיות בין הכיתוב על גבי השלט לבין הרקע שלו, או שהמנהל הורה לו לעשות כן, יוסיף, סביב הקצוות החיצוניים של התווים, קו מיתאר בצבע שחור בעובי, לפי הוראות אלה: {{ח:תתת|(1)}} לגבי מסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 1 או 2 – 10 מילימטרים; {{ח:תתת|(2)}} לגבי מסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 3 או 4 – 20 מילימטרים. {{ח:סעיף|66|שלט כינוי מסלול}} {{ח:ת}} בעל רישיון יציב שלט כינוי מסלול {{מוקטן|(runway designation sign)}}, לפי הוראות אלה: {{ח:תת|(1)}} שלט כינוי מסלול יוצב בעמדת המתנה למסלול שסומנה בסימון עמדת המתנה למסלול בדפוס A2 לפי {{ח:פנימי|סעיף 49|תקנה 49(3)}}; {{ח:תת|(2)}} שלט כינוי מסלול ימוקם מכל צד של סימון עמדת ההמתנה למסלול, כשפניו לכיוון התנועה מעמדת ההמתנה למסלול אל המסלול עצמו; {{ח:תת|(3)}} הכיתוב על פני שלט כינוי מסלול יורכב מכינוי המסלול או המסלולים שאליהם מובילה עמדת ההמתנה למסלול, כך שהוא מציג את כינוים מנקודת מבטו של הממתין בעמדת ההמתנה, לפי איורי משנה ”runway designation of a runway extremity“ או ”runway designation of both extremities of a runway“ באיור ”Mandatory instruction signs“, לפי העניין, ולפי איור ”Examples of sign positions at taxiway/runway intersections“ בנספח 14. {{ח:סעיף|67|שלט עמדת המתנה קטגוריה I‏, II או III}} {{ח:ת}} בעל רישיון יציב שלט עמדת המתנה קטגוריה I‏, II או III‏ {{מוקטן|(category I, II or III holding position sign)}}, לפי הוראות אלה: {{ח:תת|(1)}} שלט עמדת המתנה קטגוריה I‏, II או III יוצב בעמדת המתנה למסלול שסומנה בסימון עמדת המתנה למסלול בדפוס B2 לפי {{ח:פנימי|סעיף 49|תקנה 49(4)}}; {{ח:תת|(2)}} שלט עמדת המתנה קטגוריה I‏, II או III ימוקם מכל צד של סימון עמדת ההמתנה למסלול, כשפניו לכיוון התנועה מעמדת ההמתנה למסלול, לכיוון המסלול; {{ח:תת|(3)}} הכיתוב על פני שלט עמדת המתנה קטגוריה I‏, II או III יורכב מכינוי המסלול או המסלולים שאליהם מובילה עמדת ההמתנה למסלול, בתוספת הכיתוב CAT I‏, CAT II‏, CAT III‏, CAT II/III, או CAT I/II/III, לפי העניין, לפי איורי משנה ”category I hold position“‏, ”category II hold position‏“, ”category III hold position‏“, ”category II and III hold position“ או ”category I, II and III hold position“, לפי העניין, באיור ”Mandatory instruction signs“, ולפי איור ”Examples of sign positions at taxiway/runway intersections“ לנספח 14. {{ח:סעיף|68|שלט עמדת המתנה למסלול}} {{ח:ת}} בעל רישיון יציב שלט עמדת המתנה למסלול {{מוקטן|(runway-holding position sign)}}, לפי הוראות אלה: {{ח:תת|(1)}} שלט עמדת המתנה למסלול יוצב בעמדת המתנה למסלול שנקבעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 27|תקנה 27(ב)}}; {{ח:תת|(2)}} שלט עמדת המתנה למסלול ימוקם מכל צד של עמדת ההמתנה למסלול, כשפניו לכיוון התנועה מעמדת ההמתנה למסלול לתוך האזור החודר למישורי הגבלת המכשולים או לתוך אזור חיוני ILS או אזור רגיש ILS, לפי העניין; {{ח:תת|(3)}} הכיתוב על פני שלט עמדת המתנה למסלול יורכב מכינוי מסלול ההסעה שעליו מקוימת עמדת ההמתנה, בתוספת מספר ייחודי לאותה עמדת המתנה, לפי איור משנה ”runway-holding position“ באיור ”Mandatory instruction signs“ בנספח 14. {{ח:סעיף|69|שלט אין כניסה}} {{ח:ת}} בעל רישיון יציב שלט אין כניסה {{מוקטן|(NO ENTRY sign)}}, לפי הוראות אלה: {{ח:תת|(1)}} שלט אין כניסה יוצב בכניסה לאזור שהכניסה אליו אסורה; {{ח:תת|(2)}} שלט אין כניסה ימוקם מכל צד של מסלול ההסעה, כשפניו לכיוון התנועה לאזור שהכניסה אליו אסורה; {{ח:תת|(3)}} האיור על פני שלט אין כניסה יהיה לפי איור משנה ”NO ENTRY“ באיור ”Mandatory instruction signs“ בנספח 14. {{ח:סעיף|70|שלט עמדת המתנה על דרך לכלי רכב}} {{ח:ת}} בעל רישיון יציב שלט עמדת המתנה על דרך לכלי רכב {{מוקטן|(road-holding position sign)}} בעמדת המתנה על דרך לכלי רכב שנקבעה לפי {{ח:פנימי|סעיף 29|תקנה 29}}, לפי הוראות אלה: {{ח:תת|(1)}} שלט עמדת המתנה על דרך לכלי רכב ימוקם בצידה הימני של עמדת ההמתנה, במרחק של 1.50 מטרים מצד הדרך; {{ח:תת|(2)}} שלט עמדת המתנה על דרך לכלי רכב יהיה לפי {{ח:חיצוני|תקנות התעבורה#סעיף 16|תקנה 16 לתקנות התעבורה}}, לגבי ההוראות שעניינן ”עצור! תן זכות קדימה לתנועה בדרך החוצה לרבות מסילה“ ויכלול גם, אם בעל הרישיון נוכח לדעת כי הדבר נדרש להבטחת בטיחות התנועה מעמדת ההמתנה, את אלה: {{ח:תתת|(א)}} כיתוב, בשפה העברית, האוסר המשך תנועה בלא מירשה ממגדל הפיקוח; {{ח:תתת|(ב)}} שלט מיקום לפי {{ח:פנימי|סעיף 77|תקנה 77}}; {{ח:תת|(3)}} שלט עמדת המתנה על דרך לכלי רכב המיועד לשימוש בלילה יואר או יהיה משיב אור {{מוקטן|(retroreflective)}}, {{ח:פנימי|סעיף 63|ותקנה 63(8) ו־(9)}} לא תחול לגבי שלט כאמור. {{ח:סעיף|71|מאפיינים כלליים של שלט מידע}} {{ח:ת}} נוכח בעל רישיון לדעת שיש צורך מבצעי לזהות באמצעות שלט, מיקום מסוים או למסור מידע לגבי ניתוב התנועה או שהמנהל הורה לו לעשות כך, יציב שלט מידע {{מוקטן|(information sign)}} לפי הוראות אלה: {{ח:תת|(1)}} שלט מידע ימוקם ככל האפשר, בצידו השמאלי של מסלול ההסעה שבצידו הוא מוצב; {{ח:תת|(2)}} שלט מידע שאינו שלט מיקום לפי {{ח:פנימי|סעיף 77|תקנה 77}}, יורכב מכיתוב של תווים בצבע שחור על רקע צהוב; {{ח:תת|(3)}} שלט מידע שהוא שלט מיקום יורכב מכיתוב של תווים בצבע צהוב על רקע שחור, ואם לא נלווה אליו כל שלט אחר – גם ממסגרת בצבע צהוב, לפי איור משנה ”location“ באיור ”Information signs“ בנספח 14; {{ח:תת|(4)}} לא יוצב שלט מידע שאינו שלט מיקום בצד שלט הנחיה מחייב; {{ח:תת|(5)}} שלט מידע בהצטלבות מסלולי הסעה, ימוקם לפני ההצטלבות, לפי הוראות אלה: {{ח:תתת|(א)}} אם קיים סימון עמדת המתנת ביניים – בקו אחד עם סימון עמדת המתנת הביניים; {{ח:תתת|(ב)}} אם לא קיים סימון עמדת המתנת ביניים – במרחק מציר מסלול ההסעה החוצה שלא יפחת מהאורכים האלה: {{ח:תתתת|(1)}} 60 מטרים – לגבי מסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 3 או 4; {{ח:תתתת|(2)}} 40 מטרים – לגבי מסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 1 או 2. {{ח:סעיף|72|שלט פינוי מסלול}} {{ח:ת}} נוכח בעל רישיון לדעת שיש צורך מבצעי לזהות יציאה ממסלול למסלול הסעה, או שהמנהל הורה לו לעשות כן, יציב שלט פינוי מסלול {{מוקטן|(runway exit sign)}} לפי הוראות אלה: {{ח:תת|(1)}} הוא ימוקם באותו צד של המסלול שאליו פונה היציאה מהמסלול, {{ח:פנימי|סעיף 71|ותקנה 71(1)}} לא תחול לגבי שלט כאמור; {{ח:תת|(2)}} הוא ימוקם לצד המסלול בנקודה על קו ניצב לנקודת ההשקה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 46|בתקנה 46(ג)(1)(ב)}}; {{ח:תת|(3)}} הכיתוב על גביו יהיה לפי הוראות אלה: {{ח:תתת|(א)}} הוא יורכב מכינוי מסלול ההסעה שאליו נעשית היציאה מהמסלול ומחץ המורה את הכיוון שבו יש לנוע, שיהיה לפי אלה: {{ח:תתתת|(1)}} מוטה בזווית של 45 מעלות ביחס לכינוי מסלול ההסעה – אם היציאה היא למסלול הסעה לפינוי מהיר; {{ח:תתתת|(2)}} ניצב לכינוי מסלול ההסעה – אם היציאה היא למסלול הסעה שאינו מסלול הסעה לפינוי מהיר; {{ח:תתת|(ב)}} הוא יהיה לפי איורי המשנה ”runway exit“ באיור ”Information signs“ בנספח 14. {{ח:סעיף|73|שלט מסלול פנוי}} {{ח:ת}} בעל רישיון יציב שלט מסלול פנוי {{מוקטן|(runway vacated sign)}} אחרי כל יציאה ממסלול, לפי הוראות אלה: {{ח:תת|(1)}} שלט מסלול פנוי ימוקם – {{ח:תתת|(א)}} לכל הפחות בצד אחד של מסלול ההסעה, וככל האפשר משני צידי מסלול ההסעה; {{ח:תתת|(ב)}} בקו עמדת ההמתנה למסלול שעל גבי מסלול ההסעה שאליו מובילה היציאה מהמסלול, ואם היו על מסלול ההסעה כאמור מספר עמדות המתנה למסלול – בקו עמדת המתנה למסלול הרחוקה ביותר מהמסלול; {{ח:תתת|(ג)}} כשפניו לכיוון התנועה מהמסלול לעמדת ההמתנה למסלול; {{ח:תת|(2)}} הכיתוב על גבי שלט מסלול פנוי יהיה בצורה של סימון עמדת ההמתנה למסלול בדפוס {{מוקטן|(pattern)}} A2, לפי איורי משנה שעניינם ”runway vacated“ באיור ”Information signs“ בנספח 14. {{ח:סעיף|74|שלט מרחק המראה זמין מהצטלבות}} {{ח:ת}} נוכח בעל רישיון לדעת שיש צורך מבצעי לציין את מרחק ההמראה הזמין מהצטלבות בין מסלול לבין מסלול הסעה, או שהמנהל הורה לו לעשות כן, יציב שלט מרחק המראה זמין מהצטלבות {{מוקטן|(intersection take-off sign)}}, לפי הוראות אלה: {{ח:תת|(1)}} שלט מרחק המראה זמין מהצטלבות ימוקם בצידו השמאלי של מסלול ההסעה שבצידו הוא מוצב; {{ח:תת|(2)}} המרחק בין שלט המראה זמין מהצטלבות לבין ציר מסלול ההמראה, לא יפחת מהאורכים האלה: {{ח:תתת|(א)}} 60 מטרים – לגבי מסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 3 או 4; {{ח:תתת|(ב)}} 45 מטרים – לגבי מסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 1 או 2; {{ח:תת|(3)}} הכיתוב על גבי שלט מרחק המראה זמין מהצטלבות יורכב ממספר המשקף את מרחק ההמראה הזמין במטרים בצירוף האות m, ומחץ המורה את כיוון הפנייה לצורך ההמראה, שיהיה ניצב למספר כאמור, לפי איורי משנה ”intersection take-off“ באיור ”Information signs“ בנספח 14. {{ח:סעיף|75|שלט יעד}} {{ח:ת}} נוכח בעל רישיון לדעת שיש צורך מבצעי לציין את הכיוון ליעד מסוים בשדה התעופה, כגון רחבה מסוימת או אזור פריקה וטעינה של כלי טיס, יציב שלט יעד {{מוקטן|(destination sign)}}, לפי הוראות אלה: {{ח:תת|(1)}} הכיתוב על גבי שלט יעד יורכב מאותיות, ספרות או שילוב של השניים, המזהה את היעד, ומחץ המורה את כיוון היעד, לפי איור משנה ”destination“ באיור ”Information signs“ בנספח 14; {{ח:תת|(2)}} לא יוצב שלט הכוונה לפי {{ח:פנימי|סעיף 76|תקנה 76}} או שלט מיקום לפי {{ח:פנימי|סעיף 77|תקנה 77}} בצמוד לשלט יעד, אלא אם כן אישר זאת המנהל. {{ח:סעיף|76|שלט הכוונה}} {{ח:ת}} נוכח בעל רישיון לדעת שיש צורך מבצעי לזהות כינוי וכיוון של מסלולי הסעה בהצטלבות, יציב שלט הכוונה {{מוקטן|(direction sign)}} לפי הוראות אלה: {{ח:תת|(1)}} הכיתוב על גבי שלט הכוונה יורכב מאותיות, או משילוב של אותיות וספרות, המזהים את מסלול ההסעה שאליו מכוון השלט, ומחץ המורה את כיוון ההסעה למסלול ההסעה המזוהה, לפי איורי המשנה שעניינם ”direction“ באיור ”Information signs“ בנספח 14; {{ח:תת|(2)}} מספר שלטי הכוונה שיש להציב זה בצד זה, ימוקמו בסדר כזה שזווית החיצים המורים את כיוון ההסעה שעל גביהם תלך ותגדל ביחס לאנך, לפי מסלולי ההסעה שאותם הם מזהים; {{ח:תת|(3)}} כל שלט הכוונה שעניינו פנייה שמאלה ימוקם משמאלו של שלט המיקום, וכל שלט הכוונה שעניינו פנייה ימינה, ימוקם מימינו של שלט המיקום, למעט בצומת שאותו חוצה מסלול הסעה יחיד, שאז רשאי בעל הרישיון למקם את שלט ההכוונה מימין לשלט המיקום; {{ח:תת|(4)}} שלטי הכוונה צמודים יופרדו זה מזה באמצעות קו אנכי שחור. {{ח:סעיף|77|שלט מיקום}} {{ח:ת}} בעל רישיון יציב שלט מיקום {{מוקטן|(location sign)}},לפי הוראות אלה: {{ח:תת|(1)}} שלט מיקום יוצב בכל אחד מאלה: {{ח:תתת|(א)}} בצידו המרוחק של שלט כינוי מסלול ממסלול ההסעה, לפי איור ”Examples of sign positions at taxiway/runway intersections“ בנספח 14; {{ח:תתת|(ב)}} בצידו המרוחק ממסלול ההסעה של שלט מסלול פנוי, לפי איור משנה ”runway vacated“ באיור ”Information signs“ בנספח 14; {{ח:תתת|(ג)}} בצד שלט הכוונה, לפי איורי המשנה שעניינם ”direction“ באיור ”Information signs“ בנספח 14; {{ח:תתת|(ד)}} אם יש צורך מבצעי לזהות מסלול הסעה ביציאה מרחבה או לאחר הצטלבות; {{ח:תתת|(ה)}} אם יש צורך מבצעי לזהות עמדת המתנת ביניים; {{ח:תת|(2)}} שלט מיקום לא יוצב על מסלול, ובכלל זה בהצטלבות בין מסלולים, למעט לפי האמור {{ח:פנימי|סעיף 38|בתקנה 38(ב)}}; {{ח:תת|(3)}} הכיתוב על גבי שלט מיקום יורכב מכינוי מסלול ההסעה או הרחבה שעליה נמצא כלי הטיס, ולא יכלול חיצים; {{ח:תת|(4)}} נדרש לזהות כל אחת מכמה עמדות המתנת ביניים לאורך אותו מסלול הסעה – יורכב הכיתוב על גבי שלט המיקום מכינוי עמדת המתנת הביניים לפי {{ח:פנימי|סעיף 28|תקנה 28(3)}}. {{ח:סעיף|78|סימון צומת ”T“}} {{ח:ת}} נוכח בעל רישיון לדעת כי מסלול הסעה מסתיים בצומת דוגמת צומת ”T“ וקיים צורך מבצעי לזהות את סיום מסלול ההסעה, יזהה את סיומו באמצעות מחסום, שלט הכוונה או כל עזר חזותי מתאים, שימוקם מעבר לצומת כשפניו לכיוון מסלול ההסעה. {{ח:סעיף|79|שלט עמדת בדיקת VOR}} {{ח:ת}} בעל רישיון יציב שלט עמדת בדיקת VOR‏ {{מוקטן|(VOR aerodrome checkpoint sign)}} בסמוך לעמדת בדיקת VOR, לפי הוראות אלה: {{ח:תת|(1)}} שלט עמדת בדיקת VOR ימוקם קרוב ככל האפשר לעמדת הבדיקה שבסמוך אליה הוא מוצב, כך שהכיתוב שעל גביו ייראה מתא הטייס של כלי טיס העומד כנדרש על גבי סימון העמדה לפי {{ח:פנימי|סעיף 51|תקנה 51}}; {{ח:תת|(2)}} שלט עמדת בדיקת VOR יורכב מכיתוב בצבע שחור על רקע צהוב; {{ח:תת|(3)}} הכיתוב על גבי שלט עמדת בדיקת VOR יהיה לפי איורי המשנה ”where no DME is collocated with the VOR“ או ”where a DME is collocated with the VOR“ באיור ”VOR aerodrome checkpoint sign“ לנספח 14, לפי העניין. {{ח:סעיף|80|שלט מיקום עמדת חניה}} {{ח:ת}} ככל האפשר, בעל רישיון יציב שלט מיקום עמדת חניה {{מוקטן|(aircraft stand identification sign)}} בכל עמדת חניה, לפי הוראות אלה: {{ח:תת|(1)}} שלט מיקום עמדת חניה ימוקם כך שייראה בבירור מתא הטייס של כלי טיס טרם הכניסה לעמדת החניה; {{ח:תת|(2)}} שלט מיקום עמדת חניה יורכב מכיתוב בצבע שחור על רקע צהוב; {{ח:תת|(3)}} הכיתוב על גבי שלט מיקום עמדת חניה יהיה כינוי עמדת החניה. {{ח:סעיף|81|שלטי מרחק נותר להמראה או לנחיתה}} {{ח:ת}} החליט בעל רישיון להציב שלטי מרחק נותר להמראה או לנחיתה {{מוקטן|(runway distance remaining sign)}} (בתקנה זו – שלטי מרחק נותר), לא יפעיל את המסלול אלא אם כן מתקיימות הוראות אלה: {{ח:תת|(1)}} שלטי המרחק הנותר ממוקמים – {{ח:תתת|(א)}} משני צידיו של המסלול לכל אורכו, אלא אם כן אישר המנהל לבעל הרישיון למקמם מצד אחד של המסלול, לאחר שנוכח לדעת כי בשל תנאי המסלול וסביבתו לא ניתן למקמם משני צידי המסלול; {{ח:תתת|(ב)}} במרחק מצד המסלול, כהגדרתו {{ח:פנימי|סעיף 42|בתקנה 42(ג)}}, מחוץ למסלול, כמפורט בטבלה שעניינה ”Location distances for runway distance remaining signs“ לנספח 14, בשים לב לרכיב הספרה בקוד המסלול של המסלול שלצידו הם ממוקמים; {{ח:תתת|(ג)}} במרחק אורכי של 300 מטרים לערך בין שלט לשלט מכל צד של המסלול ובמרחק שווה מציר המסלול, ואם הם ממוקמים משני צידי המסלול – גם במקביל זה לזה; {{ח:תת|(2)}} הכיתוב על גבי שלטי המרחק הנותר מורכב מתווים בצבע לבן על רקע שחור; {{ח:תת|(3)}} שלטי המרחק הנותר ערוכים בתצורה {{מוקטן|(configuration)}} כמפורט בצרופה א׳ לעניין ”Runway distance remaining signs (RDRSs)“, בשים לב לאורך המסלול; {{ח:תת|(4)}} כל שלטי המרחק הנותר הם בעלי אותם ממדים, וממדיהם אינם עולים על אלה המפורטים בטבלה שעניינה ”Location distances for runway distance remaining signs“ לנספח 14, בשים לב לרכיב הספרה בקוד המסלול של המסלול שלצידו הם ממוקמים. {{ח:סעיף|82|שלטי אזור לא שמיש וסימוני אזור לא שמיש}} {{ח:תת|(א)}} נוכח בעל רישיון לדעת כי מתקיים אחד מאלה וכי יש צורך מבצעי בהצבת שלטים לצורך הפעלה בטוחה, או שהמנהל הורה לו לעשות כן, יציב שלטי אזור לא שמיש {{מוקטן|(unserviceability signs)}}, לפי תקנה זו: {{ח:תתת|(1)}} יש שינוי זמני במרחקים המוצהרים של מסלול; {{ח:תתת|(2)}} יש שינוי זמני במסלול הסעה או הרחבה. {{ח:תת|(ב)}} בעל רישיון יסיר שלטים קיימים המספקים מידע לא מספיק או מידע מטעה לגבי אזור לא שמיש או יכסה אותם כך שלא יספקו עוד מידע כאמור. {{ח:תת|(ג)}} לא יציב בעל רישיון שלטי אזור לא שמיש אם תוכנם סותר את המידע שבפרסומי המידע התעופתי המתאימים. {{ח:תת|(ד)}} בעל רישיון יציב שלטי אזור לא שמיש לפי הוראות אלה: {{ח:תתת|(1)}} באזור התנועה, במקום שלדעתו ישרת את הצורך המבצעי בקביעתם וכך שאינם מסתירים עזרים חזותיים אחרים ואינם מספקים מידע שסותר את זה שבעזרים חזותיים אחרים; {{ח:תתת|(2)}} הם מורכבים מכיתוב בצבע שחור על רקע כתום וממסגרת בצבע שחור ברוחב כמפורט להלן: {{ח:תתתת|(א)}} לגבי מסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 1 או 2 – 10 מילימטרים; {{ח:תתתת|(ב)}} לגבי מסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 3 או 4 – 20 מילימטרים; {{ח:תתת|(3)}} תוכנו של הכיתוב על גביהם מורכב מהודעה קריאה, בהירה ופשוטה, שבה המידע השימושי ההכרחי להפעלה הבטוחה; {{ח:תתת|(4)}} הם משיבי אור; {{ח:תתת|(5)}} בתוספת שתי תאורות בצבע אדום או צהוב, שיהבהבו בעת ובעונה אחת, שימוקמו לפי איור ”Examples of unserviceability signs“ לנספח 14 – אם נוכח בעל הרישיון לדעת שיש להגדיל את הבולטות של השלטים. {{ח:תת|(ה)}} נוכח בעל רישיון לדעת כי מתקיים אחד מאלה, או שהמנהל הורה לו לעשות כן, ישרטט סימון אזור לא שמיש {{מוקטן|(unserviceability marking)}} מתאים: {{ח:תתת|(1)}} הדבר נדרש לשם הפעלה בטוחה של שדה התעופה – שאז ישרטט בעל הרישיון סימון אזור לא שמיש נוסף על שלטי אזור לא שמיש; {{ח:תתת|(2)}} הצבת שלטי אזור לא שמיש אינה אפשרית. {{ח:תת|(ו)}} בעל רישיון ישרטט סימון אזור לא שמיש כאמור בתקנת משנה (ה) על משטח אזור התנועה וימקם אותו במקום שלדעתו ישרת את הצורך המבצעי וכך שיהיה קריא מתא הטייס של כלי טיס המתקרב אליו. {{ח:תת|(ז)}} סימון אזור לא שמיש כאמור בתקנת משנה (ה), יורכב מכיתוב בצבע שחור על רקע כתום וממסגרת בצבע שחור, ויהיה לפי הוראות אלה: {{ח:תתת|(1)}} הכיתוב יהיה בצורה וביחס כמפורט בתוספת מספר 3; {{ח:תתת|(2)}} הרקע יהיה מלבני, וישתרע למרחק של 0.50 מטרים לפחות מקצות הכיתוב, לאורכו ולרוחבו. {{ח:קטע3|פרק ד סימן ד|סימן ד׳: מסמנים}} {{ח:סעיף|83|קביעת מסמנים}} {{ח:ת}} לא יציב בעל הרישיון מסמנים {{מוקטן|(markers)}} בשדה התעופה אלא אם כן מתקיימות במסמנים הוראות {{ח:פנימי|פרק ד סימן ד|סימן זה}}. {{ח:סעיף|84|מאפיינים כלליים של מסמן}} {{ח:ת}} מסמן יהיה – {{ח:תת|(1)}} עצם שביר, למעט מסמן ציר מסלול הסעה שלגביו תחול {{ח:פנימי|סעיף 88|תקנה 88(ד)(4) {{ח:הערה|[צ״ל: תקנה 88(ג)(4)]}}}}; {{ח:תת|(2)}} מותקן בגובה שמאפשר מרווח בטוח בינו לבין כל מדחף או מנוע של כלי טיס; {{ח:תת|(3)}} בצבע לפי תוספת מספר 1 לעניין ”Colours for markings, signs and panels“. {{ח:סעיף|85|מסמני גבולות מסלול לא סלול}} {{ח:תת|(א)}} נוכח בעל רישיון לדעת כי לא ניתן להבחין בבירור בין משטח מסלול לא סלול לבין פני הקרקע סביבו, יציב מסמני גבולות מסלול לא סלול {{מוקטן|(unpaved runway edge markers)}}. {{ח:תת|(ב)}} בעל רישיון יציב מסמני גבולות מסלול לא סלול במסלול לפי הוראות אלה: {{ח:תתת|(1)}} אם הוצבו סביבם תאורות מסלול – הם משולבים בקיבועי התאורות; {{ח:תתת|(2)}} אם לא הוצבו סביבם תאורות מסלול – הם שטוחים ומלבניים או חרוטיים, וממוקמים כך שכל המסמנים יחד מתחמים בצורה ברורה את המסלול הלא סלול; {{ח:תתת|(3)}} מסמן שטוח ומלבני יהיה באורך מזערי של 3 מטרים וברוחב מזערי של מטר אחד, והצלע הארוכה שלו תהיה מקבילה לציר המסלול; {{ח:תתת|(4)}} מסמן חרוטי יהיה בגובה מרבי של 0.50 מטרים. {{ח:סעיף|86|מסמני גבולות שטח עצירה}} {{ח:תת|(א)}} נוכח בעל רישיון לדעת כי לא ניתן להבחין בבירור בין משטח שטח העצירה לבין פני הקרקע סביבו, יציב מסמני גבולות שטח עצירה {{מוקטן|(stopway edge markers)}}. {{ח:תת|(ב)}} בעל רישיון יציב מסמני גבולות שטח עצירה שהם שונים באופן מספק ממסמני גבולות מסלול לא סלול, כך שיובטח שאין בלבול בין שני סוגי המסמנים. {{ח:סעיף|87|מסמני גבולות מסלול הסעה}} {{ח:תת|(א)}} בעל רישיון יציב מסמני גבולות מסלול הסעה {{מוקטן|(taxiway edge markers)}}, במסלול הסעה שרכיב הספרה של קוד הייחוס שלו הוא 1 או 2 שלא קיימות לגביו תאורות ציר מסלול הסעה, תאורות צידי מסלול הסעה או מסמני ציר מסלול הסעה. {{ח:תת|(ב)}} בעל רישיון ימקם מסמני גבולות מסלול הסעה לפי נספח 14 לעניין מיקום {{מוקטן|(Location)}} של ”Taxiway edge lights“, בשינויים המחויבים. {{ח:תת|(ג)}} לא יציב בעל רישיון מסמן גבול מסלול הסעה אלא אם כן מתקיימות בו הוראות אלה: {{ח:תתת|(1)}} הוא משיב אור; {{ח:תתת|(2)}} הוא בצבע כחול; {{ח:תתת|(3)}} הוא בעל צורה מלבנית מנקודת מבטו של הטייס, ושטח הפנים שלו מנקודת המבט כאמור לא קטן מ־150 סנטימטרים רבועים. {{ח:סעיף|88|מסמני ציר מסלול הסעה}} {{ח:תת|(א)}} בעל רישיון יציב מסמני ציר מסלול הסעה {{מוקטן|(taxiway centre line markers)}} במקרים האלה: {{ח:תתת|(1)}} על מסלול הסעה שרכיב הספרה של קוד הייחוס שלו הוא 1 או 2 שלא קיימות לגביו תאורות ציר מסלול הסעה, תאורות צידי מסלול הסעה או מסמני גבולות מסלול הסעה; {{ח:תתת|(2)}} על מסלול הסעה שרכיב הספרה של קוד הייחוס שלו הוא 3 או 4 שלא קיימות לגביו תאורות ציר מסלול הסעה, אם נוכח בעל הרישיון לדעת שהדבר נדרש לשיפור ההנחיה שמספקים סימוני ציר מסלול ההסעה. {{ח:תת|(ב)}} בעל רישיון ימקם מסמני ציר מסלול הסעה לפי הוראות אלה: {{ח:תתת|(1)}} לפי נספח 14 לעניין מיקום {{מוקטן|(Location)}} של ”Taxiway centre line lights“, בשינויים המחויבים; {{ח:תתת|(2)}} על גבי סימון ציר מסלול ההסעה, אלא אם כן הדבר אינו אפשרי, שאז כל מסמן ימוקם במרחק שלא יעלה על 0.30 מטרים מסימון ציר מסלול ההסעה. {{ח:תת|(ג)}} לא יציב בעל רישיון מסמן ציר מסלול הסעה אלא אם כן מתקיימות בו הוראות אלה: {{ח:תתת|(1)}} הוא משיב אור; {{ח:תתת|(2)}} הוא בצבע ירוק; {{ח:תתת|(3)}} הוא בעל צורה מלבנית מנקודת מבטו של הטייס, וכך ששטח הפנים שלו מנקודת המבט כאמור לא קטן מ־20 סנטימטרים רבועים; {{ח:תתת|(4)}} בעל הרישיון בדק ומצא כי המסמן מתוכן ומותקן כך שהוא יכול לעמוד בדריסה של גלגלי כלי טיס בלי שייגרם כתוצאה מכך נזק לכלי הטיס או למסמן עצמו. {{ח:סעיף|89|מסמני גבולות מסלול הסעה לא סלול}} {{ח:תת|(א)}} נוכח בעל רישיון לדעת כי לא ניתן להבחין בבירור בין משטח מסלול הסעה לא סלול לבין פני הקרקע סביבו, יציב מסמני גבולות מסלול הסעה לא סלול {{מוקטן|(unpaved taxiway edge markers)}}. {{ח:תת|(ב)}} בעל רישיון ימקם מסמני גבולות מסלול הסעה לא סלול לפי הוראות אלה: {{ח:תתת|(1)}} אם הוצבו סביבם תאורות מסלול הסעה – הם משולבים בקיבועי התאורות; {{ח:תתת|(2)}} אם לא הוצבו סביבם תאורות מסלול הסעה – הם חרוטיים, וממוקמים כך שכל המסמנים יחד מתחמים בצורה ברורה את מסלול ההסעה הלא סלול. {{ח:סעיף|90|מסמני אזור לא שמיש, תאורות אזור לא שמיש ותאורות מסלול סגור}} {{ח:תת|(א)}} נוכח בעל רישיון לדעת כי חלק של מסלול הסעה, רחבה או מפרץ המתנה אינו מתאים לתנועת כלי טיס אבל ניתן לעוקפו בצורה בטוחה (להלן בתקנה זו – אזור לא שמיש), יציב בו מסמני אזור לא שמיש, ואם החלק כאמור נמצא באזור תנועה המשמש בלילה – גם תאורות אזור לא שמיש, לפי תקנה זו. {{ח:תת|(ב)}} בעל רישיון יציב מסמני אזור לא שמיש ותאורות אזור לא שמיש לפי הוראות אלה: {{ח:תתת|(1)}} מסמני אזור לא שמיש ותאורות אזור לא שמיש ימוקמו במרווחים קרובים, כך שיתחמו את האזור הלא שמיש, ולגבי תאורות אזור לא שמיש – גם לפי צרופה א׳ לעניין ”Lighting of unserviceable areas“; {{ח:תתת|(2)}} מסמני אזור לא שמיש יורכבו ממספר מיתקנים ניצבים ובולטים שהם אחד מאלה: {{ח:תתתת|(א)}} דגל שמתקיימים בו אלה: {{ח:תתתתת|(1)}} שטחו 0.50 מטרים רבועים לפחות; {{ח:תתתתת|(2)}} צבעו אדום, כתום או צהוב או שילוב של אחד מאלה עם הצבע הלבן; {{ח:תתתת|(ב)}} חרוט {{מוקטן|(cone)}}, שמתקיימים בו אלה: {{ח:תתתתת|(1)}} גובהו 0.50 מטרים מעל פני הקרקע שעליה הוא מוצב לפחות; {{ח:תתתתת|(2)}} צבעו אדום, כתום או צהוב או שילוב של אחד מאלה עם הצבע הלבן; {{ח:תתתת|(ג)}} לוח סימון, שמתקיימים בו אלה: {{ח:תתתתת|(1)}} גובהו 0.50 מטרים מעל פני הקרקע שעליה הוא מוצב לפחות; {{ח:תתתתת|(2)}} אורכו 0.90 מטרים לפחות; {{ח:תתתתת|(3)}} הוא צבוע, לסירוגין, בפסים אנכיים בצבעים אדום ולבן או כתום ולבן; {{ח:תתת|(3)}} תאורות אזור לא שמיש יורכבו מתאורות המאירות באור קבוע בצבע אדום; עוצמת האור האדום תבטיח את בולטותו לעומת עוצמת תאורות סמוכות ולעומת רמת התאורה הכללית שלעומתה הוא נצפה בדרך כלל, ולא תפחת מ־‎10 cd; {{ח:תתת|(4)}} במסלול שמיש או במסלול הסעה שמיש הפועל בלילה, המצטלב עם מסלול, מסלול הסעה או קטע שלהם שנסגר, יציב בעל הרישיון, נוסף על סימוני אזור לא שמיש, גם תאורות אזור לא שמיש לפי הוראות אלה: {{ח:תתתת|(א)}} הן מוצבות לאורך הכניסה לאזור הלא שמיש; {{ח:תתתת|(ב)}} הן מוצבות כך שהרווח ביניהן אינו עולה על 3 מטרים. {{ח:תת|(ג)}} בעל רישיון יציב תאורות מסלול סגור {{מוקטן|(closed runway lighting)}} על מסלול סגור באופן זמני או שנאסר לנחות עליו באופן זמני, ושקיימות בו תאורות מסלול, אם הוא נוכח לדעת שהדבר נדרש לבטיחות הטיסה או שהמנהל הורה לו לעשות כן, לפי הוראות אלה: {{ח:תתת|(1)}} הן ימוקמו בכל קצה של המסלול, על ציר המסלול; {{ח:תתת|(2)}} הן יהיו כך שמתקיימות בהן הוראות אלה: {{ח:תתתת|(א)}} מנקודת מבטו של טייס העושה שימוש במסלול הן נראות כאילו הן ניצבות בפניו; {{ח:תתתת|(ב)}} הן בצורה וביחס {{מוקטן|(proportions)}} לפי איור ”Example of equivalent elevated closed runway lighting with five lights per branch“ בנספח 14, וכוללות חמש תאורות לפחות על כל זרוע; תאורות אלה ממוקמות במרווחים שווים זו מזו, ובמרווחים כמפורט בטבלה שעניינה ”Minimum interval between closed runway lights centres“ לנספח 14, לפחות; {{ח:תתת|(3)}} הן יאירו באורות מהבהבים בצבע לבן לכיוון הגישה למסלול, וקצב הבהובן יהיה כך שהן דולקות למשך שנייה אחת וכבות למשך שנייה אחת, בכל פעם; {{ח:תתת|(4)}} הן יהיו כך שבמקרה של כשל במערכת ההבהוב שלהן, הן יעברו באופן אוטומטי להאיר באור קבוע בצבע לבן; {{ח:תתת|(5)}} הן יהיו כך שמערכות אספקת הכוח החשמלי שלהן והשליטה בהן יאפשרו להפעיל אותן באופן עצמאי מתאורות מסלול אחרות; {{ח:תתת|(6)}} עוצמתן ופיזור הקרן שלהן {{מוקטן|(beam spread)}} הם כאמור {{ח:פנימי|סעיף 92|בתקנה 92(ד)}}. {{ח:קטע3|פרק ד סימן ה|סימן ה׳: תאורות}} {{ח:סעיף|91|קביעת תאורות}} {{ח:ת}} לא יפעיל בעל רישיון שדה תעופה אלא אם כן הציב בו תאורות {{מוקטן|(lights)}} לפי {{ח:פנימי|פרק ד סימן ה|סימן זה}}. {{ח:סעיף|92|מאפיינים כלליים של תאורות}} {{ח:תת|(א)}} לא יציב בעל רישיון תאורת מסלול, תאורת שטח עצירה או תאורת מסלול הסעה שהיא תאורה מוגבהת {{מוקטן|(elevated)}}, אלא אם כן מתקיימות בה הוראות אלה: {{ח:תתת|(1)}} היא עצם שביר; {{ח:תתת|(2)}} היא מותקנת בגובה המאפשר מרווח בטוח בינה לבין כל מדחף או מנוע של כלי טיס; {{ח:תתת|(3)}} היא מסומנת כך שתובטח בולטותה {{מוקטן|(conspicuous)}} ביום. {{ח:תת|(ב)}} לא יציב בעל רישיון מערכת תאורות גישה {{מוקטן|(approach lighting system)}}, אלא אם כן מתקיימות בה הוראות אלה: {{ח:תתת|(1)}} התאורות המרכיבות אותה והמבנים התומכים בהן הם עצם שביר, ואולם לגבי אלה המשתרעות למרחק גדול מ־300 מטרים ממפתן המסלול יחולו הוראות אלה: {{ח:תתתת|(א)}} אם גובה המבנה התומך כאמור גבוה מ־12 מטרים – רק התאורה הנתמכת ו־12 המטרים העליונים של המבנה התומך יהיו עצם שביר; {{ח:תתתת|(ב)}} אם המבנה התומך כאמור מוקף בעצמים לא שבירים – רק התאורה הנתמכת והחלק של המבנה התומך המיתמר מעל לגובה העצמים הלא שבירים יהיו עצם שביר; {{ח:תתת|(2)}} נוכח בעל הרישיון לדעת כי המבנה התומך כאמור אינו בולט בצורה מספקת לעומת סביבתו {{מוקטן|(conspicuous)}} או שהמנהל הורה לו לעשות כן, יסמנו כך שיבלוט ביום ובלילה. {{ח:תת|(ג)}} לא יציב בעל רישיון קיבוע תאורה השקוע במשטח אזור התנועה {{מוקטן|(light fixtures inset in the surface)}} אלא אם כן בדק ומצא כי קיבוע התאורה מתוכן ומותקן כך שמתקיימות בו הוראות אלה: {{ח:תתת|(1)}} הוא יכול לעמוד בדריסה של גלגלי כלי טיס בלי שייגרם כתוצאה מכך נזק לכלי הטיס או לתאורה עצמה; {{ח:תתת|(2)}} החום הנוצר בממשק שבין התאורה שבו לבין צמיג כלי טיס, כתוצאה מהולכה או קרינה {{מוקטן|(conduction or radiation)}}, לא עולה על 160 מעלות צלזיוס לחשיפה שמשכה הוא 10 דקות. {{ח:תת|(ד)}} לא יציב בעל רישיון תאורות לפי {{ח:פנימי|פרק ד סימן ה|סימן זה}}, תאורות מסלול סגור לפי {{ח:פנימי|סעיף 90|תקנה 90}} ותאורות שיש להוסיף לשלטי אזור לא שמיש לפי {{ח:פנימי|סעיף 82|תקנה 82(ד)(6) {{ח:הערה|[צ״ל: תקנה 82(ד)(5)]}}}}, אלא אם כן עוצמתן ופיזור הקרן שלהן {{מוקטן|(beam spread)}} הם לפי תוספת מספר 2, לפי התאורה השייכת לעניין ולפי נסיבות השימוש בה, ובלבד שעוצמת האור המרבית בגבולות הצורה המגדירה את הקרן העיקרית {{מוקטן|(main beam)}} ובתוכה, לא תעלה על 3 פעמים עוצמת האור המזערית, כמוגדר שם. {{ח:תת|(ה)}} בלי לגרוע מהאמור בתקנת משנה (ד), לא יציב בעל רישיון תאורות מסלול {{מוקטן|(runway lighting)}}, אלא אם כן עוצמתן מתאימה לכל אחד מאלה: {{ח:תתת|(1)}} לתנאי הראות המזעריים ולאור הרקע {{מוקטן|(ambient light)}} שצפויים להתקיים בעת הפעלת המסלול שאותו נועדו תאורות המסלול לשרת, ולפי צרופה א׳ לעניין ”Intensity control of approach and runway lights“; {{ח:תתת|(2)}} לעוצמה של המקטע הסמוך של מערכת תאורות הגישה, אם קיימת, באופן שימנע מטייס בגישה לנחיתה את הרושם השגוי שלפיו תנאי הראות משתנים תוך כדי הגישה לנחיתה. {{ח:תת|(ו)}} נוכח בעל רישיון לדעת כי שימוש במערכת תאורות בעוצמה גבוהה {{מוקטן|(high-intensity lighting system)}} הכרחי לצורך הפעלתו היעילה והבטוחה של שדה התעופה, לא יעשה בה שימוש אלא אם כן היא כוללת מנגנונים נפרדים לשליטה בעוצמת כל סוג תאורות המרכיב אותה, שיאפשרו התאמה של עוצמת כל סוג תאורות, לתנאי הראות ולאור הרקע בעת הפעלת שדה התעופה; לעניין זה, ”סוג תאורות“ – אחד או יותר מאלה: מערכת תאורת גישה {{מוקטן|(approach lighting system)}}, תאורות צידי מסלול {{מוקטן|(runway edge lights)}}, תאורות מפתן מסלול {{מוקטן|(runway threshold lights)}}, תאורות סוף מסלול {{מוקטן|(runway end lights)}}, תאורות ציר מסלול {{מוקטן|(runway centre line lights)}}, תאורות אזור נגיעה {{מוקטן|(runway touchdown zone lights)}} או תאורות ציר מסלול הסעה {{מוקטן|(taxiway centre line lights)}}. {{ח:תת|(ז)}} לא יציב בעל רישיון תאורות לפי {{ח:פנימי|פרק ד סימן ה|סימן זה}} אלא אם כן הן מאירות באור בצבע לפי תוספת מספר 1 לעניין ”Colours for aeronautical ground lights“. {{ח:תת|(ח)}} לא יציב בעל רישיון תאורות מסלול ותאורות מסלול הסעה על מסלול שמהווה חלק מנתיב הסעה סטנדרטי, אלא אם כן מערכות התאורות השונות מקושרות {{מוקטן|(interlocked)}}, כך שתימנע האפשרות להפעלה של שני סוגי התאורות בעת ובעונה אחת. {{ח:תת|(ט)}} נוכח בעל רישיון לדעת כי תאורה שאינה תאורה תעופתית בשדה התעופה או בסביבתו, גורמת לפגיעה בבטיחות הטיסה (להלן בתקנה זו – תאורה מסכנת), יודיע על כך למנהל בסמוך ככל האפשר לגילוי הדבר, ולגבי תאורה מסכנת כאמור שממוקמת בשדה התעופה – יכבה אותה, ימסך אותה או ישנה אותה, כך שלא תהווה פגיעה כאמור. {{ח:תת|(י)}} בעל רישיון יפעל למניעת הקמה או הפעלה של תאורה מסכנת וליישום נספח 14 לעניין ”Lights which may endanger the safety of aircraft‏“, ”Laser emissions which may endanger the safety of aircraft“ ו־”Lights which may cause confusion“, באמצעות הפעולות האלה: {{ח:תתת|(1)}} ניטור, באמצעות בדיקה בראייה, כדי לגלות תאורה מסכנת בסביבת שדה התעופה הקרובה, לפי נוהל בספר העזר המבצעי; {{ח:תתת|(2)}} ניטור תוכניות והליכי רישוי שפורסמו לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה|חוק התכנון והבנייה}} לשם גילוי תאורה מסכנת; {{ח:תתת|(3)}} הגשת התנגדויות לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה|חוק התכנון והבנייה}}, לשם מניעת הקמה או הפעלה של תאורה מסכנת; {{ח:תתת|(4)}} נקיטת פעולות משפטיות למניעת הקמה של תאורה מסכנת או להסרתה; {{ח:תתת|(5)}} יידוע המנהל על תאורה מסכנת שגילה, על הפעולות שנקט לפי פסקאות (3) ו־(4) ועל תוצאותיהן. {{ח:תת|(יא)}} בתקנה זו – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”פגיעה בבטיחות הטיסה“ – לרבות הפרעה לתאורות שעל בעל רישיון לקיים לפי {{ח:פנימי|פרק ד סימן ה|סימן זה}}, הסחת הדעת מתאורות כאמור, פגיעה ביעילותן, בלבול בין תאורות כאמור לבין תאורות לא תעופתיות או סנוור טייס; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תאורה שאינה תאורה תעופתית“ – לרבות משדר קרינת לייזר {{מוקטן|(laser emitter)}}. {{ח:סעיף|93|משואת שדה תעופה}} {{ח:תת|(א)}} בעל רישיון יציב בשדה תעופה המיועד לפעול בלילה משואת שדה תעופה {{מוקטן|(aerodrome beacon)}}. {{ח:תת|(ב)}} בעל רישיון ימקם את משואת שדה התעופה לפי הוראות אלה: {{ח:תתת|(1)}} היא תמוקם בשדה התעופה או בסמוך לו, באזור שבו קיימת תאורת רקע חלשה; {{ח:תתת|(2)}} היא תמוקם כך שלא תוסתר בכיוונים שלגביהם היא משמשת; {{ח:תתת|(3)}} היא תמוקם כך שלא תסנוור טייס בגישה לנחיתה. {{ח:תת|(ג)}} לא יציב בעל רישיון משואת שדה תעופה, אלא אם כן מתקיימות בה הוראות אלה: {{ח:תתת|(1)}} היא מאירה בצבעים מהבהבים לסירוגין, לפי הפירוט הזה: {{ח:תתתת|(א)}} לגבי שדה תעופה יבשתי – באור בצבע ירוק ובאור בצבע לבן; {{ח:תתתת|(ב)}} לגבי שדה תעופה ימי – באור בצבע צהוב ובאור בצבע לבן; {{ח:תתתת|(ג)}} לגבי שדה תעופה משולב, יבשתי וימי – לפי אחד משילובי הצבעים לפי פסקת משנה (א) או לפי פסקת משנה (ב), בשים לב לחלק של שדה התעופה המשמש את עיקר פעילותו; {{ח:תתת|(2)}} היא מהבהבת בתדירות של 20 עד 30 הבהובים לדקה; {{ח:תתת|(3)}} האור הנראה ממנה, הוא לפי ההוראות האלה: {{ח:תתתת|(א)}} הוא נראה לכל הכיוונים במישור האופקי; {{ח:תתתת|(ב)}} הוא בפיזור אנכי כזה שישתרע מזווית של לא יותר ממעלה אחת ביחס לאופק ועד לזווית שלדעת בעל הרישיון מספיקה כדי לספק הנחיה לכלי טיס המצוי בגובה המרבי שבו אמורה המשואה כאמור לשמש; {{ח:תתתת|(ג)}} הוא כך שהעוצמה היעילה {{מוקטן|(effective intensity)}} של הבהובה לא תפחת מ־‎2,000 cd. {{ח:סעיף|94|מערכת תאורת גישה – הוראות כלליות}} {{ח:תת|(א)}} בעל רישיון יציב מערכת תאורת גישה פשוטה {{מוקטן|(simple approach lighting system)}} לפי {{ח:פנימי|סעיף 95|תקנה 95}}, במסלול כמפורט להלן, למעט במסלול המשמש רק בתנאים של ראות טובה או, שקיימת לגביו, להנחת דעתו של בעל הרישיון, הנחיה מספיקה באמצעות עזרים חזותיים אחרים: {{ח:תתת|(1)}} מסלול לא־ממוכשר שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 3 או 4, שנועד לשימוש בלילה; {{ח:תתת|(2)}} מסלול ממוכשר לגישה לא מדויקת. {{ח:תת|(ב)}} בעל רישיון יציב מערכת תאורת גישה קטגוריה I‏ {{מוקטן|(precision approach category I lighting system)}} לפי {{ח:פנימי|סעיף 96|תקנות 96}} {{ח:פנימי|סעיף 97|ו־97}} במסלול ממוכשר לגישה מדויקת בקטגוריה I. {{ח:תת|(ג)}} בעל רישיון יציב מערכת תאורת גישה קטגוריה II ו־III ‏(precision approach category II and III lighting system) לפי {{ח:פנימי|סעיף 96|תקנות 96}} {{ח:פנימי|סעיף 98|ו־98}} במסלול ממוכשר לגישה מדויקת בקטגוריה II או במסלול ממוכשר לגישה מדויקת בקטגוריה III. {{ח:תת|(ד)}} לא יציב בעל רישיון מערכת תאורות גישה אלא אם כן מתקיימות בה הוראות אלה: {{ח:תתת|(1)}} עוצמת התאורות המרכיבות אותה מתאימה לתנאי הראות המזעריים ולאור הרקע {{מוקטן|(ambient light)}} שצפויים להתקיים בעת הפעלת המסלול שאותו נועדה לשרת, ולפי צרופה א׳ לעניין ”Intensity control of approach and runway lights“; {{ח:תתת|(2)}} היא ממוקמת, ככל האפשר, במישור האופקי {{מוקטן|(horizontal plane)}} העובר דרך מפתן המסלול, ולפי צרופה א׳ לעניין ”Intensity control of approach and runway lights“, ובלבד שמתקיימים גם אלה: {{ח:תתתת|(א)}} אין חפץ החודר את המישור האמור בתוך מרחק של 60 מטרים מכל צד של המשך ציר המסלול, למעט משדר קרן כיוון {{מוקטן|(localizer)}} של מיתקן עזר לטיסה מסוג ILS, שיסומן ויואר בתור מכשול; {{ח:תתתת|(ב)}} התאורות המרכיבות אותה אינן מוסתרות, מנקודת מבטו של טייס המבצע גישה למסלול שלשימושו נקבעה המערכת. {{ח:סעיף|95|מערכת תאורת גישה פשוטה}} {{ח:תת|(א)}} לא יציב בעל רישיון מערכת תאורת גישה פשוטה אלא אם כן מתקיימות בה הוראות אלה: {{ח:תתת|(1)}} היא מורכבת משני אלה: {{ח:תתתת|(א)}} תאורות המשך ציר, לפי הוראות אלה: {{ח:תתתתת|(1)}} קבוצות התאורות משתרעות למרחק של 420 מטרים לפחות ממפתן המסלול; {{ח:תתתתת|(2)}} המרווח בין קבוצת תאורות אחת לבין הבאה אחריה לאורך המשך ציר המסלול הוא 60 מטרים, אלא אם כן נוכח בעל הרישיון לדעת שלשם שיפור ההנחיה שמספקות התאורות המרווח צריך להיות 30 מטרים; {{ח:תתתתת|(3)}} קבוצת התאורות הקרובה ביותר למפתן המסלול ממוקמת במרחק של 60 או 30 מטרים ממפתן המסלול, לפי המרחק בפסקת משנה (א)(2); {{ח:תתתתת|(4)}} כל קבוצת תאורות מורכבת מאחד מאלה: {{ח:תתתתתת|(א)}} תאורה אחת; {{ח:תתתתתת|(ב)}} פס תאורות {{מוקטן|(barrette)}} באורך של 3 מטרים לפחות, בניצב להמשך ציר המסלול; {{ח:תתתת|(ב)}} שורה חוצה של תאורות {{מוקטן|(crossbar)}}, לפי הוראות אלה: {{ח:תתתתת|(1)}} היא ממוקמת במרחק של 300 מטרים ממפתן המסלול; {{ח:תתתתת|(2)}} היא בצורה של קו ישר, בניצב לתאורות המשך הציר; {{ח:תתתתת|(3)}} היא באורך של 18 או 30 מטרים; {{ח:תתתתת|(4)}} היא אופקית, ככל האפשר; {{ח:תתתתת|(5)}} המרווחים בין התאורות לאורכה יהיו מזעריים ככל האפשר, ולגבי שורה חוצה של תאורות שאורכה 30 מטרים, ניתן להשאיר מרווח סימטרי שאינו מואר, משני צידי המשך ציר המסלול, שאורכו לא יעלה על 6 מטרים מכל צד, ובלבד שהתאורות ייראו כקו רציף; {{ח:תתת|(2)}} בתאורות המרכיבות אותה מתקיימות הוראות אלה: {{ח:תתתת|(א)}} הן מאירות באור קבוע בצבע לבן; {{ח:תתתת|(ב)}} לגבי מסלול לא־ממוכשר – הן נראות מכל כיוון הנדרש לטייס בצלע בסיס {{מוקטן|(base leg)}} ובצלע סופית {{מוקטן|(final approach)}}; {{ח:תתתת|(ג)}} לגבי מסלול ממוכשר לגישה לא מדויקת – הן נראות מכל כיוון הנדרש לטייס בגישה סופית לנחיתה, המבוצעת בלא סטייה חריגה מתוואי הגישה. {{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בתקנת משנה (א)(1)(א)(1), נוכח בעל הרישיון לדעת כי אין אפשרות שתאורות המשך הציר ישתרעו למרחק של 420 מטרים ממפתן המסלול, רשאי בעל הרישיון, באישור המנהל, ובלי לגרוע מהאמור בתקנת משנה (א)(2), להציב מערכת תאורת גישה פשוטה שתאורות המשך הציר שלה משתרעות למרחק של 300 מטרים ממפתן המסלול, ובלבד שהציב שורה חוצה של תאורות נוספת במרחק של 150 מטרים ממפתן המסלול, ותקנת משנה (א)(1)(ב) תחול לגביה בשינויים המחויבים. {{ח:סעיף|96|מערכת תאורת גישה קטגוריה I ומערכת תאורת גישה קטגוריה II ו־<wbr>III – הוראות כלליות}} {{ח:ת}} לא יציב בעל רישיון מערכת תאורת גישה קטגוריה I או מערכת תאורת גישה קטגוריה II ו־III, אלא אם כן מתקיימות בה הוראות אלה: {{ח:תת|(1)}} התאורות המרכיבות אותה מאירות באור קבוע בצבע לבן; {{ח:תת|(2)}} היא מוצבת בשים לב למעטפת תוואי הטיסה {{מוקטן|(flight path envelope)}} המתאימה לה, המפורטת באיור שעניינו ”Flight path envelopes to be used for lighting design for category I, II and III operations“ בצרופה א׳, לפי העניין. {{ח:סעיף|97|מערכת תאורת גישה קטגוריה I}} {{ח:תת|(א)}} לא יציב בעל רישיון מערכת תאורת גישה קטגוריה I אלא אם כן היא מורכבת משני אלה: {{ח:תתת|(1)}} תאורות המשך ציר, המורכבות מקבוצות תאורות לפי הוראות אלה: {{ח:תתתת|(א)}} קבוצות התאורות ישתרעו למרחק של 900 מטרים לפחות ממפתן המסלול; {{ח:תתתת|(ב)}} המרווח בין קבוצת תאורות לבין הבאה אחריה לאורך המשך ציר המסלול יהיה 30 מטרים; {{ח:תתתת|(ג)}} קבוצת התאורות הקרובה ביותר למפתן המסלול תמוקם במרחק של 30 מטרים ממפתן המסלול; {{ח:תתתת|(ד)}} כל קבוצת תאורות תורכב מאחד מהמפורטים להלן, כפי שאישר המנהל לבעל הרישיון: {{ח:תתתתת|(1)}} מספר תאורות במרחקים לאורך המשך ציר המסלול כלהלן: {{ח:תתתתתת|(א)}} ב־300 המטרים הקרובים ביותר למפתן המסלול – תאורה אחת; {{ח:תתתתתת|(ב)}} ממרחק של 300 מטרים ממפתן המסלול ועד למרחק של 600 מטרים ממנו – 2 תאורות, אחת מכל צד של המשך ציר המסלול באופן סימטרי, כך שהמרחק המרבי ביניהן הוא 1.50 מטרים; {{ח:תתתתתת|(ג)}} ממרחק של 600 מטרים ממפתן המסלול ועד למרחק של 900 מטרים ממנו – 3 תאורות, שהאמצעית מביניהן ממוקמת על המשך ציר המסלול, כך שהמרחק המרבי ביניהן הוא 1.50 מטרים; {{ח:תתתתת|(2)}} תאורה אחת; {{ח:תתתתת|(3)}} פס תאורות {{מוקטן|(barrette)}} באורך של 4 מטרים לפחות, בניצב להמשך ציר המסלול; {{ח:תתת|(2)}} שורה חוצה של תאורות {{מוקטן|(crossbar)}}, לפי הוראות אלה: {{ח:תתתת|(א)}} היא מוצבת במרחק של 300 מטרים ממפתן המסלול; {{ח:תתתת|(ב)}} היא בצורה של קו ישר, בניצב לתאורות המשך הציר; {{ח:תתתת|(ג)}} היא באורך של 30 מטרים; {{ח:תתתת|(ד)}} היא אופקית, ככל האפשר; {{ח:תתתת|(ה)}} המרווחים בין התאורות לאורך השורה החוצה מזעריים ככל האפשר, כך שייראו כקו רציף, ואולם ניתן להשאיר מרווח סימטרי שאינו מואר, משני צידי המשך ציר המסלול, שאורכו לא יעלה על 6 מטרים מכל צד. {{ח:תת|(ב)}} בעל רישיון יוסיף לכל פס תאורות במערכת תאורת גישה קטגוריה I שמתקיימת בה תקנת משנה (א)(1)(ד)(3) תאורה מהבהבת, זולת אם אישר לו המנהל שלא להוסיף את התאורה המהבהבת כאמור לאחר שנוכח לדעת כי הדבר אינו נחוץ בשים לב למאפייני המערכת ותנאי מזג האוויר השוררים בשדה התעופה. {{ח:תת|(ג)}} הוסיף בעל רישיון תאורות מהבהבות כאמור בתקנת משנה (ב), יחולו ההוראות שלהלן ואיור משנה ”barrette centre line“ באיור שעניינו ”Precision approach category I lighting systems“ בצרופה א׳: {{ח:תתת|(1)}} כל התאורות ירצדו, בזו אחר זו, החל מהתאורה המרוחקת ביותר ממפתן המסלול ועד לזו הקרובה ביותר אליו; {{ח:תתת|(2)}} כל תאורה תהבהב בתדירות של פעמיים בשנייה; {{ח:תתת|(3)}} התאורות המהבהבות יותקנו כך שניתן להפעילן בצורה נפרדת מתאורות אחרות שהן חלק ממערכת תאורת הגישה. {{ח:תת|(ד)}} בעל רישיון יוסיף שורות חוצות נוספות של תאורות למערכת תאורת גישה קטגוריה I, שלא מתקיימת בה תקנת משנה (א)(1)(ד)(3), לפי ההוראות שלהלן, ואיור משנה ”distance coded centre line“ באיור שעניינו ”Precision approach category I lighting systems“ בצרופה א׳: {{ח:תתת|(1)}} שורה חוצה של תאורות, באורך של 22.50 מטרים, שתוצב במרחק של 150 מטרים ממפתן המסלול; {{ח:תתת|(2)}} שורה חוצה של תאורות, באורך של 37.50 מטרים, שתוצב במרחק של 450 מטרים ממפתן המסלול; {{ח:תתת|(3)}} שורה חוצה של תאורות, באורך של 45 מטרים, שתוצב במרחק של 600 מטרים ממפתן המסלול; {{ח:תתת|(4)}} שורה חוצה של תאורות, באורך של 52.50 מטרים, שתוצב במרחק של 750 מטרים ממפתן המסלול. {{ח:תת|(ה)}} פסקאות משנה (א), (ג) ו־(ה) בתקנת משנה (א)(2) יחולו לגבי שורות חוצות נוספות של תאורות כאמור בתקנת משנה (ד). {{ח:סעיף|98|מערכת תאורת גישה קטגוריה II ו־<wbr>III}} {{ח:ת}} לא יציב בעל רישיון מערכת תאורת גישה קטגוריה II ו־III אלא אם כן מתקיימות בה ההוראות שנקבעו לגבי מערכת תאורת גישה קטגוריה I לפי {{ח:פנימי|סעיף 97|תקנה 97}}, בתוספות ובשינויים האלה, ולפי איורים ”Inner 300 m approach and runway lighting for precision approach runways, categories II and III“ ו־”Inner 300 m approach and runway lighting for precision approach runways, categories II and III, where the serviceability levels of the lights specified as maintenance objectives in Chapter 10 can be demonstrated“, בנספח 14, לפי העניין: {{ח:תת|(1)}} הוא הוסיף, בין מפתן המסלול לבין השורה החוצה של התאורות {{מוקטן|(crossbar)}} שלפי {{ח:פנימי|סעיף 97|תקנה 97(א)(2)}}, שתי שורות־צד של תאורות ({{מוקטן|side rows}}; להלן בתקנה זו – שורות־צד), אחת מכל צד של תאורות המשך הציר, שמורכבות מפסי תאורות, לפי הוראות אלה: {{ח:תתת|(א)}} הם מאירים, על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 96|בתקנה 96(1)}}, בצבע אדום; {{ח:תתת|(ב)}} עוצמת האור האדום שלהם מתאימה לעוצמת שאר התאורות המרכיבות את מערכת תאורת הגישה; {{ח:תתת|(ג)}} אורך כל אחד מהם, המרחק בין התאורות המרכיבות כל אחד מהם והמרחק הרוחבי בין שתי שורות־הצד הם כאמור {{ח:פנימי|סעיף 108|בתקנה 108(ב)(2)(ב)}}, לפי העניין; {{ח:תתת|(ד)}} המרווח ביניהם הוא 30 מטרים, אלא אם כן אישר המנהל לבעל הרישיון, לאחר שנחה דעתו כי רמת השמישות של המערכת מאפשרת זאת, כי המרווח כאמור יהיה 60 מטרים; {{ח:תתת|(ה)}} הקרובים ביותר מביניהם למפתן המסלול ממוקמים במרחק של 30 או 60 מטרים ממפתן המסלול, לפי המרחק שנקבע בפסקת משנה (ד); {{ח:תת|(2)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 97|בתקנה 97(א)(2)(ה)}}, המרווחים בין התאורות לאורך השורה החוצה של התאורות, הקבועה במרחק של 300 מטרים ממפתן המסלול, יהיו אחידים ולא יעלו על 2.70 מטרים, כך שייראו כקו רציף; {{ח:תת|(3)}} במרחק של 150 מטרים ממפתן המסלול ממוקמת שורה חוצה {{מוקטן|(crossbar)}} נוספת של תאורות שיחולו עליה ההוראות המפורטות להלן: {{ח:תתת|(א)}} היא לפי פסקאות משנה (ב) ו־(ד) {{ח:פנימי|סעיף 97|בתקנה 97(א)(2)}}; {{ח:תתת|(ב)}} היא באורך השווה למרחק שבין שורות־הצד שלפי פסקה (1), כך שתשלים את המרווח שבין שתי שורות־הצד; {{ח:תתת|(ג)}} המרווחים בין התאורות לאורכה אחידים ולא עולים על 2.70 מטרים, כך שהם נראים כקו רציף; {{ח:תת|(4)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 97|בתקנה 97(ב)}}, הותקנו תאורות מהבהבות כאמור {{ח:פנימי|סעיף 97|בתקנה 97(ב)}}, הן יתווספו רק לתאורות המשך הציר הקבועות ממרחק של 900 מטרים ממפתן המסלול ועד למרחק של 300 מטרים ממנו; {{ח:תת|(5)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 97|בתקנה 97(א)(1)(ד)}}, תאורות המשך הציר ב־300 המטרים הקרובים ביותר למפתן המסלול, יכול שיהיו גם בדפוס של תאורה אחת שלאחריה פס תאורות באורך של 4 מטרים לפחות, לסירוגין, הכול כפי שאישר המנהל לבעל הרישיון. {{ח:סעיף|99|מערכת חזותית לציון זווית הגישה מסוג PAPI או מסוג APAPI – הוראות כלליות}} {{ח:תת|(א)}} בעל רישיון יציב מערכת חזותית לציון זווית הגישה לפי תקנה זו, שתשמש בגישה למסלול, אם מתקיים אחד או יותר מהתנאים האלה או אם הורה לו המנהל לעשות כן: {{ח:תתת|(1)}} המסלול נועד לשמש מטוסים המונעים במנועי טורבינה או מטוסים אחרים בעלי מאפייני גישה דומים; {{ח:תתת|(2)}} בעל הרישיון נוכח לדעת כי מתקיים אחד מאלה: {{ח:תתתת|(א)}} קיימת הנחיה חזותית לא מספיקה לשיפוט הגישה למסלול, ובכלל זה כתוצאה מגישה מעל מים או מעל פני שטח חסרי מאפיינים ביום, או מגישה בהעדר תאורות חיצוניות מספיקות באזור הגישה בלילה; {{ח:תתתת|(ב)}} קיים מידע שעלול להטעות את הטייס בשיפוט הגישה למסלול, ובכלל זה כתוצאה מפני שטח או שיפועי מסלול מטעים; {{ח:תתתת|(ג)}} קיימים עצמים באזור הגישה, שעלולים ליצור סיכון משמעותי אם מטוס ירד מתחת לתוואי הגישה הרגיל {{מוקטן|(normal approach path)}}; לעניין זה על בעל הרישיון להביא בחשבון את שאלת קיומם של עזרים חזותיים או אחרים המספקים התרעה מפני עצמים כאמור; {{ח:תתתת|(ד)}} התנאים הפיזיים באחד מקצות המסלול או בסביבתו מהווים סיכון משמעותי לכלי טיס המחטיא את תחילת המסלול {{מוקטן|(undershooting)}} או החורג מקצה מסלול {{מוקטן|(overrunning)}}; {{ח:תתתת|(ה)}} פני השטח או תנאי מזג האוויר הרווחים הם כאלה שכלי הטיס עשוי להיות נתון לערבול חריג {{מוקטן|(unusual turbulence)}} במהלך הגישה. {{ח:תת|(ב)}} לא יציב בעל רישיון מערכת חזותית לציון זווית הגישה אלא אם כן היא מסוג PAPI, למעט לגבי מסלול שרכיב הספרה בקוד הייחוס שלו הוא 1 או 2, שאז יכול שהמערכת החזותית כאמור תהיה מסוג APAPI. {{ח:תת|(ג)}} לא יציב בעל רישיון מערכת חזותית לציון זווית הגישה אלא אם כן היא מתאימה לשימוש ביום ובלילה. {{ח:תת|(ד)}} לא יציב בעל רישיון מערכת חזותית לציון זווית הגישה אלא אם כן היא כוללת מנגנון מתאים לשליטה בעוצמת תאורות המערכת, שיאפשר התאמה שלה לתנאי הראות ולאור הרקע בשדה התעופה ומניעת סנוור. {{ח:תת|(ה)}} לא יציב בעל רישיון מערכת חזותית לציון זווית הגישה, אלא אם כן בכל תאורה המרכיבה אותה מעבר הצבעים מאדום ללבן {{מוקטן|(colour transition from red to white)}} במישור האנכי, העוצמה המלאה של האור האדום {{מוקטן|(full intensity the red light)}}, פיזור עוצמת האור שלה ויכולת שינוי הזווית שלה, מפני השטח ומעלה {{מוקטן|(adjustment in elevation)}}, הם לפי נספח 14 לעניין ”PAPI and APAPI“ לגבי ”Characteristics of the light units“. {{ח:תת|(ו)}} לא יציב בעל רישיון מערכת חזותית לציון זווית הגישה אלא אם כן התאורות המרכיבות אותה תוכנו {{מוקטן|(designed)}} כך שמשקעי זיהום על גביהן מפריעים רק בצורה המזערית האפשרית לאותות האור ולא משפיעים על מעבר הצבעים ועל הזווית שבה על מעבר הצבעים כאמור להיראות. {{ח:תת|(ז)}} לא יציב בעל רישיון מערכת חזותית לציון זווית הגישה אלא אם כן זווית הגישה {{מוקטן|(approach slope)}} שלה היא לפי האיור שעניינו ”Light beams and angle of elevation setting of PAPI and APAPI“ בנספח 14, ומתאימה לכלי הטיס שאותם נועדה לשמש, בשים לב לסוג המערכת; אם המסלול מצויד במיתקן עזר לטיסה מסוג ILS – תהיה זווית הגישה של המערכת כאמור קרובה ככל האפשר לזווית הגישה של מיתקן העזר לטיסה כאמור. {{ח:תת|(ח)}} לא יציב בעל רישיון מערכת חזותית לציון זווית הגישה אלא אם כן התאורות המרכיבות אותה ממוקמות, לפי הוראות אלה: {{ח:תתת|(1)}} בתבנית ובמידת סטייה מרבית מותרת מהתקן הנדרש {{מוקטן|(installation tolerances)}}, לפי האיור שעניינו ”Siting of PAPI and APAPI“ בנספח 14, בשים לב לסוג המערכת; {{ח:תתת|(2)}} הן נראות, מנקודות מבטו של טייס המבצע גישה למסלול, כקו אופקי; {{ח:תתת|(3)}} הן מותקנות נמוך ככל האפשר; {{ח:תתת|(4)}} הן עצם שביר. {{ח:תת|(ט)}} לא יפעיל בעל רישיון מערכת חזותית לציון זווית הגישה, אלא אם כן יש סביבה מישור הגנה ממכשולים {{מוקטן|(obstacle protection surface)}}, שאישר לו המנהל, לפי הוראות אלה: {{ח:תתת|(1)}} הוא מבטיח מרחב נקי ממכשולים שעשויים להסתיר את תאורות המערכת החזותית לציון זווית הגישה מנקודת מבטו של טייס המבצע גישה למסלול; {{ח:תתת|(2)}} הוא מתאים לתהליכי הגישה למסלול. {{ח:סעיף|100|מערכת חזותית לציון זווית הגישה מסוג PAPI}} {{ח:תת|(א)}} נוסף על האמור {{ח:פנימי|סעיף 99|בתקנה 99}}, לא יציב בעל רישיון מערכת חזותית לציון זווית הגישה מסוג PAPI, אלא אם כן מתקיימות בה הוראות אלה: {{ח:תתת|(1)}} היא מורכבת מקו תאורה {{מוקטן|(wing bar)}}, הכולל 4 תאורות, המרווחות זו מזו בצורה שווה; {{ח:תתת|(2)}} היא ממוקמת בצידו השמאלי של המסלול, זולת אם נוכח בעל הרישיון לדעת שלשם הפעלה בטוחה של המסלול נדרש שהיא תמוקם בצידו הימני של המסלול; {{ח:תתת|(3)}} הזווית, מפני השטח ומעלה, של התאורות המרכיבות אותה היא כך שבמהלך גישה למסלול, לגבי טייס הרואה תאורות כאמור בתקנת משנה (ג)(4), יישמר מרווח בטוח בין גלגלי כלי הטיס לבין כל מכשול, לפי המפורט בעמודה ”Desired wheel clearance“ בטבלה שעניינה ”Wheel clearance over threshold for PAPI and APAPI“ בנספח 14. {{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בתקנת משנה (א), רשאי בעל הרישיון להחליט כי המערכת תורכב משני קווי תאורה כאמור בתקנת משנה (א)(1), אחד מכל צד של המסלול, אם נוכח לדעת שהדבר נדרש לשם הגברת ההתמצאות המרחבית בעת הגישה לנחיתה; החליט בעל הרישיון כאמור, יוצבו שני קווי התאורה כך שמעבר הצבעים בקו תאורה אחד יהיה בד בבד עם מעבר הצבעים בקו התאורה השני בכל אחד מהמקרים כמפורט בתקנת משנה (ג). {{ח:תת|(ג)}} בעל רישיון יציב קו תאורה כאמור בתקנת משנה (א)(1), כך שטייס המבצע גישה למסלול יראה את אלה: {{ח:תתת|(1)}} בעת היותו בזווית גישה שווה לזווית B או גדולה ממנה וקטנה מזווית C – את שתי התאורות הקרובות ביותר למסלול בצבע אדום ואת שתי התאורות הרחוקות ביותר מהמסלול בצבע לבן; {{ח:תתת|(2)}} בעת היותו בזווית גישה שווה לזווית C או גדולה ממנה וקטנה מזווית D – את התאורה הקרובה ביותר למסלול בצבע אדום ואת שלוש התאורות הרחוקות ביותר מהמסלול בצבע לבן; {{ח:תתת|(3)}} בעת היותו בזווית גישה שווה לזווית D או גדולה ממנה – את כל התאורות בצבע לבן; {{ח:תתת|(4)}} בעת היותו בזווית גישה שווה לזווית A או גדולה ממנה וקטנה מזווית B – את שלוש התאורות הקרובות ביותר למסלול בצבע אדום, ואת התאורה הרחוקה ביותר מהמסלול בצבע לבן; {{ח:תתת|(5)}} בעת היותו בזווית גישה קטנה מזווית A – את כל התאורות בצבע אדום; {{ח:תת}} בתקנת משנה זו, ”זווית A“, ”זווית B“, ”זווית C“ ו”זווית D“ – לפי איור משנה ”‎3° PAPI illustrated“ באיור ”Light beams and angle of elevation setting of PAPI and APAPI“ בנספח 14, בשינויים המחויבים מזווית הגישה לפי {{ח:פנימי|סעיף 99|תקנה 99(ז)}}. {{ח:סעיף|101|מערכת חזותית לציון זווית הגישה מסוג APAPI}} {{ח:תת|(א)}} נוסף על האמור {{ח:פנימי|סעיף 99|בתקנה 99}}, לא יציב בעל רישיון מערכת חזותית לציון זווית הגישה מסוג APAPI, אלא אם כן מתקיימות בה הוראות אלה: {{ח:תתת|(1)}} היא מורכבת מקו תאורה {{מוקטן|(wing bar)}}, הכולל 2 תאורות; {{ח:תתת|(2)}} היא ממוקמת בצידו השמאלי של המסלול, אלא אם כן נוכח בעל הרישיון לדעת שלשם הפעלה בטוחה של המסלול נדרש שהיא תמוקם בצידו הימני של המסלול; {{ח:תתת|(3)}} הזווית, מפני השטח ומעלה, של התאורות המרכיבות אותה היא כך שבמהלך גישה למסלול, לגבי טייס הרואה את התאורה כאמור בתקנת משנה (ג)(1), יישמר מרווח בטוח בין גלגלי כלי הטיס לבין כל מכשול, לפי המפורט בעמודה ”desired wheel clearance“ בטבלה שעניינה ”Wheel clearance over threshold for PAPI and APAPI“ בנספח 14. {{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בתקנת משנה (א), רשאי בעל הרישיון להחליט כי המערכת תורכב משני קווי תאורה כאמור בתקנת משנה (א)(1), אחד מכל צד של המסלול, אם נוכח לדעת שהדבר נדרש לשם הגברת ההתמצאות המרחבית בעת הגישה לנחיתה; החליט בעל הרישיון כאמור, יוצבו שני קווי התאורה כך שמעבר הצבעים בקו תאורה אחד יהיה בד בבד עם מעבר הצבעים בקו התאורה השני בכל אחד מהמקרים כמפורט בתקנת משנה (ג). {{ח:תת|(ג)}} קו תאורה כאמור בתקנת משנה (א)(1) יוצב כך שטייס המבצע גישה למסלול יראה את אלה: {{ח:תתת|(1)}} בעת היותו בזווית גישה שווה לזווית A או גדולה ממנה וקטנה מזווית B – את התאורה הקרובה למסלול בצבע אדום ואת התאורה הרחוקה מהמסלול בצבע לבן; {{ח:תתת|(2)}} בעת היותו בזווית גישה שווה לזווית B או גדולה ממנה – את שתי התאורות בצבע לבן; {{ח:תתת|(3)}} בעת היותו בזווית גישה קטנה מזווית A – את שתי התאורות בצבע אדום; {{ח:תת}} בתקנת משנה זו, ”זווית A“ ו”זווית B“ – לפי איור משנה ”‎3° APAPI illustrated“ באיור ”Light beams and angle of elevation setting of PAPI and APAPI“ בנספח 14, בשינויים המחויבים מזווית הגישה לפי {{ח:פנימי|סעיף 99|תקנה 99(ז)}}. {{ח:סעיף|102|מערכת תאורות זיהוי מפתן מסלול}} {{ח:תת|(א)}} נוכח בעל הרישיון לדעת שהדבר נדרש לשם הבלטת מפתן המסלול, או שהורה לו המנהל לעשות כן, יציב מערכת תאורות זיהוי מפתן מסלול {{מוקטן|(runway threshold identification lights)}}. {{ח:תת|(ב)}} לא יציב בעל רישיון מערכת תאורות זיהוי מפתן מסלול, אלא אם כן מתקיימות בה הוראות אלה: {{ח:תתת|(1)}} היא מורכבת משתי תאורות שממוקמות באופן סימטרי משני צידי המסלול, בקו אחד עם מפתן המסלול ובמרחק של כ־10 מטרים משורות תאורות צידי המסלול, מצידן החיצוני לעומת ציר המסלול; {{ח:תתת|(2)}} שתי התאורות כאמור הן לפי הוראות אלה: {{ח:תתתת|(א)}} הן מאירות בצבע לבן; {{ח:תתתת|(ב)}} הן מהבהבות לפי הוראות אלה: {{ח:תתתתת|(1)}} בתדירות שבין 60 לבין 120 הבהובים לדקה; {{ח:תתתתת|(2)}} כך שהבהובי שתי התאורות מתואמים {{מוקטן|(synchronized)}}; {{ח:תתתת|(ג)}} הן נראות מכיוון הגישה למסלול. {{ח:סעיף|103|מערכת תאורות צידי מסלול}} {{ח:תת|(א)}} בעל רישיון יציב מערכת תאורות צידי מסלול {{מוקטן|(runway edge lights)}} לפי תקנה זו במסלולים אלה: {{ח:תתת|(1)}} במסלול ממוכשר לגישה מדויקת; {{ח:תתת|(2)}} במסלול המיועד לשמש בלילה; {{ח:תתת|(3)}} במסלול המיועד לשמש ביום, להמראה בתנאי ראות על מסלול של פחות מ־800 מטרים. {{ח:תת|(ב)}} לא יציב בעל רישיון מערכת תאורות צידי מסלול אלא אם כן מתקיימות בה הוראות אלה: {{ח:תתת|(1)}} היא מורכבת משתי שורות של תאורות שממוקמות לכל אורך המסלול, ובמרחקים אלה: {{ח:תתתת|(א)}} במרחק שווה משני צידי ציר המסלול; {{ח:תתתת|(ב)}} במרחק שלא עולה על 3 מטרים מצידי המסלול, מצידם החיצוני לעומת ציר המסלול; {{ח:תתת|(2)}} התאורות לאורך כל אחת משורות התאורות ממוקמות לפי הוראות אלה: {{ח:תתתת|(א)}} לגבי מסלול ממוכשר – באופן אחיד, במרווח של 60 מטרים לכל היותר, בין תאורה לתאורה; {{ח:תתתת|(ב)}} לגבי מסלול לא־ממוכשר – באופן אחיד, במרווח של 100 מטרים לכל היותר, בין תאורה לתאורה; {{ח:תתתת|(ג)}} כך שהן בקו אחד עם התאורות שבצד השני; {{ח:תתת|(3)}} התאורות מאירות באור קבוע בצבע לבן; {{ח:תתת|(4)}} התאורות נראות מכל כיוון הנדרש כדי לספק הנחיה לטייס הנוחת על המסלול או הממריא ממנו, ואם מערכת תאורות צידי מסלול מיועדת לספק הנחיה בביצוע הקפה {{מוקטן|(circling guidance)}} – התאורות נראות מכל הכיוונים; {{ח:תתת|(5)}} התאורות מאירות בזווית, מפני השטח ומעלה, שלא עולה על 15 מעלות ביחס לאופק; {{ח:תתת|(6)}} התאורות מאירות בעוצמה מתאימה לתנאי הראות ולאור הרקע בעת הפעלת המסלול, שלא פחותה מ־‎50 cd, למעט לגבי שדה תעופה שאין סביבו אור רקע, שאז רשאי בעל הרישיון להקטין את עוצמת התאורות בלא פחות מ־‎25 cd, כדי למנוע את סנוור הטייס. {{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בתקנת משנה (ב)(1)(ב), אם רוחב המסלול גדול מ־60 מטרים, ימקם בעל הרישיון את שורות התאורות במרחק שלא יפחת מ־30 ולא יעלה על 33 מטרים מציר המסלול. {{ח:תת|(ד)}} על אף האמור בתקנת משנה (ב)(2), בהצטלבות של מסלולים רשאי בעל הרישיון לפעול לפי הוראות אלה, ובלבד שנותרת הנחיה מתאימה לשימוש הטייס: {{ח:תתת|(1)}} לרווח את התאורות זו מזו אף שלא באופן אחיד; {{ח:תתת|(2)}} לא לקיים את הוראות תקנת משנה (ב)(2)(ג). {{ח:תת|(ה)}} על אף האמור בתקנת משנה (ב)(3), יחולו הוראות אלה: {{ח:תתת|(1)}} אם מפתן המסלול מוזז – התאורות בין תחילת המסלול לבין מפתן המסלול המוזז יאירו, מנקודת מבטו של טייס המבצע גישה למסלול, בצבע אדום; {{ח:תתת|(2)}} במקטע הסמוך לסוף המסלול לעומת הנקודה שממנה מתחילה ריצת ההמראה, שאורכו 600 מטרים או שליש מאורך המסלול, לפי הנמוך שבהם – התאורות יאירו, מנקודת מבטו של טייס הממריא ממנו, בצבע צהוב. {{ח:סעיף|104|מערכת תאורות מפתן מסלול}} {{ח:תת|(א)}} בעל רישיון יציב מערכת תאורות מפתן מסלול {{מוקטן|(runway threshold lights)}} במסלול שבו הוצבה מערכת תאורות צידי מסלול לפי {{ח:פנימי|סעיף 103|תקנה 103(א)}}, למעט במסלול לא־ממוכשר או במסלול ממוכשר לגישה לא מדויקת שבהם מפתן המסלול מוזז ושהוצבה בהם מערכת תאורות כנפי מפתן מסלול לפי {{ח:פנימי|סעיף 105|תקנה 105}}. {{ח:תת|(ב)}} לא יציב בעל רישיון מערכת תאורות מפתן מסלול אלא אם כן מתקיימות בה הוראות אלה: {{ח:תתת|(1)}} אם מפתן המסלול נמצא בקצה המסלול, היא ממוקמת בשורה, בניצב לציר המסלול וקרוב ככל האפשר למפתן המסלול מחוץ למסלול, ובכל מקרה במרחק שלא עולה על 3 מטרים ממנו; {{ח:תתת|(2)}} אם מפתן המסלול מוזז, היא ממוקמת בשורה, בניצב לציר המסלול, במפתן המסלול המוזז; {{ח:תתת|(3)}} היא מורכבת לפי ההוראות שלהלן ולפי האיור שעניינו ”Arrangement of runway threshold and runway end lights“ בנספח 14: {{ח:תתתת|(א)}} לגבי מסלול לא־ממוכשר ולגבי מסלול ממוכשר לגישה לא מדויקת, מאחד מאלה: {{ח:תתתתת|(1)}} 6 תאורות לפחות, שימוקמו במרווחים אחידים לרוחב המסלול, בין שתי שורות תאורות צידי המסלול; {{ח:תתתתת|(2)}} 6 תאורות לפחות, שיחולקו לשתי קבוצות תאורות בנות אותו מספר של תאורות, כך שמתקיימים בהן אלה: {{ח:תתתתתת|(א)}} התאורות בתוך קבוצת תאורות מרווחות במרווחים אחידים; {{ח:תתתתתת|(ב)}} קבוצות התאורות ממוקמות באופן סימטרי משני צידי ציר המסלול; {{ח:תתתתתת|(ג)}} המרחק הרוחבי בין קבוצות התאורות זהה למרחק הרוחבי בין צידיהם הפנימיים של סימוני אזור הנגיעה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 44|בתקנה 44(ב)(2)(ג)}}, או בין זוגות פסי התאורה של תאורות אזור הנגיעה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 108|בתקנה 108}}, לפי העניין, ואם לא הוצבו למסלול סימוני אזור נגיעה או תאורות אזור נגיעה כאמור, לא עולה המרחק הרוחבי בין קבוצות התאורות על מחצית המרחק בין שתי שורות תאורות צידי המסלול; {{ח:תתתת|(ב)}} לגבי מסלול ממוכשר לגישה מדויקת – מתאורות המרווחות במרווחים אחידים של 3 מטרים לכל היותר, בין שתי שורות תאורות צידי המסלול לכל רוחב המסלול; {{ח:תתת|(4)}} התאורות המרכיבות אותה מאירות באור קבוע בצבע ירוק, וכך שהן נראות רק מכיוון הגישה למסלול {{מוקטן|(unidirectional)}}; {{ח:תתת|(5)}} עוצמת התאורות המרכיבות אותה ופיזור קרניהן {{מוקטן|(beam spread)}} מתאימים לתנאי הראות ולאור הרקע שצפויים להתקיים בעת הפעלת המסלול. {{ח:סעיף|105|מערכת תאורות כנפי מפתן מסלול}} {{ח:תת|(א)}} בעל רישיון יציב מערכת תאורות כנפי מפתן מסלול {{מוקטן|(wing bar lights)}} במסלולים אלה: {{ח:תתת|(1)}} במסלול ממוכשר לגישה מדויקת, אם נוכח בעל הרישיון לדעת שהדבר נדרש לשם הבלטת מפתן המסלול; {{ח:תתת|(2)}} במסלול לא־ממוכשר או במסלול ממוכשר לגישה לא מדויקת שבהם מפתן המסלול מוזז, ולא הוצבה בהם מערכת תאורות מפתן מסלול לפי {{ח:פנימי|סעיף 104|תקנה 104}}. {{ח:תת|(ב)}} לא יציב בעל רישיון מערכת תאורות כנפי מפתן מסלול אלא אם כן מתקיימות בה ההוראות שלהלן ולפי האיור שעניינו ”Arrangement of runway threshold and runway end lights“ בנספח 14: {{ח:תתת|(1)}} היא מורכבת משתי קבוצות תאורות; {{ח:תתת|(2)}} קבוצות התאורות ממוקמות באופן סימטרי משני צידי המסלול, בניצב לציר המסלול ובקו אחד עם מפתן המסלול; {{ח:תתת|(3)}} כל קבוצת תאורות מורכבת מ־5 תאורות לפחות, המשתרעות 10 מטרים לפחות מצידה החיצוני של שורת תאורות צידי המסלול; {{ח:תתת|(4)}} התאורות המרכיבות אותה מאירות באור קבוע בצבע ירוק, וכך שהן נראות רק מכיוון הגישה למסלול {{מוקטן|(unidirectional)}}; {{ח:תתת|(5)}} עוצמת התאורות המרכיבות אותה ופיזורן הם לפי תנאי הראות ולאור הרקע שצפויים להתקיים בעת הפעלת המסלול. {{ח:סעיף|106|מערכת תאורות סוף מסלול}} {{ח:תת|(א)}} בעל רישיון יציב מערכת תאורות סוף מסלול {{מוקטן|(runway end lights)}} במסלול שבו הוצבו תאורות צידי מסלול. {{ח:תת|(ב)}} לא יציב בעל רישיון מערכת תאורות סוף מסלול אלא אם כן מתקיימות בה הוראות אלה: {{ח:תתת|(1)}} התאורות המרכיבות אותה ממוקמות בשורה, בניצב לציר המסלול וקרוב ככל האפשר לסוף המסלול מחוץ למסלול, ובכל מקרה במרחק שלא עולה על 3 מטרים ממנו; {{ח:תתת|(2)}} היא מורכבת מ־6 תאורות לפחות, לפי אחד מאלה: {{ח:תתתת|(א)}} קבוצה אחת של תאורות, שהתאורות המרכיבות אותה מרווחות בצורה אחידה בין שתי שורות תאורות צידי המסלול; {{ח:תתתת|(ב)}} שתי קבוצות של תאורות, בנות אותו מספר של תאורות, שמתקיימות בהן הוראות אלה: {{ח:תתתתת|(1)}} הן ממוקמות באופן סימטרי משני צידי ציר המסלול, כשהמרווחים בין התאורות בתוך כל קבוצה אחידים; {{ח:תתתתת|(2)}} המרווח ביניהן לא עולה על מחצית המרחק בין שתי שורות תאורות צידי המסלול; {{ח:תתת|(3)}} לגבי מסלול ממוכשר לגישה מדויקת בקטגוריה III, המרווחים בין תאורות סוף מסלול כאמור בתקנת משנה (ב)(2), לא עולים על 6 מטרים, למעט המרווח בין שתי קבוצות התאורות כאמור בתקנת משנה (ב)(2)(ב), שיכול שיהיה גדול יותר מ־6 מטרים; {{ח:תתת|(4)}} התאורות המרכיבות אותה מאירות באור קבוע בצבע אדום, וכך שהן נראות רק מכיוון הגישה למסלול {{מוקטן|(unidirectional)}}; {{ח:תתת|(5)}} עוצמת התאורות המרכיבות אותה ופיזור קרניהן הם לפי תנאי הראות ולאור הרקע שצפויים להתקיים בעת הפעלת המסלול. {{ח:סעיף|107|מערכת תאורות ציר מסלול}} {{ח:תת|(א)}} בעל רישיון יציב מערכת תאורות ציר מסלול {{מוקטן|(runway centre line lights)}} על מסלולים, לפי הוראות אלה: {{ח:תתת|(1)}} על מסלול ממוכשר לגישה מדויקת; {{ח:תתת|(2)}} על מסלול המיועד לשמש בתנאי ראות על מסלול של פחות מ־400 מטרים; {{ח:תתת|(3)}} במסלול שלא כאמור בפסקאות (1) ו־(2) – אם הורה לו כך המנהל, בין השאר בשים לב למהירות ההמראה של המטוסים שאותם נועד המסלול לשמש ולמרחק בין שורות תאורות צידי המסלול. {{ח:תת|(ב)}} לא יציב בעל רישיון מערכת תאורות ציר מסלול אלא אם כן מתקיימות בה הוראות אלה: {{ח:תתת|(1)}} היא ממוקמת לפי הוראות אלה: {{ח:תתתת|(א)}} לאורך ציר המסלול, אלא אם כן נוכח בעל הרישיון לדעת כי לא ניתן למקמה כאמור, שאז רשאי הוא להסיטה באופן אחיד למרחק שלא יעלה על 0.60 מטרים מציר המסלול; {{ח:תתתת|(ב)}} ממפתן המסלול עד לסוף המסלול, במרווחים של 15 מטרים בקירוב, ואולם לגבי מסלול המיועד לשימוש בתנאי ראות על מסלול של 300 מטרים ויותר, רשאי המנהל לאשר לבעל הרישיון, לאחר שנוכח לדעת כי רמת השמישות של תאורות ציר המסלול מאפשרת זאת, כי המרווחים יהיו 30 מטרים בקירוב; {{ח:תתתת|(ג)}} במקרה של מפתן מסלול מוזז – נוסף על האמור בפסקת משנה (ב), תהיה גם מערכת תאורות שתספק הנחיה חלופית לגבי ציר המסלול מתחילת המסלול עד למפתן המסלול המוזז, באמצעות אחד מאלה: {{ח:תתתתת|(1)}} מערכת תאורות גישה; {{ח:תתתתת|(2)}} המשך מערכת תאורות ציר מסלול; {{ח:תתתתת|(3)}} פסי תאורה באורך של 3 מטרים לפחות, שמאפייניהם ועוצמתם מספקים את ההנחיה לגבי מיקום ציר המסלול במהלך ההמראה, הם לא מסנוורים את הטייס של כלי הטיס הממריא, והם לפי הוראות אלה: {{ח:תתתתתת|(א)}} פסי התאורה ממוקמים בניצב לציר המסלול לאורכו; {{ח:תתתתתת|(ב)}} פסי התאורה ממוקמים במרווחים אחידים של 30 מטרים זה מזה; {{ח:תתתתתת|(ג)}} לפי האיור שעניינו ”Example of approach and runway lighting for runway with displaced thresholds“ לנספח 14, לעניין ”Runway centre line barrettes“; {{ח:תתתתת|(4)}} אם המסלול משמש לנחיתה – התאורות כאמור בפסקה (1)(ג)(1) עד (3) יכללו גם אחד מאלה, לפי העניין: {{ח:תתתתתת|(א)}} אם הן לפי פסקה (1)(ג)(2) – מנגנון המאפשר את כיבוין; {{ח:תתתתתת|(ב)}} אם הן לפי פסקאות (1)(ג)(1) או (1)(ג)(3) – מנגנון המאפשר את שינוי עוצמתן; {{ח:תתת|(2)}} התאורות המרכיבות אותה מאירות באור קבוע, לפי הוראות אלה: {{ח:תתתת|(א)}} מתחילתן עד למרחק של 900 מטרים לפני סוף המסלול – בצבע לבן; {{ח:תתתת|(ב)}} ממרחק של 900 מטרים לפני סוף המסלול עד למרחק של 300 מטרים לפני סוף המסלול – לסירוגין, בצבע אדום ובצבע לבן; {{ח:תתתת|(ג)}} ממרחק של 300 מטרים לפני סוף המסלול עד לסוף המסלול – בצבע אדום; {{ח:תתת|(3)}} על אף האמור בפסקה (2)(ב) ו־(ג), לגבי מסלול שאורכו קטן מ־1,800 מטרים, אורך המקטע של תאורות ציר המסלול המאירות באור קבוע בצבע אדום ובצבע לבן לסירוגין, ישתרע מנקודת האמצע של חלק המסלול המשמש לנחיתה עד למרחק של 300 מטרים לפני סוף המסלול. {{ח:סעיף|108|מערכת תאורות אזור נגיעה}} {{ח:תת|(א)}} בעל רישיון יציב מערכת תאורות אזור נגיעה {{מוקטן|(touchdown zone lights)}} במסלול ממוכשר לגישה מדויקת בקטגוריה II ובמסלול ממוכשר לגישה מדויקת בקטגוריה III. {{ח:תת|(ב)}} לא יציב בעל רישיון מערכת תאורות אזור נגיעה, אלא אם כן מתקיימות בה הוראות אלה: {{ח:תתת|(1)}} התאורות המרכיבות אותה משתרעות ממפתן המסלול לאורך המסלול, למרחק של 900 מטרים, למעט לגבי מסלול שאורכו קטן מ־1,800 מטרים, שאז התאורות המרכיבות אותה לא ישתרעו מעבר לנקודת האמצע של המסלול; {{ח:תתת|(2)}} התאורות המרכיבות אותה הן בדפוס של זוגות של פסי תאורות, לפי הוראות אלה: {{ח:תתתת|(א)}} זוגות פסי התאורות ממוקמים באופן סימטרי משני צידיו של ציר המסלול; {{ח:תתתת|(ב)}} המרחק הרוחבי בין זוגות פסי התאורות זהה למרחק הרוחבי בין צידיהם הפנימיים של סימוני אזור הנגיעה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 44|בתקנה 44(ב)(2)(ג)}}; {{ח:תתתת|(ג)}} המרחק בין זוג פסי תאורות לבין הזוג הבא אחריו, לאורך המסלול, הוא 60 מטרים, אלא אם כן נוכח בעל הרישיון לדעת כי, לשם הפעלת המסלול בתנאי ראות נמוכה, המרחק כאמור צריך להיות 30 מטרים, או שהורה לו המנהל לעשות כן; {{ח:תתתת|(ד)}} בכל פס תאורות מתקיימים אלה: {{ח:תתתתת|(1)}} הוא ניצב לציר המסלול; {{ח:תתתתת|(2)}} הוא מורכב מ־3 תאורות לפחות, שהמרחק המרבי ביניהן הוא 1.50 מטרים; {{ח:תתתתת|(3)}} הוא באורך שלא פחות מ־3 מטרים ולא עולה על 4.50 מטרים; {{ח:תתת|(3)}} התאורות המרכיבות אותה מאירות באור קבוע בצבע לבן, וכך שהן נראות רק מכיוון הגישה למסלול {{מוקטן|(unidirectional)}}. {{ח:סעיף|109|מכלול תאורות חיווי לפני פינוי מהיר}} {{ח:תת|(א)}} בעל רישיון יציב מכלול תאורות חיווי לפני פינוי מהיר {{מוקטן|(rapid exit taxiway indicator lights (RETILs))}} לפני מסלול הסעה לפינוי מהיר, באלה: {{ח:תתת|(1)}} במסלול המיועד לשמש בתנאי ראות על מסלול של פחות מ־300 מטרים; {{ח:תתת|(2)}} בשדה תעופה שיש בו צפיפות תנועה גבוהה. {{ח:תת|(ב)}} לא יציב בעל רישיון מכלול תאורות חיווי לפינוי מהיר אלא אם כן מתקיימות בו הוראות אלה: {{ח:תתת|(1)}} הוא מורכב מ־3 קבוצות של תאורות, שממוקמות על המסלול, באותו צד של ציר המסלול שממנו יוצא מסלול ההסעה לפינוי מהיר, לפי האיור שעניינו ”Rapid exit taxiway indicator lights (RETILS)“ בנספח 14, ובמרחקים האלה: {{ח:תתתת|(א)}} במרחק של 100 מטרים מנקודת ההשקה {{מוקטן|(point of tangency)}} של ציר המסלול עם ציר מסלול ההסעה לפינוי מהיר, מוצבת תאורה אחת, במרחק של 2 מטרים מציר המסלול; {{ח:תתתת|(ב)}} במרחק של 200 מטרים מנקודת ההשקה של ציר המסלול עם ציר מסלול ההסעה לפינוי מהיר, מוצבות 2 תאורות, בשורה, בניצב לציר המסלול, לפי הוראות אלה: {{ח:תתתתת|(1)}} הקרובה מביניהן לציר המסלול היא במרחק של 2 מטרים ממנו; {{ח:תתתתת|(2)}} המרחק בין התאורות הוא 2 מטרים; {{ח:תתתת|(ג)}} במרחק של 300 מטרים מנקודת ההשקה של ציר המסלול עם ציר מסלול ההסעה לפינוי מהיר, מוצבות 3 תאורות, בשורה, בניצב לציר המסלול, לפי הוראות אלה: {{ח:תתתתת|(1)}} הקרובה מביניהן לציר המסלול היא במרחק של 2 מטרים ממנו; {{ח:תתתתת|(2)}} המרחק בין התאורות הוא 2 מטרים; {{ח:תתת|(2)}} בכל מקרה של כשל בתאורה המרכיבה אותו או כל כשל אחר המונע את תצוגת דפוס התאורות {{מוקטן|(light pattern)}}, כמפורט בתקנה זו בשלמותו, התאורות המרכיבות אותו לא מאירות; {{ח:תתת|(3)}} במסלול שבו קיימים מספר מסלולי הסעה לפינוי מהיר, מכלול תאורות חיווי לפני פינוי מהיר של מסלול הסעה אחד לא חופף מכלול תאורות חיווי לפני פינוי מהיר של מסלול הסעה אחר; {{ח:תתת|(4)}} התאורות המרכיבות אותו מאירות באור קבוע בצבע צהוב, וכך שהן נראות רק מכיוון הגישה למסלול {{מוקטן|(unidirectional)}}; {{ח:תתת|(5)}} הוא מותקן כך שיהיה ניתן להפעילו בצורה נפרדת מתאורות אחרות. {{ח:סעיף|110|מערכת תאורות שטח עצירה}} {{ח:תת|(א)}} בעל רישיון יציב מערכת תאורות שטח עצירה {{מוקטן|(stopway lights)}} בשטח עצירה של מסלול המיועד לשימוש בלילה. {{ח:תת|(ב)}} לא יציב בעל רישיון מערכת תאורות שטח עצירה, אלא אם כן מתקיימות בה הוראות אלה: {{ח:תתת|(1)}} הן מורכבות מאלה: {{ח:תתתת|(א)}} שתי שורות תאורות מקבילות לכל אורך שטח העצירה, שממוקמות באופן סימטרי משני צידי המשך ציר המסלול, בהמשך לתאורות צידי המסלול; {{ח:תתתת|(ב)}} שורת תאורות לאורך סוף שטח העצירה, שממוקמות בניצב להמשך ציר המסלול וקרוב ככל האפשר לסוף שטח העצירה מחוץ לשטח העצירה, במרחק שלא עולה על שלושה מטרים ממנו; {{ח:תתת|(2)}} הן מאירות באור קבוע בצבע אדום, וכך שהן נראות רק מכיוון הגישה למסלול {{מוקטן|(unidirectional)}}. {{ח:סעיף|111|מערכת תאורות ציר מסלול הסעה}} {{ח:תת|(א)}} בעל רישיון יציב מערכת תאורות ציר מסלול הסעה {{מוקטן|(taxiway centre line lights)}} באלה: {{ח:תתת|(1)}} במסלול הסעה המיועד לשימוש בתנאי ראות על מסלול של פחות מ־300 מטרים; {{ח:תתת|(2)}} במסלול הסעה המשמש לפינוי המסלול {{מוקטן|(exit taxiway)}} ובצומת של מסלולי הסעה, המיועדים לשימוש בלילה בתנאי ראות על מסלול של 300 מטרים או יותר, אם נוכח בעל הרישיון לדעת כי מדובר בצומת מורכב של מסלולי הסעה {{מוקטן|(complex taxiway intersection)}} או שהמנהל הורה לו לעשות כן; {{ח:תתת|(3)}} במסלול שהוא חלק מנתיב הסעה סטנדרטי, המיועד לשימוש בתנאי ראות על מסלול של פחות מ־300 מטרים. {{ח:תת|(ב)}} בלי לגרוע מהאמור בתקנת משנה (א), בעל רישיון יציב תאורות ציר מסלול הסעה במסלול הסעה או במסלול שהוא חלק מנתיב הסעה סטנדרטי, בלא תלות בתנאי הראות, אם נוכח בעל הרישיון לדעת שהדבר נחוץ לשם בטיחות הפעלת שדה התעופה. {{ח:תת|(ג)}} לא יציב בעל רישיון מערכת תאורות ציר מסלול הסעה, אלא אם כן מתקיימות בה הוראות אלה: {{ח:תתת|(1)}} היא ממוקמת לפי הוראות אלה: {{ח:תתתת|(א)}} על סימון ציר מסלול ההסעה, אלא אם כן לא ניתן למקמן כאמור, שאז רשאי בעל הרישיון להסיטן באופן אחיד למרחק שלא עולה על 0.30 מטרים מסימון ציר מסלול ההסעה; {{ח:תתתת|(ב)}} במקטע ישר של מסלול הסעה – הן ממוקמות במרווחים אחידים שלא עולים על 30 מטרים בין תאורה לתאורה לאורך ציר מסלול ההסעה, ואולם במקרים האלה, יחולו על מיקום תאורות ציר מסלול ההסעה ההוראות המפורטות לצידם: {{ח:תתתתת|(1)}} אם בתנאי מזג האוויר השוררים בשדה התעופה ניתן לתת הנחיה מספקת גם במרווחים גדולים יותר – רשאי בעל הרישיון למקמן במרווחים אחידים שלא עולים על 60 מטרים בין תאורה לתאורה; {{ח:תתתתת|(2)}} במקטע ישר וקצר – הן ממוקמות במרווחים אחידים קטנים מ־30 מטרים בין תאורה לתאורה; {{ח:תתתתת|(3)}} במסלול הסעה המיועד לשימוש בתנאים של ראות על מסלול של פחות מ־300 מטרים – הן ממוקמות במרווחים אחידים שלא עולים על 15 מטרים בין תאורה לתאורה; {{ח:תתתת|(ג)}} במקטע מעוקל של מסלול ההסעה – הן ממוקמות לאורך המקטע, בהמשך לתאורות ציר מסלול ההסעה במקטע הישר המוביל אל העיקול, במרחק קבוע מהצד החיצון של העיקול, ובמרווחים המספקים הנחיה לגבי העיקול; {{ח:תתתת|(ד)}} בלי לגרוע מהאמור בפסקת משנה (ג), המרווחים האמורים ישתרעו גם לאורך של 60 מטרים לפני ואחרי קצות המקטע המעוקל, לאורך המקטעים הישרים המובילים אליו ויחולו גם ההוראות האלה: {{ח:תתתתת|(1)}} במסלול הסעה המיועד לשימוש בתנאים של ראות על מסלול של פחות מ־300 מטרים – במרווחים לפי אלה: {{ח:תתתתתת|(א)}} במקטע מעוקל שהרדיוס שלו קטן מ־400 מטרים – במרווחים שלא עולים על 7.50 מטרים בין תאורה לתאורה; {{ח:תתתתתת|(ב)}} במקטע מעוקל שהרדיוס שלו הוא 400 מטרים או יותר – במרווחים שלא עולים על 15 מטרים בין תאורה לתאורה; {{ח:תתתתת|(2)}} במסלול הסעה המיועד לשימוש בתנאים של ראות על מסלול של 300 מטרים או יותר – במרווחים לפי אלה: {{ח:תתתתתת|(א)}} במקטע מעוקל שהרדיוס שלו קטן מ־400 מטרים – במרווחים שלא עולים על 7.50 מטרים בין תאורה לתאורה; {{ח:תתתתתת|(ב)}} במקטע מעוקל שהרדיוס שלו הוא בין 400 מטרים ל־899 מטרים – במרווחים שלא עולים על 15 מטרים בין תאורה לתאורה; {{ח:תתתתתת|(ג)}} במקטע מעוקל שהרדיוס שלו גדול מ־899 מטרים – במרווחים שלא עולים על 30 מטרים בין תאורה לתאורה; {{ח:תתתת|(ה)}} במסלול הסעה לפינוי מהיר – כך שמתקיימות הוראות אלה: {{ח:תתתתת|(1)}} הן מתחילות בנקודה הנמצאת במרחק של 60 מטרים לפני נקודת ההשקה של ציר המסלול עם תחילת ציר מסלול ההסעה המוביל ליציאה מהמסלול; {{ח:תתתתת|(2)}} הן משתרעות לאורך ציר מסלול ההסעה לאחר סוף המקטע המעוקל, עד לנקודה שבה צפוי מטוס להגיע למהירות הסעה רגילה לאחר פינוי המסלול; {{ח:תתתתת|(3)}} במקטע שבו ציר מסלול ההסעה מקביל לציר המסלול – הן ממוקמות במרחק רוחבי של 0.60 מטרים לפחות משורת תאורות ציר המסלול, לפי איור שעניינו ”Offset runway and taxiway centre line lights“ בנספח 14; {{ח:תתתתת|(4)}} המרווחים בין תאורה לתאורה לא עולים על 15 מטרים, אלא אם כן לא הוצבו תאורות ציר מסלול למסלול שממנו מתבצע הפינוי, שאז רשאי בעל הרישיון למקם את התאורות במרווחים שלא עולים על 30 מטרים בין תאורה לתאורה; {{ח:תתתת|(ו)}} במסלול הסעה המשמש לפינוי מסלול, שאינו מסלול הסעה לפינוי מהיר – כך שמתקיימות הוראות אלה: {{ח:תתתתת|(1)}} התאורות מתחילות בנקודת ההשקה של ציר המסלול עם תחילת ציר מסלול ההסעה המוביל ליציאה מהמסלול; {{ח:תתתתת|(2)}} התאורות משתרעות לאורך ציר מסלול ההסעה עד לקו אחד עם שלט מסלול פנוי; {{ח:תתתתת|(3)}} התאורה הראשונה מוצבת במרחק רוחבי של 0.60 מטרים לפחות משורת תאורות ציר המסלול, לפי איור שעניינו ”Offset runway and taxiway centre line lights“ בנספח 14; {{ח:תתתתת|(4)}} התאורות ממוקמות במרווחים שלא עולים על 7.50 מטרים בין תאורה לתאורה; {{ח:תתתת|(ז)}} במסלול שהוא חלק מנתיב הסעה סטנדרטי, המיועד לשימוש בתנאים של ראות על מסלול של פחות מ־300 מטרים, התאורות ממוקמות במרווחים שלא עולים על 15 מטרים בין תאורה לתאורה; {{ח:תתת|(2)}} התאורות המרכיבות אותה מאירות באור קבוע בצבע ירוק, ואולם במקרים האלה יחולו הוראות אלה: {{ח:תתתת|(א)}} תאורות ציר מסלול הסעה במסלול הסעה המשמש לפינוי מסלול {{מוקטן|(exit taxiway)}} יהיו לפי איור שעניינו ”Taxiway lighting“ בנספח 14, לעניין ”rapid exit taxiway“ ולעניין ”‎”other“ exit taxiway“, לפי העניין, ויאירו באור קבוע, בצבעים האלה: {{ח:תתתתת|(1)}} התאורה הראשונה בציר מסלול ההסעה המשמש לפינוי מסלול – בצבע ירוק; {{ח:תתתתת|(2)}} התאורה הקרובה ביותר לעמדת ההמתנה למסלול – בצבע צהוב; {{ח:תתתתת|(3)}} התאורות בין התאורות כאמור בפסקאות (1) ו־(2) – בצבע צהוב ובצבע ירוק לסירוגין; {{ח:תתתתת|(4)}} שאר התאורות לכיוון המתרחק מהמסלול – בצבע ירוק; {{ח:תתתת|(ב)}} נוכח בעל הרישיון לדעת שהדבר נדרש לשם אזהרת הטייס מפני קרבתו למסלול, או שהורה לו המנהל לעשות כן, יבטיח כי מתקיימים גם אלה: {{ח:תתתתת|(1)}} אם מסלול ההסעה מוביל למסלול – תאורות ציר מסלול ההסעה מאירות באור קבוע בצבע ירוק ובצבע צהוב לסירוגין, מעמדת ההמתנה למסלול עד לציר המסלול; {{ח:תתתתת|(2)}} אם מסלול ההסעה חוצה מסלול – תאורות ציר מסלול ההסעה מאירות באור קבוע בצבע ירוק ובצבע צהוב לסירוגין, מעמדת ההמתנה למסלול עד לעמדת ההמתנה למסלול שמנגד; {{ח:תתת|(3)}} התאורות המרכיבות אותה נראות רק מכלי טיס הנמצא על מסלול ההסעה או בקרבתו; {{ח:תתת|(4)}} התאורות המרכיבות אותה מוצבות כך שאין בלבול בינן לבין תאורות מפתן מסלול. {{ח:תת|(ד)}} על אף האמור בתקנת משנה (א), בעל רישיון רשאי שלא להציב מערכת תאורות ציר מסלול הסעה, אם אישר לו זאת המנהל לאחר שנוכח לדעת שבשדה התעופה צפיפות תנועה נמוכה, וכי מערכת תאורות צידי מסלול ההסעה וסימון ציר מסלול ההסעה מספקים הנחיה מספקת. {{ח:סעיף|112|מערכת תאורות צידי מסלול הסעה}} {{ח:תת|(א)}} בעל רישיון יציב מערכת תאורות צידי מסלול הסעה {{מוקטן|(taxiway edge lights)}} באלה: {{ח:תתת|(1)}} במסלול הסעה המיועד לשימוש בלילה, שלא הוצבו בו תאורות ציר מסלול הסעה; {{ח:תתת|(2)}} במשטח פנייה, מפרץ המתנה או רחבה המיועדים לשימוש בלילה; {{ח:תתת|(3)}} במסלול שהוא חלק מנתיב הסעה סטנדרטי המיועד לשימוש בלילה, שלא הוצבו בו תאורות ציר מסלול הסעה. {{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בתקנת משנה (א)(1) ו־(2), בעל רישיון רשאי שלא להציב מערכת תאורות צידי מסלול הסעה כאמור, אם אישר לו זאת המנהל לאחר שנוכח לדעת שקיימת הנחיה מספקת באמצעות עזרים חזותיים אחרים, ולכן אין צורך בקביעתה. {{ח:תת|(ג)}} לא יציב בעל רישיון מערכת תאורות צידי מסלול הסעה, אלא אם כן מתקיימות בה הוראות אלה: {{ח:תתת|(1)}} היא מורכבת משתי שורות של תאורות שימוקמו לפי ההוראות האלה: {{ח:תתתת|(א)}} לאורך צידי מסלול ההסעה, משטח הפנייה, מפרץ ההמתנה, הרחבה או חלק המסלול המהווה חלק מנתיב הסעה סטנדרטי, לפי העניין; {{ח:תתתת|(ב)}} קרוב ככל האפשר לצידי מסלול ההסעה, משטח הפנייה, מפרץ ההמתנה, הרחבה או חלק המסלול המהווה חלק מנתיב הסעה סטנדרטי, מצידם החיצוני, ובכל מקרה במרחק שלא יעלה על 3 מטרים מהם; {{ח:תתת|(2)}} התאורות המרכיבות אותה, לאורך כל אחת משורות התאורות, ממוקמות לפי הוראות אלה: {{ח:תתתת|(א)}} במקטע ישר של מסלול הסעה, במסלול שהוא חלק מנתיב הסעה סטנדרטי, במפרץ המתנה, וברחבה – במרווחים אחידים שלא עולים על 60 מטרים בין תאורה לתאורה; {{ח:תתתת|(ב)}} במקטע מעוקל של מסלול הסעה – במרווחים קטנים מ־60 מטרים בין תאורה לתאורה, וכך שהן מספקות הנחיה מספקת לגבי העיקול; {{ח:תתתת|(ג)}} במשטח פנייה – במרווחים אחידים שלא עולים על 30 מטרים בין תאורה לתאורה; {{ח:תתת|(3)}} התאורות המרכיבות אותה מאירות לפי הוראות אלה: {{ח:תתתת|(א)}} באור קבוע בצבע כחול; {{ח:תתתת|(ב)}} בזווית, מפני השטח ומעלה, המגיעה ל־75 מעלות לעומת האופק לפחות, ובעוצמות שאינן פחותות מהעוצמות האלה, לפי הזווית: {{ח:תתתתת|(1)}} ‎2 cd – בזווית מפני השטח ומעלה שבין 0 מעלות עד 6 מעלות; {{ח:תתתתת|(2)}} ‎0.2 cd – בזווית מפני השטח ומעלה שגדולה מ־6 מעלות ועד 75 מעלות; {{ח:תתתת|(ג)}} הן נראות מכל כיוון הנדרש כדי לספק הנחיה לטייס המסיע על מסלול ההסעה בשני הכיוונים, ואולם בהצטלבות מסלולי הסעה, במסלול הסעה לפינוי מסלול או בעיקול במסלול הסעה, הן מוסתרות בכל כיוון שבו הן עלולות ליצור בלבול ביניהן לבין תאורות אחרות. {{ח:סעיף|113|מערכת תאורות משטח פנייה}} {{ח:תת|(א)}} בעל רישיון יציב מערכת תאורות משטח פנייה {{מוקטן|(runway turn pad lights)}} במשטח פנייה למסלול המיועד לשימוש בכל אחד מאלה: {{ח:תתת|(1)}} בתנאים של ראות על מסלול של פחות מ־300 מטרים; {{ח:תתת|(2)}} בלילה. {{ח:תת|(ב)}} לא יציב בעל רישיון מערכת תאורות משטח פנייה, אלא אם כן מתקיימות בה הוראות אלה: {{ח:תתת|(1)}} התאורות המרכיבות אותה ממוקמות על סימון משטח הפנייה, אלא אם כן לא ניתן למקמה כאמור, שאז רשאי בעל הרישיון להסיט את התאורות המרכיבות אותה באופן אחיד למרחק שלא יעלה על 0.30 מטרים מסימון משטח הפנייה; {{ח:תתת|(2)}} התאורות המרכיבות אותה ממוקמות לאורך ציר משטח הפנייה, במרווחים לפי הוראות אלה: {{ח:תתתת|(א)}} במקטע ישר של משטח הפנייה – במרווחים אחידים שלא עולים על 15 מטרים; {{ח:תתתת|(ב)}} במקטע מעוקל של משטח הפנייה – במרווחים שלא עולים על 7.50 מטרים; {{ח:תתת|(3)}} התאורות המרכיבות אותה מאירות באור קבוע בצבע ירוק, וכך שהן נראות רק מכיוון כלי טיס המתקרב אל משטח הפנייה או הנמצא עליו. {{ח:סעיף|114|מערכת תאורות עמדת המתנה}} {{ח:תת|(א)}} בעל רישיון יציב מערכת תאורות עמדת המתנה {{מוקטן|(stop bar)}} בכל עמדת המתנה למסלול המשמשת מסלול שנועד לשימוש בתנאי ראות על מסלול של פחות מ־550 מטרים, אלא אם כן המנהל אישר לו שלא להציבה, לאחר שנוכח לדעת כי מתקיים אחד מאלה: {{ח:תתת|(1)}} קיימים עזרים ונהלים מתאימים לסייע במניעת חדירות לא מאושרות למסלול {{מוקטן|(inadvertent incursions)}}; {{ח:תתת|(2)}} אם המסלול מופעל בתנאי ראות על מסלול של פחות מ־550 מטרים, קיימים נהלים שמטרתם להגביל את אלה: {{ח:תתתת|(א)}} מספר כלי הטיס באזור התמרון, לאחד בכל זמן נתון; {{ח:תתתת|(ב)}} מספר כלי הרכב באזור התמרון, למזערי ההכרחי. {{ח:תת|(ב)}} בהצטלבות בין מסלול הסעה לבין מסלול שהוגדרו לגביו יותר מעמדת המתנה למסלול אחת, יפעיל בעל הרישיון, בכל רגע נתון, רק את תאורות עמדת ההמתנה שבשימוש, לפי אופן הפעלת המסלול. {{ח:תת|(ג)}} נוכח בעל הרישיון לדעת כי, כדי למנוע התנגשות בין כלי טיס, יש צורך שכלי טיס מסיע יעצור וימתין בעמדת המתנת ביניים עד לקבלת הוראה אחרת ממגדל הפיקוח, או שהמנהל הורה לו לעשות כן, יציב בעמדת המתנת הביניים מערכת תאורות עמדת המתנה. {{ח:תת|(ד)}} לא יציב בעל רישיון מערכת תאורות עמדת המתנה, אלא אם כן מתקיימות בה הוראות אלה: {{ח:תתת|(1)}} היא ממוקמת לפי הוראות אלה: {{ח:תתתת|(א)}} לכל רוחב מסלול ההסעה; {{ח:תתתת|(ב)}} לפני סימון עמדת ההמתנה למסלול לכיוון התנועה למסלול; {{ח:תתתת|(ג)}} בסמוך ככל האפשר לסימון עמדת ההמתנה למסלול; {{ח:תתת|(2)}} היא מורכבת משורה של תאורות שמוצבות במרווחים אחידים של 3 מטרים לכל היותר זו מזו; {{ח:תתת|(3)}} התאורות המרכיבות אותה מאירות באור קבוע בצבע אדום, וכך שהן נראות רק לכלי טיס המסיע לכיוון שבו הוא אמור לעצור ולהמתין; {{ח:תתת|(4)}} אם התאורות המרכיבות אותה עלולות להיות מוסתרות מנקודת מבטו של הטייס, נוספות לה גם שתי תאורות מוגבהות שמתקיימות בהן הוראות אלה: {{ח:תתתת|(א)}} הן ממוקמות 3 מטרים מצידי מסלול ההסעה לפחות, אחת מכל צד של מערכת תאורות עמדת ההמתנה; {{ח:תתתת|(ב)}} הן מאירות באור קבוע בצבע אדום, וכך שהן נראות רק לכלי טיס המסיע לכיוון שבו הוא אמור לעצור ולהמתין; {{ח:תתת|(5)}} היא מקושרת {{מוקטן|(Interlocked)}} למערכת תאורות ציר מסלול ההסעה שממוקמת מעבר לה, כך שבשעה שמערכת תאורות עמדת ההמתנה דולקת, כל תאורה שהיא חלק ממערכת תאורות ציר מסלול הסעה שמוצבת מעבר לעמדת ההמתנה למסלול למרחק של 90 מטרים לפחות כבויה, ולהפך; {{ח:תתת|(6)}} היא נשלטת בידי מגדל הפיקוח של שדה התעופה, ובכלל זה – {{ח:תתתת|(א)}} כל מערכת תאורות עמדת המתנה למסלול שהוצבה במסלול הסעה המשמש לכניסה למסלול, כוללת מנגנון לשליטה נפרדת בה; {{ח:תתתת|(ב)}} מערכת תאורות עמדת המתנה למסלול שהוצבה במסלול הסעה המשמש לפינוי מסלול בלבד, יכולה להישלט גם ביחד עם מערכות תאורות עמדת המתנה אחרות שהוצבו במסלול הסעה המשמש לפינוי מסלול בלבד או לכלול מנגנון לשליטה נפרדת בה. {{ח:סעיף|115|מערכת תאורות אין כניסה}} {{ח:תת|(א)}} בעל רישיון יציב מערכת תאורות אין כניסה {{מוקטן|(no-entry bar)}} במסלול ההסעה המשמש רק לפינוי מסלול {{מוקטן|(exit only taxiway)}}, לכיוון האזור שהכניסה אליו אסורה. {{ח:תת|(ב)}} לא יציב בעל רישיון מערכת תאורות אין כניסה אלא אם כן מתקיימות בה הוראות אלה: {{ח:תתת|(1)}} היא ממוקמת לכל רוחב מסלול ההסעה, בנקודה שאותה אסור לכלי טיס או לכלי רכב לחצות לכיוון המסלול, בקו אחד עם שלט אין כניסה לפי {{ח:פנימי|סעיף 69|תקנה 69}} או סימון אין כניסה לפי {{ח:פנימי|סעיף 56|תקנה 56(ג)(3)}}; {{ח:תתת|(2)}} היא מורכבת משורה של תאורות שיוצבו במרווחים אחידים של 3 מטרים לכל היותר; {{ח:תתת|(3)}} התאורות המרכיבות אותה מאירות באור קבוע בצבע אדום, וכך שהן נראות רק למי שמסיע בכיוון האזור שהכניסה אליו אסורה; {{ח:תתת|(4)}} אם התאורות המרכיבות אותה עשויות להיות מוסתרות מנקודת מבטו של הטייס, נוספות לה גם שתי תאורות מוגבהות שמתקיימות בהן הוראות אלה: {{ח:תתתת|(א)}} הן ממוקמות אחת מכל צד של מערכת תאורות אין כניסה; {{ח:תתתת|(ב)}} הן מאירות באור קבוע בצבע אדום, וכך שהן נראות רק למי שמסיע בכיוון התנועה שהכניסה אליו אסורה. {{ח:תת|(ג)}} תאורות ציר מסלול ההסעה המשמשות לפינוי המסלול, שממוקמות מעבר למערכת תאורות אין כניסה, יהיו כך שלא ייראו לטייס המסיע לכיוון המסלול {{מוקטן|(unidirectional)}}. {{ח:סעיף|116|מערכת תאורות עמדת המתנת ביניים}} {{ח:תת|(א)}} בעל רישיון יציב מערכת תאורות עמדת המתנת ביניים {{מוקטן|(intermediate holding position lights)}} בכל אחד מאלה: {{ח:תתת|(1)}} בעמדת המתנת ביניים המקוימת במסלול הסעה המיועד לשימוש בתנאים של ראות על מסלול של פחות מ־300 מטרים, שלא הוצבו בה תאורות עמדת המתנה לפי {{ח:פנימי|סעיף 114|תקנה 114(ג)}}; {{ח:תתת|(2)}} בעמדת המתנת ביניים המקוימת במסלול הסעה המיועד לשימוש בתנאים של ראות על מסלול של 300 מטרים או יותר, שלא הוצבו בה תאורות עמדת המתנה לפי {{ח:פנימי|סעיף 114|תקנה 114(ג)}}, אם נוכח בעל הרישיון כי נדרש להבליט אותה, לשם הפעלה בטוחה של מסלולי ההסעה. {{ח:תת|(ב)}} לא יציב בעל רישיון מערכת תאורות עמדת המתנת ביניים אלא אם כן מתקיימות בה הוראות אלה: {{ח:תתת|(1)}} היא מורכבת משורה של שלוש תאורות שממוקמות לפי הוראות אלה: {{ח:תתתת|(א)}} בניצב לציר מסלול ההסעה; {{ח:תתתת|(ב)}} 0.30 מטרים לכל היותר לפני סימון עמדת המתנת הביניים, לאורכו, מהכיוון שבו כלי טיס צפוי להסיע אל עמדת המתנת הביניים; {{ח:תתתת|(ג)}} כך שאחת מוצבת על ציר מסלול ההסעה והאחרות מוצבות, אחת מכל צד של ציר המסלול, במרחק של 1.50 מטרים ממנו; {{ח:תתת|(2)}} התאורות המרכיבות אותה מאירות באור קבוע בצבע צהוב, וכך שהן נראות רק מכלי טיס הנמצא על מסלול ההסעה או בקרבתו. {{ח:סעיף|117|מערכת תאורות התרעת מסלול}} {{ח:תת|(א)}} בעל רישיון יציב מערכת תאורות התרעת מסלול {{מוקטן|(runway guard lights)}} בחיבור של מסלול ההסעה עם מסלול שהוא אחד מאלה: {{ח:תתת|(1)}} המסלול מיועד לשימוש בתנאים של ראות על מסלול של פחות מ־550 מטרים, ולא הוצבה בו מערכת תאורות עמדת המתנה; {{ח:תתת|(2)}} בשדה התעופה שבו קיימת צפיפות תנועה גבוהה – אם המסלול מיועד לשימוש בתנאים של ראות על מסלול שבין 550 מטרים ל־1,200 מטרים; {{ח:תתת|(3)}} אם נוכח בעל הרישיון לדעת שהדבר נדרש לשם אזהרת הטייס מפני קרבתו למסלול, או שהמנהל הורה לו לעשות כן. {{ח:תת|(ב)}} בלי לגרוע מהאמור בתקנת משנה (א), נוכח בעל רישיון לדעת כי חיבור של מסלול ההסעה עם מסלול, הוא אזור סיכון {{מוקטן|(hot spot)}}, יציב בחיבור כאמור מערכת תאורות התרעת מסלול, שתשמש בכל תנאי מזג האוויר, ביום ובלילה. {{ח:תת|(ג)}} לא יציב בעל רישיון מערכת תאורות התרעת מסלול אלא אם כן היא לפי אחת מהתצורות {{מוקטן|(configuration)}} האלה: {{ח:תתת|(1)}} ”תצורה A“, שמורכבת מ־2 רמזורים, שמתקיימות בהם הוראות איור המשנה ”configuration A“ באיור שעניינו ”Runway guard lights“ בנספח 14 והוראות אלה: {{ח:תתתת|(א)}} בכל אחד מצידי מסלול ההסעה ממוקם רמזור אחד, בקו אחד עם עמדת ההמתנה למסלול; {{ח:תתתת|(ב)}} בכל רמזור 2 תאורות, אחת לצד השנייה, שמהבהבות, לסירוגין, בתדירות שבין 30 לבין 60 הבהובים לדקה, באור בצבע צהוב; {{ח:תתתת|(ג)}} הבהובי רמזור אחד מסונכרנים עם הבהובי הרמזור השני; {{ח:תתתת|(ד)}} התאורות בכל רמזור הן כך שהן נראות רק מכיוון כלי טיס המסיע מעמדת ההמתנה למסלול אל המסלול עצמו; {{ח:תתתת|(ה)}} אם התאורות משמשות בשעות אור יום – יש מעל כל רמזור מגן שמש {{מוקטן|(visor)}}, שמונע הפרעה של קרני השמש לחיווי שהרמזור נועד לספק; {{ח:תתת|(2)}} ”תצורה B“, שמורכבת מתאורות שמתקיימות בהן הוראות איור המשנה ”configuration B“ באיור שעניינו ”Runway guard lights“ בנספח 14 והוראות אלה: {{ח:תתתת|(א)}} הן ממוקמות לכל רוחב מסלול ההסעה, בקו אחד עם עמדת ההמתנה למסלול; {{ח:תתתת|(ב)}} הן מוצבות במרווחים אחידים של 3 מטרים; {{ח:תתתת|(ג)}} הן מהבהבות, לסירוגין, בתדירות שבין 30 לבין 60 הבהובים לדקה, באור בצבע צהוב, כך ששתי תאורות סמוכות לא מהבהבות בעת ובעונה אחת, וכך שתאורות שאינן סמוכות מהבהבות יחדיו; {{ח:תתתת|(ד)}} הן נראות רק מכיוון כלי טיס המסיע מעמדת ההמתנה למסלול אל המסלול עצמו. {{ח:תת|(ד)}} בעל רישיון יציב מערכת תאורות התרעת מסלול בתצורה ובנסיבות לפי הוראות אלה: {{ח:תתת|(1)}} בתצורה A – אם מתקיימות נסיבות כאמור בתקנת משנה (א); {{ח:תתת|(2)}} בתצורה A או בתצורה B – אם מתקיימות נסיבות כאמור בתקנת משנה (ב). {{ח:תת|(ה)}} על אף האמור בתקנת משנה (ד)(2), לא יציב בעל רישיון מערכת תאורות התרעת מסלול בתצורה B במסלול הסעה שהוצבה בו מערכת תאורות עמדת המתנה. {{ח:תת|(ו)}} בהצטלבות בין מסלול הסעה לבין מסלול שהוגדרו לגביו שתי עמדות המתנה למסלול או יותר, יפעיל בעל הרישיון רק את מערכת תאורות התרעת המסלול הישימה לעמדת ההמתנה למסלול הפעילה בזמן הנתון, לפי אופן הפעלת המסלול. {{ח:סעיף|118|מערכת תאורות עמדת המתנה על דרך לכלי רכב}} {{ח:תת|(א)}} בעל רישיון יציב מערכת תאורות עמדת המתנה על דרך לכלי רכב {{מוקטן|(road holding position light)}} בכל עמדת המתנה על דרך לכלי רכב שקיימת בחיבור של דרך לכלי רכב עם מסלול המיועד לשימוש בתנאים של ראות על מסלול של פחות מ־550 מטרים. {{ח:תת|(ב)}} לא יציב בעל רישיון מערכת תאורות עמדת המתנה על דרך לכלי רכב אלא אם כן מתקיימות בה הוראות אלה: {{ח:תתת|(1)}} היא ממוקמת בסמוך לסימון עמדת המתנה על דרך לכלי רכב, בצידה הימני של עמדת ההמתנה, במרחק שבין מטר אחד לשני מטרים מצד הדרך; {{ח:תתת|(2)}} היא מורכבת מאחד מאלה: {{ח:תתתת|(א)}} רמזור, נשלט בידי מגדל הפיקוח של שדה התעופה, שמאיר בצבע אדום להוראה לעצור, ובצבע וירוק להוראה לנסוע; {{ח:תתתת|(ב)}} תאורה מהבהבת בצבע אדום, שמהבהבת בתדירות של 30 עד 60 הבהובים לדקה; {{ח:תתת|(3)}} היא מאירה באופן חד־כיווני וכך שהיא נראית לנהג של כלי רכב המסיע לכיוון המסלול, ומתקרב לעמדת ההמתנה; {{ח:תתת|(4)}} עוצמת התאורות המרכיבות אותה מתאימה לתנאי הראות המזעריים ולאור הרקע {{מוקטן|(ambient light)}} שצפויים להתקיים בעת הפעלת המסלול שאותו נועדה עמדת ההמתנה כאמור לשמש, ולא מסנוורת את נהג כלי הרכב המשתמש בה. {{ח:סעיף|119|מערכת תאורות הצפה לרחבה}} {{ח:תת|(א)}} בעל רישיון יציב מערכת תאורות הצפה לרחבה {{מוקטן|(apron floodlighting)}} ברחבה ובעמדת חניה מבודדת המיועדות לשימוש בלילה. {{ח:תת|(ב)}} לא יציב בעל רישיון מערכת תאורות הצפה לרחבה אלא אם כן מתקיימות בה הוראות אלה: {{ח:תתת|(1)}} התאורות המרכיבות אותה ממוקמות ומכוונות לפי הוראות אלה: {{ח:תתתת|(א)}} הן מספקות תאורה מספקת לכל אזור ברחבה שבו ניתן שירות לכלי טיס, תוך מזעור הסנוור האפשרי של טייס של כלי טיס באוויר או על הקרקע, של מפקח על תעבורה אווירית במגדל הפיקוח, של אדם העוסק בניהול הרחבה ושל אדם ברחבה; {{ח:תתתת|(ב)}} הן מאירות כל עמדת חניה משני כיוונים לפחות, כדי למזער הצללה; {{ח:תתת|(2)}} הפיזור הספקטרלי {{מוקטן|(spectral distribution)}} של התאורות המרכיבות אותה הוא כך שיהיה ניתן לזהות בצורה נכונה את הצבעים המשמשים לסימונים על גבי כלי טיס הקשורים במתן שירותים לכלי הטיס ואת צבעי הסימונים על הרחבה ובסביבתה, לרבות סימוני מכשולים; {{ח:תתת|(3)}} ההארה הממוצעת {{מוקטן|(average illuminance)}} שלה היא לפי נספח 14 לעניין ”Apron floodlighting“ לגבי ”Average illuminance“, בשים לב לאזור שאותו התאורות נועדו להאיר. {{ח:סעיף|120|מערכת הנחיה חזותית לעגינה}} {{ח:תת|(א)}} נוכח בעל רישיון לדעת כי נדרש להנחות כלי טיס בעמדת חניה לנקודת עצירה מדויקת בעמדה ולא מסופקים שירותי הנחיה אחרים, כגון מכווני תנועה {{מוקטן|(marshallers)}}, או שהמנהל הורה לו לעשות כן, יציב מערכת הנחיה חזותית לעגינה {{מוקטן|(visual docking guidance system (VDGS))}}. {{ח:תת|(ב)}} לא יציב בעל רישיון מערכת הנחיה חזותית לעגינה אלא אם כן מתקיימות בה הוראות אלה: {{ח:תתת|(1)}} היא מורכבת משני אלה: {{ח:תתתת|(א)}} רכיב כיווני {{מוקטן|(azimuth guidance unit)}}, שיספק הנחיה בדבר כיוון התנועה; {{ח:תתתת|(ב)}} רכיב עצירה {{מוקטן|(stopping position indicator)}}, שיספק הנחיה בדבר נקודת העצירה; {{ח:תתת|(2)}} היא מתאימה לשימוש לפי הוראות אלה: {{ח:תתתת|(א)}} בכל תנאי של מזג אוויר, ראות, תאורת רקע ותנאי מיסעה, ביום ובלילה, ובלבד שאינה מסנוורת את הטייס שאותו נועדה להנחות; {{ח:תתתת|(ב)}} לכל כלי טיס שאותו היא נועדה לשמש, אם אפשר בלי שתידרש פעולה נוספת להתאמת המערכת לשימוש טיפוס כלי טיס מסוים; {{ח:תתתת|(ג)}} אם נדרשת פעולה נוספת להתאמת המערכת לשימוש טיפוס כלי טיס מסוים – היא מספקת חיווי בדבר טיפוס כלי הטיס כאמור, לטייס ולמפעיל המערכת; {{ח:תתת|(3)}} היא מספקת לטייס חיווי ברור לגבי כשל ברכיב הכיווני, ברכיב העצירה או בשניהם גם יחד; {{ח:תתת|(4)}} ניתן לכבות את הרכיב הכיווני או את רכיב העצירה, בנפרד; {{ח:תתת|(5)}} היא ממוקמת כך שהיא מספקת לטייס הנחיה מתמשכת בין סימוני עמדת החניה לבין נקודת העצירה; {{ח:תתת|(6)}} היא במידת דיוק שתספק הכוונה עד לגשר להולכת נוסעים לכלי טיס ולמיתקני השירותים הקבועים בעמדת החניה שאותה היא אמורה לשמש; {{ח:תתת|(7)}} ברכיב הכיווני מתקיימות הוראות אלה: {{ח:תתתת|(א)}} הוא ממוקם על המשך קו הכניסה לעמדת החניה או בסמוך אליו, מול נקודת העצירה, כך שחיווייו נראים לאורך כל תמרון העגינה, מכל מושבי הטייסים בתא הטייס; {{ח:תתתת|(ב)}} הוא מספק חיווי חד־משמעי בהנחיה לימין או לשמאל, כך שהטייס יכול להתמיד לאורך קו הכניסה לעמדת החניה בלי להידרש לניהוג יתר {{מוקטן|(over-controlling)}}; {{ח:תתתת|(ג)}} אם נעשה בו שימוש בצבעים לשם הנחיית הכיוון – צבע ירוק משמש לזיהוי קו הכניסה לעמדת החניה וצבע אדום משמש לחיווי סטייה מקו הכניסה כאמור; {{ח:תתת|(8)}} ברכיב העצירה מתקיימות הוראות אלה: {{ח:תתתת|(א)}} הוא ממוקם בסמוך לרכיב הכיווני, כך שטייס יכול, בעת ובעונה אחת, לראות את שני רכיבי המערכת, בלי להסיט את ראשו, וכך שחיווייו נראים לאורך כל תמרון העגינה, מכל מושבי הטייסים בתא הטייס; {{ח:תתתת|(ב)}} הוא מספק חיווי על נקודת העצירה המתאימה לכלי הטיס שלו מסופקת הנחיה חזותית, ואם הוא מחווה מידע בנוגע לנקודת העצירה לגבי טיפוס כלי טיס מסוים – הוא מספק מידע תוך התחשבות בטווח הצפוי של שינויים בגובה עיני הטייסים ובזווית הצפייה במידע מתא הטייס לגבי אותו טיפוס; {{ח:תתתת|(ג)}} הוא מספק מידע בדבר קצב ההתקרבות {{מוקטן|(closing rate)}} של כלי הטיס לנקודת העצירה, לפי הוראות אלה: {{ח:תתתתת|(1)}} החל ממרחק של 10 מטרים לפחות מנקודת העצירה; {{ח:תתתתת|(2)}} כך שמתאפשר לטייס להאט את כלי הטיס באופן הדרגתי עד לעצירה מלאה בנקודת העצירה; {{ח:תתתת|(ד)}} אם נעשה שימוש בצבעים לשם הנחיה לנקודת העצירה – צבע ירוק משמש כדי לחוות לטייס כלי הטיס כי הוא יכול להוסיף להתקדם, וצבע אדום משמש לחיווי הגעתו לנקודת העצירה ויכול שייעשה נוסף על כך שימוש גם בצבע אחר, בסמוך לנקודת העצירה, כדי להתריע על התקרבות לנקודת העצירה. {{ח:סעיף|121|מערכת מתקדמת להנחיה חזותית לעגינה}} {{ח:תת|(א)}} נוכח בעל רישיון לדעת כי נדרש להנחות כלי טיס בעמדת חניה לנקודת עצירה מדויקת בעמדה, לא מסופקים שירותי הנחיה אחרים, כגון מכווני תנועה {{מוקטן|(marshallers)}}, ומתקיים אחד מאלה לפחות, או שהמנהל הורה לו לעשות כן, יציב מערכת מתקדמת להנחיה חזותית לעגינה {{מוקטן|(advanced visual docking guidance system (AVDGS))}}: {{ח:תתת|(1)}} נדרש לאמת את טיפוס כלי הטיס שלו מסופקת הנחיה; {{ח:תתת|(2)}} לגבי עמדה שאליה מובילים מספר נתיבי הסעה – נדרש לציין את נתיב ההסעה לעמדת החניה שבשימוש. {{ח:תת|(ב)}} לא יציב בעל רישיון מערכת מתקדמת להנחיה חזותית לעגינה אלא אם כן מתקיימות בה הוראות אלה: {{ח:תתת|(1)}} היא מתאימה לשימוש לפי הוראות אלה: {{ח:תתתת|(א)}} בכל תנאי של מזג אוויר, ראות, תאורת רקע ותנאי מיסעה, ביום ובלילה, לפי עמדת החניה שבה היא מוצבת; {{ח:תתתת|(ב)}} לכל כלי טיס שאותו היא נועדה להנחות; {{ח:תתת|(2)}} היא מספקת מידע לכל המהירויות שבהן צפוי כלי טיס להסיע במהלך תמרון העגינה; {{ח:תתת|(3)}} היא מספקת חיווי בדבר סטייה צידית של כלי הטיס לעומת קו הכניסה לעמדת החניה, כך שכלי טיס, המופעל בתנאים רגילים, לא סוטה יותר ממטר אחד מקו הכניסה לעמדת החניה כאמור, בין תחילת הסטייה לבין חיוויה; {{ח:תתת|(4)}} אם היא מותקנת בעמדת חניה יחד עם מערכת הנחיה חזותית לעגינה לפי {{ח:פנימי|סעיף 120|תקנה 120}}, המידע שמספקת מערכת אחת לא סותר את המידע שמספקת המערכת השנייה; {{ח:תתת|(5)}} היא כוללת חיווי למצב דברים שבו היא לא בשימוש או תקולה; {{ח:תתת|(6)}} היא ממוקמת כך שהיא מספקת לאדם האחראי על עגינת כלי הטיס במהלך תמרון העגינה ולכל מי שמסייע לו בכך, הנחיה בלתי מופרעת וברורה, לאורך כל תמרון העגינה; {{ח:תתת|(7)}} היא מספקת, לכל הפחות, את המידע הזה, לפי השלב המתאים בתמרון העגינה: {{ח:תתתת|(א)}} חיווי בדבר הצורך לבצע עצירת חירום ולהפסיק באופן מיידי את תמרון העגינה, המציג את המילה ”STOP“ באותיות בצבע אדום; {{ח:תתתת|(ב)}} הטיפוס והדגם של כלי הטיס שלו מסופקת ההנחיה; {{ח:תתתת|(ג)}} חיווי בדבר סטייה צידית של כלי הטיס לעומת קו הכניסה לעמדת החניה, שיסופק ממרחק של 25 מטרים לפחות מנקודת העצירה; {{ח:תתתת|(ד)}} כיוון התיקון הנדרש לשם תיקון הסטייה הצידית מקו הכניסה לעמדת החניה; {{ח:תתתת|(ה)}} חיווי של המרחק לנקודת העצירה, ושל קצב ההתקרבות {{מוקטן|(closing rate)}} אליה, שיסופקו ממרחק של 15 מטרים לפחות מנקודת העצירה; {{ח:תתתת|(ו)}} חיווי של הגעה לנקודת העצירה; {{ח:תתתת|(ז)}} חיווי אזהרה בדבר תנועה מעבר לנקודת העצירה; {{ח:תתת|(8)}} במקרה של חיווי כאמור בפסקה (7)(א), המוצג בד בבד עם כשל של המערכת המתקדמת להנחיה חזותית לעגינה – היא לא מציגה כל חיווי אחר; {{ח:תתת|(9)}} אם חיווי המרחק לנקודת העצירה נעשה תוך שימוש בספרות, היא מציגה את המרחק כביטוי של מספר המטרים שעד לנקודת העצירה, וממרחק של 3 מטרים לפחות מנקודת העצירה, היא מציגה את המרחק כאמור ברמת דיוק של עשירית המטר; {{ח:תתת|(10)}} היא כוללת מנגנון המאפשר לצוות האחראי על ההפעלה הבטוחה של עמדת החניה ליזום באמצעותה עצירת חירום; {{ח:תתת|(11)}} הדיוק של המידע שהיא מציגה הוא לפי המפורט בטבלה שעניינה ”A-VDGS recommended displacement accuracy“ לנספח 14; {{ח:תתת|(12)}} הסימנים והגרפיקה המשמשים להצגת המידע משקפים את המידע שמבוקש להציג באופן מובן וברור {{מוקטן|(intuitively representative)}}. {{ח:סעיף|122|מערכת תאורות תמרון בעמדת חניה}} {{ח:תת|(א)}} בעל רישיון יציב מערכת תאורות תמרון בעמדת חניה {{מוקטן|(aircraft stand manoeuvring guidance lights)}} ברחבה סלולה המיועדת לשימוש בתנאי ראות קשים {{מוקטן|(poor visibility conditions)}} ושלא מסופקת בה הנחיה מתאימה באמצעים אחרים. {{ח:תת|(ב)}} לא יציב בעל רישיון מערכת תאורות תמרון בעמדת חניה אלא אם כן מתקיימות בה הוראות אלה: {{ח:תתת|(1)}} התאורות המרכיבות אותה ממוקמות בהתאמה {{מוקטן|(collocated)}} לסימוני עמדת החניה; {{ח:תתת|(2)}} התאורות המרכיבות אותה, המיועדות להאיר את קו הכניסה לעמדת החניה ואת קו היציאה מעמדת החניה, ממוקמות לפי הוראות אלה: {{ח:תתתת|(א)}} בעיקולים – במרווחים שלא עולים על 7.5{{ח:הערה|0}} מטרים בין תאורה לתאורה; {{ח:תתתת|(ב)}} במקטעים ישרים – במרווחים אחידים שלא עולים על 15 מטרים בין תאורה לתאורה; {{ח:תתת|(3)}} התאורות המרכיבות אותה מאירות באור קבוע בצבע צהוב, וכך שהן נראות לכל אורך המקטע שלגביו הן אמורות לספק הנחיה, למעט התאורות המיועדות להאיר את קו העצירה, שמאירות באור קבוע בצבע אדום, וכך שהן נראות רק מכיוון כלי טיס המתקרב לנקודת העצירה; {{ח:תתת|(4)}} עוצמת התאורות המרכיבות אותה מתאימה לתנאי הראות ולאור הרקע {{מוקטן|(ambient light)}} שצפויים להתקיים בעת הפעלת עמדת החניה; {{ח:תתת|(5)}} היא כוללת מנגנון להפעלה לשם חיווי מצב שבו העמדה פעילה או כיבוי לשם חיווי מצב שבו העמדה סגורה. {{ח:סעיף|123|מערכת תאורות מצב מסלול}} {{ח:תת|(א)}} נוכח בעל רישיון לדעת שהדבר נחוץ כדי לסייע במניעת חדירות למסלול {{מוקטן|(runway incursions)}}, יציב מערכת תאורות מצב מסלול {{מוקטן|(runway status lights (RWSL))}}. {{ח:תת|(ב)}} לא יציב בעל רישיון מערכת תאורות מצב מסלול אלא אם כן מתקיימות בה הוראות אלה: {{ח:תתת|(1)}} היא מורכבת מכל אחד מהרכיבים האלה או משילוב של שניהם: {{ח:תתתת|(א)}} תאורות כניסה למסלול {{מוקטן|(runway entrance lights (REL))}}; {{ח:תתתת|(ב)}} תאורות הפסקת המראה {{מוקטן|(take-off hold lights (THLs))}}; {{ח:תתת|(2)}} תאורות הכניסה למסלול הן לפי הוראות אלה: {{ח:תתתת|(א)}} הן מורכבות משני אלה: {{ח:תתתתת|(1)}} 5 תאורות שקועות {{מוקטן|(in pavement)}} לפחות, שמתקיימות בהן הוראות אלה: {{ח:תתתתתת|(א)}} הן ממוקמות בקו אחד לאורך ציר מסלול ההסעה, בהיסט 0.60 מטרים מציר מסלול ההסעה, בצד שמנגד לצד שבו הוצבו תאורות ציר מסלול ההסעה, אם הוצבו; {{ח:תתתתתת|(ב)}} הן משתרעות ממרחק של 0.60 מטרים לפני עמדת ההמתנה למסלול עד לצד המסלול {{מוקטן|(edge of the runway)}}; בפסקת משנה זו, ”עמדת המתנה למסלול“, במצב דברים שבו הוצבו שתי עמדות המתנה למסלול או יותר לפי {{ח:פנימי|סעיף 49|תקנה 49(4)}} – עמדת ההמתנה הקרובה ביותר למסלול; {{ח:תתתתתת|(ג)}} הן מרווחות במרווחים אחידים שאינם פחותים מ־3.80 מטרים ואינם עולים על 15.20 מטרים, בשים לב לאורך המקטע של מסלול ההסעה שלאורכו הן קבועות; {{ח:תתתתת|(2)}} תאורה שקועה נוספת שתמוקם על המסלול, במרחק של 0.60 מטרים מציר המסלול, בקו אחד עם התאורות כאמור בפסקה (1); {{ח:תתתת|(ב)}} הן מאירות באור קבוע בצבע אדום, וכך שהן נראות רק מכיוון כלי טיס או כלי רכב המתקרב למסלול ממסלול ההסעה; {{ח:תתתת|(ג)}} הן דולקות כמכלול, בכל צומת של מסלול עם מסלול הסעה, לא יותר מ־2 שניות מהרגע שבו לפי מערכת תאורות מצב מסלול נדרשת התרעה לגבי כלי טיס הנוחת על המסלול או הממריא ממנו; {{ח:תתת|(3)}} תאורות הפסקת ההמראה הן לפי ההוראות האלה: {{ח:תתתת|(א)}} הן מורכבות מזוגות של תאורות שקועות {{מוקטן|(in pavement)}}, שמתקיימות בהן הוראות אלה: {{ח:תתתתת|(1)}} הן ממוקמות – {{ח:תתתתתת|(א)}} לאורך ציר המסלול; {{ח:תתתתתת|(ב)}} כך שהתאורות בכל זוג קבועות אחת מכל צד של ציר המסלול, במרחק של 1.80 מטרים ממנו; {{ח:תתתתת|(2)}} הן משתרעות מנקודה הנמצאת במרחק של 115 מטרים מתחילת המסלול עד למרחק של לפחות 450 מטרים מתחילת המסלול; {{ח:תתתתת|(3)}} הן מוצבות במרווחים אחידים של 30 מטרים; {{ח:תתתת|(ב)}} הן מאירות באור קבוע בצבע אדום, וכך שהן נראות רק מכיוון כלי טיס הממריא מהמסלול; {{ח:תתתת|(ג)}} הן נדלקות כמכלול, לא יותר מ־2 שניות מהרגע שבו לפי מערכת תאורות מצב מסלול נדרשת התרעה לגבי כלי טיס או כלי רכב שחצו עמדת המתנה למסלול; {{ח:תתת|(4)}} היא אוטומטית, כשפעולת השליטה היחידה על המערכת היא להשבית את תאורות הכניסה למסלול, את תאורות הפסקת המראה או את שתיהן גם יחד. {{ח:קטע2|פרק ה|פרק ה׳: מערכות חשמל}} {{ח:סעיף|124|מערכות אספקת כוח חשמלי למיתקני עזר לטיסה}} {{ח:תת|(א)}} לא יפעיל בעל רישיון את שדה התעופה אלא אם כן לשדה התעופה אספקה מתאימה של כוח חשמלי ראשי לצורך ההפעלה הבטוחה של מיתקני העזר לטיסה, חזותיים ולא־חזותיים. {{ח:תת|(ב)}} לא יפעיל בעל רישיון את שדה התעופה אלא אם כן מתקיימות באספקת הכוח החשמלי לשדה התעופה ההוראות האלה: {{ח:תתת|(1)}} מערכת הכוח החשמלי {{מוקטן|(electrical power)}} של שדה התעופה מתוכנת, והכוח החשמלי למיתקני עזר לטיסה, חזותיים ולא־חזותיים, בשדה התעופה מסופק, כך שבמקרה של כשל במערכות הכוח החשמלי אין מצב שבו טייס מקבל הנחיה חזותית או לא־חזותית לא מתאימה או מידע מטעה כתוצאה מכשל כאמור; {{ח:תתת|(2)}} במקרה של כשל במקור הכוח החשמלי הראשי, מיתקני עזר לטיסה שלגביהם נדרשת אספקה של כוח חשמלי משני, מחוברים באופן אוטומטי לאספקת הכוח החשמלי המשני; {{ח:תתת|(3)}} לכל אחד מהשירותים האלה מסופק כוח חשמלי משני: {{ח:תתתת|(א)}} מנורת האיתות שלפי {{ח:פנימי|סעיף 35|תקנה 35}} ואמצעי התאורה הנדרשים להמשך פעילות מגדל הפיקוח; {{ח:תתתת|(ב)}} כל תאורות המכשולים שלגביהן נוכח בעל הרישיון לדעת שהן חיוניות לשם הבטחת הפעלה בטוחה של כלי טיס; {{ח:תתתת|(ג)}} מערכת תאורת גישה, תאורות מסלול ותאורות מסלול הסעה; {{ח:תתתת|(ד)}} מערכת תאורות מסלול סגור לפי {{ח:פנימי|סעיף 90|תקנה 90(ג)}}, אם היא מחוברת למקור הכוח החשמלי הראשי; {{ח:תתתת|(ה)}} ציוד מטאורולוגי; {{ח:תתתת|(ו)}} תאורות אבטחה חיוניות, ובכלל זה תאורות המשמשות להארת גדר בשדה התעופה לפי {{ח:פנימי|סעיף 165|תקנה 165}}; {{ח:תתתת|(ז)}} ציוד חיוני ומיתקנים הנדרשים לפעילות צוותי חירום המגיבים לאירוע חירום בשדה התעופה; {{ח:תתתת|(ח)}} מערכת תאורות הצפה לרחבה לפי {{ח:פנימי|סעיף 119|תקנה 119}}; {{ח:תתתת|(ט)}} תאורות של אזורים ברחבה שבהם צפויים נוסעים ללכת; {{ח:תתתת|(י)}} עזרי רדיו לניווט והמרכיבים הקרקעיים של מערכות תקשורת; {{ח:תתת|(4)}} מרווח הזמן שבין כשל של מקור כוח חשמלי ראשי לבין שחזור מלא {{מוקטן|(complete restoration)}} של כל אחד מהשירותים כאמור בפסקה (3) הוא קצר ככל האפשר, ואולם – {{ח:תתתת|(א)}} לגבי מסלול ממוכשר ומסלול המשמש להמראה בתנאים של ראות על מסלול של פחות מ־800 מטרים, זמן המעבר לא יעלה על משך הזמן שלפי הטבלה שעניינה ”Secondary power supply requirements“ בנספח 14, ובלבד שלגבי תאורה הנמנית עם השירותים בטבלה האמורה, היא פעלה, לפני הכשל כאמור, בעוצמה של 25% לפחות מעוצמתה המרבית; {{ח:תתתת|(ב)}} לגבי עזרי רדיו לניווט והמרכיבים הקרקעיים של מערכות תקשורת, זמן המעבר לא יעלה על משך הזמן שלפי הוראות הטבלה שעניינה ”Power supply switch-over times for ground-based radio aids used at aerodromes“ בנספח 10. {{ח:סעיף|125|מערכת ניטור}} {{ח:תת|(א)}} לא יפעיל בעל רישיון את שדה התעופה אלא אם כן הוא משתמש במערכת לחיווי המצב המבצעי של מערכות שיש לקיים בשדה התעופה (בתקנה זו – מערכת ניטור). {{ח:תת|(ב)}} לא יעשה בעל רישיון שימוש במערכת ניטור אלא אם כן מתקיימות בה הוראות אלה: {{ח:תתת|(1)}} לגבי מערכות תאורה כמפורט בטבלה שעניינה ”Secondary power supply requirements“ בנספח 14, במערכת הניטור מתקיימות הוראות אלה: {{ח:תתתת|(א)}} היא מנטרת באופן אוטומטי את מערכות התאורה כאמור, כך שהיא נותנת התרעה על כל תקלה בהן; התרעה כאמור תינתן – {{ח:תתתתת|(1)}} לגבי מערכת תאורות עמדת המתנה – בתוך 2 שניות מקרות התקלה; {{ח:תתתתת|(2)}} לגבי כל מערכת תאורה אחרת – בתוך 5 שניות מקרות התקלה; {{ח:תתתת|(ב)}} היא מעבירה באופן אוטומטי מידע בדבר תקלה במערכות תאורה כאמור למגדל הפיקוח; {{ח:תתת|(2)}} לגבי עזרי רדיו לניווט – מערכת הניטור מספקת באופן מתמשך מידע עדכני ליחידת הנת״א המתאימה, בדבר רמת השמישות של עזרי רדיו לניווט המשמשים לגישה לנחיתה בשדה התעופה, לנחיתה בו או להמראה ממנו; מידע כאמור יוצג ביחידת הנת״א המתאימה בצורה בולטת לעין. {{ח:קטע2|פרק ו|פרק ו׳: תחזוקת שדה התעופה}} {{ח:סעיף|126|תוכנית תחזוקה לשדה התעופה}} {{ח:תת|(א)}} בעל רישיון יקיים תוכנית תחזוקה לשדה התעופה, במטרה לשמור על כל מיתקן בשדה התעופה במצב שלא יפגע בבטיחות הטיסה, בסדירותה או ביעילותה, לפי {{ח:פנימי|פרק ו|פרק זה}}. {{ח:תת|(ב)}} לא יקיים בעל רישיון תוכנית תחזוקה לשדה התעופה אלא אם כן מתקיימות בה הוראות אלה: {{ח:תתת|(1)}} היא כוללת הוראות ונהלים בעניינים האלה: {{ח:תתתת|(א)}} ביצוע {{ח:פנימי|פרק ו|פרק זה}}; {{ח:תתתת|(ב)}} תחזוקה מונעת, שמטרתה מניעת כשל של מיתקן בשדה התעופה או גריעה שלו; {{ח:תתתת|(ג)}} סדר הקדימות בהסרת זיהום מאזור התנועה, לגבי שדה תעופה שבו לא ניתן להסיר את הזיהום מכל חלקי אזור התנועה בו־זמנית; הוראות כאמור יכללו הנחיה ברורה שלפיה יש להסיר זיהום ראשית מהמסלול שבשימוש, ויפרטו את סדר הקדימות בהסרת הזיהום מחלקים אחרים של אזור התנועה; בעל הרישיון יחליט בדבר הוראות כאמור לאחר התייעצות עם הגורמים הנוגעים בדבר בשדה התעופה, כגון: כוחות הצלה וכיבוי אש ומגדל הפיקוח; {{ח:תתת|(2)}} ההוראות והנהלים כאמור בפסקה (1) נערכו בידי בעל הרישיון תוך התחשבות בעקרונות הגורם האנושי. {{ח:סעיף|127|מיסעות}} {{ח:תת|(א)}} לא יאשר בעל רישיון שימוש בחלק של אזור התנועה שלא נבדק, נוטר ותוחזק לפי תקנה זו. {{ח:תת|(ב)}} בעל רישיון יבדוק את משטח אזור התנועה ואת סביבתו הסמוכה, וינטר ויתחזק את מצבו בקביעות, במטרה להסיר כל עצם זר שעלול לגרום נזק לכלי טיס, ולמנוע את הימצאותו; בדיקה כאמור תהיה בתדירות ובעיתוי כמפורט בחלק {{מוקטן|(part)}} השמיני למסמך 9137 לגבי ”airport surface inspections“, לפי החלק מאזור התנועה שלגביו מתבצעת הבדיקה או בתדירות אחרת שאישר המנהל לבעל הרישיון. {{ח:תת|(ג)}} בעל רישיון יתחזק את משטח המסלול כך שתימנע היווצרות אי־אחידות מזיקה {{מוקטן|(harmful irregularities)}}; לעניין זה, ”אי־אחידות מזיקה“ – פגיעה באחידות משטח המסלול {{מוקטן|(Runway surface evenness)}}, לפי צרופה א׳ לעניין ”Runway surface evenness“. {{ח:תת|(ד)}} בעל רישיון יתחזק מסלול סלול כך שתכונות החיכוך של מסלול כאמור, או של כל חלק ממנו, אינן פחותות מערכי החיכוך המזעריים שהורה לו המנהל לגבי אותו מסלול לפי {{ח:פנימי|סעיף 11|תקנה 11(ג)(2)}}; לעניין זה, ”חלק“, לגבי מסלול – כל חלק באורך של 100 מטרים בקירוב. {{ח:תת|(ה)}} בעל רישיון יתחזק משטח שולי מסלול הסעה המשמש כלי טיס המונע במנועי טורבינה, כך שיהיה נקי מכל עצם זר שיכול להישאב למנוע כאמור, ובכלל זה חלק של המשטח עצמו שהתנתק ממנו כתוצאה משחיקתו. {{ח:תת|(ו)}} בעל רישיון יבצע באופן עיתי הערכה בראייה של משטח המסלול במטרה לזהות מקומות שבהם קיימת היקוות של מים או שניקוז המים מהם אינו מספק, וינקוט פעולות מתקנות כנדרש; הערכה בראייה כאמור תתבצע בעת שעל משטח המסלול יורד גשם או תחת הדמיה של ירידת גשם על משטח המסלול {{מוקטן|(simulated rain conditions)}}. {{ח:סעיף|128|הסרת זיהום}} {{ח:תת|(א)}} לא יאשר בעל רישיון הפעלת כלי טיס במסלול, מסלול הסעה או רחבה שיש עליהם זיהום, אלא אם כן הסיר מהם את הזיהום לפני הפעלת כלי הטיס, כאמור בתקנת משנה (ב). {{ח:תת|(ב)}} בעל רישיון יסיר זיהום מכל המשטחים המפורטים להלן ולפי ההוראות שלצידם: {{ח:תתת|(1)}} ממשטח מסלול בשימוש – במהירות האפשרית ובאופן שלם ככל האפשר, וזאת כדי למנוע את הצטברותו; {{ח:תתת|(2)}} ממשטח מסלול הסעה – ככל הנדרש כדי לאפשר הסעה של כלי טיס למסלול וממנו; {{ח:תתת|(3)}} ממשטח רחבה – ככל הנדרש כדי לאפשר לכלי טיס לתמרן בצורה בטוחה, להיגרר או להידחף עליה, לפי העניין. {{ח:סעיף|129|גישור על פערי גובה במסלול בעת ריבודו מחדש}} {{ח:ת}} לא יפעיל בעל רישיון מסלול שעבודות לריבודו לא הסתיימו, אלא אם כן מתקיימות ההוראות שלהלן, והוראות נספח 14 לעניין ”Runway pavement overlays“: {{ח:תת|(1)}} אם יש, כתוצאה מעבודות הריבוד, פערי גובה בין חלקים שונים של משטח המסלול, בעל הרישיון יגשר על פערי גובה כאמור, עד לסיום העבודות, באמצעות כבש זמני {{מוקטן|(temporary ramp)}}, שהשיפוע האורכי שלו, כשהוא נמדד ביחס למשטח שממנו הוא יוצא, הוא אחד מאלה: {{ח:תתת|(א)}} גדול מ־0.5% ולא יותר מ־1%, לגבי רובד {{מוקטן|(overlay)}} שעוביו הוא עד 5 סנטימטרים; {{ח:תתת|(ב)}} לא יותר מ־0.5%, לגבי רובד שעוביו גדול מ־5 סנטימטרים; {{ח:תת|(2)}} עבודות הריבוד לאורכו של המסלול מתבצעות לכיוון כזה שלרוב כלי הטיס העושים שימוש במסלול, השיפוע של הכבש הזמני הוא כלפי מטה; {{ח:תת|(3)}} בכל שלב בעבודות הריבוד, המסלול מרובד לכל רוחבו; {{ח:תת|(4)}} משורטטים על המסלול הסימונים האלה: {{ח:תתת|(א)}} סימון ציר מסלול לפי {{ח:פנימי|סעיף 39|תקנה 39}}; {{ח:תתת|(ב)}} אם קיים מפתן מסלול זמני – מיקומו משורטט באמצעות סימון ברוחב של 3.60 מטרים, לכל רוחב המסלול; {{ח:תת|(5)}} כל רובד במסלול בנוי ומתוחזק כך שמתקיימים בו, לכל הפחות, ערכי החיכוך המזעריים שהורה המנהל לפי {{ח:פנימי|סעיף 11|תקנה 11(ג)(2)}} לגבי המסלול שעל גביו הוא נבנה. {{ח:סעיף|130|תוכנית תחזוקה מונעת לעזרים חזותיים}} {{ח:תת|(א)}} בעל רישיון יקיים תוכנית תחזוקה מונעת לעזרים חזותיים {{מוקטן|(system of preventive maintenance of visual aids)}}, כדי להבטיח את שמישותם ואמינותם המתמשכים של מערכות תאורה וסימונים; לעניין זה, תאורה תיחשב לא שמישה אם העוצמה הממוצעת של אלומת האור העיקרית שלה היא פחות מ־50% מהערכים המתאימים המפורטים בתוספת מספר 2, ואולם לגבי תאורה שהעוצמה הממוצעת של אלומת האור העיקרית שלה, כפי שהוגדרה בידי היצרן, גדולה מהערכים המתאימים המפורטים בתוספת מספר 2 – זו תיחשב לא שמישה אם העוצמה הממוצעת של אלומת האור העיקרית היא פחות מ־50% מהעוצמה שהוגדרה בידי היצרן כאמור. {{ח:תת|(ב)}} לא יפעיל בעל רישיון מסלול או מסלול הסעה, אלא אם כן הוראות תוכנית התחזוקה המונעת לעזרים חזותיים מקוימות לגבי העזרים החזותיים המשמשים את המסלול כאמור. {{ח:סעיף|131|רמת שמישות נדרשת לפי תוכנית תחזוקה מונעת לעזרים חזותיים}} {{ח:ת}} תוכנית תחזוקה מונעת לעזרים חזותיים, תהיה לפי הוראות אלה: {{ח:תת|(1)}} לגבי מסלול ממוכשר לגישה מדויקת בקטגוריה II או מסלול ממוכשר לגישה מדויקת בקטגוריה III, יחולו הוראות אלה: {{ח:תתת|(א)}} התוכנית תכוון לכך שבכל זמן שבו המסלול מופעל בקטגוריה II או בקטגוריה III, כל התאורות המרכיבות מערכת תאורות גישה וכל תאורות המסלול שמישות; {{ח:תתת|(ב)}} התוכנית תבטיח כי מתקיימות הוראות אלה לפחות: {{ח:תתתת|(1)}} 95% מהתאורות שמישות בכל אחד מאלה: {{ח:תתתתת|(א)}} התאורות המרכיבות מערכת תאורות גישה, ב־450 המטרים הקרובים ביותר למפתן המסלול; {{ח:תתתתת|(ב)}} תאורות ציר מסלול; {{ח:תתתתת|(ג)}} תאורות מפתן מסלול; {{ח:תתתתת|(ד)}} תאורות צידי מסלול; {{ח:תתתת|(2)}} 90% מתאורות אזור הנגיעה – שמישות; {{ח:תתתת|(3)}} 85% מהתאורות המרכיבות מערכת תאורות גישה, מ־450 מטרים ממפתן המסלול עד ל־900 מטרים ממפתן המסלול – שמישות; {{ח:תתתת|(4)}} 75% מתאורות סוף המסלול – שמישות; {{ח:תתתת|(5)}} בכל מצב דברים מתקיימות הוראות אלה: {{ח:תתתתת|(א)}} רציפות ההנחיה באמצעות התאורות או הדפוס שיוצרות התאורות לא נפגעים; {{ח:תתתתת|(ב)}} אין שתי תאורות סמוכות שאינן שמישות, למעט בפס תאורות {{מוקטן|(barrette)}} או בשורה חוצה של תאורות הכלולה במערכת תאורות גישה {{מוקטן|(crossbar)}}; {{ח:תתת|(ג)}} התוכנית תכלול הוראות בעניינים אלה: {{ח:תתתת|(1)}} הוראות לגבי ביצוע בדיקות חזותיות ומדידות על המסלול {{מוקטן|(in-field measurement)}} של העוצמה, פיזור הקרן וכיוון התאורות המרכיבות מערכת תאורות גישה ותאורות מסלול, שיהיו לפי אלה: {{ח:תתתתת|(א)}} הן יכללו, ככל האפשר, מדידה של כל התאורות כאמור כדי להבטיח את קיום ההוראות הישימות לפי תוספת מספר 2; {{ח:תתתתת|(ב)}} הן ייעשו באמצעות אמצעי מדידה נייד {{מוקטן|(mobile measuring unit)}}, בעל דיוק מספק לשם ניתוח מאפייני כל תאורה בנפרד; {{ח:תתתתת|(ג)}} הן ייעשו בתדירות המתאימה לצפיפות התנועה, רמת הזיהום המקומית, האמינות של התאורות המותקנות וההערכה המתמשכת של תוצאות המדידות, ובלבד שהתדירות לא תפחת מאלה: {{ח:תתתתתת|(1)}} לגבי תאורות שקועות {{מוקטן|(in pavement)}} – פעמיים בשנה; {{ח:תתתתתת|(2)}} לגבי תאורות שאינן שקועות – פעם בשנה; {{ח:תתתת|(2)}} הוראות לגבי ביצוע בקרה ומדידה של המאפיינים החשמליים של כל מעגל חשמלי שהוא חלק ממערכת תאורות גישה או מתאורות מסלול; {{ח:תתתת|(3)}} הוראות לגבי ביצוע בקרה של התפקוד התקין של כיול עוצמת התאורות ששולט בהן מגדל הפיקוח של שדה התעופה; {{ח:תת|(2)}} לגבי מסלול או מסלול הסעה המיועדים לשימוש בתנאי ראות על מסלול של פחות מ־300 מטרים, התוכנית תבטיח כי מתקיימות הוראות אלה: {{ח:תתת|(א)}} לגבי מערכת תאורות עמדת המתנה שהוצבה בהצטלבות עם מסלול כאמור מתקיימות הוראות אלה: {{ח:תתתת|(1)}} אין בה יותר משתי תאורות לא שמישות; {{ח:תתתת|(2)}} אין בה שתי תאורות סמוכות לא שמישות, אלא אם כן המרווח בין התאורות המרכיבות את מערכת תאורות עמדת ההמתנה קטן משמעותית מזה שנדרש לפי {{ח:פנימי|סעיף 114|תקנה 114(ד)(2)}}; {{ח:תתת|(ב)}} לגבי מערכת תאורות ציר מסלול הסעה – אין בה שתי תאורות סמוכות לא שמישות; {{ח:תת|(3)}} לגבי מסלול ממוכשר בקטגוריה I, יחולו הוראות אלה: {{ח:תתת|(א)}} התוכנית תכוון לכך שבכל זמן שבו מסלול מופעל בקטגוריה I, כל התאורות המרכיבות מערכת תאורות גישה וכל תאורות המסלול שמישות; {{ח:תתת|(ב)}} התוכנית תבטיח שמתקיימות הוראות אלה: {{ח:תתתת|(1)}} 85% מהתאורות לפחות שמישות בכל אחד מאלה: {{ח:תתתתת|(א)}} התאורות המרכיבות מערכת תאורות גישה; {{ח:תתתתת|(ב)}} תאורות מפתן מסלול; {{ח:תתתתת|(ג)}} תאורות ציר מסלול, אם קיימות; {{ח:תתתתת|(ד)}} תאורות צידי מסלול; {{ח:תתתתת|(ה)}} תאורות סוף מסלול; {{ח:תתתת|(2)}} בכל מצב דברים מתקיימות הוראות אלה: {{ח:תתתתת|(א)}} רציפות ההנחיה באמצעות התאורות או הדפוס שיוצרות התאורות לא נפגעים; {{ח:תתתתת|(ב)}} אין שתי תאורות סמוכות שאינן שמישות, למעט בפס תאורות {{מוקטן|(barrette)}} או בשורה חוצה של תאורות הכלולה במערכת תאורות גישה {{מוקטן|(crossbar)}}; {{ח:תת|(4)}} לגבי מסלול המיועד להמראה בתנאי ראות על מסלול של פחות מ־550 מטרים, יחולו הוראות אלה: {{ח:תתת|(א)}} התוכנית תכוון לכך שבכל זמן שבו המסלול מופעל כל תאורות המסלול שמישות; {{ח:תתת|(ב)}} התוכנית תבטיח כי מתקיימות הוראות אלה לפחות: {{ח:תתתת|(1)}} 95% מתאורות ציר מסלול, אם קיימות, ומתאורות צידי המסלול – שמישות; {{ח:תתתת|(2)}} 75% מתאורות סוף מסלול – שמישות; {{ח:תתתת|(3)}} בכל מצב דברים מתקיימות ההוראות האלה: {{ח:תתתתת|(א)}} רציפות ההנחיה באמצעות התאורות לא נפגעת; {{ח:תתתתת|(ב)}} אין שתי תאורות סמוכות שאינן שמישות; {{ח:תת|(5)}} לגבי מסלול המיועד להמראה בתנאי ראות על מסלול של 550 מטרים או יותר, יחולו הוראות אלה: {{ח:תתת|(א)}} התוכנית תכוון לכך שבכל זמן שבו המסלול מופעל כל תאורות המסלול שמישות; {{ח:תתת|(ב)}} התוכנית תבטיח כי מתקיימות הוראות אלה לפחות: {{ח:תתתת|(1)}} 85% מתאורות צידי המסלול וסוף המסלול שמישות; {{ח:תתתת|(2)}} בכל מצב דברים מתקיימות ההוראות האלה: {{ח:תתתתת|(א)}} רציפות ההנחיה באמצעות התאורות לא נפגעת; {{ח:תתתתת|(ב)}} אין שתי תאורות סמוכות שאינן שמישות. {{ח:סעיף|132|מניעת עבודות בנייה או תחזוקה}} {{ח:ת}} לא ירשה בעל רישיון, עבודות בנייה או תחזוקה בקרבת מערכות החשמל של שדה התעופה, בזמן שבו שדה התעופה מופעל לפי נוהלי תנאי ראות נמוכה {{מוקטן|(low visibility procedures – LVP)}}. {{ח:קטע2|פרק ז|פרק ז׳: שירותי תפעול מבצעי, ציוד ומיתקנים}} {{ח:קטע3|פרק ז סימן א|סימן א׳: ספר עזר מבצעי}} {{ח:סעיף|133|ספר עזר מבצעי לשדה התעופה}} {{ח:תת|(א)}} לא יפעיל בעל רישיון את שדה התעופה אלא לפי ספר העזר המבצעי, לרבות כל שינוי בו, שאישר לו המנהל. {{ח:תת|(ב)}} בעל רישיון ימציא למנהל, לאישורו, את ספר העזר המבצעי שהוא מבקש להפעיל לפיו את שדה התעופה וכל שינוי בו. {{ח:תת|(ג)}} בעל רישיון יעמיד את ספר העזר המבצעי לשימוש כוח האדם שהוא מעסיק בתפקידי ניהול, תפעול ותחזוקה של השדה. {{ח:תת|(ד)}} בעל רישיון יחזיק את ספר העזר המבצעי כך שיהיה קל לעדכנו, ינהיג שיטה שתאפשר למי שלרשותו הועמד לדעת מהי הגרסה המעודכנת ביותר של הקובץ ויציין על גבי כל נוהל שבו את תאריך העדכון האחרון שלו. {{ח:תת|(ה)}} בעל רישיון יעדכן את ספר העזר המבצעי באופן מתמשך, כך שיתאים בכל עת לפעילות שדה התעופה ולתקנות אלה ויפיץ את עדכוניו למי שלרשותו הועמד. {{ח:תת|(ו)}} ספר העזר המבצעי יכלול עניינים אלה: {{ח:תתת|(1)}} הצהרה, חתומה ביד בעל הרישיון, שלפיה ספר העזר המבצעי עומד בדרישות תקנות אלה במלואן; {{ח:תתת|(2)}} רשימת התפוצה של ספר העזר המבצעי, תוכן העניינים ומילון מונחים וראשי תיבות שבהם נעשה שימוש; {{ח:תתת|(3)}} רשימת העדכונים שנעשו בספר העזר המבצעי ומידע ונהלים לעניין השיטה שבעל הרישיון מקיים ותיאור השיטה שבעל הרישיון מקיים כדי להבטיח שעדכונים נדרשים מוטמעים בספר העזר המבצעי, ובכלל זה הוראות לעניין עדכון ספר העזר המבצעי מוקדם ככל האפשר לאחר כל שינוי של התקנות, כך שעמידתו בהוראותיהן תהיה מתמשכת, ולעניין השימוש בו וקיום הוראותיו בידי כוח האדם שבעל הרישיון מעסיק בתפקידי ניהול, תפעול ותחזוקה של השדה; {{ח:תתת|(4)}} מידע מינהלתי הנוגע לשדה התעופה, ובכלל זה – {{ח:תתתת|(א)}} שם שדה התעופה וכתובתו; {{ח:תתתת|(ב)}} שם בעל הרישיון וכתובתו; {{ח:תתתת|(ג)}} שמו של מנהל שדה התעופה, בעל האחריות הכוללת; {{ח:תתתת|(ד)}} שעות הפעילות של שדה התעופה; {{ח:תתתת|(ה)}} דרכי יצירת קשר עם בעלי תפקיד בשדה התעופה; {{ח:תתתת|(ו)}} המבנה הארגוני בשדה התעופה; {{ח:תתת|(5)}} תיאור שדה התעופה, ובכלל זה – {{ח:תתתת|(א)}} תרשים שדה התעופה, הכולל את המסלולים, מסלולי ההסעה, הרחבות וכינוייהם; {{ח:תתתת|(ב)}} תיאור מילולי של המסלולים, מסלולי ההסעה והרחבות, ובכלל זה כינוייהם, מידותיהם, כלי הטיס שאותם הם מיועדים לשמש, שטחי בטיחות כגון רצועות ושוליים שמקוימים לגביהם וכן תנאים, מגבלות או מידע אחר הנוגע להפעלתם; {{ח:תתתת|(ג)}} גבולות שדה התעופה, ובכלל זה גידור שדה התעופה ולרבות מיתקנים קרקעיים החיוניים לבטיחות הטיסה הנמצאים מחוץ לגבולות שדה התעופה; {{ח:תתתת|(ד)}} נוהל שמטרתו להבטיח כי המידע כאמור בפסקה זו מעודכן ומדויק באופן מתמשך; {{ח:תתת|(6)}} רשימת פטורים ואישורים שניתנו לבעל הרישיון לפי {{ח:חיצוני|חוק הטיס|החוק}} ומגבלות או תנאים שהורה לו המנהל; {{ח:תתת|(7)}} מידע ונהלים לעניין אופן ביצוע חובות בעל הרישיון, ובכלל זה פירוט החובות והאמצעים והתהליכים לקיומן, בעניינים האלה: {{ח:תתתת|(א)}} ביצוע {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (שדות תעופה – מידע תעופתי)|תקנות המידע}}, ובכלל זה לעניין גיבוש מידע לפי {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (שדות תעופה – מידע תעופתי)|התקנות האמורות}} ומסירתו לפרסום, והאחריות לשמירה על עדכניות המידע באופן מתמשך; {{ח:תתתת|(ב)}} תוכנית החירום לשדה התעופה שבעל הרישיון מקיים לפי {{ח:פנימי|פרק ז סימן ב|סימן ב׳ לפרק זה}}; {{ח:תתתת|(ג)}} שירותי הצלה וכיבוי אש שבעל הרישיון מקיים לפי {{ח:פנימי|פרק ז סימן ג|סימן ג׳ לפרק זה}}, לרבות אלה: {{ח:תתתתת|(1)}} פירוט הציוד וכוח האדם הנדרשים לכל קטגוריית שדה תעופה ישימה, ובכלל זה הוראות לעניין קריאה לשדה התעופה של צוותי ההצלה וכיבוי האש הנדרשים בעת הצורך; {{ח:תתתתת|(2)}} מסמך ניתוח עיסוקים {{מוקטן|(task resource analysis)}}, שנועד לקבוע את היקף כוח האדם הנדרש כאמור, שייעשה לפי הוראות החלק {{מוקטן|(part)}} הראשון למסמך 9137 לעניין זה; {{ח:תתתתת|(3)}} הוראות לעניין ירידה זמנית בקטגוריית שדה התעופה, ובכלל זה הגבלת הפעילות בשדה התעופה כתוצאה מכך, הבאת הדבר לידיעת טייסים וציון משך הזמן המרבי לירידה בקטגוריה כאמור; {{ח:תתתתת|(4)}} הוראות לעניין העלאה זמנית של קטגוריית שדה התעופה, ובכלל זה פעולות ותיאומים נדרשים עם כלל הגורמים; {{ח:תתתתת|(5)}} הוראות לעניין ניטור תנועת כלי טיס בשדה התעופה לשם הזעקת שירותי הצלה וכיבוי אש; {{ח:תתתתת|(6)}} הוראות לעניין ניטור זמן התגובה של שירותי ההצלה וכיבוי האש והבטחת עמידתם בזמן התגובה הנדרש לפי {{ח:פנימי|סעיף 143|תקנה 143}}, ובכלל זה לעניין האופן שבו העמידה בזמן התגובה כאמור נשמרת בזמן שכוח אדם המשמש את שירותי ההצלה וכיבוי האש עוסק בפעילות אחרת; {{ח:תתתתת|(7)}} אם לבעל הרישיון ציוד ומיתקנים ייעודיים המשמשים אותו למתן שירותי הצלה וכיבוי אש – מידע בדבר ציוד ומיתקנים כאמור, ונהלים להתמודדות עם מצב דברים שבו, באופן זמני, ציוד ומיתקנים אלה אינם זמינים; {{ח:תתתתת|(8)}} אם בעל הרישיון מסתייע בגורמים אחרים למתן שירותי הצלה וכיבוי אש בשדה התעופה או בסביבתו – מדיניות או כתבי הסכמה עם גורמים אלה, והוראות להתמודדות עם מצב דברים שבו, באופן זמני, גורמים אלה אינם זמינים לסיוע; {{ח:תתתתת|(9)}} תיאור של הדרך שבה בעל הרישיון מבטיח את הכשירות הראשונית והמתמשכת של צוותי ההצלה וכיבוי האש שלו, ובכלל זה לגבי אימון באש חיה {{מוקטן|(live fire drills)}}, אימון בעזרי נשימה בחום ובעשן, עזרה ראשונה, תנאי ראות נמוכה, מגבלות משפטיות ומדיניות בטיחות וגהות לגבי אימון בציוד להגנה על מערכת הנשימה ובציוד להגנה אישית; {{ח:תתתתת|(10)}} הוראות לעניין האופן שבו יש לגשת לאתר תאונת טיס שאירעה בסביבה הסמוכה של שדה התעופה, ובכלל זה לעניין שדה תעופה שממוקם בסמוך לתוואי שטח מורכב {{מוקטן|(difficult environments)}}, פירוט הגורמים המסייעים הנדרשים לכך, האמצעים הנדרשים להם והתיאום עימם; {{ח:תתתתת|(11)}} אם צפוי כי כוחות ההצלה וכיבוי האש של שדה התעופה ישמשו במתן שירותי הצלה וכיבוי אש בחלקים של שדה התעופה המיועדים למתן שירות לנוסעים – מדיניות ברורה לגבי מתן שירותים כאמור, ובכלל זה הוראות לניהול ההשפעה של הדבר על המשך פעילות כלי טיס בשדה התעופה; {{ח:תתתתת|(12)}} פירוט לעניין זמינות של מים נוספים לצורך מתן שירותי הצלה וכיבוי אש; {{ח:תתתתת|(13)}} הוראות לעניין ההסדרים שמקיים בעל הרישיון להבטחת תגובת שירותי ההצלה וכיבוי האש בתנאים לא־נורמליים {{מוקטן|(abnormal conditions)}}, כגון נוהלי תנאי ראות נמוכה {{מוקטן|(low visibility procedures – LVP)}}; {{ח:תתתת|(ד)}} ניטור משטח אזור התנועה וסביבתו הסמוכה, ובכלל זה את המידע והנהלים המפורטים להלן, והכול לפי החלק השני למסמך 9981 לעניין ”inspections of the movement area“, והתוספת {{מוקטן|(appendix)}} להוראות אלה שעניינה ”general procedures for the inspection and documented reporting of the movement area“: {{ח:תתתתת|(1)}} שגרת פעולות הניטור, ובכלל זה אלה: {{ח:תתתתתת|(א)}} פרטים לגבי מועדי הביקורות ומרווחי הזמן ביניהן; {{ח:תתתתתת|(ב)}} רשימות תיוג המשמשות לביצוע ביקורות; {{ח:תתתתתת|(ג)}} שיטות לביצוע ביקורות, ובכלל זה לגבי משטחים סלולים, רצועת מסלול ורצועת מסלול הסעה, סימונים, תאורות, שילוט ועצמים זרים; {{ח:תתתתתת|(ד)}} קיום תקשורת עם מגדל הפיקוח או היחידה המספקת שירותי ניהול רחבה, במהלך ביקורת, לרבות אמצעי התקשורת שישמשו לכך; {{ח:תתתתתת|(ה)}} דיווח על תוצאות ביקורות, ומעקב אחר הטיפול בתוצאותיהן; {{ח:תתתתתת|(ו)}} קיום יומן ביקורות ומיקומו; {{ח:תתתתת|(2)}} ביצוע ביקורת בעקבות דיווח על עצמים זרים באזור התנועה, הפסקת המראה בעקבות כשל של מנוע, צמיג או גלגל, או כל אירוע שעלול להביא לעצמים זרים שנותרים במקום שיכול לסכן כלי טיס; {{ח:תתתתת|(3)}} טיאוט אזור התנועה; {{ח:תתתת|(ה)}} תוכנית תחזוקה לשדה התעופה ותוכנית תחזוקה מונעת לעזרים חזותיים לפי {{ח:פנימי|פרק ו|פרק ו׳}}, ובכלל זה תחזוקת אזור התנועה, לפי המידע והנהלים המפורטים להלן לפי החלק השני למסמך 9981 לעניין ”inspections of the movement area“, והתוספת {{מוקטן|(appendix)}} להוראות אלה שעניינה ”general procedures for the inspection and documented reporting of the movement area“: {{ח:תתתתת|(1)}} תחזוקת משטחים סלולים, ובכלל זה הערכת תכונות החיכוך של מסלול; {{ח:תתתתת|(2)}} תחזוקת משטחים שאינם סלולים, ובכלל זה רצועת מסלול ורצועת מסלול הסעה; {{ח:תתתתת|(3)}} תחזוקת מערכות הניקוז בשדה התעופה; {{ח:תתתתת|(4)}} תחזוקת עזרים חזותיים שיש לקיים לפי {{ח:פנימי|פרק ד|פרק ד׳}}, ובכלל זה מדידת העוצמה {{מוקטן|(intensity)}}, פיזור הקרן {{מוקטן|(beam spread)}} והכיוון של התאורות, ביקורות עיתיות ובדיקה פוטו־מטרית {{מוקטן|(photometric testing)}} של תאורות הגישה, תאורות המסלול ומערכות חזותיות לציון זווית הגישה, ובכלל זה תוכנית תחזוקה מונעת לעזרים חזותיים לפי {{ח:פנימי|סעיף 130|תקנה 130}}; {{ח:תתתתת|(5)}} תחזוקת תאורות המשמשות להארת מכשולים; {{ח:תתתתת|(6)}} דיווח על מפגע באזור התנועה ומעקב אחר הטיפול בו; {{ח:תתתת|(ו)}} תוכנית לבקרת עצמים זרים {{מוקטן|(FOD control programme)}} שבעל הרישיון מקיים לפי {{ח:פנימי|פרק ז סימן טו|סימן ט״ו לפרק זה}}; {{ח:תתתת|(ז)}} התמודדות עם תנאים מטאורולוגיים חריגים או מסוכנים {{מוקטן|(hazardous meteorological conditions)}}, כגון שלג, קרח, סופות חול ורוחות; {{ח:תתתת|(ח)}} גיבוי אספקת כוח חשמלי לשדה התעופה, ובכלל זה דרכי פעולה במקרה של תנאי ראות נמוכה או כשל של אספקת הכוח החשמלי הראשי; {{ח:תתתת|(ט)}} שירותי ניהול רחבה שבעל הרישיון מקיים לפי {{ח:פנימי|פרק ז סימן ו|סימן ו׳ לפרק זה}}; {{ח:תתתת|(י)}} פיקוח על הפעלת כלי רכב באזור התנועה שבעל הרישיון מקיים לפי {{ח:פנימי|פרק ז סימן ז|סימן ז׳ לפרק זה}}, ובכלל זה אלה: {{ח:תתתתת|(1)}} כללי התעבורה הישימים, ובכלל זה המהירות המרבית המותרת, והאמצעים לאכיפתם; {{ח:תתתתת|(2)}} השיטה ואמות המידה המשמשות לעניין מתן, שלילת וחידוש היתר נהיגה, בכל אחד מאלה: {{ח:תתתתתת|(א)}} ברחבות; {{ח:תתתתתת|(ב)}} באזור התמרון; {{ח:תתתתת|(3)}} הקמת קשר עם מגדל הפיקוח והיחידה המספקת שירותי ניהול רחבה, לפי העניין, והימצאות בהאזנה מתמשכת; {{ח:תתתתת|(4)}} ציוד שהימצאותו בכלי רכב היא תנאי להפעלתו באזור התנועה; {{ח:תתתתת|(5)}} סימון כלי רכב וציוד המיועדים לפעול באזור התנועה, ואם הם מיועדים לפעול בלילה או בתנאי ראות נמוכה – הארתם; {{ח:תתתת|(יא)}} תוכנית לצמצום הסיכון ממפגעי בעלי חיים, שבעל הרישיון מקיים לפי {{ח:פנימי|פרק ז סימן ה|סימן ה׳ לפרק זה}}; {{ח:תתתת|(יב)}} ניטור מכשולים בתחום מישורי הגבלת המכשולים וניטור תאורה מסכנת בשדה תעופה או בסביבתו, ובכלל זה – {{ח:תתתתת|(1)}} מעקב אחר שינויים בתחום התכנון והבנייה בקרבת שדה התעופה, לרבות בדרך של השתתפות בהליכים לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה|חוק התכנון והבנייה}} ולפי {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים|חוק רישוי עסקים}}; {{ח:תתתתת|(2)}} דיווח ופעולות שיש לנקוט אותן בעקבות הופעה של מכשול לא מורשה או איתור של תאורה מסכנת; {{ח:תתתתת|(3)}} הסרת מכשולים, סימונם או הארתם, ופירוט לגבי כל מכשול, אם הוא מואר או מסומן, ואופן הארתו או סימונו; {{ח:תתתתת|(4)}} כיבוי, מיסוך או שינוי של תאורה הפוגעת בשדה התעופה; {{ח:תתתת|(יג)}} תוכנית לפינוי כלי טיס שיש לפנותו מאזור התנועה או מקרבתו, שבעל הרישיון מקיים לפי {{ח:פנימי|פרק ז סימן ד|סימן ד׳ לפרק זה}}, ובכלל זה אלה: {{ח:תתתתת|(1)}} היכולת לפנות כלי טיס מאזור התנועה או מקרבתו, המבוטאת בכלי הטיס הגדול ביותר שביכולתו לפנות; {{ח:תתתתת|(2)}} אופן פינוי כלי טיס מאזור התנועה או מקרבתו, ובכלל זה תקשורת עם מגדל הפיקוח; {{ח:תתתתת|(3)}} מספרי הטלפון וכתובת הדואר האלקטרוני של האחראי מטעמו על תיאום הפעולות הנדרשות לפינוי כלי טיס שיש לפנותו מאזור התנועה; {{ח:תתתת|(יד)}} טיפול, אחסון ושינוע של חומרים מסוכנים בשדה התעופה, ובכלל זה – {{ח:תתתתת|(1)}} תוכנית הדרכה ראשונית ותקופתית למועסקים בבידוק ביטחוני לעניין חומרים מסוכנים וקיומה לפי {{ח:פנימי|פרק ז סימן יב|סימן י״ב}}; {{ח:תתתתת|(2)}} הקצאת מקום בשדה התעופה לטיפול בחומרים מסוכנים, לאחסנתם ולהכנתם לשינוע; {{ח:תתתתת|(3)}} אמצעים וציוד מגן מתאימים לטיפול ונטרול חומרים מסוכנים, כפי שהגדיר בעל הרישיון לאחר התייעצות עם הנציב לפי {{ח:חיצוני|חוק הרשות הארצית לכבאות והצלה|חוק הרשות הארצית לכבאות והצלה, התשע״ב–2012}}, או מי שהוא הסמיך לכך, ועם המשרד להגנת הסביבה; {{ח:תתתת|(טו)}} נוהלי תנאי ראות נמוכה {{מוקטן|(low visibility procedures – LVP)}}, ובכלל זה אלה: {{ח:תתתתת|(1)}} קבלת מידע מטאורולוגי והפצתו, ובכלל זה ראות אופקית וראות על המסלול; {{ח:תתתתת|(2)}} הגנה מפני חדירה לא מורשית של כלי טיס ושל כלי רכב למסלול בעת הפעלת נוהלי תנאי ראות נמוכה; {{ח:תתתתת|(3)}} הכללים שיחולו לפני, בעת ולאחר הפעלת נוהלי תנאי ראות נמוכה, ובכלל זה מגבלות לגבי כלי רכב ואנשים הפועלים באזור התנועה; {{ח:תתתת|(טז)}} הגנה על מיתקני עזר לטיסה בשדה התעופה ותיאור האזורים והמישורים שיש לקיים כדי להבטיח את פעולתם התקינה באופן מתמשך, ובכלל זה אלה: {{ח:תתתתת|(1)}} מניעת הקמת מיתקנים או מבנים העלולים להפריע לפעולתם התקינה של מיתקני עזר לטיסה; {{ח:תתתתת|(2)}} סילוק כל גורם העלול להפריע לפעילותם של מיתקני עזר לטיסה, כגון צמחייה, מבנים וקווי חשמל; {{ח:תתתתת|(3)}} שמירה על רציפות תפעולית של מיתקני עזר לטיסה, ובכלל זה בשעה שנערכות עבודות בנייה בשדה התעופה או בעת הפסקת חשמל; {{ח:תתתת|(יז)}} נהלים לתיאום, זיהוי, סימון והארת בנייה בשדה התעופה {{מוקטן|(work in progress – WIP)}} ודיווח עליה, ולפי החלק השני למסמך 9981 שעניינו ”work in progress (WIP)“, והתוספות שלו שעניינן: ”reduced runway length operations‏“, ”worksite control procedures“, והצרופה להוראות אלה שעניינה ”worksite checklist“; {{ח:תתתת|(יח)}} נוהל התאמת דירוג סיווג כלי טיס {{מוקטן|(ACR)}} לדירוג סיווג המיסעה {{מוקטן|(PCR)}} של כל מיסעות שדה התעופה, הכול לפי שיטת ACR-PCR כמשמעותה {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (שדות תעופה – מידע תעופתי)#סעיף 8|בתקנה 8 לתקנות המידע}}, ובכלל זה אלה: {{ח:תתתתת|(1)}} וידוא שדירוג סיווג כלי הטיס {{מוקטן|(ACR)}} בשים לב לסוג המיסעה, שווה לדירוג סיווג המיסעה {{מוקטן|(PCR)}} או קטן ממנו, הכול בכפוף למגבלות שהגדיר בעל הרישיון לעניין לחץ האוויר המרבי המותר בצמיגים של כלי הטיס העושה שימוש במיסעה ולעניין מסתו המרבית של כלי הטיס, כאמור {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (שדות תעופה – מידע תעופתי)#סעיף 8|בתקנה 8 לתקנות המידע}}; {{ח:תתתתת|(2)}} על אף האמור בפסקה (1), רשאי בעל רישיון, באישור המנהל, לקיים נוהל המיועד לאסדר הפעלת כלי טיס שאינו ממלא אחר התנאים כאמור לגבי מיסעה, לרבות הגדרת תנאים ובדיקות למניעת פגיעה במצב המיסעה; {{ח:תתתת|(יט)}} תוכנית הדרכה לעובדי שדה התעופה שעל בעל הרישיון לקיים לפי {{ח:פנימי|פרק ז סימן יג|סימן י״ג לפרק זה}}; {{ח:תתת|(8)}} כל עניין אחר שלדעת המנהל נדרש להפעלתו הבטוחה של שדה התעופה. {{ח:תת|(ז)}} ספר עזר מבצעי, וכל נוהל או הוראה של בעל הרישיון שספר העזר המבצעי מפנה אליהם – {{ח:תתת|(1)}} יכללו הוראות ומידע הדרושים לכוח האדם שבעל הרישיון מעסיק בתפקידי ניהול, תפעול ותחזוקה של שדה התעופה, לביצוע חובותיהם ותפקידיהם ברמה גבוהה של בטיחות וברמה מקצועית ראויה, בין השאר בהתחשב בביצועי אנוש; {{ח:תתת|(2)}} לא יסתרו את אלה: {{ח:תתתת|(א)}} הוראות כל דין החל בישראל; {{ח:תתתת|(ב)}} תנאי מתנאי רישיון הפעלת שדה התעופה; {{ח:תתתת|(ג)}} חלקים אחרים בספר העזר המבצעי; {{ח:תתתת|(ד)}} כל הוראת מינהל שעניינה רישיון הפעלת שדה התעופה; {{ח:תתת|(3)}} יכללו הפניות להוראות החקיקה ולהוראות המינהל המתאימות. {{ח:סעיף|134|סמכות המנהל להורות על עדכון}} {{ח:תת|(א)}} המנהל רשאי, בכל עת, להורות לבעל רישיון לבצע כל עדכון בספר העזר המבצעי, בעניינים הקשורים בקיום ההוראות לפי תקנות אלה, לרבות הוספת הוראות לספר העזר המבצעי בעניינים שיורה. {{ח:תת|(ב)}} ראה המנהל כי נחוץ עדכון של ספר העזר המבצעי, יודיע על כך לבעל הרישיון ויאפשר לו להמציא לו מידע והערות לעניין זה, בתוך תקופה שעליה יורה, שלא תפחת מ־21 ימים מיום שקיבל בעל הרישיון את ההודעה. {{ח:תת|(ג)}} קיבל המנהל מידע והערות כאמור בתקנת משנה (ב), ישקול אותם ויודיע לבעל הרישיון על החלטתו בדבר עדכון ספר העזר המבצעי. {{ח:תת|(ד)}} הודיע המנהל כי יש לעדכן את ספר העזר המבצעי, יעדכן בעל רישיון את ספר העזר המבצעי, בתוך 60 ימים מיום שקיבל את הודעת המנהל כאמור בתקנת משנה (ב), או בתוך תקופה ארוכה יותר שעליה הורה המנהל לאחר קבלת מידע והערות כאמור בתקנת משנה (ג), ויודיע למנהל בכתב על השלמת הביצוע מוקדם ככל האפשר לאחר השלמת הביצוע ולא יאוחר מ־72 שעות לאחריה. {{ח:תת|(ה)}} ראה המנהל כי נדרשת פעולה מיידית, רשאי הוא, בהחלטה מנומקת, להורות על הכנסת שינוי בספר העזר המבצעי, ובלבד שייתן לבעל הרישיון הזדמנות להמציא לו מידע והערות כאמור בתקנת משנה (ב) בהקדם האפשרי, ולא יאוחר מתום 21 ימים ממתן ההוראה כאמור; בעל הרישיון יבצע את השינוי שהורה לו המנהל מייד עם קבלת ההוראה; המציא בעל הרישיון למנהל מידע והערות כאמור, תחול תקנת משנה (ג) בשינויים המחויבים. {{ח:קטע3|פרק ז סימן ב|סימן ב׳: תוכנית חירום לשדה תעופה}} {{ח:סעיף|135|תוכנית חירום לשדה התעופה}} {{ח:תת|(א)}} בעל רישיון יקיים תוכנית חירום לפי {{ח:פנימי|פרק ז סימן ב|סימן זה}}, לפי הפעילות בשדה התעופה, ובכלל זה פעילות כלי הטיס בו. {{ח:תת|(ב)}} בעל רישיון יבצע הערכה של אזור ההתערבות {{מוקטן|(Intervention area)}}, במטרה להגדיר מראש את דרכי הפעולה האפשריות באירוע חירום באזור זה לפי תוכנית החירום. {{ח:תת|(ג)}} תוכנית החירום תכלול את אלה: {{ח:תתת|(1)}} פירוט של אלה: {{ח:תתתת|(א)}} סוגי אירועי החירום שתוכנית החירום נוגעת להם; {{ח:תתתת|(ב)}} לגבי כל סוג של אירוע חירום, יפורטו אלה: {{ח:תתתתת|(1)}} הגורמים המסייעים לטיפול באירוע החירום, ולגבי שדה תעופה שממוקם בסמוך לתוואי שטח מורכב {{מוקטן|(difficult environments)}} – גם מצב המוכנות של הגורמים המסייעים המתאימים למתן מענה לאירוע חירום בתוואי השטח המורכב כאמור; {{ח:תתתתת|(2)}} התפקיד והאחריות של כל אחד מהגורמים המסייעים כאמור בפסקת משנה (1) ושל מרכז המבצעים בחירום ועמדת הפיקוד הניידת כמשמעותם {{ח:פנימי|סעיף 136|בתקנה 136}}; {{ח:תתתתת|(3)}} שמות האנשים או הגורמים מקרב הגורמים המסייעים כאמור בפסקת משנה (1), שאיתם יש ליצור קשר באירוע חירום ודרכי יצירת קשר איתם; {{ח:תתתתת|(4)}} האופן שבו יש לתאם את תגובת או את השתתפות כל הגורמים המסייעים כאמור בפסקת משנה (1); {{ח:תתת|(2)}} מפה מחולקת לאזורים מוגדרים {{מוקטן|(grid map)}} של שדה התעופה ושל סביבתו הסמוכה, הכוללת גם זיהוי ומיקום אתרים שיש להם השלכה על אירוע חירום; {{ח:תתת|(3)}} תיאור של האופן שבו יש לנהל ולתאם את הפעולות שיש לנקוט אותן בסוגים שונים של אירוע חירום בשדה התעופה או בסביבתו; {{ח:תתת|(4)}} דרכי שיתוף הפעולה והתיאום הנדרשים עם מרכז התיאום לחיפוש והצלה {{מוקטן|(rescue coordination centre)}} כפי שפורסם בשירותי המידע התעופתי, המתאים למקום התרחשות אירוע החירום; {{ח:תתת|(5)}} נהלים לבחינה עיתית של התאמת תוכנית החירום למקרי החירום האפשריים בשדה התעופה או בסביבתו, ועריכת ביקורת של תוצאות בחינה כאמור, במטרה לשפר את יעילותה, ובכלל זה בכל הנוגע לגורמים המסייעים ולציוד החירום הנדרש לשימוש באירוע חירום; {{ח:תתת|(6)}} נהלים לטיפול מהיר ותכליתי בקורבנות תאונת טיס שאירעה בשטח שדה התעופה או באזור ההתערבות, ומשפחותיהם. {{ח:תת|(ד)}} בעל רישיון יוודא כי תוכנית החירום מביאה בחשבון את עקרונות הגורם האנושי כך שתובטח תגובה מיטבית של כל מי שמשתתף בתגובה לאירוע חירום. {{ח:תת|(ה)}} לעניין זה, ”אזור ההתערבות“ {{מוקטן|(Intervention area)}} – האזור שמעליו מתבצעים תהליכי הגישה והעזיבה של שדה התעופה, במרחק של עד 1,000 מטרים ממפתן המסלול. {{ח:סעיף|136|מרכז מבצעים בחירום ועמדת פיקוד ניידת}} {{ח:תת|(א)}} לא יפעיל בעל רישיון שדה תעופה אלא אם כן בשדה התעופה קיימים מרכז מבצעים בחירום {{מוקטן|(emergency operations centre)}} ועמדת פיקוד ניידת {{מוקטן|(mobile command post)}}, זמינים לשימוש באירוע חירום, לפי הוראות אלה: {{ח:תתת|(1)}} מרכז מבצעים בחירום, שמתקיימים לגביו אלה: {{ח:תתתת|(א)}} הוא במבנה קבע בשדה התעופה {{מוקטן|(fixed)}}; {{ח:תתתת|(ב)}} הוא משמש לתיאום הכולל ולהכוונה הכללית של התגובה באירוע חירום; {{ח:תתת|(2)}} עמדת פיקוד ניידת שמתקיימים לגביה אלה: {{ח:תתתת|(א)}} היא מיתקן שניתן לנייד במהירות לאתר שבו אירע אירוע חירום; עמדה כאמור יכול שתהיה כלי רכב המשמש את כוחות ההצלה וכיבוי האש של שדה התעופה; {{ח:תתתת|(ב)}} היא משמשת לתיאום המקומי בין הגורמים המסייעים שהגיבו לאירוע החירום. {{ח:תת|(ב)}} בעל הרישיון יכשיר וימנה מקרב עובדיו אדם שיהיה אחראי לניהול מרכז המבצעים בחירום; נוכח בעל הרישיון לדעת כי יש צורך בכך, יכשיר וימנה אדם נוסף מקרב עובדיו בתור אחראי לניהול עמדת הפיקוד. {{ח:תת|(ג)}} בעל רישיון יספק מערכות תקשורת שיקשרו את מרכז המבצעים בחירום ואת עמדת הפיקוד הניידת זה עם זה ועם הגורמים המסייעים; במערכות תקשורת כאמור יתקיימו הוראות אלה: {{ח:תתת|(1)}} הן יפורטו בתוכנית החירום לגבי כל סוג של אירוע חירום; {{ח:תתת|(2)}} הן יתאימו לצרכים הייחודיים של שדה התעופה וסביבתו ושל אירוע החירום. {{ח:סעיף|137|תרגילי חירום בשדה התעופה}} {{ח:תת|(א)}} בעל רישיון יבחן באופן עיתי את תוכנית החירום, באמצעות עריכת אחד מאלה: {{ח:תתת|(1)}} תרגיל חירום מלא, שייערך במרווחי זמן שלא יעלו על שנתיים בין תרגיל אחד לשני, ותרגילי חירום חלקיים במשך השנה שלאחר תרגיל חירום מלא, שמטרתם להבטיח כי ליקויים שהתגלו בתרגיל החירום המלא שקדם להם תוקנו; {{ח:תתת|(2)}} שורה של תרגילי חירום בעניינים המוגדרים בתוכנית החירום, שייערכו באופן מחזורי, במשך פרק זמן שלא יעלה על שלוש שנים כל פעם, לפי הוראות אלה: {{ח:תתתת|(א)}} הראשון שבהם נערך בשנה הראשונה בפרק הזמן כאמור; {{ח:תתתת|(ב)}} האחרון שבהם נערך לכל המאוחר בתום שלוש השנים, והוא תרגיל חירום מלא. {{ח:תת|(ב)}} נוסף על האמור בתקנת משנה (א), בעל רישיון להפעלת שדה תעופה שממוקם בסמוך לתוואי שטח מורכב יבצע, אחת לחמש שנים לפחות, תרגיל חירום חלקי לצורך גיבוש, בחינה ותחקור של יכולת התגובה של הגורמים המסייעים המתאימים לתוואי השטח המורכב. {{ח:תת|(ג)}} לאחר כל תרגיל חירום כאמור בתקנות משנה (א) ו־(ב), ולאחר כל אירוע חירום שאירע בשדה התעופה או בסביבתו, בעל הרישיון יפעל לפי הוראות אלה: {{ח:תתת|(1)}} הוא יתחקר את תרגיל החירום או את אירוע החירום, לפי העניין, במטרה לבדוק הימצאות ליקויים בהתמודדות עם אירוע החירום, ובכלל זה ביישום תוכנית החירום; {{ח:תתת|(2)}} הוא יתקן כל ליקוי שנמצא כאמור בפסקה (1) בהקדם האפשרי לאחר מציאתו. {{ח:קטע3|פרק ז סימן ג|סימן ג׳: שירותי הצלה וכיבוי אש}} {{ח:סעיף|138|שירותי הצלה וכיבוי אש}} {{ח:ת}} לא יפעיל בעל רישיון את שדה התעופה אלא אם כן מתקיימים אלה: {{ח:תת|(1)}} בשדה התעופה ניתנים שירותי הצלה וכיבוי אש, אם בידי בעל הרישיון ואם בידי מי מטעמו; {{ח:תת|(2)}} מי שנותן שירותי הצלה וכיבוי אש, ממוקם ומצויד בצורה מתאימה לשדה התעופה, ובכלל זה שתחנת כיבוי האש ממוקמת בשטח שדה התעופה. {{ח:סעיף|139|קטגוריית שדה תעופה}} {{ח:ת}} בעל רישיון יגדיר את קטגוריית שדה התעופה להצלה וכיבוי אש {{מוקטן|(aerodrome category)}}, לפי הטבלה שעניינה ”Aerodrome category for rescue and firefighting“ בנספח 14, לפי אורכו של המטוס הארוך ביותר שפועל בשדה התעופה ברגיל {{מוקטן|(aeroplanes normally using the aerodrome)}}, ואולם אם רוחבו של המטוס כאמור מחייב קטגוריה גבוהה יותר לפי הטבלה האמורה, אז קטגוריית שדה התעופה תהיה קטגוריה אחת מעל לזו שהייתה צריכה להיות לפי אורכו. {{ח:סעיף|140|רמת שירותי הצלה וכיבוי אש נדרשת}} {{ח:תת|(א)}} לא יפעיל בעל רישיון את שדה התעופה אלא אם כן רמת שירותי הצלה וכיבוי אש בשדה התעופה מתאימה לקטגוריית שדה התעופה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 139|בתקנה 139}}. {{ח:תת|(ב)}} על אף האמור בתקנת משנה (א), בתקופה שבה צפויה פעילות מופחתת בשדה התעופה רשאי בעל הרישיון לקיים רמת שירותי הצלה וכיבוי אש בשדה התעופה שלא תפחת מזו שמתאימה לקטגוריית שדה התעופה לפי המטוס הגדול ביותר שצפוי לעשות שימוש בשדה התעופה בתקופה כאמור, בלי תלות במספר התנועות של המטוס כאמור. {{ח:סעיף|141|חומרי כיבוי}} {{ח:תת|(א)}} בעל רישיון יחזיק בשדה התעופה את המפורטים להלן, לפי קטגוריית שדה התעופה שבעל הרישיון הגדיר לפי {{ח:פנימי|סעיף 139|תקנה 139}}, ולפי נספח 14 לעניין: ”rescue and firefighting“ לגבי ”extinguishing agents“ ולפרק השני בחלק הראשון {{מוקטן|(Part 1)}} למסמך 9137 לגבי ”level of protection to be provided“: {{ח:תתת|(1)}} חומר כיבוי עיקרי {{מוקטן|(principal)}} וחומר כיבוי משלים {{מוקטן|(complementary)}}, מסוג, בכמות, ובמאפיינים מתאימים לכיבוי שריפה, לפי {{ח:פנימי|פרק ז סימן ג|סימן זה}}; {{ח:תתת|(2)}} מלאי משלים {{מוקטן|(reserve supply)}} של חומר כיבוי עיקרי וחומר כיבוי משלים; {{ח:תתת|(3)}} מים בכמות מספקת לייצור קצף {{מוקטן|(foam)}}. {{ח:תת|(ב)}} לא יפעיל בעל רישיון את שדה התעופה אלא אם כן מתקיימות הוראות אלה: {{ח:תתת|(1)}} כמות תרכיז הקצף {{מוקטן|(foam concentrate)}} בכל כלי רכב המשמש לכיבוי אש מספיקה לפריקה של 2 מנות {{מוקטן|(loads)}} תמיסת קצף {{מוקטן|(foam solution)}}, לפחות; {{ח:תתת|(2)}} קיימת אספקת מים נוספים {{מוקטן|(supplementary water supplies)}}, לשם חידוש מהיר של מלאי המים לשימוש כלי הרכב המשמשים לכיבוי אש באתר אירוע חירום; {{ח:תתת|(3)}} אם הוא צופה עיכוב משמעותי בחידוש מלאי חומרי הכיבוי והמים הנדרשים למתן שירותי הצלה וכיבוי אש – הוא הגדיל את כמות המלאי המשלים הנדרש לפי תקנת משנה (א) לפי תהליכי ניהול סיכונים שביצע, לפי המוגדר במערכת ניהול הבטיחות שהוא מקיים לפי {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (מערכת ניהול בטיחות)|תקנות המנ״ב}}; {{ח:תתת|(4)}} קצב הפריקה של תמיסת הקצף בכל כלי רכב המשמש לכיבוי אש לא יפחת מהמפורט בטבלה שעניינה ”minimum usable amounts of extinguishing agents“ בנספח 14, בשים לב לקטגוריית שדה התעופה. {{ח:סעיף|142|ציוד מתאים להצלה וכיבוי אש}} {{ח:ת}} לא יפעיל בעל רישיון את שדה התעופה אלא אם כן מתקיימים אלה: {{ח:תת|(1)}} המספר המזערי של כלי רכב המשמשים להצלה וכיבוי אש בשדה תעופה הוא לפי נספח 14 לעניין ”number of rescue and firefighting vehicles“, ולפי קטגוריית שדה התעופה; {{ח:תת|(2)}} קיים ציוד הצלה וכיבוי אש מתאים לקטגוריית שדה התעופה בכלי הרכב המשמשים להצלה ולכיבוי אש, לפי החלק הראשון {{מוקטן|(Part 1)}} למסמך 9137 לעניין ”guidance material related to rescue equipment carried on RFF vehicles“; {{ח:תת|(3)}} למי שנמנה עם כוח האדם המשמש להצלה ולכיבוי אש יש ביגוד מגן וציוד נשימה, המאפשר לו לבצע את תפקידו בצורה יעילה. {{ח:סעיף|143|זמן תגובה}} {{ח:תת|(א)}} לא יפעיל בעל רישיון את שדה התעופה אלא אם כן מתקיימים אלה: {{ח:תתת|(1)}} זמן התגובה של כלי הרכב המשמש להצלה ולכיבוי אש הראשון שמגיב לקריאה, בתנאי ראות ומשטח מיטביים, לא עולה על שלוש דקות לגבי כל חלק של אזור התנועה, ובכלל זה כל נקודה לאורכו של מסלול בשדה התעופה; {{ח:תתת|(2)}} הוא סיפק לכוחות ההצלה וכיבוי האש נהלים, הדרכה וציוד, שיאפשרו את עמידתם בזמן התגובה כאמור בפסקה (1) גם כשלא מתקיימים תנאי ראות ומשטח מיטביים, בדגש על זמן שבו שדה התעופה מופעל לפי נוהלי תנאי ראות נמוכה {{מוקטן|(low visibility procedures – LVP)}}, בקירוב האפשרי; {{ח:תתת|(3)}} כלי רכב המשמש להצלה ולכיבוי אש, שאינו כלי הרכב הראשון שהגיב לקריאה, הנדרש להבטיח המשכיות של קצב הפריקה {{מוקטן|(continuous agent application)}}, כמפורט בטבלה שעניינה: ”minimum usable amounts of extinguishing agents“ בנספח 14, מגיע לאתר אירוע החירום בתוך ארבע דקות לכל היותר מהקריאה הראשונה לשירותי ההצלה וכיבוי האש. {{ח:תת|(ב)}} בעל רישיון יקיים שיטה של תחזוקה מונעת {{מוקטן|(preventive maintenance)}} לגבי הציוד המשמש להצלה ולכיבוי אש, ובכלל זה כלי הרכב המשמשים להצלה ולכיבוי אש, כדי להבטיח באופן מתמשך את יעילות הציוד ואת העמידה בזמן התגובה הנדרש לפי תקנה זו. {{ח:תת|(ג)}} בתקנה זו – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”זמן תגובה“ – משך הזמן שתחילתו בקריאה הראשונה לשירותי הצלה וכיבוי אש וסופו בכך שכלי הרכב הראשון שהגיב לקריאה נמצא בעמדה מתאימה למתן מענה לאירוע החירום, כשהוא פורק קצף בשיעור של 50% מקצב הפריקה הנדרש לפי {{ח:פנימי|סעיף 141|תקנה 141(ב)(4)}} לפחות; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”תנאי ראות ומשטח מיטביים“ – בהתקיים אלה: שעות היום, ראות טובה, העדר משקעים והעדר זיהום על פני הדרך המשמשת את כוחות ההצלה וכיבוי האש. {{ח:סעיף|144|דרכי גישה בחירום}} {{ח:תת|(א)}} בעל רישיון יקיים דרכי גישה בחירום בשדה התעופה, לשימוש כוחות הצלה וכיבוי אש, באופן שיאפשר עמידה בזמן תגובה מהיר ככל האפשר, ולפי תקנה זו. {{ח:תת|(ב)}} לא יפעיל בעל רישיון את שדה התעופה אלא אם כן בדרכי הגישה בחירום שהוא מקיים לפי תקנת משנה (א) מתקיימות הוראות אלה: {{ח:תתת|(1)}} הן מקוימות, בשטח שדה התעופה לפחות; {{ח:תתת|(2)}} הן מסוגלות לשאת את העומס שצפוי ליצור כלי הרכב הכבד ביותר שצפוי להשתמש בהן; {{ח:תתת|(3)}} הן בנות־שימוש בכל תנאי מזג האוויר; {{ח:תתת|(4)}} בתוך מרחק של 90 מטרים ממסלול, הן כך שנמנעת שחיקה של פני השטח וחדירה של עצמים זרים למסלול; {{ח:תתת|(5)}} הן פנויות ממכשולים, כך שכלי הרכב הגבוה ביותר שצפוי להשתמש בהן יכול לנוע על גביהן בחופשיות; {{ח:תתת|(6)}} משטחיהן שלא מובחנים מסביבתן, מסומנים באמצעות מסמנים שממוקמים במרחק של 10 מטרים זה מזה; {{ח:פנימי|סעיף 84|תקנה 84(1) ו־(2)}} תחול לגבי מסמנים כאמור; {{ח:תתת|(7)}} אם שטח שממוקם תחת תוואי הגישה למסלול במרחק של עד 1,000 מטרים ממפתן המסלול מופרד בגדר משדה התעופה – מובטחת גישה מהירה לשטח זה, באמצעות שער או אמצעי אחר. {{ח:תת|(ג)}} בעל רישיון יכלול בתוכנית החירום שהוא מקיים לפי {{ח:פנימי|פרק ז סימן ב|סימן ב׳ לפרק זה}}, הערכה לגבי היכולת של כוחות ההצלה וכיבוי האש, לרבות הגורמים המסייעים, לעמידה בזמן תגובה מהיר ככל האפשר לשטח שממוקם תחת תוואי הגישה למסלול, במרחק של עד 1,000 מטרים ממפתן המסלול, אף אם אינו בשטח שדה התעופה. {{ח:סעיף|145|תחנות כיבוי אש}} {{ח:ת}} לא יפעיל בעל רישיון את שדה התעופה אלא אם כן מתקיימות הוראות אלה: {{ח:תת|(1)}} בשדה התעופה קיימות תחנות כיבוי אש במקום ובמספר המאפשרים עמידה {{ח:פנימי|סעיף 143|בתקנה 143}} לעניין זמן התגובה; {{ח:תת|(2)}} תחנות כיבוי האש בשדה התעופה ממוקמות כך שתתאפשר כניסה מהירה ובלתי מופרעת של כלי רכב המשמשים להצלה ולכיבוי אש לאזור המסלול, ובכלל זה מספר מזערי של פניות בדרך מתחנת כיבוי האש לאזור המסלול; {{ח:תת|(3)}} בכלי הרכב המשמשים להצלה ולכיבוי אש, מתקיימים אלה: {{ח:תתת|(א)}} הם מאוכסנים, כשגרה, בתחנת כיבוי אש מתאימה; {{ח:תתת|(ב)}} הם מצוידים במשואת אור מסתובבת ומסומנים לפי ספר העזר המבצעי; {{ח:תתת|(ג)}} הם כשירים לפעולה וכל המערכות המורכבות עליהם מוכנות להפעלה בכל עת. {{ח:סעיף|146|מערכת תקשורת ומערכת הזעקה}} {{ח:ת}} לא יפעיל בעל רישיון את שדה התעופה אלא אם כן קיימות בו מערכות אלה: {{ח:תת|(1)}} מערכת תקשורת ייעודית שמקשרת בין אלה: {{ח:תתת|(א)}} תחנות כיבוי האש; {{ח:תתת|(ב)}} מגדל הפיקוח; {{ח:תתת|(ג)}} כלי הרכב המשמשים להצלה ולכיבוי אש; {{ח:תת|(2)}} מערכת הזעקה {{מוקטן|(alerting system)}} לצוותי ההצלה וכיבוי האש, שאותה ניתן להפעיל מכל תחנת כיבוי אש בשדה התעופה או ממגדל הפיקוח. {{ח:סעיף|147|כוח אדם נדרש למתן שירותי הצלה וכיבוי אש}} {{ח:תת|(א)}} בעל רישיון יבטיח כי כוח האדם המשמש במתן שירותי הצלה וכיבוי אש מאומן כראוי לביצוע תפקידיו בצורה יעילה, לפי תוכנית אימונים שהגדיר בעל הרישיון לפי תקנה זו. {{ח:תת|(ב)}} תוכנית האימונים לפי תקנת משנה (א) תכלול את אלה: {{ח:תתת|(1)}} את העניינים המפורטים בהוראות צרופה א׳ לעניין: ”rescue and firefighting services“, לגבי ”training“; {{ח:תתת|(2)}} אימונים באש חיה {{מוקטן|(live fire drills)}}, ובכלל זה שריפות מוזנות דלק בלחץ {{מוקטן|(pressure-fed fuel fires)}}, לפי סוגי כלי הטיס וציוד ההצלה וכיבוי האש שבשימוש בשדה התעופה; {{ח:תתת|(3)}} אימון בביצועי אנוש {{מוקטן|(human performance)}}, ובכלל זה עבודת צוות {{מוקטן|(team coordination)}}. {{ח:תת|(ג)}} לא יפעיל בעל רישיון את שדה התעופה אלא אם כן בעת פעילות כלי טיס בשדה התעופה, מתקיימים אלה: {{ח:תתת|(1)}} עומד לרשותו כוח אדם מאומן כאמור בתקנת משנה (א), במספר לפי מסמך ניתוח עיסוקים {{מוקטן|(task resource analysis)}} שבספר העזר המבצעי; {{ח:תתת|(2)}} כוח האדם העומד לרשותו זמין באופן מיידי להפעלת כלי הרכב והציוד המשמשים להצלה ולכיבוי אש במלוא יכולתם {{מוקטן|(maximum capacity)}}, ובכלל זה פריסת קווי מים {{מוקטן|(hand lines)}}, סולמות וציוד אחר המשמש ברגיל למתן שירותי הצלה וכיבוי אש לגבי כלי טיס; {{ח:תתת|(3)}} כוח האדם העומד לרשותו פרוס בדרך המבטיחה את אלה: {{ח:תתתת|(א)}} עמידה בזמן התגובה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 143|בתקנה 143}}; {{ח:תתתת|(ב)}} פריקה רציפה של חומרי כיבוי ומים בקצב הפריקה הנדרש לפי {{ח:פנימי|סעיף 141|תקנה 141(ב)(4)}}. {{ח:קטע3|פרק ז סימן ד|סימן ד׳: פינוי כלי טיס}} {{ח:סעיף|148|פינוי כלי טיס}} {{ח:תת|(א)}} לא יפעיל בעל רישיון את שדה התעופה אלא אם כן מתקיימות הוראות אלה: {{ח:תתת|(1)}} הוא מינה אחראי מטעמו על תיאום הפעולות הנדרשות לפינוי כלי טיס כאמור, לפי החלק החמישי למסמך 9137; {{ח:תתת|(2)}} מתקיים אחד מאלה: {{ח:תתתת|(א)}} הוא הכין ומיישם תוכנית לפינוי כלי טיס שיש לפנותו מאזור התנועה או מקרבתו לפי תקנת משנה (ב); {{ח:תתתת|(ב)}} הוא וידא כי למפעיל האווירי של כלי הטיס שעתיד לפעול בשדה התעופה יש תוכנית לפינוי כלי טיס שיש לפנותו מאזור התנועה או מקרבתו; על תוכנית כאמור תחול תקנת משנה (ב) בשינויים המחויבים וכך שבמקום ”כלי הטיס שצפוי ברגיל לפעול“ ייקרא ”כלי הטיס שצפוי המפעיל האווירי להפעיל“. {{ח:תת|(ב)}} תוכנית לפינוי כלי טיס תהיה מבוססת על מאפייני כלי הטיס שצפוי ברגיל לפעול בשדה התעופה, ותכלול, בין השאר, את אלה: {{ח:תתת|(1)}} רשימה של הציוד ושל כוח האדם, שצריכים להיות זמינים לשם פינוי כלי טיס כאמור; {{ח:תתת|(2)}} הסדרים לקליטה מהירה של ציוד כאמור, שמקורו אינו בעל הרישיון. {{ח:קטע3|פרק ז סימן ה|סימן ה׳: צמצום הסיכון ממפגעי בעלי חיים}} {{ח:סעיף|149|תוכנית לצמצום הסיכון ממפגעי בעלי חיים}} {{ח:תת|(א)}} בעל רישיון יקיים תוכנית לצמצום הסיכון לפעילות כלי טיס כתוצאה ממפגעי בעלי חיים בשדה התעופה ובקרבתו, לפי החלק השלישי למסמך 9137; ולפי החלק השני למסמך 9981 לעניין ”Wildlife hazard management“, התוספות שלו שעניינן: ”wildlife control training“ ו־”wildlife incident reporting criteria“, והצרופה לתוספות אלה שעניינה: ”land use on and around aerodromes“, ובכלל זה – {{ח:תתת|(1)}} יאסוף מידע לגבי הימצאות בעלי חיים שיכולים להוות סיכון אפשרי לפעילות כלי טיס בשדה התעופה או בקרבתו ובדבר פגיעת בעלי חיים בכלי טיס ממקורות שונים, ובכלל זה עובדי בעלי הרישיון, מפעילים אוויריים, מי שמספקים שירותים בשדה התעופה וגורמים אחרים הנוגעים בדבר; {{ח:תתת|(2)}} יתעד בצורה מפורטת מידע כאמור ויעבירו למנהל לפי דרישתו; {{ח:תתת|(3)}} יקיים תהליכי ניהול סיכונים לפי המוגדר במערכת ניהול הבטיחות שהוא מקיים לפי {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (מערכת ניהול בטיחות)|תקנות המנ״ב}}, לגבי הסיכון הנובע ממפגעי בעלי חיים בשדה התעופה או בקרבתו; {{ח:תתת|(4)}} יערוך הדרכות לכוח האדם שהוא מעסיק בפעילות שעניינה צמצום הסיכון לפעילות כלי טיס כתוצאה ממפגעי בעלי חיים בשדה התעופה ובקרבתו, ובכלל זה קיום תהליכי ניהול הסיכונים בעניין כאמור בפסקה (3); {{ח:תתת|(5)}} יפעל לצמצום הסיכון לפעילות כלי טיס כתוצאה ממפגעי בעלי חיים בשדה התעופה או בקרבתו, באמצעות נקיטת פעולות למזעור ההסתברות להתנגשות בין בעלי חיים לבין כלי טיס, ובכלל זה אלה: {{ח:תתתת|(א)}} הרחקת ציפורים ובעלי חיים אחרים משדה התעופה; {{ח:תתתת|(ב)}} הרתעת ציפורים ובעלי חיים אחרים מפני כניסה לשדה התעופה; {{ח:תתתת|(ג)}} מניעת היווצרות תנאים העלולים למשוך בעלי חיים לשדה התעופה, ובכלל זה למנוחה, קינון או תזונה; {{ח:תתתת|(ד)}} העברה מהירה של מידע הנוגע למפגעי בעלי חיים לגורמים שייכים לעניין, ובכלל זה למגדל הפיקוח; {{ח:תתת|(6)}} יקיים פגישות עיתיות עם בעלי עניין בשדה התעופה ומחוצה לו, שלדעתו צריכים להיות מעורבים בצמצום הסיכון לפעילות כלי טיס כתוצאה ממפגעי בעלי חיים; בפגישות כאמור ישתף בעל הרישיון את בעלי העניין במידע שבידיו וכן יפעל לקבלת מידע מתאים שבידיהם. {{ח:תת|(ב)}} בעל רישיון ינקוט את הפעולות האלה לשם מניעת הקמה או הסרה של שימוש קרקע אסור בתחום אזור הגבלות שימושי קרקע למניעת מטרדי בעלי חיים, אלא אם כן שוכנע שאין זה סביר ששימוש הקרקע האסור ייצור סיכון כתוצאה ממפגעי בעלי חיים: {{ח:תתת|(1)}} ינטר את סביבת שדה התעופה הקרובה, כדי לגלות שימוש קרקע אסור; {{ח:תתת|(2)}} ינטר תוכניות, שפורסמו לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה|חוק התכנון והבנייה}}, בתחום אזור הגבלות שימושי קרקע למניעת מטרדי בעלי חיים, כדי לגלות שימוש קרקע אסור; {{ח:תתת|(3)}} יגיש התנגדויות לפי {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה|חוק התכנון והבנייה}}; {{ח:תתת|(4)}} ינקוט פעולות משפטיות לשם מניעת שימוש קרקע אסור או הסרתו; {{ח:תתת|(5)}} יידע את המנהל על שימוש קרקע אסור ועל הפעולות שנקט לפי פסקאות משנה (3) ו־(4), ועל הצלחתן בהקדם האפשרי; {{ח:תתת|(6)}} לגבי שימוש קרקע אסור שלא ניתן למנוע את הקמתו או להסירו – יעריך ויצמצם את הסיכון לכלי טיס כתוצאה ממנו, ככל האפשר, באמצעות מערכת ניהול הבטיחות שהוא מקיים לפי {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (מערכת ניהול בטיחות)|תקנות המנ״ב}}. {{ח:תת|(ג)}} בתקנת משנה זו {{ח:הערה|[צ״ל: בתקנה זו]}} – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”אזור הגבלות שימושי קרקע למניעת מטרדי בעלי חיים“ – אזור שהוגדר בתוכנית הסטטוטורית של שדה התעופה, שבו קיימות מגבלות לגבי שימושי הקרקע המותרים, שתכליתן למניעת מטרדי בעלי חיים; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”שימוש קרקע אסור“ – כל שימוש בקרקע שנאסר בקרבת שדה תעופה, בתוכנית הסטטוטורית של שדה התעופה. {{ח:קטע3|פרק ז סימן ו|סימן ו׳: שירותי ניהול רחבה}} {{ח:סעיף|150|שירותי ניהול רחבה}} {{ח:תת|(א)}} נוכח בעל רישיון לדעת שנפח התנועה בשדה התעופה או נסיבות ההפעלה בשדה התעופה מחייבים זאת, או שהמנהל הורה לו לעשות כן, יספק בעל רישיון שירותי ניהול רחבה לפי {{ח:פנימי|פרק ז סימן ו|סימן זה}}. {{ח:תת|(ב)}} שירותי ניהול רחבה יסדירו את המפורטים להלן, לפי החלק השני למסמך 9981 שעניינו ”Apron safety“, התוספת שלו שעניינה: ”airside vehicle rules“ והצרופה לתוספות אלה שעניינה: ”dissemination of information to apron users“: {{ח:תתת|(1)}} תנועה ברחבה, במטרה למנוע התנגשות בין כלי טיס ובין כלי טיס לבין כלי רכב או מכשולים אחרים; {{ח:תתת|(2)}} כניסה של כלי טיס לרחבה ויציאה של כלי טיס מרחבה; {{ח:תתת|(3)}} ניהול בטיחות ברחבה, ובכלל זה – {{ח:תתתת|(א)}} הקצאת עמדות חניה לכלי טיס בשים לב למאפייני העמדות וכלי הטיס; {{ח:תתתת|(ב)}} שירותי הכוונת חניה {{מוקטן|(marshalling service)}}; {{ח:תתתת|(ג)}} הובלת כלי טיס {{מוקטן|(follow-me (leader vehicle))}}; {{ח:תתתת|(ד)}} הגנה מפני הדף סילון {{מוקטן|(jet blast/blast precautions)}}; {{ח:תתתת|(ה)}} ניקוי רחבות; {{ח:תתתת|(ו)}} התנעת כלי טיס, גרירתם או דחיפתם לאחור {{מוקטן|(pushback)}}; {{ח:תתתת|(ז)}} תנועת כלי רכב ברחבה; {{ח:תתתת|(ח)}} תפעול גשרים להולכת נוסעים לכלי הטיס {{מוקטן|(operation of air bridges)}}; {{ח:תתתת|(ט)}} משמעת המשתמשים ברחבה {{מוקטן|(apron discipline)}}; {{ח:תתתת|(י)}} הפצת מידע בנוגע למגבלות הפעלה ברחבה; {{ח:תתתת|(יא)}} תדלוק כלי טיס, ובכלל זה תדלוק כלי טיס בזמן שנוסעים עולים אליו, נמצאים בו או יורדים ממנו; {{ח:תתתת|(יב)}} שימוש במערכות הנחיה חזותית לעגינה (VDGS או AVDGS), אם ישים. {{ח:תת|(ג)}} שירותי ניהול רחבה יסופקו בידי אחד מאלה או בדרך של שילוב ביניהם: {{ח:תתת|(1)}} מגדל הפיקוח של שדה התעופה; {{ח:תתת|(2)}} בעל הרישיון; {{ח:תתת|(3)}} גורם מטעם בעל הרישיון. {{ח:תת|(ד)}} אם מגדל הפיקוח אינו מספק את שירותי ניהול הרחבה, בעל הרישיון יעשה את אלה: {{ח:תתת|(1)}} יקיים נהלים לעניין העברת האחריות לניהול תנועת כלי הטיס בין מי שמספק את שירותי ניהול הרחבה לבין מגדל הפיקוח של שדה התעופה בצורה מסודרת ומתואמת; {{ח:תתת|(2)}} יפקח על יישום הנהלים כאמור בפסקה (1) בפועל. {{ח:תת|(ה)}} בשדה תעופה שבו מסופקים שירותי ניהול רחבה לפי תקנת משנה (ג)(1) או (3), לא יתיר בעל הרישיון את אספקת שירותי ניהול הרחבה, אלא אם כן לרשות מי שמספק את שירותי ניהול הרחבה עומדים אמצעים מתאימים למתן שירותי ניהול רחבה, ובכלל זה אמצעי תקשורת. {{ח:סעיף|151|הוראות לגבי ניהול הרחבה}} {{ח:תת|(א)}} בעל רישיון יבטיח את אלה: {{ח:תתת|(1)}} כי בזמן שבו שדה התעופה מופעל לפי נוהלי תנאי ראות נמוכה {{מוקטן|(low visibility procedures – LVP)}}, מוגבל מספר כלי הרכב והאנשים המורשים לפעול ברחבה למזער ההכרחי, והכול לפי מסמך 9476; {{ח:תתת|(2)}} כי לכלי רכב המשמשים צוותי חירום המגיבים לאירוע חירום ניתנת עדיפות על פני כל תנועה אחרת; {{ח:תתת|(3)}} כי כלי רכב הפועל ברחבה נותן זכות קדימה לאלה: {{ח:תתתת|(א)}} לכלי רכב המשמש צוותי חירום; {{ח:תתתת|(ב)}} לכלי טיס הנמצא בהכנה לקראת הסעה, מסיע, נדחף לאחור או נגרר; {{ח:תתתת|(ג)}} לכלי רכב שלא כאמור בפסקת משנה (א) – לפי כל דין הישים לעניין זה; {{ח:תתת|(4)}} כי הקצאת רחבה או עמדת חניה לכלי טיס תבוצע רק אם היא תואמת לגודל ולמאפייני כלי הטיס, ובהתחשב באלה: {{ח:תתתת|(א)}} עזרים לעמדת חניה; {{ח:תתתת|(ב)}} תשתיות המשמשות את עמדת החניה; {{ח:תתתת|(ג)}} קרבה לתשתיות; {{ח:תתתת|(ד)}} כלי טיס חונים בעמדות חניה סמוכות; {{ח:תתתת|(ה)}} התניות להקצאת עמדות חניה; {{ח:תתתת|(ו)}} הגנה מהדף סילון והדף מדחפים {{מוקטן|(propeller wash)}}; {{ח:תתת|(5)}} כי במקרים שבהם נדרש להקצות מקום חניה לכלי טיס בשדה, שאינו עמדת חניה או חלק מרחבה מבוצע ניהול סיכונים לפי המוגדר במערכת ניהול הבטיחות שהוא מקיים לפי {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (מערכת ניהול בטיחות)|תקנות המנ״ב}}; {{ח:תתת|(6)}} כי מסופקת הנחיה לכלי טיס שנכנס לעמדת חניה או יוצא ממנה, באמצעות מערכות הנחיה חזותית לעגינה (VDGS או AVDGS), מכווני תנועה {{מוקטן|(marshallers)}}, או סימונים; {{ח:תתת|(7)}} כי קיים בספר העזר המבצעי נוהל לגבי עצירת חירום לכלי טיס מסיע בעמדת חניה, המנחה כיצד להורות לכלי הטיס לעצור באופן מיידי במקרה שבו הבטיחות נפגעת; {{ח:תתת|(8)}} כי נמנעת התקרבות אנשים לכלי הטיס, למעט אנשים שמסייעים לכלי הטיס בכניסה לעמדה או ביציאה ממנה, כל עוד אורות מניעת התנגשות (anti-collision lights) של כלי הטיס ומנועי כלי הטיס פועלים; {{ח:תתת|(9)}} כי כלי טיס חונה יעוגן, כך שתימנע תזוזה לא רצויה שלו. {{ח:תת|(ב)}} לא יפעיל בעל רישיון עמדת חניה אלא אם כן היא מנוטרת חזותית {{מוקטן|(visually monitored)}}, על ידי אדם הממוקם בעמדה או באופן מרוחק, כדי להבטיח כי המרחק המזערי כאמור {{ח:פנימי|סעיף 31|בתקנה 31(5)}} נשמר. {{ח:סעיף|152|מתן שירותי קרקע}} {{ח:תת|(א)}} לא יתיר בעל רישיון נתינה של שירותי קרקע לכלי טיס, אלא אם כן מתקיימות הוראות אלה: {{ח:תתת|(1)}} שירותי הקרקע ניתנים בידי אחד מאלה: {{ח:תתתת|(א)}} בעל הרישיון; {{ח:תתתת|(ב)}} המפעיל האווירי של כלי טיס; {{ח:תתתת|(ג)}} ספק שירות שבעל הרישיון אישר לכך; {{ח:תתת|(2)}} ציוד כיבוי וכוח אדם מיומן בהפעלתו המספיקים להתערבות ראשונית {{מוקטן|(initial intervention)}} לפחות במקרה של שריפת דלק {{מוקטן|(fuel fire)}}, זמינים, באופן מיידי; {{ח:תתת|(3)}} קיים אמצעי המאפשר, במקרה של שרפה או שפך דלק משמעותי {{מוקטן|(major fuel spill)}}, להזעיק באופן מהיר את שירותי ההצלה וכיבוי האש. {{ח:תת|(ב)}} לא יתדלק בעל רישיון כלי טיס בזמן שנוסעים עולים אליו, נמצאים בו או יורדים ממנו ולא יתיר תדלוק כלי טיס כאמור, אלא אם כן מתקיימות הוראות החלק הראשון למסמך 9137 לעניין זה, ובכלל זה שציוד על הקרקע, לרבות כלי רכב, ממוקם כך שבמקרה חירום – {{ח:תתת|(1)}} ניתן לעשות שימוש במספר מספיק של פתחי יציאה מכלי הטיס, כך שמתאפשר פינוי מהיר; {{ח:תתת|(2)}} קיימת דרך מילוט פנויה מכל אחד מפתחי היציאה מכלי הטיס כאמור בפסקה (1). {{ח:קטע3|פרק ז סימן ז|סימן ז׳: תנועת כלי רכב באזור התנועה}} {{ח:סעיף|153|שמירת הוראות לפי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|פקודת התעבורה}}}} {{ח:ת}} אין {{ח:פנימי|פרק ז סימן ז|בסימן זה}} כדי לגרוע מההוראות לפי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|פקודת התעבורה}}. {{ח:סעיף|154|חובות בעל רישיון}} {{ח:תת|(א)}} לא יתיר בעל רישיון לאדם לנהוג כלי רכב באזור התנועה אלא אם כן בידיו היתר נהיגה תקף, בכתב, שנתן לו לפי תקנה זו. {{ח:תת|(ב)}} לא ייתן בעל רישיון היתר נהיגה אלא אם כן הוא מקיים שיטה לניהול היתרי הנהיגה שהוא נותן; שיטה כאמור תכלול הוראות ונהלים בעניינים האלה, הכול לפי התפקידים שעל מבקש היתר נהיגה או בעל היתר נהיגה, לפי העניין, לבצע באזור התנועה, ולפי הוראות צרופה א׳ לעניין ”Operators of vehicles“, ולהוראות החלק השני למסמך 9981 שעניינן ”Airside driver permit scheme and vehicle/equipment safety requirements“, והתוספות להוראות אלה שעניינן ”framework for an airside vehicle driver training programme‏“, ”airside roads and aprons – ADP‏“, ”movement area permit“, ו־”airside driver permit records“: {{ח:תתת|(1)}} אמות המידה למתן היתר נהיגה ולשלילתו; {{ח:תתת|(2)}} ההדרכה וההכשרה הנדרשות לשם קבלת היתר נהיגה או לשם חידושו; {{ח:תתת|(3)}} הרשומות שעל בעל הרישיון לקיים ולשמור לעניין זה. {{ח:תת|(ג)}} לא ייתן בעל רישיון היתר נהיגה לאדם, אלא אם כן אותו אדם עומד באמות המידה למתן היתר נהיגה לפי תקנת משנה (ב)(1) וקיבל הדרכה והכשרה כאמור בתקנת משנה (ב)(2), ולפי התפקידים שעליו לבצע. {{ח:תת|(ד)}} בעל רישיון הנותן היתר נהיגה יקצוב את תוקפו בזמן; לא יחדש בעל רישיון היתר נהיגה אלא כן מבקש חידושו הודרך והוכשר לפי תקנת משנה (ב)(2). {{ח:תת|(ה)}} בעל רישיון יורה דרישות מפורטות לעניין מצב כלי רכב וציוד המיועדים לפעול באזור התנועה ותחזוקתם, יפרסמן בקרב מי שמפעיל כלי רכב וציוד באזור התנועה ויוודא את קיומן, בעניינים האלה: {{ח:תתת|(1)}} סימונם, ואם הם מיועדים לפעול בלילה או בתנאי ראות נמוכה – הארתם; {{ח:תתת|(2)}} בדיקה עיתית של תקינותם; {{ח:תתת|(3)}} תיקון ליקויים שהתגלו בהם. {{ח:סעיף|155|חובות נהג כלי רכב}} {{ח:תת|(א)}} לא ינהג אדם כלי רכב באזור התנועה, אלא אם כן בידיו היתר נהיגה תקף שניתן לו לפי {{ח:פנימי|סעיף 154|תקנה 154}}. {{ח:תת|(ב)}} לא ינהג אדם כלי רכב, בכל אחד מאלה: {{ח:תתת|(1)}} באזור התמרון – אלא לפי הוראות מגדל הפיקוח; {{ח:תתת|(2)}} ברחבה – אלא לפי הוראות מי שמספק שירותי ניהול רחבה לפי {{ח:פנימי|פרק ז סימן ו|סימן ו׳}}. {{ח:תת|(ג)}} נהג של כלי רכב יבצע את אלה: {{ח:תתת|(1)}} יקים קשר רדיו דו־כיווני, טרם כניסה – {{ח:תתתת|(א)}} לאזור התמרון – עם מגדל הפיקוח, אלא אם כן מתקיים אחד מאלה: {{ח:תתתתת|(1)}} הוא מלווה בכלי רכב אחר שמקיים קשר רדיו דו־כיווני כאמור; {{ח:תתתתת|(2)}} הוא פועל לפי הסדר שהוחלט מראש בינו לבין מגדל הפיקוח לעניין זה; {{ח:תתתת|(ב)}} לרחבה – עם מי שמספק שירותי ניהול רחבה לפי {{ח:פנימי|פרק ז סימן ו|סימן ו׳ לפרק זה}}, אם הורה זאת בעל הרישיון לגבי הרחבה כאמור; {{ח:תתת|(2)}} יימצא בהאזנה מתמשכת לתדר שהוקצה לו בכל משך שהייתו באזור התמרון או ברחבה כאמור; {{ח:תתת|(3)}} אם הוא פועל או מתכוון לפעול באזור התמרון – ישדר בחזרה {{מוקטן|(Readback)}} למגדל הפיקוח הוראות בענייני בטיחות {{מוקטן|(safety-related)}} שקיבל ממגדל הפיקוח, במלואן, מייד לאחר קבלתן ממגדל הפיקוח וטרם ביצוען, ובכלל זה בכל אחד מהעניינים האלה: {{ח:תתתת|(א)}} הוראות עצירה לפני מסלול, מסלול הסעה או רצועת מסלול; {{ח:תתתת|(ב)}} הוראות כניסה למסלול, מסלול הסעה או רצועת מסלול; {{ח:תתתת|(ג)}} הוראות חציית מסלול, מסלול הסעה או רצועת מסלול. {{ח:תת|(ד)}} נהג כלי רכב באזור התנועה יבצע את אלה: {{ח:תתת|(1)}} יציית לאלה: {{ח:תתתת|(א)}} לסימונים ולשלטים בשדה התעופה אלא אם כן הורשה לפעול אחרת – {{ח:תתתתת|(1)}} באזור התמרון – בידי מגדל הפיקוח; {{ח:תתתתת|(2)}} ברחבה – בידי מי שמספק שירותי ניהול רחבה לפי {{ח:פנימי|פרק ז סימן ו|סימן ו׳}}; {{ח:תתתת|(ב)}} לתאורות בשדה התעופה; {{ח:תתת|(2)}} ייתן זכות קדימה לפי הוראות אלה: {{ח:תתתת|(א)}} לכלי רכב המשמשים צוותי חירום; {{ח:תתתת|(ב)}} לכלי טיס הנמצא בהכנה לקראת הסעה, מסיע, נדחף לאחור או נגרר; {{ח:תתתת|(ג)}} לכלי רכב שלא כאמור בפסקת משנה (א) – לפי כל דין הישים לעניין זה. {{ח:תת|(ה)}} נהג כלי רכב שיש לו ספק לגבי מיקומו המדויק באזור התמרון, יבצע את אלה באופן מיידי, וכפי סדרם: {{ח:תתת|(1)}} יודיע למגדל הפיקוח על נסיבות האירוע ובכלל זה על כך שאינו יודע את מיקומו המדויק, וכן ידווח את המיקום המדויק האחרון הידוע לו; {{ח:תתת|(2)}} בד בבד עם מסירת ההודעה למגדל הפיקוח, ואלא אם כן הורה לו מגדל הפיקוח אחרת – יפנה את המסלול, מסלול ההסעה או כל חלק אחר מאזור התמרון, באופן מהיר למרחק בטוח ככל האפשר, ולאחר מכן; {{ח:תתת|(3)}} יעצור את כלי הרכב. {{ח:קטע3|פרק ז סימן ח|סימן ח׳: מערכת הנחיה ובקרת תנועה קרקעית}} {{ח:סעיף|156|קיום מערכת הנחיה ובקרת תנועה קרקעית}} {{ח:תת|(א)}} לא יפעיל בעל רישיון את שדה התעופה אלא אם כן מופעלת בשדה התעופה מערכת הנחיה ובקרת תנועה קרקעית {{מוקטן|(surface movement guidance and control system – SMGCS)}}, לפי {{ח:פנימי|פרק ז סימן ח|סימן זה}} (להלן {{ח:פנימי|פרק ז סימן ח|בסימן זה}} – מערכת SMGCS). {{ח:תת|(ב)}} מערכת SMGCS תהיה לפי מסמך 9476 ומסמך 9830. {{ח:סעיף|157|תיכון המערכת}} {{ח:תת|(א)}} מערכת SMGCS תתוכן לפי הוראות אלה: {{ח:תתת|(1)}} בהתחשב באלה: {{ח:תתתת|(א)}} עומס התעבורה האווירית; {{ח:תתתת|(ב)}} תנאי הראות שבהם מיועד שדה התעופה לפעול; {{ח:תתתת|(ג)}} הצורך לסייע לטייס בהתמצאות בשדה התעופה; {{ח:תתתת|(ד)}} מורכבות מתווה שדה התעופה; {{ח:תתתת|(ה)}} תנועת כלי רכב בשדה התעופה; {{ח:תתת|(2)}} כך שתסייע במניעת – {{ח:תתתת|(א)}} חדירה לא מורשית של כלי טיס ושל כלי רכב למסלול פעיל; {{ח:תתתת|(ב)}} התנגשות, בכל חלק של אזור התנועה – {{ח:תתתתת|(1)}} בין כלי טיס; {{ח:תתתתת|(2)}} בין כלי טיס וכלי רכב או עצמים. {{ח:תת|(ב)}} רכיבי העזרים החזותיים של מערכת SMGCS – הסימונים, השלטים והתאורות – יענו על {{ח:פנימי|פרק ד סימן ב|סימנים ב׳}}, {{ח:פנימי|פרק ד סימן ג|ג׳}} {{ח:פנימי|פרק ד סימן ה|ו־ה׳ לפרק ד׳}}, לפי העניין. {{ח:סעיף|158|מערכת עקיבה אחר תנועה קרקעית}} {{ח:ת}} בעל רישיון יקיים, כחלק ממערכת SMGCS, מערכת עקיבה {{מוקטן|(surveillance)}} אחר התנועה הקרקעית באזור התמרון, לפי הוראות אלה: {{ח:תת|(1)}} היא תקוים – {{ח:תתת|(א)}} בשדה תעופה המיועד לשמש בתנאי ראות על מסלול של פחות מ־350 מטרים; {{ח:תתת|(ב)}} בשדה תעופה שלא כאמור בפסקת משנה (א), אם בעל הרישיון נוכח לדעת שצפיפות התנועה והתנאים שבהם מופעל שדה התעופה אינם מאפשרים לקיים בצורה בטוחה את סדירות רצף התנועה {{מוקטן|(regularity of traffic flow)}} בשדה התעופה באמצעות נהלים או אמצעים אחרים, או אם הורה לו המנהל לקיים מערכת עקיבה כאמור; {{ח:תת|(2)}} היא טעונה את אישור המנהל בתור מיתקן עזר לטיסה, לפי {{ח:חיצוני|חוק הטיס#סעיף 35|סעיף 35 לחוק}}, כתנאי לקיומה. {{ח:קטע3|פרק ז סימן ט|סימן ט׳: צוות בטיחות מסלול}} {{ח:סעיף|159|צוות בטיחות מסלול}} {{ח:ת}} לא יפעיל בעל רישיון את שדה התעופה אלא אם כן מתקיימות הוראות אלה: {{ח:תת|(1)}} הוא מקיים צוות בטיחות מסלול לפי החלק השני למסמך 9981 שעניינו ”Runway safety“, התוספת להוראות אלה שעניינה: ”runway safety team terms of reference and composition“, והצרופות להוראות אלה שעניינן: ”best practices guide for ”hot spots“ identification, removal and promulgation‏“, ”runway safety event causal factors“, ו־”suspension or closure of runway operations“; {{ח:תת|(2)}} הוא מפקח אחר האופן שבו פועל צוות בטיחות המסלול, במטרה לוודא כי הוא מקיים את חובותיו לפי {{ח:פנימי|פרק ז סימן ט|סימן זה}}; {{ח:תת|(3)}} הוא מינה אדם בעל ידע וניסיון מתאימים בניהול בטיחות ובהפעלת שדה תעופה, לתפקיד מנהל צוות בטיחות מסלול, שיהיה אחראי כלפי בעל הרישיון לביצוע תפקידי צוות בטיחות המסלול. {{ח:סעיף|160|צוות בטיחות מסלול – הרכבו, תפקידיו ואחריותו}} {{ח:תת|(א)}} מנהל צוות בטיחות מסלול יזמין ספקי שירות, וגורמים אחרים המשתמשים באזורים כאמור בתקנת משנה (ד)(1) או מספקים בהם שירותים, ובכלל זה בכל פעם שבה ספק שירות או גורם כאמור משתנה, מתחלף או נוסף, למנות מטעמם נציגים שישתתפו בצוות בטיחות המסלול (להלן בתקנה זו – הגופים המיוצגים); בכלל זה מנהל צוות בטיחות המסלול יפנה לגופים כמפורט להלן, לפי מאפייני הפעילות בשדה: {{ח:תתת|(1)}} המפעילים האוויריים העיקריים המשתמשים בשדה התעופה; {{ח:תתת|(2)}} ספקי שירותי קרקע בשדה התעופה; {{ח:תתת|(3)}} מי שמספק שירותי הצלה וכיבוי אש בשדה התעופה; {{ח:תתת|(4)}} היחידה הממונה על התפעול המבצעי של שדה התעופה; {{ח:תתת|(5)}} היחידה או הגורם הממונים על ניהול מפגעים הקשורים לבעלי חיים בשדה התעופה; {{ח:תתת|(6)}} היחידה או הגורם הממונים על אחזקה בשדה התעופה; {{ח:תתת|(7)}} מגדל הפיקוח בשדה התעופה; {{ח:תתת|(8)}} איגודים מקצועיים של טייסים ומפקחים על התנועה האווירית, המכירים את שדה התעופה. {{ח:תת|(ב)}} גוף שהוזמן למנות נציג מטעמו שישתתף בצוות בטיחות מסלול, יוודא כי התמלאו בנציגו הוראות {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (מערכת ניהול בטיחות)#סעיף 7|תקנה 7(ה) לתקנות המנ״ב}}, בשינויים המחויבים. {{ח:תת|(ג)}} מנהל צוות בטיחות מסלול – {{ח:תתת|(1)}} יורה על נוהלי עבודת צוות בטיחות המסלול, והם ייכללו בספר המנ״ב של בעל הרישיון; {{ח:תתת|(2)}} יכנס את צוות בטיחות המסלול אחת לשישה חודשים לפחות. {{ח:תת|(ד)}} צוות בטיחות מסלול, יעשה את אלה באופן מתמשך: {{ח:תתת|(1)}} יתריע לפני בעל הרישיון ולפני הגופים המיוצגים, לפי העניין, על סיכונים בטיחותיים הקשורים לפעילות התעופתית המתקיימת באזור התמרון ובאזורים הסמוכים אליו או באזורים אחרים שיש בהם השפעה ישירה על הבטיחות באזור התמרון כמפורט להלן, ויפתח אמצעי אפחות סיכון לסיכונים בטיחותיים כאמור: {{ח:תתתת|(א)}} חדירה למסלול {{מוקטן|(runway incursion)}}; {{ח:תתתת|(ב)}} סטייה מחוץ לגבולות מסלול {{מוקטן|(runway excursion)}}; {{ח:תתתת|(ג)}} הימצאות גופים זרים {{מוקטן|(FOD)}} באזור התמרון; {{ח:תתתת|(ד)}} מפגעים הקשורים לבעלי חיים {{מוקטן|(wild life hazard)}}; {{ח:תתת|(2)}} יערוך ויקיים תוכנית בטיחות מסלול, לפי החלק השני למסמך 9981 שעניינו ”Airside driver permit scheme and vehicle/equipment safety requirements“, התוספת שלו שעניינה: ”runway safety team terms of reference and composition“, והצרופות לתוספות אלה שעניינן: ”best practices guide for ”hot spots“ identification, removal and promulgation‏“, ”runway safety event causal factors“, ו־”suspension or closure of runway operations“, שתכלול תהליכי ניהול סיכונים לפי המוגדר במערכת ניהול הבטיחות שהוא מקיים לפי {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (מערכת ניהול בטיחות)|תקנות המנ״ב}}, לגבי כלל הסיכונים הבטיחותיים כאמור, ובכלל זה יעשה את אלה: {{ח:תתתת|(א)}} יפתח ויקיים תהליכים – {{ח:תתתתת|(1)}} לזיהוי מפגעי בטיחות, בין השאר על בסיס תהליכי זיהוי מפגעי בטיחות שקיימו הגופים המיוצגים; {{ח:תתתתת|(2)}} לניתוח סיכונים בטיחותיים הקשורים במפגעי הבטיחות שהצוות זיהה, בהתחשב בכלל המידע שנצבר לגבי חומרתם וסבירותם בידי הגופים המיוצגים; {{ח:תתתת|(ב)}} ימליץ לגופים המיוצגים על אמצעי אפחות סיכון ועל סדרי עדיפויות ליישומם, על בסיס כלל המידע שנצבר בצוות, ויעקוב אחר מימוש המלצותיו; {{ח:תתתת|(ג)}} יפעל לאיתור אזורי סיכון {{מוקטן|(hot spots)}} ולהבאתם לפרסום בידי בעל הרישיון במסגרת שירותי המידע התעופתי; {{ח:תתת|(3)}} יפעל להתאמה בין המנ״ב של שדה התעופה לבין המנ״ב של ספקי השירות האחרים המחויבים לקיים מנ״ב לפי {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (מערכת ניהול בטיחות)|תקנות המנ״ב}}, לגבי סיכונים בטיחותיים כאמור בפסקה (1); {{ח:תתת|(4)}} יפתח תוכניות הדרכה ראשונית ותקופתית, בדבר אירועי חדירה למסלול וסטייה מחוץ לגבולות מסלול, ויעקוב אחר ביצוע הדרכות לפיהן; תוכניות הדרכה כאמור ייועדו במשותף לכל מי שעשוי להימצא באזורים כאמור בתקנת משנה (ד)(1), כהולך רגל, כנהג או כאיש צוות אוויר, ולמפקחים על התנועה האווירית המועסקים במגדל הפיקוח, ויכללו הוראות בקשר לתחומי הפעילות השונים שלהם ולממשקים ביניהם. {{ח:תת|(ה)}} בתקנה זו, ”אמצעי אפחות סיכון“, ”מנ״ב“, ”מפגע בטיחות“, ”ניהול סיכוני בטיחות“, ”סיכון בטיחותי“, ”ספק שירות“ ו”ספר מנ״ב“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (מערכת ניהול בטיחות)|בתקנות המנ״ב}}. {{ח:קטע3|פרק ז סימן י|סימן י׳: גידור}} {{ח:סעיף|161|גידור}} {{ח:ת}} בעל רישיון יקיים – {{ח:תת|(1)}} גדר שתמנע כניסה לאזור התנועה של בעלי חיים גדולים מספיק כדי להוות מפגע בטיחותי לכלי טיס; {{ח:תת|(2)}} גדר שתרתיע את מי שלא הורשה לכך מפני כניסה מקרית או מכוונת לחלק של שדה התעופה שאינו פתוח לכלל הציבור, ותמנע כניסה כאמור; {{ח:תת|(3)}} חסימת תעלות, מנהרות וכיוצא באלה, לרבות באמצעות סורגים, אם נדרש למניעת כניסה של בעלי חיים או אנשים באמצעותן לאזור התנועה ולחלק של שדה התעופה שאינו פתוח לכלל הציבור. {{ח:סעיף|162|מיקום גדר}} {{ח:ת}} בעל רישיון ימקם גדר כאמור {{ח:פנימי|סעיף 161|בתקנה 161}} כך שתפריד בין אזור התנועה והחלק של שדה התעופה שאינו פתוח לכלל הציבור לבין חלקים בשדה התעופה הפתוחים לכלל הציבור. {{ח:סעיף|163|הגנה על מיתקנים מחוץ לשדה התעופה}} {{ח:ת}} בעל רישיון יקיים אמצעי הגנה מתאימים להרתעת מי שלא הורשה לכך, מפני כניסה מקרית או מכוונת למיתקנים קרקעיים החיוניים לבטיחות הטיסה הממוקמים מחוץ לשדה התעופה ולמניעת כניסה כאמור. {{ח:סעיף|164|סביבת הגדר}} {{ח:ת}} בעל רישיון יקיים, משני צידי הגדר, מתחם שיאפשר גישה לאנשי תחזוקה ותפעול של שדה התעופה, אם הדבר נדרש לביצוע תפקידם. {{ח:סעיף|165|הארת הגדר וסביבתה}} {{ח:ת}} אם קיימות תאורות המשמשות להארת גדר בשדה התעופה, בעל הרישיון יוודא שהן יפעלו בעוצמה המזערית הנדרשת לשם קיום תכליתן, ויהיו כך שלא יגרמו לפגיעה בבטיחות הטיסה, ובכלל זה גרימת בלבול בינן לבין תאורות תעופתיות, או סנוור טייס. {{ח:סעיף|166|הגנה מפני הדף סילון}} {{ח:ת}} בעל רישיון יקיים הסדרים להגנה על בני אדם ורכוש בשדה התעופה וסביבתו מפני הדף סילון של מנועי כלי טיס. {{ח:קטע3|פרק ז סימן יא|סימן י״א: מערכת אוטונומית לאזהרה מפני חדירה למסלול}} {{ח:סעיף|167|מערכת אוטונומית לאזהרה מפני חדירה למסלול ומאפייניה}} {{ח:תת|(א)}} נוכח בעל רישיון לדעת כי הדבר נחוץ כדי לסייע במניעת חדירות למסלול לפי צרופה א׳ לעניין ”autonomous runway incursion warning system (ARIWS)“, לא יפעיל את שדה התעופה אלא אם כן הוא מפעיל בו מערכת אוטונומית לאזהרה מפני חדירה למסלול {{מוקטן|(autonomous runway incursion warning system (ARIWS)}}, להלן {{ח:פנימי|פרק ז סימן יא|בסימן זה}} – מערכת ARIWS), ובלבד שהמנהל אישר לו אותה בתור מיתקן עזר לטיסה, לפי {{ח:חיצוני|חוק הטיס#סעיף 35|סעיף 35 לחוק}}. {{ח:תת|(ב)}} לא יפעיל בעל רישיון מערכת ARIWS אלא אם כן מתקיימות בה הוראות אלה: {{ח:תתת|(1)}} התאורות הכלולות בה מתוכנות {{מוקטן|(designed)}} כך שהן עונות על {{ח:פנימי|פרק ד סימן ה|סימן ה׳ לפרק ד׳}}; {{ח:תתת|(2)}} היא מגלה באופן אוטונומי – {{ח:תתתת|(א)}} התהוות של חדירה אפשרית למסלול {{מוקטן|(potential incursion)}}; {{ח:תתתת|(ב)}} שימוש של כלי טיס במסלול בהמראה או בגישה סופית לנחיתה; {{ח:תתת|(3)}} היא מספקת אזהרה על אירוע כאמור בפסקה (2) לצוות הטיסה של כלי טיס או לנהג כלי רכב השייך לעניין; {{ח:תתת|(4)}} היא מופעלת ונשלטת באופן עצמאי ובלתי תלוי בכל עזר חזותי אחר בשדה התעופה; {{ח:תתת|(5)}} היא תהיה כך שתקלה בה, מלאה או חלקית, לא תפריע לפעילות הרגילה של שדה התעופה ובכלל זה שיהיה ניתן לכבותה, באופן מלא או חלקי, ממגדל הפיקוח. {{ח:סעיף|168|פרסום מידע לגבי מערכת ARIWS}} {{ח:תת|(א)}} הותקנה מערכת ARIWS בשדה התעופה, ימסור בעל הרישיון לפרסום בשירותי המידע התעופתי מידע בדבר מאפייניה, מצבה, האזהרה שהיא נועדה לספק בכל מצב, סיכונים אפשריים לטייסים ונהגי כלי רכב לגבי הבנה שגויה של האזהרות כאמור, למנהל וליחידת נת״א המורשית לפרסם, להפיץ ולהעביר מידע תעופתי לפי {{ח:חיצוני|חוק הטיס#סעיף 84|סעיף 84(ב) לחוק}}. {{ח:תת|(ב)}} בעל רישיון ימסור מידע כאמור בתקנת משנה (א) במסגרת המידע לגבי ”מערכת הנחיה ובקרת תנועה קרקעית {{מוקטן|(surface movement guidance and control system and markings)}}“ שעליו למסור לפי {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (שדות תעופה – מידע תעופתי)#סעיף 18|תקנה 18(א)(4)(ט) לתקנות המידע}}. {{ח:קטע3|פרק ז סימן יב|סימן י״ב: הדרכת חומרים מסוכנים למועסקים בבידוק ביטחוני}} {{ח:סעיף|169|איסור העסקת מי שלא קיבל הדרכת חומרים מסוכנים}} {{ח:ת}} לא יעסיק בעל רישיון עובד, ולא יתיר לאחר להעסיק עובד, בתפקיד ביטחוני בשדה התעופה אלא אם כן אותו אדם השלים בהצלחה אחד מאלה, לפי העניין, לפי {{ח:פנימי|פרק ז סימן יב|סימן זה}}: {{ח:תת|(1)}} הדרכה ראשונית לחומרים מסוכנים; {{ח:תת|(2)}} הדרכה תקופתית לחומרים מסוכנים. {{ח:סעיף|170|חובת קיום הדרכת חומרים מסוכנים}} {{ח:ת}} בעל רישיון יקיים הדרכה ראשונית לחומרים מסוכנים והדרכה תקופתית לחומרים מסוכנים, לכל אדם שהוא מעסיק בתפקיד ביטחוני ולכל אדם העוסק מטעמו בתפקיד ביטחוני, לפי תפקידיו ואחריותו של המודרך, ולפי {{ח:חיצוני|תקנות הטיס (חומרים מסוכנים)|תקנות הטיס (חומרים מסוכנים), התשפ״ה–2025}}, נספח 18 וההוראות הטכניות לחומרים מסוכנים. {{ח:קטע3|פרק ז סימן יג|סימן י״ג: תוכנית הדרכה לעובדים בשדה התעופה}} {{ח:סעיף|171|הדרכה לעובדים שבעל הרישיון אינו מעסיק ושלא מועסקים מטעמו}} {{ח:ת}} בעל רישיון יוודא כי עובדים בשדה התעופה, שהוא לא מעסיק ולא מועסקים באמצעות מעסיק אחר מטעמו של בעל הרישיון, מודרכים בנוהלי השדה החלים עליהם. {{ח:סעיף|172|איסור העסקת מי שלא הודרך לפי תוכנית ההדרכה}} {{ח:ת}} לא יעסיק בעל רישיון עובד, בעצמו או על ידי מעסיק אחר מטעמו של בעל הרישיון, ולא יתיר העסקת עובד כאמור, בתפקידים שעניינם הפעלת שדה התעופה לפי תקנות אלה, אלא אם כן אותו עובד השלים בהצלחה הדרכה לפי {{ח:פנימי|פרק ז סימן יג|סימן זה}}. {{ח:סעיף|173|הדרכה לעובדים שמעסיק בעל הרישיון או מטעמו}} {{ח:ת}} בעל הרישיון יעשה את כל המפורטים להלן, לפי החלק השני למסמך 9981 שעניינו ”Training“, התוספת שלו שעניינה: ”demonstrating competence“, והצרופה לתוספות אלה שעניינה: ”structure of a training programme“ ({{ח:פנימי|פרק ז סימן יג|בסימן זה}} – תוכנית הדרכה): {{ח:תת|(1)}} יקיים הדרכה להבטחת ידיעותיהם ומיומנותם של עובדים המשמשים בתפקידים שעניינם הפעלת שדה התעופה לפי תקנות אלה, שהוא מעסיק בשדה התעופה; {{ח:תת|(2)}} יבטיח קיום של הדרכה להבטחת ידיעותיהם ומיומנותם של עובדים המשמשים בתפקידים שעניינם הפעלת שדה התעופה לפי תקנות אלה, שאחר מעסיק מטעמו של בעל הרישיון. {{ח:סעיף|174|מבנה ההדרכה}} {{ח:ת}} לא יקיים בעל רישיון ההדרכה לפי {{ח:פנימי|פרק ז סימן יג|סימן זה}} ולא יתיר בעל רישיון קיום הדרכה לפי {{ח:פנימי|פרק ז סימן יג|סימן זה}} אלא אם כן היא מתקיימת לפי תוכנית הדרכה שמתקיימות בה הוראות האלה: {{ח:תת|(1)}} היא מבטיחה שלכל עובד, שמעסיק בעל הרישיון או אחר מטעמו של בעל הרישיון, המשמש בתפקידים שעניינם הפעלת שדה התעופה לפי תקנות אלה, יש ידע ומיומנויות מתאימים לביצוע תפקידיו, בהתחשב, בין השאר, במורכבות המטלות שהוא נדרש לבצע במסגרת תפקידו ובסביבת עבודתו; {{ח:תת|(2)}} היא כוללת את אלה: {{ח:תתת|(א)}} נהלים לגבי אלה: {{ח:תתתת|(1)}} אופן ביצוע ההדרכה; {{ח:תתתת|(2)}} עיתוי ביצוע ההדרכה; {{ח:תתתת|(3)}} דרכים להבטיח כי לעובד הידע והמיומנות הנדרשים לביצוע תפקידו; {{ח:תתת|(ב)}} לגבי כל נושא שכלול בה – {{ח:תתתת|(1)}} את יעדי ההדרכה {{מוקטן|(training objectives)}} להגדרת הידע והמיומנות שעל ההדרכה להשיג ולשמר, שיבטיחו שמיומנות העובד הנדרשת מושגת ונשמרת; {{ח:תתתת|(2)}} על בסיס יעדי ההדרכה כאמור בפסקת משנה (1) – {{ח:תתתתת|(א)}} את תכולת ההדרכה; {{ח:תתתתת|(ב)}} את התדירות שבה יש לערוך את ההדרכה; {{ח:תתתתת|(ג)}} את השיטות שישמשו למעקב אחר התקדמות המודרך בהדרכה; {{ח:תתתתת|(ד)}} את עריכת רשומות לתיעוד ביצוע ההדרכה ושמירתן; {{ח:תתתת|(3)}} הדרכה עיונית {{מוקטן|(theoretical training)}}; {{ח:תתתת|(4)}} הדרכה מעשית או התנסות מעשית {{מוקטן|(practical or on-the-job training)}}; {{ח:תתתת|(5)}} מבחן עיוני או מעשי, לפי העניין, לבחינת ידיעותיו ומיומנותו של המודרך; {{ח:תתתת|(6)}} הוראות לעניין הוכחת יכולת עיתית או הדרכה חוזרת {{מוקטן|(recurrent)}}, עיונית או מעשית, לפי העניין; {{ח:תתתת|(7)}} הדרכת ריענון {{מוקטן|(refresher training)}} שמטרתה להבטיח כי לעובד שנעדר זמן ממושך מתפקידו, ידע ומיומנות עדכניים הנוגעים לתפקידו, הכוללת הדרכה עיונית והדרכה מעשית; בעל הרישיון יפרט את אמות המידה והמשמעות להחלטה מה הוא ”זמן ממושך“ לעניין זה. {{ח:קטע3|פרק ז סימן יד|סימן י״ד: ניטור משטח אזור התנועה וסביבתו הסמוכה}} {{ח:סעיף|175|ניטור משטח אזור התנועה וסביבתו}} {{ח:תת|(א)}} בעל רישיון ינטר באופן מתמשך את מצבו של אזור התנועה וכן את שמישותם של המיתקנים הנלווים לשימוש באזור התנועה, במטרה לוודא כי ניתן לעשות שימוש בטוח באזור התנועה, ויבצע בדיקה שלהם, לפי ההוראות האלה: {{ח:תתת|(1)}} לגבי אזור התנועה – בתדירות שתצוין בתוכנית התחזוקה לשדה התעופה לפי {{ח:פנימי|פרק ו|פרק ו׳}}; {{ח:תתת|(2)}} לגבי מסלול – נוסף על האמור בפסקה (1), לאחר כל שינוי משמעותי בתנאי משטח המסלול; בפסקה זו, ”שינוי משמעותי בתנאי משטח המסלול“ {{מוקטן|(significant change)}} – כמשמעותו בחלק השני למסמך 9981 לעניין ”reporting format using standard runway condition report (RCR)n“ ולעניין ”runway surface condition assessment and reporting“; {{ח:תתת|(3)}} לגבי המיתקנים הנלווים לשימוש באזור התנועה – בתדירות שתצוין בנוהל בספר העזר המבצעי. {{ח:תת|(ב)}} בעל רישיון ינטר את מצבו של אזור התנועה וכן את שמישותם של המיתקנים הנלווים לשימוש באזור התנועה כאמור בתקנת משנה (א) באמצעות כוח אדם שעבר אימון לביצוע ניטור כאמור; אימון כאמור – {{ח:תתת|(1)}} יכלול אימון ראשוני ואימון עיתי חוזר, לפי תוכנית אימונים שאישר לו המנהל; {{ח:תתת|(2)}} יהיה לפי הוראות צרופה א׳ לעניין ”Runway condition report for reporting runway surface condition“. {{ח:תת|(ג)}} בעל רישיון יעריך את התנאים באזור התנועה ואת מצבו בעקבות ניטור כאמור בתקנת משנה (א), ויעשה כן תוך שימוש במושגים האלה, כמשמעותם בנספח 14, לפי העניין: {{ח:תתת|(1)}} dry (יבש); {{ח:תתת|(2)}} standing water (מים עומדים); {{ח:תתת|(3)}} wet (רטוב); {{ח:תתת|(4)}} slippery wet (חלקלק־רטוב). {{ח:תת|(ד)}} מצא בעל רישיון כי קיים זיהום {{מוקטן|(contamination)}} על מסלול, מבין אלה המפורטים בפסקאות משנה (2) עד (4) לתקנת משנה (ג), לפי העניין – יבצע הערכה של היקף הזיהום ועומקו לגבי כל שליש מסלול. {{ח:סעיף|176|פעולות שיש לנקוט בעקבות ניטור משטח אזור התנועה וסביבתו}} {{ח:תת|(א)}} ניטר בעל הרישיון את אזור התנועה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 175|בתקנה 175}}, יעשה את אלה: {{ח:תתת|(1)}} יספק למגדל הפיקוח מידע שיש לו השפעה מבצעית מיידית על הפעלת שדה התעופה ועל הפעלת כלי טיס בשדה התעופה לגבי המפורטים להלן, וזאת כדי לאפשר את אספקת המידע הנדרש לכלי טיס המגיעים לשדה התעופה או היוצאים ממנו: {{ח:תתתת|(א)}} התנאים באזור התנועה, ערוך בצורה של דוח תנאי מסלול; {{ח:תתתת|(ב)}} שמישותם של המיתקנים הנלווים לשימוש באזור התנועה; {{ח:תתת|(2)}} יעדכן את המידע שסיפק כאמור בכל שינוי שחל בו, ויודיע למי שלו סופק המידע כאמור, בלא דיחוי, על כל שינוי כאמור ועל פרטיו. {{ח:תת|(ב)}} במילוי חובותיו לפי {{ח:פנימי|סעיף 175|תקנה 175}} ולפי תקנת משנה (א), בעל הרישיון יביא בחשבון גם כל אחד מאלה, לפי העניין: {{ח:תתת|(1)}} פעולות בינוי או תחזוקה; {{ח:תתת|(2)}} משטחים מחוספסים או משובשים באזור התנועה; {{ח:תתת|(3)}} הימצאות זיהום באזור התנועה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 175|בתקנה 175(ד)}}; {{ח:תתת|(4)}} סיכונים זמניים אחרים, דוגמת כלי טיס חונים במיקום שיוצר סיכון בטיחותי; {{ח:תתת|(5)}} כשל או פעולה לא סדירה של מיתקן עזר לטיסה בשדה התעופה, כולם או מקצתם; {{ח:תתת|(6)}} כשל של מערכת אספקת הכוח הראשית או המשנית של שדה התעופה. {{ח:תת|(ג)}} מצא בעל רישיון כי ערכי החיכוך של מסלול או חלק של מסלול, שנמדדו כחלק משגרת ההפעלה של שדה התעופה, נמוכים מהרמה המזערית שהגדיר לו המנהל – ידווח על כך כאמור בתקנת משנה (א). {{ח:תת|(ד)}} מצא בעל רישיון כי קיים זיהום על מסלול, מסוג שלג, קרח, שלוגית {{מוקטן|(slush)}}, כפור או שילוב כלשהו שלהם – יפסיק מיידית את השימוש במסלול. {{ח:תת|(ה)}} הפסיק בעל רישיון את השימוש במסלול כאמור בתקנת משנה (ד), ידווח, באופן מיידי, על הפסקת השימוש במסלול ועל הסיבה להפסקת השימוש למגדל הפיקוח, ותקנת משנה (א) תחול בשינויים המחויבים. {{ח:קטע3|פרק ז סימן טו|סימן ט״ו: תוכנית לבקרת עצמים זרים}} {{ח:סעיף|177|תוכנית לבקרת עצמים זרים}} {{ח:תת|(א)}} בעל רישיון יקיים תוכנית לבקרת עצמים זרים {{מוקטן|(FOD control programme)}} (בתקנה זו – התוכנית), שמטרתה מניעת היווצרות עצמים זרים והגעתם לאזור התנועה, גילוים, הסרתם והערכת הסיכון הגלום בהם לבטיחות הטיסה, שתכלול הוראות בעניינים האלה, הכול לפי החלק השני למסמך 9981 שעניינו ”Foreign object debris (FOD) control“, והתוספות {{מוקטן|(appendix)}} שלו שעניינן: ”FOD training‏“, ”FOD prevention measures“ ו־”FOD detection, removal and evaluation“: {{ח:תתת|(1)}} הגברת מודעות, הדרכה וחינוך לעניין מניעת עצמים זרים; {{ח:תתת|(2)}} שיטות לגילוי עצמים זרים באזור התנועה ומיפוי אזורים ופעילויות שעשויים להוות מקור לעצמים זרים, בין השאר כחלק משגרת ניטור משטח אזור התנועה, הכנת עמדת חניה לקליטת כלי טיס והציוד המיועד לשמש לאלה; {{ח:תתת|(3)}} הסרה מיידית של עצם זר שהתגלה, לפי הסיכון שהוא מהווה להערכת בעל הרישיון, ובכלל זה נוהלי תיאום עם מגדל הפיקוח בעת הסרת עצם זר ממסלול, והציוד המיועד לשמש לכך; {{ח:תתת|(4)}} איסוף וניתוח מתמשך של מידע הנוגע לעצמים זרים בשדה התעופה לצורך זיהוי מקורות עצמים זרים ומגמות בשכיחותם. {{ח:תת|(ב)}} בעל רישיון יקיים הערכה מתמשכת של יעילות התוכנית, לרבות תחקור אירועים שבהם התגלה עצם זר באזור התנועה; נוכח בעל הרישיון לדעת כי יש צורך בכך, בין השאר בשים לב לתוצרי ההערכה המתמשכת כאמור, יעדכן את התוכנית במטרה לשפר את יעילותה. {{ח:סעיף|178|שינויים בהוראות ומסמכים לפי האמנה ובהנחיות ACI}} {{ח:תת|(א)}} שונתה הוראה בנספחי האמנה, במסמכים לפי האמנה או בהנחיות ACI שתקנות אלה מפנות אליהן, יחולו הוראות אלה: {{ח:תתת|(1)}} המנהל יפרסם, ברשומות ובאתר האינטרנט, הודעה לציבור על שינוי אותה הוראה, בציון מספר ההוראה ששונתה, מספר התקנה בתקנות אלה המפנה אליה ומועד תחילתו של השינוי בישראל; {{ח:תתת|(2)}} מועד התחילה של שינוי כאמור לא יהיה אלא לאחר שחלפו ארבעה עשר ימים לפחות מיום הפרסום האמור בפסקה (1), אלא אם כן הורה המנהל, בהחלטה מנומקת, על תקופה קצרה יותר, ובלבד שזו לא תפחת משלושה ימים מיום הפרסום כאמור; הורה המנהל על תקופה קצרה כאמור, תפורסם הוראתו בפרסום כאמור בפסקה (1). {{ח:תת|(ב)}} הנוסח המעודכן של הוראות נספחי האמנה, המסמכים שלפי האמנה והנחיות ACI שתקנות אלה מפנות אליהם, יופקד לעיון הציבור במשרדי הרשות. {{ח:סעיף|179|תחילה}} {{ח:תת|(א)}} תחילתן של תקנות אלה, למעט האמור בתקנת משנה (ב), ארבעה חודשים מיום פרסומן (להלן – יום התחילה). {{ח:תת|(ב)}} לגבי שדה תעופה שערב יום פרסומן של תקנות אלה הייתה לו תוכנית סטטוטורית של שדה תעופה מאושרת – תחילתן של {{ח:פנימי|סעיף 2|תקנות 2(א) ו־(ב)}}, ביום הגשת בקשה לשינוי התוכנית הסטטוטורית של שדה התעופה בעניינים כמפורט {{ח:פנימי|סעיף 2|בתקנות האמורות}}. {{ח:חתימות|ד׳ בסיוון התשפ״ו (20 במאי 2026)}} * '''מירי רגב'''<br>שרת התחבורה והבטיחות בדרכים {{ח:סוגר}} {{ח:סוף}} [[קטגוריה:בוט חוקים]] phpgnqdnpqgqlrcypje7lpfjfd4nkda 1 1744085 3019846 3019219 2026-06-14T14:31:51Z Yack67 27395 /* מנהגים */ תגובה 3019846 wikitext text/x-wiki == מקורות == שכחתי להוסיף בתאור. השתמשתי בספר "מבחר השירה" של בראדי [https://www.daat.ac.il/daat/sifrut/mivhar/4.htm כאן] והשוויתי לכ"י קרלסרוה רויכלין 7 [https://digital.blb-karlsruhe.de/blbhs/Handschriften/content/zoom/4776917 כאן]. [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 19:03, 7 ביוני 2026 (IDT) :יישר כח! עיינתי בנוסף במהד' בנימין קלאר בנספח הפיוטים למגילת אחימעץ בההדרתו. הוא התבסס על מבחר השירה ועל שלשה כתבי יד נוספים. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 19:19, 7 ביוני 2026 (IDT) ::תודה. גם שד"ל העתיק אותו במלואו. [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 19:26, 7 ביוני 2026 (IDT) == מנהגים == אמירת הפיוט נזכרת כמנהג מגנצא בספר מהרי"ל, אבל האם בתקופות מאוחרות יותר ידוע על קהילות שאמרו אותו? אני שואל כי הפיוט נדפס בסדר עבודת ישראל (אשכנז) בי"ז בתמוז (אבל לא בעשרה בטבת). לא מצאתי אותו בדפוסים אחרים, וגם לא נזכר בלוח הפיוטים אצלנו לפי שום מנהג. באותה מידה אפשר לשאול על אמירת התחנון [[גרוני נחר זועק חמס]] בתעניות הללו, שנדפס בסדר עבו"י אבל לא מצאתיו במקום אחר. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 16:46, 8 ביוני 2026 (IDT) :תודה רבה אפילו לא חשבתי להסתכל שם! לכאורה לגבי פיוט זה מפורש שם שמקורו הוא אך ורק מהרי"ל ואינו מנהג קיים. אבל לגבי [[גרוני נחר זועק חמס]] הוא נדפס במנהגי ליטא, נירנברג-פיורדא, שוואבן-שווייץ ופלאס בצום גדליה, ויתכן שבחלק מקהילות אלו אמרו אותו גם בתעניות אלו. אבל לא מצאתי כן במפורש. [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 17:18, 8 ביוני 2026 (IDT) ::קצת משונה שבער הדפיס אותו (בגוף הסידור!) רק ע"פ מהרי"ל בלי שהיה מנהג כן בפועל. לגבי גרוני ניחר הוא מציין בשתי התעניות ש'יש קהלות' שאומרות אותו, אבל צ"ע אילו. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 10:43, 9 ביוני 2026 (IDT) :::בדקתי עכשיו בסדור שפה ברורה שיש לי בבית (מהדורה י"ט - תרכ"ח) וגם שם יש את שני הפיוטים הנ"ל (רק לי"ז תמוז) עם אותן הוראות מילה במילה. יש גם שם חילוקי הפסוקים לפני הסליחות בין מנהגי אשכנז הכללי לשוואבן-שווייץ בג' התעניות. [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 17:31, 14 ביוני 2026 (IDT) ochfw9x4e9cfx6q9aly4kxicvfbwavj 3019848 3019846 2026-06-14T14:39:33Z Yack67 27395 /* מנהגים */ 3019848 wikitext text/x-wiki == מקורות == שכחתי להוסיף בתאור. השתמשתי בספר "מבחר השירה" של בראדי [https://www.daat.ac.il/daat/sifrut/mivhar/4.htm כאן] והשוויתי לכ"י קרלסרוה רויכלין 7 [https://digital.blb-karlsruhe.de/blbhs/Handschriften/content/zoom/4776917 כאן]. [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 19:03, 7 ביוני 2026 (IDT) :יישר כח! עיינתי בנוסף במהד' בנימין קלאר בנספח הפיוטים למגילת אחימעץ בההדרתו. הוא התבסס על מבחר השירה ועל שלשה כתבי יד נוספים. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 19:19, 7 ביוני 2026 (IDT) ::תודה. גם שד"ל העתיק אותו במלואו. [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 19:26, 7 ביוני 2026 (IDT) == מנהגים == אמירת הפיוט נזכרת כמנהג מגנצא בספר מהרי"ל, אבל האם בתקופות מאוחרות יותר ידוע על קהילות שאמרו אותו? אני שואל כי הפיוט נדפס בסדר עבודת ישראל (אשכנז) בי"ז בתמוז (אבל לא בעשרה בטבת). לא מצאתי אותו בדפוסים אחרים, וגם לא נזכר בלוח הפיוטים אצלנו לפי שום מנהג. באותה מידה אפשר לשאול על אמירת התחנון [[גרוני נחר זועק חמס]] בתעניות הללו, שנדפס בסדר עבו"י אבל לא מצאתיו במקום אחר. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 16:46, 8 ביוני 2026 (IDT) :תודה רבה אפילו לא חשבתי להסתכל שם! לכאורה לגבי פיוט זה מפורש שם שמקורו הוא אך ורק מהרי"ל ואינו מנהג קיים. אבל לגבי [[גרוני נחר זועק חמס]] הוא נדפס במנהגי ליטא, נירנברג-פיורדא, שוואבן-שווייץ ופלאס בצום גדליה, ויתכן שבחלק מקהילות אלו אמרו אותו גם בתעניות אלו. אבל לא מצאתי כן במפורש. [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 17:18, 8 ביוני 2026 (IDT) ::קצת משונה שבער הדפיס אותו (בגוף הסידור!) רק ע"פ מהרי"ל בלי שהיה מנהג כן בפועל. לגבי גרוני ניחר הוא מציין בשתי התעניות ש'יש קהלות' שאומרות אותו, אבל צ"ע אילו. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 10:43, 9 ביוני 2026 (IDT) :::בדקתי עכשיו בסדור שפה ברורה שיש לי בבית (מהדורה י"ט - תרכ"ח) וגם שם יש את שני הפיוטים הנ"ל (רק לי"ז תמוז) עם אותן הוראות מילה במילה. יש גם שם חילוקי הפסוקים לפני הסליחות בין מנהגי אשכנז הכללי לשוואבן-שווייץ בג' התעניות. אבל בסריקה שבהיברובוקס לא מצאתי הסליחות לתעניתים, וסדר העמודים שונה. [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 17:31, 14 ביוני 2026 (IDT) jogxoylzixoke6i58ykc9hatjzqya2b 3019852 3019848 2026-06-14T14:49:31Z בן עדריאל 9444 /* מנהגים */ 3019852 wikitext text/x-wiki == מקורות == שכחתי להוסיף בתאור. השתמשתי בספר "מבחר השירה" של בראדי [https://www.daat.ac.il/daat/sifrut/mivhar/4.htm כאן] והשוויתי לכ"י קרלסרוה רויכלין 7 [https://digital.blb-karlsruhe.de/blbhs/Handschriften/content/zoom/4776917 כאן]. [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 19:03, 7 ביוני 2026 (IDT) :יישר כח! עיינתי בנוסף במהד' בנימין קלאר בנספח הפיוטים למגילת אחימעץ בההדרתו. הוא התבסס על מבחר השירה ועל שלשה כתבי יד נוספים. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 19:19, 7 ביוני 2026 (IDT) ::תודה. גם שד"ל העתיק אותו במלואו. [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 19:26, 7 ביוני 2026 (IDT) == מנהגים == אמירת הפיוט נזכרת כמנהג מגנצא בספר מהרי"ל, אבל האם בתקופות מאוחרות יותר ידוע על קהילות שאמרו אותו? אני שואל כי הפיוט נדפס בסדר עבודת ישראל (אשכנז) בי"ז בתמוז (אבל לא בעשרה בטבת). לא מצאתי אותו בדפוסים אחרים, וגם לא נזכר בלוח הפיוטים אצלנו לפי שום מנהג. באותה מידה אפשר לשאול על אמירת התחנון [[גרוני נחר זועק חמס]] בתעניות הללו, שנדפס בסדר עבו"י אבל לא מצאתיו במקום אחר. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 16:46, 8 ביוני 2026 (IDT) :תודה רבה אפילו לא חשבתי להסתכל שם! לכאורה לגבי פיוט זה מפורש שם שמקורו הוא אך ורק מהרי"ל ואינו מנהג קיים. אבל לגבי [[גרוני נחר זועק חמס]] הוא נדפס במנהגי ליטא, נירנברג-פיורדא, שוואבן-שווייץ ופלאס בצום גדליה, ויתכן שבחלק מקהילות אלו אמרו אותו גם בתעניות אלו. אבל לא מצאתי כן במפורש. [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 17:18, 8 ביוני 2026 (IDT) ::קצת משונה שבער הדפיס אותו (בגוף הסידור!) רק ע"פ מהרי"ל בלי שהיה מנהג כן בפועל. לגבי גרוני ניחר הוא מציין בשתי התעניות ש'יש קהלות' שאומרות אותו, אבל צ"ע אילו. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 10:43, 9 ביוני 2026 (IDT) :::בדקתי עכשיו בסדור שפה ברורה שיש לי בבית (מהדורה י"ט - תרכ"ח) וגם שם יש את שני הפיוטים הנ"ל (רק לי"ז תמוז) עם אותן הוראות מילה במילה. יש גם שם חילוקי הפסוקים לפני הסליחות בין מנהגי אשכנז הכללי לשוואבן-שווייץ בג' התעניות. אבל בסריקה שבהיברובוקס לא מצאתי הסליחות לתעניתים, וסדר העמודים שונה. [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 17:31, 14 ביוני 2026 (IDT) ::::במהדורות 'שפה ברורה' שבאוצר החכמה הסליחות הן כמנהג המזרחי בכלל. בעבו"י 'גרוני נחר' נדפס גם בי' בטבת. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 17:49, 14 ביוני 2026 (IDT) s93g78ksg09dl5t5uq9ayx5bt3naiyg 3019854 3019852 2026-06-14T14:52:59Z Yack67 27395 /* מנהגים */ תגובה 3019854 wikitext text/x-wiki == מקורות == שכחתי להוסיף בתאור. השתמשתי בספר "מבחר השירה" של בראדי [https://www.daat.ac.il/daat/sifrut/mivhar/4.htm כאן] והשוויתי לכ"י קרלסרוה רויכלין 7 [https://digital.blb-karlsruhe.de/blbhs/Handschriften/content/zoom/4776917 כאן]. [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 19:03, 7 ביוני 2026 (IDT) :יישר כח! עיינתי בנוסף במהד' בנימין קלאר בנספח הפיוטים למגילת אחימעץ בההדרתו. הוא התבסס על מבחר השירה ועל שלשה כתבי יד נוספים. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 19:19, 7 ביוני 2026 (IDT) ::תודה. גם שד"ל העתיק אותו במלואו. [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 19:26, 7 ביוני 2026 (IDT) == מנהגים == אמירת הפיוט נזכרת כמנהג מגנצא בספר מהרי"ל, אבל האם בתקופות מאוחרות יותר ידוע על קהילות שאמרו אותו? אני שואל כי הפיוט נדפס בסדר עבודת ישראל (אשכנז) בי"ז בתמוז (אבל לא בעשרה בטבת). לא מצאתי אותו בדפוסים אחרים, וגם לא נזכר בלוח הפיוטים אצלנו לפי שום מנהג. באותה מידה אפשר לשאול על אמירת התחנון [[גרוני נחר זועק חמס]] בתעניות הללו, שנדפס בסדר עבו"י אבל לא מצאתיו במקום אחר. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 16:46, 8 ביוני 2026 (IDT) :תודה רבה אפילו לא חשבתי להסתכל שם! לכאורה לגבי פיוט זה מפורש שם שמקורו הוא אך ורק מהרי"ל ואינו מנהג קיים. אבל לגבי [[גרוני נחר זועק חמס]] הוא נדפס במנהגי ליטא, נירנברג-פיורדא, שוואבן-שווייץ ופלאס בצום גדליה, ויתכן שבחלק מקהילות אלו אמרו אותו גם בתעניות אלו. אבל לא מצאתי כן במפורש. [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 17:18, 8 ביוני 2026 (IDT) ::קצת משונה שבער הדפיס אותו (בגוף הסידור!) רק ע"פ מהרי"ל בלי שהיה מנהג כן בפועל. לגבי גרוני ניחר הוא מציין בשתי התעניות ש'יש קהלות' שאומרות אותו, אבל צ"ע אילו. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 10:43, 9 ביוני 2026 (IDT) :::בדקתי עכשיו בסדור שפה ברורה שיש לי בבית (מהדורה י"ט - תרכ"ח) וגם שם יש את שני הפיוטים הנ"ל (רק לי"ז תמוז) עם אותן הוראות מילה במילה. יש גם שם חילוקי הפסוקים לפני הסליחות בין מנהגי אשכנז הכללי לשוואבן-שווייץ בג' התעניות. אבל בסריקה שבהיברובוקס לא מצאתי הסליחות לתעניתים, וסדר העמודים שונה. [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 17:31, 14 ביוני 2026 (IDT) ::::במהדורות 'שפה ברורה' שבאוצר החכמה הסליחות הן כמנהג המזרחי בכלל. בעבו"י 'גרוני נחר' נדפס גם בי' בטבת. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 17:49, 14 ביוני 2026 (IDT) :::::ראה [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990018563230205171/NLI כאן] בע' קלו (596) [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 17:52, 14 ביוני 2026 (IDT) fq23ggsikleckkp28r0u59sh8v7r14o 3019862 3019854 2026-06-14T15:04:30Z בן עדריאל 9444 /* מנהגים */ 3019862 wikitext text/x-wiki == מקורות == שכחתי להוסיף בתאור. השתמשתי בספר "מבחר השירה" של בראדי [https://www.daat.ac.il/daat/sifrut/mivhar/4.htm כאן] והשוויתי לכ"י קרלסרוה רויכלין 7 [https://digital.blb-karlsruhe.de/blbhs/Handschriften/content/zoom/4776917 כאן]. [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 19:03, 7 ביוני 2026 (IDT) :יישר כח! עיינתי בנוסף במהד' בנימין קלאר בנספח הפיוטים למגילת אחימעץ בההדרתו. הוא התבסס על מבחר השירה ועל שלשה כתבי יד נוספים. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 19:19, 7 ביוני 2026 (IDT) ::תודה. גם שד"ל העתיק אותו במלואו. [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 19:26, 7 ביוני 2026 (IDT) == מנהגים == אמירת הפיוט נזכרת כמנהג מגנצא בספר מהרי"ל, אבל האם בתקופות מאוחרות יותר ידוע על קהילות שאמרו אותו? אני שואל כי הפיוט נדפס בסדר עבודת ישראל (אשכנז) בי"ז בתמוז (אבל לא בעשרה בטבת). לא מצאתי אותו בדפוסים אחרים, וגם לא נזכר בלוח הפיוטים אצלנו לפי שום מנהג. באותה מידה אפשר לשאול על אמירת התחנון [[גרוני נחר זועק חמס]] בתעניות הללו, שנדפס בסדר עבו"י אבל לא מצאתיו במקום אחר. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 16:46, 8 ביוני 2026 (IDT) :תודה רבה אפילו לא חשבתי להסתכל שם! לכאורה לגבי פיוט זה מפורש שם שמקורו הוא אך ורק מהרי"ל ואינו מנהג קיים. אבל לגבי [[גרוני נחר זועק חמס]] הוא נדפס במנהגי ליטא, נירנברג-פיורדא, שוואבן-שווייץ ופלאס בצום גדליה, ויתכן שבחלק מקהילות אלו אמרו אותו גם בתעניות אלו. אבל לא מצאתי כן במפורש. [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 17:18, 8 ביוני 2026 (IDT) ::קצת משונה שבער הדפיס אותו (בגוף הסידור!) רק ע"פ מהרי"ל בלי שהיה מנהג כן בפועל. לגבי גרוני ניחר הוא מציין בשתי התעניות ש'יש קהלות' שאומרות אותו, אבל צ"ע אילו. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 10:43, 9 ביוני 2026 (IDT) :::בדקתי עכשיו בסדור שפה ברורה שיש לי בבית (מהדורה י"ט - תרכ"ח) וגם שם יש את שני הפיוטים הנ"ל (רק לי"ז תמוז) עם אותן הוראות מילה במילה. יש גם שם חילוקי הפסוקים לפני הסליחות בין מנהגי אשכנז הכללי לשוואבן-שווייץ בג' התעניות. אבל בסריקה שבהיברובוקס לא מצאתי הסליחות לתעניתים, וסדר העמודים שונה. [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 17:31, 14 ביוני 2026 (IDT) ::::במהדורות 'שפה ברורה' שבאוצר החכמה הסליחות הן כמנהג המזרחי בכלל. בעבו"י 'גרוני נחר' נדפס גם בי' בטבת. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 17:49, 14 ביוני 2026 (IDT) :::::ראה [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990018563230205171/NLI כאן] בע' קלו (596) [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 17:52, 14 ביוני 2026 (IDT) ::::::ייש"כ. מצאתי שכבר נדפס כן במהד' תקצ"ב ([https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990017552900205171/NLI כאן]). [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 18:03, 14 ביוני 2026 (IDT) e1jmkf28yavjtg8877ht99z6hdqes6o 3019864 3019862 2026-06-14T15:07:45Z בן עדריאל 9444 3019864 wikitext text/x-wiki == מקורות == שכחתי להוסיף בתאור. השתמשתי בספר "מבחר השירה" של בראדי [https://www.daat.ac.il/daat/sifrut/mivhar/4.htm כאן] והשוויתי לכ"י קרלסרוה רויכלין 7 [https://digital.blb-karlsruhe.de/blbhs/Handschriften/content/zoom/4776917 כאן]. [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 19:03, 7 ביוני 2026 (IDT) :יישר כח! עיינתי בנוסף במהד' בנימין קלאר בנספח הפיוטים למגילת אחימעץ בההדרתו. הוא התבסס על מבחר השירה ועל שלשה כתבי יד נוספים. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 19:19, 7 ביוני 2026 (IDT) ::תודה. גם שד"ל העתיק אותו במלואו. [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 19:26, 7 ביוני 2026 (IDT) == מנהגים == אמירת הפיוט נזכרת כמנהג מגנצא בספר מהרי"ל, אבל האם בתקופות מאוחרות יותר ידוע על קהילות שאמרו אותו? אני שואל כי הפיוט נדפס בסדר עבודת ישראל (אשכנז) בי"ז בתמוז (אבל לא בעשרה בטבת). לא מצאתי אותו בדפוסים אחרים, וגם לא נזכר בלוח הפיוטים אצלנו לפי שום מנהג. באותה מידה אפשר לשאול על אמירת התחנון [[גרוני נחר זועק חמס]] בתעניות הללו, שנדפס בסדר עבו"י אבל לא מצאתיו במקום אחר. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 16:46, 8 ביוני 2026 (IDT) :תודה רבה אפילו לא חשבתי להסתכל שם! לכאורה לגבי פיוט זה מפורש שם שמקורו הוא אך ורק מהרי"ל ואינו מנהג קיים. אבל לגבי [[גרוני נחר זועק חמס]] הוא נדפס במנהגי ליטא, נירנברג-פיורדא, שוואבן-שווייץ ופלאס בצום גדליה, ויתכן שבחלק מקהילות אלו אמרו אותו גם בתעניות אלו. אבל לא מצאתי כן במפורש. [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 17:18, 8 ביוני 2026 (IDT) ::קצת משונה שבער הדפיס אותו (בגוף הסידור!) רק ע"פ מהרי"ל בלי שהיה מנהג כן בפועל. לגבי גרוני ניחר הוא מציין בשתי התעניות ש'יש קהלות' שאומרות אותו, אבל צ"ע אילו. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 10:43, 9 ביוני 2026 (IDT) :::בדקתי עכשיו בסדור שפה ברורה שיש לי בבית (מהדורה י"ט - תרכ"ח) וגם שם יש את שני הפיוטים הנ"ל (רק לי"ז תמוז) עם אותן הוראות מילה במילה. יש גם שם חילוקי הפסוקים לפני הסליחות בין מנהגי אשכנז הכללי לשוואבן-שווייץ בג' התעניות. אבל בסריקה שבהיברובוקס לא מצאתי הסליחות לתעניתים, וסדר העמודים שונה. [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 17:31, 14 ביוני 2026 (IDT) ::::במהדורות 'שפה ברורה' שבאוצר החכמה הסליחות הן כמנהג המזרחי בכלל. בעבו"י 'גרוני נחר' נדפס גם בי' בטבת. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 17:49, 14 ביוני 2026 (IDT) :::::ראה [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990018563230205171/NLI כאן] בע' קלו (596) [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 17:52, 14 ביוני 2026 (IDT) ::::::ייש"כ. מצאתי שכבר נדפס כן במהד' תקצ"ב ([https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990017552900205171/NLI כאן]). ועדין צ"ע היכן אמרו פיוטים אלה בפועל, ואיך קרה שנדפסו פתאום, לכאורה אחרי שלא נדפסו בשום מחזור עד כה. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 18:03, 14 ביוני 2026 (IDT) blc2vpu4qex8nh9hbe87yoq3ohjf0f3 3019866 3019864 2026-06-14T15:09:42Z Yack67 27395 /* מנהגים */ תגובה 3019866 wikitext text/x-wiki == מקורות == שכחתי להוסיף בתאור. השתמשתי בספר "מבחר השירה" של בראדי [https://www.daat.ac.il/daat/sifrut/mivhar/4.htm כאן] והשוויתי לכ"י קרלסרוה רויכלין 7 [https://digital.blb-karlsruhe.de/blbhs/Handschriften/content/zoom/4776917 כאן]. [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 19:03, 7 ביוני 2026 (IDT) :יישר כח! עיינתי בנוסף במהד' בנימין קלאר בנספח הפיוטים למגילת אחימעץ בההדרתו. הוא התבסס על מבחר השירה ועל שלשה כתבי יד נוספים. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 19:19, 7 ביוני 2026 (IDT) ::תודה. גם שד"ל העתיק אותו במלואו. [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 19:26, 7 ביוני 2026 (IDT) == מנהגים == אמירת הפיוט נזכרת כמנהג מגנצא בספר מהרי"ל, אבל האם בתקופות מאוחרות יותר ידוע על קהילות שאמרו אותו? אני שואל כי הפיוט נדפס בסדר עבודת ישראל (אשכנז) בי"ז בתמוז (אבל לא בעשרה בטבת). לא מצאתי אותו בדפוסים אחרים, וגם לא נזכר בלוח הפיוטים אצלנו לפי שום מנהג. באותה מידה אפשר לשאול על אמירת התחנון [[גרוני נחר זועק חמס]] בתעניות הללו, שנדפס בסדר עבו"י אבל לא מצאתיו במקום אחר. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 16:46, 8 ביוני 2026 (IDT) :תודה רבה אפילו לא חשבתי להסתכל שם! לכאורה לגבי פיוט זה מפורש שם שמקורו הוא אך ורק מהרי"ל ואינו מנהג קיים. אבל לגבי [[גרוני נחר זועק חמס]] הוא נדפס במנהגי ליטא, נירנברג-פיורדא, שוואבן-שווייץ ופלאס בצום גדליה, ויתכן שבחלק מקהילות אלו אמרו אותו גם בתעניות אלו. אבל לא מצאתי כן במפורש. [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 17:18, 8 ביוני 2026 (IDT) ::קצת משונה שבער הדפיס אותו (בגוף הסידור!) רק ע"פ מהרי"ל בלי שהיה מנהג כן בפועל. לגבי גרוני ניחר הוא מציין בשתי התעניות ש'יש קהלות' שאומרות אותו, אבל צ"ע אילו. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 10:43, 9 ביוני 2026 (IDT) :::בדקתי עכשיו בסדור שפה ברורה שיש לי בבית (מהדורה י"ט - תרכ"ח) וגם שם יש את שני הפיוטים הנ"ל (רק לי"ז תמוז) עם אותן הוראות מילה במילה. יש גם שם חילוקי הפסוקים לפני הסליחות בין מנהגי אשכנז הכללי לשוואבן-שווייץ בג' התעניות. אבל בסריקה שבהיברובוקס לא מצאתי הסליחות לתעניתים, וסדר העמודים שונה. [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 17:31, 14 ביוני 2026 (IDT) ::::במהדורות 'שפה ברורה' שבאוצר החכמה הסליחות הן כמנהג המזרחי בכלל. בעבו"י 'גרוני נחר' נדפס גם בי' בטבת. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 17:49, 14 ביוני 2026 (IDT) :::::ראה [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990018563230205171/NLI כאן] בע' קלו (596) [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 17:52, 14 ביוני 2026 (IDT) ::::::ייש"כ. מצאתי שכבר נדפס כן במהד' תקצ"ב ([https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990017552900205171/NLI כאן]). ועדין צ"ע היכן אמרו פיוטים אלה בפועל, ואיך קרה שנדפסו פתאום, לכאורה אחרי שלא נדפסו בשום מחזור עד כה. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 18:03, 14 ביוני 2026 (IDT) :::::::תודה רבה. אבל דווקא הנוסח שם מעלה ספק אם אכן מדובר במנהג שעדיין היה בימי רוו"ה ובער. מ"מ נדפס. [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 18:09, 14 ביוני 2026 (IDT) tk2bpufh5507gofo85jupiyec70r5vo 3019910 3019866 2026-06-14T18:56:37Z בן עדריאל 9444 /* מנהגים */ 3019910 wikitext text/x-wiki == מקורות == שכחתי להוסיף בתאור. השתמשתי בספר "מבחר השירה" של בראדי [https://www.daat.ac.il/daat/sifrut/mivhar/4.htm כאן] והשוויתי לכ"י קרלסרוה רויכלין 7 [https://digital.blb-karlsruhe.de/blbhs/Handschriften/content/zoom/4776917 כאן]. [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 19:03, 7 ביוני 2026 (IDT) :יישר כח! עיינתי בנוסף במהד' בנימין קלאר בנספח הפיוטים למגילת אחימעץ בההדרתו. הוא התבסס על מבחר השירה ועל שלשה כתבי יד נוספים. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 19:19, 7 ביוני 2026 (IDT) ::תודה. גם שד"ל העתיק אותו במלואו. [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 19:26, 7 ביוני 2026 (IDT) == מנהגים == אמירת הפיוט נזכרת כמנהג מגנצא בספר מהרי"ל, אבל האם בתקופות מאוחרות יותר ידוע על קהילות שאמרו אותו? אני שואל כי הפיוט נדפס בסדר עבודת ישראל (אשכנז) בי"ז בתמוז (אבל לא בעשרה בטבת). לא מצאתי אותו בדפוסים אחרים, וגם לא נזכר בלוח הפיוטים אצלנו לפי שום מנהג. באותה מידה אפשר לשאול על אמירת התחנון [[גרוני נחר זועק חמס]] בתעניות הללו, שנדפס בסדר עבו"י אבל לא מצאתיו במקום אחר. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 16:46, 8 ביוני 2026 (IDT) :תודה רבה אפילו לא חשבתי להסתכל שם! לכאורה לגבי פיוט זה מפורש שם שמקורו הוא אך ורק מהרי"ל ואינו מנהג קיים. אבל לגבי [[גרוני נחר זועק חמס]] הוא נדפס במנהגי ליטא, נירנברג-פיורדא, שוואבן-שווייץ ופלאס בצום גדליה, ויתכן שבחלק מקהילות אלו אמרו אותו גם בתעניות אלו. אבל לא מצאתי כן במפורש. [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 17:18, 8 ביוני 2026 (IDT) ::קצת משונה שבער הדפיס אותו (בגוף הסידור!) רק ע"פ מהרי"ל בלי שהיה מנהג כן בפועל. לגבי גרוני ניחר הוא מציין בשתי התעניות ש'יש קהלות' שאומרות אותו, אבל צ"ע אילו. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 10:43, 9 ביוני 2026 (IDT) :::בדקתי עכשיו בסדור שפה ברורה שיש לי בבית (מהדורה י"ט - תרכ"ח) וגם שם יש את שני הפיוטים הנ"ל (רק לי"ז תמוז) עם אותן הוראות מילה במילה. יש גם שם חילוקי הפסוקים לפני הסליחות בין מנהגי אשכנז הכללי לשוואבן-שווייץ בג' התעניות. אבל בסריקה שבהיברובוקס לא מצאתי הסליחות לתעניתים, וסדר העמודים שונה. [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 17:31, 14 ביוני 2026 (IDT) ::::במהדורות 'שפה ברורה' שבאוצר החכמה הסליחות הן כמנהג המזרחי בכלל. בעבו"י 'גרוני נחר' נדפס גם בי' בטבת. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 17:49, 14 ביוני 2026 (IDT) :::::ראה [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990018563230205171/NLI כאן] בע' קלו (596) [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 17:52, 14 ביוני 2026 (IDT) ::::::ייש"כ. מצאתי שכבר נדפס כן במהד' תקצ"ב ([https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990017552900205171/NLI כאן]). ועדין צ"ע היכן אמרו פיוטים אלה בפועל, ואיך קרה שנדפסו פתאום, לכאורה אחרי שלא נדפסו בשום מחזור עד כה. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 18:03, 14 ביוני 2026 (IDT) :::::::תודה רבה. אבל דווקא הנוסח שם מעלה ספק אם אכן מדובר במנהג שעדיין היה בימי רוו"ה ובער. מ"מ נדפס. [[משתמש:Yack67|Yack67]] ([[שיחת משתמש:Yack67|שיחה]]) 18:09, 14 ביוני 2026 (IDT) ::::::::אכן. אם כי עדין קשה לי מה ראו להדפיס דוקא זה פתאום. יש בספר מהרי"ל עוד כמה פיוטים שלא הגיעו למנהג המאוחר. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] ([[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]]) 21:56, 14 ביוני 2026 (IDT) 5yftydh8kshww4how1ux3vz0ptw7jm4 116 1744086 3019942 3019032 2026-06-14T21:28:27Z Fuzzy 29 ת"ט 3019942 wikitext text/x-wiki <שם> תקנות הדיור המוגן (בקשה לרישיון הפעלה של בית דיור מוגן), התשפ"ו-2026 <מקור> ((ק"ת תשפ"ו, 2172א|תקנות הדיור המוגן (בקשה לרישיון הפעלה של בית דיור מוגן)|12419)), ((2216|ת"ט|12425)). <מבוא> בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיפים 3(ג)]] [[+|ו-54(א)]] [[=החוק|לחוק הדיור המוגן, התשע"ב-2012]], ובהתייעצות עם השרה לשוויון חברתי, אני מתקין תקנות אלה: @ 1. הגדרה : בתקנות אלה - :- "מבקש הרישיון" - כמשמעותו [[בסעיף 3 לחוק]]. @ 2. הגשת הבקשה : בקשה לרישיון הפעלה או לחידושו (להלן - הבקשה) יגיש מבקש הרישיון לממונה, לכתובת שתתפרסם באתר האינטרנט של משרד הרווחה והביטחון החברתי, ערוכה לפי הנוסח [[בטופס 1 שבתוספת]]. @ 3. המסמכים המצורפים לבקשה : לבקשה יצורפו מסמכים אלה: : (1) נסח רישום עדכני מפנקסי המקרקעין לגבי המקרקעין המשמשים את בית הדיור המוגן (להלן - נסח רישום), בין שזכויותיו של מבקש הרישיון רשומות בו ובין שלא; לא היו זכויותיו של מבקש הרישיון רשומות בנסח הרישום, יצורף גם אישור זכויות מרשות מקרקעי ישראל לגבי המקרקעין המשמשים את בית הדיור המוגן, אם קיים; : (2) לא היו זכויותיו של מבקש הרישיון רשומות באחד מהמסמכים שבפסקה (1), יצורף כל מסמך אחר המוכיח את זכותו של מבקש הרישיון להירשם כבעל המקרקעין או כחוכר בה, לפי העניין; : (3) אישור שימוש במקרקעין חתום בידי הבעלים של המקרקעין או בידי צד שלישי, לפי העניין, בהתאם להוראות [[סעיף 4 לחוק]]; אם הצד השלישי הוא תאגיד - יצורפו לאישור השימוש כל המסמכים הנדרשים על פי כל דין או מסמכי התאגיד בכל הנוגע להחלטת התאגיד להקנות אישור שימוש למבקש והמסמכים הנוגעים להרשאת החתום עליהם, מטעמו של הצד השלישי, להתחייב בשמו של התאגיד; כל המסמכים האמורים יהיו מאומתים כדין על ידי עורך דין; בפסקה זו, "תאגיד" - כהגדרתו [[בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א-1981]]; : (4) מסמכים הנדרשים לצורך הוכחת עמידה ביציבות כלכלית בהתאם [[לתקנות הדיור המוגן (יציבות כלכלית), התשפ"ו-2026]]; : (5) הצהרה כי הוא ערוך לעמוד בתנאים הנדרשים לפעילותו של בית דיור מוגן בהתאם [[=תקנות תנאים לפעילות|לתקנות הדיור המוגן (תנאים לפעילותו של בית דיור מוגן), התשפ"א-2021]] (להלן - תקנות תנאים לפעילות); : (6) תצהיר מבקש הרישיון כי לא הוכרז פסול דין או פושט רגל, ואם הוכרז פושט רגל - ניתן לו הפטר כאמור [[בסעיף 62 לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980]], שלפי תנאיו אין מניעה כי יהיה בעל רישיון הפעלה, ואם הוא תאגיד - הצהרת בעל רשות החתימה בו, כי התאגיד לא החליט על פירוקו מרצון ובית המשפט לא נתן צו לפירוקו, צו כינוס נכסים או צו פירוק זמני בעניינו; : (7) אישור כיבוי אש בתוקף מרשות הכבאות המקומית; : (8) אישור עריכת ביטוחים בהתאם [[לתקנה 22 לתקנות תנאים לפעילות]]; : (9) חוות דעת של מורשה לנגישות השירות ושל מורשה לנגישות מבנים, תשתיות וסביבה כהגדרתם [[בסעיף 8ב לחוק רישוי עסקים, התשכ"ח-1968]], ולפיה קוימו הוראות נגישות לפי כל דין המחייבות נגישות לאנשים עם מוגבלות כהגדרתם [[בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח-1998]], וכן חוות דעת נוספת, עדכנית, לפי דרישת הממונה; : (10) היתר בנייה או היתר לשימוש חורג, כמשמעותם [[בחוק התכנון והבנייה, התשכ"ה-1965]], לדיור מוגן. @ 4. מועד הגשת בקשה ראשונה : בקשה ראשונה להפעלת בית דיור מוגן, תוגש לממונה לא יאוחר מארבעה חודשים לפני המועד הצפוי להפעלתו של בית הדיור המוגן. @ 5. הודעה על החלטה : (א) הודעה על החלטה בבקשה לרישיון הפעלה ראשון תישלח למבקש הרישיון בתוך חודשיים מיום קבלת הבקשה או מיום שהתקבלו כל המסמכים הנדרשים להחלטה, לפי המאוחר, לפי [[טופס 2 שבתוספת]]. : (ב) הודעה על ההחלטה בבקשה לחידוש רישיון הפעלה תישלח למבקש הרישיון בתוך 45 ימים מיום קבלת הבקשה או מיום שהתקבלו כל המסמכים הנדרשים להחלטה, לפי המאוחר, לפי [[טופס 2 שבתוספת]]. @ 6. טופס הרישיון : רישיון יהיה ערוך לפי [[טופס 3 שבתוספת]]. @ 7. דיון מחדש : (א) נדחתה בקשה, רשאי מבקש הרישיון לבקש מן הממונה, בתוך שלושים ימים מיום קבלת ההחלטה על הדחייה, לדון מחדש בבקשתו. : (ב) החלטת הממונה בבקשה לדיון מחודש תינתן בתוך שלושים ימים מיום קבלת הבקשה לדיון מחדש; הודעה על ההחלטה תישלח לפי [[טופס 4 שבתוספת]]. @ 8. תחילה : תחילתן של תקנות אלה ארבעה חודשים מיום פרסומן. == תוספת == @ <עוגן טופס 1> : {{מוגדל|טופס 1}} {{ש}} ((([[תקנה 2]]))) @ : {{ממורכז|{{מוגדל|'''בקשה לרישיון/לחידוש רישיון* להפעלת בית דיור מוגן'''}}}} @ : לכבוד: {{ש}} הממונה על הדיור המוגן {{ש}} לפי [[חוק הדיור המוגן, התשע"ב-2012]] {{ש}} משרד הרווחה והביטחון החברתי @ : אני, החתום מטה, מגיש בזה בקשה לרישיון/לחידוש רישיון((*)) כלהלן: : (1) שם בית הדיור המוגן .............................. : (2) המען: עיר .................... רחוב .................... מספר .......... : (3) מספר טלפון .................... : (4) כתובת דואר אלקטרוני .............................. : (5) צורת ההתאגדות והשם הרשום של בית הדיור המוגן :: □ חברה; :: □ עמותה; :: □ אחר .................... :: השם הרשום: ........................................ :: מספר התאגיד ברשם הרלוונטי: .................... : (6) תאריך פתיחת בית הדיור המוגן (במקרה של בקשה לחידוש רישיון): .................... : (7) שם מנהל בית הדיור המוגן: ...................., מס' זהות .................... (אם יש יותר ממנהל אחד יש לפרט את כולם). : (8) מס' טלפון של מנהל בית הדיור המוגן .................... : (9) השכלתו של המנהל: .............................. : (10) אם מבקש הרישיון הוא תאגיד - שמות בעלי השליטה בתאגיד ומספרי זהות וכן שמות מנהלי התאגיד ומספרי זהות. :: (א) שם: .............................., מס' זהות .................... :: (ב) שם: .............................., מס' זהות .................... :: (ג) שם: .............................., מס' זהות .................... : (11) תפוסה מרבית של דיירים בבית הדיור המוגן .......... : (12) תפוסת דיירים ביום הגשת הבקשה (במקרה של בקשה לחידוש רישיון): .......... : (13) מספר אנשי צוות ביום הגשת הבקשה .......... (יש לצרף רשימה שמית, כולל התפקיד, היקף המשרה וסוג ההשכלה) : (14) האם יש בבית הדיור המוגן מחלקה סיעודית? כן/לא, אם אין מחלקה סיעודית ובבית מעל 250 דירות - האם ניתן פטור? כן/לא (אם יש פטור כאמור - נא לצרפו לבקשה). @ : {{טורים שווים ממורכז | {{טקסט תחתי|........................................|תאריך}} | {{טקסט תחתי|........................................|חתימה}} }} @ : מצורפים: : (1) נסח מהרישום בפנקסי המקרקעין הנוגע למקרקעין המשמשים לצורך הפעלת בית הדיור המוגן או אישור זכויות מרשות מקרקעי ישראל לגבי המקרקעין המשמשים את בית הדיור המוגן, אם קיים; : (2) אישור שימוש חתום במקרקעין בידי הבעלים או בידי צד שלישי, לפי העניין, בהתאם [[לסעיף 4(א)(1) לחוק]]; : (3) תצהיר מבקש הרישיון כי לא הוכרז כפסול דין או כפושט רגל; : (4) אישור כיבוי אש בתוקף; : (5) מסמכים הנדרשים לצורך הוכחת עמידה ביציבות כלכלית; : (6) הצהרה בדבר מוכנות לעמידה בתנאים הנדרשים לפעילותו של בית דיור מוגן בהתאם [[לתקנות הדיור המוגן (תנאים לפעילותו של בית דיור מוגן), התשפ"א-2021]]; : (7) אישור עריכת ביטוחים. @ : {{מוקטן|* מחק את המיותר.}} @ <עוגן טופס 2> : {{מוגדל|טופס 2}} {{ש}} ((([[תקנה 5]]))) @ : {{ממורכז|{{מוגדל|'''הודעה בדבר החלטה על בקשה לרישיון/לחידוש רישיון* להפעלת בית דיור מוגן'''}}}} @ : תאריך .............................. : אל: .............................. @ : בעניין בית דיור מוגן ששמו ........................................ ומענו ........................................ : לפי [[חוק הדיור המוגן, התשע"ב-2012]], אני מודיע/ה לך כי - : (1) לאחר עיון בבקשתך מיום .................... לרישיון הפעלה/לחידוש רישיון הפעלה*, החלטתי לתת/לחדש* רישיון להפעלת בית הדיור המוגן לתקופה של .................... החל ביום ....................; מצורף הרישיון. : (2) לאחר עיון בבקשתך מיום .................... לרישיון הפעלה/לחידוש רישיון הפעלה*((,)) החלטתי לתת/לחדש* רישיון להפעלת בית הדיור המוגן, לתקופה של .................... החל מיום ...................., בכפוף לתנאים אלה: :: (א) ............................................................................................ :: (ב) ............................................................................................ :: (ג) ............................................................................................ :: נא הודיענו עד יום .................... על מילוי התנאים האמורים. : (3) לאחר עיון בבקשתך לרישיון הפעלה/לחידוש רישיון הפעלה*((,)) החלטתי שלא לתת לך רישיון/לחדש את הרישיון* להפעלת בית הדיור המוגן מן הטעמים המפורטים להלן: :: ...................................................................................................... :: ...................................................................................................... @ : הממונה על הדיור המוגן לפי [[חוק הדיור המוגן, התשע"ב-2012]], {{ש}} משרד הרווחה והביטחון החברתי @ : {{מוקטן|* מחק את המיותר.}} @ <עוגן טופס 3> : {{מוגדל|טופס 3}} {{ש}} ((([[תקנה 6]]))) @ : {{ממורכז|{{מוגדל|'''רישיון להפעלת בית דיור מוגן'''}}}} @ : מען בית הדיור המוגן: העיר/היישוב .................... רחוב .................... מספר .......... : תוקף הרישיון מיום .................... עד יום .................... @ : הממונה על הדיור המוגן לפי [[חוק הדיור המוגן, התשע"ב-2012]], {{ש}} משרד הרווחה והביטחון החברתי @ <עוגן טופס 4> : {{מוגדל|טופס 4}} {{ש}} ((([[תקנה 7]]))) @ : {{ממורכז|{{מוגדל|'''הודעה בדבר החלטה בבקשה לדיון מחודש למתן רישיון הפעלה/לחידוש רישיון הפעלה* לבית הדיור המוגן'''}}}} @ : תאריך .............................. : אל: .............................. @ : בעניין בית הדיור המוגן ששמו ........................................ ומענו ........................................ : לפי [[תקנות אלה|תקנה 7 לתקנות הדיור המוגן (בקשה לרישיון הפעלה של בית דיור מוגן), התשפ"ו-2026]], אני מודיע כי - : (1) לאחר עיון בבקשה לדיון מחודש בבקשה לרישיון/לחידוש רישיון* החלטתי לתת לך רישיון להפעלת בית הדיור המוגן לתקופה של .................... החל ביום ....................; מצורף הרישיון. : (2) לאחר עיון בבקשה לדיון מחודש בבקשה לרישיון/לחידוש רישיון* החלטתי לתת לך רישיון להפעלת בית הדיור המוגן לתקופה של .................... החל ביום .................... בכפוף לתנאים אלה: :: (א) ............................................................................................ :: (ב) ............................................................................................ :: (ג) ............................................................................................ :: נא הודיעני עד יום .................... על מילוי התנאים האמורים. : (3) לאחר עיון בבקשה לדיון מחודש בבקשה לרישיון/חידוש רישיון* החלטתי שלא לתת לך רישיון להפעלת בית הדיור המוגן מהטעמים המפורטים להלן: :: ...................................................................................................... :: ...................................................................................................... @ : הממונה על הדיור המוגן לפי [[חוק הדיור המוגן, התשע"ב-2012]], {{ש}} משרד הרווחה והביטחון החברתי. @ : {{מוקטן|* מחק את המיותר.}} <פרסום> ט"ו בסיוון התשפ"ו (31 במאי 2026) <חתימה> חיים כץ שר הרווחה והביטחון החברתי j1jdz27bzmycvc7xjct9jnq3j07o0de 0 1744094 3019977 3019050 2026-06-14T23:01:38Z OpenLawBot 8112 [3019942] ת"ט 3019977 wikitext text/x-wiki {{ח:התחלה}} {{ח:כותרת|תקנות הדיור המוגן (בקשה לרישיון הפעלה של בית דיור מוגן), התשפ״ו–2026}} {{ח:פתיח-התחלה}} {{ח:תיבה|ק״ת תשפ״ו, 2172א|תקנות הדיור המוגן (בקשה לרישיון הפעלה של בית דיור מוגן)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12419.pdf}}, {{ח:תיבה|2216|ת״ט|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12425.pdf}}. {{ח:סוגר}} {{ח:מפריד}} {{ח:מבוא}} בתוקף סמכותי לפי {{ח:חיצוני|חוק הדיור המוגן#סעיף 3|סעיפים 3(ג)}} {{ח:חיצוני|חוק הדיור המוגן#סעיף 54|ו־54(א)}} {{ח:חיצוני|חוק הדיור המוגן|לחוק הדיור המוגן, התשע״ב–2012}}, ובהתייעצות עם השרה לשוויון חברתי, אני מתקין תקנות אלה: {{ח:סוגר}} {{ח:מפריד}} {{ח:סעיף|1|הגדרה}} {{ח:ת}} בתקנות אלה – {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מבקש הרישיון“ – כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק הדיור המוגן#סעיף 3|בסעיף 3 לחוק}}. {{ח:סעיף|2|הגשת הבקשה}} {{ח:ת}} בקשה לרישיון הפעלה או לחידושו (להלן – הבקשה) יגיש מבקש הרישיון לממונה, לכתובת שתתפרסם באתר האינטרנט של משרד הרווחה והביטחון החברתי, ערוכה לפי הנוסח {{ח:פנימי|תוספת טופס 1|בטופס 1 שבתוספת}}. {{ח:סעיף|3|המסמכים המצורפים לבקשה}} {{ח:ת}} לבקשה יצורפו מסמכים אלה: {{ח:תת|(1)}} נסח רישום עדכני מפנקסי המקרקעין לגבי המקרקעין המשמשים את בית הדיור המוגן (להלן – נסח רישום), בין שזכויותיו של מבקש הרישיון רשומות בו ובין שלא; לא היו זכויותיו של מבקש הרישיון רשומות בנסח הרישום, יצורף גם אישור זכויות מרשות מקרקעי ישראל לגבי המקרקעין המשמשים את בית הדיור המוגן, אם קיים; {{ח:תת|(2)}} לא היו זכויותיו של מבקש הרישיון רשומות באחד מהמסמכים שבפסקה (1), יצורף כל מסמך אחר המוכיח את זכותו של מבקש הרישיון להירשם כבעל המקרקעין או כחוכר בה, לפי העניין; {{ח:תת|(3)}} אישור שימוש במקרקעין חתום בידי הבעלים של המקרקעין או בידי צד שלישי, לפי העניין, בהתאם להוראות {{ח:חיצוני|חוק הדיור המוגן#סעיף 4|סעיף 4 לחוק}}; אם הצד השלישי הוא תאגיד – יצורפו לאישור השימוש כל המסמכים הנדרשים על פי כל דין או מסמכי התאגיד בכל הנוגע להחלטת התאגיד להקנות אישור שימוש למבקש והמסמכים הנוגעים להרשאת החתום עליהם, מטעמו של הצד השלישי, להתחייב בשמו של התאגיד; כל המסמכים האמורים יהיו מאומתים כדין על ידי עורך דין; בפסקה זו, ”תאגיד“ – כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הבנקאות (רישוי)|בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981}}; {{ח:תת|(4)}} מסמכים הנדרשים לצורך הוכחת עמידה ביציבות כלכלית בהתאם {{ח:חיצוני|תקנות הדיור המוגן (יציבות כלכלית)|לתקנות הדיור המוגן (יציבות כלכלית), התשפ״ו–2026}}; {{ח:תת|(5)}} הצהרה כי הוא ערוך לעמוד בתנאים הנדרשים לפעילותו של בית דיור מוגן בהתאם {{ח:חיצוני|תקנות הדיור המוגן (תנאים לפעילותו של בית דיור מוגן)|לתקנות הדיור המוגן (תנאים לפעילותו של בית דיור מוגן), התשפ״א–2021}} (להלן – תקנות תנאים לפעילות); {{ח:תת|(6)}} תצהיר מבקש הרישיון כי לא הוכרז פסול דין או פושט רגל, ואם הוכרז פושט רגל – ניתן לו הפטר כאמור {{ח:חיצוני|פקודת פשיטת הרגל#סעיף 62|בסעיף 62 לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש״ם–1980}}, שלפי תנאיו אין מניעה כי יהיה בעל רישיון הפעלה, ואם הוא תאגיד – הצהרת בעל רשות החתימה בו, כי התאגיד לא החליט על פירוקו מרצון ובית המשפט לא נתן צו לפירוקו, צו כינוס נכסים או צו פירוק זמני בעניינו; {{ח:תת|(7)}} אישור כיבוי אש בתוקף מרשות הכבאות המקומית; {{ח:תת|(8)}} אישור עריכת ביטוחים בהתאם {{ח:חיצוני|תקנות הדיור המוגן (תנאים לפעילותו של בית דיור מוגן)#סעיף 22|לתקנה 22 לתקנות תנאים לפעילות}}; {{ח:תת|(9)}} חוות דעת של מורשה לנגישות השירות ושל מורשה לנגישות מבנים, תשתיות וסביבה כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק רישוי עסקים#סעיף 8ב|בסעיף 8ב לחוק רישוי עסקים, התשכ״ח–1968}}, ולפיה קוימו הוראות נגישות לפי כל דין המחייבות נגישות לאנשים עם מוגבלות כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות|בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ״ח–1998}}, וכן חוות דעת נוספת, עדכנית, לפי דרישת הממונה; {{ח:תת|(10)}} היתר בנייה או היתר לשימוש חורג, כמשמעותם {{ח:חיצוני|חוק התכנון והבנייה|בחוק התכנון והבנייה, התשכ״ה–1965}}, לדיור מוגן. {{ח:סעיף|4|מועד הגשת בקשה ראשונה}} {{ח:ת}} בקשה ראשונה להפעלת בית דיור מוגן, תוגש לממונה לא יאוחר מארבעה חודשים לפני המועד הצפוי להפעלתו של בית הדיור המוגן. {{ח:סעיף|5|הודעה על החלטה}} {{ח:תת|(א)}} הודעה על החלטה בבקשה לרישיון הפעלה ראשון תישלח למבקש הרישיון בתוך חודשיים מיום קבלת הבקשה או מיום שהתקבלו כל המסמכים הנדרשים להחלטה, לפי המאוחר, לפי {{ח:פנימי|תוספת טופס 2|טופס 2 שבתוספת}}. {{ח:תת|(ב)}} הודעה על ההחלטה בבקשה לחידוש רישיון הפעלה תישלח למבקש הרישיון בתוך 45 ימים מיום קבלת הבקשה או מיום שהתקבלו כל המסמכים הנדרשים להחלטה, לפי המאוחר, לפי {{ח:פנימי|תוספת טופס 2|טופס 2 שבתוספת}}. {{ח:סעיף|6|טופס הרישיון}} {{ח:ת}} רישיון יהיה ערוך לפי {{ח:פנימי|תוספת טופס 3|טופס 3 שבתוספת}}. {{ח:סעיף|7|דיון מחדש}} {{ח:תת|(א)}} נדחתה בקשה, רשאי מבקש הרישיון לבקש מן הממונה, בתוך שלושים ימים מיום קבלת ההחלטה על הדחייה, לדון מחדש בבקשתו. {{ח:תת|(ב)}} החלטת הממונה בבקשה לדיון מחודש תינתן בתוך שלושים ימים מיום קבלת הבקשה לדיון מחדש; הודעה על ההחלטה תישלח לפי {{ח:פנימי|תוספת טופס 4|טופס 4 שבתוספת}}. {{ח:סעיף|8|תחילה}} {{ח:ת}} תחילתן של תקנות אלה ארבעה חודשים מיום פרסומן. {{ח:קטע2|תוספת|תוספת}} {{ח:סעיף*|עוגן=תוספת טופס 1}} {{ח:ת}} {{מוגדל|טופס 1}} {{ש}} {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 2|תקנה 2}})}} {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} {{ממורכז|{{מוגדל|'''בקשה לרישיון/לחידוש רישיון* להפעלת בית דיור מוגן'''}}}} {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} לכבוד: {{ש}} הממונה על הדיור המוגן {{ש}} לפי {{ח:חיצוני|חוק הדיור המוגן|חוק הדיור המוגן, התשע״ב–2012}} {{ש}} משרד הרווחה והביטחון החברתי {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} אני, החתום מטה, מגיש בזה בקשה לרישיון/לחידוש רישיון{{ח:הערה|*}} כלהלן: {{ח:תת|(1)}} שם בית הדיור המוגן . . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . {{ח:תת|(2)}} המען: עיר . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . רחוב . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . מספר . . . . . . . . . . {{ח:תת|(3)}} מספר טלפון . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . {{ח:תת|(4)}} כתובת דואר אלקטרוני . . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . {{ח:תת|(5)}} צורת ההתאגדות והשם הרשום של בית הדיור המוגן {{ח:תתת|□}} חברה; {{ח:תתת|□}} עמותה; {{ח:תתת|□}} אחר . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . {{ח:תת}} השם הרשום: . . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . {{ח:תת}} מספר התאגיד ברשם הרלוונטי: . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . {{ח:תת|(6)}} תאריך פתיחת בית הדיור המוגן (במקרה של בקשה לחידוש רישיון): . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . {{ח:תת|(7)}} שם מנהל בית הדיור המוגן: . . . . . . . . . . . . . . . . . . . ., מס׳ זהות . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . (אם יש יותר ממנהל אחד יש לפרט את כולם). {{ח:תת|(8)}} מס׳ טלפון של מנהל בית הדיור המוגן . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . {{ח:תת|(9)}} השכלתו של המנהל: . . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . {{ח:תת|(10)}} אם מבקש הרישיון הוא תאגיד – שמות בעלי השליטה בתאגיד ומספרי זהות וכן שמות מנהלי התאגיד ומספרי זהות. {{ח:תתת|(א)}} שם: . . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . ., מס׳ זהות . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . {{ח:תתת|(ב)}} שם: . . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . ., מס׳ זהות . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . {{ח:תתת|(ג)}} שם: . . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . ., מס׳ זהות . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . {{ח:תת|(11)}} תפוסה מרבית של דיירים בבית הדיור המוגן . . . . . . . . . . {{ח:תת|(12)}} תפוסת דיירים ביום הגשת הבקשה (במקרה של בקשה לחידוש רישיון): . . . . . . . . . . {{ח:תת|(13)}} מספר אנשי צוות ביום הגשת הבקשה . . . . . . . . . . (יש לצרף רשימה שמית, כולל התפקיד, היקף המשרה וסוג ההשכלה) {{ח:תת|(14)}} האם יש בבית הדיור המוגן מחלקה סיעודית? כן/לא, אם אין מחלקה סיעודית ובבית מעל 250 דירות – האם ניתן פטור? כן/לא (אם יש פטור כאמור – נא לצרפו לבקשה). {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} {{טורים שווים ממורכז | {{טקסט תחתי|. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . .|תאריך}} | {{טקסט תחתי|. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . .|חתימה}} }} {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} מצורפים: {{ח:תת|(1)}} נסח מהרישום בפנקסי המקרקעין הנוגע למקרקעין המשמשים לצורך הפעלת בית הדיור המוגן או אישור זכויות מרשות מקרקעי ישראל לגבי המקרקעין המשמשים את בית הדיור המוגן, אם קיים; {{ח:תת|(2)}} אישור שימוש חתום במקרקעין בידי הבעלים או בידי צד שלישי, לפי העניין, בהתאם {{ח:חיצוני|חוק הדיור המוגן#סעיף 4|לסעיף 4(א)(1) לחוק}}; {{ח:תת|(3)}} תצהיר מבקש הרישיון כי לא הוכרז כפסול דין או כפושט רגל; {{ח:תת|(4)}} אישור כיבוי אש בתוקף; {{ח:תת|(5)}} מסמכים הנדרשים לצורך הוכחת עמידה ביציבות כלכלית; {{ח:תת|(6)}} הצהרה בדבר מוכנות לעמידה בתנאים הנדרשים לפעילותו של בית דיור מוגן בהתאם {{ח:חיצוני|תקנות הדיור המוגן (תנאים לפעילותו של בית דיור מוגן)|לתקנות הדיור המוגן (תנאים לפעילותו של בית דיור מוגן), התשפ״א–2021}}; {{ח:תת|(7)}} אישור עריכת ביטוחים. {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} {{מוקטן|* מחק את המיותר.}} {{ח:סעיף*|עוגן=תוספת טופס 2}} {{ח:ת}} {{מוגדל|טופס 2}} {{ש}} {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 5|תקנה 5}})}} {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} {{ממורכז|{{מוגדל|'''הודעה בדבר החלטה על בקשה לרישיון/לחידוש רישיון* להפעלת בית דיור מוגן'''}}}} {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} תאריך . . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . {{ח:ת}} אל: . . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} בעניין בית דיור מוגן ששמו . . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . ומענו . . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . {{ח:ת}} לפי {{ח:חיצוני|חוק הדיור המוגן|חוק הדיור המוגן, התשע״ב–2012}}, אני מודיע/ה לך כי – {{ח:תת|(1)}} לאחר עיון בבקשתך מיום . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . לרישיון הפעלה/לחידוש רישיון הפעלה*, החלטתי לתת/לחדש* רישיון להפעלת בית הדיור המוגן לתקופה של . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . החל ביום . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .; מצורף הרישיון. {{ח:תת|(2)}} לאחר עיון בבקשתך מיום . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . לרישיון הפעלה/לחידוש רישיון הפעלה*{{ח:הערה|,}} החלטתי לתת/לחדש* רישיון להפעלת בית הדיור המוגן, לתקופה של . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . החל מיום . . . . . . . . . . . . . . . . . . . ., בכפוף לתנאים אלה: {{ח:תתת|(א)}} . . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . <wbr>. . . . . . . . . . {{ח:תתת|(ב)}} . . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . <wbr>. . . . . . . . . . {{ח:תתת|(ג)}} . . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . <wbr>. . . . . . . . . . {{ח:תת}} נא הודיענו עד יום . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . על מילוי התנאים האמורים. {{ח:תת|(3)}} לאחר עיון בבקשתך לרישיון הפעלה/לחידוש רישיון הפעלה*{{ח:הערה|,}} החלטתי שלא לתת לך רישיון/לחדש את הרישיון* להפעלת בית הדיור המוגן מן הטעמים המפורטים להלן: {{ח:תת}} . . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . <wbr>. . . . . . . . . . {{ח:תת}} . . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . <wbr>. . . . . . . . . . {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} הממונה על הדיור המוגן לפי {{ח:חיצוני|חוק הדיור המוגן|חוק הדיור המוגן, התשע״ב–2012}}, {{ש}} משרד הרווחה והביטחון החברתי {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} {{מוקטן|* מחק את המיותר.}} {{ח:סעיף*|עוגן=תוספת טופס 3}} {{ח:ת}} {{מוגדל|טופס 3}} {{ש}} {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 6|תקנה 6}})}} {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} {{ממורכז|{{מוגדל|'''רישיון להפעלת בית דיור מוגן'''}}}} {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} מען בית הדיור המוגן: העיר/היישוב . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . רחוב . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . מספר . . . . . . . . . . {{ח:ת}} תוקף הרישיון מיום . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . עד יום . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} הממונה על הדיור המוגן לפי {{ח:חיצוני|חוק הדיור המוגן|חוק הדיור המוגן, התשע״ב–2012}}, {{ש}} משרד הרווחה והביטחון החברתי {{ח:סעיף*|עוגן=תוספת טופס 4}} {{ח:ת}} {{מוגדל|טופס 4}} {{ש}} {{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 7|תקנה 7}})}} {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} {{ממורכז|{{מוגדל|'''הודעה בדבר החלטה בבקשה לדיון מחודש למתן רישיון הפעלה/לחידוש רישיון הפעלה* לבית הדיור המוגן'''}}}} {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} תאריך . . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . {{ח:ת}} אל: . . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} בעניין בית הדיור המוגן ששמו . . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . ומענו . . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . {{ח:ת}} לפי {{ח:פנימי|סעיף 7|תקנה 7 לתקנות הדיור המוגן (בקשה לרישיון הפעלה של בית דיור מוגן), התשפ״ו–2026}}, אני מודיע כי – {{ח:תת|(1)}} לאחר עיון בבקשה לדיון מחודש בבקשה לרישיון/לחידוש רישיון* החלטתי לתת לך רישיון להפעלת בית הדיור המוגן לתקופה של . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . החל ביום . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .; מצורף הרישיון. {{ח:תת|(2)}} לאחר עיון בבקשה לדיון מחודש בבקשה לרישיון/לחידוש רישיון* החלטתי לתת לך רישיון להפעלת בית הדיור המוגן לתקופה של . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . החל ביום . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . בכפוף לתנאים אלה: {{ח:תתת|(א)}} . . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . <wbr>. . . . . . . . . . {{ח:תתת|(ב)}} . . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . <wbr>. . . . . . . . . . {{ח:תתת|(ג)}} . . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . <wbr>. . . . . . . . . . {{ח:תת}} נא הודיעני עד יום . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . על מילוי התנאים האמורים. {{ח:תת|(3)}} לאחר עיון בבקשה לדיון מחודש בבקשה לרישיון/חידוש רישיון* החלטתי שלא לתת לך רישיון להפעלת בית הדיור המוגן מהטעמים המפורטים להלן: {{ח:תת}} . . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . <wbr>. . . . . . . . . . {{ח:תת}} . . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . <wbr>. . . . . . . . . . {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} הממונה על הדיור המוגן לפי {{ח:חיצוני|חוק הדיור המוגן|חוק הדיור המוגן, התשע״ב–2012}}, {{ש}} משרד הרווחה והביטחון החברתי. {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} {{מוקטן|* מחק את המיותר.}} {{ח:חתימות|ט״ו בסיוון התשפ״ו (31 במאי 2026)}} * '''חיים כץ'''<br>שר הרווחה והביטחון החברתי {{ח:סוגר}} {{ח:סוף}} [[קטגוריה:בוט חוקים]] qw12ez9pyybyyfyde3cmea0syrj3o8h 0 1744099 3019922 3019634 2026-06-14T20:16:37Z Editor259 28663 3019922 wikitext text/x-wiki (ט, א) <קטע התחלה=א/>אל תקנא את אשת חיקך פן תלמד עליך רעה:<קטע סוף=א/> (ט, ב) <קטע התחלה=ב/>אל תתן לאשה נפשך להדריכה על במותיך:<קטע סוף=ב/> (ט, ג) <קטע התחלה=ג/>אל תקרב אל אשה זרה פן תפול במצודתתיה:<קטע סוף=ג/> (ט, ד) <קטע התחלה=ד/>[ע]ם מנגינת אל תסתייד פן תלכד בלקותיה:<קטע סוף=ד/> (ט, ה) <קטע התחלה=ה/>בבתולה אל תתבונן פן תוקש בעונשיה:<קטע סוף=ה/> (ט, ו) <קטע התחלה=ו/>אל תתן לתזונה נפשך פן תסיב את נחלתך:<קטע סוף=ו/> (ט, ז) <קטע התחלה=ז/>אל תתנבט במבואי עיר ואל תשוטט ברחבותיה:<קטע סוף=ז/> (ט, ח) <קטע התחלה=ח/>העלים עין מאשת חן ואל תביט אל יפי לא לך:{{ש}}<קטע סוף=ח/> (ט, ח) <קטע התחלה=ח/>בתאר אשה [ה]שחתו רבים וכן אהבה כאש תלהט:<קטע סוף=ח/> (ט, ט) <קטע התחלה=ט/>עם בעלה אל תט אציל ואל [ת]סב עמה שכור:{{ש}}<קטע סוף=ט/> (ט, ט) <קטע התחלה=ט/>פן תטה [א]ליה לב ובדמים תטה אל שחת:<קטע סוף=ט/> (ט, י) <קטע התחלה=י/>אל תטש אוהב ישן כי ח[ד] לא יד[ו]ע[י]ך:{{ש}}<קטע סוף=י/> (ט, י) <קטע התחלה=י/>יי[ן] חדש אוהב חדש וישן אחר ת[ש]תינו:<קטע סוף=י/> (ט, יא) [אל] תקנא באיש רשע כי לא תדע מה יומו: (ט, יב) אל [תבחר] בזדון מצליח זכר כי עד מות לא ינקה: (ט, יג) רחק מאיש [שלי]ט להרו[ג] ואל תפחד פחדי מות: (ט, יג) ואם קרבת אל תאשם פן יקח [א]ת נשמתך: (ט, יג) דע כי בין פחים תצעד ועל רשת תתה[ל]ך: {{לא נשלם}} קישור: [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31018&st=&pgnum=35 סמנד פרק ט] [[קטגוריה:בן סירא]] biv2cizwcm6u6h56rqi28vqdywk0xoj 3019996 3019922 2026-06-15T04:42:11Z Editor259 28663 3019996 wikitext text/x-wiki (ט, א) <קטע התחלה=א/>אל תקנא את אשת חיקך פן תלמד עליך רעה:<קטע סוף=א/> (ט, ב) <קטע התחלה=ב/>אל תתן לאשה נפשך להדריכה על במותיך:<קטע סוף=ב/> (ט, ג) <קטע התחלה=ג/>אל תקרב אל אשה זרה פן תפול במצודתתיה:<קטע סוף=ג/> (ט, ד) <קטע התחלה=ד/>[ע]ם מנגינת אל תסתייד פן תלכד בלקותיה:<קטע סוף=ד/> (ט, ה) <קטע התחלה=ה/>בבתולה אל תתבונן פן תוקש בעונשיה:<קטע סוף=ה/> (ט, ו) <קטע התחלה=ו/>אל תתן לתזונה נפשך פן תסיב את נחלתך:<קטע סוף=ו/> (ט, ז) <קטע התחלה=ז/>אל תתנבט במבואי עיר ואל תשוטט ברחבותיה:<קטע סוף=ז/> (ט, ח) <קטע התחלה=ח/>העלים עין מאשת חן ואל תביט אל יפי לא לך:{{ש}}<קטע סוף=ח/> (ט, ח) <קטע התחלה=ח/>בתאר אשה [ה]שחתו רבים וכן אהבה כאש תלהט:<קטע סוף=ח/> (ט, ט) <קטע התחלה=ט/>עם בעלה אל תט אציל ואל [ת]סב עמה שכור:{{ש}}<קטע סוף=ט/> (ט, ט) <קטע התחלה=ט/>פן תטה [א]ליה לב ובדמים תטה אל שחת:<קטע סוף=ט/> (ט, י) <קטע התחלה=י/>אל תטש אוהב ישן כי ח[ד] לא יד[ו]ע[י]ך:{{ש}}<קטע סוף=י/> (ט, י) <קטע התחלה=י/>יי[ן] חדש אוהב חדש וישן אחר ת[ש]תינו:<קטע סוף=י/> (ט, יא) <קטע התחלה=יא/>[אל] תקנא באיש רשע כי לא תדע מה יומו:<קטע סוף=יא/> (ט, יב) <קטע התחלה=יב/>אל [תבחר] בזדון מצליח זכר כי עד מות לא ינקה:<קטע סוף=יב/> (ט, יג) רחק מאיש [שלי]ט להרו[ג] ואל תפחד פחדי מות: (ט, יג) ואם קרבת אל תאשם פן יקח [א]ת נשמתך: (ט, יג) דע כי בין פחים תצעד ועל רשת תתה[ל]ך: {{לא נשלם}} קישור: [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31018&st=&pgnum=35 סמנד פרק ט] [[קטגוריה:בן סירא]] d0j4b3hm1lunbsd62xo57qdie76w4qg 116 1744111 3019940 3019178 2026-06-14T21:27:47Z Fuzzy 29 ת"ט 3019940 wikitext text/x-wiki <שם> תקנות להסדר ההימורים בספורט (כללים למתן גמול ליושב ראש המועצה), התשפ"ו-2026 <מקור> ((ק"ת תשפ"ו, 2192א|תקנות להסדר ההימורים בספורט (כללים למתן גמול ליושב ראש המועצה)|12421)), ((2216|ת"ט|12425)). <מבוא> בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיף 4ה(ג)]] [[=החוק|לחוק להסדר ההימורים בספורט, התשכ"ז-1967]] (להלן - החוק), ובהסכמת שר האוצר, אני מתקין תקנות אלה: @ 1. גמול ליושב ראש המועצה : (א) יושב ראש המועצה (להלן - יושב ראש), שאינו אחד מהמפורטים להלן, המקדיש בכל שבוע שני ימי עבודה לפחות למילוי תפקידו, ובכלל זה השתתפות בישיבות המועצה, זכאי לגמול חודשי בסך 19,610.4 שקלים חדשים בלבד כולל מס ערך מוסף כמשמעותו [[בסעיף 2 לחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975]]: :: (1) עובד המדינה; :: (2) עובד גוף מתוקצב; :: (3) עובד גוף נתמך; :: (4) מי שזכאי לקבל גמול בעד השתתפות בישיבות ממקור אחר. :: בתקנת משנה זו, "גוף מתוקצב" ו"גוף נתמך" - כהגדרתם [[בסעיף 21 לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985]]. : (ב) גמול לפי תקנה זו ממצה כל תמורה שלה זכאי יושב ראש המועצה בעד פעילותו, ובכלל זה השתתפותו בישיבות המועצה, ולרבות כיסוי הוצאות שהוציא היושב ראש במסגרת תפקידו. : (ג) הגמול לפי תקנה זו ישולם ליושב ראש המועצה בתום כל חודש, בכפוף לקבלת דרישת תשלום מאת היושב ראש. @ 2. עדכון סכומים : (א) הסכום הנקוב [[בתקנה 1]] יעודכן בחודש ינואר של כל שנה (להלן - חודש העדכון) לפי שיעור עליית המדד החדש לעומת המדד היסודי (להלן - סכום הגמול המעודכן). : (ב) סכום הגמול המעודכן יעוגל לשקל החדש הקרוב; סכום של חמישים אגורות יעוגל כלפי מעלה. : (ג) סכום הגמול המעודכן יחול לגבי גמול בעד חודש ינואר שבו נעשה העדכון ואילך. : (ד) בתקנה זאת - ::- "המדד החדש" - מדד חודש דצמבר של השנה שקדמה לחודש העדכון; ::- "המדד היסודי" - מדד חודש דצמבר שקדם לחודש העדכון הקודם, ולעניין חודש העדכון הראשון שלאחר יום תחילתן של תקנות אלה (להלן - יום התחילה) - מדד חודש דצמבר 2026; ::- "מדד" - מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. @ 3. הוראת מעבר : על אף האמור [[בתקנה 1]], בתקופה שמיום י"ב בתשרי התשפ"ה (15 באוקטובר 2024) עד יום י"ב בתשרי התשפ"ח (14 באוקטובר 2027), יחולו הוראות אלה: : (1) יושב ראש המועצה, המכהן באופן קבע, ומקדיש בכל שבוע שלושה ימי עבודה לפחות למילוי תפקידו, ובכלל זה השתתפות בישיבות המועצה, ובלבד שלא התקיים בו האמור [[בפסקאות (1) עד (4) לתקנה 1(א)]], זכאי לגמול חודשי בסך 28,000 שקלים חדשים בלבד כולל מס ערך מוסף כמשמעותו [[בסעיף 2 לחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975]]; : (2) הסכום כאמור בפסקה (1) יעודכן לפי [[תקנה 2]] החל מחודש ינואר 2027; : (3) גמול כאמור בפסקה (1) ממצה כל תמורה שלה זכאי יושב ראש המועצה בעד פעילותו, ובכלל זה השתתפותו בישיבות המועצה ולרבות כיסוי הוצאות שהוציא היושב ראש במסגרת תפקידו; : (4) גמול לפי פסקה (1) ישולם ליושב ראש המועצה בתום כל חודש, בכפוף לקבלת דרישת תשלום מאת היושב ראש; על אף האמור, הפרשים בין הגמול שיושב ראש המועצה זכאי להם לפי תקנות אלה, בעד התקופה שקדמה למועד פרסומן של תקנות אלה, ובין הגמול ששולם לו בפועל לפי הוראות [[סעיף 4ה(ב) לחוק]] בעד אותה תקופה, ישולמו ליושב ראש המועצה בסמוך לאחר מועד פרסומן של תקנות אלה. <פרסום> כ"ה באייר התשפ"ו (12 במאי 2026) <חתימה> מכלוף (מיקי) זוהר שר התרבות והספורט e3t31d9nr78aa0n2dzfc9r2xg58w48a 0 1744112 3019979 3019175 2026-06-14T23:01:50Z OpenLawBot 8112 [3019940] ת"ט 3019979 wikitext text/x-wiki {{ח:התחלה}} {{ח:כותרת|תקנות להסדר ההימורים בספורט (כללים למתן גמול ליושב ראש המועצה), התשפ״ו–2026}} {{ח:פתיח-התחלה}} {{ח:תיבה|ק״ת תשפ״ו, 2192א|תקנות להסדר ההימורים בספורט (כללים למתן גמול ליושב ראש המועצה)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12421.pdf}}, {{ח:תיבה|2216|ת״ט|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12425.pdf}}. {{ח:סוגר}} {{ח:מפריד}} {{ח:מבוא}} בתוקף סמכותי לפי {{ח:חיצוני|חוק להסדר ההימורים בספורט#סעיף 4ה|סעיף 4ה(ג)}} {{ח:חיצוני|חוק להסדר ההימורים בספורט|לחוק להסדר ההימורים בספורט, התשכ״ז–1967}} (להלן – החוק), ובהסכמת שר האוצר, אני מתקין תקנות אלה: {{ח:סוגר}} {{ח:מפריד}} {{ח:סעיף|1|גמול ליושב ראש המועצה}} {{ח:תת|(א)}} יושב ראש המועצה (להלן – יושב ראש), שאינו אחד מהמפורטים להלן, המקדיש בכל שבוע שני ימי עבודה לפחות למילוי תפקידו, ובכלל זה השתתפות בישיבות המועצה, זכאי לגמול חודשי בסך 19,610.4 שקלים חדשים בלבד כולל מס ערך מוסף כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף#סעיף 2|בסעיף 2 לחוק מס ערך מוסף, התשל״ו–1975}}: {{ח:תתת|(1)}} עובד המדינה; {{ח:תתת|(2)}} עובד גוף מתוקצב; {{ח:תתת|(3)}} עובד גוף נתמך; {{ח:תתת|(4)}} מי שזכאי לקבל גמול בעד השתתפות בישיבות ממקור אחר. {{ח:תת}} בתקנת משנה זו, ”גוף מתוקצב“ ו”גוף נתמך“ – כהגדרתם {{ח:חיצוני|חוק יסודות התקציב#סעיף 21|בסעיף 21 לחוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985}}. {{ח:תת|(ב)}} גמול לפי תקנה זו ממצה כל תמורה שלה זכאי יושב ראש המועצה בעד פעילותו, ובכלל זה השתתפותו בישיבות המועצה, ולרבות כיסוי הוצאות שהוציא היושב ראש במסגרת תפקידו. {{ח:תת|(ג)}} הגמול לפי תקנה זו ישולם ליושב ראש המועצה בתום כל חודש, בכפוף לקבלת דרישת תשלום מאת היושב ראש. {{ח:סעיף|2|עדכון סכומים}} {{ח:תת|(א)}} הסכום הנקוב {{ח:פנימי|סעיף 1|בתקנה 1}} יעודכן בחודש ינואר של כל שנה (להלן – חודש העדכון) לפי שיעור עליית המדד החדש לעומת המדד היסודי (להלן – סכום הגמול המעודכן). {{ח:תת|(ב)}} סכום הגמול המעודכן יעוגל לשקל החדש הקרוב; סכום של חמישים אגורות יעוגל כלפי מעלה. {{ח:תת|(ג)}} סכום הגמול המעודכן יחול לגבי גמול בעד חודש ינואר שבו נעשה העדכון ואילך. {{ח:תת|(ד)}} בתקנה זאת – {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”המדד החדש“ – מדד חודש דצמבר של השנה שקדמה לחודש העדכון; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”המדד היסודי“ – מדד חודש דצמבר שקדם לחודש העדכון הקודם, ולעניין חודש העדכון הראשון שלאחר יום תחילתן של תקנות אלה (להלן – יום התחילה) – מדד חודש דצמבר 2026; {{ח:תת|סוג=הגדרה}} ”מדד“ – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. {{ח:סעיף|3|הוראת מעבר}} {{ח:ת}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 1|בתקנה 1}}, בתקופה שמיום י״ב בתשרי התשפ״ה (15 באוקטובר 2024) עד יום י״ב בתשרי התשפ״ח (14 באוקטובר 2027), יחולו הוראות אלה: {{ח:תת|(1)}} יושב ראש המועצה, המכהן באופן קבע, ומקדיש בכל שבוע שלושה ימי עבודה לפחות למילוי תפקידו, ובכלל זה השתתפות בישיבות המועצה, ובלבד שלא התקיים בו האמור {{ח:פנימי|סעיף 1|בפסקאות (1) עד (4) לתקנה 1(א)}}, זכאי לגמול חודשי בסך 28,000 שקלים חדשים בלבד כולל מס ערך מוסף כמשמעותו {{ח:חיצוני|חוק מס ערך מוסף#סעיף 2|בסעיף 2 לחוק מס ערך מוסף, התשל״ו–1975}}; {{ח:תת|(2)}} הסכום כאמור בפסקה (1) יעודכן לפי {{ח:פנימי|סעיף 2|תקנה 2}} החל מחודש ינואר 2027; {{ח:תת|(3)}} גמול כאמור בפסקה (1) ממצה כל תמורה שלה זכאי יושב ראש המועצה בעד פעילותו, ובכלל זה השתתפותו בישיבות המועצה ולרבות כיסוי הוצאות שהוציא היושב ראש במסגרת תפקידו; {{ח:תת|(4)}} גמול לפי פסקה (1) ישולם ליושב ראש המועצה בתום כל חודש, בכפוף לקבלת דרישת תשלום מאת היושב ראש; על אף האמור, הפרשים בין הגמול שיושב ראש המועצה זכאי להם לפי תקנות אלה, בעד התקופה שקדמה למועד פרסומן של תקנות אלה, ובין הגמול ששולם לו בפועל לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק להסדר ההימורים בספורט#סעיף 4ה|סעיף 4ה(ב) לחוק}} בעד אותה תקופה, ישולמו ליושב ראש המועצה בסמוך לאחר מועד פרסומן של תקנות אלה. {{ח:חתימות|כ״ה באייר התשפ״ו (12 במאי 2026)}} * '''מכלוף (מיקי) זוהר'''<br>שר התרבות והספורט {{ח:סוגר}} {{ח:סוף}} [[קטגוריה:בוט חוקים]] orfvyuwd2igvva8b32r1yzz1kx4krri 0 1744162 3019926 3019377 2026-06-14T20:34:09Z Yack67 27395 3019926 wikitext text/x-wiki <small><small><small><small> {| class="wikitable" ! פיוט ! ד' פפד"ם תפ"ה{{ש}}(לוח הסימנים) ! ד' זולצבאך תק"י{{ש}}(לוח הסימנים) |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |[[אנשי אמנה אבדו]] | א | א |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |[[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] | ב | ב |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |[[ישראל עמך]] | ג | ג |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |[[במוצאי מנוחה קדמנוך תחילה|במוצאי מנוחה]] | ד | ד |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |[[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]] | ה | ה |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |[[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] | ו | ו |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |[[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] | ז | ז |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] | ח | ח |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |[[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] | ט | ט |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |[[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] | י | י |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |[[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] | יא | יא |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |[[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] | יב | יב |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |[[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] | יג | יג |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |[[מלאכי רחמים]] | יד | יד |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |[[גדול עווני]] | טו | טו |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |[[אתה מקדם אלהינו אדוננו|אתה מקדם]] | טז | טז |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |[[איה כל נפלאותיך]] | יז | יז |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |[[אויתיך קויתיך מארץ מרחקים|אויתיך קויתיך]] | יח | יח |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |[[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] | יט | יט |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |[[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]] | כ | כ |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |[[אני יום אירא אליך אקרא|אני יום אירא]] | כא | כא |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |[[אחריש ואתאפק]] | כב | כב |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |[[ארכו הימים ודבר חזון|ארכו הימים]] | כג | כג |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |[[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] | כד | כד |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |[[אוילים מדרך פשעם|אוילים מדרך]] | כה | כה |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |[[אנשי אמנה עברו]] | כו | כו |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |[[איה חסדיך הראשונים|איה חסדיך]] | כז | כז |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |[[אל ימעט לפניך את כל התלאה|אל ימעט]] | כח {{צבע גופן|אדום|(כה)}} | כח {{צבע גופן|אדום|(כה)}} |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |[[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] | כט | כט |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |[[אודה עלי פשעי]] | ל | ל |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |[[אבדו חכמי גזית]] | לא | לא |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |[[אפס הוד כבודה|אפס הוד]] | לב | לב |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |[[אל דביר קדשך ידינו נשואות|אל דביר קדשך]] | לג | לג |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |[[אלה בשלישמו|חננו ה' חננו]] | לד | לד |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |[[אל אלהים אעתר]] | לה | לה |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |[[ה' אלהי הצבאות יושב הכרובים|ה' אה"צ יושב]] | לו | לו |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |[[אם יתקע שופר בעיר|אם יתקע]] | לז | לז |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |[[אם ישבת לכסא|אם ישבת]] | לח | לח |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |[[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] | לט | לט |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |[[אדון בשפטך]] | מ | מ |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |[[אדון בפקדך]] | מא | מא |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |[[אך במתח דין|אך במתח]] | מב | מב |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |[[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] | מג | מג |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |[[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] | מד | מד |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |[[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] | מה | מה |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |[[אוילי המתעה]] | מו {{צבע גופן|אדום|(מה)}} | מו {{צבע גופן|אדום|(מה)}} |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |[[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] | מז | מז |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |[[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] | מח {{צבע גופן|אדום|(מז)}} | הע' {{צבע גופן|אדום|(מז)}} |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |[[אהבת עזוז]] | מט {{צבע גופן|אדום|(מח)}} | הע' {{צבע גופן|אדום|(מח)}} |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |[[אמונת אומן עצות מרחוק|אמונת אומן]] | נ | נ |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |[[אמונים בני מאמינים]] | נא | נא |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |[[אלהים אל דמי לדמי]] | נב | נב |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |[[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] | נג | נג |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] | נד | נד |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |[[שופט כל הארץ]] | נה {{צבע גופן|אדום|(נד)}} | נה {{צבע גופן|אדום|(נד)}} |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |[[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] | נו | נו |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |[[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] | נז | נז |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |[[בקשה לרב סעדיה גאון|ובכן יה"ר]] | נח | נח |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |[[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] | נט | נט |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |[[תפילה תקח תחינה תבחר|תפלה תקח]] | ס | ס |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |[[איך נפתח פה]] | סא |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |[[אמנת מאז ארשת ניב שפתים|אמנת מאז]] | סב |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |[[אבלה נפשי וחשך תארי|אבלה נפשי]] | סג {{צבע גופן|אדום|(סא)}} | |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |[[את צום השביעי]] | סד |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |[[אורך ואמיתך שלח|אורך ואמתך]] | סה |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |[[תשוב תרחמנו שוב שביתנו|תשוב תרחמנו]] | סו |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |[[אזרחי מעבר הנהר]] | סז |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |[[הורית דרך תשובה|הורית דרך]] | סח |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |[[אמנם הרענו מעשינו|אמנם הרענו]] | סט |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |[[תורה הקדושה]] | ע {{צבע גופן|אדום|(סט)}} | |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |[[עם ה' חזקו ונתחזקה|עם ה']] | עא {{צבע גופן|אדום|(פ)}} |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |[[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] | עב |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |[[אני ברב חסדך אבוא ביתך|אני ברב חסדך]] | עג |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |[[אליך נקרא איום ונורא|אליך נקרא]] | עד |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |[[אקרא אל אלהים קולי|אקרא אל אלהים]] | עה |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |[[אמרנו נגזרנו לנו|אמרנו נגזרנו]] | עו |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |[[אהל שכן אם רקן|אהל שכן]] | עז |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |[[לך ד' הצדקה תלבושת]] | עח |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |[[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]] | עט {{צבע גופן|אדום|(כא)}} |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |[[שערי שמים בלולי אש ומים|שערי שמים]] | פ |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |[[אליך לב ונפש נשפוך כמים|אליך לב ונפש]] | פא |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |[[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]] | פב |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |[[אנוש עד דכא תשב|אנוש עד דכא]] | פג |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |[[אני קראתיך כי תענני אל|אני קראתיך]] | פד |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |[[אליך ה' שועתי בצר לי אל קראתי|אליך ה' שועתי בצר]] | פה |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |[[אב לרחם ורב סלוח חוללתנו|אב לרחם]] | פו |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |[[איל אחר נאחז]] | פז |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |[[באשמורת הבקר קראתיך אל מהולל|באשמרת הבקר]] | פח |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |[[אריד בשיחי בשיחי לגוחי|אריד בשיחי]] | פט |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |[[שבת הכסא אשר למעלה מנושא|שבת הכסא]] | צ |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |[[אליך פנינו בושנו להרים|אליך פנינו]] | צא |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |[[אם אמרי אשכחה מרי שיחי|אם אמרי]] | צב {{צבע גופן|אדום|(פא)}} |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |[[אריה ביער דמיתי|אריה ביער]] | צג {{צבע גופן|אדום|(פב)}} |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |[[אשום אשמתי לך]] | צד |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |[[אתה אל נורא אתה|אתה אל נורא]] | צה |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |[[תוחלת ישראל]] | צו |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |[[אז בהר מור]] | צז |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |[[שחר קמתי להודות|שחר קמתי]] | צח {{צבע גופן|אדום|(צו)}} |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |[[אבותי כרבת ריבם]] | צט |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |[[מלך מלכים רם על רמים|מלך מלכים]] | ק |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |[[אשת נעורים האהובה|אשת נעורים]] | קא |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |[[תערוג אליך כאיל על אפיקים|תערוג אליך]] | קב |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |[[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] | קג |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |[[אשתחוה אל היכל קדשך ביראה|אשתחוה אל היכל]] | קד |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |[[שוממתי ברב יגוני]] | קה {{צבע גופן|אדום|(קג)}} |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |[[איך אוכל לבוא עדיך|איך אוכל]] | קו |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |[[איתן למד דעת]] | קז {{צבע גופן|אדום|(קו)}} |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |[[כי הנה כחומר]] | קח |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |[[אדון משפט בקרבך|אדון משפט]] | קט |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |[[אדון משפט בקרבך#כסא|כסא כונן]] | קי |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |[[תא שמע מרא דעלמא|תא שמע]] | קיא |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |[[ה' שומרי לביתך נאוה|ה' שומרי]] | קיב {{צבע גופן|אדום|(קט)}} |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |[[ה' אלהי הצבאות נורא בעליונים|ה' אה"צ נורא]] | קיג |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |[[אדון מועד כתקח|אדון כתקח]] |rowspan=16| (הע' לסי' לט-נד) |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |[[אדון בשפטך]] | |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |[[אדון בפקדך]] | |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |[[אך במתח דין|אך במתח]] | |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |[[אל נא תיסר באי עדיך|אל נא תיסר]] | |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |[[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] | |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |[[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] | |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |[[אוילי המתעה]] | |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |[[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] | |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |[[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] | |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |[[אהבת עזוז]] | |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |[[אמונת אומן עצות מרחוק|אמונת אומן]] | |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |[[אמונים בני מאמינים]] | |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |[[אלהים אל דמי לדמי]] | |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |[[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] | |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] | |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |[[ירצה צום עמך|ירצה צום]] | קיד |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |[[אודך ה' כי אנפת בי|אודך ה']] | קטו |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |[[זכור ברית - אבדנו מארץ טובה|זכור ברית - אבדנו]] | |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |[[אנא הבט בצדקת עבדיך חסידיך|אנא הבט]] | קטז (נט/קטז) |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |[[אנא הואל סלוח לעבדיך|אנא הואל]] | קיז |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |[[תעלה תפילתנו למעון שמיך|תעלה תפלתנו]] | קיח |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |[[אנחנו אשמנו]] | קיט |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |[[אך במתח דין|אך במתח]] | קכ (מב/{{צבע גופן|אדום|קכב}}) |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |[[אדון בשפטך]] | קכא (מ/קכא) |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |[[אדון בפקדך]] | קכב (מא/קכב) |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |[[אך בך לדל מעוז|אך בך לדל]] | קכג (מד/קכג) |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |[[אל באפך פן תמעיט|אל באפך]] | קכד |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |[[אדון דין אם ידוקדק|אדון דין]] | קכה (מח/קכה) |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |[[אל עבדיך המצא קונם|אל עבדיך]] | קכו {{צבע גופן|אדום|(קג)}} |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |[[אמונים בני מאמינים]] | קכז (נא/קכז) |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] | קכח (נד/קכח) |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |[[שופט כל הארץ]] | קכט {{צבע גופן|אדום|(קכז)}} |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |[[שרי קודש היום|שרי קדש]] | קכט {{צבע גופן|אדום|(קכז)}} |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |[[אדברה תחנונים כרש|אדברה תחנונים]] | קל {{צבע גופן|אדום|(קכח)}} |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |[[אמנם אנחנו חטאנו|אמנם אנחנו]] | קלא |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |[[איך אשא ראש]] | קלב |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |[[אבל אנחנו חטאים ואשמים|אבל אנחנו]] | קלג |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |[[אנא השם הנכבד והנורא|אנא השם]] | קלד |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |[[אהבת עזוז]] | קלה (מט/קלה) |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |[[אלהים אל דמי לדמי]] | קלו (נב/קלו) |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |[[אדון מועד כתקח|אדון כתקח מועד]] | קלז (לט/קלז) |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |[[את ה' בהמצאו לדרשו קדמתי|את ה' בהמצאו]] | קלח (עב/קלח) |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |[[אני הוא השואל]] | קלט {{צבע גופן|אדום|(קלה)}} |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |[[אשפוך שיחי לפניך צורי|אשפוך שיחי]] | קמ (מז/קמ) |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] | קמא (נד/קמא) |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |[[אדני שמעה אדני סלחה|אדני שמעה]] | קמב |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |[[אלה אזכרה (פיוט)|אלה אזכרה]] | קמג (נו/קמג) |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |[[אפס מזיח]] | קמד {{צבע גופן|אדום|(קלג)}} |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |[[אפסו אישים ובטלו קרבנות|אפסו אשים]] | קמה |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |[[אמונים בני מאמינים]] | קמו (נא/קמו) |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |[[אומץ יוסיף טהור ידים|אומץ יוסיף]] | קמז |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |[[את הקול קול יעקב נוהם|את הקול]] | קמח |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |[[אמונת אומן עצות מרחוק|אמונת אומן]] | קמט |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |[[אוילי המתעה]] | קנ (מו/קנ) |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |[[ה' אלהי רבת צררוני מנעורי|ה' אלהי רבת]] | קנא (נד/קמא/קנא) |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |[[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] | קנב (ט/קנב) |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |[[אודה עלי פשעי]] | קנג (ל/קנג) |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |[[אדון כתקח מועד]] | קנד (לט/קלז/קנד) |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |[[אתאנו לך יוצר רוחות|אתאנו לך]] | קנה |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |[[אפפונו מצוקות]] | קנו |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |[[אדאג מחטאתי]] | קנז |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |[[שעה נאסר]] | קנח |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |[[אז קשתי וחרבי|אז קשתי]] | {{צבע גופן|אדום|קט}} (הע' לסי' עט) |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |[[אדברה וירוח לי]] | {{צבע גופן|אדום|קס}} (קנט) |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |[[אום קרואה חבצלת השרון|אום קרואה]] | {{צבע גופן|אדום|קסא}} (קס) |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |[[אבן הראשה]] | {{צבע גופן|אדום|קסב}} (קסא) |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |[[אבותי כי בטחו#נוסח אשכנז המערבי|אבותי כי בטחו]] | {{צבע גופן|אדום|קסג}} (קסב) |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |[[אודה עלי פשעי]] | {{צבע גופן|אדום|קסד}} (הע' לסי' קנג) |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |[[אתה האל עושה פלא]] | {{צבע גופן|אדום|קסה}} (קסג) |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |[[אתה האל עושה פלאות]] | {{צבע גופן|אדום|קסו}} (קסד) |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |[[אדם בקום עלינו]] | {{צבע גופן|אדום|קסז}} (קסה) |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |[[במתי מספר חילינו פניך|במתי מספר]] | {{צבע גופן|אדום|קסח (קסז)}} |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |[[אוילים מדרך פשעם|מעשה ידיו]] | {{צבע גופן|אדום|קסט}} (קסז) |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |[[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]] | - {{צבע גופן|אדום|(הע' לסי' ד)}} |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |[[ישראל עמך]] | - {{צבע גופן|אדום|(הע' לסי' ז)}} |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |[[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]] | - {{צבע גופן|אדום|(הע' לסי' כב)}} |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |[[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]] | - {{צבע גופן|אדום|(הע' לסי' טו)}} |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |[[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]] | - {{צבע גופן|אדום|(הע' לסי' ו)}} |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |[[אך בך מקוה ישראל|אך בך מקוה]] | - {{צבע גופן|אדום|(הע' לסי' צא)}} |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |[[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]] | - {{צבע גופן|אדום|(הע' לסי' ל)}} |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |[[איה כל נפלאותיך]] | - {{צבע גופן|אדום|(הע' לסי' יד)}} |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |[[רועה ישראל האזינה|רועה ישראל]] | - {{צבע גופן|אדום|(הע' לסי' עז)}} |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |[[גדול עווני]] | - {{צבע גופן|אדום|(הע' לסי' עח)}} |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |[[אליך נשואות עינינו|אליך נשואות]] | - {{צבע גופן|אדום|(הע' לסי' יז)}} |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |[[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]] | - {{צבע גופן|אדום|(הע' לסי' יד)}} |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]] | - {{צבע גופן|אדום|(הע' לסי' כד)}} |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |[[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']] | - {{צבע גופן|אדום|(הע' לסי' כה)}} |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |[[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]] | - {{צבע גופן|אדום|(הע' לסי' כו)}} |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |[[אין כמדת בשר מדתך|אין כמדת]]| | - (הע' לסי' ז) |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |[[תבוא לפניך שועת חנון|תבוא לפניך]]| | - (הע' לסי' ב) |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |[[אזון תחן והסכת עתירה|אזון תחן]]| | - (הע' לסי' ח) |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |[[אזכרה אלהים ואהמיה|ה' ה']]| | - (הע' לסי' ט) |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |[[יושב בגבהי מרומים|יושב בגבהי]]| | - (הע' לסי' כ) |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |[[אלהים בישראל גדול נודעת|אלהים בישראל]]| | - (הע' לסי' פב) |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |[[אקרא בשמך]]| | - (קסט) |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |[[אין מי יקרא בצדק|אין מי יקרא]]| | - (הע' לסי' יג) |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |[[ישראל נושע בה' (סליחות)|ישראל נושע]]| | - (הע' לסי' יט) |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |[[אדון בינה הגיגנו|אדון בינה]]| | - (הע' לסי' ה) |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |[[איה כל נפלאותיך]]| | - (הע' לסי' יז) |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |[[אם עוונינו רבו להגדיל|אם עונינו רבו]]| | - (הע' לסי' יב) |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |[[אנחנו החומר ואתה יוצרנו|אנחנו החומר]]| | - (קע) |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |[[מלאכי רחמים]]| | - (הע' לסי' יד) |- style="vertical-align: top;" ! style="vertical-align: middle;" |[[אל נא רפא נא תחלואי גפן פוריה|אל נא רפא]]| | - (הע' לסי' י) |} tji5t4nr9zsohse2zi6wpyu9ifr8eqa 116 1744164 3019944 3019434 2026-06-14T21:30:14Z Fuzzy 29 ת"ט 3019944 wikitext text/x-wiki <שם> תקנות תכנון משק החלב (הוראות לעניין הסדרת ייצור, שיווק וויסות של חלב), התשפ"ו-2026 <מקור> ((ק"ת תשפ"ו, 2198א|תקנות תכנון משק החלב (הוראות לעניין הסדרת ייצור, שיווק וויסות של חלב)|12423)), ((2216|ת"ט|12425)). <מבוא> בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיפים 12(ב)]] [[+|ו-38]] [[=החוק|לחוק תכנון משק החלב, התשע"א-2011]] (להלן - החוק), ולעניין [[תקנה 22]] - לפי [[סעיף 24 לחוק עקרונות האסדרה, התשפ"ב-2021]] (להלן - חוק עקרונות האסדרה), בהתייעצות עם מועצת החלב ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה: __TOC__ == פרק א': הגדרות == @ 1. הגדרות : בתקנות אלה - :- "אשכול" - מחלבה או קבוצת מחלבות כפי שהורה המנהל לפי [[תקנה 13]]; :- "התפלגות" - שיעור ייצור החלב החודשי או המצטבר, לפי העניין, מתוך המכסה, בכל אחד מחודשי השנה, וזאת לגבי חלב בקר או חלב צאן, לפי העניין, הכול כמפורט [[בתוספת הראשונה]]; :- "ועדת המכסות" - כמשמעותה [[בסעיף 5 לחוק]]; :- "מוצר חלב בפיקוח מחיר" - מוצר כהגדרתו בצו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (מחירים מרביים למוצרי חלב), התשפ"ב-2022; :- "מחלבה מווסתת" - מחלבה קולטת הקולטת חלב גולמי מיצרנים מעבר לצורכי הייצור שלה ומעבירה אותו למחלבות אחרות; :- "מחלבה קולטת" - מחלבה שקיבלה היתר לפי [[תקנה 7(א)]] לקלוט חלב גולמי מיצרן אחד או יותר; :- "מחלבה קטנה" - מחלבה שקיבלה היתר לפי [[תקנה 7(ב)]] לקלוט חלק ממכסת חלב של יצרן; :- "מיתקן ייבוש" - מחלבה המפעילה מיתקן לייבוש חלב ולחיבוץ חמאה מחלב; :- "המנהל" - המנהל הכללי של מועצת החלב; :- "מפעל" - מפעל מזון שאינו מחלבה, לרבות מפעל מזון לבעלי חיים; :- "מקורות החלב" - כמות החלב הצפויה שתשווק על ידי היצרנים לכל מחלבה באשכול; :- "עודפי חלב" - חלב שלא יוצרו ממנו מוצרי חלב לשיווק בשוק המקומי; :- "קבוצות מוצרים" - מוצרי חלב בחלוקה לסוגים כמפורט [[בתוספת השנייה]]; :- "רישיון ייצור" - רישיון ייצור כהגדרתו [[בחוק הגנה על בריאות הציבור (מזון), התשע"ו-2015]]; :- "שימושים לחלב" - היקף הייצור הצפוי בכל מחלבה באשכול; :- "תקנות קביעת מכסות" - [[=תקנות קביעת מכסות|תקנות תכנון משק החלב (קביעת מכסות חלב), התשע"ד-2014]]. == פרק ב': ניהול רישום נתונים בידי מחלבה וחובות הדיווח שלה == @ 2. ניהול רישום יומי ודיווח חודשי למנהל : (א) מחלבה תנהל רישום יומי, בחלוקה לחלב בקר וחלב צאן, של הנתונים המפורטים להלן: :: (1) נתוני קליטה - כמות החלב הגולמי שקלטה מכל יצרן או מחלבה, ובכלל זה שיעורי השומן והחלבון בחלב האמור; :: (2) נתוני רכישה - כמות חומרי הגלם החלביים שרכשה, מייצור מקומי או מיבוא; :: (3) נתוני ייצור - כמות חומרי הגלם החלביים שייצרה מהחלב הגולמי שקלטה כאמור בפסקה (1); :: (4) נתוני שימוש - כמות החלב הגולמי וכמות חומרי הגלם שעשתה בהם שימוש לצורך ייצור מוצרי חלב; :: (5) נתוני מכירה - כמות החלב הגולמי וכמות חומרי הגלם החלביים שמכרה וכן פירוט אם הם נמכרו ליצוא או לשוק המקומי ולמי נמכרו, למחלבה - בציון שמה או למפעל - בציון סוגו; :: (6) נתוני קבוצת מוצרים - כמות מוצרי החלב שייצרה וכמות מוצרי החלב שבמלאי, לגבי כל אחת מקבוצת המוצרים; :: (7) נתוני מיתקן ייבוש - כמות החלב הגולמי שהעבירה למיתקן ייבוש, וכמויות חומרי הגלם החלביים שנזקפו לזכותה בשל כך, לפי [[תקנה 17(ג)]]; :: (8) נתוני שיווק מוצרים - כמות מוצרי החלב ששווקו לאחר שיוצרו על ידה, ונעשה בתהליך הייצור שלהם שימוש בחומרי גלם חלביים או בחלב מייצור מקומי, וכן פירוט אם שווקו ליצוא או לשוק המקומי, לגבי כל אחת מקבוצות המוצרים. : (ב) מחלבה תמסור למנהל, באופן מקוון, דיווח חודשי עד 15 בכל חודש, לגבי החודש הקודם לחודש שבו היא מוסרת דיווח כאמור; הדיווח החודשי יכלול את כל אלה: :: (1) פרטי הזיהוי של המחלבה; :: (2) סיכום הנתונים המפורטים בתקנת משנה (א); לעניין סיכום נתוני שיווק מוצרים לפי תקנת משנה (א)(8) - הדיווח יכלול סיכום לגבי כל אחת מקבוצת המוצרים בחלוקת משנה לפי טווח שיעור השומן [[שבתוספת השלישית]]. @ 3. דיווח שנתי למנהל : מחלבה תמסור למנהל, עד יום 31 במרץ בכל שנה, דוח שנתי המסכם את השנה הקודמת לשנה שבה היא מוסרת את הדוח האמור; הדוח השנתי יכלול את פרטי הזיהוי של המחלבה ונתונים על כמות חומרי הגלם החלביים שהמחלבה החזיקה במלאי בתום השנה, ולגבי מחלבה קולטת או מחלבה קטנה - גם נתונים על כמויות החלב שקלטה מיצרנים במהלך השנה; לדוח יצורף אישור רואה חשבון בדבר הנתונים הכלולים בו. @ 4. דיווח של מיתקן ייבוש למנהל : (א) מיתקן ייבוש ימסור למנהל דוח שבועי שיכלול את פרטי הזיהוי של מיתקן הייבוש, פירוט בדבר מלאי אבקת החלב בתחילת שבוע העבודה ובסופו וכן פירוט בדבר סוג הכשרות והמועד האחרון לשימוש של כל אבקת החלב שלגביה פירט מלאי כאמור. : (ב) דוח שבועי כאמור בתקנת משנה (א), יימסר עד ליום העבודה השני בשבוע העוקב לשבוע שאליו מתייחס הדוח. : (ג) מיתקן ייבוש ימסור למנהל דוח חודשי, עד 15 בכל חודש לגבי החודש הקודם לחודש שבו הוא מוסר את הדוח; דוח כאמור יכלול את פרטי הזיהוי של מיתקן הייבוש, פירוט בדבר מלאי חומרי הגלם החלביים ביום העבודה האחרון של החודש שלגביו נמסר הדיווח ופירוט בדבר סוג הכשרות של כל חומר גלם שלגביו פירט מלאי כאמור וכן את כמות חומרי הגלם החלביים שמיתקן הייבוש זוקף לזכותה של כל מחלבה לפי [[תקנה 17(ג)]]. @ 5. סמכות המנהל לדרוש דיווחים נוספים : המנהל, באישור מועצת החלב ומנימוקים מיוחדים שיירשמו, רשאי להורות למחלבה מסוימת או למיתקן ייבוש מסוים למסור לו דיווחים נוספים בעניין כמויות ייצור, שיווק ומלאי של חלב גולמי, חומרי גלם חלביים ומוצרי חלב, באופן ובמועד שיורה ואשר יש בהם כדי להבטיח את ביצוען של תקנות אלה. @ 6. עדכוני המנהל הנמסרים למועצת החלב : (א) המנהל יעדכן את מועצת החלב, בתחילת כל רבעון לפחות, על כמות חומרי הגלם החלביים שבמלאי ועל תחזיות השימוש במלאי לפי סוגי הכשרות השונים. : (ב) המנהל יעדכן את מועצת החלב, בחודשים אפריל ואוקטובר של כל שנה, בדבר נתונים מצרפיים של ייצור חלב גולמי ובדבר נתוני שיווק של חלב. : (ג) המנהל ימסור למועצת החלב עדכון שנתי, עד יום 30 באפריל של השנה העוקבת לשנה שלגביה נמסר העדכון השנתי; העדכון יכלול, בין השאר, נתונים מצרפיים על כמות של חלב שהושמד, של חלב עודף, של עודפי חלב במכסה ושל חומרי גלם חלביים ששווקו למפעלים וליצוא. : (ד) עדכונים לפי תקנה זו ייעשו על בסיס הדיווחים שקיבל המנהל מהמחלבות וממיתקן הייבוש לפי תקנות אלה וכן על בסיס כל מידע נוסף שברשותו. == פרק ג': קליטת חלב גולמי מיצרני חלב על ידי מחלבות == @ 7. היתר קליטת חלב מיצרן : (א) מחלבה המבקשת לקלוט את מלוא מכסתו של יצרן אחד או יותר תפנה למנהל לקבלת היתר לכך; מנהל ייתן היתר למחלבה המבקשת כאמור, ובלבד שיש ברשותה רישיון ייצור וכן יש לה הציוד והמיתקנים הנדרשים לקליטת חלב כאמור. : (ב) המנהל רשאי, לפי בקשת מחלבה שאינה מחלבה קולטת ושהחלב הנדרש לצורך פעילותה השוטפת הוא בהיקף של עד 200,000 ליטרים או היקף רחב יותר, לפי בקשתה, אם אישר זאת המנהל, בהסכמת יושב ראש מועצת החלב, ובלבד שההיקף האמור לא יעלה על היקף המכסה הקטנה ביותר שקבעה ועדת המכסות ליצרנים לפי [[תקנה 4 לתקנות קביעת מכסות]] (להלן - ההיקף הנדרש לצורך הפעילות השוטפת), לתת למחלבה כאמור היתר לקליטת חלק מהיקף מכסתו של יצרן המוצמד למחלבה קולטת לפי [[תקנה 8(א)(1) עד (3)]], בהיקף שאינו עולה על ההיקף הנדרש לצורך פעולתה השוטפת, אם השתכנע, בין השאר, כי הדבר נדרש כלכלית או תפעולית למחלבה המבקשת, ובלבד שיש ברשותה רישיון ייצור, ציוד ומיתקנים הנדרשים לקליטת חלב כאמור, והחלב ישמש אותה בלבד. : (ג) המנהל רשאי לקבוע תנאים בהיתר כאמור בתקנות משנה (א) ו-(ב). : (ד) מחלבה לא תקלוט חלב גולמי מיצרן אלא אם כן קיבלה היתר מחלבה קולטת או היתר מחלבה קטנה לפי תקנות משנה (א) או (ב), ובהתאם לתנאי ההיתר ובכלל זה הודעה למחלבה לפי [[תקנה 9(ב)]]. : (ה) המנהל רשאי לבטל, להתלות או לשנות היתר שניתן למחלבה קולטת או למחלבה קטנה לפי תקנות משנה (א) או (ב), אם מצא שהיא הפרה חובה מחובותיה לפי [[החוק]], פועלת שלא בהתאם לתנאי ההיתר, או שלא מתקיימים בה התנאים הנדרשים למתן ההיתר; המנהל לא יחליט על ביטול ההיתר, התלייתו או שינויו כאמור אלא לאחר שנתן למחלבה הקולטת או למחלבה קטנה, לפי העניין, הזדמנות לטעון את טענותיה, 30 ימים לפחות לפני קבלת החלטתו. : (ו) מחלבה קולטת או מחלבה קטנה, לפי העניין, שהפסיקה לקלוט חלב מיצרנים, תודיע על כך למנהל; המנהל יבטל את ההיתר שניתן לה. @ 8. הצמדת יצרן : (א) המנהל יורה על הצמדת יצרן למחלבה קולטת או למחלבה קטנה, לפי העניין, באחד מהמקרים המפורטים להלן, ובלבד שהתקיימו לגביו התנאים המפורטים לצידו: :: (1) יצרן שהוקצתה לו מכסה לראשונה - אם הגיש למנהל, לפני תחילת ייצור החלב, הודעה בדבר התקשרות עם מחלבה קולטת לשיווק חלב גולמי, וצירף להודעה את הסכמתה של המחלבה האמורה; :: (2) יצרן שמבקש לשנות הצמדה לפני תחילתה של שנת כספים - אם הגיש עד יום 31 באוקטובר הודעה למנהל בדבר התקשרות לשיווק חלב גולמי עם מחלבה קולטת אחרת לשנת הכספים העוקבת וצירף לה את ההסכמה של המחלבה הקולטת האחרת; :: (3) יצרן שמבקש לשנות הצמדה במהלכה של שנת כספים - אם הגיש למנהל הודעה בדבר התקשרות לשיווק חלב גולמי עם מחלבה קולטת אחרת לשנת הכספים האמורה וצירף לה את הסכמת שתי המחלבות הקולטות הנוגעות לעניין; :: (4) יצרן שמבקש להצמיד חלק ממכסתו למחלבה קטנה - אם הגיש למנהל הודעה בדבר התקשרות לשיווק חלב גולמי עם מחלבה קטנה במועדים ובתנאים המפורטים בפסקאות (1) עד (3), ובלבד שלא יוצמד יצרן ליותר ממחלבה קטנה אחת. : (ב) יצרן ומחלבה קולטת או מחלבה קטנה, לפי העניין, לא יתקשרו בהסכם התקשרות לשיווק חלב גולמי לתקופה העולה על שלוש שנים כאמור [[בסעיף 12(ב)(2) לחוק]]; יצרן ומחלבה קולטת או מחלבה קטנה, לפי העניין, רשאים להתקשר בהסכם התקשרות לשיווק חלב גולמי לתקופות נוספות, ובלבד שמשכה של כל תקופה נוספת לא יעלה על האמור; הסכם התקשרות לשיווק חלב גולמי יסתיים ביום 31 בדצמבר. : (ג) יצרן לא ישווק חלב גולמי אלא למחלבה קולטת או למחלבה קטנה שאליה הוצמד לפי תקנה זו או לפי [[תקנה 10]]. @ 9. הודעות המנהל על הצמדה : (א) המנהל ישלח ליצרן הודעה על הצמדה למחלבה קולטת כאמור [[בתקנה 8(א)(1) עד (3)]]; הודעה כאמור תיכלל בהודעה ליצרן על אודות המכסה לפי [[תקנה 8(א) לתקנות קביעת מכסות]]. : (ב) המנהל ישלח לכל אחת מהמחלבות הקולטות, מדי שנה, הודעה שבה יפרט את שמות היצרנים שהוצמדו אליה לפי [[תקנה 8(א)(1) עד (3)]] ואת היקף מכסתם. : (ג) הוצמדה חלק ממכסתו של יצרן למחלבה קטנה כאמור [[בתקנה 8(א)(4)]], המנהל ישלח - :: (1) הודעה ליצרן על הצמדה למחלבה קטנה; :: (2) הודעה למחלבה הקטנה על הצמדה ליצרן; :: (3) הודעה למחלבה הקולטת שאליה מוצמד היצרן בדבר ההצמדה של היצרן למחלבה קטנה; :: (4) אחת לרבעון, למחלבה הקולטת שאליה מוצמד היצרן, הודעה שבה יציין את היקף החלב הגולמי שהעביר היצרן למחלבה הקטנה שאליה הוצמד. @ 10. הצמדה זמנית : (א) יצרן שלא הוצמד למחלבה קולטת לפי [[תקנה 8(א)(1) עד (3)]], היות שלא קיבל הסכמה של מחלבה קולטת להתקשרות עימו, רשאי לפנות למנהל ולבקש הצמדה למחלבה מווסתת. : (ב) הגיש יצרן בקשה לפי תקנת משנה (א), המנהל רשאי להורות על הצמדה זמנית של היצרן המבקש למחלבה מווסתת, בכפוף למפורט בתקנת משנה (ה), ובלבד שקודם שיורה כאמור ייתן למחלבה המווסתת הזדמנות לטעון את טענותיה בעניין; בהחלטתו יתחשב המנהל, בין השאר, בהיקף המכסה האישית של היצרן המבקש והשימושים לחלב של המחלבה המווסתת ובחלוקה מאוזנת של כמות החלב ומספר היצרנים בין המחלבות. : (ג) הורה המנהל על הצמדה זמנית כאמור בתקנת משנה (ב), ישלח, בסמוך לכך, הודעה מנומקת ליצרן ולמחלבה המווסתת על החלטתו. : (ד) תוקפה של הצמדה זמנית שהורה עליה המנהל כאמור בתקנת משנה (ב), יהיה - :: (1) אם בוצעה במחצית הראשונה של השנה - עד סוף השנה שבה ניתנה ההוראה, לכל המאוחר, ולא ניתן לחדשה לשנה העוקבת; :: (2) אם בוצעה במחצית השנייה של השנה - עד סוף השנה העוקבת לשנה שבה ניתנה ההוראה, לכל המאוחר, ולא ניתן לחדשה לשנה נוספת. : (ה) המנהל לא יאשר בקשה להצמדה זמנית אלא בהתקיים כל אלה: :: (1) היצרן עומד באותם התנאים שהמחלבה המווסתת דורשת מהיצרנים שצמודים אליה; :: (2) המחלבה המווסתת קולטת חלב מיצרנים הנמצאים במרחק של עד 50 ק"מ מהיצרן המבקש. @ 11. מסירת מידע חודשי ליצרן : מחלבה קולטת או מחלבה קטנה, לפי העניין, תעמיד לעיונו של כל יצרן המשווק לה חלב, עד 25 בחודש העוקב לחודש שלגביו ניתן המידע, את המידע המפורט להלן: : (1) כמות החלב הכוללת שהעביר היצרן למחלבה קולטת בחודש שלגביו ניתן המידע, וכן פירוט מהי כמות החלב מתוך כמות החלב הכוללת האמורה שהעביר היצרן למחלבה קולטת לפי ההתפלגות החודשית המפורטת [[בטור ב' שבתוספת הראשונה]], ופירוט מהי כמות החלב מתוך כמות החלב הכוללת האמורה שהעביר היצרן למחלבה קולטת מעבר להתפלגות החודשית האמורה, אם ישנה; : (2) שיעורי החלבון והשומן בכמות החלב הכוללת שקלטה מחלבה קולטת בחודש שלגביו ניתן המידע; : (3) כמות החלב המצטברת שהעביר היצרן למחלבה קולטת מתחילת השנה עד לחודש שלגביו נמסר המידע, וכן פירוט מהי כמות החלב מתוך כמות החלב המצטברת האמורה שהעביר היצרן למחלבה הקולטת לפי ההתפלגות המצטברת המפורטת [[בטור ג' שבתוספת הראשונה]], ופירוט מהי כמות החלב מתוך כמות החלב המצטברת שהעביר היצרן למחלבה הקולטת מעבר להתפלגות המצטברת האמורה, אם ישנה; : (4) התשלום המשולם ליצרן בעד החלב ששיווק למחלבה הקולטת בחודש שלגביו ניתן המידע, ואופן חישובו, כמפורט להלן: :: (א) התשלום החודשי בעד חלב במכסה וחלב עודף; :: (ב) ניכויים או תוספות בעד איכות החלב ששווק למחלבה; :: (ג) ניכויים בשל היטלים שעל היצרן לשלם למועצת החלב לפי [[החוק]]. == פרק ד': דרכי ויסות כמויות החלב במשק == @ 12. חלוקה לאשכולות : (א) המנהל יחלק את המחלבות לאשכולות, כך שבכל אשכול תהיה מחלבה מווסתת אחת; חלוקה כאמור תתבצע לפי הערכת המנהל בדבר המקורות לחלב ובדבר השימושים לחלב ובמסגרתה המנהל יביא בחשבון, ככל הניתן, את המיקום הגאוגרפי של המחלבות. : (ב) המנהל רשאי לשנות את הרכב האשכולות אם מצא שהדבר דרוש ליצירת איזון בין מקורות החלב לשימושים לחלב. : (ג) מחלבה לא תמכור ולא תרכוש חלב ממחלבה שאינה באותו אשכול, אלא אם כן ניתן לה היתר לכך מהמנהל לאחר שהוא מצא שהדבר אינו פוגע באיזון בין מקורות החלב לשימושים בחלב באשכולות האמורים. @ 13. הוראה בדבר העברת חלב בין מחלבות : (א) ראה המנהל כי קיים או צפוי מחסור בחלב גולמי או חומרי גלם חלביים לגבי השימושים לחלב באשכול מהאשכולות השונים, והתקיים האמור בתקנ((<s>ו</s>))ת משנה (ג), רשאי הוא להורות למחלבה מווסתת להעביר חלב גולמי או חומרי גלם חלביים למחלבה מווסתת אחרת; בהוראה כאמור יפרט המנהל את כמות החלב וחומרי הגלם החלביים שיש להעביר ואת התקופה שבה יש להעבירם, והיא תתבסס על השימושים השוטפים של המחלבות בתקופה שבה לא היה מחסור בחלב גולמי, וכן סוגי הכשרות השונים של החלב ושל חומרי הגלם החלביים הדרושים למחלבות בהתבסס על השימושים השוטפים כאמור. : (ב) ראה המנהל כי קיים או צפוי מחסור בחלב גולמי או בחומרי גלם חלביים, והתקיים האמור בתקנות משנה (ג), וכי המחסור אינו מאוזן בין המחלבות באשכול, הוא רשאי להורות למחלבה מווסתת להעביר חלב גולמי או חומרי גלם חלביים למחלבה אחת או יותר באשכול שלה; בהוראה כאמור יפרט המנהל את כמות החלב שיש להעביר ואת התקופה שבה יש להעבירו, והיא תתבסס על ההיצע הכולל של חלב גולמי, היקף הייצור של המחלבות באשכול, ורשאי הוא לתת עדיפות למחלבות חדשות או למחלבות בהיקפי ייצור קטנים. : (ג) יושב ראש מועצת החלב יאשר, בהתאם לפנייה מנומקת בכתב של המנהל, כי קיים או צפוי מחסור בחלב גולמי או בחומרי גלם חלביים, כאמור בתקנת משנה (א) או (ב); אישור כאמור יינתן לתקופה של 14 ימים, ורשאי הוא להאריך את האישור בתקופות נוספות של 14 ימים כל אחת. : (ד) מחלבה מווסתת שקיבלה חלב גולמי או חומרי גלם חלביים ממחלבה מווסתת אחרת לפי תקנת משנה (א), תשלם למחלבה המעבירה את התשלום שהיא הייתה משלמת ליצרן בעד חלב במכסה; לתשלום האמור יתווספו דמי טיפול והובלה המקובלים בענף בעד העלות של העברת החלב למחלבה. @ 14. הבטחת אספקה של מוצר חלב בפיקוח מחיר : (א) ראה המנהל כי קיים או צפוי מחסור מהותי ומתמשך באספקה סדירה של מוצר חלב בפיקוח מחיר שהוא חלב שתייה, ויושב ראש מועצת החלב אישר כי קיים או צפוי מחסור כאמור, רשאי הוא להורות על העברת חלב גולמי מכלל המחלבות המווסתות או חלקן, למחלבה אחת או יותר, אם מצא שהעברת החלב תביא לגידול בייצור חלב שתייה בפיקוח מחיר. : (ב) במתן הוראה כאמור בתקנת משנה (א) יביא המנהל בחשבון את היקף השינוי בייצור השוטף של חלב בפיקוח מחיר של כל אחת מהמחלבות המווסתות בתקופת המחסור הקיימת או הצפויה ואת סך החלב הגולמי שכל מחלבה כאמור מפנה לייצור מוצרים שאינם חלב בפיקוח מחיר. : (ג) לא ייתן המנהל הוראה כאמור בתקנת משנה (א), אלא אם כן המחלבה שצפויה לקבל את החלב הגולמי התחייבה לייצר, נוסף על הייצור השוטף המבוצע על ידה של חלב שתייה בפיקוח מחיר, חלב שתייה בפיקוח מחיר מהחלב הגולמי שיועבר אליה. : (ד) לא ייתן המנהל הוראה כאמור בתקנת משנה (א) למחלבה מווסתת שהתחייבה כי במקום העברת החלב הגולמי היא תגדיל את היקף ייצור חלב השתייה בפיקוח מחיר בהיקף החלב הגולמי שהיא נדרשה להעביר. : (ה) הוראה לפי תקנה זו תהיה מנומקת ותינתן למחלבות המווסתות בכתב; הוראה כאמור תינתן בכל פעם לתקופה שאינה עולה על 7 ימים, לגבי השבוע העוקב לשבוע שבו התקבלה ההוראה; המנהל רשאי לחזור ולתת הוראה כאמור אם ממשיכים להתקיים התנאים למתן ההוראה. : (ו) מחלבה שקיבלה חלב גולמי מהמחלבות המווסתות, על פי הוראת המנהל, תשלם להן את המחיר שהיא הייתה משלמת ליצרן בעבור חלב במכסה; למחיר האמור יתווספו דמי טיפול והובלה המקובלים בענף בעד עלויות העברת החלב למחלבה. : (ז) המנהל, באישור השר, רשאי להורות בהחלטה מנומקת על העברת חלב גולמי בהתאם להוראות תקנה זו אם קיים או צפוי מחסור מהותי ומתמשך באספקה סדירה של מוצר חלב בפיקוח מחיר שאינו חלב שתייה; השר יביא בחשבון שיקולים כמפורט בתקנת משנה (ב). : (ח) לעניין תקנה זו, "מחסור מהותי ומתמשך" - ירידה של 10 אחוזים או יותר בהיקף הייצור בשבוע מסוים, של מוצר החלב שבפיקוח מחיר, בהשוואה לממוצע הייצור השבועי ב-8 השבועות שקדמו לו או בהשוואה לשבוע המקביל בשנה הקודמת. == פרק ה': דרכי טיפול בעודפי חלב או בעודפי חומרי גלם חלביים == @ 15. טיפול בעודפי חומרי גלם חלביים שבמלאי או בעודפי חלב : (א) ראתה מועצת החלב כי כמות חומרי הגלם החלביים שבמלאי הענפי או כמות החלב חורגת, או צפויה לחרוג, באופן ניכר מהכמות הנדרשת לצורכי משק החלב, רשאית היא להורות על הפעולות האלה: :: (1) מכירה למפעלים; :: (2) יצוא; :: (3) ייבוש או חיבוץ; :: (4) השמדה; ואולם הוראה על השמדה של חלב גולמי תינתן רק באישור ועדת מכסות לפי [[סעיף 9 לחוק]]. : (ב) מועצת החלב בהחלטתה לפי תקנת משנה (א) תביא בחשבון את הצורך להשאת תשואה מרבית בעד החלב הגולמי או חומרי הגלם החלביים שלגביהם בוצעו הפעולות שפורטו [[בתקנה האמורה]] ובהתחשב בסוגי הכשרות השונים. @ 16. תוכנית שבועית לייבוש חלב במיתקן ייבוש : (א) תוכנית שבועית לייבוש חלב תיעשה מדי שבוע ביום העבודה האחרון של אותו שבוע בעבור השבוע העוקב, כמפורט להלן: :: (1) אם ברצונה של מחלבה קולטת להעביר חלב גולמי לייבוש, עליה למסור למנהל ולמיתקן הייבוש, עד השעה 10:00 ביום חמישי או ביום העבודה האחרון באותו שבוע, המוקדם שבהם, את כמויות החלב שהיא מבקשת להעביר למיתקן הייבוש בשבוע שאחריו; :: (2) מיתקן ייבוש יעביר למנהל תוכנית עבודה שבועית לקליטה של חלב, בהתאם לנמסר לו לפי פסקה (1); :: (3) המנהל יבדוק את התוכנית שהועברה אליו לפי פסקה (2), ורשאי הוא לאשרה או לדרוש כי ייערכו בה שינויים כתנאי לאישורה, בהתחשב בהיקף הביקוש של המחלבות לחלב גולמי וביכולתו של מיתקן הייבוש לקלוט את החלב; :: (4) מיתקן ייבוש יודיע לכל מחלבה קולטת שהעבירה בקשה כאמור בפסקה (1), אם ניתן לקלוט את החלב בהיקף מלא או חלקי ומהו המועד המדויק לקליטתו. : (ב) מיתקן ייבוש יקלוט חלב רק לפי תוכנית שאישר המנהל כאמור בתקנת משנה (א), אלא אם כן ניתן לו אישור מראש ובכתב מאת המנהל לשינוי מהתוכנית שאושרה. : (ג) על אף האמור בתקנת משנה (ב), מיתקן ייבוש אינו נדרש לקבל את אישור המנהל לקליטת חלב אם השינוי מהתוכנית שאושרה הוא בשיעור של עד 10 אחוזים מהיקף קליטת החלב שאישר המנהל, ובלבד שידווח על השינוי בדוח לפי [[תקנה 4(א)]]. : (ד) בפעולתו לפי תקנות אלה, יפעל מיתקן הייבוש בתום לב, בהגינות, בלא הפליה ומשיקולים ענייניים. @ 17. העברת חלב ממחלבה למיתקן ייבוש : (א) מחלבה תעביר חלב למיתקן הייבוש בהתאם לתוכנית שאושרה כאמור [[בתקנה 16]]. : (ב) המחלבה תישא בעלויות ההובלה של החלב למיתקן הייבוש. : (ג) בעד חלב שהעבירה מחלבה למיתקן הייבוש, זכאית המחלבה לקבל ממיתקן הייבוש חומרי גלם חלביים, בכמות שוות ערך לכמות החלב שהעבירה לייבוש, ובאותם אחוזי שומן. == פרק ו': הוראות שונות == @ 18. קליטת חלב עודף במחלבה : (א) לא תקלוט מחלבה חלב עודף אלא על פי היתר לפי [[תקנה 7]], ובהתאם לתנאיו. : (ב) המחלבה תנהל שני חשבונות: האחד לחלב במכסה בהתאם להתפלגות והשני לחלב עודף. @ 19. חובת ביצוע : מחלבה תפעל בהתאם להוראות המנהל שניתנו לפי תקנות אלה, ואם הוגשה השגה - בהתאם להחלטת ועדת ההשגות. @ 20. השגה : (א) הרואה את עצמו נפגע מהוראה של המנהל לפי [[תקנות 5]], [[7]], [[8]], [[10]], [[12]], [[13]], [[14]] [[או 16]], רשאי להגיש השגה לוועדת השגות המונה שלושה חברים; שני נציגי השר בוועדת המכסות ויושב ראש מועצת החלב שהוא יהיה יושב ראש הוועדה. : (ב) השגה כאמור בתקנת משנה (א), תוגש בתוך 30 ימים מיום שנמסרה למשיג הוראת המנהל מושא ההשגה או מיום שנודע לו עליה, המוקדם שבהם. : (ג) על אף האמור בתקנת משנה (ב), השגה, כאמור בתקנת משנה (א), לעניין הוראה שהתקבלה לפי [[תקנות 13]], [[14]] [[או 16]], תוגש בתוך שני ימי עבודה מיום שנמסרה למשיג הוראת המנהל מושא ההשגה או מיום שנודע לו עליה, המוקדם שבהם; ועדת ההשגות תחליט בהשגה כאמור בתוך שני ימי עבודה מהיום שהוגשה; הוגשה השגה במועד, ביצוע ההוראה יידחה עד לאחר קבלת החלטת ועדת ההשגות. : (ד) מניין חוקי של ישיבות ועדת ההשגה הוא שני חברים, ובלבד שכל חברי הוועדה זומנו לישיבה. @ 21. סודיות : (א) עובדי מועצת החלב ובעלי תפקיד בה ישמרו בסוד ולא יעבירו לאחר כל מידע או מסמך שנמסר בהתאם לתקנות אלה, אלא במידה הנדרשת לביצוע הוראות לפי [[החוק]] ובכפוף להוראות כל דין או על פי צו בית משפט. : (ב) תקנת משנה (א) אינה חלה על העברת מידע מצרפי שאין בו כדי לזהות אדם מסוים. @ 22. בחינה תקופתית ראשונה : בחינה תקופתית ראשונה של תקנות אלה, לפי [[סעיף 24 לחוק עקרונות האסדרה]], תתבצע בתום עשר שנים מיום תחילתן. == פרק ז': תחילה, הוראת מעבר והוראת שעה == @ 23. תחילה : תחילתן של תקנות אלה ביום 1 בחודש שלאחר פרסומן. @ 24. הוראות מעבר : (א) על אף האמור [[בתקנה 3]], דיווח שנתי למנהל לשנת 2026 יכלול נתונים ביחס לתקופה הקודמת לתחילת תוקפן של תקנות אלה לפי הנתונים המצויים ברשות המדווח או מוסר המידע, לפי העניין. : (ב) לגבי שנת 2026, מחלבה תכלול במידע החודשי ליצרן את המפורט [[בתקנה 11(3)]] בהתאם לנתונים המצויים ברשותה. : (ג) מחלבה קולטת שקלטה חלב גולמי מיצרן במועד תחילתן של תקנות אלה, יראו אותה כבעלת היתר לפי [[תקנה 7]], עד ליום כ"א בטבת התשפ"ז (31 בדצמבר 2026), כל עוד לא התקיימו בה הנסיבות האמורות [[בתקנה 7(ד) או (ה)]]. : (ד) יראו את ההודעה על הצמדת יצרן למחלבה קולטת שנכללה בהודעה האחרונה שנשלחה ליצרן טרם תחילתן של תקנות אלה, על אודות המכסה לפי [[תקנה 8(א) לתקנות קביעת מכסות]], כהוראה של המנהל על הצמדת יצרן לפי [[תקנה 8]], ויחולו על היצרן הוראות תקנה זו. @ 25. הוראת שעה : ((הנוסח שולב [[בתוספת הראשונה]] כהוראת שעה עד שנת 2031.)) == תוספת ראשונה == ==== ((([[ההגדרה "התפלגות" שבתקנה 1]] [[ותקנה 11]]))) ==== @ 1. : התפלגות ייצור חלב בקר היא כמפורט בטבלה שלהלן: : {| style="table-layout: fixed; width: 100%;" ! {{מוקטן|טור א'}} {{ש}} חודש !! {{מוקטן|טור ב'}} {{ש}} אחוז ייצור חודשי !! {{מוקטן|טור ג'}} {{ש}} אחוז ייצור מצטבר |- | ינואר || 8.46 || 8.46 |- | פברואר || 7.73 || 16.19 |- | מרץ || 8.87 || 25.06 |- | אפריל || 8.68 || 33.74 |- | מאי || 9.07 || 42.81 |- | יוני || 8.48 || 51.29 |- | יולי || 8.37 || 59.66 |- | אוגוסט || 8.03 || 67.69 |- | ספטמבר || 7.66 || 75.35 |- | אוקטובר || 8.05 || 83.40 |- | נובמבר || 8.00 || 91.40 |- | דצמבר || 8.60 || 100((.00)) |} @ 1א. : (((הוראת שעה עד יום 31.12.2031):)) : על אף האמור [[בפרט 1]], התפלגות ייצור חלב בקר לגבי יצרני חלב בקר שהרפתות שלהם נמצאות בכל אחד מהיישובים המצוינים [[בפרט 1ב]], היא כמפורט בטבלה שלהלן: : {| style="table-layout: fixed; width: 100%;" ! {{מוקטן|טור א'}} {{ש}} חודש !! {{מוקטן|טור ב'}} {{ש}} אחוז ייצור חודשי !! {{מוקטן|טור ג'}} {{ש}} אחוז ייצור מצטבר |- | ינואר || 9.43 || 9.43 |- | פברואר || 8.86 || 18.29 |- | מרץ || 10.00 || 28.29 |- | אפריל || 9.39 || 37.68 |- | מאי || 9.21 || 46.89 |- | יוני || 8.37 || 55.26 |- | יולי || 7.96 || 63.22 |- | אוגוסט || 6.77 || 69.99 |- | ספטמבר || 5.95 || 75.94 |- | אוקטובר || 6.87 || 82.81 |- | נובמבר || 7.90 || 90.71 |- | דצמבר || 9.29 || 100.00 |} @ 1ב. : (((הוראת שעה עד יום 31.12.2031):)) : רשימת היישובים: אלמוג, אפיקים, אשדות יעקב מאוחד, בית זרע, גינוסר, דגניה א', דגניה ב', קיבוץ כינרת, מסילות, נווה אור, נווה איתן, עין הנצי"ב, קליה, רשפים, שדה אליהו, שדמות מחולה, שלוחות, שער הגולן, בקעות, יוטבתה, סמר, יהל, נווה חריף, לוטן, פארן או עידן. @ 2. : התפלגות ייצור חלב צאן (כבשים ועיזים) היא כמפורט בטבלה שלהלן: : {| style="table-layout: fixed; width: 100%;" ! {{מוקטן|טור א'}} {{ש}} חודש !! {{מוקטן|טור ב'}} {{ש}} אחוז ייצור חודשי !! {{מוקטן|טור ג'}} {{ש}} אחוז ייצור מצטבר |- | ינואר || 8.49 || 8.49 |- | פברואר || 7.69 || 16.18 |- | מרץ || 8.49 || 24.67 |- | אפריל || 8.22 || 32.89 |- | מאי || 8.49 || 41.38 |- | יוני || 8.22 || 49.60 |- | יולי || 8.49 || 58.09 |- | אוגוסט || 8.49 || 66.58 |- | ספטמבר || 8.22 || 74.80 |- | אוקטובר || 8.49 || 83.29 |- | נובמבר || 8.22 || 91.51 |- | דצמבר || 8.49 || 100((.00)) |} == תוספת שנייה == ==== ((([[ההגדרה "קבוצות מוצרים" שבתקנה 1]]))) ==== : {| style="width: 100%;" ! מספר סידורי !! קבוצת מוצרים |- <עוגן פרט 1> | 1 || חלב שתייה שהוא מוצר חלב בפיקוח מחיר |- <עוגן פרט 2> | 2 || חלב שתייה שהוא אינו מוצר חלב בפיקוח מחיר |- <עוגן פרט 3> | 3 || משקאות חלב |- <עוגן פרט 4> | 4 || תוצרת ניגרת (לבן, יוגורט, שמנת) |- <עוגן פרט 5> | 5 || מעדנים, ובכלל זה יוגורט עם תוספות |- <עוגן פרט 6> | 6 || גבינות רכות |- <עוגן פרט 7> | 7 || גבינות רכות לחיתוך |- <עוגן פרט 8> | 8 || גבינות קשות ומותכות |- <עוגן פרט 9> | 9 || חמאה וסמנה |- <עוגן פרט 10> | 10 || אבקת חלב כחוש |} == תוספת שלישית == ==== ((([[תקנה 2(ב)(2)]]))) ==== : {| style="table-layout: fixed; width: 100%;" ! טווח שיעור השומן קבוצות מוצרים לפי מספרם [[בתוספת השנייה]] !! טווח 1 באחוזים !! טווח 2 באחוזים !! טווח 3 באחוזים !! טווח 4 באחוזים !! טווח 5 באחוזים |- | [[$ תוספת שניה|1]], [[$ תוספת שניה|2]], [[$ תוספת שניה|3]] || מ-0 ונמוך מ-2 || מ-2 ונמוך מ-4 || 4 ומעלה || - || - |- | [[$ תוספת שניה|4]], [[$ תוספת שניה|5]] || מ-0 ונמוך מ-3 || מ-3 ונמוך מ-5 || מ-5 ונמוך מ-11 || מ-11 ונמוך מ-16 || 16 ומעלה |- | [[$ תוספת שניה|6]], [[$ תוספת שניה|7]] || מ-0 ונמוך מ-5 || מ-5 ונמוך מ-10 || מ-10 ונמוך מ-16 || 16 ומעלה || |- | [[$ תוספת שניה|8]] || מ-0 ונמוך מ-10 || מ-10 ונמוך מ-20 || מ-20 ונמוך מ-31 || 31 ומעלה || |} <פרסום> י"א בסיוון התשפ"ו (27 במאי 2026) <חתימה> אבי דיכטר שר החקלאות וביטחון המזון 9s2uvi1657mfncxu3bm41bb7xxnq6ds 0 1744167 3019976 3019443 2026-06-14T23:01:31Z OpenLawBot 8112 [3019944] ת"ט 3019976 wikitext text/x-wiki {{ח:התחלה}} {{ח:כותרת|תקנות תכנון משק החלב (הוראות לעניין הסדרת ייצור, שיווק וויסות של חלב), התשפ״ו–2026}} {{ח:פתיח-התחלה}} {{ח:תיבה|ק״ת תשפ״ו, 2198א|תקנות תכנון משק החלב (הוראות לעניין הסדרת ייצור, שיווק וויסות של חלב)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12423.pdf}}, {{ח:תיבה|2216|ת״ט|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12425.pdf}}. {{ח:סוגר}} {{ח:מפריד}} {{ח:מבוא}} בתוקף סמכותי לפי {{ח:חיצוני|חוק תכנון משק החלב#סעיף 12|סעיפים 12(ב)}} {{ח:חיצוני|חוק תכנון משק החלב#סעיף 38|ו־38}} {{ח:חיצוני|חוק תכנון משק החלב|לחוק תכנון משק החלב, התשע״א–2011}} (להלן – החוק), ולעניין {{ח:פנימי|סעיף 22|תקנה 22}} – לפי {{ח:חיצוני|חוק עקרונות האסדרה#סעיף 24|סעיף 24 לחוק עקרונות האסדרה, התשפ״ב–2021}} (להלן – חוק עקרונות האסדרה), בהתייעצות עם מועצת החלב ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה: {{ח:סוגר}} {{ח:מפריד}} {{ח:קטע2||תוכן עניינים}} <div class="law-toc"> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק א|פרק א׳: הגדרות}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ב|פרק ב׳: ניהול רישום נתונים בידי מחלבה וחובות הדיווח שלה}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ג|פרק ג׳: קליטת חלב גולמי מיצרני חלב על ידי מחלבות}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ד|פרק ד׳: דרכי ויסות כמויות החלב במשק}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ה|פרק ה׳: דרכי טיפול בעודפי חלב או בעודפי חומרי גלם חלביים}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ו|פרק ו׳: הוראות שונות}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|פרק ז|פרק ז׳: תחילה, הוראת מעבר והוראת שעה}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|תוספת 1|תוספת ראשונה}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|תוספת 2|תוספת שנייה}}</div> <div class="law-toc-2">{{ח:פנימי|תוספת 3|תוספת שלישית}}</div> </div> {{ח:קטע2|פרק א|פרק א׳: הגדרות}} {{ח:סעיף|1|הגדרות}} {{ח:ת}} בתקנות אלה – {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”אשכול“ – מחלבה או קבוצת מחלבות כפי שהורה המנהל לפי {{ח:פנימי|סעיף 13|תקנה 13}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”התפלגות“ – שיעור ייצור החלב החודשי או המצטבר, לפי העניין, מתוך המכסה, בכל אחד מחודשי השנה, וזאת לגבי חלב בקר או חלב צאן, לפי העניין, הכול כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”ועדת המכסות“ – כמשמעותה {{ח:חיצוני|חוק תכנון משק החלב#סעיף 5|בסעיף 5 לחוק}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מוצר חלב בפיקוח מחיר“ – מוצר כהגדרתו בצו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (מחירים מרביים למוצרי חלב), התשפ״ב–2022; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מחלבה מווסתת“ – מחלבה קולטת הקולטת חלב גולמי מיצרנים מעבר לצורכי הייצור שלה ומעבירה אותו למחלבות אחרות; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מחלבה קולטת“ – מחלבה שקיבלה היתר לפי {{ח:פנימי|סעיף 7|תקנה 7(א)}} לקלוט חלב גולמי מיצרן אחד או יותר; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מחלבה קטנה“ – מחלבה שקיבלה היתר לפי {{ח:פנימי|סעיף 7|תקנה 7(ב)}} לקלוט חלק ממכסת חלב של יצרן; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מיתקן ייבוש“ – מחלבה המפעילה מיתקן לייבוש חלב ולחיבוץ חמאה מחלב; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”המנהל“ – המנהל הכללי של מועצת החלב; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מפעל“ – מפעל מזון שאינו מחלבה, לרבות מפעל מזון לבעלי חיים; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”מקורות החלב“ – כמות החלב הצפויה שתשווק על ידי היצרנים לכל מחלבה באשכול; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עודפי חלב“ – חלב שלא יוצרו ממנו מוצרי חלב לשיווק בשוק המקומי; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”קבוצות מוצרים“ – מוצרי חלב בחלוקה לסוגים כמפורט {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת השנייה}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רישיון ייצור“ – רישיון ייצור כהגדרתו {{ח:חיצוני|חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון)|בחוק הגנה על בריאות הציבור (מזון), התשע״ו–2015}}; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”שימושים לחלב“ – היקף הייצור הצפוי בכל מחלבה באשכול; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תקנות קביעת מכסות“ – {{ח:חיצוני|תקנות תכנון משק החלב (קביעת מכסות חלב)|תקנות תכנון משק החלב (קביעת מכסות חלב), התשע״ד–2014}}. {{ח:קטע2|פרק ב|פרק ב׳: ניהול רישום נתונים בידי מחלבה וחובות הדיווח שלה}} {{ח:סעיף|2|ניהול רישום יומי ודיווח חודשי למנהל}} {{ח:תת|(א)}} מחלבה תנהל רישום יומי, בחלוקה לחלב בקר וחלב צאן, של הנתונים המפורטים להלן: {{ח:תתת|(1)}} נתוני קליטה – כמות החלב הגולמי שקלטה מכל יצרן או מחלבה, ובכלל זה שיעורי השומן והחלבון בחלב האמור; {{ח:תתת|(2)}} נתוני רכישה – כמות חומרי הגלם החלביים שרכשה, מייצור מקומי או מיבוא; {{ח:תתת|(3)}} נתוני ייצור – כמות חומרי הגלם החלביים שייצרה מהחלב הגולמי שקלטה כאמור בפסקה (1); {{ח:תתת|(4)}} נתוני שימוש – כמות החלב הגולמי וכמות חומרי הגלם שעשתה בהם שימוש לצורך ייצור מוצרי חלב; {{ח:תתת|(5)}} נתוני מכירה – כמות החלב הגולמי וכמות חומרי הגלם החלביים שמכרה וכן פירוט אם הם נמכרו ליצוא או לשוק המקומי ולמי נמכרו, למחלבה – בציון שמה או למפעל – בציון סוגו; {{ח:תתת|(6)}} נתוני קבוצת מוצרים – כמות מוצרי החלב שייצרה וכמות מוצרי החלב שבמלאי, לגבי כל אחת מקבוצת המוצרים; {{ח:תתת|(7)}} נתוני מיתקן ייבוש – כמות החלב הגולמי שהעבירה למיתקן ייבוש, וכמויות חומרי הגלם החלביים שנזקפו לזכותה בשל כך, לפי {{ח:פנימי|סעיף 17|תקנה 17(ג)}}; {{ח:תתת|(8)}} נתוני שיווק מוצרים – כמות מוצרי החלב ששווקו לאחר שיוצרו על ידה, ונעשה בתהליך הייצור שלהם שימוש בחומרי גלם חלביים או בחלב מייצור מקומי, וכן פירוט אם שווקו ליצוא או לשוק המקומי, לגבי כל אחת מקבוצות המוצרים. {{ח:תת|(ב)}} מחלבה תמסור למנהל, באופן מקוון, דיווח חודשי עד 15 בכל חודש, לגבי החודש הקודם לחודש שבו היא מוסרת דיווח כאמור; הדיווח החודשי יכלול את כל אלה: {{ח:תתת|(1)}} פרטי הזיהוי של המחלבה; {{ח:תתת|(2)}} סיכום הנתונים המפורטים בתקנת משנה (א); לעניין סיכום נתוני שיווק מוצרים לפי תקנת משנה (א)(8) – הדיווח יכלול סיכום לגבי כל אחת מקבוצת המוצרים בחלוקת משנה לפי טווח שיעור השומן {{ח:פנימי|תוספת 3|שבתוספת השלישית}}. {{ח:סעיף|3|דיווח שנתי למנהל}} {{ח:ת}} מחלבה תמסור למנהל, עד יום 31 במרץ בכל שנה, דוח שנתי המסכם את השנה הקודמת לשנה שבה היא מוסרת את הדוח האמור; הדוח השנתי יכלול את פרטי הזיהוי של המחלבה ונתונים על כמות חומרי הגלם החלביים שהמחלבה החזיקה במלאי בתום השנה, ולגבי מחלבה קולטת או מחלבה קטנה – גם נתונים על כמויות החלב שקלטה מיצרנים במהלך השנה; לדוח יצורף אישור רואה חשבון בדבר הנתונים הכלולים בו. {{ח:סעיף|4|דיווח של מיתקן ייבוש למנהל}} {{ח:תת|(א)}} מיתקן ייבוש ימסור למנהל דוח שבועי שיכלול את פרטי הזיהוי של מיתקן הייבוש, פירוט בדבר מלאי אבקת החלב בתחילת שבוע העבודה ובסופו וכן פירוט בדבר סוג הכשרות והמועד האחרון לשימוש של כל אבקת החלב שלגביה פירט מלאי כאמור. {{ח:תת|(ב)}} דוח שבועי כאמור בתקנת משנה (א), יימסר עד ליום העבודה השני בשבוע העוקב לשבוע שאליו מתייחס הדוח. {{ח:תת|(ג)}} מיתקן ייבוש ימסור למנהל דוח חודשי, עד 15 בכל חודש לגבי החודש הקודם לחודש שבו הוא מוסר את הדוח; דוח כאמור יכלול את פרטי הזיהוי של מיתקן הייבוש, פירוט בדבר מלאי חומרי הגלם החלביים ביום העבודה האחרון של החודש שלגביו נמסר הדיווח ופירוט בדבר סוג הכשרות של כל חומר גלם שלגביו פירט מלאי כאמור וכן את כמות חומרי הגלם החלביים שמיתקן הייבוש זוקף לזכותה של כל מחלבה לפי {{ח:פנימי|סעיף 17|תקנה 17(ג)}}. {{ח:סעיף|5|סמכות המנהל לדרוש דיווחים נוספים}} {{ח:ת}} המנהל, באישור מועצת החלב ומנימוקים מיוחדים שיירשמו, רשאי להורות למחלבה מסוימת או למיתקן ייבוש מסוים למסור לו דיווחים נוספים בעניין כמויות ייצור, שיווק ומלאי של חלב גולמי, חומרי גלם חלביים ומוצרי חלב, באופן ובמועד שיורה ואשר יש בהם כדי להבטיח את ביצוען של תקנות אלה. {{ח:סעיף|6|עדכוני המנהל הנמסרים למועצת החלב}} {{ח:תת|(א)}} המנהל יעדכן את מועצת החלב, בתחילת כל רבעון לפחות, על כמות חומרי הגלם החלביים שבמלאי ועל תחזיות השימוש במלאי לפי סוגי הכשרות השונים. {{ח:תת|(ב)}} המנהל יעדכן את מועצת החלב, בחודשים אפריל ואוקטובר של כל שנה, בדבר נתונים מצרפיים של ייצור חלב גולמי ובדבר נתוני שיווק של חלב. {{ח:תת|(ג)}} המנהל ימסור למועצת החלב עדכון שנתי, עד יום 30 באפריל של השנה העוקבת לשנה שלגביה נמסר העדכון השנתי; העדכון יכלול, בין השאר, נתונים מצרפיים על כמות של חלב שהושמד, של חלב עודף, של עודפי חלב במכסה ושל חומרי גלם חלביים ששווקו למפעלים וליצוא. {{ח:תת|(ד)}} עדכונים לפי תקנה זו ייעשו על בסיס הדיווחים שקיבל המנהל מהמחלבות וממיתקן הייבוש לפי תקנות אלה וכן על בסיס כל מידע נוסף שברשותו. {{ח:קטע2|פרק ג|פרק ג׳: קליטת חלב גולמי מיצרני חלב על ידי מחלבות}} {{ח:סעיף|7|היתר קליטת חלב מיצרן}} {{ח:תת|(א)}} מחלבה המבקשת לקלוט את מלוא מכסתו של יצרן אחד או יותר תפנה למנהל לקבלת היתר לכך; מנהל ייתן היתר למחלבה המבקשת כאמור, ובלבד שיש ברשותה רישיון ייצור וכן יש לה הציוד והמיתקנים הנדרשים לקליטת חלב כאמור. {{ח:תת|(ב)}} המנהל רשאי, לפי בקשת מחלבה שאינה מחלבה קולטת ושהחלב הנדרש לצורך פעילותה השוטפת הוא בהיקף של עד 200,000 ליטרים או היקף רחב יותר, לפי בקשתה, אם אישר זאת המנהל, בהסכמת יושב ראש מועצת החלב, ובלבד שההיקף האמור לא יעלה על היקף המכסה הקטנה ביותר שקבעה ועדת המכסות ליצרנים לפי {{ח:חיצוני|תקנות תכנון משק החלב (קביעת מכסות חלב)#סעיף 4|תקנה 4 לתקנות קביעת מכסות}} (להלן – ההיקף הנדרש לצורך הפעילות השוטפת), לתת למחלבה כאמור היתר לקליטת חלק מהיקף מכסתו של יצרן המוצמד למחלבה קולטת לפי {{ח:פנימי|סעיף 8|תקנה 8(א)(1) עד (3)}}, בהיקף שאינו עולה על ההיקף הנדרש לצורך פעולתה השוטפת, אם השתכנע, בין השאר, כי הדבר נדרש כלכלית או תפעולית למחלבה המבקשת, ובלבד שיש ברשותה רישיון ייצור, ציוד ומיתקנים הנדרשים לקליטת חלב כאמור, והחלב ישמש אותה בלבד. {{ח:תת|(ג)}} המנהל רשאי לקבוע תנאים בהיתר כאמור בתקנות משנה (א) ו־(ב). {{ח:תת|(ד)}} מחלבה לא תקלוט חלב גולמי מיצרן אלא אם כן קיבלה היתר מחלבה קולטת או היתר מחלבה קטנה לפי תקנות משנה (א) או (ב), ובהתאם לתנאי ההיתר ובכלל זה הודעה למחלבה לפי {{ח:פנימי|סעיף 9|תקנה 9(ב)}}. {{ח:תת|(ה)}} המנהל רשאי לבטל, להתלות או לשנות היתר שניתן למחלבה קולטת או למחלבה קטנה לפי תקנות משנה (א) או (ב), אם מצא שהיא הפרה חובה מחובותיה לפי {{ח:חיצוני|חוק תכנון משק החלב|החוק}}, פועלת שלא בהתאם לתנאי ההיתר, או שלא מתקיימים בה התנאים הנדרשים למתן ההיתר; המנהל לא יחליט על ביטול ההיתר, התלייתו או שינויו כאמור אלא לאחר שנתן למחלבה הקולטת או למחלבה קטנה, לפי העניין, הזדמנות לטעון את טענותיה, 30 ימים לפחות לפני קבלת החלטתו. {{ח:תת|(ו)}} מחלבה קולטת או מחלבה קטנה, לפי העניין, שהפסיקה לקלוט חלב מיצרנים, תודיע על כך למנהל; המנהל יבטל את ההיתר שניתן לה. {{ח:סעיף|8|הצמדת יצרן}} {{ח:תת|(א)}} המנהל יורה על הצמדת יצרן למחלבה קולטת או למחלבה קטנה, לפי העניין, באחד מהמקרים המפורטים להלן, ובלבד שהתקיימו לגביו התנאים המפורטים לצידו: {{ח:תתת|(1)}} יצרן שהוקצתה לו מכסה לראשונה – אם הגיש למנהל, לפני תחילת ייצור החלב, הודעה בדבר התקשרות עם מחלבה קולטת לשיווק חלב גולמי, וצירף להודעה את הסכמתה של המחלבה האמורה; {{ח:תתת|(2)}} יצרן שמבקש לשנות הצמדה לפני תחילתה של שנת כספים – אם הגיש עד יום 31 באוקטובר הודעה למנהל בדבר התקשרות לשיווק חלב גולמי עם מחלבה קולטת אחרת לשנת הכספים העוקבת וצירף לה את ההסכמה של המחלבה הקולטת האחרת; {{ח:תתת|(3)}} יצרן שמבקש לשנות הצמדה במהלכה של שנת כספים – אם הגיש למנהל הודעה בדבר התקשרות לשיווק חלב גולמי עם מחלבה קולטת אחרת לשנת הכספים האמורה וצירף לה את הסכמת שתי המחלבות הקולטות הנוגעות לעניין; {{ח:תתת|(4)}} יצרן שמבקש להצמיד חלק ממכסתו למחלבה קטנה – אם הגיש למנהל הודעה בדבר התקשרות לשיווק חלב גולמי עם מחלבה קטנה במועדים ובתנאים המפורטים בפסקאות (1) עד (3), ובלבד שלא יוצמד יצרן ליותר ממחלבה קטנה אחת. {{ח:תת|(ב)}} יצרן ומחלבה קולטת או מחלבה קטנה, לפי העניין, לא יתקשרו בהסכם התקשרות לשיווק חלב גולמי לתקופה העולה על שלוש שנים כאמור {{ח:חיצוני|חוק תכנון משק החלב#סעיף 12|בסעיף 12(ב)(2) לחוק}}; יצרן ומחלבה קולטת או מחלבה קטנה, לפי העניין, רשאים להתקשר בהסכם התקשרות לשיווק חלב גולמי לתקופות נוספות, ובלבד שמשכה של כל תקופה נוספת לא יעלה על האמור; הסכם התקשרות לשיווק חלב גולמי יסתיים ביום 31 בדצמבר. {{ח:תת|(ג)}} יצרן לא ישווק חלב גולמי אלא למחלבה קולטת או למחלבה קטנה שאליה הוצמד לפי תקנה זו או לפי {{ח:פנימי|סעיף 10|תקנה 10}}. {{ח:סעיף|9|הודעות המנהל על הצמדה}} {{ח:תת|(א)}} המנהל ישלח ליצרן הודעה על הצמדה למחלבה קולטת כאמור {{ח:פנימי|סעיף 8|בתקנה 8(א)(1) עד (3)}}; הודעה כאמור תיכלל בהודעה ליצרן על אודות המכסה לפי {{ח:חיצוני|תקנות תכנון משק החלב (קביעת מכסות חלב)#סעיף 8|תקנה 8(א) לתקנות קביעת מכסות}}. {{ח:תת|(ב)}} המנהל ישלח לכל אחת מהמחלבות הקולטות, מדי שנה, הודעה שבה יפרט את שמות היצרנים שהוצמדו אליה לפי {{ח:פנימי|סעיף 8|תקנה 8(א)(1) עד (3)}} ואת היקף מכסתם. {{ח:תת|(ג)}} הוצמדה חלק ממכסתו של יצרן למחלבה קטנה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 8|בתקנה 8(א)(4)}}, המנהל ישלח – {{ח:תתת|(1)}} הודעה ליצרן על הצמדה למחלבה קטנה; {{ח:תתת|(2)}} הודעה למחלבה הקטנה על הצמדה ליצרן; {{ח:תתת|(3)}} הודעה למחלבה הקולטת שאליה מוצמד היצרן בדבר ההצמדה של היצרן למחלבה קטנה; {{ח:תתת|(4)}} אחת לרבעון, למחלבה הקולטת שאליה מוצמד היצרן, הודעה שבה יציין את היקף החלב הגולמי שהעביר היצרן למחלבה הקטנה שאליה הוצמד. {{ח:סעיף|10|הצמדה זמנית}} {{ח:תת|(א)}} יצרן שלא הוצמד למחלבה קולטת לפי {{ח:פנימי|סעיף 8|תקנה 8(א)(1) עד (3)}}, היות שלא קיבל הסכמה של מחלבה קולטת להתקשרות עימו, רשאי לפנות למנהל ולבקש הצמדה למחלבה מווסתת. {{ח:תת|(ב)}} הגיש יצרן בקשה לפי תקנת משנה (א), המנהל רשאי להורות על הצמדה זמנית של היצרן המבקש למחלבה מווסתת, בכפוף למפורט בתקנת משנה (ה), ובלבד שקודם שיורה כאמור ייתן למחלבה המווסתת הזדמנות לטעון את טענותיה בעניין; בהחלטתו יתחשב המנהל, בין השאר, בהיקף המכסה האישית של היצרן המבקש והשימושים לחלב של המחלבה המווסתת ובחלוקה מאוזנת של כמות החלב ומספר היצרנים בין המחלבות. {{ח:תת|(ג)}} הורה המנהל על הצמדה זמנית כאמור בתקנת משנה (ב), ישלח, בסמוך לכך, הודעה מנומקת ליצרן ולמחלבה המווסתת על החלטתו. {{ח:תת|(ד)}} תוקפה של הצמדה זמנית שהורה עליה המנהל כאמור בתקנת משנה (ב), יהיה – {{ח:תתת|(1)}} אם בוצעה במחצית הראשונה של השנה – עד סוף השנה שבה ניתנה ההוראה, לכל המאוחר, ולא ניתן לחדשה לשנה העוקבת; {{ח:תתת|(2)}} אם בוצעה במחצית השנייה של השנה – עד סוף השנה העוקבת לשנה שבה ניתנה ההוראה, לכל המאוחר, ולא ניתן לחדשה לשנה נוספת. {{ח:תת|(ה)}} המנהל לא יאשר בקשה להצמדה זמנית אלא בהתקיים כל אלה: {{ח:תתת|(1)}} היצרן עומד באותם התנאים שהמחלבה המווסתת דורשת מהיצרנים שצמודים אליה; {{ח:תתת|(2)}} המחלבה המווסתת קולטת חלב מיצרנים הנמצאים במרחק של עד 50 ק״מ מהיצרן המבקש. {{ח:סעיף|11|מסירת מידע חודשי ליצרן}} {{ח:ת}} מחלבה קולטת או מחלבה קטנה, לפי העניין, תעמיד לעיונו של כל יצרן המשווק לה חלב, עד 25 בחודש העוקב לחודש שלגביו ניתן המידע, את המידע המפורט להלן: {{ח:תת|(1)}} כמות החלב הכוללת שהעביר היצרן למחלבה קולטת בחודש שלגביו ניתן המידע, וכן פירוט מהי כמות החלב מתוך כמות החלב הכוללת האמורה שהעביר היצרן למחלבה קולטת לפי ההתפלגות החודשית המפורטת {{ח:פנימי|תוספת 1|בטור ב׳ שבתוספת הראשונה}}, ופירוט מהי כמות החלב מתוך כמות החלב הכוללת האמורה שהעביר היצרן למחלבה קולטת מעבר להתפלגות החודשית האמורה, אם ישנה; {{ח:תת|(2)}} שיעורי החלבון והשומן בכמות החלב הכוללת שקלטה מחלבה קולטת בחודש שלגביו ניתן המידע; {{ח:תת|(3)}} כמות החלב המצטברת שהעביר היצרן למחלבה קולטת מתחילת השנה עד לחודש שלגביו נמסר המידע, וכן פירוט מהי כמות החלב מתוך כמות החלב המצטברת האמורה שהעביר היצרן למחלבה הקולטת לפי ההתפלגות המצטברת המפורטת {{ח:פנימי|תוספת 1|בטור ג׳ שבתוספת הראשונה}}, ופירוט מהי כמות החלב מתוך כמות החלב המצטברת שהעביר היצרן למחלבה הקולטת מעבר להתפלגות המצטברת האמורה, אם ישנה; {{ח:תת|(4)}} התשלום המשולם ליצרן בעד החלב ששיווק למחלבה הקולטת בחודש שלגביו ניתן המידע, ואופן חישובו, כמפורט להלן: {{ח:תתת|(א)}} התשלום החודשי בעד חלב במכסה וחלב עודף; {{ח:תתת|(ב)}} ניכויים או תוספות בעד איכות החלב ששווק למחלבה; {{ח:תתת|(ג)}} ניכויים בשל היטלים שעל היצרן לשלם למועצת החלב לפי {{ח:חיצוני|חוק תכנון משק החלב|החוק}}. {{ח:קטע2|פרק ד|פרק ד׳: דרכי ויסות כמויות החלב במשק}} {{ח:סעיף|12|חלוקה לאשכולות}} {{ח:תת|(א)}} המנהל יחלק את המחלבות לאשכולות, כך שבכל אשכול תהיה מחלבה מווסתת אחת; חלוקה כאמור תתבצע לפי הערכת המנהל בדבר המקורות לחלב ובדבר השימושים לחלב ובמסגרתה המנהל יביא בחשבון, ככל הניתן, את המיקום הגאוגרפי של המחלבות. {{ח:תת|(ב)}} המנהל רשאי לשנות את הרכב האשכולות אם מצא שהדבר דרוש ליצירת איזון בין מקורות החלב לשימושים לחלב. {{ח:תת|(ג)}} מחלבה לא תמכור ולא תרכוש חלב ממחלבה שאינה באותו אשכול, אלא אם כן ניתן לה היתר לכך מהמנהל לאחר שהוא מצא שהדבר אינו פוגע באיזון בין מקורות החלב לשימושים בחלב באשכולות האמורים. {{ח:סעיף|13|הוראה בדבר העברת חלב בין מחלבות}} {{ח:תת|(א)}} ראה המנהל כי קיים או צפוי מחסור בחלב גולמי או חומרי גלם חלביים לגבי השימושים לחלב באשכול מהאשכולות השונים, והתקיים האמור בתקנ{{ח:הערה|<s>ו</s>}}ת משנה (ג), רשאי הוא להורות למחלבה מווסתת להעביר חלב גולמי או חומרי גלם חלביים למחלבה מווסתת אחרת; בהוראה כאמור יפרט המנהל את כמות החלב וחומרי הגלם החלביים שיש להעביר ואת התקופה שבה יש להעבירם, והיא תתבסס על השימושים השוטפים של המחלבות בתקופה שבה לא היה מחסור בחלב גולמי, וכן סוגי הכשרות השונים של החלב ושל חומרי הגלם החלביים הדרושים למחלבות בהתבסס על השימושים השוטפים כאמור. {{ח:תת|(ב)}} ראה המנהל כי קיים או צפוי מחסור בחלב גולמי או בחומרי גלם חלביים, והתקיים האמור בתקנות משנה (ג), וכי המחסור אינו מאוזן בין המחלבות באשכול, הוא רשאי להורות למחלבה מווסתת להעביר חלב גולמי או חומרי גלם חלביים למחלבה אחת או יותר באשכול שלה; בהוראה כאמור יפרט המנהל את כמות החלב שיש להעביר ואת התקופה שבה יש להעבירו, והיא תתבסס על ההיצע הכולל של חלב גולמי, היקף הייצור של המחלבות באשכול, ורשאי הוא לתת עדיפות למחלבות חדשות או למחלבות בהיקפי ייצור קטנים. {{ח:תת|(ג)}} יושב ראש מועצת החלב יאשר, בהתאם לפנייה מנומקת בכתב של המנהל, כי קיים או צפוי מחסור בחלב גולמי או בחומרי גלם חלביים, כאמור בתקנת משנה (א) או (ב); אישור כאמור יינתן לתקופה של 14 ימים, ורשאי הוא להאריך את האישור בתקופות נוספות של 14 ימים כל אחת. {{ח:תת|(ד)}} מחלבה מווסתת שקיבלה חלב גולמי או חומרי גלם חלביים ממחלבה מווסתת אחרת לפי תקנת משנה (א), תשלם למחלבה המעבירה את התשלום שהיא הייתה משלמת ליצרן בעד חלב במכסה; לתשלום האמור יתווספו דמי טיפול והובלה המקובלים בענף בעד העלות של העברת החלב למחלבה. {{ח:סעיף|14|הבטחת אספקה של מוצר חלב בפיקוח מחיר}} {{ח:תת|(א)}} ראה המנהל כי קיים או צפוי מחסור מהותי ומתמשך באספקה סדירה של מוצר חלב בפיקוח מחיר שהוא חלב שתייה, ויושב ראש מועצת החלב אישר כי קיים או צפוי מחסור כאמור, רשאי הוא להורות על העברת חלב גולמי מכלל המחלבות המווסתות או חלקן, למחלבה אחת או יותר, אם מצא שהעברת החלב תביא לגידול בייצור חלב שתייה בפיקוח מחיר. {{ח:תת|(ב)}} במתן הוראה כאמור בתקנת משנה (א) יביא המנהל בחשבון את היקף השינוי בייצור השוטף של חלב בפיקוח מחיר של כל אחת מהמחלבות המווסתות בתקופת המחסור הקיימת או הצפויה ואת סך החלב הגולמי שכל מחלבה כאמור מפנה לייצור מוצרים שאינם חלב בפיקוח מחיר. {{ח:תת|(ג)}} לא ייתן המנהל הוראה כאמור בתקנת משנה (א), אלא אם כן המחלבה שצפויה לקבל את החלב הגולמי התחייבה לייצר, נוסף על הייצור השוטף המבוצע על ידה של חלב שתייה בפיקוח מחיר, חלב שתייה בפיקוח מחיר מהחלב הגולמי שיועבר אליה. {{ח:תת|(ד)}} לא ייתן המנהל הוראה כאמור בתקנת משנה (א) למחלבה מווסתת שהתחייבה כי במקום העברת החלב הגולמי היא תגדיל את היקף ייצור חלב השתייה בפיקוח מחיר בהיקף החלב הגולמי שהיא נדרשה להעביר. {{ח:תת|(ה)}} הוראה לפי תקנה זו תהיה מנומקת ותינתן למחלבות המווסתות בכתב; הוראה כאמור תינתן בכל פעם לתקופה שאינה עולה על 7 ימים, לגבי השבוע העוקב לשבוע שבו התקבלה ההוראה; המנהל רשאי לחזור ולתת הוראה כאמור אם ממשיכים להתקיים התנאים למתן ההוראה. {{ח:תת|(ו)}} מחלבה שקיבלה חלב גולמי מהמחלבות המווסתות, על פי הוראת המנהל, תשלם להן את המחיר שהיא הייתה משלמת ליצרן בעבור חלב במכסה; למחיר האמור יתווספו דמי טיפול והובלה המקובלים בענף בעד עלויות העברת החלב למחלבה. {{ח:תת|(ז)}} המנהל, באישור השר, רשאי להורות בהחלטה מנומקת על העברת חלב גולמי בהתאם להוראות תקנה זו אם קיים או צפוי מחסור מהותי ומתמשך באספקה סדירה של מוצר חלב בפיקוח מחיר שאינו חלב שתייה; השר יביא בחשבון שיקולים כמפורט בתקנת משנה (ב). {{ח:תת|(ח)}} לעניין תקנה זו, ”מחסור מהותי ומתמשך“ – ירידה של 10 אחוזים או יותר בהיקף הייצור בשבוע מסוים, של מוצר החלב שבפיקוח מחיר, בהשוואה לממוצע הייצור השבועי ב־8 השבועות שקדמו לו או בהשוואה לשבוע המקביל בשנה הקודמת. {{ח:קטע2|פרק ה|פרק ה׳: דרכי טיפול בעודפי חלב או בעודפי חומרי גלם חלביים}} {{ח:סעיף|15|טיפול בעודפי חומרי גלם חלביים שבמלאי או בעודפי חלב}} {{ח:תת|(א)}} ראתה מועצת החלב כי כמות חומרי הגלם החלביים שבמלאי הענפי או כמות החלב חורגת, או צפויה לחרוג, באופן ניכר מהכמות הנדרשת לצורכי משק החלב, רשאית היא להורות על הפעולות האלה: {{ח:תתת|(1)}} מכירה למפעלים; {{ח:תתת|(2)}} יצוא; {{ח:תתת|(3)}} ייבוש או חיבוץ; {{ח:תתת|(4)}} השמדה; ואולם הוראה על השמדה של חלב גולמי תינתן רק באישור ועדת מכסות לפי {{ח:חיצוני|חוק תכנון משק החלב#סעיף 9|סעיף 9 לחוק}}. {{ח:תת|(ב)}} מועצת החלב בהחלטתה לפי תקנת משנה (א) תביא בחשבון את הצורך להשאת תשואה מרבית בעד החלב הגולמי או חומרי הגלם החלביים שלגביהם בוצעו הפעולות שפורטו {{ח:חיצוני|חוק תכנון משק החלב#סעיף 9|בתקנה האמורה}} ובהתחשב בסוגי הכשרות השונים. {{ח:סעיף|16|תוכנית שבועית לייבוש חלב במיתקן ייבוש}} {{ח:תת|(א)}} תוכנית שבועית לייבוש חלב תיעשה מדי שבוע ביום העבודה האחרון של אותו שבוע בעבור השבוע העוקב, כמפורט להלן: {{ח:תתת|(1)}} אם ברצונה של מחלבה קולטת להעביר חלב גולמי לייבוש, עליה למסור למנהל ולמיתקן הייבוש, עד השעה 10:00 ביום חמישי או ביום העבודה האחרון באותו שבוע, המוקדם שבהם, את כמויות החלב שהיא מבקשת להעביר למיתקן הייבוש בשבוע שאחריו; {{ח:תתת|(2)}} מיתקן ייבוש יעביר למנהל תוכנית עבודה שבועית לקליטה של חלב, בהתאם לנמסר לו לפי פסקה (1); {{ח:תתת|(3)}} המנהל יבדוק את התוכנית שהועברה אליו לפי פסקה (2), ורשאי הוא לאשרה או לדרוש כי ייערכו בה שינויים כתנאי לאישורה, בהתחשב בהיקף הביקוש של המחלבות לחלב גולמי וביכולתו של מיתקן הייבוש לקלוט את החלב; {{ח:תתת|(4)}} מיתקן ייבוש יודיע לכל מחלבה קולטת שהעבירה בקשה כאמור בפסקה (1), אם ניתן לקלוט את החלב בהיקף מלא או חלקי ומהו המועד המדויק לקליטתו. {{ח:תת|(ב)}} מיתקן ייבוש יקלוט חלב רק לפי תוכנית שאישר המנהל כאמור בתקנת משנה (א), אלא אם כן ניתן לו אישור מראש ובכתב מאת המנהל לשינוי מהתוכנית שאושרה. {{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בתקנת משנה (ב), מיתקן ייבוש אינו נדרש לקבל את אישור המנהל לקליטת חלב אם השינוי מהתוכנית שאושרה הוא בשיעור של עד 10 אחוזים מהיקף קליטת החלב שאישר המנהל, ובלבד שידווח על השינוי בדוח לפי {{ח:פנימי|סעיף 4|תקנה 4(א)}}. {{ח:תת|(ד)}} בפעולתו לפי תקנות אלה, יפעל מיתקן הייבוש בתום לב, בהגינות, בלא הפליה ומשיקולים ענייניים. {{ח:סעיף|17|העברת חלב ממחלבה למיתקן ייבוש}} {{ח:תת|(א)}} מחלבה תעביר חלב למיתקן הייבוש בהתאם לתוכנית שאושרה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 16|בתקנה 16}}. {{ח:תת|(ב)}} המחלבה תישא בעלויות ההובלה של החלב למיתקן הייבוש. {{ח:תת|(ג)}} בעד חלב שהעבירה מחלבה למיתקן הייבוש, זכאית המחלבה לקבל ממיתקן הייבוש חומרי גלם חלביים, בכמות שוות ערך לכמות החלב שהעבירה לייבוש, ובאותם אחוזי שומן. {{ח:קטע2|פרק ו|פרק ו׳: הוראות שונות}} {{ח:סעיף|18|קליטת חלב עודף במחלבה}} {{ח:תת|(א)}} לא תקלוט מחלבה חלב עודף אלא על פי היתר לפי {{ח:פנימי|סעיף 7|תקנה 7}}, ובהתאם לתנאיו. {{ח:תת|(ב)}} המחלבה תנהל שני חשבונות: האחד לחלב במכסה בהתאם להתפלגות והשני לחלב עודף. {{ח:סעיף|19|חובת ביצוע}} {{ח:ת}} מחלבה תפעל בהתאם להוראות המנהל שניתנו לפי תקנות אלה, ואם הוגשה השגה – בהתאם להחלטת ועדת ההשגות. {{ח:סעיף|20|השגה}} {{ח:תת|(א)}} הרואה את עצמו נפגע מהוראה של המנהל לפי {{ח:פנימי|סעיף 5|תקנות 5}}, {{ח:פנימי|סעיף 7|7}}, {{ח:פנימי|סעיף 8|8}}, {{ח:פנימי|סעיף 10|10}}, {{ח:פנימי|סעיף 12|12}}, {{ח:פנימי|סעיף 13|13}}, {{ח:פנימי|סעיף 14|14}} {{ח:פנימי|סעיף 16|או 16}}, רשאי להגיש השגה לוועדת השגות המונה שלושה חברים; שני נציגי השר בוועדת המכסות ויושב ראש מועצת החלב שהוא יהיה יושב ראש הוועדה. {{ח:תת|(ב)}} השגה כאמור בתקנת משנה (א), תוגש בתוך 30 ימים מיום שנמסרה למשיג הוראת המנהל מושא ההשגה או מיום שנודע לו עליה, המוקדם שבהם. {{ח:תת|(ג)}} על אף האמור בתקנת משנה (ב), השגה, כאמור בתקנת משנה (א), לעניין הוראה שהתקבלה לפי {{ח:פנימי|סעיף 13|תקנות 13}}, {{ח:פנימי|סעיף 14|14}} {{ח:פנימי|סעיף 16|או 16}}, תוגש בתוך שני ימי עבודה מיום שנמסרה למשיג הוראת המנהל מושא ההשגה או מיום שנודע לו עליה, המוקדם שבהם; ועדת ההשגות תחליט בהשגה כאמור בתוך שני ימי עבודה מהיום שהוגשה; הוגשה השגה במועד, ביצוע ההוראה יידחה עד לאחר קבלת החלטת ועדת ההשגות. {{ח:תת|(ד)}} מניין חוקי של ישיבות ועדת ההשגה הוא שני חברים, ובלבד שכל חברי הוועדה זומנו לישיבה. {{ח:סעיף|21|סודיות}} {{ח:תת|(א)}} עובדי מועצת החלב ובעלי תפקיד בה ישמרו בסוד ולא יעבירו לאחר כל מידע או מסמך שנמסר בהתאם לתקנות אלה, אלא במידה הנדרשת לביצוע הוראות לפי {{ח:חיצוני|חוק תכנון משק החלב|החוק}} ובכפוף להוראות כל דין או על פי צו בית משפט. {{ח:תת|(ב)}} תקנת משנה (א) אינה חלה על העברת מידע מצרפי שאין בו כדי לזהות אדם מסוים. {{ח:סעיף|22|בחינה תקופתית ראשונה}} {{ח:ת}} בחינה תקופתית ראשונה של תקנות אלה, לפי {{ח:חיצוני|חוק עקרונות האסדרה#סעיף 24|סעיף 24 לחוק עקרונות האסדרה}}, תתבצע בתום עשר שנים מיום תחילתן. {{ח:קטע2|פרק ז|פרק ז׳: תחילה, הוראת מעבר והוראת שעה}} {{ח:סעיף|23|תחילה}} {{ח:ת}} תחילתן של תקנות אלה ביום 1 בחודש שלאחר פרסומן. {{ח:סעיף|24|הוראות מעבר}} {{ח:תת|(א)}} על אף האמור {{ח:פנימי|סעיף 3|בתקנה 3}}, דיווח שנתי למנהל לשנת 2026 יכלול נתונים ביחס לתקופה הקודמת לתחילת תוקפן של תקנות אלה לפי הנתונים המצויים ברשות המדווח או מוסר המידע, לפי העניין. {{ח:תת|(ב)}} לגבי שנת 2026, מחלבה תכלול במידע החודשי ליצרן את המפורט {{ח:פנימי|סעיף 11|בתקנה 11(3)}} בהתאם לנתונים המצויים ברשותה. {{ח:תת|(ג)}} מחלבה קולטת שקלטה חלב גולמי מיצרן במועד תחילתן של תקנות אלה, יראו אותה כבעלת היתר לפי {{ח:פנימי|סעיף 7|תקנה 7}}, עד ליום כ״א בטבת התשפ״ז (31 בדצמבר 2026), כל עוד לא התקיימו בה הנסיבות האמורות {{ח:פנימי|סעיף 7|בתקנה 7(ד) או (ה)}}. {{ח:תת|(ד)}} יראו את ההודעה על הצמדת יצרן למחלבה קולטת שנכללה בהודעה האחרונה שנשלחה ליצרן טרם תחילתן של תקנות אלה, על אודות המכסה לפי {{ח:חיצוני|תקנות תכנון משק החלב (קביעת מכסות חלב)#סעיף 8|תקנה 8(א) לתקנות קביעת מכסות}}, כהוראה של המנהל על הצמדת יצרן לפי {{ח:פנימי|סעיף 8|תקנה 8}}, ויחולו על היצרן הוראות תקנה זו. {{ח:סעיף|25|הוראת שעה}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:פנימי|תוספת 1|בתוספת הראשונה}} כהוראת שעה עד שנת 2031.}} {{ח:קטע2|תוספת 1|תוספת ראשונה}} {{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 1|ההגדרה ”התפלגות“ שבתקנה 1}} {{ח:פנימי|סעיף 11|ותקנה 11}})}}}} {{ח:סעיף*|1||עוגן=תוספת 1 פרט 1}} {{ח:ת}} התפלגות ייצור חלב בקר היא כמפורט בטבלה שלהלן: {{ח:ת}} <table style="table-layout: fixed; width: 100%;"> <tr><th>{{מוקטן|טור א׳}} {{ש}} חודש</th><th>{{מוקטן|טור ב׳}} {{ש}} אחוז ייצור חודשי</th><th>{{מוקטן|טור ג׳}} {{ש}} אחוז ייצור מצטבר</th></tr> <tr><td>ינואר</td><td>8.46</td><td>8.46</td></tr> <tr><td>פברואר</td><td>7.73</td><td>16.19</td></tr> <tr><td>מרץ</td><td>8.87</td><td>25.06</td></tr> <tr><td>אפריל</td><td>8.68</td><td>33.74</td></tr> <tr><td>מאי</td><td>9.07</td><td>42.81</td></tr> <tr><td>יוני</td><td>8.48</td><td>51.29</td></tr> <tr><td>יולי</td><td>8.37</td><td>59.66</td></tr> <tr><td>אוגוסט</td><td>8.03</td><td>67.69</td></tr> <tr><td>ספטמבר</td><td>7.66</td><td>75.35</td></tr> <tr><td>אוקטובר</td><td>8.05</td><td>83.40</td></tr> <tr><td>נובמבר</td><td>8.00</td><td>91.40</td></tr> <tr><td>דצמבר</td><td>8.60</td><td>100{{ח:הערה|.00}}</td></tr> </table> {{ח:סעיף*|1א||עוגן=תוספת 1 פרט 1א}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(הוראת שעה עד יום 31.12.2031):}} {{ח:ת}} על אף האמור {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 1|בפרט 1}}, התפלגות ייצור חלב בקר לגבי יצרני חלב בקר שהרפתות שלהם נמצאות בכל אחד מהיישובים המצוינים {{ח:פנימי|תוספת 1 פרט 1ב|בפרט 1ב}}, היא כמפורט בטבלה שלהלן: {{ח:ת}} <table style="table-layout: fixed; width: 100%;"> <tr><th>{{מוקטן|טור א׳}} {{ש}} חודש</th><th>{{מוקטן|טור ב׳}} {{ש}} אחוז ייצור חודשי</th><th>{{מוקטן|טור ג׳}} {{ש}} אחוז ייצור מצטבר</th></tr> <tr><td>ינואר</td><td>9.43</td><td>9.43</td></tr> <tr><td>פברואר</td><td>8.86</td><td>18.29</td></tr> <tr><td>מרץ</td><td>10.00</td><td>28.29</td></tr> <tr><td>אפריל</td><td>9.39</td><td>37.68</td></tr> <tr><td>מאי</td><td>9.21</td><td>46.89</td></tr> <tr><td>יוני</td><td>8.37</td><td>55.26</td></tr> <tr><td>יולי</td><td>7.96</td><td>63.22</td></tr> <tr><td>אוגוסט</td><td>6.77</td><td>69.99</td></tr> <tr><td>ספטמבר</td><td>5.95</td><td>75.94</td></tr> <tr><td>אוקטובר</td><td>6.87</td><td>82.81</td></tr> <tr><td>נובמבר</td><td>7.90</td><td>90.71</td></tr> <tr><td>דצמבר</td><td>9.29</td><td>100.00</td></tr> </table> {{ח:סעיף*|1ב||עוגן=תוספת 1 פרט 1ב}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|(הוראת שעה עד יום 31.12.2031):}} {{ח:ת}} רשימת היישובים: אלמוג, אפיקים, אשדות יעקב מאוחד, בית זרע, גינוסר, דגניה א׳, דגניה ב׳, קיבוץ כינרת, מסילות, נווה אור, נווה איתן, עין הנצי״ב, קליה, רשפים, שדה אליהו, שדמות מחולה, שלוחות, שער הגולן, בקעות, יוטבתה, סמר, יהל, נווה חריף, לוטן, פארן או עידן. {{ח:סעיף*|2||עוגן=תוספת 1 פרט 2}} {{ח:ת}} התפלגות ייצור חלב צאן (כבשים ועיזים) היא כמפורט בטבלה שלהלן: {{ח:ת}} <table style="table-layout: fixed; width: 100%;"> <tr><th>{{מוקטן|טור א׳}} {{ש}} חודש</th><th>{{מוקטן|טור ב׳}} {{ש}} אחוז ייצור חודשי</th><th>{{מוקטן|טור ג׳}} {{ש}} אחוז ייצור מצטבר</th></tr> <tr><td>ינואר</td><td>8.49</td><td>8.49</td></tr> <tr><td>פברואר</td><td>7.69</td><td>16.18</td></tr> <tr><td>מרץ</td><td>8.49</td><td>24.67</td></tr> <tr><td>אפריל</td><td>8.22</td><td>32.89</td></tr> <tr><td>מאי</td><td>8.49</td><td>41.38</td></tr> <tr><td>יוני</td><td>8.22</td><td>49.60</td></tr> <tr><td>יולי</td><td>8.49</td><td>58.09</td></tr> <tr><td>אוגוסט</td><td>8.49</td><td>66.58</td></tr> <tr><td>ספטמבר</td><td>8.22</td><td>74.80</td></tr> <tr><td>אוקטובר</td><td>8.49</td><td>83.29</td></tr> <tr><td>נובמבר</td><td>8.22</td><td>91.51</td></tr> <tr><td>דצמבר</td><td>8.49</td><td>100{{ח:הערה|.00}}</td></tr> </table> {{ח:קטע2|תוספת 2|תוספת שנייה}} {{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 1|ההגדרה ”קבוצות מוצרים“ שבתקנה 1}})}}}} {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} <table style="width: 100%;"> <tr><th>מספר סידורי</th><th>קבוצת מוצרים</th></tr> <tr id="תוספת 2 פרט 1"><td>1</td><td>חלב שתייה שהוא מוצר חלב בפיקוח מחיר</td></tr> <tr id="תוספת 2 פרט 2"><td>2</td><td>חלב שתייה שהוא אינו מוצר חלב בפיקוח מחיר</td></tr> <tr id="תוספת 2 פרט 3"><td>3</td><td>משקאות חלב</td></tr> <tr id="תוספת 2 פרט 4"><td>4</td><td>תוצרת ניגרת (לבן, יוגורט, שמנת)</td></tr> <tr id="תוספת 2 פרט 5"><td>5</td><td>מעדנים, ובכלל זה יוגורט עם תוספות</td></tr> <tr id="תוספת 2 פרט 6"><td>6</td><td>גבינות רכות</td></tr> <tr id="תוספת 2 פרט 7"><td>7</td><td>גבינות רכות לחיתוך</td></tr> <tr id="תוספת 2 פרט 8"><td>8</td><td>גבינות קשות ומותכות</td></tr> <tr id="תוספת 2 פרט 9"><td>9</td><td>חמאה וסמנה</td></tr> <tr id="תוספת 2 פרט 10"><td>10</td><td>אבקת חלב כחוש</td></tr> </table> {{ח:קטע2|תוספת 3|תוספת שלישית}} {{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 2|תקנה 2(ב)(2)}})}}}} {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} <table style="table-layout: fixed; width: 100%;"> <tr><th>טווח שיעור השומן קבוצות מוצרים לפי מספרם {{ח:פנימי|תוספת 2|בתוספת השנייה}}</th><th>טווח 1 באחוזים</th><th>טווח 2 באחוזים</th><th>טווח 3 באחוזים</th><th>טווח 4 באחוזים</th><th>טווח 5 באחוזים</th></tr> <tr><td>{{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 1|1}}, {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 2|2}}, {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 3|3}}</td><td>מ־0 ונמוך מ־2</td><td>מ־2 ונמוך מ־4</td><td>4 ומעלה</td><td>–</td><td>–</td></tr> <tr><td>{{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 4|4}}, {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 5|5}}</td><td>מ־0 ונמוך מ־3</td><td>מ־3 ונמוך מ־5</td><td>מ־5 ונמוך מ־11</td><td>מ־11 ונמוך מ־16</td><td>16 ומעלה</td></tr> <tr><td>{{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 6|6}}, {{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 7|7}}</td><td>מ־0 ונמוך מ־5</td><td>מ־5 ונמוך מ־10</td><td>מ־10 ונמוך מ־16</td><td>16 ומעלה</td><td>&nbsp;</td></tr> <tr><td>{{ח:פנימי|תוספת 2 פרט 8|8}}</td><td>מ־0 ונמוך מ־10</td><td>מ־10 ונמוך מ־20</td><td>מ־20 ונמוך מ־31</td><td>31 ומעלה</td><td>&nbsp;</td></tr> </table> {{ח:חתימות|י״א בסיוון התשפ״ו (27 במאי 2026)}} * '''אבי דיכטר'''<br>שר החקלאות וביטחון המזון {{ח:סוגר}} {{ח:סוף}} [[קטגוריה:בוט חוקים]] roli10xdtr9p9yrqzrvj5vsmtmuy4aj 0 1744219 3019894 3019798 2026-06-14T17:00:11Z OpenLawBot 8112 [3019873] 3019894 wikitext text/x-wiki {{ח:התחלה}} {{ח:כותרת|תקנות מסחר ברכב משומש, תשל״ח–1978}} {{ח:קטע3||תקנות המסחר ברכב משומש}} {{ח:פתיח-התחלה}} {{ח:תיבה|ק״ת תשל״ח, 818|תקנות מסחר ברכב משומש|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3823.pdf}}. {{ח:סוגר}} {{ח:מפריד}} {{ח:מבוא}} בתוקף סמכותי לפי {{ח:חיצוני|חוק הגנת הצרכן#סעיף 4|סעיפים 2}}, {{ח:חיצוני|חוק הגנת הצרכן#סעיף 5|סעיפים 23}} {{ח:חיצוני|חוק הגנת הצרכן#סעיף 11|+#27ו־11}} {{ח:חיצוני|חוק הגנת הצרכן|לחוק המסחר ברכב משומש, תשל״ז–1977}} {{ח:הערה|[כיום: {{ח:חיצוני|חוק הגנת הצרכן#סעיף 4|סעיפים 4(א)(3)}}, {{ח:חיצוני|חוק הגנת הצרכן#סעיף 5|5}} {{ח:חיצוני|חוק הגנת הצרכן#סעיף 37|ו־37}} {{ח:חיצוני|חוק הגנת הצרכן|לחוק הגנת הצרכן, התשמ״א–1981}}]}} (להלן – החוק), ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה: {{ח:מפריד}} {{ח:הערה|{{ח:חיצוני|חוק המסחר ברכב משומש|חוק המסחר ברכב משומש, תשל״ז–1977}} בוטל לפי {{ח:חיצוני|חוק הגנת הצרכן#סעיף 40|סעיף 40(1) לחוק הגנת הצרכן, התשמ״א–1981}} והוחלף {{ח:חיצוני|חוק הגנת הצרכן|בחוק האמור}}.}} {{ח:סוגר}} {{ח:מפריד}} {{ח:סעיף|1|מסירת פרטים על מכללים בטיחותיים}} {{ח:ת}} עוסק המוכר רכב משומש או שהוא מציעו למכירה יציין במודעה כאמור {{ח:חיצוני|חוק הגנת הצרכן#סעיף 4|בסעיף 2 לחוק {{ח:הערה|[כיום: סעיף 4(א)(3) לחוק הגנת הצרכן, התשמ״א–1981]}}}} כל תיקון שנעשה במערכת הבלמים, במערכת ההיגוי ובמתלה, בשלדה ובתושבת. {{ח:סעיף|2|הסכם לרכישת רכב למטרת מכירה}} {{ח:ת}} עוסק המקבל לרשותו, בכל דרך שהיא, רכב משומש למטרות מכירה יעשה עם מי שמעמיד את הרכב לרשותו הסכם שיכלול את הפרטים המפורטים {{ח:פנימי|תוספת חלק א|בטופס שבחלק א׳ של התוספת}}. {{ח:סעיף|3|הסכם למכירת רכב על ידי עוסק}} {{ח:ת}} עוסק המוכר רכב משומש יעשה עם הקונה הסכם שיכלול את הפרטים המפורטים {{ח:פנימי|תוספת חלק ב|בטופס שבחלק ב׳ של התוספת}}. {{ח:סעיף|4|חתימת הסכמים}} {{ח:ת}} הסכם לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|תקנות 3}} {{ח:פנימי|סעיף 4|או 4 לתקנות אלה}} ייעשה לפחות בשני העתקים שהעתק אחד ממנו יימסר לקונה והעתק שני יימסר בידי המוכר. {{ח:סעיף|5|השם}} {{ח:ת}} לתקנות אלה ייקרא ”תקנות מסחר ברכב משומש, תשל״ח–1978“. {{ח:קטע2|תוספת|תוספת}} {{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 3|תקנה 3}})}}}} {{ח:קטע3|תוספת חלק א|חלק א׳ – טופס הסכם לרכישת רכב למטרת מכירה על ידי עוסק}} {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} {{ממורכז|{{מוגדל|טופס הסכם לרכישת רכב למטרת מכירה על ידי עוסק}}}} {{ח:סעיף*|א||עוגן=תוספת חלק א פרט א}} {{ח:ת}} פרטים על המוכר ועל הבעלים הקודמים של הרכב {{ח:ת}} <table style="table-layout: fixed; width: 100%;"> <tr><th colspan="3">שם המוכר</th><th colspan="3">מקום מגורים</th><th colspan="3">שמות הבעלים הקודמים</th><th colspan="3">מקום מגורים</th></tr> <tr><th>שם משפחה</th><th>שם פרטי</th><th>מס׳ ת.ז.</th><th>עיר</th><th>רח׳</th><th>מס׳ הבית</th><th>שם משפחה</th><th>שם פרטי</th><th>מס׳ ת״ז או מס׳ תאגיד</th><th>עיר</th><th>רח׳</th><th>מס׳ הבית</th></tr> <tr style="height: 40px;"><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td></tr> </table> {{ח:סעיף*|ב||עוגן=תוספת חלק א פרט ב}} {{ח:ת}} פרטי הרכב המוצע למכירה {{ח:ת}} <table style="width: 100%;"> <tr><th width="12%">מספר הרכב</th><th width-"18%">תוצר וארץ הייצור</th><th width-"16%">דגם ושנת ייצור</th><th width="16%">מספר הקילומטרים שבהם הופעל</th><th width="38%">הגבלות על השימוש ברכב או על העברת הבעלות מחמת אי־תשלום מכס, מסים, היטלים ואגרות או מחמת משכון, שעבוד או עקול</th></tr> <tr style="height: 40px;"><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td></tr> </table> {{ח:סעיף*|ג||עוגן=תוספת חלק א פרט ג}} {{ח:ת}} השימושים העיקריים שנעשו ברכב {{ח:ת}} <div style="border-bottom:1px dotted #000; height:1.25em;"></div> {{ח:ת}} <div style="border-bottom:1px dotted #000; height:1.25em;"></div> {{ח:ת}} <div style="border-bottom:1px dotted #000; height:1.25em;"></div> {{ח:סעיף*|ד||עוגן=תוספת חלק א פרט ד}} {{ח:ת}} התיקונים שבוצעו במנוע ובמכלולים בטיחותיים {{ח:ת}} <table style="table-layout: fixed; width:100%;"> <tr><th>המכלל</th><th>תאריך התיקון</th><th>תיאור התיקון</th></tr> <tr><td> {{ח:תת|1.}} מנוע {{ח:תת|2.}} מערכת הבלמים {{ח:תת|3.}} הגה ומתלה {{ח:תת|4.}} שלדה {{ח:תת|5.}} תושבת {{ח:תת|6.}} מכלל בטיחותי אחר </td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td></tr> </table> {{ח:סעיף*|ה||עוגן=תוספת חלק א פרט ה}} {{ח:ת}} מידת האחריות לתקינות הרכב שהמוכר מקבל על עצמו {{ח:ת}} <div style="border-bottom:1px dotted #000; height:1.25em;"></div> {{ח:ת}} <div style="border-bottom:1px dotted #000; height:1.25em;"></div> {{ח:ת}} <div style="border-bottom:1px dotted #000; height:1.25em;"></div> {{ח:סעיף*|ו||עוגן=תוספת חלק א פרט ו}} {{ח:ת}} שימושים מיוחדים שנעשו ברכב ותכונות הרכב שיש להן חשיבות לשימוש בו {{ח:ת}} <div style="border-bottom:1px dotted #000; height:1.25em;"></div> {{ח:ת}} <div style="border-bottom:1px dotted #000; height:1.25em;"></div> {{ח:ת}} <div style="border-bottom:1px dotted #000; height:1.25em;"></div> {{ח:סעיף*|ז||עוגן=תוספת חלק א פרט ז}} {{ח:ת}} הצהרת המוכר {{ח:ת}} הנני מצהיר כי כל הפרטים שמסרתי בטופס זה הם נכונים, וכי ידוע לי שאם יש בהם פרט מטעה או כוזב אני צפוי לענשים הקבועים {{ח:חיצוני|חוק הגנת הצרכן|בחוק המסחר ברכב משומש, תשל״ז–1977 {{ח:הערה|[כיום: חוק הגנת הצרכן, התשמ״א–1981]}}}}. {{ח:ת}} {{טורים שווים ממורכז | | {{טקסט תחתי|. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . .|חתימת המוכר}} }} {{ח:סעיף*|ח||עוגן=תוספת חלק א פרט ח}} {{ח:ת}} פרטי העוסק – הרוכש את הרכב {{ח:ת}} <table style="table-layout: fixed; width:100%;"> <tr><th colspan="3">רכב העוסק</th><th colspan="3">מענו</th><th>מקום עסקו</th><th rowspan="2" width="20%">פרטים מזהים אחרים</th></tr> <tr><th>שם משפחה</th><th>שם פרטי</th><th>מס׳ ת״ז או מס׳ תאגיד</th><th>עיר</th><th>רח׳</th><th>מס׳ הבית</th><th>תיאור מקום עסקו</th></tr> <tr style="height: 40px;"><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td></tr> </table> {{ח:תת|ט.}} תנאים נוספים שבין המוכר לבין העוסק: {{ח:ת}} <div style="border-bottom:1px dotted #000; height:1.25em;"></div> {{ח:ת}} <div style="border-bottom:1px dotted #000; height:1.25em;"></div> {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} ולראייה באנו על החתום {{ח:ת}} {{טורים שווים ממורכז | {{טקסט תחתי|. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . .|חתימת המוכר}} {{ש}} {{טורים שווים ממורכז | {{טקסט תחתי|. . . . . . . . . . . . . . .|שם משפחה}} | {{טקסט תחתי|. . . . . . . . . . . . . . .|שם פרטי}} }} {{ש}} חותמת (אם המוכר הוא תאגיד) | | {{טקסט תחתי|. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . .|חתימת העוסק}} {{ש}} {{טורים שווים ממורכז | {{טקסט תחתי|. . . . . . . . . . . . . . .|שם משפחה}} | {{טקסט תחתי|. . . . . . . . . . . . . . .|שם פרטי}} }} {{ש}} חותמת תאגיד (אם העוסק הוא תאגיד) }} {{ח:קטע3|תוספת חלק ב|חלק ב׳ – טופס הסכם למכירת רכב על ידי עוסק}} {{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 4|תקנה 4}})}}}} {{ח:סעיף*|א||עוגן=תוספת חלק ב פרט א}} {{ח:ת}} פרטים על העוסק ועל הבעל הקודם של הרכב: {{ח:ת}} <table style="table-layout: fixed; width: 100%;"> <tr><th colspan="2">שם העוסק</th><th colspan="3">מענו</th><th>מקום עסקו</th><th colspan="2">שם הבעלים הקודמים {{ש}} {{מוקטן|(ציין את כל הבעלים לפי הרשיון)}}</th><th colspan="3">מקום מגוריו</th></tr> <tr><th>שם משפחה</th><th>שם פרטי</th><th>עיר</th><th>רח׳</th><th>מס׳ הבית</th><th>תיאור מקום העסק</th><th>שם משפחה</th><th>שם פרטי</th><th>עיר</th><th>רח׳</th><th>מס׳ הבית</th></tr> <tr style="height: 40px;"><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td></tr> </table> {{ח:סעיף*|ב||עוגן=תוספת חלק ב פרט ב}} {{ח:ת}} פרטי הרכב המוצע למכירה: {{ח:ת}} <table style="width: 100%;"> <tr><th width="12%">מספר הרכב</th><th width=""18%">תוצרו וארץ הייצור</th><th width="16%">הדגם ושנת הייצור</th><th width="16%">מס׳ הקילומטרים בהם הופעל</th><th width="38%">ההגבלות על השימוש ברכב או על העברת הבעלות בו מחמת אי־תשלום מכס, מסים, היטלים ואגרות החלים עליו או מחמת משכון, שעבוד או עקול</th></tr> <tr style="height: 40px;"><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td></tr> </table> {{ח:סעיף*|ג||עוגן=תוספת חלק ב פרט ג}} {{ח:ת}} השימושים העיקריים שנעשו ברכב: {{ח:ת}} <div style="border-bottom:1px dotted #000; height:1.25em;"></div> {{ח:ת}} <div style="border-bottom:1px dotted #000; height:1.25em;"></div> {{ח:סעיף*|ד||עוגן=תוספת חלק ב פרט ד}} {{ח:ת}} התיקונים שבוצעו במנוע ובמכללים בטיחותיים: {{ח:ת}} <table style="table-layout: fixed; width:100%;"> <tr><th>המכלל</th><th>תאריך התיקון</th><th>תיאור התיקון</th></tr> <tr><td> {{ח:תת|1.}} מנוע {{ח:תת|2.}} מערכת הבלמים {{ח:תת|3.}} הגה ומתלה {{ח:תת|4.}} שלדה {{ח:תת|5.}} תושבת {{ח:תת|6.}} מכלל בטיחותי אחר </td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td></tr> </table> {{ח:סעיף*|ה||עוגן=תוספת חלק ב פרט ה}} {{ח:ת}} מידת האחריות לתקינות הרכב שהעוסק מקבל על עצמו: {{ח:ת}} <div style="border-bottom:1px dotted #000; height:1.25em;"></div> {{ח:סעיף*|ו||עוגן=תוספת חלק ב פרט ו}} {{ח:ת}} הצהרת העוסק {{ח:ת}} הנני מצהיר כי כל הפרטים שמסרתי בטופס זה הינם נכונים, וכי ידוע לי שאם יש בהם פרט מטעה או כוזב אני צפוי לענשים הקבועים {{ח:חיצוני|חוק הגנת הצרכן|בחוק המסחר ברכב משומש, תשל״ז–1977 {{ח:הערה|[כיום: חוק הגנת הצרכן, התשמ״א–1981]}}}}. {{ח:ת}} {{טורים שווים ממורכז | | {{טקסט תחתי|. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . .|חתימת המוכר}} }} {{ח:סעיף*|ז||עוגן=תוספת חלק ב פרט ז}} {{ח:ת}} פרטי הקונה: {{ח:ת}} <table style="width: 100%;"> <tr><th>שם משפחה</th><th>שם פרטי</th><th>ת״ז</th><th>מס׳ הבית</th><th>פרטים נוספים לזיהוי</th><th>פרטים על תאגיד</th></tr> <tr style="height: 40px;"><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td></tr> </table> {{ח:סעיף*|ח||עוגן=תוספת חלק ב פרט ח}} {{ח:ת}} פרטים על שימוש מיוחד ברכב {{ח:תת|(1)}} הודעת הקונה על שימוש מיוחד שהוא מיועד לרכב: {{ח:תת}} <div style="border-bottom:1px dotted #000; height:1.25em;"></div> {{ח:תת|(2)}} הודעת העוסק על תכונות הרכב שיש להן חשיבות לשימוש האמור: {{ח:תת}} <div style="border-bottom:1px dotted #000; height:1.25em;"></div> {{ח:סעיף*|ט||עוגן=תוספת חלק ב פרט ט}} {{ח:ת}} תנאים נוספים שבין העוסק לבין הקונה: {{ח:ת}} <div style="border-bottom:1px dotted #000; height:1.25em;"></div> {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} ולראייה באנו על החתום {{ח:ת}} {{טורים שווים ממורכז | {{טקסט תחתי|. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . .|חתימת הקונה}} {{ש}} {{טורים שווים ממורכז | {{טקסט תחתי|. . . . . . . . . . . . . . .|שם משפחה}} | {{טקסט תחתי|. . . . . . . . . . . . . . .|שם פרטי}} }} {{ש}} חותמת (אם הקונה הוא תאגיד) | | {{טקסט תחתי|. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . .|חתימת המוכר}} {{ש}} {{טורים שווים ממורכז | {{טקסט תחתי|. . . . . . . . . . . . . . .|שם משפחה}} | {{טקסט תחתי|. . . . . . . . . . . . . . .|שם פרטי}} }} {{ש}} חותמת תאגיד (אם המוכר הוא תאגיד)}} {{ח:חתימות|ח׳ באדר א׳ תשל״ח (15 בפברואר 1978)}} * '''מאיר עמית'''<br>שר התחבורה {{ח:סוגר}} {{ח:סוף}} [[קטגוריה:בוט חוקים]] 5r54q5gsn3n7v9df3mmg8xi9a419rgl 3019912 3019894 2026-06-14T19:01:17Z OpenLawBot 8112 [3019905] 3019912 wikitext text/x-wiki {{ח:התחלה}} {{ח:כותרת|תקנות מסחר ברכב משומש, תשל״ח–1978}} {{ח:קטע3||תקנות המסחר ברכב משומש}} {{ח:פתיח-התחלה}} {{ח:תיבה|ק״ת תשל״ח, 818|תקנות מסחר ברכב משומש|https://olaw.org.il/takanot/takanot-3823.pdf}}. {{ח:סוגר}} {{ח:מפריד}} {{ח:מבוא}} בתוקף סמכותי לפי {{ח:חיצוני|חוק הגנת הצרכן#סעיף 4|סעיפים 2}}, {{ח:חיצוני|חוק הגנת הצרכן#סעיף 5|סעיפים 23}} {{ח:חיצוני|חוק הגנת הצרכן#סעיף 27|ו־11}} {{ח:חיצוני|חוק הגנת הצרכן|לחוק המסחר ברכב משומש, תשל״ז–1977}} {{ח:הערה|[כיום: {{ח:חיצוני|חוק הגנת הצרכן#סעיף 4|סעיפים 4(א)(3)}}, {{ח:חיצוני|חוק הגנת הצרכן#סעיף 5|5}} {{ח:חיצוני|חוק הגנת הצרכן#סעיף 37|ו־37}} {{ח:חיצוני|חוק הגנת הצרכן|לחוק הגנת הצרכן, התשמ״א–1981}}]}} (להלן – החוק), ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה: {{ח:מפריד}} {{ח:הערה|{{ח:חיצוני|חוק המסחר ברכב משומש|חוק המסחר ברכב משומש, תשל״ז–1977}} בוטל לפי {{ח:חיצוני|חוק הגנת הצרכן#סעיף 40|סעיף 40(1) לחוק הגנת הצרכן, התשמ״א–1981}} והוחלף {{ח:חיצוני|חוק הגנת הצרכן|בחוק האמור}}.}} {{ח:סוגר}} {{ח:מפריד}} {{ח:סעיף|1|מסירת פרטים על מכללים בטיחותיים}} {{ח:ת}} עוסק המוכר רכב משומש או שהוא מציעו למכירה יציין במודעה כאמור {{ח:חיצוני|חוק הגנת הצרכן#סעיף 4|בסעיף 2 לחוק {{ח:הערה|[כיום: סעיף 4(א)(3) לחוק הגנת הצרכן, התשמ״א–1981]}}}} כל תיקון שנעשה במערכת הבלמים, במערכת ההיגוי ובמתלה, בשלדה ובתושבת. {{ח:סעיף|2|הסכם לרכישת רכב למטרת מכירה}} {{ח:ת}} עוסק המקבל לרשותו, בכל דרך שהיא, רכב משומש למטרות מכירה יעשה עם מי שמעמיד את הרכב לרשותו הסכם שיכלול את הפרטים המפורטים {{ח:פנימי|תוספת חלק א|בטופס שבחלק א׳ של התוספת}}. {{ח:סעיף|3|הסכם למכירת רכב על ידי עוסק}} {{ח:ת}} עוסק המוכר רכב משומש יעשה עם הקונה הסכם שיכלול את הפרטים המפורטים {{ח:פנימי|תוספת חלק ב|בטופס שבחלק ב׳ של התוספת}}. {{ח:סעיף|4|חתימת הסכמים}} {{ח:ת}} הסכם לפי {{ח:פנימי|סעיף 3|תקנות 3}} {{ח:פנימי|סעיף 4|או 4 לתקנות אלה}} ייעשה לפחות בשני העתקים שהעתק אחד ממנו יימסר לקונה והעתק שני יימסר בידי המוכר. {{ח:סעיף|5|השם}} {{ח:ת}} לתקנות אלה ייקרא ”תקנות מסחר ברכב משומש, תשל״ח–1978“. {{ח:קטע2|תוספת|תוספת}} {{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 3|תקנה 3}})}}}} {{ח:קטע3|תוספת חלק א|חלק א׳ – טופס הסכם לרכישת רכב למטרת מכירה על ידי עוסק}} {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} {{ממורכז|{{מוגדל|טופס הסכם לרכישת רכב למטרת מכירה על ידי עוסק}}}} {{ח:סעיף*|א||עוגן=תוספת חלק א פרט א}} {{ח:ת}} פרטים על המוכר ועל הבעלים הקודמים של הרכב {{ח:ת}} <table style="table-layout: fixed; width: 100%;"> <tr><th colspan="3">שם המוכר</th><th colspan="3">מקום מגורים</th><th colspan="3">שמות הבעלים הקודמים</th><th colspan="3">מקום מגורים</th></tr> <tr><th>שם משפחה</th><th>שם פרטי</th><th>מס׳ ת.ז.</th><th>עיר</th><th>רח׳</th><th>מס׳ הבית</th><th>שם משפחה</th><th>שם פרטי</th><th>מס׳ ת״ז או מס׳ תאגיד</th><th>עיר</th><th>רח׳</th><th>מס׳ הבית</th></tr> <tr style="height: 40px;"><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td></tr> </table> {{ח:סעיף*|ב||עוגן=תוספת חלק א פרט ב}} {{ח:ת}} פרטי הרכב המוצע למכירה {{ח:ת}} <table style="width: 100%;"> <tr><th width="12%">מספר הרכב</th><th width-"18%">תוצר וארץ הייצור</th><th width-"16%">דגם ושנת ייצור</th><th width="16%">מספר הקילומטרים שבהם הופעל</th><th width="38%">הגבלות על השימוש ברכב או על העברת הבעלות מחמת אי־תשלום מכס, מסים, היטלים ואגרות או מחמת משכון, שעבוד או עקול</th></tr> <tr style="height: 40px;"><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td></tr> </table> {{ח:סעיף*|ג||עוגן=תוספת חלק א פרט ג}} {{ח:ת}} השימושים העיקריים שנעשו ברכב {{ח:ת}} <div style="border-bottom:1px dotted #000; height:1.25em;"></div> {{ח:ת}} <div style="border-bottom:1px dotted #000; height:1.25em;"></div> {{ח:ת}} <div style="border-bottom:1px dotted #000; height:1.25em;"></div> {{ח:סעיף*|ד||עוגן=תוספת חלק א פרט ד}} {{ח:ת}} התיקונים שבוצעו במנוע ובמכלולים בטיחותיים {{ח:ת}} <table style="table-layout: fixed; width:100%;"> <tr><th>המכלל</th><th>תאריך התיקון</th><th>תיאור התיקון</th></tr> <tr><td> {{ח:תת|1.}} מנוע {{ח:תת|2.}} מערכת הבלמים {{ח:תת|3.}} הגה ומתלה {{ח:תת|4.}} שלדה {{ח:תת|5.}} תושבת {{ח:תת|6.}} מכלל בטיחותי אחר </td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td></tr> </table> {{ח:סעיף*|ה||עוגן=תוספת חלק א פרט ה}} {{ח:ת}} מידת האחריות לתקינות הרכב שהמוכר מקבל על עצמו {{ח:ת}} <div style="border-bottom:1px dotted #000; height:1.25em;"></div> {{ח:ת}} <div style="border-bottom:1px dotted #000; height:1.25em;"></div> {{ח:ת}} <div style="border-bottom:1px dotted #000; height:1.25em;"></div> {{ח:סעיף*|ו||עוגן=תוספת חלק א פרט ו}} {{ח:ת}} שימושים מיוחדים שנעשו ברכב ותכונות הרכב שיש להן חשיבות לשימוש בו {{ח:ת}} <div style="border-bottom:1px dotted #000; height:1.25em;"></div> {{ח:ת}} <div style="border-bottom:1px dotted #000; height:1.25em;"></div> {{ח:ת}} <div style="border-bottom:1px dotted #000; height:1.25em;"></div> {{ח:סעיף*|ז||עוגן=תוספת חלק א פרט ז}} {{ח:ת}} הצהרת המוכר {{ח:ת}} הנני מצהיר כי כל הפרטים שמסרתי בטופס זה הם נכונים, וכי ידוע לי שאם יש בהם פרט מטעה או כוזב אני צפוי לענשים הקבועים {{ח:חיצוני|חוק הגנת הצרכן|בחוק המסחר ברכב משומש, תשל״ז–1977 {{ח:הערה|[כיום: חוק הגנת הצרכן, התשמ״א–1981]}}}}. {{ח:ת}} {{טורים שווים ממורכז | | {{טקסט תחתי|. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . .|חתימת המוכר}} }} {{ח:סעיף*|ח||עוגן=תוספת חלק א פרט ח}} {{ח:ת}} פרטי העוסק – הרוכש את הרכב {{ח:ת}} <table style="table-layout: fixed; width:100%;"> <tr><th colspan="3">רכב העוסק</th><th colspan="3">מענו</th><th>מקום עסקו</th><th rowspan="2" width="20%">פרטים מזהים אחרים</th></tr> <tr><th>שם משפחה</th><th>שם פרטי</th><th>מס׳ ת״ז או מס׳ תאגיד</th><th>עיר</th><th>רח׳</th><th>מס׳ הבית</th><th>תיאור מקום עסקו</th></tr> <tr style="height: 40px;"><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td></tr> </table> {{ח:תת|ט.}} תנאים נוספים שבין המוכר לבין העוסק: {{ח:ת}} <div style="border-bottom:1px dotted #000; height:1.25em;"></div> {{ח:ת}} <div style="border-bottom:1px dotted #000; height:1.25em;"></div> {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} ולראייה באנו על החתום {{ח:ת}} {{טורים שווים ממורכז | {{טקסט תחתי|. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . .|חתימת המוכר}} {{ש}} {{טורים שווים ממורכז | {{טקסט תחתי|. . . . . . . . . . . . . . .|שם משפחה}} | {{טקסט תחתי|. . . . . . . . . . . . . . .|שם פרטי}} }} {{ש}} חותמת (אם המוכר הוא תאגיד) | | {{טקסט תחתי|. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . .|חתימת העוסק}} {{ש}} {{טורים שווים ממורכז | {{טקסט תחתי|. . . . . . . . . . . . . . .|שם משפחה}} | {{טקסט תחתי|. . . . . . . . . . . . . . .|שם פרטי}} }} {{ש}} חותמת תאגיד (אם העוסק הוא תאגיד) }} {{ח:קטע3|תוספת חלק ב|חלק ב׳ – טופס הסכם למכירת רכב על ידי עוסק}} {{ח:קטע4||{{ח:הערה|({{ח:פנימי|סעיף 4|תקנה 4}})}}}} {{ח:סעיף*|א||עוגן=תוספת חלק ב פרט א}} {{ח:ת}} פרטים על העוסק ועל הבעל הקודם של הרכב: {{ח:ת}} <table style="table-layout: fixed; width: 100%;"> <tr><th colspan="2">שם העוסק</th><th colspan="3">מענו</th><th>מקום עסקו</th><th colspan="2">שם הבעלים הקודמים {{ש}} {{מוקטן|(ציין את כל הבעלים לפי הרשיון)}}</th><th colspan="3">מקום מגוריו</th></tr> <tr><th>שם משפחה</th><th>שם פרטי</th><th>עיר</th><th>רח׳</th><th>מס׳ הבית</th><th>תיאור מקום העסק</th><th>שם משפחה</th><th>שם פרטי</th><th>עיר</th><th>רח׳</th><th>מס׳ הבית</th></tr> <tr style="height: 40px;"><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td></tr> </table> {{ח:סעיף*|ב||עוגן=תוספת חלק ב פרט ב}} {{ח:ת}} פרטי הרכב המוצע למכירה: {{ח:ת}} <table style="width: 100%;"> <tr><th width="12%">מספר הרכב</th><th width=""18%">תוצרו וארץ הייצור</th><th width="16%">הדגם ושנת הייצור</th><th width="16%">מס׳ הקילומטרים בהם הופעל</th><th width="38%">ההגבלות על השימוש ברכב או על העברת הבעלות בו מחמת אי־תשלום מכס, מסים, היטלים ואגרות החלים עליו או מחמת משכון, שעבוד או עקול</th></tr> <tr style="height: 40px;"><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td></tr> </table> {{ח:סעיף*|ג||עוגן=תוספת חלק ב פרט ג}} {{ח:ת}} השימושים העיקריים שנעשו ברכב: {{ח:ת}} <div style="border-bottom:1px dotted #000; height:1.25em;"></div> {{ח:ת}} <div style="border-bottom:1px dotted #000; height:1.25em;"></div> {{ח:סעיף*|ד||עוגן=תוספת חלק ב פרט ד}} {{ח:ת}} התיקונים שבוצעו במנוע ובמכללים בטיחותיים: {{ח:ת}} <table style="table-layout: fixed; width:100%;"> <tr><th>המכלל</th><th>תאריך התיקון</th><th>תיאור התיקון</th></tr> <tr><td> {{ח:תת|1.}} מנוע {{ח:תת|2.}} מערכת הבלמים {{ח:תת|3.}} הגה ומתלה {{ח:תת|4.}} שלדה {{ח:תת|5.}} תושבת {{ח:תת|6.}} מכלל בטיחותי אחר </td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td></tr> </table> {{ח:סעיף*|ה||עוגן=תוספת חלק ב פרט ה}} {{ח:ת}} מידת האחריות לתקינות הרכב שהעוסק מקבל על עצמו: {{ח:ת}} <div style="border-bottom:1px dotted #000; height:1.25em;"></div> {{ח:סעיף*|ו||עוגן=תוספת חלק ב פרט ו}} {{ח:ת}} הצהרת העוסק {{ח:ת}} הנני מצהיר כי כל הפרטים שמסרתי בטופס זה הינם נכונים, וכי ידוע לי שאם יש בהם פרט מטעה או כוזב אני צפוי לענשים הקבועים {{ח:חיצוני|חוק הגנת הצרכן|בחוק המסחר ברכב משומש, תשל״ז–1977 {{ח:הערה|[כיום: חוק הגנת הצרכן, התשמ״א–1981]}}}}. {{ח:ת}} {{טורים שווים ממורכז | | {{טקסט תחתי|. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . .|חתימת המוכר}} }} {{ח:סעיף*|ז||עוגן=תוספת חלק ב פרט ז}} {{ח:ת}} פרטי הקונה: {{ח:ת}} <table style="width: 100%;"> <tr><th>שם משפחה</th><th>שם פרטי</th><th>ת״ז</th><th>מס׳ הבית</th><th>פרטים נוספים לזיהוי</th><th>פרטים על תאגיד</th></tr> <tr style="height: 40px;"><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td><td>&nbsp;</td></tr> </table> {{ח:סעיף*|ח||עוגן=תוספת חלק ב פרט ח}} {{ח:ת}} פרטים על שימוש מיוחד ברכב {{ח:תת|(1)}} הודעת הקונה על שימוש מיוחד שהוא מיועד לרכב: {{ח:תת}} <div style="border-bottom:1px dotted #000; height:1.25em;"></div> {{ח:תת|(2)}} הודעת העוסק על תכונות הרכב שיש להן חשיבות לשימוש האמור: {{ח:תת}} <div style="border-bottom:1px dotted #000; height:1.25em;"></div> {{ח:סעיף*|ט||עוגן=תוספת חלק ב פרט ט}} {{ח:ת}} תנאים נוספים שבין העוסק לבין הקונה: {{ח:ת}} <div style="border-bottom:1px dotted #000; height:1.25em;"></div> {{ח:סעיף*}} {{ח:ת}} ולראייה באנו על החתום {{ח:ת}} {{טורים שווים ממורכז | {{טקסט תחתי|. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . .|חתימת הקונה}} {{ש}} {{טורים שווים ממורכז | {{טקסט תחתי|. . . . . . . . . . . . . . .|שם משפחה}} | {{טקסט תחתי|. . . . . . . . . . . . . . .|שם פרטי}} }} {{ש}} חותמת (אם הקונה הוא תאגיד) | | {{טקסט תחתי|. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . . <wbr>. . . . . . . . . .|חתימת המוכר}} {{ש}} {{טורים שווים ממורכז | {{טקסט תחתי|. . . . . . . . . . . . . . .|שם משפחה}} | {{טקסט תחתי|. . . . . . . . . . . . . . .|שם פרטי}} }} {{ש}} חותמת תאגיד (אם המוכר הוא תאגיד)}} {{ח:חתימות|ח׳ באדר א׳ תשל״ח (15 בפברואר 1978)}} * '''מאיר עמית'''<br>שר התחבורה {{ח:סוגר}} {{ח:סוף}} [[קטגוריה:בוט חוקים]] 5xntky24dmx7j09xo3nfr4rg4wrxy57 3 1744223 3020049 3019792 2026-06-15T10:41:44Z Fuzzy 29 3020049 wikitext text/x-wiki {{בה}}__[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 22:14, 12 ביוני 2026 (IDT) == עריכות בספר החוקים == {{הסבר בוט חוקים|חוק הגנת הצרכן}} [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 21:53, 13 ביוני 2026 (IDT) :תודה על ההסבר. :האם זה אומר שכל עריכה שלא עשיתי במרחב "מקור" תאבד אוטומטית? [[משתמש:אליעזר.גרין|אליעזר.גרין]] ([[שיחת משתמש:אליעזר.גרין|שיחה]]) 22:06, 13 ביוני 2026 (IDT) :: בסבירות גבוהה כן. לא אני מפעיל את בוט החוקים, אבל זה הרושם שקיבלתי מהדרך שבה הוא עובד. זה לא יאבד מיידית, אלא בריצה הבאה של הבוט על החוקים שערכת. אלא אם כן תערוך גם את הדפים של המקור.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 22:51, 13 ביוני 2026 (IDT) ---- היי אליעזר. קודם כל, תודה רבה על העריכות וההגהה. בעקבות ההגהה של חוק הגנת הצרכן ראיתי שיש אצלנו טעות במועד התחילה של [[חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2026)#פרק ו|פרק ו' לחוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2026), התשפ״ו–2026]]. דבר שני, אין צורך לרשום URL של קבצי התקנות במשרד המשפטים. די לרשום את מספר החוברת, ויתווסף קישור לקובץ המתאים. כמו כן, אני ממליץ לך לעבור על ההסברים של שפת התגיות ב[[ויקיטקסט:חקיקה]]. יש שם תרגילי התנסות פשוטים שיעזרו לך עם יתר העריכות. ‏– <font face="Monotype Corsiva">[[user:Fuzzy|Fuzzy]]</font> ‏– 12:13, 14 ביוני 2026 (IDT) ראיתי שיש לך משתמש נוסף. בבקשה תבצע את כל העריכות שלך עם אותו שם משתמש, כדי להקל עלי את עבודת הסריקה והבדיקה. בברכה, ‏– <font face="Monotype Corsiva">[[user:Fuzzy|Fuzzy]]</font> ‏– 13:31, 14 ביוני 2026 (IDT) {{הועבר|מ=שיחת משתמש:סרגון.17.גרין}} == [[משתמש:אליעזר.גרין]] ו[[משתמש:סרגון.17.גרין]] == האם אתה אותו משתמש? מדוע הפיצול בין שני שמות משתמש? ‏– <font face="Monotype Corsiva">[[user:Fuzzy|Fuzzy]]</font> ‏– 19:19, 14 ביוני 2026 (IDT) :זה אותו אדם. אין כאן כוונה להסתיר, פשוט לא היה לי בנייד את הסיסמה שאיתה התחברתי במחשב שבבית. [[משתמש:אליעזר.גרין|אליעזר.גרין]] ([[שיחת משתמש:אליעזר.גרין|שיחה]]) 20:05, 14 ביוני 2026 (IDT) :: אין בעיה. ברשותך אני מעביר את השיחה לכאן למען היעילות. ‏– <font face="Monotype Corsiva">[[user:Fuzzy|Fuzzy]]</font> ‏– 13:41, 15 ביוני 2026 (IDT) == עריכות חוקים בספר החוקים הפתוח == תודה על כל התרומות שלך. כמה הערות לגבי עריכת החוקים: # קיים שירות [https://tools1.openlaw.org.il tools1.openlaw.org.il] שמאפשר המרה אוטומטית מתוך טקסט או קבצי pdf לטקסט עם תגיות ויקי. זה יכול לחסוך לך קצת עבודה. # חסרים לך קישורים פנימיים. ראה מדריך [[ויקיטקסט:חקיקה]] על שפת התגיות. # אם אתה מוסיף חוק שהוא הוראת שעה שפקעה, כדאי להוסיף ב{{קוד|<מבוא>}} הערה על פקיעת החוק במועד זה או אחר. # לגבי עריכות בוויקיפדיה – יש תבנית <nowiki>{{</nowiki>[[w:תבנית:סחפ|סחפ]]<nowiki>}}</nowiki> שמאפשרת קישור ברמת הסעיף. בברכה, ‏– <font face="Monotype Corsiva">[[user:Fuzzy|Fuzzy]]</font> ‏– 19:25, 14 ביוני 2026 (IDT) e0l6hzdri54b5lqfhqimghntfcrjn7s 3020052 3020049 2026-06-15T10:46:49Z Fuzzy 29 3020052 wikitext text/x-wiki {{בה}}__[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 22:14, 12 ביוני 2026 (IDT) == עריכות בספר החוקים == {{הסבר בוט חוקים|חוק הגנת הצרכן}} [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 21:53, 13 ביוני 2026 (IDT) :תודה על ההסבר. :האם זה אומר שכל עריכה שלא עשיתי במרחב "מקור" תאבד אוטומטית? [[משתמש:אליעזר.גרין|אליעזר.גרין]] ([[שיחת משתמש:אליעזר.גרין|שיחה]]) 22:06, 13 ביוני 2026 (IDT) :: בסבירות גבוהה כן. לא אני מפעיל את בוט החוקים, אבל זה הרושם שקיבלתי מהדרך שבה הוא עובד. זה לא יאבד מיידית, אלא בריצה הבאה של הבוט על החוקים שערכת. אלא אם כן תערוך גם את הדפים של המקור.-- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 22:51, 13 ביוני 2026 (IDT) ---- היי אליעזר. קודם כל, תודה רבה על העריכות וההגהה. בעקבות ההגהה של חוק הגנת הצרכן ראיתי שיש אצלנו טעות במועד התחילה של [[חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2026)#פרק ו|פרק ו' לחוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2026), התשפ״ו–2026]]. דבר שני, אין צורך לרשום URL של קבצי התקנות במשרד המשפטים. די לרשום את מספר החוברת, ויתווסף קישור לקובץ המתאים. כמו כן, אני ממליץ לך לעבור על ההסברים של שפת התגיות ב[[ויקיטקסט:חקיקה]]. יש שם תרגילי התנסות פשוטים שיעזרו לך עם יתר העריכות. ‏– <font face="Monotype Corsiva">[[user:Fuzzy|Fuzzy]]</font> ‏– 12:13, 14 ביוני 2026 (IDT) ראיתי שיש לך משתמש נוסף. בבקשה תבצע את כל העריכות שלך עם אותו שם משתמש, כדי להקל עלי את עבודת הסריקה והבדיקה. בברכה, ‏– <font face="Monotype Corsiva">[[user:Fuzzy|Fuzzy]]</font> ‏– 13:31, 14 ביוני 2026 (IDT) {{הועבר|מ=שיחת משתמש:סרגון.17.גרין}} == [[משתמש:אליעזר.גרין]] ו[[משתמש:סרגון.17.גרין]] == האם אתה אותו משתמש? מדוע הפיצול בין שני שמות משתמש? ‏– <font face="Monotype Corsiva">[[user:Fuzzy|Fuzzy]]</font> ‏– 19:19, 14 ביוני 2026 (IDT) :זה אותו אדם. אין כאן כוונה להסתיר, פשוט לא היה לי בנייד את הסיסמה שאיתה התחברתי במחשב שבבית. [[משתמש:אליעזר.גרין|אליעזר.גרין]] ([[שיחת משתמש:אליעזר.גרין|שיחה]]) 20:05, 14 ביוני 2026 (IDT) :: אין בעיה. ברשותך אני מעביר את השיחה לכאן למען היעילות. ‏– <font face="Monotype Corsiva">[[user:Fuzzy|Fuzzy]]</font> ‏– 13:41, 15 ביוני 2026 (IDT) == עריכות חוקים בספר החוקים הפתוח == תודה על כל התרומות שלך. כמה הערות לגבי עריכת החוקים: # קיים שירות [https://tools1.openlaw.org.il tools1.openlaw.org.il] שמאפשר המרה אוטומטית מתוך טקסט או קבצי pdf לטקסט עם תגיות ויקי. זה יכול לחסוך לך קצת עבודה. # חסרים לך קישורים פנימיים. ראה מדריך [[ויקיטקסט:חקיקה]] על שפת התגיות. # אם אתה מוסיף חוק שהוא הוראת שעה שפקעה, כדאי להוסיף ב{{קוד|<מבוא>}} הערה על פקיעת החוק במועד זה או אחר. # לגבי עריכות בוויקיפדיה – יש תבנית <nowiki>{{</nowiki>[[w:תבנית:סחפ|סחפ]]<nowiki>}}</nowiki> שמאפשרת קישור ברמת הסעיף. בברכה, ‏– <font face="Monotype Corsiva">[[user:Fuzzy|Fuzzy]]</font> ‏– 19:25, 14 ביוני 2026 (IDT) היי אליעזר. שים לב שבהוספת קישורים אין צורך לרשום את היעד. הבוט יפענח את היעד בהתאם לקטע המסומן והטקסט לתצוגה יכיל את הקישור הנכון. למשל, במקום "{{קוד|<nowiki>"בעל זיקה" - כהגדרתו ב[[חוק הביטוח הלאומי#סעיף 315ג|סעיף 315ג(ד) לחוק הביטוח הלאומי]]</nowiki>}}", צריך להיות "{{קוד|<nowiki>"בעל זיקה" - כהגדרתו [[בסעיף 315ג(ד) לחוק הביטוח הלאומי]]</nowiki>}}". אני אערוך מחדש את [[מקור:חוק הגבלת שכר טרחה (נכי צבא הגנה לישראל וכוחות הביטחון ונפגעי פעולות איבה)]] כדי שתראה את ההבדלים. ‏– <font face="Monotype Corsiva">[[user:Fuzzy|Fuzzy]]</font> ‏– 13:46, 15 ביוני 2026 (IDT) dwstxh3qrs69x6fbkuf9746u04wjz1z 0 1744231 3019895 3019695 2026-06-14T17:00:17Z OpenLawBot 8112 [3019872] הגהה 3019895 wikitext text/x-wiki {{ח:התחלה}} {{ח:כותרת|חוק המסחר ברכב משומש, תשל״ז–1977}} {{ח:פתיח-התחלה}} {{ח:מאגר|2000393}} {{ח:תיבה|ס״ח תשל״ז, 220|חוק המסחר ברכב משומש|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_209427.pdf}}. {{ח:סוגר}} {{ח:מפריד}} {{ח:מבוא}} {{ח:הערה|'''חוק המסחר ברכב משומש, תשל״ז–1977 בוטל {{ח:חיצוני|חוק הגנת הצרכן#סעיף 40|בסעיף 40(1) לחוק הגנת הצרכן, התשמ״א–1981}}.'''}} {{ח:סוגר}} {{ח:מפריד}} {{ח:סעיף|1|הגדרות}} {{ח:ת}} בחוק זה – {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רכב משומש“ – רכב מנועי שנתקיים בו אחד מאלה: {{ח:תתת|(1)}} הוא מוצע למכירה לצרכן אחרי שנמכר לפני כן לפחות פעם אחת לצרכן; {{ח:תתת|(2)}} נעשה בו שימוש שלושה חדשים לפחות לאחר רישומו לפי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|פקודת התעבורה}}; {{ח:תתת|(3)}} הוא הופעל בנסיעה לפחות 2000 ק״מ; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עוסק“ – מי שעיסוקו מכירת רכב משומש, בין כעיסוק יחיד ובין כאחד מעיסוקיו, לרבות מי שעוסק כאמור כשכיר, כעמיל או כמתווך או בכל דרך כיוצאת באלה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תיאור כוזב“ – תיאור שניתן בניגוד {{ח:פנימי|סעיף 2|לסעיף 2(ה)}}; {{ח:ת}} לכל מונח אחר תהיה המשמעות שיש לו {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|בפקודת התעבורה}} אם אין כוונה אחרת משתמעת. {{ח:סעיף|2|מסירת פרטים על רכב משומש}} {{ח:תת|(א)}} עוסק יציג במובלט, על רכב משומש שהוא מציע למכירה או המוצע למכירה באמצעותו או שהוא מחזיקו במקום שהוא נוהג למכור רכב משומש, מודעה בכתב שתכלול בין היתר – {{ח:תתת|(1)}} תוצרו וארץ ייצורו; {{ח:תתת|(2)}} הדגם ושנת הייצור; {{ח:תתת|(3)}} בעליו הקודמים; {{ח:תתת|(4)}} הגבלות על השימוש בו או על העברת הבעלות בו מחמת אי תשלום מכס, מסים, היטלים או אגרות החלים עליו, או מחמת משכון, שעבוד או עיקול; {{ח:תתת|(5)}} השימושים העיקריים שנעשו בו; {{ח:תתת|(6)}} התיקונים שבוצעו במנועו ובמכללים בטיחותיים שלו שהוגדרו בתקנות; {{ח:תתת|(7)}} מספר הקילומטרים שבהם הופעל; {{ח:תתת|(8)}} מידת האחריות לתקינותו שהעוסק מקבל על עצמו. {{ח:תת|(ב)}} הפרטים הנדרשים בפסקאות (1) עד (4) לסעיף קטן (א) יהיו לפי הרשום ברשיון הרכב וברשומות רשות הרישוי. {{ח:תת|(ג)}} לא ידע המוכר פרט מן הפרטים הנדרשים בסעיף קטן (א)(1) עד (7) יציין זאת במפורש במודעתו. {{ח:תת|(ד)}} הודיע הקונה לעוסק כי הרכב מיועד לשימוש מיוחד, ימסור לו העוסק מידע על תכונות הרכב שיש לו חשיבות לשימוש האמור. {{ח:תת|(ה)}} כל מידע הנדרש לפי סעיפים קטנים (א) או (ד) יינתן במלואו, יהיה נכון ולא יהיה בו כדי להטעות. {{ח:סעיף|3|הסכמים בכתב}} {{ח:תת|(א)}} עוסק המקבל לרשותו, בחזקת קונה, מתווך או עמיל או כיוצא באלה, רכב משומש למטרת מכירה, יעשה עם מי שמעמיד את הרכב לרשותו הסכם בכתב שבו מצויינים הפרטים האמורים {{ח:פנימי|סעיף 2|בסעיף 2(א) ו־(ד)}}. {{ח:תת|(ב)}} עוסק המוכר רכב משומש יעשה עם הקונה הסכם בכתב ויציין בו, בין היתר, את הפרטים האמורים {{ח:פנימי|סעיף 2|בסעיף 2(א) ו־(ד)}}; העתק חתום של ההסכם יימסר לקונה. {{ח:תת|(ג)}} טפסים להסכמים כאמור בסעיף זה יכול שייקבעו בתקנות. {{ח:סעיף|4|עונשין}} {{ח:תת|(א)}} עוסק שהפר הוראה מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיפים 2}} {{ח:פנימי|סעיף 3|ו־3}}, דינו – מאסר שנה או קנס 250,000 לירות. {{ח:תת|(ב)}} המעמיד לרשות עוסק רכב למטרת מכירה ומוסר לו פרט מהפרטים האמורים {{ח:פנימי|סעיף 2|בסעיף 2(א) ו־(ד)}} שהוא כוזב או מטעה, דינו – מאסר ששה חדשים או קנס 100,000 לירות. {{ח:תת|(ג)}} תהא זו הגנה טובה לנאשם אם יוכיח שלא ידע ולא היה עליו לדעת פרט מן הפרטים האמורים {{ח:פנימי|סעיף 2|בסעיף 2}} או את נכונותו. {{ח:סעיף|5|אמצעים נוספים}} {{ח:ת}} בית המשפט המרשיע עוסק על עבירה לפי חוק זה רשאי, בנוסף לכל עונש אחר, לבטל את רשיונו לפי חוק אחר או להתלותו, ולצוות על סגירת מקום עסקו לתקופה שיקבע. {{ח:סעיף|6|ביטול עסקה}} {{ח:תת|(א)}} נמכר רכב משומש על יסוד תיאור כוזב לענין {{ח:פנימי|סעיף 2|פסקאות (2) עד (7) לסעיף 2(א)}}, והכזב היה מהותי בנסיבות הענין, רשאי הקונה, תוך ארבעה עשר יום מיום המכירה, לבטל את המכר בהודעה בכתב למוכר; בית המשפט רשאי, מטעמים מיוחדים, לבטל את המכר גם אחרי התקופה האמורה. {{ח:תת|(ב)}} בוטל המכר כאמור בסעיף קטן (א) יחזיר המוכר לקונה תוך שבעה ימים מיום שקיבל הודעה על הביטול את התמורה המלאה, והקונה יחזיר למוכר את הרכב; עשה הקונה בינתיים שימוש ברכב, אשר הפחית באופן ניכר מערכו או גרם לו נזק, רשאי המוכר לנכות מן התמורה המוחזרת את הסכום שבו פחת שווי הרכב לעומת שוויו בעת המכירה. {{ח:סעיף|7|נטל הראיה}} {{ח:ת}} היה תיאור כוזב במודעה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 2|בסעיף 2(א)}}, או פורסם תיאור כוזב בפרסום שניתן לייחסו לעוסק – על העוסק הראיה שלא הוא נתן את התיאור. {{ח:סעיף|8|פיצויים}} {{ח:ת}} הנפגע מעבירה על חוק זה רשאי לתבוע פיצויים על הנזק שנגרם לו; דין המעשה או המחדל כדין עוולה לפי {{ח:חיצוני|פקודת הנזיקין|פקודת הנזיקין [נוסח חדש]}}. {{ח:סעיף|9|שמירת תרופות}} {{ח:ת}} חוק זה אינו גורע מזכות הקונה הניתנת לו לפי כל דין. {{ח:סעיף|10|תחולה על המדינה}} {{ח:ת}} חוק זה יחול על המדינה. {{ח:סעיף|11|ביצוע ותקנות}} {{ח:ת}} שר התחבורה ממונה על ביצוע חוק זה, והוא רשאי, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו. {{ח:סעיף|12|תחילה}} {{ח:ת}} תחילתו של חוק זה ביום כ׳ בחשון תשל״ח (1 בנובמבר 1977). {{ח:סעיף|13|הוראת מעבר}} {{ח:ת}} הוראות חוק זה לא יחולו לגבי רכב משומש שהעוסק קיבל לרשותו לפני תחילת חוק זה. {{ח:חתימות|נתקבל בכנסת ביום כ״ח באייר תשל״ז (16 במאי 1977).}} * '''יצחק רבין'''<br>ראש הממשלה * '''גד יעקבי'''<br>שר התחבורה * '''אפרים קציר'''<br>נשיא המדינה {{ח:סוגר}} {{ח:סוף}} [[קטגוריה:בוט חוקים]] ce9ukdbeyv2mpjry8o2pjktmlilh1jy 3019911 3019895 2026-06-14T19:01:11Z OpenLawBot 8112 [3019906] 3019911 wikitext text/x-wiki {{ח:התחלה}} {{ח:כותרת|חוק המסחר ברכב משומש, תשל״ז–1977}} {{ח:פתיח-התחלה}} {{ח:מאגר|2000393}} {{ח:תיבה|ס״ח תשל״ז, 220|חוק המסחר ברכב משומש|https://fs.knesset.gov.il/8/law/8_lsr_209427.pdf}}; {{ח:תיבה|תשמ״א, 257|חוק הגנת הצרכן|https://fs.knesset.gov.il/9/law/9_lsr_209363.pdf}}. {{ח:סוגר}} {{ח:מפריד}} {{ח:מבוא}} {{ח:הערה|'''חוק המסחר ברכב משומש, תשל״ז–1977 בוטל לפי {{ח:חיצוני|חוק הגנת הצרכן#סעיף 40|סעיף 40(1) לחוק הגנת הצרכן, התשמ״א–1981}}.'''}} {{ח:סוגר}} {{ח:מפריד}} {{ח:סעיף|1|הגדרות}} {{ח:ת}} בחוק זה – {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”רכב משומש“ – רכב מנועי שנתקיים בו אחד מאלה: {{ח:תתת|(1)}} הוא מוצע למכירה לצרכן אחרי שנמכר לפני כן לפחות פעם אחת לצרכן; {{ח:תתת|(2)}} נעשה בו שימוש שלושה חדשים לפחות לאחר רישומו לפי {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|פקודת התעבורה}}; {{ח:תתת|(3)}} הוא הופעל בנסיעה לפחות 2000 ק״מ; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”עוסק“ – מי שעיסוקו מכירת רכב משומש, בין כעיסוק יחיד ובין כאחד מעיסוקיו, לרבות מי שעוסק כאמור כשכיר, כעמיל או כמתווך או בכל דרך כיוצאת באלה; {{ח:ת|סוג=הגדרה}} ”תיאור כוזב“ – תיאור שניתן בניגוד {{ח:פנימי|סעיף 2|לסעיף 2(ה)}}; {{ח:ת}} לכל מונח אחר תהיה המשמעות שיש לו {{ח:חיצוני|פקודת התעבורה|בפקודת התעבורה}} אם אין כוונה אחרת משתמעת. {{ח:סעיף|2|מסירת פרטים על רכב משומש}} {{ח:תת|(א)}} עוסק יציג במובלט, על רכב משומש שהוא מציע למכירה או המוצע למכירה באמצעותו או שהוא מחזיקו במקום שהוא נוהג למכור רכב משומש, מודעה בכתב שתכלול בין היתר – {{ח:תתת|(1)}} תוצרו וארץ ייצורו; {{ח:תתת|(2)}} הדגם ושנת הייצור; {{ח:תתת|(3)}} בעליו הקודמים; {{ח:תתת|(4)}} הגבלות על השימוש בו או על העברת הבעלות בו מחמת אי תשלום מכס, מסים, היטלים או אגרות החלים עליו, או מחמת משכון, שעבוד או עיקול; {{ח:תתת|(5)}} השימושים העיקריים שנעשו בו; {{ח:תתת|(6)}} התיקונים שבוצעו במנועו ובמכללים בטיחותיים שלו שהוגדרו בתקנות; {{ח:תתת|(7)}} מספר הקילומטרים שבהם הופעל; {{ח:תתת|(8)}} מידת האחריות לתקינותו שהעוסק מקבל על עצמו. {{ח:תת|(ב)}} הפרטים הנדרשים בפסקאות (1) עד (4) לסעיף קטן (א) יהיו לפי הרשום ברשיון הרכב וברשומות רשות הרישוי. {{ח:תת|(ג)}} לא ידע המוכר פרט מן הפרטים הנדרשים בסעיף קטן (א)(1) עד (7) יציין זאת במפורש במודעתו. {{ח:תת|(ד)}} הודיע הקונה לעוסק כי הרכב מיועד לשימוש מיוחד, ימסור לו העוסק מידע על תכונות הרכב שיש לו חשיבות לשימוש האמור. {{ח:תת|(ה)}} כל מידע הנדרש לפי סעיפים קטנים (א) או (ד) יינתן במלואו, יהיה נכון ולא יהיה בו כדי להטעות. {{ח:סעיף|3|הסכמים בכתב}} {{ח:תת|(א)}} עוסק המקבל לרשותו, בחזקת קונה, מתווך או עמיל או כיוצא באלה, רכב משומש למטרת מכירה, יעשה עם מי שמעמיד את הרכב לרשותו הסכם בכתב שבו מצויינים הפרטים האמורים {{ח:פנימי|סעיף 2|בסעיף 2(א) ו־(ד)}}. {{ח:תת|(ב)}} עוסק המוכר רכב משומש יעשה עם הקונה הסכם בכתב ויציין בו, בין היתר, את הפרטים האמורים {{ח:פנימי|סעיף 2|בסעיף 2(א) ו־(ד)}}; העתק חתום של ההסכם יימסר לקונה. {{ח:תת|(ג)}} טפסים להסכמים כאמור בסעיף זה יכול שייקבעו בתקנות. {{ח:סעיף|4|עונשין}} {{ח:תת|(א)}} עוסק שהפר הוראה מהוראות {{ח:פנימי|סעיף 2|סעיפים 2}} {{ח:פנימי|סעיף 3|ו־3}}, דינו – מאסר שנה או קנס 250,000 לירות. {{ח:תת|(ב)}} המעמיד לרשות עוסק רכב למטרת מכירה ומוסר לו פרט מהפרטים האמורים {{ח:פנימי|סעיף 2|בסעיף 2(א) ו־(ד)}} שהוא כוזב או מטעה, דינו – מאסר ששה חדשים או קנס 100,000 לירות. {{ח:תת|(ג)}} תהא זו הגנה טובה לנאשם אם יוכיח שלא ידע ולא היה עליו לדעת פרט מן הפרטים האמורים {{ח:פנימי|סעיף 2|בסעיף 2}} או את נכונותו. {{ח:סעיף|5|אמצעים נוספים}} {{ח:ת}} בית המשפט המרשיע עוסק על עבירה לפי חוק זה רשאי, בנוסף לכל עונש אחר, לבטל את רשיונו לפי חוק אחר או להתלותו, ולצוות על סגירת מקום עסקו לתקופה שיקבע. {{ח:סעיף|6|ביטול עסקה}} {{ח:תת|(א)}} נמכר רכב משומש על יסוד תיאור כוזב לענין {{ח:פנימי|סעיף 2|פסקאות (2) עד (7) לסעיף 2(א)}}, והכזב היה מהותי בנסיבות הענין, רשאי הקונה, תוך ארבעה עשר יום מיום המכירה, לבטל את המכר בהודעה בכתב למוכר; בית המשפט רשאי, מטעמים מיוחדים, לבטל את המכר גם אחרי התקופה האמורה. {{ח:תת|(ב)}} בוטל המכר כאמור בסעיף קטן (א) יחזיר המוכר לקונה תוך שבעה ימים מיום שקיבל הודעה על הביטול את התמורה המלאה, והקונה יחזיר למוכר את הרכב; עשה הקונה בינתיים שימוש ברכב, אשר הפחית באופן ניכר מערכו או גרם לו נזק, רשאי המוכר לנכות מן התמורה המוחזרת את הסכום שבו פחת שווי הרכב לעומת שוויו בעת המכירה. {{ח:סעיף|7|נטל הראיה}} {{ח:ת}} היה תיאור כוזב במודעה כאמור {{ח:פנימי|סעיף 2|בסעיף 2(א)}}, או פורסם תיאור כוזב בפרסום שניתן לייחסו לעוסק – על העוסק הראיה שלא הוא נתן את התיאור. {{ח:סעיף|8|פיצויים}} {{ח:ת}} הנפגע מעבירה על חוק זה רשאי לתבוע פיצויים על הנזק שנגרם לו; דין המעשה או המחדל כדין עוולה לפי {{ח:חיצוני|פקודת הנזיקין|פקודת הנזיקין [נוסח חדש]}}. {{ח:סעיף|9|שמירת תרופות}} {{ח:ת}} חוק זה אינו גורע מזכות הקונה הניתנת לו לפי כל דין. {{ח:סעיף|10|תחולה על המדינה}} {{ח:ת}} חוק זה יחול על המדינה. {{ח:סעיף|11|ביצוע ותקנות}} {{ח:ת}} שר התחבורה ממונה על ביצוע חוק זה, והוא רשאי, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו. {{ח:סעיף|12|תחילה}} {{ח:ת}} תחילתו של חוק זה ביום כ׳ בחשון תשל״ח (1 בנובמבר 1977). {{ח:סעיף|13|הוראת מעבר}} {{ח:ת}} הוראות חוק זה לא יחולו לגבי רכב משומש שהעוסק קיבל לרשותו לפני תחילת חוק זה. {{ח:חתימות|נתקבל בכנסת ביום כ״ח באייר תשל״ז (16 במאי 1977).}} * '''יצחק רבין'''<br>ראש הממשלה * '''גד יעקבי'''<br>שר התחבורה * '''אפרים קציר'''<br>נשיא המדינה {{ח:סוגר}} {{ח:סוף}} [[קטגוריה:בוט חוקים]] 3zmh5uznrtv9gc1dxa0qk7lzovfjwvm 116 1744232 3019872 3019690 2026-06-14T15:59:45Z Fuzzy 29 הגהה 3019872 wikitext text/x-wiki <שם> חוק המסחר ברכב משומש, תשל״ז–1977 <מאגר 2000393 תיקון 148464> <מקור> ((ס״ח תשל״ז, 220|חוק המסחר ברכב משומש|8:209427)). <מבוא> (('''חוק המסחר ברכב משומש, תשל״ז–1977 בוטל [[בסעיף 40(1) לחוק הגנת הצרכן, התשמ״א–1981]].''')) @ 1. הגדרות : בחוק זה – :- "רכב משומש" – רכב מנועי שנתקיים בו אחד מאלה: :: (1) הוא מוצע למכירה לצרכן אחרי שנמכר לפני כן לפחות פעם אחת לצרכן; :: (2) נעשה בו שימוש שלושה חדשים לפחות לאחר רישומו לפי [[פקודת התעבורה]]; :: (3) הוא הופעל בנסיעה לפחות 2000 ק״מ; :- "עוסק" – מי שעיסוקו מכירת רכב משומש, בין כעיסוק יחיד ובין כאחד מעיסוקיו, לרבות מי שעוסק כאמור כשכיר, כעמיל או כמתווך או בכל דרך כיוצאת באלה; :- "תיאור כוזב" – תיאור שניתן בניגוד [[לסעיף 2(ה)]]; : לכל מונח אחר תהיה המשמעות שיש לו [[בפקודת התעבורה]] אם אין כוונה אחרת משתמעת. @ 2. מסירת פרטים על רכב משומש : (א) עוסק יציג במובלט, על רכב משומש שהוא מציע למכירה או המוצע למכירה באמצעותו או שהוא מחזיקו במקום שהוא נוהג למכור רכב משומש, מודעה בכתב שתכלול בין היתר – :: (1) תוצרו וארץ ייצורו; :: (2) הדגם ושנת הייצור; :: (3) בעליו הקודמים; :: (4) הגבלות על השימוש בו או על העברת הבעלות בו מחמת אי תשלום מכס, מסים, היטלים או אגרות החלים עליו, או מחמת משכון, שעבוד או עיקול; :: (5) השימושים העיקריים שנעשו בו; :: (6) התיקונים שבוצעו במנועו ובמכללים בטיחותיים שלו שהוגדרו בתקנות; :: (7) מספר הקילומטרים שבהם הופעל; :: (8) מידת האחריות לתקינותו שהעוסק מקבל על עצמו. : (ב) הפרטים הנדרשים בפסקאות (1) עד (4) לסעיף קטן (א) יהיו לפי הרשום ברשיון הרכב וברשומות רשות הרישוי. : (ג) לא ידע המוכר פרט מן הפרטים הנדרשים בסעיף קטן (א)(1) עד (7) יציין זאת במפורש במודעתו. : (ד) הודיע הקונה לעוסק כי הרכב מיועד לשימוש מיוחד, ימסור לו העוסק מידע על תכונות הרכב שיש לו חשיבות לשימוש האמור. : (ה) כל מידע הנדרש לפי סעיפים קטנים (א) או (ד) יינתן במלואו, יהיה נכון ולא יהיה בו כדי להטעות. @ 3. הסכמים בכתב : (א) עוסק המקבל לרשותו, בחזקת קונה, מתווך או עמיל או כיוצא באלה, רכב משומש למטרת מכירה, יעשה עם מי שמעמיד את הרכב לרשותו הסכם בכתב שבו מצויינים הפרטים האמורים [[בסעיף 2(א) ו־(ד)]]. : (ב) עוסק המוכר רכב משומש יעשה עם הקונה הסכם בכתב ויציין בו, בין היתר, את הפרטים האמורים [[בסעיף 2(א) ו־(ד)]]; העתק חתום של ההסכם יימסר לקונה. : (ג) טפסים להסכמים כאמור בסעיף זה יכול שייקבעו בתקנות. @ 4. עונשין : (א) עוסק שהפר הוראה מהוראות [[סעיפים 2]] [[ו־3]], דינו – מאסר שנה או קנס 250,000 לירות. : (ב) המעמיד לרשות עוסק רכב למטרת מכירה ומוסר לו פרט מהפרטים האמורים [[בסעיף 2(א) ו־(ד)]] שהוא כוזב או מטעה, דינו – מאסר ששה חדשים או קנס 100,000 לירות. : (ג) תהא זו הגנה טובה לנאשם אם יוכיח שלא ידע ולא היה עליו לדעת פרט מן הפרטים האמורים [[בסעיף 2]] או את נכונותו. @ 5. אמצעים נוספים : בית המשפט המרשיע עוסק על עבירה לפי חוק זה רשאי, בנוסף לכל עונש אחר, לבטל את רשיונו לפי חוק אחר או להתלותו, ולצוות על סגירת מקום עסקו לתקופה שיקבע. @ 6. ביטול עסקה : (א) נמכר רכב משומש על יסוד תיאור כוזב לענין [[פסקאות (2) עד (7) לסעיף 2(א)]], והכזב היה מהותי בנסיבות הענין, רשאי הקונה, תוך ארבעה עשר יום מיום המכירה, לבטל את המכר בהודעה בכתב למוכר; בית המשפט רשאי, מטעמים מיוחדים, לבטל את המכר גם אחרי התקופה האמורה. : (ב) בוטל המכר כאמור בסעיף קטן (א) יחזיר המוכר לקונה תוך שבעה ימים מיום שקיבל הודעה על הביטול את התמורה המלאה, והקונה יחזיר למוכר את הרכב; עשה הקונה בינתיים שימוש ברכב, אשר הפחית באופן ניכר מערכו או גרם לו נזק, רשאי המוכר לנכות מן התמורה המוחזרת את הסכום שבו פחת שווי הרכב לעומת שוויו בעת המכירה. @ 7. נטל הראיה : היה תיאור כוזב במודעה כאמור [[בסעיף 2(א)]], או פורסם תיאור כוזב בפרסום שניתן לייחסו לעוסק – על העוסק הראיה שלא הוא נתן את התיאור. @ 8. פיצויים : הנפגע מעבירה על חוק זה רשאי לתבוע פיצויים על הנזק שנגרם לו; דין המעשה או המחדל כדין עוולה לפי [[פקודת הנזיקין [נוסח חדש]]]. @ 9. שמירת תרופות : חוק זה אינו גורע מזכות הקונה הניתנת לו לפי כל דין. @ 10. תחולה על המדינה : חוק זה יחול על המדינה. @ 11. ביצוע ותקנות : שר התחבורה ממונה על ביצוע חוק זה, והוא רשאי, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו. @ 12. תחילה : תחילתו של חוק זה ביום כ׳ בחשון תשל״ח (1 בנובמבר 1977). @ 13. הוראת מעבר : הוראות חוק זה לא יחולו לגבי רכב משומש שהעוסק קיבל לרשותו לפני תחילת חוק זה. <פרסום> נתקבל בכנסת ביום כ"ח באייר תשל"ז (16 במאי 1977). <חתימות> * יצחק רבין ראש הממשלה * גד יעקבי שר התחבורה * אפרים קציר נשיא המדינה qewdz2bld8zb8azoiaistnh9zomt645 3019906 3019872 2026-06-14T18:40:55Z Fuzzy 29 3019906 wikitext text/x-wiki <שם> חוק המסחר ברכב משומש, תשל״ז–1977 <מאגר 2000393 תיקון 148464> <מקור> ((ס״ח תשל״ז, 220|חוק המסחר ברכב משומש|8:209427)); ((תשמ"א, 257|חוק הגנת הצרכן|9:209363)). <מבוא> (('''חוק המסחר ברכב משומש, תשל״ז–1977 בוטל לפי [[סעיף 40(1) לחוק הגנת הצרכן, התשמ״א–1981]].''')) @ 1. הגדרות : בחוק זה – :- "רכב משומש" – רכב מנועי שנתקיים בו אחד מאלה: :: (1) הוא מוצע למכירה לצרכן אחרי שנמכר לפני כן לפחות פעם אחת לצרכן; :: (2) נעשה בו שימוש שלושה חדשים לפחות לאחר רישומו לפי [[פקודת התעבורה]]; :: (3) הוא הופעל בנסיעה לפחות 2000 ק״מ; :- "עוסק" – מי שעיסוקו מכירת רכב משומש, בין כעיסוק יחיד ובין כאחד מעיסוקיו, לרבות מי שעוסק כאמור כשכיר, כעמיל או כמתווך או בכל דרך כיוצאת באלה; :- "תיאור כוזב" – תיאור שניתן בניגוד [[לסעיף 2(ה)]]; : לכל מונח אחר תהיה המשמעות שיש לו [[בפקודת התעבורה]] אם אין כוונה אחרת משתמעת. @ 2. מסירת פרטים על רכב משומש : (א) עוסק יציג במובלט, על רכב משומש שהוא מציע למכירה או המוצע למכירה באמצעותו או שהוא מחזיקו במקום שהוא נוהג למכור רכב משומש, מודעה בכתב שתכלול בין היתר – :: (1) תוצרו וארץ ייצורו; :: (2) הדגם ושנת הייצור; :: (3) בעליו הקודמים; :: (4) הגבלות על השימוש בו או על העברת הבעלות בו מחמת אי תשלום מכס, מסים, היטלים או אגרות החלים עליו, או מחמת משכון, שעבוד או עיקול; :: (5) השימושים העיקריים שנעשו בו; :: (6) התיקונים שבוצעו במנועו ובמכללים בטיחותיים שלו שהוגדרו בתקנות; :: (7) מספר הקילומטרים שבהם הופעל; :: (8) מידת האחריות לתקינותו שהעוסק מקבל על עצמו. : (ב) הפרטים הנדרשים בפסקאות (1) עד (4) לסעיף קטן (א) יהיו לפי הרשום ברשיון הרכב וברשומות רשות הרישוי. : (ג) לא ידע המוכר פרט מן הפרטים הנדרשים בסעיף קטן (א)(1) עד (7) יציין זאת במפורש במודעתו. : (ד) הודיע הקונה לעוסק כי הרכב מיועד לשימוש מיוחד, ימסור לו העוסק מידע על תכונות הרכב שיש לו חשיבות לשימוש האמור. : (ה) כל מידע הנדרש לפי סעיפים קטנים (א) או (ד) יינתן במלואו, יהיה נכון ולא יהיה בו כדי להטעות. @ 3. הסכמים בכתב : (א) עוסק המקבל לרשותו, בחזקת קונה, מתווך או עמיל או כיוצא באלה, רכב משומש למטרת מכירה, יעשה עם מי שמעמיד את הרכב לרשותו הסכם בכתב שבו מצויינים הפרטים האמורים [[בסעיף 2(א) ו־(ד)]]. : (ב) עוסק המוכר רכב משומש יעשה עם הקונה הסכם בכתב ויציין בו, בין היתר, את הפרטים האמורים [[בסעיף 2(א) ו־(ד)]]; העתק חתום של ההסכם יימסר לקונה. : (ג) טפסים להסכמים כאמור בסעיף זה יכול שייקבעו בתקנות. @ 4. עונשין : (א) עוסק שהפר הוראה מהוראות [[סעיפים 2]] [[ו־3]], דינו – מאסר שנה או קנס 250,000 לירות. : (ב) המעמיד לרשות עוסק רכב למטרת מכירה ומוסר לו פרט מהפרטים האמורים [[בסעיף 2(א) ו־(ד)]] שהוא כוזב או מטעה, דינו – מאסר ששה חדשים או קנס 100,000 לירות. : (ג) תהא זו הגנה טובה לנאשם אם יוכיח שלא ידע ולא היה עליו לדעת פרט מן הפרטים האמורים [[בסעיף 2]] או את נכונותו. @ 5. אמצעים נוספים : בית המשפט המרשיע עוסק על עבירה לפי חוק זה רשאי, בנוסף לכל עונש אחר, לבטל את רשיונו לפי חוק אחר או להתלותו, ולצוות על סגירת מקום עסקו לתקופה שיקבע. @ 6. ביטול עסקה : (א) נמכר רכב משומש על יסוד תיאור כוזב לענין [[פסקאות (2) עד (7) לסעיף 2(א)]], והכזב היה מהותי בנסיבות הענין, רשאי הקונה, תוך ארבעה עשר יום מיום המכירה, לבטל את המכר בהודעה בכתב למוכר; בית המשפט רשאי, מטעמים מיוחדים, לבטל את המכר גם אחרי התקופה האמורה. : (ב) בוטל המכר כאמור בסעיף קטן (א) יחזיר המוכר לקונה תוך שבעה ימים מיום שקיבל הודעה על הביטול את התמורה המלאה, והקונה יחזיר למוכר את הרכב; עשה הקונה בינתיים שימוש ברכב, אשר הפחית באופן ניכר מערכו או גרם לו נזק, רשאי המוכר לנכות מן התמורה המוחזרת את הסכום שבו פחת שווי הרכב לעומת שוויו בעת המכירה. @ 7. נטל הראיה : היה תיאור כוזב במודעה כאמור [[בסעיף 2(א)]], או פורסם תיאור כוזב בפרסום שניתן לייחסו לעוסק – על העוסק הראיה שלא הוא נתן את התיאור. @ 8. פיצויים : הנפגע מעבירה על חוק זה רשאי לתבוע פיצויים על הנזק שנגרם לו; דין המעשה או המחדל כדין עוולה לפי [[פקודת הנזיקין [נוסח חדש]]]. @ 9. שמירת תרופות : חוק זה אינו גורע מזכות הקונה הניתנת לו לפי כל דין. @ 10. תחולה על המדינה : חוק זה יחול על המדינה. @ 11. ביצוע ותקנות : שר התחבורה ממונה על ביצוע חוק זה, והוא רשאי, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו. @ 12. תחילה : תחילתו של חוק זה ביום כ׳ בחשון תשל״ח (1 בנובמבר 1977). @ 13. הוראת מעבר : הוראות חוק זה לא יחולו לגבי רכב משומש שהעוסק קיבל לרשותו לפני תחילת חוק זה. <פרסום> נתקבל בכנסת ביום כ"ח באייר תשל"ז (16 במאי 1977). <חתימות> * יצחק רבין ראש הממשלה * גד יעקבי שר התחבורה * אפרים קציר נשיא המדינה gh8rk1q8l67v6k76wy0kfu8dc5gxa5q 116 1744238 3019873 3019788 2026-06-14T16:03:17Z Fuzzy 29 3019873 wikitext text/x-wiki <שם> תקנות מסחר ברכב משומש, תשל״ח–1978 === תקנות המסחר ברכב משומש === <מקור> ((ק״ת תשל״ח, 818|תקנות מסחר ברכב משומש|3823)). <מבוא> בתוקף סמכותי לפי [[+#4|סעיפים 2]], [[+#5|סעיפים 23]] [[+#27ו־11]] [[חוק הגנת הצרכן|לחוק המסחר ברכב משומש, תשל״ז–1977]] (([כיום: [[+|סעיפים 4(א)(3)]], [[+|5]] [[+|ו־37]] [[=החוק|לחוק הגנת הצרכן, התשמ״א–1981]]])) (להלן – החוק), ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה: ---- (([[חוק המסחר ברכב משומש, תשל״ז–1977]] בוטל לפי [[סעיף 40(1) לחוק הגנת הצרכן, התשמ״א–1981]] והוחלף [[בחוק האמור]].)) <!-- ((לפי סעיף 23 לחוק הפרשנות, התשמ״א–1981, משבוטל חיקוק בטלים עמו התקנות והמינויים שנעשו מכוחו; אולם מקום שהחיקוק המבטל קובע הוראות במקום ההוראות המבוטלות – התקנות והמינויים שנעשו מכוח ההוראות המבוטלות יעמדו בתקפם עד שיבוטלו בתקנות ובמינויים מכוח החיקוק המבטל. נוסף על כך, לפי סעיף 25 לחוק הפרשנות, אזכור של חיקוק בחיקוק אחר מכוון לחיקוק המאוזכר כנוסחו בשעה שנזקקים לו, לרבות הוראות שנוספו בו והוראות שבאו במקומו בחיקוק אחר; לכן יש לקרוא כיום את ההסמכה כהפניה לסעיפים 4(א)(3), 5 ו־37 לחוק הגנת הצרכן, התשמ״א–1981.)) --> @ 1. מסירת פרטים על מכללים בטיחותיים : עוסק המוכר רכב משומש או שהוא מציעו למכירה יציין במודעה כאמור [[סעיף 4 לחוק|בסעיף 2 לחוק (([כיום: סעיף 4(א)(3) לחוק הגנת הצרכן, התשמ״א–1981]))]] כל תיקון שנעשה במערכת הבלמים, במערכת ההיגוי ובמתלה, בשלדה ובתושבת. @ 2. הסכם לרכישת רכב למטרת מכירה : עוסק המקבל לרשותו, בכל דרך שהיא, רכב משומש למטרות מכירה יעשה עם מי שמעמיד את הרכב לרשותו הסכם שיכלול את הפרטים המפורטים [[חלק א תוספת|בטופס שבחלק א׳ של התוספת]]. @ 3. הסכם למכירת רכב על ידי עוסק : עוסק המוכר רכב משומש יעשה עם הקונה הסכם שיכלול את הפרטים המפורטים [[חלק ב תוספת|בטופס שבחלק ב׳ של התוספת]]. @ 4. חתימת הסכמים : הסכם לפי [[תקנות 3]] [[או 4 לתקנות אלה]] ייעשה לפחות בשני העתקים שהעתק אחד ממנו יימסר לקונה והעתק שני יימסר בידי המוכר. @ 5. השם : לתקנות אלה ייקרא ”תקנות מסחר ברכב משומש, תשל״ח–1978“. == תוספת == ==== ((([[תקנה 3]]))) ==== === חלק א׳ – טופס הסכם לרכישת רכב למטרת מכירה על ידי עוסק === @ : {{ממורכז|{{מוגדל|טופס הסכם לרכישת רכב למטרת מכירה על ידי עוסק}}}} @ א. : פרטים על המוכר ועל הבעלים הקודמים של הרכב : {| style="table-layout: fixed; width: 100%;" ! colspan="3" | שם המוכר !! colspan="3" | מקום מגורים !! colspan="3" | שמות הבעלים הקודמים !! colspan="3" | מקום מגורים |- ! שם משפחה !! שם פרטי !! מס׳ ת.ז. !! עיר !! רח׳ !! מס׳ הבית !! שם משפחה !! שם פרטי !! מס׳ ת״ז או מס׳ תאגיד !! עיר !! רח׳ !! מס׳ הבית |- style="height: 40px;" | || || || || || || || || || || || |} @ ב. : פרטי הרכב המוצע למכירה : {| style="width: 100%;" |- ! width="12%" | מספר הרכב !! width-"18%" | תוצר וארץ הייצור !! width-"16%" | דגם ושנת ייצור !! width="16%" | מספר הקילומטרים שבהם הופעל !! width="38%" | הגבלות על השימוש ברכב או על העברת הבעלות מחמת אי־תשלום מכס, מסים, היטלים ואגרות או מחמת משכון, שעבוד או עקול |- style="height: 40px;" | || || || || |} @ ג. : השימושים העיקריים שנעשו ברכב : <div style="border-bottom:1px dotted #000; height:1.25em;"></div> : <div style="border-bottom:1px dotted #000; height:1.25em;"></div> : <div style="border-bottom:1px dotted #000; height:1.25em;"></div> @ ד. : התיקונים שבוצעו במנוע ובמכלולים בטיחותיים : {| style="table-layout: fixed; width:100%;" |- ! המכלל !! תאריך התיקון !! תיאור התיקון |- | : 1. מנוע : 2. מערכת הבלמים : 3. הגה ומתלה : 4. שלדה : 5. תושבת : 6. מכלל בטיחותי אחר | || |} @ ה. : מידת האחריות לתקינות הרכב שהמוכר מקבל על עצמו : <div style="border-bottom:1px dotted #000; height:1.25em;"></div> : <div style="border-bottom:1px dotted #000; height:1.25em;"></div> : <div style="border-bottom:1px dotted #000; height:1.25em;"></div> @ ו. : שימושים מיוחדים שנעשו ברכב ותכונות הרכב שיש להן חשיבות לשימוש בו : <div style="border-bottom:1px dotted #000; height:1.25em;"></div> : <div style="border-bottom:1px dotted #000; height:1.25em;"></div> : <div style="border-bottom:1px dotted #000; height:1.25em;"></div> @ ז. : הצהרת המוכר : הנני מצהיר כי כל הפרטים שמסרתי בטופס זה הם נכונים, וכי ידוע לי שאם יש בהם פרט מטעה או כוזב אני צפוי לענשים הקבועים [[חוק הגנת הצרכן|בחוק המסחר ברכב משומש, תשל״ז–1977 (([כיום: חוק הגנת הצרכן, התשמ״א–1981]))]]. : {{טורים שווים ממורכז | | {{טקסט תחתי|..............................|חתימת המוכר}} }} @ ח. : פרטי העוסק – הרוכש את הרכב : {| style="table-layout: fixed; width:100%;" |- ! colspan="3" | רכב העוסק !! colspan="3" | מענו !! מקום עסקו !! rowspan="2" width="20%" | פרטים מזהים אחרים |- ! שם משפחה !! שם פרטי !! מס׳ ת״ז או מס׳ תאגיד !! עיר !! רח׳ !! מס׳ הבית !! תיאור מקום עסקו |- style="height: 40px;" | || || || || || || || |} : ט. תנאים נוספים שבין המוכר לבין העוסק: : <div style="border-bottom:1px dotted #000; height:1.25em;"></div> : <div style="border-bottom:1px dotted #000; height:1.25em;"></div> @ : ולראייה באנו על החתום : {{טורים שווים ממורכז | {{טקסט תחתי|..............................|חתימת המוכר}} {{ש}} {{טורים שווים ממורכז | {{טקסט תחתי|...............|שם משפחה}} | {{טקסט תחתי|...............|שם פרטי}} }} {{ש}} חותמת (אם המוכר הוא תאגיד) | | {{טקסט תחתי|..............................|חתימת העוסק}} {{ש}} {{טורים שווים ממורכז | {{טקסט תחתי|...............|שם משפחה}} | {{טקסט תחתי|...............|שם פרטי}} }} {{ש}} חותמת תאגיד (אם העוסק הוא תאגיד) }} === חלק ב׳ – טופס הסכם למכירת רכב על ידי עוסק === ==== ((([[תקנה 4]]))) ==== @ א. : פרטים על העוסק ועל הבעל הקודם של הרכב: : {| style="table-layout: fixed; width: 100%;" |- ! colspan="2" | שם העוסק !! colspan="3" | מענו !! מקום עסקו !! colspan="2" | שם הבעלים הקודמים {{ש}} {{מוקטן|(ציין את כל הבעלים לפי הרשיון)}} !! colspan="3" | מקום מגוריו |- ! שם משפחה !! שם פרטי !! עיר !! רח׳ !! מס׳ הבית !! תיאור מקום העסק !! שם משפחה !! שם פרטי !! עיר !! רח׳ !! מס׳ הבית |- style="height: 40px;" | || || || || || || || || || || |} @ ב. : פרטי הרכב המוצע למכירה: : {| style="width: 100%;" |- ! width="12%" | מספר הרכב !! width=""18%" | תוצרו וארץ הייצור !! width="16%" | הדגם ושנת הייצור !! width="16%" | מס׳ הקילומטרים בהם הופעל !! width="38%" | ההגבלות על השימוש ברכב או על העברת הבעלות בו מחמת אי־תשלום מכס, מסים, היטלים ואגרות החלים עליו או מחמת משכון, שעבוד או עקול |- style="height: 40px;" | || || || || |} @ ג. : השימושים העיקריים שנעשו ברכב: : <div style="border-bottom:1px dotted #000; height:1.25em;"></div> : <div style="border-bottom:1px dotted #000; height:1.25em;"></div> @ ד. : התיקונים שבוצעו במנוע ובמכללים בטיחותיים: : {| style="table-layout: fixed; width:100%;" |- ! המכלל !! תאריך התיקון !! תיאור התיקון |- | : 1. מנוע : 2. מערכת הבלמים : 3. הגה ומתלה : 4. שלדה : 5. תושבת : 6. מכלל בטיחותי אחר | || |} @ ה. : מידת האחריות לתקינות הרכב שהעוסק מקבל על עצמו: : <div style="border-bottom:1px dotted #000; height:1.25em;"></div> @ ו. : הצהרת העוסק : הנני מצהיר כי כל הפרטים שמסרתי בטופס זה הינם נכונים, וכי ידוע לי שאם יש בהם פרט מטעה או כוזב אני צפוי לענשים הקבועים [[חוק הגנת הצרכן|בחוק המסחר ברכב משומש, תשל״ז–1977 (([כיום: חוק הגנת הצרכן, התשמ״א–1981]))]]. : {{טורים שווים ממורכז | | {{טקסט תחתי|..............................|חתימת המוכר}} }} @ ז. : פרטי הקונה: : {| style="width: 100%;" |- ! שם משפחה !! שם פרטי !! ת״ז !! מס׳ הבית !! פרטים נוספים לזיהוי !! פרטים על תאגיד |- style="height: 40px;" | || || || || || |} @ ח. : פרטים על שימוש מיוחד ברכב : (1) הודעת הקונה על שימוש מיוחד שהוא מיועד לרכב: :: <div style="border-bottom:1px dotted #000; height:1.25em;"></div> : (2) הודעת העוסק על תכונות הרכב שיש להן חשיבות לשימוש האמור: :: <div style="border-bottom:1px dotted #000; height:1.25em;"></div> @ ט. : תנאים נוספים שבין העוסק לבין הקונה: : <div style="border-bottom:1px dotted #000; height:1.25em;"></div> @ : ולראייה באנו על החתום : {{טורים שווים ממורכז | {{טקסט תחתי|..............................|חתימת הקונה}} {{ש}} {{טורים שווים ממורכז | {{טקסט תחתי|...............|שם משפחה}} | {{טקסט תחתי|...............|שם פרטי}} }} {{ש}} חותמת (אם הקונה הוא תאגיד) | | {{טקסט תחתי|..............................|חתימת המוכר}} {{ש}} {{טורים שווים ממורכז | {{טקסט תחתי|...............|שם משפחה}} | {{טקסט תחתי|...............|שם פרטי}} }} {{ש}} חותמת תאגיד (אם המוכר הוא תאגיד)}} <פרסום> ח׳ באדר א׳ תשל״ח (15 בפברואר 1978) <חתימה> מאיר עמית שר התחבורה 97d5bgvn31owmlxvvy0dczylvoh4xxy 3019905 3019873 2026-06-14T18:39:46Z Fuzzy 29 3019905 wikitext text/x-wiki <שם> תקנות מסחר ברכב משומש, תשל״ח–1978 === תקנות המסחר ברכב משומש === <מקור> ((ק״ת תשל״ח, 818|תקנות מסחר ברכב משומש|3823)). <מבוא> בתוקף סמכותי לפי [[+#4|סעיפים 2]], [[+#5|סעיפים 23]] [[+#27|ו־11]] [[חוק הגנת הצרכן|לחוק המסחר ברכב משומש, תשל״ז–1977]] (([כיום: [[+|סעיפים 4(א)(3)]], [[+|5]] [[+|ו־37]] [[=החוק|לחוק הגנת הצרכן, התשמ״א–1981]]])) (להלן – החוק), ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה: ---- (([[חוק המסחר ברכב משומש, תשל״ז–1977]] בוטל לפי [[סעיף 40(1) לחוק הגנת הצרכן, התשמ״א–1981]] והוחלף [[בחוק האמור]].)) <!-- ((לפי סעיף 23 לחוק הפרשנות, התשמ״א–1981, משבוטל חיקוק בטלים עמו התקנות והמינויים שנעשו מכוחו; אולם מקום שהחיקוק המבטל קובע הוראות במקום ההוראות המבוטלות – התקנות והמינויים שנעשו מכוח ההוראות המבוטלות יעמדו בתקפם עד שיבוטלו בתקנות ובמינויים מכוח החיקוק המבטל. נוסף על כך, לפי סעיף 25 לחוק הפרשנות, אזכור של חיקוק בחיקוק אחר מכוון לחיקוק המאוזכר כנוסחו בשעה שנזקקים לו, לרבות הוראות שנוספו בו והוראות שבאו במקומו בחיקוק אחר; לכן יש לקרוא כיום את ההסמכה כהפניה לסעיפים 4(א)(3), 5 ו־37 לחוק הגנת הצרכן, התשמ״א–1981.)) --> @ 1. מסירת פרטים על מכללים בטיחותיים : עוסק המוכר רכב משומש או שהוא מציעו למכירה יציין במודעה כאמור [[סעיף 4 לחוק|בסעיף 2 לחוק (([כיום: סעיף 4(א)(3) לחוק הגנת הצרכן, התשמ״א–1981]))]] כל תיקון שנעשה במערכת הבלמים, במערכת ההיגוי ובמתלה, בשלדה ובתושבת. @ 2. הסכם לרכישת רכב למטרת מכירה : עוסק המקבל לרשותו, בכל דרך שהיא, רכב משומש למטרות מכירה יעשה עם מי שמעמיד את הרכב לרשותו הסכם שיכלול את הפרטים המפורטים [[חלק א תוספת|בטופס שבחלק א׳ של התוספת]]. @ 3. הסכם למכירת רכב על ידי עוסק : עוסק המוכר רכב משומש יעשה עם הקונה הסכם שיכלול את הפרטים המפורטים [[חלק ב תוספת|בטופס שבחלק ב׳ של התוספת]]. @ 4. חתימת הסכמים : הסכם לפי [[תקנות 3]] [[או 4 לתקנות אלה]] ייעשה לפחות בשני העתקים שהעתק אחד ממנו יימסר לקונה והעתק שני יימסר בידי המוכר. @ 5. השם : לתקנות אלה ייקרא ”תקנות מסחר ברכב משומש, תשל״ח–1978“. == תוספת == ==== ((([[תקנה 3]]))) ==== === חלק א׳ – טופס הסכם לרכישת רכב למטרת מכירה על ידי עוסק === @ : {{ממורכז|{{מוגדל|טופס הסכם לרכישת רכב למטרת מכירה על ידי עוסק}}}} @ א. : פרטים על המוכר ועל הבעלים הקודמים של הרכב : {| style="table-layout: fixed; width: 100%;" ! colspan="3" | שם המוכר !! colspan="3" | מקום מגורים !! colspan="3" | שמות הבעלים הקודמים !! colspan="3" | מקום מגורים |- ! שם משפחה !! שם פרטי !! מס׳ ת.ז. !! עיר !! רח׳ !! מס׳ הבית !! שם משפחה !! שם פרטי !! מס׳ ת״ז או מס׳ תאגיד !! עיר !! רח׳ !! מס׳ הבית |- style="height: 40px;" | || || || || || || || || || || || |} @ ב. : פרטי הרכב המוצע למכירה : {| style="width: 100%;" |- ! width="12%" | מספר הרכב !! width-"18%" | תוצר וארץ הייצור !! width-"16%" | דגם ושנת ייצור !! width="16%" | מספר הקילומטרים שבהם הופעל !! width="38%" | הגבלות על השימוש ברכב או על העברת הבעלות מחמת אי־תשלום מכס, מסים, היטלים ואגרות או מחמת משכון, שעבוד או עקול |- style="height: 40px;" | || || || || |} @ ג. : השימושים העיקריים שנעשו ברכב : <div style="border-bottom:1px dotted #000; height:1.25em;"></div> : <div style="border-bottom:1px dotted #000; height:1.25em;"></div> : <div style="border-bottom:1px dotted #000; height:1.25em;"></div> @ ד. : התיקונים שבוצעו במנוע ובמכלולים בטיחותיים : {| style="table-layout: fixed; width:100%;" |- ! המכלל !! תאריך התיקון !! תיאור התיקון |- | : 1. מנוע : 2. מערכת הבלמים : 3. הגה ומתלה : 4. שלדה : 5. תושבת : 6. מכלל בטיחותי אחר | || |} @ ה. : מידת האחריות לתקינות הרכב שהמוכר מקבל על עצמו : <div style="border-bottom:1px dotted #000; height:1.25em;"></div> : <div style="border-bottom:1px dotted #000; height:1.25em;"></div> : <div style="border-bottom:1px dotted #000; height:1.25em;"></div> @ ו. : שימושים מיוחדים שנעשו ברכב ותכונות הרכב שיש להן חשיבות לשימוש בו : <div style="border-bottom:1px dotted #000; height:1.25em;"></div> : <div style="border-bottom:1px dotted #000; height:1.25em;"></div> : <div style="border-bottom:1px dotted #000; height:1.25em;"></div> @ ז. : הצהרת המוכר : הנני מצהיר כי כל הפרטים שמסרתי בטופס זה הם נכונים, וכי ידוע לי שאם יש בהם פרט מטעה או כוזב אני צפוי לענשים הקבועים [[חוק הגנת הצרכן|בחוק המסחר ברכב משומש, תשל״ז–1977 (([כיום: חוק הגנת הצרכן, התשמ״א–1981]))]]. : {{טורים שווים ממורכז | | {{טקסט תחתי|..............................|חתימת המוכר}} }} @ ח. : פרטי העוסק – הרוכש את הרכב : {| style="table-layout: fixed; width:100%;" |- ! colspan="3" | רכב העוסק !! colspan="3" | מענו !! מקום עסקו !! rowspan="2" width="20%" | פרטים מזהים אחרים |- ! שם משפחה !! שם פרטי !! מס׳ ת״ז או מס׳ תאגיד !! עיר !! רח׳ !! מס׳ הבית !! תיאור מקום עסקו |- style="height: 40px;" | || || || || || || || |} : ט. תנאים נוספים שבין המוכר לבין העוסק: : <div style="border-bottom:1px dotted #000; height:1.25em;"></div> : <div style="border-bottom:1px dotted #000; height:1.25em;"></div> @ : ולראייה באנו על החתום : {{טורים שווים ממורכז | {{טקסט תחתי|..............................|חתימת המוכר}} {{ש}} {{טורים שווים ממורכז | {{טקסט תחתי|...............|שם משפחה}} | {{טקסט תחתי|...............|שם פרטי}} }} {{ש}} חותמת (אם המוכר הוא תאגיד) | | {{טקסט תחתי|..............................|חתימת העוסק}} {{ש}} {{טורים שווים ממורכז | {{טקסט תחתי|...............|שם משפחה}} | {{טקסט תחתי|...............|שם פרטי}} }} {{ש}} חותמת תאגיד (אם העוסק הוא תאגיד) }} === חלק ב׳ – טופס הסכם למכירת רכב על ידי עוסק === ==== ((([[תקנה 4]]))) ==== @ א. : פרטים על העוסק ועל הבעל הקודם של הרכב: : {| style="table-layout: fixed; width: 100%;" |- ! colspan="2" | שם העוסק !! colspan="3" | מענו !! מקום עסקו !! colspan="2" | שם הבעלים הקודמים {{ש}} {{מוקטן|(ציין את כל הבעלים לפי הרשיון)}} !! colspan="3" | מקום מגוריו |- ! שם משפחה !! שם פרטי !! עיר !! רח׳ !! מס׳ הבית !! תיאור מקום העסק !! שם משפחה !! שם פרטי !! עיר !! רח׳ !! מס׳ הבית |- style="height: 40px;" | || || || || || || || || || || |} @ ב. : פרטי הרכב המוצע למכירה: : {| style="width: 100%;" |- ! width="12%" | מספר הרכב !! width=""18%" | תוצרו וארץ הייצור !! width="16%" | הדגם ושנת הייצור !! width="16%" | מס׳ הקילומטרים בהם הופעל !! width="38%" | ההגבלות על השימוש ברכב או על העברת הבעלות בו מחמת אי־תשלום מכס, מסים, היטלים ואגרות החלים עליו או מחמת משכון, שעבוד או עקול |- style="height: 40px;" | || || || || |} @ ג. : השימושים העיקריים שנעשו ברכב: : <div style="border-bottom:1px dotted #000; height:1.25em;"></div> : <div style="border-bottom:1px dotted #000; height:1.25em;"></div> @ ד. : התיקונים שבוצעו במנוע ובמכללים בטיחותיים: : {| style="table-layout: fixed; width:100%;" |- ! המכלל !! תאריך התיקון !! תיאור התיקון |- | : 1. מנוע : 2. מערכת הבלמים : 3. הגה ומתלה : 4. שלדה : 5. תושבת : 6. מכלל בטיחותי אחר | || |} @ ה. : מידת האחריות לתקינות הרכב שהעוסק מקבל על עצמו: : <div style="border-bottom:1px dotted #000; height:1.25em;"></div> @ ו. : הצהרת העוסק : הנני מצהיר כי כל הפרטים שמסרתי בטופס זה הינם נכונים, וכי ידוע לי שאם יש בהם פרט מטעה או כוזב אני צפוי לענשים הקבועים [[חוק הגנת הצרכן|בחוק המסחר ברכב משומש, תשל״ז–1977 (([כיום: חוק הגנת הצרכן, התשמ״א–1981]))]]. : {{טורים שווים ממורכז | | {{טקסט תחתי|..............................|חתימת המוכר}} }} @ ז. : פרטי הקונה: : {| style="width: 100%;" |- ! שם משפחה !! שם פרטי !! ת״ז !! מס׳ הבית !! פרטים נוספים לזיהוי !! פרטים על תאגיד |- style="height: 40px;" | || || || || || |} @ ח. : פרטים על שימוש מיוחד ברכב : (1) הודעת הקונה על שימוש מיוחד שהוא מיועד לרכב: :: <div style="border-bottom:1px dotted #000; height:1.25em;"></div> : (2) הודעת העוסק על תכונות הרכב שיש להן חשיבות לשימוש האמור: :: <div style="border-bottom:1px dotted #000; height:1.25em;"></div> @ ט. : תנאים נוספים שבין העוסק לבין הקונה: : <div style="border-bottom:1px dotted #000; height:1.25em;"></div> @ : ולראייה באנו על החתום : {{טורים שווים ממורכז | {{טקסט תחתי|..............................|חתימת הקונה}} {{ש}} {{טורים שווים ממורכז | {{טקסט תחתי|...............|שם משפחה}} | {{טקסט תחתי|...............|שם פרטי}} }} {{ש}} חותמת (אם הקונה הוא תאגיד) | | {{טקסט תחתי|..............................|חתימת המוכר}} {{ש}} {{טורים שווים ממורכז | {{טקסט תחתי|...............|שם משפחה}} | {{טקסט תחתי|...............|שם פרטי}} }} {{ש}} חותמת תאגיד (אם המוכר הוא תאגיד)}} <פרסום> ח׳ באדר א׳ תשל״ח (15 בפברואר 1978) <חתימה> מאיר עמית שר התחבורה r60jn8xfmijwqhnqkhdiaxr8t9slpuf 116 1744267 3019858 3019793 2026-06-14T15:02:18Z OpenLawBot 8112 בוט: תיקונים אוטומטיים 3019858 wikitext text/x-wiki <שם> חוק להגנה על הצרכן מפני עוסקים המבצעים הפרות בנסיבות מחמירות (תיקוני חקיקה), התשפ״ד–2024 <מאגר תיקון 2216839> <מקור> ((ס״ח תשפ״ד, 1016|חוק להגנה על הצרכן מפני עוסקים המבצעים הפרות בנסיבות מחמירות (תיקוני חקיקה)|25:4642902)). == פרק א': תיקון [[חוק הגנת הצרכן]] == @ 1. <!-- תיקון מס׳ 68 --> : ((הנוסח שולב [[בחוק הגנת הצרכן, התשמ״א–1981]].)) == פרק ב': תיקון [[חוק שירותי תשלום]] == @ 2. <!-- תיקון מס׳ 3 --> : ((הנוסח שולב [[בחוק שירותי תשלום, התשע״ט–2019]].)) == פרק ג': תיקון [[חוק ההוצאה לפועל]] == @ 3. <!-- תיקון מס׳ 76 --> : ((הנוסח שולב [[בחוק ההוצאה לפועל, התשכ״ז–1967]].)) @ 4. תחילה : תחילתו של חוק זה שלושה חודשים מיום פרסומו (להלן - יום התחילה); ואולם, שר הכלכלה והתעשייה, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לדחות, בצו, את המועד האמור בתקופות נוספות שלא יעלו במצטבר על תשעה חודשים. @ 5. דיווח לכנסת - הוראת שעה : הממונה על הגנת הצרכן והסחר ההוגן ידווח לוועדת הכלכלה של הכנסת אחת לשנה, עד ל-1 ביוני בכל שנה, במשך חמש שנים החל מתום השנה הקלנדרית שבה חל יום תחילתו של חוק זה, על העניינים המפורטים להלן לגבי הודעות הקביעה שמסר לפי הוראות [[=הדין החדש|פרק ה'2 לחוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981]], כנוסחו בחוק זה (להלן - הדין החדש), בשנה הקלנדרית שקדמה למועד הדיווח, ועל קשיים ביישום הוראות של חוק זה, אם ישנם: : (1) מספר הודעות הקביעה; : (2) פרטים על אודות מהות ההפרה והנסיבות המחמירות שבשלהן ניתנה הודעת הקביעה וכן פרטים על אודות העוסק המפר; : (3) אם קבע כי עוסק הוא בעל זיקה לעוסק מפר בנסיבות מחמירות בהתאם להוראות [[סעיף 22לו לדין החדש]] - גם פרטים כאמור בפסקה (2) לגבי בעל הזיקה, בציון הנסיבות שהתקיימו לגבי הפעילות העסקית של העוסק בעל הזיקה שבשלהן ניתנה לגביו הודעת הקביעה. <פרסום> התקבל בכנסת ביום כ"ה בסיוון התשפ"ד (1 ביולי 2024). <חתימות> * בנימין נתניהו ראש הממשלה * ניר ברקת שר הכלכלה והתעשייה * יריב לוין שר המשפטים * יצחק הרצוג נשיא המדינה * אמיר אוחנה יושב ראש הכנסת 7vx55r6z4pgwi7ontq28p6gzyiep8ld 0 1744270 3019837 3019813 2026-06-14T13:12:12Z Yack67 27395 3019837 wikitext text/x-wiki [[File:סדר סליחות מכל השנה כמנהג עלזוז פפד"ם תפ"ה.pdf|thumb|page=197|במהדורת פפד"ם תפ"ה (הופאת הפסוק {{צ|שמע ישראל}} במקום זה צריכה עיון, ואינו מופיע כאן במהדורות שבאו אחריה).]] נדפסו בחלק מהמהדורות הישנות של הסליחות כמנהג עלזאס: {{טקסט מנוקד|גודל=24}} {{הור|זה הכוונה שייך בשעה שאומרים שלש עשרה מדות לכל דבור ודבור}}{{ש}} {| |- |יְיָָ || ||<small><small>{{שמאל|אני הוא קודם שיחטא}} |- |יְיָ || ||<small><small>{{שמאל|אני הוא לאחר שיחטא וישוב}} |- |אֵל || ||<small><small>{{שמאל|מידת הרחמים אפילו לכותי}} |- |רַחוּם || ||<small><small>{{שמאל|למי שיש לו זכות}} |- |וְחַנּוּן || ||<small><small>{{שמאל|למי שאין לו זכות}} |- |אֶרֶךְ אַפַּיִם || ||<small><small>{{שמאל|מאריך אף לרשעים אולי ישובו}} |- |וְרַב חֶסֶד || ||<small><small>{{שמאל|לצריכים}} |- |וֶאֱמֶת || ||<small><small>{{שמאל|לשלם שכר טוב לעושי רצונו}} |- |נֹצֵר חֶסֶד לָאֲלָפִים || ||<small><small>{{שמאל|כשאדם עושה טוב}} |- |נֹשֵׂא עָוֹן || ||<small><small>{{שמאל|לעושה במזיד}} |- |וָפֶשַׁע || ||<small><small>{{שמאל|המורדים להכעיס}} |- |וְחַטָּאָה || ||<small><small>{{שמאל|העושים בשגגה}} |- |וְנַקֵּה || ||<small><small>{{שמאל|לשבים}} |- |} {{סוף}} ב[[:קובץ:סליחות מכל השנה כמנהג מדינת עלזאס, מיץ תקפב, מהדורה ב'.pdf|מהדורות מיץ תקפ"ב]] נדפס פירוש לי"ג מידות שיותר קרוב ל[[רש"י על שמות לד#פסוק ו|פירוש רש"י]]:{{ש}} '''יי''' ([[ראש השנה יז ב]]) אני הוא קודם שיחטא האדם לרחם עליו באשר הוא שם: '''יי''' אני הוא לאחר שחטא האדם לרחם עליו ולקבלו בתשובה: '''אל''' אף זו מדת רחמים (ור"ל שהוא בעל הכוחות והיכולות כולם להעביר על מדותיו ולכבוש עונותינו) וכן הוא אומר ([[תהלים כב ב]]) אלי אלי למה עזבתני מה שאין לומר כן למדת הדין. וכתיב ([[תהלים נג ג]]) חסד אל כל היום: '''רחום''' כרחם אב על בנים לשומרם מכלמכשול ותקלה וכל צרה שלא תבוא: '''וחנון''' להציל הצועק מצרותיו כמו שכתוב ([[ישעיהו ל יט]])חנון יחנך לקול זעקך. ואפילו אינו ראוי לכך. כדכתיב ([[שמות כב כו]]) והיה כי יצעק אלי ושמעתי (מכל מקום אף על פי שהדין עם העשיר) כי חנון אני. ואף על פי שאינו הגון שנאמר ([[שמות לג יט]]) וחנותי את אשר אחון וכדאיתא ב[[ברכות ז א|ברכות דף ז']]: '''ארך אפים''' ([[סנהדרין קיא א|סנהדרין קיא]]) מאריך אפו ואינו ממהר ליפרע שמא יעשה תשובה: '''ורב חסד''' לצריכים חסד שאין להם זכיות כל כך ([[ראש השנה יז ב]]): '''ואמת''' נאמן הוא לאמת את דבריו ולשלם שכר טוב לעושי רצונו: '''נוצר חסד''' שהאדם עושה לפניו הוא נוצר לו '''ל'''שני '''אלפים''' דורות: '''נושא עון''' אלו הזדונות: '''ופשע''' אלו המרדים שאדם: '''וחטאה''' אלו השגגות: '''ונקה''' מנקה הוא לשבים: '''ונחלתנו''' תקח אותנו לנחלה לך: hyvnyp2t27kr0rbitstad0v8leaj8pc 3019839 3019837 2026-06-14T13:29:49Z בן עדריאל 9444 3019839 wikitext text/x-wiki [[File:סדר סליחות מכל השנה כמנהג עלזוז פפד"ם תפ"ה.pdf|thumb|page=197|במהדורת פפד"ם תפ"ה (הופעת הפסוק {{צ|שמע ישראל}} במקום זה תמוהה, והוא אינו מופיע כאן במהדורות שבאו אחריה).]] נדפסו בחלק מהמהדורות הישנות של הסליחות כמנהג עלזאס: {{טקסט מנוקד|גודל=24}} {{הור|זה הכוונה שייך בשעה שאומרים שלש עשרה מדות לכל דבור ודבור}}{{ש}} {| |- |יְיָָ || ||<small><small>{{שמאל|אני הוא קודם שיחטא}} |- |יְיָ || ||<small><small>{{שמאל|אני הוא לאחר שיחטא וישוב}} |- |אֵל || ||<small><small>{{שמאל|מידת הרחמים אפילו לכותי}} |- |רַחוּם || ||<small><small>{{שמאל|למי שיש לו זכות}} |- |וְחַנּוּן || ||<small><small>{{שמאל|למי שאין לו זכות}} |- |אֶרֶךְ אַפַּיִם || ||<small><small>{{שמאל|מאריך אף לרשעים אולי ישובו}} |- |וְרַב חֶסֶד || ||<small><small>{{שמאל|לצריכים}} |- |וֶאֱמֶת || ||<small><small>{{שמאל|לשלם שכר טוב לעושי רצונו}} |- |נֹצֵר חֶסֶד לָאֲלָפִים || ||<small><small>{{שמאל|כשאדם עושה טוב}} |- |נֹשֵׂא עָוֹן || ||<small><small>{{שמאל|לעושה במזיד}} |- |וָפֶשַׁע || ||<small><small>{{שמאל|המורדים להכעיס}} |- |וְחַטָּאָה || ||<small><small>{{שמאל|העושים בשגגה}} |- |וְנַקֵּה || ||<small><small>{{שמאל|לשבים}} |- |} {{סוף}} ב[[:קובץ:סליחות מכל השנה כמנהג מדינת עלזאס, מיץ תקפב, מהדורה ב'.pdf|מהדורות מיץ תקפ"ב]] נדפס פירוש לי"ג מידות שיותר קרוב ל[[רש"י על שמות לד#פסוק ו|פירוש רש"י]]:{{ש}} '''יי''' ([[ראש השנה יז ב]]) אני הוא קודם שיחטא האדם לרחם עליו באשר הוא שם: '''יי''' אני הוא לאחר שחטא האדם לרחם עליו ולקבלו בתשובה: '''אל''' אף זו מדת רחמים (ור"ל שהוא בעל הכוחות והיכולות כולם להעביר על מדותיו ולכבוש עונותינו) וכן הוא אומר ([[תהלים כב ב]]) אלי אלי למה עזבתני מה שאין לומר כן למדת הדין. וכתיב ([[תהלים נג ג]]) חסד אל כל היום: '''רחום''' כרחם אב על בנים לשומרם מכלמכשול ותקלה וכל צרה שלא תבוא: '''וחנון''' להציל הצועק מצרותיו כמו שכתוב ([[ישעיהו ל יט]])חנון יחנך לקול זעקך. ואפילו אינו ראוי לכך. כדכתיב ([[שמות כב כו]]) והיה כי יצעק אלי ושמעתי (מכל מקום אף על פי שהדין עם העשיר) כי חנון אני. ואף על פי שאינו הגון שנאמר ([[שמות לג יט]]) וחנותי את אשר אחון וכדאיתא ב[[ברכות ז א|ברכות דף ז']]: '''ארך אפים''' ([[סנהדרין קיא א|סנהדרין קיא]]) מאריך אפו ואינו ממהר ליפרע שמא יעשה תשובה: '''ורב חסד''' לצריכים חסד שאין להם זכיות כל כך ([[ראש השנה יז ב]]): '''ואמת''' נאמן הוא לאמת את דבריו ולשלם שכר טוב לעושי רצונו: '''נוצר חסד''' שהאדם עושה לפניו הוא נוצר לו '''ל'''שני '''אלפים''' דורות: '''נושא עון''' אלו הזדונות: '''ופשע''' אלו המרדים שאדם: '''וחטאה''' אלו השגגות: '''ונקה''' מנקה הוא לשבים: '''ונחלתנו''' תקח אותנו לנחלה לך: e62t2toc135ykllfi3wp6wcrve2yrr6 104 1744271 3019841 3019815 2026-06-14T13:39:10Z יעקב 15222 3019841 proofread-page text/x-wiki <noinclude><pagequality level="1" user="יעקב" /></noinclude>‫סוף סידור המשנה וחתימתה‬ ‫תכא <קטע התחלה=פרק נא/> ועל הגליון במס׳ שבת הגיהו ״הך טעמא מפני שהוא מחזיר וכו׳ אינו במשנה דמעשרות רק בעירובין." אבל כן היתה הגירסא בעירובין מראש וכבר העיר על זה הר"ש במעשרות שם וכתב ״ובכל הספרים גרסינן בפרק קמא דשבת מפני שמחזיר את המותר ופירוש הוא." וכן הדבר שזה פירנש הוא‪ ,‬אבל לא פירוש מאחד האחרונים שנכתב על‬ ‫הגליון‪-‬ובא בטעות בפנים כי אם פירוש שלמדו כבר התנאים יחד עם יסוד המשנד‪..‬‬ ‫ולפנינו בדברינו בחתומת המשנה יבואר כל ענין הדבר הזה אשר הוא‬ ‫‪.‬‬ ‫במקומות הרבד‪ .‬מאד‪.‬‬ ‫וכבר נתבאר לנו בח״ב עמוד ‪ 592‬כי ביהוד בסדר זרעים וטהרות הביאו‬ ‫הדברים בכל צביונם‪ .‬לבארם מפני שהחליטו לבלי לסדר סדר של נמרא שם‪.‬‬ ‫ובפרט במקום הזה אשר יכלו לכלול כל זה בקצרדי‪ ,‬ועל כן הביאו כל‪.‬‬ ‫■‬ ‫הדבר כמו שהוא‪.‬‬ ‫ובפסחים ם״נ מ*ז ואחר זה משנה ח׳ באו אחר זה דברי ר׳ מאיר ר׳ יהודה‬ ‫‪,‬‬ ‫וחכמים לבארם ובא שם‪:‬‬ ‫״ההולך לשחוט את פסחו וכו׳ אם יכול לחזור ולבער וכו׳ ואם לאו‬ ‫מבטלו בלבו וכו׳ וכן מי שיצא מירושלים ונזכר שיקז בידו בשר קדש אם עבר‬ ‫י‬ ‫צופים וכו׳ ואם לאו חוזר וכו׳‪.‬‬ ‫ו ע ד כ ‪ fe‬ה ה ן ח ו ז ר י ן ר׳ מאיר אומר זה וזה )חמ^י ובשר קדש(‬ ‫בכביצד‪ .‬ר׳ יהודה אומר זה וזה בכזית וחכמים אומרים בשר קדש בבזית וחמץ‬ ‫בכביצד‪,‬״‪.‬‬ ‫<קטע סוף=פרק נא/> פרק נ״ב. <קטע התחלה=פרק נב/> וב[[משנה מקוואות ז א|מס׳ מקואות פ"ז מ"א]] בא בדברי יסוד המשנה: ״יש מעלין את המקוה ולא פוסלין פוסלין ולא מעלין לא מעלין ולא פוסלין, אלו מעלין ולא פוסלין השלג והברד והכפור והגליד והמלח והטיט '''הנרוק''' וכו׳.״ ועל דין יסוד המשנה נחלקו ר׳ אליעזר ור' יהושע והתנאים מדור האחרון, ובא ב[[משנה מקוואות ב י|פרק ב׳ משנה י׳]]: ״מקוה שיש בה ארבעים סאה מים וטיט ר׳ אליעזר אומר מטבילין במים‬ ‫ואין מטבילין בטיט ר׳ יהושע אומר במים ובטיט‪ ,‬באיזה טיט מטבילין בטיט‬ ‫שד‪.‬מים צפים על נביו‪ ,‬היו המים מצד אחד מודד‪ ,‬דיד‪.‬ושע שמטבילין במים ואין‬ ‫מטבילין־בטי‪-‬ט‪ ,‬באיזה טיט אמרו בטיט שד‪.‬קנד‪ ,‬יויד מאליו דברי ר׳ מאיר ר׳ יד‪.‬ודה‬ ‫אומר מקום שאין קני‪ ,‬המדה עומד אבא אליעזר בן דולעאי אומר מקום שד‪,‬משקולת‬ ‫יורדת ר׳ אלעזר אומר היורד בפי חבית ד׳ שמעון אומר הנכנס בשפופרת הנוד רי‬ ‫אלעזר בר׳ צדוק אומד הנמדד בלוג״‪.‬‬ ‫וכבר הרגישו בזה נם רבותינו בעלי ־התום׳ שכל זד‪ .‬קאי על דין טיט הנרוק‬ ‫שביסוד המשני‪ .‬וכתבו בזבחים ד* כיב בדיה למעוטי ‪:‬‬ ‫ ״נראד‪ .‬דט*ט הנדוק נמי אפי׳ בשעה שמצטרף אין מטבילין בו ודגי תנן‬‫במס׳ מקואות פיב מ״י מקור‪ .‬שיש בו ארבעים סאד‪ .‬מים וטיט ד׳ אליעזר אומר‬<noinclude></noinclude> brh7dnwdrxltzxdll3tnmzcgm1bbj6i 3019842 3019841 2026-06-14T13:45:37Z יעקב 15222 3019842 proofread-page text/x-wiki <noinclude><pagequality level="1" user="יעקב" /></noinclude>‫סוף סידור המשנה וחתימתה‬ ‫תכא <קטע התחלה=פרק נא/> ועל הגליון במס׳ שבת הגיהו ״הך טעמא מפני שהוא מחזיר וכו׳ אינו במשנה דמעשרות רק בעירובין." אבל כן היתה הגירסא בעירובין מראש וכבר העיר על זה הר"ש במעשרות שם וכתב ״ובכל הספרים גרסינן בפרק קמא דשבת מפני שמחזיר את המותר ופירוש הוא." וכן הדבר שזה פירנש הוא‪ ,‬אבל לא פירוש מאחד האחרונים שנכתב על‬ ‫הגליון‪-‬ובא בטעות בפנים כי אם פירוש שלמדו כבר התנאים יחד עם יסוד המשנד‪..‬‬ ‫ולפנינו בדברינו בחתומת המשנה יבואר כל ענין הדבר הזה אשר הוא‬ ‫‪.‬‬ ‫במקומות הרבד‪ .‬מאד‪.‬‬ ‫וכבר נתבאר לנו בח״ב עמוד ‪ 592‬כי ביהוד בסדר זרעים וטהרות הביאו‬ ‫הדברים בכל צביונם‪ .‬לבארם מפני שהחליטו לבלי לסדר סדר של נמרא שם‪.‬‬ ‫ובפרט במקום הזה אשר יכלו לכלול כל זה בקצרדי‪ ,‬ועל כן הביאו כל‪.‬‬ ‫■‬ ‫הדבר כמו שהוא‪.‬‬ ‫ובפסחים ם״נ מ*ז ואחר זה משנה ח׳ באו אחר זה דברי ר׳ מאיר ר׳ יהודה‬ ‫‪,‬‬ ‫וחכמים לבארם ובא שם‪:‬‬ ‫״ההולך לשחוט את פסחו וכו׳ אם יכול לחזור ולבער וכו׳ ואם לאו‬ ‫מבטלו בלבו וכו׳ וכן מי שיצא מירושלים ונזכר שיקז בידו בשר קדש אם עבר‬ ‫י‬ ‫צופים וכו׳ ואם לאו חוזר וכו׳‪.‬‬ ‫ו ע ד כ ‪ fe‬ה ה ן ח ו ז ר י ן ר׳ מאיר אומר זה וזה )חמ^י ובשר קדש(‬ ‫בכביצד‪ .‬ר׳ יהודה אומר זה וזה בכזית וחכמים אומרים בשר קדש בבזית וחמץ‬ ‫בכביצד‪,‬״‪.‬‬ ‫<קטע סוף=פרק נא/> פרק נ״ב. <קטע התחלה=פרק נב/> וב[[משנה מקוואות ז א|מס׳ מקואות פ"ז מ"א]] בא בדברי יסוד המשנה: ״יש מעלין את המקוה ולא פוסלין פוסלין ולא מעלין לא מעלין ולא פוסלין, אלו מעלין ולא פוסלין השלג והברד והכפור והגליד והמלח והטיט '''הנרוק''' וכו׳.״ ועל דין יסוד המשנה נחלקו ר׳ אליעזר ור' יהושע והתנאים מדור האחרון, ובא ב[[משנה מקוואות ב י|פרק ב׳ משנה י׳]]: ״מקוה שיש בה ארבעים סאה מים וטיט ר׳ אליעזר אומר מטבילין במים ואין מטבילין בטיט ר׳ יהושע אומר במים ובטיט, באיזה טיט מטבילין בטיט שהמים צפים על גביו, היו המים מצד אחד מודה ר' יהושע שמטבילין במים ואין מטבילין בטיט, באיזה טיט אמרו בטיט שהקנה יורד מאליו דברי ר׳ מאיר ר׳ יהודה אומר מקום שאין קנה המדה עומד אבא אליעזר בן דולעאי אומר מקום שהמשקולת יורדת ר׳ אלעזר אומר היורד בפי חבית ר׳ שמעון אומר הנכנס בשפופרת הנוד ר' אלעזר בר׳ צדוק אומד הנמדד בלוג״. וכבר הרגישו בזה גם רבותינו בעלי התוס׳ שכל זה קאי על דין טיט הנרוק שביסוד המשנה וכתבו בזבחים ד' כ"ב בד"ה למעוטי: "נראה דטיט הנרוק נמי אפי׳ בשעה שמצטרף אין מטבילין בו והכי תנן ב[[משנה מקוואות ב י|מס׳ מקואות פ"ב מ״י]] מקור‪ .‬שיש בו ארבעים סאד‪ .‬מים וטיט ד׳ אליעזר אומר‬<noinclude></noinclude> qi4b0v6gxakk812wew3amxqpau0vc6r 3019867 3019842 2026-06-14T15:13:11Z יעקב 15222 3019867 proofread-page text/x-wiki <noinclude><pagequality level="1" user="יעקב" /></noinclude>‫סוף סידור המשנה וחתימתה‬ ‫תכא <קטע התחלה=פרק נא/> ועל הגליון במס׳ שבת הגיהו ״הך טעמא מפני שהוא מחזיר וכו׳ אינו במשנה דמעשרות רק בעירובין." אבל כן היתה הגירסא בעירובין מראש וכבר העיר על זה הר"ש במעשרות שם וכתב ״ובכל הספרים גרסינן בפרק קמא דשבת מפני שמחזיר את המותר ופירוש הוא." וכן הדבר שזה פירוש הוא, אבל לא פירוש מאחד האחרונים שנכתב על הגליון ובא בטעות בפנים כי אם פירוש שלמדו כבר התנאים יחד עם יסוד המשנה. ולפנינו בדברינו בחתומת המשנה יבואר כל ענין הדבר הזה אשר הוא‬ ‫‪.‬‬ ‫במקומות הרבד‪ .‬מאד‪.‬‬ ‫וכבר נתבאר לנו בח״ב עמוד ‪ 592‬כי ביהוד בסדר זרעים וטהרות הביאו‬ ‫הדברים בכל צביונם‪ .‬לבארם מפני שהחליטו לבלי לסדר סדר של נמרא שם‪.‬‬ ‫ובפרט במקום הזה אשר יכלו לכלול כל זה בקצרדי‪ ,‬ועל כן הביאו כל‪.‬‬ ‫■‬ ‫הדבר כמו שהוא‪.‬‬ ‫ובפסחים ם״נ מ*ז ואחר זה משנה ח׳ באו אחר זה דברי ר׳ מאיר ר׳ יהודה‬ ‫‪,‬‬ ‫וחכמים לבארם ובא שם‪:‬‬ ‫״ההולך לשחוט את פסחו וכו׳ אם יכול לחזור ולבער וכו׳ ואם לאו‬ ‫מבטלו בלבו וכו׳ וכן מי שיצא מירושלים ונזכר שיקז בידו בשר קדש אם עבר‬ ‫י‬ ‫צופים וכו׳ ואם לאו חוזר וכו׳‪.‬‬ ‫ו ע ד כ ‪ fe‬ה ה ן ח ו ז ר י ן ר׳ מאיר אומר זה וזה )חמ^י ובשר קדש(‬ ‫בכביצד‪ .‬ר׳ יהודה אומר זה וזה בכזית וחכמים אומרים בשר קדש בבזית וחמץ‬ ‫בכביצד‪,‬״‪.‬‬ ‫<קטע סוף=פרק נא/> פרק נ״ב. <קטע התחלה=פרק נב/> וב[[משנה מקוואות ז א|מס׳ מקואות פ"ז מ"א]] בא בדברי יסוד המשנה: ״יש מעלין את המקוה ולא פוסלין פוסלין ולא מעלין לא מעלין ולא פוסלין, אלו מעלין ולא פוסלין השלג והברד והכפור והגליד והמלח והטיט '''הנרוק''' וכו׳.״ ועל דין יסוד המשנה נחלקו ר׳ אליעזר ור' יהושע והתנאים מדור האחרון, ובא ב[[משנה מקוואות ב י|פרק ב׳ משנה י׳]]: ״מקוה שיש בה ארבעים סאה מים וטיט ר׳ אליעזר אומר מטבילין במים ואין מטבילין בטיט ר׳ יהושע אומר במים ובטיט, באיזה טיט מטבילין בטיט שהמים צפים על גביו, היו המים מצד אחד מודה ר' יהושע שמטבילין במים ואין מטבילין בטיט, באיזה טיט אמרו בטיט שהקנה יורד מאליו דברי ר׳ מאיר ר׳ יהודה אומר מקום שאין קנה המדה עומד אבא אליעזר בן דולעאי אומר מקום שהמשקולת יורדת ר׳ אלעזר אומר היורד בפי חבית ר׳ שמעון אומר הנכנס בשפופרת הנוד ר' אלעזר בר׳ צדוק אומד הנמדד בלוג״. וכבר הרגישו בזה גם רבותינו בעלי התוס׳ שכל זה קאי על דין טיט הנרוק שביסוד המשנה וכתבו בזבחים ד' כ"ב בד"ה למעוטי: "נראה דטיט הנרוק נמי אפי׳ בשעה שמצטרף אין מטבילין בו והכי תנן ב[[משנה מקוואות ב י|מס׳ מקואות פ"ב מ״י]] מקור‪ .‬שיש בו ארבעים סאד‪ .‬מים וטיט ד׳ אליעזר אומר‬<noinclude></noinclude> ow96h960sy2723lgooqjaoxhjldgix6 3019874 3019867 2026-06-14T16:04:48Z יעקב 15222 3019874 proofread-page text/x-wiki <noinclude><pagequality level="1" user="יעקב" /></noinclude>‫סוף סידור המשנה וחתימתה‬ ‫תכא <קטע התחלה=פרק נא/> ועל הגליון במס׳ שבת הגיהו ״הך טעמא מפני שהוא מחזיר וכו׳ אינו במשנה דמעשרות רק בעירובין." אבל כן היתה הגירסא בעירובין מראש וכבר העיר על זה הר"ש במעשרות שם וכתב ״ובכל הספרים גרסינן בפרק קמא דשבת מפני שמחזיר את המותר ופירוש הוא." וכן הדבר שזה פירוש הוא, אבל לא פירוש מאחד האחרונים שנכתב על הגליון ובא בטעות בפנים כי אם פירוש שלמדו כבר התנאים יחד עם יסוד המשנה. ולפנינו בדברינו בחתימת המשנה יבואר כל ענין הדבר הזה אשר הוא במקומות הרבה מאד. וכבר נתבאר לנו בח״ב עמוד ‪592‬ כי ביחוד בסדר זרעים וטהרות הביאו הדברים בכל צביונם לבארם מפני שהחליטו לבלי לסדר סדר של גמרא שם. ובפרט במקום הזה אשר יכלו לכלול כל זה בקצרה, ועל כן הביאו כל הדבר כמו שהוא. וב[[משנה פסחים ג ז|פסחים פ״ג מ"ז]] ואחר זה [[משנה פסחים ג ח|משנה ח׳]] באו אחר זה דברי ר׳ מאיר ר׳ יהודה וחכמים לבארם ובא שם: ״ההולך לשחוט את פסחו וכו׳ אם יכול לחזור ולבער וכו׳ ואם לאו מבטלו בלבו וכו׳ וכן מי שיצא מירושלים ונזכר שיש בידו בשר קדש אם עבר צופים וכו׳ ואם לאו חוזר וכו׳. '''ועד כמה הן חוזרין''' ר׳ מאיר אומר זה וזה (חמץ ובשר קדש) בכביצה ר׳ יהודה אומר זה וזה בכזית וחכמים אומרים בשר קדש בכזית וחמץ בכביצה״. ‫<קטע סוף=פרק נא/> פרק נ״ב. <קטע התחלה=פרק נב/> וב[[משנה מקוואות ז א|מס׳ מקואות פ"ז מ"א]] בא בדברי יסוד המשנה: ״יש מעלין את המקוה ולא פוסלין פוסלין ולא מעלין לא מעלין ולא פוסלין, אלו מעלין ולא פוסלין השלג והברד והכפור והגליד והמלח והטיט '''הנרוק''' וכו׳.״ ועל דין יסוד המשנה נחלקו ר׳ אליעזר ור' יהושע והתנאים מדור האחרון, ובא ב[[משנה מקוואות ב י|פרק ב׳ משנה י׳]]: ״מקוה שיש בה ארבעים סאה מים וטיט ר׳ אליעזר אומר מטבילין במים ואין מטבילין בטיט ר׳ יהושע אומר במים ובטיט, באיזה טיט מטבילין בטיט שהמים צפים על גביו, היו המים מצד אחד מודה ר' יהושע שמטבילין במים ואין מטבילין בטיט, באיזה טיט אמרו בטיט שהקנה יורד מאליו דברי ר׳ מאיר ר׳ יהודה אומר מקום שאין קנה המדה עומד אבא אליעזר בן דולעאי אומר מקום שהמשקולת יורדת ר׳ אלעזר אומר היורד בפי חבית ר׳ שמעון אומר הנכנס בשפופרת הנוד ר' אלעזר בר׳ צדוק אומד הנמדד בלוג״. וכבר הרגישו בזה גם רבותינו בעלי התוס׳ שכל זה קאי על דין טיט הנרוק שביסוד המשנה וכתבו ב[[זבחים כב א|זבחים ד' כ"ב]] בד"ה למעוטי: "נראה דטיט הנרוק נמי אפי׳ בשעה שמצטרף אין מטבילין בו והכי תנן ב[[משנה מקוואות ב י|מס׳ מקואות פ"ב מ״י]] מקוה שיש בו ארבעים סאה מים וטיט ר׳ אליעזר אומר ‫<קטע סוף=פרק נב/><noinclude></noinclude> img8msou4m0rlfabt7ho6tf3kf36xep 116 1744279 3019828 2026-06-14T12:10:54Z סרגון.17.גרין 45803 יצירת דף עם התוכן "<שם> חוק מס הכנסה (ניכויים מיוחדים בשל אינפלציה) (הוראת שעה ותיקוני חוק), התשמ"א-1981 <מאגר 2001052 תיקון 2001420> <מקור> ((ס"ח תשמ"א, 288|חוק מס הכנסה (ניכויים מיוחדים בשל אינפלציה) (הוראת שעה ותיקוני חוק)|9:208722)), ((תשמ"ב, 210|תיקון|10:208723)). @ 1. הגדרות : בחוק זה - : (1) תהא לכל מונח..." 3019828 wikitext text/x-wiki <שם> חוק מס הכנסה (ניכויים מיוחדים בשל אינפלציה) (הוראת שעה ותיקוני חוק), התשמ"א-1981 <מאגר 2001052 תיקון 2001420> <מקור> ((ס"ח תשמ"א, 288|חוק מס הכנסה (ניכויים מיוחדים בשל אינפלציה) (הוראת שעה ותיקוני חוק)|9:208722)), ((תשמ"ב, 210|תיקון|10:208723)). @ 1. הגדרות : בחוק זה - : (1) תהא לכל מונח המשמעות שיש לו [[בפקודת מס הכנסה]] (להלן - הפקודה), זולת אם יש הוראה מפורשת אחרת; : (2) "שנת מס" - לרבות תקופת שומה מיוחדת; : (3) דין קיבוץ כדין יחיד. @ 2. ניכוי מיוחד לחבר בני-אדם : בחישוב הכנסתו החייבת של חבר בני-אדם מעסק בשנת המס 1980, יותר ניכוי השווה ל-20% מהונו העצמי, ובלבד שלא יעלה על 15% ולא יפחת מ-10% מהכנסתו החייבת בשנה האמורה; בסעיף זה, "הון עצמי" - כפי שקבע שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, לתחילת שנת המס האמורה. @ 3. תנאים להתרת הניכוי (תיקון: תשמ"ב) : הניכוי לפי סעיף 2 יותר לחבר בני-אדם רק אם עד יום ב' בתשרי התשמ"ב (30 בספטמבר 1981) יהוון רווחים בסכום השווה לסכום הניכוי האמור בדרך הנפקת מניות שאינן ניתנות לפדיון, ואם שוכנע הנציב שהיוון הוא בלתי אפשרי או שאיננו מספיק, יותר ניכויו של סכום שייקבע באחת הדרכים שלהלן או בשתיהן או בשילוב של היוון והדרכים שלהלן, הכל כפי שיורה הנציב: : (א) סכום בגובה הרווחים שעד תום שנת המס 1981 תובטח אי חלוקתם בדרך שקבע הנציב; : (ב) סכום בגובה סכום הגדלת ההון העצמי שנעשתה עד תום שנת המס 1982 על-ידי גיוס הון נוסף; : (ג) לגבי אגודה שיתופית - סכום שאי חלוקתו תובטח בדרך שיקבע הנציב בהתייעצות עם רשם האגודות השיתופיות. @ 4. ניכוי מיוחד ליחיד : בחישוב הכנסתו החייבת של יחיד מעסק או משלח יד בשנת המס 1980, יותר ניכוי בשיעור של 10% מאותה הכנסה; הוראה זו תחול גם על חלקו של יחיד מהכנסת שותפות. @ 5. ניכוי מיוחד בענף הבניה : לעסק המדווח על הכנסותיו לפי שיטת העבודות הגמורות, יותר הניכוי לפי חוק זה כדי מחציתו בלבד. @ 6. שלילת הניכוי : הניכוי לפי חוק זה לא יותר - : (1) למוסד כספי כמשמעותו [[בחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975]]; : (2) לחברה תעשייתית שתבעה בשנת המס 1980 ניכוי בשל מלאי על פי סעיף 5א [[לחוק עידוד התעשיה (מסים), התשכ"ט-1969]]; : (3) לקיבוץ - על הכנסתו ממפעל תעשייתי שלגביה הוא תבע ניכוי בשל מלאי כאמור בפסקה (2); : (4) לחברה בהשקעת חוץ הזכאית להטבות על פי הפרק השביעי [[לחוק לעידוד השקעות הון, התשי"ט-1959]]; : (5) מהכנסה הנקבעת על בסיס מזומנים ואיננה הכנסה מקמעונאות או מחקלאות; ואולם הכנסה כאמור שהדו"ח השנתי לגביה לשנת המס נערך לצרכי מס על בסיס השיטה המצטברת לא יראוה כנקבעת על בסיס מזומנים אף אם הפנקסים נוהלו על פי שיטת המזומנים; : (6) מהכנסה שמקורה בספנות; : (7) מהכנסת יהלומן כמשמעותו בסעיף 130א לפקודה אשר בחר לנהל פנקסי חשבונות במטבע חוץ מעסקו ביהלומים. @ 7. סייג לניכוי : הניכוי לפי חוק זה יותר רק למי שניהל פנקסים קבילים לשנת המס. @ 8. (תיקון: תשמ"ב) <!-- תיקון סעיף 19 לפקודה --> : ((הנוסח שולב [[בפקודת מס הכנסה]].)) @ 9. <!-- תיקון חוק עידוד התעשיה (מסים) --> : ((הנוסח שולב [[בחוק עידוד התעשיה (מסים), התשכ"ט-1969]].)) @ 10. תחולה (תיקון: תשמ"ב) : תחולתו של סעיף 8 תהא כלהלן: : (1) לגבי יחיד - :: (א) אם תבע ניכוי על פי סעיף 4 או על פי סעיפים 4 ו-5 - יחול לגביו סעיף 8 כפי שתוקן בחוק מס הכנסה (ניכויים מיוחדים בשל אינפלציה) (הוראת שעה ותיקוני חוק), התשמ"ב-1982 (להלן - הוראת 1982), לגבי שנת המס 1980, ואם לא תבע ניכוי כאמור לא יחול לגביו סעיף 8 כאמור; :: (ב) אם תבע ניכוי על פי סעיף 3, או על פי סעיפים 3 ו-4(2), להוראת 1982 - יחול לגביו סעיף 8, כפי שתוקן בהוראת 1982, לגבי שנת המס 1981 ואילך; אם לא תבע ניכוי כאמור לא יחול לגביו סעיף 8 כאמור והריבית שלא יותר לו ניכויה לפי סעיף 19 לפקודה תוקטן ב-12%, ואם מרבית הכנסתו היא הכנסה לפי סעיף 2(8) לפקודה - ב-20%; : (2) לגבי חבר-בני-אדם - :: (א) אם תבע ניכוי על פי סעיף 2, או על פי סעיפים 2 ו-5 - יחול לגביו סעיף 8 למעט סעיף קטן (א)(2) לגבי שנת המס 1980, ואם לא תבע ניכוי כאמור - לא יחול לגביו סעיף 8 כאמור; :: (ב) אם תבע ניכוי על פי סעיף 2, או על פי סעיפים 2 ו-4, להוראת 1982 - יחול לגביו סעיף 8, כפי שתוקן בהוראת 1982, למעט סעיף קטן (א)(2) לגבי שנת המס 1981 ואילך, ואם לא תבע ניכוי כאמור יחול לגביו סעיף 8 כולל סעיף קטן (א)(2) לגבי שנת המס 1981 ואילך. <פרסום> נתקבל בכנסת ביום ט"ו באייר התשמ"א (19 במאי 1981). <חתימות> * מנחם בגין ראש הממשלה * יורם ארידור שר האוצר * יצחק נבון נשיא המדינה meun59xxnbb9wmoubk1kyrrn7j0kmcr 116 1744280 3019829 2026-06-14T12:11:01Z סרגון.17.גרין 45803 יצירת דף עם התוכן "<שם> חוק מס הכנסה (ניכויים מיוחדים בשל אינפלציה) (הוראת שעה ותיקוני חוק), התשמ"א-1981 <מאגר 2001052> <מקור> ((ס"ח תשמ"א, 288|חוק מס הכנסה (ניכויים מיוחדים בשל אינפלציה) (הוראת שעה ותיקוני חוק))), ((תשמ"ב, 208|תיקון|10:208723)). @ 1. הגדרות : בחוק זה - : (1) תהא לכל מונח המשמעות שיש לו..." 3019829 wikitext text/x-wiki <שם> חוק מס הכנסה (ניכויים מיוחדים בשל אינפלציה) (הוראת שעה ותיקוני חוק), התשמ"א-1981 <מאגר 2001052> <מקור> ((ס"ח תשמ"א, 288|חוק מס הכנסה (ניכויים מיוחדים בשל אינפלציה) (הוראת שעה ותיקוני חוק))), ((תשמ"ב, 208|תיקון|10:208723)). @ 1. הגדרות : בחוק זה - : (1) תהא לכל מונח המשמעות שיש לו [[בפקודת מס הכנסה]] (להלן - הפקודה), זולת אם יש הוראה מפורשת אחרת; : (2) "שנת מס" - לרבות תקופת שומה מיוחדת; : (3) דין קיבוץ כדין יחיד. @ 2. ניכוי מיוחד לחבר בני-אדם : בחישוב הכנסתו החייבת של חבר בני-אדם מעסק בשנת המס 1980, יותר ניכוי השווה ל-20% מהונו העצמי, ובלבד שלא יעלה על 15% ולא יפחת מ-10% מהכנסתו החייבת בשנה האמורה; בסעיף זה, "הון עצמי" - כפי שקבע שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, לתחילת שנת המס האמורה. @ 3. תנאים להתרת הניכוי (תיקון: תשמ"ב) : הניכוי לפי סעיף 2 יותר לחבר בני-אדם רק אם עד יום ב' בתשרי התשמ"ב (30 בספטמבר 1981) יהוון רווחים בסכום השווה לסכום הניכוי האמור בדרך הנפקת מניות שאינן ניתנות לפדיון, ואם שוכנע הנציב שהיוון הוא בלתי אפשרי או שאיננו מספיק, יותר ניכויו של סכום שייקבע באחת הדרכים שלהלן או בשתיהן או בשילוב של היוון והדרכים שלהלן, הכל כפי שיורה הנציב: : (א) סכום בגובה הרווחים שעד תום שנת המס 1981 תובטח אי חלוקתם בדרך שקבע הנציב; : (ב) סכום בגובה סכום הגדלת ההון העצמי שנעשתה עד תום שנת המס 1982 על-ידי גיוס הון נוסף; : (ג) לגבי אגודה שיתופית - סכום שאי חלוקתו תובטח בדרך שיקבע הנציב בהתייעצות עם רשם האגודות השיתופיות. @ 4. ניכוי מיוחד ליחיד : בחישוב הכנסתו החייבת של יחיד מעסק או משלח יד בשנת המס 1980, יותר ניכוי בשיעור של 10% מאותה הכנסה; הוראה זו תחול גם על חלקו של יחיד מהכנסת שותפות. @ 5. ניכוי מיוחד בענף הבניה : לעסק המדווח על הכנסותיו לפי שיטת העבודות הגמורות, יותר הניכוי לפי חוק זה כדי מחציתו בלבד. @ 6. שלילת הניכוי : הניכוי לפי חוק זה לא יותר - : (1) למוסד כספי כמשמעותו [[בחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975]]; : (2) לחברה תעשייתית שתבעה בשנת המס 1980 ניכוי בשל מלאי על פי סעיף 5א [[לחוק עידוד התעשיה (מסים), התשכ"ט-1969]]; : (3) לקיבוץ - על הכנסתו ממפעל תעשייתי שלגביה הוא תבע ניכוי בשל מלאי כאמור בפסקה (2); : (4) לחברה בהשקעת חוץ הזכאית להטבות על פי הפרק השביעי [[לחוק לעידוד השקעות הון, התשי"ט-1959]]; : (5) מהכנסה הנקבעת על בסיס מזומנים ואיננה הכנסה מקמעונאות או מחקלאות; ואולם הכנסה כאמור שהדו"ח השנתי לגביה לשנת המס נערך לצרכי מס על בסיס השיטה המצטברת לא יראוה כנקבעת על בסיס מזומנים אף אם הפנקסים נוהלו על פי שיטת המזומנים; : (6) מהכנסה שמקורה בספנות; : (7) מהכנסת יהלומן כמשמעותו בסעיף 130א לפקודה אשר בחר לנהל פנקסי חשבונות במטבע חוץ מעסקו ביהלומים. @ 7. סייג לניכוי : הניכוי לפי חוק זה יותר רק למי שניהל פנקסים קבילים לשנת המס. @ 8. (תיקון: תשמ"ב) <!-- תיקון סעיף 19 לפקודה --> : ((הנוסח שולב [[בפקודת מס הכנסה]].)) @ 9. <!-- תיקון חוק עידוד התעשיה (מסים) --> : ((הנוסח שולב [[בחוק עידוד התעשיה (מסים), התשכ"ט-1969]].)) @ 10. תחולה (תיקון: תשמ"ב) : תחולתו של סעיף 8 תהא כלהלן: : (1) לגבי יחיד - :: (א) אם תבע ניכוי על פי סעיף 4 או על פי סעיפים 4 ו-5 - יחול לגביו סעיף 8 כפי שתוקן בחוק מס הכנסה (ניכויים מיוחדים בשל אינפלציה) (הוראת שעה ותיקוני חוק), התשמ"ב-1982 (להלן - הוראת 1982), לגבי שנת המס 1980, ואם לא תבע ניכוי כאמור לא יחול לגביו סעיף 8 כאמור; :: (ב) אם תבע ניכוי על פי סעיף 3, או על פי סעיפים 3 ו-4(2), להוראת 1982 - יחול לגביו סעיף 8, כפי שתוקן בהוראת 1982, לגבי שנת המס 1981 ואילך; אם לא תבע ניכוי כאמור לא יחול לגביו סעיף 8 כאמור והריבית שלא יותר לו ניכויה לפי סעיף 19 לפקודה תוקטן ב-12%, ואם מרבית הכנסתו היא הכנסה לפי סעיף 2(8) לפקודה - ב-20%; : (2) לגבי חבר-בני-אדם - :: (א) אם תבע ניכוי על פי סעיף 2, או על פי סעיפים 2 ו-5 - יחול לגביו סעיף 8 למעט סעיף קטן (א)(2) לגבי שנת המס 1980, ואם לא תבע ניכוי כאמור - לא יחול לגביו סעיף 8 כאמור; :: (ב) אם תבע ניכוי על פי סעיף 2, או על פי סעיפים 2 ו-4, להוראת 1982 - יחול לגביו סעיף 8, כפי שתוקן בהוראת 1982, למעט סעיף קטן (א)(2) לגבי שנת המס 1981 ואילך, ואם לא תבע ניכוי כאמור יחול לגביו סעיף 8 כולל סעיף קטן (א)(2) לגבי שנת המס 1981 ואילך. <פרסום> נתקבל בכנסת ביום ט"ו באייר התשמ"א (19 במאי 1981). <חתימות> * מנחם בגין ראש הממשלה * יורם ארידור שר האוצר * יצחק נבון נשיא המדינה 3ftjclar2h4fkf7qohujt6qlygfuxy7 0 1744281 3019855 2026-06-14T15:02:12Z OpenLawBot 8112 [3019793] הגהה 3019855 wikitext text/x-wiki {{ח:התחלה}} {{ח:כותרת|חוק להגנה על הצרכן מפני עוסקים המבצעים הפרות בנסיבות מחמירות (תיקוני חקיקה), התשפ״ד–2024}} {{ח:פתיח-התחלה}} {{ח:מאגר2|2216839}} {{ח:תיבה|ס״ח תשפ״ד, 1016|חוק להגנה על הצרכן מפני עוסקים המבצעים הפרות בנסיבות מחמירות (תיקוני חקיקה)|https://fs.knesset.gov.il/25/law/25_lsr_4642902.pdf}}. {{ח:סוגר}} {{ח:מפריד}} {{ח:קטע2|פרק א|פרק א׳: תיקון {{ח:חיצוני|חוק הגנת הצרכן|חוק הגנת הצרכן}}}} {{ח:סעיף|1|}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק הגנת הצרכן|בחוק הגנת הצרכן, התשמ״א–1981}}.}} {{ח:קטע2|פרק ב|פרק ב׳: תיקון {{ח:חיצוני|חוק שירותי תשלום|חוק שירותי תשלום}}}} {{ח:סעיף|2|}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק שירותי תשלום|בחוק שירותי תשלום, התשע״ט–2019}}.}} {{ח:קטע2|פרק ג|פרק ג׳: תיקון {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל|חוק ההוצאה לפועל}}}} {{ח:סעיף|3|}} {{ח:ת}} {{ח:הערה|הנוסח שולב {{ח:חיצוני|חוק ההוצאה לפועל|בחוק ההוצאה לפועל, התשכ״ז–1967}}.}} {{ח:סעיף|4|תחילה}} {{ח:ת}} תחילתו של חוק זה שלושה חודשים מיום פרסומו (להלן – יום התחילה); ואולם, שר הכלכלה והתעשייה, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לדחות, בצו, את המועד האמור בתקופות נוספות שלא יעלו במצטבר על תשעה חודשים. {{ח:סעיף|5|דיווח לכנסת – הוראת שעה}} {{ח:ת}} הממונה על הגנת הצרכן והסחר ההוגן ידווח לוועדת הכלכלה של הכנסת אחת לשנה, עד ל־1 ביוני בכל שנה, במשך חמש שנים החל מתום השנה הקלנדרית שבה חל יום תחילתו של חוק זה, על העניינים המפורטים להלן לגבי הודעות הקביעה שמסר לפי הוראות {{ח:חיצוני|חוק הגנת הצרכן#פרק ה2|פרק ה׳2 לחוק הגנת הצרכן, התשמ״א–1981}}, כנוסחו בחוק זה (להלן – הדין החדש), בשנה הקלנדרית שקדמה למועד הדיווח, ועל קשיים ביישום הוראות של חוק זה, אם ישנם: {{ח:תת|(1)}} מספר הודעות הקביעה; {{ח:תת|(2)}} פרטים על אודות מהות ההפרה והנסיבות המחמירות שבשלהן ניתנה הודעת הקביעה וכן פרטים על אודות העוסק המפר; {{ח:תת|(3)}} אם קבע כי עוסק הוא בעל זיקה לעוסק מפר בנסיבות מחמירות בהתאם להוראות {{ח:חיצוני|חוק הגנת הצרכן#סעיף 22לו|סעיף 22לו לדין החדש}} – גם פרטים כאמור בפסקה (2) לגבי בעל הזיקה, בציון הנסיבות שהתקיימו לגבי הפעילות העסקית של העוסק בעל הזיקה שבשלהן ניתנה לגביו הודעת הקביעה. {{ח:חתימות|התקבל בכנסת ביום כ״ה בסיוון התשפ״ד (1 ביולי 2024).}} * '''בנימין נתניהו'''<br>ראש הממשלה * '''ניר ברקת'''<br>שר הכלכלה והתעשייה * '''יריב לוין'''<br>שר המשפטים * '''יצחק הרצוג'''<br>נשיא המדינה * '''אמיר אוחנה'''<br>יושב ראש הכנסת {{ח:סוגר}} {{ח:סוף}} [[קטגוריה:בוט חוקים]] gz7btj0lmb418yrgb4ufpo1axus8x83 117 1744282 3019856 2026-06-14T15:02:14Z OpenLawBot 8112 הפניה 3019856 wikitext text/x-wiki #הפניה [[שיחה:חוק להגנה על הצרכן מפני עוסקים המבצעים הפרות בנסיבות מחמירות (תיקוני חקיקה)]] nl7ksrdlwq02lruae4fynrm5uwu8vwq 1 1744283 3019857 2026-06-14T15:02:16Z OpenLawBot 8112 דף ריק 3019857 wikitext text/x-wiki phoiac9h4m842xq45sp7s6u21eteeq1 104 1744284 3019875 2026-06-14T16:06:38Z יעקב 15222 /* לא בוצעה הגהה */ יצירת דף עם התוכן "‫‪842‬‬ סוף סידור המשנה וחתימתה <קטע התחלה=פרק נב/> מטבילין במים ואין מטבילין בטיט ר׳ יהושע אומר בטיט ובמים וכו׳ דכשהטיט מצד אחד מצטרף לכולא עלמא ואין מטבילין בו.״ ובמס׳ [[סוכה יט א|סוכה ד׳ י"ט]] על דברי הגמ׳ טיט הנרוק יוכיח שמצטרף לארבעים‬ ‫סאה והטובל בו..." 3019875 proofread-page text/x-wiki <noinclude><pagequality level="1" user="יעקב" /></noinclude>‫‪842‬‬ סוף סידור המשנה וחתימתה <קטע התחלה=פרק נב/> מטבילין במים ואין מטבילין בטיט ר׳ יהושע אומר בטיט ובמים וכו׳ דכשהטיט מצד אחד מצטרף לכולא עלמא ואין מטבילין בו.״ ובמס׳ [[סוכה יט א|סוכה ד׳ י"ט]] על דברי הגמ׳ טיט הנרוק יוכיח שמצטרף לארבעים‬ ‫סאה והטובל בו לא עלתה לו טבילה כתבו התום׳‪:‬‬ ‫״פי׳ בקונטרס כדתנן במס׳ מקואות פ־ז מ׳א ואלו מעלין וכו׳ וטיט הנרוק‬ ‫ומעליץ היינו משלימיץ אבל בפני עצמו לא וקשה דמה יוכיח הוא זה וכו׳ ונראה‬ ‫דטיט הנתק נמי אפי׳ בשעה שמצטרףי אין מטבילין בו והכי תנן במס׳ מקואות‬ ‫פ׳ב מקוד‪ .‬שיש בו ארבעים ' סאה מים וטיט ר׳ אליעזר אומר וכו׳ ר׳ •הושע אומר‬ ‫וכי באיזד‪ .‬טיט אמרו בטיט שד‪.‬מים צפין על גביו ואם היו המים מצד אהד מודה‬ ‫‪.‬‬ ‫ר׳ יוצשע שמטבילין במים ואין מטבילין בטיט״‪.‬‬ ‫וד‪.‬דברים עומדים חיים 'לפנינו שמחלוקת ר׳ אליעזר ור׳ יד‪.‬ושע הוא בדין‬ ‫יסוד המשנד‪,.‬‬ ‫שקבלתו של ר׳ אליעזר היתד‪ .‬סתם שזד‪ .‬רק להצט־רף אבל לא לטבול בו‪,‬‬ ‫ור׳ יד‪.‬ושע קבל בזה דברים מפורטים יותר שזה רק כשאין המים צפין על‬ ‫גביו אבל כשהמים צפין על נביו הוא גס מצטרף ונם מטבילין בו‪.‬‬ ‫וזה הוא באקת מקור דוב מחלקותיהם בגדר דברי המשנד‪ .‬ביסודה‪ ,‬מפני‬ ‫שלפעמים קבלו הדברים סתם‪,‬‬ ‫ולפעמים פירשו זד‪ .‬כל אחד מסברתו וד‪.‬כרעת דעתו ולפעמים לא עשו זד‪..‬‬ ‫כמו דברי ר׳ יהושע עצמו במס׳ פסחים פרק ט׳ משנד‪ .‬ו׳ ״אמר ר׳ יהושע‬ ‫‪.‬‬ ‫שמעתי שתמורת וכו׳ ואין לי לפרש אמר ר׳ עקיבא אני אפרש וכו׳״‪.‬‬ ‫וכן ביבמות פ״ח מ*ד ״אמר ר׳ יהושע שימעתי וכו׳ וא*ן לי לפרש אמר ר׳‬ ‫עקיבא אני‪ ,‬אפרש וכו׳‪.‬״‬ ‫וביותר במס׳ ערלד‪ .‬פרק א׳ משנד■ ז׳ ״ר׳ אליער אומר המעמיד בשרף‬ ‫הערלה אסור אמר ר׳ יהושע שמעתי בפירוש שד׳מעמיד בשרף העלים ובשרף‬ ‫העיקרים מותר בשרף הפגים אסור מפני שהם פרי״‪■ .‬‬ ‫'‪/‬‬ ‫וכן הוא במקומות הרבד‪..‬‬ ‫ואמנם כי יש בזד‪ .‬עוד דבד גדול בטגע לדברי כל התנאים מדור האחרון‬ ‫אשר באו במשנד‪ .‬זו‪.‬‬ ‫כי במס׳ סוכד‪ .‬שם נתקשו התום׳ על זד‪ .‬מדברי ד‪.‬גמ׳ בזבחים כ־ב וכתבו שם‪:‬‬ ‫״ומיד‪.‬ו קשה דאמר ריש לקיש בפ*ב ‪,‬דזבהים ד׳ כ״ב כל המשלים למי‬ ‫מקוד‪ .‬משלים למי כיור ולרביעית אינו משלים ופריך למעוטי מאי אילימא למעוטי‬ ‫־טיט הנתק היכי״ דמי אי דאין פדד‪ .‬־ שוחד‪ .‬ושותד‪ .‬ממנוי אפי׳ למקוה נמי אינו‬ ‫משלים ו ה ש ת א א י א י ת א ד ט י ט ד ‪.‬פל י ג ‪ .‬י ד ׳ א ל י ע ז ד ו ר ׳ י ה ו ש ע‬ ‫ה ו א ט י ט ה נ ר ו ק היכי שביק כל הני שיעורי דר׳ מאיר ור׳ ^־ד׳ודד‪ .‬ואבא‬ ‫אליעזר וכולד‪.‬ו תנאי דמקואות ונקט )בזבחים שם( שיעורא דפרד‪ .‬שוהד‪ ,‬ושותד‪.‬‬ ‫ממנו דלא תנן‪ ,‬ושמא כל הנך שיעורי דד‪.‬ני תנאי ב ה כי ת ל י ט ע מ י י ה ו‬ ‫ד מי סבר הבהאי שותד‪ .‬ובהאי אינו שותד‪ .‬ואין שייך לומר ניחזי אנן דאין כל‬ ‫הפרות שוות״‪.‬‬ ‫דד‪.‬נד‪ .‬מפני קושיתם שבו דבותינו ונסתפקו אם ילכו דברי ר׳ אליעזר ור׳‬ ‫‬‫יהושע על יסוד המשנד‪ .‬מטיט‪.‬הנרוק או לא‪ ,‬ונכנסו בדוחק גדול מאד‪.‬‬<noinclude></noinclude> j0kb0cdbr974ngh639eaaezn6aogttw 3019914 3019875 2026-06-14T19:05:35Z יעקב 15222 3019914 proofread-page text/x-wiki <noinclude><pagequality level="1" user="יעקב" /></noinclude>‫‪842‬‬ סוף סידור המשנה וחתימתה <קטע התחלה=פרק נב/> מטבילין במים ואין מטבילין בטיט ר׳ יהושע אומר בטיט ובמים וכו׳ דכשהטיט מצד אחד מצטרף לכולא עלמא ואין מטבילין בו.״ ובמס׳ [[סוכה יט ב|סוכה ד׳ י"ט]] על דברי הגמ׳ טיט הנרוק יוכיח שמצטרף לארבעים סאה והטובל בו לא עלתה לו טבילה כתבו התוס׳: ״פי׳ בקונטרס כדתנן ב[[משנה מקוואות ז א|מס׳ מקואות פ"ז מ"א]] ואלו מעלין וכו׳ וטיט הנרוק ומעלין היינו משלימין אבל בפני עצמו לא וקשה דמה יוכיח הוא זה וכו׳ ונראה דטיט הנרוק נמי אפי׳ בשעה שמצטרף אין מטבילין בו והכי תנן במס׳ מקואות פ"ב מקוה שיש בו ארבעים סאה מים וטיט ר׳ אליעזר אומר וכו׳ ר׳ יהושע אומר וכו' באיזה טיט אמרו בטיט שהמים צפין על גביו ואם היו המים מצד אחד מודה ר׳ יהושע שמטבילין במים ואין מטבילין בטיט״. והדברים עומדים חיים לפנינו שמחלוקת ר׳ אליעזר ור׳ יהושע הוא בדין יסוד המשנה. שקבלתו של ר׳ אליעזר היתה סתם שזה רק להצטרף אבל לא לטבול בו, ור׳ יהושע קבל בזה דברים מפורטים יותר שזה רק כשאין המים צפין על גביו אבל כשהמים צפין על גביו הוא גם מצטרף וגם מטבילין בו. וזה הוא באמת מקור רוב מחלקותיהם בגדר דברי המשנה ביסודה, מפני שלפעמים קבלו הדברים סתם, ולפעמים פירשו זה כל אחד מסברתו והכרעת דעתו ולפעמים לא עשו זה. כמו דברי ר׳ יהושע עצמו ב[[משנה פסחים ט ו|מס׳ פסחים פרק ט׳ משנה ו׳]] ״אמר ר׳ יהושע שמעתי שתמורת וכו׳ ואין לי לפרש אמר ר׳ עקיבא אני אפרש וכו'״. וכן ב[[משנה יבמות ח ד|יבמות פ״ח מ"ד]] ״אמר ר׳ יהושע שמעתי וכו׳ ואין לי לפרש אמר ר׳ עקיבא אני אפרש וכו׳.״ וביותר ב[[משנה ערלה א ז|מס׳ ערלה פרק א׳ משנה ז׳]] ״ר׳ אליער אומר המעמיד בשרף הערלה אסור אמר ר׳ יהושע שמעתי בפירוש שהמעמיד בשרף העלים ובשרף העיקרים מותר בשרף הפגים אסור מפני שהם פרי״. ‫ וכן הוא במקומות הרבה. ואמנם כי יש בזה עוד דבד גדול בנוגע לדברי כל התנאים מדור האחרון אשר באו במשנה זו. כי במס׳ סוכד‪ .‬שם נתקשו התום׳ על זד‪ .‬מדברי ד‪.‬גמ׳ בזבחים כ־ב וכתבו שם‪:‬‬ ‫״ומיד‪.‬ו קשה דאמר ריש לקיש בפ*ב ‪,‬דזבהים ד׳ כ״ב כל המשלים למי‬ ‫מקוד‪ .‬משלים למי כיור ולרביעית אינו משלים ופריך למעוטי מאי אילימא למעוטי‬ ‫־טיט הנתק היכי״ דמי אי דאין פדד‪ .‬־ שוחד‪ .‬ושותד‪ .‬ממנוי אפי׳ למקוה נמי אינו‬ ‫משלים ו ה ש ת א א י א י ת א ד ט י ט ד ‪.‬פל י ג ‪ .‬י ד ׳ א ל י ע ז ד ו ר ׳ י ה ו ש ע‬ ‫ה ו א ט י ט ה נ ר ו ק היכי שביק כל הני שיעורי דר׳ מאיר ור׳ ^־ד׳ודד‪ .‬ואבא‬ ‫אליעזר וכולד‪.‬ו תנאי דמקואות ונקט )בזבחים שם( שיעורא דפרד‪ .‬שוהד‪ ,‬ושותד‪.‬‬ ‫ממנו דלא תנן‪ ,‬ושמא כל הנך שיעורי דד‪.‬ני תנאי ב ה כי ת ל י ט ע מ י י ה ו‬ ‫ד מי סבר הבהאי שותד‪ .‬ובהאי אינו שותד‪ .‬ואין שייך לומר ניחזי אנן דאין כל‬ ‫הפרות שוות״‪.‬‬ ‫דד‪.‬נד‪ .‬מפני קושיתם שבו דבותינו ונסתפקו אם ילכו דברי ר׳ אליעזר ור׳‬ ‫‬‫יהושע על יסוד המשנד‪ .‬מטיט‪.‬הנרוק או לא‪ ,‬ונכנסו בדוחק גדול מאד‪.‬‬<noinclude></noinclude> ez8fqsbqwcl03f1dgoysy16x0t1s797 3019928 3019914 2026-06-14T20:57:07Z יעקב 15222 3019928 proofread-page text/x-wiki <noinclude><pagequality level="1" user="יעקב" /></noinclude>‫‪842‬‬ סוף סידור המשנה וחתימתה <קטע התחלה=פרק נב/> מטבילין במים ואין מטבילין בטיט ר׳ יהושע אומר בטיט ובמים וכו׳ דכשהטיט מצד אחד מצטרף לכולא עלמא ואין מטבילין בו.״ ובמס׳ [[סוכה יט ב|סוכה ד׳ י"ט]] על דברי הגמ׳ טיט הנרוק יוכיח שמצטרף לארבעים סאה והטובל בו לא עלתה לו טבילה כתבו התוס׳: ״פי׳ בקונטרס כדתנן ב[[משנה מקוואות ז א|מס׳ מקואות פ"ז מ"א]] ואלו מעלין וכו׳ וטיט הנרוק ומעלין היינו משלימין אבל בפני עצמו לא וקשה דמה יוכיח הוא זה וכו׳ ונראה דטיט הנרוק נמי אפי׳ בשעה שמצטרף אין מטבילין בו והכי תנן במס׳ מקואות פ"ב מקוה שיש בו ארבעים סאה מים וטיט ר׳ אליעזר אומר וכו׳ ר׳ יהושע אומר וכו' באיזה טיט אמרו בטיט שהמים צפין על גביו ואם היו המים מצד אחד מודה ר׳ יהושע שמטבילין במים ואין מטבילין בטיט״. והדברים עומדים חיים לפנינו שמחלוקת ר׳ אליעזר ור׳ יהושע הוא בדין יסוד המשנה. שקבלתו של ר׳ אליעזר היתה סתם שזה רק להצטרף אבל לא לטבול בו, ור׳ יהושע קבל בזה דברים מפורטים יותר שזה רק כשאין המים צפין על גביו אבל כשהמים צפין על גביו הוא גם מצטרף וגם מטבילין בו. וזה הוא באמת מקור רוב מחלקותיהם בגדר דברי המשנה ביסודה, מפני שלפעמים קבלו הדברים סתם, ולפעמים פירשו זה כל אחד מסברתו והכרעת דעתו ולפעמים לא עשו זה. כמו דברי ר׳ יהושע עצמו ב[[משנה פסחים ט ו|מס׳ פסחים פרק ט׳ משנה ו׳]] ״אמר ר׳ יהושע שמעתי שתמורת וכו׳ ואין לי לפרש אמר ר׳ עקיבא אני אפרש וכו'״. וכן ב[[משנה יבמות ח ד|יבמות פ״ח מ"ד]] ״אמר ר׳ יהושע שמעתי וכו׳ ואין לי לפרש אמר ר׳ עקיבא אני אפרש וכו׳.״ וביותר ב[[משנה ערלה א ז|מס׳ ערלה פרק א׳ משנה ז׳]] ״ר׳ אליער אומר המעמיד בשרף הערלה אסור אמר ר׳ יהושע שמעתי בפירוש שהמעמיד בשרף העלים ובשרף העיקרים מותר בשרף הפגים אסור מפני שהם פרי״. ‫ וכן הוא במקומות הרבה. ואמנם כי יש בזה עוד דבד גדול בנוגע לדברי כל התנאים מדור האחרון אשר באו במשנה זו. כי במס׳ סוכה שם נתקשו התוס׳ על זה מדברי הגמ׳ ב[[זבחים כב א|זבחים כ"ב]] וכתבו שם: ״ומיהו קשה דאמר ריש לקיש בפ"ב דזבחים ד׳ כ״ב כל המשלים למי מקוה משלים למי כיור ולרביעית אינו משלים ופריך למעוטי מאי אילימא למעוטי טיט הנרוק היכי דמי אי דאין פרה שוחה ושותה ממנו אפי׳ למקוה נמי אינו משלים '''והשתא אי איתא דטיט דפליגי ר׳ אליעזר ור׳ יהושע''' '''הוא טיט הנרוק''' היכי שביק כל הני שיעורי דר׳ מאיר ור׳ יהודה ואבא אליעזר וכולהו תנאי דמקואות ונקט (בזבחים שם) שיעורא דפרה שוחה ושותה ממנו דלא תנן, ושמא כל הנך שיעורי דד‪.‬ני תנאי ב ה כי ת ל י ט ע מ י י ה ו‬ ‫ד מי סבר הבהאי שותד‪ .‬ובהאי אינו שותד‪ .‬ואין שייך לומר ניחזי אנן דאין כל‬ ‫הפרות שוות״‪.‬‬ ‫דד‪.‬נד‪ .‬מפני קושיתם שבו דבותינו ונסתפקו אם ילכו דברי ר׳ אליעזר ור׳‬ ‫‬‫יהושע על יסוד המשנד‪ .‬מטיט‪.‬הנרוק או לא‪ ,‬ונכנסו בדוחק גדול מאד‪.‬‬<noinclude></noinclude> okavqbrfdwf88nhrri5p5nldgmekryw 3019962 3019928 2026-06-14T22:27:36Z יעקב 15222 3019962 proofread-page text/x-wiki <noinclude><pagequality level="1" user="יעקב" /></noinclude>‫‪842‬‬ סוף סידור המשנה וחתימתה <קטע התחלה=פרק נב/> מטבילין במים ואין מטבילין בטיט ר׳ יהושע אומר בטיט ובמים וכו׳ דכשהטיט מצד אחד מצטרף לכולא עלמא ואין מטבילין בו.״ ובמס׳ [[סוכה יט ב|סוכה ד׳ י"ט]] על דברי הגמ׳ טיט הנרוק יוכיח שמצטרף לארבעים סאה והטובל בו לא עלתה לו טבילה כתבו התוס׳: ״פי׳ בקונטרס כדתנן ב[[משנה מקוואות ז א|מס׳ מקואות פ"ז מ"א]] ואלו מעלין וכו׳ וטיט הנרוק ומעלין היינו משלימין אבל בפני עצמו לא וקשה דמה יוכיח הוא זה וכו׳ ונראה דטיט הנרוק נמי אפי׳ בשעה שמצטרף אין מטבילין בו והכי תנן במס׳ מקואות פ"ב מקוה שיש בו ארבעים סאה מים וטיט ר׳ אליעזר אומר וכו׳ ר׳ יהושע אומר וכו' באיזה טיט אמרו בטיט שהמים צפין על גביו ואם היו המים מצד אחד מודה ר׳ יהושע שמטבילין במים ואין מטבילין בטיט״. והדברים עומדים חיים לפנינו שמחלוקת ר׳ אליעזר ור׳ יהושע הוא בדין יסוד המשנה. שקבלתו של ר׳ אליעזר היתה סתם שזה רק להצטרף אבל לא לטבול בו, ור׳ יהושע קבל בזה דברים מפורטים יותר שזה רק כשאין המים צפין על גביו אבל כשהמים צפין על גביו הוא גם מצטרף וגם מטבילין בו. וזה הוא באמת מקור רוב מחלקותיהם בגדר דברי המשנה ביסודה, מפני שלפעמים קבלו הדברים סתם, ולפעמים פירשו זה כל אחד מסברתו והכרעת דעתו ולפעמים לא עשו זה. כמו דברי ר׳ יהושע עצמו ב[[משנה פסחים ט ו|מס׳ פסחים פרק ט׳ משנה ו׳]] ״אמר ר׳ יהושע שמעתי שתמורת וכו׳ ואין לי לפרש אמר ר׳ עקיבא אני אפרש וכו'״. וכן ב[[משנה יבמות ח ד|יבמות פ״ח מ"ד]] ״אמר ר׳ יהושע שמעתי וכו׳ ואין לי לפרש אמר ר׳ עקיבא אני אפרש וכו׳.״ וביותר ב[[משנה ערלה א ז|מס׳ ערלה פרק א׳ משנה ז׳]] ״ר׳ אליער אומר המעמיד בשרף הערלה אסור אמר ר׳ יהושע שמעתי בפירוש שהמעמיד בשרף העלים ובשרף העיקרים מותר בשרף הפגים אסור מפני שהם פרי״. וכן הוא במקומות הרבה. ואמנם כי יש בזה עוד דבר גדול בנוגע לדברי כל התנאים מדור האחרון אשר באו במשנה זו. כי במס׳ סוכה שם נתקשו התוס׳ על זה מדברי הגמ׳ ב[[זבחים כב א|זבחים כ"ב]] וכתבו שם: ״ומיהו קשה דאמר ריש לקיש בפ"ב דזבחים ד׳ כ״ב כל המשלים למי מקוה משלים למי כיור ולרביעית אינו משלים ופריך למעוטי מאי אילימא למעוטי טיט הנרוק היכי דמי אי דאין פרה שוחה ושותה ממנו אפי׳ למקוה נמי אינו משלים '''והשתא אי איתא דטיט דפליגי ר׳ אליעזר ור׳ יהושע''' '''הוא טיט הנרוק''' היכי שביק כל הני שיעורי דר׳ מאיר ור׳ יהודה ואבא אליעזר וכולהו תנאי דמקואות ונקט (בזבחים שם) שיעורא דפרה שוחה ושותה ממנו דלא תנן, ושמא כל הנך שיעורי דהני תנאי '''בהכי תלי טעמייהו''' דמר סבר דבהאי שותה ובהאי אינו שותה ואין שייך לומר ניחזי אנן דאין כל הפרות שוות״. והנה מפני קושיתם שבו רבותינו ונסתפקו אם ילכו דברי ר׳ אליעזר ור׳ ‬‫יהושע על יסוד המשנה מטיט הנרוק או לא, ונכנסו בדוחק גדול מאד. <קטע סוף=פרק נב/><noinclude></noinclude> irwkj5qcviq7tnhaodbrpmytnq2yjub 0 1744285 3019876 2026-06-14T16:10:50Z Nahum 68 יצירת דף עם התוכן "{{מרכז|'''[[משנה מנוקדת ללא עיצוב/סנהדרין/פרק ד|הפרק הקודם]]''' {{*}} '''סנהדרין פרק ה''' {{*}} '''[[משנה מנוקדת ללא עיצוב/סנהדרין/פרק ו|פרק הבא]]'''}} {{טקסט מנוקד}}" 3019876 wikitext text/x-wiki {{מרכז|'''[[משנה מנוקדת ללא עיצוב/סנהדרין/פרק ד|הפרק הקודם]]''' {{*}} '''סנהדרין פרק ה''' {{*}} '''[[משנה מנוקדת ללא עיצוב/סנהדרין/פרק ו|פרק הבא]]'''}} {{טקסט מנוקד}} p4gve7c73x2xeoh3cnccv021uh6wr36 3019877 3019876 2026-06-14T16:18:56Z Nahum 68 3019877 wikitext text/x-wiki {{מרכז|'''[[משנה מנוקדת ללא עיצוב/סנהדרין/פרק ד|הפרק הקודם]]''' {{*}} '''סנהדרין פרק ה''' {{*}} '''[[משנה מנוקדת ללא עיצוב/סנהדרין/פרק ו|פרק הבא]]'''}} {{טקסט מנוקד}} {{המשנה|א|ה|סנהדרין}} <קטע התחלה=א/>הָיוּ בּוֹדְקִין אוֹתָן בְּשֶׁבַע חֲקִירוֹת: בְּאֵיזֶה שָׁבוּעַ, בְּאֵיזוֹ שָׁנָה, בְּאֵיזֶה חֹדֶשׁ, בְּכַמָּה בַּחֹדֶשׁ, בְּאֵיזֶה יוֹם, בְּאֵיזוֹ שָׁעָה, בְּאֵיזֶה מָקוֹם. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: בְּאֵיזֶה יוֹם, בְּאֵיזוֹ שָׁעָה, בְּאֵיזֶה מָקוֹם. מַכִּירִין אַתֶּם אוֹתוֹ? הִתְרֵיתֶם בּוֹ? הָעוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה, אֶת מִי עָבַד? וּבַמֶּה עָבַד?:<קטע סוף=א/> {{המשנה|ב|ה|סנהדרין}} <קטע התחלה=ב/>כָּל הַמַּרְבֶּה בִּבְדִיקוֹת, הֲרֵי זֶה מְשֻׁבָּח. מַעֲשֶׂה וּבָדַק בֶּן זַכַּאי בְּעֻקְצֵי תְּאֵנִים. וּמַה בֵּין חֲקִירוֹת לִבְדִיקוֹת? חֲקִירוֹת, אֶחָד אוֹמֵר אֵינִי יוֹדֵעַ, עֵדוּתָן בְּטֵלָה. בְּדִיקוֹת, אֶחָד אוֹמֵר אֵינִי יוֹדֵעַ, וַאֲפִלּוּ שְׁנַיִם אוֹמְרִים: אֵין אָנוּ יוֹדְעִין, עֵדוּתָן קַיֶּמֶת. אֶחָד חֲקִירוֹת וְאֶחָד בְּדִיקוֹת, בִּזְמַן שֶׁמַּכְחִישִׁין זֶה אֶת זֶה, עֵדוּתָן בְּטֵלָה:<קטע סוף=ב/> {{המשנה|ג|ה|סנהדרין}} <קטע התחלה=ג/>אֶחָד אוֹמֵר: בִּשְׁנַיִם בַּחֹדֶשׁ, וְאֶחָד אוֹמֵר: בִּשְׁלֹשָׁה בַּחֹדֶשׁ, עֵדוּתָן קַיֶּמֶת; שֶׁזֶּה יוֹדֵעַ בְּעִבּוּרוֹ שֶׁל חֹדֶשׁ, וְזֶה אֵינוֹ יוֹדֵעַ בְּעִבּוּרוֹ שֶׁל חֹדֶשׁ. אֶחָד אוֹמֵר: בִּשְׁלֹשָׁה, וְאֶחָד אוֹמֵר: בַּחֲמִשָּׁה, עֵדוּתָן בְּטֵלָה. אֶחָד אוֹמֵר: בִּשְׁתֵּי שָׁעוֹת, וְאֶחָד אוֹמֵר: בְּשָׁלֹשׁ שָׁעוֹת, עֵדוּתָן קַיֶּמֶת; אֶחָד אוֹמֵר: בְּשָׁלֹשׁ, וְאֶחָד אוֹמֵר: בְּחָמֵשׁ, עֵדוּתָן בְּטֵלָה. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: קַיֶּמֶת. אֶחָד אוֹמֵר: בְּחָמֵשׁ, וְאֶחָד אוֹמֵר: בְּשֶׁבַע, עֵדוּתָן בְּטֵלָה; שֶׁבְּחָמֵשׁ – חַמָּה בְּמִזְרָח, וּבְשֶׁבַע – חַמָּה בְּמַעֲרָב:<קטע סוף=ג/> {{המשנה|ד|ה|סנהדרין}} <קטע התחלה=ד/>וְאַחַר כָּךְ מַכְנִיסִין אֶת הַשֵּׁנִי, וּבוֹדְקִין אוֹתוֹ. אִם נִמְצְאוּ דִּבְרֵיהֶם מְכֻוָּנִין, פּוֹתְחִין בִּזְכוּת. אָמַר אֶחָד מִן הָעֵדִים: יֵשׁ לִי לְלַמֵּד עָלָיו זְכוּת, אוֹ אֶחָד מִן הַתַּלְמִידִים: יֵשׁ לִי לְלַמֵּד עָלָיו חוֹבָה, מְשַׁתְּקִין אוֹתוֹ. אָמַר אֶחָד מִן הַתַּלְמִידִים: יֵשׁ לִי לְלַמֵּד עָלָיו זְכוּת, מַעֲלִין אוֹתוֹ וּמוֹשִׁיבִין אוֹתוֹ בֵּינֵיהֶן; וְלֹא הָיָה יוֹרֵד מִשָּׁם כָּל הַיּוֹם כֻּלּוֹ. אִם יֵשׁ מַמָּשׁ בִּדְבָרָיו, שׁוֹמְעִין לוֹ. וַאֲפִלּוּ הוּא אוֹמֵר: יֵשׁ לִי לְלַמֵּד עַל עַצְמִי זְכוּת, שׁוֹמְעִין לוֹ; וּבִלְבַד שֶׁיֵּשׁ מַמָּשׁ בִּדְבָרָיו:<קטע סוף=ד/> {{המשנה|ה|ה|סנהדרין}} <קטע התחלה=ה/>אִם מָצְאוּ לוֹ זְכוּת, פְּטָרוּהוּ; וְאִם לָאו, מַעֲבִירִין דִּינוֹ לְמָחָר. הָיוּ מִזְדַּוְּגִין זוּגוֹת זוּגוֹת, וּמְמַעֲטִין בְּמַאֲכָל, וְלֹא הָיוּ שׁוֹתִין יַיִן כָּל הַיּוֹם, וְנוֹשְׂאִין וְנוֹתְנִין כָּל הַלַּיְלָה. וּלְמָחֳרָת מַשְׁכִּימִין וּבָאִין לְבֵית דִּין, הַמְּזַכֶּה אוֹמֵר: אֲנִי מְזַכֶּה, וּמְזַכֶּה אֲנִי בִּמְקוֹמִי, וְהַמְּחַיֵב אוֹמֵר: אֲנִי מְחַיֵּב, וּמְחַיֵּב אֲנִי בִּמְקוֹמִי. הַמְּלַמֵּד חוֹבָה מְלַמֵד זְכוּת; אֲבָל הַמְּלַמֵּד זְכוּת, אֵינוֹ יָכוֹל לַחֲזֹר וּלְלַמֵּד חוֹבָה. טָעוּ בַּדָּבָר, שְׁנֵי סוֹפְרֵי הַדַּיָּנִין מַזְכִּירִין אוֹתָן. אִם מָצְאוּ לוֹ זְכוּת, פְּטָרוּהוּ; וְאִם לָאו, עוֹמְדִים לְמִנְיָן. שְׁנֵים עָשָׂר מְזַכִּין וְאַחַר עָשָׂר מְחַיְּבִין, זַכַּאי; שְׁנֵים עָשָׂר מְחַיְּבִין וְאַחַד עָשָׂר מְזַכִּין, וַאֲפִלּוּ אַחַד עָשָׂר מְזַכִּין, וְאַחַד עָשָׂר מְחַיְּבִין, וְאֶחָד אוֹמֵר: אֵינִי יוֹדֵעַ, וַאֲפִלּוּ עֶשְׂרִים וּשְׁנַיִם מְזַכִּין אוֹ מְחַיְּבִין וְאֶחָד אוֹמֵר: אֵינִי יוֹדֵעַ, יוֹסִיפוּ הַדַּיָּנִין. עַד כַּמָּה מוֹסִיפִין? שְׁנַיִם שְׁנַיִם, עַד שִׁבְעִים וְאֶחָד. שְׁלֹשִׁים וְשִׁשָּׁה מְזַכִּין וּשְׁלשִׁים וַחֲמִשָּׁה מְחַיְּבִין, זַכַּאי. שְׁלֹשִׁים וְשִׁשָּׁה מְחַיְּבִין וּשְׁלֹשִׁים וַחֲמִשָּׁה מְזַכִּין, דָּנִין אֵלּוּ כְּנֶגֶד אֵלּוּ, עַד שֶׁיִּרְאֶה אֶחָד מִן הַמְּחַיְּבִין דִּבְרֵי הַמְּזַכִּין:<קטע סוף=ה/> <noinclude> [[קטגוריה:משנה מנוקד|סנהדרין ה]] [[קטגוריה:מסכת סנהדרין|ה]] </noinclude> 277hbw7wtmky69gzvcnzcyr4jfstnb2 3 1744286 3019878 2026-06-14T16:19:51Z Fuzzy 29 יצירת דף עם התוכן "== [[משתמש:אליעזר.גרין]] ו[[משתמש:סרגון.17.גרין]] == האם אתה אותו משתמש? מדוע הפיצול בין שני שמות משתמש? ~~~~" 3019878 wikitext text/x-wiki == [[משתמש:אליעזר.גרין]] ו[[משתמש:סרגון.17.גרין]] == האם אתה אותו משתמש? מדוע הפיצול בין שני שמות משתמש? ‏– <font face="Monotype Corsiva">[[user:Fuzzy|Fuzzy]]</font> ‏– 19:19, 14 ביוני 2026 (IDT) 3l4kwxys12dex7gafnrv4whp5ljnopf 3019884 3019878 2026-06-14T16:25:22Z Fuzzy 29 3019884 wikitext text/x-wiki == [[משתמש:אליעזר.גרין]] ו[[משתמש:סרגון.17.גרין]] == האם אתה אותו משתמש? מדוע הפיצול בין שני שמות משתמש? ‏– <font face="Monotype Corsiva">[[user:Fuzzy|Fuzzy]]</font> ‏– 19:19, 14 ביוני 2026 (IDT) : כמה הערות לגבי עריכת החוקים. : א. קיים שירות tools1.openlaw.org.il שמאפשר המרה אוטומטית מתוך טקסט או קבצי pdf לטקסט עם תגיות ויקי. זה יכול לחסוך לך קצת עבודה. : ב. חסרים לך קישורים פנימיים. ראה מדריך [[ויקיטקסט:חקיקה]] על שפת התגיות. : ג. אם אתה מוסיף חוק שהוא הוראת שעה שפקעה, כדאי להוסיף ב{{קוד|<מבוא>}} הערה על פקידת החוק במועד זה או אחר. : בברכה, ‏– <font face="Monotype Corsiva">[[user:Fuzzy|Fuzzy]]</font> ‏– 19:25, 14 ביוני 2026 (IDT) b3vu8l99upw3ia8pdebo66wncilmxvt 3019885 3019884 2026-06-14T16:25:47Z Fuzzy 29 3019885 wikitext text/x-wiki == [[משתמש:אליעזר.גרין]] ו[[משתמש:סרגון.17.גרין]] == האם אתה אותו משתמש? מדוע הפיצול בין שני שמות משתמש? ‏– <font face="Monotype Corsiva">[[user:Fuzzy|Fuzzy]]</font> ‏– 19:19, 14 ביוני 2026 (IDT) כמה הערות לגבי עריכת החוקים. # קיים שירות tools1.openlaw.org.il שמאפשר המרה אוטומטית מתוך טקסט או קבצי pdf לטקסט עם תגיות ויקי. זה יכול לחסוך לך קצת עבודה. # חסרים לך קישורים פנימיים. ראה מדריך [[ויקיטקסט:חקיקה]] על שפת התגיות. # אם אתה מוסיף חוק שהוא הוראת שעה שפקעה, כדאי להוסיף ב{{קוד|<מבוא>}} הערה על פקידת החוק במועד זה או אחר. בברכה, ‏– <font face="Monotype Corsiva">[[user:Fuzzy|Fuzzy]]</font> ‏– 19:25, 14 ביוני 2026 (IDT) cn0c2cuu89603ikd6tnygpxr5icgh1m 3019886 3019885 2026-06-14T16:26:50Z Fuzzy 29 3019886 wikitext text/x-wiki == [[משתמש:אליעזר.גרין]] ו[[משתמש:סרגון.17.גרין]] == האם אתה אותו משתמש? מדוע הפיצול בין שני שמות משתמש? ‏– <font face="Monotype Corsiva">[[user:Fuzzy|Fuzzy]]</font> ‏– 19:19, 14 ביוני 2026 (IDT) כמה הערות לגבי עריכת החוקים. # קיים שירות [https://tools1.openlaw.org.il tools1.openlaw.org.il] שמאפשר המרה אוטומטית מתוך טקסט או קבצי pdf לטקסט עם תגיות ויקי. זה יכול לחסוך לך קצת עבודה. # חסרים לך קישורים פנימיים. ראה מדריך [[ויקיטקסט:חקיקה]] על שפת התגיות. # אם אתה מוסיף חוק שהוא הוראת שעה שפקעה, כדאי להוסיף ב{{קוד|<מבוא>}} הערה על פקידת החוק במועד זה או אחר. בברכה, ‏– <font face="Monotype Corsiva">[[user:Fuzzy|Fuzzy]]</font> ‏– 19:25, 14 ביוני 2026 (IDT) fy0ayyfrna0ldmb5jo4gnwufxmv22ey 3019887 3019886 2026-06-14T16:27:34Z Fuzzy 29 3019887 wikitext text/x-wiki == [[משתמש:אליעזר.גרין]] ו[[משתמש:סרגון.17.גרין]] == האם אתה אותו משתמש? מדוע הפיצול בין שני שמות משתמש? ‏– <font face="Monotype Corsiva">[[user:Fuzzy|Fuzzy]]</font> ‏– 19:19, 14 ביוני 2026 (IDT) == עריכות חוקים בספר החוקים הפתוח == תודה על כל התרומות שלך. כמה הערות לגבי עריכת החוקים: # קיים שירות [https://tools1.openlaw.org.il tools1.openlaw.org.il] שמאפשר המרה אוטומטית מתוך טקסט או קבצי pdf לטקסט עם תגיות ויקי. זה יכול לחסוך לך קצת עבודה. # חסרים לך קישורים פנימיים. ראה מדריך [[ויקיטקסט:חקיקה]] על שפת התגיות. # אם אתה מוסיף חוק שהוא הוראת שעה שפקעה, כדאי להוסיף ב{{קוד|<מבוא>}} הערה על פקידת החוק במועד זה או אחר. בברכה, ‏– <font face="Monotype Corsiva">[[user:Fuzzy|Fuzzy]]</font> ‏– 19:25, 14 ביוני 2026 (IDT) g9gv9pp870mngrt3jmlj1erjobgqsoc 3019889 3019887 2026-06-14T16:35:14Z Fuzzy 29 /* עריכות חוקים בספר החוקים הפתוח */ 3019889 wikitext text/x-wiki == [[משתמש:אליעזר.גרין]] ו[[משתמש:סרגון.17.גרין]] == האם אתה אותו משתמש? מדוע הפיצול בין שני שמות משתמש? ‏– <font face="Monotype Corsiva">[[user:Fuzzy|Fuzzy]]</font> ‏– 19:19, 14 ביוני 2026 (IDT) == עריכות חוקים בספר החוקים הפתוח == תודה על כל התרומות שלך. כמה הערות לגבי עריכת החוקים: # קיים שירות [https://tools1.openlaw.org.il tools1.openlaw.org.il] שמאפשר המרה אוטומטית מתוך טקסט או קבצי pdf לטקסט עם תגיות ויקי. זה יכול לחסוך לך קצת עבודה. # חסרים לך קישורים פנימיים. ראה מדריך [[ויקיטקסט:חקיקה]] על שפת התגיות. # אם אתה מוסיף חוק שהוא הוראת שעה שפקעה, כדאי להוסיף ב{{קוד|<מבוא>}} הערה על פקידת החוק במועד זה או אחר. # לגבי עריכות בוויקיפדיה – יש תבנית <nowiki>{{</nowiki>[[w:תבנית:סחפ|סחפ]]<nowiki>}}</nowiki> שמאפשרת קישור ברמת הסעיף. בברכה, ‏– <font face="Monotype Corsiva">[[user:Fuzzy|Fuzzy]]</font> ‏– 19:25, 14 ביוני 2026 (IDT) lrohfnjqyw9ftpife0haeqadktmiar5 3019896 3019889 2026-06-14T17:05:44Z אליעזר.גרין 43694 /* משתמש:אליעזר.גרין ומשתמש:סרגון.17.גרין */ תגובה 3019896 wikitext text/x-wiki == [[משתמש:אליעזר.גרין]] ו[[משתמש:סרגון.17.גרין]] == האם אתה אותו משתמש? מדוע הפיצול בין שני שמות משתמש? ‏– <font face="Monotype Corsiva">[[user:Fuzzy|Fuzzy]]</font> ‏– 19:19, 14 ביוני 2026 (IDT) :זה אותו אדם. אין כאן כוונה להסתיר, פשוט לא היה לי בנייד את הסיסמה שאיתה התחברתי במחשב שבבית. [[משתמש:אליעזר.גרין|אליעזר.גרין]] ([[שיחת משתמש:אליעזר.גרין|שיחה]]) 20:05, 14 ביוני 2026 (IDT) == עריכות חוקים בספר החוקים הפתוח == תודה על כל התרומות שלך. כמה הערות לגבי עריכת החוקים: # קיים שירות [https://tools1.openlaw.org.il tools1.openlaw.org.il] שמאפשר המרה אוטומטית מתוך טקסט או קבצי pdf לטקסט עם תגיות ויקי. זה יכול לחסוך לך קצת עבודה. # חסרים לך קישורים פנימיים. ראה מדריך [[ויקיטקסט:חקיקה]] על שפת התגיות. # אם אתה מוסיף חוק שהוא הוראת שעה שפקעה, כדאי להוסיף ב{{קוד|<מבוא>}} הערה על פקידת החוק במועד זה או אחר. # לגבי עריכות בוויקיפדיה – יש תבנית <nowiki>{{</nowiki>[[w:תבנית:סחפ|סחפ]]<nowiki>}}</nowiki> שמאפשרת קישור ברמת הסעיף. בברכה, ‏– <font face="Monotype Corsiva">[[user:Fuzzy|Fuzzy]]</font> ‏– 19:25, 14 ביוני 2026 (IDT) 8sdabc2p6dtx1t1s386rkqqpbjyfwhm 3019904 3019896 2026-06-14T18:30:00Z Fuzzy 29 /* עריכות חוקים בספר החוקים הפתוח */ 3019904 wikitext text/x-wiki == [[משתמש:אליעזר.גרין]] ו[[משתמש:סרגון.17.גרין]] == האם אתה אותו משתמש? מדוע הפיצול בין שני שמות משתמש? ‏– <font face="Monotype Corsiva">[[user:Fuzzy|Fuzzy]]</font> ‏– 19:19, 14 ביוני 2026 (IDT) :זה אותו אדם. אין כאן כוונה להסתיר, פשוט לא היה לי בנייד את הסיסמה שאיתה התחברתי במחשב שבבית. [[משתמש:אליעזר.גרין|אליעזר.גרין]] ([[שיחת משתמש:אליעזר.גרין|שיחה]]) 20:05, 14 ביוני 2026 (IDT) == עריכות חוקים בספר החוקים הפתוח == תודה על כל התרומות שלך. כמה הערות לגבי עריכת החוקים: # קיים שירות [https://tools1.openlaw.org.il tools1.openlaw.org.il] שמאפשר המרה אוטומטית מתוך טקסט או קבצי pdf לטקסט עם תגיות ויקי. זה יכול לחסוך לך קצת עבודה. # חסרים לך קישורים פנימיים. ראה מדריך [[ויקיטקסט:חקיקה]] על שפת התגיות. # אם אתה מוסיף חוק שהוא הוראת שעה שפקעה, כדאי להוסיף ב{{קוד|<מבוא>}} הערה על פקיעת החוק במועד זה או אחר. # לגבי עריכות בוויקיפדיה – יש תבנית <nowiki>{{</nowiki>[[w:תבנית:סחפ|סחפ]]<nowiki>}}</nowiki> שמאפשרת קישור ברמת הסעיף. בברכה, ‏– <font face="Monotype Corsiva">[[user:Fuzzy|Fuzzy]]</font> ‏– 19:25, 14 ביוני 2026 (IDT) 5ncwtxbu587pszr01dld7il2q2uen0o 3020050 3019904 2026-06-15T10:41:47Z Fuzzy 29 החלפת הדף בתוכן "{{הועבר|שיחת משתמש:אליעזר.גרין}}" 3020050 wikitext text/x-wiki {{הועבר|שיחת משתמש:אליעזר.גרין}} 97os0q43ie55etdcskict8ya5of20h0 0 1744287 3019879 2026-06-14T16:21:25Z Nahum 68 יצירת דף עם התוכן "{{מרכז|'''[[משנה מנוקדת ללא עיצוב/סנהדרין/פרק ה|הפרק הקודם]]''' {{*}} '''סנהדרין פרק ו''' {{*}} '''[[משנה מנוקדת ללא עיצוב/סנהדרין/פרק ז|פרק הבא]]'''}} {{טקסט מנוקד}}" 3019879 wikitext text/x-wiki {{מרכז|'''[[משנה מנוקדת ללא עיצוב/סנהדרין/פרק ה|הפרק הקודם]]''' {{*}} '''סנהדרין פרק ו''' {{*}} '''[[משנה מנוקדת ללא עיצוב/סנהדרין/פרק ז|פרק הבא]]'''}} {{טקסט מנוקד}} qi958fnt3ogv9v0hdut607y9sl5fsuf 3 1744288 3019882 2026-06-14T16:24:03Z Nahum 68 /* ברוך הבא */ נושא חדש ([[mw:c:Special:MyLanguage/User:JWBTH/CD|CD]]) 3019882 wikitext text/x-wiki == ברוך הבא == {{בה}} -- [[משתמש:Nahum|Nahum]] ([[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]]) 19:24, 14 ביוני 2026 (IDT) r4ug3qq7n8ahlyr3jw3kib6pyoq223a 2 1744289 3019883 2026-06-14T16:24:39Z Nahum 68 יצירת דף עם התוכן "{{ריק}}" 3019883 wikitext text/x-wiki {{ריק}} n0uws6z1b400emy8pd1gg00s461iv3r 116 1744290 3019930 2026-06-14T21:19:27Z Fuzzy 29 צו להסדרה של הצבת כוורות, האבקה וייצור דבש (אישור מטרות המועצה להאבקה ודבש), התשפ"ו-2026 3019930 wikitext text/x-wiki <שם> צו להסדרה של הצבת כוורות, האבקה וייצור דבש (אישור מטרות המועצה להאבקה ודבש), התשפ"ו-2026 <מקור> ((ק"ת תשפ"ו, 2216|צו להסדרה של הצבת כוורות, האבקה וייצור דבש (אישור מטרות המועצה להאבקה ודבש)|12425)). <מבוא> בתוקף סמכותי לפי [[+|סעיף 57(ה)]] [[=החוק|לחוק להסדרה של הצבת כוורות, האבקה וייצור דבש, התשפ"ה-2025]] (להלן - החוק), אני מצווה לאמור: @ 1. אישור מטרות המועצה להאבקה ודבש : מטרות המועצה להאבקה ודבש המפורטות בסעיף 2(א), (ג) עד (ח) ו-(י) עד (יג) לתזכיר ההתאגדות של המועצה, מאושרות, הואיל והן עולות בקנה אחד עם תפקידי המועצה לפי [[סעיף 31 לחוק]]. <פרסום> כ"ג בסיוון התשפ"ו (8 ביוני 2026) <חתימה> אבי דיכטר שר החקלאות וביטחון המזון lm4ensopocy7rjgimskhfwk8ab735im 104 1744291 3019963 2026-06-14T22:36:21Z יעקב 15222 /* לא בוצעה הגהה */ יצירת דף עם התוכן "‫סוף סידור המשנה וחתימתה תכב <קטע התחלה=פרק נב/> ובאמת גם אם נרצה לסבול הדוחק הגדול הזה עדין תשאר קושיתם להיפך כי מדוע אין זכר במשנה מסימן זה של פרה שוחה ושותה שהוא העיקר ורק זה בא בגמ׳ שם. והרי הם עצמם בתירוצם כתבו שכל דברי התנאים ילכו רק על זה ״ושמא כל הנ..." 3019963 proofread-page text/x-wiki <noinclude><pagequality level="1" user="יעקב" /></noinclude>‫סוף סידור המשנה וחתימתה תכב <קטע התחלה=פרק נב/> ובאמת גם אם נרצה לסבול הדוחק הגדול הזה עדין תשאר קושיתם להיפך כי מדוע אין זכר במשנה מסימן זה של פרה שוחה ושותה שהוא העיקר ורק זה בא בגמ׳ שם. והרי הם עצמם בתירוצם כתבו שכל דברי התנאים ילכו רק על זה ״ושמא כל הנך שיעורי דהני תנאי בהכי תלי טעמייהו״. אבל הדברים פשוטים לגמרי ואין כאן לא קושיא ולא תמיה. וכן הדבר דטיט דפליגי בו ר׳ אליעזר ור׳ יהושע הוא טיט הנרוק, ודבריהם על זה ילכו בנוגע לדברי יסוד המשנה מטיט הנרוק וכמבואר. אבל זה שעל טיט הנרוק בא בגמ׳ סימן של פרה שוחה ושותה ובמשנה אין זכר מזה הדברים פשוטים. לפי שאף שדברי ר׳ אליעזר ור׳ יהושע ילכו על דברי יסוד המשנה, אבל דברי תנאי דור האחרון ילכו כבר על דברי ר׳ אליעזר ור׳ יהושע. ושם בדברי ר' אליעזר ור׳ יהושע מפורש במשנתנו עצמה כי דבריהם ילכו כשהמים צפים על גבי הטיט. ואיך אפשר לתת בזה םימן של פרה שוחה ושותה והרי גם אם יהיו אבנים תהת המים ולא טיט גם כן תהי׳ פרה שוחה ושותה כיון שהמים צפים למעלה. יעל כן הנה כל הדברים על מקומם ועל ענינם ומיושבים לגמרי. זה ודאי דבמקוה דכתיב מים, והטבילה צריך להיות במים, כשאנו צריכים ליתן סימן מה הוא מים ומה אינו מים, על זה ראוי ליתן הסימן הראוי לזה, לא העמדת קנים ולא דומה לזה כי אם הדבר השייך לזה שיהי׳ לכל הפחות ראוי לשתית בהמה. אבל אם הוא כטיט גמור עד שגם בהמה לא תשחה לשתות ממנה אין זה בכלל מים. והן דברי הנמ׳ בזבחים שם דבזה הדבר תלוי ״אי דפרה שוחה ושותה ממנו אפי׳ לרביעית נמי ואי אין פרה שוחה ושותה ממנו אפי' למקוה נמי אינו משלים״ וזה הוא דין טיט הנרוק שביסוד המשנה דמיירי בדין צירוף ובדין השלמה דהיינו כשהמים מצד אחד והטיט מצד אחר, דלענין השלמה וצירוף לא מיירי גם לר׳ אליעזר בצפין על גביו. אבל לשון המשנה ב[[משנה מקוואות ב ו|פרק ב׳ משנה ו׳]]: ״מקוה שיש בו ארבעים סאה מים וטיט ר׳ אליעזר וכו׳ ר' יהושע אומר במים ובטיט ב א י ז ה ט י ט מ ט ב י ל י ן בטיט שהמים‪ .‬צפים על גביו‪ ,‬אם היו‬ ‫המים מצד אחד מודה ר׳ יהושע שמטבילין במים ואין מטבילין בטיט‪.‬״‬ ‫״ ב א י ז ה פ י ט א מ ר ו )שכשהמים צפים על גביו מטבילין בו( בטיט‬ ‫שהקנה יורד מאליו דברי רי מאיר ר׳ יהודה אומר מקום שאין קנה דימדה עומד‬ ‫אבא אליעזר בן דולעאי אומר מקום שהמשקולת יורדת ר׳ אלעזר אומר היורד בפי‬ ‫חבית ר׳ שמעון אומר הנכנם בשפופרת הנוד ר־ אלעזר בר׳ צדוק אומר‬ ‫־‬ ‫הנמדד בלוג‪.‬״‬ ‫ומבואר שכל דבריהם ילכו רק על דברי ר׳ יהושע ״במים ובטיט באיזה‬ ‫‪.‬‬ ‫טיט מטבילין בטיט שהמים צפים על גביו״‪.‬‬<noinclude></noinclude> freirpcgg32e8a6v1f97ylwrjk80x4r 3019964 3019963 2026-06-14T22:37:09Z יעקב 15222 3019964 proofread-page text/x-wiki <noinclude><pagequality level="1" user="יעקב" /></noinclude>‫סוף סידור המשנה וחתימתה תכב <קטע התחלה=פרק נב/> ובאמת גם אם נרצה לסבול הדוחק הגדול הזה עדין תשאר קושיתם להיפך כי מדוע אין זכר במשנה מסימן זה של פרה שוחה ושותה שהוא העיקר ורק זה בא בגמ׳ שם. והרי הם עצמם בתירוצם כתבו שכל דברי התנאים ילכו רק על זה ״ושמא כל הנך שיעורי דהני תנאי בהכי תלי טעמייהו״. אבל הדברים פשוטים לגמרי ואין כאן לא קושיא ולא תמיה. וכן הדבר דטיט דפליגי בו ר׳ אליעזר ור׳ יהושע הוא טיט הנרוק, ודבריהם על זה ילכו בנוגע לדברי יסוד המשנה מטיט הנרוק וכמבואר. אבל זה שעל טיט הנרוק בא בגמ׳ סימן של פרה שוחה ושותה ובמשנה אין זכר מזה הדברים פשוטים. לפי שאף שדברי ר׳ אליעזר ור׳ יהושע ילכו על דברי יסוד המשנה, אבל דברי תנאי דור האחרון ילכו כבר על דברי ר׳ אליעזר ור׳ יהושע. ושם בדברי ר' אליעזר ור׳ יהושע מפורש במשנתנו עצמה כי דבריהם ילכו כשהמים צפים על גבי הטיט. ואיך אפשר לתת בזה םימן של פרה שוחה ושותה והרי גם אם יהיו אבנים תהת המים ולא טיט גם כן תהי׳ פרה שוחה ושותה כיון שהמים צפים למעלה. יעל כן הנה כל הדברים על מקומם ועל ענינם ומיושבים לגמרי. זה ודאי דבמקוה דכתיב מים, והטבילה צריך להיות במים, כשאנו צריכים ליתן סימן מה הוא מים ומה אינו מים, על זה ראוי ליתן הסימן הראוי לזה, לא העמדת קנים ולא דומה לזה כי אם הדבר השייך לזה שיהי׳ לכל הפחות ראוי לשתית בהמה. אבל אם הוא כטיט גמור עד שגם בהמה לא תשחה לשתות ממנה אין זה בכלל מים. והן דברי הנמ׳ בזבחים שם דבזה הדבר תלוי ״אי דפרה שוחה ושותה ממנו אפי׳ לרביעית נמי ואי אין פרה שוחה ושותה ממנו אפי' למקוה נמי אינו משלים״ וזה הוא דין טיט הנרוק שביסוד המשנה דמיירי בדין צירוף ובדין השלמה דהיינו כשהמים מצד אחד והטיט מצד אחר, דלענין השלמה וצירוף לא מיירי גם לר׳ אליעזר בצפין על גביו. אבל לשון המשנה ב[[משנה מקוואות ב י|פרק ב׳ משנה י׳]]: ״מקוה שיש בו ארבעים סאה מים וטיט ר׳ אליעזר וכו׳ ר' יהושע אומר במים ובטיט ב א י ז ה ט י ט מ ט ב י ל י ן בטיט שהמים‪ .‬צפים על גביו‪ ,‬אם היו‬ ‫המים מצד אחד מודה ר׳ יהושע שמטבילין במים ואין מטבילין בטיט‪.‬״‬ ‫״ ב א י ז ה פ י ט א מ ר ו )שכשהמים צפים על גביו מטבילין בו( בטיט‬ ‫שהקנה יורד מאליו דברי רי מאיר ר׳ יהודה אומר מקום שאין קנה דימדה עומד‬ ‫אבא אליעזר בן דולעאי אומר מקום שהמשקולת יורדת ר׳ אלעזר אומר היורד בפי‬ ‫חבית ר׳ שמעון אומר הנכנם בשפופרת הנוד ר־ אלעזר בר׳ צדוק אומר‬ ‫־‬ ‫הנמדד בלוג‪.‬״‬ ‫ומבואר שכל דבריהם ילכו רק על דברי ר׳ יהושע ״במים ובטיט באיזה‬ ‫‪.‬‬ ‫טיט מטבילין בטיט שהמים צפים על גביו״‪.‬‬<noinclude></noinclude> kuav85222zkwdkh6ff0zy3ipyx2ayc9 3019997 3019964 2026-06-15T05:05:55Z יעקב 15222 3019997 proofread-page text/x-wiki <noinclude><pagequality level="1" user="יעקב" /></noinclude>‫סוף סידור המשנה וחתימתה תכב <קטע התחלה=פרק נב/> ובאמת גם אם נרצה לסבול הדוחק הגדול הזה עדין תשאר קושיתם להיפך כי מדוע אין זכר במשנה מסימן זה של פרה שוחה ושותה שהוא העיקר ורק זה בא בגמ׳ שם. והרי הם עצמם בתירוצם כתבו שכל דברי התנאים ילכו רק על זה ״ושמא כל הנך שיעורי דהני תנאי בהכי תלי טעמייהו״. אבל הדברים פשוטים לגמרי ואין כאן לא קושיא ולא תמיה. וכן הדבר דטיט דפליגי בו ר׳ אליעזר ור׳ יהושע הוא טיט הנרוק, ודבריהם על זה ילכו בנוגע לדברי יסוד המשנה מטיט הנרוק וכמבואר. אבל זה שעל טיט הנרוק בא בגמ׳ סימן של פרה שוחה ושותה ובמשנה אין זכר מזה הדברים פשוטים. לפי שאף שדברי ר׳ אליעזר ור׳ יהושע ילכו על דברי יסוד המשנה, אבל דברי תנאי דור האחרון ילכו כבר על דברי ר׳ אליעזר ור׳ יהושע. ושם בדברי ר' אליעזר ור׳ יהושע מפורש במשנתנו עצמה כי דבריהם ילכו כשהמים צפים על גבי הטיט. ואיך אפשר לתת בזה םימן של פרה שוחה ושותה והרי גם אם יהיו אבנים תהת המים ולא טיט גם כן תהי׳ פרה שוחה ושותה כיון שהמים צפים למעלה. יעל כן הנה כל הדברים על מקומם ועל ענינם ומיושבים לגמרי. זה ודאי דבמקוה דכתיב מים, והטבילה צריך להיות במים, כשאנו צריכים ליתן סימן מה הוא מים ומה אינו מים, על זה ראוי ליתן הסימן הראוי לזה, לא העמדת קנים ולא דומה לזה כי אם הדבר השייך לזה שיהי׳ לכל הפחות ראוי לשתית בהמה. אבל אם הוא כטיט גמור עד שגם בהמה לא תשחה לשתות ממנה אין זה בכלל מים. והן דברי הנמ׳ בזבחים שם דבזה הדבר תלוי ״אי דפרה שוחה ושותה ממנו אפי׳ לרביעית נמי ואי אין פרה שוחה ושותה ממנו אפי' למקוה נמי אינו משלים״ וזה הוא דין טיט הנרוק שביסוד המשנה דמיירי בדין צירוף ובדין השלמה דהיינו כשהמים מצד אחד והטיט מצד אחר, דלענין השלמה וצירוף לא מיירי גם לר׳ אליעזר בצפין על גביו. אבל לשון המשנה ב[[משנה מקוואות ב י|פרק ב׳ משנה י׳]]: ״מקוה שיש בו ארבעים סאה מים וטיט ר׳ אליעזר וכו׳ ר' יהושע אומר במים ובטיט '''באיזה טיט מטבילין''' בטיט שהמים צפים על גביו, אם היו המים מצד אחד מודה ר׳ יהושע שמטבילין במים ואין מטבילין בטיט.״ ״'''באיזה טיט אמרו''' (שכשהמים צפים על גביו מטבילין בו) בטיט שהקנה יורד מאליו דברי ר' מאיר ר׳ יהודה אומר מקום שאין קנה המדה עומד אבא אליעזר בן דולעאי אומר מקום שהמשקולת יורדת ר׳ אלעזר אומר היורד בפי חבית ר׳ שמעון אומר הנכנס בשפופרת הנוד ר' אלעזר בר׳ צדוק אומר הנמדד בלוג.״ ומבואר שכל דבריהם ילכו רק על דברי ר׳ יהושע ״במים ובטיט באיזה טיט מטבילין בטיט שהמים צפים על גביו״. <קטע סוף=פרק נב/><noinclude></noinclude> 9doqan0l0anlknwhleek2w3uxz9lgab 0 1744292 3019989 2026-06-15T03:00:08Z OpenLawBot 8112 [3019930] צו להסדרה של הצבת כוורות, האבקה וייצור דבש (אישור מטרות המועצה להאבקה ודבש), התשפ"ו-2026 3019989 wikitext text/x-wiki {{ח:התחלה}} {{ח:כותרת|צו להסדרה של הצבת כוורות, האבקה וייצור דבש (אישור מטרות המועצה להאבקה ודבש), התשפ״ו–2026}} {{ח:פתיח-התחלה}} {{ח:תיבה|ק״ת תשפ״ו, 2216|צו להסדרה של הצבת כוורות, האבקה וייצור דבש (אישור מטרות המועצה להאבקה ודבש)|https://olaw.org.il/takanot/takanot-12425.pdf}}. {{ח:סוגר}} {{ח:מפריד}} {{ח:מבוא}} בתוקף סמכותי לפי {{ח:חיצוני|חוק להסדרה של הצבת כוורות, האבקה וייצור דבש#סעיף 57|סעיף 57(ה)}} {{ח:חיצוני|חוק להסדרה של הצבת כוורות, האבקה וייצור דבש|לחוק להסדרה של הצבת כוורות, האבקה וייצור דבש, התשפ״ה–2025}} (להלן – החוק), אני מצווה לאמור: {{ח:סוגר}} {{ח:מפריד}} {{ח:סעיף|1|אישור מטרות המועצה להאבקה ודבש}} {{ח:ת}} מטרות המועצה להאבקה ודבש המפורטות בסעיף 2(א), (ג) עד (ח) ו־(י) עד (יג) לתזכיר ההתאגדות של המועצה, מאושרות, הואיל והן עולות בקנה אחד עם תפקידי המועצה לפי {{ח:חיצוני|חוק להסדרה של הצבת כוורות, האבקה וייצור דבש#סעיף 31|סעיף 31 לחוק}}. {{ח:חתימות|כ״ג בסיוון התשפ״ו (8 ביוני 2026)}} * '''אבי דיכטר'''<br>שר החקלאות וביטחון המזון {{ח:סוגר}} {{ח:סוף}} [[קטגוריה:בוט חוקים]] rbr084y7frx49nczl9h5yg89ry0ddzz 0 1744293 3019990 2026-06-15T03:00:10Z OpenLawBot 8112 הפניה 3019990 wikitext text/x-wiki #הפניה [[צו להסדרה של הצבת כוורות, האבקה וייצור דבש (אישור מטרות המועצה להאבקה ודבש)]] scwex4m0nugtolagvzvpmup2capfrqb 117 1744294 3019991 2026-06-15T03:00:12Z OpenLawBot 8112 הפניה 3019991 wikitext text/x-wiki #הפניה [[שיחה:צו להסדרה של הצבת כוורות, האבקה וייצור דבש (אישור מטרות המועצה להאבקה ודבש)]] jvng5grkv8h372xsk2ycazxbh8d9bjr 1 1744295 3019992 2026-06-15T03:00:14Z OpenLawBot 8112 דף ריק 3019992 wikitext text/x-wiki phoiac9h4m842xq45sp7s6u21eteeq1 104 1744296 3020001 2026-06-15T05:08:36Z יעקב 15222 /* לא בוצעה הגהה */ יצירת דף עם התוכן "‫‪844‬‬ סוף סידור המשגה וחתימתה <קטע התחלה=פרק נב/> ובזה אין מקום לסימן של פרה שוחה ושותה כי אם ככל דברי התנאים האלה כולם." והדברים פשוטים ומבוארים. ורבותינו בעלי התוס' חשבו דתנאי דור האחרון אשר נתנו כל אחד סימן אחר חולקים זה על זה ועל כן כתבו ״ושמא כל הנך..." 3020001 proofread-page text/x-wiki <noinclude><pagequality level="1" user="יעקב" /></noinclude>‫‪844‬‬ סוף סידור המשגה וחתימתה <קטע התחלה=פרק נב/> ובזה אין מקום לסימן של פרה שוחה ושותה כי אם ככל דברי התנאים האלה כולם." והדברים פשוטים ומבוארים. ורבותינו בעלי התוס' חשבו דתנאי דור האחרון אשר נתנו כל אחד סימן אחר חולקים זה על זה ועל כן כתבו ״ושמא כל הנך שיעורי דתני תנאי בהכי תלי טעמייהו דמר סבר דבהאי שותה ובהאי אינה שותה״. וכבודם הגדול במקומו דכל כי האי נוונא סתם אין זה כי ‪,‬אם חילוק לשונות‪.‬‬ ‫שבבואם לפרש לתלמידיהם דברי המשנה הסדורה לפניהם‪ ,‬אם דברי יסוד‬ ‫המשנדי או נם אפי׳ דברי התנאים הראשונים כמו במקום הזה‪ ,‬פירשו זדי כל אחד‬ ‫כפי סגנונו או כפי סננון קבלתו מרבו‪.‬‬ ‫ובימי התימת המשינדי נלןטו כל הלשונות האלה יהד‪.‬‬ ‫כמו גם במם׳ כלים פרק'ח׳‪,‬מ שנה ט׳ ״פורנד‪ .‬אם יש לדי לבזבז טמא ר׳‬ ‫־יהודה אומר אם יש לה אסטגיות רבן גמליאל אומר אם יש לת שפיות‪".‬‬ ‫וכבר נאמר שם בתוספתא דכלים פרק ו׳ על זדי ״וכולן שם אחד הן"‪.‬‬ ‫וכמו שדיוא לשונו של הר׳ב ״ולא פליגי אלא שכל אחד הי׳ שונה כפי‬ ‫דילשון ששמע מרבו שחייב אדם לאמר בלשון רבו"‪.‬‬ ‫ובירושלמי סוף פרק ב׳ דע*ז חשבו שם הרבה דוגמאות כאלדי במשנדי ואמרו‪:‬‬ ‫״הן סבכות הן פרעות‪ , ,‬הן רפפות הן רעלות‪ ,‬דין אסטניות הן שפיות‪ ,‬דין‬ ‫כוסות הן גומות‪ ,‬הוא מקום הנהת הכוסות הוא מקום הנהת חתיכות‪ ,‬הן זיתי קלוסקא‬ ‫הין זיתים מגולנלין"‪. .‬‬ ‫וצדקו מאד דברי רבינו הנדול רש־י ז*ל בסוכדי שם שכתב על דברי הנמ׳‬ ‫״טיט הנרוק יוכיח וכו׳ שמצטרף להשלים שיעור מ׳ סאדי‪ ,‬ודיטובל בו לא עלתה‬ ‫לו טבילדי דדיכי תנן במס׳ מקואות פ׳ז אלו מעלין וכו׳ וטיט וערוק ומעלין היינו‪,‬‬ ‫‪,‬‬ ‫משלימין אשלומי אין בפני עצמו לא"‪.‬‬ ‫דיסוד המשנדי בטיט הנרוק איירי רק באשלומי ומצטרף‪,‬‬ ‫ור׳ אליעזר סבר שכן הדין בכל האופנים ור׳ ידיושע סבר שזדי רק כשדימים‬ ‫מצד אחד אכל כשהמים צפים על גביו מטבילין גם בטיט‪.‬‬ ‫ועל זה באו כל דברי התנאים האחרונים כמבואר‪.‬‬ <קטע סוף=פרק נב/> ‫פרק נ״ג. <קטע התחלה=פרק נג/> ואמנם כי יש מקומות הרבה אשר בימי‪ ,‬סוף ‪ ,‬סידור המשנה או בימי חתימתדיי‬ ‫בללו יהד את דברי יסוד המשנה עם דברי התנאים יחד‪.‬‬ ‫ונביא בזה דוגמאות אחדים אשר נוכל לדון מהם על שאר מקומות כאלה‪.‬‬ ‫עי׳ עירובין פרק ד׳ משנה ז׳ ״מי שבא’ בדרך והשכה לו והי׳ מכיר אילן‬ ‫•‬ ‫או גדר ואמר שביתתי תהתיו וכו׳ שביתתי בעיקרו מהלך ממקום רגליו ועד עיקרו‬ ‫אלפים אמה ומעיקרו ועד ביתו אלפים אמה נמצא מהלך משהשיכה ארבעת‬ ‫■אלפים אמד!‪.‬״‬ ‫• ואהר זה בא במשנה ט׳ ‪:‬‬<noinclude></noinclude> 2hncl7ux6aemxme8x6h30f7mx6yjpu3 3020012 3020001 2026-06-15T05:43:25Z יעקב 15222 3020012 proofread-page text/x-wiki <noinclude><pagequality level="1" user="יעקב" /></noinclude>‫‪844‬‬ סוף סידור המשגה וחתימתה <קטע התחלה=פרק נב/> ובזה אין מקום לסימן של פרה שוחה ושותה כי אם ככל דברי התנאים האלה כולם." והדברים פשוטים ומבוארים. ורבותינו בעלי התוס' חשבו דתנאי דור האחרון אשר נתנו כל אחד סימן אחר חולקים זה על זה ועל כן כתבו ״ושמא כל הנך שיעורי דתני תנאי בהכי תלי טעמייהו דמר סבר דבהאי שותה ובהאי אינה שותה״. וכבודם הגדול במקומו דכל כי האי גוונא סתם אין זה כי אם חילוק לשונות. שבבואם לפרש לתלמידיהם דברי המשנה הסדורה לפניהם, אם דברי יסוד המשנה או גם אפי׳ דברי התנאים הראשונים כמו במקום הזה, פירשו זה כל אחד כפי סגנונו או כפי סגנון קבלתו מרבו. ובימי חתימת המשנה נקלטו כל הלשונות האלה יחד. כמו גם ב[[משנה כלים ח ט|מס׳ כלים פרק ח׳ משנה ט׳]] ״פורנה אם יש לה לבזבז טמא ר׳ יהודה אומר אם יש לה אסטגיות רבן גמליאל אומר אם יש לה שפיות." וכבר נאמר שם בתוספתא דכלים פרק ו׳ על זדי ״וכולן שם אחד הן"‪.‬‬ ‫וכמו שדיוא לשונו של הר׳ב ״ולא פליגי אלא שכל אחד הי׳ שונה כפי‬ ‫דילשון ששמע מרבו שחייב אדם לאמר בלשון רבו"‪.‬‬ ‫ובירושלמי סוף פרק ב׳ דע*ז חשבו שם הרבה דוגמאות כאלדי במשנדי ואמרו‪:‬‬ ‫״הן סבכות הן פרעות‪ , ,‬הן רפפות הן רעלות‪ ,‬דין אסטניות הן שפיות‪ ,‬דין‬ ‫כוסות הן גומות‪ ,‬הוא מקום הנהת הכוסות הוא מקום הנהת חתיכות‪ ,‬הן זיתי קלוסקא‬ ‫הין זיתים מגולנלין"‪. .‬‬ ‫וצדקו מאד דברי רבינו הנדול רש־י ז*ל בסוכדי שם שכתב על דברי הנמ׳‬ ‫״טיט הנרוק יוכיח וכו׳ שמצטרף להשלים שיעור מ׳ סאדי‪ ,‬ודיטובל בו לא עלתה‬ ‫לו טבילדי דדיכי תנן במס׳ מקואות פ׳ז אלו מעלין וכו׳ וטיט וערוק ומעלין היינו‪,‬‬ ‫‪,‬‬ ‫משלימין אשלומי אין בפני עצמו לא"‪.‬‬ ‫דיסוד המשנדי בטיט הנרוק איירי רק באשלומי ומצטרף‪,‬‬ ‫ור׳ אליעזר סבר שכן הדין בכל האופנים ור׳ ידיושע סבר שזדי רק כשדימים‬ ‫מצד אחד אכל כשהמים צפים על גביו מטבילין גם בטיט‪.‬‬ ‫ועל זה באו כל דברי התנאים האחרונים כמבואר‪.‬‬ <קטע סוף=פרק נב/> ‫פרק נ״ג. <קטע התחלה=פרק נג/> ואמנם כי יש מקומות הרבה אשר בימי‪ ,‬סוף ‪ ,‬סידור המשנה או בימי חתימתדיי‬ ‫בללו יהד את דברי יסוד המשנה עם דברי התנאים יחד‪.‬‬ ‫ונביא בזה דוגמאות אחדים אשר נוכל לדון מהם על שאר מקומות כאלה‪.‬‬ ‫עי׳ עירובין פרק ד׳ משנה ז׳ ״מי שבא’ בדרך והשכה לו והי׳ מכיר אילן‬ ‫•‬ ‫או גדר ואמר שביתתי תהתיו וכו׳ שביתתי בעיקרו מהלך ממקום רגליו ועד עיקרו‬ ‫אלפים אמה ומעיקרו ועד ביתו אלפים אמה נמצא מהלך משהשיכה ארבעת‬ ‫■אלפים אמד!‪.‬״‬ ‫• ואהר זה בא במשנה ט׳ ‪:‬‬<noinclude></noinclude> kzdjqww2bpc3h7f1bgbpvdf7q2c9u50 3020019 3020012 2026-06-15T06:00:41Z יעקב 15222 3020019 proofread-page text/x-wiki <noinclude><pagequality level="1" user="יעקב" /></noinclude>‫‪844‬‬ סוף סידור המשגה וחתימתה <קטע התחלה=פרק נב/> ובזה אין מקום לסימן של פרה שוחה ושותה כי אם ככל דברי התנאים האלה כולם." והדברים פשוטים ומבוארים. ורבותינו בעלי התוס' חשבו דתנאי דור האחרון אשר נתנו כל אחד סימן אחר חולקים זה על זה ועל כן כתבו ״ושמא כל הנך שיעורי דתני תנאי בהכי תלי טעמייהו דמר סבר דבהאי שותה ובהאי אינה שותה״. וכבודם הגדול במקומו דכל כי האי גוונא סתם אין זה כי אם חילוק לשונות. שבבואם לפרש לתלמידיהם דברי המשנה הסדורה לפניהם, אם דברי יסוד המשנה או גם אפי׳ דברי התנאים הראשונים כמו במקום הזה, פירשו זה כל אחד כפי סגנונו או כפי סגנון קבלתו מרבו. ובימי חתימת המשנה נקלטו כל הלשונות האלה יחד. כמו גם ב[[משנה כלים ח ט|מס׳ כלים פרק ח׳ משנה ט׳]] ״פורנה אם יש לה לבזבז טמא ר׳ יהודה אומר אם יש לה אסטגיות רבן גמליאל אומר אם יש לה שפיות." וכבר נאמר שם בתוספתא דכלים פרק ו׳ על זה ״וכולן שם אחד הן". וכמו שהוא לשונו של הר"ב ״ולא פליגי אלא שכל אחד הי׳ שונה כפי הלשון ששמע מרבו שחייב אדם לאמר בלשון רבו". ובירושלמי סוף פרק ב׳ דע*ז חשבו שם הרבה דוגמאות כאלדי במשנדי ואמרו‪:‬‬ ‫״הן סבכות הן פרעות‪ , ,‬הן רפפות הן רעלות‪ ,‬דין אסטניות הן שפיות‪ ,‬דין‬ ‫כוסות הן גומות‪ ,‬הוא מקום הנהת הכוסות הוא מקום הנהת חתיכות‪ ,‬הן זיתי קלוסקא‬ ‫הין זיתים מגולנלין"‪. .‬‬ ‫וצדקו מאד דברי רבינו הנדול רש־י ז*ל בסוכדי שם שכתב על דברי הנמ׳‬ ‫״טיט הנרוק יוכיח וכו׳ שמצטרף להשלים שיעור מ׳ סאדי‪ ,‬ודיטובל בו לא עלתה‬ ‫לו טבילדי דדיכי תנן במס׳ מקואות פ׳ז אלו מעלין וכו׳ וטיט וערוק ומעלין היינו‪,‬‬ ‫‪,‬‬ ‫משלימין אשלומי אין בפני עצמו לא"‪.‬‬ ‫דיסוד המשנדי בטיט הנרוק איירי רק באשלומי ומצטרף‪,‬‬ ‫ור׳ אליעזר סבר שכן הדין בכל האופנים ור׳ ידיושע סבר שזדי רק כשדימים‬ ‫מצד אחד אכל כשהמים צפים על גביו מטבילין גם בטיט‪.‬‬ ‫ועל זה באו כל דברי התנאים האחרונים כמבואר‪.‬‬ <קטע סוף=פרק נב/> ‫פרק נ״ג. <קטע התחלה=פרק נג/> ואמנם כי יש מקומות הרבה אשר בימי‪ ,‬סוף ‪ ,‬סידור המשנה או בימי חתימתדיי‬ ‫בללו יהד את דברי יסוד המשנה עם דברי התנאים יחד‪.‬‬ ‫ונביא בזה דוגמאות אחדים אשר נוכל לדון מהם על שאר מקומות כאלה‪.‬‬ ‫עי׳ עירובין פרק ד׳ משנה ז׳ ״מי שבא’ בדרך והשכה לו והי׳ מכיר אילן‬ ‫•‬ ‫או גדר ואמר שביתתי תהתיו וכו׳ שביתתי בעיקרו מהלך ממקום רגליו ועד עיקרו‬ ‫אלפים אמה ומעיקרו ועד ביתו אלפים אמה נמצא מהלך משהשיכה ארבעת‬ ‫■אלפים אמד!‪.‬״‬ ‫• ואהר זה בא במשנה ט׳ ‪:‬‬<noinclude></noinclude> eu2ltz21sqrlvznp3n4dm4e6dajqopg 104 1744297 3020002 2026-06-15T05:16:40Z Nahum 68 /* לא בוצעה הגהה */ יצירת דף עם התוכן "בסירת הלוויתן מאחור, וזאת מבלי להזכיר את האספקה בתאים, נראה לי שמוטב שארד ואשן בה. אינני אוהב את המראה" (כאן הוא הנמיך את קולו ללחישה מבשרת רעות) "של האדונים השחורים האלה; שורה עליהם מראה כה נפלא של שודדים. תארו לכם כעת שכמה מהם היו מתגנבים אל הסירה בלילה וחו..." 3020002 proofread-page text/x-wiki <noinclude><pagequality level="1" user="Nahum" /></noinclude>בסירת הלוויתן מאחור, וזאת מבלי להזכיר את האספקה בתאים, נראה לי שמוטב שארד ואשן בה. אינני אוהב את המראה" (כאן הוא הנמיך את קולו ללחישה מבשרת רעות) "של האדונים השחורים האלה; שורה עליהם מראה כה נפלא של שודדים. תארו לכם כעת שכמה מהם היו מתגנבים אל הסירה בלילה וחותכים את הכבלף ובורחים איתה? זה היה מהלך יפה, האין זאת". סירת־הלוויתן<noinclude></noinclude> ess8anqfy35b14d9xvrguru8r6j70le 116 1744298 3020036 2026-06-15T09:26:17Z אליעזר.גרין 43694 יצירת דף עם התוכן "<שם> חוק הגבלת שכר טרחה (נכי צבא הגנה לישראל וכוחות הביטחון ונפגעי פעולות איבה), התשפ"ו-2026 <מקור> ((ס"ח תשפ"ו, 634|חוק הגבלת שכר טרחה (נכי צבא הגנה לישראל וכוחות הביטחון ונפגעי פעולות איבה))). == פרק א': הגדרות == @ 1. הגדרות : בחוק זה - :- "אגף השיקום" - אגף השיקום במשרד..." 3020036 wikitext text/x-wiki <שם> חוק הגבלת שכר טרחה (נכי צבא הגנה לישראל וכוחות הביטחון ונפגעי פעולות איבה), התשפ"ו-2026 <מקור> ((ס"ח תשפ"ו, 634|חוק הגבלת שכר טרחה (נכי צבא הגנה לישראל וכוחות הביטחון ונפגעי פעולות איבה))). == פרק א': הגדרות == @ 1. הגדרות : בחוק זה - :- "אגף השיקום" - אגף השיקום במשרד הביטחון; :- "בעל זיקה" - כהגדרתו בסעיף 315ג(ד) לחוק הביטוח הלאומי; :- "בקשה להכרה" - בקשה לפי סעיף 30 לחוק הנכים לקביעה כי התקיימו לגבי חבלה, מחלה או החמרת מחלה התנאים בהגדרה "נכות" לפי החוק האמור או בקשה לאישור כי פגיעה שאירעה היא פגיעת איבה לפי סעיף 12 לחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, לפי העניין; :- "דרגת נכות" - כמשמעותה לפי חוק הנכים או לפי חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, לפי העניין, ולעניין דרגת נכות בשל יותר מפגימה מוכרת אחת - דרגת נכות מורכבת כפי שהיא מחושבת לפי סעיף 10(ב) לחוק הנכים, לרבות כפי שהוחל לפי חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה; :- "דרגת נכות זמנית" - דרגת נכות זמנית כמשמעותה לפי חוק הנכים או דרגת נכות לא יציבה כמשמעותה לפי חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, לפי העניין; :- "דרגת נכות קבועה" - דרגת נכות קבועה כמשמעותה לפי חוק הנכים או דרגת נכות יציבה כמשמעותה לפי חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, לפי העניין; :- "החלטת זכאות" - החלטה של קצין תגמולים או של פקיד תביעות בתביעה לתגמול עיקרי, בדבר זכאות לתשלום תגמול עיקרי; :- "הליך ערעור" - כהגדרתו בסעיף 11(א); :- "ועדה רפואית" - כל אחד מאלה, לפי העניין: :: (1) ועדה רפואית לפי סעיף 10(א) לחוק הנכים; :: (2) ועדה רפואית עליונה לפי סעיף 12 לחוק הנכים; :: (3) רופא, רופא מוסמך או ועדה רפואית כמשמעותם לפי סעיף 5(ב) לחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה; :: (4) ועדה רפואית לעררים לפי סעיף 5(ג) לחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה; :- "ועדת חריגים" - כל אחת מאלה, לפי העניין: :: (1) ועדה מייעצת לדיור כמשמעותה בסעיף 9כ לחוק הנכים או לפי סעיף 4(ב)(5) לחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה; :: (2) ועדת חריגים לניידות לפי סעיף 9לח לחוק הנכים או לפי סעיף 4(ב)(5) לחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה; :: (3) ועדת חריגים לזכאות נוספת לפי סעיף 9לט לחוק הנכים או לפי סעיף 4(ב)(5) לחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה; :- "ועדת למ"ד" - הוועדה המייעצת למנהל הכללי של משרד הביטחון במתן הטבות לפנים משורת הדין; :- "ועדת העבודה והרווחה" - ועדת העבודה והרווחה של הכנסת; :- "זכאות אחרת" - כל תשלום או טובת הנאה הניתנים לפי חוק הנכים או לנפגע לפי חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, ובכלל זה לפי הוראות ונהלים של אגף השיקום, שאינם תגמול עיקרי או תגמול חודשי שאינו תגמול עיקרי; :- "חבלה" - כהגדרתה בחוק הנכים או כמשמעותה בפסקה (3) להגדרה "נכות" שבחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, לפי העניין; :- "חוק הביטוח הלאומי" - חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995; :- "חוק בתי משפט לעניינים מינהליים" - חוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש"ס-2000; :- "חוק הנכים" - חוק הנכים (תגמולים ושיקום), התשי"ט-1959 [נוסח משולב], לרבות הוראות החוק האמור כפי שהוחלו לפי חוקים אלה: :: (1) חוק המשטרה (נכים ונספים), התשמ"א-1981; :: (2) חוק שירות בתי הסוהר (נכים ונספים), התשמ"א-1981; :: (3) חוק משכן הכנסת, רחבתו ומשמר הכנסת, התשכ"ח-1968; :: (4) חוק שירות המדינה (גמלאות) [נוסח משולב], התש"ל-1970 - סעיף 63ז; :: (5) חוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א-1951; :: (6) חוק תגמולים לחיילים ולבני משפחותיהם (חבלה שלא בעת מילוי תפקיד), התשמ"ח-1988; :: (7) חוק שירות ביטחון [נוסח משולב], התשמ"ו-1986; :: (8) חוק הרשויות המקומיות (הסדרת השמירה), התשכ"א-1961 - סעיף 15ב; :: (9) חוק אנשי צבא דרום לבנון ומשפחותיהם, התשס"ה-2004; :- "חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה" - חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, התש"ל-1970, לרבות הוראות החוק האמור כפי שהוחלו בסעיף 15א לחוק הרשויות המקומיות (הסדרת השמירה), התשכ"א-1961; :- "המוסד" - המוסד לביטוח לאומי; :- "נכה" - כהגדרתו בחוק הנכים; :- "נסיבות של הכרה הכרוכה במורכבות מיוחדת" - נסיבות המנויות בתוספת; :- "נפגע" - כהגדרתו בחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה; :- "פקיד תביעות" - כמשמעותו בסעיף 22(ב) לחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה; :- "קצין תגמולים" - כהגדרתו בחוק הנכים; :- "רשות מאשרת" - כמשמעותה בסעיף 10(א) לחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה; :- "תביעה לתגמול עיקרי" - תביעה לקביעת דרגת נכות ולקבלת תגמול עיקרי, לרבות בקשה להכרה; :- "תגמול עיקרי" - תגמול חודשי המשתלם לפי סעיף 5 או 5א לחוק הנכים או מענק חד-פעמי המשתלם לפי סעיף 4 או 4א לחוק האמור, והכול לרבות כפי שהוחלו לפי חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה; :- "תקנות הנכים (טיפול רפואי)" - תקנות הנכים (טיפול רפואי), התשי"ד-1954; :- "השר" - שר המשפטים. == פרק ב': תחולת החוק == @ 2. טיפול מהו : (א) על טיפול שהוא אחד מאלה, לפי העניין, תחול הגבלת התשלום הקבועה לפי פרק ג': :: (1) לעניין תביעה לתגמול עיקרי לפי סעיפים 3 עד 7 - ייצוג אדם בהליכים לפני קצין תגמולים, פקיד תביעות, המוסד, רשות מאשרת או ועדה רפואית, או סיוע אחר בהגשת תביעה לתגמול עיקרי והקשור בה או הנובע ממנה; :: (2) לעניין בקשה לתגמול חודשי שאינו תגמול עיקרי - ייצוג אדם בהליכים לפני קצין תגמולים, פקיד תביעות או המוסד, או סיוע אחר בהגשת בקשה כאמור והקשור בה או הנובע ממנה; :: (3) לעניין בקשה לזכאות אחרת - ייצוג אדם בהליכים לפני קצין תגמולים, פקיד תביעות, ועדת חריגים, ועדת למ"ד או גורם אחר המוסמך לקבל החלטה לעניין זכאות אחרת לפי נוהלי אגף השיקום או המוסד, או סיוע אחר בהגשת בקשה כאמור והקשור בה או הנובע ממנה; :: (4) לעניין הליך ערעור - ייצוג אדם בהליך ערעור, ואם עקב הליך הערעור הוחזר העניין לגורם שעל החלטתו הוגש הליך הערעור - גם המשך הטיפול לפני הגורם כאמור. : (ב) הוראות סעיף 315ג(ב) עד (ד) לחוק הביטוח הלאומי יחולו, בשינויים המחויבים, לעניין טיפול כאמור בסעיף קטן (א). == פרק ג': הגבלת תשלום בעד טיפול בתביעה == === סימן א': טיפול בתביעה לתגמול עיקרי === @ 3. התשלום המרבי בעד טיפול בתביעה לתגמול עיקרי שכולל בקשה להכרה והליכים לפני ועדה רפואית : (א) על אף האמור בכל דין או הסכם, לא יידרש אדם לשלם בעד טיפול בתביעה לתגמול עיקרי שכולל בקשה להכרה ובעקבותיה הליכים לפני ועדה רפואית, סכום העולה על דמי פתיחת תיק כאמור בפסקה (1) שלהלן, ואם התקבלה החלטת זכאות בעקבות הטיפול באותה תביעה - בתוספת סכום שלא יעלה על התשלום המרבי לפי פסקאות (2) או (3) שלהלן, לפי העניין, ובנסיבות של הכרה הכרוכה במורכבות מיוחדת - סכום נוסף כאמור בסעיף קטן (ג): :: (1) דמי פתיחת תיק לא יעלו על סכום כלהלן, לפי העניין: {| class="wikitable" style="text-align:center;" |+ סכום דמי פתיחת תיק (בשקלים חדשים) |- ! סוג הטיפול !! טור א' - תביעה לפי חוק הנכים !! טור ב' - תביעה לפי חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה |- | 1. טיפול הכולל ייצוג בידי עורך דין || 4,000 || 2,000 |- | 2. טיפול שאינו כולל ייצוג בידי עורך דין || 2,667 || 1,333 |} :: (2) התשלום המרבי בעד טיפול בתביעה שבעקבותיה התקבלה החלטת זכאות שקבעה דרגת נכות קבועה יהיה כלהלן, לפי העניין: {| class="wikitable" style="text-align:center;" |+ סכום התשלום המרבי |- ! סוג הטיפול !! טור א' - דרגת נכות קבועה עד 19% (מענק) !! טור ב' - דרגת נכות קבועה 20% ומעלה (תגמול חודשי) |- | 1. טיפול הכולל ייצוג בידי עורך דין || 7,360 שקלים חדשים בעד דרגת נכות קבועה של 10%, בתוספת 600 שקלים חדשים בעד כל אחוז נוסף של דרגת נכות קבועה || 16,000 שקלים חדשים בעד דרגת נכות קבועה של 20%, בתוספת 800 שקלים חדשים בעד כל אחוז נוסף של דרגת נכות קבועה |- | 2. טיפול שאינו כולל ייצוג בידי עורך דין || 4,907 שקלים חדשים בעד דרגת נכות קבועה של 10%, בתוספת 400 שקלים חדשים בעד כל אחוז נוסף של דרגת נכות קבועה || 10,660 שקלים חדשים בעד דרגת נכות קבועה של 20%, בתוספת 533 שקלים חדשים בעד כל אחוז נוסף של דרגת נכות קבועה |} :: (3) נקבעה בהחלטת הזכאות שהתקבלה בעקבות הטיפול בתביעה דרגת נכות זמנית של 10% לפחות - התשלום המרבי שרשאי מי שמטפל בתביעה לגבות בעד הטיפול בתביעה לא יעלה על סכום כאמור בטור א' ועל תוספת כאמור בטור ב', לפי העניין, אולם אם לאחר שנקבעה דרגת הנכות הזמנית כאמור, נקבעה דרגת נכות קבועה - תקוזז התוספת כאמור בטור ב' ששולמה מהתשלום המרבי בשל דרגת הנכות הקבועה: {| class="wikitable" style="text-align:center;" |+ סכום התשלום המרבי (בשקלים חדשים) |- ! סוג הטיפול !! טור א' - בעד כל הדיונים בוועדה רפואית שהביאו לקביעת דרגת נכות זמנית לראשונה !! טור ב' - בעד כל הדיונים בוועדה רפואית נוספת שבעקבותיה נקבעה דרגת נכות זמנית, לאחר תום התקופה שלגביה חלה החלטת הזכאות הקודמת לעניין דרגת נכות זמנית |- | 1. טיפול הכולל ייצוג בידי עורך דין || 3,000 || 1,000 |- | 2. טיפול שאינו כולל ייצוג בידי עורך דין || 1,500 || 500 |} : (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), מי שבעקבות טיפול שלו או של בעל זיקה אליו בתביעה לתגמול עיקרי כאמור באותו סעיף קטן, כבר ניתנה החלטת זכאות, והוא טיפל גם בערר על אותה החלטת זכאות לוועדה רפואית המנויה בפסקאות (2) או (4) להגדרה "ועדה רפואית", שבעקבותיו ניתנה החלטת זכאות חדשה, רשאי לגבות בעד הטיפול בערר סכום שלא יעלה על סכום כלהלן, בטור א' או ב', לפי הגבוה, לפי העניין: {| class="wikitable" style="text-align:center;" |+ סכום התשלום המרבי (בשקלים חדשים) |- ! סוג הטיפול !! טור א' - בעד כל אחוז נכות קבועה שנוסף בהחלטת הזכאות החדשה לעומת החלטת הזכאות הקודמת !! טור ב' |- | 1. טיפול הכולל ייצוג בידי עורך דין || 800 || 3,000 |- | 2. טיפול שאינו כולל ייצוג בידי עורך דין || 400 || 1,500 |} : (ג) התקבלה החלטת זכאות שקבעה דרגת נכות קבועה של 10% ומעלה בשל נסיבות של הכרה הכרוכה במורכבות מיוחדת, יתווסף סכום נוסף שלא יעלה על 8,000 שקלים חדשים לסכום התשלום המרבי כאמור בסעיף קטן (א) שרשאי לגבות עורך דין שמטפל בתביעה לתגמול עיקרי שבעקבותיה התקבלה החלטת הזכאות כאמור. @ 4. התשלום המרבי בעד טיפול בתביעה לתגמול עיקרי שכולל רק הליכים בפני ועדה רפואית : (א) על אף האמור בכל דין או הסכם, לא יידרש אדם לשלם, בעד טיפול בתביעה לתגמול עיקרי שכולל הליכים לפני ועדה רפואית אך אינו כולל את הבקשה להכרה שבעקבותיה מתקיימים ההליכים, סכום העולה על דמי פתיחת תיק כאמור בטור א' שבפסקה (1) שלהלן, ואם התקבלה החלטת זכאות בעקבות הטיפול באותה תביעה - בתוספת סכום שלא יעלה על הסכום כאמור בטור ב' או ג' שבפסקה (1) או לפי פסקה (2) שלהלן, לפי העניין: :: (1) התשלום המרבי בעד טיפול בתביעה שבעקבותיה התקבלה החלטת זכאות שקבעה דרגת נכות קבועה יהיה כלהלן, לפי העניין: {| class="wikitable" style="text-align:center;" |- ! rowspan="2" | סוג הטיפול !! טור א' - דמי פתיחת תיק (בשקלים חדשים) !! colspan="2" | סכום התשלום המרבי (בשקלים חדשים) בעד כל אחוז של דרגת נכות קבועה |- ! טור ב' - דרגת נכות קבועה עד 19% (מענק) !! טור ג' - דרגת נכות קבועה 20% ומעלה (תגמול חודשי) |- | 1. טיפול הכולל ייצוג בידי עורך דין || 2,000 || 450 || 600 |- | 2. טיפול שאינו כולל ייצוג בידי עורך דין || 1,333 || 300 || 400 |} :: (2) נקבעה בהחלטת הזכאות שהתקבלה בעקבות הטיפול בתביעה דרגת נכות זמנית, יחולו הוראות סעיף 3(א)(3), לפי העניין. : (ב)(1) על אף האמור בסעיף קטן (א), אם ניתנה בעקבות טיפול בתביעה לתגמול עיקרי שהיא ערר לוועדה רפואית המנויה בפסקאות (2) או (4) להגדרה "ועדה רפואית", החלטת זכאות חדשה שלפיה הוגדלה דרגת הנכות שנקבעה בהחלטת זכאות קודמת, רשאי מי שמטפל בערר שבשלו נקבעה החלטת הזכאות החדשה והוא או בעל זיקה אליו לא טיפל בבקשה להכרה שבעקבותיה הוגש הערר כאמור, לגבות סכום שלא יעלה על סכום כלהלן, בטור א' או ב', לפי הגבוה, לפי העניין: {| class="wikitable" style="text-align:center;" |+ סכום התשלום המרבי (בשקלים חדשים) |- ! סוג הטיפול !! טור א' - בעד כל אחוז נכות קבועה שנוסף בהחלטת הזכאות החדשה לעומת החלטת הזכאות הקודמת !! טור ב' |- | 1. טיפול הכולל ייצוג בידי עורך דין || 600 || 3,000 |- | 2. טיפול שאינו כולל ייצוג בידי עורך דין || 300 || 1,500 |} :: (2) לסכום התשלום המרבי כאמור בפסקה (1) יתווספו דמי פתיחת תיק בסכום שלא יעלה על 2,000 שקלים חדשים לעניין טיפול הכולל ייצוג בידי עורך דין, או 1,000 שקלים חדשים לעניין טיפול שאינו כולל ייצוג בידי עורך דין, ובלבד שהמטפל בתביעה שבשלה נקבעה החלטת הזכאות החדשה או בעל זיקה אליו לא גבה כבר דמי פתיחת תיק כאמור בסעיף קטן (א) או בפסקה זו. @ 5. התשלום המרבי בעד טיפול בתביעה לתגמול עיקרי שכולל רק בקשה להכרה : על אף האמור בכל דין או הסכם, לא יידרש אדם לשלם בעד טיפול בתביעה לתגמול עיקרי הכולל ייצוג בידי עורך דין בבקשה להכרה ואינו כולל הליכים לפני ועדה רפואית, סכום העולה על דמי פתיחת תיק כאמור בטור א', ואם בעקבות הטיפול אושרה הבקשה להכרה - בתוספת סכום שלא יעלה על הסכום כאמור בטור ב' או ג', לפי העניין: {| class="wikitable" style="text-align:center;" |+ תשלום מרבי בהינתן אישור בקשה להכרה (בשקלים חדשים) |- ! טיפול בבקשה להכרה !! טור א' - דמי פתיחת תיק (בשקלים חדשים) !! טור ב' - תשלום בעד טיפול !! טור ג' - תוספת לתשלום בהתקיים נסיבות של הכרה הכרוכה במורכבות מיוחדת |- | 1. לפי חוק הנכים || 2,000 || 7,000 || 8,000 |- | 2. לפי חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה || 1,000 || 5,000 || 8,000 |} @ 6. התשלום המרבי בעד טיפול בתביעה להחמרת מצב ולנכות מוסבת : על אף האמור בכל דין או הסכם, לא יידרש אדם לשלם בעד טיפול בתביעה לתגמול עיקרי שהיא תביעה בשל החמרה של פגימה מוכרת או תביעה בשל פגימה נוספת הנובעת באופן בלתי אמצעי מפגימה מוכרת, סכום העולה על דמי פתיחת תיק כאמור בטור א', ואם ניתנה בעקבות הטיפול החלטת זכאות חדשה שלפיה הוגדלה דרגת הנכות שנקבעה בהחלטת זכאות קודמת - בתוספת סכום שלא יעלה על הסכום כאמור בטור ב' או ג', לפי הגבוה, לפי העניין: {| class="wikitable" style="text-align:center;" |- ! סוג הטיפול !! טור א' - דמי פתיחת תיק (בשקלים חדשים) !! טור ב' - בעד כל אחוז נכות שנוסף בהחלטת הזכאות החדשה לעומת החלטת הזכאות הקודמת !! טור ג' |- | 1. טיפול הכולל ייצוג בידי עורך דין || 1,000 || 800 || 3,000 |- | 2. טיפול שאינו כולל ייצוג בידי עורך דין || 500 || 400 || 1,500 |} @ 7. טיפול בהחלטה חדשה ובבדיקה מחדש : (א) מי שמטפל בהליך של החלטה חדשה לפי סעיף 35 לחוק הנכים, לרבות כפי שהוחל לפי חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, רשאי לגבות דמי פתיחת תיק, בסכום שאינו עולה על 1,000 שקלים חדשים בעד טיפול הכולל ייצוג בידי עורך דין, או 667 שקלים חדשים בעד טיפול שאינו כולל ייצוג בידי עורך דין, בהתקיים אחד מאלה: :: (1) הוא אינו מי שטיפל בתביעה לתגמול עיקרי כאמור בסעיפים 3 עד 6, או בעל זיקה אליו; :: (2) הוא טיפל בתביעה קודמת לתגמול עיקרי וההליך מוגש בחלוף שלוש שנים מיום שהתקבלה החלטת זכאות בתביעה כאמור או מיום שאושרה הבקשה להכרה, לפי המאוחר. : (ב) אין בהוראות סעיף קטן (א) כדי לגרוע מזכותו של מי שטיפל בהליך של החלטה חדשה ובעקבותיו נקבעה דרגת נכות קבועה גבוהה יותר, לגבות תשלום בעד הטיפול בשל אחוזי הנכות הקבועה שנוספו לדרגת הנכות בשל ההליך, כאמור בסעיף 3. : (ג) מי שטיפל בבדיקה מחדש לפי סעיף 37(א) ו-(ג) לחוק הנכים, לרבות כפי שהוחל לפי חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, והוא או בעל זיקה אליו לא טיפל בתביעה לתגמול עיקרי שלגביה מתקיימת הבדיקה, רשאי לגבות בעד הטיפול בבדיקה מחדש סכום שלא יעלה על הסכום שלהלן, לפי העניין, ובלבד שבעקבות הבדיקה מחדש לא שונתה החלטת הזכאות באופן ששלל את זכאותו של הנכה או הנפגע: :: (1) בעד טיפול הכולל ייצוג בידי עורך דין - 4,000 שקלים חדשים; :: (2) בעד טיפול שאינו כולל ייצוג בידי עורך דין - 2,667 שקלים חדשים. @ 8. חישוב לפי אחוזי נכות משוקללים : תשלום בעד טיפול בתביעה לתגמול עיקרי המחושב לפי חוק זה בעד כל אחוז נכות יחושב רק לגבי דרגת הנכות שנקבעה בעקבות הטיפול באותה תביעה, ואם בהחלטת זכאות קודמת נקבעה דרגת נכות - יחושב התשלום רק בעד ההפרש שבין דרגת הנכות שנקבעה בהחלטת הזכאות החדשה לדרגת הנכות שנקבעה בהחלטת הזכאות הקודמת. @ 9. תנאי לזכאות לגביית תשלום : (א) הזכאות לגבות תשלום המגיע בשל תביעה לתגמול עיקרי שמותר לדרוש כאמור בסעיפים 3, 4, 6 ו-7 תחול רק אם התקבלה החלטת זכאות בעקבות התביעה לתגמול עיקרי ובכפוף להוראות סעיף 14 לעניין מועד התשלום ופריסתו; הזכאות לגבות את התשלום המגיע בעד טיפול הכולל רק בקשה להכרה לפי סעיף 5 תחול רק אם הבקשה להכרה אושרה. : (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), תשלום דמי פתיחת תיק אינו מותנה בקבלת החלטת זכאות, וניתן לגבותם במועד חתימת הסכם ההתקשרות או לאחריו. : (ג)(1) לא ייגבו דמי פתיחת תיק לפי סעיפים 3 עד 5 יותר מפעם אחת בידי אותו מטפל. :: (2) ניתן לגבות דמי פתיחת תיק בעד טיפול לפי סעיף 6, גם אם נגבו דמי פתיחת תיק לפי סעיפים 3 או 4, אולם לא ייגבו דמי פתיחת תיק לפי סעיף 6 יותר מפעמיים בידי אותו מטפל. :: (3) לא ייגבו דמי פתיחת תיק לפי סעיף 7(א) יותר מפעם אחת בידי אותו מטפל. : (ד) על אף האמור בסעיפים 4 ו-5, מי שטיפל בתביעה לתגמול עיקרי לפי סעיף 4 ולפני כן הוא או בעל זיקה אליו טיפל בבקשה להכרה לפי סעיף 5, לא יגבה בשל הטיפול בתביעה לפי סעיף 4 יותר מסכום ההפרש; לעניין זה, "סכום ההפרש" - ההפרש שבין הסכום המרבי שניתן לגבות לפי סעיף 3 לסכום המרבי שניתן לגבות לפי סעיף 5, ובכלל אלה דמי פתיחת תיק. : (ה) לעניין סעיף זה, יראו גבייה בידי מי שהוא בעל זיקה למי שמטפל בתביעה, כגבייה בידי מי שמטפל בתביעה. === סימן ב': טיפול בבקשה לתגמול חודשי שאינו תגמול עיקרי או בבקשה לזכאות אחרת === @ 10. הגבלת תשלום בעד טיפול בבקשה לתגמול חודשי שאינו תגמול עיקרי או בבקשה לזכאות אחרת : על אף האמור בכל דין או הסכם, לא יידרש אדם לשלם תשלום כלשהו בעד טיפול בבקשה לתגמול חודשי שאינו תגמול עיקרי או בבקשה לזכאות אחרת, ובכלל זה בקשה לוועדת חריגים או לוועדת למ"ד, אלא אם כן קבע השר אחרת בתקנות לפי סעיף 24(ב)(4). === סימן ג': טיפול בהליך ערעור === @ 11. הגבלת תשלום בעד טיפול בהליך ערעור : (א) בסימן זה - :- "הליך ערעור" - כל אחד מאלה: :: (1) ערעור לפי סעיף 12א לחוק הנכים על החלטה של ועדה רפואית עליונה או ערעור לפי סעיף 5(ד) לחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה על החלטה של ועדה רפואית לעררים; :: (2) ערעור ברשות לבית המשפט העליון על פסק דין של בית משפט מחוזי לפי תקנה 2(ג) ו-(ד) לתקנות הנכים ומשפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (סדרי הדין בערעור), התשמ"ז-1987, או ערעור ברשות לבית הדין הארצי לעבודה לפי סעיף 5(ד) לחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה על פסק דין של בית דין אזורי לעבודה, והכול על הליך כאמור בפסקה (1); :: (3) ערעור לפני ועדת ערעור לפי סעיף 33 לחוק הנכים על החלטה של קצין תגמולים או תביעה לפני בית דין אזורי לעבודה על החלטות פקיד תביעות, בעניין תגמול חודשי שאינו תגמול עיקרי או בעניין תשלום בעד תקופה שקדמה להגשת התביעה או הבקשה; :: (4) ערעור לבית משפט מחוזי לפי סעיף 34(א) לחוק הנכים על החלטת ועדת ערעור בהליך ערעור כאמור בפסקה (3) או ערעור לבית הדין הארצי לעבודה על החלטת בית דין אזורי לעבודה בהליך כאמור באותה פסקה; :: (5) ערעור ברשות לבית המשפט העליון לפי סעיף 34(ד) לחוק הנכים או עתירה לבית הדין הגבוה לצדק על פסק הדין של בית הדין הארצי לעבודה בהליך כאמור בפסקה (4); :: (6) השגה לפי תקנה 4 לתקנות הנכים (תגמולים ושיקום) (לימודים לרכישת מקצוע), התשפ"ב-2022, או ערעור בנושא השתלמות מקצועית ולימודים לפי סעיף 2(ז) לצו התגמולים לנפגעי פעולות איבה (החלת תקנות בדבר השתלמות מקצועית, ערבויות וביטוח מפני מחלה), התשל"ב-1971; :: (7) עתירה מינהלית לפי פרט 26(2)(5) לתוספת הראשונה לחוק בתי משפט לעניינים מינהליים או תביעה לפני בית דין אזורי לעבודה על החלטה בערעור כאמור בפסקה (6); :: (8) ערר לפי תקנה 4 לתקנות הנכים (טיפול רפואי), או ערר לפי תקנה 3 לתקנות הביטוח הלאומי (מתן טיפול רפואי לנפגעי עבודה), התשכ"ח-1968; :: (9) עתירה מינהלית לפי פרט 26(2)(1) לתוספת הראשונה לחוק בתי משפט לעניינים מינהליים או תביעה לבית דין אזורי לעבודה, לעניין החלטה בערר כאמור בפסקה (8); :: (10) עתירה מינהלית לפי פרט 26(1) או (4) לתוספת הראשונה לחוק בתי משפט לעניינים מינהליים או תביעה לפני בית דין אזורי לעבודה על החלטות פקיד תביעות בעניין זכאות אחרת; :: (11) ערעור לבית המשפט העליון לפי סעיף 11 לחוק בתי משפט לעניינים מינהליים או ערעור לבית הדין הארצי לעבודה, על החלטה בהליך כאמור בפסקאות (7), (9) או (10); :: (12) ערעור לפני ועדת ערעור לפי סעיף 33 לחוק הנכים על אי-מתן החלטה של קצין תגמולים, תביעה לפני בית דין אזורי לעבודה על אי-מתן החלטה של פקיד תביעות או הליך ערעור לפני ועדת עררים על אי-מתן החלטה בידי הרשות המאשרת, לרבות ערר, ערעור או תובענה על ההחלטות בהליכים אלה; :: (13) הליך אחר שהשר קבע כהליך ערעור לפי סעיף 24(א)(1); :- "תוצאות לטובת הזכאי" - כל אחד מאלה, לפי העניין: :: (1) אם הנכה או הנפגע הגיש את הליך הערעור - בעקבות הליך הערעור התקיים אחד מאלה: ::: (א) נקבעה לו דרגת נכות גבוהה יותר או שהמועד שממנו תחול דרגת הנכות הוקדם; ::: (ב) זכאותו לתגמול חודשי שאינו תגמול עיקרי נקבעה או הוגדלה; ::: (ג) שולם לו תשלום בעד תקופה שקדמה להגשת התביעה; ::: (ד) זכאותו לזכאות אחרת נקבעה או הוגדלה; :: (2) אם קצין תגמולים או פקיד תביעות הגיש את הליך הערעור - בעקבות הליך הערעור לא בוטלה ההחלטה הקודמת שהקנתה זכאות לנכה או לנפגע. : (ב) על אף האמור בכל דין או הסכם, לא יידרש אדם לשלם תשלום בעד טיפול בהליך ערעור. : (ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב) ובסעיפים 3 עד 10, עורך דין רשאי לגבות בעד ייצוג בהליך ערעור המנוי בטור א' סכום שלא יעלה על המפורט בטור ג' לצידו, בהתקיים התנאים המנויים בטור ב', לפי העניין: {| class="wikitable" style="text-align:center;" |- ! טור א' - סוג הליך הערעור !! טור ב' - התנאים לזכאות לתשלום !! טור ג' - תשלום מרבי בעד ייצוג (בשקלים חדשים) |- | 1. הליך ערעור המנוי בפסקה (1) להגדרה "הליך ערעור" על החלטה שקבעה דרגת נכות קבועה || נקבעו תוצאות לטובת הזכאי || 5,200 |- | rowspan="2" | 2. הליך ערעור המנוי בפסקה (1) להגדרה "הליך ערעור" על החלטה שקבעה דרגת נכות זמנית || (א) נקבעו תוצאות לטובת הזכאי, שהן קביעת דרגת נכות זמנית || 2,600 |- | (ב) נקבעו תוצאות לטובת הזכאי שהן קביעת דרגת נכות קבועה || 5,200 |- | rowspan="2" | 3. הליך ערעור המנוי בפסקה (2) להגדרה "הליך ערעור" על החלטה שקבעה דרגת נכות קבועה || (א) נקבעו תוצאות לטובת הזכאי || 5,200 |- | (ב) מי שייצג בהליך הערעור או בעל זיקה אליו ייצג גם בהליך בערכאה הקודמת ורק בהליך הערעור נקבעו תוצאות לטובת הזכאי || 10,400 |- | rowspan="4" | 4. הליך ערעור המנוי בפסקה (2) להגדרה "הליך ערעור" על החלטה שקבעה דרגת נכות זמנית || (א) נקבעו תוצאות לטובת הזכאי שהן קביעת דרגת נכות זמנית || 2,600 |- | (ב) נקבעו תוצאות לטובת הזכאי שהן קביעת דרגת נכות קבועה || 5,200 |- | (ג) מי שייצג בהליך הערעור או בעל זיקה אליו ייצג גם בהליך בערכאה הקודמת ורק בהליך הערעור נקבעו תוצאות לטובת הזכאי שהן קביעת דרגת נכות זמנית || 5,200 |- | (ד) מי שייצג בהליך הערעור או בעל זיקה אליו ייצג גם בהליך בערכאה הקודמת ורק בהליך הערעור נקבעו תוצאות לטובת הזכאי שהן קביעת דרגת נכות קבועה || 10,400 |- | rowspan="2" | 5. הליך ערעור המנוי בפסקאות (3) עד (5) להגדרה "הליך ערעור" למעט כאמור בפרט 6 או 7 || (א) נקבעו תוצאות לטובת הזכאי, למעט הליך כאמור בפרט משנה (ב) || 7,200 |- | (ב) הליך בעניין תגמול חודשי שאינו תגמול עיקרי שנקבעו בו תוצאות לטובת הזכאי לתקופה קצרה משנה || הנמוך מאלה: 1. 7,200; 2. 20% משווי הזכאות או 4,000, לפי הגבוה |- | 6. הליך ערעור המנוי בפסקה (4) או (5) להגדרה "הליך ערעור" || מי שייצג בהליך הערעור או בעל זיקה אליו ייצג גם בהליך ערעור קודם אחד שבו לא נקבעו תוצאות לטובת הזכאי ועל החלטה בו הוגש הערעור, ובלבד שבהליך הערעור הקודם לא נקבעו תוצאות לטובת הזכאי || כפל הסכום כאמור בפרט משנה (א) או (ב) של פרט 5, לפי העניין |- | 7. הליך ערעור המנוי בפסקה (5) להגדרה "הליך ערעור" || מי שייצג בהליך הערעור או בעל זיקה אליו ייצג גם בשני הליכי הערעור הקודמים שבהם לא נקבעו תוצאות לטובת הזכאי ועל החלטה בשלם הוגש הערעור || שילוש הסכום כאמור בפרט משנה (א) או (ב) של פרט 5, לפי העניין |- | rowspan="3" | 8. הליך ערעור המנוי בפסקאות (7), (9) או (10) להגדרה "הליך ערעור" || (א) הליך לפי אחד מאלה, שנקבעו בו תוצאות לטובת הזכאי: (1) פרט 26(4) לתוספת הראשונה לחוק בתי משפט לעניינים מינהליים בעניין זכאות נוספת לדיור או לניידות; (2) פרט 26(2)(5) לתוספת האמורה; (3) פרט 26(2)(1) לתוספת האמורה בעניין זכאות לפי תקנה 24 לתקנות הנכים (טיפול רפואי) || 7,200 |- | (ב) תביעה לבית דין אזורי לעבודה בעניינים המנויים בפרט משנה (א), שנקבעו בה תוצאות לטובת הזכאי || 7,200 |- | (ג) הליך שאינו מנוי בפרט משנה (א) או (ב) ונקבעו בו תוצאות לטובת הזכאי || הנמוך מאלה: 1. 7,200; 2. 20% משווי הזכאות או 4,000, לפי הגבוה |- | rowspan="4" | 9. הליך כאמור בפסקה (11) להגדרה "הליך ערעור" || (א) ערעור לבית המשפט העליון או לבית הדין הארצי לעבודה על הליך שמנוי בפרט משנה (א) או (ב) שבפרט 8, לפי העניין, שנקבעו בו תוצאות לטובת הנכה, למעט כאמור בפרט משנה (ב) || 7,200 |- | (ב) מי שייצג בהליך הערעור או בעל זיקה אליו ייצג גם בהליך ערעור קודם שבו לא נקבעו תוצאות לטובת הזכאי ועל החלטה בו הוגש ערעור כאמור בפרט משנה (א), ובלבד שבהליך הערעור נקבעו תוצאות לטובת הזכאי || 14,400 |- | (ג) ערעור לבית המשפט העליון או לבית הדין הארצי לעבודה על הליך שמנוי בפרט משנה (ג) של פרט 8 ונקבעו בו תוצאות לטובת הזכאי ואינו כאמור בפרט משנה (ד) || הנמוך מאלה: 1. 7,200; 2. 20% משווי הזכאות או 4,000, לפי הגבוה |- | (ד) מי שייצג בהליך ערעור או בעל זיקה אליו ייצג גם בהליך ערעור קודם שבו לא נקבעו תוצאות לטובת הזכאי ועל החלטה בו הוגש ערעור כאמור בפרט משנה (ג), ובלבד שבהליך הערעור נקבעו תוצאות לטובת הזכאי || כפל הסכום כאמור בפרט משנה (ג). |} : (ד) לא טיפל עורך הדין או בעל זיקה אליו בתביעה לתגמול עיקרי שבשלה הוגש הליך הערעור, יהיה עורך הדין רשאי לגבות, נוסף על הסכומים כאמור בסעיף קטן (ג), דמי פתיחת תיק בסכום שלא יעלה על 1,000 שקלים חדשים, אולם לא ייגבו דמי פתיחת תיק כאמור בסעיף קטן זה יותר מפעם אחת לגבי כל ההליכים הנוגעים לאותו אדם. : (ה) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מזכותו של מי שטיפל בהליך ערעור ובעקבותיו נקבעה דרגת נכות קבועה גבוהה יותר, לגבות תשלום בעד הטיפול בתביעה לתגמול עיקרי בשל אחוזי הנכות הקבועה שנוספו לדרגת הנכות כתוצאה מהליך הערעור, בהתאם לפרט 1 בטבלה שבסעיף 3(ב). @ 12. סייג להגבלת תשלום בעד טיפול בהליכים מסוימים : (א) הוראות סעיף 11 לא יחולו על טיפול הכולל ייצוג בידי עורך דין בהליך שהוא אחד מאלה: :: (1) ערעור על החלטה של קצין תגמולים כי התנאים שבהגדרה "נכות" בחוק הנכים אינם מתקיימים לגבי חבלה, מחלה או החמרת מחלה; :: (2) תביעה על החלטה של פקיד תביעות כי התנאים שבפסקאות (1) עד (2) שבהגדרה "נפגע" בחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה אינם מתקיימים; :: (3) ערר לפי סעיף 11 לחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, על החלטה של הרשות המאשרת. : (ב)(1) התשלום בעד טיפול בערעור כאמור בסעיף קטן (א) לגבי כל ערכאת ערעור יהיה בסכום שיקבעו הצדדים להתקשרות שאינו מותנה בגובה התגמול או בדרגת הנכות ושיינקב בהסכם ההתקשרות; הותנה חלק מהסכום בתוצאות הטיפול בערעור, יובהר הדבר בהסכם ההתקשרות. :: (2) נקבע בעקבות הערעור כאמור בסעיף קטן (א) כי התקיימו לגבי חבלה, מחלה או החמרת מחלה התנאים בהגדרה "נכות" שבחוק הנכים או כי הפגיעה שאירעה היא פגיעת איבה, לפי העניין, יחולו הוראות חוק זה, לעניין ההליכים שלאחר הקביעה האמורה בשינוי זה: התשלום המרבי בעד הליכים לקביעת דרגת נכות קבועה או דרגת נכות זמנית לא יעלה על האמור בטור ב' או ג' בטבלה שבפסקה (1), או בפסקה (2), שבסעיף 4(א), בסעיף 4(ב) או בטור ב' או ג' בטבלה שבסעיף 6, לפי העניין. : (ג) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב), השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע, בהתאם לתנאים שיקבע, סכומים מרביים לתשלום בעד טיפול בהליך כאמור באותם סעיפים קטנים או הגבלות על אופן התשלום או על מועדי גבייתו. : (ד) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) עד (ג), לא ייגבה תשלום בעד טיפול בהליך כאמור בסעיף קטן (א), שהוגש בשל החלטה שניתנה מטעמים טכניים, ובכלל זה אי-השלמת פרטי תביעה או אי-מסירת מסמך או מידע הנוגעים בדבר. @ 13. תנאי לזכאות לגביית תשלום בעד טיפול בהליך ערעור : (א) הזכאות לגביית תשלום בעד טיפול בהליך ערעור כאמור בסעיף 11(ג), תחול רק אם התקבלו תוצאות לטובת הזכאי, אולם לא ייגבה תשלום כאמור לפני המועד שבו התקבלו לראשונה תשלומים ממשרד הביטחון או מהמוסד, לפי העניין, או אושרה זכאות אחרת, בשל הליך הערעור. : (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), תשלום דמי פתיחת תיק כאמור בסעיף 11(ד) אינו מותנה בתוצאות לטובת הזכאי, וניתן לגבותם במועד חתימת הסכם ההתקשרות או לאחריו. === סימן ד': הוראות שונות === @ 14. מועדי התשלום ופריסתו : (א) לא ישולם תשלום המגיע בעד טיפול בתביעה לתגמול עיקרי, לרבות טיפול בהליך ערעור המנוי בפסקה (1) או (2) להגדרה "הליך ערעור", ולמעט דמי פתיחת תיק, לפני המועד שבו קיבל הנכה או הנפגע לראשונה תשלומים ממשרד הביטחון או מהמוסד, לפי העניין, בשל החלטת הזכאות. : (ב) קבעה החלטת הזכאות דרגת נכות קבועה של 20% לפחות, ישולם התשלום בפריסה של תשלומים שווים לתקופה של 60 חודשים או לתקופה ארוכה יותר שהצדדים הסכימו עליה, ללא תוספת הצמדה וללא תוספת ריבית, והוא לא ישתנה אף אם הסכום עודכן לפי הוראות סעיף 17. : (ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב), בעת ההתקשרות רשאים הצדדים להסכים בכתב, במסגרת הסכם ההתקשרות כאמור בסעיף 20, כי במקרה שבו ישולם לפי החלטת הזכאות שקבעה דרגת נכות קבועה תגמול בשל דרגת הנכות הקבועה בעד תקופה שקדמה למועד מתן החלטת הזכאות (בסעיף קטן זה - התקופה הקודמת), תקוצר תקופת פריסת התשלום בעד טיפול בתביעה לתגמול עיקרי בהתאם להוראות אלה: :: (1) ניתן לגבות על חשבון הסכום המגיע כאמור בסעיף 3, 4 או 6, לפי העניין, סכום שאינו עולה על 60% מהתשלומים שהתקבלו כתגמול עיקרי בעד התקופה הקודמת; :: (2) יתרת הסכום המגיע כאמור בסעיף 3, 4 או 6, לפי העניין, בעד טיפול בתביעה לתגמול עיקרי, אם ישנה, תיגבה בתשלומים חודשיים, ללא תוספת הצמדה וללא תוספת ריבית, שכל אחד מהם לא יעלה על סכום השווה ל-25% מהתגמול העיקרי המשולם באותו חודש. : (ד) על אף האמור בסעיפים קטנים (ב) ו-(ג), לאחר קבלת החלטת הזכאות, רשאים הצדדים להסכים ביניהם בכתב על קיצור תקופת פריסת התשלום לגבי תשלום המגיע בהתאם לאותה החלטת זכאות, ללא תוספת הצמדה וללא תוספת ריבית; הסכם כאמור יהיה באותיות ברורות וקריאות ובשפה המובנת לנכה או לנפגע, לפי העניין, העתקו החתום יימסר לו ויפורטו בו, בין השאר, כל אלה: :: (1) סכום התשלום הכולל בהתחשב בפריסת התשלומים; בהסכם יצוין גם סכום התשלום הכולל שהיה משולם אלמלא קיצור תקופת הפריסה לפי הסכם זה, ואם ניתנה הנחה בשל קיצור התקופה - מה שיעורה; :: (2) מספר התשלומים שהתשלום הכולל ייפרס אליהם ומועדיהם וסכום התשלום בכל מועד; בהסכם יצוין גם הסדר התשלומים לפי סעיף קטן (ב) או (ג), שהיה חל אלמלא קיצור תקופת הפריסה לפי הסכם זה; :: (3) סכום התגמול העיקרי המגיע לפי החלטת הזכאות במועד החתימה על ההסכם. @ 15. החזרת תשלום עודף : שילם אדם סכום העולה על האמור בסעיפים 3 עד 11, בעד טיפול כמשמעותו בסעיף 2, רשאי הוא לתבוע את החזרת הסכום העודף ששילם. @ 16. מס ערך מוסף : על סכומי התשלום שניתן לגבות לפי חוק זה יתווסף מס ערך מוסף לפי חוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975. @ 17. עדכון סכומים ושינויים : (א)(1) הסכומים הנקובים בחוק זה יעודכנו ב-1 בינואר של כל שנה (בסעיף זה - יום העדכון), לפי שיעור השינוי של המדד החדש לעומת המדד היסודי (בסעיף קטן זה - הסכום המעודכן). :: (2) הסכום המעודכן יעוגל לשקל החדש הקרוב; סכום של חמישים אגורות או יותר יעוגל כלפי מעלה. :: (3) המנהל הכללי של משרד המשפטים יפרסם בהודעה ברשומות את הסכומים המעודכנים לפי סעיף זה. :: (4) בסעיף קטן זה - ::- "המדד" - מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה; ::- "המדד החדש" - המדד שפורסם בחודש נובמבר שלפני יום העדכון; ::- "המדד היסודי" - המדד שפורסם בחודש נובמבר שלפני יום העדכון הקודם, ולעניין יום העדכון הראשון שלאחר תחילתו של חוק זה - המדד שפורסם בחודש נובמבר 2025. : (ב) עדכון סכומים לפי סעיף זה שחל לאחר החלטת הזכאות אין בו כדי להשפיע על סכום התשלום המרבי שניתן לגבות בשל אותה החלטת זכאות. @ 18. מחקר : מי שמייצג או מסייע באופן אחר בטיפול כמשמעותו בסעיף 2(א)(1) עד (3) יציין את עובדת הייצוג או הסיוע, לפי העניין, במסמכים המוגשים למשרד הביטחון או למוסד, לפי העניין, במסגרת הטיפול בתביעה או בבקשה, למטרת מחקר. == פרק ד': הוראות כלליות הנוגעות להתקשרות == @ 19. הגדרות - פרק ד' : בפרק זה - :- "חוק משפחות חיילים" - חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום), התש"י-1950, לרבות הוראות החוק האמור כפי שהוחלו לפי חוקים אלה: :: (1) חוק המשטרה (נכים ונספים), התשמ"א-1981; :: (2) חוק שירות בתי הסוהר (נכים ונספים), התשמ"א-1981; :: (3) חוק משכן הכנסת, רחבתו ומשמר הכנסת, התשכ"ח-1968; :: (4) חוק שירות המדינה (גמלאות) [נוסח משולב], התש"ל-1970; :: (5) חוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א-1951; :: (6) חוק תגמולים לבני משפחה של חטופים ונעדרים בפעולת איבה, התשפ"ד-2023; :: (7) חוק תגמולים לחיילים ולבני משפחותיהם (חבלה שלא בעת מילוי תפקיד), התשמ"ח-1988; :: (8) חוק שירות ביטחון [נוסח משולב], התשמ"ו-1986; :: (9) חוק הרשויות המקומיות (הסדרת השמירה), התשכ"א-1961 - סעיף 15ב; :: (10) חוק אנשי צבא דרום לבנון ומשפחותיהם, התשס"ה-2004; :- "חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה" - לרבות הוראות החוק האמור כפי שהוחלו לפי חוקים אלה: :: (1) חוק הרשויות המקומיות (הסדרת השמירה), התשכ"א-1961 - סעיף 15א; :: (2) חוק תגמולים לבני משפחה של חטופים ונעדרים בפעולת איבה, התשפ"ד-2023; :- "תביעה לקבלת תגמולים" - כל אחד מאלה, לפי העניין: :: (1) תביעה לתגמול עיקרי, בקשה לתגמול חודשי שאינו תגמול עיקרי או בקשה לזכאות אחרת והליכי ערעור לגבי כל אחד מהם, לרבות הליך כאמור בסעיף 12(א); :: (2) תביעה לקבלת תגמול או הטבה המשתלמים לבן משפחה לפי חוק משפחות חיילים או לארוסה לפי סעיף 35ב לחוק האמור והליך ערר, ערעור או עתירה מינהלית לגביה; :: (3) תביעה לקבלת תגמול או הטבות המשתלמים לפי סעיף 7 לחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה והליך ערר, ערעור או תובענה לגביה. @ 20. התקשרות לעניין טיפול בתביעה לקבלת תגמולים : (א) כל התקשרות לעניין טיפול בתביעה לקבלת תגמולים בעד תשלום תמורה תהיה בהסכם בכתב, באותיות ברורות וקריאות ובשפה המובנת למי שמבקש טיפול בתביעה; העתקו החתום של ההסכם יימסר למי שמבקש טיפול בתביעה ויפורטו בו, בין השאר, כל אלה: :: (1) התגמולים שלגביהם תוגש התביעה לקבלת תגמולים, מהות הטיפול ושלביו הצפויים; :: (2) התשלום בעד הטיפול לפי כל שלב כאמור בפסקה (1), אופן חישובו, כולל מס ערך מוסף כאמור בסעיף 16, התנאים לחיוב התשלום ומועדי התשלומים, לרבות אם הוסכם כי יוקדמו לפי סעיף 14(ג), ולעניין הליך כאמור בסעיף 12(א) - יפורט גם התשלום לפי אותו סעיף בנפרד מהתשלומים המגיעים לפי סעיפים 3 עד 11, ויצוין אם התשלום כאמור או חלקו מותנה בתוצאות ההליך כאמור בסעיף 12(ב)(1). : (ב) שבעה ימים לפחות לפני החתימה על הסכם התקשרות ימסור מי שאמור לטפל בתביעה לקבלת תגמולים או לסייע באופן אחר בהגשתה למי שמבקש טיפול בה את שני אלה: :: (1) טיוטת הסכם ההתקשרות בהתאם להוראות סעיף קטן (א); :: (2) דף מידע כללי בשפה מהשפות עברית, אנגלית, ערבית, רוסית או אמהרית, המובנת למי שמבקש טיפול בתביעה (בסעיף זה - דף המידע הכללי). : (ג)(1) משרד הביטחון יפרסם את נוסח דף המידע הכללי לעניין תביעה לפי פסקה (1) להגדרה "תביעה לקבלת תגמולים" באתר האינטרנט של אגף השיקום, ולעניין תביעה לפי פסקה (2) להגדרה האמורה - באתר האינטרנט של אגף משפחות, הנצחה ומורשת במשרד. :: (2) המוסד יפרסם באתר האינטרנט שלו את נוסח דף המידע הכללי לעניין תביעות המנויות בפסקאות (1) ו-(3) להגדרה "תביעה לקבלת תגמולים". :: (3) דף המידע הכללי יפורסם בשפה פשוטה, בשפות עברית, אנגלית, ערבית, רוסית ואמהרית, באותיות ברורות וקריאות. :: (4) דף המידע הכללי יכלול, בין השאר, מידע בדבר האפשרות לפנות למשרד הביטחון או למוסד, לפי העניין, באופן ישיר ולקבל סיוע בהגשת תביעה לקבלת תגמולים ובדבר הזכאות לסיוע משפטי - אם ישנה, וכן מידע זה: ::: (א) לעניין פסקה (1) להגדרה "תביעה לקבלת תגמולים" - את עיקרי חוק זה והתשלומים המרביים המעודכנים שניתן לגבות לפיו; ::: (ב) לעניין פסקאות (2) ו-(3) להגדרה "תביעה לקבלת תגמולים" - את עיקרי פרק זה. : (ד) המבקש טיפול בתביעה לקבלת תגמולים יאשר בחתימתו על גבי העתק דף המידע הכללי וטיוטת הסכם ההתקשרות, כי קיבלם כאמור בסעיף קטן (ג) ואת מועד קבלתם, והעתקיהם בחתימתו יצורפו כנספח להסכם ההתקשרות בעת חתימת הצדדים עליו. : (ה) המבקש טיפול בתביעה לקבלת תגמולים רשאי לחזור בו מההתקשרות בהסכם, בתוך 14 ימי עבודה מהמועד שבו נמסר לו הסכם ההתקשרות החתום בכתב, אלא אם כן עד המועד האמור הוגשה תביעה לקבלת תגמולים, למעט בקשה לתגמול חודשי שאינו תגמול עיקרי או בקשה לזכאות אחרת, שבשל הגבלת מועדים לפי דין לא ניתן היה להגישה במועד מאוחר יותר; על אף האמור בכל דין, חזר בו המבקש מההתקשרות בתוך התקופה האמורה, לא יחויב בתשלום בעד הטיפול, וסכום ששולם - יוחזר לו במלואו. : (ו) לא קוימו הוראות סעיף קטן (ב), לא ייגבה בעד טיפול בתביעה לפי פסקה (1) להגדרה "תביעה לקבלת תגמולים" סכום העולה על 85% מהתשלום שהיה ניתן לגבות בעד טיפול כאמור לפי חוק זה. @ 21. תנאים בטלים בהסכם התקשרות : (א) תנאי בהסכם ההתקשרות השולל או המגביל את זכותו של מי שמבקש טיפול בתביעה לקבלת תגמולים להשמיע טענות מסוימות בערכאות משפטיות או הקובע כי כל סכסוך בין הצדדים להתקשרות יידון בבוררות - בטל. : (ב) תנאי בהסכם ההתקשרות השולל או המגביל את זכותו של מי שמבקש טיפול בתביעה לקבלת תגמולים לפנות לערכאות משפטיות - בטל. : (ג) תנאי בהסכם ההתקשרות שלפיו ייגבה תשלום בעד טיפול בתביעה לפי פסקה (1) להגדרה "תביעה לקבלת תגמולים", בניגוד להוראות חוק זה - בטל. : (ד) אין בהוראות חוק זה כדי למנוע את הפסקת ההתקשרות בידי צד מהצדדים לפי כל דין; תנאי בהסכם ההתקשרות המגביל את הזכות להפסקת ההתקשרות לפי כל דין - בטל. : (ה) תנאי בהסכם התקשרות הקובע כי סכומי הוצאות משפט, ובכלל זה שכר טרחת עורך דין, שייפסקו לטובת התובע, ישולמו למי שמייצג בתביעה או מסייע באופן אחר בהגשתה, נוסף על סכום התשלום בעד טיפול בתביעה שננקב בהסכם ההתקשרות - בטל, אולם אין בכך כדי לגרוע מתוקפו של תנאי הקובע כי סכומים שנפסקו כאמור ישולמו למי שמייצג או מסייע כאמור על חשבון סכום התשלום שננקב בהסכם ההתקשרות כאמור. @ 22. עדיפות הוראות פרק ד' : הוראות פרק זה יחולו על אף האמור בכל הסכם והן באות להוסיף על הוראות כל דין אחר שחל לעניין ההתקשרות ולא לגרוע מהן, ובמקרה של סתירה בין הוראות פרק זה להוראות דין כאמור, יגברו הוראות פרק זה. == פרק ה': הוראות שונות == @ 23. שמירת דינים : אין בהוראות חוק זה כדי לגרוע מהוראות סעיף 14 לחוק הנכים או מהוראות סעיף 303 לחוק הביטוח הלאומי כפי שהוחלו לפי סעיף 15 לחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה. @ 24. ביצוע ותקנות : (א) השר ממונה על ביצוע חוק זה, והוא רשאי להתקין תקנות בכל עניין הנוגע לביצועו, ובכלל זה הוראות אלה, בתנאים שיקבע: :: (1) הליכים נוספים לעניין ההגדרה "הליך ערעור"; :: (2) סכומי תשלום מרביים שניתן לגבות בשל השגות, עררים או ערעורים בהליכים שאינם מנויים בסעיף 11(ג); :: (3) סכומי תשלום מרביים לעניין הליך ערעור לפי סעיף 11 או שינוים, דרך כלל או לסוגי הליכים. : (ב) השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי - :: (1) לשנות, בצו, את הסכומים המפורטים בחוק זה ולקבוע, לגבי סכומים ששונו בו, מדד יסודי אחר מהאמור בסעיף 17(א) לעניין יום העדכון הראשון שלאחר תחילתו של הצו; :: (2) לקבוע תשלום מרבי שניתן יהיה לגבות בעד הליך לקבלת זכויות לפי חוק הנכים או לנפגע לפי חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, שאינו מנוי בחוק זה, בהתאם לתנאים שיקבע; :: (3) לקבוע נסיבות נוספות על האמור בסעיפים 3 עד 7 ו-11(ד), שבהן ניתן לגבות דמי פתיחת תיק, בתנאים שיקבע; :: (4) לקבוע תשלום מרבי שניתן לגבות בעד טיפול בבקשה לתגמול חודשי שאינו תגמול עיקרי או בבקשה לזכאות אחרת כאמור בסעיף 10, ובכלל זה לעניין סוג הטיפול, ולגבי תשלום מרבי שקבע כאמור - הגבלות על אופן התשלום ומועדיו, והכול בתנאים שיקבע. : (ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב)(1), השר רשאי להפחית, בצו, את הסכום המרבי שניתן לגבות בעד טיפול בתביעה לתגמול עיקרי שבהחלטת זכאות שניתנה בעקבותיה נקבעה דרגת נכות בשל נכות מובהקת כפי שיקבע, בתנאים שיקבע. : (ד) השר רשאי, בצו, לשנות את התוספת. @ 25. <!-- תיקון מס' 32 --> : ((הנוסח שולב [[בחוק הסיוע המשפטי, התשל"ב-1972]].)) @ 26. <!-- תיקון מס' 267 --> : ((הנוסח שולב [[בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995]].)) @ 27. <!-- תיקון מס' 4 --> : ((הנוסח שולב [[בחוק תגמולים לבני משפחה של חטופים ונעדרים בפעולת איבה, התשפ"ד-2023]].)) @ 28. תחולה והוראות מעבר : (א) בסעיף זה - :- "הסכם קיים" - הסכם התקשרות לטיפול בתביעה שנכרת בתקופה שמיום כ"ב בתשרי התשפ"ד (7 באוקטובר 2023) עד ערב יום התחילה; :- "טיפול" - טיפול כאמור בסעיף 2(א)(1) עד (3); :- "יום התחילה" - יום תחילתו של חוק זה; :- "מטפל", בתביעה - מי שייצג בתביעה לתגמול עיקרי או סייע באופן אחר בהגשתה, או בעל זיקה אליו; :- "סכום מופרז" - כמשמעותו בסעיף קטן (ו). : (ב) על אף האמור בכל דין או הסכם, הוראות סעיפים 21(א), (ב), (ד) ו-22 יחולו גם על הסכם התקשרות לטיפול בתביעה לקבלת תגמולים כהגדרתה בסעיף 19, שנכרת ערב יום התחילה, ולעניין הסכם שביום התחילה טרם חלפו 14 ימים מיום חתימתו, יחולו הוראות סעיף 20(ה). : (ג) הוראות חוק זה יחולו לגבי הסכם שנכרת ביום התחילה או לאחריו, אף אם הטיפול נעשה לפני יום התחילה. : (ד) על אף האמור בכל דין או הסכם, לא ייגבה סכום מופרז בעד טיפול לפי הסכם קיים, אלא אם כן המטפל בתביעה פנה עד תום שישה חודשים ממתן החלטת הזכאות או מיום התחילה, לפי המאוחר, לבית המשפט המוסמך לעניין נכה, או לבית הדין האזורי לעבודה לעניין נפגע, בתביעה לקבלת סעד הצהרתי שלפיו התשלום המגיע לפי ההסכם בעד הטיפול לא ייחשב סכום מופרז, ונפסק כי בנסיבות העניין הוא רשאי לגבות את הסכום או סכום אחר, כפי שנפסק. : (ה) לעניין סעיף זה יובאו בחשבון כל התשלומים ששילם נכה או נפגע למטפל בתביעה לפי ההסכם הקיים כערכם במועד שבו נגבו. : (ו) לעניין הסכם קיים יראו סכום העולה על סכומים כלהלן כסכום מופרז והוראות סעיף 17 לא יחולו: :: (1) אם בעקבות הטיפול לפי ההסכם הקיים נקבעה החלטת זכאות שקבעה דרגת נכות קבועה של 20% לפחות - 140% מהסכום כאמור בטור א' או ב', לפי העניין: {| class="wikitable" style="text-align:center;" |- ! סוג הטיפול !! טור א' - טיפול שכולל בקשה להכרה והליכים לפני ועדה רפואית !! טור ב' - טיפול שכולל הליכים לפני ועדה רפואית ואינו כולל בקשה להכרה |- | (1) טיפול הכולל ייצוג בידי עורך דין || 7,000 שקלים חדשים, בתוספת 800 שקלים חדשים בעד כל אחוז של דרגת נכות קבועה, ובתוספת 8,000 שקלים חדשים בנסיבות של הכרה הכרוכה במורכבות מיוחדת || 7,000 שקלים חדשים, בתוספת 600 שקלים חדשים בעד כל אחוז של דרגת נכות קבועה |- | (2) טיפול שאינו כולל ייצוג בידי עורך דין || 4,167 שקלים חדשים, בתוספת 533 שקלים חדשים בעד כל אחוז של דרגת נכות קבועה || 4,167 שקלים חדשים, בתוספת 400 שקלים חדשים בעד כל אחוז של דרגת נכות קבועה |} :: (2) אם בעקבות הטיפול לפי ההסכם הקיים נקבעה החלטת זכאות שקבעה דרגת נכות זמנית של 10% לפחות ודרגת הנכות הזמנית לא הוארכה ולא נקבעה דרגת נכות קבועה או שהמטפל בתביעה הפסיק את ההתקשרות לאחר שנקבעה דרגת נכות זמנית כאמור ובטרם נקבעה דרגת נכות קבועה כאמור בפסקה (1) - סכום העולה על 11,200 שקלים חדשים בעד טיפול הכולל ייצוג בידי עורך דין או 6,534 שקלים חדשים בעד טיפול שאינו כולל ייצוג בידי עורך דין. : (ז)(1) הסכומים לפי ההסכם הקיים שמטפל בתביעה רשאי לגבות לפי סעיף זה בעד הטיפול כאמור בסעיף קטן (ו)(1) וטרם נגבו ביום התחילה, ייגבו מיום התחילה ואילך בפריסה של תשלומים שווים לתקופה של 60 חודשים או בתשלומים חודשיים שכל אחד מהם לא יעלה על 25% מהתגמול החודשי, ללא תוספת הצמדה וללא תוספת ריבית. :: (2) על אף האמור בפסקה (1), אם אחרי יום התחילה שולם לפי החלטת הזכאות תגמול בשל דרגת נכות קבועה בעד תקופה שקדמה למועד מתן החלטת הזכאות (בפסקת משנה זו - התקופה הקודמת), רשאי המטפל בתביעה לגבות סכום שאינו עולה על 60% מהתשלומים שהתקבלו כתגמול עיקרי בעד התקופה הקודמת, על חשבון הסכומים בעד טיפול לפי ההסכם הקיים שניתן לגבות לפי סעיף זה וטרם נגבו, ויתרת הסכום תיגבה לפי הוראות פסקה (1). :: (3) על אף האמור בפסקאות (1) ו-(2), הצדדים להסכם הקיים רשאים לקבוע בהסכם בכתב שייערך ביום התחילה או לאחריו הוראות לעניין פריסת התשלומים בהתאם להוראות סעיף 14(ד). : (ח) מטפל בתביעה שגבה סכום מופרז בעד טיפול לפי הסכם קיים, לפני יום התחילה, ישיבו לנכה או לנפגע, בתוך שישה חודשים מיום שהתבקש לכך בכתב על ידיו, ובלבד שהבקשה הוגשה בתוך שנה מיום התחילה; ואולם, אם התקיים אחד מאלה לא תידרש השבה: :: (1) המטפל פנה בתביעה לסעד הצהרתי בתוך התקופה האמורה לבית המשפט המוסמך לעניין נכה, או לבית הדין האזורי לעבודה לעניין נפגע, ונפסק כי ההשבה, כולה או חלקה, אינה צודקת בנסיבות העניין; :: (2) המטפל קיזז את הסכום המופרז שנגבה כנגד סכומים המגיעים לו כדין מהנכה או מהנפגע שטרם נגבו. : (ט) הסכומים שיש להשיב כאמור בסעיף קטן (ח) יחושבו כערכם במועד שבו נגבו בידי המטפל; סכום שיש להשיבו ולא הושב בתום שישה חודשים מיום הבקשה כאמור באותו סעיף קטן, יישא ריבית שקלית כהגדרתה בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א-1961, מתום ששת החודשים כאמור ועד להשבתו בפועל. : (י) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מכל עילה שעומדת לזכות נכה או נפגע לפי כל דין, ובכלל זה מכל עילה שעומדת לזכותו בעניין תשלום בעד הטיפול אף אם הוא נמוך מהסכום המופרז. == תוספת == : ((ההגדרה "נסיבות של הכרה הכרוכה במורכבות מיוחדת" שבסעיף 1 וסעיפים 3, 5 ו-28)) : (1) פגימה שמקורה ברשלנות רפואית. : (2) חבלה שאירעה בתקופת השירות לפי חוק הנכים וחלפו יותר משלוש שנים ממועד השחרור מהשירות ועד מועד יצירת הקשר לראשונה בין המטפל ובין מי שמבקש טיפול בתביעה לתגמול עיקרי לגבי הגשת התביעה לפי חוק הנכים, ואם החלטת הזכאות נקבעה רק בשל חבלה שהיא הפרעה בתר-חבלתית - חלפו כאמור יותר מחמש שנים. : (3) חבלה שאירעה שלא בעת פעילות מבצעית או אימון לקראת פעילות כאמור, לחייל בשירות קבע או למשרת כוחות הביטחון כמשמעותם בפרק י"ג1 לחוק הביטוח הלאומי. <פרסום> התקבל בכנסת ביום כ"ד בסיוון התשפ"ו (9 ביוני 2026); הצעת החוק ודברי הסבר פורסמו בהצעות חוק הממשלה - 1736, מיום י"ז באדר ב' התשפ"ד (27 במרץ 2024), עמ' 812. <חתימות> * בנימין נתניהו ראש הממשלה * יריב לוין שר המשפטים * יצחק הרצוג נשיא המדינה * אמיר אוחנה יושב ראש הכנסת 0ej840rfgfqjv90dxzkt15e17qvg7us 3020037 3020036 2026-06-15T09:35:35Z אליעזר.גרין 43694 /* סימן א': טיפול בתביעה לתגמול עיקרי */ 3020037 wikitext text/x-wiki <שם> חוק הגבלת שכר טרחה (נכי צבא הגנה לישראל וכוחות הביטחון ונפגעי פעולות איבה), התשפ"ו-2026 <מקור> ((ס"ח תשפ"ו, 634|חוק הגבלת שכר טרחה (נכי צבא הגנה לישראל וכוחות הביטחון ונפגעי פעולות איבה))). == פרק א': הגדרות == @ 1. הגדרות : בחוק זה - :- "אגף השיקום" - אגף השיקום במשרד הביטחון; :- "בעל זיקה" - כהגדרתו בסעיף 315ג(ד) לחוק הביטוח הלאומי; :- "בקשה להכרה" - בקשה לפי סעיף 30 לחוק הנכים לקביעה כי התקיימו לגבי חבלה, מחלה או החמרת מחלה התנאים בהגדרה "נכות" לפי החוק האמור או בקשה לאישור כי פגיעה שאירעה היא פגיעת איבה לפי סעיף 12 לחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, לפי העניין; :- "דרגת נכות" - כמשמעותה לפי חוק הנכים או לפי חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, לפי העניין, ולעניין דרגת נכות בשל יותר מפגימה מוכרת אחת - דרגת נכות מורכבת כפי שהיא מחושבת לפי סעיף 10(ב) לחוק הנכים, לרבות כפי שהוחל לפי חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה; :- "דרגת נכות זמנית" - דרגת נכות זמנית כמשמעותה לפי חוק הנכים או דרגת נכות לא יציבה כמשמעותה לפי חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, לפי העניין; :- "דרגת נכות קבועה" - דרגת נכות קבועה כמשמעותה לפי חוק הנכים או דרגת נכות יציבה כמשמעותה לפי חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, לפי העניין; :- "החלטת זכאות" - החלטה של קצין תגמולים או של פקיד תביעות בתביעה לתגמול עיקרי, בדבר זכאות לתשלום תגמול עיקרי; :- "הליך ערעור" - כהגדרתו בסעיף 11(א); :- "ועדה רפואית" - כל אחד מאלה, לפי העניין: :: (1) ועדה רפואית לפי סעיף 10(א) לחוק הנכים; :: (2) ועדה רפואית עליונה לפי סעיף 12 לחוק הנכים; :: (3) רופא, רופא מוסמך או ועדה רפואית כמשמעותם לפי סעיף 5(ב) לחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה; :: (4) ועדה רפואית לעררים לפי סעיף 5(ג) לחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה; :- "ועדת חריגים" - כל אחת מאלה, לפי העניין: :: (1) ועדה מייעצת לדיור כמשמעותה בסעיף 9כ לחוק הנכים או לפי סעיף 4(ב)(5) לחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה; :: (2) ועדת חריגים לניידות לפי סעיף 9לח לחוק הנכים או לפי סעיף 4(ב)(5) לחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה; :: (3) ועדת חריגים לזכאות נוספת לפי סעיף 9לט לחוק הנכים או לפי סעיף 4(ב)(5) לחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה; :- "ועדת למ"ד" - הוועדה המייעצת למנהל הכללי של משרד הביטחון במתן הטבות לפנים משורת הדין; :- "ועדת העבודה והרווחה" - ועדת העבודה והרווחה של הכנסת; :- "זכאות אחרת" - כל תשלום או טובת הנאה הניתנים לפי חוק הנכים או לנפגע לפי חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, ובכלל זה לפי הוראות ונהלים של אגף השיקום, שאינם תגמול עיקרי או תגמול חודשי שאינו תגמול עיקרי; :- "חבלה" - כהגדרתה בחוק הנכים או כמשמעותה בפסקה (3) להגדרה "נכות" שבחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, לפי העניין; :- "חוק הביטוח הלאומי" - חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995; :- "חוק בתי משפט לעניינים מינהליים" - חוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש"ס-2000; :- "חוק הנכים" - חוק הנכים (תגמולים ושיקום), התשי"ט-1959 [נוסח משולב], לרבות הוראות החוק האמור כפי שהוחלו לפי חוקים אלה: :: (1) חוק המשטרה (נכים ונספים), התשמ"א-1981; :: (2) חוק שירות בתי הסוהר (נכים ונספים), התשמ"א-1981; :: (3) חוק משכן הכנסת, רחבתו ומשמר הכנסת, התשכ"ח-1968; :: (4) חוק שירות המדינה (גמלאות) [נוסח משולב], התש"ל-1970 - סעיף 63ז; :: (5) חוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א-1951; :: (6) חוק תגמולים לחיילים ולבני משפחותיהם (חבלה שלא בעת מילוי תפקיד), התשמ"ח-1988; :: (7) חוק שירות ביטחון [נוסח משולב], התשמ"ו-1986; :: (8) חוק הרשויות המקומיות (הסדרת השמירה), התשכ"א-1961 - סעיף 15ב; :: (9) חוק אנשי צבא דרום לבנון ומשפחותיהם, התשס"ה-2004; :- "חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה" - חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, התש"ל-1970, לרבות הוראות החוק האמור כפי שהוחלו בסעיף 15א לחוק הרשויות המקומיות (הסדרת השמירה), התשכ"א-1961; :- "המוסד" - המוסד לביטוח לאומי; :- "נכה" - כהגדרתו בחוק הנכים; :- "נסיבות של הכרה הכרוכה במורכבות מיוחדת" - נסיבות המנויות בתוספת; :- "נפגע" - כהגדרתו בחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה; :- "פקיד תביעות" - כמשמעותו בסעיף 22(ב) לחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה; :- "קצין תגמולים" - כהגדרתו בחוק הנכים; :- "רשות מאשרת" - כמשמעותה בסעיף 10(א) לחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה; :- "תביעה לתגמול עיקרי" - תביעה לקביעת דרגת נכות ולקבלת תגמול עיקרי, לרבות בקשה להכרה; :- "תגמול עיקרי" - תגמול חודשי המשתלם לפי סעיף 5 או 5א לחוק הנכים או מענק חד-פעמי המשתלם לפי סעיף 4 או 4א לחוק האמור, והכול לרבות כפי שהוחלו לפי חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה; :- "תקנות הנכים (טיפול רפואי)" - תקנות הנכים (טיפול רפואי), התשי"ד-1954; :- "השר" - שר המשפטים. == פרק ב': תחולת החוק == @ 2. טיפול מהו : (א) על טיפול שהוא אחד מאלה, לפי העניין, תחול הגבלת התשלום הקבועה לפי פרק ג': :: (1) לעניין תביעה לתגמול עיקרי לפי סעיפים 3 עד 7 - ייצוג אדם בהליכים לפני קצין תגמולים, פקיד תביעות, המוסד, רשות מאשרת או ועדה רפואית, או סיוע אחר בהגשת תביעה לתגמול עיקרי והקשור בה או הנובע ממנה; :: (2) לעניין בקשה לתגמול חודשי שאינו תגמול עיקרי - ייצוג אדם בהליכים לפני קצין תגמולים, פקיד תביעות או המוסד, או סיוע אחר בהגשת בקשה כאמור והקשור בה או הנובע ממנה; :: (3) לעניין בקשה לזכאות אחרת - ייצוג אדם בהליכים לפני קצין תגמולים, פקיד תביעות, ועדת חריגים, ועדת למ"ד או גורם אחר המוסמך לקבל החלטה לעניין זכאות אחרת לפי נוהלי אגף השיקום או המוסד, או סיוע אחר בהגשת בקשה כאמור והקשור בה או הנובע ממנה; :: (4) לעניין הליך ערעור - ייצוג אדם בהליך ערעור, ואם עקב הליך הערעור הוחזר העניין לגורם שעל החלטתו הוגש הליך הערעור - גם המשך הטיפול לפני הגורם כאמור. : (ב) הוראות סעיף 315ג(ב) עד (ד) לחוק הביטוח הלאומי יחולו, בשינויים המחויבים, לעניין טיפול כאמור בסעיף קטן (א). == פרק ג': הגבלת תשלום בעד טיפול בתביעה == === סימן א': טיפול בתביעה לתגמול עיקרי === @ 3. התשלום המרבי בעד טיפול בתביעה לתגמול עיקרי שכולל בקשה להכרה והליכים לפני ועדה רפואית : (א) על אף האמור בכל דין או הסכם, לא יידרש אדם לשלם בעד טיפול בתביעה לתגמול עיקרי שכולל בקשה להכרה ובעקבותיה הליכים לפני ועדה רפואית, סכום העולה על דמי פתיחת תיק כאמור בפסקה (1) שלהלן, ואם התקבלה החלטת זכאות בעקבות הטיפול באותה תביעה - בתוספת סכום שלא יעלה על התשלום המרבי לפי פסקאות (2) או (3) שלהלן, לפי העניין, ובנסיבות של הכרה הכרוכה במורכבות מיוחדת - סכום נוסף כאמור בסעיף קטן (ג): :: (1) דמי פתיחת תיק לא יעלו על סכום כלהלן, לפי העניין: {| class="wikitable" style="text-align:center;" |+ סכום דמי פתיחת תיק (בשקלים חדשים) |- ! סוג הטיפול !! טור א' - תביעה לפי חוק הנכים !! טור ב' - תביעה לפי חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה |- | 1. טיפול הכולל ייצוג בידי עורך דין || 4,000 || 2,000 |- | 2. טיפול שאינו כולל ייצוג בידי עורך דין || 2,667 || 1,333; |} :: (2) התשלום המרבי בעד טיפול בתביעה שבעקבותיה התקבלה החלטת זכאות שקבעה דרגת נכות קבועה יהיה כלהלן, לפי העניין: {| class="wikitable" style="text-align:center;" |+ סכום התשלום המרבי |- ! סוג הטיפול !! טור א' - דרגת נכות קבועה עד 19% (מענק) !! טור ב' - דרגת נכות קבועה 20% ומעלה (תגמול חודשי) |- | 1. טיפול הכולל ייצוג בידי עורך דין || 7,360 שקלים חדשים בעד דרגת נכות קבועה של 10%, בתוספת 600 שקלים חדשים בעד כל אחוז נוסף של דרגת נכות קבועה || 16,000 שקלים חדשים בעד דרגת נכות קבועה של 20%, בתוספת 800 שקלים חדשים בעד כל אחוז נוסף של דרגת נכות קבועה |- | 2. טיפול שאינו כולל ייצוג בידי עורך דין || 4,907 שקלים חדשים בעד דרגת נכות קבועה של 10%, בתוספת 400 שקלים חדשים בעד כל אחוז נוסף של דרגת נכות קבועה || 10,660 שקלים חדשים בעד דרגת נכות קבועה של 20%, בתוספת 533 שקלים חדשים בעד כל אחוז נוסף של דרגת נכות קבועה |} :: (3) נקבעה בהחלטת הזכאות שהתקבלה בעקבות הטיפול בתביעה דרגת נכות זמנית של 10% לפחות - התשלום המרבי שרשאי מי שמטפל בתביעה לגבות בעד הטיפול בתביעה לא יעלה על סכום כאמור בטור א' ועל תוספת כאמור בטור ב', לפי העניין, אולם אם לאחר שנקבעה דרגת הנכות הזמנית כאמור, נקבעה דרגת נכות קבועה - תקוזז התוספת כאמור בטור ב' ששולמה מהתשלום המרבי בשל דרגת הנכות הקבועה: {| class="wikitable" style="text-align:center;" |+ סכום התשלום המרבי (בשקלים חדשים) |- ! סוג הטיפול !! טור א' - בעד כל הדיונים בוועדה רפואית שהביאו לקביעת דרגת נכות זמנית לראשונה !! טור ב' - בעד כל הדיונים בוועדה רפואית נוספת שבעקבותיה נקבעה דרגת נכות זמנית, לאחר תום התקופה שלגביה חלה החלטת הזכאות הקודמת לעניין דרגת נכות זמנית |- | 1. טיפול הכולל ייצוג בידי עורך דין || 3,000 || 1,000 |- | 2. טיפול שאינו כולל ייצוג בידי עורך דין || 1,500 || 500 |} : (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), מי שבעקבות טיפול שלו או של בעל זיקה אליו בתביעה לתגמול עיקרי כאמור באותו סעיף קטן, כבר ניתנה החלטת זכאות, והוא טיפל גם בערר על אותה החלטת זכאות לוועדה רפואית המנויה בפסקאות (2) או (4) להגדרה "ועדה רפואית", שבעקבותיו ניתנה החלטת זכאות חדשה, רשאי לגבות בעד הטיפול בערר סכום שלא יעלה על סכום כלהלן, בטור א' או ב', לפי הגבוה, לפי העניין: {| class="wikitable" style="text-align:center;" |+ סכום התשלום המרבי (בשקלים חדשים) |- ! סוג הטיפול !! טור א' - בעד כל אחוז נכות קבועה שנוסף בהחלטת הזכאות החדשה לעומת החלטת הזכאות הקודמת !! טור ב' |- | 1. טיפול הכולל ייצוג בידי עורך דין || 800 || 3,000 |- | 2. טיפול שאינו כולל ייצוג בידי עורך דין || 400 || 1,500 |} : (ג) התקבלה החלטת זכאות שקבעה דרגת נכות קבועה של 10% ומעלה בשל נסיבות של הכרה הכרוכה במורכבות מיוחדת, יתווסף סכום נוסף שלא יעלה על 8,000 שקלים חדשים לסכום התשלום המרבי כאמור בסעיף קטן (א) שרשאי לגבות עורך דין שמטפל בתביעה לתגמול עיקרי שבעקבותיה התקבלה החלטת הזכאות כאמור. @ 4. התשלום המרבי בעד טיפול בתביעה לתגמול עיקרי שכולל רק הליכים בפני ועדה רפואית : (א) על אף האמור בכל דין או הסכם, לא יידרש אדם לשלם, בעד טיפול בתביעה לתגמול עיקרי שכולל הליכים לפני ועדה רפואית אך אינו כולל את הבקשה להכרה שבעקבותיה מתקיימים ההליכים, סכום העולה על דמי פתיחת תיק כאמור בטור א' שבפסקה (1) שלהלן, ואם התקבלה החלטת זכאות בעקבות הטיפול באותה תביעה - בתוספת סכום שלא יעלה על הסכום כאמור בטור ב' או ג' שבפסקה (1) או לפי פסקה (2) שלהלן, לפי העניין: :: (1) התשלום המרבי בעד טיפול בתביעה שבעקבותיה התקבלה החלטת זכאות שקבעה דרגת נכות קבועה יהיה כלהלן, לפי העניין: {| class="wikitable" style="text-align:center;" |- ! rowspan="2" | סוג הטיפול !! טור א' - דמי פתיחת תיק (בשקלים חדשים) !! colspan="2" | סכום התשלום המרבי (בשקלים חדשים) בעד כל אחוז של דרגת נכות קבועה |- ! טור ב' - דרגת נכות קבועה עד 19% (מענק) !! טור ג' - דרגת נכות קבועה 20% ומעלה (תגמול חודשי) |- | 1. טיפול הכולל ייצוג בידי עורך דין || 2,000 || 450 || 600 |- | 2. טיפול שאינו כולל ייצוג בידי עורך דין || 1,333 || 300 || 400 |} :: (2) נקבעה בהחלטת הזכאות שהתקבלה בעקבות הטיפול בתביעה דרגת נכות זמנית, יחולו הוראות סעיף 3(א)(3), לפי העניין. : (ב)(1) על אף האמור בסעיף קטן (א), אם ניתנה בעקבות טיפול בתביעה לתגמול עיקרי שהיא ערר לוועדה רפואית המנויה בפסקאות (2) או (4) להגדרה "ועדה רפואית", החלטת זכאות חדשה שלפיה הוגדלה דרגת הנכות שנקבעה בהחלטת זכאות קודמת, רשאי מי שמטפל בערר שבשלו נקבעה החלטת הזכאות החדשה והוא או בעל זיקה אליו לא טיפל בבקשה להכרה שבעקבותיה הוגש הערר כאמור, לגבות סכום שלא יעלה על סכום כלהלן, בטור א' או ב', לפי הגבוה, לפי העניין: {| class="wikitable" style="text-align:center;" |+ סכום התשלום המרבי (בשקלים חדשים) |- ! סוג הטיפול !! טור א' - בעד כל אחוז נכות קבועה שנוסף בהחלטת הזכאות החדשה לעומת החלטת הזכאות הקודמת !! טור ב' |- | 1. טיפול הכולל ייצוג בידי עורך דין || 600 || 3,000 |- | 2. טיפול שאינו כולל ייצוג בידי עורך דין || 300 || 1,500 |} :: (2) לסכום התשלום המרבי כאמור בפסקה (1) יתווספו דמי פתיחת תיק בסכום שלא יעלה על 2,000 שקלים חדשים לעניין טיפול הכולל ייצוג בידי עורך דין, או 1,000 שקלים חדשים לעניין טיפול שאינו כולל ייצוג בידי עורך דין, ובלבד שהמטפל בתביעה שבשלה נקבעה החלטת הזכאות החדשה או בעל זיקה אליו לא גבה כבר דמי פתיחת תיק כאמור בסעיף קטן (א) או בפסקה זו. @ 5. התשלום המרבי בעד טיפול בתביעה לתגמול עיקרי שכולל רק בקשה להכרה : על אף האמור בכל דין או הסכם, לא יידרש אדם לשלם בעד טיפול בתביעה לתגמול עיקרי הכולל ייצוג בידי עורך דין בבקשה להכרה ואינו כולל הליכים לפני ועדה רפואית, סכום העולה על דמי פתיחת תיק כאמור בטור א', ואם בעקבות הטיפול אושרה הבקשה להכרה - בתוספת סכום שלא יעלה על הסכום כאמור בטור ב' או ג', לפי העניין: {| class="wikitable" style="text-align:center;" |+ תשלום מרבי בהינתן אישור בקשה להכרה (בשקלים חדשים) |- ! טיפול בבקשה להכרה !! טור א' - דמי פתיחת תיק (בשקלים חדשים) !! טור ב' - תשלום בעד טיפול !! טור ג' - תוספת לתשלום בהתקיים נסיבות של הכרה הכרוכה במורכבות מיוחדת |- | 1. לפי חוק הנכים || 2,000 || 7,000 || 8,000 |- | 2. לפי חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה || 1,000 || 5,000 || 8,000 |} @ 6. התשלום המרבי בעד טיפול בתביעה להחמרת מצב ולנכות מוסבת : על אף האמור בכל דין או הסכם, לא יידרש אדם לשלם בעד טיפול בתביעה לתגמול עיקרי שהיא תביעה בשל החמרה של פגימה מוכרת או תביעה בשל פגימה נוספת הנובעת באופן בלתי אמצעי מפגימה מוכרת, סכום העולה על דמי פתיחת תיק כאמור בטור א', ואם ניתנה בעקבות הטיפול החלטת זכאות חדשה שלפיה הוגדלה דרגת הנכות שנקבעה בהחלטת זכאות קודמת - בתוספת סכום שלא יעלה על הסכום כאמור בטור ב' או ג', לפי הגבוה, לפי העניין: {| class="wikitable" style="text-align:center;" |- ! סוג הטיפול !! טור א' - דמי פתיחת תיק (בשקלים חדשים) !! טור ב' - בעד כל אחוז נכות שנוסף בהחלטת הזכאות החדשה לעומת החלטת הזכאות הקודמת !! טור ג' |- | 1. טיפול הכולל ייצוג בידי עורך דין || 1,000 || 800 || 3,000 |- | 2. טיפול שאינו כולל ייצוג בידי עורך דין || 500 || 400 || 1,500 |} @ 7. טיפול בהחלטה חדשה ובבדיקה מחדש : (א) מי שמטפל בהליך של החלטה חדשה לפי סעיף 35 לחוק הנכים, לרבות כפי שהוחל לפי חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, רשאי לגבות דמי פתיחת תיק, בסכום שאינו עולה על 1,000 שקלים חדשים בעד טיפול הכולל ייצוג בידי עורך דין, או 667 שקלים חדשים בעד טיפול שאינו כולל ייצוג בידי עורך דין, בהתקיים אחד מאלה: :: (1) הוא אינו מי שטיפל בתביעה לתגמול עיקרי כאמור בסעיפים 3 עד 6, או בעל זיקה אליו; :: (2) הוא טיפל בתביעה קודמת לתגמול עיקרי וההליך מוגש בחלוף שלוש שנים מיום שהתקבלה החלטת זכאות בתביעה כאמור או מיום שאושרה הבקשה להכרה, לפי המאוחר. : (ב) אין בהוראות סעיף קטן (א) כדי לגרוע מזכותו של מי שטיפל בהליך של החלטה חדשה ובעקבותיו נקבעה דרגת נכות קבועה גבוהה יותר, לגבות תשלום בעד הטיפול בשל אחוזי הנכות הקבועה שנוספו לדרגת הנכות בשל ההליך, כאמור בסעיף 3. : (ג) מי שטיפל בבדיקה מחדש לפי סעיף 37(א) ו-(ג) לחוק הנכים, לרבות כפי שהוחל לפי חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, והוא או בעל זיקה אליו לא טיפל בתביעה לתגמול עיקרי שלגביה מתקיימת הבדיקה, רשאי לגבות בעד הטיפול בבדיקה מחדש סכום שלא יעלה על הסכום שלהלן, לפי העניין, ובלבד שבעקבות הבדיקה מחדש לא שונתה החלטת הזכאות באופן ששלל את זכאותו של הנכה או הנפגע: :: (1) בעד טיפול הכולל ייצוג בידי עורך דין - 4,000 שקלים חדשים; :: (2) בעד טיפול שאינו כולל ייצוג בידי עורך דין - 2,667 שקלים חדשים. @ 8. חישוב לפי אחוזי נכות משוקללים : תשלום בעד טיפול בתביעה לתגמול עיקרי המחושב לפי חוק זה בעד כל אחוז נכות יחושב רק לגבי דרגת הנכות שנקבעה בעקבות הטיפול באותה תביעה, ואם בהחלטת זכאות קודמת נקבעה דרגת נכות - יחושב התשלום רק בעד ההפרש שבין דרגת הנכות שנקבעה בהחלטת הזכאות החדשה לדרגת הנכות שנקבעה בהחלטת הזכאות הקודמת. @ 9. תנאי לזכאות לגביית תשלום : (א) הזכאות לגבות תשלום המגיע בשל תביעה לתגמול עיקרי שמותר לדרוש כאמור בסעיפים 3, 4, 6 ו-7 תחול רק אם התקבלה החלטת זכאות בעקבות התביעה לתגמול עיקרי ובכפוף להוראות סעיף 14 לעניין מועד התשלום ופריסתו; הזכאות לגבות את התשלום המגיע בעד טיפול הכולל רק בקשה להכרה לפי סעיף 5 תחול רק אם הבקשה להכרה אושרה. : (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), תשלום דמי פתיחת תיק אינו מותנה בקבלת החלטת זכאות, וניתן לגבותם במועד חתימת הסכם ההתקשרות או לאחריו. : (ג)(1) לא ייגבו דמי פתיחת תיק לפי סעיפים 3 עד 5 יותר מפעם אחת בידי אותו מטפל. :: (2) ניתן לגבות דמי פתיחת תיק בעד טיפול לפי סעיף 6, גם אם נגבו דמי פתיחת תיק לפי סעיפים 3 או 4, אולם לא ייגבו דמי פתיחת תיק לפי סעיף 6 יותר מפעמיים בידי אותו מטפל. :: (3) לא ייגבו דמי פתיחת תיק לפי סעיף 7(א) יותר מפעם אחת בידי אותו מטפל. : (ד) על אף האמור בסעיפים 4 ו-5, מי שטיפל בתביעה לתגמול עיקרי לפי סעיף 4 ולפני כן הוא או בעל זיקה אליו טיפל בבקשה להכרה לפי סעיף 5, לא יגבה בשל הטיפול בתביעה לפי סעיף 4 יותר מסכום ההפרש; לעניין זה, "סכום ההפרש" - ההפרש שבין הסכום המרבי שניתן לגבות לפי סעיף 3 לסכום המרבי שניתן לגבות לפי סעיף 5, ובכלל אלה דמי פתיחת תיק. : (ה) לעניין סעיף זה, יראו גבייה בידי מי שהוא בעל זיקה למי שמטפל בתביעה, כגבייה בידי מי שמטפל בתביעה. === סימן ב': טיפול בבקשה לתגמול חודשי שאינו תגמול עיקרי או בבקשה לזכאות אחרת === @ 10. הגבלת תשלום בעד טיפול בבקשה לתגמול חודשי שאינו תגמול עיקרי או בבקשה לזכאות אחרת : על אף האמור בכל דין או הסכם, לא יידרש אדם לשלם תשלום כלשהו בעד טיפול בבקשה לתגמול חודשי שאינו תגמול עיקרי או בבקשה לזכאות אחרת, ובכלל זה בקשה לוועדת חריגים או לוועדת למ"ד, אלא אם כן קבע השר אחרת בתקנות לפי סעיף 24(ב)(4). === סימן ג': טיפול בהליך ערעור === @ 11. הגבלת תשלום בעד טיפול בהליך ערעור : (א) בסימן זה - :- "הליך ערעור" - כל אחד מאלה: :: (1) ערעור לפי סעיף 12א לחוק הנכים על החלטה של ועדה רפואית עליונה או ערעור לפי סעיף 5(ד) לחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה על החלטה של ועדה רפואית לעררים; :: (2) ערעור ברשות לבית המשפט העליון על פסק דין של בית משפט מחוזי לפי תקנה 2(ג) ו-(ד) לתקנות הנכים ומשפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (סדרי הדין בערעור), התשמ"ז-1987, או ערעור ברשות לבית הדין הארצי לעבודה לפי סעיף 5(ד) לחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה על פסק דין של בית דין אזורי לעבודה, והכול על הליך כאמור בפסקה (1); :: (3) ערעור לפני ועדת ערעור לפי סעיף 33 לחוק הנכים על החלטה של קצין תגמולים או תביעה לפני בית דין אזורי לעבודה על החלטות פקיד תביעות, בעניין תגמול חודשי שאינו תגמול עיקרי או בעניין תשלום בעד תקופה שקדמה להגשת התביעה או הבקשה; :: (4) ערעור לבית משפט מחוזי לפי סעיף 34(א) לחוק הנכים על החלטת ועדת ערעור בהליך ערעור כאמור בפסקה (3) או ערעור לבית הדין הארצי לעבודה על החלטת בית דין אזורי לעבודה בהליך כאמור באותה פסקה; :: (5) ערעור ברשות לבית המשפט העליון לפי סעיף 34(ד) לחוק הנכים או עתירה לבית הדין הגבוה לצדק על פסק הדין של בית הדין הארצי לעבודה בהליך כאמור בפסקה (4); :: (6) השגה לפי תקנה 4 לתקנות הנכים (תגמולים ושיקום) (לימודים לרכישת מקצוע), התשפ"ב-2022, או ערעור בנושא השתלמות מקצועית ולימודים לפי סעיף 2(ז) לצו התגמולים לנפגעי פעולות איבה (החלת תקנות בדבר השתלמות מקצועית, ערבויות וביטוח מפני מחלה), התשל"ב-1971; :: (7) עתירה מינהלית לפי פרט 26(2)(5) לתוספת הראשונה לחוק בתי משפט לעניינים מינהליים או תביעה לפני בית דין אזורי לעבודה על החלטה בערעור כאמור בפסקה (6); :: (8) ערר לפי תקנה 4 לתקנות הנכים (טיפול רפואי), או ערר לפי תקנה 3 לתקנות הביטוח הלאומי (מתן טיפול רפואי לנפגעי עבודה), התשכ"ח-1968; :: (9) עתירה מינהלית לפי פרט 26(2)(1) לתוספת הראשונה לחוק בתי משפט לעניינים מינהליים או תביעה לבית דין אזורי לעבודה, לעניין החלטה בערר כאמור בפסקה (8); :: (10) עתירה מינהלית לפי פרט 26(1) או (4) לתוספת הראשונה לחוק בתי משפט לעניינים מינהליים או תביעה לפני בית דין אזורי לעבודה על החלטות פקיד תביעות בעניין זכאות אחרת; :: (11) ערעור לבית המשפט העליון לפי סעיף 11 לחוק בתי משפט לעניינים מינהליים או ערעור לבית הדין הארצי לעבודה, על החלטה בהליך כאמור בפסקאות (7), (9) או (10); :: (12) ערעור לפני ועדת ערעור לפי סעיף 33 לחוק הנכים על אי-מתן החלטה של קצין תגמולים, תביעה לפני בית דין אזורי לעבודה על אי-מתן החלטה של פקיד תביעות או הליך ערעור לפני ועדת עררים על אי-מתן החלטה בידי הרשות המאשרת, לרבות ערר, ערעור או תובענה על ההחלטות בהליכים אלה; :: (13) הליך אחר שהשר קבע כהליך ערעור לפי סעיף 24(א)(1); :- "תוצאות לטובת הזכאי" - כל אחד מאלה, לפי העניין: :: (1) אם הנכה או הנפגע הגיש את הליך הערעור - בעקבות הליך הערעור התקיים אחד מאלה: ::: (א) נקבעה לו דרגת נכות גבוהה יותר או שהמועד שממנו תחול דרגת הנכות הוקדם; ::: (ב) זכאותו לתגמול חודשי שאינו תגמול עיקרי נקבעה או הוגדלה; ::: (ג) שולם לו תשלום בעד תקופה שקדמה להגשת התביעה; ::: (ד) זכאותו לזכאות אחרת נקבעה או הוגדלה; :: (2) אם קצין תגמולים או פקיד תביעות הגיש את הליך הערעור - בעקבות הליך הערעור לא בוטלה ההחלטה הקודמת שהקנתה זכאות לנכה או לנפגע. : (ב) על אף האמור בכל דין או הסכם, לא יידרש אדם לשלם תשלום בעד טיפול בהליך ערעור. : (ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב) ובסעיפים 3 עד 10, עורך דין רשאי לגבות בעד ייצוג בהליך ערעור המנוי בטור א' סכום שלא יעלה על המפורט בטור ג' לצידו, בהתקיים התנאים המנויים בטור ב', לפי העניין: {| class="wikitable" style="text-align:center;" |- ! טור א' - סוג הליך הערעור !! טור ב' - התנאים לזכאות לתשלום !! טור ג' - תשלום מרבי בעד ייצוג (בשקלים חדשים) |- | 1. הליך ערעור המנוי בפסקה (1) להגדרה "הליך ערעור" על החלטה שקבעה דרגת נכות קבועה || נקבעו תוצאות לטובת הזכאי || 5,200 |- | rowspan="2" | 2. הליך ערעור המנוי בפסקה (1) להגדרה "הליך ערעור" על החלטה שקבעה דרגת נכות זמנית || (א) נקבעו תוצאות לטובת הזכאי, שהן קביעת דרגת נכות זמנית || 2,600 |- | (ב) נקבעו תוצאות לטובת הזכאי שהן קביעת דרגת נכות קבועה || 5,200 |- | rowspan="2" | 3. הליך ערעור המנוי בפסקה (2) להגדרה "הליך ערעור" על החלטה שקבעה דרגת נכות קבועה || (א) נקבעו תוצאות לטובת הזכאי || 5,200 |- | (ב) מי שייצג בהליך הערעור או בעל זיקה אליו ייצג גם בהליך בערכאה הקודמת ורק בהליך הערעור נקבעו תוצאות לטובת הזכאי || 10,400 |- | rowspan="4" | 4. הליך ערעור המנוי בפסקה (2) להגדרה "הליך ערעור" על החלטה שקבעה דרגת נכות זמנית || (א) נקבעו תוצאות לטובת הזכאי שהן קביעת דרגת נכות זמנית || 2,600 |- | (ב) נקבעו תוצאות לטובת הזכאי שהן קביעת דרגת נכות קבועה || 5,200 |- | (ג) מי שייצג בהליך הערעור או בעל זיקה אליו ייצג גם בהליך בערכאה הקודמת ורק בהליך הערעור נקבעו תוצאות לטובת הזכאי שהן קביעת דרגת נכות זמנית || 5,200 |- | (ד) מי שייצג בהליך הערעור או בעל זיקה אליו ייצג גם בהליך בערכאה הקודמת ורק בהליך הערעור נקבעו תוצאות לטובת הזכאי שהן קביעת דרגת נכות קבועה || 10,400 |- | rowspan="2" | 5. הליך ערעור המנוי בפסקאות (3) עד (5) להגדרה "הליך ערעור" למעט כאמור בפרט 6 או 7 || (א) נקבעו תוצאות לטובת הזכאי, למעט הליך כאמור בפרט משנה (ב) || 7,200 |- | (ב) הליך בעניין תגמול חודשי שאינו תגמול עיקרי שנקבעו בו תוצאות לטובת הזכאי לתקופה קצרה משנה || הנמוך מאלה: 1. 7,200; 2. 20% משווי הזכאות או 4,000, לפי הגבוה |- | 6. הליך ערעור המנוי בפסקה (4) או (5) להגדרה "הליך ערעור" || מי שייצג בהליך הערעור או בעל זיקה אליו ייצג גם בהליך ערעור קודם אחד שבו לא נקבעו תוצאות לטובת הזכאי ועל החלטה בו הוגש הערעור, ובלבד שבהליך הערעור הקודם לא נקבעו תוצאות לטובת הזכאי || כפל הסכום כאמור בפרט משנה (א) או (ב) של פרט 5, לפי העניין |- | 7. הליך ערעור המנוי בפסקה (5) להגדרה "הליך ערעור" || מי שייצג בהליך הערעור או בעל זיקה אליו ייצג גם בשני הליכי הערעור הקודמים שבהם לא נקבעו תוצאות לטובת הזכאי ועל החלטה בשלם הוגש הערעור || שילוש הסכום כאמור בפרט משנה (א) או (ב) של פרט 5, לפי העניין |- | rowspan="3" | 8. הליך ערעור המנוי בפסקאות (7), (9) או (10) להגדרה "הליך ערעור" || (א) הליך לפי אחד מאלה, שנקבעו בו תוצאות לטובת הזכאי: (1) פרט 26(4) לתוספת הראשונה לחוק בתי משפט לעניינים מינהליים בעניין זכאות נוספת לדיור או לניידות; (2) פרט 26(2)(5) לתוספת האמורה; (3) פרט 26(2)(1) לתוספת האמורה בעניין זכאות לפי תקנה 24 לתקנות הנכים (טיפול רפואי) || 7,200 |- | (ב) תביעה לבית דין אזורי לעבודה בעניינים המנויים בפרט משנה (א), שנקבעו בה תוצאות לטובת הזכאי || 7,200 |- | (ג) הליך שאינו מנוי בפרט משנה (א) או (ב) ונקבעו בו תוצאות לטובת הזכאי || הנמוך מאלה: 1. 7,200; 2. 20% משווי הזכאות או 4,000, לפי הגבוה |- | rowspan="4" | 9. הליך כאמור בפסקה (11) להגדרה "הליך ערעור" || (א) ערעור לבית המשפט העליון או לבית הדין הארצי לעבודה על הליך שמנוי בפרט משנה (א) או (ב) שבפרט 8, לפי העניין, שנקבעו בו תוצאות לטובת הנכה, למעט כאמור בפרט משנה (ב) || 7,200 |- | (ב) מי שייצג בהליך הערעור או בעל זיקה אליו ייצג גם בהליך ערעור קודם שבו לא נקבעו תוצאות לטובת הזכאי ועל החלטה בו הוגש ערעור כאמור בפרט משנה (א), ובלבד שבהליך הערעור נקבעו תוצאות לטובת הזכאי || 14,400 |- | (ג) ערעור לבית המשפט העליון או לבית הדין הארצי לעבודה על הליך שמנוי בפרט משנה (ג) של פרט 8 ונקבעו בו תוצאות לטובת הזכאי ואינו כאמור בפרט משנה (ד) || הנמוך מאלה: 1. 7,200; 2. 20% משווי הזכאות או 4,000, לפי הגבוה |- | (ד) מי שייצג בהליך ערעור או בעל זיקה אליו ייצג גם בהליך ערעור קודם שבו לא נקבעו תוצאות לטובת הזכאי ועל החלטה בו הוגש ערעור כאמור בפרט משנה (ג), ובלבד שבהליך הערעור נקבעו תוצאות לטובת הזכאי || כפל הסכום כאמור בפרט משנה (ג). |} : (ד) לא טיפל עורך הדין או בעל זיקה אליו בתביעה לתגמול עיקרי שבשלה הוגש הליך הערעור, יהיה עורך הדין רשאי לגבות, נוסף על הסכומים כאמור בסעיף קטן (ג), דמי פתיחת תיק בסכום שלא יעלה על 1,000 שקלים חדשים, אולם לא ייגבו דמי פתיחת תיק כאמור בסעיף קטן זה יותר מפעם אחת לגבי כל ההליכים הנוגעים לאותו אדם. : (ה) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מזכותו של מי שטיפל בהליך ערעור ובעקבותיו נקבעה דרגת נכות קבועה גבוהה יותר, לגבות תשלום בעד הטיפול בתביעה לתגמול עיקרי בשל אחוזי הנכות הקבועה שנוספו לדרגת הנכות כתוצאה מהליך הערעור, בהתאם לפרט 1 בטבלה שבסעיף 3(ב). @ 12. סייג להגבלת תשלום בעד טיפול בהליכים מסוימים : (א) הוראות סעיף 11 לא יחולו על טיפול הכולל ייצוג בידי עורך דין בהליך שהוא אחד מאלה: :: (1) ערעור על החלטה של קצין תגמולים כי התנאים שבהגדרה "נכות" בחוק הנכים אינם מתקיימים לגבי חבלה, מחלה או החמרת מחלה; :: (2) תביעה על החלטה של פקיד תביעות כי התנאים שבפסקאות (1) עד (2) שבהגדרה "נפגע" בחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה אינם מתקיימים; :: (3) ערר לפי סעיף 11 לחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, על החלטה של הרשות המאשרת. : (ב)(1) התשלום בעד טיפול בערעור כאמור בסעיף קטן (א) לגבי כל ערכאת ערעור יהיה בסכום שיקבעו הצדדים להתקשרות שאינו מותנה בגובה התגמול או בדרגת הנכות ושיינקב בהסכם ההתקשרות; הותנה חלק מהסכום בתוצאות הטיפול בערעור, יובהר הדבר בהסכם ההתקשרות. :: (2) נקבע בעקבות הערעור כאמור בסעיף קטן (א) כי התקיימו לגבי חבלה, מחלה או החמרת מחלה התנאים בהגדרה "נכות" שבחוק הנכים או כי הפגיעה שאירעה היא פגיעת איבה, לפי העניין, יחולו הוראות חוק זה, לעניין ההליכים שלאחר הקביעה האמורה בשינוי זה: התשלום המרבי בעד הליכים לקביעת דרגת נכות קבועה או דרגת נכות זמנית לא יעלה על האמור בטור ב' או ג' בטבלה שבפסקה (1), או בפסקה (2), שבסעיף 4(א), בסעיף 4(ב) או בטור ב' או ג' בטבלה שבסעיף 6, לפי העניין. : (ג) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב), השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע, בהתאם לתנאים שיקבע, סכומים מרביים לתשלום בעד טיפול בהליך כאמור באותם סעיפים קטנים או הגבלות על אופן התשלום או על מועדי גבייתו. : (ד) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) עד (ג), לא ייגבה תשלום בעד טיפול בהליך כאמור בסעיף קטן (א), שהוגש בשל החלטה שניתנה מטעמים טכניים, ובכלל זה אי-השלמת פרטי תביעה או אי-מסירת מסמך או מידע הנוגעים בדבר. @ 13. תנאי לזכאות לגביית תשלום בעד טיפול בהליך ערעור : (א) הזכאות לגביית תשלום בעד טיפול בהליך ערעור כאמור בסעיף 11(ג), תחול רק אם התקבלו תוצאות לטובת הזכאי, אולם לא ייגבה תשלום כאמור לפני המועד שבו התקבלו לראשונה תשלומים ממשרד הביטחון או מהמוסד, לפי העניין, או אושרה זכאות אחרת, בשל הליך הערעור. : (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), תשלום דמי פתיחת תיק כאמור בסעיף 11(ד) אינו מותנה בתוצאות לטובת הזכאי, וניתן לגבותם במועד חתימת הסכם ההתקשרות או לאחריו. === סימן ד': הוראות שונות === @ 14. מועדי התשלום ופריסתו : (א) לא ישולם תשלום המגיע בעד טיפול בתביעה לתגמול עיקרי, לרבות טיפול בהליך ערעור המנוי בפסקה (1) או (2) להגדרה "הליך ערעור", ולמעט דמי פתיחת תיק, לפני המועד שבו קיבל הנכה או הנפגע לראשונה תשלומים ממשרד הביטחון או מהמוסד, לפי העניין, בשל החלטת הזכאות. : (ב) קבעה החלטת הזכאות דרגת נכות קבועה של 20% לפחות, ישולם התשלום בפריסה של תשלומים שווים לתקופה של 60 חודשים או לתקופה ארוכה יותר שהצדדים הסכימו עליה, ללא תוספת הצמדה וללא תוספת ריבית, והוא לא ישתנה אף אם הסכום עודכן לפי הוראות סעיף 17. : (ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב), בעת ההתקשרות רשאים הצדדים להסכים בכתב, במסגרת הסכם ההתקשרות כאמור בסעיף 20, כי במקרה שבו ישולם לפי החלטת הזכאות שקבעה דרגת נכות קבועה תגמול בשל דרגת הנכות הקבועה בעד תקופה שקדמה למועד מתן החלטת הזכאות (בסעיף קטן זה - התקופה הקודמת), תקוצר תקופת פריסת התשלום בעד טיפול בתביעה לתגמול עיקרי בהתאם להוראות אלה: :: (1) ניתן לגבות על חשבון הסכום המגיע כאמור בסעיף 3, 4 או 6, לפי העניין, סכום שאינו עולה על 60% מהתשלומים שהתקבלו כתגמול עיקרי בעד התקופה הקודמת; :: (2) יתרת הסכום המגיע כאמור בסעיף 3, 4 או 6, לפי העניין, בעד טיפול בתביעה לתגמול עיקרי, אם ישנה, תיגבה בתשלומים חודשיים, ללא תוספת הצמדה וללא תוספת ריבית, שכל אחד מהם לא יעלה על סכום השווה ל-25% מהתגמול העיקרי המשולם באותו חודש. : (ד) על אף האמור בסעיפים קטנים (ב) ו-(ג), לאחר קבלת החלטת הזכאות, רשאים הצדדים להסכים ביניהם בכתב על קיצור תקופת פריסת התשלום לגבי תשלום המגיע בהתאם לאותה החלטת זכאות, ללא תוספת הצמדה וללא תוספת ריבית; הסכם כאמור יהיה באותיות ברורות וקריאות ובשפה המובנת לנכה או לנפגע, לפי העניין, העתקו החתום יימסר לו ויפורטו בו, בין השאר, כל אלה: :: (1) סכום התשלום הכולל בהתחשב בפריסת התשלומים; בהסכם יצוין גם סכום התשלום הכולל שהיה משולם אלמלא קיצור תקופת הפריסה לפי הסכם זה, ואם ניתנה הנחה בשל קיצור התקופה - מה שיעורה; :: (2) מספר התשלומים שהתשלום הכולל ייפרס אליהם ומועדיהם וסכום התשלום בכל מועד; בהסכם יצוין גם הסדר התשלומים לפי סעיף קטן (ב) או (ג), שהיה חל אלמלא קיצור תקופת הפריסה לפי הסכם זה; :: (3) סכום התגמול העיקרי המגיע לפי החלטת הזכאות במועד החתימה על ההסכם. @ 15. החזרת תשלום עודף : שילם אדם סכום העולה על האמור בסעיפים 3 עד 11, בעד טיפול כמשמעותו בסעיף 2, רשאי הוא לתבוע את החזרת הסכום העודף ששילם. @ 16. מס ערך מוסף : על סכומי התשלום שניתן לגבות לפי חוק זה יתווסף מס ערך מוסף לפי חוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975. @ 17. עדכון סכומים ושינויים : (א)(1) הסכומים הנקובים בחוק זה יעודכנו ב-1 בינואר של כל שנה (בסעיף זה - יום העדכון), לפי שיעור השינוי של המדד החדש לעומת המדד היסודי (בסעיף קטן זה - הסכום המעודכן). :: (2) הסכום המעודכן יעוגל לשקל החדש הקרוב; סכום של חמישים אגורות או יותר יעוגל כלפי מעלה. :: (3) המנהל הכללי של משרד המשפטים יפרסם בהודעה ברשומות את הסכומים המעודכנים לפי סעיף זה. :: (4) בסעיף קטן זה - ::- "המדד" - מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה; ::- "המדד החדש" - המדד שפורסם בחודש נובמבר שלפני יום העדכון; ::- "המדד היסודי" - המדד שפורסם בחודש נובמבר שלפני יום העדכון הקודם, ולעניין יום העדכון הראשון שלאחר תחילתו של חוק זה - המדד שפורסם בחודש נובמבר 2025. : (ב) עדכון סכומים לפי סעיף זה שחל לאחר החלטת הזכאות אין בו כדי להשפיע על סכום התשלום המרבי שניתן לגבות בשל אותה החלטת זכאות. @ 18. מחקר : מי שמייצג או מסייע באופן אחר בטיפול כמשמעותו בסעיף 2(א)(1) עד (3) יציין את עובדת הייצוג או הסיוע, לפי העניין, במסמכים המוגשים למשרד הביטחון או למוסד, לפי העניין, במסגרת הטיפול בתביעה או בבקשה, למטרת מחקר. == פרק ד': הוראות כלליות הנוגעות להתקשרות == @ 19. הגדרות - פרק ד' : בפרק זה - :- "חוק משפחות חיילים" - חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום), התש"י-1950, לרבות הוראות החוק האמור כפי שהוחלו לפי חוקים אלה: :: (1) חוק המשטרה (נכים ונספים), התשמ"א-1981; :: (2) חוק שירות בתי הסוהר (נכים ונספים), התשמ"א-1981; :: (3) חוק משכן הכנסת, רחבתו ומשמר הכנסת, התשכ"ח-1968; :: (4) חוק שירות המדינה (גמלאות) [נוסח משולב], התש"ל-1970; :: (5) חוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א-1951; :: (6) חוק תגמולים לבני משפחה של חטופים ונעדרים בפעולת איבה, התשפ"ד-2023; :: (7) חוק תגמולים לחיילים ולבני משפחותיהם (חבלה שלא בעת מילוי תפקיד), התשמ"ח-1988; :: (8) חוק שירות ביטחון [נוסח משולב], התשמ"ו-1986; :: (9) חוק הרשויות המקומיות (הסדרת השמירה), התשכ"א-1961 - סעיף 15ב; :: (10) חוק אנשי צבא דרום לבנון ומשפחותיהם, התשס"ה-2004; :- "חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה" - לרבות הוראות החוק האמור כפי שהוחלו לפי חוקים אלה: :: (1) חוק הרשויות המקומיות (הסדרת השמירה), התשכ"א-1961 - סעיף 15א; :: (2) חוק תגמולים לבני משפחה של חטופים ונעדרים בפעולת איבה, התשפ"ד-2023; :- "תביעה לקבלת תגמולים" - כל אחד מאלה, לפי העניין: :: (1) תביעה לתגמול עיקרי, בקשה לתגמול חודשי שאינו תגמול עיקרי או בקשה לזכאות אחרת והליכי ערעור לגבי כל אחד מהם, לרבות הליך כאמור בסעיף 12(א); :: (2) תביעה לקבלת תגמול או הטבה המשתלמים לבן משפחה לפי חוק משפחות חיילים או לארוסה לפי סעיף 35ב לחוק האמור והליך ערר, ערעור או עתירה מינהלית לגביה; :: (3) תביעה לקבלת תגמול או הטבות המשתלמים לפי סעיף 7 לחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה והליך ערר, ערעור או תובענה לגביה. @ 20. התקשרות לעניין טיפול בתביעה לקבלת תגמולים : (א) כל התקשרות לעניין טיפול בתביעה לקבלת תגמולים בעד תשלום תמורה תהיה בהסכם בכתב, באותיות ברורות וקריאות ובשפה המובנת למי שמבקש טיפול בתביעה; העתקו החתום של ההסכם יימסר למי שמבקש טיפול בתביעה ויפורטו בו, בין השאר, כל אלה: :: (1) התגמולים שלגביהם תוגש התביעה לקבלת תגמולים, מהות הטיפול ושלביו הצפויים; :: (2) התשלום בעד הטיפול לפי כל שלב כאמור בפסקה (1), אופן חישובו, כולל מס ערך מוסף כאמור בסעיף 16, התנאים לחיוב התשלום ומועדי התשלומים, לרבות אם הוסכם כי יוקדמו לפי סעיף 14(ג), ולעניין הליך כאמור בסעיף 12(א) - יפורט גם התשלום לפי אותו סעיף בנפרד מהתשלומים המגיעים לפי סעיפים 3 עד 11, ויצוין אם התשלום כאמור או חלקו מותנה בתוצאות ההליך כאמור בסעיף 12(ב)(1). : (ב) שבעה ימים לפחות לפני החתימה על הסכם התקשרות ימסור מי שאמור לטפל בתביעה לקבלת תגמולים או לסייע באופן אחר בהגשתה למי שמבקש טיפול בה את שני אלה: :: (1) טיוטת הסכם ההתקשרות בהתאם להוראות סעיף קטן (א); :: (2) דף מידע כללי בשפה מהשפות עברית, אנגלית, ערבית, רוסית או אמהרית, המובנת למי שמבקש טיפול בתביעה (בסעיף זה - דף המידע הכללי). : (ג)(1) משרד הביטחון יפרסם את נוסח דף המידע הכללי לעניין תביעה לפי פסקה (1) להגדרה "תביעה לקבלת תגמולים" באתר האינטרנט של אגף השיקום, ולעניין תביעה לפי פסקה (2) להגדרה האמורה - באתר האינטרנט של אגף משפחות, הנצחה ומורשת במשרד. :: (2) המוסד יפרסם באתר האינטרנט שלו את נוסח דף המידע הכללי לעניין תביעות המנויות בפסקאות (1) ו-(3) להגדרה "תביעה לקבלת תגמולים". :: (3) דף המידע הכללי יפורסם בשפה פשוטה, בשפות עברית, אנגלית, ערבית, רוסית ואמהרית, באותיות ברורות וקריאות. :: (4) דף המידע הכללי יכלול, בין השאר, מידע בדבר האפשרות לפנות למשרד הביטחון או למוסד, לפי העניין, באופן ישיר ולקבל סיוע בהגשת תביעה לקבלת תגמולים ובדבר הזכאות לסיוע משפטי - אם ישנה, וכן מידע זה: ::: (א) לעניין פסקה (1) להגדרה "תביעה לקבלת תגמולים" - את עיקרי חוק זה והתשלומים המרביים המעודכנים שניתן לגבות לפיו; ::: (ב) לעניין פסקאות (2) ו-(3) להגדרה "תביעה לקבלת תגמולים" - את עיקרי פרק זה. : (ד) המבקש טיפול בתביעה לקבלת תגמולים יאשר בחתימתו על גבי העתק דף המידע הכללי וטיוטת הסכם ההתקשרות, כי קיבלם כאמור בסעיף קטן (ג) ואת מועד קבלתם, והעתקיהם בחתימתו יצורפו כנספח להסכם ההתקשרות בעת חתימת הצדדים עליו. : (ה) המבקש טיפול בתביעה לקבלת תגמולים רשאי לחזור בו מההתקשרות בהסכם, בתוך 14 ימי עבודה מהמועד שבו נמסר לו הסכם ההתקשרות החתום בכתב, אלא אם כן עד המועד האמור הוגשה תביעה לקבלת תגמולים, למעט בקשה לתגמול חודשי שאינו תגמול עיקרי או בקשה לזכאות אחרת, שבשל הגבלת מועדים לפי דין לא ניתן היה להגישה במועד מאוחר יותר; על אף האמור בכל דין, חזר בו המבקש מההתקשרות בתוך התקופה האמורה, לא יחויב בתשלום בעד הטיפול, וסכום ששולם - יוחזר לו במלואו. : (ו) לא קוימו הוראות סעיף קטן (ב), לא ייגבה בעד טיפול בתביעה לפי פסקה (1) להגדרה "תביעה לקבלת תגמולים" סכום העולה על 85% מהתשלום שהיה ניתן לגבות בעד טיפול כאמור לפי חוק זה. @ 21. תנאים בטלים בהסכם התקשרות : (א) תנאי בהסכם ההתקשרות השולל או המגביל את זכותו של מי שמבקש טיפול בתביעה לקבלת תגמולים להשמיע טענות מסוימות בערכאות משפטיות או הקובע כי כל סכסוך בין הצדדים להתקשרות יידון בבוררות - בטל. : (ב) תנאי בהסכם ההתקשרות השולל או המגביל את זכותו של מי שמבקש טיפול בתביעה לקבלת תגמולים לפנות לערכאות משפטיות - בטל. : (ג) תנאי בהסכם ההתקשרות שלפיו ייגבה תשלום בעד טיפול בתביעה לפי פסקה (1) להגדרה "תביעה לקבלת תגמולים", בניגוד להוראות חוק זה - בטל. : (ד) אין בהוראות חוק זה כדי למנוע את הפסקת ההתקשרות בידי צד מהצדדים לפי כל דין; תנאי בהסכם ההתקשרות המגביל את הזכות להפסקת ההתקשרות לפי כל דין - בטל. : (ה) תנאי בהסכם התקשרות הקובע כי סכומי הוצאות משפט, ובכלל זה שכר טרחת עורך דין, שייפסקו לטובת התובע, ישולמו למי שמייצג בתביעה או מסייע באופן אחר בהגשתה, נוסף על סכום התשלום בעד טיפול בתביעה שננקב בהסכם ההתקשרות - בטל, אולם אין בכך כדי לגרוע מתוקפו של תנאי הקובע כי סכומים שנפסקו כאמור ישולמו למי שמייצג או מסייע כאמור על חשבון סכום התשלום שננקב בהסכם ההתקשרות כאמור. @ 22. עדיפות הוראות פרק ד' : הוראות פרק זה יחולו על אף האמור בכל הסכם והן באות להוסיף על הוראות כל דין אחר שחל לעניין ההתקשרות ולא לגרוע מהן, ובמקרה של סתירה בין הוראות פרק זה להוראות דין כאמור, יגברו הוראות פרק זה. == פרק ה': הוראות שונות == @ 23. שמירת דינים : אין בהוראות חוק זה כדי לגרוע מהוראות סעיף 14 לחוק הנכים או מהוראות סעיף 303 לחוק הביטוח הלאומי כפי שהוחלו לפי סעיף 15 לחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה. @ 24. ביצוע ותקנות : (א) השר ממונה על ביצוע חוק זה, והוא רשאי להתקין תקנות בכל עניין הנוגע לביצועו, ובכלל זה הוראות אלה, בתנאים שיקבע: :: (1) הליכים נוספים לעניין ההגדרה "הליך ערעור"; :: (2) סכומי תשלום מרביים שניתן לגבות בשל השגות, עררים או ערעורים בהליכים שאינם מנויים בסעיף 11(ג); :: (3) סכומי תשלום מרביים לעניין הליך ערעור לפי סעיף 11 או שינוים, דרך כלל או לסוגי הליכים. : (ב) השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי - :: (1) לשנות, בצו, את הסכומים המפורטים בחוק זה ולקבוע, לגבי סכומים ששונו בו, מדד יסודי אחר מהאמור בסעיף 17(א) לעניין יום העדכון הראשון שלאחר תחילתו של הצו; :: (2) לקבוע תשלום מרבי שניתן יהיה לגבות בעד הליך לקבלת זכויות לפי חוק הנכים או לנפגע לפי חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, שאינו מנוי בחוק זה, בהתאם לתנאים שיקבע; :: (3) לקבוע נסיבות נוספות על האמור בסעיפים 3 עד 7 ו-11(ד), שבהן ניתן לגבות דמי פתיחת תיק, בתנאים שיקבע; :: (4) לקבוע תשלום מרבי שניתן לגבות בעד טיפול בבקשה לתגמול חודשי שאינו תגמול עיקרי או בבקשה לזכאות אחרת כאמור בסעיף 10, ובכלל זה לעניין סוג הטיפול, ולגבי תשלום מרבי שקבע כאמור - הגבלות על אופן התשלום ומועדיו, והכול בתנאים שיקבע. : (ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב)(1), השר רשאי להפחית, בצו, את הסכום המרבי שניתן לגבות בעד טיפול בתביעה לתגמול עיקרי שבהחלטת זכאות שניתנה בעקבותיה נקבעה דרגת נכות בשל נכות מובהקת כפי שיקבע, בתנאים שיקבע. : (ד) השר רשאי, בצו, לשנות את התוספת. @ 25. <!-- תיקון מס' 32 --> : ((הנוסח שולב [[בחוק הסיוע המשפטי, התשל"ב-1972]].)) @ 26. <!-- תיקון מס' 267 --> : ((הנוסח שולב [[בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995]].)) @ 27. <!-- תיקון מס' 4 --> : ((הנוסח שולב [[בחוק תגמולים לבני משפחה של חטופים ונעדרים בפעולת איבה, התשפ"ד-2023]].)) @ 28. תחולה והוראות מעבר : (א) בסעיף זה - :- "הסכם קיים" - הסכם התקשרות לטיפול בתביעה שנכרת בתקופה שמיום כ"ב בתשרי התשפ"ד (7 באוקטובר 2023) עד ערב יום התחילה; :- "טיפול" - טיפול כאמור בסעיף 2(א)(1) עד (3); :- "יום התחילה" - יום תחילתו של חוק זה; :- "מטפל", בתביעה - מי שייצג בתביעה לתגמול עיקרי או סייע באופן אחר בהגשתה, או בעל זיקה אליו; :- "סכום מופרז" - כמשמעותו בסעיף קטן (ו). : (ב) על אף האמור בכל דין או הסכם, הוראות סעיפים 21(א), (ב), (ד) ו-22 יחולו גם על הסכם התקשרות לטיפול בתביעה לקבלת תגמולים כהגדרתה בסעיף 19, שנכרת ערב יום התחילה, ולעניין הסכם שביום התחילה טרם חלפו 14 ימים מיום חתימתו, יחולו הוראות סעיף 20(ה). : (ג) הוראות חוק זה יחולו לגבי הסכם שנכרת ביום התחילה או לאחריו, אף אם הטיפול נעשה לפני יום התחילה. : (ד) על אף האמור בכל דין או הסכם, לא ייגבה סכום מופרז בעד טיפול לפי הסכם קיים, אלא אם כן המטפל בתביעה פנה עד תום שישה חודשים ממתן החלטת הזכאות או מיום התחילה, לפי המאוחר, לבית המשפט המוסמך לעניין נכה, או לבית הדין האזורי לעבודה לעניין נפגע, בתביעה לקבלת סעד הצהרתי שלפיו התשלום המגיע לפי ההסכם בעד הטיפול לא ייחשב סכום מופרז, ונפסק כי בנסיבות העניין הוא רשאי לגבות את הסכום או סכום אחר, כפי שנפסק. : (ה) לעניין סעיף זה יובאו בחשבון כל התשלומים ששילם נכה או נפגע למטפל בתביעה לפי ההסכם הקיים כערכם במועד שבו נגבו. : (ו) לעניין הסכם קיים יראו סכום העולה על סכומים כלהלן כסכום מופרז והוראות סעיף 17 לא יחולו: :: (1) אם בעקבות הטיפול לפי ההסכם הקיים נקבעה החלטת זכאות שקבעה דרגת נכות קבועה של 20% לפחות - 140% מהסכום כאמור בטור א' או ב', לפי העניין: {| class="wikitable" style="text-align:center;" |- ! סוג הטיפול !! טור א' - טיפול שכולל בקשה להכרה והליכים לפני ועדה רפואית !! טור ב' - טיפול שכולל הליכים לפני ועדה רפואית ואינו כולל בקשה להכרה |- | (1) טיפול הכולל ייצוג בידי עורך דין || 7,000 שקלים חדשים, בתוספת 800 שקלים חדשים בעד כל אחוז של דרגת נכות קבועה, ובתוספת 8,000 שקלים חדשים בנסיבות של הכרה הכרוכה במורכבות מיוחדת || 7,000 שקלים חדשים, בתוספת 600 שקלים חדשים בעד כל אחוז של דרגת נכות קבועה |- | (2) טיפול שאינו כולל ייצוג בידי עורך דין || 4,167 שקלים חדשים, בתוספת 533 שקלים חדשים בעד כל אחוז של דרגת נכות קבועה || 4,167 שקלים חדשים, בתוספת 400 שקלים חדשים בעד כל אחוז של דרגת נכות קבועה |} :: (2) אם בעקבות הטיפול לפי ההסכם הקיים נקבעה החלטת זכאות שקבעה דרגת נכות זמנית של 10% לפחות ודרגת הנכות הזמנית לא הוארכה ולא נקבעה דרגת נכות קבועה או שהמטפל בתביעה הפסיק את ההתקשרות לאחר שנקבעה דרגת נכות זמנית כאמור ובטרם נקבעה דרגת נכות קבועה כאמור בפסקה (1) - סכום העולה על 11,200 שקלים חדשים בעד טיפול הכולל ייצוג בידי עורך דין או 6,534 שקלים חדשים בעד טיפול שאינו כולל ייצוג בידי עורך דין. : (ז)(1) הסכומים לפי ההסכם הקיים שמטפל בתביעה רשאי לגבות לפי סעיף זה בעד הטיפול כאמור בסעיף קטן (ו)(1) וטרם נגבו ביום התחילה, ייגבו מיום התחילה ואילך בפריסה של תשלומים שווים לתקופה של 60 חודשים או בתשלומים חודשיים שכל אחד מהם לא יעלה על 25% מהתגמול החודשי, ללא תוספת הצמדה וללא תוספת ריבית. :: (2) על אף האמור בפסקה (1), אם אחרי יום התחילה שולם לפי החלטת הזכאות תגמול בשל דרגת נכות קבועה בעד תקופה שקדמה למועד מתן החלטת הזכאות (בפסקת משנה זו - התקופה הקודמת), רשאי המטפל בתביעה לגבות סכום שאינו עולה על 60% מהתשלומים שהתקבלו כתגמול עיקרי בעד התקופה הקודמת, על חשבון הסכומים בעד טיפול לפי ההסכם הקיים שניתן לגבות לפי סעיף זה וטרם נגבו, ויתרת הסכום תיגבה לפי הוראות פסקה (1). :: (3) על אף האמור בפסקאות (1) ו-(2), הצדדים להסכם הקיים רשאים לקבוע בהסכם בכתב שייערך ביום התחילה או לאחריו הוראות לעניין פריסת התשלומים בהתאם להוראות סעיף 14(ד). : (ח) מטפל בתביעה שגבה סכום מופרז בעד טיפול לפי הסכם קיים, לפני יום התחילה, ישיבו לנכה או לנפגע, בתוך שישה חודשים מיום שהתבקש לכך בכתב על ידיו, ובלבד שהבקשה הוגשה בתוך שנה מיום התחילה; ואולם, אם התקיים אחד מאלה לא תידרש השבה: :: (1) המטפל פנה בתביעה לסעד הצהרתי בתוך התקופה האמורה לבית המשפט המוסמך לעניין נכה, או לבית הדין האזורי לעבודה לעניין נפגע, ונפסק כי ההשבה, כולה או חלקה, אינה צודקת בנסיבות העניין; :: (2) המטפל קיזז את הסכום המופרז שנגבה כנגד סכומים המגיעים לו כדין מהנכה או מהנפגע שטרם נגבו. : (ט) הסכומים שיש להשיב כאמור בסעיף קטן (ח) יחושבו כערכם במועד שבו נגבו בידי המטפל; סכום שיש להשיבו ולא הושב בתום שישה חודשים מיום הבקשה כאמור באותו סעיף קטן, יישא ריבית שקלית כהגדרתה בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א-1961, מתום ששת החודשים כאמור ועד להשבתו בפועל. : (י) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מכל עילה שעומדת לזכות נכה או נפגע לפי כל דין, ובכלל זה מכל עילה שעומדת לזכותו בעניין תשלום בעד הטיפול אף אם הוא נמוך מהסכום המופרז. == תוספת == : ((ההגדרה "נסיבות של הכרה הכרוכה במורכבות מיוחדת" שבסעיף 1 וסעיפים 3, 5 ו-28)) : (1) פגימה שמקורה ברשלנות רפואית. : (2) חבלה שאירעה בתקופת השירות לפי חוק הנכים וחלפו יותר משלוש שנים ממועד השחרור מהשירות ועד מועד יצירת הקשר לראשונה בין המטפל ובין מי שמבקש טיפול בתביעה לתגמול עיקרי לגבי הגשת התביעה לפי חוק הנכים, ואם החלטת הזכאות נקבעה רק בשל חבלה שהיא הפרעה בתר-חבלתית - חלפו כאמור יותר מחמש שנים. : (3) חבלה שאירעה שלא בעת פעילות מבצעית או אימון לקראת פעילות כאמור, לחייל בשירות קבע או למשרת כוחות הביטחון כמשמעותם בפרק י"ג1 לחוק הביטוח הלאומי. <פרסום> התקבל בכנסת ביום כ"ד בסיוון התשפ"ו (9 ביוני 2026); הצעת החוק ודברי הסבר פורסמו בהצעות חוק הממשלה - 1736, מיום י"ז באדר ב' התשפ"ד (27 במרץ 2024), עמ' 812. <חתימות> * בנימין נתניהו ראש הממשלה * יריב לוין שר המשפטים * יצחק הרצוג נשיא המדינה * אמיר אוחנה יושב ראש הכנסת g6plimr3480sl5f4zxnf9z45zfjsop9 3020038 3020037 2026-06-15T09:36:33Z אליעזר.גרין 43694 /* סימן א': טיפול בתביעה לתגמול עיקרי */ 3020038 wikitext text/x-wiki <שם> חוק הגבלת שכר טרחה (נכי צבא הגנה לישראל וכוחות הביטחון ונפגעי פעולות איבה), התשפ"ו-2026 <מקור> ((ס"ח תשפ"ו, 634|חוק הגבלת שכר טרחה (נכי צבא הגנה לישראל וכוחות הביטחון ונפגעי פעולות איבה))). == פרק א': הגדרות == @ 1. הגדרות : בחוק זה - :- "אגף השיקום" - אגף השיקום במשרד הביטחון; :- "בעל זיקה" - כהגדרתו בסעיף 315ג(ד) לחוק הביטוח הלאומי; :- "בקשה להכרה" - בקשה לפי סעיף 30 לחוק הנכים לקביעה כי התקיימו לגבי חבלה, מחלה או החמרת מחלה התנאים בהגדרה "נכות" לפי החוק האמור או בקשה לאישור כי פגיעה שאירעה היא פגיעת איבה לפי סעיף 12 לחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, לפי העניין; :- "דרגת נכות" - כמשמעותה לפי חוק הנכים או לפי חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, לפי העניין, ולעניין דרגת נכות בשל יותר מפגימה מוכרת אחת - דרגת נכות מורכבת כפי שהיא מחושבת לפי סעיף 10(ב) לחוק הנכים, לרבות כפי שהוחל לפי חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה; :- "דרגת נכות זמנית" - דרגת נכות זמנית כמשמעותה לפי חוק הנכים או דרגת נכות לא יציבה כמשמעותה לפי חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, לפי העניין; :- "דרגת נכות קבועה" - דרגת נכות קבועה כמשמעותה לפי חוק הנכים או דרגת נכות יציבה כמשמעותה לפי חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, לפי העניין; :- "החלטת זכאות" - החלטה של קצין תגמולים או של פקיד תביעות בתביעה לתגמול עיקרי, בדבר זכאות לתשלום תגמול עיקרי; :- "הליך ערעור" - כהגדרתו בסעיף 11(א); :- "ועדה רפואית" - כל אחד מאלה, לפי העניין: :: (1) ועדה רפואית לפי סעיף 10(א) לחוק הנכים; :: (2) ועדה רפואית עליונה לפי סעיף 12 לחוק הנכים; :: (3) רופא, רופא מוסמך או ועדה רפואית כמשמעותם לפי סעיף 5(ב) לחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה; :: (4) ועדה רפואית לעררים לפי סעיף 5(ג) לחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה; :- "ועדת חריגים" - כל אחת מאלה, לפי העניין: :: (1) ועדה מייעצת לדיור כמשמעותה בסעיף 9כ לחוק הנכים או לפי סעיף 4(ב)(5) לחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה; :: (2) ועדת חריגים לניידות לפי סעיף 9לח לחוק הנכים או לפי סעיף 4(ב)(5) לחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה; :: (3) ועדת חריגים לזכאות נוספת לפי סעיף 9לט לחוק הנכים או לפי סעיף 4(ב)(5) לחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה; :- "ועדת למ"ד" - הוועדה המייעצת למנהל הכללי של משרד הביטחון במתן הטבות לפנים משורת הדין; :- "ועדת העבודה והרווחה" - ועדת העבודה והרווחה של הכנסת; :- "זכאות אחרת" - כל תשלום או טובת הנאה הניתנים לפי חוק הנכים או לנפגע לפי חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, ובכלל זה לפי הוראות ונהלים של אגף השיקום, שאינם תגמול עיקרי או תגמול חודשי שאינו תגמול עיקרי; :- "חבלה" - כהגדרתה בחוק הנכים או כמשמעותה בפסקה (3) להגדרה "נכות" שבחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, לפי העניין; :- "חוק הביטוח הלאומי" - חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995; :- "חוק בתי משפט לעניינים מינהליים" - חוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש"ס-2000; :- "חוק הנכים" - חוק הנכים (תגמולים ושיקום), התשי"ט-1959 [נוסח משולב], לרבות הוראות החוק האמור כפי שהוחלו לפי חוקים אלה: :: (1) חוק המשטרה (נכים ונספים), התשמ"א-1981; :: (2) חוק שירות בתי הסוהר (נכים ונספים), התשמ"א-1981; :: (3) חוק משכן הכנסת, רחבתו ומשמר הכנסת, התשכ"ח-1968; :: (4) חוק שירות המדינה (גמלאות) [נוסח משולב], התש"ל-1970 - סעיף 63ז; :: (5) חוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א-1951; :: (6) חוק תגמולים לחיילים ולבני משפחותיהם (חבלה שלא בעת מילוי תפקיד), התשמ"ח-1988; :: (7) חוק שירות ביטחון [נוסח משולב], התשמ"ו-1986; :: (8) חוק הרשויות המקומיות (הסדרת השמירה), התשכ"א-1961 - סעיף 15ב; :: (9) חוק אנשי צבא דרום לבנון ומשפחותיהם, התשס"ה-2004; :- "חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה" - חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, התש"ל-1970, לרבות הוראות החוק האמור כפי שהוחלו בסעיף 15א לחוק הרשויות המקומיות (הסדרת השמירה), התשכ"א-1961; :- "המוסד" - המוסד לביטוח לאומי; :- "נכה" - כהגדרתו בחוק הנכים; :- "נסיבות של הכרה הכרוכה במורכבות מיוחדת" - נסיבות המנויות בתוספת; :- "נפגע" - כהגדרתו בחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה; :- "פקיד תביעות" - כמשמעותו בסעיף 22(ב) לחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה; :- "קצין תגמולים" - כהגדרתו בחוק הנכים; :- "רשות מאשרת" - כמשמעותה בסעיף 10(א) לחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה; :- "תביעה לתגמול עיקרי" - תביעה לקביעת דרגת נכות ולקבלת תגמול עיקרי, לרבות בקשה להכרה; :- "תגמול עיקרי" - תגמול חודשי המשתלם לפי סעיף 5 או 5א לחוק הנכים או מענק חד-פעמי המשתלם לפי סעיף 4 או 4א לחוק האמור, והכול לרבות כפי שהוחלו לפי חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה; :- "תקנות הנכים (טיפול רפואי)" - תקנות הנכים (טיפול רפואי), התשי"ד-1954; :- "השר" - שר המשפטים. == פרק ב': תחולת החוק == @ 2. טיפול מהו : (א) על טיפול שהוא אחד מאלה, לפי העניין, תחול הגבלת התשלום הקבועה לפי פרק ג': :: (1) לעניין תביעה לתגמול עיקרי לפי סעיפים 3 עד 7 - ייצוג אדם בהליכים לפני קצין תגמולים, פקיד תביעות, המוסד, רשות מאשרת או ועדה רפואית, או סיוע אחר בהגשת תביעה לתגמול עיקרי והקשור בה או הנובע ממנה; :: (2) לעניין בקשה לתגמול חודשי שאינו תגמול עיקרי - ייצוג אדם בהליכים לפני קצין תגמולים, פקיד תביעות או המוסד, או סיוע אחר בהגשת בקשה כאמור והקשור בה או הנובע ממנה; :: (3) לעניין בקשה לזכאות אחרת - ייצוג אדם בהליכים לפני קצין תגמולים, פקיד תביעות, ועדת חריגים, ועדת למ"ד או גורם אחר המוסמך לקבל החלטה לעניין זכאות אחרת לפי נוהלי אגף השיקום או המוסד, או סיוע אחר בהגשת בקשה כאמור והקשור בה או הנובע ממנה; :: (4) לעניין הליך ערעור - ייצוג אדם בהליך ערעור, ואם עקב הליך הערעור הוחזר העניין לגורם שעל החלטתו הוגש הליך הערעור - גם המשך הטיפול לפני הגורם כאמור. : (ב) הוראות סעיף 315ג(ב) עד (ד) לחוק הביטוח הלאומי יחולו, בשינויים המחויבים, לעניין טיפול כאמור בסעיף קטן (א). == פרק ג': הגבלת תשלום בעד טיפול בתביעה == === סימן א': טיפול בתביעה לתגמול עיקרי === @ 3. התשלום המרבי בעד טיפול בתביעה לתגמול עיקרי שכולל בקשה להכרה והליכים לפני ועדה רפואית : (א) על אף האמור בכל דין או הסכם, לא יידרש אדם לשלם בעד טיפול בתביעה לתגמול עיקרי שכולל בקשה להכרה ובעקבותיה הליכים לפני ועדה רפואית, סכום העולה על דמי פתיחת תיק כאמור בפסקה (1) שלהלן, ואם התקבלה החלטת זכאות בעקבות הטיפול באותה תביעה - בתוספת סכום שלא יעלה על התשלום המרבי לפי פסקאות (2) או (3) שלהלן, לפי העניין, ובנסיבות של הכרה הכרוכה במורכבות מיוחדת - סכום נוסף כאמור בסעיף קטן (ג): :: (1) דמי פתיחת תיק לא יעלו על סכום כלהלן, לפי העניין: {| class="wikitable" style="text-align:center;" |+ סכום דמי פתיחת תיק (בשקלים חדשים) |- ! סוג הטיפול !! טור א' - תביעה לפי חוק הנכים !! טור ב' - תביעה לפי חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה |- | 1. טיפול הכולל ייצוג בידי עורך דין || 4,000 || 2,000 |- | 2. טיפול שאינו כולל ייצוג בידי עורך דין || 2,667 || 1,333; |} :: (2) התשלום המרבי בעד טיפול בתביעה שבעקבותיה התקבלה החלטת זכאות שקבעה דרגת נכות קבועה יהיה כלהלן, לפי העניין: {| class="wikitable" style="text-align:center;" |+ סכום התשלום המרבי |- ! סוג הטיפול !! טור א' - דרגת נכות קבועה עד 19% (מענק) !! טור ב' - דרגת נכות קבועה 20% ומעלה (תגמול חודשי) |- | 1. טיפול הכולל ייצוג בידי עורך דין || 7,360 שקלים חדשים בעד דרגת נכות קבועה של 10%, בתוספת 600 שקלים חדשים בעד כל אחוז נוסף של דרגת נכות קבועה || 16,000 שקלים חדשים בעד דרגת נכות קבועה של 20%, בתוספת 800 שקלים חדשים בעד כל אחוז נוסף של דרגת נכות קבועה |- | 2. טיפול שאינו כולל ייצוג בידי עורך דין || 4,907 שקלים חדשים בעד דרגת נכות קבועה של 10%, בתוספת 400 שקלים חדשים בעד כל אחוז נוסף של דרגת נכות קבועה || 10,660 שקלים חדשים בעד דרגת נכות קבועה של 20%, בתוספת 533 שקלים חדשים בעד כל אחוז נוסף של דרגת נכות קבועה; |} :: (3) נקבעה בהחלטת הזכאות שהתקבלה בעקבות הטיפול בתביעה דרגת נכות זמנית של 10% לפחות - התשלום המרבי שרשאי מי שמטפל בתביעה לגבות בעד הטיפול בתביעה לא יעלה על סכום כאמור בטור א' ועל תוספת כאמור בטור ב', לפי העניין, אולם אם לאחר שנקבעה דרגת הנכות הזמנית כאמור, נקבעה דרגת נכות קבועה - תקוזז התוספת כאמור בטור ב' ששולמה מהתשלום המרבי בשל דרגת הנכות הקבועה: {| class="wikitable" style="text-align:center;" |+ סכום התשלום המרבי (בשקלים חדשים) |- ! סוג הטיפול !! טור א' - בעד כל הדיונים בוועדה רפואית שהביאו לקביעת דרגת נכות זמנית לראשונה !! טור ב' - בעד כל הדיונים בוועדה רפואית נוספת שבעקבותיה נקבעה דרגת נכות זמנית, לאחר תום התקופה שלגביה חלה החלטת הזכאות הקודמת לעניין דרגת נכות זמנית |- | 1. טיפול הכולל ייצוג בידי עורך דין || 3,000 || 1,000 |- | 2. טיפול שאינו כולל ייצוג בידי עורך דין || 1,500 || 500. |} : (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), מי שבעקבות טיפול שלו או של בעל זיקה אליו בתביעה לתגמול עיקרי כאמור באותו סעיף קטן, כבר ניתנה החלטת זכאות, והוא טיפל גם בערר על אותה החלטת זכאות לוועדה רפואית המנויה בפסקאות (2) או (4) להגדרה "ועדה רפואית", שבעקבותיו ניתנה החלטת זכאות חדשה, רשאי לגבות בעד הטיפול בערר סכום שלא יעלה על סכום כלהלן, בטור א' או ב', לפי הגבוה, לפי העניין: {| class="wikitable" style="text-align:center;" |+ סכום התשלום המרבי (בשקלים חדשים) |- ! סוג הטיפול !! טור א' - בעד כל אחוז נכות קבועה שנוסף בהחלטת הזכאות החדשה לעומת החלטת הזכאות הקודמת !! טור ב' |- | 1. טיפול הכולל ייצוג בידי עורך דין || 800 || 3,000 |- | 2. טיפול שאינו כולל ייצוג בידי עורך דין || 400 || 1,500. |} : (ג) התקבלה החלטת זכאות שקבעה דרגת נכות קבועה של 10% ומעלה בשל נסיבות של הכרה הכרוכה במורכבות מיוחדת, יתווסף סכום נוסף שלא יעלה על 8,000 שקלים חדשים לסכום התשלום המרבי כאמור בסעיף קטן (א) שרשאי לגבות עורך דין שמטפל בתביעה לתגמול עיקרי שבעקבותיה התקבלה החלטת הזכאות כאמור. @ 4. התשלום המרבי בעד טיפול בתביעה לתגמול עיקרי שכולל רק הליכים בפני ועדה רפואית : (א) על אף האמור בכל דין או הסכם, לא יידרש אדם לשלם, בעד טיפול בתביעה לתגמול עיקרי שכולל הליכים לפני ועדה רפואית אך אינו כולל את הבקשה להכרה שבעקבותיה מתקיימים ההליכים, סכום העולה על דמי פתיחת תיק כאמור בטור א' שבפסקה (1) שלהלן, ואם התקבלה החלטת זכאות בעקבות הטיפול באותה תביעה - בתוספת סכום שלא יעלה על הסכום כאמור בטור ב' או ג' שבפסקה (1) או לפי פסקה (2) שלהלן, לפי העניין: :: (1) התשלום המרבי בעד טיפול בתביעה שבעקבותיה התקבלה החלטת זכאות שקבעה דרגת נכות קבועה יהיה כלהלן, לפי העניין: {| class="wikitable" style="text-align:center;" |- ! rowspan="2" | סוג הטיפול !! טור א' - דמי פתיחת תיק (בשקלים חדשים) !! colspan="2" | סכום התשלום המרבי (בשקלים חדשים) בעד כל אחוז של דרגת נכות קבועה |- ! טור ב' - דרגת נכות קבועה עד 19% (מענק) !! טור ג' - דרגת נכות קבועה 20% ומעלה (תגמול חודשי) |- | 1. טיפול הכולל ייצוג בידי עורך דין || 2,000 || 450 || 600 |- | 2. טיפול שאינו כולל ייצוג בידי עורך דין || 1,333 || 300 || 400 |} :: (2) נקבעה בהחלטת הזכאות שהתקבלה בעקבות הטיפול בתביעה דרגת נכות זמנית, יחולו הוראות סעיף 3(א)(3), לפי העניין. : (ב)(1) על אף האמור בסעיף קטן (א), אם ניתנה בעקבות טיפול בתביעה לתגמול עיקרי שהיא ערר לוועדה רפואית המנויה בפסקאות (2) או (4) להגדרה "ועדה רפואית", החלטת זכאות חדשה שלפיה הוגדלה דרגת הנכות שנקבעה בהחלטת זכאות קודמת, רשאי מי שמטפל בערר שבשלו נקבעה החלטת הזכאות החדשה והוא או בעל זיקה אליו לא טיפל בבקשה להכרה שבעקבותיה הוגש הערר כאמור, לגבות סכום שלא יעלה על סכום כלהלן, בטור א' או ב', לפי הגבוה, לפי העניין: {| class="wikitable" style="text-align:center;" |+ סכום התשלום המרבי (בשקלים חדשים) |- ! סוג הטיפול !! טור א' - בעד כל אחוז נכות קבועה שנוסף בהחלטת הזכאות החדשה לעומת החלטת הזכאות הקודמת !! טור ב' |- | 1. טיפול הכולל ייצוג בידי עורך דין || 600 || 3,000 |- | 2. טיפול שאינו כולל ייצוג בידי עורך דין || 300 || 1,500 |} :: (2) לסכום התשלום המרבי כאמור בפסקה (1) יתווספו דמי פתיחת תיק בסכום שלא יעלה על 2,000 שקלים חדשים לעניין טיפול הכולל ייצוג בידי עורך דין, או 1,000 שקלים חדשים לעניין טיפול שאינו כולל ייצוג בידי עורך דין, ובלבד שהמטפל בתביעה שבשלה נקבעה החלטת הזכאות החדשה או בעל זיקה אליו לא גבה כבר דמי פתיחת תיק כאמור בסעיף קטן (א) או בפסקה זו. @ 5. התשלום המרבי בעד טיפול בתביעה לתגמול עיקרי שכולל רק בקשה להכרה : על אף האמור בכל דין או הסכם, לא יידרש אדם לשלם בעד טיפול בתביעה לתגמול עיקרי הכולל ייצוג בידי עורך דין בבקשה להכרה ואינו כולל הליכים לפני ועדה רפואית, סכום העולה על דמי פתיחת תיק כאמור בטור א', ואם בעקבות הטיפול אושרה הבקשה להכרה - בתוספת סכום שלא יעלה על הסכום כאמור בטור ב' או ג', לפי העניין: {| class="wikitable" style="text-align:center;" |+ תשלום מרבי בהינתן אישור בקשה להכרה (בשקלים חדשים) |- ! טיפול בבקשה להכרה !! טור א' - דמי פתיחת תיק (בשקלים חדשים) !! טור ב' - תשלום בעד טיפול !! טור ג' - תוספת לתשלום בהתקיים נסיבות של הכרה הכרוכה במורכבות מיוחדת |- | 1. לפי חוק הנכים || 2,000 || 7,000 || 8,000 |- | 2. לפי חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה || 1,000 || 5,000 || 8,000 |} @ 6. התשלום המרבי בעד טיפול בתביעה להחמרת מצב ולנכות מוסבת : על אף האמור בכל דין או הסכם, לא יידרש אדם לשלם בעד טיפול בתביעה לתגמול עיקרי שהיא תביעה בשל החמרה של פגימה מוכרת או תביעה בשל פגימה נוספת הנובעת באופן בלתי אמצעי מפגימה מוכרת, סכום העולה על דמי פתיחת תיק כאמור בטור א', ואם ניתנה בעקבות הטיפול החלטת זכאות חדשה שלפיה הוגדלה דרגת הנכות שנקבעה בהחלטת זכאות קודמת - בתוספת סכום שלא יעלה על הסכום כאמור בטור ב' או ג', לפי הגבוה, לפי העניין: {| class="wikitable" style="text-align:center;" |- ! סוג הטיפול !! טור א' - דמי פתיחת תיק (בשקלים חדשים) !! טור ב' - בעד כל אחוז נכות שנוסף בהחלטת הזכאות החדשה לעומת החלטת הזכאות הקודמת !! טור ג' |- | 1. טיפול הכולל ייצוג בידי עורך דין || 1,000 || 800 || 3,000 |- | 2. טיפול שאינו כולל ייצוג בידי עורך דין || 500 || 400 || 1,500 |} @ 7. טיפול בהחלטה חדשה ובבדיקה מחדש : (א) מי שמטפל בהליך של החלטה חדשה לפי סעיף 35 לחוק הנכים, לרבות כפי שהוחל לפי חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, רשאי לגבות דמי פתיחת תיק, בסכום שאינו עולה על 1,000 שקלים חדשים בעד טיפול הכולל ייצוג בידי עורך דין, או 667 שקלים חדשים בעד טיפול שאינו כולל ייצוג בידי עורך דין, בהתקיים אחד מאלה: :: (1) הוא אינו מי שטיפל בתביעה לתגמול עיקרי כאמור בסעיפים 3 עד 6, או בעל זיקה אליו; :: (2) הוא טיפל בתביעה קודמת לתגמול עיקרי וההליך מוגש בחלוף שלוש שנים מיום שהתקבלה החלטת זכאות בתביעה כאמור או מיום שאושרה הבקשה להכרה, לפי המאוחר. : (ב) אין בהוראות סעיף קטן (א) כדי לגרוע מזכותו של מי שטיפל בהליך של החלטה חדשה ובעקבותיו נקבעה דרגת נכות קבועה גבוהה יותר, לגבות תשלום בעד הטיפול בשל אחוזי הנכות הקבועה שנוספו לדרגת הנכות בשל ההליך, כאמור בסעיף 3. : (ג) מי שטיפל בבדיקה מחדש לפי סעיף 37(א) ו-(ג) לחוק הנכים, לרבות כפי שהוחל לפי חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, והוא או בעל זיקה אליו לא טיפל בתביעה לתגמול עיקרי שלגביה מתקיימת הבדיקה, רשאי לגבות בעד הטיפול בבדיקה מחדש סכום שלא יעלה על הסכום שלהלן, לפי העניין, ובלבד שבעקבות הבדיקה מחדש לא שונתה החלטת הזכאות באופן ששלל את זכאותו של הנכה או הנפגע: :: (1) בעד טיפול הכולל ייצוג בידי עורך דין - 4,000 שקלים חדשים; :: (2) בעד טיפול שאינו כולל ייצוג בידי עורך דין - 2,667 שקלים חדשים. @ 8. חישוב לפי אחוזי נכות משוקללים : תשלום בעד טיפול בתביעה לתגמול עיקרי המחושב לפי חוק זה בעד כל אחוז נכות יחושב רק לגבי דרגת הנכות שנקבעה בעקבות הטיפול באותה תביעה, ואם בהחלטת זכאות קודמת נקבעה דרגת נכות - יחושב התשלום רק בעד ההפרש שבין דרגת הנכות שנקבעה בהחלטת הזכאות החדשה לדרגת הנכות שנקבעה בהחלטת הזכאות הקודמת. @ 9. תנאי לזכאות לגביית תשלום : (א) הזכאות לגבות תשלום המגיע בשל תביעה לתגמול עיקרי שמותר לדרוש כאמור בסעיפים 3, 4, 6 ו-7 תחול רק אם התקבלה החלטת זכאות בעקבות התביעה לתגמול עיקרי ובכפוף להוראות סעיף 14 לעניין מועד התשלום ופריסתו; הזכאות לגבות את התשלום המגיע בעד טיפול הכולל רק בקשה להכרה לפי סעיף 5 תחול רק אם הבקשה להכרה אושרה. : (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), תשלום דמי פתיחת תיק אינו מותנה בקבלת החלטת זכאות, וניתן לגבותם במועד חתימת הסכם ההתקשרות או לאחריו. : (ג)(1) לא ייגבו דמי פתיחת תיק לפי סעיפים 3 עד 5 יותר מפעם אחת בידי אותו מטפל. :: (2) ניתן לגבות דמי פתיחת תיק בעד טיפול לפי סעיף 6, גם אם נגבו דמי פתיחת תיק לפי סעיפים 3 או 4, אולם לא ייגבו דמי פתיחת תיק לפי סעיף 6 יותר מפעמיים בידי אותו מטפל. :: (3) לא ייגבו דמי פתיחת תיק לפי סעיף 7(א) יותר מפעם אחת בידי אותו מטפל. : (ד) על אף האמור בסעיפים 4 ו-5, מי שטיפל בתביעה לתגמול עיקרי לפי סעיף 4 ולפני כן הוא או בעל זיקה אליו טיפל בבקשה להכרה לפי סעיף 5, לא יגבה בשל הטיפול בתביעה לפי סעיף 4 יותר מסכום ההפרש; לעניין זה, "סכום ההפרש" - ההפרש שבין הסכום המרבי שניתן לגבות לפי סעיף 3 לסכום המרבי שניתן לגבות לפי סעיף 5, ובכלל אלה דמי פתיחת תיק. : (ה) לעניין סעיף זה, יראו גבייה בידי מי שהוא בעל זיקה למי שמטפל בתביעה, כגבייה בידי מי שמטפל בתביעה. === סימן ב': טיפול בבקשה לתגמול חודשי שאינו תגמול עיקרי או בבקשה לזכאות אחרת === @ 10. הגבלת תשלום בעד טיפול בבקשה לתגמול חודשי שאינו תגמול עיקרי או בבקשה לזכאות אחרת : על אף האמור בכל דין או הסכם, לא יידרש אדם לשלם תשלום כלשהו בעד טיפול בבקשה לתגמול חודשי שאינו תגמול עיקרי או בבקשה לזכאות אחרת, ובכלל זה בקשה לוועדת חריגים או לוועדת למ"ד, אלא אם כן קבע השר אחרת בתקנות לפי סעיף 24(ב)(4). === סימן ג': טיפול בהליך ערעור === @ 11. הגבלת תשלום בעד טיפול בהליך ערעור : (א) בסימן זה - :- "הליך ערעור" - כל אחד מאלה: :: (1) ערעור לפי סעיף 12א לחוק הנכים על החלטה של ועדה רפואית עליונה או ערעור לפי סעיף 5(ד) לחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה על החלטה של ועדה רפואית לעררים; :: (2) ערעור ברשות לבית המשפט העליון על פסק דין של בית משפט מחוזי לפי תקנה 2(ג) ו-(ד) לתקנות הנכים ומשפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (סדרי הדין בערעור), התשמ"ז-1987, או ערעור ברשות לבית הדין הארצי לעבודה לפי סעיף 5(ד) לחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה על פסק דין של בית דין אזורי לעבודה, והכול על הליך כאמור בפסקה (1); :: (3) ערעור לפני ועדת ערעור לפי סעיף 33 לחוק הנכים על החלטה של קצין תגמולים או תביעה לפני בית דין אזורי לעבודה על החלטות פקיד תביעות, בעניין תגמול חודשי שאינו תגמול עיקרי או בעניין תשלום בעד תקופה שקדמה להגשת התביעה או הבקשה; :: (4) ערעור לבית משפט מחוזי לפי סעיף 34(א) לחוק הנכים על החלטת ועדת ערעור בהליך ערעור כאמור בפסקה (3) או ערעור לבית הדין הארצי לעבודה על החלטת בית דין אזורי לעבודה בהליך כאמור באותה פסקה; :: (5) ערעור ברשות לבית המשפט העליון לפי סעיף 34(ד) לחוק הנכים או עתירה לבית הדין הגבוה לצדק על פסק הדין של בית הדין הארצי לעבודה בהליך כאמור בפסקה (4); :: (6) השגה לפי תקנה 4 לתקנות הנכים (תגמולים ושיקום) (לימודים לרכישת מקצוע), התשפ"ב-2022, או ערעור בנושא השתלמות מקצועית ולימודים לפי סעיף 2(ז) לצו התגמולים לנפגעי פעולות איבה (החלת תקנות בדבר השתלמות מקצועית, ערבויות וביטוח מפני מחלה), התשל"ב-1971; :: (7) עתירה מינהלית לפי פרט 26(2)(5) לתוספת הראשונה לחוק בתי משפט לעניינים מינהליים או תביעה לפני בית דין אזורי לעבודה על החלטה בערעור כאמור בפסקה (6); :: (8) ערר לפי תקנה 4 לתקנות הנכים (טיפול רפואי), או ערר לפי תקנה 3 לתקנות הביטוח הלאומי (מתן טיפול רפואי לנפגעי עבודה), התשכ"ח-1968; :: (9) עתירה מינהלית לפי פרט 26(2)(1) לתוספת הראשונה לחוק בתי משפט לעניינים מינהליים או תביעה לבית דין אזורי לעבודה, לעניין החלטה בערר כאמור בפסקה (8); :: (10) עתירה מינהלית לפי פרט 26(1) או (4) לתוספת הראשונה לחוק בתי משפט לעניינים מינהליים או תביעה לפני בית דין אזורי לעבודה על החלטות פקיד תביעות בעניין זכאות אחרת; :: (11) ערעור לבית המשפט העליון לפי סעיף 11 לחוק בתי משפט לעניינים מינהליים או ערעור לבית הדין הארצי לעבודה, על החלטה בהליך כאמור בפסקאות (7), (9) או (10); :: (12) ערעור לפני ועדת ערעור לפי סעיף 33 לחוק הנכים על אי-מתן החלטה של קצין תגמולים, תביעה לפני בית דין אזורי לעבודה על אי-מתן החלטה של פקיד תביעות או הליך ערעור לפני ועדת עררים על אי-מתן החלטה בידי הרשות המאשרת, לרבות ערר, ערעור או תובענה על ההחלטות בהליכים אלה; :: (13) הליך אחר שהשר קבע כהליך ערעור לפי סעיף 24(א)(1); :- "תוצאות לטובת הזכאי" - כל אחד מאלה, לפי העניין: :: (1) אם הנכה או הנפגע הגיש את הליך הערעור - בעקבות הליך הערעור התקיים אחד מאלה: ::: (א) נקבעה לו דרגת נכות גבוהה יותר או שהמועד שממנו תחול דרגת הנכות הוקדם; ::: (ב) זכאותו לתגמול חודשי שאינו תגמול עיקרי נקבעה או הוגדלה; ::: (ג) שולם לו תשלום בעד תקופה שקדמה להגשת התביעה; ::: (ד) זכאותו לזכאות אחרת נקבעה או הוגדלה; :: (2) אם קצין תגמולים או פקיד תביעות הגיש את הליך הערעור - בעקבות הליך הערעור לא בוטלה ההחלטה הקודמת שהקנתה זכאות לנכה או לנפגע. : (ב) על אף האמור בכל דין או הסכם, לא יידרש אדם לשלם תשלום בעד טיפול בהליך ערעור. : (ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב) ובסעיפים 3 עד 10, עורך דין רשאי לגבות בעד ייצוג בהליך ערעור המנוי בטור א' סכום שלא יעלה על המפורט בטור ג' לצידו, בהתקיים התנאים המנויים בטור ב', לפי העניין: {| class="wikitable" style="text-align:center;" |- ! טור א' - סוג הליך הערעור !! טור ב' - התנאים לזכאות לתשלום !! טור ג' - תשלום מרבי בעד ייצוג (בשקלים חדשים) |- | 1. הליך ערעור המנוי בפסקה (1) להגדרה "הליך ערעור" על החלטה שקבעה דרגת נכות קבועה || נקבעו תוצאות לטובת הזכאי || 5,200 |- | rowspan="2" | 2. הליך ערעור המנוי בפסקה (1) להגדרה "הליך ערעור" על החלטה שקבעה דרגת נכות זמנית || (א) נקבעו תוצאות לטובת הזכאי, שהן קביעת דרגת נכות זמנית || 2,600 |- | (ב) נקבעו תוצאות לטובת הזכאי שהן קביעת דרגת נכות קבועה || 5,200 |- | rowspan="2" | 3. הליך ערעור המנוי בפסקה (2) להגדרה "הליך ערעור" על החלטה שקבעה דרגת נכות קבועה || (א) נקבעו תוצאות לטובת הזכאי || 5,200 |- | (ב) מי שייצג בהליך הערעור או בעל זיקה אליו ייצג גם בהליך בערכאה הקודמת ורק בהליך הערעור נקבעו תוצאות לטובת הזכאי || 10,400 |- | rowspan="4" | 4. הליך ערעור המנוי בפסקה (2) להגדרה "הליך ערעור" על החלטה שקבעה דרגת נכות זמנית || (א) נקבעו תוצאות לטובת הזכאי שהן קביעת דרגת נכות זמנית || 2,600 |- | (ב) נקבעו תוצאות לטובת הזכאי שהן קביעת דרגת נכות קבועה || 5,200 |- | (ג) מי שייצג בהליך הערעור או בעל זיקה אליו ייצג גם בהליך בערכאה הקודמת ורק בהליך הערעור נקבעו תוצאות לטובת הזכאי שהן קביעת דרגת נכות זמנית || 5,200 |- | (ד) מי שייצג בהליך הערעור או בעל זיקה אליו ייצג גם בהליך בערכאה הקודמת ורק בהליך הערעור נקבעו תוצאות לטובת הזכאי שהן קביעת דרגת נכות קבועה || 10,400 |- | rowspan="2" | 5. הליך ערעור המנוי בפסקאות (3) עד (5) להגדרה "הליך ערעור" למעט כאמור בפרט 6 או 7 || (א) נקבעו תוצאות לטובת הזכאי, למעט הליך כאמור בפרט משנה (ב) || 7,200 |- | (ב) הליך בעניין תגמול חודשי שאינו תגמול עיקרי שנקבעו בו תוצאות לטובת הזכאי לתקופה קצרה משנה || הנמוך מאלה: 1. 7,200; 2. 20% משווי הזכאות או 4,000, לפי הגבוה |- | 6. הליך ערעור המנוי בפסקה (4) או (5) להגדרה "הליך ערעור" || מי שייצג בהליך הערעור או בעל זיקה אליו ייצג גם בהליך ערעור קודם אחד שבו לא נקבעו תוצאות לטובת הזכאי ועל החלטה בו הוגש הערעור, ובלבד שבהליך הערעור הקודם לא נקבעו תוצאות לטובת הזכאי || כפל הסכום כאמור בפרט משנה (א) או (ב) של פרט 5, לפי העניין |- | 7. הליך ערעור המנוי בפסקה (5) להגדרה "הליך ערעור" || מי שייצג בהליך הערעור או בעל זיקה אליו ייצג גם בשני הליכי הערעור הקודמים שבהם לא נקבעו תוצאות לטובת הזכאי ועל החלטה בשלם הוגש הערעור || שילוש הסכום כאמור בפרט משנה (א) או (ב) של פרט 5, לפי העניין |- | rowspan="3" | 8. הליך ערעור המנוי בפסקאות (7), (9) או (10) להגדרה "הליך ערעור" || (א) הליך לפי אחד מאלה, שנקבעו בו תוצאות לטובת הזכאי: (1) פרט 26(4) לתוספת הראשונה לחוק בתי משפט לעניינים מינהליים בעניין זכאות נוספת לדיור או לניידות; (2) פרט 26(2)(5) לתוספת האמורה; (3) פרט 26(2)(1) לתוספת האמורה בעניין זכאות לפי תקנה 24 לתקנות הנכים (טיפול רפואי) || 7,200 |- | (ב) תביעה לבית דין אזורי לעבודה בעניינים המנויים בפרט משנה (א), שנקבעו בה תוצאות לטובת הזכאי || 7,200 |- | (ג) הליך שאינו מנוי בפרט משנה (א) או (ב) ונקבעו בו תוצאות לטובת הזכאי || הנמוך מאלה: 1. 7,200; 2. 20% משווי הזכאות או 4,000, לפי הגבוה |- | rowspan="4" | 9. הליך כאמור בפסקה (11) להגדרה "הליך ערעור" || (א) ערעור לבית המשפט העליון או לבית הדין הארצי לעבודה על הליך שמנוי בפרט משנה (א) או (ב) שבפרט 8, לפי העניין, שנקבעו בו תוצאות לטובת הנכה, למעט כאמור בפרט משנה (ב) || 7,200 |- | (ב) מי שייצג בהליך הערעור או בעל זיקה אליו ייצג גם בהליך ערעור קודם שבו לא נקבעו תוצאות לטובת הזכאי ועל החלטה בו הוגש ערעור כאמור בפרט משנה (א), ובלבד שבהליך הערעור נקבעו תוצאות לטובת הזכאי || 14,400 |- | (ג) ערעור לבית המשפט העליון או לבית הדין הארצי לעבודה על הליך שמנוי בפרט משנה (ג) של פרט 8 ונקבעו בו תוצאות לטובת הזכאי ואינו כאמור בפרט משנה (ד) || הנמוך מאלה: 1. 7,200; 2. 20% משווי הזכאות או 4,000, לפי הגבוה |- | (ד) מי שייצג בהליך ערעור או בעל זיקה אליו ייצג גם בהליך ערעור קודם שבו לא נקבעו תוצאות לטובת הזכאי ועל החלטה בו הוגש ערעור כאמור בפרט משנה (ג), ובלבד שבהליך הערעור נקבעו תוצאות לטובת הזכאי || כפל הסכום כאמור בפרט משנה (ג). |} : (ד) לא טיפל עורך הדין או בעל זיקה אליו בתביעה לתגמול עיקרי שבשלה הוגש הליך הערעור, יהיה עורך הדין רשאי לגבות, נוסף על הסכומים כאמור בסעיף קטן (ג), דמי פתיחת תיק בסכום שלא יעלה על 1,000 שקלים חדשים, אולם לא ייגבו דמי פתיחת תיק כאמור בסעיף קטן זה יותר מפעם אחת לגבי כל ההליכים הנוגעים לאותו אדם. : (ה) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מזכותו של מי שטיפל בהליך ערעור ובעקבותיו נקבעה דרגת נכות קבועה גבוהה יותר, לגבות תשלום בעד הטיפול בתביעה לתגמול עיקרי בשל אחוזי הנכות הקבועה שנוספו לדרגת הנכות כתוצאה מהליך הערעור, בהתאם לפרט 1 בטבלה שבסעיף 3(ב). @ 12. סייג להגבלת תשלום בעד טיפול בהליכים מסוימים : (א) הוראות סעיף 11 לא יחולו על טיפול הכולל ייצוג בידי עורך דין בהליך שהוא אחד מאלה: :: (1) ערעור על החלטה של קצין תגמולים כי התנאים שבהגדרה "נכות" בחוק הנכים אינם מתקיימים לגבי חבלה, מחלה או החמרת מחלה; :: (2) תביעה על החלטה של פקיד תביעות כי התנאים שבפסקאות (1) עד (2) שבהגדרה "נפגע" בחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה אינם מתקיימים; :: (3) ערר לפי סעיף 11 לחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, על החלטה של הרשות המאשרת. : (ב)(1) התשלום בעד טיפול בערעור כאמור בסעיף קטן (א) לגבי כל ערכאת ערעור יהיה בסכום שיקבעו הצדדים להתקשרות שאינו מותנה בגובה התגמול או בדרגת הנכות ושיינקב בהסכם ההתקשרות; הותנה חלק מהסכום בתוצאות הטיפול בערעור, יובהר הדבר בהסכם ההתקשרות. :: (2) נקבע בעקבות הערעור כאמור בסעיף קטן (א) כי התקיימו לגבי חבלה, מחלה או החמרת מחלה התנאים בהגדרה "נכות" שבחוק הנכים או כי הפגיעה שאירעה היא פגיעת איבה, לפי העניין, יחולו הוראות חוק זה, לעניין ההליכים שלאחר הקביעה האמורה בשינוי זה: התשלום המרבי בעד הליכים לקביעת דרגת נכות קבועה או דרגת נכות זמנית לא יעלה על האמור בטור ב' או ג' בטבלה שבפסקה (1), או בפסקה (2), שבסעיף 4(א), בסעיף 4(ב) או בטור ב' או ג' בטבלה שבסעיף 6, לפי העניין. : (ג) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב), השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע, בהתאם לתנאים שיקבע, סכומים מרביים לתשלום בעד טיפול בהליך כאמור באותם סעיפים קטנים או הגבלות על אופן התשלום או על מועדי גבייתו. : (ד) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) עד (ג), לא ייגבה תשלום בעד טיפול בהליך כאמור בסעיף קטן (א), שהוגש בשל החלטה שניתנה מטעמים טכניים, ובכלל זה אי-השלמת פרטי תביעה או אי-מסירת מסמך או מידע הנוגעים בדבר. @ 13. תנאי לזכאות לגביית תשלום בעד טיפול בהליך ערעור : (א) הזכאות לגביית תשלום בעד טיפול בהליך ערעור כאמור בסעיף 11(ג), תחול רק אם התקבלו תוצאות לטובת הזכאי, אולם לא ייגבה תשלום כאמור לפני המועד שבו התקבלו לראשונה תשלומים ממשרד הביטחון או מהמוסד, לפי העניין, או אושרה זכאות אחרת, בשל הליך הערעור. : (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), תשלום דמי פתיחת תיק כאמור בסעיף 11(ד) אינו מותנה בתוצאות לטובת הזכאי, וניתן לגבותם במועד חתימת הסכם ההתקשרות או לאחריו. === סימן ד': הוראות שונות === @ 14. מועדי התשלום ופריסתו : (א) לא ישולם תשלום המגיע בעד טיפול בתביעה לתגמול עיקרי, לרבות טיפול בהליך ערעור המנוי בפסקה (1) או (2) להגדרה "הליך ערעור", ולמעט דמי פתיחת תיק, לפני המועד שבו קיבל הנכה או הנפגע לראשונה תשלומים ממשרד הביטחון או מהמוסד, לפי העניין, בשל החלטת הזכאות. : (ב) קבעה החלטת הזכאות דרגת נכות קבועה של 20% לפחות, ישולם התשלום בפריסה של תשלומים שווים לתקופה של 60 חודשים או לתקופה ארוכה יותר שהצדדים הסכימו עליה, ללא תוספת הצמדה וללא תוספת ריבית, והוא לא ישתנה אף אם הסכום עודכן לפי הוראות סעיף 17. : (ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב), בעת ההתקשרות רשאים הצדדים להסכים בכתב, במסגרת הסכם ההתקשרות כאמור בסעיף 20, כי במקרה שבו ישולם לפי החלטת הזכאות שקבעה דרגת נכות קבועה תגמול בשל דרגת הנכות הקבועה בעד תקופה שקדמה למועד מתן החלטת הזכאות (בסעיף קטן זה - התקופה הקודמת), תקוצר תקופת פריסת התשלום בעד טיפול בתביעה לתגמול עיקרי בהתאם להוראות אלה: :: (1) ניתן לגבות על חשבון הסכום המגיע כאמור בסעיף 3, 4 או 6, לפי העניין, סכום שאינו עולה על 60% מהתשלומים שהתקבלו כתגמול עיקרי בעד התקופה הקודמת; :: (2) יתרת הסכום המגיע כאמור בסעיף 3, 4 או 6, לפי העניין, בעד טיפול בתביעה לתגמול עיקרי, אם ישנה, תיגבה בתשלומים חודשיים, ללא תוספת הצמדה וללא תוספת ריבית, שכל אחד מהם לא יעלה על סכום השווה ל-25% מהתגמול העיקרי המשולם באותו חודש. : (ד) על אף האמור בסעיפים קטנים (ב) ו-(ג), לאחר קבלת החלטת הזכאות, רשאים הצדדים להסכים ביניהם בכתב על קיצור תקופת פריסת התשלום לגבי תשלום המגיע בהתאם לאותה החלטת זכאות, ללא תוספת הצמדה וללא תוספת ריבית; הסכם כאמור יהיה באותיות ברורות וקריאות ובשפה המובנת לנכה או לנפגע, לפי העניין, העתקו החתום יימסר לו ויפורטו בו, בין השאר, כל אלה: :: (1) סכום התשלום הכולל בהתחשב בפריסת התשלומים; בהסכם יצוין גם סכום התשלום הכולל שהיה משולם אלמלא קיצור תקופת הפריסה לפי הסכם זה, ואם ניתנה הנחה בשל קיצור התקופה - מה שיעורה; :: (2) מספר התשלומים שהתשלום הכולל ייפרס אליהם ומועדיהם וסכום התשלום בכל מועד; בהסכם יצוין גם הסדר התשלומים לפי סעיף קטן (ב) או (ג), שהיה חל אלמלא קיצור תקופת הפריסה לפי הסכם זה; :: (3) סכום התגמול העיקרי המגיע לפי החלטת הזכאות במועד החתימה על ההסכם. @ 15. החזרת תשלום עודף : שילם אדם סכום העולה על האמור בסעיפים 3 עד 11, בעד טיפול כמשמעותו בסעיף 2, רשאי הוא לתבוע את החזרת הסכום העודף ששילם. @ 16. מס ערך מוסף : על סכומי התשלום שניתן לגבות לפי חוק זה יתווסף מס ערך מוסף לפי חוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975. @ 17. עדכון סכומים ושינויים : (א)(1) הסכומים הנקובים בחוק זה יעודכנו ב-1 בינואר של כל שנה (בסעיף זה - יום העדכון), לפי שיעור השינוי של המדד החדש לעומת המדד היסודי (בסעיף קטן זה - הסכום המעודכן). :: (2) הסכום המעודכן יעוגל לשקל החדש הקרוב; סכום של חמישים אגורות או יותר יעוגל כלפי מעלה. :: (3) המנהל הכללי של משרד המשפטים יפרסם בהודעה ברשומות את הסכומים המעודכנים לפי סעיף זה. :: (4) בסעיף קטן זה - ::- "המדד" - מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה; ::- "המדד החדש" - המדד שפורסם בחודש נובמבר שלפני יום העדכון; ::- "המדד היסודי" - המדד שפורסם בחודש נובמבר שלפני יום העדכון הקודם, ולעניין יום העדכון הראשון שלאחר תחילתו של חוק זה - המדד שפורסם בחודש נובמבר 2025. : (ב) עדכון סכומים לפי סעיף זה שחל לאחר החלטת הזכאות אין בו כדי להשפיע על סכום התשלום המרבי שניתן לגבות בשל אותה החלטת זכאות. @ 18. מחקר : מי שמייצג או מסייע באופן אחר בטיפול כמשמעותו בסעיף 2(א)(1) עד (3) יציין את עובדת הייצוג או הסיוע, לפי העניין, במסמכים המוגשים למשרד הביטחון או למוסד, לפי העניין, במסגרת הטיפול בתביעה או בבקשה, למטרת מחקר. == פרק ד': הוראות כלליות הנוגעות להתקשרות == @ 19. הגדרות - פרק ד' : בפרק זה - :- "חוק משפחות חיילים" - חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום), התש"י-1950, לרבות הוראות החוק האמור כפי שהוחלו לפי חוקים אלה: :: (1) חוק המשטרה (נכים ונספים), התשמ"א-1981; :: (2) חוק שירות בתי הסוהר (נכים ונספים), התשמ"א-1981; :: (3) חוק משכן הכנסת, רחבתו ומשמר הכנסת, התשכ"ח-1968; :: (4) חוק שירות המדינה (גמלאות) [נוסח משולב], התש"ל-1970; :: (5) חוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א-1951; :: (6) חוק תגמולים לבני משפחה של חטופים ונעדרים בפעולת איבה, התשפ"ד-2023; :: (7) חוק תגמולים לחיילים ולבני משפחותיהם (חבלה שלא בעת מילוי תפקיד), התשמ"ח-1988; :: (8) חוק שירות ביטחון [נוסח משולב], התשמ"ו-1986; :: (9) חוק הרשויות המקומיות (הסדרת השמירה), התשכ"א-1961 - סעיף 15ב; :: (10) חוק אנשי צבא דרום לבנון ומשפחותיהם, התשס"ה-2004; :- "חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה" - לרבות הוראות החוק האמור כפי שהוחלו לפי חוקים אלה: :: (1) חוק הרשויות המקומיות (הסדרת השמירה), התשכ"א-1961 - סעיף 15א; :: (2) חוק תגמולים לבני משפחה של חטופים ונעדרים בפעולת איבה, התשפ"ד-2023; :- "תביעה לקבלת תגמולים" - כל אחד מאלה, לפי העניין: :: (1) תביעה לתגמול עיקרי, בקשה לתגמול חודשי שאינו תגמול עיקרי או בקשה לזכאות אחרת והליכי ערעור לגבי כל אחד מהם, לרבות הליך כאמור בסעיף 12(א); :: (2) תביעה לקבלת תגמול או הטבה המשתלמים לבן משפחה לפי חוק משפחות חיילים או לארוסה לפי סעיף 35ב לחוק האמור והליך ערר, ערעור או עתירה מינהלית לגביה; :: (3) תביעה לקבלת תגמול או הטבות המשתלמים לפי סעיף 7 לחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה והליך ערר, ערעור או תובענה לגביה. @ 20. התקשרות לעניין טיפול בתביעה לקבלת תגמולים : (א) כל התקשרות לעניין טיפול בתביעה לקבלת תגמולים בעד תשלום תמורה תהיה בהסכם בכתב, באותיות ברורות וקריאות ובשפה המובנת למי שמבקש טיפול בתביעה; העתקו החתום של ההסכם יימסר למי שמבקש טיפול בתביעה ויפורטו בו, בין השאר, כל אלה: :: (1) התגמולים שלגביהם תוגש התביעה לקבלת תגמולים, מהות הטיפול ושלביו הצפויים; :: (2) התשלום בעד הטיפול לפי כל שלב כאמור בפסקה (1), אופן חישובו, כולל מס ערך מוסף כאמור בסעיף 16, התנאים לחיוב התשלום ומועדי התשלומים, לרבות אם הוסכם כי יוקדמו לפי סעיף 14(ג), ולעניין הליך כאמור בסעיף 12(א) - יפורט גם התשלום לפי אותו סעיף בנפרד מהתשלומים המגיעים לפי סעיפים 3 עד 11, ויצוין אם התשלום כאמור או חלקו מותנה בתוצאות ההליך כאמור בסעיף 12(ב)(1). : (ב) שבעה ימים לפחות לפני החתימה על הסכם התקשרות ימסור מי שאמור לטפל בתביעה לקבלת תגמולים או לסייע באופן אחר בהגשתה למי שמבקש טיפול בה את שני אלה: :: (1) טיוטת הסכם ההתקשרות בהתאם להוראות סעיף קטן (א); :: (2) דף מידע כללי בשפה מהשפות עברית, אנגלית, ערבית, רוסית או אמהרית, המובנת למי שמבקש טיפול בתביעה (בסעיף זה - דף המידע הכללי). : (ג)(1) משרד הביטחון יפרסם את נוסח דף המידע הכללי לעניין תביעה לפי פסקה (1) להגדרה "תביעה לקבלת תגמולים" באתר האינטרנט של אגף השיקום, ולעניין תביעה לפי פסקה (2) להגדרה האמורה - באתר האינטרנט של אגף משפחות, הנצחה ומורשת במשרד. :: (2) המוסד יפרסם באתר האינטרנט שלו את נוסח דף המידע הכללי לעניין תביעות המנויות בפסקאות (1) ו-(3) להגדרה "תביעה לקבלת תגמולים". :: (3) דף המידע הכללי יפורסם בשפה פשוטה, בשפות עברית, אנגלית, ערבית, רוסית ואמהרית, באותיות ברורות וקריאות. :: (4) דף המידע הכללי יכלול, בין השאר, מידע בדבר האפשרות לפנות למשרד הביטחון או למוסד, לפי העניין, באופן ישיר ולקבל סיוע בהגשת תביעה לקבלת תגמולים ובדבר הזכאות לסיוע משפטי - אם ישנה, וכן מידע זה: ::: (א) לעניין פסקה (1) להגדרה "תביעה לקבלת תגמולים" - את עיקרי חוק זה והתשלומים המרביים המעודכנים שניתן לגבות לפיו; ::: (ב) לעניין פסקאות (2) ו-(3) להגדרה "תביעה לקבלת תגמולים" - את עיקרי פרק זה. : (ד) המבקש טיפול בתביעה לקבלת תגמולים יאשר בחתימתו על גבי העתק דף המידע הכללי וטיוטת הסכם ההתקשרות, כי קיבלם כאמור בסעיף קטן (ג) ואת מועד קבלתם, והעתקיהם בחתימתו יצורפו כנספח להסכם ההתקשרות בעת חתימת הצדדים עליו. : (ה) המבקש טיפול בתביעה לקבלת תגמולים רשאי לחזור בו מההתקשרות בהסכם, בתוך 14 ימי עבודה מהמועד שבו נמסר לו הסכם ההתקשרות החתום בכתב, אלא אם כן עד המועד האמור הוגשה תביעה לקבלת תגמולים, למעט בקשה לתגמול חודשי שאינו תגמול עיקרי או בקשה לזכאות אחרת, שבשל הגבלת מועדים לפי דין לא ניתן היה להגישה במועד מאוחר יותר; על אף האמור בכל דין, חזר בו המבקש מההתקשרות בתוך התקופה האמורה, לא יחויב בתשלום בעד הטיפול, וסכום ששולם - יוחזר לו במלואו. : (ו) לא קוימו הוראות סעיף קטן (ב), לא ייגבה בעד טיפול בתביעה לפי פסקה (1) להגדרה "תביעה לקבלת תגמולים" סכום העולה על 85% מהתשלום שהיה ניתן לגבות בעד טיפול כאמור לפי חוק זה. @ 21. תנאים בטלים בהסכם התקשרות : (א) תנאי בהסכם ההתקשרות השולל או המגביל את זכותו של מי שמבקש טיפול בתביעה לקבלת תגמולים להשמיע טענות מסוימות בערכאות משפטיות או הקובע כי כל סכסוך בין הצדדים להתקשרות יידון בבוררות - בטל. : (ב) תנאי בהסכם ההתקשרות השולל או המגביל את זכותו של מי שמבקש טיפול בתביעה לקבלת תגמולים לפנות לערכאות משפטיות - בטל. : (ג) תנאי בהסכם ההתקשרות שלפיו ייגבה תשלום בעד טיפול בתביעה לפי פסקה (1) להגדרה "תביעה לקבלת תגמולים", בניגוד להוראות חוק זה - בטל. : (ד) אין בהוראות חוק זה כדי למנוע את הפסקת ההתקשרות בידי צד מהצדדים לפי כל דין; תנאי בהסכם ההתקשרות המגביל את הזכות להפסקת ההתקשרות לפי כל דין - בטל. : (ה) תנאי בהסכם התקשרות הקובע כי סכומי הוצאות משפט, ובכלל זה שכר טרחת עורך דין, שייפסקו לטובת התובע, ישולמו למי שמייצג בתביעה או מסייע באופן אחר בהגשתה, נוסף על סכום התשלום בעד טיפול בתביעה שננקב בהסכם ההתקשרות - בטל, אולם אין בכך כדי לגרוע מתוקפו של תנאי הקובע כי סכומים שנפסקו כאמור ישולמו למי שמייצג או מסייע כאמור על חשבון סכום התשלום שננקב בהסכם ההתקשרות כאמור. @ 22. עדיפות הוראות פרק ד' : הוראות פרק זה יחולו על אף האמור בכל הסכם והן באות להוסיף על הוראות כל דין אחר שחל לעניין ההתקשרות ולא לגרוע מהן, ובמקרה של סתירה בין הוראות פרק זה להוראות דין כאמור, יגברו הוראות פרק זה. == פרק ה': הוראות שונות == @ 23. שמירת דינים : אין בהוראות חוק זה כדי לגרוע מהוראות סעיף 14 לחוק הנכים או מהוראות סעיף 303 לחוק הביטוח הלאומי כפי שהוחלו לפי סעיף 15 לחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה. @ 24. ביצוע ותקנות : (א) השר ממונה על ביצוע חוק זה, והוא רשאי להתקין תקנות בכל עניין הנוגע לביצועו, ובכלל זה הוראות אלה, בתנאים שיקבע: :: (1) הליכים נוספים לעניין ההגדרה "הליך ערעור"; :: (2) סכומי תשלום מרביים שניתן לגבות בשל השגות, עררים או ערעורים בהליכים שאינם מנויים בסעיף 11(ג); :: (3) סכומי תשלום מרביים לעניין הליך ערעור לפי סעיף 11 או שינוים, דרך כלל או לסוגי הליכים. : (ב) השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי - :: (1) לשנות, בצו, את הסכומים המפורטים בחוק זה ולקבוע, לגבי סכומים ששונו בו, מדד יסודי אחר מהאמור בסעיף 17(א) לעניין יום העדכון הראשון שלאחר תחילתו של הצו; :: (2) לקבוע תשלום מרבי שניתן יהיה לגבות בעד הליך לקבלת זכויות לפי חוק הנכים או לנפגע לפי חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, שאינו מנוי בחוק זה, בהתאם לתנאים שיקבע; :: (3) לקבוע נסיבות נוספות על האמור בסעיפים 3 עד 7 ו-11(ד), שבהן ניתן לגבות דמי פתיחת תיק, בתנאים שיקבע; :: (4) לקבוע תשלום מרבי שניתן לגבות בעד טיפול בבקשה לתגמול חודשי שאינו תגמול עיקרי או בבקשה לזכאות אחרת כאמור בסעיף 10, ובכלל זה לעניין סוג הטיפול, ולגבי תשלום מרבי שקבע כאמור - הגבלות על אופן התשלום ומועדיו, והכול בתנאים שיקבע. : (ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב)(1), השר רשאי להפחית, בצו, את הסכום המרבי שניתן לגבות בעד טיפול בתביעה לתגמול עיקרי שבהחלטת זכאות שניתנה בעקבותיה נקבעה דרגת נכות בשל נכות מובהקת כפי שיקבע, בתנאים שיקבע. : (ד) השר רשאי, בצו, לשנות את התוספת. @ 25. <!-- תיקון מס' 32 --> : ((הנוסח שולב [[בחוק הסיוע המשפטי, התשל"ב-1972]].)) @ 26. <!-- תיקון מס' 267 --> : ((הנוסח שולב [[בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995]].)) @ 27. <!-- תיקון מס' 4 --> : ((הנוסח שולב [[בחוק תגמולים לבני משפחה של חטופים ונעדרים בפעולת איבה, התשפ"ד-2023]].)) @ 28. תחולה והוראות מעבר : (א) בסעיף זה - :- "הסכם קיים" - הסכם התקשרות לטיפול בתביעה שנכרת בתקופה שמיום כ"ב בתשרי התשפ"ד (7 באוקטובר 2023) עד ערב יום התחילה; :- "טיפול" - טיפול כאמור בסעיף 2(א)(1) עד (3); :- "יום התחילה" - יום תחילתו של חוק זה; :- "מטפל", בתביעה - מי שייצג בתביעה לתגמול עיקרי או סייע באופן אחר בהגשתה, או בעל זיקה אליו; :- "סכום מופרז" - כמשמעותו בסעיף קטן (ו). : (ב) על אף האמור בכל דין או הסכם, הוראות סעיפים 21(א), (ב), (ד) ו-22 יחולו גם על הסכם התקשרות לטיפול בתביעה לקבלת תגמולים כהגדרתה בסעיף 19, שנכרת ערב יום התחילה, ולעניין הסכם שביום התחילה טרם חלפו 14 ימים מיום חתימתו, יחולו הוראות סעיף 20(ה). : (ג) הוראות חוק זה יחולו לגבי הסכם שנכרת ביום התחילה או לאחריו, אף אם הטיפול נעשה לפני יום התחילה. : (ד) על אף האמור בכל דין או הסכם, לא ייגבה סכום מופרז בעד טיפול לפי הסכם קיים, אלא אם כן המטפל בתביעה פנה עד תום שישה חודשים ממתן החלטת הזכאות או מיום התחילה, לפי המאוחר, לבית המשפט המוסמך לעניין נכה, או לבית הדין האזורי לעבודה לעניין נפגע, בתביעה לקבלת סעד הצהרתי שלפיו התשלום המגיע לפי ההסכם בעד הטיפול לא ייחשב סכום מופרז, ונפסק כי בנסיבות העניין הוא רשאי לגבות את הסכום או סכום אחר, כפי שנפסק. : (ה) לעניין סעיף זה יובאו בחשבון כל התשלומים ששילם נכה או נפגע למטפל בתביעה לפי ההסכם הקיים כערכם במועד שבו נגבו. : (ו) לעניין הסכם קיים יראו סכום העולה על סכומים כלהלן כסכום מופרז והוראות סעיף 17 לא יחולו: :: (1) אם בעקבות הטיפול לפי ההסכם הקיים נקבעה החלטת זכאות שקבעה דרגת נכות קבועה של 20% לפחות - 140% מהסכום כאמור בטור א' או ב', לפי העניין: {| class="wikitable" style="text-align:center;" |- ! סוג הטיפול !! טור א' - טיפול שכולל בקשה להכרה והליכים לפני ועדה רפואית !! טור ב' - טיפול שכולל הליכים לפני ועדה רפואית ואינו כולל בקשה להכרה |- | (1) טיפול הכולל ייצוג בידי עורך דין || 7,000 שקלים חדשים, בתוספת 800 שקלים חדשים בעד כל אחוז של דרגת נכות קבועה, ובתוספת 8,000 שקלים חדשים בנסיבות של הכרה הכרוכה במורכבות מיוחדת || 7,000 שקלים חדשים, בתוספת 600 שקלים חדשים בעד כל אחוז של דרגת נכות קבועה |- | (2) טיפול שאינו כולל ייצוג בידי עורך דין || 4,167 שקלים חדשים, בתוספת 533 שקלים חדשים בעד כל אחוז של דרגת נכות קבועה || 4,167 שקלים חדשים, בתוספת 400 שקלים חדשים בעד כל אחוז של דרגת נכות קבועה |} :: (2) אם בעקבות הטיפול לפי ההסכם הקיים נקבעה החלטת זכאות שקבעה דרגת נכות זמנית של 10% לפחות ודרגת הנכות הזמנית לא הוארכה ולא נקבעה דרגת נכות קבועה או שהמטפל בתביעה הפסיק את ההתקשרות לאחר שנקבעה דרגת נכות זמנית כאמור ובטרם נקבעה דרגת נכות קבועה כאמור בפסקה (1) - סכום העולה על 11,200 שקלים חדשים בעד טיפול הכולל ייצוג בידי עורך דין או 6,534 שקלים חדשים בעד טיפול שאינו כולל ייצוג בידי עורך דין. : (ז)(1) הסכומים לפי ההסכם הקיים שמטפל בתביעה רשאי לגבות לפי סעיף זה בעד הטיפול כאמור בסעיף קטן (ו)(1) וטרם נגבו ביום התחילה, ייגבו מיום התחילה ואילך בפריסה של תשלומים שווים לתקופה של 60 חודשים או בתשלומים חודשיים שכל אחד מהם לא יעלה על 25% מהתגמול החודשי, ללא תוספת הצמדה וללא תוספת ריבית. :: (2) על אף האמור בפסקה (1), אם אחרי יום התחילה שולם לפי החלטת הזכאות תגמול בשל דרגת נכות קבועה בעד תקופה שקדמה למועד מתן החלטת הזכאות (בפסקת משנה זו - התקופה הקודמת), רשאי המטפל בתביעה לגבות סכום שאינו עולה על 60% מהתשלומים שהתקבלו כתגמול עיקרי בעד התקופה הקודמת, על חשבון הסכומים בעד טיפול לפי ההסכם הקיים שניתן לגבות לפי סעיף זה וטרם נגבו, ויתרת הסכום תיגבה לפי הוראות פסקה (1). :: (3) על אף האמור בפסקאות (1) ו-(2), הצדדים להסכם הקיים רשאים לקבוע בהסכם בכתב שייערך ביום התחילה או לאחריו הוראות לעניין פריסת התשלומים בהתאם להוראות סעיף 14(ד). : (ח) מטפל בתביעה שגבה סכום מופרז בעד טיפול לפי הסכם קיים, לפני יום התחילה, ישיבו לנכה או לנפגע, בתוך שישה חודשים מיום שהתבקש לכך בכתב על ידיו, ובלבד שהבקשה הוגשה בתוך שנה מיום התחילה; ואולם, אם התקיים אחד מאלה לא תידרש השבה: :: (1) המטפל פנה בתביעה לסעד הצהרתי בתוך התקופה האמורה לבית המשפט המוסמך לעניין נכה, או לבית הדין האזורי לעבודה לעניין נפגע, ונפסק כי ההשבה, כולה או חלקה, אינה צודקת בנסיבות העניין; :: (2) המטפל קיזז את הסכום המופרז שנגבה כנגד סכומים המגיעים לו כדין מהנכה או מהנפגע שטרם נגבו. : (ט) הסכומים שיש להשיב כאמור בסעיף קטן (ח) יחושבו כערכם במועד שבו נגבו בידי המטפל; סכום שיש להשיבו ולא הושב בתום שישה חודשים מיום הבקשה כאמור באותו סעיף קטן, יישא ריבית שקלית כהגדרתה בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א-1961, מתום ששת החודשים כאמור ועד להשבתו בפועל. : (י) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מכל עילה שעומדת לזכות נכה או נפגע לפי כל דין, ובכלל זה מכל עילה שעומדת לזכותו בעניין תשלום בעד הטיפול אף אם הוא נמוך מהסכום המופרז. == תוספת == : ((ההגדרה "נסיבות של הכרה הכרוכה במורכבות מיוחדת" שבסעיף 1 וסעיפים 3, 5 ו-28)) : (1) פגימה שמקורה ברשלנות רפואית. : (2) חבלה שאירעה בתקופת השירות לפי חוק הנכים וחלפו יותר משלוש שנים ממועד השחרור מהשירות ועד מועד יצירת הקשר לראשונה בין המטפל ובין מי שמבקש טיפול בתביעה לתגמול עיקרי לגבי הגשת התביעה לפי חוק הנכים, ואם החלטת הזכאות נקבעה רק בשל חבלה שהיא הפרעה בתר-חבלתית - חלפו כאמור יותר מחמש שנים. : (3) חבלה שאירעה שלא בעת פעילות מבצעית או אימון לקראת פעילות כאמור, לחייל בשירות קבע או למשרת כוחות הביטחון כמשמעותם בפרק י"ג1 לחוק הביטוח הלאומי. <פרסום> התקבל בכנסת ביום כ"ד בסיוון התשפ"ו (9 ביוני 2026); הצעת החוק ודברי הסבר פורסמו בהצעות חוק הממשלה - 1736, מיום י"ז באדר ב' התשפ"ד (27 במרץ 2024), עמ' 812. <חתימות> * בנימין נתניהו ראש הממשלה * יריב לוין שר המשפטים * יצחק הרצוג נשיא המדינה * אמיר אוחנה יושב ראש הכנסת 49o705vq7vqq4pj10y6jmii9grl8plt 3020039 3020038 2026-06-15T09:40:00Z אליעזר.גרין 43694 /* סימן א': טיפול בתביעה לתגמול עיקרי */ 3020039 wikitext text/x-wiki <שם> חוק הגבלת שכר טרחה (נכי צבא הגנה לישראל וכוחות הביטחון ונפגעי פעולות איבה), התשפ"ו-2026 <מקור> ((ס"ח תשפ"ו, 634|חוק הגבלת שכר טרחה (נכי צבא הגנה לישראל וכוחות הביטחון ונפגעי פעולות איבה))). == פרק א': הגדרות == @ 1. הגדרות : בחוק זה - :- "אגף השיקום" - אגף השיקום במשרד הביטחון; :- "בעל זיקה" - כהגדרתו בסעיף 315ג(ד) לחוק הביטוח הלאומי; :- "בקשה להכרה" - בקשה לפי סעיף 30 לחוק הנכים לקביעה כי התקיימו לגבי חבלה, מחלה או החמרת מחלה התנאים בהגדרה "נכות" לפי החוק האמור או בקשה לאישור כי פגיעה שאירעה היא פגיעת איבה לפי סעיף 12 לחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, לפי העניין; :- "דרגת נכות" - כמשמעותה לפי חוק הנכים או לפי חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, לפי העניין, ולעניין דרגת נכות בשל יותר מפגימה מוכרת אחת - דרגת נכות מורכבת כפי שהיא מחושבת לפי סעיף 10(ב) לחוק הנכים, לרבות כפי שהוחל לפי חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה; :- "דרגת נכות זמנית" - דרגת נכות זמנית כמשמעותה לפי חוק הנכים או דרגת נכות לא יציבה כמשמעותה לפי חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, לפי העניין; :- "דרגת נכות קבועה" - דרגת נכות קבועה כמשמעותה לפי חוק הנכים או דרגת נכות יציבה כמשמעותה לפי חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, לפי העניין; :- "החלטת זכאות" - החלטה של קצין תגמולים או של פקיד תביעות בתביעה לתגמול עיקרי, בדבר זכאות לתשלום תגמול עיקרי; :- "הליך ערעור" - כהגדרתו בסעיף 11(א); :- "ועדה רפואית" - כל אחד מאלה, לפי העניין: :: (1) ועדה רפואית לפי סעיף 10(א) לחוק הנכים; :: (2) ועדה רפואית עליונה לפי סעיף 12 לחוק הנכים; :: (3) רופא, רופא מוסמך או ועדה רפואית כמשמעותם לפי סעיף 5(ב) לחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה; :: (4) ועדה רפואית לעררים לפי סעיף 5(ג) לחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה; :- "ועדת חריגים" - כל אחת מאלה, לפי העניין: :: (1) ועדה מייעצת לדיור כמשמעותה בסעיף 9כ לחוק הנכים או לפי סעיף 4(ב)(5) לחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה; :: (2) ועדת חריגים לניידות לפי סעיף 9לח לחוק הנכים או לפי סעיף 4(ב)(5) לחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה; :: (3) ועדת חריגים לזכאות נוספת לפי סעיף 9לט לחוק הנכים או לפי סעיף 4(ב)(5) לחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה; :- "ועדת למ"ד" - הוועדה המייעצת למנהל הכללי של משרד הביטחון במתן הטבות לפנים משורת הדין; :- "ועדת העבודה והרווחה" - ועדת העבודה והרווחה של הכנסת; :- "זכאות אחרת" - כל תשלום או טובת הנאה הניתנים לפי חוק הנכים או לנפגע לפי חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, ובכלל זה לפי הוראות ונהלים של אגף השיקום, שאינם תגמול עיקרי או תגמול חודשי שאינו תגמול עיקרי; :- "חבלה" - כהגדרתה בחוק הנכים או כמשמעותה בפסקה (3) להגדרה "נכות" שבחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, לפי העניין; :- "חוק הביטוח הלאומי" - חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995; :- "חוק בתי משפט לעניינים מינהליים" - חוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש"ס-2000; :- "חוק הנכים" - חוק הנכים (תגמולים ושיקום), התשי"ט-1959 [נוסח משולב], לרבות הוראות החוק האמור כפי שהוחלו לפי חוקים אלה: :: (1) חוק המשטרה (נכים ונספים), התשמ"א-1981; :: (2) חוק שירות בתי הסוהר (נכים ונספים), התשמ"א-1981; :: (3) חוק משכן הכנסת, רחבתו ומשמר הכנסת, התשכ"ח-1968; :: (4) חוק שירות המדינה (גמלאות) [נוסח משולב], התש"ל-1970 - סעיף 63ז; :: (5) חוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א-1951; :: (6) חוק תגמולים לחיילים ולבני משפחותיהם (חבלה שלא בעת מילוי תפקיד), התשמ"ח-1988; :: (7) חוק שירות ביטחון [נוסח משולב], התשמ"ו-1986; :: (8) חוק הרשויות המקומיות (הסדרת השמירה), התשכ"א-1961 - סעיף 15ב; :: (9) חוק אנשי צבא דרום לבנון ומשפחותיהם, התשס"ה-2004; :- "חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה" - חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, התש"ל-1970, לרבות הוראות החוק האמור כפי שהוחלו בסעיף 15א לחוק הרשויות המקומיות (הסדרת השמירה), התשכ"א-1961; :- "המוסד" - המוסד לביטוח לאומי; :- "נכה" - כהגדרתו בחוק הנכים; :- "נסיבות של הכרה הכרוכה במורכבות מיוחדת" - נסיבות המנויות בתוספת; :- "נפגע" - כהגדרתו בחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה; :- "פקיד תביעות" - כמשמעותו בסעיף 22(ב) לחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה; :- "קצין תגמולים" - כהגדרתו בחוק הנכים; :- "רשות מאשרת" - כמשמעותה בסעיף 10(א) לחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה; :- "תביעה לתגמול עיקרי" - תביעה לקביעת דרגת נכות ולקבלת תגמול עיקרי, לרבות בקשה להכרה; :- "תגמול עיקרי" - תגמול חודשי המשתלם לפי סעיף 5 או 5א לחוק הנכים או מענק חד-פעמי המשתלם לפי סעיף 4 או 4א לחוק האמור, והכול לרבות כפי שהוחלו לפי חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה; :- "תקנות הנכים (טיפול רפואי)" - תקנות הנכים (טיפול רפואי), התשי"ד-1954; :- "השר" - שר המשפטים. == פרק ב': תחולת החוק == @ 2. טיפול מהו : (א) על טיפול שהוא אחד מאלה, לפי העניין, תחול הגבלת התשלום הקבועה לפי פרק ג': :: (1) לעניין תביעה לתגמול עיקרי לפי סעיפים 3 עד 7 - ייצוג אדם בהליכים לפני קצין תגמולים, פקיד תביעות, המוסד, רשות מאשרת או ועדה רפואית, או סיוע אחר בהגשת תביעה לתגמול עיקרי והקשור בה או הנובע ממנה; :: (2) לעניין בקשה לתגמול חודשי שאינו תגמול עיקרי - ייצוג אדם בהליכים לפני קצין תגמולים, פקיד תביעות או המוסד, או סיוע אחר בהגשת בקשה כאמור והקשור בה או הנובע ממנה; :: (3) לעניין בקשה לזכאות אחרת - ייצוג אדם בהליכים לפני קצין תגמולים, פקיד תביעות, ועדת חריגים, ועדת למ"ד או גורם אחר המוסמך לקבל החלטה לעניין זכאות אחרת לפי נוהלי אגף השיקום או המוסד, או סיוע אחר בהגשת בקשה כאמור והקשור בה או הנובע ממנה; :: (4) לעניין הליך ערעור - ייצוג אדם בהליך ערעור, ואם עקב הליך הערעור הוחזר העניין לגורם שעל החלטתו הוגש הליך הערעור - גם המשך הטיפול לפני הגורם כאמור. : (ב) הוראות סעיף 315ג(ב) עד (ד) לחוק הביטוח הלאומי יחולו, בשינויים המחויבים, לעניין טיפול כאמור בסעיף קטן (א). == פרק ג': הגבלת תשלום בעד טיפול בתביעה == === סימן א': טיפול בתביעה לתגמול עיקרי === @ 3. התשלום המרבי בעד טיפול בתביעה לתגמול עיקרי שכולל בקשה להכרה והליכים לפני ועדה רפואית : (א) על אף האמור בכל דין או הסכם, לא יידרש אדם לשלם בעד טיפול בתביעה לתגמול עיקרי שכולל בקשה להכרה ובעקבותיה הליכים לפני ועדה רפואית, סכום העולה על דמי פתיחת תיק כאמור בפסקה (1) שלהלן, ואם התקבלה החלטת זכאות בעקבות הטיפול באותה תביעה - בתוספת סכום שלא יעלה על התשלום המרבי לפי פסקאות (2) או (3) שלהלן, לפי העניין, ובנסיבות של הכרה הכרוכה במורכבות מיוחדת - סכום נוסף כאמור בסעיף קטן (ג): :: (1) דמי פתיחת תיק לא יעלו על סכום כלהלן, לפי העניין: {| class="wikitable" style="text-align:center;" |+ סכום דמי פתיחת תיק (בשקלים חדשים) |- ! סוג הטיפול !! טור א' - תביעה לפי חוק הנכים !! טור ב' - תביעה לפי חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה |- | 1. טיפול הכולל ייצוג בידי עורך דין || 4,000 || 2,000 |- | 2. טיפול שאינו כולל ייצוג בידי עורך דין || 2,667 || 1,333; |} :: (2) התשלום המרבי בעד טיפול בתביעה שבעקבותיה התקבלה החלטת זכאות שקבעה דרגת נכות קבועה יהיה כלהלן, לפי העניין: {| class="wikitable" style="text-align:center;" |+ סכום התשלום המרבי |- ! סוג הטיפול !! טור א' - דרגת נכות קבועה עד 19% (מענק) !! טור ב' - דרגת נכות קבועה 20% ומעלה (תגמול חודשי) |- | 1. טיפול הכולל ייצוג בידי עורך דין || 7,360 שקלים חדשים בעד דרגת נכות קבועה של 10%, בתוספת 600 שקלים חדשים בעד כל אחוז נוסף של דרגת נכות קבועה || 16,000 שקלים חדשים בעד דרגת נכות קבועה של 20%, בתוספת 800 שקלים חדשים בעד כל אחוז נוסף של דרגת נכות קבועה |- | 2. טיפול שאינו כולל ייצוג בידי עורך דין || 4,907 שקלים חדשים בעד דרגת נכות קבועה של 10%, בתוספת 400 שקלים חדשים בעד כל אחוז נוסף של דרגת נכות קבועה || 10,660 שקלים חדשים בעד דרגת נכות קבועה של 20%, בתוספת 533 שקלים חדשים בעד כל אחוז נוסף של דרגת נכות קבועה; |} :: (3) נקבעה בהחלטת הזכאות שהתקבלה בעקבות הטיפול בתביעה דרגת נכות זמנית של 10% לפחות - התשלום המרבי שרשאי מי שמטפל בתביעה לגבות בעד הטיפול בתביעה לא יעלה על סכום כאמור בטור א' ועל תוספת כאמור בטור ב', לפי העניין, אולם אם לאחר שנקבעה דרגת הנכות הזמנית כאמור, נקבעה דרגת נכות קבועה - תקוזז התוספת כאמור בטור ב' ששולמה מהתשלום המרבי בשל דרגת הנכות הקבועה: {| class="wikitable" style="text-align:center;" |+ סכום התשלום המרבי (בשקלים חדשים) |- ! סוג הטיפול !! טור א' - בעד כל הדיונים בוועדה רפואית שהביאו לקביעת דרגת נכות זמנית לראשונה !! טור ב' - בעד כל הדיונים בוועדה רפואית נוספת שבעקבותיה נקבעה דרגת נכות זמנית, לאחר תום התקופה שלגביה חלה החלטת הזכאות הקודמת לעניין דרגת נכות זמנית |- | 1. טיפול הכולל ייצוג בידי עורך דין || 3,000 || 1,000 |- | 2. טיפול שאינו כולל ייצוג בידי עורך דין || 1,500 || 500. |} : (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), מי שבעקבות טיפול שלו או של בעל זיקה אליו בתביעה לתגמול עיקרי כאמור באותו סעיף קטן, כבר ניתנה החלטת זכאות, והוא טיפל גם בערר על אותה החלטת זכאות לוועדה רפואית המנויה בפסקאות (2) או (4) להגדרה "ועדה רפואית", שבעקבותיו ניתנה החלטת זכאות חדשה, רשאי לגבות בעד הטיפול בערר סכום שלא יעלה על סכום כלהלן, בטור א' או ב', לפי הגבוה, לפי העניין: {| class="wikitable" style="text-align:center;" |+ סכום התשלום המרבי (בשקלים חדשים) |- ! סוג הטיפול !! טור א' - בעד כל אחוז נכות קבועה שנוסף בהחלטת הזכאות החדשה לעומת החלטת הזכאות הקודמת !! טור ב' |- | 1. טיפול הכולל ייצוג בידי עורך דין || 800 || 3,000 |- | 2. טיפול שאינו כולל ייצוג בידי עורך דין || 400 || 1,500. |} : (ג) התקבלה החלטת זכאות שקבעה דרגת נכות קבועה של 10% ומעלה בשל נסיבות של הכרה הכרוכה במורכבות מיוחדת, יתווסף סכום נוסף שלא יעלה על 8,000 שקלים חדשים לסכום התשלום המרבי כאמור בסעיף קטן (א) שרשאי לגבות עורך דין שמטפל בתביעה לתגמול עיקרי שבעקבותיה התקבלה החלטת הזכאות כאמור. @ 4. התשלום המרבי בעד טיפול בתביעה לתגמול עיקרי שכולל רק הליכים בפני ועדה רפואית : (א) על אף האמור בכל דין או הסכם, לא יידרש אדם לשלם, בעד טיפול בתביעה לתגמול עיקרי שכולל הליכים לפני ועדה רפואית אך אינו כולל את הבקשה להכרה שבעקבותיה מתקיימים ההליכים, סכום העולה על דמי פתיחת תיק כאמור בטור א' שבפסקה (1) שלהלן, ואם התקבלה החלטת זכאות בעקבות הטיפול באותה תביעה - בתוספת סכום שלא יעלה על הסכום כאמור בטור ב' או ג' שבפסקה (1) או לפי פסקה (2) שלהלן, לפי העניין: :: (1) התשלום המרבי בעד טיפול בתביעה שבעקבותיה התקבלה החלטת זכאות שקבעה דרגת נכות קבועה יהיה כלהלן, לפי העניין: {| class="wikitable" style="text-align:center;" |- ! rowspan="2" | סוג הטיפול !! טור א' - דמי פתיחת תיק (בשקלים חדשים) !! colspan="2" | סכום התשלום המרבי (בשקלים חדשים) בעד כל אחוז של דרגת נכות קבועה |- ! טור ב' - דרגת נכות קבועה עד 19% (מענק) !! טור ג' - דרגת נכות קבועה 20% ומעלה (תגמול חודשי) |- | 1. טיפול הכולל ייצוג בידי עורך דין || 2,000 || 450 || 600 |- | 2. טיפול שאינו כולל ייצוג בידי עורך דין || 1,333 || 300 || 400; |} :: (2) נקבעה בהחלטת הזכאות שהתקבלה בעקבות הטיפול בתביעה דרגת נכות זמנית, יחולו הוראות סעיף 3(א)(3), לפי העניין. : (ב)(1) על אף האמור בסעיף קטן (א), אם ניתנה בעקבות טיפול בתביעה לתגמול עיקרי שהיא ערר לוועדה רפואית המנויה בפסקאות (2) או (4) להגדרה "ועדה רפואית", החלטת זכאות חדשה שלפיה הוגדלה דרגת הנכות שנקבעה בהחלטת זכאות קודמת, רשאי מי שמטפל בערר שבשלו נקבעה החלטת הזכאות החדשה והוא או בעל זיקה אליו לא טיפל בבקשה להכרה שבעקבותיה הוגש הערר כאמור, לגבות סכום שלא יעלה על סכום כלהלן, בטור א' או ב', לפי הגבוה, לפי העניין: {| class="wikitable" style="text-align:center;" |+ סכום התשלום המרבי (בשקלים חדשים) |- ! סוג הטיפול !! טור א' - בעד כל אחוז נכות קבועה שנוסף בהחלטת הזכאות החדשה לעומת החלטת הזכאות הקודמת !! טור ב' |- | 1. טיפול הכולל ייצוג בידי עורך דין || 600 || 3,000 |- | 2. טיפול שאינו כולל ייצוג בידי עורך דין || 300 || 1,500. |} :: (2) לסכום התשלום המרבי כאמור בפסקה (1) יתווספו דמי פתיחת תיק בסכום שלא יעלה על 2,000 שקלים חדשים לעניין טיפול הכולל ייצוג בידי עורך דין, או 1,000 שקלים חדשים לעניין טיפול שאינו כולל ייצוג בידי עורך דין, ובלבד שהמטפל בתביעה שבשלה נקבעה החלטת הזכאות החדשה או בעל זיקה אליו לא גבה כבר דמי פתיחת תיק כאמור בסעיף קטן (א) או בפסקה זו. @ 5. התשלום המרבי בעד טיפול בתביעה לתגמול עיקרי שכולל רק בקשה להכרה : על אף האמור בכל דין או הסכם, לא יידרש אדם לשלם בעד טיפול בתביעה לתגמול עיקרי הכולל ייצוג בידי עורך דין בבקשה להכרה ואינו כולל הליכים לפני ועדה רפואית, סכום העולה על דמי פתיחת תיק כאמור בטור א', ואם בעקבות הטיפול אושרה הבקשה להכרה - בתוספת סכום שלא יעלה על הסכום כאמור בטור ב' או ג', לפי העניין: {| class="wikitable" style="text-align:center;" |+ תשלום מרבי בהינתן אישור בקשה להכרה (בשקלים חדשים) |- ! טיפול בבקשה להכרה !! טור א' - דמי פתיחת תיק (בשקלים חדשים) !! טור ב' - תשלום בעד טיפול !! טור ג' - תוספת לתשלום בהתקיים נסיבות של הכרה הכרוכה במורכבות מיוחדת |- | 1. לפי חוק הנכים || 2,000 || 7,000 || 8,000 |- | 2. לפי חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה || 1,000 || 5,000 || 8,000. |} @ 6. התשלום המרבי בעד טיפול בתביעה להחמרת מצב ולנכות מוסבת : על אף האמור בכל דין או הסכם, לא יידרש אדם לשלם בעד טיפול בתביעה לתגמול עיקרי שהיא תביעה בשל החמרה של פגימה מוכרת או תביעה בשל פגימה נוספת הנובעת באופן בלתי אמצעי מפגימה מוכרת, סכום העולה על דמי פתיחת תיק כאמור בטור א', ואם ניתנה בעקבות הטיפול החלטת זכאות חדשה שלפיה הוגדלה דרגת הנכות שנקבעה בהחלטת זכאות קודמת - בתוספת סכום שלא יעלה על הסכום כאמור בטור ב' או ג', לפי הגבוה, לפי העניין: {| class="wikitable" style="text-align:center;" |- ! סוג הטיפול !! טור א' - דמי פתיחת תיק (בשקלים חדשים) !! טור ב' - בעד כל אחוז נכות שנוסף בהחלטת הזכאות החדשה לעומת החלטת הזכאות הקודמת !! טור ג' |- | 1. טיפול הכולל ייצוג בידי עורך דין || 1,000 || 800 || 3,000 |- | 2. טיפול שאינו כולל ייצוג בידי עורך דין || 500 || 400 || 1,500. |} @ 7. טיפול בהחלטה חדשה ובבדיקה מחדש : (א) מי שמטפל בהליך של החלטה חדשה לפי סעיף 35 לחוק הנכים, לרבות כפי שהוחל לפי חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, רשאי לגבות דמי פתיחת תיק, בסכום שאינו עולה על 1,000 שקלים חדשים בעד טיפול הכולל ייצוג בידי עורך דין, או 667 שקלים חדשים בעד טיפול שאינו כולל ייצוג בידי עורך דין, בהתקיים אחד מאלה: :: (1) הוא אינו מי שטיפל בתביעה לתגמול עיקרי כאמור בסעיפים 3 עד 6, או בעל זיקה אליו; :: (2) הוא טיפל בתביעה קודמת לתגמול עיקרי וההליך מוגש בחלוף שלוש שנים מיום שהתקבלה החלטת זכאות בתביעה כאמור או מיום שאושרה הבקשה להכרה, לפי המאוחר. : (ב) אין בהוראות סעיף קטן (א) כדי לגרוע מזכותו של מי שטיפל בהליך של החלטה חדשה ובעקבותיו נקבעה דרגת נכות קבועה גבוהה יותר, לגבות תשלום בעד הטיפול בשל אחוזי הנכות הקבועה שנוספו לדרגת הנכות בשל ההליך, כאמור בסעיף 3. : (ג) מי שטיפל בבדיקה מחדש לפי סעיף 37(א) ו-(ג) לחוק הנכים, לרבות כפי שהוחל לפי חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, והוא או בעל זיקה אליו לא טיפל בתביעה לתגמול עיקרי שלגביה מתקיימת הבדיקה, רשאי לגבות בעד הטיפול בבדיקה מחדש סכום שלא יעלה על הסכום שלהלן, לפי העניין, ובלבד שבעקבות הבדיקה מחדש לא שונתה החלטת הזכאות באופן ששלל את זכאותו של הנכה או הנפגע: :: (1) בעד טיפול הכולל ייצוג בידי עורך דין - 4,000 שקלים חדשים; :: (2) בעד טיפול שאינו כולל ייצוג בידי עורך דין - 2,667 שקלים חדשים. @ 8. חישוב לפי אחוזי נכות משוקללים : תשלום בעד טיפול בתביעה לתגמול עיקרי המחושב לפי חוק זה בעד כל אחוז נכות יחושב רק לגבי דרגת הנכות שנקבעה בעקבות הטיפול באותה תביעה, ואם בהחלטת זכאות קודמת נקבעה דרגת נכות - יחושב התשלום רק בעד ההפרש שבין דרגת הנכות שנקבעה בהחלטת הזכאות החדשה לדרגת הנכות שנקבעה בהחלטת הזכאות הקודמת. @ 9. תנאי לזכאות לגביית תשלום : (א) הזכאות לגבות תשלום המגיע בשל תביעה לתגמול עיקרי שמותר לדרוש כאמור בסעיפים 3, 4, 6 ו-7 תחול רק אם התקבלה החלטת זכאות בעקבות התביעה לתגמול עיקרי ובכפוף להוראות סעיף 14 לעניין מועד התשלום ופריסתו; הזכאות לגבות את התשלום המגיע בעד טיפול הכולל רק בקשה להכרה לפי סעיף 5 תחול רק אם הבקשה להכרה אושרה. : (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), תשלום דמי פתיחת תיק אינו מותנה בקבלת החלטת זכאות, וניתן לגבותם במועד חתימת הסכם ההתקשרות או לאחריו. : (ג)(1) לא ייגבו דמי פתיחת תיק לפי סעיפים 3 עד 5 יותר מפעם אחת בידי אותו מטפל. :: (2) ניתן לגבות דמי פתיחת תיק בעד טיפול לפי סעיף 6, גם אם נגבו דמי פתיחת תיק לפי סעיפים 3 או 4, אולם לא ייגבו דמי פתיחת תיק לפי סעיף 6 יותר מפעמיים בידי אותו מטפל. :: (3) לא ייגבו דמי פתיחת תיק לפי סעיף 7(א) יותר מפעם אחת בידי אותו מטפל. : (ד) על אף האמור בסעיפים 4 ו-5, מי שטיפל בתביעה לתגמול עיקרי לפי סעיף 4 ולפני כן הוא או בעל זיקה אליו טיפל בבקשה להכרה לפי סעיף 5, לא יגבה בשל הטיפול בתביעה לפי סעיף 4 יותר מסכום ההפרש; לעניין זה, "סכום ההפרש" - ההפרש שבין הסכום המרבי שניתן לגבות לפי סעיף 3 לסכום המרבי שניתן לגבות לפי סעיף 5, ובכלל אלה דמי פתיחת תיק. : (ה) לעניין סעיף זה, יראו גבייה בידי מי שהוא בעל זיקה למי שמטפל בתביעה, כגבייה בידי מי שמטפל בתביעה. === סימן ב': טיפול בבקשה לתגמול חודשי שאינו תגמול עיקרי או בבקשה לזכאות אחרת === @ 10. הגבלת תשלום בעד טיפול בבקשה לתגמול חודשי שאינו תגמול עיקרי או בבקשה לזכאות אחרת : על אף האמור בכל דין או הסכם, לא יידרש אדם לשלם תשלום כלשהו בעד טיפול בבקשה לתגמול חודשי שאינו תגמול עיקרי או בבקשה לזכאות אחרת, ובכלל זה בקשה לוועדת חריגים או לוועדת למ"ד, אלא אם כן קבע השר אחרת בתקנות לפי סעיף 24(ב)(4). === סימן ג': טיפול בהליך ערעור === @ 11. הגבלת תשלום בעד טיפול בהליך ערעור : (א) בסימן זה - :- "הליך ערעור" - כל אחד מאלה: :: (1) ערעור לפי סעיף 12א לחוק הנכים על החלטה של ועדה רפואית עליונה או ערעור לפי סעיף 5(ד) לחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה על החלטה של ועדה רפואית לעררים; :: (2) ערעור ברשות לבית המשפט העליון על פסק דין של בית משפט מחוזי לפי תקנה 2(ג) ו-(ד) לתקנות הנכים ומשפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (סדרי הדין בערעור), התשמ"ז-1987, או ערעור ברשות לבית הדין הארצי לעבודה לפי סעיף 5(ד) לחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה על פסק דין של בית דין אזורי לעבודה, והכול על הליך כאמור בפסקה (1); :: (3) ערעור לפני ועדת ערעור לפי סעיף 33 לחוק הנכים על החלטה של קצין תגמולים או תביעה לפני בית דין אזורי לעבודה על החלטות פקיד תביעות, בעניין תגמול חודשי שאינו תגמול עיקרי או בעניין תשלום בעד תקופה שקדמה להגשת התביעה או הבקשה; :: (4) ערעור לבית משפט מחוזי לפי סעיף 34(א) לחוק הנכים על החלטת ועדת ערעור בהליך ערעור כאמור בפסקה (3) או ערעור לבית הדין הארצי לעבודה על החלטת בית דין אזורי לעבודה בהליך כאמור באותה פסקה; :: (5) ערעור ברשות לבית המשפט העליון לפי סעיף 34(ד) לחוק הנכים או עתירה לבית הדין הגבוה לצדק על פסק הדין של בית הדין הארצי לעבודה בהליך כאמור בפסקה (4); :: (6) השגה לפי תקנה 4 לתקנות הנכים (תגמולים ושיקום) (לימודים לרכישת מקצוע), התשפ"ב-2022, או ערעור בנושא השתלמות מקצועית ולימודים לפי סעיף 2(ז) לצו התגמולים לנפגעי פעולות איבה (החלת תקנות בדבר השתלמות מקצועית, ערבויות וביטוח מפני מחלה), התשל"ב-1971; :: (7) עתירה מינהלית לפי פרט 26(2)(5) לתוספת הראשונה לחוק בתי משפט לעניינים מינהליים או תביעה לפני בית דין אזורי לעבודה על החלטה בערעור כאמור בפסקה (6); :: (8) ערר לפי תקנה 4 לתקנות הנכים (טיפול רפואי), או ערר לפי תקנה 3 לתקנות הביטוח הלאומי (מתן טיפול רפואי לנפגעי עבודה), התשכ"ח-1968; :: (9) עתירה מינהלית לפי פרט 26(2)(1) לתוספת הראשונה לחוק בתי משפט לעניינים מינהליים או תביעה לבית דין אזורי לעבודה, לעניין החלטה בערר כאמור בפסקה (8); :: (10) עתירה מינהלית לפי פרט 26(1) או (4) לתוספת הראשונה לחוק בתי משפט לעניינים מינהליים או תביעה לפני בית דין אזורי לעבודה על החלטות פקיד תביעות בעניין זכאות אחרת; :: (11) ערעור לבית המשפט העליון לפי סעיף 11 לחוק בתי משפט לעניינים מינהליים או ערעור לבית הדין הארצי לעבודה, על החלטה בהליך כאמור בפסקאות (7), (9) או (10); :: (12) ערעור לפני ועדת ערעור לפי סעיף 33 לחוק הנכים על אי-מתן החלטה של קצין תגמולים, תביעה לפני בית דין אזורי לעבודה על אי-מתן החלטה של פקיד תביעות או הליך ערעור לפני ועדת עררים על אי-מתן החלטה בידי הרשות המאשרת, לרבות ערר, ערעור או תובענה על ההחלטות בהליכים אלה; :: (13) הליך אחר שהשר קבע כהליך ערעור לפי סעיף 24(א)(1); :- "תוצאות לטובת הזכאי" - כל אחד מאלה, לפי העניין: :: (1) אם הנכה או הנפגע הגיש את הליך הערעור - בעקבות הליך הערעור התקיים אחד מאלה: ::: (א) נקבעה לו דרגת נכות גבוהה יותר או שהמועד שממנו תחול דרגת הנכות הוקדם; ::: (ב) זכאותו לתגמול חודשי שאינו תגמול עיקרי נקבעה או הוגדלה; ::: (ג) שולם לו תשלום בעד תקופה שקדמה להגשת התביעה; ::: (ד) זכאותו לזכאות אחרת נקבעה או הוגדלה; :: (2) אם קצין תגמולים או פקיד תביעות הגיש את הליך הערעור - בעקבות הליך הערעור לא בוטלה ההחלטה הקודמת שהקנתה זכאות לנכה או לנפגע. : (ב) על אף האמור בכל דין או הסכם, לא יידרש אדם לשלם תשלום בעד טיפול בהליך ערעור. : (ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב) ובסעיפים 3 עד 10, עורך דין רשאי לגבות בעד ייצוג בהליך ערעור המנוי בטור א' סכום שלא יעלה על המפורט בטור ג' לצידו, בהתקיים התנאים המנויים בטור ב', לפי העניין: {| class="wikitable" style="text-align:center;" |- ! טור א' - סוג הליך הערעור !! טור ב' - התנאים לזכאות לתשלום !! טור ג' - תשלום מרבי בעד ייצוג (בשקלים חדשים) |- | 1. הליך ערעור המנוי בפסקה (1) להגדרה "הליך ערעור" על החלטה שקבעה דרגת נכות קבועה || נקבעו תוצאות לטובת הזכאי || 5,200 |- | rowspan="2" | 2. הליך ערעור המנוי בפסקה (1) להגדרה "הליך ערעור" על החלטה שקבעה דרגת נכות זמנית || (א) נקבעו תוצאות לטובת הזכאי, שהן קביעת דרגת נכות זמנית || 2,600 |- | (ב) נקבעו תוצאות לטובת הזכאי שהן קביעת דרגת נכות קבועה || 5,200 |- | rowspan="2" | 3. הליך ערעור המנוי בפסקה (2) להגדרה "הליך ערעור" על החלטה שקבעה דרגת נכות קבועה || (א) נקבעו תוצאות לטובת הזכאי || 5,200 |- | (ב) מי שייצג בהליך הערעור או בעל זיקה אליו ייצג גם בהליך בערכאה הקודמת ורק בהליך הערעור נקבעו תוצאות לטובת הזכאי || 10,400 |- | rowspan="4" | 4. הליך ערעור המנוי בפסקה (2) להגדרה "הליך ערעור" על החלטה שקבעה דרגת נכות זמנית || (א) נקבעו תוצאות לטובת הזכאי שהן קביעת דרגת נכות זמנית || 2,600 |- | (ב) נקבעו תוצאות לטובת הזכאי שהן קביעת דרגת נכות קבועה || 5,200 |- | (ג) מי שייצג בהליך הערעור או בעל זיקה אליו ייצג גם בהליך בערכאה הקודמת ורק בהליך הערעור נקבעו תוצאות לטובת הזכאי שהן קביעת דרגת נכות זמנית || 5,200 |- | (ד) מי שייצג בהליך הערעור או בעל זיקה אליו ייצג גם בהליך בערכאה הקודמת ורק בהליך הערעור נקבעו תוצאות לטובת הזכאי שהן קביעת דרגת נכות קבועה || 10,400 |- | rowspan="2" | 5. הליך ערעור המנוי בפסקאות (3) עד (5) להגדרה "הליך ערעור" למעט כאמור בפרט 6 או 7 || (א) נקבעו תוצאות לטובת הזכאי, למעט הליך כאמור בפרט משנה (ב) || 7,200 |- | (ב) הליך בעניין תגמול חודשי שאינו תגמול עיקרי שנקבעו בו תוצאות לטובת הזכאי לתקופה קצרה משנה || הנמוך מאלה: 1. 7,200; 2. 20% משווי הזכאות או 4,000, לפי הגבוה |- | 6. הליך ערעור המנוי בפסקה (4) או (5) להגדרה "הליך ערעור" || מי שייצג בהליך הערעור או בעל זיקה אליו ייצג גם בהליך ערעור קודם אחד שבו לא נקבעו תוצאות לטובת הזכאי ועל החלטה בו הוגש הערעור, ובלבד שבהליך הערעור הקודם לא נקבעו תוצאות לטובת הזכאי || כפל הסכום כאמור בפרט משנה (א) או (ב) של פרט 5, לפי העניין |- | 7. הליך ערעור המנוי בפסקה (5) להגדרה "הליך ערעור" || מי שייצג בהליך הערעור או בעל זיקה אליו ייצג גם בשני הליכי הערעור הקודמים שבהם לא נקבעו תוצאות לטובת הזכאי ועל החלטה בשלם הוגש הערעור || שילוש הסכום כאמור בפרט משנה (א) או (ב) של פרט 5, לפי העניין |- | rowspan="3" | 8. הליך ערעור המנוי בפסקאות (7), (9) או (10) להגדרה "הליך ערעור" || (א) הליך לפי אחד מאלה, שנקבעו בו תוצאות לטובת הזכאי: (1) פרט 26(4) לתוספת הראשונה לחוק בתי משפט לעניינים מינהליים בעניין זכאות נוספת לדיור או לניידות; (2) פרט 26(2)(5) לתוספת האמורה; (3) פרט 26(2)(1) לתוספת האמורה בעניין זכאות לפי תקנה 24 לתקנות הנכים (טיפול רפואי) || 7,200 |- | (ב) תביעה לבית דין אזורי לעבודה בעניינים המנויים בפרט משנה (א), שנקבעו בה תוצאות לטובת הזכאי || 7,200 |- | (ג) הליך שאינו מנוי בפרט משנה (א) או (ב) ונקבעו בו תוצאות לטובת הזכאי || הנמוך מאלה: 1. 7,200; 2. 20% משווי הזכאות או 4,000, לפי הגבוה |- | rowspan="4" | 9. הליך כאמור בפסקה (11) להגדרה "הליך ערעור" || (א) ערעור לבית המשפט העליון או לבית הדין הארצי לעבודה על הליך שמנוי בפרט משנה (א) או (ב) שבפרט 8, לפי העניין, שנקבעו בו תוצאות לטובת הנכה, למעט כאמור בפרט משנה (ב) || 7,200 |- | (ב) מי שייצג בהליך הערעור או בעל זיקה אליו ייצג גם בהליך ערעור קודם שבו לא נקבעו תוצאות לטובת הזכאי ועל החלטה בו הוגש ערעור כאמור בפרט משנה (א), ובלבד שבהליך הערעור נקבעו תוצאות לטובת הזכאי || 14,400 |- | (ג) ערעור לבית המשפט העליון או לבית הדין הארצי לעבודה על הליך שמנוי בפרט משנה (ג) של פרט 8 ונקבעו בו תוצאות לטובת הזכאי ואינו כאמור בפרט משנה (ד) || הנמוך מאלה: 1. 7,200; 2. 20% משווי הזכאות או 4,000, לפי הגבוה |- | (ד) מי שייצג בהליך ערעור או בעל זיקה אליו ייצג גם בהליך ערעור קודם שבו לא נקבעו תוצאות לטובת הזכאי ועל החלטה בו הוגש ערעור כאמור בפרט משנה (ג), ובלבד שבהליך הערעור נקבעו תוצאות לטובת הזכאי || כפל הסכום כאמור בפרט משנה (ג). |} : (ד) לא טיפל עורך הדין או בעל זיקה אליו בתביעה לתגמול עיקרי שבשלה הוגש הליך הערעור, יהיה עורך הדין רשאי לגבות, נוסף על הסכומים כאמור בסעיף קטן (ג), דמי פתיחת תיק בסכום שלא יעלה על 1,000 שקלים חדשים, אולם לא ייגבו דמי פתיחת תיק כאמור בסעיף קטן זה יותר מפעם אחת לגבי כל ההליכים הנוגעים לאותו אדם. : (ה) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מזכותו של מי שטיפל בהליך ערעור ובעקבותיו נקבעה דרגת נכות קבועה גבוהה יותר, לגבות תשלום בעד הטיפול בתביעה לתגמול עיקרי בשל אחוזי הנכות הקבועה שנוספו לדרגת הנכות כתוצאה מהליך הערעור, בהתאם לפרט 1 בטבלה שבסעיף 3(ב). @ 12. סייג להגבלת תשלום בעד טיפול בהליכים מסוימים : (א) הוראות סעיף 11 לא יחולו על טיפול הכולל ייצוג בידי עורך דין בהליך שהוא אחד מאלה: :: (1) ערעור על החלטה של קצין תגמולים כי התנאים שבהגדרה "נכות" בחוק הנכים אינם מתקיימים לגבי חבלה, מחלה או החמרת מחלה; :: (2) תביעה על החלטה של פקיד תביעות כי התנאים שבפסקאות (1) עד (2) שבהגדרה "נפגע" בחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה אינם מתקיימים; :: (3) ערר לפי סעיף 11 לחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, על החלטה של הרשות המאשרת. : (ב)(1) התשלום בעד טיפול בערעור כאמור בסעיף קטן (א) לגבי כל ערכאת ערעור יהיה בסכום שיקבעו הצדדים להתקשרות שאינו מותנה בגובה התגמול או בדרגת הנכות ושיינקב בהסכם ההתקשרות; הותנה חלק מהסכום בתוצאות הטיפול בערעור, יובהר הדבר בהסכם ההתקשרות. :: (2) נקבע בעקבות הערעור כאמור בסעיף קטן (א) כי התקיימו לגבי חבלה, מחלה או החמרת מחלה התנאים בהגדרה "נכות" שבחוק הנכים או כי הפגיעה שאירעה היא פגיעת איבה, לפי העניין, יחולו הוראות חוק זה, לעניין ההליכים שלאחר הקביעה האמורה בשינוי זה: התשלום המרבי בעד הליכים לקביעת דרגת נכות קבועה או דרגת נכות זמנית לא יעלה על האמור בטור ב' או ג' בטבלה שבפסקה (1), או בפסקה (2), שבסעיף 4(א), בסעיף 4(ב) או בטור ב' או ג' בטבלה שבסעיף 6, לפי העניין. : (ג) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב), השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע, בהתאם לתנאים שיקבע, סכומים מרביים לתשלום בעד טיפול בהליך כאמור באותם סעיפים קטנים או הגבלות על אופן התשלום או על מועדי גבייתו. : (ד) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) עד (ג), לא ייגבה תשלום בעד טיפול בהליך כאמור בסעיף קטן (א), שהוגש בשל החלטה שניתנה מטעמים טכניים, ובכלל זה אי-השלמת פרטי תביעה או אי-מסירת מסמך או מידע הנוגעים בדבר. @ 13. תנאי לזכאות לגביית תשלום בעד טיפול בהליך ערעור : (א) הזכאות לגביית תשלום בעד טיפול בהליך ערעור כאמור בסעיף 11(ג), תחול רק אם התקבלו תוצאות לטובת הזכאי, אולם לא ייגבה תשלום כאמור לפני המועד שבו התקבלו לראשונה תשלומים ממשרד הביטחון או מהמוסד, לפי העניין, או אושרה זכאות אחרת, בשל הליך הערעור. : (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), תשלום דמי פתיחת תיק כאמור בסעיף 11(ד) אינו מותנה בתוצאות לטובת הזכאי, וניתן לגבותם במועד חתימת הסכם ההתקשרות או לאחריו. === סימן ד': הוראות שונות === @ 14. מועדי התשלום ופריסתו : (א) לא ישולם תשלום המגיע בעד טיפול בתביעה לתגמול עיקרי, לרבות טיפול בהליך ערעור המנוי בפסקה (1) או (2) להגדרה "הליך ערעור", ולמעט דמי פתיחת תיק, לפני המועד שבו קיבל הנכה או הנפגע לראשונה תשלומים ממשרד הביטחון או מהמוסד, לפי העניין, בשל החלטת הזכאות. : (ב) קבעה החלטת הזכאות דרגת נכות קבועה של 20% לפחות, ישולם התשלום בפריסה של תשלומים שווים לתקופה של 60 חודשים או לתקופה ארוכה יותר שהצדדים הסכימו עליה, ללא תוספת הצמדה וללא תוספת ריבית, והוא לא ישתנה אף אם הסכום עודכן לפי הוראות סעיף 17. : (ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב), בעת ההתקשרות רשאים הצדדים להסכים בכתב, במסגרת הסכם ההתקשרות כאמור בסעיף 20, כי במקרה שבו ישולם לפי החלטת הזכאות שקבעה דרגת נכות קבועה תגמול בשל דרגת הנכות הקבועה בעד תקופה שקדמה למועד מתן החלטת הזכאות (בסעיף קטן זה - התקופה הקודמת), תקוצר תקופת פריסת התשלום בעד טיפול בתביעה לתגמול עיקרי בהתאם להוראות אלה: :: (1) ניתן לגבות על חשבון הסכום המגיע כאמור בסעיף 3, 4 או 6, לפי העניין, סכום שאינו עולה על 60% מהתשלומים שהתקבלו כתגמול עיקרי בעד התקופה הקודמת; :: (2) יתרת הסכום המגיע כאמור בסעיף 3, 4 או 6, לפי העניין, בעד טיפול בתביעה לתגמול עיקרי, אם ישנה, תיגבה בתשלומים חודשיים, ללא תוספת הצמדה וללא תוספת ריבית, שכל אחד מהם לא יעלה על סכום השווה ל-25% מהתגמול העיקרי המשולם באותו חודש. : (ד) על אף האמור בסעיפים קטנים (ב) ו-(ג), לאחר קבלת החלטת הזכאות, רשאים הצדדים להסכים ביניהם בכתב על קיצור תקופת פריסת התשלום לגבי תשלום המגיע בהתאם לאותה החלטת זכאות, ללא תוספת הצמדה וללא תוספת ריבית; הסכם כאמור יהיה באותיות ברורות וקריאות ובשפה המובנת לנכה או לנפגע, לפי העניין, העתקו החתום יימסר לו ויפורטו בו, בין השאר, כל אלה: :: (1) סכום התשלום הכולל בהתחשב בפריסת התשלומים; בהסכם יצוין גם סכום התשלום הכולל שהיה משולם אלמלא קיצור תקופת הפריסה לפי הסכם זה, ואם ניתנה הנחה בשל קיצור התקופה - מה שיעורה; :: (2) מספר התשלומים שהתשלום הכולל ייפרס אליהם ומועדיהם וסכום התשלום בכל מועד; בהסכם יצוין גם הסדר התשלומים לפי סעיף קטן (ב) או (ג), שהיה חל אלמלא קיצור תקופת הפריסה לפי הסכם זה; :: (3) סכום התגמול העיקרי המגיע לפי החלטת הזכאות במועד החתימה על ההסכם. @ 15. החזרת תשלום עודף : שילם אדם סכום העולה על האמור בסעיפים 3 עד 11, בעד טיפול כמשמעותו בסעיף 2, רשאי הוא לתבוע את החזרת הסכום העודף ששילם. @ 16. מס ערך מוסף : על סכומי התשלום שניתן לגבות לפי חוק זה יתווסף מס ערך מוסף לפי חוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975. @ 17. עדכון סכומים ושינויים : (א)(1) הסכומים הנקובים בחוק זה יעודכנו ב-1 בינואר של כל שנה (בסעיף זה - יום העדכון), לפי שיעור השינוי של המדד החדש לעומת המדד היסודי (בסעיף קטן זה - הסכום המעודכן). :: (2) הסכום המעודכן יעוגל לשקל החדש הקרוב; סכום של חמישים אגורות או יותר יעוגל כלפי מעלה. :: (3) המנהל הכללי של משרד המשפטים יפרסם בהודעה ברשומות את הסכומים המעודכנים לפי סעיף זה. :: (4) בסעיף קטן זה - ::- "המדד" - מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה; ::- "המדד החדש" - המדד שפורסם בחודש נובמבר שלפני יום העדכון; ::- "המדד היסודי" - המדד שפורסם בחודש נובמבר שלפני יום העדכון הקודם, ולעניין יום העדכון הראשון שלאחר תחילתו של חוק זה - המדד שפורסם בחודש נובמבר 2025. : (ב) עדכון סכומים לפי סעיף זה שחל לאחר החלטת הזכאות אין בו כדי להשפיע על סכום התשלום המרבי שניתן לגבות בשל אותה החלטת זכאות. @ 18. מחקר : מי שמייצג או מסייע באופן אחר בטיפול כמשמעותו בסעיף 2(א)(1) עד (3) יציין את עובדת הייצוג או הסיוע, לפי העניין, במסמכים המוגשים למשרד הביטחון או למוסד, לפי העניין, במסגרת הטיפול בתביעה או בבקשה, למטרת מחקר. == פרק ד': הוראות כלליות הנוגעות להתקשרות == @ 19. הגדרות - פרק ד' : בפרק זה - :- "חוק משפחות חיילים" - חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום), התש"י-1950, לרבות הוראות החוק האמור כפי שהוחלו לפי חוקים אלה: :: (1) חוק המשטרה (נכים ונספים), התשמ"א-1981; :: (2) חוק שירות בתי הסוהר (נכים ונספים), התשמ"א-1981; :: (3) חוק משכן הכנסת, רחבתו ומשמר הכנסת, התשכ"ח-1968; :: (4) חוק שירות המדינה (גמלאות) [נוסח משולב], התש"ל-1970; :: (5) חוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א-1951; :: (6) חוק תגמולים לבני משפחה של חטופים ונעדרים בפעולת איבה, התשפ"ד-2023; :: (7) חוק תגמולים לחיילים ולבני משפחותיהם (חבלה שלא בעת מילוי תפקיד), התשמ"ח-1988; :: (8) חוק שירות ביטחון [נוסח משולב], התשמ"ו-1986; :: (9) חוק הרשויות המקומיות (הסדרת השמירה), התשכ"א-1961 - סעיף 15ב; :: (10) חוק אנשי צבא דרום לבנון ומשפחותיהם, התשס"ה-2004; :- "חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה" - לרבות הוראות החוק האמור כפי שהוחלו לפי חוקים אלה: :: (1) חוק הרשויות המקומיות (הסדרת השמירה), התשכ"א-1961 - סעיף 15א; :: (2) חוק תגמולים לבני משפחה של חטופים ונעדרים בפעולת איבה, התשפ"ד-2023; :- "תביעה לקבלת תגמולים" - כל אחד מאלה, לפי העניין: :: (1) תביעה לתגמול עיקרי, בקשה לתגמול חודשי שאינו תגמול עיקרי או בקשה לזכאות אחרת והליכי ערעור לגבי כל אחד מהם, לרבות הליך כאמור בסעיף 12(א); :: (2) תביעה לקבלת תגמול או הטבה המשתלמים לבן משפחה לפי חוק משפחות חיילים או לארוסה לפי סעיף 35ב לחוק האמור והליך ערר, ערעור או עתירה מינהלית לגביה; :: (3) תביעה לקבלת תגמול או הטבות המשתלמים לפי סעיף 7 לחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה והליך ערר, ערעור או תובענה לגביה. @ 20. התקשרות לעניין טיפול בתביעה לקבלת תגמולים : (א) כל התקשרות לעניין טיפול בתביעה לקבלת תגמולים בעד תשלום תמורה תהיה בהסכם בכתב, באותיות ברורות וקריאות ובשפה המובנת למי שמבקש טיפול בתביעה; העתקו החתום של ההסכם יימסר למי שמבקש טיפול בתביעה ויפורטו בו, בין השאר, כל אלה: :: (1) התגמולים שלגביהם תוגש התביעה לקבלת תגמולים, מהות הטיפול ושלביו הצפויים; :: (2) התשלום בעד הטיפול לפי כל שלב כאמור בפסקה (1), אופן חישובו, כולל מס ערך מוסף כאמור בסעיף 16, התנאים לחיוב התשלום ומועדי התשלומים, לרבות אם הוסכם כי יוקדמו לפי סעיף 14(ג), ולעניין הליך כאמור בסעיף 12(א) - יפורט גם התשלום לפי אותו סעיף בנפרד מהתשלומים המגיעים לפי סעיפים 3 עד 11, ויצוין אם התשלום כאמור או חלקו מותנה בתוצאות ההליך כאמור בסעיף 12(ב)(1). : (ב) שבעה ימים לפחות לפני החתימה על הסכם התקשרות ימסור מי שאמור לטפל בתביעה לקבלת תגמולים או לסייע באופן אחר בהגשתה למי שמבקש טיפול בה את שני אלה: :: (1) טיוטת הסכם ההתקשרות בהתאם להוראות סעיף קטן (א); :: (2) דף מידע כללי בשפה מהשפות עברית, אנגלית, ערבית, רוסית או אמהרית, המובנת למי שמבקש טיפול בתביעה (בסעיף זה - דף המידע הכללי). : (ג)(1) משרד הביטחון יפרסם את נוסח דף המידע הכללי לעניין תביעה לפי פסקה (1) להגדרה "תביעה לקבלת תגמולים" באתר האינטרנט של אגף השיקום, ולעניין תביעה לפי פסקה (2) להגדרה האמורה - באתר האינטרנט של אגף משפחות, הנצחה ומורשת במשרד. :: (2) המוסד יפרסם באתר האינטרנט שלו את נוסח דף המידע הכללי לעניין תביעות המנויות בפסקאות (1) ו-(3) להגדרה "תביעה לקבלת תגמולים". :: (3) דף המידע הכללי יפורסם בשפה פשוטה, בשפות עברית, אנגלית, ערבית, רוסית ואמהרית, באותיות ברורות וקריאות. :: (4) דף המידע הכללי יכלול, בין השאר, מידע בדבר האפשרות לפנות למשרד הביטחון או למוסד, לפי העניין, באופן ישיר ולקבל סיוע בהגשת תביעה לקבלת תגמולים ובדבר הזכאות לסיוע משפטי - אם ישנה, וכן מידע זה: ::: (א) לעניין פסקה (1) להגדרה "תביעה לקבלת תגמולים" - את עיקרי חוק זה והתשלומים המרביים המעודכנים שניתן לגבות לפיו; ::: (ב) לעניין פסקאות (2) ו-(3) להגדרה "תביעה לקבלת תגמולים" - את עיקרי פרק זה. : (ד) המבקש טיפול בתביעה לקבלת תגמולים יאשר בחתימתו על גבי העתק דף המידע הכללי וטיוטת הסכם ההתקשרות, כי קיבלם כאמור בסעיף קטן (ג) ואת מועד קבלתם, והעתקיהם בחתימתו יצורפו כנספח להסכם ההתקשרות בעת חתימת הצדדים עליו. : (ה) המבקש טיפול בתביעה לקבלת תגמולים רשאי לחזור בו מההתקשרות בהסכם, בתוך 14 ימי עבודה מהמועד שבו נמסר לו הסכם ההתקשרות החתום בכתב, אלא אם כן עד המועד האמור הוגשה תביעה לקבלת תגמולים, למעט בקשה לתגמול חודשי שאינו תגמול עיקרי או בקשה לזכאות אחרת, שבשל הגבלת מועדים לפי דין לא ניתן היה להגישה במועד מאוחר יותר; על אף האמור בכל דין, חזר בו המבקש מההתקשרות בתוך התקופה האמורה, לא יחויב בתשלום בעד הטיפול, וסכום ששולם - יוחזר לו במלואו. : (ו) לא קוימו הוראות סעיף קטן (ב), לא ייגבה בעד טיפול בתביעה לפי פסקה (1) להגדרה "תביעה לקבלת תגמולים" סכום העולה על 85% מהתשלום שהיה ניתן לגבות בעד טיפול כאמור לפי חוק זה. @ 21. תנאים בטלים בהסכם התקשרות : (א) תנאי בהסכם ההתקשרות השולל או המגביל את זכותו של מי שמבקש טיפול בתביעה לקבלת תגמולים להשמיע טענות מסוימות בערכאות משפטיות או הקובע כי כל סכסוך בין הצדדים להתקשרות יידון בבוררות - בטל. : (ב) תנאי בהסכם ההתקשרות השולל או המגביל את זכותו של מי שמבקש טיפול בתביעה לקבלת תגמולים לפנות לערכאות משפטיות - בטל. : (ג) תנאי בהסכם ההתקשרות שלפיו ייגבה תשלום בעד טיפול בתביעה לפי פסקה (1) להגדרה "תביעה לקבלת תגמולים", בניגוד להוראות חוק זה - בטל. : (ד) אין בהוראות חוק זה כדי למנוע את הפסקת ההתקשרות בידי צד מהצדדים לפי כל דין; תנאי בהסכם ההתקשרות המגביל את הזכות להפסקת ההתקשרות לפי כל דין - בטל. : (ה) תנאי בהסכם התקשרות הקובע כי סכומי הוצאות משפט, ובכלל זה שכר טרחת עורך דין, שייפסקו לטובת התובע, ישולמו למי שמייצג בתביעה או מסייע באופן אחר בהגשתה, נוסף על סכום התשלום בעד טיפול בתביעה שננקב בהסכם ההתקשרות - בטל, אולם אין בכך כדי לגרוע מתוקפו של תנאי הקובע כי סכומים שנפסקו כאמור ישולמו למי שמייצג או מסייע כאמור על חשבון סכום התשלום שננקב בהסכם ההתקשרות כאמור. @ 22. עדיפות הוראות פרק ד' : הוראות פרק זה יחולו על אף האמור בכל הסכם והן באות להוסיף על הוראות כל דין אחר שחל לעניין ההתקשרות ולא לגרוע מהן, ובמקרה של סתירה בין הוראות פרק זה להוראות דין כאמור, יגברו הוראות פרק זה. == פרק ה': הוראות שונות == @ 23. שמירת דינים : אין בהוראות חוק זה כדי לגרוע מהוראות סעיף 14 לחוק הנכים או מהוראות סעיף 303 לחוק הביטוח הלאומי כפי שהוחלו לפי סעיף 15 לחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה. @ 24. ביצוע ותקנות : (א) השר ממונה על ביצוע חוק זה, והוא רשאי להתקין תקנות בכל עניין הנוגע לביצועו, ובכלל זה הוראות אלה, בתנאים שיקבע: :: (1) הליכים נוספים לעניין ההגדרה "הליך ערעור"; :: (2) סכומי תשלום מרביים שניתן לגבות בשל השגות, עררים או ערעורים בהליכים שאינם מנויים בסעיף 11(ג); :: (3) סכומי תשלום מרביים לעניין הליך ערעור לפי סעיף 11 או שינוים, דרך כלל או לסוגי הליכים. : (ב) השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי - :: (1) לשנות, בצו, את הסכומים המפורטים בחוק זה ולקבוע, לגבי סכומים ששונו בו, מדד יסודי אחר מהאמור בסעיף 17(א) לעניין יום העדכון הראשון שלאחר תחילתו של הצו; :: (2) לקבוע תשלום מרבי שניתן יהיה לגבות בעד הליך לקבלת זכויות לפי חוק הנכים או לנפגע לפי חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, שאינו מנוי בחוק זה, בהתאם לתנאים שיקבע; :: (3) לקבוע נסיבות נוספות על האמור בסעיפים 3 עד 7 ו-11(ד), שבהן ניתן לגבות דמי פתיחת תיק, בתנאים שיקבע; :: (4) לקבוע תשלום מרבי שניתן לגבות בעד טיפול בבקשה לתגמול חודשי שאינו תגמול עיקרי או בבקשה לזכאות אחרת כאמור בסעיף 10, ובכלל זה לעניין סוג הטיפול, ולגבי תשלום מרבי שקבע כאמור - הגבלות על אופן התשלום ומועדיו, והכול בתנאים שיקבע. : (ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב)(1), השר רשאי להפחית, בצו, את הסכום המרבי שניתן לגבות בעד טיפול בתביעה לתגמול עיקרי שבהחלטת זכאות שניתנה בעקבותיה נקבעה דרגת נכות בשל נכות מובהקת כפי שיקבע, בתנאים שיקבע. : (ד) השר רשאי, בצו, לשנות את התוספת. @ 25. <!-- תיקון מס' 32 --> : ((הנוסח שולב [[בחוק הסיוע המשפטי, התשל"ב-1972]].)) @ 26. <!-- תיקון מס' 267 --> : ((הנוסח שולב [[בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995]].)) @ 27. <!-- תיקון מס' 4 --> : ((הנוסח שולב [[בחוק תגמולים לבני משפחה של חטופים ונעדרים בפעולת איבה, התשפ"ד-2023]].)) @ 28. תחולה והוראות מעבר : (א) בסעיף זה - :- "הסכם קיים" - הסכם התקשרות לטיפול בתביעה שנכרת בתקופה שמיום כ"ב בתשרי התשפ"ד (7 באוקטובר 2023) עד ערב יום התחילה; :- "טיפול" - טיפול כאמור בסעיף 2(א)(1) עד (3); :- "יום התחילה" - יום תחילתו של חוק זה; :- "מטפל", בתביעה - מי שייצג בתביעה לתגמול עיקרי או סייע באופן אחר בהגשתה, או בעל זיקה אליו; :- "סכום מופרז" - כמשמעותו בסעיף קטן (ו). : (ב) על אף האמור בכל דין או הסכם, הוראות סעיפים 21(א), (ב), (ד) ו-22 יחולו גם על הסכם התקשרות לטיפול בתביעה לקבלת תגמולים כהגדרתה בסעיף 19, שנכרת ערב יום התחילה, ולעניין הסכם שביום התחילה טרם חלפו 14 ימים מיום חתימתו, יחולו הוראות סעיף 20(ה). : (ג) הוראות חוק זה יחולו לגבי הסכם שנכרת ביום התחילה או לאחריו, אף אם הטיפול נעשה לפני יום התחילה. : (ד) על אף האמור בכל דין או הסכם, לא ייגבה סכום מופרז בעד טיפול לפי הסכם קיים, אלא אם כן המטפל בתביעה פנה עד תום שישה חודשים ממתן החלטת הזכאות או מיום התחילה, לפי המאוחר, לבית המשפט המוסמך לעניין נכה, או לבית הדין האזורי לעבודה לעניין נפגע, בתביעה לקבלת סעד הצהרתי שלפיו התשלום המגיע לפי ההסכם בעד הטיפול לא ייחשב סכום מופרז, ונפסק כי בנסיבות העניין הוא רשאי לגבות את הסכום או סכום אחר, כפי שנפסק. : (ה) לעניין סעיף זה יובאו בחשבון כל התשלומים ששילם נכה או נפגע למטפל בתביעה לפי ההסכם הקיים כערכם במועד שבו נגבו. : (ו) לעניין הסכם קיים יראו סכום העולה על סכומים כלהלן כסכום מופרז והוראות סעיף 17 לא יחולו: :: (1) אם בעקבות הטיפול לפי ההסכם הקיים נקבעה החלטת זכאות שקבעה דרגת נכות קבועה של 20% לפחות - 140% מהסכום כאמור בטור א' או ב', לפי העניין: {| class="wikitable" style="text-align:center;" |- ! סוג הטיפול !! טור א' - טיפול שכולל בקשה להכרה והליכים לפני ועדה רפואית !! טור ב' - טיפול שכולל הליכים לפני ועדה רפואית ואינו כולל בקשה להכרה |- | (1) טיפול הכולל ייצוג בידי עורך דין || 7,000 שקלים חדשים, בתוספת 800 שקלים חדשים בעד כל אחוז של דרגת נכות קבועה, ובתוספת 8,000 שקלים חדשים בנסיבות של הכרה הכרוכה במורכבות מיוחדת || 7,000 שקלים חדשים, בתוספת 600 שקלים חדשים בעד כל אחוז של דרגת נכות קבועה |- | (2) טיפול שאינו כולל ייצוג בידי עורך דין || 4,167 שקלים חדשים, בתוספת 533 שקלים חדשים בעד כל אחוז של דרגת נכות קבועה || 4,167 שקלים חדשים, בתוספת 400 שקלים חדשים בעד כל אחוז של דרגת נכות קבועה |} :: (2) אם בעקבות הטיפול לפי ההסכם הקיים נקבעה החלטת זכאות שקבעה דרגת נכות זמנית של 10% לפחות ודרגת הנכות הזמנית לא הוארכה ולא נקבעה דרגת נכות קבועה או שהמטפל בתביעה הפסיק את ההתקשרות לאחר שנקבעה דרגת נכות זמנית כאמור ובטרם נקבעה דרגת נכות קבועה כאמור בפסקה (1) - סכום העולה על 11,200 שקלים חדשים בעד טיפול הכולל ייצוג בידי עורך דין או 6,534 שקלים חדשים בעד טיפול שאינו כולל ייצוג בידי עורך דין. : (ז)(1) הסכומים לפי ההסכם הקיים שמטפל בתביעה רשאי לגבות לפי סעיף זה בעד הטיפול כאמור בסעיף קטן (ו)(1) וטרם נגבו ביום התחילה, ייגבו מיום התחילה ואילך בפריסה של תשלומים שווים לתקופה של 60 חודשים או בתשלומים חודשיים שכל אחד מהם לא יעלה על 25% מהתגמול החודשי, ללא תוספת הצמדה וללא תוספת ריבית. :: (2) על אף האמור בפסקה (1), אם אחרי יום התחילה שולם לפי החלטת הזכאות תגמול בשל דרגת נכות קבועה בעד תקופה שקדמה למועד מתן החלטת הזכאות (בפסקת משנה זו - התקופה הקודמת), רשאי המטפל בתביעה לגבות סכום שאינו עולה על 60% מהתשלומים שהתקבלו כתגמול עיקרי בעד התקופה הקודמת, על חשבון הסכומים בעד טיפול לפי ההסכם הקיים שניתן לגבות לפי סעיף זה וטרם נגבו, ויתרת הסכום תיגבה לפי הוראות פסקה (1). :: (3) על אף האמור בפסקאות (1) ו-(2), הצדדים להסכם הקיים רשאים לקבוע בהסכם בכתב שייערך ביום התחילה או לאחריו הוראות לעניין פריסת התשלומים בהתאם להוראות סעיף 14(ד). : (ח) מטפל בתביעה שגבה סכום מופרז בעד טיפול לפי הסכם קיים, לפני יום התחילה, ישיבו לנכה או לנפגע, בתוך שישה חודשים מיום שהתבקש לכך בכתב על ידיו, ובלבד שהבקשה הוגשה בתוך שנה מיום התחילה; ואולם, אם התקיים אחד מאלה לא תידרש השבה: :: (1) המטפל פנה בתביעה לסעד הצהרתי בתוך התקופה האמורה לבית המשפט המוסמך לעניין נכה, או לבית הדין האזורי לעבודה לעניין נפגע, ונפסק כי ההשבה, כולה או חלקה, אינה צודקת בנסיבות העניין; :: (2) המטפל קיזז את הסכום המופרז שנגבה כנגד סכומים המגיעים לו כדין מהנכה או מהנפגע שטרם נגבו. : (ט) הסכומים שיש להשיב כאמור בסעיף קטן (ח) יחושבו כערכם במועד שבו נגבו בידי המטפל; סכום שיש להשיבו ולא הושב בתום שישה חודשים מיום הבקשה כאמור באותו סעיף קטן, יישא ריבית שקלית כהגדרתה בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א-1961, מתום ששת החודשים כאמור ועד להשבתו בפועל. : (י) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מכל עילה שעומדת לזכות נכה או נפגע לפי כל דין, ובכלל זה מכל עילה שעומדת לזכותו בעניין תשלום בעד הטיפול אף אם הוא נמוך מהסכום המופרז. == תוספת == : ((ההגדרה "נסיבות של הכרה הכרוכה במורכבות מיוחדת" שבסעיף 1 וסעיפים 3, 5 ו-28)) : (1) פגימה שמקורה ברשלנות רפואית. : (2) חבלה שאירעה בתקופת השירות לפי חוק הנכים וחלפו יותר משלוש שנים ממועד השחרור מהשירות ועד מועד יצירת הקשר לראשונה בין המטפל ובין מי שמבקש טיפול בתביעה לתגמול עיקרי לגבי הגשת התביעה לפי חוק הנכים, ואם החלטת הזכאות נקבעה רק בשל חבלה שהיא הפרעה בתר-חבלתית - חלפו כאמור יותר מחמש שנים. : (3) חבלה שאירעה שלא בעת פעילות מבצעית או אימון לקראת פעילות כאמור, לחייל בשירות קבע או למשרת כוחות הביטחון כמשמעותם בפרק י"ג1 לחוק הביטוח הלאומי. <פרסום> התקבל בכנסת ביום כ"ד בסיוון התשפ"ו (9 ביוני 2026); הצעת החוק ודברי הסבר פורסמו בהצעות חוק הממשלה - 1736, מיום י"ז באדר ב' התשפ"ד (27 במרץ 2024), עמ' 812. <חתימות> * בנימין נתניהו ראש הממשלה * יריב לוין שר המשפטים * יצחק הרצוג נשיא המדינה * אמיר אוחנה יושב ראש הכנסת 821f4fjhpb63vstwelt5ktkd2zzzwbp 3020040 3020039 2026-06-15T09:41:01Z אליעזר.גרין 43694 /* פרק ה': הוראות שונות */ 3020040 wikitext text/x-wiki <שם> חוק הגבלת שכר טרחה (נכי צבא הגנה לישראל וכוחות הביטחון ונפגעי פעולות איבה), התשפ"ו-2026 <מקור> ((ס"ח תשפ"ו, 634|חוק הגבלת שכר טרחה (נכי צבא הגנה לישראל וכוחות הביטחון ונפגעי פעולות איבה))). == פרק א': הגדרות == @ 1. הגדרות : בחוק זה - :- "אגף השיקום" - אגף השיקום במשרד הביטחון; :- "בעל זיקה" - כהגדרתו בסעיף 315ג(ד) לחוק הביטוח הלאומי; :- "בקשה להכרה" - בקשה לפי סעיף 30 לחוק הנכים לקביעה כי התקיימו לגבי חבלה, מחלה או החמרת מחלה התנאים בהגדרה "נכות" לפי החוק האמור או בקשה לאישור כי פגיעה שאירעה היא פגיעת איבה לפי סעיף 12 לחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, לפי העניין; :- "דרגת נכות" - כמשמעותה לפי חוק הנכים או לפי חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, לפי העניין, ולעניין דרגת נכות בשל יותר מפגימה מוכרת אחת - דרגת נכות מורכבת כפי שהיא מחושבת לפי סעיף 10(ב) לחוק הנכים, לרבות כפי שהוחל לפי חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה; :- "דרגת נכות זמנית" - דרגת נכות זמנית כמשמעותה לפי חוק הנכים או דרגת נכות לא יציבה כמשמעותה לפי חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, לפי העניין; :- "דרגת נכות קבועה" - דרגת נכות קבועה כמשמעותה לפי חוק הנכים או דרגת נכות יציבה כמשמעותה לפי חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, לפי העניין; :- "החלטת זכאות" - החלטה של קצין תגמולים או של פקיד תביעות בתביעה לתגמול עיקרי, בדבר זכאות לתשלום תגמול עיקרי; :- "הליך ערעור" - כהגדרתו בסעיף 11(א); :- "ועדה רפואית" - כל אחד מאלה, לפי העניין: :: (1) ועדה רפואית לפי סעיף 10(א) לחוק הנכים; :: (2) ועדה רפואית עליונה לפי סעיף 12 לחוק הנכים; :: (3) רופא, רופא מוסמך או ועדה רפואית כמשמעותם לפי סעיף 5(ב) לחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה; :: (4) ועדה רפואית לעררים לפי סעיף 5(ג) לחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה; :- "ועדת חריגים" - כל אחת מאלה, לפי העניין: :: (1) ועדה מייעצת לדיור כמשמעותה בסעיף 9כ לחוק הנכים או לפי סעיף 4(ב)(5) לחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה; :: (2) ועדת חריגים לניידות לפי סעיף 9לח לחוק הנכים או לפי סעיף 4(ב)(5) לחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה; :: (3) ועדת חריגים לזכאות נוספת לפי סעיף 9לט לחוק הנכים או לפי סעיף 4(ב)(5) לחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה; :- "ועדת למ"ד" - הוועדה המייעצת למנהל הכללי של משרד הביטחון במתן הטבות לפנים משורת הדין; :- "ועדת העבודה והרווחה" - ועדת העבודה והרווחה של הכנסת; :- "זכאות אחרת" - כל תשלום או טובת הנאה הניתנים לפי חוק הנכים או לנפגע לפי חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, ובכלל זה לפי הוראות ונהלים של אגף השיקום, שאינם תגמול עיקרי או תגמול חודשי שאינו תגמול עיקרי; :- "חבלה" - כהגדרתה בחוק הנכים או כמשמעותה בפסקה (3) להגדרה "נכות" שבחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, לפי העניין; :- "חוק הביטוח הלאומי" - חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995; :- "חוק בתי משפט לעניינים מינהליים" - חוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש"ס-2000; :- "חוק הנכים" - חוק הנכים (תגמולים ושיקום), התשי"ט-1959 [נוסח משולב], לרבות הוראות החוק האמור כפי שהוחלו לפי חוקים אלה: :: (1) חוק המשטרה (נכים ונספים), התשמ"א-1981; :: (2) חוק שירות בתי הסוהר (נכים ונספים), התשמ"א-1981; :: (3) חוק משכן הכנסת, רחבתו ומשמר הכנסת, התשכ"ח-1968; :: (4) חוק שירות המדינה (גמלאות) [נוסח משולב], התש"ל-1970 - סעיף 63ז; :: (5) חוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א-1951; :: (6) חוק תגמולים לחיילים ולבני משפחותיהם (חבלה שלא בעת מילוי תפקיד), התשמ"ח-1988; :: (7) חוק שירות ביטחון [נוסח משולב], התשמ"ו-1986; :: (8) חוק הרשויות המקומיות (הסדרת השמירה), התשכ"א-1961 - סעיף 15ב; :: (9) חוק אנשי צבא דרום לבנון ומשפחותיהם, התשס"ה-2004; :- "חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה" - חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, התש"ל-1970, לרבות הוראות החוק האמור כפי שהוחלו בסעיף 15א לחוק הרשויות המקומיות (הסדרת השמירה), התשכ"א-1961; :- "המוסד" - המוסד לביטוח לאומי; :- "נכה" - כהגדרתו בחוק הנכים; :- "נסיבות של הכרה הכרוכה במורכבות מיוחדת" - נסיבות המנויות בתוספת; :- "נפגע" - כהגדרתו בחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה; :- "פקיד תביעות" - כמשמעותו בסעיף 22(ב) לחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה; :- "קצין תגמולים" - כהגדרתו בחוק הנכים; :- "רשות מאשרת" - כמשמעותה בסעיף 10(א) לחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה; :- "תביעה לתגמול עיקרי" - תביעה לקביעת דרגת נכות ולקבלת תגמול עיקרי, לרבות בקשה להכרה; :- "תגמול עיקרי" - תגמול חודשי המשתלם לפי סעיף 5 או 5א לחוק הנכים או מענק חד-פעמי המשתלם לפי סעיף 4 או 4א לחוק האמור, והכול לרבות כפי שהוחלו לפי חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה; :- "תקנות הנכים (טיפול רפואי)" - תקנות הנכים (טיפול רפואי), התשי"ד-1954; :- "השר" - שר המשפטים. == פרק ב': תחולת החוק == @ 2. טיפול מהו : (א) על טיפול שהוא אחד מאלה, לפי העניין, תחול הגבלת התשלום הקבועה לפי פרק ג': :: (1) לעניין תביעה לתגמול עיקרי לפי סעיפים 3 עד 7 - ייצוג אדם בהליכים לפני קצין תגמולים, פקיד תביעות, המוסד, רשות מאשרת או ועדה רפואית, או סיוע אחר בהגשת תביעה לתגמול עיקרי והקשור בה או הנובע ממנה; :: (2) לעניין בקשה לתגמול חודשי שאינו תגמול עיקרי - ייצוג אדם בהליכים לפני קצין תגמולים, פקיד תביעות או המוסד, או סיוע אחר בהגשת בקשה כאמור והקשור בה או הנובע ממנה; :: (3) לעניין בקשה לזכאות אחרת - ייצוג אדם בהליכים לפני קצין תגמולים, פקיד תביעות, ועדת חריגים, ועדת למ"ד או גורם אחר המוסמך לקבל החלטה לעניין זכאות אחרת לפי נוהלי אגף השיקום או המוסד, או סיוע אחר בהגשת בקשה כאמור והקשור בה או הנובע ממנה; :: (4) לעניין הליך ערעור - ייצוג אדם בהליך ערעור, ואם עקב הליך הערעור הוחזר העניין לגורם שעל החלטתו הוגש הליך הערעור - גם המשך הטיפול לפני הגורם כאמור. : (ב) הוראות סעיף 315ג(ב) עד (ד) לחוק הביטוח הלאומי יחולו, בשינויים המחויבים, לעניין טיפול כאמור בסעיף קטן (א). == פרק ג': הגבלת תשלום בעד טיפול בתביעה == === סימן א': טיפול בתביעה לתגמול עיקרי === @ 3. התשלום המרבי בעד טיפול בתביעה לתגמול עיקרי שכולל בקשה להכרה והליכים לפני ועדה רפואית : (א) על אף האמור בכל דין או הסכם, לא יידרש אדם לשלם בעד טיפול בתביעה לתגמול עיקרי שכולל בקשה להכרה ובעקבותיה הליכים לפני ועדה רפואית, סכום העולה על דמי פתיחת תיק כאמור בפסקה (1) שלהלן, ואם התקבלה החלטת זכאות בעקבות הטיפול באותה תביעה - בתוספת סכום שלא יעלה על התשלום המרבי לפי פסקאות (2) או (3) שלהלן, לפי העניין, ובנסיבות של הכרה הכרוכה במורכבות מיוחדת - סכום נוסף כאמור בסעיף קטן (ג): :: (1) דמי פתיחת תיק לא יעלו על סכום כלהלן, לפי העניין: {| class="wikitable" style="text-align:center;" |+ סכום דמי פתיחת תיק (בשקלים חדשים) |- ! סוג הטיפול !! טור א' - תביעה לפי חוק הנכים !! טור ב' - תביעה לפי חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה |- | 1. טיפול הכולל ייצוג בידי עורך דין || 4,000 || 2,000 |- | 2. טיפול שאינו כולל ייצוג בידי עורך דין || 2,667 || 1,333; |} :: (2) התשלום המרבי בעד טיפול בתביעה שבעקבותיה התקבלה החלטת זכאות שקבעה דרגת נכות קבועה יהיה כלהלן, לפי העניין: {| class="wikitable" style="text-align:center;" |+ סכום התשלום המרבי |- ! סוג הטיפול !! טור א' - דרגת נכות קבועה עד 19% (מענק) !! טור ב' - דרגת נכות קבועה 20% ומעלה (תגמול חודשי) |- | 1. טיפול הכולל ייצוג בידי עורך דין || 7,360 שקלים חדשים בעד דרגת נכות קבועה של 10%, בתוספת 600 שקלים חדשים בעד כל אחוז נוסף של דרגת נכות קבועה || 16,000 שקלים חדשים בעד דרגת נכות קבועה של 20%, בתוספת 800 שקלים חדשים בעד כל אחוז נוסף של דרגת נכות קבועה |- | 2. טיפול שאינו כולל ייצוג בידי עורך דין || 4,907 שקלים חדשים בעד דרגת נכות קבועה של 10%, בתוספת 400 שקלים חדשים בעד כל אחוז נוסף של דרגת נכות קבועה || 10,660 שקלים חדשים בעד דרגת נכות קבועה של 20%, בתוספת 533 שקלים חדשים בעד כל אחוז נוסף של דרגת נכות קבועה; |} :: (3) נקבעה בהחלטת הזכאות שהתקבלה בעקבות הטיפול בתביעה דרגת נכות זמנית של 10% לפחות - התשלום המרבי שרשאי מי שמטפל בתביעה לגבות בעד הטיפול בתביעה לא יעלה על סכום כאמור בטור א' ועל תוספת כאמור בטור ב', לפי העניין, אולם אם לאחר שנקבעה דרגת הנכות הזמנית כאמור, נקבעה דרגת נכות קבועה - תקוזז התוספת כאמור בטור ב' ששולמה מהתשלום המרבי בשל דרגת הנכות הקבועה: {| class="wikitable" style="text-align:center;" |+ סכום התשלום המרבי (בשקלים חדשים) |- ! סוג הטיפול !! טור א' - בעד כל הדיונים בוועדה רפואית שהביאו לקביעת דרגת נכות זמנית לראשונה !! טור ב' - בעד כל הדיונים בוועדה רפואית נוספת שבעקבותיה נקבעה דרגת נכות זמנית, לאחר תום התקופה שלגביה חלה החלטת הזכאות הקודמת לעניין דרגת נכות זמנית |- | 1. טיפול הכולל ייצוג בידי עורך דין || 3,000 || 1,000 |- | 2. טיפול שאינו כולל ייצוג בידי עורך דין || 1,500 || 500. |} : (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), מי שבעקבות טיפול שלו או של בעל זיקה אליו בתביעה לתגמול עיקרי כאמור באותו סעיף קטן, כבר ניתנה החלטת זכאות, והוא טיפל גם בערר על אותה החלטת זכאות לוועדה רפואית המנויה בפסקאות (2) או (4) להגדרה "ועדה רפואית", שבעקבותיו ניתנה החלטת זכאות חדשה, רשאי לגבות בעד הטיפול בערר סכום שלא יעלה על סכום כלהלן, בטור א' או ב', לפי הגבוה, לפי העניין: {| class="wikitable" style="text-align:center;" |+ סכום התשלום המרבי (בשקלים חדשים) |- ! סוג הטיפול !! טור א' - בעד כל אחוז נכות קבועה שנוסף בהחלטת הזכאות החדשה לעומת החלטת הזכאות הקודמת !! טור ב' |- | 1. טיפול הכולל ייצוג בידי עורך דין || 800 || 3,000 |- | 2. טיפול שאינו כולל ייצוג בידי עורך דין || 400 || 1,500. |} : (ג) התקבלה החלטת זכאות שקבעה דרגת נכות קבועה של 10% ומעלה בשל נסיבות של הכרה הכרוכה במורכבות מיוחדת, יתווסף סכום נוסף שלא יעלה על 8,000 שקלים חדשים לסכום התשלום המרבי כאמור בסעיף קטן (א) שרשאי לגבות עורך דין שמטפל בתביעה לתגמול עיקרי שבעקבותיה התקבלה החלטת הזכאות כאמור. @ 4. התשלום המרבי בעד טיפול בתביעה לתגמול עיקרי שכולל רק הליכים בפני ועדה רפואית : (א) על אף האמור בכל דין או הסכם, לא יידרש אדם לשלם, בעד טיפול בתביעה לתגמול עיקרי שכולל הליכים לפני ועדה רפואית אך אינו כולל את הבקשה להכרה שבעקבותיה מתקיימים ההליכים, סכום העולה על דמי פתיחת תיק כאמור בטור א' שבפסקה (1) שלהלן, ואם התקבלה החלטת זכאות בעקבות הטיפול באותה תביעה - בתוספת סכום שלא יעלה על הסכום כאמור בטור ב' או ג' שבפסקה (1) או לפי פסקה (2) שלהלן, לפי העניין: :: (1) התשלום המרבי בעד טיפול בתביעה שבעקבותיה התקבלה החלטת זכאות שקבעה דרגת נכות קבועה יהיה כלהלן, לפי העניין: {| class="wikitable" style="text-align:center;" |- ! rowspan="2" | סוג הטיפול !! טור א' - דמי פתיחת תיק (בשקלים חדשים) !! colspan="2" | סכום התשלום המרבי (בשקלים חדשים) בעד כל אחוז של דרגת נכות קבועה |- ! טור ב' - דרגת נכות קבועה עד 19% (מענק) !! טור ג' - דרגת נכות קבועה 20% ומעלה (תגמול חודשי) |- | 1. טיפול הכולל ייצוג בידי עורך דין || 2,000 || 450 || 600 |- | 2. טיפול שאינו כולל ייצוג בידי עורך דין || 1,333 || 300 || 400; |} :: (2) נקבעה בהחלטת הזכאות שהתקבלה בעקבות הטיפול בתביעה דרגת נכות זמנית, יחולו הוראות סעיף 3(א)(3), לפי העניין. : (ב)(1) על אף האמור בסעיף קטן (א), אם ניתנה בעקבות טיפול בתביעה לתגמול עיקרי שהיא ערר לוועדה רפואית המנויה בפסקאות (2) או (4) להגדרה "ועדה רפואית", החלטת זכאות חדשה שלפיה הוגדלה דרגת הנכות שנקבעה בהחלטת זכאות קודמת, רשאי מי שמטפל בערר שבשלו נקבעה החלטת הזכאות החדשה והוא או בעל זיקה אליו לא טיפל בבקשה להכרה שבעקבותיה הוגש הערר כאמור, לגבות סכום שלא יעלה על סכום כלהלן, בטור א' או ב', לפי הגבוה, לפי העניין: {| class="wikitable" style="text-align:center;" |+ סכום התשלום המרבי (בשקלים חדשים) |- ! סוג הטיפול !! טור א' - בעד כל אחוז נכות קבועה שנוסף בהחלטת הזכאות החדשה לעומת החלטת הזכאות הקודמת !! טור ב' |- | 1. טיפול הכולל ייצוג בידי עורך דין || 600 || 3,000 |- | 2. טיפול שאינו כולל ייצוג בידי עורך דין || 300 || 1,500. |} :: (2) לסכום התשלום המרבי כאמור בפסקה (1) יתווספו דמי פתיחת תיק בסכום שלא יעלה על 2,000 שקלים חדשים לעניין טיפול הכולל ייצוג בידי עורך דין, או 1,000 שקלים חדשים לעניין טיפול שאינו כולל ייצוג בידי עורך דין, ובלבד שהמטפל בתביעה שבשלה נקבעה החלטת הזכאות החדשה או בעל זיקה אליו לא גבה כבר דמי פתיחת תיק כאמור בסעיף קטן (א) או בפסקה זו. @ 5. התשלום המרבי בעד טיפול בתביעה לתגמול עיקרי שכולל רק בקשה להכרה : על אף האמור בכל דין או הסכם, לא יידרש אדם לשלם בעד טיפול בתביעה לתגמול עיקרי הכולל ייצוג בידי עורך דין בבקשה להכרה ואינו כולל הליכים לפני ועדה רפואית, סכום העולה על דמי פתיחת תיק כאמור בטור א', ואם בעקבות הטיפול אושרה הבקשה להכרה - בתוספת סכום שלא יעלה על הסכום כאמור בטור ב' או ג', לפי העניין: {| class="wikitable" style="text-align:center;" |+ תשלום מרבי בהינתן אישור בקשה להכרה (בשקלים חדשים) |- ! טיפול בבקשה להכרה !! טור א' - דמי פתיחת תיק (בשקלים חדשים) !! טור ב' - תשלום בעד טיפול !! טור ג' - תוספת לתשלום בהתקיים נסיבות של הכרה הכרוכה במורכבות מיוחדת |- | 1. לפי חוק הנכים || 2,000 || 7,000 || 8,000 |- | 2. לפי חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה || 1,000 || 5,000 || 8,000. |} @ 6. התשלום המרבי בעד טיפול בתביעה להחמרת מצב ולנכות מוסבת : על אף האמור בכל דין או הסכם, לא יידרש אדם לשלם בעד טיפול בתביעה לתגמול עיקרי שהיא תביעה בשל החמרה של פגימה מוכרת או תביעה בשל פגימה נוספת הנובעת באופן בלתי אמצעי מפגימה מוכרת, סכום העולה על דמי פתיחת תיק כאמור בטור א', ואם ניתנה בעקבות הטיפול החלטת זכאות חדשה שלפיה הוגדלה דרגת הנכות שנקבעה בהחלטת זכאות קודמת - בתוספת סכום שלא יעלה על הסכום כאמור בטור ב' או ג', לפי הגבוה, לפי העניין: {| class="wikitable" style="text-align:center;" |- ! סוג הטיפול !! טור א' - דמי פתיחת תיק (בשקלים חדשים) !! טור ב' - בעד כל אחוז נכות שנוסף בהחלטת הזכאות החדשה לעומת החלטת הזכאות הקודמת !! טור ג' |- | 1. טיפול הכולל ייצוג בידי עורך דין || 1,000 || 800 || 3,000 |- | 2. טיפול שאינו כולל ייצוג בידי עורך דין || 500 || 400 || 1,500. |} @ 7. טיפול בהחלטה חדשה ובבדיקה מחדש : (א) מי שמטפל בהליך של החלטה חדשה לפי סעיף 35 לחוק הנכים, לרבות כפי שהוחל לפי חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, רשאי לגבות דמי פתיחת תיק, בסכום שאינו עולה על 1,000 שקלים חדשים בעד טיפול הכולל ייצוג בידי עורך דין, או 667 שקלים חדשים בעד טיפול שאינו כולל ייצוג בידי עורך דין, בהתקיים אחד מאלה: :: (1) הוא אינו מי שטיפל בתביעה לתגמול עיקרי כאמור בסעיפים 3 עד 6, או בעל זיקה אליו; :: (2) הוא טיפל בתביעה קודמת לתגמול עיקרי וההליך מוגש בחלוף שלוש שנים מיום שהתקבלה החלטת זכאות בתביעה כאמור או מיום שאושרה הבקשה להכרה, לפי המאוחר. : (ב) אין בהוראות סעיף קטן (א) כדי לגרוע מזכותו של מי שטיפל בהליך של החלטה חדשה ובעקבותיו נקבעה דרגת נכות קבועה גבוהה יותר, לגבות תשלום בעד הטיפול בשל אחוזי הנכות הקבועה שנוספו לדרגת הנכות בשל ההליך, כאמור בסעיף 3. : (ג) מי שטיפל בבדיקה מחדש לפי סעיף 37(א) ו-(ג) לחוק הנכים, לרבות כפי שהוחל לפי חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, והוא או בעל זיקה אליו לא טיפל בתביעה לתגמול עיקרי שלגביה מתקיימת הבדיקה, רשאי לגבות בעד הטיפול בבדיקה מחדש סכום שלא יעלה על הסכום שלהלן, לפי העניין, ובלבד שבעקבות הבדיקה מחדש לא שונתה החלטת הזכאות באופן ששלל את זכאותו של הנכה או הנפגע: :: (1) בעד טיפול הכולל ייצוג בידי עורך דין - 4,000 שקלים חדשים; :: (2) בעד טיפול שאינו כולל ייצוג בידי עורך דין - 2,667 שקלים חדשים. @ 8. חישוב לפי אחוזי נכות משוקללים : תשלום בעד טיפול בתביעה לתגמול עיקרי המחושב לפי חוק זה בעד כל אחוז נכות יחושב רק לגבי דרגת הנכות שנקבעה בעקבות הטיפול באותה תביעה, ואם בהחלטת זכאות קודמת נקבעה דרגת נכות - יחושב התשלום רק בעד ההפרש שבין דרגת הנכות שנקבעה בהחלטת הזכאות החדשה לדרגת הנכות שנקבעה בהחלטת הזכאות הקודמת. @ 9. תנאי לזכאות לגביית תשלום : (א) הזכאות לגבות תשלום המגיע בשל תביעה לתגמול עיקרי שמותר לדרוש כאמור בסעיפים 3, 4, 6 ו-7 תחול רק אם התקבלה החלטת זכאות בעקבות התביעה לתגמול עיקרי ובכפוף להוראות סעיף 14 לעניין מועד התשלום ופריסתו; הזכאות לגבות את התשלום המגיע בעד טיפול הכולל רק בקשה להכרה לפי סעיף 5 תחול רק אם הבקשה להכרה אושרה. : (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), תשלום דמי פתיחת תיק אינו מותנה בקבלת החלטת זכאות, וניתן לגבותם במועד חתימת הסכם ההתקשרות או לאחריו. : (ג)(1) לא ייגבו דמי פתיחת תיק לפי סעיפים 3 עד 5 יותר מפעם אחת בידי אותו מטפל. :: (2) ניתן לגבות דמי פתיחת תיק בעד טיפול לפי סעיף 6, גם אם נגבו דמי פתיחת תיק לפי סעיפים 3 או 4, אולם לא ייגבו דמי פתיחת תיק לפי סעיף 6 יותר מפעמיים בידי אותו מטפל. :: (3) לא ייגבו דמי פתיחת תיק לפי סעיף 7(א) יותר מפעם אחת בידי אותו מטפל. : (ד) על אף האמור בסעיפים 4 ו-5, מי שטיפל בתביעה לתגמול עיקרי לפי סעיף 4 ולפני כן הוא או בעל זיקה אליו טיפל בבקשה להכרה לפי סעיף 5, לא יגבה בשל הטיפול בתביעה לפי סעיף 4 יותר מסכום ההפרש; לעניין זה, "סכום ההפרש" - ההפרש שבין הסכום המרבי שניתן לגבות לפי סעיף 3 לסכום המרבי שניתן לגבות לפי סעיף 5, ובכלל אלה דמי פתיחת תיק. : (ה) לעניין סעיף זה, יראו גבייה בידי מי שהוא בעל זיקה למי שמטפל בתביעה, כגבייה בידי מי שמטפל בתביעה. === סימן ב': טיפול בבקשה לתגמול חודשי שאינו תגמול עיקרי או בבקשה לזכאות אחרת === @ 10. הגבלת תשלום בעד טיפול בבקשה לתגמול חודשי שאינו תגמול עיקרי או בבקשה לזכאות אחרת : על אף האמור בכל דין או הסכם, לא יידרש אדם לשלם תשלום כלשהו בעד טיפול בבקשה לתגמול חודשי שאינו תגמול עיקרי או בבקשה לזכאות אחרת, ובכלל זה בקשה לוועדת חריגים או לוועדת למ"ד, אלא אם כן קבע השר אחרת בתקנות לפי סעיף 24(ב)(4). === סימן ג': טיפול בהליך ערעור === @ 11. הגבלת תשלום בעד טיפול בהליך ערעור : (א) בסימן זה - :- "הליך ערעור" - כל אחד מאלה: :: (1) ערעור לפי סעיף 12א לחוק הנכים על החלטה של ועדה רפואית עליונה או ערעור לפי סעיף 5(ד) לחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה על החלטה של ועדה רפואית לעררים; :: (2) ערעור ברשות לבית המשפט העליון על פסק דין של בית משפט מחוזי לפי תקנה 2(ג) ו-(ד) לתקנות הנכים ומשפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (סדרי הדין בערעור), התשמ"ז-1987, או ערעור ברשות לבית הדין הארצי לעבודה לפי סעיף 5(ד) לחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה על פסק דין של בית דין אזורי לעבודה, והכול על הליך כאמור בפסקה (1); :: (3) ערעור לפני ועדת ערעור לפי סעיף 33 לחוק הנכים על החלטה של קצין תגמולים או תביעה לפני בית דין אזורי לעבודה על החלטות פקיד תביעות, בעניין תגמול חודשי שאינו תגמול עיקרי או בעניין תשלום בעד תקופה שקדמה להגשת התביעה או הבקשה; :: (4) ערעור לבית משפט מחוזי לפי סעיף 34(א) לחוק הנכים על החלטת ועדת ערעור בהליך ערעור כאמור בפסקה (3) או ערעור לבית הדין הארצי לעבודה על החלטת בית דין אזורי לעבודה בהליך כאמור באותה פסקה; :: (5) ערעור ברשות לבית המשפט העליון לפי סעיף 34(ד) לחוק הנכים או עתירה לבית הדין הגבוה לצדק על פסק הדין של בית הדין הארצי לעבודה בהליך כאמור בפסקה (4); :: (6) השגה לפי תקנה 4 לתקנות הנכים (תגמולים ושיקום) (לימודים לרכישת מקצוע), התשפ"ב-2022, או ערעור בנושא השתלמות מקצועית ולימודים לפי סעיף 2(ז) לצו התגמולים לנפגעי פעולות איבה (החלת תקנות בדבר השתלמות מקצועית, ערבויות וביטוח מפני מחלה), התשל"ב-1971; :: (7) עתירה מינהלית לפי פרט 26(2)(5) לתוספת הראשונה לחוק בתי משפט לעניינים מינהליים או תביעה לפני בית דין אזורי לעבודה על החלטה בערעור כאמור בפסקה (6); :: (8) ערר לפי תקנה 4 לתקנות הנכים (טיפול רפואי), או ערר לפי תקנה 3 לתקנות הביטוח הלאומי (מתן טיפול רפואי לנפגעי עבודה), התשכ"ח-1968; :: (9) עתירה מינהלית לפי פרט 26(2)(1) לתוספת הראשונה לחוק בתי משפט לעניינים מינהליים או תביעה לבית דין אזורי לעבודה, לעניין החלטה בערר כאמור בפסקה (8); :: (10) עתירה מינהלית לפי פרט 26(1) או (4) לתוספת הראשונה לחוק בתי משפט לעניינים מינהליים או תביעה לפני בית דין אזורי לעבודה על החלטות פקיד תביעות בעניין זכאות אחרת; :: (11) ערעור לבית המשפט העליון לפי סעיף 11 לחוק בתי משפט לעניינים מינהליים או ערעור לבית הדין הארצי לעבודה, על החלטה בהליך כאמור בפסקאות (7), (9) או (10); :: (12) ערעור לפני ועדת ערעור לפי סעיף 33 לחוק הנכים על אי-מתן החלטה של קצין תגמולים, תביעה לפני בית דין אזורי לעבודה על אי-מתן החלטה של פקיד תביעות או הליך ערעור לפני ועדת עררים על אי-מתן החלטה בידי הרשות המאשרת, לרבות ערר, ערעור או תובענה על ההחלטות בהליכים אלה; :: (13) הליך אחר שהשר קבע כהליך ערעור לפי סעיף 24(א)(1); :- "תוצאות לטובת הזכאי" - כל אחד מאלה, לפי העניין: :: (1) אם הנכה או הנפגע הגיש את הליך הערעור - בעקבות הליך הערעור התקיים אחד מאלה: ::: (א) נקבעה לו דרגת נכות גבוהה יותר או שהמועד שממנו תחול דרגת הנכות הוקדם; ::: (ב) זכאותו לתגמול חודשי שאינו תגמול עיקרי נקבעה או הוגדלה; ::: (ג) שולם לו תשלום בעד תקופה שקדמה להגשת התביעה; ::: (ד) זכאותו לזכאות אחרת נקבעה או הוגדלה; :: (2) אם קצין תגמולים או פקיד תביעות הגיש את הליך הערעור - בעקבות הליך הערעור לא בוטלה ההחלטה הקודמת שהקנתה זכאות לנכה או לנפגע. : (ב) על אף האמור בכל דין או הסכם, לא יידרש אדם לשלם תשלום בעד טיפול בהליך ערעור. : (ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב) ובסעיפים 3 עד 10, עורך דין רשאי לגבות בעד ייצוג בהליך ערעור המנוי בטור א' סכום שלא יעלה על המפורט בטור ג' לצידו, בהתקיים התנאים המנויים בטור ב', לפי העניין: {| class="wikitable" style="text-align:center;" |- ! טור א' - סוג הליך הערעור !! טור ב' - התנאים לזכאות לתשלום !! טור ג' - תשלום מרבי בעד ייצוג (בשקלים חדשים) |- | 1. הליך ערעור המנוי בפסקה (1) להגדרה "הליך ערעור" על החלטה שקבעה דרגת נכות קבועה || נקבעו תוצאות לטובת הזכאי || 5,200 |- | rowspan="2" | 2. הליך ערעור המנוי בפסקה (1) להגדרה "הליך ערעור" על החלטה שקבעה דרגת נכות זמנית || (א) נקבעו תוצאות לטובת הזכאי, שהן קביעת דרגת נכות זמנית || 2,600 |- | (ב) נקבעו תוצאות לטובת הזכאי שהן קביעת דרגת נכות קבועה || 5,200 |- | rowspan="2" | 3. הליך ערעור המנוי בפסקה (2) להגדרה "הליך ערעור" על החלטה שקבעה דרגת נכות קבועה || (א) נקבעו תוצאות לטובת הזכאי || 5,200 |- | (ב) מי שייצג בהליך הערעור או בעל זיקה אליו ייצג גם בהליך בערכאה הקודמת ורק בהליך הערעור נקבעו תוצאות לטובת הזכאי || 10,400 |- | rowspan="4" | 4. הליך ערעור המנוי בפסקה (2) להגדרה "הליך ערעור" על החלטה שקבעה דרגת נכות זמנית || (א) נקבעו תוצאות לטובת הזכאי שהן קביעת דרגת נכות זמנית || 2,600 |- | (ב) נקבעו תוצאות לטובת הזכאי שהן קביעת דרגת נכות קבועה || 5,200 |- | (ג) מי שייצג בהליך הערעור או בעל זיקה אליו ייצג גם בהליך בערכאה הקודמת ורק בהליך הערעור נקבעו תוצאות לטובת הזכאי שהן קביעת דרגת נכות זמנית || 5,200 |- | (ד) מי שייצג בהליך הערעור או בעל זיקה אליו ייצג גם בהליך בערכאה הקודמת ורק בהליך הערעור נקבעו תוצאות לטובת הזכאי שהן קביעת דרגת נכות קבועה || 10,400 |- | rowspan="2" | 5. הליך ערעור המנוי בפסקאות (3) עד (5) להגדרה "הליך ערעור" למעט כאמור בפרט 6 או 7 || (א) נקבעו תוצאות לטובת הזכאי, למעט הליך כאמור בפרט משנה (ב) || 7,200 |- | (ב) הליך בעניין תגמול חודשי שאינו תגמול עיקרי שנקבעו בו תוצאות לטובת הזכאי לתקופה קצרה משנה || הנמוך מאלה: 1. 7,200; 2. 20% משווי הזכאות או 4,000, לפי הגבוה |- | 6. הליך ערעור המנוי בפסקה (4) או (5) להגדרה "הליך ערעור" || מי שייצג בהליך הערעור או בעל זיקה אליו ייצג גם בהליך ערעור קודם אחד שבו לא נקבעו תוצאות לטובת הזכאי ועל החלטה בו הוגש הערעור, ובלבד שבהליך הערעור הקודם לא נקבעו תוצאות לטובת הזכאי || כפל הסכום כאמור בפרט משנה (א) או (ב) של פרט 5, לפי העניין |- | 7. הליך ערעור המנוי בפסקה (5) להגדרה "הליך ערעור" || מי שייצג בהליך הערעור או בעל זיקה אליו ייצג גם בשני הליכי הערעור הקודמים שבהם לא נקבעו תוצאות לטובת הזכאי ועל החלטה בשלם הוגש הערעור || שילוש הסכום כאמור בפרט משנה (א) או (ב) של פרט 5, לפי העניין |- | rowspan="3" | 8. הליך ערעור המנוי בפסקאות (7), (9) או (10) להגדרה "הליך ערעור" || (א) הליך לפי אחד מאלה, שנקבעו בו תוצאות לטובת הזכאי: (1) פרט 26(4) לתוספת הראשונה לחוק בתי משפט לעניינים מינהליים בעניין זכאות נוספת לדיור או לניידות; (2) פרט 26(2)(5) לתוספת האמורה; (3) פרט 26(2)(1) לתוספת האמורה בעניין זכאות לפי תקנה 24 לתקנות הנכים (טיפול רפואי) || 7,200 |- | (ב) תביעה לבית דין אזורי לעבודה בעניינים המנויים בפרט משנה (א), שנקבעו בה תוצאות לטובת הזכאי || 7,200 |- | (ג) הליך שאינו מנוי בפרט משנה (א) או (ב) ונקבעו בו תוצאות לטובת הזכאי || הנמוך מאלה: 1. 7,200; 2. 20% משווי הזכאות או 4,000, לפי הגבוה |- | rowspan="4" | 9. הליך כאמור בפסקה (11) להגדרה "הליך ערעור" || (א) ערעור לבית המשפט העליון או לבית הדין הארצי לעבודה על הליך שמנוי בפרט משנה (א) או (ב) שבפרט 8, לפי העניין, שנקבעו בו תוצאות לטובת הנכה, למעט כאמור בפרט משנה (ב) || 7,200 |- | (ב) מי שייצג בהליך הערעור או בעל זיקה אליו ייצג גם בהליך ערעור קודם שבו לא נקבעו תוצאות לטובת הזכאי ועל החלטה בו הוגש ערעור כאמור בפרט משנה (א), ובלבד שבהליך הערעור נקבעו תוצאות לטובת הזכאי || 14,400 |- | (ג) ערעור לבית המשפט העליון או לבית הדין הארצי לעבודה על הליך שמנוי בפרט משנה (ג) של פרט 8 ונקבעו בו תוצאות לטובת הזכאי ואינו כאמור בפרט משנה (ד) || הנמוך מאלה: 1. 7,200; 2. 20% משווי הזכאות או 4,000, לפי הגבוה |- | (ד) מי שייצג בהליך ערעור או בעל זיקה אליו ייצג גם בהליך ערעור קודם שבו לא נקבעו תוצאות לטובת הזכאי ועל החלטה בו הוגש ערעור כאמור בפרט משנה (ג), ובלבד שבהליך הערעור נקבעו תוצאות לטובת הזכאי || כפל הסכום כאמור בפרט משנה (ג). |} : (ד) לא טיפל עורך הדין או בעל זיקה אליו בתביעה לתגמול עיקרי שבשלה הוגש הליך הערעור, יהיה עורך הדין רשאי לגבות, נוסף על הסכומים כאמור בסעיף קטן (ג), דמי פתיחת תיק בסכום שלא יעלה על 1,000 שקלים חדשים, אולם לא ייגבו דמי פתיחת תיק כאמור בסעיף קטן זה יותר מפעם אחת לגבי כל ההליכים הנוגעים לאותו אדם. : (ה) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מזכותו של מי שטיפל בהליך ערעור ובעקבותיו נקבעה דרגת נכות קבועה גבוהה יותר, לגבות תשלום בעד הטיפול בתביעה לתגמול עיקרי בשל אחוזי הנכות הקבועה שנוספו לדרגת הנכות כתוצאה מהליך הערעור, בהתאם לפרט 1 בטבלה שבסעיף 3(ב). @ 12. סייג להגבלת תשלום בעד טיפול בהליכים מסוימים : (א) הוראות סעיף 11 לא יחולו על טיפול הכולל ייצוג בידי עורך דין בהליך שהוא אחד מאלה: :: (1) ערעור על החלטה של קצין תגמולים כי התנאים שבהגדרה "נכות" בחוק הנכים אינם מתקיימים לגבי חבלה, מחלה או החמרת מחלה; :: (2) תביעה על החלטה של פקיד תביעות כי התנאים שבפסקאות (1) עד (2) שבהגדרה "נפגע" בחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה אינם מתקיימים; :: (3) ערר לפי סעיף 11 לחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, על החלטה של הרשות המאשרת. : (ב)(1) התשלום בעד טיפול בערעור כאמור בסעיף קטן (א) לגבי כל ערכאת ערעור יהיה בסכום שיקבעו הצדדים להתקשרות שאינו מותנה בגובה התגמול או בדרגת הנכות ושיינקב בהסכם ההתקשרות; הותנה חלק מהסכום בתוצאות הטיפול בערעור, יובהר הדבר בהסכם ההתקשרות. :: (2) נקבע בעקבות הערעור כאמור בסעיף קטן (א) כי התקיימו לגבי חבלה, מחלה או החמרת מחלה התנאים בהגדרה "נכות" שבחוק הנכים או כי הפגיעה שאירעה היא פגיעת איבה, לפי העניין, יחולו הוראות חוק זה, לעניין ההליכים שלאחר הקביעה האמורה בשינוי זה: התשלום המרבי בעד הליכים לקביעת דרגת נכות קבועה או דרגת נכות זמנית לא יעלה על האמור בטור ב' או ג' בטבלה שבפסקה (1), או בפסקה (2), שבסעיף 4(א), בסעיף 4(ב) או בטור ב' או ג' בטבלה שבסעיף 6, לפי העניין. : (ג) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב), השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע, בהתאם לתנאים שיקבע, סכומים מרביים לתשלום בעד טיפול בהליך כאמור באותם סעיפים קטנים או הגבלות על אופן התשלום או על מועדי גבייתו. : (ד) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) עד (ג), לא ייגבה תשלום בעד טיפול בהליך כאמור בסעיף קטן (א), שהוגש בשל החלטה שניתנה מטעמים טכניים, ובכלל זה אי-השלמת פרטי תביעה או אי-מסירת מסמך או מידע הנוגעים בדבר. @ 13. תנאי לזכאות לגביית תשלום בעד טיפול בהליך ערעור : (א) הזכאות לגביית תשלום בעד טיפול בהליך ערעור כאמור בסעיף 11(ג), תחול רק אם התקבלו תוצאות לטובת הזכאי, אולם לא ייגבה תשלום כאמור לפני המועד שבו התקבלו לראשונה תשלומים ממשרד הביטחון או מהמוסד, לפי העניין, או אושרה זכאות אחרת, בשל הליך הערעור. : (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), תשלום דמי פתיחת תיק כאמור בסעיף 11(ד) אינו מותנה בתוצאות לטובת הזכאי, וניתן לגבותם במועד חתימת הסכם ההתקשרות או לאחריו. === סימן ד': הוראות שונות === @ 14. מועדי התשלום ופריסתו : (א) לא ישולם תשלום המגיע בעד טיפול בתביעה לתגמול עיקרי, לרבות טיפול בהליך ערעור המנוי בפסקה (1) או (2) להגדרה "הליך ערעור", ולמעט דמי פתיחת תיק, לפני המועד שבו קיבל הנכה או הנפגע לראשונה תשלומים ממשרד הביטחון או מהמוסד, לפי העניין, בשל החלטת הזכאות. : (ב) קבעה החלטת הזכאות דרגת נכות קבועה של 20% לפחות, ישולם התשלום בפריסה של תשלומים שווים לתקופה של 60 חודשים או לתקופה ארוכה יותר שהצדדים הסכימו עליה, ללא תוספת הצמדה וללא תוספת ריבית, והוא לא ישתנה אף אם הסכום עודכן לפי הוראות סעיף 17. : (ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב), בעת ההתקשרות רשאים הצדדים להסכים בכתב, במסגרת הסכם ההתקשרות כאמור בסעיף 20, כי במקרה שבו ישולם לפי החלטת הזכאות שקבעה דרגת נכות קבועה תגמול בשל דרגת הנכות הקבועה בעד תקופה שקדמה למועד מתן החלטת הזכאות (בסעיף קטן זה - התקופה הקודמת), תקוצר תקופת פריסת התשלום בעד טיפול בתביעה לתגמול עיקרי בהתאם להוראות אלה: :: (1) ניתן לגבות על חשבון הסכום המגיע כאמור בסעיף 3, 4 או 6, לפי העניין, סכום שאינו עולה על 60% מהתשלומים שהתקבלו כתגמול עיקרי בעד התקופה הקודמת; :: (2) יתרת הסכום המגיע כאמור בסעיף 3, 4 או 6, לפי העניין, בעד טיפול בתביעה לתגמול עיקרי, אם ישנה, תיגבה בתשלומים חודשיים, ללא תוספת הצמדה וללא תוספת ריבית, שכל אחד מהם לא יעלה על סכום השווה ל-25% מהתגמול העיקרי המשולם באותו חודש. : (ד) על אף האמור בסעיפים קטנים (ב) ו-(ג), לאחר קבלת החלטת הזכאות, רשאים הצדדים להסכים ביניהם בכתב על קיצור תקופת פריסת התשלום לגבי תשלום המגיע בהתאם לאותה החלטת זכאות, ללא תוספת הצמדה וללא תוספת ריבית; הסכם כאמור יהיה באותיות ברורות וקריאות ובשפה המובנת לנכה או לנפגע, לפי העניין, העתקו החתום יימסר לו ויפורטו בו, בין השאר, כל אלה: :: (1) סכום התשלום הכולל בהתחשב בפריסת התשלומים; בהסכם יצוין גם סכום התשלום הכולל שהיה משולם אלמלא קיצור תקופת הפריסה לפי הסכם זה, ואם ניתנה הנחה בשל קיצור התקופה - מה שיעורה; :: (2) מספר התשלומים שהתשלום הכולל ייפרס אליהם ומועדיהם וסכום התשלום בכל מועד; בהסכם יצוין גם הסדר התשלומים לפי סעיף קטן (ב) או (ג), שהיה חל אלמלא קיצור תקופת הפריסה לפי הסכם זה; :: (3) סכום התגמול העיקרי המגיע לפי החלטת הזכאות במועד החתימה על ההסכם. @ 15. החזרת תשלום עודף : שילם אדם סכום העולה על האמור בסעיפים 3 עד 11, בעד טיפול כמשמעותו בסעיף 2, רשאי הוא לתבוע את החזרת הסכום העודף ששילם. @ 16. מס ערך מוסף : על סכומי התשלום שניתן לגבות לפי חוק זה יתווסף מס ערך מוסף לפי חוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975. @ 17. עדכון סכומים ושינויים : (א)(1) הסכומים הנקובים בחוק זה יעודכנו ב-1 בינואר של כל שנה (בסעיף זה - יום העדכון), לפי שיעור השינוי של המדד החדש לעומת המדד היסודי (בסעיף קטן זה - הסכום המעודכן). :: (2) הסכום המעודכן יעוגל לשקל החדש הקרוב; סכום של חמישים אגורות או יותר יעוגל כלפי מעלה. :: (3) המנהל הכללי של משרד המשפטים יפרסם בהודעה ברשומות את הסכומים המעודכנים לפי סעיף זה. :: (4) בסעיף קטן זה - ::- "המדד" - מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה; ::- "המדד החדש" - המדד שפורסם בחודש נובמבר שלפני יום העדכון; ::- "המדד היסודי" - המדד שפורסם בחודש נובמבר שלפני יום העדכון הקודם, ולעניין יום העדכון הראשון שלאחר תחילתו של חוק זה - המדד שפורסם בחודש נובמבר 2025. : (ב) עדכון סכומים לפי סעיף זה שחל לאחר החלטת הזכאות אין בו כדי להשפיע על סכום התשלום המרבי שניתן לגבות בשל אותה החלטת זכאות. @ 18. מחקר : מי שמייצג או מסייע באופן אחר בטיפול כמשמעותו בסעיף 2(א)(1) עד (3) יציין את עובדת הייצוג או הסיוע, לפי העניין, במסמכים המוגשים למשרד הביטחון או למוסד, לפי העניין, במסגרת הטיפול בתביעה או בבקשה, למטרת מחקר. == פרק ד': הוראות כלליות הנוגעות להתקשרות == @ 19. הגדרות - פרק ד' : בפרק זה - :- "חוק משפחות חיילים" - חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום), התש"י-1950, לרבות הוראות החוק האמור כפי שהוחלו לפי חוקים אלה: :: (1) חוק המשטרה (נכים ונספים), התשמ"א-1981; :: (2) חוק שירות בתי הסוהר (נכים ונספים), התשמ"א-1981; :: (3) חוק משכן הכנסת, רחבתו ומשמר הכנסת, התשכ"ח-1968; :: (4) חוק שירות המדינה (גמלאות) [נוסח משולב], התש"ל-1970; :: (5) חוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א-1951; :: (6) חוק תגמולים לבני משפחה של חטופים ונעדרים בפעולת איבה, התשפ"ד-2023; :: (7) חוק תגמולים לחיילים ולבני משפחותיהם (חבלה שלא בעת מילוי תפקיד), התשמ"ח-1988; :: (8) חוק שירות ביטחון [נוסח משולב], התשמ"ו-1986; :: (9) חוק הרשויות המקומיות (הסדרת השמירה), התשכ"א-1961 - סעיף 15ב; :: (10) חוק אנשי צבא דרום לבנון ומשפחותיהם, התשס"ה-2004; :- "חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה" - לרבות הוראות החוק האמור כפי שהוחלו לפי חוקים אלה: :: (1) חוק הרשויות המקומיות (הסדרת השמירה), התשכ"א-1961 - סעיף 15א; :: (2) חוק תגמולים לבני משפחה של חטופים ונעדרים בפעולת איבה, התשפ"ד-2023; :- "תביעה לקבלת תגמולים" - כל אחד מאלה, לפי העניין: :: (1) תביעה לתגמול עיקרי, בקשה לתגמול חודשי שאינו תגמול עיקרי או בקשה לזכאות אחרת והליכי ערעור לגבי כל אחד מהם, לרבות הליך כאמור בסעיף 12(א); :: (2) תביעה לקבלת תגמול או הטבה המשתלמים לבן משפחה לפי חוק משפחות חיילים או לארוסה לפי סעיף 35ב לחוק האמור והליך ערר, ערעור או עתירה מינהלית לגביה; :: (3) תביעה לקבלת תגמול או הטבות המשתלמים לפי סעיף 7 לחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה והליך ערר, ערעור או תובענה לגביה. @ 20. התקשרות לעניין טיפול בתביעה לקבלת תגמולים : (א) כל התקשרות לעניין טיפול בתביעה לקבלת תגמולים בעד תשלום תמורה תהיה בהסכם בכתב, באותיות ברורות וקריאות ובשפה המובנת למי שמבקש טיפול בתביעה; העתקו החתום של ההסכם יימסר למי שמבקש טיפול בתביעה ויפורטו בו, בין השאר, כל אלה: :: (1) התגמולים שלגביהם תוגש התביעה לקבלת תגמולים, מהות הטיפול ושלביו הצפויים; :: (2) התשלום בעד הטיפול לפי כל שלב כאמור בפסקה (1), אופן חישובו, כולל מס ערך מוסף כאמור בסעיף 16, התנאים לחיוב התשלום ומועדי התשלומים, לרבות אם הוסכם כי יוקדמו לפי סעיף 14(ג), ולעניין הליך כאמור בסעיף 12(א) - יפורט גם התשלום לפי אותו סעיף בנפרד מהתשלומים המגיעים לפי סעיפים 3 עד 11, ויצוין אם התשלום כאמור או חלקו מותנה בתוצאות ההליך כאמור בסעיף 12(ב)(1). : (ב) שבעה ימים לפחות לפני החתימה על הסכם התקשרות ימסור מי שאמור לטפל בתביעה לקבלת תגמולים או לסייע באופן אחר בהגשתה למי שמבקש טיפול בה את שני אלה: :: (1) טיוטת הסכם ההתקשרות בהתאם להוראות סעיף קטן (א); :: (2) דף מידע כללי בשפה מהשפות עברית, אנגלית, ערבית, רוסית או אמהרית, המובנת למי שמבקש טיפול בתביעה (בסעיף זה - דף המידע הכללי). : (ג)(1) משרד הביטחון יפרסם את נוסח דף המידע הכללי לעניין תביעה לפי פסקה (1) להגדרה "תביעה לקבלת תגמולים" באתר האינטרנט של אגף השיקום, ולעניין תביעה לפי פסקה (2) להגדרה האמורה - באתר האינטרנט של אגף משפחות, הנצחה ומורשת במשרד. :: (2) המוסד יפרסם באתר האינטרנט שלו את נוסח דף המידע הכללי לעניין תביעות המנויות בפסקאות (1) ו-(3) להגדרה "תביעה לקבלת תגמולים". :: (3) דף המידע הכללי יפורסם בשפה פשוטה, בשפות עברית, אנגלית, ערבית, רוסית ואמהרית, באותיות ברורות וקריאות. :: (4) דף המידע הכללי יכלול, בין השאר, מידע בדבר האפשרות לפנות למשרד הביטחון או למוסד, לפי העניין, באופן ישיר ולקבל סיוע בהגשת תביעה לקבלת תגמולים ובדבר הזכאות לסיוע משפטי - אם ישנה, וכן מידע זה: ::: (א) לעניין פסקה (1) להגדרה "תביעה לקבלת תגמולים" - את עיקרי חוק זה והתשלומים המרביים המעודכנים שניתן לגבות לפיו; ::: (ב) לעניין פסקאות (2) ו-(3) להגדרה "תביעה לקבלת תגמולים" - את עיקרי פרק זה. : (ד) המבקש טיפול בתביעה לקבלת תגמולים יאשר בחתימתו על גבי העתק דף המידע הכללי וטיוטת הסכם ההתקשרות, כי קיבלם כאמור בסעיף קטן (ג) ואת מועד קבלתם, והעתקיהם בחתימתו יצורפו כנספח להסכם ההתקשרות בעת חתימת הצדדים עליו. : (ה) המבקש טיפול בתביעה לקבלת תגמולים רשאי לחזור בו מההתקשרות בהסכם, בתוך 14 ימי עבודה מהמועד שבו נמסר לו הסכם ההתקשרות החתום בכתב, אלא אם כן עד המועד האמור הוגשה תביעה לקבלת תגמולים, למעט בקשה לתגמול חודשי שאינו תגמול עיקרי או בקשה לזכאות אחרת, שבשל הגבלת מועדים לפי דין לא ניתן היה להגישה במועד מאוחר יותר; על אף האמור בכל דין, חזר בו המבקש מההתקשרות בתוך התקופה האמורה, לא יחויב בתשלום בעד הטיפול, וסכום ששולם - יוחזר לו במלואו. : (ו) לא קוימו הוראות סעיף קטן (ב), לא ייגבה בעד טיפול בתביעה לפי פסקה (1) להגדרה "תביעה לקבלת תגמולים" סכום העולה על 85% מהתשלום שהיה ניתן לגבות בעד טיפול כאמור לפי חוק זה. @ 21. תנאים בטלים בהסכם התקשרות : (א) תנאי בהסכם ההתקשרות השולל או המגביל את זכותו של מי שמבקש טיפול בתביעה לקבלת תגמולים להשמיע טענות מסוימות בערכאות משפטיות או הקובע כי כל סכסוך בין הצדדים להתקשרות יידון בבוררות - בטל. : (ב) תנאי בהסכם ההתקשרות השולל או המגביל את זכותו של מי שמבקש טיפול בתביעה לקבלת תגמולים לפנות לערכאות משפטיות - בטל. : (ג) תנאי בהסכם ההתקשרות שלפיו ייגבה תשלום בעד טיפול בתביעה לפי פסקה (1) להגדרה "תביעה לקבלת תגמולים", בניגוד להוראות חוק זה - בטל. : (ד) אין בהוראות חוק זה כדי למנוע את הפסקת ההתקשרות בידי צד מהצדדים לפי כל דין; תנאי בהסכם ההתקשרות המגביל את הזכות להפסקת ההתקשרות לפי כל דין - בטל. : (ה) תנאי בהסכם התקשרות הקובע כי סכומי הוצאות משפט, ובכלל זה שכר טרחת עורך דין, שייפסקו לטובת התובע, ישולמו למי שמייצג בתביעה או מסייע באופן אחר בהגשתה, נוסף על סכום התשלום בעד טיפול בתביעה שננקב בהסכם ההתקשרות - בטל, אולם אין בכך כדי לגרוע מתוקפו של תנאי הקובע כי סכומים שנפסקו כאמור ישולמו למי שמייצג או מסייע כאמור על חשבון סכום התשלום שננקב בהסכם ההתקשרות כאמור. @ 22. עדיפות הוראות פרק ד' : הוראות פרק זה יחולו על אף האמור בכל הסכם והן באות להוסיף על הוראות כל דין אחר שחל לעניין ההתקשרות ולא לגרוע מהן, ובמקרה של סתירה בין הוראות פרק זה להוראות דין כאמור, יגברו הוראות פרק זה. == פרק ה': הוראות שונות == @ 23. שמירת דינים : אין בהוראות חוק זה כדי לגרוע מהוראות סעיף 14 לחוק הנכים או מהוראות סעיף 303 לחוק הביטוח הלאומי כפי שהוחלו לפי סעיף 15 לחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה. @ 24. ביצוע ותקנות : (א) השר ממונה על ביצוע חוק זה, והוא רשאי להתקין תקנות בכל עניין הנוגע לביצועו, ובכלל זה הוראות אלה, בתנאים שיקבע: :: (1) הליכים נוספים לעניין ההגדרה "הליך ערעור"; :: (2) סכומי תשלום מרביים שניתן לגבות בשל השגות, עררים או ערעורים בהליכים שאינם מנויים בסעיף 11(ג); :: (3) סכומי תשלום מרביים לעניין הליך ערעור לפי סעיף 11 או שינוים, דרך כלל או לסוגי הליכים. : (ב) השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי - :: (1) לשנות, בצו, את הסכומים המפורטים בחוק זה ולקבוע, לגבי סכומים ששונו בו, מדד יסודי אחר מהאמור בסעיף 17(א) לעניין יום העדכון הראשון שלאחר תחילתו של הצו; :: (2) לקבוע תשלום מרבי שניתן יהיה לגבות בעד הליך לקבלת זכויות לפי חוק הנכים או לנפגע לפי חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, שאינו מנוי בחוק זה, בהתאם לתנאים שיקבע; :: (3) לקבוע נסיבות נוספות על האמור בסעיפים 3 עד 7 ו-11(ד), שבהן ניתן לגבות דמי פתיחת תיק, בתנאים שיקבע; :: (4) לקבוע תשלום מרבי שניתן לגבות בעד טיפול בבקשה לתגמול חודשי שאינו תגמול עיקרי או בבקשה לזכאות אחרת כאמור בסעיף 10, ובכלל זה לעניין סוג הטיפול, ולגבי תשלום מרבי שקבע כאמור - הגבלות על אופן התשלום ומועדיו, והכול בתנאים שיקבע. : (ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב)(1), השר רשאי להפחית, בצו, את הסכום המרבי שניתן לגבות בעד טיפול בתביעה לתגמול עיקרי שבהחלטת זכאות שניתנה בעקבותיה נקבעה דרגת נכות בשל נכות מובהקת כפי שיקבע, בתנאים שיקבע. : (ד) השר רשאי, בצו, לשנות את התוספת. @ 25. <!-- תיקון מס' 32 --> : ((הנוסח שולב [[בחוק הסיוע המשפטי, התשל"ב-1972]].)) @ 26. <!-- תיקון מס' 267 --> : ((הנוסח שולב [[בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995]].)) @ 27. <!-- תיקון מס' 4 --> : ((הנוסח שולב [[בחוק תגמולים לבני משפחה של חטופים ונעדרים בפעולת איבה, התשפ"ד-2023]].)) @ 28. תחולה והוראות מעבר : (א) בסעיף זה - :- "הסכם קיים" - הסכם התקשרות לטיפול בתביעה שנכרת בתקופה שמיום כ"ב בתשרי התשפ"ד (7 באוקטובר 2023) עד ערב יום התחילה; :- "טיפול" - טיפול כאמור בסעיף 2(א)(1) עד (3); :- "יום התחילה" - יום תחילתו של חוק זה; :- "מטפל", בתביעה - מי שייצג בתביעה לתגמול עיקרי או סייע באופן אחר בהגשתה, או בעל זיקה אליו; :- "סכום מופרז" - כמשמעותו בסעיף קטן (ו). : (ב) על אף האמור בכל דין או הסכם, הוראות סעיפים 21(א), (ב), (ד) ו-22 יחולו גם על הסכם התקשרות לטיפול בתביעה לקבלת תגמולים כהגדרתה בסעיף 19, שנכרת ערב יום התחילה, ולעניין הסכם שביום התחילה טרם חלפו 14 ימים מיום חתימתו, יחולו הוראות סעיף 20(ה). : (ג) הוראות חוק זה יחולו לגבי הסכם שנכרת ביום התחילה או לאחריו, אף אם הטיפול נעשה לפני יום התחילה. : (ד) על אף האמור בכל דין או הסכם, לא ייגבה סכום מופרז בעד טיפול לפי הסכם קיים, אלא אם כן המטפל בתביעה פנה עד תום שישה חודשים ממתן החלטת הזכאות או מיום התחילה, לפי המאוחר, לבית המשפט המוסמך לעניין נכה, או לבית הדין האזורי לעבודה לעניין נפגע, בתביעה לקבלת סעד הצהרתי שלפיו התשלום המגיע לפי ההסכם בעד הטיפול לא ייחשב סכום מופרז, ונפסק כי בנסיבות העניין הוא רשאי לגבות את הסכום או סכום אחר, כפי שנפסק. : (ה) לעניין סעיף זה יובאו בחשבון כל התשלומים ששילם נכה או נפגע למטפל בתביעה לפי ההסכם הקיים כערכם במועד שבו נגבו. : (ו) לעניין הסכם קיים יראו סכום העולה על סכומים כלהלן כסכום מופרז והוראות סעיף 17 לא יחולו: :: (1) אם בעקבות הטיפול לפי ההסכם הקיים נקבעה החלטת זכאות שקבעה דרגת נכות קבועה של 20% לפחות - 140% מהסכום כאמור בטור א' או ב', לפי העניין: {| class="wikitable" style="text-align:center;" |- ! סוג הטיפול !! טור א' - טיפול שכולל בקשה להכרה והליכים לפני ועדה רפואית !! טור ב' - טיפול שכולל הליכים לפני ועדה רפואית ואינו כולל בקשה להכרה |- | (1) טיפול הכולל ייצוג בידי עורך דין || 7,000 שקלים חדשים, בתוספת 800 שקלים חדשים בעד כל אחוז של דרגת נכות קבועה, ובתוספת 8,000 שקלים חדשים בנסיבות של הכרה הכרוכה במורכבות מיוחדת || 7,000 שקלים חדשים, בתוספת 600 שקלים חדשים בעד כל אחוז של דרגת נכות קבועה |- | (2) טיפול שאינו כולל ייצוג בידי עורך דין || 4,167 שקלים חדשים, בתוספת 533 שקלים חדשים בעד כל אחוז של דרגת נכות קבועה || 4,167 שקלים חדשים, בתוספת 400 שקלים חדשים בעד כל אחוז של דרגת נכות קבועה; |} :: (2) אם בעקבות הטיפול לפי ההסכם הקיים נקבעה החלטת זכאות שקבעה דרגת נכות זמנית של 10% לפחות ודרגת הנכות הזמנית לא הוארכה ולא נקבעה דרגת נכות קבועה או שהמטפל בתביעה הפסיק את ההתקשרות לאחר שנקבעה דרגת נכות זמנית כאמור ובטרם נקבעה דרגת נכות קבועה כאמור בפסקה (1) - סכום העולה על 11,200 שקלים חדשים בעד טיפול הכולל ייצוג בידי עורך דין או 6,534 שקלים חדשים בעד טיפול שאינו כולל ייצוג בידי עורך דין. : (ז)(1) הסכומים לפי ההסכם הקיים שמטפל בתביעה רשאי לגבות לפי סעיף זה בעד הטיפול כאמור בסעיף קטן (ו)(1) וטרם נגבו ביום התחילה, ייגבו מיום התחילה ואילך בפריסה של תשלומים שווים לתקופה של 60 חודשים או בתשלומים חודשיים שכל אחד מהם לא יעלה על 25% מהתגמול החודשי, ללא תוספת הצמדה וללא תוספת ריבית. :: (2) על אף האמור בפסקה (1), אם אחרי יום התחילה שולם לפי החלטת הזכאות תגמול בשל דרגת נכות קבועה בעד תקופה שקדמה למועד מתן החלטת הזכאות (בפסקת משנה זו - התקופה הקודמת), רשאי המטפל בתביעה לגבות סכום שאינו עולה על 60% מהתשלומים שהתקבלו כתגמול עיקרי בעד התקופה הקודמת, על חשבון הסכומים בעד טיפול לפי ההסכם הקיים שניתן לגבות לפי סעיף זה וטרם נגבו, ויתרת הסכום תיגבה לפי הוראות פסקה (1). :: (3) על אף האמור בפסקאות (1) ו-(2), הצדדים להסכם הקיים רשאים לקבוע בהסכם בכתב שייערך ביום התחילה או לאחריו הוראות לעניין פריסת התשלומים בהתאם להוראות סעיף 14(ד). : (ח) מטפל בתביעה שגבה סכום מופרז בעד טיפול לפי הסכם קיים, לפני יום התחילה, ישיבו לנכה או לנפגע, בתוך שישה חודשים מיום שהתבקש לכך בכתב על ידיו, ובלבד שהבקשה הוגשה בתוך שנה מיום התחילה; ואולם, אם התקיים אחד מאלה לא תידרש השבה: :: (1) המטפל פנה בתביעה לסעד הצהרתי בתוך התקופה האמורה לבית המשפט המוסמך לעניין נכה, או לבית הדין האזורי לעבודה לעניין נפגע, ונפסק כי ההשבה, כולה או חלקה, אינה צודקת בנסיבות העניין; :: (2) המטפל קיזז את הסכום המופרז שנגבה כנגד סכומים המגיעים לו כדין מהנכה או מהנפגע שטרם נגבו. : (ט) הסכומים שיש להשיב כאמור בסעיף קטן (ח) יחושבו כערכם במועד שבו נגבו בידי המטפל; סכום שיש להשיבו ולא הושב בתום שישה חודשים מיום הבקשה כאמור באותו סעיף קטן, יישא ריבית שקלית כהגדרתה בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א-1961, מתום ששת החודשים כאמור ועד להשבתו בפועל. : (י) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מכל עילה שעומדת לזכות נכה או נפגע לפי כל דין, ובכלל זה מכל עילה שעומדת לזכותו בעניין תשלום בעד הטיפול אף אם הוא נמוך מהסכום המופרז. == תוספת == : ((ההגדרה "נסיבות של הכרה הכרוכה במורכבות מיוחדת" שבסעיף 1 וסעיפים 3, 5 ו-28)) : (1) פגימה שמקורה ברשלנות רפואית. : (2) חבלה שאירעה בתקופת השירות לפי חוק הנכים וחלפו יותר משלוש שנים ממועד השחרור מהשירות ועד מועד יצירת הקשר לראשונה בין המטפל ובין מי שמבקש טיפול בתביעה לתגמול עיקרי לגבי הגשת התביעה לפי חוק הנכים, ואם החלטת הזכאות נקבעה רק בשל חבלה שהיא הפרעה בתר-חבלתית - חלפו כאמור יותר מחמש שנים. : (3) חבלה שאירעה שלא בעת פעילות מבצעית או אימון לקראת פעילות כאמור, לחייל בשירות קבע או למשרת כוחות הביטחון כמשמעותם בפרק י"ג1 לחוק הביטוח הלאומי. <פרסום> התקבל בכנסת ביום כ"ד בסיוון התשפ"ו (9 ביוני 2026); הצעת החוק ודברי הסבר פורסמו בהצעות חוק הממשלה - 1736, מיום י"ז באדר ב' התשפ"ד (27 במרץ 2024), עמ' 812. <חתימות> * בנימין נתניהו ראש הממשלה * יריב לוין שר המשפטים * יצחק הרצוג נשיא המדינה * אמיר אוחנה יושב ראש הכנסת 0ssb8k42aiw16ylkxfg213ganons8ef 3020041 3020040 2026-06-15T09:56:08Z אליעזר.גרין 43694 /* סימן א': טיפול בתביעה לתגמול עיקרי */ 3020041 wikitext text/x-wiki <שם> חוק הגבלת שכר טרחה (נכי צבא הגנה לישראל וכוחות הביטחון ונפגעי פעולות איבה), התשפ"ו-2026 <מקור> ((ס"ח תשפ"ו, 634|חוק הגבלת שכר טרחה (נכי צבא הגנה לישראל וכוחות הביטחון ונפגעי פעולות איבה))). == פרק א': הגדרות == @ 1. הגדרות : בחוק זה - :- "אגף השיקום" - אגף השיקום במשרד הביטחון; :- "בעל זיקה" - כהגדרתו בסעיף 315ג(ד) לחוק הביטוח הלאומי; :- "בקשה להכרה" - בקשה לפי סעיף 30 לחוק הנכים לקביעה כי התקיימו לגבי חבלה, מחלה או החמרת מחלה התנאים בהגדרה "נכות" לפי החוק האמור או בקשה לאישור כי פגיעה שאירעה היא פגיעת איבה לפי סעיף 12 לחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, לפי העניין; :- "דרגת נכות" - כמשמעותה לפי חוק הנכים או לפי חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, לפי העניין, ולעניין דרגת נכות בשל יותר מפגימה מוכרת אחת - דרגת נכות מורכבת כפי שהיא מחושבת לפי סעיף 10(ב) לחוק הנכים, לרבות כפי שהוחל לפי חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה; :- "דרגת נכות זמנית" - דרגת נכות זמנית כמשמעותה לפי חוק הנכים או דרגת נכות לא יציבה כמשמעותה לפי חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, לפי העניין; :- "דרגת נכות קבועה" - דרגת נכות קבועה כמשמעותה לפי חוק הנכים או דרגת נכות יציבה כמשמעותה לפי חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, לפי העניין; :- "החלטת זכאות" - החלטה של קצין תגמולים או של פקיד תביעות בתביעה לתגמול עיקרי, בדבר זכאות לתשלום תגמול עיקרי; :- "הליך ערעור" - כהגדרתו בסעיף 11(א); :- "ועדה רפואית" - כל אחד מאלה, לפי העניין: :: (1) ועדה רפואית לפי סעיף 10(א) לחוק הנכים; :: (2) ועדה רפואית עליונה לפי סעיף 12 לחוק הנכים; :: (3) רופא, רופא מוסמך או ועדה רפואית כמשמעותם לפי סעיף 5(ב) לחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה; :: (4) ועדה רפואית לעררים לפי סעיף 5(ג) לחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה; :- "ועדת חריגים" - כל אחת מאלה, לפי העניין: :: (1) ועדה מייעצת לדיור כמשמעותה בסעיף 9כ לחוק הנכים או לפי סעיף 4(ב)(5) לחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה; :: (2) ועדת חריגים לניידות לפי סעיף 9לח לחוק הנכים או לפי סעיף 4(ב)(5) לחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה; :: (3) ועדת חריגים לזכאות נוספת לפי סעיף 9לט לחוק הנכים או לפי סעיף 4(ב)(5) לחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה; :- "ועדת למ"ד" - הוועדה המייעצת למנהל הכללי של משרד הביטחון במתן הטבות לפנים משורת הדין; :- "ועדת העבודה והרווחה" - ועדת העבודה והרווחה של הכנסת; :- "זכאות אחרת" - כל תשלום או טובת הנאה הניתנים לפי חוק הנכים או לנפגע לפי חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, ובכלל זה לפי הוראות ונהלים של אגף השיקום, שאינם תגמול עיקרי או תגמול חודשי שאינו תגמול עיקרי; :- "חבלה" - כהגדרתה בחוק הנכים או כמשמעותה בפסקה (3) להגדרה "נכות" שבחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, לפי העניין; :- "חוק הביטוח הלאומי" - חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995; :- "חוק בתי משפט לעניינים מינהליים" - חוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש"ס-2000; :- "חוק הנכים" - חוק הנכים (תגמולים ושיקום), התשי"ט-1959 [נוסח משולב], לרבות הוראות החוק האמור כפי שהוחלו לפי חוקים אלה: :: (1) חוק המשטרה (נכים ונספים), התשמ"א-1981; :: (2) חוק שירות בתי הסוהר (נכים ונספים), התשמ"א-1981; :: (3) חוק משכן הכנסת, רחבתו ומשמר הכנסת, התשכ"ח-1968; :: (4) חוק שירות המדינה (גמלאות) [נוסח משולב], התש"ל-1970 - סעיף 63ז; :: (5) חוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א-1951; :: (6) חוק תגמולים לחיילים ולבני משפחותיהם (חבלה שלא בעת מילוי תפקיד), התשמ"ח-1988; :: (7) חוק שירות ביטחון [נוסח משולב], התשמ"ו-1986; :: (8) חוק הרשויות המקומיות (הסדרת השמירה), התשכ"א-1961 - סעיף 15ב; :: (9) חוק אנשי צבא דרום לבנון ומשפחותיהם, התשס"ה-2004; :- "חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה" - חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, התש"ל-1970, לרבות הוראות החוק האמור כפי שהוחלו בסעיף 15א לחוק הרשויות המקומיות (הסדרת השמירה), התשכ"א-1961; :- "המוסד" - המוסד לביטוח לאומי; :- "נכה" - כהגדרתו בחוק הנכים; :- "נסיבות של הכרה הכרוכה במורכבות מיוחדת" - נסיבות המנויות בתוספת; :- "נפגע" - כהגדרתו בחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה; :- "פקיד תביעות" - כמשמעותו בסעיף 22(ב) לחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה; :- "קצין תגמולים" - כהגדרתו בחוק הנכים; :- "רשות מאשרת" - כמשמעותה בסעיף 10(א) לחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה; :- "תביעה לתגמול עיקרי" - תביעה לקביעת דרגת נכות ולקבלת תגמול עיקרי, לרבות בקשה להכרה; :- "תגמול עיקרי" - תגמול חודשי המשתלם לפי סעיף 5 או 5א לחוק הנכים או מענק חד-פעמי המשתלם לפי סעיף 4 או 4א לחוק האמור, והכול לרבות כפי שהוחלו לפי חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה; :- "תקנות הנכים (טיפול רפואי)" - תקנות הנכים (טיפול רפואי), התשי"ד-1954; :- "השר" - שר המשפטים. == פרק ב': תחולת החוק == @ 2. טיפול מהו : (א) על טיפול שהוא אחד מאלה, לפי העניין, תחול הגבלת התשלום הקבועה לפי פרק ג': :: (1) לעניין תביעה לתגמול עיקרי לפי סעיפים 3 עד 7 - ייצוג אדם בהליכים לפני קצין תגמולים, פקיד תביעות, המוסד, רשות מאשרת או ועדה רפואית, או סיוע אחר בהגשת תביעה לתגמול עיקרי והקשור בה או הנובע ממנה; :: (2) לעניין בקשה לתגמול חודשי שאינו תגמול עיקרי - ייצוג אדם בהליכים לפני קצין תגמולים, פקיד תביעות או המוסד, או סיוע אחר בהגשת בקשה כאמור והקשור בה או הנובע ממנה; :: (3) לעניין בקשה לזכאות אחרת - ייצוג אדם בהליכים לפני קצין תגמולים, פקיד תביעות, ועדת חריגים, ועדת למ"ד או גורם אחר המוסמך לקבל החלטה לעניין זכאות אחרת לפי נוהלי אגף השיקום או המוסד, או סיוע אחר בהגשת בקשה כאמור והקשור בה או הנובע ממנה; :: (4) לעניין הליך ערעור - ייצוג אדם בהליך ערעור, ואם עקב הליך הערעור הוחזר העניין לגורם שעל החלטתו הוגש הליך הערעור - גם המשך הטיפול לפני הגורם כאמור. : (ב) הוראות סעיף 315ג(ב) עד (ד) לחוק הביטוח הלאומי יחולו, בשינויים המחויבים, לעניין טיפול כאמור בסעיף קטן (א). == פרק ג': הגבלת תשלום בעד טיפול בתביעה == === סימן א': טיפול בתביעה לתגמול עיקרי === @ 3. התשלום המרבי בעד טיפול בתביעה לתגמול עיקרי שכולל בקשה להכרה והליכים לפני ועדה רפואית : (א) על אף האמור בכל דין או הסכם, לא יידרש אדם לשלם בעד טיפול בתביעה לתגמול עיקרי שכולל בקשה להכרה ובעקבותיה הליכים לפני ועדה רפואית, סכום העולה על דמי פתיחת תיק כאמור בפסקה (1) שלהלן, ואם התקבלה החלטת זכאות בעקבות הטיפול באותה תביעה - בתוספת סכום שלא יעלה על התשלום המרבי לפי פסקאות (2) או (3) שלהלן, לפי העניין, ובנסיבות של הכרה הכרוכה במורכבות מיוחדת - סכום נוסף כאמור בסעיף קטן (ג): :: (1) דמי פתיחת תיק לא יעלו על סכום כלהלן, לפי העניין: {| class="wikitable" style="text-align:center;" |+ סכום דמי פתיחת תיק (בשקלים חדשים) |- ! סוג הטיפול !! טור א' - תביעה לפי חוק הנכים !! טור ב' - תביעה לפי חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה |- | 1. טיפול הכולל ייצוג בידי עורך דין || 4,000 || 2,000 |- | 2. טיפול שאינו כולל ייצוג בידי עורך דין || 2,667 || 1,333; |} :: (2) התשלום המרבי בעד טיפול בתביעה שבעקבותיה התקבלה החלטת זכאות שקבעה דרגת נכות קבועה יהיה כלהלן, לפי העניין: {| class="wikitable" style="text-align:center;" |+ סכום התשלום המרבי |- ! סוג הטיפול !! טור א' - דרגת נכות קבועה עד 19% (מענק) !! טור ב' - דרגת נכות קבועה 20% ומעלה (תגמול חודשי) |- | 1. טיפול הכולל ייצוג בידי עורך דין || 7,360 שקלים חדשים בעד דרגת נכות קבועה של 10%, בתוספת 600 שקלים חדשים בעד כל אחוז נוסף של דרגת נכות קבועה || 16,000 שקלים חדשים בעד דרגת נכות קבועה של 20%, בתוספת 800 שקלים חדשים בעד כל אחוז נוסף של דרגת נכות קבועה |- | 2. טיפול שאינו כולל ייצוג בידי עורך דין || 4,907 שקלים חדשים בעד דרגת נכות קבועה של 10%, בתוספת 400 שקלים חדשים בעד כל אחוז נוסף של דרגת נכות קבועה || 10,660 שקלים חדשים בעד דרגת נכות קבועה של 20%, בתוספת 533 שקלים חדשים בעד כל אחוז נוסף של דרגת נכות קבועה; |} :: (3) נקבעה בהחלטת הזכאות שהתקבלה בעקבות הטיפול בתביעה דרגת נכות זמנית של 10% לפחות - התשלום המרבי שרשאי מי שמטפל בתביעה לגבות בעד הטיפול בתביעה לא יעלה על סכום כאמור בטור א' ועל תוספת כאמור בטור ב', לפי העניין, אולם אם לאחר שנקבעה דרגת הנכות הזמנית כאמור, נקבעה דרגת נכות קבועה - תקוזז התוספת כאמור בטור ב' ששולמה מהתשלום המרבי בשל דרגת הנכות הקבועה: {| class="wikitable" style="text-align:center;" |+ סכום התשלום המרבי (בשקלים חדשים) |- ! סוג הטיפול !! טור א' - בעד כל הדיונים בוועדה רפואית שהביאו לקביעת דרגת נכות זמנית לראשונה !! טור ב' - בעד כל הדיונים בוועדה רפואית נוספת שבעקבותיה נקבעה דרגת נכות זמנית, לאחר תום התקופה שלגביה חלה החלטת הזכאות הקודמת לעניין דרגת נכות זמנית |- | 1. טיפול הכולל ייצוג בידי עורך דין || 3,000 || 1,000 |- | 2. טיפול שאינו כולל ייצוג בידי עורך דין || 1,500 || 500. |} : (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), מי שבעקבות טיפול שלו או של בעל זיקה אליו בתביעה לתגמול עיקרי כאמור באותו סעיף קטן, כבר ניתנה החלטת זכאות, והוא טיפל גם בערר על אותה החלטת זכאות לוועדה רפואית המנויה בפסקאות (2) או (4) להגדרה "ועדה רפואית", שבעקבותיו ניתנה החלטת זכאות חדשה, רשאי לגבות בעד הטיפול בערר סכום שלא יעלה על סכום כלהלן, בטור א' או ב', לפי הגבוה, לפי העניין: {| class="wikitable" style="text-align:center;" |+ סכום התשלום המרבי (בשקלים חדשים) |- ! סוג הטיפול !! טור א' - בעד כל אחוז נכות קבועה שנוסף בהחלטת הזכאות החדשה לעומת החלטת הזכאות הקודמת !! טור ב' |- | 1. טיפול הכולל ייצוג בידי עורך דין || 800 || 3,000 |- | 2. טיפול שאינו כולל ייצוג בידי עורך דין || 400 || 1,500. |} : (ג) התקבלה החלטת זכאות שקבעה דרגת נכות קבועה של 10% ומעלה בשל נסיבות של הכרה הכרוכה במורכבות מיוחדת, יתווסף סכום נוסף שלא יעלה על 8,000 שקלים חדשים לסכום התשלום המרבי כאמור בסעיף קטן (א) שרשאי לגבות עורך דין שמטפל בתביעה לתגמול עיקרי שבעקבותיה התקבלה החלטת הזכאות כאמור. @ 4. התשלום המרבי בעד טיפול בתביעה לתגמול עיקרי שכולל רק הליכים לפני ועדה רפואית : (א) על אף האמור בכל דין או הסכם, לא יידרש אדם לשלם, בעד טיפול בתביעה לתגמול עיקרי שכולל הליכים לפני ועדה רפואית אך אינו כולל את הבקשה להכרה שבעקבותיה מתקיימים ההליכים, סכום העולה על דמי פתיחת תיק כאמור בטור א' שבפסקה (1) שלהלן, ואם התקבלה החלטת זכאות בעקבות הטיפול באותה תביעה - בתוספת סכום שלא יעלה על הסכום כאמור בטור ב' או ג' שבפסקה (1) או לפי פסקה (2) שלהלן, לפי העניין: :: (1) התשלום המרבי בעד טיפול בתביעה שבעקבותיה התקבלה החלטת זכאות שקבעה דרגת נכות קבועה יהיה כלהלן, לפי העניין: {| class="wikitable" style="text-align:center;" |- ! rowspan="2" | סוג הטיפול !! טור א' - דמי פתיחת תיק (בשקלים חדשים) !! colspan="2" | סכום התשלום המרבי (בשקלים חדשים) בעד כל אחוז של דרגת נכות קבועה |- ! טור ב' - דרגת נכות קבועה עד 19% (מענק) !! טור ג' - דרגת נכות קבועה 20% ומעלה (תגמול חודשי) |- | 1. טיפול הכולל ייצוג בידי עורך דין || 2,000 || 450 || 600 |- | 2. טיפול שאינו כולל ייצוג בידי עורך דין || 1,333 || 300 || 400; |} :: (2) נקבעה בהחלטת הזכאות שהתקבלה בעקבות הטיפול בתביעה דרגת נכות זמנית, יחולו הוראות סעיף 3(א)(3), לפי העניין. : (ב)(1) על אף האמור בסעיף קטן (א), אם ניתנה בעקבות טיפול בתביעה לתגמול עיקרי שהיא ערר לוועדה רפואית המנויה בפסקאות (2) או (4) להגדרה "ועדה רפואית", החלטת זכאות חדשה שלפיה הוגדלה דרגת הנכות שנקבעה בהחלטת זכאות קודמת, רשאי מי שמטפל בערר שבשלו נקבעה החלטת הזכאות החדשה והוא או בעל זיקה אליו לא טיפל בבקשה להכרה שבעקבותיה הוגש הערר כאמור, לגבות סכום שלא יעלה על סכום כלהלן, בטור א' או ב', לפי הגבוה, לפי העניין: {| class="wikitable" style="text-align:center;" |+ סכום התשלום המרבי (בשקלים חדשים) |- ! סוג הטיפול !! טור א' - בעד כל אחוז נכות קבועה שנוסף בהחלטת הזכאות החדשה לעומת החלטת הזכאות הקודמת !! טור ב' |- | 1. טיפול הכולל ייצוג בידי עורך דין || 600 || 3,000 |- | 2. טיפול שאינו כולל ייצוג בידי עורך דין || 300 || 1,500. |} :: (2) לסכום התשלום המרבי כאמור בפסקה (1) יתווספו דמי פתיחת תיק בסכום שלא יעלה על 2,000 שקלים חדשים לעניין טיפול הכולל ייצוג בידי עורך דין, או 1,000 שקלים חדשים לעניין טיפול שאינו כולל ייצוג בידי עורך דין, ובלבד שהמטפל בתביעה שבשלה נקבעה החלטת הזכאות החדשה או בעל זיקה אליו לא גבה כבר דמי פתיחת תיק כאמור בסעיף קטן (א) או בפסקה זו. @ 5. התשלום המרבי בעד טיפול בתביעה לתגמול עיקרי שכולל רק בקשה להכרה : על אף האמור בכל דין או הסכם, לא יידרש אדם לשלם בעד טיפול בתביעה לתגמול עיקרי הכולל ייצוג בידי עורך דין בבקשה להכרה ואינו כולל הליכים לפני ועדה רפואית, סכום העולה על דמי פתיחת תיק כאמור בטור א', ואם בעקבות הטיפול אושרה הבקשה להכרה - בתוספת סכום שלא יעלה על הסכום כאמור בטור ב' או ג', לפי העניין: {| class="wikitable" style="text-align:center;" |+ תשלום מרבי בהינתן אישור בקשה להכרה (בשקלים חדשים) |- ! טיפול בבקשה להכרה !! טור א' - דמי פתיחת תיק (בשקלים חדשים) !! טור ב' - תשלום בעד טיפול !! טור ג' - תוספת לתשלום בהתקיים נסיבות של הכרה הכרוכה במורכבות מיוחדת |- | 1. לפי חוק הנכים || 2,000 || 7,000 || 8,000 |- | 2. לפי חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה || 1,000 || 5,000 || 8,000. |} @ 6. התשלום המרבי בעד טיפול בתביעה להחמרת מצב ולנכות מוסבת : על אף האמור בכל דין או הסכם, לא יידרש אדם לשלם בעד טיפול בתביעה לתגמול עיקרי שהיא תביעה בשל החמרה של פגימה מוכרת או תביעה בשל פגימה נוספת הנובעת באופן בלתי אמצעי מפגימה מוכרת, סכום העולה על דמי פתיחת תיק כאמור בטור א', ואם ניתנה בעקבות הטיפול החלטת זכאות חדשה שלפיה הוגדלה דרגת הנכות שנקבעה בהחלטת זכאות קודמת - בתוספת סכום שלא יעלה על הסכום כאמור בטור ב' או ג', לפי הגבוה, לפי העניין: {| class="wikitable" style="text-align:center;" |- ! סוג הטיפול !! טור א' - דמי פתיחת תיק (בשקלים חדשים) !! טור ב' - בעד כל אחוז נכות שנוסף בהחלטת הזכאות החדשה לעומת החלטת הזכאות הקודמת !! טור ג' |- | 1. טיפול הכולל ייצוג בידי עורך דין || 1,000 || 800 || 3,000 |- | 2. טיפול שאינו כולל ייצוג בידי עורך דין || 500 || 400 || 1,500. |} @ 7. טיפול בהחלטה חדשה ובבדיקה מחדש : (א) מי שמטפל בהליך של החלטה חדשה לפי סעיף 35 לחוק הנכים, לרבות כפי שהוחל לפי חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, רשאי לגבות דמי פתיחת תיק, בסכום שאינו עולה על 1,000 שקלים חדשים בעד טיפול הכולל ייצוג בידי עורך דין, או 667 שקלים חדשים בעד טיפול שאינו כולל ייצוג בידי עורך דין, בהתקיים אחד מאלה: :: (1) הוא אינו מי שטיפל בתביעה לתגמול עיקרי כאמור בסעיפים 3 עד 6, או בעל זיקה אליו; :: (2) הוא טיפל בתביעה קודמת לתגמול עיקרי וההליך מוגש בחלוף שלוש שנים מיום שהתקבלה החלטת זכאות בתביעה כאמור או מיום שאושרה הבקשה להכרה, לפי המאוחר. : (ב) אין בהוראות סעיף קטן (א) כדי לגרוע מזכותו של מי שטיפל בהליך של החלטה חדשה ובעקבותיו נקבעה דרגת נכות קבועה גבוהה יותר, לגבות תשלום בעד הטיפול בשל אחוזי הנכות הקבועה שנוספו לדרגת הנכות בשל ההליך, כאמור בסעיף 3. : (ג) מי שטיפל בבדיקה מחדש לפי סעיף 37(א) ו-(ג) לחוק הנכים, לרבות כפי שהוחל לפי חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, והוא או בעל זיקה אליו לא טיפל בתביעה לתגמול עיקרי שלגביה מתקיימת הבדיקה, רשאי לגבות בעד הטיפול בבדיקה מחדש סכום שלא יעלה על הסכום שלהלן, לפי העניין, ובלבד שבעקבות הבדיקה מחדש לא שונתה החלטת הזכאות באופן ששלל את זכאותו של הנכה או הנפגע: :: (1) בעד טיפול הכולל ייצוג בידי עורך דין - 4,000 שקלים חדשים; :: (2) בעד טיפול שאינו כולל ייצוג בידי עורך דין - 2,667 שקלים חדשים. @ 8. חישוב לפי אחוזי נכות משוקללים : תשלום בעד טיפול בתביעה לתגמול עיקרי המחושב לפי חוק זה בעד כל אחוז נכות יחושב רק לגבי דרגת הנכות שנקבעה בעקבות הטיפול באותה תביעה, ואם בהחלטת זכאות קודמת נקבעה דרגת נכות - יחושב התשלום רק בעד ההפרש שבין דרגת הנכות שנקבעה בהחלטת הזכאות החדשה לדרגת הנכות שנקבעה בהחלטת הזכאות הקודמת. @ 9. תנאי לזכאות לגביית תשלום : (א) הזכאות לגבות תשלום המגיע בשל תביעה לתגמול עיקרי שמותר לדרוש כאמור בסעיפים 3, 4, 6 ו-7 תחול רק אם התקבלה החלטת זכאות בעקבות התביעה לתגמול עיקרי ובכפוף להוראות סעיף 14 לעניין מועד התשלום ופריסתו; הזכאות לגבות את התשלום המגיע בעד טיפול הכולל רק בקשה להכרה לפי סעיף 5 תחול רק אם הבקשה להכרה אושרה. : (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), תשלום דמי פתיחת תיק אינו מותנה בקבלת החלטת זכאות, וניתן לגבותם במועד חתימת הסכם ההתקשרות או לאחריו. : (ג)(1) לא ייגבו דמי פתיחת תיק לפי סעיפים 3 עד 5 יותר מפעם אחת בידי אותו מטפל. :: (2) ניתן לגבות דמי פתיחת תיק בעד טיפול לפי סעיף 6, גם אם נגבו דמי פתיחת תיק לפי סעיפים 3 או 4, אולם לא ייגבו דמי פתיחת תיק לפי סעיף 6 יותר מפעמיים בידי אותו מטפל. :: (3) לא ייגבו דמי פתיחת תיק לפי סעיף 7(א) יותר מפעם אחת בידי אותו מטפל. : (ד) על אף האמור בסעיפים 4 ו-5, מי שטיפל בתביעה לתגמול עיקרי לפי סעיף 4 ולפני כן הוא או בעל זיקה אליו טיפל בבקשה להכרה לפי סעיף 5, לא יגבה בשל הטיפול בתביעה לפי סעיף 4 יותר מסכום ההפרש; לעניין זה, "סכום ההפרש" - ההפרש שבין הסכום המרבי שניתן לגבות לפי סעיף 3 לסכום המרבי שניתן לגבות לפי סעיף 5, ובכלל אלה דמי פתיחת תיק. : (ה) לעניין סעיף זה, יראו גבייה בידי מי שהוא בעל זיקה למי שמטפל בתביעה, כגבייה בידי מי שמטפל בתביעה. === סימן ב': טיפול בבקשה לתגמול חודשי שאינו תגמול עיקרי או בבקשה לזכאות אחרת === @ 10. הגבלת תשלום בעד טיפול בבקשה לתגמול חודשי שאינו תגמול עיקרי או בבקשה לזכאות אחרת : על אף האמור בכל דין או הסכם, לא יידרש אדם לשלם תשלום כלשהו בעד טיפול בבקשה לתגמול חודשי שאינו תגמול עיקרי או בבקשה לזכאות אחרת, ובכלל זה בקשה לוועדת חריגים או לוועדת למ"ד, אלא אם כן קבע השר אחרת בתקנות לפי סעיף 24(ב)(4). === סימן ג': טיפול בהליך ערעור === @ 11. הגבלת תשלום בעד טיפול בהליך ערעור : (א) בסימן זה - :- "הליך ערעור" - כל אחד מאלה: :: (1) ערעור לפי סעיף 12א לחוק הנכים על החלטה של ועדה רפואית עליונה או ערעור לפי סעיף 5(ד) לחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה על החלטה של ועדה רפואית לעררים; :: (2) ערעור ברשות לבית המשפט העליון על פסק דין של בית משפט מחוזי לפי תקנה 2(ג) ו-(ד) לתקנות הנכים ומשפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (סדרי הדין בערעור), התשמ"ז-1987, או ערעור ברשות לבית הדין הארצי לעבודה לפי סעיף 5(ד) לחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה על פסק דין של בית דין אזורי לעבודה, והכול על הליך כאמור בפסקה (1); :: (3) ערעור לפני ועדת ערעור לפי סעיף 33 לחוק הנכים על החלטה של קצין תגמולים או תביעה לפני בית דין אזורי לעבודה על החלטות פקיד תביעות, בעניין תגמול חודשי שאינו תגמול עיקרי או בעניין תשלום בעד תקופה שקדמה להגשת התביעה או הבקשה; :: (4) ערעור לבית משפט מחוזי לפי סעיף 34(א) לחוק הנכים על החלטת ועדת ערעור בהליך ערעור כאמור בפסקה (3) או ערעור לבית הדין הארצי לעבודה על החלטת בית דין אזורי לעבודה בהליך כאמור באותה פסקה; :: (5) ערעור ברשות לבית המשפט העליון לפי סעיף 34(ד) לחוק הנכים או עתירה לבית הדין הגבוה לצדק על פסק הדין של בית הדין הארצי לעבודה בהליך כאמור בפסקה (4); :: (6) השגה לפי תקנה 4 לתקנות הנכים (תגמולים ושיקום) (לימודים לרכישת מקצוע), התשפ"ב-2022, או ערעור בנושא השתלמות מקצועית ולימודים לפי סעיף 2(ז) לצו התגמולים לנפגעי פעולות איבה (החלת תקנות בדבר השתלמות מקצועית, ערבויות וביטוח מפני מחלה), התשל"ב-1971; :: (7) עתירה מינהלית לפי פרט 26(2)(5) לתוספת הראשונה לחוק בתי משפט לעניינים מינהליים או תביעה לפני בית דין אזורי לעבודה על החלטה בערעור כאמור בפסקה (6); :: (8) ערר לפי תקנה 4 לתקנות הנכים (טיפול רפואי), או ערר לפי תקנה 3 לתקנות הביטוח הלאומי (מתן טיפול רפואי לנפגעי עבודה), התשכ"ח-1968; :: (9) עתירה מינהלית לפי פרט 26(2)(1) לתוספת הראשונה לחוק בתי משפט לעניינים מינהליים או תביעה לבית דין אזורי לעבודה, לעניין החלטה בערר כאמור בפסקה (8); :: (10) עתירה מינהלית לפי פרט 26(1) או (4) לתוספת הראשונה לחוק בתי משפט לעניינים מינהליים או תביעה לפני בית דין אזורי לעבודה על החלטות פקיד תביעות בעניין זכאות אחרת; :: (11) ערעור לבית המשפט העליון לפי סעיף 11 לחוק בתי משפט לעניינים מינהליים או ערעור לבית הדין הארצי לעבודה, על החלטה בהליך כאמור בפסקאות (7), (9) או (10); :: (12) ערעור לפני ועדת ערעור לפי סעיף 33 לחוק הנכים על אי-מתן החלטה של קצין תגמולים, תביעה לפני בית דין אזורי לעבודה על אי-מתן החלטה של פקיד תביעות או הליך ערעור לפני ועדת עררים על אי-מתן החלטה בידי הרשות המאשרת, לרבות ערר, ערעור או תובענה על ההחלטות בהליכים אלה; :: (13) הליך אחר שהשר קבע כהליך ערעור לפי סעיף 24(א)(1); :- "תוצאות לטובת הזכאי" - כל אחד מאלה, לפי העניין: :: (1) אם הנכה או הנפגע הגיש את הליך הערעור - בעקבות הליך הערעור התקיים אחד מאלה: ::: (א) נקבעה לו דרגת נכות גבוהה יותר או שהמועד שממנו תחול דרגת הנכות הוקדם; ::: (ב) זכאותו לתגמול חודשי שאינו תגמול עיקרי נקבעה או הוגדלה; ::: (ג) שולם לו תשלום בעד תקופה שקדמה להגשת התביעה; ::: (ד) זכאותו לזכאות אחרת נקבעה או הוגדלה; :: (2) אם קצין תגמולים או פקיד תביעות הגיש את הליך הערעור - בעקבות הליך הערעור לא בוטלה ההחלטה הקודמת שהקנתה זכאות לנכה או לנפגע. : (ב) על אף האמור בכל דין או הסכם, לא יידרש אדם לשלם תשלום בעד טיפול בהליך ערעור. : (ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב) ובסעיפים 3 עד 10, עורך דין רשאי לגבות בעד ייצוג בהליך ערעור המנוי בטור א' סכום שלא יעלה על המפורט בטור ג' לצידו, בהתקיים התנאים המנויים בטור ב', לפי העניין: {| class="wikitable" style="text-align:center;" |- ! טור א' - סוג הליך הערעור !! טור ב' - התנאים לזכאות לתשלום !! טור ג' - תשלום מרבי בעד ייצוג (בשקלים חדשים) |- | 1. הליך ערעור המנוי בפסקה (1) להגדרה "הליך ערעור" על החלטה שקבעה דרגת נכות קבועה || נקבעו תוצאות לטובת הזכאי || 5,200 |- | rowspan="2" | 2. הליך ערעור המנוי בפסקה (1) להגדרה "הליך ערעור" על החלטה שקבעה דרגת נכות זמנית || (א) נקבעו תוצאות לטובת הזכאי, שהן קביעת דרגת נכות זמנית || 2,600 |- | (ב) נקבעו תוצאות לטובת הזכאי שהן קביעת דרגת נכות קבועה || 5,200 |- | rowspan="2" | 3. הליך ערעור המנוי בפסקה (2) להגדרה "הליך ערעור" על החלטה שקבעה דרגת נכות קבועה || (א) נקבעו תוצאות לטובת הזכאי || 5,200 |- | (ב) מי שייצג בהליך הערעור או בעל זיקה אליו ייצג גם בהליך בערכאה הקודמת ורק בהליך הערעור נקבעו תוצאות לטובת הזכאי || 10,400 |- | rowspan="4" | 4. הליך ערעור המנוי בפסקה (2) להגדרה "הליך ערעור" על החלטה שקבעה דרגת נכות זמנית || (א) נקבעו תוצאות לטובת הזכאי שהן קביעת דרגת נכות זמנית || 2,600 |- | (ב) נקבעו תוצאות לטובת הזכאי שהן קביעת דרגת נכות קבועה || 5,200 |- | (ג) מי שייצג בהליך הערעור או בעל זיקה אליו ייצג גם בהליך בערכאה הקודמת ורק בהליך הערעור נקבעו תוצאות לטובת הזכאי שהן קביעת דרגת נכות זמנית || 5,200 |- | (ד) מי שייצג בהליך הערעור או בעל זיקה אליו ייצג גם בהליך בערכאה הקודמת ורק בהליך הערעור נקבעו תוצאות לטובת הזכאי שהן קביעת דרגת נכות קבועה || 10,400 |- | rowspan="2" | 5. הליך ערעור המנוי בפסקאות (3) עד (5) להגדרה "הליך ערעור" למעט כאמור בפרט 6 או 7 || (א) נקבעו תוצאות לטובת הזכאי, למעט הליך כאמור בפרט משנה (ב) || 7,200 |- | (ב) הליך בעניין תגמול חודשי שאינו תגמול עיקרי שנקבעו בו תוצאות לטובת הזכאי לתקופה קצרה משנה || הנמוך מאלה: 1. 7,200; 2. 20% משווי הזכאות או 4,000, לפי הגבוה |- | 6. הליך ערעור המנוי בפסקה (4) או (5) להגדרה "הליך ערעור" || מי שייצג בהליך הערעור או בעל זיקה אליו ייצג גם בהליך ערעור קודם אחד שבו לא נקבעו תוצאות לטובת הזכאי ועל החלטה בו הוגש הערעור, ובלבד שבהליך הערעור הקודם לא נקבעו תוצאות לטובת הזכאי || כפל הסכום כאמור בפרט משנה (א) או (ב) של פרט 5, לפי העניין |- | 7. הליך ערעור המנוי בפסקה (5) להגדרה "הליך ערעור" || מי שייצג בהליך הערעור או בעל זיקה אליו ייצג גם בשני הליכי הערעור הקודמים שבהם לא נקבעו תוצאות לטובת הזכאי ועל החלטה בשלם הוגש הערעור || שילוש הסכום כאמור בפרט משנה (א) או (ב) של פרט 5, לפי העניין |- | rowspan="3" | 8. הליך ערעור המנוי בפסקאות (7), (9) או (10) להגדרה "הליך ערעור" || (א) הליך לפי אחד מאלה, שנקבעו בו תוצאות לטובת הזכאי: (1) פרט 26(4) לתוספת הראשונה לחוק בתי משפט לעניינים מינהליים בעניין זכאות נוספת לדיור או לניידות; (2) פרט 26(2)(5) לתוספת האמורה; (3) פרט 26(2)(1) לתוספת האמורה בעניין זכאות לפי תקנה 24 לתקנות הנכים (טיפול רפואי) || 7,200 |- | (ב) תביעה לבית דין אזורי לעבודה בעניינים המנויים בפרט משנה (א), שנקבעו בה תוצאות לטובת הזכאי || 7,200 |- | (ג) הליך שאינו מנוי בפרט משנה (א) או (ב) ונקבעו בו תוצאות לטובת הזכאי || הנמוך מאלה: 1. 7,200; 2. 20% משווי הזכאות או 4,000, לפי הגבוה |- | rowspan="4" | 9. הליך כאמור בפסקה (11) להגדרה "הליך ערעור" || (א) ערעור לבית המשפט העליון או לבית הדין הארצי לעבודה על הליך שמנוי בפרט משנה (א) או (ב) שבפרט 8, לפי העניין, שנקבעו בו תוצאות לטובת הנכה, למעט כאמור בפרט משנה (ב) || 7,200 |- | (ב) מי שייצג בהליך הערעור או בעל זיקה אליו ייצג גם בהליך ערעור קודם שבו לא נקבעו תוצאות לטובת הזכאי ועל החלטה בו הוגש ערעור כאמור בפרט משנה (א), ובלבד שבהליך הערעור נקבעו תוצאות לטובת הזכאי || 14,400 |- | (ג) ערעור לבית המשפט העליון או לבית הדין הארצי לעבודה על הליך שמנוי בפרט משנה (ג) של פרט 8 ונקבעו בו תוצאות לטובת הזכאי ואינו כאמור בפרט משנה (ד) || הנמוך מאלה: 1. 7,200; 2. 20% משווי הזכאות או 4,000, לפי הגבוה |- | (ד) מי שייצג בהליך ערעור או בעל זיקה אליו ייצג גם בהליך ערעור קודם שבו לא נקבעו תוצאות לטובת הזכאי ועל החלטה בו הוגש ערעור כאמור בפרט משנה (ג), ובלבד שבהליך הערעור נקבעו תוצאות לטובת הזכאי || כפל הסכום כאמור בפרט משנה (ג). |} : (ד) לא טיפל עורך הדין או בעל זיקה אליו בתביעה לתגמול עיקרי שבשלה הוגש הליך הערעור, יהיה עורך הדין רשאי לגבות, נוסף על הסכומים כאמור בסעיף קטן (ג), דמי פתיחת תיק בסכום שלא יעלה על 1,000 שקלים חדשים, אולם לא ייגבו דמי פתיחת תיק כאמור בסעיף קטן זה יותר מפעם אחת לגבי כל ההליכים הנוגעים לאותו אדם. : (ה) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מזכותו של מי שטיפל בהליך ערעור ובעקבותיו נקבעה דרגת נכות קבועה גבוהה יותר, לגבות תשלום בעד הטיפול בתביעה לתגמול עיקרי בשל אחוזי הנכות הקבועה שנוספו לדרגת הנכות כתוצאה מהליך הערעור, בהתאם לפרט 1 בטבלה שבסעיף 3(ב). @ 12. סייג להגבלת תשלום בעד טיפול בהליכים מסוימים : (א) הוראות סעיף 11 לא יחולו על טיפול הכולל ייצוג בידי עורך דין בהליך שהוא אחד מאלה: :: (1) ערעור על החלטה של קצין תגמולים כי התנאים שבהגדרה "נכות" בחוק הנכים אינם מתקיימים לגבי חבלה, מחלה או החמרת מחלה; :: (2) תביעה על החלטה של פקיד תביעות כי התנאים שבפסקאות (1) עד (2) שבהגדרה "נפגע" בחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה אינם מתקיימים; :: (3) ערר לפי סעיף 11 לחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, על החלטה של הרשות המאשרת. : (ב)(1) התשלום בעד טיפול בערעור כאמור בסעיף קטן (א) לגבי כל ערכאת ערעור יהיה בסכום שיקבעו הצדדים להתקשרות שאינו מותנה בגובה התגמול או בדרגת הנכות ושיינקב בהסכם ההתקשרות; הותנה חלק מהסכום בתוצאות הטיפול בערעור, יובהר הדבר בהסכם ההתקשרות. :: (2) נקבע בעקבות הערעור כאמור בסעיף קטן (א) כי התקיימו לגבי חבלה, מחלה או החמרת מחלה התנאים בהגדרה "נכות" שבחוק הנכים או כי הפגיעה שאירעה היא פגיעת איבה, לפי העניין, יחולו הוראות חוק זה, לעניין ההליכים שלאחר הקביעה האמורה בשינוי זה: התשלום המרבי בעד הליכים לקביעת דרגת נכות קבועה או דרגת נכות זמנית לא יעלה על האמור בטור ב' או ג' בטבלה שבפסקה (1), או בפסקה (2), שבסעיף 4(א), בסעיף 4(ב) או בטור ב' או ג' בטבלה שבסעיף 6, לפי העניין. : (ג) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב), השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע, בהתאם לתנאים שיקבע, סכומים מרביים לתשלום בעד טיפול בהליך כאמור באותם סעיפים קטנים או הגבלות על אופן התשלום או על מועדי גבייתו. : (ד) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) עד (ג), לא ייגבה תשלום בעד טיפול בהליך כאמור בסעיף קטן (א), שהוגש בשל החלטה שניתנה מטעמים טכניים, ובכלל זה אי-השלמת פרטי תביעה או אי-מסירת מסמך או מידע הנוגעים בדבר. @ 13. תנאי לזכאות לגביית תשלום בעד טיפול בהליך ערעור : (א) הזכאות לגביית תשלום בעד טיפול בהליך ערעור כאמור בסעיף 11(ג), תחול רק אם התקבלו תוצאות לטובת הזכאי, אולם לא ייגבה תשלום כאמור לפני המועד שבו התקבלו לראשונה תשלומים ממשרד הביטחון או מהמוסד, לפי העניין, או אושרה זכאות אחרת, בשל הליך הערעור. : (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), תשלום דמי פתיחת תיק כאמור בסעיף 11(ד) אינו מותנה בתוצאות לטובת הזכאי, וניתן לגבותם במועד חתימת הסכם ההתקשרות או לאחריו. === סימן ד': הוראות שונות === @ 14. מועדי התשלום ופריסתו : (א) לא ישולם תשלום המגיע בעד טיפול בתביעה לתגמול עיקרי, לרבות טיפול בהליך ערעור המנוי בפסקה (1) או (2) להגדרה "הליך ערעור", ולמעט דמי פתיחת תיק, לפני המועד שבו קיבל הנכה או הנפגע לראשונה תשלומים ממשרד הביטחון או מהמוסד, לפי העניין, בשל החלטת הזכאות. : (ב) קבעה החלטת הזכאות דרגת נכות קבועה של 20% לפחות, ישולם התשלום בפריסה של תשלומים שווים לתקופה של 60 חודשים או לתקופה ארוכה יותר שהצדדים הסכימו עליה, ללא תוספת הצמדה וללא תוספת ריבית, והוא לא ישתנה אף אם הסכום עודכן לפי הוראות סעיף 17. : (ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב), בעת ההתקשרות רשאים הצדדים להסכים בכתב, במסגרת הסכם ההתקשרות כאמור בסעיף 20, כי במקרה שבו ישולם לפי החלטת הזכאות שקבעה דרגת נכות קבועה תגמול בשל דרגת הנכות הקבועה בעד תקופה שקדמה למועד מתן החלטת הזכאות (בסעיף קטן זה - התקופה הקודמת), תקוצר תקופת פריסת התשלום בעד טיפול בתביעה לתגמול עיקרי בהתאם להוראות אלה: :: (1) ניתן לגבות על חשבון הסכום המגיע כאמור בסעיף 3, 4 או 6, לפי העניין, סכום שאינו עולה על 60% מהתשלומים שהתקבלו כתגמול עיקרי בעד התקופה הקודמת; :: (2) יתרת הסכום המגיע כאמור בסעיף 3, 4 או 6, לפי העניין, בעד טיפול בתביעה לתגמול עיקרי, אם ישנה, תיגבה בתשלומים חודשיים, ללא תוספת הצמדה וללא תוספת ריבית, שכל אחד מהם לא יעלה על סכום השווה ל-25% מהתגמול העיקרי המשולם באותו חודש. : (ד) על אף האמור בסעיפים קטנים (ב) ו-(ג), לאחר קבלת החלטת הזכאות, רשאים הצדדים להסכים ביניהם בכתב על קיצור תקופת פריסת התשלום לגבי תשלום המגיע בהתאם לאותה החלטת זכאות, ללא תוספת הצמדה וללא תוספת ריבית; הסכם כאמור יהיה באותיות ברורות וקריאות ובשפה המובנת לנכה או לנפגע, לפי העניין, העתקו החתום יימסר לו ויפורטו בו, בין השאר, כל אלה: :: (1) סכום התשלום הכולל בהתחשב בפריסת התשלומים; בהסכם יצוין גם סכום התשלום הכולל שהיה משולם אלמלא קיצור תקופת הפריסה לפי הסכם זה, ואם ניתנה הנחה בשל קיצור התקופה - מה שיעורה; :: (2) מספר התשלומים שהתשלום הכולל ייפרס אליהם ומועדיהם וסכום התשלום בכל מועד; בהסכם יצוין גם הסדר התשלומים לפי סעיף קטן (ב) או (ג), שהיה חל אלמלא קיצור תקופת הפריסה לפי הסכם זה; :: (3) סכום התגמול העיקרי המגיע לפי החלטת הזכאות במועד החתימה על ההסכם. @ 15. החזרת תשלום עודף : שילם אדם סכום העולה על האמור בסעיפים 3 עד 11, בעד טיפול כמשמעותו בסעיף 2, רשאי הוא לתבוע את החזרת הסכום העודף ששילם. @ 16. מס ערך מוסף : על סכומי התשלום שניתן לגבות לפי חוק זה יתווסף מס ערך מוסף לפי חוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975. @ 17. עדכון סכומים ושינויים : (א)(1) הסכומים הנקובים בחוק זה יעודכנו ב-1 בינואר של כל שנה (בסעיף זה - יום העדכון), לפי שיעור השינוי של המדד החדש לעומת המדד היסודי (בסעיף קטן זה - הסכום המעודכן). :: (2) הסכום המעודכן יעוגל לשקל החדש הקרוב; סכום של חמישים אגורות או יותר יעוגל כלפי מעלה. :: (3) המנהל הכללי של משרד המשפטים יפרסם בהודעה ברשומות את הסכומים המעודכנים לפי סעיף זה. :: (4) בסעיף קטן זה - ::- "המדד" - מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה; ::- "המדד החדש" - המדד שפורסם בחודש נובמבר שלפני יום העדכון; ::- "המדד היסודי" - המדד שפורסם בחודש נובמבר שלפני יום העדכון הקודם, ולעניין יום העדכון הראשון שלאחר תחילתו של חוק זה - המדד שפורסם בחודש נובמבר 2025. : (ב) עדכון סכומים לפי סעיף זה שחל לאחר החלטת הזכאות אין בו כדי להשפיע על סכום התשלום המרבי שניתן לגבות בשל אותה החלטת זכאות. @ 18. מחקר : מי שמייצג או מסייע באופן אחר בטיפול כמשמעותו בסעיף 2(א)(1) עד (3) יציין את עובדת הייצוג או הסיוע, לפי העניין, במסמכים המוגשים למשרד הביטחון או למוסד, לפי העניין, במסגרת הטיפול בתביעה או בבקשה, למטרת מחקר. == פרק ד': הוראות כלליות הנוגעות להתקשרות == @ 19. הגדרות - פרק ד' : בפרק זה - :- "חוק משפחות חיילים" - חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום), התש"י-1950, לרבות הוראות החוק האמור כפי שהוחלו לפי חוקים אלה: :: (1) חוק המשטרה (נכים ונספים), התשמ"א-1981; :: (2) חוק שירות בתי הסוהר (נכים ונספים), התשמ"א-1981; :: (3) חוק משכן הכנסת, רחבתו ומשמר הכנסת, התשכ"ח-1968; :: (4) חוק שירות המדינה (גמלאות) [נוסח משולב], התש"ל-1970; :: (5) חוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א-1951; :: (6) חוק תגמולים לבני משפחה של חטופים ונעדרים בפעולת איבה, התשפ"ד-2023; :: (7) חוק תגמולים לחיילים ולבני משפחותיהם (חבלה שלא בעת מילוי תפקיד), התשמ"ח-1988; :: (8) חוק שירות ביטחון [נוסח משולב], התשמ"ו-1986; :: (9) חוק הרשויות המקומיות (הסדרת השמירה), התשכ"א-1961 - סעיף 15ב; :: (10) חוק אנשי צבא דרום לבנון ומשפחותיהם, התשס"ה-2004; :- "חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה" - לרבות הוראות החוק האמור כפי שהוחלו לפי חוקים אלה: :: (1) חוק הרשויות המקומיות (הסדרת השמירה), התשכ"א-1961 - סעיף 15א; :: (2) חוק תגמולים לבני משפחה של חטופים ונעדרים בפעולת איבה, התשפ"ד-2023; :- "תביעה לקבלת תגמולים" - כל אחד מאלה, לפי העניין: :: (1) תביעה לתגמול עיקרי, בקשה לתגמול חודשי שאינו תגמול עיקרי או בקשה לזכאות אחרת והליכי ערעור לגבי כל אחד מהם, לרבות הליך כאמור בסעיף 12(א); :: (2) תביעה לקבלת תגמול או הטבה המשתלמים לבן משפחה לפי חוק משפחות חיילים או לארוסה לפי סעיף 35ב לחוק האמור והליך ערר, ערעור או עתירה מינהלית לגביה; :: (3) תביעה לקבלת תגמול או הטבות המשתלמים לפי סעיף 7 לחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה והליך ערר, ערעור או תובענה לגביה. @ 20. התקשרות לעניין טיפול בתביעה לקבלת תגמולים : (א) כל התקשרות לעניין טיפול בתביעה לקבלת תגמולים בעד תשלום תמורה תהיה בהסכם בכתב, באותיות ברורות וקריאות ובשפה המובנת למי שמבקש טיפול בתביעה; העתקו החתום של ההסכם יימסר למי שמבקש טיפול בתביעה ויפורטו בו, בין השאר, כל אלה: :: (1) התגמולים שלגביהם תוגש התביעה לקבלת תגמולים, מהות הטיפול ושלביו הצפויים; :: (2) התשלום בעד הטיפול לפי כל שלב כאמור בפסקה (1), אופן חישובו, כולל מס ערך מוסף כאמור בסעיף 16, התנאים לחיוב התשלום ומועדי התשלומים, לרבות אם הוסכם כי יוקדמו לפי סעיף 14(ג), ולעניין הליך כאמור בסעיף 12(א) - יפורט גם התשלום לפי אותו סעיף בנפרד מהתשלומים המגיעים לפי סעיפים 3 עד 11, ויצוין אם התשלום כאמור או חלקו מותנה בתוצאות ההליך כאמור בסעיף 12(ב)(1). : (ב) שבעה ימים לפחות לפני החתימה על הסכם התקשרות ימסור מי שאמור לטפל בתביעה לקבלת תגמולים או לסייע באופן אחר בהגשתה למי שמבקש טיפול בה את שני אלה: :: (1) טיוטת הסכם ההתקשרות בהתאם להוראות סעיף קטן (א); :: (2) דף מידע כללי בשפה מהשפות עברית, אנגלית, ערבית, רוסית או אמהרית, המובנת למי שמבקש טיפול בתביעה (בסעיף זה - דף המידע הכללי). : (ג)(1) משרד הביטחון יפרסם את נוסח דף המידע הכללי לעניין תביעה לפי פסקה (1) להגדרה "תביעה לקבלת תגמולים" באתר האינטרנט של אגף השיקום, ולעניין תביעה לפי פסקה (2) להגדרה האמורה - באתר האינטרנט של אגף משפחות, הנצחה ומורשת במשרד. :: (2) המוסד יפרסם באתר האינטרנט שלו את נוסח דף המידע הכללי לעניין תביעות המנויות בפסקאות (1) ו-(3) להגדרה "תביעה לקבלת תגמולים". :: (3) דף המידע הכללי יפורסם בשפה פשוטה, בשפות עברית, אנגלית, ערבית, רוסית ואמהרית, באותיות ברורות וקריאות. :: (4) דף המידע הכללי יכלול, בין השאר, מידע בדבר האפשרות לפנות למשרד הביטחון או למוסד, לפי העניין, באופן ישיר ולקבל סיוע בהגשת תביעה לקבלת תגמולים ובדבר הזכאות לסיוע משפטי - אם ישנה, וכן מידע זה: ::: (א) לעניין פסקה (1) להגדרה "תביעה לקבלת תגמולים" - את עיקרי חוק זה והתשלומים המרביים המעודכנים שניתן לגבות לפיו; ::: (ב) לעניין פסקאות (2) ו-(3) להגדרה "תביעה לקבלת תגמולים" - את עיקרי פרק זה. : (ד) המבקש טיפול בתביעה לקבלת תגמולים יאשר בחתימתו על גבי העתק דף המידע הכללי וטיוטת הסכם ההתקשרות, כי קיבלם כאמור בסעיף קטן (ג) ואת מועד קבלתם, והעתקיהם בחתימתו יצורפו כנספח להסכם ההתקשרות בעת חתימת הצדדים עליו. : (ה) המבקש טיפול בתביעה לקבלת תגמולים רשאי לחזור בו מההתקשרות בהסכם, בתוך 14 ימי עבודה מהמועד שבו נמסר לו הסכם ההתקשרות החתום בכתב, אלא אם כן עד המועד האמור הוגשה תביעה לקבלת תגמולים, למעט בקשה לתגמול חודשי שאינו תגמול עיקרי או בקשה לזכאות אחרת, שבשל הגבלת מועדים לפי דין לא ניתן היה להגישה במועד מאוחר יותר; על אף האמור בכל דין, חזר בו המבקש מההתקשרות בתוך התקופה האמורה, לא יחויב בתשלום בעד הטיפול, וסכום ששולם - יוחזר לו במלואו. : (ו) לא קוימו הוראות סעיף קטן (ב), לא ייגבה בעד טיפול בתביעה לפי פסקה (1) להגדרה "תביעה לקבלת תגמולים" סכום העולה על 85% מהתשלום שהיה ניתן לגבות בעד טיפול כאמור לפי חוק זה. @ 21. תנאים בטלים בהסכם התקשרות : (א) תנאי בהסכם ההתקשרות השולל או המגביל את זכותו של מי שמבקש טיפול בתביעה לקבלת תגמולים להשמיע טענות מסוימות בערכאות משפטיות או הקובע כי כל סכסוך בין הצדדים להתקשרות יידון בבוררות - בטל. : (ב) תנאי בהסכם ההתקשרות השולל או המגביל את זכותו של מי שמבקש טיפול בתביעה לקבלת תגמולים לפנות לערכאות משפטיות - בטל. : (ג) תנאי בהסכם ההתקשרות שלפיו ייגבה תשלום בעד טיפול בתביעה לפי פסקה (1) להגדרה "תביעה לקבלת תגמולים", בניגוד להוראות חוק זה - בטל. : (ד) אין בהוראות חוק זה כדי למנוע את הפסקת ההתקשרות בידי צד מהצדדים לפי כל דין; תנאי בהסכם ההתקשרות המגביל את הזכות להפסקת ההתקשרות לפי כל דין - בטל. : (ה) תנאי בהסכם התקשרות הקובע כי סכומי הוצאות משפט, ובכלל זה שכר טרחת עורך דין, שייפסקו לטובת התובע, ישולמו למי שמייצג בתביעה או מסייע באופן אחר בהגשתה, נוסף על סכום התשלום בעד טיפול בתביעה שננקב בהסכם ההתקשרות - בטל, אולם אין בכך כדי לגרוע מתוקפו של תנאי הקובע כי סכומים שנפסקו כאמור ישולמו למי שמייצג או מסייע כאמור על חשבון סכום התשלום שננקב בהסכם ההתקשרות כאמור. @ 22. עדיפות הוראות פרק ד' : הוראות פרק זה יחולו על אף האמור בכל הסכם והן באות להוסיף על הוראות כל דין אחר שחל לעניין ההתקשרות ולא לגרוע מהן, ובמקרה של סתירה בין הוראות פרק זה להוראות דין כאמור, יגברו הוראות פרק זה. == פרק ה': הוראות שונות == @ 23. שמירת דינים : אין בהוראות חוק זה כדי לגרוע מהוראות סעיף 14 לחוק הנכים או מהוראות סעיף 303 לחוק הביטוח הלאומי כפי שהוחלו לפי סעיף 15 לחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה. @ 24. ביצוע ותקנות : (א) השר ממונה על ביצוע חוק זה, והוא רשאי להתקין תקנות בכל עניין הנוגע לביצועו, ובכלל זה הוראות אלה, בתנאים שיקבע: :: (1) הליכים נוספים לעניין ההגדרה "הליך ערעור"; :: (2) סכומי תשלום מרביים שניתן לגבות בשל השגות, עררים או ערעורים בהליכים שאינם מנויים בסעיף 11(ג); :: (3) סכומי תשלום מרביים לעניין הליך ערעור לפי סעיף 11 או שינוים, דרך כלל או לסוגי הליכים. : (ב) השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי - :: (1) לשנות, בצו, את הסכומים המפורטים בחוק זה ולקבוע, לגבי סכומים ששונו בו, מדד יסודי אחר מהאמור בסעיף 17(א) לעניין יום העדכון הראשון שלאחר תחילתו של הצו; :: (2) לקבוע תשלום מרבי שניתן יהיה לגבות בעד הליך לקבלת זכויות לפי חוק הנכים או לנפגע לפי חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, שאינו מנוי בחוק זה, בהתאם לתנאים שיקבע; :: (3) לקבוע נסיבות נוספות על האמור בסעיפים 3 עד 7 ו-11(ד), שבהן ניתן לגבות דמי פתיחת תיק, בתנאים שיקבע; :: (4) לקבוע תשלום מרבי שניתן לגבות בעד טיפול בבקשה לתגמול חודשי שאינו תגמול עיקרי או בבקשה לזכאות אחרת כאמור בסעיף 10, ובכלל זה לעניין סוג הטיפול, ולגבי תשלום מרבי שקבע כאמור - הגבלות על אופן התשלום ומועדיו, והכול בתנאים שיקבע. : (ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב)(1), השר רשאי להפחית, בצו, את הסכום המרבי שניתן לגבות בעד טיפול בתביעה לתגמול עיקרי שבהחלטת זכאות שניתנה בעקבותיה נקבעה דרגת נכות בשל נכות מובהקת כפי שיקבע, בתנאים שיקבע. : (ד) השר רשאי, בצו, לשנות את התוספת. @ 25. <!-- תיקון מס' 32 --> : ((הנוסח שולב [[בחוק הסיוע המשפטי, התשל"ב-1972]].)) @ 26. <!-- תיקון מס' 267 --> : ((הנוסח שולב [[בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995]].)) @ 27. <!-- תיקון מס' 4 --> : ((הנוסח שולב [[בחוק תגמולים לבני משפחה של חטופים ונעדרים בפעולת איבה, התשפ"ד-2023]].)) @ 28. תחולה והוראות מעבר : (א) בסעיף זה - :- "הסכם קיים" - הסכם התקשרות לטיפול בתביעה שנכרת בתקופה שמיום כ"ב בתשרי התשפ"ד (7 באוקטובר 2023) עד ערב יום התחילה; :- "טיפול" - טיפול כאמור בסעיף 2(א)(1) עד (3); :- "יום התחילה" - יום תחילתו של חוק זה; :- "מטפל", בתביעה - מי שייצג בתביעה לתגמול עיקרי או סייע באופן אחר בהגשתה, או בעל זיקה אליו; :- "סכום מופרז" - כמשמעותו בסעיף קטן (ו). : (ב) על אף האמור בכל דין או הסכם, הוראות סעיפים 21(א), (ב), (ד) ו-22 יחולו גם על הסכם התקשרות לטיפול בתביעה לקבלת תגמולים כהגדרתה בסעיף 19, שנכרת ערב יום התחילה, ולעניין הסכם שביום התחילה טרם חלפו 14 ימים מיום חתימתו, יחולו הוראות סעיף 20(ה). : (ג) הוראות חוק זה יחולו לגבי הסכם שנכרת ביום התחילה או לאחריו, אף אם הטיפול נעשה לפני יום התחילה. : (ד) על אף האמור בכל דין או הסכם, לא ייגבה סכום מופרז בעד טיפול לפי הסכם קיים, אלא אם כן המטפל בתביעה פנה עד תום שישה חודשים ממתן החלטת הזכאות או מיום התחילה, לפי המאוחר, לבית המשפט המוסמך לעניין נכה, או לבית הדין האזורי לעבודה לעניין נפגע, בתביעה לקבלת סעד הצהרתי שלפיו התשלום המגיע לפי ההסכם בעד הטיפול לא ייחשב סכום מופרז, ונפסק כי בנסיבות העניין הוא רשאי לגבות את הסכום או סכום אחר, כפי שנפסק. : (ה) לעניין סעיף זה יובאו בחשבון כל התשלומים ששילם נכה או נפגע למטפל בתביעה לפי ההסכם הקיים כערכם במועד שבו נגבו. : (ו) לעניין הסכם קיים יראו סכום העולה על סכומים כלהלן כסכום מופרז והוראות סעיף 17 לא יחולו: :: (1) אם בעקבות הטיפול לפי ההסכם הקיים נקבעה החלטת זכאות שקבעה דרגת נכות קבועה של 20% לפחות - 140% מהסכום כאמור בטור א' או ב', לפי העניין: {| class="wikitable" style="text-align:center;" |- ! סוג הטיפול !! טור א' - טיפול שכולל בקשה להכרה והליכים לפני ועדה רפואית !! טור ב' - טיפול שכולל הליכים לפני ועדה רפואית ואינו כולל בקשה להכרה |- | (1) טיפול הכולל ייצוג בידי עורך דין || 7,000 שקלים חדשים, בתוספת 800 שקלים חדשים בעד כל אחוז של דרגת נכות קבועה, ובתוספת 8,000 שקלים חדשים בנסיבות של הכרה הכרוכה במורכבות מיוחדת || 7,000 שקלים חדשים, בתוספת 600 שקלים חדשים בעד כל אחוז של דרגת נכות קבועה |- | (2) טיפול שאינו כולל ייצוג בידי עורך דין || 4,167 שקלים חדשים, בתוספת 533 שקלים חדשים בעד כל אחוז של דרגת נכות קבועה || 4,167 שקלים חדשים, בתוספת 400 שקלים חדשים בעד כל אחוז של דרגת נכות קבועה; |} :: (2) אם בעקבות הטיפול לפי ההסכם הקיים נקבעה החלטת זכאות שקבעה דרגת נכות זמנית של 10% לפחות ודרגת הנכות הזמנית לא הוארכה ולא נקבעה דרגת נכות קבועה או שהמטפל בתביעה הפסיק את ההתקשרות לאחר שנקבעה דרגת נכות זמנית כאמור ובטרם נקבעה דרגת נכות קבועה כאמור בפסקה (1) - סכום העולה על 11,200 שקלים חדשים בעד טיפול הכולל ייצוג בידי עורך דין או 6,534 שקלים חדשים בעד טיפול שאינו כולל ייצוג בידי עורך דין. : (ז)(1) הסכומים לפי ההסכם הקיים שמטפל בתביעה רשאי לגבות לפי סעיף זה בעד הטיפול כאמור בסעיף קטן (ו)(1) וטרם נגבו ביום התחילה, ייגבו מיום התחילה ואילך בפריסה של תשלומים שווים לתקופה של 60 חודשים או בתשלומים חודשיים שכל אחד מהם לא יעלה על 25% מהתגמול החודשי, ללא תוספת הצמדה וללא תוספת ריבית. :: (2) על אף האמור בפסקה (1), אם אחרי יום התחילה שולם לפי החלטת הזכאות תגמול בשל דרגת נכות קבועה בעד תקופה שקדמה למועד מתן החלטת הזכאות (בפסקת משנה זו - התקופה הקודמת), רשאי המטפל בתביעה לגבות סכום שאינו עולה על 60% מהתשלומים שהתקבלו כתגמול עיקרי בעד התקופה הקודמת, על חשבון הסכומים בעד טיפול לפי ההסכם הקיים שניתן לגבות לפי סעיף זה וטרם נגבו, ויתרת הסכום תיגבה לפי הוראות פסקה (1). :: (3) על אף האמור בפסקאות (1) ו-(2), הצדדים להסכם הקיים רשאים לקבוע בהסכם בכתב שייערך ביום התחילה או לאחריו הוראות לעניין פריסת התשלומים בהתאם להוראות סעיף 14(ד). : (ח) מטפל בתביעה שגבה סכום מופרז בעד טיפול לפי הסכם קיים, לפני יום התחילה, ישיבו לנכה או לנפגע, בתוך שישה חודשים מיום שהתבקש לכך בכתב על ידיו, ובלבד שהבקשה הוגשה בתוך שנה מיום התחילה; ואולם, אם התקיים אחד מאלה לא תידרש השבה: :: (1) המטפל פנה בתביעה לסעד הצהרתי בתוך התקופה האמורה לבית המשפט המוסמך לעניין נכה, או לבית הדין האזורי לעבודה לעניין נפגע, ונפסק כי ההשבה, כולה או חלקה, אינה צודקת בנסיבות העניין; :: (2) המטפל קיזז את הסכום המופרז שנגבה כנגד סכומים המגיעים לו כדין מהנכה או מהנפגע שטרם נגבו. : (ט) הסכומים שיש להשיב כאמור בסעיף קטן (ח) יחושבו כערכם במועד שבו נגבו בידי המטפל; סכום שיש להשיבו ולא הושב בתום שישה חודשים מיום הבקשה כאמור באותו סעיף קטן, יישא ריבית שקלית כהגדרתה בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א-1961, מתום ששת החודשים כאמור ועד להשבתו בפועל. : (י) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מכל עילה שעומדת לזכות נכה או נפגע לפי כל דין, ובכלל זה מכל עילה שעומדת לזכותו בעניין תשלום בעד הטיפול אף אם הוא נמוך מהסכום המופרז. == תוספת == : ((ההגדרה "נסיבות של הכרה הכרוכה במורכבות מיוחדת" שבסעיף 1 וסעיפים 3, 5 ו-28)) : (1) פגימה שמקורה ברשלנות רפואית. : (2) חבלה שאירעה בתקופת השירות לפי חוק הנכים וחלפו יותר משלוש שנים ממועד השחרור מהשירות ועד מועד יצירת הקשר לראשונה בין המטפל ובין מי שמבקש טיפול בתביעה לתגמול עיקרי לגבי הגשת התביעה לפי חוק הנכים, ואם החלטת הזכאות נקבעה רק בשל חבלה שהיא הפרעה בתר-חבלתית - חלפו כאמור יותר מחמש שנים. : (3) חבלה שאירעה שלא בעת פעילות מבצעית או אימון לקראת פעילות כאמור, לחייל בשירות קבע או למשרת כוחות הביטחון כמשמעותם בפרק י"ג1 לחוק הביטוח הלאומי. <פרסום> התקבל בכנסת ביום כ"ד בסיוון התשפ"ו (9 ביוני 2026); הצעת החוק ודברי הסבר פורסמו בהצעות חוק הממשלה - 1736, מיום י"ז באדר ב' התשפ"ד (27 במרץ 2024), עמ' 812. <חתימות> * בנימין נתניהו ראש הממשלה * יריב לוין שר המשפטים * יצחק הרצוג נשיא המדינה * אמיר אוחנה יושב ראש הכנסת lzz9r4o54f4i0n61ox2rivnpeaa650b 3020042 3020041 2026-06-15T10:02:29Z אליעזר.גרין 43694 /* פרק ה': הוראות שונות */ 3020042 wikitext text/x-wiki <שם> חוק הגבלת שכר טרחה (נכי צבא הגנה לישראל וכוחות הביטחון ונפגעי פעולות איבה), התשפ"ו-2026 <מקור> ((ס"ח תשפ"ו, 634|חוק הגבלת שכר טרחה (נכי צבא הגנה לישראל וכוחות הביטחון ונפגעי פעולות איבה))). == פרק א': הגדרות == @ 1. הגדרות : בחוק זה - :- "אגף השיקום" - אגף השיקום במשרד הביטחון; :- "בעל זיקה" - כהגדרתו בסעיף 315ג(ד) לחוק הביטוח הלאומי; :- "בקשה להכרה" - בקשה לפי סעיף 30 לחוק הנכים לקביעה כי התקיימו לגבי חבלה, מחלה או החמרת מחלה התנאים בהגדרה "נכות" לפי החוק האמור או בקשה לאישור כי פגיעה שאירעה היא פגיעת איבה לפי סעיף 12 לחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, לפי העניין; :- "דרגת נכות" - כמשמעותה לפי חוק הנכים או לפי חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, לפי העניין, ולעניין דרגת נכות בשל יותר מפגימה מוכרת אחת - דרגת נכות מורכבת כפי שהיא מחושבת לפי סעיף 10(ב) לחוק הנכים, לרבות כפי שהוחל לפי חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה; :- "דרגת נכות זמנית" - דרגת נכות זמנית כמשמעותה לפי חוק הנכים או דרגת נכות לא יציבה כמשמעותה לפי חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, לפי העניין; :- "דרגת נכות קבועה" - דרגת נכות קבועה כמשמעותה לפי חוק הנכים או דרגת נכות יציבה כמשמעותה לפי חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, לפי העניין; :- "החלטת זכאות" - החלטה של קצין תגמולים או של פקיד תביעות בתביעה לתגמול עיקרי, בדבר זכאות לתשלום תגמול עיקרי; :- "הליך ערעור" - כהגדרתו בסעיף 11(א); :- "ועדה רפואית" - כל אחד מאלה, לפי העניין: :: (1) ועדה רפואית לפי סעיף 10(א) לחוק הנכים; :: (2) ועדה רפואית עליונה לפי סעיף 12 לחוק הנכים; :: (3) רופא, רופא מוסמך או ועדה רפואית כמשמעותם לפי סעיף 5(ב) לחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה; :: (4) ועדה רפואית לעררים לפי סעיף 5(ג) לחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה; :- "ועדת חריגים" - כל אחת מאלה, לפי העניין: :: (1) ועדה מייעצת לדיור כמשמעותה בסעיף 9כ לחוק הנכים או לפי סעיף 4(ב)(5) לחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה; :: (2) ועדת חריגים לניידות לפי סעיף 9לח לחוק הנכים או לפי סעיף 4(ב)(5) לחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה; :: (3) ועדת חריגים לזכאות נוספת לפי סעיף 9לט לחוק הנכים או לפי סעיף 4(ב)(5) לחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה; :- "ועדת למ"ד" - הוועדה המייעצת למנהל הכללי של משרד הביטחון במתן הטבות לפנים משורת הדין; :- "ועדת העבודה והרווחה" - ועדת העבודה והרווחה של הכנסת; :- "זכאות אחרת" - כל תשלום או טובת הנאה הניתנים לפי חוק הנכים או לנפגע לפי חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, ובכלל זה לפי הוראות ונהלים של אגף השיקום, שאינם תגמול עיקרי או תגמול חודשי שאינו תגמול עיקרי; :- "חבלה" - כהגדרתה בחוק הנכים או כמשמעותה בפסקה (3) להגדרה "נכות" שבחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, לפי העניין; :- "חוק הביטוח הלאומי" - חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995; :- "חוק בתי משפט לעניינים מינהליים" - חוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש"ס-2000; :- "חוק הנכים" - חוק הנכים (תגמולים ושיקום), התשי"ט-1959 [נוסח משולב], לרבות הוראות החוק האמור כפי שהוחלו לפי חוקים אלה: :: (1) חוק המשטרה (נכים ונספים), התשמ"א-1981; :: (2) חוק שירות בתי הסוהר (נכים ונספים), התשמ"א-1981; :: (3) חוק משכן הכנסת, רחבתו ומשמר הכנסת, התשכ"ח-1968; :: (4) חוק שירות המדינה (גמלאות) [נוסח משולב], התש"ל-1970 - סעיף 63ז; :: (5) חוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א-1951; :: (6) חוק תגמולים לחיילים ולבני משפחותיהם (חבלה שלא בעת מילוי תפקיד), התשמ"ח-1988; :: (7) חוק שירות ביטחון [נוסח משולב], התשמ"ו-1986; :: (8) חוק הרשויות המקומיות (הסדרת השמירה), התשכ"א-1961 - סעיף 15ב; :: (9) חוק אנשי צבא דרום לבנון ומשפחותיהם, התשס"ה-2004; :- "חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה" - חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, התש"ל-1970, לרבות הוראות החוק האמור כפי שהוחלו בסעיף 15א לחוק הרשויות המקומיות (הסדרת השמירה), התשכ"א-1961; :- "המוסד" - המוסד לביטוח לאומי; :- "נכה" - כהגדרתו בחוק הנכים; :- "נסיבות של הכרה הכרוכה במורכבות מיוחדת" - נסיבות המנויות בתוספת; :- "נפגע" - כהגדרתו בחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה; :- "פקיד תביעות" - כמשמעותו בסעיף 22(ב) לחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה; :- "קצין תגמולים" - כהגדרתו בחוק הנכים; :- "רשות מאשרת" - כמשמעותה בסעיף 10(א) לחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה; :- "תביעה לתגמול עיקרי" - תביעה לקביעת דרגת נכות ולקבלת תגמול עיקרי, לרבות בקשה להכרה; :- "תגמול עיקרי" - תגמול חודשי המשתלם לפי סעיף 5 או 5א לחוק הנכים או מענק חד-פעמי המשתלם לפי סעיף 4 או 4א לחוק האמור, והכול לרבות כפי שהוחלו לפי חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה; :- "תקנות הנכים (טיפול רפואי)" - תקנות הנכים (טיפול רפואי), התשי"ד-1954; :- "השר" - שר המשפטים. == פרק ב': תחולת החוק == @ 2. טיפול מהו : (א) על טיפול שהוא אחד מאלה, לפי העניין, תחול הגבלת התשלום הקבועה לפי פרק ג': :: (1) לעניין תביעה לתגמול עיקרי לפי סעיפים 3 עד 7 - ייצוג אדם בהליכים לפני קצין תגמולים, פקיד תביעות, המוסד, רשות מאשרת או ועדה רפואית, או סיוע אחר בהגשת תביעה לתגמול עיקרי והקשור בה או הנובע ממנה; :: (2) לעניין בקשה לתגמול חודשי שאינו תגמול עיקרי - ייצוג אדם בהליכים לפני קצין תגמולים, פקיד תביעות או המוסד, או סיוע אחר בהגשת בקשה כאמור והקשור בה או הנובע ממנה; :: (3) לעניין בקשה לזכאות אחרת - ייצוג אדם בהליכים לפני קצין תגמולים, פקיד תביעות, ועדת חריגים, ועדת למ"ד או גורם אחר המוסמך לקבל החלטה לעניין זכאות אחרת לפי נוהלי אגף השיקום או המוסד, או סיוע אחר בהגשת בקשה כאמור והקשור בה או הנובע ממנה; :: (4) לעניין הליך ערעור - ייצוג אדם בהליך ערעור, ואם עקב הליך הערעור הוחזר העניין לגורם שעל החלטתו הוגש הליך הערעור - גם המשך הטיפול לפני הגורם כאמור. : (ב) הוראות סעיף 315ג(ב) עד (ד) לחוק הביטוח הלאומי יחולו, בשינויים המחויבים, לעניין טיפול כאמור בסעיף קטן (א). == פרק ג': הגבלת תשלום בעד טיפול בתביעה == === סימן א': טיפול בתביעה לתגמול עיקרי === @ 3. התשלום המרבי בעד טיפול בתביעה לתגמול עיקרי שכולל בקשה להכרה והליכים לפני ועדה רפואית : (א) על אף האמור בכל דין או הסכם, לא יידרש אדם לשלם בעד טיפול בתביעה לתגמול עיקרי שכולל בקשה להכרה ובעקבותיה הליכים לפני ועדה רפואית, סכום העולה על דמי פתיחת תיק כאמור בפסקה (1) שלהלן, ואם התקבלה החלטת זכאות בעקבות הטיפול באותה תביעה - בתוספת סכום שלא יעלה על התשלום המרבי לפי פסקאות (2) או (3) שלהלן, לפי העניין, ובנסיבות של הכרה הכרוכה במורכבות מיוחדת - סכום נוסף כאמור בסעיף קטן (ג): :: (1) דמי פתיחת תיק לא יעלו על סכום כלהלן, לפי העניין: {| class="wikitable" style="text-align:center;" |+ סכום דמי פתיחת תיק (בשקלים חדשים) |- ! סוג הטיפול !! טור א' - תביעה לפי חוק הנכים !! טור ב' - תביעה לפי חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה |- | 1. טיפול הכולל ייצוג בידי עורך דין || 4,000 || 2,000 |- | 2. טיפול שאינו כולל ייצוג בידי עורך דין || 2,667 || 1,333; |} :: (2) התשלום המרבי בעד טיפול בתביעה שבעקבותיה התקבלה החלטת זכאות שקבעה דרגת נכות קבועה יהיה כלהלן, לפי העניין: {| class="wikitable" style="text-align:center;" |+ סכום התשלום המרבי |- ! סוג הטיפול !! טור א' - דרגת נכות קבועה עד 19% (מענק) !! טור ב' - דרגת נכות קבועה 20% ומעלה (תגמול חודשי) |- | 1. טיפול הכולל ייצוג בידי עורך דין || 7,360 שקלים חדשים בעד דרגת נכות קבועה של 10%, בתוספת 600 שקלים חדשים בעד כל אחוז נוסף של דרגת נכות קבועה || 16,000 שקלים חדשים בעד דרגת נכות קבועה של 20%, בתוספת 800 שקלים חדשים בעד כל אחוז נוסף של דרגת נכות קבועה |- | 2. טיפול שאינו כולל ייצוג בידי עורך דין || 4,907 שקלים חדשים בעד דרגת נכות קבועה של 10%, בתוספת 400 שקלים חדשים בעד כל אחוז נוסף של דרגת נכות קבועה || 10,660 שקלים חדשים בעד דרגת נכות קבועה של 20%, בתוספת 533 שקלים חדשים בעד כל אחוז נוסף של דרגת נכות קבועה; |} :: (3) נקבעה בהחלטת הזכאות שהתקבלה בעקבות הטיפול בתביעה דרגת נכות זמנית של 10% לפחות - התשלום המרבי שרשאי מי שמטפל בתביעה לגבות בעד הטיפול בתביעה לא יעלה על סכום כאמור בטור א' ועל תוספת כאמור בטור ב', לפי העניין, אולם אם לאחר שנקבעה דרגת הנכות הזמנית כאמור, נקבעה דרגת נכות קבועה - תקוזז התוספת כאמור בטור ב' ששולמה מהתשלום המרבי בשל דרגת הנכות הקבועה: {| class="wikitable" style="text-align:center;" |+ סכום התשלום המרבי (בשקלים חדשים) |- ! סוג הטיפול !! טור א' - בעד כל הדיונים בוועדה רפואית שהביאו לקביעת דרגת נכות זמנית לראשונה !! טור ב' - בעד כל הדיונים בוועדה רפואית נוספת שבעקבותיה נקבעה דרגת נכות זמנית, לאחר תום התקופה שלגביה חלה החלטת הזכאות הקודמת לעניין דרגת נכות זמנית |- | 1. טיפול הכולל ייצוג בידי עורך דין || 3,000 || 1,000 |- | 2. טיפול שאינו כולל ייצוג בידי עורך דין || 1,500 || 500. |} : (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), מי שבעקבות טיפול שלו או של בעל זיקה אליו בתביעה לתגמול עיקרי כאמור באותו סעיף קטן, כבר ניתנה החלטת זכאות, והוא טיפל גם בערר על אותה החלטת זכאות לוועדה רפואית המנויה בפסקאות (2) או (4) להגדרה "ועדה רפואית", שבעקבותיו ניתנה החלטת זכאות חדשה, רשאי לגבות בעד הטיפול בערר סכום שלא יעלה על סכום כלהלן, בטור א' או ב', לפי הגבוה, לפי העניין: {| class="wikitable" style="text-align:center;" |+ סכום התשלום המרבי (בשקלים חדשים) |- ! סוג הטיפול !! טור א' - בעד כל אחוז נכות קבועה שנוסף בהחלטת הזכאות החדשה לעומת החלטת הזכאות הקודמת !! טור ב' |- | 1. טיפול הכולל ייצוג בידי עורך דין || 800 || 3,000 |- | 2. טיפול שאינו כולל ייצוג בידי עורך דין || 400 || 1,500. |} : (ג) התקבלה החלטת זכאות שקבעה דרגת נכות קבועה של 10% ומעלה בשל נסיבות של הכרה הכרוכה במורכבות מיוחדת, יתווסף סכום נוסף שלא יעלה על 8,000 שקלים חדשים לסכום התשלום המרבי כאמור בסעיף קטן (א) שרשאי לגבות עורך דין שמטפל בתביעה לתגמול עיקרי שבעקבותיה התקבלה החלטת הזכאות כאמור. @ 4. התשלום המרבי בעד טיפול בתביעה לתגמול עיקרי שכולל רק הליכים לפני ועדה רפואית : (א) על אף האמור בכל דין או הסכם, לא יידרש אדם לשלם, בעד טיפול בתביעה לתגמול עיקרי שכולל הליכים לפני ועדה רפואית אך אינו כולל את הבקשה להכרה שבעקבותיה מתקיימים ההליכים, סכום העולה על דמי פתיחת תיק כאמור בטור א' שבפסקה (1) שלהלן, ואם התקבלה החלטת זכאות בעקבות הטיפול באותה תביעה - בתוספת סכום שלא יעלה על הסכום כאמור בטור ב' או ג' שבפסקה (1) או לפי פסקה (2) שלהלן, לפי העניין: :: (1) התשלום המרבי בעד טיפול בתביעה שבעקבותיה התקבלה החלטת זכאות שקבעה דרגת נכות קבועה יהיה כלהלן, לפי העניין: {| class="wikitable" style="text-align:center;" |- ! rowspan="2" | סוג הטיפול !! טור א' - דמי פתיחת תיק (בשקלים חדשים) !! colspan="2" | סכום התשלום המרבי (בשקלים חדשים) בעד כל אחוז של דרגת נכות קבועה |- ! טור ב' - דרגת נכות קבועה עד 19% (מענק) !! טור ג' - דרגת נכות קבועה 20% ומעלה (תגמול חודשי) |- | 1. טיפול הכולל ייצוג בידי עורך דין || 2,000 || 450 || 600 |- | 2. טיפול שאינו כולל ייצוג בידי עורך דין || 1,333 || 300 || 400; |} :: (2) נקבעה בהחלטת הזכאות שהתקבלה בעקבות הטיפול בתביעה דרגת נכות זמנית, יחולו הוראות סעיף 3(א)(3), לפי העניין. : (ב)(1) על אף האמור בסעיף קטן (א), אם ניתנה בעקבות טיפול בתביעה לתגמול עיקרי שהיא ערר לוועדה רפואית המנויה בפסקאות (2) או (4) להגדרה "ועדה רפואית", החלטת זכאות חדשה שלפיה הוגדלה דרגת הנכות שנקבעה בהחלטת זכאות קודמת, רשאי מי שמטפל בערר שבשלו נקבעה החלטת הזכאות החדשה והוא או בעל זיקה אליו לא טיפל בבקשה להכרה שבעקבותיה הוגש הערר כאמור, לגבות סכום שלא יעלה על סכום כלהלן, בטור א' או ב', לפי הגבוה, לפי העניין: {| class="wikitable" style="text-align:center;" |+ סכום התשלום המרבי (בשקלים חדשים) |- ! סוג הטיפול !! טור א' - בעד כל אחוז נכות קבועה שנוסף בהחלטת הזכאות החדשה לעומת החלטת הזכאות הקודמת !! טור ב' |- | 1. טיפול הכולל ייצוג בידי עורך דין || 600 || 3,000 |- | 2. טיפול שאינו כולל ייצוג בידי עורך דין || 300 || 1,500. |} :: (2) לסכום התשלום המרבי כאמור בפסקה (1) יתווספו דמי פתיחת תיק בסכום שלא יעלה על 2,000 שקלים חדשים לעניין טיפול הכולל ייצוג בידי עורך דין, או 1,000 שקלים חדשים לעניין טיפול שאינו כולל ייצוג בידי עורך דין, ובלבד שהמטפל בתביעה שבשלה נקבעה החלטת הזכאות החדשה או בעל זיקה אליו לא גבה כבר דמי פתיחת תיק כאמור בסעיף קטן (א) או בפסקה זו. @ 5. התשלום המרבי בעד טיפול בתביעה לתגמול עיקרי שכולל רק בקשה להכרה : על אף האמור בכל דין או הסכם, לא יידרש אדם לשלם בעד טיפול בתביעה לתגמול עיקרי הכולל ייצוג בידי עורך דין בבקשה להכרה ואינו כולל הליכים לפני ועדה רפואית, סכום העולה על דמי פתיחת תיק כאמור בטור א', ואם בעקבות הטיפול אושרה הבקשה להכרה - בתוספת סכום שלא יעלה על הסכום כאמור בטור ב' או ג', לפי העניין: {| class="wikitable" style="text-align:center;" |+ תשלום מרבי בהינתן אישור בקשה להכרה (בשקלים חדשים) |- ! טיפול בבקשה להכרה !! טור א' - דמי פתיחת תיק (בשקלים חדשים) !! טור ב' - תשלום בעד טיפול !! טור ג' - תוספת לתשלום בהתקיים נסיבות של הכרה הכרוכה במורכבות מיוחדת |- | 1. לפי חוק הנכים || 2,000 || 7,000 || 8,000 |- | 2. לפי חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה || 1,000 || 5,000 || 8,000. |} @ 6. התשלום המרבי בעד טיפול בתביעה להחמרת מצב ולנכות מוסבת : על אף האמור בכל דין או הסכם, לא יידרש אדם לשלם בעד טיפול בתביעה לתגמול עיקרי שהיא תביעה בשל החמרה של פגימה מוכרת או תביעה בשל פגימה נוספת הנובעת באופן בלתי אמצעי מפגימה מוכרת, סכום העולה על דמי פתיחת תיק כאמור בטור א', ואם ניתנה בעקבות הטיפול החלטת זכאות חדשה שלפיה הוגדלה דרגת הנכות שנקבעה בהחלטת זכאות קודמת - בתוספת סכום שלא יעלה על הסכום כאמור בטור ב' או ג', לפי הגבוה, לפי העניין: {| class="wikitable" style="text-align:center;" |- ! סוג הטיפול !! טור א' - דמי פתיחת תיק (בשקלים חדשים) !! טור ב' - בעד כל אחוז נכות שנוסף בהחלטת הזכאות החדשה לעומת החלטת הזכאות הקודמת !! טור ג' |- | 1. טיפול הכולל ייצוג בידי עורך דין || 1,000 || 800 || 3,000 |- | 2. טיפול שאינו כולל ייצוג בידי עורך דין || 500 || 400 || 1,500. |} @ 7. טיפול בהחלטה חדשה ובבדיקה מחדש : (א) מי שמטפל בהליך של החלטה חדשה לפי סעיף 35 לחוק הנכים, לרבות כפי שהוחל לפי חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, רשאי לגבות דמי פתיחת תיק, בסכום שאינו עולה על 1,000 שקלים חדשים בעד טיפול הכולל ייצוג בידי עורך דין, או 667 שקלים חדשים בעד טיפול שאינו כולל ייצוג בידי עורך דין, בהתקיים אחד מאלה: :: (1) הוא אינו מי שטיפל בתביעה לתגמול עיקרי כאמור בסעיפים 3 עד 6, או בעל זיקה אליו; :: (2) הוא טיפל בתביעה קודמת לתגמול עיקרי וההליך מוגש בחלוף שלוש שנים מיום שהתקבלה החלטת זכאות בתביעה כאמור או מיום שאושרה הבקשה להכרה, לפי המאוחר. : (ב) אין בהוראות סעיף קטן (א) כדי לגרוע מזכותו של מי שטיפל בהליך של החלטה חדשה ובעקבותיו נקבעה דרגת נכות קבועה גבוהה יותר, לגבות תשלום בעד הטיפול בשל אחוזי הנכות הקבועה שנוספו לדרגת הנכות בשל ההליך, כאמור בסעיף 3. : (ג) מי שטיפל בבדיקה מחדש לפי סעיף 37(א) ו-(ג) לחוק הנכים, לרבות כפי שהוחל לפי חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, והוא או בעל זיקה אליו לא טיפל בתביעה לתגמול עיקרי שלגביה מתקיימת הבדיקה, רשאי לגבות בעד הטיפול בבדיקה מחדש סכום שלא יעלה על הסכום שלהלן, לפי העניין, ובלבד שבעקבות הבדיקה מחדש לא שונתה החלטת הזכאות באופן ששלל את זכאותו של הנכה או הנפגע: :: (1) בעד טיפול הכולל ייצוג בידי עורך דין - 4,000 שקלים חדשים; :: (2) בעד טיפול שאינו כולל ייצוג בידי עורך דין - 2,667 שקלים חדשים. @ 8. חישוב לפי אחוזי נכות משוקללים : תשלום בעד טיפול בתביעה לתגמול עיקרי המחושב לפי חוק זה בעד כל אחוז נכות יחושב רק לגבי דרגת הנכות שנקבעה בעקבות הטיפול באותה תביעה, ואם בהחלטת זכאות קודמת נקבעה דרגת נכות - יחושב התשלום רק בעד ההפרש שבין דרגת הנכות שנקבעה בהחלטת הזכאות החדשה לדרגת הנכות שנקבעה בהחלטת הזכאות הקודמת. @ 9. תנאי לזכאות לגביית תשלום : (א) הזכאות לגבות תשלום המגיע בשל תביעה לתגמול עיקרי שמותר לדרוש כאמור בסעיפים 3, 4, 6 ו-7 תחול רק אם התקבלה החלטת זכאות בעקבות התביעה לתגמול עיקרי ובכפוף להוראות סעיף 14 לעניין מועד התשלום ופריסתו; הזכאות לגבות את התשלום המגיע בעד טיפול הכולל רק בקשה להכרה לפי סעיף 5 תחול רק אם הבקשה להכרה אושרה. : (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), תשלום דמי פתיחת תיק אינו מותנה בקבלת החלטת זכאות, וניתן לגבותם במועד חתימת הסכם ההתקשרות או לאחריו. : (ג)(1) לא ייגבו דמי פתיחת תיק לפי סעיפים 3 עד 5 יותר מפעם אחת בידי אותו מטפל. :: (2) ניתן לגבות דמי פתיחת תיק בעד טיפול לפי סעיף 6, גם אם נגבו דמי פתיחת תיק לפי סעיפים 3 או 4, אולם לא ייגבו דמי פתיחת תיק לפי סעיף 6 יותר מפעמיים בידי אותו מטפל. :: (3) לא ייגבו דמי פתיחת תיק לפי סעיף 7(א) יותר מפעם אחת בידי אותו מטפל. : (ד) על אף האמור בסעיפים 4 ו-5, מי שטיפל בתביעה לתגמול עיקרי לפי סעיף 4 ולפני כן הוא או בעל זיקה אליו טיפל בבקשה להכרה לפי סעיף 5, לא יגבה בשל הטיפול בתביעה לפי סעיף 4 יותר מסכום ההפרש; לעניין זה, "סכום ההפרש" - ההפרש שבין הסכום המרבי שניתן לגבות לפי סעיף 3 לסכום המרבי שניתן לגבות לפי סעיף 5, ובכלל אלה דמי פתיחת תיק. : (ה) לעניין סעיף זה, יראו גבייה בידי מי שהוא בעל זיקה למי שמטפל בתביעה, כגבייה בידי מי שמטפל בתביעה. === סימן ב': טיפול בבקשה לתגמול חודשי שאינו תגמול עיקרי או בבקשה לזכאות אחרת === @ 10. הגבלת תשלום בעד טיפול בבקשה לתגמול חודשי שאינו תגמול עיקרי או בבקשה לזכאות אחרת : על אף האמור בכל דין או הסכם, לא יידרש אדם לשלם תשלום כלשהו בעד טיפול בבקשה לתגמול חודשי שאינו תגמול עיקרי או בבקשה לזכאות אחרת, ובכלל זה בקשה לוועדת חריגים או לוועדת למ"ד, אלא אם כן קבע השר אחרת בתקנות לפי סעיף 24(ב)(4). === סימן ג': טיפול בהליך ערעור === @ 11. הגבלת תשלום בעד טיפול בהליך ערעור : (א) בסימן זה - :- "הליך ערעור" - כל אחד מאלה: :: (1) ערעור לפי סעיף 12א לחוק הנכים על החלטה של ועדה רפואית עליונה או ערעור לפי סעיף 5(ד) לחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה על החלטה של ועדה רפואית לעררים; :: (2) ערעור ברשות לבית המשפט העליון על פסק דין של בית משפט מחוזי לפי תקנה 2(ג) ו-(ד) לתקנות הנכים ומשפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (סדרי הדין בערעור), התשמ"ז-1987, או ערעור ברשות לבית הדין הארצי לעבודה לפי סעיף 5(ד) לחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה על פסק דין של בית דין אזורי לעבודה, והכול על הליך כאמור בפסקה (1); :: (3) ערעור לפני ועדת ערעור לפי סעיף 33 לחוק הנכים על החלטה של קצין תגמולים או תביעה לפני בית דין אזורי לעבודה על החלטות פקיד תביעות, בעניין תגמול חודשי שאינו תגמול עיקרי או בעניין תשלום בעד תקופה שקדמה להגשת התביעה או הבקשה; :: (4) ערעור לבית משפט מחוזי לפי סעיף 34(א) לחוק הנכים על החלטת ועדת ערעור בהליך ערעור כאמור בפסקה (3) או ערעור לבית הדין הארצי לעבודה על החלטת בית דין אזורי לעבודה בהליך כאמור באותה פסקה; :: (5) ערעור ברשות לבית המשפט העליון לפי סעיף 34(ד) לחוק הנכים או עתירה לבית הדין הגבוה לצדק על פסק הדין של בית הדין הארצי לעבודה בהליך כאמור בפסקה (4); :: (6) השגה לפי תקנה 4 לתקנות הנכים (תגמולים ושיקום) (לימודים לרכישת מקצוע), התשפ"ב-2022, או ערעור בנושא השתלמות מקצועית ולימודים לפי סעיף 2(ז) לצו התגמולים לנפגעי פעולות איבה (החלת תקנות בדבר השתלמות מקצועית, ערבויות וביטוח מפני מחלה), התשל"ב-1971; :: (7) עתירה מינהלית לפי פרט 26(2)(5) לתוספת הראשונה לחוק בתי משפט לעניינים מינהליים או תביעה לפני בית דין אזורי לעבודה על החלטה בערעור כאמור בפסקה (6); :: (8) ערר לפי תקנה 4 לתקנות הנכים (טיפול רפואי), או ערר לפי תקנה 3 לתקנות הביטוח הלאומי (מתן טיפול רפואי לנפגעי עבודה), התשכ"ח-1968; :: (9) עתירה מינהלית לפי פרט 26(2)(1) לתוספת הראשונה לחוק בתי משפט לעניינים מינהליים או תביעה לבית דין אזורי לעבודה, לעניין החלטה בערר כאמור בפסקה (8); :: (10) עתירה מינהלית לפי פרט 26(1) או (4) לתוספת הראשונה לחוק בתי משפט לעניינים מינהליים או תביעה לפני בית דין אזורי לעבודה על החלטות פקיד תביעות בעניין זכאות אחרת; :: (11) ערעור לבית המשפט העליון לפי סעיף 11 לחוק בתי משפט לעניינים מינהליים או ערעור לבית הדין הארצי לעבודה, על החלטה בהליך כאמור בפסקאות (7), (9) או (10); :: (12) ערעור לפני ועדת ערעור לפי סעיף 33 לחוק הנכים על אי-מתן החלטה של קצין תגמולים, תביעה לפני בית דין אזורי לעבודה על אי-מתן החלטה של פקיד תביעות או הליך ערעור לפני ועדת עררים על אי-מתן החלטה בידי הרשות המאשרת, לרבות ערר, ערעור או תובענה על ההחלטות בהליכים אלה; :: (13) הליך אחר שהשר קבע כהליך ערעור לפי סעיף 24(א)(1); :- "תוצאות לטובת הזכאי" - כל אחד מאלה, לפי העניין: :: (1) אם הנכה או הנפגע הגיש את הליך הערעור - בעקבות הליך הערעור התקיים אחד מאלה: ::: (א) נקבעה לו דרגת נכות גבוהה יותר או שהמועד שממנו תחול דרגת הנכות הוקדם; ::: (ב) זכאותו לתגמול חודשי שאינו תגמול עיקרי נקבעה או הוגדלה; ::: (ג) שולם לו תשלום בעד תקופה שקדמה להגשת התביעה; ::: (ד) זכאותו לזכאות אחרת נקבעה או הוגדלה; :: (2) אם קצין תגמולים או פקיד תביעות הגיש את הליך הערעור - בעקבות הליך הערעור לא בוטלה ההחלטה הקודמת שהקנתה זכאות לנכה או לנפגע. : (ב) על אף האמור בכל דין או הסכם, לא יידרש אדם לשלם תשלום בעד טיפול בהליך ערעור. : (ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב) ובסעיפים 3 עד 10, עורך דין רשאי לגבות בעד ייצוג בהליך ערעור המנוי בטור א' סכום שלא יעלה על המפורט בטור ג' לצידו, בהתקיים התנאים המנויים בטור ב', לפי העניין: {| class="wikitable" style="text-align:center;" |- ! טור א' - סוג הליך הערעור !! טור ב' - התנאים לזכאות לתשלום !! טור ג' - תשלום מרבי בעד ייצוג (בשקלים חדשים) |- | 1. הליך ערעור המנוי בפסקה (1) להגדרה "הליך ערעור" על החלטה שקבעה דרגת נכות קבועה || נקבעו תוצאות לטובת הזכאי || 5,200 |- | rowspan="2" | 2. הליך ערעור המנוי בפסקה (1) להגדרה "הליך ערעור" על החלטה שקבעה דרגת נכות זמנית || (א) נקבעו תוצאות לטובת הזכאי, שהן קביעת דרגת נכות זמנית || 2,600 |- | (ב) נקבעו תוצאות לטובת הזכאי שהן קביעת דרגת נכות קבועה || 5,200 |- | rowspan="2" | 3. הליך ערעור המנוי בפסקה (2) להגדרה "הליך ערעור" על החלטה שקבעה דרגת נכות קבועה || (א) נקבעו תוצאות לטובת הזכאי || 5,200 |- | (ב) מי שייצג בהליך הערעור או בעל זיקה אליו ייצג גם בהליך בערכאה הקודמת ורק בהליך הערעור נקבעו תוצאות לטובת הזכאי || 10,400 |- | rowspan="4" | 4. הליך ערעור המנוי בפסקה (2) להגדרה "הליך ערעור" על החלטה שקבעה דרגת נכות זמנית || (א) נקבעו תוצאות לטובת הזכאי שהן קביעת דרגת נכות זמנית || 2,600 |- | (ב) נקבעו תוצאות לטובת הזכאי שהן קביעת דרגת נכות קבועה || 5,200 |- | (ג) מי שייצג בהליך הערעור או בעל זיקה אליו ייצג גם בהליך בערכאה הקודמת ורק בהליך הערעור נקבעו תוצאות לטובת הזכאי שהן קביעת דרגת נכות זמנית || 5,200 |- | (ד) מי שייצג בהליך הערעור או בעל זיקה אליו ייצג גם בהליך בערכאה הקודמת ורק בהליך הערעור נקבעו תוצאות לטובת הזכאי שהן קביעת דרגת נכות קבועה || 10,400 |- | rowspan="2" | 5. הליך ערעור המנוי בפסקאות (3) עד (5) להגדרה "הליך ערעור" למעט כאמור בפרט 6 או 7 || (א) נקבעו תוצאות לטובת הזכאי, למעט הליך כאמור בפרט משנה (ב) || 7,200 |- | (ב) הליך בעניין תגמול חודשי שאינו תגמול עיקרי שנקבעו בו תוצאות לטובת הזכאי לתקופה קצרה משנה || הנמוך מאלה: 1. 7,200; 2. 20% משווי הזכאות או 4,000, לפי הגבוה |- | 6. הליך ערעור המנוי בפסקה (4) או (5) להגדרה "הליך ערעור" || מי שייצג בהליך הערעור או בעל זיקה אליו ייצג גם בהליך ערעור קודם אחד שבו לא נקבעו תוצאות לטובת הזכאי ועל החלטה בו הוגש הערעור, ובלבד שבהליך הערעור הקודם לא נקבעו תוצאות לטובת הזכאי || כפל הסכום כאמור בפרט משנה (א) או (ב) של פרט 5, לפי העניין |- | 7. הליך ערעור המנוי בפסקה (5) להגדרה "הליך ערעור" || מי שייצג בהליך הערעור או בעל זיקה אליו ייצג גם בשני הליכי הערעור הקודמים שבהם לא נקבעו תוצאות לטובת הזכאי ועל החלטה בשלם הוגש הערעור || שילוש הסכום כאמור בפרט משנה (א) או (ב) של פרט 5, לפי העניין |- | rowspan="3" | 8. הליך ערעור המנוי בפסקאות (7), (9) או (10) להגדרה "הליך ערעור" || (א) הליך לפי אחד מאלה, שנקבעו בו תוצאות לטובת הזכאי: (1) פרט 26(4) לתוספת הראשונה לחוק בתי משפט לעניינים מינהליים בעניין זכאות נוספת לדיור או לניידות; (2) פרט 26(2)(5) לתוספת האמורה; (3) פרט 26(2)(1) לתוספת האמורה בעניין זכאות לפי תקנה 24 לתקנות הנכים (טיפול רפואי) || 7,200 |- | (ב) תביעה לבית דין אזורי לעבודה בעניינים המנויים בפרט משנה (א), שנקבעו בה תוצאות לטובת הזכאי || 7,200 |- | (ג) הליך שאינו מנוי בפרט משנה (א) או (ב) ונקבעו בו תוצאות לטובת הזכאי || הנמוך מאלה: 1. 7,200; 2. 20% משווי הזכאות או 4,000, לפי הגבוה |- | rowspan="4" | 9. הליך כאמור בפסקה (11) להגדרה "הליך ערעור" || (א) ערעור לבית המשפט העליון או לבית הדין הארצי לעבודה על הליך שמנוי בפרט משנה (א) או (ב) שבפרט 8, לפי העניין, שנקבעו בו תוצאות לטובת הנכה, למעט כאמור בפרט משנה (ב) || 7,200 |- | (ב) מי שייצג בהליך הערעור או בעל זיקה אליו ייצג גם בהליך ערעור קודם שבו לא נקבעו תוצאות לטובת הזכאי ועל החלטה בו הוגש ערעור כאמור בפרט משנה (א), ובלבד שבהליך הערעור נקבעו תוצאות לטובת הזכאי || 14,400 |- | (ג) ערעור לבית המשפט העליון או לבית הדין הארצי לעבודה על הליך שמנוי בפרט משנה (ג) של פרט 8 ונקבעו בו תוצאות לטובת הזכאי ואינו כאמור בפרט משנה (ד) || הנמוך מאלה: 1. 7,200; 2. 20% משווי הזכאות או 4,000, לפי הגבוה |- | (ד) מי שייצג בהליך ערעור או בעל זיקה אליו ייצג גם בהליך ערעור קודם שבו לא נקבעו תוצאות לטובת הזכאי ועל החלטה בו הוגש ערעור כאמור בפרט משנה (ג), ובלבד שבהליך הערעור נקבעו תוצאות לטובת הזכאי || כפל הסכום כאמור בפרט משנה (ג). |} : (ד) לא טיפל עורך הדין או בעל זיקה אליו בתביעה לתגמול עיקרי שבשלה הוגש הליך הערעור, יהיה עורך הדין רשאי לגבות, נוסף על הסכומים כאמור בסעיף קטן (ג), דמי פתיחת תיק בסכום שלא יעלה על 1,000 שקלים חדשים, אולם לא ייגבו דמי פתיחת תיק כאמור בסעיף קטן זה יותר מפעם אחת לגבי כל ההליכים הנוגעים לאותו אדם. : (ה) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מזכותו של מי שטיפל בהליך ערעור ובעקבותיו נקבעה דרגת נכות קבועה גבוהה יותר, לגבות תשלום בעד הטיפול בתביעה לתגמול עיקרי בשל אחוזי הנכות הקבועה שנוספו לדרגת הנכות כתוצאה מהליך הערעור, בהתאם לפרט 1 בטבלה שבסעיף 3(ב). @ 12. סייג להגבלת תשלום בעד טיפול בהליכים מסוימים : (א) הוראות סעיף 11 לא יחולו על טיפול הכולל ייצוג בידי עורך דין בהליך שהוא אחד מאלה: :: (1) ערעור על החלטה של קצין תגמולים כי התנאים שבהגדרה "נכות" בחוק הנכים אינם מתקיימים לגבי חבלה, מחלה או החמרת מחלה; :: (2) תביעה על החלטה של פקיד תביעות כי התנאים שבפסקאות (1) עד (2) שבהגדרה "נפגע" בחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה אינם מתקיימים; :: (3) ערר לפי סעיף 11 לחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, על החלטה של הרשות המאשרת. : (ב)(1) התשלום בעד טיפול בערעור כאמור בסעיף קטן (א) לגבי כל ערכאת ערעור יהיה בסכום שיקבעו הצדדים להתקשרות שאינו מותנה בגובה התגמול או בדרגת הנכות ושיינקב בהסכם ההתקשרות; הותנה חלק מהסכום בתוצאות הטיפול בערעור, יובהר הדבר בהסכם ההתקשרות. :: (2) נקבע בעקבות הערעור כאמור בסעיף קטן (א) כי התקיימו לגבי חבלה, מחלה או החמרת מחלה התנאים בהגדרה "נכות" שבחוק הנכים או כי הפגיעה שאירעה היא פגיעת איבה, לפי העניין, יחולו הוראות חוק זה, לעניין ההליכים שלאחר הקביעה האמורה בשינוי זה: התשלום המרבי בעד הליכים לקביעת דרגת נכות קבועה או דרגת נכות זמנית לא יעלה על האמור בטור ב' או ג' בטבלה שבפסקה (1), או בפסקה (2), שבסעיף 4(א), בסעיף 4(ב) או בטור ב' או ג' בטבלה שבסעיף 6, לפי העניין. : (ג) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב), השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע, בהתאם לתנאים שיקבע, סכומים מרביים לתשלום בעד טיפול בהליך כאמור באותם סעיפים קטנים או הגבלות על אופן התשלום או על מועדי גבייתו. : (ד) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) עד (ג), לא ייגבה תשלום בעד טיפול בהליך כאמור בסעיף קטן (א), שהוגש בשל החלטה שניתנה מטעמים טכניים, ובכלל זה אי-השלמת פרטי תביעה או אי-מסירת מסמך או מידע הנוגעים בדבר. @ 13. תנאי לזכאות לגביית תשלום בעד טיפול בהליך ערעור : (א) הזכאות לגביית תשלום בעד טיפול בהליך ערעור כאמור בסעיף 11(ג), תחול רק אם התקבלו תוצאות לטובת הזכאי, אולם לא ייגבה תשלום כאמור לפני המועד שבו התקבלו לראשונה תשלומים ממשרד הביטחון או מהמוסד, לפי העניין, או אושרה זכאות אחרת, בשל הליך הערעור. : (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), תשלום דמי פתיחת תיק כאמור בסעיף 11(ד) אינו מותנה בתוצאות לטובת הזכאי, וניתן לגבותם במועד חתימת הסכם ההתקשרות או לאחריו. === סימן ד': הוראות שונות === @ 14. מועדי התשלום ופריסתו : (א) לא ישולם תשלום המגיע בעד טיפול בתביעה לתגמול עיקרי, לרבות טיפול בהליך ערעור המנוי בפסקה (1) או (2) להגדרה "הליך ערעור", ולמעט דמי פתיחת תיק, לפני המועד שבו קיבל הנכה או הנפגע לראשונה תשלומים ממשרד הביטחון או מהמוסד, לפי העניין, בשל החלטת הזכאות. : (ב) קבעה החלטת הזכאות דרגת נכות קבועה של 20% לפחות, ישולם התשלום בפריסה של תשלומים שווים לתקופה של 60 חודשים או לתקופה ארוכה יותר שהצדדים הסכימו עליה, ללא תוספת הצמדה וללא תוספת ריבית, והוא לא ישתנה אף אם הסכום עודכן לפי הוראות סעיף 17. : (ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב), בעת ההתקשרות רשאים הצדדים להסכים בכתב, במסגרת הסכם ההתקשרות כאמור בסעיף 20, כי במקרה שבו ישולם לפי החלטת הזכאות שקבעה דרגת נכות קבועה תגמול בשל דרגת הנכות הקבועה בעד תקופה שקדמה למועד מתן החלטת הזכאות (בסעיף קטן זה - התקופה הקודמת), תקוצר תקופת פריסת התשלום בעד טיפול בתביעה לתגמול עיקרי בהתאם להוראות אלה: :: (1) ניתן לגבות על חשבון הסכום המגיע כאמור בסעיף 3, 4 או 6, לפי העניין, סכום שאינו עולה על 60% מהתשלומים שהתקבלו כתגמול עיקרי בעד התקופה הקודמת; :: (2) יתרת הסכום המגיע כאמור בסעיף 3, 4 או 6, לפי העניין, בעד טיפול בתביעה לתגמול עיקרי, אם ישנה, תיגבה בתשלומים חודשיים, ללא תוספת הצמדה וללא תוספת ריבית, שכל אחד מהם לא יעלה על סכום השווה ל-25% מהתגמול העיקרי המשולם באותו חודש. : (ד) על אף האמור בסעיפים קטנים (ב) ו-(ג), לאחר קבלת החלטת הזכאות, רשאים הצדדים להסכים ביניהם בכתב על קיצור תקופת פריסת התשלום לגבי תשלום המגיע בהתאם לאותה החלטת זכאות, ללא תוספת הצמדה וללא תוספת ריבית; הסכם כאמור יהיה באותיות ברורות וקריאות ובשפה המובנת לנכה או לנפגע, לפי העניין, העתקו החתום יימסר לו ויפורטו בו, בין השאר, כל אלה: :: (1) סכום התשלום הכולל בהתחשב בפריסת התשלומים; בהסכם יצוין גם סכום התשלום הכולל שהיה משולם אלמלא קיצור תקופת הפריסה לפי הסכם זה, ואם ניתנה הנחה בשל קיצור התקופה - מה שיעורה; :: (2) מספר התשלומים שהתשלום הכולל ייפרס אליהם ומועדיהם וסכום התשלום בכל מועד; בהסכם יצוין גם הסדר התשלומים לפי סעיף קטן (ב) או (ג), שהיה חל אלמלא קיצור תקופת הפריסה לפי הסכם זה; :: (3) סכום התגמול העיקרי המגיע לפי החלטת הזכאות במועד החתימה על ההסכם. @ 15. החזרת תשלום עודף : שילם אדם סכום העולה על האמור בסעיפים 3 עד 11, בעד טיפול כמשמעותו בסעיף 2, רשאי הוא לתבוע את החזרת הסכום העודף ששילם. @ 16. מס ערך מוסף : על סכומי התשלום שניתן לגבות לפי חוק זה יתווסף מס ערך מוסף לפי חוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975. @ 17. עדכון סכומים ושינויים : (א)(1) הסכומים הנקובים בחוק זה יעודכנו ב-1 בינואר של כל שנה (בסעיף זה - יום העדכון), לפי שיעור השינוי של המדד החדש לעומת המדד היסודי (בסעיף קטן זה - הסכום המעודכן). :: (2) הסכום המעודכן יעוגל לשקל החדש הקרוב; סכום של חמישים אגורות או יותר יעוגל כלפי מעלה. :: (3) המנהל הכללי של משרד המשפטים יפרסם בהודעה ברשומות את הסכומים המעודכנים לפי סעיף זה. :: (4) בסעיף קטן זה - ::- "המדד" - מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה; ::- "המדד החדש" - המדד שפורסם בחודש נובמבר שלפני יום העדכון; ::- "המדד היסודי" - המדד שפורסם בחודש נובמבר שלפני יום העדכון הקודם, ולעניין יום העדכון הראשון שלאחר תחילתו של חוק זה - המדד שפורסם בחודש נובמבר 2025. : (ב) עדכון סכומים לפי סעיף זה שחל לאחר החלטת הזכאות אין בו כדי להשפיע על סכום התשלום המרבי שניתן לגבות בשל אותה החלטת זכאות. @ 18. מחקר : מי שמייצג או מסייע באופן אחר בטיפול כמשמעותו בסעיף 2(א)(1) עד (3) יציין את עובדת הייצוג או הסיוע, לפי העניין, במסמכים המוגשים למשרד הביטחון או למוסד, לפי העניין, במסגרת הטיפול בתביעה או בבקשה, למטרת מחקר. == פרק ד': הוראות כלליות הנוגעות להתקשרות == @ 19. הגדרות - פרק ד' : בפרק זה - :- "חוק משפחות חיילים" - חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום), התש"י-1950, לרבות הוראות החוק האמור כפי שהוחלו לפי חוקים אלה: :: (1) חוק המשטרה (נכים ונספים), התשמ"א-1981; :: (2) חוק שירות בתי הסוהר (נכים ונספים), התשמ"א-1981; :: (3) חוק משכן הכנסת, רחבתו ומשמר הכנסת, התשכ"ח-1968; :: (4) חוק שירות המדינה (גמלאות) [נוסח משולב], התש"ל-1970; :: (5) חוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א-1951; :: (6) חוק תגמולים לבני משפחה של חטופים ונעדרים בפעולת איבה, התשפ"ד-2023; :: (7) חוק תגמולים לחיילים ולבני משפחותיהם (חבלה שלא בעת מילוי תפקיד), התשמ"ח-1988; :: (8) חוק שירות ביטחון [נוסח משולב], התשמ"ו-1986; :: (9) חוק הרשויות המקומיות (הסדרת השמירה), התשכ"א-1961 - סעיף 15ב; :: (10) חוק אנשי צבא דרום לבנון ומשפחותיהם, התשס"ה-2004; :- "חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה" - לרבות הוראות החוק האמור כפי שהוחלו לפי חוקים אלה: :: (1) חוק הרשויות המקומיות (הסדרת השמירה), התשכ"א-1961 - סעיף 15א; :: (2) חוק תגמולים לבני משפחה של חטופים ונעדרים בפעולת איבה, התשפ"ד-2023; :- "תביעה לקבלת תגמולים" - כל אחד מאלה, לפי העניין: :: (1) תביעה לתגמול עיקרי, בקשה לתגמול חודשי שאינו תגמול עיקרי או בקשה לזכאות אחרת והליכי ערעור לגבי כל אחד מהם, לרבות הליך כאמור בסעיף 12(א); :: (2) תביעה לקבלת תגמול או הטבה המשתלמים לבן משפחה לפי חוק משפחות חיילים או לארוסה לפי סעיף 35ב לחוק האמור והליך ערר, ערעור או עתירה מינהלית לגביה; :: (3) תביעה לקבלת תגמול או הטבות המשתלמים לפי סעיף 7 לחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה והליך ערר, ערעור או תובענה לגביה. @ 20. התקשרות לעניין טיפול בתביעה לקבלת תגמולים : (א) כל התקשרות לעניין טיפול בתביעה לקבלת תגמולים בעד תשלום תמורה תהיה בהסכם בכתב, באותיות ברורות וקריאות ובשפה המובנת למי שמבקש טיפול בתביעה; העתקו החתום של ההסכם יימסר למי שמבקש טיפול בתביעה ויפורטו בו, בין השאר, כל אלה: :: (1) התגמולים שלגביהם תוגש התביעה לקבלת תגמולים, מהות הטיפול ושלביו הצפויים; :: (2) התשלום בעד הטיפול לפי כל שלב כאמור בפסקה (1), אופן חישובו, כולל מס ערך מוסף כאמור בסעיף 16, התנאים לחיוב התשלום ומועדי התשלומים, לרבות אם הוסכם כי יוקדמו לפי סעיף 14(ג), ולעניין הליך כאמור בסעיף 12(א) - יפורט גם התשלום לפי אותו סעיף בנפרד מהתשלומים המגיעים לפי סעיפים 3 עד 11, ויצוין אם התשלום כאמור או חלקו מותנה בתוצאות ההליך כאמור בסעיף 12(ב)(1). : (ב) שבעה ימים לפחות לפני החתימה על הסכם התקשרות ימסור מי שאמור לטפל בתביעה לקבלת תגמולים או לסייע באופן אחר בהגשתה למי שמבקש טיפול בה את שני אלה: :: (1) טיוטת הסכם ההתקשרות בהתאם להוראות סעיף קטן (א); :: (2) דף מידע כללי בשפה מהשפות עברית, אנגלית, ערבית, רוסית או אמהרית, המובנת למי שמבקש טיפול בתביעה (בסעיף זה - דף המידע הכללי). : (ג)(1) משרד הביטחון יפרסם את נוסח דף המידע הכללי לעניין תביעה לפי פסקה (1) להגדרה "תביעה לקבלת תגמולים" באתר האינטרנט של אגף השיקום, ולעניין תביעה לפי פסקה (2) להגדרה האמורה - באתר האינטרנט של אגף משפחות, הנצחה ומורשת במשרד. :: (2) המוסד יפרסם באתר האינטרנט שלו את נוסח דף המידע הכללי לעניין תביעות המנויות בפסקאות (1) ו-(3) להגדרה "תביעה לקבלת תגמולים". :: (3) דף המידע הכללי יפורסם בשפה פשוטה, בשפות עברית, אנגלית, ערבית, רוסית ואמהרית, באותיות ברורות וקריאות. :: (4) דף המידע הכללי יכלול, בין השאר, מידע בדבר האפשרות לפנות למשרד הביטחון או למוסד, לפי העניין, באופן ישיר ולקבל סיוע בהגשת תביעה לקבלת תגמולים ובדבר הזכאות לסיוע משפטי - אם ישנה, וכן מידע זה: ::: (א) לעניין פסקה (1) להגדרה "תביעה לקבלת תגמולים" - את עיקרי חוק זה והתשלומים המרביים המעודכנים שניתן לגבות לפיו; ::: (ב) לעניין פסקאות (2) ו-(3) להגדרה "תביעה לקבלת תגמולים" - את עיקרי פרק זה. : (ד) המבקש טיפול בתביעה לקבלת תגמולים יאשר בחתימתו על גבי העתק דף המידע הכללי וטיוטת הסכם ההתקשרות, כי קיבלם כאמור בסעיף קטן (ג) ואת מועד קבלתם, והעתקיהם בחתימתו יצורפו כנספח להסכם ההתקשרות בעת חתימת הצדדים עליו. : (ה) המבקש טיפול בתביעה לקבלת תגמולים רשאי לחזור בו מההתקשרות בהסכם, בתוך 14 ימי עבודה מהמועד שבו נמסר לו הסכם ההתקשרות החתום בכתב, אלא אם כן עד המועד האמור הוגשה תביעה לקבלת תגמולים, למעט בקשה לתגמול חודשי שאינו תגמול עיקרי או בקשה לזכאות אחרת, שבשל הגבלת מועדים לפי דין לא ניתן היה להגישה במועד מאוחר יותר; על אף האמור בכל דין, חזר בו המבקש מההתקשרות בתוך התקופה האמורה, לא יחויב בתשלום בעד הטיפול, וסכום ששולם - יוחזר לו במלואו. : (ו) לא קוימו הוראות סעיף קטן (ב), לא ייגבה בעד טיפול בתביעה לפי פסקה (1) להגדרה "תביעה לקבלת תגמולים" סכום העולה על 85% מהתשלום שהיה ניתן לגבות בעד טיפול כאמור לפי חוק זה. @ 21. תנאים בטלים בהסכם התקשרות : (א) תנאי בהסכם ההתקשרות השולל או המגביל את זכותו של מי שמבקש טיפול בתביעה לקבלת תגמולים להשמיע טענות מסוימות בערכאות משפטיות או הקובע כי כל סכסוך בין הצדדים להתקשרות יידון בבוררות - בטל. : (ב) תנאי בהסכם ההתקשרות השולל או המגביל את זכותו של מי שמבקש טיפול בתביעה לקבלת תגמולים לפנות לערכאות משפטיות - בטל. : (ג) תנאי בהסכם ההתקשרות שלפיו ייגבה תשלום בעד טיפול בתביעה לפי פסקה (1) להגדרה "תביעה לקבלת תגמולים", בניגוד להוראות חוק זה - בטל. : (ד) אין בהוראות חוק זה כדי למנוע את הפסקת ההתקשרות בידי צד מהצדדים לפי כל דין; תנאי בהסכם ההתקשרות המגביל את הזכות להפסקת ההתקשרות לפי כל דין - בטל. : (ה) תנאי בהסכם התקשרות הקובע כי סכומי הוצאות משפט, ובכלל זה שכר טרחת עורך דין, שייפסקו לטובת התובע, ישולמו למי שמייצג בתביעה או מסייע באופן אחר בהגשתה, נוסף על סכום התשלום בעד טיפול בתביעה שננקב בהסכם ההתקשרות - בטל, אולם אין בכך כדי לגרוע מתוקפו של תנאי הקובע כי סכומים שנפסקו כאמור ישולמו למי שמייצג או מסייע כאמור על חשבון סכום התשלום שננקב בהסכם ההתקשרות כאמור. @ 22. עדיפות הוראות פרק ד' : הוראות פרק זה יחולו על אף האמור בכל הסכם והן באות להוסיף על הוראות כל דין אחר שחל לעניין ההתקשרות ולא לגרוע מהן, ובמקרה של סתירה בין הוראות פרק זה להוראות דין כאמור, יגברו הוראות פרק זה. == פרק ה': הוראות שונות == @ 23. שמירת דינים : אין בהוראות חוק זה כדי לגרוע מהוראות סעיף 14 לחוק הנכים או מהוראות סעיף 303 לחוק הביטוח הלאומי כפי שהוחלו לפי סעיף 15 לחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה. @ 24. ביצוע ותקנות : (א) השר ממונה על ביצוע חוק זה, והוא רשאי להתקין תקנות בכל עניין הנוגע לביצועו, ובכלל זה הוראות אלה, בתנאים שיקבע: :: (1) הליכים נוספים לעניין ההגדרה "הליך ערעור"; :: (2) סכומי תשלום מרביים שניתן לגבות בשל השגות, עררים או ערעורים בהליכים שאינם מנויים בסעיף 11(ג); :: (3) סכומי תשלום מרביים לעניין הליך ערעור לפי סעיף 11 או שינוים, דרך כלל או לסוגי הליכים. : (ב) השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי - :: (1) לשנות, בצו, את הסכומים המפורטים בחוק זה ולקבוע, לגבי סכומים ששונו בו, מדד יסודי אחר מהאמור בסעיף 17(א) לעניין יום העדכון הראשון שלאחר תחילתו של הצו; :: (2) לקבוע תשלום מרבי שניתן יהיה לגבות בעד הליך לקבלת זכויות לפי חוק הנכים או לנפגע לפי חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, שאינו מנוי בחוק זה, בהתאם לתנאים שיקבע; :: (3) לקבוע נסיבות נוספות על האמור בסעיפים 3 עד 7 ו-11(ד), שבהן ניתן לגבות דמי פתיחת תיק, בתנאים שיקבע; :: (4) לקבוע תשלום מרבי שניתן לגבות בעד טיפול בבקשה לתגמול חודשי שאינו תגמול עיקרי או בבקשה לזכאות אחרת כאמור בסעיף 10, ובכלל זה לעניין סוג הטיפול, ולגבי תשלום מרבי שקבע כאמור - הגבלות על אופן התשלום ומועדיו, והכול בתנאים שיקבע. : (ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב)(1), השר רשאי להפחית, בצו, את הסכום המרבי שניתן לגבות בעד טיפול בתביעה לתגמול עיקרי שבהחלטת זכאות שניתנה בעקבותיה נקבעה דרגת נכות בשל נכות מובהקת כפי שיקבע, בתנאים שיקבע. : (ד) השר רשאי, בצו, לשנות את התוספת. @ 25. <!-- תיקון מס' 32 --> : ((הנוסח שולב ב[[חוק הסיוע המשפטי|חוק הסיוע המשפטי, התשל"ב-1972]].)) @ 26. <!-- תיקון מס' 267 --> : ((הנוסח שולב בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995.)) @ 27. <!-- תיקון מס' 4 --> : ((הנוסח שולב ב[[חוק תגמולים לבני משפחה של חטופים ונעדרים בפעולת איבה|חוק תגמולים לבני משפחה של חטופים ונעדרים בפעולת איבה, התשפ"ד-2023]].)) @ 28. תחולה והוראות מעבר : (א) בסעיף זה - :- "הסכם קיים" - הסכם התקשרות לטיפול בתביעה שנכרת בתקופה שמיום כ"ב בתשרי התשפ"ד (7 באוקטובר 2023) עד ערב יום התחילה; :- "טיפול" - טיפול כאמור בסעיף 2(א)(1) עד (3); :- "יום התחילה" - יום תחילתו של חוק זה; :- "מטפל", בתביעה - מי שייצג בתביעה לתגמול עיקרי או סייע באופן אחר בהגשתה, או בעל זיקה אליו; :- "סכום מופרז" - כמשמעותו בסעיף קטן (ו). : (ב) על אף האמור בכל דין או הסכם, הוראות סעיפים 21(א), (ב), (ד) ו-22 יחולו גם על הסכם התקשרות לטיפול בתביעה לקבלת תגמולים כהגדרתה בסעיף 19, שנכרת ערב יום התחילה, ולעניין הסכם שביום התחילה טרם חלפו 14 ימים מיום חתימתו, יחולו הוראות סעיף 20(ה). : (ג) הוראות חוק זה יחולו לגבי הסכם שנכרת ביום התחילה או לאחריו, אף אם הטיפול נעשה לפני יום התחילה. : (ד) על אף האמור בכל דין או הסכם, לא ייגבה סכום מופרז בעד טיפול לפי הסכם קיים, אלא אם כן המטפל בתביעה פנה עד תום שישה חודשים ממתן החלטת הזכאות או מיום התחילה, לפי המאוחר, לבית המשפט המוסמך לעניין נכה, או לבית הדין האזורי לעבודה לעניין נפגע, בתביעה לקבלת סעד הצהרתי שלפיו התשלום המגיע לפי ההסכם בעד הטיפול לא ייחשב סכום מופרז, ונפסק כי בנסיבות העניין הוא רשאי לגבות את הסכום או סכום אחר, כפי שנפסק. : (ה) לעניין סעיף זה יובאו בחשבון כל התשלומים ששילם נכה או נפגע למטפל בתביעה לפי ההסכם הקיים כערכם במועד שבו נגבו. : (ו) לעניין הסכם קיים יראו סכום העולה על סכומים כלהלן כסכום מופרז והוראות סעיף 17 לא יחולו: :: (1) אם בעקבות הטיפול לפי ההסכם הקיים נקבעה החלטת זכאות שקבעה דרגת נכות קבועה של 20% לפחות - 140% מהסכום כאמור בטור א' או ב', לפי העניין: {| class="wikitable" style="text-align:center;" |- ! סוג הטיפול !! טור א' - טיפול שכולל בקשה להכרה והליכים לפני ועדה רפואית !! טור ב' - טיפול שכולל הליכים לפני ועדה רפואית ואינו כולל בקשה להכרה |- | (1) טיפול הכולל ייצוג בידי עורך דין || 7,000 שקלים חדשים, בתוספת 800 שקלים חדשים בעד כל אחוז של דרגת נכות קבועה, ובתוספת 8,000 שקלים חדשים בנסיבות של הכרה הכרוכה במורכבות מיוחדת || 7,000 שקלים חדשים, בתוספת 600 שקלים חדשים בעד כל אחוז של דרגת נכות קבועה |- | (2) טיפול שאינו כולל ייצוג בידי עורך דין || 4,167 שקלים חדשים, בתוספת 533 שקלים חדשים בעד כל אחוז של דרגת נכות קבועה || 4,167 שקלים חדשים, בתוספת 400 שקלים חדשים בעד כל אחוז של דרגת נכות קבועה; |} :: (2) אם בעקבות הטיפול לפי ההסכם הקיים נקבעה החלטת זכאות שקבעה דרגת נכות זמנית של 10% לפחות ודרגת הנכות הזמנית לא הוארכה ולא נקבעה דרגת נכות קבועה או שהמטפל בתביעה הפסיק את ההתקשרות לאחר שנקבעה דרגת נכות זמנית כאמור ובטרם נקבעה דרגת נכות קבועה כאמור בפסקה (1) - סכום העולה על 11,200 שקלים חדשים בעד טיפול הכולל ייצוג בידי עורך דין או 6,534 שקלים חדשים בעד טיפול שאינו כולל ייצוג בידי עורך דין. : (ז)(1) הסכומים לפי ההסכם הקיים שמטפל בתביעה רשאי לגבות לפי סעיף זה בעד הטיפול כאמור בסעיף קטן (ו)(1) וטרם נגבו ביום התחילה, ייגבו מיום התחילה ואילך בפריסה של תשלומים שווים לתקופה של 60 חודשים או בתשלומים חודשיים שכל אחד מהם לא יעלה על 25% מהתגמול החודשי, ללא תוספת הצמדה וללא תוספת ריבית. :: (2) על אף האמור בפסקה (1), אם אחרי יום התחילה שולם לפי החלטת הזכאות תגמול בשל דרגת נכות קבועה בעד תקופה שקדמה למועד מתן החלטת הזכאות (בפסקת משנה זו - התקופה הקודמת), רשאי המטפל בתביעה לגבות סכום שאינו עולה על 60% מהתשלומים שהתקבלו כתגמול עיקרי בעד התקופה הקודמת, על חשבון הסכומים בעד טיפול לפי ההסכם הקיים שניתן לגבות לפי סעיף זה וטרם נגבו, ויתרת הסכום תיגבה לפי הוראות פסקה (1). :: (3) על אף האמור בפסקאות (1) ו-(2), הצדדים להסכם הקיים רשאים לקבוע בהסכם בכתב שייערך ביום התחילה או לאחריו הוראות לעניין פריסת התשלומים בהתאם להוראות סעיף 14(ד). : (ח) מטפל בתביעה שגבה סכום מופרז בעד טיפול לפי הסכם קיים, לפני יום התחילה, ישיבו לנכה או לנפגע, בתוך שישה חודשים מיום שהתבקש לכך בכתב על ידיו, ובלבד שהבקשה הוגשה בתוך שנה מיום התחילה; ואולם, אם התקיים אחד מאלה לא תידרש השבה: :: (1) המטפל פנה בתביעה לסעד הצהרתי בתוך התקופה האמורה לבית המשפט המוסמך לעניין נכה, או לבית הדין האזורי לעבודה לעניין נפגע, ונפסק כי ההשבה, כולה או חלקה, אינה צודקת בנסיבות העניין; :: (2) המטפל קיזז את הסכום המופרז שנגבה כנגד סכומים המגיעים לו כדין מהנכה או מהנפגע שטרם נגבו. : (ט) הסכומים שיש להשיב כאמור בסעיף קטן (ח) יחושבו כערכם במועד שבו נגבו בידי המטפל; סכום שיש להשיבו ולא הושב בתום שישה חודשים מיום הבקשה כאמור באותו סעיף קטן, יישא ריבית שקלית כהגדרתה בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א-1961, מתום ששת החודשים כאמור ועד להשבתו בפועל. : (י) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מכל עילה שעומדת לזכות נכה או נפגע לפי כל דין, ובכלל זה מכל עילה שעומדת לזכותו בעניין תשלום בעד הטיפול אף אם הוא נמוך מהסכום המופרז. == תוספת == : ((ההגדרה "נסיבות של הכרה הכרוכה במורכבות מיוחדת" שבסעיף 1 וסעיפים 3, 5 ו-28)) : (1) פגימה שמקורה ברשלנות רפואית. : (2) חבלה שאירעה בתקופת השירות לפי חוק הנכים וחלפו יותר משלוש שנים ממועד השחרור מהשירות ועד מועד יצירת הקשר לראשונה בין המטפל ובין מי שמבקש טיפול בתביעה לתגמול עיקרי לגבי הגשת התביעה לפי חוק הנכים, ואם החלטת הזכאות נקבעה רק בשל חבלה שהיא הפרעה בתר-חבלתית - חלפו כאמור יותר מחמש שנים. : (3) חבלה שאירעה שלא בעת פעילות מבצעית או אימון לקראת פעילות כאמור, לחייל בשירות קבע או למשרת כוחות הביטחון כמשמעותם בפרק י"ג1 לחוק הביטוח הלאומי. <פרסום> התקבל בכנסת ביום כ"ד בסיוון התשפ"ו (9 ביוני 2026); הצעת החוק ודברי הסבר פורסמו בהצעות חוק הממשלה - 1736, מיום י"ז באדר ב' התשפ"ד (27 במרץ 2024), עמ' 812. <חתימות> * בנימין נתניהו ראש הממשלה * יריב לוין שר המשפטים * יצחק הרצוג נשיא המדינה * אמיר אוחנה יושב ראש הכנסת sy8s1scn7p10gs3vpk12mt0aeba07du 3020043 3020042 2026-06-15T10:07:47Z אליעזר.גרין 43694 3020043 wikitext text/x-wiki <שם> חוק הגבלת שכר טרחה (נכי צבא הגנה לישראל וכוחות הביטחון ונפגעי פעולות איבה), התשפ"ו-2026 <מקור> ((ס"ח תשפ"ו, 634|חוק הגבלת שכר טרחה (נכי צבא הגנה לישראל וכוחות הביטחון ונפגעי פעולות איבה))). == פרק א': הגדרות == @ 1. הגדרות : בחוק זה - :- "אגף השיקום" - אגף השיקום במשרד הביטחון; :- "בעל זיקה" - כהגדרתו ב[[חוק הביטוח הלאומי#סעיף 315ג|סעיף 315ג(ד) לחוק הביטוח הלאומי]]; :- "בקשה להכרה" - בקשה לפי [[חוק הנכים (תגמולים ושיקום)#סעיף 30|סעיף 30 לחוק הנכים]] לקביעה כי התקיימו לגבי חבלה, מחלה או החמרת מחלה התנאים בהגדרה "נכות" לפי החוק האמור או בקשה לאישור כי פגיעה שאירעה היא פגיעת איבה לפי [[חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה#סעיף 12|סעיף 12 לחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה]], לפי העניין; :- "דרגת נכות" - כמשמעותה לפי חוק הנכים או לפי חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, לפי העניין, ולעניין דרגת נכות בשל יותר מפגימה מוכרת אחת - דרגת נכות מורכבת כפי שהיא מחושבת לפי סעיף 10(ב) לחוק הנכים, לרבות כפי שהוחל לפי חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה; :- "דרגת נכות זמנית" - דרגת נכות זמנית כמשמעותה לפי חוק הנכים או דרגת נכות לא יציבה כמשמעותה לפי חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, לפי העניין; :- "דרגת נכות קבועה" - דרגת נכות קבועה כמשמעותה לפי חוק הנכים או דרגת נכות יציבה כמשמעותה לפי חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, לפי העניין; :- "החלטת זכאות" - החלטה של קצין תגמולים או של פקיד תביעות בתביעה לתגמול עיקרי, בדבר זכאות לתשלום תגמול עיקרי; :- "הליך ערעור" - כהגדרתו בסעיף 11(א); :- "ועדה רפואית" - כל אחד מאלה, לפי העניין: :: (1) ועדה רפואית לפי סעיף 10(א) לחוק הנכים; :: (2) ועדה רפואית עליונה לפי סעיף 12 לחוק הנכים; :: (3) רופא, רופא מוסמך או ועדה רפואית כמשמעותם לפי סעיף 5(ב) לחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה; :: (4) ועדה רפואית לעררים לפי סעיף 5(ג) לחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה; :- "ועדת חריגים" - כל אחת מאלה, לפי העניין: :: (1) ועדה מייעצת לדיור כמשמעותה בסעיף 9כ לחוק הנכים או לפי סעיף 4(ב)(5) לחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה; :: (2) ועדת חריגים לניידות לפי סעיף 9לח לחוק הנכים או לפי סעיף 4(ב)(5) לחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה; :: (3) ועדת חריגים לזכאות נוספת לפי סעיף 9לט לחוק הנכים או לפי סעיף 4(ב)(5) לחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה; :- "ועדת למ"ד" - הוועדה המייעצת למנהל הכללי של משרד הביטחון במתן הטבות לפנים משורת הדין; :- "ועדת העבודה והרווחה" - ועדת העבודה והרווחה של הכנסת; :- "זכאות אחרת" - כל תשלום או טובת הנאה הניתנים לפי חוק הנכים או לנפגע לפי חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, ובכלל זה לפי הוראות ונהלים של אגף השיקום, שאינם תגמול עיקרי או תגמול חודשי שאינו תגמול עיקרי; :- "חבלה" - כהגדרתה בחוק הנכים או כמשמעותה בפסקה (3) להגדרה "נכות" שבחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, לפי העניין; :- "חוק הביטוח הלאומי" - חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995; :- "חוק בתי משפט לעניינים מינהליים" - חוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש"ס-2000; :- "חוק הנכים" - חוק הנכים (תגמולים ושיקום), התשי"ט-1959 [נוסח משולב], לרבות הוראות החוק האמור כפי שהוחלו לפי חוקים אלה: :: (1) חוק המשטרה (נכים ונספים), התשמ"א-1981; :: (2) חוק שירות בתי הסוהר (נכים ונספים), התשמ"א-1981; :: (3) חוק משכן הכנסת, רחבתו ומשמר הכנסת, התשכ"ח-1968; :: (4) חוק שירות המדינה (גמלאות) [נוסח משולב], התש"ל-1970 - סעיף 63ז; :: (5) חוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א-1951; :: (6) חוק תגמולים לחיילים ולבני משפחותיהם (חבלה שלא בעת מילוי תפקיד), התשמ"ח-1988; :: (7) חוק שירות ביטחון [נוסח משולב], התשמ"ו-1986; :: (8) חוק הרשויות המקומיות (הסדרת השמירה), התשכ"א-1961 - סעיף 15ב; :: (9) חוק אנשי צבא דרום לבנון ומשפחותיהם, התשס"ה-2004; :- "חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה" - חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, התש"ל-1970, לרבות הוראות החוק האמור כפי שהוחלו בסעיף 15א לחוק הרשויות המקומיות (הסדרת השמירה), התשכ"א-1961; :- "המוסד" - המוסד לביטוח לאומי; :- "נכה" - כהגדרתו בחוק הנכים; :- "נסיבות של הכרה הכרוכה במורכבות מיוחדת" - נסיבות המנויות בתוספת; :- "נפגע" - כהגדרתו בחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה; :- "פקיד תביעות" - כמשמעותו בסעיף 22(ב) לחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה; :- "קצין תגמולים" - כהגדרתו בחוק הנכים; :- "רשות מאשרת" - כמשמעותה בסעיף 10(א) לחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה; :- "תביעה לתגמול עיקרי" - תביעה לקביעת דרגת נכות ולקבלת תגמול עיקרי, לרבות בקשה להכרה; :- "תגמול עיקרי" - תגמול חודשי המשתלם לפי סעיף 5 או 5א לחוק הנכים או מענק חד-פעמי המשתלם לפי סעיף 4 או 4א לחוק האמור, והכול לרבות כפי שהוחלו לפי חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה; :- "תקנות הנכים (טיפול רפואי)" - תקנות הנכים (טיפול רפואי), התשי"ד-1954; :- "השר" - שר המשפטים. == פרק ב': תחולת החוק == @ 2. טיפול מהו : (א) על טיפול שהוא אחד מאלה, לפי העניין, תחול הגבלת התשלום הקבועה לפי פרק ג': :: (1) לעניין תביעה לתגמול עיקרי לפי סעיפים 3 עד 7 - ייצוג אדם בהליכים לפני קצין תגמולים, פקיד תביעות, המוסד, רשות מאשרת או ועדה רפואית, או סיוע אחר בהגשת תביעה לתגמול עיקרי והקשור בה או הנובע ממנה; :: (2) לעניין בקשה לתגמול חודשי שאינו תגמול עיקרי - ייצוג אדם בהליכים לפני קצין תגמולים, פקיד תביעות או המוסד, או סיוע אחר בהגשת בקשה כאמור והקשור בה או הנובע ממנה; :: (3) לעניין בקשה לזכאות אחרת - ייצוג אדם בהליכים לפני קצין תגמולים, פקיד תביעות, ועדת חריגים, ועדת למ"ד או גורם אחר המוסמך לקבל החלטה לעניין זכאות אחרת לפי נוהלי אגף השיקום או המוסד, או סיוע אחר בהגשת בקשה כאמור והקשור בה או הנובע ממנה; :: (4) לעניין הליך ערעור - ייצוג אדם בהליך ערעור, ואם עקב הליך הערעור הוחזר העניין לגורם שעל החלטתו הוגש הליך הערעור - גם המשך הטיפול לפני הגורם כאמור. : (ב) הוראות סעיף 315ג(ב) עד (ד) לחוק הביטוח הלאומי יחולו, בשינויים המחויבים, לעניין טיפול כאמור בסעיף קטן (א). == פרק ג': הגבלת תשלום בעד טיפול בתביעה == === סימן א': טיפול בתביעה לתגמול עיקרי === @ 3. התשלום המרבי בעד טיפול בתביעה לתגמול עיקרי שכולל בקשה להכרה והליכים לפני ועדה רפואית : (א) על אף האמור בכל דין או הסכם, לא יידרש אדם לשלם בעד טיפול בתביעה לתגמול עיקרי שכולל בקשה להכרה ובעקבותיה הליכים לפני ועדה רפואית, סכום העולה על דמי פתיחת תיק כאמור בפסקה (1) שלהלן, ואם התקבלה החלטת זכאות בעקבות הטיפול באותה תביעה - בתוספת סכום שלא יעלה על התשלום המרבי לפי פסקאות (2) או (3) שלהלן, לפי העניין, ובנסיבות של הכרה הכרוכה במורכבות מיוחדת - סכום נוסף כאמור בסעיף קטן (ג): :: (1) דמי פתיחת תיק לא יעלו על סכום כלהלן, לפי העניין: {| class="wikitable" style="text-align:center;" |+ סכום דמי פתיחת תיק (בשקלים חדשים) |- ! סוג הטיפול !! טור א' - תביעה לפי חוק הנכים !! טור ב' - תביעה לפי חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה |- | 1. טיפול הכולל ייצוג בידי עורך דין || 4,000 || 2,000 |- | 2. טיפול שאינו כולל ייצוג בידי עורך דין || 2,667 || 1,333; |} :: (2) התשלום המרבי בעד טיפול בתביעה שבעקבותיה התקבלה החלטת זכאות שקבעה דרגת נכות קבועה יהיה כלהלן, לפי העניין: {| class="wikitable" style="text-align:center;" |+ סכום התשלום המרבי |- ! סוג הטיפול !! טור א' - דרגת נכות קבועה עד 19% (מענק) !! טור ב' - דרגת נכות קבועה 20% ומעלה (תגמול חודשי) |- | 1. טיפול הכולל ייצוג בידי עורך דין || 7,360 שקלים חדשים בעד דרגת נכות קבועה של 10%, בתוספת 600 שקלים חדשים בעד כל אחוז נוסף של דרגת נכות קבועה || 16,000 שקלים חדשים בעד דרגת נכות קבועה של 20%, בתוספת 800 שקלים חדשים בעד כל אחוז נוסף של דרגת נכות קבועה |- | 2. טיפול שאינו כולל ייצוג בידי עורך דין || 4,907 שקלים חדשים בעד דרגת נכות קבועה של 10%, בתוספת 400 שקלים חדשים בעד כל אחוז נוסף של דרגת נכות קבועה || 10,660 שקלים חדשים בעד דרגת נכות קבועה של 20%, בתוספת 533 שקלים חדשים בעד כל אחוז נוסף של דרגת נכות קבועה; |} :: (3) נקבעה בהחלטת הזכאות שהתקבלה בעקבות הטיפול בתביעה דרגת נכות זמנית של 10% לפחות - התשלום המרבי שרשאי מי שמטפל בתביעה לגבות בעד הטיפול בתביעה לא יעלה על סכום כאמור בטור א' ועל תוספת כאמור בטור ב', לפי העניין, אולם אם לאחר שנקבעה דרגת הנכות הזמנית כאמור, נקבעה דרגת נכות קבועה - תקוזז התוספת כאמור בטור ב' ששולמה מהתשלום המרבי בשל דרגת הנכות הקבועה: {| class="wikitable" style="text-align:center;" |+ סכום התשלום המרבי (בשקלים חדשים) |- ! סוג הטיפול !! טור א' - בעד כל הדיונים בוועדה רפואית שהביאו לקביעת דרגת נכות זמנית לראשונה !! טור ב' - בעד כל הדיונים בוועדה רפואית נוספת שבעקבותיה נקבעה דרגת נכות זמנית, לאחר תום התקופה שלגביה חלה החלטת הזכאות הקודמת לעניין דרגת נכות זמנית |- | 1. טיפול הכולל ייצוג בידי עורך דין || 3,000 || 1,000 |- | 2. טיפול שאינו כולל ייצוג בידי עורך דין || 1,500 || 500. |} : (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), מי שבעקבות טיפול שלו או של בעל זיקה אליו בתביעה לתגמול עיקרי כאמור באותו סעיף קטן, כבר ניתנה החלטת זכאות, והוא טיפל גם בערר על אותה החלטת זכאות לוועדה רפואית המנויה בפסקאות (2) או (4) להגדרה "ועדה רפואית", שבעקבותיו ניתנה החלטת זכאות חדשה, רשאי לגבות בעד הטיפול בערר סכום שלא יעלה על סכום כלהלן, בטור א' או ב', לפי הגבוה, לפי העניין: {| class="wikitable" style="text-align:center;" |+ סכום התשלום המרבי (בשקלים חדשים) |- ! סוג הטיפול !! טור א' - בעד כל אחוז נכות קבועה שנוסף בהחלטת הזכאות החדשה לעומת החלטת הזכאות הקודמת !! טור ב' |- | 1. טיפול הכולל ייצוג בידי עורך דין || 800 || 3,000 |- | 2. טיפול שאינו כולל ייצוג בידי עורך דין || 400 || 1,500. |} : (ג) התקבלה החלטת זכאות שקבעה דרגת נכות קבועה של 10% ומעלה בשל נסיבות של הכרה הכרוכה במורכבות מיוחדת, יתווסף סכום נוסף שלא יעלה על 8,000 שקלים חדשים לסכום התשלום המרבי כאמור בסעיף קטן (א) שרשאי לגבות עורך דין שמטפל בתביעה לתגמול עיקרי שבעקבותיה התקבלה החלטת הזכאות כאמור. @ 4. התשלום המרבי בעד טיפול בתביעה לתגמול עיקרי שכולל רק הליכים לפני ועדה רפואית : (א) על אף האמור בכל דין או הסכם, לא יידרש אדם לשלם, בעד טיפול בתביעה לתגמול עיקרי שכולל הליכים לפני ועדה רפואית אך אינו כולל את הבקשה להכרה שבעקבותיה מתקיימים ההליכים, סכום העולה על דמי פתיחת תיק כאמור בטור א' שבפסקה (1) שלהלן, ואם התקבלה החלטת זכאות בעקבות הטיפול באותה תביעה - בתוספת סכום שלא יעלה על הסכום כאמור בטור ב' או ג' שבפסקה (1) או לפי פסקה (2) שלהלן, לפי העניין: :: (1) התשלום המרבי בעד טיפול בתביעה שבעקבותיה התקבלה החלטת זכאות שקבעה דרגת נכות קבועה יהיה כלהלן, לפי העניין: {| class="wikitable" style="text-align:center;" |- ! rowspan="2" | סוג הטיפול !! טור א' - דמי פתיחת תיק (בשקלים חדשים) !! colspan="2" | סכום התשלום המרבי (בשקלים חדשים) בעד כל אחוז של דרגת נכות קבועה |- ! טור ב' - דרגת נכות קבועה עד 19% (מענק) !! טור ג' - דרגת נכות קבועה 20% ומעלה (תגמול חודשי) |- | 1. טיפול הכולל ייצוג בידי עורך דין || 2,000 || 450 || 600 |- | 2. טיפול שאינו כולל ייצוג בידי עורך דין || 1,333 || 300 || 400; |} :: (2) נקבעה בהחלטת הזכאות שהתקבלה בעקבות הטיפול בתביעה דרגת נכות זמנית, יחולו הוראות סעיף 3(א)(3), לפי העניין. : (ב)(1) על אף האמור בסעיף קטן (א), אם ניתנה בעקבות טיפול בתביעה לתגמול עיקרי שהיא ערר לוועדה רפואית המנויה בפסקאות (2) או (4) להגדרה "ועדה רפואית", החלטת זכאות חדשה שלפיה הוגדלה דרגת הנכות שנקבעה בהחלטת זכאות קודמת, רשאי מי שמטפל בערר שבשלו נקבעה החלטת הזכאות החדשה והוא או בעל זיקה אליו לא טיפל בבקשה להכרה שבעקבותיה הוגש הערר כאמור, לגבות סכום שלא יעלה על סכום כלהלן, בטור א' או ב', לפי הגבוה, לפי העניין: {| class="wikitable" style="text-align:center;" |+ סכום התשלום המרבי (בשקלים חדשים) |- ! סוג הטיפול !! טור א' - בעד כל אחוז נכות קבועה שנוסף בהחלטת הזכאות החדשה לעומת החלטת הזכאות הקודמת !! טור ב' |- | 1. טיפול הכולל ייצוג בידי עורך דין || 600 || 3,000 |- | 2. טיפול שאינו כולל ייצוג בידי עורך דין || 300 || 1,500. |} :: (2) לסכום התשלום המרבי כאמור בפסקה (1) יתווספו דמי פתיחת תיק בסכום שלא יעלה על 2,000 שקלים חדשים לעניין טיפול הכולל ייצוג בידי עורך דין, או 1,000 שקלים חדשים לעניין טיפול שאינו כולל ייצוג בידי עורך דין, ובלבד שהמטפל בתביעה שבשלה נקבעה החלטת הזכאות החדשה או בעל זיקה אליו לא גבה כבר דמי פתיחת תיק כאמור בסעיף קטן (א) או בפסקה זו. @ 5. התשלום המרבי בעד טיפול בתביעה לתגמול עיקרי שכולל רק בקשה להכרה : על אף האמור בכל דין או הסכם, לא יידרש אדם לשלם בעד טיפול בתביעה לתגמול עיקרי הכולל ייצוג בידי עורך דין בבקשה להכרה ואינו כולל הליכים לפני ועדה רפואית, סכום העולה על דמי פתיחת תיק כאמור בטור א', ואם בעקבות הטיפול אושרה הבקשה להכרה - בתוספת סכום שלא יעלה על הסכום כאמור בטור ב' או ג', לפי העניין: {| class="wikitable" style="text-align:center;" |+ תשלום מרבי בהינתן אישור בקשה להכרה (בשקלים חדשים) |- ! טיפול בבקשה להכרה !! טור א' - דמי פתיחת תיק (בשקלים חדשים) !! טור ב' - תשלום בעד טיפול !! טור ג' - תוספת לתשלום בהתקיים נסיבות של הכרה הכרוכה במורכבות מיוחדת |- | 1. לפי חוק הנכים || 2,000 || 7,000 || 8,000 |- | 2. לפי חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה || 1,000 || 5,000 || 8,000. |} @ 6. התשלום המרבי בעד טיפול בתביעה להחמרת מצב ולנכות מוסבת : על אף האמור בכל דין או הסכם, לא יידרש אדם לשלם בעד טיפול בתביעה לתגמול עיקרי שהיא תביעה בשל החמרה של פגימה מוכרת או תביעה בשל פגימה נוספת הנובעת באופן בלתי אמצעי מפגימה מוכרת, סכום העולה על דמי פתיחת תיק כאמור בטור א', ואם ניתנה בעקבות הטיפול החלטת זכאות חדשה שלפיה הוגדלה דרגת הנכות שנקבעה בהחלטת זכאות קודמת - בתוספת סכום שלא יעלה על הסכום כאמור בטור ב' או ג', לפי הגבוה, לפי העניין: {| class="wikitable" style="text-align:center;" |- ! סוג הטיפול !! טור א' - דמי פתיחת תיק (בשקלים חדשים) !! טור ב' - בעד כל אחוז נכות שנוסף בהחלטת הזכאות החדשה לעומת החלטת הזכאות הקודמת !! טור ג' |- | 1. טיפול הכולל ייצוג בידי עורך דין || 1,000 || 800 || 3,000 |- | 2. טיפול שאינו כולל ייצוג בידי עורך דין || 500 || 400 || 1,500. |} @ 7. טיפול בהחלטה חדשה ובבדיקה מחדש : (א) מי שמטפל בהליך של החלטה חדשה לפי סעיף 35 לחוק הנכים, לרבות כפי שהוחל לפי חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, רשאי לגבות דמי פתיחת תיק, בסכום שאינו עולה על 1,000 שקלים חדשים בעד טיפול הכולל ייצוג בידי עורך דין, או 667 שקלים חדשים בעד טיפול שאינו כולל ייצוג בידי עורך דין, בהתקיים אחד מאלה: :: (1) הוא אינו מי שטיפל בתביעה לתגמול עיקרי כאמור בסעיפים 3 עד 6, או בעל זיקה אליו; :: (2) הוא טיפל בתביעה קודמת לתגמול עיקרי וההליך מוגש בחלוף שלוש שנים מיום שהתקבלה החלטת זכאות בתביעה כאמור או מיום שאושרה הבקשה להכרה, לפי המאוחר. : (ב) אין בהוראות סעיף קטן (א) כדי לגרוע מזכותו של מי שטיפל בהליך של החלטה חדשה ובעקבותיו נקבעה דרגת נכות קבועה גבוהה יותר, לגבות תשלום בעד הטיפול בשל אחוזי הנכות הקבועה שנוספו לדרגת הנכות בשל ההליך, כאמור בסעיף 3. : (ג) מי שטיפל בבדיקה מחדש לפי סעיף 37(א) ו-(ג) לחוק הנכים, לרבות כפי שהוחל לפי חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, והוא או בעל זיקה אליו לא טיפל בתביעה לתגמול עיקרי שלגביה מתקיימת הבדיקה, רשאי לגבות בעד הטיפול בבדיקה מחדש סכום שלא יעלה על הסכום שלהלן, לפי העניין, ובלבד שבעקבות הבדיקה מחדש לא שונתה החלטת הזכאות באופן ששלל את זכאותו של הנכה או הנפגע: :: (1) בעד טיפול הכולל ייצוג בידי עורך דין - 4,000 שקלים חדשים; :: (2) בעד טיפול שאינו כולל ייצוג בידי עורך דין - 2,667 שקלים חדשים. @ 8. חישוב לפי אחוזי נכות משוקללים : תשלום בעד טיפול בתביעה לתגמול עיקרי המחושב לפי חוק זה בעד כל אחוז נכות יחושב רק לגבי דרגת הנכות שנקבעה בעקבות הטיפול באותה תביעה, ואם בהחלטת זכאות קודמת נקבעה דרגת נכות - יחושב התשלום רק בעד ההפרש שבין דרגת הנכות שנקבעה בהחלטת הזכאות החדשה לדרגת הנכות שנקבעה בהחלטת הזכאות הקודמת. @ 9. תנאי לזכאות לגביית תשלום : (א) הזכאות לגבות תשלום המגיע בשל תביעה לתגמול עיקרי שמותר לדרוש כאמור בסעיפים 3, 4, 6 ו-7 תחול רק אם התקבלה החלטת זכאות בעקבות התביעה לתגמול עיקרי ובכפוף להוראות סעיף 14 לעניין מועד התשלום ופריסתו; הזכאות לגבות את התשלום המגיע בעד טיפול הכולל רק בקשה להכרה לפי סעיף 5 תחול רק אם הבקשה להכרה אושרה. : (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), תשלום דמי פתיחת תיק אינו מותנה בקבלת החלטת זכאות, וניתן לגבותם במועד חתימת הסכם ההתקשרות או לאחריו. : (ג)(1) לא ייגבו דמי פתיחת תיק לפי סעיפים 3 עד 5 יותר מפעם אחת בידי אותו מטפל. :: (2) ניתן לגבות דמי פתיחת תיק בעד טיפול לפי סעיף 6, גם אם נגבו דמי פתיחת תיק לפי סעיפים 3 או 4, אולם לא ייגבו דמי פתיחת תיק לפי סעיף 6 יותר מפעמיים בידי אותו מטפל. :: (3) לא ייגבו דמי פתיחת תיק לפי סעיף 7(א) יותר מפעם אחת בידי אותו מטפל. : (ד) על אף האמור בסעיפים 4 ו-5, מי שטיפל בתביעה לתגמול עיקרי לפי סעיף 4 ולפני כן הוא או בעל זיקה אליו טיפל בבקשה להכרה לפי סעיף 5, לא יגבה בשל הטיפול בתביעה לפי סעיף 4 יותר מסכום ההפרש; לעניין זה, "סכום ההפרש" - ההפרש שבין הסכום המרבי שניתן לגבות לפי סעיף 3 לסכום המרבי שניתן לגבות לפי סעיף 5, ובכלל אלה דמי פתיחת תיק. : (ה) לעניין סעיף זה, יראו גבייה בידי מי שהוא בעל זיקה למי שמטפל בתביעה, כגבייה בידי מי שמטפל בתביעה. === סימן ב': טיפול בבקשה לתגמול חודשי שאינו תגמול עיקרי או בבקשה לזכאות אחרת === @ 10. הגבלת תשלום בעד טיפול בבקשה לתגמול חודשי שאינו תגמול עיקרי או בבקשה לזכאות אחרת : על אף האמור בכל דין או הסכם, לא יידרש אדם לשלם תשלום כלשהו בעד טיפול בבקשה לתגמול חודשי שאינו תגמול עיקרי או בבקשה לזכאות אחרת, ובכלל זה בקשה לוועדת חריגים או לוועדת למ"ד, אלא אם כן קבע השר אחרת בתקנות לפי סעיף 24(ב)(4). === סימן ג': טיפול בהליך ערעור === @ 11. הגבלת תשלום בעד טיפול בהליך ערעור : (א) בסימן זה - :- "הליך ערעור" - כל אחד מאלה: :: (1) ערעור לפי סעיף 12א לחוק הנכים על החלטה של ועדה רפואית עליונה או ערעור לפי סעיף 5(ד) לחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה על החלטה של ועדה רפואית לעררים; :: (2) ערעור ברשות לבית המשפט העליון על פסק דין של בית משפט מחוזי לפי תקנה 2(ג) ו-(ד) לתקנות הנכים ומשפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (סדרי הדין בערעור), התשמ"ז-1987, או ערעור ברשות לבית הדין הארצי לעבודה לפי סעיף 5(ד) לחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה על פסק דין של בית דין אזורי לעבודה, והכול על הליך כאמור בפסקה (1); :: (3) ערעור לפני ועדת ערעור לפי סעיף 33 לחוק הנכים על החלטה של קצין תגמולים או תביעה לפני בית דין אזורי לעבודה על החלטות פקיד תביעות, בעניין תגמול חודשי שאינו תגמול עיקרי או בעניין תשלום בעד תקופה שקדמה להגשת התביעה או הבקשה; :: (4) ערעור לבית משפט מחוזי לפי סעיף 34(א) לחוק הנכים על החלטת ועדת ערעור בהליך ערעור כאמור בפסקה (3) או ערעור לבית הדין הארצי לעבודה על החלטת בית דין אזורי לעבודה בהליך כאמור באותה פסקה; :: (5) ערעור ברשות לבית המשפט העליון לפי סעיף 34(ד) לחוק הנכים או עתירה לבית הדין הגבוה לצדק על פסק הדין של בית הדין הארצי לעבודה בהליך כאמור בפסקה (4); :: (6) השגה לפי תקנה 4 לתקנות הנכים (תגמולים ושיקום) (לימודים לרכישת מקצוע), התשפ"ב-2022, או ערעור בנושא השתלמות מקצועית ולימודים לפי סעיף 2(ז) לצו התגמולים לנפגעי פעולות איבה (החלת תקנות בדבר השתלמות מקצועית, ערבויות וביטוח מפני מחלה), התשל"ב-1971; :: (7) עתירה מינהלית לפי פרט 26(2)(5) לתוספת הראשונה לחוק בתי משפט לעניינים מינהליים או תביעה לפני בית דין אזורי לעבודה על החלטה בערעור כאמור בפסקה (6); :: (8) ערר לפי תקנה 4 לתקנות הנכים (טיפול רפואי), או ערר לפי תקנה 3 לתקנות הביטוח הלאומי (מתן טיפול רפואי לנפגעי עבודה), התשכ"ח-1968; :: (9) עתירה מינהלית לפי פרט 26(2)(1) לתוספת הראשונה לחוק בתי משפט לעניינים מינהליים או תביעה לבית דין אזורי לעבודה, לעניין החלטה בערר כאמור בפסקה (8); :: (10) עתירה מינהלית לפי פרט 26(1) או (4) לתוספת הראשונה לחוק בתי משפט לעניינים מינהליים או תביעה לפני בית דין אזורי לעבודה על החלטות פקיד תביעות בעניין זכאות אחרת; :: (11) ערעור לבית המשפט העליון לפי סעיף 11 לחוק בתי משפט לעניינים מינהליים או ערעור לבית הדין הארצי לעבודה, על החלטה בהליך כאמור בפסקאות (7), (9) או (10); :: (12) ערעור לפני ועדת ערעור לפי סעיף 33 לחוק הנכים על אי-מתן החלטה של קצין תגמולים, תביעה לפני בית דין אזורי לעבודה על אי-מתן החלטה של פקיד תביעות או הליך ערעור לפני ועדת עררים על אי-מתן החלטה בידי הרשות המאשרת, לרבות ערר, ערעור או תובענה על ההחלטות בהליכים אלה; :: (13) הליך אחר שהשר קבע כהליך ערעור לפי סעיף 24(א)(1); :- "תוצאות לטובת הזכאי" - כל אחד מאלה, לפי העניין: :: (1) אם הנכה או הנפגע הגיש את הליך הערעור - בעקבות הליך הערעור התקיים אחד מאלה: ::: (א) נקבעה לו דרגת נכות גבוהה יותר או שהמועד שממנו תחול דרגת הנכות הוקדם; ::: (ב) זכאותו לתגמול חודשי שאינו תגמול עיקרי נקבעה או הוגדלה; ::: (ג) שולם לו תשלום בעד תקופה שקדמה להגשת התביעה; ::: (ד) זכאותו לזכאות אחרת נקבעה או הוגדלה; :: (2) אם קצין תגמולים או פקיד תביעות הגיש את הליך הערעור - בעקבות הליך הערעור לא בוטלה ההחלטה הקודמת שהקנתה זכאות לנכה או לנפגע. : (ב) על אף האמור בכל דין או הסכם, לא יידרש אדם לשלם תשלום בעד טיפול בהליך ערעור. : (ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב) ובסעיפים 3 עד 10, עורך דין רשאי לגבות בעד ייצוג בהליך ערעור המנוי בטור א' סכום שלא יעלה על המפורט בטור ג' לצידו, בהתקיים התנאים המנויים בטור ב', לפי העניין: {| class="wikitable" style="text-align:center;" |- ! טור א' - סוג הליך הערעור !! טור ב' - התנאים לזכאות לתשלום !! טור ג' - תשלום מרבי בעד ייצוג (בשקלים חדשים) |- | 1. הליך ערעור המנוי בפסקה (1) להגדרה "הליך ערעור" על החלטה שקבעה דרגת נכות קבועה || נקבעו תוצאות לטובת הזכאי || 5,200 |- | rowspan="2" | 2. הליך ערעור המנוי בפסקה (1) להגדרה "הליך ערעור" על החלטה שקבעה דרגת נכות זמנית || (א) נקבעו תוצאות לטובת הזכאי, שהן קביעת דרגת נכות זמנית || 2,600 |- | (ב) נקבעו תוצאות לטובת הזכאי שהן קביעת דרגת נכות קבועה || 5,200 |- | rowspan="2" | 3. הליך ערעור המנוי בפסקה (2) להגדרה "הליך ערעור" על החלטה שקבעה דרגת נכות קבועה || (א) נקבעו תוצאות לטובת הזכאי || 5,200 |- | (ב) מי שייצג בהליך הערעור או בעל זיקה אליו ייצג גם בהליך בערכאה הקודמת ורק בהליך הערעור נקבעו תוצאות לטובת הזכאי || 10,400 |- | rowspan="4" | 4. הליך ערעור המנוי בפסקה (2) להגדרה "הליך ערעור" על החלטה שקבעה דרגת נכות זמנית || (א) נקבעו תוצאות לטובת הזכאי שהן קביעת דרגת נכות זמנית || 2,600 |- | (ב) נקבעו תוצאות לטובת הזכאי שהן קביעת דרגת נכות קבועה || 5,200 |- | (ג) מי שייצג בהליך הערעור או בעל זיקה אליו ייצג גם בהליך בערכאה הקודמת ורק בהליך הערעור נקבעו תוצאות לטובת הזכאי שהן קביעת דרגת נכות זמנית || 5,200 |- | (ד) מי שייצג בהליך הערעור או בעל זיקה אליו ייצג גם בהליך בערכאה הקודמת ורק בהליך הערעור נקבעו תוצאות לטובת הזכאי שהן קביעת דרגת נכות קבועה || 10,400 |- | rowspan="2" | 5. הליך ערעור המנוי בפסקאות (3) עד (5) להגדרה "הליך ערעור" למעט כאמור בפרט 6 או 7 || (א) נקבעו תוצאות לטובת הזכאי, למעט הליך כאמור בפרט משנה (ב) || 7,200 |- | (ב) הליך בעניין תגמול חודשי שאינו תגמול עיקרי שנקבעו בו תוצאות לטובת הזכאי לתקופה קצרה משנה || הנמוך מאלה: 1. 7,200; 2. 20% משווי הזכאות או 4,000, לפי הגבוה |- | 6. הליך ערעור המנוי בפסקה (4) או (5) להגדרה "הליך ערעור" || מי שייצג בהליך הערעור או בעל זיקה אליו ייצג גם בהליך ערעור קודם אחד שבו לא נקבעו תוצאות לטובת הזכאי ועל החלטה בו הוגש הערעור, ובלבד שבהליך הערעור הקודם לא נקבעו תוצאות לטובת הזכאי || כפל הסכום כאמור בפרט משנה (א) או (ב) של פרט 5, לפי העניין |- | 7. הליך ערעור המנוי בפסקה (5) להגדרה "הליך ערעור" || מי שייצג בהליך הערעור או בעל זיקה אליו ייצג גם בשני הליכי הערעור הקודמים שבהם לא נקבעו תוצאות לטובת הזכאי ועל החלטה בשלם הוגש הערעור || שילוש הסכום כאמור בפרט משנה (א) או (ב) של פרט 5, לפי העניין |- | rowspan="3" | 8. הליך ערעור המנוי בפסקאות (7), (9) או (10) להגדרה "הליך ערעור" || (א) הליך לפי אחד מאלה, שנקבעו בו תוצאות לטובת הזכאי: (1) פרט 26(4) לתוספת הראשונה לחוק בתי משפט לעניינים מינהליים בעניין זכאות נוספת לדיור או לניידות; (2) פרט 26(2)(5) לתוספת האמורה; (3) פרט 26(2)(1) לתוספת האמורה בעניין זכאות לפי תקנה 24 לתקנות הנכים (טיפול רפואי) || 7,200 |- | (ב) תביעה לבית דין אזורי לעבודה בעניינים המנויים בפרט משנה (א), שנקבעו בה תוצאות לטובת הזכאי || 7,200 |- | (ג) הליך שאינו מנוי בפרט משנה (א) או (ב) ונקבעו בו תוצאות לטובת הזכאי || הנמוך מאלה: 1. 7,200; 2. 20% משווי הזכאות או 4,000, לפי הגבוה |- | rowspan="4" | 9. הליך כאמור בפסקה (11) להגדרה "הליך ערעור" || (א) ערעור לבית המשפט העליון או לבית הדין הארצי לעבודה על הליך שמנוי בפרט משנה (א) או (ב) שבפרט 8, לפי העניין, שנקבעו בו תוצאות לטובת הנכה, למעט כאמור בפרט משנה (ב) || 7,200 |- | (ב) מי שייצג בהליך הערעור או בעל זיקה אליו ייצג גם בהליך ערעור קודם שבו לא נקבעו תוצאות לטובת הזכאי ועל החלטה בו הוגש ערעור כאמור בפרט משנה (א), ובלבד שבהליך הערעור נקבעו תוצאות לטובת הזכאי || 14,400 |- | (ג) ערעור לבית המשפט העליון או לבית הדין הארצי לעבודה על הליך שמנוי בפרט משנה (ג) של פרט 8 ונקבעו בו תוצאות לטובת הזכאי ואינו כאמור בפרט משנה (ד) || הנמוך מאלה: 1. 7,200; 2. 20% משווי הזכאות או 4,000, לפי הגבוה |- | (ד) מי שייצג בהליך ערעור או בעל זיקה אליו ייצג גם בהליך ערעור קודם שבו לא נקבעו תוצאות לטובת הזכאי ועל החלטה בו הוגש ערעור כאמור בפרט משנה (ג), ובלבד שבהליך הערעור נקבעו תוצאות לטובת הזכאי || כפל הסכום כאמור בפרט משנה (ג). |} : (ד) לא טיפל עורך הדין או בעל זיקה אליו בתביעה לתגמול עיקרי שבשלה הוגש הליך הערעור, יהיה עורך הדין רשאי לגבות, נוסף על הסכומים כאמור בסעיף קטן (ג), דמי פתיחת תיק בסכום שלא יעלה על 1,000 שקלים חדשים, אולם לא ייגבו דמי פתיחת תיק כאמור בסעיף קטן זה יותר מפעם אחת לגבי כל ההליכים הנוגעים לאותו אדם. : (ה) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מזכותו של מי שטיפל בהליך ערעור ובעקבותיו נקבעה דרגת נכות קבועה גבוהה יותר, לגבות תשלום בעד הטיפול בתביעה לתגמול עיקרי בשל אחוזי הנכות הקבועה שנוספו לדרגת הנכות כתוצאה מהליך הערעור, בהתאם לפרט 1 בטבלה שבסעיף 3(ב). @ 12. סייג להגבלת תשלום בעד טיפול בהליכים מסוימים : (א) הוראות סעיף 11 לא יחולו על טיפול הכולל ייצוג בידי עורך דין בהליך שהוא אחד מאלה: :: (1) ערעור על החלטה של קצין תגמולים כי התנאים שבהגדרה "נכות" בחוק הנכים אינם מתקיימים לגבי חבלה, מחלה או החמרת מחלה; :: (2) תביעה על החלטה של פקיד תביעות כי התנאים שבפסקאות (1) עד (2) שבהגדרה "נפגע" בחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה אינם מתקיימים; :: (3) ערר לפי סעיף 11 לחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, על החלטה של הרשות המאשרת. : (ב)(1) התשלום בעד טיפול בערעור כאמור בסעיף קטן (א) לגבי כל ערכאת ערעור יהיה בסכום שיקבעו הצדדים להתקשרות שאינו מותנה בגובה התגמול או בדרגת הנכות ושיינקב בהסכם ההתקשרות; הותנה חלק מהסכום בתוצאות הטיפול בערעור, יובהר הדבר בהסכם ההתקשרות. :: (2) נקבע בעקבות הערעור כאמור בסעיף קטן (א) כי התקיימו לגבי חבלה, מחלה או החמרת מחלה התנאים בהגדרה "נכות" שבחוק הנכים או כי הפגיעה שאירעה היא פגיעת איבה, לפי העניין, יחולו הוראות חוק זה, לעניין ההליכים שלאחר הקביעה האמורה בשינוי זה: התשלום המרבי בעד הליכים לקביעת דרגת נכות קבועה או דרגת נכות זמנית לא יעלה על האמור בטור ב' או ג' בטבלה שבפסקה (1), או בפסקה (2), שבסעיף 4(א), בסעיף 4(ב) או בטור ב' או ג' בטבלה שבסעיף 6, לפי העניין. : (ג) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב), השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע, בהתאם לתנאים שיקבע, סכומים מרביים לתשלום בעד טיפול בהליך כאמור באותם סעיפים קטנים או הגבלות על אופן התשלום או על מועדי גבייתו. : (ד) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) עד (ג), לא ייגבה תשלום בעד טיפול בהליך כאמור בסעיף קטן (א), שהוגש בשל החלטה שניתנה מטעמים טכניים, ובכלל זה אי-השלמת פרטי תביעה או אי-מסירת מסמך או מידע הנוגעים בדבר. @ 13. תנאי לזכאות לגביית תשלום בעד טיפול בהליך ערעור : (א) הזכאות לגביית תשלום בעד טיפול בהליך ערעור כאמור בסעיף 11(ג), תחול רק אם התקבלו תוצאות לטובת הזכאי, אולם לא ייגבה תשלום כאמור לפני המועד שבו התקבלו לראשונה תשלומים ממשרד הביטחון או מהמוסד, לפי העניין, או אושרה זכאות אחרת, בשל הליך הערעור. : (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), תשלום דמי פתיחת תיק כאמור בסעיף 11(ד) אינו מותנה בתוצאות לטובת הזכאי, וניתן לגבותם במועד חתימת הסכם ההתקשרות או לאחריו. === סימן ד': הוראות שונות === @ 14. מועדי התשלום ופריסתו : (א) לא ישולם תשלום המגיע בעד טיפול בתביעה לתגמול עיקרי, לרבות טיפול בהליך ערעור המנוי בפסקה (1) או (2) להגדרה "הליך ערעור", ולמעט דמי פתיחת תיק, לפני המועד שבו קיבל הנכה או הנפגע לראשונה תשלומים ממשרד הביטחון או מהמוסד, לפי העניין, בשל החלטת הזכאות. : (ב) קבעה החלטת הזכאות דרגת נכות קבועה של 20% לפחות, ישולם התשלום בפריסה של תשלומים שווים לתקופה של 60 חודשים או לתקופה ארוכה יותר שהצדדים הסכימו עליה, ללא תוספת הצמדה וללא תוספת ריבית, והוא לא ישתנה אף אם הסכום עודכן לפי הוראות סעיף 17. : (ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב), בעת ההתקשרות רשאים הצדדים להסכים בכתב, במסגרת הסכם ההתקשרות כאמור בסעיף 20, כי במקרה שבו ישולם לפי החלטת הזכאות שקבעה דרגת נכות קבועה תגמול בשל דרגת הנכות הקבועה בעד תקופה שקדמה למועד מתן החלטת הזכאות (בסעיף קטן זה - התקופה הקודמת), תקוצר תקופת פריסת התשלום בעד טיפול בתביעה לתגמול עיקרי בהתאם להוראות אלה: :: (1) ניתן לגבות על חשבון הסכום המגיע כאמור בסעיף 3, 4 או 6, לפי העניין, סכום שאינו עולה על 60% מהתשלומים שהתקבלו כתגמול עיקרי בעד התקופה הקודמת; :: (2) יתרת הסכום המגיע כאמור בסעיף 3, 4 או 6, לפי העניין, בעד טיפול בתביעה לתגמול עיקרי, אם ישנה, תיגבה בתשלומים חודשיים, ללא תוספת הצמדה וללא תוספת ריבית, שכל אחד מהם לא יעלה על סכום השווה ל-25% מהתגמול העיקרי המשולם באותו חודש. : (ד) על אף האמור בסעיפים קטנים (ב) ו-(ג), לאחר קבלת החלטת הזכאות, רשאים הצדדים להסכים ביניהם בכתב על קיצור תקופת פריסת התשלום לגבי תשלום המגיע בהתאם לאותה החלטת זכאות, ללא תוספת הצמדה וללא תוספת ריבית; הסכם כאמור יהיה באותיות ברורות וקריאות ובשפה המובנת לנכה או לנפגע, לפי העניין, העתקו החתום יימסר לו ויפורטו בו, בין השאר, כל אלה: :: (1) סכום התשלום הכולל בהתחשב בפריסת התשלומים; בהסכם יצוין גם סכום התשלום הכולל שהיה משולם אלמלא קיצור תקופת הפריסה לפי הסכם זה, ואם ניתנה הנחה בשל קיצור התקופה - מה שיעורה; :: (2) מספר התשלומים שהתשלום הכולל ייפרס אליהם ומועדיהם וסכום התשלום בכל מועד; בהסכם יצוין גם הסדר התשלומים לפי סעיף קטן (ב) או (ג), שהיה חל אלמלא קיצור תקופת הפריסה לפי הסכם זה; :: (3) סכום התגמול העיקרי המגיע לפי החלטת הזכאות במועד החתימה על ההסכם. @ 15. החזרת תשלום עודף : שילם אדם סכום העולה על האמור בסעיפים 3 עד 11, בעד טיפול כמשמעותו בסעיף 2, רשאי הוא לתבוע את החזרת הסכום העודף ששילם. @ 16. מס ערך מוסף : על סכומי התשלום שניתן לגבות לפי חוק זה יתווסף מס ערך מוסף לפי חוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975. @ 17. עדכון סכומים ושינויים : (א)(1) הסכומים הנקובים בחוק זה יעודכנו ב-1 בינואר של כל שנה (בסעיף זה - יום העדכון), לפי שיעור השינוי של המדד החדש לעומת המדד היסודי (בסעיף קטן זה - הסכום המעודכן). :: (2) הסכום המעודכן יעוגל לשקל החדש הקרוב; סכום של חמישים אגורות או יותר יעוגל כלפי מעלה. :: (3) המנהל הכללי של משרד המשפטים יפרסם בהודעה ברשומות את הסכומים המעודכנים לפי סעיף זה. :: (4) בסעיף קטן זה - ::- "המדד" - מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה; ::- "המדד החדש" - המדד שפורסם בחודש נובמבר שלפני יום העדכון; ::- "המדד היסודי" - המדד שפורסם בחודש נובמבר שלפני יום העדכון הקודם, ולעניין יום העדכון הראשון שלאחר תחילתו של חוק זה - המדד שפורסם בחודש נובמבר 2025. : (ב) עדכון סכומים לפי סעיף זה שחל לאחר החלטת הזכאות אין בו כדי להשפיע על סכום התשלום המרבי שניתן לגבות בשל אותה החלטת זכאות. @ 18. מחקר : מי שמייצג או מסייע באופן אחר בטיפול כמשמעותו בסעיף 2(א)(1) עד (3) יציין את עובדת הייצוג או הסיוע, לפי העניין, במסמכים המוגשים למשרד הביטחון או למוסד, לפי העניין, במסגרת הטיפול בתביעה או בבקשה, למטרת מחקר. == פרק ד': הוראות כלליות הנוגעות להתקשרות == @ 19. הגדרות - פרק ד' : בפרק זה - :- "חוק משפחות חיילים" - חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום), התש"י-1950, לרבות הוראות החוק האמור כפי שהוחלו לפי חוקים אלה: :: (1) חוק המשטרה (נכים ונספים), התשמ"א-1981; :: (2) חוק שירות בתי הסוהר (נכים ונספים), התשמ"א-1981; :: (3) חוק משכן הכנסת, רחבתו ומשמר הכנסת, התשכ"ח-1968; :: (4) חוק שירות המדינה (גמלאות) [נוסח משולב], התש"ל-1970; :: (5) חוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א-1951; :: (6) חוק תגמולים לבני משפחה של חטופים ונעדרים בפעולת איבה, התשפ"ד-2023; :: (7) חוק תגמולים לחיילים ולבני משפחותיהם (חבלה שלא בעת מילוי תפקיד), התשמ"ח-1988; :: (8) חוק שירות ביטחון [נוסח משולב], התשמ"ו-1986; :: (9) חוק הרשויות המקומיות (הסדרת השמירה), התשכ"א-1961 - סעיף 15ב; :: (10) חוק אנשי צבא דרום לבנון ומשפחותיהם, התשס"ה-2004; :- "חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה" - לרבות הוראות החוק האמור כפי שהוחלו לפי חוקים אלה: :: (1) חוק הרשויות המקומיות (הסדרת השמירה), התשכ"א-1961 - סעיף 15א; :: (2) חוק תגמולים לבני משפחה של חטופים ונעדרים בפעולת איבה, התשפ"ד-2023; :- "תביעה לקבלת תגמולים" - כל אחד מאלה, לפי העניין: :: (1) תביעה לתגמול עיקרי, בקשה לתגמול חודשי שאינו תגמול עיקרי או בקשה לזכאות אחרת והליכי ערעור לגבי כל אחד מהם, לרבות הליך כאמור בסעיף 12(א); :: (2) תביעה לקבלת תגמול או הטבה המשתלמים לבן משפחה לפי חוק משפחות חיילים או לארוסה לפי סעיף 35ב לחוק האמור והליך ערר, ערעור או עתירה מינהלית לגביה; :: (3) תביעה לקבלת תגמול או הטבות המשתלמים לפי סעיף 7 לחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה והליך ערר, ערעור או תובענה לגביה. @ 20. התקשרות לעניין טיפול בתביעה לקבלת תגמולים : (א) כל התקשרות לעניין טיפול בתביעה לקבלת תגמולים בעד תשלום תמורה תהיה בהסכם בכתב, באותיות ברורות וקריאות ובשפה המובנת למי שמבקש טיפול בתביעה; העתקו החתום של ההסכם יימסר למי שמבקש טיפול בתביעה ויפורטו בו, בין השאר, כל אלה: :: (1) התגמולים שלגביהם תוגש התביעה לקבלת תגמולים, מהות הטיפול ושלביו הצפויים; :: (2) התשלום בעד הטיפול לפי כל שלב כאמור בפסקה (1), אופן חישובו, כולל מס ערך מוסף כאמור בסעיף 16, התנאים לחיוב התשלום ומועדי התשלומים, לרבות אם הוסכם כי יוקדמו לפי סעיף 14(ג), ולעניין הליך כאמור בסעיף 12(א) - יפורט גם התשלום לפי אותו סעיף בנפרד מהתשלומים המגיעים לפי סעיפים 3 עד 11, ויצוין אם התשלום כאמור או חלקו מותנה בתוצאות ההליך כאמור בסעיף 12(ב)(1). : (ב) שבעה ימים לפחות לפני החתימה על הסכם התקשרות ימסור מי שאמור לטפל בתביעה לקבלת תגמולים או לסייע באופן אחר בהגשתה למי שמבקש טיפול בה את שני אלה: :: (1) טיוטת הסכם ההתקשרות בהתאם להוראות סעיף קטן (א); :: (2) דף מידע כללי בשפה מהשפות עברית, אנגלית, ערבית, רוסית או אמהרית, המובנת למי שמבקש טיפול בתביעה (בסעיף זה - דף המידע הכללי). : (ג)(1) משרד הביטחון יפרסם את נוסח דף המידע הכללי לעניין תביעה לפי פסקה (1) להגדרה "תביעה לקבלת תגמולים" באתר האינטרנט של אגף השיקום, ולעניין תביעה לפי פסקה (2) להגדרה האמורה - באתר האינטרנט של אגף משפחות, הנצחה ומורשת במשרד. :: (2) המוסד יפרסם באתר האינטרנט שלו את נוסח דף המידע הכללי לעניין תביעות המנויות בפסקאות (1) ו-(3) להגדרה "תביעה לקבלת תגמולים". :: (3) דף המידע הכללי יפורסם בשפה פשוטה, בשפות עברית, אנגלית, ערבית, רוסית ואמהרית, באותיות ברורות וקריאות. :: (4) דף המידע הכללי יכלול, בין השאר, מידע בדבר האפשרות לפנות למשרד הביטחון או למוסד, לפי העניין, באופן ישיר ולקבל סיוע בהגשת תביעה לקבלת תגמולים ובדבר הזכאות לסיוע משפטי - אם ישנה, וכן מידע זה: ::: (א) לעניין פסקה (1) להגדרה "תביעה לקבלת תגמולים" - את עיקרי חוק זה והתשלומים המרביים המעודכנים שניתן לגבות לפיו; ::: (ב) לעניין פסקאות (2) ו-(3) להגדרה "תביעה לקבלת תגמולים" - את עיקרי פרק זה. : (ד) המבקש טיפול בתביעה לקבלת תגמולים יאשר בחתימתו על גבי העתק דף המידע הכללי וטיוטת הסכם ההתקשרות, כי קיבלם כאמור בסעיף קטן (ג) ואת מועד קבלתם, והעתקיהם בחתימתו יצורפו כנספח להסכם ההתקשרות בעת חתימת הצדדים עליו. : (ה) המבקש טיפול בתביעה לקבלת תגמולים רשאי לחזור בו מההתקשרות בהסכם, בתוך 14 ימי עבודה מהמועד שבו נמסר לו הסכם ההתקשרות החתום בכתב, אלא אם כן עד המועד האמור הוגשה תביעה לקבלת תגמולים, למעט בקשה לתגמול חודשי שאינו תגמול עיקרי או בקשה לזכאות אחרת, שבשל הגבלת מועדים לפי דין לא ניתן היה להגישה במועד מאוחר יותר; על אף האמור בכל דין, חזר בו המבקש מההתקשרות בתוך התקופה האמורה, לא יחויב בתשלום בעד הטיפול, וסכום ששולם - יוחזר לו במלואו. : (ו) לא קוימו הוראות סעיף קטן (ב), לא ייגבה בעד טיפול בתביעה לפי פסקה (1) להגדרה "תביעה לקבלת תגמולים" סכום העולה על 85% מהתשלום שהיה ניתן לגבות בעד טיפול כאמור לפי חוק זה. @ 21. תנאים בטלים בהסכם התקשרות : (א) תנאי בהסכם ההתקשרות השולל או המגביל את זכותו של מי שמבקש טיפול בתביעה לקבלת תגמולים להשמיע טענות מסוימות בערכאות משפטיות או הקובע כי כל סכסוך בין הצדדים להתקשרות יידון בבוררות - בטל. : (ב) תנאי בהסכם ההתקשרות השולל או המגביל את זכותו של מי שמבקש טיפול בתביעה לקבלת תגמולים לפנות לערכאות משפטיות - בטל. : (ג) תנאי בהסכם ההתקשרות שלפיו ייגבה תשלום בעד טיפול בתביעה לפי פסקה (1) להגדרה "תביעה לקבלת תגמולים", בניגוד להוראות חוק זה - בטל. : (ד) אין בהוראות חוק זה כדי למנוע את הפסקת ההתקשרות בידי צד מהצדדים לפי כל דין; תנאי בהסכם ההתקשרות המגביל את הזכות להפסקת ההתקשרות לפי כל דין - בטל. : (ה) תנאי בהסכם התקשרות הקובע כי סכומי הוצאות משפט, ובכלל זה שכר טרחת עורך דין, שייפסקו לטובת התובע, ישולמו למי שמייצג בתביעה או מסייע באופן אחר בהגשתה, נוסף על סכום התשלום בעד טיפול בתביעה שננקב בהסכם ההתקשרות - בטל, אולם אין בכך כדי לגרוע מתוקפו של תנאי הקובע כי סכומים שנפסקו כאמור ישולמו למי שמייצג או מסייע כאמור על חשבון סכום התשלום שננקב בהסכם ההתקשרות כאמור. @ 22. עדיפות הוראות פרק ד' : הוראות פרק זה יחולו על אף האמור בכל הסכם והן באות להוסיף על הוראות כל דין אחר שחל לעניין ההתקשרות ולא לגרוע מהן, ובמקרה של סתירה בין הוראות פרק זה להוראות דין כאמור, יגברו הוראות פרק זה. == פרק ה': הוראות שונות == @ 23. שמירת דינים : אין בהוראות חוק זה כדי לגרוע מהוראות סעיף 14 לחוק הנכים או מהוראות סעיף 303 לחוק הביטוח הלאומי כפי שהוחלו לפי סעיף 15 לחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה. @ 24. ביצוע ותקנות : (א) השר ממונה על ביצוע חוק זה, והוא רשאי להתקין תקנות בכל עניין הנוגע לביצועו, ובכלל זה הוראות אלה, בתנאים שיקבע: :: (1) הליכים נוספים לעניין ההגדרה "הליך ערעור"; :: (2) סכומי תשלום מרביים שניתן לגבות בשל השגות, עררים או ערעורים בהליכים שאינם מנויים בסעיף 11(ג); :: (3) סכומי תשלום מרביים לעניין הליך ערעור לפי סעיף 11 או שינוים, דרך כלל או לסוגי הליכים. : (ב) השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי - :: (1) לשנות, בצו, את הסכומים המפורטים בחוק זה ולקבוע, לגבי סכומים ששונו בו, מדד יסודי אחר מהאמור בסעיף 17(א) לעניין יום העדכון הראשון שלאחר תחילתו של הצו; :: (2) לקבוע תשלום מרבי שניתן יהיה לגבות בעד הליך לקבלת זכויות לפי חוק הנכים או לנפגע לפי חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, שאינו מנוי בחוק זה, בהתאם לתנאים שיקבע; :: (3) לקבוע נסיבות נוספות על האמור בסעיפים 3 עד 7 ו-11(ד), שבהן ניתן לגבות דמי פתיחת תיק, בתנאים שיקבע; :: (4) לקבוע תשלום מרבי שניתן לגבות בעד טיפול בבקשה לתגמול חודשי שאינו תגמול עיקרי או בבקשה לזכאות אחרת כאמור בסעיף 10, ובכלל זה לעניין סוג הטיפול, ולגבי תשלום מרבי שקבע כאמור - הגבלות על אופן התשלום ומועדיו, והכול בתנאים שיקבע. : (ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב)(1), השר רשאי להפחית, בצו, את הסכום המרבי שניתן לגבות בעד טיפול בתביעה לתגמול עיקרי שבהחלטת זכאות שניתנה בעקבותיה נקבעה דרגת נכות בשל נכות מובהקת כפי שיקבע, בתנאים שיקבע. : (ד) השר רשאי, בצו, לשנות את התוספת. @ 25. <!-- תיקון מס' 32 --> : ((הנוסח שולב ב[[חוק הסיוע המשפטי|חוק הסיוע המשפטי, התשל"ב-1972]].)) @ 26. <!-- תיקון מס' 267 --> : ((הנוסח שולב בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995.)) @ 27. <!-- תיקון מס' 4 --> : ((הנוסח שולב ב[[חוק תגמולים לבני משפחה של חטופים ונעדרים בפעולת איבה|חוק תגמולים לבני משפחה של חטופים ונעדרים בפעולת איבה, התשפ"ד-2023]].)) @ 28. תחולה והוראות מעבר : (א) בסעיף זה - :- "הסכם קיים" - הסכם התקשרות לטיפול בתביעה שנכרת בתקופה שמיום כ"ב בתשרי התשפ"ד (7 באוקטובר 2023) עד ערב יום התחילה; :- "טיפול" - טיפול כאמור בסעיף 2(א)(1) עד (3); :- "יום התחילה" - יום תחילתו של חוק זה; :- "מטפל", בתביעה - מי שייצג בתביעה לתגמול עיקרי או סייע באופן אחר בהגשתה, או בעל זיקה אליו; :- "סכום מופרז" - כמשמעותו בסעיף קטן (ו). : (ב) על אף האמור בכל דין או הסכם, הוראות סעיפים 21(א), (ב), (ד) ו-22 יחולו גם על הסכם התקשרות לטיפול בתביעה לקבלת תגמולים כהגדרתה בסעיף 19, שנכרת ערב יום התחילה, ולעניין הסכם שביום התחילה טרם חלפו 14 ימים מיום חתימתו, יחולו הוראות סעיף 20(ה). : (ג) הוראות חוק זה יחולו לגבי הסכם שנכרת ביום התחילה או לאחריו, אף אם הטיפול נעשה לפני יום התחילה. : (ד) על אף האמור בכל דין או הסכם, לא ייגבה סכום מופרז בעד טיפול לפי הסכם קיים, אלא אם כן המטפל בתביעה פנה עד תום שישה חודשים ממתן החלטת הזכאות או מיום התחילה, לפי המאוחר, לבית המשפט המוסמך לעניין נכה, או לבית הדין האזורי לעבודה לעניין נפגע, בתביעה לקבלת סעד הצהרתי שלפיו התשלום המגיע לפי ההסכם בעד הטיפול לא ייחשב סכום מופרז, ונפסק כי בנסיבות העניין הוא רשאי לגבות את הסכום או סכום אחר, כפי שנפסק. : (ה) לעניין סעיף זה יובאו בחשבון כל התשלומים ששילם נכה או נפגע למטפל בתביעה לפי ההסכם הקיים כערכם במועד שבו נגבו. : (ו) לעניין הסכם קיים יראו סכום העולה על סכומים כלהלן כסכום מופרז והוראות סעיף 17 לא יחולו: :: (1) אם בעקבות הטיפול לפי ההסכם הקיים נקבעה החלטת זכאות שקבעה דרגת נכות קבועה של 20% לפחות - 140% מהסכום כאמור בטור א' או ב', לפי העניין: {| class="wikitable" style="text-align:center;" |- ! סוג הטיפול !! טור א' - טיפול שכולל בקשה להכרה והליכים לפני ועדה רפואית !! טור ב' - טיפול שכולל הליכים לפני ועדה רפואית ואינו כולל בקשה להכרה |- | (1) טיפול הכולל ייצוג בידי עורך דין || 7,000 שקלים חדשים, בתוספת 800 שקלים חדשים בעד כל אחוז של דרגת נכות קבועה, ובתוספת 8,000 שקלים חדשים בנסיבות של הכרה הכרוכה במורכבות מיוחדת || 7,000 שקלים חדשים, בתוספת 600 שקלים חדשים בעד כל אחוז של דרגת נכות קבועה |- | (2) טיפול שאינו כולל ייצוג בידי עורך דין || 4,167 שקלים חדשים, בתוספת 533 שקלים חדשים בעד כל אחוז של דרגת נכות קבועה || 4,167 שקלים חדשים, בתוספת 400 שקלים חדשים בעד כל אחוז של דרגת נכות קבועה; |} :: (2) אם בעקבות הטיפול לפי ההסכם הקיים נקבעה החלטת זכאות שקבעה דרגת נכות זמנית של 10% לפחות ודרגת הנכות הזמנית לא הוארכה ולא נקבעה דרגת נכות קבועה או שהמטפל בתביעה הפסיק את ההתקשרות לאחר שנקבעה דרגת נכות זמנית כאמור ובטרם נקבעה דרגת נכות קבועה כאמור בפסקה (1) - סכום העולה על 11,200 שקלים חדשים בעד טיפול הכולל ייצוג בידי עורך דין או 6,534 שקלים חדשים בעד טיפול שאינו כולל ייצוג בידי עורך דין. : (ז)(1) הסכומים לפי ההסכם הקיים שמטפל בתביעה רשאי לגבות לפי סעיף זה בעד הטיפול כאמור בסעיף קטן (ו)(1) וטרם נגבו ביום התחילה, ייגבו מיום התחילה ואילך בפריסה של תשלומים שווים לתקופה של 60 חודשים או בתשלומים חודשיים שכל אחד מהם לא יעלה על 25% מהתגמול החודשי, ללא תוספת הצמדה וללא תוספת ריבית. :: (2) על אף האמור בפסקה (1), אם אחרי יום התחילה שולם לפי החלטת הזכאות תגמול בשל דרגת נכות קבועה בעד תקופה שקדמה למועד מתן החלטת הזכאות (בפסקת משנה זו - התקופה הקודמת), רשאי המטפל בתביעה לגבות סכום שאינו עולה על 60% מהתשלומים שהתקבלו כתגמול עיקרי בעד התקופה הקודמת, על חשבון הסכומים בעד טיפול לפי ההסכם הקיים שניתן לגבות לפי סעיף זה וטרם נגבו, ויתרת הסכום תיגבה לפי הוראות פסקה (1). :: (3) על אף האמור בפסקאות (1) ו-(2), הצדדים להסכם הקיים רשאים לקבוע בהסכם בכתב שייערך ביום התחילה או לאחריו הוראות לעניין פריסת התשלומים בהתאם להוראות סעיף 14(ד). : (ח) מטפל בתביעה שגבה סכום מופרז בעד טיפול לפי הסכם קיים, לפני יום התחילה, ישיבו לנכה או לנפגע, בתוך שישה חודשים מיום שהתבקש לכך בכתב על ידיו, ובלבד שהבקשה הוגשה בתוך שנה מיום התחילה; ואולם, אם התקיים אחד מאלה לא תידרש השבה: :: (1) המטפל פנה בתביעה לסעד הצהרתי בתוך התקופה האמורה לבית המשפט המוסמך לעניין נכה, או לבית הדין האזורי לעבודה לעניין נפגע, ונפסק כי ההשבה, כולה או חלקה, אינה צודקת בנסיבות העניין; :: (2) המטפל קיזז את הסכום המופרז שנגבה כנגד סכומים המגיעים לו כדין מהנכה או מהנפגע שטרם נגבו. : (ט) הסכומים שיש להשיב כאמור בסעיף קטן (ח) יחושבו כערכם במועד שבו נגבו בידי המטפל; סכום שיש להשיבו ולא הושב בתום שישה חודשים מיום הבקשה כאמור באותו סעיף קטן, יישא ריבית שקלית כהגדרתה בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א-1961, מתום ששת החודשים כאמור ועד להשבתו בפועל. : (י) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מכל עילה שעומדת לזכות נכה או נפגע לפי כל דין, ובכלל זה מכל עילה שעומדת לזכותו בעניין תשלום בעד הטיפול אף אם הוא נמוך מהסכום המופרז. == תוספת == : ((ההגדרה "נסיבות של הכרה הכרוכה במורכבות מיוחדת" שבסעיף 1 וסעיפים 3, 5 ו-28)) : (1) פגימה שמקורה ברשלנות רפואית. : (2) חבלה שאירעה בתקופת השירות לפי חוק הנכים וחלפו יותר משלוש שנים ממועד השחרור מהשירות ועד מועד יצירת הקשר לראשונה בין המטפל ובין מי שמבקש טיפול בתביעה לתגמול עיקרי לגבי הגשת התביעה לפי חוק הנכים, ואם החלטת הזכאות נקבעה רק בשל חבלה שהיא הפרעה בתר-חבלתית - חלפו כאמור יותר מחמש שנים. : (3) חבלה שאירעה שלא בעת פעילות מבצעית או אימון לקראת פעילות כאמור, לחייל בשירות קבע או למשרת כוחות הביטחון כמשמעותם בפרק י"ג1 לחוק הביטוח הלאומי. <פרסום> התקבל בכנסת ביום כ"ד בסיוון התשפ"ו (9 ביוני 2026); הצעת החוק ודברי הסבר פורסמו בהצעות חוק הממשלה - 1736, מיום י"ז באדר ב' התשפ"ד (27 במרץ 2024), עמ' 812. <חתימות> * בנימין נתניהו ראש הממשלה * יריב לוין שר המשפטים * יצחק הרצוג נשיא המדינה * אמיר אוחנה יושב ראש הכנסת 6uvi8icaaby28v468jfp5s11j6v308w 2 1744299 3020051 2026-06-15T10:42:00Z Fuzzy 29 הפניה לדף [[משתמש:אליעזר.גרין]] 3020051 wikitext text/x-wiki #הפניה [[משתמש:אליעזר.גרין]] rsdsgmzv0413ng4o8dhysy2l9lob5mg 0 1744300 3020056 2026-06-15T11:17:42Z אלשרעבי 45783 יצירת דף עם התוכן "{{בעריכה}} *מחבר: רבינו יוסף בן ישראל משתא. *סימן: אשאל צורי ואדוני ימחול לחטאי ועוני : ובנתיב יושר ינחיני ומטובו ישביעני בנאות דשא ירביצני על מי מנוחות ינהליני " פז נחיני ע בצדקתך לדעת נפלאותיך ' כי שבטך ומשענתך המה ינחמוני ' פז ירי רמו מבכיה ' על עיר שלום הבנ..." 3020056 wikitext text/x-wiki {{בעריכה}} *מחבר: רבינו יוסף בן ישראל משתא. *סימן: אשאל צורי ואדוני ימחול לחטאי ועוני : ובנתיב יושר ינחיני ומטובו ישביעני בנאות דשא ירביצני על מי מנוחות ינהליני " פז נחיני ע בצדקתך לדעת נפלאותיך ' כי שבטך ומשענתך המה ינחמוני ' פז ירי רמו מבכיה ' על עיר שלום הבנויה השקיני כוסי רז רויה ' אך טוב וחסד ירדפוני " פז יום זכרתי ציונה ' המה לבי כיונה ' אני שכבתי ואישנה הקיצותי כי ה' יסמכני " פז ואתבונן באוהלי ' יום בא אויב בהיכלי אשר ~~שמ~~ סביב שתו עלי קומה ה' הושיעני " פז סמר בשרי מצרה על עיר ציון הבוצרה קולי א ה' אקרא קראתי ויענני " פז מדני יחיד ומיוחד כי הייתי נע ונד ' כי אתה ה' לבדד לבטח תושיבני " פז בבנין עירך שמחיני ובמשיחך נחמיני ' דרכיך ה' הודיעני ' אורחותיך למדני " פז נחם בני זקני ' ומחה דמעה מעל פני ' למען שמך ה' וסלחת לעווני " פז ידך השלח לעזרני ' ומכל צרה ה תענני ' פניך אלי וחנני ' כי יחיד ועני ועני אני " פז שונאי אותי יריבון ' ולבי בכל עת יכאיבו ' וצרות לבבי הרחיבון ' ממצוקותי הוציאני " פז רעה בטובה ישיבו ' ומיהר עלי הרחיבו : ראה נא אויבי כי רבו ' ושנאת חמס שנאוני " פז אתה ה' משגב לדרך ' אבד כל צוררי עבדך אני ' שמתי בטחוני בך ' תם ויושר יצרוני " פז לזכות ישורון איש תם ' וזכות אשר אמר בלב תם ' אם לא תשא חטאתם ' ואם אין נא מחני " פז בחר בתלמידו למלוך ' ועל ה' יהבך השלך ' אשכילך בדרך זו תלך ' איעצה עליך עיני " פז נשא ידיו ויברכהו ~~ותשכח~~ תשכח עזור ו והנשיהו ' אחלציהו ואפלטיהו ' כי ידע שמי יקראני " פז יושב על כנפי כרובים הושע נא בנים אהובים ' כי סבבוני כלבים ' עדה מרועים הקימוני " פז ובני אלים ה הנדיבים ' הנחמדים הטובים ' כי סבבוני פרים רבים ' אבירי בשן כתרוני " פז סבבו ירדן בני ע חי ' ויקראו לאלהים " פז חי ' ולשוני מודבק מלקוחי ' ולעפר מות תשפתני " פז פדה בן גרמא חלוץ ' ואל ילבשו דריס עדי ' הושיעני מפי ~~אריה~~ אריה ' ומקרני רמים עניתני " פז בירדן גזף ועמד ' ועבר עמו ולא נלכד בין מצולה ואין מעמד ' ושבולת מים שטפתני " מה נהל לבבם וגס נמס ' והץ הריעו הם למרמס ' יקומו ידי חמס ' אשר לא ידעתי ישאלוני " פז מלכים נגדך כאין ' לא ישאו חרב וזיין ' שמרני כאישון בת עין ' בצל כנפיך ה תסתירני ' מפני רשעים זו שדוני " פז היום התאוו תאוה ' לשום צבאותי לזעוה ' אל תבואני רגל גאוה ' ויד רשעים ל תנידני " פז במצרים היו עשוקים ' . מאין מצות וחוקים ' כי האסורים בזיקים ' וילכדון בחבלי עוני " פז נחמיני מכל יגוני ' ומחה פשעי ועווני ' ע באפך תוכיחני ' ואל בחמתך תיסרני ' פז כל מדי מלהטים תכניעה ' ואת כנף ה~~רשע~~ הושיעה ' על יד ~~איש~~ איש אחד תצרעה ' ממשפחת הדני " פז עם שופטים הסמיכני ' מחרבם הצילני ' כי אבי ואמי עזבוני ' וה' יאספני " פז דבר נביא אל תמנעני ' רב לכם המליכני ' דרשתי את ה' וענני ' ומכל מגורותי הצילני " פז יצאתי מהם חפשי ' לעבוד צורי במקדשי ' עד אנה תוגיון נפשי ' זה עשר פעמים תכלימוני " פז הרקק דוד עבדך ' נוהג צאן מרעיתך ' ע תשליכני מלפניך ' ורוח קדשך אל תקח ממני " פז בימין רבו חסדיך ' לראות עוזך וכבודך ' למען יחלצון ידידיך ' הושיעה ימינך וענני " פז נידמים כמו אז ' בנים הממולאים בפז ' יצילני . מאויבי עז ' משונאי כי אמצו ממני " פז דבר על בנים קדושים ' ויבא זקנים וישישים ' בזכות ראש ה השלישים ' יושב בשבת תחכמוני " פז ומלכים רבים תשפול ' וצרות עלינו תכפול ' דחה דחיתני לנפול ' ויה' עזרני " פז דלה תרפא מחליה ' ותמחה דמעה מלחיה ' יסר יסרני יה ' ולמות לא נתנני " פז בנו היכל ואהלות ' והכין מזבח לעולות ' משוה רגלי כאילות ' ועל במותי יעמידני " פז נתחלק לב חלקים ' היכל ולשכורת בנויים ' לאריה וצעיר הגדי"ס ותקרא שמו בן אוני " פז אעבוד צורי בהיכלו ' ואביע שיע מהללו ' ואהיה תמים לו ' ואשתמר מעווני " פז בחרתי באוהליך ' מדור באהלי אויביך ' ותתן לי מגן ישעך וענותך תרבני " פז רעה נא שבטי אפרים ' ובני ישרא ה רצויים ' תשמרני לראש גויים ' עם לא ידעתי יעבדוני " פז מרום שמוע נא קולי ' והקשיבה לקול פלולי ' האל הנותן נקמות לי ' ומוריד עמים תחתי " פז זכור נא לי רוב חסדיך ' פקדני ' בישועתך ' כי על כן ראיתי פניך ' כראות פני אלהים ותרצני " פז כל חביריך אל תוגה ' ודבר רע לא תנגה ' אז תקרא ויי' יענה ' תשוע ויאמר הנני " פז רחם על עבדך תסעד ' כי לבי יירא וירעד ' ביי' בטחוני לא א אמעד ' בחנני יי' ונסני " פז קורא אשמרהו ' ובעת צרה אענהו ' כאשר קם אלה אליהו ' עניני ה' עניני " פז דברי נביאי ומלכי ' השכילני במהלכי ' אמרתי אשמרה דרכי ' מחטוא בלשוני " פז ופדה בנים השבויים ' בקצה הארץ גרויים ' אם אשכחך ירושלים ' תשכח ימיני " פז שלח עבדך חפשי ' ובנה מהרה מקדשי ' בעבור גם שמרה נפשי ' כי חסיד ועני אני " פז י ימינך תשלח לעזרני ' ומכל קמי תרימני ' מכל פשעי הצילני ' חרפת נבל אל תשימני " פז מגלה מ מצפוניו ורזיו ' לשלשת נטעי ארזיו ' נקבת במטיו ראש פרזיו ' יסערו ד להפליאני ה' לבי בתבונן בלמדי וישמח ויגל כבודי ' אם לא התולים עמדי " ובהמריתם תלם עיני " פז בשרם כאבן הקשיתה ' ולטבוח אותם היכנת ' הבאת יום קראת ' ויהיו כמוני " פז רבו צרי ומכאובי ' מכל רחוקי וקרובי ' גם ק קראתי למאהבי ' המה רימוני " פז כמה תקשה ערפך ואני אהיה משעיך ' אור נא כגבר חלציך אשאלך והודיעני " פז היכל כמה תירדם ' תסולה באחומה ואורט מי יתנני כירחי קדם ' כי מי אלוה ס ישמרני " פז וזכות איתן תזכירה ' ויצחק אשר פקד כפרה ' ונושא עעירה ובכירה ' ובעבורם פדה זקיני " פז ובזכות שנים עשר שבטים ' הנחמדים הידידים ' תפדינו מבית עבדים ' ותעש משפטי ודיני " ובזכות תימנת ונשי ' תרצה מנחתי ואישי ' ובזכות בעץ הוא עישי ' ופלומי ואלמוני " וזכות משה בן בן לעמרם ' תכחיד מגדיאל וטירם ' ותסיר מגבעתם וכתרם ' ולא יקרא עוד אדוני " פז ובזכות אהרן ואלעזר ' ופינחם אשר נהפך לאכזר ' וקינא לאלהיו ונעדר ' על נשיא בית אב לשמעוני " פז ובז ספר היצירה תחלתן בראשית ברא והשלים כל גולם בלא צורה ' ומונה יום ראשון ושני " פז בששה השליט מלכותו ' ושכלל אוהלו ומקדשו ' ויקדש את יום מנוחתו ' ובטבורן הרבה ששוני " ה ובז ספר הגאולה תושיע מ מרה וגולה ' ותפדה אותה ממוצולה על יד מושיע ועני " לו ובז ספר העבודה ' ותחיש את גזע יהודה ' ותשמיע זמרה ותודה ובשיר דויד שמחיני " לז ובז ספר מנינים ' תגאל אבות עם בנים ' ולמען ברית ראשונים ' מכל צרה תפלטיני " ובז קהל תוכחות ' הראינו שובע שמחות ' ותנהלינו על מי מנוחות ובדבר נביאיך תנחמיני " לח ובז יהושע בן נון ' תפדינו רחום וחנון ' ונבוא בקול שירים ורנו 99jfoo2u4a4lto7nbvqw6f1nqt412js 3020057 3020056 2026-06-15T11:26:45Z אלשרעבי 45783 3020057 wikitext text/x-wiki {{בעריכה}} *מחבר: רבינו יוסף בן ישראל משתא. *סימן: אשאל צורי ואדוני \ ימחול לחטאי ועוני: ובנתיב יושר ינחיני \ ומטובו ישביעני בנאות דשא ירביצני \ על מי מנוחות ינהליני: פז' נחיני אל בצדקתך \ לדעת נפלאותיך כי שבטך ומשענתך \ המה ינחמוני: פז' ידי רפו מבכיה ' על עיר שלום הבנויה השקיני כוסי רז רויה ' אך טוב וחסד ירדפוני " פז יום זכרתי ציונה ' המה לבי כיונה ' אני שכבתי ואישנה ' הקיצותי כי ה' יסמכני " ואתבונן באוהלי ' יום בא אויב בהיכלי אשר סביב שתו עלי קומה ה' הושיעני " פז סמר בשרי מצרה על עיר ציון הבצורה קולי אל ה' אקרא קראתי ויענני " פז פדני יחיד ומיוחד כי הייתי נע ונד ' כי אתה ה' לבדד לבטח תושיבני " פז בבנין עירך שמחיני ובמשיחך נחמיני ' דרכיך ה' הודיעני ' אורחותיך למדני " פז נחם בני וזקני ' ומחה דמעה מעל פני ' למען שמך ה' וסלחת לעויני " פז ידך תשלח לעזרני ' ומכל צרה תענני ' ופנה אלי וחנני ' כי יחיד ועני אני " פז שונאי אותי יריבו ' ולבי בכל עת יכאיבו ' וצרות לבבי הרחיבו ' ממצוקותי הוציאני " פז רעה בטובה ישיבו ' ופיהם עלי הרחיבו : ראה נא אויבי כי רבו ' ושנאת חמס שנאוני " פז אתה ה' משגב לדרך ' אבד כל צוררי עבדך אני ' שמתי בטחוני בך ' תם ויושר יצרוני " פז לזכות ישורון איש תם ' וזכות אשר אמר בלב תם ' אם לא תשא חטאתם ' ואם אין נא מחני " פז בחר בתלמידו למלוך ' ועל ה' יהבך השלך ' אשכילך בדרך זו תלך ' איעצה עליך עיני " פז נשא ידיו ויברכהו ~~ותשכח~~ תשכח עזור ו והנשיהו ' אחלציהו ואפלטיהו ' כי ידע שמי יקראני " פז יושב על כנפי כרובים הושע נא בנים אהובים ' כי סבבוני כלבים ' עדה מרועים הקימוני " פז ובני אלים ה הנדיבים ' הנחמדים הטובים ' כי סבבוני פרים רבים ' אבירי בשן כתרוני " פז סבבו ירדן בני ע חי ' ויקראו לאלהים " פז חי ' ולשוני מודבק מלקוחי ' ולעפר מות תשפתני " פז פדה בן גרמא חלוץ ' ואל ילבשו דריס עדי ' הושיעני מפי ~~אריה~~ אריה ' ומקרני רמים עניתני " פז בירדן גזף ועמד ' ועבר עמו ולא נלכד בין מצולה ואין מעמד ' ושבולת מים שטפתני " מה נהל לבבם וגס נמס ' והץ הריעו הם למרמס ' יקומו ידי חמס ' אשר לא ידעתי ישאלוני " פז מלכים נגדך כאין ' לא ישאו חרב וזיין ' שמרני כאישון בת עין ' בצל כנפיך ה תסתירני ' מפני רשעים זו שדוני " פז היום התאוו תאוה ' לשום צבאותי לזעוה ' אל תבואני רגל גאוה ' ויד רשעים ל תנידני " פז במצרים היו עשוקים ' . מאין מצות וחוקים ' כי האסורים בזיקים ' וילכדון בחבלי עוני " פז נחמיני מכל יגוני ' ומחה פשעי ועווני ' ע באפך תוכיחני ' ואל בחמתך תיסרני ' פז כל מדי מלהטים תכניעה ' ואת כנף ה~~רשע~~ הושיעה ' על יד ~~איש~~ איש אחד תצרעה ' ממשפחת הדני " פז עם שופטים הסמיכני ' מחרבם הצילני ' כי אבי ואמי עזבוני ' וה' יאספני " פז דבר נביא אל תמנעני ' רב לכם המליכני ' דרשתי את ה' וענני ' ומכל מגורותי הצילני " פז יצאתי מהם חפשי ' לעבוד צורי במקדשי ' עד אנה תוגיון נפשי ' זה עשר פעמים תכלימוני " פז הרקק דוד עבדך ' נוהג צאן מרעיתך ' ע תשליכני מלפניך ' ורוח קדשך אל תקח ממני " פז בימין רבו חסדיך ' לראות עוזך וכבודך ' למען יחלצון ידידיך ' הושיעה ימינך וענני " פז נידמים כמו אז ' בנים הממולאים בפז ' יצילני . מאויבי עז ' משונאי כי אמצו ממני " פז דבר על בנים קדושים ' ויבא זקנים וישישים ' בזכות ראש ה השלישים ' יושב בשבת תחכמוני " פז ומלכים רבים תשפול ' וצרות עלינו תכפול ' דחה דחיתני לנפול ' ויה' עזרני " פז דלה תרפא מחליה ' ותמחה דמעה מלחיה ' יסר יסרני יה ' ולמות לא נתנני " פז בנו היכל ואהלות ' והכין מזבח לעולות ' משוה רגלי כאילות ' ועל במותי יעמידני " פז נתחלק לב חלקים ' היכל ולשכורת בנויים ' לאריה וצעיר הגדי"ס ותקרא שמו בן אוני " פז אעבוד צורי בהיכלו ' ואביע שיע מהללו ' ואהיה תמים לו ' ואשתמר מעווני " פז בחרתי באוהליך ' מדור באהלי אויביך ' ותתן לי מגן ישעך וענותך תרבני " פז רעה נא שבטי אפרים ' ובני ישרא ה רצויים ' תשמרני לראש גויים ' עם לא ידעתי יעבדוני " פז מרום שמוע נא קולי ' והקשיבה לקול פלולי ' האל הנותן נקמות לי ' ומוריד עמים תחתי " פז זכור נא לי רוב חסדיך ' פקדני ' בישועתך ' כי על כן ראיתי פניך ' כראות פני אלהים ותרצני " פז כל חביריך אל תוגה ' ודבר רע לא תנגה ' אז תקרא ויי' יענה ' תשוע ויאמר הנני " פז רחם על עבדך תסעד ' כי לבי יירא וירעד ' ביי' בטחוני לא א אמעד ' בחנני יי' ונסני " פז קורא אשמרהו ' ובעת צרה אענהו ' כאשר קם אלה אליהו ' עניני ה' עניני " פז דברי נביאי ומלכי ' השכילני במהלכי ' אמרתי אשמרה דרכי ' מחטוא בלשוני " פז ופדה בנים השבויים ' בקצה הארץ גרויים ' אם אשכחך ירושלים ' תשכח ימיני " פז שלח עבדך חפשי ' ובנה מהרה מקדשי ' בעבור גם שמרה נפשי ' כי חסיד ועני אני " פז י ימינך תשלח לעזרני ' ומכל קמי תרימני ' מכל פשעי הצילני ' חרפת נבל אל תשימני " פז מגלה מ מצפוניו ורזיו ' לשלשת נטעי ארזיו ' נקבת במטיו ראש פרזיו ' יסערו ד להפליאני ה' לבי בתבונן בלמדי וישמח ויגל כבודי ' אם לא התולים עמדי " ובהמריתם תלם עיני " פז בשרם כאבן הקשיתה ' ולטבוח אותם היכנת ' הבאת יום קראת ' ויהיו כמוני " פז רבו צרי ומכאובי ' מכל רחוקי וקרובי ' גם ק קראתי למאהבי ' המה רימוני " פז כמה תקשה ערפך ואני אהיה משעיך ' אור נא כגבר חלציך אשאלך והודיעני " פז היכל כמה תירדם ' תסולה באחומה ואורט מי יתנני כירחי קדם ' כי מי אלוה ס ישמרני " פז וזכות איתן תזכירה ' ויצחק אשר פקד כפרה ' ונושא עעירה ובכירה ' ובעבורם פדה זקיני " פז ובזכות שנים עשר שבטים ' הנחמדים הידידים ' תפדינו מבית עבדים ' ותעש משפטי ודיני " ובזכות תימנת ונשי ' תרצה מנחתי ואישי ' ובזכות בעץ הוא עישי ' ופלומי ואלמוני " וזכות משה בן בן לעמרם ' תכחיד מגדיאל וטירם ' ותסיר מגבעתם וכתרם ' ולא יקרא עוד אדוני " פז ובזכות אהרן ואלעזר ' ופינחם אשר נהפך לאכזר ' וקינא לאלהיו ונעדר ' על נשיא בית אב לשמעוני " פז ובז ספר היצירה תחלתן בראשית ברא והשלים כל גולם בלא צורה ' ומונה יום ראשון ושני " פז בששה השליט מלכותו ' ושכלל אוהלו ומקדשו ' ויקדש את יום מנוחתו ' ובטבורן הרבה ששוני " ה ובז ספר הגאולה תושיע מ מרה וגולה ' ותפדה אותה ממוצולה על יד מושיע ועני " לו ובז ספר העבודה ' ותחיש את גזע יהודה ' ותשמיע זמרה ותודה ובשיר דויד שמחיני " לז ובז ספר מנינים ' תגאל אבות עם בנים ' ולמען ברית ראשונים ' מכל צרה תפלטיני " ובז קהל תוכחות ' הראינו שובע שמחות ' ותנהלינו על מי מנוחות ובדבר נביאיך תנחמיני " לח ובז יהושע בן נון ' תפדינו רחום וחנון ' ונבוא בקול שירים ורנו b9e1mvuy6loap6qdgniocljskn8e4jg 3020058 3020057 2026-06-15T11:35:28Z אלשרעבי 45783 3020058 wikitext text/x-wiki {{בעריכה}} *מחבר: רבינו יוסף בן ישראל משתא. *סימן: אשאל צורי ואדוני \ ימחול לחטאי ועוני: ובנתיב יושר ינחיני \ ומטובו ישביעני בנאות דשא ירביצני \ על מי מנוחות ינהליני: פז' נחיני אל בצדקתך \ לדעת נפלאותיך כי שבטך ומשענתך \ המה ינחמוני: פז' ידי רפו מבכיה ' על עיר שלום הבנויה השקיני כוסי רז רויה ' אך טוב וחסד ירדפוני " פז יום זכרתי ציונה ' המה לבי כיונה ' אני שכבתי ואישנה ' הקיצותי כי ה' יסמכני " ואתבונן באוהלי ' יום בא אויב בהיכלי אשר סביב שתו עלי קומה ה' הושיעני " פז סמר בשרי מצרה על עיר ציון הבצורה קולי אל ה' אקרא קראתי ויענני " פז פדני יחיד ומיוחד כי הייתי נע ונד ' כי אתה ה' לבדד לבטח תושיבני " פז בבנין עירך שמחיני ובמשיחך נחמיני ' דרכיך ה' הודיעני ' אורחותיך למדני " פז נחם בני וזקני ' ומחה דמעה מעל פני ' למען שמך ה' וסלחת לעויני " פז ידך תשלח לעזרני ' ומכל צרה תענני ' ופנה אלי וחנני ' כי יחיד ועני אני " פז שונאי אותי יריבו ' ולבי בכל עת יכאיבו ' וצרות לבבי הרחיבו ' ממצוקותי הוציאני " פז רעה בטובה ישיבו ' ופיהם עלי הרחיבו : ראה נא אויבי כי רבו ' ושנאת חמס שנאוני " פז אתה ה' משגב לדרך ' אבד כל צוררי עבדך ' אני שמתי בטחוני בך ' תם ויושר יצרוני " פז לזכות ישראל איש תם ' וזכות אשר אמר בלב תם ' אם לא תשא חטאתם ' ואם אין נא מחני " פז בחר בתלמידו למלוך ' ועל ה' יהבך השלך ' אשכילך בדרך זו תלך ' איעצה עליך עיני " פז נשא ידיו ויברכהו ' אל תשכח צור ותנשיהו ' אחלציהו ואפלטיהו ' כי ידע שמי יקראני " פז יושב על כנפי כרובים ' הושע נא בנים אהובים ' כי סבבוני כלבים ' עדת מרועים הקיפוני " פז ובני אלים הנדיבים ' הנחמדים הטובים ' כי סבבוני פרים רבים ' אבירי בשן כתרוני " פז סבבו ירדן בני אל חי ' ויקראו לאלהים לאל חי ' ולשוני מודבק מלקוחי ' ולעפר מות תשפתני " פז פדה בן נרפא מחליו ' ואל ילבשו זרים עדיו ' הושיעני מפי אריה ' ומקרני רמים עניתני " פז בירדן נזף ועמד ' ועבר עמו ולא נלכד ביון מצולה ואין מעמד ' ושבולת מים שטפתני " פז בהל [נפל?] לבבם וגס נמס ' והץ הרוגיהם למרמס ' יקומון עידי חמס ' אשר לא ידעתי ישאלוני " פז מלכים נגדך כאין ' לא ישאו חרב וזיין ' שמרני כאישון בת עין ' בצל כנפיך ה תסתירני ' מפני רשעים זו שדוני " פז היום התאוו תאוה ' לשום צבאותי לזעוה ' אל תבואני רגל גאוה ' ויד רשעים ל תנידני " פז במצרים היו עשוקים ' . מאין מצות וחוקים ' כי האסורים בזיקים ' וילכדון בחבלי עוני " פז נחמיני מכל יגוני ' ומחה פשעי ועווני ' ע באפך תוכיחני ' ואל בחמתך תיסרני ' פז כל מדי מלהטים תכניעה ' ואת כנף ה~~רשע~~ הושיעה ' על יד ~~איש~~ איש אחד תצרעה ' ממשפחת הדני " פז עם שופטים הסמיכני ' מחרבם הצילני ' כי אבי ואמי עזבוני ' וה' יאספני " פז דבר נביא אל תמנעני ' רב לכם המליכני ' דרשתי את ה' וענני ' ומכל מגורותי הצילני " פז יצאתי מהם חפשי ' לעבוד צורי במקדשי ' עד אנה תוגיון נפשי ' זה עשר פעמים תכלימוני " פז הרקק דוד עבדך ' נוהג צאן מרעיתך ' ע תשליכני מלפניך ' ורוח קדשך אל תקח ממני " פז בימין רבו חסדיך ' לראות עוזך וכבודך ' למען יחלצון ידידיך ' הושיעה ימינך וענני " פז נידמים כמו אז ' בנים הממולאים בפז ' יצילני . מאויבי עז ' משונאי כי אמצו ממני " פז דבר על בנים קדושים ' ויבא זקנים וישישים ' בזכות ראש ה השלישים ' יושב בשבת תחכמוני " פז ומלכים רבים תשפול ' וצרות עלינו תכפול ' דחה דחיתני לנפול ' ויה' עזרני " פז דלה תרפא מחליה ' ותמחה דמעה מלחיה ' יסר יסרני יה ' ולמות לא נתנני " פז בנו היכל ואהלות ' והכין מזבח לעולות ' משוה רגלי כאילות ' ועל במותי יעמידני " פז נתחלק לב חלקים ' היכל ולשכורת בנויים ' לאריה וצעיר הגדי"ס ותקרא שמו בן אוני " פז אעבוד צורי בהיכלו ' ואביע שיע מהללו ' ואהיה תמים לו ' ואשתמר מעווני " פז בחרתי באוהליך ' מדור באהלי אויביך ' ותתן לי מגן ישעך וענותך תרבני " פז רעה נא שבטי אפרים ' ובני ישרא ה רצויים ' תשמרני לראש גויים ' עם לא ידעתי יעבדוני " פז מרום שמוע נא קולי ' והקשיבה לקול פלולי ' האל הנותן נקמות לי ' ומוריד עמים תחתי " פז זכור נא לי רוב חסדיך ' פקדני ' בישועתך ' כי על כן ראיתי פניך ' כראות פני אלהים ותרצני " פז כל חביריך אל תוגה ' ודבר רע לא תנגה ' אז תקרא ויי' יענה ' תשוע ויאמר הנני " פז רחם על עבדך תסעד ' כי לבי יירא וירעד ' ביי' בטחוני לא א אמעד ' בחנני יי' ונסני " פז קורא אשמרהו ' ובעת צרה אענהו ' כאשר קם אלה אליהו ' עניני ה' עניני " פז דברי נביאי ומלכי ' השכילני במהלכי ' אמרתי אשמרה דרכי ' מחטוא בלשוני " פז ופדה בנים השבויים ' בקצה הארץ גרויים ' אם אשכחך ירושלים ' תשכח ימיני " פז שלח עבדך חפשי ' ובנה מהרה מקדשי ' בעבור גם שמרה נפשי ' כי חסיד ועני אני " פז י ימינך תשלח לעזרני ' ומכל קמי תרימני ' מכל פשעי הצילני ' חרפת נבל אל תשימני " פז מגלה מ מצפוניו ורזיו ' לשלשת נטעי ארזיו ' נקבת במטיו ראש פרזיו ' יסערו ד להפליאני ה' לבי בתבונן בלמדי וישמח ויגל כבודי ' אם לא התולים עמדי " ובהמריתם תלם עיני " פז בשרם כאבן הקשיתה ' ולטבוח אותם היכנת ' הבאת יום קראת ' ויהיו כמוני " פז רבו צרי ומכאובי ' מכל רחוקי וקרובי ' גם ק קראתי למאהבי ' המה רימוני " פז כמה תקשה ערפך ואני אהיה משעיך ' אור נא כגבר חלציך אשאלך והודיעני " פז היכל כמה תירדם ' תסולה באחומה ואורט מי יתנני כירחי קדם ' כי מי אלוה ס ישמרני " פז וזכות איתן תזכירה ' ויצחק אשר פקד כפרה ' ונושא עעירה ובכירה ' ובעבורם פדה זקיני " פז ובזכות שנים עשר שבטים ' הנחמדים הידידים ' תפדינו מבית עבדים ' ותעש משפטי ודיני " ובזכות תימנת ונשי ' תרצה מנחתי ואישי ' ובזכות בעץ הוא עישי ' ופלומי ואלמוני " וזכות משה בן בן לעמרם ' תכחיד מגדיאל וטירם ' ותסיר מגבעתם וכתרם ' ולא יקרא עוד אדוני " פז ובזכות אהרן ואלעזר ' ופינחם אשר נהפך לאכזר ' וקינא לאלהיו ונעדר ' על נשיא בית אב לשמעוני " פז ובז ספר היצירה תחלתן בראשית ברא והשלים כל גולם בלא צורה ' ומונה יום ראשון ושני " פז בששה השליט מלכותו ' ושכלל אוהלו ומקדשו ' ויקדש את יום מנוחתו ' ובטבורן הרבה ששוני " ה ובז ספר הגאולה תושיע מ מרה וגולה ' ותפדה אותה ממוצולה על יד מושיע ועני " לו ובז ספר העבודה ' ותחיש את גזע יהודה ' ותשמיע זמרה ותודה ובשיר דויד שמחיני " לז ובז ספר מנינים ' תגאל אבות עם בנים ' ולמען ברית ראשונים ' מכל צרה תפלטיני " ובז קהל תוכחות ' הראינו שובע שמחות ' ותנהלינו על מי מנוחות ובדבר נביאיך תנחמיני " לח ובז יהושע בן נון ' תפדינו רחום וחנון ' ונבוא בקול שירים ורנו tqm81l6v9lz2dlf4f19iol6r602pk8b 3020060 3020058 2026-06-15T11:47:16Z אלשרעבי 45783 3020060 wikitext text/x-wiki {{בעריכה}} *מחבר: רבינו יוסף בן ישראל משתא. *סימן: {{שיר| אשאל צורי ואדוני \ ימחול לחטאי ועוני: ובנתיב יושר ינחיני \ ומטובו ישביעני בנאות דשא ירביצני \ על מי מנוחות ינהליני: פז' נחיני אל בצדקתך \ לדעת נפלאותיך כי שבטך ומשענתך \ המה ינחמוני: פז' ידי רפו מבכיה ' על עיר שלום הבנויה השקיני כוסי רז רויה ' אך טוב וחסד ירדפוני " פז יום זכרתי ציונה ' המה לבי כיונה ' אני שכבתי ואישנה ' הקיצותי כי ה' יסמכני " ואתבונן באוהלי ' יום בא אויב בהיכלי אשר סביב שתו עלי קומה ה' הושיעני " פז סמר בשרי מצרה על עיר ציון הבצורה קולי אל ה' אקרא קראתי ויענני " פז פדני יחיד ומיוחד כי הייתי נע ונד ' כי אתה ה' לבדד לבטח תושיבני " פז בבנין עירך שמחיני ובמשיחך נחמיני ' דרכיך ה' הודיעני ' אורחותיך למדני " פז נחם בני וזקני ' ומחה דמעה מעל פני ' למען שמך ה' וסלחת לעויני " פז ידך תשלח לעזרני ' ומכל צרה תענני ' ופנה אלי וחנני ' כי יחיד ועני אני " פז שונאי אותי יריבו ' ולבי בכל עת יכאיבו ' וצרות לבבי הרחיבו ' ממצוקותי הוציאני " פז רעה בטובה ישיבו ' ופיהם עלי הרחיבו : ראה נא אויבי כי רבו ' ושנאת חמס שנאוני " פז אתה ה' משגב לדרך ' אבד כל צוררי עבדך ' אני שמתי בטחוני בך ' תם ויושר יצרוני " פז לזכות ישראל איש תם ' וזכות אשר אמר בלב תם ' אם לא תשא חטאתם ' ואם אין נא מחני " פז בחר בתלמידו למלוך ' ועל ה' יהבך השלך ' אשכילך בדרך זו תלך ' איעצה עליך עיני " פז נשא ידיו ויברכהו ' אל תשכח צור ותנשיהו ' אחלציהו ואפלטיהו ' כי ידע שמי יקראני " פז יושב על כנפי כרובים ' הושע נא בנים אהובים ' כי סבבוני כלבים ' עדת מרועים הקיפוני " פז ובני אלים הנדיבים ' הנחמדים הטובים ' כי סבבוני פרים רבים ' אבירי בשן כתרוני " פז סבבו ירדן בני אל חי ' ויקראו לאלהים לאל חי ' ולשוני מודבק מלקוחי ' ולעפר מות תשפתני " פז פדה בן נרפא מחליו ' ואל ילבשו זרים עדיו ' הושיעני מפי אריה ' ומקרני רמים עניתני " פז בירדן נזף ועמד ' ועבר עמו ולא נלכד ביון מצולה ואין מעמד ' ושבולת מים שטפתני " פז בהל [נפל?] לבבם וגס נמס ' והץ הרוגיהם למרמס ' יקומון עידי חמס ' אשר לא ידעתי ישאלוני " פז מלכים נגדך כאין ' לא ישאו חרב וזיין ' שמרני כאישון בת עין ' בצל כנפיך ה תסתירני ' מפני רשעים זו שדוני " פז היום התאוו תאוה ' לשום צבאותי לזעוה ' אל תבואני רגל גאוה ' ויד רשעים ל תנידני " פז במצרים היו עשוקים ' . מאין מצות וחוקים ' כי האסורים בזיקים ' וילכדון בחבלי עוני " פז נחמיני מכל יגוני ' ומחה פשעי ועווני ' ע באפך תוכיחני ' ואל בחמתך תיסרני ' פז כל מדי מלהטים תכניעה ' ואת כנף ה~~רשע~~ הושיעה ' על יד ~~איש~~ איש אחד תצרעה ' ממשפחת הדני " פז עם שופטים הסמיכני ' מחרבם הצילני ' כי אבי ואמי עזבוני ' וה' יאספני " פז דבר נביא אל תמנעני ' רב לכם המליכני ' דרשתי את ה' וענני ' ומכל מגורותי הצילני " פז יצאתי מהם חפשי ' לעבוד צורי במקדשי ' עד אנה תוגיון נפשי ' זה עשר פעמים תכלימוני " פז הרקק דוד עבדך ' נוהג צאן מרעיתך ' ע תשליכני מלפניך ' ורוח קדשך אל תקח ממני " פז בימין רבו חסדיך ' לראות עוזך וכבודך ' למען יחלצון ידידיך ' הושיעה ימינך וענני " פז נידמים כמו אז ' בנים הממולאים בפז ' יצילני . מאויבי עז ' משונאי כי אמצו ממני " פז דבר על בנים קדושים ' ויבא זקנים וישישים ' בזכות ראש ה השלישים ' יושב בשבת תחכמוני " פז ומלכים רבים תשפול ' וצרות עלינו תכפול ' דחה דחיתני לנפול ' ויה' עזרני " פז דלה תרפא מחליה ' ותמחה דמעה מלחיה ' יסר יסרני יה ' ולמות לא נתנני " פז בנו היכל ואהלות ' והכין מזבח לעולות ' משוה רגלי כאילות ' ועל במותי יעמידני " פז נתחלק לב חלקים ' היכל ולשכורת בנויים ' לאריה וצעיר הגדי"ס ותקרא שמו בן אוני " פז אעבוד צורי בהיכלו ' ואביע שיע מהללו ' ואהיה תמים לו ' ואשתמר מעווני " פז בחרתי באוהליך ' מדור באהלי אויביך ' ותתן לי מגן ישעך וענותך תרבני " פז רעה נא שבטי אפרים ' ובני ישרא ה רצויים ' תשמרני לראש גויים ' עם לא ידעתי יעבדוני " פז מרום שמוע נא קולי ' והקשיבה לקול פלולי ' האל הנותן נקמות לי ' ומוריד עמים תחתי " פז זכור נא לי רוב חסדיך ' פקדני ' בישועתך ' כי על כן ראיתי פניך ' כראות פני אלהים ותרצני " פז כל חביריך אל תוגה ' ודבר רע לא תנגה ' אז תקרא ויי' יענה ' תשוע ויאמר הנני " פז רחם על עבדך תסעד ' כי לבי יירא וירעד ' ביי' בטחוני לא א אמעד ' בחנני יי' ונסני " פז קורא אשמרהו ' ובעת צרה אענהו ' כאשר קם אלה אליהו ' עניני ה' עניני " פז דברי נביאי ומלכי ' השכילני במהלכי ' אמרתי אשמרה דרכי ' מחטוא בלשוני " פז ופדה בנים השבויים ' בקצה הארץ גרויים ' אם אשכחך ירושלים ' תשכח ימיני " פז שלח עבדך חפשי ' ובנה מהרה מקדשי ' בעבור גם שמרה נפשי ' כי חסיד ועני אני " פז י ימינך תשלח לעזרני ' ומכל קמי תרימני ' מכל פשעי הצילני ' חרפת נבל אל תשימני " פז מגלה מ מצפוניו ורזיו ' לשלשת נטעי ארזיו ' נקבת במטיו ראש פרזיו ' יסערו ד להפליאני ה' לבי בתבונן בלמדי וישמח ויגל כבודי ' אם לא התולים עמדי " ובהמריתם תלם עיני " פז בשרם כאבן הקשיתה ' ולטבוח אותם היכנת ' הבאת יום קראת ' ויהיו כמוני " פז רבו צרי ומכאובי ' מכל רחוקי וקרובי ' גם ק קראתי למאהבי ' המה רימוני " פז כמה תקשה ערפך ואני אהיה משעיך ' אור נא כגבר חלציך אשאלך והודיעני " פז היכל כמה תירדם ' תסולה באחומה ואורט מי יתנני כירחי קדם ' כי מי אלוה ס ישמרני " פז וזכות איתן תזכירה ' ויצחק אשר פקד כפרה ' ונושא עעירה ובכירה ' ובעבורם פדה זקיני " פז ובזכות שנים עשר שבטים ' הנחמדים הידידים ' תפדינו מבית עבדים ' ותעש משפטי ודיני " ובזכות תימנת ונשי ' תרצה מנחתי ואישי ' ובזכות בעץ הוא עישי ' ופלומי ואלמוני " וזכות משה בן בן לעמרם ' תכחיד מגדיאל וטירם ' ותסיר מגבעתם וכתרם ' ולא יקרא עוד אדוני " פז ובזכות אהרן ואלעזר ' ופינחם אשר נהפך לאכזר ' וקינא לאלהיו ונעדר ' על נשיא בית אב לשמעוני " פז ובז ספר היצירה תחלתן בראשית ברא והשלים כל גולם בלא צורה ' ומונה יום ראשון ושני " פז בששה השליט מלכותו ' ושכלל אוהלו ומקדשו ' ויקדש את יום מנוחתו ' ובטבורן הרבה ששוני " ה ובז ספר הגאולה תושיע מ מרה וגולה ' ותפדה אותה ממוצולה על יד מושיע ועני " לו ובז ספר העבודה ' ותחיש את גזע יהודה ' ותשמיע זמרה ותודה ובשיר דויד שמחיני " לז ובז ספר מנינים ' תגאל אבות עם בנים ' ולמען ברית ראשונים ' מכל צרה תפלטיני " ובז קהל תוכחות ' הראינו שובע שמחות ' ותנהלינו על מי מנוחות ובדבר נביאיך תנחמיני " לח ובז יהושע בן נון ' תפדינו רחום וחנון ' ונבוא בקול שירים ורנו }} msioj42d47kobb0cid48fgd6o7y19d2 3020061 3020060 2026-06-15T11:48:20Z אלשרעבי 45783 3020061 wikitext text/x-wiki {{בעריכה}} *מחבר: רבינו יוסף בן ישראל משתא. *סימן: {{שיר מנוקד| אשאל צורי ואדוני \ ימחול לחטאי ועוני: ובנתיב יושר ינחיני \ ומטובו ישביעני בנאות דשא ירביצני \ על מי מנוחות ינהליני: פז' נחיני אל בצדקתך \ לדעת נפלאותיך כי שבטך ומשענתך \ המה ינחמוני: פז' ידי רפו מבכיה ' על עיר שלום הבנויה השקיני כוסי רז רויה ' אך טוב וחסד ירדפוני " פז יום זכרתי ציונה ' המה לבי כיונה ' אני שכבתי ואישנה ' הקיצותי כי ה' יסמכני " ואתבונן באוהלי ' יום בא אויב בהיכלי אשר סביב שתו עלי קומה ה' הושיעני " פז סמר בשרי מצרה על עיר ציון הבצורה קולי אל ה' אקרא קראתי ויענני " פז פדני יחיד ומיוחד כי הייתי נע ונד ' כי אתה ה' לבדד לבטח תושיבני " פז בבנין עירך שמחיני ובמשיחך נחמיני ' דרכיך ה' הודיעני ' אורחותיך למדני " פז נחם בני וזקני ' ומחה דמעה מעל פני ' למען שמך ה' וסלחת לעויני " פז ידך תשלח לעזרני ' ומכל צרה תענני ' ופנה אלי וחנני ' כי יחיד ועני אני " פז שונאי אותי יריבו ' ולבי בכל עת יכאיבו ' וצרות לבבי הרחיבו ' ממצוקותי הוציאני " פז רעה בטובה ישיבו ' ופיהם עלי הרחיבו : ראה נא אויבי כי רבו ' ושנאת חמס שנאוני " פז אתה ה' משגב לדרך ' אבד כל צוררי עבדך ' אני שמתי בטחוני בך ' תם ויושר יצרוני " פז לזכות ישראל איש תם ' וזכות אשר אמר בלב תם ' אם לא תשא חטאתם ' ואם אין נא מחני " פז בחר בתלמידו למלוך ' ועל ה' יהבך השלך ' אשכילך בדרך זו תלך ' איעצה עליך עיני " פז נשא ידיו ויברכהו ' אל תשכח צור ותנשיהו ' אחלציהו ואפלטיהו ' כי ידע שמי יקראני " פז יושב על כנפי כרובים ' הושע נא בנים אהובים ' כי סבבוני כלבים ' עדת מרועים הקיפוני " פז ובני אלים הנדיבים ' הנחמדים הטובים ' כי סבבוני פרים רבים ' אבירי בשן כתרוני " פז סבבו ירדן בני אל חי ' ויקראו לאלהים לאל חי ' ולשוני מודבק מלקוחי ' ולעפר מות תשפתני " פז פדה בן נרפא מחליו ' ואל ילבשו זרים עדיו ' הושיעני מפי אריה ' ומקרני רמים עניתני " פז בירדן נזף ועמד ' ועבר עמו ולא נלכד ביון מצולה ואין מעמד ' ושבולת מים שטפתני " פז בהל [נפל?] לבבם וגס נמס ' והץ הרוגיהם למרמס ' יקומון עידי חמס ' אשר לא ידעתי ישאלוני " פז מלכים נגדך כאין ' לא ישאו חרב וזיין ' שמרני כאישון בת עין ' בצל כנפיך ה תסתירני ' מפני רשעים זו שדוני " פז היום התאוו תאוה ' לשום צבאותי לזעוה ' אל תבואני רגל גאוה ' ויד רשעים ל תנידני " פז במצרים היו עשוקים ' . מאין מצות וחוקים ' כי האסורים בזיקים ' וילכדון בחבלי עוני " פז נחמיני מכל יגוני ' ומחה פשעי ועווני ' ע באפך תוכיחני ' ואל בחמתך תיסרני ' פז כל מדי מלהטים תכניעה ' ואת כנף ה~~רשע~~ הושיעה ' על יד ~~איש~~ איש אחד תצרעה ' ממשפחת הדני " פז עם שופטים הסמיכני ' מחרבם הצילני ' כי אבי ואמי עזבוני ' וה' יאספני " פז דבר נביא אל תמנעני ' רב לכם המליכני ' דרשתי את ה' וענני ' ומכל מגורותי הצילני " פז יצאתי מהם חפשי ' לעבוד צורי במקדשי ' עד אנה תוגיון נפשי ' זה עשר פעמים תכלימוני " פז הרקק דוד עבדך ' נוהג צאן מרעיתך ' ע תשליכני מלפניך ' ורוח קדשך אל תקח ממני " פז בימין רבו חסדיך ' לראות עוזך וכבודך ' למען יחלצון ידידיך ' הושיעה ימינך וענני " פז נידמים כמו אז ' בנים הממולאים בפז ' יצילני . מאויבי עז ' משונאי כי אמצו ממני " פז דבר על בנים קדושים ' ויבא זקנים וישישים ' בזכות ראש ה השלישים ' יושב בשבת תחכמוני " פז ומלכים רבים תשפול ' וצרות עלינו תכפול ' דחה דחיתני לנפול ' ויה' עזרני " פז דלה תרפא מחליה ' ותמחה דמעה מלחיה ' יסר יסרני יה ' ולמות לא נתנני " פז בנו היכל ואהלות ' והכין מזבח לעולות ' משוה רגלי כאילות ' ועל במותי יעמידני " פז נתחלק לב חלקים ' היכל ולשכורת בנויים ' לאריה וצעיר הגדי"ס ותקרא שמו בן אוני " פז אעבוד צורי בהיכלו ' ואביע שיע מהללו ' ואהיה תמים לו ' ואשתמר מעווני " פז בחרתי באוהליך ' מדור באהלי אויביך ' ותתן לי מגן ישעך וענותך תרבני " פז רעה נא שבטי אפרים ' ובני ישרא ה רצויים ' תשמרני לראש גויים ' עם לא ידעתי יעבדוני " פז מרום שמוע נא קולי ' והקשיבה לקול פלולי ' האל הנותן נקמות לי ' ומוריד עמים תחתי " פז זכור נא לי רוב חסדיך ' פקדני ' בישועתך ' כי על כן ראיתי פניך ' כראות פני אלהים ותרצני " פז כל חביריך אל תוגה ' ודבר רע לא תנגה ' אז תקרא ויי' יענה ' תשוע ויאמר הנני " פז רחם על עבדך תסעד ' כי לבי יירא וירעד ' ביי' בטחוני לא א אמעד ' בחנני יי' ונסני " פז קורא אשמרהו ' ובעת צרה אענהו ' כאשר קם אלה אליהו ' עניני ה' עניני " פז דברי נביאי ומלכי ' השכילני במהלכי ' אמרתי אשמרה דרכי ' מחטוא בלשוני " פז ופדה בנים השבויים ' בקצה הארץ גרויים ' אם אשכחך ירושלים ' תשכח ימיני " פז שלח עבדך חפשי ' ובנה מהרה מקדשי ' בעבור גם שמרה נפשי ' כי חסיד ועני אני " פז י ימינך תשלח לעזרני ' ומכל קמי תרימני ' מכל פשעי הצילני ' חרפת נבל אל תשימני " פז מגלה מ מצפוניו ורזיו ' לשלשת נטעי ארזיו ' נקבת במטיו ראש פרזיו ' יסערו ד להפליאני ה' לבי בתבונן בלמדי וישמח ויגל כבודי ' אם לא התולים עמדי " ובהמריתם תלם עיני " פז בשרם כאבן הקשיתה ' ולטבוח אותם היכנת ' הבאת יום קראת ' ויהיו כמוני " פז רבו צרי ומכאובי ' מכל רחוקי וקרובי ' גם ק קראתי למאהבי ' המה רימוני " פז כמה תקשה ערפך ואני אהיה משעיך ' אור נא כגבר חלציך אשאלך והודיעני " פז היכל כמה תירדם ' תסולה באחומה ואורט מי יתנני כירחי קדם ' כי מי אלוה ס ישמרני " פז וזכות איתן תזכירה ' ויצחק אשר פקד כפרה ' ונושא עעירה ובכירה ' ובעבורם פדה זקיני " פז ובזכות שנים עשר שבטים ' הנחמדים הידידים ' תפדינו מבית עבדים ' ותעש משפטי ודיני " ובזכות תימנת ונשי ' תרצה מנחתי ואישי ' ובזכות בעץ הוא עישי ' ופלומי ואלמוני " וזכות משה בן בן לעמרם ' תכחיד מגדיאל וטירם ' ותסיר מגבעתם וכתרם ' ולא יקרא עוד אדוני " פז ובזכות אהרן ואלעזר ' ופינחם אשר נהפך לאכזר ' וקינא לאלהיו ונעדר ' על נשיא בית אב לשמעוני " פז ובז ספר היצירה תחלתן בראשית ברא והשלים כל גולם בלא צורה ' ומונה יום ראשון ושני " פז בששה השליט מלכותו ' ושכלל אוהלו ומקדשו ' ויקדש את יום מנוחתו ' ובטבורן הרבה ששוני " ה ובז ספר הגאולה תושיע מ מרה וגולה ' ותפדה אותה ממוצולה על יד מושיע ועני " לו ובז ספר העבודה ' ותחיש את גזע יהודה ' ותשמיע זמרה ותודה ובשיר דויד שמחיני " לז ובז ספר מנינים ' תגאל אבות עם בנים ' ולמען ברית ראשונים ' מכל צרה תפלטיני " ובז קהל תוכחות ' הראינו שובע שמחות ' ותנהלינו על מי מנוחות ובדבר נביאיך תנחמיני " לח ובז יהושע בן נון ' תפדינו רחום וחנון ' ונבוא בקול שירים ורנו }} nhjv75es5fzb1ede7z15j5wp295pqr5 3020065 3020061 2026-06-15T11:53:51Z אלשרעבי 45783 3020065 wikitext text/x-wiki {{בעריכה}} *מחבר: רבינו יוסף בן ישראל משתא. *סימן: {{שיר מנוקד| אשאל צורי ואדוני \ ימחול לחטאי ועוני: ובנתיב יושר ינחיני \ ומטובו ישביעני בנאות דשא ירביצני \ על מי מנוחות ינהליני: פז' נחיני אל בצדקתך \ לדעת נפלאותיך כי שבטך ומשענתך \ המה ינחמוני: פז' ידי רפו מבכיה \ על עיר שלום הבנויה השקיני כוסי רז רויה \ אך טוב וחסד ירדפוני: פז' יום זכרתי ציונה \ המה לבי כיונה אני שכבתי ואישנה \ הקיצותי כי ה' יסמכני: פז' ואתבונן באוהלי \ יום בא אויב בהיכלי אשר סביב שתו עלי \ קומה ה' הושיעני: פז' סמר בשרי מצרה \ על עיר ציון הבצורה קולי אל ה' אקרא \ קראתי ויענני: פז' פדני יחיד ומיוחד \ כי הייתי נע ונד כי אתה ה' לבדד \ לבטח תושיבני: פז' בבנין עירך שמחיני \ ובמשיחך נחמיני דרכיך ה' הודיעני \ אורחותיך למדני: פז' נחם בני וזקני \ ומחה דמעה מעל פני למען שמך אדנ-י \ וסלחת לעויני: פז' ידך תשלח לעזרני \ ומכל צרה תענני ופנה אלי וחנני \ כי יחיד ועני אני: פז' שונאי אותי יריבו \ ולבי בכל עת יכאיבו וצרות לבבי הרחיבו \ ממצוקותי הוציאני: פז' רעה בטובה ישיבו \ ופיהם עלי הרחיבו ראה נא אויבי כי רבו \ ושנאת חמס שנאוני: פז' אתה ה' משגב לדרך \ אבד כל צוררי עבדך אני שמתי בטחוני בך \ תם ויושר יצרוני: פז' לזכות ישראל איש תם \ וזכות אשר אמר בלב תם אם לא תשא חטאתם \ ואם אין נא מחני: פז' בחר בתלמידו למלוך \ ועל ה' יהבך השלך אשכילך בדרך זו תלך \ איעצה עליך עיני: פז' נשא ידיו ויברכהו \ אל תשכח צור ותנשיהו אחלציהו ואפלטיהו \ כי ידע שמי יקראני: פז' יושב על כנפי כרובים \ הושע נא בנים אהובים כי סבבוני כלבים \ עדת מרועים הקיפוני: פז' ובני אלים הנדיבים \ הנחמדים הטובים כי סבבוני פרים רבים \ אבירי בשן כתרוני: פז' סבבו ירדן בני אל חי \ ויקראו לאלהים לאל חי ולשוני מודבק מלקוחי \ ולעפר מות תשפתני: פז' פדה בן נרפא מחליו \ ואל ילבשו זרים עדיו הושיעני מפי אריה \ ומקרני רמים עניתני: פז' בירדן נזף ועמד \ ועבר עמו ולא נלכד ביון מצולה ואין מעמד \ ושבולת מים שטפתני: פז' בהל [נפל?] לבבם וגס נמס \ והץ [וחץ?] הרוגיהם למרמס יקומון עידי חמס \ אשר לא ידעתי ישאלוני: פז' מלכים נגדך כאין \ לא ישאו חרב וזיין ' שמרני כאישון בת עין \ בצל כנפיך ה תסתירני ' מפני רשעים זו שדוני " פז היום התאוו תאוה ' לשום צבאותי לזעוה ' אל תבואני רגל גאוה ' ויד רשעים ל תנידני " פז במצרים היו עשוקים ' . מאין מצות וחוקים ' כי האסורים בזיקים ' וילכדון בחבלי עוני " פז נחמיני מכל יגוני ' ומחה פשעי ועווני ' ע באפך תוכיחני ' ואל בחמתך תיסרני ' פז כל מדי מלהטים תכניעה ' ואת כנף ה~~רשע~~ הושיעה ' על יד ~~איש~~ איש אחד תצרעה ' ממשפחת הדני " פז עם שופטים הסמיכני ' מחרבם הצילני ' כי אבי ואמי עזבוני ' וה' יאספני " פז דבר נביא אל תמנעני ' רב לכם המליכני ' דרשתי את ה' וענני ' ומכל מגורותי הצילני " פז יצאתי מהם חפשי ' לעבוד צורי במקדשי ' עד אנה תוגיון נפשי ' זה עשר פעמים תכלימוני " פז הרקק דוד עבדך ' נוהג צאן מרעיתך ' ע תשליכני מלפניך ' ורוח קדשך אל תקח ממני " פז בימין רבו חסדיך ' לראות עוזך וכבודך ' למען יחלצון ידידיך ' הושיעה ימינך וענני " פז נידמים כמו אז ' בנים הממולאים בפז ' יצילני . מאויבי עז ' משונאי כי אמצו ממני " פז דבר על בנים קדושים ' ויבא זקנים וישישים ' בזכות ראש ה השלישים ' יושב בשבת תחכמוני " פז ומלכים רבים תשפול ' וצרות עלינו תכפול ' דחה דחיתני לנפול ' ויה' עזרני " פז דלה תרפא מחליה ' ותמחה דמעה מלחיה ' יסר יסרני יה ' ולמות לא נתנני " פז בנו היכל ואהלות ' והכין מזבח לעולות ' משוה רגלי כאילות ' ועל במותי יעמידני " פז נתחלק לב חלקים ' היכל ולשכורת בנויים ' לאריה וצעיר הגדי"ס ותקרא שמו בן אוני " פז אעבוד צורי בהיכלו ' ואביע שיע מהללו ' ואהיה תמים לו ' ואשתמר מעווני " פז בחרתי באוהליך ' מדור באהלי אויביך ' ותתן לי מגן ישעך וענותך תרבני " פז רעה נא שבטי אפרים ' ובני ישרא ה רצויים ' תשמרני לראש גויים ' עם לא ידעתי יעבדוני " פז מרום שמוע נא קולי ' והקשיבה לקול פלולי ' האל הנותן נקמות לי ' ומוריד עמים תחתי " פז זכור נא לי רוב חסדיך ' פקדני ' בישועתך ' כי על כן ראיתי פניך ' כראות פני אלהים ותרצני " פז כל חביריך אל תוגה ' ודבר רע לא תנגה ' אז תקרא ויי' יענה ' תשוע ויאמר הנני " פז רחם על עבדך תסעד ' כי לבי יירא וירעד ' ביי' בטחוני לא א אמעד ' בחנני יי' ונסני " פז קורא אשמרהו ' ובעת צרה אענהו ' כאשר קם אלה אליהו ' עניני ה' עניני " פז דברי נביאי ומלכי ' השכילני במהלכי ' אמרתי אשמרה דרכי ' מחטוא בלשוני " פז ופדה בנים השבויים ' בקצה הארץ גרויים ' אם אשכחך ירושלים ' תשכח ימיני " פז שלח עבדך חפשי ' ובנה מהרה מקדשי ' בעבור גם שמרה נפשי ' כי חסיד ועני אני " פז י ימינך תשלח לעזרני ' ומכל קמי תרימני ' מכל פשעי הצילני ' חרפת נבל אל תשימני " פז מגלה מ מצפוניו ורזיו ' לשלשת נטעי ארזיו ' נקבת במטיו ראש פרזיו ' יסערו ד להפליאני ה' לבי בתבונן בלמדי וישמח ויגל כבודי ' אם לא התולים עמדי " ובהמריתם תלם עיני " פז בשרם כאבן הקשיתה ' ולטבוח אותם היכנת ' הבאת יום קראת ' ויהיו כמוני " פז רבו צרי ומכאובי ' מכל רחוקי וקרובי ' גם ק קראתי למאהבי ' המה רימוני " פז כמה תקשה ערפך ואני אהיה משעיך ' אור נא כגבר חלציך אשאלך והודיעני " פז היכל כמה תירדם ' תסולה באחומה ואורט מי יתנני כירחי קדם ' כי מי אלוה ס ישמרני " פז וזכות איתן תזכירה ' ויצחק אשר פקד כפרה ' ונושא עעירה ובכירה ' ובעבורם פדה זקיני " פז ובזכות שנים עשר שבטים ' הנחמדים הידידים ' תפדינו מבית עבדים ' ותעש משפטי ודיני " ובזכות תימנת ונשי ' תרצה מנחתי ואישי ' ובזכות בעץ הוא עישי ' ופלומי ואלמוני " וזכות משה בן בן לעמרם ' תכחיד מגדיאל וטירם ' ותסיר מגבעתם וכתרם ' ולא יקרא עוד אדוני " פז ובזכות אהרן ואלעזר ' ופינחם אשר נהפך לאכזר ' וקינא לאלהיו ונעדר ' על נשיא בית אב לשמעוני " פז ובז ספר היצירה תחלתן בראשית ברא והשלים כל גולם בלא צורה ' ומונה יום ראשון ושני " פז בששה השליט מלכותו ' ושכלל אוהלו ומקדשו ' ויקדש את יום מנוחתו ' ובטבורן הרבה ששוני " ה ובז ספר הגאולה תושיע מ מרה וגולה ' ותפדה אותה ממוצולה על יד מושיע ועני " לו ובז ספר העבודה ' ותחיש את גזע יהודה ' ותשמיע זמרה ותודה ובשיר דויד שמחיני " לז ובז ספר מנינים ' תגאל אבות עם בנים ' ולמען ברית ראשונים ' מכל צרה תפלטיני " ובז קהל תוכחות ' הראינו שובע שמחות ' ותנהלינו על מי מנוחות ובדבר נביאיך תנחמיני " לח ובז יהושע בן נון ' תפדינו רחום וחנון ' ונבוא בקול שירים ורנו }} mqrncxmlu046baox0rghmlqt2f9pxcx 3020066 3020065 2026-06-15T11:55:01Z אלשרעבי 45783 3020066 wikitext text/x-wiki {{בעריכה}} *מחבר: רבינו יוסף בן ישראל משתא. *סימן: {{שיר מנוקד| אשאל צורי ואדוני \ ימחול לחטאי ועוני: ובנתיב יושר ינחיני \ ומטובו ישביעני בנאות דשא ירביצני \ על מי מנוחות ינהליני: פז' נחיני אל בצדקתך \ לדעת נפלאותיך כי שבטך ומשענתך \ המה ינחמוני: פז' ידי רפו מבכיה \ על עיר שלום הבנויה השקיני כוסי רז רויה \ אך טוב וחסד ירדפוני: פז' יום זכרתי ציונה \ המה לבי כיונה אני שכבתי ואישנה \ הקיצותי כי ה' יסמכני: פז' ואתבונן באוהלי \ יום בא אויב בהיכלי אשר סביב שתו עלי \ קומה ה' הושיעני: פז' סמר בשרי מצרה \ על עיר ציון הבצורה קולי אל ה' אקרא \ קראתי ויענני: פז' פדני יחיד ומיוחד \ כי הייתי נע ונד כי אתה ה' לבדד \ לבטח תושיבני: פז' בבנין עירך שמחיני \ ובמשיחך נחמיני דרכיך ה' הודיעני \ אורחותיך למדני: פז' נחם בני וזקני \ ומחה דמעה מעל פני למען שמך אדנ-י \ וסלחת לעויני: פז' ידך תשלח לעזרני \ ומכל צרה תענני ופנה אלי וחנני \ כי יחיד ועני אני: פז' שונאי אותי יריבו \ ולבי בכל עת יכאיבו וצרות לבבי הרחיבו \ ממצוקותי הוציאני: פז' רעה בטובה ישיבו \ ופיהם עלי הרחיבו ראה נא אויבי כי רבו \ ושנאת חמס שנאוני: פז' אתה ה' משגב לדרך \ אבד כל צוררי עבדך אני שמתי בטחוני בך \ תם ויושר יצרוני: פז' לזכות ישראל איש תם \ וזכות אשר אמר בלב תם אם לא תשא חטאתם \ ואם אין נא מחני: פז' בחר בתלמידו למלוך \ ועל ה' יהבך השלך אשכילך בדרך זו תלך \ איעצה עליך עיני: פז' נשא ידיו ויברכהו \ אל תשכח צור ותנשיהו אחלציהו ואפלטיהו \ כי ידע שמי יקראני: פז' יושב על כנפי כרובים \ הושע נא בנים אהובים כי סבבוני כלבים \ עדת מרועים הקיפוני: פז' ובני אלים הנדיבים \ הנחמדים הטובים כי סבבוני פרים רבים \ אבירי בשן כתרוני: פז' סבבו ירדן בני אל חי \ ויקראו לאלהים לאל חי ולשוני מודבק מלקוחי \ ולעפר מות תשפתני: פז' פדה בן נרפא מחליו \ ואל ילבשו זרים עדיו הושיעני מפי אריה \ ומקרני רמים עניתני: פז' בירדן נזף ועמד \ ועבר עמו ולא נלכד ביון מצולה ואין מעמד \ ושבולת מים שטפתני: פז' נפל לבבם וגם נמס \ וחץ הרוגיהם למרמס יקומון עידי חמס \ אשר לא ידעתי ישאלוני: פז' מלכים נגדך כאין \ לא ישאו חרב וזיין ' שמרני כאישון בת עין \ בצל כנפיך ה תסתירני ' מפני רשעים זו שדוני " פז היום התאוו תאוה ' לשום צבאותי לזעוה ' אל תבואני רגל גאוה ' ויד רשעים ל תנידני " פז במצרים היו עשוקים ' . מאין מצות וחוקים ' כי האסורים בזיקים ' וילכדון בחבלי עוני " פז נחמיני מכל יגוני ' ומחה פשעי ועווני ' ע באפך תוכיחני ' ואל בחמתך תיסרני ' פז כל מדי מלהטים תכניעה ' ואת כנף ה~~רשע~~ הושיעה ' על יד ~~איש~~ איש אחד תצרעה ' ממשפחת הדני " פז עם שופטים הסמיכני ' מחרבם הצילני ' כי אבי ואמי עזבוני ' וה' יאספני " פז דבר נביא אל תמנעני ' רב לכם המליכני ' דרשתי את ה' וענני ' ומכל מגורותי הצילני " פז יצאתי מהם חפשי ' לעבוד צורי במקדשי ' עד אנה תוגיון נפשי ' זה עשר פעמים תכלימוני " פז הרקק דוד עבדך ' נוהג צאן מרעיתך ' ע תשליכני מלפניך ' ורוח קדשך אל תקח ממני " פז בימין רבו חסדיך ' לראות עוזך וכבודך ' למען יחלצון ידידיך ' הושיעה ימינך וענני " פז נידמים כמו אז ' בנים הממולאים בפז ' יצילני . מאויבי עז ' משונאי כי אמצו ממני " פז דבר על בנים קדושים ' ויבא זקנים וישישים ' בזכות ראש ה השלישים ' יושב בשבת תחכמוני " פז ומלכים רבים תשפול ' וצרות עלינו תכפול ' דחה דחיתני לנפול ' ויה' עזרני " פז דלה תרפא מחליה ' ותמחה דמעה מלחיה ' יסר יסרני יה ' ולמות לא נתנני " פז בנו היכל ואהלות ' והכין מזבח לעולות ' משוה רגלי כאילות ' ועל במותי יעמידני " פז נתחלק לב חלקים ' היכל ולשכורת בנויים ' לאריה וצעיר הגדי"ס ותקרא שמו בן אוני " פז אעבוד צורי בהיכלו ' ואביע שיע מהללו ' ואהיה תמים לו ' ואשתמר מעווני " פז בחרתי באוהליך ' מדור באהלי אויביך ' ותתן לי מגן ישעך וענותך תרבני " פז רעה נא שבטי אפרים ' ובני ישרא ה רצויים ' תשמרני לראש גויים ' עם לא ידעתי יעבדוני " פז מרום שמוע נא קולי ' והקשיבה לקול פלולי ' האל הנותן נקמות לי ' ומוריד עמים תחתי " פז זכור נא לי רוב חסדיך ' פקדני ' בישועתך ' כי על כן ראיתי פניך ' כראות פני אלהים ותרצני " פז כל חביריך אל תוגה ' ודבר רע לא תנגה ' אז תקרא ויי' יענה ' תשוע ויאמר הנני " פז רחם על עבדך תסעד ' כי לבי יירא וירעד ' ביי' בטחוני לא א אמעד ' בחנני יי' ונסני " פז קורא אשמרהו ' ובעת צרה אענהו ' כאשר קם אלה אליהו ' עניני ה' עניני " פז דברי נביאי ומלכי ' השכילני במהלכי ' אמרתי אשמרה דרכי ' מחטוא בלשוני " פז ופדה בנים השבויים ' בקצה הארץ גרויים ' אם אשכחך ירושלים ' תשכח ימיני " פז שלח עבדך חפשי ' ובנה מהרה מקדשי ' בעבור גם שמרה נפשי ' כי חסיד ועני אני " פז י ימינך תשלח לעזרני ' ומכל קמי תרימני ' מכל פשעי הצילני ' חרפת נבל אל תשימני " פז מגלה מ מצפוניו ורזיו ' לשלשת נטעי ארזיו ' נקבת במטיו ראש פרזיו ' יסערו ד להפליאני ה' לבי בתבונן בלמדי וישמח ויגל כבודי ' אם לא התולים עמדי " ובהמריתם תלם עיני " פז בשרם כאבן הקשיתה ' ולטבוח אותם היכנת ' הבאת יום קראת ' ויהיו כמוני " פז רבו צרי ומכאובי ' מכל רחוקי וקרובי ' גם ק קראתי למאהבי ' המה רימוני " פז כמה תקשה ערפך ואני אהיה משעיך ' אור נא כגבר חלציך אשאלך והודיעני " פז היכל כמה תירדם ' תסולה באחומה ואורט מי יתנני כירחי קדם ' כי מי אלוה ס ישמרני " פז וזכות איתן תזכירה ' ויצחק אשר פקד כפרה ' ונושא עעירה ובכירה ' ובעבורם פדה זקיני " פז ובזכות שנים עשר שבטים ' הנחמדים הידידים ' תפדינו מבית עבדים ' ותעש משפטי ודיני " ובזכות תימנת ונשי ' תרצה מנחתי ואישי ' ובזכות בעץ הוא עישי ' ופלומי ואלמוני " וזכות משה בן בן לעמרם ' תכחיד מגדיאל וטירם ' ותסיר מגבעתם וכתרם ' ולא יקרא עוד אדוני " פז ובזכות אהרן ואלעזר ' ופינחם אשר נהפך לאכזר ' וקינא לאלהיו ונעדר ' על נשיא בית אב לשמעוני " פז ובז ספר היצירה תחלתן בראשית ברא והשלים כל גולם בלא צורה ' ומונה יום ראשון ושני " פז בששה השליט מלכותו ' ושכלל אוהלו ומקדשו ' ויקדש את יום מנוחתו ' ובטבורן הרבה ששוני " ה ובז ספר הגאולה תושיע מ מרה וגולה ' ותפדה אותה ממוצולה על יד מושיע ועני " לו ובז ספר העבודה ' ותחיש את גזע יהודה ' ותשמיע זמרה ותודה ובשיר דויד שמחיני " לז ובז ספר מנינים ' תגאל אבות עם בנים ' ולמען ברית ראשונים ' מכל צרה תפלטיני " ובז קהל תוכחות ' הראינו שובע שמחות ' ותנהלינו על מי מנוחות ובדבר נביאיך תנחמיני " לח ובז יהושע בן נון ' תפדינו רחום וחנון ' ונבוא בקול שירים ורנו }} 72f1pfhu26ipe6ktgx6x75ixvny1x4x 112 1744301 3020059 2026-06-15T11:44:04Z Geagea 983 יצירת דף עם התוכן "" 3020059 proofread-index text/x-wiki {{:MediaWiki:Proofreadpage_index_template |Type=book |כותרת=ספר זכרון לסופרי ישראל החיים אתנו כיום |שפה=he |כרך= |מחבר=[[מחבר:ישראל חיים זגורודסקי|ישראל חיים זגורודסקי]] |מתרגם= |עורך=[[מחבר:נחום סוקולוב|נחום סוקולוב]] |מאייר= |School= |מוציא לאור= |Address=ורשה |שנה=1889 |Key= |ISBN= |OCLC= |LCCN= |BNF_ARK= |ARC= |מקור=pdf |תמונה=5 |Progress=X |דפים=<pagelist /> |Volumes= |Remarks= |Width= |Css= |Header= |Footer= |הערות= }} l0lun69ir7wky96108dgi4fag5pac8h